גליון 2127 מתאריך 7 ביוני 1978 
המחיר
פיון תשל״ח7.6.78 ,
פיתאומ׳
ול ירו
מספר 2127
הו פסקה >ו מויח
המועצה הדואלית ומעז
שחם ישראל 1־נוסמיג1
קו טדרב^הארץ׳,
בעקבות פנייתו לבית־המישפט להוצאת צו־מניעה,
שימנע פירסום מאמר שקוצץ בידי עורך הארץ,
הופסקה עבודת כתבו הבכיר של הארץ, יאיר קוטלר,
בעתון. בעלי העתון עומדים על כך שקוטלר לא יוכל
עוד להמשיך לכתוב בהארץ, אך מסרבים לפטרו.
קוטלר עצמו דחה הצעה על פיה ימשיך לקבל משכורת
מבלי לעבוד.
המו״מ על עתידו של קוטלר מתנהל בין ועד־העובדים
בהארץ לבין בעלי העתון. בשלב זה הוסכם שקוטלר
ימשיך לקבל שכר במשך חודש אחד מבלי לעבוד,
ובמהלך חודש זה יקדים עמו משא־ומתן על תנאי
פרישתו. הוועד ראה בהסכם זה הודעת פיטורים,
דחה אותה, אך הביע נכונות להסכים לה אם יסכים
קוטלר עצמו לפרישה עם פיצויים.
תקיים אסיפה
ל 1כ ר
אנר
סיסחפ סי כו לו גיו ת
למצ בו ש ל בגין
השינוי במצבו ובהתנהגותו של ראש־הממשלה
מנחם בגין •נעוץ כעיקרו בגורמים
פסיכולוגיים, ודא במצב בריאותו הפיסי.
זוהי המסקנה שאליה הגיעו רופאיו של בגין
שכדקוהו בעת ההצטננות האחרונה שבה
לקה.
למרות שהוא נמצא תחת מעקב קבוע של קרדיולוג,
לא אובחנו שינויים במצב ליבו. את מצבי השיכחה
הזמנית שבהם הוא נתקף נוטים הרופאים לייחס
לירידת רמת הסוכר בדם, כתוצאה ממחלת הסברת
שבה לקה לפני שנים רבות. אולם את מצבי
הדיכאון והניתוק שלו מייחסים הרופאים לסיבות
פסיכולוגיות בילבד.
ולה יע שה
סאדאתב או ק טו ב ר?
אחת השאלות המעסיקות כעת את המומחים בעולם
היא: מה יעשה אנוואר אל־סאדאת בחודש אוקטובר,
כאשר יפוג — לדבריו — תוקף הסכם־הביניים בין
מצריים וישראלי
אחת האפשרויות, שהועלתה על־ידי
פרשנים מערביים: סאדאת יכניס לרצועה
המצרית בדרום־סיני כוחות נוספים, מעל
לכמות המותרת כעת על־פי הסכם־הביניים
הקיים. צעד כזה יהווה אתגר לישראל, מבלי
לגרום התגרות ישירה, ויעמיד אותה לפני
מצכי־מתה וצורך בהחלטות קשות.
ח? שורת ח ש אי ת
לסאדאת !ל בגין
תוך כדי ויכוח על פעילות סוכנות־חביון חמרכזית של
ארצות־הברית, גילה הקונגרס האמריקאי כי הסוכנות
סיפקה באחרונה בחשאי ציוד אלקטרוני יקר לנשיא
אנוואר אל־סאדאת. ציוד זה נועד לאפשר לנשיא
לקיים את הקשר עם עוזריו, בלא חשש שמא ״גורם
אחר״ — כלומר, שירותי־הביטחון המצריים — יאזינו
לדבריו.
האם *תמטיר ד ״ ן י
חוגים המקורבים לשרדהחוץ משה
דיין מפיצים שוב בשבוע האחרון ידיעות
כאילו יש בכוונתו של משה דיין
להתפטר. סיבת ההתפטרות המתוכננת
הפעם, לדיברי אותם חוגים: המחלוקת
בין דיין לבין ראש-הממשלה
מנחם בגין, כיחס לשינויים שמבקש
דיין להכניס בתוכנית האוטונומיה
הכלולה בתוכנית הגדה המערבית
אחרי חלוף המש השנים של האוטונומיה
בחסות ישראלית.
דיין מבקש ללכת לקראת האמריקאים
ככל האפשר ולנהל את המו״מ
עם המצרים באמצעותם, מתוך ידיעה
שבדרך זו ינצח הוא על המשא-והמתן.
בממשלה נוטים לראות בשמועות
המופצות איום־סרק, שנועד לענות לאנשי
הרות התובעים את סילוקו של
דיין מהמבדטלה.
ק 1ריאל
שנרצח לפני חודש בפאריס.
האסיפה תתקיים ביום חמישי,
,8.6.78 בשעה 8.30 בערב,
בבית סוקולוב רה׳ קפלן ,4תל-אכיב,
בהשתתפות :
אור אבנר •
יוסי אמיתי
מאיר פ עי ל
עמוס קינן
אם לא יפוטר קוטלר ויקבל פיצויים מוגדלים,
על פי תקדימים שנוצרו כעבר בעתון,
יעמוד, הוועד על שובו לעבודה וסביב
תביעה זו עלול לפרוץ סיכסוך עבודה בעתץ.
בעלי ״הארץ״ הודיעו אולטימטיבית כי לא
יוכלו להסכים לשובו של קוטלר לעבודה.
נכונותם לדון על תנאי פרישתו ולא על
פיטורים נובעת ככל,הנראה מהשוני כגובה
הפיצויים שיש לשלם כמקרה פרישה או
במקרה של פיטורים.
במהלך הדיון נמסר כי הסוכנות האמריקאית
סיפקה ציוד כזה גם ״למנהיגים ישראליים״.
_א_לג׳י ר
לחפש ישראל ס
מטוס השייך לחברת אייר־אפריק, חברת־תעופה
המשותפת לכמה מדינות אפריקאיות, יורט ב־ 22 במאי
מעל אלג׳יריה בדרכו מפאריס לבאנגי, בירת הקיסרות
המרכז־אפריקאית, ואולץ לנחות בנמל־התעופד, של
אלג׳יר.
נוסעי המטוס עוכבו באלג׳יר כ־ 12 שעות ונערכו אצלם
חיפושים מדוקדקים, תוך בדיקת זהותם ונתינותם.
איש לא נעצר, והנוסעים הורשו להמשיך בדרכם.
בבאנגי סיפרו הנוסעים כי האלג׳ירים חיפשו
אחר נתינים ישראליים בין נוסעי המטוס.
הקיסרות המרכז־אפריקאית, הנמצאת בשליטתו של
הקיסר בוקאסה, היא המדינה האפריקאית היחידה
המקיימת קשרים גלויים עם ישראל ותומכת בה בגלוי.
בבאנגי אף מתגוררות מיספר משפחות ישראליות,
חלקן מישפחות של עובדי חברות ממשלתיות.
כעיקכות יירוט המטוס, הטס בקד ישיר
מפארים לבאנגי, הומלץ לישראלים שלא
לטוס עוד בקו זה. עתה ייאלצו להגיע לשם
בקו־תעופה ארוך, מסביב ליבשת
האפריקאית.
איך וי צלהחצ בי ה *
השבוע הסתבר כיצד ניצלה העיירה הדרום־לבנונית
חצביה, מן הגורל שנפל בחלקם של שאר ד,כפרים
והעיירות בדרום־לבנון, בעת פלישת צה״ל לאיזור זה.
בניגוד לשאר היישובים לא הופגזה העיירה, למרות
ששימשה בעבר בסיס מחבלים, ובתיה לא נהרסו.
כא-טר החלה הפלישה ללבנון פנה המנהיג
הרוחני של הדרוזים כישראל, השייך אמין
טריף, אל שר־הביטחון עזר וייצמן. הוא
היפנה את תשומת־ליבו׳לכך שבחצכיה
מצוי מיקדש דרוזי, שקדושתו יקרה לכל
בני העדה הדרוזית באשר הם, וכי זה עלול
להיפגע אם יפגיז צה״ל את העיירה.
טריף ביקש להימנע ככל האפשר מפגיעה בחצביה.
וייצמן נעתר לבקשתו, והפקודה המתאימה בקשר
לכך אומנם הורדה לצה״ל, שביצע אותה.
א-בצן שו א ף
דחטק ״ ד ה סו לפכ ״ ל
ערב נסיעתו של מפכ״ל המישטרה רב־ניצב חיים
תבורי לחוץ־לארץ, חל קרע בינו לבין אחד מבכירי
הקצינים במטה הארצי, ניצב אריה איבצן, מפקד
המחוז הדרומי של המישטרה.
לאיבצן הוצע תפקיד אחר, במסגרת
האירגץ־מחדש־ של המישטרה, ואיבצן
הפכים לקבל אותו רק אם יתלווה אליו גם
תואר סגן־המפכ״ל.
תבורי סרב, וטען כי אין הוא רוצה בסגנים וביורשים
בעודו בתפקידו. כאשר ייצא תבורי לחוץ־לארץ הוא
מינה, כממלא־מקומו כמפכ״ל, את ניצב אהרון שלוש.
איבצן וניצב חיים אבינועם, שאף הוא נושא עיניו
לרשת את תבורי׳ נפגעו מכך.
,ס פי גתהש לו סי
מו צעתלמסירה
,במודעה שפורסמה השבוע ב״נידי
יורק טיימס״ ,מציע פפן־השלום אייבי
נתן למכירה את ספינת השלום שלו
דאת תחנחרהשידדר שבה. אייבי, ש־שביתת-הרעב
שלד נכנסה לשבוע הרביעי
שלה, נחדש בהחלטתו להמשיך
לשבות רעב עד הסרך. כדי שלא להשאיר
אחריו את שפינת־השידדר שלו
ללא בעלים, הוא מבקש למכור אותה
לפני שיגיע לשלב קריטי בשביתת•
הרעב שלו.
^ ^וווייי
מ1״ן הגיעו
ת מ-סולב-סדגודדה?
בחוגי משרד ראש־הממשלה הובעה התמרמרות על
עובד המישרד, אלי מיזרחי, מי שהיה בתקופת כהונת
הממשלות הקודמות ראש לישכת ראש־הממשלה.
לראש־,הממשלה מנחם בגין נמסר, כי מיזרחי
עסק בשבועות האחרונים באיסוף מיפמכים
וחומר במייטרד דאש־הממשלה לשם הכנת
הופעתה של ראש-הממשלה לשעבר, גולדה
מאיר, בתוכנית ״מוקד״ ששודרה בטלוויזיה
כשבוע שעבר. בתוכנית זו היתה גולדה
מצויידת במיסמכים ממשלתיים שנלקחו
מתיקי מייטרד ראש,הממשלה.
מיזרחי הוא עדיין עובד מישרד ראש־הממשלה, אם כי
אין לו שום תפקיד מוגדר.
מבק שי םלהגביל
דדהנ צי בהקבילות
בעיקבות פירסום הדו״ח השנתי האחרון של
נציב קבילות החיילים, רב־אלוף (מיל ).חיים
לסקוב העלו חוגים חמקורבים לראש־הממשלה
את ההצעה, כי הדו״חות הבאים
של הנציב יהיו חסויים ויופצו בתפוצה
מוגבלת.
להצעה זו מתנגדים שר־ד,ביטחון, הממונה על לסקוב,
ולסקוב עצמו.
70 55 419
מגבר 15x2וואט .3ו.*/ח
פטיפון אוטומטי
עם ראש חרמי
טיונר\/1\^/3\^1/3\^2ו=^/ו סטריאו
ט״פ קסטות סטריאו
מגבר 18x2וואט .5ו/וו.ח
פטיפון אוטומטי
טם ראש מגנטי
טיונר ^^ו/ט^/ו^/ז סטריאו
ט״פ קסטות ״ץ_6ו00״
מגבר 20x2וואט .5״ו.ח
פטיפון חצי אוטומטי
טם ראש מגנטי
טיונר אט וק סטריאו
ט״פ קסטות״ץ.6ו0ס״
״ 1¥מ 8 ^ 8 0ד11״
בואו לראות לחוש ולשמוט מוסיקה באולמי התצוגה ש ל טוני
תל אביב: מגדל שלום, ורז, אחד הטם ,9טל5 24 31 .
שאלכל או
״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה:
תל־אכים, רחום גורדון ,3טלפון 243380־ .03 תא־דואר 130י
מען מברקי :״עולמפרס״ י מודפס ב״הדפוס החדש״ גע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורד: אלי ת בו ר. עורר
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתום: גורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.
כל עורך־עיתץ חולם על המצב שבו
יש לו עודף של ״סקופים״ — ידיעות
שהן בבחינת גילוי ראשוני חשוב.
אצלנו, בשבועון זה, קורה הדבר לא
פעם. במיקרה כזה עלינו להחליט מה לעשות
— האם לדחות את הפירסום של
סקופ, או לאו?
יש כמה וכמה שיקולים, המשפיעים
עלינו במצב כזה. מיספר העמודים בעיתון
מוגבל. יש להתחשב בכמות השטח המוקצה
למודעות, החיוניות לקיום העיתון.
יש לנו לוח־זמנים מדוקדק, המשתרע על
השבוע השלם, ולכן קובע גם עיתוי בואה
של הידיעה. משפיע גם ההרכב הכללי
של הגיליון הנדון. היינו רוצים שכל גיליון
יהיה מאוזן, פחות או יותר.
בסופו של דבר קובעת, בדרן־־כלל, שאלה
אחת: האם הסקופ ״יברח״? כלומר,
האם יש חשש שעיתון אחר יעלה על עיק-
בותיו? אם כן, אנו משתדלים, כמובן,
להכניס את הסקופ לגיליון השוטף בכל
מחיר. אך אם מסתבר לנו כי אין חשש
כזה, אנו מחליטים לא פעם לדחות את
פירסום הסקופ לגיליון הבא, במיסגרת
התיכנון לטווח ארוך.
החלטה כזאת גרמה, בשבוע שעבר, תוצאות
מוזרות ביותר, בעיקבות השתלשלות
מיקרית.
קוראי ״הארץ״ תמהו בוודאי, ביום
הרביעי שעבר, לקרוא בעמוד הראשון
של עיתונם ידיעה מוזרה למדי. היא כללה
סקופ — שבית־המישפט נזף בקצין־מיש־טרה
בכיר, ראש אגף החקירות במטה
הארצי, ניצב אהרון שלוש, על שמסר
עדות סותרת בבית־המישפט. בהמשך אותה
הידיעה נאמר כי ״מר יגאל לביב,
כתב העולם הזה״ ,פנה בעניין זה ליועץ
המישפטי של הממשלה.
אדם סביר בוודאי שאל את עצמו: אם
כתב העולם הזה ידע על הפרשה, מדוע
לא פורסמה הידיעה בהעולם הזה?
הנה הסיפור:
הידיעה כולה היתד! נחלתו הבילעדית
של כתב העולם הזה, עופר קוו, שגילה
אותה במיסגרת עבודתו בבית־המישפט.
כתבי כל העיתונים האחרים לא הבחינו,
משום־מה, בסקופ החבוי בתיק.
אין זה מיקרה שדווקא העולם הזה
היה מעוניין בתיק מסויים זה. גיבורת
המישפט היתד. אלישבע צ׳יזיס, אשה שהעולם
הזה הקדיש לה בראשית 1973
סידרה של כתבות, שזכתה בהד עולמי.
היתד. זאת ״פרשת אלישבע״ המפורסמת,
סיפור הסתבכותו של שר״הביטחון דאז,
משה דיין, עם צעירה בעלת רקע מפוקפק.
כאשר גילה קוו את החבוי בתיק —
העובדה שקצין־מישטרה בכיר מסר בו
עדות סותרת, אחרי שהגדיר את עצמו
כ״יועץ״ פרטי של אותה אלישבע, בפרשה
שהקורבן שלו היה אמו של משורר ידוע
— נדון העניין במערכת בהרחבה. כמו
כל ידיעה מסוג זה, שימשה גם זו נושא
להתייעצויות אחדות — איך לארגן את
החומר, אילו נקודות להבליט, אילו תצלומים
לפרסם, מה תהיה הכותרת, כמה
מקום להקדיש לנושא, וכר וכר. בהתייע
צויות
אלה משתתפים רבים מחברי-המע-
רכת — כתבים, צלמים, עורכי תמליל
וצורה. מה שנראה אחר־כך כעמוד רגיל
של עיתון הוא פרי של מאמץ משותף
של רבים.
במהלך דיונים אלה נודעה הפרשה גם
לכתב הכלכלי של העולם הזה, יגאל לביב.
הוא התעניין בידיעה במיוהד, כי בעבר
היו לו התנגשויות עם אותו קצין־מיש־טרה,
שהפריע לו בעבודתו העיתונאית,
כשעוד עבד לביב בעיתון הארץ. לביב
סבר כי עליו לפעול, כאזרח, כדי שאותו
קצין יובא לדין. מה גם שאזרח אחר,
בעל-מיסעדה בתל-אביב, נשלח זה עתה
לכלא בעוון מסירת עדות סותרת כזאת.
לביב ישב וכתב מיכתב ליועץ ד,מיש-
פטי של הממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
והנה, ביום הרביעי שעבר, הופיעה ב־הארץ
אותה ידיעה. שהיתר. כולה תוצאת
המיכתב של לביב. כתב הארץ, עקיבא
אלדר, שקיבל מידי לביב את ׳העתק
המיכתב, השקיע כמה דקות באימות הפרטים,
ומסר את הדברים לפירסום ביום
הרביעי.
כך קרה שאנחנו קראנו את הסקופ
שלנו בהארץ. במשך כמה ימים נערכה
ברדיו ובעיתונות חגיגה סביב הסקופ הזה,
כאשר הכל מצטטים את הארץ ואת כתבו.
אותו עקיבא אלדר לא מצא לנכון להודיע
שהוא קיבל את הסקום מידי העולם הזה, ונהנה
מן הפירסום שבו זכה במפתיע.
נרגז ביותר מכל העניין היה, כמובן,
עופר קוד — בעל־הסקופ המקופח.
הכתבה המקורית של העולם הזה, כפי
שתוכננה ונכתבה עוד בשבוע שעבר,
מופיעה בגיליון זה בעמוד .9עדיין יש
בה כמה ידיעות בילעדיות.
1 תדמיתו של העולם הזה
והמוניטין שלו הם אלה של עיתון לוחם, חושף
ומוכיח בשער. הסיסמה ״בלי מורא בלי
משוא־פנים״ המלווה את סמל האריה השואג,
סימלו של עיתון זה, אינה בבחינת
מליצה. היא עיקרון־מנחה יסודי המשמש
נר לרגלי חברי מערכת זו. המילחמה
נגד השררה ונגד מעשי-עוול של השיל-
טון, שהיא חלק מכל גיליון של העולם
הזה, היא הביטוי המוחשי ביותר לכך,
שייקה ירקוני
התחזית התממשה
אהרון שלוש
הסקופ התפספס
והפנה את תשומת־ליבו לפרשה זו. אחרי
שהראה את המיכתב לאורי אבנרי, הוא
שיגר אותו לתעודתו.
וכאן התחילה ההסתבכות.
לביב היה מעוניין, כמובן, כי פעולתו
הציבורית תזכה בהד רב ככל האפשר,
ועל כן החליט למסור את העתקי
מיכתבו לעמיתיו, כתבי העיתונים האחרים.
באותו זמן היה לביב בטוח כי כתבת
העולם הזה תופיע בגיליון הקרוב, ביום
השלישי (שעבר) בערב. במסרו את העתק
מיכתבו לכתב הארץ, קבע על כן, כתנאי,
שהיומון לא יפרסם דבר על כך לפני
היום הרביעי בבוקר.
בינתיים אירעו במערכת דברים שלביב
לא ידע עליהם. בהתייעצות נוספת הוחלט
לדחות את פירסום הכתבה לגיליון הבא,
מטעמים של חוסר־מקום והרכב הגיליון.
הדיווח על הכתרת הנשיא נבון תפס שטח
גדול יותר מכפי שתוכנן. הייגו בטוחים
שהסקופ לא יברח, מפני שהידיעה כולה
היתד, בילעדית שלנו.
גם כשמאבקים אלה הם לפעמים בלתי-
פופולאריים והעולם הזה מוצא את עצמו
בודד בהם.
זהו עיקרון דו־ערכי. בצד המאבק נגד
החזקים הוא מחייב לעיתים גם התייצבות
לצידם של האנדר־דוגס (החלשים) ,כאשר
אנו משתכנעים בצידקתם.
אחת הדוגמאות האחרונות לכך היא
פרשת איש־העסקים שייקה ירקוני.
לפני כשנתיים, בפברואר ,1976 נעצר
שייקר. ירקוני יחד עם שותפו לחברת
עבודות־העפר רגבים, ועם פרקליטו,
עורך־הדין פרץ אמיר. הם נעצרו כחשודים
בהעלמת י מס ומכס בסכומים של
.מיליונים, שהיתר, קשורה ביבוא 19 דוד
פו1־י־ענק בשנת ,1974 על־פי הזמנת מש-
יד־ד,ביטחון.
פרשת המעצר פורסמה בכותרות־ענק
בעיתונות, שמיהרה לחרוץ את דינם של
השלושה מבלי להציג את טענותיהם הנגדיות.
שייקר. ירקוני לא השלים עם כך.
הוא יצא להתקפת־נגד בעזרת מודעות
שפירסם בכל העיתונים. במודעות אלה,
שהופנו לשר־הביטחון דאז, שמעון פרם,
תבע ממנו שייקה לגלות לציבור את
האמת על המסתתר מאחרי העיסקה שבגללה
נעצר .״מי היה צריך לשלם את
המיסים — ירקוני או מישרד־הביטחון
עצמו? מי יזם את העיסקה ואת תנאיה,
ירקוני או מישרד־ד,ביטחון?״ שאל שייקח
במודעות שפירסם.
שר־ד,ביטחון לא השיב על השאלות
שבמודעות. אולם ירקוני לא חירפה. כעבור
כמד, ימים פירסם שוב מודעות, ש השתרעו
על פני עמודים שלמים, היוו
למעשה הכרזת־מלחמה על שר־ד,ביטחון.
כיוון שהפרשה טרם הגיעה אז לידי
הגשת כתב־אישום ותביעה מישפטית, וכל
הסובדיודיצה טרם חלו עליה. ראה
העולם הזה את עצמו חופשי לערוך
חקירה עצמאית משלו בפרשה. תוצאותיה
ומסקנותיה פורסמו שבוע אחרי מעצרם
של ירקוני וחבריו (העולם הזה .)2007
תחת הכותרת ״עיסקות מישרד־הביטחון :
שחיתות או טימטום?״ פורסמה כתבה ש צידדה,
למעשה, בטענותיו של ירקוני.
כתב אז העולם הזה בסיכום חקירתו :
״נגד המישטרה ואנשי המכס טוען ירקוני,
כי משרד־ר,ביטחון הוא שלחץ עליו להשיג
את הדחפורים בכל דרך שהיא, הוא שהמציא
את השיטה שבה בוצעה העיסקה
והוא שהבטיח כיסוי מלא לדרך שבה
הושגו — ועתה הוא מתכחש לדבריו
מתוך פחדנות ומשליך אותו לכלבים.
״תהיה האמת אשר תהיה, דבר אחד
נחשף כאן בבירור: מישרד־הביטחון
בסוף שנת ,1974 בשליטתו של שמעון
פרס, המשיך להתנהג כמו בימי משה
דיין, כאילו חוקי מדינת־ישראל אינם
חלים עליו.
״המישרד הורה לירקוני לקבל ולשלם
מטבע־זר באופן בלתי־חוקי. המישרד העביר
שני מיליון דולר, בניגוד להוראות
האוצר. המישרד הבריח ארצה, ואיפשר
הברחה של ציוד נוסף, שאיש אינו יודע
״השתיקה המוזרה של מישרד־הביטחון
מול גילויים אלה, ומול טענותיו הפומביות
של שייקה ירקוני, מגבירה את
החשד שיש למישרד־הביטחון מה להסתיר
לגבי התקופה שבה בוצעה העיסקד.,״
ה ת בי ע ה גג ר ירקדעי, קדר ופרץ
אמיר, הוגשה רק שנה אחרי מעצרם,
בפברואר .1977 מהחשדות הראשוניים של
המכס נגד ירקוני, שפורסמו בהרחבה בעיתונות,
כאילו העלים מיסים ותשלומי מכס
שהגיעו למדינה על 19 הדחפורים שייבא,
נותרו רק שני סעיפי אישום של השתמטות
מתשלום מכס והברחה של טרקטור
אחד בילבד. היועץ המישפטי לממשלה,
שבדק גם הוא את הפרשה, הגיע למסקנות
דומות לאלה של חקירת העולם הזה, הורה
למכס לבטל את ההאשמות העיקריות נגד
ירקוני וחבריו.
בשבוע שעבר, כשנה ושלושה חודשים
אחרי שנפתח המישפט נגד ירקוני ושותפיו׳
הסתיימו עדויות התביעה. פרקליטי
.הנאשמים טענו בפני שופט־השלום כי
האשמה לא הוכחה אפילו לכאורה, ומשום
כך אין עליהם להשיב עליה. שופט־השלום,
ישי לוויט. קיבל טענה זו.
בפסק־דינו אישר, למעשה, השופט, חלק
ניכר ממימצאי חקירת העולם הזה בפרשה,
בכך שהטיל את כל האשם על הסתבכותו
של ירקוני עם המכס על מישרד־ד,ביטחון.
כתב השופט בפסק־דינו :״לא הוכח ש-
חלקי־החילוף והטרקטור הוטענו על ה־אניה
לפי הוראות הנאשמים. הוכח, לכאורה,
שהאחראי על הטענת ד,אוניה היה
נציג מישרד־ד,ביטחון בנמל בארצות־ה־ברית
...אני סבור שהוכח לכאורה —
ואומר זאת בלשון המעטה — שהיה קצר
בתיקשורת בין אנשי מישרד־הביטחון ב־ארצות־הברית,
שולחי המיטען באוניה,
לבין אנשי מישרד־הביטחון במחלקות השונות,
הקשורות לנושא יבוא וקטיעות ב־תיקשורת
בין מחלקות מישרד־ד,ביטחון השונות
הקשורות לנושא יבוא המיטען על
ר,אוניה ושיחרור הטובין מהנמל. לא הוכח
כל מעשה ומחדל של הנאשמים בעניין זה,
ואף לא הוכח שהיה לנאשמים או למי
מהם קשר או השפעה בדבר שיחרור הטובין
מהנמל ללא תשלום ־מיסים כחוק.״
השופט קבע גם שהיבואן היה מישרד־הביטחון,
בדיוק כמו שנקבע בכתב העולם
הזה .״אני קובע,״ המשיך השופט בפסק-
דינו ,״שלא הוכחה לכאורה כוונת ההברחה,
היינו הכוונה להונות את האוצר
על־ידי השתמטות מתשלום המיסים המגיעים,
אלא שהוכח לכאורה היפוכו של
דבר, כלומר תום־ליבם של הנאשמים
וכוונתם לשלם את המיסים למכס.״
״במשך כל מהלך המישפט,״ אמר שייקח
ירקוני בסיומו ,״לא היה לי ספק שאני
חף־מפשע. לפי הפירסומים בעיתונות דימינו
את המדינה בענייני ביטחון, והציבור
ראה בנו אנשים הפוגעים בביטחון המדינה.״
בהזדמנות זו לא שכח שייקר, ירקוני
לציין :״העולם הזה היה העיתון היחידי
שנוכה בצידקתי עוד לפני המישפט, והיחידי
שגם פירסם זאת.״
העול ם הזה 2127
^ 7 <9 /ל ו 6 ,מבצע סרס״ם ענ ק ו!ולטנופו
חינם 2 -מיליון נודבקות צבעוניות שלכוכב הזנור
ללא הגרלה 10.000-תקלי טים ״לוהטים״
הפרס הגדול-מערבת סטריאופונית מ שובללת
איך לקבל מדבקות צבעוניות? מערבת סטריאופונית
אסוף 12 סגרים של ״ליטר פלוס״ או בהגרלה בין כל המשתתפים, בתום
24 פקקים רגילים של ״טמפו״.
המבצע.
צרף מעטפה מבויילת. על המעטפה שים לב! אץ הגבלה על
ציין את השם המלא והכתובת
מספר התקליטים שאתה
המדוייקת.
יכול לקבל!
חולון.
התעשיה,
אזור
ל״טמפו״ שלח ככל שתרבה לשלוח מעטפות עם
בדואר חוזר תקבל 3מדבקות
פקקים, תקבל יותר תמונות, יותר
צבעוניות ממוספרות.
תקליטים. והעיקר-תגביר את
איך לזכות בתקליט?*
סיכוייך לזכות בפרס הגדול: מערכת
הסר את המדבקות הצבעוניות
סטריאופונית משוכללת.
ושמור על חלקן האחורי הממוספר.
בהצלחה.
אספת מספרים?1-20
שלוזל״טמפו״.אזור התעשיה,חולון,
בציון שמך המלא וכתובתך
המדוייקת. בתמורה תקבל תקליט.
אל תשכח לציין את שם התקליט
בו בחרת, מתוך רשימת הזמרים
והלהקות המשתתפים במבצע.
אפשרות נוספת: שלוז 40 סגרים או
80 פקקים רגילים ר 40ל״י, ציין את
השם המלא, הכתובת המדוייקת
ואת שם התקליט בו בחרת מתוך
הרשימה.
*אפ שרות לקס מו ת ב מקו ם תקליטים.
לבחירתך:
מתי כספי
קליף ריצ׳רד
להקת קווין
דני לימני
להקת תזמנרת החשמל
להקת האמהות והאבות
בילי ג׳ואל
משהו טוב לילדים
דייויד סול
• סדרת ״דוד ירח״
שילה ״שיר בגשם״
ארץ טרופית יפה
פול סיימון
חוה אלברשטיין
להקת החיפושיות
להקת אבבא
להקת סמוקי
שלום חנוך קרוסלה יהורם גאון
כל א חד זוכה!
״ י ג נ? :כיימי ־י ס,ן־ י־ג-״ייס{
0בלפקק להיט במבצע טמפו-היט
שינוי לטובה במצבך
הכלכלי המסובך בטיק־צת.
אתה תמצא ידידים
במקום הפחות מתקבל
על הדעת. עם זאת, דע
שהם מתייחסים אליך
בחומר־התחשבות. הי זהר
מהפכפכים, ועוד
יותר, כמובן, מנשים
הפכפכות. נטייתך לחול־מנות
ולרומנטיקה תס בך
אותך, השבוע, במריבה
לא־לך.
׳יום ב׳ הוא יום של הת נגשויות
ובעיות כספיות.
הקפד, איפוא, ש לא
לקבל בו כל הח לטה
מרחיקת־לכת ו שלא
להסתבך. בכלל,
השתדל לנצל את הש בועיים
הבאים לריכוז
מחדש, לעבודה שוטפת,
ולחידוש קשריך עם ה אהובים
עליך. בת תאו מים:
אל תזניחי אותו. גם לאחרים בעיות.
*11,־ 0 1
חדל לריב עם חבריך
לעבודה, בשביל מהז ה־בעייה
המטרידה אותך
תז:ה השבוע בתשובה
ובהסבר. אם אתה מעשן
— אל תגזים. קופסה
אחת ליום תספיק.
השבוע תהיה לך
הצלחה רומנטית, בתנאי
שתפסיק להיות
מתוח ועצבני. בת סר טן
— כדאי שתשבי השבוע קצת בבית.
המרץ שיש לך יעזור
לך לפתור כמה בעיות
המטרידות אותך מזה
זמן רב. למרות זאת,
הגיע הזמן להקדיש קצת
זמן לבחון דרכים להגברת
יעילותך. נדיבותך
ויושרך יזכו השבוע בהערכה
מתאימה. אל
!י. ביו לי י
•? .ואן וו ס י.
תהסס לחת לידידך
עצות, כאשר תתבקש
לעשות זאת. כשאת תתבקש לעשות זאת.
נמרה — כאשר את נוהגת, היי זהירה.
אם לא תקבל את עצותיהם
של שותפקך,
תשכיל להסיק מסקנות.
מדבריהם — ואולי
עליהם — תזכי? גהזג־לחה
נאה. זה חל ב־מייוחד
על יום ה/
סוף השבוע הזה. הקשר
הרומנטי שעליו
חלמת, ואשר נדמה
היה לך כי החל מנץ
— יגיע למלוא־פריחתו באמצע השבוע.
אשלייו״עפשיו
כולדה לא אמרה ״לא״ ל״שלום עכשיו״
וזה מובן בהחלט אחרי שהיא הצליחה.
במדיניותה הנבונה, לגרום שיותר
מארבעת אלפים צעירים ישכנו בבתי־קברות
צבאיים בתנאים של ,.שלום בטוח•׳.
דן גראור,
פתח־תקווה
לא פלא שאורי אבנרי רתם את העולם
הזה לתמיכה בתנועת ״שלום עכשיו״ .ב
התחזקי,
בת־שור —
לפנייך שבוע קשה
במייוחד. אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה
עלייך להתגבר
עליהם. מעט שכל ישר,
הרבה אומץ־לב ועוז״
רוח, יעזרו לך לדלג על
פני המשוכות ויגרמו
לך, בסופו של דבר,
המון נחת־רוח על הישגיך,
שלא יהיו מבוטלים כלל. אל תוותר!
לא. את לא יטפשונת, את סתם מזניחה
את עצמך ואת הסיכויים שלך להיות
מאושרת. את יכולה גם
לשנות את הדבר —
אבל זה תלוי ביכולתך
לשלוט בעצבייך, ומה
שחשוב הרבה יותר —
במצב־הרוח ובדיכאונות
הכרוניים שלך, אם אתה
בעל־עסקים, עכשיו ה אבל
רגע
להחליט, בספטמבר ראן ל\ירי־עכשיו.
לחתום
מכתבים
הסתבכת בבעיות מישפחתיות, בת
עקרב, לא תמצאי את
הפיתרון לצרות, השבוע.
להיפך: עד ליום
ו׳ בסוף השבוע,
תיכנסי יותר ויותר
עמוק להתחייבויות ול-
סידורים מישפחתיים.
מצד שני, כל מה שנוגע
לאירגון עיסקי או
מיקצועי עולה יפה.
לבשי אדום, ואל תגזימי
באכלה השבוע.
ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה
יודע זאת, אבל אינך מסוגל עדיין להעריך
את מלוא־המאמץ
הדרוש ממך. משום כך,
פזר את האחריות ואת
העבודה על־פני כל
ימות־השבוע. אל תש קיע
את כל אונך ביום
אחד, ואת כל כספך
בנקודה אחת ויחידה.
תידרש להחליט מה
עדיף בשבילך כרגע.
אט״אט, מתחילים מאמציך המהוססים
לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו לך את
העניינים, ועוד יותר —
שאתה עצמך לא תקלקל
לעצמך, מתוך הזנחה
או מתוך שינאה
עצמית. זכור שלא רק
אתה אדם עם כבוד
עצמי. בת גדי: הוא
אוהב אותך, אבל אם
תלכי בדרך שהחלטת,
כלפיו, את עשוייה להפסיד
אותו. כסף ממקור
סמוי יגיע לידיך. היזהר ! זה כרוך
בהתחייבויות שלא ברור אם תוכל למלא.
בת גדי — צבע כחול טוב השבוע.
השבוע יימצאו פיתרונות לבעיות שהעסיק
ו אותך עוד מהחודש שעבר. תצליח
להיחלץ ממיספר דאגות
כספיות שהטרידו את
מנוחתו. לעומת זאת
ייתכן שתיאלץ להתייצב
מול משבר ריגשי. אם
יקרה הדבר במישפחתך, את מוטב שתנצור
לשונך אם אינך רוצה
;ינו*ר -
שהעניינים יתגלגלו ל רעה.
צא לנופש השבוע.
בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות
את המשך פועלך העיסקי — ותשמור
את תוכניותיו לעצמך
בלבד. אם אתה זקוק
לכסף — קרוב-מיש-
פחה או אפילו אשה
מבוגרת עדיפים על
ממון מבחוץ, שמוגש
לך לכאורה תוך־כדי
הטרדות קטנות יותר.
אם את רוצה באהבתו
— מוטב שתתענייני,
לכאורה, גם באחרים.
זאבל עשי זאת בזהירות רבה ביותר.
שעתו ניסה להציג את השלום כיעד השקול
מכל יעד אחד, בלי להתנות כל תנאי. גם
בשיחתו עם הגברת ג׳יהאן סאדאת לא
מצאנו כל תביעה לוויתורים מצריים, לגבולות
ביטחון וכר.
הלחץ הזה של ״שלום עכשיו״ הולך
כאשר קארטר וסאדאת עדים לסחף ולהת־פוררות
כאן, מניחים הם כי הזמן פועל
לטובתם: לישראל חלשה אפשר להכתיב
ולקבוע צרכיה וגבולותיה. הצעקה ״עכשיו!״
מזמינה שלום־אינסטאנט לפי מיר־שם
סאדאתי, וזו תהיה בוודאי אשליה-
עכשיו.
העייפות מהסיכסוך היא דבר קשה, אך
עייפות אינה סימן שהתנאים להשגת ה שלום
הבישלו. שחיקה של דעת־הקהל
סילקה את אמריקה מווייטנאם. אבל ארץ־
ישראל אינה וייטנאם ואינה מושבה רחוקה.
היא מולדתנו היחידה.
הרצל וכלפור חקק
רו שהם יותר כישרוניים מישראלים. החוכמה
היא לקבל את האמת באומץ־לב.
אם אנחנו רוצים להגיע להישגים יותר
גדולים, עלינו להפעיל בראש־ובראשונה
את ההיגיון הבריא, ולפעול לפי השכל
הישר ולא לפי רגש מופרז. במיקרה זה
אין פסול בדיברי מוטה גור. האם כוונתו
של בן־גוריון היתד, להרע, כשאמר בזמנו
שהיה רוצה לראות רמטכ״ל תימני בצה״ל י
שמשון שיכל״
בני-ברק
כבראות המדד
נגיד בנק־ישראל, ארנון גפני, מזהיר אותנו
מפני דהירת האינפלציה ומפני האינפלציה
של הוצאות שהפכה אינפלציה
של ביקוש. אזהרתו היתה חייבת להדליק
נורה אדומה אצל קברניטי המשק שלנו.
אבל בא שר־האוצר שימחה ארליך, ומבטל
במחי־יד את כל אזהרותיו של ה
ירושלים
מילוזמח
דיו הכובע
כל הכבוד לבנימין עמידרור על רשימתו
(העולם הזה ,)2126 שבה הוא מנתח
באופן יסודי את מושג המשמעת הצבאית
בכלל והוראת חבישת כובע בפרט. נאמרו
ונכתבו על נושא זה כל־כך הרבה שטויות
על־ידי מומחים מבפנים ומבחוץ, שטוב
היה לקרוא דיברי־טעם מבוססים אלה.
חבל שעורכו הראשי של העולם הזה
לא הסתפק בהערת ההסתייגות ״הפרשן
הצבאי של העולם הזה מביע רק את הש קפתו״
(סבורני שהוא מביע את השקפתם
של רבים, ולא רק מטומטמים) ,אלא מצא
לנחוץ להסתמך על ניסיונו בצה״ל ובסביבתו
וללחום את מילהמתו עם רפול
דרך הכובע. זוהי מילחמה שתיכנונה ה־אופראטיווי
לקוי, והמוטיוואציה שלה היא
״בולשיט נגאטיווי״ שגם משמש בה תח מושת
עקרה.
כל האמור בדיברי מר אבנרי לא עומד
במיבחן המציאות של ניסיון צבאות ה עולם,
ואף העלאתו של תא״ל (מיל ).פינ חס
להב לדרגת אלוף אינה. מקנה לאס־מכתה
זו מישקל־יתר. חבישת הכובע אינה
נושא מהותי או אידיאולוגי, אלא חלק
מהילכות הצבא ולא נושא לפולמוס ציבורי
עקר.
משה אייזנכרג, חדרה
• בחלק מגיליונות ״העולם הזה״ מה שבוע
שעבר נדפס בטעות כאילו דרגתו
הצבאית של פינחס להב, מי שהיה דובר
צה״ל, היא אלוף. להב הוא, כמובן, תת־אלוף
במילואים.
הכוונה הטובה ש? כור
אני סבור שרב־אלוף (מיל ).מרדכי (״מוטה״)
גור אמר מה שאמר על עדות המיזרח
כדי לקדם אותם, ולא להיפך. הרי מוטה
גור הוא איש פוליטי ורוצה (לפי דעתי)
להמשיך בחיים פוליטייים, ממלכתיים וצי בוריים.
אז איך ייתכן שירצה לפגוע בכוונה
תחילה ביותר ממחצית אזרחי ה מדינה?
אני רק מתפלא שהוא לא ראה
את הנולד — כלומר שרבים ינצלו ויפרשו
את דבריו לרעה, למען האינטרסים האישיים
שלהם.
אין שום בסים לתקוף ולהאשים את ה מדינה
ואת החברה הישראלית שלא רצו
— או לא הצליחו — להביא את יוצאי־עדות
המזרח לאותה רמה של השכלה,
כישרון ואינטליגנציה כמו בני עדות המערב.
כיוון ששני אחים מאותו בית,
שיש להם אותו קו זינוק, אי־אפשר לחנך
כך שיגיעו לאותה רמה, קל וחמר עמים
ועדות.
אי־אפשר להאשים בגזענות מי שאומר
שהגרמנים או היפאנים יותר כישרוניים
מהפולנים, הרומנים או האיטלקים. אני
גם לא ארגיש כל ריגשי נחיתות אם יאמ
נגיד.
הוא טוען כי הנגיד, כמו בנקאי,
מבקש ביטחונות־יתר, וכי מצבנו הכלכלי
אינו כל־כך חמור כפי שמתאר הנגיד.
בעיניו של ארליך השתפר מצבנו, מאז ה־ ,
מהפך הכלכלי שהנהיג ברוב תבונתו הכלכלית.
הכל
שאלה של נקודת המבט וההשקפה.
נדמה לי כי ארליך עומד על הראש, ומשום
כך נראה לו הכל ורוד ושפיר.
יהודה כלאו,
חיפה
על נאציזם ופאשיזם
אני כולי תמיהה על פרשנותו של אורי
אבנרי הנוגעת לשני איזמים אלה ( העולם
הזה .)2123 הוא קובע :״אני מאמין כי
הנאציזם היה תופעה אחת ויחידה בהיסטוריה
; תופעה השייכת לעם מסויים,
למקום מסויים ...לא ייתכן נאציזם שני, לא
בישראל ולא בכל מקום אחר.״
דעתי היא שהנאציזם קיים, בשינוי שם,
במקומות רבים והוא ייתכן גם בישראל.
אפשר ללמוד זאת מפי העם. בשעה ש השומרים
על הסדר והביטחון אצלנו נוהגים
לעיתים באכזריות, הם זוכים במי־לת־הגנאי,
נאצים!׳ .כדי להבליט את ה תיזה
המוטעית של אבנרי, אשתמש כאן
בקטע מתוך ספר־זיכרונותיו של משה
גרוסמן המנוח, מימי תלאותיו ברוסיה
הסובייטית.
בהיותו בכלא פנה אליו אסיר רוסי ושמו
ואסילי, לאמור :״ואסילי מבקש ממני ש אסביר
לו מה זה נאציזם. אני אומר לו
במילים ספורות: יש שם רק מפלגה אחת,
מנהיג אחד, מתנגדי השילטון מוחזקים
במחנות־ריכוז או נרצחים. הם חושבים
את עצמם לעם הגדול ביותר בעולם, כל
האזרחים חייבים לשרת את המדינה, להיות
ממושמעים, ולא לשאול קושיות. אין
שם חופש, כל אחד מפחד מרעהו, מלשנות,
בית־סוהר. הוא הולם בידי ומפסיק
אותי ברוגז, :אינני שואל אותך מה זה
קומוניזם ! שאלתי אותך על נאציזם׳ !״
הנה התשובה על ההבדל, כביכול, בין
נאציזם, פאשיזם וקומוניזם.
א לי עז ר פו מ רנ ץ, זהריה
העול ם הזה 2127
מכתבים
לא לחון!
לא ! בשום פנים לא לחוו אף פושע
אחד, כי בנפשנו הדבר. לא מדובר כאן
בחנינה חולים או זקנים, אף לא מדובר
בחנינתם של מועלים בממון, שנכשלו
בפעם ראשונה בעבירה. מדובר בחנינתם
של אלימים, פושעים ורוצחים, שיהוו למן
רגע שיחרורם סכנה חמורה לציבור. מדובר
*בפורצים ואנסים שגם היום אין למישטרה
די כוח־אדם לנטרלם ויד החוק אינה משיגה
אותם.
אתוודה על האמת (ואת חטאי הכבד —
אני מזכיר היום) ,ירדתי מהארץ לפני כ שנה
וחצי למרות שעסקי שיגשגו ופרחו
בישראל (ואולי דווקא בשל כך) ,כי זרועות
התמנון של אותה ״מאפיה־ישראלית״
או הפשע המאורגן (שבמשך חמש שנים
הכחיש שר־המישטרה את קיומו) ,הגיעו
גם לעסקים שלי ומול אוזלת־ידה של ה־מישטרה
אני, הקטן, הייתי חסר־אונים ולא
יכולתי לעמוד מול הלחצים והאיומים שלהם
לשלם דמי־חסות.
בשל חששותי לעורי, לחיי ולשלומם של
בני-מישפחתי — מכרתי ונטשתי הכל
וחטאתי בירידה מהארץ. גם בדירתי ״זכיתי״
בשתי פריצות תוך פחות משנה אבל
המישטרה, שאומנם באה ורשמה הכל,
הודתה שהיא טרודה מכדי להתעסק ב־
״קטנות״ כגניבות ופריצות (ואין זה סוד
שאחד העסקים המשגשגים ביותר היום
בארץ — הוא כל מה שקשור לדלתות״
ביטחון) .לאור כל זאת, אם היום עוד
חושבים או שוקלים אפשרות לשחרר או
לחון פושעים, פורצים, רוצחים ואנסים —
זד. באמת למעלה מבינתי.
יצחק מ.
׳ידיים עם חברי מישלחת הבונדסטאג הגרמני?
זוכרים אותו?
זוכרים אתם את בגין זה, שצעק כל כך
בשנות החמישים נגד הסכם השילומים
שבן־גוריון עמד לחתום עם אותם גרמנים?
״יזרום כאן דם !״ הוא צעק. והיום?
הוא לוחץ ידיים עם אותם אנשים שאז
היה רוצה להזרים דם על־מנת לא לבוא
עימם במגע. איזה מין איש הוא, לבסוף,
ראש־ממשלתנו, היכן עקרונותיו? אין לו
עקרונות. הוא משנה אותם לפי הצורך.
מרדכי דסאור,
תל־ אביב
יוסי דולטר,
השואה •טל פלאטו
אחת הכתבות המזעזעות ביותר שפורסמו
אי־פעם בעיתונות העברית היא.
לדעתי הכתבה שהופיעה בעיתונכם (העולם
הזה ,)2125״הו, איזו שואה נחמדה!״ הזעזוע
גובר והרגשת הסלידה והבחילה מתעצמת,
ככל שאני חוזר וקורא את הכתוב.
היכן נשמעה שהשואה תתקשר לאיזו מסי־בת־קוקטייל
בצורה כה זולה ומעופשת?
כיצד אפשר לבוא ולהתענג על מזונות
ומשקאות ואחר־כך לצפות בסרט על השואה
כאילו היה סטארסקי והאץ׳ ,כפי
שעשה ח״כ סמי פלאטו־שרון? !
אפילו בחלומותי הפרועים ביותר לא
נזנהטן, ניו־יורק
איש העקרונות
ראיתם את ראש־ממשלת ישראל, מר
מנחם בגין, איש העקרונות, כשהוא לוחץ
טיולי קמפינג
איטליה,
אנגליה,
יה, צרפת, ספרד, מ ט7
ץ ןגג7
אוסטריה, שויצריה, גרמניה, הולנד ל 1 7 1
• 15,725.-י
סקנדינביה כולל לפלנד 37 יום
שסר׳ ס 1
אנגליה, גרמניה, דנמרק, נורווגיה׳
לפלנד, פינלנד, שבדיה, הולנד ל 1 0 7
אוטובוס חדיש מותאם לקמפינג לרשות הקבוצה 24
שעות ביממה עם שני נהגים.
מלווה קבוצה ישראלי בעל ניסיון בטיולי קמפינג.
בלונדון 4לילות אכסון במלון (חדרים זוגיים עם
שירותים צמודים).
יציאות מאורגנות בערבים.
סיורים מודרכים בערים.
אוהלים זוגיים עם רצפה.
2ארוחות ליום פרט ללונדון.
פרטים והרשמה
בכל משרדי הנסיעות!
אירופה שרש
׳׳ ־ימך
י5קע0ז\/ק0קע£
ב א חיר ב ס בי ר ביו ת ר
הוו יית הזה י
על הטירטור
״התאבד חייל, אז מה?״ במילים אלה
סיכם מפקד בית־הספר לשיריון בצה״ל
את התאבדותו של חייל, שהטירטורים. יד
(המשך בעמוד סו)
איטליה, שויצריה,
לוכסמבורג *19,585.—,ל
הולנד, אנגליה, צרפת.
הולנד, אנגליה, צרפת׳
שויצריה, אוסטריה, איטליה.
ן*׳י1
אירופה הקלאסית 28 יום
כל נוסע מקבל שי! שק שינה! מוווו אויר ומזודוו!
משה פכי,
ירושליס
אירופה הקלאסית 27 יום
אירופה הקלאסית 37 יום
אנגליה, צרפת, שויצריה, איטליה
אוסטריה, גרמניה, הולנד.
פעם הייתי בבית־הקברות. ראיתי אנשים
זוללים על אחת המצבות. תמהתי. גילו את
אוזני כי כך נוהגים יוצאי עדות מסויימות
להתאבל על מתיהם. ויש היגיון בדבר.
זיכרון המת משרה עצב ואבלות ממילא.
תפקיד האזכרה הוא לנחם את האבלים
ולחזק את רוחם. ומה יעשה זאת טוב יותר
מאשר אוכל ומשקה?
דומני שח״כ פלאטו־שרון הלך בדרך
זו, כאשר ערך את חגיגות השואה בביתו.
הוא פשוט רצה לחזק את רוחם של אלה
שעמדו לצפות בסרט המזעזע. אבל לא
על פלאטו אני תמה, אלא על אותם פרנסי-
שמחתי לשמוע כי ח״כ פלאטו־שרון
מתכוון להתמודד על ראשות עיריית תל-
אביב. ראש־עיר צריך לייצג את תושבי
עירו. ומי כפלאטו־שרון משקף נאמנה את
רמתם המוסרית של תושבי הקרייה הגדולה,
תל־אביב?!
אירופה הקלאסית 25 יום
6ל ן די *1 ¥ 1״׳
תל־אביב
אליעזר מירר,
תל־אביב
טיולי יוקרה לצעירים א •
כ ב אירופ ה ב־ 45 יום
יכולתי להעלות מחזה מאקאברי שכזה.
התמונות בכתבה דיברו בעד עצמן. איזה
חוסר־טעם י איזו חרפה ! בגרמניה מתאספים
מדי פעם אנשי האס־אס הקשישים
וחוגגים בתוגה מהולה בנוסטאלגיה את
הימים הטובים ההם. ובישראל נערכת אור־מישסרה
אני, הקטן, הייתי חדה־אונים ולא
פלאטו בסביון, ואחר־כך צופים האורחים
הכבודים בסרט המתאר את השמדתם של
שישה מיליוני יהודים, כשבפיהם טעם ה וויסקי
המשובח.
הדעת מסרבת לקבל זאת. העיניים רואות
והמוח מסרב לקלוט.
ציבור שהרהיבו עי* להשתתף בחגיגתו.
בזמנו, כאשר נבחר איש מושחת זה לכנסת,
אמרו רבים כי אין רע בכך. עתה
מסתבר כי הנגע פשה סביבו, בין רבים
וטובים ובתוכם שרים ואנשי־שררה אחרים
הבאים להסתופף בצילו של הנדיב
הידוע שהוא, כמדומני, ניצול השואה.
לו יש סיבות טובות לשמוח. אבל מה
לאחרים בשימחה זו?
איטליה, אוסטריה, שויצריה,
לוכסמבררג׳ הולנד׳ אנגליה׳ — 2! 550
ך זי
¥בתי המלון הטובים של טיולי ״אירופה טורם״
(חדרים זוגיים עם שירותים צמודים).
מלווה קבוצה ישראלי בעל נסיון.
2ארוחות ליום פרט לאמסטרדם, פריז, לונדון.
אוטובוסים מפוארים.
סיורים מודרכים.
יציאות מאורגנות בערבים.
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!
טיולים מיוחדים
לגילא 16-18
צעיר עד גיל ,26
סטודנט עד גיל 28
מחיר לפי שער של
16.50ל״י ל־$ 1
* צעיר עד גיל ,26
סטודנט עד גיל 31
מחיר לפי שער של
16.50ל״י ל־$ 1
באח׳ רהר ביר ביו ת ר׳
בי ל ויי םוחו וי ותמס תי רות
של אופיר טורס-איסתא
ר7ו איטליה, אוסטריה,שוויץ, צרפת,
בקור בבלגיה, הולנד, ד/אנגליה. הטיסותב£7*3 -
צופי הסרט הנבחר
של השנה
רווח ממשי
טיול מתוכנו היטב מסתיים בלונדון
2500
נוסעים לחו״ל בטיולי הצעירים
הנבחרים של השנה ־
אופיר מורס איסתא
בטיולי הצעירים
אופיר טורס איסתא
בין צופי הסרט יוגרל כרטיס טיסה לצעירים לאירופה
שלח את כרטיס הקולנוע לוז.ד 3378 .תל־אביב.
צעירים וסטודנטים עד גיל 21.26 יום
6 , 9 9 0ל״י$ 5 6 9 +
יום א׳ — תל־אביג — רומא
• ג ת — ומגיח — אינסברוק — איג ל ס
יום ד׳ — פריז
לאחר ארוחת הבוקר — סיור של יום שלם
באתריה חמפורססים של העיר*
לאחר ארוחת הבוקר נצא באוטובוס אל אינסברוק
באוסטריה. לאחר סיור קצר באינסברוק, נצא
לאיגלס אל בית המלון בו נאכל ארוחת ערב,
משאר לליגה.
לאחר ארוחת הבוקר יציאה עם מדריך מקו מי
באוטובוס לסיור של יום שלם.
יום נ ר 1ס — למדון
יום ה פריז
בשיתס ימתין לנו אוטובוס להעברת ללונדון.
יוצאים בטיסח ישירה לרופא.
יום 1׳ — רומא
יום ג׳ — רומא
לאחר ארוחת הבוקר — יי ם חופשי להמשך
הסיורים. בקרית חואתיקן ובקפלח חסיסטינית
ועוד*.
יום ד — ,רומא — פירנצה
לאחר ארוחת הבוקר גצא לכוון פימצח. לאחר
ההגעה לפירנצה נצא לסיור היכרות.
יום ח — ,פירנצה
סיור בוקר בעיר בליווי מדריך.
יום ו — ,פירנצה — ומניח
(מססר — סרגרח)
לאחר ארוחת הבוקר נצא צפתה — לכיוון ונציה.
אחה״צ — סיור בונציה בליתי מדריך מקומי.
יום א — ,איגלס — ציריך — גרולדסוויל
נעזוב א ת האלפים האוסטריים, אחרי ארוחת
הבוקר, ונמשיך בגוף הררי מקסים לשפהאוזן.
נמשיך לכיוון ציריך לבית המלון בגרולדסויל (או
אוסטר) ,בקרבת העיר, לארוחת ערב ולמה.
יום ב — ,חיגרות צם •ויצריה
לאחר ארוחת הבוקר נצא לסיור קצר באוטובוס
בציריך, ונמשיך לאורך האגם ללוצרן. נמשיך
בדרכנו אל באזל. העברה למלון וארוחת ע רג
יום ג׳ — נאזל — פרי?
יציאה מוקדמ ת אחרי ארוחת הבוקר לעבר פריז.
נצא עם מלווה הקבוצה לסיור ראשוני בעיר.
באסור ייבוש הים ההולנדי, שם נעלה לספינת
מעבורת שתביאנו לאנגליה.
יום ג — ,לונדון
יום חופשי בפריז.
יום ו׳ — פריז — א מססרדם
לאחר ארוחת הבוקר נצא בשעה מוקדמ ת אל עבר
הצפון — לאמסטרדם.
• ב ת — אמסטרדם
הבוקר מוקדש לסיור בעיר בלווית מדריך מקומי.
אחר הצהריים נצא לביקור בשני כפרי הדיינים
הציוריים — מרקן וולנדס•
יום א׳ — אמסטרדם — וליסינגן
נפרד בבוקר מאמסטרדם ונצא לעבר בירת הולנד,
האג, לביקור קצר, נמשיך לממראדם ולדלפט.
ומשם לרוטרדם — עיר הנמל הגדולה בעולם.
אחרי סיור ברוטרדם נמשיך לוליסינגן אשר
לאחר ארוחת הבוקר יציאה באוטובוס בלווית
מדריך מקומי לסיור של יום שלם בעיר. .
יו ס ד׳ — לונדון
יום חופשי ללונדון. נוכל להקדישו לסיורים.
יום ח — ,לונדון
יום חופשי בלונדון. בהתאם לרצונך תוכל להמשיך
״לחרוש״ א ת העיר העצומה והססגונית.
יום ו׳ — לונדון
יום חופשי בלונדון• זוהי ההזדמנות ״האחרונה״
שלך להספיק לראות, לקלוט ולקנות משחו נוסף.
• ב ת — לונדון — תל-אביב
לאחר ארוחת הבוקר במלון — שלום ללונדון.
שביעיות/שמיניות( )18?!6חצי פנסיון 23 .יום^;:-
יום ב׳ — תליאביב — רומא
יום א׳ — פירנצה
נפגשים בנמל התעופה על־שם בו־גוריון ויוצאים
בטיסה ישירה לרומא.
יום חופשי — המשך ביקורים באתרים.
יום ג׳ — רומא
סיור הכרות ברומא, נבקר באתרי תיירות.
יו ס ד׳ — רוסא
יום נד — פירנצה — ונציוז
(ססטר — מדגרת)
נוסעים לונציה, אליח טיע בשעות הצהרים, נאכל
ארוחת צחריים במלון ממשיך מיד בסיור בעיר.
יום חופשי. המשך ביקורים עם מלווה הקבוצות
יום ג׳ —
ונפיח — חר• חאלפיס — אינסברוק
נפרדים מרומא ויוצאים לכיוון נאפולי. נצא
בספינה מנאפולי לאי השכן קפרי.
נפרדים מאיטליה׳ ויוצאים בנסיעה באוטיבוס לכיוון
אוסטריה. נגיע לאינסברוק. נסייר בעיר
ממשיך לעיירת נופש לארוחת ערב ולינה.
נוסעים צפורה בואכה פירנצה.
יום ד — מפלי חריין — נרולדסוויל
(ציריו)
יום ח׳ — רומא — נאפולי — קפרי
•ו סו אפילי — *יווונח
• ב ת — פירנצח
סיור היכרות בעיר, באוטובוס. נבקר באתרי תיירות
מרכזיים. אחה״צ — נוכל להמשיך בביקורים
ממשיכים מ סי ע ה לסנט־אנטון בהרי האלפים
ומש 6לסנט־גאלן ווינטרטור — באלפים השויצ־
צעירים נ* 2 2 .3626 יוו א1 יום ו׳ — מל-אביב — יו מ א
שבת — ציריך — לוצרן אינטרלקן
נפגש ממל התעופח גן־גוריון מצא לרומא.
לאחר ארוחת הבוקר במלון נצא לסיור של יום
שלם באתריה ועתיקותיה של רומא.
יום א׳ — אינטרלקן — ג׳נבה
יזם א׳ — רומא
יום ת׳ —
גרולדסוויל — ציריך — לוצרן — באזל
נצא לסיור בוקר קצר בציריך. נמשיך בנסיעה לאורך
האגם ללוצרן. נגיע לבאזל לארוחת ע רג
יום ו׳ — באזל — פריז
יום נסיעה דרך נופי צרפת בואכה פריז. נגיע
לפריז בשעות הערב ואחר כך נוכל לצאת לסיור.
• ב ת — פריז
נצא לסיור של יום שלם להיכרות עם העיר.
נצא מאינטרלקן לברן, בירתה של שוייץ, נסייר
נעיר ונמשיך ללוזאן ומשם לג׳נבה.
נסיעה באוטובוס לאמסטרדם. אליה מי ע לאחר
ביקור בבריסל ואנטוורפן.
• ב ת — לונדון
השעשועים והבילויים של לונדון — הסוהו.
יום חופשי מלא לרשותנו לביקור במוזיאונים
המפורסמים.
יום ו / ,אמסטרדם /ת ״ א
יום אי — למדון — ויודייר
לאחר ארוחת הבוקר המשך הסיור המודרך בעיר.
סיור בוקר בורסאי. נחזור לפריז לסיור אחח״צ,
יום ג׳ — פירנצה
יום ד — ,פריז
לאחר ארוחת הבוקר יציאה לסיור בוקר בעיר.
יום חופשי לרשותט.
יום חופשי נוסף. תוכל לחעזר בהמלצות מלמה
הקבוצה לתכנון היום.
לאחר ארוחת הבוקר ניסע לעבר ונציה.
יום ח׳ — ונציה — אוס טרי ה
עם בוקר נצא מונציה ונגיע לאינסברוק באוסטריה.
יום ו׳ — אוסטריה — שוייץ — ציריך
לאחר ארוחת הבוקר נצא לעבר שוייץ.
יום אחרון חופשי בפריז.
* 5 6 4
לסיור רגלי עם מלווה הקבוצה
להכרת העיר.
יום ג׳ — לונדון
•ו סו׳ — יריי — למדיו
יום חופשי — נוכל להקדישו לביקורים וקניית,
8 £לי(+
יום ב׳ — רומא — גירנצח
נפרד הבוקר מפריז ונצא בטיסה לבירת אנגליה
— לונדון. סיור של אחח״צ, ובערב — נחיה
חופשיים לסיור רגלי עם מלווה הקבוצה ברובע
יום ח יר>ס — לונדון
יום א׳ — פריז
יום חופשי לרשותנו להעמקת ההכרח עם העיר.
יום ד״ — פירנצה — ונציה
יוצאים מאמסטרדם להאג לביקור קצר. משם
נמשיך למאדורדאם העיר המיניאטורית, לביקור.
נעבור בעיר דלפט ונגיע לרוטרדאם עיר הנמל
הגדולה — נסייר בעיר. לעת ערר נגיע לנמר
וליסינגן משם נפליג במשך הלילה לאנגליה.
יום ב׳ — פריז — בריסל — אמס טרדם
יזם ב׳ — ג׳נבח — פריז
.יום ה׳ — שרי?
יום ד׳ — אמס טרדם — האג —
רזסרדאם — וליסינגן
יום ב׳ — לונדון
חיום מוקדש לסיור בעיר.
נפרדים משויצריה, ויוצאים לפריז.
לאחר ארוחת הבוקר נפרד מרומא בדרכנו צפונה
לעבר פירנצה. בשעות הצהריים נגיע לפירנצה
סיור בוקר בעיר באוטובוס. אחר הצהריים נמשיך
בסיור אל כפרי הדייגים מארקן ו־וולנדס.
יום חופשי. נאכל ארוחת ערב במסעדה מקו מי ת
יום חופשי בלונדון. תוכל להשלים א ת כל הביקורים
כראות עיניך.
יום ג׳ — צדי?
יוסר — אמסטרדם
יום א׳ — לונדון
יום חופשי — נבקר במגדל לונדון עם מלוו
הקבוצה. נוכל לבקר במקום בתצוגת *הלוג
הכתר ועוד.
יום ו׳ — לונדזן
•בוז — למדין
יום ב׳ — לונדון
יום ד׳ — לונדון
יום חופשי בלונדון. כדאי לנצל יום זח בטיול
בהייד־פארק.או לבקר בגן החיו ת המפורסם, או
במים הבוטניים הנפלאים קיו־קרדנס.
יום ח׳ — לונדון — אמס טרדם
העברה לנמל התעופה וטיסה לאמסטרדם. נצא
¥—702
¥—709
¥—716
¥—723
¥—730
¥—802
¥—804
¥-806
¥—813
¥—820
¥-827
¥—903
¥—1001
2.7.78
9.7.78
16.7.78
23.7.78
30.7.78
2.8.78
4.8.78
6.8.78
13.8.78
20.8.78
27.8.78
3.9.78
1.10.78
22.7.78
29.7.78
5.8.78
12.8.78
19.8.78
22.8.78
24.8.78
26.8.78
2.9.78
9.9.78
16.9.78
23.9.78
21.10.78
6 ,9 9 0 7ל 55 9 9 +
מנמל שי מס באנגלית אל למדון. נצא לסיור רגלי.
(אפשרות הארכת
באירופה) .י2 ! 1
השהות
לאחר ארוחת בוקר במלון יציאה באוטובוס לעבר
ציריך. לביקור קצר בעיר העסקים הבינלאומית.
שגת — רומא
ריים. נגיע לשפהאוזן ומשם נמשיך לגרולדסוויל
(או אוסטר) לארוחת ערב ולינה.
סם׳ הקפיצה תאריך היציאה תאריך החזרה
אחרי ארוחת הבוקר יעביר אותנו
האוטובוס לנמל התעופה ואחרי
5שעות ננחת בישראל__ .
הקפוצה
תאיץ•
היציאה
4.7.7* 104—704
707
.X—721מ *21.7.7
28.7.7* 104—728
1.8.7• 104—801
4.8.78 104—804
8.8.7* 104—808
תאריך החזרה
*257.7
*28.7.7
*11.8.7
18.8.78
*22.8.7
*25.8.7
29.8.78
פרטים מלאי מחייבים בפרוספקט.
עמו האחרון של הטיול. קניות של הרגע תאחח
יום 1׳ — ליוויו — תל־ אניג
רק 5שעות טי ס ה ואנו כבר בבית.
סס׳ יקביצרל תאריך היציאה תא*,יד החזרז
—710ז׳
—717ז
—724ז׳
—731 יד
—802ז־
—807ז׳
- 814ז׳
10.7.78
17.7.78
24.7.78
31.7.78
2.8.78
7.8.78
14.8.78
1.8.78
8.8.78
15.8.78
22.8.78
24.8.78
29.8.78
5.9.78
• שער 16.50 1ל״י 26 36 1־ 16ל״י
(מחושב לפי שער נוחות של מארגני הטיולי ם
לתאריך פרסום החוברת).
המאהבת־ד שעברשד משה יד״ ן ׳׳״עשג! ה את אמו שלהמ שו ר ר,
וממלא
מקומו
המפכ ״ למספר שה וא 1ת ן לה
77 תובעת, עורכת־הדין דבורה חן,
י י נדהמה. זה־עתה החלה חוקרת את העד
שלפניה חקירה נגדית, והנה התברר
לה להפתעתה שהעד ״שכח״ כמה עוב-
דות־מפתח שמסר קודם־לכן במישטרה. על
הספסל מולה ישבו שתי הנאשמות, וניסו
— לשווא — להסתיר את הבעת הסיפוק
שפשטה על פניהן. חן החלה מאבדת
את סבלנותה. היא חשה שהעד הסרבן עומד
למוטט את כל בניין התביעה שבנתה
בעמל כה רב.
אילו היה זה עד רגיל, לא היתה לתובעת
בעייה. היא היתה מבקשת לפתוח הליכים
מישפטיים נגדו על מסירת עדות סותרת,
והאיש היה נשלח מייד למאסר.
אלא שהאיש שעמד על דוכן העדים
מול התובעת חן לא היה עד רגיל. היה
זה ניצב אהרון שלוש, ראש אגף החקירות
במטה־הארצי — בכבודו ובעצמו*.
שתי הנאשמות היו אף הן דמויות ידועות,
אלישבע צ׳יזיס ואמה, אלפרידה
ברשל.
שמה של אלישבע צ׳יזיס ( )33 עלה
לכותרות כאשר התפוצצה פרשת הרומן
הסודי שניהלה עם שר־הביטחון משה דיין
בשנים .1969/68 הפרשה עוררה הדים
נרחבים בארץ ובחו״ל, ופורסמה בסידרת
עצות
שלא ניתן היה לדרוש ממנו דיוק רב בעדות.
אך עובדת היותו איש מישטרה
ותיק, מחייבת אותו לנהוג כפי שנוהג עד
רציני במישפט, ולרענן את זיכרונו לפני
עלותו על דוכן העדים,״ אמרה התובעת
הנרגשת אחרי ישיבת בית־המישפט.
גם השופט חיים אילת התייחס, לעניין
עדותו של שלוש, בקובעו :״עד־ההגנה
מיספר שניים היה ניצב אהרון שלוש, אשר
בדבריו יש אי־דיוק מסויים בין מה שאמר
בבית־המישפט לבין הודעתו במישטרה.״
השופט פרט שניים מאותם אי־דיוקים :
״בעדותו במישטרה אמר שלוש בביטחון,
שנמסר לו כי המתלוננת נתנה לאלפרידה
ברשל טבעת במתנה. נאמר לו על-ידי
אלישבע, כי המתלוננת היא במצב של הס-
תיידות־עורקים רצינית. משתי נקודות אלה
הוא חזר בו, ואמר שזו היתה מסקנתו
בדבר מצבה של המתלוננת, וכי אינו בטוח
שנאמר לו כי הטבעת נמסרה במתנה.״
על עניין התאריכים אמר שלוש :״יש
לי רושם שהתאריכים לא זכורים לי בדיוק,
היות ששיחזרתי מועדים מזיכרוני.״ עניין
התאריך היה חשוב מאד לתביעה, כדי
להוכיח שלנאשמות היתה שהות להחזיר
את התכשיטים, בין היום שבו קיבלו את
עצתו של שלוש לבין היום שבו פתחה
אלישבע ואמה לפני הפרשה (למעלה) ולאחריה (למטה)
גניבה מונעת
ניצב אהרון שלוש
נאשמת אלישבע צ׳יזים
עדות סותרת
נוכלות חוזרת
מאמרים (העולם הזה , 1794״פרשת אלי שבע״)
בשנת .1972
המישטרה בחקירה, והן לא עשו כן.
חרף עדותו הסותרת של שלוש,
שיע השופט את שתי הנאשמות,
ובתה, וגזר על כל אחת מהן קנס
5,000 לירות ומאסר שלושה חודשים
תנאי.
אלא שבפרקליטות מחוז תל-אביב היה
מי שראה במעשהו של אהרון שלוש משום
ביזיון בית־הדין, ופרקליטת מחוז תל־אביב
ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן, נתבקשה ע״י
סגנה הבכיר עורך־הדיו אמנון רודה, לפעול
לנקיטת אמצעים מישפטיים נגד שלוש,
שהוא כיום אחד המועמדים לתפקיד ה־מפכ״ל.
אוסטרובסקי-כהן עשתה הערכת-
מצב, והגיעה למסקנה שהעמדתו־לדין של
קצין־מישטרה בכיר תהיה משימה שמעל
לכוחה וליכולת התמודדותה, ומשום כך לא
פעלה כפי שהומלץ בפניה. שלוש זכה
מן ההפקר.
היה זה צחוק הגורל, לנוכח העובדה
שמישטרת ישראל היתה זו שהביאה באח רונה
כמה עדים, שחזרו בהם מעל דוכן
העדים בבית־המישפט, מעדות מפלילה שמסרו
במישטרה. לרוב היו אלה עדים ב-
מישפטים פליליים, שסבלו מאימתם של
ביריונים וחששו לחייהם ולחיי בני־מיש־פחותיהם.
אולם הנימוק של פחד עדיין
לא שיכנע אף שופט אחד, וכל אותם
שהובאו לדין על מסירת עדות סותרת
נשלחו, בו־במקום, לתקופת־מאסר ממושכת,
בין שלושה חודשים לשלוש שנים.
באותה עת הכירה אלישבע גם את אהרון
שלוש, ששימש אז כקצין בלישכה לתפקידים
מייוחדים במטה הארצי של המיש־טרה.
מאוחר יותר כיהן שלוש כמפקד
המחוז הדרומי של המישטרה, עד שהתפוצצה
פרשיית אהבים שלו עם אחת השוטרות
במטה הארצי. אותה שוטרת,
שהרתה לשלוש, גרמה לגירושיו מאשתו
ולפני חמש שנים — לפרישתו מאונס
משורות המישטרה. כיום היא אשתו. במשך
כל אותן השנים, מאז הפגישה הראשונה
עם אלישבע צ׳יזיס הוא שמר על קשריו
עימה. לדבריו, הוא היה ״יועץ שלה בבעיות
שונות.״
המאהבת הפכה
עושקת
ף* ינואר ><מ 15 הסתבכה אלישבע ב*
פלילים, בעקבות תלונה נגדה; שהוגשה
ע״י טינה זיידלבך, אמו הקשישה של המשודר
נתן זך. המישטרה החלה חוקרת
חשד, שעל־פיו ניצלו אלישבע ואמה את
גילה המופלג ( )78 של טינה זיידלבך על-
מנת להוציא ממנה את כל חסכונותיה ולהעבירם
לרשותן.
בין הנחקרים בפרשה היה גם ניצב
שלוש, שעבד באותה עת כפקיד באוניבר סיטת
תל־אביב. שמו של שלוש שורבב
לפרשה אחרי שהתברר שהוא ״יעץ״ לאלי*
כיוס ממלא מקום הנזפכ״ל.
שבע ולאמה גם בעניין זה.
חשדותיה של המישטרה הפכו במהרה
כתב־אישום, שהוגש נגד האם והבת ל-
בית־מישפט־השלום פתל־אביב.
בכתב־האישום נטען שאלישבע צ׳יזיס
ואלפרידה ברשל סיפרו לטינה זיידלבך
סיפורי־זוועה, על נשים זקנות וגלמודות
המושלכות לרחוב ועל בנים המנשלים את
הוריהם הקשישים מכל רכושם. טינה, שבנה
המשורר חי מזה תשע שנים בלונדון,
נותרה גלמודה בארץ, כשהיא סובלת מ־הסתיידות
עורקים ומסניליות. היא השתכנעה
מדיברי שתי הנשים, הלכה עימן לבנק,
הוציאה סך 10,000.לירות מחסכונו־תיה,
אספה את כל תכשיטיה והפקידה הכל
בכספת של אלישבע ואמה.
בינתיים הן הכינו לעצמן אליבי, למיקרה
שהמישטרה תתערב בפרשה.
אלישבע התקשרה עם יועצה, אהרון
שלוש, סיפרה לו שקיבלה פיקדון
מאישה זקנה וסנילית, ושהיא נדרשת,
על־ידי ידידתה של אותה זקנה, להשיב
את הכסף ואינה יודעת כיצד לפעול. ב־29
בינואר 1976 נפגש שלוש עם אלישבע
בבוטיק שלה שברחוב דיזנגוף, ושם יעץ
לה כיצד עליה לנהוג כדי לצאת מהסבך.
בפיו של איש המישטרה בן ה* 57 היו
עצות נבונות ביותר. הוא אמר לאלישבע
שתחזיר לזקנה כל מה שקיבלה ממנה, תדאג
שבמעמד יהיו נוכחים עדים נייטרלים.
אלישבע צ׳יזיס לא נהגה על־פי העצה,
וכשפתחה המישטרה כעבור שבועיים את
הכספת של אלישבע, נתגלו שם הכסף
והתכשיטים. בתחילת חודש מארם 1976
נחקר אהרון שלוש, שהיה עדיין אזרח,
ומסר עדות מפורטת. הוא מסר את התאריך
המדוייק, השעה והיום בשבוע שבהם
נפגש עם אלישבע ויעץ לה על הדרך שבה
תנהג בעניין. הוא גם זכר היטב שאלישבע
ציינה בפניו, באותה פגישה, כי בעלת
התכשיטים היא ״זקנה סנילית שסובלת מ־הסתיידות־עורקים
רצינית,״ וכך מסר גם
בהודעתו במישטרה.
כשנפתח מישפטן של האם והבת, הוזמן
שלוש כעד־הגנה מטעמן. הוא היה כבר
ראש אגף החקירות, אחרי שהוחזר למיש־טרה
על־ידי המפכ״ל חיים תבורי.
שלוש החליף בתפקיד זה את ניצב
יעקוב קדמי, שנאלץ להתפטר על רקע
חילוקי־דיעות עם תבורי״ .אחרי עדותו
הראשית נחקר ניצב שלוש חקירה נגדית
על־ידי התובעת דבורה חן, וכאן נפלה
ההפתעה. באופן בלתי־מוסבר החל שלוש
שוכח פרטים מהותיים שאותם פירט לפניכן
בעדותו במישטרה. על כל שאלותיה
של התובעת שהיו עשויות לסייע בהר-
שעתן של אלישבע ואימה השיב שלוש
ב״איני זוכר״ ותשובות מתחמקות נוספות
כיוצא באלה.
״אילו היה שלוש אזרח רגיל, יתכן
הר האם
בסך
עופי
קיד 1
• קדמי מונה בינתיים כשופט מחוזי
בתד־אביב.
מכתבים
אפשר0
(המשך מעמוד ) 7
.לשחות אתו...לרקוד אתו...להתעמל אתו
׳ ..לרכב אתו...לשחק אתו...לרוץ אתו
לרחוץ אתו...לטייל אתו...לבלות
• 365.מים
ט מ פון אדגן וז׳
הטמ פון ה ק טן
:טורו ביותר בעולם׳
הרגשה חופ שית
ומ שוחררת.
אר־גוה-בעלי כושר
ענ ק -ה טו ב בעולם,
חוזרים־ונישנים גרמו לו סבל ממושך. אני
עומד להתגייס לצה״ל בסוף שנה זו, אחרי
שאסיים את לימודי התיכוניים. אני מקווה
בכל ליבי שכשאנו (השמיניסטים) נגיע
לצה״ל, יתייחסו אלינו כמו אל בני־אדם
וחס־וחלילה לא נצטרך להגיע למצבו של
המנוח הנ״ל.
רז זאבי, תל-אביב
• .חקירת מצ׳׳וז בפרשת הטירטוריס
העלתה, שככל הנראה לא חיה כל קשי
בין הטירטורים לבין מותו של החייל
הנ״ל.
בצד ההצדעה וההוקרה שיש להעניק
לכלי התיקשורת בארץ בטיפולם בפרשת
הטירטורים, צריך להוקיע ולהזהיר מפני
במה גורמים שניסו לטפל בפרשה תוך
כדי ניפוח גס וחסר כל פרופורציה. ייתכן
שבכך ניסו ליישם שיטה מקורית. ביותר
— איך להחדיר פוליטיקה אל תוך שורות
הצבא.
אט־אט מתברר, שאין זד, מיקרה דווקא,
כי כתב צבאי של עיתון דתי חשף את
הפרשה, למרות שהכל יודעים ומסכימים
שהטירטורים בצה״ל אינם ומעולם לא היו
מנת־חלקם הבילעדית של חיילי ישיבות*
ההסדר בצה״ל. מתגובותיהם ההיסטריות
של כמה ראשי ישיבות ואנשי־דת קיצוניים,
ניכרה מגמה ברורה להעלות מחדש
את הוויכוח בנושא אם יש בכלל לגייס
בחורי־ישיבות לצה״ל.
הקרקע כרגע נוחה מאד לכך, אחרי
ההצלחה המסחררת שנחלו בעניין גיוס
בנות, שבה אימצו את השיטה כיצד
ניתן לשקר מבלי להיקרא שקדן. לדעתי,
הגישה צריכה להיות לרדת מהנושא בכל
מה שקשור לבחורי הישיבות, ולטפל בעניין
הטירטוריס בכלל, בפרופורציות ה נכונות.
להשיג
נורמל: למרבי תהנ שי ם|
אקסטרה: לנ שים עם
די מו ם רב.
ו מי ני: לגערות, לבתולות,
ולנ שים עם די מו ם מועט.
חרש ! אריזה חסגוגית
של 40 שמפונים +שי -
| ארנקון פלסטי לנשיאת
ן 3שמפונים בארנק
יהודה קוגפורטס,
תל־אביב
האם צעיר המתגייס לצה״ל מאבד את
זכויותיו האזרחיות? למד, לא מבררים את
זכויות היתר של המפקדים בכל הדרגות
בצה״ל? למי הזכות לבקר מה מתרחש
בבתי־הדין הצבאיים ז מי חוקר את ההתאבדויות
המתרבות בצה״ל? לא ייתכן
שצה״ל יחקור ויבקר את צה״ל. צריכה
להיות חקירה של ועדה שמחוץ לצד,״ל.
ם.ג. טוכרינסקי,
לא היה זמן
אלעזר ועוות פרסומאים בע״ק /יקי הלפרין
תל־אביב
בעיקבות מלאות שנה למהפך, עסקו
כל אמצעי־התיקשורת בשאלה האם באמת
חל מהפך במדינה מאז עלה הליכוד ל־שילטון?
הרשו לי, הקורא הקטן (אני
בן ,)17 להביע גם את דעתי בנדון. לדעתי,
אילולא חלה מהפכה בנושא המדיני —
ביקור סאדאת — אז היתה הממשלה יכולה
להקדיש את כל זמנה למהפכים בכל תחומי
החיים במדינה. אבל ביקור סאדאת וכל
מה שקשור לביקור הזד, גזלו את כל זמנה
של הממשלה ובעיקר את זמנו של ראש־הממשלה,
שלא היה לו זמן להקדיש מחשבה
ומעשים למהפכים בתחומי־החיים הרגילים
במדינה.
צריך גם להביא בחשבון את עייפותו
הפיסית של ראש-הממשלה — ועל כך
אין אדם אשם. כתוצאה מהתקפי־הלב שעברו
עליו בראשית דרכו וכתוצאה מהמאמצים
הכבירים שהיה עליו להשקיע,
כדי לצאת מהסרטן שהשאיר המערך אחרי
שילטון של 30 שני מתמימות.
שלומי שרון,
ירושלים
המטיח ראשו בקיר
י שר
מ הי בו אן
17 סוגי אקדחים באיכות גבוהה
להגנה עצמית
לפל אזרחי הארץ
במזרמן וגם בתשלומים
״יוני לו׳ /טל 821477 .
תל־אביב, העליה 34
קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת
פירסו אי די אל
אבן ג בי רול 110 תל־ אביב
(פינ ת אנ סוקול סקי)
טלפון 227118 ,227117
חניה חופשית
להלן כמד, סיבות לבדק־בית ולשיקול
מחודש לאלה המאמינים שאנו מדינה עצמאית
וריבונית, שאינה רוקדת לפי חלילם
של האמריקאים, ועקרון הפעולה של מדי-
ניותנו חייב להיות ״עקשנות״ ,בתיקווד,
לימים טובים יותר.
הלוואי שצדקו. אלא שמכרסם בי החשש
כי אנו תלויים בארה״ב ׳בעצם קיומנו
הכלכלי, הצבאי והמדיני. מכוח התלות
נפגעת הריבונות ונפגע חופש־ההוד
לטה במוקדם או במאוחר. בעייתנו היא :
כיצד למצוא היום תשובה למצב שייווצר
מחר מחד, ומאידך — כיצד להשפיע היום
כדי שהמחר יהיה רצוי לנו (קרי: מצב
של שלום).
דומני שמר בגין נעצר מול קיר, בועט
(המשך בעמוד ) 13
-.יורד*רז
50 1030
שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואיבפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו
ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
אריאל•
1131101131 צעד קדימה אל המחר.
31 8 .ת ! 0ז3ודו 16 וו0 1ו |\/105׳@? 0131
10־11׳ 10־113 £16011ח$ו 51ז65 0 * 1\/13 ווז 3ח 01ח 3־ונ 6 1ו 1ז 6־!0$ 31 חו? ! 0 30 )^ 760ח 350ח 3ק 31ח ! 0ז1\ 13
3ימים לזוג בפריז
מתנת
?£18068
ההשתתפות במבצע
אינה מותנה
בהתחייבות לקניה!
1 1 1 1 1 5 1
לרגל נצחונה של פיג׳ו 104 בשורת תחרויות בינלאומיות מכריזה בזה חברת פיג׳ו על מבצע
״ 3ימים בפריס״
כיצד תשתתף במבצע:
.1הכנס לסוכנות פיג׳ו הקרובה למקום מגוריך וקח את ה 104-לנסיעת מבחן.
.2ענה על שאלות המבצע שעל גבי גלוית ההשתתפות. מלא את פרטיך האישים ושלשל את הגלויה
בתיבה מיוחדת שבסוכנות פיג׳ו.
הפרם הגדול -טיסה הלוך ושוב ושהיה של שלושה ימים לזוג בפרים יוענק למי שיעלה בגורל.
350 פרסי עידוד נוספים יוגרלו בין המשתתפים.
פרטים נוספים על גבי גלויות ההשתתפות.
נסיעות מבחן בסוכנויות: כפר־סבא בימי א׳ ,ראשון־לציון בימי ב׳ ,באר־שבע מוסואכספרם בי מיג׳־ד/
אשנב הנגב בימי ה׳־ו׳ ,ובשאר הסוכנויות בכל ימות השבוע.
משר המבצע מה־ 24 לאפריל עד ה־ 24 ליוני . 1978
המפיץ הבלעדי: דוד לוביגסקי בע״מ, תל־אביב: רח׳ שונצינו ,16 טל6 33214 ירושלים: רח׳ הס ,3סל 228888,222666 .
סוכנויות: ירושלים: מוסך גסנר, איזור התעשיה טל2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רה׳ אלנבי , 51 טל , 536822,523363 .רבב׳הצפון בע״מ, שדרות הכרמל , 8טל. 528228 .
נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 - 54053 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל .26689 .שכם: עומר כליפא, רח׳ פייסל, טל 1894 .
רמאללה: מכון ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התעשיה, טל . 3657 .באר־שבע: מוסך אכספרם, איזור התעשיה, טל .78292 .אשנב הנגב, דרך חברון , 3טל. 77021 .
ראשון לציון: מוסך ״שרתוך רח׳ הרצל , 41 טל .994481 .אשקלוז: אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פיג׳ו רח׳ צה״ל ,16 טל .5305 .כפר סבא; מוסך פוספלד טל. 20161 .
נתניה: לוינקופף הרמן. רח׳ שוהם . 4טל 35081:37821 .
ה עו ל ם הז ה 2127
מכתבים
(המשך מעמוד ) 10
ומטיח את ראשו בו בתיקווה להפילו,
במקום לעקוף את המיכשול. אין לקבל
טיעונים של ״אי-אפשר״ .אין להתייאש
ואין להפסיק את מאמצי החיפוש אחר
מצב־שלום, כי זו מטרתנו הראשונית המהווה
הצדקה לקיומנו (במיוחד לפי דת
ישראל) .בזאת נוכיח את היותנו עם סגולה
— במאמץ להמר על השלום, שנאמר:
״רודף שלום״ ,משמע יוזם פשרות.
ישראל קיני,
טהראן,
איראן
כשטסתי מטהראן לישראל, קניתי שתי
חפיסות סיגריות מרלבורו באותו היום,
אחת בחנות הפטורה ממכם בטהראן והשנייה
במטוס אל־על. בטהראן שילמתי עבור
הקרטון, המכיל 10 קופסאות 3.5 ,דד
לר, ואילו במטוס אל־על היה מחיר הקרטון
5דולר. מה גרם לשוני במחירים?
כשטסתי חזרה מת״א לטהראן ביקרתי
בחנות פטורת־המכס בלוד, וגם שם היה
מחיר קרטון מרלבורו 5דולר, כמו במטוס
אל־על. באותה חנות קניתי מכשיר רדיו
וטייפ-קסטות תוצרת שארפ במחיר 128
דולר. כשהגעתי חזרה לאיראן, נדהמתי
להיווכח כי יכולתי לקנות רדיו זה במחיר
זהה ואף זול יותר, בחנויות המשלמות
מכס ומס על-פי החוק האיראני.
מה גורם לשוני מחירים זה י עושה
רושם שהחנויות הפטורות ממכס בלוד
גורפות רווחים אדירים על חשבון הישראלים
התמימים הנוסעים לחו״ל, והחושבים
שקנו ״מציאה״.
איסאפן, איראן
הגחייוז ארוויזיון 1979
בהתייחס למיכתבה של שושנה פלץ
מהרצליה (העולם הזה ,)2124 ברצוני לציין
שלושה דברים :
• האמת ניתנת להיאמר, שרבקה מי־כאלי
היא אומנם ה״מנחה הלאומית שלנו״
ואכן קנתה לה את הזכות להנחות מאורע
כה מכובד, אולם היא אינה ״בינלאומית״
בכל הנוגע להופעה, דפוסי התנהגות, שפות
וכיו״ב. רבקה׳לה היא ה״עמך״ שלנו, עם
הבדיחות הטיפוסיות האופייניות לנו, ההומור
שלנו וכל הקשור בהווייתנו. איני
חושבת שבמיקרה זה היא מתאימה לתפקיד,
אף לא מבחינה ייצוגית.
• לתפקיד כמו הנחיית פסטיבל ה־ארוויזיון,
יש לקחת אדם ייצוגי, המדבר
את השפות הנוספות הנדרשות (אנגלית וצרפתית)
על בוריין, בעל הופעה מרשימה,
קסם אישי ולאו־דווקא הומור צברי טיפוסי.
הנהיית הארוויזיון אינה דורשת אימפרוביזציה
או הצחקת קהל.
• הגיעה השעה לתת את הדעת על
כך, שבמידה שיימצא אדם נייטראלי המתאים
לתפקיד מכל הבחינות, שיקבל
לידיו את ההזדמנות להנחות מאורע זה,
יפתור העניין אי־אלו סיכסוכים קטנוניים
של יוקרה בין המועמדים להנחייה, ומי
יודע אם לא תהא זו תגלית חדשה, כמשב־רוח
רענן, אם יבצע אלמוני כלשהו את
המשימה בהצלחה !
דורית כלינצר,
תל־אביב
אני קוראת ותיקה וקבועה של עיתונכם.
הוא הביא אותי לידי דברים רבים: להסכים,
להתנגד, לתמוה ובייחוד להדהים. אך
קשה לומר שהוא הצחיק. אבל מדורה של
אודטה דנין ״לא לגברים״ ,מצחיק עד
לדמעות ממש, כתוב בהומור ובשנינות.
מובן שגם בני משפחתי יוצאים נשכרים
מהמתכונים הנפלאים. טור זה הוא כטבילה
בבריכה ביום שרב.
רות מקרין
תל־אביב
להעולם הזה תכונות דומות ל״פרייבט
איי״ (העין הפרטית) האנגלי ולקאנאר אני
שנה הצרפתי. בכל שלושת המקרים קיימת
היכולת להציג את הצד השני של החדשות,
את הממד האישי, פרטים לא־ידו״
עים וניתוח לא־שיגרתי. רק בתחום אחד
מפגר העולם הזה: תחום ההומור והסא טירה.
מדורו
של קובי ניב מזכיר לי את בני
פתח־תקווה
בתור אחד הקורא את עיתונכם כבר
שמונה שנים, וכמובן קורא את הבדיחות
המצחיקות שמופיעות לפעמים, אני חייב
לציין את המד1ר ״שיחת הסאחבאק״ מגיליון
,2124 על הנושא ״הסופרמרקט האי־רוטי״
.אני משתתף בצערה של איילת א.
מראשון־לציון, על שאותו בחור נעלם. אני
חייב לציין שכל־כך צחקתי מהכתבה, עד
שאני ממליץ לקוראים שלא קראו אותו
או דילגו עליה, לשוב לאותו עניין ולקראה.
מנחם חפץ,
תל־ אביב
מה המקור?
בעיתונכם (העולם הזה )2121 במדור
נמר של נייר, פידסמתם תחת הכותרת
״אנתולוגיה ישראלית״ ,את שירו של מאיר
ויזלטיר הנושך יבוא, אשר נדפס בביטאון
משא כשבועיים לפגי-כן, השיר נדפס ללא
ציון המקור שממנו צולם ובירור שערכתי
עם מר ויזלטיר העלה שאף לא טרחתם
לבקש את רשותו להדפיס את השיר.
כמה וכמה פעמים בעבר הזדמן לי לקרוא
בשבועון הערות וטענות על כך שעיתון
זה או אחר מפרסם כתבה שמקורה
בעבודת כתביכם, מבלי לציין את מקורה
ומבלי לתת לשבועונכם את האשראי המיק־צועי
שהוא ראוי לו. נוהג זה פסול בעיני,
כבעיניכם. נראה לי כי תוכלו לתקן מיק־צת
מהמעוות שנעשה במיקרה זד״ על־ידי
פירסום הערה מתאימה בדבר המקור
שממנו צוטט השיר.
איתן בן־נתן,
תל־אביב
בעיתונכם הודפס במדור נמר של נייר
שיר שלי, המשך יבוא, העוסק בפלישה
ללבנון. שיר זד, נדפס לפני שבועיים במשא,
ועורך המדור שלכם הואיל להעתיק
אותו בלי לשאול את פי ובלי ציון
המקור. בראש השיר הדפיס תצלום ישן
שלי, הנראה רע מאד, כיוון שגם הוא
הועתק מעיתון אחר.
כידוע, מותר להדפיס יצירות סיפרות
בלי נטילת רשות אך־ורק אם עברו 50
שנה מיום מורנו של המחבר. עד אז מחייב
החוק (שלא׳לדבר על ההגינות) לפנות
למחבר או ליורשיו, לקבל רשות ולשלם
שכר־סופרים מוסכם. חובה פשוטה ומפורסמת
זו חלה גם על העולם הזה, ואפילו
על דן עומר.
אין לי עניין להטריד את העולם הזה
בתביעות מישפטיות, אבל אני מצפה ל שלושה
דברים ( :א) התנצלות של דן עומר
במדורו( ,ב) שכר-סופרים הוגן( ,ג) אי־הישנות
של התנהגות כזאת בעתיד.
אני סומך עליכם שתבינו כי העניין
עקרוני ואינו נובע מקנטרנות.
מאיר ויזדטיר,
צחוק, צחוק, אבל..
העולם הזה 2127
גדי (בן חמש וחצי) ,שכאשר ׳אינו מצליח
לעורר את תשומת־הלב הרצויה הוא נוהג
לפלוט מילה גסה, מאלה שקל כיום ללמוד
ברחוב ושאת משמעותה אין הוא מבין
בדיוק, פרט לעובדה שהיא מרגיזה את
אבא ואמא. למדנו להתמודד עם הבעיה
בכך שהפסקנו להגיב, ומאז גס נפסקו
המילים.
אינני יודע אם המדור הסאטירי של קובי
ניב מצליח אפילו להרגיז את מישהו, אנו
זקוקים להומור וסאטירה של ממש, כאוויר
לנשימה. מה קרה למיכאל זוארץ ז״ל וחבריו?
יאיר
פלדמן,
לא פטורות מרווח
יוסי פרחי,
ש 1ן ן 0 * 111:1
2427
תל-אביב
• העולם הזה פירסס את שירו של
ויזלטיר מפאת הבשורה שנכללה בו, תוך
ציון שם המשורר. בטעות לא התפרסם
כי הוא פורסם לראשונה במשא, המוסף
הסיפרותי של דבר, והעולם הזה מתנצל
על כך.
החוק מתיר לפרסם שיר ב״פירסום חוזר״
מבלי לבקש את רשות מחברו, ואס השיר
עדיין לא קובץ בספר שירים אין צורך בציון
המקור, בהתאם לאמנת זכויות היוצרים
הבינלאומית.
תצלומו של הקורא ויזלטיר הינו תצלום
הארכיון של המערכת, והוא לקוח מספר
של המשורר.
השיר לא פורסם ב״נמר של נייר״ מתוך
קנטרנות, אלא מתוך הערכה לתוכנו הפו ליטי.
האם
חושב מאיר ויזלטיר, שלמשורר
סמיח אל־קאסם מותר לתבוע כיום את כל
עיתוני המדינה, שפירסמו באחרונה את
שירו ״קינות״ ,מבלי לבקש את רשותו?
מאוזן :
)1ג׳ניוסים; )5שומרי־חוק; )10 מציאות
; )11 רוח רעה ; )13 מאור קטן ; )14
יחידה ברכם ; )15 קוץ ; )16 אליגוריה ;
)18 סחוב 20 מחייתו־יער ; )21 אזיקים
; )22 ענף ; )24 לייש ; )25 מכשף ;
)26 צר ; )28 שירה ; )30 חלק ממלכות
אחשוורוש ; )31 כיצד ; )32 התקוממות ;
)34 בת־קולו ; )35 מלחין גרמני (ש״מ) ;
)38 כבל דק ; )39 משקה קל ; )41 מן
ההורים ; )42 דג־נהרות ; )43 אות־הני־צחון
; )45 יפחה ; )47 מילת־ברירה ;
)48 יהב ; )50 פסולת של זיתים ; )51
כיסא־כבוד ; )52 קיטור ; )54 מידת־לח ;
)57 יצהר ; )61 תבואה ; )62 תרנגול ;
)64 עבורך ; )65 בלעדי ; )66 מושת על
כל אזרח 67 בעל־גאווה ; )69 צינור־הבליעה
; )70 אנה? )72 רגולאטור ;
)74 דרום ; )75 יחידה בכרם ; )77 עלייך
להיות ! )78 יפיץ אור ; )81 מעונות השנה
; )83 נרו יאיר (ר״ת 85 אדון ;
)86 הוד ; )88 מידת־שטח ; )89 אלגנטית;
)91 מטבע יפאני ; )93 גוף שלישי רבים ;
)95 היתה קצינת ח״ן ראשית (ש״מ) ;
)96 שן הפיל ; )98 מעבד את הבצק ;
) 100 מונח בתורת החשמל ; )102 עלה
בספר; )103 צאצאה 104 עגור; ) 105
גלעינים.
מאונך :
) 1ערוץ ; )2להבה ; )3ריבית שחורה
; )4מצבת־ויכרון ; )6קידומת הולנדית
; )7סלע בולט ; )8מכינויי האלוהות
; )9אל המילחמה ; )12 מין עץ־נוי ;
)15 פריך 16 הסתכלות 17 מלך שקם־
פירי ; )19 קריאת־שבר ; )20 אם־הפני־נה
; )21 כינוי לחיילים׳ הבריטים בארץ ;
)23 מספיק ! )24 מחודשי השנה העברית;
)26 מנומס ; )27 מקולות הגברים במקהלה
; )29 כלי־קיבול לנוזלים ; )30 רקיע;
)33 רסק ; )34 לכאן ; )36 שילטון ;
)37 חפץ יקר ; )40 מלכסיקון הכלבים ;
)41 יבשה בלב ים ; )44 קיים ; )46 באופן
זה ; )47 חוטם ; )49 אומנם, נכון ; )50
מילא מעבר לשפתו ; )53 חיבה עזה ;
)54 ערפילי ; )55 שיר בלי התחלה ;
)56 חזר ; )58 הכניס בבריתו של אברהם ;
)59 ליקוי גופני ; )60 מתודה ; )62 מחוספס
; )63 מיקצב פופולארי בשנות
ה־ )66 ; 20 נעימה ; )68 היא שארם אל־שייך
; )71 גוף ראשון יחיד ; )73 בער
ולא אוכל ; )76 ריחם ; )77 ריקוד ישראלי
לאומי ; )79 שיר פופולארי ; )80 פרי־בטן
; )82 חדר באוניה ; )84 השליכו
אבנים ; )85 תלש נוצות ; )87 שופט ;
)90 פרח־נוי ; )92 נווד ; )94 פלומה רכה ;
)96 רצון ; )97 ללא סיבה מיוחדת ; )99
מיניסטר ; )101 אות בא״ב האנגלי !
)102 מתגורר ; )103 בתוכי.
ס 8 1 £ע 0ס א 1$0ס £ 0
פעם חשבו שנשים לא נהנות מזה.
*.1מ*<141)11*11
ו&י *^.די
היום אתה יודע שגילוח חלק הוא הנאה לשניים.
היום יש לך את ״אדיסון דבל טו״ ,הסכין המהפכני החדש.
ב״אדיסון דבל טו״ שני להבי פלדה מלוטשת בעלי זוית
פעולה מיוחדת, אשר חותכים את השיער קרוב יותר לשורש
ומעניקים לך גילוח חלק, רענן ונקי למשך כל שעות היום.
אם אתה רוצה שהיא תהנה לקבל את פניך —
קח-״אדיסון דבל טו״.
הוא לא יחן לאף שערה אחת להפריד ביניכם.
תענוג פשניים עם
£ 0 0 1 3 0 * 4 0 0 0 8 ££ 11
1ה ה*ה
7 1 1 :1 0 3 1 1 1 :1
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שגה כדיו?!,
דיווח לקוראיו על המשכר הממשלתי שפרץ על!כ התנגדותו של
שר־החינוד־והתרכות, הפרופ׳ כן־ציון דינור, להניף דגלים אדו מים
מעל לתרני כתי־הספר מייסודה של ההסתדרות כמיסגרת
״החינוף הממלכתי״ שעל החלתו הוחלט. כתכת־השער שעסקה
בנושא, הציגה את מארג הכוחות הפוליטי והאידיאולוגי שכא
לידי?!ישובו כעיקבות משבר זה.
מדור הספורט של השבועון הכיא לקוראיו כתכה מצולמת
על מישחק־הכדותל שנעיד בין קבוצת הפועל תל־אכיב לבין
״פאלקירק״ ,אלופת סקוטלנד, שבו הפסידה הפועל .0:2כתבה
נוספת במדור זה דיווחה על ראשית מסע הצלחתה של נבחרת
ישראל בכדורסל, במישחקי אליפות אירופה שנערכו כמופקווה.
ש הי ה
כמדור ״דו״ח מיוחד״ הובאה, תחת הכותרת ״הייתי הגרמני
הראשון״ ,כתבתו של אייר ליט, מנהל לישכת־העיתונות של
עיריית האמבורג, שהיה האזרח הגרמני הראשון שביקר באדן
(בעילום־שם).
בשער הגיליון: הדגל האדום של א״י העובדת, שהביא לידי
משבר ממשלתי.
בן־גודיון 11צ*ע דיגאר ארו! רחי 1ת ..האיש הקובע
בצבא * אדעזו שירוני רו בו מחתות *
ה ש 1ב 0עוסיובלעצור את עורו ״ קו ר העם־
ראש הממשלה
הלה הפליט הערה ואז, בצורה לא מובנת
במקצת ,״בא יגאל אצלי״ .בהיותו אצל
בן־גוריון אישר אלון שחבריו בהקיבוץ
המאוחד סבורים כמוהו.
חרדה רבה ומאד
״לדויד בן־גוריון שר־הביטחון
וחבר־לנשק —
מפר מיפעלות הפלמ״ח
בהילחם ישראל —
לזכר ימים גדולים של שותפות וריב,
בחרדה רבה ובתקווה,
יגאל אלון.״
מחחרח
ה ט סו ת הראש!נר.
שני בחורי־ישיבה ירושלמים, שנתפסו
על־ידי המישטרה ליד בניין הכנסיה הרומנית
בירושלים, פתחו השבוע דף חדש
במילחמה נגד סוגיו השונים של הטרור
הישראלי.
דויד בלוי ומרדכי פרוינד, שהחזיקו
ברשותם פצצה תוצרת־בית ניסו, לדיברי
המישטרה, להניחה ליד בניין מישרד־החי-
נוך־והתרבות. בלוי, נכדו של הרב בלוי
מנטורי־קרתא, ופרוינד, תל־אביבי שעבר
לירושלים והיה לפני יותר משנה חשוד
בהצתת האיצטדיון התל-אביבי, היוו את
הטבעת הראשונה בשרשרת מאסרים מסועפת
שהחלה בירושלים, עברה לאהר־מכו
לתל-אביב. הפעם היו חוקרי המישטרה
תכליתיים ביותר. צעד אחר צעד נפלו
ברישתם חשודים חדשים, רובם צעירים
דתיים שנעזרו, כפי שטוענת המישטרה,
בכמה חברי לח״י לשעבר.
המחתרת, שכונתה ״ברית הקנאים״ ,החלה
מתפוררת לאיטה. חבריה, שלא היו
כל־כך אמיצים עד לפני זמן קצר, עת
הציפו את האיטליזים במיכתבי־איום והטילו
פצצות על מועדוני מק״י ומערכת
העולם הזה, החלו נתפסים בזה אחר זה
בצבת הגדולה שהידקה עליהם המישטרה.
בתהליך זה הוכח עד כמה היו חברי המחתרת
חסרי־אחריות כלפי עצמם. רשימות
חברים, אחד הדברים שאינם מאפיינים
מחתרת, נמצאו בכמה בתים, הוכיחו
כי מטרת הצעירים היתה טרור חד־משמעי
נגד כל אדם או מוסד הפועל, לדעתם, נגד
הדת.
אדישותו של הציבור היתה, אולי, הנשק
היחידי שבו השתמשו ״הקנאים״ לבד
מחומרי־הנפץ. התושב הישראלי, שהוכיח
בעבר כבר אדישות למעשיהם, נזעק רק
כאשר פגעו בגופו וברכושו, והחל מאמין
רק השבוע כי טרור מחתרתי, ללא הבדלי
השקפותיו, הוא מסוכן למדי.
מארב כלילה. שני נערים בני 15
טיילו בעמק־המצלבה, דרומית־מערבית לירושלים.
מכביש רופין החדש, המחבר
את רחביה ובית־הכרם ירדו לשדה, שוטטו
בין הסלעים. מאחרי מנזר המצלבה, הדומה
למיבצר יותר מאשר לבניין קדוש, הבחינו
בפתח של מערה, בתוכה מצאו שלושה
כדי־חלב של תנובה. הם פתחו את הראשון,
ולעיניהם נתגלה אקדח.
הילדים מיהרו למינזר, וביקשו מן האחראים
רשות לטלפן. כיוון שלא הורשו,
רצו לבתים הקרובים, צילצלו למישטרת
ירושלים. שני סמלי־המישטרה שהגיעו למקום
פתחו את שאר הכדים. לעיניהם
נתגלו מיקלע ברן, טומיגאן, כדורים וחלקי
ציוד צבאי אחרים. הנשק היה עטוף נייר,
משומן היטב. בהנחה שבעלי־הנשק יופיעו
במקום, הפקידה המישטרה מארב.
המארב לא נאלץ לחכות זמן רב. שעתיים
אחרי רדת החשיכה קרבו למערה שתי
דמויות .״ידיים למעלה !״ של השוטר החמוש
הידהד בעמק. בכיסו של האחד,
יעקב בלומנטל, נמצאו אקדח טעון שיבעה
כדורים, ושיבעה כדורים נוספים. השני,
יחזקאל מזרחי, החזיק בידו שק חפצים
צבאי ובו תת־מקלע מסוג טומיגאן כשהוא
מפורק.
באחד מימי ראשית השבוע, בשעה 8.30
בבוקר, עוד קודם שהספיקו מרבית העיתונאים
להגיע לבית־המישפט, הובאו
שני העצורים בפני השופט .״בסדר,״ טען
יעקב בלומנטל ,״הודיתי שנשאתי בכיסי
אקדח, עכשיו אפשר לשחררני. לאו״
״לא ״,ביקש אליעזר שילוני * ,עמ״מ
מטה מחוז ירושלים מהשופט ,״יש לנו
״העולם הזה״ 815
תאריך :
4.6.53
יסוד לחשוד ששייכותו של הנשק שבמערה
אליו, ממשית ביותר.״
מהתרת משטרתית. חשדנים רבים
לגבי הצלחות קלות מדי של המישטרה,
ניסו לשוות ל״מיבצע המערה המטפטפת״
דמות פרובוקציה של המישטרה. לשיא המקוריות
הגיע איש חרות ידוע, שפיתח
תיאוריה: המישטרה מארגנת את כל המחתרות
בעצמה, מנהליה הם סוכניה. למה
להם להילחם במחתרת ממשית, כשהברירה
בידם להקים מחתרת משלהם, ולכוון את
צעדיה י
ביטא את החשד אחד העיתונאים :״הראו
לנו את הילדים שגילו את המערה,״ פנה
אל קציני המישטרה. המישטרה נרתעה.
לדעתה, גילוי זהותם עלול לסכן את חייהם.
נרפאו
מהחשד כמה עיתונאים אחרים
שלא התעצלו, ירדו במורד התלול לעמק-
המצלבה, ושמעו מהיושבים במינזר כי
אכן, היו שם שני ילדים שביקשו לטלפן
באופן דחוף.
כשקיבל ראש־הממשלה את שני הכרכים
העבים של ״ספר־הפלמ״ח״ עם הקדשה זו
בראשם, לא קרנו פניו מאושר. הוא הכתיב
מיכתב נזעם אל יגאל אלון, שאיתו
היו לו בעבר יחסים חמים למדי, טען
שהספר נותן תמונה מעוותת לדיברי ימי
הפלמ״ח. הוא הבטיח כי באחד הימים
יכתוב בעצמו את ההיסטוריה האמיתית
של הפלמ״ח.
בינתיים נוספה ליחסי שני האישים פרשה
חדשה. היא לא היטיבה יחסים אלה.
כששוחח בן־גוריון עם נציגי מפ״ם, יעקב
חזן ויצחק בן־אהרון * ,הוא סיפר להם
בסוד כי יום לפני-כן שוחח עם יגאל אלון,
שאמר לו כי אנשי הקיבוץ המאוחד משתוקקים
בכל מאודם להיפרד מן השומר ה צעיר,
לפרוש ממפ״ם ולהצטרף לממשלה.
השניים נדהמו. כמותם נדהמו גם כמה
אלפי אנשי מפ״ם אחרים. יותר מכולם
נדהם יגאל אלון עצמו. ידידיו, שרצו מזמן
לדעת כיצד נראה אלון כשהוא רוגז ממש,
באו עתה על סיפוקם. אלון רתח ממש.
״רמה נאותה יותר:״ סיפר ייגאל
כי הוא ישב לתומו בשעור באוניברסיטה,
כשבא רץ ממישרד ראש־הממשלה והודיע
לו שבן־גוריון רוצה לראותו מייד. הוא
יצא מן השעור, עלה למישרד ראש־הממ־שלה,
שוחח איתו על ספר הפלמ״ח והמצב
בממשלה, חזר באוזניו על עמדתה הריש־מית
הידועה של מפ״ם בענייני הקואליציה.
היה ברור כי השיחה סודית ופרטית. בצאתו
אמר לו אחד ממקורביו של בן-
גוריון :״אם תצטרפו לממשלה, תהיה אתה
תוך שבוע האיש הקובע בצבא!״
בעודו נזעם כולו, ישב אלון וניסח
הודעה חריפה, שבה כינה את ראש־המנד
שלה בכינוי בלתי־פרלמנטארי בנוגע לאמירת
האמת. אולם, כרגיל, נועץ תחילה
בישראל גלילי, שהישרה עליו מצב־רוח
מתון יותר. ההודעה המתוקנת פורסמה
בכמה עיתונים, כולל דבר. אולם דבר
השמיט את הקטע שבו אמר אלון כי
״ראש־הממשלה (מצא) למותר להקדיש מזמנו
ומחשבתו לתימרונים פוליטיקניים
עכורים ...מן הראוי לראש־הממשלה לשמור
על רמה יותר נאותה ביחסי־אדם ובהליכות
ציבור...״
״לא מתייק בן־גוריון לא הניח
לאלון לומר את המילה האחרונה, ענה לו
למחרת היום במיכתב בדבר וטען :״סיפורו
של אלון לא היה מדוייק די־צורכו גיר-
סת בן־גוריוך: אלון שוחח עם ידידו הוותיק
מימי הפלמ״ח, טדי קולק, שהפך
בינתיים איש־אמונו הראשי של בן־גוריון,
שהביע את דעתו כי על מפ״ם היה להצטרף
לממשלה. טדי סיפר על כך לבוס,
!• את טכס הכתרתה של א ליז ב ת
ה שניי ה שידרו, בעיברית( מלונדון כמה
ישראלים שהודרכו לכך במיוחד במשך
יותר מחודשיים. הישראלים: קריין קול
ישראל לשעבר ח ני פינ סקר * ,קריין
גלי צה״ל לשעבר דוי ד ריבלי] ,ומי שהיה
מזכיר הסתדרות הסטודנטים יוסף
רוץ. כן השתתף עימם ניסים קיוויתי**,
שהעביר בשעתו בעיברית את שידורי אולימפיאדת
הלסינקי.
• 1כאשר התייצבה שחקנית־הקולנוע
מ רילין מונ רו בתחנה להתרמת־דם, נש אלה
על-ידי הרופא מהו סוג־הדם שלה.
״הסוג הסוער,״ השיבה.
* במיסגרת מגעיו להרכבת ממשלה
חדשה, בשל המשבר הקואליציוני שפקד
את יחסי מפא״י — ציונים כלליים (ליבר לים
— כיום).
* משמש כיום כמנהל מחלקת הרדיו
ברשות־השידור.
** הממשיך בתפקידו. עד עצם היום
הזה.
* המכהן כיום כנציב מס־ההכנסה.
עיחשח שעה שחברי-הכנסת התכוננו למאבק
הגדול על חוק העבירות נגד המדינה,
נודעו במאוחר כמה פרטים שהטילו אור
מדכא על המצב העלול להיווצר אם אכן
יאושר החוק.
לפני שבועיים נודע בציבור כי הממשלה
תבעה לדין את צבי אריה ברייטשטיין,
עורך קול העם ובעלה של חברת־הכנסת
אסתר וילנסקה, בעוון פירסום חומר שהיה
עלול להעליב את מזכיר־המדינה האמריקאי,
ג׳ון פוסטר דאלס (אם אומנם קרא
דאלס את קול העם) .אולם איש לא ידע
כיצד הוגשה תביעה זו.
מוקדם בבוקר ניגש קצין־מישטרה לבוש
אזרחית אל שופט־השלום התל־אביבי, יוסף
בן־חנוך, והגיש לו לחתימה פקודת־מאסר
נגד ברייטשטיין. השופט עיין. בפקודה,
ושאל: מדוע לאסור את האיש 1האם יש
חשש שיברח י האם לא די להזמין אותו
למישפט בדרך הרגילה, כיאה לעורך-
עיתון ו
אחרי ויכוח ויתר קצין־המישטרה. בריי-
טשטיין הוזמן למישפט, אך לא נאסר. הוא
עצמו לא ידע מה היה צפוי לו אילמלא
שיכלו־הישר של השופט.
אנשים
ע.מ.מ. שילוני והעצור יחזקאל מיזרחי איש המערה
אדם חיפש ציפורים
יבול להיות שאתה צעיר ברוחך -
אבל זה לא מספיק טוב בשביל טיולי
הצעירים של
״בוא־ניסע״
כשאנחנו אומרים טיולי
צעירים; אנחנו מתכוונים
לטיולי צעירים.
יש לנו שתי קבוצות גיל: מ־ 20 עד 26
ומ 26-עד ( ,36 ולשביעיות שמיניות יש
לנו תכניות טיול מיוחדות) ,ואנחנו
מקפידים שלא יסתננו גילאים אחרי
לטיולי צעירים.
...וקורה שנכנס אדם למשרד נסיעות
ומבקש להצטרף לטיול צעירים של
״בוא ניסע״ .אבל מתברר שהוא
מבוגר מדי. אנחנו מצטערים, אבל זה
לא מ ספי ק טוב בשביל טיולי הצעירים
של ״בוא ניסע״.
אנחנו מאמיני שבניית איכות
חברתית מ ת חי ל ה בהקפדה על הרכב
גילים נכון, ואנחנו יכולים להבטיח לך
שאצלנו לא תיסע לחו״ל בחברת
קשישים או ילדים.
כשאנחנו אומרים טיולי
צעירים אנו מתכוונים לטיולי
צעירים.
גם במסלול. כול יקחו אותך למגדל
אייפל ולקולוסיאו ם (גם אנחנו) אבל
אנחנו הקדשנו מאמץ לכלול בטיול
שלך לאירופה גם אותן פינות חמד
שרק תיירים מעטי
תמיד קרוב כשתצטרכו או תו(וי ד ע לא
להפריע כשלא צריך).
לאחר זמן, כ שתפטפט עם חברים על
אירופה, תבחין מיד ב מה נבדלים
טיולי הצעירים של ״בוא ניסע״ מכל
שאר הטיולים.
כשאנחנו אומרים טיולי
צעירים —
אנחנו מ תכווני ם לעוד ה מון דברים:
לבתי מלון שתרגיש בה נוח,
ושיאפשרו לך רגיעה לאחר יו ם
טיולים, לאירגון בילויים מ שו תפי ם
בערבים, לאוטובוס צמוד שיקח או ת ך
(ואת שולחן הקש שקנית) לכל פינות
החמד, אנחנו מ תכווני ם לסיורים
מאולתרי ם — מ תוכנני ם להפליא,
אנחנו מ תכווני ם בקיצור ל״בוא ניסע״.
השנה יוצאים 51 טיולי צעירים של
״בוא ניסע״ לאירופה, ב טבל ה
המופיעה פה רשומים ה טיולי ם
המיועדים לך. בחר לך טיול (בתנאי
שאתה צעיר).
כשאנחנו אומרים טיולי
צעירים אנחנו מתכוונים
לטיולי צעירים.
המדריך, למשל, המדריך של ״בוא
ניסע״ נולד כמו כל ילד רגיל, למרות
שלפעמים תחשבו שהוא נולד ממש
לטיולים. הוא מדבר (ומקשיב) בכ מה
שפות (וגם יודע להגיד בהן א ת הדבר
הנכון לאיש הנכון בזמן הנכון).
המדריך של ״בוא ניסע״ מקבל שכר
עבור עבודתו, ואיננו עושה א ת
״ההדרכה״ תמורת כרטיס חינם. אל
תתביישו להטריח או תו — הוא י הי ה
24 ימים לאנגליה, הולנד; צרפת, שוויץ, איטליה עד גיל 7; 500 : 26ל״י ; $690 +מגיל 9,600 : 26ל״> $690 +
טיול מ סי 8317
י צי א ה
18.6
חז ר ה
11.7
8320
*8323
8328
8334
*8339
8345
8350
*8354
8357
8359
*8361
8362
3364
16.7
23.7
30.7
13.8
20.8
27.8
10.9
17.9
24.9
25.7
15.8
22.8
29.8
12.9
19.9
26.9
3.10
10.10
17.10
23 ימים לאיטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה עד גיל 7,500 : 26ל״י ;$ 960 +מגיל 9;600 : 26ל׳׳י $ 690 +
טיו ל מ סי £315
29.5
י צי א ה
20.6
חז ר ה
*£321 £319
£316
£318
19.6
26.6
27.6
11.7
18.7
25.7
£324
*£336 £330
10.7
17.7
24.7
31.7
14.8
21.8
15.8
22.8
29.8
12.9
25 ימים לספרד,אנגליה,הולנד, גרמניה,שוויץ, צרפת
מחיר 9,950 :ל״י ; 750 +
טיול מ סי
י צי א ה
חז ר ה
1)325
13.7
£341
*£352 £347
£355
*£360 £358
4.9 28.8
׳19.9
26.9
£363
£365
25.9 18.9
17.10 10.10
22י מי ם לספרד, שוודיה, דנ מרק, נורבגיה, אנגלי ה, צרפת
8337
27.7
1)348
10.8
8356
24.8
טיו למס׳
5331
י צי א ה
20.7
20.8
17.9
חז ר ה
10.8
5342
24.8
י מיועד לגילאי 34—26 נלנד.
יודעי עליהן.
אריאל׳
ג<או!5זזו/1ים* או
שאלאתנ> ש 3בונסע.
שיחת הסאחבק
בן־גוריון ה מ טור ף
באולפן הראדיו, משביב לשולחן משונן, ישבה קבוצת הומוריסטים. אחד מהם
השיב לשאלה שהופנתה אליו על״ידי מנחה בעל־גוף. הקהל, מולם, שמר על דממה
מוחלטת. מאחורי זכוכית משוריינת ישב טבנאי-מקליט וסרג לו סוודר.
סאחבק צחק.
לפני שהספקתי להסביר את פשר הצחוק, נדבק הקהל בצחוקי המתגלגל,
ורעם של צחוק הרעיד את האולפן.
תוכנית״הראדיו המתוארת ,״לצון נופל על לצון״ ,הוקלטה באולפני״הראדיו
בקרייה בתל־אביב. סאחבק נקלע למקום לאחר שבא לראות מי זה ששולח לי
מיכתבי״איום בעניין אגרה כלשהי•
מאיר עוזיאל, ההומוריסט, שלתשובתו הודבק הצחוק המתגלגל, ניגש אל
סאחבק לאחר ההקלטה ואמר תודה.
— אני אשמח — אמר עוזיאל — אם תוכל לבוא להקל טות הבאות כאורח
מייוחד שלי.
הסברתי לו כי באתי בעניין האגרה.
— כמובן — אמר עוזיאל — אשמח להציע פיצוי מסויים.
התחלתי לבוא להקלטות בקביעות. הייתי יושב בשורה האחרונה בקהל, ותוך
שבועות מיספר הפכתי את ההומוריסט הימני לכוכב התוכנית. לאחר כל הקלטה
היינו מסדרים בצד את נושא התשלום, לשביעות״דצון כל הצדדים.
הראשון שחשד במשהו היה דודו טופז, שהבחין יום אחד בסאחבק כשהוא
נותן עודף לעוזיאל.
מכיוון שלא צחקתי לעוזיאל מסיבות אידיאולוגיות, לא ראיתי שום פגם
בהצעה שהיגשתי לטופז להצטרף להסדר. כך הפך טופז לאחד הבדרנים המבוקשים
בארץ.
אחריו הצטרפו להסדר משה טימור, יואל ריפל ואבשלום קור, שקיבל הנחה
קבועה של שנים־עשר וחצי אחוזים, בשל היותו אזרח עובד־צה״ל.
על־פי הוראת אגף־הפיקוח על המחירים במישרד המסחר־והתעשיה, הכין סאחבק
תעריפון־קבע לרעמי־צחוק, המתחיל מ״בן־גוריון המטורף״ יורד ל״הרצל מתגלגל״
ו״וייצמן הבינוני״ ומסתיים ב״הנריאטה־גיחי־קטן״.
תוך חודשים־טיספר הייתי עושה את המליון השני (את המליון הראשון
סאחבק מקבל מהעיתון) ,אלמלא אותה הקלטה מטורפת שהביאה את ההסתדרות
ל״לצון נופל על לצון״.
הקלטנו תוכנית על חיות־הבר באפריקה. מאיר עוזיאל נשאל את שאלת׳
המפתח בתוכנית :״מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג׳מה 1״
עוזיאל פתח בהרצאה ארוכה על הקשר שבין הזברה והשמאלנים. נאומו
נקטע על־ידי רעמי סאחבק אדירים, שהתחילו ב״הרצל מתגלגל״ והפכו במהירות
ל״בן־גוריון מטורף פלוס״.
עוזיאל ניסה להמשיך בנאומו, תוך מתן חיוך של קורת־רוח מן הצחוקים
ששנינויותיו מעוררות. אך סאחבק, בתנופה אדירה, גרף ששה״שיבעה ״בן־גוריון
מטורף״ והוביל את הקהל אל שיא שיכול להימדד רק בדולרים.
קמט של דאגה הופיע במצחו של הסאטיריקן הימני. הוא לחש אל סאחבק :
— מאיפה אוכל לשלם לך כל־כך הרבה ז
— אל תדאג הרגיע סאחבק — זה על חשבון הבית !
— מה קרה ן
— המכנסיים שלך התגלגלתי — הכפתור !
יואל ריפל, שלא הבין את סיבת הצחוק המתגלגל, בה זכה יריבו, מיהר
להגניב לכיס של סאחבק שני הרצלים לשם איזון. משה טימור, שנבהל נורא,
בחושבו כי נקבעו הסכמים סודיים חדשים מאחורי גבו, העביר לי פתק :״תקבל
כמה שתרצה, רק תן לי צחוק כמו לעוזיאל.״ אבשלום קור הרים קרטון, שעליו
נכתב ״הכל תמורת צחוק״ .דודו טופז פוצץ א ת העסק. הוא נחרד מהצחוקים
שחבריו מקבלים, ק ם באמצע ההקל טה והגיש לי את ארנקו התפוח.
מהומה גדולה נוצרה באולפן. מנהלי הראדיו הגיעו בריצה והעמידו את
סאחבק אל הקיר. את כיסי הפכו החוצה והשטרות והצ׳קים שנפלו לא השאירו
מקום להכחשה.
בהתערבות ההסתדרות הוקם ועד־עובדים, ולאח משא־ומתן עם הנהלת
הראדיו נקבע ההסדר החדש :
סאחבק ימשיך לבוא להקלטות תמורת סכום קבוע שיגבה, בחלקים שווים,
מכל המשתתפים בתוכנית. לאחר מענה של אחד מאנשי־הצוות, שתשובתו תימצא
על־ידי עורכי התוכנית ראויה לצחוק, יתן סאחבק את הרעש הנדרש בה תא ם
להוראות המנחה. דודו דון צוייד בשלטי־סימון זוהרים, הנושאים את הכתובות :
״צחוק בינוני״ ״מתגלגל עם מחיאות״כפיים״ או ״גיחוך קטן״ .במיקרים קשים״
במיוחד רשאית העורכת, דלית, להפעיל מוט־עץ מיוחד בעל קצה גומי, כדי לסחוט
מסאחבק צחוק מדוגדג.
ההסדר החדש הפך את ההקלטות לחד״גוניות מבחינת סאחבק, מכיוון
שנעלם אלמנט המיקוח הכספי. לא עברו ימים רבים עד שמצאתי את עצמי מתחיל
לנמנם בהקלטות, ויום אחד אפילו נרדמתי.
— מי יודע מדוע ולמה ן — שאל דודו דותן שעה שישנתי — לפיל יש אף
ארוך ! ״
אחד המשתתפים השיב. סאחבק לא צחק. דלית הפעילה את מקל הדיגדוג,
וכאשר גם זה לא עזר — עברה לשימוש בידיים.
— מ ייודע מדוע ולמה — חזר דודו על השאלה בשעה שאצבעותיה של דלית
תפסו עומק במאמץ נואש לעורר את סאחבק — לפיל יש אף ארוך?
לתת־ההכרה הסאחבקית חדרו המילים, מעורבבות באצבעות המדרגות. לפתע
התעוררתי ופלטתי אינסטינקטיבית :
— בגלל בגין !
כל המבטים הופנו אלי. איש לא צחק (אין היום קהל לסאטירה מתוחכמת).
כל״כך רציתי שיצחקו להברקתי השנונה, אבל ההמון חיכה, כהרגלו, שסאחבק
יתן את האות.
עמדתי לתת ״הרצל בינוני״ כאשר צצה השאלה — מי ישלם ! לכאורה יכולתי
לוותר לסאחבק, אך כדי שלא יווצרו תקדימים מסוכנים הכנסתי יד ימין לכיס,
העברתי מהר בן״גוריון לכיס השמאלי, החזרתי הרצל עודף, ונתתי צחוק בינוני.
— דלית — אמרתי בתום הצחוק — את יכולה להוציא את היד.
— או — אמרה העורכת — התשובה שלך היתה נפלאה ! מה דעתך להצטרף
למשיבים !
השבוע, לאחר שצחוקו המתגלגל של סאחבק הגיע עד קריית״שמונה, קיבלתי
טלפון מאולפני הרצליה :
— זה בעניין תשע בריבוע.
— כן, מה סאחבק יכול לעשות בשבילכם?
— איבדנו את הסרט שעליו מוקלטים שאגות־הצחוק של הקהל, וחשבנו
אולי...
ני ס סי.
ח״כ יהושע רבינוביץ ושר״האוצר שימחה ארליך
קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות— 8ל״י בלבד 1 1 0 1 .ק € 3
דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה,
ק פי טו ל -סיג רי העם או פי למטט 1ו הד*מ>
התנועה יכולה לעשות היסטוריה -אם לא תשמע לעצות אחיתופל
החדבודת
^ תנועה ההמונית הנושאת את הסיסמה ״שלום
י 1עכשיו״ יכולה לקבל משמעות גורלית, ולגרום מיפנה
היסטורי בתולדות המדינה.
היא יכולה גם להסתיים כאפיזודה חולפת, חסרת משמעות
ותוצאות.
הכרירה נתונה כידי קומץ כהורים צעירים,
שהגורל הפקיד בידיהם אחריות עצומה.
איש אינו יכול לדעת, ברגע זה, איך יעמדו במיבחן זה.
ף* ייתי בקאהיר כאשר נתפרסם מיכתבם של ״קציני
1 1המילואים״ .קראתי עליו לראשונה בעיתוני מצריים.
איך לתאר את התיקוות שהפיחה ידיעה זו בלב שוחרי-
השלום במצריים — לא רק בחוגים הרישמיים, אלא גם
בקרב אנשים סתם, הכמהים לשלום?
שם, על גדות הנילוס, כמרחק שד כמה
מאות קילומטרים בקדהאוויר ושל מיליון שנות־אור
כקו-המחשכה, הכינו את המשמעות.
תחושה פשוטה מאד, שלא נתנה מנוח.
כבר היו בארץ תנועות כאלה, שביטאו תחושה המונית
עמוקה כזאת.
כזאת היתה התנועה הספונטאנית שנולדה במאי ,1967
כאשר אחזה חרדה עמוקה בארץ כולה. היתה הרגשה כללית
שלוי אשכול וממשלתו אינם מסוגלים להתמודד עם האתגר
הנורא.
כזאת היתד. תנועת־המחאה הגדולה, ששטפה את הארץ
באפריל .1974 דו״ח ועדת־אגרנט, שטיהר את הדרג המדיני,
זיעזע את המדינה. הציבור התקומם נגדו, פשוטו
כמשמעו. הוא הרגיש שפשוט אי־אפשר להמשיך לחיות
בארץ הזאת, אם כנופיית האשמים של יום־הכיפורים
תמשיך לנהל המדינה כאילו לא קרה דבר, כאילו לא
כיסו הקברים את הארץ.
אלה לא היו תנועות פוליטיות״ ,במוכן ה־מיפלגתי
של המושג. הן לא ביטאו מחשכה
קול חדש בא מישראל. נתגלו פניה של ישראל אחרת.
מתו הסטריאוטיפים הישנים — שהישראלים ״כולום וא־חאד״
,כולם אותו הדבר. שמנחם בגין מייצג מדינה מונו־ליטית.
שאין השיבות ואין ערך לכוחות־השלום בישראל.
שהנשיא אל-סאדאת חישלה את עצמו כאשר סיכן את
חייו ואת עתידו בבואו לירושלים.
אנשים, שכבר איבדו את התיקווה ושהיו מוכנים להספיד
את יוזמת סאדאת, העזו לקוות שוב. אולי בכל
זאת יזוז משהו בישראל? אולי תביא התנועה החדשה
לשינוי המדיניות בירושלים? אולי יש מקום לנסיונות
חדשים, למחשבה חדשה?
לא זה התפקיד שההיסטוריה הטילה על
תנועה כמו שלום עכשיו״ .זו נועדה לסדק את
המיכשול המיפדצתי, החוסם כיום את זרימת
תנהל הלאומי אד ים השלום.
שתי המילים ״שלום עכשיו״ תורגמו למאה לשונות,
למען מאות מיליוני קוראים וצופים מסביב לכדור־הארץ.
ף* שכיל האנשים הצעירים, שנתנו לכדור-השלג
הפסקה כזאת, בעיצומה של תנועת ספונטאנית
גדולה, יכולה להיות מסוכנת מאד. אכל
אין כה רע, אם היא דרושה כדי שהיוזמים
יימלכו כדעתם, ינתחו את המצב, יסיקו מסקנות
מעשיות.
איני בא לייעץ להם. הם צריכים למצוא את התשובות
בלבם ובהכרתם. אך כדאי להעלות כמה שאלות, כדי לעזור
להם לגבש את מחשבתם.
ה מהותה של תנועה זו?
^יי) התנועה נולדה כהתפרצות ספונטאנית של רגשות,
שסערו במעמקי תת־ההכרה הלאומית.
איש לא תיכנן זאת. איש לא המציא פאטנט גאוני,
איש לא חרש מזימה שטנית. זהות היוזמים היתה כמעט
מיקרית. לולא נטלו הם את היוזמה לידיהם, בוודאי היתד,
נולדת יוזמה דומה במקום אחר, בצורה אחרת.
הלק גדול של הציבור — וכעיקר הציבור
הצעיר המעורה כארץ — חש מועקה גוברת.
הוא הרגיש כי משהו עמוק מאד אינו בשורה,
שהנה נפתח סיכוי היסטורי לשלום, ושממשלת
בגין אינה מסוגלת או אינה מוכנה להיענות
לאתגר.
כזאת יכולה להיות התנועה שד ״שדום
עכשיו״ .אלא שהפעם, השליחות הזאת גורלית
יותר לאין־שיעור. כי הפעם מתקומם הרגש
הלאומי נגד תופעה העלולה להמיט אסון על
המדינה.
זוהי מלכודת מסוכנת מאין כמוה.
העולם רצה לשמוע או! הקול הזה. העולם
התגעגע אליו. הוא רצה לראות ישראל חדשה,
צעירה, רעננה, המוכנה להמיר את ה״לאווים״
של בגין כ״הן״.
מזה כמה שבועות — שבועות גורליים — התנועה
כימעט שובתת. הכל קפא, כאילו, במקומו. בארץ, במצריים,
בעולם כולו נשמעת השאלה המודאגת: מה קרה
להם, לבחורים האלה? מדוע נדם קולם?
היו שהצטערו על כך. היו שסברו כי היה על התנועה
לבצע הרבה יותר, להביא לטיהור יסודי של המדינה,
לתהליך של התחדשות. אך תנועה ספונטאנית כזאת,
מטבע ברייתה, אינה מסוגלת לכך, לשם כך דרושה
תנועה פוליטית מגובשת, בעלת בשורה חדשה ותוכנית
ברורה.
כמה אנשים טובים, כמו אמנון רובינשטיין, רצו
להפוך את תנועת־המחאה למיפלגה פוליטית. התוצאה
היתה אותו אנדרוגינוס ששמו ד״ש — לא מיפלגה
אמיתית ולא תנועה אמיתית. מין קאריקטורה עגומה של
שתיהן.
כל אחת מן התנועות האמיתיות ביטאה התקוממות
לאומית נגד תופעה מסויימת, שהפכה בלתי־נסבלת, והיא
סילקה אותה. בכך מילאה שליחות לאומית.
למיפלגות פוליטיות יש תוכניות. כך צריך להיות.
מיפלגה שאין לה תוכנית — כמו ד״ש, למשל — אינה
מיפלגה, אלא תערובת של רודפי־כיסאות ממולחים ותמי*
מים רפי־לב. יש תוכנית של של״י— שלום כולל, שיבה
לגבולות הקודמים, הגדרה עצמית לפלסטינים. יש תוכנית
של המערך — תוכנית־אלון במהדורה זו או אחרת. יש
תוכניות אחרות. בבוא היום תצטרך המדינה לבחור
ביינהן.
לא לחינם הקדישו כלי-התיקשורת בעולם את העמודים
הראשונים ואת עיקר מהדורות־החדשות לסיקור ההפגנה
בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב, ולאחר־מכן לסיקור מיש־מרת־הקילומטרים
בכביש־ירושלים. לא לחינם דיווחו עליהן
בסיגנון נלהב.
הם היו, מן הסתם, המומים. הם לא ידעו
מה, כדיוק, לעשות. הם נעצרו.
כוה טמיר, סמוי, כלתי-מוגדר, השתלט לשעה
קלה על המדינה ופעל כה, ולמחרת היום
נעלם כלא היה.
ן * אם תנועה כזאת צריכה מצע מדיני ברור?
י • אין סכנה גדולה מזו הטמונה בעצת־אחיתופל הזאת.
אין פלא כי האחיתופלים למיניהם הם המטיחים בפני
התנועה את הטענה: היכן המצע שלכם? איך׳ אתם
מעזים להופיע לפני הציבור בלי מצע? היכן תוכנית-
השלום של התנועה? מה בדיוק היא רוצה להציע
לערבים?
כזאת היתה התגובה — לא רק כקאהיר,
אלא גם כארצות־הכרית, באירופה, כקרב ה־כוהות
המתונים כעולם הערכי.
יי הזה את הדחיפה הראשונה, היתה זו — כך אני
מניח — חווייה טראומטית למדי.
הם פתחו במסע, מתוך דחף מצפוני טהור, בלי אמביציה
אישית, בלי תוכנית פוליטית מגובשת. הם רצו להשמיע
קול של אזהרה — ולפתע מצאו עצמם עומדים בראש
תנועה גדולה.
הצבאיים שגרמו את האסון באותו יום. דיין גרף איתו
את גולדה, וכך נפטרה המדינה משניהם גם יחד.
איך עשתה זאת התנועה? איש אינו יודע. גם לא
מוטי אשכנזי, שזרק את האבן הראשונה.
שלו םעכ שיו: מ פגיני םבתל־ א בי ב
מדינית מפורטת, צלולה. הם ביטאו רגש לאומי
חיוני, שהתפרץ ממעמקים, כלפה הלוהטת
הנפלטת מהר-געש.
בזה היה כוחו.
ה יכולה תנועה כזאת לחולל?
נפל דבר. יוזמת אל־סאדאת פקחה את עיניהם של
מאות אלפים, שלא העזו עד כה להאמין בשלום. הם
רואים כי המיסטיקה של מנחם בגין, הקנאות של גוש-
אמונים, תסביך־הגטו של מיפלגה השייכת לעבר הרחוק —
שכל אלה עלולים להביא להחמצת הזדמנות היסטורית
חד־פעמית, שלא מיפלגה השייכת לעבר הרחוק — שכל
אלה עלולים להביא להחמצת הזדמנות היסטורית הד־פעמית,
שאולי לא תחזור במאה השנים הבאות.
התנועה הזאת צריכה לאחד בקירבה את כל הכוחות
הרוצים בסילוק המיכשול הזה. מבחינה זו אין הבדל
בין חסידי חוסיין ומחייבי הפלסטינים, בין הרוצים להח זיר
מעט, הרבה או הכל.
כמו הנהר הגדול, הקולט את כל היובלים וההופך
למאסה כבירה של מים, כך צריכה תנועה כזאת לקמץ
אגרוף ציבורי כביר לביצוע המשימה ההיסטורית החד-
פעמית.
כרגע שתנועה כזאת תיעצר כדי ״לנסח
תוכנית״ ,היא תעשה את ההיפך: היא תתפלג
למאות יובלים קטנים, חסרי־משמעות. היא
תתפזר למאות כיוונים. והמיכשוד הגדוד יוסיה
לעמוד עד תידו.
ב) דכר אהד — ודבר אחד כילכד.
בדרך להגשמת הדבר האחד הזה — אין כוח בעולם
היכול לעצור אותה, כשם שאין מיכשול המסוגל לעצור
את הלבה הלוהטת הגולשת במורד ההר.
התנועה של מאי 1967 כפתה על לוי אשכול את
התפטרותו ממישרד־הביטחון, ומסירת התפקיד בידי משה
דיין. איש אינו יודע איך זה קרה. אבל זה קרה. אשכול
לא רצה, גולדה התנגדה — אך הם קיבלו את דין
התנועה הלאומית הספונטאנית.
הדבר האחד — הנובע מן הרגש הלאומי,
שהוליד את התנועה.
ליגלגו אז על ״נשות וינדזור העליזות״ ,שהפגינו
ברחוב הירקון. דיין עצמו התלוצץ :״שמונים אלף
חיילים מצריים הכניסו אותי למישרד־הביטחון״.
לא דוכים ולא יער. עשתה זאת תנועה ישראלית
ששום כוח לא היה מפוגל לעמוד בפניה.
התנועה של אפריל 1974 יצאה לסלק מן השילטון
את אותו משה דיין, שהפך בינתיים סמל כל המחדלים
הפוליטיים שהובילו אל יום־הכיפורים, וסמל כל המחדלים
ן א כמיקרה קיים דימיון כה רב בין תנועה זו ובין
• התנועה של מאי .1967
כאורח מוזר, דומים המצבים שהולידו את
שתי התנועות. דימיון מהופך.
במאי 1967 קרה משהו מדהים ומפתיע, ששינה בן-
לילה את פני עולמנו. נשיא־מצריים ריכז את צבאו בסיני.
היה צורך בהחלטה גורלית. הממשלה לא היתד. מסוגלת
להתמודד עם האתגר. בגבור המועקה, קמה תנועה לאומית
ספונטאנית ששינתה את פני הממשלה וכפתה עליה את
החלטת המילחמה.
בנובמבר 1977 קרה משהו מדהים ומפתיע, ששינה
בן־לילה את פני עולמנו. נשיא־מצריים בא לירושלים
ופתח ביוזמת־שלום היסטורית. יש צורך בהחלטה גורלית.
הממשלה אינה מסוגלת להתמודד עם האתגר. בגבור
המועקה, קמה תנועה לאומית ספונטאנית. עליה לשנות
את פני הממשלה ולכפות עליה את החלטת השלום.
עכשיו.
דן שומרון סירב ללוות את ז׳קלין אונסיס
לאנשים הנכונים!
777
הברנדי
למדות שג־ון־ג׳ון קנדי מעריץ את גיבור אנטבה
! 8הגברת הראשונה או״
גיירה ; כ ץ תצטרך לשנות,
ולו במיקצת את אורח חייה.
זמן־מה לפני שנבחר בעלה
יצחק ;בזן כנשיא, קיבל בביתו
כמה אורחים. אופירה
יצאה מחדר־השינה לבושה כשימלח
רכוסה כימעט עד לצוואר,
ניגשה אל בעלה וביקשה
ממנו :״יצחק, תסגור לי
בבקשה את הריצ׳רץ׳!״
! קבלודהפניס שערך יצחק
נבון, אחר כניסתו לתפקיד,
היתה רבת־משתתפים. במשך
כשעה עמדו המוזמנים בתור,
עד שהגיעו אל הנשיא ויכלו
ללחוץ את ידו. את זמנו בתור
בילה אהא אכן בכך שגילה
כישרון מפתיע לחקות אישים,
ובעיקר את נשיא־מצריים אני־
וואר אל־סאדאת.
8אבן סבור, אגב, כי לראש
מישלחת ישראל באו״ם
דרושים שליטה מצויינת בשפה
האנגלית ומיבטא טוב,
מפני שאחת המשימות העיק ריות
של בעל־התפקיד היא
לפנות אל דעת־הקהל האמריקאית,
באמצעות כלי-התיקשו-
רת המקומיים, המקדישים תשו־מת־לב
רבה לדיוני האו״ם.
8ספיח מביקורה של ז׳ק־דין
קנדי־אונאסיס :״בעת
הסיור שנערך לה במטוס ש
שנשארו בבניין עד לשעה
מאוחרת. כשסיימו את ישיבתם,
הסתבר להם כי הדלתות
ננעלו מאחוריהם. היתד, זו הגברת
שבחבורה, גנני, שהציעה
לקפוץ מבעד לחלונות.
היא חילצה את נעליה, זינקה
ראשונה מהחלון. האחרים קפצו
אחריה.
8שריד,-בריאות אליעזר
שוסטק, הותקף באחרונה על
כך שאינו נוקט אמצעים מספיקים
נגד תעשייני המזון, ש אינם
שומרים על ניקיון. הגיב
השר :״אין לי ברירה אלא
לגלות סיפור, החסוי מטעמים
קוליגאליים: נוסף על מחלבת
תנובה שסגרנו בירושלים, סגרנו
גם מחסן של טנא נוגה,
החברה של שר התעשייה־המסחר-והתיירות
יגאל הו־רוכיץ,
שהוא חברי למים־
לגה.״
81 כשנשאל שר־הבריאות
אם אכן יעביר את מישרדו
לידיו של שר־העבודה־והרווחה
י^ראל כץ, בחודש אוקטובר
הקרוב, כפי שהוסכם בהסכם
הקואליציוני עם ד״ש, השיב
:״אם עד אז יהיה עוד
למי להעביר, אולי אתחיל
לחשוב על כך.״
81 במישדד הבריאות מתלוננים
על השפה הסודית שבה
ד,בריאות, ששמע מפי הכתבת
כי זוהי פקודה מנדטורית משנת
1936 שלא בוטלה עד
היום, היכה על חטא ואמר:
״זה מזעזע. באמת, לא ידעתי
על כך. אני שומע זאת בפעם
הראשונה, ואפעל מייד לשינוי
המצב.״ גם מנחה התוכנית,
העיתונאי ישעיהו (״שייקר.״)
כץ־ פורת, מצא לנכון להעיר
הערת־הביניים, טען כי זו הפעם
הראשונה ששר בישראל,
המופיע בתוכנית־רדיו, אינו
מנסה להתחמק מהאמת או ל טשטש
אותה, ויש לו האומץ
לומר :״לא ידעתי.״ השר והעיתונאי
לא ידעו שדבורה
נמיר חשפה עובדות מזעזעות
רבות על אחזקת חולים כרוניים
בתנאים גרועים, תוך כדי
חיפושיה אחר מוסד מתאים
עבור הוריה.
81 כאשר חזר העיתונאי
מוקה קריגר, המו״ל של
רגב, עיתון פרטי היוצא לאור
בגוש דן, מטיול ברודוס, הוטרד
לפנות־בוקר מקולות משונים,
שבקעו ממירפסת ביתו.
רעייתו, ניטה, חשבה שאלה
הם פורצים. אך חיש מהר
מצאו בני הזוג את עצמם מול
זוג עיניו של בז, עוף־טורף,
שמצא בעת היעדרם מהבית
מישכן באדנית־ד,פרחים שעל
המירפסת. העוף המוזר סירב
אברהם גרמו
חבר־הכנסת מטעם המפד״ל ביקר עם רעייתו בהצגה וויצק, המועלית
בתיאטרון הבימה. באחת הסצנות מתפשטת אחת השחקניות ונשארת
על הבמה בחזה חשוף. בהפסקה כשנשאל מלמד מה דעתו על חשיפת החזה בתיאטרון הלאומי, הוא
הביט על אישתו והשיב :״אם זה אסתטי, אז אני בעד. אם זה לא אסתטי, אז כמו כל גבר — אני נגד.״
העמיד לרשותה שר־הביטחון
עזר וייצמן למצדה. סיפרה
ז׳אקלין כי בנה, ג׳ץ־ג׳ץ,
הוא מעריץ נלהב של גיבור
אנטבה, האלוף דן שומרון.
היא ביקשה לצרף את שומרון
לאחד מסיוריה בישראל. עוזרת
דובר צה״ל, סא״ל רי חמה
חרמון, מי שהיתר. מזכירתו
של יצחק רכין כש היה
רמטכ״ל, והיתד, המלווה
של ז׳אקלין קנדי בסיור, התקשרה
עם שומרון וסיפרה לו
על בקשתה של הגברת המפורסמת.
שומרון סירב, בטענה
שהוא עסוק.
8העוברים־והשבים, שעברו
ליד בניין מישרד־ד,בריאות
בתל־אביב, נדהמו לראות קבוצת
אנשים קופצת בהתגנבות־יחידים
מחלונות הקומה הראשונה.
היו אלה מנכ״ל מישרד־הבריאות,
הפרופסור יעקג
מנצ׳ל, יו״ר אירגון הרופאים,
ד״ר חיים זכות! ,עוזר
המנכ״ל, ד״ר אדי שגיא,
1ודוברת המישרד, דבורה ;;־
משתמשים אנשי בית־החולים
ש יבא, המוכר בציבור כבית־החולים
תל־השומר. מנכ״ל
בית־החולים, הפרופסור מר דכי
שני, עוזרו ד״ר. משה
מודעי, והפרופסור מיכאל
מודן, נוהגים לדבר ביניהם ב ישיבות
בקיצורי־מילים ובחצאי
מישפטים, וכך הם מתאמים
בינם לבין עצמם מה לה גיד
וכיצד, מבלי שאיש מאנשי
מישרד־ד,בריאות יצליח לפענח
על מד, הם מדברים.
81 במחמאות פומביות מעל
גלי־האתר זכתה העיתונאית
דבורה נמיר, מפי שר-הב-
ריאות. בעת שידור התוכנית
רבותי העיתונות בגלי צה״ל,
גילתה הכתבת לשר פרט מזעזע,
שעל קיומו לא ידע: בנד
דינת־ישראל יכול כל אדם
לשכור דירה, לאשפז בה חולים
כרוניים חשוכי-מרפא ולהחזיקם
בתודתנאים, בלא צורך
בקבלת רישיון לכך וללא
פיקוח. זאת, בתנאי שמיספר
המיטות לא יעלה על .12 שר
להתפנות
ממושבו. אז גילד.
קריגר כי זו בעצם נקבת־בז,
המגוננת על שלושה מגוזליה.
היום הפכה מישפחת הבז דיי-
רת־קבע בדירת מישפחת קרי-
גר, שעדיין ממתינה לביקור
אנשי רשות שמורות הטבע ב דירה,
שהעופות המוזרים מטיילים
בה באופן חופשי.
׳ 8מה קורה לאשת מפקד־בכיר
במישטרת ישראל, שבעלה
יוצא מביתו משעות הבוקר
המוקדמות וחוזר מתפקידו
באישון־לילד 1 .בדרך-
כלל היא מגלה שיש לה עודף-
זמן. כאשר קרה הדבר לווילי
טיומקין, רעייתו של ניצב
משה (״מוניה״) טיומקין,
מפקד מרחב תל-אביב של מיש-
טרת ישראל, היא מצאה פתרון.
היא החלה מציירת. מצד
הבעל-השוטר לא זכתה תחילה
בעידוד׳ אך כאשר החלו ציוריה
להיות מבוקשים, הצטרף
לתחביבה וכיום הוא כבר מסייע
לה בקניית בדים ומיב־חולים.
בשבוע הבא תציג ויקי,
מורה במיקצועה, אם לשני
בנים המשרתים בשיריון ובת
פעוטה 5אתציוריה במוזיאון
העירוני ברמת־גן. גם אם
יהיו בעיות־חניד, במקום, נראה
שהפעם לא תרשום המישטרה
דו״חות.
8חבר־הכנסת יוסי שריד
בא לתערוכת הציירת איילה שפתיחתה זייסר־רוברט,
שהתקיימה במוצאי־השבת. ש ריד
שהגיע כמה דקות לפני
השעה שמונה בערב, נאלץ לעזוב
מייד. הסיבה: איילה היא
ידידה טובה של שריד ושל
שר־החקלאות אריאל שרון,
שרצה אף הוא לבוא לתערוכה.
שריד ושרון אינם ביחסים
משופרים, באחרונה, והפתרון
של איילה היה כי שריד ישהה
במקום עד שמונה בערב, ואילו
שרון יבוא רק אחרי שמונה,
וכך יבוא הכל על מקומו ב שלום.
נציב מס־ו־,הכנסה, א לי עזר
שילוני, ניצל את חופ-
שודהבוקר, שנכפתה עליו כדי
להופיע כעד במישפט שהגיש
הקבלן כצלאל מיזרחי נגד
העיתון הארץ, על־מנת לקונן
באוזני סגנו, גדעץ הנדלר,
שבא גם הוא לבית־המישפט,
על משכורתו הנמוכה. שילוני
טען באוזני הנדלר כי מש-
כורת־הנטו האחרונה שקיבל
אחרי תוספת היוקר והקטנת
מדרגות־המס הסתכמה בכ־7000
ל״י. באוזני סגנו הביע שילוני
את התיקווה כי מאבקם של
עובדי שירות המדינה להגדלת
שכרם יסתיים לפני שיגיע
מועד פרישתו מתפקידו, וב צורה
זו יוכל ליהנות מסכומים
גדולים יותר בחישוב דמי־ה-
פנסיה המגיעים לו.
! 8עורך הג׳ורזלס פוסט,
ארי ראט, נחלץ מצרה. לפני
חצי שנה היה מעורב בת־אונת־דרכים.
כשד,תבקש על-
ידי שוטרים להתלוות אליהם
לתחנת־המישטרה, כדי לגבות
ממנו עדות, סירב לעשות זאת.
הוגש נגדו כתב־אישום, שבו
נאמר כי ראט התבטא בגסות.
באוזני השוטרים ואף אמר לאחד
מהם :״תשתין על עצמך
ותתקרר, פירחח!״ ראט שיגר
מיכתב ליועץ־המישפטי, טען
כי הביטויים המיוחסים לו ב־כתב־האישום
נאמרו בשעת
ריתחה, כאשר ביקש להגיע
אל אביו החולה בבית־החולים,
שנפטר שלושה ימים לאחר
המעשה. היועץ־המישפטי הורה,
לדיברי השבועון הירושלמי
ירושלטון, לעכב את הלי-
כי־המישפט.
81 כשהתלונן כתב תחנת-
הטלווייזה הערבית, עודד
*עדור, באוזני שר־הביטחון
מדוע לא הוזמנה הטלוויזיה ה ערבית
לסיקור פגישתו של
השר עם קבוצה גדולה של נכבדים
דרוזיים, שבאו לבקרו
בלישכתו, השיב לו עזר בב-
דיחתו־הדעת :״הטלוויזיה מר אה
רק את גולדה מאייר.״
עזר התייחס לתוכנית מוקד
ששודרה בטלוויזיה העברית
יום קודם לכן, וקבל :״נתנו
לה להופיע שעה וחצי. זאת
היתד, בשבילי הזדמנות בלתי-
רגילה ליהנות מהטלוויזיה של
ירדן. בדיוק הציגו שם סרט
מתאים למאורע: נפילת הנש רים.
אימרודכנף אחרת של
וייצמן, השבוע :״אני מתפאר
בזה שאני כבר כימעט שנה
שר, ולא הייתי אף פעם אחת
אנ שי ם
בחו״ל בשליחות המגבית ה יהודית
המאוחדת או הבונדס.״
בין שאר פעילויותיו, ביקר
עזר באחרונה בכמה יחי-
דות־צה״ל בשעת אימוניהן. באחת
מיחידות־השריון החנה
מארחו, אלוף פיקוד המרכז
מש,ה (״וחצי״) לוי, את הג׳יפ
תה בתגובות נזעמות מצד הקהל
:״תעשה ילדים!״
! 8באותה תוכנית רואיין
גם אשר (״ארתור״) כן־נתן,
מועמד המערך לראשות עיריית
תל־אביב. מייד אחריו הופיעה
בתוכנית הזמרת עליזה ע־זיקרי,
ששרה שירים יווניים
הח״כ הצעיר הגיע לתחרות אליפות ישראל בשש־בש שהתקיימה מטעם העולם היה.
יוסי התיישב ליד אחד השולחנות והחל לשחק. הוא התגלה כשחקן בינוני והפסיד
1 • 111
ליריבו. אחד הצופים שעקב אחרי משחקו אמר לו בהומור :״אתה צריך להשתפר ! כשתשחק נגד
חבר פרלמנט מצרי רצוי שתנצח אותו, אחרת ההפסד יהיה כולו שלנו.״ ח״ב שריד הבטיח שיעשה כן.
ואף רקדה ריקודי יווני. עזיק-
רי ניגשה אל ארתור, שישב
בשורה הראשונה, והזמינה אותו
לרקוד עימה על הבמה.
ארתור לא סירב, במשך כשש
דקות התייגע על הבמה ללמוד
את צעדי המחול היווני מעלי-
זה. הקהל חס על ייסוריו. לא
כן ארתור. כשירד מהבמה,
הפטיר :״חביל שלא היה צלם.״
יהושע ובינוביץ
ראש עיריית תל־אביב לשעבר
ושלמה (״צ׳יצ״׳) להט, ראש
עיריית תל־אביב הנוכחי, נכנסו יחד למסיבת״גן שערך שגריר
גרמניה בישראל קל או ס שיץ לרגל חגה הלאומי של גרמניה.
כשראה אותם מתחרהו של צ׳יצ׳ לראשות עיריית תל־אביב מטעם
המערך, אשר (״ארתור״) בן־נתן לשעבר שגריר בגרמניה, אמר :״אם
יקחו את רבינוביץ׳ ,יערבבו אותו עם צ׳יצ׳ ויוסיפו אליהם את
מרדכי נמיר המנוח, יווצר מהקוקטייל ראש־עירייה אידיאלי.״
81 מה קורה כששני אנשי
שעשועי־לשון נפגשים? זאת
יכלו לראות ולשמוע הצופים
בהקלטת תוכנית הרדיו ממני
מני, כשמגי פאר אירח את
הבלשן אביטדום קור, כדי
לגבות ממנו עדות בנושא ״איך
דיברו אבותינו?״ קור סיפר
כי איגרות בר־כוכבא (שחשף
הפרופסור יגאל ידין) מוכיחות
שבר־כוכבא דיבר בדיוק
כמו הצברים: כתוב שם ״תב־בלים״
במקום ״את הכבלים״,
.״תשמיים״ במקום ״את הש־
• מיים״ וכר. שאל מני :״אז
מה אמר בר־כוכבא כשקרא
את הפסוק ׳בראשית ברא אלו־
הים את השמיים ואת הארץ׳ ?״
ענה קור :״שם יש פעמיים
׳את׳ — את לעבוד ואת ל נוח...״
סיכם מני :״ולזה נזקקו
גם לאת שלישית, את
חפירה, כדי למצוא את זה.״
81ח״ב צ׳ארלי ביטון
מרבה בנסיעות לחו״ל, מאז
שנבחר כחבר־כנסת. לפני כשבוע
עלה עם עוזרו, מני
כהן, על מטוס אל־על באתונה.
הדיילים במטוס לא זיהו
תחילה את הח״כ, ולא זיכו
אותו ביחס מיוחד. רק כעבור
שעה זוהה צ׳ארלי על־ידי אחד
הדיילים, וכובד על־ידו במשקה
על חשבון אל־על. כשהגיע
ח״כ ביטון לנמל־התעופה בן-
גוריון, חיכה עד בוש לדיילות
שירות שלום, שתבואנה לקבלו.
רק כעבור שעה ארוכה,
כשלא הגיע השירות המיועד
לאנשים חשובים מאד, התיי אש
צ׳ארלי ונכנס ארצה כאזרח
מהשורה.
81 עורכת התוכניות של
שידורי ישראל, אתי פולק,
שבו הסיע את וייצמן ליד אחד
ה״נקים, שירה אש חיה. סיפר
עזר :״הטנק ירה פגזים, והאוזן
שלי כאבה אחר-כך כל
הלילה. אז רק חשבתי: איזה
מזל היה לי, כשהלכתי לחיל-
האוויר ולא לשיריון!״
בוע׳ בנוכחות עיתונאים, בצג־זור
הצבאי הראשי לעיתונות
ולרדיו, אלוף־מישנה יצחק
*״י .״אתה עצלן!״ הטיח ציפורי
בשני. אולם הנזיפה לא
נגעה להזנחת הצנזורה. ציפורי
ושני נוהגים לשחות יחד
מדי בוקר, בשעה שש, בבריכת
בית־הלוחם באפקה. הש בוע
נעדר שני במשך שלושה
ימים רצופים מבריכת־השחייה,
כיוון שהיה עסוק בעבודתו עד
לשעות הקטנות של הלילה. .
81 מנכ״ל רשות שמורות
הטבע, אכרהם יפה, רואיין
בשבוע שעבר על־ידי המראיין
יעקב אגמון בקשר לפעולות
הסיירת הירוקה, הפועלת
באחרונה בעיקר נגד שבטי
הבדואים בנגב. בין הנוכחים
בראיון היה בדואי צעיר, ש שאל
את יפה :״הממשלה מח לקת
אדמות רק לבדואים מעל
לגיל .51 אני בן .39 מה אני
צריך לעשות עד שאגיע לגיל
? 51״ תשובתו של יפה, שזב־
העולםהזה 2127
) 8הסופר הבריטי הנודע
מורגן)
(פרובידנם
דייזי ד
מרסיר שהה באחרונה בישראל,
כמינהגו מדי שנה. מרסר
הוא בעלה של דפנה, צעירה
ישראלית מבת־גלים בחיפה,
והשניים מבלים מדי שנה את
חופשת־הקיץ בישראל. בעת
שהותו הנוכחית התוודע מר-
סר, דרך אשתו, לתנועת שלום
עכשיו, ואף השתתף באורח
פעיל בכנס שאירגנה התנועה
בחיפה. מרסר הודיע לאנשי
התנועה כי יפרסם, בשובו ל לונדון,
גילוי־דעת בעיתונות
הבריטית, יביע תמיכה בתנועה
ויגייס את דעת־הקהל הבריטית
לטובתה.
( 8כשנשאל שגריר ארצות-
הברית בישראל 08 ,דדאיס,
מדוע לא השתתף בטכס השבעת
נשיאה החדש של מדינת
ישראל, סיפר כי שהה בחופשה
בשארם־אל־שייך ושם התבודד
עם נשיא אחר. כשנשאל
למה כוונתו, סיפר כי הבדואים
בשארם לקחו אותו לראות את
הסלע, שמזווית מסויימת נראה
כמו פניו של נשיא ארצות
הברית המנוח, ג־׳דן קנדי,
חצוב בו.
! 8סגן שר-הביטחון מרדכי
(״מוטקה״) ציפורי, נזף הש
והשחקן
יוסי גרב עשו זאת.
במיסגרת תוכנית־רדיו משותפת
הם פתחו פינת שידוכין,
בעזרתה של שדכנית מיקצו־עית
וגראפולוג, והצליחו לשדך
בין גרושה ואם לשניים
לבין צייר. הזוג עומד להינשא
בשבוע הבא. למרות ההפצרות,
סירבו בני־הזוג לאפשר
לאתי ויוסי לפרסם את שמותיהם
או לצלמם.
1הדוגמנית הוותיקה, השתתפה בתצוגת״אופנה שהתקיימה על מירפסתו של
בית״קפה דיזנגופי הומה. התצוגה היתה ניסיון ל חקות את האופנה
האחרונה בפאריס, שם מציגות דוגמניות של בוטיקים את הבגדים בגתי־הקפה ועל טידרכות שאנז
אליזה וסן־ז׳רמה דה־פרה. אלא שלא כמו הקהל הפאריסאי, המביט בדגמים וקונה או שאינו קונה,
יצר הקהל התל־אביבי התקהלות עצומה סביב הדוגמנית, ובדיזנגוף פינת פרישמן נגרמו פקקי־תנועה.
! 8מי שהיה דובר מישרד־העבודה־והרווחה,
אכני מי־כאלי,
לא הצליח להתאקלכ
בעבודתו, כיוון שנתקל בהתנגדות
חזקה מצד עובדי ה־מישרד.
גם השר שלו לא הצליח
להתגבר על הדובר הוותיק
של המישרד, איש ד,מפ־ד״ל
אברהם הופמן. מיכאל,
נאלץ להפסיק את עבודתו,
אך השר פיצה אותו בכך
שמינה אותו כשליח מישרד־העבודה
בניו־יורק. תפקידו של
מיכאלי יהיה לדאוג להחזרת
אקדמאים יורדים לישראל. גם
מינוי זה מעורר התנגדות מרובה
בקרב עובדי מישרד הרווחה,
הטוענים שעוד מעט יהיו
יותר פקידים ישראליים באר-
צות־הברית לטיפול בהחזרת
היורדים, מאשר יורדים עצמם
אל-טרבטיברת
כרגיל, אני ולא יודע א ם זהו דרכו של עולם
או שזה ככה רק כישראל או שכל זה רק
בתוך, הראש שלי, או שאין!הבדל כין שלושת
ההבדלים, כי זה כאמת ירק כתוך הראש שלי,
אפילו א ם זה דרכו של עולם.
(כלשוני המב רי ק ה שהפכה לכותרת ה ע מו ד
הזה) האלט רנ טי בו תהם אל־ ט רנטי בו ת. אין
אל ט רנטיבו ת, וזו הי האלט רנ טי ב ה הי חי ד ה.
על מ ה אני מדביר י אני מדבר עיל הרבה
דברים.
אני יכול לדבר עילי ואני יכול לדבר על
העולם ואני יכול ולדבר על ישראל ,׳וזה כ מו
שכבר אמר תי לכם או תו הדביר. אני רוצה
לדבר על ישראל, אכל אני א ת חי ל לדבר
דוו ק א עילי ׳ואחר־כך על העול ם יורק ב סוף על
ישראל. מ ה איכפ ת לכם י (באמת, מ ה אי כפ ת
לכם ז).
אז נ ת חי ל בי — אני ני מצ א עכשיו לקראת
סיו מו שיל ימה שאני קור א ״שבוע הפלס טי ק ״,
שהפעם התארך עד כדי שלושה שבועות בערך.
ב״שבוע הפלס טי ק״ ,שאני חוגג לעצמי מדי
כ מה ׳חודשים, אני לפתע ׳רואה א ת כל ׳האנשים
(חוץ !ממני, כמוכן) כבובות פלס טי ק
מ חיי כו ת (ו מכ אן שמו שיל השבוע) .כ או תן
ת קופו ת כולם מ ר אי ם לי כ שחקני ם עלובים
ב תי א ט רון בוכות ׳מפואר, ואני ׳מרגיש כ מו
ניצב כפרוטה, יעוד סטא טי ס ט, כסרט של
פליני ( .ה א מנ ת ם לי קוד ם שאמרתי שאת
עצמי אני לא חש כבובת פל ס טי ק, האיואתם
מ א מיני ם לי עכשיו שאני או מ ר שאני כן
מרגיש כמו סטא טי ס ט, יהא ימה לע שות אי ת־כם,
מ ה לע שות ז) .אבל מ ה אי כפת לכם מיה
אי תי ן
נעבור לעולם ( האמת הי א שכשיעור שבו
לו מדי ם להפריד כין ״׳האני״ לבין ״ ה עו ל ם״
היי תי חול ה, אבל אל תגלו לאף־אחד) ׳ופה
אני א תן סתם דוג מא טיפ שית, כר מז למה
שאני מ תכוון (כשאני מדבר על אב א שלי,
למשל) — העול ם מל א כבר מ או ת בשנים
באנ שים עניים המצ רי ם על מר גורלם וקיפו ח
ם ופערם ל עו מ ת הע שירים, אכל כרגע שהם
עצמם נ היי ם לפתע עשירים, הנ ה ככל זאת
הכל ממ שיך ל היו ת או תו דבר. אי ך זה, אני
לא יודיע, אבל כפה זה, א ת זה אני יודע.
אבל מיה אי כפת לכ ם !העולם.
נחזור לישראל (,שהרי זהו נושאיו של חיבו רי,
ב היו ת ה מרכז ״ ה עו ל ם״ שלכם מ חד,
ומרכז ״ ה אני ״ שלי מאידך) .זה אי כפת לכם.
וב אמת ישראל הי א דוג מ ה טוביה (בגלל
שאני מכיר או ת ה טוב) לאל-טרנטיבו ת. הדוגמא
הכי א ח רונ ה הי א גולדה כ אל ט רנ טי ב ה
לבגין. זה כבר באמתה שיא (למרות שעוד
נגיע ללא ספק ל שיאי ם חד שים) .אני יכול
פה לכתוב מסה שלמה על כמה זה מגוחך,
אכיל זה ניר אה לי ׳מגוחך לכתוב !מסה על
כמהזה ׳מגוחך, כי זה כל,-כך מגוחך, עד שזה
מנות אדטונטיביות
אישים אדטתטיבים תוכניות אדטונטיביות
ימיה שאני כן יודע זה שאני צריך עכשיו
למלא בערך שיל׳ ושיה ׳עמודים ב מכוני ת כתיבה
(איזו דרך נפלאה למשוך אתכם לקרוא) וזה
מה שאני אעשה (כאילו שיש לי ברירה).
טוב, זא ת ׳הייתה ה פ תי ח ה. יאכל כמה אני
א ת חי ל ו
אני א ת חי ל בסיפור על אב א שלי, שאני
לא אספר או תו, אכל ה פו אנ ט ה שליו הי א
בערך כזא ת — יו ם יאחד לפני שנים היי תי
גאה במ שהו שאבא שלי אמר, וב אמתאח רי
כמה שנים ואמרתי לו א ת זה, שהיי תי גאה
בו על מ ה ׳שהוא אמר אז, אז והוא והסתכל
בי ואמיר ״ מהאתה חושב, שאם הי ה לי כסף
לא היי תי מ תנ הג או תו דבר י ו מ אז כניר׳איה
יש ילי א ת העניין ׳הזה כתוך הראש שלי.
אז הבנתי שאם לאבא שלי יהיה כסף, אז
הוא הי ה מ תנ הג בדיו ק כמו אבא שלה, ואם
לאבא שליה לא הי ה כסף ׳הוא הייה ׳מתנהג
בדיוק כ מו אבא ׳שלי (וגם ליהיפך) .וזה שהם
התנהגו (במציאות) באופני ם שונים ל חלו טין,
זה לא אומר !שיש איז ש הו הבדל ביני ה ם
(בחיים).
זהו. ככה זה ה ת חיל. וככה אני מ ת חי ל
לכתוב א ת ׳שלושת עמודי. אבל לאן אני חו תר
שוב אני חותר לרשימה של פתגמי ם חסרי-
שחר ה או מ רי ם שאין עשן כלי איש, למרות
שאני יודע שלא לכל דבר יש סיבה. זה יכול
לפתוח בזה שלא כל הניוצץ זהב !הוא ו ל סיי ם
בזה שאל ׳תסתכלו בקנקן, אבל מ ה שאני
(בערך) רוצה ל הגיד היו ם זה שלמרות ש בכותרת
כתוב מצא אתההבד לי ם ׳ולמרות
שיש הבדלים (לאיש שעומד למטהבת מונ ה
ה ש מאלי ת שלושה כפתורים ב מנז׳ט השרוול
הימני, ואילו לאיש שעומד למעלה כ ת מונ ה
הי מני ת שני כפ תורי ם בימנז׳ט ה שרוול ה שמאלי)
הרי בכל זאת אין ׳הבדלים, וזה
שניראה (במציאות) שיש כיל ימיני אל ט רנ טי בות
שונות ומשונות, זה לא או מר שיש הבדלים
כל שהם בין ׳האלטרנטיבות (בחיים) ,או
מגוחך בכלל ל ה תיי ח ס לזה. אז לזה אני לא
א תיי ח ס.
אבל גם האלט רנ טי בו ת ה אי שיו ת הפחיות
מגו חכו ת כ אילו, יהן,מגוחכות לא פ חו ת. גולדה
הי א אל ט רנ טי ב ה לבגין, אכ ל בגין הו אאלטר נטיב
ה לגולדה, אבל גם עזר וייצ מן הו א
אל ט רנ טי ב ה ליכגין, אכיל א רי ק שרון הו א
אל ט רנ טי ב ה לעזר וייצמן, ש הו אאלט רנ טי ב ה
לבגין, שהו א אל ט רנ טי ב ה לגולדה, שגם רבין
הו א לה אלט רנ טי ב ה, בעוד שפרס הו אאלט רנטיבה
גם לרבין וגם לגולדה וגם לעזר וייצימן,
שהוא יעצמו אלט רנ טי ב ה לבגין, שהוא עצמו
גולדה, ש הי א בגין, שלא לדביר יעל דיין, שהו א
עצמו אלט רנ טי ב ה לדיין, ויכן הלאה, שהו א
אל ט רנ טי ב ה ׳לכן !הלאה.
שטויו ת. כתור בן־ אד ם או פ טי מי מרוב
פ סי מיו ת, איני יודיע שלא ה אנ שי ם קובעי ם
אלא ה תו כניו ת, הפ רוגר מו ת. זה ש אין! ה בד ל
בין! ה אי שי ם (חוץ מ ה כפ תו רי ם ב מנז׳ טי ם) זה
לא או מ ר שאין הבד לי ם כין, ה פ רוג ר מו ת (או
לפחו ת בין ה מנז׳ טי ם של הפרוגרמות).
יש תוכני ת א לון ל ה בדיל ׳מתוכנית דיין,
יש תוכני ת דיין להב די ל ׳מתוכנית אלון, יש
תוכני ת בגין להבדיל מ תו כני ת דיין, יש תוכ נית
דיין להבדיל מ תו כני ת בגין, יש תוכני ת
פרס להבדיל ׳מ תוכנית בגין, יש תוכני ת ׳פרס
להבדיל מ תו כני ת אלון, יש תוכני ת פרס
להבדיל ׳מתוכני ת דיין, יש תוכניית עזר להבדיל
מ תו כני ת בגין, יש תוכני ת עזר להבדיל
מ תו כני ת פרס, יש תוכני ת ׳עזר ׳להבדיל ומתוכנית
דיין, ויש, כ מובן, כרגיל, תוכני ת דיין
להבדיל מ תו כני ת דיין ,׳וגם רבין יש לו תוכנית,
ל ה בדיל אילף הבדלות. בקיצור, ת ח רו ת
מצא יאת, ההבדלים בכל שבועון !מצוייר הי א
ממש ק רי ק א טו ר ה עלובה ל עו מתההבד לי ם
שבין ה ה בדלי ם שבין ה תו כניו ת שכין ה אי שי ם
שביו ההבד לי ם.
אז מ ה נישאר ן לי אין יותר ימה להגיד.
א ם לכם יש מ ש תו להגיד תגידו. אני מק שיב
לכם בדיוק כ מו שאתםמק שי בי ם לי (וזה
ההבדל בינינו) .אכל קו ד ם אני אסכם.
מ ה לעשות ן ח ברי ם שלי בעלי נ טיו ת פסי כולוגיו
ת או מ רי ם לי כל הז מן להתר כז דוו ק א
בניו אנ סי םהד קי ם, דוו קאכה בד לי םהקט נים.
אז זה מ ה שאיני או מ ר לכם — תתרכזו
בניו אנ סי םהק טני ם שבין ה תוכניו ת. תתרכזו
בהבדלי םהד קי ם שבין ה אי שי ם. תתרכזו טוב.
ומה י הי ה ז או תו הדיבר בדיוק. י הי ה טיוב.
ו* לא ב><1
לא נ
ל!א ן־ .ל א !1)2
ווו ב ד*3 !1*1111
^ >ןסגגה • ללא ך אח*ג* 11 * 0לא \/ע 14 יו ע, 1נ< +הונ*יך הסד האחי 1ק**׳ בי.ב
זהיוות! אוריו
הממשלה תגיד נן לאמריקה,
אבל ב שין־ קוו־ רי ש
א ו מו ו וו ]!יהיוז טוב
עוכר ישראל מזהיר: שר האוצר מבטיח
שיהיה טוב. זה סימן שיהיה רע. ראו, אתם
הוזהרתם!
הטריק הבא -
חזרה בתשובה
כתב עוכר ישראל
מוסר כי הטריק
הבא של חה״כ
הדאווין?
,ן״* .אובך • סוו אל *ואלי 8ו^ניס גסלגיז 1ועו 11י0
רינה צוקרמן מחיפה שואלת :
איף זה שהמשטרה לא הצליחה
עד היום לתפוס את בצלאל מזרחי?
ועונה
זה פשוט מאד — הוא לא עשה שום דבר.
בגלל זה לא תפסו אותו.
יוסף עמיחי מנתניה שואל :
מי צריו להיות כתב הטלוויזיה
לענייני יהודה ושומרון?
ועונה :
אז קודם כל זה לא צריך להיות ערבי.
זה ברור. רפיק חלבי, שהוא עכשיו הכתב,
הוא ערבי, ולא משניה שהוא דרוזי או
קצין בצה״ל או חרתת. כי ערבי נישאר
ערבי גם ארבעים שנה אחרי מותו, אפילו
אם הוא דרוזי או קצין בצר,״ל או בבלת.
ובתור ערבי אסור לתת לו להיות כתב
ביהודה ושומרון, כי זה כמו לתת לחתול
לשמור על השמנת. זה אומנם יפה מאד
שיש כתב ערבי בטלוויזיה שלנו, אבל אז
צריך לתת לו להיות כתב בשטחים שהוא
מכיר אותם ומבין בהם, וזה ענייני ליכלוך
וסירחון, או איך שקוראים לזה היום
״איכות הסביבה״ .וגם לא מספיק שהכתב
ביהודה ושומרון יהיה יהודי, כי יש יהודים
שהם יותר גרועים מערבים, ואני לא רוצה
להגיד שמות. אני חושב שהכתב של הטלוויזיה
ביהודה ושומרון צריך להיות תת-
אלוף דוד הגואל, שכבר הוכיח את עצמו
כמי שמבין איך להתעסק עם הערבים
המסריחים האלה.
אהרון קדוש מטבריה שואל :
מה ההפתעה שמכין סאדאוג?
ועונה :
וולאק, מאיפה אני יודעו
משה ארצי מתל-אכיב שואל :
מה זה הסיירת הירוקה״ ומה
היא עושה?
ועונה :
זה דבר סודי מאד. זה דבר בטחוני מאד.
אבל מה שהם עושים זה טוב מאד, טוב
מאד.
שוב נולד
תינוק עם
2ראשים
פלאטו-שרון, בטיס־גרת
מסע-ההתעו-
דרות הציוני שלו,
יהיה לחזור כתשובה.
פלאטו
יחזור בתשובה
כנראה לקראת הבחירות
לעיריות, המסמלות
במסורת היהודית
את שיבת ציון, ויחבוש
כיפה ברורה בכל
הופעותיו הפומביות.
הוא גם, ככה אומרים,
יבנה בחצר ביתו
בית־כנסת מזהב, עם
ארון־קודש מכסף וספר־תורה
מפלטינה, שהאותיות
שלו יהיו מיהלומים.
יהיה חוץ מזהו
חוץ מזה תהיה מלחמה,
אבל זה שטויות.
הממשלה, שהבינה סוף־סוף שאי-אפשר
כל הזמן להגיד ״לא״ לאמריקה הגדולה,
תגיד ״כן״ לאמריקה, אבל מה — זה
יהיה כשין־קוף־ריש, ואס יבוא הזמן
לעשות שלום, מה שהממשלה מקווה שלא
יבוא, אז הממשלה תגיד לאמריקה
שמה שהיא אמרה זה היה בשין־קוף
ריש ושכל מה שהיא אמרה לא ניקרא. ו לפני זה הממשלה תנסה למשוך את העניין
כמה שיותר. פעם אחת כבר עשו את בגין חולה,
ואז לא יכלו לדון. עכשיו יש יעני חילוקי־דעות
בין בגין ודיין ואי־אפשר להחליט. אבל בסוף,
אחרי שימשכו את הזמן, יצטרכו לענות משהו,
ובשביל זה החליטו לענות כן, אבל בשין־קוף־ריש.
בשביל זה יכתבו על המכתב של הממשלה
לאמריקה, מתחת לאיפה שיכתבו ״כן״ ,את המילים
שין־קוף־ריש, וככה עוד פעם נדפוק את האמריקאים
הטמבלים.
דיין:
שוב נולד תינוק עם שני ראשים, הפעם
לא בחיפה, אלא דווקא בירושלים, ועוד
במישרדי הממשלה.
הממשלה התכנסה מייד לישיבה דחופה
לדיון במצב שנוצר, אבל כרגיל החליטה
לא לעשות שום דבר, ולא כמו בחיפה,
ששם הורידו אחד מהראשים, הרי שהתינוק
של הממשלה יישאר גם הלאה עם
שני הראשים.
מי שמבין עניין תיכף רואה שאין כאן
שום שני ראשים, ושזה רק פוטדמונטאז׳
כזה, ושבעצם שני הראשים הם לגמרי
בראש אחד. אבל מה, בתור דאווין של
הסברה לעולם, הפוטדמונטאז׳ הזה עושה
רושם כאילו יש חילוקי־דיעות בממשלה
ויעני קשה להחליט וכל זה, וזה טוב מאד
מבחינת למשוך את הזמן.
כן -ל א
בתשובה לשאלה אם יש לו תוכנית חדשה או
משהו כזה, ענה שר־החוץ משהו כזה:
״כן — לא — בשום פנים ואופן —
בהחלט — שלילי — ודאי — בהחלט לא
— חדשה לגמרי — ודאי שלא — חיובי
— שום דבר חדש — ודאי שכן — חס
וחלילה — ללא ספק — לא — כן — זה
לא הכל — זה הכל״.
1זוימ שלה:
לבגין אין חום
ישלו חוו
מזכיר הממשלה מר
דיע בזיקפה:
בהודעתי לעיתונות
מן השבוע שעבר נפלו
טעויות־דפוס מיספר מצערות. במקום ״למר
בגין יש חום״ צ״ל ״למר
בגין יש חור (בגרב)״
,ובמקום ״רוה״מ
נשאר בבית כי הוא
חולה״ צ״ל ״דוד,״מ
נשאר בבית כי הוא
תולה (את הגרביים ל ייבוש)״
.עם ישראל
צו ג &וונ ג : 1 1 0 3 1 1 0
הנשיא החדש שלנו הוא ממש
סבבה של איש — מדבר יפה,
עממי, נחמד, מנומס, יודע שפות,
הכל טוב.
אבל מה — בנאום שלו בכנסת,
שדווקא היה על הכיפאק,
שהוא אמר שצריך פה לעשות
חברה למופת, הוא שכח דבר
אחד — הוא לא אמר איפה
בדיוק צריך לעשות את החברה
הזאת למופת, עם האיכות־חיים
והמוסר והכבוד והנימוס וכל
המילים היפות האלה.
כי לי נידמה שהוא התכוון
שהחברה למופת תהיה בכל ארץ-
ישראל, אבל מה — היא תתחלק
ככה שהחברה תהיה בשטחים
והמופת יהיה בגבולות הקו ה ירוק.
בשטחים
אנחנו נשבור להם את
הראש, אבל בגבולות הקו הירוק
לא נזרוק אשפה ברחוב. בשטחים
אנחנו נירה בהם חופשי, אבל
בגבולות הקו הירוק לא נקטוף
פרחים. בשטחים נדכא אותם ל אללה,
אבל בגבולות הקו הירוק
לא נדחוף באוטובוס.
מה יש פה הרבה לדבר — כל
הכבוד לנשיא !
איפר?
ב ח יפו!
1 6 0 0 xץ ^ :אסתדונהתובללעודד
בעצ מן * אתמצעדהסתווויס
תוכל להיכנס באמצע השידור.
בחר את המיצער האהוב עליך. אייבי.
גימל או צ.ה.ל, והקלט. רוצה להחליף את
הקריין? בבקשה! תוכל להמס באמצע
השירור ולהקליט
את עצמך. ללוות את הזמר האהוב עליך
ובקיצור להקליט ולשדר את מצער
הפזמונים הפרטי שלך.
^< 16ז -המקצוע! הנייד.
בצד מקלט משוכלל ורב עוצמה
2,000 1
!?111ה ^ קטווניקה מז מין * תבם
?( 1יריד
בואו לביתן שרם (ביתן 64 ביריד)
• תצוגת טנק של מוצרי שרם.
• שידורי צבט מן הגביט הטולמי
צ־דטס)
• מכירה מיוחדת לטולים
•בין המבקרים בביתן יוגרל פרס:
כרטיס טיסה ליפן
מצא בו טייפ קסטות
וכלל. המצוייר
פון פנימי
רגישות גבוהה המאפשר ובמתקן
לך להקליט את עצמך
ואת תחנת השידור
בבת־אחח.
ב -א 1600 קס מנגנון אוטומטי לבקרת
הקלטה 410 מנגנון עצירה אוטומטי
ושכלולים טכניים נוספים. המאפשרים
הקלטה והשמעה חוזרת באיכות מקצועית.
את ה 1600x -קס ואת מוצרי האיכות
האתרים של שרפ תמצא בשק־ם.
במשכיר המרכזי. בכל בז שלום.
במשכיר לצרכן. בש.א.ל, ובחנויות מובחרות
למכשירי חשמל.
איך אומרים אצלנו?
בקרוב אצלך.
המכירה גם
ל שלים חדשים.
7¥טס)
שר־פ. עמן האל1ן טר]1״7ן ה מיפן
ו ה גי ד ה
סכנה: נ מל
פח ב חי פ ה
האוצר מח7ן לבנ7ן>ם
קנ סו ת נזילות
למרות התנגדותה של חברת״החשמל
החליט שר־האנרגיה והתשתית, יצחק
מודעי, יחד עם רשות הנמלים, כי נמל
פריקת הפחם לתחנת״הפחם בחדרה יוקם
בנמל חיפה, ולא בסמוך לתחנה.
בחדרה. נימוקיו הם שמימון הפרוייקט
יהיה קל יותר אם הוא יוקם בחיפה.
הוצאות ההקמה הן, בשני המקרים 50 ,
מיליון דולר, אולם ההקמה בחיפה תהיה
קלה יותר מבחינת מועדי ההוצאה.
אם יוקם הנמל בחיפה, יצטרכו לה עביר
את הפחם מנמל הפריקה בחיפה
לאורך החוף בדוברות, שיפרקו את הפחם
בחדרה במעגן כלשהו. הדבר יגרום
העמסה ופריקה כפולות. קיימת גם
סכנה מוחשית של זיהום כל רצועת החוף
בין חיפה לחדרה, כתוצאה מהובלת
הפחם לאורך החוף, וכן זיהום העיר
חיפה כולה בפחם.
האוצר ובנק־ישראל הסכימו באחרונה למחוק לכל הבנקים קנסות נזילות שהיה
עליהם לשלם, בסן של כ״ 300 מיליון לירות, ותמורת זאת יירתמו הבנקים לביצוע
גיוס תוכניות־חיסכון מן הציבור בהיקף גדול. כספי תוכניות־החיסבון מופקדים
באוצר, והדבר יאפשר לו להשתמש בכספים אלה במקום להדפיס כספים חדשים.
הבנקים היו נתונים בתחילת השנה בגרעונות נזילות של כ״ 2מיליארד לירות,
שעליהם נקנסו במאות מיליוני לירות. קנסות אלה מכבידים על הבנקים כיוון שאינם
מוכרים כהוצאה ומנוכים מן הנזילות הרגילה שלהם.
האוצר נתון באחרונה במצוקה כספית חמורה ביותר, וכפי שגילה העיתונאי
דב גנחובסקי ב״ידיעות אחרונות״ ,חסרים לאוצר בתקציבו השוטף 25 מיליארד
לירות שאותן עליו להדפיס. עתה ויתר האוצר על קנסות הנזילות, והבנקים יאפשרו
לכל חוסך הלוואה בגובה הסכום שעליו להפקיד בריבית של ,280/0לא צמודה.
ריבית זו כדאית ביותר לחוסכים המפקידים כספים בתוכניות. הבנק מסבסד את
ההלוואה כנגד אי תשלום קנסות הנזילות שעליהם ויתר האוצר.
111
ו תנו ת .,שיקל״
חברת ״שקל״ שבבעלות צבי מא־ליק,
קיבלה את סוכנות מיפעלי־הזכו־כית
הידועים מגרמניה ״יינה״גלאס״.
קודם־לכן היתה הסוכנות בידי ״סול-
כור״ .״שקל״ עוסקת בייבוא חפצי־בית
ומתנות, התרכזה עד כה בהפצת תוצרת
״פיירקס״.
לפטר את
רב ניער!
המיועד לתפקיד נציב מס־ההכנסה,
דב נייגר, גרם מכירות עצבניות בבורסה
בהכריזו כי פקידי־השומה חייבים
לקיים את החוק ולגבות מס־הכנסה
מכל מי שעוסק בניירות־ערך בהיקף ה הופך
אותו סוחר בהם. הוא ציין כי
בידי כל פקיד מלוא הסמכות לנהוג
כראות עיניו.
על הפגיעה בבורסה לפני חצי־שנה הודיע
שר־האוצר שימחה ארליך, כי
פיטר את נציב מס־ההכנסה אליעזר
שילמי. הפיטורים נומקו אז על-ידו
בצורך להחזיר את אמון המשקיעים בבורסה.
אותם נימוקים תקפים גם היום,
וציבור הספסרים תמה מדוע אין ארליך
מפטר גם את נייגר מאותן הסיבות.
צי ל מ כי ר ה
ב אי ל ת
משכורתו של יושב־ראש רשות״השידור
החדש, ראובן ירון, תהיה 23 אלף
לירות לחודש. הסכום נובע, לדיברי ההסברים,
מהשוואה למשכורת של פרו-
פסור-מן־המניין ותוספת תפקיד על כל
הזכויות הנלוות למשכורת. הדבר נקבע
בתקנה מיוחדת של שר״החינוך, זבולון
המר, שפורסמה בילקוט״הפירסומים ונחתמה
ב־ 16 באפריל השנה.
באפריל 1978 היתה משכורתו של פרו-
פסור־מן-המניין בעל ותק מירבי, כולל
כל התוספות 15,957 ,לירות. ראשי חוג
קיבלו תוספת של 20$לשכר־היסוד,
ורקטור קיבל תוספת של . 25$מכאן
שירון יקבל סכום הגבוה ב״ 45$ממשכורת
של רקטור באוניברסיטה. הדבר נוגד במ פורש
את התקנות שהוציא שר-החינוך.
בנוסף ממשיך ירון להרצות בחוג ל-
מישפט באוניברסיטה בירושלים, למרות
שתמורת הסכום שהוא מקבל עליו לעבוד
ברשות-השידור בלבד. עבירה נוספת היא
התשלום שהוא ממשיך לקבל עבור שנת-
ההשתלמות. תקנות מס־ההכנסה מכירות
במתן משכורת שנתית נוספת על כל שבע
שנות הוראה. ירון אינו מקיים עתה שנת
הוראה מלאה, ומשום כך אינו רשאי לקבל
את זיכויי שנת-ההשתלמות.
בעוד שבכל ארצות אירופה הונהג ב־21
במארס השנה שעון קיץ, וגט אצל שכנתנו
ירדן הוא הונהג, בישראל אין מנהיגים
אותו כיוון שהדבר יפריע למת פללים
משכימי״קום. בגלל זאת צורך כל
בית-אב בארץ שעת תאורה נוספת בחודש,
העולה לו כ־ 50 לירות. על 700 אלף
בתי-אב, מדובר בהוצאה של 35 מיליון
לירות מיותרות לכל האזרחים. המשק
משלם יותר, שכן עליו לייצר יותר חשמל
העולה מטבע זר יקר.
אולם לא כל הביזבוז נובע משמירת
הדת. שר־האנרגיה־והתשתית יצחק
מודעי הודיע, כי הדממת קידוחי הנפט
באשדוד ביום השבת עולה 100 אלף לירות
לכל שבת. מישרד-החינוך הודיע על
השלמת תוכנית־לימודים חדשה ללימודי
תורה בעל־פה בבתי־הספר הכלליים,
וגם שינוי־תוכנית זה עולה כסף. מיש־רד־המיסחר״והתעשייה
הודיע כי יממן
השקעות המיועדות למנוע חילול־שבת
בתעשייה. שר הקליטה הודיע כי מיש־רדו
עושה הכל לקליטת הרב הספרדי
החדש של ירושלים, וכי הוצעה לו דירה
בת ארבעה חדרים בכמה מקומות מן
הטובים בעיר. הרב סירב ותבע דירת
שישה חדרים, כעולה חדש — ורק ברחביה
או בטלביה.
2דוברות 2 ,גוררות, טנקר אחד ו־4
ספינות משא קטנות יוצעו בקרוב למכי רה
על-ידי היהלומן ואיש־העסקים ה יהודי
מאמסטרדם יצחק עמרם, ונציגו
בישראל יהושע אשרוב. הצי ניק-
נה על-ידי משקיעים איראנים ונמכר לכוויית.
לפי ההסכם היה על הקונים
למסור לעמרם, שביצע את ההזמנה ומימן
אותה, את הכסף תמורת הצי בנמל
עדן. כאשר הגיעו האוניות לעדן אך הכסף
בושש לבוא, חשש עמרם כי אם
יחלוף הצי לכיוון כוויית לא תהיה לו
עוד שליטה עליו, והוא העבירו לאילת.
האוניות שהו באילת כמה חודשים, ובאחרונה
הושג הסכם בין עמרם לאירא-
משכורת היו׳יר
בניגוד לתקוות
מחיר הדת
יהלומן עמרם
מי יקנה?
נים כי הוא ימכור את האוניות ולא
יהיה חייב להם דבר.
הזמנה זו היא אחת מסידרת הזמנות
של אספקת אניות לכוויית, נסיכויות
הנפט וערב הסעודית שביצע עמרם, שהוא
חבר בורסת היהלומים באמסטרדם
ואיש־עסקים ידוע בעירו. עמרם מנסה
מזה חודשים לרכוש בישראל מלונות או
עסקים גדולים אחרים, וכמעט שרכש
מלונות מבצלאל מזרחי ומקונצרן
״כלל״ .לדבריו, מאחוריו מקורות מימון
בלתי-מוגבלים לכל השקעה בתחומים
הקרובים לו. את מכירת האניות מסר
לידי עורך־הדין יצחק לוין.
צי הדוברות בלב־ ים
גן־עדן
ארליך ווביטב־ץ
בוועדת־הכספים של הכנסת פרץ 1
כוח חריף ביו דני רוזוליו ליצח
ברמן, בשאלה מי היה הראשון שק
כי ארליך מבצע את מדיניותו של ר1
נוביץ, קודמו. הוויכוח התעורר אח
שמזה כמה ישיבות מצטרף רבינוביץ
הצבעות לארליך ואילו נגד ארליך ור1
נוביץ מצביעים חברי מערך כמו ע
אמוראי, וחברי ליכוד בראשות י 0
כהן־אורגד.
הדבר קרה כשקולו של רבינוביץ א
שר מתן רוב להצעת ארליך לתת ביס
שער לגיוס הון לבנק ״עצמאות״.
רקע זה נולדו כבר כמה בדיחות, המי
פרות בשמו של פרופסור אפרי
קליימן. האחת טוענת שארליך ש׳
את שמו לארלינוביץ. השניה, ששינה 1
שמו למשלריך. יצחק ברמן מוסיף,
המומחים לארליך קרויים ארכיאולוג
חברי הוועדה, ששמעו כי ארליך ה
ליט לתמוך בבגין ולא בדיין, לא ה
תעו, שכן מעמדו של ארליך עורער
כדי כך שהוא נזקק לבגין כדי להיש
בתפקיד שר״האוצר. בהקשר זה סי
את מעשיית המתנות מתוך הספר
הדב״.
מושביץ, אייזנברג
לייבוביץ ושאור־מקימים
ירחון
בשבוע שעבר נחתמו ההסכמים ל
צאת ירחון חדש בשם ״מוניטין״ ,ע
פיע במחצית אוגוסט, ושיוזמיו מקו
שיהיה המקביל הישראלי ל״אסקוואי׳
ו״ניו־יורק״ האמריקאים. היזם ו
רפאל שאילי, העורך יהיה אז
בריך והמנהל חיים בראוו, חתנו
חיים ליבוביץ, שהיה בעלי ״!
הזית״.
המשקיעים, שישקיעו*״כמיליון~~ליו
בירחון ההדור, שמחציתו תודפס ב<
מלא, הם חברת ״אוקטובר״ ()260/0
שייכת בחלקים שווים לרפי ולט
שאולי ולאבי אברמוביץ, קבו
דפוס ״האמנים המאוחדים 26
שייכת לאמנון אירבך, ומשקי(
מבין מנהלי בנק ״מרכנתיל״ לשע
וכן לדני מושביץ, חיים בדאון, מי
בן-פורת ומיקי אלבין (קבוצת צ
זנברג) המשקיעים ״ 11׳/כל אחד.
רמה שתם הסכם
ארריו־משר?
סוף־סוף יצא המרצע מן השק, וו
תבר מדוע נחתם ההסכם ביו שימו
ארליך לירוחם משל, שבו הבי
משל להסתפק בתוספת של 150/0לש
וארליך הביטח שלא לייקר את המ
רים ולמנוע עליית מדד. ארליך לא ו
פיתאום אוהב-פועלים, ולא חדל לרצ
באינפלציה מכשיר יעיל לפגיעה ב>!
והגברת הרווחים של מצביעיו, בע
ההון. מומחיו הסבירו לו כי כל תוס
במדד תעלה לאוצר הרבה יותר מ
שירוויח מקיצוץ הסובסידיות, בעי
השנה.
בחודש יוני יתחיל פדיון איגרות מ
ווה־הברירה החמש־שנתיות, יימשך כ
חודשים ויהיה כרוך בסכומים אדיו
של 15 מיליארד ל״י. כל עלייה בג
היתה מחייבת את האוצר לשלם לב
התעודות מתקציבו השנה כמה מילין
דים טובים נוספים.
אחרי חתימת ההסכם עם משל1 ,
במבר, כבר לא יהיה איכפת לאוצר
רום ליליית מדד, שכן מרבית האיגו
תיפדנה וההתייקרות של נובמבר תיל
רק אחרי מחצית דצמבר.
המסקנה: מחודש נובמבר צפ
התייקרות מחרידה.
מה קווה במצו״ם?
מדוע נועל הנשיא נגד האופוזיציה?
מנ1י מה הוא חושש?
מהם השיקולים המנחים אותו?
סאדאת עשה זאת? מדוד מטרידה
אותו האופוזיציה, הקטנה, החלושה
ההכלתי־מסוכנת בעליל ז
כדי להשיב על שאלה זו יש להכיר את
המציאות המצרית האמיתית, זו שאינה
באה לידי גילוי בכלי־התיקשורת העול מיים
!והישראליים. ל״מומדויט״ ,העוקבים
אחר הדברים מבהוץ, עלולה להיות !המוגה
כוזבת לחלוטין ישל מציאות זו.
ה״נל: שומר הגחדת
ך* נה, למשל, פרשת חסנץ הייכל.
.( 1 1אגב ,״הייכיל״ בערבית מקבי׳ל ל-
״היכל״ בעברית. לראש המישלחת הצבאית
הישראלית, הנמצאת עדיין במצרים,
שאמר לי דיפלומט זר פקאהיר, כששאלתיו
ימי יהיה, לדעתו, הנשיא הבא, אם חלילה
ייפול מישטרו של אל־נזאדאת.
כלי, היסום, ענה לי :״ח׳סנין
הייבל.״
לאחר־מכן סייג זאת :״זה תלוי בשני
,אם׳ .אם הצבא יחולל הפיכה, ואם הצבא
יחליט למסור: את הישילטון לידי
אזרח, היייכיל יהיה המועמד הסביר ביותר.״
מדוע
קודבו כל, מפני שיש לו יוקרה אישית
רבה. נדמה שאיש אינו אוהב אותו אהבה
עזה. הוא נחשב כאדם יהיר, אפילו ישחצן.
אולי רכש לו !תכוסה זו בשנים הארוכות
שבהן היה יועצו, ידידו, עוזרו ופיו של
הנשיא המנוח .׳ביום המהפכה, ביולי ,1952
1 7 3־ 11 1
הוא ששה זאת?
^ נוואר אל־סאדאת צעד עשרה
צעדים קדימה בדרך אל הדמוקרטיה.
עכשיו הוא צעד צעד אחד לאחור.
זהו, כערך, סיבופ-הכיניים לשעה
מאז קיבל לידיו את השילטון, בסתיו
,1970 נע !בזהירות, אך בעיקניות, לעבר
דמוקרטיזציה ׳וליברליזציה של חיי־הציבור
בארצו. הוא שיחרר את כל העצירים הפוליטיים
מבתי־הסוהר וממיחנות־הריכיוז.
הוא הניח לאנשים בעלי דיעיות ביקורתיות
לחזור לכלי־התיקשוהת. הוא התיר את
פירוק מיפלגת־השילטון לשלוש מיפלגות
— מרכזית, ימנית ושמאלית. לבסוף אף
הסכים, באי־רצון מסיויים- ,שתקום מחדש
מיפליגה ושהיתד. קיימת בתקופת המלוכה :
מיפלגיתחהוואפד.
כל זה היה עדיין רחוק מדמוקרטיה במובן
המערבי. על כמה מן העיתונאים הבכירים
עדיין רבץ איסור של כתיבה. כל
סיעות האופוזיציה במועצת־העם מנו רק
כ־ס/ס . 10 אך זה היה ריחוק מאד מן הימים
הקודרים של מישטר עבד־יאל-ינאצר ,׳כאשר
מאות ׳מנהיגי השמאל ׳והימין גם יחד רבצו
בכלא !ובמחנות, בתנאים נוראים, ואף עונו
קשות.
!• !אחימד חמרוש! ,איש־השמאל, אחד
׳הקצינים החופשיים ׳המקוריים שחוללו את
המהפכה, האיש שתיווך במגעי נאצר —
גולדמן.
• צאל-ח עיסא, עיתונאי שמאלי
בכיר.
חבר צעיר של מועצת־העם, אבו איל־׳עז
חאריירי ,׳איש סיעת־השמאל הקטנטנה,
נידון ל־ 60 ימי-מאסר בעוון ״!הפרת הסדר
הציבורי״ באלכסנדריה, מבלי שניטלה
ממנו חסינותו. ואילו נגד ראש־מיפלגתו,
מזה זמן רב אין הפגיז הייכל
יכול לפרסם את מאמריו במצריים,
אך הוא עשה זאת בחו׳׳ל. בעזרתם
הוא גיבש את מעמדו במנהיג ה־נאצריזם
בימינו, כשומר הגחלת
של זזמישטר הקודם, כאשר אללה
היה אללה, וגמאל עבד־אל-נאצר
היה גכיאו החדש.
סיד־אחמד
נאצר: זושחא והאהוב
״ש אותו שם כמו לעיתונאי המצרי, ולשני
השמיות: אותו הפירוש).
!בעיני המומחים מבחוץ ,״הייכל גמור
מזמן״ .הם !תמהו מדוע עלה על דעת ה נשיא
לפעול דווקא עתה נגד איש זה,
שהיו ולו ימי־זוהר בתקופת שילטוניו של
עביד־אל־׳נאצר.
*ץ ה זה נאצריזם•־ מיה פירושו בנוף
/המצרי י
מבקר
עתה החליט אל-פאדאת להדק
את הברגים, להשתיק או להנמיך
את קולה של והאופוזיציה.
בעיקבות מיישאל־העם שערך, נקט שוחד.
שיל אמצעים. לתובע הכללי נמסרו >שתי
רשימות של אישים, הנאשמים בניהול
מערכה נגד מצריים בכלי־התיקשורת של
חזית־הסיריוב. הרשימה הראשונה כללה 34
שמיות של מצרים המתגוררים בחיו״ל. הרשימה
השנייה כללה בשלושים שמות של
אישים המתגוררים 1במצריים עצמה.
בין השלושים נכללו כמה •שמות הידועים
היטב:
• חפנין הייפל, אייש־אמונו של גמאל
עבד־אל־נאצר.
!• מוחמר פיד־אחמד, איש-רוח
דגול, מראשוני הדוברים על ׳שילום יושר־אלי-ערבי.
פואד גגם ,,מחבר שירים עממיים
פופולאריים.
נסע עבד-׳אל-נאצר !במכוניתו של הייכל.
הקשר יבין השניים בשאר הדיוק מאד, ובמשך
זמן רב הייתה להייכל השפעה עצומה•
אין הוא אייש צנוע במיוחד.
אולם ׳איש אינו מכחיש את בישרו,יו,
ולא רק כעיתונאי מעולה. יצא לו ישם של
אייש־יביצוע בעל יעילות שאינה רגילה במצריים.
הדביר !בולט היטב בבניין העיתון
אל־אהראס, שהוקם כתקופה שהוא שימיט
כעורכו. אין ספק שזהו הבניין היעיל ביותר
בקאהייר, המתפקד ברמה אמריקאית,
החל בניקיון המופתי וכלה במעליות ה־מתזיחזקות
היטב.
למעשה המצב שונה במיקצת. הייבל מתחרה
חאלד מוחיי־יאל־דין, נשיא מועצת־השלום
השמאלית שיל מצריים (שפוזרה) ודמות
בינלאומית ידועה, ננקטו צעדים לביטול
החסינות.
כקאהיר, וברחבי העולם כולו,
שאלו המומחים את עצמם: מדוע
בהיותי בקאהיר ניסיתי, כמובן, להיפגש
עם איש מעניין זה. בעבר כתבתי עליו
רבות. יש לנו ידידים משותפים באירופה.
אבל הייכל היוד. המצרי הבכיר היחידי
שסירב ׳להיפגש עימי.
הוא ישב בביתו, וסירב להיפגש עם
זרים. אנשים המכירים אותו אמרו לי:
״אנא, על ׳תלחץ עליו. הוא ׳במצב עדין.
הוא יודע שהוא על הכוונת של אל־סיאדאת.
אסור ליו להסתבך!״
מדוע ץ
ייתכן כי התשובה לכך כלולה בדברים
הנאצריזם אינו ימין ואינו
שמאל, כמוכן האירופי !המקובל.
בעיקרו עמד עיל שלושה עקרוניות:
י• שיקומה של מצריים לא ייתכן באמצעות
היוזמה הפרטית. רק המרינה יבוליה
לבצע זאת. לכן צריפה הממשלה ליזום
ולבצע את יכל הפעילות הכלכלית והחברתית
החשובה, תוך הפקעת !רכושם של העשירים
והרמת דמת־המחייה של העניים.
!• מצריים היא לב העולם הערבי, וצריכה
להנהיג ׳אותו. ה״ערביות״ (״עורויבד,״)
קודמת ל״מצריות״.
!• במצב זה לא ניתן לשמור על הירד
יות־האדם, כגון חופש־הביטוי וחופש־ההתאגדות.
לצכא נועד, תפקיד מרכזי בבל ה תהליכים
האלה.
תורה זו שנואה על הבורגנות
המצרית. עכדלאל-נאצר הגביל אותה
בעסקיה, הפקיע חלק מרכושה,
שלח את אנשיה לכתי־הכלא. הוא
דרס את חירויות-האדם. הם שונאים
את זיכרו שינאה עזה וגלוייה.
הכל־ערבית והמשליך את כל יהבו על
ארצות־הברית.
יחסם של: אנשי!השמאל לזיכרו של עבד־אל-נאצר
מסובך יותר. גם הם סבלו !רדיפות
בימיו! ,בכלאו ועונו בסיטונות. הוא
היה רחוק מלהיות מארכסיסט. אבל הס
הסכימו עם עיקרי גישתו הבלכלית־החבר־
לשכבות התומכות בוואפד אין סבלנות.
הן רוצות ברפורמה מהירה, ברוח השק־פותיהן
ואינטרסיהן. מבחינה ריגשית, הן
שוללות את המהפכה של ,1952 שאל־סאדאת
היה אחד ממחולליה ושאת ירושתה
ירש.
לכן היווה הוואפד אופוזיציה — אופוזיציה
שצמחה במהירות. אף שהוואפד
מעולם לא השתתף בבחירות, קמה לו יש
מאין — סיעה בת 26 איש בתוך הפרלמנט
הנוכחי. חברי סיעה זו החלו מתבטאים ב פרלמנט
בסיגנון חריף ביותר, שכדוגמתו
לא שמעה מצריים מזה שנים רבות.
תית.
איו הם מדברים עליו כיום בחיבה, אך
הם מצביעים על כמה ירושות חיוביות של
שילטונו: בחי־החולים ובתי־הספר שהקים,
העלייה הגדולה !ברמת ההשכלה, העובדה
שרבבות בני-עניים לומדים כעת באוניברסיטות.
ובעיקר: המחיר הזול ישל מיצרכי־היסוד
והקואופרטיווים החקלאיים שהקים,
המאפשרים חלוקה סדירה וזולה של מזון
בסיסי. בילעדי חלוקה זו, לא יכלו מיליוני
מצרים להתקיים כיום בשכר שהם מקבלים
(כגון 30 לירות מצריות, או 600ל״י, לחודש).
תמונתו
של עבד־אל-י־אצר עדיין תלוייה
על קירות רבים. ראיתי אותה ׳במיתקן צבאי,
שבו הורשיתי לבקר, לצד תמונתו של
אל־סאדאת. ראיתי אותה גם על כוננית
במישרדו של חסן כיאמל, ראש ה״דיוואן״
(הל״שכה) של !אליסאדאת עצמו, בארמון
עבדיו, כשעליה רישומה הקדשה אישית.
אולם אנוואר אל־סאדאת עומד
כראש תגהליך תהה־נאצריזציה. ו
חסנין הייבל הוא האיש המייצג את
הנאצריזם באלטרנטיווה קיימת.
אין הוא צריך לעשות כל מעשה
כדי להפריע למישטר הנוכחי. די
כעצם קיוטו כפיתו, כקאהיר.
הוואט* :הימין !1חדש
^ היפך הגמור ישל הבאצריזם הוא הי
י וואפד. ובכל זאת: גם נגדו מופנים
הצעדים האחרונים ישל אל־סאדאת. ב־מישאל־העם
הוא ביקש במפורש סמכות
לגרש !מן החיים הפוליטיים את המדינאים
שמילאו תפקידים בימי המישטר המלוכני,
שקדם למהפכה,
כל מצרי יודע למי הכוונה: פואד סראג־אל־דין,
מי שהיה שר בממשלת הוואפד
לפני המהפכה, המנהיג הריישמי הקשיש
של מיפלגת־הוואפד החדשה, המסונד .״אל־באשא״
(הפחה).
אולם כל צעדיו של אל-סאדאת
ככיוון זה זהירים, איטיים. הוא
חייב להתחשב בצרכים הנגדיים.
אל-סאהאת החליט לפעול נגדם
ולסתום את פיהם כעוד מועד.
השבוע החליטו ראשי הוואפד שהתכנסו
בארמון קהירי ישן, לפרק את מפלגתם,
בטענה שפעולה דמוקרטית הפכה בלתי-
אפשרית.
תעזמאר: הצדע השלישית
ן ץ אם־ והנאצריסטים הם הפכים.
י • יש גם היפך שלישי, המעניק לאופוזיציה
המצרית צורה של משולש.
בזווית השלישית של משולש זה
שוכנת מיפלגת־השמאל, המתנגדת
גם לוואפד וגם לנאצריסטים.
מיפלגת־השמאל (״המיפלגה הלאומית
לקידמה ולאיחוד״) ,שצמחה מן האגף ה שמאלי
של מיפלגת־השילטון המאוחד״ך ז
לשעבר, דוגלת בעקרונות הבאים :
• שיקום מצריים בדרך של תוכנית
סוציאליסטית, משק מתוכנן ומולאם.
! 6 .אוריינטאציה על ברית־המועצות, או
לפחות התקרבות מחודשת אליה.
• שילוב מצריים בעולם הערבי, בייחוד
למען פיתרון הבעייה הפלסטינית.
ס הבטחת חופש הביטוי והמאבק המדיני,
כדי לאפשר לד. פעולה חופשית.
כניגוד לוואפד, שמנהיגיו האמיתיים
אינם ידועים כחו״ל, ובניגוד
לנאצריסטים, שמנהיגם הידוע ה
יחידי
הוא חסנין הייכל, יש למיס•
לגת־השמאל גלריה מרשימה של
אישים הידועים כעולם.
בתקופת המלוכה, נטה כימעט כל צעיר
מוכשר ואידיאליסטי לעבר השמאל. ה־מיפלגה
הקומוניסטית הצעירה של אז, פרי
יצירתו של אנרי קוריאל המנוח, משכה
אליה את טובי המוחות של האינטליגנציה
הצעירה. רבים מאלה קשורים עתה במים-
לגן ז־השמאל, או שהם אנשי־שמאל בלתי־
תלויים.
מוחמד סיד־אחמד, למשל, ששמו נמסר
לחקירת התובע הכללי (המכונה, עדיין,
״התובע הכללי הסוציאליסטי״ ,כשהכור
נה היא לפרקליט המדינה) ,הוא אחת הדמויות
המרשימות ביותר במצריים. זהו
הוגה־דיעות בעל שיעור־קומה עולמי, איש
צנוע וסימפאטי ששמו מעורר אהבה והע רצה
בחוגי האינטליגנציה בארצות־המע־רב.
השבוע יצא ז׳אן־פול סארטר להגנתו
ולהגנת חבריו.
סיד־אחמד עורר סנסציה עולמית כאשר
פירסם את ספרו כאשר יידתזו התותחים,
שבו הטיף לשלום ישראלי־ערבי ותיאר
את עתידו של מרחב מאוחד, שבו תשתלב
גם ישראל. הוא רואה בשלום תנאי
מוקדם לרפורמה ולקידמה — הן בישראל,
הן בארצות הערביות.
באחרונה ישב סיד־אחמד בחדרו, בקומה
החמישית בבניין אל־אהראם. הוא התלוצץ
שהוא נמצא ב״מוזיאוך, כי מאמריו כימי
עט לא פורסמו עוד. ערב יוזמת־השלום
של אל־סאדאת השתתף בסמינר הלונדוני
המפורסם, יחד עם סעיד חמאמי ז״ל ועי-
סאם סארטאווי, ושם ישב ברצון בין מתי
פלד וביני. דיברנו הרבה על הדרכים
להשגת השלום, והמשכנו בשיחה זו בעת
ביקורי בקאהיר.
לעומת סיד־אחמד, איש־הרוח, חאלד
מוחיי־אל־דין הוא מנהיג פוליטי. הוא
ראש המיפלגה, ונציגה הבכיר בפרלמנט.
מוחיי־אל-דין, גם הוא איש מרשים ומושך,
היה חבר קבוצת מחוללי המהפכה של
,1952 כשהיה קצין בחיל־ד,פרשים. הוא
נמנה עם האגף השמאלי של הקבוצה,
בעוד שעמיתו דאז, אנוואר אל־סאדאת,
נמנה עם האגף הימני. יתכן שלמאבק בין
שני אישים מרשימים אלה יש גם תת־זרמים
אישיים.
את עקרונותיה ׳של מיפלגה זו אפשר
לנסח (בלי קשר למצעד. הרשמי) בערך
• רק היוזמה החופשית הבלתי־מוגב־לת
יכולה לשקם את מצריים.
• יש להרחיק את קציני הצבא מעם־
דות־המפתח, ולהנהיג במצריים דמוקרטיה
ליברלית.
<• המדיניות המצרית צריכה להתנהל
על־פי אינטרסים מצריים בלבדיים, העניין
הכל־ערבי הוא שולי. מצריים הק ריבה
את עצמה למען שאר הערבים די
והותר.
• מצריים שייכת לגוש האמריקאי, וצריכה
להילחם בחדירה הסובייטית.
בענייני ישראל אין לוואפד גישה ברורה.
כששאלתי את אחד מעסקני המיפלגה
לדעתו בעניין זה, התחמק ואמר :״בעוד
כך־וכך זמן נשלים את המצע הרישמי
שלנו, ואז נדע.״
מיפלגת־השמאל אינה מורכבת מפוע לים
מיוזעים. זוהי מיפלגה אופיינית של
האינטליגנציה, ורבים מראשיה הם בני-
עשירים אידיאליסטים. גם מוחיי־אל־דין
וגם סיד־אחמד גרים בדירות נאות בשכונה
זאמאליק היפהפייה, על האי שבמרכז
קאהיר, והמאחזים האידיאולוגיים של ה שמאל
הם באוניברסיטות ובחוגים אינ טלקטואליים.
זוהי
תערוכת •טל קומוניסטים,
גאצריסטים שמאליים, סתם שואפי
קידמה ושוחרי רפורמה.
לסיעה זו יש שני צירים בפרלמנט. לדעת
הכל, אין לה כל סיכוי לכבוש, בעתיד
הנראה לעין, את המוני מצריים.
אם כן, מדוע החליט אל־סאדאת
לפעול נגדה? מדוע הוא רואה כה
סכנה למישטר?
קודש קודשים: המחירים
ך* דבר נוגע למציאות המצרית ה!
1בסיסית, החורגת מן העניין המים־
לנתי והאידיאולוגי.
מיצרכי־המזון הם סמל הבעייה הנוראה,
שמולה ניצב סאדאת. לעומת אנשי האידיאולוגיה,
הוא צריך לנהל את השילטון.
ולשילטון יש בעיות.
בינואר 1977 קרה במצריים משהו
נורא. הממשלה העלתה את
מחיר מיצרכי־המזון — וכן־לילה
אירעה התפוצצות בכירה. ההמונים
הנזעמים יצאו לרחוב, שרפו
את מועדוני־הלילה המפוארים בשדרת
הפיראמידות בגיזה, כילו
את חמתם ככל סימלי העושר. המאורעות
היו הרכה יותר חמורים
מכפי שנדמה בחו״ל.
אל־סאדאת האשים במהומות את אנשי
השמאל וחחרנים זרים• אד סביר להניח
כי היתד, זו התפרצות ספונטאנית.
המישטר למד את הלקח. מהירי•
המזון שבו והורדו. מאז אין איש
מעז לגעת בהם.
וכאן קבור הכלב.
המדינה העניה אינה יכולה להוציא הון־
עתק כדי לכלכל אוכלוסיה של 40 מיליונים
במחירים מסובסדים, ובה־בשעה לנ הל
מדיניות ימנית־ליברלית של היוזמה
החופשית. הסיבסוד הוא, ביסודו, מכשיר
סוציאליסטי.
כך נוצרה סתירה מעשית בין המישטר
לבין מיפלגת־הוואפה למשל. המישטר
מוכרח לשמור, קודם כל, על שקט סוציאלי.
הוואפד פטור מדאגה זו.
מאידך: בעוד שהשמירה על מחירי-
המזון הוא עניין הקרוב ללב מיפלגת־השמאל,
חושש המישטר שמא ינצל ה שמאל
כל הרעה במצב הכלכלי והחברתי.
הממשלה רוצה לסתום את פיו ולגדוע את
ידיו בעוד מועד.
הוואפד הוא הימין החדש, ה־פלתי-קנאי,
המעמדי, האינטרס;־
טי. בתפיסותיו, אין הוא שונה מן
הימין הקלאסי*, ,השמרני״ ,באירופה.
להבחין היטב בין ימין זה לבין ה אחים
המוסלמים, שגם הם קיימים אישם,
קצת מעל וקצת מתחת לפני השטח.
האחים המוסלמים הם העתק ערבי של
גוש־אמונים, בתוספת מחתרתיות ואלימות.
זהו ימין. קנאי, דתי-לאומני, כל־ערבי,
שניתן להדביק לו את תווית הפאשיזם בלא
לשגות בהגזמות. הוא מסוכן כקבוצת־טרור,
אך לא כאופוזיציה עממית למיש־טר).
שבודק את העקרונות האמיתיים של
הוואפד, תמה מדוע הוא צריך בכלל להיות
באופוזיציה לאל־סאדאת. הרי אל־סאדאת
עצמו נע עד כה לקראת מישטר
ימני, דמוקרטי יותר, המקדם את היוזמה
הפרטית, המחזיר את הרכוש המולאם, ה מעמיד
את שיקום מצריים מעל לאחדות
מקשר
מצריים היא ארץ ענייה. מיליונים
רכים חיים כה על גבול הקיום
!המינימלי. אין גוועים כה ברעב.
אך !הדבר נמנע רק תודות ל
קיצוב ולסיכסוד מאסיווי של מו־צרי־המזון
הבסיסיים — ירושת ה
מישטר הנאצרי.
לאמיתו של דבר, אין הוואפד
החדש המשכו של הוואפד הקודם.
זוהי מיפלגה חדשה, המייצגת את
הבורגנות המרימה את ראשה מ-
חד*ט כארץ הנילוס.
המרוש (למטה),
מוחיי־אל־דין
נוצר, איפוא, מצב מסוכך מאד.
המישטר גמצא כתווך. מסביבו
שלושה מוקדים אופוזיציוניים —
הוואפד הימני, השמאל והנאצרים-
טים. כל אחד משלושת המוקדים
חבר
(המשך בעמוד )28
_ 217
מדוע הוא עשה יאדו?
(המשך מעמוד )27
האלה שולד את עיקרי-האמונה של
שני האחרים. אך לשלושתם כמה
אינטרסים משותפים: הדמוקרטיזציה
של החיים המדיניים, הרחכת
חופש הביטוי והמאבק. כתחומים
אדה ייתכן שיתוף:פעודה ביניהם.
ניתן לשמוע מפי אנשי־שמאל כי ה־וואפד
אינו נורא כל־כך, וכי אנשי־הוואפד
אינם כה ימניים כפי שנדמה על־פי מצ־עם
המוצהר. אנשי־הוואפד, מצידם, יכולים
לפלוט כמה מילות־שבח על אנשי-
השמאל, ועל זכותם להתבטא באופן חופשי.
אנשי הימין והשמאל כאחד יכולים,
כשעת הצורך, להתפשר עם
הנאצריסטים, העומדים איכשהו
באמצע — ומכאן ע&דת־המפתח
האפשרית שד איש כמו חפנין
הייכד.
יש עוד גורם. אין הוא מבליט את עצמו.
הוא אפוף מיסתורץ. אך כל אדם במצריים
יודע כי בסופו של דבר, זהו הגורם בה״א
הידיעה: הצבא.
הצכא המצרי הוא חידה פוליטית.
הוא שותק. בראשו עומד כיום
האדם ׳השתקני כיותר בצמרת :
עכד־אל־ראני אד־נאמסי.
אל־גאמסי מצניע לכת. הוא מחייך בביישנות.
הוא סובלן וסבלן להפליא. איש
אינו יודע בדיוק מהו: האיש של אל־סא־דאת
בצבא י האיש של הצבא אצל אל-
סאדאת?
הצבא המצרי הוא כוח כביר. הוא מונה
קרוב לחצי מיליון איש. מתחככים בו
קצינים צעירים, בני האינטליגנציה, והמיליונים
שבאו מן הכפרים.
קצינים־לשעבר, שרידי תקופת עבד־אל־נאצר,
עדיין ממלאים תפקידי ייצוג ושיל-
טון רבים במינהל האזרחי, למורת רוחם
של אנשי הימין והשמאל כאחד. אך מה
אומר דור חדש שה קצינים, שגדל ביום־
הכיפורים ו האם הוא ״ימני״ או ״שמאלי
ז״ האם הוא יכול להיות אדיש, כאשר
ההמונים יוצאים לרחוב כדי למחות על
העלאת מחירי־המזון, כמו שקרה בינואר
11977 האם אין הוא חושש מפני מצב
שבו יצטרך הוא, הצבא, לדכא מהומות
כאלה 1ומאידך, מה חושבים הקצינים
כאשר עולה כוח כמו הוואפד, הרוצה
לדחוק את הצבא מן החיים המדיניים י
אלה הן שאלות שאין לי תשובות עליהן,
ונדמה לי כי יש רק מעט מאד אנשים
במצריים כולה המסוגלים להשיב על כך.
ואלה, כמובן, שותקים.
אך ברור כי אל-סאדאת צריך
לסמוך עד ׳הצבא, ושה רבה מצעדיו
מושפעים משיקול זה.
סאואח: נחון ווסבך
כאן המצב המסובך, שבו נתון הו
נשיא בשעה זו.
#במדיניות החוץ: השמאל וה-
נאצריסטים שואפים לחידוש הקשרים עם
ברית־המועצות. הימין, כמו אל־סאדאת
עצמו, שואף להידוק הקשרים עם ארצות-
הברית. הצבא זקוק לנשק — ואם ארצות-
הברית והמערב כולו לא יספקו נשק זה
בכמויות סבירות, יהיו לנשיא בעיות.
• כענייני השלום: העם רוצה בשלום׳
מתוך תיקווה שאז אפשר יהיה
לשקם את מצריים. השמאל שואף לשלום
לא פחות מן הנשיא. אך הוא מאשים את
במדינה
הנשיא בכך שהלך בדרך בלתי־נכונה, שהביא
לפילוג העולם הערבי ולאובדן ה קלפים
המצריים, בלי תמורה ישראלית.
הנאצריסטים טוענים את אותו הדבר. הימין
עדיין לא התבטא בעניין זה, אם
כי חמישה ביוני
הבורגנות הימנית דוגלת אף היא, בשלום,
מתוך האינטרסים שלה. יש להניח כי א
באותו בוקר השתנתה
הצבא תומך בנשיא גם בעניין זה.
* כעניינים כלכליים: השמאל וה-
ההיסטוריה הישראלית —
נאצריסטים רוצים בפעילות ממלכתית
אך רק בעוד מאה שנה
להעלאת רמת־המחייה, ובינתיים בהמשך
סיבסוד המחירים. הימין רוצה במשק חופיתברר
אם לחיוב או לשלילה
שי ובביטול הסיבסוד. לא ברור אם יש
תאריך היסטורי חלף השבוע, כימעט
בעניין זה עמדה מגובשת של הצבא.
הנשיא דורך בזהירות. הוא סילק לא מבלי לעורר תשומת־לב: ה־ 5ביוני.
בבוקרו של יום זה לפני 11 שנים,
מכבר את שר־הכלכלה רב־היוקרה שלו,
כייסוני, שרצה להקטין את הסובסידיות. המריאו מטוסי חיל־האוויר ומחצו את חיל-
הזיכרונות של ינואר 1977 עשו את שלהם.
י• כענייני המישטר: הימין, הש מאל
והנאצריסטים גם יחד רוצים בדמוקרטיה,
בחופש עיתונות, בפעילות מיפלג־תית
חופשית. יתכן כי הצבא מסתייג מכך.
הנשיא הלך בדרך זו בזהירות, אך כאשר
גברה הביקורת הקולנית.,החליט עתה לפסוע
אחורה ולצמצם את הדמוקראטיה.
על רקע זה יש חשיבות לפרשת עיר-
התיירות, שעמדה לקום בצל הפיראמידות.
היה זה פרוייקט כביר, שהיה צריך להביא
השקעה זרה גדולה למצריים. הכוונה היתה
להקים בגבול המידבר, על אדמות ממשל תיות,
תשלובת גדולה של מיפעלי־תוורות,
בתי־פאר, בתי־מלון וכר. האיש המרכזי
היה מחותנו של אל־סאדאת, חותן בתו,
איל־ההון הגדול עותמן אחמד עותמן, המכונה
בפי העם ״קבלן המהפכה״.
העיתונות וביטאוני המיפלגות, שאינם
מעזים להתקיף את אל־סאדאת במישרין,
ערכו חינגא של ביקורת סביב פרוייקט
זה. הם רמזו שיש כאן עסקי שחיתות,
שמשחיתים את אוצרות המולדת ואת אי־כות־החיים,
לטובת כמה עשירים.
העם
בסופו שד דבר החליט הנשיא
לבטל את החוזים, שהיו ככר חתומים,
לחסל את הפרוייקט ולוותר
על ההשקעות. אך לנו היה מר
עליו, ואין ספק כי הדבר תרם ד־החלטתו
להפעיל יד חזקה יותר נגד
המבקרים.
חשלום: בעיית המנתח
^ ה כל זה אומר לגבי עתיד יחסי
ישראל־מצריים?
נדמה כי שילטונו של אל-סאדאת יציב
די־צורכו, מה גם שהעם המצרי אינו
ידוע כמהפכני, וכמחליף מנהיגיו לעיתים
קרובות. זהו עם שמרני, התומך במנהיג
הקיים כל עוד המצב נסבל.
אולם יש הרבה מוקדים של תסיסה,
חלקם גלויים וחלקם מתחת לפני הקרקע.
על הכד מרחף צידה של יוזמת
יתברר, הלידה, כי יוזמה זו לא
השלום הגדולה של אל-סאדאת. אם
נענתה, שהנשיא טעה בהערכת
ישראל, עלול הדבר לגרור אחריו
תוצאות הרות-שואה.
גורלות מצריים וישראל משולבים כיום.
אך רק מצרים מעטים מסוגלים להבין מה
מתרחש בישראל — ומיספר הישראלים,
המבינים מה קורה במצריים, קטן עוד יותר.
אי־הכנה הדדית יסודית זו, המגיעה
עד לראשי הצמרת, עלולה
לסכן את עתיד שתי המדינות.
כן, בגבולות המכונים כיום ״גבולות ה־4
ביוני״.
פוקר גורלי. למחרת מילחמת ששת־הימים,
היו כל הישראלים משוכנעים כי
היתד. זו מילחמת גאולה והצלה. השימחה
פרצה כל גבול. אולם מאז, התעוררו ספיקות
רבים. התחזיות קובעות כי בסוף
המאה דד 20 יהוו הערבים רוב ב״ארץ-
ישראל השלמה״ ,־והתהליכים המדיניים,
הכלכליים, החברתיים והצבאיים, שהחלו
באותו בוקר גורלי, עדיין נמצאים בעיצומם.
ייתכן
שרק בעוד חמישים או מאה שנים
יוכלו ההיסטוריונים לקבוע אם התאריך
כיבוש ירושלים: יוני 1967
חומר־הנפץ נשאר
האוויר המצרי. כוחות־היבשה של צה״ל
פרצו קדימה. מילחמת ששת־הימים החלה.
לנסיבות שגרמו מילחמה זו הפכו כבר
נחלת ההיסטוריה. בעיניים ישראליות,
היתד. זו מילחמת־מגן קלאסית. נשיא מצריים,
גמאל עבד־אל-נאצר, ריכז את צבאו
בחצי־האי סיני, במערך התקפי, בלי פרובוקציה,
יצר מצב שניראה לישראלים כאיום
מיפלצתי. צה״ל יצא לחסל את ה איום.
באותו בוקר הכריז שר־הביטחון,
משה דיין, כי צה״ל יוצא להגן על המדינה,
וכי אין פניו לכיבושים.
בעיניים ערביות, לא היתה ההשתלשלות
כולה אלא מלכודת ישראלית מתוחכמת.
צה״ל יצא להגשים תוכנית ישראלית ערו-
כה־מראש לכיבוש השטחים הערביים, תוך
ניצול תעמולתי של מעשיה של מצריים.
כך או כך, על התוצאות אין ויכוח:
ב־ 5ביוני נפתח עידן חדש בתולדות ישראל.
שטחים נרחבים נפלו בידיה. ומאז היא
נאחזת בהם. צירי ישראל, המתגייסים
עתה לצה״ל, היו בני תשע כאשר פרצה
המילחמה ההיא, ואין הם יכולים כלל
לתאר לעצמם את ישראל כפי שהיתר, לפני
* הערבים מתנגדים לשם זה, הנראה
להם משפיל, וקוראים לה ״מילחמת יוני״.
הזה — ה־ 5ביוני — 1967 יירשם בתול דות
עם ישראל לחיוב או לשלילה.
מווח בירושלים
להלכה, ירושלים
מאוחדת, אך המציאות
שוגה מאד
רעם של התפוצצות פילח את השלווה
הירושלמית. פיגוע קטלני נוסף קצר את
קצירו.
בצורה זו הניח אש״ף את כרטיס־הביקור
שלו בשערי ירושלים, לקראת יום־השנה
ד 11-,לכיבוש העיר המיזרחית. אש״ף
עצמו היה מודע לסימליות המעשה — כי,
בניגוד למקובל, לא נמסרה ההודעה ה־רישמית
על הפיגוע בשם אחד האירגונים
המשתייכים לאש״ף, אלא בשם אש״ף
עצמו, שהוא אירגון־גג ללא כוחות ביצוע
משלו.
שתי ערים. כאשר נחפרו בחיפזון
הקברים לקורבנות הפיצוץ, ביניהם שלושה.
בני־נוער בדמי חייהם, לפני כניסת
השבת, סערו ריגשי הזעם בצד העברי של
העיר, ושררה דממה של סיפוק בצד הערבי.
גני
שולמית ים המלח:
200 חדרי םהמש קי פי ם לים, בריכת ש חיי ה,
מסעדה, בר, חדר ברידג׳,
אול מו ת ל כנ סי םושמ חו ת
גני שולמית אילת:
ס מלונות גני שולמית****
לרוצים להתפנק בארץ באווירת חדל
בפרטים והזמנות: המשרד הראשי: גורדו! ו ו, תל-אביב, טל 03-220151 .
200 חדרי ם ו 3 -פנ ס ה אוזי םהמש קי פי ם לים,
בריכת ש חייה, מו ע דון לילה, בר, מסעדה
אול מו ת ל כנ סי םושמ חו ת
גני שולמית אשקלון:
10ו חדרי םהמש קי פי ם לים, בריכ ת ש חיי ה,
חוף ים פרסי, ס אונ ה, אולם התעמ לו ת,
מגרש סני ס, בר, מסעדה
או ל מו ת ל כנ סי םושמ חו ת
הע 1ל נ ז ו ^ 2ז2
המצב ביטא מחדש את המציאות הירד
שלמית, שכל ירושלמי מכיר אותה, אף כי
היא חבויה מאחרי מסך הסיסמות והנאומים
של הפוליטיקאים.
בתום עשר שנות איחוד כפוי, ירושלים
מאוחדת רק להלכה. למעשה היא מורכבת
גם כיום משתי ערים, שהקשר ביניהן
רופף.
החלק הערבי של ירושלים, שסופח ל־מדינודישראל,
ממשיך לראות את עצמו
כאמור כבוש. אין הוא משתתף בחיי המדינה,
וגם לא בחיי העיר. הוא לא ביקש
ולא קיבל ייצוג במוסדות העירוניים. אף
ערבי ירושלמי אחד לא ביקש ולא קיבל
אזרחות ישראלית. קשרים חברתיים בין
בני שני החלקים כימעט שאינם קיימים.
מבחינה חברתית, ריגשית, כלכלית ופו ליטית,
החלק הערבי של ירושלים ממשיך
לשייך את עצמו לגדה המערבית ולעם
הפלסטיני. ירושלים הערבית היא, בעיניו,
עיר־הבירה של האמורים הפלסטינים הכבושים.
דהקין?
ך לכיותר. למעשה נוהג גם ה-
שילטון הישראלי על פי מציאות זו.
אופייני לכך היחס לעיתונות הערבית
של ירושלים, המשרתת את הגדה המערבית.
מופעלת כלפיה צנזורה המתאימה ל־מימשל
צבאי באיזור כבוש, ושאין לה
כל קשר עם הוראות הצנזורה החלים
במדינודישראל. מאמרים וידיעות המופיעים
בעיתוני ישראל, עחרי שעברו צנזורה,
נמחקים על־ידי הצנזור בירושלים,
כאשר העיתונים הערביים שם מנסים להעתיקם.
הבנייה
הישראלית מסביב לירושלים
אופיינית גם היא להתנהגותו של שילטון
באיזור כבוש: היא נועדה, בגלוי ובמוצהר,
להקיף ולכתר את ירושלים הערבית.
פצצת
זמן אחד הפלאים של ירושלים
הוא המשך קיומו של מצב זה, בלא ש תתחולל
התפוצצות חמורה יותר. האוב־לוסיה
הערבית נאחזת בעיר בציפורניה,
בעקשנות הגובלת בהתנגדות פאסיווית,
אך מעשי־האלימות החמורים נדירים יח סית.
לכך סיבות רבות. אחת מהן היא
אישיותו של ראש־העירייה, טדי קולק,
שגילה במפתיע אוצרות אישיים של טאקט
והבנה ריגשית. כימעט כל פוליטיקאי אחר,
במקומו, היה עלול להחמיר את המצב,
לגרום התפוצצות שתהדהד בעולם כולו.
אך גם קולק אינו יכול אלא להחליק את
פני הדברים. בראשית השנה ה־ ,12 פצצת־הזמן
ממשיכה לתקתק בירושלים.
כ׳ יורם ארידור
איו־ הו דלפה הו
הי ה שג רי רישראל בוועוי 1ג טון, ואיר
טי רפד משה דיין אתה מינוי בעוד
1111
חשגויו שלא יהיה
ך* אשר ימינה משה דיין את הפרופסור
-#ייהודה בלום כראש מיישלחת ישראל
באומות המאוחדות, היה ביתיר כי המינוי
היה, לאמיתו של דבר, של חאש־הממשלה
מניחם !בגין, ולא שיל שר־היחוץ. מאותו רגע
שבו ביקש בגין את מיישרת השגריר ב־או״ם
לידידו, הד״ר שמואל כ״ץ, מי שהייה
יועצו של ׳בגין לענייני הסברה, מחק דיין
את המישרה מטבלת התפקודים שהוא יכול
לחלק בעצמו (העולם הזה .)2126 יגם מאוחר
יותיר, כאשר הצלייה כץ לריב עם בגין,
עמים בשמי כורד׳סחאן
הפורדיס מתכוננים?מילחמה
חדשה — ושם חדש
משתרבב?מאבק הפגיימי
באתיופיה מצאו את עצמם הישראלים
והסובייטים בסירה אחת. שניהם תמכו
בממשלת אדיס־אבבה, במילחמתה בסי־מאליה
המוסלמית ובמורדים האריתריאים.
עתה עשויים האינטרסים הישראליים
והסובייטיים למצוא את עצמם שוב בסירה
אחת. והפעם לא ׳בקצה הדרומי של המרחב
השמי, אלא בקצהו הצפוני: בכורדיסתאן
העיראקית.
שם מתחילה המילחמה מחדש, והדברים
קשורים, לפחות בעקיפין, בענייני ישראל.
להילחם, כסיאדאת. הארגעה הגדולה
בין העיראקים (שהם ערבים ומוסלמים-
שיעים) ובין הכורדים (שהם לא-ערבים
ומוסלמים־סונים) החלה בשעת ביקורו של
הנשיא המצרי, אנוואר אל־סאדאת ביר״
שלים.
העיראקים רצו להתפנות, כדי להילחם
באל־סאדאת. הם השתתפו בהקמת חזית
המדינות הערביות האנטי־סאדאתיות, ש נודעה
בשם ״חזית האיתנות״ .לשם כך
היו זקוקים לשלום עם הכורדים. לכן נפתח
משא־ומתן בין ממשלת בגדאד ובין ״האיחוד
הלאומי של כורדיסתאך, הסיעה הכורדית
השמאלית, בהנהגת ג׳לאל טלבאני
ועלי עסקרי.
עתה התפוצץ משא-ומתן זה. הכורדים
פתחו מחדש בפעילות צבאית נגד בגדאד.
קדמה לכך התפייסות בין שני הפלגים
הכורדיים הגדולים :״המיפלגה הדמוקרטית
של כורדיסתאך של מוצטפה ברזאני
האגדי, והאיחוד הלאומי של טלבאני. המתווכת
בין השניים: ברית־המועצות.
(המשך בעמוד )37
פעמיים ביארצוית־הברית. ובשנית ^ 195 כשהיה
בתחילית דרכו בשרות החוץ, כיהן כ מזכיר
שני בשגרירות בווא׳שינגטיון, והחל
בשנת ,1765 במשך שילוש ישנים, הוא היה פייפ ציר פשיגירירות.
ידוע סיפור מפורסם, שכאשר היה ראש-
מול העיניים
הממשלה המנוח, לוי אשכול, בביקור ב־וואשינגטון,
פנה !אליו נשיא ארצ׳ות־הברית
י פני שבועייס טורפד גם תפקיד זה.
דאז, לינידון ג׳ונסון, בבקשה אישיית ביו*
״עשרת הגדולים״ בארצות־הברית, התר.
ג׳ונסון׳ שידע כי שגריר ישראל הועדה
שמונתה כדי לאייש את התפקידים
חדש בארצ׳ות-יהברית, יצחק הבין, יחליף
אית הצוות הבכיר ישלו בשגרירות, ביקש בהנהלה הציונית, ביכרו את עקיבא לוויני
מאשכול להשאיר בתפקידו את ״אפי, ש סקי, איש המערך, על־פני עורך־הדין יורם
הוא ידיד טוב שלי ושל אשתי.״ אשכול ארידור, איש חירות. יבאוהו יום, בדיוק,
הבטיח זאת לנשיא האמריקאי, תוך שהוא ׳החלו אנשי ארידור מדליפים את השמועה
שבגין יפצה את ארידור בצורת מינויו
תמה יעיל הצלחתו של הציר בוויאשינגטון.
אולם אשכול שכח את הבטחתו. אפי עב־ כשגריר בבירה החשובה ביותר לישראל.
דיין הוא איש נטול נאמנויות אישיות
רון, שידע על השיחה בין הנשיא לראש־הממשלה,
התבייש ׳בכך שראש־ממישלת
ישראל שוכח הבטחות ,׳וכאשר יצא חזרה 1
לישראל, אפילו לא הלך להיפרד מג׳ונסיון.
מייד אחרי ישובו לארץ התגורר עפרון
׳תקופה ׳מסויי׳מית בדירתו של מאיר וייסגאל,
׳במכון וייצמן .׳יום אחד ציילצל הטלפון ב בית
והמרכזנית יאמרה :״נשיא ארצות-
הברית על הקו. עברון, שחשב כי מישהו
מותח אותו, יאמר ילמרכזנ״ת :״גם אני נשיא
ארצות־יחברית.״ אולם להפתעתו הרבה
נישמע אומנם קולו של ג׳יונסון, שערך יחיד
עם אשתו ,׳שהייתה על השלוחה השנייה,
׳שיחה ׳נרגישית עם ע׳בר׳ון ,׳נזף ביו על שלא
יבא להיפרד ,׳וסחט ממנו הבטיחה לבוא ולבקר
אצלו בבית־הלבן.
גיזבר הסוכנות, התפקיד ישבו החזיק אריה
דולצ׳ין לפני שנבחר כי׳ושב־ראש הנהלת
הסוכנות היהודי׳ת.
אב טל ה
ס מויי ה
יחסים מרח ביי ם
סגן־שר ארידור
בגין רצה
ובגין לא רצה בו יותר כשגריר באו״ם,
לא התערב דיין במינוי השגריר לאדם,
׳ובגין !נאלץ להמציא שם מתאים.
וישוב, כיפי שקרה בפרישת היספק־פיר׳ופ־סור
יצחק שווה, הוכשל בגין.
י׳ש המאשימים את דיין בכך שהוא לא
התערב ׳אצל בגין כדי למנוע אית המינוי
שנערך במישרדו, בלא השתתפותו מהחל טה,
יש הטוענים, בעיקר אחרי פרשית
שווה, כי אילו היה דיין מצביע בפני בגין
על חסרונותיו של בלום, שהוא עובד מיש־רד־החוץ
מזה !שנים יריבות, בעיקר בענייני
ייח׳סי־ואנוש ,׳נאומים ׳ותקשורת המונים ועם
עיתונות, היה בגין!נמנע •מלמנות את בלום
ולחזור על ביזיון ושווה.
אולם בפרשה אחרת של מינוי בכיר
במישרד-החוץ התערב, כפי הנראה, דיין,
עוד לפני שהיא התנפחה לפרשה של ממש.
דיין החליט למינות את מנכ״׳ל מישרדו,
אפריים (״אפי״) ע׳בחץ, כשגריר ישראל
בוואשינ׳גטון, במיקומו של שימחה דיניץ.
דיין מיודד עם עפרון, והיחסים ביניהם
התהדקו עוד ׳יותר מאז הפך דיין שר־חוץ
ועפרון ׳למנכ״ן ל המשרד. עפרון, למרות שהייה
׳מזכירו של פינחס לבון ומאוהדייו.
לדעת דיין, עפרון הוא מבכירי הדיפלומ טים
הישראליים, והוא המועמד המתאים
ביותר ׳לתפקיד שגריר ישראל בבירה האמריקאית.
מילבד זאת *שירית עפרון כבר
כדון הוא מדינאי מיקצויעי וממולח,
/המצליח להתחבב על נשיאים, ראשי־ממשלות
׳ושרים ׳בכל ׳מקום ישיבו הוא
משרית. מילבד תפקידיו בוואשינגטון, כיהן
גם כשגריר בקנדה, כציר בלונדון וכשגריר
בשבדיה, וזאת בנוסף על מיישרות במייש־ריד־החוץ
בירושלים, כסמנכ״׳ל, מישנה־למ׳נכ״ל
׳ועתה מנכ״יל.
׳נראה לדיין ני המינוי שיל עברית היה
אידיאלי. הוא דיווח לראש־הממשלה על
כוונתו למינות אתי עפרון, ולא קיפל ממנו
׳שום ירמז להתנגדות.
אולם בשבועות האחרונים החלו צצות
׳בעולם הפוליטי הישראלי שמועות אחרות
ביחס למיישרת השגריר בוויאשיינגטון. השמועות
טענו בעקשנות כי ח״כ יורם ארי־דור
עומד להתמנות כשגריר בבירה החשו־בה.
קל היה גם לאתר את מקור השמד
ע׳ות: יורם ארידויר וכימה מנאמניו מחירות.
במבט ראשון ניראה הדבר הגיוני לגמרי.
ראש־הממשלד״ מנחם ׳בגין, חייב מישרה
בכירה לנאמני, ארידור. מייד אחרי שזכה
הליכוד ׳בבחירות, רימז ׳ארידור לכיוונו ישל
בגין יני ״מגיע ליו״ תיק שיל שר בממשלה.
אולם מרכז חירות לא רצה ארידור, אם
כי ׳בגין היה מוכן לשלם לצעיר, ששירת
אותו בנאמנות שנים כה רביות, בכיסא
בממשלה.
אחרי שיארידור ינכישיל בתוך מיפלגתיו,
מיינה ׳אותו בגין כסגן־ישר בימישריד ראש־הממשלה
.׳לולא בא המינוי של ידיו, אין
ספק כי אדידור היה דואג ׳לכך שיכנו איותו
״סגן ראש־הממשלה.״ ארידור היה כמשך
בארבעה חודשים שר־למעשה וממונה על
חמישה מישרדים, אך גם ליו וגם לבגין
היה יברור כי תפקידים אלה זמניים בלבד.
מאז ועד היום עוסק מי ׳שהרה מופקד על
חמישה מישרדים בעיסוק מכובד ביותר.
הוא האחראי פמי׳שרד ראש־הממש׳לה לניסוח
התשובות לשאילתות שמגיישים חברי-
:הכנסת לביגין: .אולם אירידור ובגין חשבו
כי אבטלה סמיוייה זו אף היא זמנית• הם
המתינו להרכבת ההנהלה של הסוכנות היהודית,
ובגין הבטיח לארידוד את תפקיד
מנה ״ר עפרון
בגין הבטיח
בכל הנוגע לחיים הפוליטיים, ולכן אפשו
היה לחשוב כי כדי שלא לריב עב
ראש הממשלה הוא יוותר על אפי עפרון.
:אולם דיין יידע כי כישוריו של ארידוו
איינם מספיקים כדי לכהן כשגריר בווא
שינגטון, יאו, כפי שהתבטא בפני אנשיו:
״מי זה ארידויר? הדמיות •שמאחרי הסייס>
אתם יודעים מה אני חושב על כאלה שמסתובבים
לי כל הזמן עם פייפ סול העיניים
דיין לא יצא חוצץ נגד ראש־הממשיליד
ובעד עבירון, בעיקר משום שראש הממשלה
מעולם לא אמיר לדיין כי הוא מתכוון
׳למנות את ואריידור .׳ אולם ״החצר״ של דיי
עריכה עם ״החצר״ שיל בגין מגיעים שהבהירו
לבגין כי מינויו •של ארידוד ל!
יעבור בשתיקה כמו מיינוי יבלום.
בסוף השבוע שעבר החליט דיין לנק׳ונ
את הגישה הדוג׳רי׳ת שלו. אחרי שהקרקז
הוכנה אציל ראשוהססשלה, הוא שאיל יאז
בגין ושיירות מהי האמת בשמועות ע*
׳רצונו למנות ואת ארידויר. בגין הישוב, וגו
זאת בעיקבו׳ת פעולת הריכוך של א׳נש
ידיין, כי אין כל בסיס לשמועות אילה, זע
אפי ׳עפרון הוא גם המועמד של ראש
הממשלה. דיין לא הסתפק בזאת. הוא אירג
מייד פגישה בין בגין לבין עפרון. דיי
ידע כי לבגין יהיה קשה לסגת מהמינוי
אחרי שיבטיח יאותו באופן !אישי לעבדו!
׳ואומנם, ביום ׳הראשון האחרון הוזס
עיברו! ללישכ׳תו שלי !בגין .׳בפגושה קב
בגין במפורש ;כי המיינוי של עיברון מקוב
עליו ,׳ואף נקבע ׳תאריך תחולת כהוינו
של עבירון: חודש דצמבר השינה.
׳ניראה כי אם אריידור ירצה בעתיד ב
תפקיד חשוב יותר משל מנסח שאיליתיוו
הוא יצטרך ׳להפעיל לחצים מסוג.שונה.
טוב לעבוד
עם בנק דיסקונט
בוא נאמר, שאני מרוויח טוב
אבל אני עובד ק שה מ אד בשביל זה.
מ ה הו רי ם שלי למד תי מ שהו:
תמיד, א פי לו בז מני ם הק שי ם ביותר
הם שמו קצת כסף בצד,
שי הי ה להם, לעת זיקנה...
ברגע שהתחל תי לה רוויח כסף
— נכנ ס תי לבנק די ס קונ ט
ו ה די ס קונ ט אי ם יעצו לי ל ח סו ך ב״ תמר״ —
קופ ת גמל.
מאז, פעם בשלושה חודשים, כשאני מ קבל
א ת הדו״ח, אני מוד ה לה ם
על העצה שנתנו לי, למהי
א. אני רואה איך שהכסף שלי צ מוד כו לו, למדד
וצו מחבמ הי רו ת.
ב. יש לי בי טו ח חיי ם או טו מ טי חינ ם
ו בי טו ח חיי ם צ מוד ״אופק״.
ג; יש לי ז כויו תלה לוו או ת.
ו ה עי קר:
כל ה הו צאה מוכרת במסהה כנ ס ה
וכל הכ סףוה רוו חי ם שלי י היו
פטורים מ מ סי
והכי חשוב, הע תיד שלי ב טו ח.
אני או מ ר — טוב לעבוד עם בנק די ס קונ ט.
עבוד גם אתה עם בנק די ס קונ ט —
ו תבין למה...
טוב לעבוד עכו
! ס קו נ ט
חזח
ש שחס • סקנ
על כובעי וא 1שי
בגיליון ״העולם הזה״ , 2126 פורסמו שתי כתבות
הדנות במישמעת בצה״ל, בטרטורים ביחס לחייל —
העוסקות, בין השאר, בשאלת הקשר וההשפעה של
חובת חבישת כובע על כל אלה.
האחת, פרי־עטו של בנימין עמידרור ״הבירבור על
הטירטור״ ,והשנייה של אודי אבנרי ״על טירטור ו-
טימטום״.
אומנם אינני אובייקטיווי בגישתי לנושא — אן
נראה לי כי תשובתו של אורי אבנרי להשגותיו של
בנימין עמידרור כה מבריקה וממצה — שחל כאן הכלל
״כל המוסיף גורע״ .עם זאת, אני מעז להוסיף מיספר
הערות משלי — בעיקר כדי להעמיד באור הנכון כמה
מן ההשגות והדוגמות המובאות בכתבתו של בנימין
עמידרור•
אילו לא הכרתי את עמידרור הן היכרות אישית והן
מניתוחיו החריפים — הייתי מגיע למסקנה כי בעיניו
משמש הראש כבסיס לכובע. מי ומה לא גוייסו לכתבתו
כדי להוכיח את החיוניות של חבישת הכובע והשפעתה
הברוכה על הצבאות והקשר שלה לניצחונות, למישמעת
ולטיפול נאה בחייל.
בנימין הביא דוגמות מצבאות גרמניה, רוסיה, ארה״ב
ואנגליה — ולצורך הוכחה ויזואלית נמצא אף בו״גוריון
חובש כובע טמבל (אם כי נראה לי שבלוריתו מפורסמת
נמצאנו למדים כי הרוסים ניצחו תודות למישמעת.
אומנם הודה עמידרור כי האוסטרלים לחמו היטב
למרות הבלאגן החיצוני — אן זה בחזקת היוצא-מן-
הכלל הבא להוכיח את הכלל. בשל אי־חסכמתו לדיעו-
תיו של עמידרור — התכבד הרמטכ״ל הקודם בתואר
״בור או חסר־הבנה״ ,ולפלמ״ח האיר המזל פנים שלא
נפגש עם הפרטיזנים הרוסים — כי אלה היו יורים
באנשיו בשל חוסר המישמעת.
לגבי, אישית, הביע עמידרור את שימחתו שלא
פגשתי חיילים ללא מיכנסיים, כי אילו פגשתים ...בנקודה
הזאת לפחות עלי להרגיע אותו כי מראה כזה
לא היה מגרה אותי מחד — ולא היה משכנע אותי ל
המליץ
על ויתור על חובת לבישת מכנסיים מאידך.
ועלי להודות — היו לו כבר לעמידרור דוגמות
טובות יותר לאין ספור, כדי להוכיח את התיזות שלו
בכתבות אחרות — ואני כמעט חושד שהגיוס הכללי
של דוגמות לא רלוואנטיות ולפעמים פוגעות ומעליבות
בכתבתו, נובע מכך שנימוקיו לא-כל-כך משכנעים.
ארשה לעצמי להביע כמה מהשגותי בנושא.
ראשית — אנא נשמור על פרופורציה. בסופו של דבר
אין אנו דנים אם יש איזון בבניין כוחו של צה״ל,
ואיננו עוסקים בניתוח מערכות גורליות או מנסים
להפיק מהן לקחים. אנו מדברים רק על ״למה כובע״.
אין ויכוח על חשיבותה של המישמעת — חילוקי-
הדיעות הם אם לא ניתן להשיגה ללא חובת חבישת
הכובע.
בנימין — אתה צעיר — אך היו זמנים בצה״ל,
בשנות החמישים המוקדמות, ש״המילחמה״ של אנשי
המישמעת החיצונית התרכזה מסביב לעניבה — וחובת
ענידת עניבה בוטלה — וגם אז היו שחששו שעקב
כך לא נעמוד במיבחנים הבאים...
אינני מזלזל בהופעתו של החייל — ואני מודע
לחשיבותה. השאלה היא: האם לא ניתן לשמור על
הופעה גם כאשר הכובע תקוע מתחת לכותפת.
לא אוכל להביע דיעה לגבי מישמעת בצבא הרוסי
או הגרמני — אך נראה לי כי הרוסים נסוגו עד
סטלינגרד לא משום שהתחילו את המילחמה בגילוי-
ראש — ולא עברו למיתקפת״נגד והגיעו עד ברלין מאז
החלו חובשים כובע...
והמארינס האמריקאים לחמו טוב לא בגלל הכובע,
אלא בגלל עובדת היותם מתנדבים, בגלל האימון ה-
מצויין, בגלל המיון הקפדני לפני הגיוס, בגלל רוח
היחידה וגאוות החייל ובגלל היות המפקדים משוחררים
מדפוסי המחשבה הנוקשים.
בנימין — אתה מצוי לאין־ערוך יותר ממני בסיפרות
צבאית — אבל בדוגמות שהבאת יש לי יתרון אחד —
אני שרתתי בצבא הבריטי — ולא קראתי עליו. אני
יכול להעיד על הפער העצום — ה״דיסטאנס״ שהיה
בין קצינים לחוגרים — להבדיל מהצבא האמריקאי
(שרתתי ביחידה בריטית בארמיה החמישית האמריקאית
של גנרל מק-קלארק באיטליה).
האמן לי — הצבא שלנו אנושי הרבה יותר מאשר
הבריטי (לפחות מזה שבתקופת מילחמת-העולם השנייה)
.גישת חייל שלנו למפקדו ודאגת המפקד ל(המשך
בעמוד )32
בעיותיו האישיות של החייל
תח־אליר >מ־ל< פינחסלהב
תת־אלוף (חיל ).להב, היה בשעתו ראש אכ׳א־פרט
בצה״ל ודובר צה״ל. כיוס הוא מכהן כמנכ״ל שירותי
עיריית תל־אביב.
שחס ״חשנס הזח
היה היו שני חבר
את הגנרלים המצאנו אחרי מילחמת ששת־הימים,
בתקופת הזוהר של האימפריה, בזמן שמלכות ישראל
שלישית היתה במכסימום של גבולותיה. אלה היו מל״
אכינו המגינים. לכל אחד מאיתנו היה גנרל פרטי להערצה
ולפעמים יותר, בעוד ערי איטליה משופעות
בפיסלי״הגנרלים י— הקונדוטיירה — מגן העיר, שהונצח
על סוס (מספרים שבימים שבין המילחמות היו ה-
קונדוטייראס מתערבים מדי בחיי העיר ויורדים לנפשם
של האזרחים משלמי המיסים.
הלכו זקני הערים וקראו לימי חג ומישתה לכבוד
הקונדיטיירה ואז, בעיצומה של שמחה ושביעה היו
מרעילים אותו ומייד מציבים את פיסלו, על סוס,
במרכז העיר, וכולם היו מרוצים)...
הרי שחיינו משופעים בגנרלים וגנרלים־מיל. שמייד
הופכים מומחים־לכל־דבר. אם קיימת, לפחות בתיאוריה,
עצה כיצד להתגבר על אינפלציה מוניטרית, הרי אין
עצה נגד אינפלציה של גנרלים. שמייד הופכים מומחים
בכל שטח שאליו זה-עתה באו.
דומה שמאז חדרו בכמויות לחיינו המדיניים, המוני-
.צי פויים והכלכליים, ירדה רמת האינטליגנציה האלמג-
גייה מרובעת אמיתית־בפרוטה בצד
זס״חוקנו, ומי שלא חושב
ן מאפיה השמאלנית, דפי-
ממישפחת
בר מסוכן
2ית ו־ן
יפן
דומה שגם ההגדרה של ליברל נשכחה מזמן. אולי
כדאי לחזור ולהגדיר, כפי שהוגדר הליברליזם בשנות
העשרים על-ידי אורטגה אי־גסט :״הליברליזם הוא
אותו עיקרון של זכויות מדיניות שלפיו הסמכות החברתית,
חרף היותה כל-יכולה, מגבילה את עצמה ומבקשת
לשריין מקום במדינה — אפילו על חשבונה — גם לאלה
שאינם חושבים ואינם חשים כמוה, כלומר: כמו
הקבוצה החזקה ביותר, הרוב. הליברליזם חשוב —
לזכור זאת היום — הוא הצורה המעולה של נדיבות :
היא הזכות שמעניק הרוב למעטים, ומכאן שזהו העיקרון
הנאצל ביותר שהוכרז עליו אי־פעם על פני כוכב־הלכת
הזה. הוא מכריז על רצון לחיות בצוותא עם אויבי —
ואף יתר על״כן: עם אוייב שהוא חלש״.
״אך מאז עברו הליברלים לגח״ל, וכך זה גם נראה.
במוסף ״הארץ״ מה־ 2ביוני 1978 אני קורא ראיון עם
עוד גנרל משוחרר-טרי, גנרל ללא מיסטיקה, ללא כיפה-
סרוגה אך לא פחות מפחיד בראייתו ובצרות-אופקיו.
קפדן, טכנוקרט, פרפקציוניסט, הקורא השמד חד-וחלק.
אני חוזר וקורא את הראיון, ומתקשה למצוא הבדל
מהותי, בין השקפת־העולם של הגנרל הזה ושל גנרל
אידי אמין דאדא או צ׳יף הוטנטוטי אחר.
ומציע האלוף הנכבד שנשכח את כל יפיפות־הנפש
הדקאדנטית (שמאל) ,שנשנס מותנינו וכל מה שלא ניתן
לנו, פשוט ניקח בכוח. כי שכנינו הם מיטרד, עם שכאלה
אין להדיין ואין תוחלת בדו־קיום. ממילא העולם כולו
נגדנו. אנו מוספיק חזקים על-מנת שלא להיבהל. לא
כלו כל הקיצין. אם ערינו תחרבנה, אם יפלו בנים
ואמהות תבכינה, את כל מעיינינו וכוחתינו הרוחניים
והפיסיים נשקיע סביב בג׳נוסייד יעיל, ואולי נצליח
״״ נו להיכנס להסטוריה כזורקי פצצת״אטום ונצנן את
,ם על-ידי הדלקת הנפט הסעודי.
לנו סתם לחיות ולהינות משמים כחולים בדירה
מ״ר כשאפשר למות בחורבה בת 6,400מ״רי
;נטיבה זוהרת. שוב מצדה ללא אהבה, תרבות
הם לעומת הרס ואיזון דמוגראפי, כש־והמדע
לצידנו ! ואת אשר אין נותנים
ים. כאלה אנחנו ! גם חניבעל עמד פעם
אחרי המילחמה הפונית השלישית לא
תגה על תילה.
ה שכך חושבים מוחותיה. ההיסטוריה
מלאים תוכניות הרות״אסון וביצועים של
ים, רבי-ביטחון חסרי־מעוף ושאר־רוח
;מנשטיין (מפקד ה״,ת
לספר ״ניצחונות
אבודים״ (שימו לב לשם !) מצטט את שאמר לידל-
הארט :״הגנרלים הגרמנים של מילחמת״העולם ה שנייה
היו המעולים שבמיקצועם. הם היו יכולים להיות
טובים יותר אילו אופקיהם היו רחבים יותר והבנתם
עמוקה יותר. אך אילו היו לפילוסופים. חדלים היו
להיות חיילים.״
בהמשך סיפרו מנתח פון־מנשטיין מדוע הפכו ניצחונות
תיאורטיים למפלה במציאות. דומה שדווקא מדינאים
גדולים כסקיפיו אפריקאנוס ויוליוס קיסר היו
אותם חיילים בדרך אל הפילוסופיה, כלומר רחבי-
אופקים.
בני פלד אינו אחד מהם ...בני פלד דווקא מזכיר לי
את הלורד קרדיגאן, זה שהביא לידי שלמות ופרפקציה
את בריגאדת הפרשים הקלה. טכנוקרט קשוח, פרפק־ציוניסט
ונוח לרגוז אשר בעיקשותו הרבה ציווה עי
פרשיו לחזור ולתקוף בהתקפות-מצח נועזות את הרוסיב
בקרב באלאקלאווה (חצי־האי קרים 25 ,באוקטוב!
,)1854 ואיבד כ״ 40$מפרשיו ואת הקרב, לרוסים ה
נחותים ממנו.
על-כך אמר, אולי באירוניה. הגנרל הצרפתי בוסקה
״ 6 .ז ־§ 1101
3 5נ ן 1׳ 651ז 11£, 111315 0 ׳ 651ן< 1) 1ת § 3ת ז
! סי סי
(״זה נפלא, אבל זאת לא מילחמה״).
לסיום ברצוני להזכיר לעם ישראל בכלל ולגנרליו
בפרט, שעונת ציד האינדיאנים נגמרה בליל ה־ 25 ביו!
,1876 ליד נהר ליטל ביג הורן בדאקוטה, ארה״ב, כאש
הושמד הבריגאדיר־גנרל ג׳ורג׳ ארמסטרונג קוסטר ע
גדודו, כאשר נפל למארב אינדיאני, אן סוס אחד שרי
יגאלתומרקין, ח׳ל־אבי!
פורום
משך מעמוד )31
ולה אצלנו וטובה מזו שבצא הבריטי.
בצבא הבריטי, בעת ריתוק למחנה
ונש קל, יחסית) היה על החייל להתייצב
יי שעה מ־ 17:00 עד 22:00 בחדר המישמר
בכל פעם בלבוש אחר, כאשר פעם
נו לו לנקות סירים מפוייחים — וכעבור
סקה של חמש דקות לסייד את התיקרה
ד,בו, כנראה, את המישחק של שחור
:ומחבוש
היה על החיילים להעביר ללא
סק ערימות חול ממקום אחד לשני
חזרה. עבודה ללא תכלית — כאידיאולד
(כל זאת, למען המישמעת)...
לא התנסיתי אישית בכגון אלה, אבל
י דברים נוספים. חייל חולה — לפני
יגש למיסדר חולים היה צריך להפקיד
חנה־האימונים את ציודו במחסן פלו-
י, וזד, כלל מיטה מארבעה קרשים ורגלי-
זל, מיזרן, שמיכות, נשק וציוד אישי
והיה די קשה לחייל עם חום גבוה
חוב זאת.
מסתבר, איפוא, כי מישמעת נוקשה אינה
נעת טירטורים ואינה מבטיחה יחס נאות
ייל.
•לגבי הפלמ״ח — שבעיני עמידרור הוא
:י אבות הטומאה (קריא הטירטורים) ,נד!
לי כי חטיבת ״הראל״ ,למשל, לחמה
רמה להקמת ישראל הרבה יותר מ״אלכ-
דרוני״ — למרות שלא היה לפלמ״ח
:ע תיקני ...ואינני יודע אם הטירטורים
1פרי מורשת הפלמ״ח. לעומת זאת אתה,
;ידרור, ואחרים, מכירים בוודאי כמה
כים מתקופת הפלמ״ח, שעליהם התחנך
זחשל צה״ל והם יכולים לשמש מופת
ם כולו — ובוודאי לצבאות אחרים.
;לגבי הצבא האמריקאי.
לצייר ביל מאולדין — שרישומיו הופיעו
הבורסה
ע לי ה, ירידה
ו שוב עליה
בימים הקרובים יכולה לחול
עלייה טכנית קלה, עד שיתקרב
מועד הנפקת הזכויות של בל״ל
ב״ 20 בחודש ושל ״בנק הפועלים״
ב־ 25 בחודש. שתי הנפקות אלה,
יחד, תגייסנה מיליארד לירות וללא
ספק תגרומנה יציאת כסף
ממניות אחרות לשם השקעתו בהנפקות
החדשות. החודש תהיינה
עוד כמה הנפקות קטנות, כמו
זכויות ״איגוד״ ב־ 150 מיליון
לירות ,״רים״ ,נווה־ים ורובינשטיין
בו כמה מאות מיליונים
נוספות. כל אלה יגרמו ירידת שערים
שתסתיים בסוף החודש, כפי
שנכתב כבר במדור זה פעמים אחדות.
אז גם יזרמו לשוק פידיונות
מילוה-הברירה מלפני חמש שנים,
שערן פידיונם בחודשים הקרובים
יגיע ל־ 15 מיליארד לירות.
כיוון שאין ספק כי שערי המניות
יעלו בחודש הבא שוב, יעשו
החכמים בתבונה אם יקנו
מניות במחירים נמוכים בסוף חודש
זה. יש שורה של מניות טובות
ששערן ירד בצורה מושכת: ים-
המלח, למשל, שיפרסם מאזן ביולי
ואשר הרוויח יותר מ־350
גייליון לירות או נייר חדרה,
״עלית״ ,״פולגת״ ו״טפחות״.
איגוד מגלה טפח
כפי שכתב מדור זה בשבוע שעבר,
חייבה הרשות״לניירות-ערך
את ״בנק איגוד״ לציין בתשקיפו
כי שתי-קופות גמל שלו מכרו
גיירות־ערך בניגוד לתקנות, ונענשו
על כך. בעמוד 24 של התשקיף
נמסר הדבר בצורה ברורה ביותר.
מדי יום במילחמת־העולם השנייה בעיתון
של הצבא האמריקאי ״סטארס אנד סטריי-
פס״ ,היו שני גיבורים: ג׳ו ווילי, תמיד
בבגדים מרופטים — תמיד לא מגולחים.
וכאשר פעם פנה אל מאולדין גנרל פטון
ואמר לו :״יש לך השפעה גדולה על
חיילים — מדוע אתה מצייר אותם כה לא
מסודרים?״ ענה מאולדין :״השפעתי על
החיילים נובעת מכך שאני מציירם כפי
שהם.״
ובאחד מרישזמיו רואים שני מ״צ הנוז־פים
בג׳ו ווילי על ההופעה המרושלת, וגץ
אומר :״הם צודקים — כאשר אנו בחופשה
ולא בחזית, עלינו להיראות כמו חיילים...״
אני סומך בדוגמות הנ״ל על זיכרוני —
אך בוודאי ניתן לאמת את הדברים במערכת
״סטארס אנד סטרייפס״.
שלא יבינו אותי שלא כהלכה — אני
חוזר. כי אינני מזלזל בהופעה החיצונית
של חיילים. אינני טוען שחייל מרושל טוב
מן המסודר. אני רק מנסה לומר כי דפוסי
ההופעה החיצונית של חיילינו צריכים
להיות מותאמים להרגלי החיים שלנו.
מיסגרת צבאית היא כפייתית. חייל צריך
לוותר על הרבה מאד מחופש הפרט, על
הנוחות האישית ועוד, השאלה היא: עד
כמה ׳ועל מה אנו רוצים ליצור נקודות־חיכוך
נוספות.
ככלל — בצבא מחדדים את ההרגלים
של החייל מתקופת הנערות. הוא היה רגיל,
מאז ילדותו, לבוא בשעה קבועה לגן או
לבית*הספר, לארוחות בביתו. הוא הורגל
להבין שעורים, להישמע למורה או למדריך
— ולכבד סמכות בחוץ ובבית, אך הוא
לא ענב עניבה ולא חבש כובע לפני
גיוסו. והעובדה היא שלמרות אלפי תלונות
מדי חודש (אלפים רבים) ולמרות פעולות
דראסטיות של מחבוש מיידי — עוד לפני
המישפט — על אי־חבישת כובע — נאלץ
צה״ל להקדיש משאבים רבים, זמן ומרץ
— וללא׳הצלחה יתירה.
האם לא ניתן היה לאכוף את חובת חבישת
הכובע? — בוודאי שכן.
דדו ז״ל אמר לי פעם, כאשר שוחחנו
על מישמעת ההופעה ואכיפתה :״אם ארצה
— יצדיעו חיילים גם לחתול — ה שאלה
היא רק לכמה אמצעים, זמן ומרה
שחורה יגרום הדבר.״
אני יודע שיש להרגיל ולאמן חייל לבצע
הוראות בלתי־אהודות. באימונים בשדה,
ובוודאי בקרב, יצטרך הוא לבצע דברים
נעימים הרבה פחות. אבל שוב, השאלה
היא אם ה״מדיום״ חייב להיות בכובע.
האם לא ניתן להגיע לתכלית באמצעים
שבהם ההתנגשות עם החייל קטנה יותר
— כי, בסופו של דבר, גינוני מישמעת
חיצוניים הם רק אמצעי, לא המטרה.
ואנו ויתרנו לא רק על העניבה, אף
חובת הצדעה חלה אצלנו רק בתוך המחנה
ולא בחוצות העיר, כפי שהיה נהוג בצבא
הבריטי לפחות במילחמת־העולם השנייה.
ואין חייל קורא לקצין אצלנו ״סר״
(אדוני).
עובדה היא — חיילי ״גולני״ לחמו במערכות
ישראל לא גרוע מחיילי חטיבה 7
— שבה המישמעת החיצונית היתה כל
העת גבוהה הרבה יותר.
ביודהספר לשריון היה, ונשאר, בסיס
שבו המישמעת, כולל מישמעת הופעה,
חזקה ביותר — והדבר הזה לא מנע טיר־טורים
(אם כי אינני טוען שבגלל המיש־מעת
הזאת הם נגרמו).
לסיכום — נסכים כי הראש הוא העיקר,
ולא הכובע.
יכול להיות צבא טוב או רע — אנושי
או קלגסי — ללא קשר אם חייליו חובשים
כובע או בלוריתם מתנופפת ברוח.
אני מכבד את דעתם של אלה החושבים
שעם כובע על הראש יהיה צה״ל שוב יותר.
לי, ולרבים אחרים, נראה שהוא יהיה טוב
באותה המידה גם ללא כובע — וזה יחסוך
הרלה מרה שחורה.
ואני מקווה כי בכך ייפסק הוויכוח על
הכובע — והעם בציון לא יתפלג נוסף על
״שלום בטוח״ ו״שלום עכשיו״ — גם
ל״ראש כסוי״ ו״ראש גלוי״.
ף* תחילה היתה התדהמה. האיש, ש שמו
הוזכר !בעיתונים מדי יום ביומי
בחודשים האחרונים, מי ששמו עלה על
גלי־האתר !בתדירות כמו שר בממשלה, ושרק
ימים ספורים קודם־ילבן התראיין בטלוויזיה
והפריז מילחיטה על המומסד ה־מישפטי
בארץ, עורך־הדין ארווין שימרון,
׳נפטר מהתקף־לב פיתאומי.
;אחר־כך החלה חרושת השמועות טוחנת.
קשה היה להניח כי מותו ישל. מי !שעמד
בראש הוועדה לחקירת הפשע בארץ, שהוועדה
נקראה על שמו, שעצם הזכרת
שמו יצר אסוציאציה ׳ עם עולם הפשע,
יוכל לימות במפתיע, סתם כך.
פירסום במעריב שתיאר את נסיבות מותו
במונית בעלת לוחיות־זיהוי שהעידו עליה
כי מקורה ממיזרח־ירושלים.
!אולם סטו במיקרים רבים אחרים, כאשר
חרושת השמועות משתוללת, מתברר כי
האמת הייתה שונה לגמרי. עורך־הדין
ארווין !שומרון יצא ברום החמישי האחרון
מירושלים לתלחאב״ב, כדי להשתתף ׳בפגישה
במוסד ממשלתי, שאותו!מייצג מיישרד
עוחכי-הדין שבבעלותו. הוא נסע במונית
ממיזרח ירושלים, השייכת ׳לנהג הערבי
ג׳אימיל האדר. ח אדר הוא נהג שעימו יש
לימישרד של שימירון הסכם קבוע, ואת
מרבית נסיעותיו ושל עורדהדין איל מחוץ
לעיר נהג לבצע במונית זו.
חוושח השמועות השתוללה
המישסוה ח קו ה
חשו שירו חוווו1ה
לחקיוח בפשע לא מת מוות טבעי
חיסתווין
;והר החוות
הודיעה לו כי היא חוזרת לירושלים במו־נית.
•בפגישה
שיבה השתתף •שימרון, משותת־פה
גם יהודית •נים יהו, עובדת אוהו מוסד
ורעייתו ישל !מי שהיד! •בזמנו אהד הפעילים
הבכירים של טפא״י, דויד גיסיהו. יהודית,
יאשר. מבוגרת, נסוסת־קומה. ווג׳ינג׳ית, הייתה
מייודדת •מאד עם ׳שימתן בישנים האחת־
!1ות. כאשר הסתיימה הושיעה בשעה 1.00
בצהריים, יצאו השניים יהד מד.בגיין. שינד
ירון !אמר ליהודית :״אני מרגיש מצויין,
יאבל •אני ׳עייף״ !והיא, שידעה את מצבו
הבריאותי — העובדה שהוא לקה כבר פעם
בל״בו — הציעה לו לבוא לנוח בבייתה.
שומרון קיבל את ההצעה. הם הגיעו לביתה
•של ׳והודות, ושם יניפה שימרון ל הירדם.
אולם רעש שיל ילדים, שהסתובבו
בבות, הפרוע לו! .אז הציעה לו יהודית
לנוח בדירה •אחרת, ברחוב המגיד 10 בתל-
אביב, דירתו של הצייר משה רביב. לא
היתד. זיו הפעם הראשונה ׳ששימרון גוז
׳באותה דורה. רביב •ואשתו שוהים בחוץ-
לארץ והדירה, השייכת למוסד שבו עובדת
יהודית ושרק הועמדה לרשותו שיל רביב,
עמידה ריקה. לוהיודית יש מפתח
יהודיית ליוותה את שומרון לדירה, ויחז־רה,
לדבריה, לבייתה, תוך כדי ׳שהיא קוב־עת
עיימיו יכי •תעיר אותו סימור לשעה 5.00
•אחיר־יהצהריים, השעה שבה יקבע שימתן
עם הנהג האדר שיבוא ויאסוף אותו בדרך
חזירה לירושלים.
בשעה 5.00 טיילפנה יהודיית מדירתה לדירה
של רביב, אולם למרות שהחזיקה
יאת השפופרת בידה ישעה וארוכה בהמתנה,
לא הייה יכיל מיענה. ליבה וניבא לה רע. היא
מיהרה לדירה׳!שברחוב המגיד, פתחה את
הדלית במפתח נוסף שהיה לה, ומצאה את
!שומרון סשהויא הסר-הסרה• ,אם כי עדיין
׳בחיים. הוא היה ללא ׳מיקטורן. יהודיית
הבינה כי לקה ישוב בהתקף־לב, וכי הוא
ניסה •לטפל בעצמו •אך איבד את ההכרה.
היא מיהרה לטלפן למגן דויד אדום, להז מין
אמבולנס של היחידה לטיפול נמרץ.
האמבולנס הגיע! ,בלוויית רופא ,׳תוך רבע
ישעה ׳,׳אולם הרופא, שבדק ואת שימתן עוד
׳בדירה, קבע את מותו.
״ מוטב שנקרא
ל מי ש טרה!״
ף*׳ דרד־ כלל מעבירים אדם שנפטר,
1מבלי שיש חשד לרצח, מייד לבית־חולים!
,וכך אמנם חישב הרופא לעשות.
אולם •תוך כדי שהוא מכין את ההעברה ל־אמבולנס.
שאל את יהודיית לשמו ישל ה־
•נפטר. יהודית ענתה לו כי שמו שימתן.
״זה עורך־הדין •שימירון מהפשע המאורגן?״
ישאל הרופא, וכישק״בל תשובה חיובית,
הרוה שבה לקה שימחו בהתקו־לב
אטד לה :״מוטב שנשאיר אותו סאן, ונקרא
למשטרה !״
המישטרה הגיעה מייד לאחר הקריאה,
ואסרה להזיז את הגופה מהמקום במשך
קרוב לשעתיים. כך החלה המערכה השנייה
ישל השסועות, הפעם בגלל החקירה המיוחדת
של חוקרי המיישטירה.
למרות שהרופא המטפל עמד על דעתו
הירד בפעולה: שימוון עם הבו׳ הוועדה הומלץ ומן
•כי שימתן מת מהתיקף־ילב, החיליטו החוק־ירים
לחקור בכיוון של רצח על־ידי אנשי
הפשע המאורגן, שאותם השף שימתן.
היתד. לחוקרי מישטדת תליאביב גם גירסה
לגבי ;אמצעי הרצח: רעל. לדבריהם, יש
•רעילים שאם משקים בהם את הקורבן, נר־
•אד• .במבט !ראשון באילו לקד. בהתקף־לב.
חוקרי־המישטרה החלו חוקרים את יהודית
עצמה. היא ביקשה, אמנם, לעזוב את
המקום !וללכת הביתה! ,כשהיא מסבירה
לחוקרים כי ההלם שעבר עליה גדול מידי,
אולם הים אילצו אותה לשהות במחיצת
גווייתו ושל ידידה במשך שעתיים ׳תמיסות.
חוקרים אחרים בדקו באותה עת את הסורגים
•והחלונות •שבדירה, לראות אם לא
•נבנם אליה איש בעד החלונות.
צוות מייוהד מהמכון הפאתלזגי הוזמן אף
הוא! ,וערך בדבמקום בדיקות •בגופתו של
שימתן. ירק כעבור שעתיים, ואחרי שהה־יקבל
!מידע מסני־מיישפחתו של שימרון,
׳שנמסרה להם הידיעה המרה, כי הוא היה
חולה לב, ווכי היתקף־הלב הזה לא היה
הראשון, הורשתה יהודיית לעזוב אית הדי־רה,
והגיופה הועברה לבית־הח־לים.
התיכונה המיוחדת סביב הבית !שברחוב
המגיד ,10 מכוניות וניידות המ״שטירה, הבלשים
והקצינים עסורי-הכיוכבים שיצאו
•ונכנסו לדירה ׳במשך השעתיים שלאחר־המוות,
עשו את שלהם. מייד פשטה ה שמועה
כי שימתן נרצית על־ידי אנשי
העולם התחתון, שהעניישוהו בעיקבות ה־דו״ה
ישלו, שיקבע לראשונה •כי י׳ש פשע
מאורגן בישראל.
שמועות אלה תתחזקו אחרי שנודעה
פרשה אחרת. שני אנשים ששמותיהם הוז כרו
בקשר לפשע המאורגן ביקשו לפרסם
בעיתוני הערב מודעות השתתפות בצער
המשפחה. העיתונים סרבו לפרסם את ה מודעות.
למרות
שימישפחת שחסרון יושבת באבל
כבד, הגיעו גם •אליה השסועות המרושעות
על הידידה• ,והחשדות בעניין הרצח. הגיבה
רחל שימתן, בהומור עצוב :״!נו, הדביקו
לארווין מאהבת!״ ואילו על השד הרצח
לא יבול אחד סבני מיישפחתו האחרים להתאפק
מלהגיב :״אפילו אנשי העולם ז ד
!תיחיתון •לא היו רוצחים את ארווין. הם
ידעו איזה איש טיוב הוא היה !״
הראלה נקראה על שם אמה. כאשר היתה
האם בשיא זוהרה, מלכת־יופי ויפהפיה
מבוקשת, היה שמה מיכל הראל. כאשר
נולדה הבת הבכורה במישפחת מודעי,
החליטו יצחק ומיכל להנציח את התקופה
היפה ההיא, ולקרוא לבתם הראלה,
עוד כשהיתה הראלה ילדה קטנה, היה
ברור לכל ירידי מישפחת מודעי כי עומדת
לגדול להם ילדה יפהפיה, שתעלה ביופיה
| 1ןאך| ך| 1הראלה נהגה בחודשים האחרונים להתלוות להוריה
לאירועים ומסיבות שונות. בשבוע שעבר היא
| 1111X11 !•11 #-11111
בלטה ביופיה בטקס השבעת הנשיא ושבוע קודם־לכן השתתפה במסיבת־השואה (ראה
תמונה) אותה ערך ח׳׳ב שמואל פלאנח־שרון. כאן היא נראית בתמונה האחרונה שלה.
הדאובה בבוקר היתה צריכה לצאת ללונדון, כדי
להירשם ללימודים אוניברסיטאיים בתיק־שורת־המונים.
בכביש־החוף, ליד הכניסה
לקאונטרי קלוב, איבדה את השליטה על
הגה מכונית הפיאט 850 שלה. המכונית עלתה
על אי־תנועה ועל עץ. היא נהרגה במקום•
מטוס אל־על, שיצא למחרת היום
בטיסה ישירה ללונדון, יצא בלעדיה.
לא בזכו ת
צומת ה״קאונרי קלוב״ ,בדרך מתל־אביב להרצליה, קבעה
| | 117111
117111
לה להיות צומת הדמים. לפני כחודשיים ניספו בסמוך 11117111 111114
לצומת זו נוסעי האוטובוס שהותקף בידי מחבלים והשבוע נספתה כאן הראלה.
ף מוצאי השבת האחרונה, בשעה
,8.30 ישב יצחק מודעי עם מנהל
חגיגות ה־ ,30 דויד אדמון, בחדר־האורחים
בביתו של מודעי בהרצליה-פיתוח. הראלה,
בתו הבכירה של מודעי, ניגשה אל השניים
ונפרדה מהם, לפני צאתה מהבית.
״לאן את הולכת י ארזת כבר?״ שאל
מודעי את הראלה.
״אחזור מוקדם, עוד אספיק לארוז,״
היתה התשובה.
היתה זו השיחה האחרונה בין הראלה
לבין אביה. באותו לילה, בשעה ,11.30
חזרה הראלה מבית של ידידים בתל־אביב,
אליהם נסעה כדי להיפרד. למחרת
ך* ראלה מו ד עי היתה אהבתו הגדולה
• י של אביה, שר־האנרגיה־והתשתית
יצחק מודעי. עובדי לישכתו יודעים כי
היא היתה הגורם המשפיע ביותר על מצב-
רוחו של השר שלהם. כאשר היתד, הראלה
מאושרת והיה לה טוב, היה גם מודעי
מאושר. כאשר הראלה היתה במצב־רוח
רע, או עמדה לפני בעיות, היה מצב רוחו
של מודעי ירוד.
הראלה העריצה את אביה. לגביה הוא
היה התגלמותו של הגבר הרצוי. כאשר
ציינה, לפני שבועות אחדים ,״אולי יתאים
לך שפם,״ לא היסס מודעי והחל
מגדל שפם. גם היחסים בינה לבין אמה,
מיכל, מי שהיתה מלכת־היופי השנייה של
ישראל, היו יחסים מושלמים בין אם לבת.
11 1 1 ! 111111
למרות שהיתה ״סיפור ה
חת״ בגלי צה״ל, החליטה
אלה לנסוע להשתלם בלננדון נניספתה ערב נסיע
על הופעתה החיצונית הקפידה מאד.
הראלה ידעה שהיא יפה, אולם ידעה גם
כי הצורה הנכונה ביותר להדגיש את היופי
היא להתלבש בפשטות אם־כי בטעם,
להשתמש באיפור נבון, אך לא מוגזם.
למרות שהיתה צעירה, רק בת ,23 במותה,
מעולם לא נגררה אחר אופנות חולפות
כדרך הנערות, וסימון הלבוש שלה היה
תמיד אלגנטי.
בגלי צה״ל היא שירתה בתחילה כמזכירה.
בין השאר היתד, מזכירת־ה&קה
של התוכנית מקוס טוב באמצע. אט־אט
התגלו כישרונותיה, והיא החלה עובדת
בהפקות ובכתבות־רדיו.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, כשהגל
לחייהם המשותפים, והשניים נפרדו ואחר־כך
התגרשו, ללא שערוריות, כשני אנשים
מבוגרים, כאשר הראלה היא זו המכוונת
והקובעת את הסימון התרבותי.
חופשה בסאן־מוריץ
ראדה חזרה להתגורר בבית הוריה
י יכהרצליה־פיתוח, וחזרה להיות הראלה
העליזה, האלגנטית, אוהבת החיים והחברה.
אביה,
שהאשים את עצמו, כימעט כמו
כל אב העוסק בענייני ציבור, על כך ש־
האב יצחק מודעי ניצב מול הקבר הרענן.
יחסי הראלה ואביה היו יחסי אהבה והערצה
זיים ומודעי התעלף 4פעמים כאשר זיהה את הגוויה.
ידידיה של הראלה
* •י• • בתחנת השידור ה *
צבאית גלי צה״ל היו המומים. חיילת
מהתחנה מניחה בעצב זר על הקבר הטרי.
השרים
חבריו לממשלה של יצחק מודעי היו מזועזעים כמו ידידיה של
הראלה מהאסון הנורא. בתמונה: שרי הבטחון והחוץ וייצמן ודיין
בהלוויה. הממשלה והפקידות הבכירה, הופיעו בהרכב מלא כדי ללוות את הראלה.
פרידה אחרונה
בני המשפחה נפרדים בפעם האחרונה מהראלה בחדר
הטהרה של בית הקברות. בתמונה מימין: ההורים
השכולים. יצחק ומיכל מודעי תומכים זה בזה ונתמכים ותומכים בבתם ובבנם.
אפילו
על זוג הוריה, ששניהם ידועים כאנשים
יפים. אולם התקופה שבה למדה
הראלה בבית־הספר הוכיחה כבר אז כי
היא לא רק יפה ממש, אלא גם כישרונית
ונעימה. ציוניה בבית־הספר היו גבוהים
ביותר, אולם בעיקר החניפה לאביה העובדה
שהראלה היתה בין הילדות המקובלות
ביותר בחברה.
כשהתגייסה לצה״ל, הוצבה הראלה ב־תחנת־השידור
הצבאית, גלי צה״ל. היו,
כמובן, רינונים כי היא ״קיבלה את הג׳וב״
ביגלל אבא שלה, שהיה אז חבר־כנסת,
אולם לא היתה בכך כל אמת. אם היה
דבר שהרגיז את הראלה יותר מכל, זה
היה הנסיון לשייך את עבודתה, את הצלחתה
או את חייה הפרטיים, לאביה. היא
מעולם לא השתמשה בשמו ככרטיס כניסה
או ככרטיס־ביקור, ובכל פעם שהיה מישהו
מערב את שם אביה בענייניה האישיים,
בעיקר אחרי שמודעי נבחר כשר, היה
הדבר מעלה את חמתה.
אהבותיה הגדולות של הראלה, מילבד
מישפחתה, היו הופעתה החיצונית וילדים.
היא עצמה לא הספיקה ללדת, אולם ידידיה
בגלי צה״ל יודעים לספר כי היתד, לה
חולשה מייוחדת לילדים. היא אהבה לשחק
עימם, לעסוק בהם בתוכניותיה הרדיופו־ניות,
לבקר ולטפל בילדים של ידידים
שלה.
הזניח את מישפחתו, וכי לו עצמו יש יד
בטרגדיית־הגירושין של בתו, אפילו שקל
התפטרות מתפקידו כשר (העולם הזה
)2112 כדי להקדיש זמן רב יותר למישפהד,
ולהראלה.
כאשר נודע לה הדבר, היא התחננה
לפני אביה שלא יהרוס לעצמו את הקא־ריירה,
הבטיחה לו כי היא מאושרת עתה,
וכי התפטרותו לא תתרום מאומה לאוש־רה.
היא הצליחה לשכנע את מודעי להמשיך
לכהן כשר, והחלה אף היא תורמת
יותר לאיחוד המישפחה. היא בילתה יותר
בבית, ליוותה את הוריה לאירועים ריש־מיים,
אולם לא ויתרה על חיי־החברה
שלה.
לפני חודשים אחדים חזרה מטיול בסן-
מוריץ בשווייץ. לא היתה אשד, מאושרת
ממנה. בסאן־מוריץ החליטה כי כדי להצליח
יותר בעבודתה ברדיו, עליה ללמוד
תיקשורת־ד,מונים באוניברסיטה. היא ערכה
סקר פרטי משלה ומצאה, כי המקום
הראוי לה ביותר ללימודים הוא לונדון.
אחרי שהחליטה לנסוע התפטרה מתפקידה
בתוכנית מקום טוב באמצע, אולם המשיכה
לעבוד בגלי צה׳׳ל במיבצעים מיוחדים,
עד לנסיעה שאליה היתה צריכה לצאת ביום
הראשון האחרון.
קשה היה לתאר הלוויה הולמת יותר מזו
שנערכה להראלה בבית־ד,עלמין של הרצליה.
נוסף על השרים, חברי־הכנסת, הפקידים
הבכירים, וידידי ההורים שגדשו
את בית־הקברות הקטן, השתתפו בהלווייה
עשרות צעירים וצעירות יפים ונעימים,
שהראלה תפסה מקום חשוב בחייהם.
הגואה של ההתנדבות הציבורית החל שוכך,
התנדבה הראלה לטפל בפצועי צה״ל
בבתי־החולים. היא היתה עושה זאת בנאמנות
רבה, לאחר שעות־העבודה. בין
הפצועים פגשה בצעיר פצוע קשה, דורון
לווינסון. האהבה בין השניים פרחה והם
החליטו להתחתן.
אהבה לפצזע
*ץ ודעי קיפל את הידיעה בלב כבד. הוא
* ) הכיר את בתו, וידע שהיא מסוגלת לשכנע
עצמה כי היא מאוהבת ורוצה להינשא
לדורון ,׳אולם הוא ידע גם כי ליבה יכול
להטעות אותה. קינן בו חשש שמא הראלה
נישאת לדורון, מבלי שהיא מכירה בכך,
רק משום שהיא טובת־לב ומלאת־רחמים,
ונישואין כאלה אינם בריאים.
אולם הראלה הצליחה לשכנע את אביה
כי אהבתה אהבה של ממש, ולא היה גאה
מהאב על כך שבתו, שרבים מן הזאבים
של תל־אביב רדפו אחריה, בחרה דווקא
בנכה־צה״ל כבעלה. השניים נישאו.
כעבור חודשים אחדים התברר למודעי
כי חששותיו לא היו בלתי־מבוססים. הוא
הבחין בתקופות של עצבות אצל הראלה,
ובירור שערך גילה כי חיי־המישפחה שלה
הרוסים. מודעי לא התערב, ואף ביקש
מאשתו מיכל שלא להתערב. הוא רק אמר
להראלה :״אם תצטרכי עזרה, פני אלי.״
הראלה לא פנתה. בדרכה המבוגרת הצ ליחה
להסביר לדורון כי אין כל תיקווה
קבר וענן
עשרות זרי פרחים כיסו את הקבר הטרי .״הראלה היתה כמו
פרח יפהפה בחייה, ועתה היא עם המון פרחים,״ י אמר אחד
ממאות הצעירים שבאו להלוויה של הראלה. הראלה היתה אהובה על כל ידידיה,
המאבק בין היועץ החוש
וענייני עונים, משה שוון
(מימין) ובין קודמו,ח־ 3ריש
שמואר טודיואנו(משמאל),
גו ה חקיוה מישטותית
ביוזמת היועץ־המישנט׳
ך, יום השני השבוע נפגש חבר•
הכנסת שמואל טולידאנו, מי שהיה
בעבר יועץ ראש־הממשלה לשיחה עם
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור אהרון
ברק. בעקבות הפגישה, פירסם היועץ
המישפטי הודעה רשמית.
טולידאנו נפגש עם ברק לאחר שערב
קודם לכן נשאל על־ידי על חקירה המתנהלת
בקשר לכספי ההקדש המוסלמי של
יפו, שבהם היה קשור גם היועץ לעניינים
ערביים במישרד ראש הממשלה.
לטולידאנו נודע על החקירה ותוכנה
לראשונה ממני, והוא אץ מייד לברק.
לדברי טולידאנו, הבהיר לו היועץ ה-
מישפטי לממשלה כי קיימים שני מישורים
שונים :
• חקירה של מישטרת־ישראל, בניצוחו
של תת־ניצב בנימין זיגל, לגבי
שימושים שנעשו ב־ 300 אלף לירות, שנמסרו
על חשבון מכירת חלק מבית הקברות
המוסלמי באבו־כביר, הקרוי טאסו.
חקירה זו החלה לאחר שהיועץ החדש
לעניינים ערביים במישרד ראש־הממשלה,
הד״ר משה שרון, היפנה את תשומת־לב
ברק לאספקטים הנובעים מן השימושים
שנעשו בכספים אלה, שרובם חסרים. ברק
הטיל על זיגל לחקור את הפרשה ולהגיש
את מימצאיו לפרקליטות לחוות־דעת ולהחלטה
אם להגיש כתבי־אישום, ונגד מי?
• האספקט השני בא אף הוא כתוצאה
מפניה של הד״ר שרון לברק, לאחר שהוועד
החדש של ההקדש המוסלמי פנה
לבית־המישפט בבקשה לבטל את העיסקה
של מכירת בית־הקברות, שעל חשבונה
שולמו אותן 300 אלף הלירות. ברק אמר
לשרון כי קיימת אפשרות שמישרדו יצטרף
לבקשת הביטול, והטיל על פרקליטות
מחוז תל-אביב להכין לו חוות־דעת לגבי
אפשרות זו.
לדברי טולידאנו, נודע לו כי החקירה
של זיגל טרם התחילה.
• מדוע הוכנס לחשבון, שבו שותף
מישרד ראש־הממשלה, כסף השייך באופן
בילעדי להקדש המוסלמי? הקדש (״ואקף״,
בערבית) הוא תרומה של בני עדה דתית,
למימון צורכיה של אותה עדה. אין לכך
כל שייכות לממשלה.
• מדוע הוצאו כספי הוואקף היפואי
לצורכי הכפרים במשולש, שהם אמנם
מוסלמים, אך שאינם בשטח אשר למענו
נתרמו הכספים, ושבו מותר להוציא את
הכסף?
כדי להבין את הדברים, יש להכיר את
הרקע.
מאז קום המדינה, קיימת דיקטטורה סמו־ייה,
החולשת על כל חייהם של ערביי
ישראל. זהו שילטון סמוי, המורכב מנציגי
המוסדות, השרותים והמישרדים השונים,
המטפלים בענייני הערבים. בראש השיל-
טון הסמוי הזה עומד האיש הנושא בתואר
התמים של ״היועץ לעניינים ערביים ב־מישרד
ראש־הממשלה״.
מציאות זו הוצדקה תמיד בטעמי ביטחון.
אולם היא שימשה גם למטרה אחרת :
הבטחת שילטונה של המיפלגה השלטת
במדינה במיגזר הערבי. מישרד היועץ
היה אחראי, בין השאר, לאספקת קולותיהם
של ערביי ישראל למיפלגות השילטון.
כל המינויים והפעילויות במיגזר הערבי
כפופים, למעשה, ליועץ. הוא הממנה, בין
השאר, גם את האחראים על ההקדשים המוסלמיים,
אף שלהלכה פועלת שם שיטה
של אוטונומיה.
כל זה מסביר מה קרה באותה עיסקה,
ערב הבחירות של . 1973 קיים חשש סביר
כי אותן 300 אלף הלירות נועדו לפרו ייקטים,
שלא נגעו לוואקף הערבי ביפו,
אך שיכלו לקדם את סיכוייה של מיפלגת־העבודה
בבחירות. אדם חשדני עוד יותר
יכול לחשוש שמא לפחות חלק מן הכספים
מצא את דרכו אל מימון ישיר של מערכת
הבחירות, בדרכים בלתי־חוקיות.
שבין הרוצחים״ .לאחר מכן עשהו טולי-
דאנו יושב־ראש הוועד וסוכך עליו בפרשיות
שונות.
אין זה המיקרה היחידי שבו נעזר היועץ
לעניינים ערביים בפורעים מובהקים ומינה
אותם לתפקידי־מפתח במיגזר הערבי, מתוך
הנחה שאלה ישרתו את השילטון ביתר
נאמנות.
תחילתו של הסיפור באוגוסט ,1973
עת נחתם הסכם בין ועד ההקדש המוסלמי
ביפו לבין חברת יוסי להשקעות, השייכת
ליוסף חסון, בעל מסעדת קזה־נויה בתל-
אביב.
ההסכם קבע כי הוועד מוכר לחברה 41
דונם בשטח בית־הקברות באבו־כביר, ה ידוע
בשם טאסו, ששטחו 89 דונם, ויקבל
תמורת המכירה 2.8מיליון לירות. מזה
שולמו 300 אלף לירות, בשני תשלומים,
במעמד חתימת ההסכם.
המתווך בין הוועד לחברה היה יוסף
סילקו, כיום עובד במרכז החרסינה בבני-
תמוה מן המעשה עצמו, שהרי למישרדו
של טולידאנו היתה יד במינוי הוועד הזה.
נפתח חשבון בבנק הבינלאומי הראשון
ביפו, ומיספרו 152560־ .105 התשלום היה
בשתי המחאות. אחת על סך 200 אלף
לירות, ואחת על סך 100 אלף לירות.
שתיהן לאותו יום, כך שלא מובן מדוע
לא שולם כל הסכום בבת אחת. לדברי
יושב־ראש הוועד החדש, קבוב, שולמו
רק 200 אלף לירות על חשבון עיסקת
טאסו. יתרת הכסף שולמה בחלקה (50
אלף לירות) על חשבון עיסקה אחרת
בקומיי, והיתר למטרות שאינן ידועות.
בשנת 1973 התקיימו הבחירות הכלליות
והבחירות לרשויות המקומיות. חלק ניכר
מכספי החשבון הוצא למימון הקמת מיג־רשי־כדורגל
בכפרים ערביים. כמה כסף
הוצא למטרות אלו, יגלה תת־ניצב זיגל.
קבוב טוען כי נשארו בחשבון לא יותר
מ־ 60 אלף לירות, שהושקעו בצמודים,
ושלכן הגיעו כיום לסכום של 180 אלף
__ ״השפל
בין הרוצחים״
ף* מ ר כז ה של הפרשה קיימת העובדה,
• שטולידאנו מאשר אותה, כי חלק
מ־ 300 אלף הלירות, שניתנו לוועד ההקדש,
כתמורה חלקית למכירת בית־הקברות
המוסלמי, לא הוכנסו לקופת הוועד, אלא
לחשבון מייוחד שנפתח על־שם יושב-
ראש הוועד, עלי רשידי, ועל שם מרדכי
סיפרוני, חשב מישרד ראש־הממשלה.
בשנת ,1974 זמן קצר לאחר מערכת
הבחירות, שולמו מחשבון זה סכומים הנעים
בין 60 אלף (לדברי טולידאנו) לבין
240 אלף (לדברי יושב־ראש הוועד החדש,
עבד קבוב) להחזר הוצאות הקמתם של
מיגרשי־ספורט בכפרים ערביים במשולש.
טולידאנו מאשר כי שולמו כספים לשני
מיגרשים בכפרים טירה וטייבה, ואילו
קבוב טוען כי שולמו לשישה כפרים.
עיסקה זו תמוהה לכאורה מכמה בחינות:
!ץ קידת המישטרה מסתבכת ביגלל
1 1העובדה כי הדמות המרכזית בפרשה,
מי שהיה סגנו של טולידאנו במישרד
היועץ לעניינים ערביים בתקופה הנדונה,
יוסף גינת, יצא לשנת שבתון לאמריקה
ולא בא לארץ כדי להשתתף בחקירה, אף
שנתבקש לעשות זאת. יתר הדמויות שפעלו
מטעם הוועד אינן דמויות שניתן
לסמוך על דבריהן.
הדמות המרכזית, עלי רשידי, יושב־ראש
הוועד לשעבר, היה מעורב בימי
הראשית של המדינה בפרשה אפלה: עשרות
ערבים מישראל, שיצאו עימו להיפגש
עם קרובים בעזה, נרצחו בדרך. רשידי
גבה כסף תמורת אירגון ההפגשה, והיה
רוצח עם רעיו את הערבים ושודד את
רכושם. במישפט שהתנהל לאחר־מכן, הוא
הפך עד־מדינה ויצא בשלום, להוציא את
דברי השופט בפסק־הדין כי הוא ״השפל
ני ת־הקבוו ת ש הנו נ סו: ה מי ג ו
ברק. עורך־הדין של החברה היד. יששכר
פישר, דמות הידועה היטב בחוגי מהמרים
בתל-אביב.
המילחמה, שפרצה מייד לאחר מכן,
עיכבה לחודשים רבים את המאורעות.
אולם עוד לפניה הורה מישרד ראש־המנד
שלה, באמצעות היועץ לעניינים ערביים
שמואל טולידאנו, כי 300 אלף הלירות
ששולמו כדמי־קדימה יופקדו בחשבון בנק
נפרד ומיוחד, ולא בקופת הוועד. טולידאנו
אומר כי שותף להחלטה זו גם היועץ
המישפטי של מישרד ראש־הממשלה.
לדברי טולידאנו, ניתנה הוראה זו מפני
שמישרדו לא סמך על הוועד, שיוציא את
הכספים בדרכים כשרות, ולכן רצה להטיל
פיקוח על הוצאתם. הסבר זה אינו פחות
לירות. טולידאנו טוען כי אישר הוצאת
50 עד 60 אלף לירות למימון שני מיגרשי
כדורגל בכפרים טירה וטייבה. המיגרשים
כבר היו גמורים, וההקצבה נועדה לעזור
למועצה המקומית לכסות את הוצאות
הקמתם.
מישפט שוחד
ף* מהלך אותה שנה חלה הפיכה בוועד,
• והיושב־ראש, עלי רשידי, הרוצח מרצועת
עזה, הוחלף בנזאמי ג׳באלי. רשידי
כתב מיכתב לראש־הממשלה, גולדה מאיר,
ובו התלונן על מעשי שחיתות ושדידות
ברכוש המוסלמי. טולידאנו הורה למיש-
טרה לחקור.
חקירת המישטרה גילתה חיש מהר בי
קיים חשד סביר, שעיסקת טאסו לא היתה
כשרה. בינואר 1975 עצרה המישטרה את
עלי רשידי ועוד חמישה חברי־ועד, בחשד
י שכל אחד קיבל שוחד בשך 50 אלף לירות
מהמתווך יוסף סילקו כדי שיתמוך במכירת
המיגרש. גם יוסף סילקו עצו נעצר. מימ־צאי
החקירה הועברו לפרקליטות המדינה,
ועד היום לא ננקטו כל אמצעים או הליכים
נגד הנעצרים.
בשלב זה התערב היועץ טולידאנו, ש עשה
סולחה בין רשידי לג׳באלי, וכתוצאה
מכך ביטל רשידי את תלונותיו, וג׳באלי
הודח מתפקיד היו״ר לטובת רשידי, ש חזר
לכהונה זו.
בשנת 1975 הצטרף עוד גורם לתמונה.
הקבלן מראשון־לציון, חיים שכטר, רכש
את דהצית הזכויות מחברת יוסי לישקעווז,
באמצעות המתווך יעקב פאר, שהיה דמות
מרכזית בפרשת אשר ידלין.
באותו זמן פנה לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב חבר הוועד זוהדי סיגסיג, באמצעות
עורך־הדין נחמן גולדנברג, וביקש
לבטל את עיסקת המכר, בטענה ששולם
שוחד. בקשה זו גרמה להשהיית
המכר.
בשנת 1976 התקיים בבית־המישפט בתל
אביב מישפט של המדינה נגד נזאמי
ג׳באלי, על קבלת שוחד באחת מעיסקות־המכר
של רכוש ההקדש. חלק מן העדויות
נגבו בדלתיים סגורות. בין העדים היה
גם טולידאנו, שמסר עדות־אופי על עזרתו
י הרבה של ג׳באלי לטולידאנו, כאיש־מודי־עין,
במילחמת .1948 בית־המישסט התרשם
כיאות, ופסק־הדין היה קנם כספי ומאסר
על־תנאי.
אותה עת החלה העיתונות לכתוב על
עברם המפואר של חברי הוועד, כמו רשי־די
וג׳באלי, וטולידאנו החליט כי כדאי
להחליף את חברי־הוועד באחרים, שעברם
נקי קצת יותר. לדבריו, כתב כמה וכמה
מיכתבים לגורמים האחראיים וביקש כי
יחליפו את הוועד, ואף הכין רשימה של
ועד מומלץ. רצה הגורל והכוונות הטובות
לא עזרו, והוועד החדש של היום מונה רק
בינואר ,1978 על־ידי הליכוד.
בכל תקופת־הביניים שעד הבחירות
פעלו אישים שונים לביטול עיסקת טאסו
והבאת האמת לידיעת ראש־הממשלה, יצחק
* רבין. פעיל ידוע בענייני הערביים, כצבי
אלפלג, הגיע באמצעות ח״כ יגאל הורביץ
אל רבין, שהורה למנכ״ל מישרדו, עמוס
ערך, לבדוק את הנושא. טולידאנו הכין
מיסמך ששיכנע את רבין כי אין לגעת
במדינה
המישפטי לא ניתן היה לפזר את הוועד
במצב זה.״
אור
א דו ס
^ ־ 4בדצמבר 1977 התכנסו עורכיהדין
של כל המעורבים בעיסקה.
נחמן גולדנברג בשם סיגסיג, שהגיש בקשה
לביטול העיסקה ; אלי פוגטש וישראל
פרי, בשם הוועד המוסלמי של עלי רשידי ;
יששכר פישר, בשם יוסי חברה להשקעות,
ואורי מאירוביץ, בשם חיים שכטר. כולם
חתמו על הסכם־פשרה שאושר על-ידי
השופט המחוזי חלימה. לפי ההסכם יימכר
הנכס כתום שנה לשכטר, תמורת ארבעה
מיליון לירות, אלא אם כן יבוא אחר ויציע
יותר. עד היום לא בא איש.
הצטרפותו של סיגסיג להסכם עלתה לו
באובדן אמון ביפו מצד המוסלמים, שראו
בו בוגד. מכל מקום, הוועד החדש, שמונה
בינואר ,1978 בחר בעבד קבוב כיו״ר, וזה
הטיל על עורך־הדין ויקטור הרצברג לפעול
לביטול ההסכם. הרצברג הגיש לבית-
המישפט בקשה לביטול העיסקה וביקש
צו־ביניים עד לפסק־הדין. השופטת חנה
אבנון דחתה את הבקשה לצו־הביניים,
והרצברג עירער על־כך לבית־המיפשט העוד
הרצברג פועל במישור המישפטי,
ומשה שרון נכנס לנושא, אחרי שנבר
במיסמכים במישרדו, שהשאיר טולידאנו.
הוא פעל במקביל למבקר־המדינה, שהחל
בבדיקות הנעשה ברכוש ההקדשים עוד
בשנת .1974
טולידאנו אומר כי הוא שיכנע את גולדה
מאיר שיש להורות למבקר לחקור את
הנעשה בהקדש, כדי לשים קץ לכל רינון.
בדיקות המבקר לגבי עיסקות הוועד
בתל-אביב העלו בתחילה כי התשלום של
300 אלף לירות, ששולם עם מכירת המיג־רש
בטאסו, הופקד בקופת הוועד. מבקר
המדינה, במיכתב מיום ה־ 4בפברואר
השנה, ביקש לדעת מה קרה עם הכסף
שהופקד בקופת הוועד. על כך השיב
קבוב, במיכתב מתחילת מרם למבקר־המדינה.
המיכתב מסר כי הוועד החדש
לא קיבל מעורכי־הדין של הוועד הקודם,
פוגטש ופרי, את המיסמכים הנוגעים ל־עיסקות
של הוועד, וכל הפניות אליהם,
כולל בכתב, וגם פניות לעלי רשידי, לא
הביאו כל תוצאה. מאחר שהתיקים וכל
הניירות אינם בידי הוועד החדש, אין הוא
עצמו אחראי לעניינים הקשורים במיסמ־כים
שלא נמסרו לו.
המיכתב מגלה כי 300 האלף לא הופקדו
דרכי אדם
המשך מעמוד )29
תיווך זה אינו מיקרי. כי בין מוסקווה
ובגדאד נפל דבר.
הוצאה להורג. היחסים בין עיראק
וברית־המועצות היו תמיד עדינים. בדרך־
כלל נחשבת עיראק כמדינה הקרובה לברית
המועצות. אולם מוסקווה תומכת בסוריה,
אוייבתו־בנפש של המישטר העיראקי. בעיראק
ובסוריה שולטים שני פלגים מתח רים
של מיפלגת הבעת (״התקומה״) הערבית,
וכמו כל ריב מישפחתי, גם זהו
מאבק מר במיוחד.
אחרי המהפכה הפרו־סובייטית באפגניס־תאן,
והחדירה הסובייטית לאתיופיה, הח לה
עיראק חוששת מפני הסובייטים. היא
האיש הרעב לשלו
שביתת־הרעב של אייכי נתן
גפגסה לשבו; ,הרביעי ולשלב
חרש: הפגגה מול הבגסת
״אני רעב לשלום!״ הכריז השלט ש הונף
מול הכניסה לבניין הכנסת בירושלים•
אכן, אייבי נתן, שנכנס ביום השני
האחרון ליומה ה־ 23 של שביתת־הרעב
שלו, היד. הכיסוי הטוב ביותר להכרזה זו.
יום אחרי שקיבל את מכתבו האישי של
אייכי מפגין לפגי הכנסת
המטרה —
העו מוסרים לכם בזח א ת חשיקים דלקמן שתמורתם, מ לוי למלתכס. תואילו גא להעביר לזבות
חשבועו הדיל אצלכם. רשמט ל מינו כי אם מאמי סיבח שהיא לא תוכלו לחייב א ת חשביו תסושך
*שיקים משוכים עליכם, או א ם מחורי לכם שיקים או כל אחד מחםמחמ קי ם שעליהם בזס משיכים׳ תחזירו
׳ שיקים כאלח לנו ותחייבאת חשבוננו בחזרת בתמורתם 1כמו כן רשאים אי ^ 01י י 3 7גקים -־
שעליהם ה ם משוכים בכל דרך שתמצאו לנכון ואינכם אחראים א ס יאבדו במשלוח כוח. ת מורת ח שיקים תוקף| לזכות חשבוננו חג״ל באופן ארעי ואין אנו רשאים למשנת לן אי גבייתם וזכוי חחלסי של חשבומי יזנ״״לגא״ייז״*•
־במקדח של אבדן שיק יבושל חו מי עבור תמורתו. הננו מתחייבים בזח לשלם אתחמ או תי ב ם בקשר לשיקתז
שיוחזרו על-ידכם בלתי נפרעים.
נחתם סופם זח־ ע׳״י יחיד — יחשב מי לגג ב ל סון יחיד; -
סס. חשיק
בסוך קל בנק
ההפגנה הנגדית
— נותנת כוח
רחוב
:אבו־כביו והצי? ששולם עבורו כתיסדתה
בעיסקה, ואין לפתוח את הנושא מחדש.
מיסמך זה נבדק עתה על־ידי פרקליטות
מחוז תל־אביב עבור היועץ המישפטי לממשלה,
כדי לבחון אם היה מדוייק, או
שמא גרם לראש־הממשלה להחלטות מוטעות,
כטענת היועץ החדש לענייני ערביים,
ד״ר משה שרון.
מסביר טולידאנו :״המיסמך שהגשתי
לראש־הממשלה בא חודשים ארוכים אחרי
שהעיסקה כבר בוצעה. השאלה שנשאלה
באותה עת היתה אם לפזר את הוועד
(של רשידי) לאור השמועות על השוחד.
באותו מיכתב, ובמיכתבים שלאחר מכן
ליועץ המישפטי לממשלה, המלצתי על
פיזור הוועד. הדבר לא בוצע מכיוון שה־מישפט
היה תלוי ועומד, ולדעת היועץ־
בקופת הוועד, אלא בחשבון נפרד, וכי
הוועד פנה לבנק, כדי לקבל מידע על
חשבון זה.
מיכתב זה הדליק אור אדום עצל מבקר-
המדינה וד״ר שרון, שאילצו את ספרוני
להורות לבנק הבינלאומי למסור למבקר
את כל מיסמכי החשבון. ב־ 17 במארס
השנה הועברו כל המיסמכים למבקר ומייד
התברר כי יש צורך בחקירת מישטרה.
מה יהיה גורל החקירה, ימים יגידו.
נראה כי תוצאה ודאית אחת תהיה ביטול
העיסקה, שבה נושלו המוסלמים מאדמת
בית־הקברות שלהם. ספק אם ייפתחו הליכים
כלשהם, שכן הדבר כרוך בחשיפת
פרשיות שהשתיקה יפה להן.
התקרבה לסעודיד, השמרנית, הפרו־אמ־ריקאית.
התוצאה
הראשונה: מחלוקת חריפה בין
הבעת העיראקי לבין המיפלגה הקומוניסטית
העיראקית, שותפתה לשילטון הקואליציוני.
אנשי־הבעת מאשימים את הקומוניסטים
בכך שהם מקימים תאים מחתרתיים
בצבא, בניגוד למוסכם. כמה אנשי-
צבא קומוניסטיים — מיספרם נע בין
שיבער, ל — 21-הוצאו להורג.
אישום נוסף שהוטח בפני הקומוניסטים
העיראקים: שהם מקיימים יחסים עם דד
מיפלגהה קומוניסטית הישראלית, ומפרים
בכך את העמדה האנטי-ישראלית הקיצונית
של עיראק.
מי יהגה .1אם אכן יתלקחו הקרבות
בצפון עיראק במלוא עוצמתם, יחליש הדבר
את ״חזית האיתנות״ עוד יותר, יקטין
את סיכויי ״החזית המיזרחית״ נגד ישראל,
ויחזק את ידי אל־סאדאת.
בעבר כבר הואשמה ישראל ע״י העיתונות
העולמית בכך שהגישה סיוע שקט אך
יעיל לכורדים הלוחמים.
נשיא המדינה ובו בקשתו האישית שיפסיק
את שביתתו, עלה ספן־השלום לירושלים
להפגין מול בניין הכנסת, כשהח לטתו
נחושה להמשיך בשביתת־הרעב בכל
מהיר, ולנסות להחתים חברי־כנסת ושרים
על עצומה הקוראת לממשלה להפסיק את
ההתנחלויות בשטחים, כל עוד נמשך ה־משא־והמתן
עם מצריים.
אייבי, שאיבד כבר יותר מ־ 10 קילוגר מים
ממישקלו, היה חלש מאד וכל מאמץ
קל התיש את כוחותיו. כשהוא מובל ב־כיסא־גלגלים
הובא אל פתח מלון דן בתל־אביב,
בו שהה עד לאותו יום, והוכנס
למכונית שבה נהג אחד מעוזריו.
״אנשים לא מבינים מה זה שביתת־רעב,״
אמר .״אני שותה הרבה מים ועושה כל
יום טיפול בגוף. מדי יום ביומו אני עושה
לעצמי חוקן כדי להוציא את שאריות האוכל
שנותרו במעיים. אחרת, יש סכנה
שיהפכו גושים ויגרמו כאבים ומחלות.
בשייט מטרה הרבה אנשים
חושבים שאם אדם לא אוכל, הוא ימות.
(המשך בעמוד )40
יגאל לביב
כשהיא?1x111 את
ה סנע תשתתנה
נשדדה יה ל ום ,
אותות מנד. לולא
חסת* על החיים
שלי, ה״ת תגלה
ת׳ השודדים ! ״
עם פוס־פוס בבית
7(# 17
תרגלתי ככר לעובדה שמכנים
אותי זונה, אבל אין לי כוח בגיל
34 להתרגל לכינוי חדש — גנבת.״
מנדי ריים־דייווים איננה זועמת. הפיר־סומת
המלווה אותה ואת מעשיה, מאז
שערוריית פרופיומו, שפירסמה אותה הפכה
לחם־חוק, לא רק בישראל. גם ברחבי
העולם עוקבים אחר האשה היפהפייה
והאלגנטית. רק באחרונה הוכתרה
על־ידי דיילי מירור הלונדוני בתואר ״מלכת
תל־אביב״ .דיילי מיתר ידע לספר כי
הגברת מנדי רייס־דייוויס הפכה שחקנית-
קולנוע מפורסמת וכי אביה, שוטר לשעבר,
מספר כי בכל מקום שהיא מגיעה
בישראל עוצרים אותה ומברכים אותה על
הצלחתה בתיאטרון ובקולנוע.
גם אירוסיה לג׳ו ליבו, המיליונר הקנדי
ויו״ר הדירקטוריון של חברת הצמיגים
אליאנס (העולם הזה ,)2125 זכו לסיקור
בעיתוני בריטניה מולדתה, ארצות-
הברית וקנדה. אך בסיקור הנרחב מכולם
זכה שוד היהלום בן ששת הקאראט,
שנשדד מעל אצבעה של מנדי בעת ש
יצאה עם חברתה, דומיניק, מי שהיתר.
מלצרית במועדון של בעלודלשעבר, רפי
־שאולי, מבילוי במקום הנתנייתי, שם עובדת
דומיניק כעת.
מנדי טוענת כי כתוצאה מהפירסום
בעיתונים, התקבל בציבור הרחב הרושם
כאילו היא עצמה ביימה את שוד
היהלום, מה גם שזמן קצר אחרי השוד
נסעה למונטריאול כדי להינשא לארוסה,
אך שבה משם כעבור שבועות אחדים, אחרי
שטכס הנישואין לא יצא אל הפועל.
גם את השמועות כאילו גירש אותה ג׳ו
מעל פניו בבושת־פנים היא דוחה במחי-
אפילו העוזרת
ף* דירת־ הגג הנאה והחדשה שלה, ב*
אחר הרחובות בצפון תל-אביב, יושבת
מנדי לבושה שימלה יפה מבד קרפ,
ובתיספורת קצרצרה, ההולמת אותה להפ
ליא.
הדירה מרוהטת בפשטות: ריצפת
שיש, מיטבה מעץ־אלון עם ארון בסיגנון
אנגלי המחובר לסלון, שולחן־זכוכית ועץ
במבוק, ספה מעוטרת בכריות ורפרודוק-
ציות של יעקוב אגם ומשה גת, עם הק דשות
אישיות על הקירות. חדר לדנה,
בתה מנישואיה לרפי שאולי, ובו אורגן
חשמלי .״אנחנו מרבות בנסיעות, ואת האורגן
אפשר לקחת לכל מקום, אי-אפשר
לטוס ממקום למקום עם פסנתר. זה מזכיר
לי שכאשר שאלו את הכנר אייזיק שטרן
מדוע הכינור הוא הכלי הפופולרי אצל
היהודים, השיב: אי־אפשר לברוח מהגטו
בכל פעם עם פסנרת על הגב״ .באמצע הסלון
מדרגות, המובילות אל הגג.
מנדי מתיישבת ליד החתול הסיאמי שלה,
פוס־פום, ואומרת :״אפילו העוזרת שלי
התחילה להביט בי במבט שונה. כשדיברתי
איתה על השינוי ביחסה, אמרה לי: תראי,
מנדי, מהעיתונים אפשר להבין כאילו את
יזמת את השוד של היהלום.״
באמת, אילו הייתי יוזמת את השוד,
הייתי יוזמת אותו ליד הבית שלי, כדי
איס ז
שיהיה לי יותר נוח. מה איכפת לי
שודדים את היהלום שלי, אם אני יוזבן
את השוד? למה היה לי ליזום שוד בע
זרה לחלוטין ובשעה ארבע לפנוודבוק!1
הפצע בראש והצלקות באצבעות הלי
ידיים
//מ היו ם
לא אעגוד!״ >
ף• אן היא מראה מתחת לשערותיה
הקצוצות פצע מגליד, שהוא לדבריה,
תוצאה ממכת הקת שחטפה בראשה.
לאחר־מכן היא מראה את הצלקות
על אצבעות ידה הימנית :״לא הסכמתי
להניח להם לשדוד לי את היהלום בקלות.
נלחמתי כנמרה. הם ניסו לשלוף את הטבעת
מעל אצבעי בכוח. לא נתתי להם.
לבסוף אחד השודדים הכניס את הטבעת
לפיו, תלש ממנה את היהלום, וזה מה
שנשאר לי.״ היא מראה טבעת־כסף שבר
לרסיסים. אף אחד לא יראה ממני גרוש,
תמורת שום דבר! זה אצלי עיקרון, ש לפיו
אני חיה. כאשת־עסקים וכאשר. מפור סמת,
אנשים מתעניינים ברכושי. היהלום
המחורבן לא היה שווה את אי־הנעימות
שנגרמה לי בעיקבות השוד. הסתובבתי
כבר בתל־אביב ענודה תכשיטים ששוויים
גדול בהרבה מזה של אותו יהלום. אני
רוצה להודיע לכל הגנבים העתידים, כי
מהיום והלאה אינני עונדת כל תכשיט
יקר־ערך, פרט לזהב פשוט, לכסף ולזכוכית.
גם אינני מחזיקה תכשיטים בביתי,
כך, שחבל על הטירחה. מייד אחרי השוד
נסעתי לבית־חולים בנתניה, עם הפצע הפתוח
אך שם, בבית־החולים, רצו לגלח
את כל שערי. אמרתי לא, תודה, ונסעתי
לאיכילוב בתל-אביב. שם קיבלתי טיפול
נאות.״
עשירה
מ שועממת!
על המדרגות בביתה
רה. מיסגרת הטבעת מוכיחה כי גודלו
של היהלום היה בלתי־רגיל. אולם מנדי
מסרבת לאפשר לצלמת להנציח את הצלקות.
לעניין
השמועות, כאילו ג׳ו לא רצה
להתחתן איתה מפני שכביכול ניסתה
לגנוב את היהלום, היא אומרת :״מה היה
] לי לגנוב את היהלום 1הוא היה שלי !
^ ה רי ג׳ו נתן לי אותו ללא כל תנאי. חוץ
י מזה, היהלום לא היה מבוטח. ביקשתי מג׳ו
לבטח אותו, אך הוא דחה את העניין. יום
אחרי השוד הוא הגיע ארצה והעניק לי
יהלום חדש.
״אין לי מושג מניין שואבות הבריות
את כל הסיפורים שלי. אני אשה חזקה
מאד. אנשי העולם התחתון בתל-אביב יוד•
עים זאת היטב. אין זו הפעם הראשונה
שהם מנסים להתחיל איתי או להתנכל
לי. למעשה אני יודעת בדיוק מי שדד ממני
את היהלום, ואילולא חסתי על חייו הייתי
נוקבת בשמו. גם לי וגם למישטרה ברור
של מי העבודה המלוכלכת הזאת. אני לא
אתן לאיש כופר או כסף. לא איכפת לי
שישדדו את כל הבית שלי, ושינתצו אותו
ך * נ די ׳היא אשה חכמה ולמודת-ניסיון.
״י לבתה, דנה, העניקה חינוך אמריקא*
בבית־הספר האמריקאי שבכפר־שמריהו,
כדי שהילדה תוכל להשלים את חינוכה
בכל מקום בעולם שאליו נוסעת אמה הנעה-
ונדה.
כעת לומדת דנה בבית־ספר ישראלי
רגיל. היא דוברת עברית רהוטה, אך
מתקשה בכתיבה ובקריאה, ולומדת באולפן
מיוחד לילדי-עולים.
מנדי היא אשד, החיה על קוצים. חודשים
ארוכים התגוררה בדירתו של ג׳ו ליבו
שבמלון השרון. לפני חצי שנה עברה
לדירת־הגג שלה. עדיין לא השלימה את
בניית המדרגות, וכבר הי אומרת :״נמאס
לי! אני רוצה לעבור לבית מחוץ לעיר,
עם גן גדול. כזאת אני. שוקעת בהתלה בות
עצומה ביצירת משהו, וכשהשגתי
אותו וגמרתי לעבוד עליו, יוצאת לי הרוח
מהמיפרשים ואני רוצה להתחיל במשהו
חדש.״
ואומנם, משום כך, לדבריה, ביטלה את
נישואיה לג׳ו ליבו. אחרי שהבינה כי
עושרו הרב של ליבו יפול בחלקה, יצאה
הרוח ממיפרשיה.
הרי גירסתה שלה לביטול. הנישואין :
״מייד אחרי השוד בא לכאן ג׳ו. הוא היה
איתי כמה ימים, וחזר למונטריאול. אני
סיימתי את עבודתי בהצגה כולם הם כולם.
תיקווה מור נכנסה במקומי לתפקיד, ונסעתי
ללונדון. השארתי שם את דנה בבית
הורי, ורשמתי אותה לבית־ספר.
לאחר־מכן נסעתי למונטריאול, אל ג׳ו.
הגעתי לדירתו המפוארת והתחלתי להת־יכונן
לחתונה
״כל השמועות כאילו עמדנו -להטים אור חים
בטיסת צ׳ארטר מיוחדת מתל-אביב
לחתונה הן שטויות במיץ עגבניות. הטכס
היה אמור להיות אינטימי, ומעט הידידים
שלנו מישראל, שהיו אמורים להגיע לחתונה,
יכלו להגיע למונטריאול על חשבונם.
״אילו
הייתי יוזמת את השוד,
הייתי עושה זאת ליד ביתי!
״פיתאום, במונטריאול, הכל נראה אח רת.
נפגשתי עם עורכי־הדין של ג׳ו, עם
מנהל־הבנק שלו, עם ידידיו. בישראל,
הידידים שלו הם גם הידידים שלי. במונטריאול,
הידידים שלו שונים לחלוטין.
אלה הם אנשי-עסקים מכופתרים, שלא
בראש שלי. זה הפריע לי, אך לא עד כדי
ביטול החתונה.
״אחר־כך סיפרתי לג׳ו שקיבלתי שתי
הצעות־עבודה, אחת בדרום־אפריקה ואחת
בלונדון. ג׳ו התנגד שאקבל אותן. הוא
טען שהוא די עשיר, ושאין צורך שאעבוד.
הבנתי שהוא רוצה שאתיישב איתו
בקביעות, ואכנס למיסגרת של חיי-נישואין
נורמליים.״
א חד משנינו היה
צריך לוותר
ן * ספרת מנ די :
••ז ״כל היי עבדתי. אני רוצה להמשיך
לעבוד. אינני מתכוונת לשבת על סיר־הבשר.
אני חייבת להעסיק את עצמי.
מה שווה לי כל העושר בעולם, אם אהיה
משועממת ן
אילו היה מי שמכבס בשבילי, מי
שמבשל בשבילי, מי שמגיש לי קפה
למיטה, מי שמסיע את דנה לבית־הספר,
מי שעורך עבורי קניות ומי שמביא את
הקניות אל ביתי, לולא הייתי עסוקה
בעבודה משלי — הייתי אומללה.
״הסברתי זאת לג ׳ו, והוא לא היה מוכן
לקבל. אז התחלתי להתגעגע לארץ, לחברים,
לחתול שנשאר אצל הברה, לבית שלי
שכימעט לא הספקתי לגור בו. אמרתי
לג׳ו: אני אוהבת את ישראל, ואני רוצה
לגור בה.
״הוא הבטיח לי שנבוא לכאן לעיתים
תכופות, אך לא נוכל לגור כאן ביגלל
עסקיו בקנדה. ואז נוצר מצב שבו אחד
משנינו היה צריך לוותר. הוא לא רצה
לוותר, וגם אני לא רציתי לוותר. אז
החלטנו להשאיר את היחסים בינינו כמות
שהם, ולא להתחתן.
״עזבתי ללונדון. כעבור כמה ימים הצטרף
אלי ג׳ו. בילינו כמה ימים עם אחי
ועם השחקנית הישראלית שגית כתר,
ומייד לאחר־מכן חזרתי לישראל. נכנסתי
שוב לגלם את תפקידי בהצגה כולם על
כולם. לפני ימים אחדים בא אלי ג׳ו לישראל,
והבוקר הוא נסע. כשהחלטנו שלא
להתחתן, החזרתי לו את היהלום שנתן לי
כמתנה. אם מישהו חושב שיש בינינו
חשבון, הוא טועה. החיים נמשכים, והכל
פשוט יופי־יופי.״
במדינה
זכוכית כלי בית
כלי עץ מפות סטיחי ה ט
מוצרי ק ט קרמיקה אופנה ואביזרי אופנה
מוצרי נוי
צעצועים
דיזנגוף 224ת ״ א,
ט 231013.7
(המשך מעמוד )37
אולי, באמת, כך קורה אם הוא צם ככה
סתם, אבל כשיש מטרה, הרצון גדול וחזק
יותר, והגוף מחזיק מעמד זמן רב יותר.״
השביתה מול בניין הכנסת באה לתת
יתר־תוקף למאבקו של אייבי בנושא ההתנחלויות.
ובעוד עוזריו ומתנדבים ירושלמים
ששמעו על בואו טורחים בהקמת
האוהל שבו יתגורר עד יום חמישי, משתדל
אייבי לנוח ולשמור על כוחותיו
לימים יבואו. תוך זמן קצר התאספו סביבו
ידידים ותומכים, שבאו לאחל לו הצלחה
במאבקו. האוהל, שהוקם בגן מול הכניסה
לכנסת, אמור לשמש לו מחסה, אך יש
המפקפקים אם יעמוד ברוח הירושלמית
הלילית הקרה.
אייבי תשוש, והדבר ניכר בו .״ביום
הראשון של השביתה קיימתי מסיבת-
עיתונאים,״ סיפר. אמרו לי לשכב במיטה,
כיוון שכעבור 20 יום בטח אהיה כבר עור
ועצמות. אבל הנה אני כאן. שיבואו עוד
10 ימים!״
אייבי, שקיווה לנוח מעט ולאגור כוח,
הופרע מכך על״ידי זוג — גבר ואשה —
שהתקרבו למקום ונשאו בידיהם כרזות
בגנות מעשיו. האיש, גרשון יבנין, עולה
חדש מאנגליה, בא למחות על הפגנתו של
אייבי נתן בטענה כי יש לתת לאדם אחד
בלבד לנהל את המשא־והמתן. על הכרזה
שנשאה האשה, שהזדהתה רק בשמה הפרטי
— אוולין — התנוסס תצלום של
יאסר עראפאת.
״באתי במיוחד מחיפה להפגין נגדך !״
צעקה אל אייבי, שישב בכיסא־הגלגלים.
״אני נמצאת בארץ כבר כמעט חמש שנים,
והבן שלי נלחם בלבנון! איפה היית
אתה?״
שהנשיא ישכות. אייבי, שההתקפה
החריפה הפתיעה אותו, התרומם מעט ב כיסאו.
ניכר בו כי הדבר החרידו משלוותו.
״אני הייתי בקו הראשון כשאתם עוד
הייתם בחו״ל,״ השיב לה. אנו חיים במדינה
דמוקרטית, ומותר לי להביע את
דעתי בנושא השלום.״
אייבי רגיל לתגובות מעין אלה. מדי יום,
בשבועיים האחרונים, ישב שעתיים ביום
בגן־העצנזאות בתל-אביב כדי להתווכח על
דיעותיו. מרבית המתווכחים היו״ מתומכי
הממשלה, שפנו אל אייבי בחרפות ובגי־דופים.
אולם אחרי שיחה ממושכת עם כל
אחד מהם היה אייבי מצליח לרככם. כמה
מהם אף היו מסיימים את הוויכוח בשאלה :
״איך אפשר לעזור לך 1״
הפגנת הזוג, שנערכה ללא רישיון, לא
הפריעה את האווירה המיוחדת שיצר ספן-
השלום סביב מאבקו. תיירים ותושבי ירושלים
ניגשו אליו מפעם בפעם כשהם
מביעים את רצונם לעזור .״שתו מים,״
השיב לכל פונה.
במשך ארבעה ימי הפגנתו מול מישכן
הכנסת ייפגש אייבי נתן עם חברי־כנסת
רבים .״אם הנשיא יגיע לכאן, הוא מסכן
את עצמו,״ אמר בחיוך ,״אחרי שביקש
ממני להפסיק את שביתת הרעב, אני עוד
אשכנע אותו לשבות יחד אתי.״
שוטר ממישמר הכנסת השקיף אל הפ־גנת־היחיד
מאחרי עמודי הגדר המפרידים
בין הגן והכביש .״הוא יפסיק בלי שהוא
ירצה,״ הגיב השומר .״איך אפשר להמשיך
לצום כל־כד הרבה זמן?״ אך אייבי
עצמו אינו שותף לדיעה זו .״אני לא תמים
ולא אידיאליסט,״ הוא מצהיר .״יש לי
חלום ומחשבה, ואני עושה משהו למען
זה, ולא יושב בבית ואומר שאני פציפיסט.״
בינתיים
הגיעו למקום מיכל ושרית, תל מידות
המחלקה לאמנות בבצלאל. שתי
הסטודנטיות התנדבו להכין את שילטי ההפגנה
.״לא משנה מה דעתי הפוליטית,״
הסבירה שרית ,״באתי לכאן רק כדי
לעזור.״ מעשיהן אופייניים לתומכיו של
אייבי, הנמנים עם רבדים שונים של החברה
וביניהם בעלי דעות פוליטיות שונות
ומגוונות.
גם הבת, שרונה, המזדהה עם מאבקו של
אביה, הגיעה למקום עם בעלה, תיפאורן-
הטלוויזיה איציק אלבלך. מעברה האחר
של הגדר התגודדו זאטוטי גן־ילדים ירושלמי.
הגננת הסבירה לילדים מיהו אייבי
נתן .״הוא צם בשביל שיהיה לכם שלום,״
אמרה. והפעוטות פצחו בשיר ״כשהשלום
יבוא״ .אייבי, ישוב על כיסאו ולוגם מדי
פעם מבקבוק המים שלידו, מילמל בלחש
ללא-הרף :״נקווה שלא יידעו עוד מלחמה.״
הארוו
גווווי ש
מתכונו להיות
למדו היהלומים
שלהק 1ס ו
הא נ ויקאי
י ע שי ת כסף, הרבה ומהר,״ זאת
היתה החלטתו של האלוף שמואל
(״גורודיש״) גונן, כאשר פשט את מדיו
אחרי 29 שנות שרות צבאי. זה היה בחודש
אפריל . 1976 גונן, מי שהיה אלוף פיקוד
הדרום במילחמת יום־הכיפורים, ראה את
עצמו כקורבן וכשעיר־לעזאזל של ועדת
אגרנט. הוא ביקש לטהר את שמו שהוכתם,
לדעתו שלא בצדק, כמי שאחראי לחלק
ממחדלי מילחמת יום-הכיפורים. אלא שכדי
לצאת למאבק כזה, הגיע גונן למסקנה,
דרוש כסף. הרבה כסף.
השבוע, כשנתיים וארבעה חודשים מאז
הסיר את מדיו, נראה גונן׳ ,47 כמי שעשה
צעד משמעותי כדי להתקרב ליעד שהציב
לעצמו. הוא החל במימוש פרוייקט, שאם
יצליח בו, הוא עשוי לפתור את כל בעיות
המימון של המאבק הציבורי והמשפטי ש
01111ף0
צייס
1אווווף
מתכנן גונן, ואולי קצת יותר. גונן החל נחל כדי לגלות יהלומים שנסחפו עם זרמי
לממש את הזיכיון שניתן לו על ידי שליט המים. את היהלומים שהם מוצאים הם
הקיסרות המרכז אפריקאית, הקיסר ב ד מוכרים לקולקטורים, הסובבים בין השבקאסה,
לחיפוש וכריית יהלומים ברחבי טים כדי לרכוש יהלומים. אלה מוכרים
אותם בהפרש מחיר של מאות אחוזים לקיסרותו.
ההשקעה
הגדולה שהיתה דרושה להרמת משרדי הקניה של חברות אירופאיות הפרוייקט
מעין זה, בסדר גודל של כ־ 12 נמצאות בבאנגי הבירה, בתוכן גם חברת
מיליון דולאר, נמצאה. ציוד הכרייה כבר פיתוח הישראלית.
עד כה טרם חדרו הסינדיקאטים הגדוהוזמן
ונמצא בדרכו מדרום־אפריקה לאי־זורי
הסבאנה של הקיסרות. בסוף החודש לים לחיפוש יהלומי גלם לקיסרות של
יצא גונן עצמו למרכז אפריקה כדי לנצח בוקאסה. יש אומרים כי בוקאסה עצמו
שם על צוות של מאות עובדים, ישראליים, מנע זאת משום שאינו רוחש להם אימון.
דרום־אפריקאים, צרפתים ומקומיים, שינסה על פי גירסה אחרת נמנעו הסינדיקאטים
לחשוף בצורה מקצועית ושיטתית מירבצי מלעשות הסכמים עם הקיסר מחשש להיהלומים,
שטרם התגלו עד כה. האלוף, יציבות שילטונו. אולם על כך שבאדמת
שהפעיל אוגדות שיריון, מתעתד לנצח על הקיסרות המרכז-אפריקאית מצויים מיר־חטיבה
של כלים מיכאניים כבדים, שיחדרו בצי יהלומים גדולים ובלתי מנוצלים, אין
לתחום שהוא בבחינת ארץ לא נודעת, מחלוקת.
גונן הגיע אליהם בדרך מקרה.
כדי למצוא שם את האוצרות הנוצצים-.
״ואני לא אחזור,״ הוא מבטיח ,״עד שאמצא
ה קי ס ר לא
יהלומים.״
בקיסרות המרכז אפריקאית יש יהלומים.
קיבל אשראי
הם אינם נמצאים שם במיכרות תת־קרקעיים,
אלא על פני הקרקע, בתוך טרסות
שהשתחרר משירות־ הקבע ב-
וערוצים באפיקים שחרשו נהרות באיזורי
הסאבאנה הנרחבים של המדינה. הם מופ *י צה״ל, ביקש גונן לעסוק בייצוא של
קים כיום בשיטות פרימיטיביות. הילידים ציוד בטחוני מתוצרת ישראל. לשם כך
מחפשים אחריהם כשהם חופרים ביד או הים יחד עם קצין פורש אחר, תת־אלוף
במעדר בקרקע האדומה, או מסננים חלוקי עמנואל (״מנו״) שקד, חברה שהמשקיעים
והשותפים בד. היו ח״כ שמואל פלאטו־שרון
והקבלן אריה פילץ.
בניסיונותיו לבצע עיפקות עבור החברה
הכיר גונן את יואל ברקן, איש קיבוץ בית-
אלפא לשעבר, שהיה מכונאי בקיבוץ והפך
לנציג משרד־החוץ במרכז אפריקה ול־יועצו
הכלכלי של הקיסר בוקאסה.
ברקן, שבינתיים פרש מתפקידו ומתגורר
בפורטוגל ובישראל, המליץ על גונן
בפני הקיסר. האלוף יצא לקיסרות בניסיון
למכור לקיסר מטוסי ערבה מתוצרת התע־שייה־האווירית
הישראלית. בוקאסה התעניין
במטוסים מסוג זה המתאימים לצרכיו.
החל מו״מ שבסופו אף הגיעה מישלחת
מרכז אפריקאית לארץ. אלא שהעיסקה לא
יצאה לפועל. היא התפוצצה בגלל סירובה
של ישראל להעניק אשראי לקיסר
גם ניסיונותיו של גורודי׳ש ~למכור לבו־אקסה
קומנדקרים ורובי גליל לא הצליחו,
בגלל אותן סיבות. אלא שבינתיים נוצרו
קישרי ידידות בין האלוף הישראלי ל קיסר
האפריקאי. באחד הלילות הם ישבו
יחד בארמונו ש להקיסר, שגונן יעץ לו
בסידורי אבטחתו, ניהל שיחה שהתמשכה
כשמונה שעות. במהלך השיחה התעניין
הקיסר :״אני חייל ואתה חייל, אבל ממה
בעצם אתה חי? בטח לא מהעסקים האלה
של ציוד בטחוני.״
״אני עוד לא יודע, אני מחפש,״ השיב
לו גונן.
״במה אני יכול לעזור לך?״ התעניין הקיסר.
לך יהלומים,״ השיב לו גונן והקיסר
צחק.
״ואם אתן לך יהלומים?״ שאל הקיסר,
1ן 1ן י *1בוקאסה, שליט הקיסרות המרכז־אפריקאית, מציג
111 |# 11 דגם של אחד מאוצרות הטבע שבהם התברכה
ארצו: יהלום בגודל של 138 קאראט. כריית היהלומים בקיסרותו
נעשית בדרך פרימיטיווית. בעבודת־ידיים של הילידים. עתה ינצח
אלוף צה״ל לשעבר, שמואל (״גורודיש״) גונן, על המיבצע הגדול
ביותר של כריית היהלומים על שטח של 30 אלף קמ״ר בקיסרותו.
ניתנו כבר התחייבויות ותוקף הזיכיון עמד
להיפקע. נדמה היה כי חלום היהלומים
הקורצים נשמט מבין ידיו של גונן.
אז הכיר גונן באקראי את היהלומן דוד
עמרמי. עמרמי ,40 ,יליד פרס, עלה לארץ
ב־ .1951 היה חבר בקיבוץ דליה ושירת
בצה״ל בדרגת סמל. כשהשתחרר החל
לעבוד בתור חותך יהלומים ובמרוצת השנים
עבר בכל שלבי עיבוד היהלומים.
ב־ 1965 הוא ירד מהארץ, חזר לאיראן.
שם יסד את תעשיית היהלומים האיראנית,
כשפתית את המיפעל הראשון לליטוש יהלומים.
אחרי שבע שנים הפסיק את פעילותו
וכעבור שנתיים נוספות חזר לארץ עם
משפחתו והתקבל כחבר בבורסת היהלומים.
במיסגרת פעילותו ניסה לחפש אחרי
מקורות של חומרי־גלם ולקבל זיכיונות
גובה התשלום. לטענת גונן איימו האי-
לינים לגרום לכך ״שהפרוייקט יפול לים.״
אולם בגלל חלקם היחסי הנמוך בבעלות
על החברה ויפוי־הכוח שהיה לו, המשיך
גונן לגלגל את המיבצע בלעדיהם, כשבשלב
זה הם עדיין שותפים בחברה.
עמרמי, העומד להביחר כנשיא החברה,
משוכנע כי מציאת היהלומים במרכז אפריקה
וכרייתם עשויה לבסס את תעשיית
היהלומים הישראלית ולמנוע את תלותה
במקורות אחרים של חומרי־גלם, המוקצבים
על ידי הסינדיקאטים.
העובדה שהם עומדים להקים מיפעל
כרייה בהיקף כזה בקיסרותו של בוקאסה,
שהפך את עצמו ללעג בעולם כשמינה את
עצמו לקיסר ושאינו מקובל דווקא כשליט
נאור. אינה מרתיעה אותם.
ניפוי בנחל
האלוף גונן (עומד, שני משמאל) ליד חייל קיסרי, מתבונן
בדרך שבה מנסים ילידים בקיסרות המרכז־אפריקאית לנפות
אבני נחל אדומות במי הנחל, בעזרת מסננת, כדי לגלות בתוכן יהלומים גולמיים.
״אתה יכול להרים פרוייקט כזה? יש לך
כסף? האם ראית בכלל פעם יהלום?״
״לא,״ הודה גונן.
״אתה יודע איך מוצאים אותם?״
שוב השיב גונן בשלילה. בו במקום
הורה הקיסר להעמיד לרשותו את מכוניתו
הפרטית ושני שומרי־ראש, מינה את גונן
ליועץ לענייני מיכרות ושלח׳אותו לסיור
באתרים בהם כורים יהלומים.
הסיור נמשך שלושה שבועות. למרות
שלא היה לו מושג בכריית יהלומים הגיש
גונן בתום הסיור. דו״ח בה הציע הצעות
לייעול ואירגון שיטות הכרייה בג׳ונגלים.
תוך כדי אותו סיור קנה גונן גם מעמד
בקרב מלכי השבטים השונים השולטים
על איזורי היהלומים.
״עשיתי זאת בדרך פשוטה,״ מגלה גונן.
״בשטחים האלה צריך ללכת ברגל. לפעמים
16 שעות ביממה. כשהייתי בצבא כמעט
ולא הלכתי. אבל שם הייתי מוכרח ללכת.
פשוט אי אפשר לנסוע בשטחים ההם.
הגעתי למקומות שרגל אדם לבן עוד לא
דרכה בהם. בכל מקום שהגעתי אליו
שאלתי מי הצ׳יף. כשהיו מצביעים לי על
המנהיג הייתי הולך איתו ומשיג אותו.
מיד יצא לי שם , :הגנדאל הולך יותר מהד
מראש השבט /אמרו שם.
בתום הסיור התוודה גונן בפני הקיסר:
״הייתי רוצה לקבל זיכיון לכריית יהלומים
בארצך.״ בוקאסה הבטיח לשקול בדבר.
אולם עד שזכה גונן בזיכיון חלפה שנה.
הוא פרש מהשותפות עם פלאטו ושקד,
הקים חברה עצמאית משלו, יחד עם אפרים
אילין, לשעבר איל־המכוניות הישראלי,
בניו רמי וארנון ואיש משלחת משרד-
הביטחון בארה״ב לשעבר, אלי קצירי.
אפרים אילין יושב כיום בבריסל, שם הוא
מנהל עסקי בניה גדולים. הוא האמין בגונן
והסכים להשקיע בשותפות עימו. הוא מימן
גם את נסיעותיו של גונן לקיסרות.
בוקאסה עמד בהבטחתו. לפני כשנה הע ניק
לגונן זיכיון ל־ 25 שנה לכריית יהלומים
בשטח של 30 אלף ק״מ מרובעים
ברחבי מדינתו, כשלכל קטע בשטח זה יש
סטאטוס אחר. תמורת הזיכיון, אותו קיבל
גונן רשמית מממשלת הקיסרות, הוא התחייב
לשלם כ־0.׳ל 30 מס מערך היהלומים
שיגלה.
לרב הראשי
אין י ה לו מי ם
^ לא שזיכיון לחוד וכרייה לחוד. הס־י
י תבר שלהרמת הפרוייקט דרושות בשלב
ראשוני כ־ 200 מיליון ל״י. איליגון,
החברה שהקימו גונן והאילינים לצורך מימוש
הזיכיון, התקשתה לגייס משקיעים.
תחילה הצליחו לעניין חברת מיכרות בלגית
גדולה, העוסקת בכריית מינראלים באפריקה,
שבעליה כמעט נכנסו לעסק. ברגע
האחרון הם פרשו, אחרי שאילץ תבע ל הגדיל
את חלקו בחברה כדמי תיווך.
אחר כך נמצאו משקיעים אמריקאים.
היתה זו חברה בשם אולטרה, שבראשה
עומד ישראלי לשעבר. הנרי חרר, המתגורר
בלום אנג׳לס. האילינים וגונן הצליחו ל עניין
אותם במיבצע, חתמו עמם על הסכמים
ואף נסעו עמן למרכז אפריקה כדי
לסייר באיזורי הכרייה. אלא שאז הסתבר
שלחברה אין מספיק הון משל עצמה והיא
מתכוונת לגייס משקיעים אחרים. בינתיים
גורודיש מתמחה באיתור יהלומים במיכרה
יהלומים דרוס־אפריקאי. הוא נראה בתמונה
כשהוא שולף במלקחיים יהלום מתוך עוימת אבנים שנותרה אחרי סינון העפר מהמכרה.
לכריית יהלומים במדינות אפריקאיות. לפני
שלושה חודשים הופגש לראשונה עם גונן.
תוך שעה הפכו לידידים. עמרמי שמע על
הזיכיון שבידי גונן, התלהב ממנו. תוך זמן
קצר הצליח לגייס משקיעים מאיראן, שוויץ
וארצות־הברית, שהתחייבו לממן את הפרוייקט.
לגונן ניתן יפוי־כוח ע״י שותפיו
לחתום על הסכם עם המשקיעים. עמם ועם
נציגם הישראלי, עמרמי, יצאו שוב לסיור
במרכז אפריקה. כיוון שתוקף הזיכיון עמד
להיפקע, נחתם החוזה עם המשקיעים במהירות
בדרך חזרה, בפאריס.
אלא שכאן נוצר מיכשול חדש נראה היה
כי יכשיל את הפרוייקט. המשקיעים הזרים
התנגדו להכליל את אפרים אילין
במועצת המנהלים של החברה. אילץ ביקש
שיקנו את חלקו. היו חילוקי־דיעות על
אומר גונן :״לבוקאסה יש בעיה. הוא
קיסר. הייתי לוקח יהלומים מהרב הראשי
ולא ממנו. אבל אין לו. אני מכיר את
בוקאסה אישית. מותר לי להגיד עליו
מתוך היכרות מקרוב: הוא עשה את
עצמו קיסר למטרות פנים, מסיבות שבטיות.
זו הדרך היחידה בה יכול היה להבטיח
את נאמנות העם. בניגוד למה שאומרים
עליו הוא איש נבון מאוד, והכי חשוב :
פרו־ישראלי.
״מי שמתנגד לקיסר בוקאסה צריך להתנגד
גם לעשות עסקים עם השאח של
איראן. זה שאין לבוקאסה נפט זה אולי
חיסרון שלו, אבל אולי יש לו יהלומים. אני
חושב שיש צביעות בביקורת על שלים
אפריקאי שאין לו את היכולת ליצור לעצמו
תדמית חיובית באמצעות נפט או כסף.״
11 111
י 11פ ש
ארקיע מציעה דך יותר מהמראה
אם יש תחביב משותף לעם ה יהודי
כולו הרי זה החיפוש אחר
מציאות.
האשה היהודיה תנדוד על פני
עשרות חנויות ובלבד שתוכל להתגאות
בפני חברותיה, כי מצאה
שמלה זולה ב־ 10ל״י משלהן.
ואילו בעלה ישים את כל כספו
על קרן הצבי על מנת לתפוס
מציאה כספית בבורסה. אך דווקא
כשהמציאה נתנת על מגש
הכסף קורה לא אחת והציבור
אינו שם לב אליה.
מבצע הנופש בחודש יוני שמארגנת
חברת ארקיע יכול בהחלט
להחשב כ״מציאה״ ואולי
אפילו ״מציאה משמים״ תרתי
משמע.
אתה יכול לטוס לאילת במטוס
ארקיע לשהות בה 4ימים (3
לילות) במלון 4כוכבים ולשוב
בסיסה לת״א. כל זה במחיר
בואו
לצלול
•צר האדם הרפתקני מטבעו.
:בר עם שחר ההסטוריה החל
האדם לחפש אחר אתגרים להשביע
את יצרו. אחת הדרכים
האהובות עליו היתה הצלילה במעמקי
הים
למרות אלפי השנים שחלפו ממ־טיך
האדם המודרני, להשתכר
?:הנופים התת־ימיים. בעזרת ה־
?:כשור הטכנולוגי החדיש ניתן
1:הגיע כמעט לכל מקום.
}מי שאינו יודע עדיין — מדינת
]שראל נתברכה באתרי הצלילה
זיפים בעולם — שוניות אלמו-
:ים והדגה המרהיבה בים סוף
:שילוב עם העתיקות הטמונות
:מצולות הים התיכון מהווים נו־זא
לקנאה במדינות־ רבות. מוזר
!זעם נקודת פתיחה מצויינת כ את
אין בארץ מודעות לאפש־זיות
ההנאה הגלומות בספורט
און
של 1.222ל״י. אתם לא מאמינים
אולי, אבל זו עובדה !
לדברי מנהלי ארקיע אשר מסרו
לי פרטים נוספים על המבצע,
חודש יוני הוא חודש אידיאלי
לטיולים ונופש. השמש מחממת
אמנם, אבל עדיין אינה ״צולה״.
אתרי הנופש בדרום טרם הוצפו
באלפי המטיילים הצפויים עם כל
פתיחת עונה כך שרבים הסי כויים
לבלות חופשה בפרטיות
ולא ב״שוק״ המוני.
למרבה הצער אין בציבור מודעות
לאפשרויות הנופש הטמו נות
בחודש יוני ולכן לשם עי דוד
התיירות בעונה זו החליטה
חברת ארקיע ליזום מיבצע תיירות
מיוחד. על כל קניית תכנית
נופש כאילת תקכל יום אירוח
נוסף על חשכון החכרה.
ספרתי לכם עליה מציעה חברת
בנוסף לתכנית הראשונה שכבר
ארקיע עוד שתי תכניות לאיזור
אילת :
•.שהיה במלון ארבעה כוכבים,
מכונית צמודה לשלושה ימים
הצלילה.
שתי סיבות אפשריות להתעלמות
הזו )1 :רוב תושבי הארץ מרוכזים
באזור ת״א המרוחק מים
סוף והוצאות ההגעה לאזור זה
לא היו בסדר העדיפויות שלהן.
)2המחירים הגבוהים יחסית של
קורס צלילה.
אמרו לעצמם כמה משוגעים לענייני
צלילה. הבה נמצא דרך
ללמד את הישראלי המצוי צלילה
באזור מגוריו בזמנו הפנוי ואח״ב
נורידו לים־סוף על מנת שילמד
ויהנה מאתרי הצלילה. והכל
במחיר עממי מתקבל על הדעת.
מועדון הצלילה הוותיק בארץ
אמרו ועשו — נפגשו להם אנשי
אנדרומדה שביפו עם אנשי כפר
הנופש הנהדר בדי זהב והחליטו:
יקח אדם קורס צלילה ב מועדון
אנדרומדה ביפו, יסיים
•אנדרומדה
:אותן שנים החלה להתפתח תו־עת
הנופש בקרב תושבי הארץ.
:וסדות ומקומות עבודה הבינו
!ת נושא המנוחה לה זקוק ה זבד
לפחות אחת לשנה והחלו
ממן ולעודד נושא זה בקרב
:ובדיהם, מאידך, החלו לה,י־נות
המוסדות המתאי־מים ל־ן
ליטת סוג זה של נופשים.
כל אחד מנזשרדי החברה יוו־עו
ללקוח כמה אפשרויות נו־ש
ולא אירוח במלון בלבד.
אפשרויות הנוספות הן: עיסות
חבילה של טיסה ואירוח
אילת וסיני, נופש על גלג־ים,
כלומר, אירוח עם מכו ת צמודה, אפשרות לרכוש
רטיס אשראי לשימוש בכל
תי המלון בארץ. כל שירותי
חברה ניתנים ללקוח ללא תש־וס
וממומנים ע״י נותני השרות לבדי שרינו עם חוץ לארץ תורנזים
ס לנסיון עובדי החברה ע״י
ימוד הנושא בחברות דומות ב־ו״ל,
מקום בו נושא זה פועל
שיטות וכלים מתוחכמים בתר
בתקווה שניתן יהיה ליישם
יטות אלה בארץ ולתת שירות
היר ומשוכלל יותר לאזרח הנה
בארץ. לסיכום, פעולות הברה
מתבטאות כדלקמן :
אינפורמטיבי פירפומי
בדי־זהב
את הקורס לאחר שבועיים או
שלושה. מה שנותר זה להשלים
את 10 צלילות החוסה. בנופש
הקרוב שלו, יעלה על מטוס
ארקיע לאילת, ימשיך ברכב ש תעמיד
לרשותו ארקיע לדי זהב
וישוכן בבית המלון הנהדר. מכאן
ואילך הוא עובר לידיו ה מסורות
של מועדון הצלילה מהגדולים
בעולם שדי זהב מתגאה
בו כל כך. אנשי המועדון יקחו
אותו לאתרי הצלילה המרהיבים,
הוא יעבור תרגולים והדרכה נו ספים,
ואם ירצה בכך יוכל להשתתף
בסיורים יבשתיים לסב־טה
ולמדבר הקסום מסביב. כעבור
5ימים ישוב לאילת ויטוס
בחזרה לת״א כשהוא זכה ל חוויות
צלילה ובילוי מסעירות
ולתעודת צוללן מוסמך.
כל הסיפור כולו יעלה לו ס/ס50
-חברת האירוח הותיסה בישראל
זב׳ ,,און״ ולאו דווקא הפירוש
;מילולי של המלה אלא ראשי
זיבות של ״אירוח ונופש״ מבט־זים
את תמצית פעולותיה של
;חברה שיסודותיה הונחו לפני
:־ 17 שנים, כאשר ענף האירוח,
;נופש וההבראה היה מוזנח ו־וזמנת
מקום בבית מלון היתד,
חכה בהוצאות, קשיים טכניים,
זיחות טלפוניות, חיפושים, מש וח
מקדמות בדואר ושיבושים
׳בים.
ללא הגבלת קילומטרים (במס גרת
המבצע) או שניים מתוך
שלושת הסיורים הבאים: סיור
בן חצי יום לעמודי שלמה, סיור
לפיורד׳ ולמצפה התת־ימי, שיט
בן חצי יום לאי האלמוגים וסיור
בסירת הזכוכית. מחיר 1.659ל״י.
• התכנית השלישית כוללת טיסה
הלוך ושוב לאילת (ת״א,
ירושלים, חיפה) אירוח במלון 4
כוכבים לפי בחירה. למשך 4
ימים (שלושה לילות) ומכונית
צמודה לנהיגה עצמית לכל ימי
הנופש ללא הגבלת קילומטרים.
המחיר 1.659ל״י.
— התכניות כוללות בתוכן יום
אירוח חינם ע״ח ארקיע.
— שתי התכניות מוגבלות לשני
משתתפים לפחות.
— הרוכשים תכנית עם מכונית
צמודה יקבלו זוג כרטיסים לשמורת
הטבע חי בר.
א. מתן אינפורמציה וייעוץ בשטח
הנופש והאירוח, על כל
האפשרויות הניתנות בנושא זה
בארץ.
ב. הזמנה ואירגון האירוח עבור
הפונה בפנייתו הראשונה בו במקום
בצורה הפשוטה והקלה ביותר
וללא תשלום עבור שירות
ג. מתן שירות של ויסות ופיזור
הנופש בין בתי המלון השונים
והתקופות השונות.
ד. ארגון הבראה למוסדות ו קבוצות
מאורגנות.
ה. ארגון סופי שבוע וארועים
מיוחדים לקבוצות מאורגנות.
ו. מתן שירות של הזמנת מקו מות
לנכי רדיפות הנאצים ו בעריבת:
ח• .נופר
משרד הבטחון.
ז. מתן שירות של הזמנת מקו ! טל 241530 .־ 03ת.ד 29726 .ת״א
מות אירוח לסוכני נסיעות מ־חו״ל.
מומחי
התיירות של ארקיע אינם
מסתפקים בתכניות הטיולים ל אילת,
על מנת לאפשר לך לה־נות
מנופיו של חצי האי סיני,
מאתרי הצלילה המרהיבים בראס
מוחמד ומנופש בכפר הנופש בנביעות
הכינו לך בארקיע תכ ניות
נופש גם לאזור שרם א־שייך
ונביעות.
תכנית חדשה מן המכבש התבשלה
בארקיע בשבוע האחרון ו מובאת
זו הפעם הראשונה ל ידיעת
הציבור. ארקיע בשיתוף
עם כפר הנופש בדי־זהב יארחו
אותך ליומיים או שבוע ימים
בבית המלון המהודר במקום.
יאפשרו לך לצלול באתרי ה צלילה
המרהיבים ויספקו לך רכב
צמוד לכל תקופת שהותך.
הפקד את חופשתך בידיים המק צועיות
של ארקיע ומובטחת לך
הנאה שלמה ...וזולה.
מהמחיר של כל הגורמים הללו
בנפרד. מפתיע? ! אבל מסתבר
ששילוב של כמה גורמים בעלי
רצון טוב יכול להוזיל את ה מחיר.
בצורה משמעותית כל כך.
לבעלי יוזמה נתנת האפשרות להוזיל
את המחיר עוד יותר. ב די
זהב אפשר להתאכסן באחת
משלשת האפשרויות: אכסניה,
בונגלוס בכפר הנופש וחדרים
משפחתיים. אם אתה מגיע ברכ בך
אפשר להביא אוכל מהבית
או להנות משרותי המזנון וה מסעדה
במקום.
לסיכום: קחו את האשה והילדים,
החברה או בואו לבדכם ו בלו
השנה באופן מלהיב ושונה.
פרטים נוספים: אנדרומדה •->1 :
.827572 ,824725
משרדי די זהב בת״א — המלך _
ג׳ורג׳ ,48 טל.289706 ,288327 .
המרכז
לציוד צליל ה
ייצור, יבוא, מכירה
שירות ותיקון
חליפות צלילה • שעונים • מיכלים
ווסתים • פנסים • חגורות הצלה
• אביזרים • צילום תת־מימי
תל־ אביב, ככר המדינה, רח׳ ה׳ באייר ,68 טל 454195 .
תל־אביב ,״דוגית״ ,רח׳ בן־יהודד 250 ,
בחיפה, שדרות בן־גוריון ,2טל 512418 .
מלון הנופש׳
בקעת
הירח
אילת
מ חירי ם
נ צל חפשתךבעונה זו ותהנה
לחופ שה בלתי נ שכ ח ת:
מיו ח די ם
ל ק בו צו ת
מ מ חי ר מיו ח ד, שקטופר טיו ת
שמש, ים ונוף הרים...
שתיבריכותשחיה 16 ,דונםמרוצפיםלספורטושעשועיםלילדים 200 ,חדריםכפוליםמרווחים, מיזוג
אוי רמלא קו פי -שו פ ״ ח ל בי, גריל בצד הבריכה, אולםאוכלב שי רו תעצ מי, פי אנו -ב ר, חדרטלוויזיה.
מלון
בקעת
הירח
אילת, הזמנותבטלפונים — 0 5 9 -5 1 1 1
נופש
במדינה
פירסום
שיא של 3ר0י
כירכומאי ישראלי גגב
את ההצגה בכגס
בינלאומי גגרמגיה
כשיצא הפירסומאי אורי אבנת לפני
שלושה שבועות לשטוטגארט שבמערב־גרמניה,
הוא לא תיאר לעצמו שיזכד, לקב־לת־הפנים
שבה זכה.
אבנת יצא כנציג מישרה הפירסום אב־נת,
קרמו! ,שיפרין ונעמן, לכנס של האיגוד
הבינלאומי של מישרדים לפירסום
טכני־תעשייתי, איסתא. שיאו של הכנס
היה אמור להיות טכס הענקת 21 פרסים
למישרדי־פירסום מכל העולם.
לפני ועדת שיפוט, שכללה את שר־הכלכלה
הגרמני, מנהל מרכז העיצוב, מנהל
הטלוויזיה הדרומית, מנהל האוניברסיטה
המקומית, נציג התעשיינים, נציג ה בנקאים
ופירסומאי, הוגשו עבודות של
נציגי האיגוד ב־ 54 מדינות.
הפתעת הנוכחים ואבנת עצמו היתד,
רבה, כאשר ארבע פעמים קרא לו המנחה
לבמה כדי לקבל ארבעה פרסים שונים.
תחילה הוא נקרא לקבל את הפרס עבור
עיצוב חוברת ערבה של התעשיה האווירית.
בפעם השנייה קראו לו כדי לקבל
את הפרס עבור מודעת נשיונל פנסוניק.
בשלישית, פרס על הכנת מאזן בנק איגוד
ופעם רביעית בשביל סידרת מודעות של
התעשיה האווירית.
מספר אבנת הנרגש :״לקחתי אתי לכנס
שתי מדליות שמציינות את חג העשור
לאיחוד ירושלים, כדי לתת אותן למארחי.
אחרי שקיבלתי את ארבעת הפרסים, קניתי
שתי קופסאות יפות, ריפדתי אותן בצי
מר־גפן ונתתי מדליה אחת לשר־הכלכלה
ואחת לראש עיריית שטוטגארט, שערך
לכבודי ארוחת־ערב חגיגית.״
כזוכה בפרסים הרבים ביותר, הוטל על
הפירסומאי הישראלי לשאת את הנאום
המרכזי בפני 850 בנקאים ותעשיינים מ־דרום־גרמניה.
אבנת, בן להורים יוצאי
גרמניה, כלל בהרצאתו נתונים על כלכלת
ותעשיית ישראל ועל ענף הפירסום בארץ.
סיכום עם המצרי. שלוש תחנות
טלוויזיה ו־ 17 עיתונים גרמניים ערכו עם
הפירסומאי הישראלי ראיונות, שבהם הבליטו
את העבודות הזוכות.
בהמשך הכנס הציע הנציג המצרי לארח
את הכינוס של האיגוד ב־ 1980 במצריים.
אבנת הודיע שהוא תומך בהצעה, בתנאי
שכל חבר באיגוד יקבל אשרת־כניסה. כאשר
נפגשו הנציג המצרי והנציג הישראלי
במסיבה שנערכה באותו ערב, הם
הכינו במשותף הצעת־החלטה שאושרה
על־ידי כל הנציגים, שאמרה :״אם יהיו
הגבולות בין ישראל ומצריים פתוחים ב־
,1980 ייערך הכנס במשולב בירושלים וב־קאהיר.״
שיא ההפתעות הגיע כאשר, בסיום
הכנס, החליטה החטיבה האירופית של
איסתא להציג את מועמדותו של הנציג
הישראלי לתפקיד סגן־הנשיא־העולמי של
האיגוד.
הקונה בשר בשוק זה את קנייתו בדוכנים
המלוכלכים, ואשר בהם מתבצעת השחיטה
בתנאים תברואתיים ירודים ובניגוד ל־מיצוות
הדת. ואז הוזמן אל ראש המועצה
הדתית בתל־אביב, שלמה בוקאי, לשיחה
שבה נכח גם האחראי על הכשרות, הרב
משה מאיה. רצון נתבקש, בשפה עדינה,
להוריד את השלטים שתלה, בתואנה שהם
ניתלו באופן פרטי וללא אישור הרבנות
והמועצה הדתית. רצון לא נרתע.
הוא וחבריו חשבו להקים אגודת שוחטים
מוסמכים, כדי לנטרל כל אותם השוחטים
המנהלים את עיסקיהם במקום בצורה
פרועה. אגודתם היתה אמורה להיקרא
אגודת זובחי זבח.
אחרי שפירסמו בעיתונות מודעות כי
הם זקוקים לשוחטים מוסמכים, וכמה כאלה
התקבלו לאחר בחינות מדוקדקות,
פתחו בית־שחיטה בשוק. אז פירסמו רצון
וחבריו מודעות ושלטים שהודיעו כי מעתה
אין לקנות בשר בשוק, אלא מהחנויות
המוכרות שבפיתחן הוצב השלט המורה על
דמי ויתור. כיוון שבשוק זה פעילים
גם כמה שוחטים שאינם יהודים, ואשר
לפי ההלכה עבודתם בשחיטה אסורה, ביקש
רצון לפנותם מהמקום. הוא נשא ונתן
עימם, והבטיח להם סכומי כסף. לאחד
שילם במשך תקופה ארוכה סכום של 600
ל״י לשבוע כדי שלא יעסוק יותר בש חיטה,
לאחר 300ל״י וכר, בהתאם לנסיבות.
הללו נענו להצעותיו הכספיות ועזבו,
תוך שהמשיכו לקבל כסף תמורת ויתורם.
משחלף חודש ימים, הבין רצון שלא
יוכל להמשיך בדרך זו. חלק מהכסף שילם
מכיסו, ואת השאר מימן מגבייה שערך בין
הקצבים בשוק. אך הכספים לא הספיקו.
חברי האגודה החדשה פנו אל הרב
מאיה, והלה קבע פגישה עימם ועם רבה
הראשי של תל־אביב, הרב דוד חיים הלוי.
תגובת הרבנים היתד, אחידה: השוחטים
זכו בטפיחה על השכם. הרבנים התנצלו
רק על שאין ביד המועצה והרבנות לתמוך
בהם בסכומים שכאלה. שמירה על הדת
כן — אך לא תמורת כסף. לדיברי הרב
רצון אמר הרב הראשי, שמצידו יכול
המצב הבלתי־נסבל להימשך כך — כסף
הם לא יראו ממנו.
אומר רצון :״בכל הארץ, בכל שוק, אם
•טול, שכונת־התיקווה
מעבר לכל היגיון
״בשוק מתבצעת שחיטה שחורה. מאות
כבשים נשחטות שם מדי חודש, וכ־150
אלף עופות. הכל — בניגוד לחוק, תחת
עיניה הפקוחות של הרבנות, במקום שהדבר
יבוצע בבית־מיטבחיים נקי ומסודר
ותחת השגחה,״ אומר דמארי .״לגביהם אין
כל בעייה לעשוו* במהירות לתיקון המצב,
אבל הם אינם מוכנים לפעול.״
אהרי חודשיים של עבודה מאומצת, שב
המצב הבלתי נסבל לקדמותו וכל אותם
שנפסלו בעבר מביצוע עבודות השחיטה
מסיבות אלה או אחרות חזרו לפעול בשוק
כמקודם .״מפקח מטעם הרבנות עובר מדי
יום בשוק, רואה את תמונות-הזוועה האלה
של שחיטה לאור היום במקום מזוהם וללא
פיקוח, ואינו עושה דבר,״ אומרים השוחטים.
כיום יש בשוק התיקווה שש חנויות
הנתונות לפיקוח, ואילו 12 הנותרות פועלות
מבלי להתחשב בכל חוק שהוא, תברואתי
או דתי.
״אנחנו חמורי־עבודה של הרבנות. עשינו,
ביוזמתנו, עבודה שהיתר, היא צריכה
לעשות, וכעת הם אומרים שאין להם כסף
לסייע לנו בשיפור המצב ושנשבור את
הראש לבד,״ אומרים דמארי ורצון .״אבל
אנחנו נזיז אותם, בכל דרך שהיא! ואם
*4־44א40
**0001044
•יי״יי־
44י**46
1*1ט ס זין א
<׳ 4-0י.ז#ייי
בריאות דרך כל סשר
ה מצב המחפיר כשוק התיקווה
עבר כ? גטו? — אך זרכגות
לא איכפת יטעם ייטראז
יורע 7ויאכז טריפה
מראה מחריד מתגלה לעיני העוברים בשוק
התיקווה בתל־אביב. על דוכני הבשר
מתבצעת שחיטת עופות ובהמות בתנאים
סניטריים מחפירים. תרנגולות מתות נחות
לצד הדוכנים. אברי כבשים שחוטים ועופות
מרוטים, חתיכות־בשר ושאריות בע־רימות.
ומעל כל אלה, ענני זבובים.
כאשר הגיע בשר עד נפש, החליטו כמה
שוחטים שהמצב חרה להם, להתארגן ולפעול
לשיפורו, אך להפתעתם נתקלו בתגובה
אדישה ובאי־רצון לעשות דבר מצד
הרבנות והמועצה הדתית בעיר. הרב משה
רצון מיפו החליט לעשות לשיפור המצב.
ותלה שלטים במקומות בולטים בחנויות
שבהן מתבצעת שחיטה כשרה. בדרך זו
ביקש, בתמימותו, למנוע מהציבור הרחב
הסולם הזה 2127
המודעות הזוכות שז אבנת
במשותף, בירושלים ובקאהיר
מתפרץ שוחט לא־מוסמך ועובד שלא בהתאם
לתקנות ההיגיינה והדת, העירייה
מסלקת אותו מייד. רק בתל-אביב כל אחד
עושה כראות־עיניו.״
״זוהי אוזלת־יד מחפירה, וזילזול בולט
בציבור עצום, הבא מכל הסביבה לרכוש
בשר בשוק,״ אומר השוחט יוסף דמארי,
החבר באגודת השוחטים .״נניח לדת, אבל
מה עם הניקיון והתנאים ההיגייניים במקום
י המחלקה הווטרינרית חייבת להתערב
במתרחש כאן, והיא איננה עושה
זאת, כיוון שלמועצה הדתית לא איכפת!״
תמונות זוועה. לדיבריהם, המועצה
הדתית והרב הראשי יודעים על המתרחש
אך מעלימים עין. הם טוענים כי בחודשיים
שעבדו במקום מרצונם וסילקו את השוח טים
הבלתי־כשרים, שופר המצב לאין־
שיעור, אך ידם בכל־זאת קצרה.
גם זה לא יעזור, נפנה לבג״ץ ! אין לנו
ברירה.״
מישפט שיח השכנים המר
הידהה איימה זהכות את
כנו ש 7השכן, השכן שזח
אותה זקנות חזיה
ך כוזס הניעו זפיתיהמישפמ
״אם לא תרסן את הבן שלך, שמרביץ
לאחותי הקטנה, אני אכה אותו אם
תכי אותו, אני אכה אותך !״ באה התשובה.
״לא ידעתי שקוקסינל כמוך יכול להרביץ...״
״שיתקי,
זונה אשתך זונה
״אמך זונה״ .דו־שיח מוזר זה, התנהל בין
גבר בן 35 לבין ילדה בת ,14 בעמדם ליד
המעלית בבית־דירות מפואר. הוא — שמואל
פרידמן, יהלומן אמיד, היא — בתו של
אליעזר ליפין, בעל מיפעל מבוסס למיבל־טים.
שתי המישפחות מתגוררות באותו
בניין, באחת השכונות המכובדות בגיבע־תיים.
למחרת
היום, כשנפגשו השניים בפעם
נוספת, שלח פרידמן מבט לעבר הנערה
בת ה־ת ,1והעיר :״ילדה שיודעת להתבטא
כך, צריכה לקנות לה חזיה.״
הילדה הנעלבת פנתה עורף ונעלמה.
היא חשבה לספר לאביה, אך הלה היה
אותה עת בחו״ל, לרגל עסקיו. ימים אחדים
אחרי אותה שיחה בחדר־המדרגות,
טילפן אביה של הילדה מחו״ל, והדבר
הראשון שסיפרה׳לו בשיחת הטלפון הבין־
יבשתית, היה דבר העימות המילולי עם
השכן.
״אין דבר, כשאחזור אסדר את העניין,״
הבטיח ליפין לבתו.
ההבטחה קויימה. כמשב אליעזר
ליפין ארצה כעבור ימים אחדים, הוא לא
התמהמה, וכשראה את שכנו מגיע במכוניתו
אל חניית הבית המשותף, פנה
לקראתו כדי לחסל את החשבון.
על מה שאירע בהמשך, נחלקות גירסו־תיהם
של שני השכנים. ידוע רק שבעיק־בות
הדין־ודברים שהתפתח בחניון הבית,
הלך שמואל פרידמן להגיש באותו ערב
תלונה למשטרה, ולקבל טיפול רפואי באפו
החבול.
ליפין הובא לדין באמת תקיפה חבלנית
וגרימת נזק. פרידמן טען שכתוצאה מהוויכוח
שהתפתח בחניון הבית המשותף ש־בגיבעתיים,
שבר ליפין את אפו ואת מיש״
קפיו, לעיני בנו וחברתו בני התשע.
ליפין. מצידו, טען שאומנם ניגש לברר
עם שכנו את העניין, אך לדבריו, לא הש תמש
באלימות. הוא בסך־הכל הניח את
ידו על חלון המכונית של שכנו, ובדרך
כלשהי, עפה היד ושיפשפה את אפו של
השכן. מובן שהמשקפיים לא נשברו, ובטח
לא האף.
זקח יקר. התביעה הביאה צילומי־רנטגן
וכן חוות-דעת רפואית של הד״ר
אלישבע כ״ץ, רופאת אף־אוזן־וגרון ש טיפלה
במתלונן אחרי האירוע, ואישרה
את דבר השבר שנגרם לו. אך סיוע זה
לא הרשים במיוחד את ליפין, וגם לא את
סנגורו עורך־הדין דרור מקרין. מקרין
הביא עימו עד־מומחה מצידו, שבדק את
חוות־הדעת הרפואית ואת צילומי־הרנטגן
של אפו של המתלונן.
העד, ד״ר יורם רפופורט, מומחה לאף־
אהן־וגרון, רופא ראשי בבית־החולים אי־כילוב
בתל־אביב ומרצה בבית הספר לרפואה
של אוניברסיטת תל־אביב, הביע
דיעה שונה מזו של הד״ר כץ והצליח, כפי
שהתברר מאוחר יותר, לערער את עדותה
ואת מימצאיה של הרופאה.
השופט התרשם מעדות המומחה, וזיכה
את הנאשם מתקיפה חבלנית. אך הוא לא
קיבל את גירסתו לגבי עצם האירוע, והרשיעו
בתקיפה.
אחרי שתי שנות התדיינות בבית־המיש־פט,
למדו מישפחות ליפין ופרידמן, על
בשרן, שמוטב להן להניח לילדיהן לפתור
את סיכסוכיהם בכוחות עצמם.
דן פ־יגרו מסכם
>!׳111, 1יי
1י י <11
—— 811
את נ0ט*בר
הסוטים בסאן:
הגנו 1קבו,
הענבוים אונרם
את הסונים,
והאשה יורשה
את הסולם
זאשה ומאהבה בסרטו שד אושימה ״ממלכת התשוקות״
ך* ל מי שרצה להיווכח שהקולנוע
הוא בבואה נאמנה של העולם בו
אנו חיים, צריו היה לבקר השנה בפסטיבל
הסרטים בקאן. ריכוז כזה של מבוכה,
חוסר־אונים, חיפוש נואש אחר זהות
ונבירה עצבנית כל־כך בתוך נשמת האדם,
כפי שמצאתי השנה על מסכי הפסטיבל
הגדול בעולם, לא זכור לי מעולם.
וכאשר אחת הדמויות בסירטו של פול
מאזורסקי אשה לא נשואה (דווקא מן הסרטים
החייכנים יותר של הפסטיבל) אומרת
:״בשנות׳ה־60׳ היה הרבה יותר קל;
היתה אמנם וייט־נאם, ושרפו אוניברסי־טות;
היו שכונות־עוני ועלו על בריקאדות,
אבל היום — איו לנו שום מיפלט
מעצמנו,״ היא קולעת בדיוק לנקודה הכאובה
ביותר של כל הפסטיבל הזה.
יוצרים שונים באופיים בתכלית השינר,
כמו סקולימובסקי הפולני, שרטד הגרמני,
ליטין הצ׳יליאני החי בכסיקו, שפיזי
האוסטרלי או אלן פארקר הבריטי, נאל צים
להשתמש בצריהות־אימה מחרישות־אוזניים
כדי לבטא את מצבו של האדם,
מאחר שאינם מוצאים עוד את המילים
שתוכלנה לתאר בנאמנות את תיסכוליו.
אימת הנושאים שעל המסך עוברת כאילו
באופן ישיר אל היושבים באולם.
מקובל לחשוב שפסטיבל קאן הוא קרנבל
ענק, עליז וססגוני, שופע׳ שימהת־חיים,
תוסס ונמרץ. אולי זה היה כך פעם. בשנים
האחרונות זה הופך בהדרגה סיוט סהרורי
ומטורף שבו פנים מתערבבות בפגים,
סרט בסרט, שיחה בשיחה. אתה
פוגש־ מאות אנשים ברחוב, והם נראים
בדיוק כמוך: טרודים, עייפים, רצים מסרט
לסרט, מודאגים שיחמיצו את הפנינה
האחת בערימת השחת, סטאכאנוביסטים
שמנסים לשבור את גבול הסבל של חוסר־השינה
ולהספיק עוד, ועוד.
עיתונאים דוהרים אחר ראיונות, מבקרים
בולעים סרטים, מפיקים מתנפלים על
לקוחות בכל קרן־רחוב וכוכבניות עמלות
על כל חתיכת חוף. ואם היתה פעם שימ־חת־חיים
בכל העניין, היא נעלמה כבר
מזמן. זו היתה רק עבודה שחורה, מאומצת
ומתישה.
בתוך התוהו״ובוהו הזה, אפילו פצצה
אינה גורמת עוד להתרגשות. עצם העובדה
שאחת כזאת נמאצה קשורה למסך
ס 44
פרס הבימוי
באולם הגדול של לפסטיבל, ורק בדרך-
נס התגלתה לפני שנגרם אסון, סחטה
בקושי הרמת גבה מן ההמונים. כאשר,
בוקר אהד, פינתה המישטרה את אולם־
הכניסה של מלון קארלטון, שבו נמצאים
הביתנים הלאומיים של כמה ארצות, כולל
ישראל, בשל חשד של פצצה, לא נמצא
אפילו מי שיטרח לברר אם היתד, באמת
פצצה, ומי בכלל היה מעוניין להניח
אותה. וכאשר נפתחה אש על נוסעי מטוס
אל־על באורלי, היתה התגובה היחידה של
הנוכחים בפסטיבל (והיו מתי-מעט שהגיבו)
:״באמת לא יפה.״ כולם המשיכו אחר־כך
בדרכם לסרט הבא או לפגישת־העס־קים
הבאה.
אשה אונ ס ת גבר
^ רט אחד שבכל־זאת הצליח להוציא
״ י אנשים מאדישותם ולהסעיר, במידה
מסויימת את הרוחות, היה סירטו של
מארקו פרארי שלום לגבר. אולי משום
שהוא ממשיך את׳הבשורה של פרארי על
קץ העולם הממשמש ובא, על הריקבון
והניוון האוכל במין האנושי, ועל האשה
שעתידה לרשת את העולם לפי כל חוקי
דארווין, משום שהיא מסתגלת בו טוב
יותר. ואולי בשל כמה מראות פראריים
טיפוסיים כמו קוף קטן הנטרף על ידי
עכברים, גוויית קינג־קונג שטוחה על
חוף ניו־יורק, או גיבור המקשט את ערוות
ידידתו בפרחים אחרי שהיה קורבן
לאונס קבוצתי של להקת־תיאטרון פמיניסטית.
מעניין
שפרארי לא היה היחידי שהגה
את הרעיון של אשה האונסת גבר. סרט
שוודי של יורן דונר (בימאי במוצאו),
מספר על אשד, שיוצאת לבלות ערב בחברת
גבר׳שאינה מכירה, הוא אונס אותה,
ולאחר־מכן היא עוקבת אחריו במהלך כל
הסרט, כדי לנקום בו ולאנוס אותו. אבל
דונר לא מצא את הדרך להראות זאת על
המסך, שעה שפרארי אינו פוסח על שום
פרט מפירטי האונס.
ואם כל המראות הבוטים הללו, והשק־פת־החיים
שהם באים לשרת, היו נתונים
לוויכוח, הרי ההתפעלות מן הצורה החי
תיאום!
צונית
של הסרט היתד, כללית. פרארי הצליח
למצוא חוף ניו-יורקי שומם שמאח ריו
מצטייר כל קו הרקיע המפורסם של
כרך מגרדי־השחקים שצבעיו משתנים עם
שעות היום. הוא דלה מתוך פינות העיר
שרק מעטים מכירים שילובים מוזרים בין
ישן וחדש, בין מיבני־ענק לחורבות ה־מטות־ליפול,
ומבחינה הזותית מהווה הסרט
סידרה של הפתעות, בזו אחר זו. אולי
משום כך, כאשר הודיע מנהל הפסטיבל
שפרארי קיבל פרס מיוחד של ועדת השופטים,
התערבבו שריקות־הבוז של מתנגדיו
במחיאות־הכפיים של חסידיו.
תגובה דומה, לפרס מיוחד דומה, היתה
מנת־חלקו של סרט בשם הצעקה שעשה
הבימאי הפולני ידי סקולימובסקי באנגליה.
הסרטים האמריקאיים התחלקו בפרסי
המישחק. ג׳יל קלייבורג קיבלה (יחד עם
איזבל הופר) את ״דקל הזהב״ על מישחק
נשי, בעיקבות הופעתה באשה לא־נשואה,
סרט מפוכח, מרענן ומבריק של פול מא־זורסקי
(התחנה הבאה, גריניץ׳ וילג׳) שנחשב
היום, ובצדק, כמומחה הקולנועי של
חיי המישפחה הבינונית באמריקה.
הסרט מתחיל בכך שזוג מאושר, הנשוי
מזה 17 שנים, נפרד משום שהבעל העייף
מן השיגרה מצא לעצמו בת־זוג צעירה
יותר, וממשיך בתיאור מאמציה של ה־אשה
להשיב לעצמה את שיווי־המישקל
הנפשי והחברתי.
את פרם המישחק הגברי קטף ג׳ון
ווייט, המגלם נכה מילחמת וייט־נאם
הקונה את לב רעייתו של קצין, שעה
שקצין זה משרת בווייט־נאם. הסרט הופק
בעזרת ג׳יין פונדה, המגלמת בו את ה תפקיד
הנשי הראשי, מתוך אמונה בחשיבות
הנושא. אבל בסופו של דבר, למרות
הדיבורים הרבים על זוועות וייט־נאם והרמזים
להתעוררות המצפונית של הנשארים
בבית, הסרט אינו אלא משולש מן הסוג
הישן, זה של שני גברים ואשה, ולבד
מן הסימפטיה שמעורר ג׳ון ווייט קשה
להבין מדוע דווקא הוא נמצא ראוי לפרס
המישחק, מאחר שאינו מרשים בשום פנים
יותר מיריבו בסרט, ברום דרן.
סרט אמריקאי שלישי, מי יעצור את
הגשם, ניסה להתמודד עם נושא מילחמת
וייט־נאם במישור סימלי יותר. כתב צבאי
ד,בוחל במילחמה שולח, עם ידיד קשוח,
אדן בייטם ב״זעקה״
פרם מיוחד
כמות של הרואין לארצות־הברית. בשעה
שהידיד עומד למסור את החבילה לאשת
הכתב, מתנפלים עליו אלמונים שעקבואחריו, כדי לקחת ממנו את המטען היקר.
הידיד הקשוח (ניק נולט, מעשיר ועני)
מכה את האלמונים ונמלט עם ההרואין
ועם האשה. מכאן נמשך הסרט לפי מיטב
מסורת ״הסרט השחור״ ,עם רדיפות במ כוניות,
יריות ומהלומות, עם מישטרה
מושחתת ומושבת אמנים חסרי בינה ואח ריות.
כל זה, כדי להצביע על כך שיפי-
הנפש מסבכים את העניינים ואילו האנשים
הישרים, הפשוטים והאמיתיים, אותם יורשי
החלוצים של ג׳ון פורד והווארד הוקס,
הם שצריכים לשלם בחייהם את שבירת
הכלים. מה שמוזר הוא שמאחורי עיבוד
זה של מיתוס ישן, ניצב דווקא בימאי
בריטי ממוצא צ׳כי, קארל רייז, ומה שבא
באורח טבעי לפורד והוקם, נעשה כפוי
ומאולץ בידי רייז.
בחזרה לפרסים. נגיסה אושימה זיזע
לפני שנתיים את פסטיבל קאן, בסרט בשם
ממלכת החושים, הסרט, שהיה סידרה בל־תי־פוסקת
של מישגלים מפורטים, היה
לסנסציה של אותה השנה, והמבקרים התקשו
להחליט אם מדובר בפורנוגרפיה או
בתיאור מופלג של אהבה בשיא טירופה.
השנה שב אושימה, בתחרות הרישמית
(סירטו הקודם הוצג על־ידי איגוד הבימאים
הצרפתי) עם סרט בשם ממלכת התשוקות.
מיותר לומר מה היו ציפיות
הקהל, אבל אושימה איכזב את כולם. אחרי
שסירטו הקודם סיבך אותו בסידרה
ארוכה של מישפטים ביפן, בשל העזתו,
עשה הפעם כמיטב יכולתו להימנע מאותה
השגיאה. הסיפור על אשה הרוצחת את
בעלה ביחד עם מאהבה, ושניהם סובלים
אחר־כך מייסורי־תופת על מעשיהם ונרדפים
על־ידי רוחו של המת ואינם מוצאים
מנוחה עד שהם מודים במעשה, סופר
כבר פעמים רבות.
אושימה, בדרך מוזרה ביותר, בוחר
בגישה מנוכרת, כאשר הרגשות העזים של
הגיבורים עוברים מבעד לעדשת בימוי
מתוחכמת שבה התיפאורה והשחקנים מסודרים
בצורה מופתית כל כך, עד שבמקום
תשוקה נתקבל לפעמים רושם של מיסרר.
אולי בשל הסדר המופתי הזה זכה אושימה
בפרס הבימוי, אבל התשוקה היתה ממנו
והלאה.
טיעוניהן, נובר הסרט בכל החלקים האפשריים
של המיתוס ההיטלרי ומציג סידרה
ארוכה של טיעונים מכל הסוגים כדי
להסביר מיתוסים אלה, החל בטענה שהיט־לר
הוא תוצר הכרחי של המצב בגרמניה
שלאחר מילחמת־העולם הראשונה, ולולא
העם הגרמני לא היה גם היטלר, וכלה במסקנה
שהשואה אינה האסון הגדול ביותר
שנגרם על־ידו.
הכתרת הזעיר־בורגנות ככוח עליון,
השלטת הבינוניות או הסטת העם היהודי
מייעודו הנצחי (שהוא, לדעת הבימאי
האנס יורגן סיברברג ,״הפריית תרבויות
העולם״) ,הם חטאים חמורים לא פחות.
כפי שמתבטא נושא דברו של הכימאי
בפנותו לבובת היטלר :״ראה מה שעשית
ליהודים. נתת להם את ישראל והיום,
במקום שהם יתנו לנו את קאפקא הם נותנים
לנו את משה דיין.״
סיברברג הראה קטעים נבחרים מסירטו
בקאן עוד בשנה שעברה. מאז סיים את
ההסרטה, נתקל בסירוב של הטלוויזיה ה גרמנית
(השותפה להפקה) להציגו, ולא
הצליח למצוא אף מפיץ מיסחרי שיהיה
מוכן לטפל בו בגרמניה. בתערובת מחוכמת
מאד של מיסחריות ותרעומת, הוא
סירב לאפשר לפסטיבל ברלין להקרין את
היטלר שלו ושמר אות לקאן, כדי להשיג
הד גדול יותר. ואכן, הסרט יוצג כבר מן
השבוע הבא בהקרנות מיסחריות, בפא ריס,
בשני חלקים.
ההפתעה של הפסטיבל היתה הצגת סיר־טו
בן השנתיים של הפולני אנדריי ויידה,
איש השיש.
פונדה וווייט ב״השיבה הכיתה״
הפרס לשחקן
את הפרס הגדול נתנו, לראשונה מחדש
זה של מיתוס ישן, ניצב דווקא בימאי
זה הרבה שנים, פה אחד לסירטו של
ארמנו אולמי עץ הקבקבים. למען האמת,
ההסכמה הכללית לא היתה רק בין
השופטים אלא גם בין הנוכחים בפסטיבל,
מלבד כמה שונאי־כנסיה. מושבעים, שראו
בתיאור חיי הכפר האיטלקי במאה הקודמת
יותר מדי משום השלמה עם הגורל,
זיהה חזקה מדי למסורת ולמרות, ופחות
מדי מהפכנות. אבל המתנגדים היו מיעוט
קטן בלבד ואילו כל האחרים שמחו על
הפרם של אולמי, יוצר איטלקי צנוע העושה
מזה שנים סרטים ללא שחקנים מיק-
צועיים ובתקציבים זעירים, שבהם הוא
מוכיח שוב ושוב כי הצלחה בקולנוע אינה
חייבת להיות פונקציה של תקציבי־ענק.
איש השיש הוא אחת ההתקפות הפרועות
והבוטות ביותר של המישטר הסט־ליניסטי
בפולין שנעשו אי־פעם מאחרי
מסך הברזל. הדמות הראשית בו היא סטודנטית
צעירה לקולנוע העומדת לעשות
את עבודת־הגמר שלה: סרט תיעודי על
גיבור סטאכאנוביסטי משנות ה־50׳ .תוך
כדי חיטוט בעברו של האיש, נחשפת
חברה מושחתת, צבועה וחסרת־ערכים,
כשגם החברה של ימינו, זו שמנסה לשכנע
את הסטודנטית הצעירה להרפות ממלאכתה,
אינה טובה ממנה. ויידה אינו
חוסך שיבטו בשום הזדמנות. בעדשה
מעוותת, במישחק מוגזם, בסצנות חריפות
עד כדי מלאכותיות הוא מכה במישטר ה פולני
בעבר ובהווה.
הסיום האופטימלי כה כפוי, עד שמותר
לצופה להאמין כי נעשה רק כדי להמתיק
מעט את הגלולה המרה ולשמור את
ויידה מפני מיספרי הצנזורה. אם כי המבקרים
הפולנים הספיקו להסביר, בלחש,
שהסרט נמשך עשר דקות פחות מן הצפו־
( 160 במקום 170 דקות) ,משום שלפני יציאתו
את פולין חתכו ממנו את הקטע המביך
והחריף ביותר, קטע פסוודו־תיעודי
המראה את אורח החיים בגן־העדן הסוצ יאליסטי
של 1952 בפולין.
שני אורחי-כבוד אחרים בפסטיבל היו
למעשה, שתי פרידות: כל אחת עצובה
בפני עצמה. מרטין סקורסזה, שזכה בפרס
היטלר יוצא מן הקבר — כ״היטדר — סרט מגרמניה״
מיבצע מיוחד
הגדול בפסטיבל לפני שנתיים (עבור נהג
מונית) ,גייס את מיטב צלמי הוליווד כדי
להנציח את הופעת הפרידה של הלהקה,
אחד ההרכבים שעשו היסטוריה בפופ האמריקאי
של השנים האחרונות. האורחים
המכובדים בהופעה (בוב דילן, אריק
קלאפטון, ג׳וני מיטשל ועוד) ,האיכות ה־
חשבון״נפש
עצוב
היוצר הצנוע ביותר
ץ• את הזכייה השנייה ברציפות של סרט
1איטלקי שהופך לטלוויזיה האיטלקית
(בשנה שעברה היה זה אבי, אדוני שרק ה שנה
ניקנה בקאן על־ידי מפיץ ישראלי להצגה
בישראל ).ורמז ברור לכיוון שאליו
שמה פניה הפקת הסרטים באירופה היום.
ומן התחרות, לסרטים שהוצגו כאורחים
מיוחדים של הפסטיבל. תחילה, משום שה נושא
נוגע לישראל במיוחד, צריך להזכיר
סרט בן שבע וחצי שעות בשם היטלר,
סרט מגרנוניה. זהו מיבצע מונומנטאלי
(שאליו ישוב עוד מדור הקולנוע של
העולם הזה) שאינו שואף לשחזר את ה־קאריירה
של הפירר, אלא לבדוק איזה
חלקים ממנו חיים היום בעם הגרמני וב־אנושות
כולה. הסרט נאחז בכל הסמלים
האפשריים, ועשוי כמסכת סטאטית, שבה
הדמויות מופיעות בתוך תפאורה והמצלמה
נעה אך מעט. שעה שהן חושפות את
בלתי־רגילה של הצליל והתמונה (גם אילו
צולם הסרט באולפן ולא בהופעה חיה,
לא היה יכול להיות מושלם יותר מבחינה
טכנית) והעריכה המזהירה של סקורסזה,
(שהיה ביו עורכי וודסטוק עוד לפני שהתפרסם
כבימאי) לא יכלו להסיח את הדעת
מן העצב שבקטע שהעניק את שמו לסרט,
הוואלס האחרון או מן הנוסטאלגיה הנובעת
מן הראיונות שבו, שהם מעין כקרו־לוג
לעידן פום הנמצא בסיומו.
שחקן דפארדייה על גוויית קינג־קונג כ״שלום לגבר״
פרס מיוחד ושריקות־בוז
^ הושת מועקה גדולה עוד יותר
1״ שורה על סרטו החדש של בילי
ויילדר, פדויה, שסיים את הפסטיבל. זהו
השבון־גפש שלו עם עולם הסרטים, חש בון
שנעשה מבעד לסיפור על גורלה המוזר
של כוכבת-עבר המסתתרת מעיני העולם,
ושל מפיק ההופך שמיים כארץ כדי
לשכנע אותה לשוב אל הבד. מאחר שה סרט
מתחיל בהתאבדותה של הכוכבת, לא
גורלה הוא שמרתק את הצופים אלא הדרך
שבה, בסידרת מבטים לאחור, מתואר עולם
הסרטים, ההשתעבדות לתדמית הציבורית,
פיצול האישיות ויחסיות ההצלחה
בכל ממלכת הצללים הנעים על הבד.
ואי־אפשר לסיים מבלי להזכיר הצלחה
קטנה, אבל חשובה מאד, לסרט ישראלי.
סוסעץ הוצג במיסגרת שאורגנה על־ידי
איגוד הבמאים הצרפתי כאשר ישבו שופטי
איגוד המבקרים לדון מי מבין הסרטים
שהוצגו במיסגרת זו ראויים לפרס,
רבה היוגה ההפתעה כאשר סירטו של יקי
יושע הישראלי נמצא באחד המקומות הראשונים.
אומנם, סרט יוגוסלבי בשם
ניחוח פירחי השדה הוא שזכה בפרס,
אבל יקי לא פיגר בהרבה, וזו הפעם הרא שונה
שסרט ישראלי זכה בהתחשבות גדולה
כל־כך מצד הביקורת בקאן.
1* 45
הכר את בן־בריתד לעתיד י
דע את האוייב !
הופיע
רובקס
המתנה היפה ביותר
א. פקידת בוקר
ב. פקידת אחה״צ
3ימים בשבוע
ע ת 11לשל 1
בגליון מספר ( 1יוני) :
מבית:
המאבק בין שלום עכשיו ושלום בטוח — דו״ח מיוחד
בגין, החנינה וה שכונות — שלום כהן
הגוף הרקוב — יגאל לביב
טל ברודי ונחום גולדמן — מקסים גילן
במרחב:
מה הולך באש״ף — מי ת קפ ת השלום של
יאמר עראפאת
הממד הסורי של הסבם ישראל והטא חני ם
דיכוי האינטלקטואלים בקאהיר
ירדן חוששת מהתקפה ישראלית
זרקור על עיראק — היסטוריה, מישטר, דיכוי
ממשלת אל־חום בלבנון
בתפוצות:
>• קולות יהודים בגולה — שאינם מגיעים לאוזן הישראלית מדורים:
• יומן מדיני
• כ-אגוראמה — עי תונות הארץ מול עיתונות העולם
#׳ נקודת מישען — הטור הסאטירי של גדעון קוץ
!• מה לקרוא ומה לא — טור הספרים של זיווה שלם
• ציורי החודש — דוגי ולפל
להשיג בכל הקיוסקים
המחיר 5 :ל״י
תווים וספרי מוסיקה שטיינר
להתקשר 243386 03 לחנה.
שי ח ר
צליג
י• לרב שמואל הכהן־אבידור, בעל
תוכנית קבלת־השבת בלייל־שסת, על ד,־
ירידה הסדהימה ׳ברמת: תו0יי!חו מאז המהפך.
׳אבידוד
זכה, בצדק, סתישבחוית מפליגות
בשנים ׳שלפני־כן, באשר השתדל —
והצליח — להעביר ׳בתובניותו ואת הבשורה
הליברלית וההומאניסטות הטמונה בדית
היהודית ,׳ולהטיף בעקיפין נגד הקנאות
האפלה ש!ל אנשי גוש־יאמוינים מצד אהד
ושל האורתודוכסים האטומים -מצד שני.
אך מיאז המהפך הסתגל ילמצב החרוש, טיהר
את ׳שידוריו מסל מסר הומאניסטי, ומסת־פק
עתה בתעמולה לאומנייית־דיתית שיגר־יתית,
העובחת לא יפעם ואת גבול השיעמום.
טלוויזיה
13x3מתבייש בותתגצדוות
א ר 1מ 1ר
ציפוי דלתותוקירות
ל או ה ונוצ׳ה
ברכות ל פ תי ח ת
ה בו טי ק ה או פנ תי
נו אבה
ברחוב כצנלסון ,117 נבעתיים
ליד ביבר נח
מיטב האופנה של
מיטב היצרנים
:מתל־אביב, רומא, פאריז,
לונדון ומילאנו
לנערות, נשים וגברים!; .
פרשת ההסתערות המאורגנת על איחר
הכתבים המעולים ישל מחלקית החהשות,
רפיק חלבי, נמשכות.
הראשון שהתנסל על חלבי היה עור ך־
הרין אהרון פאפו, המוקיון של הוועד־המנהל.
בישיבת הוועד חרף וגידף פאפו
את חלבי, בעיקבות בתסה שלי הסתב לענייני
השטחים, שלדעית יפאיסו לוא הייתה
מאוזנת דייה1 .אוימנם פאפו לא יאמר זאת
•במפורש ,׳אולם ׳רבים הבינו כי לרעתו לא
יבחל חלבי לשמש בתפקיד הסתב לענייני
השטחים של הטלוויזיה משום ׳שהוא עצמו
דרוזי.
המכר, השנייה שהונחתה על חלבי באה
מצד כתב דבר חיים איזק. איזק לא
הסתפק בכתבה! ,שהופיעה׳ וביום הרביעי
האחרון ,׳ברמזים. הוא כתב במפורש כי
׳נעשתה שגיאה בכד ישמינו דרוזי כיפתב ל ענייני
השטחים בטלוויזיה.,
1לא הספיק חלבי להתאושש מד,שמצה
פרועת זו, יוסבר הגיעה אליו ידיעה על
מייתקפה נוספת. האלוף אברהם אורלי
הופיע לפני ועדת־החוץ־והביטחזן של הכ:נ־
מורלה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומגות
עתה המרכז ה תרבו תי של תל־אביב
(מול היכל ה תרבות)
רה׳ הוברמן 8במרתף) ,טלפונים 225055 — 225054 :
ס משלוחי תווים לבל חלקי הארץ .׳ 0
הגיות הינם בשפע ב מנד ט בהיכל התרבו ת.
ספר
דניאל
הספר דניאל בתרגום הקט עי םמאר מי ת
לעברית מדוברת, וכל שאר ה פר קי ם,
בבריכה אחתנאהומ הוד ר ת.
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר
מרדכי זידמן
הוצאת רשמים
כמחיר — 5ל״י לעותק (כולל דמי משלוח).
20 אחוז הנחה לכל עותק נוסף.
ת. ד ,7089 .ירושלים.
רובקס
המתנה היפה ביותר
רגע! ה אם אחה יודע איר ל ל מו ד?
* מיל״ה, המכון הישראלי לשיפור הלמידה מקיים קורסים מיוחדים לשיפור הכושר האישי
בלמידה * סטודנטים ותיכוניסטים לומדים איד לקרוא 1000 מלים בדקה ולהכין את אשר הם
קוראים * בקורם תלמד איך להגביר את הריכוז המחשבתי ואת פושר ההבעה שלף *
כסוף הקורם תוכל לזכור עשרות רכות של נושאי לימוד לאחר תירגול של רגעים ספורים.
הקורסים מתקיימים בתל-אביב, בחיפה ובירושלים וכן קורסים בכתב.
פרטים על הקורסים החדשים ועל הקורסים בכתב, טלפונים 916185־912093 ,03־ 03מ־ 8עד .2
כתב חלבי
התנצלות לפני הקצין
סת ,׳ובמשך יומיים תמימים השמיץ את
חלבי ולא היסס לקיבוע כי הוא מסית ומסעיר
ואת הרוחות בגדה. אורלי אף רמז
על קשרים שיש כביכו׳ל לחלבי עם גורמים
עויינים בגדה כאשר טען, כי הכתב ייודע
על מהומות בגידה עוד ליפני שהן מתרח־שיות.
אולי
הסימלי בכל הפרשה הוא שכאשר
הותקף חליפי, בין השאר על אי-
נאמנות למרינה, הוא ישהה באחד מבסיסי
צד,״יל בצפון הארץ! ,בשירוית־המילואים
שליו. רפיק חלבי הוא סגן יבצר,״ל.
חלבי נפגע ׳בעיקר מהשמצותיו ישל הבר
הוועד המנהל, אהרון יפאיפו. הוא התייעץ
עם ירידים, יועמד להגיש !תביעיודדיבה נגד
פאפו. כשנודע הדבר ולדובר רשות השידור
משה, עמידב, הוא פנה אל פאפו ׳וסיפר
לו ש׳חילבי נפגע, דכי בין השאר הוא עומר
לתבוע אותו לדין. פאפו, המגלה אומץ-
לב רב בישייפות הוועד המנהל, הסגורות
לעיתונות, נבהל. הוא אומנם סירב להתנצל
העולם הזה 2127
בכתב !בפני חלבי ״שום !שזה יופייע -3
עיתונים״ ,אולם מיחד לטלפן יאל חלבי,
לבסיס הצבאי שלו, בדי להרגיעו.
באותה שיחר. התקפל פאפו לג&רי. הוא
אמיר לחלבי :״איני בכלל לא ידעתי שאתה
דרוזי. לא התכוויניתי ׳אליך. ואני מטלפן לך רק שום שעמירב יאמר לי !שנפגשת. אם
נפגעת, אני תנצל בפניך.״ פאפו נם ביקוש
חלבי כי ׳תוכן השיחה וסיפור ההתנצלות
שלו לא יגיעו לעיתונים.
לא עוד ראוונות באולפן בלבד, אלא גם
ראוונות חיים, עם קהל, באיזיורי-׳פייתוח
ז׳כדומח.
יסער קיבל!את, תפקיד המנחה הקבוע של
מוקד אחרי שנפלה מועמדותו שלו ככתיב
פרלמנטרי. לנחמן שי הוצע להוות כתב
׳בנושאים ׳כלליים. .אחרי ׳שסירב ״להיות
ללא מיסג׳חת,״ ׳קיבל יאת הכנסת, ומוקד
מהווה ׳פתרון לאי׳ושו של סער.
שד התפטרות בחדשות
אריק מחרים אח הכתב
הכותב לענייני אווירה ישל מחלקת החד־שות,
חיים (״קייימול״) גיל; התפטר מהכתב
׳לענייני התיישבות של הטלוויזיה, המחלקה ועבר למחלקת התוכניות של היגאל
גורן; ׳נתקל באחרונה בקשיים ׳בטלוויזיה.
במשך חודשים ארוכים ריחפו
מילוי ותפקידו. גורן, שפמה גילויים שלו ב בבניין הטלוויזיה !שמועות על ב ך שגיל
חודשים האחרונים הוציאו כליו את שר־ עומד ולעזוב ,׳בגלל היחסים בינו לבין מנהל
החקלאות והממונה. על התיישבות בשט המחליקה. ,אולם ריק בשבוע ׳שעבר נקט
חים, אריאל (״אריק״) שדון, חייב די גיל. את צעד ההתפטרות.
פעם בפעם, במיסגירית עבודתו, לקבל תגר
גיל יעצמו ׳מסרב לפרט מדוע פרש מפות
שירון !ולראיין אותו.
המחלקה, וטוען כי הסיבות אישיות. נראה
בפעם האחרונה שבה יפגיש גיורן את כיי עזב משוט שלא רצה לעבוד יותר בשירון,
הוא פנה אליו בבקשה לראיון . .חדשות, ולא מפני שהציעו ילו משהו קוסם
תגובתו של שירון :״!אתה מביא נזק ל יותר במחלקת התוכניות .׳׳במחלקה זיו אין
מדינה! ,ואתה יעוד רוצה ׳שאני אתן לך
עדיין סל רעיון לגבי ותפקידו של גיל בה,
ראיון?״
וגם הוא מודה :״עדיין אינני יודע ימה אני
׳נראה יכי לדעת שרון, סל מי שאינו אעשה ישם.״ !ניראה סי יגיל עומד להצטרף,
מסכים עם תוכניות ההתיישבות המטור לפחיות בחודשים הקרובים, לקבוצה גדולה
פות וחושף אותן, מביא נזיק למדינה. או של המובטלים הסמויים בטלוויזיה, אותם
לם נראה כי החרם שהטיל שרון על גורן
שסקבלים משכורת ואינם עושים דבר.
.אינו מישרת את השיר. גורן ממשיך לחשוף
את מעללי שירון.
ביז סז של 200 אלף
הקרב על ירושל
׳נושא לוויכוח ׳במחלקת החדשות קישור
׳בימלחין־זמר יעקוב (״יענקל׳ה״) רוט־פליט.
רוטבליט, מי שלחם במילחמת
ששת הימים ׳במסגרת החטיבה הירושלמית
ואיבד !את רגלו בקרב, הוציא ׳תקליט
בשם איך שיחררתי את ירושלים.
עורכת השבוע יומן אירועים, יעל חן;
אישרה ׳לכתב יעמוס א רכל ׳להכין כתבה
על רוטבליט לקראת יום־ירושלים.
׳אולם ייעל הן חלתה ,׳ואית מקומר. בעריכת
השבוע האחרון תפס מגיש המגזין,
חיים יכין. יבין פסל ואת הכתבה. ,והבנים
במיקומה ראית־חווץ עם טלי סוואלאס.
לפי גיריסה אחת, חשיש יבין מפני הוועד
המנהל.
תגובתו של יבין: כפי שנאמרה ביום
השישי האחרון היתד :.״היא תתוקן, ואם
היא תהיה טובה היא תשודר בשבוע הבא.
הכתבה לא היתה מכובדת. לא לכבוד
רוטבליט ולא לכבוד ירושלים. יש מקום
לכתבה, הנושא טוב והשירים טובים. אבל
הכתבה, כפי שנעשתה, דורשת תיקון. כיוון
שהיתד. לנו כתבה אחרת על יום ירושלים,
זו של אמיר שגיג, לא יהיה מאוחר לשדר
אותה ביום השישי הבא.״
אולם כאשר רוטבליט איים על יבין כי
הוא יפרסם את סיפור הפסילה בעיתונות,
החליט יבין, בשבת האחרונה לשדר את
הכתבה, בתיקונים קלים בלבד, עוד באותו
הערב.
׳שר-ההינוך-וד,תרבות זכולון המר ׳קיבל
בייטים האחרונים ׳שאילתה מעורך חהדיו
משה. עמאר, ה״כ מפ״ם מחיפה, בעניין
חיכי ו׳זונים ]לשמועות
שחיי שאילתות .׳נוספות הגיעו אל שר־
החמור בעניין חשות השידור. יח״כ יעקוב
(״ז׳אק״) אמיר; איש המערך מדימונה
מחה נגד סך שעל הכתבים המסקרים את
הכנסת נאסר לשדר או להודיע על שאילתות
המוגשות על-ידי חברי־סנס׳ת, על-יפי
הוראתו יש׳ל יזשב־ראש הוועד-המ׳נהל, הפרופסור
ראובן ירון.
׳שאי,לתה ׳אחרית היא של שיר־המישטרה
לשעבר, שלמה !הילל ומהמערך, הטוען
כי ׳נודע לו שראיזון עם שר־המישפטים לשעבר,
חיים צדוק; ׳נפסל לישידור על-
ידי הפרופסור ירון.
בדיקה שינערסד, ברשות השידור גילתה,
כי בשתי הטענות יש ירק קורטוב של
יאמת. ירון מעולם ילא הוציא הנחיות לגבי
שיא״ליתות של חברי־סנסת. ממלוא-מקום
:מנהל מחלקת־החדישות ׳ברדיו, ח וך נווה,
מנהל מחלקתיו־,חדשות ברדיו, חנוך נווה,
סיקור ההצעות לסדר־היום בכנסת, ויתלה
:תקנות אלה על לוח-המודעיות של הרדיו.
התקנות שהוציא נווה ,׳שאין בהם כמעט
שום דביר יחדש, לא קיבלו את אישורם
שיל ירון: או של מניכ״׳ל הרשות יצחק
ל יכני, והשניים לא יידעו עליהן כלל עד
שהגיעה השאילתה של אמיר.
לגבי פסילת הראיון עם חיים צדוק,
אומנם ונפסלו, במבט דברים ׳שאמר צדוק,
אולם היתה זיו פסילה מטעמי עריכה בלבד,
מבלי שירק ישמע על יכך כלל.
בעיקבות השאילתות שליח ירון לאמיר
מייברק הריף ביותר.
ארווו־זיו! לבריכ ת הסולטן
כתכ גורן
מי מביא מק?
שינו״ ב״ומוקד׳
טוביה סער; העומד לחזור לארץ,
יחיה המנחה הקבוע של מוקד. עד כה היה
נהוג במוקד לקבוע. יאת המנחה ליפי ה־מריהאיין
ואו הנושא ,׳ולמצוא ׳בכל פעם
מנחה הבקיא בנושא. להבא יהיה סער
המניחה קיבוע ואו במעט־יקבוע של מוקד.
כוונה היוא גם לתת דמוית חדשה למוקד.
צורך לשלם לו יותר מ־ 200 אלף לירות
דמי בטלה־סאוגם.
עימאר דורש מהמר להשיב לו סד, הצע דים
שנקטה רשות השידור כ׳לפי האחר־יאים
ליבמבוז זה !של ׳פספי הצקבור, ומה
הצעדים שהוא יעצמו עומד לנקוט״ או
כבר נקט נגד האחראים לכך.
הוצאת סכום של 200 אלף לידיות מכספי
רישות־השידור עיל-ידי ומנהלי המחלקה
הערבית, בראשותו ישל יוסף כראל.
הח״ב מיסיתמך על ביטאון הספרדים בירושלים,
במערכה, המסתמד על גילויים
שיל העולם הזה בפרשית עובד ׳שהיה מוש־עה
ישנים ׳אחדות בגלל עבירות משמעותיות,
הוחזר ואחר־יכך לעיבודה ותוך שהיה
המערבית שמונתה לעסוק בהסנ׳ת הארוויד
יון הבא קיבלה לעיונה רעיון חדש, שבו
תומך ראש עידית ירושלים טדי קדלק.
ההצעה היא לערוד את הארוויזיון בבריכת
הסולטן ,׳למרגלות הומת העיר־העתיקה,
המקום ישבו ניערך קונצרטחההציד-
עד, המפורסם במוצאי יום־העצמיאוית. הרעיון
עלה בעקבות ההתלהבות הגדולה של
תהנותיטלוויזייה ברחבי העולם מהסרט ו־
׳מהשידור שיל הקונצרט.
מעלי ההצעה יודעים כי עריבת ה־ארוויזיון
׳בבריכת הסולטן כרוכה בפתרון
בעיות ׳רביות. יבין השאר, יש לסמוך על
׳מזג־והאוויר שלא יהיה סגרירי. אחד הפתרונות
לכך הוא להכין את בנייני האומה
או תיאטרון ירושלים למופע, אשר
יועבר !אליו:אם ׳יתברר כי ביום שידור ה־ארוויזיון
יהיה מזג־האוויר גשום. בעייה
אחרית היא העדר חדרי-הלבשה ׳בבריכת הסולטן!
,אולם יגם למנייה זו כביר נמצא
הפתרון: להתקין ואף משכנות שאננים ה סמוכים
סחדרי־הלבשה, ולהסיע את ד,אמינים
במכוניות מישטרה לאחורי יד,יבמה, כיפי
שנעשה הדבר עם הסולנים שהופיעו בקונצרט.
500ל״י
לכתיבה
׳פרישת כתבחהרדיו גגי גזית ממשיכה
להסעיר את החריפות (העולם הזה .)2126
׳בינתיים מתברר כי גזית יצא לארצות-
כתג ארגל
מה בעניין ירושלים?
הברית עם מי׳סתב ממנהל הרדיו חגי
פינסקר ,׳המאשר כי הוא עובד הרדיו
הישראלי ושליחו ליארציות-הברית, וני כל
הנוגעים בדבר מתבקשים ל׳תת ליו את
עזרתם.
סוכם עם גזית כי הוא: יקבל סכום של
500׳לירות עבור כיל כתיבה או ידיעה ש־ישדר
מארצות־הברית. סכום זה הוא נטו,
מאחר שגזיית המציא לרשות השידור פטור
ממס־הכנסה, שאותו קיבל מאחר שנסע ל־ארצות־הברית,
בין השאר ,׳כסטודנט.
מ•זרחי מצטלם
תמורת אש״ל
מי שהתגעגע אל גיסים מזרחי, פקיד
רשות־השידור !שידיו בכל ויד יכל לא ביו,
היח יכול לראותו בסירטון שהכין יורם
ארגל מארגנטינה, יעל ההכנות לפתיחת
מישהקי ושידורי גביע העולם בכדורגל.
׳כאשר פורסם במדור זה כיי ממרחי, ש אין
לו תפקיד קבוע אולם הוא נימצא בכל
מקום, עומד לנסוע עם מיישלהת רשות־השידור
לארגנטינה, הוכחש העניין. רק
אחרי ׳שממרחי נסע, וכבר !אי־זאפשר היד,
להסתיר זאת, ,נימסר כי נסע על השיבונו,
וכי הוא מקבל ירק דמי אש״ל.
רוטק תוויד קרוב אליך
לובחר סריגי טריקו לגברי ולנשים -
חולצות,לבנים,פיגימות, גרביים ושרזלות ארוכות
11,7
הנוהח־ המנריע
ך ממה דקה עמדה באולם הסניור, בב־עיש־רנזאדה.
הת׳חיתוינה של
י קומה התחתונה
ישל מליון רמאדה.
רות הצופים, שישיבו איו עמדו במעגל, עצרו
את נשימתם, פשוטו כמשמעו. כמ׳ו רופאים
צעירים העוקבים אחר תינועות-הידיים של
שני מנתחים דגולים בעית ניתוח גודלי,
הביטו ׳בידי ישני האלופים שיושבו במרכז.
״זהו המהלך שיכריע: את המי׳שחק!״
לחש מישהו ..באולם הידהד קול הקוביות
המתגלגלות בכוס־הפלסטיק. הקוביות ׳נפלו
על הלוח. אחת מהן נתקלה באבן ועמדה
על צידה. זריקה פסולה.
שוב נשמע קול הקוביות המתגלגלות.
שוב נפלו הקוביות. הפעם הן ישכבו שטוחות,
כנדרש. שיש־חמש.
״אד,הה נפלטה איחה מפי הצופים.
אדריאן שווארץ הזיז יאת אבניו• היוא
נטל את קובייית־ההכפלה, יושם אותה על
הלוח, כשהמיספר 2למעלה.
קוביית הדכפלה, במישחק השיש־בש,
הומצאה בשנית .1925 פירושה: אחיד משיני
המשחקים ׳תובע ׳להכפיל את מיספר הינקיו־רות
בחיושוב ׳תוצאות הימישחק. ליריבו יש
ברירה: לקבל יאת ההצעה או להיכנע ברגע
זה ולהפסיד ואת הנקודות לפי החישוב
הרגיל.
׳באותו רגע הותה תוצאת התחרות ,15:21
לטובת אדרייאן ׳שווארץ. יריבו, אבי כהן,
נכנע. התוצאה עלתה ל־ .15:22 אדריאן יהיה
זקוק לנקודה אחת נוספת, כדי להיות לאלוף
ישראל ׳בשש״ביש.
״אבי טעד לחש אחד הצופים, מומחה
ידוע ׳לשישיבש .״הוא היה צריך לקבל את
ההכפלה, ולהכפיל עוד פעם. לא היה לו
כבר מה להפסיד. אך אילו ניצח במי׳ש׳חק
בהכפלה כפולה, היד, עובר על־פני אדרי־
אן. זה היה הסיכוי האחרון שליו !״
הסיכוי ילא ינוצל. המיישהק האהריון הית־חייל.
הוא הנחיל לאדריאן שווארץ את ה
ואת
תואר־האליפות. השלבה־ 23 ואתנקודה ד,־
יארך שלוש
הסופי ארך
׳שלוש שעות.
התחרות הראשונה על אליפות
שש־בש בישראל, שנערכה השבוע מטעם
מערכת העולם הזה ובחסות חברת
דובק, ארכה ארבעה ימים. התחרויות הסופיות
שנערכו ביום הרביעי, חצי־הגמר
׳והגמר, יארכו שמונה ׳שעות רצופות,
מי שחק
אברהם אבינו
ההחלטה הגורלית
אדריאן שוורץ בן ה־ ,34 מדריך שחמת במיק־צועו,
מזיז את האבנים במהלך שהכריע את
מישחק־הגמר. לידו, ממושקף, עוקב בדריכות, הפרנפסור למתימטיקה נדב אבירן.
ף* תום המיכחן הזה לא יכול היה
י להיות לאיש ספק כי השש־בש אינו
מישחק של מזל, כפי שנדמה להדיוטות. ב תיאוריה,
שווים בו יסודות המזל והכישרון.
אך למעשה, בדרג כזה של אלופים, עולה ה־כ״שירון
׳בהרבה יעל יסוד המזל. ה׳מזיל יכול
להכריע מישחק יאחד בודד. אין הוא יבויל
להכריע ׳תחרות ישל שעות.
״יש כלל אחד יחשוב בשש־׳בש,׳׳ התלוצץ
אורי אפנדי, כאשר מסר אית הגביע
לאלוף החדש ,״כשאתה מנצח, זה ביגלל
הכ״שרון. כשאתה מפסיד, זה ביג׳לל ה־מזל.״
בשנים
האחרונות חזיר מישחק השש־בש
(״באק־גאמון״ ,באנגלית) ולמקום ובכ״ר ב עולם.
כשהוא מתחרד, במיש׳חק השח־מת.
לא במיקרה עוסקים ׳אמני שה־מת רבים גם
בשש־זסש ,׳ושיני ׳אמני שיח־מת ישראליים
השתתפו גם בתחרות השש־ביש, שיל השבוע.
האלוף המנצח, אדריאן שווארץ, משמיש גם
הוא כמדריך שה־ומית ,׳ומצטיין במי׳שחיק זה.
בארץ ׳נחשב הש׳ש־ביש, עד לא מכבר,
כמוש׳חק של בטלנים ו׳לא־יווצ׳לחים, בייחוד
מבני עדות־המיזרח. אין דיעה קדומה מופרכת
יותר.
״זהו מיישחק פרסי עתיק,״ הסביר השבוע
היום הרביע : ,במשו 12 שעות עקבו האונים אחו שרבי הגמר שר אליפות ישראל
אכן שריריה אנדרלמוסיה ׳לא־ימעטיה. עזרא
טיסוינה ,׳אלוף־העוילם וששימש כשופט ו־כמדריך
בתיחירות, עמיל קשות כידי להסביר
לכל את הכללים המחייבים, המקובלים בתחרויות
בינלאומיות• הצופים ונדחקו. היה
קשה לברר מי יושתק עם ימי ,׳וליייד איזה
לוח.
מין; עדה
ושיכבה
ף הנה קרה פלא: כשנזרקה הקוביה
| הראשונה, במשך ארבעה ימים רצופים
ורוויי־ימתח, שרר ובמקום סדר מופתי. לא
״ 1 3| 1במישחק־הגמר נגד אדריאן
שוורץ, אבי כהן. שחקן
י י -1
שקט שהגיע לגמר כמעט בלי להוציא
מילה מפיו, זכה במקום השני באליפות.
.,חיים זינגר, אחד השש־גשניקים המושבעים,
בעת התחרות .״שיחקו בו מלכים ואצילים.
לפשוטי־העם לא היה זמן. הם היו צריכים
לעבוד.
״באשר התורכים כבשו את פרס, זה
הפך מיישחק של האצולה התורכיית. הקצי-
נים התורכיים שיחקו בו, כאשר !שלטו התורכים
בכל המיזדח התיכון והגיעו עד
לשערי ויכה. במשך הזמן ילמדו מהם המשרתים
הערביים שלהם את המייישחק,
והתחילו לשחק בו. כך ׳נוצר הרושם כאילו
זהו מישחק של ערבים עניים.״
זוהי רק תיאוריה ׳אחת. לפי תיאוריה
אחרת, זהו מישחק מערבי דווקא, שהגיע
אל עמי המחרת בימי האימפריה הרומאית.
דבר
יאחד בטיוח: המיישחק הוא עתיק ומכובד.
הרומאים יכביר שיחקו בו כימעט
עיל־פי הכלילים הנוכחיים, שנקבעו בראי
שית המאה ה־ 18׳בבריטניה. ציורים מימי-
הביניים מיראים יאה יפני חצר־המלובה ה בריטית
!משחקים ׳שיש־בש. ובחפירות אור־כשדים
בעיראק יניתגילה לוה שש־סש, כיימעט
מודרני ,׳מלפני ׳כחמשת אלפים שנים.
יתכן כי אברהם אבינו, ראשון עולי־בבל,
יסביר ׳שיהק מישחק זה לפני ״שארז
י אית הפקלאך ׳והחליט לעליות לישראל.
מארגני חתחרות חששו לא מעט לפני
ההתחלה. האם ניתן יהיה לשמור על הסדר?
האם לא תהיינה התפרעויות י
בשעה הראשונה, כאשר ימאות המתחרים
׳והצופים הצטופפו באולמות רמאדה,
1 71 [ 5^ 11ן חיים דוגר וחשב אחד משחקוי השש־בש הטובים בארץ, הוכרע בשלב
י 1״1טעי 111י שמינית הגמר על־ידי הציירת אורה סטוקליצקי, ושאר עד סוף
התחתיות, ויחח מהלכים מסובכים, עקב בדריכות אחר שלב הגמר וחלק שבחים לתחרות.
השופט
אלוף העולם בשש־בש,
עזרא טיסונה, ששימש
כשופט ראשי בתחרויות, מסביר לקהל ה צופים
את אחד המהלכים המתוחכמים של
אדריאן שוורץ, מבקש להתפעל בשקט
היתח יאף תקדיח בלתי־דצייה אחת. הסדרנים,
שהויכאיו ימה יכל־ה ספורט, ונשארו
בלא־מעשה, עקביו ׳אחרי המ״שחקים כימיו
סל הצופים האחדים. כיימעט ׳ולא חיה
צורך לקרוא לשופטים כידי להכריע ב־בעייה
כלשהי. מהחם הראשון, כאשר ינער־כיו
התחרויות לייד שיישים שולחנות, ועד
לשלב ה׳אחידץ ,׳כאשר ׳נותר ירק שולחן
אחד, ידע יכל יאחד בדיוק מה לעשיות.
גם מבחינה זאת -העלתה התיחרוית את
הששחביש על המפה הי׳שראליית. המתחרים
ייצגו את כיל השכבות, אית שני המינים
ואת כיל העדות. מי ׳שסבר עד סד. כי ה־
(המשך בעמוד )50
שרר בשלבים האחרוויס של האליפות הן בקרב השחקוים
והן בקרב הצופים שעקבו בדריכות אחר הועשה על־גבי
מהצופים חיסלו את ציפורניהם. מהלכים מיוחדים זכו בתשואות.
המהלך המכריע
עולל
(המשך מענגוד )49
מישחק !שייך לשיספה אחת, לערה אחת
או למין אחד, נוכח לדעת כי טעה. עשירים
ופועלי־כפיים, אשכנזים וספרדים חת־חרו
כשווים עם שווים, כשרק חכישרון
קובע. עד לשלב הלפני־אחתו סיכנו הנשים
את ׳מעמד הגברים, והיד׳ סיכוי סביר כי
לפחות אשה אחת תעלה לשלב הגמר.
ין 0
דיפלו מ טי ת
ז1יי *״ ז
ש ש־ב ש
ני נ נ ׳ 0
( ן א רו * מ ל
!ך* הכרעה הסופית הייתה בין ארבעה
1י אלופים. שנים מהם — יאדריאן שווארץ
ואבי כהן — שיחקו על כתר האליפות ועל
תשתתף ׳בתחרות הבינלאומית ישם בחודש
יולי. ופרסים כספיים בסך 5000 ,10,000ז־
2500 לירות.
,.מעתה אנחנו על מפת השש־בש העול־מית
.׳תחרות זו ׳תיערך כל שינה. האלופים
הישראליים ישתתפו ׳סתיחריויות הבינליאומ־יוית.
יספה !נקווה שהם, כאלופי ישראל,
יבואו לנו את האליפות העולמית,״ אמיר
אכינרי, כשלחץ יאת ידיו ׳שיל: אדריאן, ש עמד
על ׳הכסה רציני׳ ,מכונס כתוך עצמו
וחסר־חיוך .״אני מקווה שיפפוא היום נארח
פמלון זה את האליפות העולמית,״ אמד
דוב אודינץ, מנהל רמאדה, שהוא גם נשיא
אגודת השש־יפש הישראלית.
׳חסניין הייכאל, העיתונאי המצרי שהיד,
השיפוע בצחות (ראה עמודים ,)26—27 הת־
גביע לאלוף
לכל נוסע -ץ ו<ו 1¥ט^ 8£ו 5 8שי הלנה רובינשטיין -מדע היופי.
בן־יהודה ,21 תל-אביב
בע־מ
טל 10( 52140 .קווים)
דידכוזליד
נסיעות
ו 1ת
מעניק אורי אבנרי, שעקב עד השעות הקטנות של הלילה
אחר התחרויות המוקדמות למנצח אדריאן שוורץ. בטכס המרשים
הוענק עד־ידי נשיא אגודת השש־בע; הישראלית, דב אודנץ, גביע שני לאבי כהן.
או אצל סוכנייהנסיעות המעולים.
גסה מ בו ס
נסית להסטר מהם
ולאח צזן־ז ת? ?
אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו (שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בביתך י
ר״ג, מודיעין ,18 טל 6 .־ 5־ * 790114 אילת: טל.
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עם? .481/75
וגס 3 ,למוואקו
ג׳וני קרן, סמננ״ל אולימפיק בישראל, מעניק את
כרטיס־הטיסה לאלברט רחמיטד. שלושה הזוכים הראשונים
זכו בכוטיסי־טיסה ובפרסים כספיים. חברת מץ העניקה טלוויזיה למתמודדים.
3012־059
ה דג ר ת
מזיקי ם
מ11־ ל ה
הטסטים המעוצבים ביצירת אומנון!
רובקס
ה מ תנ השב או פנ ה
המקום השני. שיני האחרים — אל ברט
ריחמיטז ׳ויעקב יעקובסון — שיחקו על
המקום השלישי. הדירוג הסופי )1( :׳שווא־רץ
)2( ,אפי יכהו )3( ,אליברט רחימיטז.
נאשר נדם ׳קול הקוביות ,׳פייניחד, המתי-
חות יאת מיקומה לעייפות ריבה. השעה
היתה 11 בלילה, והצופים לא היו פחות
עייפים מאשר השחקנים, ואולי אף יותר.
כי ביליבו השתתף כל צופה במישיחק, החליט
את בל ההחלטיות, הזיז את כל האבנים.
׳נותר
טכס חלוקת הפרסים — גביעים לשלושת
האלופים, חלוקת ברטיסי-הטיסה
של חברית אולימפיק (תל־יאביב — סונטה-
קארלו וחזרה) לשלושתם, כדי שיוכלו ל־
לונו פעם :״בזירה הפוליטית, המצרים
משחקים שיש-יבש, והישראלים משחקים
שחלמת!״ בינתיים הוכיח אנויואר אל-
סאדאת ׳שהמצרים למדו לשחק שח־מת
פוליטית. הישראלים לא ׳ויחדיו יעיל השח-
מת — אבל השבוע הוכח שהם יכולים ל־התמודד
גם בששתפש.
ואולי תתקיים יהנבו׳אה־המישאליה, ש הושמעה
בפתיחת התחרות :״ההתקרבות
האמריקאית-יהסיניית התחילה במיש׳חק פינג־פונג.
אז נולד המושג ״דייפלומטיה־׳של-
פינג־פונג״ .ייתכן שאנחנו נמציא דיפל׳ומ־טקהלשלתשש־יפש
ונערוך התחרות יבין
ישראל ומצריים, שתפלס את הדרך לשלום
ה עו לנ ^ חו ^ 2ז ^ ^
הסטודנט
אומר :
באיסתא חושבים
רק עלי.
בל מה שמציעים
מתאים לגיל לחלומות ובעיקר לכיסי
אשתו
אומרת :
באיסתא
רק חושבים גם עלי.
כל מה שמציעים
לבעלי.
ניתן גם לי
ולילדינו.
במחירי סטודנטים
אנחנו אומרים: כשטובת שניכם לנגד עינינו. בואו אלמו.
חופשה ביוון היא בבר לא חלו באיסתא זו מציאה:
כרטיס טיסה הלוך ושוב ליוון רק 1,518ל״״י.
ס טו דנ ט, ממש כמו ש חל מתו מו תאם לי כו ל תן: טי סו ת ל מזר חהר חו ק,
או סטר לי הואמ רי ק ה, ב מ חי רי ם מיו ח די ם לך ולבני מ שפחתך.
חושב על טיול באירופה הקיץ? נסה אות!! טיו לי איסתא־אופירטורס
ה סי מן שאתה צעיר. זהי גם ה סי מן של ה טיו לי ם שלנו.
איסתא
תל אביב ־ רח׳ בן־יהודה > 109פ,שד׳ בן־גוריון) טל 64/5:ו • 247 ירושלים־ רח׳ אלישר 5־י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה-בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 39:ו669
תארי לך כמה בלתי מוצלח
זה יכול להיות
רק תארי לעצמך כמה בלתי מוצלח זה יכול
להיות-השימוש בטמפון. אולם אין הדבר
הכרחי שכן קיים טמפון עם מיכל החדרה ץ נוח במיוחד. זהו הטמפון של טמפקס
והודות ל מיכל ההחדרה שלו את תמיד
מחדירה אותו בתנוחה הנוחה ביותר.
^ ולי די ע תך־ טמפוני טמפקס מתרחבים
/גם לאורכם, כך שאינך חשה בהם כלל.
! מיכל ההחדרה אינו מייקר את
הטמפון עבורך. להיפך, הוא אינו יקר
יותר מן האחרים, למרות היותו נעים ץ ונוח לשימוש.
לכבוד אינווסט אימפקס בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל־אביב.
נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.
כתובת__
חגי לבינסון אילון
עם טמפוני טמפקס בעלי מיכל ההחדרה -את חייבת להצליח!
הצעיד שנעצו עשרות נעמיס בחשד שד ניצוץ טוען:
אניחשוד יינחי!
ה דעתכם על איזה בירה קרה?״
//יו שאל הצעיר את שלושת חבריו,
שעה שנסעו יחד בדרך ז׳בוטינסקי בבני-
ברק ,״למה לא, הולד!״ באה התשובה
מפי האחרים. ארבעת הצעירים נעצרו ליד
בית־הקפה הקטן שבכניסה לשכונת פרדס-
כץ, ונכנסו לשתות בירה.
הבירה ששתו הצעירים בבית־הקפה של
האחים רדון, מפרדם־כץ, עלתה להם ביוקר
רב. ארבעה ימים לאחר־מכן אירע פיצוץ
באותו בית־הקפת, ובין ראשוני העצורים
בפרשה היו בני אותה החבורה,
כולם תושבי קריית־אונו.
צוות־החקירה המייוחד שהוקם במיש־טרת
מרחבת דן לחקירת הפיצוץ בפרדם־
כץ, הגיע למסקנה שהרקע לפיצוץ הינו
סיכסוד ישן בין צעיר בשם אברהם כץ
זה שהשליך את הרימון לתוך בית־הקפה,
כנקמה על כך שבעל בית־הקפה, אברהם
ן־הרוש, מסר עדות מפלילה נגדו בעניין
הקטטה. אחרי 30 ימי מעצר במישטרת
כפר־סבא שוחרר כץ. המישטרה לא גיל תה
כל ראיות נגדו, ולא הוגש נגדו כתב-
אישום כלשהו.
אחרי הפיצוץ האחרון בבית־הקפה בפר־דס־כץ,
היו החוקרים משוכנעים שארבעת
חבריו של כץ הגיעו למקום רק על־מנת
לבדוק את השטח לפני ביצוע הפיצוץ
ושהרקע הוא, שוב, נקמה של כץ בגבי דן
על שהיה עצור בגללו בעניין הקטטה.
אנשי המישטרה נאחזו במישפט סתמי
שפלט אחד מהארבעה, אברהם וייצמן ()20
לגבי דן, לפני שעזבו את המקום. וייצמן
״ר אז :״לא ידעתי שיש לך בית קפה.
בקר אצלך.״ חוקרי המישטרה צירפו
מישפט זה לעובדה שארבעת הצעירים לא
שילמו עבור הבירה שלקחו עימם, על־מנת
לבנות חשד ולהביא למעצרם.
לא הועילה לארבעה הטענה שהם קנו
בהקפה והתכוונו להחזיר את הכסף במועד
מאוחר יותר, וגם לא העובדה שגבי
דן עצמו אישר גירסה זו. גם הסבריו של
וייצמן, שטען כי בדבריו לא היה כל איום
מוסווה, ושכוונתו היתה לברך את גבי
דן שזה־עתה רכש את בית־הקפה, לא מנעו
את המעצר.
״נתתי להם אליבי מפורט, אבל לא הסכימו
לשחרר אותי,״ סיפר וייצמן .״הם
חיפשו מתחת לאדמה איך להושיב את
אבל לא רצו להאמין לי. מה שלא תגיד
להם, ישר יחשידו אותך.״
״התחילו לחקור אותי על הקשר שלי עם
כץ. למזלי ראה אותי שכן שלי, שהוא
עצמו שוטר, כשבאתי הביתה, הוא בא
והעיד על זה במישטרה והם שיחררו אותי.
המעצרים האלה הורגים אותי, הורסים
לי את החיים. אני עומד להתחתן עם
בחורה, ואם ההורים שלה יראו שאני נעצר
כל פעם, יחשבו אותי איזה עבריין גדול
ויבטלו את הנישואין. אי אפשר למצוא
אליבי לכל רגע בחיים. מאז המיקרה אני
ממש חושש להיות לבד, כי אם יעצרו
אותי לא יהיה מי שיתן לי אליבי. כל
בן־אדם שאני רואה במשך היום, אני
אומר לו, :תזכור שראית אותי בשעה זו
וזו, במיקרה שיבואו פיתאום לעצור אותי׳.״
את אברהם כץ עצמו החזיקה המיש-
טרה במעצר זמן ממושך יותר. פרקליטו,
צבי לידסקי, טען לפני שופט־השלום שח
בבקשת המישטרה להארכת המעצר בעניין
הפיצוץ בפרדס־כץ, כי המישטרה מנסה
לבנות חשד על יסוד חשד קודם שלא
הוכח כלל. על סמך החשד שכץ פוצץ, כביכול,
את הקפה בקריית־אונו, וניסה להתנקם
בגבי ח, מנסה המישטרה לבסס את
החשד ביחס לפיצוץ האחרון .״אי-אפשר
לבסס חשד על חשד,״ טען עורך־הדין,
לידסקי, אך השופט נעתר לבקשת המיש־טרה
והאריך את המעצר בשיבעה ימים.
לידסקי לא ויתר, ומיהר להגיש ערר
על החלטה זו לבית-המישפט־המחוזי. עוד
״אליבי לכל עת״
לבין גבי (רדון) דן, שהוא אחד מ*13
האחים רדון, בעלי בית־הקפה שנפגע. אברהם
כץ 23 לא היה אומנם בתוך אותה
חבורת צעירים שבאו לשתות, אך החוקרים
סברו שדי בעובדה שהוא מיודד עם
הארבעה שכולם בני אותה שכונה בקריית־אונו,
כדי להצביע על כך שהוא זה ששלח
אותם לבצע את החבלה.
חי לתה של הפרשה לפני כשנה, כ־ו
4שפרצה קטטה בין גבי דן, שהוא גם
סוחר־ביצים, לבין אברהם כץ, בבית הקפה
של אברהם בו־הרוש במרכז המיסחרי של
קריית־אונו. הקטטה, שסחפה רבים מיושבי
בית הקפה, הביאה למעצרו של כץ. גבי
דן מסר עדות שלפיה איים כץ בשבר בקבוק
על אלמוני שעמד לרכוש אצלו ביצים.
נגד כץ נפתח בשל כך תיק פלילי.
מאז אותה קטטה לא יורדת המישטרה
מאברהם כץ. הוא נעצר לעיתים תכופות,
בכל פעם בחשד אחר, כשהרקע הוא,
לרוב, אותו סיכסוך שהחל עם הקטטה ב־בית־הקפה.
״אני
כבר לא יודע מה לעשות, אני
חושב שבסוף אעשה איזה צעד נואש,
אקח כמה רימוני־רסס, אכנס לתחנת־המישטרה
המקומית ואפוצץ את עצמי יחד
עם השוטרים שבמקום !״ אומר כץ, כשעיניו
נוצצות בברק מוזר .״אני לא רואה
שום דרך אחרת לצאת מהמעגל הנורא הזה.
לא נותנים מנוחה לי ולא לחברים שלי.
כל מי שיש לו איזה קשר אתי, נעצר
בלי סוף.״ .
חוקרי מישטרת רמת־גן, שטיפלו בחקירת
הפיצוץ, הגיעו במהרה אל ביתו
של כץ, ועצרו אותו בחשד שהוא
גש נגדי כל כתב־אישום, אבל למרות זה
נעצרתי עשרות פעמים בחשדות שונים.
אני לא יכול להתחיל לעבוד בשום מקום-
עבודה. עד שאני מצליח להתקבל לאיזה
מקום, באה המישטרה ועוצרת אותי ל שבוע,
שבועיים, חודש. אני חוזר למקום־
העבודה, ואז מתברר שהמעביד מצא לו
פועל אחר במקומי.״
״ ממה לפרנס
אתה מי שפ ח ה! ״
כדתי כיהלומים, באו ועצרו או?
/ /תי על הפיצוץ של יום־הכיפורים
בקריית־אונו, והייתי עצור 30 יום. כששו־חררתי,
באתי לבעל־הבית שלי במילטשה,
אבל הוא לא רצה אותי. מה הוא צריך חב לנים
אצלו ו איפה שיש איזה התפרצות,
מייד עוצרים את כץ. היה פיצוץ בנזועדון־
הביליארד של האחים נגר בפתח־תיקווה,
את מי עוצרים חשוד — את כץ. אני
הולך ברחוב בקריית״אונו, אנשים מסתכלים
עלי בחשד. אף אמא לא רוצה שהבן
שלה יתחבר איתי. מי־ שבא איתי במגע —
נעצר כחשוד. יש לי אשה ושני ילדים,
ממה הם רוצים שאני אפרנס אותם? איך
אני אצא מזה?״
כץ הוא יליד קריית־שמונה, שהתייתם
משוחרר וייצמן
שתייה ת מי מ ה
או בדי קתה שטח ז
משוחרר כץ
״מה לי ולפרדס־כץ?״
הפיצוץ האחרון: כית־־חקפח כפרדם־כץ
,אס אפוצץ, אפוצץ את עצמי — בתחנת המישטרה !״
הבן־אדם, ומכל מילה ניסו לעשות איום.
גבי רדון, שקורא לעצמו עכשיו גבי דן,
היה שותף של אהי בעבודות־צבע, ואני בסך
הכל אמרתי מה שאמרתי כמעין ברכה מפני
שלפני־כן לא ידעתי שיש לו בית־קפה,
אני יודע שיש לגבי דן מיליון אוייבים
בכל הארץ, אבל אני לא נכלל ברשימה
הזאת.
״לא יכול לצאת
לרחוב \ ״
ף 1עבור ארבעה ימי-מעצר שוחרר
וייצמן. אך רצה הגורל, וממש באותו
ביום נזרק רימון מתוך מכונית נוסעת
לעבר בניין מישטרת קריית־אונו ומייד
נקשר העניין עם פרשת כץ. את אברהם
כץ עצמו לא יכלה המישטרה להאשים בזריקת
הרימון, שכן הוא שהה אותה עת
בבית־המעצר באבו־כביר. אבל חברו.
וייצמן, נעצר עוד באותו יום כחשוד במעשה.״
עוד לא הספקתי לחזור הביתה
מהמעצר הראשון, כבר באו לקחת אותי
מהבית,״ סיפר .״אמרו לי, :אתה התרגזת
על המישטרה, ולכן זרקת רימון בתחנת
אור־יהודה׳ .היה לי אליבי שהייתי בבית,
לפני שהחל ד,דיון בערר, לפני השופט המחוזי
דויד ואלך, הודיעו חוקרי מישטרת
מרחב דן לעורך-הדין לידסקי שהם מעוניי-
נים לבדוק את כץ בגלאי-השקד, וכי אם
יתברר שהוא דובר אמת — ישחררוהו
בו־במקום.
לידסקי נתן את הסכמתו ודחה את הגשת
הערר. כץ נלקח לירושלים, נבדק בפוליג-
ראף, נמצא דובר אמת ושוחרר באותו
היום, אחרי ששופט־תורן הובא אל מקום
מעצרו. עוד לפני-כן הביא לידסקי לשיח־דורם
של ארבעת ידידיו של כץ, שנחשדו
בפיצוץ בית הקפה.
כיום משוכנעים אנשי צוות־החקירה ה-
מייוחד של מישטרת מרחב דן, שלכץ ולחבריו
לא היתה כל נגיעה לפיצוץ בפרדס-
כץ. החקירה מתמקדת עתה בכיוון שונה
לחלוטין. לחוקרים כבר ברור שהרקע לפי צוץ
הוא סיכסוך בין בעלי דוכני-אבטי-
חים, שכמותו מביאים מדי שנה למעשי
אלימות בתחילת עונת האבטיחים.
אברהם כץ שב לביתו אחרי עשרה
ימי מעצר. הוא נוקה מכל חשד, אך
הנזק שנגרם לו ממעצרי־השווא גדול. סי פר
כץ :״כשהייתי צעיר, היו לי כמה תיקים
על התפרצויות, נשפטתי. אבל לא
קיבלתי מאסר בפועל. משנת 1970 לא הו־
משוחרר כחלון
״בלאגן כל היום״
בגיל צעיר מאביו אשר נפל במיבצע קדש.
אמו עברה לפתודתיקווה, ושם נישאה בשנית.
לפני המעצר האחרון מצא כץ עבודה
במוסד ממשלתי, אך מייד אחרי ששוח רר
עמד לקבל מיכתב־פיטורין. רק בהש תדלויות
רבות ניתנה לו הזדמנות נוספת
להמשיך.
האם תתן לו הזדמנות כזו גם ד,מיש־טרה?
עופר
קוד
פיתן מביאה לך את אמריקה
ביתן מלבישה אותך במכנסי הגיינס והקנבס
האמריקאים המפורסמים של לנדלבר,
בגיורה האמריקאית האוריגנאלית,
לפי הסכם־ידע בלעדי עם חברת לנדלבר —
יצרנית הגיינס הגדולה בארה״ב.
מכנסי הקנבס ומכנסי הגיינס המשתפשפים
מבד מיובא — נוחים, צמודים
לגוף, באיכות האמריקאית המקורית.
מכנסי לנדלבר אמיתיים. עכשיו גם בישראל.
לנדלבר — מבנסי קנבס וג׳ינס אמריקאיים
להשיג בחנויות כיוזן, כשקיים, במשכיר לצרכן,
בכל־בו שלום ובחנות שבקירבתך.
גאור-ורשבסיד—1
במדינה מישטרה לינץ לשוטרים
ניסיון?עצור רוכל
עורר תגובת־זעם
של קהל משולהב
קהל רב ונסער התגודד סביב ניידת
מישטרה בתחנה המרכזית בתל־אביב. שני
השוטרים שניצבו ליד הניידת נראו מפוחדים
למדי. העילה למהומה היתד, ניסיונם
של השוטרים לסלק רוכל. בעל דוכן־
שזיפים, שהעמיד את דוכנו לרוחב המדרכה
הצרה ומנע בכך מעבר ד,ולכי רגל. פקח
העיריה, דואר משולם, ביקש ממנו להסתלק,
אך זה סירב .״הורי בני שמונים, אין
לי פרנסה, אני לא פושע ואעמוד כאן כמה
שארצה,״ אמר הרוכל.
משסירב הרוכל לפנות את המקום, הוזעקה
עזרה. אל שני השוטרים, יאיר גלד
ומילט סלימן, הצטרפו שני שוטרים ותיקים
ממרחב תל־אביב, סמ״ר חיים בנב־נישתי
ורס״ל אבו דאוד. השניים הורו לרוכל
לעלות לניידת אך זה ד,משרך לסרב
וצעק בקולי קולות. קהל רב של עוברים
ושבים הצטופף סביב השוטרים.
סמ״ר בנבנישתי החל למשוך את הרוכל
בכוח אל הניידת. זה התנגד והשוטר
חבט בו. אז החל הקהל, שנאמד בכמה
מאות איש, צר על השוטרים. קללות
עסיסיות פילחו את האוויר.
השוטרים המשיכו בשלהם, ניסו להכניס
את הרוכל לניידת. אולם הקהל החליט
שעליו למנוע את המעשה ולהוציא את
הרוכל מידי השוטרים. בכל פעם שהצליחו
השוטרים להניח ידם עליו ולגרור אותו
אל הניידת ולדחוף אותם ממנה והלאה.
הרוחות התלהטו, משהוברר לקהל הפרוע
שהשוטרים איתנים בדעתם לעצור את הרוכל,
נקטו בדרך אחרת. הם החלו חובטים
בשוטרים מאחור כשהם מנצלים את
ההמולה הרבה ומספר האנשים הרב. איש
מהשוטרים לא ידע מהיכן ניחתות עליו
י המכות. שניים מהמכים זוהו מאוחר יותר
ונעצרו. אחד המכים היה לא אחר מאשר
נערה.
.תהלוכה ברחוב. השוטרים לא ידעו
למה להתפנות קודם. השוטר גלר, רדף
אחרי הרוכל שניסה לברוח. הוא הצליח
ללכוד אותו וביקש ממנו להתלוות אליו,
אולם זה המשיך ללעוג לו בעידוד הקהל,
ששוב סגר על השוטר בחגורה חיה.
למזלו של השוטר הגיע בריצה חברו,
אבו דאוד, שלף אקדח וציווה על הרוכל
להתלוות אליו. אז נרגעו הרוחות. הרוכל
הבין שיותר לא יוכל לשטות בשוטרים,
החליט להתמסר.
אבו דאוד החליט להעניש את הרוכל,
ציווה עליו לצעוד לפניו כשהוא מאיים
עליו מאחור עם אקדחו. כך הוביל אותו
מלב התחנה המרכזית, במסע רגלי אל
תחנת המשטרה שברחוב הרכבת, מהלך
כמה מאות מטרים מהמקום.
״עד עכשו היית גיבור, עכשו תלך ככה
עד התחנה שכולם יראו אותך.״
השוטרים חששו משך כל מהלך המהומה
לשלוף אקדחים או להשתמש בגז מדמיע
מחשש של פגיעה בקהל או מניסיון של
אחד ״הפורעים״ לחטוף את כלי הנשק.
אולם ההתחשבות הזו עלתה להם במכות,
חולצות קרועות, סמלי שוטר שנעלמו,
משקפי־שמש מנופצות, עטים שהתעופפו ושרשרת
זהב אחת שנעלמה.
״זו הרגשה מפחידה מאוד. הקהל היה
עוין מבלי שתהיה לו סיבה לכך. פחדנו
כיוון שהיה ברור שהם מסוגלים לעשות
^ הכל, אפילו לינץ׳.״ אמר אחד השוטרים.
אחד התוקפים שנעצר היה אבי חנוכה,
שהלהיט את האווירה בצעקות מחרישות
אזגים. הללו היו משוכנעים שהוא עיתונאי
כיוון שכך הציג את עצמו ואף דאג
1לשלוף פיסת נייר ועט, ליצור רושם שהוא
מכסה את האירוע. מאוחר יותר הסתבר
שהוא בסך הכל פועל בעיתון ורחוק מ להיות
עיתונאי.
״לא ברור לנו מה רצה הקהל הזה?
י עד כדי כך שונאים את המשטרה?״ שאלו
,השוטרים ההמומים.
העולם הזה 2127
משהו קורה על שפת הכנרת.
בואו להשתתף בחוויה מיוחדת על שפת הכנרת
במלון ״סלאזה טבריה״ החדש ־
4ימים בלתי נשכחים, בסוף שבוע ארוך או בתחילתו,
באווירת נופש מפוארת, במחיר 3ימים בלבד !
היום הרביעי -מתנת ׳פלאז^טבריה׳ להשלמת חופשתכם.
זה קורה על שפת הכנרח. כל שבוע.
המבצע ימשך חדשיים 20.5 :־20.7
הזמנות: טל 067-92233.פלאזה טבריה
לאחר ההצלחה
ב״עלי
כותרת־וב״ו
צה״ל׳
סשואד!
קורס לדוגמניות שמוח
ו טפו ח ה חן והיופי
ל הדג מ ת אופנה ב מידו ת גדולות, לצלמים ולציירים.
ב הדרכ ת ה של סגני ת מי ס תבל ודוגמנית הצמרת
מירי זמיר
כ מו כן נפתח קו ר ס דוג מנו תרא שון
לילדים
לגילאי 4— 10
לימוד שירה ו ה קניי תבט חון עצמי על הבמה
נמ שכת הר שמה ל פו ר טי ם הרגילים
לדוגמנים/יות וטנוח החן וחיוני
* ב כי סוי עתון ״רגב״ +צלם אופנה: אורי ליינר
* איפור: פנינה גולדשטיין * ספר הצמרת: מ ריו ס
ל תי או ם ראיון עם ועדת ק בל ה לה תק שר ל״רגב״ ,סי ר קין , 7
גבעתיים, טל 723141 :ל מו ק ה קריגר
תי אטרון
הבודעי המסובסד
ב ק ריי ת־ ש מונ ה
אצבע הגליל
התיאטרון הציבורי הבורגני המסובסד בערים
הגדולות בישראל, הצליח תוך שנים
להגיע למיסחור, איבון וניוון כמעט־מוח־לטים,
תוך שהפך את תפקיד התיאטרון
ממקדם הצופים למבדרם.
הדביליות בתל־אביב, מעורר את השאלה:
מיהי, בעצם ,״ישראל הראשונה״ ,תל-
אביב או קריית־שמונה? שאלה נוספת המתעוררת
לאור מצב תרבותי חדש זה:
אולי הגיע הזמן שהמועצה־לתרבות־ולאמ-
נות תבטל את תמיכה בהבימה, הקאמרי
ושאר התיאטראות הפראזיטים, ותתחיל
להשקיע את עשרות מיליוני הלירות שלה
בסדנות־התיאטרון של עיירות־הפיתוח. תפנית
תרבותית שכזאת תוכל לשרת חלוקה
צודקת של משאבים המוקצים לתרבות.
תווים
קונצרטינה פאשלה נוספת במיסדר הפאשלות של
חגיגות ה־ 30 למדינת ישראל והישגיה, היא
מוסיקאלית, וצלילית צורמים למדי. חטיבת
המוסיקה ברשות־השידור, בהנהלתה של
הגברת מיכל זמורה (רעייתו של השופט
העליון חיים כהן) ,החלה בהשמעת סידרת
קונצרטים תחת הכותרת ״מצלילי המוסיקה
בישראל״.
על הקונצרט הראשון בסידרה זו, שנערך
בשבוע שעבר, יצא מבקר־המוסיקה של
דבר, חנוך רון, בחמת־זעם, ברשימה תחת
הכותרת כל השגיאות האפשריות, שבה כתב
בין השאר:
״...הקונצרט הראשון מכין ארבעה בנו שא,
המוסיקה הישראלית׳ היה תמונת
בלהות שאפילו סוריאליסט כעל הדמיון
הפתע כיותר לא היה יכול לצייר כדוג מתה
...עריכה לא מקצועית ורמת הביצוע
הבינונית כיותר שאפשר למצוא הפכו
את אולם המוזיאון למקום עלוב ועצוב...
מיספר המשתתפים על הבימה (המקהלה,
התזמורת, המנצחים, הסולנים, עורכים,
ז׳אן דנה
אי־נחת תרבותית בקריית־שמונה
מגמה שהחלה מסתמנת בשנים האחרונות,
יצרה תחושה שהתשועה לתיאטרון הישראלי
תבוא ממרכזי־תרבות חדשים, בל־תי־ממוסחרים,
המצויים בתהליך של צמיחה
וצריכה טיבעיים. אחרי עלייתה המטאורית
ונפילתה המטאורית לא פחות של
להקת באר־שבע, שהחלה כלהקה מקומית,
וסיימה את בשורתה בשאיפה להפוך סניף
באר־שבעי של התיאטרון הקאמרי, הגיעה
שעתה של קריית־שמונה.
ריחוקה הגיאוגרפי של קריית־שמונה מ־
״מרנזי־התרבות״ ואי־יכולתם של התיאטראות
המסובסדים לספק את צורכי התרבות
של ״ישראל השנייה״ — למרות
שלמען מטרה זו בדיוק הם מסובסדים —
הביאו לעבודת־נמלים יסודית ושקטה המתנהלת
מזה זמן בקריית־שמונה, שפריר, הראשון
החל נראה בימים אלה.
שלוש סדנות-תיאטרון, לילדים, לנוער
ולמבוגרים, מעלות החודש בפני תושבי
קרייודשמונה ויישובי אצבע־הגליל שלוש
הצגות תיאטרון. סדנת־הילדים מעלה את
להקת היער מאת נ. גרנט, בתרגומו של
נתן אלתרמן ובבימויו של עמי השרוני.
סדנת־הנוער מעלה את קזבלן מאת יגאל
מוסינזון ובבימויו של ה אילן, חבר קי בוץ
מנרה ואילו סדנת־המבוגרים מעלה
עיבוד חופשי של המשרתות והמירפסת
מאת דאן דנה, בבימויו של פדרו טטר,
חבר קיבוץ כפר־סולד.
אין ספק שהעלאת מחזות אלה בקריית־שמונה
מעידה על אי־נחת תרבותית בעיי־רות־הפיתוח.
עשייה תרבותית העידה מאז
ומתמיד על אי־נחת, ובתיאטראות רחוב
דיזנגוף אין אי־נחת וגם לא עשייה־תר-
בותית. ז׳אן דנה, המועלה על קרשי הבמה
בקריית־שמונה לעומת הקומדיות הבורגניות
56 1
כ אל טרנ א טיוו ה
המבקר שאמר על דן כנד.. :מתחנחן ופולט בלי
סוף תישפוכת של מיני רכילויות.״־
תיאטרון
ל תי א ט רון
מיכל זמורה
כל השגיאות האפשריות
טכנאים ועובדי כימה) היה גדול יותר
מהקהל שנוכח כקהל ...בקונצרט הערב
דאגו העורכים לחייך לכולם, כי ההת-
לקקקות והחנפנות הן ערך ר א שוני...
״...למעשה לא היה זה קונצרט כלל,
אלא מונולוג ארוך עם מוסיקה אוכליגטו
כרקע, והסולן המרכזי היה הקרייייו דן
בנר. ההנחה הכסיסית היתה, שמבחר זה
נועד לקהל כעל אינטליגנציה נמוכה, ומכאן,
תוכנית קונצרט נוסח החאלטורות הידועות
של רשות השידור (״התחנה העליזה׳׳
?) כשהקריין המתחנחן פולט כלי סוף
צמח על חתן ״פרס ישראל״
תשפוכות של מיני רכילויות, ודן בנר
תאם את הקונצפציה הזו כצורה מושלמת
״...מקהלת, רינת׳ לא היתה גרועה כערב
זה. גם תזמורת כאר־שכע וסולנים
אחדים לא היו גרועים, .רינת׳ נשמעה,
*שוט, כמקהלה אותנטית משנות ה־.40
השירים של אנגל, פוסטולסקי וכוסקוכיץ
נשמעו כשירי מקהלת בית-ספר בכינוס
מקהלות, ללא ליטוש, דיוק או רמה מקצועית
נאותה, אם נסיגה טוטאלית זו כרמת
המקהלה שנחשבה פעם לטובה כיו תר
כארץ עדיין מרנינה את פרנסי המקהלה
וידידיה, הרי ישמור אותה האל מידידיה.
סטנלי ספרכר הוכיח כערב זה, שהוא
מצליח להוריד את המקהלה בנפילה
חופשית ...חברי תזמורת כאר־שבע עם
מנדי רודן ניגנו כאילו כפאם השד. נראה
שרודן מצליח להפוך את תזמורת באר־שכע
לעוד תזמורת פרובינציאלית נוסח
תזמורת ״קול ישראל״ שהבינוניות חוגגת
כה. במשך שנים הרסו תזמורת אחת, ועכשיו
גם הורסים תזמורת שהבטיחה רכות
בצעדיה הראשונים...״
טיחו בכתב החרם בשמו של האלוהים
״ויכרית ה׳ את שמו״ ,הרי בספר זה, נזאנזר
קצר על אלוהים, האדם ואושרו** אין
שפינוזה מתחשב בהשקפות הקלריקאליות
של בני־דורו, שלא נפתחו להבנתו את
רעיון האלוהות בדומה לאחיהם בני־דו־רנו,
ומציג מערכת הגדרות לאלוהות
המהווה עד היום את הבסיס לתיאולוגיה
רציונאלית.
ספר זה, שנתגלה באקראי בשנת ,1851
אצל מוכר־ספרים מלומד בשם פרידריך
מילר, מקיף אחד־עשר דפים כתובים פנים
ואחור בכתב־ידו של שפינוזה. כעבור זמן
* ״מאמר קצר על אלוהים, האדם ואוש רו״
/ברוך שפינתה /ערך, הקדים מבוא,
פירש והוסיף הערות יוסף בן־שלמה, לפי
תרגומה מהולנדיח של רחל הולנדר־שטיינ־גרט
/״הוצאת מגנס״ ,האוניברסיטה הטיב־רית
366 ,עמודים (כריכה קשה).
ציטוטון
שפינתה
ב־ 27 ביולי 1656 הוכרז מעל התיבה ב־בית-הכנסת
תלמוד תורה של קהילת היהודים
הפורטוגזים באמסטרדם, חרם נגד
מלומד צעיר בשם ״ברוך אספינוזה״ ,שטרם
מלאו לו אז 24 שנים. בספר הקהילה
נכתב לאמור :
״אנשי המעמד * מודיעים לככוד מעלתכם,
כי מזח זמן מה הגיעו לידיעתם דעו־תיו
ומע׳טיו הרעים של כרוך דה אספי־נוזה,
והם ניסו להשיבו מארחותיו העקל קלות
כדרכים וכהכטחות שונות. מאחר
שהדבר לא עלה בידם, ונהפוך הוא, מדי
מם כיומו הגיעו אליהם ידיעות נוספות
על דכדי כפירה נוראים שעולל והורה...
מאחר שבידיהם הרכה עדויות מהימנות,
שהוכאו והועלו כולן בנוכחות האדונים
החכמים החליטו בהסכמתם של אלה כי
אספינוזה דנן יוחרם וינודה מעדת ישראל,
ועל כן הם מחרימים אותו לאמור :
״כגזירת עירין וכמאמר קדישין אנו גוז רים
חרם, נידוי, אלה ושמתא על כרוך
דה אספינוזה, כהסכמת האל יתברך והקהל
הקדוש הזה ...ארור יהיה כיום וארור
כלילה, ארור יהיה בשופכו וארור כקומו,
ארור כצאתו וארור כבואו ; וה׳ לא ירצה
ככפרתו וחרון ה. וקנאתו יכלוהו, ויב־דית
ה׳ את שמו מתחת פני השמים וירחיקהו
ה׳ מכל שבטי ישראל ככל אלות
השמים הכתובות כספר התורה הזה. ואתם
הדבקים בה׳ אלוהיכם חיים כולכם היום.
״והרינו מזהירים שאיש לא יכוא עימו
בדברים בעל־פה וככתב, ואין לעשות עימו
הפד כלשהו, ולא לשחות במחיצתו תחת
קורת גג אחד, ולא לפוא כד׳ אמותמ,
ולא לקרוא בחיכור כלשהו שנעשה או
נכתב על ידיו.״
החרם שהטילו רבני ועסקני קהילת
היהודים הפורטוגזים באמסטרדם על שפינתה
עודנו תקף. כמינהג ההיסטוריה, איש
אינו זוכר עוד אותם רבנים ועסקנים.
שפינתה, שרק לפני קצת יותר משנה נחגג
יום השנה ה־ 300 למותו ברוב כבוד והדר
בעולם כולו, עדיין זכור לכל .׳ולמרות ש החרם
הרבני עליו טרם בוטל, מרבית
ספריו תורגמו כבר לעיברית, וישראלים
רבים ממוצא יהודי קוראים ב״חיבור כל שהו
שנעשה או נכתב על ידיו בימים
אלה ראה אור, בתירגום עיברי, חיבור
נוסף של שפינתה, ולמרות שהרבנים הב*
הפרנסים והרבנים.
על שלמות ה א לו הי ם
בפרק ״על פעילותו ההכרחית של
אלוהים״ כותב ברוך שפינתה בסיפרו
״מאמר קצר על אלוהים, האדם ואוש רו״
(דאה: ספרים) את הדברים הבאים
0 0עתה שוב מתעוררת השאלה
| 0אם אלוהים היה שלם כפי
ז ז שהוא עכשיו, אף אם כל
הדברים היו נבראים על ידו באופן
אחר, או שהיו נערכים ונגזרים מעולם
אחרת מכפי שהם עכשיו. התשובה על
בך היא, שאילו• נברא הטוב מנצח נצחים
באופן אחר מכפי שהוא עתה,
הרי היה נובע בהכרח, לפי דעתם של
אלה ׳המייחסים לאל רצון ושכל,
שאלוהים היה בעל רצון ושכל אח רים,
וכתוצאה מכך היה עושה את
הדברים אחרת. ומכאן נובע בהכרח
שאלוהים היתה לו תכונה אחרת אז
מזו שיש לו עכשיו, והתכונה שיש לו
עכשיו שונה מזו שהיתה לו אז, כך
שבהניחנו שהוא עכשיו שלם בתכלית
השלימות הרי בעל כורחנו נאמר שלא
היה כזה אילו ברא הכל אחרת.
כל אלה דברים שבהם יש זרויות גלויות,
ואין הם יכולים לחול בשום פנים
על אלוהים שהוא היה, הווה
ויהיה לנצח נצחים בלתי
משתנה.
ברוך שפינוזה
איך החנ״ך יכול להוות יסוד לאלימות
ולחוסר־סובלנות
מונולוג
ע דייוויד מרסר
בימים אלה מוצג במוזיאון תל-אביב
הסרט פרובידנס, פרי עבודתם המשותפת
של הבמאי הצרפתי אלן רנה (היחשימה
אהובתי, המילחמה נגמרה, ואשתקד ב־מאויינבאד)
והמחזאי/תסריטאי הבריטי
דייוויד מרסד. התוודעותו הראשונה של
הקהל הישראלי לדייוויד מארסר נערכה
לפני יותר מעשר שנים, בתסריטו לסרט
נזורגן בכיכוכבם של ואנסה רדגרייב
ודייוויד ורנד, ומאוחר יותר בתסריטו לסרט
חיי מישפחה של הבמאי קאן לוץ׳.
דראמות נוספות של מרסר הוקרנו בשנים
האחרונות בטלוויזיה הישראלית,
כשהבולטת ביניהן בוא ונרצח את וי־וואלדי,
הגיבורים בכל מחזותיו של מרסר
הם אנשים שהובסו על־ידי החברה, בודדו
או יצאו מתוכה. מרסר נחשב כיום
אחד היוצרים הבולטים בהעברת המסר
על מצוקתו של האדם בן־זמננו. את הדברים
הבאים אמר מרסר בתשובה לשאלות
מבקר העולם הזה :
״חינוך עצמי
מב חינ ה פולי טי ת״
•:נולדתי לסישפחת כורים ביורק-
שייר. אבי עבד כנהג־קטר. בעוד אחי הבכור
הצליח בלימודיו, אני נכשלתי בגיל
1ב״בחינות הדיקדוק״ .גם אילו עברתי
את הבחינות, היה נבצר מהורי לממן את
המשך לימודי. אומנם לא סבלנו במיש־פחה
מחרפת־רעב, אך התיחומים של חב-
רת־מעמדות היו ברורים. אלא שאני לא
הלכתי לעבוד במיכרות. לאבי היתה אובססיה
בעניין החינוך. היתה לו גישה יהודית
מהולה באמביציות של מעמד־הפו־עלים.
לכן התחלתי לעבוד במעבדה פא-
תולוגית של בית־חולים. בגיל 17 התגייסתי
לצי המלכותי, קצת לפני שהפצצה
הוטלה על הירושימה. התגייסותי
בסוף מילחמודהעולם העניקה לי, עם
שיחרורי, את האפשרות ללמוד. התחלתי
ללמוד אמנות.
!• ארבע שנים למדתי אמנות, ואחר-
כך עברתי להתגורר בפאריס. האמנתי
שאם רצוני להיות אמן, עלי להתגורר
,בפאריס. אלא שכעבור חודשים אחדים
הגעתי למסקנה שאין לי מה לומר בציור,
וכי כל מה שרציתי לומר נאמר כבר.
אם אין למישהו משהו לומר, שישתוק.
ואז ניסיתי, לראשונה, את כוחי בכתיבה.
כתבתי כמד. רומנים מוזרים, במשך
תקופה די ארוכה. זו היתד. כתיבה פרימיטיווית.
קרעתי לגזרים כל מה שכתבתי
אז. אני מניח שהיעדר חינוך פורמאלי
היה בעוכרי אותה כתיבה שלי.
!• במקום חינוך מקובל, העדפתי במה
רב נתגלה בידי אותו מילר כתב־יד
נוסף, שאימת את הכתוב בראשון.
מאמר קצר על אלוהים, האדם ואושרו
הוא חיבורו הקדום ביותר של שפינוזה,
והוא מכיל — בסיגנון פשוט — את עיקרי
רעיונותיו כפי שפורסמו בחיבוריו
האחרים. הפרופסור יוסף בן־שלמה, שהקדים
לספר מבוא וליווה אותו בפירושים
מציג, בדומה לחיבורים אחרים של הפילוסוף
המוחרם והמנודה מאמסטרדם, את
׳גדולת הרוח שלו.
עניין החורג מהקשרו של ספר זה, אך
נשאר במהות אופיו ומשקפתו של שפינתה,
הוא תירגום השקפותיו למציאות
הישראלית בהווה הזה. וכאן אולי המקום
להזכיר, שהסיבה שהביאה אותו לחבר את
המאמר הוזיאולוגי־מדיני * המפורסם שלו,
היתד, התפרצות אלימה מצד האספסוף נגד
הדה־ויטים, אחרי תבוסה שהנחילה אנגליה
לצי ההולנדי. האספסוף טען שדה־ויט
הביא אסון זה על הולנד בשל סובלנותו
כלפי חופש-ד־,מחשבה והאתיאיזם. שפינו-
זה החל בחיבור המאמר התיאולוגי־מדיני
כהגנה על דה־ויט מפני האספסוף, וכיוון
שדה־ויט שאב את השקפותיו מתוך ה־תנ״ך.
שפינתה ביקש להראות במאמרו זה,
שאין התנ״ך יכול להוות יסוד לאלימות
ולחוסר־סובלנות. גם פירסום זה הוקע על-
ידי תיאולוגים שאיש אינו זוכרם עוד.
** גס ה״מאמר התיאולוגי־מדיני״ של
שפינתה ראה אור ב״הוצאת מגנם״.
לך ארבע השנים שבהן למדתי אמנות
לחנך את עצמי מהבחינה הפוליטית. עשיתי
זאת בעזרת קריאה, בייחוד ספרים
מארכסיסטים וסוציאליסטים, מארכס, טרוצ־קי
וגראמאשי. הטעם לכך, בעיני, היה
שהמארכסיזם ותולדות מעמד־הפועלים הביאו
אותי להבין את הרקע שלי. כך נמנע
ממני להאמין בכך שהאל בנה את העולם
עם מעמדות, וכתוצאה מכך מצאתי את
עצמי בשנות ד,־ 20 לחיי תומך בקו מארב־סיסטי
נוקשה. ידעתי אומנם על הסטאלי-
ניזם וקורבנותיו, ומשום כך היתד. המים־
לגד, הקומוניסטית מוקצה בעיני מחמת מיאוס.
יחד עם זאת, ביקורת הקומוניזם של
הטרוציקיסטים משכה אותי החל משנת
.1955
!• בשלבים הראשונים של כתיבתי
למאדממצב מעמד־הפו-
הושפעתי עד
עלים. ארנולד ואסקר ניסה, באותם ימים,
לייבא ״תרבות להמונים״ .הוא ייסד את
מרכז .42 אלא שבתת־ההכרה שלי קיננה
תחושה שהתרבות הזאת משתייכת, למעשה,
בילעדית למעמד הבורגני, וניסיון ליצור
״תרבות פועלים״ במיסגרות של תרבות
המעמד־ד,בורגני היא מעשה מטופש.
הדבר האחד והיחידי הניתן להיעשות הוא
ביקורת על המישטר הקיים. פרט נוסף שהייתי
ער לו היה ד,סנטימנטליות השח צנית
של השמאל־ד,פוליטי והאינטלקטואלי
כלפי מעמד הפועלים. אלא שמסקנות כאלה
לא מנעו את התפתחותי לעבר תכנים פוליטיים
שמאליים, תוך ביקורת הבורגנות.
בינתיים השתנו דיעותי על הקומוניזם ודד
טרוצקיזם. יש לנו כיום. עדויות כד, חמורות
על כל מה שהתרחש בעיקבות המד,פכר,־הרוסית,
שאין לי ספק כי מוטל עלינו
להגן על הסוציאל-דמוקרטיה ולחכות עד
שהשמאל הדוגמאטי והימין המיליטאנטי
ימוגרו.
״ • בינתיים ״,בדומה למחזאים וסופרים
אחרים בני מעמד־הפועלים, הגעתי לגיל-
העמידה. הצרה היא, שכאשר אתה מצליח
במונחים ״בורגניים״ ,מייד משייכים אותך
ל״בורגנות״ ,ואז עליך לחשוף את עצמך.
הצלחותי הביאו לכך אשנשי השמאל האורתודוכסי
טוענים שבגדתי במעמד־הפועלים.
מהדגם שאיני מסוגל ליטול חלק בכתיבה
האופנתית על מעמד־הפועלים הבריטי.
זוהי כתיבה פטישיסטית, הרצופה העמסת-
יתר של אקטים פרולטאריים שונים. היות
שקשר, לי לראות את הסבל כמטרה —
ויותר מזה, אני נהנה גם להצליח — נראה
לי טיבעי לחלוטין לתאר ולראות את המעמדות
האחרים. איני מתאר עוד את בעיות
מעמד־הפועלים. עליהם לדאוג לעצמם. גם
אין לי זכות כלשהי לתארם, או לייצג
אותם 20 שנה אחרי שעזבתי אותם.
#אולי זוהי מלכודת־העכברים הפרטית
שלי. אני חי בתחושה של תייר במעמד־הבורגני,
או של מרגל של מעמד־הפו-
עלים החי שנים רבות בארץ אחרת. באותה
ארץ אחרת, שבה אני מתייר, יש לי
בית יפה. לפני כמה שנים נשאתי אשה
ישראלית, ויש לנו בת שהיא ישראלית־למחצה.
אני חי כיום חיים מכובדים, ומאד
נהנה ממותרות. כל מה שנותר לי מהכספים
שהרווחתי הוא שני בתים, האחד
שלי, והשני בית שקניתי עבור אבי.
״ מ חז ה על מדינ ה
סו צי א לי ס טי ת כוב שת
מדינה סו צי א לי ס טי ת ״
• השקפותי המהפכניות הבהירו לי
מזמן, שעל הסופר להיות בלתי־תלוי. אני
משתתף לעיתים בפעילויות פוליטיות,
ובאחרונה אני פעיל במאבק־הציבורי נגד
שיגשוגם של האלמנטים הפרו־נאציים וד,אנ־טי־ציבעוניים
באנגליה. לפני עשר שנים
הייתי פוליטי יותר. נוצלתי על-ידי ד,טרוצ־קיסטים,
וגם האמנתי בהם. באירגון היו
כמה פועלים בין המנהיגים, אלא שהיו להם
גינונים של קומוניסטים סטאליניסטים.
הבנתי שאלה אנשים פאנאטיים, שחיים
בעולם סגור המוכתב לפי צו האמת הביל־עדית
הצרה שלהם. אנשים כאלד, בלתי־נס־בלים
בעיני. כאשר קראתי, בוקר אחד,
בעיתון התנועה ברכות ללוחמי־החופש הפלסטינים
על גבורתם בנמל־התעופה לוד,
נתקפתי בחילה וניתקתי כל מגע איתם.
#המדיום שבו אני מרצה לפעול הוא
זה של דראמות בטלוויזיה ( 26 מחזות־טל-
וויזיד, עד כה) .במחזותי אני מגסה לשרטט
אנאטומיה של הבורגנות, לתאר את המי־כאניזם
של התא הבורגני. המחשבה הבורגנית
וכל מד, שמסתתר מאחריה מעניי נים
אותי. המכאניזם הזה מצוי בחברה הסובבת
אותי כיום. לא הייתי אומר שהתנאים
הסובבים אותי עכשיו מהווים בגידה
באידיאולוגיה או באמונה שלי. חברי המהפכנים
מהעבר אינם מתאמצים להבין את
העולם מסביבם, עולם שקשה למצוא לו
נוסחות מהפכניות מיידיות.
י• אני מכיר את הנוסחות האחרות
מקרוב. הרביתי לבקר במיזרח־אירופה.
הייתי בפראג באביב של 67׳ .אחרי הפלישה
הסובייטית לצ׳כיה הוזמנתי לסידרת
הרצאות במוסקווה. היתה לי דילמה: לנסוע
או לא לנסוע? החלטתי לנסוע להרצאות
האלה במכון גורקי. אחדי שהאולם התמלא
ודלתותיו ננעלו, התחלתי מדבר על הבעיות
הנוצרות תוך כתיבת מחזה על מדינה
סוציאליסטית שכובשת מדינה סוציאליסטית
אחרת. דיברתי על דראמה היפותטית.
זה לא היה אמיץ. זה היה אולי שווייקי.
דייוויד מרפד
עולם שקשה למצוא לו נוסחות מהפכניות
אבל כשחזרתי למערב, ידעתי שהפכתי
פרסונודנון-גראטה בארצות הקומוניסטיות.
הנחמה האחת שנותרה עבורי, משם, היא
שאנשים בפראג ובבודאפסט שומרים על
חוש־ההומור שלהם. הם מסוגלים להפוך
טיגון חביתה להצהרד, מדינית.
• 1את ניפנוף־הדגלים המהפכני החליפה
אצלי הבחינה האמנותית של השקפתו של
ר.ד. לאינג על האנטי-פסיכיאטריה. פיע-
נוחו את הסכיזופרניה, וקביעתו הפשוטה
שכל מה שהחברה מדביקה לו תוויות של
שיגעון אינו אלא אי-מילוי ציפיותיה של
החברה, או התא־המישפתתי, מהפרט. אין
לי ספק שלאיבחונים אלה זיקה הדוקה ביותר
לפוליטיקה ולכוחות הפועלים בה. לגבי
מהווה תורתו של לאינג פיענוח נוסף בתשבץ
החם. בעצם, בתפריט שלי למורגן
עסקתי בנושא של מיהו נורמאלי ומי אינו
נורמאלי. גם בתסריט לחיי מישפחה, שבויים
בידי קאן לץ /ניסיתי להתמודד עם נערה
שאיבהנו אצלה סכיזופרניה.
• 1בעבודתי עם אלן רנה במהלך יצירת
הסרט פרובידנם, המוצג בימים אלה ב־תל־אביב,
נוצר בינינו קשר יצירה העומד
להימשך. אין זה מקובל לראות צרפתים
משתפים פעולה עם בריטים, אך אלן רנה
ואני שונים. הוא אסתטיקאי רגיש, ויש
לו חוש עמוק לניואנם. יחד עם זאת מסתבר
שבשפה האנגלית מצוייה נימה של
חיספום, עוצמה וסאטירה, מאד לא אסתטיים.
אבל הרושם שלי הוא שמיזוג שני
אלה בסרט פרובידנס הביא אותנו ליצור
מה ששנינו רצינו ליצור.
״ חוז ר בת שובה ל שאלת כ ת בנו ..״
>• אחרי שראש־עיריית ירושלים, טדי קדלק, הגדיר בקונצרט
הקונכיה שנערך בירושלים, ביום־העצמאות, את המלחין
פאול כן־היים כ״אביהם של כל המלחינים הישראלים נזכר
אחד מבכירי העובדים במוזיאון ישראל כיצד, עם פתיחת המוזיאון
בשנת ,1965 אירח קולק, שהיה אז מנהל המוזיאון, את
דויד כן־גוריון. כאשר הגיעו שניהם לטריפטיכון(תמונה בשלושה
חלקים) מעשה־ידי האמן מרדכי א רדון, אמר קולק לבן-
גוריון :״הנה לך טריפטיכון של ארדון בשלושה חלקים בראיון
שהעניק ההומוריסטאי אפרים קישון לדבר השבוע, עם צאת
סירטו השועל בלול התרנגולות אל האקרנים, סיפר :״בכל סוף־
שנה אני הולך לשלוש חנניות־ספריס, יושב כמה שעות וחותם.
מודיעים על כך מראש, ובאים אלפי אנשים, השנה הייתי בברלין
באחת מחנויות־הספרים העתיקות ביותר. התור עבר דרך
הדלת, נמשך לאוחך המידרכה ונעלם מעבר לפינת הרחוב. כולם
עמדו בשקט וחייכו. זה נוגע־ללב, וגם בלתי־מובן. זאת כעין
מסורת הגיב על אמירה זו משורר, שילדותו עברה עליו בגרמניה
:״וכאשר מגיעים הגרמנים אל קישון, הוא אומר: אתה
שמאלה ואתה ימינה ...זה נוגע־ללב, וגם בלתי־מובן. זאת כעין
מסורת הפיזמונאי-זמר-סטיריקאי יעקוב רוטכליט, היה
אורח תוכניות־הרדיו שעת־שידור בעריכת דודו וייזר לרגל
יציאת תקליטו כך שיחררתי את ירושלים. על כל משאלותיו של
וייזר העדיף רוטבליט להשיב בשירים שהוא שר בתקליטו. בתשובה
לשאלה ״מה אנחנו עושים בארץ הזאת?״ השיב רוטבליט:
״שידור חוזר לעם בארצו ובתשובה לשאלה אם גם הוא הופך
,חוזר בתשובה׳ ,ענה :״חוזר בתשובה לשאלת כתבנו
המבקר יורם ברונובסקי, ברשימה שפירסם על הישגי התרבות
בארץ במשך 30 שנה עצמאות ציין כמה קביעות תמוהות שבהן
נימק את העדפותיו התרבותיות. בין השאר כתב :״מפרופסור
גרשום שלוט קיבלתי פעם מיכתב. ומיכתב זה, שבו הוא תיקן
בחטף
טעות מסויימת שטעיתי באחת מרשימותי על אודותיו, היה הכבוד
ביותר שנחלתי, ובלי ספק אנחל אי־פעס בימי חלדי ...שלמה
גרודזנסקי נטה לי, כמדומני, חסד בשנים המעטות שהכרתיו,
ואף זיכני בתואר, ידידי׳ בהערת־אגב במסתו של יעקב גלט־שטיין,
שהיא האחרונה שיצאה מתחת עטו של אמן־ידידות זה,
קודם שנתבקש לסימפוזיון־של־מעלה ...אני בטוח שיצירתו של מר
עידו אברכאיה ״טוקטה״ היא הטובה ביותר, אף שגם אילו
שמעתיה (מה שלא נזדמן לי, לצערי) ,לא הייתי מבין בה• ,מן
הסתם, דבר ...ובכן, מר עידו אברבאיה הוא במקרה אחד מן
הטובים שבידידי דמות נוספת בגלריית הגיבורים היא זו של
הפרופסור חיים רוזן, חתן פרס ישראל השנה בלשון־עיבריח,
שעליו כתב ברונובסקי :״גם את הפרופסור רוזן אני מכיר אישית,
אבל בשום פנים לא אעז להתיימר ולא אתיימר להעז לכנותו אחרת
מאשר מורי ורבי, במובן הרחב והנשגב ביותר של המילה
אדם נוסף שלא העז או התיימר לכנות את חיים רוזן מורו־ורבו
היה הסופר שלמה צמח, שכתב על הפרופסור חתן פרס ישראל
ועל הספר שעבודו זכה בפרס, בסיפרו שתי וערב :״אילו קס
מקיברו ברל כצנלסון ז״ל וראה במה עוסקת הוצאת־הספרים שהשקיע
בה כל כוחותיו, ודאי קריעה היה קורע בתכריכיו וחוזר ביגון
ובבושת־פנים אל קיברו — .לא כן בעניין האוניברסיטה, על־כורחי
שאאריך את הדיבור. המחלקה שלה לחקר הלשון העיברית
תלמידי־חכמים פוחתים והולכים בה, וגדולה הסכנה שעד מהרה
תהא מירבץ ומרכז לעם־הארצות. חיים רוזן אינו בן־יחיד שם, ומה
שמכונה בפי המלומדים בשם, גישתו /גישת רבים היא...״
בהמשך דבריו מצטט שלמה צמח את דבריו של משה גושן,
שכתב על סיפרו של רוזן בהארץ 22.2.56״ורחמנות לראות
כיצד מתייגע המבקר ומשתדל לטהר דבר שאינו נקי בעיניו, לכאורה
סגלה הוא את כל כשלונותיו של ספר־נפל זה ...ואפילו מזהיר
גושן את הקורא מפני, השגיאות הענייניות׳ של רוזן.״
הפטנט
האלקסוונ, הסוג | דמה היהודים הוא ל א נותן
עיוות פסיכולוגי־סוציאלי הפך את הנגד
ענבו(1וש)ים לא אוהבים יין?
קערה על פיה. במקום שהברנשים יתרוצצו
רגע חועגבים
.סאוה״ נפלאים
של קיץ
מי שיש לו את אלוף הטעונים, סיר־הטיגון
בעל הדפנות הגבוהות, יכול לעשות
חיים משוגעים. אני, את כישרונות הסיר
גיליתי השבוע, כשעדר הברים מתעלף מחום
קם לתחייה אצלי בגינה.
כל אחד תפס פוזה של מת, והודיע לי
שהוא לא זז עד שאינו מקבל משהו
מחייה נפשות. רציתי לתת להם בעיטה
בתחת בתור מחייה־מתים בדוק, אבל היה
נורא חם, ולא היה לי מרץ. עשיתי חוש בים
מהר, והגעתי למסקנה שבין כה וכה
הם לא יזוזו לי עד שלא יקבלו את שלהם,
כך שפשוט יותר כדאי לי לתת לחבר׳ה
משהו טעים, ושיהיה מה שיותר בקיצור
מבחינתי.
הדלקתי את האש תחת סיר התמיד, המלא
שמן עמוק והחונה דרך־קבע על תנורי.
כאשר התלהט השמן, הגלשתי פנימה
בעדינות המון ריבעי פילפל ירוק בהיר,
מנוקה ורחוץ. טיגנתי עד שהחליפו את
ציבעם הירוק חי־מאד לירוק מעט מבושל,
והוצאתי אותם החוצה בעזרת כף־
טיגון. לא קילפתי שום כלום, ובזקתי מלח
בלבד. בהתנפלות עליהם נדרס שלוימל׳ה
באופן יסודי.
אחר־כך לקחתי כרובית שהתגוללה בירכתי
המקרר, הפרדתי לפרחים זערוריים,
לא. בישלתי אלא הטלתי פנימה ככה, כמות
שהם, לשמן הרותח. חיכיתי עד שהפרחים
קיבלו גוונים זהובים, והוצאתי החוצה.
בזקתי מלה. הכרובית ספגה שמן כמו צמא
במעיין, אבל היא קיבלה גם טעם מתקתק
משגע, ומי שלא עושה חשבון קלוריות —
החיים טובים אליו. שיאכל כרובית כזאת
וייווכח. שלוימלה הדרוס תפס חזקה על
הצלחת, ולא נפרד ממנה יותר.
לבסוף, אותו טיפול שמן עמוק נתתי
לפרוסות חצילים עגולות, על תוכן וקליפתן.
בשבילי, סיפוק אדיר, המשתווה בעוצמתו
אולי רק לחוויית לקיחת הצ׳ק החודשי
מסימון, הוא קריאת המיכתבים שאתם
שולחים לי. איזה מיכתבים — פצצות!
אחד מהם טמן בחובו חתיכת פצצה של
מידע. לא־ייאמן, אבל זאת עובדה.
לפני שנה, התפרסם באחד המוספים במדור
״מאורעות נפלאים סביב העולם״
סיפור על בחור שהשתעשע בגיטרה חש מלית,
וכאשר נפלט לו צליל מסויים, שם
לב שכל מיני חיות קטנות ברחו על נפשן
ובקיצור, העניין בטיפול. כשאני קוראת
דבר כזה, דבר ראשון אני מתרגשת, דבר
שני אני מפסיקה, ודוחה לעוד כחמש
שנים, זמן שימוש מעשי משוער. אבל
לא־ייאמן, לא זו בלבד שהעסק כבר עובד,
אלא יש לו גם סוכנים בארץ, וקליינטים
מרוצים.
וכאן מתברג המיכתב. חיים ג. מתל-
חי מספר לי, שלא קיים אמצעי יותר בדוק
מ-״ 11511 לנ מכשיר אלקטרוני קטן
ואמין, במחיר סביר (פחות מ־ 1,000ל״י),
המשדר גלים אולטרה־סוניים (מחוץ לתחום
השמע של בני אדם וחיות־בית) .אוזניהם
העדינות של כל סוגי המכרסמים ה קטנים
לא מסוגלות לעמוד בפני צלילים
אלה, ועל כן הם נמלטים לכל רוח, ולא
חוזרים לנצח. באחריות. לא צריך
רעל, לא צריך מלכודות, אין פגרים —
הכל על טהרת המדע.
פרטים ניתן לקבל אצל שירותי בקר
וצאן בע״מ, רחוב ה׳ באייר 20ת״א, טל.
.268082
הלו! בית־החולים אסף הרופא שבשעות
הלילה שולטים בו העכברושים, ומטילים
אימה, האם אתה קוראו
על אלה ריסקתי גם שום, נוסף
מלח, ובזקתי פטרוזיליה וקימל.
החוצה, אמרו לי :״פי! זה עם
אמרתי נכון מאד, וגמרתי הכל
היה חלום!
יופי
המלכה שרה
בעיר תל־אביב, בדירת־גג מפוארת המשקיפה על נוף מרהיב,
גרה נסיכה בשם שרה מור, אחת מהיפהפיות המייוחדות
ביותר שאני מכירה.
כבת למישפחת מיליונרים — יכלה להשקיף על החיים דרך
סוללה עבה של תפנוקים, אך היא בכל זאת העדיפה לעבוד קשה,
ואף פעם לא לעשות מזה עניין. מאד־מאד מוזר לנחש, לפי
הדמות היפהפיה הפריקית לאללה של שעות הלילה, את ד,בן־
אדם עובד בתפקיד כל־כך בכיר ואחראי בשעות היום. בשנות
העשרים המאוחרות שלה — שרה מור היא סיפור־הצלחה אמיתי.
ן מתפקיד יועצת־יופי עד לפני שנתיים, טיפסה לתפקיד שאין בכיר
.ממנו בחוטר הקוסמטי של חברת אייר.
כשאלוהים אוהב מישהו, מסתבר שהוא אוהב אותו עם כל
1הלב. היפהפיה הזאת, נרחצה בסדנת העבודה, שם למעלה, עם
דלי מלא כישרון עצירתי. היא מפסלת, כותבת, ואם רק ידפקו
לה מספיק על הראש — היא גם תוציא מזה ספר. אמרתי כבר
שאלוהים אוהב את הנסיכה שלו.
האצילות הקורנת מדמותה, מבוקשת מאד על־ידי צלמי ויצרני
האופנה המעולה. היא משתעשעת לעיתים נדירות בצילומי
אופנה ופירסום, כטובה פרטית לידידים. כולם אוהבים אותה.
מנסיעותיה התכופות בעולם — שאותו היא תרה מזוויותיו הנפלאות
ביותר, היא תמיד חוזרת ארצה עם אשכול מיואשים
מתאבדים, בנוסח ימים עברו, המאיימים למות אם לא תינשא להם.
כיוון שפעם היא כבר נכנעה ללחץ מסוג זה, נישאה, וברחה
מזה מהר, היא למדה לאטום אוזניים.
המאושר שיכהן בתפקיד בעלה יהיה רק זה שהיא תאהב
אותו — תאהב אותו — תאהב אותו. את האינפורמציה הנ״ל
נאלצתי ללקט סביב במשך חודשים, טיפין־טיפין, כדי לא לעורר
פאניקה של ראיון — שאותו, כמובן, לא הסכימה לתת. ביקשתי
לפחות תמונה, אבל היא התקפלה בביישנות, וסירבה לגמרי.
ואז, יום אחד הוצפו כל המוספים ובתי הכל-בו בפלאקט־פיר־סומת,
שם היא מצולמת. תלשתי פלקאט, ויש גם תמונה.
תמיד אמרתי שאין מה לעשות נגד הגורל, בייחוד כשהוא
מחליט לחכות בסיבוב.
על ההוצאתי
שום!״
בעצמי.
חוכמת
צוענים
למרות שהבון־טון בקודכם הפרטי של
כל גברבר מצליח במדינה הוא לשקשק
בקוביות, ולמזמז חצי-לילה מנת־ויסקי
אחת — אין זה מעיד שקם דור של שתיינים.
שתייה מיקצוענית, כזו המקובלת על
חצי עולם — אף פעם לא תפסה את
היהודים באופן מאסיווי.
יום אחד גיליתי למה. אתם יודעים מה
נותנים לכל תינוק למצוץ אחרי שמבצעים
לו את החוזה עם אלוהים ו נותנים
לו סמרטוט זעיר ספוג יין !
האהבל הקטן מוצץ הכל, ומתחיל לנחור
בשנודישרים. במהלך הטכס הוא אומנם
לא מטריד אף אחד בצרחות — אבל
איך שהוא קם — כואב לו הראש, אחר-
כך כואב לו עוד ראש, אופס ! הוא נזכר —
וזהו זה. עם האלכוהול הוא גומר את
הרומן להרבה שנים.
מה שעוד נותר לאם הנבונה לעשות
הוא לתת לקטינא, באותה הזדמנות חגיגית,
שאכטה אחת מצינגלה בריאה. יתכן
שזאת שיטת־גמילזדמונעת־עולמית —
אלא שתמיד קיימת אפשרות שהקטן ינ שום
עמוק ,׳׳יכנס לעולם שכולו טוב, יתרומם
אל אמו וילחש לה באוזן :״יה מט־זרתה!
חכי לפחות שכולם יסתלקו!!!״
אחרי משאת־נפשם, הדבר ההוא־ההוא, ובינתיים
ינעימו לבעלתו את החיים — הבר־נשות
הן המתרוצצות כיום אחר הדבר
ההוא־הוא המצוי אצל הברנשים.
ההבדל הטראגי נעוץ בעובדה שאת הבר-
נשים אי־אפשר לפתות על־ידי הצעת נישואים,
חראקירי מתחת לטראסה או משהו
כזה. או, לא. שמיניות באוויר צריך לעשות,
וגם זאת באופן מתוחכם מאד, כדי
לרצותם.
איכה נתנו הנשים למישחק הביקוש
וההיצע להידרדר כך, זאת אופרה אחרת.
מאוחר להרביץ חינוכים. נותר רק להציע
את חוכמת הצוענים העתיקה, למי שרוצה
ללכת על בטוח, ולהרגיש תמיד מבוקשת.
ובכן, על הבחורה המתעבת מאמצים
מיותרים לבחור את מחזריה מבין הגברים
המצויירים באוזניים כשל דאמבו, הפיל
המעופף. הגודל לא כל־כך חשוב כמו ה זווית.
יותר נטויייה — יותר מסוכנה.
אין זה מעיד שלאחרים אין אש בתחת,
אבל אלה עם האוזניים נולדים רעבים אל
הדמות הנשית, ומתים רעבים אל הדמות
הנשיית. הבידור איתם — מובטח עד קץ
הדורות. אין להסיק מכך לגבי אוזני
הנשים. אצלנו הסוד אינו עד כדי כך גלוי.
תוכני ת לייבוש דזצ׳קונים
כשהצאצא בן־העשרה מתחיל לאמץ למעשה, מתח נפשי פנימי הוא הסיבה
לעצמו פריזורה משונה, דהיינו, כל השיער העיקרית לפיצעונים.
הארוך מכסה על הפנים, ודרך חריר אמאך
ידיעת הסיבות לא תעזור להעלמת
צעי צר מציצות שתי זוויות פנימיות של הפצעים. מה שכן יעזור הוא לגייס קועיניים,
אף, קצה פה וסנטר — המכוסה ביית סבון־כביסה, ולהתחיל את הטיפול
גם הוא ביד אמן על-ידי קווצת־שיער אג הפנטסטי, הנותן תוצאות נהדרות כבר אחפית
הנלסעת בדבקות עצומה — אות הוא רי שבוע!!! את נפלאות סבון הכביסה,
וסימן שהמיסכן מגדל מושבת חצ׳קונים זה המיוצר בצורת קוביה, גיליתי לא מכעל
פניו.
,בר. סבתא אחת סיפרה לי, שבזמנה, רק
חוסר-האיזון ההורמונלי של גיל ההת בעזרת סבון זה היו מייבשים את הפיצ־בגרות
ו/או מתח נפשי רב, הם המירשם עונים, ובהצלחה מרשימה. קפצתי על ההבדוק
והבטוח ליצירת פיצעי-אקנה אלה.
מציאה. ניסיתי זאת בחוג המישפחה, ומה
אומר — זה פנטסטי !
ראשית, מקפידים לחפוף את השיער כל
יומיים. שיער הבא במגע עם העור, עושה
שמות במידה שהוא משומן. לא צריך
לדבוק באמונות טפלות. חפיפה תכופה
ונכונה אינה מזיקה לשיער, לקרקפת, או
לבלוטות־השומן.
שנית, משפשפים ורוחצים את הפנים
בוקרוערב עם ספוג מחוספס, משופשף,
בקוביית סבון־כביסה. הולכים לקוס־מטיקאית
שתפוצץ את הפיצעונים ותסחט
את המוגלה. לא עושים שום עיסוי, בשום
קרם, אלא מניחים שיכבת סבון־כביסה על
הפנים לשעה, בתור מסיכת־ייבוש־פצעים
נהדרת( .את המסיכה יוצרים כך: מרטיבים
את הסבון במים חמים, ומשפשפים
את העור עם חלקו המרוכך של הסבון,
הנמרח מייד ).במקום כל פיצעון־מוגלה,
ייווצר תחילה פיצעון אדום מחריד, אבל
אין להיבהל. זה חלק מן התהליך.
כדי למנוע צמיחת פיצעון־מוגלה מתחת
לגלד היבש החיצוני, הולכים לקוסטיקאית,
אפילו אחת לכמה ימים, כדי שתפתח ותנקז
את כל העסק.
עוד פטנט נהדר, של ערביות, הוא הרתחת
זר פטרוזיליה ענק בשמונה כוסות
מים, במשך רבע שעה, סחיטת העלים,
ושימוש במים אלה כבמי-פנים מרפאי־חצ׳־
קונים. אפשר לקחת בקבוקון לבית־הספר,
ובכל הפסקה לנגב את הפנים.
זהו. תוך שבוע רואים שינוי נפלא לטובה.
אחדי חודש, הנחשולים הענקיים נחים
מזעפם, והעור הופך משהו שנראה כמו
הכינרת ביום חמסין.
אגב, שמם העיברי של פיצעונים אלו,
החצ׳קונים, מרמז על כך שהם נובעים מחשקים
מסויימים מאד שלא סופקו. הדור
שיצר מטבע־לשון זו לא האמין, כנראה,
שקיימות עוד סיבות למתח נפשי מלבד
האחת הברורה. הם לא הביאו בחשבון קריזות
עם ההורים, מיבחנים, וסת מאחרת
הנערה שיש לההפל
וחוזר חלילה.
נודד או דולר?
דולר או נודד?
חסוך היובו-החלט נוחר
ב״״כח ברירה דולרית״
דולר או מדד, מדד או דולר -איזו הצמדה ת שתלם יותר ד
מעכשיו זו אינה בעיה שלך. תוכל להפקיד כסף בתכנית
יכח ברירה דולרית׳ של בנק לאומי ובסוף תקופת החסכון
תדע איזו הצמדה ה שתלמה יותר. כספך י הנ ה מהצמדה זו.
כמו כן,תהנה ממענק מיידי עד * 696 ריבית,הפר שי הצמדה
וריבית ו.ם על המענק והכל פטור ממס.אין הקפאה על
כ ספ ך. תוכל למ שוך חסכונך בכל עת לאחר הודעה
מראש של 30 יום. פרטים נוספים תקבל עוד היום בסניף
הקרוב של בנק לאומי. בנק אגוד ובנק ערבי־ישראלי.
* בתנאי ש תחנזיד בחס כון ע ד
שנים.
קופל מציע
,ע\ני טיולים
למזרח הרתוק
יפו, פיל״פי1יט, הונג״קונג, סי נגפוד, תא״לנד,נפאל,הודו
28 יום :־ 3 4 ,0 4 5 .ד־ 23׳ :1־ 3 0 ^530ל מועדי
יציאה:
, 18.7
, 28.7
מועדי י צי א ה:
, 18.8
, 12.9
, 21.11 , 7.11 , 24.10 , 10.10 , 26.9
, 30.1 , 16.1 , 2.1.1979 , 19.12
. 27.2 , 13.2
על טיוליםהיוצאיםהחלמחודש
יוני, תחולתוספתתשלוםבהת
26.6
, 10.7
, 21.8
, 13.11 , 3 0.10 , 16.10 , 2.10 , 4.9
, 8.1.1979 , 25.12 , 11.12 , 27.11
.22 .1
אין כל תוספתל ״ עונ ה ה בו ערת ״.
טיו לזה אינו כו ללאתנפאל.
אםלמ חי רי ה״ עונה הבוערת״ —
פר טי ם
ב פ רו ספקט.
ה מ חירי ם כוללי ם:
מ לון 4כו כ בי ם,
* טיולמיוחדלצעירים עד גיל . 36
א רו ח ת -בו קר
סיורי ם מ קו מיי ם,
א מרי קני ת
מלאה,
ב תי-
מלווהישראליצ מו ד.
קיימתאפשרותלהוסיףארוחהלכלאורךהטיולו כן סיוריםנוספים ,
שבחלקם כו ל לי ם בילוי לי לו תאקזוטייםב הווי מ קו מי.
מבוססעל שערי המטבעותהמקומייםבתאריך . 3 0 .5.78
שבו היהש ער הדולר 17.59ל ״ י, ו 1 0 0 0 -יי ן = 77.65ל ״ י .
קופל נסיעות
״ תל־ אביב,ר חוב פרישמן , 14 טלפון 246121
יייומווגי?1
970
פרטים והרשמה בסניפי קופל: תל־אביב: טל .246121 .ירושלים: טל .233533 .חיפה: טל• .88011
קרית־ביאליק: טל .740451 .נתניה: טל .27410 .רמונ״גן: טל .731105 .באר־שבע: טל.78860 .
במדינה
מלוכלך !״ הבחור הערבי לא נישאר חייב.
״אתה בעצמך מלוכלך!״ ענה לו בצעקה.
הסטודנטים שעברו במקום כל אחד ל דרכו,
נעצרו לשמע הצעקות. מעגל המצטופפים
סביב מיצים הצועקים גדל
במהירות. ובעוד המוסיקה הבוקעת מהרמקולים
שהוצבו ברחבי הקמפוס התל־אביבי,
לכבוד יום הסטודנט, מנעימה את
זמנם של הסטודנטים החוגגים, הלך הוויכוח
והתלהט. היו אלה העדים האחרונים
להופעתו של ישר־החקלאות ,׳אריק
שרון, לפני ציבור הסטודנטים באולם ברש
ירה, שהסתיימה שעה קלה קודם־לכן.
יעוד לפני ההופעה היה ידוע כי בקמפוס
קיימים חוגים שונים המתנגדים להזמנתו
של הישר לנאום במיסגרת יום הסטודנט.
אגודת> הסטודנטים החליטה לנסות למנוע
את ההפתעות העלולות לבוא בעיקבוית
הופעת השר, ודאגה לחלק ׳כרטיסי־הזטנה
מראש לאולם ישסו נשיא ואת דברו• אך
למרות ישכל ההזמנות ( 700 במיספר) חול־
איש ״כך׳ יוסף כהן כפעולה
״חתיכת שחור מלוכלך !״
שבועות רבים. חברי ועד אגודת הסטודנטים
ובראשם אלי האובן — יו״ר האגודה
— עמלו שעות רבות כדי להפוך יום זה
האפאנינג ענק לסטודנטים ולידידיהם. התוכנית,
שכללה הופעות אמנים, הקרנת
סרטים נודסטופ במשך כל שעות היום
והלילה, סקי־דשא, מארתון־ג׳אז ומרכזי-
בידור שונים, היתד. אמורה לספק בידור
קל ל־ 50,000 איש, מתוכם 20 אלף סטודנטים.
הזמנתו
של שר החקלאות, אריאל שרון,
נועדה להכניס ממד נוסף, רציני יותר,
ליום זה.
״סלפטינים מפריחים:״ אין ספק
שאירוע זה הפך את יום הסטודנט מיום
האמור להיות־ יום־כיף, ליזום ישסו הביעו
סטודנטים ,׳וכאלה שאיינם סטודנטים אך
טרחו להגיע לשטח הקמפוס, את דיעיותיהם
הפוליטיזית. היה זה צירוף משונה ׳של
פוליטיקה ׳ומיוקדי־בידור או, כפי שהתבטא
אחד הסטודנטים ,״פוליטי-כיף״ .בין אלה
שאינם !נמנים עם הסטודנטים באוניברסיטה
היו גם קבוצת הצעירים חובשי־הכיפות
,׳שהפגינו בפתח האולם בעד מדיניות
הממשלה. בראשם עמד יוסף כהן׳
מפעילי תנועית ״כך״ מייסודו של הרב
כהנא.
אל אנשיו של הרב כהנא הצטרפו סטודנטים
׳אחדים ׳ובראשם !משה אלמלייח, סטודנט
לכלכלה .״;אנחנו כלתי-מיפילגיתיים,״
הכריז אלמליח .״יתנו יאת העיניים שלנו
בסביל המדינה ! פלסטינים מסריחים —
תתביישו לכם!״ בקעו קריאות מתוך הקבוצה
שבראשה עמד ,׳לעבר המפגינים
נגד השר שרון. הצעקות כוויו אל, הסטודנטים
הערביים ׳שהצטרפו להפגנה.
״להימנע מעימות:״ כוח־המיישטרה
הגדול שריוכז במקום עימד הכן, למיקוד.
של ׳נסיוך התפרצות לאולם. ידיעות מוקדמות
מסרו על הפיות להתפרצות כזיו
במר,׳לך הופעתו של שר החקלאות. לשוטרים
נוספו אנשי־הביטהון הצמודים ישל
השר, שבדקו בקפידה את כל הנכנסים
לאולם ובכיליהם.
״לא יהיו כל ניסיונות להיכנס לאולם
בכוח,״ קרא ברמקול יאחד המפגינים נגד
מדיניות הממשלה והשר.
כאשר נשא השר את דבריו באולם,
עמדו המפגינים בחוץ כשהם מתווכחים עם
אנשי־הביטחון הרבים בפתח, שמנעו מהם
א תהכניסה. הסטודנטים, חלקם מבני־המי-
עוטים, דרשו שיינתן להם להיכנס לאולם,
שהיה מלא רק בחלקו, אך כיוון שלא היו
מצויירים בהזמנות הדרושות נמנע מהם
השר כמעט הפכו תיגרה רבודמשתתפים,
רפם טטס ש
״ידיעות אחרונות״ ,יום ג׳2.5 ,
1וטו: נעמוד לנצח לימיו ישוא
ומה אס הערכים יתקיפו משמאל?
״מעריב״ ,יוס ג׳׳ 30.5
סגני ראש עירית ירושלים החליפו ביניהם
״מחמאות״ בישיבה שדנה בפרישת הגזבר
מצא :״אתה מלקק לקולק״
גדיש :״תלקק לי אתה״
מה שבטוח — מי שמלקק שם, לא מלקק דכש.
״מעריב״ ,יום ה׳4.5 ,
גא לעקל הטלוויזיה ־
ו והחזיר בעל אל אשתו...
י סמיד חמוסד לביטוח לאומי כרמת־גן, שבא
לעקל רכוש מביתו של קבלן כנין כשל חוב לביטוח
לאומי, הצליח אגב כד להשכין שלום־כית כץ הקבלן
ואשתו, שממנה הי כנפרד יותר משנה.
נכרים, ראו הוזהרתם :
שלמו מייד את החצי השני.
״ידיעות אחרונות״ ,יום •א׳7.5 ,
השופט יצא לבחון אם
׳נול השכן מלמעלה להציץ
אל שכנתו מהקומה התחתונה
השכן יכול. מישפטו של השופט כעוד חודש.
״מעריב״ ,יום ב׳29.5 ,
גלם־ צעיר שהמשטרה רואה
בו ׳׳אנס מס׳ 1של ישראל״
הצעיר, בדואי בן ,26 חשוד ב־ 30 מעשי אונם אכזריים, בעיקר של־
חיילות וצעירות בכבישי הנגב * לפני ימים אחדים הצליח להימלט;
אתמול נתפס ע״י מארב משטרתי ברצועת עזה
ייצג את ישראל כאליפות העולם שתיפתח כחודש הבא.
״ידיעות אחרונות״ ,יום א׳14.5 ,
..אני מיואש״ ־ אומו אביהם של
24 ילדים ממושב א חי ענו
סדרנים מונעים מסטודנטים להיכנס להרצאת שרון
הכנות לניסיון־התפרצות
קיו, לא היזח האולם מלא .׳ובעת־ סטודנטים
ריבים מ׳תגיודדים !בפתח האולם ומפגינים
נגד מדיניות הממשלה בנושא השלום,
נשא וש׳ר־החקלאות יאת דבריו לפני קהל
של 600 איש. השמירה ׳הסברה מחוץ לאולם,
ובכניסה ׳אליו, ימנעה כל אפשריות
של התפרצות המונית לאולם עצמו.
יום הסטודנט תוכנן בקפדנות רבה במשך
הדבר. הוויכוחים עם שומרי־ראשו של
אך ראשי המפגינים עמדו על המימשר,
ומנעו בל מגע קרוב בין הסטודנטים לבין
אנשי־הביטחון.
׳אהרי שמרבית הסטודג׳טים עזבו את
המקום, בתום נאומו יש׳ל שר־החקלאות,
המשיכו חברי קבוצת ״כך״ לעמוד בפתח
(המשך בעמוד )63
אין דכר, המשך כדיר זו:
״הארץ״ ,יום ד׳10.5 ,
אמין פיטר את
הרמטכ״ל
הלווייתו תתקיים מחר כערב.
( 1ציג :
קם ב חיר ת
בחסות 3ל־ב 171!! 1בית העסק הנבחר
שיתקיים
ביכל
אורח הכבוד
ביום ראשון 1 8 -6 .7 8בשעה 8 .4 5בערב
ומכתיר ״נערת היופי״
כוכב הקולנוע והסרוויזיח
הזוכה ב תו אר ־נערת היופי־ תייצג אתי שר אל ב ת חרו ת היופי
פיטר שטראוס
כוכב הסידרה, עני ועשיר׳׳
הבינלאומית 7£1.א£או 7א ס 7£80ו\וו 0£ג!¥1153 7££1¥/
אירגון והפקה:
איפור,
ניסן גץ מוי־
הלנה רובינששייז
הדרכה,
תל־אביב
בימוי המופע:
לאד, פלטשר
דליה *טפלן
צילום:
יהי הלפריז
התחרות נערכת בשיתוף ע החברות הבאות:
* ה לנ ה רו בינ ש טיין -אי פו ר
חלה -תכשירי שי ט ר
* רוזי־נ ט לי ם
ג ד עו ןאוברזוו -בגדיים
מוטי -עיצוב שי ע ר
* וחדהקזנ טי ננ ט ד -אי ר חז
ביטיסים למופע אפשר להשיג במשרד, רוכווקר /דיזנגות 93 וביתר משרדי הכרטיסים יעיר
נערת היופי שלישראל וחופשה ע ל קרח -
שני מופעי ם מלהיבים במחיר ש ל כרטיס א חד!
במדינה •
(החשך מעמוד )61
האולם, כישר,ם ׳גוישאים בידיהם יאת כרזות
התמיכה ובממשלה.
ש-ני סטודנטים ערבים שיצאו באותה
עת ומבניין הפקולטה למידעי־היחברה משכו
את עיניהם. אחד הצעירים הדתיים, נמוך
וישימנמן !וחבוש מישיקפיים! ,ניגש !אליהם
כשחבריו !מלווים אותו מאחור.
והסטודנטים הערבים, שקודם לכן גייסנו
עם המפגינים !נגד הופעת ושרון, ביקשו
להמשיך ׳בדרכם, אך הרבשיי־זהכיפות התייצבו
מולם !והחילו מקניטים ׳אותם. ההקנטות
יכוונו ובעיקר: אל אחיד משני הסטודנטים
הערבים, שבלט בגון עורו השחום
ובשפמו העבוית•
״כך״ התקפדו .״אני אשבור לך את
העצמות, חרא ערבי!״ קרא ולעברו ייוסף
כהן, כשהוא ׳נתמך על־ידי חבריו !בקרי-
אות־עידוד. הדחיפה שספג בעייקבות הדברים
המחישה לסטודנט הערבי את נחיתותו
הכמותית והלאומית בשטח.
היו בוודאי כימה היערות מרירות מאד בנדון.
מיפלגחז המלר
ה1א עירום
הדור הצעיר במפ״ם
הכין פרזה גגד כנין
והדור הזקן פפלה
את יום השנה למהפך הפוליטי במדינה
ציינה כל מיפלגה בדרכה. הליכוד עשה
זאת בעצרות ובמסיבות. מפ״ם תיכננה
לציין אותו על לוחות המודעות בכל רחבי
המדינה.
ליתר דיוק היו אלה אנשי הדור הצעיר
במפ״ם שיזמו כרזת־תעמולה לכבוד המאורע.
הצייר שאול קנז, איש קיבוץ גן-
שמואל, הכין פוטומונטאז /י שהיה מורכב
9 7 8 - 1 7 5 .1 9 7 7
בפעם הראשונה בישראל!
חמי גי ל
כוננת חמין
של ישראל
נעיס׳הזזד הצעיר
הכרזה שנגנזה
צנזורה בתוך המפלגה
:איש־ביטחון !מטעם אגודת הסטודנטים
התקרב למקום ׳וניסה להפריד בין הניצים.
משלא הצליח, הפעיל את מסשיד-הקשר
שברשותו ׳והזעיק את ׳אנשי המי׳שסרה
הרבים שהסתיובבו בתחומי הקמפוס. הייתה
זו התפתחות שאותה לא צפו אנשי ״כך״
מראש, והם התקפלו• עוד קודם ׳שהספיקו
השוטרים להגיע למקום, מיהרו אלה לקחת
את שלטיהם ולהסתלק.
השוטרים פניו אל הצעיר הערבי המות־י<
קף, וזה ׳הסביר להם את ׳שאירע. אך
למרות ׳שהורה ׳באצבעו על קבוצת הצעירים
הדתיים המתרחקת, לא טרחו השוטרים
לצאת ׳ולהשיגם. ישעה שהוגשה
התלונה נגדם, הספיקו ׳אנשיו של הרב
כיהניא לעזוב: את שטח הקמפוס.
דבריו של ישר החקלאיות :״תשיתחרר׳ו
מריגשי־הנחיתות שלכם — מי ישיש לו
כאלה — מדיינת ישראל עושה יותיר מכל
מדינה אחרת יעבור מיעוטיה,״ עדיין
הידהדו באוזני מאזיניו, יאך ל״מיעיוטים״
אליה שנמצאו אותה שעה בשטח הקמפוס,
העולם הזה 2127
מדמות איש עירום היושב על כסא ומדיוק-
נו של ראש־הממשלה מנחם בגין. ראשו
של בגין הודבק אל הגוף הגברי העירום
ומעליו נרשמו התאריכים — 17.5.77 :
.17.7.78 שום סיסמה או כותרת לא הופיעה
על הכרזה. ההנחה היתה שקהל המתבוננים
בכרזה יבין מייד את משמעותה:
שנד, לבהירת המלך הפוליטי החדש של
ישראל והמלך הוא עירום.
הכרזה אושרה בידי מוסדות הדור הצעיר
של מפ״ם. ניתנה הוראה להדפיסה ולהכינה
להפצה בכל רחבי הארץ ביום השנה למהפך.
אלא שאז התעוררו זקני מפ״ם. הם
עירערו על הטעם הטוב שבפירסום כרזה
מעין זו. במפ״ם פרץ ויכוח שבסופו הוחלט
להקפיא זמני את הפלאקאט. בינתיים
חלף מועד יום השנה למהפך. הפלאקאט
עדיין מונח במחסנים. צעירי מפ״ם נוטלים
ממנו ומשתמשים בו כפוסטר לקישוט
חדריהם בקיבוצים.
הקהל לו יועדה כרזת התעמולה המפ״מית,
לא יראה אותה כנראה לעולם.
נרס ראשון
במפעל-
פיס אירועי!
סי סססס
ס סי
של מועדון ״קוראי ס ל ״
אל תחמיץ את הסיבצע
הניפתח השסע ב״בול״
חווו
מ !ע(/ע
כשמטיילים ׳כיום ברחוב נדמה ישכיל אשיח
שלישות נמצאת ׳בהריון מתקדם .׳האפידמיה
הזאת השתלטה ע׳ל הארץ. אבל יש מיש-
פחית אחת שהוא ׳פוריה במיייוחד ,׳והרי לכם
הסיפור במלואו:
יש בחורה אחת ששמה דותי טיוב־טרמן
שהוא! ,במזל טיוב, סהיר״ון בחודש
השישי. רותי זו הייתה נשואה לאדי
טובטרמן ,׳שהוא כיום בעלה של דיילת
בשם דפנה, ישיגם היא בהריון. קחו ׳נשימה
עמוקה. דפיה זיו היא גייסתה־לישעבר
של ציונה טיוכטרמן, הנשואה כיום
ליהד! יה ״י ני ,׳וגם היא סיוף״סוף בהריון.
נראה
שירותי מוקפת כולה בוטיקים,
כי הרי גיסה-לשעבר, בני טוכטרמן,
הוא יבעל בוטיק ,׳וגיסתה משכבר, ציונה,
גם היא ׳אינה טומנת ידיה בצלחת, ותופרת
שמילות ׳לכל המריבה ׳במחיר.
ואז !איר לקרוא לזה — מיישפחה־של-
בוטיקים יאו מיושיפחה־בהריוון 1
סיפור מספר האגדה
סיפור מהחיים, אבל כמד. חבל שלא מהחיים שלי, כי באמת
לא הייתי מתנגדת שיקרה לי מה שקרה למתכנן־האופנה איציק
פיצי, כזה מין סיפור שלקוח ממש מהסרטים, או אולי אפילו
מהספרים.
אז הסיפור — לפחות כפי שמספר אותו איציק עצמו, הוא
כזה: נסע לו איציק, שהוא חמוד ובעל לב זהב, ללונדון, שם
התכוון לרכוש בדים וסחורה למיפעלו. אבל מי שמכיר אותו
יודע גם שאחד כמוהו לא יוותר על תענוג ובילוי בשום מחיר.
•אז הלך לו, בין עבודה לעבודה, לבילוי הגון בקאזינו. לא שהוא
מהמר מי־יודע־מה. לא ולא. זה אפילו לא זורם אצלו בדם. רק
בשביל הכיף ישב לו ברולטה עם כוסית ביד ועשה חיים.
רצה המזל ולידו ישב הנהג של אחד מנסיכי ערב הסעודית,
לא פחות ולא יותר, והפסיד בלי לעשות חשבון. ישב לו פיצי
והרוויח, וכמה שיותר הרוויח, ההוא לעומתו יותר הפסיד. מן
הון להון — תרתי משמע — סיפר לו הנהג שמה שנשאר לו הוא
רק המכונית החדשה שקיבל באותו יום, מתנה מהנסיך שלו, והוא
מוכן להמר עליה. אמר איציק פעמיים כי טוב, ואם הולך טוב
אז למה להפסיק?
וככה, רבותי, חזר לו פיצי הביתה לארץ, ואחריו הגיעה מכונית
שהיא ממש תאוות לעיניים. לפלא הטכני הזה קוראים גראנד
פרי, והיא כולה מופעלת על־ידי כפתורים, להרים חלונות ולהוריד
אותם, להזיז את הכיסא לאחור וקדימה, להגביה אותו ולהנמיך
אותו, להזיז את ההגה ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה, לפתוח
את הגג ולסגור, בקיצור — כל מי שרואה את הדבר המתנועע
הזה נכנס להלם.
אבל איציק לא עושה עניין מהמבטים, ובדרכו הצנועה ממשיך
לשייט בכבישים חופשי מדאגות.
איציק פיצי
פילאי ו!טכניקה
אז למי שמתחשקת מכונית חדשה, ולא סתם אחת כי אם על
רמה אמיתית .,שייסע ללונדון ויישב בקזינו ויחכה, אולי גם
הוא יפול לבור־שומן של איזה שייך סעודי עשיר.
שירת הברבור לרווק הרקדן
ועוד אחד מירווקחז הידועים של יתל־אביב
רבתי עוזב אותנו לטובת החופה
והקידושין. הפעם זהו הרקדן וובעל הסטודיו
למחול, חילייק דויד.
הבחור, הידוע בעיקר לחוגי הבוהמה,
מוכר גם לנו, העם היושב בבית והחוזה
בטלוויזיה במישדרי־השירות, כשהוא בא
למכור לנו את עיידות־הפיחוח.
כשהוא אומר ״אני גמרתי עם זה!״
הוא, בעצם, מתכוון להגיד ״אני מתחיל
עם זה,״ יכי הוא אולי גמר עם חיי־ד,רווקות.
אבל הוא בפירוש מתחיל בחיי הנישואין.
מישפחה
העתידה
שלו היא עדיה, דיילת אל־על;
התאריך הוא החודש הבא •עלינו לטובה;
והמקום: החצר יש,ל בני אימדדרסקי
ביפו.
ואם מזכירים את מישפחת אמידורסקי,
ראוי לתזכיר ישחיליק יצא תקופה מסיויימח
עם מיקי אמדורסקי, בימי גירושיה
העליזים ומבני, יוכן ניראה מסתובב הרבה
וצמוד עם אילנה רוכינא.
אסל די להשתולל. הגיע הזמן להתיישב.
ואם בין זמר יומחול הוא גם יקים בית
ומי׳שיפהה, מה זה יריע?
אהבה שכזאת
לפי מיטב ידיעתי, עוזבים הזמרים הטובים
את הארץ תיקווה למצוא את ההצלחה
המסחררת בעולם הגדול. אבל היה
סיפור דווקא על אחת כזאת המזמרת ב־
אנה פסקל
— באושר
וילי פסקל
מאיטליה —
איטלקית, שעזבה קאריירה די רצינית,
והביל ׳לטובת הארץ ׳ו׳בחיר־יליבה, שאותו
הכירה כיה.
אנה פסקל, בת ,24 שבבר בא־טלייה
זרח כוכבה בשתיקתה את הזמרת הידועה
מינה, עזבה את הכל ובאה לארץ לביקור
הפיוז ולמסע־הופעחת יקצר. רציה האלוהים
והיא הכירה ׳בארץ, בעת ׳בילד במועדון
בנתניה, את וידי, והאהכיה פרחה שם עד
לב השמיים. ילא עירו: בדעיים ימים,
והשיניים ׳נישאו ׳בהבנות. דלי, שגם ההא
בא ארצה לביקור יחטוף מצרפת, הוא
העתק של ג׳יהני האלידי. הבחור נכווה
מאש האהבה, ושנייד,ם החליטו להשתקע
בארץ.
הם כתהו חנות למתינות באחד סבתי־המלון
בנתניה. בבוקר הם מוכרים מתינות,
ובערב הם מופיעים. לווילי ״ש תיזמורת
בעלת ארבעה מנגנים, ויאנה מזמרת באיטלקית,
בצרפתית ובעובדות קלוקלת.
ניראה וששניהם מצאו סיף־סוף את האושר
בחיים.
השזיף של רותי
הוא
מתחיל עם זה
מסתובבת לה בארץ פיזמונאית ידועה וכישרונית, ששמה רותי סיפרוני. היא
שחיברה, בין השאר, את השיר של להקת הנח״ל בשימלה אדומה.
ובכן, רותי זו החליטה שאין שום סיבה שהיא תסתפק בחיבור שירים ולא תשיר
אותם בעצמה. ואומנם, היא החלה לשיר. בינתיים עדיין אין היא די ידועה, אבל נהנית
מהעובדה שהיא זמרת, ולמען הכיס היא עובדת בבורסה לאבני־חן ומייפה את האזור
בנוכחותה. יש לה ראש על הכתפיים והיא הפכה סוחרת ממולחת, אוהבת אקשן וסיכונים.
במיסגרת עבודתה זו הכירה יהלומן אנגלי בשם סטנלי פרבר, בן ,31 שמילא
אותה ביהלומים נבר מהיום הראשון. התארסו להם השניים, ורותי מסתובבת בבורסה
כשטבעת־אירוסין בגודל שזיף מתנוססת על אצבעה ומעמידה בצל את כל הבורסה,
על כל אבניה היקרות שבה.
סטנלי לקח את דותי למסע־היכרות בלונדון, ושניהם כבר סגרו סופית על התאריך
החשוב. מי שרוצה לראותם מתחת לחופה — אוגוסט הוא החודש הנכון לעשות זאת.
ועוד בשורה משמחת: השניים החליטו שארץ־מגוריהם תהיה ישראל, וסטנלי מוכן
ומזומן לסיים את כל עסקיו עם לונדון הקרה והגשומה, ולהעתיק את מגוריו, לצידה
של רותי, אל תחת השמש הקיצית של הארץ. תוספת משמעותית, לכל הדיעות.
5א-א$א
ו 1קרתה ביון
^העולס הזה 2127
הצו דמו!ן ה שלו
א דוני ראש ־ הממשלה,
עםח לו ף חגיגו ת־ ה ש לו שי םלעצמ או תהמדינה, בתוםהטכסים וי מי התרוממותה רו ח, מגי ע ה
שעתחשבוןהנפש לג בי הצפוילמדינהבשנותיההבאות. באזרחישראליהמעורבזהשלושיםשנה
במלחמותישר אל ובמאבקלמ ען ה ש לו ם, אני שותף לתחושתהחרדההמפעמתבקרבר בי ם מבני
העםהזהעל כי הסיכוילשלום, שנמנעמאיתנובשלושיםשנותיההראשונות של המדינה, הולך
ונ שמט מי דינו.
מולהסכנההמוחשית של החמצתהזדמנותהיסטוריתבלתיחוזרת, ומולתחושתהאדישות
וההשלמהעםכןשגםבעתידיגזרעלינולחיותעלחרבנו, אינייבול עו דלהחריש. אנימרגיש
שחובתו של כלאזרחהיאלתרוםאתתרומתוולפעולכמיטביכולתו על מנתשימוצוכל
הדר כי םלה שג ת ה שלום•
בשםש כל אחדמאיתנונתבעלמסירותוהקרבהבמלחמותהמגן של ישראל, כן הואנתבע
להקרבהבמאבק על השלום. אנוחייביםזאתלנופליםבמערכותישראלשזהעתהספדנולהם
אתהל מען
מאיתנו: מהע שית
אחד
והע לינו אתזכרם — ו ל דו רו תהבאים שי ש אלו כל
קי רו בהש לו ם !
אניחדוראמונהעמוקה שיש בידך, ובידיממשלתישראל /להוסיףולעשותלמעןקידום
תהליךהשלוםולנקוטבצעדים של נדיבות איץ פירושהכניעהלתכתיבים. להיפך, זוהימחווה
של גדולהואומץ ־ ל ב, שרקמנצחיכוללאפשרלעצמו .
אנימאמין בי אדוניוממשלתישראליכוליםבשלבזהלתרוםתרומהמכרעתלחידוש
ה מג עי םלמ ען ה שגת הסכם ־ שלוםעםמ צריי ם. זאת, אםתקבלהממשלההחלטהב רו חהדב רי ם
שהתחייבהלהםבעבר, עלפיהםלאיינקטובלצעדים שיש בהםבדילחבלבתהליךהשלום, כ ל
עו דלאמוצוכלהאפשרויותבמו ״ מלקראתהשלום .
לכןאניפונהאליךואלממשלתישראל, לצאתבהכרזהרשמיתופומביתמעין זו, אותהאתם
חייבים, לדעתי, לעם, לעולםולשותפיםהאפשרייםשלנובמשא ־ ומתןעלהשלום. באזרחבודד,
שתרם בעבר ממר צו, הונו ו אונו לשם קי רו בתהליךהש לו ם, אין בידי שו םאמצ עי ם, מלבד קו ל י
האחד, כדילתתיותרתוקףומישקללפנייתי זו. משוםבךהחלטתילבחורבנשקהיחידהעומד
לר שו תי, בנ שק ש בי ת ת -הרעב, כדי להסבאתת שו מ ת -לבא דוני וממשלתישראלול הז עי קאתדעת-
הקהלבישראללפנייתי זו.
שביתת -הרעבהיאנשקו של הבלתי ־ אלים. בעצםאי -אלימותמחזיקהבלתי -אליםבנשקרב
העוצמהביותר, בוהוארשאילהשתמשרקכמוצאאחרון. אינירוצהשתפרשאתהחלטתי זו
כאיוםאלאלהיפך, כהדגשת -יתר של הנכונותלהקרבהעצמית. רביםנכוניםלתתאתחייהם
למען הדגל והמ דינ הבשםה בי ט חון. רקמע טי ם מו כני ם לע שות זאתלמ ען ה ש לו ם.
החלממחר, יום שני, ה ־ 1 5במאי , 1 9 7 8אניפותחבשביתת -
אנימודיעבזאתלכבודו כי
רעב בלתימוגבלתבזמן. אפסיקאתשביתת -הרעב שלי רקכאשרתקבלממשלתישראלהחלטה
שתא שר אתהתחייבויותיהה קו דמות, שלא להקיםהתנחלויותנוספותבשטחיםהמוחזקיםכל
עו דלאמוצובלהאפשרויותבמשא -ומתןעםמצריים. כצעדראשוןתודיעהממשלהבאורחפומבי
על ביטולחד -צדדי של המימשלהצבאיבשטחיםומסירתסמכויותהמינהללידיתושביהם ,
במיסגרתהאוטונומיההמוצעתלהםבתובנית -השלוםשלך.
ב מי שני סהבע בר לתרוםאתתרומתוה צנו עהבדרכים שונו תלקידוםהשלום, ל א נו ת ר לי
עתהאלאלנקוטבמעשהזה של נבונותלקורבןעצמי, בדילנסותולקרבאתהשלוםבצעדאחד
נוסף. אנימקווהשתקבלאתפנייתי זו אליךכפנייהכנה, הנובעתממעמקיהאמונהשלאדם
המאמיןש בל אזרחואזרחיבולוחייבלתרוםלמעןהשלום .
בברכת שלום ואהבה
איי־ נתן. אזרח ישראל
בויפגן הרעבים ל שלום
להזדהות עם שביתת־הרעב של אייבי נתן
ייערך ביום שלישי ,13.6.78 בשעה 20.00 בערב,
בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב במלאות 30 יום
לשביתת־הרעב. במיסגרת המיפגן ייערך טכס
חולקת 1ו השלום
עשרת אלפים נרות להדלקה יחולקו בין הקהל.
הבאים מתבקשים להביא נרות נוספים.
בין האמנים שיופיעו במיסגרת הערב :
בני אמדורסקי * אריק איינשטיין * יהונתן
גפן * יוסי בנאי * דודו דותן * דורי בן־
זאב * שלום חנוך * זהרירה חריפאי *
יפה ירקוני * אפי נצר.
ה שבוע הרביעי
לשביתת־ הרעב
שביתת״רעב של אייבי נתן מול בניין הכנסת.
מיום שני 5.6.78 ועד ליום חמישי 8.6.78 ישהה
אייבי נתן באוהל אישי מול רחבת בניין הכנסת
בירושלים, שם ימשיך בשביתת־הרעב שלו.
הציבור מוזמן דבקו ולהזוההז.
היחסן מנתניה אין ימה ׳לעשות. הבחור אוהב: אותן עם
רצוי תואר ,׳ולא סתם תואר אלא כזה
מפואר ׳שיל רוזנת. פחיות ימוד. אפילו לא
מזיז לו. הייחסן והוא אלכם כאוכמן בן
ה־ ,22 ובייחוס האישי שליו הוא הוא בנו
של שלום בא,ובמן, היהלומן הינתינייתי.
׳אלכם עוסק בצילום בזמנו החופשי, ואפילו
תושב יעל אפשרות להיפוך •את הצילום
׳מייקצועו בחיים, למרות היד,׳לומים של
אבא. יאבל מה ׳שקורץ ליו ממש יממש הוא
הבילויים, ומי שרוצה למצוא אותו צריך
ריק לבוא למועדון !בנתניה ,׳׳שביו הוא מתייצב
מידי עירב.
אומים יאת שירותו הצבאי הוא עשה על
תקן של כתב צבאי, אביל ׳ניראה שמזה לא
יצא בלוט ׳ההוא לא מובן להמשיך.
׳ולעניין הרוזנת. למי שלא מתמצא, הרי
אלכם כאופמן
01111111111111111110101 יטוסו הוא עניין של מזל ,׳ואין לעסות
טוטו על היי ההוא והיא, כך אמרו לי
תמיד. אפל סד ,׳לעיסות, בכל-זאת יש לפעמים
סיפורים שצועק מהם: זה — על
בטוח ! ׳והנד״ אחד כזה ׳שיכולתי להמיר
עליו יכימעט על בטיוח ׳ומזל שלא עשיתי
זאת, כי הייתי מפסידה כהוגן.
׳המדובר ככדורסלו העניק כהה־העור
אולסי פרי, המחפר כיוום לכל ילד בישראל
,׳וכמובן ׳הברתו הישראלית מזה זמן
הב מאד, הדוגמנית התמירה תמי כן־
עמי, מי שהייתו> ׳בשעתה, גם מלסת־המים.
יאז ׳ניכון ׳ששניהם התגוררו יחדיו בדירתו
של !איולסי •שבצפון תל-אביב, אפל תמי
תמיד סיפרה שהיא עדיין גרה אצל ההורים,
בחאשיוף לגייון, .וספון שלא היה מקום
שבו ישני אלה ילא ניראו יחדיו, ובכית גם
כשתמי ׳שהתה. בפאריס יאז ׳אולסי, סטו יילד
טוב, לא יצא עם. אף אחת סהיפוית ה־מעהנייינחת
וחיסר, וציפה ילה ובנאמנות. אמת,
זה היה ׳רומן עליביסוח, יאבל לפעמים קד
רים דברים ׳שמשיבשים יאת הטוטו.
׳והבה זד, יקרה. הצמד הנאד ,׳והתמיר סיים
בימים: אלד, את הרומן ישלו, ובשקט מופתי.
עובדה: עיבר במעט יחודש מאז נפל דבר
ואיני התבשרתי ירק עכשיו. כן, יכן, ריבותי׳
אולסי ישוב ׳חופשי ופנוי, יאבל לעומתו
צמודה תמי חזק־חזק למשפטן אילן
לפידות: .איך היא היגיעה ׳אליו? גם זה
סיפור בזנות עצמו, והריהו לפניכם במלוא
הדרו.
כשעזבה ׳תמי יאת בית הברה לשעבד,
חיפשה דירה ומצאה אותה, בעזרת ידידתה
רונית ברון, ברחוב אבן־יגבירול בתל־אביב.
השתיים החליטו שהן!תהיינה הברות
רק עם תואר
עירבון: יבץ הרוזנות הרבות המסתובבות
בעולם כשהן ׳נושאות יתואר זה יש גם אחית
ששמה גרציאנה מולטאני והיא, למען
הפרנסה, עובדת בתור דוגמנית באיטליה,
מצליחה מאד ואפילו נחשבת איחית הנשים
היפות במיל אגו.
ולסיפור ההיכרות. זד, היה כך: תחביביו
המקוריים של באוכימן הצעיר הם נשיים,
נשים. ,והעיקר ונשים, לא משינה באיזה
גיל אבל לעניין. יפות, מצליחות, וכמובן
רוזנוית.
יאז במייסגדת תחביביו המישיני: כצלם־
חובב ׳ביקר אליכם בימ״לאנו, ושם גם שמע
על גירציאנד, ועל התואר שילה וגם ראה
אותה, ובמובן נכנם לאמביציה רצינית להשיג
יאותר ׳לצורך זה הוא ישכיר מפונות־ספורט
יפהפוה, גם זה במיסגרת התחביבים
המישינייס שלו, עבר קורס לסקי,
ספורט שגם הוא ירשום אצלו ברשימת ד-,
.תחביבים ,׳ומייד יצא. לציד הרוזנת.
הוא ביקר באיזיורי הסקי שהיא ביקרה
בתם ,׳ולא יעבדו ומים ריבים והתמזל מזלו
לתת ילה טרמם במסונית־הספורט המפוארת
השיכורה. יכך עליה הרומן האצילי על דרך המילה כימה זמן ׳נמשך הרומן. אין אלכם מוכן
לפרט• אבל עוברה הייא שהוא כאן בגפו
ואין עוד ׳רוזנת ׳ואין ציפורים. הוא אומנם
טוען ישר,איטלקית שלו תגיע ׳בקרוב בעיק־בותיו
ארצה, יאבל על דיבורים אין מם.
חבריו גם ומוסבים לספר, מפח לאוזן, ש אם
יימצא ילו ישראלית ראויה. כתחליף הוא
יהיה מוכן לוותר על הרוזנת חי״ש-ימיהר, כי
הרי סרוזנות ׳אין עתיד.
חד שו ת
אצל רפי
הרבה מה לספר לכם על הרומן הבא
אין לי. רק רציתי שתדעו על אודותיו.
כי הקשורים בו הם אנשים ידועים, בייחוד
הוא והפעם זה ד, ו א בה״א הידיעה.
רפי שאולי מנהל כיום רומן שהשמועות
ב סי מן ה אינ טלקט
אומנם לא י0ל הרומנים הסוכרים והמקובלים
הם על ירמה אינטלקטואלית מי־יודע-
תמי בן־ עמי ואולסי פרי
רק בצורה תרבותית
לחיים ׳ולידירד״ ׳והזיווג ׳ניראה לא ירע. ר ד
נית, שהיא יפהפיה בזסות עצמה, בלונדית
גבוהה ׳ועגלגלה, הייתה הפרתו שיל ר,אופנאי
מיקי, שאותו אימצה לה כיום מתכננת־האופנה
ניצה שוחט.
׳וביפן, שתי הרווקות החלו את דרכן ה משותפת
בחיים ללא !בני־זוג, ואז, כפי ש רוצה
הגורל, הסתבר ׳שרונית עובדת כפקידה
פמ״שרדו שיל לפידות, וחמי, כחברה
נאמנה, יבאה יום בהיר אחד למישירד
אחרי ׳תצוגת ׳אופנה ישבה הופיעה, כדי
לקהת יאת רונית לארוחת־צהרים. שם, ממש
בין ׳סייסרי־החוק ומרכזיית הטלפונים, הצטלבו
מבטי הדוגמנית והבוס יסל הברתה
ומייד נוצר הקליק המפורסם החיוני כלבך
לכימיה. ומאז יועד היום, מזה׳ כחודש,
יש רומן חדש. לשאלתי יאם זה סיפור
עליזה וגדעון עפרת
רק בישראל
עליו מסתובבות בעיר כבר יותר מחודש.
החדשה שלו היא צכיה אליאן, אחותה
החיילת של השחקנית יונה אליאן, שהיא
אשתו של הזמר ששי קשת.
ובכן, נכון שהילכו שמועות שהיה לה
לצביד, רומן רציני עם זמר אחד, לפני
כשלושה חודשים, ושזה היד, באמת רציני
מאד, אבל היתד, רק בעיה אחת: הזמר
היה נשוי, ואפילו חזק מאד.
אז אחרי שוויתרו על רעיון הריסת ה־מישפחה
הסתובבה לה הקטנה עם לב
שבור, עד שהופיעה אהבתה החדשה, בדמותו
של המיסעדן, באופק. מאז, אין
מאושרת מצביה. המתינו להתפתחויות.
רגיל או יגבר,־גלי, אמהר, תמי ׳שעדיין אין
לדעת יאבל זה נראה טוב מאד.
אומנם, תמי ורונית ינייד,או מבלות בגפן: ,
ללא בני־זוג ,׳במועדון בנתניה, אבל זה
רק ׳בגלל שאילן עובד ׳כרגע יקשה על קייז 1
מיוחד ואין לו זימן גם לעבוד וגם לבלות.
אבל ברגע שיגמור עם הפעילות המישפד י
טית ברור ילה ,׳לתמי, שהם יתחילו לבלות
כסו שיכתוב. בסך־הכל אין לה תלונות| ,
חוץ ׳מהעבודה המאומצת המעסיקה אותר.
יום־יום, מבוקר עד ערב. התצוגות והצילו: -
מים. אינם מותירים לד, דקה שיל חופש לן
עצמה.
אביל
ימי שיראה: אותה ׳כזאת שזופה
ושחומה, פשוט לא יאמין. צבע בזה מקבלים
רק ׳מהרבה שיזוף ושכיבה בשמש. אז
נא ילא להתלונן.
ימה, אבל יתאחד הזד, בפירוש עומד על
רמה ׳כזאת. אם לא גבוהה עוד יותר. כוונתי
לזוג המאושר הטרי, הצלמת ע דיז ה אור גן*
ובעלה החדש, הפרויפיסור לתיאטרון
באוניברסיטה העוברית ביירושילים הפרו־פיסור
ג ד עון עפרת.
לתיזכיורת: עליזה ,׳שהיא בוגדת ההוגים
לפילוסופיה ,׳תינ״ך וסייפרות עברית
באוניבריסיטד, העייברית, שימשה כמורה
,בגימנסיה רחביה בירושלים, וכשינגיסר לה
מזה החליטה ׳לפנות 180 מעילות ולהיעשות
צלמת עיתונות. ואז האיר לה המזל פנים
והיא הכירה את ׳שחקן־זו׳,קולנוע גרגורי
פק בעת שהסריט בארץ סרט. השניים תפסו
ראש ויחסים טובים, ומייד הציע לה הכוכב
הנודע להסתובב אייתו סביב העולם ולצלם
יאת הסטיילס לסרט שאותו עימד אז
׳לצלם ׳במקומות שלא מופיעים אפילו במסה.
עזבה עליזה את העיתון שיעבדה בו
:ואת הארץ, ויצאה ׳לשוטט בעולם להנאתה.
אביל היא תמידיתמיד הזרה ארצה, לכור
מחצבתה ירושלים. אומנם ׳מפיקים גדולים
מהעולם הגדול עדיין סונים אליה, ב־הצעות,
אפל לא ׳תודה, היא כביר לא
מעונייגת.
ואת אושרה הסופי מצאה בחיקו שיל ה־סריופיסור,
שאף הוא התנסה כבר בנישואיו
קודמים. אשתו הראשונה היותה, כידוע,
אורלי ידיו, בתו ישל סגן ראש־המימשלה
ייגאל ידין. הגט שעפרת היה גרוש טרי,
נראה שלא ׳נזקק לזמן רב על־סנת להחליט
מה טוב בשבילם.
אז ימי שהשיב שעלתה, אשת העולם ה גדול,
נדבקה בחיידק התר,יילד״ טעה, כמסתבר.
היא התמסדה, ושיהיה להם במזל.
׳ פיון משל״ח7.6.78 ,
המחיר
מספר 2127