גליון 2128 מתאריך 14 ביוני 1978

ט׳ פיון תשל״ח14.6.78 ,

המחיר

מספר 2128

ישראל ־ י עד־תיירו
תגר מני
תנועת התיירות העממית מגרמניה לישראל
עשויה להגיע הקיץ לשיא חדש, אחרי
שחברת טיסות־השכר הגדולה כגרמניה׳
״קונדור״ ,החליטה להפוך את ישראל
אחד מיעדי־התיירות העיקריים שלה.

תיג 1נןיך

רו פאצ מו ד
דר א ש־ הממ של ה
ככל נסיעותיו האחרונות שד ראש־הממשלה
מחוץ לירושלים, מאז החדים
מהצטננותו, נלווה אדיו רופא המצוייר
כציוד רפואי מיוחד, והנכון להגיש
לראש־הממשלה עזרה רפואית מיידית
כמקרה הצורך.
ראש־הממשלה עצמו ממשיך לקבל תרופות לטיפול
ברמת הסוכר בדמו. ללא קשר לכך׳ מציינים העוקבים
מקרוב אחר התנהגותו של בגין, כי באחרונה
חדל ראש־זזממשלה כמעט לחלוטין להתחבק
ולהתנשק עם האנשים שבהם הוא פוגש בפומבי.

המצר מונע
כני סתישר אלי ם
חל •טינוי כגישת שילטונות מצריים
כלפי מתן אשרות־כניסה לארצם
לאזרחים ישראלים.
עד לתקופה האחרונה עדיין איפשרו המצרים
לעיתונאים שהם אזרחי ישראל, העובדים עבור
עיתונים זרים, לבקר במצריים. בשבועות האחרונים
חדלו לאשר גם ביקורים כאלה.
פניות של עיתונאים כאלה לשגרירויות מצריות,
בבקשה לקבל אשרות־כניסה למצריים, נענו כי
התקבלה הוראה אפילו לא להעביר את הבקשות
למצריים.

גם בשנים קודמות נערכו טיסות־שכר לתיירים
מגרמניה לישראל. אולם השנה פתחה קונדור,
שהיא חברה־יבת של חברת־התעופה הגרמנית
הלאומית לופטהאנזה, במסע־פירסום חסר־תקדים
לטיסות־השכר שלה לישראל. במיסגדת מסע זה
מפיצה החברה מאות־אלפי חוברות־הסברה מפוארות,
המוקדשות בילעדית לישראל.

]*חלוק ת בין
ח רו תללי
בקרב עסקני שתי החטיבות הראשיות בליכוד, חרות
והליברלים, מושמעות באחרונה האשמות הדדיות,
על רקע איוש מישרות ותפקידים ממלכתיים.

עסקני חרות מאשימים כי ״הליברלים הפכו
,אחדות העבודה׳ שד הליכוד״ ,ככך שהם
מהדקים כין אנשיהם את מרבית המישרות
הבכירות כמנגגץ ה-־/משלתי כעוד אנשי
חרות מקופחים.

ברד! י 0וול מו
מ אי סו רחאל טו רווו
סמנכ״ל רשות־השידור, יוסף עבאדי, הוציא
לאחרונה הוראה לכל עובדי הרדיד והטלוויזיה,
האוסרת עליהם לעבוד בעבודות נוספות, אחרי שעות
עבודתם ברשות, ללא אישור מפורש בכתב.

ועד עובדי הרדיו כתד־אביב החליט
להתעלם מהוראתו של הסמנכ״ל.

טענת אנשי הוועד היא כי כל עוד עושה מנכ״ל
הרשות, יצחק ליבני, האלטורות, כמו עריכת
מופעי ראיונות פומביים, אין הרשות יכולה למנוע
מהם לעשות חאלטורות.

עו כ ב פי ר סו סספר

הסכרי הקונסולים המצריים: השעה
אינה כשרה עתה דכיקור אזרחים
ייטראליים, גם אם הם משמשים ככתכי
עיתונים כינדאומיים.

על רצחרחלהדר

מ 1דעי פרוש

על־פי הוראות מישרדלהמישפטים לא
אושר לפירסום כשלב זה ספר שנכתב
על פרשת הירצתה של החיילת רחל הדר.

מ ר הו ל חגיגו ת ה־ 5 0
שר־התשתית־וד,אנרגיה, יצחק מודעי, יבקש מראש-
הממשלה לשחרר אותו מתפקידו כשר הממונה
על חגיגות ה־ 30 של המדינה, בעיקבות האסון
שפקד את מישפחתו לפני שבוע, כאשר בתו הראלה
ניספתה בתאונת־דרכים.

למקורביו אמר השר כתקופת השיבעה :
״איך אני יכול להתעסק עכשיו בחגיגות ז
מה לי ולשימחה הכללית ץ :״

את הספר כתב עוזרו של מפכ״ל המישטרה, ברוך
לשם, אשר בתקופת רצח החיילת והמישפט
שהתנהל בעיקבותיו, היה עוזרו של שר־המישטרה
לשעבר, שלמה הילל. בספר, שהיה אמור לצאת
בהוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, עידנים,
כלולים כמד, גילויים חדשים הקשורים בחקירות
שנערכו בפרשה, שהסעירה בשעתו את המדינה.

!*!*בצע דיטאוייי

עיכוב פירסום הספר נעשה כטענה כי
החשוד הראשץ כרצח, יורם כיכונסקי,
הגיש כאחרונה תכיעות־פיצויים נגד
,המישטרה ונגד סגן־ניצב אברהם צמרת,
מי שעמד כראש הצוות שחקר אתי פרשת
הרצח, ולכן חזרה הפרשה להיות
סוב־״יודיצה.

א*ב ־ פ חו ת 20נדג
ספן־השלום אייכי נתן, שהשבוע מלאו 30
יום לשביתת־הרעב הכלתי־־מוגכדת־כזמן
שלו, איבד עד כה כחודש הצום כ*20
ק״ג ממישקדו.
בתקופת הצום שלו שותה אייבי רק מים מינראליים,
מהבל מדי יום עיסוי להמרצת מחזור־הדם וחוקן
להוצאת הרעלים שהצטברו בגופו. למרות אובדן-
המישקל הרב יחסית, מצב בריאותו של אייבי תקין
בשלב זה, ומאפשר לו פעילות גופנית כמעט מלאה.

הפר עוני ם
איו םמדב רי ם
שני הפרשנים באולפן הגביע העולמי בטלוויזיה,
מרדכי (״מוטל׳ה״) שפיגלר ואמציה לבקוביץ,
המדברים מדי ערב אל קהל הצופים וסוקרים את

עו פיג ללא
1צ טו־ ךלפכב *
¥לכדורגלך הפאד של ;כהרת ישראל
לשעבר, גיורא שסיגל, המשחק
::כשנים האחרונות ככדורגלן מיקצועי
:::בצרפת, לא יצטרך לקבוצת האט שלו.
מכבי תל״אגיב, כעוגה הקרובה.
שפייגד התכוון לחזו* ארצה אחדי
ו שקבוצתו ,״אדדימפיק ליון״ ,תפ!סד
כעונה האחרונה את המקום הלפני*
אהרון בלינה הצרפתית הראשונה.
מנהלי הקבוצה הודיעו לשחקנים כי
:כעיקכות זאת יהיה עליהם לקצץ
במשכורדתיהט כמחצלת, ומי שלא
:ופת :,שנה נופפת,
להמשיך לשחק כשירות
?:הצרפתית, בחצי־ משכורת.

הקבוצה

משחקי הגביע העולמי בכדורגל הנערכים בארגנטינה,
אינם מדברים בינחהם.

שפיגלר הוזעק כפרשן לטלוויזיה, אחרי
תחילת המשחקים, אחרי שהגיעו
לטלוויזיה תלונות על רמת הפרשנות
הנמוכה של השדרים הישראלים ומלוויהם
בארגנטינה. לשם כך היה צר ך לקבל
אישור מגלי־צה״ל, שסיכמו עימד מראש
כי ישמש הפרשן שלהם כתקופת המישחקים.
אולם צירופו לאולפן הגביע העולמי אילצו לשתף
פעולה בפרשנות עם מאמן נבחרת הנועד, אמציה
לבקוביץ, שבגלל יריבות אישית אינו מדבר עימו.
זוהי, כנראה, גם אחת הסיבות להבדלי־הדיעות
בפרשנויותיהם של השניים.

העלה

עיתונאי 111ף

ידיד 1ה מ ^י א

פ חי ר הח שי ש

בוו עדתהא תי ק ה

א ת שווה

מחיר החשיש המוברח לישראל קפץ
בחודשים האחרונים ובאחרונה הוכפל,
לעומת מחירו כשוק לפני שלושה
חודשים. העלייה כמחיר החשיש
נגרמה, לדיכרי המומחים, בתוצאה
ישירה מ״מיכצע ליטאני״ .השתלטות
צה״ל על דרום־לכנון חסמה במעט
לחלוטין את נתיב־ההכרחה העיקרי
של החשיש לישראל. עתה, עם נסיגת
צה״ל מדרום־לכנון, מצפים לחידוש
ההברחות כנתיב זה ולירידת המחירים.

באחרונה גילו מקורבי ראש־הממשלה את
אחד הסודות השמורים ביותר של בגין: מי היה
אחראי לניסיון־הנפל להציע את הד״ר יצחק שווה
כמועמד לנשיאות המדינה.

לדיברי אנשים המקורבים כיותר לכגין,
נולד הרעיון אצל מי שהיה בשעתו ח״כ
חרות, מנחם ידיד, איש שכונת־התיקווה.

חיה זה ידיד שהעלה את שמו של שווה בפני השר
חיים לנדאו, וזד, העביר את ההצעה לבניו, אשר
הסתפק בהמלצותיהם של ידיד ולנדאו והניח
את קלפיו על המועמד — שהורחק לבסוף
בלחץ דעת־הקהל.

עיתונאי ״הארץ״ ,נתן דונביץ, גנזך על-ידי
ועדת האתיקה של אגודת העיתונאים על כי
פירסם מאמר על הפרופסור ייגאל ידין
ושומרי-ראשו מכלי לשוחח קודם־לבן עם
ידץ.
ועדת האתיקה, בהרכב עיתונאי מעריב לוי יצחק
הירושלמי, עיתונאי ידיעות אחרונות יאיר עמיקם
והאלוף (מיל ).צבי (״צביקה״) זמיר איש ד״ש,
מיפלגתו של ידין, כנציג הציבור, קבעה כי דונביץ לא
יכול להסתמך על פירסום בעניין זה בהעולס הזה
וכי היה עליו לשאול את ידין, וזאת מבלי שהוועדה
הכחישה את אמיתות הידיעה שהתפרסמה בהעולם
הזה בעניין בקשתו של ידין למנות לו שומרי־ראש.
מליאת מועצת העיתונות החליטה לאשר את החלטות
ועדת האתיקה, אולם הורתה לעיתונאים שלא לפרסם
את ההחלטה.

וה היה 0911113
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיזל״
הקדיש כתכת־תחקיר לפרישת רצח שהסעירה את המדינה בשנותיה
הראשונות. רב־סמל חיים שכזחון, איש טבריה, הובא בפני
בית־הדין והואשם ברצח, חיילת הנח״ל מירי ארצי, חברתו
לשעבר. כתבת ״העולם הזה״ שהביאה גם את שירטוטי מקום
הרצח, ליד בית־הקפה של עבאדי בטבריה, העלתה שרשרת
של שאלות שהטילו פפק־מה באשמתו של רס״ר חיים שמחון *
השבוע לפני 25 שנה דיווח המדור ״מכל העולם״ בפתבה
נרחבת, בלוויית תצלומים, את תולדות מאבק האדם על ביכוש
פיסגת הגבוה והנישא בהרי התבל, האוורסט, שנכבש לפני 25
שנים ברגליהם של אדמונד הילארי, הכוורן מניו־זילנד, ו,הנמר׳

טאנסינג, מטפם־הרים מנפאל.
כשער הגיליון ; מאמן נבחרת ישראל בכדורסל, יעקב שאל-
תיאל, שהצעיד את הנכהרת הייטראלית שכהדרכתו לאחד המרשימים
כתולדות הכדורסל הישראלים עד כה, המקום החמישי
כאליפות אירופה לנבחרות לאומיות.

א1ו*די א חו ד
אם במדינות אחרות בעולם הגדול היחד.
מישרה ממשלתית נצחית כמעט, ובייחוד
זו של פקיד גבוה, השבוע ניתנה הוכחה
חותכת כי במדינת ישראל לא מובטח
אפילו מעמדו של פקיד ממשלתי גבוה
ביותר, כישרוני ואהוד על מנהליו.
אם היה במדינה פקיד ממשלתי שקשריו
עם הממשלה נירא-ו נצחיים, היה זה אהוד
אבריאל, איש מנגנון ותיק של ההגנה,
שגריר ישראל בצ׳כיה ובהונגריה, מנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה ובאחרונה מנכ״ל
האוצר. בתפקידו האחרון לא היה אבריאל
מוצלח ביותר, לכל הדיעות. בן־גוריון הציע
לשר־החוץ משה שרת לקבלו בחזרה למיש־רדו.
שרת סירב לעבוד שוב עם אבריאל.
כשהרגיש אבריאל שהקרקע נשמטת והולכת
מתחת לרגליו, החל מפרסם בהארץ
סידרת מאמרים על אירגונו המחודש של
מישרד־האוצר. סידרה זו, שנכתבד, כנראה
בהשראתו הישירה של אבריאל עצמו, נועדה
להוכיח לציבור את אי־יעילותם של
המנכ״לים הקודמים של האוצר: דויד
(דולק) הורוביץ וד״ר קורט מנדלסון. מאמרים
אלה עוררו רוגז רב בחוגי האוצר.
ראש־יד־,ממשלה. באחד מימי השבוע שעבר
הדי הרוגז הגיעו עד לפטרונו של אבריאל,
התפרסמה בידיעות אחרונות רשימה ש-
הכתירה את אבריאל בתואר ״וייצמן של
הדור הצעיר״.
אי־שיתוף־פעולה. אולם אהדה בולטת
זו לא הועילה הרבה לאבריאל. בסופו
של דבר הציע לו בז־גוריון למלא את
מקומו של ראובן שילוח.
אבריאל, בעל ותק רב וניסיון סרב
לקבל את המינוי. המקורבים אליו הסבירו
את הסירוב בנימוק שהיחסים בין אבריאל
לשר־החוץ לא היו מאפשרים לו למלא
כראוי תפקיד זה.
מאחר שאבריאל היה חבר קיבוץ ועדיין
הינו חבר בקיבוצו, נאות־מרדכי, לא היה
כל צורך לדאוג לעתידו. הוא כבר החזיר
את מישפחתו למשק, והראה נכונות לשוב
לקיבוצו. הסביר השבוע ידיד אישי של
אבריאל עוד מימי ההגנה :״מנוחה של
כמה חודשים בקיבוץ לא תזיק לאהוד.
הוא בטוח שיקראו לו שוב לתפקיד בזמן
הקרוב ביותר.״
אולם כמה ממתנגדיו המושבעים של
אבריאל הבטיחו לדאוג שלא תהיה זו
חופשה זמנית בלבד. אמר אחד מהם, קצת
בצינות :״גם לנהוג טרקטור זה תפקיד
לאומי.״
מקומו של שילוח נמסר לאיש שהוחזר
מאמריקה: גדעון רפאל, איש מפא״י, אחיו
גם רפאל,
של מנהיג הפועל המזרחי *
כמו אבריאל, בא מאוסטריה, וכמו אבריאל
היה גם הוא איש קיבוץ (הזורע).
אדם אחר שהדבר לא ימצא חן בעיניו:
איסר הלפריו יורשו של איסר בארי,
שחשב לרשת גם את ראובן שילוח.
החללים הלבנים בכתבה זו נעשו בידיי
הצנזורה הצבאית. יחד עם זאת מהווה
הכתבה דוגמה לאופן שבו הצליחה מערכת
העולם הזה לפרסם מידע בין־השורות על
הנעשה בש״ב, ועל מאבק־הכוזזות שבדזוכו.
** יצחק רפאל.
*** מאוחר יותר, איסר הראל.

שני ]אתונות בכיסאחד
(ראשה שער)
לפני שנה לערך ירד ממטוס ט־ודא.
בנמל התעופה לוד גבר בעל לבן־שיער,
קל־תנועה, לחץ את ידי מקבלי פניו בחמימות.
בדרכונו האמריקאי שהגיש לפקיד,
היה רשום: טובי רסקין, מאמן
כדורסל.
!באותו רגע ידעו שני צעירים ישראלים,
•שהקדישו את כל מירצם במשך שנים ל-
מישחק הכדורסל בארץ, כי חלומם הישן
— אימון הנבחרת הישראלית על־ידם ו־נסיעתם
עימד, למישחקים האולימפיים בהלסינקי
— נגוז. שני הצעירים היו יהושע
רוזין ויעקב שאלתייאל ,׳מאמני כדורסל,
שניהם חברי מכבי תל־אביב. רוזין, המבוגר
יותר, היה מורו של יעקב.
בשנים שקדמו להקמת המדינה שימש
רוזין המאמן הבלתי-מעורער של הקבוצה,
שנחשבה מאז ומתמיד כטובה בארץ, דבר
שבלם לא במעט את התקדמותו של שאל-
תיאל. אחרי הקמת המדינה ראה יעקב
בצבא כר נרחב לפעולה, וקבוצה בהדרכתו
זיכתה ׳בגביע הרמטכ״ל.
על חודה שד נקודה. במשך תקופה
קצרה הניח שאלתיאל נדבך על נדבך,
ובניה חומה מוצקת של קבוצות כדורסל
צבאיות. לפני יותר משנה עמדה נבחרת
הצבא להתמודד בפאריס עם נבחרת הצבא
הצרפתי. היה זה טיבעי ששאלתיאל יאמן
• רס״ו חיים שמחון הורשע בסופו של
המישפט בדין. הוא שוחרר כעבור שנים
אחדות לאחר בדיקה במכונת האמת. עדות
זו הטילה ספק באשמתו, והפכה את שימחון
הישראלי הראשון ששוחרר מן הכלא בזכות
מכונה זו.

האוורסו! * 1המאבק למין נוי (1נקו חדש ל
דובו מישוד־החיונו ו על ..העול!

האם וצח חיים שמחון את מיוי״אוצי? * כיבוש פ׳סגת
הזה׳

יאת נבחרת צה״ל. במשך זמן קצר הוא
העלה את כושר אנשיו, וניצח במהלך ה מסע
כמעט את כל קבוצות הכדורסל הצרפתיות.
נבחרת צה״ל ׳נוצחה על-ידי
נבחרת הצבא הצרפתי ׳בהפרש של סל
אחד.
כאשר הוחלט, השנה, להשתתף באליפות
אירופה בכדורסל במוסקווה, היתה השאלה :
ימי ייאמן את הנבחרת, רוזין או שאלתיאל ז
היתד, זו שאלה עדינה ביותר: רוזין היה
הוותיק, המקובל, האיש שהוליך את מכבי
תל-אביב לניצחונות באירופה והיעלה את
הקבוצה לרמה נאותה. שאלתיאל, מאידך,
היה כוח מיינהלתי רציני. תבונתו הרבה
ברגעים מכריעים, יכולתו בהצבת שחקנים
ובניהול יעיל ישל המישחק היוו יתרונות
מכריעים על־פני רוזין, שהיה ללא ספק
מאמן טוב ממנו אך לקה בניהול הימישחק.
רוזין ויתר. לא משום שניכניע לשיקולים.
הסיבה היתה אישית: אשתו עמדה
ללדת, והוא רצה להישאר בקירבתה. שאל־תיאל
נסע למוסקווה. הוא לא היה הגורם
הישיר לניצחונות המפתיעים שם.
כמעט מדליית־ כסף. כאשר חולקו
השבוע, לעיני 60 אלף צופים, באיצטדיון
המוסקוואי דינאמו, מדליות זהב, כסף וארד
לשלוש הנבחרות הראשונות באליפות
אירופה בכדורסל, עמדו 13 בחורים שחומים,
בעלי גופיות כחולות ׳ומכנסיים לבנים
ללא נוע, השקיפו אל לוח־יהתוצאות.
היה זה רגע דרמאתי לגבי הנבחרת האלמונית,
שחוללה סנסציה עולמית בטפסה
במעלה הסולם ובהכניעה קבוצות אירופיות
׳חזקות בשלב הגמר. עוד לפני ימים ספורים
הביעו פרשני ספורט את דעתם כי
יישראל עשויה לתפוס את המקום השני
באליפות, אחרי ברית־ד,מועצות החזקה. הם
לא היו רחוקים מהמציאות. ישראל ערכה
׳חזקות ממנה. ניצחה אותן. נותר לה ל התמודד
עוד עם נבחרות צרפת, רוסיה
בליץ תוקפני על ארבע קבוצות שנחשבו
תושבי ישראל, שחלו במשך השבוע בקדחת
הכדורסל, היו חסרי-סבלניות, סובבו

״העולם הזה״ 816
תאריך 11.6.53 :
את כפתורי: מקלט״הרדיו ללא.הרף, ניסו
לוודא את תוצאות המשחקים. המהלומה
ביאה כקמיעות אבר מן הגוף. צרפת ניצחה
את ישראל, המעיטה בכך את סיכוייה לתפוס
את המקום השני. שתי הגלולות המרות
הנוספות, שבאו בהלם מידי נבחרות רוסיה
והונגריה, נבלעו יגם הן בדומיה. התגובה
היתד, כללית :״חבל.״
הייה זה סיום מעציב, לאחר שרשרת
הניצחונות המפתיעים, למרות שהנבחרת
תפסה את המקום החמישי באליפות, באותו
מספר נקודות של הנבחרת שתפסה את
המקום השני.
לדעחי רוח־נעורים רעננה מנשבת בין דפי
העולם הזה והיא, כמדומני, עיקר ייחודו.
עורכייו, סופריו, ובעיקבותיהם רוב־רובם
של קוראיו, הם בני־נוער .״הצעירים מיטיבים
לתכנן מלהעריך, לבצע מלייעץ, ולחדש
מלהמשיך בישנות״ — מימרה ישנה
זו של פראנסיס בייקון נדרשת גם לגבי
עריכת עיתונכם. התיכנון, הביצוע והחידוש
הישגיכם הם, וראויים אתם להתפאר
בהם. אך האם היתד, תיפארתכם תמיד
גם בדרך הצד האחר? האם לא חטאתם
לפעמים בחיפזון מסקנותיכם?
העולם הזה, ככל עיתון בישראל, נהנה
מאחד ההישגים החברתיים שלנו בארץ,
הגורם רגשות אושר לרבים מאזרחיה —
חופש־הביטוי. זכות זו מנוצלת היטב על-
ידי עורכיו, ובשאני קורא את רשימותיהם
הנועזות של העורך וחבריו מהרהר אני:
אכן, אורי אבנרי, עורך העולם הזה, יכול
להיווכח שאורי אבנרי מחבר סיפרי מיל-המת-השיחרור היה נחפז מדי במסקנותיו
הקודרות לגבי חופש האזרח, באותה מדינה
שיחד לחמנו לעצמאותה.
ראובן סיוון, קצין. העיתונות
וההסברה, מישרד־החינוך־והתרבות

כעבור 25 שנה
עד ״העולם הזה״ כדעתי אז
כדעתי עתה. עדיין טחזיק אני
כדיעה שאין סכנה מרחפת על
חופש האזרח בישראל. כיום
הייתי משכה את ״העולם הזה״
על עמידתו האמיצה כעניין השלום
— שלום עכשיו: והרי
עניין ז;יה, כסופו של דבר, הוא
העניין הראש והראשון שצריד
להעסיקנו- .הוא בנפשנו.
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים
אנשים נבחרת הכדורסל הישראלית במוסקבה

!עומדים, מימין לשמאל: דויד פרוסק (מנהל טכני) ,ראלף קליין, אברהם שניאור,
משה דניאל, יעקב שאלתיאל (מאמן) ,מרסל חפץ, ראובן פבר, זכריה עופרי, דויד
הייבלוס. יושבים: פרדי כהן, דן בוקסבוים, מרדכי ממון, יעקב וינר, שמעון שלח.

• דויד (״סבא של יריב״) בן־גוריון
הופתע לא פחות מנכדו, מן המתנה ש הוגשה
לו בשעת חגיגת הבר־מצווה של
יריב שהתקיימה לפני שבוע במועדון
המסחרי ׳והתעשייתי, תל־אביבי. המתנה:
עוגת־ענק בצורת ספר, מעשה־ידי המומחה
הידוע מרדכי גרוס. העיר אחד מהנוכחים
:״זה בוודאי טעים ׳מאפלטון.״
• לירייבו האחרון של בן־גוריון, יגאל
אלון, נולדה בת. שמד : ,גוני.
• יריב בן־אליעזר.

עלית 18 קראט קפה נמס גבישי
טעים כמו קפה טרי-מהיר כמו קפה נמס
בצנצנת של 50 גרם -
ובצנצנת גדולה של 200 גרם.

טוב ל ע

עמ2זיו׳׳קופלנסיעות׳
מציעה לך אתהמיטהבאמריקה

סו סו ס א פו /ע. מ

במחירים שתוכללישון בשקט
׳הילטון -,החל מ $18 ליום בחדר כפול דמדה -החלמ-־ $145 ליום בחדר כפול
עכשיו תוכל להנות באמת בא מריקה.
שוב לא יעיקו עליך מחירי בתי המלון ״המפחידים״.
בהילטון למשל, פאר ה מלונו ת בארה״ב, ת שלם
החל מ $18 -ליום ב חדר כפול!
ההילטונים של ארה״ב ־
נמצאים בכל עיר המכבד ת עצמה,
ו ת מיד במקומות הטובים ביותר,

א 0ז 11״

ואם אתה מטייל ברכב, לר שותך בכל רחבי ארה״ב
רשת ״רמדה אין״ ־ חדרים גדולים, מיזוג אויר,
טלויזיה, רדיו, בריכת שחיה ומגר שי מ שחקים לילדים,
ב־ 42 מדינות בארה״ב ובמחיר החל מ־ 314.50 ליום
בחדר כפול. בעיר ומחוצה לה,
בכל רחבי אמריקה,קופל מעמידה לר שותך את ה מלונו ת
הטו?י ם ביו תר במחיר ש * תו
תוכלו לישון בשקט. אתה וני ס ך.

0.3־*01

המחירים מבוססים על לינה של אדם אחד בחדר כפול,

סניפי קופל: תלא בי ב, ט ל ,240121.ירו שלים, טל ,233533.חיפה, ט ל ,88011.ק רי ת בי א לי ק. ט ל ,740451.נ תני ה, טל ,27410 .חמת גן, טל ,731105 .ב אר שבע, ט ל.78860 .

״העולם הזה״ ,שבועון -החדשות הישראלי. המערכת דהמינהיה:
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור עורף
תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

הסיפור מתחיל בדרך כלל בצורה
דומה. צעיר או צעירה מתייצבים יום אחד
במשרדי המערכת כשבפיהם מישאלה :״אני
רוצה להיות עתונאי. איך הופכים לכתב
בהעולס הזה?״ אחרים, מאופקים יותר,
חוזרים על שאלה זו בכתב, בדרך הדואר.
הרבה אחרים, כך למדנו לדעת, רוצים אד
אינם מעזים, משום מה, לפנות באחת משתי
הדרכים. יש גם כאלה המבקשים קשרים
ומתווכים כדי להגיע לעצם הבעת מישאל־תם.
לכל
אלה, הנה מדריד קצר.
אין דבר פשוט יותר, לכאורה, מאשר
להתקבל לעבודה ככתב במערכת זו. העולם
הזה זקוק לכתבים. תמיד. בעיית המחסור
בכוח־אדם היא אחת הבעיות הכרוניות של
ה׳עתון. משום כך אנו מוכנים תמיד לקלוט
בשמחה כתבים חדשים במערכת. אין צורך
בפרוטקציה. גם לא בניסיון מוקדם. אפילו
לא בהזדהות רעיונית עם הדיעות הפוליטיות
המובעות מעל גבי עתון זה. אין אנו
נוהגים לבדוק את השקפותיהם הפוליטיות
או השתייכותם המפלגתית של המתבקשים
להתקבל לעבודה.
כל מה שאנחנו דורשים הוא כישרון
עתונאי, יכולת התבטאות סבירה בכתב ובעיקר
רצון לעבוד בתחום המרתק הזה הקרוי
עיתונות. ולא סתם לעבוד — לעבוד
קשה.
כל מי שמבקש להתקבל ככתב במערכת
מוזמן לפגישת היכרות. אין זה מיבחן, אלא
שיחת-רקע המיועדת לאפשר לנו לעמוד
על עברו ואישיותו של המועמד. בתום שיחה
זו מתבקש המרואיין להכין כתבה עתוג־אית
אחת. הנושא אינו חשוב. הוא יכול
להיבחר על פי שיקול-דעתו של האיש,
על-פי נטיותיו האישיות, או נושא שיוצע
לו על-ידי המערכת. מובן שאין אנו מצ פים
שכתבה זו תהיה כתבה עתונאית מושלמת.
זוהי כתבת־מיבחן, המאפשרת לגלות
את כושר הכתיבה של הכותב ואת יכולתו
בהצגת נושא כתבתו ותיאורו. יותר מכל
מסייעת לנו כתבת־מיבחן כזו לדעת אם
חבוי בכותבה אותו ניצוץ מסויים ן מיוחד־במינו,
בלעדיו לא יעזרו שום הכשרה, הדרכה
וניסיון להפכו לעתונאי.
על-מנת לחסוך בזמן, כדאי שאלה השוקלים
פנייה למערכת בנושא זה — ומדי
חודש אנחנו מקבלים כמה עשרות של פניות
כאלה — יביאו עמם כבר לפגישת
ההיכרות הראשונה כתבת־ניסיון כזו.
אם הנתונים של כתבה זו מצביעים על
כך ש״יש על מה לדבר״ ,יעבור המועמד
לעבודה עתונאית לשלב הבא. זהו השלב
של תקופודמיבחן. היא מתמשכת מספר
שבועות, בהתאם לכישורים שיגלה המוע מד.
בתקופה זו משתלב המועמד בעבודה
הסדירה של המערכת. מוטלות עליו משי מות
עתונאיות. נבדקת היוזמה העתונאית
העצמית שלו בכיסוי אירועים ובהבאת ידיעות.
כשהוא נמצא תחת פיקוח מתמיד של
עובדים בכירים בעתון, נבדקים מהימנותו
העתונאית ומידת הסתגלותו לתנאי העבודה
המיוחדים של מערכת זו.
אין אנו עורכים קורסים לכתבים מתחילים.
אנו מחזיקים בדיעה שהידע המקצועי
יכול להירכש רק תוך כדי עבודה. אם
להשוות את העבודה העתונאית לשחיה,
העולם הזה 2128

אין מעבירים בהעולס הזה שיעורי־שחיה.
אנו מעלים את המועמד אל המקפצה ואומרים
לו: קפוץ! לפעמים הוא שובר
את ראשו כבר בקפיצה הראשונה. לעיתים
הוא מגלה כושר ציפה. רק במקרים נדירים
הוא מתחיל מיד לשייט ולשחות בכוחות
עצמו. את אלה אנחנו מחפשים.

למעשה, אין הדברים כה פשוטים
כפי שהם נראים ממבט ראשון.
העיתונאות היא מקצוע מושך. עדות לכך
הם מאות הצעירים והמבוגרים הנרשמים
מדי שנה לבתי־הספר לעיתונאות למיניהם.
במרוצת השנים עברו אלפי תלמידים דרך
בתי־ספר אלה. רק בודדים מהם הצליחו
להיקלט בעבודה עתונאית. מתי מעט מאלה
התגלו כעתונאים של ממש.
הסיבה לכך נעוצה אולי בעובדה ש-
העיתונאות ביסודה אינה מקצוע נרכש.
היא יצר. היא תכונת־אופי. אפשר ללמד
וללמוד את תורת הכתיבה העתונאית.

קשורה דווקא לתדמית של העיסוק, או
מהיתרונות החברתיים והכלכליים שנדמה
לעוסק שהוא יוכל להפיק ממנו. היא נובעת
בראש וראשונה מתכונות אופיו המיוחדות
של הפונה לאחד מתחומים אלה.
לרוב פנייה זו היא בלתי מודעת.
הוא הדין בעיתונאות. כנראה שמיבנה
אישיות מסויים, המוליד הרכב מוגדר של
תכונות אופי הוא הגורם לאנשים לעסוק
במקצוע זה. זוהי מעין דרך להבנת והסברת
העולם הסובב אותנו, השונה במהותה
ובמניעיה מצורות הפעילות התרבותית האחרות
של האנושות, שגם הן אינן אלא
אמצעי להבנת העולם והסביבה ואירגונם.
מיבנה אישיות כזה הוא המוליד את
היצר העחונאי. בלעדיו ספק אם יוכל
אדם להתמיד לאורך זמן במקצוע זה ולהצליח
בו. רבים, השואפים להפוך עתיונ-
אים, לא חוננו — או קוללו, תלוי בנקודת־המבט
— ביצר שכזה. לעומתם יש אח רים
שיצר כזה ויכולת כתיבה עתונאית
חבויים בהם מבלי שיהיו מודעים לכך. את
דבר קיומן או אי קיומן של תכונות אלה
ניתן לגלות רק באמצעות ותוך כדי עבודה
מעשית. כל השאר הוא שולי וניתן
ללמידה בהתאם לכושר התפיסה והלמידה
של העתונאי המתחיל.
במבט לאחור, כשאנו סוקרים את תחי לת
דרכם של דורות של עתונאים, שעברו
במרוצת השנים דרך האולפנא המעשית
של עבודה בהעולם הזה — לפני שנקלטו
בעיתונים אחרים והפכו שם כוכבים בשמי
העיתונות הישראלית — ניתן לגלות שרובם
ככולם החלו בדרך דומה. בשנות
קיומו של עתון זה הגיעו אליו רק עתת־אים
ספורים שעבדו קודם לכן בעיתון
אחר ועברו בו את טבילת־האש העיתונאית
שלהם.
הרוב החלו את דרכם בעתון זה ככתבים
מתחילים. לפעמים אפילו לא הגיעו עד
לכך. סילבי קשת, המוכרת כיום כעיתונאית
שנונה ומבריקה של ידיעות אחרונות,
עשתה את ראשית צעדיה בעולם העיתונות
כמגיהה ואחר־כך כעורכת־דפוס, בהעולם
הזה, לפני שהתגלה כושר־הראייה העתונאי
המיוחד במינו שלה וסיגנון כתיבתה בעל
החותם האישי המובהק. אהרון בכר, שהוא
כיום ללא ספק אחד המעולים בעתונאי

כדי לעודד ולדרבן את כל אלה המשתוקקים
בסתר־ליבם להתקבל לעבודה ככתבים
בעתון זה ונרתעים מכך בגלל מעצורים או
חששות מכל סוג שהוא. דלת המערכת
פתוחה. אנו מחכים לכם.

הכתבה ״סטאלאג החיילות״ (העולם
הזה ,)2121 על הנעשה בכלא הנשים
של צה״ל, עוררה הדים רבים בציבור ה־קוראים,
ובעיקר בקרב החיילות והצעירות
העומדות לפני גיוסן לצה״ל.
למערכת הגיעו מכתבים רבים, ביניהם
של חיילות שבילו חלק משירותן הצבאי
בכלא ,400 נשוא הכתבה. היו שטענו כי
החיילות המרואיינות בכתבה הגזימו ב-
תיאוריהן את המצב השורר בכלא וכי תג-

אהרון כבר כ״קלפי הניסיונות״
— או מקולל?

סידבי קשת כעורבת־דפוס כ״העוידם הזה״ *1954
האס הניצוץ מבורך —
אפשר להדריך בשיטות השונות לאיסוף
מידע, אימותו והגשתו. ניתן להקנות לאחרים
את הסודות הטכניים ואת הטריקים
המיקצועיים שעתוגאים ותיקים צברו מניסיונם.
כל אלה הם חיוניים לעתונאי המתחיל.
אולם טובי המורים ושנות־לימוד
רבות ככל שיהיו, לא יוכלו להפוך אדם
לעתונאי אם אין בו את אותן תכונות
בלתי מוגדרות הדוחפות אותו להפוך את
ההרפתקה הגדולה הזו, של עיסוק בעיתונות,
לייעודו.
לי אישית נדמה שהעניין טמון במיבנה
האישיות -של האדם. דרוש מיבנה אישיות
מסויים מאוד כדי לדחוף אדם לעסוק בפילוסופיה,
בדת, במדע או באמנות, וה־מוטיבאציה
לפנייה לעיסוק בכל אחד מתחומים
אלה שוגה מחברתה. היא אינה

ישראל, נאלץ בתחילת דרכו העתונאית
בהעולם הזה, לכתת את רגליו על פני רכבות
ישראל, כדי לסייע שם באיסוף פתקי-
הצבעה בקלפיות הניסיוניות שערכנו.
לכל אחד מהעיתונאים שעברו דרך עתון
זה יש סיפור אישי משלו על הקשיים,
האכזבות והתיסכולים שהיו מנת חלקו
בראשית עבודתו בעתון. אפשר למלא בהם
ספר שלם. אולם אותו חיידק עיתונאי שדבק
בהם, סייע לכולם להתמיד ולהתגבר
ולהגיע למקום שהגיעו.
גוללתי היבט זה של העבודה העיתונאית
בהעולם הזה, לא כדי להרתיע. להיפך,

איו אינם גרועים כפי שתואר. אחרות אישרו
את שנכתב בכתבה.
בפי קוראים אחרים היתה טענה מסוג
אחר :״מדוע לא ביקרתם אתם עצמכם
בכלא? מדוע לא ראיינתם אסירות היושבות
שם כיום, כדי לעמוד על אמיתות הטענות
של החיילות שצוטטו בכתבה?״
העובדה היא שאחרי עבודת איסוף החומר
פנתה המערכת בשעתו אל דובר
צה״ל, ביקשה ממנו אישור לביקור בכלא
הנשים הצבאי ולראיון האסירות הכלואות
בו. אחרי שדובר צה״ל ביקש את אישור
הממונים עליו לבקשה הוא השיב בשלילה
לפנייתנו זו. כתוצאה מכך התבססה אותה
כתבה על ההתרשמות מדברי החיילות־לשעבר
שרואיינו.
ידענו, כמובן, כי המצב בכלא ,400 כמו
בכל בית־כלא אחר, הוא עונתי. בכל פעם
שמתחלפת שם מפקדת מתחלף גם מחזור
של סוהרות ותנאי הכלא משתנים. אולם
מטרת הכתבה היתה להתריע מפני הישנותם
של מצבים כמו אלה שתוארו בה.
תשובתו השלילית של דובר צה״ל ל-
פנייתנו יכלה ליצור את הרושם שצה״ל
אינו מעוניין להתייחס למה שמתרחש בכלא
הנשים ולתקן את הדרוש תיקון. התרשמות
זו התבטלה בשבוע שעבר, אחרי
שקצינה בדרגת סגן־אלוף טילפנה למשרדי
המערכת וביקשה לשוחח עם הכתב שכתב
את הכתבה. היא גילתה כי ראש אכ״א,
האלוף רפאל ורדי, החליט להקים בעקבות
פירסום אותה כתבה, ועדת חקירה שתבדוק
את המתרחש בכלא .400
לצורך זה גוייסה למילואים אל״מ רות
מושכל, מי שהייתה קצינת ח״ן ראשית.
בין העדים שהופיעו בפני הוועדה היה גם
כתב העולם הזה. על פי התרשמותו נראה
כי הוועדה חוקרת בפרשת כלא 400 כדי
להסיק מסקנות עד תום וכדי שתקופות,
כמו זו בהן שהו בכלא החיילת ר. וחברותיה,
לא תשובנה עוד.

* לידה, הקריקטוריסט רענן לוריא, שבתחילת
הקאריירה שלו צייר עמודי קריקטורות
בהעולם הזה.

מכחכים
שלום אתמול
מי שסבור שהבעיה מתמקדת בתחום המקוטב
שבין ״שלום עכשיו״ ל״שלום
בטוח״ ,אינו מבין מה, הוא סבור. עם סל
הקושי שסהדיפת השפעתו של הפייתגם הגורס
ש״אין לסבות על חלב שנשפך /המוקד
נמצא בעבר, במה שצריך לבנותו.
עם כל הסארקאזם, בשם ״שלום אתמול״
צריך בהחלט לסכות. בכי עכשיו!
כל יממה שעוברת מעמיקה את הקיפאון
וכל סיבוב נוסף ישל המחוגים משמיט עוד
שעת־כושר מזדנבת מהבסיס ההולך ואוזל
של הטיעונים הדהויים שלנו בדבר זכויות.
מורשות, צדק וכיו״׳ב מונחי שעווה. החלב
שנשפך וממשיך להישפך מסלי שיעשו כאן
פעולות מניעה, מחמיץ ומרקיב. סל טילה־מה
שתתווסף, חלילה, לערימת המילהמות.
תסיג אותנו אל נקודות מיקוח מגוחסות
ונואשות, אל נקודה אשר בל מו״מ שייפתח
ממנה יהפוך !את העמדה הישראלית
למריוטת נוצות ובלתי אפשרית כמעט.
׳לפיכך, מה שעוד נותר הוא מוצא דק
׳ואחורי: שליום ׳אתמול• .המשך הקיפאון
גורם לכך שגם חתיקוות העמומות ר,מעטות
שנותרו לפליטה ׳ולרחמים, מתהלכות
אל עבר הפריג׳ידר, אל תא ההקפאה העמוקה,
אפילו הן אינן מסוגלות להחזיק
מעמד בסביבה טבעית.
אברהם ־טרי] ,עין־השופט

אירופה

מי שמר פי או ד לי

ארצות הברית

נתקלתי בעיתונות ,׳במדור מודעות־האבל,
במודעה שפיריסם מבקר־המדינה, הד״ר
ארינסט נבנצל, המודיעה על מותה של
מרגרטה מזזס, אלמנתו של מבקר-המדיגד,
הראשון, הד״ר זיגפריד מוזם. בראש המודעה
התנוסס סמל מדינת־ישראל ומתחתיו
נמסר כי ״מבקר המדינה והגברת
נסנצל, מודיעים ׳בצער על פטירת מריגרטה
מוזם.״
מה זהפה ז האם הגענו כבר למישטר
פיאודלי. מדוע צריך הרוזן־קיסר-מלד
נבינצל לצרף גם יאת אשתו במודעה ממלכתית?
לא שמעתי עדיין שלאשתו של
מבקר־המדינה יש מעמד רשמי.
בסוף המהדורה מצויינת מעלתה של המנוחה
:״שהי תה עזר כנגדו (כנגד בעלה)
בשבתו עם זקני הארץ״ .מה זה 1זה חלק
מהשיגעץ הגדול.
יוסף* בלום, תל-אביב

למזרח הדדז מז

צעירים

כו כבחדש

רקמפינג״
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

אירופה טורם־

!£00008 701105

3א ח ה ס 3י ר • 9ותר !

כל הכבוד לליכוד• אחרי ׳שהמערך חיסל
את תוכנית הסאטירה הטלוויזיונית, ניקוי
ראש, החזיר אותה ד,ליכוד אל מסכינה
הפעם עם סובב יחדש. דובי גל כלב לעומתו.
אני מתכוון ל אריה
נאור, מזכיר
הממשלה ירום הודו.
ואיזה טריק
עשו לנו? כדי שלא
נוכל להתחמק
מלראות אותו, פשוט
דוחפים את הבידור
הזה, המצחיק עד
לדמעות, אל תוך
מהדורות החדשות.
מי אמר שהסאטירח נאור מתה בארץ ן צריך
רק להציג את אריה
נאור בכל יום בטלוויזיה והמוראל של העם
יקפוץ עד לשחקים.
איני לא ייודע יאם ייש מישהו במערך המאמץ
שחם יחזרו פעם לשילטיון. אבל אם
ימשיכו ׳להקרין לנו את אריה ׳נאור בטלוויזיה,
והוא ימשיך לדבר שם על ״מדיציני,״
ועוד מיילים של בית־מרקחת, אתם
תראו, הם עוד יחזרו. אין זאת אגדה. זה
אריה נאור.
חיי ם א כי ש ר, ירושלים
המכנכגיב האם יאיונבם משתוממים יעיל כך שמישיאלי
דעת־קהל הנערכים בישראל, מצביעים על
בך שיתמיד מרוצים ס 700/מהנשאלים מהדרך
יבה פועלת הממשלה.
האם ייתכן שעורכי הסקרים הפיקחים
שואלים תמיד שאלה זיו את אותם האנשים׳
׳שיאמרו יתמיד ״כן״ ,ובחוב של ס/ס,70
גם אם יתשאל אותם על טיסתם האחרונה
לירח או אהבתם לבתולה מאורליאנס.
מוזר שעורכי הסקרים לא שאלו שאלות
אלד, אף פעם אותי או את ידידי. האם הם

חוששים מכד שאודה שאני בקושי מרוצה
יותר מ־> 307 מראש ממשלה הנופל מכסאו
בקולנוע מרוב צחוק, בעת שהוא צופיה
בבדיחות הקלושות שיל אפרים קיישון נגד
מפלגות פוליטיות> או מסגנו העוקב אחרי
הקרד״וגרם שיל ראש־המממשלה ; איו משר־חוץ
המעסיק את עצמו בהסרת תוויות
״שלום עכשיו״ ממכוניות עובדיו י
...שלא לדבר על חרמטכ״ל לשעבר
שלנו, המתפאר ׳בכך ׳שפוצץ כפירים לבינוניים,
בסיגנון לידיצה, איו חרמטב״ל החדש
שלנו המציע לנו לא לומר או להדפיס
דבר שיש בו כדי לגרום נחת לערבים,
יוסף שריק, תל־אביב

האמא של חברמיב
מאמרו של יגאל לביב בהעולס הזה
( ,)2126 העוסק רבות בגב׳ מרגוט קלאוזנר
ז״ל ומשפחתה, עושה עוול גדול לדמותה
ואישיותה של מרגוט קלאוזנר.
כאחד ישעבד במחיצתה של מרגויט כ־10
שנים, אני יכול להעיד כי מרגוט היחה
אישיות בעלת אינבלתי- טליגנציה רגילה
ושורשיות
ישראלית עמוקה.
את כל הענינים ה־עיסקיים
היא גד,גד,
לנהל בשיקול דעת
מיריבי, ועובדה שהיא
הצליחה להפיח
רוח חיים כלכלית
רווחית בחזון שהיד,
לה לפני 30
שנה.
״אולפני הרצליה״
הפכו למה שהם כיום
רק בזכותה של מרגוט קלאוזנר, אשר
התעקשה ליד,פוך הלוום-יחזץ למציאות, ולא
בכדי מכנים את מירגוט קלאוזנר כאימא של
תעשיית הסרטים הישראלית. על כן, באמור
לעיל, אני חושב שהמאמר הינ״ל עשה ל־מרגוט
עוול. אני מקווה כי מכתבי זד,
יתקן עוולה זאת.
יצחק קדל, מנכ״ל אולפני הרצליה,
הרצליה
• הכתבה תיארה את מרגוט קלאוזנר
בצורה אוהדת, מבלי להעלים את הצדדים
התינזהוניים באישיותה, שהביאו לפרשה
העובדתית שנגולה בכתבה.

אלו5י הגביעות
מאז עלות הליכוד לשילטיון במדינה הפכו
ראש־יד,ממשלה, שריו ונשותיהם לאלופי הנסיעות•
הם אינם יורדים ממזוודותיהם.
וניתנת גם ׳אפשרות סליתי חיוזרית לנשות
השרים להציג את קסמיהן בעולם יד,דחס.
שר התר ושלושה יוצאים, לזמן בלותי־מוגבל,
על־ח׳שבון משלם הימיסים ׳המסכן.

מאשח פורמן־ חלפרין,

תזת־גן

לאור נסיעותיהם המרובות של שרי הממשלה
לחדל, אני מציע בזר, לראש הממשלה,
מר מנחם בגין, להקים ממשלה
גולה. או אם ירצה, ממשלה בגולה. ממילא
אין ממשלתו מתפקדת, בך שאין זה משינה
איסוא יושבים השרים.
אבנר אוירן, ראשון־לציון
״ 400 אלף ישראלים יצאו את ישראל
בדרך האוויר ׳והים בקיץ 1978״ ,נאמר
בעיתונות. אולם עובדה ׳אחת חוזרת על
עצמה מידי שנה: הרושם הגדוע שמותירים
התיירים היישראלים בהו״ל.
ההתנהגות!בחיו״׳ל, הנימוס, אורך־הרזה —
כל ׳אלה הם מנת חלקם שיל בני אירופה.
סאשר מגיעים הישראלים ליעדיהם מתחי לות
הבעיות. הישראלי המצוי אינו רגיל
לנהוג כשורה. הוא חייב לצעוק בקולי קולות
ולנהוג ׳באורח לא תרבותי. שיומה על
חבירותיהנסיעות וסוסני־הנסיעוית ליתדרך
את אלד, השמים פעמיהם לחדל כיצד
לנהוג בכל ארץ ׳וארץ. בצד החוברות המפוארות
של מסלולי הטיולים יש להוציא
חוברת נימוסים ׳והליכות כמו ״דע כיצד
להתנהג ביחו״ל.״
יוסף פנחסי, רמת־ג!

:ודש ההר;
״בלהיטותו הדסה להציג תמונות של
,גודש הרג׳ הגודש גירוש /הצליח עורך
(המשך בעמוד )10

אריאל׳|

81£0ס00א£001$0

צריך יותר מאחד כדי לחוש בהבדל.
היום אתה יודע שגילוח חלק הוא הנאה לשניים.
היום יש לך את ״אדיסון דבל טו״ ,הסכין המהפכני החדש.
ב״אדיסון דבל טו״ שני להבי פלדה מלוטשת
בעלי זוית פעולה מיוחדת, אשר חותכים
את השיער קרוב יותר לשורש ומעניקים לך גילוח חלק,
רענן ונקי למשך כל שעות היום.
אם אתה יודע מהי הנאה אמיתית — קח ״אדיסון דבל טו״
אחרי הכל, פניך אינן נוגעות רק לך.

תענוג בשניים עם

ס 81 £ס 0ס א 150 סס£

חדש!

למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרובים
אליך מגלים כלפיך,
תיאלץ לפתור את
הבעיה המציקה לך בכוחות
עצמך. נסיונו-
תיהם לעזור לך ייכשלו,
ויוסיפו מתח מיותר
למצב שהוא גרוע
בלאו הכי. הפתעה נעימה
צפויה לך לקראת
ו 2במרס -
20באפ רי ל
סוף השבוע, וכן אפשרות
לגמול טובה
תחת טובה לידיד שעזר לך הרבה.

אט־אט, מתחילים מאמציך הנוהוססים לשאת
פרי. דאג שלא יקלקלו
לו את העניונים, ועוד
יותר — שאתה עצמך
לא תקלקל לעצמך, מתוך
הזנחה או מתוך
שינאה עצמית. זכור שלא
רק אתה אדם עם
כבוד עצמי. בת שור:
הוא אוהב אותך, אבל
אס תלכי בדרך שהחלטת,
כלפיו, את
יגיע לידיך, היזהר ! זה כרוך בהתחייבויות.

בת־זוגתך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי
אפילובמשבר. ממש מוזר שלאהצלחת
להבחין בכך עד כה.
כדי לנסות לחלצה ממצבה
הקשה, אותו
היא מתאמצת להסתיר
ממך, אל תסתער עליה
חזיתית, כי אם בחר
באיגוף ממושך, תוך
ביצוע פעולות הטעייה
ו 2ב מ אי -
והסחה; כך תגיע אל
20 ביו ני
היעד בעזרתה ממש,
ויחד תלבנו את המצב.
אם לא תפעל למען זוגתך, המשבר
עלול לפרוץ החוצה באמצע השבוע.

חאומיס

*11־01

חוב ישן, וגדול_,אשר זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע. אותו נושה,
שבעבר ידע להיות
כה תוקפני, יוותר לך
עליו במפתיע. דבר זה
ייתן לך מישנה מרץ,
ויסייע לך להגשים את
שאיפתך העיקרית בע10

תיד. הקרוב ביותר. יחד
עם זאת, גם חיי ה;21
ביוני -
כ 21 ביו לי
אהבה שלך, עם בת־זוגך
הקבועה, יפרחו
ויגיעו לשיאים חדשים. משימות שיוטלו
עליך במיסגרת חוג חברי, יעיקו במיקצת.

אם את מתעקשת — יש כל הסיכויים שהעניין
יעלה כפי שאת
מקווה. אם לא — את
יכולה לשכוח ממנו.
אל תחכה, השבוע, לרומנים
גדולים או סוערים
במיוחד: מוטב
שתתרכז בתיקון קש־ריך
עם הידידות הוותיקות
שלך. כסף מועט
זורם לקופה: אל
תחמיץ נסיעה דרומה.
היא תהיה כדאית לך באופן מיוחד.

אם אין אני לי — מי לי? שאל בזמנו חכם
עתיק, ודבריו עדיין
יפים מתמיד, במיוחד
בכל הנוגע לך, אתה
באמת מאמין, שמישהו
יעשה את עבודתך למענך?
רק יוזמה מ־צידך,
בצירוף מאמץ
)111111
לא־קטן אך כדאי, יביאו
את הפרשה המתמשכת,
בגללך, לידי גמר.
עבורו — בתולה —
הו השבוע בלבן. הרבי לטייל ליד הים.

משונה מאוד. אתה מגלה הבנה נהדרת
לבני אדם השבוע. גם האחת שפגשת שפכה
את ליבה בפניך
מהר מדי בהתייחס לזמן
הקצר שאתם מכירים.
ובמקביל אתה
מגלה חוסר הבנה לנציגים
הרשמיים של
החוק והסדר ומוצא
עצמך מסתבך איתם בדברים
שהתחילו במה
ש הז,׳ויו 36
בכך. אל תניחי למתחרה
הסמויה להפר
את מנוחתך. את מייחסת לה יותר ממה
שמגיע לה. עוד תמיעי למסקנה שלא היה
לך מה לדאוג. הרבי לצאת אחר־הצהרים.

מאזניים

מתנה בלתי־צפוייה מקרוב משפחה או מידיד
קרוב. קבלי אותה והחזירי לו כגמולו..
לך בת עקרב, מצפה
שבוע מלא חוויות. פעולה
אותה אתה מתכנן
כבר כמה חודשים, תתבצע
השבוע לשביעות
רצונך. סוף השבוע מתאים
לנסיעות ארוכות.
זה גס יפיג את המתח
שהצטבר בך. היזהר באופן.
מיוחד מן הנסיעות
לטווח רחוק. לא

שנשקפת לך סכנה פיזית או משהו דומה,
אלא שהתפתחות דברים שתבוא בעקבות
נסיעה כזו — תפריע לך די הרבה בעתיד.

השבוע יעמדו בפניך אתגרים חדשים, ועליך
יהיה להתאמץ
כדי להוכיח את כש-
רונך ויכולתך. בת קשת
— הזהרי שלא להסתבך
בסערות רגשיות ה-
עלולו תלגרום לך לאכזבה
ודיכאון. אם
תנהגי בקור רוח, תפיקי
מהרפתקאותיך ה}
2בנו במבר ־
20בדצמבר
רומנטיות הנאה, במ׳
קום
הסבל שהיה מנת
חלקך עד כה. ירוק הוא הצבע שלך.

קשח

הזעזוע שעברת בתחילת החודש מוסיף
לתת את אותותיו. אולם
לא די לחשוב כך
— אתה חייב גם לעשות
משהו בנידון
כדי לשנות את אותו
המצב שנקלעת אליו.
זכרי שאת יכולה ליפול
בפח, בייחוד עם בן מזל
דגים או אריה. אל תהססי
לנתק -את הקשר
לפני שיהיה מאוחר מדי.
בגד בצבע כחול ירומם מצב רוחך הגרוע.

אל תחשוש להציג את דיעותיך ולעמוד על
שלך, אפילו מול אדם חשוב ורם מעלה.
הסבר את עמדתך וסמוך
על הבנתם של
האחרים. בת דלי —
אל תחשבי שאת יכולה
לסדר את כל העולם,
בסופו־של-דבר
יגלו האנשים הקרובים
אלייך את מה שאת
עושה — וינקטו באמ20
בי נו א ר -
$זבפב רו א ר
צעים חמורים. כדאי שתעשי
קצת חשבון־נפש
ותחליטי מה חשוב לך באמת. שבוע זה
הוא טוב מאוד לאלה מכם המהמרים.

אחת מתוכניותיך לשבוע תתקלקל, אך לא
נורא, מפני שבמקומה
תבוא אחרת, מוצלחת
לא פחות, ידיד ותיק,
אותו לא פגשת זמן רב,
יביא עמו הפתעה נעימה.
בת דגים — הש בוע
תפגשי אותו, סוף
סוף. אם תתנהגי כשורה,
תכבשי את ליבו.
9ובפב רו א ר
20 בגץ רס
חשבי היטב על כל

מה שאת עושה או

אומרת, זה ישתלם לך בעתיד הקרוב.

מכחכים
(המשך מעמוד )8
הסיפחון להתעלם ומעצם סוהר. ותפקידה של
סיפחות, למדד אירוע אחד מתוך מסכת
שלימה ׳ולהדהים בעזרתו.״ זוהי תמציתה
של הביקורת שמותח ׳ה עוטר על הספר
״האמת על פרשת חירבת המעה״ (העורר :
!רמי ליבנה, הוצאת כתם 64 ,עמודים) ׳במדורו
נמר של נייר (העולם הזה .)2124
אינני כופר בזכותו של איש — מבקר
סי׳פרותי מיקצועי !או קורא רגיל — להביע
את דעתו הביקורתית, בלשון הנראית
לו, על כל ספר שהוא! ,ובכלל זה על
״האמת על פרשת חירפת חיזעה״ .הדרישה
היחידה שלי — שגם בה ,׳אגב, איש איננו
חייב להתחשב — היא, שהביקורת וזהיר,
רלוונטית. יתרה מזו: :אני עצמי הרי
שלחתי את הספר לדן עומר כדי שיקרא
ויבקר אותו ,׳ובשום פנים ואופן לא ציפיתי
לקרוא ברשימתו את דעותי -שלי על הספר,
אלא את דעותיו שלו.
אך הפעם החטיאו חיצי הביקורת של דן
עומר את מטרתם. הרשימה שכתב דן לא עומר תחת הכותרת
היתד ,״בלתי הוגנת״ ; לא היו בה מכות
מתחת לחגורה ; היא לא ניכתבה ״בעט
נקמני משוחד, מתנכל וארסי״ ולא כללה
״השמצות חסרות !שחר״ .קביעתו כי ״גודש
הרג״ בסיפרות דק מקהה את חושיו
של הקורא בשעה שהצגה סיפרו׳תית מעולה
של אירוע אחד מתוך מסכת שלימה,
עשויה להדהים את הקורא (ואני מוסיף:
זע״י זה. ,אולי, להביא לידי כך שיחשוב)
— היא נכונה ׳בהחלט.
אלא שאין לקביעה זו !ולא כלום עם
״האמת על פרשת חירבת חיזעה״ .היה זה
כאילו טען דן עומר ׳נגד הפרק ״נישול
השחורים וניצולם״ בספר היסטוריה הדן
בתולדות דרום־אפריקה, שהוא לוקח ב״גד
דש הרג״ וב״גודש נישול״ ,וכי עורכו היה
מיטיב לעשות ואילו בודד אירוע אחד
מתוך המסכת והדהים בעזרתו א׳ת הקורא.
כי מה יש ב״האמת על פרשת חירבת
חיזעה״ ? 11 מתוך 64 עמודי הספר מוקדשים
לציטוטים מסיפרו של ם. יזהר. בשאר
העמודים מופיעים הנתונים ההיסטוריים־
סטאטיסטיים הבאים רשימה מפורטת
של שמות 384 הכפרים הערביים שנהרסו
ונימחקו מעל פני האדמה מאז ; 1947
!• קטעים מתוכנית ד׳ של המטכ״ל —
היא התוכנית, הכוללת קבוצת פקודות לכוחות
הלוחמים, ל״טיהור״ הארץ מתושביה
הערביים וליצירת
רצף טריטוריאלי
יהודי על שטת
גדול ככל הניתן
של ארץ ישראל :
כתבה מצולמת ה מוכיחה
את שיקר-
יות האגדה ״תל-
אביב — על חולות
ניבנתה״ ,והמונה לפחות
12 ישובים
ערביים שהיו קיימים
בשטח שעליו
רמי ליבנה
משתרעת תל־אביב י
רשימה של 151
ישובים יהודיים שהוקמו על חורבות כפרים
ערביים או על אדמותיהם או בקירבתם.
שני עמודי הפרק ״אחרית דבר״ מוקדשים
בעיקר לציטטות מדברי הרצל, י׳וסף
וייץ וארתור ר׳ופין. שני עמודים נוספים
מוקדשים להקדמות קצרות לפני כל פרק.
״האמת על פרשת חירבת חיזעה״ איננו,
איפוא, סיפור. גם אין זה מחזה, או שיר,
או יצירה אחרת שניתן לכנותה ״סיפרו־תי׳ת״
.אין בו שום ניתוח !תיאורטי ולא
קביעות אידיאולוגיות ולא הטפה פוליטית.
זהו איננו מאמיר !ולא מסה — בוודאי שלא
סיפרותית. זהו אוסף של עובדות — ללא
פרשנות ובלי ׳שום ״הסברים״ .ההגדרה
הקולעת ביותר לסיפרון זה, היא :״אוסף
של דפים שהוישכחו במתכוון וני׳ת׳לש׳ו במומחיות
מספר ההיסטוריה הציוני.״
לבקר את עורכו של סיפרון כזה בטענה
שהיה עליו לבודד אירוע אחד וכר, פירושו
לדרוש ׳שהעובדות ההיסטוריות על גודש
הגירוש של הפלסטינים — בהחלט בלי
מרפאות יישארו חסויות. פירושו מ׳תן
גיבוי למשכתבי ההיסטוריה הציונית ונסיון
למחוק — בשאגה אחת מלוע הנמר של
נייר — את קיומן של 384 פרשיות חירבת
חיזעה, המהוות מרכיב יסודי בסיכס׳וך בין
העם הישראלי לעם הפלסטיני.
׳אם ז׳ו היתד, כוונתו של דן עומר, לשם

מה היה עליו להעטות על הדברים לבוש
— מרתק כשלעצמו — -של ביקורית סיפרו־תית?
רמי
ליבנה, תל-אביב

יש מקום לחנינה
המצדדים בזכיות אי־מתן חנינה לאסירים
בשנת השלושים למדינה, הביאו עד כה
נימוקים מגוחכים: שאינם מעוגנים במציאות
הישראלית, לביסוס עמדתם. עלינו
להמיר את הגישה האמוציונאלית (הגובלת
בהיסטריה) בגישה ראציונאלית תועלתנית.
יש לזכור כי מחר נצטרך לחיות עם האסירים
לשעבר. האם עלינו להגביר עתה
את ת״ססולם ואת הרגשת הניסור הקיימת
בהם?
׳חשוב לדעת כי חלק ניכר מהאסירים היושבים
בבתי־הכלא מרצים ע׳ונש בשל
הסתבכות פלילית של מה בכך. בחלקם
זוהי להם העבירה הראשונה בחייהם. האם
לא ניתן להם צ׳אנס י
הציפיות לחנינה היו מוצדקות, גם בשל
העובדה כי רוסיה הטוטליטארית חננה את
אסיריה לקראת שנית ד,־ 60 למהפכה הבולשביקית.
מדינת־ישראל, שעקרון החרות
הוא משנת אפה, חייבת לעשות זאת• יש
לעשות למתן חנינה כללית. ציבור גדול
ונכבד מייחל לכך. ועל דרך שאמרו חז״ל :
״לא נחרבה ירושלים, אלא שהעמידו דייינין
על דין ׳תורה ולא לפנים משורית הדין.״
יצחק עומרד, רמת;גן

הגיפוי חכרו?
בעיתונות פורסם כי ממישרד ראש־הממשלה
נמסר ש״גורמים עויינים הם ש הפיצו
את הידיעות בדבר הפקעת הקרקעות
בגדה.״ למי התכוון ראש־הממשלה
כאשר הדריך את אנשיו למסור הודעה
כזו? האם לאנשי המערך שעוד שולטים
בפקידות הגבוהה במישרדי הממשלה, למרות
חילופי השילטון?
התברר לי גם, ממקור מוסמך במיש־רד
ראש־הממשלה, שבקרוב יתחיל הניפוי
הגדול של פקידים בכירים מ,מיפלגת ה־שילטון,
לשעבר, והצבת אנשי-שלומם בתפקידים
הקובעים.
ד. בן־ חיים, ירושלים

פלישח מן הבל״ל
פעם ה״ו שדרות קק״ל, אז באמת, למה
שלא יהוד, רחוב בל״׳ל, במקום רחוב אליעזר
בן־יהודה, למשל?
מה ייש? ! טוב ,״ש עליו שיר. אבל אין
לו חשבון פז״ק או חשבון תמ״ם, או כל
משהו אחר הצועד עם הזמן .׳במלון דבורה
כתוב שיפתחו שם בקרוב את משרדי בל״ל
בצפון! .ומה זר, בל״ל במלון ירדן, ז״ל,
משרדי הדרום?
אני מבולבל לגמרי. הסניף הענק החדש
הזה בכיכר אתרים, לא יכול להיות הסניף
של המלונות במקום, כי בכל מלון ישמספד
את עצמו ייש סניף בל״ל בפנים. אולי זה
סניף המעגך שירותי ׳רציף ויאכטות עם
מיפקדה נפרדת? ! לא יודע, צריך לחלק
קיט ובו מצפן ומפת מערך בל״ל באיזוד.
סניף נורדאו בטח הולך על הצפון הרחוק,
!אז לאן שייך סניף מיגדלור? שאליה קשה.
זד, כנראה ממש על הגבול.
טוב, סניפים קטנים ברחוב בן־יד,ודה,
שמותיהם כבר אינם חשובים. זר, כמו סנק־באר
דן חסכן וכסף קטן .׳לאן שייר כל
מערך בל״ל ברחוב דיזינגוף? אולי לנפת
הצפון התיכון. יא אלילה, אפשר להשתגע.
בסך הכל בנקים זד, דבר לא רע. הכל
נקי. זכוכיות חומות. סטיינל׳ס סטיל, קרמי קה.
תורם לאיכות הסביבה. מה שמפריע
לי באמת ׳שאין ימה לראות בחלונות הראווה.
שיראו איזה מערבון במעגל סגור
איו משהו. ב׳נקומט זר, משהו, אבל זד, לא
זה. על כל חלון סמל של בל״ל, עוד פעם
׳ועוד יפעם, בשורה. שישימו איזה ראש
של פופאי — סבר יותר טוב. לא נורא.
בל״׳ל מצלצל לא ׳רע. נחרז עם חלל, ברוח
הזמן, ועם חז״ל. ואלי אלה סתם ראשי
תיבות של איזה חכם יהודי מד,מאד, ד,־,14
כמו, למשל, בנימין לוי ל״ביורנו איו משהו
כזה.
משה קדטיר, תל־אביב

באתרי הנופש המקסימים של אוסטריה,
לחוף אגמים ונהרות, בין ברי דשא או על
פסגות ההרים — מצפה לך חופשה
חלומית — במחירים מציאותיים.
146142 £1.1.,א, אטאק&א 1,א[(£אט 01¥1
י * 8 1 3 0ח 0 3 1\1 0 £א 1¥10י<ן1¥1£1.
,א5 1 £1ט *0ס * 1¥1ט* 5ו\/ו*ח

החל מ־ $11,00 ליום בולל אירוח מלא,

רק בחופשה באוסטריה תוכל לנצל כל
יום וכל לירה.
ל שם קבלת חו ברת עם פרטים, פנ ה ל סוכן
הנ סי עו ת שלך או לנ תיבי אויר אוס טריים.

תל־אביב4 1 /5 7 8 1 4
X 4,53535
טרומפלרור 21ו1טל!8.
5רח׳ X 5

נציגות משרד התיירות האוסטרי.

המולם הזה 2128

השילוב האידיאל• :
טיול מהנה בדהב• •וון ־
והופשה משגעת ב א ״ ס •
הטיסה והשהייה במחירים הומוביט ביותר באירופה:

* חופים ]פלאים * חותרים היסטוריים מעניינים *הווי ים־־היכו] ,מלהיב
* נוף מרהיב ומרגיע * בחי מלון מעולים במחירים סבירים

,עממית״
תפעיל תוכנית ביטוח חד ש ה לדודי ם וחדרי

״עממית״ חברה לביטוח בערבון מוגבל (נוסדה )1932 מפעילה בימים אלה תכנית
חדשה לביטוח דודים וחדרי הסקה.
תכנית זו, שהיא בלעדית מסוגה בארץ, תכסה את כל הסיכונים האפשריים לחדרי
הסקה ותעניק למבוטחיה סדרה של יתרונות.
התכנית תופעל ע״י ״עממית״ באמצעות חברת שרות גדולה הקשורה עם אחת
מחברות הדלק הגדולות.
יתרונותיה העיקריות של התכנית הינן: אחריות מושלמת של חברת הביטוח, העדר
השתתפות עצמית של המבוטח במקרה של נזקים, והעדר הצורך בבדיקת שמאי

במקרה של נזק מאחר וכל נזק יתוקן תוך 24 שעות ע״י חב׳ השרות שלדברי מנהליה
היא ערוכה לביצוע תיקונים תוך 12 שעות בלבד ואף לתיקונים מידיים.
התכנית נועדה לצרכיהם של ועדי בתים החשופים בתנאי השוק הנוכחיים להוצאות
גדולות בנושא דודי הסקה. מחיר דוד הסקה נע כיום בין 80ל־ 160 אלף ל״י ומהווה
הוצאה מרכזית בתפעול בתים משותפים. כיום קיים כיסוי חלקי בלבד כאשר חברות
הביטוח מבטחות את הדודים אך ורק מפני פיצוץ ו/או נזק הנובע מ״שבר מכני׳*׳׳
ואינן מכסות שאר ההוצאות ונזקים הקשורים לדוד.
בשלב ראשון תופעל התכנית בגוש דן ואיזור המרכז ומפעיליה צופים לפעילות בהיקף
7—10 מיליון ל״י פרמיות לשנת הפעילות הראשונה.
העולס הזה 2128

שיחת הסאוזכק

״פעם הייתי גם אני מאלה שאינן מוכנות אפילו לשמוע על סמים,״ בותבת
תמי מ. מירושלים במיכתב שהגיע אל סאחבק ,״עד שעשיתי איתם הכרות קרובה
וגיליתי כי אפשר להעביר ערב נפלא עם סמים.״
״את שמו של הבחור שהכניס אותי לעולם הסמים,״ ממשיכה תמי במיכתבה,
״אסור לי לגלות, כי הוא הוא שומר על אורח־חיים מהוגן ואיש במישפחתו
אינו יודע על הצד האחר -באישיותו.״
מכיוון שיש עדיין סיכוי כלשהו להציל את תמי, הנה המיכתב במלואו :
״פעם, כאשר אותו בחור ביקר אצלי, הוא סיפר לי על מסעות האל״אס״די
שעשה, וכשגילה כי אני מתעניינת המשיך ולימד אותי בתיאוריה אין מזריקים
הרואין לוורידים. הוא גם הסביר לי כיצד יש לנשום קוקאין אם רוצים להגביר
את האפקט. אחר־כך החל מספר לי על הזיה נפלאה של טיסה בחלל החיצון
וגילוי כוכבים חדשים, שהיתה לו בעיקבות לקיחת חשיש.
,כיצד זה ייתכן י׳ התפלאתי, .הרי חשיש אינו גורם שום הזיות !׳
הבחור השתתק וניראה כל־כך נבוך, עד שהצטערתי כי תיקנתי אותו. כשפתח
שוב את פיו, הודה במפתיע כי מעולם לא נגע בשום סם ואפילו אלכוהול אינו
שותה. הסתבר כי הוא סטודנט שנה ב׳ להנהלת חשבונות באוניברסיטה העיברית.
,הוא סיפר לי כי למד לחשב בעצמו מאזני רווח והפסד של חברה בע״מ,
הסביר לי כיצד מחשבים את ערכו הריאלי של הדולר, והראה לי על הנייר
איך מקזזים השקעות לפיתוח של מיפעל מאושר שאינו נמצא באיזור־פיתוח, אך
הזכאי בכל־זאת להטבות של מיפעל הנמצא באיזור״פיתוח, עד שהתחלתי להרגיש
כי בעוד רגע אני מתחילה לרחף ובשארית בינתי ידעתי שצריך להפסיק את זה.
,תראה׳ ,אמרתי לו, ,לא איכפת לי שאינך מבין שום דבר בסמים, משום
שגם ידיעותי כולן באות מתוך חוברת ההסברה של מישרד־החינוך. אבל אני רוצה
שתדע כי הסיפורים שלך על סמים היו מרתקים ! איכפת לך להמשיך לספר על
הטיסה ההיא, עם החשיש בחלל ז׳
הבחור שמח מאד להצעתי. את שארית הערב העברנו עם סמים.״
תשובת הסאחבק :
תמי חבובתי ! דיר באלקום מההוא שלומד הנהלת חשבונות ! ככה זה
תמיד מתחיל ! היום הוא בא לך עם חשיש, מחר הוא ירצה לדבר אתך על מין !

במורד המדרגות
שד טרה סנטה
בעיקבות המלצת הסאחבק על הספר ״מיכאל שלי״ ( 17 כוכבים .״גדול״)
מאת הסופר עמוס עוז, כספר המשתלם ביותר לקניה בשבוע הספר העיברי,
קיבלתי המון מיכתבי־תגובה נרגשים מבנות המטיחות האשמות כבדות בסופר
הנכבד. מכתבה של ענת ג. מכפר״חרוב נבחר לייצג את הגישה הביקורתית כלפי
הספר.
״רכשתי את הספר,״ כותבת ענת ,״כמו שהמלצת, ובשעה מאוחרת של ליל
ירח מלא פתחתיו וקראתיו. כלומר, קראתי חלק ממנו (את כל הפרק הראשון)
עד הסוף, וחשדות חמורים עלו בליבי בנוגע למידותיו המוריות של הסופר הנודע.
״הספר נפתח בתיאור מקסים של פגישה חלומית בין חנה, בחורה ירושלמית
יפה שאין לה חבר, ומיכאל, שלאחר־מכן נעשה החבר שלה.
״הפגישה מתרחשת ביום־חורף גשום. חנה עולה על מדרגות בניין טרה״סנטה
שבכיכר צרפת, ומתחלקת בשל הרטיבות. מיכאל, הנמצא במקום, מושיט לה יד
תומכת ואז מתחיל ביניהם רומן נפלא.
״מכיוון שמצבי זהה לזה של הגיבורה, אני נאה וחבר אין לי, הנחתי את
הספר על המדף, וכיוונתי אל השעון המעורר לחמש בבוקר.
״עם שחר לקחתי את האכספרס כפר־חרוב — ירושלים, ובשעה שמונה אפס־אפס
הגעתי לכיכר צרפת, חציתי את הכביש ועליתי שלוש מדרגות בכניסה לבניין
טרה־סנטה. בהגיעי למדרגה הרביעית — התחלקתי.
״מאום לא קרה.
״איש לא הושיט לי יד, אולי משום שלא היה איש במקום. לכן קמתי
בכוחות עצמי, ירדתי למטה והמתנתי.
״גבר מבוגר בחליפה בהירה הופיע ועלה במדרגות בצעדים נמרצים של מנכ״ל.
יחד עימו — אני, מנסה להדביק את צעדיו ובמדרגה הרביעית — מתחלקת.
״משך שניות מיספר נשארתי מוטלת המומה על המדרגות. הרמתי ראשי,
מצפה ליד המושטת, אך הספקתי רק לראות את המנכ״ל שלי ממהר להיבלע

לאחר שמצאתי בה שגי׳
אה גורלית.

בכניסהל בניין.

״הבנתי את טעותי. האיש היה מבוגר ומנותק מעולם הצעירים, שבו ההתחלקות
משמשת כסימן מוסכם למשהו. קמתי בשארית כוחותי, ירדתי למטה
והתייצבתי שנית בנקודת הזינוק, מטר לפני המדרגה הראשונה.
הפעם נאלצתי להמתין זמן ממושך. אך לבסוף, כשהופיע המושיע הבא,
חשבתי כי המתנתי השתלמה.
״הוא היה בחור צעיר ונאה, שלבש מעיל ג׳ינס ואחז מתחת לזרועו ספרים
ומחברות.
״סטודנט, אמרתי בליבי. עליתי במדרגות, צמוד־צמוד אליו. במדרגה הרביעית
התחלקתי, לא לפני שהטיתי את משקלי בכיוון שלו, והושטתי יד אל זרועו.
״הבחור התנהג כמו ג׳נטלמן אמיתי מהסיפורים. בזריזות ספורטיווית, שהעידה
על עבר קרבי, הוא תפס בזרועי והצילני מנפילה ודאית.
״לרגע קצר אך משמעותי עמדנו אחד מול השני, מחליפים חיוכים קלים. אני
המתנתי, ככתוב בסיפור, שיזמין אותי לראות סרטים מדעיים.
״הוא אמר , :לפני שאת מתחילה לטפס על מדרגות, כדאי שתלמדי קודם
ללכת !׳
״שיחרר את זרועי, והסתלק.
״לפנות ערב חזרתי לכפר־חרוב, עצובה, מלאת פנסים וחבורות כחולות, וללא
מיכאל, או אורי, או אפילו מוישל׳ה.
אני כותבת אליך, סאחבק, אחרי שעלה בליבי החשד כי מאחרי התדמית
המכובדת של עמוס עוז מסתתר נוכל הרוצה להוליך שולל בנות תמימות, ומשתעשע
כשהוא גורם להן התחלקויות חסרות־שחר.״
תשובת הסאחבק :
ענת ג. חבובתי ! המול שיחק לך באותו יום, שאיש שלא נענה להתחלקויותיך.
יורם יותר גדול מהמיכאל ההוא, מ״מיכאל שלי״ עדיין לא הומצא. אם תקראי את
הספר עד הסוף, תביני את המסר שהסופר עמוס עוז מנסה להעביר לנו ביצירתו
זו והוא: בנות, אל תתחלקו על המדרגות של בניין טרה־סנטה !

מנחם בגין נואם

קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני

עשירה, מלאה׳,מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות 8.-ל״י בלבד ( 1 1 0 1 .ן ג
דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־נ* 4שנה.

קפיטול-סיגריה עם אופי למעשן הרציני

לא כל
הפסדים כבדים במיפעל ״טמפר תקליט -להיט

מפעלי טמפו למשקאות — מפסידים,
וכמותם מיפעלי־הזכופית המשותפים
ל״טמפו״ ול״כור״ ,אישר מנכ״ל החברה,
משה בורנשטיין. הוא הוסיף כי גם
בעיסקי הקירור המצב אינו טוב ביותר.
״טמפו״ הפסיקה, למעשה, את עבודת
מיפעלי מילוי המשקאות שלה בירוחם,
שסיפקו את תוצרתה לאיזור הדרום.
החברה, ששלטה בעבר בדרום ובצה״ל,
נסוגה למעשה מהאיזור. אחת הסיבות
לכך: הקמת שני מיפעלי משקאות ברצועת
עזה, והפסקת רכישת תוצרת ״טמפו״
ברצועה. בורנשטיין אמר כי הרצועה
קנתה יותר ממחצית מתוצרת מיפעל
המילוי בירוחם. סיבה נוספת: דחיקת
״טמפו״ מצה״ל, כאשר ״קוקה־קולה״
ומשקאות אחרים תפסו את מקומו. סיבה
שלישית: חדירת ״קריסטל״ לדרום.
מיפעל ״קריסטל״ הקים מיפעל למילוי
בבאר-שבע, ויש לו מערכת שיווק והפצה
יעילה יותר משל ״טמפו״ .בורנשטיין
אישר כי מרבית הציוד של המיפל בירוחם
הועבר כבר למיפעל המרכזי שבתל-
אביב.
״טמפו״ נמכר במחיר זול ביותר. ועליית
מחירי הסוכר הקטינה בצורה חדה
את הריווחיות של החברה. המיפל אינו
יכול להעלות את מחירי הבקבוקים, מח שש
להפסד לקוחות שיעברו למשקאות
אחרים. המשקה החדש ש״טמפו״ החדיר
לשוק ,״קווינס״ ,טרם תפס ואינו נושא
רווחים.
בורשטיין אישר כי גם מיפעל ייצור
בקבוקי הזכוכית בירוחם, המשותף בחלקים
שווים ל״טמפו״ ול״פניציה״ של
״כור״ ,מפסיד. הוא לא אישר כי ההפסד

אין כיקוח ער
קהאו׳ד שואל השדמה במישרדי רשם־החברות בירושלים מצוי
תיק של חברה בשם ״קרן ארץ-ישראל
השלמה״ .החברה נרשמה בשנת 1974
כחברה ציבורית, אך מאז ועד היום לא
דיווחה מיהם מנהליה וכן לא הגישה
מאזן מדי שנה. החוק מחייב כל חברה
ציבורית לעשות דברים אלה. רשם־החב-
רות בפועל הורה לנקוט אמצעים נגד
החברה, שבעליה הם אברהם יפה,

משה שמיר, צבי שילוח, דב יוספי,
המהנדס אהרון רוסי, הקבלן אבנר
ארליך, שמואל פץ, יאיר שפרינ-
צק, ועורך-הדין מרדכי הורביץ.

בתיק מצוי מיכתב שנשלח על״ידי ה רשם
באפריל ,1975 ובו בקשה להודיע
על שמות המנהלים ועל כתובת החברה.
מיכתב שני, מאוגוסט , 1977 חוזר *•־
תוכנו של קודמו.

>1..ינ₪י0י מהוה
למעסיקים בניגוד לחוק

תקנות מס״הכנסה לגבי קופות־גמל
קובעות במפורש, כי אסור לקופה להשקיע
כספים בדרך כלשהי במיפעלי מעסיקים
שעובדיהם עמיתים בקופת־הגמל.
תקנות אלה באו להגן על המבוטחים וה־חוסכים
מפני פשיטת״רגל של מקום עבו דתם,
ולהבטיח כי הכספים המופרשים
לקופה יהיו משוריינים ולא יימסרו ל-
נושי המפעל.
״מיבטחים״ היא קרן פנסיה במובן
החוק, והוראות מס־ההכנסה חלות עליה,
אך למרות זאת היא מלווה כספים למעסיקים
ועוברת על החוק .״מיבטחים״
מסכנת את כספי המבוטחים בה, וכן
צפויה לשלילת מעמדה כקרן־גמל הפטורה
ממס משום הפרתה את תקנות
המס.

לשנת 1977 הגיע ל־ 15 מיליון לירות
לערך. הפסד זה נגרם בעיקר בגלל ירידת
הריווחיות בייצוא המיפעל. שליש התוצרת
מיוצא, והמהפך פגע בייצוא.
בורנשטיין אמר כי למרות הכל ,״טמפו״
מוכרים כמחצית מסך־הכל המשקאות
הקלים בשוק, היינו כ 300-מיליון
בקבוקי־שתייה לשנה.

מנב״ל בורנשטיין
יציאה מהדרום

אמי שר ש 1תף
ב״חיש־יש־במיכתב
של חברת ״חיש-יש״ ,המוציאה
מדריד״טלפון מסווג ללקוחות עתידים, נכ-
תב כי החברה שותפת למשך שנים עם
חברת ״אמישר״ השייכת לקבוצת ירדן.
״אמישר״ היא חברה הרשומה בבורסה.
עד כה טרם דיווחה לבעלי־מניותיה על
התקשרות עיסקית זו, שעליה מודיעים
ללקוחות של ״חיש-יש״ .האיש החזק של
״אמישר״ וירדן, דויד סופר, סירב לא־שר
כי ״אמישר״ שותפת ב״חיש־יש״,
ואמר כי אין זו אמת. המיכתב המופץ
מוכיח כי הכחשתו לא חיתה אמת.
אגב, בעולם הספנות נפוצו שמועות
כי קבוצת דויד סופר רכשה חלק באו-
גיית-המכולות החדשה של צבי רחנ־פלד
שהושקה לא־מכבר בבלגיה. האונייה
עלתה 30 מיליון דולר.

שו ב !!ולו
ההתמרדות בזאיר העלתה את מחירי
הנחושת בבורסה של לונדון למחיר של
1,336 דולר הטון, ומומחים אומרים כי
המחירים לא יעלו יותר. איזורי זאיר
וזאמביה מספקים 18 מצריכת הנחושת
בנחושת. עובדה זו הוציאה את תעשיית
הנחושת בעולם מן המשבר שהביא
לירידת מחירים חזקה, משיא קודם של
1,453 דולר לטון. הירידה באה בגלל
עודפי נחושת וירידה בביקוש העולמי
למתכת זו.
נראה כי העלייה במחירים לא תימשך
שכן זאיר, זאמביה וצ׳ילה המספקות את
מרבית הנחושת, כבר קיצצו לפני שנה
את התפוקה שלהן ב 15 כדי לבלום
את ירידת המחירים. וכן, יציאת זאיר
מן השוק עתה לא תשפיע בצורה רצינית.
המסקנה
לגבי ישראל: אין מה לתכנן
לפתוח מחדש בעתיד הקרוב את מיכרות
תמנע, הכדאיים להפעלה רק כאשר
המחיר לנחושת נע סביב 1,500 דולר
הטון.

ההצלחה התקליטית הגדולה של ה שנה
היא ״פסטיבל שירי ילדים מיספר
8״ ,שהופק על-ידי אבשלום רובין ונמכר
ביותר מ־ 80 אלף עותקים. כשתקליט
רגיל נמכר ביותר מ־ 1,000 עותקים מברכים
עליו הגומל, ורק תקליטים בודדים
נמכרים ביותר מ־ 5,000 עותק אחד. ב־דרך־כלל
מדפיסים מתקליט חדש בלתי-
ידוע 300 עד 1,000 עותקים, הנמכרים
ב״ 80 עד 90 לירות האחד. הפקת תק ליט
עולה כ 30-עד 70 אלף לירות —
מדובר בתקליט ישראלי, ולא ברכישת
זכויות על תקליט זר שכן אז ההשקעה
קטנה יותר, אך משלמים תמלוגים של
״/״ 18.5מהמחיר לצרכן.
פריט ההשקעה היקרה בתקליט מקומי
הוא המטריצה, שמחירה כ״ 10 אלפים
לירות ויש להחליפה מדי כמה מאות
תקליטים מודפסים. מכירת 500 תקליטים
מכסה את ההשקעה.
בכל־זאת, אין חברות ייצור התקליטים
מתלוננות, ושלושתן — ״הד־שדצי״ ,״סי־בי-אס״
ו״ישראפון״ — מרבות בהפקות
ומציינות כי השנה האחרונה היתה טובה
מאד. נראה כי עיסקי התקליטים כה
טובים, עד שאיש-העסקים עוזי נתנאל,
לשעבר מבעלי החברה־המרכזית, רכש
את מחצית המניות של ״הד״ארצי״ והוא
שותף למנהלה, זאב לוין.
״הד״ארצי״ צעדה צעד גדול קדימה
ברוכשה את זכויות ההקלטה של ״וור-
נר־אלקטרח״ ,המקבילה בהיקפה ל״סי-
בי״אס — אמי״.
חגרת סי״בי-אס מוכרת היטב את התקליטים
של שלום חנוך, מתי כספי
ואריק איינשיין. תקליטיו של אייג-
שטיין נמכרים, כל אחד, כיותר מ15-
אלף עותקים, אך גם הוצאסת הפקתם
גבוהות כי איינשטיין מקפיד על כל צליל.
גם צביקה פיק מוכר יותר מ״ 20 אלף
תקליטים בכל פעם.
לדיברי ״הד־ארצי״ ,התקליט המכיר
ביותר עד כה היה ״ירושלים של זהב״.
אחריו ״סיפורי פוגי״ ,שנמכר ביותר מ״90
אלף עותקים, אך גם הוצאות הפקתם
כין תקליטי הייבוא נמכרו השנה טוב
מאד ״מלון קליפורניה״ ,יותר מ 30-אלף
תקליטים, וכן תקליטי הזמר רוז* סטיו-
ארט הנמכרים ביותר מ 5,000-כל אחד.
גם תקליטי פליטווד מאק נמכרים
ב־ 7,000 כל אחד (לעומת 7מיליון באמריקה)
.תקליט מכיר נוסף של הד-
ארצי הוא תקליט ״אל״על״ ,הנמכר בטיסות
החברה והופק בשיתוף עמה. עד
כה נמכרו יותר מ־ 100 אלף ממנו.

..לפיד־ יהפוך מרכז
לאמנות קומית
חברת ״לפיד״ תעשיית קרמיקה, ברחוב
אילת ביפו, תבקש אישור להרחבת
שטח הבנייה של המיפעל כדי להופכו
מרכז מכירת חפצי קרמיקה ולתיירים.
המיפעל תופס כיום שטח של 7,5דונם,
ולפי התוכנית החדשה יקבל עוד 3,700
ממ״ר שעליהם יוקמו אולם־תצוגה, סדנות
ומקום־הדרכה לאמנים, גלריות ו-
מיבנים למישלוחי ייצוא וכן בית-מיש-
רדים. כיום מצויים במקום מיבנה בן
קומה אחת וסככות שונות. המיבנה החדש
יהיה בן שתי קומות.

מיג הסדוויזיח הבריטית

נפגש 011 אוריו
מנחל בכיר ברשת הטלוויזיה הבריטית
״וויק-אנד״ ,נפגש עם שר-האוצר
שימחה ארליך, והודיע לו על נכונות
הרשת להשתתף בהקמת רשת טלוויזיה
מיסחרית בישראל. הנציג בא לפגישה
יחד עם מיכה שגריר מחברת ״קסטל״,
המייצגת את רשת ״וויק-אנד״ בארץ.

פרשתהת רו מ ה
של הי ה לו מן סג ל
פרקליטות מחוז תל״אביב קיבלה מ-
מישטרת ישראל מימצאי חקירה לגבי
נסיבות פתיחת כספת של היהלומן הבלגי
מוזססגל, שהוריש בצוואתו
סכום של 8מיליון דולר למרכזת הביטחון•
כאשר באו נציגיה לגבות את הכסף,
התברר להם כי אין ירושה כזו. הם
איתרו כספת בבית בורסת היהלומים
ברמת־גן, היתה שייכת למנוח, ובחקירה
התברר כי ארבע שעות אחרי פטירת
האיש באה קרובת-מישפחתו, פתחה את
הכספת ונטלה עימה את כל תכולתה.
הוגשה תלונה למישטרה, שחקרה בפרשה״
נשיא בורסת היהלומים, משה שני־צר,
אישר כי תיווך בפרשה כדי למצוא
מוצא שיאפשר למישרד״הביטחון לקבל
את חלקו בצוואה.
נראה כי פתיחת הכספת נעשתה כדי
להימנע מתשלום מס־עיזבון. היהלומנים
דואגים שכספות הנפטרים תהיינה ריקות
לקראת בוא אנשי מס״עיזבון, ומעכבי
0פירסום מודעות-אבל כדי לאפשר
את הרקת הכספת בעוד מועד.

ססק־־דין עקרוני :

מתי וווחים בעיסקות
אקראי נטווים ממס?
בית־המישפט העליון בהרכב של השופטים
ויתקון, כהן ושמגר קבע
הלכה בשאלת חבות מס על רווחים מ-
עיסקות אקראי כתיווך. דב ברנשטיין
עבד ככלכלן בבנק, והזדמן לו לתווך בין
שני לקוחות של הבנק, שהאחד מהם
רצה למכור מגרש והשני רצה לקנות.
תמורת הפגשת שני האנשים קיבל ברנשטיין
137 אלף לירות דמי-תיווך משני
הצדדים. פקיד השומה חייב את התקבול
במס כתקבול עבור עסק אקראי בעל
אופי מיסחרי או, לחילופין, כתקבול עבור
שירות. בית־המישפט-המחוזי קיבל עמדה
זו, והוגש עירעור לעליון. בעירעור טען
ברנשטיין כי לא היתה על המוכר והקונה
חובה לשלם לו, ולכן התקבול הוא כעין
מתת שמיים. טענה שנייה היתה כי
סעיף )1(2המדבר על עסק אקראי בעל
אופי מיסחרי, אינו חל על הפעולה
שעשה.
בית־המישפט העליון דחה את הטענה
הראשונה כלא-נכונה מבחינה עובדתית,
שכן הוכח שברנשטיין דרש את הכסף
שניתן לכלול בה גם עיסקי אקראי בעלי
אופי מיסחרי, היינו פעולות מיסחריות
שאינן מתבצעות במיסגרת פעילות קבועה
ומתמדת. השאלה היא אם אותה פעילות
מהווה בדרך־כלל עסק, ואם התשובה
חיובית אין זה משנה אם הפעי לות
מיקרית ובלתי־רגילה. בית־המישפט
לא קיבל את טענת ברנשטיין כי הסעיף
אינו חל על עיסקת שירותים. המיקרים
היחידים שבהם פטור המקבל מתשלום
מס על עיסקי אקראי, חלים כאשר מדובר
ברווח שבהון.

חניון הניכו יהמו
סומת־עמודיס דמישודיס
ועדת״בניין־ערים של תל-אביב אישרה
את בקשת בית חניון הכיכר שברחוב
גליקסון בתל-אביב, להפוך קומת-עמודים
מפולשת בשטח של 400מ״ר קומת-
מישרדים. הסיבה: בבניין הושכרו כמה
קומות לחברות אמריקאיות העוסקות
בחיפושי נפט בישראל, והן זקוקות באופן
דחוף לשיטחי מישרדים נוספים.
בשעתו לא אישרה הוועדה המחוזית
בקשה להפיכת קומת העמודים למיסעדה
וקפטריה, תוספת אחוזי הבנייה כתוצאה
מן הסגירה תהיה של 9ובסך־הכל
יהיו עתה מעתה במקום 242,95 אחוזי
בנייה.

50 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

31 8 .ח0ן ז3ורו 16ח0 1ן8ט 1\/1ז13נ<ק

__ 10ז 0 1ח3)1818 £1601

^63 0 ? 1וזז 3ח 0ח ^ 3.6 1116

כשהגענו אל כוכב הלכת יו.די 2000 .שאמור היה
להיות, על פי כל התצפיות המוקדמות, כוכב שוקק
חיים הדומים לחיי האנוש המוכרים לנו, גילינו להפתעתנו
שלא כך. הדבר, ושאין בו שום סימן חיים,
לבד משרידים נושנים של תרבות עתיקה, שאומנם
מעידים כי אכן היו בו חיים ״אנושיים״ מפותחים.
מתוך ניסיון להבין את אשר אירע לאותם יצורים
״אנושיים״ ומדוע הושמדו כליל, אנו עוסקים בחשיפה
וניתוח של שרידי תרבותם, ובין השאר נתקלנו גם
ב״סיפור״ קצר זה, שנכתב לפני כ־ 40,000 שנים,
דהיינו סמוך להעלמות החיים מן הכוכב, ויש בו,
אולי, לשפוך אור על הסיבות והנסיבות שהביאו לכך.
אנו מביאים אותו כאן, בליווי הערות סוציו״תרבו־תיות,
בעקבות שאר המימצאים שהעלינו עד כה
בחקירתנו ושהצלחנו לפענחם.

לולו היה תמיד קוקו . 1רוריו;היה תמיד דודו .2הם
היו אחים .3כך זה התחיל!וכך זה ייגמר.
הכל בגלל פחדודו. הכל יודעים מיהו פחדודו.
בגללו זה התחיל ובגללו זה ייגמר.
במילון השינון הקצר כתוב :״פחדודו רוצה להש מידנו.
לא עוד פחדודו!״ .על זה בנוי הכל. על זה
ייהרס הכל.
תרו האמין תמיד בפחדודו. הוא היה דודו. בגיל
ההצטרפות בחר בכנ״ף קרב* .4בגיל הבחירה הצטרף
לקציני הצמ״פי. הוא היה דודו של ממש.
לולו פיקפק בפחדודו. הוא היה קוקו. בגיל ההצטרפות
לא בחר. בגיל הבחירה לא הצטרף. המו עצה
המקומית הכריזה עליו מייד באופן רשמי כעל
קוקו.
לקוקו רשמי יש חופש מוחלט. הוא יכול לעשות
מה שהוא רוצה. הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה.
אף דודו לא יקשיב לקוקו. אין סכנה כזאת.
לולו בחר לעסוק בתולדות הפחדודו .6רורו היה
קצין מצטיין.
לולו פיתח את תורת ה״אל־פחדודד. רומו פיתח
את תורת ה״על־פחדודו״.
עתה עומדים שני האחים להיפגש בפעם האחרונה.
זה יהיה העימות הסופי בין שתי התורות. התוצאות
ידועות מראש. תורת ה״על־פחדודד תנצח. כך זה
.ייגמר. סופית.

תורת ה״אל-פחדיודו״ היא סתירה מוחלטת לכל
דרכי הארץ .7היא מעמידה בספק את עצם קיומו של
האויב. היא היתה לתורה הראשונה והאחרונה ש־הפצתה
בארץ נאסרה. לולו היה הראשון ׳והאחרון
בתיישבי הארץ שניכלא בעוון דיעה.
עיקרי תורת ה״אל־פחדודו״ הם .1 :ייתכן שהיה
לפני 40,000 שנים שד ושמו פחדודו .2 .ייתכן שפח־דודו
אכן ניסה אז להשמיד את תושבי הארץ.3 .

פחדודו מת לפני 40,000 שנים .4 .אין פחדודו.5 .
ממילא אין הוא רוצה להשמיד את תושבי הארץ.
.6יש בעיות אחרות לארץ הזאת ׳ואותן צריך לפתור,.
תורת ה״על־פחדודר׳ היא פיתוח מושלם וסופי של
התורה הארצית העתיקה .8היא היום התורה השלטת.
היא המכתיבה את ההמשך. היא שתביא את הסיום.
עיקרי תורת ה״על־פחדודו״ הם .1 :פחדודו חי
וקיים .2 .הוא רוצה תמיד להשמידנו .3 .אנחנו חיים
וקיימים .4 .הקם להורגך השכם להורגו .5 .9כדי
להשמיד את פחדודו עלינו להיות איומים מפחדודו.
.6ניצחוננו בהשמדתו — חיינו במותו.
עתה הגיעה העת להגשמתה הסופית של תורת
ה״על־פחדודו״ .בעוד שעות ספורו תייצאו כל תושבי
הארץ אל ״המסע העולמי הגדול להשמדת פחדודו״.
דורו ,׳מצביאו הדגול של המסע הגדול, בא לביקור
נימוסין אחרון אל אחיו הכלוא. הדלת נפתחה. לולו
קם על רגליו. רורו חייך.
— זהו. אנחנו יוצאים. לא עוד פחדודו !
— אין פחדודו.

מ׳ שלא מאמין
בפחדודו הוא
נחון. הקם להורגו

השכם להורגו,
כדי להשמיד
את נתוודו
עלינו להיות
איומים מפחדודו

(? 6 0 1 * 0001

פחדוז־ו

בחדוד

— מי שלא מאמין בפחדודו הוא פחדן.
— אתם בעצמכם פחדודי.

— אנחנו נשמיד אותו.
— אתם תשמידו את עצמכם.
— לא יהיה יותר פחדודו.
— אין פחדודו. אתם פחדודו.
— נחזור ונחיה תחת תאנתנו.10
— לא תחזרו. כולכם תמותו.
— לא עיד פחדודו!
— אתם בעצמכם פחדודו. אתם תשמידו את
עצמכם.
— עליך למות.
— כולנו נמות.
— מי שלא בא איתנו מושמד. רק משמידי פח־דודו,
לכשישובו, יוכלו להקים את הארץ החדשה.
בלע את הגלולה.
— אתם יוצאים להשמיד את עצמכם. פחדודו זה
אתם. כולכם תמותו כמוני. זה הסוף.
— זה הסוף שלך. בלע את הגלולה.
בחוץ, על פני הארץ כולה, נישמעה שירת ה־הימנון
.11 כל תושבי הארץ יוצאים למסע ההשמדה,
ממנו לא ישובו לעולם.
הם ישמידו את עצמם.12
) 1סוטה, לא־נורנזאלי.
)2חברמן, נורמאלי.
)3מילה זו מצביעה על יחס מסויים מאד בין
תושבי הכוכב, אך מהותו של היחס טרם הובהרה לנו.
)4ב־ירדי 2000 .היתה מה שאפשר לכנות ב־שפתנו
״מפלגה״ אחת ויחידה ,״כולנו נגד פחדודו״,
שהתחלקה לשלושה אגפים — ״כולנו כאחד נגד
פ חדודד ,״כולנו בצוותא נגד פחדודו״ ו״כולנו לקרב
נגד פחדודו״ .שלושת האגפים כונו, לשם הקיצור,
״כנ״ף אחד״ ,״כנ״ף צוותא״ ו״כנ״ף קרב״.
צ) ראשי תיבות ״צבא מגיני פחדודו״ ,שמו
של הצבא המקומי.
)6רמז לכך שהקוקואים הרשמיים עסקו בעיסוקים
אקדמיים לא־מעשיים.
) 7כינויו של ירדי 2000 .בפי תושביו.
)8היא תורת הפחדודו.
)9סעיף זה הוא פסוק מתוך ״התורה הארצית
העתיקה״.
) 10״חיים תחת התאנה״ הוא ביטוי השאוב
מ״התורה הארצית העתיקה״ ופירושו חיי נצח ושלווה.

11 מילות ההימנון :״היה היה שד /פחדודו /
לא עוד יהיה /פחדודו״.
) 12 המימצאים שאספנו עד כה מצביעים על כך
שאכן כך היה, אך טרם וימצאה ההוכחה.הסופית לכך.

הנייח!

מבטיהד לן* חליטה !חנוינת

פש!ט הרס גשא אותה מהסלגן לחדר השיגה.
מה כה מיוחד בניידת של שרפ ל
סהביח לחיק הטבע. קח אותה לטיגל
ראשית ומעל לכל -אמינותה. ואלפי׳
או לסלואים. בכל מקום חיהגה מקליטה
רבים נבר נוכחו בכך) אתה מפעיל אותה
מצויינת ומחמתה ברורה ונקיה.
וכהרף עין אחה נהנה ממנה הנאה מלאה
תמחה חדה להפליא.
צליל ברור ונקי וכיוון
מ ה״ ק ביותר.בניידת
ענקהאלקוווו גי קהמנמ ״ןאתבס
של שרפ - 320 יז 12
אנטנה פנימית צמודה
בואו לביתן שר ובי תן 64 ביריד)
לקליטת שידורי
• ת צוג ת טנ ק שר מוצרי שר.3
א 0 1
קחט ר קח/ץ
• שידורי צב ט מן הגבי ט ה טול מי

ואוניה להאזנה פרטית
• מ רי רהח״י״־יי-י•-־
1 1 1111X 1

נ ם לטולי
ת חד מיו ה מכיר

טלויזיות יש הרבה
אבל ניירת של שרפ
• בין המב קרי ם בבי תן יוגרל פרחי
יש רק אחת-

וליבן

ש ו 9

!תו 1 81

בגל ״ חו ס
טכנולוגיה מתקדמת ומסוחשבת ותשומת לב
סירביח. הוקדשו בה לכל פרט,כדי שאתה
תהנה ממנה בכל מקום.
הניירח של שרפ היא יצירה של ענק* .
ענק ששמו הולך לפניו ברחבי השלם.
שרפ ־ ענק האלקטרוניקה מיפן
את הניידח ואח מוצרי האיכות האחרים של
שרפ תמצא בשק־מ במשביר הם רכף.בכלבו
של 1ם.במשביר לצרכן. בש.א.ל. ובחנויות
מובחרות למכשירי חשמל.
איך אומרים אצלנו?
בקרוב אצלך
המכירה גם לעולים
חדשים?866} .ץ ז )00

שך 3ענק ה*¥קטרוניקה מיפן
יבואני שרפ בישראל: אסמגו בע״מ ירושלים טל 533817 .־02

ש ד אב

^ ו ן סגני * ללא ד*!(*ניס • ^ו!לא זויג^וושיס > ר!ע>יו הסד האחריות : .ק*ב>

99 נעבוד עליהם ע פ׳ נפגשע 1ר
עםעובךות ״ ו ״ 8גפןפדווו ־ ו ן?
כתב עוכר ישראל קלט את ראש ה־ממשלה
מסביר לחבר שלו איך הוא מתכוון
לענות לאמריקאים ככה שהם יבלעו
את הלוקש ואחר כך לא יידעו אפילו מאיפה
זה בא להם :

נולד עוו תינוק
עס שני ראשים
ושוב נולד תינוק עם שני ראשים, ושוב
כירושלים, ושוב במשרדי הממשלה.
הפעם מדובר בתינוק מוזר לאללה — יש לו
ראש אחד גדול, בצורת שר השיכון גדעון פת,
וראש אחד קטנצ׳יק בצורת סגן ראש הממשלה
יגאל ידין, ושני הראשים ביחד מוכרים דירות
לאנשים.
אבל מה — ראש אחד, הגדול, מוכר מהר והרבה
דירות לפי הגרלה, כמו בלוטו, והראש השני,
הקטן, מוכר דירות לפי חלוקה, כמו ׳בטוטו, ובגלל
זה הראש הגדול כועס כל הזמן על הראש הקטן,
והראש הקטן, בזמן שהראש הגדול לא מסתכל,
מוכר לו את הדירות של הלוטו בטוטו.
חוץ מזה הכל בסדר, והתינוק ישוחרר בקרוב
לבתיהם המרווחים.

״תיראה, אנחנו נשאיר כאילו את העניין פתוח.
נגיד להם שאחרי החמש שנים של מה שנקרא
״האוטונומיה״ מה שיקבע יהיה פשוט העובדות
בשטח. עכשיו, הם יחשבו שהעובדות בשטח כאילו
יהיו לטובתם ויקנו את העניין, ופה בדיוק הם
יפלו בפיח, שלנו. כי מה אנחנו נעשה? אנחנו
בחמש שנים האלו נקים שם עשר ערים וחמישים
כפרים ונגרש ערבים שנגיד שהם מסוכנים ונפקיע
להם את רוב האדמות. כמובן שבגלל זה יהיה
טרור יותר גדול, אבל גם זה טוב בשבילנו. כי מה
יקרה? מצד אחד יהיו לנו עובדות בשטח עצמו,
ומצד שני תהיה עובדה שיש טרור ושאי־אפשר
לתת לערבים אפילו לא אוטונומיה, ובטח לא
הגדרה־עצמית או מדינה, וככה יצטרכו להשאיר
הכל אצלנו וזהו. אנחנו פשוט נעבוד עליהם עם
עובדות, הבנת?״.

עם משה דיין כמובן, אלא עם מיי?

ששה ש שיר: זף!2ף העוכר
כולם היטלר פסינודאת
בחיבור שכתב הסופר משה שמיר ב״במחסה״ ,ביטאון בית־המחסה
שבו הוא שוהה לצרכי התרכזות, הוא כותב ככה:

תכף רואים, לפי איך שהוא מזיע
בבית השחי, שסאדאת עצבני לאללה.

>,היום בבוקר שמתי לב שלבולם יש שפמים קטנים. בולם
חולבים אחרי לאורך הקירות. הם רודפים אותי. הם רוצים
להשמידני. בל מי שיש לו שפם קטן הוא נגדי. כל מי שננדי
יש לו שפם קטן. הטבח רוצה לטבוח אותי. הוא שם לי שפם
קטן במרק. כקצה המסדרון עומדת אחות שעושה את עצמה
רחמניה. אבל אני יודע שהיא רצחניה. היא היטלר שעל שפת
המסדרון. הם כולם היטלר. אלוהים כן, הם כולם היטלר ! ״

תכף רואים, לפי שהוא רוצה שלום,
שסאראת רמאי אמיתי. י

התכנסה מועצת
110ההסתדרות

1׳וג&וו! ס 1ב

מר דיין
שוב מעלה הצעה לגבש
קונצפציה
אז כדאי שאנחנו שוב נרד
לבדוק
א ת מצב
ה מי ק ל טי ם

יופי, יופי, באמת יופי.
נמה מווויח חבו ננסח?
חבר־כנסת ׳מרוויח פי
כמה מבן־אדם. בשביל
זה מעלים לו עכשיו את
המשכורת — שיוכל
לחיות כמו בן־אדם.

תכף רואים, לפי איך שהוא מגרד
באוזן, שסאדאת פשוט מאניאק.
תכף רואים, לפי שהוא מחטט באף,
שסאדאת פסיכי ׳לגמרי.
אז מה יש לדבר איתיו י
האם נדבר על שלום עם מי שאומר
שהוא רוצה שלום?
האם בכלל נדבר עם מחטט באף?
מה יש לדבר עם מאניאק רמאי
ופסיכי עצבני שכזה יעל שילום?
צריך לדבר איתו על מלחמה !

ארי ק: אצל
איו ילדים

״חביבי, אצלי אי;
ילדים. אצלי בולב
גברים אמר ה
שר שרון כששאל
אותו אם זה נכו׳
שהוא מעביד ילדיג
ערכים כחווה שלו

את הכנסת אין אונסים. היא מתמסרת בקלות.

לאנשים

הנמנים!

777
הברנדי הלאומי
שהוא

בינלאומי.

ולאה רבץ הד בי ק ה ״שלום עכ שיו ־ על מכוניתה
8כיצד מכנה ראש המט
שלד, לשעבר יצחק רכין את
סגן ראש־הממשלה בהווה, הפרופסור
יגאל ידין ז־ ״זה
עם הקאטטר בפה!״
8יו״ר מיפלגת־העבודה,
שיממון פרס, פגש במיסד-
רונות הכנסת בח״כ שולמית
אלוני, לבושה בשימלה שחורה
רכוסה עד לצוואר. אמר
לה פרס :״מאז שהתחלת לחתן,
התחלת להתלבש כמו רב.״
! 0בעת דיון שהתקיים
במליאת הכנסת על חוק ההפלות,
צעקה ח״כ אלוני לעבר
שר-הבריאות, אליעזר שוס־ט
ק ז ״אל תאנוס את הכנסת
לקבל תיקון בחוק ההפלות!״
העירה לה סגן יו״ר הכנסת,

שושנה ארכלי־־אלמדזלי־

נו, שישבה ראש במליאה :
״ח״כ אלוני, את הכנסת אין
אונסים !״ התערב הח״כה כבד-
הגוף ז׳אק אמיר, מספסלי
האופוזיציה :״נכון שלא אונסים.
אין צורך! הקואליציה
מתמסרת בקלות!״
81 השבוע ביקרה בכנסת
קבוצת אורחים מחו״ל, שלוותה
על-ידי ח״כ מנחם ססידור.
כשעברה הקבוצה על פני ח״כ
משה שמיר, הסביר סבי-
דור :״האיש הזה, שעברתם
כעת על פניו, הוא גם חבר-
כנסת וגם המשורר הלאומי של
ישראל !״

! 8לאהרבץ, אשתו של
ראש־ד,ממשלה לשעבר, החליטה
להביע את דעתה הפוליטית
באופן גלוי. היא הדביקה על
ד,שימשה האחורית של מכונית
הב־מ־וו שלה תווית של תנועת
שלום עכשיו,

דובר

גרם סנסציה במסיבה שערך שגריר אוסטריה בישראל, הד״ר אינגו מוסי,
במעונו בהרצליה־פיתוח לכבוד שחקני ״בורג־תיאטר״ ,תיאטרון־היוקרה של
וינה. בן־אמוץ הופיע כשהוא יחף, ולבוש בחולצה דקה שהגיע עד קרסוליו. המסיבה הצטיינה בתערובת
ססגונית של אמנים ואינטלקטואלים. חנה מרון התלוננה שמחיר הכרטיסים להופעת התיאטרון,
150ל״י, גבוה מדי לשחקנים שהשתוקקו לראות את האורחים. למעלה מימין: אריק לביא מחבק
את ניספחת־התרבות האוסטרית הפעלתנית, ברברה טאופר. למטה: הפרופסור (לפסיכולוגיה) האנס
קרייטלר ואשתו, הפרופסור (לפסיכולוגיה) שולמית קרייטלר, מתווכחים ביניהם, שעה שעמוס (״הרצל״)
אילון מתדיין עם יעקוב (״יענקל׳ה״) אגמון. המסיבה נמשכה עד לשעה שלוש לפנות בוקר.

81ח״כ הילל זיייל, שהפך
באחרונה סב כאשר בתו,
הנשואה לשחקן הבימה שים־
עץ בהן, ילדה לו נכד, מצא
באחרונה דרך חדשה להגיד
שלום לעמיתיו כאשר הוא
נתקל בחברי־כנסת הנמנים עם
מיפלגות הקואליציה והידועים
בדעותיהם הימניות, הוא מקדים
אותם בבירכת ״שלום
בטוח !״ כאשר הוא פוגש ח״כים
מהאופוזיציה, הידועים בדעותיהם
היוניות, הוא מקדים
בירכת :״שלום עכשיו!״
! 8כשפגש זיידל בח״כ שלי
מאיר פעיל, וברך אותו ב-
״שלום עכשיו !״ שמע זאת ח״כ
המפד״ל, יהודה בין־מאיר,
והוסיף :״מילחמה אחר-כך.״
! 8ואילו העיתונאי א ה רץ
(״אהרל׳ה״) כסר טוען, כי
אינו מצטרף לתנועת שלום
בטוח כיוון שאינו רוצה ששימרה
הולצכרג יהיה אבא
שלו. הולצברג מכונה ״אבי
הפצועים״ ,בשל פעולותיו למען
פצועי צד,״ל.
) 8מאז התפרסמה במדור
זה הידיעה כי ראש לישכתו
של ראש־הממשלה, יחיאל
קדישאי, הולך ברגל ממישרד
ראש־ד,ממשלה למישכן הכנסת,
שינה קדישאי ממינהגו. באחרונה
הוא נראה נוסע מהמישרד
במכונית מדגם פיאט ,131
הנהוגה בידי נהג צמוד.

8ספן־השלום איבי נתן,
השובת רעב מול מישכן הכנסת,
הכין מגילת קלף שעליה
הדפיס את העצומה שהגיש
לראש־ד,ממשלה. כ־ 60 חברי-
כנסת עברו על פניו והתעניינו

בשלומו, אף הביעו הזדהות עם
שביתת־הרעב שלו ועם מניעיה,
אך איש מהם לא היה
מוכן לחתום על העצומה. ח״כ
אכרהם מלמד אמר לאייבי
כי הוא מסכים איתו, אך אינו
חותם על שום עצומות, מתוך
עיקרון. למקום הגיע גם ח״כ
ד״ש אמנון רדכינשטיין ואמר
כי היד, חותם על העצומה,
אך כיוון שמלמד מסרב לחתום,
הוא רוצה לשמור על איזון,
ולכן לא יחתום.
! 8מועמד המערך לראשות
עיריית גיבעתיים, יצחק ירדן,
הפיץ בין תושבי העיר חוברת
ובה תמונתו עם מיספר־הטלפון
הפרטי שלו בביתו. בין שאר

הטלפונים הגיעו, לדבריו, גם
כמה שיחות מנשים שביקשו
להיפגש עם ירון באופן אישי,
כשהן מספרות לו כי תמונתו
בחוברת הקסימה אותן.
י שבוע הספר העיברי תם,
אך הדיו עדיין מהדהדים. אחת
הדמויות הססגוניות בשבוע הספר
היתד, זו של אמנון
אריאלי, סוציולוג העובד בעיריית
תל־אביב. אריאלי הוציא
לאור ספר בשם כלום,
בעל כריכה עבה ודפים ריקים.
הוא עמד בפינתו הקבועה ופיתה
את העוברים־והשבים לקנות
את סיפרו, בין השאר
בגלל העובדה שניתן לקרוא

בו גם משמאל לימין, וכהרף-

עיו•
! 8בפינה אחרת ניצב המשורר
יהונתן גפן, שמכר
את סיפרו החדש הכבש ה־שלוש־עשרה.
אשתו היפה, נו רית,
באה לעזור לו במכירה.
כשראה זאת הסאטיריקאי הימני
מאיר עוזיאל, שהוציא ספר
בשם ספר רע, הזעיק למקום
את אשתו היפה לא-פחות,
רותי, שהיא גננת במיקצועה,
וגם היא עזרה לבעלה במכירת
הספר.
! 8הסופר ההומוסכסואל
יד,תם ראוכני חתם על סיפרו
בעד ההזייה. אחד מרוכשי ה־העולם
הזה 2128

אנשים
ספר, בחור צעיר ויפה־תואר,
ביקש את חתימתו. יותם חתם :
״תתאהב בי!״
י הפירסומאי ש מו א ל
נגיש, הוא גם מרצה לפירסום
וליחסי־ציבור בקורסים של הטכניון.
באחת ההרצאות נשאל
על־ידי אחד התלמידים כיצד
אפשר להבחין בין פירסום
ליחסי־ציבור. בתשובה סיפר
על אחד שהיו לו שני סוסים
דומים והוא לא ידע להבחין
ביניהם. הלך למומחה להבחנה
בין סוסים. אמר לו המומחה:
״באמת קשה להבדיל ביניהם.
אני מציע שתוריד לאחד אוזן
וכך יהיה לך סימן.״ הוריד
האיש לסוס אחד אוזן אבל
למחרת — גם לסוס השני
נקטעה אוזן. הלך שוב למומחה,
שאמר :״הוצא לאחד
עין.״ הוציא האיש עין לסוס
אחד ושוב — גם לשני נעקרה
למחרת עין. הפעם היד. גם
המומחה אובד־עצות ואמר :
״נסה להעמיד אותם זה ליד
זח, אולי תמצא שאחד מהם
קצת גבוה מהשני.״ חזר האיש

למחרת• אל המומחה, ואמר
בשימחה :״צדקת ! העמדתי
אותם זה ליד זה ובאמת, השחור
קצת יותר גבוה מהלבן.״
9הפתעה לא־נעימה גרם
שגריר צרפת בישראל לאנשי
הנהלת רשת מלונות דן. הרשת,
שבבעלותם של האחים פדר־מן,
פתחה את השבועות הצרפתיים
במלונות דן. הפתיחה
נחוגה במסיבודקוקטייל. במקום
נכחו דיפלומטים רבים מהשג־רירויות
בארץ, אך דווקא שגריר
צרפת, שהבטיח את השתתפותו,
נעדר. ניחם את מנהל
המלון, דכי שדה, נציגו של
הברון רוטשילד בישראל,
מרדכי (״מוקה״) לימון :
״לא נורא, גם טדי קולל,
לא מלקק דבש כרגע בפאריס.״
! 6כל צמרת אנשי החוק,
המימשל, המשטרה והחברה הגבוהה,
מילאו באלפיהם את
גן חווילתם של ד״ר ישראל
פלד ורעייתו חיה, ברמת-גן,
במסיבת קבלת־פנים לרגל ני־שואי
הבן אמיר. מסתבר, כי
החתן הממושקף הולך בדרכי

^ 11X0*11 !1 1 1 *1 0הדוגמנית הוותיקה, היתה מסמר תצוגת האופנה שערך בית״החרושת של
בעלה, אבנר. חניתה היתה הרוח החיה בתצוגה, גייסה את פל חברותיה
1111 111
הדוגמניות ואת הבמאים עודד ואלה גרא (בתמונה) ,ושלחה הזמנות אישיות לעיתונאיות ולקנייניס.
מכל הוגמניות היפות שמילאו את המסלול זכתה חניתה במחיאות־הכפיים הסוערות ביותר. בתום
התצוגה ניגשו אליה הקולגות שלה ונישקו לה בחום. לא השתתפה בתצוגה מלכת־המים לשעבר,
תמי בן־עמי (משמאל) ,אחת הדוגמניות המבוקשות ביותר בישראל. תמי ישבה כצופה מהצד, הביטה
במתרחש במסלול. כשנשאלה מדוע לא השתתפה בתצוגה, חשיבה בעצב :״אני יותר טדי גבוהה בשבילם !״

! | 1X171 111111171 רו חברת הצמד הקארפנטרס, השתתפה יחד עם אחיה, עם להקת
1 101-1 1 1אבבא ויזהר כהן ולהקת האלפא־ביתא, בתוכנית־טלוויזיה משותפת.
להקת אבבא, שזכתה במקום הראשון בארווויזיון עם השיר ״ווטרלו״ ,הפכה מאז לאחת המצליחות
והמפורסמות ביותר בעולם, וחבריה הפכו אנשי־עסקים ומיליונרים. יזהר כהן הביע את תיקוותו כי
להקתו שלו תזכה לפחות במחצית הצלחתה של אבבא .״זה יספיק לנו,״ אמר יזהר כהן, מנצח הארוויזיון.

רחל דיי!

רעייתו של שר־החוץ, אירחה בגך העתיקות של ביתה בצהלה
תצוגת״אופנה של האופנאי גירעון אוברזון. את התצוגה אירגנה
לאה רביו, שהיא יו״ר האגודה לילדים אוטיסטים בישראל. רביו הסבירה לדיין כי גג
ביתה צר מלהכיל כל־כך הרבה מוזמנות, ביקשה ממנה לאפשר לקיים את התצוגה

העולם הזה 2128

אביו שהוא עו״ד, וגם הוא
לומד משפטים. הוא מתפרנס
מעבודתו במחלקת החקירות
של משטרת תל-אביב. הכלח,
כתיה, אף היא סטודנטן ת למשפטים,
ההולכת בדרכי אביה,
השופט צכי נוסנכלט. בעוד
הזלילה נמשכת בבית,
דאגה רעיית ראש־העיר גם
לשוטרות הרבות שעמלו בחוץ
כדי להסדיר את פקקי התנועה,
ושלחה להם מדי פעם פיתות
עם חומוס ועוגות שוקולד.
ההברקה האחרונה של
׳טלמה להט, ראש עיריית
תל־אביב, בהתייחסו למהומות
שמקימים הנציגים הדתיים ב־עיריה,
על הפעלת וסיבסוד קו־שירות
של מוניות בליל־שבת
מנוה שרת לצפון תל-אביב:
״מה הם רוצים ז הרי זה פיקוח
נפש. שהנוער לא ישוטט באפס
מעשה ויתדרדר לפשע. הרי
הדתיים טוענים, שפיקוח נפש
דוחה שבת, אז מה הרעש?״
8מיד עם היוודע דבר
פטירתו של עו ״ ד ארווין
שימרון, מי שעמד בראש
הוועדה לחקירת הפשע, הגיעה
מודעת־אבל לשני הצהרונים
וידיעות אחרונות.
מעריב
על החתום היו משפחותיהם
של טוכיה אושרי וייטראל

דנוד מודעות־אבל אלו לא
התפרסמו, לאחר ששני המו״לים
של הצהרונים התקשרו עם
עו״ד נתן רדטניטטרייך,
יו״ר מועצת העתונות, וזה
הביע את דעתו כי יש בפרסום
מודעות־האבל הללו, פגיעה בכבודו
של המת, והן יגרמו
צער למשפחות. הפסוק במודעות
שלדעת רוטנשטרייך היה
מנוסח בציניות היה פסוק תלמודי,
בו נוהגים דתיים להש תמש
במודעות־אבל .״ניצחו
אראלים את המצוקים.״ פירוש
הפסוק :״ניצחו מלאכים את
בני-האדם.״
ביוס-עיון שנערך בשבוע
שעבר בגיבעת־חביבה,
הציג יצחק פטיש, מי שהיה
שגריר ישראל באוסטריה, את
המשתתפים :״אני שמח לארח
אצלנו את חבר־הכנסת ושר-
האוצר שימחה ארליך, את
חבר־הכנסת ושר־האוצר לשעבר
יהושע רכינוביץ, ואת
המנחה חבר־הכנסת לשעבר
ושר־האוצר בעתיד, מר אלי עזר
רונן ״.כעבור שעות
ספורות, כשהסתיים הדיון, אמר
רונן :״ראינו כי במשך שנה
אחת לא הצליח ארליך לקלקל
את מה שהרסו רבינוביץ וקוד*
מיו במשך שלושים שנ ה

בביתה. רחל דיין נועצה בבעלה ואישרה את קיום התצוגה, שנערכה בחצר, אך לאי׳
מהאורחים לא הורשה להיכנס לתוך הבית. בתמונה משמאל: לאה רביו יושבת ליז
של שחקן התיאטרון יוסי ידיו• שניהם מתבוננים בדוגמניות ומוחאים כפייג
מימין: רחל דיין עם שתיים מהאורחות בגן העתיקות אשר בחצר ביתה בצהלו

מ 1טהו 1.ר הצדיק פי שעי־מילחמה. רפ 1ד תמך .0ב 1ל 1ת
א״י ה שלמה. עכ שיו מפתח בנימין פלד את רעיון ה־אבל
אנחנו יוצאים מאותו בסיס: שאנחנו מגדירים את
גודל הדירה על פי מה שאנחנו רוצים. שגודל הדירה
שבה אנו רוצים לחיות אינו פונקציה של מיספר הגנבים
בשטח.״
זוהי גישה ברורה, גישה מקורית. לא גבולות־ביטחון,
לא זכויות היסטוריות, לא הבטחה אלוהית, לא בטיח.
אלא השטה הרצוי לנו למחייתנו.

זוהי גישה מקורית אצלנו. אד דא בעולם.

פיתח אותה, בשעתה, חייל משוחרר שלא היה אלוף,
אלא טוראי-ראשון בילבד.
גם אצלו היא היתה הבסיס לכל השקפת־עולמו, וגם
לכל המעשים שעשה לאחר מכן, במחיר כמה עשרות
מיליוני הרוגים.
בשפת־אימו, התמצתה גישה זו במילה אחת, שהפכה
מושג בינלאומי:

כשפתנו, דרושות לכך שתי מילים: מר
חכמחייה.

ן* ככן, לא נהיה מונאקו. בני פלד רוצה בדירה
1מרווחת.

ואין הוא מתחמק -מהתוויית הגבולות ה
מדוייקים של הרייך הישראלי השלישי.

״כדי שנכדי וילדי נכדי יתקיימו פה במדינה שאזרחיה
הם יהודים ולא־יהודים ...אני זקוק לליטאני, למקורות־המיס
של ארץ־ישראל המערבית, לירדן, ירידה לאילת,
איזור נואייבה ושארם — קו ישיר לאל־עריש. זו הדירה
שאני רוצה בה.״

מפה ברורה. מרחכ-המחייה של האלון? המהבהב
כולד שטחים של לבנון, סוריה ומצריים,
נוסף על כל הארץ שממערב לירדן.

(אני מניח שכאשר הוא אומר שהוא זקוק לירדן, הוא
מתכוון לנהר בילבד, ולא לארץ הקרוייה כך כיום).
יכול מישהו לשאול: מדוע מסתפק פלד בדירה זו י
מדוע לא להוסיף עליה חדר למטפלת, אגף למשרתים,
מוסר וגן אחורי? אבל פלד הוא צנוע, ומסתפק במועט.

נשארת הכעייה הקטנה ז איך לשכנע את
כעלי השטחים האלה — לבנונים, סורים, ירדנים,
פלסטינים, מצרים — לוותר עליהם למען
מדינת־הגנרלים היהודית ץ

אשר !אמר ז׳ורז׳ קלמאנסו כי המילחמה היא עניין
*יי רציני מדי מכדי להשאירו בידי הגנרלים, הוא ידע
מה הוא אומר.
הוא הכיר גנרלים מסויימים — הגנרלים הצרפתיים,
בני תקופתו.

עתה מתברר כי גם לנו יש גנרלים מסויימים
— בני אותו סוג עצמו.
בזה אחר זה פוצחים הגנרלים שלנו את פיהם —
והחרדה אוחזת בנו.
תחילה דיבר רב־אלוף מרדכי גור, והצדיק בסיטונות
פישעי־מילחמה.
אחר־כך דיבר רב־אלוף רפאל איתן, ונתגלה כתומך
נלהב ברעיון ארץ־ישראל השלמה. בשבוע שעבר דיבר
האלוף בנימיו פלד וחשכו עינינו. הוא האפיל על כולם.

האיש שהחזיק כמשך• שנים כתפקיד הבכיר
כיותר כצה״ל, אחרי הרמטכ״ל — הפיקוד על
חיל־האוויר — נתגלה כבעל השקפות פאשיס־טיות
מובהקות.

ין הדבר צריך לבוא כהפתעה גמורה. להיפך, הוא
מאשר תיאוריה מסויימת.

תיאוריה זו אומרת כי הפאשיזם אינו עניין
של השקפה, אלא של אופי. כאשר ישנן תכונות־האופי
הדרושות, מתאימה ההשקפה את עצמה
אליהן.
בני פלד נודע לא פעם בתקריות, שהטילו אור מייוחד
על אופיו.
פעם היכר. נהג, שהעז לעקוף אותו בכביש בצורה
שלא מצאה חן בעיניו.
פעם נתן גיבוי לאחד מפקודיו, קצין בכיר שערך
לעצמו חגיגות־פרידה המוניות באילת.
פעם הכריז שהאוייב הצליח לערער את אמונתנו
בצידקת מאבקנו באמצעות מחזות, פיזמונים ומאמרים
בעיתונות הישראלית.
לא פעם הגיב על ביקורת בחימה שפוכה.

עתה פשט בני פלד את מדיו, ויש ביכולתו
לגלות לנו את עולמו הרוחני. זהו עולם מחריד.
למיקרא הדברים עולות לנגד עינינו דמויות כמו
דוגלאס מק־ארתור וג׳ו מק־קארתי. אפשר לחשוב גם על
אריך לודנדורף, ועל שמות גרמניים אחרים.
המראיין מוכדדההערצה של הארץ, שהגיש שי זה

לקורא הישראלי, לא שכח לציין כי ״מבט קר מהבהב
בעיניו האפורות.״

המכט המהבהב של דוקטור סטריינג׳לאם.

^ נחם טגין הוא תבוסתן רך־לבב, בוגד בתורתו של
— י זאב ז׳בוטינסקי. אנשי ארץ־ישראל השלמה הם ילדים
דבית־רבן. אנשי גוש־אמונים הם מתונים חסרי־תקנה.
כל המפטפטים על גבולות־ביטחון ראויים לבוז.

כך עולה מדבריו של האלוף־מיל ,.בעל העיניים
המהבהבות.
הוא מציג לנו תורה חדשה.
וזו תורתו, על רגל אחת:

עלינו להחליט מה יהיה גודלה •טל מדינת•
ישראל.
בהתאם לכד, עלינו לקבוע את גבולותיה.
את הגבולות האלה נכפה על הערבים, באמצעות
מילחמות יזומות על־ידינו.
אנחנו נכריה את מעצמות־העל להשלים עם
רצוננו.
לא חשוב כמה ערבים יחיו במדינה הזאת.
אותם שלא ישלימו עם שילטוננו, נגרש או
נחסל.
היהודים המתנגדים לכך הם סוכני הקג״ב.

ך קודת־ המוצא היא השאיפה למדינה גדולה. גדולה
!כדי שתהייה מרווחת. בלי תירוצים של ביטחון.
״אני רוצה לדעת איזו מדינה אנחנו רוצים, לא
איזו גבולות ביטחון.״
״...את גבולות המדינה הזאת לא הייתי קובע לפי
הביטחון של השבוע הבא. כי היום יש להם אף־ ,15 ומחר
יהיו להם טילים באליסטיים עם ראש גרעיני, ולכל חייל
מצרי יהיה הליקופטר אישי, והוא ינחת תוך שלוש דקות
ברחבת הכנסת. אז מה שווים גבולות־הביטחון שלך?
״אני רוצה מדינה הגזורה לא טל פי גבולות־ביטחון,
אלא על פי גודל הדירה שהעם רוצה לאכלס בתקופת
התיכנון הנראית־לעין.
״זהו העיקרון: אתה יכול להחליט שדירה בת 64מ״ר
מספיקה לך למאה השנים הבאות, שאתה לא רוצה שמונה
מיליון תושבים או מדינה בת־חיות מבחינה כלכלית.
אתה לא מוכרח. אתה רוצה להיות כמו מונאקו — בבקשה.

ף* שכיל כני פלד, אין זו בעייה כלל.
* זהו המפתח לכל תפיסתו להשתמש ביתרונות
פיסיים כדי להשיג מטרות מדיניות.״

מישפט זה עובר כדבריו כחוט-השני. מה
פירושו ז

פלד עצמו מסביר :״(ישראל) תצטרך לקבוע לעצמה
מטרות שאותן היא יכולה להשיג רק בדרך המילחמה.״
ובמקום אחר :״אם יש לה יעד מדיני, שלדעתה היא
יכולה להשיג אותו בזמן מסויים ותוך שימוש בכוח —
עליה לעשות זאת.״

נדמה שזוהי הפעם הראשונה שכה מציע
אדם, שמילא תפקיד חשוב כמדינה, את ההצעה
הזאת כפה מלא.
עד כה היו אנשים שהציעו כי ״אם נותקף״ נכבוש
שטחים נוספים ונספחם למדינה.
היו אנשים שהרחיקו לכת והציעו ״מילחמה מונעת״,
כדי ״לקדם פני התקפה ערבית.״
בני פלד, בעל המבט הקר בעיניו המהבהבות, מציע
דרך אחרת: אנחנו נקבע מה יהיה מרחב־המחייה של
מדינתנו, ונשתמש ב״יתרונות הפיסים״ שלנו כדי לכבשו.

פשוט וחלק: להפעיל את צה״ל עכשיו,
כשיש לנו יתרון צבאי, כדי לשכור את ההתנגדות
הערכית לסיפוח השטחים הנדונים.

זכותו של הצבר בן ה־ 50 מראש־פינה יש לציין
• שאינו מסווה את הצעתו במילים חסודות.
אין הוא חוזר על הסיסמה הצדקנית שכל הישראלים
רוצים בשלום, ושיש רק ויכוח על הדרכים הנכונות
להשגתו.

כני פלד אינו רוצה כשלום. הוא רוצה כ•
מילחמה. הוא מציע להשתמש כה, כצורה יזומה
ותכליתית, ככמכשיר להשגת היעדים הלאומיים
שהוא קוכעם.

הרוגים ופצועים אינם מפחידים אותו. גם לא הרס
וחורבן. הוא מוכן לשלם את המחיר במבט קר.
״כמה הרוגיס היו למדיות־ישראל מאז — וכולל —
47׳ ? קצת פחות מעשרת אלפים. זה הרבה? זה מעט
מזעיר !״

המילחמות שהיו ממלאות אותו ככוז. אלה
מילחמות, אלה ץ
״כמה ימים מקובצים נלחמנו? שלושים שנה? שקר

להפציץ את בארות־הנפט, להשמיד את מיתקני־הדלק
שבהם תלוי כיום עצם קיומו של העולם המערבי. ואם
שולחים את צה״ל לקאהיר ולדמשק, מדוע לא לשלוח
אותו גם לריאד ולחוף המיפרץ הפרסי? עוד ״צעידה
קטנה״ .אלכסנדר מוקדון, שלא עמדו לרשותו צנחנים
וטנקים ומטוסי־תובלה, ערך צעידות ארוכות יותר.
אך יתכן שלא יהיה כלל צורך בהשמדת שדות־הנפט.
״אינך יכול לקבוע כיוס, שאס ארצות־הברית תחליט
להפסיק את הסיוע הצבאי — ואתה כן. תשתמש בכלים
להשגת יעדים מדיניים — שהאינטרסים של ארצות־הברית
לא יהיו כאלו, שהם יתנו לך פ י שלושה מאשר קודם.״
בתירגום חופשי: אם תשתלט ישראל על כל הנפט
של המרחב, ותכבוש את מרבית העולם הערבי, יהיה לאר-
צות־הברית עניין לתמוך בה, והיא תחדש את אספקת־הנשק
לנו.

וכזב ! הימים שבהם כל העם נקרא לדגל — זו מילחמה...
אנחנו עשידיס, ולא נלחמנו קשה אף פעם, והלך לנו
בקלות, ולא איבדנו כימעט אנשים, ושיפסיקו את היללות
האלה !״

זהו. מייטפחות שכולות. אלמנות. יתומים.
שיפסיקו ליילל !

כי, כך הוא קובע, הקשה שבמילחמות עדיין לפנינו.
לא מילחמה קטנה ועלובה, עם כמה אלפי הרוגים.
לא מילחמונת מיסכנה, כמילחמת־הליטאני — המיל*
חמה היחידה שבה הספיק בני פלד לפקד על חיל־האוויר.

מילחמזז אמיתית. מילהמה שאפשר להתכבד
כה. מילחמה שגנרל אמיתי יכול להזכירה,
מכלי להתבייש.

אור, תורה זו, איך היינו צריכים לנהוג כלפי
אנוואר אל־סאדאת?
בני פלד רואה את המציאות בעיניו הקרות, ושולח
בה מבט אפור.

זה הגיוני, סביר ופשוט. כמו סיפור של
מדע בידיוני.

אדם פרוזאי יותר, שאינו מפליג בחללית בן כוכבים
רחוקים, עלול להסיק את המסקנה ההפוכה: הרבה זמן -
לפני שצה״ל יספיק להתבסם בכוויית ובבחריין, ולארגן
את חייהם של תישעת המיליונים בקאהיר, יירד על ישראל
האגרוף הכפול של ברית־המועצות וארצות־הברית.
כאשר יעלה בלהבות מיתקן־הנפט הראשון בסעודיה, יקום
העולם המערבי כולו על ישראל. הרייך הישראלי לא יצליח
במקום שנכשל הרייך הגרמני.

כרור כי מנחם כגין חירכן את העניין.

״(סאדאת) חשש מפני האסכולה המדינית, שאותה
ייצג דבוטינסקי — ושבגין היה אמור להיות ממשיכה
— והטוענת שאין זו בושה להשתמש ביתרונות פיסיים
כדי להשיג מטרות מדיניות. הוא לא ידע לאן בגין יוליך
את העם הזה.״

עד קודמו בתפקיד, עזר וייצמן, אין מה לדבר.
הכל על כל מילה.

(,,סאדאת) אמר לעצמו: זה בסדר, כאן לא ישתנה
כלום.״ שאלה: סאדאת זיהה בבגין ובווייצמן אנשים
שלא ייצאו להגשים את מטרות הציונות בכוח הזרוע?
התשובה :״הוא זיהה את זה מהר מאד.״
מסתבר שזה היה כך: אל־סאדאת פחד פן יפתח: מנחם
בגין במילחמה נגדו. לכן מיהר לירושלים, לראות מה
קורה. הוא נוכח לדעת כי בישראל שולטת עדה של
פחדנים, ועל כן נרגע.

מה היה עושה בני המהבהב, אילו היה
עומד בראש המדינה במקום כל התבוסתנים
האלה?

פשוט מאד :״אני מציע גם למצרים, גם לסורים וגס
לירדנים הצעה שאינם יכולים לסרב לה ...משום שאני
אכריע אותם. ואני לא צריך להשקיע הרבה כדי לאלץ
אותם להסכים למעט שאני מבקש. בצעידה קלה אני
עושה את זה. מה יש?״
ובאמת, מה יש? מארלון בראנדו עשה את זה בקלות,
בתפקיד הסנדק, דון קורליאונה. וגם ילדי חסמבה ביצעו
ביצועים מסובכים יותר.

ץ בכן, אל־סאדאת חשש שמא יתקיפו אותו. הוא
4בא לירושלים. הוא ראה ושמע .״כל מה שהיה צריך
לראות זה את הישראלים שבאו לבקר אותו בקאהיר
ואת העיתונות הישראלית.״ אז נוכח לדעת שאנחנו כולנו
סמרטוטים, ושאין צורך לחשו,ש מפנינו.
(איני יודע אם פיסקה זו מתייחסת לעזר וייצמן, אויבו,
או לאנשים כמוני. ואולי לכולנו).

האלוהי המהבהב לא היה בקאהיר, ועל כן
הוא יכול להמשיך בתיאוריה •טלו כשהוא
משוחרר מכל עומס שד ידיעת המציאות הערבית
והכנתה. זו אינה מעניינת אותו כלל.

כי לו יש הצעה פשוטה מאד לסאדאת, אותה הצעה
שאי־אפשר לסרב לה:
״נודיע לו (לאל־סאדאת) שאם יתנהג כפי שאנחנו רוצים,
לא תהיה לו מילחמה.״ וסיני? ״המחצית לו והמחצית
לנו, לחמישים שנה.״

בקיצור, יש להגיש לנשיא מצריים אולטימטום:
או שיוותר לאלתר על מחצית חצי־האי
סיני, בקו שארם—אל-עריש, או שנפתח במיל
המה נגדו.

לאלוף ברור מר, יקרה אז: אל־סאדאת ייכנע, ויפקיר
את מחצית השטח המצרי הכבוש ואת בל שאר השטחים
הערביים שישראל כבר כבשה ועוד עומדת לכבוש
במיסגרת תוכנית־פלד.
ואם לאו? הרי בינתיים מסרב אל־סאדאת לוותר אף
על קילומטר מרובע אחד בפיתחת־רפיח. הוא מסרב גם
להמשיך במשא־ומתן כל עוד לא תצהיר ישראל במפורש
על נכונותה להחזיר את הגדה המערבית ורצועת־עזה.
אילו בילה פלד יום אחד בקאהיר, יתכן שאף הוא היה
משתכנע כי הדבר כלל אינו אפשרי.

משום־מה סכור פלד כי ישראל יכולה להשתמש
ב״יתרונות הפיסיים״ •טלה כאין מפריע,
ואילו המעצמה. העולמית, השלטת שמרחם, לא
תשתמיט ב״יתרונות ׳הפיסיים״,הכבירים שלה,
העולים פי מאה על שלנו, כדי להבטיח את
האינטרסים •טלה.

באתיופיה ובאנגולה. מפקדי נאט״ו מפעילים את צופרי-
האזעקה, והנשיא קארטר משמיע אזהרות קודרות.

האלוף מראש־פינה מושך בכתפיו. סובייטים?
אין הבר כזה. יוק.

נותרה ארצות־הברית.
איך תתייחס היא אל הפלישה הישראלית לעומק
מצריים?
^ ין האלוף פלד מתעלם מבעייה זו. הוא מביט בה
בעיניים קרות ואפורות, בוחן ומסיק מסקנות.
ואלו המסקנות:

ארצות-הברית אינה יבולה לעשות ידנו דבר.
אבד אנו יבולים לעשות דה הרבה מאד.
מה היא יכולה לעולל לנו? להפסיק את הסיוע הכל כלי.
מילא. לכל היותר תרד אז רמת־המחייה שלנו, וזה
טוב כשלעצמו. האלוף דוגל בקורס של הרזייה לאומית,
כאמצעי לריפוי מחלת־הרוח הלאומית שלנו.
מה עוד? ארצות־הברית יכולה להפסיק גם את אספקת
הנשק. אז מה?
במילחמת יום־הכיפורים יכולים היינו להילחם בלי כל
אספקה אמריקאית. רק ההיסטריה של גולדה מאיר ושל
כמה קציני־מטכ״ל (שהיו ״נגועים״ ,כדברי פלד ),העלימה
עובדה זו.

כיום יש לנו די נשק כדי לסיים את המיל-
חמה הבאה, המכרעת, בדי אספקה אמריקאית
כלשהי. לעזאזל האמריקאים. נהלום בערבים
בכל החזיתות, ננחית עדיהם מכה ניצחת, נכבוש
ונספה את השטחים השייכים למרחב־המחייה
שלנו.
ומה הלאה? אחרי שכבשנו את קאהיר, עמאן, דמשק
וביירות, באותה ״צעידה קלה״ ,מה יעשו האמריקאים?
^ לד יודע בדיוק את השתובה.
הם ישתחוו אפיים ארצה.

מדוע י
כי :״אנחנו יכולים להפסיק את זרימת הנפט. גם
אנחנו.״
איך? פלד אינו מפרט. אין מגלים סודות צבאיים.
אבל אפשר לנחש: צה״ל יכול לנתק את הצינורות,

אני מניח שנפציץ את ערי מצריים, שנשלח את
צה״ל לעבר קאהיר. נכריח אותו לקבל את התנאים
הצנועים שלנו.

ך מבט של האלוף פלד הוא אפור וקר, כדברי
י • המראיין, אך אץ הוא מרחיק־ראות או מעמיק. נראה
כי העיניים עסוקות בהיבהוב, ואינן מתפנות לניתוח.

השיטחיות הנוראה של האלוף באה לידי
גילוי עגום כניתוחיו הפסכדו־היסטוריים.

כך, למשל, הוא חוזר וטוען כי ישראל לא ידעה מעולם
להשתמש בכוחה הפיסי במיבצעים יזומים. היא המתינה
תמיד לפעולות ערביות, והגיבה עליהן. אפילו העצמאות
ניתנה לנו על-ידי זרים.
״שאלת את עצמך פעם מתי החליטו היישוב היהודי
ומנהיגיז להכריז קבל עולם שהם אומה עצמאית? איזה
תנאי היה צריך להתמלא? ההצבעה בלייק־סאכסס. כמה
עמים חיכו להצבעה באו״ס כדי להכריז על עצמאותם
ולפתוח במילחמה על שיחדורם? אף לא אחד ! אבל
אנחנו כן !״

שטויות כמיץ עגבניות.
גנרלים מסוגו של פלד ממציאים תמיד אגדות היסטוריות,
כדי להוכיח כי הפוליטיקאים הם סמרטוטים, ורק
הם הגברים לעניין. אגדה זו של האלוף הישראלי נכונה
בערך כמו אגדת ״תקיעת הסכין בגב,״ שהמציאו בשעתו
עמיתיו הגרמניים.
עצמאות ישראל הושגה בעיקבות תהליך ממושך של
צבירת כוח לאומי, כלכלי ואף צבאי. בכוח זה נעשה
שימוש פעיל ויעיל. הבריטים לא היו נוטשים את הארץ,
במועד שנטשוהו, לולא האתגר הצבאי של אירגוו־ההגנד,
(בעיקר בצורת ההעפלה) ושל האירגונים הפורשים (בעיקר
בצורת הטרור הישיר).

היה זה השימוש !היעיל כיותר כ״יתרונות
הפיסיים״ של היישוב הקטן דאז. אך הדבר
נעשה בזהירות, באופן סלקטיבי, מכלי להביא
שואה על היישוב.

מילחמת־סיני היתד. כולה מילחמה ישראלית יזומה,
בשותפות עם בעלי־ברית. ישראל השתמשה במלוא
״היתרונות הפיסיים״ שלה כדי להשיג יעד מדיני: הפלת
גמאל עבד־אל-נאצר ושבירת המהפכה המצרית. למחרת
היום התקפלה ישראל מול ״היתרונות הפיסיים״ של ברית־המועצות
וארצות־הברית. הם היו קצת יותר גדולים.

^ דם תמים יכול כאן לשאול: מה יעשו במצב זה
מעצמות־העל?
את בעיית ברית־המועצות פתר בני פלד בדרך גאונית.
הוא פשוט מתעלם מקיומה כליל. אולי הוא מאמין
באמיתות הכלל: אם אני לא רואה אותה, היא גם לא
תראה אותנו.

אגב, מכל מילחמות-ישראל, היתה זאת ה
מילהמה הקרובה כיותר להשקפתו של בני פלד.

השם

אמנם, עוצמתה של ברית־המועצות פרושה עתה על
שיבעת הימים. היא מכה עתה שורשים מדרום לישראל,

מטורפים אינם חסרים גם בארצות־הברית !

גם כאן היה השימוש בכוח מודע וסלקטיבי.
כן־גוריון נמנע, למשל, מלהפעיל את כל הכוח
נגד המלך עכדאללה, שבו ראה כן־כרית לעתיד.

מה יותר פשוט מזה ץ

בכל הראיץ הארוך־ והמפורט, אץ
ברית-המועצות מופיע אן? פעם אחת.

ומניין לבני פלד שלא יקום אז לאמריקה
מנהיג כעל עיניים מהבהבות ומבט קר, שיגיד
״לעזאזל ישראל!״?

במילחמת־העצמאות עשה דויד בן־גוריון שימוש פעיל
מאד ב״יתרונות פיסיים״ כדי להשיג את היעדים הלאומיים,
כפי שהוא קבע אותם: כיבוש שטחים נוספים וגירוש
המוני האוכלוסיה הערבית משטחים אלה (מתוכנית דל״ת
והלאה).

זה לא איכפת לאלוף! בעל העיניים הקרות.
אל-סאדאת לא ירצה? לא צריך־ .נפעיל נגרו
את ״היתרונות הפיסיים״ שלנו.

תוכנית־פלד מאיימת על הביטחון הלאומי היסודי של
ארצות־הברית ושל העולם המערבי כולו. הסכנה של התערבות
גרעינית סובייטית, הסכנה של השמדת מיתקני-
הנפט המפרנסים מדי יום עשרות־מיליוני פועלים באירופה
ובאמריקה, השואה הכלכלית הכרוכה במאניפולציות
של ביליוני־הדולארים הסעודיים — כל אלה אינם מעניינים
את האלוף הישראלי, אך הם עלולים לעניין מאד־מאד
את האלופים האמריקאיים.

(פולקסקראט, אמסטרדם)

11X11

מילחמת ששת־הימים היתה אמנם תגובה ישראלית
על ריכוז הכוחות המצריים בסיני. אך מעשה מצרי זה
היה, מצידו׳ תגובה על האיום הישראלי הממשי על
(המשך בעמוד )27

מדוע את חושבת
ש״היום שלד״
איננו היום שלדי

עם טמפוני או־בה ה״ימים שלך״ בכל חודש, יכולים * להיות כמו כל יום
חר בחודש ; חפשיים, משוחררים ומאושרים. טמפון או־ן־ה,הטמפון הקטן, הנוח
זבטוח ביותר בעולם, נותן לך הרגשה חופשית ומשוחררת 365 ימים

אפשר ...ל שחות אתו ...לרקוד אתו ...לרכב אתו,.
לה תעמל אתו ...לרחוץ אמו ...לרוץ אתיו !
מפוני ארפה, בעלי כושר ספיגה עננ|״;;הטוב ב עגל!,

־!שיג ב־ 3נדלים: נורמלזלמרבי ת ב&ן&ס.
קסטרה: לנשים

במדינה העם
נסיג ה זמנירו
צה״ 7נסוג מדרום 7ב3ון,
אך מנס־ 7שמור ע?
רצועת ביטחון באמצעות הנוצרים ביו מישחק כדורגל אחד למישנהו —
ממישחקי הגביע העולמי שכבשו השבוע
את מסכי הטלוויזיה והתעניינותו של הצופה
הישראלי — אפשר היה להתפנות גם
לצפיה במישחקים אחרים.
המרכזי שבהם היה מישחק הנסיגה של
צה״ל מדרום לבנון. בתום שלושה חודשי
כיבוש, נסוג השבוע צה״ל מהרצועה האח רונה׳
בעומק של 10ק״מ, אותה המשיך
להחזיק אחרי שנסוג מנהר הליטאני.
הנסיגה בוצעה לכאורה עפ״י כל כללי
המישחק. בטכס רשמי הורד הדגל היש ראלי
באחד ממוצבי צה״ל בדרום לבנון.
הפיקוד על השטח המפונה נמסר למפקד
כוח־החירום של האו״ם. הצלמים הנציחו
במצלמותיהם את מראה הטנקים השועטים
דרומה, אל גבול ישראל, את ניפנופי הידיים
והחיוכים של החיילים השבים הביתה•
העיתונאים שבאו לסקר את האירוע
התעניינו בהרגשתם של תושבי הכפרים
המפונים ובתחזיתם לעתיד.
אולם מעבר לצרמוניה ולהכרזות הרש מיות
בלטה עובדה אחת: למעשה, היתה
הנסיגה ,״על כאילו״ ,אם להשתמש בעגה
הצברית.
יציאה צורך חזרה. רכב צה״ל ופרשיו
אומנם חצו את הגבול לישראל. אולם
הרצועה האחרונה בה החזיק צה״ל על אד-
עדית של כוח האו״ם. הרצועה בשטח של
מת דרום לבנון, לא נמסרה לשליטה הבל־כאלף
קמ״ר הועברה לשליטה הצבאית
והמינהלית של כוחות הפאלאנגות הנוצריים׳
בני־בריתה של ישראל.

ארעזר ושות׳ פרסומאים בעיינו7י.קי

]אנחנו נחעלאת הזז 7ף ם
י נסי פעם אחת את הדרך המודרני ת והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי ש לנו( ש או רךכ־ !/2שעה) אתמקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בבי תך •
ר״ג, מודיעין ,18 טל• 6־5־ * 790114 אילה: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עסי.481/75 ,

י ! 839811111 ,

חיילי הפאלאנגות, בפיקודם של המייג׳ו־ריס
שלהם, הם שתפסו את המוצבים שפינה
צה״ל, הכניסו את הטנקים והתותחים
שלהם במקום אלה, בצבעים של צה״ל,
שפונו.
על־פי החלטת האו״ם היה השטח צריך
להימסר לשליטת צבא לבנון. אולם ממשלת
לבנון החדשה לא היתר. מסוגלת
להקים כוח צבאי שיבסס את שליטתה
בדרום. המייג׳ורים הנוצרים הכריזו על
עצמם כנציגי צבא לבנון, מבלי שקיבלו
כל אישור לכך מהממשלה הלבנונית.
מעתה הם ינסו לשלוט, בעזרת צבא
זעיר, מאורגן פרטיזנית ובעזרת מיליציות
מקומיות, לא רק על המובלעות הנוצריות
לשעבר, אלא גם על הכפרים והעיירות
השיעיות, ששימשו בעבר כמעוזי הפי-
דאיון.
למעשה בוצעה, בעיקבות נסיגת צה״ל,
חלוקה של דרום לבנון. החלק הצפוני,
הנמצא בפיקוח האו״ם, יהפוך תוך שבועות
לא רבים לריכוז חך ש של מחבלים.
החלק הדרומי, זה שבידי הנוצרים, יצטרך
לשמש כרצועת חייץ בין המחבלים
לישראל. כיוון שהפסקת־האש בין ישראל
למחבלים אינה מוכרת על־ידי הנוצרים,
ואלה אינם מכירים בכוח האו״ם ואינם
מוכנים לאפשר לו להתבסם בשטח שבשליטתם,
צפוי עימות קרוב בין לוחמי הפא-
לאנגות לבין אנשי אירגוני החבלה.
ספק אם כוח האדם יהיה מסוגל להשתלט
על מעשי האיבה בין שני מחנות
עוייגים אלה.
לפיכך, סביר לראות בנסיגת צה״ל מעין
אקט של המתנה. אם יוכלו הנוצרים להח זיק
מעמד מול לחץ המחבלים, יהיה בכך
משום פיתרון זמני של פשרה. אם יתמוטטו,
ולטווח ארוך יותר זוהי התחזית ה־צפוייה,
לא תוכל ישראל לעמוד מנגד,
תיאלץ לחצות שוב את הגבול ולחוש
לעזרתם.
במשחקי הגביע העולמי בכדורגל, מי
שיוצא מסיבוב מישחקים, אינו חוזר אלי-

המישטרה חוקרת

מישטרת ישראל, בניצוחו של סגן־ניצב נורמן פייט החלה, יחד עם רשות
ניירות״הערך, בחקירת הידיעה שהופיעה במדור זה, שלפיה רכשו לקוחות של
״בנק איגוד״ מניות של הבנק בהדרכת מנהל מחלקת ניירות־הערך של הבנק,
ועשו רווחים גדולים כתוצאה מהדלפת מידע זה•
הידיעה סיפרה כי מנהל מחלקת ניירות״הערך סיפר לידידו הטוב, המשקיע
אליהו נשלסקי, כי הבנק עתיד לחלק בונוס המתקרב ל־^ .100 נשלסקי
רכש בסכומים נכבדים מניות של ״בנק איגוד״ בסניף הבנק ברחוב גורדו! ,שבו
הוא פועל יחד עם מנהל הסניף, המקורב לו מאד. לאחר מכן העביר נשלסקי
את המידע, וציין את שם מנהל מחלקת ניירות-הערך כמקור. המידע, כולל שם
המקור, נמסר למשקיעים אחרים, שהעבירוהו לאחרים וגם לעיתונות. כך
החלה נהירה אל מניות הבנק, ששערן עלה תוך חודש מ״ 700ל־.1200
ברמה זו מכר נשלסקי את מניותיו, ומייד אחריו חבריו הקרובים.
בעיקבות הידיעה פנה סגן־ניצב פייט לד״ר מאיר חת, יו״ר הבורסה,
וביקש הסברים. חת השיב לו במיכתב, שתוכנו מהווה בדיחה והוכחה כאחת
לאי״הרצון לחקור את הידיעה.
כותב חת במיכתב, שתוכנו מופיע כאן :״במענה לשאלתך בענייו ידיעה
שהופיעה בשבועון ״העולם הזה״ ,כאילו לקוחות״הבנק ניצלו מידע שנמסר
להם על־ידי פקיד בכיר בבנק ורכשו מניות בתקופת העליות החדות בשערים,
בראשית חודש נובמבר ,1977 ברצוני להביא לידיעתך את הפרטים הבאים :
על־פי בדיקה שערכה מחלקת הביקורת הפנימית של הבנק, ותוצאותיה הובאו
לידיעתנו, לא ניתן לקבוע כי מגמת הפעילות של יחידים או קבוצות של לקוחות
הבנק היתה מודרכת ושונה מהמגמה הכללית של הפעילות במניית
״בנק איגוד״ בבורסה באותו זמן ...פקיד הבנק, אשר שמו נזכר בכתבת
״העולם הזה״ ,הכחיש נמרצות מה שיוחס לו בכתבה וגם המשקיע, אשר שמו
נזכר (א. נשלסקי) הכחיש כי פעל על־פי עצתו של אותו פקיד. אני סבור,
איפוא, כי בהיעדר עדות ברורה על מתן עצה, כנזכר בכתבת ״העולם הזה״,
אין בסיס לטענות שהועלו באותה כתבה.״
חתום: ד״ר מאיר חת.
מיכתב זה מעורר רצון לבכות ולצחוק כאחד. מאיר חת מסתפק בדברי
מנהל הבנק ונשלסקי, שכמובן הכחישו את הנאמר. כדי להחיש את הבירור
בפרשה, מסר עורך מדור זה השבוע לרשות״לניירות״ערך את שמות המשקיעים
במניות לפי דיברי מנהל המחלקה, הסניפים שבהם קנו, וכן הודיע כי הוא-
עצמו ועוד כמה אנשים, מוכנים להעיד כי שמעו את המרצותיו של נשלסקי
ואחרים, ששוחחו עם מנהל״המחלקה, לקנות את המניות. דברים אלה הם
עדות ברורה, שממנה מתחמק חת, שאין לו רצון לפעול נגד אישים נכבדים
כגון מנהלי מחלקת-ניירות-ערך ב״בנק איגוד״ .ככלות הכל, חם אינם בעלי
דוכנים בשוק, או עברייני העולם התחתון. הם חבריו לעבודה.

נדחתה הופקה ״הפועל

תן טרמפ לחייל

הנפקת ״בנק הפועלים״ נדחתה ל־ 5ביולי. כדאי לרכוש מניות ״הפועלים״,
שכן מובטח כי שערן יעלה לקראת ההנפקה ב 5-אחוזים לערך. מי שמושקע
בצמודים, ירוויח יותר במניות אלה.
בין הנפקות-הבורסה החדשות להנפקות ״הפועלים״ ,כדאי לחזור לרבי-
שות של מניות בבורסה, לקראת הגיאות שתחזור ביולי. כל המקדים —
ירוויח יותר.

הם עוד. במישחק הלחצים והכוחות בדרום
לבנון, יציאה מסיבוב אחד, אינה מונעת
בהכרח חזרה מיידית לסיבוב נוסף.

הממ שלה
ד״ן מאיים ש| ב
כשמשה דיין אומד
״7א״ — דמה חוא
מתכוון? דמה הוא
מתכוון כשהוא אומד 7א?
זה ׳נראה כימיו ההצגה המי־יייודע־כמה ישל
מחזה יושן־ט׳שן.
ידיין ישיויב הפיץ סביבו ׳איומים סתומים.
מדליפיו המיקציועיים סיפרו ליח״כים ול-
עיתונאים יכי ׳שר־החיוץ עומד לפריויש •מן
הממשלה, יאם ידעתו לא תתקבל. וישוב פרחו
בצמרת הניחושים: האם הוא רציני,
הפעם, או לא? האם אלה הם איומי־סרק,
כדי לעשות גלים ולהבליט את עצמו, או
שהפעם הוא בכל־זיאת עשוי להסיק מסקנות?
הדיעיות
היו חלוקות. רבים זילזליו בבל
העניין .׳אחדים !נטו להאמין שאוילי-אולי
יש הפעם דפרים בגו.
דיין דחיט לאמריקאים. למקורביו,
וגם לסתם ה״כים מאנשי הקואליציה, סיפר
דיין שהוא מיואש, שכך זה לא יכול
הנסיעה המיסתורידו
* סיעתו המסתורית של שר־הביט׳חון עזר וייצמן לאירופה
^ הותירה את הכל חסרי ידע ממשי על מטרתה.
הדלפות מכוונות מלישכת שר־הביטחון הולידו כותרות ראשיות
בעיתונים, כי הנסיעה כרוכה ביוזמת־שלום חדשה, ואולי
במגע עם מנהיג לא־ערבי, ועל כל פנים ברור כי הפגישה
המיסתורית היתה בלונדון, המקום אליו טס שר־הביטחון ביום
הרביעי שעבר בטיסת אל־על, שעזבה את ישראל ב־ 9.15 בבוקר.

המס לו ל
המוזר
ך* ל הניחושים יכולים להיות נכונים, אבל ייתכן גם שמט־
*י רת הפגישה היא אחרת לגמרי. על מטרה זו ניתן ללמוד
ראשית כל מניתוח לוח־הנסיעות של וייצמן וחבריו לנסיעה.
שר־הביטחון שהה בלונדון ביום הרביעי בלילה. ביום החמישי
בצהריים עלה בשעה 10.05 על מטוס של חברת בי-אי-איי לציריך,
טיסה מיספר .614 הטיסה הגיעה לציריך בשעה 11.35 בצהריים.
וייצמן יצא מציריך לישראל בטיסת אל־על, שהיתה צריכה
להמריא בשעה ,13.10 אך איחרה לצאת ויצאה סביב השעה 15.00
והגיעה לישראל פשיעה 19.00 לערך.
מקורביו של וייצמן מסבירים את המסלול דרך ציריך בכך
שרצה להגיע לישראל מוקדם, וטיסת אל־על מלונדון לתל־אביב,
ביום החמישי, היתד. צריכה לצאת רק ב־ 17.00 ולהגיע סביב
.23.00 וייצמן רצה להגיע מוקדם, ולכן בחר לטוס דרך ציריך
כתחנת־ביניים, פשוט כי זו היתה הדרך הקצרה ביותר להגיע

לישראל.
הסבר זה אינו עומד בפני עובדה פשוטה. באותו יום חמישי
יכול היה וייצמן לטוס ישירות מלונדון לישראל בטיסת בי־אי־איי
בשעה 13.15 בצהריים, ולהגיע לישראל בשעה .18.10 אמנם אז
היה עליו לטוס עם בי־אי־איי ולא עם אל־על, אך הרי הוא טס
ממילא בחבריה זו מלונדון לציריך.
המסקנה מניתוח לוח־הטיסות לאותו יום הוא שוייצמן טס
לציריך במכוון, וכי עמדו לרשותו ישם לפחות שלוש שעות

צה־יל
מי סדרה מנ ק ד!
מ׳ה שהדאיג את
׳הרסמכ״ל בטבס הזיכרון
חיתה הופעת והחיילים
שר־החוץ
רציני? לא רציני?
להימשך, שהממשלה איינה מסוגלת ׳לקפל
החלטות, שבגין אינו מתפקד ,׳שהמצב מתקרב
לאסון.
ידיין רצה לכפות את ידעתיו על מניחם
בגין: להשיב בחייוב עיל ׳הישיאיליות האמריקאיות.
ייודעי־דבר טעינו כי אלה אינן שאלות
אמריקאיות כלל, אלא שאלות דייניסת.
דיין הוא ׳שהמריץ את האמריקאים להגיש
שאלות אלה ,׳ות״אם עימם מהאש את התשובות
שהם רוצים לקבל. אלה היו ה־
׳תשובות של דיין: לשתף את ירדו בקביעת
גורל הגדה המערבית, לשיתף גם את
׳נציגי ״התושבים״ ׳בגדה !ובעזה.
לקפוץ מן העגלה. אותם שסברו כי
ייתכן שהפעם הוא רציני באיומיו, הסתמכו
על שיני ׳שיקולים :
י• דיין ׳משליך את יהבו על ארצות־הברית.
הוא פנה את כיל הקאריירה שלו
על היחסים ההדוקים שלו עם מעצמית־העל.
הוא מבין כי ישראל מתקרבת עיתה להית-
׳נגישות ׳חזיתית עם וואשיינגט׳ון ,׳ואין הוא
יבול להחשות לעצמו ׳להידרס בהתנגשות
זיו.
י• דיין מריח, בחוש־הריח המפותח שלו,
בי יימיה של ממשלת בגין ספורים. ואם כן
הדבר, כדאי לו לקפוץ מעיל העגלה ברגע
המתאים, בשם שקפץ עליה. אם יגרום
הוא-עצמו משבר שיפיל ׳את ׳הממשלה,
יהיה ליו סיכוי טיוב למלא ׳תפקיד חשוב
׳בממשלה הבאה, שתהייה של המערך־ד״ש־מפד״ל־ליבראלים־דייניסטים.
אולם
מרבית המשקיפים פיקפקו בבל
התיאוריות האלה. לדעתם, יקרה לדיין
מיה שקרה לו בכל ההזדמנויות הקודמות :
הוא יתקפל ברגע האחרון, יקבל יאת מרו־יתו
שיל בגין, כפי!שקיבל ׳בשעתו את מרותה
של ׳גולדה מאיר.
העולח הזה 2125

״אין מילים בפי לתאר את הכאב והעלבון
הצורב הנובע מהימנעות כמעט מוחלטת
להתעניין במשפחותינו, ברובן הגדול.
הייתכן שמוסר כליות והרגשת אשמה גורמים
להימנעות זו?״ שאל בכאב צבי
קרייתי.
קרייתי, אחד מהורי 51 חללי הצנחנים
שמצאו לפני שנה את מותם בהתרסקות
מסוק׳ ביטא את תחושת ההורים השכולים,
שנאספו בשבוע שעבר לטכס גילוי
האנדרטה שנועדה להנציח את זכר יקי ריהם.
הם קיוו, שלפחות ביום הזיכרון
יקבלו פיצוי מיזערי, במילים, על כאבם.
לא כך היה.
האנדרטה שהוקמה על הגבעה בה התרסק
המסוק, ליד קיבוץ ייטב בעמק־היר־דן,
התגלתה כמציבה מיניאטורית, שגובהה
אינו עולה על מטר וחצי. קשה לאתר אותה
בסביבה אלא ממרחק מטרים ספורים
בלבד.
בטכס עצמו נוכחו אומנם קצינים בכירים
של צה״ל ובראשם הרמטב״ל, ריב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, אך משום מה
העדיף הרמטכ״ל, שלא לומר דבר להורים
השכולים. אחרי שהתגלה דווקא כדב-
רן, מאז מינויו לתפקידו, לא היו בפיו
של רפול מילים לנחמם.
לעומת זאת נשא רפול נאום קצר בפני
יחידת צנחנים שערכיה מיסדר בסיום טכס
הזיכרון. כמה מההורים השכולים צפו ב־מיסדר,
קיוו שבפני החיילים יעלה הרמטכ״ל
את זכר בניהם.
רפול אומנם דיבר. אבל מה שהעסיק
אותו היו דברים שונים לגמרי. הוא אומ נם
הזכיר בנאומו הקצר את אסון המסוק
כיחיד בגודלו, בימי שלום, מאז אובדן
הצוללת דקר. לאחר מכן עבר מייד לדבר
על הופעת. החיילים שניצבו בימיסדר .״תסתכלו
אחד על השני וכל אחד על עצמו,״
אמר להם ,״ותבינו למה אתם בושה למקום
וביזיון לצנחנים.״
החיילים הסתכלו האחד על השני ולא
הבינו. כולם היו מצוחצחים וממורקים לק
מרידוד

וייצמן

מדבר, לא רואה

וחצי מהנחיתה עד ההמראה — זמן־נטו לעיסוקים של שלוש
שעות בערך. מי שמכיר את ציריך יודע כי מנמל־התעופה קלוטן
מגיעים לעיר עצמה ב־ 10 דקות במונית. לוייצמן היה די זמן
לשיחה עניינית עם מי שרצה.
על מהות פגישתו של עזר וייצמן בציריך ניתן ללמוד מעובדה
שהוזכרה רק פעם אחת, על-ידי כתב שידורי ישראל שהיה
בנמל־התעופה בן־גוריון בנחות מטוסו של השר. הכתב שידר
בשידור ישיר ביומן החדשות שאחרי החדשות של שעה 7בערב,
תיאר את נחיתת המטוס, כיצד יוצא ממנו וייצמן ופונה ישירות
למכונית שחיכתה לו ליד המטוס. אחר־כך, המשיך הכתב, יצא מן
המטוס איש־העסקים יעקב מרידור ופנה ללא מילה לאולם הנוסעים.
כאן הפסיק הכתב את תיאורו.
מקורביו של מרידור ניסו לטעון שהגיע ארצה במטום סורס־אייר
שהגיע ארצה לפני טיסת אל־על, אולם כתב שידורי ישראל,
שראה אותו יוצא מאותו מטוס שבו הגיע וייצמן, מהימן ביותר,
ויש לקבל את דיווחיו.
השאלה היא: מה משותף לעזר וייצמן, יעקב מרידור וציריך?

ראת מיסדר הרמטכ״ל. לבושים בגדי אל״ף,
נעליהם מצוחצחות וראשיהם חבושים ב-
כומתות. רק אבק הביקעה דבק בנעליהם.
ההורים השכולים ששמעו את הדברים
היו המומים. הם לא הגיבו, מלבד בבכי
חרישי.

ח קי רו ת
למי הו קדשההקדש
.חחין ירה נפתחה מחדש —
דאז התברר שבל
העדויות בבר ישגן
הפירסום על עיסקת־הימכר של בית־הקברות
המוסלמי בט׳אסיו בתל-יאביב (העולם
הזה )2127 גרם תגובות ׳שרשרת
רבות. הכתבה מסרה על חקירה שנפתחה
בהוראת היועץ־המישפטי־לממשלה, ביוזמת
יועץ מישריד ראש־הממשלה לעניינים
ערביים, הד״ר משה שרון, שבה מעורבות
פרשיות שקדמו לבחירות .1973
לפני כמה ימים קיבלו חוקרי מחלקת־ההונאה
בתל־אביב, בראשותו של תת־ניצב
בנימיו ׳דגל, את החקירה לידיהם,
וגילו כי אין להם הרבה עבודה. למעשה,
כל מה שעליהם לעשות הוא לשחזר את
תיק החקירה שנעשתה בשנת 1974 על־ידי
מדור הרמאויות בתל־אביב, בראשות
אריה נאור. בעיקבות חקירה יזו כבר נעצרו
בינואר 1975 חלק מן ׳המעורבים. אך
היא הסתיימה בלא־כלום, ולא הוגש כל
גיליון־אישום. בעיקבות פתיחת החקירה
מחדש נודעו פרטים חדשים רבי־משמעות.
שוחד לחברי הוועד. בינואר 1975
נעצרו ששה חברי ועד ההקדש המוסלמי
של יפו, כולל היו״ר עלי דשידי, יוכן המתווך
׳והקבלן יוסף סילקו מבני־ברק. הם
נחשדו שכל אחד מהם קיבל מסילקו 50
אלף לירות, כדי שיצביעו בעד מכירת
41 דונם משטח בית־הקברות בטאסו ל קבלן
ייוסף חסיון, ובעל הברת יוסי להשקעות.
׳חקירת
המישיטרה, שנערכה אז, גילתה
כי יוסי להשקעות שילמה 2.8מייל״ון ילידות
!תמורת השטח .׳מזה ׳שילמה ׳מיקדמיה של
300 אלף ׳ליריות, שהוכנסו ליחישבון מייוחד
על־ישם עלי דשידי ומרדכי סיפר׳ויי, חשב
מיישריד ראש־המימשליה. הכספים ׳מחשבון
זה ׳שימשו ,׳לפי ׳מימצאי החקירה, למימון

יגאל לכיס !
מיפעילי־ספורט בכפרים ערבים מחוץ ליפו,
שהוקמו ערב הבחירות לכנסת שגער־כיו
בסוף שינת .1973
החקירה שנערכה אז גילתה, כי ׳נוסף
על הסכום הר״שמי ׳שיילמד עוד 375 אלף
ליריות כשוחד לחברי־הוועד. השוחד שולם
׳לפי החשד, ולפי העדויות במישטרה,
ע׳ל־ידי ייוסף סילקו וגיורא שמיר, שעסק
בתיווך קרקעות ובעסקים שדינים.
עלי רשידי הגיע אל סילקו יואל חסון
באמצעות עורך־הדין מיכה הוכמן ׳והמתווך
ישראל גילבוע מחולון.
לכן ושחור. זמן קצר לאחר־מכן חיפש
חסון ישותף שיממן את העיסקיה, והגיע
— באמצעיות המתווך יעקב פאר —
ומראשון־ילציון אל הקבלן חיים ׳שכטר,
מאותה יעיר.
פאר היה דמות ידועה, והיה מעורב בכל
עסקי־הקרקעות ישל ;אשיר ידלין ואהובתו־
׳לשעבר, חווה ארליכמן• יואילו יוסף סילקו
הוא קרוב של עובדיה ׳לוי, ומקורב לידידו
של לוי, משה ברעם, שהיה אז שר
בממשלה.
׳לאחר ׳מגעים הוסכם כי שכטר ייכנס
כשותף ׳בכיר ׳לעיסקיה ,׳תמורת: ארבעה מיליון
לירות (רשמית) ׳ועוד 1.8׳מיליון ילידות
(בשחור) ,׳ליפי טענת המתווכים שנחקרו
בפרשה.
את הסכום של: ארבעה מיליון הייה על
שכטר לשלם ברגע שהקרקע תועבר על
ישמו באושה־ בית־המישפט. הסכום השיני
נחלק לכמה גורמים. ייוסף חסדן קיבל 970
אלף ליריות להחזרת השקעתו בעיסקה
ועוד רווח צנוע, שממנו שילם גם למתווכים
מצידו ולעורכי־הדין ישלו, יששכר פישר
ומיכה הוכימן. סכום ׳גויסף ושל חצי
מיליון לירות ׳נתן שכטר לסילקו, בצורת
ערבויות בנקאיות, וסילקו מימש אותן ועד
היום מסרב להחזירן. עוד חצי מיליון התחלקו
בין יתר עיורכי־הדין והמתווכים בפרשה.

העובדות היללו מצדיות בתיק ,׳ונראה
כי היה יאפשר כבר אז להגיע לידי הליכים
פליליים. יאך אלה ילא ימוצו יאז, מישום־מה.
ייתכן כי היה חשש מפני גילוי הצורה ה מוזרה,
הבלתי־חוק״ת, ושבר. מיומניו מיפעילי-
הספורט ערב הבחירות. ייתכן ביי המעורבים
בפרישה הפעילו קרובים ׳וחברים ביעלי־השפעה.
היום,
באיחור של שלוש שנים, התחדשו
הליכי החקירה, וניראה כי עקב המהפך
בישילטון שוב לא יהיו ׳בלמים לסיומה.

החוחחהושהה לתהוות

מדנתההיס 78
מלכת המיס

*77ו

תל> ב>ער
תטעם בחסות

ה עו ח ס

חיה
יצרני סיגריות
אימ ת
לתעלה
מ־ 4 0שנה

בשיתוף מנכ״ל תברח דירות גינדי ־ אברה גינדי

0 !1 113711י 1978 0
צ רו ח

תצעד מנוול חברת
סנדלי ונעלי לנער. וערות ומבוגר

י 001111 .וויי $

תטפל ב שע ר ה
ב תכ שירי חברת

תאופר
ב תכ שי

תל ב ש בגדי־יס
וחוף של גוטקס

תזכה בהנחה של

תופיע במיטב הדגמים
של יצרני האופנה

30.000ל״י

ברכי ש ת דירה בבנייני אברהם ו.ינדי

מועמדות המעוניינות להשתתף מוזמנות לבוא למלון ״ רמדה רחוב הירקון 121ת״א ; ביום חמישי
29.6.78 בשעה חמש אחר־הצהריים, לראיון עם ועדת הקבלה.
הדרכת המועמדות בהליכה וביטחון במה: לאה פלטשר • טיפול בשיער: אמן התיסרוקות ג׳ימי
• הכנת הכתרים: רחל גרא • אירגון והפקה: מירי זכרוני, רפי זכרוני •

(המשך מעמוד )23
סוריה (שבא בעיקבות הפעילות הצבאית
הפלסטינית משטח סוריה ).תוך שימוש ב־
״יתרונות הפיסיים״ שלה, כבשה ישראל
שטחים נרחבים, שכללו כימעט את כל
הרייך הרצוי לפלד, והיא מחזיקה בהם
מאז.
מילחמת יום־הכיפורים היתה יזומה על-
ידי הסורים והמצרים. אך במהלכה, ותוך
שימוש במלוא ״היתרונות הפיסיים״ ,פלש
צה״ל לעומק מצריים. הוא נעצר, ולאחר
מכן נסוג, אחרי שהסובייטים הודיעו שהם
עומדים להפעיל נגדו כוחות, ואחרי תביעה
אולטימטיבית מצד וושינגטון.

עד הרגע האחרון ניסתה ישראל,
כדרך של התחכמויות שונות,
להפר את הפסקת-האש שנכפתה
עליה, כדי להשמיד את הארמיה
!המצרית השלישית.

בעיניו של פלד, היוזמה היחידה הראו־ייודלשמה
היא התקפת־פתע יזומה, נוסח
פרל־הארבור ויום־הכיפורים. אולם התקפת-
נגד יכולה להיות יעילה יותר מהתקפת*
פתע, הן מבחינה צבאית (כפי שמלמדים
הספרים על תורת־המילחמה) ,הן מבחינה
מדינית.
מבחינת האיסטרטגיודהגבוהה, להבדיל
מן הטאקטיקה, היו היישוב העברי ומדי-
נת־ישראל תמיד הכוח היוזם, והם
השתמשו, תמידב״יתרונות הפיסיים״
שלהם להגנה, לכיבוש שטחים נוספים
ולהחזקה בהם. אולם הם !עשו זאת, עד
כה, בזהירות מסויימת, כך שגם השטויות
שנעשו לא הביאו לאסון לאומי.
עתה רוצה האלוף להשתמש ב״יתרו־גות״
אלה לא לשם השגת השלום בתנאים
האפשריים, אלא כדי לכונן את הרייך
הישראלי, מן הליטאני ועד שארם. הוא
תובע מן הערבים להאמין לו שזהו סוף
ההתפשטות הישראלית, ששוב לא תהיינה
לו ״תביעות טריטוריאליות אחרות״ (אם
להשתמש בנוסח של רייך אחר).

זהו ״המעט שאני מבקש,״ כדבריך.
אך מדוע יאמינו לו הערכים
ץ מדוע לא יתגנב לליכם החשש
שמא, אחרי שכני פלד ישיג
את ״המעט״ שהוא ״מבקש״ ,יבוא
אלוה אחר, כעל עיניים מהבהבות
עוד יותר, ויישא את עיניו האפורות
אל גבולות חדשים, למשל, מן
הנילוס עד הפרת ז
השימוש שמציע פלד ב״יתרונות הפיסיים״
יביא בהכרח למילחמת־נצח עם
העולם הערבי, ולעימות הרה־שואה עם
העולם כולו.

י* והי ההיטלכה החיצונית. הבה נביט
1בהשלכותיה של התוכנית כלפי פנים.
מה יקרה בתוככי מרחב־המחייה י מה
תהיה דמותו של הרייך הישראלי י

כדברי הפרופסור ישעיהו ליבו
כיץ, תהיה זאת ״תערוכת של לבנון
ורודזיוה.״
בממלכה הזאת יהיה, תוך שנים מעטות,
רוב ערבי, שיגדל בהתמדה.
עובדות כאלה אינן מפחידות איש כמו
פלד .״ביכלל לא. אילו היו מדאיגות את
הסבא שלי,־ אני לא הייתי כאן היום.
כשהסבא של האבא שלי התיישב בג׳עונה,
היו שס 12 מישפחות יהודיות ו־1200
מישפחות בכפר שלמעלה. אז מה? הוא
עשה חישוב דמוגראפי?״

אין טעם להסביר לגנרל כי
משהו קרה כעולם, וגם כעולם
הערכי, כמאה השנים האחרונות.
הסבא של האבא של איאן ממית
לא היה מודאג מן.הכושים ברודז
יה, וגם לא עמיתיו כאלג׳יריה,
בקניה, בדרום־אפריקה. הם לא עשו
חישוב דמוגראפי. אך כיום עורכת
הדמוגראפית את החשבון עם צאצאיהם.

אין
גם טעם לגלות לפלד שכיום כבר
נמצאים תחת שילטון ישראלי כשני מיליון
ערבים, המתקרבים ל-ס .407 בשכבות־הגיל
הנמוכות, הקובעות לגבי העתיד, הם מתקרבים
ל־ס/ס ,50 ואולי כבר עברו גבול זה.

אז מה? פלד פוטר בעייה זו ככמה
היכהוכים. יש לו פיתרונות.

^ ילו פיתרונות 1הכל פשוט, חד
וחלק.
קודם כל :״אין פלסטינים״.

שתי מילים והופ — עם שלם
נעלם. כמה פעמים שמענו מפי גנרלים
קרי־מכט שתיים־שלוש מילים
כאלה כימי חיינו ץ ״אין עם אלג׳י
רי״ .״היהודים אינם עם״ .״הוויאט־העולם
הזה 2128

1עולם לא אעשה שום דבר
מנחם בגין לאחד מחברי־הכנסת.
היה זה ערב אחת מנסיעותיו של בגין לחדל .״בעוד כמה
שעות אני עומד להמריא,״ אמר ראש־הממשלה לבעל־שיחו.
״אבל אם הרב גורן יגיד לי לא לנסוע — לא אסע !״
מנחם בגין מעריץ את גורן. הוא מוכן לעשות את הכל
למענו.
הרב שלמה גורן עשוי
אך יתכן מאד כי לא די בכך.
להיכשל בנסיונו להיבחר מחדש כרב הראשי האשכנזי של ישראל,

נגד הרב גורן!״ אמר

ספר תורה ועוזי
^ ש שתי צורות של קיצוניות דתית. האחת היא הקיצוניות
האורתודוכסית, נוסח אגודת־ישראל ונטורי-קרתא. השניה
היא הקיצוניות הלאומנית, נוסח גוש־אמונים.
השתיים אינן זהות כלל וכלל. להיפך, האורתודוכסים הקיצוניים
ביותר, אנשי נטורי-קרתא, הם אנטי-לאומיים. ואילו אנשי

הספירה האחרונה מלמדת כי ישראלי חזק יותר מגורן.
הוא מקבל את כל התמיכה של חסידי הרב עובדיה יוסף, ויש
לו חסידים משלו. תומכים בו גם אנשי אגודת־ישראל. ואילו
גורן תלוי בקולות המפד״ל.
על רקע זה נערכים תימרונים קדחתניים. אנשי אגודת-ישראל
אצו לבגין, תבעו שאנשים משלהם יצורפו לגוף הבוחר. ברור
שקולותיהם יינתנו לישראלי.
הדבר העמיד את בגין במצב קשה. הוא היה רוצה לספק
את אנשי האגודה, שותפיו לקואליציה. אך אין הוא מוכן בשום
פנים ואופן לפעול נגד גורן.
בינתיים הופעל לחץ עצום על שר־הדתות, אהרון אבו־חצירה,
הצריך למנות עשרה נציגים לגוף הבוחר. המפד״ל תובע
כי כל העשרה יהיו מתומכי גורן. עובדיה יוסף תובע שהעשרה
יחולקו חצי־חצי: מחצית לתומכי גורן, מחצית לתומכי ישראלי.
יש הסבורים שגם אם כל העשרה יהיו תומכי גורן, בחירתו של
גורן נתונה בספק.
אנשי המפד״ל מנסים עתה להפעיל את כל השפעתם על
מיפלגת־העבודה, כדי ששליחיה בגוף הבוחר יצביעו בעד גורן.

ב גין מנסה ל הצי ל את גו רן -אן־
האדוק׳ מתכוונים להשיג רוב להדחתו
גוש־אמונים, נושאי הקיצוניות הדתית־לאומנית, נחשבים בעיני
יריביהם האדוקים כאפיקורסים גמורים.
בימים הקרובים יצטרכו אנשים חילוניים רבים לבהור בין
השתיים, ולהחליט איזו מהן גרועה יותר. ההחלטה קשורה במועמדותו
של גורן.
גורן הוא אלילם של הדתיים הלאומניים. הוא הצטלם במיבצע־סיני,
כאשר הוא נושא ספר־תורה בידו האחת, ועוזי בידו
השניה. הוא הרב של כל מילחמות. הוא האיש התומך בגוש־אמונים,
רץ לכל מיבצעי־הראווה שלהם, מגיש להם כל
סיוע אפשרי.
אבל גורן שנוא על האורתודוכסים הקיצוניים. הם רואים
בו כימעט רפורמי. אין הם שוכחים את תפקידו בפרשת ״הממזרים״
,שטוהרו על־ידו והוכנסו לקהל־ישראל בדרך של התחכמות
הלכתית, ומעשים דומים.
בשנים האחרונות התפשטה מחלוקת זו על היריבות בין
שני הרבנים הראשיים, האשכנזי והספרדי. הראשון־לציון, עובדיה
יוסף, אורתודוכסי יותר, ומקובל יותר על החוגים האדוקים.
גורן, לעומת זאת, מקובל על המימסד הדתי־לאומי.
לקראת הבחירה החדשה, מצא עובדיה יוסף מועמד אשכנזי
אידיאלי: הרב שאול ישראלי, שהוא מגדולי הרבנים, והנהנה
מאמונם של האדוקים. יש לו מעלה גדולה אחת נוספת: אין
הוא גורן.

נאמים איגם עם אחד״ .״אין כורדים״.

אין פלסטינים, מה יש? אם נתעלם
משני מיליוני. בני-אדם החיים ולוחמים
מחוץ לארץ, ושנדמה להם משום־מה שהם
פלסטינים — מי הם אותם שני המיליונים,
המתרבים במהירות, החיים תחת שילטון
ישראלי?
יש שלושה סוגים:
״יש אזרחים ישראליים שבחרו להיות
כאלה. יש תושבי הארץ, שבחרו לחיות
כאן במעמד של גרים, מבלי להיות אזרחים
ישראליים. ויש כאלה שרצו להישאר

הם מזכירים לה כי גורן תמך בבחירת הנשיא יצחק נבון. לעומת
זאת מזכירים שונאי גורן למיפלגת־העבודה כי גורן הוא לאומני
קיצוני, ושעל כן יתמוך בבגין בכל מיבחן שיבוא.

מג ס *

^ ורן עצ#ו יודע כי הקרקע בוערת מתחת לרגליו, ועל כן
י* הוא ממציא המצאות שונות כדי לחזק את מעמדו.
כך הציע פשרה, שיש בה כדי לחסל את היריבות בין שני
הרבנים הראשיים. לפי הצעה זו, יהיה רק רב ראשי אחד —
זה שיקבל את הקולות הרבים ביותר. המועמד השני יקבל
את מישרת נשיא בית־הדין הרבני הגדול.
אילו נתקבלה הצעה זו, היה עובדיה יוסף נבחר בלי ספק
כרב ראשי. גורן מקווה כי אז ייבחר הוא כנשיא בית־הדין —
תפקיד שהוא פחות ייצוגי, אך יותר מעשי מזה של הרב הראשי.
כוונת ההצעה: גורן סבור שאם בחירתו של עובדיה יוסף
כרב ראשי יחידי תהיה מובטחת מראש, לא ישתדל יוסף לסלק
את גורן כליל על-ידי העלאת הרב ישראלי. במיקרה זה יישאר
כמס׳ ,2ובפעם הבאה יוכל להיבחר כמס׳ .1
סיכויי קבלתה של הצעה זו קלושים. יריבי גורן מאמינים כי
סוף־סוף יוכלו לסלק אותו — ונראה כי מנוי וגמור עימם לנצל
הזדמנות מייוחדת זו.

ולהילחם. את אלה נעיף מעבר לגבולות
או נסלק בדרך ון חרח.״
עברתי על ארבע המילים האחרונות
עשרות פעמים. מה פירושן? האם פירושן
הוא כפי שמסתבר מהן, או שזוהי פליטת
פה י

בכיבשנים. אך אם לא כך, איך?
אך אולי זוהי באמת פליטת־פה (מעניי נת,
כשלעצמה) ,והאלוף מתכונן רק ״לה עיף״
את הסוג השלישי.

מה עם שני הסוגים הראשונים

איך ״מסלקים״ כני׳אדם, אם אין
מגרשים אותם אל מעכר לגכול ץ
״לסלה״ אין פירושו לכלוא ככתי־סוהר
וכמחנות־ריכוז .״לכלוא״ הוא
ההיפך מ״לסלק״ .כאושוויץ סילקו.

ר* סוג האחד מורכב מ״לא־יהודים״
י י הבוחרים באזרחות ישראלית.
מה יתרחש אם שניים־שלושה מיליון
ערבים יבחרו, מחר או בעוד עשר שנים,
באזרחות ישראלית?

אני רוצה לקוות כי הגנרל אינו מתכוון
לסלק את הפלסטינים מן הסוג השלישי

(המשך בעמוד )38

אין זה רעיון דימיוני. שמעתי

עסקני חרות: ליבני, שכטרמן, אונס, וייצמן, בגין, שמיר וציפורי
ך* כרים מוזרים קורים באחרונה לו
יו״ר הכנסת, יצחק ׳שמיר.
ידידים ומפרים הנפגשים עיימיו ליוחצים
את ידו בחמימות רבה ׳מהרגיל, מברכים
אותו, מאחלים ליו הצלחה מבלי ׳לגליות
בדיוק למה הם ׳מתכוונים. ירק בודדים
מהם, מן העסקנים המרכזיים של תנועת
החרות, מיפליגתו של שימיר, אינם מסתירים
את הסיבה לאיחיוליהם. גם הם נזהרים
׳שלא לומר את הדברים ׳במפורש, אולם
׳רמזיהם חיד־משמעיים .״אתה יכול כבר
להכין לעצמך את החליפה ישל ראש־הממש־לה,״1אומרים

זהו הביטוי המובהק כיותר של
הריעה המתגבשת והולכת כקרב
,הנהגת תנועת החרות ועסקניה :
יצחק •טמיר יהיה יורשו יטל מנחם
בגין. אם ובאשר ייבצר ממנחם
בגין להמשיך בכהונתו כראש
הממשלה, יהיה שמיר מועמדה של
תנועת החרות, החטיבה הגדולה
והמובילה בליכוד, לתפקיד זה.
שום חחלטד, רישימית לא ותתקבל־ על
כך, אף באחד מהמוסדות הרישימיים שיל
תנועת החרות. העניין אפילו לא הועלה,

בקביעת יורש כזה ׳נעשה מוחשי יותר
ויותר, עוסקים בכך ראשי חרות ללא ידיע־תו
של בגין.

תנ אי: ה ת מיכ ה
של אריק
ף* קרב כד ראשי תנועת החרות קיי-
י מים רק ארבע מועמדים רייאיליים, הנראים
לעסקני חרות כימי ׳שיכולים לרשת
את בגין. שניים מהם הם שרי חרות בממשלה:
שר־הביט׳חון עזר ׳וייצמן ושר־החקלאות
אריאל ׳שרץ. אף יאחד משניהם
אייניו ׳נראה בשעה זיו כבעל סיכויים
לירושה.
לעזר־ וייצימן אין כמעט עורף פוליטי
בתוך המיפלגה. הוא יחשוד בעיני עסקני
חרות הוותיקים !והקנאים כימי שאיימו נאמן
דיו לעקרונות התנועה. יוני מדי, פשרן
מדי, בלתי־יציב בעיניהם. הוא אינו מקובל
כממלא־מקום לנושא הדגל. בעייני חסידי
ארץ־יישחאל השילמה, המהווים עדיין את
הרוב המכריע ישל עסקני חרות, הוא ניחשב
כאויייב הרעיון. יש ׳ליו מצדדים ויש לו

לציבור, בהשוואה לאריק ולעזר, הרי בתוך
המיפלפה כוחם והשפעתם גדולים יותר.
בהתמודדות בין השניים. ,אם וכאשר
תיערך, עשויה ידיו ישל שמיר להיות על
העליונה — בך העריכו עסקני התנועה השבוע
.׳ארנס אינו די כאריזמטי, לדעתם.
אין ילו דימוי מנהיגותי. הוא אינו סמכותי
כשמיד.

בנוסף, אפילו תומכיו שד ארגס
בסניפי התנועה משוכנעים שאם
יגיע המצב לידי התמודדות עד
תפקיד כהונת ראש־המכדטדה בין
ארנם לשמיר, יוותר ארנס. הוא
יפרוש, ויעניק את הבכורה לשמיר
מרצונו.
כך, בדרך הגרועה, נוצר מצב שהוגדר
השבוע על־ידי העיתונאי נחום ברנע מדבר
כ״ספקולציה הנשמעת אולי סהרורית לאנשים
׳מחוץ ׳לחירות״ ישבו מבלי שייערכו
דיונים או ׳בחירות פנימיות, מקובל על
הרוב הגידול ׳שיל חברי מרכז התנועה, כי
יצחק ׳שמיר ׳יהיה ראשרהממשלה הבא
מטעם התנועה, ואחרי מנחם בגין.
שמיר (לשעבד יזיריניצקי) ,שזונה בריקעו
ובאישיותו מכל מנהיגי ׳תנועת החרות.

ששמיר עשוי להיות מועמד לתפקיד
יורשו של בגין. מה־גם שבגין
עצמו לא הראיה מעולם כל נטייה
או סימן לראות בשמיר את יורשו.
כיום, אם יובא העניין להכרעה,
אין ספק ששמיר עשוי לזכות כת-
מיכה במעט כדלית בחירות. סיכוייו
לתפקיד היורש הם הגדולים
כיותר.

^ די להבין כיצד יהיה יכול להיווצר
* מצב שבו עסקן יפמעיטהאלמוני לגבי
רוב הציבור יעד לפני שינה, בעת שנבחר
ביו״ר הכנסת, ייבול ׳להגיע לעמדה של
מועמד ביילעדי לכהונת ראש־מטשלה, יש
להכיר ימיה שקורה בתוך !תנועית החירות.
חירות אינה מפלגה ככל הימיפלגיות האח ריות
ביישראל. יש יפה מנהיגים, יש בה
עסקנים ׳ויש לה. תומכים, אבל הקשר
ביניהם רופף ביותר. היא סובלת כיום
כשם שסבלה כל הישנים, מחוסר אירגין.
הטרגדיהסודהחת חיליילהיוחס, לדיון. עצם המחשבה על חיפוש
יוריש אפשרי ׳למנחם בגין, נחשב בחדות
ככפירה־בעיקר. הם מלהזכיר אפשרות
כזו. קודם יכיל, זיהו מסויג הנושאים
•ש״ליא יפה״ לעסוק בהם, חשובים כפל
שיהיו .׳שינית, הדברים עוד עלולים להגיע
לאוזניו של ׳בגין עצמו ׳ולהרגיזו.
אבל במיסדרונות נזצודת־זאב, במיזינץ
הכנסת, בישיבות הנהלת הסיעה ׳בכנסת
׳והמרכז ישל ׳תנועית החרות שנערכו ׳באחרונה,
היה זה יאחד הנושאים המדוברים
ביותר. ישם, התייחסו יאל העניין כאל שאלה
בוערת ודחופה שלמרות אי־היעימות
הכרוכה בבירורה ׳אין מנוס מלדון בה.
הגורס הישיר לכך הוא מצביו הנפשי והבריאותי
שיל מנחם בגין ׳והעובדה הידועה
לעסקנים ולמנהיגים אך המוסתרת מעיני
הציבור, כי מנחם בגין אינו מסוגל עוד
לתפקד כראש־ממישלה.
צמרת ׳תנועית החרות מודאגת. מניחם
בגין עצמו אינו מודע לדאגה זו. הוא כופר
בידיעות ובהתרשימויות המופצות עליו,
רואה יבחן ניסיון לחתור ׳תחת מעמדו וסמכותו.

בשבוע האחרון הובאה לידיעתו
של מנחם בגין התבטאות של
אחד השרים המרכזיים בממשלתו.
האיש החל באחרונה לבנות את
ראש־הממשלה ככינוי ״המנוח״.
כאשר שמע זאת בגין, פך מספרים,
הוא לא התרגז .״עונשו של
האיש,״ אמר ,״יהיה כפך שהוא
יידע שהדבר הובא לידיעתי.״

ימה שאינו מגיע לידיעתו שיל בגין הוא
הדאגה הבנה הנובעת מכך !שאינו מוצא
לנכץ לקבוע לעצמו יורש. מעולם לא הביע
יאת דעתו ׳ במי היה רוצה לראות את זה
שיימלא יאת מקומו, הן בראשות חידות. ההן
כראש־ממשלה. איש ממקורביו: אינו ׳מעז
לדביר עיסו על יכך, יאבל כיוון שהצורך

אתה יכול להכין לעצמו
חליפה של ר אוו 11 ממשרה!״
אומר, עסקני 1וווו1 1ויצחק שמיר

מתנגדים, יאבל הוא אישיות השנויה במחלוקת.
לאריק
שרון, ככל שהחבר ייראה מוזר,
יש ׳בסיס מוצק יותר בתנועה. זאת, למרות
שהוא יפרש מהליכוד ערב הבחירות, הקים
את ׳׳שליומצייון ,׳והצטרף לחיק התנועה ירק
אחרי הניצחון בבחירות. עזר אומנם ׳נחשב
כ׳אדריכל הניצחון בבחירות, אבל אריק
נהנה מגיבוי ישל העסקנים במרכז התנועה
ובהנהלתה יותר ממנו.

יחד עם זאת, כדור לכולם שגם
הוא לא יוכל להיות היורש. אין
סיכוי שהשותפות האחרות בליכוד,
שלא לדבר על השותפות בקואליציה,
יסכימו לקבל אותו פ־ראש־ממשלה.
לעומת זאת, מי
שאריק יתייצב לצידו ויתמוך בו
במאבק על הבכורה, יהיה בעל הסיכויים
הגדולים ל! ,יבחר.

ישני המועמדים האחרים אינם חברי־ממשלה
כלל. אליה הם יו״ר ועדת־החוץ־
׳והביטחון !שיל הכנסת, ח״כ מישה אונס
וייו״ר הכנסת, יצחק שמיר. לשניהם יש
דיוויזייות בתוך עסקני התנועה. שניהם
מקופלים ׳כמנהיגים שצמחו מתוכה, למרות
שישמיד הגיע ׳לחרות מילח״י ולא מיאיצ״ל.
אם כי שיניהם עדיין ;אינם מיוסרים דיים

בן ׳ ,63 יליד פולין, הצטרף ׳לאצ״ל שינה
אחרי ׳שיעלה לארץ יב־ .1935 בעת הפילוג
באצ׳׳ל ופרישתו של אברהם -שטרן מימנו,
הזדהה ׳שמיר עם הרעיון שיל הקמת אירגיון
צבאי עצמאי לחלוטין, שלא יהיה אגף
של התנועה הרוויזיוניסטית. הוא הצטרף
לפורשים ליליח״י, היה סגן ׳מפקד האירגון.
בתפקיד זה פקד על כמה מייבצעים מפורסמים,
כימו הריגתו של הלורד מוין והוציאתו*
להורג של מתחרהו בהנהגת המחתרת,
אליהו גיילעידי.
׳בישנים ׳שאחרי מילהמת-העצימאות כמעט
שלא עסק ׳בפעילות פוליטית, ניחל חברה
שיל בתי־קולנוע. יב־ 1956 גויים על ידי
איסר הראל למוסד למודיעין. שם היה
במשך עשר שנים
פרש ממנו זמן קצר לפני
מילחמת ששת-היימים, וניהל מיפעיל לימיוצ־רי־גיומי.
הוא החל בפעילות פוליטית רק
לפני חמש ישנים, נבחר לכנסת לראשונה
ב־ ,1973 זכה גם בתפקיד יו״ר הנהלת
תנועת החרות בעיקביות המחלוקת ובגין־
וייצמן, שהביאה לפרישתו של וייצמן.

עוד לפני במה חודשים, שלא
לדבר על כמה שנים לאחור, לא
היה אייט בחרות מעלה על דעתו

היא מופעלת כמעט על בסיס התנדבותי
בלבד. חבריה יבולים להתגייס בימי בחירות,
או לימיבצעים ׳מיוחדים איד־הוק. אבל
מרבית ימיות השינה ד,ם במעט אינם קיימים.

זוהי מיפלגה כמעט ללא מנגנון.
אין היא מעסיקיה אפארטצ׳י־קים.
אין לה אחיזה כמוסדות־ימפ־תה
ציבוריים. אהת העובדות המגוחכות
היא שמיספר אנשי המנגנון
בשבר שמחזיקה מיפלגת ה-
שילטון הראשית ככל הארץ, אינו
עולה על .28
הליקוי הגדול ביותר של יחידות ינובע
מכך שהיא מבוססת יעיל כמה סניפים גדולים
׳שהם בבחינת ׳אחוזות פרטיות של
העומדים !בראשם ,׳שאינם ׳מוכנים לתת
׳שאנס ולאנשים חדשים לחדור לתחומם ולאיים
על שיילטונם בסניפים אלה. שלושת
הסניפים הגדולים ישיל הימיפלגה הם בתל־אביב,
ירושלים ׳וחיפה. יגאל גריפל ישולט
במרחב התל-יאביבי ,׳יהושע מצא בירושלמי
וח״ב ;מאיר כהן בחיפיאי. אלה אינם מתי רים
הקמת סניפים חדשים, בניסה פעילה
שיל כיוחיות ׳חדשים שיובלו לגייס עורף
מפלגתי. כל עוד הייתה חירות באופוזיציה
ילא הורגשה השפעתם של ליקויים אלה
יעיל היי המפלגה. להיפך, הם ימנעו זעזועים
ומהפכות.
יאבל מה שהיה טוב למיסליגת־אוסוזיציד,
׳כרונית, אינו הולם מיפלגת שילמו! .עם
המהפך במרינה ,׳שחילץ את חירחת מ־הטאבו
ישבו היתה שרויה לגבי רבדים
׳נרחבים בציבור, נוצרה הזדמנות לנצל
את •גלי התמיכה והאהדה ,׳להקים מיסלגה
׳שתהיה ומבוססת יעל מיבנה ׳אירגויני מסודר
ומוצק.
חלפה שינה ,׳והסתבר ׳שהזדמנוית זו ׳בוזיב־זה
לחלוטין. ראשי המפלגה ׳והעסקנים הבכירים
ישלה גוייסו לתפקידים הממלכתיים
׳והציבוריים שהם ׳נחלת כל מיפלגת שיל־

טון .׳אלה שנותרו לנצח יעל מלאכת ׳הקומית
העורף האירגוני ישל והתנועה, לא זזיו
מסוגלים לעשות זאת.
כייו״ד הנהלת ׳התנועה ,׳שדויד! מופקד
על הניצוח על ׳מלאכית ׳בינייית המיפלגה
מחדש: נבחר: ,אחרי ׳שערוריות לרוב, אבר-
הם ׳שכטרמן. בחירתו נעשתה על־ידי מיעוט
בקרב חברי המרכז, כיוון ששאר הקולות
התפלגו יבין שיני המועמדים האחרים,
שהפסידו לו יאת המערכה בהפרש קולותקטן בלבד. למרות זאת דאג ישבטרמן ל־
:הרכיב את הנהלת התנועה כך שיהיה יבה
רוב ׳גידול, כשלושים מיתיוו חמישים, מתומכיו.
עימדות־המפתח
בהנהלת התנועה נמסרו
לנאמיניו ישל ׳שכטרמן, שכמעט כולם ׳נכשלו
בתפקידיהם. ואחד התפקידים המרכזיים בהנהלה,
זה ישל יו״ר מסלקת האירגון,
׳שיהיה אמור לארגן את המיפלגה מחדש,
להרחיבה ׳ולגייס יאת:תומכיה לפעילות קבועה
בתוכה ,׳נימסר לידיו שיל יצחק (״טולי״)
סגל .׳במשך שניה תמימה. כמעט שלא שינה
ידבר: בתחום החיוני ביותר למיפילגח. היא
כמעט שלא התרחבה. כוחות חדשים לא
נהרו אליה. לא הוקם מנגנון. לא ׳גיוייסו
כספים לפעילות המיפלגה.

בשבועות ׳האחרונים נעשה ניסיון
דשנות מצב זה. נוכח חומרת
המצב הפנימי כתוך הימיפלגה תוכננה
מהפכה שיעדה היה להדיח את
הנהלת התנועה הקיימת, לכחור
תחתיה הנהלה חדשה, דינאמית
יותר, שתהיה מורכבת מאנשים
חדשים ותיקים שביכולתם לשנות
את פני המיפלגה.
׳מיאחרי־הקלעים ׳נאספו היתומות לתביעה
להחלפת הנחלת התנועה. כמעט כל חברי-
הכנסת של חירות יתמכו בתביעה זו. גם
כל השירים, להוציא: את עזר וייצמן. אפילו
מניחם בגין עצמו שוכנע לתת יד לניסיון
השינוי, אם כי הוא־עצמו לא היה בין
החותמים על התביעה. יאבל המהפכה ש עמדה
להתחולל ׳בישיבת ההנהלה לפני
שבועיים ובישיבת המרכז לפני שבוע, לא
התחוללה. על־טנת למנוע מהציבור את
הרושם של זעזועים במיפלגה, נעשה ניסיון
׳להסדיר יאת העניינים מאחרי־הקלעים,
בתוך המיישפחיה, בתיווכו של בגין.
׳שכטרמן לא הודח — ואבל א״ש־אמוניו,
טיולי סגל, הודח למעשה מתפקיד יוו״ר
מחלקת האירגון ..באופן מעשי לא הייתה
.אפשרות להדיחו מבלי לפזר את כל ההנהלה•
היה צורך לשכנעו להתפטר. טולי
סירב. יאז נמצא מיוצא, בצורת מינויו ׳לתפקיד
מזכיר ההנהלה, שהוא ׳תפקיד ריק
׳מתוכן ׳וחסיר. סמכויות. רק אז הסכים סגל
לפרוש. תחתיו נבחר כייו״ר מחלקת האיר־גון
ה״כ מיכאל דייקסל, מי שכיהן קודם־
לכן כייו״ר מחלקית האירגון של חירות ו־הליכוד.
׳שכטרמן
אולץ להסכים לצירופם של
אנשים נוספים ׳להנהלת המיפלגה, שמיספ־רם
המדוייק טרם נקבע, ואשד הם למעשה
ישיטו יאת הכף ׳ויוציאו מידו את השליטה
המוחלטת בהנהלת התנועה.

בגי!
כבי יודע

י ף סדר זה הובא בשבוע שעבר לאיי
1׳שור מרכז ׳תנועת החירות .׳שימץ מימה
שמתרחש. במיפלגה הגיע לידי ביטוי בדי,ובים
שנערכו בישיבות המרכז. דוברים
שונים האשימו יכי סניפי התנועה אינם
מתפקדים יוני אין פעילות שיל הנהלת ה־
׳תנועה. עלה על: כולם הפרופסור החיפאי
ח״־כ יוסף רום, שיטען :״חירות עדיין לא
הגשימה את רעיונותיה יפתחום המדיניות,
הממשל ובאיויש התפקידים בו...
׳בסניפי התנועה והשתלטות •של
הוא קרא ׳להפסיק את
ישהזוא לפעמים גם גופני,
ומעיד על מה
יש בחיפה סניף

היורש של היורש?־דבוטינסקי, בגין ושמיו
ווה לשילטון, הם הממשיכים לק•
בוע את פני המיפדגה ולבחור את
כעלי התפקידים הבכירים כה מתוך
הגארניטורה המוגבלת הקיימת
כתוכה. זוהי, למעשה, הטרגדיה
האמיתית של חירות. היא ש־שדמות
כמו יצחק
המועמד המקובל
שי דגיו

דיין הוא עדיין מועמד אפשרי, בקונם־
טלאציה מסויימת, לחיות מועמד לראשות־חממשילה.
אולם גם הוא, יכם ו: אריק ׳ועזר,
חסר יכל ׳בסיס אירגוני ׳שיוכל לממש את
האופציה הקלושה ישיש ליו לתפקיד זח.
אבל אפילו יתקבל יצחק שמיר כמועמד
הליכוד כולו ׳לראשוודהממישלה, עדיין דרושה
לכך הסכמתם ישיל השותפים
ואליציה. ובמצב

גרות אחרות, ונאמנויות אחרות.
ומי שעלול להכשיל את סיכוייו של
שמיר להיכנס ׳לנעליו של בגין, הוא ׳בגין
עצמו. החרדה הגדולה ביותר ׳בקרב עסקני
חירות היא: ,כיום ,׳שמא ייוודע לבגין
על ההסכמה האילמת הקיימת

באמצע עונת המלפפונים יצאה נד

דתיפה צרפתית

הבמאי צדי צרפתי דוחף את השדרנית ריבקה
מיכאלי. האופנאית מיקי אמדורסקי, שבאה בחב־רת
בעלה־לשעבר, הזמר והמיסעדן בני אמדורסקי, נראית צוחקת במלוא פה.

ךיה שניים כמים ושתה אותם אחרי
הפתיחה של ׳שלוק.״ כך כתוב

היה על גבי ההזמנה המקורית ,׳שנשלחה
לכל מי ׳שהוא מיישהו בבוהימה התל־אבי•
ביית, לרגל פתיחת מועדון חדש שייקרא
בישראל שלוק. אל ההזמנה היו מצורפים
ישני כדורי רוקאל: ,נגד כיא׳ב־ראש, שהם
פק״ל הכרחי בציודם של המאחרים בנשף
והשמיט עינם בוויסקי וביין עד אובדן ה־חושים
׳ואיבוד ההכרה. ישכן הרוקיאל עוזר
להתגבר על סאב הראש הנוראי בפוקר
שאחרי.
׳ואכן, כיל ;אותם מאות ׳חוגגים ׳שנדחקו
ונדחסו בשעריו של שלוק ביום השני ׳בשבוע
׳שעבר ,׳נזקקו בוודאי לאותם כדורים.
כי מי שלא יראה יאת פתיחת ׳מועדון שלוק,
המכונה בפי בעליו המתופף זוהר לוי
והזמר הדיסקג׳וקי דורי בן־זאב דיסקוט־רון,
לא ראה ׳פתיחה מימיו.
׳כולם היו שם. כל הזמרים, החיל מיגאל
בשן ואשתו היפה ׳מיקה ׳בתספורת קצרצ רה,
וכילה בציביקה פיק בלי אישתו היסה
מירית ,׳שנשארה לשמור על הרך ׳שזה

כדור
ו?ןןךוךןן | ¥ךיךן דני סנדרסון, שנשא באחרונה
11 1/11 111111/1לאשה את דיילת ארקיע נעמי,
מניח את ראשו על חזהו של ידידו. ועמיתו גידי גוב המזוקן.

במקום אינטימי בגופו של
ו ת 1111ךףןךו 1ן | ו
הזמר־מיסעדן בני אמדורסקי
1 1 1 1 0 - 1 11* 1-4 11
עורך הצייר אורי ליפשיץ, שהוא־עצמו עומד לפתוח בקרוב מועדון.
מיקרוב נולה יעבור יאת ׳שלום חינוך, דני
ליטיני, גידי ברב ודני ׳סנדר׳סזן! .ומי ילאן
אפילו הגיטאריסט המפורסם צ׳רצ׳יל, הידוע
גם כיצחק קלפטר, שלאחרונה הדיר
רגליו: ממקומות ציבוריים ,׳נראה בשטח
ורקד בעליזות לצלילי המוסיקה המשגעת
של הבי ג׳ים מתוך הסרט שיגעון המוסיקה.
.והיו ישם שחקנים מכל התיאטראות המסובסדים
והמיסחריים, החל ברייבקה ימיכ־אלי,
יחנה למלאו, ואביבה גר ׳וכליה בריקי
גיל, זזי שביט וציפי סור. דור יחדש של
שחקנים לצד דור ׳ותיק. היה גם השחקן
נחום ישליט ׳והייתה השחקנית מרים גברי-
אלי, שזה ׳מקרוב ישיבה ׳משהייה ממושכת
בארצות־הפריית. והיתה .׳נערת הזוהר יבה״א
הידיעה ושל ׳תיל־אבייב בכלל וישראל ׳בסרט,
ברכיה (בייאטריס) שוורץ, פקסקטט שטן י ובגוף ח־ד־ ה־־ו׳^

11!1171111111 למעלה: חנה לסלאו
11 1 | 1 1111/ואביבה גר. למטה:
השחקן נחום שליט זולל כפי יכולתו.

ובד כאב
עם קאסקט משגע וכוס משקה ביד, לא
ך י ג | ץךי ך 1ךךך 1111 1ך
נחה ברכה שוורץ אפילו לרגע. היא

סיפרה לכל מי שחפץ לשמוע, איך יצאה עירומה מתוך תא מיטען של מכונית.

אהד ממישפטי־הדיבה המרתקים כיותר כתולדות המדינה מת־נהל
עתה בכית-המישפט המחוזי כתל־אביכ.
התוכע הוא כצלאל מיזרחי, קכלן וכעל בתי-מלון, שהואשם על־ידי
העיתון ״הארץ״ ככד שהוא אחד העומדים כראש ״הפשע
המאורגן״ כמדינה. על כף תכע מהעיתון מעורכו כרשום שוקן ומהבתב,
אכי ולנטין, פיצויים כסך 10 מיליון ל״י.
במישפט, המתנהל לפני השופטת המחוזית שולמית ולנשטיין
(אלמנתו של העיתונאי המנדה אריה ולנשטיין, שהיה כמשך שנים
רכות כתכ סוכנות ״רויטרס״ הבריטית כארץ) ,נדרש העיתון להוכיח
כי (א) קיים פשע מאורגן כארץ, וכי (כ) מיזרחי הוא אחד
מראשיו. לחילופין ניתנת לעיתון על־פי החוק לאיסור לשון־הרע,
הזכות לטעון כי פעל בתדם־לכ, אחרי שנקט את כל הפעולות הסכי־
לבו העד חיים אולקינד, מפקח העוסק במודיעין.
סטודנט לקרימינולוגיה. היה שנה
אחת במישטרה לפני המאורעות שתוארו
בעדותו.

חקירה ראשית:

ליכליך: אולי תספר לבית־המישפט
בדיוק מה שהיה.
אולקינד: מה שקרה זה...
היטופטת: עסקת בחקירה י
אולקינד ז עסקתי בחקירה מסויימת,
ועל פי מידע סודי הוטל עלי ועל אדם
נוסף, לבצע עבודת עיקוב וצילום אחרי
בצלאל מזרחי, רחמים אחרוני וטוביה
אושרי.
השופטת: אתה יכול להגיד לנו מתי
זה היה?
אולקינד: זה היה ב־ ,17.2.77 יום ה/
ליבליך: מה היה?
אולקינד: אני והפקוד שלי הגענו
לביתו בסביבות אחת־עשרה, אחת־עשרה
וחצי.
השופטת: בלילה?

אולקינד: לא.

היטופטת: ביום.
אולקינד ז לפני־הצהריים, והתמקדנו
ליד ביתו.
ליכליך: ביתו של מי?
אדלקינד: של בצלאל מיזרחי, וצילמנו
את כל הבאים והנכנסים לביתו. בסביבות
אחת, פנינו לכיוון יהודה המכבי, בצלאל
מיזרחי גר ברחוב הילדהיימר.
היטופטת: הילדסהיימר.
אולקינד: הילדסהיימר, שזאת סימטה
שנכנסת ליהודה המכבי, וכשפנינו לכיוון
יהודה המכבי ראינו פיתאום את בצלאל,
טוביה ורחמים יוצאים מביתו ומתיישבים
בבית הקפה, שזה יוצא בערך מול הסיכד

רות לקכיעת האמת.
הפרוטוקול של המישפט מגיע ככר ל־ 250 עמודים מודפסים
כמכונת־כתיכה, ונראה כי לא. הגיע עדיין למחציתו. העדויות מוקלטות
ומועתקדת כתעתיק מלא ומדוייק.
מאחר שהמישפט עדיין כעיצומו, אין ״העולם הזה״ יכול לנתח
את העדויות או להעריכן. להלן מתפרסמים קטעים מן הפרוטוקול,
מתוך מגמה לתת תמונה אוכייקטיווית ככל האפשר על מהל ך מיש
פט זה שפסק-הדין כו יהווה, לפי כל הסימנים, סימן־דרך כתולדות
מישפטי־הדיכה. מאחר שבעיתונות היומית מופיעים רק הטעים
מקוטעים, נעשה כאן ניסיון לתת תמונה כוללת יותר.
את מיזרחי מייצגים עורכי-הדין רם כספי וגכריאל כהן, ואת
״הארץ״ עורכי־הדין שלמה ליכליך ומיכי מוזר.

ליכליך: איזה סכומים?
השופטת: ברחוב יהודה המכבי?
אולקינר נ תראה, האמת היא שאני לא
אולקינד ז כמו מיליון וחצי לירות, הזכרתי...
אולקינד ג ברחוב יהודה המכבי. הוארבע
מאות אלף ומאה חמישים אלף
ריתי לצלם, שהיה אתי, לעלות לעמדת-
השופטת ג אתה אמרת בעדות שלך
תצפית ולצלם ואמרתי לו שאני הולך לירות. דברים נוספים שנשמעו היו על כמה דברים ששמעת, כך אמרת, מפי בצללשבת
לידם. חיכיתי. הם התיישבו בבית -עסקי נשק בדרום־אמריקה. ועל כך שהבן אל מיזרחי. לפני זה אתה אמרת שאתה
הקפה. התיישבתי לידם. בחוץ, לא בתוך של בצלאל קנה אקדח בתקופה האחרונה לא היכרת אותם אישית, ואתה לא יכול
בית־הקפה, על המדרכה.
ב־ 1100ל״י, ושלקח לו כחודש להסדיר להבחין בין הקולות. אז איך אתה מיישב
את הרישון. כעבור עשרים דקות טוביה את הדבר?
השופטת: גם הם ישבו בחוץ?
אולקינד: הם ישבו שלושתם בחוץ, קם ואמר לבצלאל: אז אני אטלפן אליך
אולקיגדנ באותו רגע שבצלאל אמר
והזמנתי קפה. יצאתי החוצה, התיישבתי, בערב בסביבות שבע או שמונה, ונגמור את זה, אני הסתכלתי עליו, ואז אני ראיתי
לקחתי עיתון והתחלתי להאזין, זה תפקידי. את העיסקה. אתה תהיה במישרד? בצלאל
גם שהוא מדבר. ושמעתי את הדברים
לומר את תוכן הדברים?
אמר לו: אני לא יודע, אני אהיה או שהוא מוציא וציטטתי אותו, ונזהרתי מלליכליך:
כן. רגע, יש לך צילומים ש בבית או במישרד, תנסה. זאז טוביה ו צטט את יתר האנשים, כי לא הבחנתי
רחמים קמו לעבר מכוניתם שחנתה במי

צולמו?
אולקינד: יש לי צילומים מאותו מאונך לסופרמרקט, שנמצא לא רחוק.
כספי: לכן אתה אומר שאתה זיהית
(חקירה גגדית •טל העד אול־ את הקולות לפי התנועות שראית מישהו
אירוע.
השופטת: אתה רק האזנת, או גם קינד ):
מדבר? מדוע אתה הדגשת לביודהמישפט
כספי: מתי כתבת את זיכרון־הדברים
הבוקר שאתה לא מזהה קולות? איזה
הקלטת?
אולקינד: לא, לא הקלטתי, בם ך הכל על השיחה?
חשיבות יש לזה?
אולקיגד: שלושה ימים לאחר־מכן.
אולקינד: אין לזה שום חשיבות. שאלו
הפעולה היתה מזדמנת. אנחנו לא לקחנו
כספי: אתה יכול להסביר לבית־ה־אותי
אם אני מזהה את הקולות, אמרתי
בחשבון...
השופטת ז טוב בסדר. מה קרה שם? מישפט את הפרש הזמנים?
שאני לא מזהה את הקולות.
אולקינד: בהחלט. תראה. אנחנו יחיכספי
נ אלא לפי התנועות של הפה
את הקולות אתה מכיר ׳של שלושת הדה
ארצית. איזור״הפעולה שאני ממונה אתה ראית ושמעת את הדברים האלה
אנשים?
אולקינד: לא, אני לא יכול להבחין עליו לפחות זה איזור תל-אביב. מישרד שנאמרו.
אדלקינד: כן.
בקולות של שלושת האנשים, אבל שמעתי שלי הוא בירושלים.
השופטת: צריך לזה הסבר כל־כך
כספי: והשלושה אנשים האלה, שישבו
אותם מדברים, ומה ששמעתי בבירור זה
שבצלאל אמר על הלבן שהוא ממין משובח ארוך? למה לא כתבת תיכף דו״ח, כמו
ודיברו לפי הגירסה שלך על עיסקת סמים,
שכל שוטר רגיל לעשות אחרי פעולה, כך אתה פרשת את זה, נכון?
ביותר.
השופטת: הלבן הוא ממין משובח אם הוא עושה פעולה?
אולקינד: אני הסקתי שמדובר בעיס־אן
לקינר: אז אני אסביר.
קת־סמים.
ביותר?
השופטת: תן לו להשיב.
כספי: ישבו ודיברו על עיסקת־סמים, יקר והוא
ביותר,
משובח

או,לקינה
אולקינר: אנחנו נמצאים פעם בשבוע כאשר אתה יושב מטר לידם.
מאד. הלבן שיצא לאחרונה. ואז
רחמים במישרד, והפעולה הזאת נערכה ביום חמיאולקינר:
כן. או עיסקות־סמים, אני
או טוביה אמרו שהלבן הולך עכשיו לא
זה שי. ביום ראשון הייתי במישרד.
לא יודע אם זה היה עיסקה או עיסקות.
רע בשוק. שיחות נוספות ששמעתי,
השופטת: ואין לך עליך איזה פינקם

היה על עסקי נשק שונים.
הזה. של הלבן ...או משהו, שאתה רושם מיד את הדברים
לרכליך ז רגע, בנושא
שאתה עושה?
אולקיגד: כן.
א-ל קינ ד: הדברים שעשיתי דווחו
? היה עוד
ליכליך ז מה
תוך כדי השיחה שלהם הוז מיידית למפקד. אולקינד החלק הבא של המישפט התייחס, ל בעל־פה מיידית דיווחת

.השופטת
כרו
סכומים.
לפרשה משנת ׳ .1002 הנושא: גני מפקד?
אולקינר:
בעל־פה למפקד, והוא המ בת חרסינה.
חקירה ראשית של העד הרצל חדד :
שיר את הפעולה.
ליבליך ׳ מר חדד, במה אתה עוסק
השופטת: את הדיווח ערכת כשהגעת
היום?
למישרד בירושלים, כעבור שלושה ימים?
חדר: חנות.
אולקינר: כן.
השופטת: למה?
כספי: זה לא אירוע שיגרתי, זה אירוע
חדד: למכשירי־כתיבה.
רציני?
ליבליך: לך היה מישפט בקשר
אולקינר: כן.
פרשת החרסינה, נכון?
כספי: האירוע, לפי הפרשנות שלך,
חדד: כן.
בהנחה שאתה אומר את העובדות כהוויי השופטת:
מה זה היה. מישפ^
תן, אז האירוע הוא לא שיגרתי, הוא
ליבליך נ מישפטי פלילי
אירוע חריג.
ליכיליך: תאמר לי,
אולקינר: אמת.
ער ת בביח
כספי: אתה יכול להסביר לבית־המי2צ*
פט מדוע אתה לא ערכת א ת. זיב
רים, אלא אותו צלט

פרשת החרסינה!

אולקי;

חדד ( :לא שומעים תשובה).
ליבליך: כולל התובע, מר מיזרחי?
חדד: זה אני לא יודע.
ה שו פטת: הוא נעצר יחד איתך, באותה
פרשה?
חדד: לא, אני הייתי מבודד. לבד
הייתי.
השופטת ו ישבת מבודד, ואינך יודע
אם הוא היה אותו זמן עצור?
חדד: לא, לא ראיתי אותו אף פעם.
השופטת: לא ראית אותו?
חדד: לא ראיתי.
ליבליך: לאחר ששוחררתם ממאסר,
הוגש מישפט רק נגדך נכון?
חדד ג נכון.
ליבליך ג כל היתר לא הוגש נגדם
אפילו מישפט?
חדד: נכון.
ליכליך: ידוע לך שהלשינו עליך?
חדד: מה?
ליבליך: הלשינו עליך?
חדד: אני לא התעניינתי במישפט.
לי ב לי ך: לא התעניינת במישפט?
חדד: לא, לא התקיים מישפט, למעשה.
ליבליך: כי אתה הודית?
השופטת: אדון חדד, אתה יודע אם
המעצר שלך בא כתוצאה מהלשנה?
חדד: אני לא יודע, אולי מטיפשות,
מה אני אגיד לך? מה אני יודע אם זה
מהלשנה?
ליבליך: עכשיו תאמר לי, בבקשה.
את החרסינה הגנובה אתם הבאתם בלילה
לבניין של מר בצלאל מיזרחי, נכון?
חדד: אני לא הבאתי, ולא ראיתי את
החרסינה.
ליבליך: סליחה?
חדד: אני לא ראיתי את החרסינה.
אני לא הבאתי.

.השופטת׳ :הודית באחזקת רכוש גנוב.
חדד: בלי יודעין. על־ידי הסכמת השופט.
אחר כך הוא בא אלי ואמר לי
תוכיח שאתה לא הגנב.
הי טו פטת: מי אמר?
חדד: השופט בעצמו.
מהליך: עכשיו תראה, בבקשה. כש־נעצרת,
טענת שאתה לא אשם, נכון?
חדד: נכון.
מהליך: אחר כך, כשהגיע יום ד,מיש-
פט הראשון, אתה כפרת באשמה, אמרת
לא נכון?
חדד: נכון.
מהליך: ואחרי זה, כאשר הגיע יום
הדיון, אתה ביקשת להרשות להחליף את
הטענה, ואתה מודה בסעיפים של החזקה?
חדד: אז אני אמרתי לך מה הסיבה!
ה שו פטת: יפה, הבנו. אדון חדד, אל
תהיה מרוגז, אתה עוד מעט תגמור.
חדד: כן, אבל בשביל מה כל הסיפור
הזה? אני כבר שילמתי בשביל זה, מה
זה משנה?
מהליך: חדד, מישהו שילם בשביל
המישפט הזה אגרה, אז בוא נגמור.
הי טו פטת: אדון ליבליך !
ליכלי ך: עכשיו תשמע, אתה טענת
בבית־המישפט ככה, שכעבור כמה חודשים
נתגלתה סחורה אצל שני סוחרים, האחים
סבאן. באמצעות אחד מעדי התביעה, שהיה
כנראה מעורב במכירות של החרסינה,
והתברר שהוא זה שמכר החרסינה לאחים
סבאן, נכון?
!חדד: אני אמרתי לך, אז בהתחלה,
מה שנוח לי, מה שטוב לי בשביל להציל
את עצמי. לא איכפת לי לתפוס מישהו
קורבן שהוא ישלם בשביל זה.
ליבליך: תפסת את בצלאל?
חדד: אז אני אומר לך, הוא היה קבלן
צעיר, מה אני אגיד לך, פראייר, אולי
יכול להיות שהיום אתה חושב אותו משהו,
בעיני הוא היה כזה אז. רצתי, הכנתי
עדים. עובדה שלא התנהל מישפט. יכול
להיות שהוא היה יוצא אשם.

מסמך: מר חדד, תראה, אתה אחד
האנשים היחידים בארץ, במיקרה, שהתייצב,
שאמר בבית־המישפט טענות לגבי
בצלאל, על רכוש גנוב, על יהלומים, והדברים
נמצאים בפרוטוקול בית־מישפט.

תתזבע: בצלאל #יזרח׳ ופדקליסיו
במהלך החקירה נתברר כי בצלאל מיד
רחי הודה אז בהחזקת רכוש גנוב בלא
יודעין — 40 עד 50 אריחי חרסינה. הוא
לא הועמד על כך למישפט.
בעדות שנגבתה ממנו אז, שהוגשה כ־מיסמך
לבית־המישפט, אומר מזרחי, כי
חשד באנשים שהציעו לו חרסינה לקנייה,
כי החרסינה גנובה, סירב לקנות אותה.

הירוא!
3 3י1ו־לחם
הקטע הבא במישפט התייחס לפרשת
בית־לחם. שם תפסה המישטרה את טוביה
אושרי ומשה לוי, כשברשותם ק״ג אחד
של אופיום, וכמות קטנה של הרואין שקנו
מסוחר מקומי.
מן העדויות הסתבר שאין לפרשה זו
קשר עם בצלאל מיזרחי.

מצונרו שירוני
הקטע הבא בסישפט התייחס לפצצה
שהתפוצצה בפתח דירתו של אליעזר שי־לוני,
נציב מס־ההכנסה,

(חקירה ראשית שד אליעזר שי־לוני

הסמול: שמה דבליו

לי כ לי ך: אתה הודית!
חדד: האשימו אותי.
ליבליך: תעזוב רגע, מה שהאשימו
זה נגמר, אני שואל אותך שאלה.
חדד: תשמע מפי, תראה, אז מיזרחי
זה היה קבלן חדש. אני לא יודע מה,
הגנבים היו גונבים שמים כאן, שמים שם,
אני לא הייתי רואה את החרסינה. עובדה
שהם לא נשפטו, ולא היה נגדם שום דבר.
אני הייתי המתווך. מוכר לנסים, מוכר
לזה. מתווך. אני אפילו לא הייתי רואה
את הסחורה, לפי הזמנה זה היה.
בקיצור, י האשימו אותי, היתה הלשנה,
חיפשתי קורבן, אז העללתי על מיזרחי
שמאצלו יצאה הסחורה, הוא המוכר, והוא
הזה ואני רק הלכתי ותיווכחי בין ניסים
וזה. זה הדברים האלה. כך אני טענתי.
אבל מה, כל הדברים האלה לא הגיעו
לבית־מישפט. כשהתקיים המישפט אז השופט
אז בזמנו והתובעת אמרו מה לעשות,
צריכים להגיע לידי פשרה. אני ראיתי
שהעורך־דין נגדי, מחפש אותי, אני ראיתי
שכל העניין מנסים לחפש אותי, אז ה־עורך־דין
אומר לי: אולי תודה על ״החז קת
רכוש גנוב ביודעין,״ זד. סעיף עד
שבע שנים זה היה. אז אחר־כך התובעת
באה ואמרה אולי תודה ״בלי-יודעיך. אמרתי
לה אבל העורך־דין כאן מבקש עם
יודעין. אני ראיתי, בקיצור, שמחפשים
אותי כאן, אז הסתכלתי והודיתי, שהסעיף
הוא עד חצי שנה. עובדה, על פי פשרה
נתן לי השופט המחוזי חצי שנה מאסר,
ואלפיים לירות קנס.

ה₪פטת:שזר*ית ומשט״ן
עכשיו אתה בא היום, אני מבין את המצב

חדד: לא: אין שום מצב ! אתה נמצא
במצב לא טוב ! אני, מה יש לי? איזה
מצב?
מ ה לי ך. אז עכשיו, מר חדד...
חדד: אז היה המצב הזה טוב בשבילי !
לי ב לי ך: נכון!
חדד: אתה מבין? נוח לי, הייתי יכול
להגיד גם שרצח, מה זה משנה? הייתי
מביא עדים...
השופטת: אדון חדד, תמיד אתה מסוגל
להביא עדים לכל מה שאתה עושה?
חדד: לא, עכשיו אני אדם ישר. מה

השופטת ז היום, אם יש לך צרות,
אתה גם יכול להביא עדים?
חדד: אני אדם הכי ישר. לא, לא, חס
וחלילה.
השופטת: אני רוצה לקוות שזה כך.
חדד: בטח, אני אזרח הכי טוב, משלם
מיסיס. יש לי, עובדה, מכשירי־כתיבה וצעצועים,
לא דברים אחרים.
השופטת: תודה רבה.

ליכלי ך: כאיש מישטרה ותיק, המומחה
בחקירות, וכראש אגף־החקירות של
מס־הכנסה, האם חקרת את הנסיבות של
פיצוץ חומר־הנפץ בביתך לפני כשלוש
וחצי שנים וגילית את הקשר בין המעשה
לבין החלטתך באותם ימים לחקור את
עיסקותיו של הקבלן בצלאל מיזרחי. על
זה ענית :״חומר הנפץ בביתי התפוצץ
ב־ ,27.2.74 הפיצוץ גרם נזק כבד,״ תיכף
נגיע לזה.
אתה זוכר את העניו של הפיצוץ בביתך?
׳טילוני: זוכר היטב.
השופטת: נוסף לזה שאתה ביקשת
את המישטרה לחקור בדבריו, אתה בעצמך
הדרכת את החקירה הזאת, או עזרת?
שילוני: לא הדרכתי ולא עזרתי, אבל
ברגע מסויים, כשהחקירה לא התקדמה,
במיסגרת תפקידי, עשיתי איסוף בכוחות
עצמנו. איסוף אינפורמציה.
השופטת: יפה. והאם היה קשר בין
איסוף האינפורמציה הזה לבין אדון מיז־רחי?
שימני:
כן. אני רוצה להגיד מראש
שאינפורמציה והוכחות זה לא אותו דבר.
אבל האינפורמציה הלכה לכיוון אדון
מיזרחי ואחרים.
כספי: או שיש סידרי דין ודיני־רא־יות,
או שאנחנו ניכנס למישפט...
השופטת: הוא מספר מה שהוא חושב.
זה לא הוכחה לבית־המישפט.
כספי: אם זה לא הוכחה...
השופטת: אבל מר מיזרחי לא עומד
לדין היום על הפיצוץ של הבית של מר
שילוני, נכון?
כספי: לא, הוא לא עומד לדין, והוא
גם לא הועמד לדין. אני גם בספק אם
הוא נחקר בעניין זד .,אבל, לגבי הנקודה

נסכי וכהן

שבא עד ומעיד, אני אספתי אינפורמציות
ואני קיבלתי אינפורמציות...
השופטת: טוב, זה היה הרושם שלי,
כמה שזה שווה...
ליכליך: חברי המלומד הגיש תביעה,
ומר מיזרחי הצהיר קבל עם ועדה, אנא,
תביאו לפני מה שיש לכם, נראה פעם
אחת לתמיד מה כל השמועות והטענות
שיש נגד מר מיזרחי, הוא יוכל להזים
אותן. אחרי שהוא הצהיר זאת חגיגית,
כשאני מבקש לחקור עדים במישפט בחקירה
נגדית הוא אומר לא, תחקור בחקירה
ראשית בילבד, וכשבאים ואומרים
הנה תשמח, עכשיו תשמע מה העניין
ומר מיזרחי יוכל, כשיגיע תורו להעיד,
להגיד לא היו דברים מעולם וכר ׳ .אבל
לסגור את זה חבל.
עכשיו תאמר לי בבקשה מר שילוני.
הפיצוץ בביתך מתי היה, באיזה שעות
של היום?
שימני: קרוב לחצות, ב־.27.2.74
ליבליך: אתם הייתם בבית?
שימני: כן.
ליכליך: ישנתם?

שילוני: לא.

ליבליך: מי נמנה עם בני־המישפחה
שלך?
בזמן הפיצוץ היתה בבית
•טילוני :
אשתי, הבן והחברה שלו ואני, כמובן.
ליכלי ך: מישהו נפגע?

שילוני: לא.

ליבליך: איך היה הדבר, אתם ישבתם
בריחוק־מקום או מה?
שימני: אנחנו ישבנו בחדר והסתכלנו
על הטלוויזיה, הפיצוץ היה ליד דלת חיצונית
והרס את הדלת, את הקיר.
ליכליך: היתה לפני זה איזו. שהיא
ישיבה במס־הכנסה בקשר למרמיזרחי?
שימני: היתד, ישיבה ב־ 20 בחודש.
לא רק לגבי מר מיזרחי, לגבי קבוצת אנשים.
ליכלי
ך: ב־ 20 לחודש, דהיינו שיבעה
ימים לפני הפיצוץ...
השופטת: קבוצת אנשים שהוא נכלל

שילוני: כן.
ליבליך: מה היתה הישיבה, זה כתוב
כאן בהחלטה בעניין מיזרחי.
שימני: היתד, ישיבה עם חוליה מיו-
דת שהוקמה בהמשך, התכתבות עם היו־עץ־המישפטי
והמשך מאמרים בעיתון. באותה
ישיבה דנו באיזה תיקים לאפשר
לאותה חוליה לגמור טיפול אזרחי, ואיזה
להשאיר לטיפול פלילי, או לבדיקה לטי פול
פלילי.
מ ה לי ך: והאם התיק של מר מיזרחי
היה כלול שם?
שימני: כן.

ליבליך: אתה קשרת את הפיצוץ בביתך
עם בצלאל מיזרחי. מה עשית בעניין

השופטת: לידי תיק הוכחות זה לא
הגיע. לא הגיע לידי כך שהיו לכם הוכחות
להגיש תיק פלילי?
׳טילוני: זה היה יכול להיות נושא
לפתוח בחקירה.
(המשך בעמוד )36

הנערה התימניה מרחובות נישאה בטכס מוסלמ
ומאותו הרגע התחילה מסכת של התעדלויות,

הנוחשזחש

חסאן אל־־קיסיה
ף* שכיל מה את צריכה לעשות
ילד לערבי המלוכלך הזה?! אם
לא תעשי הפלה, ייצא לך איזה פת״ח
אחד ! בשביל מה את צריכה לעשות
פת״ח? את אחת משלנו, יהודיה ! אם
לא תעשי הפלה ותעזבי את המלוכלך הזה,
אני כבר אכניס אותך בפנים, ושם אני
יכול לעשות הכל. שם אני אעשה לך
הפלה !׳׳
הדובר, על־פי דבריה של דניאלה־אמין
אל־קיסיה, היה סגן מושל חברון, רב־סרן
נוני. מקום השיחה — בממשל, בחברון.
ה״ערבי המלוכלך״ היה בעלה על־פי
נישואין של דניאלה־אמין, חסאן אל־קיסיה,
תושב הכפר דהריה שעל כביש חברון—
באר־שבע .״למושל, סגן־אלוף מורים ביטון
ולסגן שלו, נוני, בכלל לא היה איכפת
שהם מדברים על בעלי, על בחור שאני
אוהבת אותו והתחתנתי איתו למרות כל
הקשיים שידעתי שיהיו לי,״ סיפרה דניאלה.
לא היה איכפת להם שהתאסלמתי
ושאני כבר לא יהודיה. כל מה שהיה
איכפת להם זה שמי שהיתה פעם יהודיה,
מהגזע העליון שלהם, התחתנה עם ערבי
ועוד רוצה לעשות לו ילד. לא איכפת
להם שאפילו בתורה כתוב שאסור לעשות
הפלות, ושמסוכן לאשה לעשות הפלה.
ובכלל: מה פתאום להכריח אמא שאוהבת
את הבעל שלה לרצוח את הילד שלה
שעוד לא נולד? רק הנאצים היו עושים
דברים כאלה.״
הפרשה שלא־תיאמן, של ניסיון של המושל
הצבאי של חברון, קצין צה״ל, של
סגנו וקצינים אחרים בממשל חברון ואזרחים
עובדי הממשל, להתעלל בדניאלה-
אמין ׳ובבעלה חסאן, רק בשל העובדה
שהעזו להינשא בנישואין מעורבים, החלה
עוד זמן רב לפני שדניאלה וחסאן נפגשו
בכלל. דניאלה, צעירה נאה מלאת־גוף,
שחורודשיער ובת טיפוסית לעדה התימנית׳
נולדה בקרייודעקרון שליד רחובות.
בגיל צעיר יחסית נישאה, בהשפעת הוריה,
לגבר מבוגר ממנה בשנים רבות, גרוש,
אב לחמישה ילדים.
כעבור כמה חודשי נישואין החליטה
דניאלה, לדבריה, ש״אין לי מה להמשיך
ולעשות עם הזקן הזה,״ ולהתגרש, על
אפו ועל חמתו של בעלה, ולמרות התנג
דותם
של הוריה ובני־מישפחתה. אולם
התברר לה כי כשאין הסכמה בין הצדדים׳
לא קל להתגרש על־פי ההלכה. בעלה
של דניאלה לא הסכים לתת לה גט בשום
פנים ואופן, והיה לה ברור כי אם לא
תעשה צעד דראסטי תישאר אשתו למשך
שנים רבות.
למרות שמוצאה מבית נוקשה ומסורתי,
דניאלה היא צעירה צברית טיפוסית, תוססת
וחופשיה. כשהיה מי שהציע לה,
בצחוק :״לכי תתאסלמי, ואז הרבנים יתנו
לך מייד גט,״ היא מיהרה לבית הדין
השרעי ביפו והתאסלמה. ואכן, קיבלה מייד

לגבי דניאלה היתד, ההתאסלמות צעד
בלתי־משמעותי, שכל מטרתו להשיג גט
מבעלה. היא המשיכה לראות עצמה יהודיה.
״אף פעם לא הייתי דתית, למרות שההורים
שלי דתיים, ולי לא משנה אם
אני יהודיה, מוסלמיה או נוצריה, הכל
שווים,״ היא מסבירה.
אחרי גירושיה היה ברור לדניאלה, שהיא
כיום בת ,25 כי בבית הוריה אין לה עוד
מה לחפש. היא ירדה לים־המלח, והחלה
עובדת כמרכזנית בבית המלון גני שולמית.
באותה עת עבד במלון סמוך, עין
בוקק, חסאן אל־קיסיה מדהריה. חסאן,
כיום בן ,23 היה כבר עובד ותיק באיזור
ים-המלח. במשך ארבע שנים עבד במלון
עין בוקק, נחשב אחד העובדים הוותיקים
במלון בעל התחלופה הגבוהה בכוח־אדם,
ואחד הבכירים והחרוצים שבעובדיו. חסאן
החל את דרכו כבל־בוי, והגיע במלון
לדרגת אחראי על המשק ועל המכבסה
של המלון, כשמשכורתו מסתכמת ביותר
מ־ 5,500 לירות נטו לחודש.

״ מ תג ת־ ח תוג ה״
מהממ של
ך* אחראי על המשק במלון עין בוקק ו!
1המרכזנית של גני שולמית נפגשו,
כפי שנפגשים כל העובדים של בתי־המלון
באיזור, המנותקים מכל עיר קרובה ויוצרים
לעצמם חיי־חברה פנימיים על שפת ים-
המלח. בין השניים קרה מה שקורה בין
אלפי זוגות צעירים בעולם: הם התאהבו.

התאהבו, ולא ידעו כי אסור להם לאהוב
משום שחסאן נולד מוסלמי ואילו דניאלה
נולדה יהודיה.
כשהחליטו השניים להינשא, אחרי כמה
חודשים יחד, הם האמינו שהכל יש מחו
בשמחתם. הוריו של •חסאן היו
אומנם מסוייגים בתחילה :״בשביל מה
אתה צריך את זה, יהיו רק צרות מהממשל,״
אמר לחסאן אביו בן ה־ .75 אולם
חסאן הסביר :״אני אוהב אותה, היא
החיים שלי, אז מה איכפת לי הממשל?״
היום מודה חסאן, כי בסתר־ליבו לא האמין
שמישהו עלול לעשות צרות בגלל האהבה.
האב שוכנע, כך גם המישפחה כולה וכך
גם בני הכפר דהריה .״החאפלה שעשו לנו
לנישואין היתר. החאפלה השמחה ביותר
שידעה דהריה אי־פעם. כל הכפר והנכבדים
היו שם. היו גם נכבדים מחברון.
החאפלה נמשכה כמעט כל הלילה, זו
היתה החתונה הכי יפה שראיתי בחיים
שלי. כולם היו שמחים, שימחה אמיתית,
והרגשתי שכל הברכות באו ממש מהלב.
זה אומנם לא היה בתוך אולם עם רבע-
עוף וכבד קצוץ, כמו שעושים ברחובות,
אבל זה היה בכפר, עממי, כן ויפה,״ סיפרה
דניאלה השבוע.
אך היו גם כאלה שלא באו. הבוסים
והחברים של חסאן ודניאלה, ששמה הוסב
בינתיים לאמין (אמינה) משני המלונות
שבהם עבדו, לא באו .״הזמנו אותם, והם
אמרו שיבואו, אבל לא באו,״ מספר חסאן.
״רק כמה שבועות לאחר־מכן הבנתי למה
הם לא הגיעו.״ גם מישפחתה של הכלה
לא הייתה .״הם לא באו לחתונה, אבל כמה
ימים אחר־כך הגיעה האחות שלי עם מונית
ספיישל מרחובות ועשתה שערוריה בכפר,
על־יד הבית שלי• ,למה התחתנתי עם ערבי.
היינו צריכים לנסוע למישטרה כדי שהשוטרים
ירגיעו אותה ויזהירו שלא תציק
לי יותר,״ סיפרה דניאלה.
אולם את מתנת החתונה האמיתית, ל-
דיבריהם של חסאן ואמין, העניקו להם
מישטרת חברון והממשל הצבאי, שבוע
אחרי החתונה.
״אנחנו גרים בבית של ההורים שלי,״
סיפר חסאן ,״כי עוד אין לנו בית משלנו.
אצל ההורים שלי יש שני חדרים, אז
חדר אחד הם נתנו לנו. בערך שבוע
אחרי החתונה, בשעה 4.00 בבוקר, באו
אלינו מהמישטרה, איזה אחד שהציג את
עצמו כדויד עטר, אבל אני לא מאמין
שזה השם האמיתי שלו. הוא לקח את
שנינו למישטרה ושם חיכינו עד שמונה
בבוקר. בא לשם עוד אחד, שקורא לעצמו
אבו־נור, ומהדברים שלו הבנתי מה מחכה
לנו בעתיד.״
וממשיכה אמין לספר את סיפורו של
אותו לילה :״לחסאן אמרו לחכות בחוץ,
ולי אמרו להיכנס. שם, האבו־נור הזה
התחיל לצעוק עלי, :אין לך מה לעשות
רק להתחתן עם ערבי חלאה?׳ זה היה
סגנון הדיבור שלו, עד שהוא שיחרר
אותי.
״באותו ערב, ב־ 10 בלילה, עוד לא הספקתי
להשתחרר מההלם של השיחה של
הבוקר, הגיעו חיילים לבית. הם העירו
את כל השכנים בצעקות והתפרצו לבית.
אחרי שהם נכנסו — אנחנו כבר היינו
במיטה — הודיעו לנו שאנחנו צריבים
להיות למחרת בבוקר אצל המושל הצבאי.
״למחרת בבוקר היינו אצל המושל. בהתחלה
קיבל, אותנו סגן־המושל, בחור
גבוה, עם שיער־שיבה ששמו נוני. הוא
התחיל לצעוק עלי, :את רוצה לגדל ילד
של הפת״ח? אם אני ארצה, אני אעשה
לך הפלה ! עם מי התחתנת, עם ערבי
מלוכלך? טינופת? ואת בעצמך זונה שפלה.
אני חי עם הערבים רק במילחמות.
או שנחסל אותך — או שנחסל אותו!,
״כל הזמן הזה חסאן היה בחוץ. לא
נתנו לו להיכנס. כשנוני גמר את הנאום
שלו נכנס לחדר המושל בעצמו, סגן־אלוף

מורים ביטון. גם הוא התחיל לצעוק עלי :
,ההורים שלך היו פה. הם מוכנים שתחזרי
הביתה, אם תעזבי את הערבי ותחזרי אל
הגרוש שלך! מה מושך אותך אליו, המיטה?
ערבי בכלל יודע להשכיב בחורה?
הוא יקח עוד אשה על פנייך. העם היהודי
זה עם גאה. לבני העם הזה אסור להתחתן
עם ערבים. אני אדחוף אותו לאיזה 40־50
יום לכלא ולא אפסיק להציק לך ! אבל
אם את רוצה להיות בסדר, תבואי בעוד
יומיים הנה, יהיה כאן הגרוש שלך, תחזרי
אליו ואנחנו נשכח את הכל.׳
״לא היה לי מה לענות להם חוץ מזה
שאני אוהבת את חסאן ולא איכפת לי
שהוא ערבי. אבל זה לא התקבל על
דעתם, והם כאילו לא שמעו אותי. זה
בכלל לא היה נימוק בשבילם. בסוף שיחררו
אותי, וחשבתי שבזה נגמר הסיוט.״

הבידור הקבוע:
ה תנכלו ת
ולם כעבור שלושה ימים הסתבר
לזוג הצעיר כי הסיוט רק החל. מכו־ניודמישטרה
הגיעה לבית הזוג בדהריה,
והם הובלו משם לתחנת־המישטרה המקומית.
שוטר שהציג עצמו בשם דיין, הודיע
לאמין חד־וחלק :״אני עומד לפתוח לך
תיק על שהייה בגדה שלא לפי החוק.״
לאמין הנדהמת התברר כי החוק החל על
ישראלים והאוסר עליהם לשהות בגדה
יותר מ־ 48 שעות ללא אישור מיוחד, חל
גם עליה, למרות שבעלה וביתה נמצאים
בגדה המערבית.
אמין וחסאן מיהרו למישרד־הפנים בחברון,
ואמין הגישה שם בקשה לוותר
על אזרחותה הישראלית ולקבל תעודת-
זהות של תושבת הגדה. הפקידים האזרחיים
הנדהמים הזעיקו מייד בטלפון את
נוני, סגן־המושל. בנוכחות פקיד מישרד־הפנים
שליד הממשל, צעיר בשם ברוך,
פתח נוני שוב בצעקות על אמין :״אני
אעשה לך הפלה ! אני אכניס אותך בפנים,

חסאן ודניאלה בחתונתם
לעזור בהפלה

לצעיר עובי מהכפר דהויה שריד חברון
הטרדות, איומים, מנות והצעות להפלה מלאכותית
לכלא. ואעשה בך מה שאני רוצה !״ וברוך
החרה־החזיק אחריו ואף הוסיף :״כל ערבי
הוא אוייב שלנו ושלך ! אם התחתנת עם
ערבי ואת לא מתגרשת ממנו, ועוד עושה
לו ילד, גם את אריב וצריך להרוג גם
אותך !״
״היה -לי מזל רע,״ מסבירה אמין .״יום
קודם היתה התקפת המחבלים על האוטובוס
בקאונטרי קלאב על-יד תל־אביב, והם
כולם הרגישו באותו יום כמו לוחמים.
כל הכעס שלהם על מה שקרה בקאונטרי
קלאב נפל על הראש שלי. פתאום אני
הייתי האוייבת, ולא המחבלים.״
אחרי שנרגע נוני, ניסה לפנות שוב ל-
״היגיון״ של אמין :״אני אשיג לך חתן
תוך יום אחד. חתן יהודי, רק תעזבי את
הערבי המלוכלך הזה !״ שוב נפלו הסבריה
של אמין, כי היא אוהבת את חסאן שלה,
על אוזניים ערלות. בנימוק כזה לא די
לסגן־המושל של חברון. תעודת־הזהות הישראלית
של דניאלה אל־קיסיה לבית
עמרני נלקחה ממנה, ותעודה חדשה עדיין
לא קיבלה .״לא רצו לתת לי אפילו אישור
זמני שהתעודה שלי אצלם,״ היא אומרת.

מספר חסאן :״באמצע הלילה שמעתי פתאום
צעקות אצל השכן. חיילים דפקו לו
על הדלת ואמרו לו, :נהרוג את הבן שלך
אם לא תגיד לנו איפה גר חסאן שהתחתן
עם היהודיה.׳ השכן הראה להם את הבית
של אבא שלי, שבו אני גר. הם פרצו בכוח
את הדלת של אבא שלי, ששכב חולה
במיטה. היתד, לו דלקת־ריאות, והוא בן
,75 אז הוא בכלל לא-כל-כך בריא. איש
זקן. הם התחילו לצעוק עליו, איפה חסאן?
איפה חסאן ד ועוד לפני שהספיק לענות
להם, נתנו לו אגרוף בבטן. אח שלי,
שראה איך הם מתנהגים, חשב שהם באו
להרוג אותי. הם גם צעקו שהם יפוצצו
את הבית, על כל מי שיושב בו, שאלה
הפקודות׳שקיבלו. אז אחי אמר להם שהוא
לא יודע איפה אני. כשהם שאלו מה יש
מאחרי הדלת, שם אני ישנתי עם אשתי,
השיב להם האח שלי , :זה כלום, רק מחסן.׳
הם פרצו את הדלת בכוח, ומצאו אותי
ואת אמין מתלבשים. היה שם סגן אחד
שאמר שקוראים לו סלמן, והוא אמר לי :
,חבל שלא פתחתי את הדלת ביריות, אז
היינו הורגים אותך ואת הזונה היהודיה !׳

שהו הגזע
דני אלה־ א מין עמרני־אל־קים־ ה
את עצמו אחראי על הפלת ילד שהיה
צריך להיוולד לאם יהודיה־לשעבר ולאב
מוסלמי.״
נראה כי האסון שאירע לאמין ולחסאן
עם הפלת ילדם היה הקש ששבר את גב הגמל.
חסאן נסע לירושלים, פנה לעורכת־הדין
פליציה לנגר וסיפר לה את כל הקורות
אותם. לנגר ניסחה מייד מיכתב לשר־הביטחון
עזר וייצמן. אחרי שפרטה את
מסכת ההתעללויות באמין ובחסאן כתבה

מפקד הגדה לשעבר, תת־אדון ז הגואל
״כדי שלא ייוולד פתח קטן !״

״היום, כל שוטר או חייל יכול להכניס
אותי לכלא כיוון שאין לי שום תעודתזהות.
נוני אפילו אמר לי, :אני בחיים
לא אתן לך תעודה של השטחים׳.״
מאז החלו פוקדים חיילים את ביתם
של חסאן ואמין לפחות פעמיים בשבוע.
״התחלנו לפחד ללכת לישון,״ הם מספרים.
״היינו ישנים עם הבגדים, כדי שאם יבואו
חיילים פיתאום באמצע הלילה, לא יתפסו
אותנו בלי בגדים. היינו שומעים קול של
מכונית על הכביש הראשי, ובטוחים שהצבא
בא אלינו. עוד מרחוק היינו שומעים
חיילים דופקים על דלתות של בתים
וצועקים, :איפה גרה היהודיהי׳ הם היו
מגיעים לדלת שלנו, צועקים ככה שכל
הכפר יקום, ודופקים על הדלת. כשהיינו
פותחים להם הם היו מבקשים תעודות,
מקללים אותנו והולכים. אני בטוחה שביקור
אצל, הערבי שהתחתן עם יהודיה׳
הפך הבידור הקבוע של החיילים והקצינים
של הממשל.״

״להרוג
א ת הזונה \ ״

פני חודש ניראה כי אפילו חייליו
של סגן־אלוף ביטון עברו את הגבול.

״דבר ראשון הם לקחו את האח שלי,
כי הוא שיקר להם. הם רצו לקחת גם
את אבא שלי, אבל אני התחננתי לפניהם
להשאיר אותו, כי ידעתי שהוא זקן וחולה
וזה יהרוג אותו. רק אחרי כל המהומה
הם סיפרו לנו למה באו. לדבריהם, האח
של אמין, שהוא חייל בצה״ל, ערק מהיחידה
שלו, אז הם באו לחפש אותו אצלנו. זה
היה שקר. ראשית, האח של אמין לא
ערק מהצבא. שנית, הם יודעים אפילו
יותר טוב מאיתנו, את היחסים בין אמין
לבין המישפחה שלה, ושאף אחד מה־מישפחה
לא יבוא אליה יותר.
״את האח שלי הם לקחו איתם. למחרת
בבוקר הלכתי לממשל לראות מה קרה
איתו. מסתבר שהם אמרו לו לישון כל
הלילה ליד השער, בחוץ, על האדמה. זה
היה לילה קר בחברון. כשבאתי, הם איימו
עלי שיכניסו אותי יחד איתו לכלא. כש אמרתי
להם שלא איכפת לי, הם נתנו
לי עונש לעמוד כמה שעות ליד הדלת
של המושל. רק אחרי-הצהריים שיחררו
אותנו.״
״כאשר חזרתי הביתה, התברר לי
שסגן־המושל בכל-זאת צדק: הוא הצ ליח
לעשות לאמין הפלה. מרוב ה התרגשות
ממה שהיה בלילה, הפילה אמין.
רב־סרן נוני יכול לשמוח. הוא יכול לראות

האב המוכה
לפוצץ את הבית
לנגר :״יש בהתנהגותם של אנשי הממשל
משום פגיעה חמורה בזכויות הפרט ובחופש
לפולחן דתי של אדם, כלבבו. יתירה מזו,
יש כאן התערבות ברוטאלית ביחסים ש־בינו־לבינה,
תוך פגיעה בכבודם של בני-
הזוג, דבר שהדעת אינה סובלתו. מה
עוד שדיברי אהבה אינם בתחום סמכותם
של המושלים והשוטרים למיניהם, בכל
אתר ואתר. למותר לציין כי התנהגותם
של אנשי הממשל נוגדת את צוויה של

אמנת ז׳נווה הרביעית, וחינה פסולה לפי כל
הקריטריונים המקובלים.״
לנגר או בני־הזוג לא קיבלו תשובה
משר־הביטחון, מלבד טופס רישמי המעיד
כי המיכתב התקבל. אולם הזוג הצעיר
מודה כי למן היום שבו הגיע המיכתב
אל שר־הביטחון, הפסיקו אנשי הממשל
לערוך את ביקורי־הקבע בביתם.
מערכת העולם הזה, שפנתה אל דובר־צה״ל
בבקשה לאפשר לה לשוחח עם
הקצינים הבכירים ששמותיהם מעורבים
בפרשה, שחסאן ואמין העלו נגדם טענות
הפעלות אסוציאציות מתקופת מילחמת-
העולם השנייה, לא זכתה בתשובה. אומנם,
דובר צה״ל עדיין לא נתן תשובה שלילית,
אולם במשך שלושת השבועות האחרונים
נדחתה המערכת בלך־ושוב.
דובר מישרד־הביטחון, דני ויינרייך, שהתבקש
אף הוא על־ידי המערכת להגיב,
לפחות על ההתפתחויות בעיקבות מישלוח
המי׳כתב לשר שלו, אמר לכתב העולם
הזה :״ידוע לנו שפניתם לדובר צה״ל.
הנושא כולו בטיפולו של דובר־צה״ל וזה
;הדבר היחידי שאני יכול לומר.״
על-פי הידוע במערכת, ממשיכים הקצי-
בים הבכירים האמורים לשרת בתפקידם
בממשל מבלי שננקטו נגדם כל צעדים
שהם. גם הקצינים הזוטרים שהתפרעו בביתם
של אמין וחסאן, לא הועמדו לדין.
את בני־הזוג לא מעניינים נקמה או
עונשים — אלה צריכים לעניין את צה״ל.
כל מה שהם מבקשים הוא רק כי יניחו
לאמין להתגורר עם בעלה בכפר שלו, ויעניקו
לה תעודת־זהות של תושבת השטחים
כדי שלא תוטרד עוד.
לאמין ולחסאן אין טענות כלפי איש,
ואפילו לא כלפי המעסיקים שלהם לשעבר :
,״פיטרו את* שנינו ולי לא נתנו אפילו
,פיצזיים, למרות שהייתי עובד קבוע ועבדתי
ארבע שנים,״ אומר חסאן .״אין לי עבודה
זאנחנז אוכלים את החסכונות שלי. אבל
אלוהים יעזור ותהיה עבודה. זה לא חשוב.
מה שאני רוצה זה שלא יטרידו את אשתי
רק בגלל זה שהיא התחתנה אתי, ושלא
יטרידו את המישפחה שלי רק מפני שהבן
שלהם עשה חטא נורא והתחתן עם האשה
׳שהוא אוהב.״

הצ ו

למען

השלום

אני שובת לעב למען ה שלו
רבים מבקשים להזדהות עם שביתת הרעב שלי, הנמשכת זה 30 יום.
אינני מבקש מכם להצטרף אלי בצומי. אולם אתם כולים לחזק
את רוחי ולתרום למען השגת היעד שהצבתי לעצמי:
טלפנו לנב חרי העם ובקשו מהם :
שהממשלה תקבל החלטה מפורשת, שתמנע הקמת התנחלויות
נוספות בשטחים המוחזקים, כל עוד לא מוצו כל האפשרויות במשא-
אייבי נתן
ומתן לשלום.
תנו יד ל שלום ! אל ת תנו להם להת על ם!
להלן רשימת מספרי הטלפונים של שרים וחברי כנסת מהקואליציה,
אליהם אתם מתבקשים לטלפן. אם אינכם יכולים לטלפן, כתבו אליהם
לפי הכתובות המפורטות מטה :
אכו חצירא אהרון
לשכת שר הדתות, ירושלים
249537־02
אכטכי אליעזר
שבלים, באר־שבע, ד.נ. הנגב
445244־03
אברמוביץ יהודה מאיר גליקסון ,2תל־אביב
245423־03
אולמרט אהוד
הבנאי ,26 ירושלים
221904־02
אלגרכלי מרדכי
32135־02
אפרסמון ,46/35 ירושלים
אסעד שפיק
989185־04
כפר בית גץ, מעלה הגליל
ארידור יורם
הארנים ,38 רמת אפעל, תל־אביב 39211־02
אדליד שמחה
לשכת שר האוצר, ירושלים
30866־02
ארגס משה
כרם הזיתים ,2סביון
950970־03
אליהו שלמה
אלנבי ,113 תל־אביב
623377־03
בגין מגה ם
39211־02
לשכת ראש הממשלה, ירושלים
כדיאן אליקים
שמשון ,43 חיפה
266895־04
בורג יוסף
לשכת שר הפנים, ירושלים
60166־02
כן מא ר יהודה
718542־03
סימטת הגבעה ,10 סביון
כרמן יצחק
243794־03
דיזנגוף ,224 תל־אביב
גולומב דוד
הר דפנה ,52 סביון
717287־03
גלס דוד
34994־02
רוטנברג ,5ירושלים
גרום שלמה יעקב
227304־03
אדמו״ר מבלז ,9בני־ברק
גרופר פסח
מושב עתלית, דואר עתלית
264171־03
דורון שרה
דוד המלך ,57 תל־אביב
227851־03
משה דיין
לשכת שר החוץ, ירושלים
535170־02
דייקסל מיכאל
248261־03
מושב נורדיה, דואר נתניה
דרוקמן חיים
מרכז שפירא
96981־055
הורכיץ יגאל
לשכת שר התמ״ת, י־ם
243827־02
הלוי בנימין
מאנה ,4ירושלים
32728־02
המר זבולון
לשכת שר החינוך והתרבות, י־ם 288871־02
וייצמן עזר
256111־03
לשכת שר הבטחת, תל־אביב
וירשוכסקי מרדכי
אדוארד ברנשטיין ,8 ,תל־אביב 227218־03
ורהפטיג זרה
נרקיס ,7ירושלים
233206־02
ורטהיימר זאב
923929־04
העליה ,36 נהריה
זיידל הלל
ברנדייס ,31 תל־אביב
284816־03
טולידגו שמואל
31699־02
שד׳ בן מימון ,33 ירושלים
יגורי אסף
דרך הגנים ,2כפר שמריהו
938122־03
ידין ייגאל
39211־02
משרד ראש הממשלה, ירושלים
יצחקי יצחק
לאה גולדברג ,12 נאות אפקה, ת ״א 481987־03
כהן גאולה
עמק הברכה ,23 תל־אביב
257737־03
כהן יגאל
תל עדשים, דואר עפולה
264171־03
כהן מאיר
פועה ,14 חיפה
662977־04
כהן־אורגד יגאל
הירשנברג ,21 תל־אביב
229322־03
כץ ישראל
לשכת שר העבודה והרווחה
63372־02
כץ אברהם
קורות העתים ,8ירושלים
526029־02
לבני איתן
248261־03
קצנלסון ,9תל־אביב
לוי דוד
לשכת השר לקליטת העליה, ירושלים 61167־02
לורנץ שלמה
השומר ,81 בני־ברק
709604־03
לין אמנון
84636־04
קלר ,1חיפה
לנדאו חיים
39211־02
משרד ראש־הממשלה, ירושלים
מודעי יצחק
לשכת שר האנרגיה והתשתית
241649־02
מילוא רוני
242481־03
הכנסת הגדולה ,15 תל־אביב
מלמד אכרהם
457939־03
ניר עציון, ד.נ. חוף הכרמל
מרון משה ל.
יונה ,16 רמת־גן
612303־03
נוף עקיכא
שדרות בן ציון ,29 תל־אביב
280379־03
נסים משה
משרד ראש־הממשלה, ירושלים
39211־02
נסראלדין אמד
דלית אל כרמל
625660־04
סכידור מנחם
255020־03
ליסין ,21 תל־אביב
עטשי זיידאן
231196־04
כפר עוספייה ,6/30 הר הכרמל
עמית מאיר
לשכת שר התחבורה, ירושלים 249388־02
פדומין יחזקאל
המייסדים ,8רמת השרון
34588־02
פרוש מנחם
פינם 2ב /ירושלים
231532־02
פרץ יצחק
שד׳ הדקל ,45 דימונה
243827־02
פת גדעון
לשכת שד הבינוי והשיכון, י־ם
240091־02
צפורי מרדכי
סגן שר הבטחון, תל־אביב
256111־03
קופמן חיים
אחד העם ,11 פתח־תקווה
268155־03
קורפו חיים
רה׳ קרית משה ,11 ירושלים
224573־02
קצב משה
ז׳בוטינסקי ,3קרית מלאכי
96757־055
רובין כן ציון
גבע ,10 נתניה
39436־053
רובינשטיין אמנון
יעקב ,13 תל ברוך, תל־אביב
482305־03
רום יוסף
מלל ,9חיפה
248261־03
רבטמן שמואל
גלוסקין ,14 רחובות
953757־03
שובל זלמן
שרת ,78 תל־אביב
53310־03
שוסטק אליעזר
לשכת שר הבריאות, ירושלים
35070־02
שטרן־קטן •טרה
24415־055
קיבוץ יבנה, דואר יבנה
שינמן פנחס
מרשל ,41 תל־אביב
264737־03
שילנסקי דב
קריתי ,18 רמת־גן
291369־03
שמיר יצחק
לשכת יושב ראש הכנסת, ירושלים 61211־02
ששיר משה
משגב לדך ,19 העיר העתיקה, י־ם 287872־02
שרון אריאל
לשכת שר החקלאות, ירושלים
240247־02
שריר אברהם
אורי ,4תל־אביב
223785־03
תמיר יוסף
רבינא ,1תל־אביב
264171־03
תמיר שמואל
לשכת שר המשפטים, ירושלים
271111־02

(המשך מעמוד )33
ליכלין* ז היה לאחר זאת עניין שאתה
מתאר אותו כהזדמנות שהוחמצה לחשיפת
הפשע המאורגן.
שילוני ג בהחלט. אני חושב שמישט־רת
ישראל החמיצה הזדמנות להבהיר
כמה דברים לכאן או לכאן.
ליכליך: מה זה היה, אולי תסביר?
שילוני ז פניתי. בפרק־זמן מסויים
היתד, הצעה שבפרס 100 אלף ל״י אפשר
להגיע למי שתיכנן. לא מי שביצע, אף
פעם לא ידעתי מי שביצע. מי תיכנן את
הפיצוץ. היו לי שיחות עם אנשי־מישטרה.
קודם היו לי גם שיחות עם שר־האוצר
דאז, מר ספיר ז״ל, שאמר שזה עניין של
המישטרה. היו לי שיחות עם אנשים ב־מישטרה,
והם טענו שמאה אלף לירות
זה פרס שלא עומד בפרופורציה לכל
העניין. פניתי למר (מאיר) שמגר (אז היועץ
המישפטי) והוא נדהם אבל, כנראה,
לא הצליח להשפיע על מר (שאול) רחול־יו
(מפכ״ל המישטרה) וכתב לי מיכתב ש הוא
לא הצליח בתיווך, והם לא מוכנים
להגדיל את הסכום מעל 10 אלפים ל״י.
אני חושב שזו החלטה, לפחות אני יכול
להגיד מה שהיועץ־המישפטי הנוכחי אמר,
שזאת היא כסילות של החלטה, אבל זהו.
השופטת נ זאת היא מה?
שילוני 1החלטה מאד טיפשה. וכשלא
היה פרס לא היה המשך, וירדתי מכל ה נושא.
ואני לא יודע מה אמת בידעה ומה
לא אמת בידיעה, מי פיצץ, מי לא פיצץ
לי את הבית.
ליבליך 1היתד, ידיעה שעל פיה אשה
מסויימת היתה נוכחת, כאשר בצלאל מיז־רחי
ושני אנשים אחרים תיכננו את הפיצוץ.
נכון?
שילוני 1אני מסרב להשיב על השאלה
הזאת. היא גם לא מדוייקת, ואני חושב

האם אתה יכול להגיד משהו ספציפי, מי
מנע מה?
ליכלי ד 1אני יכול להגיד.
היטופטת 1נו, אז תגיד !
ליג לי ד 1פנה אליך אדם שאני לא
רוצה לנקוב בשמו, בשם...
כספי ג (מעיר לא למיקרופון).
ליבליך 1סליחה, אם יורשה לי, אני
גם אנקוב בשמו, אם מר כספי ידרוש.
ובכן, פנו אליך בשמם של שני שרים
ממיפלגת העבודה, וביקשו ממך לא לטפל
עכשיו בנושא, משום שזה לפני בחירות,
ואנחנו זקוקים להם?
השופטת 1זקוקים למי?
ליג לין* ג זקוקים למנטש ולבצלאל
מיזרחי, ולאנשים שיש להם שליטה על
השכונות מבחינת הקולות.
כספי 1זה לא רק זריקת בוץ, ואין לי
מילה אחרת מאשר 1€ן 1גג ,51 בושה, לשאלה
מסוג זה, כאשר אנשים לא נמצאים פה,
לא יכולים להגן עליהם, איזה שרים?
מערבבים פה מיפלגות?
השופטת 1טוב, השאלה הזאת לא
תיחשב. הלאה.
ל י 2לי ד 1טוב, אני אשאל ספציפית,
בלי שרים שנפטרו ז״ל. האם נכון...
השופטת 5באמת, אדון ליבלינג, אני
מסתכלת על זה באמת בעין רעה.
ליבלי ד* כבודה, יורשה לי לומר...
השופטת 1לא, אני לא רוצה שאתה
תעשה מהדבר הזה מישפט פוליטי. מספיק
אם אתה תוכיח שיש פשע מאורגן. אפשר
לעשות אותו בלי פוליטיקה ואני מאמינה
שאם יש פשע מאורגן, אין לו שייכות
פוליטית.
1 1 1

עורר־ הין

(חקירה נגדית של
כספי).
כספי ג סר שילוני. דבר אחד רשמתי

סז״זייי

עד חדד
״מה אגיד לך, פראייר!״
שאין לי הזכות להשיב עליה.
השופטת: או קיי. השאלה הבאה.

כספי 1אולי רק נקודה אחת, כבוד
בית־המישפט. יכול מאד לעזור, זה לפחות
שחברי יידע את זה, ובית־המישפט
יידע את זה. בשאלה של חברי נאמר, כך
אני הבינותי, העד נשאל: האם זה נכון
שהגיעה אליך ידיעה, שבחורה מסויימת
היתה נוכחת בשיחה עם בצלאל מיזרחי,
שאז נפלה ההחלטה, התיכנון, הביצוע.
ובכן, תיכנון. ובכן, רק לידיעת חברי, ולפחות
על דבר זה לא תהיה מחלוקת, שלפני
הישיבה אצל שילוני במישרד על
חקירה של קבוצת אנשים, ולאחר הפיצוץ,
בצלאל מיזרחי לא היה בכלל בישראל.
כך שהיא לא היתד. יכולה להיות נוכחת
בישיבה עם בצלאל מיזרחי, ששם תוכנן
העניין הזה. אז זה רק לידיעתך.

ליכלין* ג ב־72׳ אתה עמדת לבצע פעולות
של חיפושים ומעצרים, ומנעו בעדך,
מר שילוני?
שילוני ( :מסרב להשיב).
ליבלי!* :השאלה היא: אם זה נכון
שמנעו בעדך, ובאיזה נימוק?
השופטת 5לא, זה גם לא שאלה.

לי, מה שאתה אמרת, וזה שההטרדות האלה
בטלפון, והחיתוך של הצמיגים של
המכונית וכדומה, זה היה דבר שהתמשך
לאורך כשנה?
שילוני: היו תקופות שונות.
כספי 1לפני הישיבה המפורסמת?
שילוני 1בוא נגיד ככה: דליפות היו
לפני הישיבה המפורסמת, הישיבה היתה
ב־ ,20.2.74 תפיסת המכס היתה מקודם.
היו פעולות. למעשה, העניין התמשך אצלנו
שנתיים, מהתכתבות שלי עם מר שמגר
כימעט עד היום הזה. יש תיק עם כל
מיני דברים.
השופטת 1בתקופה הזו היו הטרדות

שילוני 1ההטרדות התחילו שנה לפני
הפיצוץ, בזמן שהתיק הזה התחיל להש מין.
השופטת
ו ואז אתה התחלת לחשוד
בהדלפות?
שילוני: לא. אז עוד לא. להדלפות
היו לי סימנים הרבה יותר ברורים. באותו
פרק זמן אפילו לא קשרתי עם זה. עכשיו
אני קושר את זה עם פעילות התיק הזה.
אולי כן, אולי לא.
כספי ז כדאי שנבהיר, כי הדברים האלה
יש להם חשיבות. כשאתה אומר התיק

העולח הזה 7,78

הזה, הבירורים האלה, המגעים שהיו לך,
הם התייחסו לקבוצה של אנשים י
שילוני: קבוצה גדולה מאד.
כספי: לגבי העניין של הדלפה של
אינפורמציות (ממישרד מס־ההכנסה) .זה
דבר לא בריא. האם פתחתם באיזו־שהיא
חקירה בעניין זה י
שילוני ג לא. מדליפים ...אתה יודע
מה שנעשה במדינה, גם בוועדת־חוץ־
ובטחון...
כספי: לצערי.
שילוני ג גם אני הואשמתי שאני נושא
באחריות לדברים שהודלפו. אני לא ראיתי
טעם. מה זה חקירה, שנבוא לעובד
ונשאל אותו האם הדלפת 7
כספי: לא, אני שמעתי פעם שאפילו
שלחו שרים וחברים אחרים למכונת־אמת.
אבל אני פשוט שאלתי אם פתחתם בחקירה,
זה הכל.
שילוני ג לא, לא נפתחה חקירה גלוייה,
אם זו הכוונה שלך. למרות שנדמה
לי שהיה לי מושג על המדליפים.

1 1ו

העדה הבאה, ששמה נאסר לפירסום,
היתד, האשד, שהיתר. אמורה לקבל פרם
של 100 אלף ל״י עבור המידע בעניין הפיצוץ
בביתו של שילוני. בחקירה הכחישה
האשה בתוקף שהיא ידעה משהו, או ש השתתפה
בשיחה שבה תיכנן, לכאורה,
בצלאל מיזרחי, יחד עם אחרים, את הפיצוץ.

,חקירה ראשית של עורד־הדין
י ליכליך):
השופטת 1את היית פעם נוכחת ב;

שיחה,
שבה דובר שאדון שילוני עושה
לידידים שלך צרות, או משהו כזה?
העדה 1שום דבר.
השופטת: שום דבר כזד7 ,
העדה 1שום דבר.
השופטת ג כי בראיון הזה בעיתון
התפרסם כאילו שאת שמעת מפי האנשים
האלה שצריך לטפל באדון שילוני, כדי
שלא עשה לכם צרות.
העדה 1חס־וחלילד״ אני לא שמעתי
דבר כזה!
ליבליך 1את פנית, או פנה אליך אדם
בשם יוסי, ואמרת שאם ישלמו לך מאה
אלף לירות אז את מוכנה לתת עדות?
העדה: לא, לא בקשר לנושא הזה
בכלל! יוסי ואשתו חברים טובים שלי,
ותמיד הוא אומר לי אם אני יודעת על
כל מיני עברייני־מם, שאני אגיד לו. אני
לא יודעת כלום. אז עד היום גם לא
אמרתי לו כלום.
ליכליך 1אבל מאה אלף, הסכום הזה
הוזכר פעם?
העדה 1הוא הזכיר, לפעמים אנשים
מרוויחים מאה אלף לירות, חמש־מאות
אלף ל״י.
השופטת 1לא, שהפרס יכול להיות
מאה אלף?
העדה: שבא אלי? שהוא יציע לי
פרס של מאה אלף לירות? לא היד, דבר
כזה!
ליבליך 1לא היה דבר כזה? ממתי
ידוע לך שאת תוזמני להעיד במישפט
הזה?
העדה 1כל העניין הזה הגיע דרך מר
ולנטין (כתב הארץ).
ליבליך: ממתי?
העדה 1לפני שנתיים הוא התקשר
אלי.
ליניליך 1בפגישה שהיתר, לך עם ולנ-
טין. באיזה בית־קפה זה היה?
העדה 1בקפה רונדו. אני באתי עם
החברה שלי ועם הילדים. הייתי סקרנית
לדעת מה הוא רוצה.
ליבלין* :באותה פגישה, הסתובבו שם
שני בחורים בחוץ -חיכו לפגישה הזו.
כשמר ולנטין בא, הם התיישבו שם בצד
וניסו להאזין?
העדה: אני לא יודעת על דבר כזה.
באתי, האנשים שם התרוצצו, הילדים התרוצצו,
רצתי אחרי הילדים.
השופטת: את רצת אחרי הילדים?
העדה 1באתי עם שני הבנים שלי
והבן של החברה שלי. אני אומרת לו
כל הזמן: אני לא יודעת על מה אתה
מדבר, אני לא יודעת מה אתה רוצה
ממני.
ליבליך: תגידי, בבקשה. היה לך אוטו,
שפגעו בו?
העדה: כן.
לי ג לי ד: מה קרה לאוטו שלך?
העדה: עד היום אני לא יודעת. מיש-
טרת ישראל עוד לא מצאה.
השופטת: ולפי מה שאת ראית, איך
זה קרה?
העדה: אני לא יודעת, זה נשרף

בצורה מאוד משונה, כבוד השופטת. האוטו
היה שרוף רק בפנים. המנוע והכל
מבחוץ היה בסדר.
ה שו פטת: הריפוד, הכיסאות
העדה: הריפוד, הכיסאות ...רק בפנים
ד,״ה שרוף.
ה שו פטת: החלונות היו י פתוחים?
העדה: כבוד השופטת, אני לא משאירה
את החלונות פתוחים !
השופטת: טוב. פנית למישטרה ולא
היתד, לזה שום תוצאה?
העדה: שום תוצאה.
ה שו פטת: את שמעת ממישהו, אחר־כך,
בקשר להצתה הזו?
העדה: שום דבר. עד היום לא.
השופטת: שזה יכול להיות אות־אזהרה
למשהו?
העדה: לא, כבוד השופטת. עד היום
אני לא יודעת משום דבר, איך נשרף האוטו.

שופטת: ומאז יותר לא קרו לך
דברים מוזרים כאלה?
העדה: שום דבר.
ליכלי ך: גבירתי, השריפה של האוטו
היתד, אחרי הפגישה עם מר ולנטין, נכון1
העדה: כן, אולי הוא שרף לי את זה.

באותה נימה העיד גם נהגו של שילוני,
שהעביר את הצעת הפרס. הוא טען שלא
ידע מה התכוונה העדה למסור תמורת הפרס.

!ביק
דאהר*( ,
העדות הבאה היתה של מפקח־מישנה
רפאל בראונשטיין, שהעיד ני בחיפוש בבתיהם
של. רחמים אהרוני והוריו גילה,
בארנק של אמו, צ׳ק של בצלאל מיזרחי
על סך 25 אלף ל״י. החיפוש נערך בינואר
.1978
ה קי דהרא שי ת של עו ר ך ־ ה דין

ליכליך.

לי כ לי ך: אני עומד להגיש, לאחר
העדות הזאת, את העדות של מר מיזרחי
בבית־מישפט השלום, וגם תשובות שלו
לשאלות, אשר בהן הוא הכחיש כל קשר
איזה שהוא מיסחרי בינו לבין טוביה
אושרי ורחמים אד,רוני. אני שאלתי אותו
בחקירה אם הוא שותף איתם, אם הוא
עושה עסקים איתם, אם הוא תיכנן אי־פעם
עיסקה איתם — אף פעם. אם הוחלפו
כספים ביניהם. לכן העדות הזאת חשובה,
הן לצורך העניין של הוכחת הקשר בין
האנשים, והן לצורך עניין המהימנות של
מר מיזרחי.
מר בראונשטיין, אתה היית בביתו של
מר אהרוני, ועשית אצלו חיפוש בנושא.
אתה חקרת את מר אר-רוני בקשר לקשרים
שלו עם מר מיזרחי?
כ ר או ג ש טיין: חקרתי אותו בקשר
לכל הקשרים עם כל האנשים, את רחמים
אחרוני, והוא מסר לי גירסה לגבי כל
אחד ואחד.
ליכלי ך: בקשר לנושא של בצלאל
מיזרחי, מה היתד, גירסתו?
ה שו פטת: מה הוא עושה, רחמים
אחרוני?
לי כ לי ך: הוא סוחר בשר. הפעילות
הלגיטימית.
השופטת: אפשר לחיות מזה?
ליבליך: בהחלט. אפשר לחיות מזה
יפה מאד.
ליביליך: ובכן, מה הוא אמר לך לגבי
הקשר שלו עם מר מיזרחי?
כ ר או נ ש טי ין: יש איזה קשר.
לי כ לי ד: מה. הקשר?
ב ד אונ ש טיין: כספים, הלוואה, יש
קשר.
ה שו פטת: קשר מיסחרי או קשר חברתי?

דאונש טי י ן: לא, עסקים איתו לא
היו לו, ככה הוא אמר לי.
ה שו פטת: רק שהוא קיבל ממנו לפעמים
כספים?
כ ר אונ ש טיין: כן.
ה שו פטת: למה שהוא יתן לו כספים,
אם אין לו איתו עסקים?
ב ר אונ ש טיין: הלוואה או משהו כזה.
( ח קי רהנג די ת של עורק הדין

כ ס פי: השיק על סך 25,000ל״י לפקודת
רחמים אהרוני. השיק הזה נפרע
או לא נפרע?
ב ר אונ ש טיין: לא נפרע.
כ ס פי: לפי החקירה שלכם בבנק דיס־קננט,
מאיזה תאריך מאיזה סידרה ה־שיקים
האלה?
כ ר אוגי ט טיין: אין בידי...
כ ס פי: אתם חקרתם בבנק דיסקונט?

עד שילוני
״החלטה מאד טיפשה !״
כראונשטיין: אני חושב שכן.
כספי: תעיין בטובך בתיק ותאמר ל-
בית־המישפט אם מה שאני אומר לך,
שהשיק הזה הוא משנת 1966 או ,1967
ואף פעם לא נפרע — זה נכון 1
השופטת: אתה יודע מזה?
בראונשטיין: לא יודע.

מ סוי ת החשיש
אחרי פרשה של סיכסוך בין נזיזרחי
לבין שני קצבים, בקשר עם סחירי הבשר
שסופק לבית־מלון של נניזרחי, הגיע תורה
של מכונית החשיש.
עד, ששמו נאסר לפירסום, העיד כי
נתפס כאשר ניסה להעביר לאונייה, בדרך
לארצות־הברית, מכונית שבה הוסתרה
כמות גדולה של חשיש.
הסניגוריה ביקשה להוכיח כי בפרשה
זו היו מעורבים כמה מידידיו של בצלאל
מיזרחי, אך לא טענה כי מיזרחי עצמו
היה מעורב בפרשה.

עורד־הדין ליב

(חקירה •טל
ליף):
היטופטת: שים יד ימין על התנ״ך.
העד: הן־צדק.
השופטת: למה?
העד: לא מאמין בשטויות האלה.
השופטת: אתה לא מאמין באלוהים?
העד: לא.
1 ליכליף: אתה נתת ב־0ז 20.7.עדות
במישטרה, תסתכל בבקשה על צילום העדות
ועל חתימתך.
העד: אני לא נתתי שום עדות במיש־טרה.

ליכליד:

העד: לא!

לי כ לי ך: זו לא החתימה שלך?
העד: זאת לא החתימה שלי.
השופטת: בקשר לעניין הזה של החשיש,
שאני מבינה שהוא עניין די ישן,
אתה לא נתת עדות? לא חקרו אותך?
העד: לא נתתי עדות במישטרה.
השופטת: אתה לא יכול לזהות את
החתימה הזו?
העד: אני לא חותם כיום ככה, לא
זכור לי אם אז הייתי חותם ככה.
השופטת: יש להניח שחקרו אותך,

העד: כן, חקרו אותי, אבל אני אמרתי
שמה שיש לי להגיד אני אגיד בבית-
המישפט. היו כל מיני השערות של ה חוקרים,
שניסו לתדרך אותי, ניסו להסביר
לי איך הם רוצים לראות את העניין

השופטת: השאלה עכשיו פשוטה :
גבו ממך הודעות או לא?
העד: גבירתי, אני רוצה להסביר
פשוט, את תראי את כל העניין. החוקרים
אז ניסו להתוות לי קו, איך היה העניין.
אני אמרתי שאין לי מה להגיד. הם כתבו
מה שכתבו, ומאוחר יותר, כשהתנהל ה־מישפט,
הם הביאו את העדות שלי הזו
למישפט. אני אמרתי שאני לא אמרתי
את זה, ונשפטתי על כך על עדות סותרת
לשלושה חודשים מאסר, בנוסף על השש
שנים שקיבלתי. אז זהו.
השופטת: זאת אומרת -זו עדות ש
אתה
אחר־כך התכחשת אליה.
העד: התכחשתי אליה בפירוש.
השופט: ונשפטת על עדות סותרת.
העד: כן.

ליכדיך: הייתי רוצה להסביר. נתפסה
בנמל חיפה מכונית, ובה מאה קילו חשיש.
העד נתפס כעבור יום, נתן הודעה ב־מישטרה
על כל העניין, הודיע מי המממנים.
הוא אמר את השמות של המממנים.
לאחר זאת, כשהגיע המישפט כעבור ארבעה
חודשים, הוא הודיע בבית־המישפט
שהוא גילה את כל השמות, מבקש להתחשב
בזה, שיתף פעולה. נתנו לו עיסקה
עצומה, נתנו לו שש שנים בילבד, בהתחשב
בזה שהוא שיתף פעולה עם המיש-
טרה ונתן עדות נגד שותפיו. שותפיו זה
האנשים המעורבים במישפט.
ה שו פטת: אבל כשהם עמדו לדין,
אז הוא...
ליכלין* :בדיוק. עכשיו, עם כל הכ בוד,
גבירתי, זאת היא הברחת הסמים הגדולה
ביותר שהיתה עד אז, המימון בסכומים
עצומים, גם בממדים של שנת
60׳ וגם בממדים של היום. אני עומד לחקור
את העד על המעורבות של שני האנשים.
שהוא אחר־כך סתר את העדות
שלו מסיבות שאני רוצה להוכיח אותן,
זה המישפט שלי.
כספי: אני מבקש מחברי המלומד,
בהסכמתי, שגם יאמר לבית״המישפט אם
שמו של התובע נזכר. לא מדובר בצלאל
מיזרחי. זה באמת מרחיק לכת עכשיו להתחיל
לנהל מישפט בתוך מישפט, מי צדק
כשאמר מתי שאמר מה שאמר.
ליכליף: בעיתון (הארץ) מדובר שהתובע
פועל באמצעות רחמים אחרוני וטוביה
אושרי. על זה יובאו עדויות על
עדויות. עכשיו אני מביא פרשה אחת של
מאה קילו חשיש. כבודה, אני מבין את
הבעייה של העד; אבל העד אמר במיש־טרה,
בעדות שנחשבת לשבועה, שהם
איימו עליו...
העד: הכל שקר וכזב !
השופטת ׳ :אדוני !
העד: גברתי, הוא אומר דברים שאני
לא אמרתי.
ליפלי!״ :זה כתוב פה.
העד: אדוני, אני לא אמרתי את זה !
ליפליף: השוטר ישנו כאן.
העד: אז בבקשה, תביא את השוטר.
אני לא אמרתי דברים כאלה !
השופטת: אתה תדבר כאשר ישאלו
אותך. אתה עכשיו רק עד. תזכור את
התפקיד שלך בעניין הזה, כרגע.
ליבליך: כבודה, שני דברים ישנם
בעדות שהוא מסר במישטרה( .א) שה־מממנים
הם עמוס טוב ורחמים אהרוני.
(ב) שהם הופיעו אצלו בבית, כשהוא ניסה
לסגת ולהתחרט מן העיסקה, ואמרו לו:
״אם אתה תיסוג, תקבל כדור בראש.״

(חקירה נגדית של עודד־ הדין
כספי ) :
כספי: תגיד לי, את התובע אתה
מכיר?
השופטת: בצלאל מיזרחי.
העד: הכרתי אותו לפני, אחרי ש־
(המשך בעמוד )59

הנדון
(המשך מעמוד )27

אותו לא פעם, ככזו אוזני, מפי אישים
ערכיים, וכיכללם אנשי אש״ף.
אם לא תהיה דרך אחרת, זו תהיה
הדרך.
לפי פלד :״לפי ההנחה שלך, כל אחד
מהם, כל מי שירצה בכך ובעל עשרה
ילדים יחליט להיות אזרח נאמן, לובו
ערבית (אני מניח שהכוונה היתד : .לדבר
עברית) ,ללכת לבתי־ספר עבריים, לשלם
מיסיס, להתגייס לצבא, ליהרג על ביטחון־
המדינה, לבחור ולהיבחר לכנסת — והכל
כדי לדפוק אותנו. נורא ואיום.״

אפשר לנחש, על פי רמזים אלה,
שפלד וחכריו מתכוונים להעמיד
לפני הערכים מבקשיי׳האזרחות
תנאים כאלה, שיעקרו את החשק
לכך מליכם: לדכר עכרית, לשרת
כציה ״ל, לבטל את החינוך הערכי,
ומה עוד.
אבל נניח שאכן כך יקרה. מתוך יאוש
יסתגלו הערבים למצבם ברייך העברי,
ויקבלו את אזרחותו. מה הלאה?
פלד :״כעת, כמה יהודים יש? שלושה
מיליון. כמה יהודים יש בעולם? 11 מיליון.
ביחד 14 מיליון. כעת, אם תיווצר סכנה
שהחוקה הישראלית תופל בכנסת. בדרך
דמוקרטית, משוס ש־ 14 מיליון יהודים לא
יצליחו — או לא ירצו — לתמוך בה,
אם רובם יחליטו שלא לעלות ומיספר
ניכר מהתושבים הנוכחיים יירדו לארצות־הברית
— שיהיה כך ! לא מגיעה לעם
היהודי מדינה משלו. ולא מעניין אותי
מה כתוב בהצהרת האו״ם ומה כתוב בתנ״ך
ובכתבי הרצל ודבוטינסקי.״
עוד נחזור לפסוקים אלה. בינתיים נציין

לדעתו, לאצ״ל ערבי ולקק״ל ערבי, ולהקמת
מדינה פלסטינית.

ך• ך אד כך, הרייך של בני פלד לא
יהיה יהודי ולא יהיה דמוקרטי.
יהיה בו, קרוב לוודאי, רוב ערבי, ומובן
מאליו שהוא לא יוכל לשמור על חרדות־האדם.

שמזלזל כדמוגראפיה, מוכרח
גם לזלזל כדמוקראטיה. הא כהא
תליא.

זה אינו יכול להדאיג או להטריד את
הגנרל המהבהב, כי השקפת־עולמו היא
אנטי־דמוקרטית במילא — ולא רק כלפי
הערבים.
חלום של התפשטות, כיבוש, סיפוח ודיכוי
עמים אחרים, גם כשהוא מטורף,
אינו הופך את בעליו בהכרח לפאשיסט
— אם לא יצטרפו לכך יסודות אחרים
של השקפת־העולם הפאשיסטית. אולם, באופן
מופלא, הדברים כימעט תמיד באים
ביחד.
בני פלד אינו מרחיב בראיון זה את
הדיבור על השקפת־עולמו החברתית והרוחנית.
אך פה ושם פזורים בטכסט פסוקים,
המשלימים את התמונה.

לעיתים קרובות נדמה, כי בעיניו מקרות
של המיליטריסט המצוי — הורדת
רמת־המחייה אינה אמצעי בילבד, אלא
מטרה בפני עצמה, תרופה לנפש הלאומית
הנגועה ולגוף הלאומי הרכרוכי. מידה של
סתגפנות היא חלק בלתי־נפרד מהשקפת־עולמו
של הפאשיסט.
סתגפנות של העם, כמובן, ולא בהכרח
שלו עצמו. הרמן גרינג, מי שהיה מפקד
חיל-האוויר הגרוני, גיבור־מילחמה, טייס
קרבי עטור־עיטורים, שהרבה לדבר על
״חמאה או תותחים״ ,היה מפורסם בסעד
דות־השחיתות שלו, באוצרותיו השדודים
ובאורח־חייו הבזבזני עד להדהים. גם הוא
הגן על חגיגות־הראווה של קציניו.
מתלונן פלד:
״בשבת, בשעה תשע בבוקר, בין ה־מילחמות,
אי־אפשר למצוא מקוס־חנייה
על שפת־הים כבר 15 שנה. אנחנו עשירים
ולא נלחמנו קשה אף פעם.
״...האם זו רמת־החייס היחידה שבה
העם הזה יכול להתקיים? אתה רוצה לחיות
רק כך? אז תגיד: אני חי ברמת־חיים
גבוהה, אינני מוכן לעבוד בשבילה, ולכן
אני רוצה לוותר לאמריקאים. תגיד שאתה
לא מוכן להקריב שו םדבר כדי
להשיג יעד של שלום ופריחה כלכלית
בזכות עצמך. תגיד שאתה רוצה לחיות
כפי שאתה חי כעת. תודה בזאת.״
הגנרל, שנהגו הצמוד מחפש מקום־חגייה
בשבת בבוקר למכונית־השרד שלו, אינו
מתעניין בגורלם של מאות האלפים החיים
על גבול העוני, ושאינם חולמים על מכונית,
ולא כל שכן על מקום־חנייה.

^ כל השאיפה לרמת־מחייה נאותה
\ * היא רק אחת המחלות הפוקדות אותנו.
האלוף אינו חוסך את שיבטו. הדמוקרטיה
המשתוללת אוכלת כל חלקה טובה.
״אם יש משהו שאני חושש ממנו, הרי
זו רוחו של העם. אם יש חזית אחת
שנפרצה אצלנו, הרי זו המירקם המודאלי
של העם הזה, או, ליתר דיוק, של
מי שמדבר בשמו. לפחות כלפי חוץ נוצר
הרושם שלא נותר לעס חוט־שדרה: מפונק,
לא מוכן להקריב שום דבר למען
שום דבר.״

עם מפונק. עם שאינו מוט להב־ריב.
וגם עם מטומטם.
״הישראלי המצוי, בחייו הפרטיים, הוא
אדם די נבון ונורמאלי. אבל בחייו הציבוריים
הוא מטומטם.״

אלא אם כן הפיתרון האמיתי
הוא שלא לתת לאנשים אדה אזרחות,
להחזיק אותם כמעמד של
״גרים״ חסרי כל זכויות, ו״להעי־מעכר
לגכודות או לסלק כדרך אחרת״
עד כמה שאפשר יותר מהם.
מובן שהוא דוחה בבוז ובשאט־נפש את
ה״אוטונומיה״ של מנחם בגין, שתביא,

על הסתירה ההגיונית הזאת
מתגבר הפאשיסט המצוי באמצעות
המצאה, שהיא חיונית לתפי•
סת-העולם הפאשיסטית :״האוייב
הפנימי״.

ך א העם הוא רקוב. לא העם הוא
/רכרוכי, פחדן, מטומטם. לא. העם
הוא, בעצם, בסדר. אבל יש מי שמעעזית

כאן אנו מגיעים אל סתירה,
הטבועה כמהותו שד הפאשיסט המצוי.
היא בולטת בכתביהם שד כד
הפאשיסטים למיניהם, גנרלים וטו
דאים־ראשונים כאחד.
מצד אחד: האופי הפאשיסטי הוא מתנשא
ושחצן, והוא חדור בוז לעם הפשוט.
עצם השקפתו האנטי־דמוקרטית מבוססת
על זילזול תהומי בעם. אך באותה שעה
מעלה הפאשיסט את העם הזה על נס
כפאר היצירה, שמגיע לו להשמיד עמים
אחרים או לרדות בהם .״עם אדונים״,

ך* אוייב הפנימי הוא גדול ורב. אם
י י לא נקום עליו במהרה, התוצאות עלולות
להיות נוראות.
״ישראל נסחפה בגל השמאל החדש,
ששטף וניגע את העולם המערבי היחל
מלפני 12 שנה — ונדבקה במחלה.״
לא ׳רק קשר נפשע יש כאן, לא רק
קונספירציה נוראית, אלא גם מחלה. המילה
״מחלה״ ,כהגדרה להשקפות מתנגדיו, היא
סימן־ההיכר של הפאשיסט המצוי. כי במקום
שיש מחלה, יש חיידקים.

וחיידקים צריכים להשמיד, פיסית,
בדי רחמים.

מי הם החיידקים?
קודם כל, אותם משוררים, פרופסורים,
זמרים וכר. אבל, אויה, המחלה דבקה גם
בארזים. אפילו בגנרלים של חיל־האוויר.
בעזר וייצמן, למשל.
״(עזר וייצמן) טיפס על הפחדים וההיסטריה
שלכם בצורה יוצאת מהכלל.
הוא גבר פיקח.״
עזר וייצמן מנע, בשעתו, את מינויו
של בני פלד כמפקד חיל־האוויר במקומו.
אולי — מי יודע — מונחה גם הוא על-
ידי הקג״ב, שרצה לחסום את הדרך לפני
הגנרל החושף את המזימות האפלות של
מוסקווה1

כל הגנרלים המהכהכים, כעדלם
כולו, המטיפים למילחמה ולהתפשטות,
מדכרים גם על הורדת רמת־המחייה.
הכרירה הקלאסית היא
״חמאה או תותחים״.

את רמת-המחייה שד העם הזה
צריכים להוריד, באופן דראסטי,
כדי לממן את ״הצעידה הקדה״ אד
הרייך. תותחים במקום חמאה.

רק שפלד רואה אפשרות זו בעיניו האפורות,
ואינו מציע לה פיתרון.

״גזע עליון״ ,״עם סגולה״ ,״עם נבחר״,
״הגזע הארי״ ,״הגזע הלבן״ ומה עוד.

לדכאו ולבוכנוואלד, לשריפת־הספרים.

מכאן רק צעד אחד לתנועת
״שלום עכשיו״ .אין צורך לבזבז
מדים רבות עד חבורה בוגדנית זו.
האדון? פלד
חמאה או תותחים?
אותו. יש מי שהורם אותו מבפנים. יש
גייס חמישי.

האוייב הפנימי: היהודים, הבוהאינטלקטוהחופשיים, נים אלים,
הקומוניסטים, הקוסמופודי
טים, מחללי-הגזע, אוייכי־המהפכה,
הטרוצקיסטים, בני־השטן ,׳האדומים,
השחורים, הוורודים.

אין פאשיזם, ואין שום מישטר טוטא-
ליטרי, שאין לו אוייב פנימי.

גם לפלד יש, ברוך השם.

העם הוא מפונק, מטומטם, חסר־מוראל?
זה רק נדמה. כי :״אני חושב שזו קליפה
דקה.״
הכיצד, שאל המראיין, האם יש קשר
מתוחכם, שהופעל נגדנו על־ידי האוייב ז

כאן בא אהד ההיבהובים החטובים
ביותר שד הגנרל, השופך אור
אד תוככי נישמתו.

נא לקרוא בעיון:
״אינני מאמין שיש תוכנית־אב המכונה
,איך להרוס את המירקם המוראלי של
מדינת ישראל׳ .אבל אני מאמין שזו פעולה
מתוחכמת יחסית — שהייתי מתפלא אלמלא
בוצעה — המונחית על־ידי הגוש
המיזרחי ביכלל, וברית־המועצות בפרט,
ובמודע ושלא במודע על־ידי פלגים בעם
היהודי, שמעולם לא ראו בעין יפה את
הפיתרון הציוני.
״אני סבור שיש מחזאים, משוררים,
זמרים, ציירים, סופרים, מורים, פרופסורים
— שיש מישהו שעוזר להם ודואג שיילכו
כדרך הזאת.
״באווירה הכללית של מדינה דמוקרא־טית
חופשית עד קיצוניות — גופים כאלה
יכולים לפעול בקלות. למדינה הזו אין
אפילו נוגדן אחד.״
כדאי לקרוא פסוקים אלה פעמיים־שלוש.
נאמר בהם, לא פחות ולא יותר מאשר

• מוסדות סמויים של ברית
המועצות וגרורותיה פועלים כדי
להרוס את המדינה מבפנים.
• הם נעזרים על־ידי ״פלגים בעם
היהודי״ .לא יחידים, אלא פלגים. ולא
פלג אחד, אלא כמה פלגים.
• המוראל הלאומי נהרס על־ידי מחזאים׳
משוררים, זמרים, ציירים, סופרים,
מורים, פרופסורים. כלומר: האינטליגנ ציה
של המדינה.

• הם עושים זאת ״במודע ושלא
במודע״ .כלומר: לפחות הלק מהם
עושה זאת בכוונה תחילה, כסוכנים
מודעים שד הקג״ב הסובייטי.
• הדבר הורס את ״המירקם המודאלי״
של העם.
• כל זה מפני שהדמוקרטיה היא
חופשית וקיצונית מדי.

הנה הוא בכל תיפארתז: האוייב
הפנימי. הגייס ההמייטי. הקשר
הנפשע.
הנד. ג׳ו מק־קארתי. הנה הדרך המובילה

״הס רוצים לא יותר מחחה־שכיוות
במיזרח־התיכון. אני רוצה להיות בעל־בית.
כי לי יש נכדים, ולאנשי שלום־
עכשיו אין נכדים. או שהם חושבים שהנכדים
שלהם יכולים לחיות במונטריאול.
שלי אינם יכולים לחיות במונטריאול.״
הנה כי כן: אספסוף של יורדים, או
אבותיהם של יורדים, נגועי השמאל החדש,
חניכי המורים והסופרים סוכני־הקג״ב.

התמונה ברורה. גם המסקנה.

להגיע לשילטון רק בתנאים קטסטרופליים,
בעיתות משבר לאומי גדול.
הנה הקטע המתאים בראיון1
שאלה :״אינך רוצה להיבחר באיזה
שלב ז״
פלד :״לא על ידן.״
שאלה :״על־ידי מין״
פלד :״בדור הבא. כשתתפכחו. כש־תתרפאו.
אולי האמריקאים באמת ירפאו
אתכם. אני מת שקארטר יתן לחיצה טובה
ויפסיק את הסיוע. כשהבטן תתרוקן פה
קצת — המוח יתחיל שוב לעבוד.״
זהו מירשם בדוק. האלוף המהבהב למד
את ההיסטוריה.

אדולף !היטדר, למשל, הגיע ל
שילטון כאשר היו בגרמניה שישה
מיליון מובטלים.

ן* מה אנשים יודעי־דבר, שדיברתי
עימם על ראיונו של פלד, חייכו נ־ברחמנות,
כמי שאומרים: עזוב, אנחנו
מכירים אותו. חסר לו בורג בראש.

איני מציע לחייך. איני מציע
לזלזל. כי זוהי הדרך המובילה
לחורבן בית שלישי.

יש בפאשיזם, בכל פאשיזם, נימיה
של הרס־עצמי, שאינו יודע מעצור.
במילחמת־העולם השניה אמר היטלר,
באחד מנאומיו, שאם העם הגרמני אינו
די חזק ברוחו כדי להחזיק מעמד ולנצח,
הרי מגיע לו להימחק מעל פני האדמה.
הרדיו הבריטי הקליט פסוק זה, ושידר
אותו לאחר מכן מאות פעמים בשידוריו
לגרמניה. איני יודע כמה רבבות חיילים
גרמניים שמעו שידורים אלה והחליטו
שאסור להם להקריב את חייהם למען מטורף
המסוגל לאמר דברים כאלה. גרמניה
נכנעה, קמה מחדש על רגליה, וכיום היא
חזקה יותר מתמיד.
אני מבקש לחזור ולהפנות את תשומת-
הלב לפסוקים אלה בדבריו של הגנרל
פלד:
״אם תיווצר סכנה שהחוקה הישראלית
תופל בכנסת בדרך דמוקרטית, משום ש־
14 מיליון יהודים לא יצליחו — או לא
ירצו — לתמוך בה, אס רובם יחליטו
שלא לעלות ומיספר ניכר מהתושבים הנוכחיים
יירדו לארצות־הברית — שיהיה
כך ! לא מגיעה לעם היהודי מדינה משלו.״
הנה הברירה, הנובעת מתפיסתו של פלד,
על פי פלד עצמו: הרייך הישראלי שהוא
מציע, או חיסול מדינת־ישראל.

משהד אכן מהבהב כאן. ברק שד
שיגעון.

!פתחה !

מסעדת ״ספארי׳ גלילות
המסעדה הרביעית ברשת מסעדות ,,ספארי״
מבחרהסל טי ם ו הב ש רי ם ב אי כו תוב אווי ר ה
של מסע דו ת ״ ספא רי ״

,/ספארי״ גלילות —

תחנת הדלק צומת אכדיה•

קול המפרסם

הו דעה
מוג שכש רו ת ל צי בו ר
ע״י ״איגוד שרו תי הדברה בי שראל ־
עם בוא הקיץ קיימת בעיה של ריבוי החרקים המעופפים והזוחלים כגון: תיקנים
(ג׳וקים) ,נמלים וכדומה. חרקים אלו גורמים נזק כלכלי ובריאותי ניכר בדירות
ובתי עסק.
כמדי שנה מציעים מדבירים את שרותיהם לציבור הרחב. הדברה ע״י מדביר
מוסמר, מקצועי ומנוסה היא פתרון מודרני ובטוח לחיסול בעית המזיקים.
,מקצוע ההדברה מעוגן בחוק (קובץ תקנות )3310 ורק מדביר המוסמך ע״י
משרד הבריאות רשאי לעסוק בו.
לציבור מוצעים שרותי הדברה ע״י גורמים שונים ובמחירים שונים. הציבור
מתבקש לטובתו לוודא כי המדביר הוא בעל רשיון ממשרד הבריאות. מספר
הרשיון חייב להופיע על כל פרסומיו (בעתונות, בכרטיס הביקור וכדומה) ,יחד
עם שמו, כתובתו ומס׳ רשיון העסק. חיטוי מקצועי ויעיל יכול להתבצע רק ע״י
מדביר מוכר ומוסמך אשר יש לו ידע, נסיון, ציוד וחומרים מתאימים.
מחיר זול המוצע ע״י מדביר לא מוסמך אינו מבטיח את חיסול הנגע.
כל חברי ״אגוד שרותי הדברה בישראל״ הם מורשים מוכרים ומנוסים ועומדים
בפיקוח משרד הבריאות.
המדבירים המופיעים ברשימה זו מתחייבים לתת שרות מהימן ואחראי, בהתאם

לחוקי משרד הבריאות (ק. ת.) 3310 .
שם העסק

טלפון

המחטא —
ש. גולדשטיין כע״מ 7־33515־03

דור 1ש/יה

ורפיקאי/ת

גולדשטיין שלמה 4

תל־אביב
ארלינגר 1

226־02

קרית־אונו
בילינסון 23

103528

פ.א.ג. שרותים כע״ט

758822־ 03 בוקצ׳ן נחמיה

דפוס בל כע״מ

972562־ 03 רונן ראובן

114 כפר טרומן

א. מושקוביץ
ובניו כע״מ

522856־04

״שרון״ שרות הדברה

222229־ 02 שרון שלמה

״שמד׳ אגרונום

450264־ 03 צבעון אבי

מעולה ומנוסה לסטודיו לגרפיקה

איתן עמיחי —
הדברת מזיקים

כמשרד פירסום כת״א — טל 252742 .

״אוזן״ — חיטוי
והדברת מזיקים

המולס הזה 2128

שם המדביר מספר והאחראי תעודת
סוחר
כתובת העסק

מירב יגאל

עמיחי איתן

22987־052

94312/68

חיפה
רח׳ נהלל 17

135 ירושלים
רח׳ חבצלת 6

1/5554

תר־אביב
יהודה המכבי 13

977663

רמת־גן
מודיעין 18

481/75

כפר־סבא
ויצמן 62

98728

6־5־790114־03
אוזן יהושע
מספר רשיון
עסק

במדינה

הסש-ששו הואש
ש7ו1חוץ

ת ח בו ר ה
קיצורי ה ד מי ם
תושבי הוד״השרון—רמתיים
משתוקקים לחני;• הביתה
מהי — אד?פעמים אינם
זובים להניע ב?7

הדרך צלחה לד כאשר אתה כותכנן אותה כראוי. כאשר
אתה מנסה להקדים את הצפוי לך.
״ כל ביסוח לנוסע לחו״ל ״ הוא בבחינת הכרח לכל
טיול מוצלח,״הסנה״ אינה יכולה למנוע
תאונות או מחלות, אך אנו נשלם הוצאות אישפוז
בבית חולים (במטבע זר. 1נפצה את הנפגע בעבור נזק
גופני, אבדו הוצאות הנסיעה והוצאות אחדות.
לכן, למען תצלח דרכך,בטח עצמך ב״הסנה״ -קבוצת
הביטוח הגדולה בישראל.
שים לב: כל הרוכש ״כל ביטוח לנוסע לחו״ל״ יקבל,
חינם אין כסף, מדריד למטייל בחו״ל בהוצאת ״הסגה״.

חברה •טר אליח לביטוח

שוות׳ חיטוי

הדברת הג׳וקים
150ל״י
רשיון משרד הבריאות ,186
רחוב ברזילי 13
טל ,614572 .ת״א
מזכירה אוטומטית
מורלה דאזפנזים המעוצבים כיצירת אומנות

ג ׳וד קראו
מ ציג ה
ריאליזם נאיבי
צוותא לתרבות מתקדמת
אבן גבירול 30
יוני — 1978 בל יום
19.00—21.00 — 10.00—13.00

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פילסו אידי א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)

סלפה 227118 ,227117
חניה חופשית

אחת האימרות המפורסמות של חכמינו
זיכרונם־לברכה אומרת, כי הדרך הקצרה
היא תמיד הארוכה יותר, וכי הדרך הארוכה
היא תמיד הקצרה ביותר. לא כך סבורים
חושבי הוד-השרון י—רמתיים, הנוסעים בכביש
גהה כדי להגיע למקום מגוריהם.
האיזור, הטובל בירק, הפך באחרונה
לפופולארי, במיוחד בקרב אנשי הבוהימה.
אלה, המחפשים מקום מגורים מחוץ לעיר
הסואנת, אך שיהיה קרוב למרכזי הבידור
והשעשועים, החלו להיאחז באיזור ולהתנהל

איזור הוד־השרון—רמתיים מאוכלס בכפרים
קטנים השוכנים בשולי כביש גהה,
מצומת מורשה עד לצומת רעננה. הכביש
המחבר את שני הצמתים הוא כביש דו*
מסלולי שמכוניות נוסעות בו במהירות
עצומה, כיוון שהוא נחשב כאוטוסטרדה
למרות שאין בו מסלולים נפרדים. הוא
נחשב גם כדבר נוסף. כאחד הכבישים המסוכנים
ביותר בארץ.
כמעט שאין -חולף שבוע מבלי שתתרחש
תאונת־דרכים בכביש זה, ומחיר הדמים
שגבה עד היום כבד מאד. בימים אלה
מושלמים תהליכי בניית מסלול נוסף ל*
כביש, אך תושבי הוד־השרון נמנעים ככל
יכולתם מלנסוע בו, ומשום כך מוצאים
להם דרכי־קיצור שונות ומשונות.
אך לתושבים הוותיקים במקום ברור
וידוע, כי השלמת המסלול הנוסף תשנה
את הווי המקום. אמר השבוע איכר מכפר
הדר :״ברגע שייבנו פה אוטוסטרדה, יהפוך
המקום לפופולארי יותר ויותר והרבה
עירוניים, הנחנקים בעיר הגדולה, יבואו
להתגורר כאן.״
בינתיים מנסים כמה מתושבי האיזור
להסתגר ולהפנות את הגב לזרים הבאים
לתור את הסביבה. אנשי רמות־׳השבים,
למשל, שומרים על צביונו המיוחד של
הכפר השקט שלהם. הם מוכרים בתים
רק לאנשים מוכרים או לבני מישפחות
מקומיות.
מתחת לגשר. הקיצור הראשון, שנעשה
על־ידי אחד מתושבי הוד־השרון ושפתה
פתח לכל התושבים, היה מסוכן ביותר.
בדרך מצומת מורשה לצומת רעננה, מ־תהת
לגשר השני, ירד אותו תושב עם
מכוניתו אל מתחת לגשר, חצה את שדה
התרד ויצא לכיוון כפר הדר. משם ועד
לדרך השרון, רחובה הראשי של הוד־השרון,
היתד, הדרך קצרה. תקופה ארוכה
השתמשו התושבים בקיצור זה, עד שבאו
הגשמים וחשפו את הסלעים, והוא הפך
מסוכן ומכוניות רבות נתקעו בו.
אז התגלה הקיצור השני. הוא היה נוח
ביותר לכיוון תל־אביב, אך מסוכן מאד
מכיוון תל־אביב. שוב, היה זה הגשר השני
שסימן את הקיצור. מצירו השמאלי
של הגשר התגלה שביל־עפר שהקיף את
הפרדסים שבשולי הכביש, ובעד הפרדסים
אפשר היה לחצות את כביש גהה מעל
לגשר ולעבור לכפר הדר.
שביל עפר. אולם לבאים מכיוון תל-
אביב לכפר־הדר היה הקיצור כרוך בסכנת־נפשות,
שכן על הנהג היד, לחצות את ה כביש
הסואן כדי להגיע אל השביל ש בעברו
השני. אך הקיצור, שהפך פופולארי
מאד, החזיק מעמד חודשיים בלבד. לא
ברור מי — בעל הפרדס או המישטרה
— הם שגרמו את הפסקת השימוש בו.
אך לילה אחד, כששבו תושבי הוד־השרון
מקצרי־הדרך לבתיהם, התגלה לפניהם
קיר־עפר ענק שחסם בעדם את הדרך.
התושבים לא ויתרו, ובאחרונה נמצא
קיצור־דרך נוסף, מסוכן לא פחות. כדי
להשתמש בקיצור זה יש לרדת אל שביל ד,עפר
שנסלל כדי להכשיר את המסלול השני
של האוטוסטרדה, ולחצות מתחת ל גשר.
אך ריגבי העפר והבורות שבדרך,
כבר גרמו שמכוניות רבות ייתקעו. עד
שיימצא קיצור־דרך חדש, או עד שתעמיד
מישטרת ישראל שוטר שיעצור בעד הנהגים
המשתוקקים לקצר את דרכם ואגב
כך את חייהם, תימשך מילחמת הקיצורים
של תושבי הוד־השרון בכביש המסוכן.
העולם הזה 2128

7ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! לא לגברים!
7זכ7ז

בישולים
עולמיים בתציי
>:11י1.1יג י ש —ר־/י
את כל מירשמי חג־השבועות גמרתי
לעצמי כאשר נתתי סתם כך, באמצע השנה,
את מירשם עוגת הגבינה האוורירית
המיתמרת לגובה מטר, והנימוחה כמו ב-
קונדיטוריה. אבל, לא אלמן ישראל. פיש־פשתי
בזיכרון ומצאתי מירשם של בלינצ׳י
הונגרי שהייתי משתגעת עליו ואשר היה
מוגש במיסעדה ירושלמית אחת. שנים
הייתי רעבה למירשם, עד שיום אחד אמרתי
לעצמי. חמור גדול! מה יהיה אם תנסי
להרכיב אותו לבד 1ניסיתי, וזה היה
יופי. בלינצ׳י בובה — עולמי. טעים טעים
ונהדר. אז ככה.
בפינגץ מכינים את רוטב האגוזים: ממי סים
רבע חבילה מרגרינה ( 50 גרם) בלי
מלח, עם חצי־כוס מים. שופכים 100 גרם
אגוזים טחונים וקצוצים דק דקיק, וחמש
כפות סוכר. בוחשים, מורידים מהאש,
מצננים טיפה. מערבלים בבלנדר את הבצק
לחביתית. ביצה שלמה +כוס קמח +
כוס חלב +קורט מלח +כף סוכר.
במחבת טפלון מכינים אותן דקות ועדינות.
כל בלינצ׳יה כזו מורחים לגמרי בשפע
רוטב אגוזים (כמו שמורחים פרוסת-לחם
בחמאה) ,מגלגלים, מורחים גם למעלה
כף רוטב, ומגישים. אוח! זה עצום!

פ;1נג\>ם
עזרה ראשונה
אחול מג־וק־ת
״הו,״ צחק בעלי מהכתוב בפומפואר .״אז
בכל זאת יש משהו שאת לא יודעת!״ והתחיל
לרוץ בכל הבית, בידיעה ברורה —
שארוץ אחריו .״ממזר,״ צווחתי אחרי גבו,
״אתה יודע משהו שלא סיפרת לי!״ הוא
עצר בחריקה, הפך פניו, ליחשש בהתגרות:
״נכון, צוציק !״ וטס לי מתוך היד. נראה

פומפואר ־ בזלחרקר בשריר־התענח״ות

עד שמוישל׳ה נוסע ללונדון לעשות תיקונים ושיפוצים, יכולה
הגברת לד,שאר במקומה, ולהתחיל בתוכנית־אימונים פנטסטית,
אשר תהפוך את עצמה למשהו נדיר ויקר־מציאות. בעלת הכושר
הבא, שפרטיו יפורטו להלן, איבד, צריכה לדאוג יותר לעולם
בקשר לבני־זוג ממין זכר. אלה יהרגו עצמם בעד הזכות ליהנות
אתה ביחד, באופן בילבדי ובילעדי מהשיגעון האכסטאטי העצום
ביותר שקיים. הכושר דלהלן מפותח באופן שיטתי בייחוד אצל
בנות שבטים חבשיים מסוימים. רוצים לדעת מה הן עושות?
פרם־פרם״פרם פרם־פרם־פרם פרם-פרם־פראאאהם: הן מפתחות
את שרירי כיווץ הנרתיק עד כדי גרימת כאב לגבר. בשבתן
על ירכיו, הן יכולות להביאו לאורגזם בלא להניע שום אבר
אחר בגופן( .שכה אחיה, מתחבא כאן גבר! שמעתי את יללת
הכיסופים של השאקאלים!) אמניות אלו קרויות בפי הערבים
״קאסברי״ — שפרושו ״הלוחצת״ .סוחרי העבדים היו משלמים
הון עתק תמורתן. אין לזה שום קשר עם גזע, רבותי, אלא עם
אימון שיטתי.
וכאן נכנס לתמונה ד״!ר רוברט צ׳רתהאם הזכור לטוב, הסכסד
לוג הנודע. הוא מסביר, שהשריר המקיף את הלה (נרתיק —
בעיברית מדוברת) ושריר־הסוגר של הלח הם שרירים בלתי-
רצוניים. ניתן להופכם לשרירים רצוניים באופן אבסולוטי על-ידי
תירגול פעוט ולא מסובך. שרירים אלה יכולים לפעול לפי רצון
האשה, בכל עת שתחפוץ בכך. היא יכולה לאלץ אותם לציית לה
מפני שהם קשורים בשרירי החלחולת ושרירי פישזטבעת, שבהם
היא שולטת על־ידי לחיצה או הידוק.
אשד, הלומדת להפעיל שרירים אלד, כרצונה, לא זו בלבד
שתוכל לחזקם בעזרת תירגול יומיומי, אלא שתודות לחיזוקם
יתרחשו שלושה דברים חשובים: עוצמת האביונה שלה תגבר
בעת הגיעה לשיא> היא יתקנה לעצמה טכניקת־מישגל שתשעבד
אליה את בן-זוגה למשך כל חייו, מפני שכל גבר שהתנסה מעודו
בגירוי אברו על-ידי הידוק שרירי הלדן והרפייתם — במיוחד
השריר־הסוגר של הלח — יעיד שהדבר יוצר חווייה של
אכסטאזה גופנית אשר אולי שום גרוי מיני אחר אינו יכול
להשתוות אליה. אין כל אפשרות לתאר תחושות אלו במילים,
יש להתנסות בהן.
כמו־כן, על־ידי החזקת הפין בפנוכו, באחיזה הדוקה, ניתן
מנעמי החיים ומוישלה — תצלום מישפחתי
להתנסות בתחושת ה״מלאות״ הנפלאה, ללא שום קשר עם גודלו.
כל הנדרש למען השגת מטרה זו, הוא הנכונות להקדיש כעשר
קטנים והולכים, מאפשרת למרבית הנשים לתפוס ממש בחוזקה.
דקות מדי יום ביומו לתירגולם ישל שרירים אלו.
וכך עושים זאת. תחילה, על האישה להצטייד בחפץ שגודלו, אפילו אצבע או עיפרון.
הפגם הפסיכולוגי בשיטה, הוא שאילו יכלה האשה לדעת
בקירוב, כגודל הפין של בן־זוגה אין!״ הודיעה לי חברה
אחת .״לא מוכרים בשום מקום חיידקים!״) אבל, רוב הנשים כי שריריה מתחזקים בהתמדה, כפי שבאמת קורה, היה מוחה
מגיב בצורה שהיתה מחישה את התקדמותה.
תמצאנה מבחנת־פלסטיק שניתן להשיגה בבית־מרקחת. את החפץ
קושי פסיכולוגי זה הוסר, תודות למכשיר שיצא לשוק
יש לתחוב לתוך הלדן אחרי שסכים אותו היטב. הוייסה!!! הויסה!!!
מדעתה ונקרא וסת (רגולטור) שרירי הלדו 1 .0הוא מורכב
הלו! לעצור!!! אנחנו כעת באופרה אחרת! על-ידי ״לחיצה״
כופים על שרירי החלחולת ושרירי פי-הטבעת להתכווץ, כך שהם ממבחן חלול עשוי גומי רך, המעוצב בדמות פין. צינורית מחברת
המבחן אל מונה כאשר מתכווצים שרירי ד,לדן, מתנועעת מחט על
חופשיים ואוחזים ׳בחפץ שבלדן.
תחילה, וקרוב לוודאי במשך השבוע הראשון, כלל לא חשים פני לוח־המידה, ומציינת את עוצמת ההתכווצויות. המחט מציינת
בפעולתם של שרירי הסוגר ושרירי ה,לדן. אולם, אם מתמידים את העוצמה גם כאשר האשד, עצמה אינה חשה בהתכווצויות.
בכך, כעבור זמן־מה, חשים בבירור את תנועתם. בכל אחד בכך, ממש בהתחלה, ניתן עידוד נפשי רב. הנשים שכבר מסוגלות
מהאימונים שלאחר־מכן תהיה תגובת השרירים עזה יותר ויותר. לכווץ את שרירי הלדן שלהן תוכלנה, תודות למכשיר זה, להחזיקם
בכושר מצויין. המכשיר 1.0.עדיין יקר מעט, אולב
כאשר חשים כי השרירים אוחזים ממש בחוזקה את החפץ שבלדן,

יש להחליפו באחר, קטן ממנו. ושוב, עדיף מבחנה.
הניסיונות לאמן את ד,לדן לאחוז בחוזקה בחפץ קטן יותר 1111165 81. £0051011 1^ 1, ,יז6קק? 80015 1151. 3. 1ז\¥0ס 0ץ\ 1:1
מחזקים את שריריו עוד יותר. שיטה זאת, של שימוש בחפצים 51מ§13מ £הוא יגשר אותכן לחברה המייצרת את המכשיר.

אוח זה!מצחיק

כדורגל יץ ז*
העכברים* שיחקו י***יי*יר*

נגד הפילים
התוצאה, במחצית, היתה כמובן שלו־שים־אפס
לטובת הפילים. המאמן הנרגש
של העכברים אסף את עכבריו ל-
תידרוך אחרון. ברגל דקיקה, מלאה מרץ,
רקע על הדשא.
״או־קי חבר׳ה סינן בנחישות החלטה
.״אנחנו עולים עכשיו על המיגרש,
ואני רוצח שיהיה ברור!״ צימצם עיניו
בערמומיות .״גרמנו עם הטאקטיקה !
מעכשיו ~ כסח ! ״

כל*כך ת מים — פל-בן ממזר
היה בעליל שהוא נהנה מהמירדף יותר
מכדי שיפסיק אותו. אי לכך, ניטעתי באמצע
הסלון, והכרזתי שאם הוא לא בא
תיכף ומייד, אני מתחילה להפעיל את
הסירנה, וכל השכנים ישמעו צעקות. מתוך
אחד הפתחים הבליח ראשו של בעלי, די
מבוהל.
״לא !״ קרא באי־אמון ,״את לא תעשי את
זה !״ גם לא תיכננתי, אבל זה עבד.
אירוע נעלם בעברו של אלופי הותיר את
המושג ״שכנים — צעקות״ בתור טראומה
בלתי־עבירה. באתי אליו בשקט, ותפסתי

אותו כמו פרי בשל .״הראית!״ התריס,
כאשר קלט שרומה. על כל פנים, ברירה
לא היתה לו, לכן סיפר לי את הסיפור
הפולקלוריסטי הבא :
באירופה של ילדותו, היו באים הכפריים
למכור את תוצרתם בעיר. זאת היתד,
כבר מין מסורת אצל הכפריות להיעלם
מעיני הבעל, ובצחוק מתפקע מאושר והתרגשות,
לרוץ אל מתחת לגשרים של הדנובה,
שם חיכו להן עלמי חמד, תוססים
באותה טמפרטורה. בלי גינוני נימוס והתוודעות
מיותרים, חוץ מכרטיס־הביקור

המזדקר־לעין, היו מתחילים הבחורים לחפור
מתחת לשיפעת החצאיות, ולחבק להן
את הגב בתרגיל־כיפוף מקובל. אחרי כמה
בחורים בריאים היה כרוי כבר בור בקוטר
קילומטר בין הבהונות. אי לכך, היו שולפות
המדונות את ״האבן החמוצה״ ,מרטיבות
אותה, משפשפות בה היטב, והפלא
היד, קם ומתרחש. תוך דקה היה העסק
מתכווץ לממדים של בתולה. אל הבעל היו
חוזרות העלמות חמות־הדם בעפעפיים
מצניעות.
ההוא, שהכיר את הסחורה שלו, יוכל
לבדוק עד קץ הדורות. גן־נעול־אחותי־כלה
היה מוצא תמיד.
הרסתי את המוח. מה זה בעיברית ״האבן
החמוצה״ ? אבל יגעת ומצאת, תאמין. מתברר
שניתן להשיג אותה בכל בית־מירקחת.
זה פשוט האבן העוצרת דם ! זו, אכן חמוצה,
ונמכרת גם בצורת עיפרון. מוכרח
להיות בזה משהו! אולי זה באמת עוצר
את הדם על־ידי כיווץ תאים?

קרן!השפע של

דן בן־אמוץ
איזה כיף לבן־אדם שיש לו מוח שופע
כמו פונטאנה אדירה. פונטנה זו משפריצו
חגיגות אמנותיות לנשמה, ועושה לצופיג
בו אושר׳ים בראש.
התערוכה השלישית, והכי יפה של דן
בן־אמוץ, מתקיימת עכשיו בגלריה דלסון
ריכטר ביפו. התערוכה, הקרויה ״אופטיק
ארט״ ,מורכבת מפסלים ותמונות קינטיות
בכל מיני וצירופי זכוכית ועץ — שיקוי
פיות זוהרות ויפהפיות. יש ביצירות אל!
משהו מרתק ומהפנט כמו להבות־אש. ה!
משתנות, צופנות הפתעות עם כל נגיעה!
עם כל זווית־ראיה חדשה.
יכולתי לתאר ממה ואיך מורכבת ה
תערוכה. ובכן, לא אעשה זאת. תמיד יהי[1
מצוי החכם האוהב לתפוס את הפרינציפ
ולהחמיץ בכך את הכל. אי-אפשר לתאו
זאת, אי־אפשר להסביר זאת, צריך לראוו
זאת, ואז להבין הכל. הדברים של דן בן!
אמוץ נוגעים ללב, לנשמה, לשכל, להומור
ולידיים — המגרדות לפתע בחשק יצירת
מענה.
אני חושבת שזאת ההזדמנות היחידד
שבה שימפנזה היתה מסבירה את העם׳
מצויין. סאלטות באוויר וצעקות וצווחוו
עד לב השמיים מרוב עליצות. לא להח
מיץ! דרך הזכוכית של דן, המרובע הכ
גדול עובר טריפ משגע. זה יופי ! זה יופי

*וודטה דני!

111111
סרטים

עו די עו״ ת ודעו ברג מן
מי שיעובד במשך ישנים במחיצת גאון,
חייב ללמוד סמנו משהו, בסופו שיל דבר.
ומי שלומד משהו זמן ארוך כיל־כך, חש
בשלב מסויים בצורך להראות מה למד.
זה מה שקרה לשלושה מן השותפים ה-
כמעט־ר,׳קבועים של אייגגמיר ברגמן: השחקנים
׳א״נגריד טיוליו וארלנד יוזפסון,
והצילם סוון ניקוויסט. התוצאה: סרט בשם
ביחד — לחוד, וכוונתו לא רק לתוכן ה־
׳מוגש על הבד, אלא גם לשיתוף-הפעיוליה
בין השלושה! .במקום לבחור אחד שיהיה
ממונה על העבודה, הם החליטו להיות
שווי-ערך ורשומים שלושתם כבמאי הסרט.
כשהביאו
השלושה יאת הסרט לפסטיבל
קאן, מייד התנפלו עליו גם אנשי שסוע
הביקורת וגם ואנשי איגוד הבמאים, ש חפצו
מאד ביקרו• בסופו שיל יעניין הוצג
הסרט בשיתי המיסגרות גם ייחד — הפעם
הראשונה בתולדות פסטיבל קאן שסרט
זוכה ׳בכבוד ׳שכזה. ומה הפלא 1למרות שברגמן
אינו מופיע בכותרות הסרט הזה,
נוכחותו !מורגשת היטב וייתכן ׳שלא היה
מתבייש כלל למניות גם את ״ביחד —
לחוד״ בין סרטיו. ככל הנוגע לתוכן, הוא
היד, משתלב ביצירותיו של במאי תותי בר
ללא כל קושי.
ישני גיבורי הסרט (בג״לומם של יוזפיסון
׳׳וטולין) הם דודנים רחוקים, בני אותה
משפחה, ונציגים שיל שני סוגי חרדיות המאיימים
!כמידה שווה: ,אם כי ומקצווית הפוכים,
על חברית השפע הבורגנית ושל ׳שבדיה.
ומה שמאיים על שבדיה כיום הוא
מה ישואיים על הבריות ישפע אחרות בעוד
כמה שנים, כאשר יגיעו למצב הכלכלי
והנפשי של שבדיה.
החופש כמעמסה. בקצה האחד ניצבת
יאיילווה, ציידת הנהגית בכל המובנים
מן החופש המוחלט -שיל החברה השבדית
(מבחינה זו היא מזכירה ׳במקצת יאת גייסו־

דת פניס אל פנים) .והחופש מעיק עליה:
״אני יכולה לבחור במי שאני חוצה, אני
יכולה לעשות מה שאיני רוצה — וחופש
זה הוא מעמסה כיבדה מנשוא. אני כמהה
׳להשתעבד לחופש ׳שיל מישהו אחר,״ היא
אוסרת בסרט.
בקצה השיני ניצב דן, שילדות אומללה
יצרה סו את החרדה מפני החברה הסובבת
׳אותו, את החשש שכל קשר עם החברה
הזאת ;עלול ׳להסתיים בעלבון ובמכאוב
חידש. מאחר שמצבו הכלכלי מרשה ליו זאת
הוא מסתגר בתוך ביתו, מפנק את עצמו
בזלילת וממתקים, מסרס ליצור מגע ריגשי
כלשהו, וכמעט שאינו יורד מן המיטה,
שם הוא קורא ללא־הרף !את אובלומוב ישל

הו, איזה
אחים כישדוניים

גונצ׳׳ארוב (הסמל העילאי של האפאתיה
המושלמת).
הניסיון שיל שיניים ׳אלה ליצור קשר
ביניהם, שאינו עולה ייסד״ הוא הזדמנות
עיבור שלישיית יורשי ברגמן להצביע על
התופעות הדומיות ׳שמהן סובלים אנשים
שונים יכל-כך כמו אילווה ודן: היא אשת־חברה
משוחררת, הוא מתבודד ביישן.
״הופש מוחלט הוא כמובן אוטופיה,״
טוען יוזפסון, שכתב את התסריט בעצמו,
בין צילום יאחד לשיני בסרט שיל לייליאנה
קאוואני (שוער הלילה) מעבר לטוב ולרע,
שבו הוא מגילם את פרידריך ניצ׳ה .״אבל
השאיפה לחופש מוחלט יוצר מחיצות הסוגרות
את האדם בכלא מבודד. האינדיווי־

תי, הרי בעיקביות ישני הגדולים צועד
סוסי קאראדין, שגם הוא עודר התעניינות
בפסטיבל כשהוא מופיע לצידן ישל ג׳יין
פונדה ,׳פנילויפ מילפורד, ג׳ון וויט וברום
דרן ׳בסרט השיבה הביתה של הבמאי האל
אשפי .׳קאראדין הקטן מגלם חייל ישנפצע
בוייטינאם ומאבד עצמו לדעת סיבית־חולים.
במיטב, המסורת הקאראדיניית, גם
הוא פורט עליו בגיטארה.

ף* תחילה, התפרסם הבכור: דייוויד
* קאראדין. הוא נודע בכישרון־המיישחק
שלו, ביכולה והשיחה שלו ובעיקר בשל
השתולליויותיו הסרותיהמעצורים ברחובות
לוס־אנג׳לס, שם חי תקופה מסויימת בחברת
השחקנית ברברה הרשי־ם יגל ׳כשהוא
מנסה הכל: סמים ואלכוהול! ,ואף בונה
בית יבשתי ידוו. אחר־כך הזדקן מיעט,
הופוע ׳בהצלחה חסרת-תקדים כוודי !אתרי

והעיקר: בובי קאראדין ייבוא לישראל
בסוף החודש, כדי להשתתף בסירטו שיל
סמואל פולר המספר על חטיבה נבחרת
ביחיל־הנחיתים האמריקאי! ,ועל קורותיה 3־
מילחימת־העיולם השנייה, החל ׳בהיווסדה
ופלה בפלישה לנורמאנדי. מפקדו של סובי
יחיה השחקן לי מרווין.

שחקן־מלחין ל,ית קאראדין
הצלם בבית־בושת

שחקן־במאי דייודיד קאראדין
האב השמרטף

42 1

בסרט נועד לתהילה ובסרטים רבים אחרים.
באחרונה נעשה רציני עד־כדי־כך
שביים בעצמו סרט הדש, והציגו לראשונה
בשוק־הסרטים בפסטיבל קאן האחרון. שם
הסרט: את ואני.
את עיקר ההתענינות גרף דווקא בהופעה
אישית מזהירה: בהמתינו להדר שיתפנה
עבורו!ועבור ׳אשתו החדשה בסלון קולנוע,
מרבז העצבים של הפסטיבל, ניראה דייוויד
כשהוא, משמיש שמר־טף לתינוקו בן הפחות
מחודש השוכב בעריסת־קש. משהו מן הצועני
בכל־זיאת נישאר במשפחה: האב המאושר
יושיב על הריצפה, עם הכוכב
הצעיר ביותר בפסטיבל.
אחר כך התחיל ׳להתפרסם האח האמצעי
קית קאראדין, שגילה גם הוא כישרון
הלחנה ׳וביצוע י ׳בלתי־רנילים בנאשוויל
של רוברט: אלט,מן. גם הוא הגיע לפסטיבל
קאן ועורר התרגשות. הסיבה: תפקידו ב־סירטו
של לראי מאל, ילדונת חמודה, כצלם
צימוד לבית־בושת, המתאהב תחילה
באם (סוזיאן סארנזץ ן) שהיא זונה ואחר-
כך בבתה, זנזונת סלידה הנפטרת מבתו־ליה
במכירה פומבית בהיותה בת ( 12הילדה
המחוננת הייא ברוק שילדם).
ואם עדיין ילא הושלם הייצוג המישסח־

ש ח קן־ נגן כוכי קאראדין

טויין בתפקיד אייווה
האשה המשוחררת
דואליזם הקיצוני!הדוגל ׳בחופש בכל מחיר
מוביל לתוצאה ההפוכה, כי הדוגל בו חושש
מהתקשרות עם הזולת, פן ותיווצר התחייבות
שתגביל יאת החופש הפרטי שליו.״
לא להתאכזב. וזה דומה להפליא למצבו
שיל ימי שאינו נהנה משום חופש,
כיוון שפחד לטעום ממיניו .״כאשר מציעים
לו עולם שיל ׳תחושות ורגישות עזים, הוא
פשוט חושש להתנסות בחווייה, כדי !שלא
י,תאכזב ממנה. החשש הוא הגרעין ש עלי!
סובב כל עולמו, החשיש מפני הברד,
שערכיה הבורגניים המכובדים מסתירים
׳מאחרי חזות חלקלקה הרבה צביעות והדבר,
שימנה, וכל ימח שנאמר כלפי חוץ
אונו, משקף ובהכרח !מה שמתרחש פנימה.״
התוצאה: השניים מוצאים את עצמם
׳מבודדים, מיואשים, מנסים להסתתר
מפני חרדותיהם על־ידי גודש — אציל היאסר,
גודש של חופש הפרט והמין, אצל
הגבר גודש של בדידות והתבדלות מעל
׳שאר בגי־האדם.
קרן של תקווה. הראשונה המנסה לפרוץ
את מעגל הקסמים הוא אולווה, המתגברת
על התנגדותו הילדותי,ת־כמעט
של דן ומשכנעת אותו לצאת, בחברתה,
לטיול וארוך. בטיול זה מתחילים השניים
׳להשיר את קליפותיהם החיצוניות, ובצורה
סימלית מופיעה היא, עוד ובהתחלת היטיויל,
במערומיה כפניו (׳שלא־על־ומנת לקיים
יחסי־מיו) ,ואילו לקראת סוף הסרט מתערטל
הוא בפניה (שוב, לא כהקדמה ל קיום
יחיסי-מין) .תוך כדי הדרך הם ׳מעזים
לעשות את מה ׳שילא יאזרו אומץ לעשיות
לפני־כן: הם מתבוננים בעצמם, בעברם,
ביתיסכוליהם (׳וכאן, הדי ברגמן מתותי בר
!מצטלטלים הייטב) .בסופו ישל דבר, אינם
מצליחים !למוטט לגמרי יאית החומה המקי־פד,
,בל יאחד מחם. חם נשארים לחוד, למרות
שהיו יחד .״יאבל, איני יחושב שזר, סרט
פסימי,״ טוען ייוזפסון .״עצם העובדה שהם
עמדו על מצבם במשך המסע הזה (שמו

המתאבד אחרי וייט־נאם
העולם הזה 2128

הראשוני •שיל הסרט ל,מ*! המסע) >הוא כבר
קרן של תיקווה.״
!אם ייוזפסון ׳נטל על עצמו את כל מלאכת
הכתיבה של הסרט, הרי עבודת הבימוי
והעיצוב הסופי ישל הדמויות (הסרט הוא
בעיקר במה לשיניים) ׳נעשתה בצוותא עם
טיוליו ׳ונייקוויסט .״׳איי מעדיף להניח לדמויות
׳•שאותן אני מתאר להתפתח בעצמן,״
הסביר יוזפסיון, וזה מה ׳שעשתה
׳אינגיריד טולין בדמותה ׳שיל איילווה הציי-
רית. היא ׳אימצה אותה לעצמה והעניקה
לה את כל מתכונות המאפיינות אותה.
מחפש פשטות. יאשר לניקוויסט, הוא
היה האחראי לכל מה שנוגע לצידו החזותי
של הסרט .׳אחרי 17 ישנים ׳במחיצת ברגמן
מפתיע לשמוע מפיו הכרזות כימיו :״׳אני
מחפש את הפשטות — את הדברים המוב־
׳נים־מאליהם.״ יאבל עובדה היא ׳שהפשטות
מציינת את הסיגיניון החזותי של הסרט. אם
קיים הבדל מהיותי בולט בין ביחד — לחוד
לבין ברגמן, הרי זיו הרגישת הפתיחות שבסרט
הזה, הנינוחות והט״בעייות של עין
הצילם ,׳לעומת המישמעת הקפדנית החמורה
שבבל צילום ברגמיני.
׳אין זאת אומרת שיניקוויסט מתנכר למורשתו
.״אני חייב להודות שלא הרהרתי
החבה בתאורה״ ,הוא מודה ,״עד שעשיתי
את אורות החורף עם ברגמן. זה היה
סרט ׳שיחור־לבן, ולא ייחסתי חשיבות לאיור,
מה עוד שהוא צולם ׳בחורף ׳אפרורי, סתיוך
כנסיה יישנה.״ אבל ברגמן אילץ אותו להצטייד
׳במצלמה פשוטה, לצלם את פנים
הפנסיה מדי חצי־ישעה ׳ולהשוות אחר־כך
בין הצילומים .״כך ׳גיליתי את האור, את
שינויי הגוונים ביו, אית הסגולה שלו ליצור
אווירה ולהוסיף לתוכן של סצנה.״
שיתוף הפעולה. התוצאות נראות
היום על ׳המסל, כשנייקוויסט מצלם עבור
במאים ומסוגננים כימו ברגמן או לואי מאל,
או כשהוא נוטל את אחריות הבימוי על
עצמו. וכאשר הווא עושה זאת, ניתן להיווכח
׳שהוא מאמין כי ״׳אין טעם לתכנן
כיל צילום מראש בסקיצות ותרשימים. להתכונן
׳לקראתו, כן. לדעת מראש מה
יקרה ׳כאשר ׳תצלם, בילתי-אפשרי. את ה החלטות
הסופיות צריך להשאיר לרגע שבו
מצלמים.״ ונכונות זו להסתגל לסביבה ו

האל
הפך
סתם סו ס
אקמס (אורלי, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— יש מחזות שפשוט
לא צריך לעבד לקולנוע. שוד הצלחתם
טמון דווקא בתיאטרליות שלהם, והאיזון בתוכם
עדין כל־כן שכל שינוי עלול להמיט עליהם שואה. בזהו גם
אקווס.
מאחר שאין זו ביקורת תיאטרון, לא באן המקום
להיכנס לסיבות ההצלחה של ההצגה על הבמה. די בציון
העובדה שתפקיד הפסיכיאטר המטפל בנער שניקר עיניהם
של סוסים, היה ־לאחד הצימוקים המבוקשים בעולם התיאטרון
בשנים האחרונות. כמוהו גם תפקיד הנער.
אבל זה, בתנאי שהשחקנים נמצאים על הבמה והקהל
רחוק מהם, באולם. כאשר המצלמה תופסת את מקום
עינו של הצופה, ומתקרבת עד כדי פסיעה מאפו של הדמויות,
משתנה התמונה. הצופה מוזמן להיות חלק מן הסיפור
ולא מתבונן מן הצד במעשיה סימלית. וזה כבר דורש ממנו
התייחסות אחרת.
כל עוד ישב לו הרחק מלב העניין, היה יכול לקבל את
הנימוקים הפסיכולוגיים למעשיו של הנער, גם אם לא היו
מקוריים ביותר (אם קנאית, אב מתוסכל) .הוא אפילו
מסוגל להבין לליבו של הפסיכיאטר, המתחבט בשאלה אם
מותר לו לפגוע בעולמו הדימיוני של הנער, כאשר כל מה
שיש לו להציע במקום העולם העשיר הזה הוא המציאות
האפורה והבלה. אפילו התיזה של ציוויליזציה ההורסת
את המופלא בבריה האנושית, אינה נשמעת מופרכת בל־כך.

ריצ׳ארד ברסו! :חבל על המחזה
ניקור עיני הסוסים, כמעשה תגמול ונקם של הנער
באליל שאיבזב, מאבד את המשמעות הסמלית שעל הבמה.
בסרט, הנער מתקיף סוסים של ממש, והצופה נמצא יחד
איתו באורווה ואין כאן עוד עניין של טירוף חושים דתי,
אלא התנכלות ברברית לחיות.
במאי כמו סידני לומט, לפני שעבר לטלוויזיה ולקול־נוע,
ועשה כידוע את רשוגשידור, היה צריך להיות
ער לבעיות אלה.

הע>תונא>
הפךלצע צו ע
המצחיקן ואסתר, תל-אביב,
צרפת) — עיתונאי מובטל נאלץ
להיכנע לקאפריזות של מנהלו,
ולקבל על עצמו תפקיד של צעצוע בידי בנו של המנהל, כדי
להבטיח לעצמו מקור פרנסה.
לא נראה כנושא מגרה במיוחד לקומדיה, ואפן זו אינה
קומדיה מצחיקה ביותר. כי מה שמראה פרנסים ובר.
התסריטאי שהפן במאי, בסרט שלו, הוא אוסף של עיתונאים
מושפלים המתרוצצים בעכברים כדי למלא הוראות
מגבוה ואין להם מושג מהי אתיקה מקצועית, אחריות
ציבורית או מה זה בכלל להיות עיתונאי — ער-בדי-בך הם
טרודים בדאגה שמא המנהל שלהם יקום בבוקר על צד
שמאל ויפטר אותם.
מי שיסיק מן הסרט הזה שלא קל להיות עיתונאי,
לא יחטא בהרבה לאמת, אם כי קשה להאמין שעיתון שהיה
מתנהל כפי שמתנהל השבועון בסרט זה, היה נמפר למישהו
מלבד לבעליו ולבני-מישפחתו.
אבל, כאמור, זו אמורה להיות קומדיה, כלומר כל
העניין צריך להצחיק. הפתרון לכן, לדעת ובר, הוא לצחוק
על הקורבנות האומללים, ובעיקר על אותו גיבור שלומיאל
(פייר רישאר) שנאלץ להפוך צעצוע בידי ילד מפונק, בתוקף
עבודתו בבתב-נודד של השבועון. הילד מתעלל בו, מפריח
אותו להיכנס לתוך ארגז ולהיארז בכל מתנה אחרת, מאלץ

פייר רישאר: חבל על הכישרון
אותו לרכב על סוס שממנו הוא נופל, גוזל את מנוחתו
ומחבל בארוחותיו. אבל הצופה צריך לקבל הכל ברוח טובה,
ביוון שבשלב מסויים בסרט מסבירים לו שהילד בעצם
מסבן: הוריו התרגשו, והוא שונא את אביו שנשא לו
אשה אחרת. אז מה צריכים לעשות ילדים שיש להם באמת
בעיות ן

מחפש פשטות
׳למתרחש ביד״ היא ׳שמאפיינת את הבימוי
בביחד — לחוד.
ייתכן שפתיחיוית זו היא שאיפשירר, את
שיתוף־הפעולה ההדוק יבין השלושה .״איני
נהנה לעבור עימם,״ מסביר ניקוויסט .״יש
להם הריסה ׳שחסר לי, ואנו משלימים זר,
יאת זה.״ והם האמינו כיל־כך יבמה שעשו,
ובחשיבותה שיל פעולה משותפת זיו, עד
׳שמיימינו יאת בל המייבצע מכיסם הפרטי.
״רצינו ׳בסיבון הזה, בי אנו מאמיינים שתפקידו
ישל הקולנוע יבויל להיות חשוב
הרסה יותר מכפי ׳שהוא היום. שאפנו לפתח
צוריה. מסויימת של ׳ביטוי קולנועי ,׳ולהסיע
משהו שאדלנד, איינגריד ואני ראינו כחשוב
ביותר על אחיינו, סני־האדם.״
תדריך חובה לדאות:

אילווה (טולין) ודן (יוזפסון) מנסים ליצור קשר
עירטול לפני המתבודד הביישן

תל־אפים — כלבי הקש, ג׳וליה, הרומן
שלי עם אנני, מיפגשים מן הסוג
השלישי, פרובידנס.
ירושלים — רחוב הסטר, קריאת העורב,
מיפגשים מן הסוג השלישי.
חיפה -ג׳וליה.

מ ל ־ א בי ב
4 4 4 4פרובידנם (ארצות־הברית,
מוזיאון) :הבמאי אלן (המילחמה נגמרה)
רינה מנתח את הזיותיו וזכרונותיו של סופר
החש. את פעמי המוות. חודיה עמוקה,
ר,ן חזותית ׳והן מחשבתית. מישחק מזהיר
של אלן בורסטין, דירק ביוגארד, דייוויד
וותר ׳ויבמייוחר ג׳׳ון גיילגיוד.

ירושלים
1רחום הפטר (ארצות־הברית,
ארנון) כיצד נקלטו המהגרים היהודיים ב־בליוקלין
— ׳מבט נוסטיאלגי מלא קסם והומור,
ומיישיחק מרנין ישל קאריול קיין.

חיפה
* ¥144 גץ לייה (ארצות־הברית, שביט)
— לפי חלק מן האוטובייוגראפיה של הסופרת
ליליאן (פנטימנטו) הלמן, יפורש הבמאי
פריד זינמן מססת־יהסים מרתקת יבין שתי
יגשים ידידות: הסופרת עצמה ׳וידידתה,
הנקראת בספר ׳חולייה. מושחק מעולה של
ג׳יין פוינרה, ג׳ייסון ריוביארדם וואנסה רד־גרייב
שאף קיבלה אוסקר על מישהקה
בסרט זה.

ז שבץ

הווו 0 5הזה

שיחו־

2128

מי שחק־ הנ מרבצבע
שני צעירים בעלי יוזמה מתל-אביב,

אדי חלפיין ונפתלי (״טולי״) סגר,
פנו להנהלת רשות השידור ולמישרד־ה-
תיקשורת כדי שיאשרו להם להקרין באופן
מיסחרי את שידור מישחק-הגמר בכדורגל
באליפות העולם בכדורגל, בצבע.
השניים הביאו מארצות־הברית מכונה
לקליטת שידורים ולהקרנתם על מסך גדול.
הם רוצים לקלוט אתי המישחק מתחנת ה־תימסורת
שבעמק האלה, ולהקרין את ה־מישחק
מעל־גבי מסך ענק שאותו יקימו
בפארק הירקון בתל-אביב.
כוונת השניים לערוך האפנינג עליז, עם
תיזמורות, משקאות ואמנים, סביב מישחק
הגמר בכדורגל, ולגבות מכל המשתתפים
בהאפנינג דמי־כניסה.
רשות השידור עומדת לאשר את בקשתם,
אך מישרד־התיקשורת עדיין מתלבט.

ליבו חו ק ר
יושב־ראש הוועד־המנהל של רשות השידור,
הפרופסור ראוכן ירון, הורה ל־מנכ״ל
הרשות, יצחק ליפני, לחקור י־

מיפלגת־העבודה. בלוך היה מועמד מים־
לגה זו למליאת רשות־השידור אולם שר־החינוך,
זכדלץ המר, החליט לבחור תחתיו
בישעיהו אברך, אף היא איש מיפי
לגת־העבודה אולם, כפי שהגדיר זאת המר:
״אברך לא יעשה צרות כמו בלוך.״
אולם אברך התפטר, ועתה יש למנות־מישהו
אחר מטעם מיפלגת־העבודה. שוב
הועלה שמו של בלוד, אולם יושב־ראש
הרשות והמליאה, ראובן ירון, מתנגד

חוגים המקורבים ליושב־ראש טענו כי
בלוך, שהוא חבר נשיאות האיגוד הארצי
של עיתונאי ישראל, אחראי לשידור הידיעה
על הנזיפה של האיגוד בוועד המנהל, בפרשת
רפיק חלבי (ראה לעיל) .המקורבים
לירון טוענים כי בלוך הוציא את
ההודעה על דעת עצמו, מבלי להיוועץ
בשאר חבריו לנשיאות האיגוד.
הודעת ההכחשה של ירון טענה גם, כי
החלטת האיגוד מבוססת על פירסומים בל-
תי־מהימנים בעיתונות, ואנשי הוועד־המנהל
טוענים כי הרמז הוא לדבר, עיתונו של
בלוך, שהיה הראשון שדיווח, לדיבריהם
בצורה מוטעית, על ההתבטאויות של
אהרון פאפו נגד חלבי.
נראה כי שר־החינוך והתרבות זבולון
המר יעשה כל שביכולתו כדי שלא למנות
את בלוד למליאת רשות השידור. המר
״בר מציע שם חדש לחלוטין ממיפלגת־העבודה:
מורה מבאר־שבע בשם יצחק

וולפר.

המא פי ה ה בו ל ג רי ת
שני האוייבים בלב־ונפש בישיבות ה־

וועד־המנהל, עורך־הדין אהרון פאפו
איש לעם והקיצוני מכל חברי הוועד־המנהל
בשאיפתו להטיל דיקטאטורה על
השידורים, ואיש המערך ניטים אלמוג,
מנהל בית בדל, הם בחיים הפרטיים, מחוץ
להתנצחויות הרישמיות, ידידים בלב ו־

נפש.
פאפו ואלמוג מכנים עצמם ״אנשי המאפיה
הבולגרית״ .שניהם עולי בולגריה,

חבר־ועד פאפו
בולגרי

להגיש לו דו״ח בכתב על פרשת יעקוב
אחימאיר.

מאוזן :
)1ניסיונות ; )5מצבה של אשה שבעלה
נפטר ; )10 שמא ; )11 רוח רעה ! )13 בזמן
ההוא ; )14 ישיש ; )15 בעל־גאווה ; )16
צמח יחיד בתבואות; )18 בוסתן; )20
מסייר ; )21 חלוק קצר ; )22 מונח בתורת־החשמל
; )24 מה הוא? )25 לא קר ; )26
מוליך שולל ; )28 קול פיצוץ ; )30 חמור-
הבר ; )31 בער ולא אוכל ; )32 ודאי ! )34
מן המזלות ; )35 ניסיון ממושך ; )38
מכלי הפריטה בתיזמורת ; )39 בהשאלה:
פתי ; )41 בלוטת־הנקה ; )42 נוזל המשמש
לכתיבה ; )43 מטבע יפאני ; )45 מק> )47
יבשה מוקפת ים; )48 סאנו; )50 מימטר;
)51 תואר־כבוד אנגלי ; )52 גיבעה נמוכה ;
)54 כבל דק ; )57 מבוטל ; )61 ראש, בערבית;
)62 מחיצה בין חצרות; )64 מטבע
צרפתי! )65 אריג דקי יקר; )66 מחודשי
השנה העיברית ; )67 עולז ; )69 מדוע ;
)70 מישקל כבד ; )72 חלקו החד של הסכין ;
)74 ארס ! )75 רצון לשתות 77 מארבעת
המינים ; )78 שלווה, מתינות ; )81 נוזל
חיוני; )83 ירביץ; )85 כיוון ש־; )86
שביב ; )88 מילת־שאלה לזיהוי ; )89 שבר־חרם;
)91 סוף בלי התחלה; )93 שקט!!
)95 זמן קצר ביותר ; )96 מזל ; )98 אדמה
המצויה בנגב; )100 מצבת־זיכרון; )102
מתגורר ! )103 מגופה ; )104 עיר בישראל ;
)105 בן־זוגו של זבח.

מאונך:
)1פריט ; )2קידומת הולנדית ! )3יסחוב ;
)4ודי בלי סוף ; )6מילת־שלילה ; )7מסך;
)8סוס בלי ראש; )9עולם! )12 הללו;
)15 בתוך הצוואר ; )16 כישוף ; )17 מקל
דק; )19-איום, מחריד! )20 משקה קל;
)21 כפתור קטן המשמש לרכיסה ; )23
מחצית תוף אפריקאי ; )24 מושת על כל
אזרח ; )26 שפכטל ; )27 בת-קול; )29 אנדרטה;
)30 קיבוץ בגליל; )33 משמש
באריגה; )34 קיבוץ בהרי-אפריים; )36
רוח שרבית! )37 סיבה! )40 אדון; )44
ישן ; )46 בית־הציפור ; )47 להבה ; )49
צמית; )50 עובד במספרה! )53 שערה
דקיקה ; )54 ארנק־כסף ; )55 מקולות הגברים
; )56 הבל ; )58 מעופף ; )59 מארבעת
המינים ; )60 מאבני החושן ; )62 אחורי
הגוף ; )63 בוא מלמעלה למטה ! )66
היהודים בימי האינקוויזיציה ; )68 שמה
הקודם של המצלמה ; )71 פרח־נוי )73 :
הידד ! )76 נוזל החיים ; )77 איוושה קלה ;
)79 מכלי המיטבח; )80 שן המפתח; )82
מיקווה־מים ענק ; )84 כך ולא אחרת ; )85
שכם! )87 רומס בעקבו; )90 מפחד; ?)9
נודד ; )94 מין ציפור ; )96 עצם ; )97 רקה ;
)99 אסקופה ; )101 מחייתו־יער ; )102
תנועת־מים בים ; )103 שופט.

בשבוע שעבר שידר אחימאיר, שהיה
באותו יום גם עורך נובט, ידיעה נרחבת
על הודעת האיגוד הארצי של עיתונאי
ישראל, המגנה את התבטאויותיהם של
כמה מחברי הוועד־המנהל נגד כתבים שאינם
יהודים. הכוונה היתה להתבטאויות
שיוחסו לעורך־הדין אהרון פאפו, על
כתב־הטלוויזיה הדרוזי, רפיק חלבי.
כשהאזין הפרופסור ירון לשידור במבט,
השתולל מזעם. הוא מיהר לנסח, יחד עם
דוברו, הודעת־הכחשה לעיתונים ולרדיו,
שבינתיים שידר אף הוא את הידיעה, ו־למהדורת
כימעט־חצות של אותו ערב בטלוויזיה.
כעסו של ירון נבע מן העובדה
שהידיעה לא עברה דיברור.
ברשות השידור קיימת הוראה כי כל
ידיעה הנוגעת לרשות עצמה תעבור דיב-
רור של מנכ״ל חדשות, יצחק ליבני, או
של הדובר, משה עמירב. השניים הודיעו
לירון כי הם לא דיבררו את הידיעה,
ולא, ידעו עליה כלל. עורכת־החדשות ברדיו,
שולמית שמרלינג, שאף היא שידרה
את הידיעה טענה, להגנתה, כי היתה בטוחה
כי הידיעה כבר עברה דיברור, מאחר
ששמעה אותה במבט.
אחימאיר עצמו אינו מתייחס ברצינות
לחקירה של ליבני׳ ולדבריו לא היה כלל
צורך בדיברור מאחר שהידיעה היתה של
איגוד העיתונאים, ולא של מישהו ברדיו.
המגמה המסתמנת בהנהלת רשות השידור,
וברוח זו ייכתב כפי הנראה הדו״ח
של ליבני, היא שיש לנזוף באחימאיר,
ולרשום נזיפה זו בתיקו האישי.

ה מ׳ לחמה נג ד דו בלוך
האיש השנוא ביותר על אנשי הליכוד ו-
המפד״ל בוועד המנהל של רשות־השידור
הוא כתב דבר דניאל (״דני״) כלוך, איש

מועמד־ לוועד כלוך
מפא״יניק

וכאשר הם רבים במהלך הישיבות, הם
מקללים זה את זה בשפה הבולגרית, שאיש
מחברי הוועד־המנהל אינו יודע, או מספרים
בדיחות פרטיות זה לזה באותן ישיבות,
בשפה הבולגרית.
אלמוג גם גילה כיצד יש להשתיק את
שטף דיבורו של פאפו, הנוהג לדבר במהירות
מבלי להתחשב בקהל שומעיו. כאשר
מפסיקים אותו, הוא מתבלבל ואינו יודע
כיצד להמשיך. אלמוג נוהג להפסיק את
פאפו כימעט אחרי כל מישפט שני, ואז 11
באה הטרוניה הקבועה של עורך־הדין:
״אתה קוטע לי את חוט המחשבה !״ תשובתו
הקבועה של אלמוג :״סימן שהמח שבה
שלך רעועה!״
כאשר היה הוועד המנהל בסיור בטלוויזיה
פסעו השניים חבוקים לאורך ה־מיסדרונות.
כאשר תקף מנהל מחלקת ה קדשות,
חיים יכין, באותה ההזדמנות
את חברי הוועד־המנהל על כך שאיחרו
בביקור שלהם, ואמר שלמרות שלא הכירו
את הטלוויזיה לא נמנעו כמה מחברי ה־וועד־המנהל
לתקוף עובדים ועיתונאים,

בות !

ידיעות אחרונות, יום א׳28.5 ,

ידיעות אחרונות, יום ג׳30.5 ,

!נשקלת הצעה:
חנינה עדתנאי
שלוש ועדות יבדקו השבוע תיקיהם
של 4000 אסירים

הבער יצא
ל״מילואים־
אצל הידידה
האשה החוקית חשפה את התרמית—
ותובעת דמי־מזונות בסר 6.000ל״י

התנאי: אשכגזי, רצוי חול,ה.
עם צווארון לכן והון שחור.

טירטורים !

מעריב, יום ה׳1.6 ,

חוקר: הפעולה המינית
אמצעי למניעת השמנה
בא לישראל לשיחות עם מדענים
עכשיו יקראו לזה מכוני־הרזייה.
נחקר אחימאיר, חוקר ליכני

מי נתן את ההוראה?

דבר, יום ו׳2.6 ,

על המשמר, יום א׳4.6 ,
1 היה ברור שיבין מתכוון לפאפו. הראשון
שתמך ביבין, היה גיסים אלמוג.

פלא טו, הכיח והחוק

ח״כ שמואל פדאטו־שרון ממשיך
לזכות בהצלחות בכל הנוגע ליחסי־ציבור.
מפיקת התוכנית החודשית לחם חוק,
נאווה כהן, החליטה כי התוכנית הבאה
שלה תדון בין היתר, בעניין הצעתו של
פלאטו להוצאת רק״ח אל מחוץ לחוק.
נושא זה מחייב את הופעתו של פלאטו
בטלוויזיה, והפיכתו אורח בכל בית בישראל
.משך למעלה משעתיים. כהן לא הצליחה
^ למצוא כאלה שיתמכו בפלאטו בשידור זה.

או חו פשה או ע בו ד ה

בעיקבות פירסומים במדור זה (העולם
הזה )2126 ,2127 על כתב הרדיו נכי
ן גזית, אשר נטל חופשה ארוכה ללא תשו
לום מהרדיו, נסע לארצות־הברית והחל
^ משדד משם ידיעות וכתבות, שעבודן הוא

דור יצחק ל יכני הוראה, שעל־פיה אין
להעסיק — גם לא כפרי־לאנס — כתב
של הרשות הנמצא בחופשה ללא תשלום.
הראשון שנפגע מהוראה זו יהיה גזית
עצמו, שקיבל עבור כל ידיעה או כתבה
ששלח סכום של כ־ 500 לירות נטו.

מ •שבור אחהש בי ח ה

הסערה הבאה של הוועד־המנהל תהיה,
בוודאי, קשורה בסרט שאותו מקווים לההעולם
הזה 2128

פיק המפיק יהודה קווה והבמאי ד״ר
יהודה (״ג׳אד״) נאמן, שכתב אף את
התסריט, על שביתת הימאים הגדולה של
שנת .1951
הכוונה היא לשתף בסרט הדוקומנטרי
מנהיגי ימאים וימאים שובתים מאותה התקופה,
ביניהם רב־החובל גימרוד אשל,
מנהיג המרד. הוועד־המנהל עדיין לא דן
באישור התסריט שכבר הוגש לעיון חבריו,
אולם כבר עתה נשמעו, באופן פרטי, די־עות
של אחדים מחברי הוועד״המנהל, בעד
פסילת רעיון הסרט על שביתת הימאים.

מנב״ל האוצר
בשליחות סודית
מאת יוב? פריאד
היפר ״דפר״
מחפש את המטמון.

מאת גפריאל שטרן,
כתב־ ״על המשמר״

מסתפק כמילחמת־רגנים.

על המשמר, יום יא׳4.6 ,

נוזפים בז״ור׳ בן ־ זאב
מתוך שני מיליון צופי טלוויזיה• בארץ
כותבים מיכתבים לטלוויזיה כ־ 6,000 צופים
כועסים או מרוצים בחודש. איסוף וניתוח
המיכתבים של חודשים אפריל ומאי מצביע
על מיספר תופעות לא־סטאטיסטיות,
אך מאלפות ביותר.
מסתבר כי הצופים דווקא נהנו מדליה
מזור ודניאל פאר ביום־העצמאות, והטלוויזיה
קצרה שבחים רבים על שידוריה
ביום החג. כן באו מאות בקשות שלא
להוריד את סטארסקי והאץ׳ ולהקדים את
שעת השידור של תוכנית זו ושל פולדארק.
בשבחים ובקשות לשידור חוזר זכו
הסרטים קובי ומל / 1הסרט על להקת אבבא,
הקונצרט ביום העצמאות בבריכת הסולטן
בירושלים (בינתיים כבר שידרה הטלוויזיה
את הקונצרט בשידור חוזר) ,והארוויזיון.
בטענה כי זהו סרט ״ציוני והסברתי״,
פנו רבים בבקשה לשדר שוב את אכסודוס,
ששודר בערב יום־העצמאות בשעה 1אחר-
חצות.
אולם יש גם תלונות. צופים רבים מתלוננים
על דרך הנחיית תוכנית הבידור
עוד להיט על־ידי דורי כן־ זאב. תלונות
רבות נוגעות לעובדה ששעות כה
רבות מוקדשות לשידורי ספורט, וזה היה
עוד לפני אליפות העולם בכדורגל בארגנטינה.
מאות
הצעות, המלוות ברעיונות לתסריטים,
מגיעים מדי חודש לטלוויזיה בדבר
סדרות־מתח מקוריות ורבים דורשים את
החבובות מרחוב ההפתעות למתכונת של
פעם בשבוע, כפי שהיה עד לפני כחודשיים,
במקום פעם בשבועיים — כיום.
דרישה של כמה עשרות כותבים נוגעת
לסרטים של תחזית מזג־האוויר. המיכתבים
דורשים לתאר, בכותרות־מישנה, את ה אתרים
המופיעים כרקע לטמפרטורות.
מתברר כי זכרונם של הצופים אינו כה
קצר. מאות מיכתבים דורשים להחזיר את
המלאכים של צ׳ארלי ואת שלושת היפה פיות
שהופיעו בסידרה זו. מרד כמעט
מאורגן מתגלה בין גילאי ,15—10 הדורשים
תוכניות מיוחדות לגיל הזה, ובין
אוהדי עלי כותרת המבקשים להקדים לפחות
תוכנית אחת מהשלוש בשבוע לשעה
.9.30

;רב הדאשי ע. יוסף פוסל מלחמת שוורים

חופשת־לידה
לגברים — בדנמרק
מאת עלי

כהן, כתב

״על המשמר״ בדנמרק

תמורת זיקפה יניטים.

דבר, יום ג׳6.6 ,

מצא מועמד
הליכוד בי־ם
עוד מציאה כזאת -ואגדנו:

ידיעות אחרונות, יום ג׳6.6 ,

בודקים חשד שתושב בת־ים

הוא ״האגס המתגצד מרמת־גו
— אתה מודה?
— אגי מודה לה מאד :
על המשמר, יום א׳4.6 ,

ארליך: הממשלה מנעה מלחמה
וגם שלום.
מעריב, יום א׳4.6 ,

אורי בן ארי יוכל לממש !
״החלום האמריקני״ שלו
ועדה התירה לקונסול ישראל בניו־יורק להישאר בארה״ב בתום כהונתו
אמר הקונסול ליורדים כניו״יורק, כשהירצה להם על חזרה לארץ :
״רפותי -אחריכם:״ ־
0 45

הידועה־בציבור נשלחה לחו״ל * כרמית
גיא הנכה משורות * הנשיא נבון
ונובר בשביל הטלוויזיה * קורק לא רצה
• טרתזוס
מחווה אנושית בלתי־רגילה עשה מנכ״ל רשות
השידור, יצחק ליבני, אשר ביוזמתו שלח
לאנגליה, על חשבון הרשות, את רותי צוקר,
הידועה״בציבור של מנהל הרדיו חגי פינסקר,
שלקה בהתקף לב בלונדון ונאלץ להשאר בעיר
שבועות מיספר על״פי הוראות רופאיו.
בקרוב עומדים לצאת לסיור לימוד הארוויז־יין
ארבעה מעובדי הטלוויזיה. יצחק (״צחי״)
שמעוני, המפיק חנו ד חסון, הבמאי יוסי
צמח ואיש מחלקת ההנדסה יעקוב שטוק־חיים
יצאו לכמה ארצות אירופה שבהן נערך
הארוויזיון בעבר, כדי ללמוד כיצד עושים ארוויז*
יון. אל אלה יצטרף, אחרי שתסתיים אליפות
העולם בכדורגל הנערכת בארגנטינה, אלכס

גילעדי.

• עבודות צדדיות
.נשי־טלוויזיה בכירים רבים עוסקים בעסקים
פרליים נוסף על עבודתם בטלוויזיה. יוצרן של
ערוגות החשק ומי שביים את מופע הלהקות
הצבאיות ביום העצמאית, חגי מאוטנר, הוא
בעליה של חנות לנעליים ברחוב בן־יהודה בירושלים,
וניראה אף מוכר נעליים בחנותו.
מגישת מגזין החדשות לנוער מה !העניינים
ומי ששימשה מזכירת הפקת שידורי יום״העצ-
מאות, רינת רז, פתחה באחרונה בוטיק ב־פסג׳
רסקו בירושלים יחד עם שתי שותפות.
אשת יחסי־הציבור של הטלוויזיה, עדנה חפץ,
אף דאגה להזמין עיתונאים המסקרים את הטל
וויזיה לפתיחת הבוטיק של רז.
במאי הטלוויזיה דן בירון, בעלה של ה קריינית
שרי רז, הוא המנהל המוסיקאלי של
תיזמורת האוניברסיטה העברית בירושלים המונה
שישה נגנים. אומנם, התיזמורת אינה מופיעה
כמעט, אולם מדי שנה היא יוצאת, יחד
עם בירון, למסע־הופעות בארצות-הברית.
מפיקת התוכנית שקט משדרים, שרה
פרידמן, מעבירה קורסים לצילום בעיר הסמוכה
לירושלים, בית-שמש.
באחרונה הופיעו על לוחות-המודעות בירושלים
מודעות המזמינות אנשים להצטרף לקורס
פרטי ללימוד רדיו וטלוויזיה הנערך במלון
:הילטון. שמו של המרצה היחידי בקורס: ירון
לונדון, עורך ומגיש עלי כותרת.

כוכב תוכנית״טלוויזיה. בשבוע שעבר נפגשה מיש-
לחת של הטלוויזיה עם נבון, וחבריה שיכנעו את
הנשיא לכתוב את דיברי־הקישור לתוכנית העו-
מדת להיות מופקת על יצחק לוי.
יצחק לוי הוא מחבר רומנסות ספרדיות,
שעל פיהן כתב נבון את בוסתן ספרדי שלו,
והוא אף מלחין לחנים ספרדים.
יוסי צמח. שמעון כהן יהיה מעבד המוסי-
קאלי ואת דיברי־הקישור של נבון יקראו יהורם
גאון,ויוסי!מאי. על המוסיקה יקמ״י ריגק ה
רז, אברהם פררה, מקהלת מנים ותיזמורת
שפיים.

• אין בעיות עם ניסן
אנשי מחלקת החדשות יכולים לנשום לרווחה.
מנכ״ל הרשות יצחק ליבני אישר בשבוע
שעבר לכתב הרשות בוואשינגטון, אלי
גיסן, להישאר בארצות״הברית עד חודש מאי
,1979 על״פי בקשתו של ניסן עצמו.
אילו היה ניסן חוזר לארץ בחודש הבא, כפי
שתוכנן, היתה מתעוררת בעייה חמורה מאחר
שמנהל מחלקת החדשות, חיים יבין, לא היה
מוכן, בגלל כישוריו של ניסן, לשבצו בשום תפקיד
אחראי במחלקה.

• טי הצליח? ג׳ ]נשל?
בינתיים נודע על אנשי טלוויזיה, רדיו ועיתונאים
נוספים שעברו בחינות לתפקיד מגיש עלי
כותרת במקומו של ירון לונדון.
העיתוני גדעון רייכר עבר את מיבחן הבד
ואילו עורך הארץ, גדעון סאמט, ייאלץ לעבור
מיבחן נוסף. השחקנית רבקה (״רבקהל׳ה״)
מיכאלי נכשלה במיבחן.
אלה מצטרפים לסטריריקאי מאיר עוזיאל,
שקיבל הודעה כי נכשל, ולשלושה שלדעת רבים
עברו את המיבחן: המנחים מני פאר ויעקב
(״יענקלה״) אגמון, והעיתונאי דן מרגלית.

אבי אתגר / :
אתה אולי סטאר/ ,
אבל גם לך מותר/ ,
להחזיר את החומר ששודר/ ,
לארון, כמו השאר/ .
זה אולי חרוז לא מוצלח/ ,
אבל זאת עובדה לא־כל־כך נעימה/ ,
להתראות בשמחות/ ,
כרמית.
תשובתו של אתגר לא איחרה לבוא, ואף
היא הוצמדה ללוח המודעות :

• הנשיא כוכב טלוויזיה
נשיא המדינה, יצחק נבון, עומד להיות

<• במחלקת התוכניות של
הטלוויזיה התעוררו ויכוחים
וחילוקי־דעות סביב השאלה
אם להקיו את הסידרה החדשה,
מאחרי הקלעים במיסגרת
התוכניות בערבית, או בעיב-
רית. סידרה זו היא אחת
הטובות שנרכשו על־ידי הטלוויזיה
הישראלית, והיו שטענו
כי יש להקרינה בשעות שבהן
הצפייה גדולה, שעות הערב
של הטלוויזיה העיברית. אולם
בעיות של תיכנון וחלוקת-
זמנים הכריעו, ומאחרי הקלעים
עורכת את הופעת־הבכורה שלה

ו• על פי המיכתבים המגיעים
לרשות השידור, צופה
לפחות אותו מיספר מבוגרים
כמו ילדים בסידרה מולטי, המתארת
הרפתקות כלב־ים ושני
ילדים, טדם ו לינ ד ה. נראה
כי הפרק של היום, זהב גנוב,
אשר יוקרן בשעה 6.32 אחר-
הצהריים, מתאים יותר להורים
מאשר לילדים. טום ולינדה
עדיין ילדים, ולכן אינם מבינים
כי שני הזרים שבהם נתקלו
הם נוכלים ומבריחי אבקת־זהב.
סולטי כבר לא ילד, והוא
מבין זאת.

ראש עיריית ירושלים טדי קילק, ידוע כמי
שאוהב להתראיין בטלוויזיה. לכן הופתעו מפיקי
מבט שני, כאשר ביקשו מקולק להתראיין בתוכנית
ששודרה בשבוע שעבר בנושא הבנייה הבלתי-
חוקית, והוא סרב בנימוק :״אין לי זמן.״
יש הטוענים כי קולק סרב להשתתף בתוכנית
מאחר שנודע לו כי ישתתף בה גם סגנו, יהושע
מצא, מי שעומד להתמודד עם קולק בבחירות
הראשות העיר שייערכו בקרוב.

עובדי רשת ג׳ נהנו בשבוע שעבר מהתכתבות
מחורזת שנערכה בין קריינית הטלוויזיה והרדיו
כרמית גיא לבין הקריין אבי אתגר, מעל
לוח המודעות :

מגיש כמעט חצות, יצחק רועה, עובד חצי-
מישרה באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה
בחוג לתיקשורת״המונים.
המפיק יוסי משולם, מי שהפיק את קובי
ומלי, עסוק עתה בעבודת ההפקה להסרטת
סירטו של עמוס קולק• משולם אף לקח
לעבודה פרטית זו את מזכירתו מרשות השי דור,
רותי, הידועה כמי שהיתה בשעתה האצבע
בפסוקו של יום.

14. 6

15. 6

• קולה דא רצה רהתוא״ן

• עקיצות על דוח־זומוזעות

שדר אתגר (עם שזש עטרי)

׳ 1רביעי

יו חמישי

כרמית היקר (זה רק בשביל החרוז)/ ,
לא רק שמותר/ ,
להחזיר מה ששודר/ ,
אלא חובה. פן יהיה מאוחר/ ,
ואם בכל־זאת באולפן נשאר/ ,
הרי צר לי צר/ .
שכן/ ,
בקשתי מפרי, שבמקומי ישב על המימשר/ ,
להחזיר הכל, והוא לי נעתר/ ,
אלא שכנראה ממנו נשכח הדבר/ ,
ואגב, בעניין הסטאר (באמת)/ ,
במי משנינו מדובר?
אגב, אבי אתגר משותק ורתוק לכיסא־גל-
גלים, כך שאין מבקשים ממנו להוריד חומר
לארון. כרמית עדיין לא ראתה את תשובתו של
אתגר, כיוון שבבוקר שבו היא נכתבה היתה כבר
בדרכה לטיול באירופה.

״האחים״ :קייט אומאדה ומייל! פראט
יום ד׳8.00 ,
היום בשעה 6.32 אחר־הצה־ריים,
במיסגרת הטלוויזיה הערבית.
;׳ונתן
ויגטו־ס, מנחה התוכנית,
חודר בעזרת צוות
מעולה אל מאחרי הקלעים של
גופים, מוסדות ובעיות שונים
שהציבור הרחב מכיר בדרך-
כלל רק את התוצר הסופי
שלהם. את כוכבי הרודיאו
רואים רק בזירה, אך אין
שומעים על פחדיהם ולבטיהם
בשיחותיהם הפרטיות. מאות
אלפים קוראים את הניו־יורק
טיימם, אך רק מעטים שותפים
למלאכת העשייה של מערכת
העיתון, לפחדיהם של הכתבים
מפני העורך, ולפחדיו של העורך
מעצמו. מעטים בילבד
השתתפו במכירות פומביות ב־סותבי
אם כי הכל שמעו עליהן,
ורק מעטים יכולים להרשות
לעצמם להשתתף בשיט־עשירים
בספינת־טיולים בים הקאריבי.
תושבי ירושלים. נוהרים בימים
אלה לקירקס הרומני,
אחרי שילדי תל-אביב כבר צפו
בתיישים המאולפים. רבים קראו
סיפורים על חיי להקת קירקס
נודד, אולם רק מעטים ראו
מקרוב את אנשי הקירקס ב־קרונותיהם,
כשהם מאושרים
או עצובים, או חשו מה מרגיש
בן כאשר מוטל עליו לתפוס
את אמו, תוך כדי מעופה
באוויר, ובאותה עת לחייך
לקהל. את כל אלה תביא הסיד־רה
החדשה. הפרק הראשון
מוקדש, היום, לקירקם.
•:סרט מעניין נוסף, אף
הוא במיסגרת השידורים בער בית,
הוא הסרט הדוקמנטרי
צייד השועלים, במיסגרת ה־סידרה
ידידי האדם, המוקרן
בשעה 7.00 בערב. על היחסים
בין בני-אדם לשועלים הנרדפים
על־ידיהם במיסגרת הספורט
האנגלי, היחסים שבין
השועלים לכלביהם של בני־האדם,
והיחסים בין בני־האדם
לשועלים, בסרט שבו הניתוח
הפסיכולוגי השועלי־כלבי־אנו־שי
אינו מפריע מדי לצילומים
המעולים.

!• התוכנית המרכזית הערב
בטלוויזיה דנה באחריות פלילית
של ילדים, במיסגרת
הסידרה לחם חוק, בשעה 9.30
בערב. חוקרי מישטרת־ישראל
אינם מסתפקים בהצלחותיהם
בתפיסה ראוותנית של פושעים
מבוגרים, ומוחים על כך שהד.צ-
לחות בתפיסת נערים פושעים,
עד גיל תשע, מתחמקות מידיהם,
מאחר שעל־פי החוק הקיים
אין אחריות פלילית חלה על
נער עד גיל זה.
עתה עומדת בפני הכנסת
הצעת חוק להעלות את גיל
האחריות הפלילית ל .14-בהצעה
זו תומך בתוכנית־הטלוויזיה
ח״כ יצחק יצחקי, המגייס
לעזרתו את הפסיכולוגית ד״ר
תמר כדזניץ ואת מפקח
מישרד-זזחינוך ד״ר יהודה
פרח. לעומתו ניצב ח״כ
מרדכי אלגרגלי מד״ש, הנעזר
בקצין־המישטרה סגן-
ניצב שלמה גל ובקצינת־המיבחן
הראשית בירושלים
נעמי כהן כדי להתנגד להעלאת
גיל האחריות הפלילית.
את התוכנית מנחה עורך־הדין
אלי זוהר, הפיקה אותה
נאווה כהן וביימה רינה
הררית, שזו לה תוכניתה
הראשונה אחרי שילדה בת.
אולם, כוכבת־התוכנית היא
במאית הסרטים הקצרים המוק רנים
בתוכנית, גגי אדם.
אדם חשפה בסרט אחד ״הצגה״
שעורכת המישטרה לנער עבריין,
בעזרת שוטרים לבושי
מדים ואיומים, למרות שהחוק
אוסר על השוטרים העוסקים
בקטינים ללבוש מדים ולהסיע
צעירים בניידות־מישטרה. סרט
אחר של אדם הוא ראיון קצר,
אך חודר, עם נער עבריין.
#הפרק החמישי בפולדארק
חלק ב /שעה ,10.30 סובב
סביב מסיבת יום־ההולדת של
הדודה אגאתה. האם היא בת
100 כפי שהיא טוענת, או בת
98 כפי שמורים המיסמכים?
שבועוני־טלוויזיה בעולם קבעו
כי איילין דדי, השחקנית
המגלמת את אנא,תה רום,
היא כוכבת הסידרה.

יום שישי

שבת

• 1ראשון

יום שני

׳ 1שלישי

16. 6

17. 6

16. 6

19. 6

20. 6

• מוצאי־שבת הוא אחד
המועדים המשעממים ביותר בלוח
השידורים של הטלוויזיה.
דווקא הטלוויזיה הערבית מעניקה
הערב תוכנית מעניינת,
במסגרת הסידרה, המתורגמת
לעיברית חידושים והמצאות
(שעה 6.30 בערב) .התוכנית
מביאה בשורה לבעלי רכב, או
נכון יותר לאלה שהכנסתם
אינה מספקת כדי להחזיק בכלי-
רכב. ויליאם טאונוס, שעל
שמו נקראות מאות אלפי מכוניות
מתוצרת מיפעלי פורר
בגרמניה, המציא מכונית שהדלק
שיש להאכילה בו משמש
רק לטעינת מצברי החשמל
המניעים אותה. כדי לעבור 53
קילומטרים בהמצאה החדשה
של טאונוס, יש צורך בליטר
דלק אחד בלבד, והיא מגיעה
למהירות של 60 קילומטרים
בשעה. המכונית נושאת שלושה
נוסעים ופותרת בעיות אקולוגיות
רבות שיוצרות המכוניות
השורפות בנזין במידה הנהוגה
היום.
כתבה אחרת בתוכנית זו
מתארת מיפעל שבו מייצרים
סוללות ליתיום, כמעט־ניצחיות,
זעירות ממש בהשוואה לסוללות
המקובלות ולכן מהוות
הצלה של ממש בנושאי׳ רפואה,
תעופה ותיקשורת. הכתבה היא
סיפור הצלחה של מיפעל ישראלי
אשר מצא דרך לייצר
את סוללות הליתיום.
!• מקמילן, הפעם ללא אש תו,
חוזר למסך הקטן, בשעה
,11.10 אחרי שנידמה כי עבר
כבר מן העולם. אחד ההומו־סכסואלים
המוצהרים של הוליווד,
רוק האדסון, שוב
פוגש ביפהפיה, הפעם השחקנית
שירלי ג׳ונם, בסרט
מישחקו של פילים. ג׳ונס
זכורה לצופי הטלוויזיה כאם

9הצגת־בכורה לסידרה החדשה
הזוג המוזר בשעה 8.00
בערב. חברת פאראמונט התקנאה
בהצלחת סרט־הקולנוע
הזוג המוזר עם השחקנים ו.׳ק
דמון ווולטר מתאו, ומהצ־לחת
אותו מחזה של ניל סי מון
בברודווי, ויצרה סידרה
של אפיזודות על חייהם של
שני גרושים המתגוררים יחדיו
והמגלים כי להתגורר עם חבר,
גרוע לפחות כמו להתגורר עם
האשה. פירקי הסידרה צולמו
בהופעה חיה בפני צופים, ולא
כמו במרבית הסדרות שבהן
נשמעים תגובות ומחיאות-
כפיים שהודבקו אחרי הצילום,
מה שגרם לשחקנים ״לצאת״

!• מי שראה כבר בהקרנה
פרטית בטלוויזיה את תוכנית
הבידור עם לוסיל בול, טוען
כי זו התוכנית הטובה מסוגה
ששודרה אי־פעם בטלוויזיה
הישראלית, ובוודאי הארוכה
ביותר: שעה וארבעים דקות.
הסי־בי־אס הפיק תוכנית בשם
הסי״בי־אס מצדיע ללוסי, במלאות
25 שנה להופעתה הראשונה
של הבדרנית. מצדיעים
ללוסיל בול נ׳אל, כני, סמי

י• בתקופה הטובה של טלי
(״קוג׳אק״) סאוואלאס, היה

שידורי היום

נפתחים

בחגיגה לאוהדי מטיב אום־
טין, המלאכים של צ׳ארלי
וסיפורי רכילות. למרות שבחיים
הם נפרדה משתפים לי
מייג׳ורס ואשתו פארה
פוסט־מייג׳ורס פעולה באפיזודה
המציצנית בסידרה
האיש השווה מיליונים (שעה
3.00 אחר־הצהריים) .פארה
פוסט־מייג׳ורם היא הבולנדית
היפהפיה מהמלאכים של צ׳אר־לי.
שלא כבסיפור החיים הפרטיים
של שני השחקנים, בסרט
הם בהתחלה רבים ואחר־כך
בסדר.
• סידרת ׳יום השישי, השלווה
הרועמת, הסתיימה בשבוע
שעבר והסידרה החדשה
עדיין לא תורגמה בטלוויזיה
הישראלית והיא תתחיל להיות
מוקרנת רק בשבוע הבא. בינתיים
מקרינה השבוע הטלוויזיה
דראמה תחת השם המפוצץ:
האם תוכל לשמור סוד? או,
כפי שהגדירו סרט בינוני זה
עיתוני־טלוויזיה בחוץ־לארץ :
״פייטון פליים למפגרים.״ את
אהבתו של זוג צעיר בכפר
קטן ורכלני מציגים השחקנים

מרי פיץ׳ ומייקל כריאנט,

בשעה 9.20 בערב.
• 1לאוהבי המוסיקה הקלאסית.
בשעה 10.10 מנצח יהודי
מנוחין על תיזמורת בית-
הספר למוסיקה הקרוי על שמו
בעיר סארי באנגליה, המנגנת
את הקונצ׳רטו לפסנתר ולתיז־מורת
מיספר 2בסול מדור
אופוס 19 של לודוויג ואן

סטה וכן.

• עני ועשיר חוזר לטלוויזיה
בדלת האחורית. בפרק
לדנים באהבה ורצח מד,סידרה
בארנבי ג׳ונם מופיע כשחקן-
אורח כיל כיקסכי, מי שגילם
את תפקיד אביו של כילי

״האם אוכל לשמור סוד״ :מרי פיץ׳ ומייקל כריאנט
יום ו׳7.20 ,
בעני ועשיר ובעלה של אשתו
הראשונה של סנאטור ג׳ור־

ראש.

י• מי שא־בה־ני־בי ומישפחת
סולימאן הגדול עדיין לא נמאסו
עליו, יכול לצפות בבאה שבת
עם הרב שמואל הכהן
אכידור, בשעה 8.05 בה יהיה
האמן האורח חופני כהן,
אחיו של יזהר.
!• שידורים מעניינים אחרים
היום: הסרט הערבי שרכש לו
קהל צופים קבוע. למי שהחמיץ,
פרק ישן יותר מהמשודר
בארץ של האחים בשעה 8.10
בערוץ 6בירדן. ד״ר מרכוס
וולבי, הסידרה שאפילו ביש ראל
ירדה לשימחת הצופים,
בערוצים 3ו־ 6בירדן ומנורות
אנדרוס, בשתי הרשתות של
ירדן בשעה 10.10 בלילה.

היפה במישפחת פארטרידג׳.
!• מבט ספורט ואולפן הגביע
העולמי ישודרו בשעה 9.00
בערב. נתונים ראשונים של
סקר טלפוני שנערך בין צופי
הטלוויזיה, מצביעים על כך
ששידורי מישחקי הכדורגל מארגנטינה
זוכים בצפייה עצומה,
כ־ 69 אחוזים מכלל צופי
הטלוויזיה בארץ. אולם הסקר
גם גילה אי-שביעות
רצון משני מתארי המשחקים,

יורם ארבל ודן שידון.

עובדה מאלפת אחרת שגילה
הסקר הטלפוני מצביעה על כך
שכמעט כל בעלי המקלטים
הצבעוניים מעדיפים לקלוט את
שידורי המישחקים דווקא בתחנה
הירדנית, המשדרת בצבע,
למרות שהקריינות בירדן
היא בערבית ולא בעיברית.

דייוויס נ׳וניור, ריצ׳ארד
כדטון, ג׳והני קאדלסון,
כוס הדס, וויליאם הדלדן,
דני קיי, דין מרטין, ג׳ון
דוין, דיל, ואן־ דיק ועוד
רבים אחרים. תחילת שידור-

היום השלישי בשבוע אחד
הימים עשירי השידור ביותר
בטלוויזיה. אולם בשבועות האחרונים,
הפך יום זה אחד
הדלים ביותר בתוכן. דבר זה
מחזק את ההצעה שהועלתה
לפני חודשים אחדים בטלוויזיה,
להכין מערכת לכל יום שידורים
בשבוע, אשר תפקח על
שידורי אותו יום, תיזום קניות
של סרטים ורעיונות. כך תתפתח
בוודאי תחרות בין מערכות
כל אחד מהימים, אשר
תפרה את הטלוויזיה. אין כוונת
ההצעה להוריד מיסגרות אחרות
בטלוויזיה, הקיימות כבר,
והיא מסתמכת על כמה תחנות
טלוויזיה ברחבי העולם הנוהגות

• ב־ 9בריבוע מכין יצחל,
(״איציק״) קול, מפיק התוכנית,
הפתעה בדמותה של מיס
יוניברם לשעבר רינה ׳מור,
שתופיע בין צוות המשיבים.
>• התוכנית המרכזית של
יום זה היא שידור חוזר. חברת-
ההפקות הפרטית של אריק
איינשטיין הצליחה למכור
בפעם השניה את הסרט אריק
איינשטיין שר משירי ארץ
ישראל הישנה, סרט ששודר
כבר ביום העצמאות האחרון,
כלומר לפני שישה שבועות
בלבד. עם איינשטיין מופיעים

יהודית רביץ, יוני רכטר,
מיקי גכדיאלוס, שם־ טוס
לוי וקורץ אלאל.

יום ו׳9.20 ,
מהטכסט הכתוב ולאלתר מול
המצלמה.
נ ק קל! !#מן הוא אוסקאר
בסרט, מוכר לצופי הטלוויזיה
הישראלית מהסידרה הבולשת
חוקרת, שאגב עומדת לחזור
למסך הקטן בעתיד הקרוב,
הסניגורים ואיש וירג׳יניה.
קלוגמן שיחק באותו תפקיד
גם בהפקה המקורית של הזוג
המוזר בברודוויי ובגירסה ה-
לונדית של המחזה. מלבד
הופעה ב־ 400 סירטי־טלוויזיה
הופיע קלוגמן גם בסרטים ימי
יין ושושנים וחייה שלום קולומבוס.
טוני
רנדל, הוא פליכס
בזוג המוזר, אף הוא שחקן-
טלוויזיה ידוע, אם כי לא הופיע
בסדרות שהוקרנו בארץ. ג ׳ואן
הוצ׳קים, המגלמת בסידרה
את תפקיד ידידתו של אוסקאר
היא רקדנית וזמרת נוסף על
היותה מאסטרנטית בחינוך, והופיעה
בסידרה הסניגורים.
ג׳אניס הנסן, בסידרה, אש-
תו־לשעבר של פליכס, שיחקה
בסרט שדה תעופה ובסידרה
בוננזה.
!• למי שאוהב מוסיקה
צפוייה חודיה של אמת בשעה
.8.30 החבובות מרחוב ההפתעות
מארחות בתוכניתן את
זמרת הג׳אז קליאו ליין.
ליין, שהיתר, עד לפני כשנתיים
כמעט בלתי־ידועה בארץ, כבשה
את הקהל הישראלי בקונצרטים
אותם נתנה במסגרת
הפסטיבל הישראלי, בין השאר
באמפיתיאטרון הרומי בקיסריה.
<• לגבי התוכנית המרכזית
בערב, יוחלט בטלוויזיה רק
ברגע האחרון. אחרי מבט יוקרן
מישחק־כדורגל מארגנטינה, או
דראמה שעדיין לא נקבעה.
ו• תוכניות אחרות היום:
משפחת וולטון (ערוצים 3ו־6
ירדן) וקומדיה בערוץ 6בירדן).

הראווה בשעה 9.30 בערב.
• קודם־לכן יחגגו אלה
שאהבו את סירטי המדע ד,ביד-
יוני, הכובשים בשנתיים האחרונות
את האקרנים הגדולים.
במיסגרת תוכניתו של אהרון
גולדפיננר, המוגשת על־ידי
אהוד מנור מסך גדול מסך
קטן, אשר תוקדש (בשעה )8.30
למדע הבידיוני, יוקרנו קטעים
מהסרטים פארנהייט ,451 שמש
ירוקה ואודיסיאה בחלל.
התכנית מסך גדול מסך קטן
עומדת בפני בעיה. אהוד מנור
נוסע לחוץ־לארץ לתקופה ממושכת
ועתה מחפשים לו מח

שידורים נוספים היום :
כל־בו־טק בשעה 8.30 ובארטה
בשעה .22.10 אגב, השחקן
המגלם את דמות הבלש האיטלקי
בסידרה, רוכרט סלייק,
הוא שחקן הקולנוע והטלוויזיה
היחידי כיום שהחל את הקאר-
יירה שלו כבר בגיל שנתיים
וחצי, כשהופיע על בימת
ברודוויי יחד עם אביו ואחיו.
בלייק התבלט בעיקר בסרטים
בדם קר ועיר ללא רחמים,
אשר פילסו לו את הדרך ל-
סידרה זו.
י• בירדן אפשר לצפות ב מערבון
הדרך לאורגון 15.10
בערוץ 6ובסידרה האמריקאית
ספינת האהבה בערוץ 6בשעה

ליף.

!• אוהדי סטארמקי והאץ׳
ייאלצו להמתין עד השעה
11.10 בלילה כדי לחזות בפרק
ששמו המתאגרף. אגב, סיכום
6,000 המכתבים שהגיעו לרשות
השידור בחודשים אפריל מאי
השנה, מצביע על כך שמאות
רבות של הצופים ממש מתחננים
שלא להוריד את הסיד-
רה, וחלק ניכר מבקש, בניגוד
למה שקורה היום, להקדים את
שידור ד,סידרה לשעה .9.30
לעומת ההצלחה של התכנית
המתבטאת במכתבי המאזינים,
הרי הדין־וחשבון של הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה קובע כי
סטארסקי והאץ׳ עומדים רק
במקום השמיני בסולם הפופולאריות
של התוכניות המוקרנות
בטלוויזיה הישראלית. אולם
מקום זה הוא המקום הראשון
מקרב סדרות־המתח הקנויות
המוקרנות בארץ.
<• תוכניות אחרות היום :
מורשה בשעה 8.00 בערב. למי
שלא מספיק בארטה אצלנו,
בערוצים 3ו־ 6בשעה 9.15
בירדן. עוד בירדן, קומדיה
בשעה ( 7.30 רק בערוץ )6
וסידרה אנגלית בשעה 8.10
בערב בערוץ .6

כארטה: רוכרט בלייק
יום ג׳10.10 ,

.9.15 אגב, העיתונאי דניאל
(״דני״) כלוך, איש דבר,

שנאבק עתה מחדש על מקומו
במליאת רשות השידור, מחפש
דרך לפנות להנהלת הטלוויזיה
הירדנית ולבקשה לדחות את
השידורים בשעה. בשבועות
האחרונים, מאז הנהגת שעון
קיץ בירדן, נופלת ההקרנה
המרכזית בכל ערב בשעה ,9.15
באמצע מהדורת מבט בישראל.

העיברית הופכ ת
ה״ שאפה״ של ..ת״אטד1ן הצוות״
גיבור שלה״נרץ־ בל :״האימוץ -ה 1א הצורה
טמאה ב״מאזנ״ם״
סיפור עיברי על ״רוח הקודש־ ואמו של ישו
ותנכוגה לאבהות...״
תיאטרון

מישרד*החינוך-ויהתירבות מתמודד, בעזרת
״האגודה לקידום תרבות התיאטרון
לילדים ולנוער,״ עם ״בעיות התקופה.״
מסתבר כי המכשיר החינוכי להתמודדות
עם ״׳בעיות התקופה״ הוא תיאטרון הצוות,
המעלה על קרשי הבמה רוויו. תחת הכותרת
איזה נוער, שאותו כתבה וביימה
גברת בשם חגית רכבי. אף שהוצאותי׳ו של
תואטרון זה מוטלות על שכם הציבור,
הצורך בו טרם הובהר לאיש. יחד עם
זאת, מודעה רבת-אינצ׳ים שפורסמה בעיתונים
הבהירה באותיות שחורות על נייר
לבן, שהנה צומח וגדל לנגד עינינו עוד
מוסד תרבותי מיותר:
״הצגה המציגה בהומור את המבוגרים,
ההורים והמהנבים בעימות עם כני־הנו־ער,
גורמת נוסטאלגיה ומעמיקה את ה
והאגודה
המוציאה אותו לאור גוססים
גסיסה ארוכה ומסתאבת מזה שנים רבות,
תוך שהם אוספים סביבם תולעי־תרבות
רבות, ומתרבות.
פעם, לפני שנים רבות, בעוד הסיפרוח
העיברית החלה מצמיחה שיניים, התנהל
בארץ מאבק איתנים למען החייאת הלשון
העיברית, שבמהלכו קבע ביאליק, שהעיב־רית
וטובתה ניצבו לנגד עיניו :״יש מילים
— הררי אל, מילים תהום רבה...״
כאשר ניסה להגדיר את עוצמות הלשון
המצויות בעיברית. במהלך מאבק זה שיכי
לל ביאליק מילים כמו ״התעתשות״ ;
״זקנקן ממורט צדע״ (ממנה ניבנה
השם ״הצדעה״) ו...״מצלמה הכל,
מבלי להזדקק למילים שבלשונות לועז.
בגיליון מאזניים האחרון (כרך מ״ו, גיליון
6־ )5שראה אור כגיליון חגיגי לרגל
״שלושים שנה למדינת ישראל״ בעריכת
בנימין מיכלי, מתמצה מאזנה של עסקונת
הסיפרות העיברית, שקנתה לעצמה אחיזה
ושביתה בכתב־עת זה ומתחזה כ״הסיפרות
העיברית״ ,במאמר של אחד בשם יוחנן
גרנך, תחת הכותרת :״עצמאות מדינית
והתעצמות תרבותית,״ מאמר המעיד על
כותבו, על לשונו ה,עיברית׳ ,אכסניית
דבריו ובעליה של אכסניה מפוקפקת זו.
מה שמייחד את מאמרו של גרנך הנ״ל
הוא העיברית שלו, שהרי אכסנייתו היא
מאזניים, האמור לשמש, אם לא שופר
לעיברית, הרי לפחות בת־קול לשפה זו.
אחרי פרק־הפתיחה של המאמר ״משמעות
היסטורית אוניברסלית לכינון מדינת ישראל״
שתוכנו בכותרתו, בא תור הפרק
השני, בעיברית הגרנכית הטהורה :
״פראגנדאטיזם ואידיאליזם — כ,סינתזה׳

תיאטרון הצוות
מי ציריך את זה 7
הבנה בין הדורות.״ מוזר לראות ״עימות
עם בני הנוער״ הגורם ״נוסטאלגיה״ ומעמיק
את ״ההבנה בין הדורות.״ לאלוהי
התיאטרון של מישרד־החינוך הפתרונים.
נוסף על הגדרה אבסורדית זו, מופיע
ב״מודעה החינוכית״ קטע של דיאלוג מתוך
המחזה :
...סליחה, מה זה להיות גיזעי?
רונית: גיזעי זה קודם כל להיות שאף.
שוקי: גיזעי זה תלמיד שהוא פיקח ודי
מצליח, אכל בכלל לא שם על הלימודים...
הסבר משכנע יותר ופחות ״חינוכי״ מצוי
במילון עולמי לעיברית מדוברת מייסודם
של נתיבה בן־יהודה ודן בן־אמוץ :
כיזעי ת׳ ז׳ ) 1טוב מאד, משובח.
קנה כמונית גיזעית • הגיש לנו קפה
גיזעי )2 .ההיפן* מ,יורם׳ בחור עלא־כי־פאק.
גיזעי! אל תשאל איזה צרות עו שים
לו בבית.
כל שנותר להוסיף הוא שחגית רכבי
הנ״ל היא ״שאפה״ אמיתית, שאפה עד
כדי שאפתנות להעמיק ״את ההבנה בין
הדורות״ בעזרת ״נוסטאלגיה״ ו״עימות עם
בני־יהנוער״ .מי צריך את זה? אנחנו
עדיין לא ״דמוקראטיה עממית״.

תולעי תרבות
גרנכת פעם, לפגי שנים רבות, כאשר הסיפרות
העיברית רק החלה מצמיחה שיניים, היא
ייסדה אגודת סופרים עיבריים שטיפחה
ביטאון לסופרים עיבדיים בשם מאזניים.
ברבות השנים ניתקה הסיפרות מגע עם
אגודת הסופרים, בעוד ביטאון הסופרים

148 -

חיים נחמן כיאדיק
הקונפיגוראציה הפוליטולוגית
והדיפרנציאציה האידיאולוגית
גואלת״ (לאלה מהקוראים שאינם אמונים
על העגה הגרנכית, כותרת הפרק צריכה
להיות: מגמתיות ואמונה — כמיחבר גואל.
מגמת מאמרו של גרנו, מהבחינה העניינית,
ניתנת לציטוט בקביעתו ה,מקורית׳ :
״מעל לכל: תקומת, הבית השלישי׳ העצמאי
של עם־ישראל עומדת בסימן מאבק־עולם
לחירות־הרוח המאפיין את מיצעדו
ההיסטולי הבלתי־נלאה של עמנו המיו סר...״
.אלא שנטיב לעשות אם נתעלם
מ״מצעדו ההיסטורי הבלתי־נלאה של עמנו
המיוסר ונתמקד בייסורים שמעניק
גרנו לעיברית, בצפיפויות כגון דא :
״לכיוון עוצמה ציבורית לא-מבוטלת
* המילים נלקחו מתוך ״מילון חידושי
ביאליק״ (מאת הבלשן המנוח יצחק אבי־נרי)
,שראה אור בשנת 1935״בחודש
העשירי למות המשורר״.

לאפיקים של דמוקראטיזציה ...עוצמה אינתודעה
נורמאטיווית...
טלקטואלית...
פראלמאטיזם צר־אופקים ...הרחבת תחולתה
של הציוויליזציה הקיברנטית ...להגיע
אל המומנט של התהוות רקע מייוחד
ליצירת סינתזה גואלת ...מוליכה אל סימביוזה
פוריה בין פראגמאטיזם ואידיאלי זם
...הקונפיגוראציה הפוליטולוגית. של
מדינת ישראל הנאבקת על עצם קיומה
מושפעת על־ידי הדיפרנציאציה האידיאולוגית...״
וכר, ובר.
פעם, לפני שנים רבות, כאשר היו
סופרים עיבריים שנזקקו למאזניים, הילכה
הסיפרות העיבדית בגאון בהיכלי אגודת
הסופרים. כיום, הסופרים כותבים, והמשוררים
משוררים, ותולעי־התרביות משרבטות
מילים על אודות ״הקונפיגוראציה הפולי־טולוגית
של מדינת ישראל הנאבקת על
עצם קיומה, מושפעת על־ידי הדיפרנציאציה
האידיאולוגית...״
ביאליק, אשריך שמת אתה. אשריך שלא
זכית לראות בתולעי־התרבות שלשונן
גרנכת מטמאים ומכרסמים בהיכל הלשון
שהקמת בארץ הזאת.

?ו דו של אלוף אחד, אשר במוחו התרו־צצה
רק מילה אחת ויחידה — ,שדה

בהמשך דבריו אל בנו המאומץ־לעתיד,
מסביר הד״ר פימל מהו, שדה ירי׳ :
״ואנחנו פוצצנו והרסנו כל איטר עמד בדר כנו.
הדבר האחרון שפוצץ היה משהו
גדול, ומפואר באמת: מערבת שלמה של
מיבנים כנסייתיים עצומים המערכת)
עמדה בדיוק כין שני המחנות: הגרמני
והאמריקאי. אני דאגתי לכד שלמחנה הגרמני
יהיה שדה־ירי פנוי...״

תרגום

שדה ירי
בשנת ,1908 בהיות היינריך פימל בן
,29 הוא תיכנן והקים את בניין המינזר
על-שם אנטואן הקדוש שבעמק הקוסה,
גרמניה. בשנת ,1945 בהיות יבינו רוברט
פימל בן ,29 הוא פוצץ את בניין המינזר,
מתוך שהכיר את תוכניותיו, על-ימנת לפתוח
״שדה יריד,״ לאחד הקרבות האחרונים
של מילחמתשזעולם השנייה. יוסף פימל,
מהנדס צעיר בראשית שנות ד,־ 20 לחייו,
משחזר את הבניין והופכו סמל לגרמניה
המיתמרת ועולה מתוך הריסותיה. מיבנה
תיאורי זה מהווה את המיסגרת החיצונית
לסיפרו של היינריך בל בירה בתשע וחצי,
שראה אור בעיברית בימים אלה*.
הרמה השנייה של הסיפור היא עולמו
ההרמטי של ד״ר רוברט פימל, עולם שהכל
בו מוסדר וקבוע. מדי בוקר, בשעה
תשע וחצי, נכנס הד״ר פימל לאכסדרת
מלון הנסיך היינריך, נוטל את מפתח חדר
הביליארד, מקום שבו הוא מבלה את
זמנו עד לשעה 11 בחברת השרת שבמקום.
בין שני קטעי-־סיפור אלה מתרחשת
עלילה סיפרותית מעמיקה ומפורטת העוסקת
באיפיון שלושה דורות במישפחת פי-
מל, שבאמצעותם משכיל בל לתאר תמו-
נת־מצב של החברה הגרמנית במשך 50
שנה.
ד״ר פימל מאמץ בהדרגה את השרת
להיות בנו מתוך בחירה. הוא מספר לצעיר
עובדות בלתי־ידועות על חייו :
״יודע אתה שלמדתי להיות מהנדס. בעצם
צריך הייתי לבנות בתים. אולם מעולם
לא בניתי בית, אלא תמיד עסקתי בפיצוץ
בתים ובהריסתם גם הקאריירה ה צבאית
של ד״ר פימל דומה לזו האזרחית :
״פוצצתי גשרים וכתי־מנורים, כנסיות, מע ברי
רבבות, הווילות וצמתי־דרכים. קיבלתי
אותות־הצטיינות כשביל פיצוצים
אלה והועליתי בדרגה. מדרגת סגן־מיש־נה
לדרגת סגן, ומסנן לסרן. וקיבלתי חופ שות
מייוחדות וציונים־לשכח, מפני שידעתי
כל־כד טוב כיצד לפוצץ ולהרוס.
לקראת סוף המילחמה עמדתי תחת פי*
היינריך בד ,״בירה בתשע וחצי״,
תרגום: בצלאל וכסלר, הוצאת ״זמורה, ביתן
מורן״ 250 ,עמודים (כריכה רכה).

היינריף כל
הקרב האחרון על עתיד העם
והתרבות הגרמנית
עלילה, בשנת ,1958 אלה הימים הקודמים
למסיבת יום־הולדתו ה־ 80 של האב,
היינריך פימל, מייסד שושלת המהנדסים.
במהלכם של ימים אלה מתברר, במפ תיע,
כי מניעיו של הד״ר פימל וחלקו־שלו
בפיצוץ נובעים מתוך מניעים יוצ־אי־דופן
לגרמניה הטרום־מילחמתית, הלוחמת,
וזו שלאחר המילחמה במשד
המיט והצי שנות המילחמה ציפה רוברט ־•
בכיליודעיניים לרגע שבו יפול המינזר
בביזה לידיו. במעשהו זה ביקש להעמיד
יד, עשוייה תילי־חורבות ועפר, לזיבדם
של אלה שלא היו להם מצבות־זיברון היסטוריות,
ואיטר עליהם לא היה צורר לחוס...
כידו של רוברט היתה רק אפשרות אחת :
להשתמש בנוסחות אחדות ובהומר־נפץ,
ברי להעמיד להם מצבות...״
במהלך השיחזור מבחין בנו של ד״ר
פימל בסימנים המעידים על כך שאביו פוצץ
את המינזר ומאוחר יותר, אף אביו,
מייסדו ומציבו של המינזר, חש בכך.
תחושות אביו ובנו אינן משנות כלל לד״ר
פימל, ובסמיכות לטכס החנוכה המחודש
של המינזר על שם אנטואן הקדוש מח תים
הוא את השרת הצעיר על המיס־מכים
שבעזרתם הוא עתיד להפוך בנו־מאומצו,
תוך שהוא קובע :״,קול הדם׳
הוא שקר מוחלט ורק, האימוץ׳ — הוא
הצורה הנכונה.״ במילים אחרות: ד״ר פי-
מל דוחה את עצמו מהמסורת הגרמנית,
על כל מה שמתחייב ממנה.
בספר זה, בדומה לספריו האחרים, טוען
׳היינריך בל את טענותיו כלפי גרמניה
הישנה וגרמניה החדשה, כאשר השנייה