גליון 2129 מתאריך 21 ביוני 1978

13.00ל י (כולל מ.ע.מ).

מספר (2121

חסוד

1 114 נייד
ע1ו־ איים

הצבאי של פיקוד המרכז, שם הוא נאשם ברצח
בכוונה־תחילה של צעיר ערבי בצומת רוקפלר
בירושלים 24 שעות בלבד אחרי שבאותו מקום נרצח
חייל ישראלי בידי ערבים, לא נענה על־ידי גוש־אמונים
לבקשתו להעמיד לו פרקליט שיגן עליו,
למרות השתייכותו לגוש בעבר.

בינתיים הסתבר כי לדרמן, שהוא סטודנט
לפילוסופיה באוניברסיטה העברית וגם
עובד האוניברסיטה, הירבה לפרסם מאמרים
בעיתון הסטודנטים הירושלמי ״פי האתון״,
בפסבדונים ״ישראל נץ״ .ככמה ממאמריו
קרא לגירושם שד ערביי אדץ־ישראל לירדן.
במיכתב ששלח למערכת פי האתון טוען לדרמן, כי
ירה בצעיר הערבי מתוך הגנה עצמית וכי יביא
להגנתו עדויות שיעידו כי מפקדו הישיר שיקר בעדות
שמסר למישטרה אחרי מעצרו. לדרסן טוען עוד, כי
נקלע לצומת רוקפלר במיקרה, אחרי שהיה בדרכו
להר־הצופים בסיום משמרתו כאיש הג״א ליד הכותל,
ולא כפי שמאשימים אותו, שהגיע לשם בכוונה־תחילה
כדי לנקום את רצח החייל לילה קודם־לכן.

בחרות מתסנניס
הדחת שכטרמן
צסויה מהססת ב די ש

למרות נוסחת הפיוס שהושגה בישיבה האחרונה ע
מרכז תנועת החרות, בהשראתו של מנחם בגין,
שמנעה את הדחת הנהלת התנועה בראשותו של

הקואליציה החדשה, התומכת בפרישת ד״ש מהממשלה,
תבקש ליישם את העיקרון שלפיו לא יוכל שר
בממשלה לכהן כיו״ר המזכירות. במקום ידין עשוי
מחנה עמית להציע את אלוף (מיל ).צבי זמיר כיו״ר
המזכירות. אולם כמועמד של פשרה עשוי גם ח״כ
אמנון רובינשטיין לזכות בתפקיד. במיקרה כזה,
קיימים סיכויים שח״כ שמואל טולידאנו, שהוא כיום
מראשי התומכים בפרישה מהממשלה, ייבחר על־ידי
הרוב החדש כראש סיעת ד״ש בכנסת.
אנשי ידיו מאשימים כי קבוצת חברים בד״ש, בראשותו
של מאיר עמית, מנסים להבטיח לעצמם אופציה לכל
המצבים העלולים להיווצר אם יתחולל משבר ממשלתי.

על רקע זה, לא מן הנמנע שייווצר פילוג
בד״ש, כשקבוצת הברים תפרוש ותקים
חטיבה נפרדת בליכוד ואנשי ידין, שיהפכו
מיעוט בתנועה, יקימו סיעה עצמאית
משלהם.

סיב סוד לתערוכת

״י שר אל 1האתה׳
תערוכת חג השלושים למדינה,
״ישראל זה אתה״ ,העומדת להינעל
בעוד שבועיים יחד עם נעילת יריד
״אדם ומעונו״ הנערך ביריד המיזרח
בתל־אביב, תיפתח מהדש במיסגרת
עיר־הנוער שתיפתח שלושה שבועות
אחרי נעילת היריד.
בינתיים נודע כי ועדת חגיגות השלושים
משלמת סכומי־עתק להנהלת
יריד המתרה, לסיבסוד כרטיפי-הכני-
פה לתערוכה. הוועדה הממשלתית
היתה מעוניינת שכרטיסי הכניסה
יהיו זולים, במחיר שד 15ד ״י בלבד,
כעוד הנהלת הידיד טענה כי רק כרטיסים
כמחיר כפול יכסו את הוצאות
התערוכה. כפיצוי מכסה ועדת השלושים
את ההפסדים.

גו ש ־ א מ פי ססרב
״עלנאשם ־ ברצח
איש הג״א ישראל לדרמן, העומד לדין בכני בית־הדין

ת מי רוהב חי רו ת
״ש ־ תיקון
בכתבה על הבחירות הפנימיות בד
׳׳ש, שפורסמה ב״העזדם הזה״
( )2064 מיום ,23.3.77 נאמר כי מר
שמואל תמיר עשה ״קנוניה״ עם יסודות
מסויימים במיפלגה זו, כדי לנצח
בבחירות אדה.
על כך הגיש מר שמואל תמיר קובלנה
פלילית, על-פי חוק לאיסור לשון-
הרע.
עורכי ״העולם הזה״ מצהירים כי
בכתבה האמורה לא התכוונו לטעון
שמר תמיר נקט פעולה כלשהי ההורגת
מתחום המקובל והלגיטימי בחיים
מיפדגתיים תקינים, והיא חוזרת בה
מההגדרה ״קנוניה״ שבה הוגדרה פעילות
זו. העובדה היא שלא היתה הידברות
מוקדמת בץ מר תמיר, מר
שמואל טודידאנו ומר בנימין הלוי לגבי
אופן ההצבעה של הבוחרים הדרוזים
ואחרים בבחירות אלה.
עורכי ״העולם הזה״ מתנצלים בפני
מר תמיר על כל פגיעה שהכתבה הנ״ד
היתה עלולה להסב לו ולמעמדו.

ב ר שו ת ־ ה שי דו ר
שערוריית שחיתות הדשה ברשות השידור עומדת
להיחשף בקרוב. הפעם מדובר במעילות ובזיופים
בסכומי־כסף גדולים ובהיקף חסר־תקדים.

תיק עבה המכיל את ההוכחות לפרשיה,
העלולה להסתיים בהגשת משפטים פליליים,
כבר נמסר לחקירת המישטרה.

אגמון, מרגלית ופאר

ב..עלי כו תרת׳
השבוע נפלה ההכרעה הסופית לגבי יורשיו של ירון
לונדון בתוכנית הטלוויזיה הפופולארית עלי כותרת.
המראיין יעקב אגמון, המנחה מני פאר והעתונאי דן
מרגלית יגישו ויראיינו בתוכנית לסירוגין.

מדי יום ראשון בשבוע יופיע מני פאר
צ״עלי כותרת״ ,ביום שלישי יעשה זאת
דן מרגלית וכימי חמישי יהיה המראיין
יעקב אגמון, שההחלטה על בחירתו
התקבלה רק השבוע.

ברלין השקיעה

אחרי הבחירות למועצת ד״ש שייערכו ב־ 28 בחודש
זה, צפויה מהפכה בהנהגת ד״ש.

אב תוצאות הבחירות לא ישנו, כפי
שמצפים, את הרכב המועצה, עשויה לקום
הזית משותפת שד אנשי שינוי, תנועת עודר
ותומכי מאיר עמית כדי להדיח את ייגאל
ידין מתפקידו כיו״ר מזכירות התנועה.

ח קי רהעלש חי תו ת

אברהם (״אברשה״) שכטרמן, צפוי בקרוב ניסיון־
הפיכה נוסף בהנהלה.

בקרב_ עסקני_ הרות מתגבשת_תמיפה
.במועמדותו של ח״כ יורם ארידור לתפקיד
יו״ר ההנהלה, ועתה. מנסים לגייס רוב
בקרב חברי מרכז חרות להדחתו של
שכטרמן ולמינויו של ארידור. במקומו.
למרות שהתוכנית אינה על דעת ראש־הממשלה,
מניחים בחרות שבגין לא יפעל שוב למנוע את הדחת
שכטרמן.

14 מיליון ל

ולו

ש ל גו לן
הסנאט של ברלין המערבית אישר השקעה
כפדר־גודל של מיליון ו־ 700 אלך מארק
>כ־ 14 מיליון ל ״י) בסירטו של הבמאי
והמפיק הישראלי מנחם גולן ,״הקוסם
מלובלין״ ,כדי שרובו הגדול יצולם בעיר זו.
ההשקעה אושרה על־פי חוק חדש שקיבל הסנאט של
ברלין המערבית רק בחודשים האחרונים, שנועד
להפוך את העיר מרכז הפקות קולנוע באירופה.
במיסגרת חוק זה יאושרו מדי שנה השקעות בסך של
15 מיליון מארק בסרטים שלפחות מחציתם תופק
בברלין, אפילו אם אינם סרטים גרמנים. ההשקעה,
היכולה להגיע עד לשליש מתקציב ההפקה,
היא בצורת הלוואה ההופכת מענק אם הסרט אינו
נושא רווחים.

גולן עומד להציע לממשלת ישראל לאמץ
את החוק הברלינאי לעידוד תעשיית
הסרטים בארץ, ולמשיכת מפיקים זרים
להפרטה בישראל.

תיקון ט עו ת
בידיעה שהתפרסמה במדור זה בשבוע שעבר (העולם
הזה ,)2128 בקשר לבירור שנערך לעיתונאי הארץ
נתן דונביץ בוועדת האתיקה של אגודת העיתונאים,
נכלל בטעות שמו של לוי יצחק הירושלמי, כאחד
מחברי הוועדה שדנו במיקרה. הירושלמי לא היה כלל
חבר הוועדה.

התוב ט אויות ח רי פו ת

סעלקפ רי סין

ה כ שי לו אחא רי דו ר

ו ת פו רחליפה

החלטתו של ראש־הממשלה מנחם בגין לוותר על
תביעתו למנות את ח״כ יורם ארידור כשגריר
בוושינגטון, במקום מועמדו של שר־החוץ, אפי עברון,
נבעה מדיווחים על מסע הרצאות של ארידור בארצות־הברית.

ארידור
היה בסיור הרצאות למען הבונדס,
שבהן התבטא בחריפות נגד המימשל
האמריקאי ונגד הסטייט-דיפארטמנט.
כתוצאה מכך קיבל שגריר ישראל
בוושינגטון, שימחה דיניץ הוראה להתנצל
בפני מחלקת המדינה על התבטאויותיו של
סגן־השר ממישרד ראש־הממשלה.
לעומת זאת הגיעו לארץ התרשמויות חיוביות דווקא
ממסעו של שר־הדתות אהרון אבו־חצירא בארצות־הברית.
שר־הדתות הופיע בפני חבר המועצות הדתיות,
שהוא אירגון־גג בינלאומי של דתות שונות, וזכה
בתגובות חיוביות. בעיקבות מיברק שהגיע על כך
למישרד ראש־הממשלה, זכה אבו־חצירא בברכה
אישית מבגין.

111

3־ 2540ל

ההפסקה המוחלטת-כמעט של תיירות
ישראלית לקפריסין, בעיקבות
הידיעות על הסיכונים הביטחוניים
הכרוכים בביקור באי בשל התבססות
אירגוני מהבלים ערבים סו, הולידה
הצעה קוסמת שמטרתה למשוך את
התייר הישראלי דאי השכן מחדש.
הברת־נסיעות, בשיתוף! עם גורמים
קפריפאים, עומדת להציע בקרוב עיס•
.קת־חבילה לישראלים, שתכלול טיסה
הלוך-וחזור לקפריסין, שהייה שד
שמונה ימים כבתי־מלץ באי ותפירת
חליפה דפי מידה מבד אנגלי בממיר
של 2450ד״י לתיירים, מהיד חליפה
דומה בארץ מגיע ל-ט 300ל״י.
^ן ן1ו^¥^:ון ר1ו1ו1ותוו^

1ההיה הווו( שווהשהיה
גיליון ״העולם היה״ שראה אדר השבוע לפניי 25 עמה
כדיוק, הל,ריש מדור מרכזי לרשימת העודר, תחת הכותרת
״הטרור — דרך הביטוי של הנחותים״ ,שהוקדשה למניעים החברתיים
שהביאו להתנכרות קבוצות מהתרת וטרור למיניהן כמדי נה.
אחת מהנחות היסוד של הר־טימה היתה כי ״לולא נתגלתה
המחתרת — היתה הממשלה צריכה להמציאה״ .כמקביל פנו
בתכי המערכת לכמה דמויות בולטות של דור תש״ח, ושאלו
אותן ברבר הקרקע שהצמיחה את גל המחתרות העכור שעכר
אז על המדינה. בין הדמויות ׳שהשיבו: הצייר יוסי שטרן, מזכירת
סיעת מפ״ם בכנסת תקווה הוניג, איש התרבות זאביק כילו
ואחרים. הרישימה מסתיימת בקביעה :״בנדטד ארבע שנים לא
נולד בדור הצעיר אף שיר אחד. לא נולד אף רעיון אחד, אף
מנהיג אהד. וכמקום שאין ישירים — שם מתפוצצות פצצות.״
מדור ״מיעוטים״ כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור לפני 25
שנה הוקדש לכתכת־השער שהציגה, לפני הקוראיב את יהושוע
(ג׳וש) פלמון, יועץ ראש־הממשלה לענייני ערבים, שהתווה את

עקרונות הפעולה והמדיניות שהינחו ממלאי תפקיד זה עד לאח רונה.
במקביל לכתבה שתיארה את תולדותיו של ג׳וש פלמון
הובא ״ראיון מיוחד״ ,שבו הכיע היועץ את קשת דיעותיו ואת
מיכלול הבעיות של ערביי ישראל .״דו״ח מיוחד״ של צוות
כתבי השבועון, תהת הכותרת ״המילהמה על יפתח״ הביא את
תיאור מיתקפת כוחות מי־שטרת ישראל, בפיקודו של עמוס בן־
גוריון וכפקודתו של דויד כן־גוריון, על קיבוץ יפתח. המישטרה
שלחה לקיבוץ המפוכסד אלף שוטרים, על־מנת לסלק מתוכו 250
מתנדבים מקבוצת חלוץ של הקיבוץ המאוחד.
בשער הגיליון: יהושע (ג׳וש) פלמון, יועץ ראש־הממשלה
לענייני ערכים.

הדן הנושים 1אוהד המיפעל הצית׳ מנ סו בארץ *
גיוו סוו ־ וו פני ס מונ עממשווותישרא לי תרבסו
ב קו פנ ה אגן * פולה בן־גוויוו :״ ביאליק היות יפה!־־
העם טרמפ
גיבורי השבוע היו שני עולים חדשים,
שעמדו בלילה על כביש ירושלים—תל־אביב,
ביקשו טרמפ כדי לחזור למחנה.
מכונית אחר מכונית עברה על פניהם ריקה,
אך בלתי מוכנה להיעצר לחמש שגיות
כדי לאספם.
לבסוף פקעה סבלנותם של השניים. ה אחד
משך בידית הדריכה של הסטן, ירה
כדור באוויר. הקליע נקב צמיג מכונית
של השגרירות האמריקאית.
האם היה זה איש בלתי־נורמלי? אולי.
אולם הוא סימל מצב ששרר במדינה.
אלפי טרמפיסטים אחרים חלמו בהקיץ,
במצב דומה, על ״תקיעת כדור״ .אולם הם
לא הגשימו את החלום. היה מעצור בין
חלומות־אלימות ומעשי־אלימות.
ביוני 1953 נפרץ מעצור זה בחזית רחבה.
העיתונים מלאים פשע־פשע־פשע. זו
הפעם הראשונה תפסו בהם תיאורי־אלימות
יותר ממחצית עמודי הידיעות.
אין להבין צד זה של המעשה הסימלי
מבלי להבין את הצד השני. הצד השני
הוא הנהג של המכונית. מכוניתו היתר,
ריקה. שני אנשים בודדים עמדו בלילה
על הכביש, התחננו שייקחם. מבטו עבר
על פניהם, כאילו היו שרצים. הוא לא
נעצר.
שני הצדדים של המטבע — הזילזול
הגובר והולך בגוף האדם מחד, והזילזול
הגובר והולך בכבוד האדם מאידך —

משתפים פעולה בניוון המוסרי.
הכלא לא ירפא אותו.

בית
אורחים המטריה היוזמה
לפני כמה שבועות נידון כושי דרום־
אפריקאי לעונשים הבאים: חצי־שנה עבודת
פרך 50 ,לירות קנס 12 ,מלקות. ההאשמה:
הסתה. ההוכחה: המישטרה ה־דרום־אפריקאית
מצאה בביתו ספר היסטוריה
העוסק בתולדות המהפכה הצרפתית
ובו מישפטים מסויימים. ביניהם: תיאור
ההתקפה על הבאסטיליה מסומן בקווים
אדומים.
השבוע ירד, כפוף, ממטוס ט־וו־איי
בלוד, כומר בן .80 היה זה דניאל פראג־סיס
מאלאן, ראש ממשלת האיחוד הדרום־
אפריקאי, מתווה ומבצע אותה המדיניות.
למרות השמועות שפשטו יום קודם בואו
בדבר משמעות מדינית לביקורו, כאילו
נשא איגרות אישיות מאת צ׳רצ׳יל לממשלות
ישראל וירדן, הכחיש מזכיר־המדי־נח
של מאלאן ידיעה כזו. אמר פורסיית,
המזכיר, לעיתונאים, שביקשו יותר פרטים
בנדון :״מר מאלאן לא יישא כל הצהרות
פוליטיות. מטרתו היחידה: ביקור במקו-
מות הקדושים.״
קיבלו את פניו, בין השאר, נציגות ציוני
דרום־אפריקה המהווים קבוצה עשירה
ורבת, השפעה במדינה. כי מאלאן, כומר
המאמין באלוהיו, רודן הכושים, אוייב ההודים
ושונא בני-התערובת, הוא גם אוהד
המיפעל הציוני.

בוער ללא מטבע זד
בעוד בשר־עוף נמכר בשוקים ללא פיקוח,
אפשר להשיג בשר־חזיר בכל כמות
שהיא, ונקניק מתוצרת חוץ נמכר בגלוי,
ולא קיים שוק חופשי לבשר־בקר חי.
הסיבה אינה טמונה במחסור בהצעות מתאימות
לייבוא בשד בכמויות מספיקות
לארץ, כי־אם בחיכוך שבין מישרד־המיס־הר־והתעשייה,
שהוא בעד ייבוא חופשי של
בשר, לבין מישרד האוצר, החושש להברחת
הון אם תאושר אחת משתי התוכניות
שהוצעו בעת האחרונה :
• קבוצת יבואנים תייבא בשר־בקר
חי מתורכיה, בצורת העברת הון יהודי.
כמות בשר קבועה, מן החלקים הקידמיים
של הבהמה, תימסר לממשלה, במחירים
המקובלים בשוק העולמי. הממשלה תשתחרר
מדאגת התשלום עבור הבשר במטבע
זר. בתמורה יורשה ליבואנים למכור
בשוק החופשי את שאר חלקי הבשר.
• קבוצת יבואנים אחרת תייבא בשר
קפוא. החלקים הקידמיים יימסרו לממשלה,
במחירים נמוכים, בעוד החלקים האחוריים
ינוצלו לתעשיית נקניק שיהיה חופשי
מפיקוח, ויימכר במחיר של כ־ 3ל״י
הקילו.
במחי יד אהת. ההצעה הראשונה
הוגשה מייד אחרי שהציונים הכלליים *
נכנסו לממשלה ושר־המיסחר-והתעשייה
ד״ר פרץ ברנשטיין, היסס לקבל את
ההצעה בטרם למד את הבעיות. כעבור
זמן הראה מישרד־המיסחר־והתעשייה עניין
בהצעה השנייה, אף על פי שהיו שחששו
להתיר ייצור נקניק, כיוון שהוא טומן בתוכו
אפשרויות לזיוף.
מישרד האוצר סילק במחי־יד את כל
החששות. תשובתו היתה שלילית בתכלית.
בינתיים סובל השוק ממחסור בבשר.
מישפט אפילו לא דלתיים סגורות

המילחמה על ינ ח ת

תמונה זו צולמה מתוך חדר, מאחרי גבו
של חבר קיבוץ יפתח, כאשר שוטרים נושאים
את חברי מפ״ם למכוניות. מקרוב נראית שרשרת של שוטרים, המפרידה בין חברי
הקיבוץ לבין 250 המתנדבים מקבוצת החלוץ של הקיבוץ המאוחד, שנתפסו ע״י השוטרים.

אזרחים רבים בישראל נחרדו שוב, בשבוע
שעבר, בקוראם בעיתונים על מאורע
שאחדים פרשוהו כפגיעה נוספת בחרויות
הדימוקרטיות בארץ. בין האזרחים שה מאורע
לא נשא חן מלפניהם היה גם ה־שופט־העליון
משה זילבר, שאמר :״לפנינו
דאלה רבת־חשיבות ...ביטחון המדינה מזה
וחופש־התנועה של האזרח מזה ...ברור
ונעלה מכל ספק, כי ענייני ביטחון במדינה
קודמים לכל. השאלה היא רק, אם המשיבים
יצאו ידי חובתם (בסרבם לתת הסבר
מטעמים ביטחוניים).״
דברים אלה נאמרו על-ידי השופט בעת
שקרא את החלטתו בדבר בקשת צו־על־תנאי
שהוגשה לבית־המישפט העליון על
ידי המשוררת חיה קאופמן, נגד מנהל מח־לקת־העלייה
של מישרד־הפנים.
חיה קאופמן, ילידת ברית־המועצות,
גבוהת־קומה, שחרחורת, לשעבר חברת

״ ה עו ל ם הז ה ״ 817
תאריך 18.6.53 :
מפ״ם ועתה בסיעתו של ד״ר משה סנה,
הוזמנה לוועידת הנשים הדמוקרטיות בקופנהגן.
שר־הפנים סירב להעניק למשוררת
היתר־יציאה והיא ביקשה מבית־המישפט
לצוות על השר לבוא ולנמק את
הסירוב.
כאשר בא יהושע שי, מנהל מחלקת־העלייה,
להביא את הנימוקים, לא הירבה
בדברים ואמר רק כי מתן היתר יציאה
לחיה קאופמן ״עלול לפגוע בטובת המדינה.״
כדי
לחזק את דבריו הגיש שי איגרת
מאת שר־הביטחון, המאשרת את עמדתו.
בית־המישפט נאלץ, לפי החוק, להאמין ל־בן־גוריון,
כי אכן יש טעמים ביטחוניים
שאין לגלותם אפילו לשופטי בית־המישפט-
העליון, אפילו לא בדלתיים סגורות. נראה
כי הפוסק האחרון לגבי חירותו של כל
אזרח בישראל הוא עתה דויד בן־גוריון.
מכחכים שיחדור זמני
העולם הזה ( )789 כתב שאמרתי לסופרו
את הדברים הבאים :״כשמועצת פועלי
חדרה ביקשה לשחררני מהצבא הבריטי,
התקבל על־ידי אחד מקציני מיכתב אלמוני
שתיאר אותי כאדם מסוכן שמוטב שלא
לשחררו. אני חושד כי ידידי גולדנברג שלח
אותו.״
מר גולדנברג הודיעני שהוא לא כתב את
המיכתב הזה. אני מצטער, איפוא, ומתנצל
על הדברים שנכתבו בשמי.
דויד כרמן, ראש העיר, חדרה

אנשים
• אחרי שדויד כן ־ גו ריון נשא את
נאום התשובה למבקרי מישרד ראש־הממשלה
בכנסת, שהסתיים במילים של
ח״נ כיאלי* :״ראיתיכם שוב בקוצר־ידכם...״
ירד למזנון, שם קיבלה את פניו
אשתו, פולה כן־גוריון. תגובתה :״ביא-
ליק היה יפה!״
$טען בפני הוועדה למציאת דרכים
להוזלת מחיר הספר העברי ולהרחבת תפוצתו
גר שו ם שו קן, עורך הארץ ששניים
ממבקריו הספרותיים, כרוך קורצווייל
וגדעון כצנלסץ, נתונים בקביעות לאש
צולבת של ביקורת נגדית: המבקרים הספרותיים
בישראל מנסים להראות את
חוכמתם, במקום את החוכמה בספר שאותו
הם מבקרים. התוצאה: ביקורות ארוכות
המלאות את הקורא ואינו נותנות לו מושג
נכון על הכתוב בספר, אין בהן כדי למשוך
קוראים לספר העיברי.
• אמר י שעי הו( שיי ק ח) או פי ר הממלא
תפקיד של חמור במחזה נאסר־א־דין
:״לא איכפת לי לשחק בתפקיד חמור,
כל עוד אינני משכנע בו עד־כדי־כך שיתחילו
לרכב עלי.״
• כיום, המרכיב הליבראלי בגח״ל.
** בשנות ה־ 50׳ הי ה חייב אזרח ישראלי
החפץ לעזוב את גבולות המדינה, גם לשם
מטרה פרטית, לקבל לכך היתר מטעם הממשלה.
בשנות ׳שילטונו של בן־גוריון
נוצלה תקנה זו, פעמים רבות, כלפי יריבים
פוליטיים, ורק הסתלקותו מהשילטון
הביאה לשיפור בתחום זה, עד לביטול ״היתר
היציאה״.

הלנה רובינשטיין מציגוז•.

׳ 0 0 /6 1ר 631־ד1
נוסחה בל עדי ת ראשונה מסוגה
לטיפול יופי
המאפשרת לעור הפנים לנשום.

העור הינו ״ מ ערכת האיורור״ של גופך.
הו אמבצעפ עול המק בי להלפ עו ל ת הנ שי מ ה: קולס ומעביר
אתהחמ צן פני מ ה ופולט ה חו צהאת דו ת ח מו צ ת הפ ח מן.
הינ ה ה שיטה הי חי דהל איפו ר ול טיפול העור
ז/6י 0 0
שאינה או טמתאת הנ ק בו ביו תומאפשרתפ עול ה ס די ר ה
של התה לי ך הטבעי.
ביום בו ת ת חי לי להשתמשב 6ינ<ב< ,106511
תגלי פנים ח ד שו ת: גוון חד ש. בו הק של אהכרת עד כ ה.
לפתע תגלי פנים בריאים יותר -נ אים יותר!

ח3161ח!כ 3 8111ח1616־1
׳970

ץ 1ס 6 8016006 0 ! 8 6 3ר! 1

יעוץ קו ס מ טי ני תן חינ םבמד נזי ה הרי־כה של ה לנ ה רו בינ ש טיין בתל־ א בי בשר •צן־גוריון 44 טל 240256 בי מי ם ב 1רבק 6-5.30 אדזדז־ע
ג חי ס ה: ש ד הנ שי א *29ט ל 89850 ני מי ד׳ נין 0 .י 2 50 -ו ל פנ הצו בי מי א ג ני ז 6-5.50אחה־ ע.

העולם הזה 2129

8אדזז\\

>מ> ה שווה
למעלה מ 3000 בעלי כיאט 131
1300 או 1,1600 ובת הראלי,
מרוצים ממכוניותיהס ועל 3
המלצותיהם ורשמו עוד רבים
לרכוש מכווית.11
אתה,לר ובדוק ותמצא,
ש 3יאט 131 היא הטובה ביותר
במחיר העומד ב13י כל תתרות.

ס 0# 1ו\ו\ ,הינה המכונית הבדוקה
פיאט ו גו אשר זכתה בתואר העולמי\1ו 0וק\/1ו\/ו^ 0
והאידיאלית לאלה המעדיפים מכונית גדולה -מרווחת, בטוחה חסכונית וחזקה.

7 13

העולם הזה 2129

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלזז :
תל־אביב, רחוב גורדון .3טלפון 343386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל*
אביב, רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע׳ימ י גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״ם. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור * עורך
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אכרהם פיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

כמדינות שכהן קיימת צנזורה ביטחונית
ופוליטית קפדנית, כמו ישראל, ניזון
הציבור לעיתים קרובות ממידע המגיע אליו
בדרך עקיפה. כלי־התיקשורת באותה מדינה,
המנועים מלפרסם מידע מסויים ביוזמתם,
עושים זאת באמצעות ציטוטים. הם
מפרסמים את אותו מידע, כפי שהתפרסם
בעיתוני־חוץ, מבלי שיוכלו להתייחס לעובדות
הכלולות בו או לפרשן.
השבוע נהגו כלי-התיקשורת בישראל בדרן
זו לגבי נושא שלא חלה עליו כל
צנזורה, מלבד זו שהם הטילו על עצמם:
מצב בריאותו של ראש־הממשלה, מנחם
בגין. בעיתונות וברדיו התפרסמו ידיעות,
שראו אור השבוע באיבנינג סטאנדארד
הלונדוני ובניו־יורק פוסט. הידיעה בעיתון
הבריטי סיפרה על כך שראש־הממשלה
מתקשה לתפקד וכי הוא סובל ממצבי דיכאון
וניתוק מהמציאות. העיתון האמריקאי
סיפר כי בגין דחה הצעה לעבור ניתוח-
לב־פתוח.
המגוחך שבציטוט ידיעות אלה בעיתונות
הישראלית הוא בכך, ששתיהן היו מבוססות
על ידיעות וכתבות, שפורסמו קודם
לכן בנושא זה בהטולם הזה.

מצבו ובהתנהגותו של ראש״הממשלה התפרסמה
בהעולם הזה ( )2124 עוד לפני כחודש,
במדור תשקיף, תחת הכותרת :
״בגין אינו מתפקד״ .באותה ידיעה נאמר :
״הסוד השמור ביותר של ממשלת הליכוד
הוא: מנחם בגין חדל לתפקד כראש־מנד
שלה. מזה שבועות אחדים שמקורביו של
בגין חשים בשינוי קיצוני שחל בו. הדבר
.אינו ניכר בהופעותיו הפומביות, אולם מתבטא
בעבודה השוטפת במישרד ראש־ה־ממשלה,
בפגישות הענייניות עימו ובניהול
ישיבות הממשלה. בגין נשאר אדיב ומנומס,
כרגיל, שומע את דברי המשוחחים עמו,
אנלם לטענתם, הוא כאילו נמצא בעולם
אחר׳ .כתוצאה מכך הוא נמנע מהחלטנת
והכרעות בעניינים המובאים בפניו, אינו
מתדיין עוד לגופו של עניין.״
כעבור שבועיים (העולם הזה )2126 פיר־

כיהנו כראשי־ממשלות. הוא עשה זאת גם
לגבי מנחם בגין עצמו, כאשר הוטל אי־פול
חמור על התקף־הלב בו לקה ערב הבחירות
האחרונות.
אז, באפריל ,1977 כאשר אושפז בגין
בבית־החולים איכילוב, מבלי שנמסר דיווח
לציבור על מצב בריאותו של מנהיג המפלגה
המבקש להחליף את השילטון, חדר
צלם העולם הזה, סטר פן, לחדר הטיפול־הנמרץ
בו התאושש בגין. הוא שמע אז
מפי בגין עצמו על ההתקף שעבר וכי
״רק כפסע היה ביני ובין המוות״.
באותה תקופה, בשיא מערכת הבחירות,
היתה אולי הצדקה הגיונית מבחינתם של
אנשי הליכוד לנסות להעלים מהציבור את
האמת על מצב בריאותו של בגין. בספרו
המצויין, מכירת הליכוד, כותב אלכם אנסקי
על פרשה זו :״ככל שקרב מועד הבחירות
גבר הלחץ על אנשי הפירסום. כבר נפוצו
שמועות שמצבו של בגין אנוש. צלם זריז
הצליח לתפוס את בגין בחדרו בבית־החו־לים.
המראה היה לצנינים בעיני מחובר
(פירסומאי, ממנהלי מסע הבחירות של ה ליכוד)
.התצלום שהתפרסם בשבועון העולם
הזה עמד בסתירה גמורה לתדמית שבנה
לראש הרשימה , :מנחם בגין, מנהיג חכם,
אמיץ, ללא רבב, האיש המתאים ביותר
להיות ראש־הממשלה.״
נראה היה כי פירסום זה בה עולם הזה
תרם לשבירת הטאבו הקיים בחברה היש ראלית
על עיסוק במצב בריאותם של מנ היגים.
טאבו זה ניזון אולי מהמנטאליות
היהודית, על פיה ״לא נאה״ לעסוק ולפרסם
בנושאים אלה, מחשש עין הרע. כאשר חלה

כגין מחלים מהתקך־דב ()1077
קשר של שתיקה

פרנקדץ רוזוודט
ניצחון על סף המוות

ג׳ורג׳ פומפידו
פנים נפוחות
סמנו כתבה מפורטת יותר על מצבו של
ראש־המסשלה, בה נאמר, בין השאר :
״העובדות הידועות מזה שבועות אחדים
למקורביו של מנחם בגין ולשרי הממשלה,
מעידות על כך שמצבו הגופני והנפשי של
מנחם בגין בעת האחרונה ירוד ביותר. הוא
תשוש, סחוט ואינו מסוגל לתפקד כראוי...״

ליאוניד׳ברז׳נייב

היעלנזויות תכופות
האיבנינג סטאנדארד התייחס במפורש
להעולם הזה כאחד ממקורות המידע שפיר־סם,
תוך איזכור שם השבועון המסויים.
הניריורק פוסט הסתמך אומנם על ״מקורות
מקורבים לראש־הממשלה בירושלים״ ,אולם
הידיעה שפירסם היתה העתק מדוייק של
סברה בלתי מאומתת, שהועלתה רק כאחת
האפשרויות להסבר מצבו של בגין, בכתבת־השער
של העולם הזה (.)2126
הידיעה הראשונה על השינוי שחל ב
אמריקה
והמערב כולו לניצחון במילחמת־העולם־השנייה,
היה חולה אבוש ערב מסע
הבחירות ״הרביעי שלו, בנובמבר .1944
החל מחודש ינואר אותה שנה הידרד מצבו,
עד שלמשעה היו תקופות בהן לא היה
מסוגל לתפקד עוד כנשיא.
מקורביו ועסקני מפלגתו עשו הכל כדי
להעלים את העובדות מעיני ציבור הבוחרים
האמריקאי. ואומנם, בבחירות של
1944 מחץ רוזוולט את יריבו, תומאס דיו־אי.
כעבור חמישה חודשים, באפריל ,1945
נפטר משטף־דם במוח. רק אחרי מותו
נודעו פרטים מזעזעים על כושר תיפקודו
בחודשי כהונתו האחרונים.
יורשו של דה־גול בנשיאות צרפת, ג׳ורג,
פומפידו, חלה לקראת סוף תקופת כהונתו
בסרטן, קיבל טיפול בקורטיזון. למרות
שכתוצאה מהטיפול התנפחו פניו, המשיך
ארמון הנשיאות הצרפתי להכחיש בתוקף
את כל הידיעות והשמועות על מחלתו של
פומפידו. האמת נודעה רק אחרי מותו.
מזה כמה שנים נפוצות ידיעות על מצב

מז הכמה שבועות שהדברים אינם
עוד בגדר סוד. הם חרגו מתחומם הצר של
מקורבי ראש־הממשלה. הם ידועים לכל מי
שבא במגע עם בגין. הם הפכו לנושא שיחה
מרכזי בממשלה ובכנסת. הכתבים ה מדיניים
והפרלמנטריים מודעים להם.
ולמרות זאת קיים מעין קשר של שתיקה
מסביב לנושא. הוא הופר על־ידי העולם
הזה. העיתונות מצאה לנכון להתייחס לנושא
רק כשהוא פורסם בעיתוני־חוץ, על
סמך המידע שהופיע בהעולס הזה.
אין זאת הפעם הראשונה בה שובר עיתון
זה קשר־שתיקה בעיתונות סביב מצב בריאותו
של מנהיג ישראלי. הוא עשה זאת
בעבר לגבי לוי אשכול וגולדה מאיר, כש־

בגין בדלקת קרום־הלב, אחרי שניצח בבחירות,
השתנתה הגישה. התודעה שמצב
בריאותו של ראש־ממשלה אינו עניינו הפרטי
אלא מעניינם של כל אזרחי המדינה,
וגם ההכרה שלא ניתן לשמור על קשר־שתיקה
בנושא זה, הם שגרמו לתפנית. אז
פורסמו מדי יום ביולטינים רשמיים על
מצב בריאותו של בגין. רופאיו הופיעו
בפני אמצעי־התיקשורת, מסרו הסברים
וענו לשאלות.
עתה חזר המצב לקדמותו. שוב נעשה
ניסיון, לו שותפים אנשי המעצמה השביעית,
להעלים מהציבור את האמת על מצבו
של העומד בראש המדינה, שהחלטותיו
ושיקול־דעתו נוגעים לכל אזרחיה.

1 1י

התופעה של העדמת מידע הנוגע
להידרדרות מצב בריאותם של מנהיגים,
אינה אופיינית לישראל דווקא. היא פזורה
לאורך כל ההיסטוריה. בדרך כלל היא כרוכה
בחשש של עירעור השילטון, או ניסיון
לתפיסתו על רקע ידיעות על חולשת השליט.

ההיסטוריה בת זמננו גדושה תופעות
מסוג זה.
פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנשיא האמריקאי
ה־ ,32 היחיד מבין הנשיאים של אר-
צות־הברית שנבחר שלוש פעמים, בזו
אחר זו, לכהונתו ! האיש שהוביל את

בריאותו הלקוי של מנהיג ברית־המועצות,
ליאוניד ברז׳נייב, המונע ממנו לתפקד
כראוי. ידיעות אלה מוכחשות רשמית.
ברז׳נייב עצמו מנסה להפריכן בהופעות
פומביות, בין היעלמות אחת לשנייה. האמת
תיוודע, רק אחרי הסתלקותו.
נטייה זו של המחזיקים ברסן השילטון,
להמשיך ולהחזיק בו, גם כשמקרבים נוצה
לאפם כדי להבחין אם נותרה בהם עוד
רוח חיים, ראוייה להתייחסות נפרדת. מה
שברור הוא ששום מדינה מתוקנת —
ובוודאי לא מדינה במצבה של ישראל —
אינה יכולה להרשות לעצמה מצב בו ייחתכו
ענייניה הגורליים בידי מנהיגים שאינם
מסוגלים לתפקד. עיסוק פומבי במצב בריאותם
של מנהיגים אינו עניין של ניגוח
פוליטי. זהו נושא חיוני, שעליו חייב הציבור
לקבל מידע מדוייק ומהימן.
במקרה של מנחם בגין קיימות התרש מויות,
קטעי ידיעות, שמועות בלתי מבוססות
ותיאוריות שונות. כך, למשל, ה הנחה
הרווחת בצמרת היא, שאי יכולתו של
ראש־הממשלה לתפקד, אינה נובעת ממצב
בריאותו. ההיפך הוא הנכון. אי־יכולתו
של בגין לגשר על הפער בין עקרונותיו
לבין המציאות היא המחמירה את מצב
בריאותו.
כך או כך, מסכת הידיעות וחרושת השמועות
על מצבו של בגין אינם מאפשרים
עוד להמשיך ולהתעלם מנושא זה לאורך
זמן. דווקא בימים בהם מונח גורלה של
המדינה בידיו — יותר מאשר היה מונח
אי פעם בידי מנהיג זה או אחר של ישראל
— חייב העם וזכאי לקבל את מלוא המידע
המוסמך על מצבו של ראש־הממשלה. הכ חשות
מגומגמות, ניסיונות טישטוש והע למה
תוך אמונה תפלה שמניעת דיון ציבורי
בנושא תשפר את מצבו של האיש,
יאים אולי לשבט פרימיטיבי או למישטר
טוטאליטרי, אך לא למדינה המתיימרת להיות
הדמוקרטיה היחידה במזרח־התיכון.

מכחכים

נהדד-ז היצהד

הפין מגחייב
בהעולם הזה 2128 במדור ״אנשים״,
התפרסם קטע המייחזם לי. נאמר בו שאני
מכנה את סגן ראש־הממשלה, הפרופסור
ייגאל ידין ,״זה עם הקטטר בפה״.
לאימרה זו, המייוחסת כביכול אלי, אין
כל שחר. מעולם לא השתמשתי בביטוי
זה, או דומה לו, כלפי סגן ראש־הממשלה,
או כלפי מישהו אחר.
אבקש לפרסם בעיתון תיקון לידיעה
הכתבת והבלתי־נכונה הזו.
יצחק דבין, תל-אביב
!• העולם הזה מתנצל על פירסום ההלצה.
בדיקה העלתה שהיא באה מ 3י
יריביו של ח״ב ובין במיפלגתו.

שרון ״הבוחרים ״ ואריק ״הדברן״

ע שה טובה לשיוייט
ע ם סולידוכס
של צהר

שיניים ל א מחליפים לפי אופ^ה
גםלאמש חו ת שויים...
סולידוכס זוכה בבר ע ש רו ת שנים
באמון הציבור כ מסורת ה אינו ת של ה
מוכיחה עצמה כל יום מ חד ש !

בעת ובעונה אחת פורסמו שתי ידיעות
על שרנו, אריק שרון. האחת בדבר החרמת
ישיבות ועדת השרים לענייני כלכלה והיעדרות
ממרבית ישיבותיה, וכל זאת
בשל דעתו כי הוועדה אינה עוסקת בעניינים
שבמהות אלא ב״עיסקות קטנות״.
אך אותה העת נעדר שרנו מהארץ וחגג
את יום־ירושלים בלונדון, כאורחה של
תנועת החרות, ושם הוא דיבר ודיבר ועוד
איר.
אריק מצהיר הצהרות (לא בענייני חקלאות
וכלכלה, כמובן) .כאן אין עוסקים
בקטנות, אלא בעתידה ובגורלה של מדי-
נת־ישראל, ובזה שרון מבין ומומחה גדול.
הביקורת הקשה שהוטחה נגד שרי המערך
התמקדה בין השאר בנסיעות הרבות
של השרים דאז ובדברת הרבה. כל
שר דיבר והצהיר, ולא בתחומים הנוגעים
לו, שבתחומי מישרדו. אריק שחון ממשיך
במסורת זו.
תל־אביב

כרמים צהוב
מנחם בגין עשה פאול במגרש השלום.
והשופט ג׳ימי קארטר הוציא לו כרטיס
צהוב. עוד פאול, ועוד כרטיס צהוב. ואחרי
ושלושה פאולים צריף להרחיק את השחקן
מהמיגרש. אבל במקום זה ׳שולח אלינו

ג׳ימי יאת סגנו, שופט־הקו מיונדייל, כדי
להזהיר את השחקן:שלא ייעשה יותר פאר
לים.
או שהשופט לא אובייקטיווי, או שמנחם
בגין הוא ׳שחקן שאין לו תחליף וכללי
המישהק המקובלים אינם יחלים עלץ.
חיים חזי] ,חיפה

עבורה שקטה, לעומק
קשר. לי להבין מדוע יצא קיצפכם על
׳מועמדותו של פרופסור והודה׳יבלום לתפקיד
שגרירנר באו״ם (העולם הזה .)2126
אני מרשה לעצמי לפקפק בטוהר מניעי
הביקורת.
הכרתי את פרופסור בלום בפעולה בקו
החזית ההסברתית הקדומני, בתקופות קשות
ביותר0 .ד!ץ תי ממונה יעל ההסברה והעיתונות
בגרמניה־המערבית: ,שמעתי רבות
על הצלחותיו במסעות ההסברה המפרכים

שהוא יערך ובמערב־׳אירופה. חלק 1ניכר ממסעות
אלה נערך ביוזמת מישרד־החוץ.
כדי להיענות לפניות המרובות להופעות
של פרופסור בלום בנושאים שבהם הוא
בקיא, היד. עלינו ״לגייסו״ חדשות לבקרים.
הופעותיו ב־
:אמצעי התיקשורת
היו אף הן מוצל-
חות ביותר. נכון,
אין מדובר בקשר
לבלום כ״שוויצר״
הישראלי הטיפוסי.
יהודה בלום מתון
לא רק בהופעתו
אלא גם בסיגנון הטיעון
שלו. הוא
תרבותי מאד, ותמורת
הכושר ה־רתורי
המבריק, שבו
לא ניחן, אנו זוכים
בתוכן רציני ומעמיק של טיעונים המושמעים
ברמה גבוהה !והזוכים בהדם הראוי.
האם כושר הנאום המבריק הוא ישתמר
לנו כזירת האו״ם 1לשון ואחרת, האם נואם
מבריק היה הגורם הבלעדי לשינוי במעמדנו
הרופס באו״טז צלמו נא יאת המצב
כיום: נציגנו באו״ם הוא רתוריקן רם־
דרג, וראו באיזה שפל נמצא עניין ישראל
באו״ם!
לדעתי, דווקא כושרו של1בלום לעבודה
שקטה ולעומק, הוא־זהוא שיעמוד לנו ב־
״ארמון־הזכוכית״ — וזה העיקר ! :נראה לי
כי ההתנגדות למועמדותו !של פרופסור
בלום נובעת מהוגים מסויימים שבעצמם
לוטשים עץ על המישרה בגיו־יורק, הנחשבת
כמ״שרת ״שמנת״ סשירות־החוץ.
מיכאל (>,מי:ש״) דפידות, רחובות

סירוב מאוחר
אני מברך את יגאל גלאי (העולם הזה
׳ )2126 על החלטתו !שלא לצאת לשירות
מילואים ׳בגדה המערבות, כיוון שאין כל
הצדקה לשרת בשטחים הכבושים או להחזיק
׳בהם. אני מקווה כי יגאל גלאי לא
יישאר בודד, וכי יעמוד ובסירובו גם לגבי
סיני עם רצועת עזה ורטת־הגדלו.
על אף החלטתו ישל יגאל גלאי, חבל
:שהתקבלה רק אחרי 11 שנים של כיבוש
ישראלי ולא: הרבה לפני־כן. שכן מהות
הכיבוש הושראלי לא השתנתה בעיקבות
שינוי השילטון בישראל. הסירוב והאחריות
על אי־סירוב לשרת במילואים בשטחים
הכבושים, חלים מהיום הראשון לכיבוש
הישראלי.
כיום, כאשר תנועת ״׳שלום עכשיו״ הפכה
מקבוצה של כמה אזרחים לתנועה המר
נית, צריך להיות הד: נרחב !לקריאתו של
יגאל ויש לחשוב יאף על סירוב טוטאלי,
כיוון שכנראה מנחם בגין אינו מתרגש
כל־כך מהמולתה ישל ״:שלום עכשיו״ .אחרי
הפל, חלק ניכר מתומכיה של תנועה זו
השתתף בכיבוש דרום־לבנץ ורבים עוד
יותר יצאו להגן על מדיניותו של בגין
במ״להמה הבאה.
׳אני מתגורר כעת בקיבוץ, למרבד. הצער,
דעתי היא דעת יחיד בקיבוצי ולכן,
כדי שלא יתקבל הרושם המוטעה כי אני
מדבר בשם הקיבוץ, הייתי מבקשכם ש־כתובתי!תישאר
במערכת.
ליאור גורפינקל, הגליל המערבי

ברדאק כצבא הארוס
ברצוני להתייחם לרש ימתו של בנימין
עמידרור ״בירבודים,על טרטורים״(העולם
הזה .)2126 מרגיז שהוא מסתמך על רד
מישמיעת בצבא האדום !ומתחיול את הס׳פי-
רד. ממילחמת־העולם השנייה.
בהתעלמו מהמישמעת (יוותר נכון, חוסר־מישמעת)
בצבא האדום בשנות המהפכה
ומילחמת־האזרחים, הופכת גירסתו בלתי־רצינות
ופשוט לא־נסונה, אם הוא מתחיל
לספור ממילחמת־העולם השנייה. לא היה
בהיסטוריה (׳אולי מאז ה״הורדד.״ של ג׳י-:
גיס חאן) צבא י!ותר מבורדק (מבחינת
ט״שמעת) מאשר הצבא האדום משנת 1917
ועד לתום מיליחמת-האזרהים,
וכי איך אפשר היד. לדרוש מישמעת
מצבא רעב, מכוונם, חסר ביגוד ויחף כמעט,
כשהמישמעת היחידה המוכרת לו היתד— .
מישמעת עצמית שנבעה מלהט אידיאולוגי־מהפכני,
ושמפקדיו נבחרו בבהירות
(המשך בעמזד )10

וותר! מספר חהוחוח לטיול הב\ 1חי

וותר! מספר מקומות לטיול קמצ תי

לספרד ופורטוגל

ל אד ה״ב

ופלמה דדי־מיודקה

ב־ 2 3ימים מ הני ם

ב־ • 1 9מים משג עי ם
28.7.78

יציאה:

בולל:

המחירל 15:6 5 0ל״ ,

חזרה 15.8.78 :

טיסה חלוד ושוב, איכסון בחדרים זוגיים +שרותים
צמודים, מיזוג אדר וחצי פנסיון בכל תקופת הטיול,

מסלול טיול בלתי שגרתי של ל תור ם:
מדריד, טולדו, גרנדה, סביליה, קורדובה, מלגה, ולנסיה, פלמה־דה־מיורקה,
ליסבון וסביבתה.
הפלגה באניה בתאים זוגיים מולנסיה לפלמה דה מיורקה.

חזרה 28.7.78 :
יציאה6.7.78 :
מחיר תמית א־ 35,800 :ליי
חזרה 25.8.78 :
יציאה3.8.78 :
סחיוחמית כ׳ 37,900 *:ל״׳
חזרה 15.9.78 :
יציאה 24.8.78 :
(אפשרות שהייה בארה״ב עד 45 יום)
כולל: טיסה הלור ושוב, איכסון בחדרים זוגיים +שרותים צמודים בבתי מלון מעולים.

מסלול הטיול:
ניריורק, וו ש ינ ג טו ן, בופלו, שיקגו, ם ן-ם רגם ים קו, מונטריי,
לום־אגג׳לם, הקניון הגדול, לאם־וגאם, ניו אורליאנם, גיו יורק
ניריורק, וושינגטון, בופלו, שיקגו, ילוטטון פארק, ג׳יקטון,
סולט לייק טיטי, לאם וגאם, הקניון הגדול, סן פרגסיסקו,
לום אגג׳לס, ניו אורליאנם, מיאמי, ניו יורק.

תכזיח ״׳.

תכלת ל:

הטיולים באוטובוס תיירים מ מוזג • מלווה ישראלי.

הטיולים באוטובוס תיירים מ מוזג• מלווה ישראלי.
סניפי פלתורס ל שרותר:

סניפי פל תורס ל ש רו תו:
תל-אביב
אחד העם ,28
בן־יהודה ,49
מלון הילטון, גן העצמאות,

תל-אביב
טל 50851 .
אחד העם ,28
טל 221,426 .
בך־יהודה ,49
טל 246852 .
מלון הילטון, גן העצמאות,
ורושלים
טל 254518 .
שלומציון המלכד, 2 ,
טל 554097 .
מלון הילטון,
מלון ״פלדה* המלך גיורג׳ .47 טל 224622 .
חיפה
טל 640981 .
דרר העצ מאות ,82
חדרה
טל 22927 .
סמטת הרברט סמואל ,66 רחובות הרצל , 167
טל 51080 .
נתמה
טל 22724 .
דיזנגוף ,55 הרצליה מלון השרון, חור הים,
טל 958777 .

טל 50851 .
טל 221228 .
טל 246852 .

ירושלים
טל 254518 .
שלומציון־ המלהה , 2
טל 554097 .
מלון הילטון,
מלון פלדה״ ,המלר ג׳ורג ,47 ,טל 224622 .
חיפה דרר העצמאות ,82

טל 660981 .

סמטת הרברט סמואל ,66

טל 22927 .

הרצל ,167

טל 51080 .

דיזנגון! ,5 3

טל 22724 .

מלוז השרון, תוף הים,

טל 958777 .
חדרה רחובות

נתגיה

הרצליה

*לפי מחיר ש,ל 17.50ל״י לדולר

פכתווי
! סי ש מו ת״ ת ת

פלתורס מארגנת־אתה
נהנה !

פלתווס

לדשוזזז 6חפסמרמ>

* לפי מחיר של 17.50ל״י לדולר
פלתורס מארגנת ־
אתה נהנה !

פ7ת1וס

יסייגע ״ נ ו

ילב־שוזדד פרסום מרע •

וותרו מספד מקומות לטיול קבוצתי

וותרו מספר מקומות לטיול קבוצת׳

ליוון ורודוס

לסקנדינביה ואנגליה

ב 14 -ימים משג עי ם

ב 2 0 -ימים מ הני ם

יציאה 12.7.78 :
יציאה9.8.78 :
יציאה 20.9.78 :

חזרה 25.7.78 :
חזרה 22.8.78 :
חזרה3.10.78 :

המחיר 9 ,1 0 0 :ל

יציאה 14.7.78 :
יציאה 11.8,78 :

מסלול הטיול:
סיורים לקפטוניוו, דלפי, ארגולים, רודוס ...לינדום, עמק הפרפרים
שייט או ם שלם לא
לאי סימי,

חזרה2.8.78 :
חזרה 30.8.78 :

המחיר 2 4 , 9 5 0* :ל׳יין

כולל: טיסה הלוך ושוב, איכסון בחדרים זוגיים +שרותיט צמודים
בבתי מלון מעולים, כולל ארוחת בוקר. בתקופת הסיור לפיורדים
חצי פנסיה ( 6ימים).

כולל: טיסה חלוד ושוב, איבסון בחדריה זוגיי ם! שרותים צמודים בבתי מלון מעולים,
באתונה, כולל ארוחת בוקר בלבד. ברודוס, בולל 2ארוחות.

פכתות
; סי ש מו ת ״וו ת

מסלול הטיול:
שטוקהולם, אוסלו, סיור 6ימים בפיורדים, ברגן, לונדון, קופנהגן.

הטיולים באוטובוס תיירים מ מוזג• מלווה ישראלי,
הטיולים באוטובוס תיי רי ם• מלווה ישראלי.

לרודוס 8ימי

סניפי מלתורט לשרותו־:

במחיר
* 5 , 2 2 5ליי
יציאה:
יציאה:
יציאה:
יציאה:

6.7.78
3.8.78
10.8.78
12.9

חזרה 13.7.78 :
חזרה 10.8.78 :
חזרה 17.8.78 :
חזרה 19.9.78 :

כולל: טיסה הלוך ושוב, איהסון
7לילות בבית מלון מדרגה ראשונה,
בחדרים זוגייס+שרותים צמודים,
חצי פנסיון לכל התקופה 3 ,סיורים
באוטובוס תיירים, שייט לאי סימי
כולל ארוחת צהרים.
* ל פי מחיר של 17.50ל״י לדולר
פלתורם מארגנת-.

פכתות^״.
03׳>4ו> 4( 14״ווו4

פלתורס

*׳לפי מחיר של 17.50ל״י לדולר
פלתורס מארגנת-
אתה נהנה!

פלתורס

תלאביב
טל 50851.
אחד העם ,28
טל:21224.
בן־יהודה ,49
מלון. הילטון, גן העצמאות, טל!44832 .
ירושלים
טל!34518.
שלומציוז המלבה 2׳,
טל:34097.
מלון הילטון,
מלון ״פלדה /המלר גיורג׳ ,47 טל 124422 . חיפה דרר העצמאות ,82
טל 144981 . חדרה סמטת הרברט סמואל ,44
טל 22927• , רחובות הרצל ,147
טל. ס0.8ו3 נתניה דיזנגון) ׳,33
טל 22724 . הרצליה מליו השרון, חור הים,
טל>38777 .

ר 1 פכת
1111—41141141-01

חודש חזק ומלא התנגשויות
חמתחיל ג-
שגוע אלים, ממש. אל
תריב, למען השם :
אתה יכול לגרום לאדם
לא שלילי ביותר
נזק רציני מאד. ואל
תיכנש לתאונות: אתה
עשוי לגרום לאסונות,
ו 2במרס -
20באפ רי ל
מבלי להתכוון לכך.
אבל אין ספק שלא תוכל
להימנע מכל מיני סיכסוכים אישיים,
במישור הכלכלי, האישי והאינטימי.
ייתכן גם מישפט לא סימפאטי, שאפשר
לפתור רק בעזרת הבנה והתחשבות.
גלה השבוע הבנה והתחשבות ! זה כדאי.

משונה מאד. אתה מגלח
הבנה נהדות לבני־אדם
השבוע. גס האחת
שפגשת שפכה את ליבה
בפניך מהר מדי
בהתייחס לזמן הקצר
שאתם מכידים. ובמקביל
אתה מגלה חוסר
הבנה לנציגים הרשמיים
של החוק והסדר
ומוצא עצמך מסתבך
איתס בדברים שהתחילו במה בכך. אל תניחי
למתחרה הסמויה להפר את מנוחתך. את
מייחסת לה: ותר ממה שמגיע לה.
למסקנה שלא היה לך
עוד תגיעי
על מה לדאוג. בת שור: לבשי תכלת.

אתה מרבה לנסוע. ה שבוע
יזמנו לך בדרכים
אהבים ואהבה כאחד.
היזהר פן ירחיקו שי-
קוליך הקרים מעליך
הזדמנות גדולה של אושר.
כוח־ההרגל עושה,
אף הוא את שלו
— ודווקא הוא מסוכן
לך, בהיערכות המזלות
הנוכחית. שבוע טוב ל-
מעשי״פתע, להחלטות שרירותיות, לגי-
חות לעבר הנעלם. את, בת תאומים, יכולה
להתברך בחן בלתי-רגיל, בייחוד בימי
ג׳ ו־ד׳ .היזהרי בעיסוקייך בשטח הפיננסי.

השבוע מתחילה תקופה בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה, שוב ושוב. על־כן מוטב
שתתכנן, בזהירות
את צעדיך הבאים. בת
מאזניים: הזהרי במיוחד
משחייה, ומספורט־מיס
! אל תאכלי לפני
שאתם הולכת לים. כוח־המשיכה
שלך יגבר,
לקראת סוף השבוע.
אחרי מוצאי־שבת תגלמשך ברהשפעתה זמר
קצר. לבשי ורוד.

בעייתך הניקרית השבוע, תהיה איך לשמור
על שלוות נפשך, נוכח התקריות
הפוליטיות האחרונות.
לא יהיה זה עבורך השבוע
הטוב ביותר.
הרבה לכתוב ובמיוחד
ענה על מכתבים. תוכנית
אותה תיכננת לבצע
מזמן — אין סיכוי
שתתגשם. אך אל
ייאוש, החיים לפניך.
ונע-פפפם
היזהר בנהיגה בשעות
המאוחרות של היום.

עקת

השבוע מסוכן מאד לבנות קשת: הן יכולות
להסתבך בהרפתקאות
העשויות לגרום
לסיבוכים אישיים
ובריאותיים, זמן רב
לאחר שתשכחנה את
התקרית עצמה. מוטב,
איפוא, לא להרבות בקשרים
חברתיים ולהגביל
את המגע עם אס,
} 2בנו במבר ־
20בדצמבר
שים חדשים — בייחוד
בסוף השבוע, מיום ד׳ .
עד ד. לבשי צבט בהיר.

1ש1

תאומיס

זכית בהצלחה —
ואתה עתיד לזכות בכמה
נוספות. זכור כי והמקוריות הדמיון
חייבים לשמש נר לרגליך,
הרבה יותר מן
הזהירות והתיכנון ה קפדני.
עם זאת, אל
תתעלם מדרישות הרגע
ודאג לא לריב לחינם
עם ידידיך ומכריך.
רכישת ציוד, או דברים הקשורים לעבודתך,
כדאיות מאד השבוע. לביאה :
העדיפי את הכהה על הבהיר, את השחרחר
על הג׳ינג׳י. בגדים בצבע שיערך
יביאו לך מזל. מיספר 7יועיל לך.

לאחרונה חלה נסיגה

בעסקיך. אבל לעומת
זאת נחלת הצלחה לא־נורמלית
במישור הרומנטי:
הרומן אותו התחלת
לנהל לפני זמן
מה, יימשך, אבל אל
תחשוב לעצמך שהוא
1ונג-גיו 3רציני. אתה תחזור בסופו
של דבר אל אשתך.
השאלה היא אם
היא תקבל אותך מחדש. לכן, עליך
לכלכל את מעשיך במחשבה בשאלה זו.

גתונו!

;המשך מעמוד )8
גלויות ביחידות, לפחות בימים הדאשיד
נים של המהפכה?
ד דוגמה והבולטת ביותר היתד, הדיווי-
זיה האגדתית של צ׳אפאייב, ואם סותר לי
להרהר בקול רם, אני חושב ישיצוחק ישדד,
המנוח גיסה לבנות את הפלמ״ח לפי הדוגמה
הסל ובמקרים מסויימים! ,דו-ך חייו
דומה לזו של צ׳אפאייב האגדי (אגב,
בצבא הסובייטי, ושם־ינרדף לסוסר־מישמעח
היה ...צ׳אפאייב!).
!אשר למי׳שמעת בצבא הסובייטי במילה־מת־העו׳לם
השנייה, בל נשבח ישילמישמעת
בצבא יזה יש קודם־כל אינדיקציה פוליטית
ורק אחר־כך צבאית. זה היה וקיים סכל
הזמנים, מסיביות מובנות. ואפילו כך ׳אני
יודע, מתוך התנסות אישית, במיילחסת־העולם
השנייה, יכל ׳נסה !שהיתפקידים המוטלים
על היחידה היו מסוכנים יותר
המישמעת יבה היתד, רופפת יותר (זה קיים
בכיל הצבאות).
לימה ומדוע יכך הדבר, זה בבר עניין
אחר. יאבל גם באן אפשר לעשות ׳אנאלוגיה
עם הפלימ״ה.

יוסף קנובדר,

לוד

איפה העקרדן?
׳כמערבולת ההתרחשויות הפוליטיות, המדיניות
והחברתייות יקל מאד לפוליטיקאי
ישראל להתעלם מהתחייבויות עקרוניות,
כביר לא לדבר בתקופה שהכל מדברים, ירק
מדברים ...על ״שלום עכשיו״ ׳שלום אמת,
רק לא על ׳שלום סתם.
כוונתי ׳להסכם הקואליציוני שבו יש ׳סעיף
מפורש ,׳שתוך ישנה מיום הצטרפות אגד
דת ישראל לממשלה יגייס ראש הממשלה
רוב לתיקון חוק ״מיהו יהודי״ .והנה —
השנה המובטחת זזולסת, ושיום בלום !
״היות ׳שראיתי כמד ,׳ח״כים בספריית הכנסת
מציצים ׳בדפי העולס הזה ואף במדוד
״מיסתבים״ ישלו, אני כותב שורות אלד,
בתיקווה שאחד מח״כי אגודת ישראל יעיין
במדור, ימצא !את מיכתיבי זה ׳ויפעל בנדון
בהתאם להבטחת המיפלגה שליו. עיקרון זיד,
עיקרון.
דרור אריאלי, ירושלים

נסה לראות את הדברים

גם מנקודת מבטם של
האחרים, ואל תעשה
מעשים הגורמים לאדם
הקרוב אליך עגמת
נפש. גלה רצון טוב
כלפי חבריך לעבודה.
נסיעה קצרה בסוף הו
2ביוני ־
שבוע תביא לו את
70 ביולי
השלווה המיוחלת, ותסייע
לך לפתור בעייה
מעיקה. השבוע לא ממתינה לו שום הצלחה
חברתית בולטת, כך שכדאי לך לנצל
את הזמן למנוחה ולטיפוח יופייך. אך
יש סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.

* 1ו01

מכחכים

אנהריה יוה!
בן מזל אריה, הוא הקובע, השבוע, את
התפתחות ענייניך, לשבט או לחסד. על
כן היזהרי, בת גדי, מלתת
פורקן לתיסכוליך
ולהרגשת ההתמרדות
שלך. מוטב לך לציית
לאנשים מבוגרים ובכלל,
לשקול את כל צעדייך.
אם בריאותך
היא ככה־ככה, אל
תזלזלי בבריאות ואל
ו 2בדצמבר ־
סו בינו א ר
תחקי את חברותיך באוכל.
לא כל מה שמותר
להן מותר גם לך. מכתב המגיע מארץ
רחוקה מטריד את מנוחתך. אך מעורר
בך געגועים. לבשי לבן, זה יהלום אותך.

שבוע של הצעות מפתות בכל השטחים.
עיון בהצעות ובירורן יביאך לפעילות מוגברת,
שתסב1לך אושר
ועושר, באם תשכיל
לבחור בהצעה הטובה
ביותר. עייפות מרובה
נכונה לך לקראת סוף
השבוע. נסי לעניין את
בן־זוגך בנסיעת סוף
שבוע למקום שקט. את
זקוקה לזה. צבעים בהי20
בינו א ר -
8ז בפ ב רו א ר
רים יחלמו אותך מאד.

זוי

בת דגים: בני המין החזק נמשכים אלייך
ומקדישים לך את מלוא תשומת״הלב,
מאחר שהסכס״אפיל
שלך מתחזק בימים
אלה במידה רבה. כא שר
תשתחררי משיכרון
הצלחה, טוב תעשי אם
תתחילי להרהר איך
לנצל את ההתפתחות
החדשה לשיפור עתידך,
והעיקר _ אל
9ובפב רו אר
20 במרה
תזניחי בשום פנים
ואופן ידידים ותיקים.

עיינתי במודעה של חברת־נסיעות המבקשת
מציבור התיירים הישראלים לסמוך
עליה ועל ניסיונה באירגון־טיולים. והנה,
במסלול אחד הטיולים מצאתי שהחברה

״סימני דרך״ בטיול
¥איסטנבול עם המסגד הכחול,
ארמון טופקאפי, והשוק האק זוטי
המיוחד של בירת תורכיח
מציעה ביקור באיסטנבול ,״בירת תורכיה״.
אם זה מד, שהחברה יודעת על איסטנבול
ועל תורכיה, אין ספק שהטיולים שהיא
מציעה יהיו המפתיעים ביותר מבין כל
הטיולים המוצעים לתייר הישראלי.
ת• לוי, תל־אביב

בעיקכות ההליכה לקנוסה
רוחש׳יח בין הגננת הלאומית ׳והילד ״ישלו־מיק
עכשיו״.
גולדה :״נו־גדנו ! ׳שליומיק. אסור לשחק
בקקי. יכיל העולם ׳נגדנו יאז אסור לשחק
בשלום.״
של׳וימיק :״אני כן ירוצה לשחק בקקי
ובשלום !״
גולדה :״׳סולם חוצים להשמידנו. לכן,
ילד ירע, אסור לשחק בקקי ובשלום. שיחק
עם החבר הנחמד •שלך, גיוישי־אמיוני, ילד
ליא-ניחימר שכמוך. יש לך ׳שטחים גדולים,
יילד רע \״
׳שלוימיק :״׳אני כאן נחמד, ואני לא ירוצה
לתת מרינה ליילד הרע ווהל;א־נחם ד-מאר,
ואסר, ולחבר שלו פלסטיניק. הם פויה!
אני לא חוצה שמנסמיק יבנה היתנחליויות
ושכולם יגידו ׳שזה רע ומפריע לשכנים.״
גולדה :״טוב מאד, חמודי, אתה נם כן
נחמד, קיוקצלה ׳שלי. אתה ״לד טוב ירושלים•.״
עדי
ס ,.ראשון־לציון

מצב נחמד
והמלחמה שבדרך:
על מוקש ישן, שנטמן
לא חולצת מסוקית עם
/הנה לא הוטמנת ב
לעניין
השלום,
הנה לא עלית
שרירותית /הנד,
דם עורקי שוטף
אדמה הכבדה.
המידבר גדול והוא שורק אליך /החול
שלו נעים לכפותיה /לך עימו כמו
שמש צהובה /לד עכשיו, בלי למעוך
בגדים בתוך תרמיל /לד עכשיו, לפני
מוקש ישן קוטע /הנה קוטע שתי רגליך.

אתה יושב על
שפת הבריכה /ואין
בד, מים בברי-
כת־הבטון וגם מט בעות
נחושת אין
בה /הפועלים
מרוקני המים (המילאו
מרוקנים)
כיסיהם
במטבעות /
הצדקה תציל ממוות.
אתה
יושב מרצונך
הטוב והחופשי
/ :נכה- דישי גלגלים מתקרב על
כסא ממונע /הנה גם נכה מתקרבת על
כסא כזה /הנה עיוור עם מקל אלומיניום
— חש מתכת במקום /מיאור עיניים ש גווע
בהפגזה /כמו לא זרח אף פעם לפני
המלחמה / .ממש נחמד, המצב, רק עוד
חסר שאיזה כלב יעבור עם עוד עיוור
נוסף.
אתה מן הבודדים אשר חושם עוד חי /
אתה כמעט בריא אחד בין כל הנכים
הנהים על כיסאותיהם /ובעצם היו מתים
להתחלף אתך לעד עד בוא שלום וחילופי
שגרירים לפחות.
שאול דישי, תל-אביב

טלאי הפין
מכתבו של הקורא ישראל בר־דג(העולם
הזה )2121 ,היפני בתדהמה. בר־דג סבור
משום מה, שבחורה הנושאת שלט חפור
על חולצתה, המציין בי ״הזיון מפיג מתח׳/
הייא ׳כהכרח זונה (״התחשק לי לגישת אל
הגערה ולשאול במה הוא לוקחת?״) או
שהקד,׳ודים, בהיותם הנבחר בעמים, אינם
מזדיינים (״התחשק לי לשים פס על המילה
יהודי״) .מד בר־דג מתלונן על שהנערה
לא תפרה לחולצתה ושלט האומר ״לא
תנאף״ או ״לא ׳תחמוד״.
ובבן, אדוני ;אנין הטעם, בידוע הוא ש־שלטים
והפגנות לא עורכים למען ובעד
דברים המובנים מאליהם ׳והמקובלים על
כולם. בדרך כלל מפגינים עבור רעייון
בלתי מקובל ובלתי נפוץ. ואכן, זהו ה־ירעימ
שהנערה דוגלת יבו, כנראה.
מורשת העם היהודי, באופן מיוחד, דוגלת
!בכך, שמגע מיני נעשה אך ורק כדי
להעמיד צאצאים, ואילו מיגע כזה לשם
הנאה, הפגת המתח, גיולוי יאהבה וקירבה,
יאסור הוא. מה רע בסכס, ומדוע אסור לנערה
לשאת כל שלט שברצונה לשאת?
במכתבך הזכרת את היהודים !שהוכרחו לתפור
על בגדיהם טלאי צהוב. מדוע ישני
הדברים נקשרים במוחך? האם מין מעורר
בך רגשות זעם והשפלה כנשיאת הטלאי
הצהוב?
עפירם רוקח, אינדיאנה, ארה״ב

טעות. לעולם צודקת
״ידיעות אחרונות״ מיום 7.6.78 מבשר
לנו ש״המגעים המיניים בין ישראל למצריים
לא יחודשו.״
אך בבעייה שלנו אין, חצי־שלום׳ ואון
,חצי־נסיגה׳ מן השטחים שנכבשו ב*
1967״ — אמר ;שיא מצרים. לדבריו,
ישראל אשמה בקיפאון המשא־ומתן ל שלום
— והמגעים המיניים לא יחודשו,
אליך אם ישראל תעלה הצעות, שיהיו בהן
יסודות חדשים.
אבל לנו עדיין לא ברור מי דופק את

ישראל דפידיאנו, גיבעת־שמואל

חגי לכיניזין אילוו ,׳1יצוב הבגג

המפיצים הבלע דיי ם, מחלקתה שרות וחריטה ס ר סו מי ת: א .א ת *.אליהו בע׳׳מ,רח׳ אלנב* ,140ת ״ א• ט ל .611527/8/9

לא הבנתי את ״העניו״
ע ד שניסיתי בעצמי
טמפובי טמפקס הם.היחידים בעלי מיכל החדרה
שוט ונוח. נכון, שמעתי את זה בעבה אבל זה לא
מר לי דבר. כך זה היה-עד שניסיתי בעצמי.
רק אז הבנתי שהטמפון תמיד נמצא במצב הנכון
ודות למיכל ההחדרה.

יתרה מזו, טמפוני טמפקס
מתרחבים גם לאורכם ולכן אינך
חשה בהם כלל.
נסי אותם בעצמך ואז תביני

לטמפובי טמפקס יש מיכל החדרה-זה כל העבץ.

חגי לבינסון אילון

ל לכבוד
אינווסט אימפקס בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל־אביב.
נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.

ן שם --ג י
• כתובת

עויחת ה ם\ו ח- 1ה

מיבצע משמעות

אתמול היו לסאחבק המון עניינים לסדר. בדי שלא אשכח, רשמתי על
פתק: לקנות חלב, להוציא כביסה, כרטיסים לסרט, טלפון לחבונה. התחלתי
עם העניין האחרון.
חבובה נשמעה עייפה. היא אמרה שאין לה מצב״רוח לשום דבר. שאלתי
למה, וחבובה השיבה שהיא מייואשת. שאלתי אם זה רציני. חבובה הודיעה
שפיתאום נדמה לה כי אין בכלל משמעות לחיים.
— עיזבי שטויות שח לה סאחבק — בטח שיש !
— מ הי -שאלה חבובה.
— מה זאת אומרת מה ן אל תצחיקי אותי ! סאחבק אינו יכול להסביר
לך דבר כזה על רגל אחת, בטלפון.
— אינך יכול — אמרה חבובה — בי אינך יודע !
— סאחבק יודע הבל!
— אז תגיד !
ביקשתי פסק״זמן של דקה למחשבה. אחרי במה דקות של שתיקה הייתי
חייב להודות כי באותו רגע קשה לי לתת תשובה.
— אין לך תשובה — שחה לי עצובתי — מפני שאין משמעות לחיים !
— אל תהיי טמבלית ! בטוח לגמרי שיש ! בל ילד יודע שיש משמעות !
רק לוקח קצת זמן להסביר את זה במילים.
— קח כמה זמן שאתה רוצה — נשמע קולה הלאה — אינני מאמינה
שתמצא משהו.
— את יודעת מה ז — שח סאחבק — היום בשמונה בערב אני אצלן עם
שני כרטיסים להצגה שנייה ותשובה ברורה בעניין משמעות החיים.
— בלי משמעות — סיימה חבובה — שלא תבוא.
ב״דפי זהב״ אין משמעות. יש משבונאים, מישענות ומישטרים, אך לא
קיימת שום חברה שמספקת שירותי״משמעות״לחיים. סאחבק נדלק מייד על
הרעיון לפתוח חברה כזאת, שתעשה מיליונים בלי להתאמץ, אבל לשם בך היה
עלי למצוא קודם את המשמעות. במכון וייצמן, אמרו לי, יש חברה אחת
מוכרת ידע. אולי יש להם שאריות שאינם צריכים, בצורת משמעות ז
פרופסור סבר, מהחברה לידע, הסביר לי בטלפון בי אינם מתעסקים
במשמעות, אך הוסיף בי הנושא מעניין אותו כתחביב אישי. הוא זרק לי במה
רעיונות מהפילוסופיה היוונית והדתות ההודיות העתיקות, והתחיל להסביר לי
בי יש צורך בשנים של למידה והגות כדי להגיע להישגים מיסחריים בנושא.
— אין לי זמן — שחתי — אני צריך תשובה עד הערב!
— אם אין לן פנאי להרחיק — אמר הפרופסור — נסה ביהדות !
אורי הדתי שמח שהתקשרתי.
— הדת היהודית — הוא אמר — מעניקה לחייך תוכן ומשמעות. השם
אלוקינו מגן עליך...
רק רגע הפסקתי אותו — מוברחים להאמין באלוהים ז
— חובה !
— מצטער, זה לא מתאים לי.
— אבל מדוע ז — שאל סרוג״הביפה — האם בשעות הקשות החן לא
הצילך השם ממוות!
— לא היה זה השם — שח סאחבק — חיו אלה החבר׳ה שהגיעו בזמן.
את השיחה עם אורי סיימתי בתחושה של תגלית — סאחבק מאמין
בחבר׳ה ! אבל מייד נוצרה הסתבכות. האם זה בולל את היורמים ז ובמי
החבר׳ה בעצמם מאמינים !
החבר׳ה היו בבריכה. קפצתי לשם. לאחר שמונה מאות מטר חתירה (סאחבק
מקום ראשון) יצאנו לשבת על הכיסאות. שאלתי מה הולך היום בעניין
משמעות, והתברר לי בי קיים בילבול רציני בנושא. מישהו אמר כי משמעות
החיים, נמצאת מתחת לחלק העליון של הביקיני של תירצה. מישהו אחר תמך
בחלק התחתון. תירצה לא הסכימה עם אף אחת מן הדעות הללו.
— בשבילי — לחשה תירצה בעיניים עצומות, בלי להנמיך את הראדיו —
פופ מתקדם זה הכל בחיים.
סאחבק מעדיף ריקודי־עם. ושאר הסברות של החבר׳ה לא יתקבלו על
דעתה של חבובה, שלא תאמין בי המשמעות נמצאת אצלה.
קניתי עיתון־ערב. קיוויתי למצוא שם משהו על הנושא הכל״בך חשוב הזה,
שמעסיק את כל העולם. מסתבר, בי העיתון חושב שתוספת־היוקר ראוייח יותר
לכותרת ראשית ממשמעות החיים. ממדור הספורט לא היו לי ציפיות. מאז
שאיבדנו את גביע אירופה בכדורסל, נטשה השכינה את מדור הספורט. באחת
המודעות בימעט מצאתי את משמעות החיים — אבל התברר בי מדובר רק
ב״טעם החיים״.
בדיווחים ממישבן־הבנסת ומישיבת־הממשלה לא הוזכרה המשמעות אפילו
במילה אחת. מדוע האנשים האלה מתעסקים בשטויות, במקום בעיקר! מציאת
משמעות מוסכמת ומוסמכת תגביר את הייצוא פי שבעה ! כדי לדעת למען מה
עובדים, מוברחים לדעת למען מה חיים !
>— אצלי המשמעות נגמרת בעשרים בחודש — אמר לי הפועל במכבסה,
כשהחזיר לי את החבילה. הקופאי בקולנוע הבטיח בידור לא־נורמלי. המבולתניק
המליץ על מוס השוקולד החדש — טעימה אחת, ותדע בשביל מה אתה חי !
סאחבק שב לביקתתו ובדק את הישגי חיום לפי הפתק: כרטיסים לסרט —
יש. כביסה — יש. חלב — יש. משמעות _ אין.
השעה שבע בערב. בעוד שעה אני צריך להתייצב אצל חבובה עם משמעות.
מי יכול להציל אותי ברגע האחרון ! מישהו שיודע משהו על המשמעות ! מישהו
הרי מוכרח לדעת ! בוודאי ! החבר׳ה^ מהמודיעין ! אלה יודעים הכל ! הם
יודעים על כל אחד בארץ יותר ממה שהוא יודע על עצמו.
למזלי תפסתי את שין במטה. חזר בדיוק מהיכן־שהוא. שמח שהתקשרתי.
— יש לכם איזה שהוא חומר על החיים שאל סאחבק.
— מדף שלם אמר שין — בבר שנים אנחנו עוקבים אחריהק.
— תעשה לי טובה גדולה אם תוכל לספר לי בשתי דקות מה ידוע לכם על
המשמעות של החיים.
בשבע חמישים־ותשע פתחה חבובה את הדלת בפני סאחבק המתנשף.
— יש משמעות !.
— מהי !
— מצטער — אמרתי — אסור לי לגלות לך. סודי עדיין.
חבובה אכלה את הסיפור הזה. רק אני לבדי ידעתי כי אין מאחריו בלום.
במודיעין היה חומר על חיים בל־לב וחיים לנדאו, אבל לא חיים סתם.
עכשיו חבובה חיה בתחושת״הקלה נפלאה, שרק חיים מלאי־תוכן יכולים
להעניק. בסאחבק — הריקנות מכרסמת.
אבל לשם בך אני הגבר.

׳3 0 0

קפיטול־ סיגריה עם אופי
למעשן הרציני

עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות— 8ל״י בלבד.

1101 קו 0

דובק מייצרת סיגריות אי כו ת למעלה מ־ 40 שנה.

קפיטול־ סיגריה עם אופי למעשן הרציני

המערךע שני ל הי קראלפתעל שנ ב אל ה שיל טון. האםהש תנ ה?

לטבוע א! להתגרד

כרהם מלמד, חבר סיעת המפד״ל בכנסת, מספר
באחרונה הלצה מן הימים שבהם היו הגברים לובשים
צווארונים לבנים נוקשים, שלא היו מחוברים לכותנות.
מעשה בחסיד שהיה לו רק צווארון אחד. הוא לבש
אותו עד שהתלכלך כראוי. מה עשה 1הפך את הצווארון,
ולבש אותו כשצידו הנקי פונה החוצה. עברו ימים, וגם
צד זה התלכלך, עד שהפך שחור אף מקודמו. לבסוף
מצא החסיד פיתרון: הוא הפך את הצווארון שוב, כך
שנראה הצד הראשון, שהיה עתה פחות מזוהם מן השני.

לנמשל הזה יש משל, לדעת ח״ב מלמד.
הציבור בחר כממשלת־הליכוד, מפני שממשלת־המערה
היתה מלוכלכת מדי. עכשיו, אחרי שנה
של הליכוד, מובן הציכור להפוך את הצווארון
מחדש.

^ ש כהלצה זו הרבה מחוכמת־החיים. וגם תיאור
נאמן למדי של המצב האקטואלי.

המערך עשוי — או עלול — להזור לשילטון.

אל־סאדאת. כל זה מזכיר מהפכות גרמניות, שנכשלו מפני
שהמהפכנים לא רצו לדרוך על הדשא).

יתר על כן, מוסכם עד הכד שאין טעם לערוך
כחירות הדשות, ושייט למנוע ככל מחיר את
,הצורך בהן. כחירות חדשות תמנענה את ההכרעות
המהירות הדרושות, ותזרוקנה את המדינה
כולה לקדרה של רותחין.
מדובר על כוחות ריאליים, העשויים להרכיב קואליציה
חדשה בכנסת הקיימת, בהתאם ליחסי־הכוחות הקיימים.

אם ייכשל הליכוד או יתפרק, יהוו 32 אנשי
המערך ככנסת את הגוש המרכזי.

91 91 91

ל רכים ייראה הדבר כאי־צדק גמור.

ת המערך לא נפל מן השילטון בתוצאה מ תאונה.
הוא סולק על־ידי הכוחר, והגיע לו
להיות מסולק.
שום פרשה מסויימת, חד־פעמית, לא גרמה לכך.

ראשי מיפלגת־העבודה האשימו את בגין על כך שהיה
״נדיב״ מדי בהצעתו להחזיר למצריים את הריבונות על
כל סיני (תוך השארת פיתחת־רפיח, למעשה, בידי ישראל).
הם משמיעים חשדות קודרים בדבר נכונותו של בגין
להפקיר, כביכול, את רמת־הגולן. אין הם מסתייגים באורח
חד־משמעי מן ההתנחלויות. יגאל אלון אף התפאר בכך
שהמערך הקים יותר התנחלויות בשטחים הכבושים מאשר
הליכוד.
פרס ואלון תמכו בלב שלם במילחמת־הליטאני, וגינו
את בגין על נכונותו הנמהרת למסור את דרום־לבנון
לכוחות האו״ם. כל מנהיגי העבודה ממשיכים לפטפט על
״הקונסנזוס״ ,המאחד אותם עם בגין, והם מגינים בחו״ל
על הממשלה, מתוך תפיסה קלוקלת של פטריוטיזם.

גולדה מאיר תומכת ככגין בכי פה, ומיפלגת־העבודה
משתחווה לאנדרטה היה זו לאסונות
יוט־הכיפורים.

הולכת ומתפשטת בארץ ההכרה כי ממשלתו של מנחם
בגין מובילה לאסון לאומי. יש הרואים את האסון העיקרי
בהחמצת ההזדמנות ההיסטורית, אולי החד־פעמית, להשיג
שלום עם מצריים. יש הרואים את האסון בכריית תהום
בינינו ובין ארצות־הברית, בעלודהברית האחרונה והיחידה
שנותרה לנו בעולם.
כך או כך, חרדה אמיתית אחזה ברבים וטובים במדינה.
היא אחזה לא רק בהמוני הציבור הנאור, הנוהים אחרי
הדגל של ״שלום עכשיו״ ,אלא גם בצמרת המדינה —
בחוגים המצומצמים של עסקני־המיפלגות ושיכבת־העילית
החברתית — המשפיעה על המאורעות במישרין.

אין ספק שעזר וייצמן עולה על כל מנהיגי מיפלגת־העבודה
בהבנת סיכויי־השלום, לפחות עם מצריים. אין
ספק שמשה דיין אינו שונה בתפיסותיו מחבריו־לשעבר
בצמרת העבודה. ההבדל המשמעותי היחידי בין בגין
ובין צמרת העבודה נוגע לניסוחים. והניסוחים אינם
נוגעים ליחסי ירושלים—קאהיר, אלא ליחסי ירושלים—
וושינגטון. זהו המשך הוויכוח שהתנהל בטלוויזיה בין
בגין ופרם ערב הבחירות.

לכאורה, לא מדוכר כלל על סיכויי השלום
כינינו וכין העולם הערכי, אלא על מניעת
הקרע כינינו וכין ארצות-הכרית.

אך אם ארצות־הברית יכולה לכפות על ממשלה של
המערך להגיע אל השלום, זה גם טוב.

הולך ומתגבש ציווי לאומי פשוט: כנין
צריך ללכת.

91 91 91

זה יכול לקרות בתהליך ממושך, שיארך כמה חודשים,
תוך כדי דהירתנו לקראת התמשות ישראלית—אמריקאית
הרת־אסון. אבל זה יכול לקרות גם באופן דרמתי, בלתי־צפוי,
מחר בבוקר.

גם כשטח זה לא היתה מיפלגת־העכודה
טוכה כהרבה ממיפלגת־כגין. ככמה מיגזרים
אף היתה גרועה ממנה. היא ניסתה ״לעקוף
אותה מימין״.

איך זה יתכן, אחרי התמוטטות כה מוחלטת, כזו
שאירעה לו לפני שנה ז

פשוט מאד: אם תתמוטט ממשלת־הליכוד,
אין אלטרנטיבה אחרת.

על כל האחרים בשיבעת החודשים האחרונים: יוזמת
אל־סאדאת.

פיטר לתאר את המצב בדרך הבאה:

מנחם בגין עומד על גשר־ הפיקוד שד ה־אוניה
״טיטאניק״ ,ומסרב לשנות את הכיוון,
אף כי ברור שהוא עומד לעלות עד קרחון אדיר
ששמו ארצות־הכדית.

מה יתרחש אז ז

^ ש שתי אפשרויות עיקריות, שכבר עמדנו עליהן
בהזדמנות אחרת.
הדרך האחת היא התנערות של הליכוד עצמו. אולי
יפרוש בגין מרצונו. אולי יאלצוהו לכך הנסיבות. אולי
יפעל יצר־הקיום־העצמי של הליכוד, שיקריב את בגין
כדי להישאר בשילטון.

אם יפלו הדברים בך, יבחר הליכוד כולו
כמנהיג חדש, והקואליציה הנוכחית תישאר
על כנה. אולי תצטרף אליה אז מיפלגת־העכודה,
כשותפה צוערת.
אך תיתכן גם אפשרות אחרת, ועליה מרמזת ההלצה
של ח״כ מלמד על הצווארון ההפוך.

יתכן מהפך שני, מהפך נגדי, מהפך־לחיפול־המהפך.

בשעת
צרה, אם יתברר בעליל כי הדברים מתדרדרים
לתוך תהום של אסון לאומי, עלולה הקואליציה הנוכחית
להתפרק.
בחדרי־חדרים כבר דנים העסקנים, בלחש ובקול־רם,
על קואליציה אלטרנטיבית. מרכיביה העיקריים יהיו
המערך, המפד״ל (אולי מילבד הרב דרוקמן הקנאי) ,ד״ש
(מילבד קבוצת תמיר ואולי ידין) ,היונים של הליברלים,
חסידיו של עזר וייצמן ונאמניו של משה דיין. אם לא
יצטרפו לקואליציה כזאת יסודות מן הליכוד, תהיה זקוקה
לקולות הסיעות הקטנות (שלי, ר״צ ול״ע) ,ואולי אף
להימנעות של רק״ח.

זוהי אפשרות ריאלית. אם תתגשם, יהווה
המערך שוב את מרכז השילטון.

91 91 9

ץ• והי האלטרנטיבה היחידה. אין טעם להתכחש לה.
י נכון, יש בשטח כוחות חדשים. יש תנועה המונית
ספונטאנית ,״שלום עכשיו״ .אך תנועה כזאת, העשויה
לחולל שינויים גדולים באווירה המדינית, אינה יכולה
ליצור כוחות המסוגלים להרכיב ממשלה, לפחות בטווח
הקצר. וכמה מן המעשים של מנהיגי ״שלום עכשיו״,
המעידים על תמימות ונחמדות מלבבים, שוללים אפשרות
כזאת גם לטווח הארוך.
(כוונתי לביקור אצל שימעון פרס, להצטדקות לפני
גולדה מאיר, לפרשה המגוחכת של המיכתב לאנוואר

רא שי מי פ לג ת־ ה ע בו ד ה: בו ר בוני ם!
הציבור נוכח לדעת כי מיפלגת־העבודה נתונה בתהליך
של התנוונות והסתאבות, על כל גילוייו המעוררים־סלידה :
פרשות־שחיתות, אי־יכולת כללית לתפקד, אינטריגות
הדדיות רצחניות, שיטה כללית של פרוטקציה, אובדן
אמונה ואובדן דרך.
ב־ 29 שנות שילטונה במדינה (אחרי 18 שנות שילטונה
ביישוב היהודי בארץ) לא פסעה מיפלגה זו אף פסיעה
אחת לקראת השלום, היא יצרה את הפער החברתי הממאיר
והרחיבה אותו מדי שנה. היא הולידה, יש מאין, שיכבה
שלמה של טפילים, אנשי־שררה, מתעשרים ואילי הון־
שחור.
אין איש מתגעגע אל שילטונה של מיפלגה זו.

והנה, ככל זאת, זה יכול לקרות.

ף* דוע? האם ניצלה המיפלגה את שנת־הגלות כדי
*•) לטהר את עצמה, לחזור אל מקורותיה הרוחניים,
להדיח את שיכבת־העסקנים שהמיטה עליה את האסון,
ולהעלות מתוכה שיכבד, חדשה, רעננה, טהורה, מוכשרת?

לא. היא לא עשתה אף אהד מן הדברים
האלה.

״יש סכנה שנחזור לשילטון לפני שיהיה לנו זמן
להתחדש,״ נאנח, לא מכבר, אחד מחברי הדרג השני
של המיפלגה .״אנחנו עלולים לחזור לשילטון מבלי
שהשתנה אצלנו מאומה!״
כזהו המצב. יתכן כי שנה אחת היא תקופה קצרה
מדי, אחרי שילטון כל־כך ממושך. יתכן כי לא הזמן
קבע, אלא חוסר כוחות חדשים בתוך המיפלגה עצמה.
נראה כאילו מיצתה את עצמה, ואין היא מסוגלת עוד
להעלות מתוכה כוחות גנוזים כלשהם.

על כל פנים, איש אינו טוען בי עכר על
המיפלגה תהליך של תיקון־עצמי. תהליך כזה
אף לא ההל.

אי־הצדק של ההתפתחות המדינית בולט עוד יותר,
אם בודקים את מעשיה של המיפלגה בנושא האחד שהאפיל

מיפלגת־העבודה רוצה לשנות את הכיוון, כדי למנוע
התנגשות זו, העלולה להביא לטביעת ד,אוניה.
רבים מקווים שהפיקוד יתחלף בעוד מועד. האסון
מתקרב והולך. בשעה כזאת, למי איכפת שבימי הפיקוד
הקודם, של חובלי המערך, פשטו הפישפשים בתאי
אוניית־הפאר 1

כאשר הברירה היא כין טביעה וכין פיש־פשים,
מובנים הכד להשלים גם עם פישפשים.

אם ד,אוניה נשארת על פני המים, ניתן לאחר־מכן
לגשת לביעור הפישפשים. אך אם תטבע, אין זו נחמה
שגם הפישפשים יירדו למצולות.

ן* ש דוגמה היסטורית למה שעשוי לקרות עתה.
לואי ד,־ ,16 המלך מבית בורבון, נערף על־ידי המהפכה
הצרפתית. המהפכה הולידה את ההרפתקן המזהיר, נפוליון
בונאפארט. ההרפתקות של נפוליון המיטו שואה על
צרפת. כאשר נוצח הקיסר וגורש, החזירו המנצחים
לצרפת את בית בורבון. לואי ד,־ ,18 אחיו של המלך
הערוף. עלה לכם־ד,מלוכד.,
הבורבונים לא השתפרו בשנות גלותם. כשחזרו לשיל־טון,
היו מטופשים, שחצנים ומושחתים כמו בימי ״המישטר
הישן״ ,שמלפני המהפכה.

עליהם אמר אז המרשל דימוריאה את הפסוק
המפורסם :״אנשי החצר המקיפים אותו
(את המלך לואי ה )18 לא שכר! ו דכר ודא למדו
דבר.״
כעבור 15 שנה התקומם העם הצרפתי נגד הבורבונים,
והמליך את לואי־פיליפ, המלך־האזרח.
יתכן שמיפלגת־העבודה תחזור לשילטון. עצם האפשרות
הזאת צריכה לנטוע בלב אנשיה את ההחלטה
הדחופה לערוך בה מייד בדק־בית יסודי, להגיע להתחדשות
נמרצת — רעיונית, מוסרית ואישית.
הזמן דוחק. המלאכה מרובה. הקריאה לשוב אל
השילטון עשוייה לבוא לפתע.

תהיה זאת טרגדיה דמיפלגה (וגם למדינה)
אם אכן תחזור המיפדגה אל כס השילטון וייאמר
גם עד מנהיגיה :״הם לא שכחו דבר ולא
למדו דכר.״

הדי

דוה

הפ מיני ס טיו ת דנו ת בחיי־המץ שלו.א 1להכ הן

!יאנשיט
עבונים!

3־77

ו ש או ל ישראל הוא הרבב מי עו טו
1יועצו החדש שיל־ ראש־הממשלה
לענייני הסברה,
אדיה הורוביץ, אוהב לספר
כי יחסיו עם ראש־הממשלה
הם מלב־אל־לב. שניהם קיבלו
התקף־לב באותו יום בדיוק.

על גופתי המתה!״ לא התרשם
מההכרזה הדרמאתית מצליף
הליכוד, ח״כ פסח נרופר,
שצעק לעבר השר :״מה פית-
אום אתה קורא לו יגאל? קרא
לו כבוד השר!״

8 1סגן שר־סאוצר, יחזק־קאל
פלומין, לא הספיק לחזור
משהות בת חודש וחצי

! 8מאז נבחר צ׳ארלי
ביטון כחבר־הכנסת, הוא מר

בנסיעות לחו״ל -וגם מבטיח

?ם־נדי
־לאומי

לרבים מתושבי קפה טעמון כי
הוא יכול לסדר להם נסיעות
לארצות הקומוניסטיות, ואפילו
לקובה. בינתיים נוסע בעזרת
צ׳ארלי ביטון מזכירו הפרלמנטרי
לשעבר, מני כהן. כש נשאל
מני כיצד סידר לעצמו
לאחרונה טיול לארצות סקנדי־נאוויה,
השיב :״דרך צ׳ארלי

טורם.״

81 ביזם הרביעי שעבר ניראה
שר-החוץ משה דיין
יושב ליד שולחנו הקבוע,
סמוך לחלון במיזנון הכנסת,
וסועד את נפשו בגפו. איש
לא הפריע לו, מילבד העיתונאי
דן מרגלית. עמיתיו של
מרגלית התפלאו על אומץ־ליבו
ואף דיברו על כך. רק כשתמה
שיחתם של דיין ומרגלית,

2זן״ול^

דפלארב לי.

אויה נאור

מזכיר הממשלה, לא נהג ביתר הפקידים
הבכירים ולא תלה בלישכתו תמונות של
נשיא המדינה או של ראש־הממשלה, מנחם בגין. שתי תמונות בילבד
תלויות על קיר לישכתו של נאור. האחת של חוזה״המדינה, בנימין
זאב הרצל והשניה של מטוסו של אנוואר אל־טאדאת, כשהוא מלווה

׳99 ואעזירמיוו הגדזן *גק*

בדרום־אמריקה, וכבר הוא עומד
לנסוע לחו״ל שוב. בחוגי
מישרד־האוצר טוענים כי בכל
פעם שפלומין יורד על שר-
האוצר שימחה ארדיד, הוא
נשלח על־ידי השר לגלות
פוליטית.
8חברת-הכנסת גאולה
כהן היא אחת המצדדות הנלהבות
בקיום ההסכם הקואליציוני
עם אגודת ישראל, בעניין
ביטול הסעיף הסוציאלי בחוק
ההפלות. אחת הטענות של
ח״כ כהן היא שחוק ההפלות
גורס מוסר ירוד ומתירנות
מופרזת. כהן הפכה שנואת־נפשן
של נשות התנועה הפמיניסטית.
בפגישת התנועה, שהתקיימה
בחיפה, אמרה אחת
המשתתפות, הד״ר גורית דקל
מאוניברסיטת חיפה :״אילו
גאולה כהן היתד, מקיימת יחסי-
מין, לא היתד, מדברת נגד
מתירנות ומקשקשת על מוסר
ירוד!״ השיבה לה משתתפת
אחרת, גיצה עצמון, אדריכלית
במיקצועה :״על גאולה
כהן רואים שהיא לא מקיימת
יחסי־מין כבר הרבה שנים.
מה שאני מאחלת לה כעת
הוא שהבן שלה יכניס בחורה
להריון ויתחתן איתר, מפני
שלא תהיה כל אפשרות לבצע
הפלה, ושגאולה כהן תשנא את
כלתה־מאונס שינאת־מוות !״
8כששמע ח״ב הרב מנ חם
הכהן, את ההצעה לבחור
ברב שאול ישראלי כרב
ראשי לישראל, הגיב :״זה
יהיה הרב במיעוטו!״
8שר־הקליטה דויד לוי
התפרסם השבוע, כאשר הודיע
שאם ייסגר מפעל כיתן בבית-
שאן יתפטר מהממשלה. מה
שלא פורסם באמצעי־התיקשו-
רת הוא כי באמצע דבריו של
שר-המיסחר-והתעשייה, יגאל
הורכיץ, שדיבר על האפש רות
שהמיפעל ייסגר, צעק לו
לוי :״יגאל, המיפעל ייסגר

בארבעה מטוסי״כפיר ישראליים, בעת שאל־סאדאת עזב את הארץ
בחודש נובמבר האחרון. כאשר נשאל נאור אם הוא אופטימי היום
לגבי סיכויי השלום יותר מאשר בעת ביקורו של אל״סאדאת בארץ,
הצביע על התמונה שבה נראה המטוס עוזב את הארץ, ואמר :
״העובדה שתמונה זו תלויה כאן אומרת מה דעתי על הנושא.״

הסתבר להם כי מרגלית קבע
עוד מראש פגישה עם שר-
החוץ במיזנון.
81 באותה שעה בראה ב־מיזנון
גם שר-הביטחון עזר
וייצמן. בעוד דיין יושב צמוד
לשולחנו ואינו מש ממנו, נראה
וייצמן קופץ משולחן לשולחן,
מרבה לשוחח עם ח״כים שונים
ועם עיתונאים. כשנשאל
מדוע אינו מסב ליד אחד
השולחנות ומזמין אליו את
האנשים שאיתם ברצונו לשוחח,
השיב וייצמן :״אני לא יכול,
יש לי קוצים בתחת!״
8 ,מספרים בכנסת כי לעובדה
שח״כ פסח גרופר נבחר
כמצליף סיעת הליכוד יש סיבה
מיוחדת. אמר אחד הח״כים :
״גרופר הוא פלח, ופלח מתעסק
בדרך־כלל עם בהמות.״
! 8מועמד המערך לבחירות
לראשות עיריית תל־אביב,
אשר (״ארתור היפר,״) כן ־
נתן, הירצה בלישכת עורכי-
הדין במיסגרת מסע-הבחירות
שלו. כתום דבריו בירך אותו
נשיא הלישכה, עורן־-הדין י צ חק
טוניק. כשנשאל טוניק,
מאוחר יותר, אם הוא בעד
ראש־עיר שמאלי או ימני,
השיב :״מה זה חשוב? מה
יש לנו בעיר הזאת, ביוב
שמאלי או ביוב ימני? חשוב
שראש־העיר יהיה בן־אדם !״

יואב פלאש־שחן

החולים אסףה רו פ א. יואג נולד לאחר ניתוח קיסרי בן שלוש שעות,
ובמישקל של 3.200ק״ג. שמו של הרך הנולד נגזר משמותיהם של
שני סביו, יוסף, אביו של פלאטו, ואברהם, אביה של אנט. למי
שתהה מדוע ילדה אשת המיליונר את תינוקה הראשון בבית־חולים
הנחשב אחד מבתי״היולדות המוזנחים בארץ, הסבירה אנט כי
מנהל בית־החולים, הד״ר כספי הוא רופאה האישי. מחוגי בית־החולים
נמסר כי פלאטו, שבתו הבכורה הפכה אותו סב בשנה
שעברה, הבטיח לתרום תרומה לשיפוץ בית־החולים הנמצא בצריפין.

81 הציירת אורה סטו־קליצקי,
האשד, היחידה ש הגיעה
לגמר באליפות השש־בש
שהתקיימה מטעם העולם
הזה, טוענת שהיא יושבת־בית
כרונית, וכי כל יציאה מהבית
גורמת לה טירחה מיותרת.
השבוע סיפרה כי נאלצה לצאת
מביתה עם אחד מחתוליה, כדי
להביאו לרופא וטרינר. בדרכה
לרופא החליקה במדרגות, נפ־

אנ שים
געה בעמוד־השדרה ואושפזה
בבית־החולים. לידידים שביקרו
אצלה ושאלו לשלומה, השיבה :
״טוב, תודה, החתול בריא!״
(! 1מני פאר הופך שוש בין
בפעם השלישית. עוד זוג
שהוא שידך, כאשר ערך והיג-
חה את תוכנית השידוכין של
גלי צוז״ל, גבר ואשה, עומד
להינשא. החתן הוא דוקטורנט
בן ,32 שהשתתף באחת התוכניות.
הוא בחר בגרושה בת
,27 אם לשני ילדים. השניים
יצאו יחד פרק־זמן מסויים, אך
הדוקטורנט סירב להתחתן בגלל
הילדים. הגרושה לא התייאשה.
היא פנתה אל מני פאר, ביקשה
להשתתף בתוכנית גבר ואשה.
היא הוצפה בעשרות קריאות-
טלפון. אחת מהן היתה מה־דוקטורנט
שלה. היא בחרה בו,
כמצופה, הם יצאו תקופה נוספת,
וכעת הם עומדים להינשא.
1יושב־ראש תא הסתבים

הבין כי קול עשה לו תרגיל.
811 הלהיטים האופנתיים של
פסטיבל קאן היו חולצות-
טריקו שעליהן תמונתם של
השחקנים שמודיק קראום
וגדליה כסר מתוך הסרט
סוסעץ. הסתבר כי במאי הסרט,
יקי יושע ואשתו היפה
דורית, לא יכלו לממן פירסום
לסרטם, שהוצג בפסטיבל־הבפד
אים שליד פסטיבל־הסרטים.
ברגע האחרון החליט יקי לייצר
מאה חולצות בשלל צבעים.
הוא ניגש לבית־חרושת ב־נחלת־בנימין,
הזמין חולצות
כאלה. כשהגיע עם דורית ל-
קאן, חילק את החולצות בין
כוכבניות ועיתונאים, שהסתובבו
עם החולצות במסיבות־הקוקטייל.
יושע התחיל להיות
מוצף בבקשות לחולצוו ,.טילפן
ליצרן, ביקש ממנו שישלח לו
באופן דחוף מאה חולצות
סוסעץ נוספות, שכולן נחטפו
עד האחרונה.

81*1 1 ! 111 *1ך •1שחקן־הקולנוע האיטלקי הנודע, הגיע לישראל בחברתו של המפיק הישראלי
11 111411 11 #ארנון מילצ׳ן, כדי להיות אורח בהצגת הבכורה של הסרט שהפיק מילצ׳ן,
״מגע המדוזה״ ,שבו מככבים לצידו גם ריצ׳ארד ברטון ולי רמיק. הצגת־הבכורה התקיימה במוזיאון
תל-אביב. ונטורה הנרגש הושב ליד שר-החוץ, משה דיין. מייד לאחר-מכן רצה מילצ׳ן לקחת אותו
לבילוי בדיסקוטק, אך ונטורה ואשתו (משמאל) ביקשו לבלות במועדון ישראלי, ומילצ׳ן לקח אותם
למועדונה של הזמרת יפה ירקוני. יפה, שקיבלה את אורחיה בחביבות ובחמימות, כיבדה אותם בפיתה
וחומוס, וגם שרה להם שיר באיטלקית, וזאת בנוסף לשירים הישראליים שברפרטואר שלה.

בסרט אשאנטי, המצולם באילת.
כשנפגש חאריסון עם במאי
הסרט ריצ׳ארד פליישר
ועם המפיק ז׳דרז׳־אדיין
וייל, הסתבר לו כי צילומיו
יתחילו רק יומיים אחרי שהגיע
לישראל. האריסון סירב להישאר
בארץ בחוסר־מעש, טס
חזרה ללונדון, ושב כעבור
יומיים כדי להתחיל בעבודה.
81 ימי־הצילום של האריסון
נידחו בגלל תאונה שקרתה
לכוכבת שחומת־העור של ה סרט,
כוורלי ג׳ונסון. באחת
הסצנות היה על בוורלי לרכב
על גמל. היא טיפסה על הגמל
אך הלה ניער אותה מעל גבו.
והיא נפלה ונחבלה בגבה.
הצילומים הופסקו עד שהח־לימה.

8איוש אחד לא צחק מן
הפסוק שצוטט במדור זה

(העולם הזה )2128 ושיוחס
ליצחק רכין, על סגן ראש-
הממשלה ייגאד ידין :״זה
עם הקטטר בפה.״ היה זה
יצחק רבין עצמו. הוא הכחיש
בתוקף כי אמר אי־פעס מישפט
כזה.
81 אגב, להתנגדותו של ידיו
לטלוויזיה בצבעים היבט אישי
מובהק. סוד גלוי הוא שידין
הוא עיוור־צבעים. אשתו המנוחה,
כרמלה, נהגה להדביק
תוויות־נייר על חליפותיו
ועניבותיו, כדי להנחות אותו
בהתאמתן.
8 1לפני 11 שנים פנתה
חברת אוסם אל צעירה ירושלמית
בשם רות דיטנברג,
הציעה לה להופיע על עטיפת
קופסות־המרקים שלה. רות,
בתו של פרופסור ואחותה של
העיתונאית תמר: מרוז, הס
כימה,
בשני תנאים: ששמה
לא יוזכר, וכי תוכל לחבוש
פיאה נוכרית. התנאים התקבלו,
ומאז ידועה רות בשם ״דליה
נבון״ על עטיפות המרקים.
השבוע סיפרה רות, הנשואה
עתה באמריקה ושהגיעה ל-
חופשת־מולדת, כי קיבלה בשעתו
תשלום חד־פעמי בסך
500ל״י עבור פירסום זה,
שכבר הפך מוסד־קבע.
81 אגב, מרקים אלה משווקים
גם באמריקה. פעם ניגשה
רות לסופר־מארקט אמריקאי,
קנתה, בין השאר, כמה קופסות
של מרקים. כאשר הגיעה הקופאית
הכושית אל הקופסאות
האלה, לא יכלה רות להתאפק,
הצביעה על התמונה שעל
העטיפה ואמרה :״זאת אני!״
הקופאית שלחה בה מבט ספקני,
הפליטה :״!511££ ,5111<£״

שטראוס

אשתו היפהפיה של כוכב הקולנוע
פיטר שטראוס, הסנטור
ג׳ורדאש מהסידרה ״עני ועשיר״ ,המבקר בארץ, נראית בעצמה
ככוכבת קולנוע. אך בוורלי סיפרה השבוע כי כל קשר בינה לבין
הקולנוע הוא בעלה המפורסם בילבד. בעוד בעלה משוחח עם
עיתונאים, התיישבה בוורלי על הריצפה במלון, ומשכה את תשומת-
הלב ביופייה הרב. היא סירבה להצטלם או להתראיין, סיפרה כי
לה ולבעלה חווה מחוץ להוליבוד, ובה יותר מ 24-בעלי־חיים. היא
גם סיפרה כי היא חיה עם שטראוס מזה שמונה שנים, מהן ארבע
מאז שהם נשואים. כשנשאלה למיקצועה, השיבה :״אני אשתו של
פיטר, המוכר בוודאי לכולכם, והמטפלת של בעלי-החיים בחווה.״

הכלכליים בירושלים, העיתונאי
צבי טימור, התארח בביתו
של דובר הביטוח הלאומי דב
קול, בתל־אביב. קול אמר
לטימור שהוא יוצא לרגע,
הלך וצבע את לוחיות־הרישוי
במכוניתו של טימור בצבע
כחול, צייר את הספרות בשחור
והוסיף לצד המיספר את האות
ר׳ .רק אחרי שנעצר טימור
פעמיים על-ידי המשטרה, ותשומת־לבו
הוסבה לעובדה שלמרות
תעודותיו הישראליות הוא
נוסע במכונית שמיספרה ערבי,

ויי

! 8מבקר־הקולנוע זאב
רב־ נוף טוען, כי אילמלא
הוגנב לפסטיבל־הבמאים —
ברגע האחרון ממש — סרט
פולני שזכה בפרס המיוחד של
פסטיבל זה, היה סוסעץ, שנמכר
לכמה ארצות ושהוזמן להופיע
בחמישה פסטיבלי-קולנוע, זוכה
בפרס המיוחד.
81 שחקן־הקולנוע רקם
האריסון, המכונה ״רקסי סכסי״
,הגיע לישראל ביום הרביעי
שעבר כדי להשתתף

אורית שוחט

התחקירנית היפה של ״עלי כותרת״ ,שינתה את תסרוקתה והחליטה לקחת
חופשה ארוכה מעבודתה. היא ירדה לאילת יחד עם בעלה, הרופא ד״ר
יגאל שוחט. השניים שוהים במלונו של אביה של אורית, איש-העסקים שייקה ירקוני. האחראית על
הבאת האמנים ל״עלי כותרת״ ,אורנה גזית (משמאל) ,הביאה לתוכנית האחרונה מוסיקאית יפאנית
צעירה ויפה, אך ברגע האחרון סירבה היפאנית להצטלם, בטענה כי כדי להעביר את המוסיקה שלה
דרן הטלוויזיה היא זקוקה לעשר שעות. ירון לונדון, מנחה ״עלי כותרת״ שפרש, לא היה מוכן
להקציב לה יותר מעשר דקות. כדי לפצות את היפאנית, לקחה אותה אורנה לבילוי בדיסקוטק.

ה היה רגע מרגש. הזרקורים, המאי-
( רים את כיכר מלכי־ישראל, למרגלות
בניין העירייה של תל־אביב, כבו בזה אחר
זה. בכיכר הענקית, החשוכה למחצה, החלו
נדלקים הנרות. תחילה עשרות, אחר־כך
מאות, אחר־כך אלפים, עד שכל הכיכר
התמלאה היבהובים של נרות. רבבות אנ שים
ניצבו בין הנרות, כששירה אדירה
פורצת מפיותיהם :״עושה שלום במרומיו
— הוא יעשה שלום עלינו.״
רק איש אחד היה מסוגל לעשות זאת —
להדליק אלפי נרות ורבבות לבבות. הוא
עמד על הבמה ודיבר אל חסידיו, בהתרגשות
ובעברית משובשת: אייבי נתן במי־

ב 1בו גב |£ 1גב

נ_ו ׳—_1 11ו ,

פניו כחושים אחרי צום של 30 יום, משקיף
אייבי נתן לעבר הרבבות שנענו לקריאתו.

111״ ! 1ן|<׳ 111 מחזיק בידיו אחד ממשתפי עצרת הרעבים לשלום של אייבי
• ייייי 111 נתן. הנרות הגדולים חולקו לקהל חינם. בתמונה למטה נראה
אייבי נתן יושב על כיסא־הגלגלים שלו, המסייע״ לו לנוע בצומו, כשהוא מקשיב למופיעים.

1 ^ 111 #111
להפריע למופיעים עליה.
שמילאו את הכיכר כולה

״ב־גין ! ב־גין צעקו ללא הרף ביריוניס משתוללים, שהניפו
את אות הבחירות של הליכוד, התרכזו למרגלות הבמה כדי
צריחותיהס לא הצליחו לגבור על קולות הרמקולים האדירים
בצלילי פופ, להם מקשיב גם זוג הקשישים (בתמונה למטה).

טבו. אבל יותר משהצליח אייבי לבוש השחורים
ומרכיב המשקפיים הכהים להלהיב
את קהלו, הלהיב הקהל את אייבי.
זה היה ביום השלושים לשביתת־הרעב
שגזר אייבי על עצמו. שביתת־רעב בלתי־מוגבלת
בזמן. עד מוות, או עד שהממשלה
תקבל החלטה למנוע התנחלויות נוספות
בשטחים המוחזקים כדי לא לחבל במאמצי
השלום. כחוש וחיוור, כשבכמה איברים
בגופו נצפד עורו על הבשר המתדלדל, לא
היה אייבי יכול להעריך איזו תהודה יש
לשביתח־הרעב שלו.
מיזוג עדות

ך* וא מקבל מאות מכתבי הזדהות נוג-
י י עים ללב ועשרות טלפונים נרגשים ביום.
רובם מבקשים ממנו להפסיק את צומו
ולא לסכן את חייו. אולם רק כשקרא ל־
״עצרת הרעבים לשלום״ ,רחב ליבו. כש החלו
ראשוני הבאים מתכנסים בכיכר, היה
עדיין אכול דאגה .״אולי לא יבואו רבים,״
ניסה לנחם את עצמו ,״קשה להילחם בתוכניות
הטלוויזיה.״ אבל קריאתו של

חנו0171017
אייבי משכה כ־ 40 אלף איש אל הכיכר.
כמעט כולם היו צעירים, נערים ונערות
בני־עשרה. בניגוד להפגנות־שלום אחרות,
שבהן בולט בדרך כלל ההרכב האשכנזי-
הבלעדי, נתקיים הפעם מיזוג־עדות בקהל.
רבים מצעירי ״עדות המיזרח״ רואים ב-
אייבי, יליד פרס שחונך וגדל במינזר
ישועי בהודו, גיבור אותנטי משלהם.

הפוליטי במדינה. קבוצה של תריסר בני־שכונות,
שנופפו כרזות של הליכוד, צרחו
שעה רצופה בגרונות ניחרים ״ב-גין !
״ב־גין!״ .הם רקדו, קפצו ועשו תנועות-
מגונות לעבר הקהל, והתמקמו מול הבמה
מתוך כוונה ברורה להפריע לעצרת ולגרום
מהומה. רבבות חסידי אייבי לא נגעו בהם.
בכל פעם שגבר החשק לסלק אותם בכוח,
נזכרו המפגינים כי באו לשרת את עניין
השלום ונמנעו מאלימות.
״מגיע לבגין שיהיו לו חסידים כמוכם !״
צעק לעברם דודו טופז, מנחה הערב.

על כסא
גלגלים
^ מו ככל הופעותיו של ״ספן־השלום״,
התמזגו גם הפעם רעיוך השלום ומד
סיקת־פופ. היה ניכר שרוב באי ההפגנה
הם גם חסידי תחנת־השלום השטה, ומיל-
בד אייבי הופיעו בהפגנה גם זמרים ולהקות
— דויד ברוזה, אריק לביא, בני אגד

הגימנזיסטיח! ? מג

״שלום עכשיו״ ,ערכו לעצמן נזדוות־נרות
פרטית בכיכר תוך כדי הפגנה משלהן.
535 הפרובוקציה
סיר את חולצתו והניפה תוך התגרות.

תנועה מזרחית

ניס והמופיעים על הבמה היתה אחת מ שיטות
ההתגרות של ביריוני הליכוד שניסו
— לשווא — לפוצץ את ההפגנה.
בניגוד להפגנות־שלום אחרות, לא היתה
הפעם הסעה מאורגנת. באו קבוצות שלימות
מתנועות־נוער. באו כיתות של חיילים
במדים. באו זוגות רבים, צעירים וקשישים,
שעמדו כשהם מתחבקים ומתנשקים חליפות.
נראה כי נכחה במקום מיטב אוכלוסיית
כיתות י׳ עד י״ב של הגימנסיות. ספק
אם תנועת ״שלום עכשיו״ היתה מסוגלת
לגייס קהל כזה, במיספר כה רב.
את המתח לעצרת הוסיף מיפגן של ביר־יונות,
מן הסוג שהפך שיגרתי מאז המהפך

דורסקי, אפי נצר, יהודית רביץ, שלום
חנוך, כוכב־זמר ערבי מהמשולש ששר
שירי תהילה בערבית לאייבי ואחרים. להקה
ערבית מהמשולש זכתה בתשואות הרמות
ביותר.
אך שיאו של הערב היה רגע הדלקת הנרות.
אייבי רכש מכספו 20 אלף נרות צבעוניים,
שחולקו בין הנאספים. רבים נענו
לבקשתו, הביאו עימם נרות נוספים מהבית.
בעת המיפגן ישב אייבי מאחרי־ד,ק לעים,
על כיסא־גלגלים. רק לקראת סיום
ההפגנה קם על רגליו. בדבריו הקצרים
קרא אייבי למפגינים לטלפן אל חברי־הכנסת
הביתה, או לכתוב להם, על פי
הכתובות ומספרי־הטלפונים שפירסם בצה־רונים
ובהננולם הזה 2128 כדי לתמוך
בתביעתו שהממשלה תפסיק את מסע ההתנחלות.
בכך
הסתיימה ההפגנה — אך הרבבות
היו מוכנים להישאר במקום ולשמוע תוכנית
נוספת של שירים. גם הביריונים של
הליכוד נשארו במקום. אחרי שלא הצליחו
לחבל בהפגנה, ביקשו להעליב את אייבי
ולפגוע בו. הם חדרו מאחרי הבמה וצרחו
לעבר אייבי :״ב־גין ל־שילטון !״
״אולי לא שמתם לב לכך,״ השיב להם
אייבי ,״אבל בגין נמצא בשילטון כבי־שנה
שלימה.״
״למה הדלקתם נרות 1״ ביקש תייר אמריקאי
לדעת.
״זה לזכר השלום!״ השיב לו תלמיד
בלונדי וחיבק את נערתו.

נשיקה בגנים

מעניק צעיר לחברו אחרי קפצו לבריכת המים של כיכר
מלכי־ישראל בסיומה של הפגנת השלום של אייבי נתן.
למרות ההתכנסות של רבבות המפגינים נשמר הסדר במשך כל ההפגנה, ולשוטרים שנכחו

מערכות הסעראו ועל עורב וו*ועדוו1
למיונו*! מטמפ !1במועט
יש בהן פשוט יותר...
יש בהן כל מה שאתה מבקש במערכת
סטריאופונית מתקדמת;
טכנולוגית קול מתקדמת, עיצוב אלגנטי,
קלות ונוחות בתיפעול, וביצועי סטריאו
יוצאים מן הכלל ובנוסף לכל אלה, חידושים
ושכלולים אותם לא תמצא במערכות אחרות,
קח למשל את ה55-ק*
£ו ז ^ 0זש)/
(4אפז$ץ $ו-ם^/ע5
הגלאי האוטומטי הבלעדי לשרפ.

)2לרלג אל הקטע הבא ולנגנו.
)3לחזור אל תחילת הקטע ולעצור לפניו.
14 לחזור אל תחילת הקטע המוסיקלי ולשו.
\220

מערכת משולבת הכוללח: מנבר/מקלט
סטריאופוני בן 3גלים * ,טייפ-דק בעל
מנגנון הטענה קדמי הידראולי ומכוון לוח
סגולי * .פטיפון חצי־אוטומטי משוכלל, המופעל בעל ראש מגנטי
על־ידי מנוע
אינדוקטיבי
בן 4קטבים.
* בנוסף לכל
אלה,
5$ק 4הגלאי האוטומטי הבלעדי
למערכות שרפ

עם ה55-ק 4
שוב אין צורך בחיפושים
מיגעים על־גבי הקסטה שבטיים,
בעזרת הגלאי האוטומטי תוכל למצוא בקלות
את הקטע המוסיקלי האהוב עליך ולבצע
באופן אוטומטי את הפעולות הבאות:
)1לדלג אל הקטע המוסיקלי הבא
ולעצור לפניו.

מערכת משולבת הכוללת:
* מגבר/מקלט סטריאופוני
בן 4גלים * .טייפ-דק בעל
מנגנון הטענה עילי, מונה
סיפרתי ומנגנון העברה אוטומטי
לקסטות 0 0 2פטיפון חצי
אוטומטי משוכלל, המצוייר בזרוע
המתואמת באיזון סטאטי. ובנוסף
לכל אלה. מיתקן ה־$$ק 4
המצוייר בנורת ביקנרת דרכיוונית.

את מוצרי האיכות של שרם תמצא בשק־ם, במשביר המרכזי, בבל בו שלום, במשכיר לצרכן, בש א ל. ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל.

36-400£
מערכת ח 1-1!-משולבת המתאימה לתקן
הסטריאופוני הגבוה 45500 נאוס
* מגבר/מקלט סטריאופוני בהספק 2><25
וואט 4.5א ,8.בעל היענות תדרים רחבה
ביותר 5 * .תחנות 1=1^1קבועות, המועברות
במגע קל, באמצעות סנסור
אלקטרוני. ומחקן להגברת
תחנות 4רז נמוכות־שצמה.
* טייפ-דק דולבי. בעל
מנגנון הטענה עילנמונה
סיפרתי ומנגנון
העברה אוטומטי
לקסטות 0 0 2
* מערכת אוטומטית
לבקורח עצמת ההקלטה 410 פטיפון
חצי-אוטומטי משוכלל, בהנעת רצועה,
המצוייר בראש מגנטי, מיתקן אנטי-סקייטינג
ומגביה זרוע הידראולי.

86 -4 5 0 [:
מערכת רז 141-משולבת המתאימה לתקן
הסטראופוני הגבוה 45500 נאום
נתוניה דומים לנתוני ה 5 0 - 400£ -
בנוסף לכל אלה, מיתקן ה־55ק 4
המצוייר בנורת ביקורת דו כיוונית.
כל אחת מן המערכות המשולבות של שרפ
היא יצירה מושלמת בפני עצמה.
תשומת לב מירבית הוקדשה לכל פרט כדי
שאתה תוכל להפיק הנאה מירבית
מן היצירות האהובות עליך אלה הן
יצירות ענק. ענק ששמו הולך לפניו.

המכירה גם לעולים חדשים וז צזסם!

ש ך ־ פ. ע !71האלקנוווניקהח ״ ב ן

היבואן .:אסמגובע־מ ירושלים טלפון 533817 :־02

)!הגידה
סוח רי הקרקעחו
כמה מן הקבועות, המוכרות קרקעות של ערביים בשטחים המוחזקים לממשלת
ישראל, פיתחו באחרונה טכניקה נאה לעשיית רווחים ללא סיכון וללא עיסקה
של ממש.
הטכניקה מבוססת על קשרים אישיים ביותר, שכן לא עם כל אחד יסכימו
ראשי הגופים הקונים קרקעות, לעשות עסקים מפוקפקים שכאלה.
סוחר קרקעות מציע לגוף הממשלתי קרקע, ששווייה נאמד בסכום של — נניח
— עשרה מיליון לירות. הגוף מסכים לקנות, חותם על זיכרון״דברים ומשלם עד
לביצוע בפועל מיקדמה של — נניח — 3מיליון לירות. כדי להבטיח את כספי
המדינה׳ מקבל הגוף מן הסוחר ערבות בנקאית להחזרת המיקדמה במידה שחעיסקה
לא תבוצע. עוברת שנה ויותר, והסוחר מצהיר כי העיסקה לא תבוצע מסיבות
שונות. יש סיבות רבות המקשות על רכישות קרקע מערביי השטחים המוחזקים.
הוא מחזיר את המיקדמה לגוף הממשלתי, וכולם שבעי־רצון. הסוחר הפקיד את
הכסף בבנק, קיבל > 450/לשנה, הוריד 4ערבות בנקאית ונשאר עם 1.2מיליון
לירות לערך. הגוף הממשלתי פשוט לא עשה עיסקה, ולא הפסיד כלום — על הנייר.
כך, הכל שבעי־רצון.
בשטחים המוחזקים פועלות כיום כמה קבוצות, הרוכשות קרקעות מערבים
והמשתדלות למוכרן לממשלת ישראל.
• הקרן־הקיימת־לישראל פועלת באמצעות חברה הקרויה ״הימנותא״ ,שאותה
מנהל אברהם היללי מחיפה. אשתו, רחל, היתה מנהלת הלישכה ומזכירתו
של סגן־השר ג׳אבר מועדי. למועדי היו חוזי״חכירה מיוחדים־במינם עם הקרן־
הקיימת ומינהל־מקרקעי־ישראל. חוזים אלה מסרו לו לחכירה אדמות חקלאיות
רבות, שאותן העביר מייד בהחכרת־מישנה לחקלאים שלהם לא הסכימו להחכיר
את הקרקע. אברהם היללי פועל עבור ״הימנותא״ בעיקר עם קבוצת מתווכים
שבה עורך־הדין איתן גבע מחיפה, דויד ניר ונבולסי חמאדי שהוא׳ רישמית,
בעל מונית.
באחרונה מנסה למכור קרקעות ל״הימנותא״ קבוצה חדשה, הכוללת

את רפי איתן ומיבה נתנזון. מממן אותם הקבלן התל-אביגי אליעזר דבירסקי.
#קבוצה ותיקה אחרת המוכרת בהצלחה ל״הימנותא״ ולמינהל-מקרקעי-
ישראל, היא של מפכ״ל־המישטרה לשעבר יחזקאל סה* ,ושותפו גיורא שמיר׳
מי ששימש מתוזך בעיסקה של בית הקברות המוסלמי בטאסו (״העולם הזה״
)2126 ,2127 וישב במעצר על עבירות־מירמה. סהר התקשר עם שמיר אחרי שקודם-
לכן עשה עיסקות בשותפות עם איש־העסקים שמואל עינב, עם הקבלן הירושלמי
יוסף חפצדי ועם פריד באשיטי ממיזרח״ירושלים. באשיטי היה מתווך מרכזי
בעיסקת נווה״יעקוב •של אשר ידלין ושל אברהם עופר ז״ל. הוא מומחה בהמצאת
תעודות־בעלות של נפטרים ובהמרתן בבעלים חיים. בימים אלה סיימה קבוצת
סהר״שמיר עיסקה של 16 מיליון לירות באיזור לטרון, קיבלה מן המינהל מיקדמה
של 2.6מיליון לירות.
• מינהל״מקרקעי־ישראל פועל באיזור ירושלים באמצעות חברה מיוחדת שהקים,
בשם ״איגום״ .החברה מנוהלת על״ידי עובד המינהל ששמו אריה גיצי.
המינהל מעדיף רכישות קרקע באמצעות עורך־דין פרטי, זאב וייל׳ ולא באמצעות
מחלקתו המישפטית. המינהל פועל גם באמצעות יועץ־לקרקעות בשם חירם דנין.

מיני־מח שב
ל ת או ר ת בי מ ה
מיפעל ״דנאור־קומפיולייט״ ברמת־ה-
שרון השלים פיתוח מיני־מחשב לבקרת
תאורת תיאטרון וטלוויזיה. המיפעל הוקם
על־ידי דני רדלר 35 המחשב
הושלם בסיוע לישכת המדען הראשי ב־מישרד-המיסחר-והתעשייה,
והוא היחידי
מסוגו. מחיר היחידה — יותר מ־ 20 אלף
דולר.
רדלר חתם עתה על הסכם־ייצוא עם
אנגליה, ובקרוב יחתום גם עם צרפת,
אוסטריה ופינלנד. החברה מקווה לייצא
השנה ב 200-אל,ף דולר, ומחפשת השק עות
להגדלת הייצור והייצוא.

יזם רדדר
כסף בהצגות

איו והורד
את מחירי הדירות?
עד לינואר השנה היו מחירי הדירות
נמוכים ב־ס 250/מעליית המדד הכללי,
ומאז הדביקו את עליית המדד ועברו
אותה. התייקרות זו לא היתה צריכה
לקרות, לדעתו של אהרון רובינשטיין,
מגדולי בוני הבתים בישראל.
רובינשטיין מעוניין בהוזלת מחירי הדירות
והוא מעלה שוב הצעה מפורטת
שהכין בשעתו ואשר, במידה שתבוצע,
תגרום — לדעתו — הוזלה מיידית במחירי
הדירות.
לדבריו, הקרקע המתייקרת מהווה
גורם מרכזי בהעלאת מחירי הדירות וגם
מכירת קרקע ממשלתית לא תפתור את
הבעייה, שכן לממשלה אין דרך יעילה
לפקח על מחירי הקרקע, ואין היא יכולה
להבטיח כי הצרכן הסופי ייהנה מן ה מחיר
הנמוך של הקרקע.
רובינשטיין מציע להקים גופים שתפקידם
יהיה לתכנן ולפתח שיטחי קרקע
נרחבים ולהציעם למכירה בצורת שטח
מוכן לבנייה תוך זמן קצר. גופים אלו
יהיו חברות-פיתוח שתקבלנה זכויות ל-
ריכוזים גדולים של קרקע, תתכננה אותם,
תבצענה את כל עבודות הפיתוח.
החברות תמכורנה את השטחים המפותחים
במחיר שייקבע על־ידי המעריך
הממשלתי, אך שלא יעלה על * 12ממחיר
הבנייה.
המכירה לא תיעשה על-ידי התחייבות
להעברת הקרקע לחברות-הבנייה, אלא
ישירות למשתכן. הקרקע תירשם רק על-
ידי רישום הדירה על שם המשתכן. זכות
החברה תפקע אם לא תבנה תוך זמן
קצר, שייקבע מראש.
בצורה כזו ייבנו בתוך זמן קצר שיטחי
בנייה גדולים שיגרמו עודפי דירות והור דת
מחירים, תוך כדי גביית מחיר קרקע
סביר על-ידי המדינה, וצימצום הפער הנוצר
כיום בין המחיר שבו מוכרת המדינה
לבין המחיר שמשלם המשתכן.

י ר קוני פורש
מ מי סעל
מ ק סי מ ה
חילוקי-דעות חמורים פרצו בין קבוצת
מוריס קאהן לבין ישעיהו ירקוני
/בקשר לניהול מיפעל החמצן
״מקסימה״ במיצפה־רימון. כתוצאה מכך
לא נבחר ירקוני למועצת-המנהלים של
החברה, וקבוצת קאהן מסרבת להבטיח
את האופציה שניתנה בשעתו, לדיברי
ירקוני, כי יוכל לרכוש את מחצית ה מניות
במיפעל.
מיפעל ״מקסימה״ הוקם במיצפה״רי-

איר ל בז בז
900מ*ל*ון דולר המהפך הכלכלי הביא, לדיברי
האוצר, הגדלת יתרות מטבע-החוץ
המדינה העומדות כיום על כ״ 1.5מ
יארד דולר. בימים אלה החלה נהי
הישראלים לחו״ל. לפי הערכות צנח
יסעו יותר מ־ 300 אלף ישראלים. נ
אחד מהם חייבת המדינה למכור דולו
כרצונו עבור הכרטיסים והוצאות השה
בחו״ל. לפני המהפך מכרו רק 450 דו
לאיש, כיום — ההגבלה היא 3000 דו
נניח שנסיעת נוסע אחד תעלה (כרל
ושהות) לפחות 3000 דולר, והרי משי
של 900 מיליון דולר מקופת המד
בבת״אחת, תודות למהפך.
המדינה מוציאה סך של כ״ 30 ליו
לרכישת כל דולר שהיא מרוויחה, וו
מוכרת אותו עתה ב 17.5-לירות. א
היו הנוסעים לחו״ל נאלצים לפו
לשלם תמורת כל דולר 25 או 30 ליר
ולכסות את הוצאות המדינה, חי
המדינה יוצאת נשכרת וגם מקטינה
כמות הכסף בשוק. אבל בגלל המו
לא ייתכן לעשות זאת. כך תקטן יר
המטבע של המדינה.

מדוע מנסיז
טנססיל ב׳ת־שאן
פורש ירקוד
תביעות בדרך
מון לפני כשנה, בהשקעה של 50 מיליון
לירות, מזה שני־שליש כהלוואות וכמע-
נקי־ממשלה כמיפעל מאושר. המיפעל
מתחרה במיפעלי ״חמצן״ ו״אירגון״ בהרצליה,
שבהם שותף ירקוני בחלק קטן.
מוריס קאהן וידידו מאכס ליברטי
מצרפת, השקיעו 1.5מיליון דולר וקיבלו
את כל המניות כאשר לחברת ״רגבים״,
שהיתה של ירקוני ושותפו משה קידר,
ניתנה אופציה לרכישת מחצית המניות.
לדיברי ירקוני, סוכם כי האופציה תובטח
בתקנות החברה, אולם התברר לו כי
הדבר לא קויים. אחרי שפעילות ״רגבים״
חוסלה באחרונה, ביקש ירקוני לממש
את האופציה שעל שמו, אולם קאהן
סרב, וניצל את היעלמות ״רגבים״ כדי
להוציא את ירקוני ממועצת״המנהלים.
מנהל המיפעל, רמי מרדור, מסייע
באחרונה לקבוצת קאהן נגד ירקוני ,המכין
תביעות מישפטיות נגד קאהן וה-
מיפעל. תביעות אלה תהיינה, כנראה,
בשם מיפעלי ״חמצן״ בהרצליה, שנפגעו
מכך שחוזים גדולים לאספקת חמצן נמ סרו
למיפעל במיצפה־רימון והוצאו מידי

השאלה
היחידה שאין איש שוו
היא: מדוע מפסיד מיפעל־הטכסטיל
בית־שאן, ומי אשם בכך ז כדי לר
זאת, יש לדעת כמה נתונים בסיסי
בשנים 1971ו־ 1972 הרוויח הטיפעל י
אז עבדו בו 689 עובדים בסך־הכל, מ
במטווייה ,324 במחלקת האריגה 6
במינהל 30 ובשירותים .60 השאר ע
במחלקות שונות. המיפעל ייצר אז
טון חוטים ליום.
כיום עובדים במיפעל 750 איש0 ,
במטווייה 450 איש. מחלקת האר
נסגרה, מיספר עובדי המינהל גדל ל
והשאר עובדים בשירותים. המיפעל נ
צר כיום 10 טון חוטים ליום. מסקו
מאז ועד היום ירדה התפוקה בש7
מיספר העובדים הכללי גדל, ובע
הוכפל מיספר עובדי השירותים על 1
בון הקטנת מיספר עובדי הייצור.
זו הסיבה להפסדים כיום, וכולה
צאה של ניהול כושל. המנהל הכושל
משה שטיינגרט, המבקר במקום
פעמים אחדות בשנה. בתקופה שבה
וויח המיפעל היה מנהלו לי הוא 1
סר, שבילה בו מדי יום ביומו.
אך למרות הניהול הכושל, המי
מפסיד פחות מכפי שחברת ״כלל״
הירה במטרה לסחוט כספים מן ה
שלה. המיפעל הפסיד, בהתאם למא
פחות ממיליון לירות לחודש, ולא
שהצהירה ״כלל״ ,שלושה מיליון. מיו
האח בנצרת מרוויח 3מיליון לירוח
חודש.

רובינ שטיין
מסרב לכופר
הצעה של מחלקת החקירות של מס-

הכנסה לאיש העסקים אהרון רובינשטיין,
כי יסכים להודות באשמת אחזקת
חשבונות מטבע־חוץ בשווייץ ולשלם
כופר בלי מישפט, נדחתה. בעיקבות הדחייה
הועבר התיק להכרעת היועץ־ה־מישפטי־לממשלה.
אנשי
מס־ההכנסה סבורים כי יש להם
די מיסמכים בנקאיים להוכחת ההאשמה,
אולם הם מנועים מהצגתם בבית-
המישפט, מחשש פן ייחשף מוסר המיס-
מכים, הנמצא בשווייץ ואינו יכול לצאת
משם. שילטונות שווייץ הוזהרו כי מוסר״
המיסמכים עשה זאת, והחרימו את דרכונו.
הדבר ידוע לרובינשטיין, ומשום כך
אין הוא חושש ממישפט.

דין ןבח קי ר ת
קרסו
שר-האוצר שימחה ארליך 1
באחרונה שורה של פגישות עם בני 1
פחת חיים קרסו, בהשתתפות
יחזקאל פלומין והממונה על ו
נסות באוצר, משה נוידרפר. מ
הפגישות: ניסיון למנוע מישפט
מישפחת קרסו, החשודים בהונאת ה
ושילטונות מס־קנייה, במיליוני ל>
פרקליטה של מישפחת קרסו, עורך י
שימעון מיזרחי, הכחיש זאת
וכל, וטען כי החקירה עדיין לא הל

״להחכייף״באלי כסנדלי גלי

ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
ת מיד ביחד. סנדלי ״גלי״ ה אוויריי ם והקליליס
עו שים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״ה תל ב שנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳ ש מ עו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים א ת החברה.
ושלא יעבדו עליכם ...גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!

מ6311 •*1

הקיץ בא לי...בסנדלי ״גלי

המו7ס הזה 2120

אוון ניקוז הצסן
אביגדור בן־גמימין)
מסד את ווום
דננו! רד וב־סון

סעד חדאד (0x011
ומאותו הוגו!התחילו הצוות
הבלתי־ינמנעות
£לוף) פיקוד הצפץ, אביגדור (״יא-
׳נויש״) בן־גל, לחץ את ידו של רב־סרן
סעד חדאד, מפקד הצבא תפרטי ה-
נוצרי בדרום־לבנ׳ון.
התמונה הייתה סימלית. היא הזכירו. עשרות
׳תמונות דומות של מעמדים דומים
בעולם. גינהל אמריקאי לוחץ את ידו של
מפקד דרום-ויאט־ינאמי. גנרלים בריטיים,
צרפתיים, ספרדיים. פורטוגליים, דרום-
אפריקאיים לוחצים ידיהם של מפקדים
מקומיים במדים ססגוניים.
האוהווה באוכלוסייה המקומית, הריסת כפרים,
בריחת המוני פליטים, .

כהרפתקה־ הלבנונית שדיה, הצטרפה
ישראל למועדון המעצמות.
הייא לומדת עתה, כדרך הקשה,
את הלקחים שלמדו אחרים לפניה.
הדרך שד ההתערבות כארצות
זרות זרועה מוקשים.

ץ ץ 80ק ץ8
ף• שיא ההתערבות בא המיפנה.
יי בארצות־יהברית הוא בא ביגלל התקוממות
דעת־הקהל האמריקאית, שמאסה
בהרפתקה. בישראל אין דעת־קהל עצמ אית.
הימיפנה בא מבחוץ: ההחלטה המד,ירה
של מועצת־הביטחון1של האו״ם, ביוזמת
ארצות־הבריית. צד,״ל נצטווה ולצאת מייד
מדרום־לבנזן.
התשובה האמריקאית לאתגר זה היתר
ה״וויאט-נאמיזציה״ של המילחמה. פירוש
הסיסמה: ציוד הצבא הדרום ויאט-נאימי
בכמויות כבירות של •נשק, חיזוק רשילטון
הדרופ-ויאט-ינאמי בכמויות כבירות של
דולרים• נאמר כי בתנאים אלה יוכלו הכוחות
המקומיים !להחזיק מעמד גם בלי התערבות
אמריקאית ישירה. המילחמה תתנהל
״ 80X7 ? 87״ (״באמצעות באי־סוח״).

שלושת שלביס

ך יי התערבות הישראלית בדרום!
1לבנון דומה מאד להרפתקה שהפכה
כבר קלאסית: ההתערבות האמריקאית ב־וויאט־נאם.
ההרפתקה
ההיא עברה שלושה שלבים,
החוזרים עתה בדייקנות דבד. בדרום־
לבנון :

! #ההסלמה.
י• הוויאט־נאמיזציה.
• האסון.

השבוע נסתיים בדרום־לבנון השלב הראשון,
והחל השלב השני.
השלב הראשון התחיל, כפי שמתחילה
בדרך כלל הרפתקה כזאת: בשקט.
אנשי:אש״ף יישבו על יגבול ישראל ופעלו
נגדיה! .באותו איזיוד -שוכנים כפרים 1וצ־ריים,
המתנגדים לאש״ף מטעמים שאין
להם קשר לישראל, אלא למערבולת ה־פנים־ולבנונית.
כיזמיעיט מאליו צץ הרעיון :
מדוע לא לחמש את הנוצרים האלה, כדי
שהם ירחיקו את כוחות אש״ף?
ויאט-נאם היתד. רחוקה מארצות־יהברית,
והיה צורך לשלוח לשם ״יועצים״ .מצבה
הגיאוגרפי של ישראל הייה נוח יוותר. היא
פשוט פתחה את ״הגדר הטובה״ .ציידה
׳וחיפשה קיבוצה קטנה של צעירים נוצריים,
שהפכו במהרה לכוח סדיר־למחצה. בהדר*
גה נוצרו ה,,מובלעות״.
ההמשך היה קלאסי. ה״טובלעות״ הפכו
מטרה לכוחות השמאל הלבנוני ואש״ף. ב־גבור
עליהן הלחץ, היד. צורך להגדיל שוב
ושוב את התמיכה הישראלית בנשק. החל
התהליך של ״שאיבה פנימית״.

ציה׳׳ל ״נשאב׳׳ לתוך לבנון, בשם
שהצבא האמריקאי נשאב לתוך
ויאט׳־נאם.
בסופו -של דבר לא היד. מנוס מהתער בות
ישירה ומאסיבית. האמריקאים שלחו
חצי מיליון חיילים לוויאטינאם, אף כי לא
היתר, להם כל יכוונה כזאת מלכתחילה,
כאשר התחילו בהרפתקה. ישראל ערכה
מיבצע מילחמתי בקנהימידה גדול וכבשה
את כל דרום־והלב׳גון.

התוצאה, בשני המיקרים: קטל

צורל מוסר את השטת לחייליו של חואד

ישראל הלכה כאותה דרך קלאסית.
היא הסכימה דצאת מדרום־
לבנון, לפי צו האו״ם, אך מסרה את
השטח לכוחות הנוצריים המקומיים,
אחרי שאלה קיבלו חיזוק
מאסיכי מידי ישראל.
בוויאט־נאם זה נכשל. ברגע שהכוחות
הוויאט־נאמיים ׳נאלצו לסמוך על עצמם,
הם התמוטטו. המפקדים המקומיים חייו
מסוכסכים בינם לבין עצמם ומושחתים,
השילטון המקומי ריח כושל, הכסף נגנב
והנשק הופקר. בהעדר האמריקאים, ירד
המוראל פלאים. תחת לחץ האוייב, התמוטטה
החזית. מובלעות הדרום נכבשו יבזו
אחר יזו, עד שאחרוני הנתמכים של ארצות־הברית
׳נהרגו! ,נכנעו או יברחו.
בדרובדלבנון התחיל השלב השני השבוע
.׳רב־סרן חדאד הכתיב תינאים ל־או״ם,
הסכים לכניסת הכוחות הבינלאומיים
לשיטחו רק ׳בתנאים ׳חמורים. הוא
פרש את שילטוניו על הדרום, הכולל כפרים
סוסלימיים־ישיעיים ריבים. קומץ ולוחמיו
גדל למדדים שנעו, בתיאורים שונים,
בין 600ו־.2000

לכאורה נוצר מצב אידיאלי לישראל.
צה״ל לא היה עוד מעורב
במישרין, ישראל צייתה להחלטות
האו״ם. אך למעשה היה כל דרום•
לבנון כידי כוח הממלא את שליחות
ישראל, הסר למרותה והפועל
על־פי הנחיותיה.
אך ברגע שצר,״ל יצא, החלה יישראל
(המשך בעמוד )24

הרפתקה אומללה

במדינה

ן (המשך מעמוד )23
לומדת את הלקח המר של,מדו אמרים
לפניה, במצב דומה. אי־אפשר לסמוך על
כוח זר. שום כמות של נישק וכסף, הניתנת
לכוח מקומי מלאכותי, אינה מספיקה כידי
למלא את התפקיד של צה״ל.

ככר למחרת הנסיגה התמוטטה
הסמכות שד רכ-סרן חדאד, שנשענה
עד לאותו רגע על הטאנמים
שד צדן ״ד.
נראה כי בדרום־לבנון די בכמה ימים
כדי להשלים תהליך, שארך בדרום ויאט-
נאם חודשים רבים.

סעו וסעו
ה יתחריט עתה מעבר ל״גדר הסו־

אין ספק שישראל תנסה לעשות
מה שעשו אחרים לפניה: לקיים
את הכוח הכושל של גרורותיה
על־ידי סעד כספי וחומרי. יש ספק
אם הדכר יצליח.

בפוטנציה קיים איום ישראלי לחזור
ולכבוש את השטח, אם יתמוטט הכיזז ה־
]נוצרי. אך זה נראה כאיום־סרק. פלישה
ישראלית מחודשת לדרום־לבנון תביא עי-
מה, אוטומטית, עימות חמור עם הצבא
הבינלאומי הפועל מטעם האו״ם. ישראל
ואינה יכולה להרשות לעצמה עימות כזה.
במיסגרת הצבא הבינלאומי, פועלים עתה
אינטרסים לאומיים שונים. הצרפתים ניצלו
את ההזדמנות כדי לחזור ללבנון ולמרחב,
הם לא יוותרו על הישג זה לטובת ישראל.
השאה הפרסי פרש את חסותו, באמצעות
חייליו, על הכפרים השיעיים, בני דתו
׳כתו.

מכחינה צכאית יכול כוח האו״ם
והיות גורם מכוטל• •אן־ מכחינה
נודיטית זהו מחסום חשוכ כיותר.

החזית הנוצרית עצמה הולכת ומתפור־ת.
בצפון לבנון פרצה מ״לחמת־אזרחים
זכזרית בין הכתות הנוצריות החמושות.
;״מיליציות״ הנוצריות, שאינן אלא צב-
זות פרטיים של ראשי־חמולות יריבים ו־
*תחרים, פתחו במיילחמה ׳רצחנית זיו כנגד
ו. הצבא הפרטי של פיאר ג׳מייל (״הפא־
׳אנגיות״) ושל כאמיל שמעון (״הסיפלגה
;ליברלית״) פתחו בהתקפה על הצבא של
יוליימאן פרנג׳ייה, מי שהיה נשיא המדיה,
שיביגלליו פרצה מילהמת־האזירחים ה־
]בינונית לפני ארבע שנים. פרנג׳יה נעזר
]סורים, והכוח הסורי התערב כדי ״להשיט
סדר״.
(אחד הפאראדוכסים ישל המצב: בצפון
1בנון קיימת ״ויאט־נאם סורית״ ,כשם
ובדרום קיימת ״ויאט־נאם ישראלית״ .שתי
מדיניות האויבות עומדות לפני בעיות דוות,
אחרי שנספגו לתוך הרפתקה).
מסתבר כי לכל אחת מן הסיעות הירי-
ות בצפון יש נאמנים בקרב הכוח היצרי
בדרום. גם בממלכתו הפרטית של
ב־סרן חדאד קיימת יריבות בין אנשי
פאלאנגות ,״שומרי־הארזים״ (שהיא היעה
הנוצרית הקיצונית ביותר) ,תומכי
׳מעון ועוד.

החכידה עלולה להתפרק ככד

בני המקום גשרוזיס
מנצח האמיתי הוא, בינתיים, יאסר
1עראפאת.
בעוד שיריביו, אנשי ״חזית הסירוב״,
נסים להסתנן דרומה, מפגין עראפאת
תינות, מרסן את אנשיו ומשתף פעולה
:האו״ם. הוא זוכה מצד האו״ם בהערכה
הכרה גוברות. הרציחות ההדדיות הפרא-
ת של הנוצרים ׳בצפון, הכישלון המדיני
ל הפלישה הישראלית בדרום׳ אובדן-
יוקרה של הסורים — כל אליה הגבירו
זדש את יוקרתו של המנהיג הפלסטיני,
.ראה לרבים כאישיות מתונה ואחראית.

אך הפרשה טרם נגמרה. ישראל
ריין תקועה ככוץ הדרום־לכנוני,
וא תוכנית ופיתרון. אם תנטוש
ז כני־חסותה, יכוא עליהם אסון,
מוקדם או כמאוחד. אך ניתן ל־משיך
ולתמוך כחם, מכדי להיגרר
זרפתקות מסוכנות יותר 7
כאשר יצאו האמריקאים לבסוף מוויאט־ם,
הם השאירו אחריהם ארץ שביה ׳נהרגו
;ות־אלפים, ונהרסו בתים בלא־ספור, בלחמת
שחיתה מלכתחילה חסחת־תוחלת.
ים חשש סביר כי גם בדרים־לבנון תת־ותנה
הנבואות הקודרות של המעטים,
זזהירו מפני הרפתקה אומללה דומה.

אורי אכנרי 1

העם דגל עוחור

יש להם ויש
קירקס -אז למי
אז למי איכפת השאר *
דגל שחור התנופף מעל לסוכת המציל.
הים היה רגוע. הדגל השחור הונף ביגלל
שביתת המצילים, שפרצה בסוף־השבוע.
באין מצילים, הרחצה בים אסורה ומסוכנת.
כי גם כשהים נראה רגוע, והמבט הבלתי-
מאומן אינו מגלה כל סכנה, יש מתחת
לפני המים זרמים מסוכנים.
אולם ההמונים, שנדחפו אל הים על-
ידי החום האביך של יום־השרב, לא שמו
לב לדגל. הם עלזו ושמחו, ונכנסו לים
בלא דאגה.
כמה פקחים חסרי־ישע ניסו למנוע את
כניסת האנשים, ובעיקר הילדים, למים.
מאמציהם היו לשווא.
לחם וקירקס. מצב זה ששרר בשבת
האחרונה בשפת־הים של תל־אביב, היה
אופייני השבוע למצב המדינה כולה.
מעל לסוכת־ההצלה המדינית התנופף
הדגל השחור. המצב הפוליטי החמיר במ הירות.
החלטת הממשלה (ראה להלן) ביש רה
את האצת הדהירה אל המשבר.
אולם ההמונים לא שמו לב לסימנים הפוליטיים.
החיים היו טובים. כמו הפרולטריון
של רומא העתיקה, שהסתפק ב־
״לחם וקירקס״ ,היו גם אזרחי ישראל נינוחים.
הלחם היה מצוי, למרות האינפלציה
הדוהרת. והקירקס נשפך בכל ערב ממק-
לטי־הטלוויזיה, בצורת תחרויות־הכדורגל
בארגנטינה.
פה ושם הזהירו כמה קולות חסרי-אונים
מפני הסכנה המתקרבת. לאיש לא היה איכ פת.

בגיחוך
(ראה עמוד ,)25 בלאווים מוחלטים.
שלושה פסוקים 75 .המילים הגואלות,
שנתקבלו על פי דרישתו של מנחם בגין,

דיו:

״ממשלת ישראל רואה כחיוני את המשך
תהליך ההידברות בינה לבין שכנותיה,
במגמה להגיע להסכם שלום.״
סעיף זה אינו אומר דבר. הוא הודבק
להחלטה, ברגע האחרון, מתוך נוסח־ההצעה
שהוגש על־ידי שרי ד״ש. לא היתה לממשלה
אף האדיבות להזכיר בפירוש את

ניתן לפרשו כך: אחרי חמש שנים יתנהל
דיון בין ממשלת־ישראל ובין הקוויזלינגים
המקומיים, שיאיישו את המוסדות המע-
הליים של ה״אוטונומיה״ .הנושא יהיה טיב
היחסים בינם ובין הממשלה. בדיון כזה
לא יהיה צורך לשתף את מצריים, ירדן
או המוסדות הלאומיים הפלסטיניים, כי
הסעיף אינו אומר מ י הם ״הצדדים״ אשר
ידונו ויסכימו.
״המיסגרת לקיוס דיון זה הוא משא־ומתן
בין הצדדים, תוך שיתוף הנציגות

מדיניות
75 מירי ריקות

טאהרי מסך-העשן של
מילים גכוכות, נתגלתה
החלטתו חגחושה של כגין
להחזיק לצמיתות כגדח
המערכית וכרצועת-עזה
אחרי סערה של ברקים ורעמים, נולדה
ההחלטה ההיסטורית. היא מורכבת מ־75
מילים.
ב־ 75 מילים ניתן להגיד הרבה. כל
עשרת הדיברות, שעל פיהן נגזר המוסר
של חלק גדול של המין האנושי במשך
אלפי שנים, אינן מונות אלא 172 מילים *.
ואילו 75 המילים של החלטת הממשלה,
שנתקבלה ביום הראשון השבוע, מגיעות
לשיא הפוך. אין הן אומרות דבר.
הגדרה כדלת האחורית. ארצות-
הברית תבעה מישראל להכריז מראש על
נכונותה לנהל משא־ומתן על ״מעמד הקבע״
של הגדה המערבית ורצועת־עזה,
אחרי חמש שנים של אוטונומיה־נוסח־בגין.
היא גם תבעה כי ישראל תתחייב
לשתף במשא-ומתן זה את ״הפלסטינים
החיים באיזור״ ,וכי הסיכום יהיה טעון
אישור ״האנשים החיים באיזור״.
כלומר: האוטונומיה לא תהיה אלא
שלב־ביניים, שיימשך חמש שנים בילבד.
לאחר מכן יתנהל משא-ומתן על עתיד
השטחים הכבושים, בשיתוף הפלסטינים,
והסיכום יהיה כפוף לאישורם. בצורה זו
נשמר איכשהו עיקרון ההגדרה־העצמית
של הפלסטינים, מבלי שהדבר נאמר בפירוש.
האוטונומיה היתה צריכה להוביל
> להקמת ישות פלסטינית כלשהי.
£על שתי הדרישות האלה השיבה ממ-
? שלת־ישראל, אחרי מאבק פנימי שגבל
* בגיוסה שבספר שמות. הנוסח בספר
דברים מגיע ל־ 185 נזילים, בעיקר ביגלל
ההנמקה הסוציאלית, הארוכה יותר, ל־מיצוות
השבת.

הדגל על סוכת-הטציד כתד־אכיכ
מתחת לפני המים —

״אלן להכין את הצבא למלחמה הבאה״,
אמו ויצמן בשובו מישיבת־הממשלה

אמר למקורביו כי החליש למשוך מע תהאת ידיו מן הסז״ס •לשלום״ אך אמז מתבמן להתפשר מ המ מ שלה ; -במהלך ישיבת הממ שלה

כותרת כ״ידיעות אחרונות״1!>.6.78 ,
— זרמים נסתרים
מצריים, אשר נשיאה הוא שפתח ביוזמת־השלום,
בתנופה היסטורית נועזת.
״ממשלת ישראל מביעה הסכמתה כי
חמש שנים לאחר הפעלת האוטונומיה
המינהלית ביהודה, שומרון וחבל־עזה,
שתיכנס לתוקפה עם השכנת השלום, יידון
ויוסכס טיב היחסים העתידיים בין הצדדים,
אס צד כלשהו ידרוש זאת.״
סעיף זה הוא מלאכת־מחשבת של חוסר-
תוכן. אין הוא אומר אף שהמשא־ומתן
החדש יתייחס לעתיד הגדה והרצועה. המונח
״טיב היחסים העתידיים בין הצדדים״
יכול להתייחם לקשרי-הדואר בין ישראל
ומצריים, או הקשרים המיסחריים בין
ישראל וירדן.
במידה והסעיף מתייחס לגדה ולרצועה,

של תושבי יהודה, שומרון וחבל־עזה,
הנבחרת על פי תוכנית האוטונומיה, במגמה
להביא לידי הסכם ביניהם.״
מיסגרת זו מוציאה מראש כל פלסטיני
בעל שאיפה לאומית, שהרי מוסדות האוטונומיה
המינהלית ייבחרו בתנאים של
מישטר־כיבוש, בחסות צה״ל, המישטרה
ושירותי־הביטחון של ישראל.
אם לא יימצאו ערבים שיסכימו לאייש
מוסדות אלה — מאחר שכל מי שיסכים
לכך ייחשב אוטומטית כבוגד בעמו —
יתבטל הסעיף הזה במילא.
סיפוח, לנצח־נצחים. ברור מה
שאין בהחלטה זו. אין בה:
י• זכויות כלשהן לשני מיליון הפלס־
(המשך בעמוד )28

עד אש והתוחש
בתוככי הממשלה השבוע
הדומאתי שבו ״עמר בגין ליפול־

טוב בג!
עזר ו״צמן :״שהממשלה תישק בתחת!־׳

** עולם, ככל תולדות ממשלות יש!!
ראל, לא התחוללה דראמה כה סוערת
וקולנית, כמו זו שנערכה בישיבת
הממשלה ביום הראשון השבוע.
במרכזה של הסערה ניצב שר־הביטחון
עזר וייצמן. למרות שהדיון בממשלה —
השלישי בסידרת דיוניה על נוסח התשובות
לשאלות שהציגה ממשלת ארצות־הברית
בקשר לעתיד האוטונומיה לערביי
השטחים המוחזקים, כפי שהיא מוצעת
בתוכנית־השלום של מנחם בגין — היה
רווי מתח מתחילתו, הוא התנהל בצורה
רצינית עד לרגע מסויים. היה זה הרגע
בו הוצג בפני השרים הנוסח הסופי וה־מסוכם
של נוסח התשובה כפי שהתקבל
על דעתו של ראש־הממשלה.
עזר וייצמן לא יכול היה עוד להבליג.
הוא התפרץ בשטף של צעקות והערות קולניות,
שנתנו פורקן לזעם שהצטבר בו.
ביטויי־הזעם שלו כוונו לעבר הממשלה
כולה ובמיוחד לעבר שר־החוץ משה דיין.
התרגשותו גברה מרגע לרגע. ככל שניסו
כמה מהשרים להרגיעו, נראה היה כי הם
רק יוצקים שמן למדורה שלהטה בו. עזר
נטל את ערימת הניירות שהיתר, מונחת
לפניו על שולחן הממשלה, הטיח אותה
בזעם לעבר עוזריו שישבו מאחור.
לא ניתן היה עוד לעצור את התפרצותו.
הוא זעק, הטיח ביטויי־גנאי שהגיעו לשיא
באימרה :״שהממשלה כולה תישק לי בתחת
!״ כלפי משה דיין, שישב חיוור ליד
שולחן הממשלה הטיח עזר :״שהעיוור
הזה יקפוץ לי!״ או ״שבעה חודשים הוא
מושך אתכם באף !״ דיין המופתע נוכח ההתקפה
הישירה והגלויה עליו ניסה להתגונן
כשהוא חוזר שובו ושוב כמתנצל באוזני
השרים :״מה הוא רוצה ממני? ! מה
הוא רוצה ממני?!״

כדי לצנן את הרוחות הוכרזה
הפסקה כישיבת הממשלה. השרים
יצאו למיסדרון. שם רק התלקחה
חמתו של עזר וייצמן מחדש. קריאותיו
הדהדו ככל רחבי הככיין.
״הממשלה הזאת אינה מתפקדת :״
צעק באוזני השרים ,״הממשלה
אינה מסוגלת לשלוט: היא לא
שווה שום דבר:״

מזהם בגין: הספדים מוערמים מוי

מה גרם להתפרצות של עזר וייצמן ול-
שערוריה חסרת־התקדים שהתחוללה בישיבת
הממשלה?

הגורם הישיר להתפרצות היתד, ההרגשה
המיידית של וייצמן, שנוצרה במהלך ה ישיבה,
כי הוא הולך שולל, רומה ונבגד,
הן על־ידי ראש־ד,ממשלה והן על־ידי כמה
מהשרים. היו אלה שרים שבישיבה הקודמת,
ביום השני בשבוע שעבר, התייצבו
כביכול לימינו של וייצמן ותמכו בנוסח
התשובה שהוא הגיש לממשלה. עוד לפני
שבוע היה ברור לכל כי הרוב המוחץ בממשלה
מתייצב לצידו של וייצמן. רוב
השרים שקיבלו אז את רשות־הדיבור תמ כו,
כל אחד בסיגנונו ובטרמינולוגיה ה מיוחדת
לו, במתן תשובה חיובית לארצות-
הברית, כזאת שיהיה בה כדי לתרום לחידוש
המשא־ומתן הישיר עם מצריים.

והנה, לפתע, שינו הבל את טעמם.
הם היו מובנים לתמוך ללא
סייג ותנאי כנוסח ראש־הממשלה,
למרות שהיה ברור להם שהוא
מהווה תשובה •בלילית לאמריקאים
וסותם את הגולל על המשך
המשא־ומתן הישיר עם המצרים.
עוד ביום השישי האחרון, כשנפגש עם
ראש־הממשלה בביתו בירושלים, היה נדמה
לו כי מנחם בגין עשוי לתמוך בנוסח שלו
תוך שינויים קלים. בנוסח של וייצמן היה
כלול פסוק שאמר :״מקובל על הממשלה
שבתהליך השלום ניתן יהיה לסכם לאחר
חמש שנים את הסטאטוס הקבוע של יהודה,
שומרון ועזה.״ באותה פגישה הציע בגין
לקבל את הצעת־התיקון שהועלתה ע״י
השר משה ניסים ובמקום המילים ״הסטאטוס
הקבוע״ להכניס את המינוח ״סטאטוס
שונה״ .וייצמן היה נכון לכך, הלך לביתו
בהרגשה שהושג סיכום בינו לבין ראש-
הממשלה.
כאשר בתחילת ישיבודד•,ממשלה השבוע
חולק לשרים נוסח התשובה של בגין, היה
זה נוסח שונה לחלוטין מהצעתו המקורית
של וייצמן. אבל וייצמן היה מוכן לקבל
גם אותו. הסעיף השני בנוסח זה אמר:
״ממשלת ישראל מביעה את הסכמתה כי
חמש שנים לאחר הפעלת האוטונומיה ה־מינהלית
ביהודה, שומרון וחבל עזה, שתיכנס
לתוקפה עם השכנת השלום, יידון
ויוסכם טיב היחסים העתידיים בין הצדדים,
לרבותמעמדם של אזורים אלה ,
הם צד כלשהו ידרוש זאת.

והנה, באשר הוגשה ההצעה ד־
(המשך בעמוד ׳)32

היא 1ש 3טה על סיוע לאש״ף -איך הגיעה לז ה*

בדדו אל בית־השהו: טוי בלינו(מימין) בניידת, עם שוטו

ועקרה לאוהיו( .הוריה של טרי חיו בנפרד
מאז היתד. בת שבועיים ).סבתא גררו
סיפרה, כי זמן־מה לפני שהתבגרה טרי,
החלה מגלה התעניינות בלתי־מוסברת בכל
הנוגע למיזרח־התיכון. היא היתה ילדה
טובה׳ ״אד הלימודים שיעממו אותה —
מאז גן־הילדים,״ ובילדותה אהבה לקרוא
את המאמרים שהתפרסמו בניישנאל ג׳יאד־גרפיק
בנושא המיזרח־התיכון. שלא כילדים
אחרים בני־גילה, שנהגו לקשט את
קירות חדריהם בתמונות של האבנים המתגלגלות
והחיפושיות -קירותיה של טרי
עוטרו בארבעה פוסטרים בלבד: בית-
כנסת, מיסגד, פירמידה וגמל .״עוד אז,״
אומרת סבתה ,״היד. חלומה לנסוע למיזרח־התיכון.
תכופות דיברה על הצטרפות לקיבוץ.״
כפי
שהצביעו נושאי הפוסטרים בחדרה
של טרי, התעניינותה נגעה ליהודים ולערבים
כאחד. אך בשנים הראשונות של
בית־הספר התיכון היו לה בעיקר חברים
יהודים, והיא החליטה להמיר את דתה,
הגרמנית־לותראנית, בזו שלהם. כאשר
פנתה בבקשה כזו אל אחד הרבנים המקומיים
הוא דחה אותה, בטענה שהיא צעירה
מדי .״טרי היתד. מתוסכלת מאד,״ נזכרת
סבתה ,״אך היא היתד. ילדה שלווה ומאופקת.
,וקיבלה את הדבר בהשלמה. היא

מוי מיי חדתד גי רו ש

ג׳״ן ונד

רב אחי כחודש אפריי ישנו.
? קבוצת סטודנטים, ובתוכה אשה מבוגרת,
בדירה קטנח-בסאן־אנטוניו, טכסאם.
הם נהגו להיפגש שם תכופות מאז ינואר,
ובאותו ערב עסקו במילוי מעטפות ואיסופן
בערימה שתפסה כבר כרבע משיטחו של
חדר־המגורים. כל חמישה־עשר האנשים
היו לבושים בחולצות־טי שעליהן הכתובת :
״אל תיטשו את טרי פלינר״.
המינתבים שבהם טרחו היו הזמנות
לאנשים המעוניינים בכך להצטרף אל
המערכה, ועתידים היו להישלח בבוקר
לכל חבר־קונגרס של ארצות־הברית, וכן
למאות אנשי־עסקים בעלי־השפעה. אנשי
הקבוצה האמינו כי אם יצטרפו אליהם
אנשים בעלי מעמד, יהיה לאשה הצעירה
סיכוי להשתחרר מן הכלא. ואם כן יהיה,
לא תהיה ביניהם מאושרת מן האשד.
הקשישה, רוזה גררו, סבתה של טרי
פלינר.
בשנת 1977 נמנתה טרי פלינר בת ה־23
עם רשימת המצטיינים של דקן אוניברסיטת
סאן־אנטוניו בטכסאס — אך בעת שנערכה
הפגישה בדירה הקטנה ישבה בכלא ישראלי,
שבו החלה מרצה עונש־מאסר בן
חמש שנים על מתן סיוע לאירגון פתח.
הקבוצה שבטכסאס, וכמוה ועדה לאומית
באוהיו (שבראשה עמדה אמה של טרי,
מארי בוטצ׳ר) ,התאגדו לצורך זד. אחרי
שהאם והפרופסורית קאתרין אדוארדס
מאוניברסיטת סאן־אנטוניו נכחו במישפט
שנערך לטרי בבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב, ב־ 9בינואר .1978
אחרי המישפט חזרה אדוארדם לטכסאס
וכינסה אסיפה באוניברסיטה, ובה סיפרה
ליושבי האולם המלא מפה-לפה מה שראתה
ושמעה בישראל. שירותי-הביטחון אסרו
את טרי פלינר בהגיעה לנמל-ד,תעופה בן-
גוריון בלוד: היא נחקרה ממושכות במשך
שלושה ימים, מבלי שיורשה לה להיוועץ
בעורדדין, וחתמה על ארבע הודאות
(שתיים בעיברית, שפה שאינה מבינה).
אדוארדם לא ידעה את טיב ההאשמות,
שכן אלה היו בחזקת מידע חסוי — אך
היא סיפרה כי הן נוגעות לביצוע צילומים.
אדוארדם דיווחה לשומעיה כי המישפט
נערך בחשאיות מוחלטת — היא ואמה של
טרי הורשו להיכנס לאולם שבו נערך רק
על־מנת להעיד. אנשי השגרירות האמריקאית
בישראל נכחו במישפט, אך לא
הורשו להשתתף באחדים מן הדיונים
ן 1וי 111111י

המוקדמים שלו — דבר שניראה חריג
ביותר.
זמן קצר אחרי האסיפה הגדולה הקימה
קבוצה של סטודנטים נדהמים את ״הוועדה
לזכויות־האדם להגנת טרי פלינר״ .הם
ערכו פגישות במשך חודש ימים, ואז
נודע להם כי טרי הועברה בחשאי מכלא
נוודדתירצה למחנה־המעצר ביגור, שם
הוחל מחדש בחקירות נרחבות. הפעם, עלפי
הדו״ח שכתבה טרי עבור השגרירות
האמריקאית, איימו עליה כי יזריקו לה
סם־אמת וכי יענישו בעינויים ידיד שלה,
שלדיברי המישטרה הוחזק אף הוא במעצר.
הפרופסור אדוארדס התקשרה עם מיש-
רד־החוץ האמריקאי והוברר לה כי הם
יודעים שטרי פלינד מוחזקת ביגור, וכי אף
הם מודאגים מאד. עתה הקבוצה היתה
כבר משוכנעת כי מדינת ישראל הפרה
לפחות שתיים מזכויותיה של טרי פלינר
שעל־פי מגילת זכויות-חאדם של האו״ם :
״כל אדם זכאי למישפט הוגן ופומבי...״
(סעיף ,)10ו״לא יועמד אדם בעינויים או
במישפט אכזרי, בלתי-אנושי או משפיל״

(סעיף .)5אנשי הקבוצה לא טענו דבר
לגבי אשמתה או חפותה של טרי, אך
החליטו לפעול למען גירושה מישראל.
למרבה הפליאה, המערכה המואצת שבה
פתחו לא הונעה על-ידי מניעים או דאגות
אישיים. מבין אנשי הקבוצה, רק קאתרין
אדוארדם והסבתא, רוזה גררו, היו מקורבות
לטרי פלינר. לגבי השאר, המערכה
היתד, עניין של עיקרון בלבד. טרי היתד,
דמות מוכרת בקאמפום האוניברסיטה, אך
מחוץ לכיתתה הכירוה רק מעטים. מכל
מקום, כל מי שבא עימד, במגע באוניברסיטת
סאן־אנטוניו, ידע עובדה אחת הנוגעת
לחייה: לטרי פלינר היה עניין מעמיק
במיוחד בכל הנוגע למיזרח־התיכון.

״להציל
א ת העולם״
** רי פלינר כילתה את מרבית שנות
1/ילדותה ונעוריה בסאן־אנטוניו, שם
חיה עם סבתה אחרי שאמה נישאה בשנית

פשוט הרחיקה זאת מחייה.״ אולם, שנים
לאחר־מכן עוד ענדה טרי פלינר מגן־דויד
סביב צווארה.
בשנוודהעשרה לחייה עסקה טרי בחריצות
בעבודות חלקיות אחרי שעות הלימודים,
וחסכה פרוטה לפרוטה על־מנת לנסוע
למיזרח-התיכון. היא לא התעניינה בבילויים
המקובלים על בני-גילה, אך היתד,
נערה בלונדית יפה בעלת חיוך כובש,
והיו לה שני חברים: פרח-טיס איראני,
ולאחריו סטודנט לבנוני נוצרי. בהיותה
בת ,17 בשנת ,1972 הזמין אותה חברה
הלבנוני אל בית הוריו בלבנון למשך הקיץ.
היא נסעה, ושילמה עבור הטיול מכספה.
סבתא גררו מספרת כי טרי כתבה אליה
באותו קיץ מיכתבים מקסימים, שבהם
תיארה את הארץ ואת אנשיה ואמרה שהם
יפים אף מחלומותיה הפרועים ביותר. בקיץ
שלאחר־מכן חזרה ללבנון עם ידידה,
וביקרה בכמה מחנות־פליטים של הפלסטינים.
כאשר חזרה לטכסאס היתד. כבר
פרו־פלסטינית. זכר הדברים שראתה במח-
נות-הפליטים רדפה ללא-הרף.

מיכתבהשלאסהא סי ר ה:

״יושיטו ידיים בשדו ובאהבה־־
אה המיכתב הכא שלחה אמה שד האסירה טרי פדינר אד
כעדת כתכה זו, ג׳יין וודי. באשר נודע לה שהיא עומדת לכתוב
את הכתכה עכור ״העולם הזה״ .ג׳יין וולי היא עיתונאית אמריקאית,
העוכדת למען ״וידאג׳ ווים״ כניו־יורק וכיתבי־עת אחרים.
ג׳יין היקרה,
היה נחמד מאד לפגוש אותך. אני אסירת־תודה לך על שאה רוצה
לכתוב כתבה על טרי. המחשבה שהאנשים בישראל חפצים להבין את בעיתינו
מעודדת אותי.
אני יודעת שכל האמהות ששכלו ילדים, מבינות את הרגשת״האובדן שלי,
כשם שאני מבינה את הרגשתן שלהן. אני מתפללת בכל יום שהרחמים יגברו,
ושבתי תוחזר אלי. לאביה של טרי ולי אין כל מדירות כלפי מישהו, ואנו
מקווים שאין מרירות כלפינו וכלפי בתנו. מתוך שיחותי עם טרי בכלא, יודעת
אני שאין מרירות בליבה.
בעזרת האל ונכונותנו, יבוא יום והאנושות תתעלה מעל למרירות, והכל
יושיטו ידיים זח לוח בשלום ובאהבה.
שלך באמונה,

מארי כוטצ׳ר

המיזרח-ה,תיכון הוסיף להוות את מוקד-
מעייניה, וב־( 1975 בהיותה בת )20 חזרה
טרי פלינר למיזרח־התיכון פעמיים נוספות,
שבכל אחת מהן ניסתה להתקבל לאוניברסיטה
האמריקאית בביירות. בעת ניסיונה
השני נסגרה האוניברסיטה בעיקבות מיל-
חמת-ד,אזרחים, וטרי עברה לכוויית ועבדה
שנה אחת כדיילת בחברת-התעופה שם.
קודם שחזרה לארצות־הברית, בסוף שנת
,1976 ערכה מסעות וטיולים בחלק זה של
העולם, כולל קפריסין וישראל.
זמן קצר לאחר־מכן החלה טרי בלימודיה
באוניברסיטת סאן־אנטוניו בטכסאם,
שם היתר, סטודנטית מצטיינת. קאתרין
אדוארדם היתה מורתה בשני נושאים, והיא
מתארת אותה כ״סטודנטית אידיאליסטית,
נאיווית במיקצת ואימפולסיווית, הנאמנה
לעקרונותיה ללא־פשרות. היא היתד, מש כילה
ומבריקה באופן בלתי־רגיל, ובין
חבריה ללימודים היתד, משיכמה־ומעלה.״
מוריה של טרי אהבו את השתתפותה
הפעילה בשעוריהם — הם ראו בה סטו-

הסבתא: רוז גוו!
*רז ערבי!מגדדויד על הצוואר: טרי עם טוני עק׳קי הלבנ1נ
אדוארדס טוענת כי הסטודנטית שלה טענה
ללא-הרף שהיא מתנגדת לטרוריזם, ואחדים
מן הסטודנטים מאשרים זאת. אדוארדס
אומרת גם שטרי האמינה כי אש״ף אינו
אירגון־מחבלים, וכי רבות מן הפעולות
המיוחסות לו הינן בגדר האשמות־שווא.
בתחילת אחד הקורסים העבירה אדוארדס
בכיתה רשימה שבה סווג אש״ף בין ״קבו-
צות־טרור״ אחרות .״טרי עמדה על כך
שאמחק את אש״ף,״ היא מספרת ,״ותיארה
את אנשי אש״ף שפגשה במסעותיה כשונים
לחלוטין מן השם שיצא להם. בתיאוריה
הם הופיעו כאנשים מכובדים, המסתובבים
בחליפות בנות שלושה חלקים.״

להתקבל לאוניברסיטה הלבנונית. כוונתה,
על־פי דיבריהם של אדוארדס והסבתא
גררו, היתד, לבקר אצל ידידים בקפריסין
ולאחר־מכן לנסוע ללבנון.
ב־ 5בנובמבר קיבלה קאתרין אדוארדס
מיכתב מטרי, מקפריסין. כאשר שמעה
ממנה בפעם הבאה ישבה כבר טרי בכלא
הישראלי.

ההאשמות החמורות נגד הצעירה האמריקאית
נותרו חסויות עד ה־ 11 באפריל,
כאשר פנתה פרקליטתה, פליציה לנגר,
בבקשה לערוך את המישפט בדלתיים
פתוחות( .לדיברי הפרופסור אדוארדס
ביקשה טרי מן השגרירות האמריקאית
לשכור את שירותיה של לנגר למענה,
(המשך בעמוד )36

״לעשות טוב ה
לידידים //

דנטית חריפה ורצינית — אך מרבית
חבריה־ללימודים באוניברסיטה זו, השמרנית
מבחינה פוליטית, חשבו אחרת.
לדעתם היא גזלה מזמן־הלימודים היקר,
בטיעוניה הרגשניים והבלתי־פוסקים בעניין
המיזרח־תיכוני .״טרי היתד, סטודנטית
שנולדה עשר שנים מאוחר מדי,״ אומרת
אדוארדס, בהתייחסה לסוג הסטודנטים
שהיה מקובל בשנות השישים .״בעיות
העולם עניינו אותה באמת, וגישתה היתד,
בנוסח, כיצד אוכל להציל את העולם׳.
הסטודנטים האחרים פשוט לא הבינו זאת.״
טרי אמרה תכופות, בכיתה, כי אהבה
לסייר בישראל, וכי היא מכבדת את חריצותם
של תושביה. אך היא התנגדה למדיניותו
של מנחם בגין, ולאופן שבו מטפלת
ממשלתו בשאלה הפלסטינית. הפרופסור

^ פרופסור סיד פלוטקין, שגם הוא ליי
1מד את טרי, אומר :״התעניינותה ב־מיזרח־התיכון
היתה, מבחינות מסויימות הו־מניטארית
יותר מאשר פוליטית. היא היתד,
צעירה רגשנית מאד, אך לא מארכסיסטית.
כמד, עובדות־חיים פוליטיות נעלמו מעיניה,
למרות היותה אינטליגנטית ביותר.
למשל, פעם אמרה לי טרי שעלי ללמד
באוניברסיטה האמריקאית בביירות, כיוון
שהם זקוקים מאד למורים טובים. אינני
ציוני,״ אומר פלוטקין ,״אבל אני יהודי.
לא ניראה לי שטרי מבינה כי עלול להיות
לי קושי בעניין הזה.״
פלינר קיימה באותה שנה קשרים קרובים
עם אנשים מעטים, כגון פלוטקין
ואדוארדם, אך נראתה בלתי־מאושרת
וכמהה ללמוד באוניברסיטה האמריקאית
בביירות שבה, כך האמינה, הסטודנטים
פעילים הרבה יותר. כעבור שני סמסטרים
באוניברסיטת סאן־אנטוניו יצאה את אר־צות־הברית
שוב, במטרה לנסות בשלישית

ימים מאושרים: טרי עם אחותה החורגת

במדינה
(המשך מעמוד )24
סינים, הנמצאים
והרצועה.
י• הסכמה כלשהי להחזרת מילימטר
מרובע אחד של הגדה והרצועה לריבונות
ערבית כלשהי — מצרית, ירדנית או
פלסטינית.
• נכונות כלשהי לנהל אף משא־ומתן
על כך, בעתיד הקרוב או הרחוק.
מחוץ

לתחום

הגדה

י• רמז כלשהו כי מעמד ה״אוטונומיה״
אינו סופי וקבוע.
• הכרה כלשהי בנציגות של השטחים,
להבדיל מנציגות של ״תושבים״.
<• התחייבות כלשהי להפסיק את ההתנחלות
בשטחים.
יתכן כי הדבר האחרון הוא הקובע. תוך
חמש שנים יכולה ממשלת־סיפוח, הנחושה
בדעתה, להקים בגדה וברצועה שכונות,
עיירות ופרברים, שיעתיקו מאות אלפי
מישפחות יהודיות מצד אחד של ״הקו
הירוק״ אל צידו השני. אחרי קביעת עובדות
מוגמרות אלה, הדיון על ״טיב היחסים״
שיתנהל בין ״הצדדים״ האלמוניים
יהיה חסר־תכלית.
ואולי הכוונה היא ביכלל הפוכה: בתוך
חמש שנות ה״אוטונומיה״ תדרוש ממ ש
ל לת ישראל דיון על סיפוח השטחים
האלה באופן רישמי וסופי לישראל.
ברור, על כן, כי ההחלטה היא ניצחון
מוחלט של הקו הנוקשה ביותר של מנחם
,בגין. מאחרי מסך של 75 מילים עומדת,
כמו סלע איתן, החלטתו הנחרצת של בגין
להשאיר את הגדה והרצועה לנצח־נצחים
בידי ישראל, כחלק מ״נחלת אבותינו״.
הכורה אומללה. בשביל מה היה
ביכלל צורך לקבל החלטה כזאת, המחמירה
את המצב, תחת לשפרו ד
#לגבי יחסי ישראל—מצריים, אין
בהחלטה פתח כלשהו לחידוש המשא-
והמתן. כל ערבי מבין מייד כי זוהי
החלטה הנוגדת באופן מוחלט את שני
תנאי־היסוד של אנוואר אל־סאדאת: נסיגה
מכל השטחים הכבושים והגדרה עצמית
לפלסטינים.
!• לגבי יחסי ישראל—ארצות־הברית,
אין כאן שיפור. ההחלטה אינה נענית
אף לדרישות־המינימום של ארצות־הברית.
יש כאן רק אקט פורמלי של מתן תשובות
על שאלות, ובמיקרה הטוב ביותר זהו
רווח של כמה שבועות, שבהם תתנהל
״פעילות דיפלומטית״ עקרה.
#לגבי היחסים הפנים־ישראליים, אין
ההחלטה משנה דבר. מי שהאמין עד כה
כי מנחם בגין הוא מיכשול לשלום, לא
שינה השבוע את דעתו.
לכל היותר נוגעת ההחלטה ליחסים
הפנימיים בתוך הממשלה עצמה. היא
איפשרה למנחם בגין ללכד סביבו את
וב השרים. חבורה אומללה זו של אנוסים,
|־,יודעים עתה כי בגין מוביל להתנגשות
זזיתית עם ארצות־הברית ולקבורת יוזמתו
טל אל־סאדאת, הרימו את ידיהם למען
!יטפוט נבוב זה.
דמילחמה !הכאה. אילו היתד, בארץ
זופוזיציה חזקה ומחודשת, היתד, החלטה
ו משמשת לה מנוף לתקומה. אולם
דפלגת־העבודה נשארה אומללה ומגמגמת
ראה הנדון) .היא לא הגישה אף הצעה
הבעת אי־אימון — המינימום שהיה דרוש
נסיבות אלה.
שימעון פרם המשיך במאמץ ״לעקוף
:ימין״ את מנחם בגין. הוא האשים אותו
כך שהחלטה זו עלולה להוביל למדינה
לסטינית — אולי ההאשמה המגוחכת
יותר שנשמעה אי־פעם באולם מליאת-
כנסת.
חוץ מזה חזרה המיפלגה על הסיסמה
נכשלה לחלוטין בשנות שילטונה :״פש־
־ ,טריטוריאלית״ עם המלך חוסיין, ושאר
׳סמות שאבד עליהן הכלח.
האדם היחידי שנתגלה השבוע כמדינאי
זראי, הרואה את הנולד, היה שר-
ביטחון עזר וייצמן. הוא אמר את פסוק-
טבוע, העלול להתגלות כפסוק־השנה
פסוק-הדור :
״אלו להכין את הצבא למילחמה הבאה.״

בדיקות־ פתע גילו
שאלני ערבים,
נשים וחילוניים
נמצאים. כרשימת
בחזרי ־ה ישיבות
ועבורם הוצאו
מיליוני לירות
מקונת ! 1מדינה
ך* אשרה כין קצין־התקציבים של מיש *
רד־הדתות, אליהו (״אלי״) ברייטברד,
את תקציב המישרד הוא קבע, על פי נתונים
שהיו בידיו מהמחלקות השונות של
המישרד, כי בשנת הכספים 1978—1979
ילמדו כ־ 35 אלף בני־ישיבות בישיבות השונות
ברחבי הארץ.
מיספר זה משמעותי ביותר לשם הכנת
תקציב מישרד־הדתות. המדינה משלמת
לכל ישיבה סכום שנתי קבוע עבור כל בן־
ישיבה שלומד אצלה. על-פי מיספר הלומ דים
בישיבות, קובעת המדינה כמה ישלם
משלם־המיסים עבור לימודיהם של בני־הישיבות.
ועדת
הכספים קיבלה את המיספר כמות
שהוא, ואישרה למישרד־הדתות סכום של
110 מיליוני לירות לשנת־הכספים הנוכחית,
לתמיכה בבני-הישיבות.
אולם לא חלפו אלא חודשים ספורים

מיום אישור התקציב, ומישרד־הדתות גילה
לפתע כי נפלה ״טעות״ במיספר הלומדים.
עתה טוען המישרד, בבואו לבקש תקציב
נוסף, כי המיספר הוא 46 אלף, והוא דורש
מקופת המדינה כ־ 40—30 מיליונים נוספים.
הרב
יעקב שאול, הממונה על מחלקת
הישיבות במישרד־הדתות, טוען כי פשוט
נפלה טעות .״קצין התקציבים לא ידע
מה המיספר של בני הישיבות, ולכן הגיש
מיספר מגוחך״ ,אמר .״האמת היא שיש
אצלנו רשימות של כ־ 46 אלף תלמידי
ישיבות, שכולם לומדים יומם וליל, וצריך
לשלם עבורם כסף לישיבות.״
קשה להניח שאדם כברייטברד, העוסק
מזה שנים בהכנת תקציבים, יעשה טעות כה
אומללה, שתעלה למישרד שלו מיליונים
כה רבים. קציני־תקציבים או חשבים של
מישרדים ממשלתיים מנסים בדרך־כלל
להגזים בתצפית ההוצאות שלהם, כדי שלא
יועמדו במצב שלא יישאר כסף לפרוייקטים
מסויימים. ועדת הכספים של ה כנסת
מקדישה חלק ניכר מזמנה לחיפוש
אחר ״ניסוחים״ אלה.
ברייטברד עצמו טען השבוע בפני כתב

העולם הזה, כי הוא הגיע למיספר זה, עלפי
המיספרים שהיו בשנת־הכספים הקודמת
.״עכשיו הם הוסיפו לי כל מיני
קטגוריות אחרות שלא היו קודם.״ אולם
ברייטברד מכחיש כי נפלה טעות בתקציב
שהכין.
נראה כי ההפרש העצום, של 11 אלף
בני־ישיבות נוספים שצצו לפתע, מוסבר
טוב יותר על־ידי פקיד אלמוני בעל־מצפון
ממישרד־הדתות, שגילה גילויים אשר זי-
עזעו אותו, ומיהר איתם אל היועץ־המיש־

פטי־לממשלה הפרופסור אהרון ברק.
כאשר מגישות הישיבות את דרישותיהן
הכספיות למישרד־הדתות, הן מצרפות לדרישה
הכספית את רשימת התלמידים או,
כפי שהיא מכונה בסלנג של ראשי הישיבות
:״מיספר הראשים.״ הרשימות מורכבות
משמות תלמידי הישיבה, ובאחרונה
גם ממיספרי תעודות־הזהות שלהם. אותו
פקיד שפנה אל היועץ־המישפטי־לממשלה
לקח עימו כמה רשימות לדוגמה, והריץ
את מיספרי תעודות־הזהות שליד השמות
במחשב של מישרד־הפנים.
התוצאה היתה מדהימה. המחשב פלט
שמות שלא תאמו את מיספרי תעודות־הזהות
שהגישו הישיבות. בין השאר הופיעו
ליד מיספרי תעודות־הזהות גם שמות
של ערבים מכפרי המשולש והגליל, ושמות
של נשים. גם אלה וגם אלה אינם יכולים,
בינתיים, ללמוד בישיבות.
הפרופסור ברק עיין בחומר שהגיש לו
הפקיד. הוא ביקש מן האיש שינסח את
מימצאיו בכתב וכן שישלים את החקירה
שלו, והבטיח לו הגנה מלאה. בימים הקרובים
אמור אותו יפקיד להגיש את מימי
צאיו לפרופסור ברק, ואז יחליט היועץ-

המישפטי מה יהיו צעדיו הבאים. בין האפשרויות:
הגשת החומר למישטרה כדי
שתפתח בחקירה פלילית.

שתי ח קי רו ת
מ ק בילו ת
ך* דבכד נו ד ע למישרד מבקר־ד,מדינה
* על ניפוח רשימות כאלה בישיבות ב־איזור
חיפה, בעוד המימצאים של פקיד

מישרד־הדתות שנמסרו לברק התייחסו
בעיקר לישיבות באיזור ירושלים. מישרד
מבקר־המדינה חוקר עתה חשדות לגבי
ניפוח רשימות של תלמידי־ישיבות באיזור
חיפה. אולם שתי החקירות, זו של היועץ־
המישפטי וזו שעורך עתה מישרד מבקר־המדינה
בחיפה, מקבילות בלבד ואין זה
יודע על חקירתו של זה.
כדי להבין כיצד מצליחים ראשי ישיבות
לקבל כספים שאינם מגיעים להם, יש להכיר
את מערך הישיבות בארץ. כ־ 20,000 תל-
מידי-ישיבה לומדים בארבעה סוגי ישיבות:
גדולות, קטנות, תיכוניות ומיקצו־עיות.
עבור כל תלמיד מקבלת הישיבה
סך של 3,000 לירות לשנה. סך־כל ההוצאה
עבור תלמידי־ישיבות אלה הוא כ־ 60 מיליוני
לירות.
ה״כוללים״ מתחלקים לשניים: כולל של
חצי־יום, וכולל של יום שלם. בכוללים
של חצי־יום לומדים כ־ 3,200 אברכים,
ועבור כל אחד מהם משלמת המדינה סך
2,000 לירות לשנה. בכוללים של יום שלם
לומדים כ־ 5,300 בני־כולל, ועבור כל אחד
מהם משלמת המדינה 4,000 לירות. סך־כל

ההוצאה עבור הלומדים בכולל היא כ־27.5
מיליוני לירות בשנה.
עבור בני ישיבות ההסדר 2,000 ,במיספר,
מקבלים 5,000 לירות כל אחד. סך־הכל לבני
ישיבות ההסדר 10 מיליוני לירות וסכום
ממה מקבלים עבור כל ראש בישיבות של
בעלי־תשובה, כשמדובר באותם צעירים
עירוניים חילוניים־לשעבר או כאלה שבאו
מברוקלין, שהאופנה החדשה אצלם היא
עתה הדת והם נרשמו לישיבה. סך־כל
ההקצבה של מישרד־הדתות עבור החוזרים־
בתשובה היא 5מיליוני לירות בשנה.
צעירים שעדיין אינם תלמידי ישיבה של
ממש, אלא הכלולים מאז הרפורמה בחינוך
הכללי במיסגרת החינוך העל־תיכוני, תל מידי
כיתות ז׳ וח׳ השייכים לחטיבת־הבי־ניים
הדתית, הם 5,500 במיספר. עבור כל
אחד מהם משלם מישרד־הדתות סכום של
1,000 לירות, וההוצאה השבתית עבורם
היא 5.5מיליוני לירות. עבור בנות דתיות
הלומדות בחינוך העל־תיכוני, משלם מיש-
רד־הדתות רק 700 לירות לראש. אולם
יותר מ־ 7,000 בנות דתיות מקבלות הקצבה,

מה שראשי הישיבות דיווחו להם. אני
הודעתי להם שאערוך ביקורת. ואומנם,
יש לי צוות מבקרים בן שני אנשים, שעורך
ביקורות־פתע בישיבות וסופר אי
האנשים שלומדים בהן.
לדיברי הרב שאול, אין אפשרות לבדוק
כמה אנשים בדיוק לומדים בכל ישיבה.
״כאשר מגיע הצוות שלי לישיבה ומתחיל
לספור את האנשים, אומרים לו ראשי הישיבה
שכמה מהתלמידים נמצאים בהתייצבות
לצבא, או שכמה הלכו לאכול או הלכו
הביתה. אף פעם אי־אפשר למצוא את כולם
בישיבה. בדרך־כלל חסרים לפחות 10
אחוזים מבני הישיבות, לפי הרשימות ש מספקים
לנו ראשיהן. אולם אי־אפשר להוכיח
שהאנשים באמת לא הלכו ללישכת הגיוס,
או לאכול, או לקחו את הילד שלהם
לגן.״
הרב יעקוב שאול, שהוא הממונה על
הישיבות, אינו יודע על זיופים של ממש.
הוא לא שמע, לדבריו, על כך שהתגלו
על־פי מיספר תעודות־הזהות ערבים, מוסלמים
ונוצרים ונשים, כשהם מופיעים כ־

היועץ־המישפטי ברק
חקירה לעומק

שים בצורה הזו של ניפוח התקציב,״ הם
אומרים ,״כדי לקבל עוד כספים לישיבות
וגם לקרנות שונות של רפאל, שאפילו
הפקידות הבכירה במישרד שלו לא ידעה
עליהן.״
אולם בתקופת רפאל לא היו ראשי הישיבות
צריכים לציין ליד שמות בני־הישיבה
את מיספרי תעודות־הזהות שלהם. לעיתים
לא נתבקשו כלל לצרף רשימות של תלמידי
הישיבה, אלא היו פשוט מציינים את מיס־פר
התלמידים אצלם.
שר־הדתות הנוכחי, שידע על חשבונות
אלה של השר שקדם לו, הורה להקים
את חוליית הביקורת ליד הלישכה של הרב
שאול, וכן דרש בתוקף את צירוף מיספרי
תעודות־הזהות. לדיברי השר, כל ישיבה
שיתגלה בה זיוף של מיספרים, העניין
יימסר למישטרה וההקצבה לה תופסק עד
לבירור העניין.
הרב שאול יודע על דרכים נוספות להגדלת
תקציבי הישיבות .״למרות שהשנה
התקציבית שלנו היא כזו של כל מישרד
ממשלתי אחר, מאפריל עד אפריל,״ הוא
אומר ,״קבענו את היום הקובע ל 1-בסס־

השר־לשעבר רפאד
תקדימים ידועים
כך שהסכום המוצא עליהן גבוה 5 :מיליוני
לירות.
רק השבוע ביקרו ראשי ישיבות בלישכת
שר־הדתות אהרון אבו־חצירא, וטענו נגדו
על הסכום הנמוך שמקבלת ישיבה עבור
בל בן־ישיבה. אבדחצירא הבטיח להם כי
אם יאושר התקציב הנוסף, תקבל כל ישיבה
רגילה 5,000 לירות במקום 3,000 לירות
לראש.

שר־הדתות
נדהם
^ שפנה כתב העולם הזה אל שר־הדתות
בנוגע לפרשת זיוף מיספר בני־הישיבות,
נדהם השר. יש לשער כי אבו־חצירא
אינו יודע כלל כי נוהג זה של ניפוח
סכומים וסחיטת כספים במירמה מתקציב
המדינה דרך מישרד־הדתות, עדיין קיים.
התופעה ידועה עוד מן התקופה שבה כיהן
כשר־הדתות יצחק רפאל. הממונה על הישיבות
במישרד־הדתות, מודה בעקיפין
כי בתקופת רפאל אירעו פרשות מסוג אלה.
״כאשר נכנסתי לתפקידי, ערכתי סיור בישיבות״
,סיפר .״בכל ישיבה אמרו לי
ראשיה , :אנחנו מקווים שתנהג כמו קודמך
בתפקיד, הרב קליין.׳ הודעתי להם שאני
לא אהיה כמו הרב קליין. בתקופתו של הרב
קליין לא היתה ביקורת על הרשימות ש הגישו
ראשי הישיבות. הרב קליין היד. זקן,
והיה לו עוד עוזר אחד, שגם הוא היה
זקן. הם לא ערכו ביקורת כלל, וקיבלו

בני־ישיבות כשרים למהדרין. גם יועצו של
שר־הדתות, דויד כנפו, לא שמע על כך.
כנפו אומנם יודע כי המבקר הפנימי של
המישרד, שמעון יוליס, חוקר בכיוון, אבל
לדיברי כנפו ״מדובר רק בכולל אחד ובמספר
קטן של אנשים בכולל הזה.״
ליעקוב שאול יש הסבר לתופעה, בתנאי
שהיא אכן קיימת. הוא אומר :״אצל הקיצוניים
שבין האנשים הדתיים, אין בכלל
תעודות־זהות. הם לא מכירים בהן. יש
כאלה שבכלל לא מכירים במדינה, ואלה
בוודאי אין להם תעודות־זהות. יכול להיות
שכאלה שאין להם תעודות־זהות, או שלא
מכירים בתעודות של מדינת ישראל, היו
צריכים להמציא תעודת־זהות, והם סתם
המציאו מיספר.״

צירוף של
אב א־סב א
ט דיברי הרב שאול יש גם ישיבות,
* חרדיות במיוחד, השומרות בסוד כמום
את דבר התמיכה שהן מקבלות ממישרד־הדתות
.״אם אנשי אותה קהילה היו יודעים
שהישיבה שלהם מקבלת כסף מהממשלה
הציונית, היו רוגמים את הישיבה באבנים
ומנפצים את השמשות.״
אין ספק שהתופעה של ניפוח מיספרי
בני־הישיבות הלומדים למעשה, היא תופעה
ותיקה. אנשים העובדים שנים רבות ב־מישרד־הדתות
לא הופתעו כלל לשמוע על
ניפוח המיספרים .״אצל רפאל היו משתם־

נוסף על אלה עורכים ראשי הישיבות, ביד
באופן פרטי ובין כאירגונים של כמה ישיבות
יחד, מסעי־התרמות, בעיקר בחוץ-
לארץ. אלה נקראים במישרד־הדתות ״מסעות
שנור״ .אחרי שהישיבה גובה את
הסכומים, הן ממישרד־הדתות והן מן הביטוח
הלאומי ומהשנור, היא נותנת לכל
תלמיד־ישיבה אמיתי סכום של כ־1,500
לירות לחודש דמי־מחייה. סכום זה, ב־מיקרה
שבן־הישיבה נשוי, מצטרף למה
שמרוויחה אשתו. בדרך־כלל, נשות הלומדים
בישיבה הן מפרנסות המישפחה.
מלבד התקציב של 110 מיליוני הלירות
אשר יגדל ב״ 30 עד 40 מיליונים נוספים
בחודשים הקרובים, מתפרנסים כ־ 500 תלמידי
ישיבות במקומות קטנים מתקציב
המועצה הדתית. בעיירות באופקים, שדרות
ודימונה, מממנת אותם המועצה הדתית
המקומית. שליש מסכום זה בא ממישרד־הדתות,
ושני־שלישים באים מן המועצה
המקומית.
אולם לרב יעקוב שאול, התמונה אינה
נראית כה קודרת .״אם נכון שהישיבות

פקיד אלמוני ממישוו־הותות
הביא ליווווץ־המישפטי חומו
מזעזע ־
1אהו 11בוק
הבטיח לו 1וזגוה מפני התנכלות
טמבר. ראשי הישיבות חייבים להגיש לנו
רשימות של אלה שלמדו בהן באותו יום,
ועל-פי המיספר באותו היום הם מקבלים
את התקציב השנתי.״ אך מתברר כי ראשי
הישיבות מתחכמים לו. באותו יום הם
מצרפים לישיבות שלהם אנשים נוספים,
שאינם לומדים בישיבות בדרך־כלל .״יש
מיקרים שבאותו יום לומד בן־הישיבה,
אבל גם האבא שלו והסבא שלו, שכבר
אינם לומדים בישיבה, לעיתים הם באיר
אליה לשעה־שעתיים ונרשמים כתלמידים,
ואם יש לתלמיד הישיבה בן גדול, הוא
מוסיף גם אותו.״
נוסף לסכומים שמקבלות הישיבות
לפי גולגולת, מקבלות הישיבות סכומים
נוספים מהביטוח הלאומי, גם־כן לפי גולגולת.
הסכומים אומנם ניתנים על שם
המבוטח, אבל הישיב מקבלת את צ׳ק.

לוקחות כסף שלא מגיע להן, זו אשמת
המדינה,״ הוא טוען .״מי שלומד תלמוד
אצל הפרופסור אפריים אוירבך, המדינה
משלמת לו כ־ 20,000 לירות לשנה. מי ש לומד
אצל הרב שלמה זלמן אוירבך, אחיו
של הפרופסור, המדינה נותנת לו רק
3,000 לירות. פרופסור אוירבך מלמד תלמוד
באוניברסיטת בר־אילן וכל סטודנט בה
לא רק אלה הלומדים תלמוד, מסובסד על־י
די המדינה בכ־ 20,000 לירות. הרב אוירבן
מלמד לימודי־קודש בהצלחה לא פחותה
מזו של אחיו, בישיבה׳ והמדינה משלמת
עבור כל תלמיד שלו רק 3,000 לירות.״
לדעת הרב שאול, אילו השלימה המדינו
את הסכום שהיא נותנת לכל בן־ישיבו
עד לסכום שהיא נותנת לכל סטודנט, ל<
היה צורך בגניבת הכספים בדרך של הו
נאה.

ם 0וחר־ העבד * ם
הערבי

יהי

ט י פו סמקסים ; 1,
מבטיח

פיטר

וסטינוב, המגלם
טי פו ס 1ה
ענק ה מו סרטכעת
ברחבי

הארץ

^ א עוד הוליווד! ,מכסיקו, צ׳ינה־
* צ׳יטר, ואל־מאריה. הצעקה האחרונה
של. תעשיית האשליות הבינלאומית ביהדות,
על מיליוני דולריה ועשרות כוכביה, ל ישראל
הקטנטונת .״למה לנדוד מאות
קילומטרים בתוניס, כשאפשר למצוא גם
מידבר וגם חול, גם אואזיס וגם קניונים
אימתניים במרחק של 25 קילומטרים זה
מזה״? הציע התיפאורן הישראלי קולי
סנדר למחפשי האתרים לצילום, שהתכוונו

כוכבים

מייקר ק״ן: הרופא

באשאנטי מגלם מייקל קיין דמותו של רופא
בריטי שאשתו נחטפה. ממול הוא נראה כשהוא
מנסה להסביר את תפקידו לעיתונאים: האדם הקטן, שנאלץ לעשות דברים גדודים.

אתלטית מעולה^ חטופה בוורד גיונסון: רופאה
קאית היפהפיה, שהיא דוגמנית מיקצועית, זמרת,

מוחי אדדין

מעמד החטיפה של האשה על־ידי אחד
מאנשיו של סוחר־העבדיס, סולימן. ב־דמותו
של הערבי החוטף מופיע השחקן הפאקיסטני שבא לישראל טס אשתו ההודית.

1 3 0 1זוווו 1וו 11ו

לעבור מקניה לתוניס כדי. להסריט את
אשאנטי.
משגילו זאת גם כמה מפיקי קולנוע דוגמת
ז׳ורז׳ אלן ווייל השווייצי, שקפץ לג׳וג־גל
הקולנועי בפרוייקט הראשון שלו, השווה
לפי־שער 10 ,מיליון דולר ושמו
אשאנטי, הפכה ארץ ציון אתר־הסרטה
בינלאומי!אחד גדול.
ומדי יום ביומו נוחתים. בלוד גיבורי
חלומותיהן של הנערות: אך יצא לינו
ונטורה, ונכנס פיטר שטראוס. הראשון
שתה קפד! ,אצל משה דיין, והשני עשה
הבדלה אצל מנחם בגין. ובעוד אלה. נטר
ורקדנית
החולמת על
טיבעונות, ובינתיים מ
בלבד .״בישראל מצ!

פים על־ידי הצלמים מסתובב בישראל כבר זמן ו
הבימאי סמואל פולר, ומכין אפוס־גיבורים להנצח
יחידת־נחתים ממילחמת־העולם השנייה, שיביא איו
לחופי ישראל, שישמשו לצורך זה בנורמנדי, שייר
נוצצת של גיבורים אמריקאים וצרפתים ובראשם >
מארווין. בעוד פולר תר אחר גבעות, מחפש פיטר ל!
ליינטאל, היהודי הגרמני, קיבוץ מתאים לסיפורו, ד
מתחיל במישפחה יהודית וגורלה בשואה ונגמר כשבג
של המישפחה מצטרף לאותו קיבוץ. באותה שע
עצמה מטיל דיצ׳רד קייל, הלא הוא ״מלתעות״ בסירג
האחרון של ג׳יימס בונד, את צילו הענק על חולו!
הערבה בפעולתון איטלקי — ואילו הגדולה בהצגוו
אשאנטי מאיימת לכבוש את המפה כולה — הו.

צי בביהעת הירח
הנשר נחת — רתם המפיק למרכבתו את
ריצ׳ארד פלי״שר, אחרי שלא שבע נחת מן
הבמאי ריצ^ארד סאראפיאן ופיטר אותו
יחד עם קבוצה טגאמניו. פליי׳שר, ידוע
כמיקצוען מן השורה הראשונה׳ וגנרל
יעיל למיבצעים של ציבאותיענק דוגמת
טורה טורה טורה או הוויקינגים. את רשימת
הכוכבים שיבץ דיל באלופים מפורסמים:
מייקל קיין (טוענים שהוא מקבל
את השכר הגבוה ביותר שקיבל מעודו ב
קולנוע
— כ־ 2מיליון דולר) ! פיטר יוסטי־נוב
הסופג חצי־מי׳ליון ; כאביר בדי, לוויין
חדש ששוגר. מהודו אל הקולנוע הבינלאומי
; בוורילי ג׳ונסון, העומדות בין ארבעת
הדוגמניות המבוקשות ביותר בעולם.
ואם לא די בזה יצא המסיק, שהוא כבן 30
בהכרזה המפתיעה שעומאר שריף ישתתף
בסרט למרות הכל, עם החרם הערבי או
בלעדיו. אם כי בקטעים שיצולמו באיטליה,
אין טעם לסכן הפקה שנועדה לעלות

7,5מיליון דולר׳ מתקרבת כבר ל* 10 מיליון
ועוד כשני חודשי עבודה לפניה והכיס
פתוח.
תלאות אחרות, שהחלו עוד בימי
הבמאי הראשון סאראפיאן והוציאו מן
החשבון את טלי סאוואלאס, שנבחר עלית,
הגיעו גם הן לסיומן. במקום ג׳יימם
קובורן, שנועד להחליף את סאוואלאס,
יופיע בתפקיד של טייס־מסוק בועז אחד
(המשך בעמוד )32

]זמצאוז סידרת תמרוקים עשויה על טתרת ה־
|ינה עצמה בדרך הטיבעונים, בפירות וירקות
את חפירות הטובים ביותר בעולם,״ אמרה.
באילת בדרום וכלה בעכו בצפון. הצילומים,
שהחלו בקניה בסוף אפריל, נכנסו לקצב
שרבי גבוה בסדום ב־ 1ביוני, והם נמשכים
עתה בקצב מוגבר באילת ובסביבתה,
כשההמשך יבוא בירושלים, אשקלון ועכו.
אשאנטי מתכוון לתאר מיסחר מודרני
בעבדים מן העולם המערבי, דרך הסהרה
ומידבריות אפריקה, ומכירתם אחרי פיטום
מתאים לערבים במיזרח־התיכון .״*שאנטי״
הוא ושם שבט שמוצאו במערכיאפריקה.
כדי להעניק לתעשייה הקולנועית ענק
מפואר יותר מקליאופטרה, מעודכן יותר
מגשר אחד רחוק מדי ואכסוטי יותר מ*

פיטר ׳וסטינוב: סותו־העבדיס

״מעולם לא הייתי משמיץ הציונות, אם כי לדעתי חייבים לפתור

״ביום אי נחסל את המפא״יניק הזה אמרו אנשי בגין על זיין
(המשך מעמוד )25

הצרעה הסתבר כי מישפט המפתח
שכה ,״לרכות מעמדם שד איזורים
אלה,״ נמחק מהנוסח המקורי ש
הוגש כתחילת הישיכה. איש לא
ידע מי מחק אותו ומדוע עשה זאת
כרגע האחרון.

לשרים היתר, הברירה לקבל את הנוסח
כמו שהוא או להתנגד לו. רובם ככולם
בלעו את הצפרדע. עזר וייצמן לא היה
מוכן להשלים כך, ואז התפרץ, כשהוא
מטיח בפני השרים בגלוי מה הוא חושב
עליהם ועל הממשלה כולה, בצורה שאיש
לפניו עוד לא אמר להם אותה כך.
ההרגשה כי רומה ונבגד היתד, הקש
ששבר את גב הגמל הווייצמני. אבל הסיפור
האמיתי של המשבר בממשלה אינו
מצטמצם לתפנית הפתאומית שהתחוללה
באותה ישיבת ממשלה. הוא משתרע על פני
כל השבוע האחרון ומה שאירע בו. זה
היה ללא ספק אחד השבועות הדרמטיים
ביותר בתולדות ממשלת הליכוד. על מה
שהתחולל בו עשוי להיכתב באחד הימים
ספר מרתק שלם.
בשבוע זה ירדה לחלוטין מהפרק ה־בעייה
״איזה תשובות נותנים לאמריקאים
לשאלות שהציגו?״ במקומה צפה ועלתה
הבעייה :״איזו תשובה נותנים ליהודים
בקשר לשאלה מי יהיה ראש־הממשלה של
ישראל?״
התשובה ניתנה בישיבת־הממשלה האח רונה:
מנחם בגין.

משותף לו ולשר-החקלאות אריאל
שרון. מאז נוצרה הכרית ביניהם
לפני כחודשיים, עמלו השניים ביחד,
עם עוזריהם לגיבוש תוכנית
שלימה ומפורטת שנועדה להעניק
למצרים את ״הרעיונות החדשים״,
אותם ביקשו כתנאי לחידושי השיחות.
נוסח
וייצמן היה מתואם ומוסכם על
אריק שרון, בהסתייגות אחת בילבד. אריק
שרון הבהיר מהרגע הראשון לוייצמן שאת
התוכנית ונוסח התשובה ניתן יהיה להעביר
בממשלה רק תוך הסכמה ושיתוף־פעולה
עם ראש־הממשלה מנחם בגין. בלי אישורו
וברכתו של בגין לא ראה אריק
שרון כל סיכוי לתוכנית. הוא חזר והדגיש
באוזני וייצמן שגם אם יצליחו לגייס
בממשלה רוב לתוכניתם, אבל בגין יתנגד
לה, אין לה כל ערך. לא ייתכן לגרום להישארותו
במיעוט של ראש־הממשלה בנושא
זה, דבר העלול להביא להתפטרותו
על רקע זה.

דיין ״מתרגל״
לעבוד בגינה
ן ייצמן ואריק שרץ הציגו את תוכו
ניתם וניסוח תשובתם לשאלות האמריקאים
בפני בגין כדי לקבל את הסכמתו.
הם שוחחו עמו ודנו איתועלכך. בגין

הסתגרותו של ראש־ד,ממשלה גרמה מיד
להיווצרות מערכת שמועות חדשה על
מצבו וכוונותיו של בגין. מערכת זו לובתה
לא במעט ע״י אנשים הידועים באנשיו
של ראש־הממשלה. התוצאה המהירה והמיידית
מכך היתד, תחושה כללית בכל
רחבי הקשת הפוליטית במדינה כי בגין
״גמר.״ ייחסו לו כוונה מפורשת להסתלק
מהשילטון ולהתפטר מתפקיד ראש־הממ־שלה,
אם בגלל בראותו הרופפת, מצבו
הנפשי, או היותו במיעוט.
מה שקרה הוא שבעיית התשובות לאמריקאים
ירדה מיד מעל סדר היום הציבורי.
במקומה עלתה בעיית חלוקת הירושה
שיותיר בגין אחריו והאפשרות ל-
היערכויות פוליטיות חדשות במדינה.
החלה התרוצצות כללית, שמצאה את
ביטויה בכל כלי־התיקשורת. במיפגשים ובשיחות
בין ראשי המפלגות החלה חלוקת
עור הדוב עוד בטרם ניצוד. החלו דיבורים
מערך לשליטון, ועוד ספקולציות מסוגים
על הקמת ממשלת מיעוט, על החזרת השונים
שנעשו ללא בעל הבית. המצב הזכיר
תמונות דומות בחצרות שליטים בלעדיים
ערב הסתלקותם מהשילטון. ברגעים
מסויימים הוא הפך לפארסה או לסצינה
שנראתה כלקוחה מתוך הסידרה
אני קלאודיוס, להוציא את עניין ההרעלות
ההדדיות.

נובח ההתרוצצות הכללית והידיעות
על הקונספירציות אחזה

אדיק הי ה שותף
ל״גוסח וייצמן״
ת התיסכוכת המיותרת כולה החל
שר־החוץ משה דיין.
הרעיון להפנות לממשלת־ישראל את
שתי השאלות להבהרת כוונותיה בתוכנית
האוטונומיה המינהלית הכלולה בתוכנית-
השלום, לא היה כלל ועיקר של האמרי קאים.
היה זה רעיון שנולד במוחו התככגי
של דיין.
דיין ביקש להפשיר את הקיפאון בצורה
שתאפשר את המשך המשא־ומתן, אבל רק
באמצעות האמריקאים, שרק במגעים עמהם
יכול הוא עצמו לשמש דוברה של ממשלת־ישראל
ולנצח על השיחות. מצד שני ביקש
להסיר מעל הממשלה את האחריות לכישלון
השיחות. זאת יכול היה לעשות
באמצעות ניטרולה של מצריים, שהוא
אישית אינו מאמין שניתן להגיע עמה
להסדר־שלום.
אבל כיוון שמצריים מוצגת בעיני העולם
כולו כמי שמבקשת הסדר שלום ומוכנה
ללכת לקראתו בעוד שישראל היא הקשוחה
והסרבנית, הגה דיין רעיון מאקייבלי :
הפרטנר לשיחות ולמשא־ומתן על עתיד
השטחים היא ירדן, לא מצריים. כל ה הצעות
יופנו לעברה. העובדה שירדן
אינה מוכנה לדבר עם ישראל לא שינתה
לו, היא רק תרמה לתוכניתו. דחיית י ההצעות
לירדן תוכיח שוב כלפי העולם
כולו שישראל מוכנה לוויתורים ואילו
הירדנים הם הסרבנים. שוב יוכח כי ״אין
עם מי לדבר.״

בפגישתו עם שר״החוץ האמרי
קאי סיירוס ואנס בחודש מארס
השנה, היה זה משה דיין שהציע
לאמריקאים להציג את שאלות
ההבהרה שלהם, לישראל, כשהוא
מתאם עמם מראש מה תהיה התשובה
הצפויה של ממשלת־ישר

הקו המדיני של עזר וייצמן היה שונה
לחלוטין, עקבי וברור מאוד לאורך כל
הדרך. וייצמן גרס כי לישראל יש רק
פארטנר אחד למשא־ומתן לשלום: מצריים.
אין אפשרות להסדר עם הסורים או
הירדנים. מצידם גם לא נשקפת כל סכנה
צבאית לישראל. ממצריים כן. בלעדיה לא
תיתכן מילחמה כוללת בין מדינות־ערב
לישראל. לכן, סבור וייצמן, יש לעשות כל
מאמץ על מנת להמשיך את המגעים עם
מצריים ולתת לה את קצה החבל כדי להחזירה
לשולחן הדיונים.
נוסח התשובה לשאלות האמריקאיות ש הציע
וייצמן לממשלה היה מכוון למטרה
אחת ויחידה זו. לא היה זה סתם תרגיל
מילולי. נוסח התשובה היה רק קצה הקרחון
של תוכנית שלמה. שתוכננה בקפדנות
על־ידי מומחי משרד־הביטחון.

עוד יותר מזה: הנוסח שנשא
את שמו של וייצמן והוצג עד ידו,
לא היה שלו כילכד. היה זח נוסח

בגין, אריק ועזר
בלי בגין אין תוכנית
לא סמך ידיו על התוכנית אבל גם לא
אמר להם ״לא״.
כל עוד לא הביע מנחם בגין את דעתו
שלו, אותה שמר לסוף הדיונים, תמכו רוב
השרים בעמדות וייצמן־שרון.
מצב דברים זה היה נכון עד ליום השבת
האחרון. עד יותר מזה: בקרב אנשי ראש־הממשלה
הילכה סברה כי בגץ עומד במתכוון
להביא למצב שבו ייאלץ דיין להתפטר.
כמה מאנשי ראש־הממשלה הפיצו
עוד בשבת את הידיעה המרנינה :״ביום
ראשון ניפתר סוף סוף מהמפא״יניק הזה !״
משה דיין עצמו נראה בשבת האחרונה
עובד בגינת ביתו, דבר שלא עשה משך
זמן רב. כשנשאל על ידי מכרים מה
הביא אותו לכך, רמז על האפשרות לגבי
עתידו :״צריכים להתחיל להתרגל לעשות
דברים שלא עשיתי הרבה זמן.״
אבל ביום ראשון, בישיבת הממשלה,
התהפכו לפתע היוצרות.

התפנית הכללית התחוללה כולה
בשבוע האחרון. היא היתה
תוצאה ישירה של תרגיל מחובם
של מנחם בגין, שהוכיח את עצמו
•טוב בשועל פוליטי ערמומי יותר
מכולם. היה זה תרגיל בו השתמש
בגין לא פעם כעבר, כמהלד ה-
קאריירה הפוליטית שלו, בדי להבים
את בל יריביו, להכריעס ברד
ולכפות את דעתו עליהם.
אחרי שנראה היה בתחילת השבוע
שעבר כי ראש־הממשלה עלול למצוא
את עצמו במיעוט, החליט בגין ״לצאת
לנופש״ של שלושה ימים ולהסתגר בביתו
שבירושלים.

דאגה גם במחנה הליכוד. גם שם
נערכו שיחות ודיונים כמטרה להבטיח
שהשילטון לא יישמט מהידיים
כמקרה שבגין אומנם יחליט
לפרוש. כין שאר המהלכים
שנערכו על רקע זה היו גם מהלכים
שנועדו לגבש את חטיבות הליכוד
סביב מנהיגותו של עזר וייצמן
ביורש אפשרי למנחם בגין.
הדברים הגיעו עד לידי כך שאפילו אנשי
לשכת ראש־הממשלה החלו לפנות לווייצמן
בבקשות שישאירם בתפקידיהם אחרי ש יתמנה
כראש־ממשלה.
כיום נראה שבגין הוביל כנראה במתכוון
ליצירת מצב אי־ודאות מעין זה. הוא
גרם לתחילתה של מילחמת ירושה גלויה
ופתוחה, בעוד שהוא עצמו לא התכוון כלל
לפרוש אלא לסכסך בין המועמדים לרשת
אותו ולהכניעם בדרך זו.
אילו התכוון בגין אך ורק להעביר בממשלה
את הניסוח שלו של התשובה
לאמריקאים הוא יכול היה לעשות זאת
כבר לפני שבוע. כבר אז יכול היה להגיש
לממשלה את הנוסח הנראה לו וכבר אז
היה מצליח, ללא ספק ,׳ לגבש לעצמו רוב
מוחלט להצעתו. שום דבר לא ד,ישתנה
במשך השבוע האחרון. אבל בגין המנוסה
ידע ככל הנראה מדוע הוא משהה ודוחה
את החלטתו.
חלפו רק שלושה ימים עד שהסתברה
הטעות לכל אלד, שהחלו לתכנן תוכניות
סביב אפשרות הסתלקותו של בגין. אז
הסתבר כי ההספדים עליו היו מוקדמים
מדי.

בגין המנוסה הוביל את כולם באף.
הוא גרם ליצירת מהומה כללית בין
כל המועמדים לרשת אותו מכל המיפלגות.
הוא יצר פאניקה בליכוד נוכח אפשרות
אובדן השילטון עם הסתלקותו והוא סיכסך
בין כל אלה שראו עצמם יורשים בפוטנציה.
כך יצר מחדש התלכדות סביב מנהיגותו.

בגין
יורש
א ת עצמו
ף*; ק כיום השישי האחרון הבינו כל
1הגורמים בטעות שלהם. יוצרי המגעים
להיערכויות פוליטיות חדשות, בעיקר
מקרב המפד״ל וד״ש, מיהרו להתכחש
לכל מה שיוחס להם. בקרב הממשלה
החלה עליה לרגל אל בגין.
בניגוד מפורש למה שנמסר מלשכת
ראש־הממשלה, לא זימן אליו מנחם בגין
ביום השישי האחרון לא את עזר וייצמן,
לא את יוסף בורג ולא את משה דיין.
שלושתם באו אליו מיוזמתם על מנת
לבדוק את כוונותיו. הם לא הצליחו לגלותן.

עזר וייצמן הגיע אל ראש-המנד
•טלה לא כדי לדון עמו ולסכם את
עגיין ניסוח התשובות לאמריקאים.
הוא בא כדי להפגין את נאמנותו
לבגין נוכה השמועות שפשטו בדבר
הניסיונות שנעשו כשבוע האחרון
להכתיר אותו כיורשו. כעוד
שבגין עצמו לא נתן להכין, אפילו
כרמז, שבכוונתו להתפטר, הפציר
בו וייצמן שלא לשקול אפילו אפשרות
כזאת.
עזר יצא מהפגישה עם בגין בהרגשה
טובה. נדמה היה לו שזו גם הרגשתו של
בגין. עובדה היא שמלשכת ראש־הממשלה
נמסר כי הפגישה ביניהם היתה ״פגישה
טובה שתשפיע על אופי היחסים ביניהם
בעתיד.״
את ההפתעה האמיתית שמר מנחם בגין
לישיבת הממשלה ביום הראשון השבוע,
כאשר שלף את נוסח התשובה שלו, אילץ
למעשה את כל חברי הממשלה, להוציא
את עזר ושרי ד״ש, לקבל את דעתו ללא
ערעור.
היה זה מחזה עגום ומשפיל ביותר.
שרים שדיברו בשבוע האחרון בחריפות
נגד מתן תשובה שלילית לאמריקאים,
שהשמיצו בגלוי את הצעות דיין ולנדאו,
הרימו את ידיהם לתמיכה בהצעת בגין,
כאילו היו מריונטות שדיהן מונפות למעלה
ע״י חוטים נסתרים.
הגדיל מכולם לעשות אחד השרים הבכירים
שרק בשבוע האחרון התבטא כלפי
משה דיין כי ״מי שהוביל למחדל של שנת
1973 מוביל עכשיו מחדל של שנת ,1978״
אבל בישיבת־ד,ממשלה הוא היה מוכן ל הצביע
ללא ערעור על הצעת נוסחה שהוצגה,
לפחות שם, כהצעת־דיין מתוקנת.
דיין לא איכז׳ב, מלבד את אלה שתלו
בו תיקוות והאמינו כי הוא השתנה. הוא
נהג בדיוק כפי שנהג בעבר, ויתר על מה
שהציג כעקרונות, התפשר על הנוסח שהכתיב
לו בגין ובלבד שלא יידחק למצב
בו ייאלץ להתפטר מהממשלה.
היחיד שלא היה מוכן להשלים עם ה תרגיל
של בגין, ש״שיחק אותה״ בצורה
מקצועית, היה עזר וייצמן. יריביו טענו
כי זעמו נבע מכך שהסיכוי לרשת את
בגין, שנראה לו כה קרוב לפני שבוע,
נשמט מידיו. אלה העריכו כי וייצמן חזר
על טעויות קודמות שלו שנבעו מהעדר
הערכת־מצב פוליטית נכונה: מאבקו נגד
מנהיגותו הטוטאליטארית של בגין בחרות
ב־ ,1971 איום ההתפטרות הטלפוני שלו
מנידיורק בתחילת השנה והרעיון לגיבוש
״ממשלת־שלום לאומית״ ,שהטיל לחלל הפוליטי
עם שובו של בגין ממסעו בארצות-
הברית בחודש אפריל השנה .״הוא בלתי
מנוסה מבחינה פוליטית,״ אמרו יריביו
של וייצמן ,״הוא חוזר בכל פעם על אותן
הטעויות. גם התפרצותו בממשלה היתה
טעות טראגית מבחינתו.״
מעבר להערכה זו אי־אפשר שלא להתפעל
מכנותו של וייצמן ומאומץ־ליבו, ש הביאו
השבוע להמרת הוראה מפורשת של
בגין, בכך שלא השתתף בהצבעה בכנסת
על אישור נוסח התשובה לאמריקאים, כפי
שהתקבל בישיבת־הממשלה.
וייצמן איבד אולי מערך מניותיו בממשלה
ובליכוד. אבל הוא העלה את ערכן
בציבור כמי שדבק באמונתו ובעקרונותיו
וכמייצג, היחיד אולי, של מדיניות שפויה
בממשלת־ישראל.

כו כ בי ם 1וצצי
(המשך מעמוד )31
המוהיקנים האחרונים של הוליווד: ביל
(ויליאם) הולדן. ואם לא די בכך, הרי גם
האצולה הבריטית הטהורה מקשטת את
הכותרות: רקם האריסון מגלם תפקיד של
נציג ועדה לזכויות האדם בלונדון.

יפ הפיה
ל מרות הצבע
ובינתיים, כדרכה של כל הפקה ענקית
מסוג זה׳ שאים הנימים אחרי הנפלאות :
כבר יודעים לספר על כל ימיני סיכסיויכים
בין הכוכבים הגדולים לבין הצוות ,׳וכאילו
אמר זאת יוסטינוב לעיתונאים מסויימים
— וכבר מכחישים זאת אנשי־ההפקה מכל־וכל
וטוענים :״׳להד״ם! הסיבה לכך שהכוכבים
הועברו ממקום אחיד לאחר היתד
חוסר מקיום במלון אחד לסולם, ותלונות
על ליכליוך ׳והזנחה שהתגלו ׳במלון מצד
אחר. וכבר רקם לו עיתון לונדוני רומן
סוער בין מייקל קיין ובוורלי ג׳ונסון אך
קיין טוען כי אשתו, שאקירה, תבוא לישראל
בסוף השבוע״.

מן הצוות, אחרי שבוורלי היתד המועמדת
הראשונה אך סאראפיאן הודיע לה שאינה
מתאימה. אחרי האכזבה ׳הראשונה שכחה
את צערה ׳בעבודות ההקלטה, כשיום
אחד צילצל הטלפון מרומא והודיעו ילה :
רוצים אותך .״התחלתי לקפוץ ולרקוד כמו
ילדה קטנה״ ,היא מספרת .״עוד באותו
לילה הקלטתי דוגמה להברת התקליטים
סי־בי־אס, ארזתי את חפצי וטסתי לקניה.״

חגיגה
של חיי ם

יכם נוסף ׳שאינו מוכר בישראל, אך
לעומת זאת מוכר היטב לפחיות להמוני
צופי טלוויזיה אירופים מספרד,
איטליה ואנגליה, שלא לדבר על מולדתו
הודו, הוא כאביר בדי, המגלם את מאליק,
מדרה־הדרך של הדוקטור. הוא נבחר לתפקיד
זה גם בזכות ׳נתוניו ׳החיצוניים:
עיניים פורקות, ותווי-פנים מיזרחיים־למח־צה,
בהיותו בן־תערובת של הודי ואנגליה.
אשר לקאריירה המיקצועיית ישלו — הוא
עומד בדיוק בשיא פריצתו יאת המחסומים
הבינלאומיים. אחרי שהיה הפיראט האצילי
׳שיל סידרית־טלוויזיה פופולארית
בשם סנדו קאן ,׳ועוד המשך -שנעשה בעיק-
בדת הצלחה מהממת של הראשונה בשם
חזרתו של סנדו קאן, זכה בתפקיד הנסיך
בגירסד חדשה (מיספר ׳שלוש בתולדות הקולנוע)
של הגנב מבגדאד, בבימויו של
קלייב דונר. כאן היתד לו ההזדמנות להתוודע
אל פיטר יוסטינוב המגלם את
אבייה של הגיבורה, כשלמעשה הוא אביה
במציאות: בתיו, פאיבלה.
התפקיד שביו זכה באשאנטי מלהיב אותו:
מאליק הוא יאמר אינטנסיווי מאד.
עומדת לפניו שליחות ׳ של ׳נקמה באדם
שמכר את מישפחתו לעבדות, שליחות
הזהה עם זו של מייקל קיין — שיניהם
מחפשים אותו אדם. לעומת דמותו של
קיין ,׳שהיא אנושית מאד, הוא האדם המוכה
אובססיה אחת ויחידה: לנקום.
כאביר בדי נולד בלהור ב־ ,1946 ואת
הדרך לקולנוע עשה דרך עבודת רדיו
שניצלה את קולו הערב ׳במיוחד, ודרך
עולם הפירסזם. הצנזורה ההודית, שאינה
מרשה להתנשק על הבד, גורמת שהוא
רץ לראות את הסרטים המערביים ׳האסורים
בכל פסטיבל אפשרי יאבל, לדעתו,
היא מביאה לפעמים גם תוצאות טובות :
אהבה יכולה להיות ארוטית ביותר אף
קי ץ וב־׳ובסדן
ללא הגשמה חזותית מלאה .״ואולי דווקא
יותר טוב מחו״ל
בגלל המיסתורין שבה״ הוא אומר.
את הדממה שכמעט רעמה בלב ביקעת
אשר לבוורלי, היא נשואה לדני סימם, הירח, כשעל אדמה חרוכה וחיוורת ועל
מו״ל של מוסיקה קלה• ,שקפץ ׳והצטרף רקע ההרים הלבנים הופיעה איישם, הרחק־לאשתו
למשך כמה ימים כדי לחגוג איתר, הרחק, שיירה של עבדים, הסביר בדי
בישראל את יום השנה לנישואיהם. אשר בריכוז הטוטאלי שהוא ׳וחבריו השחקנים
להיסטוריה המישפחתית ישלה: היא, למע מנסים להשיג. ואילו פליישר יעצמו, הידוע
שיה, נצר של ׳מישפחת ׳עבדים, אבל קשה ככימאי ׳שצועק ׳בשקט, טען שהשקט עדיין
לה מאיד להתחקות על מוצאיה המדוייק: אינו די שקט. על יוסטינוב אומר בדי :״יש
״אבייה של אמי היה קריאולי, ומישפחתה לו מבט כמו של יילד שובב, ותנומת של
של אמה באה מדרום ארצות־הברית. אבא צעיר תוסס. הוא מצליח למצוא שימחה
בא מן הצפון, משהו כמו אמריקאים־ בדברים הקטינים שבחיים ומחפש יתמיד
אינדיאנים מקאנדה. כשהייתי בסנגל, דרכים להיות משעשע ׳ומשועשע.״ אחרי
לפני שלוש־יארבע שנים, טען הנשיא סנגור ההצלחה הגדולה של סנדו קאן התחזקה
כי לדעתו אני שייכת למשפחה טשיבט ה אמונתו של בדי בעצמו :״הוכחתי: לעצמי
פנינה׳ שהוא שיבטם של ׳אנשי הסידריה שאכן יש יבי כל מה ׳שהאחרים ראו בי,
הטלוויזיונית שורשים, אפל איש מבין אותה אש עצורה ׳שמשפרצה החוצה, הצלי הישישים
במישפחתי ׳אינו זוכר דבר וחצי חה לשכנע את האחרים להאמין לי.״
כאביר מביע עצמו כמעט בשירה. ואומדבר
עיל אפריקה. אני ׳מסומאלי או ממקור
מצרי — הילדים המופיעים בסרט נראים נם, סיפורו האישי מרתק ומוזר כאחד:
בדיוק כימו ׳אחי ואחותי הקטנים, יחהם מ־ הוריו נפגשו ביאוכספורד, ישם למדו שניהם.
כשניישאו יחזרו ׳למולדת האב, הודו,
סומאלי ומאתיופיה...״
פירסומה הגדול של בוורלי בא לה דווקא ושם היו פעילים במילחמת מחופש. אחרי
בשל צייבעה .״היותי האשד הכושית הרא שנת 1947 הפכיה אמו בודהיסטית וחשיבה
שונה ׳באמריקה שהופיעה אי־פעם על ישער כי בדת תמצא מה שחיפשה כל חייה. היא
השבועון ווג״ ,היא אומרת ,״ואז עשו מזה העמיקה בדתיויתיה ׳והפכה נזירה. אביו, ל עסק
ושאלו אותי כל מיני שאלות אנטי -עומתה, גילה בעצמו כוחות של ריפוי על-
גזעניות. רק אחר־כך הבנתי שעורכי ה ידי הכוונת אנרגיות הזורמות בתוכו ועיתונים
השתמשו בי כבתיחבוליה כלכלית: פתח מרכז־ריפוי במילאניו. לדעתו, מקור
הם ידעו שהבאתי להם גם את הקוראות הכוח שיל האדם הוא בחפשו אחר יחס
הכושיות, הספרדיות, הפורטוריקאיות ו־ חיובי לחיים ובידוד כל השלילה שבהם.
הצייבעוניות האחרות. אני אומנם שחורה,
׳סאורו״רוה חוזרים מייקל קיין וכיאביר
אבל ׳אני נמצאת ׳בצמרת הדיוגמיניות לא בדי על ׳אותו יחלק של. מעמד! ,בפעם ה־משום
ציבעי. למה לחפש ׳תירוצים ׳לכך מי-יודע־כמה. יאייש אינו מתרגש, אף ש שיאני
מופיעה עיל שער? יאפשר לומר שאיני השמש מתחילה ׳להתקרב למרכז השמיים
סתם יפהפיה שהיא במיקירה כושית.״
ולהכות ישירות בראשיהם העטופים כפיות
:אלא שלהגדיר אותה כסתם יפהפיר היה של השחקנים. מייקל אונו מתבטל אף לשגיאה.
מורלי בית ה־ 26 היא שחקנית רגע: הוא מנצל כל שניה לשינון חוזר
שלמדה מיישחק כידי לסייע ל׳מיקצוע ה של המילים שעליו לומר.
דוגמנות, ואילו כדוגמנית השתמשה בכל
״ככל שאתה חוזר על דבריך אתה מגלה
מה. שלמדה ׳בשעורי המישחק, וישיר מן בהם יותר עומק ־ויותר משמיעות,״ הוא
המקור הראשון :׳אצל לי שטראסברג בסבו־ אומר .״מי שאינו מתעצל, אייניו משתעמם
דו ובעצמו. באחרונה פתחה בקיאריירד, אף לרגע, אפילו ׳שהמתבונן בהסרטה מונוספת,
כזמרת רוקנ׳רול. את התפקיד יר צא כי המתרחש מול עיניו מרתק פחות
שה מבטי טוד, שהלכה יחיד עם סאראפיאן מן התוצאה המוסרטת.״
העולם הזה 2129

אופנת המחר בישראל ־
היום בפורטובלו.
אם את אתנו בראש אחד

מועדנן > £לתרסת
חדשה
רח׳ הס ,5תל -אבי ב

שטיחי

פתח -תקו ה
שיווק ישיר
ההסתדרותו1

ט ל 9 1 65 4 9 .

יום ה 22.6.78 /

• מה קורה בשטחים7
(עובדות, עדויות, הערכות)
עם עו״ד פליציה לנגר ואחרים
יום ה 29.6.78 /

פכזידו אל־קאסם ואיציק לאור

דרושה
מ!כירה

מיזוג־אוויר, מלא — מזנון

למשרד עורכי־דין

• שירה ופוליטיקה
עם המשוררים

רובקס

להתקשרכש עו תהע כו ד ה
230856־ 03

המתנה השימושית ביותר

כפר חמפטו
1.1ח א טי ב
ח״ס יפים, אהבה, אביב בלב אייו
פסגות, בילוי ובידור מקסימים
* הנוף היפה בארץ

* דיסקוטק ובאר

* אוויר פסגות צלול

* חדרים נוחים
(עם שרותים צמודים)

* מגרש טניס

חדר אוכל מקסים

(כולל הדרשה)

* בריכת שחיה

* מטבח אירופאי מעולה

* סוסי רכיבה

* יין בלי הגבלה
(בערב)

(כולל הדרכה)

* רכבל החרמון

* מזנון

* פעילויות מגוונות

* הפתעות נעימות

* בידור בשפע

* ועוד ועוד ועוד...

להזמנת מקומות: כפר הנופש נוה אטי״ב
טלפונים 41669 :־41744 ,067־41185 ,067־067
ובכל משרדי הנסיעות בארץ.

אדווז ונופש

תל־אפיב: רחוב אלנבי , 111 טי.
.612567 ככר דיזינגוף (ריינס ) 4
הרצל ,22
סל . 248306 .חיפה :
טל . 645404/3 .שד׳ הנשיא , 128
טל .82277 .ירושלים: שמאי ,8טל .224624 .נתניה: רה׳ הרצל ,4
טל .22947 .כאר שכע: הרצל , 31 טל.73308 .

111ד* 1ר <1ןןן־ן 111

ת ל -א בי ב:
נורדאו . 33
חיפה :
1 X 1 —1 1 4נורדון ,28 טל . 222042 .אבן גבירול
4 11 8 *4 4
, 140 טל .450359 .אלנבי , 97 טל.
. 287663 רמת גן: ביאליק , 56 טל.
המלך ג׳ורג׳ ,23 טל .228258 .ראשל״צ :
.731773 ירושלים :
״גל גפן״ ,רוטשילד ( 37 פסג׳ חיים) ,טל .941526 .רמלה: הרצל
,72 טל. 965294 .

כנ 5ד הנו פ עז נרדז^-יזי ד -ריד ו־ומי^יאדידי

במדינה
תעלומות
ד,דלוח בק.ג.ב.

איש־המיסתורין יוסף ג׳י
עימד שוב כמרכזה שי
חידה בזתי מ&ועגחת
יוסקה (״יוסקה ג׳י״) גבעון זוגיע לישראל
בערב חג־השבועות וכמו בכל ביקור שלו
בעבר עורר מחדש את ההתעניינות בתעלומת
אישיותו, המעסיקה את המדינה ל סירוגין
זה שלושים שנה. הוא עצמו טרח
ללבות אותה ערב בואו. בשיחה טלפונית
עם סוכנות עתי״ם, הצליח לעורר ציפיה,
כשהבטיח להגיע מברית־המועצות כשהוא
מלווה באנאטולי שצ׳דנסקי, המתימטיקאי
היהודי הצעיר, העצור קרוב לשנה, חשוד
בבגידה ובחתירה נגד המישטר בברית־המועצות
וצפוי לעונש־מוות אם יועמד
למישפט ויורשע בדין.
יוסקה ג׳י הגיע לבדו במטוס מציריך.
גם הוא יעצמו הגיע בקושי. אל הנכות
בידו השמאלית נוסף עתה מצב גופני
רעוע המאפשר לו בקושי לנוע תוך גרירת
רגליו. גבעון המיסתורי, שעד כה לא
הצליח איש לפענח את תעלומת מסעותיו
על פני העולם, ביקוריו בברית־המועצות
ופגישותיו-כביכול עם ראשי מדינות ואישים
נודעים אחרים, מייחם את מצב ברי
אותו לתאונת־דרכים בה היה מעורב לפני
מספר חודשים, בעת שהתנגש, לטענתו,
במיכלית בדרך לשדה־התעופה אורלי ליד
פאריס. מה שלא מפריע לו לטעון בנשימה
אחת כי זה עתה, בביקורו האחרון
במוסקבה, ניצח על התזמורת הקאמרית של
מוסקבה.

איר יכול אדם המתנועע בקושי לנצח
על תזמורת כה ידועה ומפורסמת? מבלי
להניד עפעף מנסה יוסקה ג׳י לפזר כל
ספקנות :״בישיבה וביד אחת, עם שרביט.״
׳שצ׳ראנסקי אומנם לא הגיע עמו, אך
תשומת־הלב שוב הופנתה אליו. הוא מסוגל
לשבת שעות ולספר בשטף וברצף את כל
פרטי המשא־ומתן שניהל עם ראשי הק.ג.ב.
הסובייטי בקשר לשיחרורו של שצ׳ראנסקי,

שישב עמו יחד על ספסל לימודים אחד
ושנולד עמו באותה עיר, דנייפרפטרובסק.
הוא מזמין אותי אליו לעיתים תכופות. כשאני
בא למוסקבה איני מחכה שירימו אלי
טלפון. אני מטלפן אליהם ביוזמתי ואומר :
,אני כאך. אז מזמינים אותי לבית ברחוב
לוביאנקה.
״בפגישות כאלה נוהג אנדרופוב לשאול
אותי, :יוסף, זונה שכמוך, מה אומרים
על הפירמה שלי ברחוב?׳
״תיגש לחלון ואראה לך, אני אומר לו.
״הוא פותח את חלון משרדו שבקומה
השניה ואז אני אומר לו , :העולם אומר
שמהחלון הזה רואים את כל סיביר.׳ הוא
מגיב אז בקללה, בן־זונה׳ ,אבל בצורה
ידידותית.
״בפגישות הקודמות שלי עמו, בביקורי
הקודמים במוסקבה, עוררתי את בעיית
שחרורו של שצ׳ראנסקי. אני לא מכיר
אותו אישית. אבל אנשים המכירים אותי
והיודעים על קשרי בצמרת הסובייטית
ביקשו ממני לפעול למען שיחרורו. לא
רציתי לטפל רק בעניין שצ׳ראנסקי. ידעתי
שאם אטפל רק בו אעורר בעיניהם חשד.
לי לא יקרה דבר, אבל זה יזיק לו. לכן

ובו!
מ שנ ת
1942

פתח -תקוה, רח, ב ר -כוכבא 2 6ט ל913075 .

הודעה
התח לנו במכיר ת

ב>תנ>ם
בבניו ־ 6
במרכז הגדול
לתע שי ה ומל אכ ה
בצו מ ת סגול ה
פתח־ ת קו ה

סברות 111171קודח
את שני הספרים החדשים והבולטים בשירה ובסיפורת בשנת 1978

בעד ההזיה, קובץ סיפורים מאת יותם ראובני. הספר
המדובר ביותר בעיר; עם הקדמה מאת פנחס שדה.
ג׳י עם כת ברז׳נייב
— עם שרביט

יוסף לי
בישיבה וביד אחת —
כשהוא מפזר שמות, תיאורים וציטטות
של שיחות, שמבלי להצמיד אותו למכונת-
אמת אין כל דרך לוודא את אמיתותם.
,אבל הסיפורים הם מרתקים, כשלעצמם.
״אם אומנם הם רק פרי דמיונו, כפי שמניחים
רבים העוקבים אחרי מעלליו בשלושים
השנים האחרונות, עדיין יכול יוסקה
ג׳י להחזיק בתואר אלוף בדאי העולם.
״זונה״ כצורה ידידותית .״הגעתי
למוסקבה בתחילת חודש יוני,״ מספר גבעון
— הטוען כי הוא מחזיק דרך קבע דירות
בלונדון, בכפר ליד פאריס, בשווייץ, ביש ראל
ובמוסקבה — ״כדי לנצח על התיז-
מורת הקאמרית, זו שהיתה פעם של רודולף
ברשאי. נפגשתי עם יורי ולדימירוביץ׳
אנדרופוב, ראש הק.ג.ב ,.חברו של ברז׳נייב,
הע1לם הזה 2129

כרכתי אותו בקבוצה של מועמדים לשיח־דור
כמו במאי התיאטרון לובה שניידרמן,
או סרגי בוגולובסקי שהוא קצת צייר,
קצת במאי וקצת מכל דבר, שכבר שוחרר
ממעצרו ובקרוב יגיע לארץ.
״בשיחה עם אנדרופוב נוכח גם סגנו,
הגנראל סדוב השיכור, שריח וודקה נודף
ממנו 24 שעות ביממה עד שאפשר להתעלף.
השיחה עמם מתחילה בברכות רוסיות
טיפוסיות, .יופטפויומאט׳ פותח כל מישפט
ו׳בן־זונה׳ מסיים אותו. סדוב כבר עלה
מדרגת שיכור לדרגת אלכוהוליק, אבל
הוא בחור טוב. אפשר לדבר איתו ולפעמים
אפילו להוציא ממנו ״משהו.
״דיברתי גם עם החוקר של שצ׳ראנסקי,
פולקובניק אושקוב, מהדור הצעיר המחושל
של הק.ג.ב. עם הוותיקים אפשר
לשוחח, להתלוצץ ולשתות. מהצעירים צריך
להזהר. יש להם רק דבר אחד בראש: לגמור
כמה שיותר מהר את התיק ולקבל
ציון לשבח והעלאה בדרגה׳.על שצ׳ראנסקי
היה קשה לדבר. הוא עשה מישגה חמור.
אילו היה מתעניין רק בציונות הוא היה
כבר מזמן בארץ. אבל הוא הלך והתעניין
בענייני זכויות-האדם. הם לא אוהבים את
זה כל כך. אין להם שוב דבר נגד זכויות
האדם בארצות־הברית או אצלנו, אבל
אצלהם הם לא אוהבים את זה כל כך.״
דא בעיסקת־מרגליט .״כששאלתי
מה יהיה עם שצ׳ראנסקי,״ מוסיף יוסקה
ג׳י ומתאר בהתלהבות ,״הם אמרו לי שהם
מוכנים לשחרר אותו ללא תנאי, אבל
רוצים תמורה במקומו. אמרתי להם שאין
לנו אסירים סובייטים בישראל. את אלה
שהיו לנו החזרנו באוניה פולנית אחרי
מילחמת ששת־ה״מים מבלי לקבל כל תמו־
(המשך בעמוד )37

״שמו של יותם ראובני הוא אחד מהשמות הבולטים והמושכים של המספרים
הצעירים״ — פרופ׳ דן מירון בידיעות אחרונות.

בת יענה, קובץ שירים מאת מאיה כז׳ראנו.

קר א
ספרות
עכשיו עכשיו

למכירה בחנויות־הספרים המרכזיות.
בהזמנות אפשר לפנות לבית עלים, רח ׳ קרל נטר ,3טל ,286360 .ת״א,
או להוצאת, עכשיו׳ ,ת.ד ,3421 .ת״א.

מזה ממוט
נסת לקסטר 0ו ט ־
ולאחוזת??

אנחנו נחסל את
נסי פעם אחת את הדרו המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורו כ־ !/2שעה) את״מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בביתך!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ + 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עס? .481/75

.אימן

ו 1ג 7 1 | 7

— טרי מיי חלת לגי רו ש
(המשך בעמוד )27
כיוון שקראה אחד מספריה עוד בארצות-
הברית וראתה אותה בטלוויזיה ).מאז
מעצרה של טרי ועד להגשת הבקשה
הילכו רק שמועות־שווא בכל הנוגע לפרשה.
הג׳רוזלם פוסט ומישרד־החוץ האמריקאי
קבעו כי היא חשודה בצילום מטרות
צבאיות, ואילו מאמר שהתפרסם בטורונטו
סאן בקנאדה תיאר אותה כ״מרגלת מאוהבת״
שנשלחה לישראל במשימה ״לחדור
בעד חגורת־הביטחון ההדוקה המקיפה את
הכור האטומי בדימונה.״

ישיבת מי קו ח
עס התביעה

כל מיטה

* 3טיסו ת לרודוס כולל שהיה * 31111113 קיר
5£11<0־* 2שעוני •ד <0ום 2 * 5זוגות אוסנ״ם
לילדי * 3מצל מו ת

15 חו ל צו ת ״ ל א קי ״ לגבר

0ו ס דיני ם +ציפו ת

* 5ס טי ם כ לי מי ט ה ״ הוו אי ״ לנו ע ר

?׳ב 5ס טי ם כלי מי ט ה ״ הוו אי ״ ל מבוגרי ם?׳ב סו ב קבו קי בושם צרפ תי ״ ארפד ״
10ב ק בו קי אפ טר שייב ״ בו גרט ״
סנד לי ם ״ג לי ״

* 10ב ק בו קי קרם ל חו ת ״ א דג׳י ר׳

* 10 זוגו ת

?׳ד 25משח קי ם לילדי ם.

פרטים וטפסי השתתפות בביתן התצוגה שלנו מס׳ 22
ביריד אד ומעונו

ו ־.וו ווו 1 0ה

בחזי

ו 7ווו > 1 1ב

ך מאמר שנכתב תחת שם־עט של
׳י י כתב העיתון בלונדון, חשף מחזר שיכור
בקפריסין את ה״כיסוי״ של טרי. הגורמים
הנוגעים בדבר בארה״ב לא ידעו במה
להאמין. ואחדים חששו לגרוע ביותר.
ככלות הכל, מדוע תנהל ישראל מישפט
חשאי (לדיברי לנגר :״המישפט החשאי
הראשון בפרשה מעין זו שרזליתי מזה 11
שנותי בבית־המישפט״) ,אם אינה סבורה
שטרי פלינר ביצעה פשע מחריד נגד
ביטחון המדינה? ומדוע עונש מאסר כה
נוקשה, בן חמש שנים?
במישפט בדלתיים פתוחות זכו סוף־סוף
בתשובה שאלות רבות שהעסיקו את דעת-
הקהל. פלינר הואשמה בשלושה סעיפים :
מסירת מידע לאוייב, קשירת־קשר למסירת
מידע לאוייב וביצוע שירותים עבור אירגון
בלתי־חוקי. על-פי הודאותיה של טרי,
ב־ ,1976 שעה ששהתה בקפריסין, הסכימה
לצלם את המלון שבו תתאכסן בישראל
במהלך סיורה בה, ולמסור את הצילומים
לידידיה מאנשי פת״ח שהתגוררו באי.
אלה קיבלו לבסוף את התצלומים, ופסלו
אותם כחסרי-ערך.
כאשר ביקרה בקפריסין שוב, ב־,1977
הסכימה פלינר לבצע צילומים גם בביקורה
הבא בישראל — הפעם, בקיבוצים ולאורך
חוף־הים. היא נתפסה קודם שהספיקה
להוציא זאת אל הפועל. להוציא את הצהרתה
של טרי בהוראותיה, בכל הנוגע
ל״עשיית טובה לידידים״ ,כוונותיה בביצוע
צילומים אלה עדיין אינן ידועות בציבור,
מאחר שאין לה אפשרות להגיע אל כלי-
התיקשורת ולהסבירן. שתי בקשות ריש-
מיות שהוגשו על-ידי כותבת שורות אלה,
לבקר אצל טרי בכילאה, נידחו.
ואולם, לציבור !נודע כי לפני מיושפטר,
של טרי התנהלה ״ישיבת מיקוח״ עם
פרקליטתה, ובה הוסכם למחוק את ההאש מות
הנוגעות לפגיעה בביטחון המדינה.
אך השופטים בכל־זאת ניהלו מישפט
חשאי — דבר הנראה מיותר אחרי הסדר
שכזה. בהחלטת בית־המישפט המחוזי קבעו
השופטים, מאוחר וותר, כי טרי פלי־נר
לא היתד. חברה באירגון־מחבלים 1הם
קיבלו את הפעת־החרטה שלה והעריכוה
כאדם בעל !אופי טוב, שאין להניח כי
ישוב ליטול הלק בפעילויות ׳מסוג זה בעתיד.
אך למרות ההערות החיוביות החליט
בית־המישפט, בהרכב של שלושה שופטים,
לפסוק לה מאסר בן חמש שנים, ובטענה
כי זהו העונש המינימלי שיש להטיל על
האשמות מסוג זה.
בעירעור .׳שהוגש שלושה חודשים ל־אחר-מכן,
טענה עורמז־הדין לנגר, כי
על בית־המישפט ליישם את החוק הישראלי
׳מתוך מחשבה ומתונות, ולהתחשב
בנסיבות המיוחדות של מיקרה זה. פירושו
של דבר: מאחר שבית־המישפט התחשב
בהבעודהחרטה שלה, ומאחר שהעדויות
שהגיעו: מארציוודהברית חיזקו את דמותה
כנערה נאיווית, על השופטים להפחית
מעונשה.
התובעת שרה סירוטה, התובעת ב־מישפט,
לא הסכימה עם טיעון זה, וטענה
שטרי פל״נר אינטליגנטית מכדי להניח ש הסכימה
לבצע פעולות אלה מבלי לשקול
אותן היטב מראש. וכן, הוסיפה סירוטה,
התמזל לה מזלה ׳שיצאה בעונש מינימלי.

.הירח
עדיין ב מ קו מו
^ עירעור כמישפטה של טרי פלי!
1נר נידחה, ב־ 19 באפריל. פסק־הדין
של בית־המישפט־העליון קבע, בין השאר :
״לא שמענו מפילינר, או מכל מקור יאחד...
כי העותרת עשתה מה שעשתה מתוך יאה בה
(לגבר מן העדויות שנשמעו ומתרי־

סרי מיכתבי־ההמלצח שנאספו בתיק, אישר
שיבחו את אופיה ...מצטיירת ׳אישיותה של
העותרת כאשד, צעירה אינטליגנטית ו־כישרונית.
מאשת כזו יש לבית־המישפט
הזכות לצפות לתקן התנהגות גבוה יותר...
רק העונש שילו ׳ניתן לצפות על פעולות
מסוג זה גרמו ילה שתשקול את הסכנה
הכרוכה בפעולות שכאלה ...החלטת בית־המיישפט
מבטאת גם את החשיבות שהוא
מייחס למעשיו ישל כל מי ׳שמסייע ביודעין
לפושעים ולמחבלים.״
פאן, בארצות־היברית, במקום שבו אין
זיכרון קיולקטיווי של השואה ושבו הניסיון
בפעולות־חבלה באלה שבהן מדובר
זעום ביותר, קיימת השתתפות רחבה בגורלה
ישל טרי פלינר. דמותה כסטודנטית
וחלקי־ההודאות שלה שהתפרסמו, גורמים
שרבים מאלה שעקבו אחר הפרשה יסיקו
כי פישעה היה, יותר מכל דבר אחר, עניין
של שיפוט ׳לקוי בלבד — וכי, כפי ׳שמבקשת
עורכת־יהדין שלה, יגרשו ׳אותה ממדינת
ישראל.
זרם המיכתבים האדיר ששלחה הוועדה
להגנה על טדי פלינר לקונגרס, בחודש
אפריל, השת׳,ז. אנשי הקבוצה׳ ׳בשיתוף
עם מסע־תמינה נמרץ מטעם הוריה של
טרי, עוררו !שמונה ח׳ברי-קונגרם להקים

טרי פלינר כבית
פרטיות, בדידות, חלב ושנזי־הלילוז
גוף שיפעל למען האסירה .׳אחת הדרכים
שבהן בחרו היא לכתוב מיכתב־תמיכה
בבקישת־החנינה שהגישה עורכת־הדיו ל׳נגר
לנשיא ׳מדינת ישראל.
הוריה של טרי ביקרו אצלה בכלא ביש ראל,
והם מדווחים כי היא עדיין אינה
מבינה מדוע זכו מעשיה ביחס נוקשה
שכזה. היא פגועה ומבולבלת בכל הקשור
במישפט, אך מחזיקה מעמד בתנאי הכלא.
במיכתב ששלחה באחרונה אל קאתרין
אדוארדם כתבה טרי :״בכל הנוגע לאסתטיקה,
חסרים לי פרטיות, בדידות, חלב
ושמי-הלילה, לפי סדר זה. האם הירח
עדיין במקומו?״
אדוארדם שלחה מייד מיברק לשגרירות
האמריקאית בישראל, ובו כתבה :״אנא,
אימרו לטרי כי הירח עדיין במקומו, וכי
עדיין יזרח בשובה הביתה.״

במדינה

(המשך מעמוד )35
רה. שאלתי אם הם רוצים כסף. אמרו שלא

מעוניינים בכסף. השיחה הסתיימה בכך
שהם אמרו שיעיינו בדבר ויודיעו לי.
עצם זה שאומרים, נעיין׳ מראה שהעניין
לא אבוד. כל עוד הוא יושב במעצר
שמאריכים אותו מדי פעם בשלושה חדשים
יש סיכוי סביר שהוא יצא לחופשי
ללא מישפט. הם לא מענים אותו. הוא
מקבל ככל אסיר אחר שלוש ארוחות
ביום ומותר לו לטייל בכוורת של חצר
הכלא.
״בהתחלה חשבתי שישחררו אותו עוד
בתקופת שהותי במוסקבה. אחר־כך אמרו
לי, תבוא בעוד שבועיים׳ .אמרתי להם שאני
נוסע לישראל. אבל אני.חוזר למוסקבה.
שצ׳ראנסקי ישוחרר. במאה אחוז. עיתונאית הוא לא יועמד למישפט והוא לא ישוחרר
מי אמרה
גם במיסגרת של איזו עיסקת־חליפין של
מרגלים.״ י מלבד על שצ׳ראנסקי יש ליוסף גבעון תנית, שהיא אם לחמישה ילדים, באי-
אלף ואחד סיפורים מרתקים על מוסקבה. רצון רב.
כמו, למשל, על שיטות הזנות בבירה ה|
״שירותי-הביטחון
מחכים לה מאחרי
סובייטית .״איך מכירים זונה במוסקבה? הפינה,״ התלוצץ אחד העיתונאים הישהן
יושבות בבתי-קפה, רגל על רגל, כש ראליים, שהשתתף במסיבת־השיחרור, ש על
סוליית הנעל רשום מיספר 5 ,או .10 ן ערכה מישפחת אל־טאוויל בביתה לידידיה
אלה הם המחירים: חמישה רובל או ולתומכיה — ישראלים, פלסטינים ואורחים
מכמה ארצות — לפני ארבעה שבועות.
עשרה.״ ן סופרת שברירית. אחת האורחות
כשהוא מתבקש להציג מיסמכים שיאשרו

^ את דבריו, שולף יוסקה תמונה ישנה, מ באותה מסיבה היתה צעירה שחרחורת
לפני חמש או עשר שנים, בה הוא נראה יפת־תואר מצרפת. מרים אניסימוב היא

ליד צעירה רוסיה .״זאת בתו של ברז׳נייב,״ סופרת צעירה, שהתחילה את דרכה כזמרת.
הוא מספר ,״גלינה ליאונידנה ברז׳נייב. היא יהודיה בעלת־הכרה, בתו של סופר
פגשתי אותה באחת המסיבות שהוזמנתי אידישי, שנולדה במחנדדפליטים בשווייץ
אליהן בקרמלין.״ למרות שהוא מחזיק גם במילחמת־העולם השניה.
לאחרונה באה אניסימוב העדינה והשבבדרכון
שווייצי הוא טוען שהוא מגיע
למוסקבה בדרכון הישראלי שלו .״מכירים רירית ארצה, כדי להביא כמה אלפי חתיאותי
כבר שם. אם אנסה להכנס בדרכון מות של הפלג הצרפתי של התנועה ״שלום
אחר יאסרו אותי.״ אשרה סובייטית אין לו עכשיו״ ,וכדי להכין פרוייקט סיפרותי,
בדרכון .״זה מפני שהאשרות הרוסיות יהודי־ערבי, מטעם הד״ר נחום גולדמן.
אינן ניתנות בחותמת, אלא בצורת קופונים במסיבה, שבה נכח גם גולדמן עצמו,
המחולקים לשלושה, שאל שניים מהם מצו הכירה לראשונה את רמונדה. היא לא
רפת תמונה. בכל ביקור שלי אני מקבל העלתה על דעתה כי היא עתידה למלא
לכניסות ויציאות תפקיד במילחמה בין רמונדה ושירותי-
מספרקופונים כאלה,

הביטחון.
בלתי מוגבלות למשך שישה חודשים.״
חבש וג׳בריל. השבוע נורתה יריד.
אם את אנאטולי שצ׳ראנסקי לא הביא

מכיוון אחר.
^ עמו יוסקהג׳י הפעם, הוא הביא, לדבריו,
בעיתון מעריב הופיעה כתבה קצרה של
משהו אחר. את גרושתו של המנצח רודולף ך ברשאי .״הוא חיכה לה בציריך ושם עלינו אורי דן. במדורו צופן טען דן כי בשיחה
יחד למטוס והגענו לישראל. ברשאי אפילו שנערכה בין רמונדה ואניסימוב גילתה נ קנה בציריך פרחים מפני שבשבועות עמד העיתונאית הערביה, ילידת עכו, את ליבה
לנצח על קונצרט בקיבוץ רביבים, בנו לסופרת הפאריסית. בין השאר אמרה לה,
כחות גולדה מאיר והוא לא היה בטוח אם לדבריו, כי ״השגרירים שלי הם ג׳ורג׳ י יצליח להשיג בחג פרחים בשבילה בארץ. חבש ואחמד ג׳בריל ...הסיפורים שלכם
^ מובן שגם אני הייתי בקונצרט. הייתי על אושוויץ אינם מעניינים אותי ...תחילה
נקים מדינה פלסטינית, ובסוף תסעו כולכם
^ אורח־כבוד שם.״
לאוגנדה עיתונות מעריב פירסם את הסיפור בהבלטה
מירבית, כהוכחה ניצחת לכך שגם הפלסר
מ עדזז עלהכ111 דז
טינים המתונים־כביכול אינם אלא שונאי-
ישראל מושבעים.
״שירותי־־הביטחון מחכים
״התיאורים רדפו אותי כאשר
?ה מעטר רכיכה,״ קראה רמונדה את הכתבה, נדהמה העמה.
היא הטילה על עורך־הדיו אמנון זיכרוני,
ואורי דן פירכם שגם הוא נכח באותה מסיבה לרגל שיח־כתבה
סגסציוגית רורה, להגיש תביעה על הוצאת־דיבה נגד 1 מעריב ואורי דן. באותה שעה פירסמה,
רמו־נדה אל־טאוויל, העיתונאית הלוחמת בעיתונות הפלסטינית במיזרח־ירושלים,
הכחשה נמרצת לסיפור כולו.
מרמאללה, נמצאת על הכוונת.
כתבה רמונדה, במיכתב למעריב:
אחרי חודש של מעצר מינהלי, בלא
״המאמר מכיל כזבים וציטוטים־כביכול
אישום ובלא הסבר, שוחררה האשה הפעל
אל־־טאוויל

למי?..
מפי. הדברים כוזבים בעליל, ולא אמרתי
את הדברים אשר הושמו בפי.
״עמדתי העקרונית היא, שיש מקום לשתי
מדינות, אחת ליד השניה, אשר תחיינה
בשלום זו עם זו: מדינת ישראל בצד מדינה
פלסטינית.
״בילדותי (בישראל) למדתי על מעשי-
הזוועה של הנאצים באושוויץ, ונחרדתי
ממעשים אלה. חברותי היהודיות לספסל-
הלימודים, ניצולות השואה, סיפרו לי על
מעשי־הזוועד. באירופה, ותיאורים אלד.
רדפו אחרי במשך תקופה ארוכה. מובן
שאני מגנה מעשי טירוף ורצח־עם אלה.
נתתי ביטוי לעמדתי הד,קרונית בספרי,
העומד לצאת לאור בע קרית ובשפות
אחרות, והבעתי בספר זד. תיקווה לחיים
משותפים ויחסי־שלום בין שני העמים.
״צר לי על שמר דן, כותב המאמר,
העליל עלי כזבים ושם בפי דברים חסרי
כל יסוד ובסיס.״
״היא סיפרה לי״ .דן עצמו הכחיש
את ההכחשה. סיפר הוא :״אניסימוב באה
אלי מזועזעת, וסיפרה לי שכך אמרה לה
רמונדה.״
מדוע לא טילפן לרמונדה ושאל לגיד־סתה?
דן :״לא היתד, לי סיבה שלא
להאמין למרים אניסימוב.״

ישרא לי ם בוזו־ל
פ רי צ ת תמצור־גידה
אלמגור וגערה
ערביה גפגשו, כגיו״יורק
— על הבד
פסטיבל מיוחד במינו נערך באחרונה
ב״גריניץ׳ וילג״׳ שבנידיורק. קבוצה של
אגשי־רוח !ועיתונאים יהודים וערבים גם-
יחד, וובראשם סוציולוגיות בשם פיי גינז־בורג
ובמאי ישראלי בשם אילן זיו, אירגנו
אירוע ׳שכונה !בפיהם ״פסטיבל הקולנוע
המזרח־תיכיוגי״ .אומנם ירושלים או קאהיר
היו מקומות הולמים וותר פסטיבל מסוג
זה, אבל אף באחד משני המקומות הללו
עדיין אין נכונות מספקת, בשעה זו, להציג
סרטים העלולים להטיל דופי במישטרים
הרישמיים השולטים שם.
הפסטיבל, שכלל שלושים סרטים, נפתח
במצור, הסרט הישראלי שבויים על־ידי

האיטלקי ג׳ייליברטו טופאינו, עם גילח אל-
מגור, יהורם גאון ודן בן־אמיוץ, ובסרט
איראני בשם האדימה הנעולה, על התמוטטותה
הנפשית של בת איראן על רקע
המסורת המוסלמית שם.
בין הסרטים האחרים שהוצגו במיסגרת
זו: מסע האלונקות של יהודה (.״ג׳אד״)
נאמן, סירטה של הבמאית המצרית לילה
אבו־סיף אני רוצה את חירותי*.
ישראל וכודייתי. הפסטיבל, שנועד
לשמש מקום־מיפגש בין תרבויות־קולנוע
של שני הצדדים המעורבים בסיכסוך במרחב׳
וליצור דיאלוג ביניהם, התרכז
בעיקר באותם הסרטים הנחשבים לא-
מיסחריים ׳חוכים במעט מאד גיבוי ר״שמי
בארצות מוצאם .״הופתענו למשוא כל־כך
הרבה סרטים מעניינים שנעשים באיזור
זה ישל העולם,״ טענו שני מנהלי הפסטיזבל,
שחששו בשלביו הראשונים של המיבצע
כי התקשו למלא את התוכנית שלהם בתוכן.
חישובה לא פחות: מהצגת הסרטים, היתד,
נוכחותם של כמד, ימן הבמאים. כמו למשל
ייגאל נידם, ישראלי יליד מארז׳קו, יחבר
קיבוץ, עובד אולפני גבע לשעבר החי מזה
כשמונה שנים בז׳נבה, או של חאליד סידיק,
כווייתי המגדיר את עצמו בחיוך כ״הבמאי
היחידי במיפרץ הפרסי״.
נוכחותו של ׳נידם החלה בולטת בעולם
הקולנוע לפני בשנה, כאשר החל מציג
בפסטיבלים שיונים בהצלחה ניכרת סרט
תיעודי בן שעתיים בשם אנו יהודים ערב״׳
0בישראל. באותה הזדמנות הסביר
נידם שסירטו מנסה לתקוף את הבעייה
של. יהודים ממוצא ספרדי בשני מישורים
שונים. המישור הראשון הוא זה
של החיים בתוך ישראל, בהם נרמסה
המסורת של היהדות הספרדית ושל יוציאי
ארצות המיזרח על־״די מימסד אשכנזי
שהכתיב את ׳ערכי התרבות והמסורת שלו,
כערכים עליונים. ובמישור היחסים עם
ארצות־ערב, דווקא הם אלה היכולים
להתמודד עם הערבים ליד שולחן הדיונים.
יהודים אלה אינם מרגישים כנטע
זר בתוך אגן הים התיכון, הם
׳מכירים וקרובים למנטאליות של בני־שיחם
ויש ביניהם שפד, משותפת. אבל, הוסיף
באותה הזדמנות׳ אין זאת אומרת שהמדובר
בפשרנות שאינה קיימת אצל האשכנזים.
להיפך. לדבריו, יהודים אלה שחיו כבר
במחיצת עמי ערב, יודעים שדו־קיום בש לום
ייתכן רק על ידי הפרדה גמורה בין
ישראלים וערבים. את מדורי החיים יחד
באותה המיסגרת הם טעמו כבר בעבר.
תנאי הכרחי. בניו־יורק הדגיש יגאל
נידם שוב את חשיבות המורשת שיל תרבות
יהדות המחרה, ואת הצורך להיפטר מן
החשש המתמיד, שאימוץ מורשת זו עלול
לפגום בקידמד, הטכנולוגית .״התנאי ההכרחי
לשלום הוא שישראל תכיר בעובדה
שהיא ארץ מיזרח־תיכונית,״ אמר.
העימות ישראל־ערב אינו בא לידי ביטוי
מפורש ׳בסרט זה, כפי שאינו מהווה מוקד
בסירטו של חאליד סידיק נישואי זיאן.
סידיק, שזכה בעבר בפרס בפסטיבל ונציה
על סיירטיו הראשון, הפנינה, מעדיף, לד־בדיו,
לעמוד מן הצד ולהתבונן באנשים
החיים בצל העימות הזה. אבל מן ההתבוננות
באנשים אלה, מסתבר שיש הרבה
מן המשותף בשני צידי המיותדם, בעיות
משותפות ופחדים משותפים שאינם מוג-
בלים בגבולות פוליטיים.
* שהוזכר בדיווח העולם הזה על פסטיבל
קאן.1977 ,

רו טקת מיד קרוב אליך
רזבוזר סריגי טריקו לגברים ולנ שים-
חולצות,לבנים.פיג׳כזות.גרביים וש 0ל 1ת ארוכות.

קולנוע
סרטים
״אופרת ססן״
נוסח ברגמן

״...ישמ שהו

בדאררורנט

בוגרט
שהקיאו איוו יבול
לעמוד בפניו..ז
יש בו קורטוב
של עדינות
משרב בשקגן של
חיספום וניחוח
גברי מעורר.
־כ 2ז ^ פוםם

אפטר ש״ב,
או דה טואלט,
דאודורנט וסבון,

להשיג בפרפומריות
המובחרות

״זה משהו שביו ׳מארי הארטמך (סידרו.
׳אמריקאית ׳פופולרית) לבין א׳ינגימר ברגמן.״
כך מגדירה הגיבורה שי סרט חדש בשם
אשה לא־נשואה את פגישותיה השבועיות
עם ׳חברותיה. ובמאי הסרט, פוי מאזורסקי,
מוכן יקבי את ההגדרה הזאת כהוימת את
הסרט מיז. זהו סרט עי המעמד הבינוני
באמריקה ,״והמעמד הזה נמצא עי הגבוי
הדק שבין אופרת־הסכון הטלוויזיונית יכין
אינגמר ברגמן. הוא מתוסכל, מבולבל,
במצב כמעט־טראגי,״ אומר הבמאי.׳למרות !רצינותו ישי הנושא, הוא מתואר
בהומור, ברגישות ובהרבה מאד יאהבה
לדמויות. בעידן ישבו יוצא־הדופן, המיתר
והייחודי ׳שולטים באופן בלעדי נמעט
בקולנוע, הצליח מאזורסקי בסידרה של
סרטים כמו אני אוהב את אשתי או בוב
וקארול, טד ואליס להיות חריג, דווקא
משום שאינו ׳עוסק בחריגים, אלא !באנשים
•הפשוטים ׳והרגילים ביותר .״זה המחר
ביותר,״ הוא אומר .״הקהל ׳מוכן לצפות
בגיבורים אגטי־סוציאליים. המדע־הבידיוני
שבאופנה אינו עוסק למעשה בשום מעמד
סוציאלי, ואשד לסרטי הרדיפה !והאיומה,
הם מעבר למעמד סוציאלי ...סרטים מעטים
מאד נעשים מתוך התחשבות בעובדה
שהצופה הממוצע שייך למעמד הבינוני,
׳שהוא משכיל יותר מבעבר, ושאין שיום
סיבה להעליב ואת האינטליגנציה שלו. מה
שיססש אותי. אקשית, ברומן שלי עם אנגי

מאוחר יותר מסתבר שהכוונה גם למיטה.
התוצאה: הוא ׳נוטש את זוגתו החוקית
לטובת צעירה יותר.
עיקרו ישל הסרט הוא תיאור מאבקה
של ׳אריקה, האשד. שהפכה לפתע ״לא-
׳נשואה״ ,לשמור יעל שיווי־מיישקלה הנפשי
ביחסיה עם בתה המתבגרת, עם החברות
והחברים שהיא פוגשת מדי יום, עם
העבודה, ועם הגבירים שבאים להציע עצמם
למשיויחררת הטרייה. אריקה היא אשה
׳באמצע ישנות השלושים שלה׳ ״אב־טיפוס

דיל קלייכורג
ההבטחה קויימה

מייקל מרפי
בעל בגיל־המעבר

״ישמ שהו
ב שם בוגדט
שנשים איוו יכולות לעמוד בפניו!..

אריקה (דיל קלייבוחט מחפשת זהות
לשכב עם צעירים או לאמץ אותם?

איע1ר1׳את־ברסזמאיס גע״ן ו

היתד. העובדה שאתה רואה בו אנשים
שמתנהגים כמו אנשים ומדברים כמו ש אנחנו
מדברים.״
מצב שד מיטבי .׳ואכן, זה מה שקורה׳
בסרטיו של טאזורסקי .׳מזה שנים הוא
מעלה עיל הבד את המשברים הפוקדים
את המישפחה האמריקאית הממוצעת, את
שינוי מערבת היחסים בין הגברים ׳והנשים
בר. ואת השפעת המודרניזציה ישל החיים
והנוף (ישני סרטי־המשפחה הקודמים של
מאזורסקי התרחשו ׳בקליפורניה) עד היח סים
שבין סני־הזוג.
הפעם הוא ישב לג״ו־יורק, העיד האהובה
עליו, ביד. ונולד ובה החל את דרכו כשחקן
ותיאטרון ׳וקולנוע (הוא הופיע בסירטיו
העלילתי הראשון של סטאנלי קובריק),
כדי להציג את המישפחה במצב ישל משבר.
אם באני אוהב את אשתי השליטו ׳בוני-
הזוג, ,ביצורה פארודית, בחיבוק סופר-
רומנטי, לצלילי טויסטאן ואיזולדה בכיכר
סן־מארקו !בוונציה, הפעם !מתפרקת הה־יכילה.
הגיבורה ׳מגלה אחרי הדקות הרא׳שו-
נדת שנישואיה המאושריס-לכאיורה ,׳שהיו
סמל לאידיאל הבורגני, אינם אלא כלי
שיסור. הבעל ,׳שיעובד יאת משברי גיל-
המעבר, כדברי מאזורסקי, מכריז בפני
אשתו!שאינו יכול יעוד לסבול את הישיגרה.
תחילה היא הושבת שהוא מתכוון לעבודה,

הבורגנית המאושרת *,משום שאינה מכוערת,
אינה נווירוטית ואינה ענייה,״ כדברי
מאזורסקי, המגלה רק ברגע המשבר בי
חיה כל חייה כפונקציה של הבעל וביצילו.
תיעוד כפית. מאזיורסקי, הנשוי מזה
; 25 שנה לאותה האשד• .דנח׳לויב כאיש־מישסחיד.
מסור מאין כמוהו, שאב את
ההשראה לסרט מן הפגישות עם ידידות
של אשתו. שם הסרט צץ ובמוחו אחרי
שאחת מהן ,׳שעברה לגור בקליפורניה *ץ
בעיקבות גירושיה, התבקשה על-ידי הסוכן
שהשכיר לה בית להוסיף ליד שמה יאת
הציון ״לא ׳נשואה״ .מתוך סיפוריהן שיל
;נשים אחדות, המתוודות בפני אשתו על
בעיותיהן האישיות, תחילה בהומור ואחר-
כך מבעד לדמעות, הוא הרכיב את השלד
העלילתי של סירטיו. ומשחקה יבידז־ שלד
זה, הקליט את ידידות המישפחה ׳במשך 1
שעות ארוכות, ושאב ׳מהן מידע על עצמן,
יניסה כל יטה שנראה בעיניו. קיצוני מכדי
!שיהיה אמין, והותיר בסרט עצמו את כל
האירועים ׳שהותירו יבו רושם ייצוגי. אפילו
הפסיכיאטרית בסרט היא פסיכיאטרית
אמיתית. ישימה פנליוסה ררסיאנוף, הקא מתנשאת
לגובה ישל שחקדכדורסל ונושאת
את 58׳שנותיה יבחן ובגאון בלתי-רגילים.
התוצאה היא! ,אולי, סרטו השלם ביותר ^
של מאזיורסקי, סרט שכבש את פסטיבל י
הסרטים ׳בקיאו לא ירק במעלותיו הקולנועיות
אלא במיוחד בכישרונו ישלו ליצור
דמויות אמיתיות, אנושיות וחייכניות, ועם
זאת לא להשתמט ימן הבעיות הנפשיות,
התיסכולים והמכשולים הניצבים בפני דמויות
אלה. זהו סרט •שהיה יכול בקלות
להיות קומדיה בנאלית, או סוחט־דמעות .
מיקצועי, אבל הוא משכיל לצעוד על
הגבול יהדק בין השניים י ולמצוא תמיד
את הטון הנכון.
אריקה מתחילה כאישה מאושרת, ממ;
שיכה
!במשבר נפשי שמוצא הדים עמומים
בפגקשות שלה עם ידידותיה (אחת מהין
יוצאת עם בחור בין ,18׳והאחידות טוענות
שאינה יכולה להחליט אם לשביב עטו אז
לאמץ אותו) ,עוברת את כל תהליכי השד-
כנות המקובלים לעידוד נשים נטושות ,

אריקה (ג׳יל קלייכורג) וסול (אלן בייטס)
אהבה מסוג חדש עם צייר מן הדור הישן
העולם הזה 2129

(באתת הסצנות !היא סוטרת על פני מחזר
תוקפני): ,מתנסה בהרסתקת-אהבים עם סוס־ההרבעה
התורן •סל החברה יסבה היא
מסתובבת, מוצאת סוג הדש ושל אהבה
׳במחיצת צייר יהודי-בדייטי (אותו מגלם
< אלן ;בייטס) !ומסיימת כאישה סופשיה. לא
משוחררת, מן הסוג השורף חזיות, אלא
חופשייה, מן מסוג השומר ׳לעצמו את הזכות
להחליט מה והיה ׳עתידו.
קיום ההבטחה. ואם הסרט הוא
הצלחה — גם מבחינה מיסחרי׳ת — הרי
חלק מהצלחה זו יש לזקוף גם לזכותה
של שתקנות ישכיל הזמן נמצאת על סף
ההצלחה, אבל ירק עכשיו עברה איותו. שמה
ג׳יל קלייבורג, ומאזורסקי חשיב עליה כבר
׳בשיני סרטים קודמים. הוא עדך עיסה
צילומי ניסיון גם לאני אוהב את אשתי
וגם להתחנה הבאה .,גריניץ׳ דילג /אבל
בכל פעם בחר באחרת. דיל, מצידה,
הצליחה ללכוד כמה תפקידים שנראו
•סמנים, עקרונית, כמו זה ישל קארויל
לומבארד בגייבל ולומבארד או של המרגלת
בעל־כ־רחה בקו הכסף, יאבל אף אחד
משני התפקידים הללו לא הוציא אותה
מחוג המבטיחות.
הפעם, היא מקיימת, בהדרכתו שיל מא־זורסקי
היא ממשיכה להשתמש בעוקצנות
הטיבעית ישלה, אבל יחד עם זאת ׳חושפת
את עצמה (ולא רק גופנית) בפני המצלמה,

מרשה ילה ׳ללכוד: אותה ׳במצבים המביכים
׳והרגישים ׳ביותר ,׳ואינה פוחדת להיראות
כאמה של נערה בת ,15 או להתנהג
^ בהתאם.
לכאורה, זהו סרט מאד אמריקאי. העיר
נידיורק מהווה חילק חשוב מאד באווירה,
והבעיות כאילו ׳נתפרו עבור האנשים
החיים בה. אבל במבט שגי, אפשר למצוא
את ההקבלות למצבים המתוארים בסרט
בכל חיברה ׳מערבית, כולל החברה היש־ריאלית.
דווקא העובדה שהסיפור מעוגן
כל־כך במציאות, ישכל הגיבורים עובדים
לפרנסתם דשבעיות הכסף, המגורים איו

ת רו ע ת
פריסת איש השיש החלה לפני שנתיים
לערך. כתב ישל ביטאון־הבימד וראייטי
הוזמן לפויליין פדי לראיות סידרה של סרטים
מקומיים חדשים. בין השאר הראו לו
בגאווה סרט חדש •סל בטאי־היוקרה הפולני
אנדריי ואידה (פניניס-יואפר) בשם איש
השיש.
הכתיב הנלהב שילח ביקורת למערכת
העיתון, י1ם ה ציין ׳במפורש שזהו אחד
הסרטים האמיצים ׳והחשובים ׳ביותר שנעשו
בימיזרה־איידופה מאז מיילחימת־העולם השנייה.
עוד קודם שיבשה הדיו על הגיליון,
הסתבר ישיגם הרשויות ׳בפולין ספורות
כמוהו ,׳ומשום כך הודיעו !בציורה יחד־
;משמעותית כי הסרט נאסר לייצוא, לא
רק למערב אלא גם ׳לארציות מיזרח־אירופה.
:מאותו רגע הפך סיירטו של ׳ואידה מטירה
לוויכוחים ציבוריים !בינלאומיים רבים. כל
פסטיבל שאף להציג אותו: ,ופני כולם
הושיבו ריקם. העיתונאים הפולנים שביקרו
במעריב חודו, בלחש, שיזהו סדט־חובה למי
שרוצה להבין את המתרחש בגן־העדן
ססוצייאליסטי ושל ארצם, אבל ׳נדמה היה
כאילו העניין אבוד: וחוץ מאותם יחידי
סגולה שביקרו ׳בווארשה, נבצר מחובבי
הקולנוע לעמוד על טיבו של ואידה החדש.
טעות מכוונת. עד שבא פסטיבל
הסרטים האחרון בקאן וגרם הלם לא־ינעים
לכמה ממקשיחי הקו מן המיזרח. עוד
בתחילת הפסטיבל התבשרו הנוכחים כיי
צפוי להם סרט-יהפתעה וום לפני הנעילה,
אבל, אי׳ש לא נקב יבשמו של הסרט. בבוקר
יום הצגתו התנהלו עדיין ׳ויכוחים !ונשמעו
ניחושים שוגים. עד ׳שיעלה מנהל הפסטיבל
ג׳יל ז׳אקוב על הבמה והודיע כי מדובר
באיש השיש.
אם כי עדיין לא ברור בדיוק כיצד
׳התגנב הסרט בכל־זאת למעריב, הגיריסה
הרושימית היא זו: הפולנים, הזקוקים למטבע
זר, התפתו להציעה קוסמת של מפיץ־סרטים
צירפתי ,׳והסכימו למסור את הסרט להפצה
אחרי תום הפסטיבל בקאן. המפיץ: ,מבלי
לספר לפולנים דביר, הבטיח להנהלת הפסטיבל
שישיג עבורה את הסריט: ובדבזמן
ביקש !מן הסולנים להקדים במייספר ימים
את מסירת העותק לידו, בתרצו את הבקשה
בנימוקים שונים. הפולנים !מסרו לו יאת
העותק יום לפני סוף הפסטיבל חד, הגיע,

העולם הזה 2129

גברת לבנה
במעיל ש חו ר
לנוכלים באהבה (הוד, תל־אביב,
ארצות הברית) — שני
נופלים פורצים (בנפרד) בספות,
מרמים את העולם התחתון וגונבים מבנקים. איש אינו
חושד בהם ופשעיהם כמעט מושלמים, לולא בלש ערמומי
שעומד לצאת לגימלאות. עם פרישתו, שולף הבלש את
המידע ומכריח את הפורצים הנוצצים להקדיש חמש שנים
לטיפול בנוער במצוקה, ואם אין זה מוצא חן בעיניהם הוא
מוכן להמציא את ההוכחות המרשיעות לרשויות המוסמכות.
זהו אחד מאותם נושאים שהוליווד האמינה בהם מאז־ומתמיד.
יש בו הכל — בדיחות והפתעות, לובסוט ותודעה
סוציאלית, מתח ורומנטיקה.
הבדיחות מפוזרות בקצב של אחת לדקותיים, הדלילות
מוסתרת על־ידי שפע של עלילות״מישנה, הכוכבים הבאריז־מאתיים
אינם יכולים שלא לעורר את ההזדהות של הצופים.
וכמו באותם הימים, גם החסרונות נשארו בעינם. מאחר
שהאדונים קוסבי ופואטיה בל״כן סימפטים, אין איש מהרהר
עוד במעמדם המוסרי או במיבנה הנפשי שלהם. מאחר
שאין רצון להטריד יתר על המידה את שלוות הצופים,
הופכות בעיות חמורות — דוגמת תיסכולו של נוער-
השוליים שאינו מאמין בעתידו — לבדיחה שנפתרת בקלות
יחסית, אחרי כמה דימעות־תנין של המדריכה ועוד
כמה דימעות־תנין של החניכים. ההבדל היחידי המשמעותי
בין הימים הטובים ההם לזמן הזה, הוא שבעבר היתה
טבעת־הנישואין תנאי״חובה לחיי גבר ואשה תחת גג אחד
(ללא טבעת הם היו תמיד באים על עונשם בסוף הסרט)

הסביבה ־מוצגות בצודה ׳מוחשית כל־כך,
היא שמעניקה את האמינות לסרט. הוא
היה יכול בהחלט להתרחש ׳בתיל-איבייב —

הפה

פואטייה וקוסבי: פורצים נוצצים
ואילו היום — הגבורה היא להוכיח עד כמה מיותרת ה*י!)-
טבעת.

שיתעקש לבדוק בציציות הסרט, יוכל אולי לומר
שזוהי דרשה צבועה של אחד שיש לו, באוזני אחרים שאין
להם, דרשה שמטרתה להרגיע את המתמרדים כדי שלא
ישנו את סדר העניינים הנוח והתקין בעולם. מי שמתמצא
בתעשיית הקולנוע יבחין עד מהרה שהמצב אינו מסובך
כל-כך: זהו פשוט מוצר־צריכה חד-פעמי, לאכילה בו״במקום
וללא בדיקות של הרכב המזון.

בתוספת אחת. במקרה זד. היה צריך להוסיף
סצנה !ברבנדית. אלא שלשם כך יש ציורך
בהומור שיחור עוד יותר מזה של מאזוירסקי.

שנסתם

ערכיה הצנזורה הפולנית ניתוח והוציאה
עישר דקות ימן הסריט. כדי שלא ירגישו
בכך, המציאו את ״הטעות המצערת״ שהסיחה
את הידעת ממייבצע המספריים.
סרקאזם ברוטאלי. אבל גם ממה
שנותר, שנמשך יותר מישיעתיים וחצי, קל
להבין מדוע ׳נבהלו הצנזורים הפולנים עד־כדי־כך.
הסרט — המספר על בוגרת בית־ספיר
לקולנוע שמתעקשת לעשות כעבודת־גמר
סרט תיעודי יעל אדם שהיה פעם
גיבור העם, סטאחאנוביסט ודוגמא להמונים,
ואשיר ׳נעלם לפתע מן האופק —
משיחזיר למעשה את תולדות פולין !מאז
מולחימת־העולם השנייה ועושה זאת !בסרקאזם
ברוטלי! ,שאינו פוסח על איש. יש
בסרט במאי־סרטים שמכר את מצפונו
תמורת הצלחה, ויש פו מזיכירחמיפלגה
מושחת המסתיר את צביעותו מאחרי מסך
שיל חשיבות עצמית ומילים מפוצצות. יש
בו מפיק פחדן שאינו מעז להתמודד עם
נושאים הדורשים יאומץ ציפורי, ראשה
המכוער של המישטרה. החשאית מבצבץ
בו שוב ושוב, אשליית השגשוג הכלכלי
מיוצגת בו !כבלון נפוח, יוד,צמרת הפולנית
מצטיירת כעדה ושל מוגי־לב הדואגים
•לישבניהם עד שהם מוכנים למכור את
ראשיהם בתמורה.
!ואם ״ש בסרט חיסרון בולט, הרי זה.
עצם העובדה שאינו מותיר דבר לדימיונו
של הצופה. עד־סדי־כך חריפות הקביעות
שעל הבד.
מציגים הדישימיים של התעשייה הסול-
נית משכו ידיהם מיכל קשר ׳שהוא עם
הצגת הסרט, ומובן שישיום מידע לא הומצא
דרך מי׳יסרדו של המפיץ, יעוד !באותו היום אודותיו, לא ותמונות ולא רשימת שחקנים
לתא־המכוונות שיל האולם הגדול בפסטיבל. או צוות טכני. הסבוכה ששידרה במחנה
הסרט הורכב ללא בדיקה מוקדמת על ארציות מיזריח־אירופה החלה פגה רק עתה,
מכונות־ד,הקרנה, וההצגה החלה. אחרי עשר משהחליטו בי ׳מוטב לחיות עם הצרה
הדקות הראשונות הסתבר שטעות במעבדה מאשר להתעלם ממנה .׳ומאחר שאף אחד
הפולנית גרמה !שקטע מסוסו שיל הסרט מן הסרטים האחרים של גוש זה לא הלהיב
הודבק דווקא בתחילתו. אחר-נך, כאושר במיוחד! ,מסתמנת באחרונה נטייה לומר:
הופיע הקטע ובמקומו הנכון, הוא עורר ״ואידה הציל את כבודנו, ועוד יותיר מזה,
בוז ושריקות בקהל, והביא בסוסו שיל הוא מוכיח שיש אצלנו דמוקרטיה. אחרת,
דבר להסבר והתנצלות מצד המכונאים איד היה יכול ׳לעשיות את הסרט?״ ואין
שהקרינו את הסרט. אחרי החצנה ,׳באורח הוכיחה־ טובה ׳מזו לכך שבמ״שיחקי הפוליבלתי־רישמי,
היו במה מן הפולנים מוכנים טיקה, אימץ הגוש המיזרחי לעצמו דווקא
לספר שלא היתד. זו טעות כילל. במיקום פיתגם אמריקאי :״׳אם אינך יכול להילחם
ישבו הופיע הקטע המאוחר, בתחילת הסרט, בהם — הצטרף אליהם״.
תדריך חוב הלר או ת
תליאביג — טיפגשים מן הסוג השלישי,
פחבידנם, ג׳וליה, הרומן שלי עם
אנני, לילה באופרה, יום מיוחד.
ירושלים — המסיבה של דון, קריאת
העורב, מיפגשים מן הסוג השלישי, רחוב
הסטר, זעקות ולחישות, פנים מול פנים.
היפה —־ מיפגשים מן הסוג השלישי,
ג׳וליה.

תל אביב
פרוכידנם (מוזיאון תל־אביב,
צרפת) — סרט מורכב, מסובך ׳ומעולה
ביותר ׳שיל הבמאי אילן רנה, על ליל הסיוטים
של סופר מזדקן שבז הוא רואה את
משפחתו בדמות מפלצות, ידום המחרת שבו
מוצגת המישפחד. כפי שהיא. מיישחיק נדיר
שיל ג׳ון גילגוד, דידק ביוגדד, דיוויד ׳ורנד,
אלן בורסטיין ואיליין סטריץ׳.
הרומן שלי עם אנני (סינמה
,2ארצות־הבוית) — השלם וד,׳מגובש
בסרט וודי אלן, על מיערסת-הייחיסים ושבין
משכיל יהודי מתוסכל, בן־גילו של וודי,
לבין בררנית אמריקאית ׳נבוכה, בת־גילד,
שיל דייאן קיטון. מצחיק עד דמעות ומעורר
הידד,זרים ׳נוגים. קיבל ארבעה פרסי
אוסקר — בצדק.

ירו שלים
רחוב הפטר (ארנון, ארצות־הברית)
— ושיחזור צנוע ורגיש לתקופה
של הגירת היהודים לאמריקה, בסוף המאה
הקודמת, ולמאבק בין המאמינים ביהדותם
ילבין החפצים באמריקאייותם. עם קארול
קיין וסיטיב קיטס.
זעקות ולחישות (בנייני
האומה, שוודיה) — מסע איל מיד ניסני
הנשמה של ׳שלוש אחיות שאחת מהן גוססת,
ושל המטפלת הדואגת ליה, לפי מיטיב מסורית
האיבחיון חסר־חפשרות שיל אינגימר ׳ברגמן.
מסרטיו השלמים ביותר.

חיפ ה
ג׳וליה (שביט, ארצות־יהברית)
— פרק מזיכרונותיה של הסופרת ליל יא ן
הלמן, המתרכז בידידות שבינה לבין בת-
עשירים שהפכה לוחמת מחתרת אינטי-
נאצית באוסטריה שלפני מילחמת־׳העולם
השנייה. משותק היטב על־ידי ג׳יין פונדה
ויואנסה רדגרייב.

חישבנו ריבו!
קטע מפרוטוקול המישפט של מי 1רחי נגד ..הארץ״

בשבוע השלישי של מישפט־הדיכה הגדול של בצלאל מיזרחי
נגד הארץ״ וכתבו, אבי ולנטין (״העולם הזה״ ,)2128 הופיעה על
הכמה אישיות מייוחדת־כמינה, שהפכה חיש־מהר פובב המישפט.
מיכה רוקנשטיין, המכונה ״פפה״ ,הוא עבריין בעל שש־עשרה
הרשעות קודמות, המרצה עתה עונש־מאסד של שש שנים בכלא,
כעוון ניסיון לפחוט מיליון לירות מבצלאל מיזרחי. הוא נתפס במארב
אחרי שבצלאל מיזרחי התלונן עליו במישטדה. שיהותיו של פפה
עם מיזרחי הוקלטו על־־ידי המישטרה כהסכמת מיזרחי. רוקנשטיין
הציג בהן את עצמו כקצין־מישטרה אלמוני, המוכן להעלים תיק נגד
מיזרחי ולמנוע את חטיפת כנו.
(חקירה ראשית של פרקליט הנתבעים,
שלמה ליכליך ) :
לי&ליד ! :נאשר אתה !׳תפסת, אתה
דיברה יעם השוטרים מיד התחלה, ואמרת

!השופטת ז דיברת אייתם? דיברת עם
השוטרים, אלה !תפסו ואותך?
פפה ז כסוד השופטת ,׳אני לא יכולתי
לדביר עם השוטרים, היות והצלעיות שלי
היו שבורות ׳מהכיתות שיל העיתים שקיבל־הי

השופטת ז יליא דיברת כלום?
פפה ז ואני לא זכור לי. .אם אמירתי
דם ר־מד״ ואני אגיד שאמרתי. יאם ליא יאמר-
יתי, אני ־אגיד ׳שלא אמרתי.
׳השופטת: ותגיד לי, על מי אתה
כועס היום?
פפה ז על מי ׳אני כועס?
השופטת: יכן.
פפה ז על מי אני יכול לכעוס? אם
׳אני אכעס על מישהו, זה יכול לעזור לי?
אני עונה, אני טבעי ככה.
השופטת: טבעית אתה כסה?

פפה: ילמד ,׳שאני שברו לי יאת הגיב,
אני ייודע? ינחנו לי עם העיתים. אני, בקיצור
,׳איני לא מכיר יאת האדם הזה.
!השופטת: למה ביבליל עשיית את ה דבר
הזה אייתו? ׳למה פנית: אליו עם כל
,ההצעה הזאת?
פפה: אני יודע? אינפורמציה הייתה
עליו, אז הוא !נפל קורבן. יאבל ׳אני ילא
׳מכיר איותו, ולא ייודע מיהו, ולא יודע
עליו שום דבר. זה אני אומר, יאת האמת
ופל האמת.
השופטת: למה בחרת ׳אותו ביתור
קורבן?
פפה :׳אני בחרתי הרבה קורבנות, גם
קודם בעפר שלי ! אז גם כן;אפשר לשאול
אותי את השאלה הזאת. נפלתי, למה אופד

פפה, שחרחר ונמוך־קומה, הובל לאולם בית־המישפט כשהוא
ככול, ונתגלה על דוכן־העדים כנציג של פולקלור ישראלי כעל מושגים,
לשון ודפוסי־התנהגות מייוהדים במינם המעניקים לעדותו עניין
מייוהד, אן! מעבר לחשיבותה לגבי המישפט עצמו.
רוקנשטיין נחקר חליפות על־ידי פרקליט ההגנה, שהזמין אותו
(שלמה ליבליד) ,פרקליטי התובע (רם כספי וגבריאל כהן) והשופטת
(שולמית ולנשטיין).
מפאת קוצר המקום ניתן לתת להלן רק כמה קטעים מעדותו,
תוך ניסיון מירכי לשמור על האוכייקטיוויות :
סיפורים האחרים — העד הזה נשלח, לפי
הוראת היועץ המושפטי לממשלה, לטסוסת־האמת,
ואכן מכויגת־האמת קיבעה שהוא לא
אמר את האמת, והוא יסופר ׳שקדים.
פפה: זה נבון, אני הייתי שליוש פעמים
במכונת־אמת.

״זה ל א תיאטרון!״
השופטת עכשיו״׳אתה יכול״״ידעת
מד, ניכיון יומה לא נכון. עובדה שחתמת
על זה, זר, ונבון .׳חתמת. עכשיו מה. נכון
וימיה לא ׳נכון?
פפה: כבוד השופטת, קרו מיקרים ש אנשים
יחתמו על דברים מיסויימיס, והת

פפה:

״ אחה ודע
דקרוא?•״
לי ב לי ד: ואתה נתת באותו לילה עדות
במ״שטרה, אמרת ימה שיש לך להגיד,
איני ואראה ילך לרגע.
השופטת . :אתה יודע לקרוא?
פפה: ואם ׳איני ייודע לקרוא? כן !
לי,כליך: אתה אמרת ככה...
.פפה זה שקר! לא היו דברים כאלה
׳בחיים! ואני אמרתי את זה בזמן ישנת־פסיתי,
והיו לי עצבים ׳שנתפסתי. אין אמת
בזה !
השופטת: איזה דברים? אני עוד לא
יודעת !
פפה: יכל הדברים האלה, שהיה לי
איתו (עם בצלאל ממרחי) עסקים, זה בן־
אדם אני לא מכיר איותו בכלל, בחיים
שלי לא ראיתי !אותו!
השופטת: לא היה לך יאף פעם עסקים
איתי?
.פפה: אף פעם ליא היה לי עסקים אייתו,
לא עם החברים שליו ולא איתיו ,׳ואם אני
אראה אותו עכשיו, ואני לא אזהה אותו.
השופטת: מה ;אתה אמרת עליו? מה
ואתה אמירת שלא ניכון?
פפה: כתוב כך :״אני באתי לבצלאל
כתוצאה מימיספר עסקים קודמים ׳שהיה לי
:אי׳תיו. הרגשתי את עצמי מקופח על-ידו
כתוצאה ממיספר עבודות שביצעתי עבורו,
ולא קיבלתי מיה שמגיע לי, או שלפחות
מה ׳שאיני הושב ׳שמגיע לי. יש לי אפשרות
להוכיח אמיתות דברי, וכך. אני אעשה
בבית־המי׳שפט.״

השופטת: אז זה, הכל לא נכון?
,פפה: שום ידבר לא נכיון !
,השופטת: למה אמרת אית זה?
פפה: ואני לא ייודע למה אמרתי את

זה .׳אמרתי את זה, ובאותו רגע הייתי
מבולבל, אני יודע ; שברו עלי את הכתים
של העתים ׳ואמרתי: אני: אנקום בבצלאל
הזה, ביגיללו דפקו לי עם העתים על הגב
ועל הראש. הייתי כולי מנופח. אמדתי :
׳נדפוק אותו קצת לפלגן, אני מידע? אז
זהו, זה הכיל.
השופטת: לימה רציית לנקום בו?

עד מיכה (״פפה״) רוקנשטיין
״אף פטם לא הודיתי !״
רים שיש ליו יכם ף, אני יודע לימה? אין
לי מושג ממנו, לא ייודע ׳שיום דביר.
ליכלי ך: כבודה אני אבקש להגיש את
העדות שלו במישיטרה ולהכריז אותו כעד
עוין, כדי שאוכל לחקור אותו חקירה
נגריית.
כספי: אין לי התנגדות ׳שחברי וחקור
בחקירה ׳נגדית. אנחנו הרי מעונייינים
באמת פה, שיחקור בחקירה יננדי-ת.
ואני יריק רוצה שיחברי — על-ימנ׳ת שה־
׳תמונה !תהיה שלמה גם לבית־המישפט וגם
׳לאלה ׳שעוקבים ׳אחרי המי׳שפט הזה —
׳אני אחרי הדיון אתמול, וחברי ייודע כי
צ״לצלתי ׳אליו אתמול בלילה הביתה, שוחחתי
עם פרקליטות־המדיינה.
הסיפורים האלה ׳שנ׳חקרים כאן, וגם ה
עוררו
׳אחר-כך וראו שזה לא זה. לי ייש
הסבר מסויים בנוגע להקלטות ובנוגע ל הכיל,
ואני אסביר את זה בביית-המי׳שפט.
השופטת ג אם ״ש צורך, ואם יישאלו
אותך.
פפה: כן, אם ישאלו. לא ושאליו, לא
אגיד.
ליבלין* :כאשר תפסו אותה עוד מיד,
עוד לפני ש׳נפצעית ולפני ידבר כלשהו,
אתה אמרת ״לימה אתם מתעסקים אותי,
תתעסקו:אותו, הוא גנב יותר גדול ממני.״
אמרת דברים כאלה? אחר כד !תגיד אם
זה ׳נכון.

פפה: לא.

דיבדין־ :׳לא אמדת?
פפה: לא. אני לא ייודע אם הוא יגניב.

מאיפה אני יודע? איני לא מכיר אותו!
ליכלי ך: בוא ׳נחלק !את העדות ׳שלך
לשיניים. לימה לנו יליחת׳עצבן? קודם כל י
— !אם אמירת, אחר־יכך תגיד ׳שהיכל ישקר,
׳ולא היו דברים מעולם: .אבל השאלה אם ,
אמירת או לא, על זה יש הרביד, עדים,
וחבל שתאמר ישילא !אמרת, כשאפשר להד *

כיח לחלוטין אם ואמרת.
פפה: איך אפשר ׳להוכיח?
לי כ לי ך: יש שוטרים. אתמול הופיע
פה שוטר...
פפה: מד, זה שוטר? אני אומר ישאני
לא אמרתי. מה זה שוטרים? זה לא בן-

׳אדם; ,שוטר?
השופטת: השאלה היא אם אתה אמנם:
אמדת !את זה• .
פפה: כבוד השופטת, ואני ירוצה פה
לומר, הזכירו ׳שאני הייתי בוויעדת-ישיימרון,
׳והייתי בוועדת־בוכינר, ולא ראיתי יאת הוועדות
האלה ׳ואת האנשים האלה! ,ובחיים
לא דיברתי בכלל עם הסוג של האנשים
האלה. אז הכל זה שקר, והזו כתבות יב־העולם
הזה! ,וחם ליא אמיתיים, אז אני
רוצה שיאפשרו לי להסביר בדיוק מה .

שקרה.
׳אני ,׳אולימרט יקרא לי, ואני הייתי במצב
לא טיוב בבית-הסוהר, העבירו ׳אותי, היה
מרד בבאר־שבע, והיה בלגן ,׳והיותי בשטה
ושם יקרה איזה ׳אקסידנט, או אני ביקשתי
מחבר שיכתוב מי׳כתוב לאולמריט, שאני
מבקש ׳שיעביר אותי משטה, כי זה לא
טוב בשבילי. אז!אולמרט קפץ, הזמין אותי

לשם ׳והתחיל לבלבל לי את המוח.
׳אני הייתי לחוץ, היה איכפת לי מיזרחי,
לא ממרחי, העיקר שאני אלך משם. אול-
מרט אמר לי תגיד ככה, אמדתי ככה;
תגיד ככה, תגיד ׳כיסה! ,אמרתי. אני ילא
מכיר הבן־אדם, ואני ילא יודע מי זיה הבן-
אדם, ואני לא יודע מי זד, הבך אדם, ואני
ובאמת מצטער שאולי גרמתי לו!נזק, שאני
סתם זרקתי יאת הדברים האלה, אבל לי
לא הייתה כל ׳פרירה ,׳אני הייתי חייב
ולעשות את זה. אם אני ליא הייתי זורק
!את יזה, יאז היה סכנה לחיים שלי.
לי קרה דברים מסיוייימים, שאיני לא
ידעתי מאיפה זה יבא! ,ולקחו את בצלאל,
אני יודע, עישיו אותו איזה בדיאדם שלא
קיים בכלל, יאז התחלתי אני לחשוב כל ״
מייני מחשבות, לבסוף ראיתי שטעיתי, ש־ ~
הבן־יאדם הזה ליא היה ולי ממינו יאף פעם
׳שום דפר ירע, אף פעם לא היה לי אייתו
קשר; איני לא מכייר את הבן־יאדם הזה,
והיד! ,אי־הבינות, ואני עכשיו רוצה לומר
יאת האמת .׳אני ׳נשבעתי.
השופטת: אולי גם עכשיו יאחד, מפחד
ממיניו?
פפה: אני לא מפחד! אם הייתי מפחד,
לא הייתי,הולך לחטוף ממנו מיליון
לירות! מה זד, מפחד? איך אני מפחד,
אני הולד לעשות לו חטיפה ,׳ואני מפחד .

ממנו? מיהו ׳שאני אפחד ממיניו?
ליכלי ך: ואתה אומר עכשיו שכאשר
!אתר, יפנית לאולמרט, הוציאו ממך ׳דברים
שאוילמרט ביקש ממך להגיד, יומה שאמרת
זה הכל לא אמת ,׳ניכון? אתה הייתי אז
תחת לחץ של שאטה. מה היה בשאטה?
פפה: הייתי פצוע; ,וחיה לי חום, יד
הייתי תפור, ובלגן היה איתי, אז עשיתי
כיל !מה שעשיתי, כי לא תיארתי לי שזה
יגיע פעם לב״ת־המיישיפט. אני לא ידעתי
שזה יגיע. עכשיו זה מגיע ,׳איני ירוצה
לומר את האמת. בשביל ימה שבן־יאדם
חף־מפשע ייפגע?
אני, קרו לי כמד, מיקרים פח ׳בתיק

ר,זח .׳אני לא ״ודע 1איך זר)? ,רד .,אני בחיים
שלי לא הודיתי. התיק חזר,׳ אני
הודיתי, ואני קצת נפגעתי היות וגם האשימו
אותי בחטיפת ילד, דבר שלא דדה
קיים, לא גברא ולא היה דבר כזה .׳ועקב
זה אני קיבלתי. שש ישנים. אז עם בל הבלגן
הזה, שאניונכנסתי אז בתוכו, אמרו
לי ׳תגיד יכסה, אמדתי ככה.
מה ייש ,׳איולמירט גם כן. אמר (בשיחה
שהוקלטה בכנסת) שיגיד לגאנדי שיהרגו
אותו, למה הוא ליא עושים לו מיישפט י
השופטת * תראה, זה לא תיאטרון פה,
תענה לשאלות!

ייזת עורך־ידין
זהי׳1
השופטת: בסדר, איל ׳תדבר ׳כיל־כך
החבה! תשמע טוב את השאלה ,׳ותענה
בקיצור, הבנת?
פפה: בסדר, אני פונה בקיצור !
ליבליך: הפורד־ידין שלך היה ׳אלכ סנדר
רינון, נכון? זוכר דבר כזהו
פפה ג נאמר ככה. זה עורך־דין של
קרקעות. אני יודע ׳איזה עורן־-דין זה?
.השופטת: אתה נתת לו יפוי-כוח
לייצג אותך?
פפה: באמת שיאני לא זוכר. אם יש
שמה חתימה שלי, אז נתתי. אני לא ׳זוכר.
כל המ״שפט הזר, ב״לבל את כל הזיכרון
שלי.
ליגלין* ו לאחר שניתן. פסק־הדין, אתה
ביקשת את מר רינון שאתה רוצה לדבר
עם עיתונאי, נכון?
פפה: אני ׳ביקשתי מסר רינון?
לי ב לי ף: כן.
פפה ג יאם מר: רינון יגיד שאני ׳ביקשתי
לדבר עם עיתונאי: ,אני מוכן ׳שיתנו לי
שלוש שנים בית־סיוהר, אם אני הזמנתי
פעם עיתונאי בכל החיים שלי!
ליגליף: אז יש לך אותם.
פפה ז מה יש לי?
ליבליך: יש לך את שלוש ר!,שניס !
פפה ג אני יודע איד קוראים לו, זה
עם הפיאות האלה?

ליכליד נ עורך-הדין רינון בא יחד עם
מר ולנטין מהארץ אליך, לבית־היכלא, אבל
לולנטין לא נתנו להיכנס.
!השופטת: הירא סיפר לך !את זר? ,
פפה: לא, לא ידוע לי דבר כזה !
הייתי מגרש את העורך-דין• ,אם הייתי
יודע דבר כזה!
וליבליך ! :מר רינון יפנה אליך, לפי
עדותו כאן אתמול. הוא היה כאן אתמול.
הוא יאמר שאתה ביקשת ממנו שאתה רוצה
לספר יאת הסיפור שילד לעיתונאי, מה
שעשו ילך, ואז. ,כשלא נתנו לעיתונאי
להיכנס, אתה סיפרת לריינון ׳ואמרת לו
הנה זה ימה שאני רוצה ׳להעיד ,׳תאמר
את זה לעיתונאי ,׳אני רוצה שיידעו את
האמת .
פפה: זה האמת שלו, לא שילי.
ליג לי ד: ואחה לא זוכר ידבר נזה?
פפה: אני זוכר שלא היה דבר כזה.

היטופטת: לא היד, דבר כזר? ,
פפה: לא, לא, לא. הוא יביא אלי כשאיני

גתבע ומטין
״הוא סיפר לי את תולדות חייו !״

הייתי בשאטה. כשישבתי חצי שינה יב־שאטה,
פיתאום בלילה בא אלי בן־אדם,
אומר לי ״׳אני ׳אבי,״ לא ייודע מה ישסו...
השופטת :׳וילנטין.
פפה ! :ולינטין, אני ייודע?
השופטת: דיברת ׳אותו?
פפה: בסדר, אני אדבר איתיו, איני
ישימה עם ׳ארבע הקירות, קראו לי, אבל
אף פעם ילא הזמנתי אותו.
השופטת: יפה, לא הזמנת אותו, הוא
בא אליך, ראית אותו?
פפה: יכן.
השופטת: על. מה דיברת איתו?
פפה: סיפר לי את קורות חייו: ,אני
ייודע, דיברנו...
!השופטת: הוא סיפר לך את קורות
חייו?
פפה: בן, דיברתי אייתו...
השופטת: אתה סיפרת ליו את קורות
חייך?
פפה: איי לא ,׳אני סיפרת לו רק
דברים שנגעו לנופו שיל העניין. דברים
שעניינו אותי.
השופטת: איזה דברים?
פפה: דברים עיל הבית־כיוהר, על איך
האסירים סובלים׳ .׳סיפחתי ליו על בך אדם
שהוא הולך לימות, הכליות ״שליו, סובל
מהכליות ועוד כל מיני דברים, ועל עיוות־דין
שקוריה לאנשים.
השופטת: רק על דברים שמתרחשים
בתוך בית -יד,׳סוהר? על דברים ׳שמחוץ
לביית-הסוהיר לא דיברת א״תו בכלל?
פפה: לא, אני חשבתי שיעזור קצת,
היות וישמר, ייש אנשים שהם סובלים.
היטופטת :׳רציית ׳שהוא יעזור. טוב.

ליבליף: מר רוקנשטיו, בזמן שיעצרו
׳אותך, כעבור יומיים, היה דיון בבית־המיישפט.
בביית־המישפט, כאשר אתה הוו־פעת׳
עיור לפני ישחיר, ילך עור וידיו, אתר,
אמרת ,׳באשר אתה הופעת לבד, אתר, אומר
כך :״לי יש תמיד סכין קטן, כדי
לקלף מנדריינות. הוא לא היה לי ביד אלא
׳בגרב. הגעתי ׳לפי בקשתו שיל בצלאל,
יש בינינו במה עניינים״ .עכשיו מר דיוקג־שטין...
פיפה:
זה נרשם בפרוטוקול ישל בית־הימיישפט,
יאז כנראה ששיקרתי.
השופטת: טוב.

״ מ סנ ת־ האמת
ל א 3 *>>1ה״
השופטת: יש פה עוד דבר שאתה
אמרת :״הקבלן התקשר אלי, ויש לי עדים
שהוא מכיר אותי, וחייב לי כסף.״ ועוד:
״הקבלן פיברק הכל, כי הוא חייב לי כסף.״
כך אמרת.
פפה: זד, לא אמת. הוא לא חייב לי
והוא לא מכיר אותי ׳והוא לא ישמע עלי
ואיי לא ושמעתי ׳עליו. אני מיונן להיבדק
על זה ׳בימכיונת־אמת !
ליכדי ך: מכונת האמת עליך ילא מגי-
בה. בגלל הבעיות ש״ש לך. נגיע לזה
בסוסוי של דבר, עניין מכוינת־האמית.
פפה: אני ׳מוכן לקבל זריקת־אמת !

!0! 01 0
דיבל במישיפט ׳שילך (הסחיטה נגד
בצלאל מיזריחי) ,לאחר שהודית ׳וסא־סוח
התביעה יאמר מר, שאמר לגבי העונש ש צריך
לתת לך, ייש דברים שאיתר, אמרת.
שאתר, מתחיל ככה :״אני גם כן חילק
מהציבור,״ כי התובעת טעינה ׳שצריך להגן
על הציבור מפניך .״התובעת טעינה שצריך
להרחיק אותי מהציבור, יגם לי צריך לתת
הגנה. אם המתלונן — זה בצלאל ממרחי
הלך ׳והתייעץ עם ׳אנשי העולם התחתון,האם על ;אדם כזה צריך להגן? האם הציבור
צריך להגן עליו, או צריך ׳להרחיקו
מהציבור?״ מה זה, הדברים האלה ׳שלך.
אתה אומר בב״ת-המיישפיט ושהימתליויבן, מר
ממרחי, הוא בן־יאדם שהתייעץ עם אנשי
העולם התחתון בקשר ׳אליך. יידעת שהוא
התייעץ עם ׳אנשים, לכן אתה אומר: מר,
אתם רוצים מימני, הוא כמוני ,׳נכון?
פפה: איני שמעתי את הגירסיה שלך,
עכשיו אני ירוצה לענות בגירסר, שלי.
השופטת: בבקשה.
פפה: איני לא ייודע, עיורך־דין, או אני
לא ייודע איך קרה. אני הודייתי. אני קיבלתי
זעזוע מזה. אני יאף יפעם לא הודיתי!
׳ובסוף התברר לי שאיני הודיתי על דבר
׳שבחיים לא הייתי מיודד, עליו. כי זה לא
אמת ,׳ואין בהקלטה דבר כזה, על זר,
׳שניסיתי לחטוף (לממרחי) ולד, כביכול.

פפה מוכל ככול למישפט
״אני מוכן לקבל זריקת־אמת
אז עכשיו איני היותי מעוצבן עליו,
ותפסתי אותו מכל ימה שבא לי לפה.
אבל האמת היא, ואני אומר עוד הפעם,
אין לי מושג מי הבן-ואדם הזה, וותכן
שהוא הבן־יאדם הכי יישיר בעולם. אני לא
יודע. אין לי מושג מיהו ומהו.

״]?שהו ותר טו ב
מטנ *׳׳
לי3ליד: אתה אומר אחר־כך, בהמי
שך הדברים :״עד היום הוד, כתוב עלי
בעיתון, יש חקירה עלי וכר. יאם יש מישהו
׳שמסתתר מאחורי זה ,׳ובות־המישפט ילא
יודע על כך ,׳ואני ילא יודע יטה בית:
המיישפט יגיד, יומי יפצה אותי על יכך.״
אתר, אומר ככר״ שח״ב אולימרט חוקר:
״׳איני ייודע שיזם יאחד יתגלה משהו. איני
בבר לא אהוד, מעורב, ואם יש משהיו
שמסתתר ׳מאחורי זה, וב״ת־המייש&ט לא
ייודע! ,ואני לא ייודע ימה ביית־המישפט יר־גייש,
וימיי יפציר, אותי על־יכך.״ אתר, אומר
שהאיש הזר, הוא לא יותר טוב ממיני,
׳ועכשיו חוקרים עליו, ואתם, כסוד השופטים.
אתם עכשיו ׳תתנו יעלי עונש, ואיחר־יכך
יתבדר לכם מי זר, ממרחי ,׳ואותי אי־אפשר
יותר לפצות.
פפה: יאתר, אומר לי שיהא״ש חזר, לא
יותר טיוב ׳ממיני? ייש מיישהו שיותר -טוב
מימני?
די כ די ך :׳אין!
השופטת: אחר יכך מופיע שאם אדם
מתייעץ עם עולם ׳תחתון, לפיני שמתייעץ
עם אנשי מישטרה ,׳סימן ישיש בכך מישהו.
מאיפה לקחת את הדבר הזה, שהוא מתייעץ
על העולם התחתון?
פפה: אני הייתי ׳בבפר־יוינד, יכל הזמן.
כיל הזמן צצו כתבות, עיור לפני ׳שיחלסתי
על אולימרט ,׳ולפני ׳שדיברתי עם אף אחד.
היו כתבות, כל מייני כתיבות, ואני הסת^
׳מכתי על הכתבות האלה .׳אני אספתי
לי קופסה של בונבוניירה מילאה כתבות,
וכל פעם הייתי מצטט דברים ׳מהכתבות.
אבל אבי אומר עוד הפעם אני לא מכיר
את הבן־יאדם הזה, וזר, הרם לפגוע בבן-
אידם יחף מפשע.
השופטת: טוב.

לי כ לי ך: אתה דיברת עם בצלאל
מיזרחי כמד, וכמה שיחות, בקשר לנושא
של הסחיטה, כן? דיברת איתו בטלפון,
אמת?
פפה: אני הורשעתי על זה.
לי כ לי ך: הורשעת. השיחות שלך האלה,
אתה ניהלת מן הבית. שלך, נכון? לא
מתא־טלפונים ציבורי, אלא מהבית, וכך
גם תפסו אותך.
פפה: חלק מהבית.
ליכליך: יש בתיק הוכחות, ואני אביא
אותן מחר, שהשיחות בינך לבינו התנהלו
הרבה זמן. שיחד, אחת היתד, שעד, שלמה,
בין תשע לעשר בערב, שיחד, אחרת היתד,
שלושת רבעי שעה. ניהלת איתו שיחות
ארוכות, נכון?
פפה: כן. אני רוצה רק להביא לתשו־מת־לב
של בית־המישפט הנכבד הזה. אם
אני מכיר את בצלאל מיזרחי, אני יכול
לדבר איתו שעה בטלפון? מה, הוא עשוי
מאבן, ולא יזהה את הקול שלי?
דיסליך: אתה אמרת את זה, שאתה

הכנסת לתוך השפופרת מין כיסוי כזה,
איזה מיטפחת כזאת ספוגה עם משהו...
פפה: אני אמרתי דבר כזד? ,
ליבליך: כן, ואי־אפשר אז לזהות את
הקול.
פפה: במטר, הארצי יש מומחים כאלה
גדולים, שיאמרו שזר, הקול שלי?
השופטת: אמרת דבר כזה?
פפה: לא לא לא, לא אמרתי דבר כזד! ,
ליפלי ך: אתר, היית בטוח שזה עניין
בינך לבינו, והוא לא ילך למישטרה, נכון?
פפה: אני קיבלתי אותו בתור אובייקט,
וזד, הכל, ואין לי מושג עליו, שום דבר.
השופטת: אתה, כאשר עשית את
זה, לא התכוונת שהוא ילך למישטרה?
פפה: מד, זד? ,
השופטת: לא חשבת שהוא ילך
למישטרד, ויטמון לך פח?
פפה: יש מישהו שיכול להגיד את
זה? שיכול לאשר את זה?
השופטת: חשבת כך? חשבת שהוא
ילך למישטרד, ושיתפסו אותך?
פפה: יש אפשרות ! מד, אני אגיד?
מישהו משחק באש, יש סיכוי שהוא
יישרף. משחק עם החתול, יש סיכוי שהיא

תסרוט אותו.
השופטת: לא חשבת, כשטילפנת אליו
כמד, פעמים, שהמישטרה תתפוס אותך?
פפה: לא חשבתי? אני אגיד לך את
האמת, כבוד השופטת, אני כל החיים שלי,
כשהלכתי לעשות משהו, לא חשבתי על
התוצאות. אם הייתי חושב, לא הייתי
עושר, שום דבר.

״ 1הנקרא
וובר״ן?״
י די כ לי ד • אתה, לדאבון הלב, היית
עבריין שנים רבות לפני זה?
פפ ה: יש לי 15 תיקים. יש אנשים,
יש להם 600 תיקים. זה נקרא עברייגיים !
ליבליך: תסכים אתי, שכשאתה עושה
שיחה טלפונית ארוכה, הסיכויים שלך
להיתפס הם הרבה יותר גדולים מאשר
אם זו שיחה קצרה? נכון, זה אתר, יודע?
פפ ה: אתר, שואל אותי בתור טלפון?
ליבליך: אני שואל אותך בתור טלפון,
השופטת: אדון ליבליך, באמת!
לי,בליין־ :תודה. עכשיו תאמר לי,
בבקשה, כאשר המישטרד, באה, זו היתד,
בשבילך הפתעה גמורה, ולכן אתה אמרת
להם מיד: מד, אתם רוצים ממני, יש לכם
גנב יותר גדול ממני.
פפ ה: פשוט מאד, לא היד, לי נוח
ללכת לבית-ד,ם וד,ר.

ליבליך: לאחר שאתר, נעצרת, היו
איומים, חברים שלך איימו על מנטש,
ואמרו לו שזר, לא יעבור ככה, איך שתפסו
את פפד, בצורר, כזאת...
פפ ה: אני רוצה להסביר לך משהו.
אני אדם שאין לי חברים. אני אדם שבת קופה
האחרונה עבדתי בבשר, אני לא
עבדתי בפשע, לא בגניבות. אני עבדתי
רק בבשר. ומה שקרה לי זד, טרגדיה, ואני
משלם בשביל זה, הילדים שלי סובלים,
ואני עומד להתגרש בחודש הבא, בגלל
כל הסיפור הזה, ואין לי חברים, ושתעזבו
אותי מכל הפנטזיות של המאפיות, וכל
(המשך בעמוד )42

(המשך מעמוד )41
הדברים האלה! אין לי שום קשר עם
אף אחד!

לי כ לי ד ז אתה פנית לעיתון הארץ,
באמצעות עורך־הדין שלך, כדי שיבואו
לעזור לך, לספר את הסיפור?
פפה: שככה הוא יחיה ! אני לא פניתי
אליו, ולא פניתי לאף אחד, ולמה סתם
להעליל עלילות י הנה הוא נמצא פה
(מצביע על אבי ולנטין, היושב ליד הפרקליט)
ושהוא יגיד אם הוא לא בא
מרצונו. ואם אני פעם דיברתי איתו, או

פפה: זה אתה אמרת.
ליכלי ך: אתה לא אמרת?
פפה: לא!

״אני אשכנז<יי
ליכליך: בהמשך השיחה אתה אומר
לו מה שיש לך ביד. אתה אומר לו ככה:
״שמע, יש בן־אדם באמריקה, שני אנשים
באמריקה, אחד הוא גיסו של שרעבי, ואחד
הוא מישהו אחר, סם קוראים לו. זה אני
חושב לא נעים בשבילך מה שהם בילבלו.
אם זה יופיע בעיתון או משהו כזה.״

פפה: אה, רבע היה התשלום הראשון.
אז אני רוצה פה משהו לומר. לי לא היה
משהו להציע, לי לא היה משהו למכור,
אני עשיתי תרמית ואני משלם בשביל
התרמית הזו, אף אחד לא קיבל עוד שש
שנים בשביל טלפון!
השופטת: זה נגמר, ואנחנו לא מטפלים
בו. עכשיו אנחנו מדברים בתיק אחר,
ואנחנו רוצים להבין בעד מה אדון מיזרחי
היה מוכן לשלם מיליון לירות? אם אתה
אומר שעניין האיום בקשר לילד שלו זה
שקר, זה לא נכון, אז בעד מה הוא היה
מוכן לשלם מיליון לירות?
פפה: עובדה שהוא לא שילם מיליון
לירות.

״*הלו ש ל
מלכת אסתר״

פפה בכניסה למישפט
״אני נולדתי משותק !״
שאני הבטחתי לו משהו. וגם כן, כשהוא
הלך, אמרתי לו: אל תתלה בי תיקווה,
אני לא מבטיח.
השופטת: אבל היית מוכן לדבר
איתו?
פפ ה: הוא בא עם (לא ברור) .אני
יודע, מה אני אגיד לך, אמר שיביא לי
ספרים, הביא לי ספרים, ואני באיקסים *.
מה אני יעשה?
לי כ לי ך: מתי הוא בא אליך בפעם
ראשונה, מר רוקנשטין? נכון שזה היה
לאחר העירעור שלך בעליון, לאחר שנדחה
העירעור שלך בבית־המישפט העליון,
והעניין היה סופי, אז בא אליך ולנטין?
פפה: אז בא מיספר אחר, אולמרט.
ליכליך: אבי ולנטין בא אחרי אולמרט
נכון?
פפ ה: באו ביחד, או אחרי זה.
! 1 61 8
לי כ לי ך: קיבלנו מהמישטרה את הרישום
של השיחות הטלפוניות שהוקלטו
(בפרשת נסיון־הסחיטה של פפה נגד בצלאל
מיזרחי) .היו שלוש שיחות טלפוניות שהוקלטו.
בשיחה הראשונה, אני מפנה את
תשומת־לבך לדברים שאתה אמרת בטלפון
לבצלאל. אתה הצגת את עצמך כקצין-
מישטרה שיש לך תיק, שבו יש חומר על
חקירה עליו, ושאתה רוצה כסף תמורת
סגירת התיק הזה. אתה אומר את זה
למיזרחי :״אתה חי עם אנשים שהם
רוצחים ושודדים, והם מסוגלים לכאלה
דברים, אני לא מסוגל לזה.״ למה התכוונת,
וזאת היא שיחה שהוקלטה, שאין ויכוח
עליה.
פפ ה: אני לא אמרתי דבר כזה.
ליג לי ך: אתה לא אמרת לבצלאל שהוא
חי עם אנשים שהם רוצחים ושודדים?
פפ ה: לא אמרתי, מפני שאני לא יודע
עם מי הוא חי.
לי גי לי ך: אתה אומר לו הלאה, בהמשך
השיחה באותו דף :״אתה אצלנו מתואר
בתור בן־אדם מאד־מאד־מאד מסוכן, שיש
לך אנשים שמסוגלים לעשות בשבילך כל
דבר, אתה מבין? ושאתה מנהל את הדברים
האלה ...בקיצור, מפה עד השמיים.
אז מה עכשיו הביטחון שלי, שאתה גם
כן לא תעשה לי תרגיל?״ רק זה תסביר
לי. אתה אומר לבצלאל בהקלטה הזו...
ה שו פטת: הוא גם כאן אומר את
זה, שהוא שמע עליו שהוא...
ליבליך: אתה שמעת עליו שיש לו
קשר עם אנשים מהעולם התחתון.
* אגף מיוחד בכלא.

פפה: אני רוצה לומר שאם יש דבר
כזה בהקלטה אני מודה בזה. אני לא
אמרתי את זה!

ליכלי ך: שרעבי, אתה מכיר אותו
משכונת־התיקווה?
פפה: לא מכיר דבר כזה !
לי כ לי ך: אדוני, יש לו בשכונת-
התיקווה, ברחוב אצ״ל, יש לו קלוב.
פפ ה: לא מכיר !
לי כ לי ך: וכל אחד מכיר אותו.
פפה: אני אשכנזי, הוא תימני, אני
יש לי חברים אשכנזים. אין לי חברים
תימנים.
לי כ לי ך: אתה לא יודע מי זה שרעבי?

פפה

ליבליך: מי זד, סם בארצות־הברית,
שבו אתה הפחדת את בצלאל?
פפה: מי זה סם?
לי ב לי ך: כן.
פפה: זה שרצח את הששה אנשים.
ליבליך: זה בנו של סם. אולי זה
באמת העניין? אולי מזה נולד השם? מר
רוקנשטין, אתה מכיר בן־אדם ששמו סם
בארצות־הברית?
פפה: לא !

״זה הכד
לוק שים״
ה שו פטת: על סמך מה אתה ניסית
לשכנע (את מיזרחי) לשלם לך מיליון
לירות? הרי היית צריך למכור לו משהו!
אז מה הצלחת למכור לו?
פפ ה ו כל זה ביח״ר אוסם, כבוד השופטת,
זה הכל י לוקשים, ואני משלם בשביל

השופטת: זה בוודאי לוקשים. אבל
איש כמו אדון מיזרחי, שאתה יודע שהוא
קבלן וסוחר גדול, לא ישלם רבע מיליון
לירות בלי שיתנו לו תמורה בשביל זה.
אז אתה בוודאי הבטחת לו משהו. פה
כתוב שאתה הבטחת לו עדויות של גיסו
של שרעבי ושל סם. אתה אומר: לא
אמרת דבר כזה. אז מה כן הבטחת לו?
מה רצית למכור לו ברבע מיליון לירות?
פפה: ברבע מיליון?
השופטת: כן.
פפה: הם אמרו במיליון. ירד?
ליבדיך: במיליון.
השופטת: רבע היה התשלום הראשון.

ליבלין* :בוא נתחיל מההתחלה. אתה,
בדברים שאמרת, שעורך־הדין רינון אמר
מפיך, יוצא ששוד התכשיטים של גילה
לוי בוצע על-ידי שני עבריינים צעירים,
שהתקשרו אתי, פפה, כדי שאני אעשה
את התיווך. עזוב רגע את בצלאל, אין
לזה שום קשר עם בצלאל.
ה שו פטת: אתה יודע בכלל משהו על
יהלומים? של גילה לוי?
פפ ה: אני נראה בתור אחד כזה שיודע,
כבוד השופטת?
ה שו פטת: אתה נראה בתור אחד כזה
שיודע, אבל אולי אתה לא יודע.
פפה: כבוד השופטת, אני לא יודע
ואין לי מושג על דבר כזה. יכול להיות
שאמרתי את הדברים האלה. אני רציתי
לנקום (במיזרחי) ,הוא שיגע אותי, עם
פייג, אחרי שדיברתי איתו בטלפון וקיבלתי
שש שנים.
ליג לי ך: מר פפה, אתה תיווכת בעניין
יהלומי גילה לוי? פנו אליך שני אנשים
לאחר שהם תפסו את התיק הזה, ואתה
הלכת וחיפשת קונה ליהלומים אני אומר

פפ ה: אתה אומר לי את זה?
לי &ליך: אתה אומר שזה לא נכון.
תגיד, נכון או לא?
פפ ה: אף פעם לא הייתי מתווך בשביל
כאלה דברים. זה דבר אסור, זה דבר
לא־חוקי.
ליגליד: אתה לא תיווכת כיהלומי
גילה לוי?
פפ ה: מה פיתאום?
השופטת: גם לא פנו אליך וביקשו
אותך, שמא אתה יודע מי יכול לקנות
דברים כאלה?
.פפה: כבוד השופטת, אם היו פונים
אלי, הייתי הולך למישטרה ! מה זה, יפנו
אלי? אני בן־אדם שיש לי עסק, יש לי
מיסעדה. מה זה יפנו אלי בכאלה דברים?

ליכליך ג אתה פנית לחבר שלך, בשם
שאול
פפ ה: זה הוכרז בתור מודיע של
המישטרה ! כולם יודעים.
ליבליך: אתה פנית אליו, כמו שאתה
אומר, אחד הנסיונות למכור את היהלומים
היה עם זה וזה, כפי שפפה מגדיר אותו.
אתה אומר: לפפה היו באמת היהלומים
באותה עת. הוא היה מוכן למכור אותם
בעיסקה, אבל הוא הרגיש שהכינו לו
מלכודת. לפפה היה יהלום לדוגמה, מתוך
יהלומי גילה לוי, כדי לשכנע את הרוכשים
שכדאי להם להשקיע את כספם, וכשהוא
גילה שנכנס למלכודת, הוא בלע את
היהלום.
פפ ה: היה לי יהלום של מלכת אסתר
של פורים.
ה שו פטת: בלעת יהלום אי פעם בחייך?

ה: כבוד השופטת, אני רוצה להס ביר.
שאול זה מלשין של המישטרה. הם
שתלו אותו עלי, כדי שיעביר אותי על
דברים כאלה, ואני, אמת אגיד, אני נכנס
לי בראש, יש פה שלוש מיליון לירות,
אז רצייתי לראות איך נראה שלוש מיליון
לירות. זה כל הסיפור עם הבן־אדם הזה.
ה שו פטת: כדי לראות את השלושה
מיליון לירות, היה צריך לעשות משהו,
נכון?
פפה: לא היה לי שום דבר, יהלומים,
והוא לא ראה אצלי שום יהלומים.
ה שו פטת: נכון, אבל הוא שאל אותך:
אם אתה יכול למכור...
* שם בדוי. השם האמיתי נאסר לפירסוס.

פפה: אני יכול להגיד לו שאני יכול
למכור.
השופטת: אז אמרת לו?
פפה: אז אמרתי לו, כן. אני אמרתי
הרבה דברים.
לי בלי ך: אתה הלכת. הוא אמר שיש
לו יהלומן, שמוכן לקנות את היהלומים,
ואתה דרשת שני מיליון לירות, והוא
אמר לך: יש במלון הילטון, יש שמה יהלומן
עם שני מיליון לירות, ואתה צריך
להביא את היהלומים. ואתם הלכתם יחד
למלון הילטון בערב מסויים.
פפה: כן, אבל זה מישטרה היה. אני
ראיתי יותר מדי זוגות במכוניות. אמרתי
לו: בוא נלך מפה.
ליבליך: זה אחר כך. אחר כך הלכתם
לשרתון, כי הוא אמר לך זה לא בהילטון,

זה ישנו בשרתון.
פפה: נכון.
לי כ לי ך: באתם לשרתון, עליתם למעלה,
היה שם חדר, והסיסמה היתה ג׳וני
חקר.
פפה: חדר .53
ליכלי ך: פתחתם את הדלת, ומצאת
בפנים שני בחורים צעירים.
פפה: אחד מהם זיהיתי.
לי ב לי ך: זיהית אותו מייד?
פפה: זה טרוריסט, בולשת, היה איתי
בגית־ההבראה בטבריה. כלא מול כלא.
לי בלי ך: ואז הבנת שעושים לך אמ בוש,
נכון?
פפה: הבנתי שעשו לי.
לי בלי ך: ואז יצאת מזה יפה מאד.
פפה: לא יצאתי מזה.
לי ג לי ד: ביקשת לראות את הכסף,
נכון?
פפה: כן.
לי פלי ך: ראית מיזוודה עם כסף נכון?
פפה: לא עוד לא ראיתי.

פפה: כבוד השופטת, יש פה דברים
שבאמת יכול להיות שאני אמרתי, אבל
לא כל הדברים. יש דברים שאני בטוח שלא
אמרתי.
השופטת: יש כאלה שאתה בטוח שכן
אמרת? אתה יכול לקרוא את זה ולהגיד
לנו מה?
פפה: אני אגיד לך, מר רינון קורא
אגתה כריסטי.

״ד מה ש או כ ל
עוגה?״
פפה: כל הדברים האלה ששם לי
אותם בפה ח״כ אולמרט, בא לי עם (לא
ברור) ,ואומר לי תגיד לי ככה.
השופטת :׳ מה זה הוא שם לך אותם
בפה? אתה אמרת אותם?
פפה: לא אמרתי, לא לא, אני לא
אמרתי, אבל הוא המציא אותם.
השופטת ו אתה חזרת אחריהם, אחרי
שהוא המציא אותם?
פפה: דיברתי איתו על זה, השתלבתי
איתו בשיחה. כשהוא דיבר אתי, אבל אני
לא המצאתי פה שום דבר. פה מה שכתוב,
אני לא המצאתי מזה שום דבר. אני
אומר את זה בשבועה, אני לא הבאתי שום
דבר מהדברים, ובמיוחד מה שרינון אומר,
זה המציא את כל הסיפורים האלה. אלכסנדר
רינון, אני אמרתי לו כאלה דברים?
השופטת:
טוב בסדר.
פפה ו זה שקר זה ! אולי נתנו לו
מיליון לירות !
ליגי לי ך: למה רק מיליון? יש מיז-
רודות עם שלושה מיליון, עם אבקה...
פפה: זה קשה לקחת. יש אבקה.
השופטת: אני מציעה שתסיים את
החקירה הזאת.
לי כ לי ך: אתה קיבלת את העונש, הגשת
עירעור. איך הגיע אליך העניין שאתה
באת והוקלטת, ודיברת עם ניצב קדמי,
ועם יעקב נחמיאס. איך זה הגיע אליך?
פפה: אני אגיד לך איך הגיע. היתד,
איזה כתבה, כתב או הארץ או מעריב, כתב
דבר שניסו להתנקש בי ברמלה. יש לי
את הכתבה הזו, אפשר להביא אותה.
השופטת: ואז מה היה?
ליבליך: היתד, אבקה.
פפה: אבקה, כן.
השופטת: איפה היתד, האבקה, על
הכסף?
פפה: לא יודע מאיפה. אני מפחד
מהאבקה. פעם הדביקו לי. גם כן אבקה
כזו, גירד לי איזה שלושה חודשים. אז

ראיתי את האבקה הזו, אמרתי לו: תסגור
את המיזוודה !
ה שו פטת: פחדת שזה יגרד אותך?
או שזה יהיה סימז־זיהוי?
פפ ה: לא רציתי.
ה שו פטת: כשראית את האבקה, הבנת
שזה מלכודת?
פפה: כן.
ליכ לי ך: ואז אתה אמרת, בחכמה :
תראו, אני עכשיו הולך לדבר עם האנשים,
אני אין לי שום יהלום.
פפ ה: שיתנו לי לצאת. פחדתי שלא
יתנו לי לצאת.
ליבליך: ואז אתה ירדת למטה, עם
האיש הזה?
פפ ה: בריצה ירדתי למטה !
ליג לי ך: ואז אמרת: שאול, שמת לי
אמבוש ! נכון?
פפ ה: סך הכל אמרתי לו שיכסה את
ההוצאות.

״מור אגאתה

ויו

ליכ לי ך: לאחר זאת אתה פנית והצעת
את היהלומים האלה לגומדי, ומכרת לו
אותם?
פפה: חס וחלילה ! לא הכרתי, לא
דיברתי. אין דבר כזה, לא קיים דבר כזה,
אני מוכן להיבדק במכונות־אמת שוב פעם,
וגם בהיפנוזה, וגם בזריקת־אמת !
ליג לי ד: את זה מה שרוצה מישהו
אחר שמה* .זה נקרא בדיקה משולשת,
נכון?
השופטת: אדון ליבליך, אתה באמת
נסחב אחרי מה שהוא מושך אותך.
דיכדיף: כבודה צודקת.
תאמר לי בבקשה. לאחר זאת היה לך
קשר עם גנבי היהלומים?
פפ ה: חס וחלילה, אני לא מתעסק עם

ה שו פטת: אילו היית רואה את ה שלושה
מיליון לירות, אולי היית עושה
מאמץ למצוא קשר ליהלומים, לא? אמרת
שאתה רוצה לראות, אבל זד. לא רק בשביל
לראות, כדי להשיג אותם, לא? חשבת,
נראה אולי אתה יכול לעשות עסק...
פפ ה: עם חמישים, עם מאה בולשת
שמה מסביב?
ליבליך: לא, לא, בלי הבולשת, אילו
זה לא היה בולשת. אני מבין אותך, עזוב
רגע עניין הבולשת, כשאתה הלכת לשם
אתה לא חשבת שתהיה בולשת, כי אתה
האמנת בשאול.
פפה: אני חשבתי זה סוחרים.
ליכליך: אז אם היו באים הסוחרים,
מראים לך, הנה יש שני מיליון לירות,
מוכנים לשלם בשביל היהלומים של גילה
לוי שני מיליון לידות, מה היית עושה?
פפ ה: אם הייתי בא לאחד כזה, אז אם
הוא בא למטרה כזו, בן־אדם לא־ישר.
אם הוא לא ישר, אז אולי הייתי עוזר לו
להיפטר מחלק מהכסף.
ליבליך: מחלק מהכסף? ומה עם היתר?
פפה:
לא יודע.
ליכליך: האם לא נכון שאתה אז היית
הולד ומחפש מי הם הגנבים?
פפה: מה זה?
ליבלי]* :מחפש את הגנבים, כדי לספק
את הסחורה?
פפ ה: כל הסיפור הזה היה בדוי, כמו
הסיפור עם בצלאל מיזרחי היה בדוי.

דיכליף: אתה סיפרת לעורך־דין רינון:
המשא־ומתן בקשר ל־ 11 מיליון הלירות.
גומדי הציע חמישה מיליון לירות
בשלב ראשון. עכשיו אתה אומר ככה :
המשא־ומתן היה בדירה של איש־ביטחון,
כנראה עורך־דין, בסביבות רחוב פלורנ-
טין. האנשים שדנו היו שם שלושה ימים
רצופים, או יותר, אבל לא יצאו משם
עד שהעיסקה יצאה לפועל. האיש שהיה
בעל הדירה העמיד אותה לרשותם. הביאו
את הכסף בדולרים. בצלאל הביא את הכסף.
מה אתה אומר על הדבר הזה?
פפ ה: זה רינון אמר, אני לא אמרתי
דבר כזה.
ליבלי]* :רינון סיפר כאן...
פפ ה: אני מצהיר, אני נשבעתי פה,
לא אמרתי דבר כזה, ולא קיים דבר כזה.
ליבליך: אם אדון רינון היה פה אתמול
והעיד...
* אסיר חסויים, שנדון לנזאסר־עולם
תובע מזה זמן רב לעבור בדיקה כזאת כדי
להוכיח את חפותו.

פפה: שיבוא גם מחר.
מכלי]* :והעיד שאתה אמרת לו לספר
זאת לאבי ולנטין. אתה יכול לומר, מר
רוקנשטיין, שאתה באמת סיפרת את זה
לרינון, אבל היו לך סיבות בשביל לספר
סיפור שהוא לא נכון, והסיפור איננו נכון.
כשאתה אומר שאתה בכלל לא אמרת לו,
זה דברים אחרים. לכן אני מזמין אותך
לנמר עכשיו שמה שרינון אמר, אני אמרתי
לו. אבל זה היה שקר, כמו שקרים
אחרים שאתה אמרת כבר שסיפרת.
פפה: אני מכיר אנשים מכובדים מ-
רינון, הרבה יותר מכובדים ממנו, ששיקרו
במקום הזה.
מכמן* :נלך הלאה.
פפה: אני נבדקתי על זה במכונת־אמת

ליבלין* :לא על זה.
פפה: גם על זה.
פפה: אז קרא לי מנהל בית־הסוהר,
יותר נכון קצין־ביטחון של הבית־סוהר,
ואחר כך המנהל, אז אמרו לי: אנחנו
שמענו כל מיני רינונים, כל מיני זה. אז
אמרתי לו: אני לא יודע שום דבר. אומר
לי: יש אנשים. אמרתי לו: אני לא יודע
דברים כאלה. לא שמעתי דברים כאלה.
אמר לי: אנחנו הולכים לשים אותך באגף
אחר. שם אותי באגף אחר, ובאגף זה לא
היה לי טוב, אז אני רציתי לעבור מהבית־סוהר,
בגלל האגף הזה. אז כתבתי מיכתב
לאדון אולמרט. למה שהוא מזמן רצה
להסתכל עלי, ואני לא הסתכלתי.
השופטת: ואז הוא בא.
פפה: היה לי רע, הייתי באיקסים גם,
וכל זה. אז הוא קרא לי לירושלים, ובירושלים
הוא לא בא לעזור לי. הוא בא עם
פוסטרים. הוא אומר לי: תגיד לי זה, תגיד
לי זה, ותגיד לי זה-.אני התערבתי איתו
בשיחה. יכול להיות שאני אמרתי לו דברים
שלא הייתי צריך להגיד לו, אבל היוזמה
היתה ממנו, לא היתה ממני.
השופטת: כשאתה אומר שהשתלבת
איתו בשיחה, סיפרת לו סיפורים מהדמיון
שלך, או מה שסיפרת לו היה נכון?
פפה: אני לא סיפרתי אפילו סיפורים
מהדמיון שלי. עובדה שגם לו יש סיפור,
יש לו גם כן דמיון מפותח. הוא דיבר איתי,
ואני עניתי לו, ועובדה שגם הקליטו אותו
בכנסת, אז בנוסח הזה הוא דיבר איתי.
זה הכל. הוא יוצא מהרעיון של כל הסיפורים׳האלה.
אני יודע מה אלה עושים? אני
מכיר בכלל את האנשים האלה?
היטופטת: אתה מדבר יותר מדי !
פפה: אני מנסה להסביר. מעלילים עלי,
כבוד השופטת, את צריכה לעזור לי!
היטופטת: לא מעלילים עליך שום
דבר.
פפה: מעלילים עלי כל מיני דברים ש אני
לא אמרתי.
השופטת: אתה אומר דברים, ואחר
כך אתה אומר...
פפה: כבוד השופטת, את שמעת את
הקול? אני מבקש שתשמעי את הקול של
ההקלטה. תראי אם זה הקול שלי!
השופטת: טוב בסדר.
פפה: למה שאני אוכל עוגה שלא
עשיתי.

ליבליך: אתה בדצמבר 76׳ ,כתוצאה
מהפגישה הזאת שהיתר, לך עם מר אולמרט,
אתה היית בירושלים במישטרה, בנוכחות
אולמרם, דיברת עם ניצב יעקב קדמי, ועם
סגן ניצב יעקב נחמיאס.
פפה: זה נכון. כן.
השופטת: סיפרת להם דברים נכונים
או לא נכונים?
פפה: אני ביקשתי מהם שיעבירו אותי
מהבית-סוהר. הם טענו שהגיע אליהם מידע
שרוצים להתנקש בחיים שלי, אז אמרתי
להם: תעביר אותי לבאר־שבע, יש לי שמה
חברים. אז התחילו לספר לי כל מיני סיפורים,
אז השתלבתי איתם בסיפורים. אני
לא יזמתי כלום.
השופטת: כשאתה אומר ״השתלבתי
אתם בשיחה״ ,מה פירוש הדבר?
פפה: אז אני אגיד לך מה פירוש. התחילו
לדבר אתי על כל מיני דברים שהם
נוגעים לאנשים שאני לא מכיר אותם, ולא
הכרתי אותם עד אז, והתחלנו לדבר כולנו
ביחד. אני לא הבאתי את הדברים האלה,
עוד הפעם אני אומר אני לא יזמתי
את הדברים האלה.
אחר כך כשבאתי עוד הפעם זה כבר
היה סיפור לגמרי לגמרי אחר, שאני הייתי
בשאטה, ואני הייתי פצוע, ואני כתבתי
מיכתב לאולמרט שיעביר אותי, כי אני
שמה נחנקתי, אני סובל מאסטמה גם. וקשה
לי לנשום, והייתי שמה שישה חודשים,
שישה חודשים הייתי באיקסים, וביקשתי
ממנו שיעביר אותי. אז הוא קרא לי לחקי
רות,
במקום להעביר אותי. כל מיני סיפורים.
יתכן שאני טעיתי והתחלתי לפטפט,
לדבר איתו על מה שהוא חוקר אותי,
אבל אני אומר מהדוכן הזה, שום דבר לא
אמת, לא היו דברים מעולם. אני מוכן
להישבע הן צדק בכותל — אין אמת
בדברים, לא מכיר את האנשים.
השופטת: אז איך אנחנו נדע מתי
אתה מדבר אמת?
פפה: אני אגיד לך !
השופטת: כל פעם, כשאתה אומר
משהו, אחרי זה אתה בא ואומר שמה ש אמרתי
לא היה אמת.
פפה: זה לא נכון !
השופטת : :למה אני צריכה לחשוב
שהיום זה אמת?
פפה: אם היה אמת, אני הייתי אומר
את הכל. היות שאני יושב שש שנים. אם
היה לי בדמיון ספק הכי קטן שהבן אדם
הזה (מיזרחי) הוא לא בן־אדם ישר, ויש
דברים בגו, לא הייתי מפחד מאף אחד.
השופטת: עכשיו יש לו תעודת־יושר
ממך, עכשיו הוא בטח יהיה מאושר.
פפה: איזה מאושר? אני אין לי איתו
שום דבר, מה זה מאושר, מה יש לי איתו?
ליבליך* :אני רוצה להבין עכשיו...
השופטת: אדון ליבליך, אני באמת
לא רואה את הטעם. תן לאיש הזה לחזור
לרמלה.
פפה: אני לא ברמלה, אני באשקלון.

..סכין בשביל
פ שפ שי ם״
ליכליך: אמרת בהקלטה :״אני באתי
עם כלי (אתה מתכוון לפגישה עם בצלאל)
.באתי עם כלי, למה שהוא גם כן תמיד
הולך עם אקדח.״
פפה: אני לא הולך עם אקדחים !
השופטת: לד אין אקדח?
פפה: זה סעיף עשר שנים! לא נגעתי
באקדח !
השופטת: אולי התכוונת להגיד סכין,
זה גם כן כלי.
פפה: היה לי סכין בשביל פישפשים.
סכין כזה היה לי. מה, היה לי סכין?
ליכליך: תראה מה שיש פה בהקלטה.
פה יש דבר מאד מעניין .״קרה מה שעשיתי,
אבל זה דבר שלא חלמתי בחלום
שיביא מישטרה...״
פפה: לא נכון!
ליבליך :״דיברתי מהבית שלי. אני
עבריין ולא עושה טעויות כאלה. אף פעם
לא עשיתי. יחסית לעבר שלי ולתקופה
שאני בפשע, לא יושב הרבה, כך שאני
לא טיפש כזה. הייתי חייב להיות דברים
נסתרים.״ זה נכון או לא שאמרת שאתה
לא חלמת שיביא מישטרה, שאתה דיברת
בבית שלך. אמרת את זה?
פפה: לא. לא אמרתי ואני אגיד לך
גם למה לא אמרתי את זה. אתה אומר
שאני לא חלמתי על זה שיביא מישטרה,
וכל הדברים האלה. כדי שתהיה לי איזה
דעה מסויימת על האדם הזה, אני צריך
לפחות להכיר אותו, פעם אחת לפחות, אי זה
פגישה איתו. אני אומר לך: לא שמעתי
עליו, ולא מכיר אותו, ולא יודע עליו
שום דבר.
היטיפטת: טוב. אפילו אם לא היית
נפגש איתו, אילו חשבת שהוא יביא את
המישטרה, אז לא היית עושה איתו את
הדבר הזה, נכון?
פפה: לא חשבתי שהוא יביא את ה־מישטרה?
כבוד השופטת, זה נכון ! כל
אחד שעושה עבודת־פשע, לא חושב שה־מישטרה
תתפוס אותו.

ליכלין* :אתה, בשבועיים לפני שנתפסת,
ראו אותך כמה וכמה פעמים יושב
עם רחמים אהרוני בשכונת התקווה, בכרם,
סליחה.
פפה: חס וחלילה !
ליבליך: לא נפגשת איתו?
פפה: הוא ברמה גבוהה, הוא לא יושב
עם אנשים כמוני !
ליבליך: כשאתה בא למקום (בגני התערוכה)
,איפה שתפסו אותך, היתה מכוניה
סגורה, עומדת בחושך. לפי מה שראית,
ישב אדם אחד ליד ההגה, ואתה
חשבת שזה בצלאל, נכון?
פפה: אמת.
ליכליף: ניגשת, פתחת את הדלה, ונדלק
האור בפנים.
פפה: כן.
ליבלין* :איך ידעת שזה לא בצלאל,
אם אתה אומר כאן, בשבועה, שאתה לא
היכרת את בצלאל קודם?
פפה: למה בצלאל, דיברנו שיבוא לבד,

ושם היו ארבעה אנשים...
לי כ לי ד: לא חשוב.
פפה: זה חשוב ! מה לא חשוב?
לי ב לי ך: נדלק האור, ראית את בצלאל,
וברחת.
פפה: אני באתי לשמה, וראיתי שוכבים
על הריצפה והצדדים, וראיתי שמה
איזה בן־אדם שחור, יותר מדי שחור, עי
ההגה.

מארג טודילה
לפני כן שמע בית־המישפט עדויות על
נסיבות מעצרו של פפה רוקנשטיין במיג־רשי
התערוכה בצפון תל־אביב. סמל ראשון.שלמה
שליט העיד על המארב, שהוצב
על־ידי המישטרה אחרי שבצלאל מיז־רחי
התלונן על נסיון־סחיטה.

(חקירת עורו־ הדין ליבליך):

שליט: אני שכבתי במארב כשלושה
מטר מהמכונית, והמתנו לאדם. עוד לא
ידענו שזה רוקנשטין. המתנו לאדם ש תבע
מיליון לירות מהקבלן בצלאל מיז-
רחי.
השופטת: כן.
שליט: בסמוך לחצות הגיע אדם.
ראיתי שהגיע אדם בסמוך למכונית, הלביש
על עצמו כובע־גרב וכפפות לבנות.
הוא ניגש לעבר המכונית, ניסה לפתוח
אותה מצד הנהג, לא הצליח, ניגיש לצד
השני, ואז הוא הצליח לפתוח את הדלת
של המכונית.
השופטת: היה מישהו במכונית?
שליט: כן, במכונית ושב, בתא-הנהג,
אדם, שוטר, סמל־ראשון במישטרה ש דמה
מבחינה חיצונית לקבלן, בעל-תל-
תלים.
ברגע שהוא פתח את הדלת, הוא ראה
אור בפנים, ואז הוא ראה שזה לא הקבלן,
אלא יושב מישהו אחר, והוא התחיל
לברוח.
רדפנו אחריו, היו מיספר שוטרים במקום,
עצרנו אותו לאחר כעשרים מטר,
והוא נכבל. מייד הורד מעליו כובע־הגרב
ואז נוכחנו לדעת שזה ׳מיס־ רוקנשטין.
הוא נלקח מייד הצידה, מחשש שיש
עוד שותפים במקום יחד איתו. אני ועוד

שוטר שמרנו עליו.
איך שהוא נעצר והובא ליחידה, כש הוא
היה בצד, הוא אמר לי :״הפעם נתפסתי,
מה אני אקבל? עשרים שנה?
אתם מתעסקים עם גנב גדול יותר ממני!
אני מכרתי לו דברים!״ זה מה שהוא
אמר, בעת שהוא הועבר הצידה.
כספי: לגבי שני הקטעים האחרונים,
ץ3י>־( 11031 עדות שמיעה).
השופטת: טוב.
שליט: והוא נלקח למטה מחוז תל-
אביב, ושם נמשכה חקירה לגביו.
היטופטת: אולי אתה יכול לספר קצת
יותר, איך זה קרה ששמתם את המארב
הזה שם?
שליט: אני הייתי במיחלק, גמרתי את
העבודה...
(המשך בעמוד )50

111011ת חו שתהוהחוות

70 נת החים 70
מלכת המים 977ו תלי ביינר

מטעם העו 01 הזה
יצרני סיגריות איכות לחעלה
מ־ 40 שנה
בשיתוף מנכ״ל חברת דירות גינד -אברה גינד•

נודבת המיס 1978
תצעד בקבק בי

יצרנים סנדלי ם

1ן (| ז 0 3 1 1

ונעלים לנ שי ם גברים תו ער ב עיצוב

ספורטיבי ח די שובלע די

תטפל ב שערה
בתכ שי רי חברת

ת אופ ר
בתכ ש

תלבש בגדי־ים
וח 1ףשלו 1.טקס

תז כהב הנ חהשל

תופיע ב מי טבה דג מי ם
ש ל • צור ניה או פ נה

3 0 .0 0 0

11111[ 0111111

ב ר כי ש ת די ר ה
בבנייני
אברהם גינדי

מו ע מדו תהמ עוניינו ת לה שת תף מוז מנו ת לבוא ל מלון ״ רמדה ״ ,רחוב הירקון 121ת״א ; ביו ם חמי שי
29.6.78 בשעה חמש א חר״ה צ הריי ם, לר איון עם ועדת הקבלה.

הדרכ ת ה מו ע מ דו ת ב הליכ ה ובי ט חון במה: לאה פלטשר • טיפול בשיער: א מן ה תי ס רו קו ת ג׳ימי
• הכנ תהכת רי ם: רחל גרא • אירגון והפקה: מירי זכרוני, רפי זכרוני •

שיחר צליש לכתב הכלכלי של הטלוויזיה, א כי אנ ־
ג׳ד, עבור כתבתו במבט (יום חמישי )14.6
על תעשיית הסוכר בישראל. אנג׳ל גילה
כי המדינה מסבסדת בסכומים עצומים את
הסוכר המייוצר בארץ, וזאת בשעה שאפשר
לקנות סוכר במחיר נמוף הרבה יותר
בחוץ־לארץ.
אנג׳ל שלף מארכיון הטלוויזיה ראיון,
שהוא ערך לפני כשנה עם שר־התעשייה־המיסתר־והתיירות,
יגאל הורביץ, שבו
הצהיר הורביץ כי מפעלים בלתי־ריווחיים
יסגרו. הוא בא לראיין עתה את הורביץ,
שהתכחש לראיון המצולם מלפני שנה. בין
השניים התנהלו חילופי־דברים חריפים,
בהרמת קול, שצולמו. את הראיון הזה לא
יכול היה אנג׳ל לפרסם, מפאת כבודו של
השר, והוא הסתפק בדברי פרשנות ובראיון
הישן.

האיומים עוד בראל

רבים בבניין הטלוויזיה שואלים מדוע
מתעלמת הנהלת רשות־השידור מפירסומי
העולם הזה ( )2126 על מנהל הטלוויזיה
בערבית יוסף כראי. הפרופסור ראובן
ירון עדיין לא הגיב כלל על פירסומים
אלה, וכן לא מנכ״ל הרשות, יצחק ליב־ן*
גי. השניים החליטו על מדיניות של שתי׳
קה, כשהם מסתמכים על כך שענייני בראל
נמצאים בחקירת המישטרה ופרקליטות־המדינה.
בעוד
אלה שותקים, זכו גילויי העולם
הזה להד רחב בציבור ובעיתונות. הטל וויזיה
הירדנית שידרה בסוף השבוע שעבר
את מרבית החומר שהופיע בהעולם הזה,
תוך ציון שמו של העיתון. לא כך נהגה
ח״כ חייקה גדוסמן ממפ״ם, שהעלתה
את הגילויים כהצעה דחופה לסדר־היום של
הכנסת, כאילו היו אלה גילויים שלה, ולא
של העולם הזה.
ועד־העובדים, בראשותו של אלי לג־יאדי,
התכנס בסוף השבוע שעבר כדי
להביע תמיכה בבראל. כל תומכי בראל
הופיעו לכנס, ואילו מתנגדיו, בראשותו
ו של מנהל מחלקת התוכניות סלים פתאל,
דיהחרימו אותו. כן הופיעו לכנס העובדים
מנכ״ל הרשות, ליבני, וסגנו שלמה עבא־די.
בראל הודיע כי הוא הגיש תביעה
מישפטית נגד העולם הזה, באמצעות עורך־
הדין שלמה תוסיה־כהן, אולם תביעה
כזו לא הוגשה עד עתה.
הסיבה לתמיכה המוסווית, שנותנים

יצא להגנתו של מנהל הטלוויזיה בער בית,
יוסף בראל, ועומד לפטר בימים
הקרובים את סגן דובר רשות־השידור,

אתה היא קיר־הטלוויזיות, שעליו מותקנים
16 מקלטי טלוויזיה בגדלים שונים, המע בירים
שידורי־צבע מתחנת עמק־האלה,
הקולטת את הלוויין. השידורים בתערוכה
מקיפים את כל החומר המגיע בלוויין,
שעות רבות מדי יום ביומו, כולל חדשות,
סרטים עלילתיים וסרטי-תעודה.
המארגנים התקינו במקום אנטנה גדולה,
שהיתה צריכה לקלוט את השידורים
מעמק־האלה, אולם אנשי מישרד־החיקשו־רת
התנגדו להעברתם באוויר. לדברי פקידי
הממשלה, יוכלו תושבי רמת־אביב ומעוז־אביב,
הסמוכים ליריד, לקלוט אף הם את
השידורים ,״וזו אפלייה ביחס לשאר בעלי
המקלטים, בכל רחבי הארץ״.
בעיקבות התנגדות זו הוצא סכום של
עשרות אלפי לירות, כדי לחבר כל אחד
מ־ 16 המקלטים בחיבור קווי לעמק האלה,
שליד ירושלים.

ה ס קו פשלאש 1ד ר

ש תיק ה עם ש חר

לאחרונה נפל בידיו של כתב הטלוויזיה
.אליעזר (״גיזר״) יערי סקופ שאילו היה
מתפרסם, היה מזעזע את הארץ כולה.
המדובר הוא בפרשה, שאינה נופלת
מפרשת פרופיומו הידועה בבריטניה, הן
באופיר. והן בחשיבות האישים המעורבים

מערכת־החדשות החליטה לא לפרסם את
הסיפור של יערי. הגיב על כף מנהל המחלקה
חיים יכין ׳ ״החלטנו לא לפרסם,
כי לא היו די ראיות לכף.״

יושב־ראש הוועד המנהל של רשות־השידור,
הפרופסור ראובן ירון, רגיש
ביותר לכל מה שנכתב עליו בעיתונות,
ולא בכדי. התבטאויות שונות של ירון
עוררו עליו את זעם העיתונאים, כשם
שעוררו עליו את זעם העובדים ברדיו י־בטלוויזיה.
ירון
היה נוהג ״לקרוא לסדר״ כל עיתונאי
שכתב עליו דברים שלא היו לרוחו,
ואף להתלונן בפני עורך־העיתון על כך
שהכתב לא ביקש ממנו תגובה לפני הפיר־סום.
בין
היתר הודיע ירון לכתבים כי הם
יכולים להתקשר לביתו בכל יום, מ־5
בבוקר ועד 11 בלילה.
אולם כאשר פונים כתבים אל ירון, כדי
לראיין אותו או כדי לנהל עימו שיחת־רקע,
הוא מסרב. טענתו :״אינני רוצה להופיע
בעיתונים.״

עזרא יחזקאל.

לטענת עבאדי עומד יחזקאל מאחרי
הפירסומים נגד בראל. עבאדי אף טוען כי
יחזקאל היה זה שהיפנה תשומת־ליבם
של חברי־כנסת ושל יועץ ראש־הממשלה
לענייני ערבים, יוסף שרץ, לשחיתויות
של בראל, כשהוא מספק להם מיסמכים.
יחזקאל טוען, כי כאזרח מסור חובה עליו
להפנות תשומת־לב השילטונות למעשי־שחיתות,
וכי אין מעשיו אלה פוגעים ב עבודתו
ברשות־השידור, ואינם נעשים על
חשבון זמנה. גם דובר הרשות, משה
עמירס, שהוא הבוס הישיר של יחזקאל,
טען כי עבודתו של יחזקאל נעשית ללא
דופי. אולם עבאדי החליט כי על יחזקאל
ללכת.

ה ס מנ כללא מאמין
לנ׳לבקרח
סיכסוך־העבודה, שעליו הכריזו עובדי־החוץ
של הטלוויזיה (שלושה ימי־השביתה),

ת ק לו ת ק טנו ת

בתם גורן
להצטרף !

ירון וליבני לבראל, טמונה באיום שהוא
שלח, בדרכים עקיפות, אומנם, אך בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים. בראל מודיע
כי אם הוא יושעה מעבודתו עד לסיום ה חקירה
נגדו, הוא ישבית את שידורי הטלוויזיה
בערבית. כינוס העובדים המסורים
לבראל בא לחזק איום זה.

פגע בצורה קשה הן במהדורות החדשות,
הן בהשבוע יומן־אירועים, הן בהפקות ל־לטווח
ארוך.
עובדי־החוץ, אותם שאינם עובדי רשות*
השידור אלא המקבלים שכר עבור כל
עבודה שהם עושים, מקבלים לכל הדעות
משכורות־רעב. הם הגישו תביעות, המגיעות
לכלל תוספת, של 120 אחוזים. במיסגרת
המשא־ומתן היתד. רשות־השידור מוכנה
להעלות את שכרם ב־ 70 אחוזים, אולם ה עובדים
לא הסתפקו בכף.
הם הציעו כי בסיכסוך בינם לבין רשות־השידור
ייקבע בורר, כשכל צד מתחייב
לקבל את החלטתו. סמנכ׳׳ל הרשות לענייני
מינהל וכספים, שדמה עכאדי, ביקש
מהם הצעות לבורר והם הציעו את מבקרת
רשות־השידור רומא אכישי. עבאדי אמר
להם :״זה לא כדאי לכם, היא עובדת שלי,
ויש סכנה שהיא לא תהיה אובייקטיבית.״
אך העובדים אמרו כי הם סומכים על
יושרה האישי של אבישי.
אז הודיע עבאדי כי אינו מוכן לבורר,
אפילו אם זאת רומא אבישי, והסיכסוך
יימשך וימשיך לפגוע בצופים.

מכט רי סאחה צו ד ק

האפל״ה עלתה כסד

סמנכ״ל עבאדי
לפטר !

סמנכ״ל רשות־השידור שלמה עבאדי

אחת האטראקציות בתערוכה ישראל זיו

שתי פרשיות בלתי־נעימות של חדירה
לתחום הזולת העסיקו את מחלקת־החדשות
בשבוע שעבר. האחת היתד ,״תקל״ בין
הכתב לענייני מפלגות, דן רכיב, לבין
הכתב הפרלמנטרי, נחמן שי.
ביום השישי שעבר הוטל על רביב
לראיין כמה חברי־כנסת, בנוגע לתשובות
שעל ישראל לתת לארצות־הברית. על
רביב הוטלה המשימה משום שהוא תל־אביבי,
וחברי הכנסת הללו גרים בתל־אביב.

נפגע מכך, טען כי כל מה שנוגע
לכנסת הוא בתחום עיסוקו. שי אף אמר
כי הוא מוכן לרדת לשם כך לתל־אביב,
ונקבע כי בעתיד כך יהיה.
החדירה השנייה היא בתחום התרבות
והאמנות. שאול שירן, איש מערכת
קלעים, מבקש להיכנס למערכת החדשות,
לאחר שעזב את קלעים, הוא פנה אל
חיים יבין, אך כשראה שלפנייה זו אין
תוצאות, הוא פנה אל יצחק דועה, ש־עימו
עבד שירן בשעת שרועה הגיש את
קלעים. ואומנם שתי כתבות שלו על
סרטים, הופיעו בשבוע החולף בכימעט
חצות. עמוס ארבל, הכתב הקבוע של
החדשות בנושאים אלה, עדיין לא הגיב על
כך, אם כי יש הטוענים כי בשיחות פרטיות
הוא הביע מורת־רוח מכך.

גורן רצהלע בו ר
איש מחלקת־התוכניות, צ בי (״צבה״)
גורן, ביקש לאחרונה ממנהליו־,טלוויזיה,
ארגון צוקרמן, להעבירו למחלקת־ד,חדשות.
גורן נימק בקשתו ב״סיבות אישיות״.
בעבר היד, גורן איש מערכת־החדשות,
והיה הממונה על דסק־החוץ של המחלקה.
אולם צוקרמן לא אישר את העברתו של
גורן לחדשות.

מיב צ ע מונד״ל
מחלקת־החדשות כבר החלה להתארגן
לקראת ביקורו של סגן נשיא ארצות-
הברית, ולמר מונדייל, בארץ. התוכנית
היא לערוך סיקור כדוגמת זה שנעשה
לאנוואר אל־סאדאת בעת ביקורו בירושלים:
ללוות את האורח לכל מקום ולהע ביר
שידורים ישירים עד כמה שרק ניתן.
על המיבצע אחראי יאיר אלוני, ה עוסק
בימים אלד, גם בהכנת שידורי יום

כתב שי
להידחק !
חיל־האוויר, ועל עבודות העריכה אחראי
יורם רונן. השדרים שילוו את רונן יהיו

אלימלך רם, דן רכיב ונחמן שי.

גםה תוכניות מתבר קו ת
מחלקה המתפוררת לגמרי היא מחלקת
התוכניות של הטלוויזיה, שמזה תקופה
ארוכה אין לה מנהל, והדבר ניכר בה.
מאז שמרדכי (״מוטי״) קירשנכאום
עזב את הנהלת המחלקה, ממלאת את מקומו
יהודית (״ג׳ודי״) לדן. אולם לוץ רואה
תפקיד זה כזמני, וגם הודיעה כי לא תסכים
לקבל מינוי של קבע.
בשבועות האחרונים עובדת המחלקה
על פי החלטות של הרגע האחרון, ללא
תיכנון, וכפי שהגדיר זאת אחד הבכירים
בה :״חיים על מזל.״ אפילו החלטות פשוטות,
כמו אילו סרטי מתח להקרין ומתי,
נדחות לרגע האחרון, מה שפוגע באיזין
של השידורים.
מכיוון שלא נמצא מועמד לניהול המחלקה,
שיהיה מקובל על כל היורמים ה חייבים
להחליט על כך, דוחקים מנהלי הטלוויזיה
ורשות־השידור את הבעייה ,־־
המחלקה מתפוררת לנגד עיניהם.

בי קו רתעלה בי קו ר ת
השבוע יתחילו בתחנה הצבאית גלי צה״ל
בשידור תוכנית הדשה, שבוודאי תעורר
התנגדות עזה של מבקרי הטלוויזיה בעיתונים.
במשך שלוש שעות בשבוע ישדרו
גלי צה״ל עיתון־בידור משודר, בעריכת
נדב לויתן, אשר יוגש על־ידי שרה

דורון ואלי ישראלי.

פינה מייוחדת וגדולה בתוכנית תהיה
פינת הטלוויזיה, שאותה יערוך כתב ה טלוויזיה
מאיר דורון. בין היתר מתכוון
דורון לבקר את ביקורת הטלוויזיה. על־ידי
עריכת השוואות בין מאמרי־ביקורת שונים
על אותה תוכנית־טלוויזיד, הוא ישתדל
להוכיח עד כמה אין הביקורת בעיתוני
הארץ רצינית ומהימנה.

כמה עול הכל מי ש חק>־
תעלומה אופפת את שידורי• מישחקי
אליפות העולם בכדורגל מארגנטינה. מנהל
מחלקת הספורט של הטלוויזיה, אלכם
גילעדי, מסר לפני צאתו לארגנטינה כי
שידור כל מישחק יעלה אלפי דולארים.
עתה מתברר כי שידור של כל מישחק לא
יעלה על 1,000 דולר.
השידורים מועברים על־ידי לוויין של
חברת קוסנזופוט, שבה שותפות 16 תחנות־שידור
מכל רחבי העולם, ביניהן גם יש ראל,
איראן ורומניה. חישובים שנערכו
על־ידי מנהלי קוסנוופוט העלו, כי הוצאות
התיפעול של הלוויין והתשלום לארגנטינה
לא יעלו לכל מדינה יותר מ־ 1,000 דולר
לכל מישחק.
אגב, בטלוויזיה מועלות טענות חריפות
ביותר כלפי גילעדי. על־פי בקשת איגוד
השידור האירופי האי־בי־יו, שאושרה על־ידי
מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, יצא
גילעדי לארגנטינה מטעם האי־בי־יו, כדי
לרכז את השידורים ממיגרש המישחקים
בעיר רוסאריו. גילעדי אינו נוטל כל חלק
בשידורים לישראל.

מדוע התבלבל ח״ם יבין? והיאכטה
צ1ני דוונו * מי חיזו אחוו גיו ולוץ
* מ !1קווז לווו\ \1על עמ יום נ יו
• מנד טוב
אל דפנה בת ה ,8-יהונתן בן ה 6-ומיכאל
בן ה־ 4הצטרף בשבוע שעבר חגי.
למנהל מחלקת החדשות חיים יבין ולאשתו
יוספה נולד בן. לידת הבן הרביעי גרמה ליבין
התרגשות רבה, אותה אפשר היה לגלות כשהגיש
את מהדורת מבט, למחרת לידת בנו :
הוא התבלבל כמה פעמים בעת ההגשה. אגב,
גם לקריין־הרצף צבי סלטון נולד בן במזל־טוב.

המשיבה
השנייה תיערך בחודש הבא לבגוד
מלאות עשור לקיום הטלוויזיה הישראלית. המ סיבה
/שתכלול הופעות של אמנים רבים, תיערך
בתיאטרון ירושלים והיא מאורגנת על־ידי דו

בירון.

המסיבה השלישית היתה של הצוות הגדול
של עלי כותרת והיא נערכה ב״ 15 בחודש.
אחרי סיום שידור התוכנית האחרונה בהנחייתו
של ירון לונדון, חגג הצוות של עלי כותרת,
שחלק ניכר טמנו לא ימשיך בתפקידו, את סיום
המתכונת הנוכחית של התוכנית.

• מקרטונים

3 $בעקגות אחו
הופעת שני צוותי טלוויזיה באותו אירוע
מוכרת כבר מזמן.
אולם בשבוע שעבר אפשר היה להבחין בלובי
של מלון הילטון בתל־אביב בשלושה צוותי
טלוויזיה. שני צוותים, האחד של העברית, בראשותו
של חנן עזרן, והשני של הערבית,
באו לצלם מסיבת בתבי־תעופה ישראלים וזריט
יחד עם שר־הביטחון עזר וייצמן. צוות שלישי,
שירד מירושלים (גם הצוות של הערבית
ירד מירושלים) בראשותו של יורם רונן, בא
להילטון כדי לצלם את הפרופסור אדווארד
טלר, ממציא פצצת המימן אשר התגורר באותה
עת במלון.

• חסוך שו 9בריבווו
בפירסום רישמי של הטלוויזיה נמסר, כי

באשר סייר הוועד־המנהל של רשות השידור
בבניין הטלוויזיה, נשמעו מכל עבר השאלות:
״מי זה פאפו 1״ עובדי הטלוויזיה רצו לדעת מי
מחברי הוועד הוא עורך־הדין אהרון פאפו,
הנחשב האיש השנוא ביותר בטלוויזיה * אגב,
במשך הסיור ״נדבק״ פאפו אל ממלאת־מקום מנהל
מחלקת התוכניות יהודית (״ג׳ודי״) לוץ
עד שמישהו לא הצליח להתגבר על עצמו וקרא
בקול :״פאפו, לא יילד לך עם ג׳ודי 1״ בבניין
הטלוויזיה מלחשים כי לוץ מנהלת רומן עם
אחד העובדים של מחלקת החדשות, אם כי אותו
עובד מכחיש זאת, וטוען :״אני בסך הכל אוהב
את הכלב שלה״ * רומן שהסתיים: הכתב
הצבאי עמירם ציר נפרד מידידתו בשנתיים
האחרונות, איה עשת, המשמשת עוזרת ליח-
סי״חוץ של ראש״עיריית ירושלים ,׳טדי קולק.
עשת התגרשה רק לפני חודשים מיספר * הכתב
לענייני התיישבות של הטלוויזיה, יגאל גורן,

21. 6

22. 6

יום רביעי

• 1חמישי

9היום הרביעי הוא היום
החזק של התוכניות בערבית.
עפאף עודד, אחת המפיקות
הכישרוניות בטלוויזיה, מביאה
את המאגאזין הדו־חודשי
לנוער, המתחרה בהצלחה בתוכניות
המקבילות בטלוויזיה
העברית. הבמאי האדד ערא־ש
ה מביא סקופ בקנה־מידה
כלל־מרחבי: חוג ג׳ודו הרא-

ערניות לומדות גיווו שון במיזרח־התיכון המעורב
לבנים ובנות ערבים, בכפר-
יאסיף. יהיה מעניין לצפות
(שעה 6.32 בערב) בצעירות
ערביות הלומדות ג׳ודו להגנה-
עצמית. באותה תוכנית סרט-
בתולין של הבמאית החדשה
הדן הנא על צעירה בת ,13
סוהיר נסאר, המגלה כיש-
רונות של ממש בציור, בנגינה
ובשזירת־פרחים אמנותית בחנות
הפרחים של אמה בנצרת.
• במיסגרת הסידרה המצו-
יינת לילדים, ידידי האדם (שעה
7.00 בערב) ,מגלה השחקן המפורסם
ונדן פורה, המשמש
בסידרה זו כקריין, כי ברגע
שפיל נופל בשבי ומתגבר על
פחדיו מבני־אדם, הוא הופך
חיה מבוייתת, צייתנית ונאמנה
לבעליה. בתמורה לכך מנצלו
האדם על תקן של משאית,
עגורן ודחפור.
• עדיין לא ברור אם ישודר
פרק מסידרת האחים. במידה
ששעת שידור מישחק הכדורגל
מארגנטינה תוקדם לשעה
8.00 בערב, יידחו האחים
למחר. כפי שאירע, ברגע האחרון,
בשבוע שעבר.
שדר הספורט של הטלוויזיה
הירדנית הערבית זדהיר אבו־באקר,
שנשלח אף הוא ל ארגנטינה,
שידר בתחילת ה־מישחקים
מישחק אחד. היה זה
המישחק !הראשון והאחרון שלו.
למרות זאת לא הוחזר השדר

9תוכנית החדשות לילדים
מה העניינים כבשה לה מקום
של כבוד גם בצפיית המבוגרים.
את התוכנית, שאותה מפיקה
דדיה הורכיץ, אפשר יהיה
לראות בשעה 6.00 בערב. כמו
בכל מערכת חדשות, מקפידה
הורביץ לקבוע את המיסגרת
הסופית של החומר שישודר
רק ביום השידור עצמו.
• מי שחק השבוע (שעה
)8.00 יכלול דיווחים מארגנטינה
אלא־אם־כן יועתק האחים
מאתמול להיום.
9המישדר המרכזי של היום
הוא אנזא של בני, במיס־גרת
תעודה. האופנה של פתי־חת
בוטיקים־ליום־אחד בבית,
מוכרת בקרב נשות החברה של
תל-אביב ושל ערים גדולות
אחרות בארץ. עקרת בית, הרוצה
להרחיב את ה״קניפל״
שלה ולעשות כסף נוסף, הופכת
את ביתה לחנות או לבוטיק
במשך יום אחד בשבוע, אליו
באות ידידות, שכנות וסתם אנשים
שקראו מודעות בכתב־יד
שניתלו על גיזעי־עצים בשכו־נה.
כך נוהגת גם הרופאה הקשישה
בת ה־ 88ד״ר מרים
שפירא, אלא שהרווחים של
שפירא, ואלה עצומים מאחר
שחוג לקוחותיה הקבוע גדול,
מוקדשים להקמת מועדוני־נוער
לנערים נזקקים.

מה העניינים :
־ליה הורוביץ
י יום חמישי 6,00
מיפעלה של שפירא נולד
אחרי נפילתו של בנה כני,
במילחמת־השיחרור. במירצה
הרב חשבה על דרך שבה תנ ציח
את זיכרו של בני, והגיעה
לרעיון מועדוני הנוער. שפירא

קבלת־ פנים לעזר וייצמן

החנוה של

שלושה צוותים לאירוע אחד
בשבוע הבא תוקרן התוכנית זה הסוד שלי במקום
9בריבוע. בדיקה קצרה הוכיחה כי היתה זו
פליטת קולמוס של עורכת לוח״השידורים, וכי
9בריבוע ממשיך להיות מוקרן.
אולם פליטת״קולמוס זו הראתה עד כמה
חוגג הבאלאגן בטלוויזיה. מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן חשב, בקוראו את לוח השידורים,
בי אבן הוזמנו רק שש תוכניות אחרות
של זה הסוד שלי.
רק אחרי שנערך בירור עם יצחק (״איציק״)
קול, מנהל האולפנים ומפיק שתי התוכניות,
התברר לצוקרמן בי הופקו 13 תוכניות של 9
בריבוע, והוזמנו על־ידי מנהלת מחלקת התוכניות
יהודית (״ג׳ודי״) לוץ 13 תוכניות נוספות
מסידרה זו. לאוהדי זה הסוד שלי: התוכנית
לא תועלה מחדש עד החורף הבא.

• לוח המסיבות
מבת מסיבות עומדת ליפול על הטלוויזיה
בימים הקרובים. המסיבה הראשונה תהיה
של המפיקות רות דובנוב ו מי ר ה קנז-־פז,
מפיקות עלם ועלמה, לכבוד התוכנית היוצאת
לחופשה לזמן בלתי־מוגבל.

ואשתו עליזה, דוברת מרכז ההסברה, החליטו
ברגע האחרון לשנות את השם שנתנו לבת שנולדה
להם לפני כשבועיים. השם הראשון, גילי,
הומר בשם טלי. בפיו של גורן גם הסבר לכך :
״רצינו שם טלוויזיוני, וראינו שהבת נפלאה, אז
קראנו לה על שם התוכנית טלפלא רק עתה
התגלה כי שידור התוכנית מוקד עם גולדה
מאיר ניצל ברגע האחרון משביתת העיתונאים
שהיתה באותו יום. העיתונאי דני בלוד, שהוא
חבר מוסדות אגודת העיתונאים שאסרה על
השידורים והירשתה לשדר רק חדשות, רצה להו רות
שלא לשדר גם את תוכנית מוקד, אולם
ברגע האחרון נמנע מכך משום שלא רצה שיחשדו
בו בי הוא מתנכל אישית לגולדה. בלוך, שהוא
כתב דבר יחבר מיפלגת־העבודה, ידוע כמתנגד
חריף לגולדה * באשר התלוננו עובדי מחלקת
החדשות בפני יושב-ראש הוועד״המנהל, הפרופסור
ראובן ירון, כי הציוד בטלוויזיה דל ומיושן
ודרשו לחדש אותו, שאל ירון :״ואם יהיה
ציוד חדש, השידורים יהיו יותר מאוזנים ! ״
* המפיק־במאי צבי דורנר חזר בימים אלה
מטיול ביוון כשהוא מביא לאשתו מתנה: יאכטה
אותה רכש ושיפץ ביוון והשיק אותה למעגן
המארינה בתל-אביב.

נן־גוויון
האחים :

רובין צ׳דוויק

יום רביעי 8.00
לארץ והוא ממשיך לקבל מש כורת
והוצאות אש״ל גבוהות
בעודו שוהה בחו״ל.
9אם בכל־זאת יוקרן פרק
מן הסידרה האחים, ושידור ה-
מישחק יחל רק בשעה 9.45
בערב, אפשר יהיה לכסוס את
הצפרניים מול השאלה כיצד
יצליח דיוויד להימלט מעונשם
של פקידי מכס שתפסו אותו,
ומעונשו של מרוני המבקש
לנצל עבירה פלילית זו של
דיוויד כדי להקטין את הש פעת
מישפחת האמונד בחברה.
אגב, ד,סידרה תימשך לפחות
עד סוף הקיץ, כאשר כל פרק
המוקרן עולה לטלוויזיה סכום
של יותר מ 10,000-לירות.

היתה ידועה גם כידידתו הקרובה
של דויד כן־גוריון המנוח.
בידיה שלל גדול של
מכתבי בן־גוריון הנפתחים ב :
״ד״ר שפירא היקרה,״ ״ד״ר
שפירא האהובה,״ ״היקרה וה-
נאצלה,״ ״אני מפחד להגיד לך,
כמה אני מוקיר ואוהב אותך.״
הבמאי יחיאל (״ג׳אד״)
נאמן והמפיק דן ארזי מ-
סירטי קסטל אומנם לא הצליחו
להביא את כל מופלאותיה של
שפירא בסרט בן מחצית השעה,
ובין השאר את הנשיקה המפורסמת
שהעניק לה בן־גור־יון
בעת שביקרה אצלו בביתו
אחרי פטירתה של פולה, אולם
משהו מדמות האם רבת-
הפעלים והאמיצה בכל־זאת,
בשעה .9.30

23. 6

שבת

יום שי ש׳
• פטיכ אופטין החליט,
כפי הנראה, לשתף בסרטיו את
כל בני־מישפחתו. אחרי שבשבוע
שעבר הופיעה אשתו־בחיים
של לי מייג׳ורס, פא רה
פוסט-מייגיורש, נסב
הפרק הנוכחי, הקרוי מוג לב,
סביב אביו של סטיב אוסטין,
לא בחיים: בסרט.
• לגבי הסרט הערבי השבועי
(שעה 6.02 אחר־הצה־

• לפני 15 שנה היו רבים
מתעוררים בשבת בבוקר בשעה
מוקדמת יחסית, כדי
להאזין לתכנית הרדיו חידושים
במדע של מיכאל טרגין.
טרגין עדיין ממשיך לשדר את
התוכניות שלו, אך מיספר המאזינים
להן הצטמצם. אין
ספק כי התוכנית חידושים והמצאות,
שהיא ה״תינוק״ של
מנהל מחלקת התוכניות בער־

25. 6

26. 6

יום ראשון

יום ש1י

יום שליש•

• בעלי בתי־הקולנוע יכולים
להוציא היום את עובדיהם
לחופשה, וכן גם מנהלי התיאטראות
ומקומות הבידור האחרים.
היום הוא יומו האחרון
של פסטיבל הכדורגל בטלוויזיה
הישראלית, ובתחנות־הטלוויזיה
ברחבי העולם. החל מהשעה
7.45 בערב תשדר הטלוויזיה

• היום הכבד של הטלוויזיה
הישראלית. השידורים
בעיברית נפתחים בניסיון חדש
של שאלות ותשובות במיסגרת
מורשה. מסתבר כי את אנשי
ההלכה מעניינות בעיות אקטואליות
בדיוק כמו את החילוניים.
הרב שאר־ ישוב
כהן עונה לשאלות תלמידי
בית־הספר התיכון הדתי הימל־פרב
בירושלים, ואחת הסוגיות
החשובות שבהן נשאל וענה
היתד. יחס ההלכה למילחמת־
.השוורים. בניגוד לבית־הדין-
הגבוה־לצדק, שהתיר באחרונה
עריכת מילחמת־שוורים בישראל,
אסר זאת הרב מכל־וכל.
• התוכנית החודשית קלעים
היא תוכנית בעייתית באחרונה
בטלוויזיה. מחלקת ה־

• מסתבר כי גם סביב 9
בריבוע יש בעיות. מנהליה־אולפן
של התוכנית, נתן
מנספלד, טוען כי מפיק התוכנית
שהוא גם מנכ״ל אולפני
הסרטה הרצליה, יצחק
(״איציק*) קול, הבטיח לו
לפני כשנתיים שכעבור שנתיים
יקבל הוא את הפקת ה
היום
הגרור
סור הנזווגר
את מישחק הגמר באליפות העולם
בכדורגל, שגם עקרות-
הבית מתעבות הכדורגל תצפינה
בו בוודאי, כי הוא יסמל
לגביהן סיומו של סיוט שנמשך
שלושה שבועות רצופים.
כאשר יחזרו הצוותים לארץ
וכאשר יסיים מנהל מחלקת
הספורט של הטלוויזיה אלכם
גילעדי את סיורו הנוסף באירופה,
בעיקבות האירוויזיון,

יום שישי 9.20

אונידין חוור
בדלת האחורית
ממישפחת פאליסר והשחקן
ג׳ל, נאלאווי הזכור מהסרט
גשר אחד רחוק מדי. באנגליה
זכתה סידרה זו של הבי־בי־סי
בביקורות פושרות לחלוטין,
אולם אין ספק שהקהל הישראלי
יתמכר לה, כפי שהוא
עושה בכל ליל־שבת.

בית סלים פתאל, היא היורשת
הטלוויזיונית של טרגין.
הפתיבד, המרכזית בתוכניות מספרת
היזם על השימושים הנעשים
בנייר הגזור, שהיה פעם מיס-
מך סודי. בבריטניה מקבלים

מיסמכים סודיים
במבע וגדות

איכרים את גיזרי הנייר של
המיסמכים הסודיים ומשתמשים
בהם כמצע לבעלי־חיים.
• בשעה 8.00 שידור ישיר
של משחק הכדורגל השני בחשיבותו
באליפות ארגנטינה:
על המקום ה־ 3וה־ 4באליפות,
מהדורת־חדשות כשבמחצית מקוצרת. מערכת תל־אביב של
משחקי אליפות העולם בכדורגל
הזמינה אצל הצוות השוהה
בארגנטינה כתבה על ההצלחה
הישראלית באליפות: השופט
הבינלאומי אברהם קליין. קיט־עי־עיתונות
מכל רחבי תבל
מדברים בשיבחו של קליין כשופט
הטוב ביותר באליפות.
מארגנטינה עדיין לא הגיעה
תשובה, אולם אם יצליחו דן
שידון ויורם ארבל להכין
סרט על קליין, ולשגרו באמצעות
הלוויין, ישודר הסרט
הערב או מחר בערב.

• דינה סבא כרדוגו

היא תגלית חדשה של מחלקת
הדת בטלוויזיה. היא תגיש ב־מיסגרת
בצאת השבת (שעה 8
בערב) את התוכנית על פיוטי
דכי דויד כן־הסין, פייטן
שחי במרוקו לפני כ־ 200 שנה.
דינה היא צאצאתו של הרב
ולמרות שירדה לפני שנים מהארץ,
מנצלת אותה המחלקה
הדתית בכל פעם שהיא באה
לחופשת מולדת.
• סרט־המתח יהיה על־פי
המתכון השגור בשנים האחרונות:
מטוס, טייסים, נוסעים,
דיילות והרבה מתח. בסרט
טיסת הבלהות (שעה )10.20
לא מופיעים כוכבים ידועי־שם
אלא בנים שלהם: פטרילו
ויין, בנו של ג׳ון ויין ו-
כריסטופר מיצ׳ס, בנו של

רוכרט מיצ׳ם.
אלוהים ומיוחמת-השוווים
תוכניות עדיין לא גיבשה לעצמה
עמדה לגבי תוכנית זו,
שאותה מפיק אפרייס סטן,
אולי משום שאין מי שיגבש
עמדה. אך הסקרים והמיכתבים
מוכיחים כי היא נמצאת בשפל
של פופולאריות, עד שמתעוררת
שאלה אם בכלל להמשיך
בה. מערכת קלעים שרייתה
מורכבת מסטן עצמו, המגיש
החדש שמעון לב־ ארי ושאול
שידן, מתפרקת בגלל
יחסים אישיים לקויים. לב־ארי,
מזכיר החוג לתיאטרון באוניברסיטת
תל־אביב, שחקן ניקוי
ראש ז״ל ותיאטרון חיפה אינו
מנהל יחסים בריאים עם סטן,

ראש העיד קאסטרברידג׳ :אן סטאליבראם
ריים) אי־אפשר לדעת מראש
איזה סרט יוקרן. מנהל מחלקת
התוכניות בטלוויזיה הערבית,
סלים פתאל, הסביר
זאת בקשיים העצומים של המחלקה
שלו לרכוש סרטים בערבית,
בגלל החרם של ארצות
ערב המייצרות סרטים אלה.
הסרטים מגיעים לישראל ב־דרך־לא־דרך.
תוכנית הסרטים
קבועה, אולם פחאל מסרב לפרסמה
משום שלעיתים מגיע
ברגע האחרון סרט חדש, ואז
מכניסים אותו מייד להקרנה
ודוחים את הסרט שהיה רשום
בתכנית החדשית.
• הערב מתחילים בהקרנת
סידרה חדשה בת 7פרקים :
ואש־העיר קאססרברידג׳ עלפי
סיפרו של תומאם ׳האד־די,
מי שכתב את הרחק מן
ההמון הסוער. את הסידרה
ביים דויד ג׳יילם, במאי ה-
סידרה שזכתה בהצלחה בטלוויזיה
הישראלית, ההגדה לבית
פורסיית. כוכב הסידרה הוא
השחקן אלן בייטס המוכר
לצופי הקולנוע מזורבה היווני
ומהרחק מן ההמון הסוער, ולכמה
ישראלים מתיגרה שערך
במועדון־לילה בלונדון, לפני
כחמש שנים, אשר בה השתתפו
כמה ישראלים. היה זה אחרי
שאחד האורחים במועדון גילה
ידידה שלו, צעירה בשם יר דנה
הררי, בחברת בייטס,
אולם בעיני בייטס לא נשא חן
קשר־המולדת של השניים.
לצידו משחקים אן סטא־ליבראם,
הזכורה היטב כאשתו
הראשונה של קפטן או-
נידין מהסדרה קו אונידין, השחקנית
אנה מאשי הזכורה

חריב עד 9בריבוע תוכנית. כשבא מנספלד, לדבריו,
לגבות את השטר, דחה
אותו קול כשהוא מסביר :
״׳התוכנית הפכה בייבי שלי.
אני לא יכול לתת אותה.״ קול
עצמו מכחיש את דבר ההבטחה
מכל־וכל.
• כל־בו־טק של גירעון
לג״־ארי ויגיאל (״דני״)
פאר תעסוק, כפי הנראה, גם
השבוע בנושאי נמל־התעופה
בן־גוריון בלוד, אחרי שבעיק-
בות כמה תוכניות שהוקדשו
לנושא זה חלו שיפורים רציניים
ביותר בגישת מינהלת
נמל התעופה לאזרח ולתייר
העוברים בשעריו.
אגב, לב־ארי מנסה להשפיע
על פאר להשתתף ככל האפשר
פחות בתוכניות־טלוויזיה אחרות,
ולהסתפק בהגשת כל־בו־טק
ומדי פעם גם מבט. לדעת
לב־ארי, ההופעות התכופות של
פאר בתוכניות אחרות מקלקלות
לא רק לפאר עצמו, אלא
גם לכל־בו־טק.
• האי׳ש נסע לחוץ־לארץ

שרניס: שדי דוכאד
יום ראשון 10.00
יתנהל בטלוויזיה דיון מעמיק,
בהשתתפותו של מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקדמן, ובו
יופקו לקחים משידורי אליפות
העולם בכדורגל, הטענות שנשמעו
כלפי השידורים רבות מהמחמאות
שבהן זכו העוסקיס
בכך, ולדעת צוקרמן יש להסיק
את המסקנות לקראת האולימפיאדה
שתיערך בעוד שנתיים
׳במדסקווה.
• התוכנית השנייה בטלוויזיה
הערב היא הצגת־בכורה
של סידרה חדשה, אשר תשודר
אחת לשבועיים (בשבוע
האחר: הזוג המוזר שהחל את
שידוריו בשבוע שעבר) .הסיפור
הקצר האמריקאי, יביא
לצופה הישראלי תישעה סרטים
הלקוחים מן המאגר העצום
של צורה סיפרותית זו.
תישעה הסופרים שנבחרו,
ביניהם פ. קדט יצג׳־

ראלד, ארנסט המינגווי,
פדאנרי אוקונור ורי־צ
׳א רד רייט, נבחרו על־ידי

ועדה בת 12 פרופסורים ל-
סיפרות שבחנה יצירות של 500
סופרים.
הסיפור הקצר של היום,
ברניס מסתפרת, פרי־עטו של
פיצג׳ראלד, מספר על ברווזון
מכוער שהפך החתיכה של החברה,
והמוטו המרכזי ישלה:
אי־הצלחה אצל גברים היא גורל
גרוע ממוות. השחקנית הראשית
שלי רוסאל, מי ש הופיעה
בסרטים נאשוויל ושלוש
נשים, טוענת כי התפקיד
ממש נתפר עבורה מאחר
שהיא-עצמה היתה ביישנית,
מסוגרת ולא־מקובלת על נערים,
עד שהפכה כוכבת.

אולפן קיץ: שלומית אהרון ולהקתה
יום שלישי 9.30
ואילו שירן פרש מהמערכת
ומנסה לעבוד יחד עם יצחק
רועה בכמעט חצות.
• נראה כי מפיקי השטה
השלישית לא יכלו למצוא לתוכניתם
האחרונה נושא מתאים
יותר מאשר הזיקנה. כשבוע
לפני שידור התוכנית
היא עדיין אינה מוכנה והמפיק
שלה, דויד מיכאליס, ועוזרתו
אביכה מיגלייטר
(מילוא) ,מי שהיתה קריינית-
רצף בטלוויזיה, עדיין רודפים
כסהרורים אחר חומר וגיבושו
לתוכנית טלוויזיה.
השעה השלישית יורדת מהמסך
מאחר שהמנחה הקבוע
שלה, הפרופסור ירמיהו יוכל
נוסע לאוניברסיטת סורבון.
תחת למצוא מנחה אחר החליטו
לנצל את ההזדמנות ולהוריד
את התוכנית, אם כי מיכאליס
כבר עובד על גיבוש תוכנית
דומה לזו, בגזתכונת שונה ב־מיקצת.

לפני
מספר שנים, ועזב את
הטלוויזיה הישראלית בטריקת-
דלת. המדובר במי שהיה מפיק
ובמאי בטלוויזיה הישראלית
ראל!ח עינביר, העובד עתה
בטלוויזיה ההולנדית. אולם מדי
פעם הוא עורך גיחות לעבר
הנייטיבס, מכין שתיים־שלוש
תוכניות העולות כסף רב, וחוזר
להולנד.
ייתכן שבגלל הסיבה הכספית
משדרים את התוכניות שלו
תמיד בשידורים חוזרים. את
אולפן קיץ שבו מופיעה שלו״
ימית אהרון עם להקת הכל
עובר חביבי, ערך עינבר לפני
למעלה משנה, יחד עם עוזרת
ההפקה צלילה רוז, שגם היא
הספיקה בינתיים לעזוב את ה־הארץ
!לטובת ניז־י׳ורק.
מייד ואחרי מבט תשודר התוכנית
בשידור חוזר, ויש הטוענים
של!א יהיה זה ־הישידוד
החוזר האחרון שלה.

למנכ״ל ״ אינ טרקוס מ א-וולה

מיכאל בדאון

במדינה
ד ר כי חיים
הכצעקתה י
״אתה צעקת על השוטר?״
שאל השופט,, .לא 1״ צעק הנאשם

י הו ד ה בדאון

הנאשם, גבר גבה־קומה בעל חזות צב־רית-אשכנזית
טיפוסית, קם ממקומו וניגש
אל דוכדהנאשמים.
״אתה נאשם,״ אמר שופט־השלום ישי
לוויט ,״שעישנת סיגריה באולם־קולנוע
בזמן ההצגה, וכאשר ניגשו אליך שוטרים
אתה צעקת עליהם וקיללת אותם. אתה
מודה באשמה?״
הנאשם לא והיסס :״אני מודה בסעיף
הראשון, ולא מודה בסעיף השני,״ אמר
בקול רם -שהידהד באולם הקטן של בית-
המישפט התל־אוביבי.
השופט הביט בו בעניין .״אתה לא צעקת
על השוטרים?״
״אני לא צעקתי!״ צעק הנאשם ,״הם
צעקו עלי ואני עניתי להם. מה פיתאום
הם צועקים עלי?״
״אתה לא צעקת?״ שאל השופט.
״לא צעקתי. דיברתי כמו שאני מדבר
תמיד. אני תמיד צועק.״
״דיברת כמו שאתה מדבר אלי עכשיו?״
שאל השופט.
״כן!״ צעק הנאשם.
״הנאשם אינו מודה בסעיף השני,״ רשם
השופט, ודהה את שמיעת המישפט בחצי
שנה.

מזל־טוב להולדת

הנבד/הבו
רוו ממנו רוב נחת

הקץ לקרחת

צעיר מבתרים טוען שבידיו
נוזל״כלא שקיבל מזקן מיסתורי,
המסוגל לסתור בעיות קרחת

נ ! ,מ ן, דיזנ הו ף 108ת״ א, טל 229229 .

לתושבי הוד השרו! והסביבה!
מרשה זו!הר * חגה ידידיה
שמלאות • חולצות • מכנסיים • טוניקות

שמחות להזמינכם לבוטיק
דיו השרון ,40 הוד־השרון

בו או ב ה מוני כ ם ולא תתא כז בו!

רובקס

המתנהשב או פנ ה
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

תן טרמפ לחייל

אחד מרבים שסבל מבעיית הקרחת ה מתפשטת
היה היים גווילי ( )26 מם ת-ים. אך
כיום אין הבעייה מטרידה אותו עוד. לדבריו,
הוא מצא את הפתרון האידיאלי בדמות
איש זקן שטיפל בראשו בעזרת שיקוי
מיסתורי. את סיפורו, הנשמע כלקוח
ממודעת־פירסום לתרופת־פלא, סיפר ל אנשים
רבים כדי להמריצם לבדוק את
הנושא !ולאמת אח_ דבריו. מספר גווילי:
מיפרצים בראש .״זמן דב סבלתי
מהופעת קרחות ברקותי. הקרחות — או,
כפי שנהוג לקרוא להן, ,מיפרצוני-קרחת׳
העסיקו אותי הרבה והקדשתי חלק גדול
מזמני כדי לנסות להיפטר מהן. אבל כל
הניסיונות שערכתי לא עזרו. הרבה ידידים
המליצו בפני על טיפולים מטיפולים
שונים, אך לשווא.
״יום אחד, כשטיילתי על שפת הים
בתל-אביב, פגשתי ידידה שלי, שגם היא
סבלה מבעייה דומה. והנה, להפתעתי,
לא ניראו יותר קרחות בראשה. שערה
היה לפתע שופע, וגלש על כתפיה כאילו
לא סבלה מעולם מנשירה.
״היא סיפרה לי על אדם זקן המתגורר
בקירבת תל־אביב, שטיפל בשערה בעזרת
נוזל שאת טיבו לא ידעה להסביר. אחרי
כמה חודשי טיפול — כך סיפרה — התכסו
מיפרצוני־הקרחת בשערות, והנשירה
פסקה. מייד ביקשתי ממנה את כתובתו,
ניגשתי אליו והתחלתי בטיפול.
פלומות שיער .״במשך חודש תמים
עיסה הזקן את ראשי בידיו, תוך שהוא
מזליף עליו מהנוזל — לשווא. התייאשתי,
והפסקתי את הטיפול. והנה, יום אחד,
כשעמדתי מול המראה, הבחנתי בפלומות־
!שיער לבנות שצצו ברקותי. מיהרתי אל
הזקן, ומצאתי אותו שקט לגמרי. הוא
לא הופתע, ואמר לי רק מישפט אחד:
,ידעתי שזה יעזור.׳״
גווילי לא הסתפק באמירת תודה. הזקן
(שאת זהותו הוא שומר בסוד) התיר לו
להוציא את הנושא לאור .״ניסיתי לעניין
בנוזל גורמים שונים,״ הוא מספר ,״אך
נדחיתי בזילזול. פניתי לחברות־תמרוקים,
וגם הן התייחסו אלי בחוסר־אמון.״
לדבריו, נודע לו על אנשים נוספים
שפתרו את בעיית הקרחת שלהם בצורה
דומה .״בינתיים התחלתי אני לטפל,״ הוא
אומר ,״בעזרת הנוזל שנתן לי הזקן ובהדרכתו,
באנשים שפנו אלי. התוצאות
היו משביעות־רצון.״
חומר מוכן. את טיבו של הנוזל אין
גווילי מוכן לפרט. הוא אומר רק :״זהו
חומר המבוסם על צמח הגדל בטבע במ שך
שלושה חודשים עד להבשלתו. בתה־
(המשך בעמוד )53

מוי בוקר מוציאה
זהבה מת ינח
המיכתבים עשרות
פניו ו 1שד גברים
מרוום־אפריקה
ף* נערה מפתח־ תקווה ידעה מייד
י 1מה לעשות: היא צריבה לכתוב מיבתב.
זה עתה שמעה ב״טלפון האדום״ של
גלי־צה״ל ידיעה מרעישה: בעיתון דרום-
אפריקאי פורסמה מודעה של בהוד בן 21
מקייפטאון, העיר של כף התיקווה הטובה.
במודעה ביקש הבחור ליצור קשר עם
צעירות ׳בגיל ,17—20 באופן מיידי. מה
החיפזון? הבחור, לדברי המודעה, עומד
לרשת מאביו סכום־עתק ואחוזה, אך בתנאי
אחד: הירושה תפול לידיו רק אם
יתחתן תוך חצי השנה הקרובה.
איש ״הטלפון האדום״ ציין בשידורו את
תיבת־הדואר של הבחור, הציע לכל ה-
מעוניינות הישראליות לכתוב לו.
זהבה קיבלה את ההצעה ברצינות גמר
רה. היא ענתה, מבלי שתתלה בכך תיק-
וות גדולות מידי. אולם התוצאות היו
מעל למשוער.
המיקרה התגלה, במובן, כמעשהימירמה
של צעיר מחוסד־בל ומבודח, שהספיק
עוד בדרך לבית־המעצר למסור למישטרה
את כל מיכתבי הכלות־לעת־־מצוא. במיוחד,
התעניינו חוקרי המישטרה במיבתבה
של זהבה נאמן, משום שנכתב בעברית,
ומן הסתם נתקשו לפענחו. בעיקבות ה־מיכתב
המוזר אותרה זהבה בארץ הפלאות,
ורואיינה על-ידי כתב עיתון דרום-
אפריקאי ממוצא ישראלי, ששהה אז בארץ.
תוך זמן קצר התפרסם הראיון בעיתון
המקומי רפורט, כשמצורף אליו
מיכתב־התשובה שלה ותמונה שנלוותה ל־מיכתב.

מערכת העיתון הגיעו לא פחות
מאשר 500 הצעוח־נישואץ, כולם מגברים
דרום־אפריקאים, שבשל סיבות שונות ומשונות
גילו עניין רב בישראלית הנאה.
את המיכתבים טורח, כמובן, העיתון לה עביר
ליעדם — מענה של הצעירה שהפכה
בן יום גושא לחלומותיהם של כמה
מצעירי קייפטאון.

״אשתי נ היג ה
לפני שבוע״ *
^ יצד מגיבה הישראלית, תושבת
* שכונת עמישב שבפתח־תיקווה, לגל
המיכתבים הגדול והפיתאומי המציף
אותה?
״אני עדיין נרגשת,״ אומרת זהבה נאמן,
צעירה בת ,20 המעבירה את ימיה
כפועלת בבית חרושת למגבות רוזן .״אני
כימעט לא ישנה בלילות האחרונים. אני
יושבת ועונה על כל המיכתבים, אפילו
אם, בסופו של דבר, לא אשיג מאומה,
אשתדל להשאיר רושם טוב כישראלית.״