גליון 2130 מתאריך 28 ביוני 1978

פזרו״ צ מן..ב עוו ש״
ראש־הממשלה מנחם בגין אינו רוצה בהתפטרותו
של שר־הביטחון עזר וייצמן מהממשלה.
לפי הערכת מקורביו של בגין, עלולה התפטרותו
של וייצמן לגרור אחריה מייד את התפטרות
שרי ד״ש, שלא יוכלו להמשיך לכהן בממשלה
אחרי שתמכו בעמדותיו של זייצמן. פרישה זו תשמיט
את הבסיס מתחת לקואליציה ותגרום את פירוקה.

תנ גו לן ־ ף
אי שיות ב כי ר ה :
ה פי ת רון ־ עידוד
ה גי ר ת ערב
אישיות ככירה אימצה את תוכניותיו
של הרב מאיר בהנא, מנהיג הליגה להגנה
יהודית, לגבי הפיתרון לבעיית הערכים
הנמצאים תהת •טילטונה של ישראל.
בכנס סגור שנערך באחרונה, הציגה האישיות
הבכירה את דיעותיה בנושא השלום והשטחים.
עיקר דבריה היה: לעולם לא ייכון שלום
בין ישראל למדינות־ערב, משום שישראל אינה
יכולה להרשות לעצמה, מסיבות ביטחוניות,
את החזרת השטחים הכבושים.

דפיבך־ ,הפיתרון הסביר כיותר למניעת
הפיכתם של הערכים, שתחת שילטון
ישראל, ממיעוט לרוב, הוא הוא
עידוד וסיוע להגירתם למדינות אחרות.

ל א נועצו ברמטס ״ ל
בק שר
ל ״ תוסיתה שלו ,,
גילויו של שר־הביטחון, עזר וייצמן, כי שר־החוץ
משה דיין הביע בפגישתו עם סגן ראש ממשלת
מצריים לענייני הנשיאות, חסן אל־טועמי —
שנערכה לפני ביקורו של הנשיא אל־סאדאת בירושלים
— נכונות לוותר על שדוודהתעופה שמחזיק
צה״ל בסיני, וזאת מבלי שנועץ תחילה
בשר־הביטחון — אינו הגילוי היחידי מסוג זה.

הרמטכ״ל לשעבר, רב־אלוף (מיל*.
מרדכי (״מוטה״) גור, גילה לא־מככר
בי תובנית־השלום, שניסח ראש־הממשלה
מנחם בגין, ושאת פרטיה גילה לראשונה
לנשיא ארצות־הכרית ג ׳ימי קארטר,
הוכנה אף היא מכלי שאיש התייעץ
עימו — וזאת למרות שהתוכנית
נועדה, כביכול, לענות עד צורכי־הכיטחון
של ישראל.

ה שג רי רו ת מונ ע ת
ספר מאסיר
אסירים ישראליים, הבלואים כבתי־הכלא
כגרמניה, אינם יכולים לקבל
ספרים עיכריים לקריאה.
קרוביהם וידידיהם שד הישראלים הכלואים
כגרמניה נהגו לשלוח להם
ספרים כעיכרית, לפי כתוכות כתי־הסוהר
שבהם הם כלואים. מכיוון ש־שידטונות
כתי־הסוהר כגרמניה אינם
מחזיקים מתורגמן השולט כעיכרית,
הם היתנו את העברת הספרים ליעדם
כרף שהשגרירות הישראלית בבון
תעבור על הספרים ותתחייב שלא
יהיה בהם כל חומר סודי או מידע
חשאי אחר, המועבר בצופן.
השגרירות לא היתה מובנה לקבל על
עצמה אחריות מעין זו, ובתוצאה מכף
הוחזרו כל הספרים לשולחיהם.

תגובתו שד בגין עד התפרצותו של
וייצמד כלפיו תתבטא. בכד הנראה.
במירור חייו ובהצדת צעדיו.

בגין יפקח מעתה על החלטותיו וצעדיו של
שר־הביטחון, יתבע ממנו דיווח מפורט, כפי שעשה
השבוע, בעת שביקש הסברים על הסכמתו
של וייצמן לאפשר רכישת גנרטורים לעיריית שכם
והחזרת נכבדים שהוגלו לירדן.

מצד שני יימנע בגין מלשתף את וייצמן
בהתייעצויות ובדיונים מצומצמים,
במטרה להמעיט את השפעתו.

בג! כו ע ס
עלהעת 111ת
התייצבותה של כימעט כל העיתונות הישראלית
לצידו של שר־הביטחון עזר וייצמן, בעיקבות
העימות הקולני שהיה לו בישיבת־הממשלה
בשבוע שעבר עם ראש־הממשלה ושרי־הממשלה
האחרים, עוררה את רוגזו של דאש־הממשלה
מנחם בגין, שהוא קורא־עיתונות מושבע ושעקב
אחרי כל הפירסומים בעיתונות בנושא זה.

כתוצאה מכף החלו אנשי לישכת
ראיט־הממשלה מפעילים את הדובי שלהם
בעיתונות הישראלית, במטרה דיטכנע
את העורבים והכתבים המדיניים
כצידקת עמדתו שד בגין, ולגייס את
תמיכתם בו.

ייעקר יער
להרחבתהתנח לו ת
קרוב לאלף דונם של יער עצי־אורן
בשומרון צפויים לעקירה, אם תתממש
התוכנית להקצאת שטחי־קרקע נוספים
להתנחלות קרני־שומרון.
כיוון שמרבית הקרקעות באיזור הן קרקעות פרטיות,
והממשלה אינה רוצת להסתבך בהפקעתן,
הוצע לעקור את עצי יער־האורן הסמוך, הנטוע
על קרקע ממשלתית, במטרה למסור את השטח
למתנחלים לעיבוד.

״העול ם הנהי 1ערער
עורבי ״העולם הזה״ יערערו על הרשעתם
כמישפט פלילי שהגיש נגדם ח״כ
עקיבא גוף ככית־מישפט השלום בתד־אכיב,
כקשר עם כתבה שטיפלה בנסיעותיהם
שד חכרי־כנסת.
העידעור יוגש אחרי מתן גזר־הדין, בעוד שבועיים.

ו א טו ר הו בסבגלל
ת פי כ תו בי שראל
מפלתו של הסנאטור הרפובליקאי, אוהד ישראל,
קליפורד קייס, בבחירות המוקדמות במדינת ניו־ג׳רסי
— מסמלת ניצחון נוסף של הלובי האמריקאי־ערבי
בארצות־הברית בהשגת יעד חדש, שהציב
לעצמו: חסימת הדרך וניסיון להכשלתם
של סנאטורים וחברי־קונגרס מידידי ישראל,
בבהירות שיתקיימו בנובמבר .1978

הבריטית ואנסה רדגרייב, בעיקבות השתתפותה
בסרט־תעמולה פלסטיני. אנשי הקונסוליה
מנסים להשפיע על במאים, מפיקים ותסריטאים
הוליוודיים שלא לשתף פעולה ולא להעסיק
את השחקנית, שזכתה השנה בפרס ״אוסקר״.

בתגובה על מסע זה. פתחה רדגרייב
במסע־תעמודה חדש נגד ישראל.
היא החתימה עד בה יותר מתשעים
שחקנים ושחקניות בריטיים עד הצעת־החלטה,
הקוראת להחרים את ישראל
ולאסור עד שחקנים, במאים וטכנאים
בריטיים להשתתף בהפקות סרטים
בינלאומיות, הנערכות כישראל.
החלטה מעין זו קיימת כבר באיגוד־עובדי־הקולנוע
בבריטניה לגבי דרום־אפריקה.
אירגון השחקנים האמריקאי, בראשותו של השחקן
היהודי תיאודור ביקל, שהוא יורד מישראל,
כבר פתה בניסיונות־שיכנוע נגד ההחלטה המוצעת
באיגוד הבריטי.

מסע להפצת
העי

ית בארה ״ ב

במאמץ לחידוש הפצת השפה העיברית בארצות־הברית
מונה מנכ״ל חדש להסתדרות העיברית
באמריקה, אירגון שנוסד עוד במילחמת־העולם

השר-ל שעבר
ו ה דיי ל ת
שערודיה עלולה לפרוץ ב״אד־על״
כתיצאה ממחאתם של דיילים על
התערבות־מכהיץ כסידרי־העכורה דד
פנימיים של ה ם. לטענת הריילים מת־
--ערב ש לשעבר אצל הנהלת ההכרה,
מכר להציב דיילת מסויימת לטיפות כיוון להו״ל. עידו !
עומד לטוס 7־ !1ו 7
ו!:דימ עוע *ו
יצעדון הוא
?; שאותו שר־דשעכר מרכה בטיסות,
הוא קובע למעשה את לוח־הטיסות
שד אותה דיילת, זוכה גם לבדות עימה
בהו״ד כהופשות־המנוהה
כין טיסה לטיסה.
;כן שתהיה פנייה כנושא זה לשר־התחבורה.

הראשונה על־ידי דויד בן־גוריון ויצחק בן־צבי
בעת שהותם שם.

כמנכ״ל האירגץ, שגווע בשנים האחרונות
ושלא ניהל למעשה כל׳פעילות, מונה
שלמה שמיר, סופר ״הארץ״ כניו־יורק.

ההסתדרות העיברית באמריקה מוציאה לאור
את השבועון העיברי הוותיק ביותר המופיע כיום
בעולם, הדואר, שעריכתו הארכאית צימצמה
את מיספר קוראיו. עתה מתכוון שמיר
להפוך את השבועון ביטאון דוברי־העיברית
בארצות־הברית.

״לייקר״

ת טו סלישראל
חברת טיסות־השכר הבריטית לייקר, שפרצה
עידן חדש בטיסות המוזלות שהנהיגה מבריטניה
לארצות־הברית, מתכוונת לפתוח קו של
טיסות־שכר לישראל בקייץ הקרוב.

פעילות החברה בישראל מותנית בכך
שיורשה לה להטיס גם נוסעים ישראלים.

הסנאטור קייס היה אחד מתומכיה
הנלהבים של ממשלת בגין. הוא הפסיד
את מושכו כסנאט אחרי שניסה להגן,
כמסע־הכחירות שלו, על עמדותיו
הפרו־ישראדיות.

בגין חרס 5 0

ונ סהרדגר ״ ב קו ראת

עציס ליקרד דו

לתת רי סאתי שר אל

ראש־הממשלה מנחם בגין נענה לפניית הקרן־הקיימת
ותרם סכום כסף לנטיעת חמישים עצים
ביער לזכרו של הרמטכ״ל לשעבר, רב־אלוף דויד
(״דדו״) אלעזר, שנוטעת הקרן־הקיימת בחניון
שהוקם ליד שפך הירדן לכינרת.

הקונסוליה הישראלית בלוס־אנג׳לס עומדת,
ככל הנראה, מאחרי מסע־ההחרמה נגד השחקנית

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי * המערבת דהמינהלזז :
תל־אביב, רחוב גורדו! ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ * מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל•
אביב, רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי העורר: אלי תבור עורד
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

השכר האמיתי של עיתונאי אינו
טמון בתלוש המשכורת שלו בסוף החודש,
יהיה זה גדול ככל שיהיה. קיימות
צורות נוספות של גמול, החשובות אף
.׳יותר מאותו התלוש.
הצורה האחת היא כאשר מתברר שהדברים
שהעיתונאי כתב נכונים למעלה
מכל ספק. המדובר בכתבות־גילוי, הזוכות
בתגובות מהסוג של ״זה לא יכול לה יות.
זה ברווז עיתונאי!״ כאשר הכתבה
תוקפת את השילטון, משרדים ממשלתיים
או עובדי־מדינה בכירים, מגיבים הללו או
נציגיהם :״זה שקר. זה לא נכון!״
צורת הגמול השניה של עיתונאי חשובה
לו הרבה יותר מאשר הראשונה, שהיא
מחמאה לאגו העיתונאי שלו. כאשר עיתו־הנדון:

סטנדרטית מלישכת שר־הביטחון, שאמרה
כי מיכתבם התקבל, אולם כל צעד
מעשי לא נעשה, או לפחות לא הגיע
לידיעתם.
בכתבה, שנשאה את הכותרת המימשל
למען טוהר הגזע, גולל העולם הזה בהרחבה
את כל פרטי הפרשה המזעזעת. סיפרה
דניאלה על שאירע לה ולבעלה אחרי ש שוטרים
הופיעו בביתם בשעה 4.00 בבוקר,
הזמינו אותם להתלוות אליהם לתחנת ה־מישטרה

״לחסאן אמרו לחכות בחוץ, ולי אמרו
להכנס. שם התחיל אבו־נור לצעוק עלי:
,אין לך מה לעשות, רק להתחתן עם ערבי
חלאה ז׳ זה היה סיגנון הדיבור שלו עד
שהוא שיחרר אותי. באותו ערב, ב־10
בלילה, עוד לא הספקתי להשתחרר מההלם
של השיחה של הבוקר, הגיעו חיילים לבית.
הם העירו את כל השכנים והתפרצו לבית.
אחרי שהם נכנסו — אנחנו כבר היינו
במיטה — הודיעו לנו שאנחנו צריכים

כותב ללנגר שלמה בן־משה, האחראי
להסברה ולפניות־הציבור במישרד־הביט־חון
:״בתשובה למיכתבך מיום ,22.5.78
וכפי שהעלתה בדיקתנו, גורמי־המימשל
לא התנכלו למרשך או לרעייתו.
״גם אם התקיימו שיחות בין אנשים ב־מימשל
לבין רעיית מרשך — נעשו אלה
על בסיס אישי, ולא על דעת מוסדות
המימשל.
״מכל מקום, על־מנת להסיר ספקות,
ניתנו הוראות להימנע אף מקיום שיחות
העלולות להתפרש כהתערבות ביחסים ה אישיים
שבין מדשך ורעייתו.״
מישרד־הביטחון, למרות ההכחשה הרשמית
שבתחילת המיכתב, מודה לאמיתו
של דבר, כי מה שהתפרסם בהעולם הזה
היה נכון, אך מסביר זאת כיוזמה אישית
של המושל, סגנו והנתונים לפיקודם, ולא
כמדיניות של המימשל ומישרד־הביטחון.
טענה זו אינה עומדת במיבחן ההגיון,
ואין ספק שהיא התחמקות מילולית. המושל
הצבאי, וכל אחד מפקודיו, הם נציגי
צה״ל באיזור חברון, וכאשר הם לובשים
מדים, נעשית פעולתם בשם צה״ל, ולא
באופן פרטי. אילו היו מועמדים לדין על
חריגה מסמכויות, או בעוון התנהגות שאינה
הולמת קצין והמביישת את צה״ל,
יכול היה צה״ל להתנער מהאחריות למעשיהם
הפליליים. אולם כל עוד לא עשה
צה״ל כן — ובמיכתב של בן־משה אין
רמז לכך — אחראי צה״ל למושל הצבאי
בחברון ולסגנו וגם לשיחות האישיות-
כביכול שלהם.
אולם הפיסקה האחרונה במיכתב היא

כשמיספר ניכר של העמודים בדבר השבוע
מוקדשים לנושאי טלוויזיה, והארץ עומד
להוציא בעתיד הקרוב מוסף משל עצמו.
במערכת העולם הזה היה ברור, כי
נושאי טלוויזיה הפכו מעניינים יותר ויד
תר. סקרים שנערכו על־פי הזמנת רשות־השידור
אישרו הנחה זו גם באופן מדעי.
אולם בעוד שכל העיתונים מביאים את
לוח השידורים ואת סיפורי הסרטים וה תוכניות,
החלטנו לנסות משהו שיתאים
יותר לרוח החדשנית של העולם הזה.
אל המדור שידור, הוספנו שני עמודים
המתחלקים לשני חלקים בלתי־שווים. החלק
הקטן יותר הוא חומר קל ורכילותי
קמעה על מה שקורה בבניין הטלוויזיה
ובחדרי-החדרים שבהם עוסקים במלאכה.
החלק הגדול יותר נראה כלפי־חוץ ומהבחינה
הגראפית כלוח־שידורים, אולם ל קוראים
שטרחו בשבועיים האחרונים
לקרוא את הכתוב, היתד, הפתעה.
אין העולם הזה מביא את לודדהשידורים
או את סיפורי הסידרות. או התוכניות ש-
יוקרנו בטלוויזיה באותו השבוע. את זאת
אפשר למצוא די והותר בעיתונים האחרים.
מילבד זאת, שאין האוהדים השרופים
של הטלוויזיה מקרב חברי-המערכת
חושבים כי מן הראוי לספר את תוכן
הסרט או את תוכנה של התוכנית, לפני
הצפיה, שהרי לשם מה לצפות אחר-כך?
בשיבעת הטורים הצרים, המחולקים לפי
ימי השבוע, מופיעים סיפורים קטנים ש־שמאחרי
הקלעים, הכוללים בתוכם ״סקופים״
קטנים, הנוגעים לסדרות, לסרטים
ולתוכניות שישודרו באותו היום.

בירורתלונה -מרשך חסן עבד אל תמידמוחמד
אלקיחי יה ורע ייתו

גורפי

בתשובהלפכחבךמיום 2 5 . 7 8וכפי שהעלתה בדיקתינו
הממשל לא התנכלו לפ רשך או לרעייתו .
ג ס אם התקיימושיחותביןאנשים בממשל לביןרעיית מרסן - -
נעש ו אלה עלבסיםאישיולאעל דעת מוסדותהמ מש ל .

מכל -מקום, ע ל -מנחלהמירספקותניתנוהוראותלהימנע אף
מקיוםשיחותהעלולותל הת פרש כהתערבותביחסיםהאישייםשבין
מר/זך ורעי ית ו .

י להסברה

ולטניץת הצ י

הודעות מישרד־הביטחץ
הכחשה או הודאה?
נאי מתריע על עוול, ובעיקבות הכתבה
שלו מתוקן עוול זה ואנשים הנתונים
למעשי זדון ורשע ניצלים, בא העיתונאי
על סיפוקו המלא.
כך אירע לגבי הכתבה על בני הזוג
מהכפר דהרייה ליד חברון (העולם הזה
.)2128 חסן אל-קאסייה, יליד כפר ליד
חברון, ואשתו היהודיה, דניאלה מרחר
בות, אוהבים זה את זו. הם נישאו לאחר
שדניאלה התאסלמה, ועברו להתגורר ב־דהרייה.
האהבה בין השניים לא מצאה..חן
בעיני המושל הצבאי של חברון וסגנו.
הם ופקודיהם התעללו בבני־הזוג, תוך
שהם מנצלים את הכלים העומדים לרשות
המימשל הצבאי כדי לרדת לחייהם.
בחודש שעבר התלונן חסן במיכתב ש שלחה
עורכת־הדין שלו, פליציה לנגר
לשר הביטחון עזר וייצמן. במיכתב גוללו
בני־הזוג את כל תלאותיהם, שהזכירו תל אות
היהודים במישטרים מסויימים לפני
כמה עשרות שנים. הם אמנם קיבלו תשו *

להיות
למחרת בבוקר אצל המושל הצבאי.
״למחרת בבוקר היינו אצל המושל. בהתחלה
היינו אצל סגן־המושל. הוא התחיל
לצעוק עלי, :את רוצה לגדל ילד של
הפת״ח? אם אני ארצה אני אעשה לך
הפלה. עם מי התחתנת, עם ערבי מלוכלך 1
טינופת ז ואת בעצמך זונה שפלה! אני
חי עם ערבים רק במילחמות. או שנחסל
אותך — או שנהסל אותו׳.״
הבקשות שהופנו מטעם מערכת העולם
הזה לדובר צה״ל לשוחח עם קציני המיס־של
אליהם הופנו האשמותיהם של חסאן
ודניאלה, כדי לקבל את גירסתם שלהם
לפרשה, לא נענו. דובר מישרד־הביטחון
הגיב כי העניין כולו נמצא בטיפולו של
דובר צה״ל.
יומיים לאחר הופעת הכתבה בהעולם
הזה, ב־ 15 ביוני, יצא ממישרד־הביטחון
מיכתב לעורכת־הדין לנגר, בעניין חסאן
ודניאלה. המכתב מהווה מילוי שתי הצורות
בהן זוכה העיתונאי בהצלחה.

מוחמד !ודניאלה אל־קיסיה
התעללות פרטית או רשמית?
המשלימה את גמול העיתונאי. בן־משה
מגלה, כי ניתנו הוראות להימנע גם מ־
״שיחות אישיות.״ אם אמנם ימלאו מפק די
המימשל בחברון אחרי ההוראות, מובטחים
חיים שקטים לבני הזוג אל-קיסייה,
והכתבה השיגה את מטרתה.
הפרשה כולה מטילה אור על האופי
המשחית של שילטון־כיבוש, המוסר בידי
אנשים זוטרים שררה חסרת־מעצורים.
1י כשבועות האחרונים הוצפו קוראי
העיתונים, כל העיתונים, במוספי־ענק המוקדשים
לטלוויזיה ולשידור. כרגיל היה
החלת העולם הזה. מזה שנים אחדות
מופיע •בהעולם הזה מדי שבוע המדור
שידור, המביא מידע על הנעשה מאחרי
הקלעים וסיפורים על הטלוויזיה, ובמידה
מסויימת על הרדיו. התחרות בין העיתונים
השונים הביאה לכך שמדי שבוע מוקדשים
הרבה טונות של נייר לשידורי הטלוויזיה,
כאשר לאמיתו של דבר, כל מדור או מוסף
טלוויזיה בעיתון אחד דומה למשנהו.
לאש ה הוציא מוסף מייוחד עד חצות,
המתחרה בלהיטון. ידיעות אחרונות הפך
את מדריך הרדיו והטלוויזיה שלו למוסף
נפרד, המודפס על נייר משובח, וצירף
אליו כתבות בענייני טלוויזיה ובידור.
מעריב לא פיגר אחרי ידיעות אחרונות
והוציא מוסף פרטי משלו. אמנם
המוסף של מעריב מופיע ביום חמישי,
יום לפני זה של המתחרה, אולם אפילו
עורכי מעריב הבינו כי המוסף שלהם
יבש מדי, ומתכננים להפכו למוסף צבעוני
ועשיר. דבר יוצא כבר חודשים רבים

אין ספק כי מי שיתבונן בסולטי, ויידע
כי השחקן הכושי המופיע שם הוא אותו
שחקן שהופיע כא־ידי אמין דאדא באנטבה
של מנחם גולן, או שיידע איזו חיית־ים
היא סולטי, יהנה יותר מהצפיה. קורא
העולם הזה, שיקרא מה עבר על השחקן
המשחק את דויד המונד בסידרה האחים,
בתקופה שבה צולם הפרק השבועי של
האחים, יבין אולי טוב יותר את מישחקו.
מי שידע מה קורה מאחרי הקלעים של
מערכת החדשות, ומדוע הופיע שמעון
פרס במוקד במקום יגאל הורביץ, בוודאי
יחנה יותר משידורי החדשות. מדריך
מייוחד זה, שאין למצוא כמוהו בשום עיתון
אחר המופיע בארץ — הוא השירות
שנותן העולם הזה לצופי הטלוויזיה מק רב
קוראיו.
עורכי־המדור מנסים גם להביא חומר,
מאותו הסוג, לגבי השידורים בשני הערוצים
בירדן. אולם כאן אנו נתקלים
בקושיים כפולים. השגת החומר מהארץ
השכנה כרוכה בקושי הראשון. אולם כאשר
כבר משיגים את החומר, מחליטה
התחנה הירדנית לא פעם לשנות, ברגע
האחרון, את לוח־השידורים שלה. למרות
זאת, המדור החדש בהעולס הזה מנסה
לשרת גם את עשרות האלפים הקולטים
את ירדן.

ה עו ל ם הז ה 2130

!2ד 0זס ר־ר ימקבסון

8ג קראט קפה מיס גבישי
:נמס במהירותבמים קרים
יסעמו הנפלא איגו פג אפילו
:כאשר הוא מוצב במקרי
״נציני, שלג ביום לציר׳

פז קד א ט קג׳ ח ק דל קי ץ

העולחהזה?130

תחילת השבוע לא תהיה טובה ביותר,
אבל תודות לעזרתו של אחד מבני מזל
עקרב תצליח להשיג
את התוצאות הרצו יות
לך. בעניינים רו קלות־דעת
מנטיים

וביטחון״עצמי מופרז
לא יביאו לך כל תועלת.
מוטב שתרסן את
עצמך בל עוד אינך
בטוח ברגשותיך. היי
ו 2במרס ־
20ב אפריל
יותר סנטימנטלית, אל
תקבלי דברים הנאמרים
לך בהבעת פנים קשוחה, והשתדלי
להיות מטופחת ונשית ותיהני יותר.

אנשים רבים מציעים לך הצעות מעניינות,
אבל חשדנות דוחפת אותך לדחות הצעות
אלו. אחד מידידיך יעזור
לך לעשות צעד
גדול בתחום האינטלק טואלי
או האמנותי. מנתב
נרגש, שירגש גם
אותך, יגיע אליך השבוע.
גילויי חיבה מאנשים
שהסתייגו ממך
1 21נאפריל ־
שויים לעודד אותך מ2:0ב
לו אי
בחינה חברתית. קריאה,
שמיעת מוסיקה והליכה
לתיאטרון לא יזיקו לך. אדרבה, הס ישפרו
את מצב רוחך הירוד לאחרונה. ליבשי -לבן.

שווו

תאוחיס

י״ח8
י?י ג

אתה מלא מרץ ויוזמה ואתה מרגיש
שאתה יכול לגשת להגשמת
תוכנית מסו-
יימת, אותה תיכננת
כבר זמן רב קודם
לכן. יגישו לך עזרה
חשובה, אך נטיותיך
העצמ איו ת

יותיך.

השבוע

הרגיז את ידידך ומכריך.
במישור החברתי
צפוייה לך פגישה שתפיג
את רוב אשל-
יהיה דל באירועים.

השבוע הזה הוא מסוכן. מוטב שלא
תקבל על עצמך עבודות
רבות מדי בשבוע
זה. מיכשולים
קטנים עלולים לשבש
את לוח-חזמנים
שלך ולגרום לך אי-
נעימות רבה. ייתכן
בי תזכה לחכרזת״אה בה
לח ציפית• נסי
להיות יותר מציאותית,
אל תחשבי ש-
:ולם מתאכזרים אליך בכוונה תחילה.

אתה מתהולל יתר על המידה. שתייה
מופרזת, פרשיות רומנטיות
ומישחקי-מזל
אינם עיקר החיים.
נסה להבטיח את זכויותיך
במקום עבודתך.
אתה עלול למצוא את
עצמך מחוס כל. העדינות
והאדיבות הן
תבונות שבלל אין לזלזל
בהן. בת עקרב —
העדיפי את בן מזל

שור על פני כני מזל מאזנים וקשת.

היסודות האיתנים שבנית יתנו את פריים,
והמצב שלך ייעשה מבוסם
יותר. מכתב מעורר
סקרנות יגיע אליך.
מוטב שתנהג מעתה ביתר
עדינות באדם האוהב
אותך. כשאת
מנסה להיות ערמומית
•או רעה, את מצלי־ליחה,
אך המחיר ש23
בנובמבר ־
20 בדצמ בר
את משלמת גבוה מדי.
חדלי, נסי להיות יותר
מאופקת ונוחה ביחסך לסובבים אותך.

אתה עלול להיסחף בסערת הרגשות המקיפה
אותך ולאבד את כושר השיפוט שלך.
עליך להתבטא בבהירות מירבית. אם אתה
שואף לחידושים באורח
חייך, מקום מגוריך והחברה
הסובבת אותך,
עשה זאת השבוע. לבן
את כל האפשרויות, בצורה
מחושבת ומתוכננת.
אל תסמוך על ניחושים.
פגישה רומנטית
21בדצמבר
מאכזבת טומנת בחובה
19 בינו אר
לקח חשוב.לעתיד. היזהרי
מנטייה לסיכונים
בענייניך הפרטיים, היי רצינית ומעמיקה
יותר מתמיד. הבזבזנות עלולה להזיק לך.

ע לו לו ת ל
שאיפתך
לסובלנות תפגע בך; היה יותר
תקיף ועמוד על שלך
ביתר עוז. התנגשויות
בינך לבין חבריך לעבודה
או שותפיך
עלולות להועיל לך אס
לא תהיה רכרוכי. קשה
לך לכתוב מכתב חסו־ייס,
אולם השתדל. ייתכן
ויהיה זה בעזרך.
21 ביולי -
21ב או גו ס ט

נסה לגוון את צורות
החיזור שלך. אל תסרבי
לענות למחזריך, לבל תה מבודדת.

נתונה

תאזנ״ם

אל תסנן את סיומה של עיסקה מוצלחת
י יבהססנות או בהתפר־צות
כעס. זכור כי ה אנשים
שמקנאים לך
מחכים שתעשה מיש־גים
כדי להשתמש בהם
נגדך. מסע קצר עשוי
לגרור בעיקבותיו פגישה
רומנטית מרתקת
מאד ומלאת חוויות
מרגשות ומסעירות. נסי
להיות יותר מודרנית
בלבוש ובאיפור. וחי את הצבע הכחול.

21 בי וני -
20 ביו לי

במישור המיקצועי יהיה עליך לקבל
החלטה קשה בזהירות בלתי רגילה. ידיעה
מסויימת תעורר בך
התרגשות, אף בי אינה
נוגעת לך במישרין.
קינאה שתתעורר
באשמתך תקלקל את
בילוי סוף השבוע.
תחושות הקינאה שלך
עלולות לסבך אותך יותר
מאשר בילוי סוף
שבוע. רצוי שתלך לרופא
או פסיכולוג אם
הנך מרגיש עצבות יתר. נסה לעסוק בעיסוקים
מרגיעים. אל תקצצי את שערותיך.

אם תשכיל לרסן את הרגשנות המופרזת
שלך, תובל לזכות בתוצאות טובות יותר.
הממונים עליך
יעריכו את הישגיך,
אך אל יתעוררו אצלך
רגשי גדלות והתנשאות
מעל עובדים אחרים.
קרוב לוודאי שתקבל
מתנה שתעורר
בך התרגשות ועם זאת
לא תביא לך בל תו20
בינו א ר ־־
18 בפברואר
עלת ממשית. צפוי לך
גילוי חיבה בלתי צפוי.
עתה הוא הזמן לצאת לחופשה, שהיא
דרושה לך ביותר. ליבשי בגדים בהירים.

דווקא ברגע שתעמוד על סף השינוי המיוחל
בחייך תרגיש כבול אל העבר. עליך לפעול
בהגיון, אל תתן לרגש
לשלוט בך. צפוייה לך
הפתעה נעימה. אשר לענייני
הלב מוטב לא
לנקוט גישה הנוגדת את
רגשותיך, בייחוד לגבי
בת זוגך. גלה יותר
הבנה למשפחתך, אפילו
אס הנך עייף וחסר סב־
19 בפברואר
20במרס
__ לנות. נסי לעורר את
האמנותיות,
נטיותיך

ייתכן, שהן תמלאנה את החסר במצבך
הנפשי, אשר כתוצאה מכך את עצבנית.
מכתבים כסף כן, קיר 7א
הספיקות לגבי מדיניותה של ממשלת
ישראל בנושא השלום הולכים ומתרבים
בקרב הקהילה היהודית בארה״ב. כאן,
בלוס־אנג׳לם, התארגנה קבוצת ישראלים
ויהודים אמריקאיים, שחבריה מרצים באוניברסיטאות
באיזור, סטודנטים לתארים
גבוהים ופעילי הקהילה היהודית, המתכוונת
לפעול כתנועה לשלום.
כל חברי הקבוצה מסורים לטובתה ושלומה
של ישראל וחרדים לביטחונה. ב־1
במאי הפגינה קבוצה זו, הנקראת ״ועדת
אד״הוק. של ישראלים ויהודים אמריקאיים
לשלום עכשיו,״ מחוץ לאולם שבו נאם
ראש־הממשלה, מנחם בגין. ההפגנה לא
היתה מכוונת נגד ראש־הממשלה אישית,
אלא כנגד המדיניות חסרת־הפשרה שהוא
מנהל — מדיניות הגורמת דאגה בקרב
חן גים רחבים בקהילה היהודית כאן.
ידוע לנו שהפגנה זו עוררה ביקורת
חריפה בישראל, ואף נוצלה בידי גורמים
המתנגדים לתנועת השלום לשם התקפה
עליה. אנו מודעים לסיכונים הכרוכים ב־חילוקי־דיעות
בקרב הקהילה היהודית ב־ארה״ב,
ובינה לבין ממשלת ישראל, אולם
אנו דוחים בתוקף את הטיעון כי ״על
הישראלים לנהל את מאבקם הציבורי בישראל״
(אלה דיברי אנשי שלום־עכשיו)
וכי ליהודי ארה״ב אין זכות להשמיע את
קולם בוויכוח. האם שלום הארץ נוגע ל ציבור
הישראלי בלבד? האם לא כל עם
ישראל ערב לגורל המדינה ז היכולה ממשלת
ישראל לבקש את כספינו ותמיכתנו,
ולסרב להאזין לקולנו?
מסירותנו לטובת ישראל מאלצת אותנו
לתת פומבי להשגותינו על מדיניות הממשלה,
משום שזו מדיניות מוטעית, המסכנת
את ביטוחן המדינה.

ריצ׳ארד זילברשטיין,
לוס אנג׳לס, ארה״ב

ישראל האחרת — עכשיו
טוב שקמה תנועת ״שלום עכשיו ורק
הבל שכל־כך מאוחר. אם היה גורם שהפחית
מגודל הנזק שנגרם לתדמית המדינה
ועצר את הסחף העצום והבלתי־מרוסן
בדעת־הקהל האמריקאית נגדנו, הרי זה
תנועת ״שלום עכשיו״!
כסטודנט שנה שלישית באחת מאוניבר־סיטות
ארה״ב, וכאדם הבא במגע יומיומי
עם קהל הסטודנטים היהודי והלא־יהודי
שם, הייתי עד לתהליך העצוב הזה כולו.
מדינת־ישראל הפכה לאט, אבל בעיק־ביות,
הצד המכוער בעימות שבין ישראל
למדינות־ערב. אנו מוצגים ככובשים, כ־מנשלים,
כגורמי-עוול. בצדק או שלא
בצדק — כך אנו נראים. פתאום נדמה שכל
עם ישראל נוהג בבולדוזרים, דוהר בטנקים
ומותח גדרות. החלטות ממשלת ישראל
גרמו ריגשות זעם ורוגז של העם האמריקאי
המכוונים אל כל עם ישראל.
לשימחתי, כשכמעט נשכחה כבר, הופיעה
ישראל האחרת: ישראל המעדיפה קיום
בשלום תוך יחסי־שכנות טובים על גבולות
ארץ־ישראל השלמה. ישראל זו, המיוצגת
על־ידי תנועת ״שלום עכשיו״ ,הצליחה
לאזן את התמונה השלילית שממשלת יש ראל
ומדיניותה הצליחו ליצור בעם האמריקאי
ובעולם כולו.
יריב עמית, תל-אביב

מיקרה אכוד
קראתי את מאמרו המצויין של העורך
,מדוע הוא עשה זאת׳ (העולם הזה .)2127
בהזדמנות זו הצצתי גם במאמרים קודמים
של אורי אבנרי שנשלחו מקאהיר. דווקא
עיון בדברי אבנרי מחזק בי את ההכרה,
שהתיזה הבסיסית שהשלום חיוני למצריים
אין לה על מה שתסמוך.
אציין כמה גורמים: מצריים היא, מבחינת
סיכויי פיתוח, מיקרה אבוד׳ כדוג מת
הודו. בעיותיה עצומות, וזאת ללא כל
קשר להוצאות הביטחון.
מה תרוויח ומה תפסיד מצריים עקב
שלום?
כל עוד קיים מתח בגבול עם ישראל,
יש להנהגה תירוץ מוכן לכישלון מדיניות
הפיתוח. המתח הוא גם גורם להתלסדות
לאומית ואמצעי למשיכת כסף ממדינות
הנפט הערביות (השמחות שהמרץ המצרי

מופנה לגבול הישראלי ולא לעבר אוצרו־תיהן־הן).
חתימת
הסכם־שלום סופה שתחשוף את
האמת על סיכויי הפיתוח של מצריים,
תערער את הבסיס להתלכדות לאומית ותמנע
משאבים וסיוע של מדינות הנפט.
כאשר ביקר סאדאת בישראל היה מצבו
בחזית הפנים שפיר (וקרוב לוודאי ש שיקוליו
היו בעיקרם פנימיים) .משהורע
מצבו בחזית הפנים (מישאל־העם מה־21
במאי, דיכוי מעט החופש ורדיפת האופוזיציה)
מייד הוקצנה גם עמדתו בחזית
החיצונית.
אף אחד לא הצליח להשמיט את הבסיס
מתחת לטענות אנשי ״שלום עכשיו״ כמו
סאדאת עצמו.
כ ני לני א דז, פתח־סקווה

״כומתה ל,ינטה״
בתקופה שבה לא חוייבו חיילי צה״ל לח בוש
כומתה, בשנים האחרונות, לא אירע
שבשל עובדה זו מישהו ״נפל על השכל״
יותר או פחות מבעבר. אולם נדמה שמאז
שבה החובה לחבוש את הכומתה — למישהי
במטכ״ל נפל משהו, למרות הכובע.
ממתי רמטכ״ל או ראש־לישכתו מונו
ועברו קורס לציד חיילים, ומי ממונה
ומופקד על המישטר והמישמעת בצה״ל?
המיקרה של רדיפת הרמטכ״ל אחר חייל
שלא חבש כומתה, רק מחזק את הריעה
עד כמה אבסורדית החובה של חבישת
כומתה וכמה היא מוסיפה כאב־ראש מיותר
והזנחת עניינים אחרים הקשורים במיש־מעת.
אם הרמטכ״ל ימשיך בעיסוקים אלה,
אני מסופק אם יישאר לו זמן כדי למלא
את תפקידו.
נח כהן, רסת־גן
במחנה, עיתון חיילי צה״ל, פירסם את
הסיפור על הרמטכ״ל, שנעצר ליד חייל
ללא כומתה, ביקש ממנו את תעודודהחוגר
שלו, נטל אותה ממנו והסתלק. במחנה אולי
רצה להציג דוגמה של דמטכ״ל המקפיד
על החוק, אבל הוא נתן דוגמה של רמטכ״ל
מפר־חוק.
איני בקיא בפקודות מטכ״ל, אבל נדמה
לי שחל שם איסור מפורש ליטול מחייל

את תעודת־הזהות הצבאית שלו — כרטיס
החוגר. הרמטכ״ל היה יכול לבקש מהחייל
את תעודותיו, לרשום את פרטיו, להחזיר
לו את התעודות ולהעמידו לדין. אבל
חטיפת התעודה מידי החייל — שלא במחנה
צבאי — היא בפירוש עבירה. חייל ללא
תעודה צבאית יכול להיעצר על־ידי המיש־טרה
הצבאית ולהיות מואשם בהתחזות,
או אפילו להיחשד כמחבל, רחמנא־ליצלן.
הדוגמה האישית של הרמטכ״ל במיקרה
זה — פסולה.
יום!? מ ל מד, תל-אביב
מוזר מאד שדווקא לוחם גדול כ״רפול״,
המשרת בצה״ל שנים רבות, מוצא שיטות
מוזרות להחדרת המישמעת בצה״ל. כל
אזרח בישראל, ובמיוחד זה ששירת בצבא
יודע אל־נכון שדווקא החיילים המצוחצחים
והמעונבים הם זרע הפורענות, שמתמיד
היה נגיף משתולל של חוסר־מיש־מעת
והיעדר מוסר בצבא. הראיתם פעם
רס״ר לא מצוחצח? או אפסנאי? או טבח,
(המשך בעמוד )10

חש? 0יזי׳

?130

0א>-/€הי 0גסב סו סרטרק טי ם
חינם 2 -מיליון מדבקו ת צבעוניות שלכוכבי הזמר
ללא הגרלה־ 10.000 תקליטים ״לוהטים״
הפר ס הגדול-מערכת סטריאופונית מ שוכללת
ח ס כו ד מי מ שרו ח-ג שו ל סו פרמרקט
משתתפי מבצע ״טמפו-היט״.
מעתה תוכלו לקבל סדבקנת
ותקליטים גם בנקודות האיסוף
בסופרמרקטים המפורטים להלן.

מדב קו ת

תמורת 12 סגרים של ׳׳ליטר פלוס״
או 24 פקקים רגילים תקבלו 3
מדבקות צבעוניות. ממוספרות.

ת ק לי טי ם
חינם-חמורת מדבקות 20־1
נהמספרים בלבד!)
או תמורת 40 סגרים (או 80 פקקים
רגילים! בצרוף 40 לי ׳
במזומנים או המחאות דואר בלבד
תקבלו תקליט לפי בחירתכם
מתוך רשימת הזמרים
והלהקות המשתתפים במבצע.
תחנות האיסוף פועלות
בימים א׳ ב׳ ד׳ ה
בין השעות 4 - 7אחה״צ.

ירושלים. סופרסרקט •המשכיר־דחי
המלך ג ורניי, פיוס בן־יהח־ה
חיפה.סופרמרקט ״צרכן־
קרית אליעזר. ככרנואירהוף
בסופרמרקטים של אגודה צרכנית
״תליאביב דן שרון״
תר־אביב. רח אבן נבירול 30
חליאביב. רח לר,׳נדריה .78 דיאליהו
רמת־אביב. בחי ברודצק׳ 43
בודים. מנדל וחום. שד העצמאות
חולון. לחי סוקולוב 48
רמת־גן. בחי הרואה 2

רמת־נן אתמך בחי ז בוטינסק׳
פתורתקוה. רח ח״ם שזר 11
ראשלייצ,רחי רוטשילד 9
רחובות. רח׳ יעקב 3
באר־שבע. יצפ 1ך הושיאים1.
נתניה .־מרכז־ דחי שטמפפר

טמסו הים באמצ עו ת הדואר אפשרות נוספת: שלח 40 סגרים או
80 פקקים רגילים ו־ 40ל״י בדואר
מדב קו ת
אסוף 12 סגריס של ״ליטר פלוס״ או רשום, ציץ את השם המלא, הכתובת
המדוייקת ואת שם התקליט בו
24 פקקים רגילים של ״טמפו״.
צרף מעטפה מבויילת. על המעטפה בחרת מתוך הרשימה.
מערבת טרי אוסוני ת
ציץ את השם המלא והכתובת
בהגרלה בץ כל המשתתפים, בתום
המדוייקת.
שלח ל״טמפו״ ,אזור התעשיה, חולון. המבצע.
שים לב! אין הג בלהעל
בדואר חוזר תקבל 3מדבקות
צבעוניות ממוספרות.
מספר ה ת קלי טי םשאתה
רודבקות תקבלרק עם (ועטפהמבו״לת
יכול לקבל!
ת קלי טי
ככל שתרבה לשלוח מעטפות עם
הסר את המדבקות הצבעוניות
פקקים, תקבל יותר תמונות, יותר
ושמור על חלקן האחורי הממוספר. תקליטים. והעיקר-תגביר את
אספת מספרים?1-20
סיכוייך לזכות בפרס הגדול:
שלח ל״טמפו״,אזור התעשיה,חולון. ,מערכת סטריאופונית משוכללת.
בציון שמך המלא וכתובתך
בהצלחה.
המדוייקת. בתמורה תקבל תקליט.
אל תשכח לציין את שם התקליט
בו בחרת, מתוך רשימת הזמרים
והלהקות המשתתפים במבצע.

בל א חד זובה!

לבחירתך:

משהו טוב לילדים להקתאבבא
להקת סמוקי
להקת כנפיים
יהורם גאון
סדרת ״דוד ירח׳ שלום חנוך
מתי כספי
שילה׳שיר בגשם׳ קרוסלה
קליף ריצ׳רד
ארץ טרופית יפה בילי ג׳ואל
להקת קווי!
זייויד סול
פול סיימון
דני לימני
חוה אלברשטיץ
להקת תזמורת החשמל להקת החיפושיות

0כלסקק להיט בנובצע טמסו־היס
ר.ערה:ר!מבצע סתיחס לתקליטים בודדים בלבד. אלבומים כסולים תמורת 80 סגרים או 160 פקקים 80 4-ל״י.

אקזוטיקה
הקיץ הזדמן לנו לשמוע לא
אחת את השם ״בקעת הירח״.
החלטנו כי הפעם, יש להתרשם
מקרוב.
...צלילי מוסיקה ערבים, בריכת
שחיה כחלחלה, עצי דקל תמי רים
ותחושת שלווה חלומית,
קידמו את פנינו כשהגענו למלון
״בקעת הירח״ באילת. לרגע
נדמה היה לי שאנו נקלעים
לתמונה מתוך סרט טרופי אק זוטי,
אך חיוכה האדיב של פקידת
הקבלה החזיר אותי למציאות.

ייחודו של מלון בקעת הירח,
תגלו מייד עם הגיעכם. המלון
בנוי וממוקם בסגנון מוטל, כך
שניתן להגיע עם רכב, הישר עד
החדר. מבנה זה יוצר תחושת
מרחב נעימה, אין מעליות ואין
סכנה לנפילת ילדים.

במלון

תופעה נוספת שתגלו עד מהרה,
היא האווירה החופשית במלון.
ישראלים או אירופאים, משפ חות,
בודדים או קבוצות — כו לם
מבאי המלון והתנהגותם של
הכל — חופשית, אין צורך
להקפיד על הופעה חגיגית או
אחרת. כל אורח מסתובב לפי
״הראש״ שלו.
מוקמנו בחדר ,201 אחד מתוך
200 חדרי המלון הכוללים מקו מות
ל־ 400 אורחים עם אופציה
ל־ 100 מקומות נוספים. החדר,
המשקיף אל בריכת השחיר. היה
מרוהט בטוב טעם. מיטות נוחות
ומרווחות, מקלחות ושירותים
צמודים, מוסיקה, רדיו וטלפון,
מיזוג אוויר מלא וכל היתר, עד
אחרון הפרטים.
לאחר מנוחה קצרה יצאנו מן
החדר הישר לבריכת השחיה.

״בקעח־הירח״

שני סיבובים במי הבריכה ריע־ננו
אותנו סופית. התיישבנו על

של אילת .״כמה שחופשה בהישג
יד, יכולה להיות מהנה ו מוצלחת״
— חשבתי לעצמי...
ערב אילתי קסום ואדמדם ליווה
אותנו ל״גריל״ .להודות על ה אמת
היינו די רעבים כדי לט רוף
תריסר דובי קוטב ובאנו
עם עיניים גדולות ממש, אך מה
אומר לכם — הפתעה רדפה הפ תעה,
שולחנות היו פזורים ב רחבה
שעל שפת הבריכה, או רות
צבעוניים מעל ובמרכז —
בר — ישר מהסרטים — .עחך
ועמוס מכל טוב — מאכלי בשר
ודגים, מבחר סלטים בסגנונות
לא מוכרים, רפרפות ופרפראות
למיניהן. מנה עיקרית הוגשה
לשולחנינו לפי הזמנה והשתיה
כדת.
אלה הן רק חוויות על קצה המזלג,
בהיותכם במלון ״בקעת

כסאות הנוח עם בירה, סיגריות
ומוסיקה, מתמכרים בכל גופנו
לקרני השמש הרכות והנפלאות

אגד־תיור -
התיירים מס׳ 1במדינה

מוביל

ההיסטוריה של אגד־תיור מתחילה
כשכמה חברי אגד ״משוגעים
לעניין״ חברו יחדיו להקמתה
של חברה פרטיזנית כמעט
שסטה למטרה להביא את אהבת
א״י לאזרחי ישראל. אל הנהגים
(מיל ).שנהיו בינתיים מדריכים
מוסמכים הצטרפו במשך השנים
חברים מדריכים נוספים וכיום
אגד־תיור הוא מוביל התיירים
מס׳ 1של ישראל. הן מבחינת
צי האוטובוסים, הנהגים והמדריכים
שעומדים לרשותו והן
מבחינת היקף ואיכות הטיולים
שהוא מציע.
אגד־תיור פועל ב־ 3משורים :
. 1תיירות חוץ — סיורים וטיולים
בני יום ויותר לתיירים עם
הדרכה בלועזית ואירוח באיכות
גבוהה.
.2טיולים מאורגנים לקבוצות
של מפעלים, ועדי עובדים, מש
רדי
נסיעות וקבוצות מאורגנות
אחרות.
.3טיולים היוצאים בתאריכים
קבועים מראש ומיועדים לכל
משפחה בישראל. אלה טיולים
שנועדו למי שאינו רוצה להיות
כפוף למסגרת קבוצתית כלשהי.
סוג זה של טיולים הולך ונהיה
פופולארי יותר ויותר, בני המשפחה
לוקחים אתם מצלמות
בלבד ואגד דואג כבר לכל הש אר.
ליחידים
ולקבוצות מציע אגד־תיור
את המסלולים הבאים :
— יום לימית. נסיעה לאורך
החוף לאשקלון, יד מרדכי, ביקור
במוזיאון השואה, צומת אב שלום,
נירים וישובי פיתחת
רפיח. ארוחת צהריים בימית בבית
ספר שדה או במסעדה על
חוף הים.
— נסיעה לנחל צין דרך באר־

שבע, כביש אורון, מעלה העקרבים.
ביקור במפעל הפוספטים
החדש בנחל צין וחזרה דרך
המפעל הישן לבאר־שבע. ארוחות
במנות ארוזות במיוחד ל־אגד־תיור.

הסיור הפופולארי למערת הנטיפים.
יוצא בתדירות גבוהה.
סיור מלווה הדרכה לאחד מפלאי
הטבע הנדירים שבהם נתברכה
מדינתנו.
סיור לקבוצות בלבד :
— יומיים לאילת. באר־שבע,
שדה בוקר, מצפה רמון, עתיקות
עובדת דרך בן־גוריון, לינה
ואירוח מלא באילת. למחרת
סיור במצפה התת ימי וחזרה
הביתה דרך עמודי שלמה. אפשרות
של 3ימים עם סיור ב סביבות
אילת. קניון הכתובות,
עין נטיפים, הקניון האדום ו־נביעות.

3ימים לסנטר — ביום ה ראשון
אילת (אירוח מלא) ,יום
שני למנזר סנטה דרך נביעות
וואדי נאצר, חוזרים באותו יום
דרך די זהב ולנים באילת. למחרת
דרך הערבה וירושלים לת״א.
— —טיול בן 4ימים לסנטה.
יום ראשון ת״א — שארם. לנים
בשארם באחד מבתי המלון. יום
שני מצויירים במנות אריזה דרך
ואדי פיראן וראם מוחמד לסנ־טה.
לנים במנזר או בבית ספר
שדה ולמחרת עם שחר מטפסים
להר. חוזרים דרך ואדי נאצר לאילת
או לדי זהב. ביום הרביעי
חוזרים הביתה.
אלה הם רק דוגמא ממבחר ה טיולים
שאגד־תיור מציע. בכו לם
אתה זוכה לאירוח אדיב,
ארוחות מעולות ואפילו קפה עם
עוגה בנקודות מסויימות וכמובן
להדרכה מעולה.

תווים וספר, מוסיקה ־..שטיינו
אינך חייב להיות נגר דווקא על
מנת לנהל חנות רהיטים. אך
כשהמדובר במוסיקה פני הדברים
שונים לחלוטין. כאן אין המלאכה
ניתנת לשוטים !וחובבים אלא
חייבת להתבצע על־ידי מוסיקאים
מקצועיים.
החנות ׳לתווים וספרי מוסיקה —
שטייכר מנוהלת ע״י נינה וגדעון
שטיינר, שהם נגנים בתז מורת
הפילהרמונית הישראלית
׳ומורים למוסיקה במקצועם. התוצאות
ניכרות בשטח.
החנות הממוקמת במרכז התרבותי
שיליד היכל התרבות מצי עה
מיגוון עשיר של יצירות מוסיקאליות
וספרי לימוד לכל כלי
הנגינה. היצירות המוצעות כוללות
מוסיקה קלאסית, קלה,
עממית, ג׳אז ואפילו פופ,
מר שטיינ׳ר מבצע (באופן בלי

עדי) עבור כיל מוסיקאי וחובב
הזמנות של יצירות מוסיקאליות
שניתן להשיגן בחו״ל בלבד.
החנות מציעה ציוד עזר רב למוסיקאים:
מטרונומים, מחברות
׳תווים, ניירות תווים ׳למלחינים
׳ומעבדים, עמודי תווים ,׳חליליות
!ומייתרים ׳לכל היכלים.
במקום מתקיימת תצוגה מתמדת
של יצירות פרי עטם של כותבים
ישראליים אשר ביחד עם
הספרות המוסיקאלית העשירה
הם מהווים חומר בעל ערך ׳תרבותי
רב שכל מוסיקאי וחובב
יזדקק בוודאי לעזרתו.
החנות מקבלת הזמנות מקיבוצים
,׳בתי אולפן ׳למוסיקה, בתי
ספר, חניוייות !וכמובן מיחידים.
אתה מוזמן על כוס־קפה ל־שטייניר
— ירח׳ הוברמן 18
(במרתף) מול היכל התרבות.
באילת הירח״ הממוקם בחוף הצפוני של
אילת, מרחק דקות מהמרכז ומ־החוף.
תחושו
על בשרכם את מלון ״בקעת
הירח״ על מעלותיו השונות.
בכל המסעדות — פרט לגריל —
השיטה היא שירות עצמי, בכך
סועד כל אורח לפי טעמו, לפי
יכולתו ומשלם בהתאם. לרשות
המבקרים מופעל ה״קופי שזיפי״
המספק מאכלים חלביים, גלידות,
קפה וכד׳ ,אידיאלי גם ל ילדים
.״פיאנו בר״ אינטימי
פתוח מדי ערבי לריקודים עם
מוסיקת רקע, חדר טלביזיה ל־מעדיפים
בילוי זה, לובי מהודר
וחנות למזכרות בכניסה. בריכת
השחיה מופעלת לשירות האור חים
כל היום ובלילה.
הארכנו יותר מדי 1בואו ל״בק־עת־הירח״
ותבינו למה !

ל אמא!
דני — אמא אני רוצה ללכת
בחופש הגדול לקייטנה.
אמא — לא דני, זה יקר מדי.
ידני — אז אני רוצה אופניים.
אמא — אין לאבא מספיק כסף
ואופניים מסוכנות מדי.
דני — אז, אז תקנו לי גיטרה.
אמא — גיטרה עולה המון כסף
דגי.
לא נכון! כאן טעתה האמא.
חנות המוסיכל (אלנבי 94ת״א)
מכינה לקראת הקיץ מבצע מיוחד.
במסגרת המבצע ניתן לקנות
גיטרה למתחילים במחירים החל
מ־ 550ל״י בלבד. הגיטרות קט נות
ומתאימות במיוחד לילדים
המתחילים ללמוד. במידה והי לד
יגלה עניין בהמשך למודיו
ניתן יהיה להחליף לגיטרות טו בות
ויקחת יותר.
בהמוסיכל מבחר עשיר של גיטרות
אקוסטיות אמריקאיות וקלאסיות
ספרדיות כולן באיכות
גבוהה. בצד הגיטרות הרגילות
ניתן לקנות גם גיטרות חשמל יות
ממיטב הפירמות בעולם.
גיטרות משומשות במחירים מוזלים
ובאחריות החנות מתוצרת
־ 01111x1 011(5011, ?011x161וכלי
נגינה משומשים כמו :
אקורדיונים, כנורות, תופים ו עוד.
בהמוסיכל
(אלנבי 94ת״א) תמצא
את מיטב האפקטים בארץ
, ? 1122־!/ 311, ? 326ו\ 1!-צ \¥מתוצרת
המעולה של £16011-0
א 01ס 01ז £13 ומגבירי קול ו רמקולים
(אמפילפאיירים ובוקסות)
נמצאים למכירה בכל קשת
המחירים החל מהזולים ביותר
ללימוד ועד ליקרים מתוצרת
? 60)161א .¥ 0
בהמזסיכל (אלנבי 94ת״א) טכנאי
שירות מעולים המבצעים תיקון
וכוון לכל כלי נגינה. בין

או 0י ה41

אם נרכש ע״י החנות או הובא
במיוחד לשם כך.
מבחר ספרי התווים בהמוסיכל
(אלנבי ׳ 94ת״א) עשה לו שם כולל ברחבי הארץ. המבחר
להיטי פופ חדשים וישנים, עם
מלים, אקורדים ותווים. וכמו
כן ספרי לימוד לכלים רבים.
למי שנפשו חפצה במוסיקה אך
אינו מעוניין בנגינה דווקא,
מציע המוסיכל (אלנבי 94ת״א)
מבחר תקליטים וקסטות המכיל
פופ ודיסקו, שירים ישראליים,
קלאסי ועוד.
חובב מוסיקה! בהמוסיכל (אלנ־בי
94ת״א) תמצא את כל מבוקשך.

מר £011131 8011611 פגשתי
בגני התערוכה כשהוא עוקב בסקרנות
אחר הקהל הישראלי הצובא
על ביתני היריד. מר
5011611 הוא גבר נאה בגיל ה עמידה,
יליד גרמניה המערבית
והוא נצר למשפחת מוסיקאים
ותיקה.

ראיון בלע די עם מנב״ל בי ה ח׳ ר
שאלתי את מר ,5011611 שהוא
מנהלו של ביהח״ר לפסנתרים
£(1610131111 בדרום אפריקה, ל דעתו
על השוק הישראלי, והוא
משיב :״אני מייחס חשיבות
מרובה לשוק הישראלי, ועובדה
שמצאתי לנכון לבוא בעצמי ו להיות
נוכח בתצוגת הפסנתרים
של המפעל ביריד אדם ומעונו,
ביתן .26 אנחנו מוכרים פסנתרים
ל־ 33 ארצות וישראל תופ סת
את המקום ה־ 8בקרב לקו חותינו״.

5011611 מרחיב את הדיבור
על מפעלי 16111131111״ה מפעל
שלנו מוכר את מרבית ה־פסנתרים
למערב גרמניה וזאת
למרות העובדה שהחלקים מיוב אים
משם (כוח העבודה הזול
בדרום אפריקה והמומחיות של יוצרים משפחת £(1610131111

4 ₪וו *ז [ 01

פסנתר אידיאלי) .המפעל שלנו
הוא הגדול ביותר בחצי הכדור
הדרומי וקיים מאז 1903 כשמש־פחת
,£1610131111 המומחים מם׳
1לפסנתרים בגרמניה, הגרו ל דרוס
אפריקה״.
מר 5011611 יליד מערב גרמניה

קיבל את השכלתו המוסיקאלית
במפעלי? 11x1 11(3011 8! 5008
(שהיו שותפים במפעלי 0161-
)013110 וכיום הוא מנכ״ל
ביהח״ר.
ביהח״ר £(16101300 מקיים תצו גות
ב־ 6ארצות בלבד וישראל
בכללן. מר 5011611 מצא עניין
בביקור בארץ על מנת ללמוד
על האופן בו נמכרים הפסנתרים
של ביח״ר £>16x01300 באמצעות
סוכניו הבלעדיים בבית הפסנתר,
אלנבי ,99ת״א, ומסיקה לילינג
חיפה, רת׳ הרצל , 1

״זה הסיד

נחילי יתושים קידמו את פני־נו
בצאתנו לביקור אצל מלי
ויורם באחד הערבים החמים של
השבוע שעבר.
ציפינו לערב מאכזב. אך כש הגענו
לדירתם שליד הירקון,
הופתענו. אוויר צלול ונקי מילא
את חלל ריאותינו, עת
פסענו לכיוון הסלון ,׳ואף לא
יתוש אחד ׳באזור.
יורם התקרב מחוייך אל מכשיר
הטלוויזיה והצביע על קופסה
קטנה שניצבה עליו ,״זוז חסוד
שלי׳ /פלט יורם. תוך שעינינו
מתמקדות בציפיה כמוסה, בעשרה
יס״מ של ריבוע דקורטיבי
ומסתודי זה.
מי שנשברה ראשונה, היתד.
דווקא מלי :״ואפה מאט״ ,היא
התפרצה .״ואפה מאט״ הוא דוחה
היתושים החשמלי שלנו״.
מלי סיפרה כי מאז רכשו את
״ואפה מאט״ ,חלפו ימי היתו־

שים, המכשיר מחובר לחשמל
׳(שצריכתו היא כמעט אפסית) והיתושים
פשוט, תופסים מרחק.
״ואפה מאט״ נקי, שקט, חסר
ריח וניתן ׳לעשות בו שימוש
בכל הבית, בכל מקום, כולל חדר
ילדים. גם במשרד הבריאות ומכון
התקנים אישרו אותו .״וכל
היתרונות הללו — סיימה מלי
— מרוכזים בקישוט קטן זה —
״ואפה מאט״ .זהו, לא היה לנו
חשק לעזוב את המקום אד החלטנו
לפתור את המדיה בצורה
פשוטה. למחרת נכנסנו לבית
מרקחת וקנינו את המכשיר.
פשוט, לא כן ז מה דעתכם לנסות
גם כן, לשם שינוי, קיץ
אחד בלי יתושים. אם כן, נועו
בהקדם לאחד מבתי המרקחת,
סופרמרקטים או חנויות נבחרות
וצודו לכם ״ואפה מאט״ — אגב
״ואפה מאט״ מיוכא ע״י מ.ו. מפעלים
כע״מ. ת.ד ,21184 .ת״א.

רודיקה ־ מלכת ח״ הלילה
בואו להגות מהמטבח הטעים של מסעדת
,.בודפשט׳ וממועדון הלילה ־ ״רודיקה״
אם יש בארץ מומחית כיצד לבלות
וליהנות ב״סטייל״ אירופי,
הרי זו רודיקה. רודיקה, שהיא
בעלת מועדון הלילה המפורסם
הנקרא על שמה, לא הסתפקה
בהענקת בילוי לילי בלבד לישראלי
המצוי, והחליטה גם
לכבדו במטעמי מטבחה. וכך,
לפני חודשים מיספר פתחה את
מסעדת בודפשט ברח׳ הירדן
( 9פינת הירקון .)56 במסעדה
אווירה אינטימית, רוח קלילה
המנשבת מהים ומיזוג אוויר. אך
לא הקנקן העיקר אלא התוכן.
אתה יכול ללקק את השפתיים
עם טעימת מרק הצ׳ורבא הרו
מני
או מרק הגולאש ההונגרי.
כמנה עיקרית מומלצים הכרוב
הממולא הרומני והגולאש ההונגרי.
המטבח האירופאי מציע
מאכלים אירופאיים אחרים, טעי מים
ומולצים לא פחות.
השירות והאירוח האדיב של זיו־דיקה
גורמים לכך שכל ארוחה
במקום היא חוויה. מסעדת בו־דפשט,
הירדן ,9ת״א, פתוחה
ק0ז1-$ז 10י ,1מ־ 11 בבוקר ועד
11 בלילה.
ואח״כ, כאן מתחיל השעשוע האמיתי.
החל משעה 11 בלילה,
באווירה מזרח אירופאית רומנ

ח ב רי םהמ דלי קי ם ״של מוישלה־בשנים
האחרונות מושמעת הטענה
כאילו קרה משהו לג׳ינ־יוס
היהודי. רבים מבקרים את
התעשיה והמסחר בארץ שלקו
בחוסר דמיון ומעוף מקוריים. אך
מסתבר רבותי שלא הכל שחור
ויש עדיין תקווה. מי שיבקר
בפלסטיקל יכול להיות משוכנע
שהמוח היהודי לא התנוון עדיין.
כשהתבוננתי מבעד לחלון ה ראווה
שיל פדסטיקל הייתי שמכו־נע
כי המוצרים ה״מדליקים״ ה מונחים
שם הם בוודאי מוצרי
איכות יקרים מתוצרת חוץ. הופתעתי
מאוד לשמוע מפי מר
מירון המנהל כי כל המוצרים
הם מתוצרת, עיצוב ופיתוח של
מפעלו.
לדברי מר מירון שמה לעצמה
פלסטיקל כמטרה את עידוד ה מכירות
והפירסום של חברות,
מפעלים וגורמים כלכליים קטנים

ובכירים במשק. וזאת באמצעות
שורה של רעיונות מקוריים. החברה
מתמחה בייצור אביזרים
למשרד אשר עיצובם נאה והם
שימושיים ביותר. האביזרים ה־נ״ל
ניתנים כמתנות אז כבונו-
סים לקידום המכירות. המח שבה
לגבי עיצוב מוצר הפיר־סום
נעשית יחד עם הלקוח כך
שהתוצאה הסופית משקפת את
כל מה שרוצה הלקוח ״׳להעביר״
באמצעות מוצר הפירסום הנ״ל.
מתנות קטנות מחזקות את הקשרים
המסחריים !
לדוגמה: לחברה הגדולה לייצור
דיסקיות הוצא לשלוח כמתנה
כדור מחזיק עטים אשר ינוח
על בסים עגול בצורת דיסקית
עם השם והכתובת של החברה
מוטבעים עליו. כשבעל החברה
חילק את המתנה היא נחלה
הצלחה מסחררת.

״מוישלה״ המבסוט

רמי או הבלבשל !
האדם ו1מע!1!!1
1978

מו ס ף

מ יוחד

שולה ורמי הם זוג מושלם.
הם מתחלקים ביניהם בעבודות
הבית ובמיוחד בעבודת המטבח.
אומר רמי :״מאז שהכנסנו
את המטבח החדש שיל ״מות־לוס״
התאהבתי בעבודת ה מטבח
ואני ״מבלה״ שעות רבות
בבישול. ממש תענוג להיות כאן.
שולה שהיתר, מקטרת לא אחת
על אי הנוחות הנגרמת לה מהצפיפות
במטבח הישן הפסיקה
את הקיטורים באופן פתאומי
וזאת למרות שהשטח של המטבח
לא השתנה כמובן. ואין זה פלא
— במטבחי ״מודולוס״ מקדישים
תשומת לב מיוחדת לנוחות השוטפת
בעבודות המטבח. וזאת
ע״י ניצול מקסימאלי של ה שטח.
כל הפריטים מתוכננים בהתאמה
לצרכי הלקוח, בכדי ש כל
מטבח יהיה ״תפור״ בהתאם

להזמנה.
המטבח מיוצר במקום בו מתקבלת
ההזמנה, כך שהלקוח יכול
לעקוב מקרוב אחרי כל שלבי
הייצור ולמנוע תקלות: כל לקוח
מקבל ייעוץ של אדריכל מק צועי
בתיכנון המטבח.
מכיוון ששיטת המכירה של ״מו־דולום״
ישירה ונעשית בביהח״ר
בחולון אתה מקבל מחיר מוזל
ללא פער תיווך. אם אוד־ ,רוצה
להתבונן בעבודה המעולה של
״מודולוס״ ,בוא ליריד אדם ומעו נו
לביתן 32 והתבונן בתצוגת ה מטבחים
של מודולדס — הגדולה
ביריד; .או נוע בכל זמן אחר
לגלריה הגדולה של המפעל בחולון,
איזור התעשייה, רח׳ ה מרכבה
(:כניסה מטמפו) טל:
.807311

פיי ב סן -הלהיט ה חד ש לציפוי קירות
למראה ההמונים המאיימים ״לכ סות״
את אחד הביתנים ביריד
מיהרתי למקום כדי לראות במה
המדובר. מסתבר שההתגודדות
היא סביב נערה חיננית אשר הדגימה
ציפוי קיר בשיטה מעניינת
ויוצאת דופן אשר עוררה
עניין רב בקרב הקהל .׳לאחר
יתום ההדגמה ניגשתי אל הנערה
לשאוב מפיה אינפורמציה על ה מוצר
אותו היא מדגימה.
מסתבר שה״פייכרוז״ (כך נקרא
המוצר) הוא ציפוי קיר רקמתי
חדש הנמרח •בקלות. הוא
מורכב מסיבים עשויים בידי
אדם, קצוצים ׳לאורכים קצרים
במגוון צבעים. כל גוון מכייל
תערובת של שני צבעים לפחות
המדגישים את הרושם הרקמתי.

תשאלו בוודאי, בשביל מה זה
טוב? אז ככה. בנוסף לצורה
האסתטית היפה של ציפוי ה־פייכרוו
אשר נותן הידור לקיר
הוא עמיד בפני חום ובגלל מבנהו
הרך מעמעם רעשים. אין
פה שום תפרים או חיבור כמו
בטפט. הוא קל מאוד לשימוש
ומכסה את האיזור הדרוש עם
ביזבוז קטן מאוד של חומר. ונייזן
לתיקון אם ניזוק.
הפייכרון יתאים לך לסלון,
חדר האוכל וחדרי השינה. הוא
נוח מאוד לכיסוי איז׳ורים מובלטים
כמו בליטות בארובות או
חדרונים.
את הפיייברון יכול למרוח על
הקיר בעצם כל אחד. אינך צריך
להיות מומחה. כל שעליך לעשות

הוא לערבב את שקיק הסיב עם
שקיק הדבק ו־ 3.5ליטר מים
ולהמתין 20 דקות. אח״כ בעזרת
מפרס פייבורן להתחיל למרוח
על הקיד. הפייברון נצמד כמעט
לכל משטח יציב להוציא שמן
וטפטים.
אם ״נמאס״ לך מהפייברון הוא
קל מאוד להסרה. דק עם מים
פושרים גירוד קצר והוא ירד.
הפייברון מופיע באריזה מודפסת
בעל צורת צינור בקוטר
28x1.25ס״מ. כל אריזה מכילה
6חבילות כשבחבי׳לה סיב צבוע
ושקיק דבק. כל חבילה מכילה
חומר המספיק לציפוי 2מ״ר.
את הפייברון אפשר להזמין
בת.ד 29789 .ת״א. טלפון —
295435־.03

עיצובם של כיל מוצרי פלפטיקל
הוא אלגנטי והגימור מאיכות
גבוהה. המוצרים עשויים בחלקם
מפלסטיק ובחלקם מעור, כרום,
מתכת וכר.
״מוישלה המבסוט״ או כפי שהוא
נקרא בשמו המסחירי ״אל־בימבו״
הוא רק דוגמה לאחד
׳המוצרים הפופולאריים של חברת
פלסטיקל. על החברים של
מוישלה תבוא בקרוב כתבה מפורטת
״ותר. בינתיים ניתן לספר
כבר כי חברות ישראליות רבות
כמו בל״ל, מעריב, המזרחי ועוד
כבר למדו להעריך את היעילות
שבשיטת הפירסום באמצעות
אביזרי הפירסום של פלסטיקל,
ואליהם מצטרפים חבר לקוחות
מרוצים מארצות חוץ כמו ״סוני״
״וולוו״ ,ב.מ.וו. ועוד.
כלפטיקל — ביתן 26 בגני־התערוכה.

טית,
לאור נמת מעומעם, מחכה
לד רודיקה עם השפנפנות
שלה במועדון הלילה.
אתה רוצה ליהנות מהבר העשיר
במקום ז בבקשה. אתה
רוצה לרקוד בנוסטלגיה, התז מורת
המעולה במקום תנגן כל
ריקוד שיעלה בדעתך. אחרי
חצות האווירה מתחממת. תוכנית
בינלאומית עשירה הכוללת רקדניות
יפות אחת מהשנייה, זמרות
מצויינות ועוד, משלימות
לד את הערב לבילוי מהנה ו בלתי
שגרתי.
רודיקה — הירקון ,63ת״א.

קסטרו־מודל
אינך יכול שלא להתפעל למראה
הדגמים הנהדרים של קסטרו־מודל
המוצגים בביתן •29ביריד.
קפטרו־מודל
מייצרים אופנה לצעירים
ברוחם ובגילם. הם מתמחים
בשמלות, טופים, חצאיות,
מכנסיים, מעילי סטודנטים ובעצם
במה לא?
הבדים הם אקסקלוסיביים. חלקם
מיובאים בלעדית לקסמרו־מודל
ואילו חלקם מעוצב ומיוצר ע״י
קסטרו־מודל בארץ.
המעצב הצעיר של קסטרו מודל
משלב אופנה צעירה עם עיצוב
קלאסי לפי הסיסמה ש״הבגד
צריך להחמיא ולהיות נוח ל אשר,״.
לקסטרו־מודל
קהל לקוחות מרוצים
קבועים. בואי הצטרפי גם
את ולא תתחרטי.
קסטרו־מודל — אילנבי 78ת״א.
טל .624930 :

מחמם מי מיד
המונים צופים ב״פלא״ של ״אטמור״
^,עם פתיחת ברז המים מופעלת
מערכת חשמלית המחממת מיידית
את המים הקרים העוברים
דרכה לטמפרטורה הרצויה
לך״ (עד ס״ .)60 זרימת המים
החמים היא ללא הגבלה ועם
סגירת הברז נפסקת צריכת ה חשמל.
זהו
מחמם המים המיידי של חב רת
״אטמור״ שיצא לאחרונה
לשוק ונמכר באלפים. מכשיר
חסכוני ממנו בשטחו לא קיים.
כוונתי היא, בחסכון במים, חשמל
וזמן שהוא משמעותי ביותר.
לדוגמה: במקלחת בת 5דקות
החסכון במים וחשמל הוא בב־
80 נשמע מוגזם 1ובכן,
ע״י שימוש במערכת זו אינך
צריך להפעיל את דוד החשמל
של 120 ליטר במשך 4שעות
מראש, וברור שאינך צריך לחמם
120 ליטר מים כאשר אתה צו־

רך למקלחת רק 15 ליטר.
מכאן, בולט החיסכון במים,
החיסכון בחשמל, והחשוב מכל
חסכון בזמן. הזמן היקר לך
ההולך לאיבוד (ההמתנה במשך
4שעות, שכל כמות המים שבדוד
תחומם, נחסך לך ע״י
השימוש במערכת המספקת מים
מידית עם פתיחת ברז המים).
מחמם המים המיידי של ״אטמור״
ניתן להרכבה בכל מקום, במקלחת,
מעל לכ״ור (או מתחתיו),
במטבח, במפעלים, מספירות, מש רדים
וכנ״ל המחמם דקורטיבי
והתקנתו פשוטה ביותר.
ניתן להשיגו בחברת ״אטמור״
מיזוג אוויר בע״מ בתל־אביב רח׳
יצחק שדה 38 טל׳ ,37798
228166 ,263981 ובחנויות החשמל
ברחבי ׳הארץ.

• תחלה הושמת
מציגים ליויו
ירושלים 1978
במסגרת 30 שנה
לעצמאות ישראל —
היריד י תקיים
בסוכו ת תשל״ט
12.10.78 - 24.10.78
בבנייני ה או מ ה,.
פרטים:
חגרת ״ירידי חאומה״ גע״מ
טל ,234882 .ירושלים.

מכוזבים
(המשך מעמוד )6
או פקיד שלישות? כל אלה ודומיהם, ה־ג׳ובניקים,
שהפכו הכוח הדומיננטי בצבא,
הם האחראים להרס המישמעת.
הראיתם רס״ר, טבח, אפסנאי או
שק״מיסט ללא דובון? ללא מקרר בחדריהם,
או שאר מותרות שאינם עומדים
לרשות החייל הקרבי? האם לא שמעתם
על ״ארוחות השחיתות״ בצבא? דווקא ה־ג׳ובניקים
נהנים מהם, בעוד האחרים נאלצים
להסתפק במנות־קרב. מה שעושה
הרמטכ״ל הוא זריית־חול בעיני האנשים.
חולצה מכופתרת אינה ערובה לנוישמעת.
בנימין שיר־ אנקורי, כפר־ סבא

בגין ״היטלר חדש״ .כאן לא יכולתי להתאפק.
צחקתי, צחוק עד דמעות !
גדי •בסל, גבעתיים

ויווה אביבה
בקשר לווכיוח המתעורר מדי פעם ב-
עיתונכם לגבי האדם המתאים להנחות את
מופע האווויזיון שיתקיים בשנה הבאה
בירושלים, ברצוני להציע לתפקיד ייצוגי
זה את השחקנית אביבה מרקם. מתוך הא־

!:גלותיות של שמיר
ברצוני להודות באמצעותכם לעורכי
מעריב, על.ששיבצו במהדרות יום שישי של
עיתונם (מיום )16.6.78 את מאמרו של ח״ל
משה שמיר ״סאדאת בעיניים פקוחות״.
אין ספק — עיני נפקחו ! סרבתי בעקשנות
להאמין עד היום שכאלו נמצאים בינינו.
חשבתי שהם נמצאים רק אי־שם במחשכי
סימטות מחנות־הפליטים בביירות. איך
מגיע אדם שגדל בחברה יהודית עצמאית
וגאה לצורת מחשבה גלותית כל־כך? ה פחד
נשקף מעיניו ה״פקוחות״ של משה
שמיר — פאראנויה ממש. איני רואה מקום
להיכנס לוויכוח ענייני עם דיעותיו, ולא
מתוך התחמקות אלא מאותה סיבה עצמה
שהוא אינו מוכן להתווכח עם הקיצונים
באש״ף.
אולם איני יכול להתאפק מלומר ששיא
הטיפשות, הצביעות ועזות־המצח במאמרו
הם שאדם הדוגל בשלילת זכויות האזרח
המינימאליות מכשני מיליון בני־אדם הנש לטים
על ידו, דווקא הוא מתיימר להגן על
זכויותיהם של. אזרחי מצריים. ואולי כדי
לסיים את מאמרו בנימה הומוריסטית, הוא
תוקף את עיתונאי מצריים על שכינו את

מכתב גלוי לבגין

קראתי בעיתון שהישראלי ברש לדווח על עצמים חשודים,
מחשש שייראה פחדן ומגוחך בעיני הבריות. נושא עיטור-גבורה
אמר שעשה א ת שעשה, בי בוש לאכזב א ת חבריו. לי יש בושה משלי.
אני שייך לעם צר-מצח ואופקים, הנתון בהזיית ימי־הביניים
ובשלושים להולדתו סוגד לעדת עורבים שחורים, מהם ארוכי-פיאה
(יש דת, היכן המדינה!) הרואה בעולם אשר סביבנו עדת זדים
ומשנאים.
כיהודי גאה וזקוף אני ק ם בבוקר בבוקר, ורואה שאינני עם,
שאני שייך ל אספסוף שבו אולי * 5אידיאליסטים ; שמה שקרוי
מדינת־ישראל איננו אלא פח-הזבל של יהדות העולם. הטובים כבר
לא באים מזמן. ה אחרים בורחים מן המכשלה ו ה חכ מי ם לא באים.
אנו נקודה לחה על מצפון היהדות העולמית ומיטרד לכל
השאר. האם למיצבור קונפור מיס טים (ראיתם כמה כיפות סרוגות
נוספו עם ה מהפך!) השרים שירי אלוה ו מילח מ ה ייקרא ע ם!
אני בוש.
לממשלת ישראל אין בושה.
אולי לכמה מהם יש בושה להתבייש ל קו ם ולומר: היכן
ההיגיון! (או שמא מתממש חזון א חרי ת -הי מי ם ״וגר זאב עם
כבש ...ונער ק טן נוהג בם כאשר ספורטאי נוטל גלולה אחת,
הוא נזרק לכל חייו ממי שחקי האליפות ומורחק מחיי הספורט.
אך באשר ראש־ממשלה גדוש תרופות, ס מי ם והזיות, מ תפקד באופן
מסוכן ומביש, מתביישים לומר לו: לך!
כשיש מוסר-נביאים, קורטיזון ושאר־ירקות, מה שווה עולם
הגויים ומה שווים הערבים! אז הבושה מתביישת, ואנחנו מתכו ננים
לעוד מילח מה.
אמר מי שאמר: אנטישמי הוא זה ששונא יהודים יותר
משצריך. אני בוש לומר: אני מתחיל ל ה סכי ם עימו.

על ה 1דיבותבפוליטיקה
אביבה מרכס
זנה לה מתוכניות־רדיו ומתוך צפייה בה
בתוכניות טלוויזיה, נדמה לי שהיא האדם
המתאים ביותר לתפקיד זה.
נוסף על הופעתה החיצונית המרשימה
ניחנה אביבה מרקם בקסם אישי רב, ובהופעה
תרבותית ביותר. לכל אלה יש
להוסיף את שליטתה בעברית ובאנגלית
וייתכן שאף בשפות אירופיות נוספות.
אליעזר עמיר, חיפה

להציל את אייבי
אדוני ראש־הממשלה,
לפני כשעה חזרתי נרגש מערב ההזדהות
עם אייבי נתן בכיכר מלכי-ישראל בתל-
אביב. רק עתה הבינותי מה מקדיש אייבי
נתן למען האידיאל שלו — ושל מי לא,
בעצם — למען השלום! אייבי מקדיש,
זובח את בריאותו ואולי, חס וחלילה, את
חייו. אייבי, לאחר שלושים ימי־צום, נראה
לי חלש מאד במובן הגופני, ועם זאת,
חזק מאד רוחנית. אייבי מקרין אל סביבתו
מין אור פנימי נפלא ופלאי, אולי משום
שהוא מאמין, משום שהוא מוכן לתת. לתת
מעצמו למען אחרים, מתוך האמונה שעל
כולם לחיות, לחיות בשלום!
אדוני ראש־הממשלה, אני כותב אליך
בלילה מוזר מאיו־ כמוהו. אחרי הצהריים
היה זה יום שרבי, עם שמש ועם שמיים
כחולים ועם שימחה בלב, ולא הבחנתי
מתי חל השינוי הדראסטי האיום הזה,
לאובך הנוראי, לעננים שמכסים כרגע כל
כוכב זוהר ומאושר.
אדוני ראש־הממשלה, אינני יודע מדוע
זה כתבתי לך על מזג־האוויר. אולי זה
משום שאני נרגש לכתוב אל אישיות שאני
מעריך ומכבד, ואולי זה מכיוון שמזג-
האוויר מזכיר לי, למרבה הפליאה, את האווירה,
ואת השתלשלות העניינים בשיבעת
החודשים האחרונים ועוד קודם־לכן.
זכור לי, אדוני ראש־הממשלה, שהת*
ווכחתי עם ידידים בשיחות־הסלון של לי־לות-השבת
בנובמבר 77׳ ,אם אכן יבוא
נשיא־מצרים לביקור בישראל אם לאו.
זכורני, אדוני ראש־הממשלה, שעמדתי שם
ונפנפתי בדיגלוני ישראל ומצרים כמו
אידיוט וייחלתי והתפללתי, וקיוויתי, והאמנתי,
וקראתי שוב ושוב את ישעיה פרק
ב׳ ,ויונת־השלום כבר עמדה לנחות, אך
ברגע האחרון שינתה את כיוון טיסתה ואת
יעדה, והתרחקה במהירות. אולי נחטפה
על־ידי גורמים עויינים. מי היו גורמים
אלה, אדוני ראש־הממשלה?
זכורני, אדוני ראש־הממשלה, שלפני
עלותך למטוס לאיסמאעיליה, ביקשת מבני־עמך
כי יתפללו עבורך. התפללתי, אדוני
ראש־הממשלה, התפללתי. התפללתי בכל
יישותי ובדבקות רבה. האמן לי. בשובך

על הבושה

ממסעך ,״מסע־השלום״ ,ציינת כי חזרת
מאיסמאעיליה אדם מאושר. העובדה ש־ראש־ממשלתי
מאושר, גרמה לי אושר רב
לי־עצמי. זכורני גם, ש״כל מי שראה את
תוכנית־השלום שלנו אמר שהיא הוגנת.״
היום, יש לי מעט ספקות על כך. האומנם,
אדוני ראש־הממשלה, חזרת אדם מאושר
מאיסמאעיליה? האם הינך מאושר אף עתה?
אם לא, מה זה העכיר עליך את רוחך?
האומנם כ ל מי שראה את הצעתנו אמר
כי היא הוגנת? ומי, למעשה, ראה אותה?
אדוני ראש־הממשלה, בעוד כשנה עתיד
אני להתגייס לצבא-הגנה לישראל. אתגייס
בשימחה, משום שלדעתי, חובתו של
כל אזרח ישראלי להגן על מולדתו כפי
יכולתו. לפי עניות דעתי יכולת אתה, כלא־סתם־עוד־אזרח־מן־השורה,
ועל-כן גדולה
חובתך פי כמה וכמה, להגן על ישראל,
על תושביה, על אזרחיה, על העולם כולו,
מפני מילחמה נוראית, מפני שואה איומה.
דומני, כי על אף החמצת־ההזדמנות, עדיין
לא מאוחר לפעול למען השכנת־השלום ב־מיזרח־התיכון.
אולי, כצעד ראשון, כמחווה
של רצון־טוב, תודיע הממשלה,
רישמית על הפסקת ההתנחלויות בשטחים,
ובכך אף תציל, אולי, את חיי אייבי נתן,
משיח השלום.
אדוני ראש־הממשלה, השעה היא אחת
וחצי לאחר חצות, ואני עייף. עייף ממיל־חמות,
עייף ממילים יפות ועוד יותר ממילים
לא-יפות, עייף מאלימות, עייף מהזדמנויות
שהוחמצו, עייף מפוליטיקאים,
ועייף בשל הזמן שעובר לנגד עיני מבלי
שיהא בידי לעשות דבר־מה לשיפור המצב.
אני הולך לישון, אדוני ראש־הממשלה,
זוהי בריחה, אני יודע, אך איני רואה
כל פתרון אחר לנגד עיני. לגביך, לעומת
זאת, יש הרבה פתרונות: אחד מהם, הוא
קריאתי אליך להפסיק לאלתר את כל ההתנחלויות
בשטחים שמחוץ לגבולות הקו־הירוק,
וחידוש שיחות־השלום !
אדוני ראש־הממשלה, חשוב על עתיד
מדינת־ישראל, ועל עתיד העולם כולו,
כי בידיך הדבר, ובנפשנו!
בבירכת שלום ואהבה
דויד גור, נתניה

״אנו חז קי ם משהיינו אי-פעם!״ זא ת הצהרה חביבה על
קברניטי המדינה וגנרליה. ביטחון ישראל בבת-עינינו וקודש-
קודשינו.
מי שחזק ונדיב, זוכה בתמורה שבעתיים. ההיס טורי ה גדושה
בדוגמות המורות כי מי שחסר נדיבות שילם על כך ביוקר. ה נדיבות
משתלמת. המצבים אינם סטא טיי ם. אין אנו שוכחים את
המופתי הירושלמי, א ת מוצא וחברון, א ת מה שעשתה לנו גרמניה
מ חקנו מזיכרוננו. ואין או מה שעשתה לנו דבר נורא כגרמניה.
בי-ג׳י טבע את מושג ״גרמניה האחרת״ ,ומישפט אייבמן היה
אקט הווידוי הגדול שבו ננעץ מסמר-ה שינאה האחרון בלב בובת
הצורר שנשרף והיה לאפר (או, לגבי יהודי טהור — אקט אייכמן
היה אקט תרנגולת-הכפרות).
יש ה או מרי ם :״לא שכחנו.״ ראה יד ושם, יום־השואה ועוד
אתרים טוריסטיים. השואה נמכרת על-ידינו, כשם שבעלי-מום
למיניהם מוכרים את מו מם בפיתחי המיקד שים (אלה שאינם
בעלי-מום מ ס תכלי ם הצידה, לא נעים ומשלמים. משלמים הרבה).
ולמען ״גרמניה האחרת״ קיבלנו כסף מלא. כסף לא מסריח, שבנה
במידה רבה א ת ישראל ובנה גרמניה עם י ח סי ם דיפלומטיים ומיס־חריים
עם ישראל. טוריזם הדדי. איש אינו חושב עוד שגרמניה
תקו ם עלינו להשמידנו, וזאת למרות שעדיין חיי ם מ או ת אלפים
של נאצים־לשעבר, שחלק מהם אף מעריץ א ת מדינת-ישראל.
הערבים מעולם לא בנו לנו מחנות-ריכוז. ה ם לא השתמשו
על יהודים ב״ציקלון ב׳״ .בהיס טורי ה נרשמו פרקים של ידידות
והבנה בין ערבים ויהודים, כפי שמעולם לא היו עם עם אירופאי
כלשהו.
מדוע לא י קו ם הישראלי הנאור וי א מר :״פלסטין אחרת״
או ״פאן-איסלאם אחר ״! היה מה שהיה. אלו שכנינו, לטוב ולרע.
הבה נעשה לטוב. עם בל הסתייגותי מאנוואר אל-ס אד את, ה אם
לא היה בואו לישראל יכול לשמש אותו מנוף של הדדיות ! ובי
אין בפוליטיקה אותו שקר ק טן שעליו נבנית אמת גדולה (האם
באמת אמר טרומפלדור ״טוב למות בעד ארצנו
מה עם קצת נדיבות ! פחות דיעות קדומו ת ותשובות מובנות
על שאלות נשאלות. דומה שהנדיב האחרון ב היס טורי ה של עם
ישראל היה שאול בן־קיש, שחנן את אגג מלך עמלק. שמואל הנביא
(איש ״גרש אמונים״) קרע מעילו. שאול שילם ביוקר. מאז, פסה

׳ י נדיבות במדיניות בעם ישראל.
יגאל תומרלן ין״,תל־אביב

תמיר והגברת הזקגה
רק חלק קטן מקוראי השבועון מתמצאים
ב״זיגזאגים״ של מי שמכהן היום כשר־המישפטים
בממשלת הכיבוש, הסיפוח והנישול
— אלה שקראו את הסיפור המרתק
״תמיר והזקנה״ בהעולם הזה אולי
יוטעו לסבור שהמישטר החדש היה מיס־לגה
ימנית, כמיפלגות אחרות שהשר הנכבד
עמד בראשן או במרכזן( .שמואל
תמיר היה בתנועת החירות, הקים את
המשטר החדש, חזר לתנועת החירות, פרש
והקים את המרכז החופשי ועתה הוא במפלגה
הדמוקראטית לשינוי).
המשטר החדש הוקם בשנת 1960 ובהנהגתו
השתתפו, בין השאר, אזרחים שעמדו,
אחר-כך, בראש מחנה השלום בישראל :
דוד ארנפלד ז״ל, פרץ עופר והח״מ — שהצטרפו
בשנת 1965 למקימי תנועת העולם
הזה — כוח חדש; הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ׳ ; העיתונאי והפירסומאי אורי
סלע ורבים אחרים.
המטרות המדיניות של המשטר החדש

היו: החלפתו של משטר החלוקה של
המפלגות הציוניות במשטר דמוקראטי-
תחוקתי ! ביטול התלות במגביות ובמנגנונים
; מדינה חילונית — הפרדת הדת מהמדינה!
שלום, פירוז וסולידאריות מזרח־תיכונית,
ישראלית־ערבית, יהודיו־דנוצרית־מוסלמית.
המשטר החדש דגל בניטראליות
מדינית, אי־ההזדהות במילחמה הקרה ומדיניות
ישראלית עצמאית, לאומית, פא-
טריוטית, אנטי־גזענית, דמוקראטית וחופשית.

הדחיסה העיקרית להקמתו של ה-
מישטר החדש נתנו האירועים במזרח התיכון,
בשנת ,1959 שהיו גם המניע להקמתה
של מיפלגה קטנה אחרת ,״הפעולה
השמית״ בה השתתפו עורכי העולם הזה,
נתן ילין־מור, בועז עברון ואחרים. בעוד
ש״הפעולה השמית״ נועדה להיות מיפלגת־עילית
קטנה, שאף המשטר החדש להיות
מפלגת המונים — ונכשל.
גם בפריטים אחרים לא דייקה הכתבה
(המשך בעמוד )18

6 1 £ס 0 0

א 1 $ 0ס £ 0
אריאל*

צריך יוחד מאחד כדי לחוש כהבדל.

1*111118011

י ;40111111

היום אתה יודע שגילוח חלק הוא הנאה לשניים.
היום יש לך את ״אדיסון דבל טו״,הסכין המהפכני החדש.
ב״אדיסון דבל טו״ שני להבי פלדה מלוטשת
בעלי זוית פעולה מיוחדת, אשר חותכים
את השיער קרוב יותר לשורש ומעניקים לך גילוח חלק,
רענן ונקי למשך כל שעות היום.
אם אתה יודע מהי הנאה אמיתית — קח ״אדיסון דבל
אחרי הכל, פניך אינן נוגעות רק לך.

תענוג בשניים עם

ס 081,£ס £001501* 0

חדש!

״להחבייף״ בא לי בסנדלי גלי

ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ האוריריים והקליליס
עושים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״התלבשנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳שמעו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים את החברה.

ושלא יעבדו עליכם ...גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!

מ!*• 6311

הקיץ בא לי...בסנדלי ״גלי

העולם הזה 2130

גיליון ״העולם הזה׳׳ שראה אור השבוע לפני 25 שכד! פדייה!,
הקדיש כתבת־תחקיר ל״טרגדיה של אום אל־פארג זהו סיפור
מאבקו של עבה אל־עאל, תושב ישראל ממוצא ערבי מן הכפר
אום אל־פארג׳ ,בנתן מילר, איש מושם פן־עמי שהוקם על אדמות
הכפר. מאבקו זה של עבד אל־עאל• ,מהחל שנתיים קודם־לכן,
הגיע לקיצו ככית־המישפט־העליוו כהגדרת בעלותו של נתן
מילר על אדמותיו של אל־עאל.
השבוע לפני 25 שנה העניק היועץ־המישפטי דאז, חיים כהן *,
״ראיון מיוחד׳׳ לחברי מערכת השבועון. מדור ה״ספורט׳׳ הוקדש
לדיוקנו של ג׳רי בית־הלוי (ראח: שער) בעבר מאמן נבחרת
ישראל כבדותל, שמועמדותו לתפקיד זה נקלעה לתיסכוכת של
תככים פוליטיים כין מרכזי ״הפועל״ ו״טככי״ .מדור ״העולם״

/<? 25 29 /מ

דיווח על סינגמאן רי, הרודן הדרום־קוריאני שבמעט שגרר
העולם למילחמת־עולם שלישית. ראיון נוסף השבוע לפני
•טנה נערף עם צבי סבירסקי, קבלן שיכונים, שהיה באותה
גדול הקבלנים כגוש־דן וכמה חודשים מאוחר יותר פשט
הרגל.
בשער הגיליון: ג׳רי בית־הלוי, חמועמד לאימון נבחרת י־טדאל
בכדורגל.

אתר ויודוס הזגבוג מוצאים רהווג ^ משה סנה וצא
בגניבה מהאוץ ^ שנוינצק נותן..תנחיות״ לנתב, המסת
* חיים גור* נגר צנזורהב ״ קול ישראל ״
העם שתי 1ע1מורו
אתל רוזנברג היתד! בת דורה. שעה ש־אמריקאים
רבים אחרים היו אדישים לנעשה
בעולם, אילץ אותה מוצאה היהודי להתעניין
בנעשה באירופה. צל צלב־הקרס
הקדיר את האופי היהודי. אתל, כרבים
אחרים, חשבה כי לאור הפטיש והחרמש
נולד עולם חדש, יפה יותר. אתל רוזנברג
ובעלה, יוליוס, הצטרפו למיפלגה הקומוניסטית.
אתל האמינה כי יהיה זה לטובת
האנושות אם גם בידי ברית־המועצות
יימצא סוד הפצצה האטומית. היא העבירה
— או עזרה להעביר — את סוד הפצצה
למוסקווה.
בעיני בני הזוג רוזנברג לא היה זה
פשע. להיפך, היה זה מעשה חלוצי מפואר.
הבולשת האמריקאית השליכה את רישתה,
ונתפס בה דויד גרינגלאס, יהודי, מעובדי
מיפעלי האטום. גרינגלאס נכנע ללחץ, לפחד
או למצפון — והלשין על אחותו ועל
גיסו. שמם של הרוזנברגים, שהיה עתיד
להיחרט על לוחות ההיסטוריה, נודע לעולם
בפעם הראשונה.
השופט — יהודי ככל שאר גיבורי העלילה
— שוכנע באשמת בני־הזוג. בתקופה
רגילה היה הזוג נידון לכמה שנות
מאסר. אולם עתה נהרגו בקוריאה בנים
אמריקאים. אמותיהם צעקו נקם. השופט
היהודי פזל בעין אחת לעבר הקאריירד,
שלו, ובעין השניה לעבר מחנה האנטישמים.
הוא דן את בני־הזוג למוות.
מוות או הדשנה. מאותו רגע, לפני
כשנתיים, התקדמו העניינים בהיגיון של
טראגדיה יוונית. באווירה של היסטריה
גוברת לא העז איש באמריקה להגן על
הזוג, מחשש פן יואשם כקומוניסט, בוגד
בעמו. מאחרי ההיסטריה ביצבצה תופעה
מחרידה עוד יותר: ההיגיון הצלול של
המנגנון הקר. לזוג הוצע: מוות או הלשנה
על שותפיו. עד לרגע האחרון ממש,
עד לנשימה האחרונה, היתה הצעה זו תלויה
ועומדת, מהדהדת באוזני השניים כמנגינת
בלהות. הם השתיקוה בשירים קומוניסטיים.
שתי נפשות קטנות אך אמיצות, בים
התככים הבינלאומי.
תככים אלה הפכו מלכודת־מוות. הקומוניסטים
הזעיקו את אוהדיהם בכל העולם.
הקימו המולה עצומה למען הרוזנברגים.
הם השיגו שני דברים: שיכנעו גם את האמריקאי
האחרון שהשניים אשמים **,
ומנעו מן הממשלה האמריקאית את האפשרות
לחון את השניים מבלי להיחשד
בכניעה ללחץ הקומוניסטי.
הדימיץ הגובר. בכל־זאת פעמו מאות
אלפי לבבות בכל העולם, ויותר מכל במדינת
ישראל, כשצעדו השניים השבוע,
בזה אחר זה, בצעדים שקטים ואיתנים
כיום, שופט בית־הנזישפט־המדיון.
״ במיסנזכיס ששוחררו לפני כשנתיים
לפירסוס על־ידי הפנטאגון, התברר שקיים
ספק רב באשמתם של בני הזוג. רוזנברג.
מחזה תחת הכותרת ״כוח הכוח״ מאת
ג׳ילברטו טופאנו, שהופק בארץ לפני כמה
שנים על־ידי יעקב אגמון, עסק בחפות
בני־הזוג. רב־המכר ״ספר דניאל״ (שראה
אור גם בעיברית) דן בחיי ילדיהם של
בני הזוג רוזנברג.

לעבר הכיסא החשמלי. שלוש פעמים הקפיץ
הזרם החשמלי את גופם — פעם כדי
לשתק את הכרתם, פעמיים כדי לשתק את
ליבם. המעשה האנושי האחרון של אתל
רוזנברג עלי אדמות, היה לחבק את הסוהרת
שלה.
הזרם החשמלי הקפיץ באותו רגע גופות
רבים, הרעיד גשמות רבות. היה צורך
במחזה אנושי מזעזע זה כדי שיבינו מיליוני
בני-אנוש קטנים, אזרחי מדינות קטנות
את כל עוצמת האימה של המציאות של
: 1953 מציאות של שני ענקים, שהדימיון
ביניהם גובר והולד מיום ליום, והמחסלים
את הרגש האנושי במאבקם המטורף על
השילטון בכדור־הארץ.

סוד בחצות
מונית מיספר ת־ 1377 נכנסה השכם בבוקר
לנמל־התעופה בלוד, ומתוכה יצא
גבר בעל פנים מוכרים. הוא הציג דרכון־
שירות, ונעלם לתוך מטוס של ק־ל־מ. הכל
נעשה בשקט ובמהירות, כמעט במחתרת.
הנוסע המיסתורי לא הסתתר מפני ה־מישטרה.
האנשים שמפניהם ניסה (והצליח)
להסתיר את נסיעתו עד לרגע האחרון
היו דווקא שותפיו. המופתע העיקרי היה
מאיר יערי, הנשיא המשופם ושפוף־הקומה
של הוועד הישראלי למען השלום. כי
למחרת בבוקר נודע לו בפעם הראשונה
שחבר אותו ועד, ד״ר משה סנה, נסע ל־

בודאפשט, הונגריה, כדי להשתתף במושב
מיוחד של המועצה העולמית למען השלום

רצח כידיים. חודש ימים לפני-כן דן
״הוועד הישראלי״ על הרכב משלחתו למושב
זה. תופיק טובי, הח״כ הערבי של
מק״י, הציע בתמימות לצרף את משה
סנה למישלחת. באותה תמימות היה יכול
לנפנף בדגל אדום לעיני פר. הרוב המפ״מי
בוועד רצח את ההצעה בהרמת־ידיים.
ועד־השלום המקומי הרכיב את המשלחת,
והעמיד בראשה שני אנשי מפ״ם טובים.
אולם השלום הוא בינלאומי, חורג
מעבר לגבולות. כעבור ימים אחדים הגיע
מיברק לביתו של סנה. חתם עליו המזכיר
הצרפתי של המועצה העולמית. תוכן ה־מיברק
:״מתוך ידיעת והוקרת התעניינותך
בשלום ובהבנה בין העמים, הריני מזמין
אותך למושב.״
דרכון מוכן. סנה שמר את תוכן ה־מיברק
בסוד. כחבר־כנסת לא היה זקוק ל־היתר־יציאה.
דרכונו הוכן עוד מקודם, וכן
כרטיס־הטיסה. עד חצות לילה, שעות מעטות
לפני המראת המטוס, לא ידע איש כי
הוא מתכונן לטוס.
לא היתה כל סכנה כי ייפגש עם חבריו
מוועד־השלום, כי מטוס זה של ק־ל־מ שטס
דרך רומא, היה מאלץ את נוסעיו לעבור
את פראג כדי להגיע לבודאפשט. לשליחים
הרישמיים של ועד-השלום, חברי מיפלגתו
של אסיר פראג מרדכי אורן, לא היה כל
רצון לחנות בבירת צ׳כיה. לכן הם עלו
על מטוס אייר פ ואנס שהוביל אותם לפאריס,
משם יכלו להגיע ישר להונגריה,
ולתרום את תרומתם לשלום העמים.

״העולם הזה״ 818
תאריך 25.6.53 :

עיקשת

לאי עקו
מתוך חרדה לשמה הטוב של הכנסת,
אשר נפגע פגיעות רציניות בעיני הציבור
עקב כמה שערוריות רעשניות מלוות בגידופים,
כינס יושב-ראשה, יוסף שפרינצק,
את החוליות המחברות בין המוסד לבין
הציבור: חבר הכתבים הפרלמנטריים.
שפרינצק, שלא היה נקי אף הוא סן הנגע
(ונאלץ לפני שבועיים להתנצל בפני
ח״כ מנחם בגין על הערתו בשערוריית ה־
,ייבסקציה׳) ,ניסה לשכנע את העיתונאים
כי רב חלקם באשמה.
טענתו היתד : ,כתבי הכנסת מתנפלים
על כל פליטת־פה, מדפיסים אותה באותיות
שמנות. קריאות־הביניים תופסות בכתבותיהם
מקום נכבד יותר מנאומים רציניים.
במקום לחפש את הרצינות בבית,
צדים הם ״צימוקים״.
שישמרו על פיהם. הכתבים, שחשו
בסכנה, למרות הבטחתו של שפרינצק כי
אין בדעתו לכפות על מישהו את צורת
הכתיבה הנראית לו, לא הסכימו. כל ייפוי
מלאכותי של הנעשה בין כותלי בית־ד,נבחרים,
עלול בסופו של דבר להביא רק
נזק, וניתוק של הכנסת מן הציבור. הפתיע
לוי יצחק, סופר הדור, איש מפא״י, ש אמר
:״אם מופיעות מילים לא-יפות בעיתון,
על הח״כים להישמר שלא להפליטן.״
תמך בו כתב אחר :״אנחנו, העי תו;א• ם
מהווים כעין ראי.״
יושב־ראש הכנסת, נמוך־הקומד .,לא
שוכנע :״אתם ראי? הסתכלתי פעם בראי
עקום — הייתי בו גבוה ורזה!״
מכתבים הקול לא קרא
קראנו בעיתונכם (העולם הזה )811 כי
הזמרת הילדה צדק פנתה מיספר פעמים
לאופרה הישראלית, והציעה את מועמדותה.
למען הדיוק — הואילו לפרסם שהזמרת
הילדה צדק אף פעם אחת לא פנתה לאופרה
הישראלית, לא באופן אישי ולא
בכתב, והנהלת האופרה אף פעם לא שמעה
אותה שרה.
ש. אבן־זיוהר* ,האופרה הישראלית

אנשים

• 1צעירה ירושלמית פנתה אל משה
(מויש) פרלמן, מנהל שירותי המודיעין
של הממשלה, ושאלה אותו מדוע התעלם
קול ישראל מהופעת ספר הפלמ״ח. השיב
מויש, שכתב בעצמו ספר על צה״ל (באנגלית)
:״זהו ספר רמייה.״ התרגז על כך
איש הפלמ״ח, המשורר חיים (פירחי אש)
גורי ז ״מדוע ישדרו ביקורת על לי־לה־לו
ולא את ספר הפלמ״ח? אני לא משלם
מיסים?״

ברז מיס לשתייה, של ערביי אוס־אל־פארג׳ ,נסגר על־ידי

1\ #1 1 111 מושב בן־עמי עם מתן פסק־הדין של בית־המישפט העליון.
פסק־הדין הגדיר את בעלות מתיישבי המושב בן־עמי על האדמות הערביות.

* הזמרת הילדה צדק, למרות ש״הנהלת
האופרה אף פעם לא שמעה אותה שרה״,
הפכה אחת מהמעולות שבזמרות האופרה׳
בעולם בתקופה שאחרי מילחמת־העולם
השנייה.

מכחכים

\ דהנהדד -דהיצהד
עשה טובה
לשיוייט
ע ם סולידוכס
של יצהר

ש! ל א מווליפים לס או פנ ה
גםלאמש תו ת שניים...
סולידוכס זובה בבר ע ש רו ת שנים
באמון הציבור כ מסורת האיכות של ה
מוכיתה עצמה כל יום מ חד ש !

פתח-תקוה, רר׳1בר-כוכבא 2 6טל 3075 .ו 9
הודעה התחלנו במכירת
ביתנים בבניו ־ 8
במרכז הגדול
לתעשיה ומלאכה
בצומת סגולה
פתח־תקוה

(המשך מעמוד )10
המיוחדת, שהתעלתה מעל לחקירות מיוח דות
רבות אחרות שהתפרסמו בשבועון,
לאחרונה — בניגוד לכתבות אחרות היתה
הכתבה הזו בהירה, מסודרת ומאירת־עיניים,
אך לוקה בכמה טעויות:
• הח״מ לא הביא את שמואל תמיר
אל ״הגברת הזקנה״ בגלל זיקתו המיפלג־תית
לשר־המישפטים כיום. אנוכי כיהנתי
כמנכ״ל שתי חברות שאולפני הסרטה בע״נז
הקימו (קופרודוקציה בע״מ וקופרודוקציה־מיניה
בע״מ) ושמואל תמיר היה יועצו
המישפטי של חברות אלה.
#צבי שפילמן לא הקים וניהל את
ישואפילס לבדו, אלא יחד עם הח״מ.
!• שר־המישפטים, כיום, ניסה להרחיק
את הח״מ, ובמשימה זו הוא הצליח. אחרי
שבהמלצתי התמנה ליועץ המישפטי של
התרנגולת המטילה ביצי־זהב (בשבילו),
דחק את רגלי מכל קשר או זיקה ל אולפני
הסרטה, וניהל נגדי מילחמת חרם
וחורמה. מה עוד חדש תחת השמש?
>• השר, כיום, לא עשה רק ״זיגזאגים״
ימינה. כדי לרכוש את ליבה של הגברת
הזקנה (״המלכה האם״ קראו לה בתעשיית־הסרטים
הישראלית) הצטרף שמואל תמיר
לוועד להידוק קשרי התרבות בין ישראל
וברית־המועצות, שמרגוט המנוחה היתה
היו״ר שלו. שמואל תמיר שיתף פעולה
עם אנשי דק״ח ואנשי שמאל אחרים בפעולות
הוועד, כדי להימצא בקירבתה של
הגברת קלאוזנר, וכדי להשגיח שלא תחלק
מרכושה ומכספה לאחרים, שלא בפיקוחו
של היועץ המישפטי הנאמן.
על מעלליו של השר הנכבד אפשר
להמשיך ולספר — ואני מתאר לעצמי ש־
״תמיר והזקנה״ היה רק מאמר ההקדמה
לסידרה המפורטת שתוביל את הקורא היקר
אל שלגי שווייץ, רשת חנויות הנעלים
לייזר בברלין, הטראסטים בוואדוץ (וב־ארצות־הברית?)
והלאה. המשך יבוא —
אני מניה ומקווה, יחד עם כל שאר ה קוראים
היקרים של השבועון שימשיך
׳ויפרסם את מימצאיו ללא מורא ובלי משוא
פנים.
אלכם מפיס, ניו־יורק

הודו לה׳ כי טוב!
שימחה וגיל הציפו אותי, כאשר שמעתי
ברדיו בחדשות שהקבוצה הדתית קמפו״ס
ניצחה ניצחון מוחץ בבחירות האחרונות
באוניברסיטה העברית ושהשמאל הובס בצורה
מוחצת תודה להשי״ת.
עכשיו מתברר שמדיניותו של משה שיף,
היו״ר החדש של התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה
העברית, בנידון החברות בין
ערבים ליהודיות, היתה נכונה׳ והסטודנטים
עומדים לצידו, למרות מסע־ההשמצות
שערכו נגדו הקבוצות האחרות שרצו בבחירות
וגם עיתון זה, העולם הזה (.)2125
גם בעניין הוועד הערבי קמפו״ס ניצח,
תודה לאל הגדול .־
יהודים נשארים יהודים, ושם פירסומים
של תועבה שכ״כל הגויים בית ישראל״
לא יועילו. כל יהודי באשר הוא יהודי ניש*
מתו טהורה וזכה, וביום פקודה ומאחורי
הפרגוד מביעים את דעתם האמיתית בנושאים
חיוניים לעמנו ולארצנו, כמו עניין
התבוללות וארץ־ישראל השלמה, ולדעהי
קמפו״ס מייצגת דיעות אלו על אפם יע.׳
חמתם של כל שונאי ליכוד, א״י השלמה,
ושל כל שונאי הלוחמים נגד התבוללות
בין ערבים ויהודים רח״ל.
הודו לה׳ כי טוב, כי לעולם חסדו!
ואין בליבי ספק שהבחירות הללו באו ניברסיטה
העברית מורים גם על הלך-
הרוח הכללי במדינה. אילו היו נערכות
כיום בחירות לכנסת, היו מתקבלות אותן
תוצאות. הליכוד היה מקבל הרבה יותר
ממחצית הבוחרים, וסקרי דעת־קהל אובייקטיביים
מוכיחים את זה, על אפם ועל
חמתם של דוגלי ״ככל הגויים בית יש ראל״.
השמאל
הישראלי, שלמרות הרעש הגדול
שהוא מצליח להקים מפעם לפעם, באמי
צעי־התקשורת וכר, הוא נשאר ב״ה תמיד
קטן וננסי מבחינה מיספרית בבחירות ובכלל.

אלוקים בשמיים. עם ישראל חי. נצח
ישראל לעולם לא ישקר!

האירגון הצכאי
הלאומי דתי כישדאד,
ירושלים

הקרקעות של אבו
שריו תשנה עובדה
בלתי ידועה.. :חוק

נכסי ]פקדים־ חל
זץ מעשה לא ייאמן, אולם העובדות
י 1מוכיחות כי אכן תיתכן נבלה כזו ב־מדינת־ישראל.
נבלה ששותף לה לא אחר
אלא נציג מדינת־ישראל, האפוטרופוס על
נכסי-נפקדים, היוצא מגדרו כדי לאפשר
לצמד נוכלים לשדוד רכוש קרקעי של
ערבי זקן, מכפר הסמוך לשדה־התעופה
עטרות בירושלים. שוד זה — שכרו בצירו.
שכן הנכס שנגזל שווה לפחות 1.5
מיליון לירות, והוא נלקח באפס מחיר ולאור
היום. מאז אירע המעשה, במחצית
,1976 ועד היום, זועקים הנגזל ועורכי־דינו
ברבים. הם פנו אל המישטרה ואל שר־המישפטים,
אך עד היום טרם נחלץ איש
לתקן את המעוות.

ה מוכ תר
ה מ דו מ ה
ך אשר נוסעים מירושלים לכיוון
^ רמאללה, ועוברים את שדה־התעופה,
רואים מצד ימין של הכביש את הכפר קלנ־דיה,
ומעליו גיבעה תלולה, ועליה כפר
עקב. במרומי כפר עקב גרים מזה דורות
בני מישפחת עפאנה מחמוד אבו־שריף,
המעבדים שטחי־קרקע נרחבים בעמק ש בו
נמצא גם מסלול שדה־התעופה. מביתם
בראש הגיבעה הם רואים את אדמותיהם,

הכוללות חלקה של 22 דונם, המצוייה ב־סמוך
למסלול.
יום אחד נודע במיקרה לאבו־שריף, כי
חלקה זו, שמישפחתו מעבדת אותה מדורי-
דורות, ואשר רשומה על שמו במישרדי
הנוטריון ברמאללה, נמכרה לאחרים. הוא
פנה לעורך־דין במיזרח־ירושלים, ג׳לאל
אבו־טועמה, שהעביר את הטיפול בנושא
לעורך־הדין רפי שטראום.
שטראום החל בבדיקות ומצא דבר מוזר•
הוא גילה כי השטחים האמורים אכן
נרשמו ביוני 1976 על שם זאב גולן ו־אדמונד
לוי, ובו ביום נרשמה משכנתא
של השטח לטובת אדם שלישי, יצחק בדר־יאן.
משבדק
שטראוס כיצד העבירו השניים
את השטחים במישרדי הנוטריון על שמם,
גילה כי הם פנו לפני כן לביתיהמישפט
המחוזי בירושלים, ביקשו לאפשר להם
לרשום את הקרקע על שמם. הם צירפו לבקשה
הסכם, שלפיו נמכרה הקרקע בשנת
1965 לערבי אחר ממיזרח ירושלים,
ותצהיר של אותו ערבי, שלפיו עזבו בני
מישפחת אבו־שריף את המקום אחרי מיל־חמת
ששת־הימים ועברו לירדן. לפי ה תצהיר,
נחתם בפני הנוטריון הציבורי ב עמאן
יפוי־כוח, שבו מכר אבו־שריף את
הקרקע לאותו ערבי ממיזרח ירושלים. כן
צורף תצהיר של אדם שטען כי הוא מוכתר
הכפר קלנדיה וכי היה עד לחתימת ההסכם.
ואישור של האפוטרופוס על נכסי נפקדים.
על יסוד מיסמכים אלה נתן בית־המישפט,
ללא כל דיון, צו כמבוקש. אין ספק כי
אישורו של האפוטרופוס היה בין הגור-

אבדשויף על וסע אדמותיו השדולות, הגובלות!במסלול שדה־התשפה עטחת

שוד בשם החוק
מים ששיכנעו את בית־המישפט לתת את
הצו.
לאחר בדיקת העובדות פנה רפי שטראוס
בתלונה פלילית למפקד מטה מרחב ירושלים.
הוא סיפר לו כי הערבי ממיזרח־ירושלים
מכר את הקרקע ללוי וגולן ב־
120 אלף לירות, והיא שועבדה בו ביום
בסכום של 280 אלף לירות. שטראוס הצהיר
כי אבו־שריף טוען שכל עיסקת־המכר
לא היתה ולא נבראה. הוא לא מכיר את
הערבי ממיזרח ירושלים, לא עשה עימו
כל הסכם, חתימתו על ההסכם־כביכול זדי-
פה, וכך גם יפוי־הכוח.
שטראוס קיבל אישור ממישרד־הפנים כי
האדם שהתיימר להיות מוכתר הכפר קלנ־דיה
לא היה מוכתר כלל. אדם זה, שהתיימר
להיות מוכתר, אף נתן לשטראוס תצהיר
המודה במירמה, והמספר כיצד פיתו
אותו להגיש הצהרות כוזבות.
כשהוא מצוייר בכל המיסמכים הללו, פנה
שטראום לבית־המישפט המחוזי בירושלים

האפוטרופוס על נכסי נפקדים.
בשנת 1950 נחקק בישראל חוק נכסי
הנפקדים, שקבע כי כל ערבי שלא שהה
בגבולות ישראל ביום הקמת המדינה ייחשב
כנפקד, וכל רכושו בתחומי מדינת ישראל
יעבור לבעלות האפוטרופוס על נכסי נפקדים.
משמעות החוק היא, כי אם גבולות
המדינה הגיעו עד ואדי ערה, ובהסכם
שביתת־הנשק לאחר מכן צורפו למדינה
עוד כמה כפרים ערביים באיזור זה (כלומר :
הם לא היו בתחומי המדינה ביום הקמתה,
אלא צורפו כאזרחים לאחר מכן) ,הופקע
כל הרכוש שהיה להם בשטח שהיה קודם
לכן בידי הם דינה_.
לפי החוק, כל ערבי שנעדר ביום הקמת
המדינה ממנה, בין אם היה בנסיעה עסקית
או תיירית, באיזור או בכל מקום
אחר, נחשב כנפקד. כך גם כל ערבי שעזב
את כפרו ביגלל הקרבות, ושעבר לעיר
סמוכה או לכפר סמוך, ואחרי גמר המיל־חמה
חזר לכפרו — אף הוא ייחשב כנפקד,

רבים היו יהודים קונים רכוש ״נפקדים״
ומחכירים אותו בחזרה לבעלים האמיתיים.
פרשה זו, שהיא אחת האפלות בתולדות
המדינה, ידועה היטב. מה שלא ידוע
כלל הוא שאחרי כיבוש השטחים המוחזקים
פורסם צו הקובע כי חוק נכסי נפקדים
יחול גם על שטחים אלה. לצו היתד מש מעות
רבה, שכן ערבים רבים מבית־לחם,
חברון או רמאללה החזיקו רכוש בתחומי
ירושלים המיזרחית הגדולה, שסופחה למדינת
ישראל. כך יצא כי רכושם הפך
לרכוש המצוי בתחומי ישראל ואילו הם
נחשבים לנפקדים — שכן היו ביום כיבוש
השטחים מחוץ לאיזור ירושלים.
למרות זאת, נהגו עד כה הרשויות, כולל
האפוטרופוס, שלא להפעיל את החוק כלשונו
ולא לנהוג בנכסים אלה מינהג בעלים.
המיקרה של אבו־שריף הוא סטייה ממדיניות

המיכתב שהגיש האפוטרופוס, עורך-

האפוטרופוס וקובע מי יקנה נכס? מה
איכפת לו על שם מי יירשם הנכס? ואם
הנכס הוא של נפקד — היינו: הוא למעשה
שלו — מדוע הוא מסכים למכירתו לאחרים,
תחת לדאוג כי יירשם על שם מדינת
ישראל, כפי שתפקידו מחייבי
׳ על כל פנים, לפני שעורך־הדין שטראוס,
ושותפו גדעון יפת, פנו לבית־המישפט
כדי לבטל את המכר הקודם, הם פנו לאפוטרופוס
כדי לברר מה תהיה עמדתו
במישפט, לאור המיכתב שהגיש בזמנו.
בשתי שיחות נפרדות הצהיר האפוטרופוס
כי לא ינקוט עמדה בהליכים המיש־פטיים,
ולא יטען טענת נפקדות לגבי
הנכס. והנה, עם תחילת המישפט הציג ה אפוטרופוס
תעודה הקובעת כי יש למחוק
את בקשת אבו־שריף על הסף, שכן הוא
נפקד, ולכן הנכס אינו שלו ואין לו זכויות
לגביו.
תעודה זו הוצגה ב 28-בדצמבר . 1976
כמה חודשים לאחר מכן, ביוני ,1977 מכרו
גולן ולד את הנכס למינהל־מקרקעי־יש־ראל,
ב־ 780 אלף לירות. מכירה זו נעשתה
באמצעות עורך־הדין זאב וייל, שהוא עורך-
דין פרטי ובעל מונופול על עיסקות עם ה־מינהל.
השדוד הזקן

מיסמן־
ושם יה0וקו1ות בירושלים, תחושו את בושח השוד
בבקשה לבטל את הרישום שנעשה במיר־מה.
הוא היה משוכנע כי הדבר ייעשה
ללא כל דיחוי.
הנפקד הנוכח
י ׳6בקשה שהוגשה לבית-המישפט ב-
* מירמד, צורף, כאמור, מיכתבו של

ורכושו יוחרם. נפקדים אלה, שלא עזבו
כלל את תחום המדינה נקראו ״נפקדים
נוכחים״.
באמצעות חוק זה, שהוא חוק גזל, פשוטו
כמשמעו, נושלו עשרות אלפי ערבים ישראליים
וכל רכושם נלקח מהם-.
בשנים שלאחר מכן נעשו עיסקי שחיתות
רבים על־ידי מי שהצליחו לקנות מן האפוטרופוס
רכוש־נפקד בזול. במיקרים

הדין יעקב מנור, לבית־המישפט קבע כי
הנכס של אבו־שריף הוא נכס של נפקד,
לפי החוק. לוי וגולן פנו אליו כדי שישחרר
את הנכס מנפקדותו. מנור אישר
את שיחדור הנכם מנפקדותו, בתנאי ש יימכר
בו זמנית לאותו ערביממיזרח ירו שלים,
שיעביר אותו מייד על שם גולן
ולוי, והנכס יירשם על שם שניהם אצל
רשם־המקרקעין.
זהו מיכתב מוזר מאד. ממתי מתערב

ך* כירה זו העלתה את חמתו של שט!
ראוס. אילו רצה המינהל בנכס זה,
יכול היה לרשמו על שמו ללא תמורה,
לפי אותו חוק נכסי הנפקדים, שהאפוטרו־פוס
השתמש בו כדי לרשום את הקרקע
על שמות לוי וגולן. הללו רכשו את הקרקע
ב־ 120 אלף לירות, ומכרו אותה תוך
שנה למינהל ב־ 780 אלף לירות. לשם מה
דאג האפוטרופוס ונציגי המינהל להעשיר
את גולן ולוי בסכום של 660 אלף לירות,
תוך שדידת אבו־שריף?
עיסקה תמוהה זו היתה יותר מדי אפילו
בעיני פרקליט מחוז ירושלים, מיכה קידש,
הידוע ביחסו הסלחני למעשים מוזרים ש הוא
מתבקש לבודקם. הוא הקים צוות,
שיחקור את כל פרטי העיסקה המוזרה, תוך
מגמה לחשוף מה מסתתר מאחרי מעשיהם
של פקידים במינהל ובמישרד האפוטרופוס,
ששדדו ערבי זקן מכפר עקב והעשירו
שני מתווכי־קרקע.

יגאל לביב !

פי ר ח סיני מ חיי ב את הצבאהמצ רי ני הו למילחמההתק פי ת
וקר בו תניידיםנגד צה־־ל

ף* מיסגרת הצגת התיזה המרכזית של סידרת־כת־יי•
בות זו — כי היערכות צה״ל לאורך הקו הירוק
ומאחורי סיני מפורז עדיפה על היערכותו הנוכחית בסיני
— הוצג מיפוי חלקי של היתרונות הכרוכים בהיערכות
לאורך הקו הירוק (העולם הזה .)2116 ,2125 כתבה זו
משלימה את מיפוי היתרונות, תוך התמקדות בהצגת
היתרונות הבאים:
• 1צימצום משמעותי ביותר של הכוח הסדיר המוקצה
לחזית זו, והעברת כוח בסדר־גודל אוגדתי מתוך הסד״כ
הסדיר, הערוך כיום בסיני, אל החזית המיזרחית.
!• העתקה מהירה של מאמצי־הכרעה מחזית לחזית,
ובכך קיצור משך המילחמה.
!• קיצור משד הגיוס של כוחות המילואים.
• הקלת הנטל הלוגיסטי, והעברת משאבים וכוודאדם
מן המערך הלוגיסטי למערך הלוחם.
• הימנעות. ממתקפת־פתע יבשתית סימולטאנית בחזית
המיצרית ובחזית המיזרחית.
• צימצום פוטנציאל הפעילות ההתקפית של כוחות
הקומנדו המצריים.
• צימצום פוטנציאל האיום של מסוקי־התקיפה ה־מיצריים.

שחיקת היתרונות היחסיים של החי״ר המיצרי
בהקשר להפעלת טילי נ״ט.
!• מניעת הצבא המיצרי מניהול מילחמה דפנסיווית

הניסיון ומנית ני!והזר
נזיחקפה ניידת חושו את
כל 1קוד1ת־1ן תוועה
של הצבא דזמצרי
ברמה האיסטרטגית, מילחמה ההולמת את נתוניו המשא-
ביים, האנושיים, האירגוניים והפיקודיים.

הסבות נוחות לחזית הונזותית
ך• היערכות הנוכחית של צה״ל בסיבי סוזייבס
י * אותו להציב כח !ניכר, אף ׳שהחזית המיזדחית הינד,.
כיום, מסל הבחינות, החזית העיקרית בכל מילחמה עתידית.

תופעה
זו של הקצאה מעוותת שד משאבים
וכוחות, שהיא תוצאה הכרחית שד ההיערכות
הנוכחית כסיני, תתכטד מאליה, אם ייערף

במרח בי ם

צה״ל לאורף הקו הירוק.
קביעה זו תישמע בוודאי פרדוכסלית לאותם הסבורים
כי נסיגה מחייבת דווקא תיגבור כוחות, וזאת כדי לפצות
על אובדן השטח. אך, כפי שאראה, השינויים הגיאו־סטרטגיים,
המתחייבים מפירוז סיני, מבטלים את עיקרון
החליפין בין גורם השטח לבין גורם הכוח, עיקרון המונח
ביסוד התפיסה הגורסת כי ויתור על שטח מחייב, תמיד
ובהכרח, תוספת כוחות לקיזוז הוויתור.

שב ת מי ר
נציג, איפוא, את השינויים הכרוכים בהיערכות לאורך
הקו הירוק, המאפשרים צימצום דרסטי בהיקף הכוחות
ש-וקצו לחזית המיצרית:

• צה״ל יצליח, גם כנסיבות המחמירות כיותר,
לגייס את בוחות־המילואים ולהציבם
לאורך הקו הירוק לפני יצירת מגע עם בו
חות־היכשה המיצריים.
קביעה זו מבוססת על שילוב של שני נתונים חדשים :
ראשית — האיום של כוחות־היבשה המיצריים מושהה
לפרק־זמן של יממה, לפחות, ושנית — משך הגיוס של
כוחות־המילואים מצטמצם, כתוצאה מהתקרבות שטחי
ההיערכות למרכזי־האוכלוסיה, וכן כתוצאה מכך שהגיוס
כולל כוח־אדם בילבד, כאשר מערכות־הנשק מוצבות
בשיטחי ההיערכות עצמם.
מוטב אולי להמחיש קביעה זו: אוגדת שרון התגייסה
והתייצבה באיזור התעלה, במילחמת ,׳73 לאחר 24 שעות,
וכל זאת תוך נסיעה על שרשראות. לא תהיה זו, איפוא,
הערכה אופטימית אם נניח כי אוגדה זו תצליח להיערך,
לאורך הקו הירוק, תוך 15 שעות, וזאת, אם אנו מניחים
כי הציוד עצמו ימוקם בסמוך לקו הירוק עצמו, וכי
תהליך הגיוס כולל רק את חיילי־המילואים (למעשה,
בנסיבות אלו — זו הערכה מחמירה).
לעומת זאת, אין ספק שהמיצרים לא יצליחו להציב
את עיקר כוחם — או אפילו חלק ניכר ממנו — תוך
פרק-זמן של 15 שעות בסמוך לקו הירוק, וזאת גם אם
נניח כי כוחות אלה לא יותקפו על־ידי חיל־האוויר היש ראלי,
ולא יהיו נתונים לנסיונות־השהייה והתשה של
כוחות מוטסים או משוריינים סדירים כבר בתוך סיני,
וכי התקדמותם מתקיימת למעשה כמסע־פיקניק בלתי-
מופרע לחלוטין.
ברור איפוא, כי דחיית המגע היבשתי, וקיצור משך
הגיוס, יאפשרו לצה״ל לגייס את כוחותיו ולהציבם לאורך
הקו הירוק עוד בטרם נוצר איום מיצרי על קו זה,
וזאת גם תחת ההנחות המחמירות ביותר מבחינת צה״ל.

* שינוי נוסף, המאפשר קיצוץ הכוח הסדיר
המוקצה לחזית המיצרית, הוא שהקו

הפת 1חים

סיני

הירוק מהווה קו הגנה קצר כהרבה מזה הנוכחי
כסיני.
יתרה מזו: קטעים נרחבים ממנו, בעיקר במרכזו
ובדרומו, הם שטח הררי קשה־עבירות, שאינו מאפשר
פיתוח מיתקפה ממונעת נרחבת.
!• מיספר מיתקני־אימונים־והדרכה מרכזיים של צה״ל
ממוקמים בחלקה הדרומי של ישראל, סמוך לקו הירוק.
מיתקנים אלה כוללים הן כוחות־שריון והן כוחות־חי״ר
מעולים, המסוגלים לתגבר את הקו הירוק במונחי זמן
של שעות ספורות, ובכל מיקרה — הרבה לפני שהמיצרים
יצליחו ליצור איום יבשתי על קו זה. בכך מהווים כוחות
אלה תחליף מיידי לחלק מן הכוחות הסדירים, שיקוצצו
מן הסד״כ הנוכחי הערוך בסיני.
#ולבסוף, עיקרון ״העייפות״ ,החל על כל צבא הפורץ
קדימה למרחק של 200ק״מ מתשתיתו הלוגיסטית
ומשיטחי היערכותו הקבועים, ואשר את תוצאותיו, לגבי
הצבא המיצרי, תיארתי בכתבה הראשונה בסידרה זו
(העולם הזה .)2116 פירושו כי גם אם הצבא המיצרי
יצליח להציב את עיקר כוחותיו לאורך הקו הירוק,
לאחר גיחה מאסיבית ומהירה, הרי יהיו אלה כוחות החסרים
_את אורך־הנשימה לפיתוח מיתקפה לעבר הקו הירוק.
כל השינויים הללו — השהיית האיום המיצרי היבשתי,
קיצור משך הגיוס, קיצור קו ההגנה, הנוכחות של
כוחות במיתקני־הדרכה־ואימונים לאורך הקו הירוק,

העליתות הישראלית בקרבות
]׳*וים, הנשענס על אש
׳וסמלו! ,סבילה גהנחז
לאימוץ אסטרטגיה הזוקבית
ועיקרון ״העייפות״ — כל אלה מאפשרים להעביר חלק
משמעותי מן הכוחות הסדירים, המרותקים כיום לחזית
המיצרית, אל החזית המיזרחית.

אני מעז לומר, כי העברת סד״כ אוגדתי
מן, החזית המיצרית לחזית המיזרחית הינה
הערכה ממעיטה, המתחייבת בהיערכות לאורך
הקד הירוק, ובי כפועל — אם יושג הסדר
— יעכיר צה״ל סד״ב על־אוגדתי מחזית זו
לחזית המיזרחית.
כל זאת תוך הנחה שצה״ל אינו מפעיל את זכותו
להגיב על החדירה המיצרית המאסיבית לסיני המפורז —
זכות שבוודאי תמוסד ותבוסס מעבר לכל ספק בהסכם־
השלום --אלא מגיב תגובה פאסיבית בילבד, המתבטאת
בגיוס כוחות־המילואים ותיגבור ההיערכות בכוחות ממית־

קני־חדרכה־ואימונים. אם נניח כי ישראל תגיב בכוח על
החדירה המיצרית — אם מייד בתחילתה ואם כעבור
מיספר שעות — הרי התמונה משתנה כליל, ואני מפנה
את הקורא אל הכתבה הראשונה לתיאור תוצאותיה,
ביחוד מבחינת התערבות חיל־האוויר הישראלי.

עיקריים, שקשה לתארם במסלולים מהירים.
צירים אלה אינם יכזלים לקלוט את כמויות
הרכב המתנקזות אליהם כשעות הראשונות
של מיתקפת-פתע מצרית. התוצאה היא צפיפות
ועומס־יתר, המאיטים את קצב התנועה.

חשיבותו של ניתוח זה אינה בכך שהוא
מראה כי צה״ל יכול לפרק אוגדה בעיקשות
הסדר בסיגי, אלא בכך שהעברתה של אוגדה
זו אל החזית המיזרחית משנה בליל את אפשרויות
ההסדר בגדה, ומאפשרת פיתדון על
כסיס חילו&י־שטחים בהיקף מינימלי, כפי שיוצג
ככתבה המתייחסת לגדה המערבית.

!• אף שסביר כי חלק מן הכוחות מוטס לסיני, מראה
חישוב פשוט — המתבסס על מיספר מטוסי־התובלה, קן ל
צה״ל, כאשר הוא מוכפל בתפוסתט ובמיספר הגיחות
שהם מסוגלים לבצע במשך יממה בין ישראל לסיני —
כי רק חלק קטן יחסית של הכוחות מוטס לסיני במהלך
היממה הראשונה של מיבצע־הגיוס, וכי מרבית הכוחות

העתקה מחירה של מאמצי חכועה

פירוז סיני ׳אבשר
את ׳רימז זזמאבץ
בחזית חמיזחזית בשדר
הנתיחה שר המילחמה

ך* יערבות צה״ל לאורך הקו-הירוק בסיני מאפשרת
י 1העתקה מהירה של מאמצי הכרעה מחזית לחזית.
אם נניח כי ישראל תנסה להשיג הכרעה תחילה בחזית
המיזרחית, הרי שעם השגת הכרעה זו תוכל להעביר
כוחות לשיטחי היערכות בחזית המיצרית, שלא בהכרח
יהיו בעומק סיני.
שיקול זה אינו תקף אם צה״ל ינסה להשיג הכרעה
בחזית המיצרית תחילה, שכן, הכרעה כזו תמצא את כוחות
צה״ל בעומק סיני, והעברת הכוחות מחזית לחזית תעמוד
כימעט בפני אותם קשיים ומרחקים שבפניהם היא עומדת
כיום.
לעומת זאת, הכרעה בחזית המיזרחית — עקב מיגבלות
גיאוגרפיות ופוליטיות כאחת — תושג במרחב מצומצם,
הגובל בשטחי הקו הסגול, ולכן לא תרחיק את כוחות
צה״ל לעומק המהווה מיגבלה על העתקה מהירה של
מאמצי־הכרעה.

המשמעות העיקרית של העתקה מהירה
של מאמצי-הברעה חזיתיים היא קיצור משך
המילחמה.

קיצור זה מתבקש משני כיוונים: ראשית, העתקה
מהירה של מאמצי-הכרעה פירושה המיידי הוא צימצום
פרק הזמן בין נסיון הכרעה חזיתי אחד למישנהו, ושנית,
פירושה קיצור מאמץ ההכרעה החזיתי עצמו.
קביעה זו מחייבת הבהרה: העתקה מהירה של מאמצי־הכרעה
מצמצמת את פרקי־הזמן שבהם נהנים הערבים
מעליונות כמותית בכל חזית, שכן בזמן העברת הכוחות
אין כוחות אלה נלחמים, ולכן ככל שיגדל פרק־הזמן
הדרוש להעברת כוחות מחזית לחזית, כן גדל פרק הזמן
שבו נהנים הצבאות הערביים שעליונותם הכמותית,
וממילא מן האפשרות לנצלה, הן במונחי שחיקת־כוחות
והן במונחי טריטוריה.

כבל שגדל פרק הזמן כין נסיון־הכרעה הזיתי
למישנהו, בן גדלה ההשתכרות שנס יון-

צוותי טנקים — ישירות ממקומות־הריכוז בערים
ובישובים אל שטחי־ההיערכות, וזאת באמצעות מסוקים.
ביטול הצורך במיבצע-הטסה מקיף ומורכב מפנה את
0ד״כ מטוסי התובלה למשימות אחרות, אם שוטפות
— כגון משימות מודיעין והתרעה. ואם לשעת־חירום —
כגון העברת ציוד חיוני בהיטס לכוחות קדומניים.

• הבוהות מתנקזים לאיזורי הפריסה, לאורך
הקו,הירוק, ממיספר גדול יותר של צירים
עובדה התורמת אף ;היא להאצת קצב הגיוס.

איזור הקו הירוק עצמו אינו משובץ אמנם ברשת-
כבישים מתאימה לקליטה מהירה של כוחות גדולים, אך
ניתן לשבצו במערכת־כבישים הדומה לזו שנבנתה בין
התעלה לכביש הרוחב, בתקופה שקדמה למילחמת 3ד.
מערכת כבישים כזו, לבד מתרומתה לקליטה מהירה של
כוחות, יש לה משמעויות אופרטיביות ממדרגה ראשונה,
משום שהיא מאפשרת ריכוז ופריסה מהירים של כוחות,
על־פי הצורך.
!• מתבטלים האילוצים של קביעת סדר קדימויות
בהסעת מערכות־נשק ונסיעה על שרשראות, שכן מערכות
הנשק מוצבות כבר בשטחי־ההיערכות, וזאת תוך הקטנת
פגיעותם, בעיקבות פירוז סיני והרחקת הצבא המיצרי.

מוסעים לאורך כל סיני, מסקנה המחמירה את מיגבלות
העברת הכוחות.
י• התבססות על העברת כוחות במיבצע-הטסה עלולה
להעמיד את ישראל בפני שוקת שבורה, שכן קיימת בעיית
ביטחון־ההטסה בשלושה מישורים: של ריכוזי החיילים
הממתינים להטסה, של נמל־התעופה לוד, שממנו מוטסים
מרביח הכוחות, ושל שדדדהתעופה רפידים שאליו מוט סים
מרבית הכוחות, ואשר יהיה שדה פגיע בכל מילחמה
עתידית.
י• כושר־המעמס המוגבל של הצירים העיקריים מחייב
קביעת סדר. קדימויות בהעברת מערכות הנשק. תוצאתו
של סדר קדימויות זה היא, שגם כאשר כוודהטנקים של
אוגדה ערוך בשטחי זירת־הלחימה, הרי חסר הוא את
סיועם של מרכיבי־עוצמה אחרים, כגון: ארטילריה, תות־חי־נ״מ,
כוחות־הנדסה ודרגים לוגיסטיים, אשר בהכרח
יידחקו הצידה, ויחברו לכוחות המשוריינים רק בשלב

הקומנדו והמצוי
^ חד התחומים שבהם ערכו המיצרים רוויזיה בת-
פיסות ההפעלה — וממילא באירגון — של כוחותיהם
בעיקבות מילחמת 73׳ הוא הפעלת כוחות הקומנדו.
המסקנה העיקרית, שהסיקו המיצרים מכישלונם החרוץ
של כוחות אלה במילחמה האחרונה, היתה כי נקודת־התורפה
בהפעלת כוחות אלה היתה נעוצה בכך שהם
פעלו ביחידות קטנות — בד״כ בסדר גודל פלוגתי —
עובדה שהקטינה את כושר שרידותם ואת פוטנציאל־האיום
הטמון בהם.

לפיכך, אורגנו גדודי הקומנדו המיצריים
כמיסגרות גדולות יותר.

שינוי זה, שפירושו כי כוחות הקומנדו המיצריים
אורגנו והוכשרו לניהול קרב מעבר לקווים הקידמיים של
ציה״ל, משנה לחלוטין את ספקטרום והאיומים ׳שהקומנדו
המיצרי מסוגל לממש. יאם !נוסיף לכך כי צייהמסוקים

^ יי ד

פירוז סיני!1מרד כמעט
לחלוטין פעילות ׳התקפית
עול מסוקיץ חנקיפה המצריים

א 1י ייי

ההכרעה השני יתחיל בנסיכות ובתנאים יותר
גרועים מבחינת צה״ל, ולבן גדלה ההסתברות
בי נסיון ההכרעה.עצמו יהיה קשה וארוך יותר.
מכאן שהעתקה מהירה של נסיונות־הכרעה חזיתיים
הינד. יתרון המזין את עצמו: לא זו בילבד, שפירושה
הישיר — צימצום פרק הזמן בין נסיון־הכרעה אחד למיש־נהו,
אלא שהצימצום מקטין את משך נסיון־ההכרעה עצמו.
לקיצור משך־המילחמה יש משמעויות מפליגות בתחומים
שונים, שהעיקריות בהן הן :

• השגת הכרעה לפני הצטרפות מאסיבית
של כוחות-מישלוח ממדינות הפריפריה הערכיות,
ובייחוד כוחות עיראקיים.
מבחינה זו מהווה מניעת הצטרפות כוחות־המישלוח
למילחמה נימוק נוסף להשגת הכרעה — תחילה בחזית
המיזרחית, ורק לאחר מכן בחזית המיצרית, זאת בנוסף
לנימוק שהכרעה זו אינה מרחיקה את כוחות צה״ל, ועדיין
מאפשרת העתקה מהירה של כוחות לחזית המיצרית.

• הקטנת האכידות כנפש, אבירות העומדות
כיחס ישיר למשך הלחימה.

י• הקטנת המחיר הכלכלי של המילחמה, הן במונחים
של אובדן ימי-עבודה, הן במונחים של אובדן ציוד ומש אבים
ישירות במילחמה.

• !הקטנת האפשרות להתערבות המעצמות
לכפיית הפסקת־אש, טרם השגת הכרעה.
למרות שאפשרות התערבות המעצמות אינה קשורה
למשך הכולל של המילחמה (בניגוד לדעת המימסד הפוליטי
בישראל) ,אלא למשך מאמצי־ההכרעה החזיתיים
וליכולת המעצמות לחזות את התפתחותם, הרי אין ספק
כי מילחמה קצרה פירושה גם מאמצי־הכרעה קצרים,
עובדה שאינה מותירה למעצמות זמן־תגובה המספיק
לניהול מערכת ההכרעות והמיקוחים הפוליטיים, הכרוכים
בכל הפסקת־אש.

קיצוומשן הגיוס
תהליך גיוס כוחות־המילואים, המתחייב מן ההיערכות
הנוכחית של צה״ל בסיני, כרוך במיספר מיגבלות:
!• הוא מחייב העברת כוחות ומערכות־נשק כבדות
למרחקים של מאות ק״מ, כאשר הקצב האיטי של העברת
הציוד הכבד מכתיב את קצב העברת הכוחות.

• הכוחות והציוד מועברים על שני צירים

מאוחר יותר.
!• ולבסוף, מיתקפת־פתע מיצרית תחייב חלק מכוחות־הטנקים
להתייצב בחזית לאחר נסיעה על שרשראות,
וזאת עקב מיגבילת לחץ־הזמן .׳נסיעה על שרשראות ש!ד
חקת את מערכת המזקו״מ, מבזבזת דלק ומחייבת תיד־לוק
חוזר עם הגעה לחזות, מתישה יאת אנשי הצוות ומשבשת
את הכבישים.
כימעט כל המיגבלות שמניתי לעיל, ההופכות את
תהליך הגיוס הנוכחי למנגנון־ענק מנופח, מורכב, מסורבל
ופגיע, מתבטלות בתנאי היערכות לאורך הקו הירוק
בסיני :

• ראשית, תהליך, הגיוס לא יהיה כרוך כהעברת
ציוד למרחק של מאות ק״מ.

מרבית הציוד ניתנת להצבה במחסני־חירום לאורו
הקו הירוק, וזאת מבלי להסתכן בבעיות של פגיעות-
יתר ומיגבלות תחזוקה, הכרוכות בהצבת מחסני־חירום
בפריסה קדומנית בסיני. מכאן, שתהליך הגיוס יכלול
בעיקר העברת כוח־אדם למרחקים קצרים, ועל מיספר
גדול יותר של צירים. קצב העברת הציוד אינו מכתיב
את קצב התייצבות כוח־האדם, והתפנזת הצירים מן
הציוד הכבד מקלה במידה משמעותית על עומס הצירים.

• מתבטלת הדחיפות בהטפת בוהות, על
כל המיגכלות והסיכונים הכרוכים כמיכצע
הטסה גדול.

ניתן להתבסס על תפיסה יותר מוגבלת של הטסת
גרעיני-כוחות בעלי דרגת חיוניות ודחיפות גבוה — כגון

המיצרי מסוגל כבר צוום להוביל כוח על־חטיבתי ביעף
אחד (על-פי !נתונים זרים לגבי היקף צדהמסוקים המיצ־רי)
,הרי איום יזה הופך לבעייתי ביותר מבחינת צה׳ל.
מאחר והצלחתם של כוחות אלה תלויה לא רק בהשגת
הפתעה איסטרטגית, אלא, וביתר־שאת, בהשגת הפתעה
טאקטית, הרי העיתוי האופטימלי להפעלת כוחות אלה הוא
מכת־הפתיחה של המילחמה.

לפיכך, אם המצרים יפתחו במיתקפת־פתע,
אין ספק כי מיתקפה זו תיפתח בהנחתת כוחות
קומנדו מצריים.
בתנאי ההיערכות הנוכחית בסיני, עלולה מתקפה כזו
להיות מכוונת למיספר יעדים עיקריים:
#השתלטות על מעברי הגידי והמיתלה, חסימת פתחי
המעברים והמתנה עד לחבירת כוחות־קרקע כעבורימיספר
שעות.
;• התמקמות לאורך צירי־התנועה העיקריים של צה״ל
בסיגי, כדי לשבש את חבירת כוחות־המילואים לכוחות הסדירים,
או — על׳ המעט — התשת כוחות אלה ועיכובם,
במטרה להאריך את פרק־הזמן שבו נהנה הצבא המצרי
מעליונות כמותית מכרעת מול הכוחות הסדירים.

• השתלטות עד יעדים מרכזיים ק רומניים
שד צה״ל כסיני.

!#לדוגמה: השתלטות על מיחחם צה״ל באום־חשיבה,
הן כדי להשיג הישג מוראלי ממדרגה ראשונה והן כדי
לשבש באופן חמור את מערך האיסוף המודיעיני.
(המשך בעמוד )18

1*0׳ :אגרוף מיותר

ל מ ען ה ת ענוג.
דלת ניקוטין בעישון, עשירה בטעם .

(המשך מעמוד )17
!• נחיתת יחידות קומנדו מצויירות
בטילי־נ״מ אישיים בסמוך, ומסביב, ל-
שדות־התעופה הקדמיים ברפידים ובאופירה,
מתוך כוונה ליירט את המטוסים
עם המראה.
• השתלטות על מאגרי ציוד, דלק ותחמושת
הפרוסים בסיני, והשמדתם טרם
הגעת כוחות-המילואים.
!• השתלטות על מיספר צמתות־מפתח
בסיני, תוך התחפרות מסביבן ונסיון לפגוע
במערך הלוגיסטי של צה״ל, אם כדי ל שבש
את האספקה הסדירה, ואם כדי לרתק
כוחות־לוחמים למשימות אבטחת הצירים
וטיהורם, וזאת בשעות הקריטיות, שבהן
כל פיצול של כוחות מחמיר את נחיתותו
הכמותית של צה״ל באזורי־הלחימה העיקריים.

השתלטות על בסיסיס.

השתלטות חוזרת עליהם על־ידי כוחות
צד,״ל כרובה בהכרח באבידות רבות. ב־מיקרה
זה אחד היעדים יהיה פגיעה לטווח
ארוך במערך.
!• נחיתה בסמוך לאחד משדות־התעופה
הקדומניים, ותקיפה רגלית של השדה,
מתוך כוונה לגרום להרס מירבי ולשיתוק
זמני, לפחות, של השדה.

אלו הן
הין רק חלק מן האפשרויות
הקומנדו ה מיצרי.
הפתוחות כפני 11^11 ות לנכי כולן נבונה הקביעה, כי אפילו
השגת חלק מן היעדים, כאורח
זמני בילכד, מהווה פגיעה קשה
כצה״ל.

הפעולה האפקטיבית ביותר נגד כוחות
הקומנדו היא יירוט המסוקים הנושאים
אותם טרם נחיתתם, שכן בכך מושגת השמדה
טוטאלית ובטוחה של כל הכוח, תוך
הקצאה מינימלית של משאבים, זמן וכוחות.
לעומת זאת, פעולה נגד כוחות אלה לאחד
נחיתה, התפרסות והתחפרות, עלולה לרתק
כוחות גדולים ולתבוע מחיר־דמים גבוה.
כפי שהוכח במילחמת יום הכיפורים, קשה
ביותר לטהר שטח התפוס על־ידי חי״ר
מעולה ומחופר, המצויד בנשק־נ״ט ונשק-
נ״מ אישי.
ההיערכות הנוכחית מאפשרת סיכוי
סביר לנחיתת חלק מכוחות הקומנדו, שכן
המרחק הקצר של יעדי התקיפה מצמצם
למינימום את זמן ההתרעה והתגובה ה עומד
לרשות מטוסי חיל־האוויר. יתרה
מזו: מרחק קצר זה מקל על בעיות הניווט
של מסוקים ליעדי־נקודה בטיסת
לילה, ומאפשר למיצרים הפעלת כוחות־קומנדו
בלילה, תוך ניצול החשכה למיס־תור
מפני מטוסים.

היערכות לאודר הקו הירוק תקטין
את הסיכונים הללו לאפס. שכן,
אם המדובר כמיכצע־יום, הרי
הטסת כוחות־קומנדו כמסוקים למרחק
של 200ק״מ — ליעדים כתוך
ישראל של הקו הירוק — פירושה
התאבדות ודאית. ואילו אם
המדובר כמיכצע־לילה, הרי כעיות
הניווט כלילה למרחק של 200ק׳׳מ
ליעדים מוגדרים, וכן זמן התגוכה
הגדול העומד לרשות מטוסי חיל־האוויר,
הופכים מיכצע בזה למסוכן
כיותר, וממילא לכלתי-סכיר.

מיתקפה ובץ חיתית

סימולטנית
ף* היערכות הנוכחית של צה״ל בי
1סיני מאפשרת לצבאות־ערב לפתח
מיתקפת-פתע יבשתית בו-זמנית בחזית ה-
מיזרחית ובחזית המיצרית.
כפי שהוכח ב־ 3ד, אפשרות זו מציבה
בפני ישראל בעיות קשות בהקצאת הכוחות
לחזיתות השונות, שכן מיתקפה בו־זמנית
בשתי החזיתות מעמידה את כוחות צה״ל
במצבי-לחץ בכל אחת מן החזיתות, תוך
מניעתה מריכוז־כוחות בחזית אחת.

מיתקפה כו-זמנית יוצרת פיצול
בוהות כרמה האיסטרטגית, והארכת
פרק־הזמן שכו נהנים הערבים
מעליונות כמותית מכרעת ככל
אח תמן החזיתות.
לדוגמה: ישראל נתקלת במצב זה בקשיים.

לעומת
זאת, היערכות לאורך הקו
הירוק כסיני תמנע מיתקפה
מצרית יבשתית, ותאפשר הפניית
עיקר הבוהות והמטוסים, ביממה
הראשונה של מיתקפת־פתע ערכית,
אל החזית המיזרחית.
(המשך בעמוד )62

י׳ג1ו7מ הזי

בעת ההיא, יקולל מי שלא קילל

י 6א, לא יפה לקלל. בהחלט לא.
* אדם מחונך היטב לא יעשה כן.
על אחת כמד! .וכמה, אם האדם הזה הוא שר בממשלת־ישראל.
יקל
וחוטר, אם זה נוגע לממשלה עצמה. סאד־טאד
לא יפה לקלל !את הממשלה.
נוכל להסכים על כך בנקל. אגו מעוניונים ולשמור על
איכות חיינו. כולנו חייבים כמתן כבוד למוסדותינו הנבחרים.
פאר דמוקרטייתנו.

אלא מאי --

יש רגעים בחיינו, כאשר מותר לקלל. כאשר חובה
לקלל.

עזר וייצמן היה במצריים. הוא ׳נמנה עם אותה חבורה
קטנה, שזכות גדולה זיו נפלה בחלקה.

מילכד שניים־יטלושה, שכאו אטומים ויצאי
אטומים, לא היה כחכודה זו איש שביקור זה
לא חולל כו תמורה גדולה.

ניצים ויונים, מעורבים !ואדישים — לכולם קרה
משהו. הם למדו בשעה. אחת במצריים יותר מאשר יידעו
הפרופסורים המלומדים, שקראו אלף ספרים.
אנו. הישראלים, משולים לעדה המתגוררת בראש גיב־עד״
כשמסביבה ׳חבוי הנוף מתחת למעטה יעבה של ערפל.
לחבורה שהייתה במצריים קרה ינס. מסד־הערפל 1בקע

כאשר מיצווה היא לקלל.

כרגע כזה, יקולל מי שאינו מקלל.

נמושות.

ארור המשכית לשונו כעת ההיא.

׳הדבר הוכיח !מחירש בשבוע שעבר. אך לא יהיה כיל
צורך בהוכחה !נוספת. זה היה יידוע מאז כקנון הממשלה.
הזאת.
אין טעם לכעוס על 01 ושר. על גי היא נמושה. אין
זה צודק. ואין זה מועיל. אפשר לכעוס על שיטה
פוליטית, המוסרית את גורל המדינה בידי עדה של ונמו־שדת.
אך גם ׳בכעס זה אין!תועלת בשעה זו.

^ דם הרואה עדת בני־סליעל, המענים ילד קטן לנגד
י ו עיניו, כשאין בכוחו להושיע — האם לא יקללו
האם יגונה, יעל כי הוציא מפיו מלים שאינן יאות לבך
תרבות מעודן ו
אדם הרואה כיצד חבורה של כסילים, שהשתלטה על
עיר, מובילה אותה !אל אובדנה הבטוח, ואין לאל ידו
לעצור בעדם — האם לא יגדפם ויחרפסו האם בשל
כך יעורר יעלהו זעם הבריות?

הגה כי כן, זוהי העובדה הפשוטה: גורל
המדינה מסור כידי ממשלה, שכימעט כל חב*
ריה הם נמושות. מול פני ההזדמנות ההיסטו*
רית, כאשר נחרץ גורל המדינה לדורות, נתונה
ההחלטה כידי אוסף מיקרי זה של עסקנים
כעלי מישקד־נוצה — שרכים ימיהם הס משתמטים
משרות קרבי כצה״ל.

והוא נוצר
הדורות ה־ואדיב
ורך
גדולה מזו.

!ואם לא ׳בילד מדובר, ולא יבעיר אחת, אלא במדינה
!שלמה על סשותייה ובהוריה, זקניה ׳וטסה — על אחת
כמה וכמה.
העומד על החומד. נתבע לתקוע בשופר, בראותו את
הסכנה המתרגשת ובאה. הוא לא יימנע מכך, מחשש
פן יפריע -את מנוחת התושבים.
רועה הרואה חיית־טרף מתקרבת׳ יזהיר את צאן־
מרעייתו בצעקה, בצווחה! .ואם !המילה הראשונה העולה
על ׳שפתיו היא קללה — תבורך הקללה.

ך*׳ עיני רכים, אין בכך חידוש. הם התרגלו למה־י
* שבה זיו. חושיהם קהו. שינתם אינם ׳נודדת בלילות.
תיאבונם לא פג. הם עוסקים בעיסקי יומם, ביודעם כי
גודל המדינה, וגורלם שלהם עצמם, נתון בידי אנשים
כאלה.

אך יש !הכדל בין ידיעה ממרחק וכין הדאייה
מקרוב, כמו העיניים.

כרגעים שכאלה, הכל מותר. הכל — מילכד
השתיקה.

איום ונורא.

לעיניה, ולשעה קלה ראתה את הנוף האמיתי, את המציאות
שמסביב, את הסיכוי הכביר ואת הססנות המאיימות.

כך קרה גם לעזר וייצמן! .הוא היה, הוא
ראה, הוא חזר. חזר לעולם שד מוכי-סנוורים,
שלא ראו מעולם אלא את הערפל. את הנוף
האמיתי לא ראו אף כדמיונם.

על כך גינזהו רבים. לא ירק החסידים השוטים של
ריאש־הממשלה, הרואים עתה בשר־הביטחון עוכר־ישראל.
אלא גם כמה ׳וכמה מבין המסכימים לגישתו של וייצמן.
הם סבורים שאסור היה לו, לשר־הביטחון, להתפרץ.
היה עליו לץ זמור על קור־ריוח ושילוות־נפש. לא היה זה
נאה לאדם בדרגתו להתבטא ׳בצורה גסה ומיעל״בה.

מכל שרי הממשל,ה, נדמה לי שהוא היחיד
המכין, כאמת וכתמים, את גודל השעה.

הוא מסתכל ׳באנשים האלה. הוא רואה אותם.
א ותם. לא את התדמיות המנופחות של מדינאים
והוגי-דעות, המייוצרות בסתי־החרושת של יחסי־ד,ציבור.
לא יאת המנהיגים הדגולים, החולפים על פני ימסד הטלוויזיה
והמשתקיפים בכותרות העיתונים ,׳בעזרת שכירי-
עט ופירסומאים, השוקדים לשוות להם דמות ׳מרשימה.
הוא רואה אותם כמו ׳שהם.

אלה.הם דברי־הבד.

עזר ויי צ מן: חזרה אל העיוורים

ני מתאר לעצמי מה מרגיש עזר וייצטן, כאשר
> נ הוא יושב ליד שולחן הממשלה.
הוא חיש באינטואיציה שהתחדדה באותם ימים ׳במצריים,
שניתנה לנו ההזדמנות ההיסטורית לשנות את גורל
עמנו !ומדינתנו — לא לשנה, לא לכימה !שנים, אלא לדורות.
הוא
חש שהחמצת הזדמנות זו עלולה להמיט עלינו
שואה, שאינה נופלת ׳מחורבן בית ראשון !ושני, וגם לא
מן השואה שפקדה את עמנו באירופה. י

^ יני יודע מהי תוכיניתיו של עור וייצמן ליישוב ה־סיכסוך
ה״שראלי־ערבי. ייתכן מאד שאילו ידעתיה,
לא רדתה נראית לי מספקת. תשובתו לבעייה הפלסטינית,
שהיא לב הסיכסוד, סתומה !בעיני.
אך הכד אחד אני יודע: עזר וייצמן ח ש את ׳ההכרעה
הגורלית העומדת לפנינו.
ואיני יודע מה הביאו לכך. אולי הרקע המישפחתי.
אולי מיבנה אישיותו .׳אולי היחסים המייויחדים שהתפתחו
ביינו ובין כמה מאנשי הצמרת המצרית. אולי העובדה
־ שהוא ׳החבר ׳היחידי של ממישלת־ישראל שהייה במצריים.
(לא, אין וו פליטת־קולמוס. מנחם בגין !ומשה דיין
באו לאיסמאעיליה, אך לא למצריים. איסמאע״ליד, היתה,
באותה וממה הרת־אסון, אי בודד ומנותק. האורחים
מישראל באו אליה ׳במסוק, נחתו. דיברו, יאכלו, שתו
והמריאו הביתה. הם לא היו במצריים, לא חשו את רוח
הארץ, לא באו במגע עם עמה).

מאחרי הזאב פוסע השועל. השועל הוא ׳נוכל. גם על
כך אין להתפלא ואין לכעוס. מי שמופתע מעוד מעשה-
הונאה של השועל, מעוד תרמית שלו׳ ׳אין לו להאשים
אלא את עצמו.
באחרית הימים יהיה משה דיין דובר־אמת, עקבי־בדיעות״ו,
נאמך לבעלי־בר״חו, חרד לטובת המדינה יותר
מאשר לטובת עצמו.
ויש שם נמר. היחליף בושי עורו, אריק שרון הבר-
בויריותיו?
אלה הם ארבעה. בגין, וייצמן, דיין. שרון. ארבעה
מתוך .19 ימה הם 15 האחרים?

אם סותר ׳להשתמש !בשפת נביאינו, שידעו לקלל
ושה״רבו לקלל —

^ גי מתכוון, כמזזבן, לקללות המפורסמות של שר־הביטחון,
עזר וייצימן.
בישיבת הממשלה, שדנה בתשובה לשאלות האמריקאיות
,׳הפליט את המיילים הנוראות :״׳שהממשלה תישק
בתחת ! ״
הוא גם אמר דברים על שר־החיוץ ועל ראש־הממשלה.
הוא הרים את הקול. הוא צעק. הוא לא שסר על כללי
הנימוס ור,אדיבות.

אפשר לחיוכו או לשדדו. אך טעיות היא
לזלזל כו.

אולי.

סי שאינו מקלל !ברגע כזה, מועל !בתפקודו.
גם כשהוא שר.
יגם כשעליו לקלל את הממשלה.

נהפוך הוא. אדם הרואה זאת,
את לשונו ומשמיע דכרי־נועם —
כאים יקללוהו. להיות נחמד ונעים
לשון כעת שכזאת — אין תועבה

דיות להשגת השלום לא יסיטו ׳אותו אף במילימטר אחד
מדרכו אל ארץ־ישראל .׳השלימה.
זאב הוא זאב. לא סוס, לא גמל, לא קנגורו. אין לכעוס
׳עליו על כי אינו נותן חלב ואינו מטיל ׳ביציים.

הוא יודע כי הדכר תלוי כמידה רכה גו
עצמו, וב־ 18 האנשים האחרים היושבים מסביב
לשולחן.

מה הוא רואה?

1 1י
ך* וא דואה את האש־הממשלה. מנחם בגין הוא זאב
י 1ותיק, הדבק במטרה שהציב לעצמו בשחר נעוריו.
בגין לא יסטה ממנה ימינה ושמאלה. הזדמנויות היסטו־

!מה מתרחיש בלינו של ׳אדם היושב יליד שולחן ה־
.ממשלה! ,והרואה כיצד חיבורה זו של אפסים מתרפסת
לפני בגין. מתכחשת לעצמה ומצביעה יבער החלטה שגם
לפי הפנתה המוגבלת־׳מאד היא הרת־אסון?

מה היינו מרגישים אנחנו במצם יבזה? מה
היינו חושבים? איך !היינו מגיבים?

** תכקשת כאן השאלה :
י* מדוע נשאר עזר וי״צמן יושב שם? !מדוע אינו קם
וטורק אחריו!את הדלית? מדוע אינו מתפטר?
יש היועצים לו לעשות כן. הם משמיעים נימוקים
מפתים. ההישארות ׳בממשלה זו מוכרחה להשחית. היא
עלולה לשתף אותו באחריות למעשים ולמחדלים. היא
תסבך אותו. שוב ושוב במצבים מביכים.
יש היועצים לו להישאר. אם יפרוש ברגע זה — למה
זה יעוור? ׳לכל היותר יביא הדבר לכך שעוד נטושה
תצטרף לעדת אומרי־ההן, ושמערסת־הביטחון תיפול בידי
הדל־אישים או הרפתקן.

זוהי שאלה מעשית ומצפונית כאחת, אין
עליה תשוכה קלה וחלקה. כמצב מסויים, הוכה
היא להישאר בממשלה. כמצב אחר, הוכה היא
לצאת.

התשובה ׳הפרגמטית היא: הופה היא לצאת, אס ה יציאה
מביאה לנפילת הממשלה ולהחלפתה בממשלה המסוגלת
להיענות ליוזמתו ההיסטורית של ׳אנוואר אל־סאדאת.
כל עוד אין סיכוי סביר לכך. חובה היא להישאר
׳בתוך הממשלה ולהמתין לרגע המתאים.
אך ההישארות. בממשלה, במצב כזה, היא מיבחן ואישי
אכזרי. היא מחייבת מאמץ יומיומי של התאפקות, שיקול־דעת
וקור־רוח.

אין לקנא כאדם הנתון כמצב כזה. ואין
להתפלא על כך שהוא מתפרץ מדי פעם.

ף* ותר

פרץ.

להתפרץ. ולפעמים,

חופה

היא

להת־

אם נשאר עזר וייצמן כאותו חדר, ליד אותו
שולחן — היה עליו להרים את הקול, לצעוק,
וכן — לקלל.

מה 1״מילכוד 1־110״״ בצרי־ ל

לאנ שים
־!בונים!

777

־,ברנדי
! 1לאומי
שהוא
:ינל או מי.

ומדוע עמד איש הליכוד דום ל כ בו ד ..תחזקנה״?
! 8הדבר הכי מצחיק ש יכול
היה לקרות לסגן שר־האוצר,
יחזקאל פדומין,
קרה לו בעיר קוצ׳מבה בבוליביה.
סלומין, שהוא איש
הימין המובהק, ביקר יחד עם
שגריר ישראל בבוליביה, מר דכי
פלצו־ר, ליד האנדרטה
של סימון כדליכר, משחרר
הארץ, והניח לידה זר־פרחים.
את סגן־השר הישראלי קיבלו
מישמר־כבוד ותיזמורת. במהלך
טקס הנחת הזר נוגנו ד,ד,ימנו-
נים. תחילה זה של בוליביה,
ואחר־כך התיקווה. אולם כש רצה
פלומין לעמוד נינוח לאחר
הדום של התיקווה, המשיכה
התיזמורת לנגן, וכל
הקהל נשאר עומד דום. התיז-
מורת ניגנה את תחזקנה, ופלו-
מין והשגריר, שכימעט התפוצצו
מצחוק, נאלצו לעמוד
דום. רק אחר־כך התברר כי
תווי תחזקנה היו צמודים אצל
הנגנים הבוליביים לתווי התיק
ווה, והם היו בטוחים שזה
המשך ההימנון הלאומי הישראלי.

8בכנסת
עורך־הדין
מוקד ללעג של מלצרי המיזנון,
משום שהוא היה מביא עימו
מהבית כריכים ואוכל אותם
במיזנון. אולם בארי לא נבחר
לכנסת הנוכחית, ואת מקומו
ירשו שני אחרים. הח״כ האגו־דאי
שלמה גרוס מביא עימו
אחת לשבוע מביתו סיר מלא
אוכל, מניח אותו במקרר מיז-
נון הכנסת ומבקש להגיש לו
מהסיר הפרטי שלו. השר בלי-
תיק חיים לנדאו מביא איתו
מהבית תרמוס מלא קפה, ואינו
משתמש בשרותי־המיזנון.

נה, והתברר לדורית כי ילדיה
לא נפגעו ורק למכונית נגרם
נזק, היא הלכה להתדיין עם
נהג האסקורט. השניים החליפו
ביניהם רשיונות־רכב ותעודות-
ביטוח, ואז הבחינה דורית כי
בעל־המכונית הוא הקיבוץ הארצי.
היא לא הסתפקה בכך,׳
ביקשה מהנהג את רשיון-
הנהיגה שלו, ולהפתעתה הת
קרה
פעם אחת, ששוטר לא
הבין אותי,״ סיפר אמיר.
81 בדיון בוועדת הכספים
של הכנסת, אשר נסוב על
המדיניות. הכלכלית של הממשלה,
גלש לפתע ח״כ עמוס
הדר מהמערך לדיון על
משק־המים בישראל. הפסיק
אותו יושנדראש הוועדה, ח״כ

בארי

81 בשבוע שעבר רצה שר־התעשייה
המיסחר והתיירות,
יגאל הורכיץ, לשוחח בטלפון
עם יושבת־ראש המרכז
לצרכנות, עורכת־הדין מאיה
תגורי. במישרדה של תבורי
אמרו ללישכת השר כי מאיה
נמצאת בטלוויזיה בירושלים,
שם הוקלטה התוכנית כל־בו־טק,
שבה השתתפה. מזכירת
השר טילפנה לאולפן. שם ענה
גדעון לב־ארי, מפיק כל־ברסק,
שסירב להעביר את
השיחה לבל להפריע להקלטה,
אולם הבטיח להשאיר לתבורי
הודעה. כששאלה מזכירתו של
הורביץ :״עם מי דיברתי ״ 1
ענה לה לב-ארי, שנפגע מכך
שהיא לא הכירה את הקול
שלו :״עם דויד הסדרן !״

8לאחר שהרמטכ״ל רפ אל
(״רפול״) איתן התפרסם
בשבועות האחרונים כמי שדורש
מפקודיו לאסוף תרמילי־כדורים
ריקים ולחבוש כומתות, המציאו
ליצנים בצד,״ל את הבדיחה
הבאה :״מה זה מילכוד
רפול? אתה מתכופף להרים
תרמיל, ונופלת לך הכומתה
מהראש !״

עוד על התפרצותו של

שר-הביטחון עזר וייצמן בשבוע
שעבר, כאשר אמר שהח לטת
הממשלה תוביל למיל־חמה.
כאשר בישיבת הממשלה
לא הסכים שר-הבריאות א לי עזר
שופט* עם וייצמן, אמר
לו וייצמן :״אתה מדברי אתה
תלך לחפור שוחה?״

כרמל! $מזרחי
מיקבי ראשון לציון וזכרו! >עק;1

81 בשבוע שעבר נסעה
דורית שריד, אשתו של
ח״כ יוסי שריד, במכונית
עם ילדיה. בצומת תל-ברוך
התנגשה בה מכונית אסקודט.
אחרי שעברה הבהלה הראשו־

לראש

לישכת

ראש־

הממשלה, יחיאל קדישאי,
יש נוהג חדש. בכל פעם שהוא
מאשר השתתפות של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, באירוע
כלשהו, הוא מוסיף
מייד :״אבל זה בלי נדר.״
׳ 8לאחר שמזכיר מועצת־פועלי־חיפה,
מי שהיה ח״כ,
משה ורטמן, החרים טכס
שנערך בעירו בהשתתפות נשיא
המדינה, יצחק נכון, בגלל
שלטענתו לא נתנו לו לשבת
על הבמה, התלוצצו בחיפה כי
הסיבה האמיתית לאי־בואו של
ורטמן היתד, שלא הצליח לתפוס
טרמפ כדי להגיע לאירוע.
ורטמן החליט בחודשים האח רונים
לחסוך כסף. למרות שהוא
מקבל דמי־אחזקת מכונית
בסכום של למעלה מ־ 4000 לירות
לחודש, אין ורטמן מש תמש
כמעט בכלל במכונית
שלו, והוא מבקש מעובדי ה מועצה
ומידידים לתת לו טרמפ.

הקודמת היה

ידידיה

״כל זמן שאתן מדברות על
הפלות חופשיות, אני בעדכן.
אבל ברגע שאתן מתחילות לדבר
על הפלה חופשית של הממשלה
— אני נגדכן.״

אשר בחתן

מועמד המערך לראשות עיריית תל־אביב,
החל את מערבת הבחירות שלו
בהפקתה של חוברת עשירה ויקרה, שהיא, לדבריו, ברטיס־הביקור
שלו. בשער החוברת נראית תמונתו של בן־נתו כשהוא משקיף
על בתי תל״אביב, העיר שעל ראשותה הוא מתמודד. אולם מבט
נוסף בתמונה מראה כי בן־נתן משקיף על בתי רמת־גן וגבעתיים,
ואפשר להבחין בברור בשני בנייני הבורסה ליהלומים ברמת־גן.
כשראה מועמד המערך לראשות עיריית גבעתיים, יצחק ירון, את
התמונה, הוא הגיב :״אני מקווה שהתמונה אינה מעידה על
כוונות ההתפשטות של ארתור בן״נתן, לכיוון גבעתיים. אם הוא
חושב לספח את גבעתיים יהיה לו יריב קשה: אני.״

ברר כי הוא ח״כ אימרי רון,
חברו־לסיעד, בכנסת של בעלה.
דורית הציגה עצמה ואמרה
לרון :״בפעם הבאה, במקום
לעשות תאונה, תבוא לשתות
אצלנו קפה.״

שלמה דורנץ, ואמר :״אנח נו
לא מדברים עכשיו על
מים.״ הגיב על כך ח״כ ׳מנחם
ספידוד מהליכוד :״כל הדיון
הזה הוא מים!״

! 8ראש סיעת־הליכוד בכנסת׳
ח״כ פסח גרופר, פגש
את דובר רשות־השידור, משה
עמירב, ובא אליו בתלונות:
״למה אתם נותנים כל מיני
תוכניות מטופשות בטלוויזיה ן
בשביל מה אני צריד את מוקד
הזה, שאני לא מבין בו שום
דבר? תנו לי מערבונים, ואז
אני אהיה מבסוט !״ עמירב
הסביר לגרופר שבגלל הקרטל
של בעלי בתי־הקולנוע, אין
הטלוויזיה יכולה להקרין סרטי-
קולנוע רבים וחדשים. השניים
הגיעו לעיסקה, שלפיה יפעל
גרופר בכנסת לשבירת הקרטל,
ואז תשדר הטלוויזיה לכבודו
פעמיים בחודש מערבון.

! 8אל סבידור הגיעה מיש־לחת
של נשים חברות באגודה
פמניסטית, אשר ביקשו ממנו
להתנגד לעמדת מפלגתו, הליכוד,
ולתמוך בחוק ההפלות החופשיות.
סבידור ענה להן :

81 אגב, נשיא המדינה התגלה
כמי שאוהב נסיעה מהירה
במכונית. בשבוע שעבר נסע
הנשיא במכונית השרד שלו מירושלים
לתל־אביב, כשהנהג
נוסע במהירות מטורפת שהגיעה׳
בקטעים מסויימים של הדרך.
ל• 150-קילומטר בשעה.
81 בשבוע שעבר לא היה
אב גאה יותר מאשר ח״כ לעם
אמנון ילין. שני בניו של לין
קיבלו באותו היום את תואר
הדוקטור לרפואה שלהם, בטקס
שנערך באוניברסיטה העיברית
בירושלים. רן לין, בן ה־26
הוא רופא בצה״ל, ו שי לין,
בן ה ,28-עובד בבית־החולים
רמב״ס בחיפה. רן ושי הם
נכדיו של מי שהיה ראש עיריית
חיפה, אכא חושי, ש בתו
נשואה לאמנון לין.
81 בתקופת החמסינים של
השבועות האחרונים היו רבים
שלקו במכת־שמש. אצל מרבית
האנשים פוגעת מכת־השמש
בראש, בגב או בבטן. הדבר

81 השבוע גילה ח״כ יע קוב
(״ז׳אק״) אמיר מדוע
החליף את שמו, שהיה אמזלג.
״הייתי אז ילד קטן,״ סיפר
ז׳אק ,״אז עוד קראו לי ז׳אקי.
נולדה מאיר החליפה את
השם שלה ממאירסון למאיר,
ואני מאמזלג לאמיר.״
81 לז׳אק אמיר יש צרות
כמעט יום־יומיות עם שוטרי
התנועה. אמיר, שהוא בעליה
של מכונית פיג׳ו ,504 אינו
מצליח לרכוס את חגורת־הבטי-
חות בגלל הכרס הענקית שלו.
כשעוצרים אותו שוטרי התנועה,
לא משתמש אמיר בחסי־נחזו
כחבר־כנסת אלא מסביר
להם את הבעייה שלו .״עוד לא

שבתי סר

צלם־העיתונות שהוא נציג השבועון הגרמני
״שטרן״ בישראל, חגג השבוע את ברית־חמילה
של בנו, אהוד, בחברת עשרות עיתונאים מקומיים וזרים שהוא
ערך להם קבלת״פנים ב״בית סוקולוב״ .אשתו של טל, עדי, שהיא
רב״סרן בצה״ל, לא התנגדה לבך שבעלה הסריט את הלידה.
העולם הזה 2130

אנ שי ם
תלוי בצורה שבד. ניגלו לשמש.
חבר־הכנסת עקיבא נוף קיבל
מכת־שמש בדיוק במרכז האף.
הוא מסתובב מאז עם אף אדום,
נפוח ומרוח במישחות שונות.
91 המנחה מני פאר מסתובב
בימים האחרונים כשניכר
בו שהוא מבולבל. ידידיו חוש בים
כי פיזור־הנפש של מני
נובע מהתרגשות לקראת ההופעה
הראשונה שלו כמנחה של
עלי כותרת. אולם למי ששואל
אותו מסביר מני אחרת :״לח״כ
שמואל פלאטו־שרון נולד
בן, וזה הורם לי את הסטאטיס־טיקה.
לפני כמה חודשים אמר
שר-האוצר שמחה ארליך,
כי כל תינוק שנולד בישראל
נולד עם חוב של 4000 דולאר.
העניין עם פלאטו־שרון הורס
לי את הסטאטיסטיקה של
ארליך.״

עיו. כשמצאו את גופתו הם
מצאו לידה פתק שנכתב בדם :
״למה אתם לא באים להציל
אותי. אני מת. נקמה.״ סיפר
לנס :״מאותו ערב יצאו כל
השומרים עם עפרונות בכיסיהם,
כדי שיהיה להם קל יותר
לכתוב את הדברים האחרונים,
והיו שיצאו כבר עם פתקאות
כתובות מוכנות.״
! 9הבדיחה האחרונה מייד
חסת דווקא לאחד מידידיו של
אייבי נתן, שובת הרעב למען
השלום. לאחר שאייבי
סיפר כי הוא רכש כבר חלקת־קבר
במקום טוב בבית־הקברות
בקריית שאול, תמורת סכום
של 18 אלף לירות, החליטו
הבנקים על תוכנית חיסכון
נוספת: צמוד לדולר, צמוד
לאינדכס או צמוד לקרקע.

1 *1 ^ 11¥1111י ע ( ף 11 ך 11 ערך ברית־מילה מפוארת בחצר הווילה שלו בסביון, לב
\ י 1י 1י | 1 11* 0יואב. כשהזמין שרון את אורחיו, סיפר להם בי שר״הביטח
#1111101
עזר וייצמן יהיה הסנדק. אולם וייצמן לא הופיע, ואת מקומו של וייצמן תפס ז׳ק אסולין (במר!
התמונה) ,אחיה של האם, אנט שרון, שהיא עצמה לא נכחה בטקס, שהיה נרגש אפילו יותר מהא1

91 בשבוע שעבר ביקר
מנכ״ל משרד־הבריאות, הפרופסור
יעקוב מנצ׳ל, בבית-
החולים הפסיכיאטרי החדש שהוקם
בבאר־שבע, שעדיין אינו
מופעל. מנצ׳ל שאל מדוע,
והשיבו לו :״צריך עוד לעשות
מיכרז למנהל בית־החולים.״
אחד בפמליית המנכ״ל קרא
מאחור :״צריך עוד לעשות
מיכרז בין הפציינטים !״
91 בעקבות מיכתב־תלונה
ששלח איש קריית־ארבע, עו־רך־הדין
אלייקים העצני,
נגד שידוריו השמאלניים, לדעתו,
של המנחה יעקוב׳
(״יענקלה״) אגמון ברדיו, הגדיר
אגמון בתוכנית רדיו את
העצני :״סוציולוג של דירות
ריקות בחברון.״

91 הסופר פינחס שדה
גילה השבוע לראשונה כי הוא
גם חוטא בציור, וכי הוא עומד
לפתוח תערוכת־ציור שלו בשבועות
הקרובים. באותה הז דמנות
נשאל שדה מה דעתו
על מבקרי־הספרות, והוא השיב
:״כל אדם מכיר את
התמונה שהוא קם בלילה, הולך
למיטבח, מדליק את האור
ורואה מקק. המקקים שלי הם
המבקרים. כל ספר שלי הוא
אור גדול, כמו זה שבמיטבח
בלילה, ומה לעשות, יש גם
מקקים במיטבח.״

סילוויה זלמנסון

היתה אחת האורחות בטקס
ברית״המילה, כשהיא מלווה על-
ידי האמרגן שבתאי קלמנוביץ, מי שהיה עוזרו של פלאטו. קלמנוביץ,
הממשיך לעסוק בעניני יהדות רוסיה, הוא ידיד קרוב של זלמנסון.

דויד לוי

| 1שר״הקליטה, היה אחד משני השרים שבאו לברית
המילה. השני היה שר״הבריאות אליעזר שוסטק
הנוהג לבא לכל ברית־מילה שאליה הוא מוזמן. מאחרי לוי בתמונו
ח״כ ז׳אק אמיר. מילבדו הגיעו לברית רק עוד שלושה חברי־בנסח

91 לאחר פירסום מחקר
מכון סאלד, שקבע כי צעירים
ישראלים בגילים בין 14ל־18
רואים את דמות הערבי המצוי
כנמוו־קומה, מכוער ושיכור,
וזאת למרות שהאיסלאם אוסר
על שתיית אלכוהול, הופיעו
שלושה ערבים משכילים ב־ערב־ראיונות
בתל־אביב. כל
אחד הציג את עצמו על פי
תוצאות המחקר. המורה ואליד
צאדק, שגובהו למעלה מ־
1.80 מטר, אמר :״אני הנמוך.״
המשורר סמיח אל־קאסם,
שלא נגע מעולם בטיפת אלכוהול,
הציג עצמו כ״ד־,שיכור.״
ואילו העיתונאי מוחמד ואתד
הציג עצמו כ״מכוער.״

91 אחד מוותיקי השומרים,
איש בית־אלפא יעקוב (״קובה״)
לנס, סיפר השבוע חוויות
מהתקופה שבה היה מרכז השומרים
בעמק יזרעאל, בשנות
ה־ .20 לנס סיפר כי כששמר
באחד הלילות נשמעה יריה.
השומרים, ביניהם קובה עצמו,
לא התרגשו ואמרו זה לזה:
״מידיה אחת אי-אפשר למות.״
רק למחרת בבוקר התברר כי
היריה פגעה בשומר חיים
ברוק, שנשאר כל הלילה
מתבוסס בדמו, עד שמת מפצ-
העולם הזה 2130

מנדי שאולי

היתה אחת ממבחר החתיכות שהופיעו
לברית־חמילה של יואב פלאטו־שרון, והיא
באה עם צעיר בלתי״מזוהה, שהיה לו עגיל באוזן. מילבד מנדי בלטו
בשטח הגן של פלאטו דליה בראונר, בלונדית יפהפיה, כלתו הישראלית
של מפיק־הסרטים הגרמני ארתור בראונר, הנמצאת בארץ
בביקור מולדת, וענת גרינשפון, יפהפיה בעלת שער שחור גולש.

91 תקרית משעשעת אירעה
לעורך־הדין מרדכי (״מוטי״)
שורר, אחד מעורכי־ה-
דין של אשר ידלין. שורר,

הנוהג במכונית מסוג סיטרואן
די־סי, נוהג לקחת במכוניתו
את ידלין מכלא רמלה ולהחזירו
לשם, בכל פעם שידלין יוצא

אברהם צרפת*

הוא מנטש המפורסם, בא לבריתי
המילה יחד עם אשתו לילי וידידו
הקבלן בצלאל מיזרחי. בעיקבות מישפט־חדיבה, שמנהל עתה מיזרח
נגד העיתון ״הארץ״ ,הוא היה מוקד המסיבה, ואף טרח להראו
לכל הסובבים אותו קטעים מפרוטוקול המישפט, שבהם אומרת ה
שופטת כי עד כה לא הביאו פרקליטי ״הארץ״ שום ראיה נגד מיזרחי[

לחופשה, עד שסוהרי הכלא
מכנים את מכוניתו :״המכונית
של ידליך. באחד מימי השבוע
שעבר הבחין שורר במכונית

מישטרה הדולקת אחריו. הסבירו
השוטרים ׳בהתנצלות :
״חשבנו שידלין ברח מבית
הסוהר.״

בישראל, ל71 עלר 71 ,־ 3 0 0 0
בעלי פיאט 1300 ,131א 1600
71 רוצי ונהנים 7171 כוניותיה ועל פ*
המלצותיה נרש 71ו עוד ר בי
לרכוש .11 1071
בדוק ות 71 צא
שפיאט 131 היא הטובה ביותר
ב 71 חיר העו 71ד בפני כ ל תחרות.

ס.ו /0 8ו/ו, הינה המכונית הבדויה
פיאט ובו אשר זכתה בתואר העולמי!\ו 0ו>זו׳\ו*.ו-ו 0
והאידיאלית לאלה המעדיפים מכונית גדולה -מרווחת, בטוחה חסכונית וחזקה.

שי חתהסאחכק

רו ח

החופש

לפעמים אני משתגע מההברקות של שאחבק. מאיפה, אני שואל את עצמי,
מאיפה אני ממציא אותן ן כיצד יכול שאחבק מבריק כמוני לפלוט ברבע שעה
יותר חוכמות מהשפק־הייצור של מדינה שלמה בשנת־מש מלאה!
התשובה היא, כמו כל הדברים הגדולים, פשוטה — הכל עניין של מנת־מישכל
וכושר״יצירה.
אז באים ואומרים לי :
— תשמע, אין זו חכמה שאתה כל־בך חכם ! כל היהודים חכמים !
ועל כך שאחבק משיב:
— לא נכון ! היהודים אינם כל־כך חכמים, כפי שמקובל לחשוב.
כדי שלא יאשימו אותי בי הבל בא לי בתורשה, ולא מעצמי, הלכתי ובדקתי
את רשימת מקבלי פרש־נובל; והנה התוצאות: למעלה משני שליש של מקבלי
פרש־נובל בפישיקה, בימיה ומתמטיקה אינם יהודים בכלל !
למה אני משפר את זה ן
לפני כמה ימים פגשתי בלובי של מלון ״הילטון״ בירושלים את א׳ ,אחד
התמלילנים המוכשרים במדינה.
י בוקר טוב — אמר לי א׳ והמשיך — לפני במה חודשים נכנשתי לבנק.אני משתבל בחשבון הבנק שלי ורואה שלא נשאר לי גרוש אחד. לבל הרוחות —
אמרתי לעצמי — משך שנים אני כותב מילים לשירים — וכשף עוד לא ראיתי.
הגיע הזמן שאוציא לשוק להיט ! משהו במו, כמו של להקת אבבא ! בן, להקת
אבבא ! צריך לקחת מהם דוגמה. השתובבתי כך שבוע שלם, ממלמל לעצמי :
משהו כמו של להקת אבבא ! להקת אבבא ! אבבא ! אבבא ! אבבא ! אבבא !
ואז פתאום זה בא לי.
— מה בא לך!
— אבבאניבי !
רציתי לאמר לו משהו, אבל יצור מוזר, במעיל עור קרוע, עם שער שגול
ושיניים ירוקות, ניגש אלי.
— אתה הזמנת קפה התנועעו השפתיים משביב לשיניים הירוקות.

ללא מילה הקריב היצור את הקפה אלי ושפך אותו על מבנשי.
— מיהו היצור הזה ששופך קפה ז — התפרצתי לחדרו של מנהל־המלון.
— אנו משתדלים לנהוג לפי צו האופנה האחרונה — אמר המנהל —
זוהי המלצרית הפאנקית שלנו !
מה כבר יכולתי לעשות ז לעזוב את ״הילטון״ קשה לי. אני אוהב כל־כך
את המקום הזה ! זהו המקום היחידי בירושלים שממנו אינך רואה את הבניין
המכוער של ״הילטון״ ירושלים.
ובך היגעתי אל הגג.
הבטתי ימינה ושמאלה, ומה אני רואה! ממשלה! כן, כן! בניין של
ממשלה ! ומי ישנו בתוך הממשלה ן נבון ! ד״ש !
מדוע ד״ש בממשלה — 1ביגלל העקרונות שלה !
שיבעה עקרונות יש לד״ש, והם: להשתתף בממשלה. לא לעזוב את ה ממשלה.
להישאר בממשלה. לקחת חלק בממשלה. ליטול חלק בממשלה ולרבוץ
בממשלה. שיבעה עקרונות, שמהם אין זזים מילימטר. טליחה, ציינתי רק ששה
עקרונות ואה! כן, הנה עוד אחד — להיות בממשלה!
— סליחה, אתה בא למטע־טוסים במידבר !
הדובר הוא אציל ישראלי צעיר, חברי לשרות בצבא הוד בומתיותו, שהפתיעני
על גג מלון ״הילטון״ בשעה שהגיתי במצב הקואליציה.
ובאן עלי לרשום עצה :
אם אתה עומד על גג מלון ״הילטין״ בירושלים והוגה בעקרונות ד״ש,
ולפתע מזמינך חברך למסע־סוסים במידבר — אל תסרב לו ! אתה עשוי
לעבור חוויות שבמותן לא ידעת !
למשל זאת: ביום השלישי למסענו הגענו, בשעת ערב, לקניון הגדול. נטינו
אהלנו, ולפני שהלכנו לישון צעק חברי :
— חבר׳ה להתעורר! מה העניינים אתכם! קומו כבר!
מקץ שמונה שעות של שינה עריבה חזר אלינו ההד מן הקניון והעיר
אותנו.
למחרת החזרנו את הסוסים לאורווה בקיבוץ משאבי־שדה. בשעה שהסרנו
את האוכפים, שמעתי את הסוס השחור לוחש לחברו :
— ג׳ורג׳ — שח ה^וחור — שוב עירבבו לנו את החציר עם קש !
— שטויות ענה הסוס ג׳ורג׳ — אתה מסומם לגמרי !
— ג׳ורג׳ צודק אמר הכלב רקסי, שרבץ בפינה — שחורי תמיד מדמיין
דברים.
רקסי עוד לא סיים את דבריו, ושני הסוסים, חבריו, ניפנו אליו.
— אתה שמעת דבר בזה ז — אמר הסוס השחור — כלב שיודע לדבר !
אני לא שמעתי, אבל ראיתי. ראיתי כלב שאוהב קולנוע ! כן, בן ! ביום
הראשון, חתשעה״עשר ליוני, בשעה שבע ארבעים ושתים, בקולנוע ״אורגיל״
בירושלים, ראיתי את הסרט ״כל החיים לפניו״ .לפני ישב איש אחד עם בלב,
והכלב לא הסיר לרגע את עיניו מהמסך. בקטעים עצובים ניענע הכלב ראשו
בעצבות. בקטעים שמחים הוא בישכש בזנבו. לבסוף לא יכולתי להתאפק.
— תסלח לי — פניתי לבעל הכלב — מה קורה עם הכלב הזה !
— תאמין לי — ענה האיש — גם אני איני מבין. הוא בל־כך לא סבל
את הספר!
מסקנה :
סאחבק מבריק, אך אין זאת אומרת שכל היהודים חכמים. במו שלהקת
אבבא ופאנק עשויים להיפגש בנסיבות מאד בלתי״צפויות לשניהם. פגישה כזו,
הנערכת ב״הילטון״ ירושלים, יבולה להוביל לד״ש, או למסע־סוסים במידבר.
ואם גם הכלבים התחילו לדבר, סימן שמשהו רקוב.
יותר ויותר אנשים במדינה חשים בצורך באיש חזק. מישהו שיקח את
העניינים בידיים.
זוכרים את הימים של יצחק רבין?
נשבר מהחופש הזה — החזירו את רבין !

גאולה בהן נואמת

על תעלומת 32 המיריונים שנתן שרהאועו
ארליר, לת־־כ לותץ מאתרי גבה של אגודת
לממן ישיבות שבחלקו אינן קיימות כלל

אבד
את המיויוויסל
ח״כ פרוש
לורנץ שיקר
י דעת עסקני הדת שוררת בארץ
* אפלייה נוראה, המתבטאת בהפרש
שבין הסכום אותו משלמת המדינה עבור
סטודנט באוניברסיטה לבין הסכום אותו
משלמת המדינה עבור תלמיד ישיבה.
ואומנם, כל סטודנט באוניברסיטה, כולל
האוניברסיטה הדתית בר־ אילך, עולה ל משלם
המיסים סכום המתקרב ל־ 20 אלף
לירות לשנה. תלמיד ישיבה, לעומת זאת,
עולה לקופת המדינה בין 3000ל־ 5000 לירות
בילבד.
בעת הדיונים על הצטרפות אגודת יש ראל
לקואליציה, דרשו חברי־הכנסת של
מפלגה זו, לקבוע סכומים שווים לסטודנטים
ולבני ישיבות. ראש־הממשלה,
מנחם בגין, ושר־האוצר, שימחה ארליך,
הסכימו מייד. וכך אומנם נכתב בהסכם
הקואליציוני.
אולם כאשר באה הממשלה והציעה לראשי
הישיבות של אגודת ישראל, לתת
להם סכומים המקבילים לסכומים שמקבלות
האוניברסיטות, התנגדו אלה בתוקף.
היה ברור להם כי קבלת הכסף כרוכה בהסכמה
לביקורת מישרד־החינוך על דרכי
הוצאתו ועל תוכנית הלימודים בישיבות.
למרות ששר־החינוך זבולון המר הוא
דתי, לא רצו ראשי הישיבות פיקוח על
מה שנעשה בתוככי ממלכתם, ולא בכדי.
הם הציעו הצעת פשרה. הממשלה תק ציב
סכום חד־פעמי לכיסוי הגרעונות של
ישיבות אגודת ישראל, מבלי שתדע לאן
הולך הכסף וכיצד הוא מנוצל. א-ליך
הסכים מייד. בחושיו הבריאים הבין שר־האוצר
שראשי הישיבות ינצלו את הכסף
לצרכים שונים, ולא יתנו את כולו לתלמי דים.
אבל הוא ידע גם את הכלל ש״עם
גנבים קל לסחור״ .תמורת העלמת־עץ,
ידע ארליך כי יוכל להוריד את הסכום
לישיבות.

תוכנית
ה ח לו פ ה
^ דדיך הודיע כי הוא מקציב 30
מיליון לירות לישיבות אגודת ישר אל,
וכי בכך הוא ממלא את חלקו של
הליכוד בהסכם הקואליציוני עם מיפלגה

יושב־ראש ועדת הכספים של הכנסת,
ח״כ אגודת ישראל שלמה לורנץ, הופיע
בפני כנם הסיעה שלו והודיע בשם ארליך

1 24 1

עיים אחר כך התקשר לורנץ אל ח״כ
מסיעתו, יהודה מאיר אברמיביץ, יאמר
לו :״ארליך רוצה הסכמה של הסיעה על
5מיליון הלירות שהוא יחלק.״ אברמוביץ
ביקש מלורנץ שיקרא לו את רשימת הישיבות
להן רוצה ארליך לתת את הכסף
ולורנץ אכן עשה כן. תגובתו של אברמוביץ
היתה :״אנחנו שנינו לא כל הסיעה,
צריך לדבר עם פרוש* .״

את ההודעה הבאה :״ 25 מיליוני לירות
יחולקו על־פי ראש. הכסף יחולק בין כל
ישיבות אגודת ישראל על־פי רשימות שיגיש
ועד הישיבות לגבי מספר התלמי דים
בכל ישיבה. את יתרת 5המיליונים
רוצה ארליך לחלק בעצמו, על־פי התחייבויות
קודמות שלו לראשי ישיכית שפנו
אליו.״
חברי הסיעה חשדו בח״כ לורנץ כי הוא
ממציא דברים בשם ארליך, וכי את הכסף
הוא רוצה לקחת לצרכי מקורביו, אולם
הם הבליגו והחליטו לחקור בעניין. שבו

באותו זמן היה הח״כ הרביעי של
האגודה, יעקוב גרום, בחוץ־לארץ.

לורנץ המתין שלושה ימים ואז פנה
אל יריבו בתוך סיעת אגודת ישראל, ה״כ
מנחם פרוש. לורנץ ניסה לסיים את הפרשה
עם פרוש בטלפון, אולם פרוש, שהוא
סוחר ממולח וחכם, ענה׳ לו :״אי אפשר
לעסוק בכל כך הרבה כסף דרך הטלפון.
אם אתה רוצה, אנחנו יכולים לדיפגש
ולדון בכך.״
בשעות אחר־הצהריים של אותי היום
הגיע לורנץ למלון המרכז בירושלים, השייך
לפרוש. השניים הסתודדו שעת ארוכה.
לבסוף אמר פרוש ללורנץ :״מה ש־

קרןהפרסיםע״ש גאב ״ דבריסקזצ ״ ל
ת״ ד 238 .בניב רק

חוגבגיחורה שע״ י צא״י
ת. ד ״ 238בגיברק
עמלה של תורה
בני בר ק
ת. ד ״ 238

238 ומי

בני בר ק
עומד

מאחוריה?

הסתדרותצעיריאגודת ישראל׳,
של ת. ד 238 .בני ברק ־

מהו המקורהתקציבי של ת״ ד״

הסיעה שהרסה על דגלהה סמ ל של ״ ציות והגשמה״ היאהכתובת

ז ו בחודשים האחרונים?

איןהג דר ה אחרת לאופני השגת הסימוןלפעולות אלא

פשע

וגזיל ה...

כידועלציבורהחרדיניתןע ״ י משרד האוצרלאור ההסכם הקואליציוני סך 32מליוןל ״ ילחלוקה
למוסדותתורההמיוצגיםע ״ יסיעתאגודת ישראל״
25מליוןל ״ יחולקולפיקרימוריוןשנק בע ע ״ י

וועד הישיבות,

7מ ליון ל״י

נתנוע ״ י משרד ראוצ

לרשימת מוסדותע ״ יהחכי ״ םאברומוביץ, פרוש ׳ ,לורגץ, גרום ־
ב 5 -מליוןל ״ ישחולקוע ״ י ח ״ בלורנץהובררלפיהנתוניםברש ימ ה, על ביצוע פשע כלפימוסדות
בין רש ימת הכספיםשנועדולחלוקהלמוסדותתורנייםבולמתהעובדהדלהלן :
ה ת ור ה של היהדותהחרדית ,
״מתיבתא לצעיריםמחוננים -נחלתיהודה, ת״ ד 238 .בני ברק״ -מתיבתא מנשה השמעיניחבללכיש
ה, ד 238 .בניברק * -תלמודתורה ״ מרכזאלומה -תבל לכיש, ת .ד 238 .בניברק -כוללאברכים
דברישירבניברק, ת ,ד 238 .בני בר ק -כילל תפארת מנחם -נחלתיהודה, ה .ד 238 .בניברק -
כולללאברכיםמצוינים -מרכזאלומה, ת .ד״ 238בניברק .
6מוסדות אלה השייכיםישירותלסיעתצ ״איקבלו סך

״פשע

אחד הסממנים לתילחמת הכי1
תות
בתוך אגודת ישראל, הוא
כרוז זה, שהופץ באלפי עותקים בבני־ברק, ונשלח לכל המי־

825.000ל ״ י ,

כולם נ כנ סו לקופת צא״י.

הוא״מי בעולם הדתי בישראל. בכרוז, שהוא בלתי״חתום, מוקעת
ההונאה של ח״כ שלמה לורנץ, אולם העומדים מאחרי פירמומו
מאשימים גם את יריביו של לורנץ, יתר ח״כי אגודת־ישראל.

שר־האוצר, אדליד
״אתה בעל־הבית״
נוגע ל־ 25 מיליוני לירות — אני מסכים.
מה שנוגע ל־ 5מיליונים שארליו רוצה
לחלק בעצמו — זה לא עניין שלי, זה
עניין של ארליך, והוא לא צריך את הסכמתי.״
כמה
ימים לאחר מכן התקשר שר־האו־צר
שימחה ארליך אל פרוש, ושאל אותי
אם הוא מסכים לצורת החלוקה של 30
מיליון הלירות, שאותן הקציבה הממשלה
לאגודת ישראל, ואם הוא, שר־האוצר,
יכול להעביר את הסכום לאישור ועדת
הכספים. תשובתו של פרוש הדהימה את
ארליך :״מה שנוגע ל־ 25 מיליונים, אני
מסכים. מה שנוגע ל־ 5המיליונים שאתה
רוצה לחלק בעצמך — בשביל מה אתה
צריך לשאול אותי ז אתה בעל־הבית.״

לפתור את הבעייה. הוא הציע שלורנץ יפנה
אל שר־האוצר ויבקש ממנו סכום כסף
נוסף, אותו יתן לפרוש ולאברמוביץ.
פרוש ואברמוביץ קבעו כי סכום הפיצוי
שהם רוצים לישיבות שלהם הוא 2מיל יון
לירות. עוד קבע הרב שך :״או ש משיגים
עוד 2מיליון לירות, אי שמפרקים
את ה־ 5מיליונים של לורנץ ועורכים את
הרשימה שלו מחדש.״

שליטתו. נראה היה כי המשבר יתחדש,
אולם כאן בא דווקא אברמוביץ, אשר
שיכנע את שר־הדתות להסכים לפשרה:
הכסף יועבר למישרד־הדתות, אך יחולק
על־פי רשימות תלמידי הישיבית שיועב־רו
למישרד על־ידי ועד הישיבות.
הצעת הפשרה של אברמוביץ היתה מנוגדת
למדיניות היד החזקה של שר־הדתות,
בכל הנוגע להשתוללות הכספית בחיי הדת
בארץ. אבו־חצירא סירב לכל הסדר של
פשרה, אולם הוא לא הצליח לעמוד בלחצים
שהפעילו עליו אנשי אגודת ישר אל,
ראשי מיפלגתו שלו, ביניהם שר ה פנים
והמישטרה הד״ר יוסף בורג, ואף
שר־האוצר שימחה ארליך עצמו.
אבו חצירא הסכים אומנם להסדר משונה
זה, הפוגע בישיבות שלא שייכות לאגודת
ישראל, אולם לורנץ התנגד. היו
לו ארבע סיבות טובות ביותר לרצות
להעביר את הכסף ישירות.
ס לורנץ ידע כי לפחות מחצית ראשי
הישיבות לא יסכימו לקבל כסף ממשלתי׳
״ציוני״ .הכוונה היא לישיבות החרדיות
במייוחד, כישיבות ייטב לב, שהיא
ישיבה של חסידי סאטמר, וישיבת תורה
ויראה של נטורי קרתא. לורנץ רצה כי
הכסף שיידחה, יחזור אליו ולא אל משרד־הדתות.

לורנץ קבע בעצמו את הסכומים
אשר תקבל כל ישיבה, ולא על־פי מספר
הלומדים בה, כפי שהבטיח. לדוגמה :
ישיבת התזב״ס, שבה 150 תלמידי ישיבה,
קיבלה מלורנץ 20,000 לירות ואילו ישי בת
דברי שיר בבני־ברק, שלה רק 10 תלמידים,
קיבלה 200,000 לירות!
9לורנץ גם ״המציא״ ישיבות שאינן

ח״ב דורנץ
פרוש הלשין

המל שינים
לדין תורה
ך* תחילה לא הבין ארליך על מה
^ מדבר פרוש .״אני מחלק 5מיליון?״
שאל את פרוש ,״אני נותן לכם 30 מיליונים
ותעשו עם זה מה שאתם רוצים.״
אז סיפר פרוש לארליך על ההודעה ש מסר
לורנץ בשם שר־האוצר בסיעת אגודת
ישראל. תגובתו של ארליך היתד, חד־משמ־עית
:״לורנץ הוא שקרן. מעולם לא דיברנו
על כך. מעולם לא ביקשתי לחלק בעצמי
מיליון, או חמישה מיליון. הצעתי לכם
30 מיליון, בלי שום חלוקה.״
כשנודע דבר שיחת ארליך־פרוש ללו־רנץ,
הוא התרגז שתרמיתו התגלתה, ופנה
לאחד הרבנים הגדולים של אגודת ישראל,
אברהם. הלוי שך, מראשי מועצת גדולי
התורה, וקרא לפרוש להתייצב לדין תויה
בפניו. נימוקו של לורנץ לדין תורה היה:
״פרוש הלשין עלי אצל ארליך.״ לירנץ,
שחשד שגם הרב ח״כ אברמוביץ היה
בין ״המלשינים״ לארליך, הזמין גם אותו
לדין תורה.
על חשיבות דין התורה שנערך בין
לורנץ לבין פרוש ואברמוביץ, יעיד ה תאריך
בו זימן אליו הרב שך את הצ דדים:
מוצאי השבת שלאחד פודים. ב דיון
עצמו העלה לורנץ את האשמותיו
כנגד השניים, בדבר ההלשנה בפני השר
החילוני, ואילו פרוש ואברמוביץ חשפו
בפני הרב שך את שקריו של לורנץ.
באותה ההזדמנות סיפר אברמוביץ סיפור
אשר שיעשע את הנוכחים וגרם בושת
פנים ללורנץ. סיפר אברמוביץ :״ערב
הבחירות לכנסת חתמתי כאן, בנוכחות
הרב שך, על התחייבות לפנות את מקומי
בכנסת ללורנץ, אם אגודת ישראל תקבל
רק שני מנדטים. כשהופעתי באסיפת בחירות
בפני חסידי גור, תפסו אותי החסידים,
ששמעו על ההסכם, ורצו לזרוק
אותי מהבמה ולהתנכל לגופי ולנפשי. רק
בזכות הרב שלהם, שבא לעזרתי ניצלו
חיי. עכשיו, אם ישמעו החסידים שוויתר תי
ללורנץ, למען הישיבות הפרטיית שלו
ולמען אינני־יודע״מה, על 5מיליוני לירות,
שיכלו לתמוך בכל בני הישיבות,
הם יסקלו אותי באבנים.״
הרב שך פסק כי לורנץ לא נהג כשורה
כששיקר. אולם הרב החכם, היודע את
מצב היחסים המעורער בתוך סיעת אגודת
ישראל בכנסת, ושלורנץ הוא אחד מחסידיו,
לא רצה לחפש אשמים אלא דרך

קיימות כלל, כדי לגבות את הכסף עבורן,
ולהשתמש בו לצרכים אחרים. ברשימה
שאותה הגיש לורנץ, נמצאים לפחות שישה
מוסדות שאינם קיימים, כולם נושאים
את אותה הכתובת: ת.ד 238 .בני־ברק.
ישיבות דמה
ך אלה המוסדות:

שר־הדתות אכו־חצירא
״תורה ויראה״

| מתיבתא לצעירים מחוננים — נחלת
יהודה — ת.ד 238 .בני־ברק.
מתיבתא מנשה השמעתי — חבל לכיש
— ת.ד 238 .ביי־ברק.
תלמוד תורה — מרכז אלומה — חבל
לכיש — ת.ד 238 .בני־ברק.
כולל אברכים דברי. שיר — בני-ברק
— ת.ד 238 .בני־ברק.
כולל תפארת מנחם — נחלת״יהודה —
ת.ד 238 .בני־ברק.
(המשך בעמוד )50

שר־האוצר, שימחה ארליך, יודע אף הוא
על היחסים המעורערים בתוך אגודת יש ראל.
הוא צריך את אגודת ישראל שלמה,
למען הקואליציה הממשלתית, לכן הסכים
מייד לתת עוד 2מיליון לירות מקופת
המדינה.
כסף ציוני״
,ודם עתה צצה בעייה אחרת, ב-
דמותו של איש המפד״ל, שר־הדהות
אהרון אבו־חצירא. בשנה האחרונה ניסה
אברחצירא בכל כוחו להנהיג סדר בעניין
חלוקת הכספים לישיבות. הדבר קשה,
בכך הודה השר עצמו. לאחר שנים רבות
בהן שלט יצחק רפאל על מישרד־הדתות,
ועסקניו עשו בכספי הציבור ככל העילה
על רוחם, מבלי להשאיר אחריהם רשימות,
קבלות או תקציבים, צריך השר להיות
בלש פרטי מעולה כדי לדעת לאן
הולך הכסף.
אבו־חצירא, שנדהם מהסכס ארליך-
לורנץ, המעביר כספים לישיבות מאחורי
גבו ושלא לפי החוק, דרש כי הכסף עליו
הסכימו ארליך ואגודת ישראל יעבור דרך
קופח מישרד־הדתות.
לורנץ סירב. הוא דרש כי הכסף יעבור
ישירות לוועד הישיבות הנמצא ב־

ח׳׳כים אכרמוכיץ וגרוס
״סקלו אותי באבנים״

אלכם
בתגובה מתמדת
עול ביתום,
״ אור ויאירה.

חאמססרדסעדל בו ס
ממל בוו ־ןעד אי רי ד
ממדאדםעדאס קו דו!
ח ב . 71.וועדפיאנו
ומרמ תגן -למבעלהח די ש
.שהולד ונ בנ הבחל -א בי ב.

מי שמכיר את מזגני ״אלכם אוריגינל״ יכול לתאר לעצמו את
המפעל החדיש, אשר כבר בקרוב יופעל בהיקף! מלא. כי מי
שמכיר את חברת ״אלכם״ יודע היטב עד כמה מתאפיין מפעל
דינאמי זה בקידמה, בשיכלול, בהעזה
וביכולת טכנולוגית, שכבשה שווקים
בעולם בולו, וקבעה סטנדרטים בינלאומיים
בענף! הרכב.
ואכן, המפעל החדיש הוא בהחלט
משהו מיוחד בנוף!-התעשיה-
הישראלית: הוא החדיש, המשוכלל
והמפואר ביותר מסוגו
בישראל. והוא כזה, מפני שיש

לו מחוייבות למוניטין הבינלאומי של מזגני ״אלכם אוריגינל״
ומפני שהוא שיא נוסף בדרן הארובה של ״אלכס״ דרך שכולה
תנופה מתמדת של פיתוח, ייצור ויצירה.
׳אלכס״ -מרכז בינלאומי למזגנים
בינלאומיים: בית היוצר ליותר מ־80
דגמים של מזגני ״אלכס אוריגינל״,
שמתוכננים, מעוצבים ומיוצרים
לכל סוג מכונית בנפרד.
הידע המתוחכם, איכות הביצוע
הקפדנית והעיצוב המרשים
מבטיחים מיזוג אויר מושלם:
חלוקה אופטימלית של
משבי האויר הקר ושילוב
אסתטי וקומפקטי במבנה
של בל מודל בנפרד.

£>11.1111 00 6
קו ה
בחולל בן

ה ה ורנד! המראהעדהדיון
בוועחדהחוץ־שניטתוו למניעת הדלפות

יו״ד־הוועדה ארנס
נזיפה במילים בוטות
הראשיים, אליבא דארנס, הם אלה המוסרים
ביוזמתם, או על־פי פניית העיתונאי
המקורב אליהם, את עיקרי הדברים שנאמ רו
בוועדה. ואילו המדליפים המשלימים,
לדעתו, הם אלה המוסיפים חומר או מש לימים
אותו, אחרי שהעיתונאי פונה אליהם
ומוכיח להם כי ממילא מרבית המידע
על דיוני הוועדה כבר מצוי בידיו__ .

^ פ:י כשלושה שבועות הופיע ראש
* אמ״ן, האלוף שלמה גזית, בפני ועדת
החוץ והביטחון של הכנסת. האלוף ידע
כי בוועדה יושבים 24 מנבחרי העם, האמונים
על ביטחון המדינה, וכי כל אחד
מהם חתם על הצהרה־בשבועה, שבה התחייב
שלא להדליף דבר מדיוני הוועדה.
עוד באותו הערב קיבל האלוף גזית
טלפון לביתו. על הקו היה הצנזור הראשי,
הכפוף לו. הוא הודיע לראש אמ״ן,
כי מרבית הדברים שעליהם דיבר בפני
הוועדה הגיעו לידיעת העיתונות.

״ ה תו ת חי ם
הכבדים״ — יוק

על־ידי הצנזורה, אולם
עות שהגישו הכתבים לבדיקת הצנזורה,

^ דנם ככר איים כמה פעמים בעבר,
כי אם יתפוס מדליף, ותהיינה לו הו־

׳1יי

ח״כ רובינשטיין
מי שמעדיף מישטרה

ח״כ כן־מאיר ועיתונאים *
מוח ושמו ״מחשב״
שאותם לא ניתן למחוק בתירוץ ביטחוני.
קטעים אלה אכן התפרסמו בעיתונות.
האלוף גזית רתח מכעס. הוא מיהר לש גר
מיכתב ליושב־ראש ועדת החוץ והביטחון,
ח״כ הפרופסור משה ארנס, בו התלונן
על חהדלפות ונזף בחברי הוועדה
במילים בוטות.
לגבי ארנם לא היה חידוש בתלונתו של
גזית. כימעט כל אחד מן האישים שהו פיעו
בפני הוועדה, התלונן אחר־כו כי
כל דבריו או מרביתם הופיעו בעיתונות
בדיוק של תעתיק מילולי.
ארנס ניסה פעמים אחדות לתפוס
את המדליפים. באוזני ידידיו טען, כי
הוא יודע בדיוק ״מי מדליף ראשי ומי
מדליף משלים,״ על־פי הגדרתו. המדליפים

כחות שאותו חבר־כנסת אכן הדליף, הוא
יגרש אותו מהוועדה ואין זה משנה בעיניו
אם המגורש הוא מהקואליציה או מהאופוחברים
זיציה.
בוועדת־החוץ־והביטחון
בכירי חברי־הכנסת, ודווקא המערך הוא
ששלח אליה את חברי־הכנסת מהשורה
הראשונה שלו, משום שחברות בוועדת־החוץ־
והביטחון היא הכבוד הגדול ביותר
שיכולה מיפלגת האופוזיציה להעניק לחבריה.
למרות
שכבר דובר בוועדה לא סעם
בעניין ההדלפות והדרך למנוע אותן, החליט
ארנס לערוך מושב מיוחד של הוועדה,
שידון בנושא זה בילבד.
* גידעון רייכר ושרה פרנקל.

הישיבה המיוחדת נקבעה ליום השני,
לפני שבוע, בשעה 2אחר־הצהריים. אולם
רק כ־ 10 מתוך 24 חברי הוועדה הופיעו
לישיבה. בדיקה מהירה שערך ארנס
גילתה, כי לפחות חמישה ח״כים חברי
הוועדה לא קיבלו את ההזמנות לישיבה
המיוחדת, בגלל טעות של מזכירה. האח רים
שלא הופיעו, הסבירו את היעדרותם
בכך שהישיבה נערכה מחוץ למניין, לא
בשעות הקבועות, וכי היו להם התחייבויות
קודמות. ה״תותחים הכבדים״ של
הוועדה, יושב־ראש מיפלגת העבודה,
שימעון פרס, ראש־הממשלה־לשעבר, יצחק
רבין, ושר־החוץ־לשעבר, יגאל אלון,
לא הופיעו. כן לא הופיעו מצליף הליכוד
ח״כ פסח גרופר, והנציג הבכיר של
המפד״ל הד״ר זרח ורהפטיג.
כל חברי־הכנסת שנאמו בישיבה ש הוקדשה
למניעת ההדלפות, תמכו במצי את
דרכים למנוע אותן. כולם זעמו על
המדליפים האלמוניים. אך היה ברור כי
לפחות חלק מחברי הוועדה שנאמו כנגד
מכת ההדלפות — והרוב הגדול מ־ 10 חב-
רי-הכנסת שהשתתפו בישיבה נטל לעצמו
את רשות הדיבור — מדליף את דיוניה
בקביעות.
ח״ב ד״ש עקיבא נוף, שאיש מחברי
הוועדה אינו חושד בו כי הדליף אי־פעם
לעיתונאי את סודות דיוניה, הציע
לחלק את דיוני הוועדה לשלוש קבוצות.
קבוצה ראשונה: ישיבות שתהיינה חסומות
לחלוטין בפני הדלפות, ושבהן תדון
הוועדה בנושאים ביטחוניים־סודיים. קבוצה
שנייה: ישיבות פתוחות, שכל מה
שייאמר בהן יהיה מותר בהדלפה .״יש
דיונים שאסור לשמור אותם בסוד מפני
הציבור. על הציבור לדעת את התלבטו-
יותינו,״ טען ח״כ נוף.
הקבוצה השלישית מוגדרת פחות. לדיברי

נוף יש לאסור הדלפות מישיבות כאשר
אורח הוועדה מבקש זאת, או כאשר הנוש אים
ביטחוניים־מדיניים, ובעיקר כאלה .
הנוגעים ליחסי החוץ של ישראל.
ח״כ שמואל טולידאנו, אף הוא מד״ש,
היה חריף בדבריו הרבה יותר. גם טולי-
דאנו הציע שלושה סוגי ישיבות. הסוג
האחד הוא הישיבות שבהן מופיעים נציגים
של גופים ביטחוניים. טולידאנו אף
נתן דוגמות: אנשי השב״ב, אנשי המוסד,
הרמטכ״ל, קצינים בכירים בצה״ל, קציני
מודיעין וכדומה. לפי הצעת טולידאנו,
יש ליזום חקיקה, אשר תאפשר להכריז
על דיוני ועדת החוץ והביטחון במיקרים
כאלה כסודיים, בדומה להכרזת ישיבת
ממשלה כישיבת ועדת שרים לענייני ביטחון,
האסורה בפירסום.
הסוג השני כולל דיונים בנושאים שאינם
ביטחוניים. לפי הצעת טולידאנו מותר
יהיה לכל חבר־ועדה להדליף לעיתונאי
את תוכן הדברים שהוא עצמו אמר
בישיבה שאינה סודית .״מותר יהיה, עלפי
החוק׳ להדליף גם דברים שאמרו חב רים
אחרים בוועדה, אבל זה לא יהיה
ג׳נטלמני,״ אמר טולידאנו.
גם טולידאנו הסתבך בהגדרת הסוג השלישי
של הדיונים, הסוג שבו עולים
מיקרים גבוליים, שאינם ביטחוניים טהורים,
אולם פירסומם עלול להביא נזק. טו־לידאנו
לא הצליח למצוא דוגמה לפירסום
כזה, ואז עזר לו חבר סיעתו נוף בקריאת-
ביניים :״כמו במיקרה של דרום־אפרי-
קה !״ הכוונה להדלפות מדיוני הוועדה בלדרום־אפריקה,
אשר נוגע למרות שלא היו סודיים (אילו היו סודיים
היתד, הצנזורה פוסלת אותם) גרמו, לדעת
נן ף, נזק למדינה.
אם תתקבל הצעתו זו, יש לטולידאנו
(המשך בעמוד )29

שרב

הו חזו ש ל
מ ב טי ס ה

לוק לי ט ה

מ צוינ ת

פשוט הרם ושא אותה מהסלון לחרר השינה.
מה כה מינחד בניירת של שרפ ל
מהבית לחיק הטבע. קח אותה לטיול
ראשית נמעל לכל -אמינותה( .אלפים
או לסלואיס. בכל מקום תיהנה מקליטה
רבים כבר נוכח! בכך) אתה מפעיל אותה
מצויינת ומתסונה ברורה ונקיה
וכהרף עין אחה והנה ממנה הנאה מלאה.
תמונה חדה להפליא,
צליל ברור ונקי וכיוון 9111 מדוייק ביותר. בניידת
של שרפ- 320 יז 12 ליריד אנטנה פנימית צמודה
בואו לביתן שרם (ביתו 64 רירידז
לקליטת שידורי
* י ^ גת טנק של מוצרי שרפ
ארס
?ו-נט ר?ה/ץ
•שידורי צבט מו הג בי ט ה עול מו 1111191 ואוניה להאזנה פרטית.
^ מיי חד ת לטולים י££ח=ז צזסס
מלויויות יש הרבה
ב ו המבקרים בביתן יוגרלפרס•
אבל ניידת של שרפ
כרט ס טיסה ליפן
יש רק אחת-

ייי!ה ״י ״יו אתבס

ולי!

גבל

מ קו ס

טכנולוגיה מתקדמת זממזחשבח ותשומת לב
מירביח. הוקדשו בה לכל פרט. כדי שאתה
תהנה ממנה בכל מקום.

הניירת של שרפ היא יצירה של ענק.
ענק ששמו הולך לפניו ברחבי העולם.
שרפ ־ ענק האלקטרוניקה מיפן
אח הניירת ואת מוצרי האיכות האחרים של
שרפ תמצא בשק־ם.בם שביר הם רכוי.בכלבז
שלום.בם שב*ר לצרכן. בש.א.ל. ובחנויות
מובחרות למכשירי חשמל.
איך אומרים אצלנו?
בקרוב אצלך
המכירה גם לעולים
חדשים. ן£־*1ן ץ זם )0

י״ך פ• ״יק ״אלקטיייח 1
1אן: אסממבע ״ני, ירושלים, טל 533817 02 הפצה: סלון טוקיו, אלנבי 53ת״א, של 283770 03 הפצה בירו שלים: אור יבוא והפצה
דרך בית לחם ,60 טל 719447 .־.02
ה עו ל ח

יי הכל דו ל ף

(המשך מעמוד )27
תוספת משמעותית. במידה שתהיינה הדלפות
ייחקרו חברי הוועדה במכונת־אמת
כדי לגלות מי היה המדליף.
חבר־הכנסת אמנון רובינשטיין, שדיבר
אחרי שמואל טולידאנו, התנגד בכל
תוקף לרעיון החקיקה. רובינשטיין טען
בתוקף רב כי אסור להציע חקיקה שתה פוך
דיונים של הוועדה לדיונים האסורים־
בפירסום, כמו דיוני ועדת השרים לענייני
ביטחון. לדיברי רובינשטיין, מנצלת הממשלה
את החוק לגבי ועדת שרים לענייני
ביטחון כדי למנוע מידע מהציבור גם
בנושאים שאינם ביטחוניים. רובינשטיין
הביא, לדוגמה, את ועדת השרים לענייני
התיישבות. הממשלה החליטה כי דינה
של ועדת שרים זו -בראשותו של אריק
שרון, כדין הממשלה כשהיא יושבת
כוועדת שרים לענייני ביטחון והפירסום
על דיוניה אסור. ועדה זו השתמשה באיסור
הפירסום כדי לגנוז החלטות בנוש אים
מדיניים־פנימיים וציבוריים, שאיסור
פירסומן הוא אנטי-דמוקרטי וגרם עיוותים
רבים, הן בפעולות הממשלה והן בפעולות
הכנסת.
״אני לא שש לזה, אבל אם תעמוד בפני
הברירה — חקיקה מהסוג שמציע טולי־דאנו
או לקרוא למישטרה שתחקור את
ההדלפות — אני מעדיף מישטרד״״ אמר
ח״כ רובינשטיין .״לפחות המישטרה תילחם
כנגד המדליפים, בעוד שהחקיקה תעניש
את העיתונאים.״
כנגד כל ההצעות האלה יצא בחריפות
רבה ח״כ משה שמיר :״אני לא מסכים י
לא למכונת־אמת ולא למישטרה. נבחרי־העם
לא יעמדו ליד מכונת־האמת ולא
ייחקרו על־ידי שוטר. תפקיד חברי־הכנ־סת
הוא לפקח על עבודת המישטרה ולא
להיחקר על־ידה.״ שמיר אף סיים את
התקפתו על ההצעות שהועלו בנימה של
בדיחות הדעת :״אני מתאר לעצמי איך
אני אזיע על-יד מכונת־האמת או בעת
חקירת המישטרה, אבל לא בגלל הזיעה
שלי אני מתנגד לכך.״

מוח שהוא
״מ ח שב״
ן ׳6ח״ב ד״ר יהודה בן־מאיר מוח
* שחברי־הכנסת האחרים מכנים אותו
״מחשב״ .אילו רצה בן־מאיר להדליף מדיוני
ועדת החוץ והביטחון, או מדיוני
ועדת־הכספים שבה היה חבר בכנסת ש עברה,
היה מסוגל להכתיב לעיתונאי את
כל פרוטוקול הוועדה מזיכרונו, כולל ה פסיקים
והנקודות, ומה אמר כל אחד ש השתתף
בישיבה ובאיזו נימה דיבר. אולם
איש לא חושד בח״כ בן־מאיר כי הוא מד־ליף.
גם הוא יצא בחריפות כנגד נגע ההדלפות
מישיבות ועדת החוץ והביטחון.
לדבריו יש למצוא דרך למנוע את ההדלפות,
אם כי לא הציע דרכים לכך.
חברי־הכנסת יוסף תמיר מהליכוד ומיכה
חריש מהמערך דיברו אף הם כנגד ה הדלפות,
ושניהם הצביעו על הנזקים ש ההדלפות
גורמות לעבודת הוועדה, מלבד
הנזק שבגילוי סודות המדינה.
יושב־ראש הוועדה, חבר־הכנסת משה
ארנס, סיכם את הדיון באורח לא רשמי.
ארנס התריע אף הוא כנגד מכת ההדלפות,
והצביע על הנזקים הנגרמים מכך
לעבודת הוועדה ולביטחון המדינה. אולם
ארנס טען כי כל החלטה שתתקבל כדי
למנוע הדלפות, צריכה להתקבל בפחד וביראה
רבה, כדך ״שהדמוקרטיה לא תיפגע.״
לדעת אר!ס הוועדה יכולה להחליט
החלטות לגבי מניעת ההדלפות, דרכי איתור
המדליפים והסנקציות נגדם, אלא
שהחלטות אלה ״חייבות להיות פר,־אחד,
או ברוב עצום, שהוא כימעט פה־אחד.״
ועדת החוץ והביטחון לא סיכמה את
דיוניה בנושא ההדלפות ולא קבעה מועד
לחידוש הדיון. אולם כבר למחרת היום
הבינו כל חברי הוועדה, כי יש להמשיך
את הדיון ולהגיע להחלטות. אחד מחברי
הוועדה הדליף לעיתונים בצורה מסילפת
את עמדותיהם של שניים מהחברים. אגתו
חבר־כנסת מדליף, אשר לאיש מחברי
הוועדה אין ספק בזהותו, מסר לעיתונים
כאילו טולידאנו ורובינשטיין, שלהם ירי בים
רבים במיפלגתם, היו הקיצוני ם וה־פחות־דמוקרטים
מבין כל חברי הוועדה.
הדיונים על ההדלפות מוועדת־החוץ־
והביטחון של הכנסת יימשכו בוודאי עוד
זמן רב, אולם גם לארנס, גם לשאר חברי
הוועדה וגם לעיתונאים, ברור כי רק נס
או מאורע על־טיבעי כלשהו, יגרמו שההדלפות
תיפסקנה.
העולם הזה 2130
במדינה העם
בין הבירה וחסטנים

השאגות של
ממודפי־חכדוד הביעו
את זעקות המעוגים,
וצלבי־הקדס התנופפו
השאגה האחרונה נשאגה. המקלט האחרון
כבה. מיליארד בני־אדם מסביב לכדור-
הארץ, שחזו במישחקי הכדורגל שנערכו
בארגנטינה, חזרו לעולמם.
גם מאות אלפי הישראליים, שהיו שבויים
בידי האירוע הספורטאי, נטשו סוף־סוף
את המקלטים. בפעם הראשונה אחרי ימים
רבים היו פנויים למחשבה הגיונית על
אירוע זה.
כלילה ובערפל. הספורט אמור להיות
בלתי־פוליטי. השאלה היא אם הוא אמור
להיות גם בלתי־מוסרי.
תחרויות־הכדורגל נערכו בארגנטינה בחסותו
של מישטר פושע, שאינו נופל
באכזריותו מן המישטר הנאצי בגרמניה.
הוא כולא ומענה אסירים פוליטיים בסיטונות.
אלפים, שהיו חשודים בעיני המיש־טר
במתנגדיו בפועל או בכוח, נעלמו
בלילה ובערפל, ולא נודעו עיקבותיהם.
השאגות הפרועות של ההמונים מטורפי-
הכדור הטביעו את זעקות המעונים.
הספורט כשירות השואה. כל זה
כבר קרה פעם.
ב־ 1936 נערכה בגרמניה האולימפיאדה
העולמית, בחסותו של ראש המדינה הגרמנית,
אדולף היטלר. הדגלים העליזים
של צלבי־הקרם התנופפו מעל לאיצטדיון,
היטלר קיבל את המכובדים הבינלאומיים
כשהוא שופע אדיבות וטוב־לב, האירועים
הספורטאיים שודרו והוקרנו בבתי־הקולנוע
ברחבי גרמניה והעולם.
מן הספרות שפורסמה אחרי התמוטטות
הרייך השלישי, ידוע כי שליטי גרמניה
הנאצית ייחסו חשיבות עצומה לאולימפיאדה.
הם ניצלו אותה עד תום, כדי להפריך
את סיפורי־הזוועות על מחנות־הריכוז
ומרתפי־הגסטאפו, שנפוצו בעולם. הם
השתדלו והצליחו ליצור תדמית של גרמניה
״נורמלית״ ,מסודרת, פתוחה. במשך
כמה שבועות הוסתרו הטרור, הדיכוי
ורדיפות־היהודים. נעשה הכל כדי להרדים
את העולם.
כך חרמה האולימפיאדה את תרומתה
לקידום מילחמת־העולם והשואה היהודית.
עיוות מיפלצתי. אולם חובבי־הספורט
הזרים לא התעניינו אז באופי המישטר
הנאצי, כשם שחובבי־הספורט הזרים (וביניהם
הישראליים) לא התעניינו החודש
באופי המישטר הארגנטיני. לכל היותר
הרשו לעצמם, בין בירה ובוטנים, לאהוד
את הקבוצה ההולנדית.
יתכן כי מעולם לא חזו כה רבים בעולם
באירוע ספורטאי. וייתכן כי מעולם לא
הוכח בצורה מיפלצתית יותר העיוות
הבלתי־המוסרי של ספורט־הראווה הבינלאומי.
כלכלה ספיר
חור לשילטון

בבית־שאן גקבדה שיטת
חליבוד. פיגחס ספיר
חגג את ניצחונו
״הם צריכים לעלות על קיברו ולבקש
מחילה!״ הפליט השבוע פקיד באוצר.
״הם״ היו ראשי הליכוד. במשך השנים
שפכו קיתונות של בוז וזילזול על ראשו
של שר־הכלכלה המפא״יי, פינחס ספיר.
החודש ניצח ספיר את כל מקטרגיו.
שדד,־הקרב: בית־שאן.
״ ככל מחיר״ .יחד עם לוי אשכול,
קודמו ושותפו, בנה פינחס ספיר את כל כלת
ישראל בשנותיה הראשונות.
היו אלה שנים של עלייה המונית. על
פי מיצוות דויד בן־גוריון, פוזרו מאות
אלפי העולים, רובם חסרי כל מיומנויות,
ברחבי הארץ. העיקרון של ספיר היה:
לספק להם עבודה יצרנית בכל מחיר.
המילים ״בכל מחיר״ לא היו מליצה
ריקה. לדעת ספיר, היתה רק חשיבות
מישנית לשיקולים של ריווחיות וכדאיות
כלכלית. העיקר היה להקים בכל עיירות־הפיתוח
במהירות האפשרית בתי־חרושת,

היטלר וראשי הוועד האולימפי באולימפיאדת ברלין 1936 ,
שאגות וזעקות
אשר יספקו עבודה לעולים. הוא האמין כי
בעיית הריווחיות תסתדר איכשהו בעתיד.
״פשע בלבלי״ .שיטה זו הותקפה
בחימה שפוכה על־ידי האופוזיציה הימנית,
ובראשה הליברלים וחרות. בעיני אלה
היא היתה פשע כלכלי. מוטב היה, לדעתם,
להחזיק את העובדים זמן־מה במצב של
אבטלה, ובילבד שלא יקומו מיפעלים
בלתי־ריווחיים, שלא יוכלו להתחרות בשוק
העולמי והמקומי. העיקר היה לתכנן ולהקים
מיפעלים ריווחיים, שיוכלו לספק
לעובדיהם פרנסרדבכבוד, ולבסס את העצמאות
הכלכלית של ישראל.
אסכולה זו ניצחה במאי .1977 הליכוד
הגיע לשילטון. אחרי שנאמו אלפי נאומים
נגדו, הגיעו יריביו של ספיר לשילטון
ויכלו להוכיח את צידקתם.
המיבחן הקלאסי בא בבית־שאן. העיירה
הכושלת, שנציגה המזהיר ביותר הוא דויד
לוי, מתקיימת על מיפעל־טכסטיל כושל
אחד, שהוא שריד מובהק של תקופת-ספיר.
בהתאם לתורת הליכוד, החליטו בעלי
המיפעל, הקונצרן כלל, לחסלו.
אנדרטה לספיר. כצפוי, התקוממה
העיירה נגד ההחלטה, שגזרה עליה כלייה
כלכלית. אך שלא כצפוי, התנהגו מנהיגי
הליכוד בדיוק כמו מנהיגי מפא״י בעבר.
העסקנים המקומיים התרוצצו וזעקו חמס.
הסניפים המקומיים של מיפלגות הליכוד
ניבאו שואה בבחירות הבאות. שרי הליכוד
אצו־רצו למקום, פיזרו סביבם הבטחות.
לבסוף התמקדו כל הלחצים נגד שר*
האוצר: הוא נדרש לסבסד את המיפעל
הבלתי־ריווחי, כדי שימשיך להעסיק את
העובדים בעבודה שאינה כדאית, המהווה
— מבחינה כלכלית — אבטלה סמוייה.
שימחה ארליך נכנע ללחץ זה, כשם
שנהג פינחס ספיר במיקרים דומים. יש
רק הבדל אחד בין השניים: בעוד שספיר
פיתח את תורתו בתקופה של בניין ויצירה,
כאשר היה צורך דחוף לקלוט מאות אלפי
עולים מובטלים, ממשיך ארליך בשיטת
ספיר בשעה של קיפאון כלכלי.
בבית־שאן נקברה שיטת הליכוד. הצדק
מחייב להקים על הקבר אנדרטה לכבודו
של פינחס ספיר.
דת דחייוה או ומוות
לפי שמועה, איים
שלמה׳ גורן בהתאבדות,
והמיפלנות ההילוניות החליטו
לדחות את הבחירות
בירושלים התהלכה השבוע שמועה מח רידה.
היא סיפרה כי הרב שלמה גורן,

הרב הראשי האשכנזי בישראל הודיע
לאחד מנאמניו :״אם לא איבחר, אתאבד !״
אי-אפשר היה לדעת אם שמועה.זו נכו-
ניד״ או שמא היא פרי דמיונו של מישהו.
אך ברור שהיה לדברים לפחות בסיס
עובדתי אחד: אילו נערכו עתה הבחירות
לרבנות, היה הרב גורן נכשל. במקומו
היד, נבחר הרב שאול ישראלי (העולם
הזה .)2128
לכן פעלו השבוע הכוחות החילוניים,
לדחיית הבחירות. התחבולה, פרי המצאתו
של הרב גורן עצמו: הצעת־חוק להנהגת
רוטציה ברבנות, בין האשכנזי והספרדי.
ביוזמת המפד״ל והמערך הוגשה הצעת־חוק
כזאת לכנסת, ונתקבלה בקריאה
טרומית.
עצם רעיון הרוטציה הבינעדתית הוא
חיובי בהחלט. אך הגשת הצעת־חחוק דווקא
עתה, אחרי שהרעיון נפסל במשך שנים
רבות, נועדה למטרה צינית אחת בילבד:
לספק תירוץ סביר כלשהו לדחיית הבחירות,
שבהן עמד גורן להיות מודח.
לא היתד, זאת הצעת־חוק לד,נהגו
רוטציה, אלא לדחיית הבחירות.
אי־הפרדה -לטובת מיז הפרשו
העכורה כולד, שפכה אור על עובדה
הנשכחת בדרך כלל בוויכוח על הדו
בישראל.
בישראל אין הפרדה בין הדת והמדיני
— עיקרון שהוא אחד מעמודי-התווך שי
הדמוקרטיה האמריקאית. אי־ההפרדה גור
מת, בין השאר, לקיום הכפייה הדתיו
במדינה.
אולם יש לאי-ההפרדה גם צד שני
באין הפרדה, כפופים כל המוסדות הדתייו
למרותה של המדינה החילונית. כשם שאי
במדינה חופש לחילוניים, המואסים במיצווו
הדת, כן אין בה חופש לדתיים, ד,מבקשיו
לנהל את ענייני הדת על פי מצפונב
ולראייה: אין ספק שברגע זה יש בציבוו
הדתי רוב לבחירת הרב שאול ישראל
אולם אין הרוב הדתי חופשי לבחוו
המיפלגות הפוליטיות כופות עליו רב אח
— הרב גורן.
רב כלי רדב. לכאורה, היוזמה לב
באה מצד מיפלגה ״דתית״ — המפד״י
אולם כל מיפלגה היא גוף חילוני במהות
גם כשהיא מתיימרת לשרת השקפה דתיו
המיפלגה החילונית, ששמה המפד״ל, מק
תמשת במוסד השילטון החילוני — הכנס
— כדי לכפות על הציבור הדתי רב שאיו
רצוי לו.
יתכן שבעיקבות פרשה זו יתחילו חסיד
האדוקים של הרב ישראלי להרהר מחד
על עיקרון ההפרדה בין הדת והמדיג
יתכן שיגיעו למסקנה שהוא טוב גם לציבו
הדתי.

החויז ₪ו ש ₪ותחוות

מתח שיסה
נוטע העונס הז ה בחסות יצרני סיגריות איכות

לתעלה
מ־ 4 0שנה

בשיתוו מנכ״ל חבות דירות גינוי ־ א ברהם גינדי

ה מי ס 1 9 7 8

מ7ב מ

^ •6311
תצעד בקבקבי *.גלי״ יצרני סנדלים ונחלים
לנשים גברים ונועו בעיצ 1ב ספורטיבי חדיש ובלעו ׳
תטפל בשערה
תאופר
ב תכ שירי 11111וווו $
ב תכ שירי חברת

תזכה בהנחה של
30.000ל״י
ברכי ש ת דירה בבנייני אברהם גינדי \

תלבש בגדי־ים
וחוף של מטקס
תופיע מיטב הדגמים
של יצרני האופנה

מוע מדו ת המעוניינהת לה שתתף מוז מנו ת לבוא עם בגד־ים למלון ״ רמוה חוב הירקון 121ת״א ן
ביום ג ח מי שי 29.6.78 בשעה חמש א חר־הצ הריי ם, לראיון עם ולדת הקבלה.

הדרכת ה מו ע מדו ת בהליכ ה ובי ט חון במה: לאה פלטשר • טיפול בלי ע ר: א מן ה תי ט רו קו ת ג׳ימי
.י • הכנת הכת רי ם: רחל גרא #אירגון והפקה: מירי זכרוני, לופו, רפי זכרוני •

4גיליון לידות ועבודה

עשרות נשי מטלפנות

מאומצת 11 נו ל שנת ״ ם

מדי יום ביומו אל

הביא 1את ה מ יש סרה

ה מ יש ט ר וז ומודיעות

למעצר החשוד בביצוע

נ האנס המנומס ״
אנס

מעשי 1האונס־בסיטונות

אותן

א1ס 7א ח!1חס?
ף• יום הרכיעי האחרון, בשעות אחרהצהריים,
הבחין שוטר ממישטרת
כפר־סבא באדם שחום־עור שפסע ליד
בית־החולים נזאיר, כשתחת בית־שחיו
יריעות ניילון וקרטונים. אותו שוטר נזכר,
בהבהק של שניה, בהרצאה שקיבלו
שוטרי מישטרת כפר־סבא מקצין במטה
הארצי, לגבי האנס המכונה ״האנס המנומס׳
/קזבועיים קודם־לכן.
הוא נזכר כי האנס המנומס, כפי שסופר,
נוהג להכין מצע של קרטונים ויריעות
ניילון עוד לפני שהוא מוצא את קורבנותיו
ומפתה אותן לבוא עימו, וגורר
אותן לאחר־מכן אל המצע המוכן.
תוך שהזעיק עזרה, המשיר השוטר לעקוב
אחר הגבר החשוד. מכביש צדדי,
בעברו הצפוני־מזרחי של בית־החולים,
ירד החשוד לשדה סמוך, ושם פרש בקפדנות
את היריעות ואת הקרטונים שהביא
עימו.
בינתיים הגיעה התיגבורת: שיבעה
שוטרים, שהצטרפו אל השוטר שגילה את
החשוד. על-פי הוראות שהגיעו אליהם

היתר, מוכנה להישבע כי החשוד אינו, ולא
יכול כלל להיות, האנס המבוקש. ד,מכד
שהוכתה מישפחתו של החשוד היתד, כפר
לה ומכופלת. בשבוע הבא עומדת להיערך
חגיגת בר־המיצווה של אחד משלושו
בניו של האיש, וההזמנות למאות ידיד
וקרובי המישפחה בכל רחבי הארץ כבו
נשלחו.
״הוא אדם נהדר,״ סיפר עליו אחז
ממכריו ושכניו השבוע, אחרי שנודע מ;
נעצר בחשד שהוא האנס המנומס .״הוא לזו
מסוגל לפגוע בזבוז. כל מי שמכיר אות|
לא יאמין שהוא האנס, אפילו אם הוא
עצמו יודה בכך מאד.,פעמים״
אולם חוקרי המישטרה טוענים אחרת
לדיבריהם מתאים תיאורו של החשוד לתיאור
שמסרו אחדות מד,נאנסות על־יד!
שמהן ניתן לדלות פרטים לגבי חיצוניותו.
רבות מהן זכרו בבירור שומה מכוע
רת שהיתר, על מותנו של האנס, ואב
שומה כזו נמצאה על מותנו של החשוד
שנתפס.

ספכ״ל תכורי
מי הדליף?
אולם חבריה שישבו במארב היו פזיזים
מדי, התנפלו עליו קודם הזמן והוא הצליח
לחמוק מהם ומיריותיהם.
בכפר־סבא המתינו השוטרים ליוזמה העצמית
של החשוד, תוך שהם עורכים עליו
תצפית ומקפידים שלא יזהה אותם. החשוד
המתין שעה ארוכה, אולם לרוע מזלם
של השוטרים לא עברה במקום אף בחורה
בגפה. החשוד החל אוסף את יריעות הניילון
והקרטונים שפרש שעה קודמ-לכן,
ולהתקדם לעבר מכונית אופל שחנתה בסמוך.
התייעצות מהירה באלחוט הביאה ,
אחריה את הפקודה :״לעצור אותו !
שני שוטרים מהתצפית מיהרו לעבר ה״אתה
חשוד,
ואחד מהם הודיע לו :
עצור

ניצב כר
מי תפס?
בקע** ,הם המתינו עד שהחשוד ימלא את
התפקיד בתסריט שהכינו עבורו. היה עליהם
להמתין עד שימצא אשה או נערה,
יפתה. אותה לבוא עימו ואז יאנוס אותה על
המצע. ההוראות היו ברורות ומפורשות:
״לתפוס אותו על חם.״
השוטרים לא העזו לשלוח שוטרת־פת־יון,
אחרי כישלונם, חודשים אחדים קו־דם־לכן,
להפיל את האנס בפח בתכסיס
זה. אז אומנם נטפל החשוד אל השוטרת,

מיסדר״הזיהוי
ניד חה
ולס אז התגלתה לשני השוטרים ה־אמת
המרה: האנס המנומס, אם הוא
אכן האנס, אינו מנומס ביותר. הגבר גבה־הקומה,
בעל מיבנה־גוף רחב, ממוצא ממרחי,
הסתער עליהם וחבט בהם ברצחנות.
שישה השוטרים הנותרים מיהרו לעזור ל חבריהם,
אולם גם הם לא נמלטו מנחת־זרועו
של הגבר בן ה־ 37 שהשתולל כשור בזירה.
רק אחרי מאבק עז, הצליחו שמונה השוטרים
להתגבר עליו ולשים את ידיו
באזיקים. קורבנות הקרב: שני שוטרים
פצועים בבית־החולים מאיר ושישה שוט
רים
חבוטים, מכוסים פנסים כחולים ושריטות
שותתות־דם.
כאשר הגיעה אל מפכ״ל המיש־טרה,
רב־ניצב חיים תבורי, ההודעה כי
האנס המנומס נתפס, לא היה שמח ממני
תבורי ידע את היקפם המלא של המאמצים
והתקציב האדיר שהוצא על המירדף בן
השנתיים אחרי האיש שהטיל את חיתיתו
על נשות תל־אביב וסביבתה. מי שמסר
את ההודעה לתבורי היה ניצב משה טיומ־קין,
מפקד מחוז תל־אביב. אולם, למרות
שימחתו וגאוותו האישית הורה תמרי
לטיומקין לדאוג שאף מילה על התפיסה
לא תודלף לכלי־התיקשורת. למישטרה היו
שני ביזיונות בשבועות האחרונים, כאשי
שופריה הודיעו בצהלה על תפיסת שני
״אנסים״ ,שהוכרז עליהם כאילו היו ״ה־אנסים
המנומסים״ ,ואחר־כך התברר, כי
הם חפים מתואר זה.
למחרת בבוקר, כשפתח תבורי את העיתונים,
גילה כי כל מה שדווח לו, דווח
בו־זמנית לעיתונים. תחילה התפרץ ה״
״מפכ״ל בזעם, אולם אחר־כך נרגע. מ ה
זמן רב אין זה סוד שמחוז תל-אביב הוא
ברז פתוח בכל הנוגע להדלפות לכתבים
לעניינים פליליים.
השימחה הכללית שאחזה במישטרה לא
היתד, מנת־חלקה של מישפחתו של החשוד,
המתגוררת באחד מפרברי נתניה.
אשתו היפר,פיה של החשוד סירבה להאמין
לחוקרי המישטרה שבאו לביתה והודעת־האיוב
בפיהם. יחסיה עם בעלה היו לסמל
בשכונה הנתנייתית והיא, כמו כל שכניה,

;יצב טיומקץ
מי חקר?
הדבר הפשוט ביותר היה לערוך מיש
דר־זיהוי. אולם המישטרה לא יכלה לן
רוך מיסדר כזה. התיגרה בין שמונה ו
שוטרים לבין החשוד, והמכות שקיש
אחר־כך, אחרי שנעצר וכשהיה כט
באזיקים, משוטרים שהחליטו לנקום ז
ניקמת חבריהם המוכים, הפכו את פו
של החשוד עיסה אחת גדולה של חתכ
ופנסים בכל צבעי הקשת. היד, ברור ל
כי במצב כזה לא תוכל אף אחת מהקו
(המשך בעמוד ׳

ך• דראמה האישית של ״ספן ה י
1שלום״ ,אייבי נתן, הגיעה השבוע
לשיא. שביתת־הרעב שלו נכנסה לשבוע
השביעי, ומה שנראה תחילה כקוריוז, או
כצעד חסר־הגיון של תמהוני, הפך בהדרגה
לנושא לאומי.
החל מהיום ה־ 40 לצומו הופנו אליו
זרקורי ההתעניינות של אמצעי־התיקשורת
המקומיים והבינלאומיים. העיתונות היתד,
גדושה במאמרים מרגשים, שהתייחסו ל מניעיו
ולסיכויי הצלחתו. הידיעות על
מצבו ופעילותו תפסו שטחים גדלים והול כים
מיום ליום. אישי־ציבור ומדינה התחרו
זה בזה במשלוח מיברקים ופניות אישיות
לאייבי שיחדל מצומו. רשתות־טלוויזיה
זרות, בעיקר בארצות־הברית, שידרו תוכ ניות
יומיות ממושכות על האיש ורעיונותיו.
פרשתו הועלתה בישיבת־הממשלה,
הוכרה כנושא דחוף לדיון בכנסת.
אייבי חזה זאת מראש.
כשהכריז על שביתת־הרעב שלו במסיבת
עיתונאים שערך במלון דן, נכחו בה
ארבעה עיתונאים. ההכרזה כמעט לא זכתה
לכיסוי והתייחסות. אייבי נעלב אך לא
נרתע .״חכו עד היום ה־,40״ אמר ,״תראו
מה שיקרה אז. רק כשירגישו שסכנה
מרחפת על חיי יתחילו להתעניין בי.״
את אלה שניסו כבר אז להניאו מהת־

דואר הלילה

בחדר ששכר במלו! ה בתל־אביב לתקופת צומו, משתרע
אייבי במיטתו אחרי יום־עבודה מתיש. לידו המתנדבת
האוסטרלית שלי והשחקן אילי גורליצקי, המסייעים לו למיין את המכתבים הרבים.

חייבות לשבות ללא הגבלת זמן עד ש תתמלא
תביעתו מהממשלה להכרזה על
הפסקת ההתנחלויות בשטחים, הטילו ספקות
לא רק בסיכויי הצלחתו אלא בהד
שיהיה לשביתתו הרגיע אייבי :״זהו אחד
מכלי־הנשק החזקים ביותר — הצום.״ זה
הוכח השבוע. אחרי שסיימה להתעניין
בגורל הגביע העולמי בכדורגל, עסקה המדינה
כולה בגורלו של אייבי נתן.
אייבי תרם משלו להגברה הדרגתית של
ההתעניינות והמעורבות ההמונית בשבי-
תתו. הוא ליווה אותה בשורה של מבצעים
שלא נתנו לה לרדת מהכותרות: עצרת־הרעבים־לשלום
בכיכר מלכי־ישראל, רכישת
חלקת־קבר, הפסקת שידודי ספינת־השלום,
השטתה לנמל והעמדתה למכירה,
מודעות קבועות בעיתונים אותן מימן בכספו
— הכל כדי לא לאפשר להתעלם
מהצום ומד,מטרה שנועד להשיג.
הוא הצליח לעורר תנועה המונית של
אהדה למאבקו. היא נבעה אולי מד,מצפון
הרע הקולקטיבי של אומה שלמה, שניצבה
משתאה מול יכולתו של אדם בודד אחד
להיאבק על אמונתו ולממש בפועל מה
שרבים היו רוצים בסתר ליבם לעשות.
אלפי מכתבים זרמו לתיבת־הדואר שלו.
רובם הביעו הזדהות אך קראו לו להפסיק
את שביתתו. היו גם כאלה שביקשו לצום

בעוד המיבוקיס ניתכים עליו מכל עבר, נח א״בי במישודו ביום ה־ 43 שד הצום

עימו יחד. בודדים התחייבו להמשיך את
מאבקו ולשבות־רעב אחריו אם, חלילה,
יארע לו אסון. אסיפות קיבוצים דנו ב־שביתתו
וקיבלו החלטות הקוראות לו
לחדול מלצום. מישרדו וחדרו במלון הפכו
למוקדי עליה לרגל של אישי־ציבור, ידידים,
אזרחים פשוטים ומישלחות של ילדים.
אלא שבכל אלה לא היה לשכנע את
אייבי להפסיק את שביתת־הרעב שלו.
להיפך, הם רק חיזקו את נחישות החלטתו
להמשיך ולצום, נטעו בו הרגשה שעדיין
לא מתייחסים אליו ברצינות .״במקום. לפגות
אלי — שיפנו לראש־הממשלה,״ טען.
״מי שמודאג ממצבי ורוצה לפעול להפסקת
שביתת־הרעב שלי חייב לשכנע את הממשלה
לקבל את תביעתי. היא אינה
אבסורדית. בסך הכל אני רוצה שבגין
יחזור על התחייבות שנתן בעבר.״
טיעוניו ועקשנותו הולידו את הסברה
שאייבי מבקש. למות בכל מחיר כמארטיר.
הוא עצמו מנסה להפריך טענה זו :״אני
לא מת למות. אבל אני מוכן לסכן את
חיי למען המטרה שהצבתי לעצמי. אני
מאמין שבסופו של דבר אנצח — ואחיה.״
אחרי שהוריד 25ק״ג ממשקלו וירד
למשקל של 53ק״ג, טרם השפיע הצום
הממושך על מצב בריאותו ׳ויכולת תיפ־קודו
של אייבי — מלבד חולשה כללית,
הטלת נוזלים בלתי־פוסקת ומצבים חולפים
של קוצר־נשימה וסחרחורות.
הוא מצפה עתה לתוצאות הדיון בכנסת,
שם ינסו להעביר נוסח החלטה שיוכל
אולי לתת לו עילה להפסיק את הצום.
אם לא — מתכנן אייבי שורת מבצעים
נוספים ששיאם יהיה שביתת־שבת בפתח
משרד ראש־הממשלה תוך קריאה למזדהים
עמו להצטרף אליו, לשבת ולצום עמו יחד.
הוא מאמין שמספרם של אלה יגדל מיום
ליום ושביתת־היחיד שלו תהפוך לתנועתמחאה
המונית.

1 0 :1 1 1 1 71:.אייבי גומע מתוך ספל־תה שבתוכו
| 1111\ 11 יי! פלח לימון. הוא מתקיים זה השבוע
על שתיה בלבד, חמישה ליטר מים מינרליים ותה ליום.

אייבי מגיב בכעס על חבול הבק0
8111 18 11111
שות המופנות אליו מכל עבר
י **י 1 *1י
שיחדל משביתת־הרעב. הוא רואה בבקשות אלה זילזול ברצינותו,

עסקים כרגיל

ליד מיכתבתו במישרדי קול השלום, ממשיך אי.יבי גם
ביום ה־ 43 של צומו בניהול עיסקי תחנת השידור שלו.
בתמונה למטה: אייבי מקבל פני משלחת של ילדי־גן במשרדו שביקשוהו להפסיק לצום.

! ! 11י ה 1111ך ך שרכש אייבי נתן לעצמו בשבוע האחרון, בגוש המרכזי
והיוקרתי של בית־הקברות בקרית־שאול, נועדה להבהיר
| # 1 1 1 11י1יי 1
את כוונתו שהוא מוכן לגרוע מכל, למרות שאין בתוכניתו וברצונו להפרד מן החיים.

הצעירה הא טלקיה התגיירה כדי להינשא 1

האם שנעלמה: מאריה־גראציה שדוני
יך אפ ש ר
אליהו שדוני
לא היה עושה דבר
ילדים, להפקיר תינוק

ככד״״ שואל ד״ר
בכאב .״אפילו חתול
כזה! לעזוב עשרה
בן ארבעה חודשים !

אני לא מבין את זה, אבל אני לא יכול
להאשים אותה. להיפר, חובתי להגן עליה.
היא היתד. בדיכאון, היא לא ידעה מה
היא עושה. אבל איפה היתה המישטרהי
למה לא מנעו ממנה לעשות את זה ן״
והוא מטיח בזעם :״אשתי נעלמה, וה-
מישטרה לא נקפה אצבע. למה התעלמו
ממני, כשהודעתי להם על כך?״
לד״ר שדוני יש סיבה טובה לטענותיו
נגד מישטרת ישראל. אשתו, רות (מאריה-
גראציה) שדוני, הצליחה לעזוב את הארץ
ארבעה ימים אחרי שהוצא נגדה צו־עיכוב־יציאה
מהארץ. למרות צו זה הצליחה
האשה, אם לעשרה ילדים, לעבור את
ביקורת־הדרכונים של מישטרת־הגבולות
בלוד, ולחזור לארץ מולדתה, איטליה.
הד״ר שרוני בן ה־ ,39 עלה לארץ מלוב
עם הוריו בהיותו בן עשר. תשע שנים
לאחר־מכן נסע לאיטליה ללמוד רפואה.
במהלך לימודיו פגש במאריה־גראציה
ממוריציאמפי — נערה איטלקיה ממוצא
קתולי, וכעבור זמן קצר החליטו להינשא.
מאריה־גראציה התגיירה, ושינתה את שמה
לרות. שלוש שנים אחרי נישואיהם נולדה
הבת הבכורה, אסתר, ולאחר־מכן, בהבדל
של כשנה זה מזה: עדנה, דויד, פנינה,
שושנה, מיכל, יוסף, רחל ובת־שבע. לפני
כשנה וחצי, אחרי שסיים את התמחותו
בכירורגיה, החליטה המישפחה לעלות
ולהתיישב בישראל, כאן חיים הוריו של
שרוני. רות שרוני היתד, אז בהריון בפעם
העשירית.

אמא שוב

על קורות המישפחיה מאז ועד
דהיעלמה שד אשתו מספר זזד״ר
שדוני :
הגענו ארצה לפני שנה וחודש. אשתי
חזרה כעבור חודש לאיטליה, כדי להביא
משם את רכושנו.
בינתיים קיבלנו דירה מהסוכנות, במעון־
הקליטה בנתניה. כשהיא נסעה, היתד,
בחודשי־הריון אחרונים, ולמרות שסיכמנו
שתחזור אחרי חודש לארץ, היא התעכבה
שם בגלל ההריון.

הנטושים

למעלה: ב
יוסף בן 1
מטפלים הילדים הגדולים בקטנים

־יהודי מלוד, ילדה לו עשרה ילד

הבעל הנטוש: ד״ר אליהו שדוני

הביתה!

שבע בת השנתיים וחצי ; משמאל :
; 0,מימין: רחל בת החמש, עתה

צילם: שלמה סתר !

בינתיים ילדה את ילדנו העשירי, יואב.
אני נשארתי כאן עם תישעה הילדים
האחרים, והתחלתי לעבוד בבית־החולים
הילל יפה בחדרה בתור רופא־בללי
בחודש מאי השנה חלתה בתנו השנייהל
עדנה, ומצבה היה קשה עד שנאלצתי
לאשפזה בבית־חולים. שלחתי מיברק לאשתי,
וסיפרתי לה על מצבה הקשה של
הילדה. ב־ 17 במאי היא הגיעה לארץ, יחד
עם יואב התינוק, שלא ראיתי לפני־כן.
מנמל־התעופה היא נסעה ישר לבית־החולים,
שם ישבתי ליד מיטת בתי. לי
היא סיפרה ששהתה בבית אמה. הפריע
לי הזמן הרב שלא היינו יחד, והתכוננתי
לבקש ממנה דין־וחשבון על מעשיה אחרי
שהבת תבריא.
בינתיים סיפרה לי אחת הבנות שאמא
אמרה לה שהיא מתכוונת לחזור לאיטליה
בתוך חודש, כדי לגמור את הסידורים,
לדבריה. התנגדתי לזה, ואז היא אמרה
לי שכדאי שנתגרש.
לא הבנתי את זה. תמיד היינו ביחסים
מצויינים. כשנסעה לפני שנה בחזרה לאיטליה,
נפרדנו בשדה־התעופה כמו זוג־יונים
בירח־הדבש.
ופיתאום, כשחזרה, היתה קרה אלי. לא
ניגשה לאף אחד מהילדים, לא חיבקה
או נישקה אותם.
התחלתי לחשוב שמשהו לא כשורה
איתה. ייחסתי את זה לתופעה הנקראת
,דיכאון שלאחר לידה /שאותה היכרתי
ממיקצועי כרופא. אך הפתיע אותי שזה
קרה דווקא עכשיו. היא תמיד היתר. חסידה
של ילדים רבים. כשהתחתנו, היא אמרה
לי שהיא רוצה שלושים ילדים.
אחרי שאמרה לי שהיא רוצה גט, אמרתי
לה שאני מסכים, אבל רק אחרי שעדנה
תבריא. דאגתי לילדה, וחשבתי שנוכל
לשוחח לאחר־מכן. בכל אופן, לא הסכמתי
שהיא תחזור לאיטליה לפני שיוטב לילדה.
כששמעה זאת, נכנסה לדיכאון והסתגרה
בחדר. כמה ימים לא יצאה ממנו, לא
סידרה את הבית, לא בישלה ולא דאגה

לילדים. הייתי מודאג, אך לא רציתי
להתווכח איתר ,.בגלל טובת הילדים.
׳ ידעתי — שיש לה כרטיס פתוח, ושהיא
(המשך בעמוד )36
הבכורה היא מחזיקה

אסתר בת. ה־ 15 דומה
לאמה דמיון מפתיע.
בזרועותיה את אחיה.

אמא, שוב הביתה
(המשך מעמוד )35
יכולה לעזוב את הארץ ללא ידיעתי. פניתי
לבית־המישפט וביקשתי להוציא נגדה צו־עיכוב־יציאה
מן הארץ. ב־ 28 במאי הוצא
צו כזה, על שמה האיטלקי הקודם. כששמעה
על כך, מצבה החמיר והלך והיא לא
דיברה עם אף אחד.
ביום השישי, ה־ 2ביוני, חזרתי מהעבודה
בשעות־הצהריים. הבית היה הפוך, ובכיור
במיטבח היה מונח נתח*בשר שהוצאתי
יום קודם־לכן מהמקרר, כדי שתבשל ותכין
לילדים. חיפשתי אותה בבית, ולא מצאתי.
שאלתי את הילדים לאן אמא הלכה, והם
אמרו לי שהיא יצאה בבוקר ואמרה שתח זור
בשעות הצהריים. הייתי מודאג.
הלכתי לחפש אותה בכל המקומות האפשריים•
ירדתי עם הבן הגדול לחוף הים,
כי חששתי שהיא תעשה מעשה־ייאוש.
ב־ 6בערב ניגשתי לתחנת־המישטרה.

ולהקפיד על קיום צו־העיכוב.
גירסה זו אינה תופסת. דרכונה של רות
שרוני הוצא על שם־נעוריה, ומצויין בו
כי היא רווקה, כיוון ששילטונות איטליה
לא הכירו בהתגיירותה ובנישואיה ליהודי.
לטענת הדובר, שרוני מסוכסך עם אשתו
מזה שנתיים, אחרי שהודיעה לו שאינה
רוצה לחיות בארץ הוא טוען גם כי יה,מיש-
טרה לא זו בלבד שעזרה לו׳ אלא גם
נתנה לו סעד נפשי .״עשינו כל שניתן
לעשות, כדי לאתר אותה!״ אמר הדובר,
והוסיף :״ידוע לי שלמישפחת שרוני
הוצעו, למגוריה, שתי דירות צמודות במרכז
נתניה. אבל שרוני מוכן להתגורר
רק בבית פרטי שיועמד לרשותו, ומשום
כך אינו מסכים לעזוב את מרכז הקליטה.
על רקע זה הסתלקה אשתו.״

מה נרשם
בצו־העיכובי

אלתוש 15

תרלזיס־גוף מהפכני
לדחיית יתושים
אלתוש 5ו ־ פיתוח מהפכני של מעבדות
סנו״ ו״אביק״.
ו ס טו מע ט אלתוש 5ו על חל7ן י הגוף
הגלויים ומאותו רגע תהגו משעות רבות
ללא טרדת יתושים .

71ל ת !1 5 1!1

המלה הצמודה שלך

אמא !
המתנה החיונית ביותר שהינך
צריכה לתת לבתך הינם ה־קורסאים
הבאים :

^ תחנה י שכ פקיד־קבלה, שאמר לי
^ לפנות לחוקר־תורן. כשניגשתי אליו,
אמר לי לחכות כמה דקות, כי הוא צריך
לנסוע. אחרי שעה, כשחזר, הסברתי לו
מה קרה, וביקשתי שיעזור לי. הוא רשם
את כל הפרטים ואמר שאקבל תשובה מייד.
ביקשתי שיעזרו לי לחפש אותה. ענו לי
ששלחו מיברקים לכל תחנות־המישטרה
בארץ. רציתי שיעזרו לי בחיפושים. התגובה,
:לא מתערבים בסיכסוכי משפחה.׳

ער כאן סיפורו של הד״ר אליהו
שדוני.

כל ניסיונותיו לגלות מה עלה בגורל
אשתו לא נשאו פרי. לטענתו, נודע לו
כי עזבה את הארץ רק אחרי שטילפן
לשגרירות איטליה ושוחח עם השגריר.
לדבריו, השגריר אמר לו בטלפון כי עזר
לאשתו לעלות למטוס שיחזירה לרומא,
ולא ידע כלל על צו־העיכוב שהוצא נגדה.
המזכיר הראשון של השגרירות הכחיש

הכת החולה עדנה שדוני
מצב קשה

דרושות
א. פקידת בוקר
ב. פקידת אחה״צ
3ימים כשבוע
להתקשר ,03*243386 :לחנה.

רות •מרוני (כמרכז) עם שכעה מילדיה
חזרה לנצרות 7

עידן נשי
׳מקנה ליה :
יציבה טובה, חן, נימוסיו
ובטחון עצמי.

ניתן לה שיג

<0)1$£וזא£ק

דוגמנות אופנה
— מקצוע
נועד לבנות תמירות ונאות
בלבד.
אין קורסים בקיץ.

* תרבות הגוף
׳מקנה לך יציבה טובה,
גמישות, חיזוק שרירים,
הרזיה מובטחת.
לקביעת ראיון :

אולפן
לאה פלטשר
אבן גבירול ,50 תל־אביב
טל 267682 .

1978ץ־

הפצה בלע די ת
סטימצקי

מכל־וכל שמישהו מן השגרירות היה מעורב
ביציאת האשד, את הארץ.
דובר מישטרת מרחב השרון, אלי זילבר,
טוען :״אנחנו, במרחב השרון, לא קיבלנו
שום התייחסות לכך שהיא עזבה את הארץ.
על צו־העיכוב שהוצא נודע לנו רק באותו
היום שד״ר שרוני בא להתלונן, היום שבו
נעלמה אשתו. כיום ידוע לנו כי עוד באותו
היום, בשעות הצהריים, עזבה את הארץ
וטסה לאיטליה. רק אחר־כך נודע לנו,
מפי שרוני, שמה הישראלי.״ הדובר מודה
כי הדבר נודע למישטרה רק אחרי שיציאת
האשד, פורסמה בעיתונים. לדבריו שוהה
רות שרוני־ באיטליה, באחת הכנסיות
שאותן נהגה לפקוד בהיותה נוצריה, וכי
בכוונתה לשוב ולהתנצר. הוא לא גילה
מניין לו מידע זה.
בירור בנמל-ד,תעופה בלוד גילה אי־דיוקים
בולטים בגירסה זו. רות שרוני
עזבה את תחומי מדינת־ישראל רק סמוך
לשעה שמונה בערב. כל המטוסים שטסו
באותו ייס, היום השישי, לאיטליה, המריאו
בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני שיכלה
להגיע לנמל־ה,תעופה .,טיסה נוספת, אח רונה,
יצאה רק ב־ 7.55 בערב, ואילו הד״ר
שתני הגיע למטה־המישטרה בנתניה בשעה
6.00 בערב, כך שעדיין ניתן היד, לפעול

לעומתו מוסר דובר־המישטרה, כי
ידוע לו שרות שרוני אכן עזבה את הארץ,
אך כיצד הצליחה לעשות זאת עדיין אין
יודעים .״נראה שהיה שיבוש בשם שנרשם
בצו־העיכוב שהגיע למישטרת־הגבולות,״
אמר .״נראה שנפל שיבוש, והנושא ייבדק.״
קצין־מישטרה בתחנת נמל־התעופה בן-
גוריון מסר לכתב העולם הזה, לעומת זאת,
כי השם אינו מוכר לו כלל, וכי זו לו
הפעם הראשונה שבה הוא נתקל בעניין.
בינתיים, בעוד המישטרה בודקת כיצד
הצליח אדם לעזוב את הארץ למרות צו-
עיכוב שהוצא נגדו, נותרו ד״ר שרוני ועש רת
ילדיו בדירת הסוכנות בנתניה, ללא
אם שתטפל בהם ותדאג להם. כל רכושה
של המישפחה נמצא עדיין באיטליה,
וכעת אין עוד סיכוי שיזכו לקבלו .״הילדים
שלי הם נפלאים, ומטפלים בעצמם,״
׳אומר הד״ר שרוני ,״אבל עד מתי? טיל-
פנתי לאיטליה, אבל שם הטלפון מנותק
ולא עונים לי. אין לי יכולת כספית לפנות
לעורך־דין ולתבוע את המישטרה לדין.
כל המשכורת שלי מוקדשת לילדים. אין
לי כלום, וגם לילדים אין סיכוי שיהיה
להם משהו בארץ. אילו הייתי עושה עבירה
קטנה, מייד היו מענישים אותי, אבל מי
יעניש את המישטרהז״
ה עול ם הז ה 2130

א1ס לא מנומס י

(המשך מעמוד )31
בנות לזהותו. מיסדר־זיהוי כזה לא יתקבל
בשום בית־מישפט.
מזה שבוע ימים נתון החשוד בשורה
הארוכה של מקרי האונס בבית־המעצר,
מבלי שייערך לו מיסדר־זיהוי, והמישטרה
גם לא היתה מוכנה להתחייב על תאריך
עריכת המיסדר. צריכים לעבור ימים ארוכים
עד שכל החבורות, המכות, השריטות
והחבלות בפניו של החשוד ייעלמו.
אולם לדיברי המישטרה היא ערכה כבר
חקירות, ולדיברי הקצינים שחקרו את
החשוד הוא הודה כבר בתחילת החקירה
בשני מעשי־אונס, ולאחר־מכן בשניים נוספים.
רק אחרי שנפגש עם עורך־דין ש אשתו
מיהרה לשלוח לו, הפסיק החשוד
במעשי־האונס את שיתוף־הפעולה עם ה־מישטרה
— שיתוף פעולה עליו ידוע רק
מדיווחי קציני־מישטרה במחוז תל־אביב
וטען — לדיבריהם — כי ההודאות הוצאו
ממנו בכוח ובאיומים.
עתה מכחיש החשוד את כל מעשי־האו־נס,
ואפילו העובדה שקיים לפחות סימן
מזהה אחר, השומה הגדולה שעל מותנו,

סגן־ניצב יפה
מהמחוז למטה־הארצי
שעליה דיווחו כמה מן הקורבנות עוד
לפני תפיסתו, לא עזרה לחוקריו לשבור
אותו, אחרי שיחתו עם עורך־הדין.

״אינו חול ה
במובן הרגיל״
ף* ק לפני חודשים אחדים הודלקו כל
הנורות האדומות במישטרת ישראל י לגבי האנס המנומס, או ״האנס האלגנטי,״
כפי שהוא מכונה בדו״חות המישטרה ש לפני
תפיסת החשוד. כיום טוענים חוקרי
המישטרה, כי האנס המנומס פעל במשך
שנתיים ימים, והם משייכים לו מעשי-
אונס רבים (על־פי גירסה אחת 17 מעשי-
אונס, ועל־פי אחרת )18 במשך שנתיים
אלה. פירסומו של האנס המנומס בא לו
אחרי סידרה של מעשי־אונס סביב תחנת
הרכבת בתל־אביב, ומאוחר יותר בסביבות
רחוב יצחק שדה. אולם אם אומנם
נכונות טענות המישטרה, המייחסות לו את
האונס הסיטוני, הרי תחילת דרכו של
האנס היתה דווקא באזורים שמצפון לתל-
אביב: חדרה, נתניה וכפר־סבא, המקום
שבו נתפס.
בתחילה התייחסו במישטרת ישראל אל
מיקרי האונס שיוחסו לאנס המנומס כאל
מיקרים בודדים, שנעשו על־ידי אנסים
שונים. רק כשהגיע המנומס לסביבות
תל־אביב החלו במישטרה מקשרים בין
המיקרים כולם, והובן כי בפניהם עומד
פסיכופאט מסוכן.
אז החליט מפקד מחוז תל־אביב, ניצב
משה טיומקין, להפעיל את היחידה המרכזית
(המדור) .הוקם צוות מייוחד ש תפקידו
היה להציב מארבים, לערוך מעקבים
ולהציב פיתיונות לאנס, במקומות ש בהם
נהג לפעול. בין השאר הותקפה שוטרת
וכמעט נאנסה על־ידי האנס המנומס,
ורק ברגע האחרון הצליחה להימלט.
צוות החקירה המייוחדת (צח״ם) ש עסק
במירדף אחר האנס המנומס, הפעיל
כל שיטה המוכרת למישטרת ישראל כדי
העודמהזה 2130

ללכוד אוחו. למרות שבחודשים האחרונים
הוא ירד במידת־מה מהכותרות, המשיך
הצוות במאמציו לשחרר את נשות
תל־אביב וסביבתה מן הסיוט.
בין השאר הורכב צוות של פסיכולוגים
ופסיכיאטר, שניסה להרכיב את הקלסתרון
הנפשי של האנס המנומס, נוסף על
הקלסתרון המצוייר שהורכב במעבדות ה־מישטרה.
מימצאיו של הצוות (העולם הזה
)2122 תואמים את דמותו של החשוד שנתפס,
אם־כי הם מתאימים כמובן גם לאלפי
אנשים אחרים.
כתב צוות הפסיכולוגים ואנשי המישט־רה
בדו״ח שלו :״יש להבין כי
האלגנטי אינו חולה במובן הרגיל של
המילה, אלא נתון להתקפות שבהן אין
הוא מאבד את צלם־האנוש שלו. לאחר
סיום התקפות אלה הוא חוזר להיות אדם
רגיל וקשה לזיהוי, עד להתקפה הבאה.״
לגבי פרק זה של דו״ח הפסיכולוגים,
שהוא פרק מסכם בדו״ח, קיימת התאמה
מלאה בין התיאור שמסרה אשתו של ה חשוד
לבין התיאור שמסרו שכניו וידידיו
למישטרה ולעיתונאים — לבין הדו״ח של
הצוות.
סגל הפיקוד הכללי של המישטרה — הה־אחרי
שהחקירה לא התקדמה, הוחלט
להקים צח״ם ארצי. ישיבת הספ״ב —
׳,יטה להקים צוות זה, ולגייס למירדף
אחר האנס המנומס גם את מישמר־הגבול.
מפקד מישמר־הגבול, צבי בר, הוכנס בסוד
פירטי הפרטים של החקירה, והיקצה
כוחות מוגברים של מישמר־הגבול לפיקוד
הצח״ם הארצי. בשלב מסויים הועלתה
אף מחשבה לגייס את היחידה המיוח דת
של מישמר־הגבול, אותה יחידה שהתאמנה
במיוחד למיקרים של פיגועי־טרור,
כדי לנסות ללכוד את האנס המנומס.
אולם מאוחר יותר הוחלט, כי היחידה
תיכנס לפעולה רק אס יהיו התגרות נוספת
של האנס, או כישלון נוסף של המיש־טרה
בלכידתו אחרי איתורו.
בראש הצח״ם של המטה הארצי הוצב
אחד מבכירי חוקרי היחידה המרכזית ב־חל־אביב,
שהיה גם מראשי החקירה המחוזית
שנערכה, סגן־ניצב יעקוב יפה.
הוא גייס את כל המשאבים העומדים
לרשות המישטרה, ובין השאר הופעלה ה מחלקה
לזיהוי פלילי, מז״פ, לראשונה בהיקף
ארצי, כאשר כל יחידות מז״פ במחוזות
השונים משתפות ביניהן פעולה
ונמצאות תחת פיקוד משותף.
על־פי סיכומים ראשונים, עלתה למיש־טרה
החקירה בת השנתיים יותר מ־4
מיליוני לירות.

״ מ קו ם כבוד
ברשימה״
ף ית־המישפט יצטרך לקבוע אם
אכן החשוד שנתפס בשבוע שעבר
הוא האנס המנומס, ואם כן, כמה מעשי־אונס
באמת בוצעו על־ידו וכמה על־ידי
אנסים אחרים שנטלו טרמפ על הפירסום
הרב שבו זכה. מה שברור כבר היום הוא
שנשים רבות לוקחות טרמפ על החשוד
המפורסם. המישטרה ידעה כי קיימת אפשרות
שנשים נוספות על אלה שהתלוננו
במישטרה, אכן נאנסו על־ידי. האנס המנומס,
אולם בגלל שיקולים שלהן לא
התלוננו. גם צוות הפסיכולוגים הצביע על
אפשרות כזו, כאשר נתן דעתו על ההפסקות
הארוכות בין מקרי האונס שנודעו
למישטרה.
אולם מאז שפורסם דבר לכידתו של
האנס המנומס, החלו מגיעים לתחנות מיש־טרה
שונות ברחבי הארץ עשרות טלפונים
מדי יום ביומו, של נשים שהתלוננו כי
גם הן נאנסו בזמנים שונים על־ידי מי
שמכונה האנס המנומס. טלפונים אלה
הגיעו בעיקר מאיזור נתניה וכפר־סבא.
חוקרי הסישטרה, שגבו עדויות מכמה
נשים וקיבלו את ההודעות הטלפוניות
ממתלוננות שסירבו להזדהות ולמסור
עדות, הבחינו כי במרבית המקרים השתמשו
המתלוננות בפרטים שהופיעו בעיתונים
אחרי שהחשוד נתפס, ביניהם
פרטים בלתי־נכונים.
התבדח אחד מקציני־המישטרה החוק רים
בעניין :״אם אכן נצליח להוכיח כי
החשוד הוא־הוא האנס המנומס, יהפוך
האינוס שלו לפסיכוזה המונית של נשות
ישראל, מין דבר שבאופנה, כאשר נשים
מופרעות יראו לעצמן כבוד להופיע ברשימה
של אנוסותיו.״

פול ׳ מון
הו פעה חיה
שנת השלושים
למדינת ישראל
פול סיימו ן בלחי תזמורת
עם זמרי ג סי דיקסון
קיסריה — יום ב3.7 /
התיאטרון הרומי — 8,30
ירושלים — יום ג׳ 4.7
בניני האומה י— 8,30
תל־אביב — יום ד5.7 /
היכל התרבות — 8.30
קיסריה — יום ה6.7 /
התיאטרון הרומי י 8.30 -
מנהל הפקה — צ׳ רלםפישמן.
מפיק — שמואל צמח.
שירי הזמר פול סיימון
מופיעים על גבי תקליטי 0י,בי.אס.
כרטיסים ניתן להשיג — במשרד רוקוקו
דיזנגוף ,93 תל־אביב טל׳ 223663־248824 ,03
וכל יתר הסוכנויות בתל־אביב.
ירושלים — כהנא, בן נאים
נתניה — סיגול
נהריה — שירותי דוד
חיפה — גרבר, קופת מכבי
פתח־תקוה — ודיס
רמת גן — רכניץ
תחבורה לקיסריה מתל־אביב ע״י אגד
ברטיסי נוסעים באוטובוס ניתן להשיג
במשרד רוקוקו

קטעי 1גה>ר העדויות מיעופט מי 1רחי וגד ..הארץ׳׳

סה רלוונטי ממישפטו של בצלאל מיזרחי נגד העיתון ״הארץ׳/
ומה לא ז
זוהי שאלה קשה מטיבעה .״הארץ״ האשים את בצלאל״מיזרחי
בכך שהוא אהד מראשי ״הפשע המאורגן״ במדינה. לכן על הארץ״
להוכיח, במישפט זה, בי (א) יש ״פשע מאורגן״ וכי (ב) מיזרחי
הוא אהד מראשיו. לחילופין, על העיתון להוכיח בי פעל ב״תום־לב״,
כאשר כתב מה שכתב.
מ׳עזה: בך, ניתן לטעון בי בל דבר, הבא להוכיח כי יש בארץ
״פשע מאורגן״ ,הוא רלוונטי למישפט, גם אם אין לו קשר ישיר
עם בצלאל מיזרחי. על רקע זה התפתח ככית־־המישפט, כשבוע
האחרון, ויכוח קצר וחריף. רם כספי, פרקליטו של מיזרחי, טען בי
רוב העדויות בתיק — שבכר הגיעו ל־ — 50 אינן נוגעות למיזרחי
כלל, אך מתוך הפירסומים בעיתונים מתקבל הרושם שכולן נוגעות
לו. על.בן הציע לאסור את הפירסום.
על כך הגיפה השופטת שולמית ולנשטיין :״אכל זה נורא קשה
לאסור פירסום של קטעים, או של מישפטים אחדים. זה כלתי*
אפשרי. אכל, אולי העיתונים היו יכולים מדי פעם לפרסם שכל
הדברים האלה, בינתיים, לא הוכיחו שום דבר ממיטי או רציני או
קשר יסודי עם האדון מיזרחי. זה היה הוגן. אני לא יבולה לצוות
עליהם לא לעשות ביזיון כית־המישפט.״
כהמשך הדיון ביקשה השופטת פרקליט ״הארץ״ ,שלמה ליבליך,
שלא ״להרחיב את היריעה״ .התפתח הדו־־שיח הבא :
ליכליך: אין פה שום הרחבת היריעה.
השופטת: יש לך עוד הרכה זו
(חקירה ראשית של עורך־הדין
ליכליך ) :
ליכליך: אתה. זוכר את הפרשה של
מעצרו של פפה בקשר לסחיטה מבצלאל
ממרחי?
העד ז יזכור לי. גם אני הייתי חשוד,
וגם אני נעצרתי.
השופטת : :אתה היית חשוד יחד עם
פפה י
העד כן. אותי עצרו סתור חשוד.
,יבליך ז אתה היית עצור כמה ימים
שוחררת !ויצאת מהעניין! ,ולא הוגש נגדך
שום כתיב־אישום, או בן י
העד: כן, כי הייתי חף ימפשע.

יכול דהיוח כ>ו >0
ליכ לי ך ! :בכל הפרשה הזאת של מה
שקרה !לפפה, אתה כעסת בנושא הזה על
מה שעשו לוי
העד: מה זאת אומרת, כעסתי י
ליבליך: היה לך כעס בקשר ילמד ,״שקרה
לפסה ן
העד: מה זה כעס? הלך ׳לעשות עבי-
רה ונתפס. איך יכול להיות כעס י
ליבלייך ז אתה דוברת עם ׳אבי ולנטין
בנושא הזה?
העד ז עם אבי ולנטין היה לי דיבור ;
לא על זה. אז היה הצתות בעיתון הארץ
ובחנויות מרס וורד, והוא היה מפרסם עלי
כל מיני כתבות.
השופטת ז אתר, דוברת איתו בעניין
של ההצתות?
העד: על העניין של ההצתות אמרתי
לו: לך לישולמן ולך אז. לבצלאל מיזרחי,
לך למטה ,׳שמה יתשאל אותם. אולי הם
עשו משהו בקשר לביטוח.
ליכליך ז אתה דיברת אותו. זכורה לך
שיחה שהיתר. לך אייתו, שאתם ישבתם יעל
שפת הרחוב בגיכעית-הריצל, בדרך בן־צבי?
השופטת: ימי יישב?
ליכליך ז אבי וולנטין יחד אתך.
העד: כן.
השופטת ז ושבתם ושוחחתם?
העד: יכן, ואני יכול להגיד את תוכן
השיחה.
לי ב לי ך: כן, בבקשה.
העד ז תוכן השיחה, אני: מוכן להישבע
במסונתחאמת, וולהיבדק...
השופטת ז בינתיים אתה נישבע שאתה
דובר אמת.
העד: בסדר, נשבעתי.

השופטת ז אתה ירוצה את ׳תוכן השיחה?
ליבליך
ז כן, כבודה, יש לי התמליל
של השיחה, וההקלטה של השיחה.
׳העד: תוכן השיחה זה היה בדיוק.
איימו על חברה של אבי ולנטין...
השופטת ז על החברה שלו?
העד: כן.
השופטת ז והוא לא ידע מי זה היה
שאיים עליה?
העד ז אז הוא בא אלי. וותר נכון זה
היה בקשר לזה, אלא רציתי שיילך לבקר
חבר, נשלח מיכתב מבית־סומר שיילך
לבקר אותו, הוא בלי שתי בלקות, גם את
שפטת אותו, יעקב יכהן. דנתם אותו לעשרים
שנות מאסר.
השופטת ז אז ׳מה היה עם יעקב כהן?
העד: הוא איבד שתי כליות, והזניחו
אותו, אז רציתי שיילך אליו.
השופטת: לא הבנתי, אתה התחלת
להגיד משיהו על איומים.
אדון ולינטין, תשיב בשקט ואל !תפריע
לנו עכשיו ! אנחנו שומעים עדות. אם יהיה
צורך, אנחנו נחליט וזהו.
ואתה התחלת לספר! .אבי ולנטין סיפר
לך שאיימו על החברה שלו. למה הוא סיפר
לך את זד? ,

ליכליך: כן, ודאי, הפרשיות האלה נוגעות ישירות לבצלאל
מיזרחי, ובעקיפין לבצלאל מיזרחי.
.השופטת׳ :מתי אנחנו נגיע לזה, שאנחנו נשמע את הקשר ץ
ליכליך: הקשר הראשוני, כבודה, היה ביום הראשון. העדות
הזו, שבצלאל מיזרחי ישב עם שני האנשים, רחמים אחרוני וטוביה,
ותיכננו סמים.
השופטת: אתה רוצה להגיד לי שיותר מזה אין?
ליכליך: יש עוד.
השופטת: אז הייתי רוצה שהעוד הזה יגיע כקרוב. כי אני לא
אוכל לתת לך כלי סוף קרדיט לעניין הקשר שאתה אומר. קח את
זה כחשבון, כאשר אתה מתכנן את העיתוי.
השופטת חזרה על כך כעבור שעה קלה, באשר ביקש הפרקליט
להרחיב את היריעה כפרשה שלא היתה קשורה במישרין לבצלאל
מיזרחי.
השופטת אז מה יוצא מזה ז שום דבר :
ליכליך: אם בבודה לא תרשה...
השופטת: אני לא ארשה, אדון ליבליך: יש גבול לכל דבר,
ואנחנו מאד־מאד מתקרבים אליו.
מרבית העדים כשבוע האחרון נגעו כפרשיות מישניות. כמה
עדויות נאסרו כיכלל לפירסום, מפני •טניתנו על־ידי אנשי העולם
התחתון, יטהם מודיעי המישטרה.
העד־הבובב היה עבריין מועד, בן ,30 שגם שמו נאסר לפירסום,
ושהציג עצמו בידידו של מיכה (פפה״ ).רוקנשטיין, שהיה כוכב
השבוע הקודם (״העולם הזה״ .)2120 להלן קטעים מתוך עדותו,
על־פי מיכחר אוכייקטיווי ככל האפשר:
׳העד ז הוא סיפר לי, כשבאתי אליו, אני
הצעתי ל!ו שיילד לחבר. אז הוא אומר לי
איימו על החברה שלי, תתעניין מי יאיים
יעל החברה, הכניס שמה אית גיומאדי, מיז־דחי,
מאיר מיזרחי.
השופטת ז זה אנשים שהוא חשד
בהם?
העד: כן.
!השופטת ז הוא ירצה שאתה תתעניין
בין המכרים שלך לדעת מי זה שאיים?
ככה זה?
העד: כן. 1 השופטת: יאבל אתר, יד,ייכרת אותו עוד
קודם׳ את ולנטין?
העד: את ולנטין, כן, היכרתי אז.
מההצתות.
השופטת: ממה?
העד ! :אז שהיו שתי ההצתות ומפיר-
סומים שלו.
השופטת: אבל פגשת אותו בפעם הראשונה
כאשר הוא יבא אליך בשביל ההצתות,
או בקשר לחברה?
העד: לא לא, הצתות.
השופטת: אתה עזרת ליו עם ההצתות?

ע ד: הוא עזר ׳לעצמו. ימה אני יכול
לעזור לו?
! ה שופט ת: אקנפורמציה, שתעזור לו,

״האס אמרת לו שבעוד יומיים תתקע בו כדור?׳

העד: הוא אז יבא והתחיל לשאול שם
לשכנים אם אני לוקח דמי־חסוית! ,ובשביל -י
מה ההצתות, ובשביל מד, כל זה, ושואל

כמה. יכל ימיני כתבות הוא כתב עילי. זה
הכיל.

ליבליך: השיחה שהיתר, לך עם אבי
!ולינטין?
העד: כן.
ליכלייך: אתה סיפרת ליו יאת והקשרים
ישיש בקשר ׳ליהלומים ׳גנובים בין בצלאל
ממרחי !ורחמים !אחרוני?
העד: לא סיפרתי סיפור כזה ! זה שקר
וכזב ,׳ואתה נדשקר, שקרן ונבלה!
ה שו פטת: אתה לא רוצה...
העד: הוא משקר!
ה שו פטת ושיאני אתן לך ציו של
ביזיון ביית־המ״שפט ! אז תדבר פה לא
כמו ״בשוק, בסדר?
׳ליבליך: אתה היות מאיד מרוגז עלי־ י
הם בקשר לנושא! ,מה שיקרה לפפה ,׳שהגיע
לפפה כסף! ,והם סידרו אותו בצודה כזאת.
ראיית יבזה עוול! ,ולכן אתה סיפרת לו דברים.

ע ד: תירגע תירגע ! כבוד השופטת,
כל הסיפור הזה מצוץ מהאצבע. פפה בכלל
לא מכיר !את ׳ממרחי .׳ממרחי בוניה לחביתי
בניין ,׳ואז היה לו מפונקת מפוארת,
הייה לו נהג, הוא בא עם הנהג. אומר לי :
מי זה? אמרתי לו: זה בצלאל ממרחי. וזה
הפעם הראשוזנה. הוא ׳שיואיל אותי: ימה זה י בצלאל ממרחי? זו הפעם הראשונה ושהוא
יראה אותו, ואני ׳אמרתי לו זה בצלאל מיז־ירחי.
זה הכל.
ליבליך: מתי זה יהיה?
העד: זר, היה לפני המעצר, חצי שנה

לפני כל הפרשה הזו.

ליבלייך: הפריסה יעל הסחיטה?
העד: כן.
ה שו פטת: אבל אתה היכרת את בצלאל
ממרחי? קודם?
העד: היכרתי אותו ירק מהבניין, שם
שהוא בונה. בניין מרס.

נתבע ולנטין (׳מימין, בהפסקה של המישפט)

ליבליך: אני עומד להשמיע לך תקליט
וסרט־יהקילטה.
העד: אתה יכול להשמיע.
ליבליך: שיחה ביניכם.
השופטת: מה אתה רוצה?
ליבליך: כבודה, היעד אמר לאבי ולג־

טין. ,בשיחה, כמד. קטעים בעניין מכירת
היהלומים.
השופטת ג 1בעניין מה? ״ש לך !תמליל?
העד:
רגע, רגע ! איזה גניבת יהלומים?
רוצה׳ אני אסביר לך גם כן על
זה. של גילה לוי?

*וווו לי וחצי״
השופטת ג פה יש דברים די מעניינים.
נראה יאם הוא זוכר שהוא אמר אותם.
העד: אני מוכן לספר ׳בקשר לזה,
שאני !לא ׳אעמוד לדין.
השופטת ו לא חושבים להעמיד אותך
לדין.
העד ו טוב, אני אתחיל לספר. העניין
הזה בכלל לא. שייך למיזרחי. זה היה
יהלומן אחד, דויד עופר יכול לדעת בדיוק,
כל הפרשה של גילה לוי. דויד עופר יכול
לדעת בדיוק. זה היה !אמבוש, שהם שלחו
אחד למיכה הוקנשטיין, בכדי להציע יהלומים.
השופטת:
תנסה קצת לדייק ולקצר.
אני מבינה שלא כל־כך נוח לך.
העד: למה? נוח לי וחצי !
היטופטת: אז תעמוד ותדייק !

(להלן קטעים מן ההקלטה, שנקראו
בכית־המישפט. מדברים אבי ולנטין,
כתב ,,הארץ״ ,והעד ):
א כי: מה התפקיד של בצלאל בקשר
בין רחמים וכל האחרים?
העד: מה זאת, אומרת?
א כי: מה הוא עושה, בצלאל? רחמים
מוכר לו יהלומים גנובים...
העד: מזמן. זה מזמן. זה לא יעזור,
אפילו יהיה חומר עליו. אין זה התיישנות.
מזמן זה היה. מה אתה חושב, מה בצלאל..
זה היה תקופה שהיו שודדים במלטשות.
שלמלטשה היית נכנס כמו למכולת.
א פי: ומי היה עושה את השודים אז?
העד: מי היה עושה? אנשים היו עושים.

בי: ומי היה קונה את הסחורה?
העד: היה לפעמים. מעביר להם. כביכול
הוא מתווך׳ .
א בי: מי?
העד: גומאדי או בצלאל.
א בי: גומאדי היה המתווך?
העד: גומאדי, גומאדי לא היה כמעט
אף סוד שהיה משתתף.
א בי > :ן ,׳אבל הוא היה המתכנן.
העד: הוא היה מתכינן, הוא מלמעלה.
הוא אחרי השוד. לוקח את הסחורה ו...
לכיוון אחר. אתה יודע טבריה.
אבי: גומאדי היה לוקח את הסחורה.
העד: כן, זה התפקיד שלו.
א בי: למי היה נותן את זה שיוציאו
את זה. מה היה עושה עם הסחורה. צריך
להיפטר מזה.
העד: נו;בסדר.
א בי: וזה היה תפקיד של בצלאל?
העד: מה?
א בי: זה היה ׳תפקיד של בצלאל?
העד: אז בצלאל, בצלאל היה מממן
את הכסף.
א בי: מה זה נקרא? בשביל מה בצלאל
צריך לממן? !מה צריך לממן — את המשלוח?
העד:
את הכסף.
אבי: אה.
העד: הוא היה לו את הכסף, אז הוא
היה קונה ...וכך הסתדר, מה אתה חושב...
אבי: אהה.
העד: זה בנאדם שלא הלך וביזבז
את הכסף בקלפים. הרוויח 100 אלף.
א בי: אתה ראית פעם ׳שבצלאל קנה,
קיבל?

העד: לא.

א בי: אז !מאיפה אתה יודע, מרחמים?
העד: מה זאת אומרת מרחמים. אני
יודע. מה זה...
א בי: אתה לא ראית, אבל בעיניים.
העד ! :לא ראיתי יאבל זה !בצלאל
לקח.
אגיז למה אתה כל כך בטוח? איך
אני, אם אני רוצה היום לדבר עם מישהו
שראה איך בצלאל קונה, למי אני צריך
ללכת?
העד: מה?
א בי: מי קנה ישירות מבצלאל? פעם,
לא חשוב מתי...
העד: אין. אין ישירות בצלאל.
א בי: כל פעם זה הלך דרך רחמים?
העד: בטח. רחמים וטוביה.
א בי: שניהם היו מביאים לבצלאל?
עכשיו הם לא הביאו יהלומים לחוץ לארץ?

העד:
לא יודע.

(המשך החקירה של עורף־הדין
ליבליד כבית־המייטפט):
העד: לא גומאדי ולא בצלאל, את ה-
מילים האלה אני לא הזכרתי.
הי טו פטת: הוא חלם אותם?
׳העד: את יכולה להביא את דויד עופר
ואת פרידמן, כל אלה שהיו באמבויש
בבית המלון...
השופטת: השאלה היא: מה אתה
אמרת לאבי ולנטיו?
העד: אני לא אמרתי !
השופטת: אבי ולנטין הוא בחור
זהיר. הוא לקח טייפ יוה קליט את מר. שאתה
אמרת לו, מפני שהוא חשב שאולי
תספר דבר אחר.
העד: אני יודע שאני לא אמרתי׳ ואני
מוכן לעמוד...
ליבלין* :אני אשמיע לך יאת זה !
העד: אתה יכול להשמיע !

,,ל ת קו ע בו כ דו ר ״
;ליבליך: אתה אמרת למר ולמדן עכשיו,
בהפסקה, שבעוד יומיים אתה ׳תתקע
בו סדור?
״ העד: לא, זה הוא איים עלי, אני לא
איימתי עליו ולא דיברתי אייתו.
השופטת: אתה יותר מדי פיקח כדי
לעשות דבר כזה, לא?
העד: אני לא פיקח.

דיכלי ך: אתה שמעת את ההקלטה
בהפסקה, כן?
העד: נכון.
ה שו פטת: ההקלטה היתד. בסדר?
העד: ההקלטה לא כולה בסדר.
!ה שופטת: פה כתוב שהוא שאל אותך,
ולנטין, ככה :״׳תגיד׳ מה היה הסיפור הזה
שסיפרת לי כבר פעם. ימה התפקיד של
׳בצלאל, בקשר בין רחמים לבין האחרים?״
אז אתה אומר :״מה זאת אומרת?״ הוא
שואל !אותך :״מה הוא עושה, בצלאל?
רחמים מוכר לו יהלומים?״ אז אתה עניית
ככה :״זה מזמן, לא יעזור אפילו יהיה
הומר עליו, אין זה התיישנות, מזמן זה
היה. מה אתה חושב, מה בצלאל? זד,
היתד, תקופה שהיו שודדים במלטשות, שהיית
נכנס כמו למכולת.״ ככה אתה אמרת?
העד: לא אמרתי !

ליכלי ך אתה אומר (בהקלטה) :בצלאל
התלכלך מגומאדי. אבי שאל אותך: מה

השופטת: מה זאת אומרת׳ התלכלך
מגומאדי?
ליכלי ך: אז אתה אומר :״מה זאת
אומרת, היה בצלאל עם כל מיני אנשים
בצמרת יושב איתם, והכל ווג׳ראס, ועכשיו
יש לו חברים ׳מילדות, היה רואה שבורח,
יעני, מתחמק מהם, ואז הביא את זה
!תכסיס כביכול, הוא סידר את העניין, והנד,
אתה רואה שאתה צריך אותי בשביל
מה? בעניין ספד כן.״ ״מה, בצלאל
רצה להתרחק מרחמים?״ ״כן.״ ״מה אתה
חושב, תביא גפרור.״ זה אתה ׳אמרת, אבל
זד, לא נכון?
העד: זד, לא נכון.
ליבליף: אתה אמרת את זה, משום
שאיתר, חישבת שבצלאל״.
הי טו פטת: הוא כבר אמר.
העד: לא, לא. בצלאל זה בצלאל,
מה שהוא זה הוא.
השופטת: לא, אתה אומר שכל מה
שאתה אמרת נגד בצלאל...
העד: נו, כן.
השופטת: זה כיוון שרצית ללכלך
אותו, כיוון שהוא החשיד אותך בעניין
ישל ההצתות ׳בבניין מוס.
העד: מפני שהחשיד אותי בעניין של
מרס, וכדי לעזור למיכה רוקנשטיין.
השופטת: מי רצה לעזור למיכה רד
קנשטיין?
העד: אני. אז ליכלכתי גם כן.
ליכלי ך: מר, שעשו למיכה רוקנישטיין,
אחה הושב שלא בסדר נכון? זה שמיסד,
יושב בבית־הכלא על זד, שהוא ניסה
לגבות חוב שמגיע לו מבצלאל, זה לא
בסדר.
העד: למיכה רוקנשטיין לא היה מגיע
חוב ולא כלום. זה שבועיים הוא מנהל את
העניין הזה! ,ואני !באותו יום, גם כשעצרו
אותי, אני הייתי בבית ישל מיכה רוקד
ישטיין, ובאותו טלפון שהוא התקשר, אני
׳ניתקתי לו,את הטלפון .׳אמרתי לו: תעזוב,
אתה! והוא הציע לי מיליון לידות לקחת
מקבלן, אז הוא עוד לא יאמר את השם ולא
ידע שום דבר.
לי ב לי ך: ואתה סירבת?

תובע מיזרחי ופרקליטיו (כספי וכהן)
״תשמע, בצלאל פראייר, הוא אכל את הלוקש...״
העד: ואני סירבתי לסחיטה.
פרשת פפה, אתר, היית אציליו בדירה?
השופטת: מה, פפה רצה להכניס אותך
העד: נכון.
לעניין ישל הסחיטה ואתה אמרת שאתה
כהן: הוא יניסה לשכנע אותך...
ילא רוצה?
השופטת: אצל מי, יאציל פפה?
העד לא רוצה!
העד: כן. אמרתי את זד, גם מקודם.
השופטת :׳באותו זמן, בעניין הסחיטה
כהן: זה נכון גם שהוא ניסה לשכנע
של פפה, גם אתה נעצרת?
אותך לקחת יחלק בסחיטה?
העד: גם ׳נעצרתי. מה, לא נעצרתי?
העד: נכון. ניסה לשכנע אותי.
השופטת: בזמן האחרון א,תה לא נעהשופטת:
אבל אתה לא רצית.

העד: ובסוף הוא גם הציע שיאני אקח
העד: למה לא, גם נעצרתי! היתד, אותו ׳ברכב עד לשמה. אמרתי לו: יש
התפרצות למלטשה, גם יעצרו אותי.
טכסי, ואתה יכול לנסוע בטכסי.
ליכלי ך: תסתכל בבקשה יב־,31.10.75
כהן: ואז הוא ילקה טכסי?
זה היום של הסחיטה, הוצאה פקודת־מעצר
העד: נכון.
נגד רוקנשטיין ונגדו. זוכר את זד? ,
כהן: זד, גם נכון שהוא אמר לך, תראה,
העד: כן.
אני הצגתי את עצמי כקציו־מישטרה.
ליכלי ך: פה פפה אמר כסה, בנו־העד:
הוא הביא בדיוק חבילה נייר.
כחותך :״נכון שמגיע לי כסף מהקבלן
כהן: ריק, פרגמנט.
בצלאל מיזרחי עבור עניינים שהיו בינינו
העד פרגמנט, נכון, עם נייר חום,
מקודם, אבל לא מיליון ׳לירות. והוא, שהיד, בפנים ארוז, לקח כפפות, ואז
כנראה׳ ביגלל זה שהוא לא רוצה לשלם אמרתי לו: קח טכסי, אני נוסע ׳לשלום.
לי, היה מעליל עלי.״ אתה זוכר את זה?
ואז יצאתי. זה היה העיקוב אחרי.
השופטת: פפה יאמר יאת זה?
השופטת: אחרי מי היה עיקוב?
לי ב לי ך: כן.
העד: היה עיקוב אחרי. היתד, בבר
העד: אני יכול !לזמר.
תצפית בבית •של פפה, ואני לא ידעתי שום
ליבליך: פפה דיבר איתך בנושא הזה דבר, יצאתי, הלכתי לכיוון אחר, והוא
של היחסים שבינו לבין ׳בצלאל?
הלך לכיוון יאחר. אחרי שעצרו אותו,
השופטת: שכאילו הגיע לו כסף מ פגשו אותי בבית עם בחורה, עצרו אותי.
בצלאל הוא אמר לך?
כהן: כשהוא הביא את הניירות ,׳ואמר
העד: אני ושוב חוזר: הוא הכיר את לך :״׳תשמע, בצלאל פראייר, הוא אכל
בצלאל דרכי. בפעם הראשונה איתי, שהוא את הלוקש, יבוא אייתי, וזה קל מאד, ניקח
שאל מי זה עם האוטו המפואר, אוטו את הכסף ונסתלק.״
גדול, יוזז! עושה רושם. היה לו אוטו
׳העד: תזכיר לי עוד פעם, תגיד מה
שברולט.
אמרת.
השופטת: תראה, אפשר לעשות עסקים
כהן: שהוא יאמר לך, בזמן שהוא הביא
עם בך אדם גם אם לא מכירים אותו ובפנים,
את התיק עם הניירות. הוא יאמר לך :״זה
נכון? איתר, ייודע את זד? ,
יהיה קל מאד׳ בצלאל הכין את הכסף, הוא
העד: איך אפשר לעשות עסקים?
אכל את הלוקש, זד, יהיה קל מאד לקחת
השופטת: יש מתווכים, לא?
ממנו את הכסף.״ ובכל זאת אתה סירבת.
ליבלין* :דרך גיומאדי, דרך אושרי.
העד: נכון.
השופטת: אתה לא יודע מזה?
כהן: אתה סיפרת לנו סאן שהיד,
העד: לא יודע.
עיקוב אחריך.
העד: כן.
! 1 כהן: אתה נעצרת. איפר, זיר, היד? ,
העד: על-יד גן־ד,כובשים. של פרקליטו של נגדית
(חקירה
כהן: כשאתה נעצרת, נחקרת בקשר
כהן): גבריאל עורד־הדין
מיזרחי,
לנושא של פפה וסירבת לענות, אמרת?
כהן: תאמר לי, אתה ביום אחרי ה״אני
אגיד לביית־המישפט מה שיש לי.״
מיקרה עם פפה. פרשית פסה, זה היה בתהעד
:׳נכון.
חילת נובמבר ,׳אתה מסרת הודעה במיש־טרה,
נכון?

העד: נכון.
כהן: זה גם ׳בסון שאתה. בהודעתך ב־מישטרה
,׳אמרת ׳במפורש, ואיני מקריא לך :
כהן: יכסה פעמים היו לך שיחות עם
״לא מביר את מיזרחי, את בצלאל מיז -אבי ולנטין?
דחי.״
העד: הרבה שיחות.
השופטת: הוא גם היום אומר שהוא
כהן: אתה זוכר מתי היתד, השיחה ח־לא
מכיר אותו.
ראשונה?
העד: הראשונה, זה התחיל כשהתכיהן:
אז זה היה ׳בזיכרונו טרי.
קשרתי איליו ׳אמרתי ליו ׳תפסיק, ירד מימני
העד: נכון, בסון.
תפסיק לפרסם עלי כל ימיני פירסומים!
כהן: זה נכון גם שאתה מעולם לא
כהן: למה, הוא פירסם עליך דברים
החלפת אף מילד, אחת עם בצלאל ,׳ולא
לא־נכונים? ביקשת ממנו שלא יפרסם את
עמדת במיחיציתו?

העד : 1נכון, נכון.
העד: שלא יפרסם.

כהן: בערך לפני כמה זמן?
כהן: זה גם נכון, שבערב המיקרו! עם
השופטת: ימה הוא פירסם עליך?

משפט די ב ה
(המשך מעמוד )39
העד - :שאני ׳מטיל טרור על גיבעת־הרצל,
שכל החנויות שמה משלמים לי
.דמי־חסות ומי שלא משלם לי !אני שורף
לו את המקום. הוא פירסם ישם שכל השכנים
בסביבה מפחדים להעיד שאני מטיל
טרור. זה שקר וכזב.

בהן :׳עסשיו תאמר לי׳ בבקשה. זה
נכון שפפה אמר לך, בפרשת גילה לוי׳ תן
להם להביא את הכסף, יהיה קל מאד
לשדוד את הכסף?
העד: נכון.
כהן: זה גם נכון שהוא אמר לך שמעולם
לא ראה את יהלומי גילה לוי, והוא
איננו ייודע איפה יהלומי גילה לוי?
העד: הרי פפה הציג אותי בתור דד
שודד, כי הוא לא ידע בכלל מה נעשה
ביהלומים, הוא רצה לקחת מיליון לירות
בקלות.
כהן: הכוונה הימה שיביאו את השני
מיליון, ואז הוא ישדוד את הכסף?
העד: הוא, כביכול, בא עם יהלומים,איני מקבל את הכסף, סופר, מודיע לו
בטלפון ׳שהעניין בסדר, כביכול, ושולח את
׳אותו אדם לכיוון יאחר ,׳ואני בינתיים עם
הכסף.
השופטת :׳אתה מה עם הכסף?
העד: הולך להחביא את הכסף.
השופטת: אז אתה אמרת שראית
ציור (של היהלומים השדודים).
העד: כן, את הציור, אז אני הייתי
מביא לו את בל התמונה, אלמד אותו איך
היהלומים, זה התת כתוב ימה עולם הזה, מצולמים,
אמרתי לו כך־וכך״ .פחות או יותר.
אז הוא אומר לי טוב ,׳תביא משהו, איזה
סימן.
כהן: כלומר שהוא רציה פשוט להביא
איזה שהוא פתיון, כדי לפתות את אותם
אנשים שיבואו, כביכול, לעשות את העיס־קה
להיראות להם איזה פתיון, שהם ׳יאמינו
כא׳יולו היהלומים אצלו, או שהוא יודע
איפה היהלומים.
העד: מי זה?
כהן: פפה.
העד: זה לא כך.
השופטת הוא רצה שאתה תעזור לו
לשכנע אותם שאומנם היהלומים קיימים?
העד: לא כך .׳שאול• הזה יבא למיכה
ריוקנשטיין, זה היה ׳בשבת, ואמר לו: שמע,
יש מישהו שמשלם שיני מיליון, יש יהלומן
אחד ׳משלם שני מיליון ליחות ליהלומים.
ואז גם היה פרם של חצי־מיליוו לירות
למי שמסגיר את השודדים. בא אליו והציע
שני מיליון. אז יום ראשון בא אלי פפה,
ואמר לי: תשמע, כך וכך העניין, יש
אחד שאני מכיר אותו, זה שאול.
׳השופטת : :מה פפה ירצה שאתה תעשה,
כדי שהוא יוכל לקבל את הכסף?
העד: לא כך. שאול*** הזה בא למיכה
שותפים, כביכול: .תפקיד של השודד. שאני
חשודה שאני שדדתי והוא המתווך.
השופטת: אתה: תגיד ישר,יהלומים אצ לך,
והיה לך איזה שהוא סימן שיאמינו?
העד: לא סימן. לדבר, ולא לתת לו
סימן. מאיפה אני יכול לתת לו סימן, אם
היהלומים לא אצלי ואני לא ייודע כלום?
השופטת: שאול, ימה היה התפקיד
שלו בעניין הזה?
העד: שאול הייה מודיע של המישטרה.
השופטת: כן, זה־ אני עכשיו כבר יודעת.
.העד:
כביכול, הוא גם מתווך, דרך היהלומן.
כהן:
עכשיו אנחנו לפחות יודעים איך
נולד הסיפור של ׳שיאזל. תאמר לי בבקשה.
זה נכון גם שאתה ׳בסופו של דבר, סירבת
להשתתף בכל ההצגה הזו?
העד: נכון.

.סכ! וחוטים
בהן: אחרי הפגישה במלון שרתון,
שפסה יהיה שם, הוא דיבר אייתן אחדי זה?
הוא סיפר לך ששמו לו אמבוש. ידעת
על יזה משהו?
העד: כן, כן.
כהן: מה הוא סיפר לך?
העד: פפה, כשהוא הגיע ׳לפיות־המלון,
איך שנכנס, כל החדריניס, הבולשת, לובשים
יכל ימיני צורות של הדרנים של.
שחזון, רחוב הירקון נקי, החניה של
שרתו! נקייה. הוא נכנם, הגיע לקומה
אחת, כיל הקומה היא ריקה, נכנס לחדר
* בעת הדיווח על השוד, פירסם העולם
הזה את הציורים של כמה מן היהלומים
השדודים.
** שם בדוי. השם האמיתי נאסר לפירסום.
זהו איש שפעל כמודיע של המישטוה,
שהיה ידידו של פפה.

140

אחד, ושאול דופק בדלת, שואלים בפנים
החדר ימי זה, אז הוא ׳אומר ליו ג׳וגי ווקר,
נכנסו, פתח יאת הדלת, אז אחד מאנשי
המדור, אני ייודע, מאנשי המישטרה עושה
לו ״למה אחרת כל־כך הרבה זמן,״ אומר
לו ״שתוק שתוק,״ זה שאול ,״פתח לו
את המיזוודה,״ פתח את המיזוודה, ראה
את הכסף. ריאה את הכסף, אמר׳לו: טוב,
סגר את המיזוודה. ויהלך.
השופטת: למה? הוא נבהל מזה שראה
את הכסף?
העד: הוא נבהל מהצורה של המקום.
הוא יראה אית האנשים. הוא ראיה אחד
ששירת פעם במקשטרת טבריה, כך פפה
אמר.
כהן: פסה סיפר לך שהוא בא לפגישה
הזו עם כלי־נשק, עם אקדח?

העד: לא.

כהן: עם סכין, עם איזה שהוא כלי-
נשק אחר?
העד: הוא: בא כן, לפגישה הוא בא
עם חוטים, ואני חושב היה לו סכין קטנה.
כהן: היתה לו סכין. כשהוא אמר לך
חוטים ,׳אתה ייודע בדיוק למה הכוונה.
איזה חוטים?
השופטת: בשביל ימה חוטים?
:העד: בשביל לקשור את המתוודה,
כי הוא ריצה לזרוק אותה מאחת הקומות.
הכי הרס־ שהוא ייתפס, שהימיזוודה לא
תתפרק.

מאבל או מ שקר!״
בהן: אתה ׳חוזר פה כמה פעמים, בשי-
חד, שלך עם אבי ומטין, שפפה הוא
מטומטם, פסה הוא טיפש. ופעם אחת אתה
גם אמרת את זה, לא פעם אחת אלא מיס־פר
פעמים אמרת, שהטיפוס הזה ניסה
לעשות סחיטה בצורה טיפשית, לכן אתה
גם לא הצטרפת אליו.
העד: זה: נבון.
כהן: אתה גם ידעת שהוא מעולם לא
הכיר את בצלאל מיזרחי?
העד: נכון.
כהן: דרך אגב, אתה ידעת שמקליטים
אותך? שאבי ולנטין הקליט אותך?

העד: לא.

כהן: עד היום, שהופעת למישפט,
אמרו לך שהקליטו אותך?
העד: לא. תסלח לי גם כן לומר, שהוא
הציע לי חמישים אלף לירות. אחרי שהוא
אומר לי שההקלטה, ותבוא תאשר את
ההקלטה.
כהן: הוא הציע לך חמישים אלף
לירות?
העד: חמישים אלף.
כהן: מתי הוא הציע לך את זה?
העד: לפני חודש בערך.
ה שו פטת: בעצמו, או על-ידי מתווכים?
העד:
בעצמו.
כהן: אבי ולנטין בעצימו?
העד: בעצמו, אבי ולנטין.
השופטת: למה לא לקחת?
העד: מה זאת אומרת, למה לא
לקחתי?
השופטת: יכולת ככה. להגיד את
האמת.
העד: אבל אני משקר, מה להגיד את
האמת? אני אשקר!
ב הן: מה הוא רצה שאתה תגיד תמורת
החמישים אלף לירות? לא ברור לי.
ה שו פטת: שמה שכתוב בהקלטה זה
נכון?
העד: שמה שכתוב בהקלטה זה נכון,
להפליל את בצלאל, להביא קשר בין
גומאדי ובצלאל.
השופטת: אבל אתה אמרת את זה
בהקלטה. אז עכשיו אתה חוזר בך.
העד: בסדר, לבוא ולאשר. אני לא
סוחר, אני מסביר לך, אמרתי, לא מעניין
אותי ולא שום דבר, מה שאמרתי לך זה...
השופטת: טוב, בסדר, אז אתה לא
היית מוכן אפילו בעד 50 אלף ל״י. אתה
לעולם לא תשקר, נכון?
העד: נכון.

(ביו השאר סיפר העד, שהוא בן ,30 ני
הסתבך בפלילים מאז גיל ,13 ושבאחרונה
הורשע באחזקת נשק.
הקטע האחרון של העדות הוקדש לשאלה
מדוע אמר מה שאמר על מיזרחי, בשיחתו
המוקלטת עם אבי ולנטין. העד טען כי
שיקר כדי לעזור לידידו פפה, בשעה שזה
עמד למישפט. אך מתוך ההקלטה הסתבר
כי השיחה נתקיימה זמן רב לאחר־מכן.
על כך העירה השופטת לעד :״התירוץ הזה
לא מחזיק, אתה מבין?״ אולם העד נשאר
בשלו).

__ ב מ די נ ה
מי שטרוז
טד־ 1ר חסדו חו לון
מישטרת חולון חיסלה את
כ 7מוקדי הפשיעה ג עית
ושוטריה הפכו
פקחים עירוניים
נסטור בורנשטיין עמד מאחרי דוכן־
הגלידה שלו, והביט בעיניים מלאות פחד
בגבר המאיים שניצב מולו .״תוך דקה,
אני רוצה שכל השולחנות והכיסאות שלך
ייעלמו מהמידרכה!״ צווח הגבר השרירי
ושלח מבט מאיים אל נסטור המבולבל.
״אבל יש לי רשיון ניסה נסטור להסביר,
אלא שמייד הושתק על־ידי הגבר המאיים
:״שמעת מה שארתי לך? מייד !״
הלקוחות הרבים שגדשו את המילק־באר
החדש של נסטור, גלידריה, שבמרכז
חולון, בליל-השבת, התבוננו מהצד בחשש.
אילמלא בגדיו של הגבר המפחיד, ששלח
פקודות קצרות ומאיימות לעברו של בעל
הגלידריה הנבוך, היו עלולים להתרשם
שהמדובר בדו־שיח בין בעלי עסק שנסחט
בידי בריוני העולם התחתון, לבין נציג
כנופיית הסחטנים. אלא שהבגדים הסגירו
את זהותו של המאיים, שלבש מדי מישט־רת
ישראל. היה זה רס״ר יוסף ברקת,
שוטר־סיור ממישטרת חולון שמיספרו ה אישי
.1846
השוטר לא קרא. דקות אחדות קו־דם־לכן
נכנם רס״ר המישטרה הגברתן אל
המילק־באר שברחוב סוקולוב בחולון, כש הוא
מלווה בשוטר נוסף .״את הרישיונות
שלך,״ קראו אל נסטור בורנשטיין, שיחד
עם אשתו ובניו עמל מאחרי דלפק חנות
הגלידה.
נסטור בורנשטיין הוא אזרח שומר־חוק.
הוא עלה לא מזמן לישראל, מאחת מארצות
אמריקה הדרומית, והחליט לנהוג
כרבים אחרים מעולי אמריקה הלאטי־נית,
לעסוק במכירת גלידה מתוצרת עצמית.
הוא הצטייד בכל האישורים הדרושים,
ועבר את המבוך הביורוקרטי הנחוץ
להשגתם. בידיו היו אישורים ממישרד
הבריאות וממחלקת התברואה העירונית,
ממכבי האש, ממחלקת מהנדס העיר ואף
ממישטרת ישראל.
בורנשטיין הפסיק את עבודתו, והגיש
את התיק עמוס האישורים לרס״ר ברקת.
השוטר העיף מבט קצר בתוכנו של התיק
ואחר חזר על דרישתו :״איפה הרישיו־נות
שלך זה הרישיון שלי מה עירייה,״
השיב נסטור בעיברית עילגת.
״אמרתי לך לתת לי את הרישיונות!״
חזר השוטר על דבריו, הפעם בצעקה, תוך
שהוא מחזיר את תיק המיסמכים.
נסטור פתח שנית את תיק המיסמכים
לעיני השוטר, והראה לו בעמוד הראשון .
אישור רישמי מטעם העיריה, שאליו צורפה
קבלה על תשלום אגרת הרישיון. השוטר
לא טרח לקרוא את הכתוב .״מי
הירשה לך להוציא שולחנות החוצה על
המידרכה?״ שאג ,״מייד להכניס הכל
לחנות !״
השוטר ברח .״אבל העיריה אישרה
לי,״ ניסה נסטור להתגונן .״לא נכון!״
פסק השוטר ״אני נותן לך הוראה להכניס
מייד את הכל!״
נסטור שלף שנית את האישור מהעירייה,
שבו נכתב :״ראשי להוציא ארבעה
שולחנות על המידרכה.״ זה כבר היה
יותר מדי עבור השוטר. הוא חזר ומנה
את מיספר השולחנות שבחוץ, אך המיס־פר
לא השתנה — ארבעה שולחנות כמו
שצויין בתנאי הרישיון. הוא הירהר רגע,
ואחר הורה :״אני נותן לך עשר דקות
להזיז את השולחנות מטר אחד לכיוון החנות.
המטר ההוא שייך לי!״
״למה עשר דקות? אני מייד עושה מה
שאתה אומר,״ ענה נסטור בשקט ואץ
החוצה עם בניו.
כתב העולנז הזה, שהיה עד־ראייה למחזה
המביש, פנה אל ברקת — שלא ענד
את התג עם מיספרו האישי על חזהו,
כפי שמחייבות אותו ההוראות — וביקש
את פרטיו .״אני קצין ולכן איני חייב
לענוד את המיספר,״ הסביר השוטר. כש נשאל
מדוע אינו עונד דרגות, תיקן את
דרגתו לרס״ר.
הוא מסר לכתב את פרטיו האישיים
ללא היסום אך כשנודע לו שזהו עיתונאי,
מיהר ללחוץ על דוושת הבנזין של ה־

קורטינה המישטרתית ולהסתלק מהמקום.
רס״ר ברקת ממשטרת חולון אוהב אזרחים
מפוחדים, אבל לא כאלה ששואלים
שאלות.

פ ש עי ם
או1ס בעידוד חמדיגר.

אחדי שלושה מעשי-אוגס
שוחרר סוטה״מין מסוכן,
ואז אגס בפעם הרביעית
ארבעה גילייונות-איישום הוגשו נגיד מתתיהו
(מתי) כהן, ובשלושה מהם הורשע באונס
ובביצוע מעשים מגונים בנסיבות מח־
׳מיריות. יעל אישום רביעי ויתרה התביעה,
ועל ניסיון תקיפה נוסף נגד אשד, לא
הוגש נגדו כתב-אישום. יחרף כל אלה,
דאגו רשויות ׳ממלכתיות שוניות לשחררו

א:ס כהן
לעיני הילדים
מעונשי מאסר קודמים עקב ייחוסו, ובכך
תרמו לביצוע פישעי־מין סאידיסטיים ב־יגשים
אחדות ,׳בארץ ובחו״ל.
דק בשבוע שעבר, אחרי ארבע שנים
של ביצוע פשעים מיניים, שמו השופטים
בנימין כהן, משה טלגם ויעקוב קדמי׳ קץ
לשרשרת המחדלים הללו, כששלחו את מתי
כהן ( )25 לתקופת מאסר בת חמש שנים.
מישרד החוץ שיחרר. על מעשה-
האונס הראשון שביצע כהן נודע בדרום־
אפריקה. אחרי שרשרת של מיקרי אונם
זיהו אותו שתי יגשים מקומיות כאיש ש אנס
אותן. הוא הועמד לדין וספג עונש
קל יחסית — ישש שינות מאסר. העונש
המקובל בדרום־אפריקה על מעישי-אונס
חמור: אנס שחום־יעור שאונס אישה לבנה,
מוצא על־פי רוב להורג, יואילו אנס לבן•
מקבל ״רק״ 20 שנות מאסר.
אולם, ולפני ׳שופטיו טען מתי כהן כי הייה
חייל צה״ל שנפצע במילחמת יום־הכיפורים
:ועובדה יזו ,־׳תוספת היחסים המיייוחדים
שיש לדרום־אפריקה עם ישראל — הקלו
בעונשיו.
מתי כהן הגיע לדרוס-אפריקה אחרי ש שוחרר
מצה״ל עקב פגיעה בראשו. הוא
שירת בשיריון בדרגת סגן, ועובדה זו
צפה ועלתה כנסיבה מקלה בכל פעם ש נתפס
כחשוד במעישיה־אונס. אביו יטיל מתי
כהן הוא עובד בכיר בחברת אל־על, ו-
הסולח הזה?130

מייד אוחרי מאסרו של בסו החל מפעיל
מערכת כבדה של לחצים ׳והשיתדליויות׳ אצל
רשויות שונות, שמהן דרש לשחרר את
בנו היושב !במאסר בדרום-אפריקה.
בהשפעת אגף השיקום של מישדד־־הבי־טחון,
פנו גורמים במישרד־החוץ לישילטו־נית
דרום־אפריקה! ,ואחרי השתדלויות
מרובות, שוחרר כהן. הוא הועלה על
מטוס לישראל, כשהוא מלווה בנציג בכיר
בשגרירות, ואחרי שריצה שנת מאסר אחת
נחת בארץ ב־.1975
אונס האם -לעיני ילדיה. בישראל
נשלח מתי כהן לטיפול אמבולטורי במוסד
פסייכאטרי בנס־צייוסה, אך הוא היה חופשי
— ובתקופה זו אף ניסה לתקוף איישה.
בינתיים עבד כסוכך ניוסע של מוצרי־הלבשה,
ובמיסגרת זו ידוע שביצע לפחות
מעישידראונס ׳אחד. היה זה בנתניה, שם חדר
מתי כהן בעורמה לדירתה של אישה מקומית,
ואנס יאותה באכזריות תוך איום
שיפגע ׳בשני ילדיה הקטינים.
חודשיים אחרי אוהו מיקרה, במאי ,1977
נשפט כהן על־ידי השופט חיים דבורין,
שהרשיע אותו ביצוע ׳מעשר. מגונה בכוח.
׳באופן ׳מחר ׳ביותר החליט השופט דביוירין
לשלוח את כהן לתקופת־מיבחן בת ש!נ־

׳תיים. במהלך ׳תקופה זו הגיעו אנשי שי־

רות־המ״בחן למסקנה- ,שאין כל ׳תועלת
בפעולתם, והשופט דבוריו התבקש, על־׳פי

החוק ,׳לבטל את פקודת המ״בחן ולדון בעונשו
של מתי כהן. אלא ושעד שהגיע
השופט להחלטתו ,׳נעצר כהן פעם נוספת
והוגשו ינגדו ישני כיתבי־אישום.
בכתב־אישיום אחד, שבו הורשע על־פי

הודאתו, הואשם בכך שב־ 26 בינואר השנה
התנפל על צעירה -שיצאה ממכוניתה, הפילה
על הכבוש וניסה ׳לבצע בה מעשה מגונה.
אחרי שהצעירה פתחה בצעקות נמלט כהן.
סתב־האיושום השני התייחס לפרשה מזעזעת
הרבה יותר. על-פי אישום זה ,׳תפס
מתי כהן במאי 1977 יאשר. שירדה עימו
׳במעלית, הוביל אותה באיומי סכין לבניין
ינטוש ושם יבעל יאותה בניגוד לרצונה.
לאחר־מכן קיים עימד. יחסים 15 פעמים
נוספות, תוך שהוא מאיים עליה בנשק קר,
מפחיד אותה בסיפורי־זוועה על ברנשים
מהעולם־התהתון שעומדים, כביכול, מאחרי
מעשיו, ומאיים לפגוע במשפחתה. התעללויותיו
אלה ־של מתי כהן באשה נמשכו,
לפי עדותה, עשרה חודשים, והגיעו לשיא 1 סשהויא אילץ יאותה לשדל אנשים מיקריים
ברחוב לקיים עימד, יחסים לעיניו. בשני
מיקרים היא עשתה כן על פי עדותה. וכך 1 כעבור עשרה חודשי התעללות, ב־ 6בינואר
השינה, בהשפעת חפרה׳ ,הלכה להתלונן
במישטרה .׳בתום עדותה המפורטת של
מתלוננת זו, החליטה התביעה לוותר על
הוכחת ׳אישום זה ולהסתפק בהרשעתו של
כהן באיישום השני.
״פגם יסודי דישן״ .״איש לא יתפלא

על שגם פה, כמו בלא־מעט מיקרים אחרים,
פגשנו בעייה אשר בעצם אין לה ׳פתרון,״
קבעו שלושת ׳שופטי ההרכב לפשעים חמורים,
בהכרעת־הדין החריפה שלהם .״בסופו
של דבר, כולם מגיעים פחות או יותר לאותה
המסקנה: טיפול מסויים סגור, אחר־כך
טיפול אמבולטורי ואחר־כך — השם
ירחם.״
׳אחרי שיעיינו בחוו׳ת־דעת פסיכיאטרית
של רופאי בית־החולים לחוילי־ינפש גהה,
שקבעו כי מתי כהן עלול לחזור על מעשיו,
דחו השופטים את בקשית הסניגור ש׳לא
לשלוח את כהן לכלא ולאפשר לו לשקם
את עצמו.
״רופאים, לפי סדר הדברים, ממונים על
י ״ בריאות החוליה ולא על ביטחון הציבור,״
ציינו השופטים .״על ביטחון הציבור ממונים
אנחנו. ואנחנו, בגדר ׳הובחנו, מוכנים
לקחת סיכון — ובלבד שיהיה סביר.
לצערנו, חורג כאן הסיכון מן הסביר.״
השופטים גם הסתייגו מן הניסיון החוזר
תישנה להדביק למתי כהן הילת גיבורים,
ולשייך את מעשיו להלם־קרב שביו ילקה,
כביכול, במילחמת יום־הכיפורים. בהדגישם
הסתייגות זיו קבעו השופטים :״על־פי כל
׳הסימנים, הרי ׳בעוד הלם של !תאונה או
קרב בוודאי יתרמו את תרומתם הנכבדה
* 1למצבו הנפשי ושל הנאשם, הרי ההיסטוריה
מוכיחה בדרך-כלל שמדובר באישיות בעלת
פגם יסודי וישן.
״בכל הנסיבות הללו׳ דורשת טובת
הציבור ׳שנכניס את והנאשם לבי׳ת־הסוהר
לתקופה די ממושכת׳ מבלי שנגלה אכזריות.״
מתי
כהן הורחק מן הציבור למשך חמש
שנים, מבלי שבעייתו הנפשית ׳תיפתר. אין
בישראל מוסדות שייוכליו לטפל בסטיות
דוגמת אלה שמהן הוא סובל, אך מוסדות
לרוב היו מוכנים ומזומנים להתערב בעניינים
ל׳א־להם.
ה עו ל ם הזה 2130

הת״רת אספה את
החיי ד -והחייל
אסך את מכוניתה
^ ן קרטן בלמה את מפונית הפיאט 127 שלה בשולי הכבוש,
בצומת כפר־שמריהו. היתד, זו שעת בוקר מוקדמת, ומבעד
לטללי הבוקר שעל שימשת מכוניתה, זיהתה אן חייל צה״ל בודד
במדים, שעמד בתחנת האוטובוס והניף את ידו.
״אני מגיעה עד ארלוזורוב,״ מיהרה אן להבהיר לחייל שעה
שזר, פתח את הדלת ועמיד להיכנס למכונית.
״זה בסדר,״ יבאה התשובה.
אן לחצה עד דוושת הבנזין וזינקה אל האוטוסטרדה השוממת
בכיוון לצומת הרצליה.
לגבי אן, התיירת האוסטרליות החטובה בת ה־ ,32 לא היה
זה אירוע מיוחד. שכן במשך ארבע שינות שהייתה בישראל היא
נחגר, לאסוף כל חייל שניקרה בדרכה. כעת היא מיהרה בדרכה
מביתה שבבפר-שמריהו אל המישהו־ שבו היא מועס׳קת בתל־אביב.
ה״יבוס״ שילה יצא לחופשתישיבועות באיילת, השאיר בידי
אן יאת מכוניתו, והטיל עליה כמה משימות לביצוע במישרד.
כשינתן ה״יבוס״ הנדיב את מפתחות המכונית בייד אן, הוא לא
שיער בנפשו ,׳שזו הפעם האחרונה שהוא רואה את מכוניתו.
״יש לך פנצ׳ר במכונית,״ פלט לפתע החייל לעבר אן, לאחר

טרתם 7ג1ב
נסיעה של כמה קילומטרים.
״זה בדיוק מד ,׳שחסר לי כעת !״ היהרה אן בקול רם, ובפנותיה
אל החייל אמרה :״אם כן, אתה לא חייב להמשיך איתי, אתה יכול
לרדת בצומת ולתפוס טרמפ אחר.״

תקרוכגדגד האחור
ם וחלילה, אני אעזור לך לתקן את הפנצ׳ר,״ הזדרז
> 1 (/החייל לגלות רוח התנדבותית ואן, שהיתר, מופתעת
מהמחווה, מיהרה להיכנס לתחנת־הדלק שאחרי צומת הרצליה.
״זה לא פנצ׳ר, ירק חסר לך מעט אוויר,״ הסביר לאן מוכר־הדליק
הקשיש, שעה שהחייל הנמרץ כבר החיל מפרק את הגלגל
הרזירווי שטתא המיטען. החייל ,׳ששמע יאת הדברים, הפסיק את
עבודתו, לקח את צינור שאבית־ז־,אוויר, והחל מנפח אוויר בגלגל.
״גשי לחלק האחורי ותבדקי היטב !בגלגלים שם,״ אמר לאן,
כשסיים את מלאכתו. אן עשתה כדברי החייל, שעה שהוא נכנס
למכונית, התיישב ליד ההגה והתניע את המנוע. לפתע זינק
קדימה, כשהוא משאיר ׳את אן ההמומה בתחנת־הדלק, ליד מיתקן
מילוי האוויר.
״׳הייתי בטוחה שהוא יחזור, פשוט קפאתי על מקיומי כמו
אידיוטית, מבלי להבין מה מתרחש לנגד עיני,״ סיפרה אן .״רק
אחרי דקות ארוכות התחלתי לתפוס שבעצם הלכה המכונית,
ואין בדעתו של ׳הטרמפיסט האדיב שלי לחזור. רצתי לתחנת
הדלק וט״לפניתי למיישטרת הרצליה. היומנאי המנומנם אמר לי,
אחרי שישמע את הסיפור ,׳שאם אני רוצה להתלונן עלי להגיע
לתחנה.״

ה שו טר־ םהתבדחו
ך* אותן דקות שילאח׳ר המיקרו ,,יכלו השוטרים לעצור את
* החייל שנמלט בכיוון לתל־אב״ב. לפניו לא עימדו הרבה
אפשרויות, יואילו היה מישהו ׳משוטרי הרצליה נוטל יוזמה, ומדווח
על האירוע לאחת הניידות: ששוטטו באיזיור, היה סיכוי סביר
לעצור את מכונית הפיאט הנמלטת. אלא שרעיון כזה לא עלה
במוחם של שוטרי התחינה ,׳ואיש מהם לא העלה בדעתו לנסוע
ולאסוף את אן המבוהלת מתחנת־הדלק שעל אם הדרך.
״לא ׳נותרה ליי בדירה,״ מספרת אן ,״׳והתחלתי צועדת לכיוון
תחנת המישטרה בהרצליה ,׳שבקושי ידעתי את מיקומה. כמובן,
אחרי שמסרתי עדות על המיקרה, זה הפך לבדיחת התחינה, וכל
השוטרים התגלגלו ׳מצחוק: .אותי זה ׳לא הצחיק כליל וכלל. מיה
עוד שהיותי צריכה להסביר למחרת לבוס שלי. כיצד נעלמה
המכונית שאותה הוא הפקיד בידי.״
מת׳חנת-המישטר׳ה מיהרה יאן לסניף־יהבנק שילה, פדי לבטל שני
פינקסי־שיקים, חדשים לגמרי ,׳שאותם ׳נטל החייל האלמוני יחד
עם המכונית.
יומיים לאחר־מכן נמצאה המכונות בקירבית רמאללה, כשהיא
הפוכה, אחרי שהתנגשה בסלע .״נראה שהנהג שהתהפך עימה
היה שתוי,״ מנחשת אן ,״שכן בתא-יהמיטען היה לי ארגז בירה,
שכעת היה ריק.״

ההרס במכונית היה רב ,׳וחב׳רת-הביטוח העריפה את הנזק
כבלתי־ניתן לתיקון ושילמה לבוס ישלה חילק משווי המכונית, כפי
שנאמד על-ידי שמאי החברה.
מובן ׳שסכום זה היה נמוך מערכה הריאלי,״ היא אומרת
ומוסיפה :״גם בנק הפועלים יצא מופסד מפל הפרשה: החייל
האלמוני ,׳שהחיל מפזר את הישיקים שולי בחנויות כל״בו, השתמש
בחלק מהשיקים גם למילוי דלק במכונית, ומאחר ולבנק הסכם
מייוחד עם חברת־הדלק שעל־פי׳ו הוא מכבד כל שיק שמשולם
עבור בנזין, הרי ׳שהבנק נאלץ לממן את כל טיוליו שיל איותו חייל-
נוכל, ברחבי הארץ,

ה חייל רצהמ כוני תחדשה
^ דא שהתאונה ליד רמאללה ,׳לא מיצתה את יצר הנוכלות
ישל ׳הטרמפיסט. ביום השישי שלאחד המיקרה הוא התייצב
בעיר-המכוניות וביקש לקנות לעצמו מכונית חדשה. הפעם החליט
לעלות ברמת החיים ׳ולרכוש מכונית פיאט ,132 שעיבורה נידרש
לשלם 160 אלף לירות. כשנחתמה העיסקה בין החייל לסוחר היו
כביר הבנקים סגורים! ,והסוחר החליט להשאיר בידי לקוחו את
המכונית תמורת שני שיקים אישיים (ולא בנקאיים, כפי שמקובל).
למריבה הפליאה רשם החייל בכל השיקים ישבתם השתמש את שמו
האמיתי ואת מיספר הזהות שלו.
בסוף השבוע ׳שעיבר עצירה מיישטרת טבריה חייל החשוד בביצוע
שרשרת תעלולי־הנוכלות הללו. החשוד, אילן אייזנקוט מנצרת*
עילית, עריק מצה״ל, המבוקש גם על־ידי המי׳שטר׳ה הצבאית,
׳שוחרר ׳בערבות של 10 אלף ליריות על־יידי שיוסט-השל׳ום התל-
אביב דויד בר-אופיר.
״מאז המיקרה היה בי ׳רצון עז לפגוש־ את אותו טרמפיסט
בשנית,״ סיפרה ׳אן ,״אילו הייתי פוגשת אותו, הוא היה מגיע
לבטח אל ביודהחולים. כשנודע לי על מעצרו, מיהרתי למישטרה
וביקשתי רק דבר אחד — שיתנו לי לראות איותו.
״אבל כשפתחו לפני את תא־המעצר והראו לי את החשוד,
התמלאתי בוז כלפיו ׳ורחמים כלפי הוריו, שיצטרכו, כנראה,
לשלם הרבה כסף בגלל תעלולי בנם.״
למרבה הפלא מצהירה יאן קרטן שתמשיך לאסוף חיילים,
כמינ׳ה׳גה .״אני לא חושבת שכל חייילי צה״ל אשמים,״ היא מבהירה,
״למרות שכל מי ששומע על המיקוד, המוזר, מזהיר אותי שלא
אעיז עוד לאסוף חיילים. אבל אני לא יכולה לראיות אותם כך,
עומדים בשולי הדרכים, כשמאות מכוניות חולפות על פניהם
׳סבלן לעצור.״
בעבר שירתה האוסטרלית בעלת־הטמפרמנט ממלבורן כמז כירה
בשגרירויות וארצה בהודו זבפייליפינים. לפיני ארבע שנים
היא הגיעה לשגרירות אוסטרליה בתל־אביב, שם עבדה שלוש
ישנים .״הייתי נוסעת ׳במכונית דיפלומטית, עוצרת בטרמפיאדות
וממלאת את הרכב בחיילים. למרות שיש אולי נוכלים ביניהם,
׳אני מאד חוששת שחיילים ימשיכו לשבת אצלי במכונית, כי הרי
׳בסופו של דבר מיקרה כזה קורה לאדם רק פעם אחת בחיים.
אז אני כביר מחוסנת.״

עופר קוף !

במדינה
ד ר כי ח ״ ם
לב פתוח -כ׳ פתוח

״...י ש משהו

בדאודורנט

בוגר ט
שהקיפן איוו יכול
לעמוד בפויו..ז
יש בו קורטוב
של עדינות
משרב בשמגן של
חיספוס וניחוח
הבר׳ מעורר.
־ כ ^ 3 0וםכ1
אפ ט ר שייב או
דה טואלט,
דאודורנט וסבון.
להשיג בפדפומדיות
המובחרות

״•ש משהו
בשם בוגרט
שנשים איוו
יכולות

לעמוד בפניו

אלשרז/איד כרסומא׳ם גע-ן!

הם הצילו את
חייה, והיא תבעה
אותם למישפט
פעם עוררת אסתר בלוד את דאגתם
של אזרחים רבים, כאשר נשקפה סכנה
לחייה ותרומות רבות זרמו למען הצלתה.
החודש היא עמדה במרכזה של סערה
ציבורית, כאשר תבעה לדין שני אנשי־ציבור
שעמדו בראש הוועד הציבורי שאסף
תרומות להצלת חייה.
שבע שנים אתרי הניתוח הגישה בלוך,
תביעה מישפטית נגד מארגני ההתדמות,
ובה דרשה להחזיר לה את יתרת הכסף
שנשארה אחרי הוצאות הניתווז, לצורך
הוצאות כלליות. בית־מישפט־השלום בתל-
אביב דחה את התביעה, והשופט גינה את
התנהגותה.
נסיעה לאמריקה. בהיותה בת 17
נסעה אסתר בלוך עם אמה למינסוטה,
ארצות־הברית, עברה שם בהצלחה ניתוח-
לב־פתוח. כעבור שנתיים, ב־ ,1973 פנתה
אסתר אל הוועד הציבורי שמימן את
נסיעתה הראשונה, וביקשה שיממן לה
נסיעה נוספת לארצות־הברית.
הוועדה, בראשותם של חיים דינר ושלום
כספי, שניהם אנשי־ציבור ידועים בהרצליה׳
מימנה גם את נסיעתה זו, למרות
שרופאה של אסתר בלוד ציין — בחוות-
דעת שהועברה אל חברי הוועד — כי
מטרת הנסיעה אינה רפואית טהורה.

נזי שפט
יועץ במיבחן תמישפט

3ם היועץ המישפטי?!ממשלה,
בבל אדב, עלול לטעות.
האב הוא טעה בשיקוליו
בפדשת קצין המישטדה
אהרון שלוש?
״זוהי החלטה שיש בה יותר חורים
מאשר גבינה,״ כך, במרירות ובאירוניה,

סיפר כספי, שהיה כאותה עת
ממדא־מקום סנן ראש עיריית־הר
צל יה :
אני לא הכרתי את אסתר או את מיש-
פחתה באופן אישי. חברי, חיים דינר,
פנה אלי בבקשה להתנדב לגייס למענה
כספים, שיצילו חיי אדם. ואכן, הצלחנו
לאסוף תרומות שהסתכמו ב־ 50 אלף לירות
לערך. שלחנו את הנערה עם אמה לחוץ-
לארץ, ואחרי שהניתוח הוכתר בהצלחה
מלאה, הן שבו ארצה בתום שהייה בת
כמה חודשים.
ב־ 1973 התבקשה הוועדה להתכנס שוב,
ולדון בבקשה לנסיעה נוספת. גם לבקשה
זו נעתרנו.
עם שובה מהנסיעה השנייה, החלה
אסתר פונה אלינו בבקשות שונות ומשונות.
נרמז לנו על-ידי הוריה, שהנערה
לעולם לא תוכל להיות מסודרת בחיים
עקב מומה וכי להם, להוריה, אין היכולת
לשקמה. השיקום, לדעתם, היה צריך להתבטא
בקניית דירה, למשל.
סירבנו בכל תוקף. הדגשנו, שכספי
התרומות נועדו להצלת חייהם של אנשים
ולא על־מנת להשיג להם ביסוס כלכלי.
הנערה ומישפחתה לא היססו לבוא במטר
דרישות, שנענינו להן כאשר היו קשורות
לבריאותה של אסתר. הבת ביקשה לצאת
להבראה — יצאה. מובן שלא יכלה לצאת
לבדה. ומימנו גם את שהייתה של האם.
לפני שלושה־ארבעה חודשים באה אסתר
עם כל מיני קבלות מפוקפקות, כתובות
בכתב־ידה, שבהן היא מצהירה שהיא
משתמשת בכדורים העולים לה 1,200
לירות בחודש. כשביקשנו ממנה את האישורים
המתאימים, כגון קבלות וכולי,
יכלה להמציא רק מירשם מרופא. לא היו
ברשותה קבלות שציינו את מחיר הכדורים.
באותה תקופה התכנסנו, כדי להחליט
מה ייעשה בכסף שנותר — בערך 20 אלף
לירות. להחזיר את התרומות — לא היה
טעם. עם התורמים נימנו אנשים שונים
שתרמו סכומים קטנים. היו ביניהם חיילים
שעבדו בימי החופשה שלהם ותרמו את
שכרם. היו קשישות שוויתרו על מחצית
הפנסיה החודשית שלהן. לא מצאנו טעם
לנסות לאתר את התורמים ולהשיב להם
את הסכומים הקטנים האלה.
התייעצנו עם גופים שונים, ולבסוף
החלטנו לתרום את הכסף לעיריית הרצליה,
שהתחייבה להקים קרן למיקרים
מיוחדים של ריפוי בחוץ־לארץ, כאשר
הריפוי• בארץ אינו אפשרי.

עד באן, דיברי כספי.
כספי סירב למסור כל פרטים על הנערה,
שהיא כיום בת .24 לדבריו, חייה
נהרסו בלאדהכי .״מי ירצה להתחתן איתה
עכשיו, אחרי שכל העולם שמע על בקשתה
המחרה?״ אמר. לדעתו נפלה הנערה
קורבן ללחצים שהפעילו עליה הוריה,

שקיוו להשיג, בעזרת מחלתה, כספים רבים
ככל האפשר.
אסתר בלוך, שמנמונת, ובעלת עיניים
כחולות, עובדת כיום בקופת־חולים. היא
סירבה להגיב. כל שהסכימה לומר היה:
״אני סובלת עדיין מהשוק. בשום אופן
לא תיארתי לעצמי שהעניין יקבל פירסום
רחב כל-כך בעיתונים. יש לי מה לומר
להגנתי. העיתונים קיפחו אותי. גם השופט.
אבל כרגע איני מוכנה לדבר. כשיגיע
הזמן, אסבר את עצמי.״
״כפיות־טובה ועזות־מצח!״ כך הגדיר
השופט בורים רפופורט את התנהגותה של
אסתר כאשר חייב אותה לשלם לצד הנתבע
3000 לירות הוצאות המישפט.
״במקום להיות אסירת־תודה לנתבעים,
אשר פעלו רבות להצלת חייה, בחרה
להגיש נגד מיטיביה תביעה מישפטית.״

תובעת בלוד
— ועזות מצח !״

חוות־דעת הרופא
״כפיות טובה —
הגדיר מישפטן בכיר בשירות המדינה את
החלטתו של היועץ המישפטי לממשלה,
שלא להעמיד לדין את ניצב אהרון שלוש,
ראש אגף החקירות במטה הארצי, שמסר
עדות סותרת במישפט פלילי (״יועץ הסתרים״
העולם הזה .)2127 באותו מישפט
נקרא שלוש לתת עדות־הגנה במישפטה
של אלישבע צ)יזיס, רווקה שבעבר עמדה
במרכזה של פרשיית-אהבים עם שר־הביט־חון
דאז, משה דיין (העולם הזה .)1794
מייד לאחר מתן העדות הסותרת, הובאה
הפרשה לידיעתה של פרקליטת מחוז תל-
אביב, עודכת־הדין ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן
שהחליטה לא לפתוח בהליכים מיש־פטיים
נגד שלוש. אלא שבעיקבות פירסום
העדות בעיתונות התעניין היועץ המישם־
טי לממשלה בתיק וביקש לעיין בפרוטוקול
המישפט. התיק נשלח לירושלים על־ידי
עורך־דין סברין שרטר, סגנה הבכיר
של אוסטרובסקי־כהן( ,פרקליטת המחוז
היתר, אותה עת בחופשה) ,והובא לעיונו
של יעקוב קדמי, שכיהן אז כעוזרו של
פרופסור אהרון ברק. קדמי אישר את החלטתה
של אוסטרובסקי-כהן, והתיק הוחזר
לבית־מישפט השלום בתל-אביב, שם
הורשעה לבסוף אלישבע צ׳יזיס על-ידי
השופט אילת -שאף איזכר בפסק הדין
את הסתירות בעדותו של ניצב שלוש.
סערה בפרקליטות. בתום המישפט
התפרסם פסק־הדין בהעולם הזה, ואף
פורסם תזכיר פנימי של עורך־דיו אמנון

רודה, סגן בכיר לפרקליט מחוז תל־אביב,
שבו נטען שיש להעמיד את שלוש לדין.
הפירסום עורר סערת רוחות בפרקליטות
מחוז תל־אביב, ופרקליטים שונים נחשדו
בהדלפת המידע להעולם הזה.
הפעם החליט הפרופסור אהרון ברק לבדוק
את הפרשה באופן אישי. הוא זימן
אליו שלושה מאנשי פרקליטות מחוז תל-
אביב: ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, אמנון
רודה ודבורה חן, שייצגה את התביעה
במישפט.
לאחר הבדיקה המחודשת הכריע ברק
ברוח ההחלטות הקודמות — שלא לנקוט
הליכים משפטיים נגד ראש אגף־החקי־רות.
ניצב אהרון שלוש הוא כיום אחד
משני המתחרים על תפקיד המפכ״ל ;יריבו
הוא ניצב אריה איבצן, מפקד המחוז הדרומי
של המישטרה) .אלא ששיקולים
צרים מסוג זה אינם מטרידים את פרופסור
ברק, ונראה שגם הפעם לא היתה
לעובדת מעמדו של שלוש במישטרה, השפעה
על ההחלטה המישפטיר. גורמים.
המצויים ברזי מישרד־המישפטים, תלו את
הכרעתו של ברק, בלחץ הסמוי והגלוי,
שהפעילה פרקליטת מחוז תל־אביב, הידועה
בטמפרמנט הסוער שלה, ממנו חוש שים
במישרד־המישפטים בירושלים. יהיו
שיקוליו של ברק אשר יהיו, דבר אחד
ברור: החלטתו של היועץ המישפטי היא
בעלת בסיס מישפטי רעוע ביותר, ועומדת
בסתירה משוועת למדיניות שננקטה בשנה
האחרונה נגד עדים ״שכהנים״ או
סרבנים.
סעיף החוק, שעל־פיו היה על היועץ ה־מישפטי
לממשלה לבחון את הפרשה, הוא
סעיף 240 לחוק העונשין הקובע :״המוסי־הודעות
או עדויות בעניין אחד, בפני
רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו
סותרות זו את זו בשאלה עובדתית, ש היא
מהותית לגבי העניין, ועושה כן בכוונה
להטעות — דינו מאסר שנתיים.״
עד כאן הלשון היבשה של החוק.
הטכניקה של בדיקת עדות סותרת היא
פשוטה למדי: יש לבחון סוגיה זו לאור
הצגת שתי שאלות:
! 0אם הסתירה היא אכן בשאלה מהותית.

האם היתה כוונה להטעות, כלומר —
האם נעשתה הסתירה ביודעין.
בשאלה הראשונה אין למעשה מחלוקת,
וגם היועץ, בהחלטתו, לא קבע שסתירתו
((המשך בעמוד )50
העולם הזה 2130

ה טו ל ס הזה 2130

מבצע מיו חד לרוכש ע ד 31 ביוד 1978

מהסס.
צבע או שחור לבן?

רכוש היום טלוויזיה מץ שהור-לבן
ותקבל את מלוא המהיר ששלמת
בשתעבור למ׳וצבע.

אתה מהסם באם לרכוש היות טלוויזיה צבעונית או שחור-לבן? למץ יש פתרון עבורו!
מץ מציעה לך לרכוש היום טלוויזיה שחור-לבן. כשתחליט לעבור למץ־צבע, מתחייבת חברת מץ להחלין לן את
הטלוויזיה שחור-לבן שרכשת,במץ־צבע ולזכות אותך במלוא הסכום ששלמת עבור מכשיר טלוויזיה שחור-לבן. זאת
לתקופה של שנתיים.
מץ הינה היחידה המציעה לן תנאים מצויינים אלה כי היא מעוניינת שתהנה
ממץ־צבע המעולה שלה.
פרטים -אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ובבית מץ, רחוב מודיעין 9ו רמת־גן -בני־ברק.

אמץ את

*.פסי

מ׳ו-צבע. סימד חדש בטלוויזיה צבעולת.

העולם הזה 2130

סולנוע

הזמנה
ן— —י—וו1
למרד

סרטים
•לדי הג׳היגו

ה־ 22 במאי היה בפסטיבל קאן היום
הארוך ביותר לאותם משוגעים־לדבר שנכנסו
בשעה תשע בבוקר לאולם נזיראמאו
ויצאו ממנו בשעה שש בערב. וכל אותה
עת ראו רק סרט אחד, עם שעה הפסקה
בצהריים. שמו של הסרט הוא היטלר, סרט
מגרמניה. זמן הצגתו כשבע וחצי שעות.
קשה מאד לחמצת משהו מקיף ומורכב
כל כך בכמה מלים. הסרט מנסה, בסופו
של דבר, לחבוק חוויה, מחשבות, היר-
הורים, פילוסופיית־חיים, השקפות על
אמנות ופוליטיקה ועוד הרבה מאד דברים,
המאפיינים את גרמניה של היום. זה צריך
להיות חלק שלישי בטרילוגיה של הבמאי
האנס יורגן סיברברג, על גרמניה הוזה
בדמיונות שווא, במאה השנים האחרונות,
טרילוגיה ששני חלקיה הראשונים היו
לודוויג, המלך הבתול וקארל מאי. בסרט
1הראשון מדובר בלודוויג השני, שהגשים
הזיותיו בסמכות שנתן לו הכתר, והקים
את אותם אבני הדרך בארכיטקטורה ובמוסיקה
הגרמנית שהם חומר לתולדות האמנות
עד ׳היום. בסרט השני מדובר באיש
שהוא ספק קלאסיקן של הסיפרות וספק
מיתומן, איש שספריו אינם מוגדרים עד
הסוף כספרות אסקפיסטית למבוגרים או
ספרות הרפתקות לילדים, איש שלא יצא
מעולם מגרמניה (וישב שנים בכלא) וכל
ספריו מתרחשים במערב הפרוע פרי דמיונו
או במיזרח התיכון, ששימשו לו ולרבים
מקוראיו, מפלט מן המציאות שסביבו.
ן ואילו החלק השלישי בחיפוש המתמיד
! הזה של העם הגרמני אחרי ה״גראל״ ,גביע
השלמות והאושר הקיים רק בדמיון, הוא
הסרט על היטלר, האיש שהשתמש במציאות
ביעילות רבה כל כך, עד שהצליח
כמעט להגשים עלי אדמות את העולם
שהזה בסיוטיו.
השתיקה הרועמת. אף אחד מן
הסרטים אינו נמצא בישראל ואינו ניתן
לצפיה כאן. אך אי־אפשר לעבור בשתיקה
על התופעה, במיוחד לאחר מיברק ומיכתב
ך•־ שהגיעו למבקר העולם הזה מן הבמאי
סיברברג עצמו. הבמאי, שנוכח בהקרנה
בקאן, ועקב אחרי מי שראה את הסרט ן מההתחלה ועד הסוף (בהזדמנות קודמת
יצא בהתקפה מוחצת על הביקורת הגרמנית,
המתייחסת בחוסר־רצינות לעבודתה),
±דאג להודיע לכל כי הסרט יצא לאחרונה
לפריס (שם הוא מוצג בשני חלקים, לסין

,רוגין, בימים זוגיים החלק הראשון, בימים
בלתי־זוגיים החלק השני) ,שהביקורת
בצרפת הקדישה לו מקום נרחב, אבל
לעומת זאת, השתיקה באמצעי־התיקשורת
בגרמניה נמשכת, והוא היה מאד מבקש
לקבל תגובות רבות ככל האפשר על סרטו,
אולי כדי להוציא את הגרמנים עצמם
מאדישותם המכוונת.
סיברברג אינו עושה סרטים ככל האדם.
בהזדמנויות רבות הביע אמונתו ש״הקול-
נוע הוא המוסיקה של מחר״ ,רעיון שהוא

הטפיל (פאריס, תל־אביב, איטליה)
— העובדה שסרט זה מחבת
כבר שלוש שנים, כדי למצוא
מקום שבו יוקרן, היא תעודת עניות לקולנוע בארץ. לעומת
זאת, העובדה שהוא בכל זאת מוצג, פותחת פתח תיקווה
קטן, שאולי לא הבל אבוד ועוד נזכה לראות דברים שאינם
על טהרת המסחריות.
לא שהטפיל הוא סרט מסובן או חסר פיתויים לציבור
הרחב. יש בו סצנות מין נועזות בשפע, כולל מישגל ליד
גופתה של ישישה שנפחה נשמתה ; יש בו חתיכות ויש בו
עירום. חוץ מיה, כל מה שרוצה הסרט להביע, נאמר בקול
גדול ורם בל בן, שאין כלל צורך להיות מתוחכם בדי
לרדת לסוף דעתו. הוא מצייר את הכנסיה הקתולית בבוז
ובלעג, במוסד מתחסד דמוי עלוקה. הוא קורע לגזרים
את האצולה המתנוונת של דרוס-איטליה, בדימויים שבהם
זועק הריקבון לשמיים. והוא מזמין להתקומם נגד החברה
היו, בי רק מי שיעשה זאת, יובל למצוא מקומו כבן״אדם
במלוא מובן המילה.
כל זה בא לידי ביטוי בסיפור על בן מישפחת עניים
שמצליח כימעט להיות כומר, אך מתחיל לפתע לגמגם
(אדם בעל מצפון אינו יבול אלא לגמגם כשעליו לשאת
דרשות צבועות) .מאחר והוותיקאן אינו מכיר בבמרים
מגמגמים, הוא נשלח לטפל בבן הנכה של מישפחת אצולה
בדרום־איטליה. שם הופך המטפל לטפיל, אחרי שהוא
משרת את התאוות המיניות של האם השתלטנית, את
ההזיות המיניות של הבת החשקנית, ואת הסיבות להת-

קליבר ומוריקונה: מצב חסויים
אבדות האב, שאיבד אונו יחד עם מנהיגו הדגול מוסוליני.
אחרי שכל מיני רמאים מקומיים הפועלים בשם רוח
הקודש אינם מצליחים לרפא את הנער הנכה, נשלח המגמגם
— שאינו מוציא הגה מפיו כל הסרט — יחד עם
הנער ללורד, מקום שם הבתולה הקדושה מושיעה את
חסרי הישע.
סרג׳יו נאסקה, במאי איטלקי צעיר, הוא איש זועם על
מצב מסויים באיטליה ומביע את זעמו בצורה מאד משכנעת.
ומה עוד אפשר לדרוש מסרט ן
עכברים ואנשים
הרפתקאות ברנרד וביאנקה
(גת, תל־אביב, ארצות־הברית) —
וולט דיסני נפטר מזמן, אבל ה מסורת
שלו תימשך לעד. ולא רק המסורת, אלא גם ההצלחות.
המצילים (בך נקרא הסרט במקור) גרף כבר הרבה
מאד בסף בבל רחבי העולם, ולא קשה להבין מדוע. זהו
אחד הסרטים המעטים היום, שהורים יבולים לשלוח את
ילדיהם ללא חשש, ואפילו ללא צורך להסביר להם אחר-
כך מה ראו, ומדוע ראו את אשר ראו. הכל ברור ומובן
בשמש.
הגיבורים, ברנרד וביאנקה, הם שני עכברים קטנים
ונחמדים, שיוצאים להציל יתומה שנחטפה מבית־יתומים
על״ידי משבונאית מרשעת, כדי לשלוף מבור, בתחתית האדמה,
את היהלום הנדיר ״עין השטן״ .מיבצע ההצלה
הוא באחריות של אירגון עכברים בינלאומי הקורא לעצמו
״המצילים״ .האירגון, כפי שרומז הסרט, דומה לאו״ם אבל
מטרותיו הרבה יותר אנושיות. מלבד שני תנינים מרושעים,
כל שאר החיות הנקלעות בדרכם של ברנרד וביאנקה מושיטים
עורה, החל מאורויל, האלבטרוס שמטיס אותם לאי
הנידח, שם נמצא היהלום, ועד לאווינרוד הילק שמתנדב
לשמש מדחף לסירת ההצלה (העובדה שאווינרוד הוא גם

סוכות כ״היטדר — סרט מגרמניה״
השתיקה בגרמניה — נמשכת

ברנרד וביאנקה: מזון אידיאלי
שם של מנועי סירות, ודאי לא פגמה בהכנסות הסרט).
כל המרכיבים האופייניים לסרטי דיסני נמצאים כאן.
ואם האיפיון המדוקדק, המקורי והאנושי מאד, של
מיקי מאוס או דונלד דאק חסר כאן, זה לא יפריע לאיש.
סרטי וולט דיסני הינם מזון אידיאלי לילדים בחופשה,
והרפתקאות ברנרד וביאנקה ממשיך במסורת זו.

חזרה על מה שניסו אנשי האוונגארד
להשיג בצרפת עוד בשנות העשרים. כדי
להשיג את מטרתו משתמש סיברברג
בדימויים סמליים רבים, בבובות ובמעמדים
תיאטרליים, במוסיקה קלאסית מפורסמת
מאד ובהשאלות מכוונות מתולדות הקולנוע
ומתולדות האמנות. הוא מאלץ את הצופה
להשתמש בכל אוצרות הידע שברשותו,
בנושאים פוליטיים, רוחניים ופסיכולוגיים,
כדי שיוכל לפענח בכל רגע את התמונות
שמוצגות בפניו. סרטיו אינם מספרים
סיפור במובן המקובל של המילה, ואין
ספק שסיברברג הוא תופעה יוצאת דופן.
סרט מגרמניה. הסרט מחולק לארבעה
חלקים עיקריים. הראשון נושא את
שם הסרט עצמו: היטלר, סרט מגרמניה.
החלק השני הוא חלום גרמני, החלק השלישי
סופה של אגדת חורף, והחלק
הרביעי אנו, ילד הגיהינום.
״הסרט הזה צריך להיות המישפט של
היטלר,״ נאמר כבר בתחילתו, ומספר,
הצריך כנראה לייצג את הבמאי, מודיע:
״העולם שבו גדל היטלר ואני עצמי הננו
הסרט הזה.״ אבל, ממשיך הסרט ,״מאחר
ואין לנו היטלר, כדי להציג אותו בפניכם,
יצטרך כל אחד לשחק את ההיטלר שלו,
בבית, מול המראה.״״ וזו בעצם הגישה
של הסרט. לא אדולף היטלר הוא המעניין
את סיברברג, אלא השאריות של היטלר

הממשיכות להתקיים היום, בתוך האנשים
ובהסוואות שונות.
בשבע וחצי שעות אפשר להספיק לומר
דברים רבים על הנושא הזה. החל בתיאוריה
הקובעת שהיטלר היה תוצאה הגיונית
והכרחית של הנסיבות שנוצרו באירופה,
תוצאה ששאבה עוצמתה מן האספקטים
החברתיים והפוליטיים שנוצרו אחרי
מילחמת־העולם הראשונה, מן הרצון של
שיכבה קאפיטליסטית מסויימת להשתלט
על העולם, ומן הפחד מפני הקומוניזם
הסובייטי, שארב בפתח, מן המצוקה של
האינטלקטואלים ואפילו מן העמדה שנקטו
היהודים באותו הזמן .״היטלר הוא התגשמות
הכמיהה הסודית והצרכים הכמוסים
של התקופה,״ אומר סיברברג בסרטו.
אסור לשכוח, מזכיר עוד הסרט, שהיטלר
נבחר בבחירות דמוקרטיות, שהוא הצהיר
על כוונותיו מן הרגע הראשון, אבל איש
לא עצר את היד האוחזת במאכלת, כפי
שעצרו את ידו של אברהם לפני שהעלה
את יצחק על המוקד (ההשוואה היא של
סיברברג) .ואילו בובה בדמות גבלס מכריזה
שבעוד מאה שנה תהיה זו אחת
התקופות הזוהרות ביותר בתולדות גרמניה,
יעשו עליה סרטים ויספרו עליה סיפורים.
כי בסופו של דבר היטלר היה האיש שהיה
מוכן להקריב את מצפונו למען האחרים,
(המשך בעמוד )46

מבצע

הי כ רו ת:

מ חי רי ם

מוזלי ם

שנ תיי ם

א ח ריו ת

השמש
הן הרסניות-
שמור על
רכושן בעזרת
1€1.11\105111£1.0
החידוש המהפכניבעולם!
ק לי נ ג שי ל ד פילם ה מ סנן א ת קרני האולטרה
ויאולט והופך ל חל ק אינטגרלי מה שמ שה.
ק לי נ ג שי ל ד חו סך חלק ניכר מ כ מו ת האנרגיה
הדרו שה כדי לקרר או לחמםאת הדירה.
ק לי נ ג שי לדמ שר ה אוירה נעימה בכל הבית
ואינו נותן לקרני ה שמ ש לחדור פנימה.
ניתן להשיג בכל הגוונים כולל גוון חד כיווני.
ת חנ ת הרכבה ב מקו ם.

קלינגויוילד(ישראל) בעמ
תל־אביב, רח׳ החשמונאי 9וו, טל 262939 .

גזור ושדח --

לכב׳חב׳ קצינגשיצד (ישראל) בע״נו. תל־אבי ב,ו ח׳ החשמונאים 9וו.

הנני מעוניו בקבלת פרטים נוספים.

הנני מעוניו בביקור גציגכם אצלנו ללא התחייבות.

.ר חו ב,

עיר-

.הערות.

פרסום
מלגיק

סניף של״׳ ח״א
מז מין א ת הציבור לרב שיח בנו שא

האם ניתן להציל את ׳חמת השלום?
שיתקיים בכית סוקולום, כיום ה׳ 29.6.78 שעה 8.30 בערב.
ישתתפו

ח״כ מרדכי וירשובסקי
ח״כ מאיר פעיל
ח״כ שולמית אלוני
ח״כ עוזי ברעם
חיים ברעם
יוסי אמיתי

כמו כן מוזמן הציבור להרצאות המתקיימות כל יום א׳ ם־8.30
במועדון של״י, רה׳ בוגרשוב ,60 תל־אכיב.

(הנושך כזענזרד )45
היה מוכן ליטול על עצמו אשמות נוראות
למען גדולת העם הגרמני .״השמדת עמים
אינה מעניינת אותנו,״ מכריז הימלר,
״משום שעמים אלה חשובים לנו רק במידה
ויכולים לשמש לנו כעבדים.״
״כל עוד ינגנו את ואגנר, יזכרו גם
אותי,״ מכריז היטלר, הרואה עצמו חלק
בלתי־נפרד מן התהילה הגרמנית, לא פחות
מן המלחין מן המאה שעברה.
אחרי היטלר אבל מה שמטריד את
סיברברג הרבה יותר הוא מה שנותר
אחרי היטלר .״מה יצא לכם מן החופש
והנפלא שלכם?״ הוא שואל בסרט .״האם
שילטון הבינוניות, זה האידיאל? אידי
אמין הטובח אנשים באפריקה, זה סמל
החופש? 110 מדינות חברות האו״ם העוברות
במודע על תקנון האירגון הבינלאומי,
האם זו התשובה? יאסר עראפת הנואם
על בימת האו״ם חגור אקדח, האם זו
התשובה? !הקביעה שהציונות היא גזענית?
שילטון־האימים ביבשת השחורה?
הזעיר־בורגנות החוגגת ניצחונה האפור
בכל מקום? האם זה כל מה שניתן להשיג
באמצעות החופש הנפלא?״
וכאן באה סידרה של קביעות, העושות
רושם מתוחכם מאד במבט ראשון, ומעוררות
חשד במחשבה שניה .״מה היתד,
מפת אירופה בילעדי?״ מתגאה היטלר
בצורת בובה, המונחת על ברכי ונטרילו-
קיסט (איש שמדבר מן הבטן) ,המחליף
כל הזמן את בגדי הבובה כדי להוכיח
שהיטלר הוא בעצם כל-אדם .״אני הבאתי
את הרוסים לנהר האלבה, ונתתי ליהודים
מדינה. גרמניה הנאצית היתד. פרולוג
לוויאט־נאם ולקובה ולצ׳ילי. כולם למדו
אצלנו, הטרוריסטים אימצו את השיטות
שלנו.״ והסרט ממשיך לצטט את התסרי-
טאית תיאר, פון־הארבו (אשתו של פריץ
לאנג, בתקופה מסויימת) שקבעה כי ״דמוקרטיה
ורפובליקה הם מישטרים מייובאים
לגרמניה, על אף התכונות הטבעיות של
העם. המדים הם הבגד הטבעי של הגרמני.״
יום הדין. חיסול היהודים, כך ממשיך
אחד מנציגי הנאצים להסביר בסרט, הוא
מחוייב המציאות, אחרת אי-אפשר להיפטר
מן המוסר התנ״כי כדי להגיע למערכות-
מוסר חדשות ומהפכניות יותר.
ובסצנה הצריכה לסמל את יום־הדין
מצביעים על היטלר באצבע מאשימה
וזוקפים לחובתו את ניצחון ״החופש חסר
הזהות והדמות,״ מוצאים אותו חייב בדין
משום שהיה לא רק תליין המערב אלא
גם ״מכתיר הזעיר-בורגנות ומשליט המטריאליזם״
באשמתו הוסט העם היהודי
מיעודו הנצחי, להיות מצפון העולם שאי-
אפשר בילעדיו, והוא הפך מן היהודי
הנודד, שנתן לעולם את קאפקא ומוזיל,
למשה דיין. ובכך, קובע הסרט, מתבטא
ניצחונו האמיתי של היטלר, אחרי מותו.
אשר לגרמניה עצמה, אולי אסור לשיר
שם את שבחיו, אבל מותר בהחלט למכור
אותו בכל מיני שיטות משוכללות. שני
גרמנים מדושני-עונג מטיילים בנחת, משוחחים
על מצב העניינים וקובעים שברכטס*
גאדן(מישכן-הקיץ של חיטלר) יכול בקלות
להפוך דיסנילנד של גרמניה, במימון ערבי
ובניהול ישראלי, ואין רעיון מוצלח מהכנת .
טיולים מאורגנים למוזיאון־שואה חביב
בדכאו.
המסז׳ים שד הימלר. אם כל זה
נראה בבחישה בסידרה ארוכה של נושאים
בעלי אופי פוליטי בראש וראשונה, צריך
לומר שסיברברג משתמש לשם כך בדימויים
פיוטיים מכל הסוגים, ובהשאלות
מכל שטחי האמנות. הבונקר שבו בא הקץ
על היטלר מושווה לקיברם של אאידה
ורדמם, המסדים של הימלר מלווים במו סיקה
מתוך זיגפויד של ואגנר, בעיקר
כאשר הוא מדבר על הייעוד של העם
הגרמני(האם זה מיקרה שהצלילים שייכים
למארש אבל?) ואילו היידן, מוצארט,
בטהובן ומאהלר מושמעים לעתים קרובות,
כהערות־אגב למה שמתרחש בתמונה.
הרמזים הקולנועים שופעים לא־פחות.
לא רק הנאום מתוך רוצח בחוצות הכרך
(אם) של פריץ לאנג, שבו מתנצל רוצח
פאתולוגי שאינו יכול להתגבר על יצריו,
מול המון בריונים צמא־דם, אלא גם התחלת
וסוף הסרט, שמתחילה בכדור־בדולח נוסח
האזרח קיין, ובתוכו דמוי אולפן־הקולנוע
הראשון של אדיסון, או בסצנה שבה נעזר

סיברברג בדוקטור קאלינרי (רופא מטורף,
שהשליט אימתו בעולם של שפויים באחד
הסרטים הגרמנים האכספרסיוניסטיים הראשונים)
.׳הסרט כולו מוקדש לזכרו של
הנרי לנגלואה, מייסד הסינמטק הצרפתי,
כאיש שהוא אבי הזיכרון הקולנועי.
להילחם בחושים. מכל זה יכול להתקבל
רושם קצת מבולבל, אבל זה הרושם
שמתקבל גם בסרט. שבע וחצי שעות של
קביעות, תיאוריות והשקפות־עולם, שבהן
מופצץ הצופה ברציפות, אינן ניתנות
לעיקול בצורה אחרת. וטענתו של סיבר-
ברג, כאילו אינו רואה עצמו כבול לשיגרה
של העשייה הקולנועית (״מי קבע שסרט
צריו להימשך רק שעתיים?״ הוא שואל)
וטענתו כי הוא עושה סרטים הנמשכים
כמו האופרות של ואגנר, תופסת רק
בחלקה. ואגנר פונה בראש וראשונה אל
החושים, ומנסה בעזרתם להשתלט על
ההגיון. סיברברג מתקיף את ההגיון, כדי
להילחם בעזרתו בחושים. במיקרה הרא שון,
יכול הצופה להניח לעוצמה הרגשית
של ההצגה לשטוף אותו, במיקרה השני
הוא נאלץ לעמול כל הזמן כדי לעקוב
אחריה. ושבע וחצי שעות, ברציפות, זה
מאמץ שנועד לסנובים ומשוגעים לדבר
(וגם אלה יצטרכו לראות את הסרט יותר
מפעם אחת, כדי להתמודד עימו באמת)
וזה עדיין מיעוט קטן, בו בזמן שהנושא
מחייב דיון במישור הרחב ביותר.
האם זו התקפה על היטלר, או נסיון
מתוחכם ללזשטש את אשמתו, כפי שטענו
רבים במסיבת־העיתונאים שנערכה לאחר
הסרט בקאן? התשובה היא, כנראה, אי־שם
באמצע. כשממקמים את היטלר אי־שם
בין מק-קארתי לנפוליאון, ומשווים את
השואה לוויאט־נאם ולביאפרה, מתקבל
איכשהו הרושם של נסיון לדחוס תופעה
חריגה לתוך מיסגרת שיגרתית. כאשר
הסרט אומר ״כיצד אפשר לשפוט אותו
מבלי להתייחס אליו באהדה, או לנסות
לחדור לתוך מחשבותיו?״ ומאשים את
היטלר ב״אובדן האידיאל של העם הגרמני,
שבו היקנה לארצות־הברית מושבה נוספת,״
קשה שלא לחוש כי התיאוריה עצמה
מיועדת לטשטש, ולוא במיקצת, את האימה
שמסתתרת מאחוריה.
מבוכת האינטלקטואלים. אם זהו
ההסבר המתקבל ביותר על הדעת, הרי
^ זהו בראש ובראשונה ביטוי למבוכה שאוחזת
באינטלקטואלים גרמנים מן הדור
החדש (סיברברג נולד ב־ )1935 שמנסים
להבין את האשמה המחרידה הרובצת על
העם שלהם ולהסביר אותה באורח הגיוני.
הם אינם מרגישים, אישית, כשותפים
לאשמה זו, ואף על פי כן, רגשית, אינם
יכולים להיפטר ממנה, והיטלר, סרט
י *-מגרמניה מנסה, בעזרת סמלים, אותות
ומופתים להיכנס לעומק התופעה ,״ללמוד
ולחנך,״ כפי שמכריז דף ההסבר שחולק
עם הסרט. הלקח כולו נועד לדור החד(ס,
ומשום־כר מופיעה לכל אורך הסרט דמותה
של ילדה, הגוררת בידיה בובת־כלב עם
פרצוף של היטלר. וכאשר הסרט נגמר,
צצה דמותה של הילדה בתוך דימעה ענקית,
דימעה של עצב, מלנכוליה או יאוש,
שמובילה אל העתיד.
ה״גראל״ ,׳גביע הקסמים שגרמניה מחפשת
אותו מאז ומתמיד, עדיין מסתתר,
בתמונת הסיום, אי־שם בין הכוכבים.
קשה לדעת אם הסרט של סיברברג
יקרב את הגביע, או יעזור לגרמנים לצעוד
^ בדרך הנכונה. לגבי הישראלים, סרט כזה
הוא חיוני בגלל סיבה אחרת. הוא יכול

מ׳ אכלאח

תמידיונים 1

(המשך מעמוד )25
כולל לאברכים מצויינים — מרכז אלומה
— ת.ד 238 .בני־ברק.
הסכום אותו יעד לורנץ ל־ 6ישיבות
אלה הוא 825 אלף לירות. כל הסכומים
נכנסו לקופת גוף הקרוי צעירי אגודת
ישראל, אשר הוקם על-ידי לורנץ ונמצא
בשליטתו מאז ומתמיד.
#לורנץ דרש מכל ראש ישיבה ש קיבל
צ׳ק, לשלוח לו מיכתב תודה אישי.
ביחסים העכורים בתוך אגודת ישראל, יש
משמעות פוליטית חשובה ביותר למיכת־בים
אלה. הוא שיכנע את הרב שך, שחתם
על מיכתבי הלוואי לצ׳קים שנשלחו, לכתוב
לראשי היישבות כי ״הוועד־הפועל
של ועד הישיבות בארץ־ישראל בא בדברים
עם ח״כ הרב שלמה לורנץ, יושב-
ראש ועדת הכספים של הכנסת, והוא הצליח
להסדיר מענק מייוחד מהממשלה,
לישיבות וכוללים לשנת הכספים החולפת.״
מיכתב זה, בצירוף צ׳ק שמן ופניה
טלפונית של לורנץ, הולידו עשרות מיכה־בי
תודה של ראשי ישיבות. הם מהווים
בידי לורנץ קלפים טובים למלחמותיו
הפנים־מיפלגתיות כנגד הרב פרוש.
בציפייה לכישלון

ידחה ובוכה — ב״היטלר״

בו־חצירא לא יכול היה לנצח
שותפות של ארליך ולורנץ. ארליך הודיע
לו חד וחלק כי 32 מיליוני הלירות
לא נלקחו מתקציב מישרד־הדתות׳ והם
העברה ישירה מהאוצר לאגודת ישראל,
ולכן אין לשר־הדתות כל נגיעה אליהם.
אבו־חצירא נאלץ להרים ידיים, וזאת
לאחר שקיבל רמזים מאישי קואליציה
בכירים, כי הקואליציה עלולה להתפרק
אם הוא יתעקש בעניין זה.
גם ח״כ גרוס לא התלהב ביותר מצעדיו
של לורנץ. כאשר התפוצצה הפרשה כולה
באגודת ישראל שהה גרוס בחוץ־לארץ
ולא מיהר לחזור לארץ. כשחזר, נילחץ
אל הקיר וכתב מיכתב גינוי מטעם הסיעה
בראשה הוא עומד, הסיעה המאוחדת,
אולם לא יצא להגנת פרוש במלוא הכוה
העומד לרשותו.
בינתיים עשה לורנץ עם 5המיליונים
ככל שחפץ. אין ספק כי למעלה ממחצית
סכום זה נמצאת עתה, אם לא בוזבזה,
בקופת סתרים עליה שולט יושב־ראש וע דה
הכספים של הכנסת, מבלי שהוא צריך,
או יצטרך אי פעם, לתת דין־וחשבון על
הכסף.
אולם נראה כי שר־האוצר, שימחה ארליך,
שהיה מוכן לזרוק 7מיליון לירות
מתקציב המדינה, אשר בחלקם הלכו לכיסים
פרטיים, לא הרוויח מכך דבר. ארליך
רצה לתת את הכסף, ואף הוסיף על־ו שני
מיליון לירות, כדי להשיג שקט באגודת
ישראל, ועל-ידי כך להבטיח שקט בקואליציה.

הקולנוע
הוא המוסיקה של מחר
ללמד מה הם המושגים שבהם מתלבטת
האינטליגנציה הגרמנית הליברלית היום,
במאמציה להבין תופעה שהיהודים היו
שפן־הנסיונות והקורבן העיקרי שלה.

ת ד רי ך
חוג הלר או ת:
ת ל ־ א כי ב — פרובידנס, ג׳וליה, הטפיל,
מיפגשים מן הסוג השלישי, הרומן שלי
עם אני, מרק ברווז.
ירושלים — פנטסיה, מיפגשים מן
הסוג השלישי, רחוב הסטר, קריאת העורב.
חיפה — מיפגשים מן הסוג השלישי,
אוונטי, ג׳וליה.

תל-אביב
פרובידנם (מחיאון תל־אביב,
צרפת) — סופר ישיש צולל לתוך
עולם סיוטים והזיות ואחר כך ניצב בפני
העולם כפי שהוא. סרט מורכב ומרתק
של אלן רנה, לפי תסריט של דויד מרסר,
עם חמישיית שחקנים מרשימה: ג׳ון
גילגוד, דירק בוגארד, דויד ורנר, אלן
בורסטין ואיליין סטריץ׳.
מדק בדוח (תכלת, ארצות־הברית)
— ארבעת האחים מארקם מטילים
מדינה בלקנית לתוך תוהו ובוהו פוליטי
מוחלט, באחד מסרטיהם המשובחים ביותר.
חפשו את הארפו צולל בתוך הלימונדה.
סצנות כאלה קשה למצוא בקולנוע.

מיפגשים מן הסוג השלישי
(דקל, ארצות־הברית) — מבט אל עתיד
שהוא אולי הווה, בו ניתן יהיה להיפגש
עם יצורים מן החלל החיצון, שיבואו
לכדור הארץ לא כדי להשמידו, אלא כדי
להכירו. ניצול מרהיב עין של כל אמצעי
הטכניקה של הקולנוע.

ג׳וליה (סטודיו, ארצות־הברית)
— פרק מזכרונותיה של הסופרת ליליאן
הלמן, על הידידות שקשרה אותה לבת
טובים אמריקאית, שנסעה לאירופה כדי
להצטרף למחתרת האנטי־נאצית לפני מיל־חמת
העולם השניה. משחק משובח של
ג׳יין פונדה וואנסה רדגרייב.

* * לא הבטחתי לך גן של שוש
נים
(בן־יהודה, ארצות־הברית) — תרגיל
בפסיכוטרפיה, בו מצליחה רופאה מסורה
להוציא נערה צעירה מתוך עולם ההזיות
הסכיזופרני בו היא נעולה. קאתלין קוויגלן,
כנערה החולה, היא אחת מתגליות השנה.

ירושלים
קריאת העורב (סמדר,
ספרד) — קרלום סאורה מסווה את הר הוריו
על החברה הבורגנית הספרדית
ומחדליה בזמן פראנקו, מאחרי סיפור
מתוחכם מאד על חוויות חופש של ילדה,
שחלקן מציאות וחלקן דימיון, עד שקשה
להבדיל בין השניים. אנה טורנט היא
מקסימה בתפקיד הילדה.
פנטסיה (אור־גיל, ארצות־הברית)
— וולט דיסני מעטר את בך,
בטהובן ומלחינים אחרים מן הרפרטואר
הקלאסי, בסיפורים מצויירים שחלקם גאונים,
חלקם מתקתקים וחלקם מאד משעשעים.

חיפה

אולם
מאז הפרשה אין לורנץ ופרוש
מדברים זה עם זה, אפילו בישיבות הסיעה
בכנסת או באולם המליאה, וכל אחד
מהם ממתיו לכישלון הבא של רעהי, כדי
לתקוף אותו. הח״כים גרוס ואברמוביץ
מחליפים מילים עם לורנץ, אולם הם הביעו
את תמיכתם המלאה בפרוש, ומייחלים
גם הם לנפילתו של יושב־ראש ועדת
הכספים.

אוונטי (אורדן, ארצות־הברית)
— מירוץ העכברים הקפיטאליסטי
נעצר לרגע, למען מיליונר אמריקאי וספרית
אנגליה, שבאים לקבור את הוריהם
בסורנטו ומגלים שיש בחיים עוד משהו,
מלבד דהירה אחרי הצלחה. בילי וילדר
באחד הרגעים האנושיים ביותר שלו, עם
ג׳ק למון וג׳ולייט מילס.

רוטקס תמיד קרוב אליך
מבחר סריגי טריקו לנכרים ולנשים-
חולצות, לבנים,פיג׳מות, גרביים ושמלות ארוכות

העולס הזה 2130

417

96־01131 יז 33 { 6וזו /ם4£1כו 8 0ו_£1

כרשיס האשראי היחידי
המעניק לד חשבון פתוח
ביותרמ־>< 2.מלית
ברזי ע7זק בעולם.
לסייל ב עו ל ם בלי מזו מני ם, לערוד
קניו ת בכל מ קו ם שתרצה, ל ה כנ ס לכל
מ קו ם שראוי לבקר בו, לאכול במסעדה
סובה, ל ה חזי קאת העול ם ב כי סהק סן.
רק בנ קאחד יכול ל ה עני ק לד כל זאת,
בנ ק הפועלי ם.
96־ז 3ו^ 0־ז 6ז31/ 1\/135ח 10ז3ח־ו 6זח 0031x11־£111
כ ר סי סהאשר אי של ארגון כ ר סי סי
האשר אי הגדו ל ביו תרב עול ם ה־<!ח3כ1־ו 6זוו,1
המשרתע שרו ת מליוני אי ש בר חבי
העולם, עו מדעתה לרשותך.
בנ ק ה פו ע לי ם בח ר עבורך אתכר סי ס
האשר אי ה מ כו ב ד ביותר בעול ם.
פרסי ם בכל סני פי בנ ק הפועלי ם, בנ ק
א מ רי ק אי י ש ראלי ובנ ק קונ סיננ ס ל.

0 ^ 3 1 *9 6ץ 3 5 { 6וזו /כ [ ד ם 0הוב £ 1

1711

ה פו ע ל

אריאלי

כרג\י7ז האשראי המכובדביותרבעולם.

ה קוב האחרה 711
,ף* אשר שואלים ילד אמריקאי, אנגלי או אוסטרלי,
מי לדעתו היד, גיבור מילחמה אמיתי בשנים האחרונות,
הוא ׳אומר :״יוני.״ שטף המאמרים והכתבות שהציף
את העיתונים, את הרדיו ואת הטלוויזיה על מיבצע
אנטבה, שלושה סרטים ועשרות סדרות טלוויזיה —
״על־פי ׳הדוגמה של אנטבה״ ,אד ״גדול יותר מאנטבה״ —
חרטו שני שמות בליבות ׳אנשים בכל רחבי העולם :
דן שומרון ויוני נתניהו.
דן שומרון, מפקד הפעולה, נותר בחיים וזכה ליראות
בצמיחתו כגיבור. יוני נתנייהו נפל בקרב ולכן, אולי,
תהילת הגיבור שיעוטיה את שימו היא גדולה ׳אפילו יותר
מזיו של שומרון.
רק טבעי היה שהוצאות־ספרים רבות רצו להוציא ספר
על יוני, שעוד בטרם נכתב נועד להיות בסט־סלר עולמי.
כשם שסביב היזכיון להסרטת מיבצע אנטבה נערך מחול־שדים
במישירד המיסחר והתעשייה דאז, כאשר כל מפיק
בעל שם עולמי, המכבד עצמו, התחנן בפני פקידים זוטרים
של המ״שרוד הישראלי, לאשר לו את הפקת הסרט,
כך נערך מיריוץ בין הוצאות הספרים.

״ חיי ל
מספד א חד״
ך• מירוץ זכתה הוצאת הספרים האנגלית ווידנפלד את
י ניקולסון. לווידנפלד את ניקולסון קשרים טובים
בארץ, והיא הוציאה לאור ספרי זכרונות של רבים מאישי
המדינה, ביניהם אבא אבן, גולדה מאיר וטדי קולק.
לאחר עיון ׳בשמות הסופרים המקובלים ומהיריי הכתיבה,
הגיעו ראשי הוצאה זו אל הסופר האירי המפורסם
מכס הסטינגם. הסופר, יחד עם ראשי ההוצאה, הגיעו
לפני כשנתיים לישראל, כדי להכין את הקרקע לכתיבת
הספר על יוני נתניהו.
הם ׳נפגשו עם ידידים של יוני יועם מפקדיו בצה״ל, עם
׳שר־הביטחיון דאז, שמעון פרס ועם בני מישפחתו של
יוני: אביו, הפרופסור בן־ציון נתניהיו ,׳ואחיו, עידו*.
הסטינגס ידע כי כדי שספרו יהיה מושלם, הוא זקוק
לשיתוף פעולה מלא מצד המשפחה. לשם כך הציעה הו צאת
׳הספרים 1למשפחתו ישל יוני להיות שותפה בספר,
בשייעיור של יכ־ 15 אחוזים .׳המשפחה נענתה והבטיחה
להקדיש את הכסף שיתקבל מהספר — המדובר במיליוני
לירות — למטרות ציבוריות ולהנצחת שמו של ימי.
לשר־הביטחון היפנו הסטינגס ואנשי ההוצאה דרישות
אחרות. כדי לפרוש יאת עלילת חייו של יוגי, היה
צריך לספר על פעולות קרביות בהן השתתף, ושעל
חלקן פיקד, עוד לפני פעולת אנטבה. יוני, אשר לא במיקרו,
כונה על-ידי הרמטכ״ל דאז, מרדכי (״מוטה״)
גויר, כ״חייל מספר יאחד של ישראל״ ,יתואר השמור בדרך
כלל לרמטכ״לים, השתתף בהרבה פעולות, מהן רבות
החסויות עד היום. הסטינגס ביקש משר־הביטחון להד
׳רות לצנזורה הצבאית לנקוט כלפיו ברוחב ילב, ולאשר
פירסום ראשוני של פרשיות צבאיות שבהן השתתף יוני.
פרס הבין עד כמה חשובה כתיבת הספר על יוני,
דווקא על־ידי סופר מפורסם כהסטינגס ׳ובחסות היוצאת
ספרים גדולה כווידנפלד את ניקולסון. הוא נעתר לבקשת
הסופר והודיע כי הצנזורה תהיה ליברלית בנושא זה.
הסטינגס החל במלאכת איסוף החומר על יוני, כאדם
!וכמפקד. כידי להכיר את יוני האדם — לדברי הסטינגס
דמותו של יוני כאדם מופלאה יותר מדמותו כמפקד —
קיים הסופר שיחות ארוכות עם בני משפחתו של יוני, עם
חבריו, עם מוריו בארץ ובארצות־הברית. בין היתר,
ראיין הסטינגס במשך שעות רבות את תרצה קרסנוסלסקי,
מי שהיתה ,״׳החברה של יוני״ מגיל 14׳ואיחר כך אשתו ;
ושוחח עם דיילת ארקיע במדיה, יאותה עמד יוני ׳לשאת
קיאשה ; עם יעל חן, עורכת בטלוויזיה הישראלית, אלמנת
מילחמה, שהיתה ידידה קרובה של יוני, ועם צעירות
ניאות רבות, אליהן היה יוני מקורב.

חלומותיו הצה״ליים של יוני: הוא הפך להיות מפקד
היחידה, שלדעתו ולדעת רבים אחרים היא המפוארת
שביחידות צה״ל.
הסטינגס התאהב בדמותו של יוגי .״אפילו אתם! ,בארץ,
אפילו החברים ישלו, לא יודעים כמה יהיה האיש הזה גדול,״
הוא אמר פעם לידידים ישראלים. ואבל הסטינגס הבין,
כי בעוד שגלי ההערצה כלפי יוני הם שיטתיים, הרי שהכרת
דמויות האמיתות של הלוחם שנפל חייבת להיות הכרה
עם ׳אדם טוב, משופע במעלות יריבות וכישרוינות רבים,
אך גם יבעל חולשות שהתנסה בכישלונות.
ברוח זיו התיישב הסטינגס ולכתוב את הספר. הקשר

הנפשי בין הסופר החי לגיבור המת היה כה עמוק, עד
.שהסטיניגס הסתער על דפי הנייר בעוצמה ,׳כפי שיוני
הסתער על האוייב בקרב. התוצאה: ספר ׳מעולה, שנכתב
בזמן קצר־יחסית.
כשגמר, העביר הסטי׳ניגס את בתב־הוד לשני שותפיו:
ווידנפלד את ניקולסון ומישפחתו שיל יוני .׳בהוצאת־הספרים
המיקציועית התלהבו וניגשו לעשות הערכות לגבי
הרווחים הצפויים. אולם ׳מירושלים הגיעה !תגובה ״קרה
יעד צורמנית״ ,כפי: שהגדיר זאת הסטינגס. ימני מישפחיתו
של יוני לא אהבו יאת הספר.
היו שני דברים ׳אותם לא ואהבה המישפחה בספיר.
הפרק הראשון הזכיר את העובדה כי מישפחתו ושל יוני,
בלי יוני, ירדה בשנת 1962 מהארץ. ועוד דבר לא מצא חן
בעיני המישפחה: תיאור דמותו של יוני בספר כבשר ודם.
״לגביהם הוא היה פחות מדי סופרמן בספר שלי,״ הסביר
הסטינגס .״הם נסחפו בגל ההערצה של הרחוב, שכחו
כי יוני היה לאגדה.״
על־פי חוזה השותפות בין ווידנפלד את ניקולסון
לבין משפחת נתניהו, לא היתד, למישפחה אפשרות
לגנוז את כתב־היד, גם אם !לא יימצא יחן בעיניה. אולם
ראשי ההוצאה ילא ילקהו סחושפון דיבר ונוסף: שבישראל
התחלף בינתיים הישילטון׳ !והמדינה מונהגת עתה על-ידי

הליכוד.
אביו ישל ייוני, הפרופסור בן־ציון נתניהו, הוא אחד
מנכבדי ירושלים, מראשי התנועה הרביזיונייסטית, ידיד
נאמן של ראש־הממשליה, מנחם בגין, עוד מימי האצ״ל
׳והאופוזיציה.
טל יטה ׳שהייה על נתניהיו לעשות היה להפעיל את
קשריו עם השולטת החדש, כדי ששר־הביטחון הנוכחי, עזר׳
וייצמן ,׳יתעלם מההבטחזת שניתן קודמיו, שימעיון פרס,
לגבי ההקלות וההיתרים של הצנזורה. לא היה טעם להוציא
את הספר על יוני עם המחיקות של הצנזורה. אגב,
בלישכת ׳שר־הביטהון ענו על שאלת כתב העולם הזה
ואמרו :״שיקולי הצנזורה הצבאית הם סוברניים.״ לגבי
פרשת הספר, לא יהוו מוכנים להגיב.
הסטיינגס רתח מזעם. מלבד העוול שנגרם וליו כסופר,
׳נעשה לדעת הסטינגס גם עוול לזכרו של יוני ,׳ודווקא
מצד מושפחתו. הוא דרש מווידנפלד את ניקולסון להיציא
את הספר בחוץ״לארץ, ללא הסכמת המישפחה וללא התחשבות
בצנזורה הישראלית. לכך לא הסכימה ההוצאה.
לווידנפלד את ניקולסון קשרים אמיצים עם ישראל,
והיא לא רצתה לקלקלם בגלל ספר אחד, יהיה מוצלח
ככל שיהיה.
אז התעוררה בעייה בין הסטינגס ילבין ההוצאה.
הסטונגס, על פי ההסכם, הוא שותף שווה זכויות בהפקת
הספר. לכן דרש מההוצאה להתחשב ברעתו ולהוציא את
הספר. ההוצאה עמדה במצב לא ׳נעים. היא הציעה הצעה
׳נגדית לסופר: לקנות את חלקו ׳בסכום המגיע לכ־800
!אלף לירות ,׳ולגנוז ואת הספר.
מבחינה עיסקית היתד, זו הצעה נדיבה, אך הסטינגם
עדיין לא השיב עליה. הוא הסתגר בביתו שבידאבלין, אירלנד,
כדי להרהר בשאלה, עד כמה שווה בעיניו דמותו של
יוני.

״ פחותמ די
סו פ ר מן ״
ף* עיקכות אישור משר־־הביטחון, היתה להסטינגס
— גישה חופשית לאנשי צבא שהכירו את יוני. מפקדים
בכירים של יוני, כמו פקודיו, פתחו בפני הסטינגס
את ׳סגור־לייבם. הסופר שיחזר את תקופת הצנחנים שיל
יוני, מייד לאחר גיוסו לצה״ל, את התקופה בה הייה
חייל באחת הסיירות, את קורם הקצינים שאותו עבר, ואת
מילחמתו ברמת־הגולן בששת־יהיימים. הוא ׳ראיין רופאים
׳ואחיות בביית־׳החולים בו ישכב יוני לאחר פציעתו ב״1967
ושוחח עם מפקדיו באחת מהפעולות המרכזיות בהן
השתתף: שבייתם של ארבעה קצינים סוריים.
מילחמת יום הכיפורים הפרטית של יוני היתה מילחמת
גבורה. שוב לחם יוני ברמת־הגולן, והוא עם אנשי יחידתו
הפילו מסוקים סוריים ביריות מנשק קל ליד נאפח. לאחר
המיוליח׳מה, עיבר יוני לשריון. הוא ׳נקריא לשקם את גדודי
חטיבת ברק. כשסיים יאת השיקום ,׳והפך יאת ׳ברק לחטיבה
מעולה המוכנה לקרב, חזר יוני אל האהבה הישנה
שלו — יחידתו הקודמת. חודשיים לפני שנפל התממשו
* אח נוסף, בנימין (״ביבי״) ,שוהה בארצות־הברית.

!השר וייצמן והשד־לשעבר פרס
שימעון התיר, עזר פסל

סם ש

במדינה

״מימשל ק אר טר ל א רוגז״
הוא סתם מצוברח.
״•מעריב״ ,יום א18.6 /

סנטור ג׳ורדש ״עבר
את המבחן״ אצל בגין

ראש הממשלה קיבל אמש בביתו את השחקן פיטר שטדאוס
אחרי שווייצמן נכשל.
״•הארץ״ ,יום ב19.6 /

יקוצצו 4מליארד מהתקציב
א ך הוא יגדל ב־ 10 מליארד
״הארץ״ ,יום ג׳20.6 ,

״עליית מחירי הדירות
רק מרוששת אותנו״
קובלים נציגי הקבלנים
ארץ האפשרויות הכדתי־מוגבלות.

(המשך מעמוד )42
של שלוש אינה מהותית. אם יגיד אדם
במישפט־זיוף, שירד גשם, ואחר כך ישנה
את דעתו על מזג־האוויר — אין זו סתירה
מהותית. אך במיקרהו של שלוש, ששכח
תאריכים שעליהם מסר בפירוט בעדותו
במישטרה קודם המישפט, וכן עובדות־מפתח
נוספות — אין מחלוקת שקיימות
סתירות מהותיות.
לגבי השאלה השניה, שאלת הכוונה,
היא מוכחת על־פי הנסיבות — ולא כפי
שנדמה להדיוטות, על פי כוונתו הפנימית
של העד. כל עוד אין אפשרות להביא
לבית־המישפט את מוחו של אדם כראיה
מישפטית, הרי שנותרה רק האפשרות
לבחון את נסיבות מסירת עדותו הסותרת.
כאן קיימות שתי אפשרויות: האחת —
האיש טעה, התבלבל, או לא הבין את
חשיבות העובדה. והשניה — שעשה זאת
ביודעין.
במיקרהו של שלוש, הנסיבות ברורות
ומרשיעות: שלוש הינו קצין מישטדה
ותיק, וידע שיש באפשרותו לעיין לפני
המישפט בעדות שמסר במישטרה, ילרשום
לעצמו ראשי פרקים של העובדות לצורך
דיוק על דוכן העדים.
הוא העדיף לא לעשות כן ולא לזכיר
את אותם פרטים. מכאן מתבקשת המסקנה
המישפטית שמעשהו של שליש נעשה ביודעין,
כשבאחת משתי העדויות, זו ב־מישטרה
או זו שניתנה בב־ת־המישפט,
הוא התכוון להטעות.
מוצא מהסבך. לחילופין יכ-ל היה
היועץ להשתמש בסעיף אחר לחוק העונ שין,
סעיף ,244 הקובע :״העושה דבר
בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי
או להביא לידי עיוות־דין, בין בסיכול הזמנתו
של עד, בין בהעלמת ראיות ויין
שבדרך אחרת — דינו מאסר שלוש
שנים.״ סעיף כללי זה אינו משאיר פתח
להתחמקות מהעמדתו של שלוש לדין.
• לטענת היועץ המישפטי, הוא לא התרשם
מחומר הראיות. אלא שכאן לא נערכה
כל חקירה, לא נגבתה הודעה בכתב
משלוש על סיבת הסתירה בעדותו, ומאידך
גם אין כל ״חומר ראיות״ .כל אלה הופכים
את החלטתו המישפטית של פרופסור
ברק למעוררת תמיהות רבות.

ישרא לי ם בחו״ל
״ידיעות אחרונות״ ,יום א׳18.6 ,

הצד השני של הבד

ארליו: האינפלציה לא משתוללת
היא משתוללת ז אנחנו משתוללים :

״הארץ״ ,יום ב19.6 ,,

ירידה בנחושת
קפה וסוכר
נפולת נמושות!
״הארץ״ ,יום א18.6 /

הדגלים היו שחורים אך
הים היה שחור ממתרחצים
מאת אילן שחורי
שהוא רואה שחורות.
״׳מעריב״ ,יום ד14.6 /

המיליון ואחד — בשנה הבאה.

!הטלוויזיה ביש־א? ם יר,בה
?הציגו מפגי שהוא
״פרו־פזסטיגי״ ,והערבים
־ טועגים שהוא ציוגי
שלוש נשים צעירות, מישראל, מצריים
ומאיראן, ושלושה גברים, מישראל ומ כוויית,
השתתפו בשבוע שעבר בהפקתו
של תסריט, שרק לפני זמן קצר אפשר
היה לתארו כהפקה של סיפור אחרית־הימים.
המקום:
מועדון ווילג׳ גייט בניו־יורק
התחתית. המשתתפים: מאה וחמישים אז רחים
אמריקאיים, ישראליים, מצריים,
פלסטיניים, סעודיים, סודאניים, אלג׳י״
ריים, כווייתיים ולבנונים. סיפור המעשה:
פסטיבאל הסרטים הים־תיכוני (העולס
הזה ,)2129 שהסתיים בסימפוזיון ממושך
על מצבו של הקולנוע באיזור הים־התיכוו.
לילה אבו־סייף ממצריים, מכווה נבילי
מאיראן, חליד שידיק מכוויית, יחד עם יגאל
נידם, עדנה פוליטי ואלכס מסיס מישראל
— הוזמנו על־ידי מארגן הכסטי־באל,
במאי הסרטים הישראלי אילן זיו,
להשתתף בדיון.
תרבות דיבור. מתחילת הדיון ועד
סופו אי-אפשר היה להבחין בצל של חי-
לוקי־דעות בין המשתתפים. אחרי שחזו,
במשך שבוע שלם, בהצגות ערב ולילה
של ארבעה סרטים ישראליים (מצור,
מסע אלונקות, אנחנו ערבים יהודים, ה פלסטינים)
וארבעים סרטים אמריקאיים,
מצריים, סוריים, לבנוניים, מרוקאיים,
כווייתיים, סודאניים, אלג׳יריים ועירא־קיים
— דיברו המשתתפים בדיון על שאלות
המשותפות לכולם: מימון הפקת סרטים,
הפצת הסרטים המופקים, עזרה והתערבות
הממשלות, השפעת הסרטים האמריקאיים
(וההודיים, במדינות ערב)• על
הקהל המקומי, שיווק הסרטים לארצות־חוץ
ושיתוף־פעולה ים־תיכוני בין עושי
הסרטים במרחב כולו.

אמר צייר פלסטיני, יליד ירושלים, כמל
בולדה, הכותב עתה ספר על חייו ומותו ״
של המשורר הערבי-ישראלי ראשד חוסיין:
״תרבות אחת לערבים וליהודים. זוהי
תרבות־הדיבור. ארצות המיזרח התיכון
הן הארצות היחידות בעולם שבהן אפשר
לשדר סרס בראדיו ...כי כולו בנוי על
הדיאלוג.״ חלק מהמשתתפים, ישראלים
כערבים, לא הסכימו, והתפתח ויכוח
ממושך.
לא כל הסרטים זכו להערכה משותפת.
סרטה של סוזאן זונטאג, שהופק על־ידי
אלכם מסים, ושהסופר יורם קניוק היה המשתתף
העיקרי בו (האדמות המובטחות)
זכה בקיתון צוננים והוכתר כ״סרט ציוני״
על־ידי הצופים הערביים (בישראל סירבה
הטלוויזיה להקרין את הסרט, אחרי שידר
רשות־השידור ומנהלי הטלוויזיה טענו, כי
זהו ״סרט פרו־פלסטיני ואילו סרטו