גליון 2132 מתאריך 12 ביולי 1978

המחיר 13.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ<.

שנה 42

מם פר 2132

ה מי ס תו ר ־ן

ש הנו יועץ

ואש־הממשלה
ל מי לחמה
ב ט רו ר

י1/1ץ רפי אי תן

וסך 71 רמלין
למ שדד־הווו ץ
יוסף (יוסק׳ה׳ץ הרמלין, מי שהיה עד לפני
שדם אחדות ראש שירותי־הכיטחון
(השכ״ב) ,עומד להצטרף למשרד־החוץ
ולקבל מינוי של שגריר ישראל כפועל כאחת
שעימן מקיימת המדינות ישראל קשרים מסועפים.
ד מרידוד מונה
כיו ע ץ-כלכל ד בגין
איש־העסקים יעקב מרידוד יתמנה, ככל הנראה, כיועץ
מיוחד לראש־הממשלה, שתפקידו יהיה בעיקר לייעץ
לבנין בנושאים כלכליים. מרידור, שהיה מפקד האצ״ל
בין השנים 1941—1943 לפני מנחם בגין, שימש כח״כ
מטעם תנועת החרות לפני שפרש לעסקים והפך
איל־ספנות בקנה־מידה בינלאומי.

במינויו הצפוי ביועץ־כלכלי לראש-הממשלה,
רואים ימתן ביטוי למורת רוחו של כנין
מהמדיניות ׳הכלכלית של שר־האוצר שימחה
ארליך. היחסים כין בגין לארלין־:הצטננו
באחרונה, אחרי שבגין מתח ביקורת טל
כמה נושאים כלכליים וכיחוד על ההחלטה
שגובשה כוועדת-הבספים של הכנסת
להעלות את שבר השרים כב־^טא.
מרידור הוא, באחרונה, מראשי המבקרים את המדיניות
הכלכלית של ארליך, ואם אומנם ייצא מינויו אל
הפועל, עלולים להתעורר חיכוכים תכופים בינו לבין
שר־האוצר.

מנסי לסבסד בין
ו״צמן ל בגין
אל תתייחס באמון לכמה ידיעות שהופיעו בשבוע
האחרון בעיתונות הישראלית, ושכל כוונתן, ככל
הנראה, להוסיף שמן על מדורת היחסים בין ראש־הממשלה
מנחם בגין לשר־הביטחון עזר וייצמן,
המדובר בידיעות כאילו הציע וייצמן לשימעון פרס
לכהן כשר־ביטחון בממשלה שיקים, או כאילו גייס
וייצמן את האלוף־במילואים שמואל (״גורודיש״) גונן
לתנועת החרות, כדי שיסייע לו במאבקיו באריק
שרץ ובמשה דיין.

מקורבי וייצמן חושדים בי יד מכוונת
עומדת מאחרי פירסומים אלה, כמטרה
להחריף את היחסים המתוחים כלאו-הבי
השוררים כינו לבין בגין. לעזר וייצמן נודע
על: הצטרפותו של גונן לתנועת החרות
מהידיעה שפורסמה על כך בעיתונים.

הוועדה
לב־ טחון־הפנים
סרסהת בו ס ה
למרות שחלפו ארבעה חודשים מאז
החליטה הממשלה על כינונה של ועדת
שרים מיוחדת לבדיקת בעיות כיטהץ־
הפנים במדינה, טרם התכנסה ועדה זו
אפילו לישיבה אחת.
הוועדה, הוקמה מייד אחרי הטבח באוטובוס בכביש־החוף,
בישיבה שבראשה ישב סגן־ראש־הממשלה
ייגאל ידין, בהיעדרו של בגין מהארץ. תחילה
המתינה הוועדה לתוצאות ועדות הבדיקה והחקירה,
שהוקמו על־ידי צה״ל והמישטרה לבדיקת האירועים
והמחדלים סביב פרשת האוטובוס. אולם גם אחרי
שמסקנות ועדות אלה סוכמו, לא התכנסה הוועדה.
על מזכיר הממשלה, אריה נאור, הוטל להכין מיסמך־
עבודה בהסתמך על המלצות הוועדות כדי שיהיה
לוועדה במה לדון. הנייר עדיין לא הוכן.
עובדה זו מעוררת ביקורת נגד סגן־ראש־הממשלה
ייגאל ידיו, העומד בראש הוועדה, אחרי שבעבר היה
הוא עצמו המתריע העיקרי נגד הסחבת וחוסר־המעש
בוועדות ובגופים שהיו מופקדים על בעיות ביטחון.

ה קיבו צי תארגנו

נג ד חיסול הוו חיי ל
למרות ההכחשות, מסתמנת במישרד־הביטחון מגמה
לקצץ במיספר המתגייסים לעשות את שירותם הצבאי
במיסגרת הנח״ל.

צעד זה הוא, כעיקרו, פעולת־תגמול נגד
ההסתערות של השמאל על הממשלה
כפרשת גדם הכנות.

בתנועה הקיבוצית כבר נערכים למאבק נגד האפשרות
שיוצע לקצץ בנח״ל, קיצוץ העלול להוות איום ישיר
על עתיד התנועה הקיבוצית. המטרה העיקרית של
המאבק תהיה להוכיח כי חיסול הנח״ל מיועד להשלים
את המחסור בבוח־אדם בצה״ל שנגרם בגלל הפטור
הנרחב לבנות.־:
כל הטענות שהועלו השבוע על־ידי דוברי הממשלה

וריס ב 1ת ב
תמ שך לוואכ 0ודוסיי
הסופר היהודי-אמריקאי ליאון יורים,
שגולל כ־סגאיב את האפוס של
לידת מדינת־־ישראל ברומן רב־התפו־צה
״אפסותם״ ,עומד להתחיל כחיבור
יצירה סיפרותית נוספת, שתהווה
המשך ל״אכסודום״ ועלילתה תתרחש
על רקע קורות מדינת ישראל כשלושים
השנים האחרונות. היצירה החדשה,
שלה מתכוון יורים להקדיש
שני כרכים ושעשויה, לדעתו, להיות
גולת־הבותרת של יצירתו הסיפרו־תית,
תתחיל כדיוק כמקום שבו
מסתיימת עלילת ״אכסודוס״.
יורים שוהה כישראל כבר כחודש,
לצורך ריכוז חומריהרקע ליצירתו,
ועומד לשהות כארץ כמשך בשנה
נוספת יחד עם אשתו הצלמת. את
שהותם כירושלים ינצלו גם להכנת
אלבום צילומים על ירושלים.
בפרשת גיוס הבנות, וההאשמות כאילו הפרשה
התעוררה מטעמים פוליטיים בכוונה לנגח את
הממשלה, מחוסרות יסוד.

ההתעוררות הציבורית החלה רק אחרי
שכתוך צה״ל עצמו הסתבר, כי הפטור
שניתן למיספר גדול יותר של כנות ככר
כשנה האחרונה גרם מחסור משמעותי
ככוח־אדם בצה״ל.

עיתונאים, ושיסקור את דרכו של רב
האחרונות, בתקופות היותו רמטכ״ל, ש
בוואשינגטץ, שר וראש־ממשלד.,

ב מי סלגהה די ס ־ די ת
מעמדו של שר־האוצר שימחה ארליך במיפלגה
הליברלית שבליכוד, עלול להתערער אחרי שחוגים
שונים במיפלגה מתארגנים לשיתוף־פעולה לקראת
ועידת המיפלגה העומדת להיערך בסוף הקיץ. כנגד
מנהיגותו של ארליך עומדת להתייצב חזית רחבה
שתכלול את שלמה (״צ׳יצ להט, ראש עיריית
תל־אביב, סגנו דוד שיפמן וראש עיריית רמת־גן
ישראל פלד מצד אחד, ומצד שני השרים גידעץ פת,
יצחק מודעי וסגן־השר יחזקאל פלומין.

ההפיכה המתוכננת מושפעת מההערכה
שלקראת אמצע הקדנציה של הממשלה
הנוכחית, כעוד כשנה, עשויה להיווצר
היערכות כוחות חדשה כמדינה, שכה
תעמוד המיפלגה הליברלית: כפני אפשרות
של הצטרפות לממשלה חדשה יהד עם
המערך ועזר וייצמן, כלי חרות ומשה דיין.

האש מו ת הדדיווו
כ סי עו ת ד״ש
בעיקבות הבחירות חפנימיות שנערכו לפני שבועיים
בד״ש התעוררו ויכוחים פנימיים נוקבים בין הסיעות
השונות על התוצאות. בעיקר אמורים הדברים לגבי
סיעת מאיר עמית שנחלה, בניגוד למצופה, כישלון
חרוץ. אנשי הסיעה מאשימים איש את רעהו באחריות
לכישלון.

כדיונים שנערכו כקרב חברי הסיעה היו
כאלה שהביעו צער וחרטה שנטשו כשעתם
את מיפלגת העבודה, ונשמעו אף קולות
אומרים שמוטב לפרוש עתה מד ״ש לפני
שהסיעה תח! סל כליל, או תבודד על־ידי
ייגאל ידין.

בין ראשי המושכים החוצה נמצא ח״כ דוד גולומב,
ותומך בו גם האלוף (מיל ).צבי זמיר. מנהיג הסיעה
עצמו, מאיר עמית, טרם אמר דברים ברורים בנושא זה.

סי דרת טלוויזיה
עד ת סי ס ת אייכמן
רשת הטלוויזיה האמריקאית אן־בי־סי עומדת להתחיל
בקרוב בהסרטת סידרת־טלוויזיה חדשה שתהיה
מבוססת כולה על מיבצע חטיפתו של אדולף אייכמן.

הסידרה התעודית תהיה מבוססת על
סיפורו של אהד מראשי המוסד למודיעין
לשעכר, שנטל חלק פעיל כמיכצע, המכיל
גילויים. חדשים שטרם פורסמו עד כה
ושחלקם אף עומדים כסתירה לפרטי
המיכצע בפי שתוארו כסיפרו של איסר
הראל על הפרשה ,״הכית כרחוב גריבאלדי״.
אנשי הטלוויזיה האמריקאית העוסקים בהכנת
הסידרה טוענים, כי היא עשויה להיות סנסציונית.

רביו מבקר

מ ה דו דהעב רי ח

את סרס

ש ל ״גאו״

הביקורת החריפה ביותר לגבי פגישתו של יו״ר
מיפלגת העבודה שימעון פרס עם נשיא מצריים,
אנוואר אל־סאדאת, בורגה, נמתחה השבוע דווקא
מפי חבר מיפלגתו של פרס, ראש־הממשלה לשעבד
יצחק רבין.

רכין שלל כחריפות את פגישתו של פרם עם
סאדאת, התבטא נגדה כפורזמים שונים
ואף טען בי פרס היה שולל מבגץ את
האפשרות להיפגש עם סאדאת, אילו היה
הוא ראש-ממשלה ובגין מנהיג האופוזיציה.
מקורביו של דבין מודאגים מהתקפותיו על פרם,
סבורים כי ביקורתו עליו בנושא זה בלתי-רציונאלית,
נובעת מיחסו האישי המריר כלפיו. בינתיים מתכננים
שמעון פרם ואבא אבן מיתקפת־נגד, נגד הביקורת
שעלול רבץ לכוון נגדם בסיפרו העומד לצאת לאור
בקרוב.
נראה כי השניים יעמדו מאחרי ספר שייכתב בידי

סיפור-ההצלחה האהרץ של העיתונות
הבינלאומית עומד לזכות ככל הנראה
במהדורה עיברית .׳המדובר
הוא בירחון הגרמני ״גאו״ שהוא גידפה
מודרנית ומפוארת יותר של ׳הירחון
האמריקאי הוותיק ״נשיונאל
ג׳יאוגרפיק מאגאזין״ העוסק בעיקר
כבתכות פולקלור, טבע וגיאוגרפיה
מרחכי העולם .״גאו״ ,שהוצא לאור
ל־ידי השבועון הגרמני ״שטרן״ לפני
:שנה וחצי, הצליח תוך זמן קצר לרכוש
כגרמניה כלבד כ* 400 אלף מנויים,
ועתה !הוא עומד ;הופיע גם כ־גידפה
אנגלית כארצות-הברית.
החברה המוציאה את הירחץ לאור
מנהלת עתה משא-ומתן עם חכרת
מו״לות ישראלית גדולה להוצאתו של
הירחון גם בגירסח עיכדית.

1סן 01ס

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלזז:
תד־אכיב, רחוב גורדו! ,3טלפון 24338)5־ .03 תא־דואר . 136
מען מכרי,י :״עולמפרס״ .מודפס כ״יהדפוס החדש״ בע״ס, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ. העורך הראשי: אורי* אכנרי. העורף: אלי תבור עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

הנערה התמירה, בביקיני הקצרצר,
פסעה לאורכו של אחד מאולמות מלון
רמאדה בתל־אביב. מעבר לשולחן ארוך,
שהוצב בצידו האחד של האולם, ישבו 15
חברי ועדת־המיון, שהתכנסו כדי למיין
מיון ראשוני את הנערות שהציגו השנה
את מועמדותן לתחרות מלכת־המים 78׳.
כל אחת מהמועמדות נקראה להתייצב באופן
אישי בפני חברי הוועדה, כדי שיוכלו
לעמוד מקרוב על הופעתה, נתוני
גופה ואישיותה ולבחור את 15 המועמדות
הסופיות שיטלו חלק בשלב האחרון של
התחרות.
כל מי שביקשה להרשם לתחרות הוזמנה
להופיע בפני הוועדה. כמו תמיד לא חסרו
גם הפעם הפתעות. כך, למשל, נכנסה לחדר
נערה חייכנית נמוכת־קומה ועגלגלה, ש הפגינה
ביטחון־עצמי רב בהופעתה וב-
צעידתה. אבל הנוכחים באולם הצליחו
רק בקושי לכבוש את צחוקם. כמה מהם
נשכו את שפתותיהם. אחרים הפנו את
ראשיהם לאחור כדי להסתיר את חיוכיהם.
כי אותה נערה בעלת השיער הבלונדי
הקצוץ היתד. יכולה בשקט לזכות בתואר
מלכת־השומן של ישראל.
״מה הביא אותך לתחרות?״ אזר אומץ
לשאול אחד ׳מחברי הוועדה.
״התערבתי עם החברים שלי,״ חייכה
השמנמונת ,״הם לא האמינו לי שיהיה לי

הבוררים

דם להופיע בבגד־ים ולהציע את מועמדותי
לתחרות.״
היא זכתה, כמובן, בהתערבות. אבל
חברתה התמירה בביקיני הפתיעה עוד
יותר. ממדי גופה החטוב היו בהחלט מר־שימים.
גם צורתה הנאה והמטופחת העניי

קה לה סיכוי להיבחר בין המועמדות הסופיות
בתחרות. אלא שכאשר החלה לה שיב
לשאלותיהם של חברי הוועדה הם
נשארו פעורי-פה.
״האם שירתת כבר בצה״ל?״ היא נשאלה.

השיבה הנערה בפסקנות.
״למה?״ התעניין אחד השופטים.
״הצהרתי השיבה הנערה קצרות.
לא היה צורך בפרשנות נוספת. ברגע
זה קיבלו כל הנוכחים בחדר את ההוכחה
המוחשית ביותר לאבסורד, שבאחד הנוש אים
הבוערים ביותר העומד על סדר־היום
הלאומי. אותה צעירה חיננית לא היססה
כלל להודות, במילה פשוטה אחת אך רבת
משמעות, כי השתחררה משירות־צבאי ב-
צה״ל אחרי שהצהירה כי סיבות של אמונה
דתית ומצפון מונעות ממנה להתגייס. אלא
שאמונתה ומצפונה לא הפריעו לה כלל
לבקש להשתתף בתחרות מלכת־המיס, המחייבת
בין השאר גם הופעה פומבית
בבגדי־ים בפני קהל.
אין שום סעיף בתקנון תחרות מלכת־המים
האוסר השתתפות בנות דתיות בתחרות
זו. להיפך. מארגני התחרות, הנערכת
מטעם העולם הזה יזו השנה ה עשרים,
אינם סבורים כי יש קשר כלשהו
בין אמונתה הדתית של נערה לבין צורת
לבושה, או שהשתתפותה בתחרות־יופי
עלולה לפגוע בתומתה. אבל אם אותה
אמונה דתית מחייבת אותה להשתמט משירות
בצה״ל יש יותר מסתירה בולטת
לעין בנכונותה ליטול חלק בתחרות מעין
זו. זאת צביעות פשוטה. דוגמא מובהקת
לכך ניתנה לפני שנה, כאשר נבחרה כ-
מלכת־היופי של ישראל לשנת 1977 נערה

!־! 1ך של התרגשות נסוך על פניה
של אורנה, אחת המועמדות,
יי ין
בעת הראיון. למטה: מירי זיכרוני, מארגנת
מיבצע מלכת־המיס, ואחת המועמדות.

מלכות בדימוס

שתי מלמת־מים לשעבר, מלכת־המים לשנת ,1977
תלי ביינר (משמאל) ; ומלכת המים ,1976 אורלי חידה,
השתתפו בוועדת־המיון, שבחנה את המועמדות לרשת את כתרן השנה. השתיים,
שבשעתו ניצבו אף הן נרגשות בפני חבר־השופטים הבוחר את המועמדות הסופיות
לתחרות, גילו מצידו השני של המיתרס ביטחון וחוש ביקורת מפותח מאוד.

בראש ועדת השיפוט, שראיינה ובחנה את כל הנרשמות לתחרות
מלכת־המים, ישבו שוש ארזי (מימין) ,נציגת חברת מוצרי־היופי
מרי קוואנט שבחסותה נערכת התחרות; לאה פלטשר, מדריכת הדוגמניות והמורה לטיפוח
החן (במרכז) ודב אודנץ, מנהל מלון רמאדה קונטיננטל בתל־אביב, בו נערכו המיבחנים.

מחלוקת משפחתית

השחקן־זמר אריק לביא מצביע לאישור
הכללתה של אחת המועמדות בתחרות,
בעוד אשתו, השחקנית שושיק שני, מסתייגת. זוג האמנים השתתף בחבר השופטים
במיון המוקדם. חוויותיהם ממעמד זה יספקו להם ככל הנראה חומר למערכון חדש.

שקיבלה פטור משירות בצה״ל בגלל דתיותה.
זה לא יקרה בתחרות ׳מלכת־המיס
השנה. אותה מילה אחת ויחידה, שבה נימקה
המועמדת הנאה את סיבת אי שירותה
בצה״ל, הספיקה לוועדת־המיון כדי להחליט
בשלילה על שיתופה בנשפי תחרות
חלכת־המים.

ועדת המיץ המוקדם היא חידוש,
שהונהג בתחרות מלכת־המיס בשנתה העשרים.
כמו בעבר, כך גם השנה תהיה
תחרות מלכת־המיס המסורתית של העולם
הזה תחרות־היופי היחידה הנערכת בארץ,
בה ניתנת זכות הבחירה הבלעדית לקהל.
בתחרות הסופית שתיערך בהיכל־התרבות
בתל־אביב ב־ 13 באוגוסט, תזכנה בתוארים
המועמדות שתקבלנה את מספר פתקי־ה־הצבעה
הרב ביותר.
עד כה נעשה המיון הראשוני בקרב
המתייצבות לתחרות על־ידי מארגניה
בלבד. השנה הוטל התפקיד על ועדה ציבורית,
שנבחרה במיוחד למטרה זו. בראשה

עיניים בוחנות

נועצים השופטים, שבחנו את כל
הנרשמות לתחרות מלכת־המים
וערכו ביניהן מיון מוקדם לשם קביעת המועמדות הסופיות, באחת
המועמדות העוברת על פניהם בבגד־ים. ליד שולחן השופטים

ההופעה בפני ועדת־המיון
היוותה מיפי
גש ראשון בין המתחרות על תואר מלכת
המים 78׳ ,איפשרה להן להכיר לראשונה.

ניצבה לאה פלטשר, המורה הוותיקה לטיפוח
החן שהעמידה כמה דורות של תלמידות,
שהפכו לדוגמניות־צמרת ולבולטות
שביפהפיות ישראל.
בוועדה השתתפו כמה מנציגי החברות
המסחריות, שבחסותן נערכת התחרות, כמו
שוש ארזי, נציגת חברת הקוסמטיקה מרי
קוואנט ; מוטי אורון, סמנכ״ל סנדלי גלי,
גדול מפעלי ייצור הנעליים והסנדלים בארץ
; מעצבת האופנה עופרה פרנק מבית-
האופנה ,?71.8.שאת דגמיו תצגנה המועמדות
בנשפי התחרות וכן משה בכר
ורמי לפין ממנהלי בית־אופנה זד. והקבלן
אברהם גינדי. נוסף להם נכללו בוועדה
צמד השחקנים הנודע שושיק ואריק לביא,

111 ¥1 11ה 37 נערות מתוך אלה שנרשמו ל־
1111111/1 11 תחרות מלכת־המיס ׳ 78 הוזמנו

לראיון ובחינות־מיון, על מנת לקבוע את 15 המועמדות הסופיות
לתחרות. אחרי שהופיעו בפני חבר השופטים בבגדי־ים, המתינו

נראים (מימין לשמאל) :השחקן והזמר אריק לביא, עופרה פרנק
מעצבת האופנה של בית־האופנה ׳מ.ב ,.משה בכר ורמי לפין,
מנהלי בית־האופנה מ.ב ,.שדגמיו יוצגו בנשפי התחרות, והקבלן
אברהם גינדי שיתן 30 אלף לירות הנחה לדירה למלכה הנבחרת.

מנהל מלון רמאדה דב אודנץ, שתי מלכות־המים
האחרונות לשנים 1976ו־ ,1977 אורלי
חידה ותלי ביינר, מארגני התחרות מירי
ורפי זכרוני והאמרגן לופו, המופקד על
ארגון נשפי התחרות.
בפניהם התייצבו 37 המועמדות והם
שבחרו מתוכן את 15 המועמדות הסופיות,
שתתחרנה על התוארים והפרסים שיחולקו
במיסגרת התחרות. כמובן שהתואר הנכסף
הוא זה של מלכת־המים לשנת ,1978המעניק
לזוכה בו ׳מלבד את הכתר גם טיסה
ליוון וללונדון בחברת אולימפיק, טיול
ביוון ואירוח בלונדון מטעם חברת מוצרי-
היופי הבריטית הנודעת, מרי קוואנט.
ייחודה של תחרות מלכת־המיס הוא ב־

כך שאין היא תחרות־יופי בלבד. במהותה
היא יותר חגיגודקייץ עליזה, הסובבת
סביב אחד הביטויים המובהקים והמצודדים
ביותר של שמחת־החיים ועליזות־הנעורים :
חן בנות הארץ. זהו מפעל עממי הבא
לציין ולהדגיש את היפה והמהנה המצוי
בחופי־הארץ מדי קייץ. לגבי הנערות הנוטלות
בו חלק הוא מהווה מעין מסע
של הצגת־בכורה חברתית הכולל טיולים
מהנים על פני המדינה וחוויה אישית
בלתי נשכחת בשלהי תקופת הנעורים
שלהן.
עממיותו וססגוניותו של המיבצע היא
אחת הסיבות לכך שחברות מסחריות גדולות
וידועות נוטלות בו חלק ומעניקות
לו את חסותן — שבלעדיה לא ניתן היה
לקיימו. השנה נטלו את תחרות מלכת־המים
תחת חסותן מפעלי הסיגריות הישראליות
דובק, חברת הקוסמטיקה מרי קוואנט,
ויצרנית תכשירי־השיער, חברת וולה.
מפעלים אחרים המעניקים את חסותם לאירועי
המיבצע הם מיפעל יצרני הנעליים
גלי, חברת ייצור בגדי־הים גוטקס, ויצרני
האופנה העילית 1 8 .א .:חברות אלה, בשיתוף
עם חברת התעופה היוונית אולימ־פיק
וחברת אגד־תיור מבטיחות את הצלחת
המיבצע ואת הנאתם׳ של הצופים שישתתפו
באירועיו השונים.
האירוע הראשון במיסגרת תחרויות מל־כח־זזמים
ייערך כבר ב־ 29 בחודש זה
במלון גני שולמית באשקלון, שם תבחרנה
נסיכת הים־התיכון וסגניותיה. לאחריה
יתקיימו נשפים נוספים במלון חוף־התמרים
בעכו, בחוף השקט בטבריה ובמלון מלכת־שבא
המשופץ באילת. כל אלה יקדימו
את התחרות הסופית שתיערך בהיכל־התר־בות
בתל־אביב. הנשפים כולם יונחו בידי
מני פאר, ומלבד המתחרות על התוארים
יופיעו בהם אמנים כמו טוביה צפיר, להקת
האחים והאחיות להקת הכל עובר חביבי
והזמר ג׳ימי לויד. את הפרטים המלאים
על מועדי המופעים במקומות השונים תוכל
למצוא במודעות המתפרסמות מדי שבוע
בעתון זה.
נכון שוועדת חגיגות השלושים למדינה
לא כללה נשפים אלה במיסגרת החגיגות
הרשמיות אבל ניסיון העבר מוכיח שהם
עשויים להיות עליזים ומשובבי-נפש הרבה
יותר מהאירועים הרשמיים המכופתרים.
לתחרויות מלכת־המים יש מסורת של קאר-
נבל קייץ מענג שמקומות־יישוב שלמים
נוטלים בו חלק. הם מבטיחים להיות כאלה
גם השנה.

המועמדות בחדר סמוך במלון רמאדה קונטיננטל לתוצאות החלטת
השופטים. כמה מהן הגיעו למיבחן בלוויית חבריהן. הבחירה היתה
קשה וכמה מהמועמדות נקראו להופיע פעמיים בפני השופטים.
למרות המתח וההתרגשות האווירה בין הבנות היתה סובה.

לחפתעתן, ואולי למורת״רוחד הסמוייה
מונחילים העניינים ה־עיסקיים
להסתדר —
להפליא. אתה חייב
לשאול בדעתה של בת־זוגך,
ואם גם לא תק בל
את בל דבריה —
דע שהיא שוחרת את
טובתך, ורואה הרבה
דברים שאינך רואה
ו 2במרס -
20 באפריל
מתוך ריתחת״חושים.
בת טלה: לבשי ירוק.

המתח ההולך וגובר אצלך, הוא הרה־אסון.
נזצב־ווח קרבי הולך
ואופף אותך בימים
אלה. דומה, שככל שאת
משתדלת לצאת מהביצה
הסמיכה הזאת,
כן את שוקעת יותר.
מה שמרגיז אותך הוא
שהכישלון הקורה לך
השבוע אירע לך בהז1
21 נאפריל -
:0נ במאי
דמנויות קודמות. נסי
להיות אדיבה לסובבים
אותך. נצלי את הכסף שקיבלת לקניות.

במישור חיי האהבה *שלך^בת תאומים,
לא יחולו שינויים
מרעישים. אל תידחי
בגסות את מחזרך הנלהב,
למרות שאינך
חשה כלפיו כל משיכה.
תני לזמן לעשות את
שלו ; או שהרגשתך
תשתנה בבל זאת, או
שהוא יתייאש ממך.
בן תאומים, למרות
אופייך הנוח, אתה
נוטה להתפרעויות פרועות אשר תגרומ-
נה לך נזקים רבים יותר מאשר תועלת.

אם יש לך הזדמנות בחיים, השבוע הזמן
לנצל אותה. במישור
האמנות — אתה מרגיש
בצורה מסויימת,
אך השינוי תלוי בך.
אם אתה רוצה בהישגים,
שנה את קו היצירה.
אל תחליט
שום דבר בחפזון. כושר
השיפוט שלך הולך ומשתפר
לקראת סוף
השבוע. אתה אוהב,
אולם לא נותן לה את תשומת״הלב שהיא
ראוייה לה. היא זקוקה לפינוק.

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה
__ מועילה לאף אחד, ומקלקלת
את מצב־רוחך.
נסי להקדיש זמן לטיפוח
יופייך, ולעיסוק
בתחביבייך, במקום לשאת
על כתפייך את
כל בעיות העולם הזה.
לקראת סוף השבוע את
עלולה לנתק קשר אישי
חשוב, געיקבות
בדיחה מעשית שהושי״
מעה
באוזנייך, בנוכחות אלה שלדעתך
זאת.
אל תעשי
יפרשו אותהאחרת.

טי3

תאשים

י׳ /ח* ק31 זוהי תקופה מייגעת ואפילו משעממת. אולם
אל תוותר ואל תפקיר
את האינטרסים
שלו. עשה הכל במו
ידיך. אל תסתנוור. מוטב
שתיזום דברים חדשים
ובעלי עתיד. בסוף
השבוע תפגוש את האדם
לו ציפית. אתה
אישיות רומנטית, אל
21 ביוני -
20 ביולי
תחמיץ את ההזדמנות.
הקפד להחזיק בדיאטה,
זה יהפוך אותך לבן־אדס חדש. אל תתלבש
ברישול ונהג באדיבות. לבש צהוב.

יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר-ביט-
חון משווע, תוריד אותך
שאולה, אם לא
תדעי לרסן את שניהם
ולהוסיף להם מידה
מור, שהוא אחת מ-
תכונותיך היפות ביותר.
זה לא שהוא לא
רוצה אותך: זה שהוא
בטוח שאת לא
^ 1.111
רוצה אותו. אז —
קדימה ! גלי לו את
האמת בולה. בת אריה לבשי אדום.

צפוי לכם שבוע מעניין וסוער הן מבחינה
פינאנסית והן
רומאנטית. מבחינה אפשר שתעשו כסף בעזרת
או כתוצאה מקשר
רומאנטי ואפשר
שהרפתקה רומאנטית
תעלה לכם בכסף רב.
השתדל לא להמר ולא
לסכן כספך שלא ל23
בנובמבר ־
20 בדצ מבר
צורך, בי אתה עלול
להגרר להוצאות רבות.

ן ןשח

אם את חושבת עליו ברצינות, מוטב
שתדחי את ההחלטות
ואת המעשים — למועד
מאוחר יותר. ככלות
הכל, מה יש לך להפסיד,
יש הרבה דגים
ביס. השבוע הזמן המתאים
לבילויים, שעשועים
ותענוגות. עם
זאת עזרי לבן־זוגך
21 בדצ מבר ־
19 בינואר
להפיג את המתח בו
הוא שרוי עקב עבודתו.
אל תראי לו שאת נפגעת ממנו, העמידי
פנים לא איכפתיות. הסבירי לו פנים.

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה, בי
בעתיד הקרוב מאוד
תזדקק לכל רצונם הטוב.
היחסים המתוחים
עם בן זוגך ישתפרו
בעקבות פגישה
בלתי צפויה עם ידיד
קרוב, אותו לא פגשת
זמן רב. אל תיקח על
עצמך סיכונים מיות20
בינו אר ־
18 בפברואר

רים בענייני בספים,
ואל תיכנס להרפתק אות
פיננסיות. בן דלי לבש ירוק או לבן.

השבוע גדלים הסיכויים שלך להיות מאושרת.
זה תלוי ביכולתך המשך לשמור על שיווי המשקל שלך ועל
לשלוט בעצבייך ובמצההכנסה
הכספית הבלבי
הרוח שלך. אתה
תי צפוייה בה זכית
מתרגז במקום עבודתך. ,
השבוע — היא תביא
אולם לא בשל סיבה
לך פירות בבוא הזמן.
הגיונית. אל חתני דעעצום
של אדם מבוגר
תך לצדדים השליליים
עשוייה לעזור לך. ליל
הסובבים אותך. החום
שבת ושבת הס הימים
האנושי של הידיד ההטובים
ביותר לרומנאמיתי
הקרוב לך יעזור
טיקה ולפגישות מעניי|
19 בפברואר ־
20 במרס
לך לאזן את המיפנה
נות. אתה עשוי להיתקל
בהופעה נשית חזקה
לטובה בדרך חייך. שימרי על מראך,
שעלולה להשפיע עליך במרוצת השנה.
והקפידי על לבוש תואם ומסודר.

נחוגה

ן ני8
מכחכים כעזדוג השם ותמיר
זה חיה צפוי שיבוא וזח בא, ב״ה.
המישטר החדש של בגין ושות׳ שמואל
תמיר וכד תכננו זאת לאט־לאט ובחכמה
רבה. עכשיו התחיל הביצוע. הצרת צעדיו
של העולם הזה. הזמנים של בלי מורא
עברו חלפו. שר־המישפטים ינקום בכם
עכשיו ובמלוא העוז! התמורה החלה.
ורמזים כבר קיבלתם. בתור שר־המישם־
פטים הכל פתוח לפניו וד״ל.
יש סיכויים טובים עכשיו שהעולם הזה
ייסגר סוף־סוף. בע״ה.

הארגון הצכאי הדאומי־דתי
כישראל, ירושלים מכתכיפלעזר מון ג׳נרל יקר, שהכל סולחים לו, אלוף
חידודי־הלשון של הממשלה. בשנת 1974
יצאת באומץ רב נגד יצחק רבין, שהתמודד
במפלגתו על ראשות־הממשלה.
לבשת אז את גלימת האחריות הלאומית
וניסית להשפיע על חברי מיפלגה אחרת
משלך שלא לבחור ברבין כראש־ממשלה.
אז שיתפת אותנו בלבטיך, עד כמה קשה
היה לך לספר לנו את האמת המרה וכמה
זמן עצרת את הדברים בקרבך, עד שה חובה
המצפונית גברה לבסוף והאחריות
לגורל האומה זעקה מגרונך.
ואנו שואלים, מון ג׳נרל, מה נשתנה ו
רק ארבע שנים עברו מאז. האין המדינה
נמצאת עתה במצב קריטי? האם
תפקיד ראש״הממשלה פחות קשה מבעבר ן
האין הוא צריך לעמוד
במצבי־לחץ כבעבר? והעיקר:
האם מנחם בגין
מסוגל לעמוד במצבים
כאלה? האם הוא שולט
בכל חושיו ובזכרונו?
האם לא הגיעה השעה
לעמוד לפני העם הזה
ולומר לו את אשר אמרת
לשרים? האם לנו לא
מגיע לדעת? האם אין זה
הזמן לומר בפומבי מה
שמתלחשים רבים. לקום
ולהגיד: בגין חולה (גם
אם לא למדנו מדיצינה)
ואינו מסוגל לתפקד יותר
— לא במהלך עניינים
שוטף ובוודאי שלא ב-
מצבי־לחץ !
הנושא חשוב מדי מכדי
שנפטור אותו בבדיחות
במסיבות קוקטייל. הוא
גורלי מדי למדינתנו
מכדי שיסתירוהו מהעם.
מי שיש לו משהו לומר
— שיקום!
מנחם שיזף, תל-אביב

לפעמים על דודך ושתשאב אומץ־רוח
ממנו.
לא אגזים אם אומר שאתה, עזר, מש מש
כיום קרן אור יחידה בתוך ממשלתנו.
בוודאי קשה לך לעמוד מול בגין.
אולם אתה תצליח. את בחינת־הבגרות שלי
כתבתי השבוע. בעוד שנים, כשנכדי יכתוב
את בחינת־הבגרות שלו, הוא ייתקל בוודאי
בספריו המאובקים בדמות יוצאת־דופן :
שר־הביטחון בממשלת ישראל — עזר
וייצמן שמו. הוא יקרא על מאבקיך ועל
הישגיך. אני אספר לו על אישיותך, על
כנותך שובת־הלב, על חמימותך וטובך.
אני תיקווה שיחוש אז כלפיך את מה
שאני חש כיום.
יוסי ורטר, תל־אביב

לא לשתוק!
בנובמבר אשתקד חזיתי בארצות־הברית
בדרמה על־אנושית לקוחה מספרי
הספרים של האי-אפשרי: ראיתי בשידור
טלוויזיה חי מבניין הכנסת בירושלים את
הראיס אנוואר אל־סאדאת בכבודו ובעצמו
מדבר בערבית קלאסית ומאיץ במנחם
בגין ובמוסדות השילטון הישראלי להס כים
עמו ולעשות שלום נצחי, בכדי לזרוע
את שתילי האחווה, האהבה והשכנות הטובה
בין עמו לבין ישראל.
תשובתו של בגין לא היססה לבוא. ב־ג׳סטה
של ״עליהום״ ובאכזריות נתן מיס טר
בגין סטירת־לחי לשר־החוץ המצרי,
שצלצלה בעולם הערבי והמערבי. ראש־ממשלת
ישראל תחב שיניו ביד המושטת
אליו מנשיא מצריים.
הוא הפחיד את המצרים,
בלבל את האמריקאים
וזעזע את השלווה היחסית
שנפלה על הבית־הלבן
ועל האדמיניסטרציה
האמריקאית. עתה
צועק בגין חמם. אחרי
תרועות החצוצרות וכל
התוהו־ובוהו של הדיפלומטיה,
קם בגין והכריז
שהגדר המערבית היא
חלק בל-יוחזר מישראל
התנ״כית. נוסף לכך הוא
הורה לצה״ל לתפוס אדמה
ערבית בסביבות
רמאללה ורפיח ולנטוע
מושבות ונקודות צבאיות
כפרק נוסף במדיניות
מיפלגתו.

אני תמה ומחפש תשובות:
מאז נוסדה ישראל
לא היה צ׳אנס לשלום
כמו עכשיו. הדרמה העל-
אנושית שנתגלגלה בנו במבר
1977 חייבת להימשך,
כדי לשחרר את דד
מיזרח־התיכון מסיוטי דד
חיים וייצמן בגיל 21
שלום מר וייצמן. שמי
מילחמה והכיליון. אבל
תכונות בירושה
יוסי. אינך מכיר אותי,
ראו והאזינו למה שקואם
כי פעם, כשעברתי
רה עכשיו: מילחמת ה ליד
מצודת זאב, שבועות מספר אחרי ה מילים הולכת ונמשכת ובגין עומד על
בחירות, יצאת במקרה ממכוניתך וחלפת דעתו ההרפתקנית, הטומנת בתוכה תזה
לידי. לשניות מיספר הופתעתי ובהיתי
מילחמתית ואנוואר אל־סאדאת הולך
אליך. אתה חייכת אלי חיוך שובב ו בדרכו לוועידת פיסגה ערבית, העומ נעלמת
אל תוך הבניין. לא שכחתי את דת להיערך בשידוכו של המלך הסעודי
החיוך הזה. חיוך של תיקווה — של סיפוק. חאלד ונשיא סודאן נומיירי. אם סאדאת
האם היום אתה עדיין מחייך כך?
ישתתף בפיסגה זו, יהיה זה הסוף למסע
אני איתך מר וייצמן. אני ועוד רבים השלום האומלל. מצב זה עלול לדחוף
כמוני. אני איתך, משום שאתה צודק כל מיני אלמנטים מיזרח־תיכוניים לאכז ואני
יודע שקשה לך מול האנשים הנמצ ריות ״אד אינפיניטום״ ,ועלול לגלגל את
אים גבוה ממך והמקשים עליך את מילוי המזרח־התיכון לרעידת אדמה נון־סטופ
תפקידך. אני איתך משום שאני מאמין כתוצאה מעקשנות בגין וחוסר אמונתו
באמונה שלמה שאתה רוצה בטובתנו וכי בשלום. אם לא נאחד את מאמצנו עתה,
אתה מרגיש בגודל השעה. לכן אסור לך לקטוף את פרי המיסטיקה של מסע סא-
להתפטר, מר וייצמן, משום שאתה שר -דאת לשלום, אנחנו עלולים לעבור על כל
הביטחון הטוב ביותר שהיה לישראל אי־ יסודות הקיום של העולם האנושי.
אם ימשיך בגין בחזיון התנ״ך שלו לגבי
פעם.
לפני כשבוע כתבתי את בחינת־הבגרות גבולות ושטחים כבושים, הערבים והיהו שלי
בהיסטוריה. באחת השאלות נשאלתי דים כאחד יספגו מהלומה נצחית וישלמו
על אודות דמות של יהודי בעל זקן בת כולם מחיר גבוה, מפני שהחכמים בארץ־
חילת המאה. אדם אמין מעין כמוהו. מדי הקודש הבליגו במסע שתיקה. העם היהודי
נאי דגול — חיים וייצמן שמו — שנאבק מנוסה במסע־שתיקה ויודע יותר מכל עמי
במדיניות הספר־הלבן של הבריטים, איים העולם מהו מחיר השתיקה. עתה על עם
ואף צעק(!) על ראשי ממשלה בריטיים זה לדבר, לזעוק, ולא לשתוק. עליו לאלץ
בבקשו מהם שיבינו את בעיית העם היהו את בגין ליזום שלום ולא לדחותו לנצח.
די. אדם עם ראש פתוח, מדינאי שהיה
עבדד־סלאם יוסף מצרוואה,
דודך, עזר. ונשאלת השאלה, אם תכונות
פלורידה, ארצות־הברית
נעלות עוברות בירושה? אולם זהו כבר
עניין לגנטיקאים. אולי כדאי שתחשוב

18 קראמקפה נמס גבישי
נמס במהירות נמים קרים
וטעמו הנפלא אינו פג אפילו
כאשי הוא מוצב במקרי

8וקראטקפהקדל קי ץ

תשבץ 05111:1

12132
מכתבים במעטרובע־עוטי
ברצוני להסב את תשומת ליבכם לקיפוח
הרובע שבו אנו גרים בחיפה. מתוך
סיבות הידועות לעיריית חיפה בלבד נחשב
הרובע שלנו, רובע — 84 כרמל מערבי
— רובע ״עשיר״ או יוקרתי, למדות שרוב
האנשים שגרים בו הם בעלי הכנסה בינונית
— בעלי מקצועות (שכירים) שהכנסתם
החודשית עולה רק במיקצת על הממוצע
השנתי.
מתוך מדיניות מכוונת, מקופחים רבעים
אלה בהשוואה לרבעים ״עניים״ —
כגון שער־העלייה או קריית־שפרינצק
בחיפה בכל הנוגע לשירותים עירוניים
ובעיקר בתחום החינוך.
ברובע שלנו יש ילדים רבים בגיל הגן,
ועתה התבשרנו שהשנה לא יתקבלו כ־
)!(40 ילדים גילאי טרום־חובה לגן מפאת
חוסר בגנים עירוניים, וזה שעה שהגנים
הפרטיים הם באיכות ירודה בהרבה
מהגנים העירוניים. בבית־הספר היסודי,
המשמש את הרובע, חסר אולם־ספורט,
חסרים מיבנים ובשנה הבאה (מספטמבר
)1978 מתוכננים בו כ 53 תלמידים בכיתה
א׳ — מתוך חוסר מקום. קשה
להאמין שבתנאים אלה תוכל רמת־הלי-
מוד להיות משביעת רצון.
נוסף על כך, אין לשבט הצופים המקומי
אילנות מקום להתאסף ולהתארגן לפעולותיו
השונות, דבר הגורם פעילות מוגברת
ברחוב על כל המשתמע מכך. ברובע
קיים ועד־רובע שקיבל פרס בסך 4,000
ל״י כוועד מצטיין. מעניין לדעת על שם
מה, אירגון מדורת ל״ג בעומר, או משהו
חסר־חשיבות כגון זה ז לדעתי, קיפוח
זה יביא לכך שרובעים כאלה יידלדלו
מבחינה איכותית, ומחוסר חינוך טוב
יהפכו רובעים עניים באמת.

ד״ר י. שדבינסקי,
הכרמל המערבי, חיפה

לפחות פק״ש
פחות משנה עברה מאז השתחררתי
מצה״ל וכבר חזרתי בשמחה לשיגרה הצבאית,
בעזרתו השנונה של סחבאק (יאיר
כספי) .מייד עם הופעת הטור זיהיתי את
הרעיון המופלא כמיבצע מוצלח נוסף של
הרמטכ״ל רפול, אשר נועד לשמור על
הכושר הצבאי של העם גם כאשר הוא
באזרחי.
בשבועות האחרונים אני עוקב בדאגה
גוברת אחר התאזרחות הטור, ומצב הכד
ננות שלי הולך ויורד. למען שמירת המו ראל
הלאומי והצבאי שלי ושל רבים כמוני
אני פונה לסחבאק בבקשה נואשת, לח זור
ולהעלות את מוראלנו הירוד אם לא
בטור שלם הרי לפחות בפקודות־שיגרה
שבועיות.
כי מה כבר נשאר לו לאזרח האפור,
חוץ מקרן־האור הזו של סיפורי הצבא
(או, בעצם, גם אריה נאור?)
יוכל לוי, תל־אביב

מישחקים אפורים

מאוזן :
.1טרוריסטים ; .5עושה רושם רב ;
.10 כלי־קיבול גדול ; .11 מזון אבותינו
במידבר ; .13 בגלל ש 14 תרופה ;
.15 אולם ; .16 שוטר־חרש ; .18 מן ההו רים
; .20 תבואה ; .21 תואר־אצולה אירופי
; .22 ריקבון ; .24א־פרופו ; .25
נישא ; .26 סמוך ; .28 נווד ; .30 באזאר ;
.31 כיבשן ; .32 נמוך־קומה ; .34 המון
של צופים ; .35 בואו ונעשה ; .38 משקה
דבש ; .41 נוזל החיים ; .42 בוץ ; .43
מונח בתורת החשמל ; .45 הסתיר ; .47
פקודה מפורשת ; .48 אשד ; .50 בד ; .51
קידומת הולנדית ; .52 מילת־שאלה לזיהוי
; .54 החי הגדול ביותר .57 .מטרופו לין
; .61 בוא מלמעלה למטה ! .62 שיר־לכת
צבאי ; .64 ישן ; .65 שדה ירוק ;
.66 מעדנות ; .67 לא קר ; .69 צמית ;
.70 נתיב ; .72מ־ ,מטעם ; .74 כי־אז ;
.75 יפעה, הוד ; .77 האזנה דרוכה ; .78
מחול אצילי ; .81 צלקת ; .83 נהר באפריקה
; .85 מיניסטר ; .86 מסימני הכתיב
העברי ; .88 אות בא״ב האנגלי ; .89 היד־הוד
; .91 ודי בלי סוף ; .93 מישש ; .95
מישקל האריזה ; .96 אילו ; .98 מגופה ;
.100 רטוב במיקצת ; .102 חי איטי ; .103
אם הפנינה ; .104 תמונה ציבעונית שקו פה
; .105 דגמים.

מאונן :

.1אליגוריה ; .2דין ; .3בהשאלה :
עלוב־נפש ; .4מטבע יפאני ; .6לא קשה;
.7פיסגה ; .8מושת על כל אזרח ; .9הם
(סיפרותית 12 מגילגולי הארבה ; .13
כלי־שיט קטן ; .16 ואולם ; .17 מיזמור ;
.19 מצחצח ; .20 פרוסה ; .21 סחורה ; .23
הדרך הקצרה בין 2נקודות ; .24 הקלף
הגבוה ביותר ; .26 מושתל לעיתים בלב ;
.27 צאצאה ; .29 חומר־ציפוי שקוף ;
.30 מאבני החושן ; .33 מקום שלם בגוף ;
.34 ארכאי ; .36 חלל ; .37 פצע ; .40
מכשף ; .41 מן השבטים ; .44 צאן־קדו־שים
; .46 הכניס בברית אברהם ; .47
אוייב ; .49 מישכן התרנגולות ; .50 כיצד;
.53 הגעה ; .54 קיבוץ בגליל התחתון ;
.55 מצב־זיכרון ; .56 מידת־שטח ; .58
מזמר ; .59 מיספר ; .60 בהשאלה: מטומטם
; .62 מהלך בשחמת ; .63 אומר ;
.66 תיסכולים ; .68 אסם גדול ; .71 מחלקי
הגוף ; .73 ברם ; .76 מיכסה הבית ; .77
חמסין ; .79 מין סופה חמה ; .80 מועך
בעקבו ; .82 כמו 40 מאונך ; .84 חום
גדול ; .85 חלקת־אדמה ; .87 משתחווה ;
.90 סופר צרפתי (ש׳׳מ 92 מילא עד
גדותיו ; .94 הוציא במהירות ; .96 הלך
לאיבוד ; .97 עצם ; .99 לא עבה ; .101
שנשמה באפו ; .102 כמו 47 מאוזן ; .103
מספיק.

כאחד שנכח במישחקי הגביע העולמי
בכדורגל בארגנטינה אני חולק על המאמר
שפורסם בעיתונכם במדור העם (העולם
הזה .)2130 ראשית: אין כל דמיון בין
מישחקי הגביע העולמי בו נוטלות חלק 16
נבחרות לאומיות לבין אולימפיאדת ברלין
,1936 הידועה לשימצה כיוון שכבר באותה
אולימפיאדה היתד. נהוגה אפלייה גזענית
— לא כל המדינות הוזמנו להשתתף בה
וכוונותיו של המישטר הנאצי השפל היו
כבר ידועות.
אומנם בארגנטינה שולטת כת צבאית
זה כשנתיים, אך אין בארגנטינה אפלייה
גזעית וכל הנבחרות שהגיעו לשלב הגמר
הוזמנו להשתתף במישחקים. דבר נוסף:
המישחקים המוקדמים במיסגרת הגביע ה עולמי
החלו רק אחרי עלייתה לשלטון של
הכת הצבאית בארגנטינה לשלטון, ונטלו
בהם חלק 132 נבחרות לאומיות, ביניהן
נבחרות מהגוש המזרחי, הגוש האפרו-
אסיאני ואחרות. לכולן היתד. ידועה העובדה
שמישחקי הגמר ייערכו בארגנטינה
ואף אחת מהמדינות המשתתפות במיפעל
לא החרימה אף מישחק. היו מדינות שאף
הודיעו לארגנטינה שאין לערב ספורט
בפוליטיקה, אלא אם כן נהוגה באותה
מדינה אפלייה גזעית.
המישחקים בארגנטינה היו שיא של
הכדורגל העולמי ואיחדו למשך חודש אחד

את העולם כולו. ואפילו מתנגדי המישטר
בארגנטינה עצמה, לא עשו דבר באותה
תקופה — ובצדק — להכשלת המישחקים.
זה מוכיח כי הספורט הוא מאחד וריבוי
מיפגשי ספורט עשוי רק להעמיק את
הסולידריות של העמים למען השלום.
נכון כי הכת הצבאית בארגנטינה זכתה
בפירסום בינלאומי, אך קשה לומר כי
ניצלה זאת על מנת להאדיר את שמה.
הוכח פעם נוספת כי פוליטיקה לחוד וספורט
לחוד. למרות כל הפגמים שאפשר למצוא
במישטר בארגנטינה, צריך לציין כי פגמים
מסוג זה יש בהרבה מישטרים בעולם.

עובדה היא שמדינות הגוש המזרחי מקיימות
קשרים עם הכת השלטת בארגנטינה
ואפילו סין הקומוניסטית שידרה את מישחק
הגמר ששודר מארץ זו.
נתן שרעבי, חיפה
...טענתכם כי היה צורך להחרים את
מישחקי הגביע העולמי בכדורגל בארגנטינה,
בגלל המישטר השולט במדינה זו,
נותנת הצדקה בדיעבד לכל המחרימים את
ישראל ונמנעים לשתפה באירועי ספורט
בינלאומיים בגלל מדיניות המישטר כאן.
על פי אותו היגיון צריך להחרים גם את
המישחקים האולימפיים שייערכו במוסקבה
ב־ .1980 הדיכוי והעריצות בברית־המועצות
אינם נופלים מאלה של ארגנטינה. גם שם
נעלמים אנשים ומוגלים ברבבותיהם ל־מחנות־ריכוז.
אילן
ארזי, פתח־תקווה

ותפל למען הביסא
כבוד ויקר לשר החינוך זבולון המר.
הוא היחיד שהבחין בפוטנציאל הגדול
הטמון בתיקון חוק שירות הבנות בצה״ל,
כפי שתובעת אותו אגודת־ישראל, ומייד
הציע הצעה מקורית משלו . :להכיר רק
בדתיותן של אלה השומרות שבת וכשרות,
ושלמדו בבית-ספר דתי. עכשיו כבר לא
יהיה צורך לנהל תעמולה למען הזרם הדתי
בחינוך. אלה שהפסידו — הפסידו.
אבל הצעירות יותר, שטרם הגיעו לגיל
גיוס, תוכלנה לתכנן מראש, אולי מגיל גן,
את השתמטותו מצה״ל. כל מה שיהיה
עליהן לעשות הוא ללכת לבית־ספר דתי.
ואל נתפלא אם בשנים הקרובות ניווכח
שזרם החינוך הדתי הופך לזרם החינוכי
הגדול ביותר.
השאלה היא רק מה יעשו הבנים, ש לימודיהם
בבית־ספר דתי עדיין אינם מבטיחים
את שיחרורם משירות צבאי? אולי
לזה חותר שר־החינוך, שסוף־סוף נגיע
לכך שיהיו בתי־ספר נפרדים לבנים ולבנות.
צבי
אלימלך, תל־אביב
יש מספר סעיפים רפואיים על פיהם
משחררות ועדות רפואיות צעירים משירות
צבאי. סעיפים אלה נרשמים בתעודת־הפטור
שלהם וכתוצאה מכך הם אינם
זכאים לקבל, למשל, רישיון־נהיגה או
להתקבל לעבודות מסויימות. הייתי מציע
להנהיג מספר גם לסעיף השחרור של
בנות מצה״ל מטעמי דת, כביכול. על פי
מספר סעיף זה יוכל כל המעיין בתעודת־הפטור
שלהן לדעת, כי השתמטו משירות
צבאי ביגלל דתיותן. ואם בחורה דתית
אינה יכולה לשרת בצד,״ל בטח שהיא
(המשך בעמוד )11

בראון,מכונת הגיורת הרשתית,
מגיעה למקומות
שמכונות אחרות אינן מגיעות.

עם בראון תגיע. לסנטר. לצואר.
מעל לשפה. מתחתל שפה.
בראו! מכיר ה כל תו ב פני ך. הי א מל טפת
אותם בכל הכיווני ם, בז מן גילוח קצר

ביותר

שמ\ת הרשת
עושה זאת!

בחר לך אחת מן ה שלו ש של בראון
ועשה אותה מסי 1גם אצלך׳ .
בוקר-בוקר.

שי ט ת הר שת 011.של בראון
מגיעה לכל מקו ם בפניך, מ חלי ק ה
עליהן ואינה נותנת לאף שערה לחמוק.
שי ט ת הרשת בל עדי ת לבראון והיא
שע ש תה אותה למכונ ת הגילוח מסי 1
באירופה.

ארי אל

3סוגי מבונות־גילוח.
את מסי 1באירופה תוכל ל ה שיגג ם
בי שראל. ב 3-סוגי ם:
* מכונ ת־גילוח חשמ לי ת רגילה
(מיקרון וסינקרון פלוס).
* מכונ ת־גילוח נ טענ ת
( אינ טר קונ טיננ טל ו אינ ט ר סי טי).
* מכונ ת־גילו ח הפועלת באמצ עו ת
סו ל לו ת( ס פ רינ ט).

ח88₪
בדאון מס׳ ו באירופה

מפיצים בלעדיים של מוצרי בראוו בישראל -דל-תה מוצרי איכות חשמליים בע״נו, רה׳ ה׳ באייר(כבר המדינה) ,40 תל-אביב, טל׳260774 :
להשיג ברשתות השיווק -שקם, דזמשביר לצרכן, כל בו שלום ובחנויות החשמל המובחרות.
תחנות שרות: תל-אביב; דל-תה מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רח׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) .40 ירושלים: קאליש, רח׳ בן הלל . 5
חיפה: בן קיקי(מיקס) ,רה׳ עמק הזיתים . 17

״כשנגמר לנו הקריסטל
אנחנו מפעילים את המ7גך.

אנשים שאוהבים רעננות אוהבים קריסטל.
קריסטל -הבקבוק המשפחתי הנמכר בי1תר בישראל.
הרוח החיה בכל ארוחה. בן בית בכל בית.
אם גם אח רוצה קיץ קריר יותר, מרענן וטעים יותר.
אל חשאירי את המשפחה בלי קריסטל.
הוא אולי לא עושה רוח, אבל הוא מרענן באמת.

ק רי סטל.
המר ענן המשפח תי סס׳ 1בי שר אל.

שיחת הסאחבק

יד דפלא
היהודי הקשיש, בעל מבנה הגוף הפדגוגי, שנטפל אלי ברחוב, נראה מוכר
לי מאיזה שהוא מקום•
— חפצתי להזכירך — הוא אמר — כי אנו עדיין ממתינים לתשובתך!
איש כבן שבעים, בעל תווי־פנים של מנהל בית־ספר עממי, היכן יכול
סאחבק להיפגש עם טיפוס כזה 2
— תסלח לי — שח סאחבק — האם נפגשנו במסיבה אצל שולה ן
— זה חמישים וחמש שנה שאיני הולך למסיבות — אמר הקשיש.
— אם כך, מאיפה אתה מכיר אותי 5
— אני מנהל בית־הספר העממי אמר האיש — אנו עדיין ממתינים
לתשובתך !
ברור היה לי שהאיש טועה. לאיזה תשובה הוא ממתין ממני ! האם
שכחתי להחזיר את חוברת העבודה העצמית בחשבון שניתנה לתלמידים בחופש
הגדול של כיתה גימל? לא הגיוני ! אמנם החוברת עדיין אצלי, אבל זה לא הגיוני !
— אדוני המנהל — שחתי — לא זכור לי שלמדתי בבית״הספר שלך !
— בוודאי שלא למדת אמר המנהל — משום כך אנו ממתינים
לתשובתך !
— אינני מבין. לאיזה תשובה אתם מצפים ממני ן מהי השאלה של
התשובה ז
— אתה הבטחת! — הדגיש האיש — אתה הבטחת שתתקשר ותיתן לנו
תשובה !
— באיזה עניין ז !
— אתה הבטחת להתקשר ולהודיע לנו אם אתה מסכים ללמוד אצלנו!
— אם גם אתה חושב שסאחבק צריך ללמוד באוניברסיטה אין לנו על
מה לדבר!
— אוניברסיטה — 2התפלא האיש הקשיש — לנו יש כיתות מאלף עד
זין בילבד!
— הבנתי, אתה מנסה לרמוז שסאחבק זקוק לחינוך עממי 2
האיש שתק רגע. נבוך משהו או איכשהו. ציפיתי להתנצלות.
— יתכן שאיחרת את המועד — הוא אמר — אך אני עדיין סבור שאתה
חייב לי תשובה.
מתוך תיק עור קטן ומשופשף הוא שלף יומן מישרדי גדול, יומן שהייתי
מגדיר אותו כאופייני במיוחד למנהלי בתי״ספר עממיים.
— הנה הוא קרא כשימחה — הראשון ביולי אלף־תשע־מאות־שישים־
ואחת. קרא במו עיניך!
הוא הגיש לי את היומן. בשעה תשע ורבע של אותו יום קיץ, בתחילת
שנות השישים המאושרות, מופיע ביומנו של מנהל בית־הספר העממי הכתוב :
״נפגשתי לשיחה עם נער צעיר העושה רושם נבון. הצעתי לו ללמוד בבית־ספרנו.
הוא הבטיח להתקשר כשתהיה בידו תשובה״.
מול האותיות הדוהות, ביומנו מלפני ח״י שנים של מנהל בית־הספר,
בא לי פלאש־בק, הנקרא גם בשם ״זיכרונות״ .נזכרתי בסאחבק בן השש, ילד
שרירי וגברי, הנכנס בצעד בוטח לחדרו של מנהל בית״הספר העממי. לוחץ
את ידו של המנהל ומציע לו את מועמדותי לכיתה אלף.
— האם הבאת עמך תעודות המעידות על השכלה קודמת — 2התעניין
המנהל לדעת.
— הבאתי תעודת־סיום גן פרטי ותעודת־סיום גן־חובח, בצירוף המלצות
חמות של כל הגננות.
— ומדוק אתה מבקש להתקבל דווקא לבית־הספר העממי שלנו 2
שאלתו הגלויה של המנהל מצאה חן בעיני ואיפשרה לי להשיב בכנות :
— מאז שסיימתי את גן החובה הסתובבתי בחוסר מעש. ביליתי אמנם
שבועות מספר מן הקיץ בים ובטיולים, אך לא מצאתי עיסוק שימלא את חיי
בתוכן של ממש( .אבקש לשים לב לכושר הביטוי המחוספס כבר אז של
סאחבק בן השש).
— ומה הביאך לחשוב על לימודים דווקא — 2התעניין המנהל.
— שאלתי את החבר׳ה בשכונה מה הולך והם דיווחו לי על בית־הספר
העממי שלכם ואמרו שכדאי לנסות. אז אמרתי לעצמי — למה לא בעצם 2
— אני שמח לשמוע שמספרים דברים טובים על בית־ספרנו — שמח המנהל
— נראה לי כי ישנו סיכוי טוב שנוכל לקבל אותך.
— האמת היא — הודיתי — כי עדיין לא הגעתי להחלטה סופית אם
להירשם אצלכם. אני זקוק למידע נוסף. הייתי רוצה לדעת מה יצא לי מבית־הספר
העממי חזה 2
— בית־הספר העממי שלנו — פתח המנהל בהסבר חשיגרתי — שהוא מן
הטובים מסוגו בעולם, יעניק לך את כל החינוך היסודי לו אתה זקוק. נלמד
אותך חשבון ויסודות מדעי הטבע. נכיר לך את עולם התנ״ך. מורינו ידריכו אותך
בנבכי הגיאוגרפיה וההיסטוריה. תזכה בשיעורי התעמלות לפיתוח גוף בריא.
וכמובן — קריאה וכתיבה, ציור ומוסיקה.
— אינני מזלזל, חלילה, בחשיבותם של המקצועות שהזכרת — ציינתי
ביובש שהיה אופייני לי באותו הגיל — אך הרשה לי לשאול, כמה שווה היום היא בשוק תעודת״סיום של בית״ספר עממי 2אילו אפשרויות לקאריירה
פותחת לפני 2
— סיום שמונה כיתות עממי סולל בפניך את הדרך לקאריירה במישטרה.
מאפשר לך להתקבל לעבודה במכבי האש. מספיק כדי להיות חבר־כנסת, ואינו
נדרש כלל במישרות מיניסטריאליות מסויימות.
— ומה יקרה אם בשלב כלשהו של לימודי אצלכם — זרקתי באדישות
— אחליט להיות היפי זרוק 2
— בבית־ספרנו — אמר המנהל — נקוטות שיטות חינוך מתקדמות ביותר !
— אתה מתכוון שלא מרביצים 2
— בוודאי שלא ! אנו מתייחסים בכבוד רב לתלמידינו ! והרשה לי לציין —
ההפסקות אצלנו ארוכות במיוחד!
— שאלה נוספת לי אליך — היתה לסאחבק הקטן שאלה נוספת אליו
— שאמנם אינה מטרידה איתי בשלב זה של חיי, אך אומרים לי כי היא
בעלת חשיבות מכרעת בגיל מאוחר יותר — יש בנות 2
— המון! שחורות וזהובות־שיער ! מתולתלות וחלקות! ג׳ינג׳יות! וכולן
תישמחנה אם תבוא ללמוד אצלנו.
— באופן כללי הצעתך נראית לי
— בנתוני השכלה כמו שלך לא תוכל לקבל הצעה טובה יותר !
— מכל מקום, אני זקוק לכמה ימים כדי לשקול את הצעתך.
— אז מה אנחנו מסכמים 2
— כשתהיה לי תשובה, אני אתקשר אתכם, שחתי ויצאתי מחדרו.
ח״י שנים לאחר אותו אירוע, כלומר עכשיו, ממתין המנהל לתשובתי.
— צר לי שהמתנת כל כך הרבה שנים — שח סאחבק — אך תשובתי
היא שלילית.
לדעתי זהו קצת מטורף מצידך להציע לבוגר סיירת בגילי להירשם לכיתה
אלף.
ורמזתי לו בעדינות כי לדעתי עליו לבקש טיפול מתאים.

עזר וייצמן באסיפה

׳1928 - 1978

*ר 50
אנו חוגגי ם 50 שנות יצור ר הי טי ם
לכבוד זה אנו מוכרי םבמ חירי ם לל אמת חרי ם

שנות גסיון 1
.ערובה לאיכות ^

מערכת ש*בה ורדו
6כורסאות נהדרות
מודולריות הנתנות להפרדה
במבחר בדי רפוד

מערכת קיר בריסל
המילה האחרונה ברהוס הארופאי

חדר שינה צ חו ת
וכן מבחר עצום
של חדרי שינה

״ 711(*11!9 0

ביום ספה
בלילה מיטה

מתאימה לחדרי נוער ולסובלים מחוסר
מקום. ניתן להוסיף לצידה כורסאות
וחצאי כורסאות תואמות.

400מ״ר תצוגה מרהיבה * חדרי שינה * מערכות סלון * מזנונים ועוד.
מעוצבים מתוכננים ומיוצרים בידע בינלאומי במפעלי האחים שמי.

ז 3וחוזחוזרס־ 0זין3

הסלוןהמר בז ל ר הו ט • האחישמי

הקפה והחיוך 1״
מחכים

לו-רזחחחו^
תל-אביב, רח, פלורנטין 48 טל 823812 .פתוח מ 8 -עד 8!)19־!ר5־)דזרז

בורוס
(המשך מעמוד )15

ההצעות, ל״פשרה טריטוריאלית״ ״ולאוטונומיה׳
/אין בהן להבטיח את הש-
תלבותנו ובוודאי שאיו בהן ערובה של
ממש לביטחונה וקיומה של ישראל.
ו הפשרה הטריטוריאלית ביהודה, שומרון
ועזה׳ תבטיח לפרק זמן קצר חלוקת
השטח בין ישראל וממלכת ירדן, אן
אין היא יכולה למנוע הקמת מדינה
פלשתינאית.
כאשר השטח מחולק אין לנו זכות
באשר לשטח שאיננו בריבונותנו. ואם
יווצר לחץ על ירדן מצד פלשתינאים ומ דינות
ערב האחרות, ירדן תנער חוצנה
מיהודה ושומרון ובלבד שתצליח לשמור
על קיומה כממלכתו של חוסיין.
הפשרה הטריטוריאלית איננה מונעת
דרישה לשיבה לגבולות החלוקה של
, 1947 אומנם לא מייד, אך הדבר אפשרי
בטווח של מספר שנים, בעיקר ון ם
גבור התלות של העולם המערבי ואר-
צות-הברית בנפט ובממון הערבי״סעודי.
על ערכן של הבטחות וערבויות מוטב
שלא להרחיב את הדיבור.
תוכנית האוטונומיה נותנת פסק״זמן
של כמה שנים, אך מי שחושב שנוכל
ליצור עובדות ביהודה ושומרון מבלי ש הדבר
יעורר דעת־קחל עולמית נגדנו, טועה
ומטעה. היתרון שבאוטונומיה, שהיא
מאפשרת גיבוש מינהל ערבי בשטחי יהודה,
שומרון ועזה, בצד נטיון ליצירת
הווי של חיים משותפים. יתרונה יהיה
בכך, אם במהלך חמש השנים יווצרו
בירדן עובדות שיאפשרו את מיזוגה ב דרך
מדינית עם ערביי ארץ־ישראל ויוטר
האיום של הקמת מדינה פלשתינאית
נוספת( .ואינני נכנט לטוגיית הריבונות
בשטח.
מעבר לזה חוששני שאין האוטונומיה
יכולה למנוע הסדר מדיני שיביא לחלוקת
ארץ־ישראל, דרישה לחזרה לגבולות
,1947 הקמת מדינה פלשתינאית.
גורם נוטף שיש להביאו בחשבון הוא
ערביי ישראל בגבולות חקו הירוק. ההתעוררות
הלאומית איננה פוסחת גם
עליהם. ודברים שעכשיו נרמזים, ישמעו
בריש גלי בעוד מספר חודשים או שנים —
תלוי בקצב האירועים. בל נופתע אם בשלב
מטויים מטפר ישובים ערבים בגליל
או בלב ארצנו יכריזו על הינת-
קותם מריבונות ישראל וחטתפחותם לאוטונומיה
או למדינה פלשתינאית-
ירדנית.

כאן אנו חוזרים לאותה שאלת יסוד
— באיזה סוג מדינה אנו חפצים ז ולמען
האמת לא ענינו על שאלה זו כלפי עצמנו
ובוודאי שלא במגעינו עם מדינות ערב.
התוכנית הערבית היא לאפשר לנו
לחיות במדינה שהיא ספק מדינה ספק
שמורת טבע — גיטו יהודי. מאידך
אפשר לרצות לראות את ישראל כמדינה
המשתלבת באיזור והמוצאת אינטרסים
משותפים לדו-קיום בשלום בינה
לבין מדינות ערב. ישראל כזו איננו
יכולה לשבת בגבולות צרים המפתים
לחיסולה, אך תביעתה להתפשטות טרי טוריאלית
תתקל בהתנגדות.
מכאן שיש למצוא את המיסגרת שתיתן
ביטוי לשאיפות העמים שבשטח,
בין הים למדבר, לשמור על זהותם העצמית,
על לאומיותם ומולדתם, ועם
זאת שתהיה זו מיסגרת מאחדת.
נראה שעלינו לחתור להקמת פדרציה,
שבה הריבונות המדינית של המדינות
החברות בה תהיה על מחזיקי אזרחות
ולא על שטחים. גבולות הפדרציה יתנו
סיפוק לתביעות ולשאיפות לאומיות,
יאפשרו התנחלות מבוקרת והשיתוף בנושאי
כלכלה, חוץ וביטחון יתן את
האינטרס המשותף.
מדינות ערב ספק עם תקבלנה היום
תוכנית זו, אך בדחותן אותה תחשופנה
קבל עם ועולם כוונותיהן האמיתיות.
מאידך, גישה כזו, המדברת על שילוב,
יכולה להתקבל כסבירה במדינות ה מערב
וארצות״הברית בראשן, תרחיק
• מאתנו לחצים ותאלץ את מדינות ערב
להתמודד עם בעייה שעד כה ניסו לטייח
אותה במילים יפות, כסף ונפט. נביא
אולי בכך את ירדן ומצרים אל שעת
האמת שלהן.

צבי קוסטרינסק׳,
תל־אביב

הי ר ש

ה ש חו ר

התפרקה, ברגע האחרון, ביגלל ה
מישפט.

ך*ו מיד נעים לראות אדם החוזר
י ! בתשובה. קל וחומר כאשר ׳הוא מקדיש
את מרצו לגאולת נפשו של הזולת.
השיכור הכרוני, שנגמל מן התלות בטיפה
המרה והמטיף לשתיית מים.
הזונה בדימום, המצטרפת למיסדר-
נזירות, והמחנכת את בנות הדור הבא
לחיים של מוסר.
מנהיג המאפיה, הנוטש את חיי־הפשע
אחרי קאריירה ארוכה ומגוונת, והתורם
מכספו למיפעלי צדקה וחסד.
את כל אלה הנציחה הוליווד במיטב
סוחטי־הדמעות שלה, וכולנו עקבנו אחרי
עלילותיהם בדבקות ובאהדה.

השופט בנימין הלוי קבע כי קסטנר
״מכר את נישמתו לשטן,״ והנחיל לתמיד
ניצחון מזהיר( .לאחר מכן הפך הלוי לנו־שא־כליו
הפוליטי של תמיר ,׳וגם עכשיו
הוא משרת אותו בנאמנות) .בית־המיש־פט
העליון אמנם ביטל את חלק־הארי של
פסק־הדין זח, וכך נחל תמיר בסופו של
דבר תבוסה. אך איש לא שם לב לכך.
תהילתו של עורך־הדין הצעיר, אמן יחסי-
הציבור, כבר זרחה. קסטנר נרצח.

אמנם, הציניקאים טענו כי ה שיכור
הפסיק לשתות רק כאשר
הכבד שלו כשל, שהזונה נישאה
לאלוהים רק כאשר נכרים כשר*
ודם מאסו בה, שראש הפשע
המאורגן הפך פילנטרופ רק אחרי
שצעירים השתלטו על עסקיו. אך
מה לנו ולציניקאים ץ

ך • סיבווב השגי היה אף הוא מיש ו
1פט־דיבה גדול, סנסציוני, מסעיר.

המסורת שלנו אומרת שצדיק גמור אינו
יכול לעמוד במקום שעומדים בעלי־תשו־בה.
ורק הציניקאים טוענים שזה ביגלל
הריח.

מישפט־הדיבה של קסטנר היה
הסיבוב הראשון בקאריירה של
תמיר. הוא פתח לפניו את שערי
ההצלחה.

•טוב ייצג •שמואל תמיר את ה
נתבעים. וישוב הפך את בית
המישפט לזירה של מאבק פוליטי
ויחסי־ציבור.

אחרי שהצליח במישחק, מיהר להחליף
את האסימונים למטבע פוליטית קשה. ב־
1959 ייסד את תנועת ״המישטר החדש״,
ומשם עבר לחרות, ומשם למרכז החופשי,
ומשם לליכוד, ומשם לד״ש, ומ שם...

קאריידה מזהירה ומגוונת, ש
היתה כל־כולה מבוססת על ניהול
ההגנה במישפטי־דיבה סנסציו
ניים.

ך* מיר יכול, על כן, להיחשב כמומחה
4 1הלאומי מס׳ 1לנושא זה. הוא יכול
היה לשמש כמרצה הראשי בקורס לפרקליטים
צעירים ושאפתניים, על הנושא :
״איך לרכוש תהילה ולעשות קאריירה
כפרקליטתם של נאשמים במישפטי־דיבה.״

בקורם הזה היה מקדיש, בוודאי,
פרק מייוחד לנושא ״•שאלונים״.

במישפט־דיבה יכול כל צד להציג לצד
השני שאלות בכתב, עוד לפגי פתיחת
המישפט עצמו, כדי לקצר את הדיונים.

ואיך יודע שמואל תמיר שהמצב
הוא מחפיר ׳ומביש?

הנה כי כן — זהו הסיפור.

ך* יו היה עורך־דין צעיר, מתחיל,
י 1ובלבו בערה התשוקה הלוהטת לפיד־סום
ולתהילה.
הוא חיפש קפנדריד, אל ההצלחה ה-
מייוחלת. חיפש ומצא את מישפט־הדיבה.

שמו היה שמואל מ. תמיר (כ*צ־נלסון).

אחרי
שניים־שלושה מישפטים צנועים
יותר, בא המישפט הגדול הראשון —
מישפט קסטנר.
יהודי זקן אחד, דתי ותימהוני, בשם
מלכיאל גדינוואלד, היה מוציא עלוני־הש־מצה
משוכפלים, ובהם השמיץ עולם ומלואו,
ובעיקר את חבריו במיפלגת המיזרחי
(היא המפד״ל דהיום) .ביום בהיר טען
כי אחד ממנהיגי יהדות הונגריה, ד״ר ישראל
רודולף קסטנר, שהפך לימים פקיד
בכיר במישרד המיסחר־והתעשיה, היה
משתף־פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי
מולדתו.
היועץ המישפטי לממשלה, חיים כהן,
הגיש על כך מישפט על הוצאת־דיבה.
הנאשם שכר את עורך־הדין הצעיר והשא־פתן,
שמואל תמיר.

מישפט-גרינוואלד !הפך מישפט
קסטנר, ולמעשה יהיה מישפט
תמיר. הוא עשה בו כבתוך שלו.
אולם בית־המישפט היה לזירת־קרב
נסערת. בעזרת ״העולם
הזה״ הפך תמיר את המדינה
על ראשה. אפילו ממשלת־ישראל

הוא החליט שהתנהגותם של הנתבעים
במישפטי־דיבה, המשחירים את פניהם של
תובעיהם, צריכה להיפסק.

כאופן מייוחד, ומעל לכל, הוא
,החליט להילחם כנוהג הנפסד של
הגשת שאלונים משמיצים לתוב־עים
כמישפטים אלה.
לכן החליט שמואל תמיר כי יש להחריף
את החוק לאיסור לשון־הרע. אמנם,
חוק זד״ בנוסח הקיים, הוא כה דראקוני,
עד שאין לו אח ורע בספרי־ד,חוקים של
המדינות הדמוקרטיות. גם עתה הוא מהווה
סכנה חמורה ביותר לקיומה של עיתונות
חופשית ולוחמת.
אבל שמואל תמיר החליט שלא די בנוסח
הקיים של החוק. יש להחמיר אותו.
יש להגביל בצורה דראסטית את כושר־ההגנה
של הנאשמים והנתבעים במיש־טים
של לשוו״הרע. יש לסתום את פיה
של העיתונות, המדווחת על מישפטים כאלה.
ובראש וראשונה יש למנוע ממנה
לדווח על השאלונים, המוגשים לתובע
במישפט כזה.

ציניקן יכול היה לטעון כי •שמואל
תמיר דומה לאיש שטיפס כסולם
אל ראש החומה, והכועט כ רגלו
כסולם, כדי שאהרים לא
יטפסו אחריו.

אילו היה זה כך, אפשר היה לכרך
את תמיר על התעלותו המוס רית
הנעלה.

הנה הוא החליט לצאת להגנת
האזרח התמים, הנופל טרף כידי
עדת כני־בליעל, משמיצים, עיתונאים
ושאר מנוולים.

שמואל תמיר החליט לשים קץ
למצב מביש ומחפיר זה.

השר תמיר החליט לשים קץ
דשערורזה זו •טל פרקליטים צעי*
רים, המנצלים את מישפטי־הדיבה
כדי לעשות קאריירח.

מי שאינו ציניקן יכול לחשוב כי השר
תמיר הביט אחורה, אל מעשיו של הפרק ליט
תמיר, והחליט: לא יכירנו מקומן
של שיטות כאלה במדינה מתוקנת, שאני
מנצח על מישפטיה. אצלי לא יהיה עוד
הירש שחור !

ף} י שמוקיר ומעריך בעלי-תשובה
י אמיתיים, אינו יכול שלא לקלס ולשבח
את שר־מישפטינו, שמואל תמיר. סוף־
סוף ניתנת לנו ההזדמנות לומר עליו מילה
טובה, בלב שלם ובלי הסתייגות.
במה דברים אמורים? ביחסו החדש ל-
מישפטי־דיבה.

מה קורה כאשר אזרח טוב כזה מנסה
להתגונן ומגיש מישפט נגד משמיציו
נטולי־המצפון? אלה שוכרים עורד־דין
ממולח, וזה משתולל בבית־המישפט כמו
פר בזירה, נוגח בלי רחמים את כל הנקרה
בדרכו. והסוף — המושמץ יוצא מושמץ
עוד יותר, המשמיץ יוצא מנצח, ועורך-
הדין — הה, עורך־הדין גם גורף הון,
גם רוכש פירסום ותהילה וגם עושה קא-
ריירה.

ובמה עוסק השר תמיר? מה עומד
בראש דאגותיו?
מובן מאליו: מישפטי־דיבה.

^ יני ציניקן, וגם איני מאמין בסגו־
\ 1לותיו המוסריות המופלגות של שמואל
תמיר. אני נאלץ להסתפק בהסבר
שלישי לגילגול נישמתו.

בהגיעו סוף־סוף אל השררה,
סיגל לעצמו שמואל תמיר במיהי־רות־שיא
את דרך־המחשבה של
איש־שררה, המגן על אנשי-שררה
אחרים.

השר ת מי ר: בעל ה ש אלו ת חוזר בתשובה
סגן המפקח הכללי של המישטרה. עמוס
בן־גוריון, בנו של ראש־הממשלה, הגיש
מישפט־דיבה נגד אירוגן קטן שנקרא
שורת המתנדבים. אירגון זה היה מורכב
מקבוצת צעירים אידיאליסטים, שאחדים
מהם הגיעו ברבות הימים אל הימין הקיצוני,
והאחרים אל השמאל הקיצוני.
שורת המתנדבים הוציאה חוברת, שבה
הטיחה האשמות חמורות בפני בן־גוריון
הצעיר. אמנם, העולם הזה פירסם האשמות
חמורות עוד יותר נגדו, אך בן־גוריון
העדיף לתבוע לדין את המתנדבים, שנראו
לו אגוז פחות קשה לפיצוח. הוא לא לקח
בחשבון את שמואל תמיר.

תמיר ניצל כל אפשרות שניתנה
לו בחוק, כל הזדמנות החבוייה בנוהל
המישפטי. הוא ניהל הגנה
תוקפנית.
בעזרת העולם הזה, שעימו שיתף פעולה
בצורה הדוקה ביותר, הוא הפך את מישפט־שורת־המתנדבים
למישפט־עמוס־בן־גוריון,
ולאחר מכן למישפט כל צמרת המישטרה.
תמיר הפסיד גם את המישפט הזה. אך
איש לא שם לב לכך. צמרת־המישטרה
התמוטטה. המפכ״ל, יחזקאל סהר, הורשע
בעוון שבועת־שקר במישפט זה. כל פיקוד
המישטרה התחלף. וגם שורת־המתנדביר!
התמוטטה ביגלל המישפט והתפרקה.

אך התוצאה העיקרית נגעה לשמואל
תמיר עצמו. בעזרת ה-
מישפט הזה הגיע לשיא התהילה.
הוא נתגלה כאלוף של יחפי-צי-
בור, כגאון של פירסומת אישית,
כאמן כמישה ק של הפיכת אולם
כיתלהמי־טפט לזירה •של מאבקים
ציבוריים.

פרקליט ממולח יכול לנצל אפשרות זו
למטרות שונות.

כמישפט עמוס כן־גוריון נגד
״שורת המתנדבים״ הגיש פרק ליט
הנתבעים, שמואל תמיר• ,שאלון
•טל • 400 שאלות לתובע .״
הן פורסמו בגיליון העולם הזה (,)962
ב־ 22 במארס ,1956 ועד היום אפשר לקראן
תוך התפעלות מכישרונו של הפרק ליט
הממולח. הנה כמה שאלות לדוגמה :
״כמה פעמים תוך ארבע השנים האחרונות
בילית בבארים, בחברת אנשים מן
העולם התחתון?״
״האם קיבלת אי־פעם שלמונים או שוחד,
מאז היותך קצין במישטרת־ישראל?״
״האם היה אי־פעם ברשותך רכוש ש־שנלקח
מיפו בשנת 1948 או? 1949״
״האם נכון הדבר שמר סהר, המפכ״ל,
טילפן מתל־אביב לפאריס אל (פלוני) כדי
לקבל את הסכמתו כי תתגורר בווילה
שלו?״
״האם נכון הדבר שאתה וקצין נוסף
ביליתם בבאר תירש השחור בכפר־שמריהו
בחברת אנשים מסויימים, ביניהם אנשים
הידועים למישטרה כמבריחים?״

וכן הלאה 400 .שאלות. הישם
״הירש השחור״ הפך סיסמה, סמל
•של שיטה שלמה — שיטת השאלונים
של תמיר.

ף ינתיים חלפו שנים. אחרי שעבר
י דרך־חתחתים ארוכה הגיע תמיר אל
הכסא הנכסף ליד שולחן־הממשלה. כשר־המישפטים
יש לו השפעה מכרעת על החקיקה•

איני
יודע מה היו מניעיו האישיים של
הפרקליט הצעיר, שניהל את ההגנה במיש־פטי
קסטנר ובן־גוריון. אבל אני יודע
שמישפט קסטנר חשף פרשה חבוייה וחשובה,
למען ההיסטוריונים של מחר, וש-
מישפט בן־גוריון היה תמרור במילחמה
נגד השחיתות במדינה. השיטות שבהן
השתמש תמיר במישפטים אלה, אפילו
הגזים פה ושם, שרתו מטרה חיובית ביותר.
איני רוצה להתייחס למישפטים תלויים
ועומדים בבית־המישפט — כגון מישפט־הדיבה
של בצלאל מיזרחי נגד העיתון
הארץ, או מישפט־הדיבה של ייגאל ידין,
שותפו הפוליטי של תמיר, נגד העולם
הזה, שבו הגשנו לידין שאלון ארוך ומפורט,
שטרם נענה. העיקרון חשוב מכל
מישפט מסויים.

העיקרון אומר: האינטרס של
החכרה הדמוקרטית, הזקוקה לעיתונות
חופשית, לוחמת וחוש
פת, חיטוב לאין שיעור יותר מאשר
האינטרס של כעלי־שררה,
החוששים מפני סישפט פומבי.
החוק הקיים נותן למושמץ הגנה מלאה,
ויותר מזה. ולראייה: שמואל תמיר עצמו
הגיש על פיו מישפט נגדנו, וזכה בפשרה
שבה התנצלנו על ביטוי מסויים. עבדו
הנרצע של תמיר, עקיבא נוף, הגיש נגדנו
מישפט וזכה בערכאה ראשונה. אני
עצמי הגשתי מישפט נגד מוסד שכינה
אותי כ״אנטי־ציוני״ ,וזכיתי במישפט בכל
הערכאות, עד לבית־המישפט העליון. מש מע:
כולנו היינו משוכנעים כי אין לתובע
מה לחשוש במישפט־דיבה.

מה שרוצה תמיר להשיג עתה
הוא הרכה מעכר למתן הגנה הוגנת
כזאת. התיקון עלול לסתום את
פי הביקורת העיתונאית, וככך
לשמש סימן־דרך נוסף כתהליך ה
הסתאכות של השילטון, הנמשך
אחרי ״המהפך״.

ודשה־ התעשייה
מה מ 7ןבליפת מבל״ל?
התשקיף האחרון של בנק-לאומי, שפורסם
ב״ 25 במאי, כולל הערה מעניינת
(בעמוד .)36 תחת הכותרת ״בעלי עניין
בבנק״ נכתב כך :״הסכום הכולל של
שכר הדירקטורים, משכורת יו״ר הדירק טוריון
ומנהלים־כלליים משותפים של
הבנק והוצאות נילוות, כולל הוצאות
סוציאליות והפרשות לפיצויי פיטורין ו/או
לתשלומי פנסיה, אשר אינן חורגות מן
המקובל, ששולם על־ידי הבנק וחברות־בנות
שלו בשנתיים האחרונות, היה 1.92
מיליון לירות בשנת ,1976ו־ 4.2מיליון
לירות בגין .1977 בשנת 1977 הסכים
הבנק למכור ליו׳׳ר הדירקטוריון את כל

גם הפרטים על השכר ששילם הבנק
למנהליו חסרים, ולא ניתן ללמוד כמה
מקבלים ארנסט יפת ועוד שלושה מנה-
ליט״כלליים. הסיבה לכך: התשקיף מוסר
סכום כולל של מה ששולם ליפת וחבריו
ולחברי מועצת המנהלים עבור ישיבות
דירקטוריון. אולם מידע פנימי שהגיע,
איפשר לעשות את ההפרדה ולפרסם את
גובה התמורה של יפת מבנק־לאומי בשנים
האחרונות.
בשנת 1975 קיבלו הכל 1.017 מיליון
לירות. מזה קיבלו הדירקטורים 140 אלף
ויפת והמנהלים הכלליים קיבלו 877 אלף
לירות. יפת קיבל כמחצית הסכום.

הווילה כרחוב דנין 20
בלי פירוט
זכויות הבנק בבית שישמש לו למגוריו,
במחיר שנקבע לפי הערכת שמאי מוסמך״.
הבית האמור נמצא בשכונת צמרת
בתל־אביב, ומחירו כיום כ 5-מיליון ל״י.
אין התשקיף מוסר בכמה מכר הבנק
ליו״ר הדירקטוריון שלו, ארנסט יפת,
את הבית ומה היו תנאי השכירות עד
כה. כן לא נמסר שם השמאי, ולא פורסמה
הערכתו. כל אלה הם פרטים שחובה
חיה לפרסמם בתשקיף.
כאשר מכרה חברת ״כלל״ בתנאים
מקבילים בית למנהלה הכללי, אהרון
דוברת, ניתנו הפרטים הללו בתשקיף.
כאשר מדובר בבנק לאומי, נאלמת הרשות
לניירות־ערך דום, ואינה מעזה לכפות על
בנק-לאומי פירסום פומבי בדבר ההסדר
שעשה עם יפת.

גניבות מחשב
כל מי שנאבק עם מחשב והפסיד,
יהנה לקרוא את ספרו החדש של תומס
וויטסייד ״קומפיוטרס קייפרס״( ,באנגלית,
הוצאת קרוול) .הספר פותח בתיאור
אחד שידע משהו על מחשבים,
ביקש וקיבל הלוואה מבנק, שאותה היה
עליו להחזיר ב״ 12 תשלומים חודשיים.
יחד עם ההלוואה קיבל גם פינקס החזר-
הלוואה, עם תלושים חודשיים. מה עשה !
תלש את התלוש האחרון, במקום את
הראשון, ושלחו לבנק. הוא קיבל מיכתב-
מחשב שהודה לו על פרעון ההלוויה
והציע לו להשתמש שוב בשרותי ההלוואה
של הבנק.
או, למשל, המיקרה בו הגיע בחור
צעיר לעיר גדולה במזרח ארצות-הברית
ופתח חשבון בבנק ידוע והודיע כי הוא
מצפה להעברה בנקאית גדולה. כעבור
כמה ימים הגיעה במחשב העברה של 2
מיליון דולר לזכות חשבונו. הוא משך
את הכסף ונעלם. רק כעבור כמה חודשים
התגלתה התרמית: עובדת בבנק ששלח
את הוראת התשלום גילתה, כי התאהבה
בצעיר, ששיכנע אותה להשתתף בתעלול
שיעורר שימחה אצל חבר שלו, בעיר
אחרת, ולשלוח הוראה במחשב לשלם
לצעיר בו התאהבה 2מיליון דולר. היא

בשנת 1976 קיבלו הכל 1.928 מיליון
לירות, מזה הדירקטורים 227 אלף ויפת
והמנהלים 1.7מיליון לירות. כמחצית
הסכום האחרון שולמה ליפת.
בשנת 1977 קיבלו הכל 4.2מיליון,
מזה הדירקטורים 299 אלף ויפת ומנהליו
הכלליים (שלושה) 3.9מיליון. חלקו של
יפת: כ־ 2מיליון לירות.
למעשה התמורה היא גבוהה יותר,
שכן בבל״ל נהוג לשלם את השכר השנתי
כולו מראש, בתחילת השנה. השכר מופ קד
בבנק ונושא רבית נאה במשך השנה,
וכך מגדילים את השכר בעוד 33 לפחות.
מנתונים אלה יוצא כי יפת ומנהליו
מגדילים לעצמם מדי שנה את התמורה
בשיעור של לפחות מאה אחוזים.
בנק־לאומי הוא בנק ציבורי השייך לעם
היהודי. השליטה בבנק היא בידי חברת
״אוצר התיישבות היהודים״ ,השייכת לסוכנות
היהודית. פורמלית שלטת הסוכנות
היהודית בבנק. למעשה עושה יפת
בבנק השייך לעם היהודי כבתוך שלו,
ואין מי שיעז לבקר או לשאול, האם
מוצדק ששליטי הבנק יחלקו לעצמם
הטבות כאלה על חשבון העם היהודי? !
אגב, דובר הבנק טען כי לא נחוץ
לפרסם יותר ממה שפורסם בתשקיף.
סיפרה כי נאמר לה שזו בדיחה, וכי
החבר של החבר, שהוא מנהל הסניף
בבנק שקיבל את ההוראה, רק יצחק עד
כדי דמעות. כאשר שמע מנהל הסניף
ששילם את הכסף את תיאורו של ממציא
הבדיחה הוא לא צחק. שכן היה זה אותו
אדם שפתח את החשבון ולקח את ה כסף.
בארצות־חברית
השלל הממוצע של שוד
בנק הוא 10 אלפים דולר. בגניבות־מחשב
הממוצע הוא פי עשרות ומאות, ולפי
הערכת מחבר הספר גניבות המחשב
עולות על 300 מיליון דולר לשנה. חלק
ניכר מהן לא מתגלה כלל. אנשי־עסקים
רבים, שלא עוזבים את מישרדם בלי לנעול
את הכספת ואת כל המנעולים, לא שמים
לב למסוף המחשב ולא טורחים להכניס
לתוכניות המחשב אמצעי זהירות וביטחון.
למישטרת ישראל, אגב, אין אף מומחה
למחשבים.

סאוד או ת
נ ש רי ישראל

במדינת ישראל קיימים כמה אנאכ-
רוניזמים, ואחד מהם הוא האשכולית.
לפני שנים רבות החליט מישרד התיירות
כי יש לעודד הדרכת תיירים וכי המוניות
הרגילות אינן מצמידות בנהג שהוא גם
מדריך מוסמך. הוחלט לאפשר למורי״דרך
לרכוש רכב מונית עם פטור ממס, כמו
מונית, בתנאי שיעסוק רק בהובלת תיירים
ולא יעבוד כמונית. רכב זה נקרא ״אשכולית״
,שכן על דלתותיו הודבק סמל
מישרד התיירות: אשכול ענבים הנישא
בידי שני אנשים. יש כיום כ״ 200 אשכוליות
בארץ.
איש לא חשב כי ישראל היא המדינה
היחידה בעולם שבה פטרו סוג רכב כזה
ממס. איש גם לא בדק מאז, אם הדבר
נחוץ. העסק רץ מאז. עשרות אשכוליות
פועלות כל שנה ואינן יכולות לחדש את
רשיון הרכב בלי אישור מחלקת האשכוליות
במישרד התיירות ומחלקה מקבילה
במישרד התחבורה. עשרות פקידים שוקדים
על טפסי האשכוליות ויש פרנסה
ליהודים.
החברות המפעילות את האשכוליות,
בניגוד לנהגי מוניות רגילים, חייבות למלא
שורה של טפסים. יש להגיש דו״חות
של רואה-חשבון ופקידים, ולקיים הנהלה
מסודרת של הניירות לשימוש אנשי מיש-
רד התחבורה בראשות יצחק שדמי, עוזר
ראשי לרכב ותיירות. כל הניירת המיוחדת
לאשכולית מייקרת את השרות לתייר
ב-ס/ס .30 כך, לפחות, גורסים ראשי החב רות
בעלות האשכוליות. להערכתם, כל
נהג אשכולית משלם 1500 לירות לשנה
כהוצאות ניירת-אשכולית.
השוואת מחירים מראה, כי באירופה
שכירת מכונית עם נהג ב״הרץ״ ,ל־150
ק״מ, עולה 70 דולר. בארץ עולה מכונית
כזו בשרותי האשכולית 110 דולר.
מישרד התחבורה מאשר רשיונות אש כולית
רק לחברה בע״מ, בעוד שרשיון
מונית ניתן לפרטי. הדבר מחייב שוב
הוצאות ניהול חברה. למעשה אין הבדל
במיסוי ברכישת מונית או אשכולית. כל
נהג מונית יכול להוביל תיירים, אך לנהג
אשכולית אסור להוביל נוסעים ישראלים.
הדבר המתבקש הוא: ביטול מעמד האשכוליות
וחזרה למצב הקיים בכל העולם,
בו נהגי מוניות מובילים תיירים. הדבר
יוזיל אמנם את השרות לתייר אולם יגדיל
את ממדי האבטלה הסמויה במישרדי
הממשלה.

חבשו הארגנטיני
היה רומני
ביום השני שעבר ערכה שגרירות ארגנטינה
תצוגת בשר ל־ 300 מוזמנים, לרגל
יום ארגנטינה בגני־התערוכה בתל-אביב.
כאשר ניגשו להכנה התברר כי לא ניתן
להציג סטייק ארגנטיני עשוי כהלכתו, שכן
הבשר הארגנטיני המיובא לישראל מובא
ללא עצמות, כשהוא מפורק. סטייק ארגנטיני
בלי עצם בריאה אינו סטייק. לא
היה מנוס מקניית בשר רומני, המיובא
ארצה ברבעי״בקר על עצמותיהם, כדי
להכין יממנו ״סטייק ארגנטיני״.

עיקולי מס־הכנסה
שלטונות מס־הכנסה נוהגים לעיתים
לעקל חשבונות של חייבים. כאשר מוצא
צו־עיקול, נשלח מיכתב אל הנהלת הבנק
עם העתק ללקוח ובו הוראה לעקל את
החשבון. מאותו הרגע אין לגעת בחשבון.
מה שקורה בפועל הוא, שחמיכתב מגיע
בו בזמן הן ללקוח וחן להנהלה הראשית.
אולם עד שהוא מגיע לסניף שבו מצוי
החשבון עוברים כמה ימים. ללקוח יש
זמן למכביר כדי לחכין את חשבונו לעיקול.
לרוב גס דואג הסניף המקבל את
חמיכתב להודיע ללקוח, כי הגיע מיכתב
והוא מעכב את הביצוע עד שהלקוח
מספיק לרוקן את החשבון.
לקוח שהוצא נגדו צו-עיקול כזה, יכול
לא לשלם חובות במשך כמח חודשים,
בנימוק כי חשבונו עוקל. התוצאה: הוא
||יוצא ברווח אודות לעיקול שהוצא נגדו.

שרי ממשלת ישראל כתבו עד כה ספרים
רבים. הספרים יצאו לאור, נמכרו
וכל ההכנסוח זרמו לכיסם הפרטי ש7
השרים, למרות שהחומר הדרוש לכתיבק
הספרים הגיע לשרים בתוקף תפקיד!
הממלכתי. לרוב הם גם נעזרו בפוע׳
בשרותים ממלכתיים לכתיבת הספר.
בימים אלה הופיע בעברית ספרו ש
נשיא מצרים, אנואר אל-סאדאת
בעמוד הראשון של הספר נכתב, כי כ
ההכנסות ממכירת הספר ברחבי העול
ובמצרים הוקדשו על־ידי המחבר לפיתו
כפר הולדתו.
שודל רוכ ב שוב

המפיק והיזם הזריז. מיכאל שוויל׳
פועל שוב. ברחבי הארץ מוצג עתה הסרל
״הגשש בשכונה שלנו״ ,כאילו זה סרל
צבעוני חדש של ״הגשש החיוור״ .האמה
היא, שזהו הסרט הישן של ״הגשש״
״השכונה שלנו״ ,שצולם בשחור-לבן.
שווילי רכש את הזכויות להקרנה מחו
דשת מן המפיק אברהם דשא, בסכונ
של כ־ 75 אלף לירות. הוא העתיק או
הסרט על פילם צהבהב, העושה רושנ
של צבע, והדפיס את כותרות הפתיח!
בפילם צבעוני. גם המודעות לסרט הישן
חדש הן בצבע. הוא השקיע סכום כולי
של 200 אלף לירות, כולל פירסום, ומצי
את הסרט ברחבי הארץ. לפי מספו
הצופים עד כה, יש לשער כי שווילי יגרו!
חצי מיליון לירות תוך חודש.

מ חסור חמור
בב שר
לס טייקים

אין להשיג בשר לסטייקים מבקר ח
פילה. בעלי מיסעדות רבים התלוננו נ
הם משלמים 190 לירות לקילו סטייק
פילח וגם במחיר זה קשה להשיג!
התאחדות בתי-המלון הקלה על המצ
כשהביאה למלונות סטייקים ומכרה אות
ב־ 145 לירות הקילו, אולם הכמות נגמר
חיש מהר. הסיבה למחסור היא ריבו
התיירים הצורכים בעיקר סטייקים.
בימים הקרובים יתייקר שוב הבש
הקפוא. עד כה מכרה הממשלה בש
קפוא (רומני) ב 19-לירות הקילו, בל
מע״מ, ועתה היא מעלה את מחיו
ל 26-לירות הקולו.

.הרץ״ ותקנות התוסיות חברת ״הרץ״ להשכרת רכב מציי
ללקוחותיה הסדר של כרטיסי־אשרו
לפיו ישלם הלקוח בחו״ל בכרטיס־אשר
של ״הרץ״ תמורת מכונית של ״הרץ״
הלקוח נדרש להציג מכתב של בג
שבו מתחייב הבנק לנכות מחשבון הלק
כל סכום לפי הוראותיה של ״הי)
הלקוח שנתן הוראה לבנק לחוציא מיכ
כזה אינו יכולל התחרט ולחזור בו.
כמה בנקים סירבו לנהוג לפי חהס
חזה ולא חוציאו מיכתבים כנ״ל.
העירו, כי הסידור הזח כמוהו כחול!
כתבי־ערבויות בנקאיות שיש עליהם
בלח מטעם בנק-ישראל לגבי נפח ער
יות המוצא.
מן חראוי כי בנק-ישראל יבדוק
ההסדר שמציעה ״הרץ״ ללקוחותיה

לאנשים
תפני ם!

777
הברנדי הלאומי שהוא מנלאומי.

מד ס״מון שנח את השונה שהניא ובגין,
ונלאטרשוון לקח הביתה את כל הנוחים שנשלחו לבית־החוליס
01 יומו הגדול של יו״ר
סיעת הליכוד בכנסת ח״כ
אברהם שריר, הגיע: לפני
הצבעת אי־האמון בממשלה,
בגלל פרשת אי־גיום הבנות
לצה״ל, ניגש אליו שר־החוץ
משה דיין ואמר לו שאינו
יכול להישאר להצבעה, וביקש
רשות להיעדר. שריר סרב
לאשר לו היעדרות. לאחר־מכן
הלך במיזנון בגאווה רבה, וסיפר
לכל מי שניקרה בדרכו,
כיצד סירב למשה דיין.
! 0שיעור בנימוסים לימד
שר־הביטחון עזר וייצמן
את כתב רשת־הטלוויזקז האמריקאית
אן־בי־סי בבית־ה־לבן,
דוג קייקר מייד לאחר
שנפגש עם סגך נשיא ארצות-
הברית, וודטר ימונדייל, במלון
המלך דויד בירושלים,
ירד עזר לבאר של המלון והקשיב
לזימרתה של זמרת שליוותה
עצמה בפסנתר. רעייתו,
ראדמה, היתה עימו. הכתב
ניגש אליו והציג את
עצמו, אך עזר פנה אליו בשאגה
ואמר לו :״אתה לא רואה
שאני מקשיב לזמרת?״
0תקרית נעימה יותר
אירעה לשר־הביטחון עם הכתבת
היפה של אותה רשת,
הילארי כראון, שניגשהאליו ואמרה לו :״הייתי רוצה
לדעת מה אתה.״״ בדאון לא
סיימה את המישפט. עזר נכנס
לדבריה ואמר :״ואני הייתי
רוצה לדעת מה את עושה
הערב.״

גם אתה וגם אני לכנסת הנוכחית.״

יום לפני נסיעתו ל ווינה
נסע פרס לסיור בכפרים
הערביים בגליל. בכל כפר סי פר
משל ערבי, שבו המשיל
את האופוזיציה לגמל הנושא
סוכר על גבו למכה, ובדרך
הוא מוכרח להזין את עצמו
בקוצים. הנכבדים הערביים
הינהנו בנימוס למשמע המשל.

! 0ח״כ חייקה גרוסמן

טוענת כי אין זה פלא שדיין
מתנגד לפגישת פרס אם אנ ״
וואר אלסאדאת .״אחרי
הכל,״ אומרת גרוסמן ,״פרס
הולך להיפגש עם הבום, ואילו
דיין הולך להיפגש עם השמש.״
היא מתכוונת לפגישתו
הצפוייה של דיין עם שר־החוץ
המצרי.

! 0בעת הדיון על גיוס
הבנות צעקה ח״כ שולמית

אלוני לעבר חברי־הכנסת מטעם
אגודת־ישראל :״אתם
אנטי ציוניים! אתם לא ממל אים
את חובותיכם למדינה!״
ענה לה ח״כ שלמה גרוס :
״ועוד איך אנחנו ממלאים את
החובות ! בואי לבני־ברק ותראי
את אלפי הילדים המסתובבים
ברחובות !״ התערב
ח״כ לוכה אליאם והעיר:
״מה, בני־ברק זו מיזרעה מוניציפלית?״
01ח״כ
מאיר פעיל טוען
כי נוסח ההצהרה של הבנות,
שתרצנה לקבל פטור משרות
צבאי מטעמי דת, יהיה :
״אני החתומה למטה.״

! 0הח״ב מעתלית, פסה
(״פסי״) גרופר, הולך ותופס

לעצמו מקום בטוח כליצן הכנסת.
בעת הדיון על שיחרור
הבנות עמד על דוכן־הנואמים
ודיבר בקול מלודרמאתי׳ ,כש הוא
מציע את סיירת הביקיני

סעדיה מרציאנו -חברו

0אחד מראשי התנועה
לשלום עכשיו, המישפטן גיל
לייטנד, אמר כי יש לבדוק
אם קיים שיתוף־פעולה בין
ח״כ רוני מילוא ובין מנהיג
לוב, מועמד קזאפי. כשנש אל
מדוע, השיב :״כי שניהם
מעוניינים לטרפד את השלום.״
׳ 0הרחיק לכת יותר מ־לייטנר
העיתונאי נחום כר גע,
שפתח קטע על מילוא
במדורו הקבוע בדבר השבוע
במילים אלה :״האם חבויות
בחבר־כנסת רוני מילוא (ליכוד)
נטיות הומו־סכסואליות?
גורמים המחבבים את הח״כ
הצעיר טוענים שיש להם יסוד
סביר להניח שיש לח״כ הנכבד
נטייה מסויימת למשהו.״
היתד, זאת, כמובן, הערה סאטירית,
שבאה לגנות את הח״כ
על כי החשיד את שלום עכשיו
בקשרים עם הסי-איי-אי, מבלי
להביא לכך הוכחה כלשהי.
0בישיבת ועדת־החוץ-
והביטחון פנה משה דיין אל
איש האופוזיציה, שימעון
פרס, ושאל אותו :״על-סמך
מה אתה הולך לדבר עם נשיא
מצריים?״ השיב לו פרם :״על-
0מך המצע, שעל פיו נבחרנו

וזט־מריעקבח י
ראשון ללציון מ ז כרמל מיקבי

שתאתר משתמטות מצד,״ל ב-
חופי־הים. למשמע ההצעה הפנטסטית
לא יכול היה ח״כ
דני רוזרליר להתאפק וצעק
לעברו :״עוד הפעם, עוד ת פעם!״
גם ח״כ מרדכי דיר־שוכפקי
מד״ש דרש מפסח
גרופר :״רוצים בים, רוצים
ביס!״ אל השניים הצטרפה
מקהלת ח״כים בצעקות. גרופר
פנה אל היושב־ראש ואמר לו
בנחת :״אדוני היושב־ראש,
אולי אני יכול רגע לשבת, עד
שהחברים יגמרו לצעוק?״
! 0חידוש הונהג השבוע
בחיי־הלילה של ירושלים. כשנפתח
מחדש מועדון בית ה־אנזנים,
בבניין בצלאל. שני
ירושלמים, המכירים את חיי-
הלילה של הבירה לפני ולפנים
— ראיף אליאס, שיודעי
דבר אומרים כי עין־השמש
לא שזפתהו מזה למעלה מעש רים
שנה, שכן הוא הולך לישון
עם הזריחה, והפנתר השחור

סופ״ה דורן

סמל הנשיות של הקולנוע הבינלאומי,
צולמה בעירום באיים חקאריביים, שם
היא משתתפת בסרט שבו היא מגלמת את דמותה של ג׳יימס בונד
ממין נקבה. לצורך צילומי הסרט נדרשה סופיה לורן, בת ה־,44
להעלות שני קילוגרמים על מישקלה. היא עשתה זאת בעזרת מאה
קילוגרם של ספאגטי, שלקחה איתה לאתר הצילומים באיים.

יחדיו כדי ״לעורר מחדש את
העיר,״ לדבריהם. ראיף, שהוא
יליד הכפר הגלילי ג׳יש (גוש-
חלב) ,וסעדיה, בן למישפחה
של יוצאי-מרוקו, הנהיגו במו-
עדונם מיבחר עשיר של מאכלי
המיזרח ושיפצו את אחת
החצרות הפנימיות בעזרת
צימחייה מגוונת. במסיבת ה פתיחה
נכחה מישלחת גדולה
של חברי־כנסת: ח״כי מחנה
שלי, לובה אליאב ומאיר פעיל,
שהיו מוזמניו של סעדיה, ח״כ
חד״ש תאופיק זייאד, שהיה
מוזמן של ראיף, וח״ב צ ׳א ד לי
כיטון, שהוא בן־בית ב מקום.

מה שלא הצליחו לעשות
במשך שלוש שנים אמר גנים,
תחנות רדיו ותחנות טל וויזיה
גדולות בעולם, הצליח
לעשות חייל ישראלי בן .20
ידאב קוטני, עורך תוכניות
מוסיקליות בגלי צה״ל, הצליח
לשכנע את פדד סיימון, הזמר
האמריקאי הנודע, לאפשר ל הקליט
ולשדר בשידור־חי את
אחד הקונצרטים שנתן בישראל.
ומעשה שהיה כך היה:
קוטנר בא למסיבת-העיתוג-
אים, שנערכה לסיימון. הוא
הפתיע את האמן, כשגילה ב קיאות
וידע בלתי־רגילים במוסיקה
זבקאריירה שלו. בתום
המסיבה הסכים סיימון להיפגש
עימו בכל עת שיחפוץ.
קוטנר הלך לקונצרט, שנערך
בבנייני האומה בירושלים. אח רי
הקונצרט ניגש אל סיימון
ואמר לו :״אני מכיר אלפי
חיילים שמתים לראות אותך,
ואין להם כסף לשלם עבור
כרטיס. למה שלא נשדר להם
הופעה חיה שלך?״ סיימון הס כים
בו במקום, וכך עשתה
התחנה הצבאית את מה שלא

אנ שי ם
הצליחו לעשות תחנות רדיו
ידועות ומפורסמות בעולם.
) 8בתום הקונצרט שלו בהיכל
התרבות נלקח סיימון עם
חברי תיזמורתו למועדון לילה.
חברי תיזמורתו של סיימון
ניגנו עד לשעות הקטנות של
הלילה אך למרות ״ ההפצרות
סירב סיימון לקחת את המיקרופון
ולשיר.
אחת הפגישות המבי
במיסמך
שהיה בידו. סיימו;
הנבוך לא ידע אם לשבת או
לעמוד. מרוב מבוכה לקח איתו
צמח גם את המתנה שהביא
הזמר לראש־הממשלה.
! 8הפתעה נגרמה לעיתונאית
עדה הה, שהיא דיברת
מועמד המערך לראשות
א שר
תל-אביב,
עיריית
(״ארתור״) כן־נתן• כאשר
יצאה מחדרה במטדדהבחירות

נאמרה (1רווין

רעייתו השנייה של כוכב״הקולנוע לי מרווין, הגיעה איתו לישראל, יחד
עם אחת מארבעת ילדיה. גברת מרווין סיפרה בי היא מתגוררת עם
בעלה בחווה ענקית בטוסון שבאריזונה, וכי יחד איתם חיים שמונה ילדיהם — ארבעה מנישואיו
הקודמים של מרווין, וארבעה מנישואיה הקודמים. כשצילם צלם ״העולם הזה״ את לי ואשתו אמר לו
הכוכב :״צלם רק תמונה אחת ! אם תצלם שתיים, אני רוצה שתשלם לי חצי ממה שתקבל עבור
התמונות.״ מרווין סיפר כי אשתו היא דייגת מיקצועית, ושאחרי צילומי הסרט הם ייצאו למסע צייד.

הגיע למסיבה בחברת אשתו, קרני, הנמצאת

בחודש התשיעי להריונה. מני וקרני עברו

השנה לדירת״גג בנאות־אפקה, ולהם שני ילדים, עופר ואייל. לכל מי
ששאל, ענה מני כי אין לו ספק בי גם השלישי יהיה בן. כשבירכו
אותו על הנחייתו את ״עלי כותרת״ ,אמר, כשהוא מצביע על
בטנה של אשתו :״זה הבייבי האמיתי שלי. לא, עלי כותרת׳״.

כות ביותר של סיימון ביש ראל
היתד, עם ראש־הממשלה,
מנחם נ־נין. הזמר הובא ל-
מיזנון הכנסת. אמרגנו, שמו אל
צקח, נשא בידו מתנה
לראש־הממשלה, שפול היה
אמור למסור לו. בגין, שלא
ידע במי ובמה מדובר, לחץ
את ידי הזמר המהולל, מילמל
כמה מילות־ברכה וחזר לעיין

שבבית ארלוזורוב נתקלה ב־פירסמאים
אורי סלע ואריה
גלגלום, המנהלים את
מסע״הבחירות של ראש־ד,עירייה
שלמה (.,צ׳יצ׳״) להט.
גלבלום התווכח עימה מי משני
המועמדים טוב יותר לתל-
אביב, כשהוא מסכם :״לא זה
ולא זה יעזרו י׳עיר הזאת. רק
אלוהים יעזור לי!״

1מה מידת האמון שנותן
הציבור בהצהרת רופאו האישי
של מנחם בגין, שראש-
הממשלה בריא ומתפקד כר אוי?
לדעעת מזכיר הממשלה,
אריה נאור, רוב הציבור
מאמין בכך. בכל אופן, זאת
היתד, דעתו לפני שהמראיין
יעקב אגמון הציע לו :״תביא
לי חמש אמהות שיהיו
מוכנות לומר, אני רוצה שהילד
שלי יחיד, בריא כמו בגין,״
ואז נדע שאומנם זה כך.״ נאור
חכך בדעתו וחזר בו :״יכול
להיות שההודעה הרפואית
היתד, צריכה להינתן יותר מוק דם.״

0רופאי מחלקת היולדות
בבית־ד,חולים אסף הרופא,
שם ילדה אנט פלאטד־שרון
את בנה בכורה לבעלה
הח״כ, טוענים כי שני מחזות,
שהיו קשורים בלידה, לא נראו
מעולם קודם לכן באותה מחלקה.
מייד אחרי הלידה הוצף
חדרה של אנט בזרי-פרחים
ענקיים, שהגיעו מכל רחבי הארץ
.״כל־כך הרבה פרחים לא
ראינו אף פעם במחלקה,״ אמרו
׳ הרופאים. אבל ביום שבו עזבה ׳
אנט את ביודהחולים הגיעו
נהגו ועוזריו של ח״כ שמואל
פלאטו־שרון אל בית-החו-
לים ואספו את כל זרי-ד,פרחים,
״וגם דבר כזה לא ראינו אף
פעם,״ אמרו הרופאים.

השניים שבוע ימים, ובין אוזו
לאוזו סיימו את כתיבת התסריט.
כשחזרו לישראל הסתבר
להם כי חלו שינויים בהרכב
ההפקה. צדוק קראום, שהיה
אמור להסיק את הסרט עם
שרפשטיין יצא ממנה. המועמד
הראשי לגילום דמותו של פר-
קש הוא השחקן חיים טופול,
האמור לחתום בימים אלו על
חוזה עם שרפשטיין.

8הצייר אורי ליפשיץ
טען לפני ידידים כי הפורטרט
העצמי שלו, המוצג בתערוכתו

המתקיימת ביפו, הוא הציור
האחרון שלו. לשאלתו מה יעשה
אם יפסיק לצייר, השיב
אורי כי הוא עומד לפתוח מיס-
עדה מול ביתו שברחוב הדול פין
ביפו. האדריכלית אילנה
שרון, אשתו של האדריכל
אלדד שרץ, ממונה על תיב־נון
פנים המיסעדה. אורי, ש הוא
אב לחמישה ילדים —
שלושה מנישואיו הקודמים, ושניים
מנישואיו הנוכחיים —
עומד להיות לאב בפעם השישית.
אשתו, עדה, נמצאת בחודשי
הריון מוקדמים.

1הזמרת יפד, ירקוני

החליטה להילחם בתדמית ״זמרת
המילחמות״ שדבקה בה.
כשפנו אליה מארגני מחזור
השלום, שמתכננת תנועת שלום
עכשיו בהיכל התרבות בתל-
אביב ביום השלישי הקרוב, הסכימה
להשתתף בערב שמטרתו
לאסוף כספים למען התנועה.
8מי שקנה את פירסומו
בסרט מילחמת הכוכבים, השחקן
יפד,־התואר מארק
המיל, נמצא בישראל ומשתתף
לצידו של לי מרומן בסרט
המצולם כאן. המיל מכונה
על־ידי מרווין בשם ״סופר״
סטאר״ ,ואילו המיל בן ד,24-,
שזהו לו תפקידו הגדול השני
בסרטים, מכנה את מרווין הוותיק
בשם ״שועל-קרבות זקן״.

אדויאן שוורץ

שזבה בתואר אלוף ישראל בשש־בש,
בתחרות שנערכה מטעם ״העולם
הזה״ ,היה השבוע אורח חברת־התעופה ״אולימפיק״ בטיסתו
למונטה״קרלו, כדי להשתתף שם כנציג ישראל בתחרות הבינלאומית
בשש־בש שתיפתח שם. הפרס הראשון בתחרות 150 :אלף דולר.

8המפיק מיפה שרפי
יטטיין נוהג כמפיק הוליבודי
באנשים, העובדים עימו על הסרט
אלוף הבריחות סיפורו של
נחמן פרקש. הוא שלח את
העיתונאי עמוס קינן ואת
הבמאי יהודה (״-ג׳אד״) נאמן
לאי איום שביוון, שם ישבו

אופרה שטואל

השחקנית שקנתה את עולמה
בתפקיד ״סטלה המגמות״ ,בסרט
״אסקימו לימון״ ,זהמגלמת את אחת המסדרות בסרט ״ישראלים
מצחיקים״ ,פגשה במפיק-בפועל של הסרט, דני דימבורט,
בעת ההצגה המיוחדת לחברים ולעיתונאים, וחיבקה אותו בעוז.
דני לא יבול היה להתאפק, ואמר לה :״אני מיגמר ! אני מיגמר !״

50 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

81 8ח ס311 וו-ז 0ז ח 1ר) 1זוו1^1

מטס של כפירים מעל לביירות ־ ואת היתה התגובה הישראלית

* 6פתע !פיתאום, שחב מתלקח ז ד
! /משיבר.
תצמרת הביטחונית של ישראל מתכנסת
לישיגחת־זזחהום. מטם של מטוסי-כפיר
ישראליים שרך הפגנתיפוח ׳בשמי ביירות,
שבר1את מחסום־תקול ובשאגה רועמת מעל
לראשי הנוצרים הטחורים.
:שוב נשמעו הקולות: המזהירים מפני
מזקסד ,׳אסלה: נגד הנוצרים הנרדפים. הפעם
מצד הסורים.
שוב הזעיק מישרד ראש־הממשלה: את
העולם (״:הממשלות: והפרלמנטים״) נגד
רצח העם הנוצרי בלבנון. שוב התייצבה
ישראל בראש מסע־צלב מילולי נגד צב־
:אות האיסלאם.
שוב מלאו כלי־התקשורת של ישראל
ציטוטים מרדיו הפאלאנגות, סיפורים מפי
דוברים נוצריים, דיווחים מפי מפקדים
נוצריים, בלי זכר ׳לדיברי הצד השני,
ותוך נסי׳ון מודע ומחושב לתת לציבור
הישראלי (והעולמי) רק יאת הצד הנוצרי
ישל התמונה.
התוצאה: דעודהקהל הישראלית קיבלה
מושג מעוות עוד יותר על הנעשה בלבנון׳
במרחק של !פטה עשרות קילומטרים
מגבול ישראל. דעת־הקהל משפיעה על
הממשלה. הממשלה, הגורמת ׳לשטיפת־מוח
זאת: ,מושפעת: ממנה ובהיזון־סוזר, ופועלת
על פי הסילופים של עצמה.

הטרגדיה הלבנונית מתקדמת כצעד
נוסף, וישראל שוקעת כה עוד

תסס נח משוגעת
* ׳6פי התמונה -המעוותת, המצב בת
לבנון פשוט בהחלט, וכל תינוק יבול
להבינו: המוסלמים ושוחטים את הנוצרים.
הנוצרים הגיבורים מתגוננים מפני המוסלמים•
המוסלמים הם סורים ו״ומחבלים״.
הנוצרים הם לבנונים. ישראל תומכת בלבנונים,
שהם: נוצרים, נגד הסיורים: וה־
״מתבלים״ ,שהם מוסלמים: וזרים.
מה -שקורת עכשיו הוא התקפה נוספת

או רי א בנ ר
ישל הרעים (!הסורים, ה״טחבלים״) על
הטובים (הנוצרים, הלבנונים) .יישראל שוקלת
איך ׳להציל יאת הטובים מידי הרעים,
ותוך כדי כך להגן יעל ביטחונה.

למרכה הצער, אין לתמונה זו
שום קשר עס המציאות.
הסיבוב האחרון בטרגדיה הלבנונית נובע
ממאורעות הרבה יותר מורכבים, ומשקף
׳תהליכים תחסה יותיר מסובכים.
המאורעות העיקריים :

כצפון לבנון פרצה מילתמת־אהים:
מקומית. לא מילחמה כין
נוצרים וכין מוסלמים, או כין לב*
נונים ופלסטינים, או כין לבנונים
וסורים, אלא כיןהנוצרים
לבין עצמם.
:הנוצרים בלבנון מפולגים בין עדות !שור
נחת (מארונים, קאתולים אחרים, אורתודוכסים,
יוונים־קאתולים חכו׳) ,בין מיס-
לנוות (הפאלאנסות, סל״ם חלינדלאחמיים,
׳שחמרי־הארזים יופו׳) ,בין חמולות ׳זיוהי
תיספוכת משוגעת, שרק: מומתים מעולים
׳ביותר מתמצאים ביה.

המילחמה החדשה כצפון לבנון
פרצה בין החמולה של סוליימאן
פראנג׳יה וכין הפאלאנגות. שני
הצדדים הם מארונים, והמאכק ביניהם
אינו נטוש על שום עניין הקשור
בלאומיות, כמוצא, כדת או
כעדה.
__8!1£ראשיח׳מולד ,,השולטת על

עיירה חשובה ׳בצפון ׳לבנון (זוע׳רתה) וסביבתה.
זוהי ממלכה פייאודלית מובהקת,
מן הסוג ׳ששליט באירופה ביימייד,׳ביניים :
מושל מיקומי ומושפחתו (הפחאנג׳ים) ,העומדים
ובראש האוכלוסייה ישל מחוז, והמקיימים
צבא פרטי מקומי.
הפאלאנגוית (ישימם הערבי :׳איל־כתא׳ב,
הגדודים) הן מ״פלגד. מזיויינת ׳בהנהגת
מישפתת ג׳ימייל — האבא, פיאר, הוא המנהיג
ובנו, באשיר, הוא המפקד של הכוח
המזויין.
נם בפאליאנגיחת יש ייסוד פיאודלי יחזק —

מייש׳פחד, מרכזיית שולטת, והמחלות מסויי־מות
׳תומכות בה• אבל ר,יא חרגה ממיסגרת
פחאודליית צירה, הפיכת למעין מיפליגה. זוהי
המיפלגת המארונית הראשית. יש לה צבא
פרטי מגויים ,׳ותייא חיחלשית על ׳שטחים.
קיימת בריית-ינוחייות בין הפאלאנגות של
מיישפסת: ג׳מייל ׳ובין ״המיפלגה הליברלית
הלאומית״ ישל מ״שיפחית ׳שמעון, שגם הייא
אינה אלא ׳תערובת ובין גוף סיאורלי מקו-
מי־חמולתי ובין מעין־מיפלגה. גם מים־
לנה יזו היא מאיריונית ,׳ובראשה עומד במייל
שמעון הזקן, מי ׳שהיה נשיא־המדינד, ב־

מילחמת-יד,׳אזרחים הקודמת, בסוף ישנות ה־

זוועה בדות
£4איש לא כיור מה גרם להתלקחות
/המיילחמה בין שני הפיאודלים — סריג־ג׳יה
׳וג׳מייל.
׳לפי נדרסה ׳אתת, הרגו אנשי פריאנג׳יה
שיני מפקדים של הפלאנגות, ועל ׳כן היה
צורך ׳במעשר,־׳תגמול.

1ו>ו * 11י *111ו 11ו נ

(המשך מעמוד )23
לפי גירסה אחרת, ז׳ההי מילזזסת־שילסוו
פשוטה בין שני האישים הזקנים, כאשר
סראנג׳יה, והתלש ידהר, סגן על והטרי־טוריה
שלו ספני חדירת הפאלאנגות של
ג׳נדיל, שחן גורם חזק הרבה י!ותר.
:לפי גירשה !שלישית, המשלימה את ושתי
הקודמות, קשור המאבק גם !ביחס לסורים.
פראנג׳יה היה נשוא לבנון בימי מילחמ׳ת־האזרחים
האחרונה (!ולפי׳דעת הפלסטינים,
הוא היה האשם העיקרי בפרוץ המילחמה.
לדבריהם הוא: פיאודל מקומי, צר־יאופק
וטיפש, והוא גרם למילחמה מתוך רצונו
הקנאי לשמור על המישטר הפיאודלי בארצו).

כשיא
המילהמה, כאשר הקואליציה
הלכנונית־שמאילית־מוסל
מית-פלסטינית עמדה לגבור על הקואליציה
הנגדית, הלבנונית־גוצ־רית־ימנית,
קרא פדאנג׳יה לסורים
להתערב ולפלוש ללבנון. הסורים
נענו להזמנה כרצון, פתחו כמיל
חמת־השמדה נגד אש ״ף והצילו
את הנוצרים.

מאז י!ש יחסים ידידותיים בין פראנג׳יד,
והסורים. רמייל ושמעון הסכימו יאף הם
להתערבות הסורים ובירכו עליה, אך
יחס״הם עם הסורים פחות טובים.

ראשון־פמעדה. כמישטר הפיאודלי,
רצח של ממשיד־וחשושלת הוא
פשע פוליטי שאין חמור ממנו.

ואכן, פראנג׳וה הזקן הגיב באולטימטום.
הוא !נתן ולאנשי הפאלאנגות במחוז את
הברירה! :לפרוש מן הפאלאנגות ולמסור
את נשקם לצבא הפרטי שלו, או לנטוש
את האיזור, או להרצה.
הרוב ונכנע ומסר את !נשקו. האחרים
ברחו לביירות המיזרחיות, מעוז הפאלאנ־גוית.
איזורו של פראנג׳יה נשאר בשליטתו
הבילעדית.

חווח בחודשה
ף* זה נגמרה הסצנה הראשונה במע־י
ערבה ז!ו. השניה לא היחיה פחות
זוועתית.
באחד הלילות, הלילה ישבו נסתיים האולטימטום
של פראנג׳יה בצפון, אירע
מעשה ׳נורא במיזירח.

במחוז כעלכך כבקעה, המקום
שבו שרדו העתיקות הנהדרות מימי
הרומאים, כקירבת הגבול הסורי,
בוצע מעשה-זוועה נוסף.

אנשים בליתיזמזוהים פקדו את הבתים
בכסה כפרים. על פי רשימות ערובות שהיו

פרטיים הנוצריים התבצרו במעוזיהם, בעיקר
סהררחלבנון, יושם ריכזו גם את
נשקם הכבד — ארטילריה בבדה, רכב
משוריין !ועוד.

ברור בי הסורים ניצלו את מיל
חמת־האחים כצפון בדי לתפוס לפחות
חלק מן השטחים הנוצריים
האלה. הדבר נעשה כהסכמה אילמת
של דעת־הקהל הלכנונית וה־כלל-ערבית,
בי הבל הכינו שרק הסורים
מסוגלים למנוע שפיכת־דמים
נוראה כין הנוצרים לבין
עצמם.

בוכה ישראלית
ף פתע עברה העלילה מן הצפון ויה/מיזרח
אל ביירות עצמה.
לא יברור איך קרה׳הדבר. גם פאן זה
נפתח בפרובוקציה קטנטנה. הסורים טעינו
כי הנוצרים יירו והרגו !שניים מחייליהם.
הם גם טענו שהם נעלבו מידברי הפא־ליאנגות,
באילו הסורים ביצעו את הרצח
באיזיור בעלבך.

כך או אחרת — לפתע החלו הסורים
בהתקפת־מחץ כללית על ה־רוכעים
הנוצריים בעיר־הכירה.

רעה זו עדיפה על רעה נוראה יותר —
טבח הדדי של רבבות ומאות-אלפים.
הפלישה הסורית אורגנה על־ידי האמריקאים.
הגרי קיסינג׳ר ראה יבה הזדמנות
׳מצויינת לימישוך בעזרתה את הסיורים מן
המחנה הסובייטי יאל האמריקאי. למעשה
הוא מסר את לבנון לסוריה ,׳תמורת כינון
בירית סוריתיאמיריקאית.

ממיטלת ישראל, כהנהגת יצחק
רכין, נתנה את בירכתה לפלישה
הסורית ושיתפה עימה פעולה. המניע
העיקרי היה נעוץ כעובדה כי
הסורים לחמו גבוהות אש״ף. רכין
פעל על פי העיקרון המקודש על
ממשלות ישראל: ימה שרע ל־אש״ף,
מוכרח להיות טוב לישראל.

רבין עצמו סבר בי בדאי להניח לסורים
׳להגיע עד לגבול י׳שיראל, ובכך לחסל את
עצמאות אש״ף בלבנון אחת ולתמיד. אולם
רבץ חשש להגיד זאת לדעת־הקהל הישראלית,
ימה גם !שאז עמד במאבק מר
נגד שימעון פרס, שיבול הייה ׳לנצל את
העניין נגדו. לכן הומצא ״הקו האדום״,
והסורים נשארו ומצפון ליליטאיני .׳בדרום
הושלט, בעזרת ישראל, הכוח הנוצרי ה פועל
בחסות צה״׳ל ,׳שגם סו קיימות כל
היריבויות ה&נים־נוצריוית הקיימות בצפון.

!סינים חשמונאי![
ף* פעולה הסורית בביירות אינה
י * מהווה, איפיוא, התפתחות חדשה. היא
ריק מהווה צעד יאחד נוסף לקראת ההש תלטות
המוחלטת ׳שיל הסורים על לבנון.
המיצב דומה, במידת־יסה, לפלישת הרומאים
ליארץ־ישדאל ׳בימי הבית השני.
אז התחרו:ביניהם שיני ׳נסיכים חישמונאייס.
אחד מהם קרא לרומאים לבוא ארצה,
כדי להיעזר בהם נגד השני. הרומאים
באו, השליטו סדר! ,תיווכו. לאחר מכן
הקימו בארץ מישטר של חסות, בהנהגת
מנהיגים מקומיים שהיו מקובלים עליהם
(בית הודדוס) .לבסוף הדיחו גם את אלה,
׳והפכו יאת הארץ למושבה !רומאית. ה־
!תהליך הסתיים ׳בחורבן הבית.
הסורים ׳נקראו ללבנון על־יידי מנהיגות
נוצרית-ימנית קיצרת־רואי, שרצתה לדד
עזר בהם בדי לחסל את שוהירי־הרפורמה
המקומיים (שהיו ׳ברובם מוסלמים) ואת
איש״ף. כיום ׳קמים הסורים על מזמיניהם,
כשמנוי עימם להשמיד כל גורם־כוח העלול
להפריע להם לשלוט בלבנון לצמיתות.

המנהיגים הנוצריים קוצרים את
הפורענות שהם זרעו כעצמם.

כוח האותעה־׳ :טאנקים סוריים מול עיירה בלבנון
כיום מתייחסים ג׳מייל ושמעון
לסורים כשינא׳ה ובחשד, כניגוד ל*
פראנג׳ייה הנעזר בהם, וזהו רקע
נוסף לסיבפוך.
(׳מנהיג נוצרי חישוב ואחר, ריימהנד יאדה,
התנגד מלסתחילה !להזמנת הסיורים. הוא
קרא לעמיתיו הנוצריים להקיתדר עם המוסלמים
והפלסטינים בדי לשמור על לבנון
העצמאית, ולמנוע את פלישת הסורים.
כתוצאה מכך התנקשו בחייו! ,והוא
חי עכשיו בפאריס, שם יפורסם השבוע
קול־קורא ׳בגינות המנהיגות הנוצרית במולדתו).

יתכן
מאד בי הפאלאנגות רצו
לנצל את הריגת שני מפקדיהם כדי
לשים קץ לשילטון המקומי של
פראנג׳יה. על כל פנים, כאחד הלילות
ביצעו מעשה־זוועה: הם
תקפו את העיירה שכה שבן בנו
אהובו של פראנג׳יה, טוני. הם רצהו
את טוני פראנג׳יה, את אשתו
ואת ילדיו, יחד עם למעלה מ־30
מכני המקום, גברים, נשים וילדים.
לולא היה מעורב בדבר בנו של מנהיג,
היה זה מיעשה־זוועה שיגרתי. מזה במה
שנים עורכים סל הצדדים ׳בלבנון — ובראשם
הנוצריס-המא׳רונים — מעשי־טבח
כאלה. הדיווח על מעשי-הישחיטה ההמוניים
שערכיו הנוצרים בשכניהם המוסלמים
,׳שזיכו בדיווח !נרחב מאד בעולם (אך
לא בושריאל) גרמו לסלידה ריבה ׳באירופה,
ותרמו לכך ששום גורם אירופי מכובד
אזנו מוכן ליחוש לעזרת הנוצרים הלב-
גוניים.

רצח טוני פראנג׳יה הפד מעשה־זוועה
שיגרתי זה למאורע פוליטי

בידיהם, הם יאסרו כ־ 70 גברים 38 .מיהם —
בדיוק סמיסיפר בני־היאדם שנרצחו בליל
מותו של טוני פראנג׳יה — ׳נמצאו למחרת
היום מוטלים בתורשה סמוכה. הם הוציאו
להורג. סולם היו ׳נוצריים, בני העידה האורתודוכסית.

הזוועה
השניה הדהימה את הארץ
כמו הראשונה. איש לא ידע׳
בדיוק מי ביצע אותה.

בלי-התיקישיורת הישראליים הזדרזו להודיע,
בדבר מובן מאיליו ,׳שהמעשה בוצע
׳בידי ״המחבלים״ .מנהיגי הנוצרים רמזו,
בימעט ובגלוי, שהרצח בוצע בידי הצבא
הסורי, או שרותי־הביטחון הסוריים. במייל
שמעיון יאמר, ובזהירות, שהרוצחים ״:אי.נם
לבנונים !ואיונם ואזרחים״ .הסורים עצמם
טענו שהרוצחים חם ׳נוצרים. כתיבים זרים
׳ניחשו שהרוצחים היו אנשי אל-צעיקה,
האידגון הפלסטיני הפועל !מטעם הסורים
ובחסותם.
היחידה נשארה בעיינה. ההנחה היא כי
הרצח היווה, איכשהו, גאולת־דם ונקימה
ע׳ל רצח טוני פראנג׳יה ואנשיו.
׳בינתיים קרה בצפון דבר ׳נוסף. בטענה
׳שעליהם למנוע התלקחות מיילחסת״׳אחים
נרחבת יבין אנשי סראנג׳קה והפאלאנג׳ות,
פלשו יחידות ״צבא־ההרתעה הערבי״(כוח-
השלום, הפועל בחסות הליגה הערבית,
אך המורכב כימעט כולו מיחידות הצבא
הסורי) לצפון המדינה.
עד בה היו האייזורים הנוצריים בצפון
המדינה חופשיים, פחות או יותר, מכיבוש
סורי ישייר. באשר חדרו הסורים ללבנון
יושמו קץ ׳למיילחמת-האזריחיט, סירבו ה־נוצרים
למסור את נשקם או להניח לצבא
הסורי לתפוס את איזוריהם. הצבאות ה־

ביירות דומה, בימיקצית, ילחי 0ה. בשכונות
המערביות האויכלוסיה היא סוסלמית, יושם
׳שולטים המוסלמים ׳ובעלייבריתם, בוהות
אש״ף .׳בשכונות המיזדחיות — אשרפיה,
עין־יאל־ירמאנה ,׳סין־ואל־יפיל !וסד — האוב־לוסיד,
היא ׳נוצרית, יושם שולטים הפאלאג־גות
׳ובעלי־ברייתן.
הסורים פתחו בהפגזה נוראה ורצופה על
שבונות ׳אלה. היא פגעה ׳בלא אבחנה ב־
׳אוכלוסייה, בבניינים ציבוריים ׳ופרטיים.

תחילה לא היה כדור ימיה מבקשים
הסורים להשיג. אד כהדרגה
התבהרה התמונה. הפעם מבקשים
הסורים להביא, פשוטו כמשמעו,
לחיסול הפאלאנגות. נראה באילו
הם רוצים לנצל את השתלשלות
המאורעות כדי לבסיס את שילטו-
גם כלבנון על־ידי שכירת כל איי
ההתנגדות הלבנונית, שעוד שרדו.
כאשר דיברו כלי־התיקשורת בישראל
על ״ההתקפה על עצמאות ה׳לבנוך, הם
דיברו שטויות. עצמאות זו ושוב !אינה קיי-
מת מאז ,1976 כאשר פלש הצבא הסורי
ללבנון במלוא בוחיו, בבירכית המנהיגות
הנוצרית בלבנון, העול הערבי !והקהילה
הבינלאומית.
הברכה ניתנה, כי הכל הבינו ׳שהסורים
הם הגורם היחידי היבול למנוע בעד ה לבנונים
לשחוט ׳איש יאית רעהו ולהביא
כלייה על הארץ יבולה. איך איש לא השלה
!את עצמו יכי הסורים פועלים לשם שמיים.
הכיל ידעו כי סיפוח לבנון לסוריה —
במישרין איו בעקיפין — הוא יעיד היסטורי
של סוריה, מזה עשרות בישנים ,׳ואינו ׳תלוי
בקיומו שיל מישיטיר זה יאו יאחר בדמשק.
אך ׳באותם ימים נואשים היה נראה כאילו

מובן מאליו שאין לנוצרים יכיל אפשרות
להתנגד ל׳אורך־ימים. ואיש לא יחוש לעז רתם•
מבחינה מוסרית, הם ׳איבדו מזמן
כל ׳שמץ של ואהדה, ביגליל !מעישי־הזוועה
הרבים שלהם, מבחינה לאומית, רואה בהם
העולם הערבי יבולו ׳סוגדים, סוכני ישראל.
מביתינה מעשית, מבינים הבל — וגם
אויבי סוריה בעולם הערבי — כי פשוט
אין תחליף לשילטון הסורי. אין אף גורם
לבינוני אחד המסוגל למנוע שפיכת־דמים
נוראה והתפוררות הארץ ׳לרסיסים, אם
יסתלקו הסורים.
בניגוד לסיפורים המתפרסמים !מדי יום
בכלי־היתיקשורת הישראליים ,׳אין אש״ף
!מעוניין במ״שחיק כילל. אמנם, הסורים. פלשו
ללבנון בדי לחסל, בין השאר, את
העצמאות של אש״ף. הם לא הצליחו בכך,
הן בשל התנגדות הפלסטינים, הן בשל
ההתערבות הפוליטית !של סעודיה ,׳שכפתה
על סוריה ׳פשרה ס׳וריית-׳אש״פ״ת.
׳פשרה יזו מחזיקה מעמד. מילחמית־הלי-
טאני החזירה את יאסר עדאפאית לגדולה
בעולם ביכלל, ובעולם הערבי בפרט. יוק רתו
עלתה, והוא פועל עתה במתינות מחושבת,
כשהוא מקובל על כל הגורמים הערביים
וחבינילאומיים כגורם ממתן !ואח ראי!
.אין לאש״ף כל חשק לחזור יעיל טעותו
משנת ,1976ב׳אש׳ר ׳נגרף למ״להמת-האחים
הלבנונית יבעל כורתו ,׳ומבלי !שהוד, ילו
עניין בכך.

אש״ף מקיים כיום יחסים חיוביים
וקרירים עם הפורים, כבחינת
״כבדהו וחשדהו״ .אין הוא פועד
נגד סוריה, אך גם אין הויא מוותר
על עצמאותו המדינית. הסורים,
מצידם, אינם פועלים — לפחות לפי
שעה — נגד אש״ף. כמאבק הנוכחי,
אש״ף שומר על ניטרליות.

הנח והנחת
^ י ך כל ז ה ׳משפיע ע׳ל ישראל י
יאם ישברו הסורים את הפאלאנגות,
(הנזשד בעמוד וו!,.

ני תן ל ה שי ג

אמא!

1£וז

המתנה החיונית ביותר שהמן
צריכה לתת לבתן הינם ה־קורסאים
הבאים :

ץ 00160 אא
(] 01111 16 031׳1׳6 )? 311

הפצה בלע די ת
סטימצ קי
* עידן נשי
!מקנת ל ה:
יציבה טובה, חן, נימוסיו
ובטחון עצמי.

* דוגמנות אופנה
— מקצוע
נועד לבנות תמירות ונאות
בלבד.
אין קורסים בקיץ.

* תרבות הגוף
׳מקנה לך יציבה טובה,
גמישות, חיזוק שרירים,
הרזיה מובטחת.
לקביעת ראיון:
אולפן לאה פלטשר

אתה רוצה
ביס מהתפוח?

אבן גבירול ,50 תל־אביב
טל 267682 .

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

חניה חופשית

המתנה היפה ביותר

חופשה נפלאה בעירום!

שאוב־לורנץ

שלח ל״חוגי שמש ובריאות״ ,ת.ד ,31318 .תל־אביב, סך של 70 לירות
ותקבל את העתון צבעוני שלנו ״ש.ב וכרטיס־חבר לתקופת״ניסיון של
שלושה חודשים. בדואר החוזר תוכל להירשם לחופשת החווייה שלך באירופה
— במחיר״מתנה !
מספר המקומות מצומצם. כל הקודם — זוכה !

יבוא אישי של טלוויזיה
צכעתיוז יחסוך לך

לכבוד ״חוגי שמש ובריאות״
ת.ד , 31318 .תל־אביב.

פרטים

רו בקס

*ל#ז 227118 ,227117

שבוע ימים בכפרי הנופש הניפלאים של ״איי.אנ.אף״ — במחיר־מתנה
של 899 לירות בלבד ! רק אצלנו תוכל לקבל חופשה ניפלאה כזו —

השבועב״בול״

יום שישי 14.7.78מ־1500״2300
יום שכת 15.7.78מ־1100־2300
יום ראשון 16.7.78מ־1800־2300

פירסו אידי אל
אבן גבי תל 110 תל־אביב
(פינת אנסוקולסקי)

״חוגי שמש ובריאות״ מציעים לן לבלות חופשה ניפלאה
באירופה — במחיר שהוא זול יותר מחופשה בביתן הפרטי !

יבוא מיוחד מהודו ותאילנד.
קפטנים, שמלות, סרפנים,
חצאיות מעטפת, סנדלים
הודים, כיסויי מיטה, עבודות
קרושה, רקמות, סארים,
כריות, חולצות גברים,
נשים וילדים ועוד

הנזר מתקיים באז־נו-הכהו 10
תל-אביב

ש בוע באי רו פ ה!

ב 1ר

א הי לי ם עבודת יד

רק 899ל״י

הנני מבקש לקבל את עתון־החופשה הצבעוני שלכם ״ש.ב.״
הנני מבקש להצטרף — לתקופת־ניסיון של שלושה חודשים —
ל״חוגי שמש ובריאות״.
הנני מצרף סך של 70ל״י.
הנני מצהיר בזה כי הנני בוגר מעל לגיל .18

שלושה ימים
בלבד י

(לאהו 11ס ד <67

מבצע מיוחד לרוב שים עד י 3ביילי

4978

מהסס

צבע או שחור לבן?

רכוש היום טלוויזיה מ׳ר שחורלבן
ותקבל את מלוא המחיר ש שלמ ת
כשתעבור למץ־צבע.

אתה מהטס באם לרכוש היום טלוויזיה צבעונית או שחור-לבן ל למץ יש פתרון עבורך!
מץ מציעה לר לרכוש היום טלוויזיה שחור-לבן. כשתחליט לעבור למץ־צבע, מתחייבת חברת מץ להחליר לך את
הטלוויזיה שחור-לבן שרכשת,במץ־צבע ולזכות אותך במלוא הסכום ששלמת עבור מכשיר טלוויזיה שחור-לבן. זאת
לתקופה של שנתיים.
מץ הינה היחידה המציעה לך תנאים מצויינים אלה כי היא מעוניינת שתהנה
ממץ־צבע המעולה שלה.

א מ׳ואת

פרטים -אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ובבית מץ, רהוב מודיעין 19 רמת־גן -בני־ברק.
להוכחת זכאותו לתנאי המבצע, על הקונה בתקופת
המבצע, להמציא עותק הקבלה על הקניה,
לחב׳ מץ, רחוב מודיעין ,19 בני־ברק

מ צ צבע מ מד חדש בטלוויזיה צבעו; ת

הממשלה מינתה נואש מישלחת ׳שואל בארם אום שאינו1ווו! ונאום, והמפווסם
בשל אי־׳מלתו לקיים יחסי־אנוש תקינים עם זוים ואו עם בני־מישפחתו

ראש מי׳שלחת ישראל באדם,״ אמר,, .לפני
שסה, בערך, פנייתי ביוזמתי ׳לעיתונאים
בעניין הפודל. חשבתי שיש בזה עניין
ציבורי, שכלב ׳נושך והבעלים ישלו מתנערים
׳מאחריות. יאבל !אף עיתון אחד לא
הרה ׳מוכן לפרסם ישום דבר. היום, פיתאום
הם נזכרו ׳ונותנים לזה פותרות!״
אולם פרשת הפודלים נתנה את האות
לסידרה של סיפורים, שאת אמיתותם
אי־אפשר לוודא, בגלל סירובו
שיל הפרופסור בלום להתייחס לכל עניין
אישי ישלו.
סיפר השבוע מי שהיה סטודנט של
בלום, אדם התופס כיום עמדה בכירה
ביותר במימשיל הישראלי :״האיש הוא
!נווריוטי לגמרי, צועק, רב עם כל אחד,
עצבני כמו חתול רטוב.״
אחר ידע לספר כי בלום היה תופס
עצמו כשהוא מרים יד יעל סטודנטים ישלו,
כאשר לא הבינו יאית החומר או כאשר
הפריעו לו בעת הרצאתו, מה שגרם ליו
תמיד שיתבלבל. אולם ברגע האחרון היה
מצליח ׳להשתלט על עצמו, למרות שפרצופו
היה מאדים, והיה מנחית מעין טפי-
׳חת־נזיייפד, ידידותית על הסטודנט המפריע.
אנשים הקרובים אל בלום ואל מישפחתו
יודעים לספר אף על קישיי־תייקשורת בין
הפרופסור הנכבד ילבין בני־מיישפחתו ה ׳קרובים
ביותר. עם ׳אמו כמעט אין הוא
מידבר, על־יפי השמועה, שאייאפשר היה
לקבל עליה תגובה, בגלל אי־רצונו שיל

פרופסור יהודה כלום
כמעט לא סדבר עם אנזא
חילה היתה הדאגה ׳נחלתם של
פקידים בכירים בימ״שרדי החיוץ ו־ראש־הטמשלה
בילבד.
הפרופסור יהודה בלום, מי ׳שמונה ל תפקיד
ראש ימישלחת ישראל באומות-
המאוחדות ,׳במקומו של חיים (״ויוויאך)
הירצוג, הוא -לדעתם — הדמות הפחיות-
מתאימה לתפקיד זה.
תחילה הושמע הנימוק שבלום ׳נטול
סושרחניאום. אך לכך נמצאה חישובה :״גם
יצחק רבין לא ידע לנאום, אבל במשך
הזמן הוא למד,״ אמרו על מי שיהיה
שגריר ישראל בוואשיינגטיון. יבלום יעצמו
הכחיש טענות אלה השבוע, באוזני ׳כתב
העולם הזה, באומרו :״זה לא נכון שאני
מגמגם בנאום .׳אני אף פעם לא קורא
נאומים מהכתב .׳אני נואם בסדר גמור.״
על קביעה זיו של יבלום, חולקים רבים
!ששמעו אותו ׳נואם, ביניהם סטודנטים
ישלו בפקולטה למיישפטים באוניברסיטה
העיברית בירושלים .׳אולם היו שחתנחמו
ב׳תיקווה ׳שבילום יתגבר על התרגשותו
בעת נאומיו, כאשד יצטרך לנאום הרבה,
וכי במשך הזמן יוכל לנאום בצורה סבירה.
אולם: אחד־כך החלו מגיעים סיפורים,
•שלא היו עוד •נחלת בודדים בצמרת, יעל
התינהגיויתיו שיל יבלום כלפי ׳אנשים, ביניהם
הקרובים אליו ביותר, התנהגות ׳שיאפשר
לכנותה, על דרך ההמעטה, מוזרה.

עניין
של פודל
ך* טלוויזיה שידרה קטע בתוכנית
י 1כימעט חצות על הפגנת בעלי כלבים
מסוג פודל מול ביתו של: בלום ברחוב
מנדלי ׳בירושלים. בעלי הפודלים הזדעזעו
מכך ׳ש׳לדיבריהם, רודף השגריר המיועד
כלב פודל, של יאחד משכניו, זאת בעלי
׳הכלב, רק משום שלפני ׳שנתיים נישך הכלב
את בנו ישל בלום .׳במשך השנתיים ש עברו
מאז, לא לקה הילד בכלבת או בכל

ראש־מישרחת מוחלף הרצוג
העיקר: יחסי־ציבור ויחסי־אנוש
מחלה אחרת כתוצאה מהנשיכה ,׳אולם
בלום ׳ואישתו, מוריה, הגישו ׳ב׳שם הבן
תביעת־נזיקין בנגד ׳בעלי הפודל, על־סך
15 אלף ליריות. כן ׳ניטען נגדו שהלך יאל
מעבידו ישל ביעיל-הפודל ׳ויתבע יאת פיטוריו.
השבוע ביקש יבלום להפריך כמה מן
הטענות ׳ולהסביר את התנהגותו. ילא היו
אלד, הסברים משכנעים ביותר .״אולי הייו
צריכים למנות ׳אוחו תיופס־הכלבים העירוני
הראשי במקום ׳שגריר!״ רתח אחד
משכניו. הדבר הזכיר את היאימרה האמריקאית
:״את האיש הזה הייתי ממנה,
לכל היותר, כתופם־כלבים !״
לבלום עצמו הייתה טעינה נגד הטלוויזיה
והעיתונאי גידעון רייכר מידיעות אחרונות
,׳שפוצץ את פרשת הפודלים :״הם
מפרסמים את זה רק מפני ׳שיהתמניתי כ־

בלום ׳לעניות על שאלות אישיות. המצב
עם הורי ׳אישתו מתוח עוד ייותר.
מצב עדין מאד
ך* פרופסור כדום עצמו יש תשובה
/לכל שאלה, הגולשת מתחום השאלות
הציבוריות :״׳איני עכשיו במצב עדין, שאני
לא יכ׳ול להגיב על דברים כאילה בעייתו־נ׳ות.
המינוי ׳שלי אומנם חתום ומסיוכם,
אבל עיור לא התחלתי בתפקידי. אם אגיב
על שאלות אישיות הנשאלות על-ידי עיתונאים,
לא יהיה לזה סוף, משום שאצטרך
להקדיש את כיל זימני ׳לתשובות על שאלות
אישיות ׳ולא ׳אובל למלא את תפקידי
כהלכה• מילבד זאת, הדברים האלה הם

אישיים לגמרי, ואינם קישורים כליל בתפקיד

בכך טועה הפרופסור, המיועד להיות
ראש־ומיישלחח, טעות המורה ביותר. ראש־המישילחת
אינו פקיד הצריך לבוא למיש־רד,
לבלות שם שמונה שעות ביום, למלא
אחר מיכסת-עבודד, מסויימת, ללכת הביתה
ולקבל את משכורתו בסוף החודש.
יכל שגריר עוסק ביחסי־ציב׳ור ׳ובקשר
עם פני־אדם, נוסף על עיסוקיו הפוליטיים
האחרים. נכון הדבר על אחת ׳כמה ׳וכמה
לגבי ראש-המישלחת באו״ם. תפקידו —
כל־כולו תפקיד של תעמולה ויחסי־ציבור.
ההופעות ב׳או״ם משמשים לנציגי ישראל,
בראש וראשונה, להשפעה על דעת־הקהל
האמריקאית, באמצעות נלי־התיק־שורת
האמריקאיים, המסקרים את ׳המית־רחש
בבנייו־הזכ׳וכ״ת שעל גדת הנהר ה־מיזרחי
׳פני׳ו־יו׳רק. התפקיד הפוליטי מורכב
יבולו מרכישת ידידים ׳ויצירת יחיסים
אישיים עם נציגי ד,מדייניות האחריות, דבר
המחייב ׳נטייה ׳חברותית, הן אי׳שי זכ״שדיון
ליציירית ׳מגעי־אנ׳וש.
׳בחירת אדם המשולל דווקא כישורים
אלה — תהיינה מעלותיו כאשר תהיינה —
לתפקיד זה, דווקא, הוא שיא הדש ב־מדינייות־המיניויים
המוזרה של ממשלת-
בגין.
מינויו שיל פרופסור אחר, הפרופסור
יצחק ישווה, כנשיא החמישי ש׳ל מדינת־ישראל,
היד, אף הוא יחתום ,׳אומנם לא
רישמית אך על-ידי ממליכי־הנ׳ש״אים. גם
אישי־ד,ציבור ׳והעיתונאים, שיצאו יאז נגד
מינויו של שוזר״ חשבו ,׳בשלבים מסויימים
שיל המאבק, כי מילחמתם אבודה. אולם
הם לא ר,ירפו, בגליל החשיבות הייצוגית
שיל ׳תפקיד נשייא־המדיינה.
הדבר בוודאי ׳נכון לא פחיות לגבי התפקיד
של נציג ישראל ב׳או״ם.

• במדינה העם תמפקד מוופקד !
מצב ראש־הממשדה טוב,
יותר טוב, מצויץ —
ועכשיו ח? שיפור
הידיעה פורסמה בעמוד הראשון של
הארץ, במיסגרת שנועדה להבליט את
חשיבותה הסנסציונית.
וזו לשונה:

שיפור בתפקודו
של בגין
חברי הממשלה ציינו אתמול
את השיפור הברור שחל במצבו
של ראש הממשלה ובכושר תיפ־קודו.
השרים התרשמו אתמול
מחיוניותו של מר בגין שהתבטאה
בדרך הבטוחה והנינוהה
שבה ניהל את ישיבת הממשלה.
אילו קדמו לכד ימים של מחלה קשה
של ראש־הממשלה, היתד. ידיעה זו מובנת.
אילו נתפרסם לפני כן כי ראש־הממשלה
״אינו מתפקד,״ בצירוף הודעות
רפואיות על מצבו החמור של מנחם בגין,
היתה ידיעה זו טבעית בהחלט.
אולם שום דבר כזה לא קדם לפירסום.
להיפך: כלי־התיקשורת, והארץ ביניהם;
העלו על נס את מצב־בריאותו המצויין
של ראש־הממשלה. רופאו של בגין הודיע
בטלוויזיה כי מצבו ״תקין״ לגמרי. מחלת-
הלב שלו נרפאה כליל, והסברת הקלה
שלו אינה מפריעה אף היא.
רק העולם הזה המרושע פירסם ידיעות
על כך שראש־הממשלה אינו ״מתפקד״.
עיתונים בבריטניה ובארצות־הברית הסתמכו
על כך, ופירסמו ידיעות שונות על
מצב־בריאותו הלקוי, שהוכחשו מייד וכד
כל־וכל על־ידי מישרד ראש־הממשלה ורופאיו.

כן, מדוע ראו חברי הממשלה צורך
לציין במיוחד כי ״חל שיפור״ בכושר-
תיפקודוז מדוע הופתעו על-ידי ראש-
הממשלה, כאשר ניהל את הישיבה השבועית
״בדרך בטוחה ונינוחה״?
מובן היה כי ה״הך כולל את ה״לאו״.
המצב הרגיל של ראש-הממשלה הוא כיום,
לדעתם החשאית של השרים ושל העיתונאים,
מצב של אי-תיפקוד. משום כך,
כאשר נראה כי הוא מתפקד בישיבה אחת,
נראה הדבר כחריג, הראוי לציון מיוחד,
במיסגרת ובעמוד הראשון.
פרשות הבטחה של הקג״ב
האם טורפד שיחרורו
של אנאטדזי שציראנסקי
ביגלל פירסום חסר־אחריות?
האם ניתן היה למנוע את העמדתו ל-
מישפט של אנאטולי שצ׳ראנסקי?
השבוע, כאשר הציבור בעולם ובישראל
עקב בחרדה גוברת אחרי מישפטו של
הצעיר היהודי במוסקבה, שהואשם בבגידה
חמורה, הושמעה שאלה זו בחדרי-
חדרים בחריפות.
פסוק במיכתג .,במשך כמה חודשים
לפני מאסרו, כבר עמד שצ׳ראנסקי במרכז
ההתעניינות.
הוא קיבל עיתונאים מערביים, העניק
להם ראיונות, דיווח על מזימות השילטון
הסובייטי המבקש להתנכל לו. כל אותו
זמן היה עדיין חופשי. גם אחרי שנעצרו
כמה משותפיו הליברליים, ונודע ברבים
כי לוחצים עליהם להעיד נגדו, עדיין
היה שצ׳ראנסקי חופשי ודיבר עם זרים.
לבסוף, אחרי מישחק ממושך ומוזר,
נאסר ונודע על הכוונה להעמידו לדין.
גם אז היתד. קיימת תיקווה רבה שישוחרר.
במהלך המשא-והמתן החשאי על חילופי
אסירים בין המערב והמיזרח, שבו
השתתף גם נציגו של ח״כ שמואל פלאטו־שרון,
הוזכר שמו.
בצד הסובייטי השתתף במשא־ומתן זה
עורד־הדין המיזרח־גרמני וולפגאנג פוגל.
בשיא המשא־והמתן כתב פוגל מיכתב,
היכול להיחשב כהבטחה בלתי-רשמית.

מפגינים ניצה בן־ שלמה, יזהר בן־ שלמה ויאיר בינה
״זאת אשתי ! לא לקחת אותה למילואים !״
במיכתב זה כתב הפרקליט הקומוניסטי:
אם חילופי־האסירים (של ישראלי במוזאמ־ביק,
סטודנט אמריקאי בגרמניה המיזר־חית
ומרגל סובייטי בארצות־הברית) ייצ־או־לפועל
בצורה משביעזדרצון, קיים סיכוי
לטפל גם בעניין שצ׳ראנסקי (ראה גלופה).

היתד, זו התחייבות. אך הפרקליט
הגרמני ידוע כאדם זהיר ואחראי, המדבר
בשם השילטון הסובייטי, על דעת הקג״ב,
מוסד־ד,ביטחון הסובייטי הכל-יכול. לפסוק
זה במיכתבו היתד, משמעות רבה, וכל
הגורמים האחראיים גם התייחסו אליו כך.
פירסומת עצמית. אולם כאשר יצאו
אותם חילופי-אסירים לפועל, קרה משהו
ץ < $1ר 1 1 0 1 <1ס $ 1 1

( ,)26 בן למישפחה מסורתית, שבא בלוויית
אשתו, ענת, להפגנת השמיניס־טיות,
שנערכה ביום השישי בשערי בקו״ם
(בסיס קליטה ומיון).
תני הוא סטודנט, שנד, ב׳ ,להנדסה
כימית וטכסטיל בתל-אביב. זה עתה היו
לו שלוש בחינות, שאותן פיספס בשל
שרות־מילואים של 50 יום. אבל הוא
אינו מקטר :״אצלנו, בבית, כולם שרתו
בצבא — אחי, עמי, השתחרר רק השבוע
מחובה, ויש לי אחות ששוחררה מסיבות
בריאותיות. עשו לה ניתוח לב פתוח,
ולמרות שהתדפקה על כל הדלתות וביקשה
לעשות לפחות שרות לאומי, לא היו
מוכנים לקבלה.״

1=011ח 9 0וז 008 5011\710ח ס!ז סו 1!;:זז 01ס< 1ז3001 ! 0 )1

ז 3נ 80 01ז . 10) 1 \70ו ) 0ו 91״וח? £0150)1018009 01011ס מו ס 0 9 0 0 ) 11101 חזו ז$ו
! 0 8 0 ? ^4010009 , 11013 * 10)1 0 1 0 0 1:1019009י 0 0 8 1חו בן?!1ו11 זז 0י) ז) 110 50)1ז? 0ו \7 0

*-סס? 1! 0)10 £090900100?* 90 חו 1א 9010960 )101? 011 חו<?ח\71111ז? 0גו 10 80? 6

!<80010 .ח7?!?1<0
9חו? 1ו) 0ס 0 ) 1ס ) 3זםי!ש ׳ 2091 זס 4

?8001115001701

הקטע במיכתב פוגל עד שצ׳ראנסקי *
עניין מסובך וקשה...״
בלתי-צפוי. בעיתוני העולם פורסם בהרחבה
כי מתנהל משא־ומתן דומה גם לגבי
שצ׳ראנסקי.
פירסום זה נגד את כללי המישחק, ואין
ספק שהוא הרגיז את הסובייטים. עורך־
הדין פוגל אף העיר על כך במיכתב ששלח
לשמואל פלאטו־שרון, שבו ציין כי ״ידוע
ברבים כי יש להרחיק את פעילותי מכל
טיפול פומבי, עד כמה שאפשר, כי אחרת
לא אוכל להשיג דבר״ (העולם הזה .)2131
הרמז היה ברור: פוגל רמז בעדינות
כי פלאטדשרון הוא שגרם את הפירסום.
מתוך יצר־הפירסומת חסר-המעצורים שלו,
ושבכך טירפד עיסקה שד,יתד, אפשרית.
הסובל היחידי מכך היה אנאטולי שצ׳-
ראנסקי.
עניין שד יוקרה. השבוע התגייסה
ממשלת ישראל והפעילה את המכונה העולמית
של תעמולה יהודית. הדבר היה
דרוש, כדי להעניק לשצ׳ראנסקי כל הגנה
אפשרית. אך ברור כי מוטב היה למנוע
את המישפט ולהשיג את שיחרורו, לפני
שהממשלה הסובייטית עירבבה את יוקרתה
בפרשה זו, עד כי קשה לה להיסוג.

ביטחון
מ׳ הן הזננות>׳
״תתפדאו מה שבני 18
וכמה הברים יכודים
דעשות במדינה!״
אומרת ניצה בת ה־25
״אמי היא בתו של רב. אבל גם היא
בעד גיוס כל הדתיות!״ אמר תני פירסט

״באתי להפגנה,״ אומר תני ,״כי אני
חושב שלכל מי שיש לו זכויות יש לו
גם חובות. אינני מסכים שענת, אשתי,
תלך למילואים, ומישהי אחרת תלמד על
חשבונה.״
ג׳ינג׳ית כשימלת בטיק. אשתו,
ענת, שבלטה בקומתה הגבוהה ושערה
הג׳ינג׳י, שוחררה לפני שנה ממילואים.
להפגנה באה ״בתור אזרחית שאיכפת

״הייתי בין הוגי־ד,רעיון,״ היא מספרת.
״אחרי ששמענו על החוק החדש ברדיו
התארגנו, אני ועוד כמה סטודנטים. נוספו
אלינו שמיניסטיות ואזרחים, שרצו להצטרף
למאבק. בשבוע שעבר התכנסנו והח לטנו,
שבמקום שיהיו כל מיני קבוצות
שנאבקות, יהיה גוף אחד. מישהו זרק
פיתאום את השם אל״ף (״אזרחים לוחמים
בפטור״) ואז הצבנו לעצמנו כמה עקרונות.״
שלושת
העקרונות:
• חיוב כל מחוייבות־הגיוס לשרת
שנתיים.
• הקמת ועדות־הסמכה מיוחדות, ש יבדקו
מי באמת דתיד, ומי מתחזה, והדתיות
תחוייבנה ללכת לשרות לאומי.
• עד ששני דברים אלד, לא יקויימו,
ידאגו חברי הקבוצה שהמשתמטות לא
תתקבלנה למוסדות עבודה ולאוניברסי־טות.

הקטע אומר :״בעניינו המסובך והקשה
מאד של שצ׳ראנסקי, אין ברגע זה
אפשרות להחלטה. אולם גס להבא אפעל
בעניין זה הרבה, ודעתי היא שהסכם בעניין
הראשון (חילופי האסירים) יוכל להשפיע
לטובה על הסכמים דומים.״

ענת בת ד־ 24-,עושה את המ״א במינהל
שרותי רווחה, ובתור שכזו, היא מכירה
היטב את בעיית חוסר ד,ידיים-ד,עובדות.
״הנה, רק אתמול, למשל, דיברתי עם
מנהלת מעון ויצו בכפר־שלם, שאמרה
שאילו היו באות אליה בנות לשנתיים,
ולא רק סטודנטיות מתנדבות, היתד, זו
הקלה עצומה.״
מילבד הלימודים והעליה על ד,בריקאדות
אוהבת ענת גם פיסול ועבודות־יד.
להפגנה באה בשימלת בטיק, שעשתה בעצמה
.״אבל עכשיו אין לי אפילו זמן
לגשת לבחינות באוניברסיטה, ואני רק
מקווה שהמרצים יבינו את חשיבות המאבק,
ולא יכעסו.״
״לא הייתי זונה ״.בין הבולטות שב-
מפגינות היתד, דווקא סבתא, שהניפה שלט
גדול, שחיברה בעצמה :״סבתא! ד,תנדבי
גם את למילואים. לפקודה תמיד אנחנו.
מה עם המשתמטות?״
״כן. אני באמת סבתא לחמישה, אבל
גם אני שירתתי בצבא,״ אמרה ריבקה
דח־יץ׳ ,בת ד,־ ,57 שבאה עם בתה, אורנה,
להפגנה.
״אני חושבת שאי־אפשר רק לקבל, צריך
גם לתת. ומה שקורה עכשיו זה, שקר
לפי יכולתך,׳ כשהבנות המצהירות פוש־טות
אחר־כך את בגדיהן ועולות על החוף
בביקיני.״
ריבקה נולדה בזיכדוו-יעקב .״אצלנו
בבית היו כולם בהגנה. בגיל 15 עברתי
עם מישפחתי למושב בן־שמן, ואצלנו
בחצר היתד, הנקודה של ההגנה. הבחורים
היו באים לשמור שם, וכך גם הכרתי
את בעלי. אחר־כך שירתתי בצבא הבריטי,
במצריים, עם עזר וייצמן, ולא הייתי זונה
שם. בתי הגדולה נולדה במילחמת־ד,עצמאית•
לכן קראנו לה עת־יה. כלומר —
הזמן שבו נתן לנו אלוהים את המדינה.״
להפגנה באה ריבקה לבושה כאחת הצ עירות׳
בחצאית־מידי מודרנית ומיטפחת
אדומה. גם רוחה צעירה :״אני מוכנה
היום ללכת למילואים במקום הבת שלי.
למה שהיא תהרוס את כל החיים שלה
בצבא? היא עוד צריכה להקים לה בית
וללמוד !״
״למה לי להתגייס?״ את בני המין
הגברי ייצג יאיר בינה 34 נשוי ואב
לשניים. יאיר, בן קבוצת חולדה, הסתובב
בין המפגינות בחולצה משובצת ובמכנסיים
קצרים, וניסה לעזור, כמיטב יכולתו,
הן בהחתמות והן בהתרמות.
״אני מורה לחשמל ומחנך בכיתות ט׳,
י׳ וי״א באורט רמת־גן .״כמורה, שמחנך
לאזרחות טובה, אני גאה בבנות שלנו.
הן עוד תגענה רחוק.
״נכון,״ אומר יאיר ,״שיש מקום להת חשבות
בבנות הדתיות. אבל במיקרה
הייתי נוכח בשיחה בין שתי בנות דתיות,
כשהאחת אמרה ׳ :מה את אומרת, כדאי
לי להתגייס לצבא בשבוע הבא?׳ והשניה
ענתה לה ׳ :למה לי להתגייס, כשאני
יכולה לעבוד ולהרוויח כסף?׳ זה הגדיש
את הסאה, והחלטתי לבוא להפגנה ולומר
דברים.״
״זונות״ ברבנות הראשית. למר בית
הפלא היתד, בהפגנה גם אחת שבאה
למחות על שיחרורה ממילואים. ניצה בן־
שלמה, בת ,25 שירתה בצבא ככתבת של
במחנה גדנ״ע. היא שוחררה ממילואים
(המשך בעמוד )32

וני איתן, מואש׳ המבצעים שר המוסד רשענו,
ננגס לשדהיהמוקשים שד תיאום הגונים החשאיים
ף ] מונות שפורסמו ׳השבוע מי מוני ״שריאל, הציגו
י ׳בפגי הציבור לראשונה את רפי !איתן, מי שמגדר
כיועצו החדש של ׳חאש־הטמשלה למיליחסה בטרויר. ה-
ידיעה היתד״ ׳קצת מוקדמת מדי. ספי שגילה העולם הזיה
לראשונה ובשבוע שעבר ,׳אומנם החליט מנחם בגין למנות
!את ׳רפי ׳אייתן כיועצו לימילהימה בטרור, אלא שהמינוי
טרם קיבל תוקף. כידי לעשות זאת חייב ראש־היממשלה
להודיע על המינוי ביישיבית הממשלה. הוא אינו זקוק
לאישורה על המינוי אלא להודעה בלבד. הודעה מעין
זו הימה אמורה אומנם להימסר לישרים בישיבת הממשלה
׳ביום,,הראשון השבוע, אולם היא לא ׳נמסרה.

הוא ביסודו איש יוצר שתחום היצירה העיקרי שלו הוא
בנושא המודיעין.

ף אופן פרדובסארי כמעט, היגיע רפי איתן למעמיד
^ הבכיר בממשלת הליכוד לא מה׳מיישפחה הלוחמת של
האצ״ל אלא דווקא סהפלימ״יח.
הוא נולד בעין־׳חהוד לפני 51 שנה. הוריו, נוח ויהודיות
הנטמן, היוו ממייסדי הקיבוץ הוותיק ׳שבעמק יזרעאל.
שניהם יהיו חברי הכשרת ״מסילה חדשה״ שהתארגנה
בחצי־היאי קרים, עלו לארץ מירוסיה ב־! 1923 בדדו ארוכה.

הפלנדח!׳ח
מחפש את הטווו
עד לתורכיה עשו את דרכם בספינה. את הדרך מתורכיה
אף־על־פי־כן יהיה !רפי ׳אייתן יועץ ׳ראש־הממשלה
עשו במשך !שלושה ׳חודשים ברכבת, ברגיל או על־גיב׳י
למיילחמה בטרור. הדחייה בהודעה לממשלה היותה סור־מאליית
בלבד. יעבירו עוד כיסה ׳שבועות יעד !שהיועץ החדש
חמור.
האב, חייל לשעבר בצבא האדום, שאחיו יהיה מזכיר
ייכנס לתפקידיו. כאשר ייעשה זאת, יכך מקווים ריבים,
׳עשויה להיפתח ׳תקופה הדשה במ״לחמה ובטרור. כיי הוועץ המיפלגה הקומוניסטית בביילורוסיה והוצא אחר־כך
החדש ישונה ׳לחלוטין ברייקעו, באיישיותו, בתפיסתו ויב־ להורג, חיה מורה במיקצועו, ואילו האם חיתח בעלת
אורח־ימחשיבתו, מכל אלה שקידמו לו בתפקיד. הוא גם הכרה מעמדית סוציאליסטית ׳עמוקה. היא שימשה שנים
האלמוני שביהם. שמו כמעט ׳שאינו אומר ידבר למרבית רבות ׳כפעילת תנועית העבודה, פירסמה מאמרים ביהפועל
הציבור .׳במידה !שהתפרסם עד כה היה יזה !בתחום שונה
הצעיר, וזאת למרות שהיתר, בתו של אהרון וולובלסקי,
לחלוטין — !בעולם העסקים.
מגדולי הסוחרים היהודים ׳ברוסיה. כאשר עלה אביה
אולם !מאחרי השם האלמוני מסתתרת איחית הדמויות כעבור כמה שנים לארץ, יחד עם רכושו, הוא נחשב
המרתקות ביותר במדינה. דמות של אי שמיסתורין, יאחד מעשירי ארץ־ישראל. את הונו חילק בין ׳בני־מישפחתו.
בין השאר הקים עבור אחד מבניו את מרכז
שמסך יכבד שיל סודיות וחשאיות יפרוש עד היום הזה
על מרבית מיבצעיו ופעילויותיו. בניגוד לקודמיו בתפקיד, וולובלסקי, מרכז הנגרות הגדול הקיים עד חיום בדרום
האלופים אהרון יריב, רחבעס (״גאנידי״) זאבי ויהושפט תל-אביב. ליהודית ולבעלה העניק פרדסים במושבה רמת־הרכבי,
איו קציין־המיבצעים !של האצ״ל לשעבר, עמיחי השרון ,׳שהיתה באותם ימים יישוב קטן ׳ומבודד, מוקף
(״גידי״) ׳פגילין המנוח, לא הגיע רפי איתן אל התפקיד ערבים, בו התגוררו כמה ׳עשירות מיישפחות בלבד.
הבכיר ׳משורות צה״יל או המחתרת. הוא יבא ׳אליו מהמוסד ־ ינוח ׳ויהודיות הנטמן עזבו את עין־חרוד ועברו להיות
׳למודיעין, החשאי שבזרועיות קהיליית המודיעין הישר חקלאים ברמת־השרון. שניים מששת ילדיהם מתו ממחלות,
האחיד בעין־חרוד והשני בתל־יאביב, אחרי שלקח
אלית.
רפי ׳איתן הוא יאייש המוסד הרביעי במיספר היתופם בדלקת־ריאות ׳בעת מנוסה מריסתיד,׳שריון עקב התקפה
עמדה בכירה בשילטון החדש. קדמו ליו שד־התחיבודה־ של ערבים.
לרפי, שהיד. יליד צנום ונמוך־׳קומה, ייעדה האם חינוך
והתיקשורת מאיר עמית, שהיה בשעתו ראש המוסד, יו״ד
הכנסת יצחיק שמיר ו מנסל מיש׳ריד ראש־הממשלה אליהו בבית־ספר חקלאי. אחרי שסיים את לימודיו בביתיבן־אלי!שר
,׳שמילאו בעבר ׳תפקידים חשובים במוסד. אולם ר,ספר העממי למיד ישנה !בתיכון חדש בתל-אבייב ואיחיר־רפי
איתן שונה גם מחם. הוא אדם שצמח וגדל במוסד, כך החליט, יעל דעת עצמו, להצטרף לפנימייה שבקיבוץ
הילה גבעת־יד!,שלושה. ישם גם הצטרף, בשנת ,1944 לפלמ״ח.
עשה בו את הקאריירה שלו כאיש־ביון עטור
היום וניתן הוא היד, בפלוגה ׳אל״ף המפורסמת, עביר קורם מ״יכים
של מבצעים מתוחכמים ׳ונועזים. כאשר יגיע
להתחרות בשקט ומ״מים, השתתף בשורה. של מיבצעים, שבאחד מהם
יהיה לספיר את יכל מעלליו, יוכלו
אלדכמו זיו של ׳ג׳יי׳מס פקד על פיצוץ תחינת־ד,ראדאר של הצבא הבריטי על
בהיקפם ובתוכנם עם סדרות בידיונייות
הכרמל.
בונד, למשל.
אז גם נולדו כיניויי־החיבה שלו, כמיניהג הימים ההם,
׳בצורתו החיצונית של רפי איתן אין דבר שיכול
המובהק שבהם התפרסם הרבה יותר ׳מאשר בישמו המקורי! .תחילה
להזכיר את ג׳יימס בונד. להייפך, הוא הטיפוס
כב׳ד־שמיעה ידביק בו התואר ״המקק״; .אחר-כך יחכיר אותו כיל הפלמ״ח
של האנטי־גייבור .׳נמוך קומה,
ממושקף, מפוזר מאשר בכינוי ״׳רפי המסריח״ .עד היום מהלכות גיריסות שונות
לאיש־מדע
ומריושל מעט, הוא דומה יותר
בקרב ותיקי הפלמ״ח באשר למקורו ישל השם. האחת
מהן ׳אומרת שבליל פיצוץ הראדאר הסתתר ׳רפי פתעלית־ביוב,
וכשיצא ממנד, נדף ריחה ממנו למרחוק. גירסה
אחרת מספרת יני ונהג להשליך יאת בגידיו המשומשים
ליקיטבג. כאשר היה הקיטבג מתמלא היה הופך אותו,
ומתחיל ללבוש את הבגדים מחדש. אחרים מוכנים
להישבע כי השם דבק בו יעוד בגייבעת־השלושה, כשיהיה
מדשדש יחף בבוץ ואחר־כך הולך לישון ברגליים ׳מכוסות
בוץ. שנים רבות ליא הצליח להיפטר מן הכינוי הזה,
ועד היום מזהים אותו ריבים בו, ככינוי-חיבה ולא ככינוי־גינאי.
בעת
שירותו בפלמ״ח נפצע רפי פעמיים. פעם אחת
לאדם ׳שהוגדר בשעתו כ״׳אשף !של ביון.״ ׳אולם ימי שינסה נפצע בעת פירוק מוקש במייבצע שיחדור מעפילים מימחנה
לשפוט !אותו לפי מיראהו יעשה עוול יקודם יכיל לעצמו. המעצר בעתלית יב־ .1945׳כתוצאה מכך נפגעה שמיעתו.
מאחרי הדמיות הבלתי־מתבלטת — שאי־התבילטויתה היא בפעם השנייה נפצע במילחמת־ד,עצמאות בעת ששירת
התכונה היותר בולטת שבה — מסתתר ראחד המוחות בגדוד הראשון ׳בחטיבת יפתח ,׳בקרב על מלכיה. הוא
המבריקים ביותר שהיו אי-פעם בקהיליית המודיעין ה היה אז סגניו של אסף שי׳מחיוני, שהפך לימים אלוף
ישראלית.
פיקוד הדרום ונהרג במיבצע קדש בתאונת מטוס.
שיימחוני נטל.את רפי עימז ומינה אותו קצין־יד,מודיעין
במהלך הקאריירה החשאית שלו בשירותי-הביטחון
של הגדוד הראשון של הפלמ׳^ח. אחר־כך הפך רפי קצין־
ובמוסד חתגלה רפי איתן בתפקידיו המגוונים כאיש
ומיבצעים מובהק, כאישיות בעלת תנופח בלתי־ המודיעין החטיבתי. אבל בתום מילחמת־העצמאות הש רגילה,
עם חשיבה נועזת ובעיקר עם זווית־ראייה ותפיסה תחרר ׳מהצבא בדרגת סרן — שהיא דרגתו הצבאית
בלתי קונוונציונלית. את הנושא השיגרתי וד,בנאלי עד היום — החליט להיות לחקלאי. הוא ׳קיבל אז ממיינהל־ביותר
הוא ׳תוקף ׳מזוויות ׳מקוריות שאיש לא היה מעלה מקר׳קעי־ישיראל שטח ישל 900 דוינאם ׳ בנגב, שם ניסה
בדעתו. מלבד היותו ׳טיפוס דינאמי הדוחף ולוחץ לעשייה ,׳לגדל במשך ישנה סודגיום ושעורה. זהו ׳אותו ישטח עצמו

׳שעליו ומשתרעת היום החוור, החקלאית של שר-החקלאות
אריאל שריון, שריפי הפך שותפו הפוליטי.
אריק ורפי נפגשו לראשונה בעת שאריק היה מפקד
יחידת הקומנדו ,101 ורפי חיה יכביר מאנשי שיריות־הביטחון
(הש.יב .).יאל שירות הביטחון הגיע רפי יבאופן
מיקרי. חיה זה כאשר פגש יום אחד באיסר הראל,
שהוא קדוב־מישפחיד, ישלו (סיבתו ישל רפי מצד אמו
יחיא אחיות אביו של איסר) .איסיר הציע ליו יאז להצטרף
ליש,ב ,.ורפי ׳נטש את החלומות החקלאיים שלו יוד,פך איש
השיריות החשאי. מאז שירית בקהיליית המודיעין קרוב

מ אי! ב א

׳״ופי המסריח״?
ל־ 23 שנה, תחילה בש.ב. ואחר־כך במוסד, טיפס בסולם
הדרגות ׳והפך אחד מראשי אנשיתהביצוע של המיוסד.
יחד עם זאת, למרות שחי שנים רבות מאחרי מסך של
מיסתורין, חוא נשאר איש שופע הומור, אוהב חיים, פתוח
ומתקדם בדעותיו. ממאות המבצעים שהיד, לו חלק בתיב־נונם
ובביצועם לא ניתן כיום לפרסם אפילו מיבצע אחד.
ב־ 1955 הוא נטל חופשה לארבע שנים כידי ׳ללימוד
לימודים אקדמאיים בליונדזן, למד כלכלה זמיינהל ציבורי.
אחר-כך המשיך בשירות עד לשנת 1972׳ כאשר החליט
לפרוש מהמוסד.
הוא פנה לשוק הפרטי וניסה מזלו בעסקים. במשך
כשלוש שנים היה מנהל עסקיו של המיליונר היהודי-
אמריקאי, אמנון ברנס, בארץ. באופן רשמי פרש משירות
המדינה רק ביולי ,1976 כאשר אריק שרון מונה על ידי
יצחק רבין כיועצו לענייני־ביטחון ונטל אותו אליו למשרד
ראש־הממשלה כדי לשמש כעוזרו.

ך*׳ כר אז, חתר ׳אריק שדיון בעצמו לתפקיד ייועץ
~ ראש־הממשלה למלחמה בטרור. הוא ניסה ל׳א פעם
׳לשכנע את רביו למנות ואותו לתפקיד זח במקומו של
גאנדי. רביו סירב. כאשר יפרש אריק עזב רפי איתן יחד
עסו. הוא לא מצא !את ׳מקומו בעולם העסקים. למרות
שהיה ליו ירכוש ירב, שקיבל בירושה ממשפחתו ,׳ולמרות
שיזם ׳ופיתח עסק עצמאי של יצוא רגי־ניוי משארם ׳א-ישייך
לארציות־הבריית, ביקש ׳רפי לחזור לעיסוק ליו הקדיש
!אית מירבית שנות חייו. ואלא שבינתיים יתפסו ואנשים
חדשים את המקומות שהתיפניו עם פרישת הוותיקים .׳רפי
ימצא את הדרך חזרה חסומה.
בלות ברירה כמעט סנה רפי לפעילות פוליטיות. היה
זה כאשר אריק שרון הקים את תנועת שלומציון, ערב
הבחירות האחרונות. היתד, זו הפעם הראשונה שבה
הצטרף רפי לתנועה יאו מפלגה כלשהי. זהות הידיעות
ביינו ובין אריק שרון היתד ,׳בעיקר בתחום השינויים
שיש לערוך בכל המערכת הפוליטית במדינה.
שלומציון נחליה כישלון בבחירות ואריק הצטרף עם
אנשיו לתנועת החרות. רפי ׳איתן מייצג מאז את התנועה
(המשך בעמוד )36

לופו ב שיתוף מירי זכרוני ור ׳9זכרוני מציגי א ת נשפי

מ ל בו ! וי מי ס 1 9 7 8
מטע
ה עו ל ס רו ה
טקס בחירת

נסיכת הי התיכון

נסיכת הצפון

ייערך במוצ״ש , 29.7.78 בשעה 9.00 בערב

ייערך ביום ששי ,4.8.7$בשעה 9.00 בערב

מכירת

לון

על שפת הבריכה של מלון

בעכו

גני שולמית

תוך ה ת מר ,

בבריכה (במשטחי הקאנטרי קלאב) של מלון

מכירת כרטיסים מוקד מת: חיפה: קופת חיפה, קופת כרמל.
נהריה: שרותי דוד. עכו: שרותי שמעוני. בקבלה של מלון ״חוף
התמרים״ ובערב הנשף בקופת הבריכה.
הנחות לוועדי עובדים.

כרטיסים מוקדמת ז לישכת התיירות (אפרידר) ,בקבלה של
מלון ״מי שולמית״ ,ובערב הנשף בקופת הבריכה.
הנחות לוועדי עובדים.

ט קס בחירת

טקס בחירת

נסיכת י כנ ר ת

נסיכת י סור

ייערך במוצ״ש , 5.8.78 בשעה 9.00 בערב

ייערך ביום ששי ,11.8.78 בשעה 9.00 בערב

בטבריה

על שפת הבריכה המחודשת של מלון

באולם האירועים הממוזג של

החוף ה שקט
מכירת

מלכת שב א

מכירת כרטיסים מוקדמת: עוזי בית־הלחמי, בקבלה של מלון
״מלכת שבא״ ,בכל בתי־חמלון בעיר (בקבלה) ובערב הנשף בקופת בריכת
מלון ״מלכת שבא״.
הנחות לוועדי עובדים.

כרטיסים מוקדמת: במשרדי ״החוף השקט״ ,אצל אלחדיף
ובערב הנשף בקופת ״החוף השקט״.
הנחות לוועדי עובדים.

בתוכנית האמנותית

* מני פ אר

ינ ח ה, יבדר וישעשע

¥האחי והאחיות
* ש לי שיי ת ימי טובי

^יין ןי

ןיןיןמ שירי ה מיו סי קו לי ם

¥טוביה צפיר
יו צ אי להקת חי ל הי ם

! המועמדות תגעונה לנשפים באוטובוסי הממוזגים של

בקט עי חי קוי ובידור

מ חו ל הזו1ו 1ווו
(המשך מעמוד )24
עלולה להיות לכך השפעה ״שירד. בדרום.
במיסגדת האולטימטום] ,שהגישו הסורים
לנוצרים, הציגו גם ׳את הדרישה להדיח
מן הצבא הלבנוני (שלמעשה ׳אינו קיים)
את הסוכנים הישראליים בדרום, רבי־הסרנים
חדאד ושידייאק. אם אין בכוחם
של הסורים לחסל כיום את המובלעת
הדרומית, הקשורה ׳בישראל, הרי לפחות
הם יכולים לשלול ממנה כל לגיטימיות,
ולהכניעה לשילטון האדם.
מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע
השתלטות ׳מוחלטת ׳של סוריה על שאר
חלקי לבנון?
ישראל מדברת. ישראל מפגינה באוויר.
ישראל מתריעה, מזהירה, מאיימת. מה היזא
יבולה לעשות?

התשובה הסבירה. היא: שום
דכר לא, אם אין היא רוצה להיכנס

טק ס ב חיר ת

יבולה אלא להסתיים ׳בטרגדיה לעדה הנוצרית
׳בלבנון*.
גם האמריקאים ,׳שקראו לסורים לפלוש
ללבנון, בוודאי לא ייכנסו עתה לעימות
עימם. הברית הסורית-אמריקאית, שנוצרה
אז, מחזיקה מעמד. האמריקאים לא יניחו
לישראל לעשות יותר מאשר הפגנותיסרק
נגד הסורים.

מלכת הטי

הנוצרים נמצאים כמלבודת סגורה.

חשבו הנוצרים, שהציצו השיפוע מ־מיקלטיהם
,׳וראו את מטוסי הכפיר היש ראליים
עורכים את מטס־ההפגנה בשמי
ביירות?
הטיפשים שביניהם בוודאי קיוו כי זוהי
הקדמה לפלישה ישראלית גדולה, למייל־חמה
ישראל״ת־סורית ׳ולכיבוש לבנון בידי
הישראלים, שימסרו את הארץ לנוצרים.
רק כמה מטורפים ׳בישראל יכלו לחשוב
על כך. אפילו ואנשי ארץ־׳״שראל השלמה
לא הציעו אלא לנצל את ההזדמנות כדי
לספח את רמת־הגולן לישראל. לא יברור
יבמה יעזור הדבר לנוצרים בביירות.
הנוצרים החכמים יותר בוודאי מבינים
כי יחיו מעתה בצל הסיורים ,׳ותחת ׳שיל־טונם
המעשי. יתכן שיש ביליבם מרירות

1978

בשיתוף חבות

״בנייני אברה גינד״
ייערך ביום ראשון 13.8.78

ב״היכל התרבות

בתל-אביב, בשעה 8.00 בערב בדיוק
יפהפיות * הגרלות * תצוגות אופנה

קבקב, וסנדלי

^ *6911

בגדי־ים וחוף
מיטב דגמי אוסנת

סוליימאן פראנג׳יה
ניקמת־דס

0131 אוסנת בגדי גברים

11111/52.
פייר ג׳מאייל
דזזרזנה לאוייב

ב תו כני תהא מנו תי ת :

* ל הקת הכל עובר חביבי
לראשונה בארץ קטעים מתוכניתה החדשה

מני פאר
טוביה צפיר בקטעי חיקוי
ג׳ימי לויד בשירי מיוסיקולים
ל הקת הכושים מדימונה
שלישיית ימים טובים
ינחה, יבדר וישעשע

מצאי להקת חיל הים
נשיא־סוריה אל־אסד

הגרלו תלקהל :

ניצול הזדמנות

להרפתקה רחכת־ממדים, שאת סופה
מי ישור.
מיילב׳ד התערבות ישראלית מאסיביית בצפון,
בממדים ׳של מ״לחמה גדולה, אין
כוח בעולם היכול למנוע מן הסורים להשתלט
,׳בהדרגה או ׳במכה אחת, על ׳לבנון
בולה. מבחינה מעשית, יש להתייחם עתה
אל לבנון כיאל חלק מסוריה.

מילכד ישראל, יש רק גורם אהד
שייט לו אינטרס מובהק למנוע
זאת: אש״ף. אכל כעיני ממשלת
ישראל, אש״ף גרוע מן הסורים.
כאשר הסכימה ממשלת ישראל, ביוני
,1976 לפלישת סוריה ללבנון. היא חרצה
את דיניה שיל עצמאות לבנון למוות. אין
עיירעור מעשי על פסק־דין יזה.
למעשה עודדה ממשלת ישראל את המנהיגות
הפיאודלית מוסת־הסנוורים ישל
הנוצרים בלבנון להיכנס להרפתקה ,׳שאינה

[ 11111ן! *

תכשירי איטר
כאמיל שמעון
תיקוות־שווא
לא־מעטה כלפי ישראל, שעזרה להעבירם
מן הפח הקטן ישל אש״ף ׳איל הפחת הגדולה
של הסורים.

״הקשר הישראלי״ של הפאלאנ־גדת
וכעלי־כריתן לא הכיא להם
כרכה.
* כפי שהזהיר העולם הזה מייד ומאז,
בעשרות מאמרים.

תכשירי שיער

בגדי ים וחוף

^ 0111נ)

מבירת כ ר טי סי םמוקדמת :
הפצה ראשית ״הדרן״ ,טל , 248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״,
״לאן״ ,״קסטל״ וביתר המשרדים בעיר. בערב המופע בקופת
״היכל התרבות״.
הנחות לוועדי עובדים,

במדינה
(המשך מעמוד *)2
״ביגלל שחשבו שאני מיותרת. נורא נפגעתי
מזה !״
אחרי השיחרור למדה ניצה ספרות כל לית
והפסיקה ,״כי היה לי קשה ללמוד
ולעבוד.״ היא עומדת להצטרף בקרוב לקיבוץ•
ובינתיים היא עובדת כמזכירה
באוניברסיטה וגרה בגיבעתיים.
״אני לא רוצה לחזור על דברים של
אחרים,״ היא אומרת ,״אבל אמר מי שאמר׳
שאלה שמשרתות בצבא הן זונות
ומופקרות, אז במחילה מכבודו, יביט ויראה
מה מתחולל במישרדים של הרבנות
הראשית. שם משרתות ׳זונות ומופקרות׳,
שמגישות תה לרב הראשי ומתקתקות שם
על המכונה.״
ומה, לדעתה, תביא ההפגנה בעיקבו-
תיהז
״זה אולי יעורר קצת דעת־קהל. אני
תושבת שהעם הזה הוא קצת רדום או עם
אדיש, ועובדה שאני לא רואה כאן המוראש־ממשדה
קרייסקי
נים זורמים.״
פרס טוב מרבין
בעלה הטרי של ניצה, יזהר, בא, דווקא,
להפגין נגד הארכת המילואים :״זאת
אשתי!״ הוא מתפרץ ,״לא לקחת לי אותה מהפך בישראל. כראש המיפלגה הסוציאליסטית
באוסטריה חש קרייסקי מחוייבות
למילואים !״
יזהר ( )27 הוא סטודנט לרפואה בתל -רבה למיפלגת־האחות בישראל. אולם הוא
אביב. הוא מפגין כי ״אשתי עלולה עכ מתעב את גולדה מאיר, שפגעה בו קשה
שיו לקבל צו למילואים, או שיקראו לי ובלי־הצדקה בפרשת מעבר יהודי ברית־במקומה
לעבודות־פקידות, וזה בכלל לא המועצות בווינה, ערב מילחמת יום־הכי־פורים.
מוצא
חן בעיני.
״אתם משלמים מס הכנסה?״ הוא מתכאשר
הגיע יצחק רבין לשילטון, המרעם׳
״אז עולה בדעתכם שאני לא אשלם? שיך בקו של גולדה כלפי קרייסקי. תחת
זה אותו הדבר!״
לקרבו ולהיעזר בו, התייחס אליו בקרי״מיד
תמת דון־קישוט.״ בהפגנה רות מופגנת ובצורה פוגעת. קרייסקי,
שהתחילה בדיוק בשעה 10 וחצי נכחו מצידו, החליט כי לרבין ״חסרות תכונות
כמה עשרות איש ואשה .״זה לא מה של ראש־ממשלה״.
שציפינו לו,״ אומרת ענת ,״אבל אולי
פרס, לעומת זאת, הרשים את קרייסקי
זה בגלל החום הכבד. אולי בגלל שביום בכישרונו הדיפלומטי. הקאנצלר האוסטראשון
יש בחינת־בגרות קשה בספרות, רי לא הסתיר את דעתו כי פרם מתאים
או סתם בגלל אדישות.״
יותר מאשר רבין להנהיג את המיפלגה.
במקום הוצבו דוכני החתמה והתרמה,
ואלס וינאי. היה זה קרייסקי שהש ובתום
ההפגנה נאספו כ־ 600 חתימות. נסתבר
שלמעשה הפגינו 600 איש, שהתחלפו תמש, בראשית השנה, בהשפעתו האישית
על אנוואר אל־סאדאת כדי לשכנעו
כל הזמן.
להיפגש עם שימעון פרם בזאלצבורג. באונאספו
גם 1500 לירות ,״להוצאות דפוס,
תה פגישה שוב התרשם קרייסקי לטובה
פירסום ודלק,״ כדברי אחת האמהות.
״הבנות האלה הוציאו את כל הכסף מהופעתו ומדבריו השקולים של פרס. הוא
על מודעות בעיתונים ונסיעות, ועכשיו ראה בפגישה אמצעי לשיפור מעמדה של
מיפלגת־העבודה, לקראת שיבתה לשיל־אנחנו
מתכננות הפגנה לאורך החופים, עם
התרמות ומכירה פומבית באולם בית־ספר טון בישראל.
גם הפגישות שנערכו השבוע בווינה היו
תיכון. המנהלים כולם איתנו. הבנות תעשינה
את המכירות. כל הציירים מוכנים תוצאה של יוזמתו האישית של קרייסקי.
לתת. ואחר־כך נארגן באותו אולם ערב מכיוון שאינו יכול לפעול בעניין זה כ־של
אמנים. כבר קיבלנו הצעות מיותר ראש־ממשלה, השתמש באינטרנציונל הסוציאליסטי,
שבו הוא אחראי לענייני המ־
50 אמנים הרוצים להופיע.״
מרחב, כדי ליזום פגישה נוספת, שתעלה
״זה בעצם רק ההתחלה, אבל זה כדור
שלג,״ אומרת ניצה .״אני יודעת שכל את קרנו של פרס.
כצפוי, לא היו תוצאות ממשיות לפגיהעניין
הוא מילחמת דון־קישוט, אבל תתשות
סאדאת־פרס. פרס החלקלק נזהר מאד
פלאו מה שבני 18 וכמה חברים יכולים
מלעשות משהו העלול להתפרש בארץ
לעורר במדינה!״
כפעולה נגד ממשלת־בגין. אל־סאדאת,
מצדו, לא מצא בגישתו של פרס פיתרון
לבעיותיו. כמו בוואלס וינאי, אחזו השניים
זה בזה והסתובבו במעגל, מבלי להגיע
בגישה בוויווה
ליעד מסויים.
גם אש אולם מוחו הפורה של
ברוד קרייסקי מעריד
את שימעון פרס, קרייסקי מצא את הדרך להעניק לפגישה
משמעות ממשית ופירות חיוביים. הדבר
ועד בן פעל כדי נעשה בצורה שלא חייבה את שימעון
דהרים את קרגו פרס ואת הנשיא אל־סאדאת במישרין.
יחד עם וילי בראנד הגרמני, יו״ר האינברונו
קרייסקי אוהב את שימעון פרס. טרנציונל וידידו של קרייסקי עוד מימי
מילחמת־העולם השנייה, כששניהם היו
יחסו החיובי של ראש ממשלת״אוסטריה
למנהיג מיפלגת־העבודה קדם בהרבה ל־ בסקנדינוויה וחלמו על אירופה סוציא־

מדיניות

והבנור־טה

1נכסים 1ב 1קי

עם ירידת ההשקעות בהנפקות הגדולות של הבנקים, שיס־לב למניות
טובות העומדות נמוך. מניות כמו ״ישפרו״ או ״אזורים״ ,למשל. גם בתעשיה
יש מניות טובות שערכן נמוך להפליא, במו ״אתא״ .בין הבנקים שוב מומלץ
״בנק כללי״ ,וכן המניות הרגילות של ״בנק הפועלים״ .מניות אלה כדאי לרכוש
עתה, לפני שהכספים החמים יחזרו לבורסה. בספים אלה יבואו גם מהפטקת
הנהירה לתוכניות החיסכון של הבנקים, שהציעו תנאים מפתים ביותר לחוסכים
חדשים.
על במות הכסף שנוקזה מן השוק תעיד העובדה שלמניות ״בנק הפועלים״
היתה החתמה של 7מיליארד לירות ! חלק מכסף זה בא ממכירת תיקי
מניות קיימים, דבר שגרם אף הוא לשפל האחרון. אולם עתה נגמרו כל
ההנפקות והחשבונות, וגם הצמודים לא יהיו מושכים בגלל העליה המתונה
של המדד. הבל פתוח לחזרה למניות, אם המשקיעים לא יסעו לחו״ל, ומובטחת
התעוררות מחודשת בבורסה.

ליסטית, פירסם קרייסקי מעין תוכנית-
שלום משלו. היא היתה מנוסחת כך, שהיוותה
מעין פשרה בין העמדות המוצה רות
של ממשלת מצריים ושל מיפלגת־העבודה
בישראל. עיקריה :
• 1שלום מלא.
י• נסיגה ישראלית בכל המיגזרים (הכוונה:
גם בגדה המערבית) לגבולות בטוחים׳
לפי החלטות 242ו־( .338 לדידי ה מצרים,
פירוש הדבר חזרה לגבולות ה־4
ביוני. לדידי מיפלגת־העבודה, יש לק בוע
גבולות חדשים, בצורה של ״פשרה
טריטוריאלית״).
0מתן הזכות לפלסטינים להשתתף בקביעת
גורלם, על־ידי כך שהם יבחרו
בנציגיהם במשא־ומתן( .נוסח זה מתאים ל-
״נוסח אסואן״ של הנשיא ג׳ימי קארטר,
שנתקבל על־ידי אנוואר אל־סאדאת, ונופל
מן הדרישה ל״הגדרה עצמית״ .אך למע שה.
סולל גם נוסח זה את הדרך להופעת
אש״ף כנציג הפלסטינים).
וינה אינה תל־אכיכ. בסר הכל
היה זה ניצחון לפרס, שנתאפשר כל
כולו תודות לברונו קרייסקי. פרם הופיע
בכלי־התיקשורת העולמיים והישראליים
כמדינאי המנהל ״דו־שיח״ עצמאי עם
נשיא מצריים, והמייצג גישה מדינית אלטרנטיבית
לזו של מנחם בגין.
אילו רצה פרס לנהל בארץ מאבק או־סוזיציוני
עיקבי, יכול היה הישג זה
להוות נקודת־זינוך טובה.
אך שימעון פרס בתל־אביב אינו ש ימ־עון
פרם בווינה.

פגישה בדננדו!

המיפנש המשולש נכשל
עוד לפני שהתחיל
א ך לכל אהד מן
השלושה יש כוונות
ממשלת מצריים פירסמה תוכנית, החוז רת
במדוייק על כל העמדות שהשמיע
אנוואר אל־סאדאת בנאומו ההיסטורי בכנסת.
ממשלת
ישראל לא זזה אף במילימטר
אחד מתוכנית־השלום שלה, שגרמה לפיצוץ
בפגישת איסמאעיליה.
אם כן, לשם מה עומדים שרי״החוץ
של שתי המדינות להיפגש בלונדון?
תמיד כדאי. אין אדם סביר בעולם
התולה תיקווה כלשהי במיפגש זה, שנערך
ביוזמת שר־החוץ השלישי — סיירוס ואנס
האמריקאי.
אולם לכל אחד משלושה הצדדים יש
אינטרס משלו בפגישה, שאינו קשור כלל
בשלום ישראלי־ערבי :
#לממשלת ישראל כדאי להוכיח
כי תהליך המשא־ומתן נמשך, כדי לפרוק
את הנשק מן התנועות העממיות, מסוג
״שלום עכשיו״ ,המאשימות את הממשלה
בהכשלת השלום. אמנם יש בצמרת ישראל
הסוברים כי מיפגש־לונדון הוא מלכודת
אמריקאית, וכדאי היה שלא להיכנס
לתוכה — אך אין איש מעלה על דעתו
ברצינות שממשלת ישראל יכולה לסרב
להזמנה אמריקאית.
!• לממשלת מצריים כדאי לעשות
משהו שיוכיח כי יוזמת אנוואר אל־סאדאת
לא מתה, כפי שטוענים אויביו בעולם
הערבי, התובעים מן הנשיא המצרי לקום
ולהודות בפומבי בכישלונו. חוץ מזה מאמין
אל־סאדאת כי כל פגישה כזאת מחזקת
את תדמיתה של מצריים כמדינה ה מוכנה
לשלום, לעומת ישראל הנוקשה,
המכשילה אותו.
#לממשלת ארצות־הברית יש
עניין רב בפגישה שהיא כולה פרי יוזמתו
של הנשיא ג׳ימי קארטר, כדי להוכיח
שהנשיא מתפקד, פעיל ומצליח. תדמיתו
של הנשיא דהתה לאחרונה מאד, בשל
כישלונות בשטחים רבים, והוא זקוק להפגנה
כלשהי של פעילות.
חוץ מזה מאמינים הכל שאם פגישה
כזאת לא תעזור, היא גם לא תזיק. הדבר
תואם את הפילוסופיה של ברונו קרייסקי,
ראש־ממשלת אוסטריה (ראה לעיל) :
״כדאי תמיד לנהל משא־ומתן, גם אם לא
יוצא מזה כלום במשך זמן רב. כל זמן
שמנהלים משא־ומתן, אין יורים. ובסוף
יש תמיד סיכוי שיחול לפתע מיפנה
חיובי.״

דוגמנית הנני
מיקרופון על גוף חטוב
ף* שכת כ־ 12 בצהריים בדיוק נב-
נס ללובי של, מלון השרון בהרצליה
צבי פאר, המוח המתכנן של מיבצעי־ההונאה
הגדולים של יהודי דרום־אמרי־קה,
וההונאות הבנקאיות באירופה.
עם היכנסו קם ממושבו אדם נמוך־
קומה, מקריח, שזוף־שמש, ועימו צעיר
נאה.
האיש היה קוקו מנדוזה, מיליונר דרום־
אפריקאי, שהיה שותף לחבורת הכרם של
רחמים אהרוני וטוביה אושרי בהונאות
הדרום־אפריקאיות. הצעיר היה בנו, יו*
ג׳ין, בעלה של ישראלית ובעל דירה נאה
בכפר־סבא, שבה הוא גר כשאינו משוטט
בעולם, במיסגרת עסקיו הכספיים של
אביו.
מנדוזה ידוע היטב למישטרת־הביטחון
בדרום־אפריקה. הוא עשה את כספו במו-
זמביק ונמלט משם אחרי עליית השמאל
לשילטון. בדרום־אפריקה השתלב יפה בעסקים,
הקים רשת מאורגנת־היטב להב רחות
כספים ויהלומים. כאשר פעלה הרשת
הישראלית, שהונתה את יהודי דרום־
אפריקה, סיפק מנדוזה את האנשים המקומיים,
ונציגיו, ובראשם סם ראנד, נידונו
לחמש שנות מאסר על חלקם בעיס־קות
אלה.
במישפטים הועלה שמו של מנדוזה כמנהיג
החבורה המקומית, לצידם של יש ראלים
בפתחיה שצ׳לצ׳ינסקי, צבי פאר,
רחמים אהרוני וכן איש־העסקים הישרא לי
דן מוניץ, שניהל בנק ישראלי בדרום־
אפריקה ושעבר לשרת את הנוכלים. בימים
אלה שוחרר מוניץ, בתום מאסר
של שנה וחצי בדרום־אפריקה על עיס־קות
אלה, והגיע ארצה.
הבנקאי נעצר

שיחה כין מנדוזה לצבי פאר תוכי
י ננה שבועות קודם לכן. אותה עת
הגיע לחיפה ישראלי אחר, אלברט ליאני.
ליאני ריכז בשעתו את רשת העברות״
הסמים מישראל לארצות־הברית דרך מר־סיי,
שבה הוא מתגורר. ליאני עבד
בצי״ם וקשר קשרים עם מלחים רבים.
הוא הקים את הצינור שבאמצעותו העבירו
אנשי חבורת־הכרם את מישלוחי החשיש
מישראל לארצות־הברית. הפרשה נחשפה
כשהתגלה מיטען חשיש מוברח באניית
צי״ס בניו־יורק, ובו 350 קילו.
בארצות־הברית הוזכר ליאני כמתכנן
ההברחות. אחרי התפיסה רבו ליאני, אה־רוני
ואושרי, על רקע תביעת ליאני להחזרת
הוצאותיו במימון ההעברה שנתפסה.
הם לא השלימו עד היום, וקשרי הסמים
ביניהם נפסקו. ליאני הקים מערכת עצמאית
להעברות, המקבלת חשיש מתורכיה
ולבנון ועבר לעסוק גם במימון הונאות
בנקאיות, הודות לקשריו עם מנהל בנק
במרסיי, המשתף עימו פעולה.
כאשר שאלתי את ליאני מדוע בא ארצה,
אמר כי בא לקחת את אשתו וילדיו ולע זוב
את הארץ. לדבריו, אחרי הפירסומים
עליו בעיתונים (העולם הזה )2108 ,2107
החליט שאין לו עוד מקום כאן. ייתכן.
אולם ייתכן כי הסיבה היא ניתוק־הקש־רים
עם חדידה-זדדר*ו-ו

מווום־אט־יקה !מאיטליה הגיעו אוצה וכויות המונחת
למישטדה, כוי לתכנן עם אנשי הנוות הכום מיבצונים נוסניס

1111111 הבום
ששטח 011111

נוספים. בכל מקום שבו הוא נמצא, מביאים
אליו סכומים בלתי־מוגבלים, בעק בות
טלפון אחד.
חבורת־הכרם ידועה היטב ברחבי־העו־לם.
ממילנו ופרנקפורט, דרך ציריך וניר
יורק, הם ידועים כשווים 40 מיליון דולר.
שתי חנויות־התכשיטים שלהם, המנוהלות
על־ידי שלום צירי באמסטרדם, הם בסיס
לעסקי היהלומים שלהם, המתוכננים באמריקה.
הם מנסים עתה לתווך בעיסקת־נפט
גדולה באינדונזיה.
אחרי שרחמים ופאר שהו שבוע במילנו,
הם יצאו לציריך — פאר עם דרכון איטלקי
מזוייף. בציריך שהו כמה ימים ו־אירגנו
עיסקת־נכל חדשה, וב־ 23 ביוני
יצא רחמים בטיסה למכסיקו, לפגוש בה
את טוביה אושרי, שהגיע מניו־יורק, ופאר
חזר למילנו להשלים את העיסקה. בנמל־התעופה
קלוטן בשווייץ הוא נעצר על-
סמך מידע פנימי והואשם בשימוש בדרכון
מזוייף. מישטרת הקנטון ציריך שאלה
את פאר על אריה פרום(.הנוכל הישראלי,
שהוציא במירמה מגרמניה 70 מיליון מרק)
ועל אהרון ורדי, שהיה קשור בהונאה ה־דרום־אפריקאית
(על שניהם — העולם
הזה .)2107 ,2108 כן שאלה אותו על אחד
דניאל בלקינד, שאינו ידוע כאן. אחר־כך
הועבר לקנטון ז׳נבה, שם אולץ לשלם

מנדוזה ופאר כמלון ״השרץ״
פגישה בלובי
על מה שוחחו פאר ומנדוזהי יש להניח
כי תיכננו עיסקות חדשות, שבסופן
יוצאים בעלי ממון חסרים אותו. נראה
כי דובר באפשרות גיוס ערבויות בנקאיות
חדשות.
מנדוזה טען שיש לו בנק באסיה, שיוציא
לו ערבויות בנקאיות, אשר בהגיע מועד
הפירעון יתברר שהן מזוייפות. אולם
כאשר יישאל הבנק, בעת הוצאת הערבות
ללקוח, אם היא כשרה, התשובה תהיה
חיובית. באמצעות ערבויות כאלה עבדה
חבורת־הכרם קודם לכן באירופה, הוציאה
במירמה זהב בחצי מיליון דולר מבנק
במילנו, באמצעות ערבויות מזוייפות של
בנקים גרמניים בפרנקפורט ובדיסלדורף.
בהוצאת ערבויות אלה נעזר פאר ועמו
ליאני בבנקים של ד״ר קורט ולרשטיינר
(העולם הזה ,)2108 ,2107 שפעל קודם
באנגליה ועבר לגרמניה. הוא הקים שם
את הבנק הכללי של המיזרח התיכון ואת
הבנק של אירופה. הוא היה קשור עם
פאר וגרט שטיינקה, שישב שנים רבות
במאסר על שדידות והונאות, ואחרי שיצא
הקים חברה כלכלית, שבאמצעותה נעשו
הונאות גדולות עם חבורת הכרם.
אולם ב־ 25 באפריל עצרה ממשלת מע־רב־גרמניה
את ולרשטיינר על חלקו בהונאות
שונות, והחקירה היא בעיצומה.
ולרשטיינר הצליח להכניס את הבנקים
שלו למדריך הידוע אל אמברוז בנק, והוציא
במירמה מיליוני דולר מקרוב ל־300
נפגעים. הוא סייע לחבורת־הכרם ולפאר
בעסקי הערבויות הפיקטיביות, ובהמצאת
המחאות מזוייפות לעסקי הונאה שונים.
מעצר גגמל-התעופה
עצרו יצר חלל ריק בעסקי החבוי
1רה ..מייד כשנודע על מעצרו, בסוף
אפריל, יצאו רחמים אחרד. וצבי פאר
למילנו, לפעול לחיסול העקבות שיובילו
אליהם מן הבנק של ולרשטיינר. במקביל
ן זו מו ^זו ש ר ^ניו ^ורק,

אחרוני ואושרי בביוז־המישפט
פגישה במכסיקו
לטפל בעסקים המשותפים של החבורה
(אהרוני אינו יכול להיכנס לאמריקה).
אחת הסיבות לנסיעת השניים היא המחסור
בכסף בישראל. מזה חצי שנה הם
מצויים תחת שבע עיניים, אינם מעזים
לעשות כל פעולה או להוציא הוצאה ש לא
יוכלו להסבירה למס־ההכנסה.
המחסור במזומנים הגיע לכך שרחמים
אהרוני מכר את מכונית האאודי שלו, כדי
להסביר מהיכן קנה כרטיס־נסיעה. אולם
ברגע שהגיע רחמים למילנו, הרים טלפון
ותוך שעה הביאו לחדרו 60 אלף דולר.
הוא הפסיד את רובם בהימורים באותו
לילה, אולם למחרת הביאו לו סכומים
* תמונה שצולמה בחשאי, בעזרת מצלמה
מיוחדת.

חוב למלון אינסרקונטיננטל משנת ,1971
שהשאיר עת שהה שם עם היהלומן הבל־גי־ישראלי,
צבי בורשטיין, שנידון עתה
למאסר־עולם על רציחות היהלומנים היהודיים
בבלגיה.
אחרי תשלום החוב שוחרר והועלה על
מטוס לישראל, מבלי שאיפשרו לו להיכנס
לאיטליה ולהשלים את העיסקה, וכך
לא יצאה לפועל. רחמים המשיך למכסיקו
בלי לדעת כי פאר נעצר.
כאשר הגיע פאר ארצה, ראה כי הלחץ
עליו גובר והולך, וכל מישטרות אירופה
הוזהרו מפניו. בואו של מנדוזה יכול
היה ליצור תחליף למעצרו של ולרשטיי־נר
שגרם את חיסול מקור הערבויות ה בנקאיות.
אחד
הטלפונים הראשונים של קוקו מני

דוגמנית שוורץ
אירוח ש? נערות סכסיות
דוזה, מיד עם בואו לישראל, היה לשולי
הנני. שולי חזרה זה עתה מדרום־אפריקה,
אחרי שגורשה משם ונעצרה לחקירה בלוד
עם בואה ארצה.

שיחדור
על תנאי
ל>ץ ולי נסעה ליוהנסבורג בשליחות ה־
׳/חבורה, ותפקידה היה להעביר ארצה
את כספי החבורה בצורת יהלומים מלוטשים.
לשם כך היה עליה לקבל את היהלומים
מאלמנה דרום־אפריקאית בשם ננט
ברגין. אולם גירושה הפתאומי סיכל את
ההעברה. שולי עצמה אמרה לי כי התנתה
את ההעברה בשיבוץ היהלומים בטבעות,
שתישא אותן על אצבעותיה.
היתר. זו הנסיעה השנייה של שולי ל־דרום־אפריקה
בשליחות חבורת־הכרם ו־ממימונה.
קודם לכן פעלה כשנה בשליחותו
של אריה פרום, חיתה עמו כחודש
בביתו במיאמי. פרום נתן לה שעון יקר
(פתק־פיליפ, שעלה 10 אלפים דולר) וכן
כמה אלפי דולר שהכניסה בחשבון־בנק.
חשבון זה גרם למעצרה, שכן היא נשאה
על גופה את אישור ההפקדות בסכום מעל
3000 דולר, ובכך עברה על החוק.
שולי עזבה את פרום אחרי שביזבז את
כל הכספים שגנב, ולאחרונה נשאר חייב
לחבורה של הפשע המאורגן במיאמי כמה
מאות אלפי דולר. אחרי שהוציאו עליו
פסק־דין מוות, פנה לידידיו ורעיו לה ונ אות
לשעבר, בבקשת עזרה. זוג ישראלים
בלוס־אנג׳לס, הילווה לו 50 אלף
דולר. רוני בושמי מלונדון הילווה לו 200
אלף דולר, שאותם לווה משימעון (״סיי־מון״)
יפת.
שולי עזבה את פרום כשנגמר כספו,
ועברה לסייע לחבורת־הכרם יחד עם ברכה
שוורץ. ברכה תלוייה בהם בצריכת
הסמים שלה, בעוד שולי רוצה רק כסף.
החבורה מייעדת להם תפקידי אירוח של
אנשים שאותם צריך לקנות, או להביא
לכך שישתפו פעולה. שתיהן נאות וסכסיות,
ומסייעות לחבורה בעסקים שונים, אם גם
בלא יודעין.
כאשר חקרה המישטרה את שולי, היא
סיפרה כי היא צריכה לצאת למילנו להיפגש
עם פאר. המישטרה הציעה שתשא על
גופה מיקרופון, ובו תקליט את פאר בפגישות
העתידות עם רחמים. לשם כך החזירו
לה את דרכונה, וקבעו עימד. מועד
להשתלת המיקרופון.
שולי מיהרה אל רחמים וסיפרה לו הכל,
וזה ביטל מייד את נסיעתה למילנו. כאשר
נודע הדבר למישטרה, לקחו את דרכונה
ועצרו אותה שוב על החזקת מטבע. רח מים
שלח את בעל־קפה השוקת בכרם־
התימנים, שימעון גינדי, ששיחרר אותה
בערבות.
הפגישות בין מנדוזה לפאר, ובין רחמים
לאושרי (זה קנה בינתיים בניו־יורק
מכונית אלדוראדו חדשה) יקבעו את הפעולות
החדשות של החבורה. הפירסומים
עליהם כאן, והמעצרים שנעשו לאחרונה,
שיבשו את הפעולות. אולם המוחות המזהירים
של החבורה יתגברו גם על תקלות
אלו.

יגאל לכיב

סיגנון הוריווד־ חזו למסיבות השחסנים
ב ס: הן נערכות בבריכות בתי־המלון

וטובח
מה, לדכר. האמרגנית והמפיקה
\*גדולודהממדים מרים עציוני, חוגגת
בסטייל. היא זו שהכניסה לחייהם האפורים
של שחקני התיאטרון בארץ צבע וגוון,
היא שנותנת להם להרגיש מידי פעם
כאילו תל-אביב של מטה דומה, ולו במשהו,
להוליווד של מעלה.
מה גם שבכל פעם שהיא מארגנת

מלון דיפלומט, שם התקיימה המסיבה.
״שאני אשאיר אותך לבדי הרי מייקל
קיין יקה לי אותך,״ אמר לה אריק והצביע
על הכוכב הבריטי, שהגיע באותו
רגע כשהוא מלווה באשתו היפה שאקירה
באקאש, בת פאקיסטאן, שזכתה בקיתו־נוח
של קינאה מצד הנשים שנכחו .״אני
יכולה להראות לך אלף כמוה ברמלה!״

שחקן התיאטרון הקאמרי שדמה וישי1סקי,
14111*11171
הידוע כספורטאי נלהב והמחזיק בכמה תארי

111 1
ספורט, לא חיכה הרבה, הסיר את בגדיו ללא בעיות ונכנס ראשון לתוך הבריכה.

מבצע שלמה וישינסקי, שהיה
11^1 !|1 | 1111 ׳ 1111 **111
1 |#י י 11111111י 1הראשון שהעז להוריד את בגדיו
ולהיכנס למימיה הנעימים של בריכת־השחייה החדשה של המלון.

האזרח קיין

מייקל קיין (למטה) סופרסטאר הובא למסיבה על־ידי העיתונאי
ג. עיטור, שנהג בו כברכושו הבילעדי, סרב לאפשר לצלמו,
טען שהבטיח לו כי לא ייערכו צילומים. למעלה: שושיק שני ואחת הבובות.

מסיבה כלשהי לשחקניה, מתמזל מזלה
ונופל לה, ממש מהשמיים, איזה כוכב
אמיתי שגונב את ההצגה לכל הפסוודו־כוכבים
הישראליים, המקשטים את מסי-
בות־השיעמום שהן נחלתה של השחקונה
התל-אביבית בימים כתיקונם.
בפעם הקודמת חגגה מרים, יחד עם
צוות שחקני ההצגה כולם אח כולם, את
נסיעתה של השחקנית שנית כתר לאר-
צות־הברית. שנית זו סיפרה ניסים ונפלאות
על מעשיה בארצות־הברית לפני
בואה לישראל, ובין השמות שהזכירה בנשימה
אחת עם שמה שלה, פלטה גם
את שמו של כוכב־הקולנוע רוברט דה־נירו.
איש לא התייחס ברצינות גדולה
מדי לסיפור האהבה של שנית ודה־נירו
הנ״ל, עד שהאיש הופיע במסיבה שהת קיימה
באחד מאולמות הפאר של מלון
רמאדה קונטיננטל בתל־אביב.
והנה, לא חלפו הימים ומרים אירגנה
שוב מסיבה, הפעם לכבוד בובות העץ של
אריק סמית, תיאטרון הבובות שאת הצגותיו
היא מפיקה, הנוסע לגרמניה עם
מפעיליו כדי להיות מצולם שם לטלוויזיה.
את הבובות לא ראה איש עד סוף הערב,
אך עוד לפני הסוף גנבה בובה חיה אחת,
מונה זילברשטיין, את ההצגה יחד עם
החבר שלה, שחקן הבימה שרגא הרפז.
מי לא היה במסיבה קשה לדעת, כי
היו שם רבים. החל משחקן שלמה בר-
שביט ואשתו דיטה, דרו שושיק שני בתסרוקת
מתולתלת ובלי בעלה אריק לביא,
ששכב כתוצאה מתאונת־הדרכים שאירעה
.זו לפני שבועות אחדים, כאשר אוטובוס
אגד גילח אותו מהכביש. אך שושיק לא
נותרה בודדד, זמן רב. לא חלפו אלא
ש ע תיי ^ א רי ^ ר או ^ורד ^ שטח

יומולדת
לאור הגשש

האמרגנית מרים עציו
להיכנס למים, אך עד
העז איש ללכת בעקר

בו א

בן ה־ 9בנו־בכורו
לכבוד ו

־!ביס במים

מונה זילברשטיין ושחקן תיאטרון הבימה שרגא הרפז, גנבו את
ההצגה ממייקל קיין ומבובות־העץ. הם היו הכוכבים האמיתיים
סיבה הרטובה. שרגא הביא עימו בקבוק רום פרטי, הניח אותו בבאר וחילק ממנו לחברים.
בנאי, יסמין המכונה ״יאסו״ ואורי, זינקו
אל מי הבריכה. הם היו הילדים היחידים
במסיבת השחקנים, ואורי סיפר כי הוא
חוגג את היומולדת שלו ולכן הוא מבלה
עם המישפחה שלו בחגיגות כבר מהבוקר.
כשנוכחה מרים שאף אחד לא יתפשט
עוד, נזכרה שהמסיבה מתקיימת בעצם
לכבוד הבובות. הן הוצאו מהמיזוודות,
וטיילו בין האורחים. אריק סמית, יוצר
הבובות, הציגן בגאווה ואילו ידידו, השחקן
יוסי גרבר, המביים את הצגות הבובות,
מיהר לכנס את כל השחקנים ש־יצטלמו
עימן.

אשת הכוכב

שאקירה באקאש, אשתו י ממוצא פאקיסטני של מייקל
קיין ואם שני ילדיו הגיעה לישראל והצטרפה אל בעלה.
היא סיפרה כי השאירה את הילדים עם אומנת, ושוחחה ארוכות עם מנדי ריים־דייחים.

טרחה שעות ארוכות בשיכנוע השחקנים
וווישינסקי ביצע את הקפיצה הנחשונית, לא
תיו. אחריו נכנסו אחדים מהאורחים למים.
אמרה שחקנית מפורסמת אחת, שאפשר
להראות כמוה עשרת אלפים ברעננה. ציפי
שביט אלילת הילדים, הופיעה רזה־רזה
כשפרח נעוץ בשערותיה וסנדלים דקיקים
מפאריס לרגליה, כשהיא מלווה בבעלה,
איש הטלוויזיה אבישי דקל. ציפי לא
התפעלה ממייקל קיין, טענה שהוא נראה
כמו רומני ואמרה :״דיברתי אליו רומנית
כשעיטור הכיר לי אותו, אבל הוא לא ענה
לי. מעניין למה.״ עיטור, הלא הוא ה-
עתונאי ג. עיטור, הביא למסיבה את הכוכב
ואת אשתו, ונהג בהם כאילו היו
רכושו הבילעדי. הוא סרב לאפשר ל-
צלמי-העתונות שנכחו במסיבה, כולל
צלמו־שלו, לצלם את הכוכב. כשנדרש
להסביר את התנהגותו, אמר כי הבטיח
לקיין כי המסיבה היא פרטית, וכי לא
יוטרד על־ידי צלמים.
אך מייקל קיין, ששבועיים קודם־לכן
הסביר כי כאשר הוא עובד על סרט הוא
עומד לרשות העיתונות כיוון שזהו חלק
מהעבודה, לא זו בלבד שניאות להצטלם
אלא הוא ואשתו שיתפו פעולה עם הצלמים.
אבל
מרים עציוני, שלדעת יודעי-דבר
מסוגלת להזיז הרים, לא הצליחה להזיז
את השחקנים מתוך הבגדים שלהם. ה נחשון
שבחבורה, שניאות לבסוף להת פשט.
היה שלמה וישינסקי, שזינק למים
בקפיצת־ראש מרהיבה. מייד אחריו התפשטו
גם שרגא הרפז ומונה זילברשטיין,
שלבשה ביקיני זערער שהסתיר טפח וגילה
טפחיים. כשנשאלה מונה מדוע אינה
מתרחצת בבריכה בעירום, אמרה ששרגא
לא מרשה לה.
יי מונה ושרגא מיהר להתפשט גם

^ 1ן 1י| או לא לקפוץ שואל את
1 -1 1/ #ן עצמו הבמאי פיטר פריי
למטה. בתמונה למעלה: חווה אלברשטיין.

דודה 1ה לעומת בובות־העץ של אריק היתה מונה זילברשטיין, שמייקל
^ י ^ י י * 1י י קיין אמר עליה שהיא נראית כמו כוכבת־קולנוע. מונה רזתה
1 8-חויוה יי רייי י״יייי״ייי י־ייי

ו ₪ ₪הפלמ״תניק והטרור י

המתגודדות בתחרויות האזוויות

מלכת המי 1978
תגענה לנשפים שיתקיימו

ב־ 29.7.78 במלון ״גני שולמית״ באשקלון
ב־ 4.8.78 במלון ״חוף התמרים״ בעכו
ב־ 5.8.78 באולם ״החוף השקט״ בטבריה
ב* 11.8.78 במלון ״מלכת שבא״ באילת
באוטובוסים הממוזגים של

כי ״ אגדתיור ״ הוא מוביל התיירים
והמטיילים הגדול בישראל. ל״אגד תיור״
אוטובוסים חדישיםומשוכללים ,
עם סידורי נוחות מיוחדים.
כמה פעמים
נסית להסטר מהם-
ולא הצלחת??

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדיר המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו (שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו דוקים בביתך!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ * 790114 אילת: טל 059-3012 .
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עסל.481/75 ,

11177 ¥771771

| הדברת
1מזי קי ס

1. 1.1

שאוב־לור 1ץ
יבוא אישי של טלוויזיה
צבעוגית יחסוך לך

(ראה עמוד ) 67

(המשך מעמוד )29
במרכז הרות, בהנהלת התנועה וגם בהנהלה
המצומצמת שלה. משני התפקידים הפעילים
האחרונים יהיה עליו לפרוש עתה,
כאשר יכנס לתפקידו כיועץ ראש־הממשלה
למלחמה בטרור. כנראה שלא יצטער על
כך. שכן הוא מעולם לא ראה את יעודו
ועתידו בתחום הפוליטי וגם לא בתחום
הכלכלי.
מיד אחרי שהוקמה ממשלת הליכוד
הציע.רפי את עצמו לתפקיד היועץ בתמיכתו
של אריק שרון. היה זה אחרי שאריק
שרון ביקש קודם לכן להפקיד בידיו תפקיד
של שר ללא תיק במשרד ראש־הממשלה,
שירכז בידיו את הפיקוח על כל השירותים
החשאיים במדינה. אם היה קם משדד
כזה, היה רפי איתן ממלא בו ודאי תפקיד
בכיר. אבל בגלל התנגדותו של עזר וייצמן
לא יצאה תוכניתו של שרון אל הפועל.
בלית ברירה ביקש רפי להסתפק בתפקיד
היועץ ל בגין.
אלא שהתפקיד נראה כנראה חשוב
מדי כדי להפקידו בידי נאמנו של
אריק. היו שחששו ממינוי זה והתנגדו
לו. בגין בחר לבסוף בעמיחי פגלין, שלא
הצליח, בחודשי כהונתו הספורים בתפקיד,
לזכות בשיתוף־פעולה מצד כל הגורמים
שתפקידו העיקרי היה לתאמם. פגלין
איים בהתפטרות פעמיים בשבוע ואז צצה
ועלתה שוב אפשרות החלפתו ברפי איתן,
אם יתפטר. כאשר נפטר פגלין אחרי ש נפצע
בתאונת־דדכים, שוב הועלתה מועמדותו
של רפי לתפקיד. אולם נראה שבגלל
היריבות ששררה באותם ימים בין עזר
וייצמן לאריק, נמנע בגין ממינויו של רפי.
למדות שאין עוררין על תכונותיו וכשרונותיו
של רפי איתן בתחום המודיעין
קיימת מחלוקת לגבי סיכויי הצלחתו בתפקיד
העדין והרגיש. יש הסבורים כי
אישיותו, חריפותו וגישתו הבלתי-קונבג-
ציונאלית מכשירים אותו לא רק לצד של
הייעוץ־המקצועי בתפקיד אלא גם להיבטים
הארגוניים והמבצעיים שלו. אלה מאמינים
כי מינויו של רפי יתרום תנופה בלתי
רגילה לתחום המילחמה בטרור. יש המקווים
שהוא לא יגביל את׳ עצמו רק
לתחומי התיאום והאבטחה, יהפוך את תפקיד
היועץ למוקד של יוזמה שתניע את
כל הזרועות העוסקות בלוחמה בטרור.
אחרים, הבקיאים בנושא, הם ספקניים
יותר לגבי סיכויי ההצלחה.
תפקיד היועץ למילחמה בטרור מחייב
כושר תימרון בין השירותים השונים, כמו
אמ״ן, המוסד, השב״ב, המישטרה ומשמר-
הגבול, שכל אחד מהם לוחם על עצמאותו.
אף אחד מראשי ארגונים אלה אינו מתלהב
מהרעיון שמישהו מבחוץ יפרוץ לתחומו,
יבדוק ויבקר את הנעשה בממלכתו.
כיום חייבים ראשי המוסד, למשל, בדיווח
ישיר לראש־הממשלה בלבד. לראש-
הממשלה אין מושג וכושר התמצאות בתחומים
אלה ואין לו גם את הכלים לבדוק
את המתרחש בהם. היועץ חייב להיות
למעשה קצין־המטה שלו לבדיקת המידע
והתוכניות הנמסרים לו ולביקורת עליהם.
מטבע הדברים הוא שעצם התפקיד יוצר
חיכוך בין היועץ לבין ראשי זרועות קהיליית
המודיעין. היכולת להתגבר על כך
תלויה בסמכותו ואישיותושל היועץ.
העובדה שרפי איתן צמח במיסגרת
שב״כ והמוסד — טוענים הספקנים —
ושעסק כל חייו במיבצעי־מזדיעין באותם
נושאים אינה מעניקה לו את הידע
וההבנה הדרושים בנושאים צבאיים ומיש־טרתיים,
הכלולים במיסגרת התפקיד. עד
כמה שלא יתעלה בתפקידו יקשה עליו
להוות אוטוריטה לגבי גופים כמו צה״ל,
המישטרה או משמר־הגבול. הוא בעל רעיונות
מבריקים, אך אינו אמון על עבודת-
מטה, שמחייב התפקיד.
מצד שני, ממשיכים בעלי דיעה זו, דווקא
העובדה שיצא משורות המוסד עלולה
לקומם את ראשי המוסד נגדו. אלה שחסמו
בפניו את הדרך חזרה יצטרכו עתה לקבל
אותו כממונה למעשה עליהם ׳וספק אם
ישלימו עם כך. אנשי אמ״ן, המחזיקים בקו
של מערכת־הביטחון הנמצאת בשליטתו
של וייצימן, עלולים אף הם לא להשלים
עם מינויו.
אלה גם אלה מסכימים שתפקידו של רפי
איתן לא יהיה פשוט וקל. הוא נכנס לשדה־מוקשים
שיהיו בו הרבה התפוצצויות. הוא
יכול להפגע. אך הוא יכול גם לפרק את
המוקשים, לחולל מהפכה בכל קהיליית המודיעין
הישראלית, הזקוקה לדעת רבים
לניעור רציני.

אדי תבור

בשסע שובו יצא
תקליטו ״מדינת ישראל

חודשים
ףלה כעצם קש לי לומר? היה לי
כמעט הסל, ורציתי להתנסות במה
שצריך להיות לפעמים ...היה לי כמעט הכל
דרצי!תי גם את קראוז ציגוק, ובשביל להיות
בצקנדק צריך להיות רע ביותר, בין הגרועים.
למשל, מה יכול להיות יותר גרוע
מאשר !במאורה של נחשים י או עקרבים?
או סרטנים? ׳אף פעם לא האמנתי באלוהים
!אבל אף פעם גם לא התנסיתי בהת בודדות!
,ושם ואתה באמת יכול. אני מאמין
גדול !של אמא יטבע, וגם בעצי ...אני
;אוהב ולתאר את שמואל גם עם כמה ברגים
;חסרים. חוץ מזה תמיד ׳אהבתי את הקיץ
יותר מאשר ׳את החורף, וכל פעם שהמפה
בבית הרתה מקושטת ובשוני נרות ידעתי
׳שהיום יום שישי (חם ...חם ...חם עד
שיום !אחד אתה מתעורר בבוקר וחושב
על מישהו או מישהו או מישהם, ואתה
אומר לעצמך: חבל שאנחנו לא בראש
ואז אתה אומר שלום גם לאבשלום ושוב
היה נעים יזם אחד, אולי יהיה.״
זה מה שכתב שמוליק קראום, בכתב
ומסודר וברור להפליא, על גב תקליטו
החדש שיצא בימים אלה לשוק ושלו קרא,
׳באופן סימבולי :״מדינת ישראל נגד קראה
׳שמואל.״
׳שמו של התקליט לא עלה במוחו של
שימוליק במיקרה. הוא גם לא בא לגלות
במלחין הכישרוני סימני פאדאנויה מדאיגים.
שסו של התקליט נגזר מעשרות התלונות,
התביעות ופקודות־המאסר שנרשמו
בנוסח זה נגד שמוליק קראום. עשרות
ניירות שהוא אוסף ׳אחד לאחד, וישנוסח
הפתיחה בכולם זהה :״מדינת ישראל נגד
קראה ׳שמואל.״
אולם, דומה כי מסכת התלאות של האיש,
שאישיותו כה שנוייה־במחלוקת, עדיין לא
תמה.

חצי שנה
מאסר בפועל
** ¥מדליק קראום נידון על־ידי בית-
• 7המחוזי בתל-אביב, בשבוע שעבר,
לשישה חודשי מאסר בפועל, האת אחרי.
שפרקליטות המדינה עיירערה על העונש
שהטיל עליו השופט ד״ר מנחם בו׳כוויץ,
שלפניו נשפט לנפי חודשים אחדים.
ד״ד סו׳כוויץ, הידוע ׳כמחמיר ובמיוחד
!ובשופט שיעבריייני־סמים יוצאים מלפניו
בשן־׳ועין, נהג לפנים משורת הדין ב־שמיוליק
קראום, אולי מפני !שהבין כי הואי
אדם יוצא-דופן, שונה ימן ה׳עב׳ריי׳נים המיוב-
!אים לפניו מדי יום ביומו. בהתחשב בנסי־.

הימים האחרונים
7 1 7 1 7 0־ 1 !7ן 1א01
חלקת־אדמה בכפר וכל רעונו הוד, רק
לגור במקום ולכתוב מוסיקה. המעצר גרם
הידרדרות חמורה במצבו הנפשי. הוא ניסה
לשים קץ ׳לחייו! ,נמצא על־ודי גיוזי ברגע
האחרון וחייו ניצלו בנם. רק כעבור שנתיים
שב לחיים תקינים פחות או יותר.
!אז, לפני שבע שנים, כשיושב במעצר
ונדמה היה, כי ׳אין קץ להסתבכויותיו עם
המי׳שטרה, כתב את השירים שבתקליטו
״מדינת ישראל גנד קראה שמואל״; .באנגלית
נקרא התקליט ״אלבומו של פושע״.
אחד השירים המזעזעים הוא ״קראה צינוק״,
שאותו כתב שמוליק כשישב בצינוק באחד
ממעצרי׳ו :
קוראים לי קראום צינוק /צינוק צמוק /
צינוק מתוק /ויש לי כמה סורגים מהם
דקים מהם עבים /אני הוא איש הציפורים
/ואין לי כרם ענבים /ויש לי כמה
ידידים /מהם טובים מהם רעים /קוראים
לי קראת צינוק /צינוק אכזר /צינוק
כה מר /ויש לי כמה חברים שחורים /
שחורים החברים.

״אינו מתקיף
סתם״
ך מו כנכי סמואל, כך גם בנווה-צדק.
* שמוליק נידון על־ידי בית־המישפט,
בין השאר, על כך שב־ 4ביולי 7ד פלש
לבית־ספר נטהש ׳בנווה־צדק ,׳וסרב לפנות
את המקום. בראיון שנתן להעולס הזה
סיפר :״צילמנו את סוסעץ בשכונת !נווה־צדק
,׳בבית בן 11 חדרים. ר,מיבנה היה
מוזנח מאד. חשפתי לעבור אליו, להקים
שם סדנה לשחקנים ול׳אנ׳שי-קולנ׳וע. העיפו
אותי משם בכוח, עם מיש טרה וצווי־מעצר.
המובנה שייך לעירייה, ומישהו לא אהב

במדרגות דמעצו

שמוליק קראום, כשמאחוריו ידידו ושותפו אבי
גיבעון, עולה במדרגות בית־המישפט־המחוזי
כדי למסור עצמו בידי שילסונות בית־הסוהר. אחרי שהועבר לשרות בתי־הסוהר לא
הוכנס קראוס למחנה המיון — שהוא הגיהנום של השרות — אלא הוכנס ישר לכלא
מעשיהו ב׳ .ידידיו מקווים כי את החודשים שיהיה עליו לרצות, יעברו עליו באופן סביר.

בות גזר השופט בוכוויץ על שמדליק
קראום ושנתיים מאסר על !תנאי, וקנס בסך
חמשת אלפים לידות. אולם התובע, עורך־
הדין אברהם זייטל, טען כי למרות שבימי
חיוו הורשע שמוליק 15 פעמים, מעולם
לא נשלח למאסר.
גית־המשפט קיבל את עירעור התביעה
על דעתם של ישני שופטים! ,וקבע לקראוס
חצי-שנה מאסר בפועל. תגובתו של הזמר,
שבאותו יום ׳שבו נשלח לבות הפלא חגג
את יום הולדתו ה־ : 44״אכלתי אותה.״

נבי-סמואל
ונווה-צדק
ך ומה ששמוליק קראום אוכל אותה
* לאורך כל הדרך. דווקא עתה, באחת
התקופות השקטות בלותר שידע !מימיו,
כשהוא מנהל את אחד הפאבים הפופולאריים
בתל-אביב, חי שוב עם אשיתו
הזמרת ג׳׳וזי כץ ׳ועם ילדוהם בן ושם;

דווקא !באותו שבוע שבו יצא ׳תקליטו
לשוק; באותו שבוע שבו זכה סירטו,
סוסעץ, בשני פרסים בפסטיבלים חשובים
ברחבי העולם; באותו יום ׳שבו חגג את
יום־הוילדתו ושבוע אחרי שחגג את יום־
הולדתם המשותף של בן ושם, הוא נשלח
לבית־הסוהר.
ספק אם הכלא הוא הפתרון האידיאלי
לאדם כמו!שמוליק קראום. בראיון שהעניק
להעולם הזה לפני כחצי שנה, אמר :״זה
קודד. לי אחת לשבע שנים. פעם זה היה
נבי־סמואל, היום זה !גורד-,צדק, ומי יודע
מה יהיה בעוד ׳שבע שנים. אני לא מבין
איך זר. בא לי! .אני לא מתכות לרע. תמיד
לטוב, וזה מסתיים ׳ברע.״
בכך הסביר שמוליק את המצב הנפשי
המיוחד שבו הוא ׳שרוי כאשר באים עליו
התקפי האלימות! .לפני שבע שנים עצרה
אותו המשטרה בכפר הערבי נבי־סמואל,
האשימה ׳אותו בפלישה לרכוש לא־לו ובאחזקת
סמים ונשק ללא רישיון. שמוליק
פא אז לד,תיושב במ״בנה ׳נטוש יחד עם
אשתו וסטה מידידיו. לדבריו, לסבו היתד,

לפקידת בית־הנזישפט, שלא הסתירה את התרגשותה
למראה האסיר מן המפורסמים ביותר שעברו לפניה
מאז החלה את עבודתה בבית־המישפט, חותם שמוליק קראום. הוא לקח איתו לבית הכלא
חפצים הכרחיים, הביע תיקווה כי יאשרו את בקשתו לקבל לבית־הסוהר את הגיטארה
שלו וספרים שברצונו לקרוא. בתקופת מעצרו הקודם נתפס שמוליק לתורתו של ניטשה.
את הרעיון שבאתי להתיישב שם. כך
התחילו הצרות! .ברגע שהמישטרד, עצרה
אותי התחלתי להסתבך באינסוף דברים.״
שמוליק קראום יכול להסביר כל אחד
מהתקפי האלימות שבאים עליו. ידידיו
הקרובים טוענים כי כיששמוליק מתקיף
מישהו, יש לו סיבה טובה !לכך .״שמוליק,״
הם אומרים ,״אינו מתקיף סתם.״
למרות שהוא יודע להסביר את ההת
קפים,
אין קראום מבין אותם. הוא אינו
יודע מדוע זה קורה לו ,׳ומאחר שהוא
מאמין מאלוהים הוא נוהג לומר שהדבר
בשגב מבינתו. טוען אחד מידידיו הקרובים,
המכיר אותו היטב :״כעת הוא ׳נמצא
במצב נפשי בסדר גמור. הוא שקט ,׳הוא
כותב, הוא זכה בביקורות מצויינות בעיק-
(המשך בעמוד )40

קטעי פתור העדויות במי שפט מיזרח נגד .,הארץ״

שסוע נוסף של עדויות חלף, כמישפטו של כצלאל מיזרהי נגד
,העיתון ״הארץ״ וכתבו, אבי ולנטין. בזה אחר זה עלו העדים על
הדוכן: קציני-מישטרה, אנשים החיים כשולי העולם: התחתון, פרופסור,
נערת־זוהר מפורסמת.
העדויות לא הוסיפו פרטים סנסציוניים, אלא חיזקו את התמונה
•בבכר -התגבשה כמייטפט עד כה — תמונה שהשופטת שולמית ולג־
•טטיין תצטרף לקבוע את משמעותה מבחינה מישפטית.
פרקליטיו של מיזרחי, רם כפפי וגבריאל כהן, הוסיפו למחות
תכופות נגד ניהול המישפט וטענו בי מרבית העדויות בלל אינן
נוגעות לתובע, ואינן רלוואנטיות. פרקליט הנתבעים, שלמה ליכליף,
לעומת זאת, הוסיף להבטיח לשופטת כי הקשר שכין העדויות לבין
נושא־התכיעה יתברר כהמשך המישפט.
אולם תוך בדי כף נתגלו כמה וכמה פרטים פיקנטיים. למשל :
• סמל־מישטרה העיד כי כיקר פעמים אחדות כמטה־הכחירות
של שמואל פלאטו־שרון, כדי לחפש שם פושעים ואנשי העולם־
התחתון. הוא טען כי ראה שם גם את בצלאל מיזרחי, דבר שפרקליטיו
של מיזרחי הכחייטו כתוקף.
• אותו סמל־מישטרה סיפר, כי אחרי שיחותיו עם אבי ולנטין
נהג להנציח את תוכן השיחות בזיכרונות־דכרים, ולהגישם לממונים
עליו. לשאלתו של ליכליך, אישר העד בי זהו הנוהג כמישטרה לגבי
שיחות עם עיתונאים.
לגבי חלק מן העדויות שמיספרן מתקרב עתה ל־ — 70 אסרה
השופטת את פירסום השמות והזהות של העדים. הדבר גרם לכך
כי חלק מן העדויות אינו מובן כלל לציבור, מאחר שבהעדר ציון
שם העד מאבדת העדות כולה את משמעותה ופירסומה אף עלול
לעורר ררטם מוטעה. כך קדה לפחות לעדותה של עדה אחת, השבוע,
שזהותה נאסרה לפירסום — וכתוצאה מכך פורסמה עדותה כצורה
שאינה מוכנת, ושהיא למעשה מסולפת.

אירוע אחר, הקשור כמישפט, אירע השבוע מחוץ לאולמה של
השופטת ולנשטיין, כאולם אחר של כית־המישפט.
קצין־מישטרה ביקש לעצור אדם החשוד כרצח כעל־מיסעדה,
על רקע של חיסוד-חשכונות. תוך בדי בך טען הקצין בי בצלאל מיזרחי
נבח כמסיבה בביתו של -החשוד, שבה היתה צריבה, לדבריו, להתבצע
עיסקה גדולה כסמים. הדבר פורסם, כמוכן, כהרחבה בעיתונות.
(חקירה ראשית של עורך־הדין
שלמה ליכליך):
ליבליך ז מר -תמיר, אתה קצין־המודי־

פרופסור תמיר
ארבע דקירות

עין, הראשי ישל שירות־פתי-הסוהר, נבון?
תמיר- :כן.לי כ לי ך :׳תאמר לי- ,בבקשה, בקשר
לשתי התקפות שהיו על פפה, מיכה רוקינ־שטיין.
היו שתי -תקיפות- ,שהוא נפצע
בבית־הסוהר, ,נכון?
תמיר: היו שתיים, כן.
וליבלי ך- :איפה הן היו?
תמי,ר :׳אחת הי-תה בכלא דמון והשניה
בכלא שאטה.
השופטת :׳ע-ל־ידי אסירים -אחרים?
תמיר: כן.
השופטת: בנשק, או...
תמיר: בקליהה, סכינים יכול ׳להיות,
דוקרן•
ליכליך: אתה ׳אומר שהיו ׳שתי בחל*טות. למעשה היו ׳ארבע פעמים ׳שהוא
הותקף.
תמיר: אינני זיוכר בדיוק יאת -המיספר.
אבל פפה רוקנישטיין הוא אסיר קשה,
הוא היה מתקיף וגם ׳גתקף.
,השופטת :׳אתה ייודע את הסיביות
במיקרים האלה, למה הוא הותקף?
תמיר: אנחנו בכלא.השופטת: אתם בודקים, לא? עושים
חקירה?
תמיר: אנחנו עושים בדיקה מיאד־מאד
שיטחית, ,ואני אסביר למה. לנו לא מעניין,
אנחנו אין לנו ציורך בראיות מסיויימות
לימה נדקר .׳מספיק לנו- ,לצרכים ׳שלנו,
שהוא זקוק להגנה בתוך הכ-לא. אבל אנחנולא יורדים לסיבות, כי זה קשה מאד
להגיע לזה.
השופטת: אז אתם אינכם יודעים
בשיני ה-מיקרים האליה למה הוא הותקף?
תמיר :׳אנחנו יודעים -שלפפה רוקנ־שטיין
יש הרבה ׳חשבוניות, גם ׳בכלא וגם
בחוץ. אני לא יכול להצביע בדיוק עיל
חשבונות, יאבל מפני -שזה אין לנו ציורך
לדעת את זה.
,השופטת: שואלים יאם ייש אצלך ה.
ידיעה,
המידע.
תמיר: ידיעה כללית כן, שהוא יפשוט
זקוק להגנה, יש ליו הריבה מאד חשבונות.
השופטת: יש לו הרבה -חשבונות,
יאבל ׳אתה לא יודע עם מי ייש ליו חשבו־

פרקליטו של מיזרחי, גבריאל כהן, פנה השבוע אל מפקד מיש*
טרת תל־אכיב, משה טיומקין (שהוא עצמו הופיע השבוע כעד
כמישפט מיזרחי — ״הארץ״) ומחה -כחריפות על הופעה זו. הוא טען
כי דברי קצין־־המישטרה נועדו להשפיע על מישפט־הדיבה ולספק
חומר לעיתונות, ואיים לפתוח בהליכים מישפטיים נגד הקצין. הפרקליט
הוסיף בי מיזרחי מובן לעכור בדיקה כמכונת-אמת, כדי להוכיח
•טלא נכח כמסיבה האמורה.

מכל העדויות שהושמעו כאותו שבוע, מעניינת כיותר עדות
הנוגעת רק בעקיפין לנושא-המישפט. זוהי עדותו של הפרופסור צבי
תמיר, קצין־המודיעין •טל שירותי־כתי־הסוהר ומרצה באוניברסיטה,
העד מם׳ )51,כמישפט. הוא גולל, כעדותו, תמונה מרתקת — ומחרידה
למדי — של הנעיטה בכתי-הסוהר.
עדות זו נוגעת כמישפט מפני •טכמרכזה עמדה •טוב דמותו של
פפה רוקנשטיין (״העולם הזה״ ,)2128 האיש המרצה עתה עונש
מאסר ארוך כעיקכות ניסיונו לסחוט מיליון לירות מבצלאל מיזרחי.
פפה אישר כעדותו לפני שלושה שבועות, כי ניסו כמה פעמים
להתנקם כחייו בכלא. עורך־הדין ליכליך ניסה אז להוציא מפיו כי
ההתנקשות אורגנה לדעתו, על־ידי בצלאל מיזרחי או חבריו. פפה
הכחיש זאת כתוקף, אך גם לא סיפק גירסה אחרת. הוא טען שזהו
עניינו הפרטי.
תמיר הובא על-ידי ליכליך כדי לאשר או לחזק את הגיריסה
שלו, כעוד שפרקלטיו של מיזרהי ביקשו להיעזר כתמיד כדי להפריך
אותה.
אולם מעבר לעניינו של פפה עצמו, מרתקת עדותו של תמיר כיוון
שהיא שופכת אור על המתרחש כבית־הסוהר — עולם סגור, שבו
מופקר האסיר לחסדיהם של פושעים מועדים כתנאים תת־אנושיים,
בשמפקדי הכלא מודים כמעט כגלוי כי אין ככוחם להגן על האסירים.
עדות זו חייכת לעורר מועקה עמוקה כליכם של שופטים ומחוקקים,
ולהעניק היזוק־יתר לדרישה, שהושמעה השבוע כהקשר אחר לגמרי,
שתקום ועדה ממלכתית לחקירת התנאים בכלא.
המצב כבתי-הסוהר, בפי שהוא מתואר על־ידי תמיר, מהווה
כתם כל-יפולח על יומרתה של ישראל להיות מדינת־תרכות ומדינת•
חוק.
להלן עדותו של תמיר, כמעט במלואה :
ינחת* כשאתה ׳אומר ״יש ליו חשבונות״
עם -אנשים -בתוך הכלא, על זה אתה כן
יודע? מה שיש בתוך הכלא, איזה חשבונות
יש לו עם אנשים בתוך הכליא.
תמיר - :החשבונות שישנם בפלא זה
חשבונות ישל הבאים מהחוץ. כל מיני סיב־מוכים
בחוץ, שנמשכים בתוך הכלא. וזה
עיקר החשבונות, ישיש לנו בתוך הכליא.
וישנם חשבונות ׳שמתעוררים יפתוך הכליא,
-וגם זה גיורם לסיכסוכים,

ח ת כי ביפנים
השופטת - :טוב, אתה נותן -לי הרצאה

תיאורטית. אני חשבתי -שאתה יודע משהו
על המיקרו־ ,המיוחד הזה שיל ספה. מי
תקף: אותו? למה?
תמיר - :לא, זה ׳אינני יודע. אנחנו גם לא חוקרים את זה עד הסוף.
היטופטת: יאבל מי- ,אתם כן יודעים?
תמיר: מי ׳תקף? לא.
השופטת: ימי תקף אותו -בתוך הכלא?
תמיר - :לא אנחנו לא יודעים עד
היום.
דיכליך: הוא הגי׳ש תליובות?
תמיר: לא. הוא לא הגיש תלונות,
ולא התלונן.
השופטת: יאז איך אתם יודעים בכליל

פרקליטים כהן וכספי
״יש בוסים, יש חייליס...״

שהוא הותקף?
תמירו ׳אנחנו מצאנו !אותו פצוע, עם
סכינים.
השופטת ו אבל הוא ילא התלונן? •
תמיר ו לא. גם כשהזמנו יאת המישטדה
לחקירה, הוא גם ישם 1לא התלונן.
השופטת: ואיך הוא הסביר את זה 7
תמיר ו הוא ילא ׳מסביר, הוא יפשוט
לא מתלונן. הוא: אומר: זה לא יעניין של
אף יאחד, זה עניין ׳שלי. בזה נגמר העניין.
לייבליך 5עכשיו ׳תאמר ילי, בבקשה,
הפציעה ישלו בפלא האמון הייתה מייד
לאחר: שהוא הובא ,׳לאחר המ״שפט ישלו?
תמיר ז הוא היה ׳במעבר: מכלא !ביאר־שפע
לכלא ־שאטה, עם ח׳ניית־זלילה ׳ויום
בדאמיון ,׳שם הוא ׳נפגע.
ליבלין* ג זה היה מייד לאחר המי׳ש׳פט 7
במעבר מיבית־המי־שפט7
תמיר :׳לילה איחד הוא עבר.
ליבליך: מיתי יזה היה, אתה זוכר ותמיר
ו ׳איני יחושב שזה היה ׳בסביבות
אוגוסט .77

ליכלייך ג אולי !אתה יכול ׳להגיד ילינו
באיזה יום הוא ׳נפצע, יאם זה היה ׳לאחר
הסחבות ,׳אשיר בהן היה ׳ביריור שהוא דיברו תמיר ג: אתה מתכוון לפציעה של
שאטה או של דמיון?
ליכיליך נ דמיון. הראשונה ,׳שאתה אומר
שהייתה ׳באוגוסט .77 אני אומר ילך ש הפציעה
הזאת, ההתקפה ע׳לי׳ו• ,הייתה מייד
לאחר הכתבות, יאו תוך כדי הכיתביות.
׳תמיר ג ׳איני לא רוצה לקבל, המיסמ׳כים
אינם •אצלי פה, זה ציריך ׳להיות בסביבות

ליכלי ך: האם ניסיונו כקצין?...
השופטת: אולי נישאר במה שאמרת
׳בסוף. הפציעה המסיויימת הזאת מסמלית
משהיו מסויים. יאז אפשר מזה להסיק ׳שלמי
שבחוץ ׳נפגע, י׳ש לו ׳אפשרות ׳לפגוע
בפנים. בבית־הכלא .׳נניח ׳בביית־המישפט
הוא הלשין על מישהו.
׳תמיר נ ׳ודאי, קיימת אפשרות כזאת.
השופטת: זה קורה מעשית?
ליבליך: זה קורה ,׳שמישהו בחוץ ׳נותן
פקודות: ,ואתה ׳רואה את התוצאות מבפ נים?
תמיר
:׳אני אומר, תיאורטית. יישנה
זיקה יבין החוץ ׳ופנים הכלא: ,בקשות עוברות
לשם ׳וחזירה, בהחלט יכולה להיות
ביקשה מהחוץ, כיסו שממלא !איחד לכלא
שיני, לפגוע ׳בשלישי.

בוסים ככדא
ליגלין״ :בביית-הכ׳לא יעצמו, כאשר
מופיעים ישם ׳אנשים שהם מראשי הפשע,
ראשי כ׳נופייות ואנשים בעלי מעמד, בבית־הסוהר
זה ניכר מייד?
׳תמיר :׳ודאי! ,אנשים ישיש להם מעמד
חזק יותר ׳בחוץ זה ׳ניכר יגם בתוך הכלא.
המעמד ׳נשמר בתוך הכלא.
׳ליבליד: אתה אמרת שבכלא עצמו יה־
׳אנשים האלה זוכים במשרתים אישיים?
תמיר: אתה ׳מתכוון לבוסים בכלא?
ליבלין־ :כן.
תמיר: התופעה קיימת.
ליבליך: המעמיד הזה של בוס, האיש
יביא ׳אייתו אל הכלא. כשהוא בא, והוא
איש מכובד טביח׳וץ, דהיינו האש כנופיה

תמיר: ודאי.
השופטת: זית גם מראייה. זד, לא שהם
אמריו לו אני הסוס, והוא החייל. הוא
רואה את זה.
י כ הן: זה ימה ׳שמעניין אותי.
תמיר: אתה ׳רואה את זה. אתה רואה
מי מסדר לו את המיטה, אתה רואה את
זה ׳באוכל ,־ודברים מוחשיים.
כ הן :׳נכון יהיה לומר שהדברים האלה
נוצרים ונולדים בין כותלי ביית־יהסוהר?
השופטת: הוא יאמר ׳ישי ויש.
ת מי ר: כשאמרתי יש ויש מדובר על
אנשים שהם סוסים ׳בפנים שהם גוררים
יאת זה מהחוץ.
השופטת: יאבל לפעמים הם גם נע־ישים
יבוסים במשך הזמן?
תמיר: בתוך הכלא, כן.
כהן :׳אותו דבר גם בקשר לחיילים?
תמיר: כן.
השופטת: ופסה, איפה היית מסווג
אותו? בין הבוסים !או החיילים?
כהן: זו השאלה הביאה: האם אפשר
בכלל לסווג את פפה?
׳תמיר: האמת היא ׳שיאני באתי לשירות
פשפפיד, כבר היה אסיר! ,ואסיר די קשה.
אני רק יודע !שהוא היה אסיר יקשה מאד.
׳השופטת: קשה באיזה מובן?
תמיר: קשה מבחינה זיו שגם היה
אלים, שיכול להתקיף ,׳וגם שאנחנו צריכים
לשמור עליו ,׳שלא יתקיפו אותו.
השופטת: הוא היה יקשה מהבחינה
שלך?
׳תמיר: הוא תמיד יהיה אסיר פרובלמטי,
שיצריך היה ׳לשמור! ,והוא היה
יתמיד יבודד כזה בתוך הכלא.
כהן: זה נכון גם ׳שהוא היה מעורב
בהרבה ׳מאד קטטות בביית־הכ׳לא?
תמיר: מה זה הרבה מאד?
כ הן :׳אתם ראיתם ביו ׳טיפוס אלים?
תמיר: אנחנו דאינו בו אסיר קשה,
פרובלמטי.
;כהן: בתחילה זה ניכון ׳שהוא גם היה
בטיפול פסיכיאטרי בתוך כותלי ביית־ה־סוהר?

מיר: אני ליא יודע.

..בכ דאאחה
מיסכו״
כהן :׳תיאמר ליי, בבקשה, שיני המיקירים
שחברי שאל אותך, בדמון ׳וב׳שאטה, פציהאם
הוזכר השם?
עתו של פפה — היית מייחם את זה או
לא ׳לאותה מייסגרת שדיברת עליה בהרצאתו
באוניברסיטה?
חייבים לשמור ׳אותו בנפרד, בלי כל קשר
ת מי ר: אבי הייתי מייחס יאת זה לסוג עם הצד האחר. יש ׳לסו דרגות שונות שיל
האסיר הנרדף ׳בכלא.
באלה. פפה הוא אחד המיקרים החמורים,
כ הן: הנרדף על־ידי מי?
׳שהוא מתקיף והוא מותקף.
ת מי ר: ע׳ל־ידי 1אסירים. ייש ׳אסירים
מאז ׳שאני ׳זוכר את הפרישות ׳שלו בכלא,
שעליהם יצא ישם ׳שהוא יאו מלשין יאו זה...
משתף־׳פעוילה, או ׳שהפליל !חברים. בכלא
כהן :׳אולי זכורה ילך הפרשיה, האתה
מיסכן, יכי לא ציריך שלמישהו יהיה התקפה הספציפית, שהיתר, בכלא דמון?
חשבון איתו כדי לפגוע בו, אבל שמו
תמיר: כן.
הולך לפניו יופל יאחד עלול לפגוע ביו.
כהן: ישם הוא נחתך בפניו?
־ככזה הכרתי ׳אותו.
תמיר: בדמון, לא .׳בדמיון הוא נדקר
כהן :׳וככזה, אתה ותסכים אחי שהסיבה בכימיה מקומות.
העיקרית לתופעות שהיו ילו זה בגלל
כהן: זכור ילך ׳שזה היה, זה התחיל
היותו טיפוס קשה !ואלים?
בקטטה: שפפה התחיל בה?
ת מי ר: אני ואוסר ככה ,׳שישנם ׳טיפות
מי ר: לא, עד כמה שאני זוכר היום,
סים בכלא, יוספה יאחד מהם, שיש ליו השם
ברגע זה...
הרע בתוך עולם האסירים, כאדם שאו
כהן: אתה זוכר איך זה התחיל?
׳שמשתף: פעולה: ,איו הפל״ל מישהו בחוץ.
ת מי ר: אני לא רוצה להיות מאד. אחוז
השופטת: ידוע לך מה היה השם אחראי ׳למד. שאני:אומר ברגע זה, כי אני
שליו שם, למה היד. לו שם בזה?
מוכרח לראות. אבל הוא היה במעבר,
תמיר: ילא, אנחנו ...יוסד. ניסיתי!להם־ ונדמה לי שהוא הובא לאיזה ׳חרר ׳לשתות
׳ביר, אותנו, שירות בתי־הכלא, ואותי ב כוס תה יאו יכום קפה, ושם כביד, האור
אופן מיוחד, ביגלל העדינות של היחסים והוא נדקר.
׳בפנים יעם האסירים, ואני ׳במודע ילא חודר
כהן :׳מר תמיר. אולי יאחה מוכן ׳להיז׳לבעיות
עד ׳תומן למטה• לי1 ,לציורו ה כר, ימים ספורים, זמן קצר מאד לפני
עבודה !שלנו, ולצורך זה ׳שכובל לאחוז שהותקף, הוא התקיף התקפה רצינית מאד
׳אותו !בהיפרדה או: לאחוז אותו בהגנה, אסירים אחרים?
מספיק לי רק הטיפול ׳באופן כללי, וד׳לך־
תמיר: הוא הוד, אז בבאר־שבע.
החוח סביבו. מה הסיבות המדוייקות...
כהן :׳איני יודע. אני שיואל אותך אם
הי טו פטת: זה לא מעניין אותך, ואינך ידוע לך על קטטה רצונית ׳שפרצה ביוזייודע
במה...
מתו.
תמיר: זה לא מעניין !אותי, ואני ב־ת
מי ר: ילא זפור לי, יאבל ׳אני מובן
מודע ילא מתעניין בזה.
לבדוק ־את זה.
כהן: בהמשך ׳לתשובתך, מר ׳תמיר,
כהן: עכשיו, בכלא שיאטה, זכור ילך
!אתה !אמריה קודם, פפה הוא טיפוס קשה,
שקדמה להתקפה על פפה התקפה שלו
מתקיף וימותקף.
על ׳אסירים אחרים?
תמיר: כן.
ת מי ר :׳לא, במיקו־ה הזד, שהוזכר עב־כ
ה ן: העובדה שהוא מתקיף, האם אין
מי׳שקל ׳מכריע בכל זה !שאתם מסווגים שיו...
כהן: נגבתה 1מימנו איזו ־שהיא הודעה
׳אותו כאדם ׳פרובלמטי ׳בכלא ,׳שהסתבסד
בנושא הזה?
עם האסירים האחרים?
ת מי ד: המי׳שטירד, הוזמנה ׳לחקירה, זה
תמיד: אדם מתקיף. בדרך־כלל, זוכה
לענישה! ,ונכנס להפחדה יאו לצינוק, אם אנחנו עושים בדרד־כלל, מזמינים אית ה־אנחנו
׳רואים אותו מתקיף .׳אדם מותקף ,׳מושטרה במיקרים באלה, והוא׳ לא הגיש
(המשך בעמוד )40
אנחנו חייבים להגן עליו, זאת אומרת

תובע מיזרחי

אסיר מיכה (״פפה״) רוקנשטיין
״גם מתקיף, גס מותקף...״
12־ 14 לאוגוסט, נדמה לי, או משהו בזה.
לי סליד: הכתבות התחילו ב־ .5תאמר
׳לי בבקשה, הוא נחתך בפנים?
׳תמיר - :בכלא שאטה הוא נחתך ׳בפנים.
ליבלין* :בין האסירים, חתך ׳בפנים
יש לו איזה משמעות?
ת מי ר: כן. באופן כללי, החתך בפנים
זה ׳לגביהם ׳אדם שמשתף פעולה עם ה־
׳מושטירה, ואו: שהוא !נישבר בחקירה, איו
שהוא !נשבר בב״ת־המי׳שפט וגורם להפללה
של אנשים! ,וכיו׳.
ה שופיטת: מלשין ,׳זאת אומרת ,׳בקיצור?

מיד: כן.
ליכליך: תאמר לי ,׳בבקשה, בקשי
לנושא הכללי של הפשע המאורגן, נעזוב
עכשיו ׳את ׳פפה. יאחה, מניסיונך כקצין־
המודיעין ־של שרוחי בתי־הסוהר, יכול
לומר לנו שייש פשע מאורגן, שתוצאותיו
ניכרות בביית־ה־כ׳לא?
ת׳מיר: מד. יאתר. מתכוון, פשע מאורגן?
;אנחנו לא עוסקים מחוץ לכלא, אניחגו
עוסקים...

יאו אי׳ש רציני, אז הוא מייד, כשהוא א,
זה ברור ׳לגמרי ׳שהוא לא מהקטנים, והוא
מקבל יאת המכסימום?
תמיר: בדרד־כלל זה כך, אם כי יישנם
׳בוסים שגם גדלים בתוך הכלא.
ליכדיך: הבוסים האלה, הם יכולים
׳לתת הוראות ולהפעיל ׳ואליהם אתם לא
יכולים להגיע. זאת !אומרת, לא ניתן להוכיח
שזה הם?
׳תמיר: זו ידיעה מקובלת שי׳שנם אנשים,
בוסים, שיכולים להפעיל אחרים,
׳ושהם מתנהגים בצורה ׳נורמלית ושקטה
בכלא. יזו תופעה שקיימת.
ליכליך: תאמר לי, מר תמיד, יש גם
הדבר שלא הצלחתם להקים חיץ בין
האסירים בפנים לבין החוץ, זאת ׳אומרת
הוראות מהחוץ עובריות ׳באופן קל מאד,
על-ידי ׳מבקרים׳ ,לפתי-הס׳והר.
תמיר :׳אין סגירה הרמטיית.

(חקירה נגדית של עורך־הדין
גבריאל כהן 1:
בהן: ביזרצאה ׳שנתת באוניברסיטה,
נאשר אתה אומר שיש יבוסים ׳וחיילים וסו׳,
׳אני מתאר לעצמי ישאת הדברים האלה
יכולתם לשאוב מהאסירים עצמם?

מ ־ טו גי גו די ב ה

מלכת המגי 1978

(המשך מעמוד )39
תלונה. המ״שטר׳ד, עשתה את עבודתה.
׳אנחנו ׳לא מעורבים בזה.
כ הן: האם הוגשו נגדו תלונות על־ידי
׳אסירים אחרים?
יתמיד ז ׳לא. לא מקובל יש׳אסירים יגישו.
כהן: תאמר לי בבקשה, כ׳שע׳ני׳ת ל ׳שאלתו
של אדון ליבליך, הסברת באופן
כללי ׳את עניין החשבונות ׳בין האסירים.
תמיר: כן.
כ הן :׳דיברה על התחשבנות. בין ׳אסירים
.׳אני ׳אומר ישר,מיקרה הספציפי של
פפה, פציעתו ,׳אינך יכול לייחס איותה
לסוג ההתחשבנות הזה.
תמיר: לגבי דירי, חשוב לי שפפיד.
אדם ׳שצריך להגן עליו, ואם נוציא אותו
החוצה הוא יקבל את הדקירה, והוא יקבל
את המכה. אני !אמדתי א׳ת זה קודם, ואני
חוזר על זה .׳אנחנו ׳נמצאים ׳במצב מאד
עדין עם האסירים ,׳וחיים אותם קום־יזם,
ואין לנו שום עניין להתחיל לחקור אחו־ידנית:
,ולדעת ׳בדיוק את הסיביות כידי
להפליל אותם וסר .׳זה לא ׳תפקידנו, זה
תפקיד המישט׳רה. .תפקידנו הוא לשמור
בתוך הכל על איזה־שהוא סדר מינימלי,
הגנה על אסנרים. ואם יש לנו ידיעות על
אדם, יכסו פפה, שהוא עלול להיתקף ׳בכל
מקום שהוא יהיה, עלינו לשמור עליו.
כ הן: אמרת ושלא התלונן1 ,אחרים ׳בדרך
כלל ליא מתלוננים. זד, די מקובל
יבין אסירים ,׳שהם מסרבים להתלונן?
תמיד :׳ודאי.
השופטת: אחרת הם יבולים לקבל
עוד תקיפה. מה ׳קורה אם מלשין חותכים
לו את הפנים ,׳אז הוא מתלונן על מישהו
מיס׳ויים?

תטוס לאתונה 1משס ללונדון במטוסי חיברת

בלונדון המלכה תהיה אורחת חבות

0ז0₪ץ מגא 11111111111111111 התאטי־ן העירוני ב.או ע 1מ1

ה רו לדו מו ד

4נו עזי ם
ה מ חי ר:
סיבון חיים
המטרה:
ל הנ צזי
מן התופת.

יופי סל תיאטרון :
נ* יגאל הג ד לז ל ץ -״הא רץי

בתיאטרון עירוני חיפה יום יום יום
יום

הנוסשיס!

שילטון עול ט רו ר

א׳ 23.7
ג׳ 25.7
ד׳ 26.7
א׳ 30.7

הצגה נוספת
בירושלים

יום ד׳ 23.8

ז-׳83נ נס

בגית־החייל
תל־אביב
מוצ״ש 26.8
יום א׳ 27.8
יום ג׳ 28.8

שאוב־לורנץ
יבוא אישי של
טלוויזיה צבעונית
יחסוך לך
8000

12000

(ראה עמוד )67
רובקס המתנה השימושית ביותר
410

סרטו עול הבמאי

וויליאם פרידקין עם רוי עויידר
ב חנו 7ן רמר
פרניסי7ז7ן ו ראבאל
אלז ידו
בכורה ארצית
,,אלנבי״ תל-אביב
4.30 - 7.15 - 9.30

מורל ה
הטפטים חטעוצכים כיצירת אומנות

׳תמיר: כאשר אנחנו רואים אדם שהוא
נדקר יאו סוכה יקשה, ושואלים אותו מה
קורה, אז הוא תמיד נפל מהמיטה. ואני
יכול ׳לספר לכם סיפור ,׳שאדם שדקרו
׳איותו ׳ארבע פעמים ׳בגב, ושאלנו אותו
מה קרה, הוא אמר !שנפל על מסמר. ונו,
הם לא מתלוננים.
השופטת: זאת אוסרת שי׳ש איזה
•שילטון של טרור שם?
תמיר ז בהחלט יש׳ ישם שי׳לטון. לא
שילטון, אבל.יש ישם ׳שליטה של מוסכמות
׳שלהם, יומי !שלא הולך לפי המוסכמות,
עלול ׳להיענש.
כהן: זה מעניין לדעת! .שילטונות בתי-
הסוהר או מי׳שרד־המי׳שטרה מנסים להתגבר
על התופעות האלה? ׳נעשה משהו
׳בנושא הזה?
יתמיד: אני יודע שהנציב הנוכחי, על
כיל יפנים ,׳שירק אייתו עבדתי, עושה מאמצים
עצומים לשיפור התנאים. הוא אפילו הודיע
על וחוסניתיאב, שרוצה להגיע לבתי־ס׳והר
ייעודיים.
כהן: אתה אומר שיפור התנאים, מפני
שלדעתך התנאים גרמו לתופעות והאלה?
׳תמיר :׳אני ׳אומר שיפור התנאים,
חשבתי שאתר ,׳מתכוון גם לח׳לוק׳ת אסירים
לפי סוגים בסתי־סוהר שונים, באופן כללי.
כהן: כן, באופן ׳כללי.
תמיר: אני יודע שנעשים ׳מאמצים
גדולים מאד, ואפל זה, כמובן, מתנהל עם
׳תקציבים וכו׳ח־יאדם ,׳וכל מה שכרוך בזה.
׳השופטת ז אבל למנוע שמישהו יקבל
ארבע דקירות בגב, אני חושבת שזה...
תמוד :׳אנחנו עושים הרבה, וזה עיקר
העבודה שלנו ובכלא ,׳שלי למשל ,׳לדעת
׳את הדברים האלה, מי עלול או מי ׳עשוי
׳לקבל את המכה. וזה עיקר העבודה .׳בשטח
הפלילי ,׳וכמובן ביטחוני. אבל לא
יתמיד עונים בכל מאת האחוזים על זה.
במידה שאנחנו עולים על ׳אפשרויות, אנחנו
מייד משתדלים להרחיק אותם אחד מ !

כהן: לידיעתך האישית, היו מיקרים
של ׳אסירים ׳שיגדמו לעצמם במתכוון איזו־
׳שהיא הבלה. ,אפילו דקירה, בדי לעיבור
לבית-סוחר ׳אחר, שתנאיו טובים יותר?
׳תמיר: יש החסה מיקרים. אבל הבלה
שהם גורמים ליעצ׳מם, זה חתכים על גב
היד ,׳לכיוון זה או לכיוון זה. זה לא
דקידות־סכין ארוכות.
כהן ג זה ׳חתכים.
׳תמיר: גם ׳חתכים עמוקים. היה לנו,
עכשיו, באחרונה, בקשר לחנינה, בכלא
!שאטה ,׳ששם חתכו כשמונים אסירים, יחתכו
את עצמם ;והיו ה׳תכים עמוקים.
כהן ׳ למיטב זיכרוני, היו ישם דקירות-
סביו ממש.
תמיר: לא, לא. היו רק חתכים.

הימים האחרונים
(המשך מעמוד )37
בות סונזעץ ׳ובשבחים על התקליט. אז
עכשיו מכניסים אותו לבית־סוהר? כדי
ששם הוא ייהרס, וכשייצא החוצה שוב
יהיה במצב קשה?״

שגת עם
המישפחה
ייד הרגע האהרון ממש לא האמין
< שמוליק בי יישלח ל׳בית־הסוהר. מאז
הגישה התביעה את ה׳עירעור רפו י׳דיו,
אך הוא לא נטה לגלות א׳ת צפונות ליבו
׳ברבים. הוא ה׳מ׳שיך לנהל את הפאב יחד
עם ידידו, אבי גיבעון, גיסו של בעל הפאב.
גיבעון היד, זד, שהציע ׳לישמוליק לנהל
את הפאב בשותפות, הוציא אותו מן ה־אפיאטיה
שבה שקע אחרי הסתבכויותיו עם
החרק.
׳נראה ׳ש׳ש׳מוליק התאושש. באחרונה כתב
׳תסריט על חייו של יוסף טר׳ומפלדור
והחל לעניין משקיעים בהפקת הסרט שסו
רצונו לגלם ואת התפקיד הראשי. נוסף
על תקליטו הנוכחי החדש עמד להוציא
עוד אחד. אחרי תקופת שפל ביחסיו עם
אשתו חזר הביתה. הוא וג׳חי חיפשו ׳בית
באיזוד בפרי עבורם ועבור שני ילדיהם.
׳נראה היה בי שמ׳וליק חזר לחיים נורמליים,
ואז נפלה עליו מהלומת המאסר בפועל.
אחרי שהורשה על-ידי בית־המישפט לבלות
את סוף השבוע כאדם חופשי, נפרד
שמוליק מידידיו המעטים שבאו עימו לאולם
בית־המי׳שפט ,׳וביקש להתבודד.
בני מישפ׳חת קראום: אשתו ג׳׳וזי, שני
אחיו יגאל וצדוק ואחותו רבקה, לא באו
לבית־המיש׳פט. שמוליק לא רצה ׳לצער את
המשפחה וביקש מהם להימנע מלהילוות
אליו ,׳והם ׳כיבדו. את רצונו. את שעות
אחר־הצהריים של יום החמישי בילה בגפו.
איש אינו יודע היכן היה ומה עשה. שם״
ליק היה זקוק לבמה ׳שעות סדי לעכל את
הגזירה ׳שניחתה עליו. בערב בא הבקתה,
בילה עם ג׳׳וזי ׳והילדים ולמחרת, ביום
השישי, בילד, אצל אחותו רבקה, הנשואה
לרואד,־חשבון ומתגוררת בהרצליה.
לידידיו הרבים ׳שביקשו !להיפרד ממנו
לא גילה את תוכניותיו, ואיש לא הצליח
לאתרו. את יום השבת בילה עם אחיו,
איש־הקולנוע יגאל, אחרי הצה׳ריים לקח
את בניו בן ,׳ויחד עם יגאל וסתו מיולי בילו
בלונד,־פארק. במוצאי־שבת שוב בילה בביתו,
ולא השיב על טלפונים. ילבן ולשם
סיפר שמוליק כי הוא נוסע לחוצל׳ארץ
׳וכשיחזור יביא להם המון מתנות.

״אלוהים
הוא גדול״
ד /וזי לא נלוותה אליו לבית־המישפט
ו* המחוזי, כשבא להתייצב שם. הוא
נפרד מטנד, בביתו של אבי גבעון. רק
פרקליטו, משולם שפרן, וידידו אבי היו
איתו. שסוליק, בתספורת קצוצה ׳ובחולצה
ספורטיבית, היגיע ׳למזכירות בדיוק בשעה
הנקובה. גם כאן נהגו בו לא כבעבריין
׳אלא בבארם ׳שהסתבך עם החוק ׳שלא
בטובתו. הותר לו לבלות סמיז׳נון בית-
המשפט עד לצאת הניידת האחרונה, בשעה
12.00 כצהריים. אחרי שחתם על המיס־מכים
ירד שמוליק עם אבי למיזנון בית־המישפט
ללא ליווי מי׳ש׳טהתי, למחות שהיה
׳בעצם עציר. ישם׳ במיזנון, ניגשו אליו
עשרות אנשים ,׳לחצו את ידו והביעו את
צערם על מעצרו.
לפני ושקרד במעלית אל תאי־המעצר של
בית־המי׳שפט, אמר לאבי גבעון :״׳תשמור
על הילדים שלי.״
שמוליק קראום מאמין כי יד עליונה
מכוונת !את מעשיו, הטובים ׳וה׳לא-׳טובים.
כך כתב באחד משיריו: מה אנחנו, מי
אנחנו, באלוהים התשובה /מה חטאנו /
מה פשענו /באלוהים התשובה /אלוהים
הוא גדול /אלוהים הוא הכל.
בשיר אחר ההא מספר את סיפורו האישי,
סיפורו ׳של אדם שאין לו שליטה על
מעשיו: ,אדם המתכוון לטוב אך יתמיד
מסיים ברע: יום אחד איש בדד /סתם
הלך לחפש קצת צדק /בשבילי אינסוף
צעד /את הצדק לא מצא /איך אפשר
לספר סיפורים /אגדות על אדם שלחם /
איך אפשר לתאר תיאורים /אגדות על
אדם שתמיד תמיד בדד.

שרית ישי !

במדינה

תל־אבי

מוות 3 -יג דלנ9ה>
ראש־העיר ציווה לעצור
אזרח שקרא זו ״שקרן/ ,
וביגתיים טבע איש
ראש עיריית תל־אביב שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, כסוף־*לורית, בחולצה ספורטיבית
וחיוך מאוזן אל אוזן, טייל על חוף הים
ברחוב בוגרשות ולחץ ידיים, זה היה
בבוקר השבת האחרונה. באותה שעה
בדיוק, במרחק של מאה מטר בלבד, בחוף
טרומפלדור, טבע אדם באין מצילים.
ראש העיר היה עסוק בבעייה בוערת
יותר: הוא ציווה על שוטר לעצור אדם
שקרא לו שקרן.
חים הוא כדם. נדמה כי הבעייה הבוערת
ביותר של העיר תל־אביב בימים
אלה של קיץ וחום בלתי־נסבל כימעט היא
שביתודהמצילים. החופש הגדול החל. אל פי
ילדים גוררים את אמותיהם לשפת-
הים. אזהרותיו החוזרות ונשנות של מיש-
רד־הבריאות, כי סרטן העור יפגע בכל
מי שישתזף בין השעות עשר לארבע
עוזרות כמו כוסות־רוח למת. איש אינו
מתחשב בהן, וחופי־הים של תל-אביב הומים
מתרחצים.
מאז החלה שביתת המצילים נרשמו
במגן־דויד־אדום 11 מיקרי־טביעה, שבהם
קיפחו את חייהם שניים, ותישעה ניצלו.
פינחס (״פינייה״) להב, ראש מחלקת השירותים
של העירייה, טוען כי אותו
מעניין לדעת רק שמתוך ה־ 11 ניצלו
תישעה, כתוצאה מנוכחותם של המצילים.
אברהם לוי, המציל מחוף גורדון, נמצא
19 שנים במיקצוע. בגרון ניחר הוא
מספר כיצד הציל ביום השישי האחרון
את שושונה ביצרון, אשה בת ,60 בשעה
: 1.30״היה מזל לאשה הזאת, שטבעה
באחת וחצי. חצי שעה אחרי זה, כבר לא
היה מציל, והיא כבר לא היתה חיה, ואני
לא הייתי ישן בלילה כמו שאני לא ישן
בגלל התייר המיסכן הזה, שבא לבקר
בארץ־הקודש עם ארבעת הילדים שלו,
ירד מבית־המלון שחזון כדי לשחות בים,
וטבע. למה? כי לא היה מציל. אם היה
מציל, הוא לא היה מת!

׳טרי מישטרת כפר־ סבא לא ידעו אם להזדעזע או
!•׳לצחוק. בשעת בוקר מוקדמת של היום הרביעי שעבר ניצבה
מולם אשה ממוצא תימני, ובעגה תימנית מיוחדת, הקשה להבנה,
סיפרה להם סיפור, אשר עורר אצלם תחילה חוסר־אמון.
האשה התימניה, בת 50 לערך, רזה, לבושה בפשטות, אחת
מעיניה סומא, טענה לפניהם כי חתנה, בעל בתה הצעירה, בא
אליה בלילה ואנס אותה. כשנשאלה מי הוא הבעל של בתה,
נקבה בשמו של גבר בן 33 אף הוא ממוצא תימני, דמות המוכרת
היטב בשכונתו בכפר־סבא.
עוד השוטרים אינם יודעים אם להאמין או לצחוק, והאשה
הציגה לפניהם סימני־חבלה, ששיכנעו אותם כי זהו עניין רציני.
הם גבו ממנה עדות, ואחר־כך מיהרו עימד! לבית־החולים מאיר
בכפר־סבא י כדי לאשפז אותה, וכדי שרופא יקבע אם יתכן
שהחבלות הם תוצאה של מיקרה אונם.

,,לא להעיר
את הילדים״
ף עדותה סיפרה האשד! סיפור מרתק.
לדבריה, היא חיה כבר חודשים אחדים עם בתה היחידה,
בעלה וחמשת. ילדיהם הקטנים ,״כדי לעזור לבת שלי בבית,
וגם בגלל זה שרבתי עם בעלי, האבא של הבת שלי.״1
כל אותו הזמן היו היחסים בין החותנת לבין החתן תקינים,
כפי שהיו לפני שהאם עברה להתגורר אצלם בבית .״אני הייתי
מבשלת, והוא אהב את האוכל שלי והכל היה בסדר,״ היא סיפרה
השבוע לכתב העולם הזה שביקר בביתה.
לדבריה, בלילה הקודם להגשת התלונה, בשעה אחת בלילה,
בא לפתע הבן של בתה בשקט אליה לחדר. החדר שהוקצה לאם
הוא חדר קיצוני בבית הבודד של הבת שלה ובעלה .״הוא איים
עלי בסכין, אחר כך הרביץ לי ואנס אותי,״ סיפרה האם, הנראית
קשישה בהרבה מגילה, על מעשיו של חתנה. כל אותה עת
היתר. הבת, אשתו של החשוד-באונס, בחדר אחר בבית. היא
אמנם לא ישנה עם בעלה באותו חדר, מאחר ובשבועיים שלפני
המיקרה היו היחסים ביניהם מתוחים, אולם הבית אינו גדול,
ואילו היתד. האם צועקת, היתה הבת בוודאי שומעת ונחלצת
לעזרתה.
אולם האם לא צעקה. לכתב העולם הזה היא אמרה :״לא רציתי
להעיר את הילדים הקטנים, שלא יראו את הבושה.״ לשכנים שלה
סיפרה כי הבת בכלל לא היתד, בבית.

//לא אונס,
אלא מרצון״
אחרי שאישפזו השוטרים את האם בבית־החולים, הם
א מיהרו למקום עבודתו של החתן ועצרו אותו. בחקירתו הודה
בעל הבת, בן דד ,33 הנשוי כבר 15 שנה, כי שכב עם אם־אשתו.
״זה נכון שאני שכבתי איתה. אבל זה לא היה אונס, זה היה
מרצונה. היא מחפשת גבר מאז שהיא רבה עם בעלה,״ הוא אמר
למישטרה (כפי שסיפרה חמתו לכתב).
היה לו גם הסבר מדוע שכב עם אם־אשתו. גם הסבר זה
לקוח מדברי חמתו, שטענה השבוע בפני בתב העולם הזה כי
אלה היו דבריו במישטרה :״אשתי ואני לא כל־כך בסדר
בשבועיים האחרונים, וכבר שבועיים שהיא לא נותנת לי לשכב
איתה. לפני שבוע הלכתי לאחד שאומר עתידות ברמת־גן. הוא .
אמר לי שאני אסתבך עם החותנת שלי בעניין של מיטה ומין,

מציל לוי
״זה על הנשמה שלי !״
״חוף הים של תל-אביב הוא חוף מסוכן.
מי שלא מכיר את הים, אסור לו להיכנס
למים. יש אזורים בחוף הזה שבך אדם
יכול לעמוד, והמים מגיעים לו עד הברכיים.
מטר הצידה המים עמוקים, ובן־אדם
שלא יודע לשחות — אחת דינו לטבוע.
אנשים לא מבינים את זה, לוקחים על
עצמם סיכון, חושבים: לי לא יכול לקרות
דבר כזה.
״הנה, עכשיו אני מרים דגל שחור
והילד הביתה. אני שולח את העוזרים
שלי להוציא את האנשים מהים. אני מכריז
ברמקול. הפקחים של העיריה מכריזים ברמקול
שהמצילים עוזבים את החוף. חמש
דקות אחרי שכולם יוצאים, הם חוזרים
לים. לא מתחשבים בדגל השחור. לא

והוא צדק. אני לא אנסתי אותה, אלא שכבתי איתה בהסכמתה,
בדיוק כמו שמגיד־העתידות ניבא שיהיה.״
אשתו של החשוד באונס, בתה של מי שטוענת כי נאנסה,
כועסת על בעלה, אולם כלפי הוץ היא מנסה להגן עליו .״הוא
לא עשה שום דבר, סתם עושים לי צרות עם השכנים. כל העניין
הזה יכול לגרום לנו לצרות.״
אולם האם אומרת :״הוא עשה לי דברים של משוגע. גם אני
וגם הבת שלי, שהיא בת יחידה, כועסים עליו מאד. רק הבעל
שלי לא כועס עליו. הוא עכשיו בריב איתי.״
שופטת־השלום בכפר־סבא, חנה שרון, ששמעה גירסות אחדות
למיקרה, ושתהתה בעיקר מדוע לא זעקה האם לעזרה, הוציאה
צו לאיסור פירסום שמו של החשוד באונס, עד שתסתיים החקירה
ויתברר אם הוא אמנם אנס או לא.
הבת, צעירה בת ,31 הדומה דמיון מפתיע לאמה, בעלת חזות

שמים פס. ואני, זה יושב על המצפון שלי,
זה הורג אותי.
״אבל מה אני יכול לעשות? לא מבינים
אותנו לא מבינים את המיקצוע הזה.
שיבער. ימים בשבוע אני מנוטרל מהמיש־פחה
שלי. כל יום — שתים־עשרה שעות.
ביום השישי אחרי-הצהריים, כשסוגדים
את העיריה ובאים לים, אני עובד פי
מאה. ביום שבת, כשכולם נחים אני עובד
הכי קשה, וכל הזמן העיניים על הים
והראש עובד. אם זה לא עבודה קשה,
אז מה כן?״
״הם אחראים למוות:״ מיקצוע
המצילים הוא מיקצוע ישראלי מובהק.
ברחבי העולם אין מצילים בחופים הציבוריים.
אדם שנכנס לים יודע כי הוא
לוקח על עצמו את האחריות לחייו. בתי־מלון
ובעלי-חופים פרטיים מרשים לעצ מם
את הלוכסוס של החזקת מצילים בשכר.
בישראל מקובל כי בחופי הרחצה
הציבוריים אסור להתרחץ ללא מציל.
שלטים מזהירים את המתרחצים. דגלים
שחורים אמורים להפחיד אותם. אד דבר
לא עוזר — כשלעם ישראל חם, הוא
הולך אל הים.
מה בעצם רוצים המצילים? מסביר
יענקלה יוסלבסקי, המציל הוותיק של חוף
שרתון ודובר ועד־המצילים :״בתחילת
׳העונה הגשנו תביעות־שכר. כשלא הכירו
בתביעות שלנו, הכרזנו על סיכסוד עבו
מפקח
א ריפא
״אני שונא עיתונאינך!״
תימנית טיפוסית, שער מקורזל אסוף, רזה ונמוכת־קומה, מבלה
את מרבית שעות היום בתחנת־המישטרה בכפר־סבא, כשהיא
מנסה לפגוש את בעלה ומבקשת מהקצינים להקל על מעצרו.
ראש ענף החקירות במישטרת כפר־סבא, הממונה על החקירה,
מפקח אריכא, ממלא פיו מים .״אני שונא עיתונאים, ובעיקר את
העולם הזה, משום שהם כתבו עלי פעם שאני מחפה על מעשים
לא-טובים של השוטרים שלי ! ״
מאוחר יותר, לאחר שכתב העולם הזה הוזמן על־ידי אם
העציר, הנאנסת לדבריה, לתוך הבית, כדי לספר לו על המיקרה,
התפרצה בתה שהגיעה במרוצה לבית, על־־פי עצת אריכא, בצעקות•
על האם_ד.מבוהלת :״למה סיפרת לו? בשביל צריך שיהיה לנו
עוד בושה מהשכנים?״

דה. במדינת־ישראל חוגגים את האחד במאי.
צריך לזכור כי באחד במאי הוכרז
יום־עבודה בן שמונה שעות. אנחנו עובדי
עיריה. בעיריה עובדים שבע שעות. ואילו
אנחנו עובדים שיבעה ימים בשבוע 12 ,
שעות ביום. המשכורת שלי, שהיא הגבוהה
בענף, היא בערד 15 אלף ברוטו, וזה כולל
שעות נוספות, הטבות מיקצועיות, ארוחת-
צהריים ושתייה. הנטו יוצא בסביבות
שמונה, ובשביל זה שיבער. חודשים בשנה
אני חי רק את הים. אני 24 שנים בים,
וזה מה שאני מביא הביתה למישפחה
כל חודש. שלא לדבר על מצילים זוטרים,
המביאים חמש, ולפעמים גם ארבע נקי,
ומפרנסים אשה וילדים.
״מה אנחנו דורשים: לעדכן את תוספת-
ההצלה, לקבל תוספת־מאמץ־מיוחד, לקבל
תוספת סיכון, ביטוח לתאונות, הבראה כמו
במחלקת התברואה, שם מקבלים 17 יום
במקום ,14 לקבל תוספת של חמישה בק-
בוקי־שתייה ביום, על העשרה שאנחנו
מקבלים.
״הגשנו את התביעות לעיריה. ישבה
ועדה עם ועד־המצילים ואירגון־העובדים.
היא החליטה להעביר את הנושא לוועדה
פריתטית עליונה של ראש־העיריה ומזכיר
מועצת פועלי תל־אביב. זו אישרה את
התביעות. ואז הסתבר לנו כי למרות
שוועדה פריתטית עליונה היא בדרך כלל
הגורם המכריע האחרון, יש גורם חדש, ו
הוא
מישרד הפנים. זאת אומרת, מי שנותן
את המאה, הוא גם הנותר את הדיעה, וברגע
שמישרד־הפנים לא אישר את התביעות
שלנו, ולא נתן לסיכסוך-העבודה להסתיים,
אני רואה בו אחראי ישיר לטיבעתם של 11
איש, ולמותם של שני אנשים.״
״מדברים על חיי־ אדם ג״ מציל
אחר מטיל את האחריות הישירה על כתפיו
של שר־הפנים יוסף בורג :״האיש
הזה, בורג, מדבר יותר מדי על קדושת
מיי־האדם. אני מטיל עליו אחריות מיניסטריאלית
למותם של שני הנטבעים, ול מותם
של אלה שלבטח יטבעו.״
מנהל שירות העיריה, פנחס (״פעייה״)
להב, טוען לעומתו: הוועדה הפריתטית
סירבה לאשר את הדרישות. וכשאני אומר
סירבה אני מתכוון לחצי אחד של הוועדה
— ראש העיריה. הוא טען כי להחלטה כזו
תהיינה השלכות הן על העיריה והן על
מדינת־ישראל. אי־אפשר לתת לציבור אחד,
בלי שציבורי עובדים נוספים ייגררו גם הם
לתביעות. התייעצנו עם מישרד־הפנים, והגענו
למסקנה שאי-אפשר לקבל את תבי-

עות המצילים.״
בינתיים, בעיצומו של מסע־הבחירות,
בין לחיצת־ידיים אחת לשניה, מיצעד
יפהפיות ופרחים, מתגלגל לו הכדור בין
מישרד־הפנים, עיריית תל-אביב וועד המצילים.
ועד שאחד הגורמים יפתור את
הבעייה, יטבעו כמה משלמי־מסים.

הו פ 7 -ה

חן הגדגד
הסל לא נפגע כלל. הארבעה טופלו בידי
אנשים שנמצאו אותה עת ליד הגלגל, ו כעבור
זמן־מה׳ כשהגיע האמבולנס למקום,
פונו לבית־החולים בילינסון. למחרת היום
שוחררו הנערות כשהן סובלות מחבטות
ונקעים בכל גופן. לשני הנערים לא אירע
דבר, בדרך־נם.
יהודית שוכבת בביתה שבפרדס־כץ, חבו לה
כל־כולה ואינה מסוגלת לנוע. נוסף
לכל היא סובלת גם מנקע ברגלה. גם
חברתה, טובה, רתוקה למיטתה בשל ה חבלות
והכאבים העזים. שתיהן אינן זוכ רות
דבר ממה שאירע.
בגני־התערוכה סובב גלגל־ענק נוסף.
יום אחרי המיקרה ניראו אנשים אחדים

גדגד־הענק כ״יריד־המיזרח״
״בדיקה כמעט מדי־יום״
ך* הבו רההע ליז ה -יהודית שם־טוב
1 1וטובה קורן בנות ,16 ושני חבריהן
דני חלבי ויצחק אלבזי בני ה־ ,17 כולם
מפרדס־כץ — רכשה כרטיסים בקופת יריד
השעשועים שבגני־התערוכה בתל-אביב, ונכנסה
פנימה כדי לבלות ערב במיתקנים
השונים המוצבים במקום. הזמן חלף עליהם
בנעימים, כשהם עוברים ממיתקן למיתקן
ומשתעשעים להנאתם. בסביבות השעה ,11
במוצאי השבת האחרונה, הם הגיעו אל
התור שהשתרך ליד גלגל-הענק.
משהגיע תורם טיפסו אל תוך הסל והתיישבו.
ה״סל״ הוא אותו תא בגלגל-
הענק שבו מתיישבים כדי לצאת בסיבוב
בגובה רב. כל המושבים נתפסו, והמפעיל
החל מסובב את הגלגל, שעשה שלושה סיבובים
מלאים ונעצר. שלושה סיבובים
תמורת כרטיס. משנעצד הגלגל, מסובב

אותו מפעילו באיטיות כדי להביא אל
נקודת הירידה ממנו סל אחר בכל פעם.
ואז, כשעמד סלם של הארבעה להגיע
לשלב שלפני העצירה, אירע הדבר. הסל
ניתק ממקומו בפיתאומיות, בגובה של כארבעה
מטרים מעל הקרקע, ונחת בחבטה.
ההמון הרב שהתקהל סביב כלא נשימתו

בעד הגלגל אורי
״אינני מבין איך״

שעשועים בע״נו המשמש בתפקידו זה
כחמש שנים, ואשר חברתו אחראית על
המיתקנים השונים שבמקום, אינו יודע מה
מקור התקלה .״מקרה כזה קורה אחד למיליון,
אם בכלל,״ אמר השבוע .״עד
היום לא קרה לנו דבר כזה. הגלגל הזה
הובא לכאן לפני חודש מאיטליה. זהו
גלגל מחודש, שנבדק היטב עם הגיעו לכאן.
מהנדסים בודקים אותו כמעט מדי יום,
והוא נבדק היטב גם ביום שישי, היום שקדם
לתאונה. לפני-כן הוא עבד חודש ימים
בלי בעיות. אינני יודע מה הסיבה, אמתין
לחוות־דעת של המהנדסים.״
אורי עצמו שהה בתחומי היריד בשעה
שבה אירעה התאונה. הנערות הפצועות
הובאו אליו, והוא הזעיק את העזרה הראשונה
שבמקום ואחר־כך את האמבולנס
שיסיען לבית־החולים. בבוקר המחרת התקשר
לבית־החולים לברר בדבר מצבן, ונשם
לרווחה כשדווח לו כי השתיים שוחררו
לבתיהן.
אולם, סביר להניח שעצם הנפילה יעשה
את שלו. אורי מודע לכך שיש בכך משום
פגיעה באמינות מיתקניו וסיכוי סביר ל פגיעה
בעסקים, אך אומר :״אני משוכנע
שהגלגל היה תקין ובטוח. אנחנו בודקים
את המיתקנים בקפדנות, ופשוט אינני מבין
איך זה קרה.״
שתי הנערות שבו לבתיהן, והמישפחות
אינן חדלות להודות לגורל על שמנע אסון
כבד .״זה נס גדול, יכלו גם להירג בעצמם
וגם להרוג אנשים אחרים. מזל שלא היו
אנשים למטה,״ אמרה אימה של יהודית.
חדריהן של שתי הנערות הומים אדם.
קרובים וחברים לכיתה השישית מבית-
הספר הדתי אורט בני-ברק, שבו הן לומדות.
והן מספרות שוב ושוב, כל אחת בביתה,
את אירועי אותו הלילה.
מפעיל גלגל־הענק ובעל הלונה־פארק
במקום, נעצרו לחקירה על-ידי מישטרת
רמת־גן עוד בליל המיקרה. הם שוחררו
אחרי מסירת עדותם והמישטרה ממשיכה
לחקור, יחד עם אנשי מכון־התקנים, אפשרויות
שונות שהיו עלולות לגרום את
הינתקותו של הסל. אך עד שייוודעו
תוצאות הבדיקה מוסיפים גלגל־הענק השני

פצועה שם טוב
״פעם אחת בחיים מספיקה!״

הסד שניתי!

״מיקרה אחד למיליון״

בחרדה. מוט־הברזל שעליו היה הסל תלוי
נותר מיותם.
״פיתאום הרגשנו שהסל משתחרר ונופל.
אני וטובה התעלפנו מייד. לא הרגשנו
כלום. רק אחר־כך התעוררנו, כשבא ה-
אמולנם,״ מספרת יהודית.

ממתינים לתורם לידו. הפירסומים על ה תקרית
החמורה לא הרתיעו, כנראה.
הגלגל שממנו צנחו הארבעה הושבת.
הוא ממתין עתה למהנדסים שיבדקו את
פשר התקלה.
יעקב אורי, שהוא מנכ״ל חברת עיר ה
ושאר
המיתקנים בלונה־פארק לפעול כרגיל,
כשהמוני ילדים מתחננים להוריהם ש יניחו
להם להשתעשע.
העסקים נמשכים כרגיל, ויעקב אורי
מקווה שהמיקרה המצעד שאירע השבוע
יישאר בגדר ה״אחד למיליון.״

?!ולנוע

מת>חות
נמת חו ת

כו כ ב ,

מי אחה, והארוו• ק־־טל
דור הכוכבים החדש של הקולנוע האמריקאי
הוא דור קפוץ־גבות וזעום־מבט.
מלאכתו היא עניין חשוב כל־כף והכניסה
לכל תפקיד היא תהליך כה מכאיב, עד
שאינו מוכן להתחלק בחוריה אפילו עם
העיתונות הסקרנית. ולעיתים, הרצינות
של דור שחקנים זה גדולה עד כדי כך
שהיא מרתיעה אנשים ומפריעה את התקדמותם.
דוגמה
אופיינית יכול לשמש שחקן בשם
הארור קייטל. זהו האיש שהופיע בתפקיד
הראשי ברחובות זועמים של מרטין
סקורסזה, אבל בתפקידים מישניים בסרטיו
המאוחרים יותר, אליס אינה גרה
כאן יותר (גבר אלים עד טירוף שבו נתק לת
אליס במסעותיה) ובנהג מונית (הסרסור
של היצאנית הקטינה).
למרות שהכל הסכימו כי הוא כישרוני
באורח בלתי־רגיל, תפקידיו הראשיים היו
מעטים ונדירים (למשל, בדואליסטיס).
זאת, משום שהוא מקרין סביבו תחושות
מתח וחרדה עמוקות המטרידות את מנוחת
הצופה הרבה מעבר לעניינו של סרט
מיסחרי נורמלי. ואם מזלו השתנה בשנה
האחרונה והוא ׳קיבל לפתע, בזה אחר
זה, שני תפקידים ראשיים, הרי זה אולי
משום שמיספר הסרטים הנורמליים המופקים
בעולם פוחת והולך והאנומליים
תופסים את מקומם.
בשני סרטיו החדשים
ידי תסריטאים שהפכו
סירטם הראשון בתפקיד
צווארון כחול הוא של
ריטאי נהג מונית. סרט

מודרך קייטל על-
במאים, וזה להם
החדש. סרט אחד,
פול שראדר, תסשני,
שנמצא כבר

• 1 1)4 9

ישראלים מצחיקים (אורלי,
תל-אביב, ישראל) — הבעייה העיקרית
עם סירטם של צגי שיסל
ובועז דווידסון היא, בראש ובראשונה, עצם העובדה שפורסם
יותר מדי. מרבית הבדיחות, כמו חיטוט בין הרגליים
של צופים הנכנסים לקולנוע, או נערה עירומה נעולה בתא-
המיטען של מכונית, או ״המגמרת״ המפתה שליחים, מילאו
את דפי העיתונות זמן רב לפני שהסרט יצא לאור, ובכתב
היו מצחיקות הרבה יותר מאשר על הבד.
בעייה אחרת היא שמרבית המתיחות שייכות לסוג
הפשטני ביותר, ולא פעם מתקבל הרושם שעושי הסרט לא
רצו להמציא משהו מחוכם ולבדוק באיזו מידה ״בולע״
עובר״אורח המצאה זו, אלא פשוט שמו לעצמם מטרה
להרגיז אנשים ומשהצליחו במשימתם, לצעוק להם באוזניים
בקולי-קולות :״חייך, אתה מצולם במצלמה נסתרת !״
ועוד בעייה: התגובה של הישראלי המצוי על מתיחות
אינה משעשעת ביותר. הבעות הפנים קפואות במקרים רבים,
והקורבן נראה בעיקר בלתי-מתעניין בנעשה סביבו. יש גם
לומר שהתיחכום של חלק מן ההמצאות מוגבל מאד וה מצבים
חוזרים על עצמם, במקום להתפתח — למשל, כאשר
לקוחות באים לשכור דירה ומוצאים באמצע הסלון אסלת
בית״שימוש, או כשפועלים צריכים לארוז ביצים החולפות
מול אפם בסרט״נע קאפריזי.

אלבלק וקורבן— סוג פשטני
הרעיון המוצלח ביותר בסרט כולו הוא השמעת הקלטה
של רכבת עוברת בהצטלבות כביש עם פסי רכבת, וצילום
הבעות־הפנים הנדהמות של הנהגים שאינם מבינים מניין
בוקעים צלילי רכבת הרפאים.
השאלה, בסופו של דבר, היא, כמובן: האם כל זה
מצחיק, או לאו ן במיקרה הנוכחי תלויה התשובה בצופה
יותר מאשר בסרט עצמו.

נקמת
ה ש קו
האימה ושכרה (אלנבי, תל-
אביב, ארצותה־ברית) — סרט זה
מתיימר להציג גירסה חדשה לשכר
האימה. אבל אם סירטו של הנרי״ג׳ורג׳ קלוזו היה
מוצלח, היה זה בעיקר משום שהוא נצמד לגרעין העלילתי
הפשוט — ארבעה נהגים מובילים שתי משאיות עמוסות
ניטרוגליצרין בדרכי-עפר מחרידות של מדינה דרום־אמרי-
קאית דימיונית — ועצם ההיצמדות הזאת העניק לסיפור
ממד כלל-אנושי, ולדמויות עומק ומשמעות.
ויליאם פרידקין ,״נער הפלא״ שעשה את הקשר הצרפתי
ומגרש השדים, סבר שזה דל מדי עבורו. לכן החליט להעשיר
את הרעיון המקורי בכל מיני קישקושים אופנתיים מעולם
הפוליטיקה, מעולם הפשע ומעולם הכספים. ארבעת הנהגים
אמורים להוות מיקרו״קוסמוס של כישלונות בכל אחד מן
השטחים הללו (אם הוזכרו רק שלושה שטחים, הרי זה
משום שהסרט אינו מספיק לספר את הרקע לנהג הרביעי).
הארץ שבה מתרחש הסיפור עדיין אלמונית, אבל ברור
שמדובר ברפובליקת״בננות הנאנקת תחת רודנות צבאית ו משום
כן, חובה קדושה להכניס לסרט גם לוחמי-מחתרת.
כמה בעיטות מעודנות לעבר חברות״הנפט הגדולות (הסיפור
מתנהל סביב באר״נפט) ולעבר הניצול המחפיר של העניים
על״ידי העשירים, אינן מעלות את יוקרת היוצרים בעיני
עצמם.
הצרה היא שכל הדברים הללו סתמיים לגמרי ואפילו

ווי שיידו במשאית — האימה הידלדלה
נוכחות חזקה של רוי שיידר איננה הצלה ראוייה. לפרידקין
אין מה לומר על אף אחד מן העניינים שבהם הוא דן,
אבל עצם ההתעסקות בהם מבלבלת את כל יוצרות הסרט
והופכת מה שצריכה היתה להיות העלילה המרכזית —
העברת הניטרו־גליצרין — פרשה בלתי-מצחיקה. עצם העובדה
שהסרט, כפי שהוא מוצג היום, קצר ביותר מחצי-
שעה מגירסתו המקורית, כשהקיצוצים נעשו בידו של עורך
עצבני, אינה מוסיפה להבהרת המצב.

קייטד כ״אצכעות״
כישרון בלתי־רגיל

הארווי קייטל ומייקר ו. גאזי
צריך לדעת הכל, וותי ואיך

בישראל ויוצג כנראה בקרוב נקרא אצב
עות, ועשה אותו ג׳יימס טובאק, מי שכתב
את האיש שהימר על חייו.
למלא ׳ בכשר. כאשר מסכים קייטל
לפצות את פיו ולספר משהו על עבודתו,
מסתבר, כי זהו אחד השחקנים השכלתנים
ביותר שאפשר להעלות על הדעת. במאים
אומרים עליו שהוא בא לבימת הצילומים
כשהוא מוכן ופירוש הדבר, לגבי קייטל,
הוא ש״אני צריך לדעת איך חיו הוריו
של האיש שאני מגלם, איך עברה עליו
ילדותו, כמה שנים למד, אם סיים את לי מודיו.
בקיצור, הרבה מאד דברים שאינם
בתסריט ואותם צריך השחקן עצמו ליצור
מתוך הבנתו את הדמות.״ ואין זה חשוב
כלל, לגבי קייטל, אם הסרט אינו מזכיר
אפילו במילה אחת את נעורי הדמות או
את היחסים שלה עם ההורים. המידע נחוץ
לו לגיבוש התפקיד .״זהו חלק מן השיטה
שבה מלמדים אנשים כמו לי שטראסברג
או סטלה אדלר למלא דמות בבשר,״ הוא
אומר.
באצבעות הוא מגלם צעיר המחלק את
זמנו בין פריטה על פסנתר (הוא חולם
על קאריירה באולם הקונצרטים) לבין
גביית חובות עבור אביו, דמות מוכרת
בעולם התחתון הניו־יורקי. תערובת זו

של שכלתנות ואלימות, שהעסיקה את
הבמאי טובאק גם כשהיה עדיין תסריטאי
בילבד (גיבור סירטו הקודם הירצה על
דוסטוייבסקי והיה מכור להימורים) ,הפכה
אצל קייטל תרגיל־מישחק מורכב, שכל
אחד מפריטיו מחושב בקפדנות מראש,
להתגרד כאוזן. באחת הסצנות, שעה
שהוא מדבר עם אביו על גביות־תשלום
אלימות, פורטות אצבעותיו בעצבנות על
השולחן. זוהי אחת מאותן תרומות שהוא
מביא מדי בוקר לבימת ההסרטה, ללא אזהרה
מוקדמת, מציע אותן לבמאי בחזרה
שלפני הצילום ומקווה שהבמאי אכן יקבל
את הרעיון. כוותיק בעולם הסרטים הוא
אינו שוכח, כשהוא מתכנן את פריטי ה־מישחק
שלו, גם את זווית המצלמה .״אם
עליך לשחק ברנש מוזנח, והמצלמה
מאחוריך, מוטב שתתגרד באוזן ולא באף.
כדי שהמצלמה תוכל לראות מה שאתה
עושה,״ הוא אמר.
ואם מה שהוא תיכנן עוד בבית נראה
לו חשוב למדי, הוא יהיה מוכן אפילו
להתווכח עם הבמאי כדי לשכנע אותו שישנה
את זווית הצילום, כדי שהתנועה
שהוא עושה תהיה בתחום הראיה של המצלמה
ולא תלך לאיבוד.
(המשך בעמוד )44

ק 1מ171
(המשך מעמוד )43
פצצת זמן. ההכנה שלו לתפקיד יכולה
להימשך לפעמים זמן רב מאד, והוא
שואל את התכונות לדמויות שהוא מגלם
מכל המקורות האפשריים. לפני דואליסטים
קרא כל מה שמצא על תקופת נפוליאון
בסיפרם של הצמד ויל ואריאל דורנט
עידן נפוליאון, ועד לעיון חוזר במילחמה
ושלום כולל צפיה מהתחלה ועד הסוף
בסרט הרוסי בן שמונה השעות, שהוקרן
עבורו במיוחד. ואילו לפני שגילם את
הפסנתרן האלים באצבעות עקב בתשומת־אחר
צורת הנגינה של גלן גולד, ולמד
להתנועע כמוהו ולהמהם כמוהו תוך כדי
נגינה.
קייטל, הנראה באצבעות כתערובת מוז רה
בין צעיר מופנם ורגשני, הפורץ באחת
הסצנות בבכי של ייאוש, לבין פצצת־
•זמן אלימה העומדת להתפוצץ בכל רגע
(והיא אכן מתפוצצת בסוף הסרט) ,ניסה
כמיטב יכולתו להציג את שני צידי הדמות
אמינים באותה המידה .״לכל דמות יש
יותר מצד אחד״ הוא מתעקש, ואם אכן
קיימים בכל סרט טיפוסים חד־ממדיים,
״איני מעוניין לגלם אותם.״ וכדוגמה הוא
מציג את תפקידי־המישנה שעשה אצל
סקורסזה, אולי קצרים אבל עשירי־גוו־נים.
משום
כך, למרות שהיום הוא מעוניין
בתפקידים גדולים וחשובים יותר, הוא
טוען שהוא מוכן לקבל בכל רגע על
עצמו דמויות כמו אלה שגילם בנהג מו
חיים
אשל, אוליבר ריד ודייוויד קאראדין בפסטיבל קאן
להתגבר על כל המיכשוליס עם שמפניה
נית או אלים אינה גרה כאן יותר. עם
במאים כמו סקורסזה, או כמו איליה קאזאן
וג׳ון קאסאווטס, שלדבריו היו שתי ההשפעות
הגדולות ביותר על הקאריירה
שלו, למרות שעדיין לא עבד איתם.
בכל אופן, אחד הדברים שקייטל אינו
מוכן לוותר עליו הוא במאי שישוחח עימו
ארוכות על תפקידו וינתח אותו מכל זווית.
ומוטב לו, לבמאי שרוצה להשתמש בשח קן
הזה, שיכין תשובות לכל השאלות האפשריות,
כי קייטל בוודאי ישאל את כולן.

סרטים
מה קלה לגב׳ מקמיייקל

אוליכר ריד ב״הכתה של גב׳ מקמייקל״
השיגעון הוליד שיגעון

בכל הפירסומים שקדמו לפסטיבל קאן,
הופיע בהבלטה שמו של סרט שצריך
היה להציג את בריטניה הגדולה. הוא נקרא
הכיתה של הגב׳ מקמייקל, הבמאי
החתום עליו הוא סילוויו נריזאנו(ג׳ורג׳י),
ובתפקידים הראשיים — גלנדה ג׳קסון,
אוליבר ריד ומייקל מורפי. בהחלט רשימה
מכובדת.
אלא שלמרבה ההפתעה, כאשר הגיעו
האורחים לפסטיבל ועיינו שוב ברשימת
הסרטים המוצגים בו, לא היה בה זכר לכיתה
של הגב׳ מקמייקל. אומנם אפשר
היה לפגוש את הבמאי נאריזנו במסיבה
שערכה המישלחת הישראלית באחד הער
בים,
ואוליבר ריד הופיע, במצב רוח
מרומם שהשמפניה ודאי היתה שותפת לו,
במסיבה אחרת, והצטלם עם דייוויד קא-
ראדין וחיים אשל( ,מנהל ההפקה של חברת
ברוט שהפיקה את הסרט) ,אבל הסרט
עצמו פשוט לא היה.
מה קרה? ובכן, פרשת הסרט הזה יכולה
ללמד איך עושים היום סרטים בעולם
או ליתר דיוק, איך מתאימים אותם לאוס־נות
ולדרישות השוק. כאשר החלה הפקת
הסרט, נועד זה להיות סיפור על בית-
ספר לעבריינים צעירים, על מנהל קשוח
ואטום־מוחין המאמין רק באלימות כאמצעי
לחינוך הצעירים הנמסרים לידיו, ועל
מאבקיה הבלתי־פוסקים של מורה מסורה,
מצד אחד עם התלמידים פורקי העול.
ומצד שני עם המנהל המסרב לזוז מעמדתו.
אוסף
התלמידים בבית-הספר כולל נערה
שהיא קשוחה מן הבנים, דון ז׳ואן שאינו
מניח לשום חצאית לעבור לידו בשלום,
פורץ המכניע כל מנעול שבעולם,
קלפטומנים, חולי־עצבים ועוד מיגוון רחב
של נפגעי גורל, כולם קטינים וכולם שונאים
את מרותם של הבוגרים מהם.
האיש הרע בכל המעשית הזאת הוא או־ליבר
ריד, המגלם את מנהל בית־הספר
מקמייקל,

ואילו גלנדה ג׳קסון היא העלמה
* מאחורי אשל נראה אבשלום אבילאה
מן המרכז לעידוד הסרט הכשראלי.

ק־תידגרד1

עם אופי -למעשן

ט״ל בישראל בחבות

7x99

2 2 7 2 X 4

המורה הרוכשת את הערצת צאן מרעיתה
ד,עברייני והנלחמת ללא־הרף בממונה
עליה המנסה להצר את צעדיה.
השיגעון החדש. הכל היה מוכן ומזומן
להצגודהבכורה של הסרט, העריכה
מוכנה, המוסיקה כתובה, מסע־הפירסום
מתוכנן, ואז, לפתע, כפצצה ביום בהיר,
יצא לשוק שיגעון המוסיקה והביא עמו
מושגים חדשים של להיטי־קופה. חיים
אשל החליט לעצור ברגע האחרון את
הגלגלים המשומנים שעמדו להתחיל בפעולה.
הוא התנצל בפני פסטיבל קאן על
שהסרט לא יוכל להשתתף בתחרות, עם
כל הסיכונים שבסיכסוך עם אירוע בעל
חשיבות גדולה כל־כך, והחליט שיש צורך
בשינוי קיצוני. כאשר, לפני יותר מ־25
שנים, היה אשל עובד של חברת מ־ג ־.ז
בישראל, הוא טיפל בסרט דומה לכיח-ן
של העלמה מקמייקל. באנגלית קראו
לאותו סרט ג׳ונגל הלוחות, בעיברית הציע
חיים לשנות את השם לזרע הפורענות,
הסרט, כידוע לכל, היה להיט בארץ תחת
שם זה, ואחת התכונות האופייניות שנשאו
שמו ברבים היתה שיר של ביל היילי
ולהקתו בשם רוק מסביב לשעון.
זיכרונות זרע הפורענות מצד אחד ו
ירושלים
— פנטסיה, אודיסיאה בכלל,
נזיפגשים מן הסוג השלישי.
חיפה — פנטסיה, ג׳וליה.

תל אביב
פרוכידנס (מוזיאון, צרפת)
— סופר ישיש מתמודד — בדימיון
ובמציאות — עם אימת והמוות, ריגשי־האשם
המישפחתיים, יכולת היצירה שלו
ומחלה ממארת, במשך ליל־סיוטים ארוך
והבוקר שלאחריו. סרט מורכב ומרתק של
אלן רנה, עם מישחק מזהיר של ג׳ון גיל־גוד,
דירקבואגרד, דייוויד וורנר, אלן
בורסטיין ואיליין סטריץ׳.
הטפיל (פריז, איטליה) — סאטירה
פרועה ושלוחת־רסן על המימסד האיטלקי,
האצולה האיטלקית והכנסיה ה־קאתולית.
סרט ארסי שאינו מיועד לעדי־ניזנפש,
אשר ייעלבו מן המראות הבוטים
יותר שבו.

מיפגשים מן הסוג השלי

(דקל,ארצות־הברית) — מיפגש אפשרי
בין בני־אדם ליצורים מן החלל ה חיצון,
בסרט מרהיב־עין של סטיבן שפיל־ברג
המנצל את כל האפשרויות הטכניות
של האמנות השביעית.

מדוע את חושבת
ש״היום שלד״
איננו היום שלך?

עם ט מפוני או־בה ה״י מי ם שלך׳ בכל חודש, י כולי ם * ל היו ת כ מו כל יו ם
א חר ב חו ד ש; חפשיים, מ שוחררים ומאו שרים. ט מפון או־ב ה, הטמ פון ה ק טן, הנו ח
והב טו ח ביותר בעולס, נותן לך הרגשה חופ שית ו מ שוחררת 365י מי ם בשנה.

אפשר ...לשחות אתו ...לרקוד אתו ...לרכב אתו.
להתעמל אתו ...לרחוץ אתו ...לרוץ אתו.״
טמפ וני א ו־בה, בעלי כושר ספיגה ע נ ^ יזסוב
להשיג ב־ 3נדלים: גורמלזלמרבי ת ו^נעוגם.
אקסטרה: לנשים עם דימום ל

ומיני לנערות,

:פון הקטן
* את העולם
אלעזר וע1ות׳ פרסומאים בע״מ /יקי הלפתן

גלנדה ג׳קסון ורוזאלינד קאש ב״מקמייקל״
המורה היתה טובה
הצלחת שיגעון המוסיקה מצד שני, יכלו
להביל למקסנה אחת בילבד: לכיתה של
העלמה מקמייקל חסר רק מרכיב אחד
שיהפוך אותה הצלחה בטוחה: פיזמונים
שישרו את האווירה של התקופה ויחדירו
לסרט את קיצביותם. הסרט נאת, נשלח
לארצות־הברית, להקת מנהאטן טראנספר
׳הוזמנה להתמודד עם אתגר דומה לזה של
הבי־ג׳יס בסרט של טראוולטה, ובעוד זמן
קצר אפשר יהיה לראות את הסרט, כש הוא
מעודכן ומתואם לרוח התקופה (ו כבר
נרכש להפצה בישראל).
מה אמור התרגיל הזה להוכיח י שבקצת
תושיזג אפשר להתגבר, לעיתים, גם על
המיגבלה הרצינית ביותר של הקולנוע
המיסהרי. הבעייה הגדולה בקולנוע זה
הוא שמתחילים לעשות סרט לפי האופנה
של היום, אבל עד שהסרט נעשה חולפת
שנה, ועימה גם האופנה. במיקרה זה,
לפחות נמנע התקר.
תדריך חוב הלר או ת
ת ל ־ א כי ב — פרובידנס, גו׳ליה, מיפי
גשים מן הסוג השלישי, הטפיל,

***.ג*/ליה (סטודיו, ארצות־הברית)
— פרק מזיכרונותיה של הסופרת
ליליאן הלמן, המתרכז בידידת־נעורים שהפכה
מבת־טובים מפונקת ללוחמת אנטי-
נאצית באוסטריה שלפני מילחמת־העולם
השנייה. עם ג׳יין פונדה וואנסה רדגרייב.

ידו שליס
אודיסיאה בחלל (בנייני
האומה, ארצות־הברית) — המרשים והרציני
שבכל סירטי המדע־המידיוני של
השנים האחרונות. הירהור על אפשרות
קיומו של כוח עליון ועל עתיד הולדתו
של אדם מסוג חדש שיוכל להתמודד עם
עולם מסוג חדש. חווייה חזותית נדירה
ואחת מהצלחותיו הגדולות של סטאנלי
קובריק.

חיפ ה
פנטסיה (פאר, ארצות־הברית)
— הנפשת מוסיקה קלאסית נוסח ואלט
דיסני, נעה בין אבסטרקט מושלם (טוקא־טה
ופוגה של י. ס .באך) עד לשמאלץ
מושלם (פסטורליה של בטהובן) דרך הומור
ובדיחות־הדעת (לילה על הר קר,
שוליית הקוסם).

הסנסציה שר הביאנדה בוונציה

מנשקה קדישמן מציג:

עדר

למלון זול יותר עכשיו הוא מנסה להיפטר
מהפשפשים. הכל — התערוכה, כולל
הקטלוג, ההובלה, סידור הביתן, הקמת
הגדרות למיכלאת הצאן, והמגורים שלו
ושל הקומיסר — נעשו כמעט ללא פרוטה,
בעזרת הבטחות וקשרים.

! 1 1 1 0 1 1 1מנשקה קדישמן, הפסל הישראלי שנבחר השנה לייצג את ישראל בתערוכת
#1 111ניי האמנות הבינלאומית הדו־שנתית בוונציה, המוקדשת לנושא ״מהטבע
לאמנות — מהאמנות לטבע״ ,בחר להציג בביתן הישראלי עדר כבשים הכולל 17 כבשיס
ואיל אחד .״מה שעשיתי לפני 25 שנה כרועה, אני עושה היום כאמן,״ מסביר קדישמן.
בתמונה הוא נראה בעת בחירת הכבשים לתצוגה, בארץ, שנשלחו לאחר מכן לאיטליה.
ן* ומיים לפני הפתיחה עדיין לא היה
ברור אם הביתן הישראלי יהיה מוכן
בזמן. כמו לפני שנתיים, בעת שדני קאר־וואן
הציג בביאנלה של ונציה את היצירות
הסביבתיות שלו, שהפכו את הביתן
הישראלי למוקד ההתעניינות העיקרי ב־מיפגן
האמנותי החשוב ביותר של אירופה,
כך גם השנה — בעיות של תקציב העמידו
בסימן שאלה את הצלחת התצוגה
של הביתו הישראלי שהמציג בו הפעם הוא
הפסל מנשה (״מנשקה״) קדישמן.
יומיים לפני הפתיחה הרשמית עדיין
עוסקים הנגרים בבניית גדרות־העץ בתוך
הביתן ובחצרו, הצבעים עוסקים בצביעה
והקומיסרים נותנים הוראות של הרגע
האחרון. היצירה עצמה עדיין לא הגיעה.
אומנם בכניסה לאיזור הביאנלה ניצב כבר
״היער״ של קדישמן — עשוי משבעה
לוחות מתכת ובתוכם חללים דמויי עצים.
אבל המוצג העיקרי שלו, זה שיוצג בפני
קהל המבקרים בביתן, עדיין לא הגיע.

17 פבשים
ורועה
ך* צי מהתקציב בסך חצי מיליון ל״י,
י 1שהקציבה המועצה לתרבות ולאמנות ו־

להשתתפות ישראל בביאנלה, מצא את הדרך
הארוכה ביותר האפשרית לוונציה,
הגיע רק שלושה ימים לפני פתיחת התע רוכה.
האשראי כבר אזל ואיש אינו מאמין
שיתרת הכסף אומנם תגיע. גם מכו־נת־ההקרנה,
שהוזמנה כדי להקרין בביתן
את הסרט שהכין מבקר האמנות הישראלי,
אמנון ברזל, על מנשקה קדישמן, לא
תגיע בזמן, אם תגיע בכלל. לוליא הצליח
קדישמן לגייס ברגע האחרון אלפיים דולר
מידיד ישראלי בשוויץ לא היה מגיע
גם המוצג הישראלי לתערוכה — עדר
של כבשים.
״התעללו בנו עם הכסף,״ אומר קדיש־מן
,״יכולנו לגמור הכל לפני שבוע. פשוט
לא הבינו את הצורר והדחיפות.״ וזאת
למרות שהתקציב לביתן הישראלי הוא
אחד הקטנים בביאנלה ואין שום צוות שיסייע
לקדישמן בהכנת התצוגה .״יש
מזל,״ אומר קדישמן ,״שהנהלת הביאנלה
מכבדת אותנו ומתייחסת לכל הבעיות
שלנו באהדה. עשיתי כבר עשרות טלפונים
לארץ והוצאנו כסף שלא היה לנו.״
קדישמן ואמנון ברזל, שעל פי הצעתו
הוקדשה הביאנלה הפעם לנושא ״מהטבע
לאמנות ומהאמנות לטבע,״ לא ויתרו. הם
שילמו מכספם לנגרים. קדישמן כבר
החליף שלושה בתי־מלון. בכל פעם ירד

אבל כאשר נפתחה הביאנלה היה הביתן
הישראלי מוכן. והתצוגה של קדישמן הפכה
לסנסציה.
מנשה קדישמן הביא את הטבע לבינאלה
כמו שהוא — 17 כבשים ואיל אחד
עם הרועה פפה וילדיו, המסייעים לו ב־

1ן 1 <1 111 | 1ך! ך 1כך מכונה האיל בעל הקרניים המפותלות, הבולט
בעדר הכבשים שמציג קדישמן בביתן הישראלי
״ 1י 1י 1י - 1 1/111 111י 1
בביאנלה שבוונציה. קדיעזמן טוען כי אינו מנסה להתחרות בטבע אלא לקיים אותו.

המוצג האמנות

הכבשים של קדישמן מעבר לגדר של ביתן התצוגות
הישראלי בוונציה. קדישמן בחר לתצוגה
כבשים מגזע ונציאני, צבע אותן בכיתמי־זיהוי גדולים במיקצת מאלה המקובלים כרגיל.

להיות. כאילו אמר קדישמן: אין דבר כזה
״מהטבע לאמנות ומהאמנות לטבע.״ הטבע
הוא האמנות והמעבר ביניהם הוא
מיותר.
לדעת רבים הצליח קדישמן למצות בכך
את רעיון הביאנלה ואף סגר רעיון בהתפתחותו
כאמן. מה שחסר בתערוכה הוא
הסרט, שבאמצעותו עמדו להציג בפני
המבקר את התהליך כולו של בחירת הכבשים,
הבאתם לתערוכה וצביעתם, כדי
להעמיק את החוויה. מה שנשאר הוא שהצופה
רואה רק את התוצאה ומשום כך
אינו חווה את תהליך העשייה האמנו-
תית.
צילומים בלי סוף

״שוו דופק פרה מכאנית״

ביותר, ולטענת המבקרים גם המשפיל ביותר, בביאנלה של וונציה,
מוצג בביתן האיטלקי, האמן האיטלקי פרש עור־פרה על גבי
מלאכת האחזקה של הביתן והטיפול בכבשים.
מה שהוא מציג — כבשים ב־מיכלאה
על גבי ערימות תבן — הוא פרוייקט
טהור, קיצוני בתפיסתנו את האמנות
והטבע ועשוי בצורה נקיה, ללא
ליקוקים וללא סיבוכים ותיחכומים לשמם.

הטבע הוא
האמנות
ף * ה רג ע בו הגיעה, דרך אחת מתעלות
* 1ונציה. הסירה עם הכבשים של קדיש־מן,
הקש ופפה הרועה, כבר התדפקו על פתח
הביתן צלמי רשת הטלוויזיה של המבורג.
״רוצים לצלם,״ הפצירו. כל התהליך של
הבאת הכבשים ופריקתם מהסירה והכנסתם
לביתן ריתק אותם. שורקים להן,
מחייכים אליהן, דוחפים אותן ומצלמים
אותן מכל זווית. אלה הן כבשים נהדרות
מהגזע הוונציאני, חיה עדינה ואלגנטית.
״בחרתי את הכבשים הכי יפות בעדר,״
אומר קדישמן.
הכבשים מתמקמות בין הגדרות המוצ בות
בתוך הביתן שתיכנן בזמנו האדריכל
יעקב רכטר. אחת מהן מתנהגת בצורה

־וזיסגרת מתכת הנעה על ארבעה גלגלים, אותה כינה בשם ״הפרה
המיכאנית״ .לידה הציב פר־הרבעה, שעל־פי הדרכת הרפתן הניצב
לידו עולה על הפרה המיכאנית ומרביע אותה. בתמונה למטה
משמאל נראה הפר בעת מיבצע הרבעתה של הפרה המכאנית.

* ׳6מרות זאת הפך קדישמן לאחת הדמו/יות
המבוקשות ביותר בביאגלה. כל
רשתות הטלוויזיה החשובות כבר סיקרו
את תערוכתו. בעתונים היומיים באיטליה
האפילו התמונות של קדישמן והכבשים
שלו על כל שאר המציגים. אורסולה
פראנס, מהמוזיאון לאמנות מודרנית בברלין,
הפכה את הביתן הישראלי למרכזה.
הד״ר שנקנבורגר, מנהל תערוכת וד
דוקומנטה האחרונה מסתובב בביתן הישראלי
ללא הרף כאילו רצה להצהיר:
אני סומך את ידי על זה. מנהלי הגדולים
והמפורסמים שבמוזיאוני העולם ו עורכי
עתוני-האמנות הנודעים, ביקרו
בביתן ולא חסכו את שבחיהם. מייקל
קומפטון, אשר פיתח את התיאוריה על
ריצ׳ארד לונג ו״אמנות האדמה״ ,הסתובב
ארוכות בביתן כאילו לא בא לו ללכת.
הטלוויזיה היפאנית, למשל, הקדישה כמחצית
מתוך שעת השידור שלה על ה־ביאנלה
לביתן הישראלי. את קדישמן

מוזרה .״היא מרגישה לא טוב,״ אומר
קדישמן ,״כנראה שהיא מיוחמת. אבל היא
תהיה בסדר.״
צלמי הטלוויזיה מסתערים מכל עבר.
אבל אין ביניהם אף נציג של הטלוויזיה
הישראלית. טוב, מה זה? תחרות כדורגל?.
מה פתאום שהטלוויזיה הישראלית תת עניין
בזה?
הביאנלה של ונציה היא צומת החשיבה
והעשייה האמנותית בעולם. כאן מבשלים
מושגים באמנות. כאן אולי מגדירים מח דש
אמנות. זהו המיפגש האקסקלוסיבי של
מועדון־הצמרת הקטן של עולם האמנות
הבינלאומי.
לפני שנפתחה התערוכה רשמית הספיק
עוד קדישמן לסמן את הכבשים שלו בצבע
כחול .״מה שעשיתי לפני 25 שנים
כרועה אני עושה היום כאמן,״ מעיד
קדישמן עב־הכרם ומציין בסיפוק ,״אני
נהנה ומרגיש בצויין. מקובל אצל הרועים
לסמן את הכבשים שלהם בכל מיני צבעים
כפי שעשה אחד מראשוני הרועים
— יעקב אבינו. את אותו הדבר אני עושה
עכשיו בתור אקט אמנותי. ההתערבות
היחידה שלי כאמן בטבע היא במובן זה
שאני מצייר על הטבע.״

קדישמן, בניגוד לאמני מדינות אחרות
שהציגו את תערוכותיהם על פי נושא ה־ביאנלה,
לא ניסה להתחרות בטבע, לא עשה
כל מיני מאינפולציות ולא הפעיל פרש נות
מסובכת. הוא לא כפה את עצמו
כפייה רעיונית על דבר שלא יצר בעצמו.
הוא התאמץ ליצור תנאים פשוטים ונוחים
לטבע כדי שיוכל להתקיים ללא יומרה
וללא אמצעים מלאכותיים.
חגלה בטבע

בכניסה לתערוכת הביאנלה בוונציה מוצב מוצג נוסף
* 1 ״1 1 1ן 11 ,*]11¥1
של האמן הישראלי מנשה קדישמן. הוא נושא את השס:
*11 111 * 111 11
״היער״ .היער של קדישמן מורכב משיבעה לוחות־מתכת גדולים שמתוכם נגזרו צלליות
דמויות עצים. על ״רקע החורשה הטבעית מתמזגים פסלי היער של קדישמן עם הנוף.

י * יתו האיטלקי של קדישמן, ערך
? הפגנה כמעט־פאשיסטית באמצעות
כפייה ערכית של רעיון האנטי־טכנולוגיה
בחברה המודרנית — על שור אמיתי ועל
המבקר תם־הלב. התצוגה שלו ״שור דופק
פרה מיכאנית״ חיבלה, לדעת המבקרים,
בטבע וגם לא עשתה צדק לחברה.
לעומת זאת דווקא תצוגת הכבשים של
קדישמן היא, לדעת הבקרים, התרומה
החשובה ביותר לביאנלה. האימפאקט הוא
מיידי. ההדגשה שמקבל המבקר בביתן
הישראלי היא שככה בדיוק זה צריך

מצלמים בלי סוף אולי גם בזכות ממדיו.
צילמו אותו אפילו כשהוא מנמנם.
לבד מן האירוע האמנותי בתור שכזה,
נערכו בשלושת ימי הפתיחה החגיג׳ת
של הביאנלה קוקטיילים אינספור. קרוב
לחמשת אלפים עתונים ומבקרים באו
לחגיגות. האמריקאים ערכו מסיבה על
ספינה בגראנד־קאנאל, האוסטרים הגישו
במסיבה שלהם חסילונים וקאוויאר,
השוויצים והגרמנים ערכו קבלות־פנים
בשגרירויות שלהם. רק בקבלת־הפנים ה ישראלית,
שנערכה בביתן הישראלי, כמ עט
ולא היתה נציגות ישראלית. היא
נערכה בסיגנון כפרי והגישו בה גבינות
עזים ויין מחביות על גבי עגלוודקש.
הישראלים המעטים שנכחו בה יכלו רק
להשוותה בעצם לקבלות־הפנים האחרות.
מילא, שלא היו שם חתיכות ישראליות.
אבל איפה כל הקוראטורים לאמנות?
איפה הטלוויזיה הישראלית? איפה אנשי
העתונות והרדיו מהארץ?
אלה יגלו כנראה את קדישמן ואת
תערוכת הכבשים שלו בביאנלה רק אחרי
שיגיעו הדיווחים הנלהבים בעתונות
הזרה.

נעמי גבעון

האם נכטוה,
האב הוכנס בנוח
רבית־חודם
לתוד־וות,
הניח הותר,
שני ירדים
ם ת 1מועב,
שאו ששת הירוים
ח״ם בטבוזו
והים באוטובוסים

גבי ברץ 18 ,

שלמלה ברץ 20 ,

ה 1הקוהיה בומוין ן

המאולתר שהיה בחצר הקטנה של הצריף.
באותה עת נולדה הבת השמינית במש פחת
פרץ׳ רחל. הבת נולדה במזל רע.
הצריף הרעוע, נטול המים והחשמל, חוסר
עבודה זמני למפרנס היחיד של המשפחה,
שמעון, הביאו אותו לפנות שוב למשרד
הסעד. הפעם הוא לא ביקש תמיכה מוגדלת׳
על פני 227 הלירות שהוא היה
מקבל כל חודש, וגם לא חזר על בקשתו
לשיכון הולם ל* 10 נפשות. הוא ביקש
מיטה ועגלה לילדה שזה עתה נולדה.
הבקשה נדחתה. לשכת־הסעד בנה-

אלבום (1שנחת1

בתמונה מימין׳ האב שבועון
פרץ כאשר עבד כטבח ראשי
במלון דן־קיסריה. שמעון פרץ, המאושפז בשש השנים האחרונות
בבתי חולים למחלות נפש, היה טבח מצליח ודייג, פירנם

^ תחידה זזיתה זו משפחה ככל
״ המשפחות מעוטות־יכולת. לעיתים
מלאת טרוניות למשרדי הממשלה וללשכת
הסעד, לעיתים שמחה ומאושרת בחלקה.
אבי המשפחה, שמעון פרץ, הצליח לפרנס
את משפחתו במרבית הזמן בכבוד. הוא
היה טבח במלון דן־קימריה, לעיתים עשה
עבודות נוספות בבית־הנופש שבעכו, ולעיתים
היה יוצא בלילות לדיג. שמעון פרץ
אהב דיג, וגם אהב להביא לאשתו תמר,
מדי פעם בפעם דגים גדולים ,״אותם,״ כך
מספר הבן הבכור של משפחת פרץ, של.

את מישפחתו, עד שבאה המישטרה והכניסה אותו בכוח לבית
החולים. בתמונה משמאל האם תמר, אשר נפטרה מסרטן, יחד עם
בתה רחל פרץ בת 9החודשים. הבת רחל מתה, סמוך לצילום
תמונה זו, לאחר שמתוך אפיסת כוחות שבאה מרעב, נפלה משולחן.

מה ,״ידעה אמא לבשל נהדר.״
המשפחה התגוררה בתנאי דיור אותם
אפשר למצוא רק בכפרים הערביים המפגרים
ביותר. צריף, אשר מחיצה הפכה
אותו לחדר וחצי, אשר בל אורכו היה
6מטרים ורוחבו ארבעה. שמונה הילדים,
אבא שמעון ואמא תמר התגוררו בצריף
זה, אשר שכן בקריית־חוף, במחצית הדרך
מנהריה לאכזיב.
הצרות החלו כאשר עיריית נהריה החליטה
להפוך את קריית־חוף, האיזור בו
שכן הצריף, לאיזור של תעשייה קלה.

העיריה ידעה כי אף בית משפט לא יוציא
צו פינוי למשפחה בת שמונה ילדים, והיא
החליטה להיות בית משפט לעצמה. המים
והחשמל, אותם מספקת עיריית נהריה ל תושביה,
ואשר חיבורם או הסרתם נמצאים
בידיה, הופסקו. תחילה החשמל. משך 10
חודשים היתה משפחת פרץ ללא חשמל,
כשהם חיים לאור נרות בלבד. אחר כך
המים. משך ששה חודשים היו בני המש פחה
סוחבים מים בדליים כדי לשתות
מהם, להתרחץ, לרחוץ את הכלים הספורים
שהיו להם, ולשטוף את בית השימוש

מזל פרץ<4 ,
ריה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ה-
עיריה, וכדי להוציא את משפחת פרץ
מהצריף שלהם, היה צורך בשיתוף פעולה
בין העיריד. ללשכת הסעד.

כבר לא
צריך עגלה
^ מר ושמעון פרץ החליטו לגדל את
* הילדים ללא עזרת לשכת הסעד,
אולם נראה כי לא הצליחו בכך.
התינוקת, שסבלה מתת־תזונה, הונחה
יום אחד על השולחן היחיד שבחדר. עוד
אמה פונה כה וכה כדי לטפל באחד
הילדים האחרים, נפלה רחל, שהיתר. כבר
במצב של אפיסת כוחות בגלל רעב, ארצה.
היא נפטרה במקום.
מותה השפיע באופן קשה ביותר על
אמה, תמר, שראתה עצמה אשמה. האם
חלתה, ורק מאוחר יותר, הבינו בני המש פחה
כי אין זו מחלת צער בלבד אלא
מחלה אנושה. הרופאים שבדקו אותה מצ או
אצלה סרטן־שד מתקדם, והודיעו שגם
ניתוח כבר לא יעזור. שוב פנה שמעון
פרץ לעזרת לשכת הסעד. מיטה ועגלה
הוא כבר לא היה צריך, התינוקת נפטרה.
הוא ביקש מטפלת לשבעת ילדיו, משום
שאשתו חולה ואינה מסוגלת לטפל בהם.
הוא שוב נדחה. עובדי לשכודהסעד
אפילו לא סיימו לשמוע את בקשתו והודיעו
לו כי אינה מתקבלת. היה מי שרמז
לו כי אם הוא יסכים לנטוש את הצריף.

פרור־יה פרץ,

ראובן פרץ<0 ,

לטפל בשבעת הילדים הקטנים, בנוסף
לעבודתו כטבח ובנוסף למסעות הדיג שלו,
אשר רק בזכותם, היו הילדים מצליחים
לאכול יותר מאשר לחם וירקות. שופטי
ישראל הם רחמנים בני רחמנים. בית-
המשפט הטיל על שמעון פרץ רק חודשיים
מאסר בפועל. העובדה, שכאשר הוא ישב
במעשיהו, היו שבעת ילדיו מופקרים ורעבים.
לא השפיעה על בית־המשפט שקבע
כי חוק הוא חוק ואסור לסטות ממנו.

״התרגיל״
של המישטרה
^ שהשתחרר שמעון פרץ מהכלא,
~ הוא מיהר לביתו. הוא לא מצא בו
אף אחד מילדיו. שכנים סיפרו לו כי
המשטרה, יחד עם לשכת הסעד, באו,
לקחו את הילדים ופיזרו אותם במוסדות
שונים ובמשפחות אומנות בכל רחבי הארץ.
אולם לא רק את ילדיו לא מצא
שמעון פרץ. הצריף היה פרוץ, כל־ מה
שהיה בו נשדד. אפילו המסמכים הבריאותיים
שלו, של בני משפחתו ושל אשתו
המנוחה נעלמו מהמקום.
תוך י כדי שהוא מנסה לאתר את ילדיו,
פנה שמעון פרץ אל משטרת נהריה והגיש
תלונה על הפריצה. בינתיים גבר הלחץ
של עיריית נהריה על שמעון פרץ לוותר
על הצריף שלו. העיריה כבר הבטיחה
את המגרש לאחד מוותיקי נהריה, המסגר
זאב קרניק, כדי שיקים במקום מסגריה

שרידי הבית

המקום בו היה הצריף של משפחת פרץ, לפני שהפכה
משפחה זו להיות משפחת־איוב 10 .נפשות התגוררו בצריף
אשר רוחבו היה ששה מטר, אולם גס בתנאים אלה היתה עינה של עירית נהריה צרה.

החייד של מ ה ברץ 3וונץ א ת
פרשת אחיו, היליד שמת ברע
מוסד ייביח תינה״ בנ תני ה
קורות המי ש פ תה מאץ
מזעץ עות עוד יותר
תשנה לשכת הסעד את עמדתה, ואפילו
תתן לו מטפלת בשביל הילדים ובשביל
אשתו. אולם שמעון פרץ לא רצה להישאר
עם שבעה ילדים ואשר. חולה ללא
קורת־גג.
פרץ איבד את עשתונותיו והשתולל ב לשכת
הסעד. הוא הפך שולחן, ניפץ שמשות,
אך הקפיד שלא לפגוע בעובדי
הלשכה. המשטרה הוזעקה, פרץ נעצר,
שוחרר בערבות וחזר לביתו.
כעבור 10 חודשים הוא הובא לבית
המשפט. אז הוא כבר היה אדם שבור.
אשתו תמר נפטרה ממחלתה ועליו הוטל

מפוארת, ועיריית נהריה אוהבת לעמוד
בהבטחותיה לתושבים הוותיקים שלה. אולם
שמעון פרץ סרב לעזוב את ביתו.
10 חודשים לאחר שהגיש את התלונה
למשטרה על הפריצה, חזר ערב אחד
שמעון מדיג ומצא פתק הזמנה ממשטרת
נהריה. בפתק נכתב כי הדברים עליהם
התלונן שנגנבו ממנו נמצאו, וכי הוא
מתבקש לבוא לתחנת המשטרה, לזהות
אותם ולקבלם. פרץ מיהר לתחנת המשטרה
בשמחה רבה. היתד. זו הפעם הראשונה
שמגעיו עם מוסד ממשלתי או ציבורי
(המשך בעמוד )50

העיסה הראשית

בני משפחת פרץ, המפוזרים אצל משפחות אומנות
ובמוסדות, כאשר שני האחים הבוגרים משרתים
בצה״ל ולנים על חוף הים ובאוטובוסים, באים לעיתים לבקר את הצריף ההרוס שלהם.
...ו 1י.יי.י

וויי

קן ה קו קי ה נהריה
(המשך מעמוד )49
היו חיוביים. אולם שמחתו היתד, מוקדמת
מדי.
שלוש דקות לאחר שנכנס לתחנת המשטרה
הגיעה למקום חוליה בת 10 שוטרים.
ללא אומר הם התנפלו על שמעון
פרץ, כבלו אותו, הפליאו בו את מכותיהם
והעבירו אותו לבית-החולים לחולי־רוח
מזרע, לא הרחק מנהריה.
סיפר על כך שמעון פרץ :״נכנסתי לבית
חולים זה בריא ושלם. באו אלי 8
אחים, תפסו אותי וקשרו אותי. בא הרופא
הראשי של בית החולים מזרע, ד״ר לני׳
גבריאל, ועשה לי זריקה מורכבת משלושה
חומרים. לפני שהזריק לי את הזריקה
אמרתי לו שאני אב ל-ד ילדים קטנים
ואני מבקש ממנו לא להרוס לי את חיי.
תשובתו היתר, תסתום את הפה, והזריק
לי את הזריקה.״
י מאז ממשיך שמעון פרץ לטעון כי
הוא בריא ולא ״משוגע״ .הוא הצליח
לברוח מספר פעמים מבית החולים, ובכל
פעם נשלחה המשטרה לחפש אותו, ותוך
כדי שימוש בכוח ובגז מדמיע, היתר, מח זירה
אותו לבית החולים. ממזרע הועבר

לכל רוח. שלמה פרץ, כיום בן ,20 חייל,
נהג של סגן־אלוף בחיל־הים, נשלח למש פחה
אומנת, ואחר כך לבית הספר לדיג
מבואות ים .״אין לי בית. הצבא זה המקום
היחיד שאני יכול לישון בו, אבל אי־אפשר
לישון כל לילה במחנה. בעיקר קשה לי
בשבתות ובחגים, כשכולם נוסעים הביתה.
המקום היחיד שאני יכול לנסוע אליו,
זה החורבות של הצריף שהיה לנו. אני
לא יכול לישון כל לילה בבסיס, אז אני
ישן בקיץ על שפת הים ובחורף בתוך
אוטובוסים בתחנה המרכזית בחיפה.״
גבי פרץ, בן 18.5אף הוא חייל, משרת
ביחידת חיל-ד,תותחנים בצפון הארץ. גם
לגבי אין בית. לעיתים הוא לן במחנה,
לעיתים הוא מצטרף אל אחיו בשפת-
הים או מתחלק עימו במושבי האוטובוסים
החונים בחניון התחנה המרכזית בחיפה.
שניהם, גם שלמה וגם גבי מודים לצה״ל
על שגייס אותם ומודים למפקדיהם הישירים
על היחס המיוחד לו הם זוכים.
״לפעמים קורה משהו אצל האחים שלנו,
ואנחנו צריכים לרוץ אליהם, אז המפקדים
עוזרים לנו ונותנים לנו חופשות.״
האח השלישי יששכר, אינו כבר בין

מזל פרץ, בת ד ,14*,צעירה מלאת
חיוניות ומפותחת הרבה מכפי גילה, שוהה,
מאז פוזרה המשפחה, אצל משפחה־אומנת
בגבעת־אולגה. למזל אין טענות למשפחת
הירקן יעקב חלפון המטפלת בה :״היחס
אלי הוא יחס מצויין, אבל זה בוודאי
לא כמו אצל ילדים אחרים שיש להם
הורים, או לפחות אבא. בעוד כחודשיים
עומדים להעביר את מזל פרץ לפנימיית
אומן, ליד עפולה, השייכת למשרד הסעד,
שם היא תשהה עד שהיא תתגייס לצד,״ל,
כמו שני אחיה.
ז׳קלין פרץ, בת ד,־ ,13 שוהה אף היא
בפנימיית אומן. נראה כי פנימיה זו הפכה
להיות בית לחלק ניכר ממשפחת פרץ.
ברוריה בת ד,־ ,12 ילדה יפהפיה, נבונה,
בעלת עיניים שחורות גדולות ועצובות
מבלה את השנים האחרונות בפנימיה
אחרת של משרד הסעד, נווה מיכאל, ב-
פרדם־חנה, ליד בית החולים שבו היה אב
המשפחה מאושפז. אולם בשנה הבאה, על
פי בקשתה של ברוריה, יעבירו אותה
לפנימיית אומן, שם תוכל להיות עם אחותה.
ברוריה פוחדת לספר מדוע ביקשה לעבור,
פן לא יעבירו אותה. אולם אחיה
יודעים לספר בשמה כי ״היחס בנווה
מיכאל הוא כמעט כמו היחס שהיה ליששכר
בבית־תינה.״
בנווה מיכאל ישאר אח אחד, ראובן
בן ה־ .10 נראה כי מכות האיוב׳ שנחתו
על המשפחה פגעו יותר מכל בראובן. הוא
נער סגור, כמעט ואינו מדבר, ומקבל כל
דבר בהשלמה פאטאלית. כששואלים את
ראובן אם הוא רוצה להישאר בנווה מיכאל
או לעבור לאומן, או למשפחה אומנת,
הוא עונה :״לא אכפת לי. זה בין כה וכה
לא משנה. שום דבר בחיים לא משנה.״
נאום ילד בן .10

״לא הצליחו
לשגע אותי!״

האח שמח נרעב

יששכר פרץ, אשר פרשת מותו ב״בית תינה״
הסעירה את הארץ כולה וגרמה לכך שהמשטרה
תעצור את בעלי המוסד לילדים באשמוז גרימת מותם של הילדים, הוא רק אחד משמונת
האחים שסבלו רעב ונרדפו על ידי המוסדות, לאחר שאימם נפטרה ואביהם אושפז.

שמעון פרץ לבית־חולים פרטי לחולי רוח,
גבעת נאה בפרדס חנה, ומשם לבית החולים
לחולי רוח בעכו.

אגא כמו
לכל אחד
יום אין ספק כי שמעון פרץ אינו
בריא. לאחר שש שנים בבתי חולים
לחולי רוח, כאשר מדי יום ביומו מזריקים
לו זריקות מזריקות שונות, הוא נמצא רוב
הזמן בהזיות. ונטול הכרה. בנו הבכור
שלמה, המקפיד לבקר אותו כמעט
בכל יום מספר :״היום אבא כבר. לא
בסדר, אי־אפשר להכיר אותו. אבל אני
בטוח, שאם יוציאו אותו מבית־החולים
ויתנו לו טיפול טוב, ויפסיקו עם הזריקות
והכדורים, אני אקבל בחזרה אבא,
כמו שיש לכל אחד.״
בבית־החולים מזרע אין מסמכים שמהם
אפשר להבין על פי איזה צו ועל דעת
מי, הסכים בית-ד,חולים לאשפז את שמעון
פרץ .״כל המסמכים הועברו לבית החולים
גבעת־ נאה, כאשר החולה עבר לשם.״
הסבירו לכתב העולם הזה בבית־ו*,חולים.
גם בגבעת־ נאה לא יודעים היכן המסמכים
של שמעון פרץ, ועל פי איזה צו הוא
אושפז :״כל המסמכים הועברו לביודה־חולים
בעכו.״
בעכו אמנם יש תיק רפואי של שמעון
פרץ. תיק רפואי חסוי על פי החוק, אולם
אחד מעובדי בית־ד,חולים הסכים לגלות
כי בתיק אין כל צו אישפוז .״אנחנו קיבלנו
אותו לאחר שהוא היה בבתי־חולים
אחרים. יש לנו רק טופס קבלת חולה.
צו האישפוז המקורי, אם הוא בכלל קיים,
נמצא בבית־ד,חולים הראשון.״
שבעת בניו של שמעון פרץ נפוצו

החיים. לפני כחצי שנה קיבל בכור האחים
שלמה, הודעה ממעון הילדים בית־תינה,
אליו נשלח יששכר לאחר שהאב אושפז
בבית חולי רוח, כי אחיו נפטר. שלמה
לא הסכים להסתפק בהודעה הרשמית, כי
אחיו נפטר ממחלה. הוא זכר את ביקוריו
אצל אחיו -במוסד בית־תינה .״מביקור
לביקור לא היכרתי אותו. הוא הפך להיות
רזה, כמו בתמונות מהשואה, הכל
היה רק עור ועצמות. הם שיגעו אותו
שם במוסד בגלל שלא נתנו לו לאכול
ולשתות. הלכתי לברר את העניין.״

״שוס דבד
לא משגה״
ן* אמנם הבירורים של שלמה פרץ
1הם שגרמו לכך כי פרשת בית־תינה
תסעיר את הארץ כולה. דרישותיו
החוזרות ונשנות של שלמה פרץ, לחקור
ממה באמת נפטר אחיו יששכר, הביאו
למסקנות רופאים, שאמנם חקרו בפרשה,
כי יששכר נפטר מחוסר נוזלים ומתת-
תזונה. המשטרה התערבה בעניין, בעלי
בית־תינה נעצרו וממתינים עתה למש פטם.
מקרים רבים הדומים למקרה של
יששכר פרץ התגלו בעת החקירה.
התעקשותו של שלמה פרץ בעניין אחיו
יששכר הביאה גם לשינוי במצבו של
אביו. באותה עת היה שמעון פרץ מאושפז
בבית החולים הפרטי לחולי רוח, גבעת
נאה בפרדס חנה. בעלי בית החולים נבהלו
מהחקירה, שערך בנו של שמעון בפרשת
מותו של בנו האחר, והחליטו כי אין
הם צריכים אצלם חולה, אשר יש לו בן
חטטן. שמעון פרץ הועבר במהירות מגבעת
נאה, לבית החולים הממשלתי במבצר
עכו.

* 6אחר שהצליח במאבקו נגד בית
/תינה, נראה היה לשלמה פרץ כי קיים
שביב תקווה לשחרר את אביו מבית החולים
לחולי נפש, לשקם אותו, ולנסות
ולקבץ את המשפחה כולה ולשקם גם
אותה.
פרץ התחיל להפגיז את המוסדות השונים
במכתבים מנוסחי כראוי, שבהם הוא
מוחה על העוול שנגרם למשפחתו ומבקש
לשחרר את אביו. שמעון פרץ הצליח להבריח
מבית החולים, בעזרת בנו, מכתב
מזעזע שבו הוא קורא לעזרה. לאחר שהוא
מגולל במכתב את כל תולדות ההתנכלויות
לו ולמשפחתו הוא כותב :״אני בטוח
כי טיפלו בי בדיוק כמו בסרט קן הקוקיה.
אני הגעתי למדינת ישראל הבאתי 7
חיילים ופה הרסו לי את חיי. אבל לא
הצליחו לשגע אותי. מי שיקרא את הפרשה
של חיי, יבכה בדמעות מרות, על מה
שנגרם לי ולשבעת ילדי הקטנים. על כן
אני פונה אליך, על מנת לעזור לי להש תחרר
ממצוקתי ולנסות ולבנות את חיי
מחדש.״
המכתב שוכפל על ידי שלמה פרץ ונש לח
לאישים רבים במדינה. מאף אחד מהם
לא קיבלו שמעון או שלמה תשובה, אולם
נראה כי בכל זאת מתחיל דבר מה לזוז.
עיריית נהריה, אשר אף אליה הגיע המכ תב,
ולראש העיר נודע על פעילותו של
שלמה פרץ בפרשת בית תינה, נבהלה.
דרך מפקדיו בצה״ל החלו אנשי העיריה
לנסות ולשאת־ולתת עם שלמה פרץ בדבר
פיצוי אישי על הרס הבית. טוען שלמה
פרץ :״הבית היה שלנו משך 21 שנה.
כאשר היו צריכים את השטח כד לבנות
מפעל בקירבתו, הרסו את הבית, שרפו
את החפצים, וכל זאת כאשר אני והאחים
שלי ילדים קטנים, אבא שלי בבית־החו־לים
ואפילו לא טרחו להחתים אותו על
פתק שהוא מסכים לכל זה.
״כל האסונות. שקרו לנו קרו בגלל העי־ריה.
הפסיקו את המים והחשמל, גרמו
לכך שאחותי הקטנה תמות, שאמא שלי
תמות משברון לב ומה הם רוצים עכשיו :
לתת איזה דירה בשיכון בשבילי, כשהם
שוכחים את האחים שלי ושוכחים כי אבא
שלי נמצא בבית־חולים, מבלי שהוא חולה ן
אני לא אסתפק בכך. אני לא רוצה נקמה.
אני רוצה שישחררו את אבא, שיתנו
לנו פיצוי על הסבל שגרמו לנו, ויעזרו
לנו לבנות את המשפחה מחדש.
״אין לי שום דבר נגד המדינה. אני
משרת בצה״ל, גם האח שלי ככה, וכל
אחד מהאחים והאחיות שלי ישרתו בצה״ל
כאשר הם יגיעו לגיל .18 אבל יש גם
במדינה הזאת אנשים רעים, ואני רוצה
שאלה ישלמו בשביל מה שהם עשו לנו.״
במדינה דרכי ח״ם
עיקוב חהליפים
הגתבע ע? שוחד
גבהר כיו״ר המועצה
הישיבה של מועצת כפר קלנסאווה היתד,
מתוהה. ראש המועצה לשעבר, חאלד
סלאמה וחבר המועצה בעת הישיבה, ביקש
הצבעת אי-אמון בראש המועצה אחמד
תאיה. שלושה קולות היו בעד תאיה, ארבעה
נגדו. בהצבעה שנייה נבחר סלאמה
ליו״ר.
הכל היה שיגרתי לולא העובדה ש־בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב הוגש
נגד סלאמה כתב־אישום על־ידי נזדינת
ישראל, על קבלת שוחד בעת שכיהן כראש
המועצה, וכי הודח מכהונתו בעקבות
הגשת כתב האישום. סלאמה סיפר לחברי
המועצה, כי ביקש עיכוב ההליכים מן
היועץ המישפטי לממשלה, ולכן הוא כשר
להיבחר שנית. פרקליטו של תאיה, עורך-
דין אהרון יברקאי, הריץ מייד מיכתב ליועץ
המישפטי לממשלה ובו בקשה להחיש
את ההליכים הפליליים נגד סלאמה כדי
שלא יכהן כראש המועצה. אדם שהורשע,
אינו זכאי לשרת במועצה מקומית.
כאשר נבחר אחמד תאיה כראש ה־מועצה,
באפריל השנה, היה מעשהו הרא־שון
לקחת רואה חשבון שהכין דו״ח על
ניהול המועצה בתקופת סלאמה. הדו״ח
הוגש גם לממונה על המחוז. רואי החשבון,
מישרד משה ברי, קבע כי מאזגי
המועצה מזוייפים. כי הוצאו כספים במיר־מה,
כי זוייפו קבלות, כי נעשה שימוש
ברכוש המועצה וכספיה לצרכים פרטיים
של סלאמה. הם המליצו על חקירה נרחבת
והעברת החומר למישטרה. חלק ממימצ־אי
רואי החשבון משמש בסים לכתב האישום
שהוגש נגד סלאמה.
כתב האישום מספר כי סלאמה לקח
מתושב הכפר 12 אלף לירות כדי להכניסם,
כביכול, לקופת המועצה, על מנת שתאשר
לו אישור בנייה ומכירה של נכס.
אולם הכסף שולשל לכיסו ולא ה,יע למועצה.
כאשר
ראה סלאמה כי יורשו תא־ה עומד
לפנות למישטרה, עם מימצאי רואה החש בון,
החליט כי הדבר מסוכן מדי, פנה
ליועץ־המישפטי בבקשה לעיכוב ההליכים,
ובמקביל השתלט מחדש על המועצה.
הממונה על המחוז, אלברט חי,ץ. עותק
מסיבות השמורות עימו.

מישפט
רק משוגע סרב
מה לעשות כאשר
כבוד השופט משתגע ץ
במדינת־חוק נוסח ישראל, שופט מתמנה
לכל החיים. אי־אפשר לפטר אותו.
בניגוד לנשיא, לראש־הממשלה, לחבר-
כנסת ולרב ראשי, אין הוא צריך להיבחר
שנית. הדבר בא כדי להבטיח לשופט
אי״תלות מוחלטת.
אין בכך ביטחון מוחלט. קידומו של
השופט, מתפקיד שופט־שלום זוטר ועד !
לשופט בית־המישפט העליון, תלוי בווע־דת־המינויים.
אך המצב עדיף על פני זה
הקיים במדינות ארצות-הברית, שבהן השופט
צריך להיבחר מדי פעם מחדש, ועל ,
כן הוא נאלץ להתאים את עצמו לדרישות
הקהל.
לסלק, פה אחד. אולם המצב הקיים
בישראל טומן בחובו בעייה בלתי־פתורה:
מה לעשות בשופט המשתגע ו
מיקרים כאלה כבר קרו, אף כי טופל
בהם בסוד כמוס. היו שופטים תימהוניים.
שופט מסויים גילה מעל הכם סימנים
מובהקים של מופרעות נפשית קשה. עור־כי-הדין
ידעו זאת, שר־המישפטים ידע
זאת, לפחות חבר־כנסת אחד ויועצו ה־מישפטי
פעלו לשם הרחקתו. אך לא היה
כל אמצעי לכך. ניסו לדבר אל ליבו של
האיש ולהניעו להתפטר מרצון, אך הוא
סירב בעקשנות, במשך תקופה ארוכה.
את המצב הזה בא לתקן תיקון בחוק,
(המשך בעמוד | )55

ד 43.

׳ 1רביעי

יום ח מי שי

אני אנגיל חגג על יאכטה את ׳ 01 העצמאות
של אמויקה ^ לימית גיא נסעה להונגריה *

שיסל זו ק על דוויד 1ון אבקת עיטוש
• ס דחוי וס
שלושה חות, יאחד !נסע !ואיחד עומד לנסוע —
זהו הקציר השבועי של נסיעות מחלקת החדשות.
אלכם גילעדי חור מאייחופד, ומדרוט-יאמרי-
קח. לאחר שסיים !את עבודתו ׳באליפות ;הע!ולם
בארגינטייבד״ הצטרף ׳גי׳לעדי אל מיישלחית הטלוויזיה,
שנסעה לבקר באתרי האירוויזיון בחמש
השנים האחרונות, בראשותו של יצחק (״צחי״)

שמעוני.

אחר ישחזר הוא הכתב הכלכלי של הטלוויזיה
אבי אנג׳ל. הוא יצא למסע־תעניוגות פרטי
ובאיטליה ישכלל, בין השאר, מסיבה בת יבמה
ומים על יאכטה ישל זוג אמריקאים, שיביאו לחגוג
דווקא ׳באיטליה יאת יום העצמאות ה־ 202 של
׳ארצות־הבתת. יאע׳ל לקח עימו למסע־תענוגות
זה יאת אתת מידירייותיו, עובדת הטלוויזיה.
מטיול פרטי ׳באירופה חזרה גם הקריינית מספר
אחד של הטלוויזיה, כרמית גיא .׳כרמית, שהיא
ממוציא הונגרי, הייתה בביקור אצל ידידי מיש־פחה
בהונגריה, ואחר כך המשיכה למערב-אירופה.
יעמוס ארבל, הכתיב לענייני תרבות ואמינות
של הטלוויזיה ,׳נסע עם אשתו לטיול בן למעלה
מחודש ׳פארציות־הבר״ת. הורי. אשתו, המתגוררים
בארציוודהברית, רציו ליבוא ׳ולבקר את ׳ביתם. עמום
הצליח לשכנעם ,׳שמחיר הכרטיס מארצות־היברית
לישראל ׳וחורה, זהה למחיר הכרטיס מישראל
לארציות־הבר״ת ׳וחורה, וכי עדיף ׳־שהם ישלחו לו
כרטיסים, כדי שהוא יבוא לבקר ואותם. בינתיים

נסע ארבל

חוזר אנג׳ל

של קיבוץ מעלה־היחימיישה .׳למעילה ממחצית עובדי
הטלוויזיה עסקו בהכיגת מסיבת היוקרה ,׳שרק
חלקה הקטן שודר בשידור החי. דן בירון, מאיר
שליו ודודיו ״ראש־העיר״ היו מראשי המארגנים.
תחילה חשבו לערוך את ׳המסיבה בתיאטרון ירושלים
,׳אולם במהרה התברר כי הירא לא יצליח
לאכלס יאת יכל מי ־שיחשבו שירצה לרכוש כרטיסים
למסיבה.
אז נחלץ דודו ״ראש־הע״ר״ ,ערך סיורים בירד
ושלים ׳ובסביבתה ומצא את בריבת־השחייה של
מעלה־היחמישה. הוא גם הצליח לקבל מהמשק,
׳במחיר !אפסי, יאת הזכיות להשתמש בבריכה ובדשא
בשביל המסיבה.
בירון, האחראי על מכירת ׳הכרטיסים, גבה 100
לירות מכיל זוג, יונתן ׳תמורתם, מלבד השתתפות
במסיבה עצמה, גם !אפשרות לזכיות: בהגרלת כרטיס
טיסה ווגי לארצות־הברית ׳וחזרה.
מאיר ישלו יקנה ספר זכרוניות גדול, החתים בו
׳עובדים שונים, שגילו כישרון כתיבה כשראו
את היומן. אחר־כך הפך את ספר הזכרוניות
למוצג הראשי במכירה הפומבית: שנערכה באותו
הערב.

אונע וחצי לשמח חצי
כאשר ינברו מארגני מסיבית העישור לטלוויזיה
כחומר הארכיוני, הם יגילו ראיון אותו עירך ימי
שמשמש היום ככתיב הטלוויזיה בניו־יורק, אלי
ניסן, יעם מי שהיה שר־היחיוץ, ח״כ אכא אכן.

חוזרת גיא

חוזר גידעדי

מאחורי

הקלעים

(צ .) 6.3שוב, בגלל שיבושים
בלוח התוכניות, אפשר יהיה
לצפות הערב, בלי נדר, בתוכנית
שהיתה צריכה להיות
משודרת כבר לפני שבועיים.
במיסגרת הסידרד, מאחורי הקלעים
יספר ג׳ון נינטרס מי
הם האנשים העושים את הקיר־קם,
איך חם חיים שלא בזירה,
מד. יחסם לחיות ומה יחסם
זה אל זח.
• האחים 8.00 הדמות
החדשה, טרוולין, מנהל.המכירות
של החברה שפשטה את
הרגל, אשר הופיע לראשונה
בשבוע שעבר, הוא הכוכב של
הפרק הנוכחי. אדווארד, שאינו
רוצה בטרוולין מגיע לעימות
חריף עם ג׳ניפר, כשמרוני
ברקע, כמו תמיד.
• מוקד 30 במוקד
של השבוע שעבר הופיעו ח״כ

ח״ נ שחל
שנו שן
מהמפד״ל, יהודה בן־מאיר, מול
ח״כ מהמערך, אורה נמיר. הם
התמודדו באלגנטיות־טלוויזיו־נית
בנושא החוק החדש לאי-
גיוס בנות לצה״ל. יושב־ראש
סיעת המערך בכנסת, ח״כ
משה שחל, ניסח להשפיע על
נחמן שי, הכתב הפרלמנטרי,
שהיד. גם מנחה מוקד, לקחת
מישהו אחר מהמערך, משום
שלדעתו של שחל אורה נמיר

• סולמי (צ>.3י) .לאח
רונה יצא לאור ירחון טלוויזיה
מייוחד לילדים, המביא בציורים
סיפורי סרטים המוקרנים בטל וויזיה
(בסיגנון הקומיקס) .המוציאים
לאור הזמינו מחקר
כדי לדעת מה הסדרות האהובות
ביותר על הילדים, ומולטי זכה
במקום השני בהערצת הילדים,
מייד לאחר האיש השווה מיליונים.
המולטי של השבוע
מספר על חבר חדש המופיע
במעגן והפוחד מהמים ומזכיר
לקלנסי את טום בהגיעו לראשונה
למעגן.

• כין האזרח לרשות
7.00 מטפלת במחסור במים
בסקטור הערבי. על־פי מפיק
התוכנית, זוהיר בהלול, מסתבר
כי בבית־הספר התיכון בהמרה
אין מי שתייה ואותו מצב
שורר גם ביישוב הבידואי
זרזיר.

תעודה

-טיבט

30 אחד מסרטי התעודה
המעולים שהוקרנו בטלוויזיה.
צוות טלוויזיה בריטי מתאר
את אמנות ותרבות העם הטיבטי,
ובעיקר את השינוי שחל
בו מאז כניסת הסינים לטיבט.
כל אלה בקולו של הקריין
גד בן־ארי.

פולדארק (.)10.30

כוכב נשות ישראל בגיל ה
מרדארק
מאוכזב
ממרזאוק עמידה, רובין אלים, המגלם
את רום פולדארק, אינו מרוצה

נוסע רז

מי נישאר לעבוד?
ממלאת יאת. מקיומו שיל ׳ארבל בארץ כתבת קלעים,

דימה גרי.

מי שעומד לצאת בקרוב לטיול הוא מנ ש ה
רז, שייצא עם אשתו ענית לירח דבש מאוחר.
לאחר שיסיים את צילומי בית־הכלא שלו. רז
מכין כתיבה למבט שני על בתי־הסוחר בארץ.

+אבקת העיטוש ומני באו
צופי ׳תתוכנית הראשונה של. מני פאר בעלי
כותרת, לא יכלו שלא לשים־לב לרעשים ׳האדירים
שהוציא אחד מיוצרי הסרט ישראלים מצחיקים,
בועז דוידזון, בכל פעם שקינח את אפו.
והוא ועשה ואת פעמים ׳רביות ׳במשך הראיון עימו
ועם צבי שיסל.
הרושם היה כי דווידזון אינו יודע להתנהג, או
שהוא מפגין בכוונה התנהגות בלתי-אסתטית ודוחה.
אולם האמת היתה לגמרי אחרת. שיסל
הביא: עיסו לתוכנית ׳אבקת עיטוש, יאותה רצד.
להשליך ׳במשך הר׳אייון ׳לכיוון של פאר, ואז
׳לצעוק ׳לעברו :״מצלמים ׳אותך,״ כפי שנהוג
בסרטי הקנידיד קמרה, שעליהם מבוסם הסרט
ישראלים ׳מצחיקים .׳אולם מרוב התרגשות שפך
שיסל את האבקה על דווידזון, וזה נאלץ לשפשף
את אפו בזרועו ולהתעטש.

• הכדזח נש אוח תסיח

שאלה אחת ׳בראיון זה היא דוגמה ׳איך לא לראיין.
:אורכה ישל השאלה ישל ניסן היה 4וחצי דקות.
׳ביעוד שתשובתו של!אבן וארכה חצי דקה ׳בלבד.

• וון קומיסאו הוזי!
כשיצא הפרופסור ראובן ידון מישיבת ׳ועדת־החינוך
!שיל הכנסת, כה השתולל ללא מעצורים
ובייש יאת שמה של רשות־השידור: ,ניגש !אליו
כתיב יחדש של הרדיו, רמי גוברניק וביקש
לראיין אותו על מה שאירע בישיכח.
ירון, כקומיסאר־לכל-דכר, סירב להתראיין -והו־ירה
לכתב הנפחד שלא ׳לדווח כלל לרדיו על
קיום הישיבה .׳וכך ואמנם היה.

• מונלינים את לונדון
מגיש עלי כותרת לשעבר, יריץ לונדון! ,נושא
בימים אלה הרצאות במיסגרת בית־הספר ׳לעיתונאות
של עיתונאי ידיעות אחרונות ג ד עון דיי ״
כר. ישמו שיל לונדון מתנוסס יעל גבי המודעות
הקוראות לצעירי ירושלים לבוא ׳ולהירשם לקורס,
בו מרצה יגם מי שהיה עיוורו של ׳שר־המישפ־טים
עורך1-ד,דיו יחיאל (״היוליק״) גוטמן.
יבין הותר ׳נתלו מודעות ובשטיח הקמפוס של
האוניברסיטה העברית בירושלים. ליצני האוניברסיטה
הוסיפו ליד ישמו !של לונדון הערות,
בחלקן הומוריסטיות ׳ובחלקן מעליבות, והנהלת
גות־הספר מיהרה ׳להסיר יאה סל המודעות שניהלו
ב׳אונוברסי׳טד.,

!שכיניו של מני פאר בביתו ברמת-יאביב גרמו
לו ׳להפתעה נעימה .׳סשחז׳ר עם !אשתו קרני
מירושלים, לאחר השידור הראשון של עלי כותרת
בהנחייתו, מצא על דלת דירתו שלט :״מני, עשיית
יאת זה, היית ׳נפלא !״ מני השאיר את הכירוה יעל
הדלת למשך שבוע שלם.

• הנשיא בוו את יבין

• מ׳ שנא נא

הפתעה: נעימה: נגרמה בשבוע ישעבד ׳למנהל

יאחד המיבצעים המסובכים ביותר של הטלוויזיה
היה הכנת מסיבת העישור שהתקיימה ׳ביום
השלישי השבוע, על שפת בריכת־הש׳חייד. והדשא

לאחר !שפורסם כי ליבין ׳נולד בן, הגיע לביתו
מיכתב: ברכה, כתוב בסתב-ייד, מנשיא המרינה

,מחלקת החרשות חיים יכין ולאשתו יוספה.
יצחק נכון.

מסע לתוך האפליה: סינגר ולנץ
יום רביעי, שעה 10.00
חלשה מדי. אך שי רצה דווקא
בנמיר. אגב, בדיון שנערך
בכנסת היה שחל ד,רגשני ביותר
מבין אנשי המערך, בעוד אורה
נמיר היתד, שקטה. הוא התרגז
בעת סידרת קריאות ביניים עם
ח״ב משה שמיר, ותוך כדי
צעקות וחריקת שיניים שבר
שחל את אחת משיניו.

• מסע מתוך האפילה
10.00 מד,סידרה עני נעשיר
זכורה לטובה השחקנית קיי
לנז, מי ששיחקה את אלמנתו
של טום, אחיו של ג׳ודי ג׳ור־ראש.
לנו חוזרת למסך בסרט
השבועי, והפעם היא מגלמת
תפקיד של סטודנטית המאוהבת
בצעיר עיוור ועוזרת לו
להיות רופא. מפיקי הסרט טוענים
כי זה סיפור מהחיים, סיפור
אמיתי. הסרט הוא מהדורה
אנגלית של סרטי הסרטים
הערביים ביום ד,ששי אחר-
הצהריים.

כלל וכלל מהחלק השני של
ד,סידרה פולדארק. אלים מספר
כי הוא היה עסוק בגילום תפקיד
קטן במחזה של מולייר
על הבימה האנגלית, כאשר
באו אליו עם ההצעה לחדש
את פולדארק וליצור את ה־סידרה
השניה .״התאכזבתי מה חלק
השני של ד,סידרה, העניין
כולו הוחמץ,״ הוא אמר בראיון
עיתונאי. גם מחבר פולדארק,
הסופר וינסטון גראהם, מחזיק
בדעה זו.

• עלי כותרת (0צ.)11.

אנשי מיקצוע טוענים כי למרות
התרגשותו של יעקוב יענ־קלה״)
אגמון בתוכניות הראשונות
שלו, הוא מראה סימנים
כי הוא עשוי להיות המנחה
הטוב ביותר של עלי בוחרת.
לא כך חושב, כמובן, חבר
הוועד המנהל, עורך־הדין אהרון
פאפו, שכבר החל במסע
טיפטופים כנגד הנחייתו של
אגמון, שהוא שמאלני לדבריו,

15. 7

׳ 1שי שי
• האיש השווה מיליו
נים
3.00 הפתעות רבות
בפרק זה של הסידרה. ההפתעה
הראשונה: אפילו סטיב אוסטין
מגלה כי יש במקומות מסויי-
מים בעולם הפרות של מגילת
האו״ם. הפתעה שניה: לצד
לי מייג׳רס משחק גרג מורים,
מי שזכור מהסידרה משימה
בלתי אפשרית. מורים מגלם
טייס שנפצע באפריקה, כאשר
השיג חומר מרשיע בעניין
הפרת מגילת האו״ם. הפתעה
שלישית: סטיב מצליח להרים
מטוס שלם באוויר.

• השכוע יומן אירועים
8.00 מגיש השבוע, חיים
יבין, התערב לפני חודשיים עם
ידיד, כי הוא יגיש ״רק מספר
שבועות את השבוע, עד שימצא
מגיש קבוע.״ אותו ידיד, יחד

זז״ס נין
נסיו נהחעונוח
עם כל אנשי מחלקת החדשות,
בטוח כי יבין עומד להפסיד
את ההתערבות, למרות שהיום
הששי יכול היה להיות הערב
היחיד הפנוי של יבין.

• ראש זזעיר קאסטר־

ברידג 0.20 מה דעתו
של כוכב הסידרה הטלוויזיונית
הזו, אלן בייטם, על המישחק
בטלוויזיה :״אני שחקן קולנוע,
כל היתר זה חלטורות,
אבל בטלוויזיה אפשר להגיע
למאות מיליוני צופים ובקולנוע
לא. בטלוויזיה אני טכנאי הממלא
הוראות, בקולנוע אני
שחקן.״ לגבי הסידרה עצמה
אומר בייטס :״כשקראתי את
סיפורו של תומאס הארדי,
סופר ראש העיר?!אסטרברידג׳,
נראה לי הסיפור קלוש. רק
לאחר שהגענו לאתר הצילומים,
העיירה דורסט, עם הנוף המשגע
והאווירה הנפלאה, התחלתי
ליהנות מהסיפור.״

מישפחת

מנוחין

10.10 חגיגה מוסיקאלית
של ממש. ג׳רמי נזנוחין, בנו
של יהודי מנוחין, מנגן, כשהאב
מנצח, את הקונצ׳רטו לפסנתר
ולתזמורת מס׳ 415 ברשימת
קכל מאת מוצארט. מלווה אותו
תיזמורת תלמידי בית־הספר
על־שם מנוחין בסארי, אנגליה.

שב ת
• יחים חיים לחיות

6.30 במיסגרת התוכנית
המעולה חידושים והמצאות,
יוקרן סרט על זיהום הים.
בסרט כמה גילויים מעניינים.
הראשון שבהם: שליש מכל
שטח הימים שייך למדינות,
ורק שני־שלישים הם אקס־טריטוריאליים.
בישראל קיימת
החברה לחקר ימים ואגמים,
בהנהלתו של מי שהיה מפקד
חיל־הים, האלוף (מיל ).יוחאי
בן־נון, לה תקציבי־ענק ומיבנה
מונסטריאלי בכניסה לחיפה. אך
בעולם, מסתבר, עורכים מח קרים
של ממש כדי לפתור את
בעיות זיהום הים. בנמלים שונים
מקימים מערכות ביוב
המאפשרות לאוניות לשמור את
מי הביוב שלהן עד שהן מגיעות
לנמל. יותר ויותר מכוני
טיהור־שפכים מוקמים ליד מזחי
הנמלים. דליפות הנפט מהאוניות
הן אסון של ממש לים.
עתה מפתחים סוג מסויים של
בקטריות, הידועות כניזונות
מנפט גולמי, בעזרתן מקווים
לנקות כתמי נפט בים.

• בצאת השבת (.)8.00

אם הסופר אלי ויזל יגיע לארץ
עד ליום צילום התוכנית, הוא
יופיע בבצאת השבת, שתהיה
נלוקדשת לחסידות חב״ד וקשריה
עם יהדות ברית־המועצות.
אם ויזל לא יצליח להגיע,
ימלא את מקומו עסקן העליה
מרוסיה, הפרופסור ירמיהו בר־נובר.
חסידי חב״ד ידועים כמי
ששמרו על גחלת היהדות
ברוסיה, בתקופת ההתבוללות
הגדולה, ועד היום הם עוסקים
בפעילות שקטה, לא ראוותנית,
למען העליה מארץ זו. בתוכנית
יופיעו בשירה עולים מרוסיה
מקרב חברי כפר חב״ד. אגב,
מנהל מחלקת הדת בטלוויזיה,
הרב בנימין צביאלי, היה אצל
הרבי מלובאוויטש ערב הקמת
הטלוויזיה בארץ, ומנהיג חסידי
חב״ד התנגד להקמתה. לאחר
שהוקמה, נתן הרבי מלובא-
וויטש הוראה לחסידיו להופיע
עד כמה שיותר בטלוויזיה
הישראלית.

יום ר א שון

יום שני

יום שלי ש•

• קרוסלה 5.30התוכנית
החודשית של המפיקה
שרה גינור. תוכנית הבידור
לילדים היא הפעם במזל חודש

אשת המנקו
111 שה 100113

• נועם

6.15 בפרק השני של ״איך
ללמוד לנגן על גיטרה״ מביא
המורה נועם צור את המדגים
השבועי שלו, הזמר דודו זכאי.

• הזוג המוזר (.)8.00

מי שראה את הסרט התגלגל
מצחוק בקטע עם האחיות
פיג׳ן(יונים) .המעבד לטלוויזיה
של הזוג המוזר מחזיר שתי
דמויות אלה למסך הקטן, עם
השחקניות מוניקה אוונס וקרול
שלי, שכנותיהן של פליקס
ואוסקאר, הבאות לאכול ארוחת
ערב רומנטית, אך פליקס מתעקש
דווקא לצפות בחדשות
בטלוויזיה.

• עוד להיט (.)8.30

• מורשה 8.00 לפני
כשנתיים הצליח צוות טלוויזיה
זר לצלם בתימן, וקטעים מצילומים
אלה משולבים בסרט
על יהדות תימן בישראל, שהופק
על־ידי חברת והורה.
בתימן נותרו כמה עשרות
יהודים. מסקנת הסרט לגבי
היהודים שהגיעו לארץ, במיס־גרת
״מרבד הקסמים״ ,עגומה
ביותר. יהודי תימן שוכחים
בקצב מהיר מדי את המסורת
התימנית ומשתלבים במהירות
בדרך החיים המערבית.

הזוג המוזר:

קנית גאבריאל דרייק, מי ש שיחקה
בסידרה זו את תפקיד
ג׳ייל, אשתו של דויד האמונד,
שנהרגה בתאונת דרכים, היא
אחת מכוכבות סרט המתח

הסיפור האמריקאי הקצר הפך
להיות הפרשה הארוכה ביותר
של הטלוויזיה הישראלית. לאחר
שלוש דחיות, מגיע סוף-
סוף המלון הקודר למסך. אם
היה מחבר המלון הקודר סטיבן
קריין, יודע מה הטלוויזיה
הישראלית תעשה לסיפור הקצר
שלו, הוא היה מת משבץ לב
ולא מסרטן, בגיל ,29 כפי
שאירע במציאות. אגב, קריין,
שלא הצליח למכור את ספריו,
שנחשבו במאה שעברה לנוע זים
מדי, היה שנים מספר
עיתונאי, עד שהצליח לחדור
למדפי הספרים.

בסידרה טרילר, יחד עם סוזן
המפשייר והשחקן דויד דייקר
המגלם שודד בנקים שהשתחרר
מהכלא ומסתבך בשנית. הסיד־רה
מעולה ושמות השחקנים
שבפרק מבטיחים כי גם אפי־

אחת השאלות המעסיקות את
צוות עלי כותרת היא אם דן
מרגלית, מנחה התוכנית של
יום א /ימשיך להנחות אותה
גם אם ובאשר הוא ימונה
לתפקיד מנהל מחלקת החדשות
של הרדיו.

חאחיס מתנוח
כארנכי ג׳ונם: רוי
שעה 10.35
מבצע קפיצת התאבדות בצד
אחד של הרחוב בעוד בצד
האחר שודדים שניים חנות
חנות תכשיטים, וכמובן שאיש
אינו שם לב אליהם והכל

7סוט מתח

נו ד ד זו חד,יה הו ר ה.

יום שני, שעה 8.30
באריזונה אדם לבן אחד נגד
שבט שלם של אינדיאנים,
הרוצים להכחיד את סוסי הבר
באיזור.

• המדון הקודר (.)10.05

שעה 8.00

מסך גדול קטן: אמכר, שיטרית וגולדפינגר

כשצילמו את תוכניותיו הדביליות
של דורי בן־זאב, לא

צילמו כל פרק לחוד, אלא שלל
של מופעים, גרפסים והצחקות
מאולצות של האמן. לפני כל
שידור גוזרים ומדביקים פילמים
ויוצרים תוכנית אחת
מהמאגר. כפי שנמסר, המאגר
גדול ומאיים בעוד הרבה
תוכניות.

בצאת השבת: ויזד

סרטים

-והגיטרה

שעה 8.00

רוי, אשר שם השחקן אינו
ידוע לאף אחד, הוא הגיבור
האמיתי של הפרק קפיצת המוות
בסידרה עלובה זו. רוי

• הדהרה אל החופש

5.00 כשחזרה בשבוע שעבר
מנהלת מחלקת התוכניות
לילדים, אסתר סופר, מסיורה
באירופה, הדבר הראשון שעשתה
הוא סדר בנושא הסרט
הארוך לילדים. עתה יש כבר
תוכנית קבועה של סרטים
למשך כל חודשי החופש הגדול.
בדהרה אל רחופש לוחם

מצויירים

5.50 עד השבוע היו מקרינים
בטלוויזיה את פופאי
ויתר הסרטים המצויירים אחת
לשבוע ביום החמישי, משך
חצי שעה. עתה החליטו במח לקת
תוכניות הילדים לפצל
את הסרטים המצויירים לשלושה
ימים בשבוע, בימי ראשון,
שלישי וחמישי יוקרנו במשך

תמוז. חוה אלברשטיין, שלמה
ווישנסקי, אברהם (״אברמלה״)
מור וחנן גולדבלט משעשעים
ילדים על פי טקסטים שכתבה
חנה נאור, אשתו של מפקד
גלי צה״ל הפורש מרדכי נאור.

• להרוג שתי ציפורים

10.00 האחים מתגנב גם
לתוכניות מוצאי־שבת. השח*

• כא רגבי ג ׳ונם (.)10.35

16. 7

17. 7

18. 7

• עלי פותרת (.)11.20

10 דקות סרטים מצויירים,
והילדים, יחד עם הוריהם,
יוכלו ליהנות שלוש פעמים
בשבוע.

מנחה כל־בו־טק, ומי שהתוכנית
קשורה בדמותו, דניאל
(״דני״) פאר, אמנם לא עוזב
אה התוכנית, אולם היא ירדה
אצלו למקום השני בסדר ה־חשיבויות.
פאר הצטרף לאחרונה
לצוות כמעט חצות, והוא
מחליף לעיתים את יצחק רועה.

• אוליביה גיוטון ג׳ון

0.30 תנסה להתחרות בתוכנית
הבידור שלה עם פראנק

אדיוט גולו

• מסך גדול מסך קטן
8.30 פסטיבל לשוחרי מיקי
מאח. המפיק, אהרון גולדפינגר,
יחד עם המנחה־מגיש, אהוד
מנור, חוגגים 50 שנה למיקי
מאוז, בעזרת סרטיו של וולט
דיסני: שילגיה, עולם נפלא,
היפהפיה והיחפן, שירת הדרום,
מרי פופינס והחיפושיות בסונטה
קרלו.

הבולשת

חוקרת

10.50 יום חג לשוחרי
סידרת־המתזז הטובה ביותר ש הוקרנה
אי פעם בטלוויזיה
הבולשת חוקרת. מלאי הסרטים
של סטארסקי והאץ׳ נגמר,

סטארסק׳ והואץ׳
יוצאים לחופש
ועד שירכשו סרטים נוספים
(שוב נזכרו ברגע האחרון
לבדוק את הארון) ,נזכה לצפות
בבנימין זיגל הבריטי, ג׳ק ריגן
ובעוזרו הקוקני הסמל ג׳ורג׳
קארטר, המצליחים לפצח כנופיות
פשע בלי לרמות, להקליט-
בסתר ולשקר. בפרק של היום
מופיעה בתפקיד אורח השחקנית
ג׳יל טאוסנד, הלא היא
אליזבת וורלגן מהסידרה פול־דארק.

דוקר
ומומו
סינאטרה שהופיע לפני שבועיים.
מי שרוצה לראות את
השחקן אליוט גולד רוקד ושר,
או את לי מייג׳ורס, מהאיש
השווה מיליונים, מופיע כמצ־חיקן,
מוזמן לצפות בתוכנית
זו, בה יופיעו מלבד שגי אלה
כאורחי אוליביה ניוטון ג׳ון
גם לינדה קרטר, טוס בוסלי
ורון האוורד.
• סרטה 10.15 הערות
מדור זה על כך שאין מספקים
חומר רקע לסידרה ברטה,
נפלו למרבה ההפתעה על אוז ניים
קשובות, ומחלקת הסרטים
הקנויים החלה למסור לעיתונאים
את סיפורי הסרטים של
ברטה. טוב־לב זה מאפשר לגלות
כי עני ועשיר כובש
השבוע את המסך הקטן. קיס
דארבי, מי ששיחקה בעני
ועשיר את בתה של עורכת־הדין
— הידידה של ג׳ורדאש,
שנישאה אחר־כך לבנו המאומץ
וספגה מכות מפלקונאטי
במלון בלאם־ווגאם, משחקת
בפרק של היום של ברטה את
תפקיד אני, אחותו הנכה של
ידידו הטוב של ברטה, סאנדי,
בו חושד ברטר, כי הוא מפיץ
סמים. תפקיד־אורח אחר: אחיה
של אני מגולם על־ידי השחקן״
ולד

זו מ סול ח ס

סו ל

ווילי אוז ח

; מו ע מ דו ת

ה סו פיו ת•

מלגת

המים • 7 8ר

וטלה ח: מוצרט. בך וכל השאר
^ י אפשר שלא לפעור את העיניים
יי בתמיהה כשנטלה רז נוקבת בגילה :
בת ,16 שזה עתה סיימה את הכיתה החמישית
בתיכון. או שגיל שש־עשרה אינו
כבר מה שהיה פעם או שנטלה — נתי,
כפי שהיא מכונה בפי ידידיה — פשוט
צמחה בתהליך מזורז. וזה לא מהיום.
כבר כשהיתה בת ,12 היא מעידה על עצמה,
וסיפרה שהיא יבת ,15 צחקו עליה:
״תפסיקי לעבוד עלינו.״
רז אינו שם מישפחתה המקורי. באמיתי
אפשר לשבור את השיניים: טסקווזרדזה.
הוא בא לה מאביה, עובד התעשייה־האווירית
הסובייטית, גרוזיני במוצאו. הוא
נשאר בסבסטופול שלחוף הים־השחור,
כשנטלה, אמה ואחותה עלו לארץ לפני
11 שנה. בגלל עיסוקו לא ניתן לו לעלות.
בגן
הילדים נאלצה נטלה להישאר עד
גיל ,7מאחר שלא ידעה עברית. אבל
מאז היא הפכה לצברית לכל דבר, בהופעתה,
בגינוניה ובאורח־חייה, אפילו במב־טאה.
מארץ הולדתה היא אינה זוכרת כים־
עט דבר. כיום היא מתגוררת בנתניה ומה
שמעסיק אותה, מילבד הלימודים, הוא
החבר הקבוע שלה, בן ה־ ,22 אחרי שירות
צבאי, והפסנתר, במשך שמונה שנים למדה
לפרוט על פסנתר. השנה הפסיקה
ללמוד אך היא ממשיכה לנגן להנאתה, מו־צארט,
באך וכל השאר, כולל קומפוזיציות
ועיבודים שהיא אוהבת לחבר לבד. אבל
אל תראו אותה כזאת — באותה מידה
היא חסידה של שירי דמיס רוסוס, אנגל־ברט
המפרדינק, טינה צ׳ארלס ואפילו שימי
תבורי.
המוסיקה אינה היעוד העיקרי שלה בחיים.
אם כבר, היא היתה מעדיפה להיות
שחקנית, לכשתתבגר. בינתיים היא עושה
זאת במיסגרת החוג הדרמתי בביודהספר
ועל במת החיים.

סלי שעשוע שגעון בית׳ ר י -
יני וזכלת, רעמת־שיער המהודקת ב־
? שרוך־עור אל המצח, מכנסי ג׳ינס
קצרצרים, חולצת טריקו וחיוך קונדסי שאינו
מש מהשפתיים — זוחי סלי שעשוע,
,18 בוגרת הכיתה השביעית בבית־הספר
המיקצועי אופק, שם היא לומדת הנהלת־חשבונות.
תמיד היתה המצחיקונת של הכיתה.
זאת שמשגעת מורים, מעירה הערות
הגורמות לכל הכיתה לפרוץ בצחוק, חצופה,
מאחרת לשיעורים ועוד לא בתלבושת
האחידה. כל זה לא זיכה אותה בציון הכי
גבוה בהתנהגות, למרות שבשנה האחרונה,
כפי שהיא טוענת, הצליחו מעט לרסן ולאלף
את הסוררת.
יש לה המון דברים בראש, ביחוד ב־קייץ.
קודם כל הים. אחר־כך לרוץ, סתם
כך, ריצות למרחקים ארוכים, לבד או
בצוותא. לא יותר מדי, אבל שלושה קי לומטר
בממוצע זו המנה הקבועה שלה.
כשאינה רצה על רגליה היא דוהרת על
סוס. זה נשאר לה מחופשת־קייץ שבילתה
לפני שנתיים אצל המישפחה בארצות־הברית.
מאז היא מנצלת כל הזדמנות לקפוץ
למועדוני-רכיבה בסביון והרצליה ולדהור.
וגם לרקוד, המון. לא כל כך בדיסקוטקים,
שם הקהל המוני מדי לטעמה,
אבל במועדונים שקטים יותר.
אבל האהבה האמיתית היא קבוצת הכדורגל
של בית״ר ירושלים. למרות שהיא
מפרדם־כץ, בית״ר ירושלים אצלה בדם.
אוהדת שרופה, כזאת שנוסעת אחרי הקבוצה
למישחקים בכל מקום ובמישחקים
גורליים שואגת ומתפרצת, כמו הר־געש
קטן. בלילות היא אוהבת לקרוא, לבלוע
ספרים ולישון כמה שפחות. שלוש־ארבע
שעות שינה בלילה מספיקות לה בהחלט.
כשתהיה גדולה אולי י תלמד מישפטים ותהיה
עורכת־דין, כמו אביה. אם לא יבוא
לה, אולי תבחר בקאריירה אחרת, שחקנית
למשל.

יהלומית בר־אוו: ניתזת, ספרות
ף• בקרים דונזדת יהלומית בתיכון.
יי השנה סיימה את הכיתה השביעית
בבית־הספר פיטמן בתל־אביב. בשעות
אחר־הצהרייס היא עובדת בחנות תמרוקים.
ואת חופשת הקייץ שלה היא מנצלת
לצילומי דוגמנות.
פעם חלמה יהלומית בת ה־ 17 וחצי להיות
דוגמנית. היום, אחרי שהתנסתה קצת
במיקצוע, התפכחה .״בתור תחביב זה או־אולי
נחמד, אבל לא בתור מקצוע,״ היא
מסכמת ,״זה מקצוע מפרק ומעייף, לגמרי
לא דומה לכל הסיפורים הזוהרים שסובבים
אותו. שמעתי על כך המון סיפורים
מהדוגמניות הוותיקות שעבדתי איתם. כמה
ימים בעסק הזה הספיקו לי בהחלט. נכון
שהפירסום הכרוך בזה מושך קצת, אבל
גם זה חולף...״
יהלומית, ילידת־הארץ המתגוררת בהרצליה,
מטפחת חלומות רציניים יותר. אם
יתאפשר לה להמשיך וללמוד היא היתד.
רוצה יותר מכל להיות מורה לספרות
וללשון. זד, נראה לה כעיסוק ההולם יותר
את כישרונותיד. ונטייתה. בבית־הספר היא
מצטיינת בניתוח יצירות ספרותיות, לא רק
כמיצוות אנשים מלומדה, אלא כנושא המרגש
אותה וגורם לה סיפוק. היצירה
האחרונה שעסקה בניתוחה היא אנטיגונה
והיא מוסיפה להמשיך ולנתח אותה גם
מחוץ לשעות־הלימודים, בשעות־הפנאי.
הדימוי של תולעת־ספדים יעשה לה
עוול. בסך הכל היא צעידה אוהבת־חיים,
האוהבת לשחות המון בבריכה או בים,
לרקוד הרבה בדיסקוטקים ולטייל ברחבי
הארץ עם חברים, לגלות מקומות חדשים
ולהתפעל מנופים.
כולם בטוחים שהשם יהלומית הוענק לה
מפני שאביה עוסק ביהלומים בבורסה.
אבל האמת הפשוטה היא שהשם המקורי
בא לה בירושה מסבתה — לסבתא קראו
דיאמנטה, שהפירוש העברי שלו יהלומית.

חנה דסה: לג דו ל בין כלבי ם
ך* 1גראפיקה היא התחביב והמיקצוע
1 1של חנה דסה בת ה־ ,18 העומדת בפני
גיוסה לצד,״ל. ברור שהיא אינה חושבת
להצהיר. להיפך, השירות הצבאי נראה
לה, לפי סיפוריהן של חברותיה שהתגייסו,
כחוויה נעימה ומאלפתי שכל בת גילה צריכה
להתנסות בה. מאז ומתמיד אהבה
לצייר. את אהבתה זו יישמה כאשר למדה
במגמת הגראפיקה בבית־הספר ויצ׳ו־צרפת
שבתל־אביב, ואחר-כך השתלמה
ברמה יותר גבוהה במכון טכניקום.
למעשה היא בת כפר. נולדה אומנם ב הרצליה,
אבל כשהיתה בת עשר עברו
הוריה להתגורר במושב רמות-השבים, שליד
רמתיים. פעם קראו למקום ״כפר קו־קוריקו״
,משום שעיקר עיסקם של התושבים
היה בגידול תרנגולות. המקום עדיין
שמר על אופיו המיוחד, אבל הוריה של
חנה עוסקים דווקא בגידול כלבים —
גידול מיקצועי של כלבים גזעיים עם תעו-
דות־יוחסין. היא רגילה כבר להסתובב בבית
בין כלבים, אפילו אם אלה דוברמנים
אימתניים המטילים חיתתם על אחרים. לגביה
הם ״יצורים נחמדים״ .אחת הכלבות
שגדלו בביתה היא אירושקה, כלבת דוברמן
שנבחרה לפני שנה ככלבה היפה ביותר
בארץ וזכתה בפרס ראשון בתחרות
כלבים .״זוהי הרגשה טובה לחיות בחברת
כלבים,״ טוענת חנה ,״זה מעניק ביטחון,
ביחוד כשנשארים לבד בבית במקום
מבודד.״
למרות ריחוקה מהעיר הגדולה מרגישה
חנה שלמה עם עצמה בחייה בסביבה הכפרית.
היא אוהבת לבלות בהאזנה למוסיקה
כבדה, פופ מתקדם, בטיולים ברחבי הארץ
עם החבר הקבוע שלה וביציאות קבועות,
מדי יום כימעט, לסרטים, למועדונים, להצ גות
ולכל דבר שמזדמן — העיקר למצות
את החיים עד כמה ש$פשר.

״להתכייף״באלי בסנדלי גלי

ים, חופ ש, קי ץ שובב, אני ו״ הגלי שלי״
ת מי ד בי ח ד. סנ ד לי ״גלי״ ה אווי ריי םוהק לי לי ס
עו שי ם לי כיף ב קי ץ.
כלהחברהי ספ רו לכם איז ה
רומן ארוך יש להםעם גלי, לפני
ש ״ התלב שנו ״ ע ל גלי ניסינו הרבה
א ח רי ם אך ת׳ ש מ עו לנו ...לג לי אין
ת ח לי ף. סנ ד לי ם ש או ה בי םאתהח בר ה.

ג לי 6 3 1 1

הקיץ באלי,,.בסנדלי״גלי

פרסום מלניק!סטודיו 1 8 .רותם

ו שלא יעב דו ע לי כ ם ...גלי זה רקעם
סמלה צפרדע!