י ״ ״יייי ד
פנסי לאלץאח
קצין פישטו־ר.
ח שו דפתדדפה
בעקבות הדלפת מיסמכים סודיים של המטה הארצי
של המישטרה לעיתונאים, נפתחה חקירה יסודית כדי
לאתר את המדליפים בקרב קציני המטה הארצי.
בשלב ראשון אותר קצין בכיר במטה הארצי, החשוד
בהדלפת העתק השדר הסודי שהועבר ליחידות
המישטרה יומיים לפני הפיגוע באוטובוס בכביש החוף.
בשדר זה ניתנה הוראה לבטל את מצב הכוננות
שהוכרז קודם לכן בעקבות מידע על תוכנית לחדירה
חבלנית דרך הים. המיסמך פורסם לפני כמה שבועות
בידיעות אחרונות.
החשד שד החוקרים נפל על קצין החכלה
הראשי כמטה הארצי של המישטרה.
החקירה נגדו טרם הסתיימה.
ו״אמן להתפטר
מי לחמתש רי ם
ההתקפות האישיות שלוחות־חדסן על שרחהביטחון,
עזר וייצמן, מצד חברי ׳מפלגתו וכמה משרי הממשלה,
מיועדות ככל הנראה לאלץ את עזר וייצמן להסיק את
המסקנות ולהתפטר מהממשלה. ספק אם מנחם בגין
עצמו מעוניין בכך, שכן התפטרות שר מהממשלה
כמוה כהתפטרות הממשלה כולה והיא מחייבת הצגה
של ממשלה חדשה בפני הנשיא והצבעת אמון בכנסת.
במקרה כזה עלול להיווצר מערך חדש של כוחות,
העלול להעמיד בספק את המשך קיום הקואליציה
הנוכחית. למרות זאת פועלים כמה משדי הממשלה
נגד וייצמן מתוך הנחה שהם ממלאים בכך את רצונו
של בגין.
סלפלגהה לי ס־ לי ס
כמיוחד פעיל כתחום זה שר־החקלואות,
אריק שרון, שהפר את הכרית שהיתה לו
עם וייצמן עד לפני מספר שבועות, הפך
שוכ למתנגדו העיקרי. נראה ששרון מקווה
שאם יסתלק וייצמן מהממשלה יזכה הוא
כתפקיד שר־־הביטחון על הפגנת נאמנותו
ככגץ.
לווייצמן אומנם מובטחת תמיכת החטיבה הליברלית
בליכוד, שאנשיה נוטים ללכת עם וייצמן במקרה
שיפרוש מהממשלה. אולם מקורביו של וייצמן מעריכים
כי כל הסתמכות על הבטחות אלה היא חסרת בסיס
והליברלים ירתעו כאשר תגיע שעת המבחן. לפיכך
הם שוללים כל אפשרות של התפטרות וייצמן מרצונו
לפחות במצב הנוכחי.
ה שו פ ט דו! מו עמד
לתפ קי ד
הצגת מועמדותו של ראש מינהל הדלק, שימעון
גילבוע, כמועמד הליכוד לראשות עיריית חיפה כבר
גרמה למילחמת שרים בקרב שרי המפלגה הליברלית.
למרות שגילבוע כפוף ׳למשרד שכראשו
עומד שר התשתית והאנרגיה יצחק מודעי,
ח קי רהוגד
מפקדים גנכירי ם
מחסום של צד,״ל בדרך לאילת עצר בחופשת חג־השבועות
האחרון רכב של צה״ל ובתוכו קצינים
שיצאו לבילוי חופשה עם בני מישפחותיהם ונטלו עימם
ציוד של צה״ל, כולל גנרטור.
כעקבות זאת נפתחה חקירה שד מצ״ח
כפרשה, שכה נחשדים קצינים כדרגת
אלוף־מישנה וסגן־אלוף כניצול ציוד של
צה״ל למטרות פרטיות.
תיק החקירה הועבר לטיפול הפרקליטות הצבאית.
שרון: אגרת
הטדוו־ויר. שו למה
טענתם של אנשי מחלקת־הגבייה של רשות־השידור.
שפורסמה לפני שבועיים במדור זה, שעל פיה גילו
בחוותו החקלאית של שר־החקלאות אריאל שרון
ארבעה מכשירי טלוויזיה שלא שולמה עבורם אגרה,
נדחתה בתוקף על־ידי השר.
אריק טוען כי ככד החווה נמצא רק ׳מכשיר־טלוויזיה
אחד, כחדר-האוכל של העובדים,
ושעבודו שולמה האגרה כחוק.
בזכירת בגין
למסעהרצ או ת
מזכירתו האישית של ראש־הממ-
שלה, יונה קלימוכיצקי, עומדת לצאת
למסע הרצאות כרחכי ארצות־זהכרית
מטעם המגכית היהודית המאוחדת.
המסע המתוכנן אמור להימשך כחודשיים,
ובמהלכו תסייד מזכירתו
של כנין לאורכה ולרוחכה של ארצות
הכרית.
הידיעה עד כך עוררה התמרמרות
כין אנשי דישכת ראש־הממשדה, הטוענים
כי מגוחך לשגר לתפקיד מעין
זה מזכירה שאינה אישיות ציכורית
וההפרה את הידע הדרוש כדי להצליח
כמסע־הרצאות כזה.
ד*.ועץ~המ־ע*פט
אל שורת השמות שהועלו לאחרונה כמועמדים לרשת
את מקומו של היועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור
אהרון ברק, נוסף השבוע שם חדש: שמו של שופט
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב דב לווין.
זו, תמורת תשלום של 5,100ל״י.
השינוי כתאריך פוגע ככמה מאות ילדים
שהוריהם תובעים להחיל את תיקץ
התאריך הקובע רק לנכי ילדים שנולדו החל
משנת .1974
הוא הוצע כמועמד הליכוד לעיריית היפה
דווקא על־ידי השר משה ניטים, נאמנו של
שר־האוצר שימחה ארליך.
למרות זאת טוענים ברשות־ד,שידור שמצוי בידם
דו״ח על מכשירי־טלוויזיה ללא אגרה
שנמצאו ברשות פועלי החווה.
שדדיח לי ף
אתפרקליטתהמ חוז
עורך־הדין אהרון שדר, סגן בכיר ראשון
לפדקדיטת מחוז תל־אביב, יהיה, ככל
הנראה, האיש שיחליף את פרקדיטת המחוז,
ויקטוריה (״ויקי״) אוסטרוכפקי־פהן,
העומדת להתמנות כשופטת מחוזית כת״א.
שדר, הוותיק שבפרקליטי־המחוז, היה ראש מחלקת
בתי־המישפט האיזוריים. לאחר ששני
פרקליטי המחוז הקודמים (יעקוב קדמי וויקטוריה
אוסטרובסקי־כהן) ״הוצנחו״ מבחוץ וכיימעט שגרמו
למרד במישרד, עמדו פרקליטי־המחוז הבכירים הפעם
על־כך שהאיש אשר ימונה יבוא מתוך המישרד.
איגו ד מ יק ונו עי
ש ל דוג מניו ת
לווין היה כשעתו שותפו שד שר־יהמישפטים
שמואל תמיר כמישרד פרקליטים לפני
שהפך לשופט. כניגוד למועמדים האחרים
לתפקיד, הן מקרכ צמרת מישרד־המישפטים
והן מחוצה לו, יש ללווין רקע רוויזיוניסטי
ועכר כאצ״ד העשויים להפוך אותו למקוכד
גם עד ראש־הממשלה מנחם כגין, שהמינוי
לתפקיד היועץ־המישפטי זקוק להסכמתו.
מודעי, המשתייך לאגף המערער על מנהיגותו של
ארליך במפלגה הליברלית. חושש שאם ייבחר גילבוע
כראש עיריית חיפה עשוי הדבר להקנות עמדת־כוח
שילטונית לקבוצת ארליך־ניסים.
בניסיון לטרפד את המינוי מען מודעי שאם יתפטר
גילבוע כדי לרוץ בבחירות העירוניות וייכשל, הוא
לא יוכל לחזור לתפקידו כראש מינהל הדלק. בירוד
אצל היועץ־המישפטי לממשלה העלה שאין הדברים
כך וגילבוע יוכל לשוב ולכהן בתפקידו.
בינתיים מסתבר שאם יוחלט לבסוף לבחור לתפקיד
היועץ־המישפטי אישיות שלא מקרב עובדי מישרד־המישפטים,
עלול הדבר לגרום לתסיסה בין העובדים
הבכירים ולהוליד כמה פרישות בצמרת המישרד.
יומני שדח -
הורי ם קו ב לי
ב ש מונ הכרבים
ת מיר יצטרףל לי כו ד?
שמועות עקשניות טוענות כי מתנהלים
מגעים כין קבוצה של אנשי ד״ש, כראשותו
שד שר־המישפטים שמואל תמיר, דכין ראש־הממשלה
מנחם כגין, כתיווכם של כמה
אנשי־כיניים, שכיניהם נמצא מזכיר
הממשלה אריה נאור, לבידור הדרכים
להצטרפות כמה מח״כי ד״ש לליכוד
כחטיבה עצמאית.
בשבועות האחרונים נערך מסע רימום אינטנסיבי
לשר־המישפטים בכל אמצעי־התיקשורת ,׳מבלי שיעבור
כימעט יום שבו לא יופיע תמיר במיסגרת זו או
אחרת. יש הרואים מסע זה בהכשרת הקרקע
להצטרפותו של תמיר לליכוד.
וול מי שרד ״ ה חיוו ר
ועד פעולה ארצי שד הורי ילדים שלמדו
לפני שנה כגני־ילדים טרום־חוכה ושיאדצו
השנה ללמוד שוכ כגנים כאלה, תמורת
תשלום, הוקם לאחרונה כדי להיאכק
כהחלטה שרירותית של משרד־ההינוך
המקפחת אותם לטענתם.
עד כה היה נהוג לקבל לגנים העירוניים ילדים שמלאו
להם חמש שנים עד תום השנה האזרחית. השנה שונה
הנוהג וכתוצאה מכך יתקבלו לגנים אלה ללא תשלום
רק ילדים שנולדו עד לתאריך העברי א׳ בטבת.
השנה אומנם חלים ה־ 31 בדצמבר וא׳ בטבת באותו
היום, אולם בשנים קודמות היד. הפרש של כמה ימים
בין שני התאריכים. כתוצאה מכך יאלצו הורים ששלחו
את ילדיהם לגן טרום־חובה תמורת תשלום בשנה
שעברה לשלוח השנה שוב את ילדיהם לגן במיסגרת
איגוד־מיקצועי חדש עומד להתווסף כעתיד
הקרוב לעובדי ישראל: איגוד ארצי של
דוגמנים ודוגמניות, שמטרתו היא להגן על
זכויותיהם ולתבוע תעריפי־שכר קמדשים
עריכת יומניו האישיים שד מי שהייה
ראש־ממשלתה השני שד ישראל,
משה שרת, הסתיימה אחרי עבודה
מאומצת שנמשכה כמה שנים. היומנים,
שקטעים מהם פורסמו ב״מעריב״
לפני שלוש שנים ועוררו תגוכות סוערות,
נמצאים עתה כדפוס ועומדים
לצאת לאור כקרוכ. הם ישתדעו על
פני שמונה כרכים עבי־כרם, ומחירם
יהיה כ־> 1501ל ״י.
למרות הצנזורה החלקית שהטילה
הוועדה הציבורית המיוחדת על כמה
מרשימותיו של שרת, יכילו היומנים
ככל הנראה חומר-נפץ הנוגע לאישיותם
שד מנהיגים שונים ממיפלגת
העבודה.
,נ7ו?יח נ״;^000״״5£
:עמויה׳י י ״י
* 9 8 8
^,׳יר׳&״ם יננ׳הים
1דאט 1,׳*׳
יזנו״
>8$9יי־
¥ .ז מ 3 ^ 8 0ר 11
בר סשנ/לניק/רכאל טיראן
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה:
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 43386צ־ .03 תא־דואד . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ גע״מ י העורך הראשי: אורי אכנרי העורך: אלי תבור עודד
תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחי המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה בע״מ.
״בבתי הסוהר נחשב העולם הזה כ־עיתון
שכותב, את ן׳!אטת. על פי מד, שכתוב
בו יקום או יפול דבר, סבחי׳נת פסק־דיינם
של האסירים. אם העולם הזה טורח וכותב
מאמר רציני על אסיר היושב בפלא —
זהו הפסק לגבי מעמדו של ׳אותו איש בין
האסירים. לגביהם לא הישוב מה אומר בית-
המשפט. חישוב מה אומר העולם הזה...״
קביעה זו על מעמדו 1של העולם הזה
באוכלוסיית האסירים בבתי־הסוהר בישראל
;באה מפיו ושל מי שהיה עצמו, עד היום
הרביעי בשבוע שעבר, אסיר: השחקן לשעבד
ובעל הפאב, שמואל אומני.
בסוף חודש מרס השניה הורשע שמואל
אומני בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
באונס סטודנטית ,׳שעבדה בפאב השייך
לו. בית־המשפט גזר את דינו לשנת מאסר
אחת בפועל ולשתי שנות מאסר על תנאי.
אומני ערער על הרשעתו וגזרמ־ינו בפני
בית־המשפט העליון. יאת הערעור על ההרשעה
דחו שלושת שופטי ביזת־המשפט
העליון! ,אולם יחד עם זאת החליטו כי
״׳נסיבות המעשה עליו הורשע אין בהן
כדי להעיד עליו שהוא פושע מסוכן לציבור
הזקוק לעונש חמור כדי להגן על הציבור
מפניו.״ מאסרו של ואומני הופסק ׳והוא
שוחרר.
יאת גיירסתו ישל ׳אומני על הפרשה כולה
תופל למצוא במקום אחר בגיליון זה. אולם
היבט אחד של ׳טענותיו נוגע ישירות יל-
העולם הזה. למחרת שחרורו, בעת שנפגש
עם כתבת העולם הזה, היו לאומני טענות
בקשר לכיסוי הפרשה מעל עמודי עיתון זה.
שתי כתבות הקדיש העולם הזה לפרשת
האונס יבה נאשם אומני. האחת, שנכתבה
בידי שרית ישי, פורסמה בשבוע בו נעצר
כחשוד בביצוע האונס (העולם הזה .)2109
השנייה, שנכתבה בידי כתב בתי־המישפט
של העולם הזה, עופר יקוך, התפרסמה אחרי
גזר־הדין במשפטו (העולם הזה׳ .)2118 אומני
קרא את הכתבות בשבתו במעצר
ובמאסר. עתה ,׳כשהשתחרר ממאסרו, ביקש
להגיב עליהן.
אמר שמואל ואומני :״כאשר ושרית יישי
פירסמה עלי כתבה אוהדת היה ברור על פי
מהלך המשפט ׳ודעת־הקהל כי אני בדרך
הביתה. העולם הזה היה אייתי. לכן, כש־הורשעתי,
ילא הבנתי למה העולם הזה בועט
בי יעד כדי כך שלא יכולתי להתרומם.
עופר קוך פיירסם עלי כתבה גרועה. הוא
לא תפס את דוח המשפט שהתנהל נגדי
ולא את היחסים יבין הנפשיות הפועלות. הוא
נהג בשיטת ״טעקום, מעקום, עליקיום!״.
אני לא מאשים רק אותו אלא את העולם
הזה בכלל.
״העולם הזה אינו יכול להרשות לעצמו
התנהגות מעין זיו בגלל האחריות המוטלת
על כתפיו. זה עתון הנלחם למען הצדק,
היושר והאזרח הקטן .׳והבה בכתבה עלי הוא
התייצב לצד התביעה והמימסד. זה היה
משפיל וכואב ומכיוון שאני מאמין בהעולס
הזה זה תיסכל אותי.
״-אני לא יכול לתאר במילים את הנזק
שהעולם הזה יכול לגרום או את התועלת
שהוא יכול להביא. המאמר השני, ביו נכתב
שהשתייכתי לאחת מיחידות הצנחנים ׳ולא
ליחידת הקומנדו ,101 כפי שטענתי, גרם
לכך שהייתי צריך להזמין את הספר ירמי
מן הצנחנים לכלא, כדי להוכיח 1לאסירים
את הקשר שלי ליחידה ולירמי בורדנוב. כי
אחרי המאמר הזה בא ואלי אסיר יאחד ואמר
לי , :מה אתה מזיין את השכל עם המאה
ואחד ! 1הנה כ תוב בה עולם הזה שהיית בסך
הפל בצנחנים.
-,אחרי המאמר הראשון, שבו הועמדו ה
היא
כללה בעיקרה דיווח הוגן ואובייקטיבי
על מהלך משפטו ועל פסק־דינו. רובה ככולה
היתד, מבוססת על ציטוטים מחומר
העדתיות שנמסר בביודהטשפט, מדברי התביעה
׳ומפסק-דינם ׳של הישיופטים. לא
העולם הזה הרשיע את אומני באונס. ביתד,משפט
עיסה זאת.
גם הטענה שאומני לא השתייך ליחידת
,101 אלא לאחד מגדודי הצנחנים לא הועלתה
על־ידי העולם הזה. היא נמסרה ב־גירסה,
שהועלתה עיל-ידי התביעה במהלך
הטיעונים לעונש. על כך אומר כיום אומני :
״ממיני היה ריק גדוד אחיד של צנחנים,
שחיילי ה־ 101 נטמעו בתוכו. אז נוצר מצב
שלא הייתה יחידה ׳שתמלא את החלל הריק
שהשאירו ׳אנשי היחידה ׳והוקמה יחידת־סייור
שיד,יתד, מחלקה שמנתה לעיתים 9
ולעיתים 15 איש ,׳והייתה מורכבת מאנשי
ה־ 101׳וצנחו אחד — שימיוליק אומני. אני
הצעתי שירמי בורדגוב יצורף ליחידה הזו.
אז איך אותו עתונאי כותב ושאני טורח
לספר לכל אחד שירימי חיה החבר הכי
טוב שלי ;וכי אני מתהדר יביו?״
עם כיל ההבנה לגאוותו הפגועה של אומני
בנושא זה דווקא, הדברים שהוא מייחם
להעולס הזה !אינם מדוייקים. באותה כתבה
צויינה העובדה ״שאומני נהג לספר לחבריו
ולכל מי שהיד, מוכן לשמוע שירמי
בורדגוב היד, החבר הקרוב ביותר שלו.״
בגוף הכתבה לא היתד, כל התייחסות נוספת
לקביעת עובדה זו. ממילא לא היה מקום
לתיגרת־אסירים בגללה.
אולי אחרי דברים ואלה ישתדלו אסירים
בטתוניות ׳חמודות בולל ״מסירת ידיעות
העלולות להיות לתועלת לאיוייב״ ו״מסירת
ידיעות לאויייב מתוך יכוונה לפגוע בבטחון
המדינה״ ,׳שהעונש המירבי עליהם הוא
מאסר עולם.
״באיזו זכיות תוקפת ישראל את בריית־המועצות
ן״ טענו ׳בעיקר קומוניסטים: אדוקים׳
״כשהיא עצימה מעמידה עתונאים לדין
יבשל !אותם מעשים שבגללם הועמד שצ׳ירג-
סקי לדין י״
:במבט ראשון נראה כי יש דימיון מסויים
בנסיבות שהביאו למשפטו ׳של שצ׳רנסקי
במוסקבה וילמשפטיהם של פאסקאלים ו-
לברכט בישראל. ושצ׳רנסקי הואשם במסירת
מידע לעיתונאי אמריקאי. זד, בערך
היה גם בסיס האשמה נגד ליברבט. גם
סוג המידע שבמסירתו נאשמו השניים לא
היה שונה. במהלך משפטם של לברכט
והעיתונאי הקפריסאי הסתבר ׳שעיקר החומר
שבגלל איסופו הואשמו השניים בסעיפים
של ריגול חמור, הוא חומר גלוי הניתן גם
לרכישה חופשית בחו״ל.
ואולם הדימיון, כביכול, יבין שתי הפרשיות
מסתיים בניקודה זו. בניגוד לשצ׳רנסקי וחבריו
זכו לברכט ופאניותים למשפט פומבי
הוגן. הם יכלו ׳לשכור פרקליטים כדי שילמדו
עליהם ׳סניגוריה, יכלו להביא עדי-
הגגד ,׳ומשפטם התנהל ׳ברובו בדלתיים פתוחות.
התוצאה: לבירכט זוכה על־ידי בית־המשפט
באופן מוחלט, קיבע בכד תקדים
׳שבפעם הראשונה בתולדות מדיינית ישראל
מזוסד, אדם המועמד לדץ יעל יפי סעיפי
׳אי׳שיום של ריגול. פאסקאליס זוכה יאף ז/ויא
מרוב ההאשמות שהועלו ינגדו, הורשע ירק
בסעיף משני של איסוף-ידיעות העלולות
לפגוע בביטחון המדינה, כשאחד השופטים
יאף מביע דעת מיעוט שלא הוכחה כוונתו
לפגוע בביטחון המדינה.
זהו ההבדל הקטן המצביע על התהום
הפעורה בין שתי שיטות המישטר — זו
הנהוגה בכריית-יהמיועצות וזו המקובלת בישראל.
אין צורך לשלול את הניסיון ש-
׳נעשה השבוע להשוות בין ׳שיתי הפרשיות.
עתונאי הנס לכרבט
נסיבות דומות —
דברים באור בו התרחשו, הניחו לי האסירים.
הם ידעו מי אני יומה אני ׳וניתנו
לי כבוד .׳האז יבא המאמיר השני !והרשיע
אותי כאנס, כמעמיד־פנים ׳וכשקרן. האפקט
בבית־הסוהר היה נוראי. נכנסתי למלחמות
עם אנשים, כי הייתי בעיניהם אנס וזוהי
הדרגה הנמוכה ביייותר — ביחד עם רועי-
זוגות — בין האסירים. כשיהודי כסוני, עם
גאווה וחוש-צדק מפותח ואידיאלים, נופל
לבית־הסוהר ובא העולם הזה ועושה ממנו
אנס ושקרן ׳אני יחייב להיכנס לתיגרות.
ני לאסירים יש את העולם הזה ׳והם באים
עם מיסמך. כך קיבלתי ושני פנסים בעין
על מנת לשמור על כבודי.
״׳נדרתי נדר, כשנכנסתי לבית־הסיוהר, לא
להגיב אף פעם באלימות. אבל כשבא מישהו
ויחד עלי בגלל מה שכתוב עלייב־העולם
חזה ,׳הגיעו הדברים לידי כך שהייתי
מוכרח ׳להסכים ל,יקריב הוגן׳ שהוא הזמין
אותי אליו. זה היה בחור בן 22 שיושב זיל
שוד בתחנ׳ת־דלק ואני אי׳ש בן 44 וכבר
לא ילד. התוצאה היתד, שני פנסים בעין,
למרות שיצאתי מהעניין יותר מאשר בכבוד.״
על אך ׳המחמאות העקיפות, המש*
תמעיות מדבריו אלה של אומני לגבי העולם
הזה אני מרשה לעצמי לחלוק על טענותיו.
הכתבה אליה מתייחם אומני (״אונם
על הריצפה״) לא היתד, פסק־דין של העולם
הזה וגם לא הערכה של אישיותו ומעשיו.
לקרוא ביתר עיון את הנכתב בעיתון זד,
לפני שיחרצו ׳דין אחד מחבריהם לכלא.
כאותו שכוע בו נערכו ברחבי העולם
הפגנות־מחאד, נגד משפטי לויחמי־זכיויות־האדם
בבדיית-המועצות ובמיוחד נגד משפטיו
של אנטיולי ׳שצ׳רנסקי, נערכה הפגנה
בעלת אופי דומה נם לפיני ובניין שגרירות
ישראל בניקוסיה, בירת קפריסין. היא הייתה
מעוטת משתתפים לעומת הפגניות התמיכה
סשצ׳׳רנסקי וגם לא זכתה להדים כה רבים
באמצעי התיקשיורת הבינלאומיים. אבל היא
העניקה, כביכול, ינשק התגוננות למצדיקי
משפט מוסקבה.
המפגינים הקפריסאים מחו נגד העונש
של חמש ישנות מאסר שהטיל ׳בית־הטשפיט
המחוזי בתליאביב יעל העתונאי הקפריסאי,
פאנייות״ס פאסקאליס, אחרי !שהרשיע
אותו על ״איסוף ידיעות בכוונה לפגוע
בבטחון המדינה.״
פאסקאליס בן ר 38-,המשמש ככתב ובצלם
ישל גדול עיתוני קפריסין, העתון הקומוניסטי
ארבג׳י, יוכן ככתב של הטול-
וויזיה ווסוכניות־הידיעות המזרח-יגרמנית,
הועמד לדין יחד עם הבר הוועד המרכזי של
רק״ח וימזכייר המחליקה ליקשרי-חוץ שלה,
הנס לברכט. סאניותיס !נעצר ׳אחרי שצילם
אתרים שונים בישראל, רכש מפות ומד־ריכי־יתיירים
׳והודה בקשריו עם נציגי איש״ף
בקפריסין. הוא ולסרכט הואשמו בעבירות
לוחם־חופש שצ׳רנסקי
— תוצאות שונות
להיפך, כל השוואה מעין יזו היא ריק
בעוכריהם של !אלה המנסים לגזור גמרה
ישווה בין ישני המשפטים. הי׳א מוכיחה ש-
במדייסד, בד, קיימים עתוניות חופשית יורשות
משפטית בליתי ׳תלויה אין שיום ׳אפשריות
לביים משפטי־ראווד ,׳ולשלוח אנשים למאסר
ולגלות בשל דיייעותיהם.
ילידת פוליו בת .24 עלתה לארץ בגיל . 15 לאחר
ש> 1|—11ר -
שירות בצהי׳ל, סיימה לימודי תואר ראשון בפסיכולוי
גיה וסטטיסטיקה ועובדת כיום כמתכנתת וסטטיסטיקאית במרכז לחינוך טכנולוגי.
אוהבת ספרים, קולנוע ותיאטרון -בשפות עברית, אנגלית, רוסית ופולנית -ובקרוב
גם בגרמנית וצרפתית אותן היא לומדת. מרבה לשחות ומדריכה ראשית באוגלי -
החלקה ללא קרח.
1ןוך ׳ 1/ווו ן־ל ך /ך ־
נויות. אוהבת תיאטרון,
בהצגת ״נגמר הסוכר״.
ומקומות חדשים מגרים
אוויר.
ילידת ישראל בת .22 בוגרת תיכון במגמה חברתית. לאחר
השירות בצה״ל ועבודה כמזכירה, עובדת כיום בתור דיילת
אוויר. בחרה בייעוץ חינוכי כמקצוע עתידי, ותחל את לימודיה בו, בשנה הקרובה.
אהבתה ליופי ושליטתה בשפות עברית, אנגלית וצרפתית, מתממשות בטיוליה
בעולם, בביקוריה במוזיאונים ובהתבוננות בסגנונות בנייה ולבוש.
ילילת ישראל בת .24 בוגרת לימודי עבודה סוציאלית.
ר י ר !-סוהח
שרתה בצה״ל כקצינת ח״ן תרבות וסעד וביום בתפקידה
כעובדת סוציאלית, ממשיכה לעזור למשפחות במצוקה. אוהבת לגלות מחדש את
גופיה של ישראל, ונופים חדשים. הדריכה נוער יהודי בקנדה ועבדה כשנה בתור
דיילת אוויר, חשוב לה לעשות כל דבר בעתו ולהיות שלמה עם עצמה.
מירה לבע
ילידת ישראל בת .28 מכי׳׳ת בשרותה בצה״ל. בוגרת
לימודי תיאטרון ולשון עברית ובעלת נטייה חזקה לאנד
קולנוע ומוסיקה. למדה משחק בסדנת תיאטרון והשתתפה
כיום היא לומדת תכנון אופנה ורישום. תחומים חדשים
את סקרנותה והיא משלבת את לימודיה עם עבודה כדיילת
הישראלית צדל׳ את בחרו
והשתתפו ב הג רלת כרטיס טיסה רויעם לציריר והזרה
1־ 5 0 0בקבוקי בוע!^ם צדלי
ב ח סו ת ירחון מרב אעו מכריזים עלב הי ר ת
צדל׳ י שראלית שתשתתףבתח רו ת ביעלאומית בפריז
הכנסו לבתי הכל-בו ולתמרוקיות המובחרות ברחבי הארץ ובחרו בזו המתאימה לדעתכם
להיות צ׳רלי הישראלית ולהתחרות על התואר העולמי בפריז. צ׳רלי תוססת, דינאמית,
משכילה, מטופחת, פתוחה לרעיונות חדשים ואוהבת עולם ומלואו. צ׳רלי כזו מסמלת
באישיותה את סדרת תכשירי הקוסמטיקה ־ צ׳רלי.
קלפיות ותלושי בחירה לרשותכם, בתמרוקיות המובחרות ובמחלקות רבלון בבתי הבל-בו
החל מ 6-ו ביולי עד 5ו באוגוסט.
הבחירה אינה מותנית בקניית מוצר. תלוש הבחירה ישתף את הבוחר/ת בהגרלת הפרסים.
לכל בוחר/ת זכות בחירה אחת. יותר מתלוש אחד, יפסול את הבחירה כולה.
בל הגורמים השותפים בתחרות והנוטלים חלק בארגונה, אינם רשאים להשתתף בה.
תשבץה עו ל ה הז ה
מכתבים
2133 ל9ן צד את החודש
אי אפשר להשאר אדיש נוכח הצהרותיהם
של כמה משרי הממשלה כי ״אין הם יכולים
לגמור את החודש״ ממשכורתם. רחמי,
רחמי עליהם. נכון שכמעט כל ציבור השכירים
במדינה אינו יכול ל״גמור את
החודש״ ממשכורתו, אבל יש הבדל בין
סתם שכיר לבין שכיר שהוא שר. שכיר
רגיל יכול לצום כמה ימים בחודש. אבל
מה יעשה שר, שגורלנו מונח בכפות ידיו י
אם יצום ויערב, חלילה, הוא עלול עוד
שלא לתפקד. מצד שני אי אפשר להניח
להעלות את משכורותיהם של שרי הממ שלה
מבלי לנקר את עיני הבריות. לפיכך
אני מציע לחבר לוח שנה מיוחד עבור
שרי הממשלה, שיכלול 24 חודשים בני
15 יום כל חודש. קיצור החודשים הוא
הפתרון היחיד העשוי לאפשר לשרים לגמור
את החודש ולא לגרום לגל תביעות־שכר
מצד כל השכירים במשק.
צכי דורון, תל-אביב
דדך היושר
בעת חנוכת הכביש החדש לירושלים
הציע ר!אש-הממיש!לה מנחם בגין לכנות את
הכביש ׳בשם ״דרך הייושר״ ,׳ואף הוסיף
והציע ללכת ׳בדרך זיו במקום לנסוע בה.
עכשיו השאלה היא אם עצם סלילת הכביש
נעשתה ׳בדרך היושר .׳בעיתונות נמסר ש בהכנת
קטע כביש זה, שנמשכה ישימונה
שינים, הושקעו כשני מיליארד ליריות. אני
סבור כי אם היו משקיעים סכום זה בפתרון
מצוקת דיירי שכונות העוני, יאפשר היה
לפניות כימעט יאת כל תושבי שכונית־התקווה
ולהכניסם לשיכונים חדשים בתנאים אניד
׳שיים. ילא היה נורא יאם היו נוסעים ולירו
שלים
!בדרך הישנה והנסיעה היתה מתמשכת
יעוד 15 דקות. השאלה היא אם העדפת
׳סלילת כביש מודרני על פני פתרון בעיית
הדיור שיל ׳תושבי •שכונות העוני מעידה
כי ממשלות ישראל אומנם הולכות בדרך
היושר 1
אבי פ ,.שכונת־התקווה, תל־אביב
השרים המשתמטים
מאוזן :
)1ימין תבלין ; )5מין תבלין ! )10 :אביון ;
)11 מזמר; )13 אם!-הפנינה! )14 נמלט;
)15 תחמושת קדומה; )16 תדדואר)18 :
קידומת סקוטית; )20 גיבעה קטנה; )21
חצי; )22 שופט; )24 אחיו ישל יעקוב;
)25 מבלה ואת הלילה )26 :משקה אלכוהולי:
)28׳תבלין ׳נפוץ )30 :אולם ; )31 נוזל
החיים )32 :עליכם להיות! )34 בן כרמי,
שנטל מביזת יריחו; )35 יצהר; )38
-...יורק 39 שקט ! )41 לא קר ; )42 חשוד:
)43 אדמה המצויה בנגב; )45 הכלאה בין
חמור לסוס; )47מ״לת-ברירה )48 :הם;
)50 מיידה עשרונית )51 :מיכסה הבית;
)52׳בהמת־משיא טיבטי׳ת ; )54 מן האמהות ;
)57 אריה ! )61 מספיק ! )62 יחידה בכרם ;
)64 מחייתדיער )65 :סיום; )66׳בגד־שרד
; )67׳אדון 69 נאה ׳מאד ; )70 עזוב!
)72׳שופכין ; )74 מין קוץ ; )75 מחצב קשה
מאד )77 :עד; )78 בהשאלה: תמימה;
)81 גיס; )83 מצבת־זיכרון; )85 סימן־
הכפל )86 :׳נתיב ; )88 מספיק ! )89 סקיצה ;
)91 סופו של יום; )93 מסולם הצלילים;
)95 בושם מיקראי! )96 כינוי; )98 בעל־גאווה;
)100 סימן הניצחון; )101 קמין;
)103 רוח רעה )104 :אותה מבואה הכלה
עיטר )105 ; ,שולי המיגבעת.
מאונך :
)1עייר גדולה ; )2מציאות ; )3אנרגיה*
)4קידומת הולנדית; )6חזמית-מים)7 :
עצם; )8מטבע יפאני; )9חלק בראש:
)12 רפש; )15 חזיון־לילה; )16 קיבוץ
בארץ 17 דין ו ...דיין; )19 רוח
שרבית׳ )20 ;.אפס כוחו; )21 מחברת מוסיקה
; )23 מאור קטן ; )24 בנו של יהודה ;
)26 מינרל המצוי בים־המלח ; )27 בית־קול ;
)29 בהשאלה: עליוב־נפש 30 ניחוח;
)33׳נייר־ערד ; )34 מטפס למעילה ; )36
משכיל, מתקדם ; )37 כזיו היא אליזבת באנגליה
40 אסקופה ; )41 שינון ; )44
תרופה; )46 כלי יבשח-מת; )47 מעדנות:
)49 חלק חיוני ברכיב ; )50 מוט דק ; )53
עצוב )54 :שיליטון ; )55 כמות גדולה;
)56 כעס גדול ; )58 מן הגפיים ; )59 רשף ;
)60 מחיר הכלה; )62 מזל; )63 ישן;
)66 הרמיוניקת־פה ; )68 קיבוץ בנגב ; )71
יניקה היטב ; )73 הגון )76 :קידומת !שפירושה
שלילה ; )77 היה ראשיעיר בתל-
אביב (ש׳׳־מ); )79 מית׳מך לרגליים; )80
באופן זה ולא אחר ; )82 אריג )84 :מגיל-
גולי הארבה; )85 מזל-בייש; )87 נישא;
)90 צמח מטפס; )92 קיבוץ בנגב; )94
כסף רב ; )96 מזיון בהמות ; )97 ניר ; )99
קיטור דק; )101 מכינויי האלוהיות; )102
יבישה מוקפת ים ; )103 מיניסטר.
בעתונכם (העולם הזה )2130 תוקף אורי
אבנרי את הממשלה ואומר, בין השאר:
״רבים מהם (מהשרים) הם משתמטים מ שרות
קרבי בצה״ל.״ אני מתנגד חריף
לדרכה של ממשלה זו. אולם נשמור על
ההגינות והאמת. בממשלה זו יש קבוצה
גדולה של ישרים אשר הצטיינו בפיקוד
העליון של צה״ל והוכיחו גם אומץ־לב
אישי: יגאל ידין, משה דיין, עזר וייצמן,
מאיר עמית ואריק שרון. קבוצה אחרת
משרי הממשלה, כמו מנחם בגין, חיים
לנדאו ושמואל תמיר פעלה במחתרת ב־אצ״ל.
יגאל הורביץ היד, בין מייסדי יחידות
הנ.מ. והשר יצחק מודעי היה סגן־אלוף ב־צה״ל.
לגבי
האחרים אין בידי פרטים.
העצוב הוא שבאותו שבוע ממש בו
הושמצה הממשלה על ידו, לדעתי שלא
בצדק, הופיע אורי אבנרי בטלוויזיה וספד
לתרבות חיינו המידדדרת. כאמור: ממשלה
זו דיה במגרעות ההווה ואין לנו צורך
לחטט בעברה. דווקא כאן לרבים משריה
— התהילה.
;עם ברמי, חיפה
י• הערתו של עורך העולם הזה בקשר
לשרים המשתמטים, התייחסה לסידרת כת
בות
שהתפרסמה מעל דפי העולם הזה
״השרים שלא שרתו בצה״ל״ (העולם הזה
,)2116 — 2212 אשר חשפה את העובדה
ששמונה מתוך 19 שרי הממשלה הנוכחית
לא שרתו שרות מלא בצה״ל למרות שהיו
חייבי־גיוס.
הבה החסום של האמון
יב־ 14 בייוני התפרסם בפי האתון, ביטאון
הסתדרות הסטודנטים בירושלים, מאמר הנושא
את השם ״מעשה בכתבת פי האתון
ושמה שושנה ציינגל״ .מאמיר זה התייחס
לפירסום פרשת התפטרותי
ממערכת פי
האתון בהעולם הזה
( )2126 בישל פגיעה
בחופש הביטוי. במאמר
טוען אריק
בנדר, מעורכי פי
האתון ,׳שעיורכי יה־עיתון
׳כלל לא פגעו
בחופש הביטוי שלי.
כדבריו :״בגיליון
פי האתון שלפני
חופשית הפסח הופיע צינגלה מאמיר יחריף של
יאחד, ישראל ינץ, הידוע
׳בהשקפותיו הקיצוניות. כחודש וחצי
לאחר פירסום המאמר הופיעה שושנה צינגל
׳במערכת ,׳לאחר היעדרות ממושכת, ובידה
מאמר ׳תשובה לישראל גץ. מי בכלל זוכר
:את המאמר שכתב 1הבהרתי לישיושבה ציג־גל
שאינני מתכוון לפרסם 1תשובה למאמר
שפורסם לפני זמן כה ריב...״
דבריו של בנדר מסלפים יאת האמת. הרי
לפי טענתיו הוא, התפרסם המאמר הקיצוני
שיל נץ, שקרא לסליק ערבים מגבולות הקו־הירוק
ומחוצה לו, בגיליון האחרון שלפני
חופשת הפסח. כלומר: לא הייתה אפשרות
לפרסם את ׳תגובתי בפי האתון מייד לאחר
פיירסום מאמרו של ינץ, שכן העיתון אינו
יוציא במשך חופשת הפסח. הגיליון שיצא
לאור מייד אחרי ׳פירסום מאמרו של ינץ
היה הגיליון של אחר חופשת הפסח, ובו
ביקשתי לפרסם את מאמר התשובה שלי.
בנדר טוען גם שהופעתי. במערכת אחרי
היעדרות ממושכת. גם זה שקיר. עוד ׳בתחילית
׳חופשת הפסח הבעתי את רצוני
בפני רמי יאושר״ בשיחה טלפונית, לכתוב
מאמר ׳תשובה לישראל נץ- .אמרתי ״אני
מתבייישת להיות חפרית מערכת של עיתון
המפרסם מאמר ׳שקורא לסילוק ערבים (בלא
׳תגובה כלשהי שיל המערכת).״ רמי יאושר,
השיב כי יפרסם יאת מאמרי. אך היו אלה
מילים גרידא, שלא נתממשו. כן הייתי בקשר
עם עורכי פי האתון גם בחופשת ה פסח,
בנוגע לכתבה אחרת ׳שהכנתי•
שושנה צינגל, ואשון־לציון
פדיחה מהמערכה
אני קורא את מדור מכתבים בעתונכם
בעניין רב בגלל מיגוון הדיעות שבו. ב־גליון
2131 התפרסם במדור זה מכתבו של
הקורא ארז תבור מארצות־הברית, תחת
הכותרת ״רק לא במילחמה הבאה,״ בו הוא
מסביר כי החליט לרדת מהארץ בגלל
שמדיניות הממשלה מובילה למילחמה.
תירוצים לירידה אפשר להמציא הרבה.
אבל מה שהוציא אותי מכלי זו המשמעות
שהוא ניסה לתת לירידתו. תהיה סיבת
הירידה מהארץ אשר תהיה, אני מעדיף
שכל נפולת־הנמושות שכמותו יעזבו את
הארץ מהר ככל האפשר כדי שאלה ש־ישארו
כאן יוכלו להלחם את מלחמתם בממשלת
בגין בדרך הדמוקרטית הקיימת
בארץ. יסלח מי שיסלח ליורד הנ״ל —
אני לא אסלח לו לעולם.
אריה שטולכרגר, נתניה
...נדמה לי שהקורא תבור ירד מהארץ לא
בגלל חששו מהמילחמה עם הערבים אלא
בגלל יאושו מהמילחמה בממשלת הליכוד.
אם אחרי כל הכישלונות של ממשלה זו
בכל התחומים — אך במיוחד החמצת הסיכוי
להסדר שלום עם מצריים — עדיין
ניתנת לה תמיכת רוב העם, יוכל הסיכויים
הם שאם ייערכו היום בחירות שוב יזכה
בגין ברוב מוחלט, יש בהחלט מקום ל ייאוש.
חיים, ירושלים
ויו
אוליביה
מדור
לדור .
זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.
99 אוליביה״ ־
הסבון העובר מדור לדור
וני חו חו עמו.
עע*ז*ונ
מכתבים
בהגיען
ללום א 1גידס
אל תחמיץ את ההזדמנות לקנות
בגחיוים גוזרים
בעזרת השם: ,הגש;! והכסף
לח״כ רוני מילוא הנכבה
הריני מברך אותך על תגל״תך המרעישה׳
שתנועת ״שלום עכשיו״ ממיומנת על-
ידי הסי-אי״איי, ימח ושמם וזכרם. סמעישך
זה ׳תרמת רבות לביטחון ישראל. מי יחן
וירבו בסוד בישראל. אמן. מאהל אני לר
שתזכה כפרם ״בטחון ישראל״ על מעשך
האמיץ.
ידוע לי על אדם (הכוונה!אלי)!אשר מקבל
משכורת ממוסקבה עבור חתרנות אנטי-
ציונית. הנ״׳ל מקבל כל חודש 250 רובל
בבית המסחר
יש לי הצעה העשויה, לדעתי, לפטור
את המחלוקת בין הדתיים לציבור החופשי
באשר לנוסח ההצהרה על פיה ניתן יהיה
לפטור בת משירות בצה״ל. אני מציע שבמקום
ההצהרה על שמירת שבת וכשרות
$שק8ו$1
בין מוצרינו תוכל למצוא ביגוד הכולל :
מכנ סיי ם וחולצות של
מ 6:ע 0א ¥ 8 £ו
0£¥18
אוברולים
* נעליים
* אביזרי מ חנ או ת
* ועוד פרטי לבוש רבים ו מ מוני ם
מכאן שבעיות כוח־האדם לא ייפתרו
בגיוס בתהומי הקדהירוק אלא יאף יוחרפו.
׳לפיכך נסיגה יאל קווי ה־ 4ביוני צריכה
׳להיעשות רק ׳תמורת *שליום ימלא, קרי :
ביטול מוחלט יש׳ל מצב המילחמה. ישום
פתרון ביניים לא יכול לבוא במקומו.
יהודה קונפודטס, תל־אביב
החתומה מטה
^ו א 0 8זשס
^ 6263 87^ 1
(88¥1(. )001361• ¥136
— 465-1002 465-5525ם 8000¥ \¥00
.13.ק 8, 8:30 3.111.—9זג1^8־נ׳8-1ז1^35ו1\10
83131*)13^8, 8:30 3.111.-- 7 ]1.111.
833)13^8 33)1 8011)13^8, 10 3.31.-- 5 ]1.31.
בזמן החולף מרגע קבלת
הצווים וער הרגע בו מגיע חייל המילואים
.שילב ההעברה משם לחזית הוא
פונקציה של תיסנון לוגיסטי מורכב מאוד.
ח״ב מילוא (עם אשתו אלישבע)
סי־אי־איי, ק־ג־ב ומילוא?
ומזה מורידים לו 25 רובל מיסיס לאש״ף,
לצבא האדום המהפכני ולבריגדות האדומות.
בגלל קשייו להחליף כאן את הרוכלים
לכסף מערבי, משקיע הנ״ל את רובליו
בבורסה ע״ש קארל מארכס שבמוסקבה.
מקווה אני שפוישע זה, עובר ישראל, שונא
עצמו, יתפס ׳במהרה בימינו! ,אמן, וכו
אוייבינו יכרתון.
שבתאי לוי, רמת־גן
ח״כ רוני מילוא הודיע מעל דפי העיתד
יניות שהסייאי-איי עומד מאחרי ״שלום
עכשיו״ .הוא הצהיר שהוא חסד בל הוכחות
׳אך הדבר נראה ילו סביר! .באותו סיגנון
ברצוני ׳להודיע שח״ב מילוא הוא תלמידו
המצטיין של נבלם, ומערכת הבהירות של
מפלגתו מומנה ׳בכספי המאפיה ׳והקיסר בד
קאסה הראשון. גם לי, בדומה לח״ב הנ״ל,
אין כל הוכחות לכך, אך הדבר נראה לי
סביר.
דן גראור, פתח־תקווה
פעם היו מאשימים ׳בארץ את מתנגדי
המישטר בכך ׳שהם ״סוכני מוסקבה״ .עכשיו
מאשימים ואת מבקרי מדיניות השלום
של הממשלה בכד שהם סוכני ושינגסון.
האם אנחנו צריכים להבין מכך שהאמריקאים
הם האיום המסכן את קיומה של
מדינת ישראל?
גפתלי כרזין, תל-אביב
יאם ה״ב רוני מילוא מחפש את סוכני
הסי״אי־איי, מוטב שיחפש אחריהם בממשלה.
לפחות אהד השרים ידוע בקשריו ההדוקים
עם האמריקאים, ובעבר כבר פורסמה
הוסחה לקשריו עם הסי-אי-איי.
מ. משולם, ירושלים
יתן צה״ל פטור אוטומטי לכל נערה שתצהיר
:״ אני, החתומהמטה
יעקב נכץ, הרצליה
אין תחליף לשלום
לא כמו: למגיה
ברצוני להתייחם לנקודות מסויימות במאמרו
שיל שבי.׳תמיר (״סייגי — האגרוף
המיותר״ ,העולם הזה .)2130׳ ראשית: השקפת
העולם המסתתרת מאחרי גישה זו.
ניראה כי הכותב יוציא מתוך הנחה ׳שנסיגה
ישראלית אל קווי 67׳ תחייב יאת הצבא
והממשלה להיערך לקראת המי׳ליחמה הבאה.
אני רוצה להדגיש כי ההיבט העיקרי
ביוזמת השלום ־שיל הנשיא סאדאת, שפירושה
נסיגה ישראלית מסיני, יסודו ׳כהצהרה
הבלתי משתמעת לשתי פנים —
הכרה בישראל ׳וביטול מוחלט ישל מציב
הלוחמה. אם למולחמה פנינו, הרי שקווי
67׳ ליא יפתרו יאת המדיה.
כמאמת מבסס הכותב את טענותיו על
הצגת הנקודה שלפיה תהיה מערכת גיוס
כוחיות־הסיליואים קצרה ומהירה יותר בתנאי
הקדהיירוק. קביעה זו היא מוטעית. מערכת
גיוס המילואים מחולקת לשניים :׳גיוס
חיילי המילואים מבתיהם,
בכתבתכם על משחקי הגביע העולמי בכדורגל
שנערכו בארגנטינה (מדור ״העם״
העולם הזה )2130 הוצג המאורע כ״ניצול
המשחק לצרכים פוליטיים כדוגמת משחקי
האולימפיאדה בברלין הידועה לשימצה.״
טיעץ זה חסר יסוד מהטעמים הבאים :
א. באולימפיאדת ברלין לא הוזמנו כל הארצות
ליטול חלק וכוונות המשטר הנאצי
הנפשע היו כבר ידועות. ב .בגרמניה דאז
כבד נהגו באפליה גזעית. ג .למשחקי הגביע
העולמי בכדורגל הורשו להיכנס
כל הנבחרות ובארגנטינה של היום
— עם כל הסלידה מאופי המשטר ומדכוי
חרדות האדם — אין אפליה גזעית (כמו
בדרום־אפריקה) ואין פני המשטר לכיבוש
העולם.
צריכים להבדיל בין ספורט לבין פוליטיקה
ואין לערבב זה בזה. רק במקרים
חריגים, כמו אי־הזמנת נבחרות או אם
(המשך בעמוד )13
הסוד הכמוס שד אריאל זילבר !
׳אחת ה״טדאומות״ !הגדולות של
כל נגן וזמר היא בעיית ה־
״סאונד 8011!1<1שלהם. הם
יגיעו שעות לפני הופעה, יכלכלו
את המוח לאמרגן וילטכנ־אי
ובלבד שיפיקו ״סאונד״ מקסימאלי.
סוד גלד הוא בקרב
אנשי המקצוע שגם אם חינך
זמר או נגן מעולה הקהל לא
יהנה מההופעה שלך, אם יש
לד ״1<1ז8011״ גרוע( .זכור לרעה
פסטיבל הרוק בגני התערוכה
שנכשל בגלל ״ 801111)1״
גרוע לעומת ההצלחה של הפסטיבל
בנואיבה, שם הופיעו
אותם הנגנים בציוד הגברה טוב
יותר).
ה״801111<1״ של האומן תלוי ב־
3דברים עקריים — איכות כלי
הנגינה, איכות כלי ההגברה ו האומן
מערכת
השירה שלו.
״יחפור את העולם״ ובלבד שימצא
כלים העונים על דרישותיו.
אריאל
זילבר למשל החליף את
מערכת ההגברה שלו 3פעמים
עד שבא על סיפוקו עם מערכת
1 1״ היפנית. מסתבר
שגם אומנים רבים אחרים
משתמשים כיום במערכות נגי נה
והגברה של \ £1/¥׳ 1ו 1׳.
ניגשתי להחליף מספר מלים
עם הנציגים הבלעדיים של
בעלי החנות ״כלי־זמר״ שבדי-
זינגוף 210ת״א. כחובב מוסיקה
אמיתי לא יכולתי להתאפק מלהביע
את התפעלותי מהחנות
המפוארת 2( .קומות ממוזגות,
שטח ענק של 300מ״ר, תצוגה
מתמדת של כלים ומבחר ענק של
כלי נגינה) .הסבירו לי ששאני
נמצא בחנות לכלי נגינה הגדולה
במזה״ת.
ביקשתי מיואל, ממנהלי החנות,
פרטים על מערכות הנגינה של
1/11״ והוא משיב —
מייצרת כיום
כ־ 320/,מכלל התוצרת העול מית
בכלי נגינה ! היפנים צברו
ידע עצום בנושא של כלי נגינה
׳וכתוצאה מכוח העבודה הזול
יחסית ביפאן הם מייצרים כלים
באיכות גבוהה ובמחיר זול. הדבר
אולי יישמע מפליא לכמה
אנשים (לא לבעלי מקצוע) אבל
עולה באיכותו על הפסנתרים
הגרמניים למרות שהוא זול
מהם יפי 2או .3
1^ £1¥ ,,ו 1״ מייצרת בנוסף
לפסנתרי איכות גם אורגנים,
גיטרות אקוסטיות וחשמליות,
כילי נשיפה, מערכות הגברה לכלי
נגינה (ביוקסות ואמפלי־פאיירים)
ומערכות שורה.
גים בכלי זמר עוד כמה וכמה
יצרנים נודעים לכלי נגינה —
מאיטליה — יצרני אורגנים —
;( ¥015011, ¥15001111 אקורדיונים
— 1ת 3זק; ¥615011 80
גיטרות חשמליות — 511011־061
מספרד — גיטרות קלסיות מעולות
— 3 10111 מקוריאה —
גיטרות בידע יפאני ופסנתרים
מסע להימלאיר.
חברים המליצו לי על הטיולים
יוצאי הדופן של ״החברה ה־גיאוגראפית
לטיולים״ ולכן ניגשתי
לקחת פרוספקט של החברה.
הטיול להימלאיה שמעתי
פרטים מפי טומי מדריך הקבוצה
:״הטיול מיועד לאוהבי ויודעי
לכת אמיתיים. המדובר
בשעות הליכה רבות כמעט כל
יום. השבועיים הראשונים בהודו
בהן מבקרים ׳בשמורות טבע,
רוכבים על פילים בעקבות
טונגירסם, שטים על הגנגס ומתוארמונות.
פעלים
ממקדשים
כל אלה אינם דברים נשכחים
בנקל. אולם גם זה הוא כאין
ואפס לעומת החוויה האמיתית,
המסע בהימלאיה.
האמת היא שאת מה שקורה
את״כ קשה ל״העביר״ מעל דפי
העתיון. הנופים המרהיבים של
הרי ההימלאיה, כפירי הילידים
הנפאלים, הטיפוס על הקרחונים,
מחנות האהלים בדרך, ההליכה
בעמק העמוק בעולם
(הרים בגובה של 8000מ׳ משני
הצדדים) ,הם חוויות שחייבים
לחוות ״על בשרך״ על
מנת להתרשם מעוצמתם האמיתית.
ניתן רק לסכם שהטיול
להימלאיה הוא יוצא דופן ומעורר
ונשאר חקוק בזכרון לכל
החיים״.
אם המסע להימלאיה קשה מדי,
הרפתקה אמיתית ללא מאמץ
פיזי הוא מסע סאפארי בקט-
פינג בקניה שבאפריקה. במסע
׳פוגשים את השבטים, הנופים,
החיות, שמורות הטבע והיערות
של אפריקה המזרחית.
לפגי שאתם עומדים לבחור
טיול ׳לחו״ל חובה לבקש את
הפרוספקטים של טיולי החברה
הגיאוגראפית לטיולים, טלפון
,280025 רח׳ שלום עליכם .20
מידע גרמני מתוצרת 11£61ז£[0
וכמו כן ״אפקטים 1122.
מתוצרת
\ ¥311-׳\¥311׳וכד׳) הגברה ומערכות
.£.8 811011)1
״כלי־זמר״ נתון בידיים מקצועיות
בה׳ הידיעה. יואל לדוגמא
ניהל רשת קונסטרבטוריונים
׳למעלה מ־ 25 ישנה. שאר המנהלים
הם מורים למוסיקה ונגנים
מקצועיים. לכן כשאתה מגיע
לבחור כלי נגינה אין סכנה ממכירת
״לוקשים״ .יתאימו ילך
את הכלי בדיוק לדרישותיך ולצרכיו.
יבוא של ״כלי זמר״ מתבצע
בכמויות עצומות ולכן, עם הכלים
מיובאים גם חלקי חילוף.
כך שהאחריות הניתנת לכלי הנגינה
הנרכשים ב״כלי זמר״
(10־ 1שנים בהתאם לכלי) אי נה
מליצה בלבד. מעבדת השירות
האלקטרונית וטכנאי ה־פסנתרים
עומדים מוכנים לכל
קריאה...
ב״כלי־זמר״ — פסנתרים במחירים
של 60,000—30,000ל״י;
אורגנים 70,000—1,500 כלי
נשיפה — חליליות צד, חצוצרות
וקלרינטים (10,000—7,000
ל״י) גיטרות — 10,000—1,500
ל״י. לנגנים מקצועיים גם כלים
באיכות מקצועית יקרים יו־יתר.
״כילי־זמר״
:דיזינגוף ,210ת״א,
הרצל ,45 נתניה ; החלוץ ,43
חיפה. את כלי האיכות ש״כלי־זמר
מייבאים ניתן להשיק בחנויות
הגדולות בשאר ערי ה ארץ.
3ס ־־ מגן ״
משפחת שלומוביץ קנתה סוף
סוף אוטו.
אך אבוי ...לפני ימים ספורים
יצאה -רינה שלומוביץ עם ה אוטו
החדש ׳ועברה את רח׳
הרצל בת״א. ושם׳ ״התחככה״ בה
משאית ענקית, קמטה את הפח
החדש והורידה את הצבע הבוהק
בצידי המכונית.
עגמת נפש כזיו היתה נמנעת בקלות
׳אילו היה מורכב למכונית
פס מגן.
פס מגן מורכב על הרכב משני
צדדיו במקום הבולט של הרכב.
אם־ אתה פותח את הדלת אל
עמוד חשמל !וכד׳ או מישהו פותח
את דלתו אליך, אם אתה
מתחכך ברכב בשעת חניה, הגומי
של פס המגן יקבל את המכה.
ההרכבה של פס המגן זולה ונעה
בין 500ל־ 1,000ל״י בהתאם
לגודל המכונית( .המחירים
זולים בעשרות אחוזים ממחי רי
המקור) .ההרכבה נעשית
באמצעות ״ניטים״ כך שאין
חשש ׳לגניבות. פס המגן נותן
למכונית עיצוב ספורטיבי חדשני.
כיל שעליך לעשיות הוא לקבוע
תור, להכניס את האוטו
ולקבלו כעבור שיעה.
0בפס מגן מרכיבים גם ציפויים
׳לשמשות ווילונות מתקפלים
להגנה בפני השמש.
פס מגן, רח׳ הירדן ( 16 כניסה
מהירקון .)54 טל.54731 .
הנצח חופ שתך עם ה״קטנות של אולימפוס שהן גדולות׳
אתם חוזרים בסוף החופש מ־חו״ל.
מזמינים את החברים ה־
״דפוקים״ שנשארו בארץ לשמוע
חוויות מהטיול בערב של
״שקופיות״ וקנאה. לוקחים את
התמונות מהפתוח ו ...חצי מהפילים
נשרף.
כל החוויות המצולמות ״נגוזו״.
החברה לא יראו אותך ליד ה מגדל
הנטוי בפיזה וחבל.
״איפה טעינו ו״ בבחירת ה מצלמה
כמובן ! כל התמונות
שצלמתם מבלי ׳להתחשב בכמות
האור ו/איו ׳במרחק ״הילכו״.
עוגמת־נפש כזו אפשר למנוע
מראש בקלות רבה. כיל שעליך
לעשות זה לבחור את אחת מה מצלמות
״הקטנות של אולימפוס
שהן גדולות״ .עם אולימפוס
אתה הולך על בטוח. כל תמונה
חייבת לצאת. לדוגמא 4
מצלמות איכות של אולימפוס
על כיל יתרונותיהן :
׳ 0אולימפוס פן .£ 2 £
המצלמה האוטומטית לגמרי, שמיליוני
חובבים: בכל העולם
נהנים ממנה בטיולים ובכל
אירוע, בצילום שקופיות ׳ותמו נות
צעוניות בכל מצבי אור.
היא מצלמה קלה מאד, קטנה ואפשר
להכניסה לכל כים ולכל
תיק. המצלמה שפועלת עם עין
חשמלית ללא צורך בסוללות.
אי־אפשר להפסיד תמונה אם
אין כמות אור מתאימה כי הסגר
נסגר אוטומטית.
0 .אולימפוס .£ 0 35
המצלמה האוטומטית וידנית —
אידיאלית לחובב הצילום. ה מצלמה
שזכתה בפרסים ׳רבים
בארץ ובעולם כולו.
מפעלי אולימפוס !היפניים, בעלי
המוניטין הבינלאומי במכשירי
אופטיקה (במיוחד במיקרוסקופים
הפעם אני רוצה לספר על חופשה
עד ל־ 3זוגות, יכול להיות
באמת יוצאת דופן.
8,000ל״י בלבד ! (כ־ 80ל״י ל אדם
ליום).
חיברת תיירות ידועה, מיון,
הוילות ממוקמות ע״י הים במשמה
ילה למטרה להפוך אח
קומות משגעים כמו קורפו,
הנופש !ביון ׳למשהו ״עממי״,
לופקס, כריתה, מיקוניס, ש״מהנה״
ולאו־דווקא מסחרי. ב אמצעות
55 קונקורד טורם ב בהם ניתן ׳לטעום מיון האמיתית.
למשכירי הוילות אפשר
ארץ היא מציעה לישראלים
לסדר רכב מושכר במחיר זול
מבצע מיוחד. המדובר באפשביותר.
ריות
להשכיר וילות, קוטג׳ים,
בתים פרטיים !וחדרים ברחבי י 0החופשה הנ״ל אידיאלית
האיים היווניים הקסומים. אין ממש לצעירים עד גיל 26 ולכוונה
לוילות יקרות בנוסח
סטודנטים הנהנים מטיסה מתלה.
״׳אונסים״ .ולמרות שגם הן קיי0ב־
55 קונקורד טורס ׳יושבים
מות ׳במחירים מתאימים, אילא מומחי תיירות ממדרגה ראשולבתים
אמידים הבנויים בטוב
נה. אתה מקבל ישירות אישי,
טעם עם כיל הנוחיות הדרושה
ויחס אדיב. בוא ל־ 55 קונקורד
אך אינם יקרים במיוחד.
טורם, רח׳ הירקון ,112ת״א, טל.
מחיר בית כזה לשבועיים המיו .295127 ; 295746
גאים
במצלמה
בעולם כולו,
ללא מתחרים.
* מצלמה מקצועית לחובבים.
מאפשרת בקירה מליאה יעיל ׳תהליך
הצילום בעזרת צמצם אוטומטי.
36 תמונות חדות בעזרת עדשות
צ׳יויקו 40מ״מ .1/1.7לעדשה
6אלמנטים ומד־מרחק
מדוייק.
* אוטומטית מלאה בצילומי
מבזק.
* אולימפוס £1¥ ? 35
!סלסלה
מדור למתרחש בשווקים כעריכת: ח .שפר
טל 241530 .־ 03ת.ד 29726 .ת״א
המצלמה הקלה והקומפקטית שכבר
קנתה ילה שם בארץ וצלמים
חובבים ומקצועיים מעריכים
אותה. המצלמה האוטומטית,
שחושבת בעצמה ׳ועשה
את כל העבודה בשבילך. הנודעות אולימפוס
עדשות
40 1/2.8מ״מ. המצלמה מותאמת
לסרטים ברגישות 400—25
אסא. משקל המצלמה 410 גרם
בלבד.
• אולימפוס £ 0 35
מצלמה זו בעלת תכונות מתקדמות
הנמצאות רק במצלמות
הרפלקס למרות מידותיה ה קטניות.
היא בעלת הפעלה או טומטית
או ידנית.
באוטומטית, פשוט תבחר את
המהירות ובחירת הצמצם תעשה
ע״י מד היאור הרגיש. בהפ עלה
ידנית, תוכל לבחור את גו
הצמצם. בעינית הכוונת
נמצא מידע המאפשר צילום
׳ללא הורדת המצלמה מהעין,
כלומר, כיוון המרחק בשיטת
הדמות הכפולה, מחוגים ה מסמנים
את מהירות הסגר וגודל
הצמצם ואיזיור אזהרה
אדום בו ננעלת המצלמה בשעת
חוסר אור. תכונות חשובות אחרות
הן: שיטת המבזק האוטומטי
המכוונת את גודל המדוייק
שיל הצמצם ברגע שממקדים את
המרחק, מנגנון צילום עצמי עם
השהייה של 10 שניות, שיטת
טעינת הסרט הקלה, חיבור מבזק
ללא כבל ועוד.
* בארץ ובחו״ל ובכל מקום
צלם במצלמות אולימפוס.
אל תקנה מצלמה לפני שתבדוק
את המצלמה הנמכרת ביותר בארץ
ובעולם — אולימפוס !
ותו מנעם ב פם־פם״
אז ככה, אם חיפשתם מקום טוב
בעיר לאכול בו סטייק אפשר
להפסיק את החיפושים מייד.
לאחר ארוחת צהריים אחת ב־סטקיית
״פם־פם״ (בפסג׳ ב״לונ־דון
מיניסטור״) אפשר לקבוע
׳בשקט שכאן נמצאים הסטייקים
והמאכלים הטובים בעיר.
״פם־פם״ ממוקמת ליד צוותא,
בת־דור ׳וקולנוע לימור. כך שאם
אתם מבלים באחד מהמקומות
הנ״ל ארוחה טובה ב״פם־פם״
אחרי או לפני הבילוי מומלצת.
המחירים ב״פם־פם״ הם כמעט
עממיים. אפשר לאכול ארוחה
בנוסף לסטייקים מציעים ב״פם־
פם״ גם מרקים, סלטים, מבחר
בשרים על האש, תבשילים ממטבחה
של אמא ומנות אחרו נות
ערבות לחך.
למרות המקום ההומה שהפך, לשיחת
העיר, השרית הוא אדיב
ואפילו מהיר.
קהל החיילים הצובא על המקום
מהווה עדות מכרעת לכך שהמחירים
שווים לכל נפש.
״פם־פם״ פתוח כל יום משעה
12.00 בצהריים ועד חצות וביום
שישי עד 3.00 לפנות בוקר.
(בשבת ארוחת צהריים מומלצת).
אז להתראות כ״פם־פס״
וכתיאכון
פ 0 ₪ם
שיחת הסאחבק
עי רהעתיד
״יריעות אחרונות״ ,יום ג׳11.7 ,
ישראל דנה בהצעה
לקונות ג׳ונגל בברזיל
ולתעכיר אותו לכנסת.
״מעריב״ ,יום ה13.7 /
״קרייסקי לא
תקף את בגיד׳
היה זה מיקרה רגיל
•נזל הגנה עצמית.
או, לפחות, להילופי
מונולוגים.
״מעריב״ ,יום ה׳13.7 ,
הפורץ השאיר את
השוטר בלי מכנסים
שוב חטפה המישטרה מכה מתחת לחגורה.
״מעריב״ ,יום ה׳13.7 ,
״האם חיוני שבת תבשל
קפה בת״א לשליש שלה?
תלוי. צריכים לשאול את השליש.
״ידיעות אחרונות״ ,יום ה׳13.7 ,
״ילדהמבחנוד
הראשון בעוום
״וולד באנגליה
חוו שבועיים
״מעריב״ ,יום א׳9.7 ,
3נפלו ממלגלזענק
בגני התערוכה בת״א;
מצפן משביע רצון
רצון של מי ץ
לפחות לא יהיה לו
תסכיך אדיפוס.
״מעריב״ ,יום ה׳13.7 ,
אוהל משותף ־ לחיילים
וחיילות בצבא ארה״ב
איזה מין צבא !
ידיעות אחרונות״ ,יום ח׳13.7 ,
חחוות חיסכון בחשמל
נערכת ביחידות צה״ל
פרס ראשון — כסא חשמלי.
״ידיעות אחרונות״ ,יום ג׳11.7 ,
סאדאת: ברצוני למסור לעם בישראל
אני בעד שכנות טובה בכל המובנים״אשתתף כחשכון החשמל של לזך ך
אשקה את הדשא, ואשמור על השקט כין 2ל־\ 4׳
בשימחה אני נענה לבקשותיהם החוורות ונישנות של קוראים רבים, להסיר
את הלוט מעל חוריו האגדתיים של סאחבק. לשם כך הרשו לי לקחת אותכם
לגיבעתיים, עיר מגוריהם, כדי שתובלו לראות אותם עין בעין ולהתרשם באופן
אישי מהאנשים שגידלו בביתם סאחבק.
הגענו לתחנה המרכזית בתל־אביב, שם אנו עומדים בתור לאוטובוס מספר
חמישים־ושלוש, המוביל לגיבעתיים. גיבעתיימים וגיבעת־יימיות מקיפים את
סאחבק מכל עבר, נדחסים קלות.
כדי לחוש בנישמתה של עיר די לך במבט אחד חטוף בתושביה, שעה שהם
עומדים בתור לאוטובוס. התל״אביבי נדחף כמו משוגע. הירושלמי עומד בצד
ומחכה פמו יורם, שבולם יכנסו לפניו. לכפר״שמריהוניק יש דודג׳״דארט, ורק
הגיבעתיימי נדחף בצורה בינונית. לא כמו משוגע תל״אביב, אן גם לא כמו
יורם ירושלמי.
— שלום קובי !
קובי, שקיבל זה עתה שלום מסאחבק, הוא חברי מגן הילדים וגיבעתיימי
טיפוסי. אתה מזהה אותו מיד לפי מראהו:
מכנסיים, חולצה, סנדלים, שעון, משקפי־שמש, ראש, אוזניים, אף.
אם טעית לחשוב שהוא סתם ישראלי רגיל, שים־לב לטקס הפגישה המיוחד
הנעיד בינו לבין סאחבק.
ראשית, אנו לוחצים ידיים. כששני גבעתיימים נפגשים, לא משנה באיזה
פינה של העולם תתרחש הפגישה, אתה יכול לדעת מייד שהם גיבעתיימים מפני
שראשית הם ילחצו ידיים. ועכשיו, הקשב :
״מה נשמעז״ שואל סאחבק .״מה נשמע!״ חוזר קובי. כן בן, גיבעתיימים
אמיתיים ! אם עדיין נותרו לן ספקות בקשר לגיבעתיימיותינו, ספקותיו נעלמים
בשעת פרידתנו, כאשר לחיצת היד חוזרת על עצמה, והפעם היא מסתיימת
בסיסמה ההדדית :״להתראות, ותתקשר!״
אני מקווה שסולחים לי על ההשתפכות, שכל כן אינה אופיינית לי, אבל
חשבתי שכדאי להגיד מילה על גיבעתיים, שמעטים בלבד יודעים כי היא היא
שהעניקה לעולם כולו את טאחבק. את כל מה שיש בי אני חייב לעיר הזאת.
כשהגעתי לכאן, לפני שנים, שקלתי בקושי שלוש קילו שלוש מאות. מאז
נוספו לי, פאן בעיר הזאת, למעלה משישים וחמישה קילו, בלי לספור ויטמינים !
אך נחזור להוריו המופלאים של סאחבק. הוריו גרים ברחוב קטן היוצא
מרחוב וייצמן, רחובה הראשי של גיבעתיים, אליו, אם לא שמתם־לב, הגענו
זה עתה, ובו ירדתי מן האוטובוס.
מימינכם אתם רואים בתים בני שלוש״ארבע קומות. משמאלכם אתם רואים
בתים בני ארבע״חמש קומות. סימון הבנייה דומה למקובל בשאר חלקי הארץ.
בכל בית — דירות בנות שתים־וחצי, שלוש, שלוש״וחצי, וארבע חדרים. אם
הבניינים בגיבעתיים בכל זאת נראים לכם שונים, הרי זה בגלל הטיח הגיבעתיימי
המיוחד שבו הם מצופים. הטיח המקנה אופי מיוחד לעיר ללא חומה, שערי
גוש דן מקיפים אותה ומשמשים לה עטרת־חן.
מבחינה היסטורית ניתן לחלק את גיבעתיים לשלושה חלקים. העיר הזו
עברה את השילטון התורכי והאנגלי. כל אחד מהם השאיר בה משהי, אך אף
אחד מהם לא הצליח להטביע בה את חותמו כמו השילטון הפולני — שלא
השאיר כאן כלום.
אוכלוסיה: בגיבעתיים יש שילוב מופלא של פקידי מישרד־האוצר עם פקידי
מישרד התעשיה והמיסחר, חברי דן עם חברי איל׳ אן האנשים שקבעו את
אופיה המיוחד של העיר הם דווקא אנשי השוליים הססגוניים.
העיפו מבט בקפה ורד, כאן מולכם. רואים את שני הטיפוסים שעושים
עכשיו שלום לסאחבק ז אלו הם שני הגיזעיים של העיר. האנשים המיוחדים
היוצרים את קיסמו המיוחד של מקום. הימני הוא לא אחר מאשר ״יוסקה
המשוגע״ !
״המשוגע״ זכה לכינוי הזה משום שהוא נוטע שש פעמים ביום לתחנה
המרכזית בתל״אביב. כששואלים אותו :״יוטקה, למה אתה נוסע שש פעמים
ביום לתחנה המרכזית!״ הוא זורק את התשובה האופיינית לו :״מה אני
יכול לעשות ז אני נהג בדן ! ״
זה שמגרד באוזן הוא ״שייקה הפרוע״ ,טיפוס שיכול להיווצר רק בגיבעתיים.
שייקח הוא בעל סוכנות לחלקי־חילוף לרכב ובעל מישפחה עם שני ילדים.
תמיד תראו אותו לבוש מסודר, מכנסי טרילין וחולצת דיולן, חליפה בשבת.
אבל מ ה! — השיער הג׳ינג׳י שלו תמיד פרוע!
ואגב טיפוסים, סאחבק חייב להגיד מילה על הבנות. בת מגיבעתיים זאת
בת שיוצאת איתן לסרט, יושבת איייד אחר־כן בבית־קפה, ולפעמים גם עולה
איתן לדירה. לזה אני קורא בת מגיבעתיים !
אני רואה מסביבי נחירים מתרחבים — מריחים הא ! יום חמישי היום,
והעיר, על סופרמרקטיה וסופרסליה מתכוונת לקבל את פניהן של עקרות הבית
היוצאות, מי ב״כרמל דוכס״ שלה ומי ב״פורד אשקוט״ ,לעשות קניות לשבת.
האגרה הגיבעתייטית מספרת כי בימי חמישי בין השמשות מגיע האוטו
הגדול לטופרמרקטים ומתובו יורדים שני ברובים ושיבעה קרטונים של מלפפונים
חמוצים. זיקני העיר מוסיפים פי מי שנשמתו יוצאת בערב שבת בגיבעתיים —
באים חברא״קדישא ולוקחים אותו.
מי שהיה איתנו במשן בל הסיור חזה הבחין בוודאי בתופעה מוזרה —
לא רואים תיירים ! לגיבעתיים היו בל הנתונים ליהפן לעיר תיירות, ביהוד בשל
האטרקציה המיוחדת שלה: שתי הגבעות שעל שמן נקראה העיר. אך בגלל מחדל
של מתכנני העיר נבנתה העיר ממש מעל שתי הגבעות, כך ששוב אין רואים
אותן.
סוף־סוף הגענו לרחוב מגוריהם של הורי, מקום שמראהו תמיד מזכיר לי
את השלווה המיוחדת של ימי שבת בבוקר, כאשר תושבי השכונה קמים, אוכלים,
נוסעים, יורדים, עולים וחוזרים. אם אתה הוא שהוזמנת אל אחד הבתים,
מובטח לך שתקבל בוס קפה, נס או בוץ, ואם תהיה עוגה — גם עוגה.
לא הכל ורוד בגיבעתיים, כפי שניתן להתרשם מתיאור זה. מימי ילדותי
זכורים לי רגעים קשים: פסוקו של יום בטלוויזיה, אבא מקבל חשבון מטס־הכנסה,
אמא לא מרגישה טוב• אן למרות כל אלה דומני שניתן לראות ב־גיבעתיים
את עיר העתיר.
מי שרוצה לדעת כיצד תיראה ישראל בעוד חמישים שנה כדאי לו לבוא
לכאן, כי אינן יכול להבין את גיבעתיים עד שאינן רואה אותה, או לפחות
שומע עליה כמה מילים מסאחבק.
בדלת מימין גרים הורי. דינג דונג בפעמון. אין עונים. אין איש בבית. אין
דבר, ננסה בפעם אחרת .״שלום גיברת איזנמן ! ״
גברת איזנמן, לה אמרתי שלום בשעה שעברה על פני, אבטיח בסלה, מעלה
בראשי את ההירהור המסכם הבא: מי שלא ישב בערב שבת בדירה של שלושה
וחצי חדרים בגיבעתיים, חיבק את אשתו, אבל אבטיח, וראה טלוויזיה _ לא
יודע מה זה חיים !
0א ס-1הי0
טבחר
עול
גםבסוסרנורקט
חסבודתיחשלוח•
גשו דסוסרמרקט
מדב קו ת
תמורת 12 סורים וטל ״ליטר פלנס׳
או 24 פקקים רגילים תקבלו 3
מדבקות צבעוניות. מסוספרות.
תקליט
חי 1ם-ח ם ור ת מדבקות 20־1
והמספרים בלבד!)
או תסורת 40 סגרים ואו *0פקקים
רגילים) בצרוף 40ל־•
3ם ו 1ם1ים או המתאות דואר בלבד
תקבלו תקליט לפי בחירתכם
מועך רשימת הזמרים
והלהקות המשתתפים במבצע.
חחטת האיסוף פועלות
ביסים א׳ ב• ד־ הבין
הששת 4 -7אחה־צ.
ירושלים. סופרמרקט ׳הסשניר
רח׳ המלך רודני. פיות בך הודה
סופרמרקט ־בית הכרם־ .מת הכרם,.
חיפה. סופרמרקט ־צרכן׳
קריח אליעזר. ככר מאירהוף
בסופרמרקטים של אגודה צרכניוד־־
״תל־אביב דן שרון י•
תר־אביב. דחי אכן נמחל 30
חל־אביב. רחי להתרמה • .78 דיאליהו
רסת־אביב. רח׳ בחדצק׳ 43
בודים. סנדל!חוס. שד העצמאות
חולון. רח׳ סוקולוב 48
דסת־גן. רח׳ הרואה 2
רמת־גן .־ארומן־ רח׳ זיבוטיוסק׳
פתח־תקוה.רחי ח״ם שורו!
ראשל־צ.רחי רוטשילד?
רחובות. רח׳ יעקב 3
באר־שבט .־צפון־ הנשיאים שכי1
נתניה .־מרכז־ רח׳ שטמפפר
תוסס
תקליטי
טמסו ה*ט ב אמצעות הדואר נסים לבו אין הגבלה על
טספר התקליטים שאתה מדבקות אסוף 12 סגרים של ־ליטר פלוס־ או יסל לקבלו
ככל שתרבה לשלוח מעטפות עם
24 פקקים רגילים של ״טמפו״.
צרף מעטפה מבויילת. על המעטפה פקקים, תקבל יותר תמונות, יותר
תקליטים. והעיקו-תגניו את
ציין אודהשם המלא והכתובת
סיכוייך לזכות נפרס הגדול:
המדוייקת.
שלוז ל״טמפד, אזור התעשיה,חולון. מערכת סטריאופונית משוכללת.
בדואר חוזר תקבל 3מדבקות
בהצלחה.
צבעוניות ממוספרות.
מדב קו תתקבלרקמסממססקמ בו״ל ת
תקליט
הסר את המדבקות הצבעוניות
ושמור על חלקן האחורי הממוספר.
אספת מספרים?1-20
שלח ל־טמפו״,אזור התעשיה, חולון,
בציון שמך המלא וכתובתך
המרוייקת. בתמורה תקבל תקליט.
אל תשכח לציין את שם התקליט
בו בחרת, מתוך רשימת הזמרים
והלהקות המשתתפים במבצע.
אפשרות נוספת: שלוז 40 סגרים או
80 פקקים רגילים ו־ 40ל־י בדואר
רשום, ציין את השם המלא,הכתובת
המדוייקת ואת שם התקליט בו
בחרת מתוך הרשימה.
״ לוהטים ״
מבחר חדש
מבחר קיים
להקת בל אפוק
להקת תזמורת החשמל
להקת שמפניה
להקת כנפיים להקתאירפשיין להקת הביטלס
להקת סנטנה
להקת אבבא
להקת סמוקי
להקת קנקן
להקה ד יזע ודמעות להקת קחין
ברברה סטרייסנד
קליף ריצ׳רד
קריס קריסטנפרסון פול סיימון
בילי לואל
דיסקו י 1רופ
קומפיוטרס דיסקו
דייוידסול
מ ערב ת סטריאו סוני ת
בהגרלה בין כל המשתתפים, נתוס
המבצע.
כלאחד 1וכה!
אלבומי נפולים חחורת 8 0סגרים או 160 סקקים 8 0 +ל״׳.
תקליטים עבריים אסתר!אפרים שסיר
פסטיבל הזמר תשל־ח חוזסה
אריק לביא
מתי כספי
צמד הפרברים
יהורם גאון
משהו טוב לילדים
חזה אלברשטיין קרוסלה דני ליטני
סדרת י חד ירח.
שלום חנוך
׳* £כלסהה להיט במבצע טטסו-היט
לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות
עצמך, נצל את השלווה היחסית ממנה
אתה נהנה בדי לקס
את מעמיד בעבודה לשפר
את היחסים ב-
מישפחה. פקח עיו על
שותפיך ועל כפופים
לך, ואל תתרשם מדברי
חנופה. בת טלה
— אם תניחי לו לרכב
עלייך, תגרמי סבל ל־ו
2במרס ־
20באפ רי ל
לעצמ, ואת היחסים
לא תשפרי במאום. אל
אל תפחדי להיות תקיפה, בתנאי שתהיי
צודקת — הוא לא יזדרז לברוח.
גד חדש של הצלחות פיננסיות כורך עימו
התמוטטות כוחותיו. אל
תהסס ליטול חופשה
קצרה, לצאת לאוויר
השדה, להכיר אנשים
חדשים — אבל מצד
שני, אל תיכנע לנטיותיו
הטבעיות לחסל
את ההווה כדי להתמסר
למחר המעורפל. בת
מאזניים: פגישה מיק־ *88*3$£*31
רית, תביא אחריה
גדולה שתשנה מעתה ואילך את הלך חייך.
מאזגיים
השבוע צפויה לך פעילות קשה מן הרגיל,
וגם לא־שיגרתית, ממש
כמו בשבוע שעבר, ,
יהיה עליך לאסוף את
כל כוחותיך. ,הפיזיים
והנפשיים, כדי לעמוד
.במשימות שיול עליך
לבצען. אס תדע להתגבר
על חולשות קט1
21נאפ רי ל ־
נות שלך — תצליח.
!0נבמ אי
נסה לאנוס את עצמך
לא לבזבז את כספך.
למינוי שלו ציפית זמן כה רב בוא יבוא.
שוו
למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרובים
אליך מגלים כלפיך, תיאלץ לפתור
את הבעייה ה מציקה
לך בכוחות עצמך.
נסיונותיהם לעזור
לך ייכשלו, ויוסיפו
מתח מיותר למצב שהוא
גרוע בלאו הבי.
הפתעה נעימה צפוייה
לך לקראת סוף השבוע,
וכן אפשרות
21ב מ אי
20 ביוב>
לגמול טובה תחת טובה
לידיד קרוב. הזהרי
מחברה קרובה, המסתירה את מחשבותיה
במעטה של דברי חלקלקות.
ו]אוחי0
י ״ /חזז
העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות די
מפתיעות לעבודתך, אולם
ההמולה שאתה מקים
סביבו, מחשידה אותך
שאתה מדבר יותר על
העבודה מאשר מבצע
אותה. הדבר היחידי שבולם
ומרסן אותך היא 1 בעצם שותפתך המצ0ו111
ביעה
בפניך כל הזמן
21 ביוני -
20 ביזל*
על נקודות התורפה
שלך. בן סרטן, דע לך
יש הרבה הגיון וחוכמה בדבריה.
בבישור חיי האהבה שלך, בת אריה,
לא יחולו שינויים מרעישים.
אל תידחי בגסות
את מחזרך ה נלהב,
למרות שאינך
חשה כלפיו בל משיבה.
תני לזמן לעשות את
שלו, או שהרגשתך
תשתנה בכל זאת, או
שהוא יתייאש ממך.
21 ביולי ־
ו 2באוגז׳סט
בן אריה, למרות או-
פייך הנוח, אתה נוטה
להתפרצויות פרועות שעלולות להזיק לך.
תיווכח לראות שהוא מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע
לך. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו
כשתבחיני שהוא נמשך
אלייך. יום ראשון הוא
יום השילטון הבלתי
מעורער שלך. הוא
עשוי ביום זה להסכים
! 03220$לכל מה שעולה על
רוחך, אפילו לקבל את
חיציך השנונים. אל
תספרי לו על הידיד החדש שהיכרת.
נסוגה
ו ת /אחרת תפסיד את
היזהר מיום
אגורתך האחרונה. לאחר
שפתרת את ה בעיות,
בימים אלה,
אתה יבול להתייחס
במרץ־נעורים לחיים מחודש: זינוק דינאמי
יבטיח לך את הצלחת
בל פועלך, בייחוד ביום
ג׳ של השבוע הבא.
8 1בימי ו׳ ושבת תפגוש
בשורה של אנשים
מעניינים. השבוע יצוצו בפניך אתגרים.
עקת
מכחבים
(המשך מעמוד )8
בארץ המארחת שוררת אפליה גזעית יש
מקום להרהור בחרם( .דוגמת אי הזמנת
ישראל למשחקי עמי אסיה).
המשטר בארגנטינה אינו גרוע, לדעתי,
ממשטרים אחרים מעבר למסך הברזל ודעתי
היא כי כל אלו שיצאו בקריאות
להחרמת המשחקים יסתכלו היטב במפה
וינסו למצוא ארץ בה אין נהוגה במידה זו
או אחרת דיכוי זכויות האדם. כמו כן,
כעתון אובייקטיבי הדוגל בסיסמא ״בלי
מורא — בלי משוא פנים״ אפשר לדרוש
מכם איזון יתר ולא השוואות קיצוניות.
להעולם הזה לא היה מזיק, ואפילו מועיל
היה, לוא סיקר את המשחקים בארגנטינה
וע״י זה היה משרת את קוראיו הרבים ב מידע
מהימן על המשחקים.
יעקב הררי, חיפה
אשפי אש״ן?
התגלגלה לידי גלויית־תיירות תמימה,
אשר לדעתי כדאי להפנות אליה את
הכתבות מיועדות אולי להיות ״אנטי
פלאטו״ ,אבל קורה בדיוק ההיפך. הכתבות
הרבות בצירוף הצילומים רק מוסיפות לו
פירסומת. בבקשה מכם, תנו קצת מנוחה
ממנו. האם אין במדינה דברים קצת יותר
מעניינים מאשר לדעת על כל תנועה או
מילה של פלאטו בשבוע שחלף? !
דיאורה ומעוז כהן,
אמסטרדם, הולנד
מכתב ללא שם?
זה ימי דור אני מעריץ את עוז רוחכם
להביע דעה בלי מורא ובלי משוא פנים.
לכן נפגעתי קשות כאשר ״התלבש״ דן
עומר (העולם הזה )119 על ספרי ״ידידי
מלך ירושלים״ ,מבלי לציין במה הוא
מאשים אותי.
מה היא ״זכות קיום לא צלבנית״ ומדוע
פירושה שלילי ז ברנרד ואשר — דמות
היסטורית — הגיבור החיובי של הספר,
דיעותיו כשל אורי אבנרי (ראה ע׳ 200
ד .)209 הבאלה נלחם המבקר המחמיר?
הרגע לו אתה מצפה חודשים כה ארוכים
יגיע השבוע, ביום שלישי או ביום רביעי.
הוא גס יהווה עבורך
סימן לפתיחת תקופת־חיים
חדשה. אין צורך
למחוק את העבר, אך
השתדלי לבנות עתיד
טוב יותר. כוח השיב־נוע
שלך גובר. אתה
אומנם מוצא את עצמך
מבודד, אך יחד עם זאת
( 2בנו במבר ־
20בדצמבר
מאושר ובעל כוח בלתי־
רגיל. אפילו יריבים,
עליהם תשפיע בנושא מסויים, יכבדוך ו־לאו־דווקא
מאהדה ..הרבו השבוע במנוחה.
11 שס
מחזור העיסוקים החדש מתחיל ברגל
ימין. קח עצמך בידיים
; הימנע מחול-
מנות יתר, ומדיכאון
חסר־תכלית — ותמצא
שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ, אף מבלי שתצטרך
לקבל החלטות
גורליות כלשהן. הפגישה
אליה נכספת, תת21ב
דצמבר •
19 בינו א ר
קיים, אך תתאכזב. לעומת
זאת צפה למיפ-
נה רומנטי, אולם השאר בקשר עם ידידיך.
עכשיו כבר מאוחר מדי. אז מוטב ש־תשלימים
עם המצב החדש
שנוצר, שתבצרי
את עמדותייך, ושלא
תגלי את כל הקלפים.
אס אתה דגוקא רוצה,
אתה יכול להפיק תועלת
והנאה מן העיסקה
או הסיבוך אליהם נקלעת.
זה כמובן רק
20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר
בידידך. לזוגות הרומנטיים:
היו שקולים ב־צעדיכם
ונדיבי לב. בת דלי לבשי צהוב.
נראה שעזרתך תידרש, יותר מאשר בעבר,
כדי לסייע לאחרים.
כמה דברים, חסרי-
חשיבות, לא יעלו יפה.
צפויות דאגות הקשורות
במקום העבודה.
נראה שהשאלה :״האם
אני עושה את הדבר
הנכון ז״ היא ש-
תטריד אתכם במיוחד.
9ובפב רו א ר
תיאלצו להיעזר בתכו20ב
מרס
נות האופייניות לבני
מזל דגים. סבלנות ויושר יועילו לבם.
מראה כללי של תל־־אביב כגלויית התעמולה של אש״ף
גם תל־אביב —
60• 8984 80,ס יי
1 0ק ח סו) 0ווז ס) ח11011164 1
הכתובת כערבית ואנגלית מאחרי הגלויה
— היא פלסטין
תשומת־לב קוראיכם. הגלויה נושאת עליה
צילום צבעוני ממעוף ציפור של תל־אביב
החדשה. תחילה חשבתי שהגלויה מופצת
על־ידי משרד־התיירות הישראלי או על
ידי עיריית תל־אביב, במטרה למשוך תיירים
לעיר. אולם מה רבה היתר, הפתעתי,
כאשר על פי הכתובת המודפסת מצידה
השני של הגלויה גיליתי כי היא הודפסה
בביירות ומופצת על ידי משרד ההסברה
של אש״ף. מלבד הכתובת באנגלית ובערבית,
וסמל אש״ף על צידה השני של
הגלויה, לא מופיעה עליה שום סיסמה
או הסבר אחר. אבל נכתב על גב הגלויה
שהתמונה המודפסת היא תמונה של
תל־אביב.
אינני יודע מה מטרת אשפי התעמולה
של אש״ף בהפצת גלויה מעין זו. האם
הם מתכוונים להגיד שגם תל-אביב היא
פלסטין?
משה צוריאל, תל-אביב
נמאס עם פלאטו
מספיק! די! לא רוצים לשמוע יותר
על פלאטו.
האם לא יכול לעבור שבוע מבלי שנדע
מה בדיוק עשה הח״כ ה״נכבד״? בכל
גיליון אתם מציינים שסמי פלאטו־שרון
רודף פירסומת ומחפש כל אפשרות שיוזכר
או שייכתב עליו משהו בכלי-התקשורת.
לנו נראה שהפכתם ״השופר של פלאטו״.
ומה פירוש ״ספר מסיונרי להשקפת עולם
כלשהי ! 1״
בתוך סיפור הרפתקאות מרתק ומהיר-
קצב (ראה ביקורות בעיתונים יומיים ועי תוני
נוער) שזור שפע של מידע על
האיסלאם ועל התרבות וההיסטוריה הערבית
ומושם דגש על שיתוף־חיים בין מוס למים
לבין היהודים היושבים בתוכם ומיל-
חמתם המשותפת נגד הצלבנים. ממתי יוצא
העודס הזה חוצץ נגד הידברות עם ערבים?
אדם לא דתי ורחוק ממסורת, אשר עבר
את השואה מחופש לגוי, מגיע לידי מסקנה
כי כוח ההסתגלות הנפלא של עם ישראל,
ושלו עצמו, נובע מהגישה החיובית שיש
ליהדות לחיים, כאשר הנצרות והאיסלאם
מבוססים על חיים שלאחר המוות.
יתכן כי דן עומר מעדיף את קרישנא,
זו האופנה היום, אך אין צורך לפסול
ספר, מבלי לקרוא אותו, רק בגלל שהסופר
אינו מתבייש להיות יהודי.
ארטור וקסדר, תל-אביב
• דן עומר מעיר: חלקו השני של
מיכתב הקורא וקסלר מפריך את הטיעונים
שהוא מעלה בחלקו הראשון. מאחר ודי־עותי
הן דיעותי, ולא דיעותיו של אורי
אבנרי, ולא דיעותיו של. קרישנא, הרי
שאני ממשיך להחזיק בדיעותי אודות הספר
הנ״ל ומשוכנע, כי במסווה של ״שפע
מידע על האיסלאם ועל התרבות וההיסטוריה
הערבית עובד״ מחבר הספר
באורח לא־הגון, על השקפת־עולם ״ישראלית״
לשמה של הקוראים הצעירים, להס
הועיד את סיפרו.
תתיי״יז הזי ז<,י
הזמן ר ׳7911 עכשיו
מכל1־ 11 בטוח.
אצלנו אין חילוקי דעות — המזמיך רנו״
עכשיו מקבל אותה ״על בטוח״.
אם גם אתה עומד לצאת לחופשה
בחו״ל, או לחופשה בארץ,
כדאי לך להשתתף במבצע 7 9
של־דנוד
מה עליך לעשות?
הזמן כבר עכשיו את״רנר , 7 9סע ובלה
בנעימים כשאתה שקט ורגוע.
כאשר תחזור, תמתין לך מכונית חדשה.
מדגם .7 9
בחר באחת משתי האפשרויות:
א. תשלום ראשוני מקובל להבטחת
דגם 79 במסגרת המבצע.
ב. תשלום מחיר המכונית והבטחת
מחירה הסופי — עכשיו*.
רנו 3 — 4דגמים,
רנו 4 — 5דגמים,
רנו 7 — 12 דגמים,
רנו 2 — 14 דגמים,
רנו 2 — 16 דגמים.,
רנו 2 — 20 דגמים,
רנו ,30 רנו . 6
לבחירתך מגוון דגמי־רנו״ 7 9הכוללים
שיפורים בלעדיים נוספים.
יציבות, נוחיות, מגוון צבעים, בטיחות,
שכלול וכמובן חסכוניות כי
־רנד— בחס כון ראשון
* כפוף דרמת המיסוי הנוכחית.
ב *1משהקרסו ״
ש 9 0ת ו 1מ
ת ל־ א בי ב: ר חו ב רי ב״ ל ,22-26ט ל ; 33241 .ירו שלים: ה ס ,02-226491 ,4מו ס ך ״ או טו צי ק ״ ,אזו רהתע שי התל פיו ת,
טל .719298 .מוסך ״ א די ב ״ ר חו בהרקמה ,7רו ממהטל ; 522340 .חי פ ח ״ :רכב חי פ ה ״ ,י פו ,32ט ל 510296 .מו ס ך רנו א מין ״ ,ט ל . 720579 .מו ס ך ״ או טו טסט ״ ,ט ל.
.726234 מו ס ך ״ ה ק רי ה ״ ק רי ת חיי ם, טל .722588 .מו ס ך ״רנו ת ל פיו ת ״ חו ף ש מן, ט ל .668977 .א שקלון: מו ס ך פאר, מ ר כז מסח רי א פ ריד ר, ט ל . 22743 .אשדוד: מו ס ך
״רנו צמרת ״ ,ט ל .21713 .באר טו בי ח: מו ס ך ״ עו מ ר ״ אזו רהתע שי הרבאר שבע: ע מיג לבע״ מ, ה ח לו ץ , 124 טל .74533 .חדרה: מו ס ך ״רנו ק ליין ״ ,ט ל .31693 .נ ס
ציונה: מו ס ך ״רנו שי״ ,ט ל .75401 :נ תני ה: סברד לו ב, הרצל ,54ט ל ,׳23852 .נצרת: מו ס ך ״ א דנ אן ״ ,אזו רהתע שי ה נצרת, ט ל -.56861 .ערד: מו ס ך ״ או טו ק ליני קי׳י אזו ר
.התע שי ה. צפ ת: מו ס ך ״רגו הללמשה״ ,ט ל .32055 .ק רי תגת: מו ס ך גל־צור אזו רהתע שי ה טל .91395 .ק רי ת שמונה: מו ס ך הג לי להע ליון, ט ל .40713 .ק צ רין: מו ס ך.
״ ק צ רין ״ הגו לן. רמת־גן: רגו ר״ג, קי ב ל.ז׳ בו טי נ ס קי , 111ט ל .798474 .ראשון״לציון: ב רני צ קי, הר צל , 52 טל .941008 .ר חובו ת: מו ס ך ״רגו אלקט רו ״ ,ט ל.51308 .
טס א.נאייו
פגישה על גביע גלידה של שטראוס
משאירה תמיד טעם טוב.ואין זה משנה באיזו
גלידה שלנו בחרת,כל גלידה וטעמה עמה
כולן טבעיות, מזינות ומרעננות
-י שרממחלבות הבית שלנו.
אין פלא, איפוא, שטעמן נישא בפי כל.
שטראוס מלא טעם
וה היה וכשוב וכיה שחיה
ניליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיול״
הקדיש בתכת־תחהיר נרחבת, תחת הבותרת ״בת־ים: בגידה
בציבור ף״ לנושא הפיבת חוף ימה של העיר לחוף אגרה ׳(ראה
שער) ולהשלכות ההכרתיות של מעשה זה. מדור ״העם״ דיווח
על אחד מכנסי הפלמ״ח, שנערף בקולנוע גן־רינה, בתל־אביב,
כמילים :״כאולם ישב החומר הגלמי היקר ביותר במדינה,
כאבן שאין לה הופכין. גם מנהיגיו שלו, שישבו על הכמה,
לא הביאו לו בשורה הדשה של פעולה וקורבן. לאי נתיב של
נשר בשמים, לא שכיל של פרא בין הרים...״
השבוע לפני 25 שנה דווה כמדור ״מדיניות״ על מיבצע
ההעברה הסודי של מישרד־החוץ הישראלי, מהקריה כתל־אכיב
לקריה בירושלים, כעזרת 40 משאיות. תגובת דובר מחולקת־המדינה
של ארצות־הכרית על ההעברה לירושלים, שבהתאם
להחלטת האו״ם משנת 1947 היה עליה להיות עיר בינלאומית,
נוסחה בד :״ארצות־הברית התנגדה לביצוע ההעברה פרט
נוסף שהזכיר ״העולם הזה״ בהקשר זה: עד להעברה, נהג
נשיא המדינה לרדת לתל־אביב, על־מנת לקבל שם את כתבי־האמנה
של השגרירים המאומנים לישראל.
שני עמודי תצלומים הוקדשו לתיאור מישפט צריפין (ראה :
״מחתרת״) ולמאבק הגלוי כין היועץ־המישפטי לממשלה, חיים
כהן (כיום שופט כית־המישפט העליון) לבין פרקליטם של אנשי
המחתרת הימנית, עו״ד שמואל תמיר (ביום שר־המישפטים).
ד.פ. מלבין, מבקר התרבות של השבועון, עורר ברשימתו
השבועית את השאלה בדבר העלאת המחזה ״אלוהי בתל לא
תעשה לד״ ,מאת מתיתיה שוהם, מחזה שבמהלף 25 שנות
פיבסוד התיאטרון הישראלי מאז, לא טרח שום תיאטרון להעלותו
על הכמה. המדור ״ראיון מיוחד״ הוקדש לראיון שערך העיתונאי
צ׳רלם פאלין עם המרשל יוסיפ-ברוז טיטו, שליט יוגוסלביה,
שהסביר את המהלכים והזעזועים העוברים על מזרח־אירופה
לאחר מותו של סמאליו.
כשער הגילרן :״כת־ים — כשער גן־עדן, מלאך מוכר
כרטיסים״.
מישנם מחתות צוינין ^ גיוס נ1ות רצוו־־ר ^ 1953 -
פוץ בתשטיין ויעקב אתימאיו על ״העולם הזה־
*103^ 5
מחחרח מישפט ומזמור
הרגע הגדול, אשר כל מהפכן אמיתי
רואה אותו בחלומותיו, הגיע.
42 עיתונאים הצטופפו, שלפו את העטים
הנובעים. כל מילה שנפלטה מפי
הנאשמים עברה באופן אוטומאטי למאות
אלפי אזרחי ישראל, למיליוני קוראים
מסביב לכדור־הארץ.
מתיחות עצומה שררה בין קירות העץ
של האולם. שתי סוללות עורכי־הדין עטו-
פי הגלימות, שורות השוטרים הצבאיים
החמושים.
הרגע הגדול הגיע. הנאשמים יכלו לקום,
לבשר לארץ ולעולם לשם מה הקימו את
המחתרת, לשם מה רצו להפיל את המיש-
טר הקיים, מה הבשורה אשר בפיהם, עליה
מוכנים הם למסור את נפשם וחרותם.
הרגע בא — וחלף. בזה אחר זה קמו
הנאשמים, קראו מן הכתב תלונות והאש מות
על השופטים, על סדרי השיפוט, על
סמכות בית־המישפט, על הממשלה הפוגעת
בדימוקרטיה. היו אלה דברים נכונים
למדי, אף כי היו מוזרים בפי אנשים
שמטרתם היתד״ כנראה, לחסל את הדימו־קרטיה
במדינה. אולם לא היתה להם שום
בשורה פוליטית, שום וידוי מהפכני, שום
תורה חדשה שתצדיק שבירת־לוחות —
אפילו בכוח הדינמיט.
לחיים כהן, היועץ־המישפטי שגויים לעתודות
(מילואים) ,אך הופיע בגלימתו
השחורה, לא היתה עמדת הנאשמים בגדר
הפתעה. יום לפני כן החרימה המישטרד,
אצל הנאשם שימעון בכר את טופס ההצהרה
שהיה בידו. הצהרה זו לא היתה פרי
מחשבתו שלו גרידא. עבדו על הכנתה
שלושה נאשמים — יעקב חרותי, יפה דרומי
ובכר עצמו. הטיעונים המישפטיים
סופקו בידי עורכי־הדין.
עצם ההחלטה להחרים את בית־המיש־פט
התגבשה בעת ובעונה אחת אצל כמה
אנשים. היא עלתה בלב עורכי־הדין מייד
כשנודע להם ששולחיהם יועמדו לדיז
בפני בית־דיו־צבאי. היא הפכה בעיניהם
להכרחית כאשר הממשלה הפעילה את
סעיף 111 הידוע לדראון — והמאפשר
מעצר אדמיניסטרטיבי ארוך וללא דין
ומישפט — נגד שני עצורים, שלא היו
נגדם הוכחות. עמדת עורכי־הדין: מה
טעם לעמוד למישפט, אם ישנם כל הסיכויים
שהממשלה תעצור כראות עיניה
כל נאשם שיצא זכאי בדין?
סמל הצלב. הנאשמים העיקריים שלא
מסרו וידויים במישטרה בחרו, כמובן, ב־עורכי־דין
בעלי עבר מחתרתי, כדי להיות
בטוחים שסניגוריהם לא ימסרו את סודותיהם
למישטרה. היו אלה שמואל תמיר
וא. דינרי, שניהם אנשי אצ״ל, וד״ר ירדור,
לשעבר ממפקדי לח״י*.
עורכי־הדין הסכימו בליבם עם מנחם
בגין, שהכריז על מחתרת זו כ״מביישת את
שם המחתרת בישראל״ .הם התנגדו למטרות
המחתרת, אולם התנגדו לא פחות
* ד״ר יעקב ירדור היה מאוחר יותר
גס ממייסדי הפעולה השמית.
להפעלת סעיף ,111 המשמיט את היסוד
מתחת לכל שילטון־חוק.
כשנכנסו עורכי-הדין לשטח בית־המיש-
פט, במחנה צריפין, ביקשו השוטרים הצבאיים
לערוך חיפוש בתיקיהם. עורכי-
הדין סירבו. כן סירבו לענוד את התג
המיוחד — צלב כחול-ירוק — שהוכן
לזיהוי האנשים שקיבלו רישיון לנוע בשטח
המגודר( .אחד הנאשמים אמר על
תגי הזיהוי הללו :״ממשלה המגדלת חזירים,
נאה לה שתענוד סמל של צלב
בתוך אולם המישפט התנגשה המחתרת
המוזרה עם המישפט המוזר. התוצאה היתה
מחזה מעליב, שבכוחו לזעזע כל אזרח
החרד לגורל המדינה. כסירב אב בית-
הדין להרשות לנאשמים העיקריים לצאת
יחד עם סניגוריהם, פרץ השיר הראשון:
״כעמוד שבתווך לגשר הנאשמים הצעירים,
שהכירו בסמכות בית״המישפט
אחרי שנשברו והודו בחקירה, נראו אומללים
למדי על שלא יכלו להצטרף לשירה.
אולם גם לזמרים עצמם היו קשיים. כש פתחו
אנשי אצ״ל לשעבר בשיר ״עלי
באריקדות ניפגש, ניפגש״ ,קרא איש לח״י
לשעבר :״אוי, זה שיר אצ״לניקי.״ התוצאה:
אותם חמישה־שישה שירים מוסכמים
חזרו על עצמם.
לו הורה אב בית־הדין להוציא את השרים,
היה לפחות כבוד בית־הדין ניצל.
השופטים והקטיגורים הסתכלו בשרים כ•
מרפרטואר
טייס.
השירים
הרוויזיוניס
אילו היו אובדי עצות, ואיפשרו להם
לשיר, תוך שהם מסתפקים בהפלטת מיש-
פט אחד או שניים בין שיר לשיר. רם
רון* ,קצין צעיר, ששימש כשופט שלישי,
ליווה באצבעו את קצב השירה.
העיתונאים, שלא היה להם מה לרשום,
תחרו ביניהם בבדיחות ציניות. כתב
הארץ נתן דונביץ התלונן :״הסניגוריה
לא הכינה את השירים כראוי.״ אנשי
המחתרת־לשעבר בקרב העיתונאים, ביניהם
נציגת סולם, סיפרו בינתיים על רש מיהם
ממישפטים דומים בימי האנגלים.
סיפרה גאולה כהן השופט האנגלי
היה מזמזם איתנו, מחייך ומצווה בידידות
על שוטריו לסלק אותנו מאולם בית־המישפט...״
״קבוצת
אנשים המכנה אולם
המעמד המגוחך לא היה מצחיק. הוא לא
הפך מרהיב־לב יותר כשסולקו הנאשמים
העיקריים למחרת היום, והוסיפו לשיר
את שירי יאיר (שטרן) בחדר הסמוך.
זו הפעם הראשונה מאז קום מדינת יש ראל,
הודיעו צעירים עבריים שאינם מכירים
לא בבית־המישפט הישראלי ולא ב מאוחר יותר שימש רון כמפקד ה־גדנ״ע,
וכיום הוא מכהן כמזכיר אירגוני
של ד״ש.
*• חממה אידיאולוגית ל״מחתרת צרי־פין״
שימש כתב־העת סולם, בעריכת ד״ר
ישראל אלדד, שכתבתו הראשית היתה,
באותם ימים, גאולה כהן, כיום ח״כ מטעם
הליכוד.
,,העולם הזה״ 821
תאריך 16.7.53
ממשלת ישראל, אותה כינו :״קבוצת
אנשים המכנה עצמה ממשלת ישראל...״
יחד עם תקדים זה נוצר תקדים שני,
מסוכן עוד יותר: הפעלת הפקודה למניעת
טרור והקמת בית־דין צבאי, במקום
בית־מישפט אזרחי.
לפחות עורך-דין אחד השמיע סברה
מסוכנת מאוד למעשה: הממשלה הקימה
את ביודהדין הצבאי במיקרה )ה, כדי
להרגיל את הקהל לעצם התופעה. ביודעה
כי דעת־הקהל מאוחדת נגד מחתרת-ללא-
מטרה זו, מימין ומשמאל, מצאה שזו
שעודכושר ליצור עובדה שלא תעורר
את חמת הציבור. אולם כאשר נוצר התקדים,
אפשר יהיה להשתמש בו גם נגד
אדיבים פוליטיים של ממש.
הממשלה הפתרון: חומד.
בשנים האחרונות נתגלה כי המצפון
הדתי יכול להיות דבר גמיש מאוד, בייחוד
כשהוא שוכן בקרב צעירה ומשמש לשיח-
רור מהצבא.
אין כל ספק שהשתמשו בתקנה זו מאות
בנות דתיות באמת, שהוריהן ראו בגיוס
לצבא מעשה תועבה גרוע ממוות. אולם
עלה עליהן מספר הדתיות־לרגע, שמיזגו
גרבי ניילון, טיולי־שבת בקרייזלרים. השבוע
ירדה זרוע הממשלה על האחרונות.
לפי תקנה חדשה תצטרכנה גם הבנות
הדתיות לשרת, אלא שנקבע להן שירות
ללא-מדים, במשקים דתיים ובמוסדות חיוניים.
תנאי השירות יהיו דומים לתנאי
הצבא, אולם בנות דתיוודלרגע רבות,
עלולות להגיע לכלל מסקנה, ששירות
בחברה עליזה במישרד צבאי עדיף על
שירות במשק טירודצבי.
אחת התוצאות המתקבלות על הדעת:
עליה גדולה של המניות בשוק הנישואין.
את המטרה יוכלו להשיג מתחת לחופה.
מכחכים המשבר הנבון
קראתי את הרשימה, בה נזכר גם שמי
(על המשבר הממשלתי — העולם הזה
,)815 בעניין רב, ואני חושב שהתיאור
על המשבר היה מלא ובעיקרו נכון.
פרץ בדינשנזייו, שר המיסחר
והתעשיה ־
חדי, חבר
הערות מספר לגיליון העולם הזה .817
אין כל ספק שבולטת בו מידת אי־האוב־ייקטיוויות.
הפעם הנכם משרתים באופן
ברור את האינטרסים המשותפים של השמאל
הקיצוני (סיעת־השמאל, מפ״ם,
מק״י) .חבל ...שעיתון כזה ניתפס לאינטרסים
אדומים — איפה הניטראליות?
יעקב אחימאיי, רמת־גן **
\ 1ך | 81*18״ היועץ המישפטי לממשלה, חיים כהן (כיום שופט
1105/1
בית־המישפט העליון) בהופיעו כתובע במישפט
״ 1 1181111נ
הצבאי שנערך בצריפין נגד אנשי מחתרת לאומנית. המישטרה טענה, בין השאר, כי
מחתרת זו הניחה את הפצצה במערכת ״העולם הזה״ ,שפצעה את קריאל (״דוש״) גרדוש.
* ממנהיגי ומייסדי מפלגת הציונים ה־כלליים
(כיום, המפלגה הליברלית בליכוד).
** משמש כיום כקריין חדשות בטלוויזיה
וכסגן מנהל מחלקת החדשות שם.
בנו של אבא אחימאיר, ממייסדי ״ברית
הביריוניס״ ,שהיה איש ימין אקטיבי ואיש
הגות (מחבר ״יודאיקה״ ועוד ספרים).
להשתמש בטמפון, הכוונה.
חשבת שזה יהיה מסובך לשים אותו
בתנוחה הנכונה?
אולי גם את חשבת שאין דרך
פשוטה וטובה באמת?
אם כ ך הרי שלא ניסית עדיין
את טמפוני טמפקס. כ ל טמפון
של טמפקס נתון במיכל החדרה
פשוט ונוח והודות לו הטמפון
תמיד מוצא את דרכו אל
המקום הנכון.
ולי די ע תך -ט מפוני טמפקס
מתרחבים גם לאורכם כ ך שאינך
חשה בהם כלל.
מיכל׳ההחדרה אינו מייקר את
הטמפון. טמפוני טמפקס אינם
יקרים יותר מן האח רי ם -ל מ רו ת
היותם פשוטים ונוחים יותר
לשימוש.
טמפוני טמפקס עם מיכל ההחדרה-כדי שלא יהיה קשה גם במצבים רגישים.
לכבוד 1אינווסט אימפקט בע״מ(יבואני טמפקס)
! ת.ד 6080 .תל־אביב.
. 11.ו1-
נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.
כתובת
קצין נשווה נעיד 8שחמש נמדיו, במכוניתו הצבאית
ובנהגו־הח״ר נדי רההחווח על ואשוה המועצה נסינעוו
התד*ם
!בחידות
עד אחד לפני גן־העדן,״ כך מב־
י נים תושבי טיבעון את העיירה
הקטנה שלהם. ולא בכדי. טיבעון היא אחד
המקומות היפים, הנעימים והשקטים ביותר
בארץ. העיירה הקטנה, בעלת 11 אלף
התושבים, טובעת בצל העצים הפזורים
כמעט על כל מטר מרובע משיטחה.
אולם את השקם הפסטוראלי של טיבעון
מפריעה בימים אלה סערה ציבורית, בקנה־
ניסו לכבוש את מישרת ראש־העיר.
בכל המקומות, מלבד טיבעת. בטיבעון
מתחרה מטעם מיפלגת־העבודה תת־אלוף
בנימין (״בני״) עינבר. עינבר לא פשט את
מדיו. הוא עדיין חייל ומפקד בצה״ל.
למרות זאת, הוא מנהל מערכת־בחירות
ענפה ומסועפת.
״מי שהו
שיגמור או תך! ״
ך, משך שנים רבות שלטה בטיבעון,
^ כמו במקומות רבים אחרים בארץ,
מיפלגת־ד,עבודה או, בגילגולה הקודם,
מפא״י.
בבחירת שעברו, קם איש־בנייה צעיר,
עמי בן־דרור, תושב טיבעון מזה שנים
רבות, הקים רשימה מקומית אל־מיפלגתית
בשם לקט (״למען קריית טיבעון״) והעז
להתחרות במיפלגה הגדולה. בן־דרור עזב
לשם כך את עבודתו בחברה הקבלנית שבנתה
את אוניברסיטת חיפה, התמסר כולו
למערכת־הבחירות.
התוצאות הפתיעו את הכל: את תושבי
טיבעון, את מרכזי המיפלגות ואת מישרד־הפנים.
עמי בן־דרור ולקט זכו בשישה
מנדטים, מבין 13 חברי המועצה של טיב־עון.
מיפלגת־העבודה זכתה רק בחמישה
מנדטים, הדתיים והליכוד כל אחד בנציג
אחד. בן־דרור הקים קואליציה עם שני
הנציגים הבודדים, ושלט בעיירה במשך
יותר מארבע שנים.
לפני חודשים אחדים נקרא בן־דרור אל
התת־אלוו טוען:
תא״ד בנימין עינבר
תעמולה במדים
מתושבי טיבעון, היכולים לרוץ, בבחירות,
מהווה סכנה לגביו. הוא מכיר את כל
תושבי העיירה שלו, ועל דעתו לא עלה
אף שם אחד.
בתחילת חודש פברואר השנה הבין בן-
דרור כי האיום של אגמי וורטמן לא
היה איום־סרק. מכונית ואליאנט צבאית,
ובה תת־אלוף לובש מדים, החלה עוברת
ליד בתיהם של תושבי טיבעון. מהמכונית
היה יורד גבר נאה, ענוד אותות רבים,
ומציג עצמו. בפני תושבי טבעון :״אני
בני עינבר. אני מועמד המערך לראשות
לימודים אקדמאיים. בפעולת נוקייב זכה
בצל״ש, וכאשר חילקו לאחר מילחמת
יום־הכיפורים את העיטורים, זכה בני עינבר
באות־העוז. הוא היה מפקד גולני,
מפקד החטיבה הירושלמית, ולפני כשנתיים
מונה קציך מישטרה־צבאית ראשי. היתד. זו
הפעם הראשונה שעינבר שירת שלא ביחידה
לוחמת, אולם מצבו של חיל ה־מישטרה
הצבאית היה אז בכי־רע, וצה״ל
החליט להעמיד בראשו, כדי להציל חיל
זה, את אחד מטובי מפקדיו.
בתחילת חודש פברואר עזב בני
אני לא עושה תעמ ולת־בח יר ות .
מה שארי עושה !ה היכרות עם תושבי טיבעו! -
ראש־ מועצה כן־ דרור
איומים מחיפה
מידה ארצי. לגבי תושבי טיבעון, פירושה
סוף העולם. מילחמת־הבחירות בעיר כבר
החלה, למרות שהבחירות תהיינה רק בעוד
ארבעה חודשים, וגם זאת אם לא תחול
דחייה. מערכת־בחירות זו צורמנית וחורקת.
בעיריות
רבות בארץ הצניחו המיפלגות
השונות גנרלים וקולונלים לעמוד בראש
הרשימות שלהם. ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, היה אלוף (מיל).
כאשר החל מתחרה על תפקיד ראש־העיר.
כמוהו כל שאר בעלי הדרגות בצה״ל, ש השתחררו
מהשירות, פשטו את המדים ו
אלה
שיצטרכו להצביע עבורי, אחרי שאציג את מועמדותי.
מזכיר מחוז חיפה של מיפלגת־העבודה,
או ע אגמי, ואל מכיר מועצת־פועלי־חיפה,
משה ורטמן. השניים הציעו לו לעמוד בראש
רשימת־המערך בבחירות הקרבות
בטיבעון. בן־דרור סירב :״רשימה של
תושבי טיבעון למען תושבי טיבעון, זו
הרשימה שתשרת את הקריה בצורה ה טובה
ביותר.״
״אם לא תלד איתנו, נעמיד מולך מישהו
שיגמור אותך,״ הבטיחו לו אגמי ו־ורטמן.
בן־דרור
לא יכול להעלות בדעתו מי
המועצה המקומית, אני רוצה שתכירו
אותי.״
רבים מתושבי טיבעון, כמו כל צמרת
צה״ל, מכירים היטב את בני עינבר. הגבר
בן ה־ 47 הוא בעל קריירה צבאית מפוארת,
שברובה הגדול ידועה לתושבי קרית־טיבעו!.
עינבר
היה אחד מלוחמי הפלמ״ח, ועם
הקמת צה״ל קשר את גורלו בקאריירה הצבאית.
הוא עלה בדרגות הצבאיות, תוך
כדי שירות ביחידות לוחמות, כשהוא חוטף
מדי פעם בפעם, בעידוד צה״ל, תקופות
עינבר את. המישטרה הצבאית, כשהוא
משאיר אחריו חיל משוקם. עינבר לא קיבל
כל תפקיד אחר בצה״ל, והיה ברור כי הוא
עומד לפרוש. פרישתו של עינבר נקבעה
ל־ 1באוגוסט ,1978 ועד אז הוא ממשיך
ליהנות ממעמד של קצין בכיר בשירות,
ומכל תנאי־השרות של קצין כזה: מכונית,
נהג, לישכה ומשכורת צבאית.
אין ספק כי המדים של בני עינבר ומכונית
הווליאנט, שהסתובבה ברחובות
הקריה הקטנה, עשו רושם רב על המצבי-
(המשך בעוזוד )18
הי מ די ם ע 1ז רי ם
(המשך מעמוד )17
עים של קריית־טיבעון. העובדה שגם נהגו
של עינבר, שגם הוא בן קריית־טיבעון,
עוזר לבוס שלו, לא רק בנהיגה במערכת-
הבחירות, אלא גם כאחראי על אירגון
הנוער והשיכבה הבוגרת של תנועת הצופים,
כדי שיצביעו למען הבום שלו, נתנה
לתושבי קריית־טיבעון את ההרגשה כי לא
רק מיפלגת־העבודה תומכת בתת־האלוף,
אלא צה״ל כולו.
תעמולה בבית־ספר
ך• עכור כחודשיים של פעילות אינ־טנסיווית
ביותר, הבין עינבר, כנראה.
כי הוא עבר קצת את הגבול. עזרו לו
בכך כמה מתושבי טיבעון, ששאלו אותו
כיצד הוא מעז להפר את פקודות מטכ״ל,
האוסרות כל פעילות מיפלגתית על חיילי
צה״ל וקציניו, וכיצד הוא מעז לגייס למטה־הבחירות
שלו מכונית צבאית מפוארת,
דלק צבאי ואת הנהג־חייל שלו.
לעינבר היה הסבר לכך, :אני לא
עושה תעמולת־בחירות. החלטתי לרוץ לבחירות
למועצה המקומית מייד אחרי ש אשתחרר.
מה שאני עושה עכשיו זה היכרות
עם תושבי טיבעון — אלה שיצטרכו,
אחרי שאציג את מועמדותי, ואשתחרר מ־צה״ל,
להצביע עבורי.״
עינבר החליט לחדול לנקר עיניים. מכונית
הוואליאנט האמריקאית הוחלפה ב-
מבינית אסקורט קטנה יותר, והוא עצמו
פשט את מדיו בעת מגעיו עם ציבור הבוחרים.
בערך
באותו הזמן החל בני עינבר פועל
בקרב תלמידי בית־הספר־התיכון של
טיבעו! .לדעת אנשי המטה שלו — עורך-
הדין יוסי כץ, מזכיר סניף מיפלגת־העבודה
בטיבעון, עובד ההסתדרות וחבר מועצת
העיריה שאול בר־דויד, ושושנה (״שוש״)
מיי מון, מזכירת מועצת פועלי טיבעון ואלמנתו
של קצין הצוללת דקר בני מיימון
— הדרך הבטוחה ביותר להגיע להורים,
בעלי זכות־ההצבעה, היא דרך ליבות
בניהם.
בני עינבר החל מופיע בהפסקות של
בית־הספר התיכון על־שם חיים גרינברג,
בית־הספר התיכון היחידי בסיבעון, ולע רוך
תעמולת בחירות בין התלמידים או,
כפי שהוא מכנה זאת :״היכרות עם הנוער
של טיבעון.״ אחר־כך הוא נזכר, שלפני
שלוש שנים שימש בשליחות צה״לית ב־חו״ל.
עינבר הוזמן על־ידי אחד מבניו,
שהוא חבר מועצת התלמידים של בית־הספר,
לערוך כמה הרצאות
בקרב התלמידים. תעמולה מיפלגתית מוסוות
זו בין כותלי בית־הספר אולי אינה
מנוגדת לחוק כמו תעמולה במדים תוך
שימוש באמצעים של צה״ל, אך בוודאי
שאינה נאה ואינה חנוכית. איפשר זאת
לעינבר הממונה על חטיבת־הביניים בבית-
הספר, שמואל ברעמי, חבר מרכזי במטה-
הבחירות של• עינבר.
התו שבים
פנו לר מ טכ״ל
קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות 8.-ל״י בלבד.
0 3 1 (1 1 0 1
דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה.
קפיטול-סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פ־ס1ם דיר ׳״קנס!!
ך מה מהתושבים, התומכים בראש-
המועצה עמי בו־דרור, פנו במיכתבים
לרמטכ״ל ושר־הביטחון, בדרישה להעמיד
לדין את עינבר, כל עוד הוא לובש־מדים,
על פעילות בחירות המנוגדת לחוקת צה״ל.
אותם אזרחים גם פנו אל שר-הפנים ואל
היועץ המישפטי לממשלה, שיטפלו בעינבר
מבחינת החוק האזרחי. אולם בינתיים הם
לא נענו.
פניות אלה הגיעו, כפי הנראה, אל אוזניו
של עינבר, שלא הפסיק את מסע-הבחירות
שלו, ואף לא הקפיא אותו עד לאחד באוגוסט,
התאריך שבו ישתחרר מצה״ל.
אך הוא שוב עשה כמה צעדים׳ כדי
שלא לנקר את העיניים. מכונית ה־אסקורט
הצבאית הוחלפה במכונית קטנה
יותר, דוס כרמל, ואילו על נהגו נאסר
להמשיך לפעול למען הבום שלו בקרב
הנוער של טיבעון.
בינתיים׳ בעיקבות צעדים אלה של עינ בר,
נכנסה מערכת־הבחירות בטיבעון ל הילוך
גבוה, גבוה יותר מאשר בכל עיר
או מועצה מקומית אחרת בארץ.
*ץ ארק טוויין אמר על הנושא הזה את המילה
*ז האחרונה.
״הכל מדברים על מזג־האוויר,״ טען ,״אבל אף אחד
אינו עושה שום דבר בעניין זה !״
זה נכון. בייחוד אצלנו.
,ף נימין זאב הרצל לא היה חסיד השיבה לארץ־
י ישראל. זמן רב התנגד לרעיון כי את מדינת־היהודים
יש להקים ב״פלסטינה״ דווקא. הוא האמין כי ארגנטינה
מתאימה הרבה יותר.
כין השאר הסתמר על האקלים. היהודים הם
>כך אמר) עם אירופי. האקלים של פלסטינה
אינו מתאים לאירופים. לבן מוטב להקים את
המדינה כארץ שהיא רומנטית פחות, אך קרירה
יותר.
הוא ויתר, כידוע, על רעיון זה כאשר חש בלהט (הרוחני,
לא הגופני) של האווירה היהודית במיזרח־אירופה. יהודי
רוסיה ופולין לא ביקרו מעולם בארץ־הקודש. הם קראו
את התנ״ך ובתנ״ך לא כתוב בשום מקום שהמלכים והנביאים
הזיעו בשעה שהתקוטטו על מקום בספר־הספרים.
יונה הנביא אמנם שאל את נפשו למות ביגלל החום, אבל
זה היה במידבר.
בני־ישראל המקוריים לא התלוננו, כאשר ראו סוף-
סוף את הארץ שעליה היה להם קושאן אלוהי. אחרי
ארבעים שנה במידבר סיני, בוודאי היה נדמה להם כי
חברון ושכם הוא מתנת שמיים. כל חייל־צה״ל יכול להבין
לרוחם.
מאז, מילבד הפסקה קלה של אלפיים שנה, אנחנו תקועים
בארץ הזאת, זוהי מולדתנו, והמולדת היא — למה
נכחיש זאתי — קצת חמה.
יהודים שנתנו את דעתם על כיווני־הרוח האופיינים לארץ
זו, על שמש, על אור?
איך משפיע מחדל ארכיטקטוני מוזר זה עד
איכות חייהם שד מאות אלפי ישראלים —
איכות־חיים ממש, המורכבת משינה עריבה
ומביילוי בכית, מכלי לסכוד מרעש השכנים ך
1 חדל זה מחייב מיזוג־אוויר. למרבה המזל, כבר
י! המציאו את ההמצאה הזאת. אך נדמה כי ישראלים
רבים לא שמעו עליה עדיין.
מיזוג-האוויר אינו עניין שבמותרות. בארצנו,
לעמנו, הוא כורח-היים, מרכיב חיוני שד
איכות חיינו.
איך יתכן כי בשנת 1978 יש עדיין בית־חרושת אחד,
בית־ספר, בית־חולים, מישרד צבאי או אזרחי, בית־מגורים,
שאין בו מיזוג־אוויר מלא? מחדל זה אינו משפיע רק
עצבים. חודשי הרגיעה אינם מספיקים, כנראה, לחדש את
כוחות־החיים.
כניגוד לטבע, החוזר כבד סתיו עד הפלא
המרנין של התחדשותו, אין!הטבע האנושי הפרטי
וההכרתי, מתחדש עם דיכדוב העצים.
^ תה מזדמן למסיבה דיפלומטית בחודש יולי, וליבו
נכמר למראה מאות הגברים האומללים, הלבושים
הדר בחליפות אירופיות, וכולם ענובי עניבות מחניקות.
מדוע לא נמצא לכוש ישראלי נאה ,״פורמלי״
די צורכו, המתאים לאקלימה שד הארץ?
יש לבוש ערבי. יש לבוש הודי. מדוע אין לבוש ישראלי
— לא המצאת־סרק של ממציאי־פולקלור, אלא תשובה
מעשית לשאלה כיצד להתלבש באופן חגיגי, בהזדמנות
המתאימה, מבלי להזיע את הנשמה?
לנשים, משום־מה, קל יותר. האופנה שלהן התאימה
נשאלת השאלה: מה אנחנו עושים כעניין
*1דמה כי מעטים נותנים את דעתם על השפעת האקלים
^ על טבע האדם ועל אופי החברה.
מדברים על אופי אנגלי. על אלגנטיות צרפתית. על
שוק ערבי. על שיכרות סקנדינבית.
עד כמה קשורים מושגים אלה כאקלים ז
האנגלי חי בארץ קרה וגשומה. לפני שהמציאו את
מכונית הרולס־רויס, לא היה לו חשק רב לצאת מן הבית.
הבית הפך מרכז חייו. אם רצה לבלות, הלך לביתו של
השכן, או הזמין את השכן לבוא אליו, ולהתחמם לפני האח.
האם זה מפליא שהאנגלי מקדש את ״התחום הפרטי״,
שהוא מאמין כי ״ביתי הוא מיבצרי״ ,שהוא שונא רעש,
שהוא מעקם את אפו לנוכח ההמולה של ה״צפרדעים״
שמדרום לתעלה?
הצרפתי סוגד לפולחן האופנה. גם האנגלי והשוודי
מקפידים על לבוש פורמלי. ומה הפלא? באקלים שלהם,
דרושים מלבושים רבים כדי לחמם את הגוף. יכול גבר
ללבוש חליפה של שלושה חלקים, עניבה, מיגבעת ומעיל
עליון, ואף טיפה אחת של זיעה לא תסכן את תיפארתו.
הערבי, לעומת זאת, חי במרחב חם. האקלים אינו
מפתה אותו להתבודד בביתו. להיפך, הוא יוצא החוצה,
אל השוק המוצל, אל בית־הקפה הפתוח. בייחוד בשעות
הערב. בשוק אין טעם להנמיך את הקול ולדבר בלחש,
כפי שעושה האנגלי בטרקלינו.
בסקנדינביה שוררת קדרות צוננת במשך רוב ימות
השנה. האדם סוגר את עצמו בבית. הוא בודד. מבעד
לחלונו הוא רואה ביום הקצרצר עננים אפורים, והלילה
ארוך ואפל. הוא נוטל לידיו משקה — כדי לחמם את
הגוף, וכדי להפיג את הקדרות. הוודקה נולדה בצפון,
לא בין קאהיר ודמשק.
מי שבא לפינלנד, נדהם למראה העיצוב היפהפה
של כימעט כל דבר, החל בבתים וכלה במאפרוח. היתכן
כי עם שלם, שתרומתו לספרות ולאמנות היתה דלה למדי,
מצטיין בכמיהה עמוקה ליפי־העיצוב ובכישרון מפליא?
״פשוט מאד,״ הסביר לי פעם פיני, ספק ברצינות,
ספק בהלצה ,״כשאתה חי בלילה הנמשך 22 שעות ביממה,
וגם היום בן־השעתיים אינו אלא מין דימדומים, ואתה
כלוא בביתך, מה אתה יכול לעשות? אתה נוטל לידך
עיפרון, משחק בתרשימים על גבי הנייר, והנה אתה מוצא
את עצמך ממציא כסא מחדש...״
אפשר לגבב מקל תיאוריות עד נושא זה.
אך במו הרכה הכללות פרועות, הן נושאו בחובן
גרעין של אמת. אין ספק, האקלים משפיע על
אופי האדם, ועל אופי העם.
** הנה באו אבותינו לארץ זו, חרף אזהרותיו של חוזה
| המדינה שחזה אותה במקום אחר, ולא עלה על דעתם
שהאקלים החדש מחייב דפוסי־חיים חדשים.
כשאני מבקר מכרים הגרים בבית ערבי ישן, אני מתמלא
קינאה. חבל שמצפוני אינו מאפשר לי לגור בבית, שבונהו
מתגולל אי־שם בסוריה או בירדן, וחולם על בית זה
בלילות. הבית קריר. שום אדריכל מדופלם לא בנה אותו,
אלא בעל־מלאכה נבער. אך הבית הוא ״נכון״ .הוא בנוי
בהתאם לצרכי הארץ ולאקלימה.
אחר־־כך אני מבקר כדירה שד מכרים אחדים,
בשכונה יהודית למהדרין. אין משב-רוח.
אין אוויר. הכית כולו יכול היה לעמוד אי־שם
כין פינסק ומינסק.
כמה בתים נבנו כאן במאה השנים האחרונות על־ידי
על טיב חיינו הפרטיים, אלא גם על עבודתנו, כושרנו
הטכנולוגי, רמת־לימודינו, יכולתנו לחשוב ולפעול.
אבד מחוקקי ישראל, ברוב חוכמתם, קבעו
כי המזגן הוא מכשיר שד מותרות, הדרוש אך
פחות מאשר מקלט הטלוויזיה הציבעונית, והטילו
עדיו מכסים ומיסים למכביר.
מכל המזגנים, החיוני ביותר הוא המזגן במכונית.
בשעתו הצעתי בכנסת לשלול את רשיון מכל רכב ציבורי,
אוטובוס או מונית, שאינו מצוייד במזגן — וכמובן, לשחרר
את המזגנים מכל מיסוי.
ההגיון מחייב לסבסד את המזגנים גם למכוניות
הפרטיות. נהג מזיע הוא נהג גרוע.
הוא נהג מסוכן.
^ ייטראלי, כך אומרים, הוא אדם איום. הוא עצבני.
י 1הוא תוקפני. אין הוא מתחשב בזולת. בכביש הוא
רוצח־על־גלגלים. ברשות הרבים הוא רועש. הוא דוחף
בתור לאוטובוס. הוא רשלן בעבודה.
בקיצור, הישראלי המכוער. דנ^ז הוא כזה ז
מזכירים סיבות מסיבות שונות. העצבנות היא ירושת
הרדיפות, הפחדים, הנדודים. עם־מהגרים אינו יכול להיות
מייושב בדעתו. מיסגרות תרבותיות התפרקו, ולא נמצא
להן תחליף.
כל זה נכון, כמוכן. אבד כין כד !הסיבות
האפשריות, יש אהת שהיא פשוטה ומוחשית :
הישראלי המכוער הוא הישראלי המזיע. הישראלי
העצבני הוא הישראלי שחם דו.
החיים בארץ יפים בחורף. הם נהדרים באביב ובסתיו.
אך במשך שלושה־ארבעה חודשי־הקיץ הם מתנהלים
בגיהינום אקלימי. ואין זה מיקרה כי בדימיון העמים
הצטייר הגיהינום תמיד כמקום שבו שורר חום־אימים,
לא קור־אימים. הנשמות המיסכנות נשרפות באש־תופת,
ואינן קופאות בשלגי־תופת.
במשך שלושה־ארבעה חודשים אלה, נמרטים עצביו
של הישראלי באופן שיטתי. בבוא היורה, הוא פקעת־
את עצמה ביתר גמישות לצרכי האקלים המשתנה. אך גם
בימים אלה אפשר להתפלץ למראה נערה ישראלית, צברית
בת צברית, המתהלכת ברחוב דיזנגוף ( 31 מעלות) כדרך
אחותה בפאריס הקרה ( 13 מעלות) ,במכנסי־הרמון החוסמים
את זרם־האוויר בקרסוליים ובחולצות בסימון דומה.
הלוך והזע, הלוך והזע.
^ דוהים נתן לארץ הזאת נכס, השווה יותר מכל
\ * אוצרות הנפט והזהב: הים. ברוב ימי השנה נושבת רוח
קרירה ממערב. החוף הישראלי מכוסה־החול מעורר קינאה
אצל שוכני הריביירה הצרפתית וחופי־יוקרה רבים אחרים
בעולם, המכוסים חצץ.
אך כתד-אכיב, ביפו, בחיפה, שכונות החוף
הן המוזנחות כיותר.
חלקים מהן נכבשו זה מכבר על־ידי העולם התחתון.
תל־אביב נותקה מן הים על־ידי מיסדר של בתי־מלון,
החוסמים את משב־הרוח, למען התיירים. ואילו התייר
יוצא ממלונו ישר לרחוב שהוא מן המוזנחים בארץ.
היכן רחובות־הים האלגנטיים של ניצה וקאן, הפרומנ־דות
הצמודות לחוף במקומות רבים בעולם?
שפת־הים עצמה, זו רצועת־החמד בת מאות הקילומטרים,
אשר יכלה להיות משופעת בכל טוב — אביזרי נופש
ציבעוניים מכל הסוגים, מיתקני־ספורט, מיסעדות ובתי־קפה
— מה יש בה כיום מילבד כסאות־נוח מרופטים,
זפת, כמה חסקות, כמה מיפרשיות פרטיות, מצילים ממורמרים
ביגלל שכרם הירוד, ציידי־תיירות מייקצועיים ושחקני
״מאטקות״ ,המוציאים את הנשמה לזולתם?
וכמרחק שד מאה מטרים מן החוך מתנהלים
החיים, באילו לא היה הים קיים בלל.
וברחובות העיר עצמה גוזמת העירייה את העצים
וכורתת את ענפיהם, בדיוק כשהצל דרוש ביותר.
ך* ארץ יבלה להיות נהדרת. החיים יכלו להיות
י 1יפים.
כן, גם כחודשי
הקיץ 1
סאדאת יבוא לארץ כדי להציו. את
לאנשים הסבונים!
777
הברנדי הלאומי
שהוא
!בינ׳לאומי.
ממשלתו החדשה לפני נבון. ועדיין אין מזכירה לארי ק
! 9תושבים ירושלמים, שניסו
לשכור את דירתם השכורה
של אופירה ויצחק נכון
ברחוב הצפירה שבמושבה הגרמנית,
שבה התגוררו לפני
שעברו למישכן־הנשיא, נדהמו
ממחירה הגבוה, אפילו יחסית
למחירי הדירות הבלתי־סבי-
רים של ירושלים. אמר להם
בעל־הבית :״טוב, עכשיו הבית
הזה הוא היסטורי, אז הוא
שווה יותר כסף.״
! 9לפני נסיעתו המפורסמת
לווינה נראה יו״ר מיפלגת־ה-
עבודה, שימעון פרס, מבלה
בחנות מזכרות ליד מישרדי
מיפלגתו ברחוב הירקון בתל-
אביב. השר רכש בחנות מתנות.
לאנדאר אל־סאדאת, נשיא
מצריים קנה עט־נוצה מכסף,
ובהקדשה כתב לו :״לאיש העט
והגורל״ .לקאנצלר אוסטריה,
ברונו קרייסקי, נתן
מניאטורה של היהודי הנודד
בכסף, לוילי כרנדט נתן
מאפרה בצורת עלי-גפן, ולראש
ממשלת בריטניה, ג יימס
קאלאהן, נתן גמל כורע-ברך
מכסף.
91 איד מכנה שימעון
פרס את עתרו, בועז אפל־כאוס
המילטון ג׳ורדן
שלי.״ ג׳ורדן הוא עוזרו השובב
של נשיא ארצות־הברית,
ומישפטיהם של אנאטולי
שצ׳רנסקי ואלכסנדר ני־נ־צבורג
בברית־המועצות —
מצא לו ראש־הממשלה זמן
להיפגש עם צוות התסריטאים,
המכין את התסריט על חייו.
הוא ישב איתם במיזנון הכנסת,
וסיפר להם סיפורים רבים על
עברו. כאשר נאלץ בגין להיכנס
לאולם־המליאה, החליפה
אותו אשתו, עליזה כנין,
והמשיכה את סיפורי בעלה.
! 9עליזה בגין נלווית לאחרונה
אל בעלה לכל אשר ילך,
בלי יוצא מהכלל. הגיב על כך
שר-התעשייה, יגאל הורו־ביץ
:״היא מזכירה לי את
פולה, ששמרה כל הזמן על
(דויד) בן־נוריון.״ ענה לו
ח״כ יסי שריד :״כן, אלא
שבן־גוריון לא היה חולה.״
91 שר-המישפטים שמואל
תמיר עדיין לא החליט את
מי להציע כממלא־מקומו של
הפרופסור אהרן כרק, בתפקיד
היועץ המישפטי לממשלה.
הגיב על־כך יחיאל גוטמן,
מי שהיה עוזרו של שר־ה-
מישפטים הקודם, שפוטר מייד
עם כניסתו לתפקיד של תמיר :
״תמיר יקח בן־אדם שהוא יוכל
לכפות עליו את מרותו, וכך
לעקוף את כוונות בגין לנטרל
ברחבי אירופה. הללו שולחים
לו אלפי מיכתבים, ומכיוון ש אינם
יודעים את שם מישפחתו
ואת כתובתו, נשלחים תמיכת-
בים כשעל המעטפה כתוב ב שפה
האנגלית :״יזהר, תל-
אביב, ישראל.״ הסובל העיקרי
ממבול־המיכתבים הוא ביוד
חרושת יצהר, שכל המיכתבים
מגיעים אליו.
91 מי שניסה לאחרונה להשיג
את הזמר צכיקה פיק
במיספר הטלפון שבדירתו ש-
בשיכון בבלי, לא נענה. צבי-
קזז לא ניתקן את הטלפון, הוא
פשוט עבר דירה. יחד עם אש תו,
העיתונאית: מידית שם־
אור, ועם בנם, התינוק מלי,
הוא מתגורר בבית אמו של
צביקה בגבעתיים. הזמר לא
ירד מנכסיו. הוא פשוט מצפה
שדירתו בגיבעתיים תתפנה מ־דייריה,
ואז יעבור אליה עם
מישפחתו. מירית, שחזרה לעבודתה
העיתונאית, שכרה
מטפלת שעבדה קודם לכן כמלצרית
במועדון־לילה.
׳ 9עוזר הבמאי פיצ׳ו כן־
צור החליט לארגן מסיבת-
הפתעה לצוות הסרט אל תש אלי
אס אני אוהב, לרגל סיום
הצילומים. הוא התקשר עם
מועדון־לילה תל־אביבי, הודיע
לכל שחקני הסרט המתגוררים
בתל־אביב על המסיבה והזמין
את כל החברים. פיצ׳ו לא ידע,
כי עמוס קולק, כותב התסריט
והשחקן הראשי של הסרט,
אירגן אף הוא מסיבת־סיום בירושלים.
השחקנים העדיפו את
המסיבה של פיצ׳ו בתל־אביב,
וכך מצא את עצמו עמוס, ש הוא
בנו של ראש עיריית ירו שלים
טדי?ולק, חוגג לבד
את סיום צילומי סירטו.
91 טובה פלדשאו היא
שחקנית יהודיה צעירה, שזכתה
בתהילה בעיקבות הופעתה ב-
סידרת הטלוויזיה האמריקאית
שואה. אחרי הופעתה בסרט
עומדת טובה, הנשואה לעורך-
דין מצליח בוושינגטון, להגיע
בקרוב לביקור בארץ .״לא
יכולתי לסיים את ההסרטה ולחזור
אחר־כך הביתה, לחיי
היום־יום הרגילים,״ סיפרה. על
הרגשתה בתקופת ההסרטה
סיפרה כי על-מנח להשתחרר
מהמועמקה שאחזה בה בשעת
ההסרטה, היתד, נוהגת לקרוא
בהפסקות שבין צילומים ״סיפורי
אהבה וחופש.״
הנספחת לענייני־נשים
בשגרירות ישראל בוושינגטון,
העיתונאית תמר אכידר,
שינתה את הופעתה החיצונית.
תמר היתר, נוהגת להופיע לאירועים
רשמיים בוושינגטון,
כשהיא חובשת כובעים. כוב־עיה
לא נשאו חן בעיני בעלה,
הפיזמונאי, עמוס אטינגר,
שהעיר לה על־כך מדי פעם.
לבסוף נמאסו נזיפות הבעל
על תמר. היא ניצלה את
שהייתו במישחקי גמר גביע-
העולם בכדורגל, שנערכו בארגנטינה,
כדי לשנות את
תיסרוקתה. כשחזר עמום לוושינגטון,
הוא הופתע לגלות
את אשתו בתיסרוקת־אפרו ענקית.
9שמועה עקשנית במיזנון
הכנסת טוענת כי הנשיא המצרי,
אנוואד אד־סאדאת,
עומד לבקר בישראל בעוד כשבועיים,
כדי להציג את הממשלה
החדשה, שהורכבה ב־זלצבורג,
לפני הנשיא יצחק
;בון.
9יצחק נבון ואשתו או פירה
הגיעו בשבוע שעבר,
לפנות־בוקר, חיוורים ונרגשים
אל בית־החולים התורן של
ירושלים, ביקור חולים, עם בנם
ארז. אופירה סיפרה כי בנה
סובל מקשיי־נשימה, ואינו ישן
בלילה. רופא שבדק את הילד
ציווה על ניתוח פוליפים. ההורים
המפורסמים של ארז
ישבו מחוץ לחדר־הניתוח עד
שזה הסתיים. לאחר מכן הביאוהו
אל מישכן הנשיא, והפקידוהו
בידיה הנאמנות של ה מטפלת
שלו ושל אחותו ני רה,
כדי להספיק ולהתכונן
לטקס קבלת־הפנים לסגל ה דיפלומטי.
המטפלת של נירה
וארז מתגוררת במישכן הנשיא,
אך עובדת כפקידת־בנק
עד לשעות הצהריים. בצהריים
היא לוקחת את הילדים מהגן,
ומטפלת בהם עד לבוקר שלמחרת.
השגריר הבריטי בישר-
פולי מ,,הגשש״ הפתיע את
חבריו הגששים, גברי בנאי
ושייקה לוי, כאשר באחת ההופעות של השלישיה המצחיקה
השבוע, תחת לעלות לבמה ולהיכנס בהגיע תורו, ירד לאולם וישב
בין הקהל (לידו איש הטלוויזיה יואל אסתרון) .שייקח וגברי חיכו
להופעתו של פולי, ואילתרו בינתיים כשהם אינם מבינים מה
אירע לחברם. פולי לא יכול היה להתאפק למראה המתרחש על
הבמה ופרץ בצחוק קולני. אז זיהו אותו שני הגששים, ירדו לאולם
וסחבו אותו אל הבמה. גם אז לא יכול לכבוש את צחוקו.
ג׳ימי קארטר, זה שביקש
לראות את ״הפירמידות״ של
אשת השגריר המצרי בוושינגטון.
9שר החקלאות אריאל
(״אריק״) שרץ, רצה לנסוע
לפגישת שרי-החוץ בלונדון.
לכן הציע למשה דיין לצרף
אליו שרים, שהם מומחים בנושא.
אלא שראש־הממשלה
מנחם בגין, דחה הצעה זו.
אריק יישאר במשרדו בירושלים.
נדמל
$מזרחי
מיקבי ואשת לציין וזט־מ יעיזב ־־
׳ 9בשעה שכל העולם היה
עסוק, בשבוע שעבר, בשני
נושאים חשובים — פגישת
סאדאת עם שימעון פרס ועזר
וייצמן באוסטריה וחידוש ה־משא־והמתן
הישראלי מצרי,
אותו, כפי שניטרל אותו בעזרת
ברק.״
! 9כמנהגה מדי שנה, ערכה
גם השנה התכשיטאית רחל
נירא מסיבת גזר. במסיבה הוגש
גזר בילבד, בכל מיני צורות.
כשנשאלה רחל מה משמעות
הגזר במסיבות שלה,
השיבה :״מי שלא מבין, אין
לו מה לעשות במסיבה.״ אור-
חת־הכבוד במסיבה היתד, הפסלת
אילנה גדר, שהגיעה
לישראל לחופשה, והמתגוררת
בביתה היפואי.
! 9הזמר יזהר בהן מכר
עד היום כמיליון וחצי תקליטים
של אבניבי בשפה האנגלית,
ויש לו מעריצים רבים
וגי נווט,
המכונה ״מלך הפאנק הישראלי״ ,פגש
בידידו, השחקן דידי לוקוב, בקפה כסית
בתל-אביב. אמר לו לוקוב :״כל פעם שהבן הקטן שלי רואה
אותן על הבמה, הוא לא ישן כל הלילה. אתה פשוט מפחיד אותו״.
השיב פורטיט :״למה אני מפחיד אותו דידי לא השיב, העווה
את פניו ואמר לפורטיס :״אתה רואה את הפרצוף הזה ז כך אתה
נראה בתור מלך הפאנק הישראלי ״ 1פורטיס :״זה לא מפחיד
א111ו * ם
אל, ג׳ון סייסון, סיפר ל ידיד
ישראלי כי הוא עומד
לנסוע בקייץ לארצו, לחופשת-
מולדת. שאל אותו הידיד :
״איך אתה יכול לעזוב את
ממושך 1״
שגרירותך לזמן
השיב מייסון :״אל תדאג, כל
זמן שמוגחם גגין נמצא ב-
שילטון, שום דבר לא ישתנה
במדינה שלכם!״
81 חיילי צה״ל מכנים את
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, בשם חדש :
״כומתה בימתי״ ,או, על אותו
מישקל ,״רבו כומתה״ .אחת
האגדות על רפול המתהלכות
בצה״ל טוענת כי בימי הפלמ״ח
ניסה לחשל את ראשו, והיה
פותח דלתות במכות ראש.
מסע־הבחירות של ראש עיריית
תל־אביב, שדמה (״צ׳יצ׳״)
להט, או בגלל עקשנותו של
המיסעדן רפי שאולי: עיריית
תל־אביב החלה בימים
אלו בקישוט רחוב הירקון פינת
יורדי־הסירה בפנסים צבעוניים.
בינתיים מתארגנים
דיירי האמור להפגנה נגד הפיכת
איזור-מגוריהם לרובע־בי-
לויים. בראש המפגינים עומדת
העיתונאית עדה הול, המתגוררת
בסביבה והטוענת כי החיים
בדירתה הפכו בלתי־נס־בלים.
לא ידוע אם עדה משר תת
כאן את האינטרסים של
הבום שלה, מועמד־המערך ל ראשות
עיריית תל־אביב, אשר
(״ארתור״) כן־ נתן, שהיא
חבר״הכנסת, טוען כי מישרדו נמצא כבריכת ״גורדו!״ בתל-אביב, שכה הוא
שוחה בחורף ובקיץ. זיידל, שהוא סב, נוהג לפגוש אנשים כבריכה, לקבל שם
קהל ולקבוע שם פגישות. אל הח״כ הספורטאי מצטרפת גם אשתו; רחל, שהיא, לפי עדותה, שחיינית
לא פחות נלהבת מבעלה. גם בימים שהוא נוסע לכנסת בירושלים הוא פוקד בבוקר את הבריכה.
הילל דיזל
לעיתונאות של העיתונאי גד עון
רייכר בירושלים.
81 כתב הרדיו הוותיק של
סי־בי־אס בישראל, ברונו
דוסטריייל, עזב את ישראל
וחזר לארצות־הברית. במקומו
מונה כתב חדש, צעיר בן ,23
הדובר עברית רהוטה. שמו
דן רגיי ב — בדיוק כשמו של
הכתב לענייני מיפלגות של הטלוויזיה
הישראלית.
* 8המשורר יונתן גפן נסע
לחופשה באנגליה. לפני צאתו
הוסדרה לו פגישה עם הזמר
האמריקאי כוב דילן, שיתן
באנגליה שני קונצרטים מיוחדים
בחודש הקרוב. גורית,
אשתו של יונתן, סיימה בהצלחה
את בחינות הבגרות שלה,
והיא עומדת ללמוד בשנה הבאה
באוניברסיטת תל־אביב.
8הילדים, שבאו לחזות
בהצגה לסי שובי הביתה, נבהלו
כשראו את כלבת הקולי
היפהפיה, המגלמת את תפקיד
לאסי, כורעת על הבמה ואינה
מבצעת את תפקידה כראוי.
הסתבר כי הכלבה קיבלה הת־קף־לב,
והמפיק מיקי גולדג־כרג
נאלץ להוריד בשל כך
את ההצגה המצליחה מן הבמה.
! 8מי שלא נראתה במו־עדונה,
בשבועיים האחרונים,
היא פרדריקה סגל. היא הי-
תה יותר מדי עסוקה בעניינים
שבבית. כלבה האהוב חלה, ועבר
סידרה של ניתוחים. באחרון
שבהם גילו שהכלב סובל
מסרטן־הדם. אחרי שבועיים של
יסורים מת הכלב, ולפרדי פשוט
דוור ליפשיץ
בן ,12 של הצייר אורי ליפשיץ המציג
עתה את תמונותיו ביפו, מלווה את
אביו לבתי־קפה. אשתו של אורי, עדה, עומדת להפוך אותו לאב
בפעם השישית. אמר אורי :״עד שדרור יהיה בן , 20 תהיה לי
בבית נבחרת של כדורגל.״ ליפשיץ עומד, כפי שטוען לפתוח מיסעדה.
׳ 8אופנת המראה הרזה תופסת
מדינאים, כמו אנשי־סא-
טירה. בהיותו בישראל, סיפר
שר־החוץ הגרמני,האנס דיט־דין*
גגשר כי הפחית בחוות
הרזייר, מיוחדת כ־ 15ק״מ מ-
מישקלו, וכי נזקק למילתחה
חדשה לחלוטין. גם הסאטירי-
קאי. מיכאל (״ב. מיכאל״)
בריזון הפחית 12ק״ג ממיש-
קלו, ונזקק למילתחה מחודשת.
במהלך אחד הדיונים על
גיוס בנות לצה״ל טען ח״כ
אגודת־ישראל מנחם פרוש
כי בת נמצאת בבעלות אביה
עד שהיא מתחתנת. התפרץ
לעברו ח״כ ד״ש ,׳מרדכי
ורשובסקי ג ״אני מבין ש אתה
מייצג את אותם אבות,
שבוועדה שחקרה את האונס
הסתבר כי הם אונסים את
בנותיהם !״
! 8לא ברור אם זה בגלל
משמשת לו כדוברת, או שהיא
באמת סובלת באופן אישי-
פרטי מהרעש באיזור, שהפך
מרכז־שעשועים בתל־אביב.
שר־החקלאות אריק
שרון עדיין מחפש מזכירה.
אחרי שלא נמצאה מועמדת
מתאימה במישרדו, פירסמה
לישכתו מודעה בעיתונים. ה לשכה
הוצפה בשיחות־טלפון,
אך מזכירה מתאימה אין.
! 8הפרופסור מיכאל סלע
נשיא מכון וייצמן ואשתו שרה
עומדים להפוך בקרוב להורים
מאושרים. שרה נלוותה לכל
מסעותיו של בעלה, במשך כל
חודשי הריונה, אך כששבו
בשבוע שעבר מסיור בארצות-
הברית הודיעה כי היתד, זו נסיעתה
האחרונה, וכי מעתה תשב
בבית עד הלידה.
) 8מה עושה מנחה עלי
כותרת לשעבר, ירון לונדון ץ
הוא נותן הרצאות בבית־הספר
אופניים, והיא משוטטת איתן על מדרכות רחוב דיזנגוף, בלבוש
ספורטיבי קצרצר, המכסה טפח ומגלה טפחיים. אלא שברכה שפחה
לנעול גם נעליים ספורטיביות, וניסתה לרכוב על אופניה כשהיא
נעולה בסנדלים בעלי עקבים של 10ס״מ. היא ניקרה את העיניים.
לא היה מצב־רוח. ללכת לעבודה.
עכשיו קנתה פרדי כלב
חדש, והחיוך חזר לפניה.
! 8מי שעושה חיל וזוכה
להכרה בינלאומית הוא הצייר
דויד שריר. אחרי שסיים בהצלחה
תעדוכת־ציורים שלו בבוסטון,
הפתיעה אותו שרה
קולדוול, מנצחת אמריקאית
ידועה, המנהלת את אופרת־היוקרה
של בוסטון, בהצעה להכין
תפאורה לשתי אופרות העומדות
להיות מוצגות על-ידה
בעונה הבאה. דויד נענה להצעה.
רק חזר ארצה לפני כשבועיים
ממסעו בארצות־הברית,
וכבר קיבל טלפון מאותה שרה
קולדוול, שביקשה ממנו לקפוץ
ללונדון מייד, כדי לעזור לה
בהכנת תפאורה לאופרה שלישית
שהיא מעלה, המל וגרסל.
אך דויד ייצא ללונדון רק בסוף
החודש, כי קודם לכן הוא רוצה
להיות נוכח בפרמיירה של
להקת בת־דוד שתתקיים בימים
הקרובים, כי לה הכין,
כמובן, את התפאורה.
8ואם כבר מדברים על
לונדון, אז כדאי להזכיר ש־דגנה
אילת, המוסיקאית־תמלילנית
העובדת ללא-לאות
בתוכניות הטלוויזיה הלימודית
כמו קסים קסם וקשקשתא וכן
לעתים בעלי כותרת בטלוויזיה
הכללית, יוצאת למנוחה קצרה
בבירה הבריטית.
8גם השחקן אלכם פלג
ייצא לחופשת-איוורור קל ל לונדון,
אחרי שסיים לעונה זו
את הצגת־היחיד שלו, פרחים
לעכבר לבן, נוסף על עבודתו
הרגילה בהבימה.
! 8בבריכת השחיר, גורדון
בתל־אביב נראים, בוקר-בוקר,
נוסף על המתרחצים הקבועים
שלה, גם השחקן יוסן! שילוח
ואשתו השווייצית אנג׳לה שנמצאת
בחודשי־הריון מתקדמים.
״להחכייף״ בא לי בסנדלי גלי
ושלא יעבדו עליכם ...גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!
ג לי 6311 -
הקיץ בא לי,״בסנדלי״גלי
פרסום מלניק |סטודיו ז/וו&ו/ו)] חתם
ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ האוויריים והקלילים
עושים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״התלבשנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳שמעו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים את החברה.
לסאדאת הי תההברקהפ־וואומיוו
ולמאורת־הנח ש בי רו ש לי ם היווה ת ע סו קהפלאה
ף* מאורת־ הנחשים הירושלמית מיי
״ תה השבוע חגיגה.
מאורה זו, ימיה כימי המדינה — לפחות.
בתקופת־הזוהר של דויד בן־גוריון סערה
מילחמת-הנחשים בין ותיקי מפא״י ובין
קבוצת־הנערים, שבן־גוריון טיפח אותה
לידו. הצעירים הרסו את פינחס לבון ואת
משה שרת, ביקשו להרוס גם את לוי
אשכול וגולדה מאיר. בן־גוריון עצמו סיפר
שהם הציעו לו לבצע בארץ הפיכה צבאית.
אך לבסוף גברו עליהם הקשישים וסילקו
את בן־גוריון.
בימי אשכול וגולדה נולד המושג ״מיל-
חמות היהודים״ .המאבקים בין משה דיין
ויגאל אלון השפיעו על החלטות גורליות.
באותה תקופה אירעו דברים שקבעו את
גורל המדינה, ושההיסטוריון לא יבינם
אם לא יקח בחשבון כי אצל אלון, דיין
וספיר גברה השינאה ההדדית לא פעם
על כל שיקול אחר, לאומי ובינלאומי.
היה נדמה כי בתקופת שילטונו של יצחק
רבץ הגיעה תעשיית הארס במאורת-
הנחשים לשיא שאין למעלה ממנו. השינאה
בין שימעון פרם ורבץ היתה כה לוהטת,
עד כי לא היה דיון בממשלה שלא הושפע
ממנה במישרין. סודות המדינה הודלפו,
מעשי המדינה נחבלו, יוזמות חשובות ביותר
נמנעו או נהרסו במהלך מילחמה זו.
לבסוף היו הדברים כה גלויים והשע־תריח
כה מחפירה, עד כי הציבור הרחב
החליט שאין זה יכול להימשך כך. הרגשה
כללית זו תרמה תרומה חשובה ל״מהפך״
הדיעה הכללית היתה :״הממשלה אינה
מתפקדת״ .מכאן היה רק צעד קטן נוסף
אל סיסמתו של עזר וייצמן במערכת־הבחירות
:״צריכים להחליף את השילכון״.
בוחרים רבים האמינו כי אם יגיע מנחם
בגין לשילטון, תיווצר סוף־סוף סמכות שתשים
קץ, אחת ולתמיד, למילחמות־היהו־דים
בצמרת.
חלפה שנה — ומעודם לא פרחה
מאורת־הנחשים כמו היום. לא זה
ביל כד ששום הכר לא השתפר, אלא
שהדברים אף החמירו ועתה נטו שות
מידחמות־היהודים על רקע
הצורף בהחלטות שתקבענה את
גורל המדינה לדורות.
בלל לא היו אפשריים, דודא המתרחש
כמאורת־הנחשים כירושלים.
נססינל 013
ן* השתלשלות התלה בפגישת אני
1וואר אל־סאדאת עם שימעון פרס
בווינה.
הרקע שד פגישה זו ברור למדי.
יש לו קשר ישיר למאבקי־הבוח כישראל.
דיעים
לגמרי בענייני המרחב. בראנה
שהוא גרמני ונוצרי, חש במחוייבות המוסרית
הגרמנית המסורתית כלפי ישראל,
ועל כן הוא מוכן יותר להתחשב ברגישויות
של ישראל. קרייסקי, שהוא אוסטרי
ויהודי, מתייחס לסיכסוך הישראלי־ערבי
בלי רגשנות, ועל כן הוא מתחשב פחות
ברגישויות ישראליות.
ביחד מהווים השניים צמד מאוזן מאד.
קרייסקי שיכנע את בראנד שעליהם לפעול
במשותף, תחת המיטרייה של האינטרנצ
יונל
הסוציאליסטי, שבו פעילים שניהם
(בראנד הוא היו״ר, קרייסקי הוא הסגן
האחראי לענייני המרחב).
נראה כי כראנד לא התייעץ עם
ממשלת גרמניה, שבראשה עומד
יורשו, הלמוט שמיט. באשר התפתחה
היוזמה, שרר כשל כף רוגז
רב עליו בבון.
יתכן שהיה קצת יותר קשה לשכנע
את אל־סאדאת. קרייסקי הסביר לו את
החשיבות של ההשפעה על דעת־הקהל ה־
היוזם היה ברונו קרייסקי, הקאנצלר של
אוסטריה ומנהיג מיפלגתה הסוציאליסטית.
קרייסקי חש מחוייבות עמוקה למיפלגת־האחות
הישראלית, שסולקה מן השילטון
לפני שנה. הוא מוכן לעשות כל אשר
ביכולתו כדי לעזור לה להתאושש ולהתגבר.
קרייסקי
רוחש גם יחס אישי מייוחד ל-
שימעון פרס, הנראה לו כמדינאי מוכשר
ובעל־רמה, שלא כמו גולדה מאיר, שאותה
הוא מתעב, וכמו יצחק רבץ, שאיכזב אותו
מרה (העולם הזה .)2132 בעוד שגולדה
גידפה את קרייסקי והעליבה אותו אישית,
התייחס אליו רבץ בזילזול מופגן. פרס,
לעומת זאת, ידע להציג את עצמו לפני
קרייסקי באור החיובי ביותר.
בחודשים הראשונים של שילטון הליכוד
לא פעל קרייסקי. הוא תלה תיקוות בבגין,
למרות עברו, ואולי ביגללו. כמו ג׳ימי
קארטר ומנהיגים אחרים בעולם, סבר
קרייסקי תחילה כי בגין הוא אחד מאותם
דמגוגים לאומניים שיגרתיים, המפריחים
סיסמות קנאיות כאמצעי להגיע לשילטון,
אך המתגלים למחרת היום כאנשים פרגמטיים,
מציאותיים ומוכנים־לפשרה.
רק אחרי שקרייסקי התייאש מ-
סיבוי זה, ההל מנצל את קשריו
הבינלאומיים המסועפים כדי לביים
את מה שנקרא כירושלים ״פסטי בל
פרס״.
תחילה משך לעניין את ידידו, וילי
בראנה הקאנצלר המודח של גרמניה, בעל
פרם־נובל לשלום. השניים אינם תמימי-
שרב אי: סאואת עם נוס וקו״סק׳
התהליך של קבלת ההחלטות מתנהל
עתה באווירה כללית של אינטריגות הדדיות,
שינאות וקינאות. כולם חותרים תחת
כולם, כולם שונאים את כולם, כולם מוכנים
— בלא-יודעין ואף ביודעין — לחבל
באינטרסים לאומיים חיוניים ביותר כדי
״לדפוק״ את היריב ולהפיק יתרון אישי
קטנטן במאבק על השילטון.
היריבות בין משה דיין ועזר וייצמן
הגיעה עתה לממדים המהווים סכנה לאומית.
אריק שרון מטייל בין השניים כמו
שכיר־חרב בימי־הביניים, כאשר הוא מתחבר
פעם עם זה ופעם עם זה, ובוגד בשניהם,
כימעט מדי יום ביומו. מאות עסקנים
זוחלים על קרקעית המאורה, מוכנים
להכיש.
באופוזיציה אין המצב הרבה יותר טוב.
השינאה הישנה בין רבין ופרס נשארה
בעינה. במיפלגות האחרות — ובראשן ד״ש
השסועה והמגוחכת — המצב דומה.
מנחם בגין נראה כעומד מעל לשמאות
וליריבויות אלה. אך קשה להימנע מן
החשד כי הוא מעודד את המילחמות ההדדיות,
על פי השיטה המקובלת על
מנהיגים מדורי־דורות, שפילגו את יורשיהם
כדי לשלוט בשקט. על כל פנים,
לא ניכר כל מאמץ מצד בגין לשים קץ
למצב מחפיר זה.
בד זה נתגלה כשבוע, האחרון,
על רקע המאורעות הדרמתיים שאירעו
כיחסי ישראל־מצריים. יותר
מזה: במה מן המאורעות האלה
שלב בי: סאואת עם עזו וייצמן ועבו־אדואנ׳ אד־גאמסי
קשר זאלצבורג
ומתן, כימעט נשכחו. סעיפי המיסמך הפכו
כלי-נשק בידי המתקוטטים.
(המשך מעמוד )23
ישראלית, בייחוד על רקע צמיחתן של
תנועות כמו ״שלום עכשיו״ .נשיא־מצ־ריים
מבין היטב שעליו לדבר אל העם
הישראלי ולפתח יוזמה כלפיו (כפי שעשה
בשעה שביקר בכנסת) -,אך אין הוא רוצה
להרגיז את ממשלת־בגין. הוא יודע כי
בסופו של דבר יצטרך להגיע להסכם עם
הממשלה, לא עם כוחות ציבוריים שאינם
בשילטון. כמנהיג סמכותי הוא רגיל לשאת
ולתת עם מנהיגים סמכותיים אחרים, ו־המכניזם
העדין של פעולת דעת־הקהל הדמוקרטית
בחברה פתוחה אינו נהיר לו
כל־כך.
ואז זרק אל־סאדאת פצצה שנייה,
שהשכיחה כן־רגע׳ את המהומה שקמה
כעיקבות הפצצה הראשונה.
הבועה פיתאומית
אל-סאדאת השתכנע. אורגנה
סידרה של פגישות — הן של אל
סאדאת ופרם כיחידות, הן בהשתתפות
כראנד וקרייסקי.
כך הושג היעד הראשון. הפגישות זכו
בתשומת־לב עולמית, היו למוקד החדשות
בישראל. למיפלגת־העבודה הישראלית, ו־לשימעון
פרס אישית, ניתנו זריקות־חיזוק
יעילות. ואילו אל־סאדאת דיבר אל האיש
ברחוב הישראלי, ואף חיזק את מעמדו
בדעת־הקהל האירופית והעולמית כמדינאי
אחראי ומתון.
כל המשתתפים יצאו נשכרים,
ולעניין השלום ניתנה דחיפה
לרימה.
שח יהוד
^ וצאת־לוואי חשובה היתד, הודעת
4 1בראנד־קרייסקי, שפורסמה בסיכום
הפגישות.
מיסמך זה נושא בצודה בולטת
את חותמו האישי של קרייסקי. כי
זהו אקט פוליטי מחוכם מאין כ
מוהו.
אילו רצה קרייסקי להשיג מיסמך סא-
דאת־פרם, לא היה הדבר אפשרי. קודם
כל, מפני שלא קל היה לשני האישים
למצוא נוסחה משותפת, שעליה היו שניהם
יכולים לחתום. שנית, וחשוב יותר, מיסמך
כזה היה נראה כנסיון לעקוף את ממשלת-
בגין. פרס לא יכול היה להרשות זאת
לעצמו, ואל־סאדאת לא היה מעוניין בכך.
אך מיסמך הנושא את חתימותיהם של
בראנד וקרייסקי בילבד חופשי ממיגבלות
אלה. להלכה אין הוא מחייב את פרם ו/או
את אל־סאדאת. אך כל אדם בעולם הבין
כי מיסמך זה הוכן בהסכמתם של שניים
אלה, וכי הוא מהווה למעשה את סיכום
השיחות ביניהם.
דרוש מוח כלתי־שיגרתי כדי
להגיע דפיתרון מתוחכם כזה. יתכן
ואפיטר לומר :״מוח יהודי״.
גם תוכן המיסמך היה בבחינת מלאכת־מחשבת.
היתד, בו פשרה כפולה: פשרה
בין בראנד וקרייסקי, בעלי הגוונים השונים,
ופשרה בין אל־סאדאת ופרס, שהמרחק
ביניהם גדול הרבה יותר.
כסופו •טל דבר יכול היה כל צד
לטעון כי השיג משהו. הפסוקים
המכריעים מנוסחים בדו־משמעיות
מחושבת, המאפשרת לכל צד לפרשם
לפי צרכיו המדיניים בכית.
המיסמך תיאר בבירור את ריקמת השלום
אשר יקום, ושם את הדגש על משא-
ומתן ישיר בין ישראל ומצריים. הוא
דיבר על נסיגת ישראל לגבולות בטוחים,
תוך איזכור ההחלטות 242ו־ .338 מצריים
מפרשת החלטות אלה כמחייבות נסיגה
לגבולות ה־ 4ביוני, עם תיקוני-גבול קלי־ערך.
מיפלגת־העבודה מפרשת אותן כמחייבות
״פשרה טריטוריאלית״ בכל ה־מיגזרים.
יחד עם זה דיבר המיסמך בבירור
על הצורך בסידורי-ביטחון מפליגים.
הסעיף הקשה ביותר נגע, כמובן, לפלסטינים.
קרייסקי משוכנע כי לא יתכן שלום
יציב בלי הפלסטינים, והוא מכיר באש״ף.
פרס שולל מכל וכל את הרעיון של מדינה
פלסטינית וקיום יחסים עם אש״ף. אל־סאדאת
תובע הגדרה עצמית לפלסטינים,
ואף כי אינו אוהב את אש״ף, ברור לו
שלא יקום שלום כולל בלי אש״ף.
בסיומו שד דבר נתן כד אהד מש
יהו, וקיבל משיהו.
פרס הסכים לפיתרון הבעיה הפלסטינית
״על כל היבטיה״ — נוסח ערבי מובהק,
הכולל כמובן את פיתרון בעיית הפליטים.
אל־סאדאת לא עמד על איזכור ״הזכויות
הלגיטימיות״ של העם הפלסטיני. המיסמך
דיבר על זכות ״הפלסטינים״ להשתתף בהגדרת
עתידם באמצעות משא־ומתן, שבו
ישתתפו ״נציגיהם הנבחרים״ .זה תואם
את ״נוסח אסואן״ של ג׳ימי קארטר ואל-
סאדאת.
פרם ויתר על הדרישה הישראלית, ש־
גורדה וקוייסקי 1973 שינאה ואהבה
במשא־ומתן ישותפו רק נציגי ״תושבי
יהודה, שומרון ועזה״ — דבר שהיה משאיר
בחוץ מיליון וחצי פלסטינים, הנמצאים
מחוץ לשטחים המוחזקים. אל־סאדאת הסתפק
בהגדרה ״הפלסטינים״ ,מבלי להדגיש
שהמדובר ״בכל״ הפלסטינים או ב״עם
הפלסטיני״ .הנוסח מאפשר את השתתפות
אש״ף במשא־ומתן, כנציגות הנבחרת היחידה
של העם הפלסטיני כולו, אך הדבר
לא נאמר בפירוש.
לפירסום מיסמך זה היו כמה יעדים. הוא
נועד להשפיע על דעת־הקהל הישראלית,
ולהוכיח כי יש בסיס סביר להסכם עם
מצריים. בכך יכול המיסמך לחזק את מיפ־לגת־העבודה
ואת תנועודהשלום הישראלית
כולה. כלפי העולם הוכיח המיסמך כי אל-
סאדאת מוכן לפשרה מרחיקת־לכת, וכי
הוא גמיש ומתון.
דקרייסקי ודכראנד עצמם היה
זה, כמוכן, ניצחון אייטי מזהיר.
סכין לד״ן
* 2איש אחד היתה הצהרה זו, ועצם
/ביקורו של פרס בווינה, בדקירה של
סכין. היה זה שר־החוץ, משה דיין.
דיין רתח. הוא עמד להיפגש כעבור
שבוע עם שר־החוץ המצרי, שהוא אדם
בעל חשיבות מישנית בצמרת המצרית.
פגישה זו עמדה להתקיים באנגליה, בניצוחו
של שר־החוץ האמריקאי.
בהשוואה לפגישתו של פרס עם נשיא מצ ריים,
היתד, פגישת שרי־החוץ מופע בלתי-
חשוב.
פרס גנב את ההצגה מדיין, ודיין
אינו האיש המוחל על כך כקלות.
דיין זוכר שפרס היה מס׳ 2במערכת־הביטחון
ובהנהגת רפ״י. הוא בז לו, כשם
שהוא בז כימעט לכל אדם אחר בצמרת
המדינה, אם לא יותר. חרה לו שבעתיים
שדווקא איש זה ירוקן את פגישתו המתוכננת
מתוכנה. מה גם שפגישת־וינה השיגה
הישג ממשי(מיסמך בראנד־קרייסקי) ,בעוד
שנראה מראש כי פגישת לונדון תסתיים
בלא־כלום.
לפי פקודת דיין, נכנסה מכונת־התעמולה
המשומנת שלו לפעולה קדחתנית נגד פרס.
ניצת על המלאכה איש־אמונו של דיין,
נפתלי לביא, שהוא רב־אמן בהשפעה על
העיתונות. הצד הפיקאנטי: לביא היה
בשעתו עוזרו של פרס במישרד־הביטחון.
אז עשה את אותה העבודה למען פרס,
נגד רבין. עכשיו הפעיל שיטות אלה למען
דיין, נגד פרס.
העיתונות מלאה דליפות ורמזים
של ״מקורבים״ על הנזק העצום
שהביא פרס למדינה .״הכתבים ה מדיניים״
שד כלי־התיקשורת (שרובם
אינם אלא פקידים־כדא־שכר
שד מישרד־׳החוץ) פירסימו על!הסתייגות
החוגים המדיניים״ מ״פס
מיכל פרם בווינה״.
במדינה התלקח ויכוח מן הסוג האופייני
למאורת־הנחשים: כל אדם בצמרת המדינה
לקח בו חלק, בהתאם לאינטרס האישי שלו.
אבא אבן התייצב לימין פרס, רמז שהוא
עצמו היה המחבר האמיתי של המיסמך
הווינאי. יצחק רבין הגן על המיסמך בחצי-
פה, אך לא הסתיר את הסתייגויותיו, ב רמזו
כי הדבר עלול להתגלות בעתיד
כ״תרגיל של יחסי־ציבור״ של סאדאת.
חסידי דיין ושמשיו, ובראשם בן־דודו
יגאל הורביץ, השמיצו את פרס בשצף-
קצף. וייצמן שתק, בגין, שנתן מראש
את הסכמתו לנסיעת פרס, לא יכול היה
לתקפו.
מהומה זו עמדה להתפתח לממדים גדולים,
לגרום לתיגרה המונית בצמרת. היא
עמדה להעלים כליל את אשר הושג בווינה.
התוכן הממשי של המיסמך והערך
החיוני של פגישת אל־סאדאת־פרס, כאיתות
לנכונות המצרית להמשיך במשא-
ף* יסמך קרייסקי־בראנד פורסם
ביום ב׳ .היה נדמה כי בכך יסתיים
הסיבוב המדיני החדש.
ביום ד׳ בערב פורסם בקאהיר כי הנשיא
אל־סאדאת לא ייפגש עם אישי־ממשלה
ישראליים, מפני שאין דבר חדש בגישת
הממשלה הישראלית. ידיעות אלה כללו
גם תשובה שלילית על בקשתו של עזר
וייצמן, שרצה להיפגש עם עמיתו המצרי,
עבד־אל־ראני אל־גאמסי.
אמנם, בעלי אוזן חדה מאד יכלו לקלוט׳
עוד באותו יום רביעי, רחש מעניין.
בטלוויזיה המצרית הופיע מורסי סעד-
אל־דין (שהכל קוראים לו בשמו הפרטי,
״ד״ר מורסי״) ,ראש מינהל ההסברה הממשלתי,
ואחד ממקורבי השילטון. מורסי
אמר כי יש לקוות לגיבוש קואליציה חדשה
בישראל, בהנהגתם של שימעון פרס ועזר
וייצמן. הזכרת שמו של וייצמן באותו
יום, אחרי הפגישות עם פרס, היתד. מעניינת.
היה
ברור כי מורסי ידע משהו,
שהייה עדיין סודי כקאהיר. חיש
מהר נתברר מהו.
לפתע הגיע שדר לעזר וייצמן בתל-
אביב. הוא בא מאת אל־גאמסי, והוא היד.
מנוסח בצורה לאקונית. הנשיא אל־סא-
דאת, כך נאמר, ישהה באוסטריה רק עד
יום ר, והוא יוכל להיפגש שם עם וייצמן
רק ביום ה/
׳היתה זאת ההזמנה המייוחדת
לווייצמן — זו שנראתה בקאהיד
עוד כאותו יום בבלתי־אפשרית.
השדר השיג אפתעה גמורה, שגבלה בתדהמה.
איך
נולדה ההזמנה?
אין ספק כי אחרי פגישותיו עם פרס,
חש נשיא־מצריים באי-נוחות מסויימת. הוא
לא רצה לעקוף בגלוי את ממשלת־ישראל,
לכרות תהום בינו ובין בגין. באינטואיציה
האופיינית לו, חש אל־סאדאת שכדאי
לעשות מעשה, שיהיה בו משום איזון־ה־מגעים
והחזרת ממשלת־ישראל לתמונה.
שמו של וייצמן עלה כימעט אוטומטית.
בשם שי*ט לקרייסקי יחם מייד
חד לפרס, יש ליסאדאת, ולכל הצמרת
המצרית, יחם מייוחד ל־ווייצמן.
נראה להם כי הוא האיש
היחידי בצמרת ייטדאל המכין
אותם.
אילו נשאר וייצמן מחוץ מחוץ למעגל
הנוכחי של המגעים, היה הדבר מחליש
בהכרח את מעמדו. היתד, קיימת סכנה
שהוא יועמד בצל, תחילה על־ידי פרס בווינה
ולאחר מכן על־ידי דיין בלונדון. אם
רצו המצרים לחזק את וייצמן בישראל,
היה עליהם לתת לו מקום בולט במהלך
הדברים.
אין ספק בי ההחלטה נולדה כ-
ליבו יטל אל־סאדאת עצמו, באוס טריה.
לא היו לה שותפים כקאהיר.
כמו כל החלטותיו של אנוואר אל־סאדאת,
היתה גם זו תוצאה של
התייעצות פנימית שלו עם עצמו,
,כשעה של התבודדות.
וכמו כל החלטותיו מאז נובמבר . 1977
היתד, גם זו הברקה אינטואיטיבית, ששילבה
את האפקט הדרמאתי עם ראייה מפוכחת
של התוצאות המקוות.
פצצה וב־תכליתית
ך ן צצת ההזמנה לווייצמן היתה אקט
^ פוליטי רב־תכליתי. היו לה, מבחינת
אל־סאדאת, השלכות במישורים שונים.
בין השאר:
• אחרי חודשים של קיפאון, נתן אל-
סאדאת דחיפה דרמתית חדשה ליוזמת-
השלום שלו. הדבר חיזק מחדש את מעמדו
בעולם, כאיש־השלום מס׳ 1במרחב.
• הדבר החזיר את מלוא היוזמה
לידי מצריים. מצרים היא אשר
יזמה, ישראל דק הגיבה.
• היה זה איתות ברור לדעת־הקהל
הישראלית. בדברו אחר־כך במישרין אל
הציבור הישראלי, באמצעות ראיון לטלוויזיה
האוסטרית, אמר אל־סאדאת: אני
מציע לכם שלום מלא, עם יחסים דיפלו־(המשך בעמוד )31
מבצע מיו חד ל רו כ ש׳ ע ד 31 ביולי 1978
מהסס
) נבע או ש הו ד ל בן?
רכוש היום טלוויזיה גד\ שחורלבן
ותקבל את מלוא המהיר ששלמת
כשתעבור למ׳ו-צבע.
ארו׳ץאת
אתה מהטס באם לרכוש היום טלוויזיה צבעונית או שחור-לבו? למץ יש פתרון עבורך!
מץ מציעה לך לרכוש היום טלוויזיה שחור-לבן. כשתחליט לעבור למץ־צבע, מתחייבת חברת נזץ להחליך לך את
הטלוויזיה שחור-לבן שרכשת,במץ־צבע ולזכות אותך במלוא הסבום ששלמת עבור מכשיר טלוויזיה שחור-לבן. זאת
לתקובה של שנתיים.
מץ הינה היחידה המציעה לך תנאים מצויינים אלה כי היא מעוניינת שתהנה
ממץ־צבע המעולה שלה.
ברטים -אצל הטובנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ
ובבית מץ, רחוב מודיעין 9ו רמת־גן -בני־ברק.
להוכחת זכאותו לתנאי המבצע, על הקונה בתקופת
המבצע, להמציא עותק הקבלה על הקניה,
לחב׳ מץ, רחוב מודיעין ,19 בני-ברק
מ׳ו*-בע. הימד חדש בטלוויזיה צבעונית.
והגידה
ויד בי!
כלש בי ר
אי ־ו.בי יה מן ההון ה שחור
כל שכיר ישראלי הפסיד בארבע השנים האחרונות סכום הנע נין 13ל״ 60 אלף
לירות, בגלל אי גביית מס על ההון השחור. זוהי אחת המסקנות אליה הגיעו שלושה
חוקרים של ״בנק לאומי״ ,אליעזר רוזנברג, צבי אברמוב ושלמה מנור,
במחקר שפורסם בירחון ״שורות״.
הנזק הנגרם לשכירים גדל משנה לשנה. לפי הערכה מינימלית הוא הסתכם
בשנת 1973ב־ 2,729 לירות ובשנת 1976ב־ 3,936 לירות. הערכה אחרת, גבוהה יותר,
קובעת כי הנזק שהצטבר בארבע השנים הללו הסתכם ב־ 65 אלף לירות לכל שכיר.
המחקר קובע כי סך ההון השחור שהתהווה ב־ 1973 נע בין 1ל 5-מיליארד
לירות ; ב־ — 1976 בין 4ל־ 20 מיליארד לירות. נתונים אלה מבוססים על הערכות
האוצר ועל הערכותיו של יצחק מן, מי שהיה נציב מס״הכנסה. שיעור המס לצורך
החישוב הוא 50 זהו שיעור נמוך, שכן לפני הרפורמה הוא הגיע ל-ס/״ .80 אילו
נגבה מס״אמת מבעלי ההון השחור, היו גובים פחות מן השכירים.
הנזק לשכיר הוא גם עקיף, שכן להון השחור חלק לא מבוטל בהגדלת ממדי
האינפלציה. אילו היה נגבה מס־אמת היה המדד עולה בארבע השנים הנ״ל ב-״/״138
במקום ב־״/ס , 230 והיה מקום להנחות־מס לשכירים ולתשלום מלא במועד של
תוספת־היוקר. מנתונים אלה עולה, שכל שכיר הפסיד לפחות 5.75 ממשכורתו
בגלל ההון השחור.
טיסות ב 1ו ל
הנוסעים לחו״ל כדאי שיידעו:
חברת ״פאן־אם״ מוכרת טיסה הלוך־
ושוב, מאמסטרדם לבוסטון, ב 220-דולר.
זהו מחיר מיוחד לתקופת הקיץ.
חברת ״לייקר״ הבריטית מוכרת טיסה
הלוך־ושוב, מלונדון לניו-יורק, ב־260
דולר. חברות ״מי-איי״ ,״אל על״ ,״פאן־
אם״ (ט־וו־איי< מוכרות כרטיסי סטאנד-
ביי מלונדון לניו-יורק ב־ 130 דולר, ומ־ניו־יורק
ללונדון ב־ 169 דולר.
מומלץ לטוס עם ״לייקר״ ,כיוון שביתר
החברות על הנוסע לבוא לשדה
התעופה בלונדון ולהמתין למקום פנוי,
ובעונה זו אפשר להמתין גם כמה ימים.
אך הטיסה ב״לייקר״ מאורגנת אחרת.
הנוסע בא למשרדי החברה בלונדון, מזמין
טיסה באחת משתי הטיסות היומיות.
כשהוא מקבל כרטיס הוא מקבל
גם מקום בטוח במטוס. ב״לייקר״ לא
מגישים ארוחות. לכן כדאי להביא כריכים
ושתיה.
אפשרות קוסמת אחרת היא טיסה בנתיבי
האוויר האיסלנדיים, מלוכסמבורג
לניו־יורק, בטיסה רגילה ב״ 180 דולר
דולר לכל כיוון. הטיסה כוללת חנייה
באיסלנד והיא אורכת 11 שעות (לעומת
6שעות בטיסה רגילה).
מפאריס אפשר לטוס לניו־יורק בטיסה
קבוצתית של ״אייר־פרנס״ ,במחיר
של 350 דולר לשני הכיוונים. מחיר כרטיס
רגיל הלוך־ושוב, לונדון ניו־יורק,
הוא 760 דולר.
מישראל ניתן לרכוש כרטיס קבוצתי
לניו־יורק ובחזרה במחיר של כ־ 15 אלף
לירות, או כרטיס פתוח ( 45—22 ימים)
במחיר של כ־ 17 אלף לירות. ניתן גם
לרכוש ב״אל־על״ כרטיס קבוצתי לאירופה
במחיר של כ־ 7,000 לירות ועוד
כרטיס סטאנד־ביי ב״אל-על״ ,מלונדון
לניו־יורק, במחיר של כ״ 5,500 לירות.
פעמיים בשבוע ניתן להמשיך לניו״יורק
בסידור מיוחד של ״אל-על״ ,מבלי לרדת
מן המטוס בלונדון.
היכן להפקיד כסף?
תחת לרכוש דולרים ולהפקידם בבנק
בישראל, ברבית מגוחכת, ניתן לכל ישראלי
להפקיד כל סכום בבנקים האמריקאיים
של שלושת הבנקים הישראלים
הגדולים. שם מציעים לו רבית גבוהה
יותר ממה שהוא עשוי לקבל על הפקדה
בחשבון מטבע זר בישראל.
להלן כמה דוגמות של הרבית השנתית
המשולמת באמריקה על הפקדות
שונות :
שיטרי אוצר, רכישה לתקופה של
חודשיים עד שבע שניט, מינימום רכי שה
1000 דולר, רבית משולמת נקיה
״/״ 8.24 לשנה ; תעודות פקדון בבנקים
לחיסכון ל־ 8שנים 1000 ,דולר לפחות,
רבית נקיה של /0יי 8.45 לשנה ; תעודות
ממשלתיות למשכנתות של 30 שנה 25 ,
אלף דולר, מינימום, רבית של /,״9.05
לשנה.
רכב
צ מוד -
במה כסף
שחור ש לס ,
בנק ישראל״?
מחלקת המחקר של ״בנק ישראל״
פירסמה עתה חוברת על ההתפתחויות
הכלכליות בחודשים האחרונים (מספר
.)26 לוח 22 מוסר את היקף הנכסים
הכספיים שבידי הציבור. בדצמבר 1977
הגיעו ל־ 95 מיליארד לירות. לוח 23 מוסר
את היקף האשראי הניתן באמצעות
מערכת הבנקאות לציבור. בדצמבר 1977
— 73 מיליארד לירות. פירוש הדבר הוא
שבדצמבר 1977 היו בידי הציבור נכסים
נזילים בהיקף של 22 מיליארד לירות
שלא באמצעות הבנקים, או קרוב ל־/,״16
מכל האשראי הבנקאי.
אגב, לוח 22 מוסר כמה הרוויח ה ציבור
מהפיחותים השונים על הפקדו-
נות במטבע זר בבנקים, משנת 1974 ועד
מאי .1978 סך״הכל הרווחים 36.8 :מיל־יאר
לרות. הפיקדונות עליהן נוצר הרווח
היו בינואר 11.5 1974 מיליארד לירות ובמאי
63.3 1978 מיליארד לירות.
נו־דרפו ויודו
הממונה על הכנסות המדינה, משה
מידו־פר, מבקר לעתים קרובות את
אשר ידלין בכלא ״מעשיהו״.
הסיבה הישירה לעלייה בשערי מניות
״ירדן״ היא המאזן המפתיע של החברה
שפורסם בימים אלה. הרווח הנקי
של החברה גדל מ״ 945 אלף לירות בשנת
1976ל־ 7.6מיליון בשנת .1977 החברה
תקיים השבוע אסיפה כללית, ומייד
לאחר מכן יהיה יום ה״איקס״ של מניות
ההטבה שהוחלט לחלקן בשיעור
של 100
מי שבוחן את מאזן ״ירדן״ מגלה כי
הריווח האמיתי של החברה גדול הרבה
יותר מן הרווח המוצהר. כך, למשל,
מופיע במאזן סעיף על זכויות בקידוחי
נפט וציוד בחו״ל בסך 14 מיליון לירות,
כאשר שער הדולר מחושב לפי 16 לירות•
חבויה כאן תוספת רווח של 6
מיליון לירות כתוצאה מהפרשי שער.
גם בסעיפי הנכסים, רכישות חנויות ב-
״דיזנגוף־סנטר״ ובירושלים רשומות במחיר
הרכישה, בעוד שהשווי היום הוא
פי שניים לפחות.
״ירדן״ מצפה להתפתחויות מרשימות
בפעילות חברת הבת שלה באמריקה,
״דראל פטרוליום קורפ״ .נראה כי החברה
תנסה שוב לגייס הון לפעילויותיה.
אם תחזור על מה שעשתה בעבר, הרי
שגיוס זה יהווה מתנה נאה לבעלי ה מניות.
עיסקת..אגד־גת
בי שראל
חברת ״ניצבא״ ,חברת הנכסים של
חברי ״אגד״ ,רכשה את מחצית המניות
בחברת ״גת״ לשרותי תיירות .״גת״
היא חברת״גג של שתי חברות המאגדות
מורי־דרך פרטיים :״תר״ ו״גלבוע״.
מנהל ״גת״ הוא אלי בירנבוים.
העיסקה נולדה על רקע אכזבת ״אגד״
משרותי ״אגד־טיול״ ,שאינם עונים על
צרכי הקואופרטיב. ההנהלה החדשה
של ״אגד״ מתחה ביקורת קטלנית על
חוזה שנחתם בזמנו בין ״אגד״טיול״ לבין
קונצרן ״קופל״ ,המבטיח ל״קופל״
שרותי אוטובוסים בתנאים כדאיים.
״גת״ קיבלה ערבות מדינה בעזרת
״אגד״ לרכישת כמה עשרות אוטובוסים
חדישים לתיירים. ל״גת״ יש כיום כ־80
מכוניות אשכולית ואוטובוסים קטנים.
עיקר הביקורת על העיסקה מופנה למשרדי
התיירות והתחבורה, שאישרו את
סיוע המדינה לרכישת אוטובוסים כאשר
מאות אוטובוסים של ״אגד״ מושבתים
מעבודה.
במצריים, כמו בישראל, אסור השי מוש
ברכב״צמוד ממשלתי לצרכים פר-
טי*ים. שט, כמו כאן, מפרים רבים את
האיסור. אולם במצריים חייבת כל מכונית
צמודה ממשלתית לשאת ציון מיוחד,
כך שקל לאתרה במקומות שאין
היא צריכה להיות בהם.
בשנת . 1977 מסר השבועון ״רוז-אל-
יוסוף״ ,נרשמו כמה אלפי דו״חות לעוברים
על האיסור. רבים מהם נקנסו
והלקט איבד את הזכות לרכב צמוד.
מישלוח חומר״דפוס, במישקל 20 גרם
מתל-אביב לרמת-גן, עולה 1.4לירה.
מישלוח אותו חומר מתל־אביב לקלדו-
ניה החדשה, כף התיקווה הטובה או
קמצ׳טקה, בקצה סיביר, עולה 1.3לירה.
מישלוח חומר־דפוס במשקל 255 גרם
מתל-אביב ליפו עולה 5.3לירות. מיש-
לוח אותו חומר להרי ההיטאליה איו
למדבר קלאהרי או לקוטב הצפוני, יעלי
5רק 5.2לירות. מי שלא מאמין, יב-
דוק במדריך הדואר, בפרק ״תעריפי דו-
אי ומיברקים״ ,המעודכן ל־ 1במאי
.1978
הירחון ״חדשות הפנסיה״ ,המגלה
זאת, מוסיף כי הדואר העלה את תע-
ריפיו בעשרות אחוזים מעל עליית ה-
מדד. מסתבר כי הדואר הפך ממכשיר
המשרת את הציבור למוסד לגביית
מסים. בשנה האחרונה הכניס הדואר
לאוצר המדינה 2מיליארד לירות מעל
ההוצאות — הכנסה השווה להכנסת
האוצר ממסי הדלק.
רמה עולים
שעו..׳וור?
ביקורת על
במצר״ם
במה עודה
ה דו א ר
ה בו רטה
נוידרפר לשם מה?
נוידרפר אינו מוכר כחבר של ידלין,
והוא גם אינו קרוב־מישפחה שלו. לכן
מעוררים ביקוריו בכלא — תמיהה.
בדל מציעה עמלה
לסוכני נסיעות
״בנק לאומי לישראל״ הפיץ חוזר בין
סוכני הנסיעות, שבו הציע להם כי יקב-
לו על כל לקוח חדש של כרטיס האשראי
של הבנק ,״לאומיקרט״ ,עמלה ב-
שיעור מחצית התשלום של הלקוח תמו-
רת פתיחת הכרטיס. העמלה היא 29
דולר, וסוכן הנסיעות יקבל 10 דולר לכל
לקוח.
הצעה זו מלמדת על תחרות גוברת
בין הבנקים על משיכת לקוחות. כמה
מן הבנקים הגדולים נוהגים לשלם עמ-
לות למתווכים המביאים להם קופות-
גמל של מיפעלים גדולים. באחרונה החל
בנק גדול לשלם עמלות על חשבונות
של לקוחות גדולים רגילים המועברים
אליו.
ענברי בנקים
מדמים לקוחות?
לקוח של בנק גדול ביקש אשראי של
100 אלף לירות לרכישת ההנפקה החדשה
של ״בנק הפועלים״ .הסניף שבו הוא
עובד אישר את הבקשה. למחרת ההנפקה
בא לבנק בענייניו ושאל כמה קיבל
על הבקשה. הוא נענה כי בקשתו
נדחתה על״ידי מנהל האיזור של הבנק,
שסירב לאשר את האשראי.
הלקוח פנה לעורך־דין ואיים על הסניף
בתביעה, בנימוק כי היה על הסניף
להודיעו על הביטול, שגרם לו נזק. מנהל
מחלקת-ניירות־הערך, שטיפל בו, הזמי ני
/ובו במקום הקצה לו מניות, כאילו
בקשתו אושרה. הלקוח שם לב כי המניות
הועברו לו מרשימת עובדי הסניף ש רכשו
מניות בהנפקה של ״בנק הפועלים״.
קיימת אפשרות כי עובדי מחלקת-ניי-
רות״הערך משתמשים בשמות לקוחות
כדי לקבל מניות בהקצאות ולוקחים אותן
לעצמם. כיוון שמדובר ברכישה לי מים
ספורים בילבד, ניתן לעובד-הבנק
לעשות רווח נאה בזמן קצר.
שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו
ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם ־
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
1131101131
במדינה
בטיסגרה הפסטיבל הישראלי 1978
תיאטרון ירושלים — יום ב׳ 8.30 — 24.7כערב
בחסות ראש עירית ירושלים
העם
מר טדי קולר!
החלטות החר&ח
בתכנית אורחי הזמן״ כוריאוגרפיה — דומי רייטר
סופר * מוסיקה — פאול בן־חיים — בכורה עולמית
״ירושלים״ ,כוריאוגרפיה — מירלה שרון * מוסיקה
— מרדכי סתר — בכורה עולמית * ״הממלכה המשוסעת״
כוריאוגרפיה — פול טיילור.
כרטיסים להשיג: מיטרד כדנא, טל׳ 222831
ובערב ההופעה כקופת תיאטרון ירושלים.
כפר־סבא — היכל התרבות העירוני
יום ד׳ 8.30 ,26.7בערב — בתכנית׳חדשה.
כרטיסים להשיג: קופת היכל התרבות העירוני כל יום
בשעות 18—20 ,10—12
חיפה — אולם התיאטרון העירוני
יום ה׳ 8.30 ,27.7בערב — בתכנית חדשה.
כרטיסים להשיג: משדד ״גרבר״ הר הכרמל חיפה
טל 84777 :
תל־ אביב — אולם הבימה — מוצ״ש 8.30 ,29.7בערב.
בתכנית :״אורחי הזמן״ כוריאוגרפיה — דומי רייטר
סופר * מוסיקה — פאול בן־חיים — בכורה עולמית
* ״ירושלים״ כוריאוגרפיה — מירלה שרון * מוסיקה
מרדכי סתר — בכורה עולמית * ״הממלכה המשו|
סעת״
— כוריאוגרפיה — פול טיילור.
כרטיסים להשיג: במשרדי הפסטיבל הישראלי,
ת״א, רה׳ כן־יהודה 17 ובקופת הבימה.
השלום חשוב, אף היוקרה
של בגין, הקיגאה
בווייצמן רה רוגז של
דיין חשובים יותר
״אני מחסום לכניעה!״ קרא מנחם בגין
בהתרגשות.
אולם בעיני מאות אלפי אזרחים בישראל,
ומיליוני ב׳ני-אדם בעולם. ,נראה מנחם בגין
השבוע שונה לגמרי. מעולם לא נראתה
ממיש׳לת־ישראל, בבודה יסר, חותכת, כמחסום
לשלום.
מעשיה השבוע הצטיינו במידה גדולה
של היכלות וקיטנוניות. הם עודדו לא פעם
גיחוך. אולם הממשלה שוב אונה מצחיקה.
היא הפכה מסוכנת.
מה חשוב יותר י כאשר היעד הוא
השגת השלום — הגשמת המטרה והעלימה
של מדינת-ישראל ׳מאז קומה — מחייב ה־היגיון.
את הממשלה לנצל את כיל האפ־שרויות,
להשתמש בכל המכשירים, להתקדם
החוץ — ואז מה? אם יש מיסמך הדש
שאינו תואם את פל עמדות הממשלה, אך
המסמן התקדמות ניכרת בעמדות של מצריים.
בסיגנונו ובתוכנו — מה רע בכך?
כתם שחור. אולם בעיני הממשלה זה
היה רע, רע מאד.
העדפת וייצמן ע׳ל-סני עמיתיו, פבן־שיחו
של אל־סאדאת, הרגיזה את כיל הישרים האחרים.
משה דיין לא ייפול היה לכבוש יאת
זעמו, ביטא אית מורת־רוחו בסל!מילד, ובכל
תנועה. אריק שרון השתולל. משרתיו של
דיין, ,ובראשם יגאל הורב׳יץ, יצאו ׳מג״דרם
פדי לתבוע את עלבון, מנהיגם הנעלב.
אך עלה על בולם מנחם בגין עצמו. הוא
לא כלא1עוד את זעמו, שפך אותו במילים
בוטות בנאומיו. איך זה מעזים המצרים
לתקוף אותו? כיצד זה הם מותחים עליו
ביקורת?
וכך עשתה הממשלה דבר, שיהווה כתם
,שחור על כהונתה :
• היא התעלמה כליל מן ההצעות החדשות,
שהביא עימו עזר וייצמן מן הפגישה
האישית עם ׳׳נשיזא מצריים, ושבהן
ריצה הנשיא לפתוח את הפתח להתקדמות
חדשה. בצורה מעליבה, הגובלת בבוז, דחתה
את הדיון, בכך לשבוע הבא.
י• היא החליטה כי טעתה אסור לכל
לא מספיק לקרוא על זה בעיתון!
ציי רלה רגי שאחו הי
להרגיש את הרוח, להסתכל בשלווה על העולם, מלמעלה.
בואו לרכב על הרוח, לגלוש באוויר.
ב״כנפיים״ נפתחים קורסים לגלישה אווירית
בתאריכים 28.7 ,27.7 ,26.7 ,25.7 ,24.7 ,23.7 :
. 11.8 ,10.8 ,9.8 ,8.8 ,7.8 ,6.8
להנאתכם, אנו מציעים ספורט מרתק וחדש: גלשני מים עם מפרש.
ולילדים (וגם לד סקייט־בורד משוכלל.
וייצמן ואל־סאדאת כזאלצבורג
ירדו עליו
גלגל שן: החנות היחידה המתמחה בסקייט־בורד, גלשני אוויר ומים.
כנפיים: ביה״ס לגלישה אווירית בע״ם.
רח׳ בן יהודה 134ת״א, טלפון 223651־.03
גלריה חוראל
רחוב ז׳בוטינסקי ,3תל־אביב
ב חו פשתק״ץ
בחודשים יולי־אוגוסט
ראיונות והזמנות טל 24,1628 .
.בכל הדרכים. הסכנה לקיום הלאומי, הכרוכה,
בהחמצת הזדמנות היסטורית להשגת
השלום. ,כיה המורה, עד ביי שום שיקול
של יוקרה אישית, ואינטרס מפלגתי אסור
לו שיעמוד ובדרך.
אולם ממשלתו של,מנחם ׳בגין — ובראשה
,בגין עצמו — פעלה על־&י היגיון הפוך.
כל שיקול ׳של יוקרה אישות וכל אינטרס
אישי זמיפלגתי היה חשוב, בעיניה יותר,
מאשר העניין עצמו.
כאשר התכנסה הממשלה ביום הראשון
השבוע לישיבתה השבועית (ראה מסגרת).
אחרי סידרה של מאורעות. מפתיעים ומם*
עירים, התנהגו ראשה, והברייה בצורה ש ׳
כמעט
לא־תיאמן.
אז מהז׳ במהלך השבועיים האחרונים
אירעו כמה אירועים ממשיים (ראה עמודים
.)24—23 בין השאר:
י• הנשיא אנוואר אל־סאדאת נפגש עם
ראשההאופוזיציה, שי,מעון פרם, בצורה ש־
,תרמה !תרומה השובה לשינוי האווירה במרחב,
.נאמר כיי הנשיא מוכן להיפגש שוב
עם פרם וחבריו על, אדמת מצ׳׳׳ים, באיים־
מיאעיליה.
• בחסותם -של ברונו קירייסקי ווילי
ברא,נד הושג,מיסמך הדש, שגם הוא ׳חיובי
ביותר מבחינת האינטרסים של השלום ושל
ישראל.
• אל־סאדאת, נפגש על פי יוזמתו עם
׳שר־הביטחון עזר וייצמן, קיבע עימו פגישה
נוספת במצריים.
הכל העיד על, תנופה חרשה, על נכונות
מצדית מחודשת לדחוף את העניינים לקראת
הסדר !של ושלום.
,ממשלה הראוייה ׳לשמה היתד, .מברכת על
כל אחד מן המעשים האלה. אם ראש־הא׳ופו־זיציה
יכול להשיג ׳משהו, המקדם את העניין
— למה לא? אם נשיא מצריים מע־די
ל פי
שעה.
שי חו ת
מז ר-ד רי ט ח רד
אידם לנהל משא-ומתן עם מדינה ערבית,
אלא-אם־כן הוסמך לכך על־יודי הממשלה.
כך נעשה ניסיון גם — שחוקיותו מוטל׳ת
בספק — למנוע בכוח ממנהיגי מיפלגת־העבודה
את האפשרות להיפגש עם ׳נשיא
מצריים ולהחליף ריעות עימיו.
• סדי להגיש דבר זה, חזרה וקבעה
כי מצריים היא ״מרינה אוייבת״ — שמו-
ניד ,׳חודשים אחרי ׳ביקורו ההיסטורי של אל-
סאדאת בירושלים, ואחרי שעשרות יש ראלים
התקבלו בהתלהבות על אדמת מצ ריים.
היא קבעה ביי כיל מישוא-יומתן בעתיד
יהיה ״,מותאם״ — כך שרק מנחם ׳בגין יהיה
רשאי להיפגש עם אל־סאדאת, שאינו סובל
אותו ; שעזר וייצמן יוכל להיפגש רק עם
עבד־אל־ראני־גאמסי, למדות שהנשיא המצרי
מחבב אותו אישית, ושמח לשוחח
עימו ; ששר־החוץ המצרי יוכל להיפגש רק
עם משה דיין, שאף מצרי אינו חפץ בו.
לפי החלטה זו עשוי להיווצר מחר המצב
הבא: וייצמן ואליגאמסי ׳יושבים בחדר:
באלכסנדריה. לפתע גב,נס הנשיא אל-
סאידאת, כשחיוך יעל שפתיו-,׳ וניגש אל ויי-
צמן. וייצימן עוצם יאת עיניו, קופץ ממקומו
בנשוך־,נחש ובורח מן החדר...
אן! אחד לא קם לא רק הוכן ההחלטות
האלה הוא מזעזע, יעל רקע ההזדמנות
ההיסטורית הכבירה להשגת השלום. מח רידה
גם הצורה שבה נתקבלו.
איש לא העז לקום בממשלה,ולהתריע.נגד
קבלת ההחלטות, שהיה בהן כדי לכרות
את הענף. שעליו יושבת יונת-ה׳שלום. אף
אחד לא קם להתנגד, למחות, להזהיר. מול
זעמו של בניו וסכנת עלייתו ישל וייצמן
התכופפו כיל השרים, והצביעו סעד.
מחריד לחשוב כי ממשלה זו — שיש
בה מיספר לא-מבוטל של, אפסים, משתט-
ף י׳ה אתם מבלבלים את המוח?!
אתם לא רוצים בכלל שלום !״ הטיח
שר־הביטחון עזר וייצמן בחבריו לוועדת־השרים
לענייני ביטחון־פנים. הוועדה, שמונתה
בעקבות הטבח באוטובוס בכביש־החוף,
התכנסה השבוע לראשונה מאז מונתה
לפני כארבעה חודשים. עזר וייצמן,
׳שהגיע לישיבת הוועדה, היה עדיין: תחת
השפעת השתלשלות המאורעות המדהימה
אחרי פגישתו עם הנשיא סאדאת בזלצ־
׳בורג. י חבית הרפלקסים הגועשת העצורה
בגופו התפרצה ישוב. כשהבחין עזר בכרזה
׳שהיתר. תלויה בחדר ועדת־השדים, בקומה
השלישית של ׳בניין ראש־הממשלה בירושלים,
שעליה התנוססה המלה שלום, תלש
אותה מהקיר בזעם לעיני השרים הנדהמים
׳והטיח בהם את ההאשמה הבוטה.
לא היה הסבר אחר להתנהגותה של ה־ממשלה
השבוע, בתגובה על פגישתו של
עזיר וייצמן עם הנשוא סאדאת, מאשר זה
!שנתן וייצמן עצמו: שרי הממשלה פשוט
אינם רוצים שלום, בורחים מפיני כל אפשרות
של התקרבות לקראת שלום כמו
מפני מגיפה. הממשלה כולה חרדה מאימתה
של הקואליציה החדשה שנוצרה בצמרת:
בגין־דיין־שרון, שעשתה השבוע את כל
המאמצים האפשריים כדי לטרפד ולחבל
ביוזמת השלום החדשה של הנשיא סאדאת.
מעשה חבלה זה כמוהו כביצוע פשע לאומי.
וניסיון החבלה החל ׳למעשה עוד לפני
שיצא עזר וייצמן לפגישתו עם סאדאת.
בניגוד ׳למה שמנסים לתאר עתה ,׳במסע
!של שטיפת־מז׳ח לציבור, לא היתד. פגישת
סאדאת—וייצמן יוזמה של סאדאת, המכוונת
לסכסך בין שרי הממשלה ולהעדיף את המגעים
עם וייצמן על פני שיחות עם שרים
אחרים.
הפגישה אורגנה בעקבות יוזמה של מה־
׳שלית ישראל דווקא. הייה זה אחרי שעזר
וייצמן — בידיעת ׳ובאישור הממשלה —
ביקש להיפגש עם שר־המילחמה המצרי,
כידי !להעלות בפניו הצעות חדשות שיכלו
לאפשר, לדעתו, את המשך המגעים הישירים
בין ישראל ומצריים. עוד לפני
׳שבוע היו כל חברי הממשלה שקועים בקדרות
ובמרד, שחורה לקראת הצפוי בוועידת
שרי־החוץ שיל ארצות־יהברית, מצ ריים
וישראל באנגליה. ההערכה הכללית
היתה שוועידה זיו נועדה מראש לכישלון
!וכי מה שייבוא בעקבות פיצוצה ׳תהיה הצעת
פשרה: אמריקאית, אותה ינסו האמריקאים
לכפות על ישראל. ישיבת הממשלה שעסקה י?
בנושא זה תוארה כ״קודרת״ בלשון המעטה1 .
היוזמה הישראלית לחידוש השיחות ״
הישירות ,׳ביקשה לעקוף את ׳מה שעלול
להתרחש בפגישות בטירת לידם, הנערכות
בחסות אמריקאית. תגובתם החיובית של
המצרים על השדר של וייצמן ליגטאסי
הפתיעה, משום ׳שהיא ייעדה לווייצמן פגישה
עם הנשיא המצרי — שקשה היה לצפוית
לה. למרות זאת סמכה עליה זעדת־השרים
לענייניי חוץ וביטחון את ידה וראש-
הממשלה אף נתן את ברכתו לווייצמן לקראת
מסעו זה.
דיין הכשיל
פעמיים
^ רגע זה החלו פעולות החבלה. בעת
י שקבעו את המיפגש, ביקשו המצרים
לשמור את דבר קיומו ׳בסוד. הוסכם עם
ממשלת ישראל שלא יהיה כל פירסום בדבר
נסיעתו שיל וייצימן ׳ופגישתו עם סאדאת
עד אחרי שיסתיימו השיחות. נראה ש-
סאידאת לא היה מעוניין בפירסיום מוקדם
של הפגישה הן מפני שביקש להימנע
מלחצים מצד בעלי בריתו בעולם הערבי
יוד,ן משום שלא רצה להיראות כמי שעוקף
את האמריקאים.
תנאי זה לא נשמר. הסוד לא החזיק
יותר מכמה !שעות ודבר הפגישה פוצץ
בידיעה שפורסמה ביומון דבר ערב ׳נסיעתו
של וייצימן לזלצבורג. כל העקבות מובילים
לעבר משרד־החוץ, כמקור שממנו הודלפה
הידיעה. קיימת אפשרות סבירה ,׳שהדבר
נעשה במתכוון כדי להכשיל את נסיעת
וייצימן מראש ,׳מתוך ידיעה ׳ברורה שפגישתו
עם סאדאת תגנוב את ההצגה מהופעת
שר־החוץ משה דיין בוועידת לונדון.
רק השבוע נודע כי בעבר כבר הכשיל
דיין פעמיים הסכמה שהושגה בין ישראל
ומצריים ׳במהלך השיחות שקדמו ׳להפסקת
דיוני הוועדות המשותפות, המדינית והצ באית.
הוא הצליח אז לכפות את דעתו על
בגין כשומניעיו היו למעשה אישיים —
התנגדות לעובדה שעזר וייצמן הוא ה־
׳מנצח על השיחות והגיבור האמיתי שלהן.
למדות החששות, שהפגישה בזלצבורג
תתבטל ׳בעקבות הפירסום המוקדם על
עריכתה, לא נסוג סו סאדאת. אולם כש נפגש
עם וייצמן התלונן מרה על כך
שבישראל לא ניתן לשמור דבר בסוד.
בעבר כבר נאלץ סאדאת להתכחש לדברים
שאמר לנציגים ישראליים בפגישות חשאיות,
כאשר הדברים הופיעו למחרת היום
בכותרות העיתונות הישראלית. אחר־כך
נתפסו שרי הממשלה, כולל ראש־הממשלה
דיין (בולע גלולה) ווייצמן ככנסת
מי אכל אותה?
בגין, להכחשות אלה כהוכחה לכך שאי-
אפשר לסמוך על סיאדאת. היתד, בכך הת־
,עלמות, מוחלטת ממצבו העדין של הנשיא
המצרי המנסה לנווט את דרסו מול מתנגדיו
בעולם הערבי.
גם הפעם, כאשר הציע סאדאת לווייצמן
ורעיונות חדשים שיאפשרו התקדמות לקראת
הסדר, הוא ביקש לשמור אותם בסוד.
בקשתו היתד, להביא יאת הדברים
לידיעת ממשלת ישראל בלבד, כדי שתדון
בחצעויתיו ותחליט אם לקבלן או לדחותן.
הצעותיו החדשות של סאדיאת, אותן פירט
בשיתה בארבע עיניים עם וייצמן, היו ל מעשה
׳נסיגה מעמדותיו הקודמות. הוא
היד, מוכן להסכים ליתקופת-ביניים של
המשך השיילטון הישראלי בגדה וברצועת
עזה בפיקוח ועדות־מעבר משותפות !ליש ראל,
מצריים, ירדן, ונציגי התושבים —
לפני החזרת שטחים אלה לירח ומצריים ;
הוא היד! ,נבון להשארת הישובים הישראליים
בשטחים וכן להשארת שדוית־יתעופה
בשליטה ישראלית בסיני ! להשארת מאחזים
צבאיים ישראליים בגדר, גם אחרי,החזרתה
לירדן. לגבי העתיד, בתום תקופת המעבר,
הציע סאדאת לפרז שטחים אליה כדי למנוע
חשיש של הפיכתם לבסיסים צבאיים נגד
ישראל.
בניגוד לניסיונות להציג, את וייצמן כ־
׳תבוסתן המוכן לוויתורים ונסיגה ללא
תמורה, אמר עזר לסיאדאת בפגישתם דברים
חריפים. הוא הבהיר לסאדאת בלשון
׳שאינה משתמעת לשתי פנים, שאין כל
סיכוי להחזרת הגדה המערבית לשליטת
ירדן או לוויתור על השילטון הישראלי
בירושלים. סאדאת לא נרתע מכך .״לפחות
הוא מדבר איתי דוגרי ואיבו׳ ,מרמה אותי,״
הגיב, לדברי יאחד המקורות, על הדברים
החריפים !שהשמיע וייצמן באוזניו• כמו
׳נשיא ארצוודהברית, ג׳ימיי קארטר, מעריך
סאדאת כי מנחם !בגין מנסה להטעות אותו
ולהוליך אותו שולל ׳ומשום בך הוא מעדיף
את המגעים עם ממשלת ישראל באמצעות
וייצמן.
הומור של
גךיל די ס
ך• יה ברור מראש, שאם יודלף תוכן
י 1השיחות החשאיות בין סאדאת לווייצמן
ויתפרסם ברבים •לא תהיה לסאדאת ברירה
והוא ייאלץ להכחיש את הדברים.
לאיש, מבני פמלייתו בזלציבורג. הוא סרב
לדווח, או אפילו לרמוז על תוכנן, באוזני
׳נציגי אמצעי־התיקשורת שלחצו עליו. גם
׳מקבלי פניו של וייצמן בשיוכו לנטל-
התעופה בן־גוריון — סגן השר מרדכי
ציפורי, הרמטכ״ל וראש אמ״ן — לא קיבלו
יממנו דיווח מפורט על תוכן השיחות. איש
ממקורביו של וייצמן בארץ לא הצליח
לסחוט מפיו אפילו פירור של מידע.
האיש היחיד והבלעדי לו דיווח וייצמן
על שיחתו החשאית עם סאדאית היד, ראש״
הממשלה מנחם בגין. למחרת הדיווח כבר
פורסם תוכן הצעותיו של סאדאת במלואו,
תחילה על־ידי הכתב המדיני של רשות־השידור,
שלום קיטל, ואחר־כך על־ידי הכתב
המדיני של מעריב, יוסף חריף. גם
קיטל וגם חריף ידועים כבעלי קשרים
הדוקים עם לשכת ראש־הממשלה. הפעם
לא נותרו אפשרויות רבות לגבי מקוד
ההדלפה. היד, ברור שהיא נעשתה במתכוון
סדי לאלץ את סאדאת להכחיש את הדברים
שמסר וייצמן משמו. וכך גם קרה. ביום
השיני השבוע הוכחשו במצריים הצעות סא־דאת,
כפי שפורסמו באמצעי התיקישורת
הישראליים.
מנחם בגין אפילו לא ניסר, להסתיר את
העובדה, שהוא מאושר מד,הדלפה שסייבלה
למעשה כל אפשרות דיון רציני ויסודי
בהצעות סאדאת. בהופיעו בפני מרכז
תנועת החירות הצדיק בגין את ההדלפה :
״כל הליחשושים ומה שאומרים בשקט אחר
בך — זה לא מחייב. מה שמחייב זד -מה
שכתוב, וזר, ישיגו במיסמך שהגישה מצריים.״
היה ברור שבגין אינו מיוכן להת־ייחם
סלל להצעות החדשות של סאדאת.
והוא נהג כך גם בישיבת הממשלה, שבה
דיווח וייצמן לשרים על תוכן שיחותיו.
ישיבה זו היתד, פארסה מבישה. דיווחו
של עזר נקטע שוב ושוב ע׳ל־ידי השרים
!ובמיוחד על־ידי אריק שרון ויגאל הוריביץ,
שיעשו כיל מאמץ כדי להוציאו מכליו. בהומור
ברמה של גן־ילדים ד,ם ניסו להסיטו
מתוכן דיווחו כשהם מקנטרים אותו ללא
הרף :״איך היתד, הנשיקה של ג׳יהאן?״
אחרי כל משפט שלו תבעו ממנו תשובה
לשאלה :״ומד, אתר, אסרת לסאדאת?״
כישסיים וייצמן את דיווחו הוא ציפה שיחל
דיון בהצעות שהביא עמו מסאדאת. ראש־
!הממשלה התעלם, מכך, ביקש לעבור לנושא
הבא בסדר־חיום של ישיבת הממשלה. הדיון
בהצעות סאדאת נדחה לשבוע הביא כששוב
לא יהיה טעם לדון בהם.
אהרוןגיבור, הקבלןש> 1לסמר
(ודוחו
ל שדוד
ביק ש
היועץהמשמס
1 0 1 1 *0 0
שמואל רכטמן, בשיחהב ־ לעדית :
ביום הרביעי שעבר טילסן יצחק גיבור, בנו של הקבלן מרחובות, אהרון גיבור,
שעדותו הובילה להסרת חסינותו של חבר־הכנסת שמואל רכטמן, אל יגאל לביב. גיבור
הבן ביקש מלביב לבוא לפגישה חשובה ודחופה. כשהגיע לביב למקום המיפגש מצא שם
את אהרון גיבור עצמו, שהסביר כי סירב לכל שיחה עם עיתונאי אחר ובחר לדבר עם
לביב, ש״זזיה היחידי שכתב כל העת על הנושא באובייקטיביות ותוך חשיפת העובדות
כהווייתן.״
להלן דבריו של אהרון ניכור, כלשונם וכמדואם, כפי שנאמרו דלביב
כנוכחות צלם המערכת, שלמה סתר :
ף* פרשה החלה בדצמבר .1977 קראו
י י אותי למישטרה בתל־אביב. קרא לי רמי
זוטלר, שחקר את פרשת רכטמן משנת .1976
לא עצרו אותי, אבל באתי שלושה ימים,
יום אחרי יום ,׳ולא אמרתי כלום. התחמקתי
כל תעית ׳ולא דיברתי. ישאלו ׳אותי כל הזמן
עיל ׳הפנטהאוז ׳שבניתי לאחותו של רכטמן,
׳ואם שילמתי ליו כסף, ולמה אני גר בפנטהאוז
ברחוב גורדון ׳ברחובות. כאשר הפסיקו
לשאול ׳אותי קיבלתי התקף־לב .׳אחרי
זה צל כך זועזעתי, שהפסקתי את הבנייה
ומיינואר השינה לא ׳בניתי אפילו בית אחד
ברחובות.
׳אחרי שחקת אותי ׳בדצ׳סבר 1977 לא
שאלו אותי השוטרים כלום. ב־ 21 ביוני
באתי לעיר״ה ׳ונכנסתי לחדרו של רכטמן,
שישב ישם עם מהנדס העירוה החדש. התלוננתי
לפניו על שעשו לי מישפט על
פנטהאוז ׳שבניתי!בשטח מוגדל, מעל למה
שנכתב ברישיון. הראיתי לו כי כבר העמידו
אותי לדין על הפנטהאוז הזה ׳ועכשיו
שוב פעם תובעים ׳אותי. סיפרתי לו כי
בפעם הקודמת שילמתי קנס שיל 2,500
לירות וביקשתי כי ייברר למה מתנכלים
לי. הוא ;ביקש כי אביא לו למחרת בבוקר
את כל המיסמבים לביתו, כדי שיוכל לטפל
בנושא בעיריה. אמרתי לו יגם. כי כל
הניירות ישל הפנטהאוז ׳נעלמו מן התיק
בעיריה. מהנדס העייריה צבי !אסטלין יאמר
לי, כי אחרי שאסיים את הפגישה בבית
של רכטמן אבוא אליו לנדשרדו בעירייה
לברר משהו אחר.
למחרת ׳בבוקר באתי לרכטמן הביתה וישבתי
עמו חצי שעה. אחר כך הלכתי
למהנדס ששאל אותי בקשר לתוכניות
בנייה. יצאתי מן העייריה ׳וניגשו ואלי ישני
אהרון גי סו 101 בשיחה עם לניב, פותח
אנשים, הראו לי ׳תעודות שוטר ואמרו כי
הם עוצרים אותי. הם ישאלו מה דיברתי
עם רכטמן ׳בביתו. התחלתי לגמגם ולרעוד,
והם עלו למיישרד ראש העיר יוערכו חיפוש
בתיקים שלי ׳בעירייה. לקחיו מיסמכים והודיעו
כי יעצרו אותי ויקחו אותי למטה
הארצי ׳ביפו• ביקשתי כי נעבור דרך הבית,
כדי שאוכל להודיע לאשתי חנה, כי הטלפון
מקולקל. כאשר נכנסנו לביתי הודיעו ל אישתי
כי ייעצרו גם אותה ׳ושנינו הובלנו
למישטרה ביפו, יושם החל לחקור אותנו
אלכסנדר ׳בן־אהרון.
״אשתי
נשברה ״
ף* התחלה, שני ימים, גם אני וגם
-אשתי לא אמרנו כלום. הם חקרו
אותנו כל היום ,׳ובלילה לקחו אותנו ליישון
במוסד נעורים ובכביש הישן לחדרה .׳אשתי
לקחה ׳תרופות כל הזמן ויומיים עודדה
אותי שלא אדבר ולא אומר כלום. הם
שאלו כל הזמן וידעו ימה לשאול. הם ידעו
שרכטמן יבא לפנטהאוז כאשר בניו אותו,
לבדוק את טיב הבנייה, וידעו כי הוא פא
אלי הביתה כל הזמן .׳אני גד עכשיו בפנטהאוז
הזה.
אחרי יומיים נשברה אשתי חנה ׳ואמרה
לי ׳שבין כה הם יודעים הכל ׳וסיפרה להם
כל ימה שהיא יודעת .׳ואז גם ׳אני נשברתי
ואמרתי כיל מה ושאני יודיע! .אמרתי לחנה
כי ׳אין יותר גרוע מן האמת, ואותה ׳אמרתי.
החזיקו אותי בחקירה שבעה ימים, כאשר
כל לילה לקחו אותי לישון במוסד נעורים.
לא הביאו אותי לביית־מישפט, כי אחרי
48׳שעות הסכמתי מרצוני להישאר ׳ולהשיב
לשאלות. לא ׳ביקשתי גם עורך־ידין.
רק היום פניתי לעורד־ד׳ יי, אברהם יחיל,
שיטפל בפרישה .׳את ׳אשתי שיחררו ׳אחרי
יום, אולם היא סירבה לל, ז יובא י כל
יום ׳להיות עמי בחקירה.
אחרי ששה ימים של חקירות קיבלה
אשתי התמוטטות עצבים. ומאז היא מאוש פזת
בבית־חולים בנם־ציונה. אשתי
היתה באושוויץ, וכל מישפחתה הושמדה
לא יודע ׳מתי תצא מזה .׳אני עכשיו;אצלה
כל היום וגם הילדים יושבים אצלה ומקווים
כי תחזור להכרה.
כל הזמן חקר אותי ׳אלכם בן־אהרון ׳וחפר
׳שלו, מיכאל. בנימין זייגל היה ינכניס׳
כל פעם, אך הוא לא התערב .׳אוכל קניתי
בשק״ם כי לא יכולתי לאכול את האוכל
שלהם. יש לי ׳פעיות עיכול. הייתי שבור.
מעולם לא היו לי עניינים עם מיישטרה
ופתאום אני בחקירות ׳ואשתי מתמוטטת.
׳נשברתי ׳ואמרתי יאת האמת. רק את האמת.
השוטרים לא התייחסו אלי ירע, ונתנו לי
לנוח יאו לשתות כיל הזמן. הם לא אשמים
במה שקרה לחנה.
ימה ׳שהורס: אותי זה השמועות ׳ברחובות,
כאילו אני מלשין! .אני הושיב ישלמיישטרה
נודע הדבר מאחד השפנים ׳בבית ,׳שחשד
ברכטמן ׳ובי ובכל העיסקה. הם התרגזו כי
הפנטהאוז היה בנוסף לאחוזי הבנייה המקוריים.
״אולי
ק לי טו ״
יחפים שלי עם רכטמן היו קורק-
י 1טיים עד הרגע האחרון. לא היתר,
לי כל פרוטקציה בעידיה. להיפך. אנשי
המחלקה הטכנית שלו יתמיד סידרו אותי.
בניתי ביית ב־ 1972 והמחלקה הטכנית
חותה צריכה ולחלק את החליקה, פדי ושאוכל
׳להעביר ואת הקרקע בטאבו על ישם הדיירים•
עד היום הם לא עשו זאת, וה דיירים
תבעו אותי למישפט. הליכתי למודד
מוסמך והכנתי תוכנית חלוקה על חשבוני,
יוכל יפעם היא נעלמה ימן התיק בעירייה
׳והעניין נסחב עד היום. הדיירים ביקשו
למנות לי כו׳נס־יגכסים על הפרית חוזה
וטוב שהשופט התחשב במחדלים של העירוה.
׳אני
לא מזיק ׳לאף אחד, לא מתעסק עם
אף יאחד ,׳ולא מלשין על ׳אף אחד. קרה
לי המקרה הזה ונשברתי בגלל !אשתי,
חנה. כתבו עלי בעיתונים דברים לא־׳נכו*
ינים, כאילו שאני עד מדינה. אין לי
יצום מי סמךורקפעם פרה ^ מ ת ^ מ פ ^
׳ב־חודשום !האחרונים תמישטרת יכל יום
בעירית ־בחקירות. רכטמן יאמר לי ני הוא
מרבד חופשי, ישבו ־אסור לתקליט חבר*
כנסת, ולבן ואיינו חושש מכלום.
;,איזה מין
אנשים !״
^ גי באמת מצטער על ההסתבכות.
יי את תסנטתאוז ובגורדון בניתי תחילה
יעבור אשתי. היא ׳נורא רצתה אותו וגם
אחרי שהבטחתי ׳אותו לאחותו של רכטמן
פחדתי לספר זאת !לחנה אשתי• תחילת
שיקרתי לה וכאשר נודעת לה תאמת היה
לנו משבר. בעצם גם תמיגרש בגורדון,
עליו נבנה הבית, היה של מישפחתו.
קניתי את המי׳גרש ׳מאחות אשתו של
רכטמן ומבעלה. קניתי אותו ב־ ,1967 וכש התחלתי
לבנות ירצה פנטהאוז לאחותו לילו
נייט, הגירה ׳באמריקה. היא גם ביקרה
עמו !בבית וראתה ואת הדירה. אחר ־בחרה
בפנטהאוז בבית של חברת גזית ושחם
של שמואל דייקסל • ,העומד עכשיו לדין.
כאשר ביקש ממני 100 אלף לירות ׳תמורת
ויתורו על הדירה, זה נראל לי בסדר.
פנטהאוז כזה עלה בשנת 80 1971 אלף לי רות,
כשגמרו אותו, בשנת ,1972 המחירים
קפצו פי שלושה. מבחינתי זה השתלם.
מחירו, כאשר רכטמן ויתד עליו, היה
180־ 170׳אלף לירות! .נכון כי הוא נוסף
לבית אחרי שרכטמן הסדיר כי ועדת
קשר זאלצכורג
(המשך מעמוד )29
מטיים וכלכליים, עם מלוא הסידורים ה ביטחוניים
האפשרם, אך מבלי לוותר אף
על שעל אחד של אדמה מצרית, ותוך
הסכמה לתיקוני־גבול קטנים בילבד בגדה.
• אל־סאדאת הנחית מכה נוספת
על משה דיין, יטאינו אהוד עד
המצרים, והנחשב עתה בעיניהם
כנץ הסר־תקנה. כהיפגשו עם וייצ־מן,
וכהודיעו כי ייפגש עם וייצמן
שגית אחרי שיחות לונדון, הפד
אל־סאדאת את שיחות־לונדון להצגה
חסרת-חשיכות.
• תוך כדי כך גם נתן נשיא־מצריים
סטירת־לחי עדינה לאמריקאים, אשר יזמו
את פגישת־לונדון והמתכוונים לעמוד במרכזה.
נשיא מצריים סבור כי ארצות-
הברית אינה עושה דבר משום כך אין לו
עניין להעניק חשיבות כלשהו למיפגש ה מתקיים
ביוזמת האמריקאים.
י• ביגלל אותם שיקולים, רוצה אל-
סאדאת לחדש את המגע הישיר הישראלי-
מצרי, גם מבחינה גיאוגרפית. מכאן הרעיון
לקיים את הפגישות הבאות באל-
עריש ובבאר־שבע לסירוגין. סידור כזה
ישים את הדגש על מצריותה של אל-
עריש, לעומת ישראליותה של באר־שבע.
הוא יחדש באופן סמלי את הגבול הבינלאומי.
והוא יחזק עוד יותר את מקומו
של וייצמן, שהוא, בשר־הביטחון, הבוס
של המימשל הצבאי באל-עריש.
מעל לכד חיזקו פגישות סאדאת*
וייצמן כטירת פושל, ליד זאל*צ־כורג,
את, מעמדו האישי שד עזר
וייצמן. המצרים אמרו כלשון כרודה:
זהו האיש המסוגל לנהל עי־מנו
נדטא־זמתן, ושאנו מעדיפים
לנהל כדטא־ומתן עימו. יהיה זה רמז
חד-משמעי דדעת-הקהד ולממשלה.
שיו אוס
ג,ד ל• גל 81י*ומימ״
ראש־ העירייה רכטמן
ל י^י״יז״ז^
• דז־ז־גג־י׳;
לא מקליטים ח״כים
גממיי. זי** דל?מ * *י*־
דו״ח החיפוש אצל גיבור
מצד אחד רצו שידליך וצור יישבו —
עירית רחובות תובעת קבלן שב
ג ״ יזז מז מז ו ר * !
*מי•מ 5
מביו•מיי? ממי •י ״י*,
בי• •י־^־היל מ**מ
יז!יבית,תפ?*ל ס״רית מיזחדית
מסי לי. מ דיז אאד
על תביעה נגד גיבור בביטאון עיריית רחובות
— ומצד שני קוראים לי מלשין !
יכולתי לשקר. הרגשתי ישתם יודעים גם
^ ייי חי *יי ייייייי ־י־ביית. אולי תחליפו
מסויים, ואמת לי ־שאגי !משקר וכי חבחתי
־על דיבר ־אחד, עליו ובאמת חברתי. תם
׳בניין־ערים, שהוא בראשה ,׳תאשר את
תוספת האחוזים לבית. כאשר רכטמן בא
בזמן הבנייה לבקר יאת הפנטהאוז, אשתי
היתד. שואלת למה הוא יבא ובסוף נודעה
לה האמת, מפי שבן.
כאשר ויתר על הפנטהאוז. ,נהג כפי
׳•שמקובל אצל קבלנים, שאם דייר מוותר
משלמים לדייר חלק מהרווח •של הקבלן
שבא ימן הוויתור. אותה תקופה ברחובות
נתנו אחוזי-בנייד, בלי להקפיד.
׳ביום הראשון שעיבר קראו לי שוב לחקירה
אצל בן־אהרון, ומסרתי עוד פרטים.
הם עזבו אותי עכשיו כדי שאוכל לטפל
באשתי. ימה שאוכל אותי זה הפירסומת,
כא־לו שהלש׳נתי עליו. אני נשברתי, לא
יכולתי להחזיק מעמד, אשתי התמוטטה
וגילחה יא!ת האמת !ואתריה גם ׳אני. אני
לוקח כדורים כל הזמן.
אני לא יכול לברוח מן המציאות. אני
גר ברחובות כל החיים, מכיר כל פינה
ולא אברח מכאן.
מה •שאוכל אותי זה שרכטמן בעיריה
קרא לי מלשין. .איך האנשים ירצו ׳שגנבים
ייתפסו, אם יקראו !מלשין למי שמגלה
,את הגניבה? ׳אני לא יעובד, לא אוכל,
בקושי חי. כל הזמן רק !אשתי והחקירה.
אני פוחד מן המיוש׳פט ,׳שהרס את חיי.
הנכדים סובלים, כי !בגן ׳שואלים אותם
ילמד. סבא הלשין על ראש־העיריה. מצד
אחד האנשים רצו שיידלין יושב ומיכאל
צור יישב, ומצד שני קוראים לי מלשין.
איזה מין אנשים יש ברחובות?
ך • תגובה כמאורת־ הנחשים היתד,
י 1כמצופה.
אנשי מיפלגת־ד,עבודה, שההצגה הגנובה
נגנבה מהם לפתע, ניסו להתנחם בכך
שפרם סלל את הדרך לפני וייצמן. היתד,
זאת הנחה נכונה מבחינה מסויימת (סאדאת
החליט על הזמנת וייצמן אחרי שנוצרה
אווירה חדשה בעיקבות ההזמנה לפרס),
ומופרכת מגוחינה אחרת (הזמנת וייצמן
היא המשך למגעים ממושכים בין קאהיר
ושר־ד,ביטחון הישראלי).
אך סביב נקודה בלחי־חשובה זו התלקח
ויכוח מר, כימעט מגוחך. דוברי הממשלה
הכחישו בזעם ובתוקף כאילו יש קשר
כלשהו בין נסיעות פרם ווייצמן. אנשי
מיפלגת־ד,עבודה חזרו על הטענה בעקשנות
כפולה.
עם קבלת ההזמנה לווייצמן קפצו
כד חסידי דיין ממקומם, כמחוש•
מדים. לרגע קט צף הרעיון שיש
לאסור על וייצמן לנסוע לאוסטריה.
אך רעיון זה מת כאיכו. מנחם כגין
לא רצה לעשות דכר שהיה מתפרש
כה,כדה מכוונת כתהליך השילום
— והמצב הכיגלאומי כלל
אינו מאפשר זאת.
אך אנשי דיין, והחוגים הקיצוניים ב חרות,
עבדו שעות נוספות. הם טיפטפו
את הארס במאות צינורות. וייצמן הוצג
בוותרן. בשיחות אינטימיות, אף נאמר
כי וייצמן מוכן לוותר על אינטרסים חיוניים
של ישראל, כדי לקדם את הקאריירה
האישית שלו כיורשו של מנחם בגין.
כל הפרשה תוארה במזימה אפלה —
אמריקאית, מיצרית ואוסטרית — להפיל
את בגין, ולהמליך את וייצמן תחתיו, בשותפות
עם פרם.
כדי לתת לקטטה האישית רקע פוליטי,
כביכול, החל משיד, דיין מטיף נגד הנסיון
לחבר ״הצהרת כוונות״ מצרית־ישראלית,
רעיון מצרי שווייצמן מוכן להסכים לו.
אין ספק שבשבועות הקרובים יצופו כמה
וכמה מחלוקות ״ענייניות״ כאלה, שכל
תכליתן תהיה לספק בסים מכובד לעמדות
האישים, הפועלים מתוך מניעים אישיים.
יריבויות אישיות אלה עלולות לחבל ב סיכויי
השלום.
פגישות סאדאת־וייצמן נושאות
עתה כחוסן את הסיכוי הטום כיותר
להתקדמות כדרך לשלום.
יהיה זה אסון אם יינתן לאינטרי-
גות בצמרת לטרפד אותן.
או די
איויי
איר מנעה מחלתו שד מנהיג את השגתו
פתולוגיה של יינהיגות
^ גי בריא: אני בריא מאד!
ברוך השם, לא חסר לי כלום!״
הכריז ראש־הממשלה, מנחם בגין, בעת
שנשא השבוע נאום מדיני בפני מרכז
תנועת־החרות. ובאילו כדי לא להותיר
ספק בלב חסידיו, שפרצו במחיאות־כפיים
סוערות לשמע הצהרתו זו, שב והכריז
שוב ושוב :״אני בריא מאד!״
בשבועות האחרונים, מאז נאלץ רופאו
האישי של בגין, הפרופסור מרווין גוטמן,
לצאת בהודעה רישמית, כי ״מצב בריאותו
של ראש־הממשלה הוא מצויין,״ וכי
עד כמה שידוע לו ראש־הממשלה מתפקד
כראוי, יוצא מנחם בגין מגידרו כדי להוכיח
לכל עד כמה מצב־בריאותו תקין
ושפיר. הוא משתדל כל־כך להמחיש זאת,
עד שכמה ממקורביו הביעו לאחרונה דא גה,
ש״מרוב מאמצים להוכיח שהוא בריא
עלול בגין לחלות!״
מסוג חסנו״ן -והיאה
> £מ רו ת ש הו א מצליח לא מעט במאמ-
/ציו אלה — העוקבים אחריו בימים האחרונים
מציינים כי הוא נראה מאושש ונמרץ
מכפי שהיה בארבעת החודשים הקודמים
— נראה כי בגין מודע לספקנות
הכללית הרווחת בציבור לגבי ההצהרות
המרגיעות על מצב בריאותו.
ספקנות זו גברה דווקא בקרב אותם
שהאזינו לנאומיו הפומביים האחרונים, שגילו
בהם סימנים בלתי מעודדים ביותר,
שאינם אופייניים לנאומיו בעבר. תופעות
של כשל־לשזן, עירבוב מינים, ניתוק ברצף
המחשבתי ובהקשר הלוגי שבמיבנה
המישפטים, הן העדויות החיצוניות היחידות,
שעל פיהן ניתן ללמוד על השינוי
שהתחולל בבגין בחודשים האחרונים. הן
עומדות בסתירה להצהרות המרגיעות, המזכירות
את ההודעות הרפואיות שנמסרו
לציבור אחרי שמנחם בגין אושפז, זמן
קצר אחרי המהפך.
מייד עם האישפוז בבית־החולים איכי־
לוב נמסרה אז הודעה כי מצבו של ראש-
הממשלה משביע־רצון. ככל שהתארכו ימי־האישפוז,
כך הפכו ההודעות מעודדות
ומרגיעות יותר ויותר: מ״משביע רצן״
הפך מצבו של בגין ל״טוב״ ,אחר־כך השתנה
ל״טוב־מאד״ וממנו הפך ל״מצויין״.
ורק כששוחרר מבית־החולים נמסר כי הוא
סבל מדלקת בקרום־הלב.
הבעייה במיקרים מסוג זה היא, שאין
בידי הציבור שום אמצעים המבטיחים קבלת
דיווח אובייקטיבי ומהימן על מצבם
הבריאותי של מנהיגיו. האתיקה הרפואית
ושבועת היפוקרטס מונעים מהרופאים למסור
מידע מלא על תולדות מחלותיהם
של הנמצאים בטיפולם — גם אחרי מותם.
אולם ההיסטוריה מלמדת שפעמים רבות
היה גורל אומות ומדינות מופקד בידיהם
של אנשים שהיו בלתי־כשירים להנהיג
אותן בשעות משבר בגלל מצבם הבריאותי.
לפני
שהפך לשר־החוץ של ארצות־הב־רית,
בשנת ,1961 פירסם דין ראסק מאמר
מעמיק בנושא זה. לא היו לו ספקות
בקשר לכוח המופקד בידיהם של מנהיגי
מדינות, וכתוצאה מכך לסיכונים הנובעים
מהיותם בלתי־כשירים למלא את תפקידם.
״...הרשימה
הבינלאומית של אותם שנשאו
באחריות גדולה בעת היותם חולים
היא ארוכה, ויש החלטות, שבריאות טובה
היתד. עשוייה לכוונן בדרך שונה.״
אחת הפרשות ההיסטוריות הבולטות ביותר,
המאשרות תופעה זו, היא פרשת
וודרו וילסון, נשיאה ה־ 28 של ארצות-
הברית.
וחלות את הנבנות
ף•! חד רי םוב או ל מו ת של בתי-הספר
—1לרפואה בפילדלפיה תלויים דיוקנותיהם
של כמה מגדולי הרופאים של אר-
צות־הברית. אלה הם הרופאים שטיפלו
באישי-ציבור ורבי־מדינה, שהשפיעו בשעתם
על גורל ארצוודהברית. לימוד כמה
מהמיקרים שהיו תחת השגחתם עשוי להעניק
הבנה טוביה ועמוקה יותר של המאורעות
שהתרחשו בתקופתם. בין אלה תופסים
מקום־כבוד רופאים ידועי-שם, כמו
דה״שוויניץ וסילס וייר מיצ׳ל, שנמנו עם
רופאיו של וודרו וילסון.
דה־שוויניץ איבחן כבר בשנת ,1906
בעת שמלאו לווילסון 50 שנה, שליקוי
ראיה, שעליו התלונן וילסון, הוא תוצאה
של ניוון עורקים. הוא יעץ אז לווילסון
לפרוש מכל פעילות ולחיות כפנסיונר.
וייר מיצ׳ל, שבדק את וילסון בשנת ,1913
הטיל ספק אם יוכל הנשיא האמריקאי
להשלים את תקופת כהונתו הראשונה.
אבל הדיאגנוזות של שני רופאים גדולים
אלה הופרכו. וודרו וילסון הצליח
לשמור על בריאות מתקבלת על הדעת
עד להכרזת שביתת־הנשק במילחמת-העו-
לם הראשונה, בסוף שנת .1918 אלא שאז
חלד. הידרדרות מהירה במצב־בריאותו,
שהפכה לא רק טרגדיה אישית, אלא גרמה
לשואה בינלאומית.
וילסון היה האיש שפעל יותר מכל
אדם אחר למען השגת שביתת־נשק ולכריתת
חהדדהשלום בתום מילחמת־העולם
הראשונה — המוכר כחוזה ורסאי —
בין מעצמות ההסכמה המנצחות לבין גרמניה
המנוצחת. היסטוריונים רבים סבורים
כיום שזרעי מילחמת־העולם השניה,
הגדולה והנוראה שבמילחמות האנושות,
כיום במידה רבה לאי־יכולתו של וודרו
וילסון לתפקד בתקופה שלאחר חתימתו.
אי־תיפקוד זה היה תוצאה ישירה של
מצב בריאותו, שהלך והידרדר, ושמנע
ממנו לממש את הכוונות הנעלות שהיו
מונחות ביסודו של חוזה־ורסאי, שהיה
מבוסם במידה רבה על רעיונותיו.
בספר הנושא את השם הפאתולוגיה של
המנהיגות מקדיש הרופא יו ל׳אטאנג, ש התמסר
לחקר ההשפעה של מחלות מנהיגים
על ההיסטוריה, פרק שלם ומאלף
לקשר שבין אי־יכולת התיפקוד של וילסון
בעת כהונתו כנשיא לבין השתלשלות המאורעות
ההיסטוריים בתקופתו ולאחר מכן.
קובע ל׳אטאנג בספרו :״החוק של ׳הכל
או לא כלום׳ חל על פוליטיקאים, וציבור־הבוחרים
חייב להיות מודע לכך שהם
נוטים לשמור על שילטונם, לטוב או לרע,
בעת בריאות טובה או בעת מחלה — אם
לא עד המוות, לפחות עד לאחר שהרחיקו
כבר הרבה מעבר לשיאם. בוחרים ואוהדים
הם בלתי־מציאותיים אם יחשבו שיש
בכוחם לשמור על מנהיגם במיטבו ולמנוע
את הסיכונים הכרוכים בדעיכתו.
״מדינאים אינם חכמים יותר מאשר
אלופי-איגרוף בבחירת הרגע הנכון לתלות
בו את כפפותיהם. אלה המונעים
על־ידי שאפתנות, אידיאלים או מתחים
פסיכולוגיים בלתי־מודעים ובלתי־מוגד־רים,
מתעלמים מהחוקים ומהסיכונים. העולם
יהיה דל יותר ללא אנשים הקוראים
תגר על הסיכונים ומשיגים את הבלתי-
אפשרי ! אך הוא יהיה טוב יותר אם
אותם אנשים לא יראו בהפגנת עוצמה
נפשית וגופנית אתגר אישי נוסף, שעליהם
להתמודד עמו.״
בג! אמריקאי
ף ז־דרד תז־מאם ויל פון נולד בסטאוג-
| טון שבמדינת וירג׳יניה בשנת .1856
העבר הרפואי שלו הוא ארוך ומסובך.
מבט לאחור מוביל למסקנה שהוא היה
חולה כרוני במרבית שנות חייו. אופי
מחלותיו היה צריך לעורר דאגה עוד
לפני שנבחר לנשיא.
אהבה נכזבת לאחת מדודניותיו גרמה
לו להתמוטטות נפשית כבר כשהיה בן .24
למרות שנישואיו כעבור חמש שנים, ומינויו
כפרופסור למישפטים ולכלכלזדמדי־נית
באוניברסיטת פרינסטון, גרמו לו אושר
רב, אובחנו אצלו התמוטטויות־עצבים
נוספות בשנים 1895ד .1899 במצבים אלה
הוא היה מחפש מיקלט באזורים כפריים
באנגליה, שם מצא ניחומים, רוגע ואפשרות
להתרעננות. בחירתו כנשיא אוניברסיטת
פרינסטון, בשנת ,1902 לא הש קיטה
את מצבי־הכפייה הפנימיים שלו,
ולא שיככה את המתחים החיצוניים שלו.
בתפקידו כנשיא פרינס&ון היה וילסון
נחוש בדעתו להעלות את אמות־המידה
האקדמיות של האוניברסיטה וליישם בה
שיטות חדשות ומהפכניות, מתוך מטרה
לשפר ולפתח את החיים האינטלקטואליים
של הסטודנטים. הוא נתקל בהתנגדות
חריפה מצד סגל האוניברסיטה ונאמניה.
תוך זמן קצר הפך וילסון, בעל כושר*
הד;בור המעולה והמחשבה הבהירה, מוקד
של שינאה כללית.
בעיקר הכאיבה לו ההתנגדות כלפיו
מצד אחד מידידיו הקרובים, הפרופסור
היבן, ששמה קץ לידידות ביניהם. וילסון
היה כבר אז איש עקרונות־ברזל, שלא
היה מסוגל להתפשר. מבחינה זו יש דימיון
עימות זה הוליד בו דלקת־עצבים (נוי-
ריטיס) ,שהצריכה תקופות הבראה והחלמה
ממושכות בברמודד. ובאנגליה. אם
הפרישות וההעדרויות הממושכות שלו באותה
תקופה היו בעלות רקע פסיכוסד
מאטי, התגלו גם שתי אפיזודות נוספות
שחשפו את קיומה של מחלה אורגנית.
בתחילת שנת 1905 נותח וילסון. עלפי
אחת הגירסות היה זה ניתוח־שבר. גיר-
סר. אחרת, זו של רופאו האישי: היה זה
ניתוח-טחורים. שטפי־הדם שמהם סבל וליקוי
הראייה בעינו השמאלית, שבגללם
נועץ בד״ר שוויניץ בחודש מאי ,1906 היוו
בסיס רציני לאבחנה שנזקים חסרי־תקנה
כבר נגרמו למערכת־העורקים שלו.
רופא אחר, שבדק את וילסון באותה
עת, ד״ר סטנגל, קבע אבחנה אופטימית
יותר, גרס כי הפגיעה בעורקים היא בעלת
אופי מתון, ואין שום איבחון של התפשטות
המחלה .״דו־משמעות מסוג זד״״ אומר
יו ל׳אטאנג בספרו ,״היא מוצדקת אם
היא תורמת לאופטימיות של הפאציינט
ומונעת נכות.״ מחלת הסתיידות־העורקים,
שממנה סבל וילסון, הייתה מסוג המחלות
הניווניות העלולות להיגרם כבר בתקופת
הבגרות המוקדמת. היא נמצאת תמיד בתהליך
של התקדמות. השינויים שאובחנו
אצל וילסון, בגיל הצעיר־יחסית של ,49
למרות שהיו מינימאליים, לא יכלו להיפתר,
לדעת ל׳אטאנג, רק בהמלצה לתקופת-
מנוחה של שלושה חודשים.
בעיקבות העימות שהיה לו כנשיאה
של אוניברסיטת פרינסטון, נענה וילסון
להצעה להיכנס לחיים הפוליטיים מטעם
המיפלגה הדמוקרטית. הוא נבחר תחילה
כמושלה של ניו־ג׳רסי ואחר כך, בבחירות
של ,1912 נבחר כנשיא ארצות־הברית.
ההערכה היא, שכאשר החל בכהונתו כנשיא
היה מצבו הגופני מעודד. הוא נחון
באינטלקט יוצא־דופן ובשליטה בלתי-
רגילה במילה הכתובה והמדוברת.
אז לא היה מי שיעריך זאת, אולם
כיום, בהסתמך על בדיקת העבר הקליני
שלו, ברור שבעומדו על סף הבית־הלבן
נשאו כמה מתכונות מזגו של וילסון, כמו
הסימנים המוקדמים של הסתיידות העורקים,
את זרעי ההרס. קובע ל׳אטאנג, במחקרו
על וילסון :״בגלל אישיותו הנוקשה
והקפדנית, ועקרונותיו הדתיים והמוסריים
הקשוחים, ד,ישווה וילסון את הפשרה
לכישלון, ואפילו לחטא. תכונה
מסוג זה היא בבחינת מותרות בג׳ונגל
הפוליטי, שבו קשה לאדם להרשות לעצמו
יושר מוחלט.״
!ושאבת־קיבה ותחנות
ף ילסזן הגייא עמו לבית־הלבן את הו
מיכשור הרפואי שליווה אותו בעבר,
שכלל משאבת־קיבה לטיפול בבעיות־ד,עיכול
שלו ותיבת־תרופות משככות־כאבים,
שבהן השתמש כנראה כדי להקל את
כאבי־הראש וכאבי דלקת־ד,עצבים, שמהם
סבל.
ביום השבעתו כנשיא היתד, אחותו של
וילסון מעורבת בתאונת־דרכים, והרופא
שטיפל בה עורר את התעניינותו של
וילסון. חקירה העלתה ששמו של הרופא
היה קרי גרייסון, ווילסון ביקש שהוא
ימונה כרופאו האישי בבית־הלבן וכעוזרו
לענייני חיל־הים.
במשך 11 שנים עמד גרייסון במגע
יומיומי עם וילסון, ועל־פי מסורת רופא-
המישפחה הוא הפך גם לידיד טוב וליועץ
אישי לנשיא. הוא לא הסתפק בטיפול
בסימפטומים של המחלות שמהן סבל ויל־סון,
אלא הדגיש בפני הנשיא את הערך
של החיים על־פי סדר־יום קבוע, מנוחה
מספקת והתעמלות יומיומית. היה זה גריי-
סון שסילק ממחיצתו של הנשיא את מש-
אבת־הקיבה ואת תיבת סמי־המרפא שלו,
כיוון שהניח כבר אז — ארבעים שנד,
לפני שמדע הרפואה אישר זאת — של-
תרופות משככות־הכאב שנטל וילסון היתד,
השפעה מרעילה על תיפקוד כליותיו.
למרות תחזיתו הקודרת של וייר מיצ׳ל,
היתד, בריאותו של וודרו וילסון מניחה
את הדעת בתקופת כהונתו הראשונה כנשיא,
בעת שנאבק נואשות כדי להותיר
את ארצות־הברית מחוץ למילחמת־העולם
ולשמור על מעמדה הניטראלי. כזה היה
מצב בריאותו גם במהלך חלקה הראשון
״יי י״״־יייי״י י־י״ייי•
של ״שלום צודק ובר־־ק״מא״
מוקדמת, כפתה עליו את הכרזת המילחמה
על גרמניה. זה אירע 1־ 6באפריל .1917
בתקופה שבה החלו המנהיגים הצבאיים
של בעלות־הברית לתכנן מיתקפות גדולות
ויעילות יותר על גרמניה וידידותיה,
לקראת שנת ,1919 גרמה התמוטטותן של
כמה נספחות קטנות של מעצמות־הברית
לתגובת שרשרת. וילסון היה אז פחות
ממורמר ופחות מעורב ריגשית במילחמה
מאשר מנהיגי בעלות־הברית האחרים. אלה
שאפו לנקם ושילם בגרמנים. וילסון הגה
אז את הרעיון של השכנת ״שלום צודק
ובר־קיימא״ באירופה.
אפילו הגרמנים, שהיו כבר במצב של-
אחר־יאוש, בסתיו של שנת 1918 בטחו
בו דיים כדי לבקש שביתת־נשק על בסיס
תוכנית ״ארבע־עשרה הנקודות״ שלו. העקרונות,
שהיו מונחים בבסיס תוכניתו
היו: שיחרור העמים באירופה ; צדק
שווה לידידים ולאוייבים ואבטחת השלום
באמצעות כינון חבר־הלאומים. וילסון היה
משוכנע שמערכת מבוקרת מעין זו חיונית
לאבטחת מישטר בינלאומי של חופש
וצדק.
חוא חדר ותנסו
ף ודרו וילסץ נחת באירופה ב־ 13בן
דצמבר ,1918 והתקבל על-ידי בני היבשת
כגואל, כמושיע וכמשיח. מלכים,
נשיאים וראשי־מדינות חלקו לו כבוד,
ותושבי מדינות־אירופה הצטופפו ברחובות,
הריעו לו בכל אשר הלך ופיזרו
שושנים לפניו.
אולם כאשר יצא את אירופה בדרכו
חזרה לארצות־הברית, ביוני ,1919 אחרי
שנחתם חוזה השלום בוורסאי, דעכה הפופולאריות
שלו. ההערצה הכללית כלפיו
פינתה את מקומה לשינאה, והכרת־התודה
התחלפה בתרעומת.
32 מדינות נטלו חלק בוועידת ורסאי.
אולם מליאודהוועידה לא התכנסה אלא
שבע פעמים. השאלות העיקריות שעמדו
לדיון בוועידה — הסדרי הגבולות והמושבות
של מדינות אירופה מעבר לים ;
סידורי־הביטחון, שנועדו להבטיח לאירופה
״שלום צודק ובר־קיימא״! בעיית הפיצויים,
שהיה על גרמניה לשלם למעצ מות
המנצחות — נידונו והוכרעו במיסגרת
ועדת־הארבעה, שבה ישבו, מילבד וילסון,
ראשי ממשלות צרפת (ז׳רוז׳ קלמנסו),
בריטניה (דויד לויד ג׳ורג׳) ואיטליה (וי־טוריו
עמנואלה אורלנדו).
היה זה וילסון שפעל בוועידה למען
הקמת חבר־לאומים, כפרלמנט בינלאומי
לשמירת השלום. אולם הדיונים בוועידה
התמשכו ועלו לא־פעם על שירטון, בגלל
המחלוקות וניגודי־האינטרסים בין המדינות
המנצחות.
וילסון עצמו הפך, במהלך הדיונים, מ־מושיע
לאוייב, משום שאף אחד ממש תתפי
הוועידה לא הצליח לקבל ממנו
את מה שתבע. יותר מתמיד היה וילסון
משוכנע, במהלך דיוני ועידרדורסאי, ב־צידקת
עמדותיו ועקרונותיו. בעקשנות
ובקשיחות עמד על־כך שהסינאט של אר־צות־הברית
חייב לאשר לא רק את חוזה־השלום,
אלא גם את ברית חבר־הלאומים.
הפגנת גמישות, אם לא נכונות ממשית
לפשרה, היתד! מצליחה לרכך את הרפוב־ליקאים
המתונים בסינאט ולהחליש את
התנגדותם להצעותיו. אולם וילסון ראה
במנהיגם, הנרי קאבוט לודג׳ ,את יורשו
של יריבו מתקופת פרינסטון. בתקופת־כהונתו
השניה היה לרפובליקאים רוב ב־סינאט,
ווילסון לא הצליח לגייס תמיכה
לתוכניתו.
עקרונותיו של וילסון דחפו אותו להמשיך
בדרכו, בעוד שהרפובליקאים הפכו
בלתי־מתפשרים בנחישות־החלטתם למנוע
את הצטרפותה של ארצות־הברית לחבר־הלאומים,
מתוך מגמה למנוע את מעורבותה
במילחמות זרות נוספות.
לא רק האירופים הפגינו כפיות־טובה
כלפי וילסון, אלא גם בני-עמו, שהיו עייפים
מהאידיאלים ההומאניים הנשגבים ש-
ווילסון היה מבטאם. רוח ההקרבה העצ מית,
שהופגנה במהלך המילחמה, התחלפה
במהירות באנוכיות, האופיינים לימי שלום.
אלא שגם וילסון עצמו השתנה, ולא היה
זה רק בגלל המאבקים המתישים והמר גיזים
עם שותפיו למשא־ומתן בפאריס
ועם הרפובליקאים בסינאט.
כראוי, לנהל את המאבק נגד מתנגדיו
בסינאט האמריקאי או לגלות את הגמישות
שהיתר, דרושה כדי לזכות בתמיכתם
של הרפובליקאים המתונים. תחת זאת,
במטרה לזכות בפופולאריות, הוא יצא
במסע-צלב לטובת הסכם־השלום של ור־סאי
ולמען השתתפות ארצות־הברית ב־חבר־הלאומים.
אולם
מול הגירסה הטוענת שהלחצים
בוועידת־ורסאי הם שמנעו מווילסון לתפקד
כראוי, בגלל ההרעה במצב בריאותו,
קיימת כיום גירסה שונה לחלוטין. על פיה,
היה זה מצב־בריאותו הרופף שמנע ממנו
לתפקד בוועידה ובמערכות הפנימיות ש מסביב
במהלך כל ימי המילחמה סבל וילסון
מ״כאבי־ראש מעוורים״ .אולם מלבד מח לה
קלה, שפקדה אותו מייד אחרי בחירתו
מחדש כנשיא, בשנת ,1916 והיעדרות של
עשרה ימים מהתפקיד בגלל הצטננות,
בדיוק לפני הצטרפותה של ארצות־הברית
למילחמה, הוא לקה בתקופה זו רק לעיתים
רחוקות באי־יכולת לתפקד.
היה זה הקולונל סטארלינג, ראש ״השירות
החשאי״ ,שהבחין לראשונה בסימנים
של שינוי בווילסון, בדצמבר .1917
שלא כטיבעו, התנהג וילסון בצורה מע
בשיעול
אסטמתי והיעדר שינה.״ אולם
היו סימפטומים נוספים למחלה, משום
שבמיכתב, שכתב גרייסון למזכירו של
הנשיא, הוא ציין גם תופעות של הקאות
ושילשולים, ומעבר לאבחנה הקלה של
שפעת הוא העלה במיכתבו זה את האפשרות
שנעשה ניסיון להרעיל את מזון
הנשיא.
צוות עוזריו של וילסון היה, לימים,
מאוחד בדיעה שאפיזודה זו, שבמשך תקופה
ארוכה הוגדרה והוצגה כשפעת, ציינה
את השינויים הקיצוניים באישיותו ובהתנהגותו
של וילסון. על פי עדויותיהם
הוא הפך חשדן ומרושע מאותה תקופה
ו״לא היה שוב אותו וילסון״ .הוא התעייף
במהירות. למרות זאת המשיך לנהל את
המגעים המדיניים שלו ממיטת־חוליו, וסירב
לצאת לחופשה כדי להחלים.
ראש־ממשלת בריטניה באותם ימים,
לויד ג׳ורג, העלה בזיכרונותיו את האפ שרות
כי וילסון לקה באותם ימים בסוג
של שבץ, אפשרות שנשללה על־ידי הנשיא
ה־ 30 של ארצות־הברית, הרברט
הובר, שציין כי ״למרות שווילסון היה
אדם עייף מאד, היו מחשבתו ושיפוטו
צלולים.״
ניתן להתווכח ולהעלות השערות נום-
וודרו וילסון: התמונה האחרונה
חיקוי עלוב
רוב דמוקרטי בבחירות לקונגרס. הוא החזיק
מעמד במהלך המסע, למרות שסבל
מכאבי־ראש והתקפות אסטמתיות, שמנעו
ממנו מנוחה ושינה. הקץ הגיע בעת שעמד
לנאום בפואבלו שבקולורדו. וילסון מעד
על המדרגה, והיה צורך לתמוך בו כדי
שיעלה אל הדוכן.
באחת העדויות על נאום זה נכתב:
״רוב נאומו היה מילמול. הוא ביטא מיספר
מילים כאילו לא ביטא אותן מעולם קודם־
לכן. היו אתנחתות ממושכות בין המיש־פטים.
היו לו קשיים בשמירה על קו
מחשבתו. היה זה חיקוי עלוב של ההיגיון
ורדרד וילסדן בשיאו (בבחירות 11*112
המעולה הרגיל וכושר־הביטוי המבריק
שלו.״
תשואות והערצה כללית
הד״ר ולטר אלבארז שמע את הנאום
פות בקשר לטיב מחלתו של וילסון באו הצולע ברדיו, והבחין על־פיו כי וילסון
ליבה ופוגעת כלפי שוטר־תנועה שניסה
לקה בשבץ. בשעות המוקדמות של בוקר
לעצור את נהגו, שהתעלם מסימן ״עצור״ תם ימים, אולם די לציין לסיכום שאדם המחרת לא היה עוד ספק בכך, למרות
במעבר־חצייה של הולכי־רגל. סטארלינג סחוט ומותש בגיל ,62 שנמצא תחת לחץ שרופאו האישי של וילסון לא סיפק שום
ציין במיוחד תקרית זו, שעמדה בניגוד במשך תקופה ממושכת, חלה
בשבץ.במחלה קשה פרטים בנדון. אחת ממזכירותיו תיארה
להתנהגותו הרגילה והנורמלית של וילסון. שלוותה או לא לוותה
את מה שאירע אז, כאשר וילסון ישב
שנים אחר־כך הוא הבחין שהיה זה אות
כותב על כך ל׳אטאנג בספרו :״אפילו על כיסאו מבלי יכולת לדבר :״פניו היו
מבשר־רע ראשון. כישלונות נוספים בת אם יוצאים מההנחה ששטף־הדם המוחי ה חיוורים וחולניים. לחיו האחת היתה נפוחום
יחסי-האנוש של וילסון לא ניתן היה ראשון לא אירע עד לסתיו של אותה שנה לה, ומצבו היה מעורר חמלה.״
עוד להעלים או לתקן.
אנו חייבים להסכים, שעומס גובר והולך
כתוצאה מכך הופסק מסע־הבחירות, והשל
אחריות על הנפש והגוף, שלא הותיר פמליה העצובה של הנשיא חזרה אל
מקום להחלמה ולרווחה זמנית, הוביל ל הבית־הלבן. כעבור כשבוע נתקף וילסון
החמרה בולטת בהתנהגות.״
שבץ שני, שהיה חמור במידה כזאת שהוא
החשדנות הגוברת של וילסון דחפה או נותר, למעשה, נכה למשך שארית חייו.
ף• חורש אוקטוכר 1912 פנה וילסוו
רופאיו של וילסון העדיפו אז את האדם
^ באמצעות העיתונות לאומה האמרי תו לפקפק ביושרו ובנאמנותו של ידידו
קאית, לתמוך בבחירת דמוקרטים לקונגרס, ותומכו, הקולונל אדווארד האום, שפעל על פני המדינה, ויעצו לו שלא להתבבחירות
שעמדו להיערך ב־ 5בנובמבר. במשך כמה שנים כמשקיפו וכנציגו של פטר מכהונתו כנשיא. הם חששו שאובדן
הפניה הישירה לעם, שבמהלך המילחמה וילסון במיפקדת מעצמוח־הברית וזכה ב־ הכהונה הרמה יטול מווילסון את רצון־
התאחד והתגבר על היריבות הפוליטית אימונם של מדינאי היבשת. החשד שהאוס החיים שלו.
הפנימית, זיעזעה את הרפובליקאים. נע מוותר על העקרונות למען התועלת גרם
ארבעה ימים אחר־כך נועץ שר־החוץ
שה אז ניסיון לחלץ את וילסון באמצעות לווילסון לסלק את אחד ממקורות־הייעוץ של וילסון, רוברט לאנסינג, עם עוזריו
תירוץ, שמיכתבו האישי לאומה נכתב ב העצמאיים שלו. הוא המשיך להיאבק ב של הנשיא בסעיפי־ההוקה המתייחסים ל מצב
של אפיסת־כוחות ,״בעת שעצביו עצמו ונשא באחריות אישית לכמה שגי הדחה, למוות, להתפטרות או לאי-יכולת
היו מתוחים והזקיפים האינטלקטואלים אות יסודיות שעשה: הסכמה לברית ביט הנשיא לתפקד. עוזרי הנשיא הבהירו לו,
שלו לא היו מודעים לסכנה,״ או ״בעת חונית בין בריטניה, צרפת וארצות־הברית כי רק רופאו האישי של וילסון יוכל
לפני שזו אושרה בסינאט; הסכמתו ל לספק את הראיות הדרושות להדחת השהיה
עייף ונהג בהיסזדהדעת.״
וילסון הגביר את הטינה והתרעומת הכללת כמה סעיפים בהסכם־הפיצויים ש נשיא בגלל מצב־בריאותו. והוא, לדבריכלפיו,
כאשר לא השכיל לצרף אף סינא -הוטל על גרמניה; והניהול הכושל של הם, לא רק שלא יעשה זאת לעולם, אלא
טור אחד או מנהיג רפובליקאי אחר ל -הבעייה האיטלקית, שגרם לפרישת אי שימנע גם מאחרים לספק הוכחות כאלה.
מישלחת שלו לוועידת־השלום בוורסאי. טליה מהוועידה זמן קצר אחרי שהחלה, רמזו ללאנסינג כי וילסון עלול לפעול
שהייתו הממושכת בפאריס נחשבת לש בחודש אפריל.
אם ישמע על נושא התעניינותו.
לאנסינג לא קלט את הרמז. בפברואר
גיאה הגדולה מכולן. בהשפילו את עצמו
1920 תבע וילסון את התפטרותו של לאני
לדרגתם של המנצחים, שהתקוטטו על
סינג, שהעז לכנס ישיבת־ממשלה אחרי
השלל, הוא איבד בעיני העולם את יוקחודשים
רבים שזו לא התכנסה, בשל
רתו והשפעתו. כתוצאה מהפער בין המ^
אשר חזר וילסון לארצות־הברית מחלתו של הנשיא.״
ציאות לבין חזונו, נתקף וילסון בתיסכול
(המשך בעמוד )40
^ הזהירו אותו יועציו, בהתחשב במצב
קשה.
בריאותו, מפני עריכת מסע ברחבי המ כתוצאה
מכך פקדה את וילסון, באפריל
* המישטר האמריקאי אינו מחייב כידינה.
וילסון התעלם מכל האזהרות.
,1919 מחלה, שטיבעה לא הובהר מעולם
_ד?יירר. מפורשת. ברשימותיו של. רופאו,
.בספטמבר 1919 יצא למסע־העמולה ב־ נוס של הממשלה כמוסד. השרים נחשבים
,.בעת שהזה ו1״ך.״
״פניו חיו חיווורינ!״.״
הטלוויזיה חגגה 1
הגורה שד
!סיעות לחו״ ל
י מ לדת
ך| ה ! 1י 11 הדיילת היפהפייה דפנה וב,
4 1/י יי 11 יין אשתו של הקריין דן כנר,
| הופיעה למסיבה לבושה בשימלת־הריון.
השידור, יצחק לדכי• העובדים יל!א !שכחו
לו את !נסיעותיו הרבות והמרגיזוית לחו״ל.
כרטיס כניסה ׳למסיבה, שאורגנה על־ידי
דן כירון, ומאיר שלו, עלה 100
לירות לזוג• לכל כרטיס צורף ספח השתתפות
בהגרלה. ואת הספח! ,שעליו נכתיב
ישם בעליו, בתנאי שהוא עובד הטלוויזיה
הכניסו לתוך תיבה מיוחדת, שניצבה בכניסה.
בסוף הערב התקיימה ההגרלה. בין
הפרסים — לא תנחשו — כרטיסי טיסה
לחידקל.
בכרטיס הטיסה לנייו־יורק הלוך־וישויב
זיכתה עורכת הסרטים שירה דורין, אבל
עד שזכתה ,׳נמרטו העצבים של כל מי
שהיה בידו ספח הגרלה. הסיבה: כל אחד
חלם על זכייה בכרטיס לניידיורק. זעקות
הישימחה של דורון הגיעו עד לב השמיים.
אך היא לא היתד, הזוכה היחידה. כתב
הטלוויזיה אהוד יערי, שהגיע באותו יום
מאיראן, שם שהה עם צוות הטלוויזיה, זכה
בכירטיס-טיסה לרומא !ובחזרה. הקריינית
כרמית ״יא, שחזרה יום קודם לכן מטיול
בהונגריה, זכתה בכרטיס-טיסה לליסבון,
ן• ו היתה מסיבה המונית. בריכת ה!
שיחייה של קיבוץ מעילה־החמיושה לא
.איכילסה, מאז היווס׳דה, כיל כך הרבה ׳אנשים
כמו!במסיבת היומולדת של הטלוויזיה. הקיבוצניקים
הנפעמים עימדו בפתח הבריכה
ותלו עיניים מעריצות׳ ובכל מי שהוא משהיו
בטלוויזיה הישראלית שעבר על פניהם.
בפעם המי־יודע-כמה הוכיח: אין מאדיום
מפרסם כמו הטלוויזיה.
האליל היים יכין הגיע עם אשתו,
יוספה! ,ששמנה קצת יאחר הלידה אך
עדיין ׳נראית נפלא. הם באו !בחברתם שיל
הכתיב חובש-הכיפח ניסיס משעל ואשתו
לבושת־המח׳שוף. אחריהם הגיע אלכם
גילעדי בחברת יפהפייה בלונדית אותה
הציג כקריולייין. למי ׳שחישב שאלכס !תפס
חתיכה־לא־נורמלית מיהר דובר ׳רישותרה-
שידור משה עמירכ להסביר, כי קדוליין
חייא הנציגה של ׳רשות־השידור האירופית,
העוסקת כאן בהכנות לתחרות האירוויזיון.
גם פרצופה הזוהר של דליה מזור לא
נעדר מהייומולדת. היא יבאה עם בעלה
אריה יועם אחותה דפנה, שהיא אשתו
של קריין הרצף אורי פירסט. יזה מה
שנקרא: הכל נשאר במישפחה. מנהלים
לא ׳נראו בשטח, פרט למנהל הטלוויזיה
ארנון ציוקרמן, חביבם של העובדים.
אח״מים כמו עוירך־דין איהרון פאפו ופרופסור
ראובן ירון לא נראו בשטח.
הם ידעו, כנראה ,׳איזו קבלת־פנים תיערך
להם, לכן בחירו בהיעדרות. ואמנם, כשהחלה
המסיבה ׳ונציג העובדים הוזמן לברך, הוא
] ן 11ה אלכס גלעדי הגיע למסיבה בחברת צעידה יפהפיה, שאותה
״ירד״ על הוועד־המנהל בצורה שאינה
הציג בשם קרוליין. הסתבר כי קרוליין היא נציגת אירגון
משתמעת לשתי פנים. מי שעוד זכר, ל ! 1 נ ו
קיתון של צוננים הייה מנכ״יל רשות־ השידור האירופי, ובאה לישראל להכין את הרקע לתחרות הארווויזיון שתתקיים בירושלים.
יבין, ויוספ טיס־
קצי הטלוו׳
הוא ב
ואילו לקופנז
אהדו
גם איש ז ועליה ריי\ו
המדו 1י 1י ה
מאיר שלו חופם לו בהדרגה מיקום של כבוד
ה ו \ ווווודו זל 1ו \ ג 1וודו
שוו לקיומה ־ ושיא המסיבה היה
מעיפים מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, שזכה במחמאות רבות
מפי עובדיו; מנהל מחלקת החדשות והקריין הפופולארי חיים
ואשתו יוספה שילדה לפני כחודש את ילדם הרביעי. השניים השאירו את כל הילדים בבית,
סיפרה כי זוהי לה הופעת־הבכורה בחברה אחרי לידת בנה. יבין חלם על זכייה בכרטיס
לניו־יורק. כשהפסיד, צעק :״ניריורק? מי צריך את ניו־יורק? אני שונא את ניייוי ק
ט לחדשות
אחת התוכניות של מחלקת האנימציה.
דודו, למי שעדיין לא יודע זאת, הוא אחד
האנימטורים המצטיינים של הטלוויזיה.
הגשש החיוור הצחיקו במערכון משלהם.
דוכי גל וטוביה צפיר חיקו והצחיקו.
המסיבה התארכה לתוך הלילה. אמנם
לא !רקדו בה, אבל היה בהחלט ישמח. היו
הביזית ׳שיל יין ׳והררי סלט מיונז עם ׳נקניק.
היו שיקופיות שהוקרנו והיו הגרלות ו־מיישחקים.
יאך עובדי הטלוויזיה הוכיחו עד
כמה הם אוהבים את עצמם, כשנשארו עד
לשעות הקטנות של הבוקר, למרות הקור
ששרר זבבריכה, וצפו ׳בסרטים ׳שהם ביימו,
צילמו ׳וערכיו על עצמם.
האחיות העליזות
קריינית־הרצף הפופולארית דליה מזור ואחותה,
דפנה פירסט, אשתו של קריין־הרצף אורי פירסט,
דפנה, העומדת לנסוע עם בעלה לשהות בת שנתיים
היו הרוח החיה של המסיבה. דפנו
בניו־יורק, התפללה שאחותה דליה תזכה בכרטיס הטיסה הנכסף שהוגרל בסוף הערב.
ל טלוויזי ה
כפי שמחקה אותו טוביה צפיר. הוא
הצליח לסחוט גלי צחוק אדירים מאנשי י זיה. כתמיד, היה טוביה גם הפעם מסמר המסיבה.
א עם אשתו יעל, שצחקה בכל פה לחיקויי בעלה.
שאול שירן, מכתבי קלעים, זכה בכרטים־טיסה
זאגן ובחזרה. חיים יבין זכה במאזני־רצפה ואילו
נה דיין זכתה במטחנת־קפה.
מכירה פומבית נערכה ביומולדת של הטלוויזיה.
,קול שולקה גרי, למשל -קנה מגילת קלף
פסוק מפסוקו של יום. אחרים נאבקו על תקציב
מיז) לצילום סרט כצר.
ך* שה לדעת אב היו אלה ר,צעקות
| /הרמות שנאלץ לצעוק כדי להאפיל
על רעש המסוק, סשהצטלם במי׳רדף שב*
אשאנטי (סופר־׳הפקה על סחר־׳עבדים במאה
העשרים, המוסרטת בושראל בימים
אלה).,או שמא הסיבות הסרוידיסטייות לבך
•מהוא שונא להתראיין — !אבל משהופיע
לראיון, היה !ויליאם (ביל) הולדן צרוד
לחלוטין. הוא התנצל באלגנטיות על קולו
השבור, יאמר שלמעשה היה עליו לחדול
מדיבור לחלוטין למשך שלושה שבועות,
.אלא שנסיבות עבודתו !אינן מאפשרות לו
מותרות של שתיקה כרגע. והוא הוסיף
אישור להרגשה ׳שהוא כמעט !אונס עצמו
לשוחח עם עיתונאים :״׳אינני אוהב להעניק
ראיוינ׳ות לעיתונאים .׳אינני!אוהב לדבר
על עצמי .׳אני ׳אוהב לעבוד. מאז ׳ומתמיד
חשיבתי כי תוצאות עבודתי הן החשובות,
ולא מה !שאמרתי או שלא !אמרתי.״
׳אין פלא !שאחרי 40 ישנות ׳קולנוע ושורת
תפקידים שיל גדולי המאהבים על הבד
את דרכו אל הבד כבחור יפה, והפך אחד
משחקנייהאופי המבריקים !ביותר בארצות־הברית
; יאחד האנשים הבודדים !שהצליחו
לצאת ימן התדמית המסוכנת של פר־הרבעה
מטורזן (לצורך הסרטת פיקניק נאלצו לגלח
את חזהו השעיר, בי !בשעתו אסר המוסר
האמריקני המתחסד להראות חזה
גברי שעיר ׳ומגרה כשליו על הבד); .אחד
המעטים שלמרות היותם יפים הצליחו גם
להיראות אמינים, גברים ישל ממש, ביתף
להישען עליה, יציבות ׳שיאפשר לסמוך
עליה.
אחיד הגאונים !שיל הוליווד! ,שהתפרסם
בלשונו השנונה, הבמאי ובילי ויי׳לדיר, נשאל
על־ידי עיתונאים מדוע, כאשר צילם ב־
״פלש-בק״ את הגיבור הצעיר בסירטו האחרון
פדורה (ישיוצג ׳בקרוב בישראל),
לא איפר יאת הולדן כך שייראה צעיר,
אלא העדיף לקחת:שחקן יאחר, צעיר ׳באמת,
כדי לצלמו לצורך המעמדים ימן העבר.
תשובתו :״׳ויליאם הולדן הוא אחד השח־
אותן העיניים כחולות־כהיירות ,׳אותו השי זוף
היט״בעי ׳ואותם ״עמקים !וגיאייות״ —
קמטים פוטיוגניים מתנת הזמן. הוא נולד
ב־ ,1918׳כשהוא ׳נושא את השם המלא
ויליאם בידל הולדן ,׳ותהליך התבגריתי יהיה
ברשת שידור של שיאייווסקי, קיבל את
הפסדו — לטובת פיטר פיינץ׳ המנוח —
באבירות ׳ובאהבה שאינן מחזה ׳נפרץ ׳בהוליווד.
הול־דן עלה על הבמה ׳ואמר :
״האוסקר הוא הזיכרון היפה ביותר שנשאר
הדדדן ומארטה קדר ב״פדורה״ (5.15(78
— והגיאיות
קצר: מן הקולג /יישר להוליווד. ישם הסרט
הראשון שעשה, ב־ ,1939 העיד על
הקאריירה שתבוא: נער הזיהב.
__ ה ת קו פו ת
המאו שרות ביותר
הולדן וגלוריה סוונסון ב״שדרות סאנסט״ ()1950 העמקים האמריקאי, הוא כבר יחיש עצמו מעל ומעבר.
למעשה, הוא מתעניין באמת במה
שהוא עושה כשהוא מצטלם! ,ובעיסוקיו
בשעות הסנאי שאינן שייכות לקולנוע:
קנים המעטים שאינם זקוקים לכל איסור.
הוא אחד הגברים הנדירים שידעו להזדקן
יפה. איני מעלה ׳בדעתי לפגוע ביופיים
של העמקים ׳והגואיות שהזמן חרש ב
פריצה הגדולה הוענקה לו על-ידי
י * בילי ויילדר, אחרי ששירת בצבא
בתפקיד קרבי (״זו היתד, אחת ההפסקות
הרציניות ביותר בקאריי-ה שלי. הייתי
מעורב מדי במילחימת-העיולם השנייה״) ,באחד
הסרטים האישיים ביותר שעשה אי־פעם
הבמאי: שדרות סאנסט. היולדן עיצב
שם דמותו של ג׳יגולו, לצד שהקנית מזדקנת
המסרבת להיפרד ימן הזוהר, גליוריה
סוונסון. באותה שינה עצמה ביים אותו
ג׳ורג׳ קיוקור ׳בלהיט יאחר: רק אתמול
נולדה. רק טיבעי היה שגם באוסקר זכה
י-״יי״-י י
בליבות האנשים אחרי מותך. אני מאושר
שכך ייזכר גם פיטר פינץ
לאמיתו של דבר, לא היה זקוק לאוסקר
זה. קשה למינות יאת יכיל התפקידים ׳שיטביעו
את וילייאם היולדן בזיכרונם ישל ׳אוהבי
הקולנוע האמריקאי ׳בכליל ,׳והנשים ׳בפרט.
הוא הקסים בסברינה (שעשה ב־ 54׳ בניצוחו
של ויילדר); סחט דמעות לא רק מ־ג׳ניפר
ורונס בגיבעת האהבה 1955 עורר
שערוריות סכסיות בפיקניק של !וילקאם
איטר, כ׳שהעריץ יאת חמוקיה של קים
נוב׳ק !שאך התגלתה, יורק ב־ 1963 עשה
הפוגה ׳נוספת בעבודתו הקולנועית .״עלי
להודות !שהתקופיות ׳שכיהן לא עבדתי היו
מאושרות ׳ביותר,״ הוא אומר .״׳אולי הייתי
מגדירן, בלי זהירות, במאוישרות ביותר
שידעתי מעודי. להיות כן? ׳באותן שינים
אפילו לא הרגשתי ׳בחסרונה של עבודתי
הקולנועית: .אם במילחמה הייתי מעורב
עד לאוזני ,׳מכורח הנסיבות, הרי ההפסהה
אלד. הקדשתי את כל !טחשם ותי, מירצי וכספי
לחיות הנכחדות והולכות בארצות
אפריקה.״
הולדן, ששניים מבתיו, נוסף על ביתו
החדש בפאלם־ספרינגס, ממוקמים האחד
בחוות־עניק בקניה והאחר בגיניאד, החדשה,
מסביר את מניעיו, ולחאשמה מבצבצת
בקולו נימה של עניין אמיתי בשיחה :
״׳את עבודתי בגיניאה: ,בשיתוף־פעולה
מלא של הממשלה, טרם השלמתי, כי הקרנות
!שהוקצו לכך במקומות ושונים בעולם
טרם הגיעו לכלל מימוש. מה שהתחלנו
׳לעשות שם הוא פרוייקט ענקי של
העברת ציפורים לאתרים חדשים.
שימור ה חי
והטבע
^ שי ש כעול ם !אנשים המשתמשים
׳בעורות ובפרוות ובחלקי-׳גוף ׳אח//
רים
של חיות למטרות של קישוט ו־התגנדרות,
גרידא, כמו אותן הנשים המתהדרות
׳בפרוות מן החי, או גברים התוק עים
׳תחת אפם שפם מן החי, ומאחרי קר־קפתם
-נוצות ישל ציפור גן־העדן, שלא
לדבר על צמידים !ואבזרים מ׳שן־פיל. כך
נכחדות מי׳שפחות ׳שלמות של חיות שאינן
ממשיכות להתקיים בעולם. לאפריקאים לא
היה יכל ידע כיצד לשמר, להרבות ולקיים
בעלי-׳חיים ואלה. כשמתו השרידים המעטים,
הגיע הקץ על הזן בולו. אינני חושב
שהוגן, משיום בחינה ׳שהיא, להשמיד גזע
חי כלשהו !שברא אלוהים ׳בטבע ,׳והסכנה
לקיומם ישל ציפור גן־העדן, היונה האפריקאית
או זנים ׳מס׳ויימים של ציפורים
שונות, מעוררת ׳בי חלחלה.
״כוונת הפרוייקט לשימור הטבע ב־גיניאה
החדשה, מתייחסת לאפריקה כולה :
למצוא ואיים חדשים ואתרי־מיחייה שיהיו
בהם די ׳ת׳נאי־קי׳ום, מים, צימחייה ומגד
ויליאם (״כיל״ז הולדן
— והיפה המיקצועי של הוליווד
₪וווווו
סטפאני פאוארש
החברה לחיים —
טלוויזיה או קולנוע, רדיו או תיאטרון,
העיקר ׳לא לרדת ימן המדיה.׳ אבל ׳מה
לעשות, ילדי ל׳א חשבו כמוני. הם ציפו
שהפירס׳וסת !תיפול עליהם כפירי בשל, שער.
שהם רובצים בצילו של העץ. וזח בלתי
אפשרי. לכן, הם אינם עוסקים בקולנוע.״
האלבום המי׳ש׳פחתי שלו סולל !את רד
שחקנית סרנדה מ׳אירשל, לה היה נשוי
במשך 11 שנה׳ ,עד שהתגרשו בשנת .1974
הוא גידל את בתה מנישואיה הקודמים
כאילו היתד, בתו ,׳ויחד ׳אי׳תה גידל גם ׳את
שיני בניהם המשותפים. תקופות ׳ארוכות
לא יכול להתקיים בלי !האלכוהול. אחד
ההישגים שהוא זוקף לזכותה של סטפאני
פאוארס, בת־הז׳וג הקבועה ׳שלו (ללא נישואין)
מזה ארבע ישנים (במעט מאז יש
( 15 היום הוא בת ,)36 לא השאירו
חותם יעז בתולדות הקולנוע, אף ׳שהיא
נחשבת מיקציועיני׳ת•
;בכך יאפשר היה להיווכח ׳בישראל על
המסך הקטן, כאשר הופיעה כפיילגישז היפהפייה
שיל ראש שיירותי־הבייון האמריקאים,
קליף רו׳ברטסון (במציאות נמנה
קליף עם חוג ידידיהם המצומצם מאד של
סטפאני וביל) בסידרה וושינגטון מאחרי
הקלעים. הזיכרון המר !שנשאר לה מאז
הובטח לה התפקיד הראשי בסיפור הפרוורים
!ולבסוף !ניתן למיושהי ואחרת, לימד
אותה !שלא לבשר על תוכניות יעד שאינן
נכנסות לשלבי. ביצוע מעשיים. הוא סיימה
עתה הסרטת סרט בהשתתפות ואליוט גולה
רוג׳ר מיור וקלאודיה קארד״נליה! ,ומסרבת
ממנה ב־ 24 שנים. הידע ״להזדקן יפה״
מתבטא אצל הולדן גם !בסובלנות שהוא
מגילה כלפי הקולנוע החדש ׳ויורשיו הצעירים,
דוגימ׳ת הופמן ופאצ׳יני.
זהו דור השונה מדורם של ד,׳ולדן,
לאנקסטר ודגלאס, שהוא דור־הביניים.
דור המיוסדים, כוכבים דוגמת !ג׳ון גיל־ברט
ודגלאס פיירבנקס, מחזקת בעיניו את
השינוי הניכר שחל מן הדור הראשון בקולנוע
.״טיבעה ׳של האמנות שהיא מש תנה,
ועיימד, גם האופניות. הקאריירות של
הדור הראשון בקולנוע היו מטאוריות, מז הירות
׳וקצרות. היקאריירות של הדור הנוכחי
ארוכות הרבה יותר, ומזהירות הרבה
פחות• הבמאים וה׳שחקנים של היום מביאים
עימם מיטען תיאטרלי, ועיקר הקסם
התקופות שנ הן לא ע בו ת׳ בקולנוע היו המאושרות
רים ההולמים את צרכיה הטריטוריאליים
של החיה .׳לפני שנים, כשבאתי לאפריקה
לראשונה, הזדעזעתי כששמעתי על הד.יכ־י׳
חדות
התלולה ועל ההידרדרות במיספרים
אדירים ישל גזעים שונים שהיו ואינם עוד.
אומנם, לפעמים אפשר לשמר חיה בגך
חיות, אבל אז אתה הופך אותה מחיית־בר
לחיה מבוייתת, כשלמעשה חיסלת
כבר !את קיומה הטיבעי.״
כשהחל הולדן מתעמק בנושא, לא ידע התגרש רישמית) ,הוא הגמילה מן הטיפה
מר, בדיוק עליו לעשות — האם לספק חמרה. סטפאני, הצעירה מ-ביל ב־ 24 שנים,
אוכל ׳בסיסי, האם להשביח מזון הקיים ידעה כיצד להחליף א׳ת האלכוהול בקפה
בצורה זיו ׳או ׳אחרת באיזורי המצוקה, האם שחור !ופסימפט״ה .״יחסינו ׳מאוזנים עד
לחסן חיות מפני מגיפות -מסוכנות, או מאד,״ הוא נוהג לומר .״כל אחד רשאי
לפרש זאת כרצונו.״
לחפור עבורו בוריות־מיסתור י
היום נהירה לד הבעייה, כשם שהוא
מי נשען
יודע בדיוק היכן עליו לעמוד מול המצלמה
וכמה צעדים עליו לעשות אוטוט-
על מין
ית כדי להפיק את האמינות הגדולה ביותר
מעמד זה או אחר. דבר, אחד אפשר
ך ם לישראל בא ׳וייליאם הו׳לדו עם
•לומר לזכותו — כל מה שהוא עושה,
הוא משתדל ׳לעשות ביסודיות ׳ובשלמות.
י* -גלווילת־ההרגעה שלו: סטפאני, שחק־
יי י-י מ רד-י רדידות __ נ!ית במיקצועה! ,בתה !של רק׳דנית מיקציו־
ביותר בה
* הקד שתי את כל מ: ה שבו ת׳•*1 ,רצי
וכספי כדי להציל חיות נכחדות והולכות בארצות אפריקה״
לגלות ׳את !תוכניותיה לעתיד. היא !מעדיפה
לדביר על העסק המשותף האחר ;שלה עם
ויי׳ליאם — ׳לבד מס-ופידשבוע ׳ארוכים ביחד
(במשך השבוע גר כיל אחד מהם בביתו),
הם עורכים ומסעות ארוכים לסין ורוכשים
שם חפצי־ואמנות יעבור ׳אספנים, קונים וקצת
עבור עצמם.
קשה לדעת מי !נישען על מי, סטפאני
על ניסיונו ׳של ביל, היודע כי לכל שחקן
ולו המבוקש ביותר עלולה לבוא תקוסד,
של בטלה־מואונס, ובי !צריך לדעת לחכות
בסבלנות !אף ש״עסודה עבור השחקן היא
צורך -נפשי״ — או ביל יעל סטפאני, השופעת
יותר חום אנושי מאשר זוהר חי-
והמיתוס הקולנועי -נשארים בידי אפקטים
חיצוניים של תאורה, ותחבולות ׳טכניות
משוכללות שיל קול.
״היום מתעסקים בקולנוע -בבעיות י!ומ־יומיות-
,כמו• למשל טיפולו -של פול מא־זור׳סקי
באשה לא־נשואה. הקהל מזדהה
יותר עם היומיומיות שבדמותה, לעומת
ההזדהות הנעלה יותר שביקש הצופר, למצוא
יאציל הכוכבים והדמויות הגדולים מן
החיים, ומאחר שידע ׳שלעולם ׳ל-א יוכל
לחיות כמוהם — חלם עליהם.״
האם זו הסיבה שסיר׳טם האחרון ׳שיל ׳שני
ה׳בילים, ויילדר וה-ולדן, הוא פדויה ,תעלומת
אלילה קולנועית שאינה אלא בירכת־
במדינה
3ת-זוו?ישפט 1811
דרבי אדם
חילופים ב..פאב• :הס
השמנה מהתחנה
שדחו את !!118111
הבמגדית השמנה המיסה
את?ב גה 3המונית, הוציאה
את כססו, התאהבה בו
וירדה לחייו — עד
שגאזץ?ברוח מהארץ
כל נהגי התחנה כבר הכירו אותה. היא
היתה באה ערב־ערב, אחרי שהתחיל את
מישמרת־הלילה שלו, ומתחילה במישמר-
תה שלה. עטויה במיטב מלבושיה היתר.
מתיישבת בויטמן, לבד או עם חברים,
ומחכה. והנהגים היו מתלחשים מייד :
״אבי, הנה השמנה, תיזהר שלא תתפוס
אותך לכל הלילה,״ או ״חבר׳ה, הנה
ה׳מפתה /שימרו על הכסף שלכם.״
כמעט מיליונרית. אבי הכיר את
שוש סתם ברחוב. הוא חיכה לנסיעה,
והגה הופיעה בחורה ועלתה למונית שלו.
סתם בחורה, בת 30 בערך, בעלת שיער
בלונדי קצר, עיניים כחולות, מלאת־אב־רים,
לא משהו מיוחד. אבל כשהתחילה
לדבר גוללה באוזניו סיפור מעורר־רחמים:
היא גרושה כבר בפעם הרביעית, כך
סיפרה. כולם מסדרים אותה. איבדה את
מקום עבודתה האחרון בגלל שהבוס לא
אהב אותה. נכון שיש לה הרבה כסף,
היא כימעט מיליונרית בעצם, אבל היא
גלמודה, אין לה נפש חיה שתדאג לה.
ומי הגבר שליבו לא יתמוסס לשמע
סיפור כה מרגש ז בייחוד בחור כאבי, בן
למישפחה מבוססת ממוצא פרסי בנתניה.
הוא פשוט ריחם על שוש והשניים התחילו
לצאת יחד.
כעבור חודשים אחדים הציעה שוש
ששניהם ייצאו לטיול משותף בחו״ל.
״תראה,״ אמרה לו ,״נשבר לי מהארץ.
בוא ניסע, נעשה קצת חיים.״ הכסף לא
היווה בעייה, כמובן, שכן שוש הרי ״כמעט
מיליונרית,״ ואבי גם הוא אינו מן הנזקקים.
השניים יצאו חול״ה.
אחר־כך כשהתחילו הצ׳יקים חוזרים,
היה אבי מופתע בתחילה אך הוא, כגבר
המכבד את עצמו לא יפגע, חלילה, בבחורה
הנמצאת איתו 100 .אלף לירות יותר 100 ,
אלף פחות, מה זה בין חברים? בייחוד
שעמדו להתחתן.
אך כשערימות הצ׳קים החוזרים נערמו
יותר ויותר כבר התעורר חשדו. הוא לחץ
את חברתו אל הקיר, והיא הודתה בפניו
שאומנם פעם היה לה כסף, אך מאז עברו
יובלות ועתה אין בחשבון הבנק שלה
אף אגורה שחוקה.
אבי התחשב עד הסוף. הוא אירגן עבורה
כרטיס־טיסה חזרה לארץ, ונמלט כל
עוד רוחו בו מבית-המלון כשהוא משאיר
אחריו פתק־תנחומים שבו כתב :״אני
משאיר לך׳קצת כסף, וכרטים־טיסה חזרה
לארץ. אל תדאגי, הכל יהיה בסדר.״
הוא התחיל לעבוד בתחנת־מוניות כנהג,
וניסה לשכוח מהעניין. אך שוש לא שכחה.
היא גילתה את מקום עבודתו והיתה יושבת
שם ערב־ערב ומחכה ׳ לו. מובן שניסה
להתעלם ממנה, אבל זה היה קצת קשה.
כאשר יצא עם בחורה, היתה שוש ניגשת
אליה ומזהירה אותה כי הם נשואים, ודורשת
ש״תעזוב את בעלה״ ולא — יבולע
אהבה אמיתית. אחר-כך החלה שוש
מעסיקה חוקר פרטי שעקב אחר כל תנועותיו
של אבי: עם מי הוא יוצא ומה
הוא עושה, כך שתמיד יכלה להיות בזמן
הנכון במקום הנכון. בנוסף החלה יושבת
בתחנה שלו, וכשהיה יוצא לנסיעה היתה
תופסת אחד מחבריו הנהגים ואומרת לו:
״סע. לא חשוב המחיר. אחריו!״
הנהגים נהנו מכל העניין. שוש היתד,
עושה כ 20-נסיעות מדי יום.
לבסוף נשבר לו באמת. אבי פנה לעו־רו־דין
והלה, שלא היה מן המוצלחים
כנראה, הסתבר בתביעה. התוצאה: על
המאה אלף הקודמים הוסיף לה אבי סכום
כפול, ובלבד שייפטר ממנה. אך היא,
כנראה, התאהבה בו באמת, ולא די היה
בכסף כדי להרחיקה מעליו.
אבי הזמין את המישטרה, אך גם על
השוטרים הצליחה שוש להערים. לבסוף
התייאש הבחור ונסע שוב לחו״ל. שוש
עודנה בארץ, ומי שיפגוש בחורה, סתם
בחורה ככל הבחורות, בלנדינית, קצת
שמנה, עם סיפור נורא עצוב, מוטב לו
!!ואום מל א00181 ,־1
את שמודח אומני
חשבונות עם כל מי שהזיק לו, שוב אומר
בלהט כי הוא חף מפשע.
מה עשה בית־הסוהר לאדם שבמשך 44
שנות חייו היה אדם חופשי, הגאה בעובדה
שהוא חייל, הטוען כי אין ישר ממנו
בעולם? אדם שמימיו לא היה מקורב
לחוגי הפשע והעבריינות, אדם ששמו מוכר
לרבים בזכות השתתפותו בסרט אשת הגיבור
ובסרטים אחרים, בזכות השנים שבהן
שיחק בתיאטרון העירוני חיפה והיותו
איש חברה. מה עושה הכלא לאדם הטוען
כי ריצה עונש מאסר על לא עוול בכפו?
בית־המי שפט
העליון ה קל
*** מוליד, אומני, יום אחרי השיח״
רור, ישב נינוח בווילה של אחותו
אירית במגדיאל, מוקף בשני ילדיו תומר
ומיכל, בהוריו וכידידים, והביט באירית
בעיניים אוהבות. אירית היתד, זו שמסרה
עדות אופי על אחיה, ושהמישפט הפך
אותה האדם הקרוב ביותר אליו. בעלה,
אבי גיבעון, נטל על עצמו את ניהול
הפאב ועזב לשם כך את עבודתו כקבלן
צנרת, הכנים לעבודה את ידידו השחקן
שמואל אומני
* £פני שלושה שבועות הוא הגיע
/לחופשה בת 24 שעות, רזה מאד,
מגולח למישעי, לבוש מיכנסי-ג׳ינס וחול-
צודתחרים לבנה, נוהג במרצדס לבנה
שחלונותיה אטומים. הוא בא ישר לפאב
שלו, אותו פאב שבין כתליו, חמישה
חודשים קודם־לכן, הסתבר בפרשה שעלתה
לו ב״ 195 ימי מאסר.
בא, נכנס, ישב, הביט על האנשים.
בתחילה לא זיהה אותו איש. הגבר המוצק
ורחב־הכתפיים הפך צנום, ראשו כסוף-
השיער שחח משהו. ואז, לאט־לאט, החלו
מזהים אותו :״הנה אומני, מה הוא עושה
פה? השתחרר? לא השתחרר?״ חברים
כזרים הקיפו אותו, טפחו על שיכמו,
שתו איתו. הפרשה שפירסמה אותו ל-
שימצה, פרשת האונס בפאב, לא הועלתה
על־ידי איש. היה זה הוא, שמוליק אומני,
שהחל מדבר על האונס, שדרש לדבר
עליו. הוא נכנס לוויכוחים, והאופן שבו
דיבר על הפרשה גרר את בני־שיחו להיפתח
לומר את אשר עם ליבם. בשלב
מסויים שמעו אותו כולם הולם בידו על
השולחן ואומר :״אם מישהו היה אונס
את אחותי, הייתי הורג אותו! אני לא
אנסתי !״
שלוש שבתות חלפו מאז, והוא שוב
ניצב מאחרי הדלפק בפאב שברחוב דיזנ•
גוף. הפעם לא כאסיר בחופשה, אלא כאדם
חופשי.
עדיין צנום, עדיין מהסס משהו, אך
נחוש בהחלטתו להוכיח קבל עם ועדה
כי אינו אשם בפרשת האונס בפאב. הוא
רוצה להילחם במימסד, להוכיח כי התביעה
עשתה לו עוול, לצעוק בקול, שכולם
ישמעו ,״אני לא אנס!״ אחר־כך הוא מנמיך
את הטון ושואל את עצמו למה לו,
בעצם, להסתבך. עכשיו הוא רוצה להיות
בשקט. עברה עליו, לדבריו, התקופה הקשה
ביותר בחייו, וכעת הוא רוצה שקט.
שמוליק קראום, והפך יחד איתו את הפאב
של אומני למקום פופולארי.
צחוק הגורל הוא שביום בו נכנס שמו-
ליק קראום לכלא לרצות עונש מאסר
בן שישה חודשים בפועל, יצא אומני
מאותו כלא עצמו, כלא מטשיווו, כאדם
חופשי.
ביום הרביעי בשבוע שעבר קבעו שלושה
שופטי בית המשפט העליון, בראשותו
של השופט חיים הכהן. כי ״אין במעשהו
של אומני כדי להעיד שהוא פושע מסוכן
לציבור,״ והחליטו להקל בעונשו של האיש
שהורשע באונס סטודנטית. בית-
המישפט קיבל את ערעורו של אומני על
חומרת עונשו, והמיר את שנת המאסר
בפועל והשנתיים על תנאי שהוטלו עליו
על־ידי בית־המישפט־המחוזי, בתקופת מאסר
בפועל קצרה יותר ובשנה אחת של
מאסר על תנאי.
ב* 21 בינואר השנה, כאשר יצאו אחרוני
הלקוחות מהפאב, כך טענה התביעה ב־מישפטו
של אומני, נותרו במקום רק הוא
והסטודנטית־המלצרית. אומני, שחיזר אחר
הצעירה במשך שבועות אחדים, ביקש
לקיום איתה יחסי־מין, ומשלו נעתרה לו
אנס אותה באותו לילה בכוח. בית־המיש־פט־המחהי
בתל-אביב קבע, כי התנהגותה
של הצעירה שנשארה עם אומני ביחידות,
למרות שידעה את רצונו ממנה, נראית
מוזרה ובלתי־מהימנה. אך עם זאת הדגישו
השופטים, כי הצעירה לא נלחמה על תומתה,
כי אם על החופש המיני שלה כאשה
״לתת מתי שהיא רוצה ולמי שהיא רוצה.״
בית־המישפט־העליון החליט לדחות את
הערער על ההרשעה. בקובעו כי עדותה
של המתלוננת כי אומני השתמש נגדה
בכוח כדי לבצע את זממו, היתד, מהימנה
על בית־המישפט־המחוזי ונסתייעה בעדותו
של אומני עצמו במישטרה. עם זאת
הגיעו השופטים למסקנה, כי העונש שהו-
יוס אחרי השיחרור: אומני (במרכז) בפאב שלו. על הקיר מימין
״אני עומד לכתוב ספר בשס, אנאטומיה של אונס
אומני עם צנחנים ואנשי היחידה * 101
״שנות חיי היפות ביותר...״
טל על אומני חמור מדי לאור הנסיבות.
המתלוננת, קבע בית־המישפט־העליון, התייחדה
עם אומני במקום עיסקו בשעות
הלילה ובחרה ללון אצלו מיוזמתה, וזה
מזמן התרקמו בינה לבינו יחסים ידידותיים
אשר הגיעו גם לידי פעילות מינית,
אם־כי לא הסכימה מעולם להיבעל על-
ידו. לכן, אם כי הוא עבר על החוק בעשותו
אשר עשה׳ אין במעשהו כדי להעיד
עליו שהוא פושע המסוכן לציבור והזקוק
לעונש חמור כל־כך ויש להגן על הציבור
מפניו.״
עד כאן דבר בית-המישפט־ד,עליון. וכך
מספר הוא עצמו על שישה החודשים
ו־ 15 הימים שעברו עליו מאחרי סורג
ובריח.
״דויד הנ לחם
ב מליי ת״
^ ומי שמוליד, אומני :
כשנוצר מצב שבו אני, שמוליק אומני,
נ־דאדם ישר עם גאווה וחוש־צדק
תמונת ירמי
תי נדר אף פעם לא להגיב באלימות,
ויש לי נטייה לאלימות, אבל קשה היה
להימנע מכד. מתוך הצורך הבלתי״ניתן-
לעקיפה לשמור על הכבוד העצמי, שהפך
בשלב מסויים לצורך קיומי, נאלצתי להתעלות
על עצמי. כי נוצר מצב שבו, אם
לא אגיב על הקנטות, יתעללו בי.
אחרי הכל אני אנס, ואנסים בבית-
הסוהר הם הדרגה הנמוכה ביותר של
האסירים, יחד עם רועי הזונות. כך הסתכסכתי
בתיגרה. אחד האסירים התגרה
בי, כינה אותי אנס, אמר שצריך לשמור
על הילדות שלו מפני. מה נותר לי לעשות?
הסתבכתי איתו בתיגרה.
היינו 10 בתא ו־ 30 בביתן. היו שם אנשים
מכל הסוגים. כל הזמן שלא הורשעתי,
עשוי לי כבוד הכי גדול. כמה שעבריין
היה יותר כבד, קיבלתי ממנו יותר כבוד.
כשהורשעתי, לא היה לי מה למכור. נש ארתי
מפורק מנישקי העיקרי. והיות שאגי
לא בן 20 ולא יכול לפתוח כל יום ראש.
נשאר לי לאכול את הלב. כך ירדתי 12
קילו במישקלי.
הדבר הנוראי ביותר שקרה לי, הוא
שהדברים ההגיוניים ביותר הפכו אבסורדיים
— ולהיפך. בן־אדם כמוני, שהוא
אימפולסיי ונכנס לפרינציפים, מסתבך אין
סוף, וכך הגעתי לצינוק. קיבלתי שמונה
דו׳׳חות על התחצפויות לסוהרים, ויום
צינוק. כשהוכנסתי לצינוק, ברגע שבו
נסגרה הדלת כוסיתי זיעה מכף רגל ועד
ראש. חשבתי :׳מפה אני הולך רק לבתים.׳
אני סובל מקלסטרופוביה. בצינוק זה
היה מודגש פי כמה וכמה. לא יכולתי
לישון. עברו לי בראש כל החיים שלי.
חשבתי מחשבות פאטאליות על מוות והתאבדות.
עשיתי לבסוף ספורט, על־מנת
לא לחשוב וכדי להתעייף.
אני צנחן, אוהב מרחבים. להיות שם
סגור, לבד, ישמור האלוהים! אני שדאי
כל ימי חיי, אני לא מסוגל להיות סגור.
וזו, לדעתי, גם בעייתו של כושי רימון
הכלוא בגרמניה. התחלתי לעסוק בספורט
כדי לשכלל את כושר ההתגוננות שלי,
כדי להעביר את הזמן, כדי שיתנו לי
יותר כבוד וכדי להתעייף. לפעמים הייתי
עושה יוגה.
בכלא כולם קוראים את ניטשה, שהוא
חומר מצויין לאסירים. הוא מעודד את
רוחו של האדם כפרט. מוטקה קידר הכניס
את ניטשה לבתי־הסוהר, וזה ייאמר לזכותו.
במשך
חמישה וחצי חודשים חשבתי איך
אפשר להזדכות. מה צריך לעשות שהעיר*
עור יצליח. נכנסתי לפאראנויה של פחד,
שכתוצאה מהעירעור יוסיפו לי עוד תקופת
מאסר. לא ידעתי איך לצאת מזה.
חשבתי איך קרה לי, למה ומה. הדבר
הכי נורא שהרגשתי היה שאני חף־מפשע.
הרגשתי שההיגיון שלי מתעוות, וזה טימ־טם
לי את השכל והביא אותי אל סף
השיגעון. כל הזמן עשיתי חשבון אם
דיברתי במישפט נכון או לא, אם לקחתי
עורך־דין נכון, אם הבאתי עדים נכונים.
הרגשתי שאני דויד הנלחם בגוליית.
באתי לביודהסוהר מנוטרל מאמצעי-
התיקשורת, מבודד מהעולם וללא אמצעי
הגנה, כאשר מולי עומדת תביעה מאומנת,
מיומנת, קנטרנית ונשכנית, שמטרתה לז כות
במישפט וכל אמצעי כשר, כולל
רצח־אופי.
״גיבוי מילדה
בת תשע״
׳ן* עת הקהד, בית־המישפט והעיתוי
נותו עסקו במרכיבי האישיות של
שמוליק אומני כאילו שהיו להם שהות
מספקת, רצינות וכובד־ראש כדי לדון בנושא
כזה. עצם ההכרח הנוראי להעמיד
את אישיותי למישפט ציבורי היה מחריד
עבורי.
בסופו של דבר יצאתי עם הראש מורם,
וזורו
הררה
חו״דייו
וי די די רו
י(יי ח־ הי!י ר. ר_ -
תיאור. זה לא בשבילי. אני בן־אדם חופשי
מיסודי. עד־כדי־כך חופשי, שלמען חופש-
הדיבור שלי הקרבתי הרבה אפשרויות,
הן מבחינת קאריירה והן מבחינת עסקים.
עד כדי כך חשוב לי החופש, שבני-
המישפחה הקרובים שלי סבלו, כי אני
לא מסוגל לעשות פשרות בנושא. במהלך
העירעור שלי בבית־המישפט־העליון קמתי,
וביקשתי לטעון בשביל עצמי. חשבתי
שעורך־הדין הסתבך עם אב־בית־הדין שלא
לצורך. אחרי דיון, הורשיתי לטעת לעצמי.
דיברתי חמש דקות. אמרתי שמזה
חודשיים וחצי אני מנסה למצוא את האדם
שיבין את מערכת־היחסים המיוחדת שהיתר ביני לבין המתלוננת ובין חברתה
הטובה ביותר, שהיתה המאהבת שלי. זוהי
מערכת־יחסים מאד מסובכת, שאינה נושא
למישפט. הסברתי את עניין 500 הלירות
שעומד ביני לבין החופש, הסברתי שהמתלוננת
היתד, מוכנד -למחול על כבודה
עבור 500 לירות שלא שילמתי, כי רציתי
לשמור הן על כבודה והן על כבודי.
אב־ביודהדין אמר לי כי הדבר העומד
לזכותי הוא ההודאה שלי. ככל שאני
מתרחק ממנה אני מזיק לעצמי. אב־בית־הדין
אמר שככה בא גבר ומתאר את
רה היה כולו ביוזמתה. היא גם חיברה
את המוסיקה וגם ניגנה אותה, ועוד אצלי
בבית. לכן, יכול להיות שדפוסי ההתנהגות
שלי הם אלה שצריכים היו לקבוע, מה
עוד שהיא הכירה אותי מאד מקרוב וידעה
מה צפוי לה ואיך אני מרגיש, ומהו
סיגנוני בחיים.
כעת אני בחוץ. אני רוצה לנהל את
הפאב שלי בצורה שחשבתי מההתחלה.
אני רוצה שהוא יהיה מקום מיפגש לא
רק לאינטליגנציה אלא גם לבוהמה. שיישבו
בו אנשים שאיכפת להם, שיהיה
טוב לכולם על חשבון אף אחד. אני גם
מתכוון לחזור לפעילות כלכלית. קצת קשה
לי להתאושש אחרי המכה הקשה שספגתי,
אחרי הכל עיסקי הבנייה שלי נהרסו,
ואילמלא גיסי שהמשיך לנהל את הפאב,
ייתכן מאד שהפאב היה נסגר.
הדבר הכי חשוב לי בחיים הוא שני
ילדי, תומר ומיכל. נקודת־האור היחידה
בחיי היתד, ששילטונות מעשיהו הסכימו
שאזכה לביקור בן שעה פעם בשבועיים
במקום חצי־שעה כל שבוע. היחסים עם
ילדי מאד פתוחים ומאד אמינים. הגיבוי
שקיבלתי מילדה בת תשע ומילד בן חמש
היה הדבר הכי חשוב שקרה לי במאסר.
הם ידעו שאני יושב בביתיסוהר, ידעו
שאני יושב על אשמה מהסוג הזה שמקורה
בטעות. מיכל ידעה שיש בה מיקרה של
חיזור ואהבה עם המתלונת, שאותה הכירה.
תומר לא ממש הבין. הוא אמר
למד,ל ביודהכלא שהוא יבוא עם חרב
וישחרר אותי.
תהפוכות הנפש שעברתי הביאו אותי_
* פ א תו לוגי ה של מד׳דות
(המשך מעמוד )33
מאוקטובר 1919 ועד למרס 1921
למעשה נשיאות ארצות־הברית על
של שלושה, שבחרה את עצמה:
של וילטון, מזכירו ג׳וזף טומולטי,
הד״ר גרייסון.
נשענה מועצה אשתו ורופאו
המנגנון הממשלתי נעצר למעשה. מיס,מכים
לא נחתמו. שגרירים לא יכלו לפגוש
בנשיא. לא ניתן היה למנות או
לפטר פקידי־ממשלה. כתוצאה מבידודו של
וילסון בידי מקורביו! מוגבלותו בשל עקשנותו
הגוברת והולכת ! ההתערערות ה נפשית
שלו והכישלונות בכושר־השיפוט
שלו, נהרסו כל הסיכויים להשגת אף חלק
מהמטרות, שלמען הגשמתן הרס וילסון
את בריאותו.
במשך קרוב לשנתיים, בתקופה שהיתר.
גורלית לעולם כולו, היתר המעצמה הגדולה
ביותר בעולם למעשה בלי נשיא וממשלה.
הסינאט לא אישר את הצטרפות
ארצות־הברית לחבר־הלאומים, שהומצא
על-ידי וילסון. המוסד הבינלאומי החדש
נולד, בשל כך, חיגר ופיסח, והדבר גרם
במישרין את המצב שהוליד את עליית
היטלר לשילטון ולמילחמת־העולם השניה
על כל מוראותיד — .כולל השמדת שישה
מיליון יהודים.
החולה אינו מודע
! 25 מרות! כל ההוכחות הרפואיות ותו/רת־הסיכויים
התעקש וילסון לזכות
במינוי מיפלגתו הדמוקרטית לתפקיד ה מועמד
לנשיאות, לתקופת כהונה־שלישית.
זכוכית כלי בית
כלי עץ מפות סטיחיהט
מוצרי קט קרמיקה אופנה ואביזרי אופנה
מוצרי נוי
צעצועים
דיז נ גו ף 224ת״א,
טל 231013 .
מחקר, שנעשה לאחרונה בידי הד״ר
אדווין ויינשטיין, מעלה את האפשרות
שאחת ההשפעות של שיטפי־הדם המוחיים
של וילסון גרמה לכך שהוא היה בלתי-
מודע לרצינות של מיגבלותיו. נזק מוחי
הנגרם בעיקבות שטף־דם או חבלה מסוג
אחר עלול לגרום ל״אנוסוגנוסיה״ ,שהוא
מונח רפואי המתאר אי־מודעות של החולה
׳ למחלתו. החולה נראה כמי שאינו
מבחין או אינו מודע או מסרב להשלים
עם שיתוק, עיוורון או אובדן כושר-
הדיבור שלו. הוא מנסה להוכיח שהוא
בריא בכל האמצעים שבידו.
ההתכחשות לסימפטומים של נכות היא
מעין מנגנון של הגנה־עצמית. החולה נוטה
לייחס תופעות אלה לסיבות חסרות-
ערך או מצבים דמיוניים.
אומר על-כך יו ל׳אטאנג :״ההיסטוריה
מלמדת אותנו שקשה להזיז מדינאי מ-
מישרתו כשיש לו מידע מסויים על אי-
יכולתו לתפקד! כאשר טבעה של אי-
יכולת זו גורם לאי־הבחנה בה, הופכת
המשימה של ניהול והנהגה לבלתי־אפש-
רית.״
וילסון לא הבחין במוגבלותו; אבל ה־מיפלגה
הדמוקרטית היתה ערה לכך. היא
הציבה במקומו, כמועמד לנשיאות, את
מושל אוהיו, ג׳ימס קוקם.
שום דבר לא יכול היה למנוע את
הניצחון הסוחף של הרפובליקאים ב־.1920
גם לא וילסון עצמו, ובוודאי שלא פרנקלין
רוזבלט הצעיר, שהיה מועמד לסגן־הנשיא.
אולם למרות כל ההוכחות המוקדמות פעמה
עדיין בווילסון אמונה נוגעת־ללב שהעם
האמריקאי תומך במטרותיו. התמיכה
המאסיבית שבה זכה המועמד הרפובלי-
קאי בבחירות, וורן הארדינג, הנחיתה עליו
מהלומה מרה נוספת. נותרו לווילסון עוד
שלוש שנים של תיסכול והיעדר יכולת.
הוא מת ב־ 3בפברואר ,1924 והצליח
להאריך חיים יותר מאשר יורשו בנשיי
אות,
וורן הארדינג.
הנרי קאבוט לודג׳ ,האיש שניתץ את
כל חלומותיו בדבר ״שלום צודק ובר-
קיימא״ ,במונעו את אישור חוזי־ורסאי
על-ידי הסינאט, האריך חיים אחרי וילסון
רק שמונה חודשים נוספים.
במבט לאחור קשה היום להימנע מן
המחשבה שאסונות נוראים היו נחסכים
לאנושות, אילו היה באותן שנים גורליות
מכהן כנשיא ארצות־הברית אדם בריא,
בעל יכולת תיפקוד וכושר מנהיגות פעיל,
שהיה מצליח לכפות את רצונו על הסינאט
ולהו*וד אר ד^ידת -דדו -יחירדסזר* >?זו-
מנהלת דה־פיליפ (באמצע) כפרמיירה של ״טוראנדוט״ ()1969
״היה לה אופי של ברזל...״
במדינה אמנות
מסך אחרון
״רבים שהיו להם
חילוקי־דעות עימה עושים
חיום את חשבון הנפש...״
העיתונים התייחסו למותה בידיעות קט-
גוית בעמודים הראשיים. הדמות שעמדה
במרכז סערות ציבוריות כה רבות! ,ובמשך
125 שנים היתר. המלכה היחידה של האופרה!
הישראלית, זכתה בפירסום מועט עם מותה.
סבר
ובגיל 19 שרה את התפקיד הראשי
בטראוויאטה, ומלטה, לפני הנשיא פראנק־לין
רוזוולט, ואחר־גך הופיעה בארצות־הברית,
אמריקה הדרומית, ובמרבית בתי־האופרה
של צרפת, בולל הגראנד אופרה בפאריס.
אדיס
לא היתד. מן המצניעוודלכת. בראיון
להעזלם הזה ( )832ב־ 1953 אמרה:
״סבורתני שהייתי זמרת־האופרה הצעירה
ביותר ׳ששחה !תפקיד מרכזי כשל ומלטה
בהצלחה כה גדולה. אחד האימפראסוריו
הגדולים שמע את זימרתי, ומייד לקח אוחי.״
ב־ 1946 החליטה לעלות לישראל, ומנהיגי
הישוב אירגנו עבורה הופעות ברחבי
הארץ.
תשכור את הראש. לארץ הגיעה עם
בעלה הראשון, מאכס רבינוביץ, שהיה בעל
האופרה של בוסטון. כבר אז עוררה סערה
ציבורית, כאשר התאהבה בבעלה השני
והאחרון, שימחה אבן־זוהר, שהיה אז מזכיר
הוועד הפועל ושל ההסתדרות ופעיל בתחום
האופרה. היא נפרדה מבעלה הראשון, ושימחה
עזב את אשתו ושלושת ילדיו. הם
התחתנו ב־ ,1947 והחליטו לייסד את האד
פרת הישראלית. עד אז ׳נעשו כמה ניסיונות
בשטח זה, וכולם ׳נכשלו.
הפעילות הסדירה של האופרה התחולה
בבניין הבימה. אדיס חתמה עם התיאטרון
על חוזה ל 13-הצגות ושילמה למפרע,
תחילה עבור חמש הצגות ,׳ואחר־כך 66.80
ל״י עבור כל הצגה, סכום־עתק בימים
ההם. כששאלו יאת ארי ורשברג, ממנהלי
הבימה, איך יכולה יאדים להמשיך לשלם
כה הרבה, אמר :״!תנו לה, ממילא תשבור
את הראש אחרי כמה הצגות.״
אך אריס הפתיעה את כל יא!לה שחזו
!את כישלונה. את יכל הכסף שהרוויחה במכסיקו
השקיעה באופרה! ,והצליחה — אולם
ילא לזמן רב. אנשי הבימה, שהיו זקוקים
לאולם, ודחשו תשלום גבוה יותר מ*300
הלירות שכבר קיבלו, סילקו את האופרה
מאולמם.
אחרי תקופת מ״לחמות ורגיעה, ובחת־ערבותו
של השר לוי אשכול, עברה האופרה
לבסוף למישכן הראשון שיל הכנסת,
ברחוב אלנבי ( 1ישם שכן בעבר קולנוע
קסם) ,יושם נשארה עד היום.
איומים וביקורת..ב 1956-חדלה אדים
להופיע כזמרת .׳תפקידה האחרון כזמרת,
היה הסונג אוף נייט של גריג. לאחר־מכן
בא המשבר, והיא עברה לניהול האופרה.
ציבור, אך עמדה בפני קשיים עצומים.
במשך 25 שנות קיומה של האופרה היתה
אדים ׳נתונה לביקורות קשות. פעמים רבות
איימו לסגור את האופרה, ותמיד נמצא
איש־ציביור שהציל את המציב ברגע האחרון.
אמדו עליה שהייתה הבמאית היחידה, ולא
הירשתה לאחרים לביים. אולם יש אומרים
כי היה זה בגלל הבעיות התקציביות הגדולות
שעמדו לפניה, שכן במאי־חוץ דורש
צוות משלו, אולם עם תנאים טובים יותר
מן האולם שעמד לחשות האופרה. טען
המבקר מיכאל אוהד ב־ : 1972״היובל ה־אופראי
הוא פרטי ולא מוסדי, כי בטשך
25 שינות האופרה לא השתנו שם שני
דברים — כיעור התפאורה ושם הבמאית.״
לעומתו טענו חסידיה של אדים, כי ׳תק ציבי
האופרה בעולם כולו הם עצומים,
ואדם שלא ניסה כוחו בניהול מנגנון כזה
אינו מכיר את הבעיות הכרוכות בתשלומים
לצוות ועוד.
התקציב השנתי שקיבלה האופרה היה
שמונה מיליון לירות, אך זה לא הספיק.
מלכה יחידה ד טענו כי אדיס החזיקה
׳במכוניות מפוארות ושהייתה לה וילוד, פרטית.
אולם חדריה בבית־האופרה אינו משקף
דמות שרדפה ממון ויוקרה. החדר קטן,
מרוהט בפשטות, ובו כמה תמונות־שמן.
אף לא תמונה ׳אחת של אדיס עצמה או
אותות אחרים המורים על פולחן־עצמי.
״זאת האופרה שלנו״ .עם מותה רית-
עוררו הכל לשבח אותה ואילו שמעד את
השבחים שהעתיחו עליה ביום הלווייתה,
הייתה ׳בוודאי מתקשה להאמין למישמע
אוזניה :
• יחזקאל גולדמן 70 צייר-התפ-
אורות של האופרה, שעבד עם אדים מיום
ייסודה של האופרה :״כשהגיעה לארץ
שאלתי אותה , :למד באת?׳ ׳והיא ענתה :
,באמריקה היו לי בית גדול והצלחה עצומה.
פה, ביושחאל, אני רוצה שיהיה לי ביית
קטן ולתרום את עצמי ,.״
• המנצח אלכסנדר טארסקי:
״יהיה לה אופי של ׳ברזל, והיא הייתה אחוזה
בשיגעון האופרה.״
• יום(? פולק, בס־בריטון, אחד הזמרים
הוותיקים :״היא אמדה יתמיד: זאת
לא האופרה שלי, זאת האופרה שלנו.״
• דן אהרונוכיץ, המבקר המוסיקלי
של העיתונים הצרפתים :״ברור שהיו
רבים שקיטרגו, וזאת משום !שהדיקטטורה
שלה שילחה הרביד שחקנים טובים. היו
רבים שלא יכלו להסתדר איתה, ורבים שרצו
•לתפוס את מקומה.״
• יריכ האזרחי, מבקר :״היא היתה
במאית טובה. זה נכון שר,אופרה לא היתד׳
מבריקה. אין תקציב, אין אפשרויות, יאבל
רבים מהמבקרים הפריזו בהשמצותיהם.״
״האחת והיחידה״ .בראשית מסע
הלווייתה של אדיס, בבניין האופרה, נכחו
2,000 איש.
אחד מזמרי האופרה, הבאריטיון גיורא
שרון, אמר קדיש. יאמר שלמה (״צ׳יצ,״)
להט, ראש־העירייה :״רבים מאיתנ׳ו, שהיו
להם חילוקי־דעות עימדי, עושים היזם את
חשבון־הנפש ויודעים כי היא הייתה אחת
ויחידה. ואם תמשיך האופרה להתקיים, זה
יהיה ירק בזכותה.״
בבית־העלמין בקריית־שאול נכחו כ־200
איש. היתד זו ההצגה האחרונה של אדים.
£מא, מצלמים אותנו״ ,צעק הנער
/ /י שהציץ מבעד לחרכי התרים המוגף.
״יופי, שיצלמו כמה שהם רוצים.״״
שיחה זו נשמעה מאחרי תריסיו המוגפים
ישל הקוטג׳ המפואר ברחוב הל״ה שבפאתי
נתניה. אבי המשפחה, שלמה (תנעמי) לב־עמי,
מוחזק מזה שלושה !שבועות ׳במעצר,
כחשוד שהוא ״האנס המניונס״ ,אך הסובלים
העיקריים בינתיים הם בני־מישפחתו.
חרף איסור פירסום שמו של החשוד
׳במשך ישני השבועות הראשונים למעצרו,
ידעו שכניו כבר ביום שלאחר המעצר,
ששכנם בר״א־הגוף הוא הוא החשוד ובבי צוע
שורה של מעשי אונס ׳בשנתיים האת־
׳חונות. במהרה החלו גם עיתונאים לבקר
במקום, כשהם מלקטים פרט ׳לפרט אודות
האיוש, מפי שכנים ומפי אשת החשוד, ו מפרסמים
אותם, חרף האיסור המוחלט
שהטיל שופט השלום על פירסום בל פרט
העלול להביא לזיהויו של החשוד.
צים. פרקליטות מחוז תל-איביב הגישה נגד
שלמה ליב־עמי כתב-אישום. בכתיב האישום
מייחס לו עורך־הדין סברין שרטר, סגן
!בכיר ראשון לפרקליט מחוז תל־אביב 16 ,
מעשי אונס, נסיונות לאונס ומעשי־סדום.
ביום השלישי האחרון התייצב עורך־
הדין שרטר בבית־יהמישפט המחוזי בתל־אביב
ובידיו בקשה למעצרו של הנאשם
לב־עמי עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
השופט ה מ חוזי
אי חר
ך• כר משעות הבוקר המוקדמות החלו
מצטופפים עשרות אנשים מול דלת
אולם המישפטים של השופט המחוזי התורן
בנימין כהן.
עיתונאים, צלמים, פרקליטים, פקידי
בית־המישפט ובמייוחד פקידות המתינו ל הבאתו
של הנאשם לאולם.
תחילת הדיון המישפטי, שנקבע לשעה
,08.30 נדחתה, שכן השופט כהן איחר ל הגיע
ללישכתו. בשעה 09.00 נאלצו כבר
השוטרים שבפתח האולם, להקים מחסום
ספסלים על־מנת למנוע מקהל הסקרנים
שהלך וגדל, כל אפשרות של הפרעה למהלך
הדיון.
במרכז האולם ישבה חנה, אשת הנאשם
כשפניה חתומות .״היא אישיות חזקה באופן
בלתי רגיל״ העיר אחד מעורכי-הדין
הוותיקים, המורגל בסצינות היסטריה של
נשות הנאשמים בפשעים פליליים.
חנה לב־עמי הגיעה לאולם המישפטים
לבדה, ללא ליווי של ידידים או קרובי
משפחה והמתינה בשקט ובסבלנות לרגע
שבו יוכנס בעלה לתוך האולם.
הדיון המישפטי, שהחל לבסוף באיחור
של שעה, התנהל באווירה רגועה.
בשעה 9.30 הוכנס שלמה לב־עמי
לאולם כשהוא כבול באזיקים בידיו ׳וברגליו,
ומלווה ע״י צוות בלשים שבראשו
מפקח יעקוב רז מהיחידה המרכזית.
התובע שרטר ביקש את מעצר הנאשם
עד לתום ההליכים וצירף עוד שתי מיש-
אלות: שהנאשם יישלח לבדיקה פסיכיאטרית
ושייאסר לחלוטין פירסום שמן
של הנאנסות.
פרקליטו של לב־עמי -עורך־הדין התל־
בנה ביתו
במו-ידיו
תחילה התקשו הכל להאמין. שכניו
^ של שלמה לב-עמי ( )37 הכירוהו כאדם
שקט וחרוץ. את הקוטג׳ המפואר שלו בנה
שלטה בימעט במו ידיו. הוא קנה מיגריש
יריק בשכונה השקטה והטובלת בירק לפניי
כשמונה שנים ויחד עם אישתו, שהיא מורה
במיקצועה, חסך הזוג לב־עמי פרוטה
לפרוטה על-ימנת לממן את בניית ביתם
החדש. מלבד השלד שניבנה עיל-ידי קבלן-
מישנה, ביצע שלמה את כל מלאכת הבנייה
בכוחות עצמו. יום אחר יום, הוא
נהג להופיע במקום, הביא חומרי בנייה,
טייח, צבע וביצע את עבודות הנגרות
והמסגרות במו ידיו.
לפני כשנתיים ׳נשלמה מלאכת בניית
הבית. מיישפחית לב־עימי עברה ׳להתגורר
ברחוב השקט והחלה לטפח את גינת הבית
הנאה. שלושה ילדיהם של בני הזוג,
ובמיייוחד הבת הקטנה בת החמש, היו
אהודים מאוד על ״לדי השכונה.
חנה, אישתו ׳שיל שילמה לב־עמי ,׳המשמשת
כסגנית מנהל בית־הספר, ידעה לספיר שבעלה
הוא: אב מסור וינהג למלא את מיקומה
כמטפל בילדים, כל אימת שהיא נאלצה
מישכחה
להעדר מהבית ׳בענייני עבודתה. שלמה,
ישעבד בעיריית: נתניה, הקדיש את רוב
׳שעותיו הפנויות למישפחתו! .לבד מאישתו
ידעו גם רוב שכניו ברחוב הנתינייתי הרוגע׳
לתאר אותו כאדם שהאלימות היא
ממנו והלאה.
שילמה נודע גם כחובב ספורט האיגרוף
ובתקופה מסויימת אף נהג להתאימן בקורס
לאיגרוף של מועדון בית״ר המקומי. אלא
שבחייו הפרטיים לא השתמש שלמה בכוחו
הפיסי הרב, עד ליום שבו נעצר ליד מוסד
שלוותה ברמתיים. באותו הערב הוכיח לב-
עמי לחבורת ׳שוטרים, בלשים ואנשי מיש־מר
הגבול, בי כוחו רב. הוא העיף שני
שוטרים בכוח רב למרחק ניכר׳ וחבט ׳באחרים
חבטות נאמנות, עד שהוכרע.
נ א מנו ת —
בטוב וברע
ף* תחילת השבוע: ,לאחר שחקירתו
^ הושלמה ושימו שיל החשוד עמד להת־יפרסם
באופן רישמי, התירה לו המישטרה
להיפגש עם אישתו. לשם כך הובא ושלמה
למטה מישטרת מחוז תל-אביב, ברחוב
דיזנגוף. האשה קצוצודהשיער הופיעה עם
הבת הקטנה בת החמש שהתרפקה על אביה
ופרצה בבכי. חנה ׳נתגלתה כאשת־חיל אמיתית.
חרף העבירות המיניות החמורות
שיוחסו לבעליה, היא נשארה נאמנה ליו
והכריזה שאין היא ׳מאמינה שאכן בעלה
הוא שביצע יאת כל מעשי האונס המיוחסים
ליו. יאך גם אם יתברר ׳שאכן יהיה זה הוא
— היא ׳תלך אחריו בטוב ׳וברע.
׳לראשונה אחרי 15 ישנות נישואין מאושרות
הייתה יחנה בודדה. מכרים וידידים
החלו נוטשים אותה. גם את מבטיהם המאשימים
של השכנים ואת עיניהם הסק־ב
1נ^_חנר, לסבול עוד. מזה
לצאת, אך יחד עם זאת מנסה, כמיטב
יכולתה, לשימור על אווירה רגועה בבית.
גם ילדיו ׳של שילמה לב־יעמי חוששים
לצאת מהבית והבת הקטנה, שהעזה וירדה
באחד הימים לשחק עם חברותיה שבה
במהרה הביתה כישהיא מבוהלת ומבויישת.
באווירה זו חגג הבן את חגיגת הבר-
מיצווה ישלו לפני כשבועיים. האב לא
הגיע לטכס ופרקליטו, עורך:-הידיו אידב
פרוסט ,׳ויתר על כוונתו לבקש מהמישטרה
יאת הבאתו: .המהומה שהייתה נוצרת בגלל
נוכחותם של ׳שוטרים ובלשים רבים בטכס,
עלולה הייתה לפגוע באירוע. שלמה לב-יעמי
בילה את יום הבר־מיצווה של בנו בכורו
בתא המעצר המבודד *שלו, בבית־המעצר
באבידכביר.
׳מייבצע ׳לכ״דתו שיל מי שכיונה, בצדק או
שלא בצדק ,״האנס המנומס״ ,היה מהמיב-
צעים המסובכים ביותר שבוצעו אי-פעם על-
ידי המישטרה, כז^_ללכוד_אדם אחד__ .
לאחר ״שרשרת מעשי־אונם בעלי אופי
דומה, שבוצעו כולם באיזור: תחנת הרכבת
בצפון תל־אביב, הקימה מישטרת מחוז תל-
אביב צוות חקירה מיי׳וחד(צח״ם) ,בראשותו
של סגן־יניצב ׳אליהו לביא, שעמד אז בראש
ענף החקירות של מיישטרת מחוז תל־אביב
ונחשב קצידהקיריות מעולה. הצח״ם של
לביא העסיק צוות פסיכולוגים והרכיב קלסתרון,
אך ׳במשך תקופה ארוכה גישש באפילה.
ניסיוניות התפיסה של ״האנס המנומס״
הביאו למעצרם של כמה חשודים.
לפחות בשיני מיקרים פירסמה המישטדה
ידיעה ׳שבידה נמצא משוד, שהוא, כביכול,
האנס המבוקש, אך לבסוף התברר שהחשד
לא היה מבוסם וכל אחד מהחשודים שוחרר.
השבוע יכלו חוקרי המישטרה להיות סרו-
אביבי אדם פרוסט, שנעזר לצורך המישפט
בפרקליט הנתנייתי שלמה שרטוב שהכיר
את לב־עמי באופן אישי, לא התנגד לבק־
•שותיו של התובע.
בפיו היתה רק מישאלה אחת: שנוסף
לפסיכיאטר מחוזי של משרד הבריאות ש יבדוק
את לב־עמי בבית־החולים לחולי
נפש, יותר גם לפסיכאטר פרטי, מטעם
משפחת הנאשם, לבדוק את מצבו הנפשי.
בהחלטתו קבע השופט בנימין כהן, ש שלמה
לב־עמי ישלח להסתכלות פסיכיאטרית
כשהבדיקה תשיב על שתי שאלות
עקריות :
• אם מבחינה פסיכיאטרית מסוגל הנאשם,
או אינו מסוגל, לעמוד לדין.
• אם במועדים הבאים בחשבון לצורך
כתב האישום היה הנאשם או לא היה —
חוליה נפש, ובמיקרה חיובי — אם היה
או לא היה אחראי למעשיו, עקב מחלת
הנפש, וזאת על־פי המיבחנים המקובלים
בדין.
השופט התיר לפסיכיאטר מאת המשפחה
לבדוק את הנאשם, ואסר את פירסום
שמות המתלוננות.
משך כל מהלך הדיון המישפטי לא העיף
שלמה לב־עמי מבט אחד לעבר אישתו.
דרמה מזעזעת התרחשה ביציאה ממרתף
המעצרים. שלמה הבחין בחבורה גדולה
של הצלמים שהמתינה לו בחוץ, סירב
לצאת ופרץ בצעקות וביללות :״אני לא
רוצה שיצלמו אותי ...אני לא רוצה צילומים״...
עיניו
השחורות היו קרועות לרווחה ומהן
נשקף פחד תהומי. הוא הסתתר מאחורי
דופן מכונית מישטרה והסתיר פניו בניילון.
רק לאחר נסיונות שיכנוע ארוכים ולאחר
שיהבלשים התחייבו לגונן עליו, הסכים לב-
עמי לצאת ממחבואו וליהכנס למכונית ה־אסקורט
הירוקה שהובילה אותו למקום
,ררוזין ודו לללמרז דלו* יוירלדל יידיח-זידץ ייגלרץ דל-
11 הסופר־ח
ס חר
לי מ ה
..תמיד אמרו לי: זה ת פ קי ד ה של האשה, ל ס בו ל. זה גו דלך.
אבל אני סירב תי ל ס בו ל. לא כאשה. כער כי ה, כ מוסל מי ת.״
סיפרה ׳של סחר כדיפה ,״הצבר״ ,עורר ויכוח חריף מאד כציפור
הערכי, ועם הופעתו כעכרית הוא עשוי לעורר ויכוח נם כציפור
הישראלי.
** סחר (״שהר״) ,הנראית צעירה מכפי 37 שנותיה; ,ולדה כאחת
משש הכנות של מישפהה מוסלמית עשירה כשכם .״הכן היחידי היה
השוכ יותר מכל שש הכנות כיחד,״ היא מספרת ,״ודפי זה אפשר לתאר
מה היתה חשיכותה שד כת אחת. היה לי תסכיך־נחיתות מילדות.״
כניד ,18 אחרי שסיימה את כית־הספר היסודי כשכם ואת כית־הספר
התיכון שד הנזירות הקאתוליות כעמאן, נכפו עליה נשואין,
כנסיכות שהיא רומזת עדיהן כראיון. הנישואין היו אומללים מלכתחילה.
״ברהתי מהם אד הסיפריה העירונית,״ ושם עדתה ההחלטה לכתוב.
אחרי כיבוש שכם כידי צח״ל הטביעה סחר את מאכקה האישי
במאבקים רחכים יותר — הן המאכל, הלאומי שד הפלסטינים, הן המאכל,
של האשה הערכיה דשיחרור. אחרי 13 שנות נשואין הצליחה, לכסוף,
להתגרש — הכר שאשה ערכיה רגילה אינה יכולה לחלום עדיו. מייד
לאחר מכן הופיע במצריים ספרה הראשון .״הצבר״ הוא ספרה השני,
ועתה היא עובדת על ספרה השלישי.
כיום חיה סחר כליפה עם שתי בנותיה ברמאללה, כדירה קטנה.
כסרבה לקבל כסף ממישפחתה העשירה, היא מפרנסת את עצמה כאשת
יחסי־־הציבור שד אוניברסיטת כיר־זית הסמוכה. השבוע כאה לתל־אכיב
והעניקה ל״העולם הזה״ את הראיון הכא :
.הארץ קודמתלכבודה
הפיני של האשהדן
#מתי התחלת לכתוב, ודמה?
התחלתי לכתוב כדי לד,וכיח שרגשותי ומחשבותי
חשובים, וראויים לכך שירשמו על נייר. אך דעתי זו
השתנתה לאחר מכן באופן מוחלט.
האנשים מתערבבים בספר. כל אחד מראה את חוויותיו.
באמצעותן אנו מוצאים את הניגוד בין המעמדות,
בין אידיאולוגיות שונות, בין דרכי־חיים שונות.
הבנתי שאני צריכה לדבר בשם המצפון של החברה,
של האנושות, ולא רק בשם עצמי. אולי אני מפריזה
בחשיבות עצמי, אך זאת צריכה להיות מטרתי.
׳#מדוע תקף אותך אמיל חכיכי, ממנהיגי
רק״ח?
#את סוציאליסטית, מארכסיסטית?
• למה ז
תחילה לא קרא את הספר. הוא רק הציץ בו. אך
אחרי שהיה לנו ויכוח סוער, בביתי ברמאללה, הוא
קרא אותו. אז כתב לי מיכתב שפורסם באל־ג׳דיד (כתב־עת
של רק״ח בחיפה) והפכנו ידידים טובים.
• וכפן כהתחלה רצית להוכיח את עצמך,
כפרט. מניין בא לך רצון זה?
זה בא לי מפני שאיש לא הקשיב לי. איש לא רצה
להקשיב לאשה.
#על מה היה הוויכוח ז
• פך זה היה כשכם?
אולי רצה לקנטר אותי. איך זה שאני, בת של מישפחד,
בורגנית עשירה, מדברת על הפועלים. אך כשקרא את
הספר ראה כי למרות שאני לא נראית רצינית, אני
מסוגלת לסוג מסויים של רצינות.
כך זה בכל החברה הערבית. רציתי לבטא את עצתי
כיצור אנושי, כאשד, שסבלה מלחץ החברה, מלחץ ה־מישפחה,
מלחץ הדת ומלחץ העולם הערבי כולו.
#איך סבלת ז
> #נדמה לי שכעסו עליך מפני שהשווית
לטוכה את תנאי־העבוחה, שיש כיום לפועלים
מהשטחים המוחזקים העובדים כישראל לתנאי
העכורה שהיו להם כעכר כמיפעלים ערכיים.
לא הותר לי להיות אדם שווד,־זכויות, להיות מכובדת
כמו 2#כאותו זמן היית אשה נשואה, ואם שתי
כנות. איך הרגשת כלחץ זה ז
תמיד, כשדיברתי עם מישפחתי על הסבל שסבלתי,
אמרו לי: זהו תפקידה של האשה, תפקידה לסבול. זה
גורלך, לסבול. אך אני לא רציתי לסבול. לא כאשה,
לא כערביה, לא כמוסלמית, לא כחברה בחברה בלתי־מפותחת.
סירבתי לסבול !
ואם גורלי אינו מוצא חן בעיני, עלי לשנותו. האמת
היא שזה לא גורל. זהו מצב שאדם חזק ומהפכני צריך
לשנותו. עליו לשבור אותו ולבנות לעצמו מצב חדש.
#איך זה כא לידי כיטוי בספרך הראשון,
שנקרא :״איננו עוד עבדיכם״ ז
זה בא לידי ביטוי באמצעות נערה, שהיתר, חברה
לפגי 20 או 30 שגה לא היה
איש מעלה על ועתו שגערה
יכולה לנקר על מיבצע כירא,
התחלתי לכתוב אותו ב־ .1974 גמרתי אותו ב־.1975
זה פורסם בירושלים על־ידי ההוצאה גלילאו, שהיא
ישראלית־צרפתית. הם התחייבו לפרסמו בערבית, בעברית
•בצרפתית, ההוא כבר הופיע בכל שלוש השפות.
#למה קראת לו ״הצבר״ ץ האם יש לזה
משמעות ישראלית?
״אל־צובר״ פירושו פרי הצבר, כמו בעברית. רציתי
לרמוז על המשמעות הישראלית של המילה צבר, האנשים
שנולדו בארץ. אני רוצה להזכיר לישראלים כי יש כאן
אחרים, שנולדו בארץ. בערבית יש לזה משמעות נוספת.
הצבר הוא צמח היכול להישאר בחיים ולהחזיק מעמד
בתנאים הקשים ביותר.
#מה רצית להגיד כספרך?
בחוג אינטלקטואלי בנבלוס (שכם) .את האווירה של
הספר לקחתי מרמאללה. הנערה מדברת על הצורך לשנות
את הדברים. היא דוחה את המצב שבו היא חיה.
דמות אחרת בספר היא האמן, המבקש לחשוף את
מקור המחלה, כמו רופא מנתח. אז חשבתי שתפקיד האמן
הוא להראות לעם מה רע, ולדחות את הרע. אבל איד?
#וספדך השני ,״הצבר״ץ
כן, אך אתה צריך להבין, יש הבדל גדול בין החברה
הערבית בישראל ובין החברה הערבית בגדה ובעולם
הערבי. חביבי דיבר על החוויות של העובדים הערבים־
הישראליים, שהן שונות לגמרי.
הוא כתב :״אותם הדורכים על האדמה ברגליהם היח פות
מכובדים יותר מאשר המשכילים והעשירים, שנטשו
את הארץ (ב־ )1948 על כספם.״ אך אי־אפשר להשוות.
בחברה הערבית־ד,ישראלית אין בורגנות עשירה ומבוססת,
אך יש בורגנות עשירה וגדולה בגדה המערבית.
לכן אין הוא מבין את הניצול של הפועלים הערביים
בידי הבורגנים הערביים. הוא לא ראה את זה. אבחנו
ראינו. הוא לא יכול היד, להעריך את החווייה, שהוא
לא עבר אותה, לא כיחיד ולא כחברה. הוא חושב שהציונות
רציתי להגיד גם לערבים וגם לישראלים: זוהי הוויית־הכיבושש
לנו. כמד, שזוהי חוויית איומה, באחד הימים
נבין, שנינו, שאחנו בני־אדם, צאצאי ותם האבות, החיים
באותו מרחב, ושעברנו חוויות דומות — היהודים בפזורה
והפלסטינים כפליטים. באחד הימים עלינו לפתור את
בעיותינו בצורה אנושית ותרבותית.
#מיהו גיכור הספר ז
אין גיבור אחד. להתמקד בגיבור אחד. זוהי דרך
י>>*י-,חיי, ייייייי• *י* י־-ייח_גסבכב_
החוויות שענוו גויינם, הישואדם
גותנות לכם את הגנתה
להבגת התוויות שלנו
יי! ו
ווו* 6י
והמימשל הישראלי מדכאים את הפועלים. אבל אני אמרתי
שיש לזה שני צדדים.
הדיכוי בא מצד המימסד הישראלי ומצד המימסד ב־ארצות־ערב.
שניהם צריכים להתחלק באשמה. אם ה־מימסד
הישראלי ניצל את הפועלים בישראל, אין זה
משחרר מן האחריות את הנצלנים הערביים.
מקובלת בחברה שלי. אחרת לא אוכל לעבוד בה, ולהיות
מכובדת על־ידה, זאת לא צביעות. זוהי דיפלומטיה.
את זאת אני רואה בישראל, ואת זאת אני רואה בארצות
הערביות.
• איך את מסבירה את ריבוי הגשים ב־אירגוגי
הפידאיון?
• איך הבסת?סוציאליסטית ז מתי ץ
אחרי שהתגרשתי, הפכתי פמיניסטית. רציתי לעשות
רפורמה בחוקי האיסלאם. אז חברי אמרו לי: את לא
תאולוגית. אפילו אם תשתחררי באשה — אם חברתך
אינה משוחררת, האם תוכלי ליהנות מחרותך? התחלתי
לחפש אידיאולוגיות, אשר ישנו באופן מוחלט את הכל:
הגברים, הנשים, הדתות, המסורות, המעמדות, הכל.
• האם את לאומנית
פלסטינית ך
לעת עתה, כן. אני מאמינה שתחילה צריכים להשיג
עצמאות לאומית, ואחר־כך כל האומות צריכות למצוא
פיתרון, אשר ישים קץ להתנגשויות הלאומיות.
עלי להיות מציאותית. אני חפצה בעצמאות לפלסטי נים,
שהם אומה, ואני חלק ממנה. איני יכולה אלא לקבל
את העובדה שעלי לפעול בהתאם לשאיפות של אומה
זו, עד שהדרך תהיה פנוייה. הבסיס שלי הוא לאומיותי,
כפלסטינית. על בסיס הלאומיות הזאת אני מנסה, כ־סוציאליסטית,
לחבק את העולם כולו, ואז מתרחבים
תחומי המאבק.
• בשאת מדברת על עצמאות פלסטינית,
למה את מתגוונת?
אני מתכוונת למדינה פלסטינית, בגדה המערבית וברצועת
עזה.
• מה יחסך לאש״ף ץ
זוהי תנועת השיחרור הפלסטינית. כל העולם מכיר
בה בתור שכזו, אני מאמינה כי כמה מן הישראלים
רואים אותה כך, ובמרוצת הזמן יהיו יותר ויותר ישראלים
שיבינו זאת, ובאחד הימים --
גולדה אמרה לסאדאת :״אני חלמתי שיבוא יום, ומנהיג
ערבי אחד יקום ויגיד: ישראל קיימת, הבה נעשה
עימד, שלום.״ אני מאמינה כי יבוא יום ואחד המנהיגים
הישראלים יקום ויגיד: אש״ף קיים, הבה נעשה עמו שלום.
אולי זה יקרה בימי חיינו.
• את פמיניסטית. מה פירושו שד דבר,
להיות פמיניסטית ערבית, מוסלמית, ברמאללה
פירוש הדבר: להתמודד עם המון דברים מסובכים —
מצד המישפחה, מצד החברה, מצד הגברים. האם גבר
מקבל אשד, שאינה משועבדת? קשה לאשה להצליח בחייה
הפרטיים, להשיג שלום ולהיות בסדר עם גברים, כאשר
היא תובעת בכל רגע להיות שווה לגברים. אני חושבת
שזוהי בעייה גם בישראל, אפילו באמריקה.
• מה היתה הבעילה כמישפחתך ץ
להיות בלתי־תלויה לגמרי, לא להיות זקוקה לקבלת
רשות לעשות מה שאני רוצה לעשות. לא מקבלים את
זה בקלות. היה עלי לעבוד קשה כדי להשיג זאת.
• איך התחתנת?
בדרך המסורתית. המישפחה מציגה גבר לפני הנערה,
ואומרת לה :״זהו מועמד. האם את מקבלת אותו?״ ואם
הוא די יפה־תואר, או שיש לו מיקצוע או מישרה מכובדת,
הנערה אומרת :״בסדר, אני מקבלת.״ מבלי שתהיה לה
ההזדמנות להכיר אותו, או לקיים עימו ידידות או שיחות
אינטימיות כלשהן. אסור לה לצאת עימו לקולנוע, או לגן
ציבורי, אלא אחרי שחתמו על חוזד,־הנישואין (איזינאמה).
אחרי החתימה, מותר לה ללכת עימו לבקר קרובים,
לקולנוע, לגן הציבורי. ואם קורה שהיא מתחילה להכיר
אותו, ואומרת :״אני לא רוצה בו,״ הרי מבחינת החוק
המוסלמי היא גרושה, אף שלא התחתנה עדיין כלל. מובן
המישפחות אינן די בעלוודהשפעה, כדי שתהיה לבנותיהן
ההזדמנות להתגרש כאוות נפשן.
• איך תילחמי עד שיחדור האשה?
צריכים לשנות את כל החברה. סופר אחד כתב:
״חרות זה לא מה שאתה מרגיש, חרות זה איך שמתייחסים
אליך האחרים.״ צריכים לשנות את החברה, כדי שזו תקבל
אותך כאשד, משוחררת. אחרת ימחצו אותי. כמו ישוע
אני לא רוצה שיציבו
אום׳ נמו ׳שוע הנוצרי.
אני רוצה ליהנות מ₪״ם
הנוצרי. אבל אני לא רוצה להיות כמו ישוע. אני לא
רוצה שיצלבו אותי. אני רוצה ליהנות מהחיים, כמו כל
אדם אחר.
• איך את עושה זאת בגרושה ברמאללה ז
איך את חייה שם?
אני גרה עם שתי בנותי, לינה בת ד,־ 18 ונואר בת
ה־ ,15 בדירה קטנה מאד.
• ולהן את נותגת חופש ץ
עד כמה שאפשר. עד כמה שהאווירה מסוגלת לקבל,
אני לא רוצה שהן תימחצנה, או תצולבנה. אני לא רוצה
להיות רומנטית לגבי החופש. אני רוצה להיות חברה
סתר
רוב האירגונים האלה הם רדיקליים, בצורה זו או
אחרת. הם מאמינים שכל אדם בחברה צריך להתחלק
באחריות במילחמת־השיחרור. כשהנערה מצטרפת לפעילות,
וכשהיא מוכיחה שהיא אחראית, אין מסתכלים עליה
כעל נקבה. היא חברה. לזה יש השפעה עליה. זה נותן
לה את הנסיון להתמודד עם החיים כחברה שוות־זכויות.
בשנת 1948 הלכו כל הנשים בשכם כשצעיפים על
פניהן. כיום זה דבר נדיר, למצוא אשד, מצועפת. אולי
זה ביגלל המילחמות. אפילו המילה ״כבוד״ (שרף) משתנה
עם הזמן. זה השתנה מ־ 1948 עד .1967 יש לנו פיתגם
חדש: אל־ארד קבל אל־ערד( .״הארץ קודמת לכבודה
המיני של האשה״).
כשאשה בורחת מהארץ, מתוך פחד מפני הכובש, היא
מגיעה לחיי־מצוקה במחנות־פליטים, ושם היא מאבדת
את הדבר שעליו היא רצתה לשמור.
כשנערותינו בורחות לעולם הערבי, זה כדי לשמור
על כבודן. אך כשמתייחסים אליהן בעולם הערבי כאל
עבדים, איזה מין כבוד הוא זה?
להגן על הארץ, זה להיות בעלת כבוד אמיתי. אני
בטוחה שהישראלים עברו בעצמם חווייה כזו, ויכולים
להבין אותה. החוויות שעברו עליכם, הישראלים, נותנות
לכם מפתח להבנת החוויות שלנו.
• וכך יש נערות המפקדות על פעולות־פדאיון,
במו בפרשת אוטוכוס-הדמיס?
כן. לפני 20 או 30 שנה, איש בעולם הערבי לא היה
יכול להעלות על דעתו שנערה תהיה מסוגלת לפקד על
מיבצע כזה. זוהי דוגמה למה שמתרחש, ביחס למעמד
האשה. אני לא מנסה להפוך אף אחד לגיבור, אלא להצביע
על השינויים המתחוללים במאבק הפלסטיני.
• את ראית את הישראלים כפעם הראשונה
כשכבשו את שכם ץ
זה היה ביום השלישי של המילחמה. תחילה ראיתי
אלפים רבים של פליטים, שבאו מן המערב. זה היה נורא.
אז ראיתי אוטובוס של אגד, מלא פליטים, עם כמה חיילים
ישראליים. בחורים צעירים. הם היו כמו בחורים צעירים
אחרים. לפתע נשברה, בבת אחת, התדמית שהיתר, לי על
הישראלים.
הייתי רגילה לחשוב שכל הישראלים הם גבוהים מאד,
גדולים מאד, עם שערות אדומות ונמשים. אני לא יודעת
מניין באה לי תדמית כזאת. אף פעם לא ראיתי ישראלי
לפני כן.
ואז ראיתי את הישראלים, ובייחוד את בני עדות
המיזרח מהארצות הערביות. הם היו שונים. זה הדהים
אותי. איך זה הם דומים לנו, מדברים ערבית? ואיך זה
שכחו את כל מה שלמדו בעולם הערבי, ונושאים עכשיו
נשק נגדנו?
אחר־כך, באופן הדרגתי, פגשתי בכמה אנשים, ישראלים,
והיו לנו שיחות, ויכוחים. עם אחדים לא הסתדרתי,
ביגלל חילוקי־הדיעות. אחדים הפכו ידידים טובים מאד
שלי. אלה שהם שמאליים, או ליברליים. אני יודעת שהם
מעטים בחברה הישראלית. אם אני טועה בזה, אשמח
להיות טועה. אך אני מאמינה כי הם ילכו ויתרבו, ושהם
יתייחסו אלי כאל יצור אנושי שווד,־זכויות, הזכאי לארץ,
לחרות ולכבוד.
+מה את חושבת שיקרה תחילה — שהישראלים
יקבלו אותך בפלסטינית, או שהגברים
הערכיים יקבלו אותך כאדם שווה־זכויות?
אני חושבת שמה שיבוא קודם זה שהישך אלים יקבלו
אותי כפלסטינית. כי במצב הקיים, כשד,פלסטינים מפוזרים
בכל מקום, ואין להם ארץ וחברה אמיתית שאותה אפשר
99 הייתי וגילה לחשוב שכל
הישראלים הס גחלים, גבוהים,
עם שערות אדומות וששים
למרות שאני לא נראית רצינית,
אני מסוגלת לסוג
מסו״ס של רצינות
שההורים לא רוצים שבתם תהיה גרושה. לכן עליה
להתחתן עם האיש הזה.
לשנות ולגבש, איני יכולה למצוא את עצמי, לא כפלם־
טינית ולא כאשד.,
• למה היה חשוב לך שספרך יתפרסם
בעברית?
• וזהו מה שקרה דך ץ
כן. ולא רק לי. לאלפי נערות ערביות. והאשה הערביה
אינה יכולה להתגרש מבעלה. היו אמנם שינויים ב־20
השנים האחרונות, אך אלה הם רק שינויים על פני השטח
בילבד.
• אכל,את, התגרשת?
כן, התגרשתי ממנו. היתד, לי הזדמנות להשיג גירושים.
זה מאד בלתי־רגיל. לולא היתה מישפחתי רבת־עוצמה,
לא היתד, לי הזדמנות כזאת. מה שמדאיג אותי הוא שרוב
עטיפת ספרה של כליפה.,הצברי
זה לא היה הרעיון שלי. זה היה הרעיון של המו״לים.
הם חשבו שהישראלים אינם יודעים די על החברה שלנו,
ואין הם יכולים לתפוס את החוויות שלנו לגבי הכיבוש
וההתנגשות בין שתי האומות. לישראלים אין כימעט כל
מושג עלינו.
עלינו לחיות יחד, זה גורלנו. זוהי עובדה. אנחנו חיים
כאן, באותו איזור, בארץ הזאת, ועל הישראלים להכיר
מ שול ש שווה צ ל עו ת
ש ל צבי עו ת
מוסרי ת ופוליטית
משפטי אורלוב, גינסבורג ושצ׳רנסקי ה ם עדות נוספ ת לתו פעות
אנטי-דמוקרטיות ואנטי-סוציאליסטיו ת בבריה״מ.
תופעות אלו אינן מקרה: הן נובעות משימוש ב מוסדו ת
כפיה מינהליים (המשטרה הח שאית, בתי הסו הר ובתי
החולים ל״חולי-נפש״) נגד מתנגדים פוליטיים.
תופעות אלו מהוות פגיעה חמורה בזכויות האדם ובעקרונות
הסוציאליזם. אנו, כסוציאליס טים ה מבקרים היבטים שונים
בהגשמת הסוציאליזם בבריה״מ, מ א מינים כי מדינה ה מ תיימרת
להיות דוגמה לסוציאליזם, חייבת לשמש מופת של
דמוקרטיה מועצתית ושמירת זכויות האדם באשר הוא אדם.
בי קו רתמתמדת
כלי מיטה יפית-דיס 1ימד לל א גהוק
לתינוקות שטר,בדגמי שלגיה,מיקי ודיסנימד,
טכשיו בהנחה של 151
נהמבצע בתוקף מ 16.7-ע ד 05.8.78 י כלי מיטה יפית־ להשיג; בב ת׳ הכל־ ם
בחנויות המובחרות וברשת חנויות שילב נ י ^ י0
ווי ס ת ציבורי הי 1
׳ 7 2 1 :1 6
הלהיט של יפית — דיסנילנד ללא גיהוץ
״צור ושיווק: ביוטיטקס בעיי ם,דרו יפו 44 תייא טל 837510.־ 03
טיילו בארץ חנו במדליה!
100 טיולי ם לבודדים, קבו צות וצופים.
כל טיול על דף הדרכה נפרד — מפה, צלום.
עלון הסברה חינם תקבלו מ־
״ט 50״ — טיול חמישים המסלולים
טעל חמישים חמעלזלים
ת,ד >4746 .חיגה 31040
ת.ד — 4768 .חיפה.
למעונינים בערד והמרחב (כאר־שכע, סדום ופו
נצלו את ההזדמנות החד־פעמית ולמדו בהצלחה מובטחת תוך 9ימים בלבד
קצו ! 1ת
עברייח
ו/או אנגריוו
בקורס המנוהל בערד ע״י ״אולפן גרג״ מתל־אביב
בשיתוף עם מרכז התרבות בערד.
לפרטים והרשמה טלפנו ללא דיחוי 97747 :־.057
לפל המשפחה !
קורסים מיוחדים לציור במכון ״שנער״ לאומנות
פרטים 1לריה ..מזוער״
פינסקר 32ת״א, טל 289424 .
דרושה פקידת בוקר לפנות טלפונית 243386־03
לחנה.
תנאי והברח
להגשמת הסו צי אלי!
כל שלטון אשר מוקיע דעות מנוגדות לתיזה השלטת כ״פגיעה
בבטחון המדינה״ ,ואת נושאיהן ב״סוכנים זרים״ אינו יכול
שלא להגיע למצב זה של פגיעה מת מדת בחרויות האדם וב-
דמוקרטיה.
משום כך איננו שותפים למק הל ה ה היס טרי ת המאורגנת
ע״י הליכוד והמערך, המשתמשות בהגדרות אלו ממש נגד
מתנגדים פוליטיים.
התדמית הצדקנית שמנעה ממשלת בגין להעטות על עצמה,
איננה מוליכה שולל :
* אבירי הכיבושים ו ה סיפוחי ם בארץ, זועקים נגד הדיכוי
בארץ א חר ת — ומדכאים בעצמם.
* תובעים משפט הוגן — ו מ חזיקי ם חודשים ואפילו שנים
עצירים פוליטיים ללא משפט.
* יוצאים נגד דיכוי לאומי בבריה״מ — ושוללים א ת זכו יותיו
הל או מיו ת של העם הפלסטיני.
* תומכים ומשתפים פעולה עם ממשלות צ׳ילה וארגנטינה
— ומתכתשים לעינויים ולרציחות של יהודים ולא יהודים
הנאבקים נגד המשטרים הפא שיסטים.
הזעקה שהקימה ממשלת בגין סביב משפטי גינסבורג ו-
שצ׳רנסקי, עומדת בניגוד משווע ל שתיקתה בי חסלמ אבק ה
של אירנה לווינקוף להצלת אביה שנעלם באורוגוואי.
אין ולא תתכן שתהיה ס מיכו ת פוליטית כלשהי בביקורת
על בריה״מ, בינגו לבין ממשלה אשר משתמשת בתעמולה
אנטי-סובייטית כדי להצדיק א ת המשך הכיבוש ולמנוע
הק מ ת מדינה פלסטינית, ב תו אנה שתהווה ב סי ס סובייטי.
רק ל אל ה הג אג קי ם גגד הכיבוש הישראלי,
רק ל אל ה היוצ איס נגד דיכוי בכל מ קו ם
בעולם, יש זכות לדרוש גם מאח רי ם לכבד
חרויות אד ם וזכויות ל או מיו ת.
שס״י(שמאל סוציאליסטי ישראלי)
ת.ד 33076 .ת״א
ת.ד 3742 .י־ם
המזדהים עם תוכן המודעה
מתבקשים לשלוח תרומות למימונה.
הכוכב האמריקאי הצעיר, מרק המיל, גיבור סרט המדע הבידיוני
״מילחמת הכוכבים״ ,מגלם בסרט המילחמה ״התג האדום הגדול״,
יינ #י # 1
את דמותו הרגישה של רובאי המתלבט בבעייה המוסרית של זכותו להרוג במלחמה.
השוער הוותיק
לי מרווין הקשיש, גיבורו של סרט המילחמה האמריקאי
המצולם בישראל, מגלם בסרט תפקיד של סמל שעקרון
אחד מנחה אותו במילחסה — להישאר בחיים. הסרט מתרכז על שלוש שנות מילחמה.
נני עשן שהורים היתמרו מעל
? לתוף חבצלת. רעם מהתפוצצויות ו־שחיקת
הכדורים הרעידו: את מאוויר. על
מתוף, מע!ל לשזחות ,״שכבו חיילים מתבוססים
בדמם ובין הפצצות שהתפוצצו בתוך
ממים: נפלו המסתערים •שהגיחו !מתוך מ־
׳נחתות. סוף־סוף מגיעה המילחמה גם לנתניה•
עי:ר
הימלו׳מים• ,שיבמילחמיות ישראל ה־
׳קודמות הופצצה: רק •מן: מאוויר, זכתה ה־
׳שבוע גם בפלישה מן מים, בנקודה הרגישה.
ביותר ישל ישראל בגבולות הקו
הירוק. אלא שמ״בצע הסליישה הגדול לא
נערך כדי להוכיח לעולם מדוע אין ישראל
מילחמח כו כ בי
אמיתית מתנהלת
בימי אלה
ברחב הארץ
11״ 1
יכולה ליסגית מהשטיחים. מיתה זו בסך־הכל
סצנה שנועדה להמחיש את פלישת מצבא
האמריקאי לחופי נורמנדיה במילחמת־העולם
השנייה, כפי שתיראה בסרט התג הארוס
הגדול.
התג האדום הגדול הוא שמו של סרט
מילחמתי המצולם בימים אלה בארץ
׳בהשתתפות כוכבים ידועי־׳שם כימו לי מאר־ווין
(קאט בלו, המיקצוענים, ספינת השוטים,
גיהנום בפסיפיק ׳ועוד); מארק המיל
(טילחנזת סכוכביס) ; רובירט קאראדין
(הקאובויים בכיכובו של גוון ויין, רחובות
זועמים) ,׳בדבי דה-צייקו וקלי וורד.
ירעם מרגמות, תותחים ורובים מהווים את
יחידת המארינס האמריקאית. החוף הישראלי נבחר בגלל צוקי
הכורכר שבו, המזכירים את צוקי הסלעים שבחוף נורמנדיה, שמהם
בותניה. שהפר לצורר הסרט לאחד מחופי שזבמנדיה 11111 .ווחתם_ .של״! -הרה״י י ״ ״ל הי״ צי לו מי ם נ צו פי מדד ודודצי רדומיי
פלישה לחוף נתניה
נחתת של צה־־ל
צופי הקולנוע בעולם יתמהו לבטח, לכשיראו את
הסרט, לגלות אות בשפה בלתי מוכרת, מסמנת
את הנחתת האמריקאית המנחיתה את אנשי המארינס בחוף נורמנדיה. צה״ל השאיל
ליוצרי הסרט את נחתותיו ואלה לא טרחו אפילו למחוק את אותיות הסימון בעברית
המופיעות עליהן, מתוך הנחת שהצופים יחשבו שמדובר בסמל מיסתורי או צופן.
הסמל המסחרי
על חוף חבצלת בנתניה מצלמים השבוע
את הפלישה המפורסמת לנורמנדי.
הכניסה לחוף הים מגודרת בגדד־-תיל
גבוהה שמעברה האחר רוחש אתר־הצילומים
כתחת. צוות המונה יותר מ־ 200 איש !וכולל
מיספר גדול ׳של !ניצבים (המשמשים כחיילים)
,מאכלס !את השטח. שלוש מצלמות
קבועות מובנות לצילום שלוש התרחשויות
׳שונות בדזמנית, סשכצלם הראשי מכהן הישראלי
ואדם גרינברג (מיבצע יונתן, קשר
הפסחא) ,וכצלמי־מ״שנה משמשים יחיאל
נאמן ואמנון סלומון. החום כבד •ביותר.
דומה -שהאחראי על חלוקת המים במקום
הוא הכוכב הראשי, ואין פלא שביום שבו
לא יכול להגיע לעבודה, הושבתו הצילומים.
כיתתו
של -לי מארווין ועשרות חיילים
אחרים הסובבים אותה! ,נמצאים !בתוך המים.
עגני עשן !שחורים מי׳תמרים מעל
המים ורעם התפוצצויות מרעיד את השטח
אחת !לכמה שניות. מבעד לעגני־העשן!ניתן
רק -בקושי להבחין כמיספר הרב של החללים
הנופלים -אל ׳תוך המים, אפל אפשר
ל׳נח׳שו ׳על־ס׳מך ׳בובות החיילים ה״מרד
טשות״ השרועות לצידי החוף כ׳שלצידן
׳שוכבים ׳גברים ׳אמיתיים, מחופשים לחיילים
אמיתיים.
האקט הבא של המצלמה מתרכז על פניו
של לי מארווין. מארווין המיוזע מתבוסס
בחולותיה של גי׳בעה קטנה ובמרחק כשני
מטרים מהחוף, מביט לתוך המצלמה ושומע
סם פולר (מימין) ,במאי
71 ״111
סרט המילחמה האמרי1\
#1 ^ 111
קאי המתאר חלק מחוויותיו שלו בעת ה־מילחמה,
מדריך את שני כוכבי סרטו —
לי מרווין ומרק המיל, לפני הביצוע בשטח.
קולנוע -לי מרווין הוא הסיגאר הנצחי,
שאינו מש מפיו בהפסקות שביו הצילומים.
למרות שהתנהג עם הצוות בידידות סירב
להעניק ראיון ביום הצילומים. למטה :
רוברט קאראדין נופש באחת ההפסקות.
בדלי
חיילי המארינס האמריקאים היו
ודאי מאושרים לו קידמה את פניהם
בנחיתה בחוף נורמנדיה נערה בביקיני ודלי מים, כמו זו
(המשך מעמוד )45
׳חיילים בחטיבה הראשונה של חי-ל-הרגלים
האמריקאי, שביצעה !משימות מיוחדות בתקופת
מילחמת-׳העולם השניקה. תג !אדום
ועליו הסיפרה 1׳שימש סי׳מן־ההיכר של
אותה יחידה, ומכאן שמה ״התג האדום
הגדול״.
בלי גינונים
מיו חדי ם
לידת הסרט, שנכתב ובדים על-
? ידי סמואל פולר על־פי סיפור אישי
שבו התנסה, עוקבת אחר שועל־קרבות
ותיק המכונה ״הסרג׳נט״ (הסמל) ,ש אותו
מגלם לי מארווין, מפקדה של כיתת-
׳רופאים המונה 14צ-עירים בני 20—18
(גריף, זאב, וינסי וג׳ונסון)! ,ומדריך אותם
במשך שילוש ׳שנים. דרך הסלישה לצפון־
׳אפריקה, סיציליה, צרפת, חוף או׳המה יש•
בינורמנדיה, הקרבות בבלגיה, גרמניה ו־
שציפתה להם טל הוף נתניה. בעזרת הדלי הרטיבה עובדת ההסרטה
הישראלית את החיילים, כדי ליצור רושם שיצאו מן הים. בתמונה
למטה: ניצבים ישראליים המופיעים בתפקיד חיילים אמריקאיים.
להוראותיו האחרונות של הבמאי לפני הצילום
הפא. הריכוז גבוה מאוד, כיוון שאי־אפשר
לצלם יאותה סצינה יותר מפעם־
פעמיים, לא רק ׳בגלל כיבוד המיקצוע אלא
משום ׳שאסור לבזבז ״׳תחמושת״ מיותרת.
הכמויות מדודות ושקולות• ברמקול נישמע
קולו של עוזר הבמאי הקורא ״אקשן״ —
כלומר, התחלת הצילומים .׳שקט מוחלט מש תרר
בשטח, שהמה עד לפני שניות אחדות
כ׳נחיל־דבורים. המתח גובר. מארווין מונה
•בקול בס עמוק ימ־ 1עד ,7כשמדי־פעם
חוצה יאת טווח המצלמה ׳בריצה ׳חייל זה
׳או אחר. קאט — סוף הצילום. מארווין
וחבריו עוברים לנוח תחת סככה, כשהכל
מתחיל לרחוש סביבם כמקודם. תיקון האיפור,
שתיית מים, דקות אחדות של ריכוז
— ושוב לעבודה. אותה סצנה מצולמת כע׳ת
מזווית אחרית, ממרחק שונה. מארווין ו־חבריו
לא אומרים ׳נואש ׳תחת עומס החום
הכבד, והם נלחמים כאריות.
הפסקת ציהריים. לי מארווין וכל אנשי
הצוות מסתערים על ״הגבעה הכבושה״
כדי לסעוד את נפשם במיסעדת-סרטים
מאולתרת. מארווין ׳מתערב ללא בעיות בין
״פשוטי העם״ ,׳ואין מבחינים אצלו בגינונים
מיותרים של כוכב, למעט העובדה
שאינו מסכים להתראיין ״בגלל העומס
הכבד עלי ביום־צילום דחום זה,״ כפי ש־מגונן
עליו איש יחסי־הציבור של הסרט,
ויק הייצ׳י.
מי לחמת הכוכב
ב מלחה״ע השנייה
^ עומת זאת, אפשר להגיע בנקל
/אל מרק המיל, העולה מן המים
ולוחץ יד רטובה ׳וחזקה, כשחיוך רחב
מתפשט יעל פניו הילדותיים !והנאים• המייל
מספר שהוא מייצג כמה טיפוסים ביחידה
האמיתית של סאם ׳סולר, ביתקיופת מילחימת־העולם
השנייה! .בסרט הוא מגילם דמות אדם
רגיש ׳שנפשו מתענה ׳בשאלה המוסרית. אם
לרצוח או לאו. הוא מרגיש שאין לו זכות
ליטול חיי אדם, למרות שמפקדו מנסיה
להבהיר לו ש״להרוג זה לא לרצוח״ ,וכי
העיקרון היחידי על פיו יש לפעול פשעת
מילחמה הוא ההישארות ׳בחיים. כרובאי
טוב הוא יכול להרוג אנשים בכמויות וכך
גם קורה, עד שהוא ׳נתקל ב׳אוייב עין בעין.
״לסרט זה,״ אומר מרה המייל ,״יש פוטנציאל
להוות מזיגה של סרט־הרסתקות
גדול יחד עם מנה גדושה ישל, לב׳ .זהו סיפור
אישי של ׳ארבעה אנשים, סיפור קטן
| 1ן ך1 ״111 |*1ן|11י 11ד י נועץ הסרג׳נט לי מרווין
כשהוא מרותק עם חייליו
11\ 11 / 1\ 14 ^ 111
אל החוף בעת הפלישה לנורמנדיה. מאחוריו נראים עובדי
ההסרטה, המכינים את הביצורים של הגרמנים על החוף. במקום
אוייב המתינו ללי מרווין וחייליו מאות סקרנים מנתניה והסביבה,
שנקהלו ובאו לצפות בסצנת המילחמה שצולמה טל חוף עירם.
חק .״תמיד רציותי ׳להי׳ות שחקן, משום יש־
׳אונני ייודע לעשיות ׳שום ידבר אחר,״ הוא
׳מספר .״כשפניו •אלי להשתתף בסרט הזח,
חשבתי בתחי״לה שיאני מעדיף לריאות את
הסרט, מאשר לעשות ׳.אותו. חפגושה עם
סאם פויל׳ר הכריעה יאת הכף. ההתלהבות
שלו סחפה אותי. העבודה שלי על התפקיד
היא שילוב ׳של ׳תפיסה מוקדמת ׳שלי את
הדמות לפני!שאני מתחיל לצלם ,׳וההתפתחות
ישלה תוך כדי הצילומים. אני חייב
להתאים יאת עצמי לתפיסה של הבמאי,
׳ואני יכול לשאול ׳אותו לפני כל צילום
כימה שאלות שארצה. אבל י אינני יכול
לעשות את הסצינה כימה ׳וכמה פעמים, צריך
לעשות את זה במכה אחת. זה לא תיאטרון
שאפשר לעשות חזרות ממושכות. לצורת
עיבודה כזאת הכינו אותי כל השנים, ב־
גרמנים בבית־שאן
טנק גרמני הניצב במרכז האמפיתיאטרון הרומאי
העתיק של בית־שאן (למטלה) משמש
יעד לתקיפה של חיילי הצבא האמריקאי(למטה) .הטנק מדגם הוצ׳קם סופק למפיקי הסרט
על־ידי צה״ל. בסרט הופך האמפיתיאטרון הרומאי למיתחם מבוצר של הצבא הגרמני.
עלילת הסרט נכתבה בידי הבמאי סמואל פולר על־פי סיפור אישי שבו התנסה.
במדי מארינס של הצבא האמריקאי, על חוף הים
בנתניה, מייצגת גוויה של הרוג שנקטל בעת הנחיתה.
במאי הסרט פיזר בובות כאלה לאורך החוף, העדיף אותן על פני שחקנים חיים,
שאותם היה צריך לאפר .״הבובות אינן נושמות ואינן זזות,״ אמרו אנשי הסרט.
בונה מרוסקת
בלי הרואיות וקי׳שוטים, והעובד! :,שסאם
פולר עבר את הניסיון על בשרו מייחדת את
הסרט. הוא היה ושם, הוא יודע בה ׳נבון
ומה !מזוייף. בניגוד למילחמת הכוכבים, זהו
׳סרט־מייליחימתי אמיתי! ,והשתתפותו של הבמאי
בה ׳בעבר מגדילה יאת האחריות שלי
ושל יתר השחקנים לעשות את זה אמית־,
אמין.״
מארק המיל הוא בן ,26 בעל תואר שני
בתיאטרון. לפני ׳שהתחיל להשתתף בסיר־טי־טלוויזיה
,׳שיחק ׳בפמיה ׳מחזיות !תיאטרון,
סירטי־טלוויזיה שונים שבהם השתתפתי.״
מה דעתו על לי מארווין, בפרטנר ז
״׳בהתחלה פחדתי יממנו, בגלל התדמית
שליו בסרטים שיעשה בעבר,״ הוא מסיביר.
״אבל בחיים הוא לא בדיוק ככה. הוא
קצת ישותה, אוהב לספר סיפורים מצחיקים,
אוהב מאוד ׳שאתה צוחק מיהם ורוצה
שאתה תיראה טוב כדי שהוא ייראה טוב.
הוא מכיר יאת העסק לאורך ולרוחב. הוא
רק. חתלתול גדול, ותו לא .׳חוץ מזה
הוא באמת מוכן לעזור אם אתה באמת
מוכן להקשיב לו, וזה משתלם.״
קולנוע סרטים חשבון־זפש עס ו״אט־נא
הניצן הקירוב ׳ביותר הצפוי לקהל הישראלי
ימן הגל הוייאט־נאמי החדש הוא סרט
בשם השיבה הביתה. זהו מיבצע פרטי של
ג׳יין פונדה, שראתה בסרט הזדמנות לומר
דברים חישובים ילא רק על המילחמה, אלא
גם על מעמדה של האשד, בחברה יד,אמרי-
קאיית, ישני ׳נושאים הקרובים מאד לליבה.
משום כך הסכימה להיות שותפיה להפקה,
ואפילו׳ להשתתף בסצנה אידיוטית נועזת
(שבחלקה הוחלפה על־ידי בפילה) למרות
׳שנשבעה. פעם, כי אחרי מה שעולל ליה
׳בעילה הקודם, רודה ואדים, לא תסיר עוד
את בגדיה מול המצלמה.
בין שני גברים. השיבה הביתה הוא
סיפורה ישל אשר. הנקרעת בין שיני גברים :
בעליה החוקי, שנשלח לשרת סוייואט־נאם,
׳ונכה־מילחמה משותק בחצי־גופו התחתון,
שאותו היא מכירה בביית־החיולים ׳אליו היא
פנתה כדי לעבוד כמתנדבת.
הרעיון לסרט נולד אצל ננסי דאוד (מי
ישכיתבה את סלאפ שוט, אותו סרט שנקרא
מגי א ת, גברתג סון ־ ס י / 3 ,גו ן?
הקאריירה מעל לכל,
והמ שפחה מעל לקאר ״ ר ה
לפני חמש ושנים היא היתר. עדיין אלמונית
או ,׳שמא צריך לומר אלמונית
על בדי הקולנוע, כי הקאריירה שלה היותה
בסימן פריחה הן על הבמה והן בטלוויזיה
האמריקאית, שם היתר. מבוקשת בעיקר
בסדרות רומנטיות של שעות אחר־הצהריים.
היום, אחרי ארבעה ׳תפקידים בלבד, ש־הראשון
בהם הייה רק תפקיד־ימ״־שנה, יבולה
הגברת ׳לזקוף כיבד שתי מועמדויות לפרס
האוסקר וסידרה של שבחים מצד הביקורת
ואנשי־המיקצוע, הטוענים ׳שהיא יאחד יה-
כישרונות הבולטים ביותר שנתגלו בתקופה
האחרונה. שלא לדבר על הבעל המפורסם
׳שנטלה לעצמה, מחזאי ׳נודע הנושא באחריות
המלאה להצלחת סירטה האחרון. למי
שעדיין לא ניחש, המדובר בימארשיה מייפון,
רעייתו של המחזאי המצליח ביותר כיום
בארצות־הברית, וניל סיימיון, וכוכבת המחזה
המוסירט החדש שלו דירה לשניים.
כאישר פנה. אליה הבמאי פול טאזורסקי
(אשה לא־נשואה) בפעם הראשונה לפני חמש
!שנים, היא הייתה עסוקה מאד: בהופעה על
קרשי הבמיה, במצגות !ניסיוניות כמו האינדיאני
רוצה לברונקס ׳שיל ישראל הורביץ או
יום הולדת לוונדה ג׳ון של קורט וונגיאט.
התיאטרון המייסהרי החיל ישם ׳אליה לב,
והיא דילגה בין פרח הקקטוס בחוף זז־מיזרחי,
לבין חיים פרטיים בתוף המערבי.
כאשר נותר לח זמן פנוי, בבקרים, היתה
דוהרת לאיולפני־הטלוויזיה להופיע בסדרות
בעלות שמות מקוריים כמו אהבת החיים.
:שמה אמיתית. משום כך היא נבחנה
׳אצל מאזורסקיבניו־יורק ,׳וקיבלה את החוזה
להתיימר. יבסן-פרינציסקו. היא התבקשה לגילם
באני אוהב את אשתי את הנערה החטובה,
שרמז של ׳נשמה אמיתית מסתתרת מאחרי
החתיכיות המיקצ׳ועית ישלה, ישער, שהיא
מנהמת את דורג׳ סיגל אחרי שאשתו
מגירשית אותו ימן הבית.
זה היה ׳תפקיר יקטן בלבד, אבל די היד.
בו לפיתוי במאי אחר, מארק רידל, שבא
לבקש ממינה יאת שירותיה .״הוא יראה
אותי בסרט ישל מאזורסקי וחשב ׳שאיני מתאימה
לתפקיד הראשי בסרט שהוא תיבגן.
חשב, אבל לא חיה בטוח, לכן נסע לסן-
פרינציסקו (שם הפסה בינתיים כוכבית של
תיאטרוך רפרטויאר מכובד) ,כדי לריאות
אותי שוב בנורה של איבסן. בהפסקה, בא
לבקר אצלי בחדר־ההלבשה והציג עצמו
כחבר !של פול. גילגלינו שיחיה נעימה ,׳ולא
חלמתי אפילו שזה מיבחן־הבד השני שלי,״
מספרת מארשה.
המוכשרת כיותר. רידל סבר שה-
מייביחן הצליח, ומארישה קיבלה את תפקיד
היצאנית, אם לנער שחום־עור, המסתבכת
בקישריהאהבד, עם מלחיבחופשר( ,ג׳יימס
קאן בחופשה עד חצות. לכאורה, כל מה
שעשתה היד. להחליף על הבד דמוית של
אשר, קלת־דעת חובבת באשר, קלת־דעת
׳מיקצועית. אך למעשה, היא !ניצלה יאת ח־הזדמנות
כדי ליצור דמות רבת־גוונים שיבה
ההומור, הייאוש, החיספוס והטוהר מש־
׳תליבים זה יבזה בציורו: מופלאה. רידיל טען,
אתרי סיום הסרט ,׳שטארישה היא ״השחקנית
הכישירונית ׳ביותר שצמיחה לבד האמריקאי.״
היא היתד, מועמדת לפרס האוסקר
׳וזכתה בפועל ב״גליובוס הזהב״ ,המוענק
על־ידי איגוד כתבי־החוץ ׳בהוליווד מדי
שנר״ לשחקנית המצטיינת בעיניהם. אחרי
הופעה שנייר, בלבד על ׳המסך הגדול, זהו
הישג לא רע בהחלט.
סידור אידיאלי. בינתיים, כמה חודשים
קודם־לכן, יכשר,יתר, עוד יבין סרט אחד
למיישנהו יושעה ׳שעשתה חזרות על מחזה
בשם הדוקטור הטוב, הפגישו אותה עם
ר,מסבר. שמו :׳נקל סיימון, האיש שהצחיק
את ׳אמריקה בקומדיות. שליו ביעילות !גדולה
כל־כך עד ׳שהפך מיליונר. הזוג המוזר,
׳מלון פלאזה, צמד בכותרות חם רק כמר,
מן המחזות שכתב. אלא שבאותה התקופה
לא היד, סייטון עליז במיוחד. אשיתו, שלה
היה.נשוי 20 שנה! ,נפטרה זמן קצר ליפני־כן
ממחילה ממארת. מארישה וניל טוענים היום,
שברגע שבו נתנו עיניהם זד, עיל זה, היתד,
להם הרגשה כאילו הכירו מאז ומעולם.
התוצאה, מול עיניהן המשתוממות של
דכליניות, יאשר סברו שסיימון חייב לעבור
תקופת-אביל ממושכת ,׳נישאו השיניים 22
יום בלבד אחרי ׳שנפגשו לראשונה. הכל
טעינו אז ׳שלינ״שיואים כאלה לא יכול להיות
ג׳יין פונדה וברום דרן
לשוב הביתה?
בעברית פול ניווון וחבורתו) ,וגולגל הלאה
עיל־ידי ג׳יין והמפיק ברום גיילברט, שראו
את החשיבות הכפולה ישבו. במקור הייה
הסרט צריך להיכתב על־ידי ואלדו סאלט,
והבמאי המיועד היה גץ ן שלזינג׳ר. שיתוף-
הפעולה בין השניים ניראה טיבעי ומבטיח•
,בעיקר משום שהם עשו יחד את
קאובוי של חצות. אלא שאחרי הירהנרים
רבים החליט שלזינג׳ר •שנושא כזה זקוק
׳לבמאי אמריקאי ולא בריטי, ומשך ידו
מן העניין. התסריטאי סאלט פרש גם הוא
בהמשך. בשלב זה היה כבר במאי אחר,
האל אשיבי (חארולד וחוד) ממונה עיל ה־מיבצע,
והוא הביא עמו את התסריטאי
ישלו, רויברט ג׳וינם, ואת הצלם שיעבד עימו
בסרטו האחרון, נועד לתהילה, האסק׳ל וקס־
ההפקה לבשה צוריה חדשה ויצאה לחפש
את השחקנים שיופיעו לצידה של ג׳יין
בסרט. רעיון אחד, שנולד עוד בימי שלזינ־בר,
היה להעסיק את ג׳ון וויט, כוכבו
מאז קאובוי של חצות. וויט נועד לתפקיד
הבעל היוצא לוייט־נאם. לדמותו של הנכה,
המרכזית יותר, ניסו להשיג את ג׳ק ניקיול-
סון או. איל פאצ׳ינו. אלא שוויט גילה כל
העת התעניינות גדולה יותר בתפקיד הנכה,
ולא הירפה עד שזכה בו, מה־גם שהמשא־ומתן
עם השניים האחרים עילה על שירטון.
ביסא־גלגלים. כהכנה מוקדמת לקראת
ההסרטה החליט וויט, שזה לו תפקידו החשוב
הראשון אחרי ישנים של שתיקה, להצטרף
במשך כשלושה חודשים לבית־חוילים המטפל
בנכי־מילחמה. הוא מחזיק בביתו
עד היום כיסא־גלגלים, הזדהותו עם התפקיד
הצליחה, לעיתים, להפחיד אפילו את
חבריו ליהסרטה .״הוא הייה כמו כלב שתפס
עצם וסירב להניח לד״״ תיארה ג׳יין פונדה
את התמכרותו של וויט.
מארשה טייפון וריצ׳רד דרייפוס כ״דירה לשניים״
בדרך אל ה״אוסקר״
את תפקידו המקורי של וויט מסרו,
בסופו של דבר, לאחד השחקנים המחוננים
ביותר של הוליווד ,׳בחום ררן, העיסוק
׳בגילום דמויות מעניינות עד-כדי-כך שאין
לו פנאי להפוך כוכב.של ממש. דרן, שהוכיח
כי הוא מסוגל לגלם פסיכיופאת
(למשל, ביום א׳ השחור) מיטייל־ואימים, ולשעשע
(כמו במזימות שיל היצ׳קוק) באותה
מירד, של הצלחת, חיווה את התוספת דד
אחיריונד, לצוות ההסרטה, הכולל יבין השאר
גם את בובי קאראדין, הצעיר בבני המיש־פחה,
המגלם בהשיבה הביתה חייל שאינו
מסוגל לשכוח את הזוועות שיראת במיל-
חמה, והדבר גיורם לו בסופו של ידבר דיכאון
שמסתיים בהתאבדות (קאראדין שוהה
בימים. אלה בארץ, ומופיע בסיירטו ישל
סמואל פוילר התג האדום הגדול).
התבגרות ושינוי. לגבי ג׳יין פונדה,
הסרט. אמור בראש״ובראשונד, להיות סיפורו
של ׳תהליך התבגרות ושינוי. שי׳נוי
של גברים ד,מעזים להשתנות. אחרי שהיו
במילחמה, וללמוד את הלקחים ממנה, ושינוי
של ׳נשים הלומדות •לפתח את אישיותן
ולעמוד על רגליהן מבלי להישען
על גבר .״אין ספק שיש צורך באומץ־לב
כדי ליטול חלק במיליחטה״ ,ר,יא אומרת,
שחקנית מארשה טייפון
בלי תקופת אבל
עתיד. בינתיים הם הוכיחו שיש להם גם
עבר, גם עתיד וגם הווה. למארשה לא היו
ספקות :״מה עוד !ששתי בנותיו של ניל
רצו בי. נכנסתי למיישפחה ימן המוכן, וזה
נראה בעיני סידור אידיאלי.״
מאז, הפך הגורם המ״שיפחתי חישויב במיוחד
בקאריירה של הגברת מיייסון. היא
מוכנה להופיע בסרטים בתנאי שזה לא
ירחיק יאותה מן הבית, ואולי זו הסיבה
׳שלא הוסיפה אלא שני סרטים בלבד לרשימת
הופעותיה: אודרי רוז ודירה לשניים.
לזר, האחרון יהיה קסם מיוחד לגביה,
מאחר שמחובר במחזה ׳מצליח של ניל
׳סייימון כמובן, ובעבודה עם במאי שהוא
ידיד־מישפחה, הרב ירום (הוא עשה לפני־כן
עיבוד יאחד למחזה שיל סיימיון, צמד בכותרות)
.מארשה, שהיא אשיח באמצע שנות
השלושים לחייה, מגלמת ׳נערית-ימקהלה ה־מנסה
לשוב לקיאריי׳רר, בימתית אחרי ש הגביר
עימ׳ו יחיה במה שנים עוזב אותר,
לאנחות .׳נוסף יעל בעיות הקארייירה היא
׳נתקלת גם בבעיות מגורים, מאחר ישימסתבר
שהגבר מכיר את הדירה המשותפת שלהם
לפני שהסתלק, והקונה יבא לדרוש את
זכויותיו.
ירום, הידוע כבמאי שיודע להוציא משחקניו
את כל מעלותיהם הטובות, ניצל
להפליא את העימות ׳שיבין ׳נערת־המקהלה
המהססת לבין השחקן השאפתן שרפש את
ידידתה (ריצ׳וארד דירייפוס) ,והתוצאה סיפ-
יקר, את רצון הפל, מכל הבחינות. דרייפוס
זיכה באוסקר, מייסיון כמעט ׳שזכתה ביו
(יש אומרים שאילו התייחסה ברצינות גדו-
לה יותר לקד,יליד, התוליוודית ולעבודה ב־סרטים,
היותה מקבלת אותו) ,והסרט הוא
כיום הקומדיה הריווחית ביותר בתולדות
הוליווד.
אבל עם כל הכבוד לקאריירה, המישסחיה
עדיין העיקר אציל הגברית מייסון־סיימון. זה
בולט אפילו בבחירת ׳התפקידים: בשלושה
מתוך ארבעה היא יאם לצואצא ייוצוא־דופן
(בדירה לשניים זו בת השנונה אפילו יותר
מאמה).
!שלא לדבר על הכרזותיו, האישיות.
״העיקר הוא שלא להניח לדמויות שאיי
מגלמת להשתלט עלי עז״כדי-כך שאצטרך
לקחת ׳אותן ׳אתי בערב, כשאני חוזרת ה־
׳ביתה. זר, לא יהיה ׳כל־כך משעשע למייש־פחה,
כאשר אשחק דמות של אשר, מתוסכלת
או עמוסת בעיות. .שחקן צריך לדעת
להפריד בין התפקיד לחיים.״ הגברת מיי-
סון, מן הסתם, השתלטה היטב על ׳המלאכה.
״אבל אומץ־הלב האמיתי הוא ההעזה להוציא
מסקנות ימן המייליתמה הזאת, לא להצדיק.
אותה. רק סשוום. שנטילת יבה הלק.״ מה
שהסרט צריך ילד,ראיות, לרעתה, הוא ״כיצד
הצליחו אנשים ללמוד מכל מה שקרה
להם ,׳ולאזור ידי אומץ להתגבר גם על ה־מוגבלות
הפיסיות וגם על המיגיבלות הרו־חניות
שלהם...״
השחקן הטוב כיותר. באיזו ימירה
יצליח ׳לעשיות רושם כזר, על הקהל הרחב,
שאלד, זו פתוחה עדיין. מאחר שיחלק גדול
ממנו מתרחש יבין ׳נכי־׳מילחמה ,׳אין ספק
שלקהל הישראלי תהיה ׳מעורבות גדולה
בעניין, ני מרי אין כמותו למוד־סיבל בנושא
אבל לפחות נבואה אחת של הגברת
פונדזה התגשמה, חלקיות, עד היום. כאשר
הסתיימו צילומי הסרט, הכריזה :״ג׳ון ווים
יקבל בוודאי את פרס האוסקר, כי איני
מסוגלת להעלות בדעתי מישהו שיגיש
מושתק מרשים משלו.״ לכך יש להמתין עד
לשנה הבאה, אבל בינתיים כבר זכה וויט
בפרס שווה־ערך לאוסקר. בפסטיבליהס־רטים
בקאן נבחר כ״ישחקן הטוב ביותר״,
!ובכך הוכיח !שלשמו ישל הסרט יש יותר
ממשמעות אחת. ני לגביו, זוהי השיבה
לקאריירה קולנועית ׳שרבים הספידו מזמן.
פס טיבל
ק1לגוע דראשזוה
עוד לא אבדה התיקווה: הקולנוע, שנחשב
במשך תקופה ארוכה על־ידי המימסד
הישראלי כבידור שיש לדרגיו בין קירקס
למועדון־לילה, עומד לזכות השינה בהכרה
׳הרשמית שלו כאמנות. זאת, במיסגר׳ת ה־מיפעל
היוקרתי ביותר לאמינות המאורגן
מדי שינה ׳בארץ, הלא הוא הפסטיבל הישראלי.
במשך
שנים, כל מה שהוצג בפסטיבל
זד, היה אופרות, באלטים, רסיטלים וקונצרטים,
ימה שנחשיב כאמנות שברומו של
עולם.
יוחנה, הפלא ופלא, השנה עומדים להק דיש
במיסגריתו לקולנוע לא פחות משלושה
ימים ׳תמימים, במוזיאון תליאב״ב. ליתר
דיוק, להקרנת תוכניית של סרטים יש ראליים
,׳שנבחרו בשיתוף־פעולה עם המכון
הישראלי לקולנוע. במרתונים ארוכים, ש יתחילו
מדי פוקר ויסתיימו בחצות הלילה
׳במוזיאון, יוקרנו סרטים מכל התקופות,
חדשים וישנים, למן הם היו עשרה של
ברוך דינר ועד מיקרה אשה שיל ז׳אק
קתמור, מפורטתה של מניחם גולן ועד לאן
נעלם דניאל ואקס. בתוספת שלושה ימים
וילד, חגיגה לעיניים -הבית ברחוב שלוש,
אור מן ההפקר ועוד. בסדיהכל 15 ,סרטים
באורך מלא, כשלכל סרט ארוך מוסיפים
גם סרטים קצרים.
זאת, בהתאם לגישה שהפסטיבל הישראלי
מיועד יפחות לישראלים ויותר לתיירים
׳הבאים להכיר את ישראל (אם כי
לגבי כימה מן הסרטים, תהיה זאת הזדמנות
לרבים, שהחמיצו ׳אותם בפעם הראשונה
!שהוצנו) .עכשיו יש רק לקוות ש לקראת
השנה -הבאה, ימצ-א הפסטיבל הישראלי
לנכון להביא, בצד מנצחים, זמרים,
רקדנים ונגנים מפורסמים, גם סרטים בעלי
עניין מיוחד שנעשים בחוץ !ואין להם מפיצים
בארץ. אז, אולי, יהיה סוף־סוף גם
בישראל, פסטיבל אמינויות -אמיתי הכולל
את כל -האמנויות.
תדריך חובה לראית
יתל*אבי — -פרובידנס,
אשה לא־נשואה
,׳הטפיל, ג׳וליה, מיפגשים מן הסוג
השלישי.
ירושלים — פנטסיה, אודיסיאה בחלל.
חיפה — פנטסיה, ג׳ולייה.
תל-אביב
פרוכידנס (מוזיאון צרפת) —
מציאות ודימיון נלחמים זה בזה בתודעתו
שיל סופר ישיש ,׳בליל־סיוטים ובבוקר ש לאחריו.
סרט מסובך -ומרתק של אלן דנה
עם מיישחק משובח של ג׳ון גילג-וד, דירק
בוגארד, דייוויד וורנר, אלן ביורסטיין ו־איליין
סטריץ׳•
הטפיל (פריז, איטליה) — סאטירה
פראית ונועזת על הפנסיה הקאתוליית
ועל המימסד האיטלקי, משתמשת בסיגינון
קולנועי חריף -מאד העלול להרגיז את
עדייני-הגפש.
ירושלים
פנטסיה (אור־גיל, ארצות־הב־רית)
— וולט דיסני הופך יצירות קלאסיות
לימוסיקת־לוויה חזותית בסיג׳גון שמתחיל
בקיטש (בפאסטורלית של בטהובן) ,ומגיע
עד לאבסטרקט (בטוקאטה ופוגה של באך).
חיפה
ג׳וליה (שביט, ארצות־הברית)
— פרק מזיכרונותיה שיל הסופרת ליליאן
הלמן, על קיישרי הידידות ישלה עם נערה
בת־גילד! ,שהפסד. מבת מפונקת של מ״שפח-ת
מיליונרים ללוחמת,של מחתרת אנטי־׳באצית
באוסטריה. עם ג׳יין פונדד וואנסה רד־גרייב.
>גרע\
אתה מדוזה?
מגע המדוזה (הוד, תל-אביב,
אנגליה) — זה מתחיל כאשר
אלמוני מנפץ גולגלתו של אדם
הצופה בטלוויזיה, בלא אזהרה מוקדמת. אולי זהו סמל
לניקמת המסך הגדול במסך הקטן, שגנב לו את הקליינטורה•
מאוחר יותר מסתבר שהקורבן האמין כי בוח־רשע
שוכן בקירבו, וגרם בל מיני אסונות. בל מה שהיה עליו
לעשות היה להביט במישהו בעיניו הכחולות, וכבר נידון
אותו מישחו לכליה. איש אינו מאמין, כמובן, במחציתו
הראשונה של הסרט, בבדיות שכאלה, אבל לשם כך יש
לסרט שני חצאים. בדי שלקראת הסוף יתחילו להתעורר
הספקות, החשד יתגנב ללב הדמויות האחרות, ובסופו של
דבר יהפוך הזרע הרע עובדה בלתי־מעורערת בדעת הנפשות
הפועלות בסרט.
כל זה מתרחש, כמובן, על המסך. כי לגבי מי שיושב
באולם ומתבונן בפרשה בולה, מה שניראה מההתחלה
בלתי״סביר, ממשיך להיראות כך גם בסוף. הבמאי ג׳ק גולד
והתסריטאי ג׳ק בדיילי, מנסים לשרך את מגרש השדים
עם כלבם של בני באסקרוויל, ושולחים בלש נוסח המפקח
מגר-ה לצוד את השטן בכבודו״ובעצמו. התוצאה היא שאין
תעלומה, כי הרי כבר בהתחלה נאמר שהרשע אינו אלא
הבן־דוד השחור של השוכן במרומים שהושלך, לפי מילטון,
מן הקומה העליונה, ומאז הוא חורש מזימות נקמה אפלות.
ונטורה ואנדריום — הזרע הרע
ולבסוף, השם. המדוזה היתה מיפלצת מן האגרה היוונית,
שמבטה הפך כל יצור חי לנציב־סלע. מי שחיסל
אותה היה פרסאוס, שהסיר את ראשה גמחי״חרב אחד.
שעתיים תמימות אינן מספיקות לגולר ובריילי כדי לעשות
אותו הדבר.
לנצייה ופולקסוואגן
החיפושית
במונטה־קרלו
תל־אביב, ארצות-
(תל־אביב,
הברית) — הכל מכירים כבר,
בוודאי, את חיפושית״הפלאים של אולפני וולט ריסני. זוהי
המכונית המהירה ביותר, השובבה ביותר, העצמאית ביותר
והנבונה ביותר שזכתה אי־פעם לככב בסרט• העניין עלה
הרבה כסף למפעלי פולקסוואגן, אבל הם קיבלו תמורה
מלאה בפירסומת שעשו להם הרפתקותיו של הרבי (שמה של
החיפושית הקונרסית).
הפעם דואגים אולפני דיסני לספק עוד כמה נתונים
חיוניים עלגיבורם הברזלי. ראשית, מסתבר מעל ומעבר לכל
ספק שהרבי הוא זכר. זאת הפעם הראשונה שמבררים
את מינו, ויש לעניין חשיבות מירבית, לפחות בסרט זה.
שנית, מסתבר שהרבי, נוסף על בל מעלותיו האחרות, ניחן
גם באופי רומנטי המתאים יותר לבן המאה ה־ 19 מאשר
לאחד כמוהו ששושבמו החוקי לא היה אלא אדולף היטלר
(אין מה לעשות, חיטלר הוא זה שהמליץ בחום על ייצור
המכונית העממית הקטנה) .שלישית, הרבי מגלה רוחב-לב
וחולק את אורות הנמה עם מתחרה מפח ופלאסטיק
מתוצרת לאנצ׳יה. נראה שבעקבות הפסקת ייצור החיפושיות
צריך היה למצוא מממן חרש לסרט, וזה נמצא בדמות
גדול יצרני המכוניות באירופה, פיאט (שרכש את מיפעל־הלאנצ׳יה.
אבל במיכל של הרבי מוסתר יהלום שנגנב מן
ג׳ינס ונוטס — המצאות ילדותיות
היוקרה של לאנצ׳יה לפני שנים אחרות).
כצפוי יש בסרט פעלולים רבים, בעיקר של מכונית
הנוסעת ללא נהג, נשהמוצלח בהם הוא הרגע שבו מגיש
הרבי זר־פרחים ללאנצ׳יה אחרי טיול משותף של השניים
בחיק הטבע. יש עור הרבה מאד המצאות, מרביתן ילדו תיות.
אבל אם חם מאד בחוץ והקולנוע ממוזג, זה כדאי.
מבעד לחזי ת
ה שג ר תי ת •
אשה לא־נשואה (פאר, תל־אביב,
ארצות־הברית) — פול
מאזורסקי הוא במאי המנטה
מזה שנים להעלות על הבר, בצורה הנאמנה ביותר, את
אורחות החיים של הבורגנות הממוצעת בארצות־הברית,
כלומר מעמד זה שהקולנוע מסתייג ממנו בררן־בלל, משום
שהוא נחשב משעמם ביותר. מאזורסקי שאף להצביע על
הרבגוניות שניתן למצוא מאחרי החזית השיגרתית, וסרט
זה מהווה עבורו צעד אחר קדימה.
אריקה היא אשה רגילה בהחלט. לא יפה במיוחד אם
כי שמורה היטב. בתחילת הסרט היא נשואה כבר 17
שנים, ונרמה לה שהיא מאושרת. בתה, בת ה״ ,15 חסרת״חן
ומסורבלת בבנות רבות בגיל קשה זה. בעלה, גבר נאה למראה,
עובד בבורסה ומרוויח היטב. בקיצור, התגלמות גן־
העדן הבורגני.
עד שיום אחד מבריז הבעל כי הוא מצא אשה צעירה
יותר, ואינו יבול להרשות לעצמו להחמיץ את ההזדמנות.
הוא עוזב את הבית, את הבת וחאשה. אריקה מחפשת
תמיכה בחברותיה שעברו חוויות דומות, או ניצבות בפני
מצבים מאותו הסוג. היא פוגשת גרושים, מנסה דון-ז׳ואנים
מיקצועיים ולבסוף׳מוצאת פתרון, בדמות צייר בריטי מצליח.
מעלתו העיקרית של הסרט היא הגשת הסיפור בצורה
הפשוטה והמובנת ביותר. הטיבעיות של ג׳יל קלייבורג בתפקיד
הראשי מעניקה לכל העניין ממר נוסף של אמינות.
מרפי וקלייבורג — טיבעיות ואמינות
לבן, אם יש רגעים צורמים קטנים בסרט, הם קורים ברגע
של חריגה מן הטון הנמוך הזה: סצנות אצל פסיכיאטרית
שהם ספק פארוריה ספק מלודראמה ; ארוחה של האם.
אבל יהיה זה בלתי״הוגן להתעכב יותר מדי על תופעות
צדדיות, בסרט שמעניק בסופו של דבר חוויה נעימה ביותר
למרבית הצופים.
— יי ^י
1ן ננ 1ן ן* 1ן !1ו!^ 1 1 1 1- 1
7זמחווו 111₪מ ן!ש01
המנהל הווחחן
אם יש מנהל צעיר, דינאמי, חיתיך ומצי
ליח יבק ירסנו, אין זה ׳אלא מיד,ל ליישבה
העיתונות הממשלתית זאכ חפץ• גם בל־דיעות
פוליטיות ופוליטיקה ׳בכלל, הבחור
בן השלושים הספיק כבר להתחתן, להוליד
בת, להתגרש, ובימים אלה ממש התחתן
בפעם השנייה.
ואם לא ידי בכך, הרי בימים הראשונים
לכהונתו — שהיא רמה, לכל הדיעות —
נפל חפץ יישר על ביקורו שיל ׳נשיא מצריים
אנוואד אל־סאדאת, והוא היה אחד האחראים
הישירים לסדר המופתי ששרר במרכז
התיקשורת שחוקם לתפארת בתיאטרון
ירושלים. ותאמינו לי, זה לא הולך
ברגל.
מה אומר וימה אדבר, כמו שראיתי אותו
הבנתי שאחד כזה לא יישאר הרבה זמן
חופשי בשטח. דיווחתי לכם בהרחבה על
מעלותיו ישל הנ״ל, והנה, בעצם ימים אלה
נודע לי שלפחות ׳אחת עשתה מעיל ׳ומעביר,
והצליחה ׳להפיל יאת הצעיר המבוקש בדישתה.
שמה מי רי! ,ואינני יודעת עליה
הרסה חוץ מזה שהיא ׳נראית לא יריע, ושהיא
ובעילה הטרי ׳מאושרים יעד לב השמיים.
החופה
התקיימה בבית פרטי בירושלים,
בחוג מצומצם ישכלל ׳עשירה ׳אנשים ובתוכם
מנהלים כליליים של מיישרדי־ממשלה: הד״ר
אליהו כן־אדישר מנכ״יל מיישרד ראש־הממשלה,
שהוא בעצמו רווק מבוקש־עד־מבוקש־מאוד
ואפריים עפרון, מנכ״ל
מיישרד־החוץ, שכמו מרבית המנכ״לים הוא
נשוי ובעל מ״שפחה.
הלולנ>ת
ה ע ליז ה
מרוב ביצים בסרט ישראלים מצחיקים,
לא ראו את היער. וכשאני אומרת יער, אני
מתכוונת !לליוילניית הראשיית, שאספה יאת
הביצים הללו. זוהי ענת כדנשטיין־
כהן, שייחוסה המיישפחתי משייך יאותה באופן
יישיר לשחקנית הוותיקה ׳מרים פדני
שטיין־ כחן שהיא הסבתא ישלה.
טוב, אין לי מושג מיה אומרת הסבתא על
הדרך ישבה בחרה נכדתה להתחיל את ה־קאריירה
שלה, יאבל אני יכולה להגיד לכם
מר, אומר על זה החבר הצימוד שיל ענת
מזה כמה חודשים, הוא התיפאורן אפי
א כי כי. הוא אומר ששתקיניית צריכה לבצע
מיה ׳שהבמאי שילה אומר לה, וזה לא אומר
שהקא צריכה להזדהות עם התפקיד. ואם
הוא אומר אז הוא בטיח ייודע כי הוא,
כידוע, עובד בקולנוע כביר עשיר שנים, והחל
את הקאריירה שליו אצל מוריו ורביו
ז׳יאק קתמויר, הנמצא עתה בגליות ׳אמס־טרדאם
עם האשד, הפרטית שליו, דוגמנית־העירום
אן טוכימאייר.
כן, אלא שלא על דאק יואן, שהם אנשים
מעניינים כשלעצמם, רציתי לספר לכם,
כי אם על ענת ואבי. השניים הללו, כך
זאב ומירי חפץ
חתונה מצומצמת
חפץ לא הזמין לחופה איש מאנשי מיש־רדו,
ונסע יעם ׳אשתו הטרייה היישר לירח־דבש
בן עשרה ימים! .נו, שיהיה במזל.
על איייפי נתן ׳שמעתם? אלא מד? ,הוא
לא נתן צ׳אבס לאף בנאדם במדינה הזאת•
ואיש לא הצליח להתחמק מלשמוע עליו.
מחזר אייכי ושרונה
סבתא באה, אבא נסע
רומן בוזמעוכעז
ייגאד ידיו במסיבה
מי האלמונית?
ביצים, ביצים
אני שומעת, חולקים דירה משותפת וחיים
באושר מזה יבמה חודשים. באחרונה הח ליטו
׳לתת ליחסים ׳בוניהם ׳גושפנקה׳ חוקית,
ובשעה טיובה וקירובה הם עומדים
להתייצב מתיחת לחופה ולהיות: איש ואשתו
כדת משה ׳וישראל. ואם זו לא בשורה
משמחת, אז מר, כן?
וכד לספן השלו
סגן ואש־הוזמשרה
כבר שבועיים אני שוברת לעצמי את הראש, מיהי אותה גברת שישיבה לצידו של
סגן־ראש-הממשלה, הפרופסור ייגאל יהין, בארוחת־הערב החגיגית לכבוד סגן־נשיא
ארצות-הברית וולטד מונדייל.
כבר שבועיים אני שואלת כל מי שאמור לדעת משהו על כל מישהו בחלונות
הגבוהים. והנה, אחת מציפורי לחשה לי לפתע כי כבוד סגן־ראש-הממשלה מנהל רומן
סולידי עם הד״ר אליזבט פורקמינר, אחת הרופאות היותר־ידועות של קופת חוליס
בירושלים.
והסיפור קי׳בל מישנה תוקף כאשר ידין הביא עימו את ידידתו לסעודה החגיגית
שהתקיימה במישכן הכנסת. למה לא, בעצם?
ענת כרנשטיין־כהן
אני יודעת שסיפרתי לכם עליהם בשבוע
שעבר, אבל ׳אני יממש לא יכולה להתאפק
ומוליחה להמשיך לעדכן ׳אתכם יבמה ש־קות
אצל הצמח מונה זידיכרשטיין את
שרגא חירפז. ומה ׳שקורה ישם ,׳חביבי
ואהובי, לא יקודד, בכל ׳ביית ביישראל. חוץ
מזר, שמונה מסתובבת עם כוכבים בעיניים
וראש ׳בעננים, ומספרת לסל מי שהיא
פוגשת ׳שסוף־סוף מציאת את גבר ׳חלומותיה,
היא גם הפכה בגיל שלושים לאם.
ולא סתם, כי אם ואמא כפול שילוש,
היפהפייה של הבוהמה התל־יאביבית
מגדלת ׳בדירתה יאת ׳שילוש בנותיו שיל
שרגא, שגילן ארבע וחצי ,׳שלוש והצי ושנתיים
׳וחצי, וכל סד, ישיש לה בראש בימים
אלה, חוץ ׳משרגא, להישיג בייבי־סיטר,
לשכור מטפלת ולהביא את הילדות
מהמעון. לבחורה הזאת מימש הולך ב
׳אייבי, כידוע, היה גישוי פעם אחת ויחידה
׳בחייו, לפני 25 ישנים, למי שהיתר,
מלכת חיי הלילה ׳שיל תיליאביב בימיה הטובים
והזוהרים. היתד, זו רוזיי נתן, וכל יילד
פתלחאביב ידע ׳שריתי ופרדיריקה סגל ׳מנהלות
לאבישילו ואמשילו את חיי־הלילה שלהם.
מזי ואייבי הולידו י0ת בשם שרונה,
שהיום היא כבר בת 27 ונשואה לתיפאורן־
שחקן איציל, אלפללן, ואם לדניאל בן
השנתיים. אז בזמן שאבא שלה מתעסק עם
שלום ,׳אוכל שלום, צם ׳שילום, עושה שילום,
שובת שלום ,׳מדבר ׳שלום ומפעיל את
ספינת-השלום, עושה שרון דברים הרבה
יותר פרודוקטיוויים כמו, למשל, להביא
ילדים לעולם.
סנה הבכור עוד לא חגג את יומולדת
השנתיים שלו, וכביר ׳נמצאת ׳אמו בחודשי
הריון מתקדמים ׳ועומדת להפוך את הסבא
׳המפורסם ישלו סב בפעם השנייה.
לכבוד המאורע הנ׳׳ול הגיעה רוזי נתן
ארצה ׳פתיספורת קצרצרה, מיסנסי ג׳ינס
וגוף שיל נערה. קפצה הסבתא הז׳והרת ל־תל-אביב,
יאמרה שלום לכל האקם־חברים
מאקס הימים הטובים והזוהרים, ומיהרה
ירושליימה ׳לבית ביתה כדי לבדוק את מצב
הבטן. ויכסו ׳שהיגיעה הסבתא עזב ׳איציק
את הבית. לא שיחס-יוחליילה יש לו משהו ׳נגד
חמותו. נהפוך הוא, היא חמות עיל־הכיפאק
׳ואפילו אירחה אותו ואת ׳אשתו בהאיטי, שם
הייא מנהלת ׳בי׳ת־מלון.
׳אלא שאיציק !אלבלק, שהפך מיתיפאורן־
טלוויזיה מוצלח למצחיקן: מוצלח, קיבל
הצעה-שאי-אפשר-לסרב-לה. מנחם גולן
הציע לו לבצע יאת היתיפאיורה לסרט הקוסם
מלובלין, שצילומייו החלו בגרמניה, ואיציק
נסע לשם כשהוא ׳משאיר יאת אשתו יובנו
בישראל. מספרים שהסכום שיקבל אלבלק
תמורת עבודתו !נאמד ׳בעשרות יחסות של
אלפים ילידות וזוהי, כאמור, הצעה באמת
בלתי-מס׳ורבת, מודגם שהזוג הצעיר עדיין
מיתגורר בדירה ׳שביורה.
חיים ! לא זו בלבד שמצאה את הנסיך הפרטי
ישלה. היא גם קיבלה אותו עם ילדים
מובנים.
׳אשתדבנפרד •שיל הרפז, עידית חיים,
שהשתתפה ׳בשעתה ׳במחזמר שיער וניסתה
לבניות לעצמה יקיאריידה של זמרת בשלישיית
בנות חווה ,׳נשארה בדירתם המשותפת
ברחוב גורדון בתל-אביב, ועובדת
לפרנסתה פגושאת־מיזוודות — ״בל־ב׳וי״,
בלע״ז — במלון תל-אב״בי.
ריב בארגנטינה
שידור ־
מאחרי המסך
מחקר *קר וסודי
הסוד השמור ביותר גרשות־השידור היום
הוא קיום ועדה של מומחי־כוח־אדם, פסיכולוגים
ואנשי־מינהל, שהזמין סמנכ״ל הרשות,
שלמה עבאדי, כדי לערוך מחקר
סודי, שמסקנותיו תצדקנה את תוכניתו
החדשה להקמת מנגנון מסורבל ויקר.
אולם האיש שעל המינהל התקין לא טרח
להזמין את ועדודהחקר הסודית שלו על
פי הוראות המינהל התקין. ללא כל מיכרז,
ומבלי שאיש אישר לו את ההוצאה התקציבית
של כמה עשרות אלפי לירות,
שכרם של המומחים, קרא עבאדי לכמה
מאנשי התעשייה הצבאית, שאותם הכיר
ושילם להם סכומי־עתק כדי לערוד את המחקר,
שמסקנותיו נועדו לשרת את תוכניותיו.
אולם
נראה כי גם סקר זה לא יעזור
לסמנכ״ל. ועדי־העובדים החליטו כבר להתנגד
לתוכניתו להקים אימפריה ביורו-
קראטית ברשות, על חשבון התקציבים
לשידורים ולתוכניות. לדברי המתנגדים,
ששלחו במקובץ מיכתב־מחאה ואזהרה ל־עבאדי.
כל כוונתו של הסמנכ״ל היא להשתלט
על רשות־השידור, באמצעות ניפוח
מנגנון והוספת אנשי-מינהל לרשימת
מקבלי המשכורות של הרשות.
יגאל לוס? עוסק יאף הוא, מזה כמעט
שנתיים, ביצית־״ המונומנטלית על הציץ-
נות. לוסין מכין טיהרה בת פרקים רבים
על הציונות, אולם עבודתו כבר גלשה
מעבר לזמן והתקציב שהוקצו לה, ועדיין
לא נראה סיומה באופק.
עברו! לא רצה לוקסב״ר
סיכסוך פרץ בין מי שהגיש את השבוע
— יומן אירועים, רם. עפרון, לבין דובר
מישרד החוץ נפתלי לביא. עפרון לקח
חופשה מהטלוויזיה ומונה לנספח התרבותי
בשגרירות י׳שראל בלונדון.
לאחר שעברית הגיע ׳ללונדון, החליט
לביא בי בנוסף לנספחות התרבותית חייב
עיבריץ להיות גם !נספח לענייני הסברה.
עברון מסרב לקבל עליו תפקיד זה, הן
בגלל הכפלת עומס העבודה והן בגלל
קשיים ישיש לו, נליבראל בעל דעות
מתקדמות, בהסברת מדיניותה של ממשלת
מנחם, בגין. הסיכסוך בין השניים יוכרע
בקרוב על-ידי שר-החוץ משה דיין.
ידידות בת שנים רבות הסתיימה, כפי הנראה, בגלל אליפות העולם בכדורגל
שנערכה בארגנטינה. באישור מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, יצא לארגנטינה
מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה, אלכם גילעדי, שלא במיסגרת המישלחת
של הטלוויזיה הישראלית אלא כמושאל לאיגוד השידור האירופי, אי־בי־יו כמפיק
ראשי של כל השידורים שנערכו מרוסאריו.
דן שילץ, מי שהיה מנהל מחלקת החדשות, ידידו הקרוב של גילעדי, ומי
שבעידודו הפך גילעדי לאחת מדמויות המפתח בטלוויזיה, נשלח ממקום מושבו
בניו-יורק כדי לעמוד בראש הצוות של הטלוויזיה הישראלית ששידרה מארגנטינה.
לפחות במישחקים הראשונים היו שידוריהם של שילון ושל יורם ארכל,
שיצא אף הוא לארגנטינה, כישלון מכאיב. הדבר ידוע לשילון, הן משום שהוא איש
טלוויזיה ותיק והן משום שהוא ערך שיחות טלפון רבות לארץ, כדי לקבל תגובות.
שילון האשים את גילעדי על כי זנח את הטלוויזיה הישראלית וכי בגללו
ניכשלו השידורים, אך גילעדי לא נשאר חייב. לבסוף פרץ ריב בין השניים, שעוצמתו
אינה פחותה מעוצמת הידידות ששררה ביניהם.
חיטוט 10י1י הברט
״גזירת עבאדי האחרונה״ ,כך מכונה
הטופס החדש, שהוציא סמנכ״ל רשות־השידור
שלמה עכאדי בשלושה העתקים,
פירוט העבודה הפרטית
פרטים על העבודה הפרטית
(יירשמו ע*י
העובד)
תקופת העבודה
הפרטית :
עד יום
מיום
מסי משוער של שעות
העבודה הפרטית בשבוע :
שיעור השכר או הרווח
זמני ביצוע העבודה הפרטית
הערה: על העובד לצרף לבקשהיאישור של נותן העבודה הפרטית.
שיכיל פירוט שעות וימים לביצוע העבודה הפרטית
ושיעור השכר או הרווח.
ל חו ד ש
לשנה
התאריך
לי חי ד ה
חישוב אחר
חתימת העובד
מים מף העבודות הפרטיות
את מי מעניין הרווח
ועדי־העובדים החליטו כי אם ייווצר
בהם הרושם שהתוכנית אכן תתקבל על־ידי
הוועד המנהל של רשות־השידור, הם
יכריזו על שביתה כללית ברדיו ובטלוויזיה.
האבטלה הסמויה נשארה
לא רק במערכת החדשות ייש אבטלה
סמויה. במחלקת התוכניות תופעה זיו היא
עניין שבשיגרה, משום ׳שממלאת מקום
מנהל המחלקה, יהודית (״גלדי״) לוץ,
אינה מצליחה להשתלט על המחלקה שלה.
הבמאית. אסתר דר עסוקה מזה שנה
תמימה בהכנת סידרה יפת שלושה פרקים
על העיירה ביית-ישימיש! ,תחת הכותרת:
פרופיל של עיידת־פי׳תוח. דר, יאשר ביימה
בזמנו יאת הסרט צ׳יצ׳ נגד רבינוביץ, מנוטרלת
למעשה מסל עבודה ׳אחרת בגלל
בית־׳שמש.
הנקרא ״בקשה לאישור עבודה פרטית״.
הסנונית הראשונה להתנגדות לטופס זה
באה מצד עובדי הרדיו בתל־אביב. הם
החליטו להתעלם מהטופס ולא להגישו, גם
בעת שמי מהם יעסוק בעבודה פרטית,
״חלטורה״ ,בלשון הרשות.
הסיבה לכך היא סעיף אחד ויחידי בטופס,
שקומם את העובדים. עבאדי מוברח
לדעת כמה מרוויח כל אחד בעבודה הפרטית
שלו. אין הוא מסתפק בהערכה
של העובד, אלא דורש גם אישור בכתב
מהמעסיק בחלטורה.
״הרשות יכולה להרשות או לא להרשות
לנו לעסוק בעבודות פרטיות. אבל כמה
שאנחנו מרוויחים בהן, זה לא עניינו של
עבאדי, ולא של אף אחד אחר!״ הגיב
השבוע דויד (״דודו״) מרגלית, מראשי
עובדי תל־אביב של רשות־ד,שידור.
את הטלוויזיה, כפי שהוא ״מאיים״ לעיתים
מזומנות.
ויאמן עזר לקוש1־ר
בטלוויזיה שיורדת התמרמרות ריבה על
מי ׳שהיה ׳ראש הדסק הכלכלי אברהם
חסר רק צבע
האולפן יתחדש ישל מבט כבר. מוכן כמה
שבועיות, אולם תחא אינו: מופעל עדיין.
מתכנני ובוני תפאורת תאולפן תזמינו
במחלקת תמשק ישל חחשזזת צבע מיוחד,
ישבו יש לצבוע רהיטים ׳ואביזרים פדי
שלא יחזירו אור בעת שידור. תצבע תוזמן
לפני חודשים אחדים, אולם כמו דברים
׳אחרים, גם עניין זת נסחב בעצלתיים,
ותפאורת מבט החדשה: ,שהושקעו בבנייתה
מאמצים כה רבים, מוטלת כאבן שאין
לה הופכין. עד ׳שיגיע הצבע.
שומרי עד אלוני
שדיה עפרון
בלי הסברה
מפיק ׳ומגיש מבט שני, שימעון טפ לה,
עומד לצאת בקירוב להשתלמות באנגליה
׳ולטייול־צפייה סארצות-הברית לתקופה
ישל יותר מחודשיים. טסלר הבין
מלאי גדול של ׳תוכניות, יומי שמונה במקומו
הוא ראש דסק הפנים של מחלקת
החדשות, יאיר ׳אלוני. המגמה במחלקת
החדשות היא להטיל ׳מדי פעם תפקידים
מיוחדים על אלוני, כדי לגרום
לכך שהוא יישאר במחלקה ׳ולא יעזוב
קשרים ׳שהיו ליו עם מיישרד־האוצר, בתוקף
עבודתו ככתב כלכלי, לחץ דווקא שר־הביטחון
עזר וייצמן למען המינוי.
סקר שקר
בשבוע שעבר התפרסם סקר לגבי יחם
ציבור הצופים לתוכניות במעט חצות ׳ומבט.
הסקר הוכיח עד כמה יש להיזהר
מסטאטיסטיקה ומסקרים.
לסקר היו שתי קביעות. האחת, שקיימת
עליה ׳משביעות הרצון ישל הציבור
מכמעט חצות: ,והשניה ,׳שקיימת ירידה,
קטנה: אמנם, משביעות הרצון של הציבור
ממבט.
לגבי כמעט חצות, הרי ׳שהנשאלים התבקשו
לערוד השוואה יבין ׳תוכנית זו לבין
המהדורה הקצרה ז״ל — מהדורות ׳החדישות
המסכמת שהייתה אוסף שיל נפל,
נשורת ׳ויתרות ישל מבט. הסקר לא בדק
את שביעות הרצון ישל הציבור מכמעט
חצות היום לעומת כמעט חצות בתחילת
הרצתה.
לגבי מבט נתבקשו הצופים לערוד הש וואה
בין מבט שיל היזם ילבין מבט של
התקופה הסועדת ימה ביקר הנשיא המצרי
אנח־יאר אל־סאדאת בארץ, וכמובן ש-
בתקופת סיאדאת הייתה הצפייה ׳במבט ירבה
יותר ורישומה על הצופים היה עז ׳ביותר.
על הגל
מפיק דוסין
אבטלה בשם הציונות
(״כושי״) קדשניר, שיצא ׳ללונדון כנספח
כלכלי בשגרירות הישראלית. קושניר לא
טרה כלל לבוא לבניין הטלוויזיה, ערב
צאתו, פדי להיפרד מידידיו, ומהאנשים
שעבדו עימו שנים רבות. מרבית חבריו
לעבודה גם לא הוזמנו אל שרשרת מסיבות
הפרידה שערכו כלכלנים ועובדי מיש־רד־האוצר
לקושניר.
׳לאחרונה נפוצו שמועות כי בעוד ש-
שר־חאוצר, שימחה ארליד, חשש למנות
את קושנייר לנספח כלכלי, בגליל ה
שפירא
את שפירא
הניחושים סביב מינוי סגן מפקד גלי
צה״ל יגברו בימים האחרונים, לאחר מי-
ינויד של צבי שפירא במפקד התחנה
הצבאית במקומו של מרדכי נאור.
המועמדים הם מולי שפירא, לו אין
כל קירבה מיישפחית״ת למפקד החדש;
מפיק מקום טוב באמצע, יצחק (״איציק״)
בן״;ר, עורך יומן גלי צה״ל רפי,מן,
ומיכאל הנדלזלץ, שהוא רס״ר בצה״ל.
נראה כי מחבית הסיכויים הם שכאשר
יבקש מיי מעובדי גלי צה״ל יאת שפירא,
ישאלו אותו :״המפקד או הסגן?
איו נראה נח״ם 3ר אחד מהקו״נים *
שניגרו שיחק אח הנוימוונה * הדובר
רוצה לנסוע לירדן * דלת מעור לידו
9זזה זים זזשיס והסתיו?
• שפיגרו הפוימוונה
כל אחד מקרייני הטלוויזיה, הנראה נהדר על
המסך הקטן, מנסה להסתיר משהו בהופעתו. הוא
עושה זאת על-ידי הרגלי קריאה, ישיבה או הטיית
גוף, או בעזרת המאפרת.
רק עתה נודע על תקלה באולפן, בשידור תחרות
הגמר על הגביע העולמי בכדורגל בין ארגנטינה
להולנד.
אל האולפן בירושלים הוזמן צוות המומחים:
אמציה לבקוכיץ ומרדכי(״מוטלה״) שפיג־לר
במהלך המישחק, לפני סיומו, ביקש מפיק
אולפן הגביע העולמי, רמי וייץ, משני המומחים
וממגיש התוכנית יאיר שטרן לומר לו בקיצור
מה הם מתכוונים לומר בשידור עצמו, כדי שיוכל
לתכנן את מהלך השידור. שטרן ולבקוביץ הסכימו,
אך שפיגלר טען :״אני אשיב רק בשעת השידור !״
כשהתעקש וייץ, עמד שפיגלר לעזוב את האולפן.
וייץ הוכיח בגרות, מחל על כבודו מול ההתנהגות
הפרימדונית של הכוכב, וכדי להציל את
השידור, התנצל בפני שפיגלר.
חיים יכין מנסה להסתיר את מיבנה גופו
המוצק. סגנו של יבין, יעקוב אחימאיר, והקריין
החדש־יחסית, עודד כן־עמי, מנסים להסתיר את
העובדה שפניהם שמנות. הם עושים זאת בעזרת
איפור נכון ותאורה מתאימה, והקפדה על הטיית
ראש כלפי מעלה כשהם מקריינים. הנקודה הרגישה
של דניאל (״דני״) פאר היא קומתו הנמוכה.
הוא משתדל להסתיר זאת על-ידי ישיבה זקופה
באולפן מבט, ועל־ידי ישיבה מסויימת מאוד,
מאחרי השולחן, באולפן כל־בו־טק.
דליה מזור מנסה להסתיר, בעזרת שכבות
איפור רבות. עור פנים לא חלק. כרמית גיא
מנסה להצר את גופה, הרחב יותר ממה שחוא
נראה על המסך, בכך שהיא מצמידה את ידיה
לגוף כשהיא מופיעה על פני המסך, ושרי רז
מאפרת קמטים בצווארה.
• עי צוער נואש הערנית?
הסטטיסטיקה מופעלת גם לגבי השידורים בערבית.
מחקר שנערך על־ידי הלישכה המרכזית
לסטטיסטיקה קבע אלה מתוכניות הטלוויזיה הערבית
הן הפופולאריות ביותר אצל קהל-הצופים
בערבית.
במקום הראשון צועדת, כמו בעברית, מהדורת
החדשות בערבית ( 86 אחוזים מכלל הצופים).
במקום השני: הסרט בערבית, המוקרן בלילות
שבת. לסרט זה יש הצלחה רבה גם בקרב המאזינים
שאינם דוברים ערבית ( 83 אחוזים) .יומן
השבוע, המשודר בימי א /צועד במקום השלישי,
ובמקום הרביעי תוכנית־הבידור בערבית ערבי
שירה. מייד לאחריה: תוכנית־הספורט המשודרת
בימי ב /ובמקום חששי חידון השבת 2כפול ,2
שמפיק יעקוב למדן. התוכנית התופסת את
המקום השביעי היא השטיח המעופף עם לילית
• עמיוב ונצה לנסוע ויוון
דובר רשות-השידור, משח עמירם, מחפש
דרכים לנסוע לירדן. עמירב ביקש לאחרונה
מראשי הטלוויזיה הערבית ליצור לו קשרים עם
נכבדים ערביים בגדה, הידועים כמי שיש להם
קשרים ברבת־עמון, כדי לנסות ולקבל רשות
כניסה לממלכה ההאשמית.
כוונתו של עמירב היא להגיע לכדי שיתוף־
פעולה עם הטלוויזיה הירדנית במישורים שונים.
ההצעה הראשונה שמבקש עמירב להגיש למנהלי
19. 7
20. 7
יום רביעי
יום חחיש׳
• תפוחי אדמה ושאר
ירקות 5.30 סרטי האנימציה
לילדים, שהביאה אסתר
סופר. מאוסטריה, באו לאמי-
תו-של-דבר במקום סרטי מיש-
דרי־השרות של מישרד־התח־בורה.
משך חודשים ארוכים
הציק מישרד-התחבורה לצופים
הצעירים במישדרי-השרות
שלו, אשר קראו לילדים להיזהר
בדרכים, ודווקא עתה, כש הגיע
החופש הגדול, גילה
מישרד-התחבורה שאין לו תקציב
והפסיק את השידורים.
• ידידי האדם (.)7.00
יש להצטער על כך שעיוורים
ישראלים לא יוכלו להתבונן
בפרק זה של הסידרה התיעודית
המצויינת, המתאר את
בית־הספר לכלבי הנחייה לעיוורים
שבקליפורניה. כימעט
כל העיוורים, נפגעי מילחמות־ישראל,
ביקרו, יחד עם מל ווים,
בקליפורניה כדי לרכוש
כלב־ד,נחייה ולהתאמן איתו ו עם
מאמנו האמריקאי משך
חודש שלם.
• האחים 8.00 אפילו
בסידרה זו יש לפעמים הפתעות.
לא תאמינו, אבל מארוני
מתגלה כבן־אדם. בעוד
סיר נוויל, הידיד הנאמן של
• פולטי 0.32 במחנה
הילדים ואצל המבוגרים שאי נם
מתביישים להודות בכך,
שורר אבל. הפרק האחרון של
סולמי יוקרן הערב. כראוי לאבל,
נקרא פרק זה בשם ליל
השימורים. בסרט יש שני סול״
טים או, לאמיתו של דבר, שני
אריות־ים. אל מולטי מצטרף
עוד אריה-ים אחד הנקרא מפלאש.
אגב, ארי־הים המשחק
את ספלאש הוא אותו ארי-ים
המשחק או( סולטי, והוא עושה
זאת בכישרון רב, מאחר ו־ספלאש
שמח, על פי הטכסט,
ואילו סולטי עצוב וחולה. כמובן,
שעדיין לא יודעים מה
יבוא בשבוע הבא במקום
סולטי.
• יש לי יטאלח (.)7.00
חלק ניכר מתוכנית שאלות
זו, אותה מפיק יעקב למדן,
מוקדש לצורת ההרשמה לע-
לייה־לרגל למכה. באחרונה
התירה סעודיה לערביי ישראל
להפוך לחאג׳ים, והמימשל־ה־צבאי
התארגן כדי לאפשר
יציאה המונית מהארץ. התונד
נית מוקדשת לנושא זה.
• לחם חוק (.)0.30
מדינת ישראל היא עדיין מדינה
דמוקראטית. רק כך אפשר
להסביר את העובדה שהמדינה
נותנת לאנשים כמו ח״כ אמנון
לין להתבטא בחופשיות ולד,רעיל
את הלבבות. לין ועוד
העד שזוסו
זזוזזזזה דנאשיזס
כמה חברי־כנסת מסויימים
מאוד — אסף יגורי ושלמה
אליהו מד״ש, מאיר כהן, איתן
ליבוי, בן־ציון רובין, חיים
קאופמן ומנחם סבידור מהליכוד
— תומכים בהצעת־חוק,
שאם תתקבל לא יוכלו אזרחים
ישראלים שהביעו תמיכה ב־אש״ף
או במטרותיו להיות
האחים: חאמונד
שעה 8.00
אמא־האמונד, רוצה להקריב
את החברה, דווקא מרוני נל-
אחימאיר
יבין
כן־עמי
פאר
מחני מג!.ה!א!חים ר
נעשות בראום
חם יחד עם בני האמונד על
שלמותה.
מזור
גיא
רז נגר• השבוע יורדת תוכנית זו מעל גבי המסך
הקטן.
הטלוויזיה הירדנית היא, שהטלוויזיה הישראלית
תפרסם, מעל המסך הקטן, מדי יום ביומו את
לוח־השידורים הירדני, והטלוויזיה הירדנית תעשה
כן לגבי לוח־השידורים הישראלי.
• דוח מעוד וידו
נראה כי כדאי לעמירב להרהר שוב בהצעתו.
אין ספק כי פירסום לוח־שידורים ירדני מדוייק
יקטין את הצפייה בטלוויזיה הישראלית, ויעלה
את מספר האנטנות המכוונות לירדן מעל גגות
הבתים בישראל. אך למרבה מזלו, אין כל סיכוי
שהצעתו תתקבל בעתיד הנראה לעין.
תוספת חדשה לחדרו של יושב־ראש הוועד-
המנהל של רשות־ד,שידור, הפרופסור ראובין
ירון, אשר עלתה למשלם־המיסים ולמשלם־האגרה
כבר אלפים רבים של לירות: ציפוי־עור דקורטיבי
לדלת.
קופסת ׳ הפלאים
10.00 סרט־ד,קולנוע של
השבוע הוא הזדמנות נדירה
להסביר מדוע אין חומר רציני
על סירטי הקולנוע. כאשר
מפיץ־סרטים מוכר סרט-קול-
נוע, או כשעושה זאת חברת-
סרטים, או חברת־הפקות של
טלוויזיה, הם מצרפים אליו חו־מר־רקע
ותמונות. התעלומה
הגדולה של הטלוויזיה הישראלית
היא, אם חומר־רקע כזד,
אכן מגיע לישראל ונעלם ב־בלאגאן
הגדול של הטלוויזיה,
או שהוא כלל לא.מגיע. לאיש
לא איכפת. לגבי קופסת הפלאים
נזכר מישהו, כי הסרט מביא את
סיפור חייו של חלוץ הקולנוע
הבריטי ג׳ראלד פריז־גרין, אשר
הקריב אפילו את חיי מיש-
פחתו כדי לפתח את המצאתו:
התמונות הנעות. רוברט דונט
הוא פריז גרין ושתי נשותיו
הן מריה של ומרגוט ג׳ונסטון.
לחם חוק: לין
שעה 9.30
עובדי ציבור, ללמוד או ללמד
במוסדות חינוך, החל מגן הילדים
ועד לאוניברסיטות. המפיקה
נאוה כהן הציבה מול
לין, שהוא כוכב ההצעה והתוכנית,
את ח״כ יוסי שריד.
עד מטעם בית־הדין הוא יושב-
ראש ועד הסטודנטים הערביים
בירושלים, איברהים נסאר, ש איננו
מסתיר את תמיכתו ב־אש״ף.
פו לד ארק 10.30
עלילה שיש צורך במחשב כדי
לעקוב אחריה. אוסי מנסה בכל
זאת לשכב עם מורוונה.
21. 7
22. 7
23. 7
7י24
25. 7
׳ 1שיען
שבת
יום ראשון
׳ 1ש•1
יום שלישי
• האיש השווה מיל
יונים
3.00 איד אפשר
גם להופיע בטלוויזיה בשידור-
חי וגם לנסות לרצוח את התו בע
המחוזי? על שאלה זו לא
הצליח לענות אפילו הסופרמן,
כוכב הנוער הישראלי לי מיי-
תאוניבוף חוקרת
השבעת סטיב
ג׳רם. אגב, לא רק סטיב אום-
טין מנסה לפתור בעיות, גם
החוג לסוציולוגיה באוניבר־
• חידושים והמצאות
0 *30 מסתבר כי בעיית ה מחסור
ברופאים אינה נחלתן
הבילעדית של עיירות הפיתוח
בישראל, אלא של העולם כו לו.
מדענים באוסטרליה, בעז רת
צעירה אוסטרלית בשם
ססילי סלייד ומחשבים תוצרת
אמריקה הגדולה, המציאו רו־פא־נטול־רופא:
מכשיר על
טהרת המחשבים, העורך ל-
סלייד את כל הבדיקות האפ שריות,
ומגיש מסקנות רפו איות
מוחלטות לרופא האישי
שלה. בין היתר אוגר המכשיר
בתוכו את ההיסטוריה הרפו אית
של סלייד, לוקח ממני!
דם ועורך בו 300 בדיקות שו נות,
בוחן את כושר השמיעה
שלה, מחפש סרטן ומחלות לב.
לאמיתו של דבר עושה המח שב
הכל, מלבד את ההצגה
של ממלא־מקום אלוהים, או תה
נוהגים הרופאים לערוך
בפני הפציינטים שלהם.
• כצאת השבת (.)8.00
יוסף פולרביץ היה ציוני חם
בברית־המועצות. כשנולד לו
בן הוא קרא לו שב״י, ראשי-
התיבות של עולה הגרדום
שמואל בן־יוסף, שבשבוע ש עבר
ערכו לז כ רו׳ טכס ממ לכתי
בראש־פינה. שב״י למד
רפואה בברית־המועצות ואחר
כך עלה עם אביו לישראל.
הוא התנדב לצוללות חיל־הים,
שעה 8.05
סיטה העברית בירושלים עו רך
עתה מחקר על ההשפעה
הגדולה של סידרה זו על ה נשמות
הטהורות של ילדי יש ראל.
באה שבת (.)8.05
• ראש העיר האס־
טרברידג 0.20 ראש
עיר בא, ראש עיר הולך, וה-
סידרה לעולם נשארת. אולי
לא כל כך לעולם, אך בוודאי
לעוד שלושה שבועות. ד,נ-
צ׳ארד מפסיק להיות ראש־עיר
וחוזר להיות שתיין, ופארפריי
מפסיק לעשות כסף ומתחיל
להיות ראש־עיר.
הידד
והקסמים
10 *10 מורים רוול כתב
את המוסיקה ודאן באבילה
הוא אשר על הכוריאוגרפיה
קולט על הכתיבה. הפרק המו סיקאלי
של הערב — ההצלחה
היחידה של ממלאת־מקום מנ הל
מחלקת התוכניות יהודית
(״ג׳ודי״) לוץ — הוא פנטסיה
לירית על ילד המנסה למרוד
בכל הסובב אותו.
בארנבי
ג׳ונס
10156 הסידרה המעולה
ושינגטון מאחרי הקלעים, ש הוקרנה
בטלוויזיה הישראלית
ועד לפני שבוע גם בטלוויזיה
הירדנית, לא הצליחה להציל
את הסידרה הכושלת בארובי
ג׳ונס. ושינגטון מאחרי הקלעים
שלחה לאפיזודה של ה ערב,
הד של רצח, את השח קנית
סטפאני פאוורס, אולם
העלילה, כמו. תמיד בבארנבי,
היא כל כך מטומטמת עד שגם
פאוורם מתבטלת בשישים.
אנוש קורציאק
השואה שודרה לראשונה תוכ נית
זו של דן שיליט, על המו רה
הגאה שצעד עם תלמידיו
אל המשרפות. היום הוא יום
השנה ה־ 100 להולדתו של
קורצ׳אק. שם התוכנית הוסב
בהתאם, והיא משודרת בשי דור
חוזר.
נועם
והגיטרה
6.15 התוכנית השלישית
ללימוד גיטרה באמצעות הטל וויזיה,
הפעם עם הזמרת רוחמה
רז. כאשר נודע למנהלת
התוכניות לילדים אסתר סופר,
על מחדלי העברת החומר ל עיתונאים,
ערכה סופר, הידועה
באשה עדינה, שערוריה במח לקת
התוכניות.
הפינה
העליזה
10.05 במיסגרת הסיפור
האמריקאי הקצר. סיפורו של
הגרי ג׳יימס מחדד את הבעייה
מסט ספורט: גילעדי
שעה 9.00
מונה להיות רופאה של הצו ללת
דקר ומצא את מותו ב מצולות
הים. פולרביץ, אשר
שינה את שמו לאחר האסון
רופא ה״דקר
לאבי שב״י, הוא רק אהד מ משתתפי
בצאת השבת, המנסה
לנתח את תופעת עולי הגר דום
בהיסטוריה היהודית בכל
הדורות, ומגלה כי עולי הגר דום
אינם המצאה של האצ״ל.
פינה עליזה: וויכר
שעה 10.05 :
• טסט ספורט (.)0.00
אלכם גלעדי, הממונה על מח לקת
הספורט בטלוויזיה, הביא
עימו מארגנטינה רעיונות חד שים
לשכלול מהדורת חדשות
ליישם (הפתעה) במהדורת ה יום
של מבט ספורט.
• המירדף 10.00 כל
מה שיודעים לאמר על סרט
המתח של היום הוא כי שמו
המירדף וכי משתתפים בו שני
שחקנים מפורסמים: בן גזא־רה,
מי שהיה כוכב הסידרה
שאיש לא זוכר את שמה על
חולה הסרטן שנותרו לו רק
כמה חודשים לחיות אבל הוא
חי אותם על גבי המסך הקטן
משך שנים רבות, ואי.ג׳י.
מארשל.
במיסגרת שידורי הילדים מוק רנת
אחת לשבוע תוכנית
ספורט הנערכת על־ידי מח לקת
הספורט של המבוגרים.
חובבי הספורט השרופים נו הגים
להתבונן בתוכנית זו,
שלדבריהם היא תוכנית מעו לה
גם למבוגרים.
מת פעמ״ם
האמריקאית של כל הדורו ת:
הפער בין אידיאל של ההצל חה
החמרנית לבין החן של
הערכים האירופים המסורתיים.
בעיית המישנה של הסרט מוד גשת
בראיון לעיתונות שנתנה
הכוכבת שלו, סאלום ג׳ינם :
״מה יש באשה משכילה ועצ מאית
שמביא אותה להמתין
לגבר אותו היא אוהבת תקופה
כה ארוכה, ולהיות בטוחה כל
הזמן שהוא אמנם יחזור.״ כד־כב
הסרט, פריץ וויבר, תאר
בראיון אחר את החוויה הגדו לה
שלו מההסרטה :״את רוב
הסרט הסרטנו באתר צילומים
באה שבת: אבידור
בכל פעם שיש חשק לסגור
את הכפתור למשמע דרשותיו
החוזרוו־דעל-עצמן של הרב
שמואל כהן לבידור, זורק מ פיק
הסידרה, דויד (״דידי״)
גולדשטיין, סוכריה מאריכת־חיי־תוכניות.
הפעם הסוכריה
היא בדמותה של הזמרת העו לה
החדשה מעיקה, אחת הזמ רות
הטובות הנמצאות כיום
בארץ.
100 שנה להולדת
יאנוש קורצ׳אק 5.50
קשה לתאר מה היה מצבה של
הטלוויזיה הישראלית אם לא חר
כל תוכנית היו משמידים
את הסרט, ואי־אפשר היה לש דר
אותה בשידור חוזר. ביום-
• סרט הקולנוע ליל
דים
5.00 רק עתה התב רר
כי התופעה החדשה והמבו רכת
של סרט הקולנוע הארוך
לילדים, היא תוצר של החופש
הגדול בלבד. כשיסתיים החו פש
הגדול, יפסיקו להקרין סר טים
אלה, ששינו את נוהגי
הצפייה של מישפחות רבות
בישראל. הסיבה לכך היא כפו
מהר יותר, גכוה
יותר, חזק יותר (.)6.00
שהוא מיבנדדהמיפקדה, בית
במרכז ברוקלין, אשר משך
150 שנה היה מטה האדמי-
רליות-של הצי הצפון־אטלנטי
של ארצות־הברית. לעיתים
הרגשנו כאילו האנשים שישבו
בבית זה, ועשו היסטוריה
משך שלושה דורות, עדיין אי-
תנו וחיים עימנו את הסרט.
תנו וחיים עימנ את הסרט.״
#עלי כותרת (.)11.15
מגיש היום הראשון, כתב הארץ,
דן מרגלית, הוא ההוכחה
לכך כי אין לשפוט מראייני
טלוויזיה על פי ההופעות הראשונות
שלהם. מאז התוכנית
הראשונה שלו, משתפר מרגלית
בהתמדה.
לה: בידי הטלוויזיה אין מלאי
מספיק של סרטים לילדים, ו כדי
להקרין סרט זה צריך
היה לשאול חצי שעת שידור
מהטלוויזיה הלימודית. טל וויזיה
זו, השייכת לברון אד־מונד
דה־רוטשילד, היתד, מו־
חצי שעה
הווסת סוס
כנה להטיב עם הטלוויזיה ה כללית
רק בחודשי הקיץ, בהם
אין לימודים, והיא עומדת לק חת
חזרה את חצי השעה שלה
מייד עם פתיחת הלימודים.
• מור־טה 8.00 שי דור
נוסף של החידון, בו יכו לים
גם אנשים דתיים להרוויח
כסף במחשבה תחילה, המוגש
על־יד מונופוליסט שעשועי ה דת
מרדכי (״מוטקה״) פרימן.
• קלעים ( •18.30 בשו רה
טובה: התוכנית יוצאת ל חופשה
של לפחות חודש אחד.
על אפרים סטן, הרוח החיה
בתוכנית זו, יהיה למצוא מיס-
גרת חדשה או אחרת לקלעים,
כדי שהיא תחזור למסך בעוד
חודש, וכן לאייש לו צוות
חדש, במקום זה שהתפרק בג לל
יחסים אישיים מעורערים.
• 5 0שנה לבינג קרוס־כי
0.30 הצדעה לאחד ה זמרים
הטובים, נעשית בידי
אמנים ידועים ובידי בני מיש-
פחתו, שהם אמנים טובים לא
פחות. יחד עם קרוסבי שרים
ומצחיקים אשתו, קתרין קרום־
בי, ושלושת ילדיו הארי קרוס־בי,
מארי פראנסיס קרוסבי, ו נטלי
קרוסבי, חוויה מוסיקאלית.
הנזלשת
הוקרת
10.45 הפרק השני בתחייה
המחודשת של סידרה זו. כא שר
ירדה הסידרה מהמסך בפ עם
שעברה, טענו במחלקת ה תוכניות
של הטלוויזיה כי ״פ שוט
אין יותר סרטים, לא ציל מו
יותר את הבולשת החוקרת.״
לפתע, כאשר נגמר המ לאי
של סטארסקי והאץ /גילו
באחת מפינות הסתר של הטל וויזיה
עוד הבולשת החוקרת.
• תשע כריבוע (.)8.00
מי שנהנה בשתי התוכניות ה אחרונות
של 9 -בריבוע מיופיה
של רינה מור, יצטרך להסתפק
ביופיין של המתחרות של
אביבה מארכס, ציפי שביט ו אורנה
פורת. רינה מור פרשה.
היוזמה לערוך למנכ״ל רשות־השידור
יצחק ליבני את ההפ גנה
בלוד, ערב צאתו לאתונה,
היתה יוזמת מערכת כל־בו־טק,
בראשותו של דויד (״דודו״)
..בדבוטק״
מתכנן הנגנונו
מרגלית, כתב תוכנית זו וראש
ועד עובדי החדשות ברדיו ב־תל־אביב.
בין תוכנית צרכנית
אחת למשנה, מארגנים אנשי
הכל־בו־טק הפגנות נוספות כנגד
ראשי הטלוויזיה המטיילים
בחו״ל ללא הפסק. נראה
כי התרגשותו של ליבני מההפגנה
שנערכה נגדו, תגרום
לכך שהאחרים שיסעו לחו״ל
ישמרו בסוד את מועד טיסתם.
• זמר מפוחית (.)0.30
הצדעה למשורר הלאומי נתן
אלתרמן — בשידור חוזר. קשה
לעשות יותר מתוכנית אחת
על אלתרמן, וכל עוד יזכרו
במדינה את בעל מגש הכסף,
תשדר הטלוויזיה מדי שנה את
אותה התוכנית, עם שלמה בר־אבא,
טוביה צפיר ומוני מו־שינוב.
כרטה 10.20 על פי
סקרי צפייה שנערכו בארצות־הברית,
תפסה סידרה זו את
המקום ה־ .68 המסקנה המיי דית
היתה: להוריד את ה־סידרה
ולהפסיק לצלם פרקים
נוספים. את מנהלי הטלוויזיה
הישראלית לא מעניין כלל אם
הסידרה מוצלח או לא. מעניין
אותם כמה פרקים יש במלאי.
לפיכך צפויים עוד למעלה מסב
שבועות של ברטה.
המבקרת המשבחת את ציורי אבי נכדתה
ורונן ו״התיאטרון הבית־ידי
חדשה של ביתבי ברנד
פימה עלי כסל
אפרים רויטנברג, צייר יהודי ממוצא
רוסי, נולד בסין, ממנה נמלט כאשר
מארצה טונג הגיע לשילטון, והגיע ליש ראל.
בארץ הוא התגורר 12 שנה ועבר
לחיות בפאריס, כשהוא חותם על ציוריו
בשם ״פימה״.
במהלך חייו הסוערים נשא פימה רויטג־ברג
לאשה את רמה, בתה של מבקרת־האמנות
הירושלמית מרים טל, שילדה ל-
פימה בת, ולמבקרת את נכדתה. רמה
רויטנברג (מקודם טל) נפטרה זמן לא
רב אחרי הלידה, בנסיבות מיסתוריות.
אלא שקישרי האמן והמבקרת הוסיפו
להיות משפחתיים למדי. כל תערוכה של
של פימה רויטנברג בארץ, זוכה מייד
ביקורת אוהדת מטעמה של מרים טל, כמו
זו הנערכת בימים אלה באחת הגלריות
המיסחריות של ירושלים, שעליה כתבה
המבקרת בידיעות אחרונות ( )23.6בין
השאר :
״בולטת התצוגה הנוכחית בקסם המיו חד
שכה ובאווירתה הממזגת הרטניות ומדיטציה,
קלילות במגע ועומק התפיסה...
האמן עובר מציור מופשט־הגותי לתיאור
מלהיב של עירום, דומם, או פרחים...
לפימה פיגנון אישי מודגש ביותר —
ולא מאניירה. בל דן* שונה בתכלית מקודמו
— ובל דף, כל ציור או רישום
נושא את החותם הברור של אמן מצא־דופן,
שהפר במשך השנים כעין זרם
עצמאי ...הוא יודע להיות מהפכני לפי
דרכו, ולהעניק למסתכל הנאה והודיה
פימה רויטנברג
חושניות ומדיטציה
שהיא גם חושנית־אופטית וגם רוחנית-
נפשית...״
מילים, מילים ומילים, אם להתייחס להגדרות
מישפחתיות כמו ׳אווירתה הממזגת
חושניות ומדיטציה ...אמן יוצא־דופן שהפך
במשך השנים כעין זרם עצמאי
גיבוב המילים המישפחתי האוהד הזה מעורר
את הדימוי התגכ״י :״כי ביפה פניו
בהלכו ויעש פימה עלי פסל...״
עניינית יותר, ונטולת קישרי־משפחה
אמנותיים כלשהם, היתד, מבקרת-האמנות
של הארץ, דורית לוויטה, שכתבה על
תערוכתו הנ״ל של רויטנברג :״פימה
^ ברטולד
^ לב חקק כפותר אפור ^ מהדורה
הגיבור המסורס בסיפרותנו החד שה
משתמש בצבעים רכים. אולם לעיתים
קרובות יש חריגה מהדקורטיווי לעבר ה קיטש.
העבודות הטובות עולות בקנה אחד
עם טעמו של הבורגני הישראלי הממוצע...״
ואכן,
המרחק מהגדרת אמן כ״זרם עצמאי״
להגדרה שעבודותיו ׳עולות בקנה
אחד עם טעמו של הבורגני הישראלי
הממוצע׳ הוא כמרחק שבין האתיקה המקצועית
לנפוטיזם, שנוקטת הגב׳ מרים טל
בכתיבתה על אבי נכדתה.
בחודש שעבר נערך בירושלים הקונגרס
הבינלאומי הראשון לחקר יהדות ספרד
והמיזרח, קונגרס שמטרותיו צודקות ור-
בות־טעם בחברה ובתרבות הישראליים.
אלא שבאחת מפינות קונגרס זה נערכה
הצגה מכוערת, בעלת נטיות גזעניות מובהקות׳
שכמה מושכי-עט שוליים לקחו עליה
טרמפ, והם עתידים לנסוע עליו עד להחרבת
אושיות התרבות הישראלית הנוצרת
בארץ.
אם להתעלם מהערות לקונגרס זה ש-
פירסם במוסף־הסיפרות של הארץ העיתונאי
יצחק בצלאל, בנוסח המסית והבלתי-
מדוייק ״היהודים הלא-אשכנזים אין להם
שפה משותפת אחת, דוגמת אידיש
הרי למרכז הזירה קפץ אורח בלתי־קרוא,
יורד ישראלי בארצות־הברית בשם לב
חקק (אינו קרוב של התאומים הרצל
ובלפור חקק) ,שהתפרע מילולית במיפגש
סופרים יוצאי עדות המזרח, שנערך ב־בית־הסופר
בירושלים.
לב חקק פירסם לפני יותר משנה ספר
בשם האסופים שעליו נכתבה במדור זה
הרשימה ״זיכרונות גזעניים מארץ־הקו-
דש״ (העולם הזה .)2072 ,דומה שהתפרצותו
המילולית, מעלה את הצורך באיז־כור
מעט ממד, שנכתב כאן על ספרו:
״...נימת סיפורו הופכת, יותר ויותר,
כזו המזכירה את סיפרותם של בתכלכי
יחף גכלם הגרמני, תוד מחול של צביעות
והתחסדות מעוררי־פלידה ...הרומן אינו
קריא, לשונו מסורבלת ומתהדרת בנוצות
לא־לה, הגזענות החולנית שבו אין כבוהה
לחנות, ויחד עס זאת היא מלמדת
על האפשרות שכצמיחת סיפרות בעלת
יותר מסממנים גזעניים, סיפרות של שיג־אה
ועיוורת, פיפרות שבכוחה לכרות סל
שיור של טוב, שקיים בסיפרות העברית,
כאשר ניתן עם טוב זה למנות את סיפרי־הם
של שמעון כלם וסמי מיכאל שהם)
בעלי עוצמה תיאורית, יכולת הבעה וכנות,
המשוללים את המרירות והחולניות,
הממלאה כל עמוד ועמוד כפיפת של לב
אמכור ביקורת זו, שנכתבה על קובצו
משולל הערך חסיפרותי של חקק, בא
היות שבכינוס־הסופרים שנערך בבית הסופר
היה מחבר האסופים בן־פלוגתא
צעקני לסמי מיכאל, שטען בגנותה של
הצווחה העדתיודגזענית (בסיגנונו המעודן)
,וקבע בבהירות שתפקידו של הסופר
הוא לזעוק ״זעקה״ לגבי עוולות בחווה,
תוך שהוא מדגיש את הגבול הברור שבין
״פולקלור״ לבין ״סיפרות פעילה ויוצרת״.
תנא דמסייע להצגת טיעוניו של חקק,
נתן ממלא־מקום עורך מדור־הספיורת ב
מעריב
חיים נגיד, שריאיין את חקק, והבי-
יאו לאמירות ׳בנוסח :״כמה קולמוסים
נשברו, כמה מהקרים נכתבו, על יצירותיהם
של פרל וארטר*? והרי לא כל
ספרות ההשכלה או כל שירת חיבת־ציון
נחקרת ומתועדת על שום ערבה האסתטי
הגבוה ...הייתי שמח אילו הוקדשה תשו
חקק
סיפרות של שינאה ועיוורון
מת־לב דומה למורשת הסיפרותית של יהדות
המחרה...״
לא כאן המקום לקבוע שיהדות צ׳כוס־לובקיה,
שמורשתה הסיפרותית היא במ מדים
עולמיים, לא זכתה בעשירית מכמות
סימני־הדפוס שהושקעה בעשור האחרון
במורשת הסיפרותית של יהדות בבל, אשר
לעברה חרד אותו חקק. אך כאן המקום
לקבוע, שקשה לדעת אם הדמאגוגיה שלו
עולה על איוולתו. על כל פנים, ההתעלמות
המכוונת של חקק זינ״ל מהתפקיד
,שהיה להתחדשות הסיפרות העברית במז־רת־אירופה,
מילחמת־הלשוניות, ומחלקם
חסר־התקדים בתקומתה של מדינת־ישר־אל
— היא איוולת שאין דומה לה. לב
חקק הוא טפיל תרבותי, שלקח טרמפ
על השינויים התרבותיים־חברתיים שהבי או
״הפנתרים השחורים״ ,והוא נוהג כ־פנתר
אפור. מה עוד שריחוקו הפיסי
מהמתרחש בארץ, העניק לו עיוורון־צב־עים
לעשייה התרבותית בארץ בעשור
האחרון, עשייה שהיא קונקרטית, ללא
גבולות של ארצות מוצא.
הסתננות של תופעות כמו לב חקק
לקונגרס זה, מעלה קבס, למראה המתוסכלים
המטפסים בקצות ציפורניים, על
מרכבת שבירת המיבנים החברתיים ביש ראל.
וגם כאשר הם מנסים להפגין את
בקיאותם בדבר העבר וההווה, הם שוכחים
את העובדה שסופרים כיהודה -בורלא,
שמי, א.ב. יהושע, סמי מיכאל ואחרים,
מצליחים והצליחו כסופרים גם מבלי ש ריצפו
את דרכם בהבלים של ״קיפוח״
או ״פער תרבותי״ .התרבות הישראלית
החדשה אינה זקוקה לעלוקות הנצמדות
על כאבי האמת שלה.
המחשה לשבירת קולמוסים כזו מצו־ייה
בסיפרו של פרופ׳ גרשון שקד ״הסיפורת
העברית״ ,שם מוזכרים ״פרל ואר־טר״
פעם אחת, בהערת־אגב.
תיאטרון
ילד טוב ירושלים בשנת 1966 פירסם הסופר והמחזאי הגרמני
גינטר גראס מחזה בשם הפלבאים
עורכים חזרה בהתקוממות. הוא קרא למחזה,
בכותרת־המישנה, טרגדיה גרמנית.
המחזה, שמועד עלילתו הוא ב־ 17 ביוני
,1953 על במת הברלינר אנסמבל, מתרחש
כאשר מחוץ לאולם התיאטרון מתנהלת
התקוממות של פועלים גרמנים ויחי-
אים בידי כוחות־מישטרה גרמנים ויחי-
דות־צבא סובייטיות. השחקנים בתוך האולם
עורכים, בהדרכתו של ברטולד
ברכט חזרה על עיבודו הדרמאתי למחזה
קוריולאנוס מאת ויליאם שקספיר, על־פי
ליוויוס ופלוטארכוס, מחזה שעניינו התקוממות
מדוכאים.
במחזהו, ובהקדמה הארוכה שצירף למחזה׳
מתאר גינטר גראם בבהירות את
המכאניזם השקוף למדי של מחזאי, מנהל
תיאטרון, המתעלם מכל הסובב אותו ובעיקרון
רב מעלה על הקרשים אירוע
המתרחש בו־זמנית מחוץ לאולם. במילים
אחרות, למרות שמדובר כאן בברכט, הוא
משועבד מרצונו למי שמממן את הצגותיו.
לתיאטרון החאן הירושלמי יש מנהל-
אמנותי ינוקא ושמו אילן רונן, שיומרותיו
האמנותיות מגיעות הרחק מאולמו הצנוע
של החאן. בוקר אחד הוא ממחיז את
דוסטוייבסקי, שבוע קודם את מילכוד 22
ובשבוע שעבר את קדימה בית״ר (ולא
׳מכבי׳ ולא ׳הפועל׳ ,שלא לדבר על ׳הכוח׳
או ׳בני יהודה׳) מתוך שהוא יודע לאיזה
כיוון דולקת המנורה הבית״רית. לפני
שבועיים, בתוכנית־הטלוויזיה קלעים, אמר
אילן רונן, בעזות־מצח, כאיש השירות
המטאורולוגי היודע לאיזה כיוון נושבת
לה הרוח, שיש בכוונתו להמחיז בתיאטרון
החאן בעונות הבאות מחזות בעלי רקע
יהודי, וכי יש בכוונתו לחשוף את הנעלם
והעלום שבמסורתנו. ברור שהוא לא יעלה
מחזות תנכ״יים על אודות אדוניצדק מלך
ירושלים, עתליה, מילחמות היהודים וכר,
אין ספק שהוא יעלה על ריצפת החאן
מחזות שיעלו את מיכסת ההקצבות של
זבולון המר. אילן רונן גם הימהם משהו,
במישפטיו הבלתי-גמורים בתוכנית קלעים
על הצורך ׳בהגדלת ההקצבות׳.
מילותיו המתחנחנות של רונן׳ חוסר-
היכולת להגדיר את רצונותיו האמנותיים
וכל השאר, העלו בי געגועים למחדלו של
ברכט בברלין, המשקיף כניצב על פיסגת
הר האוורסט לעבר אילן רונן המשתחץ
בביקעת ים־המלח. אילן רונן אינו ברטולד
ברכט, גם לא ברטולד רונן, ולהקת החאן
אינה האנסמבל הברלינאי אלא סתם להקה,
שבימי קוריולאנוס היתד. בוודאי מספקת
שעשועים להמונים הרעבים. מי צריד את
טריפ טרנרי
ב־ 1במאי 1921 נרצח ביפו, בידי פורעים
ערבים, הלוהט, הכואב והזועק בסופרים
העיבריים בארץ־ישראל בכל הזמנים,
יוסף חיים ברנר, שכפר בכל לבו ומאודו
בנורמות סיפרותיות משעבדות, והאמין ב-
הרקת להט הלב והחושים אלי אותיות,
שבעזרתן תיאר את כל האמיתות על חזרת
היהודים לארצם בלא כחל ושרק.
בימים אלה ראתה אור מהדורה חדשה
וקומפאקטית של כתביו* ,בה מצויים כל
הסיפורים, הרומאנים והמחזות שכתב י״ח
ברנר. מהדורה זו ראוי לד. שתכבד כל
ארון־ספרים בישראל של שנת .1978
הטריפ הברנדי נפתח בסיפורים המתארים
את עולמו ולבטיו של הצעיר היהודי
המשכיל במיזרח־אירופה, דרך הלבטים
הסוציאליסטיים, המעט אנרכיסטיים, ועד
לתיאורי קולוניאליסטים יהודים בארץ-
ישראל, לעומת פועלים יהודים כאן בראשית
המאה. הטריפ הבלתי־חדל בסיפוריו
מציג את גלריית התועים והתוהים היהודיים
של ראשית המאה, כשהם מלאי חששות
וכאבים. ברנר אינו חושש להוציא,
בעזרת נפשותיו הפועלות, את דיבת הארץ
רעה, את האכזבה והמרורים, וכן את היפה
והטהור שסה, כיאה לסופר־ענק. המסע
הזה לאורך סיפורי ברנר, הוא מסע של
הצגת שאלות רבות, שלמרביתן לא נמצא
עד עצם היום הזה פתרון, והפתרונות היחידים
שנמצאו הם לגוף, ולא לנפש היהודים
המתייסרת והמתחבטת.
יצירות כמו: בחורף, מסביב לנקודה,
מסבר לגבולין, מכאן ומכאן, שכול וכישלון,
מהתחלה ועוד, מובאים בלוויית הערות
וביאורים ענייניים. המהדורה הרא שונה
של כיתבי ברנר, ,שראתה אור בש נות
ה־20׳ ,הביאה מהפכה בעולמו של
הקורא העברי. המהדורה השנייה, שראתה
אור במחצית שנות ה50-׳ ,הביאה מהפיכה
מחודשת בנוסח הכתיבה של הסופר העיב־רי.
ברור שהופעת המהדורה השלישית
של כתבי ברנר, תותיר בתרבות הישראלית
רישום שאינו נופל מזה שהותירו
שתי המהדורות הקודמות, מאחר ששורה
י״ח כרכר
בכל ארון־ספרים בישראל 1978
אחר שורה בכיתבי ברנר חושפת את גרעין
העוצמה החבוי בסיפרות העברית האמיתית
והכנה.
החווייה הי שר אלי ת
עץ יבש?
העידן הספרותי המתפתח מאז מלחמת
יום־הכיפורים מציג בפני קוראי הסיפרות
הישראלית דיוקן חדש של ״גיבור סיפ־רותי״
,דיוקן של גבר מובס, מסורס באופן
זה או אחר, גבר שכוח עמידתו לנוכח
המציאות הישראלית נטול נוגדנים. האותות
המבשרים של עידן חדש זה, בולטים
בין גיבורי שקיעה כפרית של יצחק
בן־נר, המאהב של א.ב. יהושע, ובאופן
פחות בולט בכמה מסיפוריו האחרונים של
עמוס עוז. שתי דמויות סיפרותיות שראו
אור בשלושת החודשים האחרונים, ביססו
מגמה חדשה זו כשלטת בסיפרות היש ראלית
הנוכחית.
הדמות הראשונה היא של גיורא רקיע
* יוסף חיים ברור ,״כתבים א־ב, סיפורים
רומאנים, מחזו״ .הביא לבית־הדפוס:
מנחם דורמן, הוצאת ״ספריית פועלים +
הקיבוץ המאוחד״ 1850 ,עמודים (כריכה
קשה).
(״לא תמיד קראו לי גיורא רקיע. אני
החלפתי את שמי כי אני ברקיע״) ,המופיעה
בסיפור משימה של יותם ראובני*.
המספר הוא נכה־מלחמה, ספק כרות־רגל,
ספק כרות־שיפכה והוא חי בעולם של
סיוט מתוך בחירה, כאשר הוא מתגרה
בכל הסובב אותו :״יצויין כי פציעתי
בחטף עי ס קי הספרות׳ של נחום זו ל ד מן
* מהי ״הוצאת ששת׳ * אלי ויזל והדמעות
זיר מיהו ״סופר בגרוש עם תהילה בגרוש׳ ?
אורי אורלב
הצלחות מיניות מדומות של טייס עקר
אינה ניכרת כלל. למדתי שיטות השוואה.
אבל כל אשה שראתה את הנדס, ברחה.״״
גיבורו של יותם ראובני ב״משימד,״
אינו טורח להסתיר את זהותו המתה, וה עקרה
!במותה ובחייה. הוא דובר של דור
שלהם, דובר של דוד שפגמו בזהותו.
״מלח על הזנבות״ הוא סיפור חדש של
אורי אורלב מחבר חיילי עופרת ועד
מחר) .סיפור זה עוסק בצורה סימטרית,
בעלת כוח תיאורי ומיפרט עצמים וחוויות
רב יותר מזה שבסיפורו של ראובני, במשולש
אוהבים רגיל למראית־עין, שעם
התפתחות העלילה מתמקד בעקרות הנובעת
מסביבה שתלטנית ודכאנית.
דניאל, טייס קרבי, חודר בגיחה כמעט
אבסורדית לחייהם של הזוג אריק ונורית.
אלא שעד מהרה מתברר שדניאל חי עם
מועקה המדריכה את מהלכי חייו. באחד
מריגעי־המשבר שלו, הוא מתוודה :״כשאני
מתאהב בבחורה אני לא יכול לזיין
אותה. עכשיו טוב לך?
השתררה דומיה. אחר־כך אמר אריק :
— אולי בכל זאת אתה צריך ללכת
לטיפול.
— יצאת מדעתך י — צעק דניאל —
הרי ירקעו אותי מייד!
קם נטל את כובעו והלך טורק אחריו
את הדלת. שמעו אותו רץ למטה במדר גות
ואחר־כך מתניע את הג׳יפ...״
הגבולות בין אשליה למציאות מתחילים
להיטשטש כאשר דניאל, תוך נסיון התמודדות
עם פעייתו, מפריד בין אריק
!לנורית, ובמקביל מטפח את האשלייה
שהכניס להריון נערה אדישה, אותה הוא
מכנה ״הבהמה״ ,ונושא אותה לאשר .,אלא
שדניאל נהרג במהלך לד,טוס טיסה, שהוא
התאבדות גלויה, וכאשר מוזמן אריק אל
מפקדו של דניאל, מתברר מדיברי המפקד
שדניאל התפאר בפניו בהצלחותיו
המיניות.
אורי אורלב ויותם ראובני מציגים, בעזרת
אמצעים סיפרותיים ברורים, דמו יות
בעלות כוח־שיכנוע עצום, דמויות
עצמאיות שהחיוניות ניטלה מהן והמייצגות
את העולם הסובב אותן, עולם שייתכן
כי החיוניות נילה ממנו. בז׳אנר איכפתי
זה של סיפרות, בעצם ׳תיאור נפשות פועלות
פגועות כגיורא רקיע ׳ודניאל —
מתקיים מה שאמר הנביא ישעיה :״ואל
יאמר הסריס הן אני עץ יבש נו ג).״
ברור מקריאת שני הסיפורים, ועוד
סיפורים שראו אור בעת האחרונה, שמ־עורבותה
של הסיפרות הישראלית בחוריה
הישראלית גוברת ׳והולכת, והיא עשויה
להגיע להישגים מכ׳ובדים ביותר.
* הסיפור ראה אור בגיליון ״פרוזה״
( .19—20 פברואר .)1978
** ״כרות שופכה לא יבוא בקהל ישראל.״
הסיפור ראה אור בגיליון ״פרוזה״
( 22 יוני .)1978
ו• באחת השיחות שערך העיתונאי ישעיהו כן־פורת עם המנהיג הציוני הקשיש
ד״ר נחום גולדמן, השיב האחרון לשאלה ״מניין בא לך הכסף?״ כך :״הורי היו
מהמעמד הבינוני, אבל נישאתי לאשה עשירה ויש לי חוש גדול לכספים במהלך
תשובותיו לעיתונאי, נמנע ד״ד נחום גולדמן להזכיר את ״עיסקי הספרים״ שלו. האמת
היא שגולדמן, בעקיפין, הוא יוצרה של אנציקלופדיה יודאיקה שראתה אור בשנים
האחרונות בהוצאת כתר המסונפת לקונצרן כלל. מעשה שהיה, כך היה: בשנת 1881
החלה רואה אור בווארשה אנציקלופדיה עיברית בשם האשכול, שנערכה וראתה אור
על־ידי ״י. גאלדמן, ד״ר ;ה. גאלדמן׳ושותפם״ ,שניהם אביו ודודו של נחום גולדמן.
אחרי כמה חוברות חדלה האנציקלופדיה הגאלדמנית לראות אור ולמרות חיותה מעולה,
מבחינת ניסוח הערכים, היא נכשלה כישלון כלכלי. כרטסת הערכים האנציקלופדית
המעולה של האנציקלופדיה נמסרה בירושה לידיו של נחום גולדמן, ששמר עליה משך
כל השנים, עד שלפני כ־ 10 שנים מכר אותה תמורת סכום בן 6ספרות למו״לים של
אנציקלופדיה יודאיקה י• זאם גלילי, מבקר כיתבי־העת של ידיעות אחרונות, כתב
בביקורתו על חוברת פרוזה 22 שהוקדשה להחייס כמשל של פינחס שדה ז מאז
הופיע החיים כמשל של פינחס שדה, בנובמבר ,1958 בהוצאת המחבר (ששת) הוא קנה
לעצמו קביעה זו של ״בהוצאת המחבר״ אינה נכונה. הוצאת ששת היא הוצאת־ספרים
שהיו לה שמו תרבים, משך עשרות בשנים, ובעליה היה משה לוי נחום (מל״ן) ,מייסדו
ומייצבו של דפוס מל״ן בתל־אביב ומחלוצי הדפוס העיברי בארץ. השם ששת מקורו
בששת בניו של מר משה לוי נחום, ביניהם גלילי, כר־כוכבא, עזריקם, דחפיה וחקלאי.
פרט נוסף שאינו ידוע ברבים אודות הופעת החיים כמשל במדורתו הראשונה,
נעוץ בסיכסוך שהתגלע בין פינחס שדה לבין מו״ליו, אחרי שבמשך כמה חודשים אחרי
צאת הספר לאור לא נמכרו יותר נד 200 עותקים שלו. כתוצאה מהסיכסוך הזח, הושמדה
כמות גדולה של עותקים מהמהדורה הראשונה של הספר. אלא שמאז ראתה אור המהדורה
השנייה של הספר בהוצאת שוקן היא נמכרה בעשרות אלפי עותקים, בעוד אותם 200
עותקים של המהדורה הראשונה, מחירם כיום מרקיע שחקים בשוק הספרים הנדירים
בעיברית ;ס אילן כפיר, כתב ידיעות אחרונות בלונדון, דיווח בעיתונו על סיבוב
הופעותיו של המחבר אלי ייזל (השואניס) ,כאורח תנועת חב״ד בלונדון, במילים:
״קהל מאזיניו של ויזל תיאר את הרצאותיו כחווייה תרבותית גדולה עודך כתב־עת
סיפרותי תל־אביבי, שהתמוגג מהתיאור, היפנה את תשומת לב מדור ״נמר של נייר״
לתיאור שתואר ויזל בפי הסופר אליעזר שטיינמן באוזני ידידו מאיר ינאי (והובאו
נחום גולדמן
אשר רייך
יוסך מונדי
בספר כה אמר שטיינמן) :״בארוחודערב ציבורית בא אלי אלי ויזל ולחץ את ידי.
הסתכלתי בעיניו. הוא הסתכל בי. הוא חש מייד שלא כבש אותי. הסיר עיניו, הסתובב
ונעלם. באותה ארוחה הירצה על יהדות. הוא דיבר על הנשמה היהודית, כשהמסובים
יושבים וזוללים תרנגולות ומתמוגגים מנחת. אלי ויזל נותן ליהודים את הגניחה. יהודי
זולל תרנגולות והוא מדושן עונג. אלא מה 1חסר הלו, כך נדמה לו, קצת רוחניות. לכן
הוא מזמין את אלי ויזל, שעשוה עסקים מן הדמעות של העם היהודי. וזה בא, נותן
ליהודים אוכלי-התרנגולות את הצימוק, והם יכולים להמשיך לגנוח 1פקידי התרבות
של ם ישרד-החינוך-והתרבות נאלצו שוב לקפל זנב, חרף מאמציהם למנוע תקציבים
מאמנים נונקונפורמיים וגם הפעם, כתוצאה מלחץ ציבורי כבד. הפעם, בעניינו של המחזאי
יוסף מונדי שמחזהו יומן נוכחות — 2נקבע בידי פקידת תרבות כ״בלתי מחדש
דבר שיקול ועיון חוזרים בנושא הביאו לשיגור מיכתב למחזאי, שבו מבשרים אנשי
המשרד שאם תתחלנה החזרות על המחזה, הם יהיו מוכנים לבוא ולהחליט אם הוא
ראוי להקצבה. אלא שמונדי אינו קונה את הסוכריה, ויש בכוונתו להגיש בג״צ על־מנת
שבית־המישפט־העליון יבחון את הקריטריונים שלפיהם מעניק מישרד-החינוך-והתרבות את
הקצבותיו !• זה החל בלחישות, אחר־כך באו ההסברים, ועכשיו מתמוגגת קהיליית
המשוררים התל־אביבית מצחוק. היו שאמרו כי זה הקרב האחרון, אחדים טענו שזה
רק קרב אחד במהלך קרבות־ניגוף סיפרותיים רבים שעוד יהיו. הסיפור התחיל לפני
יותר משנה, במאמר קטילה של המשורר יאיר הורוביץ על שיריו של אשר רייך,
שפורסמו בסימן קריאה. ההמשך היה מיתקפת־נגד של רייך נגד הורוביץ באחד העיתונים.
המטח האחרון (בינתיים) במילחמה זו, נורה מן המותן ב״פתיח״ של סימן קריאה ,8
תחת הכותרת: הגרפומן, ובו קביעות׳ בנוסח :״בסתר ליבו יודע הגרפומן את דבר
היותו גרפומן ...אנרגיה רבה מפנה אז הגרפומן אל אפיקים עסקניים. היעד הוא הוועד.
הסתופפות ספרותית, כך הוא סבור, תעניק לו תוקף סיפרותי ממילא, ובעצם, מה בעצם
רוצה הגרפומן, אם לא תוקף סיפרותי ...לגרפומן שכזה יימצאו תמיד שניים־שלושה
גרפומנים אומללים שיוסיפו את חנפנותם כנקודת־חן למעלת גרפומניותם, ויעניקו איזה
פרס בלתי־נחשב לעסקן־הסיפרותי. סופר בגרוש עם תהילה בגרוש הרשימה הקצרה
והארסית ב״פתיח״ חתומה בציניות בראשי־התיבות של אשר רייך ״א.ר.״ .מחוגים
המקורבים לסימן קריאה הומלץ לכותב שורות אלה, לעיין במדור ״ידיעות״ של ירחון
עסקני הסיפרות מאזניים, שם מצויד. ההוכחה לנטען ב״פתיח״ ,ואכן כתוב שם :״בבית
טשרניחובסקי הוענק פרס מרים טלפיר לסיפרות (נוסד על־ידי בניה) לשלמה, טנאי
ולאשר רייך על סיפרי־שיריהם החדשים ...מרדכי גלאזר קרא את התקנון ומשה
כן־שאול את נימוקי השופטים (חבריו לשיפוט יצחק אורפז ואריה ליפשיץ...
זדזירי-שיר תל־אביביים טוענים שמיתקפה סמוייה זו לא תעבור בשתיקה, והתגמול
לא יאחר לבוא...״
תה, סוססו וום שר חונגורות -זה היה
נפי שהוצגו בידי הספרים, במיסגות מועדון
שסיפח ואש
ז* וגמנמז אדמדמה ושמנה עלתה
• על הבמה, ולא במתכוון נחלץ שדה
השמאלי והזדקר כלפי מעלה, כשהיא נוחתת
בכבדות על הכסא שבקידמת הבמה.
זה התרחש במלון גרנד פאלאס (לשעבר
הוילדיי אין, לשעבר פאל, לשעבר שרתון),
במוצאי השבת האחרונה, במיסגרת מועדון
״הספר המעולה בישראל״ ,שהציג תיס־רוקות
וצבעים — קיץ .78
הקת, תוך כדי התגרדות במקומות החשו פים
של הגוף.
אל הבמה נקרא ספר־הצמרת הראשון
שבחבורה — ג׳אק שלי. מחיאות כפיים.
אם אכן תתממש תחזיתם של ספרי הצ מרת
של ישראל, כפי שהודגמה על הבמה,
צפוי לישראלים קיץ אימים, ולא רק
ביגלל החום. אם בדיזנגוף ייראה חזיון-
תעתועים דומה לזה שהתרחש במוצאי-
שבת, קרוב לוודאי שהמזדנגפים יברחו
מייד לים, וירדו לטבול עוד יותר עמוק
במים.
להכמה עומדת המנחה שוש עטרי,
? הפותחת את הערב בסיפור מרגש,
שקרה לה לאחרונה. לא מכבר שינתה
1ך 11ה המנחה שוש עטרי והספר המעצב, גוחנים מעל לראשה של
1 11׳ 11 1הדוגמנית, הנושאת את תסרוקת ״הליפה הוורודה״ ,הקרויה
שהיא דומה לספוג טיבעי. שוש מנסה לפענח את תהליך הסילסול שנעשה.
ג׳אק עולה על הבמה, ועימו שמונה מדוג-
מניותיו, הפוסעות בצעדים נמרצים אל
המושבים השונים. בין הדוגמניות נמצאת
גם מירי זמיר, בתיסרוקת המזכירה מאד
את הזמר דייוויד בואי, כשבחיקה יושב
כלב פקינז, עטור, לא ייאמן, חזייה עשוייה
מבד זהב. למרבה הפלא, לא היו הפרעות
של נביחות לקיצבה הגובר של המוסיקה,
שסימן את תחילת האקשן האמיתי.
סילסול 1נה1ב
שוש את תיסרוקתה לכזאת שאפשר לח פוף
בבית לבה לשבת על המרפסת ולהת ייבש.
בהמשך הערב. חוזרת שוש כמה
פעמים על אותו סיפור, כדי להדגיש שוב
ושוב את הפרינציפ השולט כעת בראש
הישראלי המצוי — פראקטיות, שימושיות
וחיסכון. החיסכון היה הקו היותר־שולט
בתצוגה — חיסכון של הכל — תרבות
אסתטיקה ואנרגיה.
סידור תיסרוקת של אשה מפתה. הסיגנון נפוח, מסולסל
ורך. הדוגמניות ניסו נואשות להעמיד פנים כאילו התצוגה
שיעמום בקהל. המנחה ניסתה לשווא להפיח חיים בערב.
התפאורה על הבימה — רהיטי־גן: נד נדה
בצד הימני של הבימה, ובצידה ה שמאלי
שולחן שמסביבו כמה כיסאות. בצד
היותר שמאלי — ספה, שמדי פעם משת רעת
עליה דוגמנית זו או אחרת, תוך
כדי הדגמת תנועות שונות ומגוונות :
שכיבת פרקדן אדישה, ישיבה פשוקת־רגליים
ובוהה, והתמתחות. מתמ שכת ומ 5ע
*׳י׳ ז״י״י יי״|׳8י יוע׳ -
המתכון 7׳שיער של נ!יץ 1978 בישראל
..הספר המשלה בישואל־ כשבו ע שעבר
ג׳אק שלי בוזק ספריי על דוגמנית,
ומתחיל לסרק אותת. שוש שואלת על תוכ ניותיו
לגבי אותת דוגמנית — זאת אומרת,
מת והוא כבר עשה ומת עוד ייעשה לה.
״עשיתי צבע שחור, ועל זה צבע אדמדם.
חצי ראש מגולגל, וחצי חלק. לא עושים
שום דבר, חופשי־חופשי,״ נואם ג׳אק כש גבו
מופנה לקהל. הפאם־פאטאל המטופלת
מנסה להעלות חיוך על שפתיה שנמוג
עם חבטותיו של ג׳אק בראשה — ימינה
ושמאלה.
שוש מנסה להפיח רוח־חיים על הבמה,
ותוך כדי תנועוודגוף קיצביות היא מלח ששת
לתוך המיקרופון :״אני רוצה להז מין
אח הדוגמניות לרקוד, בבקשה. בשביל
זה אתן כאן, לא לשבת״ .הדוגמניות מת-
ך* דוגמנית הכאה, בבקשה. לעבר
י 1הכיסא, הניצב בקידמת הבמה, משתרכת
דוגמנית רחבת־פנים. חצי ראש מגולגל
כלפי מעלה, ובחצי השני גולש השיער
כלפי מטה .״למשל, התיספורת שעשיתי
כאן — היה קודם שיער מתולתל ונפוח,
אדישות שותה
דוגמנית בעלת שיער צבוע
בגוונים שונים של חוס־צהוב
קוקדדקולה בהבעה נון־ש אלא נטית.
בהייה
ער ובעלת
לקהל משלחת הב־לונדיתקיצרת־השי־
השפתיים
המלאות.
הצנומה ווון ומש0פז1
רוממות בחוסר־רצון מופגן, ואחרי הצי
סיבוב-עכוז איטי, מלווה עשן סיגריות
המוחזקות בצורה רופפת בין שני טורי
שיניהן, הן נופלות שוב על המושבים.
נסיון־הריקוד נכשל, ושוש מסתירה יפה
את ייאושה.
בשלב זה מתיישבת על הכיסא הרם
דוגמנית מתולתלת אחרת .״לסילסול הזה
ועשיתי ואראציה מאד מיוחדת של שיער
מתולתל ונפוח. הראש עבר שטיפה. אני
מעצב לה את הצורה. אפשר אחר־כך לעשות
לבד בבית.״
אל קידמת־הבמה מתקרבת דוגמנית אח רת.
ג׳אק אומר ש״היה לה צבע צהוב,
לגמרי תירס. ואתם רואים, אפשר לעשות
משהו יפה. יש לה שיער מתנפח, וגם מזה
אפשר לעשות משהו.״
ג׳אק מתקדם לעבר דוגמנית צנומה ונד
מושקפת, בצד הימני של הבמה, שחיוורון-
מוות פושט כרגע בלחייה. ג׳אק מסביר :
״זה שיער שהיה לו קודם סילסול, וגם
היה שרוף. כדי לבטל את השרוף, הייתי
צריך לעשות עוד סילסול. חופפים, יושבים
במירפסת וזה מה שמקבלים.״ מוסיקת
הבי-ג׳יס מתגברת, והדוגמניות מצחקקות
__ ייזז ־י ־י-ייי
י ו זורו
קוראים טוסטר, כי המכשיר המסלסל דומה
לטוסטר,״ אומר ג׳אק ,״במיקרה זה
ניסיתי להתאים אח התיסרוקת, באמצעות
הטוסטר, לסוג האופי השובבי של הדוגמנית.״
יוצא עשן.
דבי, עם ״סילסול פרמננטי קבוע,״ מח ליפה
את קודמתה. כל הלילה ישנה עם
על הספה שבצד השמאלי של הבמה, נחה
דוגמנית טבת־גו שטל פניה נמוכה הבעה של
שטיפת ראש
שלושה יחים
בל ב ד!
בז ר
יבוא מיוחד מהודו ותאילנד.
קפטנים, שמלות, סרפנים,
חצאיות מעטפת, סנדלים
הודים, כיסויי מיטה, עבודות
קרושה, רקמות, סארים,
כריות, חולצות גברים,
נשים וילדים ועוד
אהילים עבודת יד
יום שישי 21.7.78״!־1500־2300
יום שבת 22.7.78 נד 1100־2300
יום ראשון 23.7.78מ־1800־2300
הבזר מ תקיי ם באדם־הכהן 10
תל־אביג
ת מונו ת צבע מעולות!
קודק במעבדות קודק !
אגפא במעבדות אגפא !
בספריית ״עקרב״
ספרי מתח ופעולה
הו פי עו:
-ג׳וזפין טיי
— 28.ל״י
— ויליאם מלדניו
— 30.ל״י
בתו של הזמן
מבצע טאנגו -
כלוב של קר ח
ק 3 .-101ד 1ד
מ טרה
חיוי ה. רחע ,~1יי ווי ן זג
תיק וארשה -
בירסו אידיאל
ט ל * ז 227118 ,227117
חניח חופשית
— 28.ל״י
__ 28ל״י
ג׳ון ד. מקדוצלד
-ויק. קנינג
— 28.ל״י
אדם הול
— 28.ל״י
— 28.ל״י
-ויקטור קנינג
הנצה !יגד
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנסוקולסקי)
— 28.ל״י
חמש — קולין פורבס
מסכת הזיכרון
פטריק קוונטיו
מר פינצ׳לי מגיע לפריס
— 28.ל״י
-דאנקן קייל
מחירו של רצח -
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
— 30.ל״י
אדם הול
חידה ל שחקנים -
סגור בל היום
— 28.ל״י
הקשר — טוני וויליאמסון
כעת בספר כיס
כמה פעמים
נסית להסטר מהם-־
ולא הצלחת??
)1ת31118 40 1111<161׳813׳״110 6ג01ץ7\ 0
11113־ > 1£15 ג §111 401137ש 8
— ״800X1
80011 86111610
^ 817116$ז 1^ 610 ¥ 0
מחיר בארה״ב $ 2.25
מחיר בארץ רק 39.50ל״י
• (כולל מע״מ)
מוציא לאור ומפיץ
סטימצקי
רולים, וג׳אק מתיר עכשיו את ראשה.
עוזרת לג׳אק הספרית ו״אשתו הפרטית,״
ג׳ודי. הדוגמנית ממלמלת משהו, אך אי-
אפשר לדעת מה, כי בשלב זה שיערה
מכסה לחלוטין את פניה. נראה שהיא
מתווכחת קצת עם ג׳אק, וגם עוזרת לו
בידיים, שעה שהוא מטפל בשערותיה.
ג׳אק, בתנועה כימעט ברוטלית, מסובב
את פניה לשמאל. הדוגמנית צונחת.
ל ה טו טי ם
+לנסיעה לחו״ל: המצלמה האידיאלית
היא 011103 0 3 5
לנסיעה לחו״ל: מחשב כיס זעיר,
מבחר גדול של מחשבים לכל
תפקיד.
+צלומי פספורט — בן רגע
* קניה — מכירה — החלפה
כימי שלישי,
ס פ רי ״עק רב׳
ציו ד חו ב ה לבר כה,
לי ם ו לנו פ ש
איש
(המשך מעמוד )57
אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו( שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בביתר!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ * 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עסק .481/75
7 7 1ך 11, ^ 1ע 5838
!ן* שבתן כל־ כך בנוה, ולא עבדתן
כל הערב. קומו, בבקשה, הראו את
עצמכן, הראש שלכן כל־כך יפה בזכות
ג׳אק,״ מנסה שוש, בכל כוחותיה, להציל
את המצב, אבל לא נראה שהיא תוכל
לזה. הדוגמניות קמות, מסתירות זו את
זו ומשרכות רגליהן לעבר הפתח.
מירי זמיר מלכת־הערב. מירי עכשיו
לגמרי לבד על הבמה, ובשבילה שמים שיר
חדש. ג׳אק מסביר שהראש הזה היה צבע
צהוב לגמרי. הוא לקח משהו שמצטלצל
כמו קולסטרול, ועשה באמצעותו שיער
עם תיספורת קצת יותר עדינה, עם קווים
לא כל־כך חדים.
מחיאות־כפיים לג׳אק. מירי יוצאת מהבמה,
כשכלבה מכשכש בזנבו בין רגליה,
ומפנה את השטח לספר הבא — מדיום.
ילדה קטנה, מאופרת כליצן, עולה על
הבמה, שלייקם על חצי גופה העליון. היא
אוחזת שקית־קטיפה כחולה ומכניסה אליה,
משום־מה, מיני סמרטוטים צבעוניים.
השלאגר של מריוס הוא חומר מהפכני
חדש לסילסול פרמננטי, המאפשר לראשונה
לסלסל גם שיער צבוע. החומר החדש
שומר על רכות השיער, ואף מכיל חומרים
מזינים לכל סוגי השיער. מריום
מודיע :״אני ידעתי שאין לי בעיות. אם
יש לי את החומר, אני מסוגל לעשות פסים
על פרמננט.״
שוש :״תודה רבה לג׳אק שלי ׳.״
״מדיום!״ צועקים אליה מהקהל.
שוש המיסכנה מתקנת את עצמה. אי-
אפשר להאשים אותה, משום שמה שקורה
אצל מריוס לא כל־כך שונה ממה
שקורה אצל ג׳אק.
מדיום עובר לדוגמנית עם מישקפי־שמש.
״אלה מישקפי־שמש של אופנת הפאנק,״
מסבירה שוש ,״האופנה ששולטת עכשיו
היא הפאנק, וזהו בעיקר פרק מוסיקלי —
הרוק האלים.״
מריום מצביע לכיוון דוגמנית צבועה
צהוב ואדום בחלקים שונים של הראש.
״פה עשינו צבע שהוא כמו דם של תרנגול.
צהוב למעלה ואדום למטה.״ שוש
כמעט כורכת את המיקרופון סביב הפאנ־קית
ואומרת :״יא אללה, צריך אומץ!״
^ חרי מדיום מגיעות תיסרוקותיו של
\ 1של גבי, המתנוססות על ראשן של
גופות בבגדי־ים ובביקינים. גולת־הכותרת
של המופע, הפעם, היא הדוגמנית בעלת
הציץ הקורץ, ודוגמנית אחרת בביקיני
שחור, ירכיים מוצקות מאד, שיער ליפה
בצבע ורוד ברדיוס של 20ס״מ.
אחרי כמה סצינות, החוזרות באיכותן
על קודמותיהן, מתפנה השטח למופע של
ספר-הצמרת אנרי ועוזרו הצרפתי אלי,
שעבד במספרת ז׳אן־לואי דויד שבפאריס.
אלי מרקד בתסרוקת אפרו הכי רחבה
שיש, במיכנסי־ג׳ודו לבנים ובחולצה שחורה,
הקשורה מעל לטבור. מאחרי הקלעים
מסביר אלי, שהקו המנחה אותו הוא עיצוב
התיסרוקת לפי האופי האינדיווידואלי של
הדוגמנית. חשובה לו ביותר הרגישות
שלה. הבום שלו, אגרי, מוסיף שהכישור
החשוב ביותר של דוגמנית־שיער הוא הסכמתה
להופיע בפני קהל, כי לא כל אחת
מסוגלת גם לזה וגם לקבל פקודות מהספר
.״המיוחד בקו שלי,״ ממשיך אגרי,
״הוא הנסיון להציע לה כמה שאפשר
להסתדר בבית ובשביל זה צריך להיות
קצת ספר.״
גם אברי וגם דויד מחזיקים בדיעה
שהדוגמנית צריכה להיות רגישה, גדושת
חיוניות ומלאת־חיים. מה שהתרחש באותו
ערב על הבמה לא אישר בדיוק ציפיות
אלה.
במדינה
דרכי אדם
המתופף קקט!
התוף היה. משאת־גפשו,
רהוא הפך מיקצוען ככר
,כ;י10 7
ז בגיל עשר, כשכל ילד מבקש במתנה
כדורגל או אופניים, ביקש מתי ויינרייך
מהוריו שיקנו לו תוף. ההורים התנגדו
במיקצת, הציעו גיטארה או אפילו פסנתר,
אך מתי בשלו :״רוצה תוף!״ ולא סתם
תוף, כי־אם תוף מיקצועי למהדרין. העובדה
שרק בקושי הגיע אל הדוושות לא
הפריעה למתי הקטן לתופף כהלכה על
התוף שלו. הוא רכש כיסא מייוחד, ומאז
הוא מתופף.
לא הועילו זעקות השכנים בצפון תל-
אביב, איזור מגוריו. הוא תופף יומם ולי לה,
ורק אחרי מסע שיכנועים מפרך מצד
הוריו ניאות להתחשב בחוק כנוביץ׳
וכשכנים. אביו בעל חנות־התכשיטים ואמו,
עקרת־הבית, למדו במהרה לדעת כי ד,תכ-
מתופף ויינכרג
עצמאות מוקדמת
שיט הפרטי שלהם לא יהיה רופא או ער
רך־דין כמו שחלמו, אלא מתופף מיק־צועי,
מן השורה.
תקליטון עצמי. בגיל ,16 הגיל שבו
מרבית חבריו גילו לראשונה את עצמאותם,
היה מתי ויינרייך כבר עצמאי
לחלוטין. הוא הופיע באופן מיקצועי כ־מתופף
בתזמורת שליוותה את הבדרנית
ציפי שביט, לאחר־מכן עבד כמיקצוען עם
ריבקה מיכאלי ודודו דותן, ועד לאחרונה
תופף להנאתו בתוכניתו של יונתן גפן.
אך לא בחור כמתי ויינרייך יסתפק
בתיפוף לשמו. למתי היו חלומות מדחיקי-
לכת — הוא חלם להיות זמר. כיום, ימים
ספורים אחרי שמלאו לו ,18 הוציא לשוק
בכוחות עצמו תקליטון ובו שני שירים.
האחד :״החופש הגדול״ ,שבגלל העיתוי
שלו רץ על גלי האתר באופן חופשי,
והשני ״לו רק ידעת״ ,הוצג באוזני קהל
המאזינים לא־מכבר.
את טיבם של השירים תשפוט הביקורת,
והקהל ישפוט אם הוא אוהב אותם
או לאו, אך דבר אחד ייאמר לזכותו של
מתי: הוא באמת עושה הכל בכוחות עצמו
להצליח. כיוון שאין לו אמרגן, מפיק
או מנהל, הוא רץ בעצמו מתחנודשידור
אחת למישנה, נפגש עם עיתונאים, מנדנד,
מצלצל, והכל — בחן לא־מבוטל,
תשלום לחכרים. את התקליטון הפיק
בהשקעה של כ־ 20 אלף לירות, ולדבריו:
״עדיין נשאר לי סכום כסף רציני בבנק,
שחסכתי מההופעות שלי במשך השנים.״
מובן שהוא הסתייע במעט עזרה מידידיו,
חברי להקת הליווי של הזמר אריאל זיל״
בר. לשאלה אם הם ניגנו בשבילו חינם,
השיב המיקצוען הצעיר :״כיוון שאני עצמי
מוסיקאי מיקצועי, אני יודע כמה זה
לא הוגן לבקש ממוסיקאים שינגנו בלי
כסף, לכן שילמתי לחברים שלי. אומנם
קיבלתי מהם הנחה לעניין, אבל אני חושב
שבשביל עבודה צריך לשלם.״
בימים אלה הוא עומד על סף גיוסו
לצה״ל. הוא יודע שלא יישלח ללהקה
צבאית בגלל הפרופיל הגבוה שלו, אך
מקווה שיינתן לו להנעים לחיילים במים־
גרת כל שירות שיוטל עליו.
11370 המ״ס
1978
מטע 0 1 1 1 1 :1
ב ח סו ת:
שיכון מיגדל־ם פורחים
בגיבעת״ם
י צ רני סי ג ריו ת אי כו ת
מישרד השיכון גפה כספים
עכור דירות; הבטיח לפגות,
7א פגה — והעלים את הכסף
״זו ההונאה הגדולה ביותר שהיתר, אי־פעם.
נישלו אותנו, רימו אותנו, גנבו
מאיתנו כסף !״ זועם שלמה יחזקאל, ראש־ועד
של כ־ 70 מישפחות שרומו, לדיב־ריחן,
על-ידי מישרד־השיכון.
בשנת 1969 פידסם המישרד תוכנית
לחיסכון לדירה בגיבעתיים. הנרשמים שהתפתו,
שילמו עבור הקרקע ^ 80 מערכה
ונדרשו לשלם אלפי לירות מדי חודש
כחיסכון לבנייה עצמה. המיגרש שבו מדובר
מצוי באיזור הנחשב יוקרתי, בלב־ליבה
של גיבעתיים, בתחומי המחנה הבריטי
הנטוש שבין הרחובות מודיעין,
ריינם ווייצמן.
מרבית הנרשמים היו הורים שביקשו
להבטיח שיכון לילדיהם. אחד מאלה היה
שלמה יחזקאל שביקש להבטיח לבנו רוני,
אז קצין בצבא־הקבע, דיור כשישתחדר.
סיפורו של שלמה זהה כמעט אצל 70
המישפחות.
בשנת 1969 שילמו עבור הבטחת ערך
הקרקע 7,200 לירות, סכום ניכר אז,
ועליו הוסיפו את סכום ההפקדה הראשונה
בסך 5,000 לירות מראש וכך מדי חודש,
במשך חמש שנים. בניית הבית בן שש
הקומות היתד, אמורה להתחיל בשנת ,1975
אך עד היום לא הונחה ולו לבנה אחת
במקום, והמשלמים לא זכו לראות אף
אגורה שחוקה אחת מכספם.
״העניין כטיפול.״ ״אני מוכן לקחת
על עצמי את כל האחריות, ואני מורה
באצבע מאשימה על שר-השיכון גדעון פת
ומישרדו כעל גנבים, במלוא מובן המילה!״
אומר שלמד, יחזקאל.
מזה שלוש שנים, אחרי שגילה כי אין
כל כוונות להתחיל בבנייה, הוא מנהל התכתבות
ענפה עם גופים שונים. מיכתביו
לנציב התלונות של מישרד־השיכון, לנציב
תלונות הציבור, לשר פת עצמו, לנשיא
קציר ואף לנשיא נבון, לסגן־ראש־הממ-
שלה ולאחרים, נענים בתשובה קבועה:
״העניין בטיפול.״
אומר רוני :״אני טוען, שהם רוצים
לגרום לכך שכל המשתכנים ששילמו יברחו
מהעסק הזה, ואז יוכל מישרד השינון
למכור את הקרקע בתנאים של היום,
בסכומי־עתק.״ רוני הוא כיום סטודנט,
העובד בעסק של אביו בתל־אביב. הוא
עמד להינשא, אך דחה זאת, והוא •מסביר
:״,אין לי לאן ללכת. הם מכרו לי
קרקע בשנת 70׳ לפי תוכנית משנת ,1969
קיבלו כסף עבור דירה בת ארבעה חדרים
שאותה היו אמורים לסיים ב־— 1975
ועד היום אין כלום.׳״
לפני כשבוע פורסם, כי ערך הקרקע
באיזור זה עבור חדר אחד הוא 130 אלף
לירות. מישרד־השיכון החליט לפצות את
המשתכנים הזועמים, והציע להם פיתרון
— המישרד מוכן להחזיר להם סכום של
65 אלף לירות למען יוותרו על דרישותיהם.
שלמה ושאר המשתכנים מבקשים
פיתרון חליפי, אולם למישרד השיכון אין
כזה עבורם .״האלטרנטיבה שלהם היא ש נסכים
לקבל את הסכום המגוחך הזה,
בזמן שרק חדר אחד עולה 130 אלף לי-
(המשך בעמוד )62
למעלה
מ 4 0 -שנה
״בניני אנוהס גינו
קבקב וסנדל* ) 7311 3
יצרני סנדל• ונעלי
לנ שים גברי ונוער
תכשירי איפור זעווס [911111
1נגד ׳11010
ש״ ע ר
ת כ שי רי
י צ רני
חברת התחבורה
^£235507727
ה או פנ ה
חב ר ת התעופה
^ 7/7 7 7
מוע מדו ת הסופיות• מלכת המים • 7 8ה
עינת ב ר: חבר ה של שי ס ל
!ך ה לא היה רחוק מכך, שעינת בר,
| בת ה־ 18 תהייה אחת המתחניות בסרט
ישראלים מצחיקים, במאי הסרט עצמו,
שיסל — כך היא מעידה על עצמה —
הציע לה תפקיד בסרט. ואם קהל הצופים
הישראלי ייאלץ להמתין קצת עד
שיגלה את כישרון המישחק שלה, זה רק
מפני שהיא נאלצה לדחות את הצעתו
האדיבה של שיסל — אותו היא מכירה
מחוף שרתון — בגלל השדות בצד,״ל.
לא שהיא השתגעה להיות חיילת. המשמעת,
המדים והמיסגרת הצבאית הנוקשה
— אלה לא הולכים בדיוק עם האופי
שלה .״אני נורא אוהבת להיות עצמאית,״
אומרת בוגרת התיכון מראשון־לציון, ש היא
בתו של בעל בוטיקים בראשון וברמלה.
היו לה המון דברים לעשות חוץ
מלשרת בצה״ל, כמו לרכב על סוסים
בנתניה, לעשות סקי־מים באילת, או סתם
לרבוץ כל היום על החוף. ביום שבו היתד,
צריכה להתייצב אפילו, החליטה שכל
העסק אינו בשבילה, לקחה את הרגליים
וחזרה הביתה. אבל תשעה ימי מאסר בכלא
צבאי שספגה על כך, לימדו אותה
לקח. היא למדה להסתגל.
כיום היא משרתת כחיילת ברפיח ומשתדלת
שלא לחזור עוד על החווייה ההיא.
לעינת, בעלת השיער הבלונדי והעיניים
החומות, היו תמיד בעיות בתחום המש מעת•
״בבית־הספר,״ היא נזכרת ,״רציתי
ללמוד, אבל הייתי מפריעה המון בכיתה
ובורחת לים. אחר־כך הייתי משלימה את
החסר. לא למדתי בשביל תעודת־הבג־רות
אלא בשביל עצמי.״
בין הלימודים לצבא הספיקה קצת לעסוק
בדוגמנות, מיקצוע אליו היא מתכוננת
לחזור אחרי שתסיר את המדים. עי-
נת, שידידיה הקרובים — ושיסל בתוכם
— מכנים אותה בכינוי ״האני״ ,אוהבת
חוץ מזה גם שירה, ספרות והתבודדות
על חוף־הים.
יעל גרינברג: בזרם הרפזרמי
ם יעל גרינברג בת ה 16-יכלה
להציג את מועמדותה לתחרות מל-
כת־המים למרות שהיא תלמידת בית־ספר
דתי, הרי זה רק מפני שבבית־הספר בו
היא לומדת — בית-ספר ע״ש ליאו־בק
בקריית שפרינצק שבחיפה — מופקדים
לימודי הדת בידי אנשי הזרם הרפורמי.
יעל, שסיימה השנה את הכיתה השישית,
לומדת שם לימודי יהדות ואף הולכת
לבית־כנסת רפורמי ואינה מוצאת שום
סתירה בין אלה לבין השתתפות בתחרות.
היא חיפאית בדם ומתכוונת גם להישאר
כזאת .״החברה בחיפה מוצאת חן בעיני,״
היא מצדיקה זאת ,״והתרגלתי כבר
לסביבה ולנוף.״ נכון שבלילות אין תמיד
מה לעשות בחיפה, אבל תמיד אפשר לקפוץ
לטבריה או לנהריה ולכייף שם.
עד לפני שנה היתד, חניכה בצופים,
אבל כשתבעו ממנה להיות מדריכה פרשה.
ליעל, שתחום ההצטיינות שלה בלימודים
היא דווקא המתימטיקה, לא חסרים
עיסוקים גם בלי זה. היא מתעמלת מצטיינת,
שהתאמנה בהפועל ואף נכללה
פעם בנבחרת ההתעמלות של חיפה. והיא
התחילה בתרגילי־הקורה ותרגילי־הקרקע
עוד לפני שהשם נאדיה קומאנצ׳י אמר
משהו למישהו.
היא גם רוקדת. לפני שנה למדה אצל
המורה החיפאית למחול ליאה שוברט,
ריקודים בסיגנון הג׳ז. זה מדבר אליה
יותר מאשר הבאלט הקלאסי.
למרות שנשארו לה עדיין שנתיים תמימות
לחבוש את ספסל הלימודים, יש לה
כבר תוכנית חומש באשר לעתידה. מייד
אחרי סיום הלימודים היא מתעתדת להתגייס
לצה״ל, משתוקקת ללכת לקורס קצינות.
ואם אפשר שזה יהיה בחיל־הים. אחר-
כך היא רוצה ללכת ולהשתלם במכון
ויעייט בנתניה. אולי תצא משם מורה
להתעמלות או מורה למחול־ג׳ז. בינתיים
היא מסתפקת בחוף הים. של חיפה, כמובן.
ו ע סדו ס הסוסיוס • סלגס הסיס • 78 הסו
מלכה פריג: ארבעה קירות 1בעל
^ מלת צד!״ל כת ה־ ,20 שהשתחררה
״ י רק השבוע, עומדת בפני דילמה. יש
לה חבר קבוע, אותו הכירה בתקופת לימודיה
בפנימיית בית־הספר החקלאי הכפ והירוק.
היא למדה שם כלכלת־בית והוא
למד רפתנות. הוא עומד להשתחרר מהשרות
הצבאי בעוד ארבעה חודשים ומתכוון
ליישם את ההכשרה החקלאית שלו
ולהצטרף לאחד המושבים שבפיתחת־רפיח.
מלכה ילידת בת־ים, שהספיקה כבר לראות
הרבה את העולם בזכות העובדה
שאביה הוא עובד אל־על, אינה מתלהבת
כל כך מהרעיון .״זה מקום שומם — מה
כבר אפשר לעשות ברפיח?״ היא אומרת.
היא לא רואה את עצמה כטיפוס
של חלוצה, שיעודה הוא להפריח שממות.
לעומת זה היא חולמת על חיי מישפחה
שקטים, רצוי עם ארבעה ילדים, אבל
במקום מרכזי כדי ״לראות אנשים והרבה.
אני אוהבת לבלות במועדונים, סרטים,
הצגות ומקומות רועשים. לא מצפה
דווקא לחיי מותרות או בית עשיר. מס פיקים
לי ארבעה קירות ובעל.״ אבל
הוויכוח בינה לבין חברה לחיים יימשך
עוד כשלוש שנים. זאת היא התקופה בה
ייאלצו להמתין ממילא לקבלתם למושב
בפיתחת רפיח. יש תור גדול.
מלכה, שהלכה ללמוד בכפר־הירוק בעיקר
מפני שהחברה בסביבת מגוריה לא ענתה
כל כך לציפיותיה, היתה כבר נערת־שער
של שבועון צה״ל, במחנה. צילמו
אותה ערב גיוסה בבגד־ים והכתירו את
תמונתה בכותרת ״בין הבחינות לבריכה.״
התחביב המייוחד שלה הם מירוצי־סוסים.
יש גם כאלה בארץ. היא עצמה יודעת
לרכב, אך אינה נוטלת חלק במירוצים.
לעומת זאת היא אוהבת לנסוע לכל מקום
בו נערכים מירוצים כאלה בחוות־סוסים
או בקיבוצים, ולצפות בהם. כשהיא צריכה
לעסוק בספורט, היא מעדיפה את הטניס.
רעיה גד: לא אוהבת מסיבות
ין לה שום תביעות מופרזות
\ 1מהחיים. שיתנו לה רק לחיות בשקט.
עכשיו, כשסיימה את הכיתה השמינית
בבית־הספר אליאנס בחיפה, היא רוצה
לעבור את הצבא, להתחתן, ללדת שני
ילדים ולהעניק להם את כל החום שבעולם,
שמהעדרו סבלה מעט בעברה.
החיפאית בת ה־ 18 מגדירה את עצמה
כ״בחורה שקטה שלא אוהבת מסיבות. פעם
הלכתי למסיבה וברחתי משם מהר בגלל
הרעש.״ במקום זה היא אוהבת לשבת עם
החבר׳ה שלה בבתי־תה או בבתים פרטיים,
לשמוע מוסיקה שקטה ולשוחח. והחבר׳ה
שלה הם בדרך כלל כאלה המבוגרים
ממנה במיספר שנים טובות. היא מרגישה
את עצמה מבוגרת מגילה .״תמיד
הייתי כזאת. אף פעם לא מצאתי שפה
משותפת עם בני גילי.״
לבעלת העיניים החומות היוקדות, המרבה
לצחוק ולחייך, אין אפילו שאיפות
לד,בחר כמלכת־מים .״אם אזכה — מה
טוב. אבל אני לא משתתפת בתחרות כדי
להבחר. זה סתם כדי להעביר חודשיים
לפני הגיוס לצבא.״
בספטמבר הקרוב היא מתגייסת. ועל
השאלה אם לא העלתה בדעתה להצהיר
על עצמה כשומרודשבת וכשרות, היא
מגיבה בבהלה :״לא ! מה פתואם? ! אני
הושבת שאני חייבת משהו למדינה
ושנתיים מחיי זה לא הרבה. זה המעט שאני
יכולה לתת ואני שמחה לתת.״
למרות שהיא כותבת שירה מגיל 8ומתגלה
ממבט ראשון כנערה רגישה מאוד
האוהבת להתבודד, אין היא חיה בעולם
של דמיונות :״להיפך, אני מציאותית
מאוד.״ כל כך מציאותית עד שהיא מטפחת
אהבה לצעיר שהכירה, הנמצא עתה
במקום רחוק ושאולי לא תראה אותו
במשך שנים. אבל היא בטוחה :״יש לזד,
סיכוי — אחרי הצבא.״
במדינה
טיולים
אירופה ארצות הברית
למזרח הדחוק
צעירים
ו״קמפינג׳
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיערה
ו 6 7י 1
(המשך מעמוד )59
רות,״ אומר שלמה .״הרי
גניבה !״
לדיברי המישפחות, הודיע להם מישרד־השיכון
שהבנייה לא החלה כיוון שלא ניתן
רישיון לבנות במקום. אומר רוני :
״עכשיו הם נזכרו;׳ אחרי שמכרו קרקע
ללא רישיון י״
השוטרים צחקו. הבנייה אינה מתבצעת,
ככל הנראה בשל ויכוח ממושך בין
עיריית גיבעתיים למישרד־השיכון. העירייה
מתכננת בניית מרכז מגורים גדול במקום,
שיכלול בין ארבעה לשישה בניינים בני
שמונה קומות כל אחד. מרכז כזה מצריך
הקמת איזור מיסחרי, גני־ילדים ובתי-
ספר, והוויכוח בין מישרד־השיכון לעירייה
נסב סביב. השאלה של מי יהיה הגוף
שיבנה את הפרוייקט. בינתיים הועלו טרקטורים
על השטח, והחלו ביישורו.
בשעתו הציע מישרד־השיכון כאלטרנטיבה
לרוכשי ה״דירות״ לעבור לגור ברמת-
אביב, אולם משפנו לשם וביקשו לברר
פרטים הסתבר להם, להפתעתם, שכל הדירות
במקום כבר נמכרו והם נותרו שוב
בלא־כלום.
״הכל שקר וכזב,״ אומר שלמה .״הם
רוצים לעייף אותנו ולמרר את חיינו ובל בד
שנעזוב הכל. אילו זה היה קבלן פרטי,
היינו מתלוננים במישטרה ומביאים אותו
לדין, אבל איך אפשר להילחם במישרד
ממשלתי?״
לפני זמן־מד, פנה רוני למישטרת תל-
אביב וביקש להגיש תביעה נגד שר־השי־כון
גדעון פת. הוא סיפר לשוטרים על
הבעייה, והללו התגלגלו מצחוק. הוא הבין
שאין בכוחו לעשות דבר. המשתכנים המרומים
ביקשו לשכור עורך־דין, אך זה
דרש סכום של 120 אלף לירות.
מר חנוכה, שהוא סגן הממונה על מים־
עלי החיסכון, סרב בכל תוקף להגיב :״אינני
מוכן לדבר. העניין בטיפול.״ דובר
מישרד־השיכון, יהודה ליש* ,שמע על הפרשה׳
אך נראה כי אינו מעודכן .״העסק
הזה הוא צרה צרורה,״ אמר .״אני מכיר
את הבעייה, אבל חשבתי שהעסק נפתר
מזמן. זה עוד לא סודר 1״
בפירוש
מישטרה ארוסה ד החזק
האם השתמש שומר בסמכותו
החוקית כדי לסתור
סיכסיד בין קרוביו
לבין גכה-צה״? שיצא עם בתם?
יורגו ארינוס בן ה־ 25 נפצע במילחמת
יום־הכיפורים. אחרי ששכב תישעה חודשים
בבית־החולים, שוחרר מהצבא כשהוא
סובל ממחלת־עצבים ומנכות בגובה 20
אחוזים. למרות נכותו ביקש לשרת עד
תום שירות החובה שלו, ועשה זאת. עם
שיחרורו, לפני כשנה, החל עובד כחאל־טוריסט
בחתונות ובמועדוני־לילה. כיום
הוא מתגורר לבדו בדירה שכורה בשיכון
בבלי בתל-אביב. הוא החל מוצא את דרכו
בחיים, ואז מצא עצמו מסובך בפרשה
משונה.
מספר יורגו:
אירופה שרם;
י 5מע0ז\/קם מעש
3אח•! חס 9יר *9ותר!
רובקס
מור־ ל ד.
המתנה השימושית ביותר
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות
בר־אל תבע את
״הכרתי בחורה לפני כחודש, במסיבה
בכפר־סבא. היא סיפרה לי שהיא ממוצא
רוסי, ששם־מישפחתה קורקין והיא בת
.17 נראה שמצאתי חן בעיניה, כיוון שבאותו
ערב נשארנו ביחד. למחרת היא
באה לדירתי בתל-אביב, ונשארה אצלי עד
יום ראשון בבוקר. באותו יום בערב,
כשטילפנתי אליה, שוחחתי עם אמה ומדבריה
הבנתי שההורים רוצים להכיר אותי.
נסעתי לכפר־סבא, וכשהגעתי לביתם נתקלתי
בקבלת־פנים צוננת. אביה קרא לה
מחדרה ואמר לה שתיפרד ממני. הוא צעק
והכריז , :נגמור עם זה פעם אחת ולתמיד !׳
אבל למרות שצעק עליה והיה עצבני,
פנה אלי בנימוס ואמר לי שהוא מצטער,
אבל עלי ללכת. כשעזבתי, היא היתר,
היסטרית.
״למחרת טילפנתי אליה כדי לברר מה
שלומה. פחדתי שאביה היכר, אותה. הוא
הרים את השפופרת, וצעק עלי שמאז
שנפגשנו היא הפכה היסטרית. והוא הוסיף,
:כשניפגש תבין, ואתה עוד תסתבך
!׳ לא לקחתי את דבריו ברצינות, אבל
החלטתי שלא להמשיך להתראות איתה,
כדי לא להכביד עליה ועל הוריה.
יגמור בצורה יפה .״יום אחרי זה
(המשך בעמוד )65
העונד לדין, למה
הגיש קובלש
במישטרה,
והעובדים נ תנו
תלונה גגו יחזקאל
אלה הם געשי
ום־יום בטלוויזיה
העדבית בידושלים
ן יץ מידחמה הפנימית כנגד מנהל
1י הטלוויזיה הערבית, יצחק בר־אל, נערכת
בשני מישורים.
המישור האחד היא מילחמת מנהל מח-
לקת־התוכניות של הטלוויזיה הערבית,
ומספר שניים במוסד זה, סלים פתאל.
פתאל היה יוזם הפרדת הטלוויזיה הערבית
מהעברית, ובמשך שנה וחצי הבטיח
וחזר והבטיח לו מנכ״ל רשות השידור,
יצחק ליבני, את העמדה הבכירה: מנהל
הטלוויזיה הערבית.
בהתמודדות בין השניים ניצח בר־אל,
בין היתר משום שליבני התקפל בשלב
מסויים. היתה זו התמודדות קשה, ואפילו
הוועד המנהל של רשות־השידור, שישב
כוועדת־מיכרזים לעניין זה, לא הצליח לבחור
בין שני המועמדים בישיבה אחת,
ונאלץ היה לקיים ישיבה חוזרת (העולם [
הזה .)2131
פתאל אינו מוכן להשמיץ בגלוי את
בר־אל, ובר־אל אף טוען בפני כל מי
שמוכן לשמוע, שהוא רוצה להיות ידיד
של פתאל, וכי השניים חייבים לחיות בשלום
זה עם זה. אולם עושי־דברם של כל
אחד מהשניים ונאמניהם מעבירים חומר
לעיתונאים ולאישי־ציבור, כל אחד כנגד
השני.
ל א הביו״.,
ך -מיל חמה בין בר־אל ופתאל, שהוי
• בס, היא על מישור אלגנטי הרבה׳
יותר — אם אפשר לכנות מילחמת השמצות
מילחמה אלגנטית — מאשר מילחמת
שני עובדים זוטרים־יחסית בבר־אל, ומיל-
חמתו שלו בהם.
יעקוב למדן, מפיק בכיר בטלוויזיה הערבית,
ועזרא יחזקאל, מי שהיה כתב
הטלוויזיה הערבית, וכיום עוזר דובר רשות־השידור,
מקדישים שעות רבות ביום ל־;
מחשבה כיצד להכשיל את בר־אל, ולאיסוף
חומר נגדו. השניים נפגעו עמוקות ן
ממעשים שעשה להם בר־אל, בהיותו מנהל
הטלוויזיה הערבית במיסגרת הטלוויזיה
הכללית, ואינם מוכנים לשכוח או לסלוח
לו על עוולות אלה.
על פי יוזמת בר־אל היד, עזרא יחזקאל
מושעה משך שלוש שנים תמימות, כשהוא
מקבל רק חצי משכורת. ושובת מעבודה.
לטענת יחזקאל, העליל עליו בר-אל
עלילות־שווא, רק משום שהוא לא היה
מוכן להיכנס למחנה עושי־דברו של בר־אל,
או כפי שיחזקאל מגדיר זאת ,״ואסל
של בר־אל״ .בעיקבות תלונותיו של בר־אל
הועמד יחזקאל בפני בית־דין מיש-
מעתי של רשות־השידור, ולדבריו הוא ,
עבר במשך שלוש שנות חקירתו של
בית־דין זה שיבעה מדורי גיהינום.
פסק־הדין של בית־הדין המישמעתי של
רשות-׳ד•,שידור הוא חסוי, ועל פי חוק !
המדינה אסור בפירסום, גם לאחר תום
הדיונים. אולם מה שברור הוא, שבעיק־בות
פסק-הדין לא פוטר יחזקאל מעבודתו
ברשות, והוא ממשיך לעבוד בה בתפקיד
בכיר יותר מכפי שהיה לו לפני ההשעייה.
בריאל טוען, בפני כל מי שמוכן לשמוע
בבניין הטלוויזיה, כי הוא לא הגיש תביעה
נגד יחזקאל לבית־הדין זזמישמעתי, אלא
התלונן בפני הממונים עליו, והם שהחליטו
להגיש את התביעה. דבר זה אינו מדוייק.
ב־ 12 ביוני 1974 שלח בריאל מיכתב אל
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, שבו הת לונן
על עזרא יחזקאל. בין היתר טען
במיכתבו כי ״האיש (עזרא יחזקאל) חסר
אחריות מעל ומעבר למשוער, עד כדי
הרתעת עורכי היום מלהטיל עליו משימה
כל שהיא, מחשש שיקלקל אותה על־ידי
אחת משלוש הטענות הקבועות להלן: לא
מצא את מקום האירוע, לא הבין אח הנושא׳
הסתכסד עם אנשי צוות־הצילום.״
באותו מיכתב מבקש בריאל רק להזהיר
את יחזקאל.
אך לתדהמתי קיבלתי, כעבור ימים מיספר,
חשבון מצורף לש.ת * .המבקש ממני לאשר
תשלום על סך 400 לירות לגברת תמר
למדן, רעייתו של יעקב למדן. סירבתי
לחתום, וביקשתי שהנושא ייחקר באופן
יסודי.
״לפי הדו״ח שקיבלתי, גב׳ חמר למדן
מקבלת תשלומים חודשיים בסך אלפי לירות
עבור תירגומים להכנת כותרות ל-
מישדרים אשר באחריות המחלקה שבה
עובדה בעלה. מדובר ברבבות לירות ב שנה,
ובסכום של כי 100 אלף לירות במשך
ארבע־חמש השנים האחרונות.״
רשותיהשידור חקרה את האשמותיו של
בריאל, ובין היתר נבדקה הגברת למדן
עליידי הבלשן הראשי לערבית של מיש-
רד־החינוך־והתרבות. נמצא שהיא שולטת
בערבית וכי אין בעבודתה טעם לפגם.
מאז ועד היום עובדת תמר למדן בחברה
העוסקת בתירגומים לטלוויזיה, אולם היחסים
בין למדן לבין בריאל הורעו בצורה
המחבלת בעבודה הסדירה של הטלוויזיה.
יעקוב למדן המתין שלוש שנים, וכשראה
כי הקרקע הציבורית נוחה לתקוף את
אש ״ל
שאבד
ף• מיכתב מפורט יותר, מהי 29 בנובמ-
יי בר באותה שנה, דרש בריאל מצוקרמן
להשעות את עזרא יחזקאל מעבודה ״ללא
מנהל כר־אל
אישום או תלונה?
יריב למדן
מי הדיח —
דיחוי, עד למיצוי הליכי הבאתו בפני
ביתידין מישמעתי והסקת המסקנות המו
חייבות.״
! מייד לאחר שהסתיים, לפני חודשים
אחדים, הבירור המישמעתי של
עזרא יחזקאל, החל הוא בפעולה אינטנסיבית
נגד בר־אל.
רבים ברשות, כולל הבוס הנוכחי של
יחזקאל, משה עמירב, מבינים לליבו, בעיקר
לאחר שלוש שנות ההשעייה. אולם
בריאל טוען כי הריב בינו לבין יחזקאל
החל כאשר הוא סירב לאשר טופס אש״ל
של יחזקאל שאבד, מבלי שיחזקאל יפרט
את הוצאותיו.
לדברי בריאל בפני הממונים עליו ב־רשות־השידור,
הוא היה חייב להתלונן
על יחזקאל, מאחר והגיעו מים עד נפש.
בריאל מצדיק את תלונתו נגד יחזקאל
במיכתבי עובדים אליו, המתלוננים על
התנהגותו של יחזקאל.
בין היתר מציג בריאל מיכתב של מפיק
תוכניותידת, יעקב איזמן, שהתלונן על
צעקות של יחזקאל עליו בפני הח״כ לשע בר
וסגן שר־התיקשורת־לשעבר ג׳אבר
מועדי ! איומים של עזרא יחזקאל על
עובדים אחרים, ורחצה בים של עזה,
כאשר כל הצוות ממתין לו, תחת לערוך
כתבה. תלונה זו נחתמה על-ידי שלושה
אנשייהצוות: אליעזר הנדלמן, ברטו אלא-
ג׳יס ובני ליס.
המילחמה השנייה של בריאל היא
עם יעקב למדן. לאחרונה הגיש למדן
תלונה פלילית למישטרה — התלונה ה יחידה
הנחקרת בינתיים במישטרה נגד
:ריאל — על כי בריאל ניסה להדיח אותו,
:ביכול, לעדות-שקר.
למדן טוען כי בעת שנערך מישפטו של
עזרא יחזקאל קרא לו בריאל לחדרו ובי-
קש ממנו שלא להעיד נגדו בבית־הדין
המישמעתי, ואף איים עליו שאם יעיד
נגדו, הוא יתנקם בו. כשסירב למדן, לפי
דבריו, להישמע לבקשה ולאיום, החל ברי
אל לפעול נגדו .׳
לדברי למדן היה מצוי בידיו מיסמד,
כתוב בכתב־ידו של בריאל, שעליו ביקש
ממנו בריאל לחתום. המיסמך היה צריך
להיות חתום על־יד כמה עובדים בכירים
של הטלוויזיה הערבית, נגד מי שהיה
מנהל הטלוויזיה הכללית, נקדימון(״נקדי״)
רוגל. למדן הצליח להשאיר בידו את
להשמיץ אותו בדברים אחרים. מייד לאחר
שלא נשמע לו, החל בריאל, לדברי למדן,
להתנכל לו.
בריאל התלונן נגד למדן על שהוא
מעסיק את אשתו, תמר למדן, כמתורגמנית
בטלוויזיה, ומאשר לה תשלומים עבור כך,
בעוד שלאמיתו של דבר למדן עצמו הוא
המתרגם, והוא עושה את הסידור הפיקטיבי
רק כדי לרמות את מסיההכנסה.
טענתו זו של למדן נכונה. בריאל אכן
כתב למנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן,
ב־ 12 במאי ,1975 מיכתב שבו הוא מציג
המיסמך המרשיע בכתב־ידו של בריאל,
ועמד להציג אותו בפני ביתיהדין שדן
בעניינו של עזרא יחזקאל. בינתץ ם טוען
למדן כי המיסמך נגנב מביתו, בעת פריצה
מיסתורית שהיתה בו.
לדברי למדן ביקש ממנו בריאל, בשיחה
בארבע עיניים שהם ערכו בחדרו של
בר-אל, שלא להציג את המיסמך, ולא
חשדות בפני צוקרמן ודורש ממנו לבדוק
אותן. לדברי בריאל במיכתבו :״התירגום
לתוכנית עם שר־המישטרה ביום־העצמאות
נעשה בכותרות עבריתיערבית. התירגום
נעשה עליידי יעקב למדן, בין היתר לפי
כתביהיד שהועבר אלינו לבדיקה. זה היה
תירגום טוב, והנחתי שהעבודה נעשתה
במיסגרת שעות נוספות או עבודה יתרה.
בתאריו 2 1 . 6 . 7 0הוזפןצוות -פילםליציאהלעזה, ליוםהמחרת בשעה
0 6 .3 0ע ״ י הכתב עז ראיחזקאל. למחרת ב בו ק ר הזנוו ח ה תי צ ב בח תנ ה
בשעה 0 6 . 4 5רהחחיללסדר את צסנגעג ציודוובדיקתו, הבחבהניל
נכנםבצעקותשאיןזמןלבדוק את הציוד, נכנסנולמוניתונסענו
לכוון עז ה, בכניסהלאש קלון הו א * הפנ ההמכוניתל תו ךאשק לון ונסע
הי שר לים, מ סתבר לתדהמתנושהנ ״ להכיןלעצ מו בגד -יםומגבות .
השאירהצוותבמכוניתושכשךבמים, עדלשעה 0 9 . 2 5רק לאחרמכן
הפ שכנו ל ע בו ד ה.
איננורוציםלהכנםלפרטיהעבודהעצמה שלא היתהמסודרתומתואמת .
ל סי כו ם:
אין זאת פעם ראשונה שהכתב ה נ ״ למזלולבעבודהביציאותפילם .
בברכה,
ה צוו ח:
תלונת הצוות נגד עזרא יחזקאל
בטקוס עבודה — רחצה בים
א לי עז ר הוד ל מן
בד מו אלאג ׳ י ם
לי סבנימין
יריב פתאל
את נד ולחה?
בריאל, הוא יצא מאלמוניותו והגיש תלונה
למישטרה.
המצב כיום הוא שמערכת היחסים האישיים
בטלוויזיה הערבית הרוסה עד ליסוד.
המישטרה העבירה את מסקנות חקירתה
לפרקליטות־המדינה, וזו עדיין לא הודיעה
אם היא מעמידה את בריאל לדין, או שלא
נמצאו ראיות לשם כך.
יחזקאל ולמדן מנהלים מערכה כבדה
נגד בריאל, בין היתר בקרב חברייכנסת
ועיתונאים. ועדת־החינוך של הכנסת דנה
אף היא בשולי הבעייה, ולמליאה הוגשה
הצעה דחופה לסדר־היום בעניין זה, על-
ידי ח״כ (מפ״ם) חייקה גרוסמן.
סלים פתאל מסרב לשתף פעולה עם
בריאל, והוועד־המנהל הקים ועדה שתח קור
את מערכתיהיחסים בין השניים. אולם
כמו בכל עניין בפרשה אומללה זו, הוועדה
שהוקמה מורכבת מסמנכ״ל הרשות, שלמה
עבאדי, שהצהיר כבר על יריבותו לסלים
פתאל ועל תמיכתו בבר־אל, ומצבי(״הרי״)
זינדר, נציג ד״ש בוועדיהמנהל, שאינו
מתאים לניהול חקירה רצינית.
הוועד־המנהל של רשות־השידור חייב
להתייחם לפרשת היחסים הרעועים בחוך
הרשות במלוא החומרה, ולפתור את הבעיות
אחת ולתמיד, הוועד־המנהל חייב לדרוש
מפרקליטות המדינה להגיש את מסקנותיה
בהקדם, וכן לקבוע: האם צודקות
ההאשמות כנגד בר-אל — ואז עליו
ללכת — או שמא הוא קורבן לצייד
מכשפות, ואז יש להעמיד על מקומם את
הציידים. אם הוועד-המנהל לא יעשה כן
יש סיכוי רב לכך שאחד מאמצעי־ההס-
ברה החשובים ביותר בארץ יהיה משותק.
* שובר־תשלום: צורת התשלום
עובדים שאינם קבועים ברשות־השידור.
ל 1פו ב שי תו ף פירי !כרוני ורפי !כרוני פ ציגי טאתנ שפי
סלנח
1 9 7 8
ה מ ״ ס
מטע
61£1121 !£1
טקס בחיר ת
נ סי כ ת הי התיכון
!כת הצפון
ייערך במוצ״ש , 29.7.78 בשעה 9.00 בערב
ייערך ביום ששי ,4.8.78 בשעה 9.00 בערב
בעכו
באשקלון
בבריכה (במ שטחי ה ק אנ ט רי קלאב) של מלון
גני שול מי ת
חור התמר׳
על שפת הבריכה של מלון
מכירת
מכירת כרטיסים מוקדמת גחיפה: קופת חיפה, קופת כרמל.
נהריה: שרותי דוד. עכו: שרותי שמעוני. בקבלה של מלון ״חוף
התמרים״ ובערב הנשף בקופת הבריכה.
הנחות לוועדי עובדים.
כרטיסים מוקדמת: לישכת התיירות (אפרידר) ,בקבלה של
מלון ״מי שולמית׳ /וגערב הנשף בקופת הגריפה.
הנחות לוועדי עובדים.
טקסב חיר ת
נ סי כתי כנ ר ת
טקסב חיר ת
נ סי כ ת ים סו ף
ייערך במוצ״ש , 5.8.78 בשעה 9.00 בערב
ייערך ביום ששי , 11.8.78 בשעה 9.00 בערב
בטבריה
באילת
על שפת הבריכה ה מ חוד ש ת של מלון
ב אול ם האירועים הממוזג של
ף ה שקט
מלכ ת שבא
מכירת
כרטיסים מוקדמת: במשרדי ״החוף השקט״ ,אצל אלחדיף
ובערב הנשף בקופת ״החוף השקט״.
הנחות לוועדי עובדים.
מכירת כרטיסים מוקדמת: עוזי בית־הלחמי, בקבלה של מלון
״מלכת שבא״ ,בכל בתי״המלון בעיר (בקבלה) ובערב הנשף בקופת במכת
מלון ״מלכת שבא״.
הנחות לוועדי עובדים.
ב תוכני תהא מנו תי ת
* מ 1פאר ינחה, יבדר וישעשע
^ ^יי 30י לן י^ך משירי המיוסיקולים
* האחי והאתיות
* טוביה צ בי ר בקטעי חיקוי ובידור
¥־ שלי ש ״ ח ימים טובי יוצאי להקת חיל הים
המועמדות תגע ש מ שני ם באוטובוסים הממוזגים של
במדינה
(המשך מעמוד )62
מסרו לי השכנים שלי ששוטר לבוש אז רחית
חיפש אותי. לא הבנתי מדוע, כי אף
פעם לא הסתבכתי עם החוק. יום אחר־כך,
כשישבתי עם ידידים בבית־קפה בשכו נה,
נעצר לידנו יג׳יפ ובו נהג אדם שלא
היכרתי. לידו ישבה בחורה שגרה בשכנות
לי. אמרו לי שזה השוטר שחיפש אותי.
ניגשתי אליו, והוא אמר לי לעלות על
הג׳ים ולבוא איתו. אמרתי שאינני מכיר
אותי, ושאם הוא רוצה, נשוחח כאן, אחרת
אגש למישטרה. הוא ענה לי שהוא שוטר
והראה לי את התעודה שלו.
״ראיתי ששמו אהוד קורקין, כשמה של
הבחורה מכפר־סבא.
״עליתי על הג׳יפ, ונסענו למקום שקט
בשכונה. לפתע עצר את הרכב, ואמר לי:
,אדון יורגו, מה שאומר לך עכשיו, תח שוב
עליו, תלך איתו לישון ותתעורר
איתו!׳ הוא הסביר לי שהבחורה שאיחד,
יצאתי חשובה לו ולעוד כמה אנשים,
ושאביה רצה להרוג אותי, אבל הוא עצמו
החליט לגמור את העניין בצורה יפה. אם
אבטיח לו שלא אתראה איתה, אמר, יע זור
לי במיקרה שאסתבך בעתיד עם ה
מתלונן
ארינום
עם בנות־מישפחה, אסור
מישטרה, אבל אם לא אעשה כן, הוא יבוא
אלי ולא כדי לשוחח אתי.
״הסתובבתי כמו עכבר נרדף, בייחוד
אחרי שנודע לי מפי שכנים שהבחורה
שאיתה יצאתי מחפשת אותי. פחדתי לח זור
הביתה וישנתי אצל הורי. למחרת פגש תי
אותה ליד דלת דירתי וסיפרתי לה
מה קרה ושאיני מוכן לוותר על השקט
הנפשי שלי, ולכן לא נוכל להתראות. היא
קראה לי, שפן,׳ ואמרה שהיא יודעת על
השוטר.
״לפני שבועיים, ביום חמישי, חזרתי מ הופעה
והשכנה סיפרה לי ששוב חיפש
אותי אותו השוטר. נתקפתי פחד ונסעתי
לבת־ים לישון אצל ידידים. אני לא יודע
עכשיו מה לעשות. אמא שלי כבר לא
מאמינה לי שלא ביצעתי שום פשע, והיא
נתקפה פאניקה.״
עד כאן סיפורו של יורגו ארינוס.
״לא היה ולא נברא,״
כן או ל א
טוען אהוד קורקין, המשרת כשוטר במח לקת
בילוש כללי של היחידה המרכזית
בתל־אביב. לדבריו אכן נפגש עם יורגו
ארינוס, אך היתה זו פגישה פרטית שלא
במיסגרת עבודתו במישטרה. בפגישה, שבה
נכחה גם חברתו, ביקש מיורגו שלא יו סיף
להתראות עם קדובת־מישפחתו, אך
לא איים ולא הרים עליו יד.
בתגובה אמר יורגו כי השוטר אומנם
לא שב להטרידו אחרי פגישתם הראשונה,
אך ידוע לו כי הוא חיפש אותו פעם נו ספת
במקום מגוריו. לדבריו, הוא מת כונו
לפנות לקצין תלונות הציבור ולגור-
ימים נוספים במישטרה כדי שיבדקו את
הנושא, כדי למנוע משוטרים שינצלו את
עבודתם במישטרה שלא כחוק ולענייניהם
הפרטיים.
טקסב חי ר ת
מיש טרה
שימוט ע1במי
שגי השוטרים נחשדים
כהתעללות אכזרית, בעציר —
מי ישפוט אותם?
״אני מקבל מכות בבית־הסוהר,״ התלונן
עבד־אל־לטיף סלימן שילבאייה בפני ה שופטת
בבית־מישפט השלום בכפר־סבא.
״נתנו לי גז בעיניים. קצין בשם אורי ו שוטר
בשם אדרים היכו אותי, ואני אפילו
מתבייש להגיד מה עשו לי.״
השופטת רשמה את דיברי העציר, ואחר-
כך נעתרה לבקשת התובע המישטרתי ו האריכה
את מעצרו בשיבעה ימים נוספים.
הוא נחשד באחזקת נשק ללא רישיון, ב כפרו,
קלאנסווה שבמשולש.
שילבאייה, פועל־בניין בן ,25 נשוי ואב
לשיבעה ילדים, שהכחיש בתוקף את החשד
שהועלה נגדו, סווג במישטרה כ״חשוד
בפלילים״ ונלקח לחקירה במחלקת־המי-
עוטים במישטרת כפר־סבא.
הפרשה, שאירעה לפני שיבעה חודשים,
יכולה היתד. להסתיים כמו פרשות דומות
רבות: דיברי תלונתו של העציר היו
אובדים בתיק גדוש־ניירת והוא היה מש תחרר,
או נכלא, בהתאם לפסק־דינו של
השופט. אלא שעבד-אל-לטיף שילבאייה
החליט שלא לוותר. כשהשתחרר בערבות,
בשבוע האחרון של השנה שעברה, מסר
על חוויותיו בכלא לעורכת־הדין הירושל מית
לאה צמל. היא העלתה את הדברים
על הכתב ושלחה אותם לד״ר יוסף בורג,
שר הפנים והמישטרה.
תלוי כאוויר. סיפר שילבאייה לפרק־ליטתו
:״יומיים אחרי שנעצרתי, נלקחתי
פעם נוספת לחקירה אצל אורי. החקירה
התנהלה בחדר, מול החדר של אורי ו נכחו
בה, נוסף לאורי ואדרים, כמה שוטרים
נוספים. הושיבו אותי על כיסא, קשרו אותי
בחבל לכיסא והיכו אותי. לאחר־מכן שיח ררו
אותי מהקשרים לכיסא, ובאותם החבלים
הכרוכים סביב חזי תלו אותי על
הדלת בחדר. חיכו אותי במקל על אחורי.
״לאחר-מכן הזיזו את הכיסא שהיה מתחת
לרגלי ונשארתי תלוי באוויר על
הדלת. התיזו גז מדמיע בעיני, אולם עוד
לפני-כן יכולתי לראות בבירור את אורי
ואדריס ואותם שוטרים שאינני מכיר. ל־אחר־מכן
התירו את מיכנסי, הורידו אותם
ודחפו בקבוק לפי־הטבעת שלי עד ש התעלפתי...״
עדותו של שילבאייה צירפה עורכת־הדין
עדות של עציר אחר, שפגש בו ב כלא
אחרי שהוחזר מן החקירה .״הכניסוהו
פנימה לתא־המעצר,״ סיפר העציר *,״רג ליו
פתוחות, עיניו אדומות, בוכה, לא יכול
לצעוד. לא יכול לשכב על המיטה. כשהיה
שוכב על צידו היה צועק. לבסוף שכב
על בטנו. אמר לי כי טיפטפו נר על פניו,
וראיתי סימני חלב על פניו ועל נעליו.
אמר לי כי דקרו את ראשו בסיכות
וקשרוהו לכיסא ותלו אותו. ראיתי באחוריו
סימני מכות ...סחבתי אותו לבית־שימוש.
בלילה היה צועק.״
התנצלות רישמית. יותר מחצי-שנה
חיכו שילבאייה ופרקליטתו לתשובת שר־המישטרה,
אך לשווא. לפני שבוע, כשהיו
כבר על סף ייאוש, הגיע למישרד הפרק־ליטר,
מיכתבה של עורכת־הדין אלה כהאן,
עוזרת לממונה על תלונות הציבור במטה
הארצי של המישטרה.
כתבה כאהן :״אנו מתנצלים בפני מרשך
על התנהגות אנשי המישטרה כלפיו, מצאנו
שסמ״ר מנדום אדרים השתמש לכאורה
בכוח והתעמר במרשך, ועל כך יועמד
לדין ...מפקח אורי לוי, שלפי הטענה נכח
באותה עת במקום, יועמד אף הוא לדין
על כך שלא עשה כדי למנוע מסמ״ר אדרים
לעשות את מעשיו.״
אלא שעבד־אל־לטיף שילבאייה לא שבע
נחת מן ההודאה הרישמית בצידקת טע נותיו.
הסיבה: אנשי המישטרה החשודים
בהתעללות לא יובאו לדין רגיל, בפני
שופט־שלום או שופט מחוזי, בהתאם ל חוקי
המדינה, אלא יישפטו בבית־דין ל-
מישמעת, שהוא ביודדיו פנימי של ה־מישטרה.
שכן בישראל של 1978 שוררים
עדיין נהגים של ימי־הביניים, לפיהם נש פטים
אנשים מסויימים בבתי־דין מיוחדים
ולפי חוקים מיוחדים, בהתאם למעמדם, או
דתם, או מישלח-ידם.
מבקש לשמור על עילום שמו.
מלכת המי 1978
בשיתוף חבות
״בנייני אברהם גינו־״
ייערך ביו ם ראשון 13.8.78
ב״היכל התרבות
בתל־אביב, בשעה 8.00 בערב בדיוק
יפהפיו ת * הגרלות * תצוגות אופנ ה
קבקבי וסנדלי
בגדי־ים וחוף
מינוב דו מי אופנת
אופנת בגדי ו.
בתוכנית ה א מנ ו תי ת:
* להקת הכל עובר חביבי
לראשונה בארץ קטעים מתוכנית ה החדשה
מני פאר
* טובי ה צפיר בקטעי חיקוי
לי מי לויד בשירי מיו סי קולי ם
* להקת הכו שים מדי מונ ה
ינחה, יבדר וישעשע
* שלישיית י מי ם טו בי ם
יוצאי להקת חיל הי ם
הגרלות לקהל :
תבשיד
איטר
תכשירי שיעד
בגדי ים וחוף
^זז ס ס
הדרכת המועמדות בהליכה וביטחון במה: לאה פלטשר
• הכנת
• טיפול בשיער: אמן ה תי סרו קו ת לי מי
הכ תרי ם: רחל גרא •
מכירת כרטיסים מוקדמת :
הפצה ראשית ״הדרן״ ,טל , 248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״,
״לאן קס טל״ וביתר המשרדים בעיר. בערב המופע ב קופ ת
״היכל התרבות״.
הנחות לוועדי עובדים,
תה תביא אתו הביתה מושלמת על נייר מעולה ואתה
מתנות״״חויות ...ושלל תמונות
תקבל אותו ללא כל תשלום
צבעוניות שצילמת(וצולמת)
(מחירו בחנות 125ל״י{,
במצלמת ״אגפא״ שלך. עכשיו,
בשתקנה אגפא פוקט
לפני צאתך לטיול או לחופשה ־
אוטוטטר(מצלמת בים לסרטים
רכוש לך מצלמה ״אגפא״ ותקבל
זעירים) או אגפאמטיק . 50
(בחודש יולי בלבד) שי חינם
אינסטנט (מצלמה לקסטות .
שימושי: את הספר ״צילום בטיול
בגודל רגיל) במחירי מבצע
בארץ ובחר׳ל מאת יהודה פרדים.
מיוחדים,באריזת־שי נאה
כך תהיה לך מצלמה וגם תדע מה
ובתוספת סרט צילום חינם.
לעשות בה: המומחה מם׳ 1בארץ
נצל את ההזדמנות מייד, כי
ידריך אותך מה כדאי לצלם ואיך
לא נוכל לספק את הספר
לעשות זאת כדי לקבל תמונות
כשתאזל המהדורה המוגבלת
הרבה יותר יפות. בספר מאות
וחבל אם תצא לטיול ולחופשה /
תמונות צבעוניות בהדפסה
בלעדיו.
פ ר סו ם: א .גלבל 1ם
לא לגברים! לא לגברים! ל* לגברים! ל* לגברים! ל
ב רי או ת
אימהות
£7011116
שיחיו נינותשן
שבורותבלא כתרים
ענק התענוגות
הפאטנט הבא הוא מאוד לא־חינוכי אבל, לעומת זאת, מעשי
ונהדר. כל מה שצריך בכדי להוריד מעל ראשך את הזבובים
החופשיים — אללי כבר חודש — הם מחבת טפלון בגודל בינוני,
כוס סוכר, נייר כסף (יריעה בגודל של בערך 30 על 25ס״מ לכל
״ענק״ כזה) ומקל ארטיק מעץ, לא מפלסטיק.
שופכים את כוס־הסוכר למחבת טפלון בינונית. לאמוסיפ
י ם שום ימים, מיץ לימון או משהו. כלום. נותנים לסוכר
להתיך עצמו בשקט, בלהבה בינונית. עובדים עם כף עץ שטוחה,
ומערבבים מדי פעם. אם מרגישים שהסוכר ״מריח״ חם מדי,
מסירים אותו מהאש לדקה, מערבבים, ואז מחזירים שוב לאש
קטנה, כדי שלא יישרף וייהפך פר. לעיתים נוצרים גושי-סוכר
לא-נמסים תוך כדי תהליך העירבוב. מערבבים עוד קצת מחוץ
ללהבה, וגם גבשושיות אלו נמסות לבסוף. מערבבים מעל האש
ומחוצה לה, לפי הרגש, ובילבד שהסוכר לא יישרף מדי. הידע
יבוא עם הנסיון.
הסוכר יריח שרוף, אבל אם לא ייהפך לחום־חום כהה, זה
בסדר. לקטנים מותר להסתכל רק מטווח־ביטחון של שני מטר.
העסק הזה שורף כמו ברזל מלובן.
כעת פורשים על השיש הרטוב את נייר הכסף (לא לקמץ עליו,
אחרת העסק נידבק) .בעדינות שופכים בצורה ״ארוכה״ ומופשטת
את חצי הסירופ, כך שימלא ככל האפשר שטח, מבלי לנזול,
ומבלי להיות דק מדי. עובדים עם מחבת מוחזקת ביד שמאל,
קרוב לפני הנייר, בצורה אלכסונית, עם שפיכות ״שטוחות״ כאלה.
כעת. ביד ימין מניחים את מקל העץ, בחישוב מראש שרק
שליש המקל יבצבץ מן הענק הזה. עובדים מהר. שופכים את
שארית הסירופ על המקל לעיבוי המקום שבו הוא נמצא. מערימים
קצת סירופ, שנלקח מהסביבה, לחיזוקו.
זהו. אחרי רבע שעה ניתן לקלף בעדינות את נייר הכסף, ולתת
את אוזן הפיל הזו לטרדן הקטן — אשר מיד ישעט החוצה,
אין להרוויח חצי שעה שקט
האם העיבריה, המצליחה להנחית את
צאצאיה לחופי הבגרות, מבלי שיאבדו ב דרך
איזו פינה אחת או שתיים של שיניים
קידמיות, כימעט ואיננה בנמצא.
השדים הקטנים מפתחים להם מגיל רך
מינהגים משונים, כמו הנחתת האבטיח על
פינות רהיטים, התעופפות מעץ לעץ עם
נחיתה שטוחה באמצע על המידרכה — י1
וכמובן, פיצלוץ שיניים בילתי־נמנע —
תוך כדי כל הפעילויות הנ״ל. הקטנצ׳יק
יכול, ברוב המיקרים, להגיע עד זיקנה
ושיבה עם שן כן שן לא — אבל האמא
שלו, לא. אי-לכך, הולכים אל רופא־השיניים,
המרכיב לינוקא כתר אדיר, ו הורם
לו בכך את השן סופית.
חלבתי ככל יכולתי את ד״ר זאב בן אור,
לשכונה, להרוס את החבר׳ה. האגו שלו יתפח בשני קילו, והטיראן
המאושר ימשול ביד דמה חצי שעה בלתי־נשכחת, שבה הוא
בלבד יקבע מי זכאי ל״לק״ ,ומי ינזלו לו העיניים בתשוקה מטורפת
— ולא יקבל.
אגב, יש לערוד חוזה מראש — אחרי העסק הזה לא רק
לצחצח שיניים, אלא גם לשטוף אותם עם צינור מכבי־אש.
לפגי
פינת המדליות
איך מנקי חלונו תבספירפר אי
הריני לבשר כי שוב אפשר לראות את
העולם דרך חלונותינו — מבלי שערפל רך
ורומנטי, בן שמונה מאות שכבות טינופת,
יכסה את הנוף. ניתן לראות הכל בפוקוס,
ברור, צלול, נקי. עוצמת החוויה מהממת.
מרחבים לא־נודעו נולדו לנו פיתאום. את
יוסקלץ ז בכלל, אין להתיק מהזכוכיות. הוא
עובר שם חוויות קיומיות אדירות .״תארי
לך,״ הוא אומר לי, כשאינני מתפעלת
איתו ביחד ,״זד. כמו לשבת מול בטון.
ופיתאום הוא שקוף!!!״
הבטון שלי יכול, מצידי, לא להיות
שקוף עוד מאתיים שנה־או-עד־בוא-הגש-
מים, כמקובל, כיוון שאם היתה מלאכה
מנובזת בעיני — היתר. זו מלאכת ניקוי
החלונות. מין דבר המתלכלך בקצב כה
פרוע, וניקויו גוזל אנרגיה הד, רבה —
פשוט לא מוסרי בעיני. התרומה הצנועה
שלי למוסריות העולם תמיד היתר. לא ל שתף
פעולה.
בעלי המתוק השמים את הקרקע תחת
כל אפשרות פציית־פה בנידון מצידו, כא
הפליט, ברגע נדיב נמהר אחד, שבאחת
השבתות הוא ינקה את החלונות .״זה שום
דבר, זה צ׳יק־צ׳ק,״ הוסיף בקול קטן-
קטן לעידוד עצמי, כאשר ניצני־השואה
פרצו לתודעתו.
יום אחד, כמו נפש משוחררת אמיתית
— המתיימרת בעיני עצמה לארח רק חב רים
שהיא רוצה בהם — נאלצתי לארח
על־כרחי את הקלאפטה הכי גדולה במיזרח
התיכון. שנאתי את עצמי על הפאניקה,
אך עוד יותר שנאתי לספק לה חומר
בומבה שכזה.
אלוהים הטוב בכל זאת אוהב אותי.
אותו אלוהים, שלא ברא עדיין את העוזרת
בשבילי, הוא־הוא זה שהזכיר לי בזמן
שיטת־עבודה עולמית, שיטה אשר במהלכה
המהיר — כאשר אהבה נפשי — לא
נאלצתי לשפשף עם ניירות, תרסיסים ואמות.
חומרי־ד,עבודה היו מטלית נייר-
פלסטי דקיקה, שטה בתוך סיר־מים, מגבת
סופגת, ומגב גומי אחד. החלונות התקבלו
נולדים מרחבים לא נודעו
נוצצים, ללא ״פסי-מים״ ,עולמי. פשוט
עולמי.
וכך מנקים חלונות בספיד אימים: ממל אים
מברז האמבטיה (מתמלא הרבה יותר
מהר) סיר בינוני עם מים בלבד. ניגשים
לחלון ומתחילים לשפשף מצידו הפנימי,
בעזרת המטלית המורטבת, וד,סחוטה. מתחילים
בצד הפנימי, כיוון שבדרך כלל הוא
הפחות מזוהם, והמים נשארים צלולים
עדיין. לוקחים את מגב־הגומי, ומנגבים
״פס״ לרוחב החלון מקצה עד קצה. הלחיצה
צריכה להיות רפה, לא חזקה מדי, ו אחידה.
עתמתחילכלד, קונץ. בעזרת
המגבת המוחזקת ביד שמאל, מייב שים
את שפת־הגומי של המגב בלחיצה
אחת בריאה לכל אורך המגב, עם האצבע
והאגודל. זה פשום־פשוט. יד ימין עובדת
עם המגב, ויד שמאל מקפידה לנגב אחרי
כל ״פס״.
את הפס השני מקפידים להתחיל בערך
בתוך השלישי האחרון של הפס הקודם,
להבטחת עבודה נוצצת, ומניעת ״פסי-
מים״ .תוך כמה פסים רוכשים מיומנות
על הכפאק, והעבודה מתקדמת בקצב ה סילון,
ללא שום שיפשופים.
לעיתים פרש חרקים יבש ״נמרח״ .ב־מיקרה
זה משפשפים במטלית הסחוטה את
המקום, ומנגבים מחדש את הקטע במגב.
חשוב לנגב את המגב היטב אחרי כל
זה הסוד. במידה ועובדים עם הרבה
מים, קורה לעיתים שהם ניקווים במיסגרת
החלון. כל החלון נקי, אבל שולי המיסגרת
לגעת. כאשר
מטפטפים. ובכן, ל א
הכל מתייבש, לוקחים פיסת נייר-
עיתון, ומנגבים־מספיגים בקו אחד את שולי
ריבוע המיסגרת.
זהירות ! אם לא מחכים לייבוש מוח לט,
ומתחילים בכל זאת לנגב, נוצרות
מריחות נוראיות.
ויטרינות ענקיות מנקים באותה שיטה
אלא שעובדים מימין לשמאל עד המחצית,
משמאל לימין עד המחצית, ואחר, את
אזור המיפגש האמצעי המלוכלך ״מוחקים״
בפס אחד, מלמעלה למטה.
זהו רבותי. בילוי נעים.
פני השן ב מי קרוסקופ אלקטרוני
מורה באוניברסיטה, והרי המימצאים: למי
שעוד לא יודע, אין צורך בנתר בכדי
לתקן שן. טכניקה חדישה ביותר, המופעלת
בעזרת חומרים מורכבים, המופיעים תחת
שמות מיסחריים כמו קונסייז או לסטודנט,
פתרה את העניין. המדובר בחומרים אק ריליים,
ממולאים במיליוני חלקיקים קו מיים
(מלשון קרמיקה) הנותנים את הגוון
הרצוי המדוייק, ואת הקשיות. חומרים אלה,
מוקשים על־ידי מאיצים, דוגמת עיקתן
דבק האפוקסי.
צורת הדבקת כל העסק לשן השבורה
פשוטה בתכלית: צורבים ומחספסים רק
את קטע האמייל של השבר, בעזרת חומצה
מסויימת. האמייל מצידו הופך נקבובי ל אללה
(ראה תצלום־תקריב במיקרוסקופ
אלקטרוני) החומר הפלסטי נמרח, מטוייח,
ונכנס לנקבוביות המיקרוסקופיות. שם הוא
נקבע באופן הרמטי, במיליוני משושים
הנתפסים פיסית בזגוגית השן. רופא-
השיניים מגלף יפה את העודפים, נותן
דרור ליצרים פיסוליים, ולוקח כארבע
מאות ל״י בלבד, אם הוא הגון.
שלא כמו בניתוח פלסטי באף, אין צורך
לחכות כמה שנים כדי להתאים את גודל י
השן, כיוון ששיני הבשר צומחות לגודלן ,
הטיבעי מההתחלה. אגב, העסק הזה לא
נדבק לדנטין, אלא רק לאמאיל השן.
זהו. הבובצ׳יק חוזר הביתה כמו חדש.
שמים אותו תחת הלמפה, עם פה פעור
במשך שעה — להקביל את זרם הפמיליה
הבלתי־נגמרת, הבאה דחוף מכל קצות
העיר, להזין עיניהם בפלא.