גליון 2134 מתאריך 26 ביולי 1978

ימ״לחימת ששת־הימים. סאדאת יתפטר ׳כדי להיענות
׳אחר־כך לתביעת ההמונים:וראשי השילטון לחזור
לנשיאות, ידבר העשוי לחזק את מעמדו סול
האופוזיציה ומימין ומשמאל.
לא מן הנמנע כי הרפורמה במיבנה המיפלגות
במצריים, עליה הכריז ׳סאדאת השבוע, והקמת
מיפלגה משלו — מיפלגת המרכז — נועדו להכשיר
את הקרקע לקראת אקט ההתפטרות ׳המתוכנן.

ניסיונות ל פיי ס

מו!*נן יך
היוון־ :להפ גי ש
אחסאדאח ופגין
ביל!המאמצים הנעשים עתה אחריתהקלעים של
׳המגעים יבין ושהאל ומצריים מכוונים עתה למעשה
!להשגה יעד:בלעדי אחד: פגישה יבין!•שיא מצריים,
אנוואר אל־סאדאת, לבין ראש־הממשלד, מנחם בגין.

נראה כי האמריקאים, כמה משרי ממשלת
ישראל, ומתווכים אחרים הפועלים
מאחרי־הקלעים, הגיעו למסקנה כי
רק פגישה בין שני ׳המנהיגים עשויה
להביא לפריצת־דרך כמבוי הסתום אליו
נקלעו הצדדים.

יש המעריכים כי מנחם בגין בפגע עמוקות באופן
׳אישי מכך, שאחרי הזמנתו ׳.את סאדאת לירושלים
לא החזיר לו זד! ,במחווה:דומה ולא הזמינו ׳לנאום
!בפני הפרלמנט המצרי ביקאהיר .׳בשעתו •נעשו
מאמצים ׳לשכנע את סאדאת להזמין את:בגין לקאהיר,
מתוך תיקווה שהזמנה כזו:וקבלת־פנים המונית
שתיערך לו בעת ביקור כזה עשויים להגמיש את
עמדותיו:של בגין. כל הניסיונות מכיוון זה נתקלו
בסרוב, למרות שהדבר הפך כבר לאובססיה לגבי בגין.

עתה פועלים גורמים שונים שום, כדי
לשכנע את סאדאת להזמין את בגין
לפגישה על אדמת מצריים, אם לא לנאום
כפני הפרלמנט המצרי. ההנחה בקרב
המתווכים היא כי רק ביקור של בגין
בקאהיר עשוי לתרום לתפנית.

פרסטסלמ רו קו
ב מ טו סו ש ד חסן
ביקורו של יו״יר מיפלגית העבודה, ש״מעון פרס,
ממתיקו במהלך שהותו האחרונה מאירופה נשא אופי
שיל מיקוד ממלכתי.

פרם ביקר במרוקו על פי הזמנתו האישית
של המלך יחסן, שחרג הפעם מהמקובל
ושלח את מטוסו הפרטי כדי להטיס
את האורח מאירופה לארצו.
בתום הביקור הוחזר יפרם לצרפת
בטיסה מיוחדת באותו המטוס.

סאדאתע לו ל
להתפטרב או ק טו ב ר
בעקבות פגישתו עם נשיא מצריים,
אנוואר אל־סאדאת, בזלצבורג, העלה
שימעון פריס כחוג סגור את התרשמותו
האישית, שאם לא תחול התקדמות
במשא־ומתן לשלום בין ישראל למצריים
תוך החודשים הקרובים עלול סאדאת
לנטוש את כס הנשיאות כחודש אוקטובר
הקדוב — מועד סיום תוקפם של
הסכמי־הביניים בין ישראל למצריים.
קיימת הערכה — לא של פרם — שאם אומנם
י׳מחר סאדאת מצעד מעין זה! ,שבנקיטתו יאיים גם
מעמר, יהיה זה צעד הפגנתי מלמד, בדומה
להתפטרותו של יקודמו ג׳מ׳ל עבד־ואל־נאצר סתום

בשעתו נפסלה אומנם מועמדותו של אראל
בהצבעה כפניה המיפלגה בחיפה
אולם עתה, אם יתן את הסכמתו,
ריסים סיכוייו לעמוד כראש רשימת הליכוד.

בין עז ר ו ארי ק
במהלך השבוע האחרון נעשו ניסיונות
לקרב מחדש את שר־החקלאות אריאל שרון
ואת שר־־הכיטחון עזר וייצמן ולפייס
כינייהם, אחרי הקרע שנוצר כיניהס
לפני שבוע, בעקבות דברי הביקורת
שהשמיע שרון בממשלה על פגישתו של
וייצמן עם הנשיא סאדאת בזלצכורג.
וייצמן זועם על אריק במיוחד אחרי שהתברר,
למרות כל ההכחשות, שהיה זה עוזרו של אריק,
מוטי תג׳ד, שהדליף לעיתונות את הסיפור
בדבר קריעת כרזת שלום בידי וייצמן,
עד כה לא צלהו ניסיונות אלה! ,בעיקר משום
שגורמים שונים פועלים בדי להחריף את הקרע
!ולהעמיקו. הפירסומים השונים מעיתונות, על
התבטאויות ומעשים ישל שני השרים, ד,מודרכים
על־י׳די כמה ממקידביהם, יתרמו ׳בונתיים להחרפת

ריו מי פ ט עוו

ברכט מן
כעיקכות הסרת חסינותו של ח״ב
הליכוד שמואל רכטמן, התגלה ל ראשונה
מדוע נבחר רבטמן כח״ב רק
לכנסת הנוכחית.
עוד לפני חמש שנים הועלתה מועמדותו
כוועדת המינויים של המיפלגיה,
שבראשה עמד אז מנהיג המיפלגה,
הד״ר אלימלך רימלט, שפסק :״בל
עוד אגי כמיפלגה, רכטמן לא יהיה
ח״כ.״ רימלט סיפר כי התארח עם
אשתו בהנובת ביתו של רכטמן ברחובות,
ו״הכיבוד והאירוח שראיתי
שם היו בסיגנון שלא ראיתי גם אצל
מארק מושיביץ.״ אשתו של רימלט,
שאלה את בעלה בתום המסיבה:
״למה לא הגענו אנחנו למה שהגיע
רכטמן?״ על בך השיב לה רימלט:
״כל עוד איני יודע את התשובה,
רפטמן לא יהיה הכר־כנפת!״
היחסים.

לא מן הנמנע שאם יבשלו ניסיונות הפיוס
עלול המצב להידרדר עד לחילופי
האשמות גלויים הדדיים בין שני השרים.

וני וני קו ר בן ה לי כו ד
׳הסקרים ׳שנערכו סתלקאביב מראים עד כה ייתמו
ממר!לטועמדותו שיל ׳שילמד( ,״צ׳״צ׳״) ולהט במירוץ
לראשות העקר על־פני י מ סו מהמערך, אשר
(״אריתור״) מן־נתן.

למרות זאת, גובר בליכוד החשש
כי צ׳יצ׳ עלול ליפול קורבן
להצבעת מחאה נגד הליכוד.

!ניראה ישיעי׳קר מערכת הסחירות ישל צ׳יצ׳ יכוון
׳למנוע דהוי בינו ילבין הליכוד, כדי ׳שהמאוכזבים
מטדקנמת החוץ!והסלבלה של הממשלה לא יצביעו
בעד מתחרהו ׳סהפגנת־מהאה נגד הממשלה.

ה א לו ףאראל ־ מו ע מד
ה לי כו דבחיפה *
כעוד ח״ב ״לעם״ אמנון לין רואה כבר
את עצמו במועמד הליכוד לראשות
עיריית חייפה, ספק רם אם יזכה בתפקיד

ראשות רשימת הליכוד מחיפה מובטחת למיפלגד,
הליברלית. ראשיה אמנם פנו אל מנהיג לעס יגאל
הורמיץ ,׳כדי לקמל ממנו חוות־דעת על כושרו
של לין, וזה שמח להיפטר ממנו בהמלצה ״זה יהיה
הפתרון הטוב ביותר לבעיית אסנת ילין,״ אולם

ואנשי המייפלגד, הליברלית בחיפה מתנגדים למועמדותו.
׳כרגע עומדים על הפרק שני מועמדים: עורך־הדיו
צבי צימירמן, שהיד, ה״כ היברלים למן הכנסת
הרביעית יועד השישית, והאלוף (מיל ).שלטה אראל,
לשעבר מפקד חיל־הים ׳וכיום מגכ״יל איגוד
הברות־זד,׳ספנות.

עתגויס 0 *3011

ב ע־ תווו ח היומ־זז
העיתונאים החברים באגודת העיתונאים עומדים
לנקוט בעיצומים נוספים כנגד המו״לים של העיתונות
היומית, במחאה על הסחבת במשא־ומתן על הסכם
השכר שלהם.

כנוסף על שכיתת האזהרה של יממה
שהוכרזה השבוע, מתכוונים העיתונאים
לנקוט בצעדים שיגרמו לאיחור בהופעת
העיתונים — ברוטציה, כל יום איחור
כהופעת עיתון אחר.

חזי כרמד *וחה
.,ה שעה ה שלי שי ת״
העיתונאי הזי ברימל, סופרו הישראלי של השבועון
הצרפתי ל׳אכספרס, ייבחר בסל הנראה להנחות את
׳תוכנית הטלוויזיה השעה השלישית במקומו של
הד״ר ירמיהו קובל.

הולוו ע סל־אכיכ,,
עומ דלמכירה
בניין קולנוע תל־אביב בתלקאביב, השייך לחברת
הפצת הסרטים האמריקאית פוקס הנזאה־היעשרים,
עומד למכירה על הקולנוע שבו ועל אגף המישרדים.
חברת פוקס מבקשת למסור ואת הבניין הנמצא
במרכז העיר, בסמוך לכיכר דיזנגוף, משום שההכנסות
ממנו אינן בשיעור ההולם לדעת מנהלי החברה
את ההשקעה!ואת הוצאות האחזקה.

המחיר שמבקשת החברה עבור הבניין
נע, בסביבות 30 מיליון ל״י. אם יימכר
הבניין תיכנה חכרת ״פוקס״ בניין
קולנוע חדיש אחר, אבל קטן יותר
מקולנוע ״תל־אביב״.

קורציוו׳ יפגין
ת ח תוני כ הול־י ^בן
כמיסגרת המילחמה הפסיכולוגית !המתנהלת
כין שני המתמודדים על כתר
אלוף העולם בשח־מת, האלוף אנטולי
קארפוב והטוען-לכתר ויקטור קורצ׳־
נוי, עשוי קורצ׳נוי לנקוט, כץ השאר,
כצעד כעל משמעות ישראלית. קורצ׳־
נוי, שהובן לקראת המאבק כידי ה־ניאורולוג
הבאר-שבעי העולה מברית־המועצות
ד״ר ולדימיר ברגינר, צוייד
ברשימה ארוכה של אמצעי לוחמה
פסיכולוגית, המיועדים להביך את
יריכו הרוסי, לכלכלו ולהרניזד.
כין שאר העצות: כאחד הפיכוכים
יבקש קורצ׳נוי לשחרר את חגורת
מכנסיו ותוך פדי כך יחשוף לעיני
יריבו תחתונים כצבע בחול-לכן ש-
מגן־דויד רקום עליהם.

זה היה העוב ש הו ד שהיה

השבוע לפני 25 שנה בדיוק הקדיש ״העולם הזד!״ כתכת־שער
מצולמת לספינה ״ישראל״ ,ולמפקדה מאכס גלזגר, שהפליגה
למסע נועז של הקפת שיבעת הימים, באשר על סיפונה שישה
ימאים. מסע זה התאפשר בעזרת מערבת השבועון, בשיתוף־
פעולה עם מרדכי מאיר ואברהם קריניצי. תחת הסותרת ״סיפור
ישראלי: ידיות לאור היום״ תואר מישפטם שלי מוחמר הדרוג׳
2:ועבאס מוחמר זיידאן 28 פועלים לבנונים, ממוצא
פלסטיני, שחצו את הגבול לאור היום ונלכדו בידי מישמר־הגבול.
את הסניגוריה על שני גונבי הגבול נטל עורד־הדין עמירם
חרל״פ 28 שסיכם את דיברי ההגנה במילים :״נתאר לעצמנו
שני עולים יהודים, בשנת ,1947 בסירה ליד חור הארץ. לידם
ישב פלמ״חניק עם סטן. בהתנגשות עם מישמר החוף נהרג ה־פלמ״חניק
המזויין, ושני היהודים מקבלים 10 שנים י לא, זה לא
קרה אפילו בימי המאנדט! אז היו היהודים מקבלים שנה־

שנתיים, והיישוב היה מכריז על שכיתת־מהאה נגד העוול. זה
כדיוק אותו מיקרה — אלא שהפעם באו הערבים במקום היהודים,
והיהודים במקום הבריטים.״
השבוע לפני 25 שנה הביא ״העולם יחזה״ ראיון מיוחד עם ד״ר
מאכם מרכוזה, סכסולוג ופסיכולוג, שדבריו התמקדו במשבר
המיני העובר על הנוער הישראלי. בין השאר קבע ד״ר מרכוזה :
״הנוער סובל ממעצורים.״
בשער הגיליון: מאכם גלזנר, מפקד הספינה ״ישראל״ ,שיצאה
להקיף את העולם.

היום שבה ניצחה הדת את המזינה
גבריאל צ יפר 1ני מציע< :1וקווו־ודם 1במקום
פטיש בכנסת * 11 ופג ויופ קומוויופ נתור 1דבתוח

העולם הזה 822
התאריך 23.7.53 :

מכחכים
מ׳ אשם בטרור יי

הממ שלה

נקודת !הדחיוזה)
חום כבד דיכא את הארץ. השרב ה אפריקאי
החניק את הנשמה. אולם יותר
מן החום איימו על המדינה השבוע ענני־הסער
של משבר שהזכיר, במידה רבה,
את ימי־הביניים.
מאות בשנים לחמו בני אירופה כדי ל החליט
מי ישלוט על מי: המדינה על
הדת, או הדת על המדינה. אוהדי האפי פיור
ושכירי הקיסר שחטו איש את רעהו
בהנאה רבה, תוך שהחריבו מיספר בלתי־מבוטל
של ארצות, עד שנפלה ההכרעה:
המדינה ניצחה את הדת, השילטון החילוני
את השילטון הקדוש. המיפנה הגדול הוליד
את החירות החדישה, את הרנסאנס.
פורקן נגד מי? במדינת ישראל עדיין
לא נפלה הכרעה זו. הציונות היתד, מדינית-
למחצה, דתית־למחצה. הפשרה הגדולה, ש נוצרה
עוד בימיו של הרצל, עברה בירושה
למדינה. התוצאה: המדינה לא קיבלה
שום חוקת־יסוד, כי חוקה כזו היתד, צריכה
להכריע לכאן או לכאן.
השבוע התלקחה מילחמה לאורך כל ה חזית.
גידול החזירים וביטול הזרם הדתי
בחינוך, גיוס הבנות, חילול השבת וחצי-
תריסר בעיות אחרות, העמיסו מעמסה
כבדה מדי על המצפון הדתי האדוק. ה מצפון
ביקש פורקן.
פורקן נגד מי? מי הפר את דבר
אלוהים? הממשלה. מי יושב בממשלה?
המידחזי והפועל המיזרחי. כך נפתחה חזית־מישנה:
בין הדתיים הצרופים, שיכלו ל השתמש
במלוא נישקם. לבין הדתיים־
המתונים, שנתפסו ללא תחמושת.
מצב הנזיזרחי והפועל המיזרחי היה נואש.
בליבם הסכימו בהחלט עם הממשלה, והיו
בטוחים כי החוק החדש לגיוס הבנות צודק
ורצוי. מישקי הפועל הנויזרחי ברחבי הארץ
זעקו לידיים עובדות. ושמחו על החוק
שאילץ את הבנות הדתיות לעבוד בהם.
אולם גם שתי סיעות אלה לא יכלו
לעמוד נגד הרבנות הראשית, שפסלה את
החוק. הלחץ עליהם גבר מיום ליום. קשה
היה להם להחלים לוותר על המקומות
בממשלה, ודווקא בגלל נקודה שבה הזדהו
עם הממשלה. אולם קשה היה עוד יותר
להיראות בעיני המוני הדתיים כבוגדים,
העושים מלאכת השם רמייה.
היום המתאים. בירושלים שררה אווי רה
של כמעט־ערב־מילחמת־אזרחים. ה טרור
הדתי וההפגנות ההמוניות (ראה:
הפגנות) הטביעו את חותמם על חיי העיר.
היה זה מתאים מאד שמלחמה זו נערכה
דווקא בשבוע שבו חל תישעה־באב —
היום שבו חרבה ירושלים אחרי מילחמת־אחים
קטלנית בין הדתיים לבין האנטי־דתיים.

כמעט
ריק מאדם. במיזנון ישבו ח״כי כל
המיפלגות בצוותא, לגמו מיץ־לימון והח ליפו
הירהורים. נוגים על חוסר־ד,תכלית
שבישיבה במוסד ריבוני זה, שכוח־ההכרעד,
שלו פוחת והולך.
לפתע מילא רעש מוזר את החלל. הוא
דמה מאוד לייללת חתולים. הח״כים אצו
אל החלונות הגדולים, הלו מצפים בקורת-
רוח למחזה שיפיג את השיעמום.
גורל מר ממוות. לפני בניין הכנסת ״
עמדו כ־ 300 נשים מן השכונות הדתיות,
חבושות ׳מיטפחות־דאש, כמעט כולן בגיל-
העמידה. המהלומות הראשונות ניתכו על
דלת הכנסת ועל חלונות המיזנון. ג׳יפים
מישטרתיים הוזעקו בבהלה, עשרות שוט רים
קפצו מהם והסתערו על הנשים. אולם
הנשים לא היו מוגוודלב. המטרד, העליונה
— להציל את בנותיהן מזנות ומגורל מר
ממוות — חיזקה את גופותיהם המדול דלים.
שוב ושוב נפרצו המחסומים, שוב
ושוב פרצה אשד, בודדה את שרשרת ה שוטרים
המיוזעים והמגדפים, שנהגו ב איפוק

להשפריץ או לא להשפריץ 1במ קום
הישועה באה מכונית־כיבוי אדומה
וגדולה. היא תפסה עמדה בחזית בניין ה כנסת.
כמה כבאים השחילו צינורות־כיבוי
ארוכים, הרכיבו זרנזקים מאיימים, וחיכו
לפקודה.
• הכנסת שכנה באותם ימים בבית
פרומין, ברחוב המלך ג׳ו רג /מול בית-
הקפה טעמון.

היתד, זו בעייה קשה: להשפריץ או לא
להשפריץ? אומנם ההפגנה נשברה, אולם
נשארה התקהלות בחזית בניין הכנסת, ו התקהלות
לפני הכנסת היא עבירה חמורה
מאד. לפתע התיישר הצינור המקופל, ו-
סילון־מים ארוך־טווח ניתז באוויר.
החלל התמלא מים. הוא ירד על הנשים,
קרע מידיהן את סיפרי־ד,תהילים, אולם
לא שבר את רוחן. הן התרחקו, אך הת קהלו
מחדש. מכונית הכבאים נאלצודלזנב
בהו ממקום למקום. רק אשה בודדה, ש-
משום־מה נשכחה בכל ההמולה, נותרה
בעורף האדיב, יושבת בדד על המידרכה,
שקועה בספר־תהילים.
הערה: יומיים אחרי שצלם העולם הזה
צילם תמונות מחרידות אלה, הוכה קשה
ומכוניתו הוצתה על־ידי טרוריסטים דתים.
קיבוצים משק הבנות
מעולם לא ציפה משק במתיחות גדולה
כל־כך לידיעה מתוך חדר־ד,יולדות, כפי
שציפה לה בשבוע שעבר משק יזרעאל ה קטן,
שליד עפולה. סימן־שאלה גורלי ריחף
באוויר חדר־האוכל
״ והיתד, סיבה למתיחות זו ׳ .עד כה היו
תשע לידות במשק, ותשע פעמים נולדה
בת. המשק נותר מחוסר בנים. המתיחות
גברה והלכה מרגע לרגע. החברים התקשו
להתרכז בעבודתם. הלידה הצפויה תפסה
מקום מרכזי בכל שיחה במקלחת ובחדר־האוכל.
לבסוף
הגיעה הידיעה. היא ירדה על
המשק כרעם. נולדה: בת. משק אחר היה
אולי מתייאש. לא כן קבוצת יזרעאל. עוד
לא אבדה התקווה. עוד יש חברות המוכנות
לעמוד בפרץ. ליתר דיוק: שלוש חברות
נוספות מתכוננות ללדת. אחת מהן היא
אשתו של אתלט ידוע. אמרו חברי המשק,
בתיקווה עמומה :״אם האתלט לא יצליח,

אני מפחד לצאת מפתח ביתי — רצחתי,
זרקתי פצצה בצירות הרוסית והצ׳כית. אני
המגף השחור, הלבן והשקוף. אני חבר
המחתרת, זרקתי פצצה במישרד־ד׳,חינוך׳,
שרפתי מוניות, הצתי אטליזים ...להתראות
בבת־ים...

יעקב אחימאיר,

שיכון העיתונאים, ר״ג

משפט שמחו!
קראתי את הרשימה בנוגע למישפט ה-
רס״ר שימחון, ועלי לציין בברכה ובקורת-
רוח את הצורה הנאד, שבה נמסרו הדברים
לקהל, הן הנקודת־ראות התוכן והן מנקד
דת־ראות הצורה.
אשר לח־יצקי, עו״ד, ירו שלים.

אנשים
• את נטיותיו הבלשניות הפגין ישראל
גלילי במועצת הקיבוץ המאוחד שנערכה
בקיבוץ אלונים, שעד, שאמר :״אנו חות רים
כי יחדלו לגד,נם גיהנומים ביישובי
הקומונה בארץ.״
• כדי להפיג את השיעמום הכללי ב כנסת,
הציע סופר הבוקר הוותיק, גבריאל
ציפרוני, הצעה מקורית: לצייד את ייו״ר
הכנסת באקדח־מים במקום בפטיש. הדבר
יאפשר לו לשתק את המפריעים בסילונים,
ואולי גם לעורר חברי-כנסת רדומים.
י• הזהיר ח״ב חרות, יוחנן באדר :
״אם תצביעו בעד חוק האנאטומיד, והפא-
תולוגיה, הגוזל גוויות מן החברא-קדישא
(ומעביר אותן לצורכי לימוד רפואי) ,היז הרו
שהחברא־קדישא לא תתנקם בכם כש-
תיפלו בידיה.״
• התלונן, בדיון על אותו חוק, ח״כ
הפועל המיזרחי אליהו משה גנחוב־סקי
ג ״יש כאן כל-כך הרבה אנשים
המטיפים נגד ימי־הביניים, שאפשר היה
לחשוב כי הפגרים עומדים בתור לפני
מישרד שר־ד,בריאות ומבקשים שינתחו
אותם.״
הפגנות מים נגד 1־*1
שיעימום עמוק אפף את הכנסת. החום
המחניק ירד על אולנדו!ישיבות, שהיד,

הפגנה סוערת של נשים דתיות

0 1 *1 1נערכה מול הבניין הישן של
#1גי! 1 111
הכנסת, במרכז ירושלים. היא פוזרה על־ידי המישטרה תוך שימוש

בסילוני־מים. אולם הנשים עמדו בגבורה מול המחץ הרטוב.
תמונות אלה צולמו על־ידי צלם העולם הזה, דויד רובינגר,
שמכוניתו הוצתה והוא־עצמו הוכה קשות על־ידי קנאים דתיים.

...עד שמגישי
גלידת!הב שמרא ש
בקפה קר עלית.
״המזגן עובד לשוא ואתם צמאים עכשיו
אז יש לי רעיון של זהב(אומרת המארחת)
מה בדבר קפה קר?״
(היא אמרה 6£קזס)10£ 0
״הולך(אמרו האורחים)
ותביאי גם חמוצים.״

* גלידת זהב מוקה• וגיל על בסיס שמנת.

טוב לי עם קפה

עם גלידת ז הב( מלאת טעם

פרסום דיר יעקבסון

בלילות הקיץ החמים
שו דבר אי 11 קורה...

א -!9ח י 6תוסס

עם טבחרחד ש ו! 4ל תקליטי ״לוהטים״
גם בסוסרנורקט.
חסכודתיחשלוח־גשו
לסוסרמרקט

טמפו היט באמצעות הדואר ע1ים לבו וויו הגבלה ער
מספר התקליטים שאתה מדבקות אסוף 12 סגרים של ״ליטר פלוס״ או יכול לקבלו

מדב קו ת
ככל שתרבה לשלוח מעטפות עם
תסורת 12 סגריס של ״ליטר פלוס״ 24 פקקים רגילים של ״טמפו״. 3 תקבלו רגילים פקקים
א! 24
י צרף מעטפה מטיילת. על המעטפה פקקים, תקבל יותר תמונות, יותר
סדבקנח צבעוניות, ם ם1ספרות.
תקליטים. והעיקר-תגביר את
ציין את השם המלא והכתונת
המזוייקת.
סיכוייך לזכות נפרס הגדול: תקליטים דרוש־ תמורת מדבקות 1-20
שלח ל״טמפד, אזור התעשיה, חולון. מערכת סטריאופונית משוכללת.
(המספרים בלבד!)
בדואר חוזר תקבל 3מדבקות
בהצלחה.
או תם1רת 40 סגרים(או 10 פקקים
צבעוניות ממוספרות.
מדבקות תר.בלרק ) 1זמוסמז ווגו״לח
רגילים) בצרוף 40ל־•
במזומנים או המחאות דואר בלבד תקליטים
הסר את המדבקות הצבעוניות
תקבלו תקליט לפי בחירתכם
ושמור על חלקן האחורי הממוספר.
מתוך רשימת הזמרים
אספת מספרים?1-20
והלהקות המשתתפים במבצע.
שלח ל״טמפו״,אזור התעשיה, חולון,
תחנות האיסוף פועלות
כציון שמך המלא וכתובתך
ביסים א ב• ד׳ ההמדוייקת.
כתמורה תקבל תקליט.
בין הששת 4-7אחה־צ.
אל תשכח לציין את שם התקליט
ירושלים. סופרמרקט ־המשכיר
בו בחרת, מתוך ושימת הזמרים
רח׳ המלך ג ורני. פינת בן־יהודה
והלהקות המשתתפים במבצע.
סופרמרקט •בית הכרם׳ ,בית הכרס׳.
אפשרות נוספת: שלח 40 סגרים או
חיפה. סופרמרקט •צרכך
80 פקקים רגילים ר 40 ליי בדואר
קריח אלישר. ככר סאירתוף
בסופרמרקטים של אגורה צרכנית— רשום. ציין את השם המלא, הכתונת
המזוייקת ואת שם התקליט בו
״חלאביב דן שרוך
בחרת מתוך הרשימה.
תל־אביב. רמי אבן נביחל 30
חל־אביב. רח׳ להינרדיה .78 דאליהו מערבת סטריאופונית
דמודאביב. רח־ בחדצק׳ 43
בהגרלה נין כל המשתתפים, נחום
המבצע.
בודים. מנדל נחום. שרי העצמאות

מבחר חדש

מבחר קיים
להקתבלאפוק להקת תזמורת החשמל
להקת שמפניה
להקת כנפיים להקתאירפשיין להקת הביטלס
להקת סנטנה
להקת אבבא
להקת קוקו
להקת סמוקי
להקת דם יזע ודמעות להקת קווין
ברברה סטרייסנד
קליף ריצ׳רד
קריס קריסטופרסון פול סיימון
דיסקו יורופ
בילי ג׳ואל
קומפיוטרס דיסקו
דייזיד סול

חולון. וחי סוקולוב 48
דסת־גן, רח׳ הרואה 2
רמתינן .־אתמך רח׳ דבוטינסקי
סתודתקוה, רחיח״ם שור וו
ראשל־צ,רחי רוטשילד 9
רחובות. רח׳ יעקב 3
באר־שבע, יצפון•הנשיאים. שלו
נתניה• .מרבו־ רח׳ שטספפר

כל א חד זוכה!

המבצע סתיחס לתקליטים בודדים בלגד. אלבומים כפולים תלוורת 80 סגרים או 180 פתקים 8 0 +ל׳״.

תקליטים עבריים אסתר ואפרים שמיר
פסטיבל הומר תשליח רוחמה
אריק לביא
מתי כספי
צמד הפרברים
יהורם גאון
משהו טוב לילדים
חוהאלברשט״ן קרוסלה דני ליטני
סדרת ־חד ירח־.
שלום חוזך

$׳ בלסקק לה במבצעסמ סו־ הי ס
פרסום א. סל

קבלת על הדעת — לוא היתה, למשל, חצי
שנ ה; או לכל י היותר שנה אחת — יכול
הצבא לקלוט את כל חייבות הגיוס, הרוח
הכללית היוזה מתרוממת ואפשר היה לחסל
את מגיפת ההשתמטות, שמקורה בהרגשת
העוול.

בלי
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אגיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי ת בו ר. עודד
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהוראי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון י מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

לחזור אחורנית אלף !וחמש מאות
גיליונות של העולם הזה זר. כמו לעסוק
בפתדהיססוריד! 28 .,שנים חלפו ׳מאז. רב־
!בות ׳כתבות! .אלפי נושאים. חלק גדול מ חברי
המערבית !הנוכחית טרם נולדו אז.
ובכל זאת, כאשר !נטלנו השבוע ליד את
גייליון מספר ! 662 של העולם הזה, ושראה
אור יב־ 29 ביוני 1472 — 1950 גיליונות
לפני הגיליון שאתה מחזיק !בידך — אי
אפשר היה להתעלם מהקביעה הנושנה
ש״אין יחדש תחת השמש.״
הנושא המרכזי ישל ואותו גיליון היה ב דיוק
אותו נושא ׳שהסעיר את המדינה ב־
׳שבועות האחרונים ושמגיע ׳לשיאו בהצביעה
הדרמתית ׳שנערכה לפני שבוע !בתום ליל
!שימורים בכנסת: חוק גיוס הבנות לצה״ל.
מאז עלה הנושא מחדש לסדר־היום ה ציבורי,
נכתבו ׳סביבו מאות מאמרים. אבל
אף יאחד מהם לא גרם להתרגשות כה רבה
כמו אותו מאמר שפורסם בנושא זר. ב־העולם
הזה לפני 28 שנח. היתד. לכך סיבה
טובה: אותו מאמר, שנכתב בידי אורי אב נר
,׳ היד. אולי המאמר הראשון שהתפרסם
בעתונות החילונית במדינה, שהעמיד את
התועלת בגיוס בנות בצה״ל בסימן שאלה.
די בכותרת הכתבה האם גיוס הבנות מיו־תר?
כדי להצביע על יכך.
הכתבה המצולמת פורסמה׳ שבועות מספר
אחרי שהעולם הזה עבר מידיו של עורכו
הוותיק, אורי קיסרי, לידי המערכת החד ישה׳
שהייתה מורכבת רובד. ככולה ממשרה־
׳רירי צה״ל! ,שזה עתה יסיימו !את ׳שירותם
הצבאי. הם יכלו להתייחס לבעיה כמי
!שהכירו !אותה מקרוב בעת שרותם הצבאי.
!תנאי שרות הבנות ;בצד,״ל היו באותה
׳תקופה שונים לחלוטין מאשר כיום וגם
מיידית התועלות שהפיק מהן הצבא היתר.
ישונה. אבל הבעיות שהתעוררו סביב נושא
זה היו כמעט !אותן הבעיות שהועלו ל-
אחרונה. הן נבעו כבר יאז בעיקר מאי
השוויון שבחובת השרות הצבאי של בנות.
כדאי ואולי לצטט מספר קטעים מאותו
מאמר, ,שנחשב בשעתו בנועו !ופרובו־קטיבי,
ולוא רק כדי לעמוד על המד,פכר.
1שהתחוללה מאז הן בסיגנון העולם הזה
והן בעמדותיו.
להלן קטעים נבחרים ממנו:
לפני חודשים אחדים החליטה הכנסת
להאריך את שרות הבנות לשנתיים. איש
מן הצירים לא טרח לשאול אם אומנם
זקוק הצבא למספר כה רב של בנות ואס
כדאי לבזבז על גיוס זה את האמצעים המיועדים
לחיזוק הצבא ואס אין לספק את
הצרכים המעשיים בצורה זולה יותר. חוק
זה, טמש כחוק חינוך חובה ,׳נתקבל מטעמים
דמגוגיים, בלי כל חשבון מוחשי.
האמת הפשוטה היא שרק חלק הבנות
החייבות גיוס גויסו. השאר השתמטו באמתלה
של ״מצפון דתי״ או זכו ל״דחיזק״.
מדוע? אין בהן צורך.
ההוצאה היא עוול משווע. חלק של ה חייבות
גיוס (וביניהן דווקא המשכילות :
אחיות, סטודנטיות, ממינרימטיות, שהציבור
זקוק להן בשטחים חיוניים אחדים) תהיינה
חייבות לשרת שנ תיי ם׳ — בעוד שחלק
של הבנות לא תשרתנה כלל. יתר על כן

— שרות השנתיים הורס כל התלהבות
של הבנות. אף אחת מן הבנות אינה רוצה
לעבוד עבודה חקלאית. למעלה מ־9070,
מכל המגוייסות רוצות להיות פקידות במשרדים
הקרובים לבית. ואשר לפריון ה
אחרי
שתיאר את קשיי השדות הצבאי
באחתם ימים !לסבות, העילה אורי
אבנרי כמה רעיונות בהקשר לכך. כתב
אבנרי :
אני שואל בכל הרצינות שאלה אפיקורסית:
תיש בכלל צורך בכל אלה? לשם
מה לומדת צעירה להשתמש בסטן —
כשברור לחלוטין שלא תשתמש בו לעולם?
לשם מה היא צריכה להצדיע (לפעמים ל־טוראית־ראשוניה
הממלאה תפקיד של סמלת)
או לשחק ב״שמאל־ימין״ ?
הצבא זקוק למספר מסויים של בנות
לתפקידים מיוחדנם: פקידות, חובשות,
קשריות, מקפלות מצנחים. האם לצורך זה
יש צורך ב״צבא נשים״ ? מדוע לא יהיה
לבנות שרות־נשיס כדוגמת השרות הקיים
באנגליה ובאמריקה — שרות ללא כל
הבולשיט הצבאי ׳ 7מדוע יש להלביש את
הבנות מדי חאקי צבאיים במקום לתת להן
תלבושת אחידה, נאה ונשית?
במקום לשחק בצבא, מוטב היה לקיים

התנובה שהסעירה את המטב״ד(העולם הזה )662
״אין חדש —

האם גיוס הבנות מיותר

הכתבה על גיוס הכנות מ ה ״ ל כ־1050
תחת השמש״
עבודה — הרי אין זה סוד שהוא ירוד
בהרבה מזה של העובדות האזרחיות.
האם היה המציב מוכרח להיות כך? בוודאי
שלא. לוא היתה תקופת השרות מת־

שחת־נ שים שייאפשר לחברותיו חיים פר טיים
רחבים ככל האפשר, יתן להם חינוך
יסודי במקצועות חיוניים, יארגן את העבודה
בצורה שתאפשר פריון מקסימאלי

(במקום הפריון הירוד שהוא בלתי נמנע
במשטר צבאי) — ויעמוד כולו תחת פיקוד
של נשים?
...בכל הוויכוחים על הצבא נשכחה, בדרך
כלל, נקודה בעלת חשיבות מכרעת:
כמה זה עולה? אסור לנו לפרסם כמה
עולה לצבא כל מגוייסת. אולם לא אגלה
סוד אם אומר שסכום זה עולה על המש כורת
המקובלת של פקידה, אחות או טל־פוניסטית
במשק האזרחי. לוא היה הצבא
מקים שרות־נשים שחברותיו תקבלנה מש כורת
רגילה תמורת עבודתן ותחיינה את
חייהן הפרטיים — היו ההוצאות יורדות
למחצית ופריון־העבודה הכללי־השרותי
בצבא היה עולה פי שניים או שלושה.
איו זה ויכוח מופשט. עשרה פועלים משלמים
מס הכנסה כדי לשלם את הוצאות־המחייה
של חיילת אחת. שאלה גדולה היא
אם לא היה כדאי יותר לצבא להשקיע
כסף זה בקניית ציוד כבד.
מראשיתו סבל הוויכוח על שרות הנשים
מעודף של דמגוגיה. פיטפטו על שיווי״
זכויות לנשים, על חינוך לאוימי ועל פרא־זות
דומות. הגיעה השעה לשים קץ ל־פטפטנות
זו ולשאול: למה זקוק הצבא
באמת וכיצד אפשר לספק את צרכיו בצורה
הזולה •,היעילה והצודקת ביותר.

.הרגה ׳דברים !.שיתנו מאז פורסם
מאמר זר :.צרכיו של צה״ל, המחסור ב־כיוחיאדם
בו! ,תפקידים ׳אותם ממלאות
!בנו ת ר״מגוייסוית וכ׳תוצא! מכך גם עמדת
העולם הזה ׳בלפי !נושא. מעניין רק ל ציין
,׳שאחד !נימוקים !שהעל! העולם הזה
באותם ימים נגד !׳תועלת שבג״וס !בינות,
אומץ רק !בשבוע ישעבד !בפי !לוחם !ראשי
למען העברית התיקון בחוק! ,״ב ואגודת-
ישראל, שלמד. לוידנץ. לורינץ חזר כמעט
מיל! !במיל! על !טענה, ושמבחינה 0לכ־לית
זול ויעיל יותר !יד. לצר,״!ל לשכור
בניות !בישרות ואזרחי תמורת משכורת ה מקובלת
במשק האזרחי.
׳אולם !שינוי !בולט וביותר שהתחולל
מאז פייריסיום ׳אותו מאמר ד,י! דווקא ב עמדתם
!של צה״ל ומשרד־סביטזזון. כפי
שיכולת להווכיח ,׳נכתב המאמר יבצור!
לגיטימית, בסיגניון כמעט צמחוני בהשוואה
לזה המקובל — לא רק יבה עולם הזה —
כיום. ובבל זאת, הוא עורר יאת חמת
שלטונות צה״ל ומשרד־הביטחיון.
זמן ׳קציר ׳אחרי שנמסר המאמר הכתוב
לביקורת הצנזור! ,הוזמנו עורכי העולם
הזה אל דובר צד,״ל! .אז כיהן בתפקיד
זה מויש פרלמן, שהיה גם דובר מערבית־הביטחון
כולד .,חוק הצנזורה לא איפשר
את פסילת המאמר, מאחר שלא נכללו
יפו כל סודות ביטחוניים: אבל מזיש פרלמן
תביע לגנוז אותו. הוא יאף הרחיק לכת
ואיים: אם יפורסם המאמר יצטרך צה״ל
להסיק כלפי העולם הזה מסקנות חמורות
מאוד.
המאמר פורסם וצד,״ל הסיק את המסקנות.
על פי הוראת הרמטב״ל דאז, רביאלוף
ייגאל ידין, נותקו היחסים בין צד,״ל ו־טשרדיהביטחיון
— ניתוק שנמשך שנים
רבות מאוד. ניתנה גם !ודא! שלא לרכוש
עוד עבוד חיילי צ-ה״ל יאת גיליונות העולם
הזה.
:מה שהרגיז ואת ידין במיוחד לא היה
כל כך תוכנו ׳שיל המאמר במו כמה מ התמונות
׳שליוו אותו, שצולמו בידי צילם
המערכת, מקסים סלומון: .במרכז הכתבה
המצולמת התפרסמה ׳תמונה של חיילת
צה׳יל המסתרקת במשרד צבאי, בצורה
שהמחישה, לדעת ידין, את הבטלה השור רת
במשרדים הצבאיים. התירוץ הרשמי
לניתוק היחסים יבין צד,״ל והעולם הזה,
בעקבות, אותה כתיבה, היתד .׳טענה כאילו
ביים ׳מקסים סלומון ;את התמונה במתכוון,
בעת ;שצילם אותה בטחינה השלישות ביפו.
האמת הייתה, שהחיילת המסתרקת שלפר,
את המסרק ביוזמתה, בעת שהבחינה ב צלם
שבא לצלמה.
ייתכן שאילו היו!שלטוניות צד,״!ל מגיבים
כיום על הסירסומים שישללו גיוס בנות
לצר,״ל, כיפי !שהגיבו יאז — בהתאם לדעה
האמיתית השוררת במטה הכללי של צד,״ל
באשר לחיוניות גיוס הבנות ׳כיום — היה
קשה יותר לשותפים הקואליציוניים להע ביר
את התיקון המפלה בחוק. אבל יד־יקשה
אינה עניין של עקרוניות, אלא של
שיקולי מקדו ומימכר קואליציוני.

במו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלן חן: חוסר־בסף ושיעמום. במישור
הפיננסי אין
רגיעה. מוטב שתתחיל
לחשוב על חריגה קיצונית
מעיסוקן _ או
אי״עיסוקיך — הרגילים.
אם לא תשנה את
המצב, אתה עשוי להיתקע
לצמיתות. במישור
הרומנטי, בת
ו 2במרס ־
20באפ רי ל
טלה, אין עוד טעם
רב לרומנים הקצרים
והקלים. שמא תחשבי על משהו קצת
יותר רציני 1מצד שני, דווקא האדם
המדבר הרבה, איננו מתאים לך כלל.

המצב מעורפל ביותר; אל תמשיך לגשש
באפלה — אלא דרוש הסברים. ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך
ולסובבים אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה עד אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר
נוח, גם צעד מסוג זה
יגרום לתזוזה מועילה
לעניינך. בת שור —
1 21נאפ רי ל ־
2!0ב מ אי
הזנחת לאחרונה את נושא
הופעתך. את ודאי
אינך יודעת, שהופעתך היא כרטיס־הבי־קור
שלך. אם אתה יפה — נצלי זאת !

שוו

לא. הדרן הנכונה אינה להגיד את הבל
בפרצוף. אף לא למקו-
רבות אלין ביותר.
עם חברות את חייבת
לנהוג דיפלומטיה. על
אף שזה שנוא על
בני״התאומים, שינאת־מוות.
גם עם זרים :
בייחוד הבוסים והמס-
פקים עבודות חייבים
21 בהווי זי -
20 ביו וני
להבין לרוחן, ולעדנת-
חושיין — את צריבה
להבינם. בת תאומים — עיסקי בספורט.

1ואוחים

י׳/חס

.קיק

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן־סרטן,
היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה
— מסוכן מן הרגיל.
גש לרופא, לבדיקה
שיגרתית. ואל תזניח
את פוליסת־הביטוח בגלל
הצלחתך העיסקית
והאמנותית. נכונו לך
הפתעות גס במישור
הפיננסי, אך היזהר מאד ממס־הכנסה!...

יהיה עליך לרסן יצר מסויים על מנת
להגיב כראוי על מילים
או מעשים של
אחרים. אל תידבק בחלומות
אבודים —
אתה מזבז את זמנן
ללא תועלת. יהיה
עלין ליטול אחריות
במצבו של בן־מישפחה
קשיש.
קצת יותר גמי
3622X1
שות לא תזיק לן, ב13321213 -
מייוחד בשתצטרן לעסוק
בפעולות אחדות בעת ובעונה אחת.

העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות די
לעבודתך,
מפתיעות

אבל צרתך היא שאתה
מדבר יותר על העבודה
מאשר מבצע אותה. ה דבר
היחידי שבולם ו מרסן
אותך היא בעצם
שותפתך המצביעה בפני
כל הזמן על נקודות
התורפה שלך. יש הרבה
הגיון ואמת בדבריה.
בת בתולה, לבשי אדום.

1111111

אתה נמצא שוב בנקודה
אבל לה אתה זקוק כדי
לפעול כמו בן־אדם :
בקו־הגנה. תוקפים אותך
חזק, וחזקה ש תדע
כיצד לפעול כדי
להשיב מילחמה־שערה
או למנוע את פני ה רעה.
בת מאזניים: חברה
קנאית עלולה לקחת
23בספטמבר -
72ב או ק טו ב ר
אותו ממך. אך אם
הוא חשוב לך באמת
ואת מעדיפה אותו, תזכי לברנש מתוק.

מאזניים

מכחכים לחקח של ליצנים
השידור הטלוויזיוני על נאומו של ראש־הממשלה
מגחם בגין בכנסת היה משב-
רוח רענן בשיגרה הטלוויזיונית שלנו. לא
רוצים יותר טלפלא ! לא רוצים את החבובות!
לא רוצים את תשע בריבוע! תנו
לנו את בגין — והרבה !
נחום כנדל, חיפה
בגין טרם הצליח להתאושש מהנס ש אירע
לו. אחרי 30 שנות אופוזיציה. הוא
עדיין מתלהב מהעובדה שהפך לראש-
הממשלה. לרוע המזל נראה כי בשנות

איני מביר הרבה שבועות טובים יותר למ-
__ צוא מרגע בטבע, באנשים
חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע שצריך
להיות מוקדש חצי״
חצי: לעבודה ולבילוי,
בייחוד להסתכלות, ביקור
בתערוכות וביוצא
בזה. אם תשקיע את
והנתוע*; כל הזמן לאחד משני
* 3235101
התחומים — תינזק.
אם תמשין לדאוג
— תגרום רק נזק לזקוקים לן.

עקת

יום א׳ פותח פרק חדש במאבק המיקצועי
או האישי. אס אתה
תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול
את כל האפשרויות ולא להתנגשויות להיכנס
עקרות — יש לך סיכויים
מצויינים להרחיק
לכת. פגישה עם
נערה בהירת־שיער תו23
בנו במבר -
20בדצמבר
ביל אותך לבחירה מביכה.
תצטרך להחליט,
ומהר: אחרת תפסיד הזדמנות רומנט־טית
גדולה מאד. בת קשת לבשי לבן.

חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניך שכניך
הצעירים, אינם
מבוססים, ומצוי בהם
גרעין עלוב מאד של
אמת. אן הנזק כבר
נגרם ; עשה מאמץ
עליון לתקנו, בטרם
המצב יהיה אבוד
לחלוטין. זה ילמד
אותן להבא לקח, ש21ב
דצמבר -
סו בינו א ר
לא להאמין לכל בדותה
המושמעת באוזניך,
ולטרוח לאמת דברים, בטרם תגיב.

אין אדם אמיץ יותר בישראל מאשר
משה דיין, ככל שהעניין נוגע ל״אומץ
מבוקר״ .בפתיחת הביאוגרפיה שלו הצהיר
משה דיין, כי הוא חש צורך להשיב
לאמהות השכולות, שהטיחו כלפיו את
המלה ״רוצח״ ,בהאשימן אותו במות בני הם
במילחמת יום־הכיפורים, במילים :
״הייתי רוצה להיות תחת בניכם!״ אבל
הוא לא. שרי־ביטחון יושבים בממשלה,
לא בבונקרים בסואץ. משה דיין הצליח
לבקר את האומץ שלו.
׳עתה היה למשה דיין האומץ להתייצב
מול מפקדו, מנחם בגין. דיין לא הסכים
עם הרשאתו של בגין לפרס לפגוש את
אל־סאדאת בווינה. דיין ידע כי גם הליכוד
לא מסכים לכך. דיין ידע כי אפילו בגין
לא הסכים עם בגין, אבל היה עליו להציג
לראווה את ״הנדיבות״ המפורסמת שלו.
״האומץ המבוקר״ פעל שוב.
יוסף שריי! ,תל-אביב

אונס אחר אונס

ון ש 11

סיף לקואליציה וקול שני שגרע מהאו פוזיציה.
האם קיים איש במערך ששלח
אותו כנציגו לממשלה הנוכחית? או האם
קהל בוחרי המערך חשב בכיוון זה?
ידוע לרבים שפוליטיקה זה לפעמים
דבר מלוכלך, אבל היכן ההגינות? למצב
כזה (למעט ״זרו״) הגיעה הדמוקרטיה במ דינתנו.
אגב, לדבר אחד אני מסכים :
מוטב בגין עם דיין מאשר בגין בלי דיין.
יהושע מאיר, קיבוץ כפר רופין

שבתו באופוזיציה הוא ביזבז את הזמן
ולא הכין את עצמו לאפשרות שיהיה
ראש־הממשלה. התביישתי בשבילו.
חגית פלץ, תל-אביב
מה שמתרחש עכשיו בממשלה מזכיר
להקת שחקנים, שבכל פעם שאחד מהם
יוצא אל קידמת הבמה, כדי לשאת מונו לוג,
עומדים חבריו מאחור, מעווים את
פרצופיהם ועושים מאחורי גבו תנועות
ביטול, זילזול ולעג. ממשלת הליכוד דומה
בשבועות האחרונים ללהקה של ליצנים,
אבל בלי האתיקה של השחקנים.
שמואל תורן, תד-אביב
אינני יודע איזה רושם התכוון מנחם
בגין לעשות, כאשר ניצב על דוכן הכנסת
וקרע בזעם את פיסת הנייר שבידו, כדי
להמחיש את משמעותה של הפשרה ה טריטוריאלית
בעיניו. אבל הרושם שהת קבל
היה, ככל הנראה, הפוך ממה שהת־

המאמר ״אונם בעידוד המדינה״ (וזעולס
הזה )2130 על סוטה־המין ששוחרר מהכלא
:אחדי שלושה מעשי-אונס -ואז -אנס בפעם
הרביעית, הוא מזעזע. הדבר הראשון שאני
חושב עליו: מה יהיה !בעוד שלוש וחצי
:שנים — שגי-ושל״ש מתקופת המאסר ש נגזרה למתי כהן? יומה ימיך. על האנס עצ מו?
האם ירפא !בכלא? ומה -לגבי הנערות
׳והנשים ברחבי ישראל- ,האם תותקפ-נה
שנית -בידיו?אריה הנגכי, ראשון־לציון
במאמרכם על האנס החולה!לא צייינתם מה
הפתרון: כלא !או ב״ת־ח-ז׳לים? ׳ואיך צה״ל
מעורב בזה? ילמד, הם ליא התערבו? כל
העניין מסריח.
דן קלימנרו, פוזח־וזקווה

כנסת באזיקים
הייתי מציע להיענות לבקשתו של ח״כ
שמואל רכטמן, ראש עיריית רחובות, ה נאשם
בנטילת שוחד, ולאפשר לו — גם
אם ייעצר עד לסיום מישפטו — לבוא
ולהשתתף בהצבעות בכנסת. ממילא כל
חברי״הכנסת הם אסירים בידי סיעותיהם
ובידי המשמעת הסיעתית ואינם יכולים

השבוע צפוייה לך פעילות קשה מן ה__
רגיל,
וגם בלתי־שיגר־תית,
ממש כמו בשבוע
שעבר יהיה עליך לאסוף
את כל כוחותיך,
הפיזיים והנפשיים, כדי
לעמוד במשימות שיו טל
עליך לבצען. אם
תדע להתגבר על חול־.
שות קטנות שלך —
20 בינו א ר ־
$ובפב רו א ר
ללא ספק תצליח. נסה
השבוע לאנוס את עצמך
לא לבזבז את כספך שהצלחת לחסוך.

שב בשקט, בייחוד ביום א׳ זה לא כדאי
להסתבן בגלל רצונן
הטבעי לבלוט. גם ה-
פירסומים האחרונים
לא עשו לן דווקא טובה.
מוטב שתתרכז בענייני
הלב ובענייני-
כספן. במישור היצירה
— אתה ממשין
לחוש בבצורת מסויי-
19בפב רו א ר
20במרס
מת, אן השינוי תלוי
בן. אם את רוצה בהישגים,
דחי זאת לבשתראי מצב בן-
זוגן. בן דגים — בדאי לן להמר השבוע.

כוון להשיג. יותר מכל דבר אחר הבהיר
בגין כי השלום משול בעיניו לפיסת־נייר,
שניתן לקרעה לגזרים בגלל שיקולי יוקרה
וכבוד.
אשקלון

להצביע לפי מצפונם ואמונתם. לא יהיה
שום הבדל בין האזיקים שעל ידיו של
רכטמן לבין הכבלים שעל ידיהם של שאר

הח״כים.
פרץ יתירוש, ירושלים

יץ יייו

הרימו קול צעקח !

החבר משה דיין, שר-החוץ בממשלת
הליכוד, שולט למעשה כבר שנה שלמה
על שני קולות בכנסת: קול אחד שהו־

תראו תראו: קשה להאמין, אבל דווקא
אתם, הלוחמים האמיתיים בכפיה הדתית,
(המשך בעמוד )11

ע• קדדזיז,

החולה

הזרז

ו״ייי׳

מקוד לא אכזב של ביצי־זהב
לא כדאי לחסוך במילים
כדי להסביר
למה כדאי לחסוך כסף.
כשמדובר בחסכון
תמצא את ביצי הזהב

בתכניות ״יתרון׳ של בנק דיסקונט* היכנס לאחד מ 225-סניפי
יתרון דירה...
קבוצת בנק דיסקונט ושאל
יתרון ברירה דולרית...
את הדיסקונטאים על חסכון
יתרון לכל...
ב״יתרון״ .הם לא יחסכו
במאמץ כדי לסייע לך.
יתרון ח״י כפליים...

עם לעבוד

טוב-

> 1בנק 1י 1 0ו 1 2 1ו
הצד האנושי של המטבע

לו בו ב שי תו ף מירי ו כ רוני ורב״ ו כ רוני מציגי א ח נשב

11310ה מי ס 1978
בחסות

תטעם

דובס
טקסב חי ר ת

טקסב חיר ת

נסיכת הצפון
ייערך במוצ״ש , 29.7.78 בשעה 9.00 בערב

ייערך ביו ם ששי ,4.8.78 בשעה 9.00 בערב

בעכו

בבריכה (במ שטחי ה ק אנ ט רי קלאב) של מלון

על שפת הבריכה של מלון

גני שולמית
מכירת

חוף ה ת מר,

מכירת כרטיסים מוקדמת: חיפה: קופת חיפה, קופת כרמל.
נהריה: שרותי דוד. עכו: שרותי שמעוני. בקבלה של מלוו ״חוף
התמרים״ ובערב הנשף בקופת הבריכה.
הנחות לוועדי עובדים.

כרטיסים מוקדמת: לישכת התיירות (אפרידר) ,בקבלה של
מלון ״מי שולמית״ ,ובערב הנשף בקופת הבריבה.
הנחות לוועדי עובדיס.

טקסב חי ר ת

טקסב חיר ת

נסיכת כנר ת

נסיכת ם סוף

ייערך במוצ׳׳ש , 5.8.78 בשעה 9.00 בערב

ייערך ביו ם ששי , 11.8.78 בשעה 9.00 בערב

ב אול ם האירועים הממוזג של

על שפת הבריכה המ חוד שת של מלון

מלכת שב א

ה שקט
מכירת

כרטיסים מוקדמת ז במשרדי ״החוף השקט״ ,אצל אלחדיף
ובערב הנשף בקופת ״החוף השקט״.
הנחות לוועדי עובדים.

מכירת כרטיסים מוקד מת: עוזי בית־הלחמי, בקבלה של מלון
״מלכת שבא״ ,בכל בתי־המלון בעיר (בקבלה) ובערב הנשף בקופת בריכת
מלון ״מלכת שבא״.
הנחות לוועדי עובדים.

בתוכני תהא מנו תי ת

פ אר

ינ ח ה, יבדר וישעשע

* האחי והאחיות
* שלישיית ימי טובי

¥ג׳ימי דויד
* טוביה צפיר

מ שי רי ה מיו סי קו לי ם

יו צ אי להקת חי ל הי ם

בקט עי חי קוי ובידור

מכתבים
(המשך מעמוד )8
אתם שותקים בנושא שחרור בנות מצזז״ל
בצורה סיטונית.
הרימו גם אתם קול צעקה ! זהו תפקידכם!
קוראים רבים מצפים מכם שכך תנ הגו.
אל תתנו שבנות מסויימות תשרתנה
את המדינה ואחרות תשתזפנה על שפת
הים, בתחפושת של ״דתית״.
להעולם הזה נועד תפקיד מרכזי בנושא
זה. הלחמו, עד הנצחון הגדול!
אהרון קמינסקי, ירושלים
כל חיילת המסיימת שרותה יודעת את
האמת: החייל, ובעיקר הקצין, מנצל או תה!
עכשיו הכל ברור: אגודת־ישראל
בוגדת באלוקי ישראל.
כל גדולי ישראל בדור הזה ובדור הקו דם
אמרו בעניין גיוס בנות לצבא :״יהרג
ולא יעבור״ — והנה, בגלל שיקולים פו ליטיים
וכספיים, ויתרו מנהיגי אגודת-
ישראל על עקרון מקודש זה מדורי דורות.
אולי הבטיחו להם בנק חדש ! וצדק הרב
וויינמן שאמר בטלוויזיה השמאלנית שה תיקון
בחוק הזה גורע ממה שהיה עד
עכשיו. אוי לעיניים שכך רואות. הרב
משה בלוי היה מתהפך בקברו אילו היה
רואה זאת. עד לאן הידרדרת אגו״י ו

האירגון. הצבאי הדאומי־דתי
בישראל, ירושלים

המחרל המתמשך
מצורף בזה צילום מבויים בעניין המח דל
המתמשך שבאיבוד אפשרות לכונן
שלום.
המישפט ״טוב שלום מארץ־ישראל של מה״
שייך למישפחה שלמה של מישפטים
אקסיומטיים, שאין צורך להרחיב עליהם
את הדעת. הוא ברור יותר מהשמש. אף-

הגדול לא יהיה לו מה לחפש בכיתה אל״ף,
שהרי אפילו בכיתת־יסוד זו כבר יודעים
התלמידים, שאחד ועוד אחד אינם שלוש,
כפי שמסוגל להוכיח זאת המזכיר הנאור
של ממשלתנו.
אפרחם שרון, עין־השופט

זהו מכתב תשובה למכתבו של חסן
פואד ״מזווית מצרית״ (העולם הזה ,)2132
הפעם מזווית ישראלית, כפי שהבנתי מ מכתבו
של חסן פואד, הוא שולט היטב
בשפה העברית, לכן אפשר שיקרא את
מכתבי זה.
כמוני, כמו כל הישראלים, איננו חוגגים
חג בשם ״מיבצע אנטבה״ .אומנם שמחים
אנו שעלה בידי קומץ חיילים להיות דוג מה
ומופת של לוחמים למען החופש. כמו
כן מסכים אני עם מר פואד שצעדו של
נשיא מצרים אל־סאדאת היה צעד אמיץ
וכולנו, כאן בישראל, עמדנו נפעמים מגו דל
המעמד הזה. אך כבר באות 4מעמד
חששנו שהסיקור המקיף ללא תקדים ודד
פירסום הרב שליוו מיבצע זה יסיחו את
דעודהקהל העולמית מהבעיות האמיתיות
בינינו לבין הערבים. ואכן, החשש היה
מוצדק.
אנו עם אוהב שלום ורודף שלום. אין
אדם במדינה שלא אוהב את השלום. אנו
מדינה דמוקרטית ושוחרת־החופש, המכבדת
את זכויות הפרט. אנו, למשל. מעולם
לא עלבנו בנשיא מצריים באמצעות כי-
נויי-גנאי. אתם כן עשיתם את זה. דבר
זה רק הזכיר לנו את השינאה שלא נעל מה,
ושכל רצונם לשלום הוא מן הפה
ולחוץ. אנו אוהבים אותכם כבני־אדם,
כעם. האם גם אתם אוהבים אותנו בצורה
דומה ל
כל העולם הערבי יודע איזה פוטנציאל
עצום טמון בתרומה שיכולה מדינת ישראל
לתרום לעולם הערבי. הייתי מציע שנפתח
את גבולותינו, נתרום את התרומות שאנו
מסוגלים לתרום, ולאחר זמן מה נדבר
על הסדרים קבועים.
מאיי לב־ין, קוי ת אחא

אין זה הוגן, לדרוש מהאוניברסיטות לא
לקבל תלמידות חדשות שלא שירתו ב שרות
לאומי. ואילו ערבי שהניח פצצה
בקמפוס הירושלמי התקבל עתה שוב ללי י
מודים
סדירים.
למה לו מותר ולה אסור? איפה ההגי נו ת והצדק 7
אריה אורון, ירושלים

הורי?3הילדים התאחרו!
הצילום של דושי
על־פי־כן — גם מי שרוצה ארץ־ישראל
שלמה רוצה שלום, אלא שעבורו לא ייתכן
שלום ללא ארץ־ישראל שלמה. הטרגדיה
מתחילה מהיעדר הבנה, שהשלום מותנה
בהסכמת הצד השני. והצד השני לא יסכים
לשום שלום שהוא גם ארץ־ישראל שלמה.
נקודה זו מסוגל להבין כל בוגר גן־חובה.
הוויכוח, אם כן, צריך להיות ויכוז!
ענייני על המושג שלמות. שלמות אינה
היקף של השתרעות הגבולות הפיסיים או
גבולות ההבטחה האלוהית, אלא סירורי-
ביטחון אשר יצמצמו עד כמה שאפשר את
סיכוני ההתנכלות מצדו השני של הגבול.
בשום סידורי־ביטחון אין ערובה שלמה
למניעת מילחמה, ומי שמבקש שלמות
מבקש את הבלתי אפשרי.
הלוחמים למען ארץ־ישראל שלמה לא
יזוזו, כמובן, אף לא תזוזה קטנה שבקט נות
מתביעתם לגבולות כובשי־כל וה וויכוח
איתם הוא עקר וריק. אלימותם היא
אור ירוק למילחמה הבאה. חבל ועצוב
שהמחיר ייגבה מכולנו ומדכא לחשוב
שאפשר וצריך למנוע את גביית מם הערך
המיותר שנצטרך לשלם תמורת הסירוב
להכיר בעובדות מתהוות אשר כל העולם.
לבד מישראל, מכיר בהן.
ההגיון של ממשלת ישראל צריך להי שאר
שנה נוספת בגן־מעבר. אחרי החופש

מרבת המי 1978

עוד זווית

איבד! החגיגות?

התחמקות מן השלום

טקס ב חיר ת

עם פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים
תשל״ט ניגשנו אל מחלקת החינוך של
המועצה המקומית וכאן ציפתה לנו הפ תעה.
נמסר לנו, מפי הפקידה המטפלת,
כי בננו יאלץ שוב לבלות שנה נוספת
בגן קדם־חובה או חובה (במידה ויהיה
מקום) ואנו נצטרך לשלם שוב שכר לימוד
בסך 5,100ל״י. בננו הוא יליד 26.12.73
(א׳ בטבת תשל״ד) אגב, לפני שנה צויין
בכרוז המועצה המקומית כי זכאים להת קבל
לגן קדם־חובה גילאים עד 31 בדצמ בר
. 1973 דרשנו לבטל את הדרישה לתש לום
שכ״ל בשנה הבאה, מכיוון שהילד
מסיים עתה את שנת הלימודים בקדם-
חובה ועולה לגן־חובה.
הפניה למחלקת החינוך במועצה המקו מית
רעננה העלתה חרס. בתחילה קי בלנו
הסבר •שתעניין נמצא בטיפול ו הבעיה
ידועה ומשרד החינוך פועל ב עניין.
לאחר מכן, בשיחה אישית עם מנהל
המחלקה, הוא מסר לנו כי אין לצפות ש משרד
החינוך יעשה משהו בנדון.
פנינו גם ליועץ המישפטי של משרד
החינוך, הד״ר צבי כהן, והרי תשובתו:
״בשל טעות נהגו בשנים עברו לרשום
ולפטור מתשלום את כל מי שמלאו לו
5שנים עד תום השנה האזרחית. משע מדנו
על הטעות, שוב לא עמדה כאן
שאלה אם להמשיך ולנהוג בניגוד לחוק.
בנסיבות כאלה, וכך במקרה זה, ההחלטה
היא כולה של החתום מטה.״
אנו, ההורים, בעד החלת החוק ככתבו,
(המשך בעמוד ) 14

בשימור חבות

״בנייני אבר ה גינו־״
ייערך ביו ם ראשון 13.8.78

ב״הינל ח תונו ת

בתל״אביב, בשעה 8.00 בערב בדיוק
יפהפיו ת * הגרלות * תצוגות אופנה

קבקבי וסנדלי

בבדי־ים וחוף

מיטב דו מי אופנת
* 5ו /אופנת בבדי בברים

2 .עחד7

ב תו כני תהאמנו תי ת:
להקת הכל עובר חביבי
מני פאר ינחה, יבדר וישעשע
טובי ה צפיר בקטעי חיקוי
ג׳ימי לויד בשירי מיו סיקולי ם
להקת הכו שים מדי מונ ה

* שלישיית י מי ם טובי ם
מצאי להקת חיל הים

הגרלות לקהל :

תכשירי איפור

זוווו?111
תכ שירי שיעד

בגדי ם 1וז 1ף

^ 1ח 0נ<

הדרכת המועמדות בהליבה וגיטחון גמה: לאה
$טיפול בשיער: אמן ה תי טרוקות ג; י מי

הכתרים: רחלגרא

פלטשר

הבנת

מ כי רת כרטיסיםמוקדמת :
הפצה ראשית ״הדרן״ ,טל , 248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״,
״לאן קס טל״ וביתר המשרדים בעיר. בערב המופע בקופ ת
״היכל התרבות״.
הנחות לוועדי עובדים.

עם נרקיס האשראי

96־•01131ז 351:6רוזגממ\0 /כ<חו_£1

אתה יכול להגיע רחוק.
מעתה, אינך צריך להתפשר על הרכב
שיוביל אותך בכבישי העולם. אתה
יכול לשכור כל מכונית שתרצה בכל
חברה שראוי לתת בה אמון. אתה יכול
לשלם בעשרות מדינות באותה מטבע,
עם 96־01131־ז31/1\/13516ח0ו31 וזז 16 וו 0031x11־£111
כרטיס האשראי המכובד ביותר בעולם.
96־•01131ז31/1\/13516ח10ז3ח־161ח003^ 1־£111
כרטיס האשראי של ארגון כרטיסי
האשראי הגדול ביותר בעולם ה־<11ז3כ1־ו6ווו1
הוא כרטיס האשראי היחידי המעניק
לד חשבון פתוח ב־ 2.6מליון בתי עסק
בעולם.
96־0^131־ו31/1\/13516ח0ו*3ח־ז16ח<^1־ז003־זע£
מוענק לד ע״י בנק הפועלים. כי לנו
איכפת.

אריאל

פרטים בכל סניפי בנק הפועלים, בנק
אמריקאי ישראלי ובנק קונטיננטל.
01131-96־ז6ז1/1\/135 דו 003־זנ £1כרטיס האשראי
המכובד ביותר בעולם.

יבייח

1131*9 6ם* / 17138161ם 8ם 3 0וו £ 1

הפועל

ם ש0ם

ש״חת הסאתבק

ידיעו תאח רונו ת, יו ם ב׳17.7 ,

נרמה לי שאני חייב הסבר לכל מי שראה את סאחבק מסתובב ביום חמישי
האחרון בבית האמנים בירושלים ומחפש סמים.
מאז שעייזר וייצמן הפן הסאטיריקאי העיברי הבולט ביותר של רורנו, מרגיש
סאחבק צורך ללכת בעיקבותיו. אד מכיוון שסאחבק אינו יכול לכתוב סאטירה
(סאטירה היא צורת כתיבה המשתמשת הרבה בדימויים וסמלים דימיוניים.
סאחבק מקפיד לספר רק דברים שראה במו-עיניו) ,ניסיתי להבין מהו סוד הקסם
השמאלני המושך אל האיש.
כדי להיות שמאלני עליך להתקבל קודם־כל לבוהמה. סאחבק עשה בירור קצר,
וגילה כי הבוהמה הירושלמית יושבת ב״בית האמנים״ .החלטתי לחדור לבוהמה.
באחר הצוהריים של יום החמישי האחרון גזרתי את הצווארון של החולצה
הלבנה הישנה שלי, כך שתיראה אופנתית ועצרתי ברגע האחרון את סכין־הגילוח
לפני שהחל, מגלח אותי, כך שעל פני נשארו זיפי־זקן בני יממה שלמה, וחיפשתי
דימוי אמנותי מתאים.
בתחילה חשבתי להיות פסל. אן פסלתי את הרעיון אחרי שלא מצאתי פסל
בגודל מתאים, שאיתו אוכל להסתובב באופן שיעיד על אמנותי. הציור נפסל מסיבות
דומות, ונותר לי רק להיות מבקר״אמנות.
יושבי ״בית״האמנים״ העיפו מבט בינוני בדמות הבוהמית שעמדה בפתח. האיש
הבלתי־מגולח בחולצה הלבנה חסרת־הצווארון, נשא תחת בית־שחיו אלבום ענק
של רפרודוקציות מציורי ואן־גון, מה שהעיד על השתייכותו לאסכולה מוגדרת מאד
בביקורת האמנות המודרנית. הקוראים הוותיקים מנחשים ללא קושי כי האיש הוא
סאחבק.
מסביב לשולחנות עגולים ומרובעים יושבים משוררים, ציירים וסופרים. בפניהם
המהורהרות יכולת לראות שהם הוגים ביצירות בנות-אלמוות, מי בעזרת כוסית
משקה ומי בסיוע חומר אחר. ידעתי כי התנהגותי, בדקת״מיפגש זו עם עולם הבוהמה,
תקבע רבות את מעמדי כאן בעתיד.
נזרקתי. נתתי לעצמי להיזרק בלי חשבון. הראש ימינה, הידיים שמאלה, הוואן-
גון כמעט שנשמט. שיהוק קטן באיזור הפה. ומחשבה רופפת באיזור המוח —
היכן לשבת !
— סליחה, אפשר להצטרף אליכן ו
הנשאלות, שש בנות שישבו מסביב לשולחן עגול, לא הראו סימנים מיוחדים
של התלהבות להצטרפותי. במבט שני הבחנתי כי שלוש מתוכן נראות נשיות במיוחד,
שמלות, חולצות מלמלה רכות, שיעי אייד פזור. שלוש הבנות האחרות, לבשו
מיכנסי ג׳ינס גבריים וחולצות מבד גס .״הנה,״ אמר סאחבק לעצמו ,״סוף־סוף
פגשת לסביות.״
— חבר׳ה, אפשר לשבת כאן ן
שישה גברים מסתכלים על סאחבק. שלושה מהם נראים גבריים לגמרי —
שפמים, זקנים ופאות. שלושה מגולחים למישעי שבמישעי, כאילו מעולם לא צמח
להם זקן .״אהה קרא סאחבק לעצמו ,״עכשיו אתה יודע מה זה הומוים.״
ואז החל הטכס הסודי. גבר אחד משולחן ההומואים קם והצטרף לשולחן
הלסביות. אחריו קם גבר נוסף משולחן ההומואים והצטרף גם הוא לשולחן הלסביות.
עתה הגיע תורו של הגבר השלישי לקום משולחן ההומואים ולהצטרף לשולחן
הלסביות. מרגע זה ואילן פעלו שני שולחנות, שבכל אחד מהם שלושה גברים
ושלוש נשים, הומואים ולסביות, והציגו תרגילי חיזור מהעולם ההטרוסכסואלי.
— תסלח לי, אתה מחפש מקום לשבת!
השואל הוא גבר בעל גוף, המסתיר, ללא ספק, מאחרי שריריו העבותים נשמה
של משורר אמיתי. הבוהמה כאן קוראים לו סעדיה. לי הוא מזכיר יותר את ביא-
ליק. אמרתי לו שזה בסדר ותפסתי פוזה, מאחרי שולחן־עץ ננען.
— מה תשתה ז — שאל את סאחבק מלצר צעיר.
מה שותים בבוהמה? ביקשתי דקה למחשבה, והעפתי מבט סביב. אמריקאית
קטנה, עם תרמיל גדול, נכנסה פנימה והתיישבה לא הרחק ממני. היא הסכימה
שסאחבק יצטרף אליה.
שאלתי אותה אם היא שמעה על ואן״גון, כאשר הנחתי את האלבום על השולחן.

נו — אמרה אמריקה הקטנה — אבל שמעתי על אנטבה.
זה היה השטח שלי. תיארתי לה את הפשיטה הנפלאה שביצעתי, עם עוד כמה
חבר׳ה, לשדה-התעופה באנטבה.
— החלטתם כבר מה לשתות ז
המלצר הצעיר, פנה אלי שוב. אמריקה הקטנה הזמינה ג׳ין עם וודקה. סאחבק
ביקש בקבוק מיץ״אשכוליות.
— כשחזרתם מאנטבה — שאלה אמריקה הקטנה בחוסר-אמון — שתית מיץ-
אשכוליות ז
— כשחזרתי מאנטבה — שח סאחבק — עצרתי את הג׳יפ בחריקת בלמים מול
השק״ם, מין פאב כזה, קפצתי פנימה, שמתי מטבע על השולחן, ושתיתי בקבוק
שלם של בירה !
היא לא האמינה לי. אחרי ששתתה את הג׳יו״עם־וודקה שלה בלגימה אחת —
קמה, הניפה את התרמיל, ולפני שהסתלקה זרקה לעברי :
— אם אתה היית באנטבה, אני קרוקודילית !
נשארתי לבדי, בין המון בוהמיינים בוהי-מבט. חשתי צורך עז להשתייך אליהם
איכשהו. ניסיתי לעטות על פרצופי מבט בוהה. אן ככל שבהיתי, נדמה היה לי
כי בהייתי לעולם לא תדמה לבהייתם. מהו סוד הבהייה הזאת ז
אין ספק, לחשתי לסאחבק, כולם כאן מסוממים.
— מלצר קראתי למגיש הצעיר שקרב אלי, ולחשתי לו — יש לך קצת
חשיש בשבילי ן
— חה, חה, חה — ,אמר המלצר — אבל נשאר רק לבאנה.
הבנתי שהוא צוחק ליומרותי. מי משתמש היום בחשיש ז כולם כבר עברו לחומרים
חזקים יותר. אך מדוע הוא מציע לי לבאנהו — לאיזה סם ה״לבאנה״ היא
מילת־קודן
— תביא פעם לבאנה — שחתי — ושיהיה חזק !
ללבאנה היה טעם של לבאנה, גבינת-עיזים ערבית עם שמן זית. ואז גיליתי את
מקור המבטים הבוהים.
על אחד השולחנות ראיתי כוסית זכוכית מלאה בחומר הלבן ההוא. ראיתי
אופיום עובר מאיש לאיש באותו שולחן. ראיתי את הכוסית עם אופיום עוברת
לשולחנות אחרים. ראיתי אופיום בעיניים שלי, ורק לא ידעתי אם זה אופיום או
הרואין, עד שטעמתי גם אני מהלבן, הלבן ההוא.
ניצלתי דקת מנוחה של הכוסית, קמתי ומשכתי אותה אלי כמקצוען.
הפכתי כפית והעליתי על קציה מעט מהחומר. הרחתי כמו המריחים המאומנים.
טעמתי כמו הטועמים המבינים. ירקתי כמו משוגע.
מלח.
מה עייזר וייצמן מוצא בבוהמה הזאת — אני לא מבין. לסאחבק הם נראים
כמו חבורה של אנשים שהדבר היחיד שמצליח לאחד אותם הוא שאין להם טלוויזיה
בבית.

סאואת לשו החוץ שלו:
על אדמה -איו מיקוח
ומתחת לאדמה — אין ככר צויד במיקוח.

מעריב, יו ם ד׳19.7 ,

י די עו תאח רונו ת, יו ם א׳16.7 ,

בגין: לא יהיו יוחד
הומות־קול ליד
שולחן הממשלה
רק הורדות־ראש!

סעו שנואה מלחמה
וחדו לדירת השננה...
חושב קרית־ים נעצר בחשוד
בביצוע מעשה מגונה גשכגתו

הוי, איזו מילהמה נחמדה :

י די עו תאח רונו ת, יו ם א 16.7 /

תוך חודשיים תוזל הטיסה
לארה״ב ושרה ד 600 דולר
לארה״ב כלי חזרח — מחיר כפול.

ידיעו תאח רונו ת, יו ם ב׳17.7 ,

״איש לא ניסה לסתום
!ניו ע1ול חי־נ מילוא״

והכל.

מעריב, יו ם ג׳18.7 ,

תלמודים בקורס של בי״ס
נדרשו לשלם בצ׳ק ״עצמי״
חינוך משלים :

ידיעו תאח רונו ת, יו ם ד׳19.7 ,

מעריב, יו ם ה

20.7

איש צבא־קבע שקרא לעבר
שוטרת :״אל תבלבלי
מה שאיו ל ך ! -וכה בדין

הציל מאונס את
שכנתו-בת 81

אחרי שהוברר שבאמת

אחרי ששמע את צעקותיה
״או־נס, או־נס.״

ל א הי הלה !

מכתבים
(המשך מעמוד ) 11

למעןהת ענו ג...
דלת ניקוטין בעישון עשירה בטעם .

ולדעתנו ניתן ׳להחיל״״מעתה את החוק
מבלי לפגוע בקבוצה זו, אם הוא יוחל
מגילאי ,1974 העומדים להיכנס בשנה״ל
תשל״ט לגו קדם־חובה, שאינם זכאים
לכך. במילים אחרות: על הרשויות המ קומיות,
הנוהגות לשלוח הודעות רישום
להורים לגני קדם־חובה, לציין שילדים ש נולדו
אחרי ל׳ בכסלו תשל״ה לא יהיו
זכאים לחינוך ללא תשלום בגן־חובה ב־שנה״ל
תשל״ט, למרות שהן מוכנות לק לוט
אותם. או, אז תחול האחריות על
ההורים, והם. ישקלו אם לשלוח את ילדי הם
כבר בתשל״ט לקדם־חובה או לא.
ובאשר לקבוצה שנולדה אחרי ל׳ בכסלו
תשל״ד, וכבר נתקבלה לחינוך קדם־חובה
בשנה״ל תשל״ח בתורת זכאית לכך —
על הרשויות לפטור אותה מתשלום חוזר
ולשאת את נטל ההוצאה על עצמן. אם
משרד החינוך אינו מתכוון למצוא פתרון
לבעייה זו, מדוע חייבים אנו ההורים
לשלם פעמיים עבור חינוך קדם־חובה?
בכך נוטלים מאיתנו את זכותנו האזרחית
ליהנות מחוק חינוך חובה חינם החל מגן-
חובה.
)העובדה שהרשויות לא הפעילו עד כה
את החוק בצורתו המילולית — היינו:
לפי התאריך העברי — היא בעיית הרשו יות
ומוטלת על אחריותן הבלעדית. אבל
מדוע עלינו להיענש על שגיאה ששגו
הרשויות? מדוע דורשות הרשויות מאי-
תנו לשלם שוב עבור חינוך קדם־חובה,
גם בשעה שילדינו עולים לחינוך חובה,
ובכך הן שוללות מקבוצה של כ־2000
ילד וילדה במדינת ישראל את הזכות
ליהנות מחינוך חינם החל מגן־חובה?
לאחרונה מודיעות הרשויות המקומיות,
באמצעות מכתבים ובעל־פה לכל הורי
קבוצת הילדים האמורה, כי הילדים ישוב צו
בגן־חובה ״מעורב״ ,אולם השימוש
במילה ״מעורב״ אין בו כדי לטשטש את
אחריות הרשות למחדל, כאמור, ובוודאי
אין בו ויתור על התשלום של 5100ל״י
לחודש. אנו מתקוממים נגד נסיון נפשע
זה למנוע מאיתנו את זכותנו האזרחית
ליהנות משנת חינוך חובה חינם בגן־ילדים
וקוראים להורים נוספים להתארגן ולהת קשר
אלינו בהקדם.
מומי זיו, רעננה
יורם רוזלר, ירושלים

מיסטיקה אקטואלית
אתמהה! ביום הראשון ה־ 9ביולי, ני גשתי
לבחינת־הבגרות שלי בספרות. והנה,
חלק מרכזי וחשוב ממנה, שערכו כ־20
נקודות, נסב כמעט ברובו על אורי צבי
גרינברג. ומה נאמר שם בקטע הנ״ל, שניה י ומשהו אחרי המהפך?
נאמר שם שישנה ״מיסגרת רוחנית ה הולמת
את מיפעלו הלירי של אצ״ג״ .לעו מת
זאת כתוב שם ״הולמת גם את שירתו
של חיים נחמן ביאליק״ .כלומר: שיריו
של אצ״ג הם מיפעל לירי ושיריו של
ביאליק הם רק שירה.
פנינה נוספת :״שירתו של גרינברג
שסימניה אהבת מולדת עד כדי הזדהות
מיסטית בין המשו רר
לבין נופיה, צמ חיה
והיושבים בה.״ מיסטיקאים אכן,
עלינו. והשאלה היא
האם יאה להדפיס
דבריהם של מיס טיקאים,
שדבריהם השבוע התפרסמו
בעיתון, בבחינות־הבגרות?
אצ״ג אמר
השבוע :״מדוע נו סע
שימעון פרם ל זה
ווינה?
הרי
קיום. מגע עם ה־אוייב?

עוד נאמר באותה בחינת־בגרות על ה משורר
הלאומי ביאליק, ש״ביאליק, למ של,
מבקש לא פעם להתעלם מצו ההת גייסות
לצרכי הרבים״ .אולם גרינברג
״מקבל את צו הגיוס בשמחה״.
הבנתם, תלמידים דביליים שלי? ביאליק
הוא פויה. הוא מבקש להשתמט מגיוס
כי הוא רק משורר לאומי. אבל גרינברג
מקבל את הצו בשימחה, כי הוא גם לאומי
וגם לאומני ועל כך ראוי לבחון בבחינת-
הבגרות.
יוסי ורטר, תל־אביב

1ז נ ־ 1־ 1 1

מה קורה? 17

ג׳יימי קארטר הגבירה את ׳תחושת־האוישר.
׳ביקור הנשיא אנוואר אל־סיאדאת העלתה
יאותה לנקודת־הישיא.
באותם רגעים גדולים היה בגין משוכנע
לחלוטין שהוא צדק! ,שהנה כיל הערכותיו
מתאמתות, שהוא־הוא יביא את השלום.

!שרי־העבודה למדו לסמוך עליו ולהיוועץ
עימו. גולדה מאיר התפעלה ממינו.

מאז ׳איסמיאעיליה מתנכר לו אל־סאדאת
ומסרב להיפגש עימו. הנשיא המצרי מסביר
פנים לעזר ויייצמן, שאליו ינהג !בגין להת ייחס
בזילזול או בטינה (״מיון ז׳נריל, השובב
הנחמד״) .לאחר מכן נפגש אל־סאדאת עם
״שימעון יפרם, יריבו המובס יישל !בגין. בגין
מרגיש שהוא נותיר ״בחוץ״ ,שהדברים
!נעשים בייליעדיו, שרוצים לגרש אותו.
מסתבר לו בי ״׳תוכניית השלום״ שלו,
שנראתה ליו עצמו כפייסגת הנדיבות המדי־נאית,
נדחית עיל־ידי המצרים והאמריקאים
כאחת. בארץ קמה נגדה ותנועה עממית
רחבה. נפערה תהום, ההולכת ומתרחבת,
יבין הדפוסים יד,׳מחשבתיים ושל בגין ובין
העובדות הקירות בחוץ.

זה שנים מסתובב לי בראש תסריט,
יו שהייתי רוצה להפיק ממנו סרט באחד
הימים.
הוא ייפתח בבית־חולים לתולי־נפש.
גיבור־הסרט, פאציינט צעיר, עומד להש תחרר.
הוא היה מאושפז תקופה ארובה,
אחרי!שלקה בפאראנוייה.
הרופא מבקש 1לוודא ־שאנן נרפא לח לוטין
.״אתה בבר יודע שכל העולם אינו
רוצה לחסל אותך?״ הפאציינט טאשר יש־היה
זה דימיון־ישווא .״ושזה לא נבון יש־ארבעה
שרותי-ביון גדולים רודפים אחריך?
׳שמחדירים ובלילות אדי־רעל לדירתך?
שמרעילים ואת המזון שלך? שוורים ובך
ברחוב?״ הפאציינט צוחק במבוכה .״כ מובן

הצעיר נוטל יאת המיזוודד! השחורה הק טנה,
המכילה את כל חפציו, יוצא ועולה
לאוטובוס. ושם יושב לידו גבר, ישיש לו
מיזוודה שחורה קטנה, זהה !לשלו. ברידתו
מן האוטובוס נוטל הגימור, בטעות, את
המיזוודה הלא־נסונה. היא מכילה, כמובן,
יאת התוכניות החשאיות ושל פצצת-מקובאלט
החדשה, המסוגלת למחוק יבשת שלמה
מעל המפה.

ענייני־מדינד, חיוניים. רוחו נודדת. הוא
מתקשה להתרכז. אין הוא מחליט החלטות.

יש לו תקופות שד אויפוריה צוהלת,
בלא סיכה נראית לעין, והן
מתחלפות כתקופות שד דיכאון
ואדישות.

בשבוע האחרון נוספו על כך סימפטומים
חדשים ומדאיגים ביותר. הם הוצגו על־ידי
מנחם בגין עצמו לעיני אלפי צופי־הטלוויזיה.
ההתקפה המוזרה על הצלמים, המבקשים
לגלות ״עצם שאינה מכוסה בבשר״.
קריעת פייסת־הניייר על דוכן הנואמים,
כביכול כדי להדגים ״פשרה טריטוריאלית״,
אך בצורה המזכירה בהברה קריעת הוזי-
שלום.
ההתעקשות הילדותיית־בימעט שעל ושימ־עון
פרס לבוא אליו בזמן שהוא, בגין,
קובע — שהרי בעבר יבא בגין אליו בזמן
שפרס קיבע.
גילוי הסודות על הפגישה המתוכננת
בין פרם !והמלך תוסיין, ועל ביקורו שיל

הציבור מחק מזיכרונו את כגין
״הישן״ ,האיש־עם־האופנועים, ה־נואם־הבובה,
המברך על זריקת־האבנים
דתוך אולם הכנסת, החמי
גיוג הלאומני שעורר פחדים כמוסים.
הוא התרגל דכגין ״החדט״,
המדינאי־הג׳נטדמן, הפודמוסן המאופק
ככנסת.
לולא שינוי־יתדמית זו, לא היה בגין יכול
להתבהר. כאשר ׳תיכנו עזר וייצמן את
מערכת־הבחירוית של הליכוד בבחירות
האחרונות, החליט בחוכמה ירבה להציג
את בגין כסבא טוב־יליב, למיוד-נסייון ועתיר־חוכמה,
המבקש ״להיטיב עם העם״.

והנה, תוך כמה ימים, ניפץ וניתץ
מנחם כגין כמו ידיו את
הפסל שהוא פיסד .״בגין הישן״
קם עד ״בגין החדש״ .כקרב הוגים
רחבים מאד עורר מהרש את כד

מאותו רגע רודפים אחריו אר־כעה
שרותי־כיון גדודים. מחדירים
כדידות אדי־ רעד דדירתו. מרעידים
את המזון שדו. יורים כו כרחום.

ני מודה, הרעיון המרכזי אינו חדש
י כל־כך. הוא די דומה לשלט שתילה
פעם פסיכיאטר־ליצן מעל לשולחנו :״כן,
אני פאראנזאי. אבל זאת לא אומרת ש מותר
לכם לרדוף אותי!״

ובמישור רציני יותר: ידוע בי
אדם פאראנואידי נוטה ליצור כמציאות
את המצב הקיים, תחילה,
רק כדימיונו החודה.

1 1 1
ך* שמועה אומרת שראש-הממשלה
י • חולה בגופו. רופאיו מכחישים זאת
בתוקף, ואין הוכחה שאינם אומרים אמת.
אחרים טוענים כי התרופות הניתנות
לראשיהממשלה, בשל מצב ליבו והסכרת
!שהוא סובל ממנה מזימן, משבשות את
מצבו הנפשי. המומחים טוענים כי שמועות
אלה הן כוזבות, או לפחות מוגזמות מאד.
המרחיקים לכת טוענים יכי ראש־הממשלה
לוקה ברוחו. תחילה יאמר זאת ואריק שרון,
ולאחר מכן מנהיגי מיפלגת-העבודה. גם
לכך אין שמץ ושל הוכחה ממשית.

אך אם הסכרים אדה להתנהגותו
של מניחם בגין אינם תופסים —
מהי האמת? מה גורם להתנהגותו
התמוהה ץ

מזה שבועות ארוכים מספרים מקורביו,
חברי־ממשלה, פקידים בכירים ואחרים ש באו
עימו במגע, כי האיש ״אינו מתפקד״.
הוא מאבד תדיר את ההקשבה, גם תוך
כדי דיונים חשובים וביותר, הנוגעים ל־

יחיה פצועה, הינדחקת לפינה, הופכת
׳תוקפנית ומסוכנת ביותר. היא עלולה לרוץ
אמוק. מנחם בגין, הנתקף בתיסכול גובר,
מריאה סימנים של יאותה תוקפניות, שממנה
הוא נגמל מזה זמן רב.

הציבור הנאור רואה ונחרד. אך בגין
יעצמו רואה ואת הנאום ושליו בטלוויזיה,
!נהנה, שוקע באויפוריה, מכריז :״׳נתתי
לכם סינימה בלאיש״( .והארץ. ומעריב
מכריזים, ברצינות, שזהו ״בגין במיטבו״).

ף* שקפת־ עולמו שיל מנחם בגין מבו י
1ססת על הנחת־היסוד יש״העיולם בולו
נגדנו״ .יעיל כך כבר גינה אותו, בשעתו,
דבוטינסקי בכבודו ובעצמו, שייעץ לו להסיק
את המסקנה ו״לקפוץ לנהר הוויסטולה״.
היגויים רוצים ׳באבדונניו. האוייוב זומם
ליכלותנז.

לא, איני יודע עדיין מהו הסוף.

זוהי הטרגדיה שד הדוקה כמחלה
זו. נדמה דו שהבד רודפים
אותו, ובסופו שד הכר הוא עצמו
גורם דכן*.

על כן מסתגר בגין בחמימות
•טל דל״ת אמותיו הרוחניות, שקוע
כדיכאון של תיסכול, כשהוא כורח
מפעם לפעם לתוך אויפוריה, שמקורה
כנסיון תת־הכרתי לרמות
את עצמו.

הוא מרגיש שהוא נכשל, כמקום
שאחרים מצליחים. הכיטחון העצמי
שדו התערער. על כן הוא עודה
עד דוכן־הנואמים, ובנאום הגדוש
התקפות זולות, שהן כהרבה מתחת
לרמתו, הוא מכה ככל הכיוונים
כדי להרגיש שהוא מתפקד ומצליח.

הגיבור צועק חמס. הוא מבקש עזרה
מהשכנים, מהמי׳שטרה, משרות־הבטהון.
איש אינו מאמין לו. הבל!בטוחים ישהפארא-
נוייה קפצה עליו שוב, שאולי בלל לא
הבריא.
בסוף .--

הוא סובל משיגעון־הרדיפה. הוא הולך
ברחוב ושולח 1מבטים חודרים בעוברים־
ושבים, כשהוא משוכנע שכל יאחד מהם
מסוגל להרגו בכל רגע. התנהגותו יהתימ־הונית
מעוררת יתשיומת־לב ,׳והסביבה מת חילה
להתייחס אליו בפחד ׳ובאיכה. לבסוף
!אכן מתאמתים החששות הנוראים ביותר
של החולה: החברה מתנכלת לו, ושולחת
בריונים כידי ללכדו, מלבישה אותו יבכו־תונת־כפייה,
כולאת אותו בתא, מזריקה
לו סמים מהממים.

מאז נתקל כגין כמציאות — וזו
שונה לחלוטין מן המציאות יהדימ־יונית
שהוא יצר לעצמו כמרוצת
עשרות השנים.

ראש הממשלה: ממצריים עד לאוקיינוסהשקט
פרס בימאדוקו( .׳ולענייננו כלל אין זד,
יחשוב אם !נעשו הדברים !בכוונה ואו לאו.
גם אם חשף את הסודיות של פרס !בכוונה,
כשם שמישרדו חשף לפני כן בכוונה את
סודות פגישת וייצמן־סאדאת, מעיד הדבר
על כושר־שיקול מעוות).
הדיבורים, בחוג פומבי של חסידים־ישוטים
(והדגש הוא על המילה השניה) ,על ״קצהו
של חוסייך ו״ומארוקדשמארוקו״ ,בתוספת
הקללה הרוסית ״׳חוי״ (מתחרז עם ״פוי״).
השימוש החוזר במילה ״!איני נשיא
מצרים שליח יל י, ובאמצעות שיר־הביט־חון
האיומים
וש״לא לתת ויזות״ למי שמבקש
להיפגש עם מנהיגים ערביים.
התואור המפורט והנלעג של שיחות־הטלפון
הבינלאומייות בין טירת־לידם ו ירושלים,
ישבה !תואר לו משה דיין!בהרחבה
את יפי־הנוף ׳וטיב ׳חפצי־האמנות שם.

ובן הלאה וכן הדאה. מעשה
שכד אחד מהם לכדו הוא תימהוני,
כיטהוא נעשה על־ידי ראש־ממש
לה, ושהצטכרותם מציגה סימן־
שאליה גדוד.

זה תריסר שנים שוקד מיניהם בגין
על יצירת תדמית חדשה !לעצמו.
למן היום שבו הצטרף לממשלת הליכוד
הלאומי, ערב מילחמת ששת־הימים, הפתיע
את עמיתיו החדשים בהתנהגותו האחראית,
השקולה ומתונה. הוא הקפיד על סדרי-
שיילטון יועיל !נוהגי־נימוס.

החששות והפחדים הכמוסים, ששמו
יהיה מעוררם בשנות הת1נ!׳.
מעשיה כזה !אינו יבול להיות פרי ישיל
מחשבה צלולה. זה ליא נעשיר, תוך ושיקול-
ידיעת. כאן מתפרץ מישהו. מישהו !שהוציא
את מנחם בגין מכליו, שהוריד איותו מן
הפסים ׳שקבע ׳לעצמו.

אם אץ לכך סיכה רפואית, מהי
הסיכה ץ

דעתי, שהתגבשה אחרי שיחות עם
/כמה מוטחים, פועלים כאן כמה גורמים
פסיכולוגיים.

קודם בד: גורם. ההדחה.

לפני יותר משינה לקה מנחם בגין!בהתקף־
לב חמור ביותר, ושהביא ואותו — לדבריו
שלו עצמו — יעד סף המוות. מקורות
.מוסמכים טוענים שהיה זה ההתקף השני.
חווייה כזאת מוכרחה להשאיר בלב אדם
חרדה עמוקה ומתמדת. מה צופן העתיד?
אי-יהוודאות מכרסמת. גם ואם המצב היברי־
!אותי השוטף הוא תקין (עד ,)120 מוכרחה
חרדה מתמדת זאת להשפיע יעל כל מעשיו
ומחדליו, להקטין עד מאד את כושרו
לעמוד בלחצים נוספים.

ף,לחצים יש למכביר.

1את החודשים הראשונים של שילטונו
בילה מנחם בגין באויפור״ה מתמדת, כשהוא
נהנה מאווירת ההצלחה שאפסה יאת ממ שלתו.
קבלת־הפנים (הראשונה) יאציל הנשיא

עתה מקכדת אמונה זו גוון אישי.
כגין משוכנע כי הכל חכרו
יחד כדי להדיח אותו מהשילטון
— וייצמן ואד־סאדאת, פרס וקאר-
טר, המלך חסן וקרייסקי, חוסיין
ומי עוד.
.מכאן האיימרה המוזרה, כי ממצריים יועד
האוקיינוס השקט רוצים הכל לסלקו.

נוצר כאן מעגל קסמים. כגין
משוכנע שהכל נגדו, ועל כן הוא
מפתח לעצמו גישה סרבנית יותר
ויותר. העמדה הסרבנית אכן מביאה
את הבל לכלל המסקנה שהוא
מהווה את המיכשוד העיקרי לשלום,
שהוא מסכן את עתיד ישראל,
המרחב והעולם, ושצריכים ל
הדיחו.

ימה קודם לימה? היהיזייה למציאות, או
המציאות ליהזייה?

ם נכון הנייתוח הזיה ובעיקרו — לאן
הוא מוביל?
האם ׳ניתן להייניבא לגבי הציפוי בעתיד?
האם אפשר לצפות מראש מה עשויים —
יאו עלולים — להיות מעשיו ומחדליו
הבאים של ראש־הממשלה?

למרבה הצער, לא.

ניתן רק לקיבוע: בצמרת המדינה נוצר
מצב חמור, המגיע לממדים שיל סכנה
לאוימיית. הנמושות בממשלה וסביבה ׳יודעות
זאת, יאך משלימות עיסו ומסתירות ואותו,
אישי-יאיש לפי האינטרס האישי הקטן ׳וה עלוב
שלו.

לא ניתן אלא להמתין ולחדור,
להמתין ודחרוד, עד שתתגכש ב ציבור
ובצמרת ההברה שבך אין
זה יכול להימשך.

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

ניצול־ותשואה תקף את הלוח ס א צי ם,
1עזר 1ייאמן •ורה רק מתחת למותן
9שערורייה־זוטא התרח שה
השבוע במיזנון הכנסת.
הלוחם בנאצים טוביה פ רידמן
בא למישכן הכנסת,
כדי להחתים חברי־כנסת על
עצומה נגד ביטול חוק ההת יישנות
של פשעי הנאצים ב גרמניה.
כמה חברי־כנסת חתמו
לו בלי בעיות, אך כשניגש אל
ח״כ המפד״ל אברהם מלמד,
ניצול־השואה שהיה בילדותו
באושוויץ, וביקש ממנו לח תום,
השיב לו הח״ב :״אני
לא חותם בשביל מיקצוענים,
שמתפרנסים ממילחמה בנא צים.״
פרידמן פרץ בצעקות,
וסדרני־הכנסת נאלצו להוציאו
מהמיזנון עד שירגע.

רצועה .״ריבונו של עולם!״
קרא הלורד הקשיש, שהתארח
בקתדרלה הבריטית בירושלים,
״איך אפשר לפחד מפני מדי נה
קטנה כזאת ן הרי כשהייתי
בן ,25 משלתי בכל השטח
הזה!״ ואכן, כאיש צעיר כיהן
קאראדון, שנקרא אז יו פוט,
כמושל מחוז שכם, שכלל את
מרבית הגדה המערבית ואת
נתניה.
! 9קאראדון אוהב לספר
את הסיפור הבא: כשהחל
מכהן כראש מישלחת בריטניה
באו״ם, היה שמו עדיין סר יו
פוט. אחר־כך התפטר, ביגלל
ויכוח עם ממשלתו על בעיית
רודזיה. כשחזר שוב לאותו
התפקיד, כבר נשא תואר־לורד
ושם חדש. פעם, כשקרא לו
היו״ר לדוכן־הנואמים והכריז
״אני מזמין את הנציג הברי טי,
הלורד קאראדון,״ ראתה
אותו אחת המזכירות האמרי קאיות
ואמרה לנציג האמרי קאי
עדדי סטיבגסוץ :״תר אה
כמה שהלורד הזה דומה
לסר יו פדט! כל האנגלים דו מים
זה לזה!״

בתגובה על מעשהו של

עזי ויי צ מן, שקרע במיש-
רד ראש־הממשלה כרזה שע ליה
הופיעה המילה ״שלום״,
אמר לו העיתונאי דן מר גלית
ו ״אני רואה שהתחלת
לירות מהמותן.״ השיב עזר:
״חביבי, בימים אלה אני יורה
רק מתחת למותן!״
9בישיבת ועדת השרים
לענייני כלכלה הוחלט לא לק בל
את הצעתו של שר־התש־תית
יצחק מודעי לגבי פרי קת
הפחם בחיפה. מודעי נעלב,
התרגז ואמר :״אם לא מקב לים
את הצעתי, אני מסיר את
אחריותי להספקת החשמל במ דינת
ישראל, ומעביר אותה
יו ס ף
שר־הפנים
לבורג.״
בורג מחל על הכבוד ואמר:
״לא, תודה, אני לא צריך את
זה, אני מעביר את האחריות
לשר-העבודד,־והרווחה ישר

9בישיבת הממשלה, שדנה
בתקציב, אמר שר־התעשייה
יגאל הורכיץ :״כשהייתי
תעשיין השקעתי כסף רק כ שהיה
לי. כשלא היה לי, לא
הוצאתי כסף. כך, לדעתי, צריך
לנהוג בתקציב.״ שר־האוצר,
שימחה ארליך, ביטל את
דברי הורביץ במחי־יד ואמר:
״מה אתה מבין בכלל?״ אמר
לו עזר וייצמן :״אם אתה
תנהל את התקציב כמו ש־הורביץ
ניהל את המיפעל שלו, 1 אנחנו נהיה עשירים.״

אליקים שובר

אלוף ישראל במשחק הברידג׳,
שהוא מהנדס בשעות־הפנאי שלו,
מצא את עצמו במצב לא •נעים. במישחקים על אליפות העולם
בברידג׳ ,טנערכו לפני כמה שבועות בניו״אורלינס שבארצות־הברית,
שיחקה הקבוצה הישראלית נגד הקבוצה המצרית, שבה בלט עומר
שריף שהוא בשעות״הפנאי שלו שחקו״קולנוע. שריף ביקש משופל
שלא לתת פירסום לעובדה שישראל שיחקה נגד מצריים. והנה רק
חזר שופל ארצה, והידיעה על המישחק הופיעה בכל העיתונים.

! 9יצחק ליכני, מנכ״ל
רשות־ד־,שידורי, חזר בשבוע ש עבר
מחו״ל, אחרי סיור ממו שך
שבו השתתף, בין השאר,
בוועידה של רשויות־השידור.
שם התחרה עם הנציג הירדני
על מקום במוסד העליון של
האיגוד. הירדני ניצח. לדברי
ליבני, תמכו בו נציגי הרשו יות
היותר־דמוקרטיות, כמו
הולנד וגרמניה, ואילו במועמד
הירדני תמכו הרשויות הפחות־דמוקרטיות,
כמו צרפת וספרד.

9שר־המיסחר-והתעשייד,
לשעבר, חיים גדלב, עומד
להתמנות כאחראי לבחירות ה במיפלגת־העבו-
מוניציפליות

כששמע על־כך ראש עי שלמה
תל־אביב,
ריית

להט, שמתחרהו ה עיקרי
הוא אשי (״ארתור״)
בן״נתן, מועמד המערך ל ראשות
עיריית תל־אביב, ה
שמואר

יוצא להקת חנח״ל הראשונה, שהפך
אחר־כך לאיש יחסי־ציבור, מראיין ומנחה,
מצא את עצמו לאחרונה במצב מגין. שי, השוהה כשליח
מחלקת״העלייה של הסוכנות בוושינגטון, הוזמן למסיבה חגיגית,
שבה היה עליו להופיע בתלבושת״ערב לפי כל כללי הפרוטוקול.
הוא הצליח להשיג לעצמו סמוקינג ועניבת־פרפר בחנות להשאלת
בגדים, אחרי שהסתובב זמן רב בין חנויות כאלה כדי למצוא
חליפה למידתו. זו היתה הפעם הראשונה בחייו של הקיבוצניק
לשעבר, שבה הופיע בתלבושת כזאת. בכל פעם שפגש בידידים
ותיקים פרץ בצחוק למראה תגובותיהם. בתמונה: שי (מימין)
בחברת השחקן חיים טופול ומזכירת התיאטרון הקאמרי לשעבר,
רחל רובינזון, המתגוררת עם בעלה האמריקאי בוושינגטון.

בן וואדי! מזרחי כרמל $
מיקבי ראשו! לציון וזכרה י׳גקב

כוכב הטלוויזיה הכושי, שזכה בפירסום
עולמי אחרי הופעתו בסידרת הטלוויזיה
״שורשים״ ,זכה בפרס מיוחד, שהוענק לו על־ידי שגריר ישראל
בוושינגטון, שמחה דיניץ, על תרומתו לחגיגות יום העצמאות ה־30
של מדינת־ישראל, שנערכו בוושינגטון: תבנית עשוייה כסף, שעליה
רקועים סמלי שנים־עשר שבטי ישראל. במסיבה שערכו דיניץ
ורעייתו ויוויאן לווארין, הפתיע הכוכב הכושי, שהוא רקדן במקצועו,
כאשר החל מזמר בעברית את השיר ״שים שלום טובה
וברכה״ .אחר־כך גילה כי הוא מתעתד לבקר בקרוב בארץ ולהגשים
בכך חלום נושן שלו. בתמונה: ווארין בחברת השגריר דיניץ ורעייתו.

גיב :״אם קצב המחשבת שלו
תואם את קצב דיבורו, אז
אני לא מודאג.״
! 9הלורד קאראדון, אבי
ההחלטה ,242 שביקר השבוע
בצינעה בארץ וסייר בגדה ה מערבית,
תמה על הפחד שיש
לישראלים רבים מפני רעיון
המדינה הפלסטינית בגדה וב

בימים אלה הסתיימו
צילומי סרטו של עמוס קו־לק,
אל תשאלי אם אני אוהב,
שבו גילם את התפקיד הרא שי.
במאית הסרט, ברברה
נוכל, צעירה אמריקאית לא-
ידועה, לא הצליחה להסתדר
עם המפיק-בפועל, יוסי משו לם
(שהפיק את סרט־הטלוויז־יה
קובי ונולי) ,ועם צלם הסרט

,אנננוים
דויד גורפינקל. שמועות
עקשניות מבימת־הצילומים ט ענו
כי הבמאית היא ידידתו
של קולק, ואין לה כל ניסיון
בבימוי סרט־קולנוע באורך
מלא. כתוצאה מחילוקי־הדיעות
ישבה הבמאית רוב הזמן במ לונה׳
כשאת שרביט־הבימוי
לוקח על עצמו דויד גורפיג-
קל, שהוא גם במאי במיקצועו.
עמוס קולק הכחיש בתוקף את
השמועות כאילו יש יחסים
כלשהם בינו לבין הבמאית.
הוא גם סירב להתייחם לחו סר
נסיונה המיקצועי.
דן בן־ אמוץ עומד ל-
הוסיף מיקצוע נוסף לרשימת
המיקצועות הרב־גוונית שלו.
הוא עומד להפוך למנחה תוכ־נית־טלוויזיה.
דן מגשים חלום
ישן, וינחה תוכנית על המשו רר
אברהם שדזנסקי. בין
ביצוע שיר אחד למישנהו יס פר
דן על היכרותו עם המ שורר.

שמוליק

המלחין
והזמר
ק ר או ה, המרצה עונש־מאסר
בכלא מעשיהו, קיבל הרשאה
מיוחדת משילטונות בתי־הסו-
הר להכניס לתאו גיטארה ד
רשבדקול. קראוס יכתוב בין
סורגי־הכלא את המוסיקה ל סרטו
של המפיק מיכה שר*
פשטיין, על חייו של האסיר
הבורח נחמן פרקש, שבילה
את מרבית חייו מאחורי סורג
ובריח. בשבוע שעבר ביקרו
אצל קראום המפיק ובמאי ה סרט,
יהודה (״ג׳אד״) נא־
׳מן, והביאו לו את המכשירים
כדי שיוכל להתחיל בעבודה.
! בשבוע שעבר ביקר את
את שמוליק בכלא גם המפיק-
זמר אבי עופרים, הנמצא
בארץ בחופשת־מולדת, כשהוא
צמוד לנזרצדס עם מיספר גר ;
מני.

9עם
כניסתו לכלא של
קראום, ושיחרורו של שמו־ליק
אומני, חזרה• הנהלת ה פאב
של אומני לידיו הבילע-
דיות של אומני עצמו. ביום
החמישי האחרון התקיימה ב פאב
שתייה כדת וכדין. אכי
גיכעץ, שותפו של קראום
וגיסו של אומני, העביר לידיו
של אומני את מפתחות המקום,
וכדי שלא ישכחו שהוא ניהל
את המקום ביחד עם שמוליק
קראום, החזיק ביד אחת שלו
תמונה של קראום, ובשניה
לחץ את ידיו של אומני.
צדוק קראום, אחיו
של שמוליק, שיצא מהפקת ה סרט
על פרקש, החליף את
המתופף זוהר לוי ואת ה בדרן
דורי בן־זאב, והוא
מנהל את הדיסקוטק שלהם
בעיו״המכוניות בתל-אביב.
! 8האשה הנזעמת ביותר
במדינה היתד, השבוע קריינית־הטלוויזיה
הפופולארית דליה
מזור. באחד משבועוני־הבי־דור
פורסם כאילו דליה עומדת
להתגרש מבעלה, אריה לוין.
דליה הכחישה בתוקף את ה ידיעה.
ידידיהם של בני הזוג
לוין־מזור כעסו לא פחות. הם
הם טוענים כי מאז הטרגדיה
שפקדה אותם, שגרמה למות
בתם התינוקת, הפכו דליה ו אריה
קרובים במיוחד, כשה מילה
גירושין אינה מופיעה
כלל במילונם המישפחתי.
8בהצגה קדימה בית״ר,
שמעלה החאן הירושלמי, מו פיעה
שחקנית דינאמית ויפה,
שהיא עדיין בלתי־מוכרת. זו הי
!מרגלית, אשתו של ה שחקן
אהרון אלמוג, שהיה
בצוות שחקני ניקוי ראש. מר גלית,
שהיתר, דיילת אל על,
עזבה את עבודתה מייד לאחר

אהרן בואר

זקן המצילים, המכונה אהרונצ׳יק, חגג על חוף טרומפלדור בתל-אביב
את יום הולדתו ה״ 75 ואת לידת נכדו, יואב, הקרוי על שם דודו, מבקר-
האמנות יואב בראל ז״ל. את מסיבת יום־ההולדת אירגנו המצילים, תלמידיו של אהרונצ׳יק. על
בקבוקי שמפנייה וכמויות מזון העלה אהרונצ׳יק חוויות מימי עבודתו במציל. למעלה משמאל: המצילים
מרימים את אהרונצ׳יק. למטה: אהרונצ׳יק, כשלידו אשתו, דליה, ועל ברכיה בן־הזקונים שלו, יואל.

לידת בנה, מיכה, ומכיוון ש היא
מתגוררת בירושלים ואם
לילד, החליטה לא לחזור אחרי
הלידה לאל על. תחת זאת הצ טרפה
לתיאטרון החאן, והיא
משחקת כעת לצידו של בעלה.

ד,תמלילן ועורך־תוכניות
הרדיו אבינועם (״אבי״) קו רן,
ואשתו הזמרת שולה חן,
חזרו מארצות־הברית, שם שהו
בשנתיים האחרונות בשליחות
מטעם הקרן הקיימת לישראל.
הם הביאו איתם מזכרת מאמ ריקה:
בנם התינוק איתמר,
שנולד בניו־יורק. לשניים בת
בכורה בשם ׳מילי.

פסוק• ה שבוט

ח׳׳ב פסח גרובר,

המצליף של סיעת הליכוד, בקריאה
לח״ב יוסי שריד, בעת
הדיון בכנסת על התיקון לחוק
גיוס בנות :״קח כדורים, אתה
לא תחזיק מעמד!״

• ח״ב פסח גרופר,

תשובה על כך :״עד עכשיו
דאגת לפסיכיאטר. עכשיו אתה
כבר רושם לי כדורים?״

• ראש הממשלה, מנ

בגין, באותו דיון, בתשובה
לשאלת ח״כ חייקה
גרוסמן מדוע הוא תומך בחוק,
כאשר אישתו מתנגדת לו :
״הפסוק בתנ״ך אומר מפור שות:
והוא ימשול בך.״ ,

• ראש הממשלה, מנ

בגין, כשנשאל על הש חתת
הפלקט בידי שר־הביט־חון
:״שאלתי את עזר: למה
אתה משחית רכוש אצלי ב-
מישרד? אצלו תעשה מד, ש אתה
רוצה!״
יי גולדה מאיר׳ ,בחרו־בה
על האיסור שהטיל ראש־הממשלה
על פגישות של חברי
האופוזיציה עם מנהיגים מ מדינות
ערב :״גם אם בא
ידיד-נפש לביתך והורס את
הבית, אינך יכול להישאר
שווה־נפש לנוכח זאת.״

שר החוץ, משה

דיין, על השיחות בלידס :
״סמינר חיוני.״
9שמעון טסלר, מפיק
ומגיש מבט שני במיפגש אנשי
טלוויזיה, על ההאשמות בדבר
״המאפיה השמאלנית״ :״יש
כאן הסכמה מלאה שבטלוויזיה ונציגי קומוניסטים
כולנו

דויד גושביץ

1׳ סמנב״ל ״עלית״ ,פתח השבוע בקולנוע
״צפון״ בתל-אביב את מועדון ה קולנוע
הראשון בארץ לצעירים. המועדון ינוהל כולו על-ידי ילדים
שישמשו כסדרנים, כקופאים וכמוכרי ממתקים. הילדים, חברי המועדון,
ישתתפו בפעילות הקשורה בענף הקולנוע, בכתיבת תסריטים,
ושחקנים בסרטים. בתמונה: אחד הסדרנים לוחץ ידו של מושביץ.

|*״ 1ך 1 1 !1ן ^ הצהירה, כאשר היתה בהריון לפני
למעלה משנתיים, כי ילדה יספוג

מתחילת דרכו תרבות גבוהה. לבן ריהטה את חדרו ברהיטים
מיוחדים, רכשה עבורו ספרים רציניים. השבוע לקחה אותו,
לראשונה בחייו, לראות סרט, במועדון הקולנוע לצעירים. הסרט
התרבותי הראשון שבו חזה בנה :״הבהלה לזהב״ של צ׳רלי צ׳פלין.

• ח״ב שרה דורון, בישיבת
הסיעה, בהגיבה על ה
יחסים המעורערים בצמרת ה ליכוד
:״אולי נשלח את האו פוזיציה
לחופשה בשווייץ, ו נשאיר
את מלאכת הריסת ה ממשלה
לליכוד? אין טוב ממ נו
בביצוע המלאכה!״

ודיב גרופר השתלט
על מו סדו ת ה>מן ב
ח״פ פסח גרופר השתלט, לאחרונה,
על הנהלת יקבי ״כרמל מזרחי״ ,באמצעות
מינוי נאמנו, משה מאיר, כמג־כ״ל,
במקום ד״ר אליקום אוסט־שינסקי,
שפרש לגימלאות.
מאיר הסדיר לגרופר, בעבר, תשלומי
הוצאות שעליהם לא הצהיר ולא שילם

ח״כ פסח גרופר
פנסיה כפולה

מס. הוצאות אלה קיבל יחד עם הוצאות
ממוסדות אחרים של התאחדות ה איכרים,
וכאשר מנכ״ל ההתאחדות,
יעקב סלמן, סירב לשלמן, הוא פוטר
מתפקידו.
עתה הגיע גרופר להסדר עם שילטו-
נות מס-ההכנסה שהם לא יעמידו אותו
לדין, אלא יסתפקו בתשלום רטרואקטי בי
של המס המגיע ממנו לשנים עברו,
על ההוצאות שקיבל. כמחאה על השתלטות
גרופר על הייקבים ועל הסדרי
הפיצויים לד״ר אוסטשינסקי, התפטר
מהנהלת היקב משה מרגלית, שייצג
את איברי גיבעת־עדה.
הנהלת הייקבים עשתה עם אוסט-
שינסקי לפני שנתיים הסדר פרישה לפנסיה,
שלפיו יקבל כל חודש סכום של
18 אלף לירות, צמוד למדד, שיגדל עם
תוספות־היוקר והשכר. הוועדה שדנה
בכך היתה בהרכב גרופר, מרגלית, בנ
הודיע
כי באשר יחזור גרופר מחו״ל הוא
ישכנע את הצפון להסכים.
באותה עת היה גרופר מעוניין כי בנו
יקבל מינוי של נציג ״כרמל מזרחי״ באמריקה.
אוסטשינסקי דרש פיצוי בגו דל
של חודשיים משכורת לשנה, לפי 27
אלף לירות לחודש כיום, רכישת מכי־נית־השרד
שלו במחיר נמוך. כן דרש
שסכום הפיצויים יופקד כולו בבנק, בריבית
גבוהה, והוא יקבל ממנו סכום
חודשי.
כאשר חזר גרופר, הוא אסף את אי כרי
הצפון והודיע כי אוסטשינסקי חדל
לתפקד, ויש להחליפו ולתת לו מה שהוא
רוצה. מונתה ועדה לדון בתביעות,
בהרכב משה מרגלית, לוי ארגוב, נציג
הסוכנות, מרדכי קרניאל מזיכרון-
יעקב ־ויצחק פיינשטיין מרחובות.
בעת דיוני הוועדה פירסם יו״ר ועדת-
הביקורת של הייקבים, הד״ר אברהם
מלמד, דין־וחשבון, שלפיו לקח אוסט-
שינסקי מכספי האגודה למישפחתו ב־חו״ל,
ותבע להשעותו מתפקידו ולמסור
את החוטר למישטרה.
גרופר אסף שוב את איברי הצפון ו־שיכנע
אותם לתת לאוסטשינסקי את
מבוקשו, בדי למנוע חקירות. הוא איים
על מגדלי הענבים בי לא יקבלו מן הייק-
בים את התשלומים עבור הענבים, אם
לא יאשרו את הפיצויים הנדרשים, וכי
הוא עצמו יפסיק להזרים להם כספי
ממשלה.
ב־ 29 ליוני אישרה הנהלת הייקבים
את דרישות־הפרישה, שכללו פיצוי לפי
35 אלף לירות לחודש, חודשיים בשנה,
ל 25-שנה. כן ימשיך לקבל משכורת עד
ינואר הקרוב. להחלטה התנגדו נציגי
הסוכנות, בראשות לוי ארגוב ו א לי א ל קלעי,
וכן משה מרגלית, שהתפטר לאות
מחאה.

מגאזין
לרש תו ת

הסינו־קט הערה
שוב מחיו, הגרם
סינדיקט יהלומי הגלם ״דה־בירס״
העלה, השבוע, את מחירי יהלומי הגלם
ב״״/ס .10 זו ההעלאה הרביעית בחודשים
האחרונים. מאז חודש מארס הועלו ה מחירים
ב־״ .80</לדעת השבועון רב-
היוקרה ״ביזנס־וויק״ ,ההעלאה מיועדת
לצמצם את דיווחי הספקולנטים בענף,
שיובם בישראל.
במקביל להעלאות המחירים התקשר
הסינדיקט עם בנקים בניו-יורק ובתל-
אביב, וטען בי ספקולנטים הנעזרים באשראי
של הבנקים הללו מחבלים בענף
כולו. בחודש מארס נענו הבנקים בניו-
יורק והקטינו את האשראי למלטשות
בניו־יורק הקונות ב״ 330/0מיהלומי הייצוא
של ישראל. הבנקים בישראל הק טינו
את האשראי ליהלומי גלם מ״ס/ס80
משווי הסחורה ל״ס׳ף סז. בתל-אביב הגיב
על הצעד האחרון ריימונד דרוייש,
מנהל חטיבת היהלומים ב״בנק דיס-
קונט״ ,באמרו :״המצב השתפר, אין
ברגע ספקולציה.״ צעדי הסינדיקט פגעו
במכירות היהלומים המלוטשים. לדעת
נישה שניצר, נשיא בורסת היהלומים
בתל-אביב, נפגעה ה תעשי ה באופן חמור.
הסינדיקט רק עזר לעצמו בהעלאות
המחירים, הגדיל את רווחיו ובכך הק טין
את ריווחי הספקולנטים. הרווח
שלו גדל במחצית הראשונה של השנה
ב״> ,130/שהם 138 מיליון דולר.

ה״צוו אינו סודק
את הביקוש
לסמיזיו!1 ציבעוניוח1 מיפעלי ההרכבה המקומיים לטלוויזיות
צבע לא מדביקים את הביקוש והחלו
בהשקעות להרחבת הייצור ובייבוא
מקלטים מובנים מחו״ל. מיפעל
״סלורה״ מייצר ומוכר 300 מקלטים
ו וו! 111111

דורון מישרד החקלאות החליט למנות את
עמנואל מאור כמנב״ל מועצת הלול
במקומו של יעקב דורון. מאור היה
בעבר עובד מועצת הלול והיום הוא בהנהלת
קונצרן ״כלל״ .הסיבה להחלפתו
של דורון היא כישלונו בפיקוח על מיב-
סות הייצור של ביצי מאכל.
דורון מעסיק את מישרד החקירות
״שבח״ בפיקוח על הברחות ביצי מאבל
מעל למיבסות. חמישרד מעסיק 6עוב-

ציו אהזנם י1ה: העבות
הייבוא לפוטיים -מישגה
שגרירות ארגנטינה בישראל הודיעה
לשר-התעשיה כי היא מתנגדת להעברת
ייבוא הבשר הקפוא מארץ זו לידיים
פרטיות. ציר ארגנטינה בישראל, אר*
הרד דל״קאמפו, מסר לעורך מדור
זה בי השגרירות היא בדעה שהוצאת
הפיקוח על הייבוא מממשלת ישראל
תגרום להרעת תנאי ייבוא הבשר ואיכותו•
גם בארגנטינה מקיימת הממשלה,
באמצעות מועצת הבשר הלאומית, פיקוח
מלא על יצוא הבשר וגידולו.
הציר אמר כי השגרירות סבורה, כי
רק ממשלה יבולה לפקח על ייבוא כמויות
בה גדולות במחירים סבירים. הוצאת
הייבוא מידי הממשלה תגרום לה אמרת
מחירים ולאנדרלמוסיה, כאשר
מועצת הבשר הלאומית של ארצו תצטרך
לשאת ולתת עם גופים רבים.

ימין פרשקובסקי ומשה יהודה

גרופר, דודו של ח״כ גרופר. ח״ב גרופר
לחץ לתת לו סכומים גדולים יותר, או לם
חברי הוועדה לא נענו לבל הדרישות.
לפני שלושה חודשים הודיע אוסטשינ-
סקי בי ברצונו לפרוש, לקבל את בל
הסכום בבת אחת ולא בפנסיה חודשית.
אסיפת מגדלי הענבים בצפון, שבה חבר
מרגלית, התנגדח לבקשה, ואוסטשינסקי

מ או ר
י ח לי ף

ה שיווק
רשתות השיווק הגדולות, יחד עם ה מועצה
הישראלית לצרכנות והרשות המרכזית
לצרכנות, החליטו על הוצאה
לאור של מגאזין צבעוני בשם ״קוקטייל״
שיופץ חינם בין הקונים ברשתות סחו רה
מעל סכום מסויים. הרשתות השותפות
להוצאה לאור הן ״שופר־סל״ ,״ה־משביר
לצרכן״ ,״כל-בו שלום״ ,והסופר־מרקטים.
בן עומד להצטרף השק״ם. ב־מגאזין
ישותפו גם התאחדות התעשיינים
וקופת־חולים של ההסתדרות. יוזמי
המגאזין הם ״מיפעלי עיתונות״ של
יואל ישראלי. בל רשת שיווק תקנה
ותפיץ 25 אלף עותקים.

מנפ״ל דורון
היכן הביצים?

דים לצורך זה וההוצאות של מועצת
הלול הן 300 אלף לירות לחודש. הפי קוח
מצליח לשים יד על במה אלפי ביצים
כל חודש, בעיקר של אלה המגדלים
תרנגולות ליד ביתם. ממדי ההברחה
כיום הן 400 מיליון ביצים לשנה,
או 35 מיליון לחודש, מבלי שמצליחים
לשים יד על הלווייתנים.
צמרת מישרד החקלאות חוששת כי
העסקת מישרד ״שבח״ דווקא נובעת
מיחסי ידידות אישיים בין דורון לאנשי
״שבח״ מאז שדורון עבד במנהל במיפ-
על באשדוד והעסיק את המישרד. הצעות
של מישרדים אחרים לפיקוח יעיל
יותר נדחו על-ידי דורון ללא הסבר.
בעבר בבר נתבע שר החקלאות לפטר
את דורון, באשר, בית״המישפט המחוזי
בתל-אביב קבע בי שיקר בעדותו. פסק־הדין
הומצא לשר החקלאות דאז, אה רון
אוזן, שהבטיח לבדוק את הפרשה.
אך דבר לא נעשה מאז.

דו ברת משנה
הנהלת ..כלל״
מנב״ל ״כלל״ אהרון דוברת, עורך
שינויים בהנהלת הקונצרן. שמואל
דכנר, המישנה למנב״ל, עבר לנהל את
חברת הבניה ״אזורים״ ואת חטיבת ה
בניין.
את מקומו יתפוס מאיר שני,
לחודש, משקיע עתה בהשלשת הייצור
ומייבא מכשירים מחברת-האם בפינלנד.
גם מיפעל ״מאץ״ לא מדביק את הבי קוש.
לפי הנתונים נמכרו עד בה מעל
100 אלף מקלטים צבעוניים, ונראה כי
השנה תימכר כמות דומה. תוך שלושה
חודשים עתידה ירדן לשדר עם כותרות
בעברית בבל שידורי הצבע שלה, ובבר
הוזמן ציוד לשם בך.

הציר דל־קאמפו
נגד יוזמה פרטית

מנכ״ל חברת ״בתר״ ,שהבריא את הו צאת
הספרים והדפוס הכושלים של
נחמן אוריאלי. אפרים זוסמן, שהיה
עוזר למנכ״ל, יהיה עתה יועץ מיש״
פטי. תפקיד זה ריק למעשה מכל תוכן
שכן עורך־הדין יגאל ארנון הוא היועץ
המישפטי של החברה. כעוזר אישי
של דוברת התמנה דן זרמי, לשעבר
סופר כלכלי של ״הארץ״.

§? דירוית ט מ

1רוט לי
1ג-יויס שי ח ^ ׳ב?§§ 8
ן א חי ם סיני 3חגים יב?יהד
1שטיחי ש לו ט
? אימתמ קיר לקיד ^ ז
מרב! ש טיחי כדמל פי ח
, 218ודא

, 132גבעתיים ״ ^

רפי תסם, הברון הירש 28

י מבצע מהפכני בעולם השטיחים הישראלי־מבצע שבעת המופלאים!
כדאי יותר לרכוש החוד ש שטיחי ם מקיר אל קיר של
ברמקירלקיר. מבודדי ם את הדירה מחום הקייץ, מוסי־פים
יופי וחן מיוחדים, מונ עי ם רעש, חו סכי ם ע מל
לעקר ת הבית. כל זאת בהוצאה ק טנ ה ביותר -הרבה
פחות מאשר א תה מתאר לעצמך,

במסגר ת ה מבצע תקבל:
תנ אי ת שלום נו חי ם מאור, יו/או שי לכל קונה, ו:/
הדב קה חינם, ו /או חי תוך חינם, ו/או הובלה חינ
ו /או התא מה חינם.

״להתכייף״בא לי בסנדלי גלי

ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ הא ורידיים והקלילים
עושים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״התלבשנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳שמעו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים את החברה.
ושלא יעבדו עליכם ...גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!

ג לי • 6311

הקיץ בא לי...בסנדלי ״גלי

חמשו הסירה! ער מחרות מנהיגים:
ואש־הממשלה היה מונה שנץ, משותק
ונרתי־מסוגו לתפקד או והבין אח
אשו מרבויס אליו -אבר רעם גורע
על נו וק שגה אתו׳ מותו
ף* ופעותיו, התבטאויותיו והתנה 1
• ,הגותו של ראש־הממשלה ומנחם בגין
בשבוע האחרון — ובמייוחד התנהגותו
בכנסת בעת הדיון המדיני בשבוע שעבר
— הולידו תדהמה ומבוכה. הם הפכו שוב
את מצב־בריאויתו הגופני והנפשי של חאש־הממשלה,
ואת בעיית יכולתו להמשיד
לתפקד בתפקידו, נושא מרכזי לוויכוח
ציבורי (ראה הנדון).
עובדות, הערכות והתבטאויות, שהושמעו
עד פה רק בחדרי־חדרים, בהתלחשויות
מאחורי הגב! ,ומצאו עד כה ביטוי רק
בקטעי ידיעות ובשמועות, הוחלפו בגלוי
בישיבות רשמיות.
אומנם, היה זה דווקא יריבו 1של בגין,
ראש־הממשלה לשעבר יצחק רבין, שנחלץ
להגנתו!בנושא זה, וטען בראיון בטלוויזיה,
ביום השישי האחרון, כי מצב־בריאותו של
מדינאי, ויכולתו לעמוד במצבי־לחץ, אינם
עניין שעל הציבור לעסוק בו. אלא שב־מיקרה
מיוחד זה פסול יצחק רביו לעדות.
הוא אולי היחידי בין מנהיגי ישראל כיום,
שעמדתו בנושא זה היא סובייקטיבית, לא
כתוצאה מדועות״ו הפוליטיות אלא משום
שהתנסה בעצמו: במצב דומה.
ובשנת , 1974 בעת !שעלתה !מועמדותו של
יצחק דבין לתפקיד ראש-הממשלה, כ״ורשה
של גולדה מאיר, שימשו מצב־בריאותו
ויכולתו לעמוד במצבי־לחץ, נושא לוויכוח
ציבורי. אז היה זר׳ עזר וייצמן שעורר את
הוויכוח. וייצמן, שכיהן כראש אגף־המיב־

זכותו של הציבור במדינה דמוקרטית לקבל
מידע: מלא על מידת כשירותם הנפשית וה גופנית
של מנהיגיו.
השבוע ניצב הציבור בישראל נבוך.
מצד אחד הגיעו לאוזניו התבטאויות מפורשות,
שהעמידו בסימדישאלה את יכולתו
שיל מנחם !בגין להמשיך ולכהן בתפקידו.
׳אחרי הופעתו האומללה על במת־הכנסת
ובמיסדרוניותיה, אחרי התבטאויותיו הלג לגניות
,׳שזורות הביטויים כמו ״מרוקו-
שמרוקו״:או ״חזי״ (אבר־מין זכרי ברוסית),
והפצת סודות־המדינה ברבים ; או הפגנת-
הבריאות ;שערך כאשר רץ בקצב של אצן
מהמיזנון למליאה כדי להשתתף. בהצבעה,
ייחסו מתנגדיו ישל: בגין את התנהגותו
למצב, בריאותיו.
״רחמנות על מה שקרה לבגין היום,״
אמרה עליו גולדה מאיר. שר־המיישטרח
לשעבר, שלמה הלל, אמר בי ״אני משוכנע
לחלוטין שחלק גדול מתופעות אלה הם
תוצאה של תרופות.״ ושר־יהאוצר לשעבר,
יהושע רביניוביץ, פסק כי ״התנהגותו של
בגין בכנסת היתר׳ התנהגות של איש לא-
נורמלי.״ אפילו איחד: משרי ד״ש בממשלה
התבטא כי ״בגין נתון להשפעת סמים.״
מצד שני העיד יאחד מרופאיו האישיים
של בגין, הד״ר בזיל לוואים, כי ״בגין
כימעט שאיננו מקבל תרופות, והוא נמצא
.במצב-ר,בריאות הטוב ביותר מזה שינה
וחצי.״ שרי ממשלתו של בגין — ביניהם
שרים שרק לפני שבועות אחדים כבר הת-

בשבץ. שבץ הוא ביטוי שהמילה הפופו־
!לארית הנרדפת לו היא ״שטף־דם במוח״,
המציין הפרעה במהזור־הדם למוח.
התקף השבץ של צ׳ירצ׳יל לא אירע
במיסיתורין. היה זה בתום סעודודערב הגי גית,
שערך לכבודו של ראש־ממשלת אי טליה.
לפתע הבחינו היושבים ליד השולחן
שצ׳דצ׳״ל ׳אינו מסוגל לדבר, ואינו יכול
לקום: ממושבו.
לא היה זה השבץ הראשון שבו לקה
צ׳רצ׳ייל. השבץ הראשון שלו אירע ב־. 1949
השני פקד אותו ב . 1952-אלא שחומרתו
של השבץ השלישי היתד. רבה יותר. הוא

אחר־יכך הוא הופיע שוב בפרלמנט והשיב
לשאילתות. בשלושה בנובמבר באותה שנה
נאם ישוב בפרלמנט, ובתחילת דצמבר כבר
היה מסוגל לטוס ולהשתתף בוועידת-
ברמודה.
המיוחד שבפרשה זו הוא !בכך שאף שמץ
ממה שעבר אז על צ׳רצ׳יל לא דלף ולא
פורסם באמצעי-התיקשורת הבריטיים בחייו.
מלבד קומץ !שיל: מקורבים, לא ידע
איש בבריטניה על השבץ שתקף אותו.
כאשר ציוו עליז רופאיו לשכב, הם הסתפקו
בהודעה לציבור כי ראש-הממשלה מותש
ועייף, ולפיכך הוא זקוק למנוחה.

צעים במטכ״ל יערב ׳מיליחמת ששת־הימים,
!בעת שרבין כיהן כרמטכ״ל, גילה אז לרא-
ישונה כי ב־ 23 במאי , 1967 בעת שכבר
היה ברור כי המיוליחימה היא בלתיינמנעת,
התמוטט יצחיק הבין כתוצאה מעומס-יתד,
׳ובמשך יומיים לא היה מסוגל: לתפקד,
הסתגר למנוחה בביתו וניוטרל למעשה
מהפיקוד העליון של הצבא, הדרוך למיל־חמה.
העדדותו
הפייתאומית של הבין הוסברה,
!באותם ימים, בהודעה רשמית של מי שהיה
קצידד׳רפואד׳ הראשי של צה״ל, הד״ר
מרדכי גילדן: ,ששימש גם כרופאו האישי
של רבין. באותה הודעה הוגדר מצבו של
יצחק רבין כ״הרעלת ניקוטין״ .לא היה
זה ׳תיאור מדוייק יכל עיקר של מצבו של
רביו באותם ימים — דבר המשקף שוב את
מידת האמון ;שניתן להעניק להודיעותיהם
הרשמיות של רופאי ׳מנהיגים ׳ואישי-ציבזר.
אלה חייבים, יעל פי כללי האתיקה ד׳מיק-
צועית ושבועת היפוקרטס, סודיות ונאט־נות
לפאציי׳ניט שלהם, יותר מאשר דיווחי-
אמת על מצבו לציבור.

שבץ באמצע הארוחה
ף* מיקרה של רבץ התעורר ויכוח,
שלא היה נקי גם אז מהיבטים פולי טיים,
אם אפיזודה מיקרי ת זיו בעברו צרי כה
׳לחסום לפניו את הדרך לראשות־הממ-
ושלה. אולם גם אז, אפילו בקרב !תומכיו
של רביו, ילא.׳היתד, שנוייה במחלוקת עצם

כיוננו מעשית לאפשרות של הסתלקותו
מתפקידו, בעיקבות ההרעה במצב: בריאותו
וביכולת תיפקודו, כפי שנגלו לעיניהם —
הגינו עליו בלהט, ייחסו את כל ההיערכות
על אי־כשירותו למניעים: מיפלגתיים !בלתי־טהורים
של האופוזיציה.
׳באיזו מידה ניתן להעלים מהציבור —
אפילו במדינות דמוקרטיות — את האמת
על מצבם הבריאותי של מנהיגיו, לתעתע
בו באמצעות היודעות רפואיות כוזבות וחי־פוי
של עמיתים לשלטון, נותן ללמוד מיה-
מיקרה של אחד האישים הבולטים ביותר
בהיסטוריה של המאה העשרים — סר
וינסטון צ׳רצ׳יל, מנהיגה הנערץ של ברי״
טניה במילחמת־העולם השניה.
ב־ 25 ביולי , 1945 זמן קצר אחרי חום
מילחמודהעולם השנייה, הדיח העם הבריטי
את אדריכל-ד,ניצחון ואת -גיבורו הלאומי
מכהונתו, בעת ׳שהגיע לגיל .71 אלא ש־ווינסטון
צ׳רצ׳יל חזר לדאונינג סטריט
מס׳ 10 כעבור שש שנים, בגיל ,77 כדי
להנהיג שוב את בריטניה: למשך ארבע
שנים: נוספות, עד שנאלץ להתפטר מכהו־נתו
באפריל , 1955 מסיבות שיל ׳בריאות
לקריה.
למעשה, סבל וינסטון צ׳רצ׳יל בכל תקו-
פת כהונתו האחרונה כראש ממשלית ברי-
טניה, ממצב בריאות חמור ביותר, שהטיל
עליו ׳מוגבלות והפך אותו בלתי־סשיר לגד
לא את תפקידו ׳במשך תקופות. ממושכות.
אלא שעובדה זיו לא ׳נודעה לעם הבריטי
בחייו.
ב־ 23 ביוני 1953 לקד׳ וינסטון צ׳רצ׳יל

גרם לשיתוק כללי.בצד שמאל של ׳גופו —
האמת על מיד׳ שאירע באותה תקופה
דבר שהעיד על השינויים הפאתולוגיים
לצ׳רצ׳י׳ל נודעה לראשונה מפיו רק בנאום־
במערסת־העורקים ישלו.
הפרישה שלו בפני הפרלמנט, כעבור שנ תיים!
,בעת שהזכיר, כבדרך אגב, כי היה
משותק. הפרטים המלאים יעל מציב-בריאיותו
של צ׳רצ׳ול ;באותן ישנים נודעו לאזרחי
בריטניה רק בשנת , 1966 ישנה אחרי מותו.
ך • יועצים הרפואיים, שנלדרו.לרין
י יייעצות על־ידי רופאו האישי של הייה זה הלורד מוראן, ששימש כיועצו
הרפואי של צ׳רצ׳יל בין השנים —1940
צ׳רצ׳יל, הלורד, מוראן, היו במצב־רוח
, 1965 שפירסם את כל הסרטים הרפואיים
קודר. הנויירולוג סר ראסל בריין הביע
על המנהיג הנערץ בספר שנשא את השם :
חשיש שצ׳׳רצ׳יל לא יאריך ימים יותר
וינסטון צ׳רצ׳יל — הנואבק. לחיים.
משינה, אם כי הסכים שניתן לדחות את
לפני מוראן לא העז שום רופא לפרסם
ד חוות על־ידי פרישה מיידית.
ספר כד. מפורט על חוליו. סיפרו נכתב
הוא לא היד. סבור שצ׳רצ׳יל יוכל עוד
על־פי העיקרון ישל ״כל האמת ורק ה לשאת
נאומים בפרלמנט, איו להשיב ל אמת״
,ועורר מייד ויכוח ציבורי נוקב
שאילתות — אם יוכל בכלל לצפות להמ ומתמשך
סביב האתיקה הרפואות ושבועת
שיך: בחיים הפוליטיים שלו.
היסוקרטיס, המחייבת את הרופא לשימור
באוגוסט 1953 זועזע הקרדיולוג, סר ג׳ון
בסוד כל מידע: שנודע לו במהלך טיפולו
פרקינסון ,׳שהוזעק לבדוק יאת צ׳רצ׳יל,
הרפואי בחולה שלו. הוויכוח לא הסתיים
למראהו, אחרי !שלא ראה אותו כארבע
עד עצם היום הזה, אולם מוראן הצליח
ישנים. כתוצאה ממחלתו הזדקן צ׳רצ׳יל
להוכיח בסיפרו ששום בדיקה והערכה של
בבת אחת ׳בכמה שנים. פרקינסון קבע
תקופה היסטוריית כלשהי אינה יכולה להיות
ישצ׳רצ׳ייל לא יוכל להוסיף עוד לכהן כראש
מושלמת, יפליא ההיסטוריה הרפואית המפו י
ן? ז1$
ממשילה.
רטת והאינטימית. של המנהיגים ואיושי-
צ׳רצ׳יל התעלם מדיעות אלה של רופאיו.
המדינה ׳שפעלו בה.
כעבור כמד׳ ימים, ב־ 18 באוגוסט , 1953
היו אליה היסטוריונים נודעים בבריטניה,
ישב שוב בראיש ישיבת־מטשילה. בסיוע
ששיכנע את מוראן לכתוב את סיפרו. לולא
תרופות מיוחדות, ,שנרשמו לו בידי הלורד
כתב מוראן את הספר, היתד׳ האמת על
מוראן, הוא התגבר על שיורה ישל מיגבלות.
מצב־בריאותו ׳.של צ׳רצ׳ייל — לא רק
בעוד !שבחודש ספטמבר הותש לחלוטין,
בתקופת כהונתו האחרונה כראיש-ממשלח,
אלא גם בשנים שבהן הנהיג את בריטניה
אחרי ׳מישיחק קריקט שבו השתתף, ערך
צ^רצ׳יל הופעה מרשימה בפני ועידת המפ לנצחיון
במילחמת־העולם השניה — בלתי-
לגה השמרנית כעבור חודש. עשרה ימים
ידועה עד היום.

ובו דא ורו

8י ד־ ח ל־ לבראשהממשדול * ^
רים הזועמים״ של תקופתו. הוא חי בהרג שה
שהוא חי בזמן מושאל ומוקצב, וש עליו
להשיג את יעדיו בחיים עשיר או
חמש־עשרד, שנה מוקדם יותר מאשר ה אחרים.

זה, שריחף מעל למחצית חייו הרא שונה
של צ׳רצ׳יל, הוביל אותו להתעסקות
מתמדת בבריאותו ,׳ולינטיה לרפואד,־עצמית
ולתרופות בלתי-מקובלות. בצעירותו היה
מסייר עם מיכלי־המצו צמודים, ויהיר, שו אף
תרופות לפני כל נאום חשוב שלו.

(המשך מעמוד )21
אמר על־כך ההיסטוריון הבריטי דניס
בורגאן :״אינני רוצה להתערב בסוגיה
המקניטה אם יש צורך בפירסום הפרטים
הרפואיים של אישים חיים או מתים של ידי
רופאיהם. אולם אני מודאג בצורה
רצינית ביותר מכך שמתירים לאנשים
חולים לנצח על עניינים לאומיים. כאשר
חיי־אדם רבים, או הכלכלה הלאומית, נמ צאים
בסכנה, צריכים הנמצאים בשילטון
להיות ׳במלוא כושרם ויכולתם.״

אינו משגל זהתונז

(!יביס נרי סוף
ף סיפרו, הפאתולוגיה של המנהיגות,
• י מעריך הד״ר יו ל׳אטאנג, המסתמך
על סיפרו, שיל מוראן, את צ׳רצ׳יול בימים
שאחרי השבץ השלישי שלו :״צ׳רצ׳יל
הקשיח את עצמו למיבחנים שעמדו בפניו
באותה נחישות שהפגין כטירון בפוליטיקה,
חמישים ישנה קודם לכן. אבל עתה הוא
יצר פאסאדה ושיחק עבור קהל נבחר ב הזדמנויות
מיוחדות. הציבור יכול היה
לראות ולהעריץ את האליל האהוב והנערץ
ישלו, אבל מאחרי המסכה הסתתר צל מתר
מאשר ידבר ממשי. צ׳רצ׳יל לא יכול יהיה
עוד לעיין וללמוד את מיסמכי המדינה.
תחת זאת גילה להיטות לקריאת רומנים,
והעסיק את עצמו ללא־סוף במישחק-קלפים
הקרוי בזיק.״
בחודש יולי , 1954 גילה אחד השרים
ללורד מוראן כי צ׳רצ׳יל אינו מסוגל עוד
לעקוב אחרי הדיונים הנערכים בישיבות-
הממשלה. ההופעה המרשימה שלו בפני
ועידת המפלגה השמרנית ב־ 1953 לא חזרה
על עצמה, תאומו לפני אותה ועידה כעבור
שנה היה עלוב, והושחת בטעויות, בשגי אות
ובהיגוי בושל של מילים רבות.
מבחינה זו מזכיר כיום מנחם בגין את
מצבו של צ׳רצ׳יל באותה תקופת.
כמה מהתבטאויותיו שיל צ׳רצ׳יל הביכו
את הממשלה לא פחות משהיביך השבוע
גילויו של בגין — על האיסור שהטיל על
הפגישה בין פרס למלך חוסיין — את שרי
ממשלתו שלו. בעת ׳נאום שנשיא בנובמבר
, 1954 סיפר צ׳רצ׳יל כי בקייץ 1945 שיגר
מיברק לפילדמרשל בר׳נרד מונטגיומרי, שבו
פקד עליו לאסוף ינשק גרמני נטוש, שה רוסים
יכלו להשתמש פו נגד בנות-הסרית
המערביות. הצהרה זו הייתה מביכה מאד,
משום ׳שבאותה תקופח תוכננו שיחות עם
הרוסים ,׳וגם משום ישכל הניסיוניות למצוא
זכר או עיקבות כלשהם למיברק זה עלו
בתוהו. בשלהי הקאריירה הפרלמנטרית שליו
נאלץ צ׳רצ׳יל להתבזות בהתנצלות בפני
הפרלמנט על טעותו בעניין זה.
בתחילית פברואר 1955 העניקה לו פגישת
ראשי־ממשלות חבר־העמים הבריטי את
ד־זדמנות לשיבת ישוב בראש ועידה בינ לאומית.
כשהוא מחוזק ׳בגלולות ובתרופות
׳שנתן ליו הלורד מוראן, היה זה דווקא
צ׳רצ׳יל בן ה־ 81 שתפס את קלנט אטלי
בו ה־ .72 כשזה התמוטט ׳והתעלף במהלך
קבל׳ת-הפנים שנערכה בארמון באקינגהם.
אלא שלא ניתן יהיה עוד לדחיות את הקץ.
המיפלגה השמרנית בכללה .׳וכמה מחבריה
דמייוחד, ביקשו להיפטר ממנו. כאשר ינטיש
את ראשיות הממשלה היה וי׳נסטוו צ׳רצ׳יל
רמצד ישיבו בילה את מרבית יומו במיטה,
אס לא הייתה נערכת ישיבת ממשילה, לא
היה קס יעד לשעת ארוחת-יהצהריים. ואם
לא היה עליו ׳להופיע בפרלמנט, הוא היה
נשאר ליד השולחן עד לשעות המאוחרות
של אחיר-׳הצהריים, חוזר למיטתו בשעות
הערב המוקדמות ויוצא ממנה שוב רק
לארוחת־הערב.
משירותו של צ׳רצ׳יל לקבל על יעצמו
מלכתחילה את תפקיד ראש-הממשלה ב שנת
1951 היא עניין השינוי במחלוקת.
על פי עדיות רופאו האישי, כבר אז ״נעלמה
יכולתו לעבוד, ויחד עימד, הרבה מהביטוז׳ון
העצמי ישלו. הוא ישבח מיספרים. כל דבר
נעשה עבורו מאמץ ...הוא השתנה גם
בצורה גופנית. הליכתו הייתה כמו של אדם
זקן.״
חזרתו לתפקידו אחרי השבץ השני ישלו,
בפברואר , 1952צ׳וייינה על־ידי מוראן :
״:אחרי זה הבחינו במיישרד שהוא אינו
עושה את עבודתו. הוא לא רצה להיות
מוטרד ׳על-ידי דבר ...השינה שלאחר השבץ
השלישי היתר, עניין עצוב עוד יותר לחב ריו.
הייה ברור למיפלגה שהוא אינו מתאים
יעוד למלא את חובותיו כראשיממשלה.״

עת־תעמולה רשמית ()1940
מאחרי המסכה —
מד,׳שיתוק המתקדם של הניוון המוחי. בבחי נת
׳ליקויים אלה אי־אפש׳ר להתע׳לם מתכד
נות־אופי ואישיות בסיסיות.
מוראן מספק מפתח להתנהגותו של צ׳ר־צ׳יל,
כשהוא מגלה שלפאציינט שלו היו
לאורך כל ׳חייו ׳תקופות דיכדוך ודיכאון.
צ׳רצ׳יל עצמו נהג לכנות מצבים אלה
כ״כליב ישחיר״ ,בניגוד לארינסט המינגווי,
׳שכינה את הדיכאונות שליו ״חמור שחור״.
כבר בשנת , 1915 כאשר ניצב צ׳רצ׳יל
בפני אהד התיסכולים הגדולים בקאריירה
שלו, בעת שהואשם באחריות לכישלון
בקרב הדרדנלים, בתוקף היותו שר־חיל־הים,
כתב עליו הלורד בי&רברוק :״איזה
יצור שיל מצבי־תח מוזרים הוא — תמיד
:בראש הגלגל של הביטחון או בתחתית של
דיכאון עמוק.״
באותה שנה תיכ׳נן צ׳רצ׳יל ניצחון על
היל־הים הגרמני בים הצפוני, שנועד להח זיר
לו את יוקרתו. כאשר נמנע הצי:הגר מני
מעימות פרץ וינסטון צ׳רצ׳יל בדמעות,
בדיוק כמו מנחם בגין בנאומו המפורסם
אחרי טיבוע אלטלנה.
ראש המטה הכללי של הצבא הבריטי
ב־ 1940 כתב על •צ׳רצ׳יל :״הוא יצור
מוזר של עליות ׳וירידות. קשה מאד ׳להת עסק
עימו, כאשר הוא באחת מידידותיו.
הוא דומה לילד בהרבה מובנים. כשהוא

מתייגע מדבר, הוא אינו רוצה לשמוע עוד
עליו.״
תפניות קיצוניות במצבי־רוח הן אופיי ניות
לאישיות המאני׳ת״דפרסית, המצויה
בדרך כלל ׳בשכיבות המצליחות של החברה.
תקופות מוגבלות־יחסי׳ת של דפרסיה מקבלות
פיצוי באמצעיות היצירתוות של מצבי־הרוח
המנוגדים, הגובלות לעיתים בד,יפו־מאנייה.
מניהי׳גם כימו נייקיטה כרושצ׳וב
או ליגדון ג׳ונסון הוגדרו בשעתם כטיפו סים
היפומאנים.
ב־ 46 השנים הראשוניות של חייו האמין
וינסטון צ׳רצ׳יל כי הוא יחי בצילו של
גזר־דין מוות. הוא היה משוכנע כי הוא
ימות באותו גיל שבו נפטר אביו. קישר,
לקבוע מה גרם לו להגיע למסקנה אווילית
וחסרת־ביסוס זו. מניחים כי הייתה זיו אמו-
נד ,׳תפלה שדבקה בו בנעוריו.
אין;בעובדה זו כדי להפחית מישאר תכו נותיו
,׳שהפכו אותו לדמות בינלאומית בכל
תחום של פעילות שבחר בו. אבל יש
בעובדה זו כדי להסביר אולי את השאפ תנות
היוקדת, את הפעילות הנרגשת וה נמרצת
ישלו, ואת הדחף הכפייתי כמעט,
שהבדיל אותו מבני־תקופתו והביא אותו
לכהונת שר בממשלה כבר בגיל .33
הפזיזות והדוגמטיות שלו הפכו אותו
לח׳ש׳דן הרבה יותר מאשר מרבית ״הצעי
״נלג
שתודי
^ פגמים הנפשיים והפיסיים שגרמו
1 1להידרדרותו של צ׳רצ׳יל לא נבעו
רק מזיהומי ריאות, שמהם סבל בעבר, או

כמציאות — עם רדזוולט וסטאלין (1,15145
— הסתתר צל

ןינכ טו ! צי ר צ׳ילד,״ה יבן ,׳ 64 שיו
מונה כראש־ממשלית בריטניה, בחודש
מאי , 1940 באחת התקופות הקריטיות ב יותר
של ההיסטוריה הבריטית.
בדומה למנחם בגין, היד, שתי במידבר
פוליטי תקופה ממושכת, בין השנים —1929
. 1939 למרות שהיה מעורב בפעילות ה פרלמנט
וגדש את סדר־ייומו בפעילות ספ רותית
׳וחברתית, הוא הצליח בשנים אלר,
לחסוך מעצמו את הדרישות המתישות
והאחריות הכרוכה במישריה הרמה ביותר.
ועד כמה ׳שהיה מתסכל לשבת מהצד באופו-
זצייה, הרי בעת שנקרא שוב לשמש פשר
חיל־הים בממשלה, בשנת , 1939 הוא היה
כשיר יותר בגוף וסרוח לתפקידו משאר
חיברי־הממשלה.
החששות בדבר מצב בריאותו התעוררו
לראשונה כשינה אחר-כך, בעת שהלורד
מוראן הוזעק לשמש כיועצו הרפואי של
צ׳רצ׳יל. החששות התגלו אז כ׳נטולי־בסיס,
אולם הם התפשטו במהירות, כיפי שניתן
ללמוד ׳מהתבטאותו באותה תקופה של
מקנזי קינ׳ג, ראש וממשלת קנדה :״צ׳רצ׳יל
נמצא במתח נורא, עד שאין להימנע מהאפשרות
שברגע מסויים הוא ילקה בשטף-
דם במוח.״ למרות אבחנות קודרות אלה
נשארה בריאותו של צ׳רצ׳יל איתנה עד
לשנת , 1943 כאשר החל מסתמן המיפנה
הגדול במילחמה לטובת בנות־הברית.
בפברואר יאותה שנח, אובחנה אצלו ה התקפה
הראשונה מתוך סידרה של התקפי
דלקת*ריאות. ב־ 14׳בנובמבר הוא יצא
לפגישה הראשונה ישל ״שלושת הגדולים״
בטהראן, שבה השתתפו רוזבלט, סטאלין
והוא עצמו! .בדרך הוא, נתקף בהצטננות
קשה והיה מדוכא מזריקות־החיסון שקיבל.
בהגיעו לקאהיר יאכל רק מיעט, ולמרות
שיעץ לאחרים להשתמש: בגלולות כדי
למנוע את מה !שמכונה ״הקיבה המצרית״,
הוא עצמו ׳נפל קורבן לזיהום. בטהראן
סבל מדלקות־גרון, שפגמו מכושר־יד,התבט אות
המפורסם שלו. בדרך חזרה, בשהותו
׳בפעם נוספת בקאהיר, העיר בלילה את
עוזריו בתביעה לעזרה רפואית מרירה.
הייתה זו דלקת-יריאות שניה, שגרמה לו
לסיבוכים כמו פעימות-לב בלתי־סדיר׳ות.
בפעם השלישית נתקף צ׳רצ׳ייל בדלקת-
ריאות בשובו מאיטליה באוגוסט , 1944
אבל ׳הגיב לטיפול הרפואי במהירות ש־איפשרה
לו שלא להחמיץ את ועידת
קוויבק. קדחות-׳חום נוספות, ללא סיבוכי-
בריאות, אובחנו אצלו: במהלך פגישותיו
עם סטאלין ,׳באוקטובר , 1944 ובוועידת
יאלטה, בינואר . 1945 גופו של צ׳רצ׳יל
הגיב היטב ובמהירות לתרופות סולפידיות,
אולם עוררה דאגה העובדה שמוחו וגופו
לא הגיבו עוד באותה יעילות לתביעות
העל-נורמליוית ׳שהציב להם.
לורד מוראן נוקב:בשנת 1944 כשינה שבה
החלו כוחותיו הפיסיים: והנפשיים של צ׳ר־צ׳יל
לדעוך. הוא היה אז בן .70 אלן סרוק,
שיהיה ראש המטה הכללי הקיסרי. היה
במגע יומיומי עם צ׳רצ׳יל. ב־ 28 במרס
1944 הוא רשם !ביומנו :״צ׳רצ׳יל נראה
סבלתי מסוגל להתרכז אפילו למיספר רג עים.״
כמה ימים אחר-כך ציין כי צ׳רצ׳יל
אמר לו שהוא מרגיש שהוא רוצח לבלות
את כל היום במיטה.
כשהכין יאת יומניו לדפוס, ריכך אלן
ברוק קטעים רבים מהם, שהתייחסו!למשב־בריאותו
של צ׳רצ׳יל, בתרצו זאת בכך
שרוב הערותיו ׳נרשמו ביומנו בתום ימי-
עבודה עמוסים, כשהיה עייף ותשוש.
׳באחד הקטעים ביומנו הוא מספר :״צ׳ר־צ׳יל
היה אדם חולה מאד, שסבל מהתקפות
חוזרות ונשנות של דלקת־ר״אות יומר,תפר-
צויות תכופות של חום! מצב גופני זה,
יחד עם ליאות רוחנית, היו הגורם לקשיים
הרבים שהיו לי עימו.״
איל לורד אלנברוק, כפי שנקרא אחר-
כד -אינו המקור היחידי לעדויות מסוג זה.
אדוארד רשינסקי, מי שהיה השגריר הפו לני
בלונדון, רשם ב־ 31 במאי : 1944״זאת
היתד, הראשונה שבפגישותינו, ישבר, הת חלתי
לתהות אם אין הוא סובל מתשישות-
(המשך בעמוד )26

.,לא אתן לה ויזות!״
ן. מה מותר

10ר ב מג ע ע
״מדינות אריב׳׳ ומנהיגיה!?

1גפג 111 ים

״א״ אורי אסרי
ך* ם דא יקבדו אצלי ויזות!״ קרא
/ /י 1מנחם בגין בזעם, בדברו על מנ היגי
מיפלגודהעבודה, המבקשים לבקר
במצריים ולהתראות שם עם הנשיא אנוואר
אל־סאדאת. היתד, זאת אחת ההתפרצויות
שלו השבוע, שבמהלכן דיבר על ״מארד
קדשמארוקו״ .הפליט את המילה הרוסית
״חוי״ ואמר שדויד בן־גוריון לא היה
נותן לו לגעת אף בקצה של המלך חוסיין
(ראה הנדון).
לא ברור לאילו ויזות התכוון ראש־הממשלה.
אין צורך באשרת־יציאה כדי
לצאת מישראל, והוויזה היחידה הדרושה
לביקור במצריים היא אשרת־הכניסה המצ רית.
אמנם יש צורך פורמלי בהסכמת
מישרד־הפנים לכך, אך צורך זה בוטל,
למעשה, כאשר עיתונאים ישראליים נסעו
למצריים, בדרכונים ישראליים, אחרי בי קור
אל-סאדאת בישראל. אני עצמי עשי תי
זאת פעמיים.

א ך מעבר להתפרצויות ולעניינים
פורמליים, איזו זבות מישס־טית
או מוסרית יש דראש-המנד
שלה למנוע בעד אזרחים, ראשי־מיפלגות
ואישי־ציבור — שלא
לדבר על עיתונאים -לבקר ב ארצות
ערב ץ
איזו זכות יש לו לאסור עליהם לקיים

מגעים עם מנהיגים זרים, או אף לתבוע
מהם להימנע מפגישות כאלה? מה אומרים
על כך התקדימים, מתקופת בן־גוריון
והלאה?

צובת: וואוטזיציה
הרצחנית
,ך י• נחם בגין טוען כי לא עלה על
<׳ דעתו, בכל ימי שהותו באופוזיציה,
לקיים מגעים עם מנהיגים ערביים.

זוהי אימרה מגוחכת כשלעצמה.
באותו ההיגיון יכול היה ח״כ מאיר
וילנר לטעון כי לא עלה על דעתו
להיפגש עם ראש ממשלת דרום־
אפריקה או רודן צ׳ילה.
בגין לא נפגש עם מנהיגים ערביים,
כי לא היה לו מה לאמר להם. לא היה
אף מנהיג ערבי אחד שהיה מוכן לדבר עם
בגין, לפני שזה עלה לשילטון והפך ראש־ממשלה.
בגין עצמו לא ראה כל צורך
בהידברות עם ערבים. הוא גם לא נדבר
עם ערבים אזרחי־ישראל. אחרי , 1967 כש כבר
היה שר בממשלת־הליכוד-הלאומי,
לא עלה על דעתו להיפגש עם ראשי-

הציבור בגדה המערבית וברצועת־עזה.
היתד, לכך סיבה סבירה בהחלט: הש-
קפת־עולמו ^זל בגין לא כללה הסכם יש־ראלי־ערבי.
הוא האמין בזכות ההיסטו רית
של העם היהודי על ארץ־ישראל
משני עברי הירדן (״זו שלנו — זו גם
כן!״) ובמימוש זכות זו בכוח הנשק.
לעומת זאת, לא נמנע בגין מעולם
.ממגעים שתאמו את השקפתו שלו. בראש-
וראשונה נפגש לא פעם עם מנהיגי צר פת,
בימי הברית הישראלית־צרפתית. ל צורך
זה קיים בפאריס מישרד משלו,
שהיווה מעין שגרירות מתחרה. הוא הזמין
מנהיגים צרפתיים לישראל וקיבל את
פניהם.
על כך טוענים ראשי חרות כיום כי
היה זה מגע עם ״מדינה ידידותית״ ,ועל
כן זה היה מותר. לטענה זו אין כל בסיס,
ביגלל כמה סיבות:
י• אס אסור לאופוזיציה להתחרות עם
המדיניות הממשלתית, חל עיקרון זה גם
על מדינה ידידותית. כי גם לגביה יכולה
להיות לאופוזיציה מדיניות השונה, במיק־צת
או בהרבה, מזו של הממשלה. ואכן,
חרות פעלה אז למען כריתת חוזה צבאי
עם צרפת — רעיון של נתקבל על דעת
הממשלה.
י• חרות קיימה יחסים עם גופים צר פתיים
ימניים־קיצוניים, גם אחרי שאלה
הפכו אופוזיציה מזויינת ואלימה לנשיא
שארל דה־גול (אירגון אראה־אס, ז׳אק

סוסטל ועוד) .יתכן מאד כי קשרים אלה
בין ישראלים ובין גופים שניסו לרצוח
אותו דירבנו את דה־גול לשנות את יחסו
לישראל.

ככד זאת דא עדה אז עד דעת
איש, גם דא עדי דעת דויד כן•
גוריון, ששנא את כגין והגדירו
כ״תדמיד שד היטדר״ ,דאסור מגעים
אדה.

מוסקבה: אשנב נתוח
ין* וגסה פאדפת עוד -יהי היא סער ו
כת היחסים בין רק״ח (ולפני כן
מק״י המאוחדת) עם ברית־המועצות.

מק ״י היתה נאמנה דמוסקכה
כאש וכמים, כימים טוכים ורעים.

כאשר נרקמו היחסים בין מה שהיתר,
אז ה״מיפלגת הקומוניסטית הפלסטינית״
(פק״פ) עם מוסקבה, בימי המנדאט, היתד,
ברית־המועצות עויינת קיצונית ליישוב
העברי ולתנועה הציונית. ב־ 1947 השתנה
הקו, ואנדרה גרומיקו הצביע בעד הקמת
המדינה. סטאלין חימש את צד,״ל. כעבור
שנתיים־שלוש התהפכה הקערה שוב, וה-
מילחמה בין הבולשביקים והציונים הת לקחה
מחדש, הגיעה לשיאים בפרשת מא סרו
של מרדכי אורן בפראג ועלילת הרופ־אים
היהודיים, שניסו כביכול להרעיל את
(המשך בעמוד )24

פגי שו ת סן ה סוג ה שני
(המשך מעמוד )23
סטאלין. מאז היו עליות וירידות, וברוב
השנים היתר. קיימת עויינות קיצונית בין
ירושלים ומוסקבה.
בכל התקופות האלה קיימו מנהיגי מק״י
ורק״ח — ד״ר משה סנה, שמואל מיקוניס,
מאיר וילנר, תופיק טובי ורבים אחרים —
מגעים הדוקים עם שליטי ברית־המועצות,
נפגשו עם ראשי הקרמלין, השתתפו ב וועידות
קומוניסטיות לצד מנהיגים קומו ניסטיים
ערביים ועם שליחי אש״ף. מעולם
לא הופרעו בכך.

כד ראשי־הממשלות כישראל
שנאו את רק״ח (ומק׳י לפניה)
ואת מגמותיה. אולם הם סבלו מגעים
אדה — לא רק מתוך תחושה
דמוקרטית, אלא גם מתוף מחשבה
מדינית. הדבר מטיל אור על הסוגיה
כולה.
מבן־גוריון ועד בגין, האמינו כל ראשי-
הממשלות כי כדאי להשאיר פתח פתוח —
גם אם זהו אשנב קטנטן, אחורי ונסתר —
אל ברית־המועצות. גם בימים הקשים ביו תר,
לא היה כדאי לנתק את קצה החוט.
אנשי פק״פ השנואים עזרו, ב־, 1948
לקבל ולהחיש את מישלוחי־הנשק החיו ניים
מן הגוש הסובייטי. אין לדעת אילו
שליחויות ביצעו אנשי מק״י ורק״ח, מאחרי
הקלעים, מפעם לפעם, כשהממשלה היתד.
מעוניינת להעזר בהם.
לעומת זאת התנכלו שרותי־הביטחון ל אהרון
כהן, איש השמאל במפ״ם, שנפגש
כמה פעמים עם ראש ״המישלחת המדעית״
הסובייטית בארץ. מבחינת כהן, היו אלה
פגישות פוליטיות לגיטימיות. אולם ה-
שב״כ (שרות הביטחון הכללי) הצביע על
התנאים המחתרתיים שבהם נערכו הפגי שות
(כהן הסתיר אותן מעיני הקיבוץ
שלו ומיפלגתו) ,ועל כך הורשע כהן ב־מישפט.
אפילו בתקופת בן־גוריון, היה
זה חריג בולט.

י אוג״ו־יה: מגע עם או״נ
ך ץ קדים חשוב אחר -לכאן ולכאן
י — נוצר בעת קיום היחסים עם לו ן
חמי־השיחרור האלג׳יריים, בסוף שנות
| ה־50׳ ובראשית שנות ה־60׳ .בימים ההם

נגדה באופן מוחלט את הקו הממשלתי.
בשם הוועד קיימתי מגעים לא רק עם
ראשי המחתרת האלג׳ירית בצרפת, אלא
גם עם שריה ושליחיה הדיפלומטיים של
הממשלה האלג׳ירית הזמנית הגולה. כן
עשו חברים אחרים של הוועד. על הפגי שות
האלה דיווחנו בשבועון זה, בליווי
תצלומים. בין השאר השתתפתי באו״ם
בקבלת־פנים שנערכה מטעם המישלחות
הערביות למישלחת האלג׳ירית, ונפגשתי
בה עם כל הקורפוס הדיפלומטי הערבי.
באותם הימים היתד. הברית הישראלית־צרפתית
בעיצומה. נשק צרפתי רב זרם
לארץ. ישראל הזדהתה באופן מוחלט עם
מילחמת־הדיכוי של צרפת בצפון־אפריקה.

בכד זאת דא נעשה שום בסידן.
דא מטעם הממשלה ולא מטעם
שרותי־הכיטחון, להפריע דנו ולבד
נוע בעדנו להיפגש עם טי שרצינו.
עוד לפני כן היתד. לי סידרת פגישות
עם האשם ג׳וואד, מי שהיה שר־החוץ העי ראקי
(בימי המישטר המהפכני של עבד-
אל־כרים קאסם) .פגישות אלה נערכו ב טרקלין
הגדול של האו״ם, וראש מישלחת
ישראל, אבא אבן, עבר על פנינו כמה
פעמים וחזה במתרחש. על פגישות אלה
דיווחתי לשגריר ישראל ברומא דאז, אליהו

ששון.
מאוחר יותר, ב־ ,1966 דיווחתי לשר-
החוץ אבא אבן על פגישה ביני ובין
השגריר התוניסי בפאריס, שנערכה על
פי יוזמתו בשגרירותו. גישתו של אבן
#ודדה אותי להמשיך ולקיים מגעים כאלה.
לעומת זאת, פעלה גולדה מאיר בחימר,
שפוכה נגד יוסף (״גץ״) גולן, שקיים יח סים
הדוקים עם תנועת־השיחרור של אל-
ג׳יריה, מארוקו, אנגולה ועוד. גולן פעל,
באופן רשמי, כעוזרו של הדיר נחום
גולדמן בקונגרס היהודי העולמי, אף כי
היתד, זאת חסות רשמית בילבד, שלא מנ עה
מגולדמן לנער את חוצנו ממנו כאשר
שרת־החוץ תבעה זאת.
גולדה התרגזה על פעילותו העצמאית
של גולן, שד,יתד, עתירת הצלחות. היא
ציוותה שלא להאריך את דרכונו והכריחה
אותו לבוא ארצה (העולם הזה .)1277
בפברואר 1962 בא גולן ארצה, ודרכונו
הוחרם למעשה. בקשתו להופיע לפני וע־דת־החוץ־והביטחון,
שם השמיצה אותו
גולדה קשות, נענתה בסירוב. כל זה אינו
מתאים, כל כך, לזעם החסוד של גולדה
השבוע, למראה מעשיו של בגין.
ואך לזכותה של גולדה יש לומר שלא
היתד, מעולם הגיונית או עיקבית, כשזה
נגע לה.

אש״ף: ואש־הממשלה
ף• דוגמה המוחשית ביותר של קיום
י • מגעים קבועים עם גופים ערביים
השייכים למחנה האוייב ניתנה בפרשה
שגם בה הייתי מעורב. י
החל בסוף 1974 התחלתי להיפגש באו פן
קבוע עם סעיד חמאמי, נציג אש״ף
בלונדון, שפעל על פי סמכות מיוחדת
שניתנה לו על־ידי יאסר עראפאת. פרשה
זו מאלפת במיוחד, כי היה זה מיבחן
מעשי לגישתם של ראשי מיפלגת־ד,עבודה
לסוגיה כולה.

אחרי הפגישות הראשונות ביקשתי
להיפגש עם ראש־הממשלה,
יצחק רכין, ומסרתי לו על פגישו־תי.

אבנרי
ושגרירים ערבים 1961
שירות־הביטחון לא -הפריעו
כיהן דויד בן־גוריון כראש־הממשלה, ו גולדה
מאיר כשרודהחוץ.
על פי עצתו של אנרי קוריאל (העולם
הזה )2123 הקמתי אז בארץ את הוועד
הישראלי למען אלג׳יריה חופשית. הרעיון
היה שכדאי לקשור יחסים עם מנהיגי
המרד האלג׳ירי, כדי לתפוס קצה של חוט
אל המחנה הלאומי הערבי. תפיסה זו
* ראשי מישלחות אלג׳יריה (לפני העצמאות)
ומארוקו, בכניסה למסיבת הקור פוס
הדיפלומטי הערבי באצס.1961 ,

ן 014

הסיכום המעשי בינינו היה כלהלן :
י• ראש־ה,ממשלה אינו רואה בחיוב את
המגעים האלה, ודוחה את המגמה המדינית
שביקשתי לקדם בהן (שלום ישיר ישרא-
לי־פלסטיני).
) • ראש־הממשלה אינו אוסר את
המגעים, ואינו נוקט כל פעולה כדי למנוע
ממני לקיימן.
!• ראש־הממשלה מוכן לקבל מדי פעם
את פני ולשמוע מפי פרטים על הפגישות,
בתנאי שיהיה ברור שאין זה ״דיווח״.
ההבדל נעוץ בכך ש״דיווח״ הוא עניין
רשמי, ויש בכך רמז שהמדווח פועל בש ליחות
מקבל הדו״ח, בעוד שראש־הממשלה
ראה בי רק אזרח המקיים פגישות, על
פי זכותו החוקית, והרואה לנכון לספר
על כך לראש־הממשלה.
על תוכן המגעים סיפרתי גם כמה פע מים
לשר־המישפטים, חיים צדוק. שר-
החוץ, יגאל אלון, לא גילה נכונות לשמוע
על כך.
במהלך פגישות אלה העברתי לראש-
הממשלה כמה פעמים מידע אשר בעלי-
שיחי התכוונו, לפי הערכתי, שיועבר

שמעון פרס (מחקה את קריעת־הנייר שד בגין)
מי זקוק לוויזה?
אליו( .לא העלמתי מן הצד השני את
העובדה שאני מספר על הפגישות לראש-
הממשלה. הד״ר עיסאם סארטאווי אישר
זאת פומבית, בסמינר בלונדון, והצהיר כי
לא התנגד לכך).
החל מאמצע , 1976 אחרי הקמת המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני,
התרחבו המגעים האלה, ונתקיימו פגי שות
בהרכב של מישלחות משני הצד דים,

גם על פגישות אלה סופר לראש־המנד
שלה. בפגישה רחבה של מישלחת מטעם
המועצה עם ראש־הממשלה הגיעו הדברים
לעימות חריף למדי, ורבין השמיע דברים
בוטים נגד כמה מעמדות המועצה. אולם
גם אז לא אסר על המגעים, ולא עשה
דבר להפריע להם.

גישה ממשלתית זו באה לידי
ביטוי רשמי בכנסת, כאשר הדיבור
הגיש הצעות דסדר־היום בגנות
הפגישות. שר-המישפטים צדוק
הסביר את ה״*ב החוקי, המתיר
כפירוש מגעים כאלה, והבהיר כי
הממשלה תימנע גם להבא מכד
מעשה שיפריע להם.

חשיבת ן ומיח1
ך• מהלך מגעים אלה אירע דבר, שיש
י•* בו כדי להזכיר כמה ממאורעות הש בוע.
1אף
שהפגישות לא נתקיימו במחתרת,
והיו ידועות לממשלת ישראל (ובצד השני
להנהגת אש״ף) ,הסכימו ביניהם שני הצ דדים
שלא לפרסם אותן ברבים.
כל עוד נערכו הפגישות בהרכב חמאמי-
אבנרי, אכן לא דלפה אף מילה אחת
לעיתונות. אך זמן קצר אחרי התרחבותן,
פורסמו הדברים בהרחבה על-ידי העיתו נאי
שלמה נקדימון, המכהן כיום כיועץ
ראש־הממשלה לעיתונות־פנים.

א?,כי נקדימון לא גידה את
מקור המידע שדו, שוכנעו הנוגעים
כדבר כי הפירסום בא מחוגו של
שימעון פרס. אף כי המדליף ידע
כי הפירסום יבול להביא נזק בד-
ישוער לעניין שלמענו נועדו הפגישות,
ויכול אף לסכן את חייהם של
המשתתפים כהן, לא נרתע מכך.
הסברה היתד, כי בכך רצה להזיק ליצחק
רבין, מאחר שניתן היה להבין מתוך
הפירסומים כאילו רבין סמך את ידיו על
הפגישות, וכי חברי ואני פועלים, למעשה,
בשליחותו.
פרשה זו מטילה צל מסויים על דבריהם
של ראשי מיפלגת-ד,עבודה כיום, הזוע מים
כל־כך על מעשהו חסר־ד,אחריות של
מנחם בגין, שהדליף את דבר ביקורו של
פרם במארוקו והפגישה המתוכננת בינו

ובין המלך חוסיין.

לא כדאי לעשות לרעך את השנוא
עדיך. כיום לומד זאת שינד
עון פרס. אם יתהפך הגלגל, ילמד
זאת מחר גם מנחם בגין.
* בין השאר השתתפו בפגישות, בהזדמנויות
שונות, האלוף (מיל ).מתי פלד,
ח״כ לובה אליאב, ח״כ מאיר פעיל, ד״ר
יעקב ארנון, יוסי אמיתי, עמוס קינן, דויד
שחם ואחרים. בשלבים שונים היו מעו רבים
בעניין נשיאי סנגל וחוף־השנהב,
ראש־ממשלת אוסטריה ופיאר מנדס־פראנס.

מלבד
מגעים ישירים מסוג זה, נפגשו
ישראלים פעמים רבות עם מנהיגים ער ביים
במיסגרת ועידות בינלאומיות.
אלופי הוועידות הם, כמובן, ראשי רק״ח
(ולפניהם ראשי מק״י) .בוועידות הבינ לאומיות,
שהדביקו לצמרת הקומוניסטית
הישראלית את הכינוי ״רק״ח־טורם״ ,הם
נפגשים באופן קבוע עם אנשי-שמאל ער ביים
ועם שליחי אש״ף.
ישראלים אחרים נפגשו פעמים רבות
עם מנהיגים ערביים במיסגרת ועידות בינ לאומיות
שנועדו לקדם את עניין השלום
— החל בוועידות פירנצה, בסוף שנות
ד,־50׳ וראשית שנות ה־ / 60 שנערכו ביוז מת
ראש־העיריה דאז ג׳ורג׳ו לה־פירה
(תוך השתתפותו הפעילה של אותו ג׳ו
גולן) ,דרך ועידת־בולוניה הגדולה ברא שית
, 1973 והלאה.
למיפגשים אלה מצטרפות ועידות האינ טרנציונל
הסוציאליסטי, וכמובן מיגוון
רחב של ועידות של גופים בינלאומיים.

כרכות מן הוועידות האלה גפ*
גשו ישראלים כסודי־סודות עם
המשתתפים הערכיים, החליפו די-
עות וקיימו שיחות, בדי לברר את
האפשרויות לקידום עניין השלום.
עד כמה שידוע לי, לא עורר הדבר
מעולם תגובה עויינת מצד השיל•
טוגות הישראליים.

ויג 1ו: המזנה(!וגעת
ף שאלת השאלה: מחו מנוינץ
^ פגישות תמימות כאלה ובין פגישות
שנועדו למטרות ריגול, חבלה וגרוע מזה?

גבול זה נקבע כבירור כחוק,
שהוא דראקוני ל!מדי.
על פי החוק, אסורות פגישות עם סוכ נים
זרים, אלא אם כן מסוגל המשתתף-
בפגישה להוכיח שני דברים:
• 1שהיתר, לו סיבה סבירה להשתתף
בפגישה,
<• שלא היתה לו כוונה לפגוע בביט-
חון־ר,מדינה.
חובת־ההוכחה היא, במיקרה של העמדה
לדין, על הנאשם. כלומר: במיקרה זה
עליו לשכנע את השופט. יש להניח כי
שרותי־הביטחון, הקובעים למעשה אם יש
להעמיד מישהו לדין על עבירה מסוג זה,
שוקלים את נסיבות הפגישה, אופייה (אם
נערכה, למשל, במחתרת או לאו) ,זהות
המשתתפים משני הצדדים, וכר.

נראה בי לגבי כל הפגישות שהוזכרו
באן הגיעו שרותי־הביטחון
לכלל מסקנה כי היו אלה פגישות
כתום־לב, למטרות פוליטיות לגיטימיות,
גם אם לא היו אהודות
על הממשלה.
הנסיון הישראלי אינו שונה מזה של
מדינות דמוקרטיות אחרות.
יתכן כי המדינה המתוחכמת ביותר ב שטח
זה היא בריטניה, שטיפחה תמיד
מיגוון רחב ביותר של מגעים פרטיים עם
גורמים זרים, וגם עדינים.

הגיישה הבריטית היא שלעולם
אין לדעת מתי יניבו מגעים אלה
פירות העשויים להועיל למדינה
בולה, כהשתנות המסיבות.

כך, למשל, לא היסס ראש־הממשלה ה שמרני׳
וינסטון צ׳רצ׳יל, שונא-הקומוניס-
טים, להשתמש בקשריהם של אנשי ה שמאל
הקיצוני, כאשר זד, היה נוח לו.
(המשך בעמוד )38

במדינה
העם
או לעיניים שכך רואזח
זה?א יכו?
היה לקרות בימי
כר? כצנלסון
גיליון דבר מהיום החמישי האחרון
עשה היסטוריה בתולדות העיתונות ה עברית
ביכלל, והעיתון ההסתדרותי הוותיק
במייוחד.
בעמוד הראשון של אותו גיליון הופיעה
כתבה על התפרצות ראש־הממשלה, מנחם
זו הופיעו שתי
בגין, בכנסת. בכתבה
מילים — האחת ברוסית והשנייה בעיברית
— שמייסרי דבר, מבדל כצנלסון ועד משה
שרת, לא חלמו עליהן.
פירסם העיתון:

על כך הגיב בגין במלה הרוסית
הגסה: חוי (זין) הוא חזר עליה
פעמיים ואף התנצל בפני הגברת
שהיתר! -נוכחת. בגין התנצל :
״לפעמים מותר גם לראש ממשלה
לגבל את פיו

מכל הישגי בגין באותו יום היה חידוש
זה בדבר, בלי ספק, המהפכני ביותר.

רא ש ״המם שלה
כוחה ע 1ר נלחווה
׳האם מסוג? מגחם
בגין לעשות מה
שעשה צלאח־אל־דין?
צלאח־אל־דין אל־איובי, המצביא המוס למי
האגדתי, שהביס את ממלכת־ירוש־לים
הצלבנית, הטיל באחת ממילחמותיו
מצור על מיבצר הררי.
המצור נמשך זמן רב. המאבק היה עק שני•
רק אחרי מאמצים כבירים עלה בידי
המצביא המהולל לפרוץ פנימה.
בעוברו באולמות המיבצר הכבוש, נת קל
צלאח־אל־דין בילדה. הוא נכנס עימה
בשיחה, והיא כבשה את ליבו. לבסוף
אמר לה :״בקשי ממני בקשה כלשהי,
ואני אענה לה.״
״אני רוצה שתמנה את האבא שלי כמו של
המיבצר הזה!״ השיבה הילדה.
״ומיהו אביך?״ שאל הכובש.
״אבא שלי הוא מפקד־המיבצר שכבשת,״

אמרה הילדה.
צלאח־אל-דין עמד בדיבורו ומינה את
המפקד המובס כמושל מטעמו. אויבו-
לשעבר שירת אותו נאמנה.
סיפור אמיתי זה, החרוט בתולדות העולם
הערבי, הוא רק אחד מרבים מחייו של
צלאח־אל-דין, שהונצחו על-ידי ההיסטוריונים
הערביים. צלאח־אל-דין, שהיה
כורדי, הבין את ערך המחווה והשתמש
בה כמכשיר מדיני תעמולתי ראשון־ב־מעלה.
סיפורים
אלה, הידועים לכל ילד ערבי,
יש בהם הסבר למושג ״מחווה״ בתודעה
הערבית. בתרבות האיסלאם ובתולדות ה עמים
הערביים, ממלאות המחוות תפקיד
הרבה יותר חשוב מאשר בעולם הרוחני

של המערב.
עובדה זו מסבירה את הפער הגובר
והולד שנוצר בין אנוואר אל־סאדאת ומנ חם
בגין, ביגלל הדרישה ל״מחווה״ יש ראלית.
בעיני הישראלים, זוהי דרישת-
סרק, טכסיס תעמולתי, טריק. בעיני המצ רים,
יש לדבר משמעות הרבה יותר
עמוקה.
כל ישראלי, שהיה בחודשים האחרונים
במצריים, שמע זאת פעמים רבות, מפי
מצרים מכל המעמדות :״הנשיא שלנו
עשה מחווה כבירה, כשערך את ביקורו
ההיסטורי בירושלים. הוא שם את חייו
בכפו, סיכן את עתידו הפוליטי. עכשיו
הגיע הזמן שראש־ממשלת ישראל יעשה
מחווה דומה, בתשובה.״
ואכן למיסגד. החודש הבהיר אנוואר
אל־סאדאת מהו סוג המחווה העומדת לנגד
עיניו. הוא אמר לעזר וייצמן, בשיחה
הידידותית בזלצבורג, שישראל יכולה ל העביר
את אל־עריש למינהל אזרחי מצרי,
כמחווה חד־צדית.

אל־סאדאת הציע גם מחווה שניה: ש ישראל
תאפשר לו להניח את אבן־הפינה
למיסגד ליד ג׳בל־מוסה, הנקרא בלשון
העממית ״הר סיני״ (אף כי אין כל הוכחה
לכך שאכן זהו האתר התנ״כי) .נשיא-
מצריים היה רוצה להקים שם מיסגד,
כנסייה וביודכנסת, כמעשה סמלי.
שתי ההצעות הן אופייניות לגישה ה מושרשת
עמוק בתרבות הערבית. הגשמת
כל אחת משתי ההצעות יכלה להשפיע
על רוח ההמונים בעולם הערבי יותר
מתריסר מיסמכים דיפלומטיים.
אולם מנחם בגין, חניך הפקולטה למיש-
פטים של אוניברסיטת ורשא, מחשיב
מיסמכים דיפלומטיים הרבה יותר ממחוות.
השבוע הוכיח כי אינו תופס כלל את
מהותה של מחווה בעיני ערבי.
שוב־ שיילוקז לפי הצעת בגין ומ שרתו
הנאמן־לפי־שעה, משה דיין, דחתה
ממשלת־ישראל מכל וכל את ההצעות ה מצריות,
אחרי שמישרדו של בגין הדליף

אותן.
היה זה חטא כפול. עצם פירסום הדב רים,
שנאמרו בשיחה סגורה בין שש
עיניים (אל־סאדאת, וייצמן ושר־המילחמה
עבד־אל־ראני אל-גאמסי) ,היה עוול פולי טי,
שנועד לערער את האמון שנוצר בין
השלושה. פירסום דברים מסוג זה דומה
לחשיפת סרט־צילום בלתי־מפותח לאור
השמש — כל מה שצולם בסרט נמחק
אוטומטית.
דחיית ההצעה, אחרי שפורסמה, מחמי רה
את העניין שבעתיים, כי יש בכך
עלבון למציע.
כדי להדגיש את אי-הבנתו, אף הוסיף
בגין דברים בסיגנון המזכיר, בחוסר־ה־רגישות
שלו, את הסיגנון הפוליטי הגרמני
מתקופת־הקיסר :״לא נחזיר אף גרגיר
של חול בלי תמורה!״
ניסוח זה מעלה את הדימוי של הסוחר
היהודי, שאינו נותן דבר בלי תמורה
מלאה — אותה תדמית של ״שיילוק״,
שהעיתונאי המצרי מוצטפה אמין כבר
הזכיר אותה פעם, ושגרמה לרוגז רב
אצל בגין.
גישה מיסחרית בוטה זו היא, כמובן,
ההיפך הגמור של גישת המחווה הנדיבה.

המתמודדות בתחרויות האזוריות

מלכתה מי ם 1978
תגענה לנשפים שיתקיימו

ב־ 29.7.78 במלון ״גני שולמית׳ ,בא שקלון
ב־ 4.8.78 במלון ״חוף התמ רי ם ,,בעכו
ב־ 5.8.78ב אול ם ״ה חוף ה שקט ,,ב טבריה
ב־ 11.8.78 במלון ״ מלכ ת שבא ,,ב איל ת
באוטובוסים הממוזגים של

כי ״ אגדתיור ,,הו א מוביל ה תיירי ם
והמ טיי לי ם הגדול בישראל. ל״אגד תיור,,
או טו בו סי םחדישיםומשוכללים ,
עם סידורי נו חו ת מיו ח די ם.

הופיע גליון מספר ! 2

המחיר 5 :ל״י

כניעה למחלה, עייפות ולחצים.

אולם לא רק הגישה המיסחרית היא שמנעה
מבגין לנקוט במחווה המבוקשת. השבוע לא
נותר עוד ספק שמחלתו של בגין, המקשה
עליו לעמוד בלחצים, מונעת ממנו שיקוי-
דעת מפוכח והחלטות לגופם של דברים.
עוד לפני פחות מחודש נלחם בגין כארי
פצוע כדי למנוע העברת החלטה בממשלה,
בתשובה לשאלות שהיפנתה ארצות־הברית
לישראל, לפיה תהיה ישראל מוכנה לדון
בעתיד הריבונות בשטחים המוחזקים בתום
חמש שנות אוטונומיה. על ניסוח החלטה
זו ניטש הקרב המר בין בגין לעזר וייצמן.
השבוע החליטה הממשלה לקבל למעשה
ניסוח פשרני יותר מכפי שהציע וייצמן
בשעתו, הסכימה לדיון בעתיד בשאלת
הריבונות — שבגין לחם נגדו בשצף־קצף.
מה השתנה במשך חודש? שום דבר
מלבד מצבו הנפשי של מנחם בגין. רופאיו
של ראש־הממשלה טענו אומנם שהוא
בריא. בגין ומקורביו יצאו בזעם להכחיש
את הידיעות על מחלתו ואי־תיפקודו, ש פורסמו
לראשונה בוזעולם הזה. אבל השבוע
הודה בגין עצמו כי היה חולה בעת שנאלץ
לקבל החלטה בקשר לניסוח התשובות ל שאלות
האמריקאיות, נכנע ללחצים משום
שהיה עייף וחשש ממשבר ממשלתי. בגין
סיפר זאת בישיבת הממשלה, אבל לא
גילה לשרים מה היה סוג המחלה שבה חלה
ומה היתה חומרתה.
אישור עקיף למחלתו נתן בגין גם בנאומו
האחרון בכנסת, בעת שזעם על מנהיגי ה מערך
בגלל פירסום מחלתו, טען שהוא
לעומתם ידע לשמור סוד כשלוי אשכול
המנוח וגולדה מאיר היו חולים.
האישור שנתן בגין לכך, שנאלץ לקבל
החלטה בלתי נכונה בגלל מחלתו ועייפותו,
מטילים ספק לגבי טיב החלטותיו בעתיד.
בשבועיים האחרונים הוא התאושש וחזר
אולי לתפקד במידה מסויימת של יעילות.
הוא אפילו הבטיח שממשלתו תתחיל סוף
סוף ״למשול״ .אבל לעולם אין לדעת מה
יקרה אם מחלתו שוב תגבר עליו, תשקיע
אותו שוב במצולות של דיכאון וניתוק
מהמציאות ותדחוף אותו לקבל החלטות
בלתי ראציונאליות, שיש בהן לפגוע בעתיד
השלום והמדינה.

ע ת 11

לשדו

מבית:
• כיצד הכשיל בגין את הדיפלומאטית האמריקאית
— ניתוח, העיתונות.
• עדות־המיזרח — יהודים־ערבים? — שלום כהן.
• להיות סטודנט ערבי באוניברסיטה יהודית —
יפה וייסמן.
• אוטוגומיה־כביכול — יגאל לביב.
השכנים:
• בלעדי: ברית ישראל עם הנוצרים תמארוניים.
כיצד הפך מנהיג הפאלנגות לסוכן ישראלי
חקירה מיוחדת, מארק קראבץ.
• העיתונות הערבית הגדולה ודור־הטרנזיסטור —
קארים כאשיר.
• תימן בלהבות
• גנראל שאזלי תוקף את סאדאת

ה פ לם טינים:

איך הם חזאים אותנו? —
המעקב אחר ישראל בקרב־אש״ף
רצח שגריר אש״ף בכוויית

וה מדורים:

יומן מדיני: כיצד איים סאדאת על הסטאטוס קוו
בהברה הישראלית — מקסים גילן
נקודת־מישען: בחירות — 1981 נעמי גל
מה לקרוא ומה לא: על ספרי שמעון כאלאם
וד״ר שהם — זיווה שלם
ציורים של לפל, דוגי ואחרים.

חתימה לשנה 70 :לירות.
להשיג בקיוסקים.
תא דואר 253־ ,39 רמת־אביב, תל־אביב

דחליל בראש הממשלה
(המשך מעמוד )22
יתר, או אם הוא תופס את. המתרחש סביבו.
יכול ׳להיות שהיו לו סיבות משלו לחדור
על אותם דברים שוב ושוב באתניעו...״

תזכיר במישבט אחד

ך וועידת פוטסדאם, שהתקיימה ביולי
, 1945 סבר היה וינסטון צ׳רצ׳ייל
תשוש ועייף מכדי לקרוא אפילו את התק צירים
שהוגשו ילו. אחרי שהובס בבחירות
במהלך הוועידה, נפוצו בבריטניה שסועות
על המחלות סניווניות, שהוא סובל מהן.
כותב, על־כך יו ל׳אטאנג!בספרו :״תמיד
מופצות שמועות בדבר הסתערותן!שול מת לות
ניווניות על המחזיקים בכהונות ׳חמות.
למרות שצ׳רצ׳יל היה אגדה עוד בחייו,
לא היו הטענות בדבר התקפי־הישבץ. שסבל
מהם יוצאים מן הכלל לגביו .״ריק בשנית
1966 פורסמו לראשונה הפרטים, המלאים
בדבר המיקרים של שטפי־דם במוח, שמהם
סבל צ׳רצ׳יל.״
בשעות המוקדמות של ה־ 24 באוגוסט
, 1949 אחרי מישחק רמי ממושך, חיש
] צ׳רצ׳יל חולשה ׳וכאבים !בידו הימנית. הוא
היה מודע היטב ׳להשלכות של -תחושה זו,
אולם קיווה שזו רק אזהרה ולא וותר.
ציפיותיו התגשמו. למרות שלורד מוראן,
שהוזעק לבדוק אותו, איישר את האבחנה
העצמית שלו, החלים צ׳רצ׳יל באופן מש .
ביע
רצון.
לציבור נמסר אז, כי צ׳רצ׳״ל לקה בהצ טננות,
והוא זקוק למנוחה ושקט. אחרי
התקף־השבץ שפקד את צ׳רצ׳יל יב־, 1953
כשכיהן שוב כריאש-יסמשלה, שוב הועלמו
העובדות האמיתיות על ׳מצב־בריאיתו מידיעת
הציבור. העם הבריטי פשוט לא יידע
כי בראשו עומד ראש־וסטשלה ׳שאינו מסוגל
יעוד לתפקד בגלל מצב בריאותו היחמור.
ירק אחרי ימותו של צ׳רצ׳יל פורסמו עדו יות
על מה שאירע בישיבות הממשלה ה בריטית
באותם ימים. אחד, מסגני השרים,
סר ג׳ורג׳ מאלאבי, תיאר בהרחבה את
המבוכה המכאיבה ׳שהשתררה באחת מישי בות
הממשלה, כשאובחגה התנהגותו של
צ׳רצ׳יל: צ׳רצ׳יל ישב למעשה סבלי יכו לת
׳להבין את המדובר בישיבה ; השרים
תהו במבוכה ׳ו׳באי-׳נותות, ולבסוף החליטו
לסיים את הישיבה.
.אחד מימזכירייו של צ׳רצ׳יל דיווח שסיר
וינסטון לא היה מסוגל באותה ׳תקופה
לעבוד ביעילות. מיסמכים שהשתרעו על
פני חמישה עמודים היו חייבים להידחס
בדיווח אליו למי׳שפט קצר אהד, שהיה
צריך לכלול גם את הפיתרון לבעייה.
< המזכיר של המלכה אישיר כי צ׳ריצי׳ל לא
היה, מסוגל לעקוב אחרי דיונים שנטל בהם
חלק. על סמך עדויות אלה מצא הלורד
מוראן, רופאו של צ׳רצ׳יל, לנבון להעמידו
על מצבו הבריאותי. ניסיון לשכנע את
צ׳רצ׳יל לעיבור לביודהלורדים נתקל בסי רוב
מוחלט מציידו.
למרות, מצבו הרפואי החמור, ולמרות
הנבואיות הקודרות שיל הרופאים בדבר־תוחלת
החיים שלו, האריד וינסטון צ׳רצ׳יל
ימים הרבה אחרי שנאלץ לפרוש מסהיונתו
כראש־מסשלה ביגלל מצב־בריאיותו, ומציבו
הנפשי. הוא, נפטר בישיבה טובה בשנית
,1965 בהיותו בן .91

אין וה חשניע?
ך סיומו של.הפרק על וינססון ציר צ׳יל,
בספרו של יו ל׳אטנאג, מציין
המחבר כי למרות שיעל בריאותו של
צ׳רצ׳יל נמסר אחרי מותו יותר מאשר על
כל מנהיג אחר, עדיין נותר להיסטוריונים
התפקיד למצוא את הקשרים שבין החלטו תיו
ופעולותיו השונות לבין. מצביו הנפשי
והגופני באותם ימים.
אומר ל׳אטאנג :״באחד הימים אולי
נדע כמה החלטות גורליות התקבלו על*
ידי צ׳רצ׳ייל ביום, בשבוע יאו בחודש ,׳וב איזו
מידה הם הושפעו על־ידי בריאותו איו
מחלה׳ שיעמום או התלהבות, תיסכיול איו
סיפוק, צרות־עין או שב״עיות־רצון...״
ייתכן וגם אזרחי ישראל יכולים לקוות
כי באחד הימים, בעוד שנים רבות, ית פרסם
ברבים הדיווח המלא והנכון על
מצב־בריאותו של ראש-הממשלה, מנחם
בגין, ומה היו השפעותיו על התנהגותו
המדינית והפרלמנטרית ועל כושר*תיפ-
קודו. הדורות הבאים ודאי יידעו טוב
יותר מה עשה או לא עשה בגין בהש פעת
התרופות שקיבל או לא קיבל.
אבל ספק אם בתיקווה זו יש נחמה
לדור הנוכחי, שבגין עלול לחרוץ את
גורלו.

שותפיו־רשעבו ובני־מישפחתו שר שו־האוצו
שימחה אוריו מאשימים אוש באחריות רהתמוסטות
מינערם שהוא היה קודם רנן א חו ממנהליו
כתבת ו ת או ר

מספר המנ יו ת
של>ן ה כל מנוי

דו ד לו יפ ר

סו ח ר. ר״׳ היריזיז
סם* 148נתל -אביג

ג רנ ר ד קיכל מכר

י צרן ס חו רו תאופס יו ת
רה׳ בו ג ר שוג , 71
סתל -א בי ב.

*סחה אהרליך

מנהל ח ש בונו ת,
ר ח׳ בור כו ב 42י
בתל -א בי ב.

חתימה

סכום ה מניו תהכל לי

שנת

, 194 £

מנהל החשבונות

רת האופטיקה אצל רשם החברות המנדטורי בחודש דצמבר . 1946
הוא הוכנס לשותפות במיפעל המישפחתי של בני מישפחת

קיכלמכר מבלי שהשקיע בו אפילו גרוש מנדטורי אחד. הוא
החזיק במניה אחת מתוך עשר מניות הבכורה של השותפות,
כפי שמעיד הרישום אצל רשם החברות. אולם במרוצת השנים
הועברו אליו חלק מהמניות. כשפרש החזיק בידו 10<70 מהמניות.

מ דינ ת ישראל

משרד המשפטים

כונסהנכסיםהרשמי, ת״ד 1 2 5 4

ירושלים,

כ ״ ב ב חש ו ן תשב ה
28באוקטובר 1964

מ ,0פ __ 57 0 /0
א ל: רשם החברות ,

ירושלים

הנדון: ל אור תעשיה אופט ית י שראלית נ ״ 7ם ב 3ר ו7

תיקך פ ס ׳
ר ״ פ הע ת ק מא ושר

פגו

פינוי מפרק ק בדע לחברה

הנייל .

א. חריז ^ -
ב/כונס

הנכסים הרשמי

פשיטוויהוגל

מיסמך של כונס הנכסים הרישמי, מה־ 28 באוקטובר ,1964
המודיע לרשם החברות על מינוי מפרק קבוע לחברת
אופטיקה ישראלית, ששימחה ארליך היה אחד מבעליה ומנהליה שלוש
לאור, תעשיית אופטי?
לטענת חלק מבני החישפחה נשא ארליך באחריות להתמוטטות.
שנים קודם לכן. לט

דדיך מוכייד אותנו לפשיטת־רגל
!״ האשימ 1בשבוע האחרון
שרים, שהתקוממו -נגד הצעת־התקציב ה
נוסף שהגיש שר־האוצר לאישור הממש לה,
ארבעה חודשים אחרי שאישרה הכנסת
את תקציב הממשלה, בסד של 189 מיל יארד
לירות, ביקש שימחה ארליך לאשר
תקציב נוסף בסך 27 מיליארד לירות.
הפעם התמרדו נגד התקציב הנוסף לא
רק כלכלני האופוזיציה. ההתנגדות המרה
ביותר לתקציב האינפלציוני התעוררה דוו קא
בקרב חבריו לממשלה של ארליך,

ובמיוחד מצד חברו למפלגה הליברלית,
שר התשתית והאנרגיה, יצחק מודעי. אלה
הסתמכו על הערכות כלכלנים, שטענו כי
מגמות התקציב החדש מובילות לקראת
שואה כלכלית בשנת התקציב הבאה, גור מות
להגדלת החוב הלאומי ולהגדלת ה־גדעון
במאזן התשלומים.
״ארליך אינו מבין בכלכלה, הוא יגרור
את המדינה לפשיטת־דגל,״ התבטא בחרי פות
אחד השרים.
״זה לא חדש, ארליך כבר גרם לנו
לפשיטת־רגל,״ טענו בעיקבותיהם כמה

אזרחים. הם לא היו כלכלנים, גם לא פו ליטיקאים,
שהשתמשו במינוח זה כדי לנגח
את האיש מס׳ 2בממשלת הליכוד. אלה
שהושיטו אצבע מאשימה לעבר ארליך עשו
זאת לא בגלל פשיטת־רגל בעתיד, אלא
בגלל פשיטת־רגל שכבר התרחשה בע בר:
היו אלה בני מישפהתו של שימחה
ארליך, שהיו שותפיו לעסקי האופטיקה
במשך שנים רבות.
סיפורם של בני מישפחת קיכלמכר, דו־דניו
של שימחה ארליך מצד אמם, יש בו
כדי לשפוך אור על פרק בעברו של מי
שמכהן כיום כשר־האוצר בממשלת יש ראל,
שאינו מוזכר כלל ועיקר בביאוגרם־
יות הרשמיות שלו.
בהיותו ח״כ של מפלגת אופוזיציה היה
שימחה ארליך נוהג להגדיר את מקצועו
באופן רשמי כ״יצרן אופטיקה,״ וזאת
בזכות המיפעל לליטוש עדשות נזטל־לוקס,
אותו ניהלו בעבר הוא ואשתו צילה. אולם
בשנת , 1946 כאשר נכנס האופטיקאי שימ חה
ארליך כשותף למיפעל ליטוש העד שות
שהקימו בני מישפחתו, עדיין הגדיר
את עצמו כ״מנהל פנקסים,״ וזאת למרות
העובדה שבנעוריו למד בפולין, ארץ הולד תו,
כלכלה ואופטיקה ועסק במיקצועו כ־אופטיקאי
גם לפני שהצטרף למיפעל ה תעשייתי.
הדרך
שעשה שימחה ארליך מתפקיד
מ, ל־פנקסים ועד למעמד של יצרן אופ טיקה
עברה כולה באותו מיפעל מישפחתי.
כשנת 1954 הוא כבר חתם על מיסמכי
החברה, בה התקבל כשותף, כ״מנהל חש בונות״
.מאוחר יותר, כאשר התמנה על־ידי
הבנק למלאכה כנאמן הבנק לצורך
הלוואה בסך ׳ 5,000ל״י שניתנה על-ידי
הבנק להברה בה היה שותף, הוא הגדיר
את עצמו כ״תעשיין״ .בהלוואות אחרות
שניתנו מאוחר יותר לחברה, שקיבלה במ רוצת
השנים את השם לאור — תעשיה
אופטית ישראלית בע״מ, הוא חתם כ־
״מנהל״.
אולם בשנת , 1964 כאשר הועברה החב ושותפו

לטיפולו של כונס־הנכסים
הוכרז כפושט־רגל, לא נדבק הכינוי לאר־ליך.
הוא הספיק לנטוש את החברה לפגי
שזו פשטה את הרגל. עסקיו שלו שיגשגו
ופרחו. אבל המישפחה ששילמה את מש כורתו
במשך 14 שנים נותרה במצוקה.
בניה טוענים כי שימחה ארליך נושא ב אחריות
למצוקתם זו.
חיים מרדכי קיכלמכר, דודו של שימחה
ארליך, היד, איש־עסקים ממוצא פולני ש־

נות של החברה במשך כל השנים היו לו,
ולו בלבד, קשרים עם הקליינטים שלנו.
הוא הצליח לקחת מאיתנו את רוב הלקו חות
הגדולים ואחרי תקופה קצרה לא
יכולנו יותר להמשיך ולהחזיק מעמד. אחרי
שארליך עזב החלו גם הנושים להציג לנו,
כיוון ששמו לא היה עוד קשור לחברה.
לבסוף, בשנת , 1964 הוכרזתי כפושט־רגל.
עבדתי שנים רבות כפועל אצל אלה ש רכשו
את המיפעל. רק בשנה שעברה
הצלחתי להקים לעצמי עסק קטן משלי,
אולם לא הייתי רוצה ששם העסק יפורסם.
!״אם הייתי נשאל לפני כמה שנים על
שימחה ארליך הייתי ודאי מכנה אותו
בכל שמות הגנאי האפשריים על מה שעו לל
לנו. אולם הזמן עשה את שלו, וחוץ
מזה היום הוא שר־האוצר ואדם מכובד.
מלבד זאת, הוא הרי בן־דודי ואין מדב רים
רעות בבן־מישפחה.״

השתקע באיטליה והקים שם, מ״פעלי אופטיקה
— מיקצוע שהיה ככל הנראה נחלת
המישפחה כולה. קיכלמכר האב היה ידוע
כעסקן ציוני. בשעתו הוא אירח בביתו
את חיים וייצמו ואת גולדה מאיר, כאשר
אלה ביקרו באיטליה.

__ מלכודת
לגני המלשפחה
חרי מילחמת העולם השנייה ד״ח־ליט
קיכלמכר להקים מיפעל לאופטיקה
גם בישראל, אותו הועיד לפרנסת בניו
שעלו לארץ. אז נראה לו כדבר מובן מא ליו
לשתף בעסקים אשר יעד לבניו גם
את קרוב מישפחתו, שימחה ארליך. כאשד
הוקם המיפעל ונרשם לראשונה אצל רשם
החברות, בדצמבר , 1946 חולקו מניותיו
בין שלושה אנשים: דויד לויפר, שהחזיק
בחמש מניות הצבעה ו־ 315 מניות בע לות:
ברנרד קיכלמכר, שהחזיק בארבע
מניות הצבעה ד 585 מניות בעלות: ושימ חה
ארליך, שהחזיק במניית הצבעה אחת
בלבד.
מספר ברנרד קיכלמכר, בנו של חיים
מרדכי קיכלמכר :״ארליך היה כבר אז
עסקן ידוע ובעל קשרים. חשבנו כי ידע
לנצל את קשריו בצורה הטובה ביותר וב נקודה
זו לא אוכזבנו. מהרגע הראשון הס תדר
ארליך מצויין. הוא קשר קשרים
אפילו עם -אנשי מס־ההכנסה, אשר מיש־רדם
שכן שתי קומות מעל מישרדנו, בבית
רומנו בתל־אביב.״
ארליך היה שותף במיפעל האופטיקה
לליטוש עדשות משקפיים במשך כ־14
שנים. המיפעל החליף בעלים במרוצת
השנים. אחיו של ברנרד, ירחמיאל קיב־למכר,
נכנס אף הוא כשותף במיפעל וב מקום
דויד לויפר באו שותפים אחרים,

__ ״בעס קי ם
אין סנ טי מנ טי ם ״
סתר קיכלמכר, אשתו של ב מרד,
*י* אינה מאופקת כבעלה. היא אינה יכולה
לכבוש את זעמה כאשר מזכירים בפניה את
שימחה ארליך :״הוא הרס אותנו ...בגללו
פשטנו רגל ...איש לא יוכל עוד להחזיר
לנו את שמנו הטוב. הפרשה גרמה סבל
ועוגמת־נפש לכולנו ובעיקבותיה נפטר
אביו של בעלי. אני לא שכחתי את מה י שעשה לנו ארליך.״

אחיו של ברנרד, ירחמיאל קיכלמר (קי-
דר) ,אינו מאשים את ארליך במד, שקרה
למיפעל האופטיקה המישפחתי .״נכון,״
הוא אומר ,״שארליך הקים עסק מתחרה
לשלנו. אולם בעולם העסקים אין סנטי מנטים.
מי שגרם לנו באמת לפשוט את
הרגל הוא אדם שאיני מוכן לנקוב בשמו.״

״ פ ש טנו רג ל בג ל לו!״
כמו אברהם גרשפלד ויהודה קריליסהיים.
כאשר פרש ארליך מהמיפעל, בשנת , 1961
הוא היה שותף כבר ב-סץ< 10 מדיווחי ה חברה,
מלבד המשכורת שמשך ממנה כ מנהל.
בכל
אותן שנים היה ארליך עסקן פעיל
במיפלגת הציונים הכלליים, שהפכה אחר-
כך למיפלגה הליברלית. כמנהל חשבונות
החברה בפועל גילה שימחה ארליך פעי לות
ענפה ומבורכת בכל הקשור להלוואות
שקיבלה. בעת שהחברה נמצאה בקשיי
נזילות הצליח ארליך להשיג הלוואות מ בנקים
שונים וגם ממלווים פרטיים. ב ביטחונות
להלוואות שועבדו נכסי החברה.
ב־ 1960 רבצו על החברה, שהון מניותיה
היה 2,000ל״י, חובות בסך 30 אלף ל״י,
סכום נכבד למדי באותם הימים.
מספר ברנרד קיכלמכר :״בשנת , 1960
אחרי שארליך לקח עבור המיפעל הלוואה
נוספת בסך של 15 אלף ל״י מבנק אלרן
(שפשט את הרגל מאוחר יותר) ,הוא הו דיע
לנו כי הוא עומד לפרוש מהחברה.
הוא תירץ זאת בעומס העבודה, בלחצים
שהופעלו עליו מהמיפלגה, ובעיסוקיו ה רבים
כחבר מועצת עיריית תל־אביב (אר ליך
כיהן כחבר מועצת עיריית תל־אביב
משנת .)1955 אשתו של ארליך, צילה, הו פיעה
באחד הימים במיפעל ואמרה לנו ש אנחנו
חייבים לשחרר את בעלה מהעבודה
כיוון שקיבל התקף־לב. כמובן שהתייחסנו
אל הסיפור ברצינות גמורה. לא העלינו
אז בדעתנו כי מצבה הפינאנסי של החברה
הוא בכי רע וכי בן מישפחתו טומן לנו
מלכודת.
״לא היה בידי כסף מזומן ולכן פניתי
אל אבי בחו״ל וגייסתי ממנו סכום של
10,000ל״י, אותו קיבל ארליך עבור
מניותיו בחברה.״
בעת שעזב את החברה בשנת 1961 היו
בידי ארליך כ־ס/ס 10 ממניותיה 171 :מתוך
1703 מניות. הוא העביר אותן לרשות
האחים ברנרד וירחמיאל קיכלמכר.

שתו,
״צילה א

ה חוויר ה״

לוש שנים אחר־כך לא יכלה עוד
* /החברה לפרוע יאת חובותיה ונמסרה
לידי כונס-הנכסים. על פרשה זו מספד
ברנרד קיכלמכר:

״שבועות מספר אחרי עזיבת של ארליך
נודע לי שהוא רכש מכונה חדשה לציפוי
עדשות ושהוא עומד לפתוח עסק מתחרה
לשלנו בביתו. לא האמנתי למשמע אוזני.
בחלומותי הגרועים ביותר לא יכולתי לה עלות
על הדעת שהוא יעשה לנו מעשה
כזה. הלכתי לביתם שברחוב פנקס ופתחתי
את דלת הדירה מבלי לדפוק. לנגד עיני
עמדה מכונה לליטוש עדשות, חדשה ונו צצת.
״צילה,
אשתו של ארליך, ראתה אותי
והחווירה. היא לא יכלה להוציא הגה

מפיה. צריך להבין כי המכונה שארליך
קנה — ואני לא יודע מאין לקח את
הכסף לרכוש אותה, מכונה כזו עולה הון
תועפות והכסף שקיבל מאיתנו לא היה
מספיק לו לקנות אפילו חצי מכונה —
היתד, מאותו סוג שהיה ברשותנו ואשר
בעזרתה החזקנו איכשהו מעמד בשוק.״
ברנרד קיכלמכר נזכר במרירות באותה
פרשה אך הוא מדבר על ארליך ללא טיבה
אישית. אין הוא שש לדבר על הנושא :
״כיוון ששימחה ארליך היה זה שניהל
את כל האדמיניסטרציה והנהלת ד,חשבו־

צילה ארליך, אשתו של שר־האוצר, המ נהלת
כיום את מיפעל האופטיקה המיש־פחתי
שלהם, מטל־לוקס, לא היתה מוכנה
בשום פנים לדבר על הפרשה. כשהתבקשה
להגיב על האשמותיהם של בני מישפחת
קיכלמבר היפנתה את כתב העולם הזה
אל המישפחה :״הם מכירים את הסיפור
הרבה יותר טוב. תכתבו מה שאתם רוצים
— שגנבנו, שיקרנו, רימינו — הכל.״
גם שימחה ארליך עצמו לא היה מוכן
להגיב .״השר אינו מוכן לדבר על לאור,״
אמרה מזכירתו.

אשת־השו

צילה ארליך (שניה מימין, במיקטורן
כהה) ,אשתו של שר־האנצר. אחרי
מינויו כשר בממשלה קיבלה על עצמה את ניהול מיפעל האופטיקה

המישפחתי שלהם. בתמונה: בעת סיור שנערך לנשות השרים,
לידה נראות אולגה לנדאו (מימין) ,אשתו של השר חיים לנדאו.
ורבקה בורג (קיצונית משמאל) ,אשתו של השר יוסף בורג,

1_ 2 !7

3ט״סים והוגו
7מטוסים התרסקו
5שתו מאונס -
האס יש קשו בין

בחבות חויסוס
..נימאוויו״ ובין
ההאשמות ההדדיות
וול גניבות ומעילות?

מנכ״ל אייבנוואלד (מימין) בהלוויית הטייס יוכל צורף
הוצאות בלתי־חוקיות?

ף* ידם השישי האחרון לפנות בוקר
התרסק מטוס פייפר של חברת כיח־אוויר
וטייסו, יובל צורף, נהרג במקום.
צורף היה טייס מנוסה, שלזכותו יותר
מ־ 25 אלף שעות־טיסות חקלאיות, וכן הס מכה
כמהנדס.
לפני שבוע התרסק. מסוק־ריסוס אחר
של כימאוויר וטייסו, דני טאוסיג, ניצל
בנם.
לפני חמישה שבועות נפל מסוק־ריסוס
נוסף במסמיה, וטייסו נפצע.
*לפני שישה שבועת נחת מטוס מטיפוס
סנאו גדול נחיתת־אונם בגליל.
זהו חלק מ־ 12 תאונות־מטוסים, שאירעו
למטוסי כינזאוויר באחרונה. שלושה טיי סים
נהרגו, תישעה מטוסים נפגעו, מהם
חמישה מטוסים ומסוק אחד שהתרסקו
לחלוטין.
זוהי רשימה נכבדה ביותר של תאונות
בזמן כה קצר, שעה שבעשר השנים ש קדמו
ל־ 1978 אירעו תאונות מעטות ביל-

שרידי המטוס המרוסק שד יוכד צורף ז״ל
הלוואה בהונג־קונג?

מפוטר הראל
תשלום באמריקה?׳

ביום הרביעי האחרון, יומיים לפני
התרסקות מטוסו של יובל צורף, נפ גש
דב שטיינברג ממושב תימורים, עם
סנטה יוספטל. שטיינברג הוא יו״ר ועדת
הביקורת של חברת כימאוויר, ויוספטל
היא מזכירת המרכדהחקלאי, שהוא בעל-
המניות של חברת־התעופה כיחאוויר,
בפגישה טען שטיינברג כי ניהול החברה
אינו כשורה, וכי יש לבדוק כיצד החברה
מנוהלת, אם יש בה די חלפים, אם המטו סים
מקבלים שירות ואחזקה כנדרש, וכן
את הסיבות לכל התאונות שאירעו עד כה,
ואם אי־אפשר היה למונען. סנטה יוספטל
השיבה כי בחברה הכל מתנהל כשורה,
ואין מה לבדוק.
סיפר דב שטיינברג :״כאשר פנה אלי,
לפני כמה שבועות, נציג חברת־הביטוח
פלתורס, משה לנדאו, והפנה את תשומת-
לבי לנושא, הבנתי כי משהו אינו כשורה,
והודעתי על התפטרותי מוועדת־הביקורת.
הפניתי את לנדאו לסנטה יוספטל, והוא
נפגש עימה.
״בפגישה שלי עימד, הסברתי מדוע הת פטרתי.
בין השאר: ההוצאות שהוציא
מנכ״ל החברה, ישראל אייכנוואלד, באמ
ריקה,
בניגוד לחוק, פרשה הנחקרת על*
ידי המישטרה. אני דרשתי בשעתו חקירה
פנימית בנושא זה, שגרר את ההזנחה בטי פול
במטוסים, אולם החקירה שנערכה לא
נראתה לי. .אני יודע כי תחילה טען איי-
כנוואלד נגד מנהל המוסך, ישראל הראל,
וסגנו, כי הם משכו את הכספים באמריקה,
אך חקירת המישטרה טיהרה אותם לחלו טין,
ומצאה כי אייכנוואלד עצמו לקח
את הכספים. בפגישה עמי אמרה סנטה
יוספטל כי בחברה הכל כשורה, והחקל אים
מבסוטים.״
חברת כימאוויר מפעילה 57 מטוסים,
מהם 34 פעילים. החברה מתנחלת בצורה
כושלת, חייבת מעל ל 150-מיליון לירות,
מזה 86 מיליון בהלוואות קצרות.

עמלות
ב ל תי־ חו קיו ת
ף׳ יום ה־ 7בדצמבר 1977 קיבלו
מנהל מוסך כימאוויר, ישראל הראל,
וסגנו, משה ברנסבורג, מיכתבי־פיטורין
מהחברה, החתומים על-ידי המנכ״ל אייכנ־

וואלד ויו״ר מועצת־המנהלים, אורי גל בוע.
המיכתבים קבעו כי ״עקב העדר
יחסי־אמון בין מנכ״ל החברה, ישראל
אייכנוואלד, לבינך, מחד, ועקב מידע מסו-
יים שנצבר ברשות האגודה, צר לנו לה ביא
את יחסי העובד והמעביד השוררים
בינינו לידי סיום לאלתר.״
במקביל לפיטורין התלוננה כימאוויר
במישטרה כי הראל וסגנו קיבלו עמלות
בלתי־חוקיות באמריקה מסוכני מטוסים
וחלפים של החברה, ובעיקר מסוכן חברת
פייפר, חברת אימרקס, השייכת לישראלי
גדעון עצמון.
המישטרה, באמצעות מחלקת־חקירות־הונאה
של תת־ניצב בנימין זיגל, פתחה
בחקירה. במקביל הגישו הראל וסגנו תבי עות
על הוצאת לשון־הרע בבית־המישפט
בתל-אביב נגד אייכנוואלד וכינזאוויר, וכן
וכן תביעה לבית־הדין לעבודה למתן פי־צויי־פיטורין.
הראל
ניהל את המוסך בעשר השנים
האחרונות, ועובד בחברה מזה 20 שנה.
הוא׳ בוגר תל״ם, בעל רשיון טכנאי־בדק
כלי־טיס לשיפוצים ואחזקה. בעשר השנים
שבהן ניהל את החברה היה מיקרה־מוות

אחה בחודשים האחרונים לעבודתו, כש הטייס
פגע בקרקע בגלל הזדקרות בשעת
פנייה. תאונות אחרות כימעט ולא היו.
|מאז פוטרו הוא וסגנו, החל מחול־התאו־נות
בחברה.

שיחה
מו קלטת
יץ קידת המישטרה בתלונות נגדם
1 1הסתיימה באפריל השנה •,עת נכתב
מיכתב לישראל הראל בזו הלשון :״הריני
להודיעך כי החקירה שהתנהלה בעניינך
הסתיימה. התיק הועבר לפרקליטות מחוז־תל־אביב
בהמלצה לסגור אותו מחוסר
ראיות מספיקות להאשמה פלילית.״ על
המיכתב חתום סגן ניצב ראובן וינשטיין,
ראש־מדור־יחידה־ארצית־לחקירות־הונאה.
אולם במהלך החקירה נגד שניים אלה
סיפקו הראל, והסוכן באמריקה של פייפר,
חומר למישטרה נגד אייכנוואלד, ויו״ר
מועצת־המנהלים אורי גלבוע.
הם העידו כי לכימאוויר היה חשבון
מיוחד אצל הספק באמריקה, שבו הצטברו
לזכותה העמלות השונות שקיבלה מן הסו כן.
העמלות היו מועברות ארצה כל כמה
חודשים. מחשבון זה היו אייכנוואלד וגל בוע
נוהגים למשוך כספים לשימושם ב י
נסיעות
לחו״ל.
המדובר בתקופה שקדמה למהפך, כש-
ההקצבה הרשמית היתה 450 דולר. כל
משיכת דולרים נוספת היתד, צריכה לקבל
אישור של האוצר. יתרה מזו: העמלות
בחשבון היו חייבות להיות מועברות ארצה
מייד, ולהימסר לאוצר. משיכת חלק מהן
בחו״ל ללא היתר היתר, עבירה חמורה
על תקנותיה,גנה־כספים.
המישטרה קיבלה דוגמות של רישומים
כוזבים, שעשה הספק באמריקה כדי לכ סות
על הוצאת הכספים הללו. כך, למשל,
יש בידי המישטרה הקלטה, שבה אומר
אייכנוואלד לספק שיוציא לטובתו 500
דולר, וירשום אותן כאילו הוצאו לטיסת־ניסוי
במטוס טורבו פוופ. אייכנוואלד
קיבל סכום זה יום לפני שובו ארצה. עם
שובו הוא לא הפקידו בקופת החברה.
במיקרה אחר יש בידי המישטרה מיסכד.
כים כי אייכנוואלד לווה 1000 דולר מחב רה
ישראלית בהונג־קונג, הורה לספק
לשלוח את הסכום לחברה המלווה, לר שום
550 דולר כהוצאה על בדיקות, ולדווח
על 450 דולר בילבד כהוצאות שקיבל רש מית.
בידי המישטרה מיקרים רבים כאלה.

בועד
ן* מיש ט רה הזמינה את אייכנוואלד
י י לחקירה. אייכנוואלד סיפר לי כי ה כספים
נלקחו על־ידו להוצאות שלו, ונכון
כי יש הקלטות שבהן הוא מורה לרשום
את ההוצאה על חשבון משהו אחר. הוא
עשה זאת כי חשב שמבחינת מס־ההכנסה
זה יהיה יותר טוב, וכי ההוצאה היא
הוצאה מוכרת בניכוי. לדבריו, ועדת־הביקורת
בדקה את הדבר ולא מצאה
כלום נגדו. יו״ר ועדת־הביקורת, שטיינ ברג,
הוא נגדו כי הוא רוצה להיות

מנכ״ל החברה.
החומר שאספה המישטרה הובא גם
לידיעת סנטה יוספטל. המישטרה ביקשה
ממנה כי תגיש תלונה רשמית נגד אייכג-
וואלד, אולם היא סירבה במשך זמן רב.
לבסוף הסכימה לבקש בדיקה, אם אייכנ-
וואלד לא פגע באינטרסים של בעלי-
המניות, אולם סירבה להתלונן נגדו על
גניבה, כמו שעשו נגד הראל.
אמרה על־כך סנטה יוספטל, בתשובה
לשאלותי :״עניין מטבע־החוץ נמצא ב־מישטרה.
בסוף כן התלוננתי, ונתתי עדות
במישטרה. אנו לא מטשטשים. גם אייכנ-
וואלד נתן עדות במישטרה. הוא עשה
מד, שעשה מתוך טיפשות ורשלנות, כי
יכול היה לקבל אישור האוצר למשיכות
הכספים, שכן יש לחברה עסקי-יבוא. מדו בר
רק בכמה מאות דולרים. לדעתי המוסך
פועל טוב. התאונות הקודמות היו בגלל
פגיעה בחוטי־חשמל ודברים כאלה, ואין
לזה שייכות לציוד ולתקינות.״
לסנטה לא בוער שום דבר. שלושה הרו גים
12 ,תאונות. אין הן שקולות נגד פגי עה
אפשרית בחבר קיבוץ, החשוד בגניבת
כספר־החברה, שהאשים אחרים שהם עשו
זאת.
הראל וסגנו מפוטרים. אייכנוואלד פועל
באין מפריע, וטייסי החברה נהרגים. אך
שדות בעלי-החברה מרוססים כהלכה.
במדינה הסיס שלה
גאולה ליגאל

שיקוליס מפלגתיים יותר מאשר
לאומיים; גרמו להתפטרות
שר התעשייה והמסחר
ביום שבו הבטיח מנחם בגין כי ממשלתו
תתחיל למשול, נתנה הממשלה עצמה דוג מה
כיצד היא עומדת לממש הבטחה זו :
היא דחתה את הצעתו של שר התעשייה-
המסחר והתיירות יגאל הורביץ, דחפה אותו
למימוש איומו להתפטר.
קריאתו הנואשת של בגין :״אני אוהב

בהתמודדות הצפויה בקרוב בבחירות ה פנימיות
בלעם עלול הורביץ למצוא את
עצמו במיעוט ואולי אף לאבד את שליטתו
במיפלגה.
על רקע זה. נראתה התפטרותו מיועדת
יותר לצרכים סיעתיים מאשר למטרות לאומיות.
הורביץ
סבר אולי שחבריו בחטיבת לעם
ילכו בעקבותיו, יתמכו בו ויפרשו גם הם
מתמיכה בממשלה. אולם מועצת לעם קיב לה
החלטה נגד פרישה, למרות ההתנגדות
לתקציב הנוסף — היה זה כישלון אישי
להורביץ.
הגאולה באה ליגאל מכיוון בלתי צפוי.
הממשלה נשברה לפניו, הסכימה שוועדת
הכספים תקצץ באותו תקציב שהיא עצמה
סרבה לקצץ. כשנשאלו השרים מדוע לא
קיצצו בתקציב מלכתחילה, השיבו :״לא
האמננו שהורביץ יממ־ש את איומו !״

פ ש עי ם
היש שיג/נון בשיטה ץ

״האגס המנומס אה,ס״
בחורות דקות־גו
הזועמות מסטיק
לאנס המנומס היתה שיטה. הוא היה
מכין בקביעות את היצוע שאליו הוביל
את קורבנותיו. הוא היה משוחח איתן ו מנסה
לרכוש את אמונן. הוא אף היה
מלווה אותן לדרכן לאחר מעשה.
מה שלא ידוע הוא, כי היתה לו גם
שיטה בבחירת הקורבנות. הנערות הנא
נסות
היו בדרך כלל דקות־גו ונמוכות־קומה,
שערן היה כהה וגולש.
האם יש משמעות לכך שחנה, אשתו
של שלמה לב־עמי, הנאשם כאנס ה מנומס,
היא אשה בריאת־בשר, ושערה
בהיר וקצוץ קצר? הגברת לנדעמי נוהגת
ללעוס מסטיק ללא הרף, כמו מעשן בשר שרת.
היא נוטלת מסטיק חדש מייד עם
זרקה את הלעוס.
האם יש משמעות לכך שהאנס המנומס
הציע לכל אחת מקורבנותיו מסטיק בשעת
האונס, או בסמוך לו, ואם לא הסכימו
— היה דוחף אותו לפיהן בכוח?
פ גי עהכראש. היתה גם מחזוריות
במועדי העבירות. הן היו מתבצעות אחת
לחודש בדרך־כלל, מילבד שתי הפסקות
בנות חודשיים, אחת בתקופת הקיץ הלו הט,
והשנייה בחודשים הגשומים. הרווח
בין תקיפה לתקיפה היה כ־ 25—30 יום.
לב־עמי ואשתו הם אנשים שומרי־מסורת.
האם היו תקופות שבהן הלחץ
הפיסי והנפשי חברו יחד לדחף בלתי-
נסבל?
האם התנהגותו של האנס המנומס הינה
התנהגות של חולה־נפש?
לב־עמי נפגע בראשו בתאונת־דרכים,
לפני שנים אחדות, שעה שרכב על אופ ניים.
מאז התאונה נהג להתלונן על כא־בי־ראש
חוזרים ונשנים, על לחצים נפ שיים
ועל דחפים שונים. הוא נשלח אז
לפסיכיאטר בבית־החולים שלוותה (בית־החולים
אשר לידו נתפס לב־עמי על־ידי
המישטרה בסופו של דבר) .בחוות־דעת
שכתב הפסיכיאטר בשנת , 1972 הוא ציין
(המשך בעמוד )30

שר־־מתפטר הורכיץ
אהבה תלוייה בדבר
אותך ! אל תתפטר !״ לא הועילה. יגאל
הורביץ הגיש את מכתב התפטרותו לראש־הממשלה,
הודיע כי לא יחזור בו עד
שהממשלה תחליט לקצץ 3מיליארד ל״י
מהתקציב הנוסף שאישרה.
לכאורה היה בכך כדי להצביע על נחי שות
החלטתה של הממשלה ועל אי־כני-
עתה לאיומי התפטרות. אבל לא עברו 12
שעות ממועד ההתפטרות והממשלה נש ברה.
היא הסכימה שוועדת הכספים תקצץ
את 3מיליארד הל״י שהיא סרבה לקצץ.
האחדות ניצלה. הורביץ חזר בו מהתפט רותו.
אבל הממשלה הפכה לבדיחה.
למדות שרבים פיקפקו אם התפטרותו
של הורביץ לא היתד, רק בבחינת הצגה,
שהוא מתכוון לחזור ממנה תוך קבלת ״דין
התנועה״ ,זכה צעדו בגל של אהדה. נוכח
כניעתם הטוטאלית של שרי ד״ש, שוויתרו
על עקרונות תנועתם ולא העזו להאבק
עליהם בממשלה, מתוך חשש לכסאותיהם,
הפגין הורביץ, כביכול, אומץ־לב ציבורי,
גרם למשבר ממשלתי ראשון בממשלת ה ליכוד,
דווקא על רקע כלכלי.
למהעכ שיו? .התקציב הנוסף, המנו גד
לכל הדעות למגמות המדיניות הכל כלית
של הממשלה יגדיל את הגרעון,
יתרום להאצת קצב האינפלציה. אולם הוא
אינו שונה במהותו מהתקציב הקודם ש הגישה
הממשלה.
מדוע אם כן בחר הורביץ להתפטר דוו קא
עתה י
יריביו של הורביץ טוענים כי צעדו היה
צעד מחאה כלפי הסכם ההקפאה בין ה ממשלה
להסתדרות. כנציג בעלי ההון ה גדולים
בממשלה, חותר הורביץ בעיקר
לקיצוץ הסובסידיות, ביודעו שהממשלה לא
תוכל לקצץ בתקציבים אחרים, כמו תקציב
הביטחון או תקציב משרדי הממשלה.
אולם לא רק השיקולים הכלכליים הם
שהניעו את הורביץ להתפטר. הורביץ הוא
הקיצוני ביותר בדיעותיו המדיניות מכל
שרי הממשלה. החלטות הממשלה החדשות
בנושאים המדיניים, הנראות כלפי־חוץ כ-
וויתורים, חיזקו את תחושת תיסכולו.
מלבד זאת יש להורביץ בעיות במיפלג־תו,
לעם. יחסי הכוחות הפנימיים במיפלגה
השתנו לאחרונה. יריביו, ובראשם שר-
הבריאות אליעזר שוסטאק וח״כ אהוד אול-
מרט, המערערים על מנהיגותו, צברו כוח.
כמה מתומכיו של הורביץ בצמרת לעם,
כמו ח״כ אמנון לין וח״כ יגאל כהן, הצ טרפו
למחנה השני.

חשוד דב־עמי (מסתיר פניו) בבית־המישפט
וגס שערות כהות

הבורסה

מצבלא טו ב

ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם, שבה שער הדולר עולה לעומת
המטבע המקומית. בכל העולם הדולר נופל, ועולים שערי מטבעות אחרים
כמו הין או המארק. רק בישראל נוהר הציבור אחר הדולר, בחפזונו לברוח
מן הלירה. תופעה זו מטמלת את המצב. מצד אחד, המצב הפוליטי הלא־ברור
של ספק־שלום ספק־מילחמה יחד עם המצב הכלכלי הקשה של המדינה,
ומצד שני חוסר״ההבנה של הציבור, המרגיש כי משהו לא בסדר במשק
אך אינו יודע לאן להפנות את כספו.
חששות אלה משפיעים ישירות על הבורסה. עדיין אין מחסלים תיקים,
אך נמנעים מכניסה לבורסה. לגורמים אלה נוספת העובדה שיש בבורסה
יותר מדי הנפקות חדשות, המגייסות יותר מדי כסף מן הציבור. כסף זה
יוצא מן המחזור ואינו חוזר אליו. כיום אין משיכה אפילו למניה טובה
בעלת סיכוי, ויש מניות כאלה בבורסה.
במצב כזה, טיבעי היה שהכסף יזרום לצמודים, שכן באוקטובר תתחיל
ההתייקרות הגדולה. אולם המצב הכלכלי גורם לאנשים שיחשבו פעמיים
אם המדינה תקיים את התחייבויותיה הצמודות. נראה כי מצב זה יימשך
כמה שבועות, עד שתתבהר התמונה הפוליטית והכלכלית.
עד אז: לשבת בשקט, ולשמור על הכסף.

יגאל לכיס !

,תמורה

.מכות

מאד,
״גרוע
* 1ע ״ 11ד ״ 11
גרוע מאד,״ או ״

מר שימעון גלוגובסקי, פקיד בן 19 מתל-
אביב .״דבריו של בגין לא התאימו כלל
להתבטאות של ראש־ממשלה. במקום לשבח
את סאדאת על שדיכא את האופוזיציה
שהתנגדה ליוזמת השלום במצריים, השת מש
בגין בזה על־מנת לנגח אותו.״

״זה קורה, משכו
אותו בלשון,״ טוען
מנשה מיכאלי, מנהל חשבונות בן 40 מתל־אביב
.״זו לא היתד, התבטאות פרלמנטרית,
ובגין התנצל אחר־כך לפני פרס ואמר
שטעה. בגין רצה לומר דבר פשוט: שהוא
מייצג את הממשלה, והוא הסמכות הביל-
עדית לנהל משא-ומתן, ולא כל ח״כ אחר.״

״לא מתאים אין שקר־ •5״ !!5

ך 1 ,״הוא בינוני,״ אומר
אבו־רמאדאן,
מוחמד

נהג בן 51 מיפו .״אין לו שום מחלה ושום
בטיח, מה שיש לו זה שכל טוב. לא מאמין
שיש לו מחלה. אם היה חולה אז היו
רואים, אבל אצלו הכל נראה בסדר.״

״הוא היד, בשיא,״
אומר אלי לוי, מו כר
פידות בן 44 מתל־אביב .״את פרס
הייתי מכניס לדיר־חזירים, עד שיעכל את
העובדה שהוא ירד מהשררה 30 .שנה הם,
המערך, שדדו את המדינה, ואף פעם ה אופוזיציה
לא עשתה בעיות למדינה כמו
שהם. בגין נתן להם יותר מדי חופש.״

״לדעתי הוא שפוי, אבל זה
תלוי מאיזה צד אתה מס ״
#11ו
תכל,״ אומר אדולף דויטש, עובד התעשייה
האווירית בן .50״באופן אובייקטיווי אני
חושב שהוא בריא. הוא רצה להבהיר להם
נקודה, למערך, והבהיר להם את זה כמו
שמבהירים לילד מטומטם, כי כאלה הם.
אני לא חושב שיש לזה קשר לבריאות.״

מיש אל סקש

גות בידור זולות,״ אומר משה בר־עמי,
פקיד בן 48 מתל-אביב .״השאלה היא אם
נחיה בשלום או נמות בחרב, ולכן אין
השעה כשרה להצגות רטוריקה של בגין.״

סעדי טרם, סטודנטית בת 21 מיפו .״אני לא
מאמינה שיש שקרים בענייני בריאות, אז
מה שאמרו באמצעי־התיקשורת בעניין ברי אותו
חייב להיותי נכון ואני מאמינה להם.״

..התפוצות ל;

״בצדק,״ או מרת
סמירה
זילברשטיין בת ,21 נקבנית איי־בי־אם.
מראשון־לציון .״בגין התבטא כהלכה ב־עיקבות
הקנוניה נגדו. הוא נראה בריא,
אבל מתוח ואחוז התרגשות. מבחינה ברי אותית
כללית הוא מאה אחוז לדעתי.״

״לא טוב,״ אומר שמעון
זינו, נכה־צה״ל בן 27מ אילת
.״זה קרה לו כי לחצו אותו, את
בגין. אם הוא חולה? אני חושב הוא חולה
מרוב המחשבות שיש לו, ומרוב הצרות
של הממשלה. אבל זה יכול לקרות לכל
אחד, התקפה כזאת. צריך להבין אותו.״

אומר רמי חממי בן ה-
23 מתל־אביב .״זה,

בגין, יש לו שכל, יש לו הכל והוא יודע
טוב מאד מה שהוא מדבר. את המילים
שהוא זרק הוא זרק בראש טוב, והוא יודע
טוב מאד מה שהוא דיבר. הדברים נר אים
לי על הכיפאק, משהו אורגינאל.״

אל המשה, פנסיונר בן 75 מרמת־גן .״הוא
נורמלי. היתד, לו איזה התפרצות, אבל עבר
ונגמר, אז שיהיה בריא. בכלל, על בריאות
של בן־אדם לא מדברים. הוא בדרך־כלל
בסדר, רק פעם זה לא היה כל-כך בסדר.״

,לחץ

״לא ולוואנט׳־ זיג
נך בן 28 מגיבעתיים שביקש שלא לפרסם
את שם־מישפחתו .״אני לא חושב שמחלתו
או בריאותו של אדם הם עניין רלוואנטי.
צריך לדבר על מדיניות, ולא על בריאות.
המראה בטלוויזיה תלוי בכמות האיפור.״

.מתח־

״כמו סוס בריא,״ אומר
אילן לוי, חקלאי בן 26
ממושב חגור .״אני לא רואה למה האיש
הזה חולה. אני חושב שכל הבלגאן הזה
זה נהיה רק מפני שאין לבגיו מספיק
מנדטים בכנסת, אז הוא מגיע למתח ולא
יכול לפעול, אם היו לו זה לא היה קורה.״

בשבוע שעבר געשה הכנסת. נאומיהם שי
שימעון פרס, הפכו את במת הכנסת לזירו
במייוחד הגדיל לעשות ראש הממשלה,
״אין ויזות״ ופעולת קריעת הנייר) יזכרו

ימים רבים.
כל זה נעשה מול מצלמות הטלוויזי[ ן בארועים במו עיניו ולהתרשם.
על מנת לעמוד על התרשמותו של הצי
כיסוי של השבועון, פנתה אל כמאה וחמישי
העיר, וביקשה את חוות דעתם.
המישאל לא נערך על״פי מידגם מדעי 1
הציבור. בכל זאת ניסתה חוליית הכיסוי,
נפקדו מקומות ציבוריים הומים כתחנה ו
דיזנגוף וחופי הרחצה בצד שכונות מגורים
כל הנשאלים נתבקשו לענות על שאלו4
של ראש הממשלה מנתם בגין על במת הכנס
ומהי לדעתך השפעת מצב הבריאות על הו
מידגם מייצג מתוך התשובות שנתנו,

ץ י 1י 1 1ו 1י ״ ״הופעה מקסימה במר-
כאות כפולות,״ אומרת

שרד, ברשטמן, מרפאת־בעיסוק בת 30מ־תל־אביב
.״התנהגותו של בגין בטלוויזיה
ר,יתזז מחזה מביש. זאת לא היתה כנסת
אלא אולי בית־כנסת. אני רואה בהתבטאות
הזו זילזול בציבור ופגיעה בדמוקרטיה.״

.קיוקס

״ההופעה הקירקסית
ביותר שראיתי ב ימי
חיי,״ אומר בעל חברת־מניות בן 58
מתל־אביב, החפץ בעילום שמו .״אלד, לא
התבטאויות של ראש־ממשלה, ובפרט לא
בפורום של הכנסת. ספק אם האיש בריא.
מה שבטוח הוא שאילו היה המערך הולך
היום לבחירות, הוא היה זוכה ברוב עצום.״

״הוא על־הכיפאק,

בגין,״ אומר שאול
״ *י י11י 1י
חייק, שחקן־כדורגל בן 25 מפתח־תיקווה.
״הוא דיבר יפה, ואני בטוח שהוא בריא
ויודע מה הוא מוכר. אני לא מאמין שהוא
התכוון לפגוע במרוקאים כשאמר, מארוקו
שמארוקר. צריך לתת לו צ׳אנס לבגין,
אחרי מה שעשו המערך בשלושים שנה.״

נהדרת,
״הופעה
אדם יציב במלוא
״ 111-1 -1
מובן המילה,״ אומרת מלכה ד. פקידה בת
40 מגיבעתיים .״הוא צודק בהחלט בהת נהגות
שלו בכנסת, ואין בזה שום לא־נורמליות.
בענין שקרע את הנייר הוא היה
צודק. הוא מסביר לקהל של מפגרים מה
זאת פשרה ׳ טריטוריאלית כך שהם יבינו.״

.קורה

״לא צריך לתפוס אותו
במצבים של חולשה,״
״!#י י יי
אומר יוסי אחרוני, בוגר שמינית בן 18
מרמת־גן .״ההופעות שלו בדרך־כלל הן
מרשימות, הפעם אני לא יודע מה זה
שקרה לו. הוא דמגוג טוב, אבל הפעם אני
לא יודע מה קרה לו. משמיצים את הבן-
אדם הזה מעבר לגבול הטעם הטוב.״

ד העול הזה

]*!ע 1י ך ״ ״היתה לו הת
מוסטות של רגע

בעצבים,״ מסביר סלוואדור, קוסם בן 39
מיבנה .״אם בוחרים ראש־ממשלה, אז הוא
צריך לקחת נייר ולקרוע ככה י הוא נלחץ,
אבל זה הכל לא שייך לבריאות שלו.״

.מחושב־

״רק רופא יכול לק בוע
את מצבו ה בריאותי,״
אומר מורי שימעון, חקלאי בן
26 ממושב אחיעזר .״בגין הוא בדרך־כלל
איש שקול מאוד, על ההתפרצות בכנסת הוא
חשב מראש. זו היתד התפרצות מחושבת.״

.ברי טאקט

״צריך לה יות
טאקט
לאיש,״ אומרת רות שנקר, עקרת־בית בת
35 מקירייודאתא .״ראו עליו שהוא לא
בריא. גם הצורה השפופה שלו, וגם צורת
דיבורו מראים על חולשה כללית אצלו.״

ראש־הממשלה מנחם בגין ומנהיג העבודה
התגוששות מילולית חריפה.
יהמה מביטוייו (״חוי״ ; מרוקו״שמרוקו״ ;
:היסטוריה הפרלמנטרית הישראלית עוד
,ובערב יכול היה רוב הציבור לחזות
ור ערן העולם הזה מישאל בזק. חוליית
אזרחים שנבחרו באורח מיקרי ברחובות
!כן הוא אינו מתיימר לייצג את דעת כל
!הביא מידגם מגוון ככל האפשר. לפיכן
מרכזית בתל־אביב, תחנת הרכבת, רחוב
*חדות, בתל־אביב וסביבתה.
.־זת שנוסחה כן: אם ראית את הופעתו
,מה התרשטותן האישית ממצב בריאותו
נטאויותיו בדיון הפרלמנטרי.
ובא בשני עמודים אלה.

מפריעים־

אומר דוד אד־מון,
עובד דן
בן 34 מבת־ים .״אני חושב שבגין הוא
מאה אחוז, בריא ועוד איך. אגיד לך דבר
אחד: מפריעים לו אחד אחד. הפירסומים
על המחלה שלו, כמו שהופיעו בעיתונים,
לא נראים נכונים, אני לא מאמין להם.״

.בריא

אומר חנוך רייכלסון
דייל־אוויר בן 22 מתל׳
אביב .״פרס היה בהחלט ראוי להתפרצוו
הזאת, מגיע לו. אני אומנם סבור שהקללוו
ברוסית היו מיותרות, אבל זוהי פשוט שפת־האם
שלו׳ אז זה יצא לו ברגע של ריתחה.
מבחינה חיצונית הוא נראה בריא לחלוטין.״

״אני לא רופ-
״ 11*111 (111
אה ולא נותנת
״ 11 1 1 1 11 /
חוות־דעת רפואיות,״ אומרת מירי גילר,
מחנכת בת 27 מחולון .״התביישתי בשביל
בגין קצת כשראיתי את הופעתו בכנסת.
לא היה לי נעים שכפה מתבטא ראש־הממשלה.
אבל היום חם, אולי זה השפיע.״

״ 111 ׳״1 :^1אומרת ציפי לוי מז־כירה
בת 22 מאור-

יהודה .״בגין, עם כל האקט של קריעת
הנייר, התנהג כמו בקירקם. אני לא יודעת
מה מצבו הבריאותי, אבל אני תושבת ש הוא
עשה מעשה ליצנות. מה הסיבה ן
קשה לדעת. הוא התנהג באופן מביש לפרס.״

..אין קשר־

כת בת 32 מפתח־תיקווה .״הוא נראה
במצב בריאותי מצויץ, וגם הצד הרטורי
של דיבורו היה מאה אחוז. אין, לדעתי,
כל קשר בין מצב בריאותו ותגובותיו ב כנסת.
אך ממה שראו עיני — הוא בריא.״

״הוא נראה
ל א הי חי די ״
קצת מחו ״

מם,״ אומרת חנה אילוביץ, ספרנית בת
29 מחיפה .״אני לא יודעת איך להגדיר
את ההתבטאות הזו, אבל כנראה שכל בן-
אדם מגיע למצב כזה לפעמים. באופן כל לי
הוא בריא. ההתבטאות לא־פרלמנטרית.״

1ך 1ך ״ 1״הוא לא בריא ל־גמרי,״
אומר ג׳ורג׳
״ £11י - 1יי
גואל, פועל בן 28 מתל-אביב .״הוא לא
היה צריך לענות ככה בפומבי. אני חושב
שמרוב עצבים יכול לקרות לו משהו, ל־בגין.
לוחצים אותו הרבה, מכל הצדדים.
צריכים לשבת לדבר איתו בשקט ובשלווה.״

במדינה

(המשך מעמוד )29
כי לב-עמי סובל מדחפים חזקים מאד.
האם יצליח סניגורו של בן־עמי, אדם
פרוסס, לבסס על מימצאים אלה את ההג נה
של טירוף־דעת, אשר תזכה את שולחו?
ד?ן רת הטו־טו. מעטים מאד זוכו עד
היום בבתי־המישפט בישראל בהגנה של
טירוף־דעת. הגנה זו מבוססת על ״כללי
מקנוטך * המפורסמים, אשר נקבעו ב אנגליה
לפני למעלה ממאה שנים. הם יוב או
לארץ על-ידי המחוקק המנדטורי בשנת
, 1936 ולא שונו מאז.
בפסק־דין מנדלרוט מ־ 1953 הרחיב ה שופט
שימעון אגרנט, אחר-כך נשיא בית־המישפט
העליון, את ההגנה של טירוף-
דעת. מאז, מחלת־נפש מוכרת, הגורמת
לביטול או להחלשה בכוח רצונו של ה חולה
מביאה לזיכויו המוחלט של ה נאשם.
בדרך כלל אין הנאשם המזוכה
משוחרר וחוזר לביתו, אלא מאושפז ב מוסד
מתאים עד שיחלים.
מאז מישפט מנדלברוט, נתלו סניגורים
רבים בהגנה זו, הנקראת בקיצור ״דחף
שאינו בר־כיבוש״ .לאחרונה אף עוררה
טענה זו הנאשמת ביריות ברובה הטדטו.
דטיפה עד המותן. אולם, לפני ש יידרש
הסניגור להוכיח כי מרשו זכאי
להגנה של טירוף־הדעת, חייבת התביעה
להוכיח, מעל לכל ספק מתקבל־על״הדעת,
כי אכן הנאשם הוא אשר ביצע את העבי רות
המייוחסות לו.
מה יש בידיה של התביעה?
בערב שבו נתפס לב־עמי, הוא הודה
בביצוע שני מעשי־אינוס ואף הוביל את
חוקריו למקום המעשה, ליד תחנת רכבת
צפון. שם שיחזר את מעשיו על כל פר טיהם.
בידי
התביעה גם תיאורים שנתנו כמה
מן הנאנסות, אשר נאלצו על־ידי האנס
ללטפו וגילו שומה בולטת על מותנו ה ימנית.
כידוע נמצאה שומה כזו על מותנו
של לב־עמי.
מיסדר־זיהוי פורמלי לא נערך ללב־עמי,
בגלל. התנגדות סניגורו. אולם המישטרה,
שפעלה בתיק זה בתיחכום יוצא־מן־הכלל
ובזריזות למופת, ניסתה להביא לזיהוי
ובדרך חדשנית ובלתי-מקובלת.
מיסדר־זיהוי ח־טאי. המישטרה טר חה
וצילמה כמה סרטים בסרט־וידאו (מן
הסוג שמשתמשים בו בטלוויזיה) .כל אחד
מהסרטים מתאר בדיוק את אותו הדבר —
גבר הנכנס לחדר בלוויית קצין־מישטרה,
מתייצב אל מול מצלמה נסתרת וחוקר
מישטרתי, שגבו אל המצלמה. הגבר מת קרב,
מתיישב על כסא ומדבר אל החוקר,
ופניו אל המצלמה. הסרטים הינם ללא
הקלטת קול.
כל קטע כזה נמשך כדקה וחצי. בכל
קטע מופיע גבר אחר. כל הגברים הם
בעלי מיבנה־גוף דומה (כנדרש במיסדר־זיהוי
פורמלי) ,רובם בעלי שפם (כמו ה נאשם)
.באחד מהקטעים מופיע גם ה נאשם.
סרטים
אלה הוקרנו לפני קורבנותיו של
האנס, בנוכחות הסניגור פרוסט. הקורב נות
זיהו את לב־עמי.
התליון הגורלי. האם יתקבל זיהוי
זה על־ידי בית־המישפט כזיהוי חוקי
וכשר? או שמא יקבל בית־המישפט את
התנגדותו של הסניגור לצורת־זיהוי חדשנית
יוצא־דופן זו, שנעשתה בניגוד
להסכמת הסניגור, ובלא ידיעתו של ה נאשם?
הקלף
החזק שבידי התביעה הוא תל־יון־זהב
מקורי, שעליו חרוט מגן־דויד
וכתובה המילה ״ישריל״ .תליון זה נעלם
מצווארה של אחת הקורבנות בזמן האונס.
התליון נמצא בביתו של לב־עמי. אשתו
טוענת כי הוא שייך לה, והיה בחזקתה
מזה שנים.
הנאנסת זיהתה את התליון בוודאות גמו רה
בתחנת־המישטרה, ואף הסבירה כי
המילה ״ישריל״ פירושה ישראל, והיא
נחרטה כך בטעות, כאשר הזמין סבה את
התליון, לפני שנים, באחת מערי מארוקו.
* על שם הנאשם בנזישפט שבו הם
נקבעו.

שלושהשבועות אחר
שנ על מהנמצאה גו פ תו; ש ל
ה צ עיר ה הערב! שנ רצחה
בגלל .,כ בו ד ה מי שפחה ״
ף* צהרי יום ה־ 18 ביולי נעצרה ניידת מישטרה
ליד פתח ביתה של מישפחת
סאלום, ברחוב דודאים 3ביפו. שני שוט רים
הגיחו מתוכה, כשבידיהם פקודת־מע־צר
נגד שניים מדיירי הבית — סובחיה
סאלום בת וד 58 ובנה, עבד סאלום בן
זד .25 בסעיף־האישום של הבקשה לפקודת-
המעצר נאמר :״הנ״ל חשודים שהשתתפו
וקשרו קשר לרציחתה של נעמה סאלום,
׳מפגרת בת , 14 אחרי שנודע להם שהיא
בהריון לא־חוקי בחודש החמישי.״
תישעה ימים קודם־לכן הודיעה המיש־פחה
למישטרה על היעלמה של הנערה,
שיצאה מביתה לקנות עבור אחיה חפיסת-
סיגריות, ולא שבה עוד.
״ישבנו וראינו טלוויזיה,״ סיפרה איס־מאהן
אטרש, אחותה הבכירה של הנע דרת
.״השעה היתה בערך 9.30 בלילה.
אחי שלח אותה לקנות לו סיגריות, כמו
תמיד. עברה חצי־שעה, והיא לא חזרה.
התחלנו לדאוג. ידענו שאין לה לאן ללכת.
עבד, אחי, יצא לחפש אחריה.״

המישטרה גם את סאדיקה סאלום בת ה־,20
אחותה של הנעדרת, ואת גיסה סעיד
אטרש, בטענה כי אף הם השתתפו ברצי חתה
של נעמה.
בא־כוחם של החשודים, עורך־הדין מאיר
זיו, טען כי אין כל עדות ממשית לביצוע
הפשע, וביקש לשחררם.
״גית־המישפט צריך להביא בחשבון את
חומרת העבירה, את האפשרות של השפעה
על עדים ואת הסכנה של סיכול החקירה
אם החשודים ישוחררו,״ קבע השופט בו רים
רפופורט .״השתכנעתי, בשלב זה, כי
אכן יש למישטרה חשד סביר כי החשו דים
השתתפו וקשרו קשר למעשה הרצח
של אותה נעמה, שגופתה טרם נמצאה.
במקרה דנן, יש להעדיף את הצורך לאפ שר
למישטרה להמשיך בחקירתה באשמה
חמורה, על־פני הצורך לשמור על זכותם
של החשודים להלך חופשי.״ השופט הורה
לעצור את סעיד אטרש ל־ 15 יום, ואת
סאדיקה סאלום לשיבעה ימים.
״זה היה נימי,״ מתרעם אחמד אטרש.

הנערה המפגרת בת
ה־ 14 נערמה, ואו
הסתבר שהיחד! בהריון

המישטוה החרימה
שגישבהתה וצחה אותה
תוצוה את גוום

עד מהרה הצטרפו גם כמה שכנים לחי פושים
אחר הנערה. גיסה של איסמאהן,
אחמד אטרש, המתגורר בקירבת־מקום,
הצטרף אף הוא לחיפושים.
״כשבאה המישטרה,״ סיפר ,״ישבתי עם
השוטרים ודיברנו. הם שאלו אותי אם
אנחנו חושדים במישהו. חשדנו באיזה
מקבץ־נדבות שהיה נותן לה תמיד כסף.
יצאתי לחפש אותו בתל־אביב, ומצאתי
אותו ליד קולנוע מרכז. הוא היה לבד
ולא ידע עליה.
נסעתי גם לעזה, כי השוטרים אמרו
שאולי לקחו אותה לשם, אבל אף אחד
לא שמע ממנה או ראה אותה. לפעמים
היא היתה מבקרת בבית של קרוב־מיש־פחה
שלנו, יוסף בראק אל־זעבר, יש לו
חדר לא רחוק מהבית שלה, ותמיד ישנים
אצלו כל מיני גברים זרים, היא היתד•
חוזרת ממנו עם כסף ביד. עבד הלך באותו

משטרת ישראל מבקשת
את, עזרת הציבור בחיפד
שיה אחדי

הנעדרת נעמה
מהמר סאלום,

אשר יצאה את ביתה ביפו,
רחוב הדודאים מם׳ 16ב*
תאריך 5.7.78 ומאז נעלמו
עקבותיה.
תיאורה: בת .14 גובהה
155ס״מ. מבנה גופה רזה.
פניה מאורכים. גון פניה
כהה. שיערה שחור. אפה
רחב. שפתיה עבות.
לבשה: פיג׳מה פרחונית
׳וחולצה בצבע בג .,נעלה
נעליים שחורות.
מדברת: ערבית ומעט
עברית.

״לא מספיק שעצרו את האמא והבן, עוצ רים
גם למחרת את הבת? ואת אחי?
מה יש להם נגד השניים האלה? בהתחלה
סיפרו שאחי, סעיד, חייב כסף למישהו
בעניין של סמים. זה לא נכון ! אחי היה
חייב כסף לפני חמש שנים, אבל מאז
סודר העניין. היום אחי בטיפול גמילה
מסמים. הוא עובד, ומפרנס את המיש־פחה.״

אמא התעלפה
על ה מ קו ם ״
אם, סוכחיה, יושבת על המירפסת
• 1בשיער פרוע, ומראיה מעורר רחמים.
״מי היה מאמין שיהיו לנו צרות עם
המישטרה?״ היא מתייפחת .״פיתאום באו

ויקסת המשפחה?
לילה לחפש אותה ואז התברר לו שהאיש
הזה כבר לא נמצא שם שלושה חודשים.
פרץ ריב בין עבד לאלה שהיו שם, היו
גם קצת מכות, אבל המישטרה לא עצרה
אף אחד.״

״לא מ ס פי ק
האמא והבן !׳׳
שכאו השוטרים לבית מישפחת
^ סאלום לעצור את סובחיה ובנה, הם
סיפרו לה כי בתה הנעדרת היתר, בהריון.
האם סרבה להאמין למישמע אוזניה, ופרצה
בבכי :״אתם שקרנים !״ קראה ,״הבת
שלי לא בהריון! אני לא מאמינה! היא
ילדה טובה, ומשחקת תמיד עם ילדים
קטנים !״
חוקר המישטרה, פקד אניס קידם, טען
טענה שונה. לדבריו, נתקבלה ידיעה ב־

מישטרה כי עבד סאלום, אחיה של הנע דרת,
ביקר ב־ 5ביולי אצל רופא־נשים
בשם ישראל בקוברין, אשר קבע כי הנע רה
המפגרת בחודש החמישי להריונה,
והיפנה אותו למוסדות סוציאליים, כיוון
שמסוכן לבצע הפלה בחודשי הריון מת קדמים,
מאחר שמדובר במישפחה מוס למית
שכבודה חולל, החליטה כנראה ה־מישפחה
לפעול כדרך המסורת.
״יש בידינו מידע מי השתתף והיכן
נקברה,״ טען הפקד קידם .״אני מבקש
לעצור את השניים ל־ 15 יום. אם האם
תשוחרר, היא עלולה להשפיע על מהלך
החקירה״ אך השופט, בנימין כהן, לא
השתכנע והורה לשחרר את האם בערבות.
״אחרי שעיינתי בחומר שבפני המישטרה,״
נימק ,״דעתי היא שבשלב זה אין בידי
המישטרה די חומר כדי להוציא צו-מעצר
נגדה.״
יום אחרי מעצרם של האם ובנה עצרה

שוטרים והתחילו להגיד שאנחנו רוצחים,
שרצחנו את נעמה בגלל שהיא בהריון
ולא רצינו בושות. צריך לראות אותה,
את הקטנה הזאת, איך היא נראית. כמו
ילדה בת 12 עם שכל של ילדה בת חמש !
שאמא תהרוג את הבת שלה?
״אני בכלל לא ידעתי שהיא הלכה עם
עבד לרופא־נשים. זה נודע לי רק כשה שוטרים
היו כאן. אפילו אם היא היתה
באמת בהריון לא הייתי הורגת אותה. היא
הילדה שלי. היינו מחזיקים אותה בבית
עד הלידה, ואחר־כך היינו נותנים את
הילד למוסד. עכשיו, איזה בושה זה
למישפחה! כל יום לוקחים מישהו אחר
למישטרה. סאדיקה צריכה להתחתן. עכ שיו,
אחרי כל זה, מה יגידו במישפחה של
החתן? שאלתי את הבן שלי עבד :׳תגיד,
רצחת אותה?׳ והוא אמר :׳לא, אמא,
לא נגעתי בה׳.״
גם אחמד אטרש אינו מאמין כי למיש־

חשודה סאדיקה סאדום

חשוד עבד סאלום

חשוד סעיד אטרש

״צריכה התחתן...״

״היה בא כמו גבר...״

״טיפול גמילה מסמים...״

פחד, היתד. יד בהיעלמד. המיסתורי של
נעמה. גם בעבד הוא אינו חושד .״אני
לא מאמין שהוא הרג את אחותו,״ אומר
אחמד .״יכול להיות שהוא לקח אותה
לרופא כדי לעזור לה, ולא היה לו נעים
לספר למישפחה, אבל ל ה רוגי! אני מא מין
שאם היה מגלה שהיא בהריון, הוא
היה מנסה לברר ממי זה. באותו ערב
שנעמה נעלמה ועבד הלך לחפש אותה
בחדר של אותו קרוב־מישפחה, לא היו
שם אנשים. למחרת באו כמה אנשים
ותקפו את עבד.

יצאה אף פעם מהעיר, ופיתאום לאן מכ ניסים
אותה? מזל שהחתן שלה הוא אחי
ואח של סעיד. אם זה היה מישהו זר,
הוא היה מבטל את החתונה תיכף ומייד.
״אנחנו מישפחה מוסלמית עם כבוד.
אם עבד היה הורג את אחותו, הוא היה
בא כמו גבר ואומר :׳הרגתי את אחותי.
בואו, קחו אותי למישטרה. עשיתי את זה
בשביל הכבוד שלנו, של המישפחה שלנו.׳
ואחי, מה הוא עשה? באו השוטרים ואמרו
לאמא :׳הוא עזר להחביא את הגופה.׳
אמא שמעה, והתעלפה על המקום;״

״למה המישטרה לא עוצרת את האנשים האלה? אולי אחד מהם התעסק עם נעמה
ועשה ממנה צחוק? על זה המישטרה לא
חושבת. במקום לעצור אותם לחקירה,
היא עוצרת את המישפחה.

כו אב הלג! ״

״עבד לא אדם שיפגע במישהו. אם הוא
היה פוגע בה, הוא לא היה יושב רגוע
ומרשה שיעצרו את כל המישפחה. אמרתי
להם ׳קחו אותנו, את הגברים, אבל את
הנשים תשאירו בבית.׳ אני יודע איזה
דברים הולכים שם בבית הסוהר של
הנשים — לסביות וזונות. סאדיקה לא

ך יום הראשון האחרון הורתה ה *
מישטרה לעצור לחקירה גם את הבת
הבכירה במישפחת סאלום, איסמאהן, אש תו
של סעיד אטרש. בבית אמה נותרו
ששת ילדיה לבד ללא דואג. יום קודם־
לכן עוד הספיקה לנסוע לאבו־כביר, לבקר
שם אצל אחיה ובעלה .״עכשיו גם אני

״איזה בו שה!

נעדרת נעמה פאלום (למעלה, משמאל) עב ילדי אחותה
״כמו ילדה בת 12 עם שכל של בת חמש...״

פרקליט זיו כבית־המישפט
״אין מדות ממשית...״

עצורה,״ סיפרה .״מי ידאג לילדים שלי?
כל היום הם בוכים ומחפשים אותי. את מול,
כשהייתי אצל אחי, התחננתי לפניו,
אמרתי לו ׳תראה מה אתה עושה לכולם,
תגיד את האמת, עשית את זה?׳ והוא

ענה עם
עשיתי.׳
עם הזקן
נראית!

דמעות בעיניים :׳איסמאהן, לא
כאב לי הלב איך שהוא נראה,
הארוך שצמח לו ואיך אמא שלי
היא כבר לא בן־אדם, כל היום
(המשך בעמוד )59

שדחה ״העולם הזה״ בביאנלה של וונציה
מדווחת על מיפגוו1 1האמנות !תמודרנית

ופדמארקט
של חידושים
ם ונציה היא קצפת של עיר, הרי
י * הביאנלה היא סופר־דופר ססאגטי.
לבד מן העובדה שמטרת הביאנלה להגיש
חומר ייצוגי־עכשווי, העונה על נושא ש ההנהלה
קובעת מדי שנתיים, הרי למע שה
מהווה הביאנלה מקום מיפגש חשוב
לכל העוסקים במלאכת היצירה האמנו-
תית ובהפצתה ברבים.
העונה משתתפות 28 מדינות בביאנלה,
שאחת מבעיותיה היא הנושא שלה. כש־

מתממש כאשר הטבע ייראה מתוך יושר
ואינטגרציה, ובמושגים ובמידות הנית נים
להגדרה כמו חלל, זמן וכמות. בכלים
אלה אפשר לחשוף את הטבע. זו גם הדרך
ליצור דיאלוג אמיתי והוגן עם הטבע.״
מרבית האמנים לא השתמשו בכלים אלה
כדי ליצור נקודות־מיפגש אמיתיות עם
הטבע. כל האמנים המשתתפים שותפים
לדבר אחד: הימנעות בכל מחיר מתחרות
עם הטבע. בכך אבדה ההזדמנות לקיים

״עבודה כרטרוספקטיבה״ בביתן המרכזי
אידיוטי להינעל מאחרי מנעול ובריח

״פרח מכאנית מחפשת •טור״
אופן פאשיסטי

״שור־קיר״
פואטיקה של ממש

לעצמו הנושא הוא טוב, ומעלה שאלות
מעניינות בקשר ליחסים שבין האדם לט בע.
אך במציאות הקיום האנושי של היום,
בא הנושא הזה קצת מאוחר מדי או קצת
מוקדם מדי.
מצד אחד עדיין מתקיימים בכל העולם
סימפוזיונים בנושא של אמנות וטכנולו גיה,
ואין עדיין די זמן ופרספקטיווה להגיע
לניסוחים מדוייקים ביחסים אלה. מבחי נה
זו, גם מאוחר וגם מוקדם מכדי לדבר
על אמנות וטבע, טבע, אמנות ואנטי־טבע.
אפשר לטפל באמנות־טבע בהתייחסות
היפותטית־אידיאלית. אך יש להביא ב חשבון
את הסיכון שהתוצאה תהיה מופ שטת
למדי. מאחר שהנושא מציב סיכו נים
כאלה, מרבית המשתתפים — הן אמי
נים והן קוראטורים — קיבלו אותו במבו כה
רבה.
מבחינת התוצאה, מרבית העבודות ה מוצגות
השנה הן בעלות תכונות פיסיות
מורגשות. אין מנסים לייפות את קצותי הן
החדים. העבודה נעשית מדעית פחות
ופחות, התערבות האמן חשובה פחות וה ידע
האנושי המצטבר הופך כאן בלתי־רלוואנטי.

יכלו לבוא תחת הכותרת ״מהטבע
לאמנות — מהאמנות לטבע״ עבודות
חריגות, שאולי לא היו זוכות בהגדרה
״אמנות״ באופן רגיל. כך נוצר תחום־
מיחייה לגיטימי לעבודות בלתי־גמורות
ובלתי־מעובדות. התערבות האמן בהן
מתבטאת בעצם הבאתן אל תוך הקונ טכסט
הזה — זוהי התערבות מינימאלית.
כאשר אתה מסתובב בגני הביאנלה, נדמה
לך שכל הידע האנושי נעצר בזה.
כאילו שום דבר אינו חשוב — הישגים,
מסקנות אנושיות, מטרות הומאניות, ידע
טכני וכד. בהצהרה לעיתונות אמר הקו־ראטור
האיטלקי לואיג׳י קארלוציו :״ה אקט
של הידע האנושי דומה לחוזה. הוא

דיאלוג, שהיה בוודאי חושף את הבדידות
והניכור של האדם בן־זמננו.
אתה מרגיש את המבוכה. כל אמן יודע
שעבודתו צריכה להיות בעלת כוח־הגד־רה
של אותה נקודת״מיפגש חשובה שבין
ניסיונו האישי והניסיון הטוטאלי של הט בע
— כאשר זה משמש מרכז כל החיים.
כל אמן גם יודע שנקודת־מיפגש זו צריכה
לבטא גם את הצרכים האינטלקטואליים-
רוחניים וגם את אלה החושיים.
אלמנטים אלה היו צריכים להשפיע בכל
העבודות — יהיו אשר יהיו מבחינת תדמיתם
החיצונית.
הביאנלה לא־כל־כך מסובכת מבחינת ה נושא
שלה והתוצאות בשטח, כפי שהיא
עלולה לסבך את היצירה בעתיד. וזה
נכון לגבי כל אלה שלקחו את הנושא ב רצינות.
מצאתי מדינה אחת (לבד מישר אל)
שלא לקחה את העניין ברצינות. ב ביתן
האמריקאי הוצגו השנה הארי קא-
להאן וריצ׳ארד דיבנקורן, שני קלאסי־קנים
— האחד בצילום והאחר באמנות
האבסטראקט. שניהם אמנים ידועים ו מבוססים,
כאשר המעבר בין טבע לאמ נות
אצלם הוא במובן הקלאסי ביותר,
וידוע לכל.

ה קפ א ת

מצבים קיי מי ם

^ חד הדברים הקשים שראיתי הוא
קיר בטון, שקיבל פאטינה יפהפיה
מעשה ידי מאורו סטאקיולי. זה, כשלעצמו,
ניראה בעיני ״מעשה -אמנות״ ,אך העמדתו
בפתח הכניסה לביאנלה באופן שממש
חוסם את הדרך (ובהחלט גם קצת מסתיר
את ״היער״ של קדישמן) ואת הפרספקטי*
ווה הנפלאה של גני הביאנלה — כולה
(המשך בעמוד )36

״סיפור לידיה ג׳אקוב״ מאת ואיידליש

״טראנספורמציה עצמית״ מאת ארנולד ריינר

התערבות בצינעת הפרט

החשיפה האישית העמוקה מפריעה

״שיחזור אתר פרידהו!?״
דחיפה מיסטית לחקר המתים

״אש ה על נדנדה
הספירה האורגאנית

0 0 3סזפרמארקט

וו! (זזות

(המשך מעמוד )35
אומרת לעזאזל הביאנלה, לעזאזל העוס־קים
בביאנלה, לעזאזל הבאים לבקר ב־ביאנלה
ולעזאזל (בעיקר) הפוליטיקה של
הביאנלה.
אמן זה שלל מראש אפשרות ליצור
אווירה קונסטרוקטיווית ליצירת אמנות
פוזיטיווית. ממש באותו אופן פשיסטי ש נקט
פארדיסו ב״שור דופק פרה מכאנית.״
אחת התצוגות המשכנעות בביאנלה היא
זו של ארנולף ריינר מאוסטריה. דווקא
תצוגה זו, שהיא אולי קצת מיושנת ב־ביאנלה
הזו, היא גם אחת התקפות ביותר
שראיתי בה. יש לה כוח־עמידה טוב, כי
היא מייצגת ״טבע־אמנות־טבע״ בתור אמ נות
של ממש, וזו לעולם עומדת.
גרמניה הביאה לביאנלה את הקאטלוג
המשובח ביותר. קטאלוג מרגש זה כולל
חומר מעובד היטב היטב על ישני האמונים
המציגים, דיטר קריג ואולריך דוקריים.
הראשון עוסק בציור של ממש (באמנות
בת־זמגנו מעטים האמנים המציירים) והוא
אמן־אושי מעניין. השני הביא פסל יוצא־מן־מכלל
מן הטבע — שיכבת־קרקע אותנ טית
שבקע לארבעה חלקים. עצם הבאתו
והצגתו בביאנלה מוכיח את אקטיווייות
המחשבה וטעם טוב. אין זו עבודה מצוח צחת
או מיסחר״ת, והיא דומה באופן כלשהו
לכבשים ישל מנשה קדישמן.
בביתן ההולנדי שלושה אמני ״ספאגטי״,
ואילו מרביעי מדליק ממש. זהו הנס דה־ורייה,
והוא אישיות כפרית אמיתית. האיש
מגדל 40—50 פרות, ולא יכול להגיע ל־ביאנלה
בעצמו. העבודה עם הטבע דורשת
אחריות ומישמעת, ודה-ורייה מציג עבודות
קטנות ורגישות מאד העשויות מחלב-
פרות, ומיצים משומרים מפירות הגדלים
בסביבה.

מדוע נועלים
אתהא מב טיה?
ף( סוככת לא פחות ה״תה התצוגה
בביתן הצרפתי. גם שם לא ידעו בדיוק
להחליט מה להציג (ובעיקר — מה לא
להציג) .בתוך בלאגאן של עשרה אמנים
מצאתי רק אחד מעניין, :ר. א .ויידל״ש,
המחייה דמויות מן העבר. בהזדמנות זו
השתמש בליד״ה ג׳אקוב, בוטיקאית שחיה
בשנת 1876 בסטראסבורג שבצרפת. וייד־ליש
מרכיב בתוך קופסוודעץ אלמנטים
אותנטיים מחייה (כדי לקבל תמונת־מצב
אפשר להיזכר בעבודותיו של דן__בן־אם וץ
בנושא ״המתוודה״) .הוא ער לעובדה שהוא
מתערב בציינעת הפרט של מיישהו ללא
הסכמתו, ובראש הקטאלוג מופיעה ההצ הרה
:״כל דימייון בין לידיה ג׳אקוב לבין
אדם מסויים מיקרי בהחלט.״ הומר זה
מקבל המבקר כשהוא מודפס.
התגלית של ״אתר פרדיהיוף״ של ויידליש
מוכיחה על קיום ציוויליזציה מפותחת
בחלק זה של העולם. ניתוחים מדעיים
הוכיחו, כי ׳תקופת ״הרושם הגדול״ מיוחסת
לשנים 85־ 1980 לפני הספירה. אפשר לזהות
חפצים מוכרים ׳:טלפון, רדיו — ועובדה
זו התפרשה בדרכים שונות. האחת היא
שמכשירים אלה !שירתו את אנשי פרדהיוף
בהתקשרם לאנשים בעולם החיצון. מובן
׳שהתגלית משאירה כמה שאלות פתוחות,
יאך השיחזור של האתר מרתק בפני עצמו.
התערוכה הגדולה ״אוטופיה ומשבר ה־אנטי־טיבעי
בארכיטקטורה״ היא, כשלעצ מה,
תערוכה חשובה מאד. חזיתי במופע
ישל הקבוצה ״9999״ — שמטרתו לחשוף
מקומות נסתרים בחלל הבית. מה עושה
אדם באמבטיה ובחדר־השימוש — ומדוע
נועלים מקומות חשובים אלה. התצוגה
כללה את כל הפנטאסיות האפשריות שבהן
אנו ׳מתנסים מאחרי מנעול ויבריח, במקו מות
הנסתרים. במשך ׳שעות אחדות חזיתי
באוננות, בהתערטלות גופנית ורוחנית ויב־התפרקות
החושים, ואפילו בתפילה ובשירה
לירית.
תרחמה ה שיל הביאנלה, לבד מכל מה
׳שנזכר לעיל, הוא גם תערוכה רטרוספק טיבית
גדולה המחולקת לנושאים :״ה־אבסטרקציה
הגדולה פ״נסטראפינטר־נו״;
״הספירה האורבאגית ל׳אנטהו־פיה
דל׳ארטיה״ ו״טבע — אנטי־טבע״ .כאן
הצליחה הנהלת הביאנלה לבלבל גם את
המומחים הגדולים ביותר. איש לא הבין
יאת החלוקה החונקת הזו ,׳ואיני בטוחה
׳שיאם כמה מיהאמנים המוצגים היו יודעים
מראש: איזה חוויות יוזזבקו להם — לא היו
מוסרים את עבודותיהם ולותערוכת־סופר־מארקט

נעמי גכעון 1

עידית ושרגא הרכז
בימים טובים
ף* ם נראים יחד ככד מקומות ה י
• בילוי בעיר. חבוקים, מאושרים, מג לים
לכל העולם את אהבתם. הם משתכרים
בכל המסיבות כשחיוך מאושר נסוך
על פניהם. היא מספרת לכל מי שמוכן
להטות אוזן כי הוא הגבר בה״א הידיעה
של חייה, כי מאז־ומתמיד חלמה על
גבר שכמותו. הוא אינו מרבה בדיבורים,
אך עיניו מביעות את שביעות רצונו.
היא — מונה זילברשטיין, אחת הנשים
הסוערות ביותר בארץ. הוא — שרגא
הרפז, אחד הגברים הסוערים ביותר ב ארץ.
שניהם
עברו יחד חוויות שונות ומשו נות,
כל אחד לחוד. עברו חוויות של
סמים, נעצרו על־ידי המשטרה, הגיעו

החוקית. עידית, לעומת זאת, ישבה בדי רתה
הנאה בת שלושת החדרים, המרוהטת
בסיגנון בוהמי ברהיטים עתיקים וב־טוב־טעם.
עידית בת ה־ ,29 צעירה קטנת־ י
קומה ושברירית, ישבה על המיטה הגדו לה
בחדר־השינה כשהיא שזופה, לבושה
מיכנסי־ג׳ינס קצרצרים וחולצה לבנה,
ממוללת בידה תלתל בלונדי ונראית צעי רה
בהרבה מגילה. בשלווה שלא־תיאמן
גוללה את הסיפור שהתרחש בחייה ב חודשים
האחרונים.
״שרגא הכיר את השחקנית מונה זיל ברשטיין
במועדון של אומני,״ סיפרה.
״יום אחד הוא בא אלי, וסיפר לי שהיא
נדבקה אליו. הוא כבר הכיר אותה לפני כן
מכסית ומפינתי, ותמיד אמר עליה

אליו את הילדות, אמר שיסדר אותן ב קיבוץ
ועבר איתן להתגורר עם מונה ב בית
שלה, דירה של מטר על מטר ושיא
הטינופת. באתי לשם לקחת את הבנות.
הרי זה ברור כל־כך שהן צריכות להיות
אתי. אז מונה התחילה לצרוח שאצא
מהבית, ושלא מגיע לי לקבל שום דבר.
הבאתי לשם שוטרים שיעזרו לי, ואז היה
צריך לראות את ההקלה על פניו של
שרגא. הוא הרי התחיל להרביץ גם לה.׳
אפשר היה לראות איך השפתיים שלה
נפוחות ואיזה סימנים כחולים יש לה
על העיניים.
״גם אותה הוא יעזוב,״ מתנחמת עידית.
״אני מכירה אותו כבר די זמן בשביל
לדעת. שרגא הוא טיפוס כזה. זו לא ה־

ה מי שטרהנקראהלהתערב
בקרבהש רי טו תומ רי ט ת 1השע רו ת
שפרץב ין השחקנית 1לימרת

שתיים אוחזות בשרגא לכותרות. כעת הם יחד, אך כדרכם של
אנשים סוערים החיים את חייהם הפר טיים
דרך כותרות העיתונים, גם הרומן
הנוכחי שלהם אינו מתנהל בדל״ת אמות
ובחדרי־חדרים. הרומן הנוכחי זוכה בהדים
לא רק בטורי הרכילות, אלא גם בחדרי-
המדרגות של הבתים המשותפים, שבהם
הם מתגוררים. מונה ושרגא בדירתה של
מונה, שברחוב לינקולן, ואילו אשתו של
שרגא, עידית, ושלוש בנותיהם, בדירה
שברחוב גורדון.
בשבוע שעבר נחרדו תושבי רחוב גור-
דון מהצעקות הנוראות שבקעו מאחד ה בתים,
צווחות נשים, קללות והיסטריה.
השכנים יצאו לחדר־המדרגות ולמירם־
סות. היו שניסו להפריד בין שתי הנשים
הניצות, ולבסוף הצליחה בכך רק ניידת-
מישטרה שהגיעה למקום. עידית הרפז
ומונה זילברשטיין נלחמו על אהבתו של
שחקן הבימה שרגא הרפז, שישב אותה
שעה על הספה בחדר־המגורים ונהנה ל מראה
קרב־התרנגולות שהתרחש מול
עיניו ובגללו.
את מונה אי־אפשר היה לאתר, כדי ש תספר
על מה שהתרחש בינה לבין האשה

שהיא זבל. אחר-כך התחיל לצאת איתה,
בא אלי ואמר לי, :דיטיקה, תחשבי שיש
לך שבע שנות רעב, ואחר־כך יהיו לך
שבע שנות שיגשוג, הוא פשוט רצה ממני
שבע שנים חופש. מה הוא חושב לעצמו,
שאחרי כל מה שעברתי איתו אני אתן
לו חופש?״

״האהבה
סינוור ה או תי! ״

ידית מתרווחת על המיטה, ומכ-
+ריזה :״העפתי אותו מהבית לפני
שלושה׳ שבועות, כי נשבר לי. פיתאום
הגיעו מים עד נפש והרגשתי שאני לא
יכולה יותר לחיות איתו, שהחיים יפים
מכדי לבזבז אותם. חייתי עם שלוש ה בנות
שלנו, בנות שנתיים וחצי, שלוש
וחצי וארבע וחצי, לא היה לי כסף, שרגא
לא נתן לי גרוש. הכל הוא מבזבז על
ההנאות הפרטיות שלו.
״כשראיתי ששרגא לא מביא אוכל ולא
כסף, התחלתי לקטר. אז הוא בא ולקח

בחורה הראשונה אצלו. הוא כבר היה נשוי
פעם, לבחורה נהדרת, ויומיים אחרי ה חתונה
הוא בגד בה, אז היא התגרשה
ממנו.״
בחיוך של געגועים היא מביטה בתמונ תו
של בעלה התלויה על הקיר, ונזכרת:
״הכרנו כשהופעתי במחזמר שימר. היה
לי שם שיר־סולו. הגעתי העירה מקיבוץ
מצובה, שם נולדתי. שרגא ניראה לי נח מד
וצמחה אהבה נהדרת. ידעתי שהוא
טיפוס בוגדני, אבל האהבה סינוורה אותי.
עברה עליו ילדות קשה שהשפיעה על
כל מהלך חייו. התחתנו מתוך אהבה. עד
שנכנסתי להריון הראשון היה הכל בסדר,
אחר-כך נכנסתי להריון נוסף, ועוד אחד,
ושרגא התחיל להתפרפר.
״אני עצמי בכלל לא טיפוס בוגדני. אני
עקרת־בית טובה, וויתרתי על הרבה למע נו.
הפסקתי לשיר, הפסקתי לצאת. שרגא
הוא מאוד רכושני וקנאי, ואסר עלי לצאת
ולשיר. הוא פחד שאהיה לו בת־תחרות.
הוא התחיל להרביץ לי, ויום אחד חנק
אותי. כתוצאה מכך קיבלתי גידול בגרון.
אמרו לי שלא אוכל לשיר יותר. נעשיתי

0מרהמין שר התיאטרון חי שואו
וסוו1דו< !(1שר השרנוע חישואד׳
התאהנו זה בזה -והשאירו מחוץ
לתמו נה את האש ה החו קית

צרודה. עכשיו אני הולכת ומחלימה, ואולי
אחדש את הקאריירה שלי.
״שרגא התחיל לבגוד בי בשיטתיות.
היה פוגש בחורה, יוצא איתה חודש־חוד־שיים
וחוזר הביתה, מתפקד במשך עשרה
חודשים כבעל ואב למופת, וחוזר חלילה.
אני מטיבעי מאוד סלחנית. אפילו כשהיה
יוצא ביום ראשון וחוזר ביום שישי, או
כשהיה חוזר מהצגה בבוקר. לא אמרתי
לו כלום. כשהייתי שואלת, איפה היית?׳,
היה אומר, עם בחורה׳ ואני, בתמימותי
האמנתי שכל הגברים כמוהו ושככה צריך
להיות. הוא היה עורך הילולות ומסיבות
בבית, מביא הנה את כל החברים שלו ולא
מתחשב בי או בילדות. תמיד נמשך לבחו רות
מסוממות וחלשות, ולטיפוסים מפוק י
פקים.
״אני רק דאגתי שלא יקרה לו משהו.
מאד אהבתי אותו, אבל המופרעות שלו
הגיעה לידי כך שהשפיעה עלי ועל היל דות.
הוא נכנס לחובות כדי לממן את ה תענוגות
שלו, לא היה לנו כסף וחיינו
מן היד אל הפה. לפני עשרה חודשים הגיע
לכאן צמד עבריינים, והם חנקו אותי ואת
הבת הגדולה שלנו. כל הפרשה פורסמה ב עיתונים.
שרגא חיכה שכל העניין ייגמר,
ואפילו לא עזר לנו.

״לא מוכנה
ל ס לו ח לו !״
^ פני שיצא עם מונה הוא יצא עם
/ 11 אביבה גר, שהיא שחקנית בקאמרי,
ועם אמירה פולן, גם היא שחקנית, שנכנסה
לי ממש לחיים. הוא יצא גם עם אחת
שמכנים אותה, מיכל עונש,׳ כי היא כל-
כך מכוערת. ומכורה לסמים. ועכשיו הוא
עם מונה. חבל לבזבז עליה רגע אחד של
דיבור, כי מי היא בכלל? היא רק אבק !
אני מרחמת על שרגא, אני לא רוצה ש יהיה
לו רע. הוא הרי האבא של הבנות
שלי.

״שרגא בא לכאן עד היום, הוא בא
לראות את הילדות ולשאול מה נשמע,
אבל מונה היא טיפוס קנאי. היא מטלפנת
אליו עשרות פעמים להביסה אחרי כל
ו׳זצגה, כך מספרים לי השחקנים. היא נג ררת
אחריו לכל מקום. הילדה הגדולה
שלי סיפרה לי שבשגרה אצלם, ראתה את
מונה עושה סצנה שלמה, רוקעת ברגליים.
מבקשת שירשה לה לבוא איתו לשתות
אב־ 1הוא לא הסכים.
״בכל פעם שבא לכאן היתד, באה אח ריו,
ודופקת בדלת שיתן לה להיכנס.
פעם נכנסה הביתה כשהיו כאן חברים
שלו, ואמרה לו להכניס אותי לאישפוז
בבית־משוגעים. נכון שהייתי באישפוז.
אבל שם אמרו לי ששרגא הוא שצריך
אישפוז, לא אני. מונה התחילה להשתולל
וצילצלה לרופא. הרופא בדק אותי, ולא
מצא כלום.
״לפני כמה ימים חזרתי מהעבודה. לא
חשוב איפה אני עובדת, אני לא רוצה
גם שם בעיות. מצאתי את מונה למטה,
מדברת עם האיש מהמכבסה. הסתבר ש־שרגא
בא לבקר את הילדה הקטנה, החולה
באבעבועות־רוח ונתפס לו הגב. הוא לא
יכל לזוז ולא רצה לפתוח לה את הדלת.
היא התפרצה לבית וצרחה, :הוא לא
שלך, הוא שלי!׳ והתחילה להרביץ לי.
החזרתי לה. היו צעקות לא־נורמליות.
כל השכנים יצאו החוצה. הם היו מזוע זעים.
אמרתי לה , :תעזבי את הבעל שלי,
את לא רואה שאת הורסת מישפחה עם
שלושה ילדים?׳ אמרתי לה שאם הם רו צים
להיפגש שיעשו את זה אצלה, ולא
אצלי. אמרתי לה, :שרגא הוא עמוד־השדרה
שלי,׳ והיא ענתה, :אני אכופף
לך את עמוד־השדרה ! אני ארמוס אותך !
אני אקח לך את הילדים!׳ חברים שהיו
אצלי כבית גילגלו אותה מכל המדרגות.
״היא
שרגא ! סגרתי לצעוק.

עמדה למטה ושאגה , :שרגא !
אני רוצה אותך!!! תרד למטה י׳
את כל התריסים, והיא המשיכה
אחר־כך באה ניידת וסילקה אותה.

מונה זילברשטיין ושרגא חרפז
הלשונות הרעות
״שרגא הוא כמו תחנת־רכבת שעוברת
בהרבה תחנות אבל לא עוצרת, רק מצפ צפת.
הוא מנהל רומנים לאורך כל הדרך.
הבעיה שלו היא שהוא צריך להוכיח
לעצמו כל הזמן שהוא גבר. עכשיו עמוס
קולק תבע אותו לדין של 60 אלף לירות.
אתמול הגיעה התביעה. הוא פשוט נעלם
להם מימי צילום ובא אחרי כמה ימים
עם מונה, שניהם בלי הכרה. הוא הרס להם
ממש סצנות שלמות.
״לא, אני לא חושבת להתגרש ממנו. היו
לנו כבר ארבע פרשיות גירושין, והוא
פשוט לא מופיע לדיונים . .חוץ מזה, טוב
לי ככה כשאני חופשיה. פיתאום, אחרי
שמונה שנים, גיליתי את החופש. שקט
לי. אני יכולה לעשות מה שאני רוצה,
לצאת עם מי שאני רוצה. אולי אתחיל
לעבוד כזמרת עכשיו, כשקולי חזר אלי.
׳*׳פיתאום, כל החברים שהיו לנו וברחו מ
מונה
זילברשטיין, כ־( 1970 עם !המלחין יוחנן זראי) — וביום
אהבה שאינה יודעת גבולות

הבית, חזרו. אני מוצפת בהצעות לבי לויים.

״אני לא מסונוורת, לא מתפרפרת, אבל
בהחלט מאושרת. לפעמים אני לוקחת
בייבי־סיטר ויוצאת להצגות, לסרטים, ל מועדונים.
אני כבר לא אוהבת אותו ולא
מוכנה לסלוח לו. אני לא רוצה שיחזור
הביתה.״

״ ק חי או תו
קי ביני מאט! ״
ף בינתיים אין שרגא הרפז מראה
כל סימן כאילו הוא מתכונן לחזור

בעתיד הקרוב אל אשתו ובנותיו. בקן
האהבה שלהם שבדירתה של מונה, שבה
התגוררה בעת שהיתה נשואה זמן קצר
לצעיר בשם רמי, ממשיך הזוג הסוער לח גוג.
יש להם תוכניות לטווח רחוק. לידי דיהם
הם מספדים כי הם עומדים להופיע
יחד בהצגה משותפת. שרגא מצא מחזה
ובו תפקיד מתאים במיוחד למונה, ואילו
היא חתמה על חוזה לסרט בתנאי שגם
שרגא ישחק בו. הם מתכננים את השנה
הבאה יחד. בתחילה חשבו שהילדות
תהיינה אצלם, וכבר חיפשו בייבי־סיטר
ומטפלת, אך כעת חזרו הבנות לחיק י אמן.
לא ברור מה יתרחש בין שתי הנשים
לבין הגבר המסעיר והסוער, שהוא אחד
השחקנים המצטיינים של התיאטרון ה לאומי,
אך דבר אחד ברור: מונה זיל ברשטיין
מעולם לא ויתרה בקלות על
מה שהיא אוהבת, ומונה השיגה כמעט
תמיד מה שרצתה.
לעידית הרפז, צרתה, אמרה בשבוע
שעבר :״אני אוהבת את שרגא. שרגא לא
שלך, ואת עוד לא מכירה אותי. אם אני
מחליטה לקחת מישהו, אני לוקחת אותו,
והוא תמיד בא אלי!״
תשובתה של עידית :״קחי אותי קיבי-
נימאט !״
אין ספק כי זהו רק הסיבוב הראשון
בין עידית למונה על חסדיו של שרגא.
יודעי דבר וידידים למודי ניסיון יודעים
לספר, כי אין זו הפעם הראשונה ששרגא
עוזב את עידית ואת בנותיהם למען אהבה
סוערת, אך הוא תמיד חוזר לבסוף הביתה.
אלא שהפעם, שלא כמו בפעמים הקוד מות׳
נחושה עידית הרפז בדעתה.
היא אינה רוצה את בעלה הסורר בבית.
היא רוצה להיות חופשיה ולחדש את
הקאריירה שלה כזמרת. אם אומנם תצליח
בכך, רק לשרגא הרפז פתרונים.
ז8י

מי פג שי ם מן ה סוג השני
אמא!
׳המתנה החיונית ביותר שהינך
צריכת לתת לבתך הינם ה־קורסאיס
הבאים :
שוי ערב
אחד
ב״מוריה
על הגג״

(המשך מעמוד )24
במהלך מילחמת־העולם השנייה חל שי נוי
דראמתי ביחסים בין בריטניה וברית־המועצות.
ב־ 1940 הן היו עדיין אויבות,
וצ׳רצ׳יל אף שקל מישלוח צבא בריטי
לפינלנד, כדי להילחם שם בטובייטים.
ב־ 1941 פלש היטלר לרוסיה, והאויבות־מאתמול
הפכו בעלות־ברית הדוקות.

כדי להפיק את מירב ׳התועלת
מן המצב החדש, שיגר צ׳רצ׳יד
למוסקבה, כשגריר, את סטאפורד
קריפס, אחד המנהיגים השמאליים
של ׳מיפלגת־העבודיה.

* עידן נשי
׳מקנה לה :
יציבה טובה, חן, נימוסיו
ובטחון עצמי.

* דוגמנות אופנה
— מקצוע
נועד לבנות תמירות ונאות
בלבד.
אין קורסים בקיץ.

אותה שעה החליט צ׳רצ׳יל לבנות יח סים
הדוקים עם הפרטיזנים הקומוניסטים
ביוגוסלביה, בהנהגת טיטו. גם לשם שיגר,
בין השאר, אנשי־שמאל קיצוניים, בידעו
כי טיטו ירחוש להם אמון רב יותר מאשר
לשליחי־שילטון רגילים. הימור זה השת לם
יפה, כאשר החליט טיטו, כעבור שנים,
לפרוש מן הגוש הסובייטי ולהיכנס לעי מות
חריף ביותר עם סטאלין.
ארצות־הברית אינה מדינה כה מתוח כמת,
אך לעומת זאת יש לה יראת־כבוד
מופלגת ביותר לדמוקרטיה.
כך, בשיא מילחמת ויאט־נאם, כאשר
הקנאות של מחייבי המילחמה ושוללייה
הגיעה לנקודת־הריתחה, יצאו מישלחות

הוא הדין לגבי קשרים זרים. מיפלגות,
מוסדות, אירגוגים מיקצועיים ואנשים פר טיים
קושרים קשרים עם דומיהם באר צות
רבות. כל הקשרים האלה מהווים
נכסים לאומיים, גם אם אינם עומדים
לרשות הממשלה, ואינם משרתים את מדי ניותה
ברגע כלשהו.

הדבר נכון שבעתיים כאשר
מדובר על קשרים דווקא עם ״ארצות
אוייב״ .כדי להיטכין שלום בין
ישראל והעולם הערבי לא די —
גם כתנאים הטובים ביותר —
במשא־ומתן רשמי בין ממשלות.
בדי להמס את קרחוני האיבה, יש
צורך במגעים במישורים רבים ושוגים.
במהלך
פגישותי במצריים, בשנה ש עברה
והשנה, ביקשתי להנחיל הכרה זו
למיספר רב ככל האפשר של מנהיגים
מדיניים ואישי-ציבור שם. הצעתי מיגוון
רחב ביותר של מגעים וחילופי־מישלחות
— תרבותיים, כלכליים, פוליטיים, חבר תיים,
אישיים. אני משוכנע כי הדבר ישרת
את האינטרס של השלום, של ישראל
ושל העולם הערבי.

משום כך אני נדהם שבעתיים
לנוכח הנישה החדשה שד מנחם
בגין. לא זה בידבד שאינה דמו־

* תרבות הגוף
׳מקנה לן יציבה טובה,
גמישות, חיזוק שרירים,
הרזיה מובטחת.
לקביעת ראיון :

אולפן
ל אה פלטשר
מעלתל אביב, רחוק מבלה׳׳מסביב־ערב
שבולו חג,
ב״מוריה
על הגג״:
•רחצה לילית
בבריכת הגג;
•רי הודי ם באווירה
נסדאה;

•מבחר סלטי
1מנו ת ראשונות;
•מעדני בשר ודגים
על הגריל;
• מב ח ר מנות
אחרונות;
•״- 1חופ שי.
ערב-ערבופרט לימי ו),
פרטים והזמנות:

!ומלון מוויה
] 115ו/ג־-אביב

ררו הירקון ,250 טי 241252
רזו ת מ לונו ת מו רי ה :
ירו^זלים, ים־חמל ה, וויל ת, תל־א ביג

אבן גבירול , 50 תל־אביב
טל 267682 .

רובקס

המתנה היפה ביותר

ק ול

השלו - הקול שלד!

מלכתה מי ם <9 7 8
תטוס לאתונה ומשם ללונדון במטוסי תנוח

ג׳ו גולן (מימין) בוועידת פירנצה ליד ג׳ורג׳ לה־פירה
הזעם החשוד של גולדה
של תנועת־השלום האמריקאיות לבירת ה ארץ
האוייבת, האנוי, וקיימו שם פגישות
גלויות עם מנהיגי האדיב. השחקנית ג׳יין
פונדה, הזמרת ג׳ון באאז ושורה ארוכה
של מנהיגים פוליטיים השתתפו בפגישות
אלה, לפעמים ממש בשעה שמפציצים
אמריקאיים הפציצו את האנוי.
יש להניח כי הקשרים שנקשרו בצורה
זו, באורח פרטי, הניבו פרי בשלב מאוחר
יותר, כאשר היה צורך לשאת ולתת על
חילופי-שבויים, גילוי נעדרים ועוד.

ביום, כאשר ויאט־נאם נתונה
בסיכסוך חמור עם סין תשבנה,
עשויים קשרים אלה לשרת גם את
המדיניות האמריקאית הכללית.

111.קר
ך• היגיון הפוליטי המנחה גישה לי י
1ברלית כזאת, מלבד מיצוות הדמוק רטיה,
הוא זה :

כל מערכת־יחסים הנרקמת עד־ידי
ישראלים בהו״ד היא נכס
לאומי.

בלונדון המרבה תהיה אורחת חבות

! 011111114ץ ₪

ישראלי — גם כאשר הוא באופוזיציה,
גם כאשר הוא נון־קונפורמיסט, גם כאשר
הוא חולק באופן קיצוני על המדיניות
הממשלתית — הוא ישראלי. קשריו יכו לים
להביא תועלת למדינה, ואין לחזות
מראש מתי עשוי להתעורר צורך פיתאומי
בכך. שהרי הנסיבות הפוליטיות משתנות
בלי הרף.
אפשר להשוות זאת להכנסות במטבע
הזר. הרבה אנשים פרטיים וחברות פרטיות
מרוויחים מטבע זר, ומביאים אותו ארצה
— הכנסות מפיצויים אישיים, רווחים.מ יצוא,
תמורה עבור שרותים שונים, תרו מות
ומתנות.
כסף זה אינו שייך למדינה, במובן הצר.
אך זהו מטבע זר המצטרף לאוצר הלאומי
והמחזק את המשק הלאומי.

קרטית, אלא שהיא נוגדת כל
היגיון — אם אבן המטרה היא
להיטיג שלום.
אין ספק כי ״משא־ומתן״ יכול להתנהל
רק על-ידי ממשלות. לשם כך הן קיימות.
אני משוכנע שבשני הצדדים אין איש
החושב אחרת.
אך שיחותיו של שימעון פרס לא היו
״משא־ומתן״ ,ומובן מאליו שהנשיא אל-
סאדאת לא ראה בהן משא־ומתן. היו אלה,
מטבע הדברים, שיחות של גישוש, חילופי-
דברים, נסיונות לשכנע, ואולי גם להשפיע
על דעת־הקהל. כל אלה הן מטרות לגי טימיות,
ואף רצויות.
אם יכול עזר וייצמן, בזכות כישרוגו
לרכוש ידידים ולעורר יחס של חיבה
אליו, לקשור קשרים אישיים במקום שאין
יכולת כזאת לעמיתיו — יהיה זה שיא
השיגעון שלא להשתמש בכך לטובת המ דינה.
מי שמתנגד לכך פועל מתוך קינאה
עיוורת וקטנוניח, וראוי לאותו יחס של
״בוז קר״ שמנחם בגין מדבר עליו לאחרונה.

קיצורו
שד דבר: מבחינת האינטרס
הדאומי, שדא דדבר עד
בחינת הדמוקרטיה, דא יכודה
דהיות שוב סיבה שהיא דמנוע
ביקור בדשהו שד ישראדי כדשהו
כארץ כדשהי, ועד אחת במה וכמה
בארץ ערכית. דא יכוד דחיות שום
שיקוד דמנוע פגישה כדשהי בין
ישראדי כדשהו עם מנהיג ערבי
כדש ה ו.
מי שמתכחש לכלל זה אינו מחשיד
את עצמו רק בכך שהוא מעמיד מניעים
של צרות־עין אישית מעל לאינטרס הלאו מי,
או שהוא זר לגישה דמוקרטית אמי תית,
או שאין הוא חפץ בשלום.

הוא גם מחשיד את עצמו בכך
שאינו חכם.

חוקר־המישטרה ממליץ לוועמיד לויין או 1ראש •11 ריי 111ר מת־ גו
וראש־הע׳ר״ות מתלתן 11 1ול ..שיטותחקירה וו1ל המישטויה הוחשאית הסוב״ם׳׳ת־

ברד 1ג ל \ ד ב ג \1
ך*׳ מ ר כז או ד הזרקורים עמד השבוע
עיריית
ח״ב שמואל רכטמן, ראש
רחובות. חסינותו הוסרה ממנו. הוא צולם
בבית־המישפט. התביעה אף תבעה לעצרו
עד לגמר ההליכים. דרכונו הוחרם. האי שום:
קבלת שוחד בסך 70 אלף לירות.
הציבור לא ירע כי באותה שעה דנה
הפרקליטות גם בגורלו של ראש־עירייה
אחר, החולש על עיר הנמצאת רק כמה
עשרות קילומטרים מצפון לרחובות. ב מרכז
הדיון הזה עמד ד״ר ישראל פלד,
לשעבר פלדמן, המנהיג העירוני בן ה לל
של רמת־גן.
יש הבדל רב בין רכטמן, שהוא בן־
מושבה טיפוסי בסיגנונו ובהליכותיו, ו בין
ישראל פלד, תל־אביבי מלידה, אדם
בעל סיגנון מרוסן יותר, שלמד מישפטים

שונים. השנייה: באיזו מידה חשוף ראש־עירייה
למעשי״נקמנות של אנשים הנפג עים
על־ידו בתוקף תפקידו, והעלולים
למרר את חייו.
שתי השאלות עומדות לא רק לפני ה פרקליטות,
החייבת להחליט אם להעמיד
את פלד לדין או לסגור את התיקים נגדו,
אלא גם לפני הציבור הרחב. לשם כך,
מוטב לציבור לדעת את העובדות.

״גנבי ס
המתחל קי ם בשלל״
ך* דמות המרכזית בפרשה זו היא
• אישיות בשם צדוק חתוקה, לשעבר
עובד במחלקת־התברואה של עיריית רמת־

במאסר על־תנאי של שנה. אך המילחמה
שלו נגד ראש־העיר נולדה על רקע פרשה
מישפטית אחרת.
חתוקה ובני־מישפחתו בנו מיבנה בל־תי־חוקי
על חלקת־אדמה ברמת־גן, שהיתה
שיייכת למינהל־המקרקעין. לאחר מכן
מסרו את החלקה תמורת סכום של 307
אלף לירות לחברת־בניין. המחיר נבע ב מידה
רבה מקיומו של המיבנה. על פי הו ראת
ראש־העירייה, הועמדו לדין על סי
חוק התיכנון והבנייה, והורשעו בשישה
תיקים. הוכח כי המיבנה הבלתי־חוקי לא
הוקם ביגלל מצוקת־דיור כלשהי, אלא,
כדי להפיק רווחים.
הפרקליטות וראש־העירייה לא הסתפקו
בעונש שהוטל עליהם. הוגש עירעור על
קולת־העונש, ובית״המישפט העליון הטיל
על צדוק חתוקה עצמו קנס של 43,500
לירות, או 41 חודשי־מאסר, וקנסות קלים
יותר על שישה מקרוביו.
תוך כדי כך לא חסך בית־המישפט ב־מילות־גנאי
:״(הנאשמים) התעלמו מן ה חוק
ומצווי בית־המישפט בצורה צינית...
מיקרה קיצוני של דריסת־החוק ברגל

תבע מהם לבדוק את התנהגות המישטרה
כלפיו.
חודש לאחר מכן הגישה המישטרה ל פרקליטות
את החומר שאספה, כדי שזו
תחליט אס יש מקום להעמיד את פלד לדין.
אף שעברו מאז שמונה חודשים, טרם
נתקבלה החלטה — עובדה ששני הצדדים
מתמרמרים עליה, ומייחסים לה כוונות
מכוונות שונות.
אחרי ויכוח חריף בקרב השוטרים ודד
פרקליטים, התמקדו הדברים סביב שלו שה
אישומים אפשריים. הם הונחו לפני
פרקליטות־המחוז, שעליה להחליט לכאן
או לכאן.
שלושת העניינים :
שיפוץ חדר־האמבטיה בביתו הפר טי
של ראש־העירייה.
טיפול בגן של ביתו.
@ פרשת התרומה לעירייה, שבעלי־תחנת־בנזין
נאלצו לשלמה לעירייה מאו נס.
שני
העניינים הראשונים נוגעים לראש־העירייה
אישית, אך הם פעוטים בהיקפם.
העניין השלישי הוא בעל היקף רחב יותר,

ראש־העירייה פלד
שיפוצים באמבטיה, עבודות בגינה וצביעת גדר

מתלונן חתול,,ה
בעילה, תקיפה ובנייה בלתי־חוקית
באוניברסיטה של ביירות ובצרפת. יש גם
הבדל גדול בין העניינים, שהביאו את
הפרקליטות להתעניין בהם.
עניינו של רכטמן הוא פשוט, ביסודו:
האם קיבל מידי קבלן 70 אלף לירות
תמורת ״ויתור״ על פנטהאוז שהובטח לו
— ואם סכום זה מהווה שוחד.
עניינו י של פלד מעורר שאלות מסוג
אחר לגמרי. האחת: מהו הגבול בין המותר
והאסור בחיי היום־יום של ראש־עירייה,
הנעזר בדרך הטבע בשירותים עירוניים

גן, אדם המקדיש עתה את כל חייו ומיר־צו
למטרה אחת ויחידה: להפיל את פלד.
גם אין ספק לגבי המניעים שהביאו אותו
למאבקו הציבורי. יש לו טינה אישית
עמוקה כלפי ראש־העירייה, שהיה פעם
מעבידו.
צדוק (צאלח) חתוקה (או חתוכה) אינו
דמות חדשה לגמרי למישטרה. לפני עשר
שנים נידון על בעילת ילדה לשנה מאסר
על־תנאי, ולקנס של אלף לירות. כעבור
ארבע שנים נידון על תקיפה ,״זכה״ שוב

גאווה תוך עשיית עושר מהפעולה הזאת...
גנבים המתחלקים בשלל,״
נראה כי פסק־הדין לא מצא חן בעיני
חתוקה. הוא לא יכול היה להגיש עירי
עור עליו. אך הוא עשה מעשה אחר:
עוד לפני מתן פסק־הדין הסופי, בדצמבר
, 1976 פנה אל מפכ״ל המישטרה והגיש
לו 11 תלונות נגד ראש־העירייה, שבהן
ייחס לו מעשים פליליים. לאחר מכן הגיש
שלוש תלונות נוספות. בעיקבות פסק־הדין
בעניינו, פוטר בינתיים חתוקה מעבודתו
בעירייה.
ראש אגף־החקירות דאז, ניצב יעקוב
קדמי, הורה לחקור ביסודיות ארבע מהת לונות
האלה, לבדוק את האחרות באופן
כללי. המלאכה הוטלה על מפקח צעיר
ועקשן מהמחלקה לחקירות הונאה של
המטה הארצי, גרשון בלהורן, שגילה דב קות
רבה מאד במשימה. לדעת ישראל
פלד, על כל פנים, גילה דבקות שחרגה
מן הדרוש. כימעט מדי יום נשלחו שוט רים
לגבות עדויות, עד כי פלד פנה ב דצמבר
1977 אל שרי המישפטים והפנים,

אך אין טענה שראש־העירייה הפיק ממנו
רווח אישי.

שיפוצים
ב חדר״ה א מב טיה
^ תיק הראשון דן בפרשה שהתן
1רחשה בספטמבר . 1974 הד״ר פלד
החליט לערוך שיפוץ בווילה שלו שברחוב
קיש מספר 16 ברמת־גן. במיסגרת השי פוץ
הוחלפו האמבטיה, האסלה ואריחי־החרסינה
של חדרי־השירותים.
על פי תלונתו של חתוקה, נשלחו בעלי
המיקצוע על־ידי הקבלן הרמת־גני שלמה
בצרי, העובד בחברת נאוי את חורי ל בניין,
והוא גם ששילם חלק משכר־עבו־דתם.
חתוקה טוען שבכך נתן הקבלן
שוחד סמוי לראש העיר, על־מנת לקדם
את עיסקי־הבנייה שלו ושל החברה ש־עימה
הוא קשור. בתוקף תפקידו כראש־העירייה
משמש פלד גם כיושב־ראש הוועדה
המקומית לתיכנון ובנייה, שתפקידה

עלה כוונ ת

זכוכית כליכית
כלי עיז
מפות .
סטיחי קם
מוצרי קט׳
קרמיקה
• אופנה ואביזרי אופנה 1
מוצרי נוי .
צעצועים

(המשך מעמוד )39
לאשר או לפסול תוכניות־בנייה, וחשוב
מזה — חריגות בנייה של קבלנים.
התוקה מסר עדות וצירף קבלה מ־פינקס־קבלות
של טרקטוריסט בשם מר דכי
קמף, על סך 310 לירות. הטרקטוריסט
נחקר. וסיפר שאכן העבודה שצויינה ב אותה
קבלה כללה פינוי פסולת בנייה,
מביתו של ראש״העיר. עוד סיפר קמף
שהוא נשלח למקום על־ידי שלמה בצרי,
שאמר לו לשלוח את החשבון על אותה
עבודה לחברת ואוי את חורי, אך לציין
שהעבודה בוצעה, כביכול, במקום אחר
— בבניין החברה ההולך ומוקם ברחוב
עמק הברכה ברמת־גן.
המישטרה פנתה למנהלת־החשבונות של
חברת־הבנייה, כדי שזו תמציא את ה מקור
של אותה קבלה, אך זה לא נמצא.
הטרקטוריסט קמף סיפר לחוקרים ש פגש
את יחזקאל, בנו של הקבלן שלמה
בצרי וזה הזהיר אותו, שלא יספר את
האמת במישטרה, אלא ישנה את הגיר-
סח ויספר שקיבל המחאה מחיה פלד, אשת
ראש העיר, עבור העבודה שביצע .״ב מידה
שיתעוררו בעיות עם מס־הכנסה,
נעמוד אני ואבי מאחוריך,״ הבטיח בצרי
הבן, לדברי קמף. אלא שקמף לא זכר
שקיבל המחאה כלשהי מאשת ראש־העיר.
במאי 1977 הוזמן שלמה בצרי למסור
עדות לפני המפקח בלהורן. בצרי הוא
קבלן פושט־רגל, שבשנות ה־60׳ היה בעל
חברת־בנייה קבלנית בשם סאלים גורי
ברמת־גן. כיום הוא רשום כפועל בחברת
נאוי את חורי בעוד שלמעשה יש חברה
קבלנית הרשומה על שם אשתו, קיטי,
והנקראת נוי־קיטי. זו מבצעת שירותי-
בנייה עבור חברות־הבנייה שלי נאוי.
לחוקרים הסביר בצרי־האב שהוא עוזר
לאנשים שונים, הזקוקים לבעלי־מיקצוע
בשטח הבנייה, וכך גם סייע לפלד, כשזה
היה זקוק לבעלי־מיקצוע. הוא הכחיש
שאמר לקמף להפנות את החשבון לחברת
נאוי את חורי, וכן טען שבנו לא ניסה
כלל לשדל את קמף לשנות את עדותו,
כאשר הוצע לשלמה בצרי להיבדק במ כונת
אמת — סירב.
הוא גם חזר וטען, שלא קיבל כל תמו רה
עבור התיווך בעבודות שבוצעו ב־

טילפן פרקליטו של בצרי־הבן והודיע ש שולחו
התחרט ושוב אינו מוכן להיבדק
במכונה.
החוקרים ניסו לאתר את האסמכתות ל־שיקים
שניתנו כביכול על־ידי חיה פלד
לבעלי-המיקצוע, אך אלה לא נמצאו.

״ ח קי ר ה
נו ס ח רו סי ה ״

וי ־׳1יי1וווו ס

ך* ק כשל 3זה של החקירה קיבלו ה חוקרים
רשות לחקור את ראש־העי־י
רייה
ואישתו.
חיה פלד סיפרה שפנתה לבצרי, שאותו
היא מכירה מזה הרבה שנים, באמצעות
אישתו. את הכסף למרבית בעלי־המיק־צוע
שילמה בעצמה. היא נתבקשה להמ ציא
את ספיחי־השיקים, ששולמו לפוע־

ראש־העירייה פלד (עם מפכ״ל במישטרד!)
.אם יתעוררו בעיות עס^זס־ההכנסה, נעמוד מאחריך ! ״
בחקירתו נשאל פלד על טיב קשריו
עם הקבלן בצרי וענה :״שום קשרים אי שיים
(עם בצרי) .הוא היה קבלו. נדמה
לי שעד היום הוא קבלן, העובד ברמת־גן
...אישתי חיפשה בעלי־מיקצוע. לא קל
היום למצוא בעלי־מיקצוע לעבודות קט נות,
ובצרי התנדב לעזר לה.״
פלד אישר שבמיקרה אחד אושרה לחב רת
נאוי את חורי חריגת־בנייה. זה היה
בבניין ברחוב הירדן, שם בנתה החברה
קומה אחת נוספת, בניגוד לתוכנית ש אושרה
לה. ועדת־בניידערים, בראשותו
של פלד, אישרה לחברה את החריגה, ב תנאי
שהחברה תמכור את אותה קומה
לעירייה, במחיר מוזל.

ה מלצות
ה חו ק רי ם

חתוקה מפגין נגד פלד ברחוב*
״מיקרה קיצוני של דריסת החוק ברגל גאווה

דיזנגנף 224ת״א,
ט>׳231013.

כשביקש מפקח־המישטרה תשובה לגופו
של העניין שלשמו התקשר, אמר לו פלד:
״בקרוב תקבלו מיכתבים מהיועץ המישפטי
לממשלה ומשר־המישפטים, והם יורו לס גור
את החקירה.״
ישראל פלד זומן אף הוא לחקירה. סלד
הוא עורך־דין במיקצועו, ומאז 1958 הוא
מכהן כחבר מועצת עיריית רמת־גן מטעם
הליברלים. בשנת 1967 התמנה כסגן ראש־העירייה,
ובסוף שנת , 1969 לאחר שראש
העירייה הקודם, אברהם קריניצי, נספה
בתאונת־דרכים, היה פלד לראש-עיר. נו סף
על כך הוא מכהן גם כיושב־ראש מכ בי
העולמי, וכיושב־ראש הוועד הבינ לאומי
למישחקי המכביה.
עד לשנים האחרונות הופיע שמו של
פלד על שלט במישרד עורכי־דין בתל-
אביב, שאחד מלקוחותיו היה הקבלן שלמה
בצרי.

בית ראש־העיר. בתום עדותו נעצר בצרי
ונחקר חקירה יסודית. אז נזכר שהפנה
בעלי־מיקצוע גם אל דירת בתו של ראש
עיריית רמת־גן.
בצרי אישר שהמחיר שגובה בעל־מיק-
צוע מקבלן זול בכ־ס/ס 50 מהמחיר שהיה
גובה אותו בעל־מיקצוע מאדם פרטי. בעת
היותו של בצרי במעצר, נקראו בעלי״
חמיקצוע, שעבדו בבית פלד, להעיד. ד,ם
סיפרו, בין השאר, שאת חומרי־הבנייה
לעבודות השונות לקחו מאתרי־בנייה של
בצרי. את התשלומים קיבלו, בשקים או
במזומן, באמצעות בצרי.
גם יחזקאל, בנו של שלמה בצרי, העיד
וטען שלא ביקש מהטרקטוריסט קמף לש נות
את עדותו ביחס לקבלה. הוא גם הביע
נכונות להיבדק על אמיתות גירסתו במ־כונת־אמת.
הוזמן תור לפוליגרף בירוש לים,
אך בבוקרו של היום שנקבע לכך,

לים, ובעיקבות זה איתרו החוקרים את
השיקים. אלא שבין השיקים לא נמצאו
כאלה ששולמו לבעלי־מיקצוע שעבדו ב שיפוץ
דירת פלד.
עם תחילת החקירה בבנק, שבו היה
לחיה פלד חשבון, התקשר המפקח בל-
הורן אל בית פלד, כדי לברר עניין
מסויים. ישראל פלד נטל את הטלפון ו הטיח
באוזני החוקר דברים חריפים. פלד
טען שהמישטרה ״סתם מתלבשת״ עליו,
ומטרידה אותו ואת אישתו לחינם. הוא
דרש שיחדלו מכך .״אתם משתמשים ב שיטות
של האן־קה־וה־דה אם בכלל
אתה יודע מה זד״״ זעם סלד על בלהורן.
* לידו: ציור מעשה ידיו, המראה כיצד
תולים אותו.
** המישטרה הפוליטית של סטאלין, באחד
מגילגוליה.

^ תום חקירת עבודת־השיפוץ בבית
י** פלד, כתב החוקר בלהורן במסקנו תיו
:״נראה כי קיים חשד סביר למדי,
שלפחות הלק מעבודת־השיפוץ בבית פלד
מומן על־ידי הקבלן שלמה בצרי וחברת
ואוי את חורי. קמף (הטרקטוריסט) מסר
בהודעתו, שנתבקש להפנות את חשבון
פינוי הפסולת לחברת נאוי את חורי, מסר
העתק חשבון, המקור לא נמצא ...שלמה
בצרי הכחיש טענה זו בחקירתו, ולא
היה מוכן להיבדק במכונת־אמת.
״מעודד (הרצף) אמר שקיבל את השיק
של גב׳ פלד באמצעות בצרי. השיק לא
נמצא ולא הומצא. קיבל סך־הכל כ־400
או 500 לירות, חלק במזומן. חומרים, סיד,
חול ומלט לקח מבניין שבנה בצרי באותה

״...שלמה בצרי לא קיבל כל תמורה
עבור תיווכו — ריווח מקובל של קבלן מועסקים הינו כ־ס/ס .30 בעלי-המיקצוע
על־ידי בצרי באופן סדיר.״
הוסיף המפקח בלהורן :״במהלך ה חקירה
נשמעו טענות מגורמים שונים,
אשר הטילו ספק בקיום, העניין הציבורי׳
בתיק זה, קרי — ,סכומים פעוטים.׳ טיבעי
שאדם יפנה לקבלן שהוא מכיר, כדי ש ביצוע
העבודה יהיה אמין יותר, ובכדי
שלא יגבה ממנו סכום מוגזם...
״נראה שיש לבחון התקשרות אזרח-
י־יייי 1׳

קבלן במיקרה דנן, בפרספקטיבה הנכונה.
מדובר בראש־עירייה, אשר בנוסף לכוח
השפעתו וסמכותו לקבל החלטות, הנוג עות
לכלל ציבור אזרחי העיר, משמש גם
כיושב־ראש הוועדה המקומית לתיכנוך
ובנייה. בידי הוועדה הסמכות לאשר או
לדחות הצעות בנושא הבנייה בעיר. שלמה
בצרי, המשמש כקבלן בשטח, של חברת
ואוי את חורי, בונה באיזור רמת־גן, ופעי לותו
תלוייה בהחלטות המתקבלות על-
ידי הוועדה.
״...לא נערך חישוב כספי של סך־כל
החיסכון, שהיה מנת־חלקו של הד״ר פלד
כאדם פרטי מעצם ההתקשרות עם שלמה
בצרי. אך חיסכון זה הוא בהחלט שווה
כסף. ומיקרה זה, חשד סביר למדי לקבלת
טובת־הנאה מצד ד״ר פלד.
״לאור האמור לעיל, נראה לי שד״ר
פלד עבר עבירה של קבלת שוחד, לפי
סעיף מספר 1לחוק לתיקון דיני עונשין,
עבירות שוחד. או, לחילופין — מעילה
באמון — סעיף 140 לפקודת החוק הפלי לי,
וכי שלמה בצרי עבר עבירה של מתן
שוחד. מומלץ בזה להביאם לדין באשמות

אל דעתו של המפקח גרשון בלהורן
הצטרף גם מפקדו, ראש מחלקת חקירות-
הונאה במטה הארצי, ניצב־מישנה בני מיו
זיגל, שהורה להעביר את התיק לפרק ליטות
לעיון והחלטה.

__ גינתו
של ראש־העיר
ן* תיק השני נוגע לעבודות אחזקה
וגינון, שבוצעו בגינת ביתו ברחוב
קיש מס׳ 16 ברמת־גן.
על־פי התלונה שהגיש צדוק חתוקה,
בדקה המישטרה עבודות שביצעו עובדים
ממחלקת ״גינון ונוף״ של עיריית רמת־גן.
תיק נוסף נגע לעבודות שבוצעו על-

פרטי צדוק ( צאדח)
ידה 230 מרחב ר ן
ח!ן רי־רהויכירה
וסעיד החוק

ידי כבאים מתחנת מכבייה,אש של עי ריית
רמת־גן.
מחלקת גינון ונוף היא מחלקה עצמ אית
בעירייה. תפקידה הוא לטפל בכל
הכרוך בטיפוחם ואחזקתם של צרכי הנוי
הציבוריים בעיר, כגון גינות ציבוריות,
שדרות ועצי־נוי.

הס האב 0דעה
שנו משפחת חתוכה
מספרדהוי 1037 2974
תו נר יר
בימ״ט
ומס. תיק
ג ד ״ד

ה ..ר. י *1הביזה ב 1ללוז . 71ע. ת .
3 0 .1.60
ב י מי יטנלחורי
על ח בי ב
1־:.יל.ניי !.ו152 ,

:-.,וו ו; ר..וו ם

7 :.,1ילי

ר ין 7 7 5 / 6 1 £

הדיו

1טגיוז מ. ע .ת. ד 3-
ניבים היעבורע?
לרם

ססס

3 —1 •1
לי-־י ם בס
וו 1ו ־ ט י 0ה; 4ס ר.

1036

ההרס,ער. הבחר. כוללתמ. ע .ת
2 1 .1.73
ב ימיי׳ע ו־ ל 1י!

היליעה 2 <9פיודתהתוהו$ל וביב 1936 3371/72

כליון ההרשעות של צדוק חתוקה
שנה על תנאי +שנה על תנאי

בראש המחלקה עומד אריק ארמוני,
וסגנו הוא חיים וידר. רמת־גן חולקה לצו רך
עבודתה של המחלקה לשני איזורים,
שבראש כל אחד מהם עומד מנהל־איזור.
לכל אחד ממנהלי האיזורים, רצון צברי
וסעדיה כהן, צוות־עובדים מגוון.
במהלך החקירה היסודית שערך המפקח
בלהורן נחקרו כימעט כל עובדי מחלקת
הגינון והנוף.
מאיר אהרוני 35 העובד 10 שנים
כגנן במחלקה, סיפר בעדותו :״יש במדד
לקת־גנים־ונוף כמה מנהלים, וכאשר היו
שולחים אותי, הייתי מבצע עבודות אצל
הד״ר פלד.״
שאלת החוקר :״איזה עבודות ביצעת
אצל ד״ר פלד י״
תשובה :״כמו בכל גינה — לגזום,
לקלטר וכיוצא־בזה, פעם בחודש או ב חודשיים
...שלח אותי לשם סגן־המנהל
חיים וידר, או סעדיה כהן, מנהל האיזור.
היו אומרים לי: לך תעשה עבודה שמה.
מתי שבאים לעבודה חותמים על כרטיס,
והמנהל חותם על הופעה. אני לא צריך
לדווח על העבודה, שכן המנהל יודע
מראש היכן אעבוד, ומה עלי לעשות.״
בהודעה נוספת שמסר במישטרה, סיפר
אהרוני לחוקרים שביצע גם עבודות־אח־זקה
אחרות בביתו של פלד: עבודות־השקייה,
כיסוח־דשא ונקיון.
לחוקרים הבהיר אהרוני :״כל ההנהלה
יודעת מזה, כימעט. לא יתכן שמנהל רא שי
של המחלקה לא יידע מה עושים.״
עובד נוסף שמסר עדות במישטרה היה
שלמה כוכבי 42 המשמש כגנן־בנאי מזה
תשע שנים במחלקת גינון ונוף. עיקר

וזורעים מ. ע .ת •

עבים. ע:ד;> יעבורנ
מעבתדמ , 1ר 7-3 .£

א 7-1
די* י ם גם

תפקידו הוא תיקון מיתקנים שניזוקו. סי פר
כוכבי :״במשך שבע שנים יצא לי
לשתול בגן של פלד. אני זוכר שפעם
אחת גב, פלד אמרה שצריך לשתול פר חים
בצבעים, לקראת מסיבה דיפלומא טית.״

שאלת החוקר, האם יש לפלד גנן
פרטי׳ השיב כוכבי שלמיטב ידיעתו אין
כזה.
אהרון משרקי ( )47 גוזם עצים מזה 19
שנה בעיריית רמת־גן, העיד. אף הוא:
״שולחים אותי מדי פעם לגזום עצים
שם,״ ענה משרקי, כשנשאל אם עבד פעם
בגינת פלד .״אחרי הגיזום אני מנקה.
סעדיה כהן שולח אותי. אני שייך לצוות
גיזום, וכאשר אחד מהפועלים בצוות של
סעדיה כהן היה חולה, אז שלחו אותי...
פעם בכמה חודשים היתה מסיבה בחצר.
היו אומרים לי שהיתה מסיבה, וצריך לנ קות
את החצר...״
הדשא והזבל
^ הרי הפועלים העידו המנהלים.
אחד־אחד הם נקראו לבוא לפני ה מפקח
בלהורן. בין היתר נחקר סעדיה
כהן 46 מנהל-איזור במחלקת־הגנים־
והנוף, ועובד העירייה מזה 17 שנה. כהן
סיפר ששלח מדי חודש גננים מעובדי־העירייה
לביתו של פלד, אך טען שזה
היה בעיקר כדי להכין מסיבות ואירועים
שונים. כשנלחץ על-ידי החוקר הוסיף:
״כן, קרה גם ששלחתי עובד מבלי שהיה
אירוע מסויים.״
כהן אמר שנהג לשתול מדי פעם צמ חים
עונתיים בגינת ביתו של ראש־העי־רייה.
באחת הפעמים, כך גילה, אף קנה
כמה שתילי ורדים לבקשת הגב׳ פלד,
ושתל אותם בגינה. כן היה מזבל את
הדשא בחצר הבית, וזאת לדבריו :״כדי
שהגינה תראה יפה. דשא לא יכול לצמוח
בלי זבל.״
לדברי כהן נלקחו הכלים והחומרים
לביצוע עבודות־הגינון בבית פלד ממחס־ני־העירייה.
כשהחלה חקירת המישטרה
הורה פלד לכהן להפסיק את העבודות
בגינת ביתו, כיוון שלדבריו יכול בנו
לבצע אותן.
ביום־העצמאות תשל״ז נשלחו כמה כב אים
לבצע עבודות צביעה ושיפוצים ב בית
פלד שברחוב קיש. על השתלשלות
הפרשה סיפר אליעזר קרמר 53 כבאי
במיקצועו, העובד במחלקת הכיבוי מזה
10 שנים :״ביום־העצמאות שלח אותי מפ קד
מכבי-אש רמת־גן, אלכם מיכאל, לבי תו
של פלד, על־מנת לצבוע קרשים בח צר.
הוא אמר שזו עבודה של בערך שע תיים,
אבל כשבאתי ראיתי שיש שם
עבודה ליומיים.
״ביום הראשון התחלתי לעבוד לבד.
ראיתי שאני לא יכול לגמור את זה,
(המשך בעמוד )42

פלדעלה כוונ ת
(המשך מעמוד )41
וביקשתי עזרה. שלחו לי עוד אדם שהוא
כבאי. למחרת בא עוד אחד, ולמעשה
עבדנו שלושה. צבענו את הקרשים ש משמשים
לפרחים מטפסים. לפני שצבענו
גירדנו את הצבע הישן, וצבענו תחילה
בצבע־יסוד את החומרים לקחו הכב*
אים־הצבעים מהעירייה.
לאחר שנשלמה מלאכת גביית העדו יות
מעובדי־העירייה בפרשת הגינון, נת קבל
אישור מגבוה לחקור על כך את
הד״ר פלד ואת אישתו.
פלד טען שאם וכאשר הועסקו עוברי־עירייה
בגינת ביתו, הרי שהיה זה בקשר
עם אירועים רשמיים של העירייה, המת קיימים
בגן ביתו.
לשאלת החוקר הסביר פלד שאינו מע סיק
גנן קבוע, היות שהוא ובנו משתל טים
בנקל על העבודה בגינה. בתשובה
לשאלה אחרת אמר פלד שאינו זוכר ש אמר
לסגן מנהל מחלקת הגינון, חיים
וידר, שאינו חפץ עוד בעובדי עירייה.
הוא גם הכחיש שעובדי־עירייה עסקו ב גינתו
בעבודות שאינן קשורות לאירוע
מסויים כגון שתילה, קילטור, השקייה או
חלילה צביעה.
לדברי פלד, יש ברמת־גן מסורת ישנה,
עוד מראשית ימי המדינה, לקיים בבית
ראש־העירייה מסיבה דיפלומטית שנתית.
זה נולד בימים כאשר רוב הדיפלומטים
התגוררו ברמת־גן, לפני שעברו להרצליה־פיתוח.
גם המטכ״ל שכן אז בתחומי רמת־גן,
ונערכו מסיבות לכבודו.
עבודות-הגינון נערכו, לדברי פלד, למ ען
מסיבות כאלה, שהן פונקציות עירוניות.
על עבודת מכבי־האש אומר פלד כי אחזי
הנגרים, שסבל מהחלטה של ראש־העיר,

צבע את הכניסה לביתו בשיכבה עבה של
צבע שחור. על כך פורסם, בשעתו, בעי תונות.
הכבאים נשלחו כדי לתקן את הנ זק
שנגרם ביגלל תפקידו הציבורי של
ראש־העירייה.
בסיכומיו כתב המפקח גרשון בלהורן,
בין השאר הכנת הגן (של פלד) —
במובן של הצבת ספסלים, דגלים, תאורה,
ולאחר ן כן נקיון הגן והשבת הסדר על
כנו, הינה לגיטימית לחלוטין, ואין להע לות
על הדעת שראש העירייה ידאג לסי דורים
כאלה בעצמו.
״מימצאי החקירה, לעומת זאת, מראים
על חשד סביר למדי שהטיפול בגנו של
ד״ר פלד חרג בהרבה מהכנתו לקראת
אירוע מסויים גרידא. משמע: טיפול ואח זקה
שוטפת של הגן. כמו״כן עבודות ה צביעה
על-ידי עובדי העירייה, תוך שימוש
ברכב ובחומרים שנשלחו מהעירייה, מהווה
השקעה לטווח רחוק וניתן, במיקרה כזה,
לפחות למען הטעם הטוב, להזמין עבודה
קבלנית ולחייב בגינה את העירייה ...אחז קת
הגן ועבודות הצביעה מהוות, לדעתי,
ניצול־לרעה של סמכות, מצד הד״ר פלד,
ולכן גם עבירה של מעילה באמון לסי
פקודת החוק הפלילי. מומלץ בזאת להביא
את הד״ר פלד לדין באשמה הנ״ל.״

__ תרו מה
ל קו פ ת העירייה
ך* תיק השלישי שהוגש לפרקליטות
׳ 1 1המדינה נגע לפרשת הקמתה של תח־נת־דלק
בתחומי עירו, לפני שנים אחדות.
המדובר בפרשת תחנת־הדלק המכבים
של חברת־סונול, שפורסמה ב־ 1976 בהר
חבה
(בהעולס הזה 2006״בקשיש לעי רייה״).
תחילתה
שיל הפרושה יעוד בשנת , 1966
עת החליטו ׳שלום יסביר !ואברהם סעי,
שניהם ינכי־צה״ל, להקים ׳תחנת דלק ב תחומי
׳רטת־יגן. השוניים הצטיידו בהמלצות
המתאימות !מטעם א׳גף־השיקום שיל מיישרד־הביטחון,
קיבלו שטח קרקע ממינה׳ל מקר קעי
ישראל, ואז ׳ניגשו לעיריית רמ׳ת־גן
לקבל את הרשיונות המתאימים ׳להקמת ה תחנה.
ראש
העירייה היה ׳אז ואברהם קריניצי
ז״ל, וסגנו ישראל פלדמן (לימים — פלד)
טיפל בחשוון לתחנה .׳סלד הודיע לסביר
׳ולסיני!שהם יצטרכו לשלם לקופת העירייה
סכום של 100 אלף לירות, עבור הוצאותיה
בעניין הוצאת הרשיונות. לאחר התמקחות,
שארכה ׳שיסתיים ,׳שבמהלכה׳ הוברר לשני
הנכים שסיכוייהם לקבל את הרשיונות
ללא כל תשלום הם קלושים, הגיעו לפשרה
על תשלום שיל 50 יאלף לירות. בסוף
, 1968 לאחר ׳שחברת סונול, שעימה התקשרו
סיני וסביר ,׳נאותה לשלם לעיריית רמת־גן
יא׳ת הסכום, התקבל רשיון הבנייה.
׳כשבאו סביר ׳וסיני לקבל לידיהם את
הרשיון ממהלקת-ההנדסה העירונית, נאמר
להם שהרשיון ׳נמצא בידי הד״יר פלד. כש פנו
יא׳ל פלד הבהיר להם הלה, לדבריהם,
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ש יהיה
עליהם׳לשלם את 50 אלף הלירות
כ״תרומה״ לעיריית ׳רמת־גן.
לבסוף סוכם ׳שחברת סונול ׳תפקיד ישיק
בנקאי על ׳סכום התרומה, בידיו של עורך־
הדין התל־׳אביב יהושע רוטנשטרייך, רפש־הלה
יאשר זאת ׳באוזני פלד יוחל בבניית
התחינה.
ב־ 10 בפברואר 1971 העבירה הנהלת

יופי של שיער, ללא קשרים

שנוסו וכוי•
בתכשיר אחד
כמו מגע-קסם״ ,מילק פלוס ״6
מותיר את שערך לאחר
החפיפה, יפה, רך, נוח
לסירוק וללא קשרים.
״מילק פלוס 6בעל פעולה
כפולה: חופך וגם מייצב.
מכיל 7מרכיבים טבעיים,
מבריא ומזין את השיער
ומעניק לו רעננות,
גמישות ויופי, לימים רבים.
״מילק פלוס 6בשתי
נוסחאות:
ו. לשיער פגום או יבש.
.2לשיער רגיל.

1א / 101י * £ז

סאמסן זזסאסס>:זג**י{$£

*11X 11

?1X186

?1X 186

00 ממז&אסס

68581

סונול ואת השיק המבוקש לידי עורד־הדין
רוטנשטרייך. זה אישר טלפונית לפלד את
הימצאות השיק בידיו ,׳ובאותו יום התקבל
ואישור הבנייה לתחנת הדלק.
׳לאחר שנשלמה בניית התחינה, התקשרו
בעלייה, שליום יסביר ׳ואברהם סיני, עם
עורך־הדין יהודה רס׳ל׳ר ׳ותבעו את הסכום,
׳שנגבה מהם לדעתם שלא כחוק על־ידי
הד״ר סלד ועיריית רמ׳ת־גן.
לאחר התחמקויות שונות מצד העירייה,
פנה ר׳סל׳ר אל ביית־המישפט העליון כדי
שיאלץ ׳את •שני הנתבעים להשיב לתביעה.
׳לפני כמה חודשים פסק בית־המישפט העל יון
!שיהד״ר פלד ׳אחראי ואישית לפרישה,
ולכן עליו להשיב לתביעה. עובדת היותו
ישל העניין ׳נתון להכרעת בית־המישפט,
שימשה לד״ר פלד עיילה ישלא להשיב לרוב
השאלות!שהוצגו לו ובחקירה ע׳ל־ידי המפקח
בלהודן.
הד״ר פלד עצמו, שבינתיים הפך ראש
העירייה, לאחר שאברהם קריניצי גיס׳פה
בתאונת־דהכים, הכחיש ואת מעורבותו ה אישית,
טען שלא זכורה לו כל שיחת־טלפון
בעניין השיק עם עורך־הדין רוט׳נ־שטרייך.
אך עורך־הדין הוותיק, שהוא גם
!בשיא סועצת־העיתונות, ואישר באזני חוקרי
המישטרה שאכן ושיחה כזו התקיימה.
רוטנש׳טרייך סיפר בעדותו ,׳שהעביר את
השיק לעירייה, לאחר שחברת סונול הו דיעה
לו שאישור הבנייה לתחנה ׳ניתן.
בהמלצותיו ׳שניתנו בסיום החקירה כתב
המפקח בלהורן :״בפני עיריית רמית־גן
עומדות דרכים: שונות ׳בכדי לממן את ה־
׳תקציב הסלתי־רגיל. אחת הדרכים ׳היא
לקבל ׳תרומות.
״השגת מימון ׳לפרוייקטים ושונים היא
יעד חשוב! ,אך צריך להיות ברור שלא

שרופים.

כל הדרבים כשדות ׳או חוקיות ...זזמיקרזז
שלפניינו היגו חריג! ,אבל כנראה סימפטו־מטי,
חריג במובן זה ש׳התרוסה׳ נגבתה
מאנשים פרטיים (בהחלטה אחרת של ה עירייה
נאמר שחברת הדלק תתרום 210
אלף לירות) .יש להניח שסונול, כחברה,
לא היתה מתל׳ויננית. אלמלא הפעילה המח־לקה
המישפטית של סונול סעיף מסויים,
בהסכם שנחתם בינה ובין בעלי התחנה,
אשר באמצעותו חייבה את בעלי התחנה
לשלם את הסך של 50 יאלף לירות על-
חשבון ההלוואה שקיבלו, לא היה מתגלה
קצהו של .׳קרחון התריומות/
״מעורבותו של ד״ר פלד, וטיפויליו האישי
בגביית התרומה, ניכרים לאורך כהוניתו
כסגן וכראש עיריית רמת־יגן. כסגן ראש־העירייה
הוא דרש סכום של 100 אלף
ליריות, סכום שהורד בתיווכו של עורך-
דין שרגא יורם ל־ 50 יאלף ליריות. כראש
העירייה ניהל משא־וטתן עם מר אלכסנדר
בילסון מחברת סונול, ויהיה בקשר עם עודך*
דין רוטנשטרייך אשר שימש כמתווך. קשה
להניח שאדם עסוק כד׳׳ר פלד (ראש עירייה
ובעל תפקידים בכירים ׳במספר אירגיוינים),
יקדיש אישית כל־כך הרבה זימן ותשומת
לב ל׳סיתם תרומה׳ .קשה גם להניח, שד״ר
פלד נוהג להחזיק •במיושרדו, כדבר שב־שיגרה,
היתרי בנייה, עד לקבילת הודעה
מעורך־דיו — מתווך, שהתרומה או הפיצוי
המגיעים לעירייה אכן הגיעו למישרדז...
מומלץ בזיאת ילהביוא את הד״ר ישראל
פלד לדין באשמת עושק, או לחילופין
באשמת סחיטה באיומים.״
המלצתו זו: שיל המפקח ביליהודן היתה
זקוקה עתה לאישור הממוינים עליו. סגן-
ניצב רוזנברג עיין בתיק והעבירו לראש
מחלקת חקירות־הונאה בצירוף המלצותיו
ישלו. בין היתר כתב רוזנברג מסתבר
כי אכן הופעל ילחץ על ישני בעלי־התחינה,
שיהינם נכי־מילחמד״ לתשלום הכסף. והם
בוודאי האמינו בתום־לב שאם לא ישלמו,
לא יקבילו את רשיונם, דביר שיפגע בפר נסתם...״
עיל־פי זואת ראה גם סגן־׳ניצב
רוזנברג את המעשה בפלילי, והמליץ להע ביר
את התיק לפרקליטות. המלצות שני
הקצינים יאושרו על־ידי ניצב־מיישנה בנימין
זיגיל, ראש המחלקה, והתיק הועבר לעיון
לפרקליטת מחוז תלחאבי׳ב, ויקטוריה יאוסט־רובסקי-יסהן.
איש
אינו טוען כי פלד נהנה אישית,
בכל צוריה שהיא, מן הכסף הזיה. הכסף
הלך לעירייה, וגרושם בספרייה כדין. הטעינה
היא כי גבה למען העירייה כסף בדרכים
שאינן חוקיות.

שעל !

לדעת ונ *

( 0££1 0 2 £ 0מקפיא עמוק)
6 1 0 0 ₪הוא ממש חיוני לכל משפחה.
הוא מאפשר לך לבצע קניו ת מרוכזות במחירים
נ מוכים, ל חסוך בריצות למכולת ו/או לקצב,
ול אחסן מלאי גדול של מזון לאורך זמן.

ונ ת

עתה הזמן לרכוש אותו.
א. הקיץ בעיצומו חיוניו תו של

ב. בהתח שב בעליות המחירים ה תלולו ת
בכל העולם כדאי לרכוש

׳כשהמחירים סבירים.
ןןין ^ מבין כל הדגמים המוצעים
1 1כיום בשוק 7010177ם 1 0 0
הוא ה קני ה הטובה ביותר 7010117 .ס /0 0ו/וא*£
הינו 0 2 £ 0ז 0 £ £אנגלי אורגינלי, וכזה הוא
גם הגימור ש לו( להב דיל מדגמים אירופאיים
אחרים המיוצרים באיטליה).

6דרגות הקפ אה לה ת א מה
לטמפרטורה הסביבתית
תכולה ־ עד 35ק״ג מזון.
הקפאה -ע ד, מי נוס 19מ עלו ת
מגרות נגררווז
פתיחה קדמית
נ עיל ה מגנטית
משטח עליון עשוי פורמיקה
עיצוב מרהיב,

את ה־ /0 0 0 7010177י\/א *£ני תן
לרבוש בכל ה חנויו תוהס לוני ם 5 המובחרים וב חנויו ת ה שק״ם,

.יבואן בלע די: ב רי מ אג בע״נו.
רח׳ לבמטין ,11 תל־אביב. טל<21931 :

בכל ה חנויו תוה מלוני ם המובחרים
וב חנויו ת ה שק״ם.

אמב טי ה
ושושנים

ך* ינרניים עכרו החודשים, ומערכת ,״
הבחירות מתקרבת. יחד עם התקרבותה
הולכים ׳ומתלהטים הרוחות.
חסידיו שיל פלד טוענים כי הטענות
נגדו נוגעות לעניינים של מה־בבך, מן
הסוג שאפשר !להעלות כדוגמתו נגיד כל
ראש־עירייה בארץ. המסע סולו הוא של
קינטור, ונועד לשמש יריבים פוליטיים.
הם מצביעים על העובדה כי חתוקה
אינו מסתפק בהגשת תלונותיו, אלא מנהל
עתה תעמולה פוליטית גלוייה. הוא מחלק
בעיר כרוזים נגד פלד, נראה בהפג׳נות.
האם עומדים כעת אחריו כוחות פוליטיים 1
טוענים אנשי פלד :״סל זה בא מפני
שראשיהיעירייה מילא את תפקידו כראוי
ועמד על מיצוי הדין נגד חיתוקה. אילו
עצם עין, לא הייתה יבאה עליו כיל הצרה
הזאת. מדוע צריך ראש־עירייה להיות
חשוף לנקמנות של אדם שהפר את ה חוק?״
כמה
מאנשי פלד רומזים גם כי שקרנות
המישטרה בעניין זה נובעת ממניעים אי שיים,
ב״גילל הביקורת שמתח פלד על
קצין־מישטרה גבוה. על כל פנים, הם
מחשידים את המניעים של כמה מן הפעי לים
בפרשה.
פלד עצמו עביר ליהתקפה־ינגד״ת, כתב׳בנובמבר האחרון מיכתב יחריף לישרי ה-
מיישפטים והפנים, יתבע למצוית את החקירה
״עיל-ידי מישפטנים אובייקטיביים, ויבתקו־פת־זמן
סבירה.״
החוקרים, לעומת זאת, טוענים כי מילאו
את תפקידם, בלא משיוא־פדם, ומתמרמרים
על כך שהפרקליטות נתנה לתיקים לצבור
אבק, מבלי לקפל החלטה.
אם לא תתקבל החלטה כזאת מייד —
דבר שגם אנשי פלד וגט יריביו תובעים
אותו — עלולה פרשיה זו להישתרבב ובמע־דכית־הבח״רות.
במיקריה זה יהפכו האמבטיה
שיל ראש־העיר ויהישיושנים ישלו נושא מרכזי
במערכה.
עופי קי ר ׳

ן 7ו ד אלהרר בע־נז

ןדודאלו. וונע׳ נ ז

צד א׳
.1שלשב לי להב עי ר
.2ה עי ק ר זה ה רו טנ טי ק ה
.3ב בו ק ר
.4הו איזה לי ל ה
.5ח שבון פ שו ט

< .סו רו מני

צד ב׳
( )2:33 מלים; דני מינסמו. לחן: יוני ונ ס ר.
( )2:35 מלים: עלי מו ה ר לחן: יוני וכסה
( )3:45 מלים: יהודה עמיחי. לחן: י הודי ת וביץ.
( )2:58 מלים: דני מינסטו. לחן: יוני ו כ מו.
( )3:12 מלים: יעקב גלעד. לחן: יצ חק קלפסו(צ־וצ׳יל).
(0ו )2:חלים; אלכ סנ דו פן. לחן: ל א ידוע.

.1ה ת עו ר רו ת
שיר ה ת עו ר רו ת
.3בו אי נ ש אר
.4כ בו ה או רו ת
.5בלע דיי ך
< .וסרלס פינ ה
נ שקי עה נוגה1

( )0:42 לחן. יוני וכסר.
( )2:56 מלים: דני נזינסטר. לחן ; יוני וכסה
( )3:38 מלים: יעקב גלעד. ל חן:יצ חק קלפסר(צ־רצ׳יל^
( )3:33 מלים: דני מינססר. לחן: יוני רכסר.
( )2:57 מלים: דני מינססר. לחן: יוגי וכמר.
( )2:49 מלים; חיים חפו. לחן:דוד וה רי

תו צו תהארץ

א דהע\*ג

בחנויות התהדיטים

מ ה דו רהחדשה של ספר המתחה מדו ב ר

״ > 5מ>ם מ תו ק > םבמאי
ספרו האחרון של

ארנון

הדר

(מחבר ״שניים״ ו״טבעת של שתיקה״)
לחובבי ספרות מקור, המתובלת במתח ובאירועים סו חפים ובלתי־שגרתיים,
מצפה הוצאת ״תמוז״ (האחראית להוצאתו לאור של ״ 5ימים מ תוקי ם במאי״).
להתראות בחנויות הספרים המובחרות.

קולנוע סרטים
ברוקס דוהר על היציקוק
מל ברוקס רוכב שוב. האיש שהוכיח כי
קהל הצופים בקולנוע הוא די אינטליגנטי
כדי לפענח בדיחות על חשבון סרטים
שראה בעבר, דוהר הלאה. אחרי השריף
הכושי והאינדיאני הדובר איריש באוב־פיס
לוהטים, אחרי הסוסים הנבעתים בכל
פעם שהם שומעים שמה של עלמה נא צית
קשוחה בפרנקנשטיין הצעיר, אחרי
הסרט האילם, שבו המילה המדוברת ה יחידה
היא ״לא״ ,הגיע תורו של המתח
הגבוה, שבו יצטרכו הצופים למות מפחד
או מצחוק.
תירגוס מדוייק של שם הסרט היה
מחייב לקרוא לו בעברית פחד גבהים,
אבל מאחר ומתרגמי אריקה ג׳ונג השתמ שו
כבר בשם זה כדי לשבש את השם
המקורי של ספרה (שהיה פחד טיסה),
לא נותר אלא להסתפק בלזם נרדף הקרוב
ביותר במשמעותו לכוונות של ברוקס.
מעשה כפסיכיאטר. הכוונות של
ברוקס ברורות לגמרי. עוד לפני שמתחיל
הסרט עצמו, מופיעה על המסך כתובת
המכריזה באותיות ־קידוש־לבנה, ש״הסרט
הזה מוקדש בהוקרה לאלפרד היצ׳קוק.״
ומכאן מובן שהשם ״פחד גבהים״ מתיי חס
למה שמקובל לקרוא בשפה עממית
״ורטיגו״ ,כלומר: אותו מעצור נפשי ש היה
לכוח המניע בסרטו של היצ׳קוק, ש נשא
שם זה. אבל, כדי שיהיה בכל זאת
הבדל, צריך לציין שהיצ׳קוק, בזמנו, לא
נרתע מלקרוא למהלה בשמה — אקרו־פוביה.
אבל ברוקס אינו משתמש במונח
המדעי אפילו פעם אחת, למרות שגיבור
סיפרו, אותו הוא מגלם בעצמו, הינו רופא
פסיכיאטר, חתן פרס נובל.
זהו הסיפור המגובש ביותר שהיה פעם
בסרט של ברוקס. מעשה כפסיכיאטר ה נודע
דוקטור ריצ׳רד ה. תורנדייק, שקיבל
על עצמו ניהול מוסד לחולים ״מאד מאד
עצבניים״ בקליפורניה, אחרי שמנהלו ה קודם
ניספה באורח מיסתורי. ואם זה מז כיר
למישהו את עולם השכחה של היצ׳־
קוק, אין זה מיקרה.
מזימות ואמבטיה. הדוקטור הנבכד
צריך, כמובן, לגלות את מזימות הרשע
הנרקמות בצוות המפעיל את המוסד, תוך
כדי כך שהוא נוסע לסן־פרנציסקו, כדי
להרצות בכנס פסיכיאטרים. הוא מתלבט
שם בין היותו חשוד ברצח וקורבן של
רצח, עד שהכל בא על מקומו בשלום.
מה שמטריד אותו לכל אורך הסיפור
הוא פחד הגבהים שלו, הגורם לו סיוטים
נוסח ורטיגו וחבלן (סרט מוקדם יותר
של היצ׳קוק) ,שמהם הוא נפתר רק בסצ

היונים
בעקבות הצפרים

ברול,ס וכופכת־קכועה מדלין קאהן ב״פחד״
אהבה מצחיקה שכזאת
נה האחרונה, שהיא העתק התיפאורה של
ורטיגו על כל פרטיה.
אבל ברוקס אינו מסתפק, כמובן, רק

בהשאלות שקופות אלה. היצ׳קוק קורץ
לכל אורך הסרט, מן הניצוצות המגיעים
אל חדרו של הפסיכיאטר מהחלון האחורי,

3זי5

פול ניומן
אלימות

בשכונות

ת ד רי ך
חוב הלראות
תל־אכיב — פרובידנס, אשה לא־נשואה,
הטפיל, ג׳זליה, סיפגשים מן הסוג
השלישי.
ירושלים — פנטסיה, אודיסיאה בחלל.
חיפה — פנטסיה, ג׳וליה.

בזעם ובעצמה
העוני

(אלנבי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— הקרנה חוזרת זו, של אחד
הסרטים המוצלחים ביותר של הבמאי רוברט וייז (,)1957
התבקשה מאליה, מאז זבה ״רוקי״ להצלחה מסחרית מסחררת
בל בך בשנה שעברה. כי סרטו של וייז יכול להיחשב
לאחת ההשראות ששימשו לכתיבת ״רוקי״ ,ומהרבה בחינות
הוא עולה על הלהיט של סטאלונה.
הסרט מבוסס, בידוע, על תולדות חייו של המתאגרף
רוקי גראציאנו, בן למישפחת מהגרים איטלקית עניה,
שהשתמש באגרופיו כדי להימלט מעולם הפשע ולתפוס את
מקומו בחברה המהוגנת. גראציאנו היה לאלוף־העולם והפך,
מאוחר יותר, לבעל מיסעדות ולדמות מוכרת בעולם
הבוהימה, וזאת, לא במעט הודות לסרט זה, שעזר לפרסם
את דמותו גם בחוגים שאינם קשורים ישירות לעולם ה-
איגרוף.
אם בי יש בסיפור משהו מן המרכיבים ההוליוודיים
הסטנדרטיים, של ״האלמוני שהוכיח עצמו בכוח רצונו״
(וסרטים כאלה היו מיוצרים פעם בתריסרים בעיר הסרטים)
,מה שמייחד אותו, הוא התיאור האמין מאד של
הרקע בו מתרחשת העלילה. שכונות העוני, כפי שמתאר
אותן וייז כאן, משכנעות הרבה יותר מאשר בל מה שניסה
לעשות ב״סיפור הפרברים״ ,אותו ביים מאוחר יותר,
כשהצילום השחור-לבן המחוספס והחריף של ג׳וזף רוטנ-
ברג אינו מניח לסרט לגלוש למלודרמה מיותרת.
זה הסרט שבו קבע פול ניומן באורח סופי תדמית פר-

מן התחביב (צילום) של נהג הגיבור, ה מזכיר
גם הוא את החלון האחורי ; מל
ברוקס נכנם לאמבטיה והמקלחת שלו היא
שיחזור (קצת פחות סאכסי) למקלחת של
ג׳נט לי בפסיכו, סצנה שהפכה מאז לנושא
בכל הרצאה על סיגנון עריכתו של אמן
המתח.
על יונים ועל צפרים. מזימות בינלאומיות
הוא מקור נוסף לפארודיה. רא שית,
הדימיון בשמות הגיבורים: מול
ריצירד ה. תורנדייק של ברוקס, רוג׳ר
או. תורנהיל של היצ׳קוק. שנית, הבדיחה
על חשבון האות האמצעית. אצל ברוקס,
זו האות הראשונה של הארפו, והגיבור
המתנצל מסביר :״מה לעשות, אמי אה בה
את האחים מארקס.״ אצל היצ׳קוק,
כששואלים את הגיבור מה פירוש האות
0הוא משיב :״כלום, כלומר אפס.״ שלי שית,
הרצח בו נחשד גיבורו של ברוקס
מבוצע לעיני כל, באולם הכניסה של
מלון גדול, בערך כמו הרצח בבניין
האומות המאוחדות אצל היצ׳קוק. ולבסוף,
כשהפסיכיאטר הנרדף קובע פגישה עם
אהובתו (בלונדית בצבע הפלאטינה כמו בן)
,הוא קובע בכניסה ״הצפון־צפון־מער־בית״
לגן־ציבורי. והרי למזימות בינלאומיות
קראו במקור צפון־צפון־מערב.
ואם כבר גן־ציבורי, לא יכול היה
ברוקם לעמוד בפני הפיתוי. מאחורי גבו
של הגיבור הנרדף מתאספת להקת יונים
מאיימות. הגיבור נמלט, היונים אחריו,
והן מכלות בו את זעמן כשהן עושות
עליו את צרכיהן. זאת, כדי שאיש לא
יחשוד שההומור של ברוקס הפך מעודן
לעת זיקנה.
וזה כמובן עוד לא הכל. יש סצנה
מתחת לגשר שער־הזהב בסן־פרנציסקו,
בדיוק כמו בורטיגו, ויש בדיחה על חש בון
תנועות מצלמה בלתי־אפשריות לכ אורה,
בהן מקשט היצ׳קוק את סרטיו, או
ארוחת־ערב עצבנית נוסח תחת חוג הגדי.
ד״ר סטריינג׳דום. אבל ברוקס אינו
מסתפק בהיצ׳קוק בלבד. רצח מסתורי
מפוענח כאן בדיוק כמו ביצרים של אנ־טוניוני,
על־ידי הגדלה ענקית של פרט
מתוך צילום כללי, כאשר הצלם של
ברוקס, רון קארי, מתנועע בדיוק כמו
דויד המינגס. בסצנה אחרת הופך ברוקס
לזמר במועדון הלילה, שר שיר שחיבר
בעצמו ליד פסנתר לבן, ואם כי הוא טוען
שרצה להזכיר את פרנק סינטרה, גם ה שיר
וגם הפסנתר הלבן רומזים לנטקינג
קול, למשל, בסרט כמו הגרדניה הכחולה
של פריץ לאנג. שלא לדבר על כך שה אחות
הראשית המרשעת, במוסד לעצב-
ניים מאד מאד, היא אולי גילגול מחודש
של פראו בליכר מפרנקנשטיין הצעיר.
אבל בהתנהגותה, בתנועתיה ובראשה ה שמוט
הצידה, היא מזכירה הרבה יותר
את דוקטור סטריינג׳לוב וירושתו הנאצית.
ועתה — מצויידים במילון שימושי זה
לפרשנות בדיחותיו של מל ברוקם, אפשר
להמתין בסבלנות ובעניין לסרט, אשר
עתיד להיות מוצג בשבועות הקרובים על
בדי ישראל.

תל-אביב
פרובידנס (מוזיאון צרפת) —
מציאות ודימיון נלחמים זה בזה בתודעתו
של סופר ישיש, בליל־סיוטים ובבוקר ש לאחריו.
סרט מסובך ומרתק של אלן רנה
עם מישחק משובח של ג׳ון גילגוד, דירק
בוגארד, דייוויד וודנר, אלן בורסטיין ו־איליין
סטריץ׳.
רושליס פול ניומן: המבטיח שגם קיים
טית משלו, במקום להסתפק במעמד של ״מרלון בראנדו
מלוקק״ .ניומן הפיח בתפקידו של גראציאנו בל בך הרבה
זעם ועוצמה, עד שאיש לא הרגיש עוד צורך להשוותו למישהו
אחר. בפי שהוא מגלם את המתאגרף, ברור מעל ומעבר
לבל ספק שלא מדובר באן בספורט אצילי ונעלה, אלא
במילחמה שבה שופכים את טיפת הדם האחרונה, בדי
שאפשר יהיה לעלות דרגה אחת נוספת בסולם ההצלחה.
שהרי בל דרגה נוספת למעלה, מרחיקה מן הדלות שמצפה
לנכשלים.

פנטסיה (אור־גיל, ארצות־ה־ברית)
— וולט דיסני הופך יצירות קלאסיות
למוסיקת-לוויה חזותית בסיגנון שמתחיל
בקיטש (בפאסטורלית של בטהובן) ,ומגיע
עד לאבסטרקט (בטוקאטה ופוגה של באך).

חי פ ה
ג׳וליה (שביט, ארצות־הברית)
— פרק מזיכרונותיה של הסופרת ליליאן
הלמן, על קישרי הידידות שלה עם נערה
בת־גילה, שהפכה מבת מפונקת של מיש-
פחת מיליונרים ללוחמת של מחתרת אנטי-
נאצית באוסטריה. עם ג׳יין פונדה וואנסה
רדגרייב.

מיובח־הנוח התוו 3בישואד פנה אד עודו הקולנוע שד ״העולם הזה,,
בתביעה למנוע את הצגתו בישואר שד סוט עד בתי־הסוהו באוצו
החמאם הת1רכ רותח מיכתב מוזר הגיע באחרונה אל כטה
ממבקרי הקולנוע בישראל. הוא נשלח על־ידי
הקונסוליה התורכית בארץ והוא מוחה
נגד סרט שטרם הוצג כאן, בשם אקספרס
של חצות. הסרט יצג את בריטניה הגדולה
בפסטיבל הסרטים בקאן! ,העורר שם מהומה
לא-קטנה, מה עוד שממשלות ׳תורכיה ניסתה
גם. באותה ההזדמנות, ללא הצלחה, למנוע
את הקרבתו.
המיכתב, החתום על־ידי אחמד אחיאמץ,
מיופה הכוח התורכי, קובע שהסרט אינו

אין ספק שתורכיה מצטיירת בסרט זה כ ארץ
מוקצה מהמת מיאוס מכל הבחינות.
לא רק המישטר, השחיתות בשלטון, החו קים
הדראקוניים או בתי־הסוהר הפרימי טיביים
מוצגים בו באור?ולילי, אלא
תורכיה !טולה! ,שאין!בה !תושב אחד !נורמלי
ושפוי בדעתו. סולם סוטים, מגובלים -רודפי
בצע, שקרנים, ביעלי מראה מפלצתי והת נהגות
!מפלצתית עיוד יותר, ורק יחידי
סגולה ונבחרים זוכים להגיע לדרגה של
חולי־רוח, קורבנות המימסד.

שחקן ראגדי קוויו־ כנסיון לכרוח מהכלא
אם תיתפס בבריחה תמות מהר —
מתחלק ׳בציורה ברורה ביותר ללבן ול-
׳שיחור. כל התורכים הם שחורים, ללא הבדל
דת וגזע, כל הלבנים הם קורבנות מסכנים.
עצם העובדה !שמדובר בעבריינים, בסוחרי
סמים או בנרקו׳מנים חסרי-ישע, אינה מפ ריעה
לבמאי אלן פרקר (בוגסי מאלון)
כהוא זה. בעיניו סולם קורבנות של חוק
קשוח מדי ,׳ושל מערכת חוקים מושחתת,
שיסה השוחד ולא הצדק קובעים את פסק־הדין.
הוא אפילו מתפתה לבלוע את התי אוריה
של הסטודנט, אשר ניצל בסופו
של דבר כאשר ברח ב־ 1975 מן הכלא,
ומצטט אותו, כאשר זה משווה את עצמו
לישו :״כל מה שאומר חסר חשיבות,
כי ממילא תמצאו אותי חייב בדין,״ מכריז
הגיבור מול שופטיו .״מה שהיה חוקי אתמול,
אסור היום, והדבר היחידי שאוכל
לעשות, הוא למחול לכם על חטאיכם.״
שיטנה לתורכים. פרקר משיג את
מטרתו ביעילות רבה. הצופה יוצא מן
האולם כשליבו מתכווץ מרחמים על הקורבן
המיסכן, ושיטנית ינצח שמורה סו לתורכים.
התפאורה, המיישחק, הבימוי והעריכה,
עובדים יחד פדי להשיג מטרה זו, ואין
פלא שנמצאו כמה מבקרים אשר התמרדו
נגד שימוש חד־צדדי ושיטחי זה של הקול נוע,
והזכירו את .״הס״גנון הנאצי לליבון
שינאה״.

כראד דיווייס האסיר ניפגש עם אביו, מייק קלין
אס לא תיתפס בבריחה — תמות לאט
אלא אוסף של השמצות המיועדות להשחיר
את פני תורכיה בעיני העולם, תוך כדי
עיוות גס של העובדות שהוא מתיימר
להציג. ועוד כתוב במיפתב :״אני יודע
!שישראל היא ארץ דמוקרטית יוקשה יהיה
לאסור יבוא הסרט אליה. אפל אני תיקווה
שאתה, ושאר המבקרים אליהם פנינו, תמ צאו
דרך נאותה כדי למנוע הצגת סרט
מסלף ומשמיץ זה בישראל.״ בשפה אחרת :
אנא, הפעילו את הצנזורה שלכם.
מראה מפלצתי. למען האמת, גם אם
כוונת המיפתב אינה מעידה על הלך הרוח
הדמוקרטי 1של כותבו, יש מידה מסויימת
של הצדקה בפניה לדעת הקהל בכל מה
;שנוגע לסרט זה. כי אקספרס של חצות,
!תחת איצטלה של שיחזור דרמאתי של
מקרה אמיתי, הוא ;אחד הסרטים המעיליבים
ביותר שהופנו אי-פעם למדינה כלשהי.

כל זה נעשה במיסגרת עיבוד קולנועי
לספר באותו ישם, פו סיפר סטודנט אמרי קאי
צעיר בשם ביל הייס כיצד נעצר,
ב־ , 1970 בשדה־התעופה של איסטנבול, כש ברשותו
2.2ק״ג חשיש; כיצד. נידון ׳ל ארבע
שנות מאסר, מה קרה לו בגיהינום
המזוויע ששמו כלא סאגמאלסילר באיסטג-
יבול; ׳איך פועלת מערכת ההלשנה והעי נויים
שם ; כיצד התעללו בחבריו למעצר,
!וכיצד 53 ,יום לפני!שעמד לסיים את ריצוי
העונש, הובא מחדש לפני שופט שגזר
עליו מאסר עולם. בקיצור, סיפור מסמר
^ערות• ,שקובע, בין היתר, כי הסטודנט
האומלל !נידון לעונש חמור יותר כתגובה
מצד שלטונות תורכיה על הלחץ האמריקאי
להגביל את סחר הסמים בתחומם.
כשחור לכן. הסרט עשוי לפי מיטב
מסורת התעמולה הקולנועית, כשהכל בז

מסוייגים, שלא להזכיר כמה — ולאו דווקא
חובבי ׳תורכיה — שרתחו מזעם.
.אבל התגובות המוזרות ביותר היו של
הישראלים במקום. גם אלה שהתלהבו מן
הסרט וגם אלה שהסתייגו ממיניו העירו,
כבדרך אגב :״ימה היה קורה אילו היו
עושים סרט כזה יעל ישראל 1״ וללא הבדל
!של ידעה פוליטית, ביראו כולם מודאגים
באותה המידה.
!ומיופה הכח התורכי, בפיקחות רבה,
הבחין ברגישות זו. לכן, באחד הסעיפים
האחרונים במי 0תבו, לאחר שהוא מביע
את הסלידה וההלם של האומה התורכית
למראה הסרט הוא מציין :״אני תיקווה
שישראל לא ׳תיאלץ להתנסות בחוויה מכו ערת
כזאת ולא תהפוך מטרה להשמצות
ספוגות דעות קדומות וישינאה.״
׳והמבין יבין.

מיופה הסח התורכי מתחיל את מיכתבו
בכך שהוא קובע כי העובדות, כפי שהן
מוצגות בסרט, אינן נכונות. הייס נשפט
לפי החזיק התורכי, שהוא אמנם מחמיר עם
׳סוחרי סמים, יאבל יש גם !מחמירים ממנו,
לדעת הכותב. וכל הסיפור כאילו נידון
הסטודנט תחילה לארבע שנים וברגע ה אחרון
ישיגו יאת עונשו ׳למאסר עולם, הוא
שקר גס. לדברי המיכתב, נידון הייס מל כתחילה
ל* 30 שנות מאסר ואחר־כך הוקל
העונש ל־ 18 שנה.
עובדה אחת, תמוהה מאד, במיביתב הזה.
״מר הייס נעצר ב־ 7באוקטובר ,1970״
כתוב ובו ,״ונידון ב־ 1974ל־ 30 שנה.״
המיכתב פשוט שיוכח לציין מה קרה למר
הייס בארבע הישנים שבין המעצר לבין
פסק־חדין. יאו שמא ארבע שנים בכלא
זו תקופת ההמתנה הרגילה בתורכיה לפסק
דין 1
יתגוכות קיצוניות. התגובות בפסטי בל
הסרטים בקאן, לאחר היד,קרינה, היו
קיצוניות. רוב המתעסקים בצד המיסחרי
!של הקולנוע יצאו מלאי התפעלות, משום
שחשו כי. הסרט יוצר קשר ישיר עם הצופה
באולם, ואם מה שיש ליו לומר לצופה,
ראוי שייאמר, זה אינו מעסיק בדרך־כלל
את הסוחרים. המבקרים יצאו הרבה יותר

כיל הייס ושחקן דיווים
המקור והעיצוב הקולנועי

רומן ב או ר קו ס מ טי
רבותי, אולי !הסיפור ידוע לכם. ואולי
לא, יאבל למה לא תקראו עליו בשנית או
בראשית, כיואיה לכם?
מסתובב לו בארץ גבר ׳שאומר שילום
יפה לארבעים שליו, ואם תשאלו ׳שלום
לאיזה כיוון, אז ׳תחליטו ׳בעצמכם, כי הגבר
הנ״יל נראה טוב מאד לגילו.
ואין זה פלא, כי האי׳־ש הנחמד הזה הוא
מנהלה של חברת התמרוקים והקוסמטיקה
לון, ומי אם לא הוא שייראה יפה ומטופח?
וזה לא הכל. חברתו לחיים אינה אלא קוס מטיקאית,
מדופלמת, שלא תניח לו להזדקן
אף לרגע ,׳ולהראות ירע. בקיצור, הסיפור
הוא על שי קופלביץ, שהתגרש מאשתו
די מזמן, והותיר אותה עם ששת ילדיהם
והשאיר לה את ביתם שבהרצליה פיתוח.
אז ׳שי זה, המנהל, וחברתו הקוסמטי
קאית
כירה — בלי שמות מיישפחה הפעם
— יוצאים ׳ואוהבים כבר למעלה משנה.
דיברו שם על נישואין, והבל ההל להתחמם
בכיוון, עד שיום יבהיר אחד קרה מה שקרה
בין שני המקוסמטיקים האלה. לא ברוגז,
כמובן, אבל הצטננות, זה על בטוח. קמה
לה נירה ונסעה להינפש. כ׳שחזרה, בילתה
בחברתו: של טייס אל על יאחד, שיעל שמו
נפסח הפעם• ופיתאום, ראו זה פלא, ישני
היונים משכיבו־ הימים יחזרו ומצאו את
אהבתם, וכיום אפשר לראות את שני אלה
מפלים עלה כיפק בכל מיני מקומות־בידור
ובילוי, כולל ויק־אנדים יחדיו. ומי שמקורב
לעניינים יודע לספר !שאולי ליא יעברו
ימים, וכלב־הקולי הענק של נירה יישאר
הרבה ׳שעות בדד, כי שניהם מתכוונים
לעשות חופה וקידושין.

סיפור קטן מהחיים וד,פיקנטיות שלו
בצידו.
אולי.נמאס לכם כבר לשמוע על שרונה
מארש, אבל לי באמת שלא נמאס לכתוב
עליה, ביהוד שיום־יום היא מפתיעה אותי
מחדש.
אז קצר ׳ולעניין :׳שריונה זו, שחזרה
מטיול !בחו״ל, החליטה ׳שהיא שמנה והעל תה
על גופה הצנום כמה קילוגרמים מיו תרים.
קמה לה הנסיכה ׳ונסעה לביית־הבראה
של דיאטת מיצים איישם בדרום הארץ.
ושם, ממש ישם, היא קיבלה את הכינוי
״נסיכה״.
ולמה? אז זה בגלל ההתרחקות הסנובית
שלה משאר השמנות, ומפני ששלושה ימים
לא ראו אותה יוצאת מהחדר. היא ׳הסבירה
׳את העניין בכך שהיא זקוקה למאות ושעות־שיינה.
וכך הייה. היו מביאים את הכום
מיץ המיסכנה לחדריה, ושם, בלגימה אחת,
היתד, גומרת אותה, וחוזרת לתינומית המל כותית
ישלה. עד שביום הרביעי יצאה
החוצה, ממש כמו יפרח ׳אחרי הגישם, ו־נעשתה
ידידותית וחברותית להפתיע. ביום
החמישי היא הודיעה לכולם שהוא עוזבת
עם שופר אמיתי, וכל הסקרניות חיכו
לראות ימי יומה. ואמנם, כדבריה, היגיע
הנזרצדם של השגרירות השווייצית. ליד
ההגה ישב השופר במדים ועם כובע, עזר
לה לסחוב את המיזוודות, הושיב יאותה
במושב האחורי, סגר את הדלת ׳והם הפליגו
לדרך.
עכשיו השאלה היא: בשליחותו שיל ימי
הגיע השופר, ואיזה קשרים יש ילה לשריונה

שרונה מארש
קשר שווייצי
עם השגרירות השווייצית. ועד שאגלה,
תתיאזירו בסבלנות, העניין יצריך כמובן
סיפור נוסף.

ז צימחונית

שי קופלכיץ ונירה
הצטננות והתחממות

ה מ בו קשת
הפצצה המבוקשת ביותר יבעיר, בעונת
המלפפונים העכשווית, הוא ללא יספק ה חתיכה
הצעירה ענת עצמו] ,בתו של
השחקן שמואל עצמון, שהגיעה לצמרת
תודות לסרט אסקימו לימון:שזכה בהצלחה
מסחררת. ענת, שהוא ריב״טי׳ת בתיאטרון
גירושין גוס ח ירושלים
סיפורי הבא מיועד לירושלמים מבין קור אי,
כי המדובר בזוג ירושלמי טהור ומוכר
וירועד הקבלן הירושלמי ג׳קי גילעדי
ואישתו הזמרת אכיפה ניר, עומדים
לפגי גט בטוח.
השיניים, המאכלסים עדיין את ואותה
הדיירה, עושים כנראה צרות יאחד לשני,
ולא יעברו ימים רבים ויהיה ישם ושקט
בבית.
מקורבי הירושלמים יודעים לספר לי

׳בשביל להכניס. אתכם לתמונה ולהיס טוריה
של הסיפור הבא: איני חייבת לקחת
׳איתכם ׳קצת איחורה, לתיור העבר הלא־רחוק,
׳ולספר לכם על מיישפחה יהודיה מדרום־
אפריקה, שהיגיעה ׳ארצה עם ;ארבעה ילדים,
אבא רופא צימחוני (השיגעון לצימחונזת
נכנס בו אחרי שתי התקפי־ילב) ,אימא
אימהית וכלב אחיד גדול. למיישפחה המופ לאה
הזאת קראו משפחת פרומד, האבא
כנימין, האמא כטי, הבת הבכורה כני־הנשואה
כיום לטייס !בחיל־האוויר, הבן
השיגי מתן, שנמר בימים אלה קורס
מ״כים, הבת השלישית ליאורה, שהפנה
לאמא ׳בימים אלה, ובן הזקונים אכינועם,
שעדיין משגע לכולם ׳את הראש.
בקיצור, המישסחה פתחה ׳לעצמה ׳ביית־שבזמן
האחרון מופיעה אביבה לעבודתה,
כזמרת ׳בחאן הירושלמי, כשפניה נפולות
ומנופחות, ובשיש המעזים לשאול מאיפה
וממה זה יקירה, היא פשוט מסובבת את
ראשה ולא מוכנה להשיב. בצדק, בנראה.

מסיבת ליקר־שוקולד

ענת עצמון

נחילים מסביב

צה״ל, מגיעה הביתה, פושטת את המדים
ומיד מתחילה במיריוץ־החיים המטורף.
רואים אותה בכל מקום, ונדבקים איליה
שמות כמו ארנון מילצ׳ן, אפרים
שמיר וכיום רפי תפור, אחיו של ויק
תפור, כוכב בני בום.
מדבריה של ענת מסתבר שהיא קיבלד,
עוד הצעה לככב בסרט שיוסרט בארץ
בקרוב, יאבל לפרטים אין הוא מוכנה
להיכנס. כזאת מיסתורית, יממש, כמו ב סרטים.
בקיצור, הולד לה: שיגעון. ולמה
לאד היא צעירה יפה ומוכשרת, ומה עוד
אפשר כבר לבק-ש מהחיים?

באחד מפברבריה היותר־חשוביס, יקרנים ומפוארים של תל־אביב ישנו בית
מהודר ויפה להפליא. בבית זה מתגוררת לה לתיפארת אחת המישפחוח היותי-
חשובות של הארץ — אמא, אבא, ו 1ת בת . 14
וסיפור שהיה כן היה: מדי יום שישי בשבוע, כשהאבא והאמא? יוצאים לבלות
עם חברים, מזמינה הקטינה חברים וחברות למסיבה, ותמיר, ממש תמיד, נעלם
לגמרי בקבוק הליקר־שוקולד מהבר. הזאטוטים לא נוגעים בשום משקה ארור. תמיד
רק הליקר־שוקולד נעלם.
האבא ישב והשב, פעם — מילא׳,פעמיים — מילא, אבל ברציפות, שבוע אחר
שבוע? ! עשה קונסיליום עם האמא, ושניהם הגיעו למסקנה שיש לחקור בעניין.
כששאלו את הבת, זו לא נתנה תשובה, ורק ידעה להגיד שהם אוהבים ליקי״
שוקולד, ושזה לא חריף, ומותר להם לשתות קצת. אבל לשאלתם הדואגת של
ההורים, לאן נעלמים בקבוקים שלמים, ענתה הבת, פה ושם. בקיצור, התשובה לא
סיפקה את ההורים, והם החליטו להפוך את עצמם לצמד־בלשים ביום השישי הקרוב.
אמרו
ועשו. ואמנם הגיע השעה היעודה, ושניהם, אלגנטיים כמו תמיד, עזבו
את הבית בדרבם לחברים, וחבריה של הבת הגיעו. ההורים התחבאו בין השיחים
וישבו וחיכו לראות לאן ייעלם הפעם בקבוק הליקר־שוקולד. ולא הרבה זמן היו
צריכים לחכות.
הצעירים נגשו מייד לעבודה שהיתה ידועה רק להם, התיישבו על הריצפה,
לקחו בקבוק ריק, והחלו במישחקי אמת וחובה. אבל הפעם החובה הימה להתפשט,
והבחורה הראשונה שהיתה מעורטלת מכל בגד, זכתה כפרס בליקר־השוקולד.
אבל הבקבוק לא נמסר לה. הוא פשוט נשפך עליה, וכל המשתתפים במישחק
גחנו עליה והחלו מלקקים ממנה את כל תחולתו של הבקבוק. וכמובן, העניינים
התחממו, ונכנסו להילוך גבוה.
השאר הרגישו שהם מתלכלכים מהליקר, והחלו מפנים את הבגדים, וממש
יייך בדי חינגה וחילולה החליטו האמא והאבא שזה הזמן המתאים להפסיק את
מסיבת־הליקר. ומאז, כמובן, אין בבית ליקר־שוקולד, והבת נכנסה להטגר־בית, מה
שכמובן — מהנסיון — לא עוזר.
ואז שואלים כולם, בני־טובים לאן ז

מרגוע זעיר, צימחויני וטיבעוני, לכל עושי
הדייאטיה למיניחם, ישרצו ליהיות תיחית פיקוח
רפואי ורצו לרדת ׳במיישקל דרסטי, תודות
ל־ 3כוסות מ־ץ ליום. יוכבד, גדילה ד,הכנסת
ומ״שפחית פרומר עברה למלון וותר גדול,
ואחרי ׳תקופה קצרה שוב ׳התרחבה ועברה
למלון ׳גדול עוד יותר, והכיל דייה משביע
רצון וחייהם ד,תנהלו עיל מי־ימנוחות, יעד
שיום בהיר אחד הגיעה (אחרי פנייה
בעתון) צעירה, נשואה, מוריה ליוגה. ה בחורה
התקבלה לעבודה והחילה להתאקלם
לא רע, אמנם הצעירה השאירה שלושה
יולדים יאציל הבעל, אבל מדי שבוע הייתה
נוסעת הבייתה לראותם.
וכד, בין השמנים ׳לחולים, נרקמה ב־דרומה
-של הארץ הרפתקה. מלבבת יבין
בניינין פר׳ומר (לבין חיה ׳אשד ,׳וככל
שהזמן עבר, קיבלה ההרפתקה ציביון יותר
ויותר רציני. ותאמינו יאו לא, לא עיברו
ימים רבים, קם לו ד״ר פרוימר, עזב: את
אישתו בטי: וארבעת ילדתים, לקח את
אהובתו החדשה, שלדבריו החזירה ליו: את
העלומים ׳בשנית, ועיבר לגור ׳איתה בדירה
שביורה בתל־אבייב ,׳ברחוב איבן־גבירול.
הוא פתח קליניקה לרפואה צימחיונית,
ויחיה פתיחה במקום ממן ילוונו־״ היא עזבה
את בעלה ואת שלושת בניה, ובתמורה לזה
שהילדים נשארו אצל האבא, היא קיבלה
את הגט.
לעומתה, ביני פרוימר ׳עדיין נאבק ,׳והגט
שלו ציריך להתקבל רק בספטמבר .׳כמובן
שיש ברעיתס להינשא מיד, מפני שמי ש מכיר
את העניין מיקרוב ייודע ששם האהבה
בוערת על אש גדולה מאד. ד״ד פרומר
ד,׳פך להיפי, עם זקן־ישייבה גידול, ואפיולו
גידל כריס רצינית, למרות ושהוא ד,וה יתמיד
נגד ההשמנה. אבל, כמו שהוא •*אומר
כשכל-כך טוב, מי שם לב לעוד כמה
קילוגרמים?
בטי ,׳אישתו, נשארה בודדה, מנהלת
מילון עצום ומתמודדת עם מיליון בעווית
אחרות ׳ביום. הרופא המזוקן מגיע פעמיים
בשבוע, בודק: את הקלי׳אנטיות האורחות,
עושה סיבוב־ינוכיחות וממהר לחיזור לאיבן־
גבירול, לזרועיותוד ,׳שיל היה היוגייסטית
הצעירה, המחכה !בכ״ליון־עוניים לשובו.
אמנם שמעתי שהילדים המבוגרים ניסו
לדבר עם אביהם על אודח־חייו המחודש,
ועל ימה שהוא עושה לאימא, יאבל אוזניו
כימו לא שומעות דבר.
בינתיים, בתלתאבייב, הספיק הרופא לי צור
לעצמו יחוג פציאנטים ,׳שהידוע וה חשוב
מבין כולם הוא ספך השלום הצם
אייכי ׳כתן: .אייבי יהיה תהית השגחתו
היומיומית של הד״ר פרומר בעת !שבייתות־הרעב
שלו, ולדבריו הוא החזיק אותו על
הרגליים. יאז כנראה שהוא יודע לעשות
גם טוב.

בן המיליונר
ובת הקומוניסט
לומיניצה קלוי היא בחורה יהודיה
שנולדה ברומניה למישפחה מתבוללת.
אביה, שהיה פעיל בקרב הפרטיזנים ברו מניה,
נאלץ בשעתו להחליף את שמו
מחיים גולדנשטיין לז׳ אן קולר, כדי שלא
יישמע יהודי כל-כד. לומיניצה היתר. ברו מניה
סופרת, וסיפרה הראשון זכה בתגו בות
חיוביות שם, אך הספר השני שכתבה
לא התפרסם, בגלל התנגדות השילטונות.
באופן זה התגלתה לה האנטישמיות
ברומניה במלואה, והיא החליטה לעזוב
את מולדתה ולעלות לישראל. רק אחרי

חיי חפר
מ תגר ש
רותי,

הפיזמונאי חיים חפר ואשתו
היושבים כיום בלום־אנג׳לס, הודיעו סופית
לחבריהם בארץ שהגיעו לסוף דרכם המ שותפת.
בני־הזוג עוברים בימים אלה את
התהליכים המישפטיים הנחוצים להשגת
הגט.
חפר, שהוא דמות ציבורית מוכרת מזה
שנים, מכהן בתור קונסול־כבוד של יש ראל
בלוס־אנג׳לס ורותי, מי שהיתה פעם
עיתונאית ואחר־כר בעלת גלריה תל-
אביבית, נמנית כיום עם אספני־האמנות
היותר ידועים בארץ. היא מקיימת משא-
ומתן עם עורך־הדין שלה בארץ, ומתעתדת
להגיע לכאן בקרוב לסיום ההליכים.
לא חבל?
רופא ריצ׳ארד ולומיניצה
התחלה ברגל ימין
מאמצים רבים והתערבות מצד אישים
אמריקאים הצליחה לעזוב את רומניה.
כאן, בישראל, באופן, פגשה בייצ׳ארד
שאס, זמר-אופרה אמריקאי שהוא בנו
של המושל היהודי של מדינת פנסילווניה,
מילטץ שאפ. בשנת 76׳ ניסה מילטון
שאפ לרוץ לבחירות לנשיאות ארצות-
הברית, אך הוריד את מועמדותו אחרי
מסע־בחירות כושל. שאם האב ידוע באמ ריקה
כמיליונר, שעשה את כספו מהמ צאות
בשטח המחשבים האלקטרוניים.
רומן שקט התפתח לו בין ריצ׳ארד, בנו
של המיליונר האמריקאי, לבין לומיניצה,
בת הקומוניסט הרומני. השניים החליטו
להינשא בפילדלפיה, עיר־מולדתו של רי־צ׳ארד.
בהתערבות האב המושל ונשיא
בני־ברית באמריקה, הצליחו להשיג להו ריה
אשרה אמריקאית, כדי שיוכלו להש תתף
בחתונה. היתה להם חתונה מוסיק לית,
כאשר כל ידידי החתן מעולם המו סיקה
באמריקה ערכו קונצרט לפני הטכס,
שהתנהל בבית־כנסת בפילדלפיה.
אחרי החתונה חזר הזוג הצעיר ליש ראל.
לומיניצה לומדת כיום הוראה ליל דים
קשי־חינוך, ואילו ריצ׳ארד עזב בינ תיים
את האופרה, אחרי תלאות וייסורים
רבים, יש למישהו הצעות בשבילו?

והרי לפניכם סיפור קטן מהחיים, ולק חיו
בצידו. קשה להאמין שצריך לעשות
לכם היכרות עם גיבורתו של הסיפור, כי
היא מוכרת למדי בחוגים רחבים, אבל
לשם תיזכורת. נוגה כר־לם היא צעירו נת
בת ,29 מלאת־חיים, קטנת־קומה ונמ רצת,
עליזה ופעילה ככספית.
היא החלה את דרכה בחיים בקבוצת
שחקנים שהופיעה באילת, ושם גם תפסה
את האהבה הגדולה של חייה, הלא הוא
מישל. אבל מישל עזב, ועבר לשמש
כשף של מחנה־הנופש בנווה־אטי״ב, ושם
הכיר בת מקום מתוקה, נפל שבי בקס מיה,
עשה ברז לנוגה והתחתן בצ׳יק.
נכון אומנם שנוגה הסתובבה זמן רב
למדי עם לב שבור, אבל גם זה עבר,
והיא חזרה לתפקד כרגיל.
עד שביום בהיר אחד נסעה לבית־החו־לים
איכילוב בתל־אביב לבקר אצל חבר תה
דומיניין, שאותה הכירה באילת ומאז
נעשו השתיים חברות על־הכיפאק, נוגה
הגיעה עם זרי־פרחים, שוקולדות והמון
רצון טוב. וממש שם, בין החולים וה מיטות,
הכירה את האהבה השנייה בגודלה
בחייה, הלא הוא הדוקטור לנוירולוגיה
שלמה בן ה־ ,30 ואין לו שם־מישפחה.
תאמינו לי, הבחור קשוח לחלוטין. אמר
בלי שם־מישפחה, וככה זה יהיה.
ימשיכו להתגורר בבאר־שבע, וזלמן ימ ו
שיך לעלות על הבמה מדי ערב, שם החיים
נמשכים כרגיל. כן חתונה לא חתונה,
!הבנאדם לא יוצא מעורו.
אבל בכל זאת מזל טוב לזוג הטרי, ומי
יתן ויהיו להם שנים רבות של אושר
,משותף.

לביוש התחתן

זלמן לביוש הוא, כידוע, אחד משח קני
הבמה הוותיקים ביותר בארץ. כיום
הוא יושב לו בשלווה גמורה בבאר־שבע,
מופיע בתיאטרון המקומי הצעיר והמת פתח
ולא עושה רעש. לא שומעים עליו
הרבה וגם אין מה, לדבריו. וכך קרה
שגם נישואיו הטריים נשמרו בסוד. לא
סוד כמוס. פשוט ,״את מי זה מעניין,״ הוא 1 אומר.
אז אותי זה כן מעניין, ואולי גם אתכם.
שתדעו לכם שזלמן לביוש נשא לו אשה
ממש בימים אלה, בחתונה שקטה וצנועה
בחוג המישפחה, כי הם כבר לא זוג צעיר
ולא צריך חגיגה מנקרת־עיניים. המאושרת
היא שושנה ידץ, מי שהיתר. אשתו
השנייה של השחקן יוסי ידיל השניים

שושנה לביוש (עם בעלה הראשון)
סוף סוב — הכל טוב

רותי וחיים חפר
סיום בלוס־אנג׳לס

לב שו מ ר
וכמו בכל הרומנים הגדולים גם כאן
לא היה גבול למה שאחז בבני־הזוג המ אוהבים.
אחרי שיבעה חודשים קבעו את
התאריך הנכסף לסוף חודש יוני, וההורים
והחברים הכירו והסתדרו מצויין, והיה
ברור לכולם שנוגה ושלמה מתחתנים.
אבל מה שאולי ברור לסביבה לא תמיד
ברור כל־כך גם לדרכי הבורא. וזה הסיפור :
נוגה, שהיא רקדנית במיקצועה, נשלחה
לליון שבצרפת במיסגרת חגיגות השלושים
למדינה עם הלהקה שלום 78׳ שבה
היא מככבת. נסעה וחזרה — אבל לא
היתד. עוד כתמול-שילשום. שלמה הרגיש
שמשהו השתנה, וכששאל מה העניין הכ חישה
הקטנה בכל תוקף ואמרה שזה רק
מצב־רוח חולף, וזה יעבור. הדוקטור, ה רגיל
לחולים מצוברחים, לא לקח את
העניין ברצינות.
אבל אז בא המשבר, ולדבריו החלה
נוגה מדברת בשנתה וממלמלת שם אחד
ללא-הרף :״אלן, אלן, אלן.״ כששאל או תה
מי זה אלן, התבלבלה לחלוטין, אך
עמדה כגיבורה בחקירה הצולבת ויצאה
ממנה בנס. אבל אז הגיע מיכתב מאחד
בשם אלן מאייר, שבו הודיע לאהובתו
בשפה — שלדיברי שלמה אינה משתמעת
לשתי פנים — כי הוא מגיע ארצה,
בשלב זה נכנס שלמה לפרינציפ ודרש
ממנה שתגלה לו הכל, אבל היא היתד,
מוכנה להודות רק בקשר רוחני, יעני,
ולא יותר. לקח שלמה את חפציו, ארז
אותם במהירות־שיא, ונעלם מהאופק. הוא
לא אוהב שעובדים עליו, ובטח לא כשמ דובר
בקשר הקדוש מכל.
למחרת היום הסתבר לו ששכח משהו,
הלך לביתו־לשעבר, ומי פתח לו את הדלת
אם לא אלן, הצרפתי החתיך מליון?
שלמה לא התבלבל, לקח מה ששכח ורץ
לביתו, ומשם צילצל לליון לאשתו של
אלן, ושאל אותה בלי הקדמות אם היא
מכירה בחורה בשם נוגה בר־לב. אמרה
ההיא שם, בשיחה הטרנס־אטלאנטית, כן,
כמובן, הרי היא ההרפתקה החדשה של
בעלי. ועוד ידעה לספר לו, לשלמה, שאין
לו מה לדאוג. האוונטורות של בעלה לא
מחזיקות מעמד הרבה זמן ושהיא עצמה
לא מתרגשת, היא למדה לחיות עם זה.
ועוד ידעה לספר שאפילו שני ילדיהם
רגילים לגיחות של אביהם.
אתם יכולים רק לתאר לעצמכם כמה
נפגע הדוקטור, בכלל ובפרט.
ומה עושה בנאדם כועס ונפגע? או.
הוא מקלקל מייד את כל הטוב שהשיג
בימי שלום. וכך קרה שבימים שהכל
עדיין היה יפה וטוב הוא השיג לנוגה
שלו עבודה בתור מנהלת יחסי-ציבור ב מלון
תל־אביבי ידוע, ועוד בקושי רב
הביתה לצורך נישואין
דורית גרי

מי שתהה לאן ינ!עלטה
הבלונדית היפה בשנתיים האחרונות, יש מח
בוודאי לשמוע שהיא מגיעה ארצה
בימים אלה, כדי להינשא לבחיר־ליבה,
צעיר ששמו יואב.
דורית, שהיא אחותה של השחקנית ה צעירה
מירב גרי ובתם של פנינה

דורית גרי
המשך בטוח
ורוכרט גרי, ניהלה בשעתה רומן עם
זוהר לוי, המתופף ובעל מועדון שלוק.
לאחרונה נסעה כדי לשכוח פרשה זו
וכדי ללמוד באוניברסיטה, ואומנם הצלי חה
בשתי המשימות. היא לומדת כיום
עיתונאות באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק,
וכבר מצאה סקופ פרטי: בעל
לעתיד, שגם הוא סטודנט ישראלי.
השניים מתכוננים להינשא כאן, ומייד
אחר־כך לחזור לספסל־הלימודים בניו־יורק.
גם זו לטובה.
ורק תודות לקשרים ההדוקים והנכונים.
אבל אחרי המשבר הסופי סגר לפניה את
מקום העבודה וכך, כשהגיעה נוגה למקום-
עבודתה החדש, כשכולה ציפיה, תצפה
לה הפתעה. לא עבודה — ולא בטיח.
אבל איך אפשר לשפוט אותו, את הדוק טור,
שנפגע כל־כך?
מילא, גם זה יעבור, אבל נוגה המסכנה
תישאר באמת קרחת מכל הכיוונים. מישל
אין, שלמה אין, וגם אלן ודאי ייעלם
עם הזמן.

במדינה ׳
קניה שהיא
חוויה

דרכי אדם
נכה מ 1כ ה פטור

מישרד״הביטהון וחנכה
שלא חוכר כגכה־צה״?
מנהלים מילהמה על הפטור

ב לוי בחנות
ס פ רי ם

סטימצקי

ר שת חנויות הספרי
הגדול ה בי שראל ן

״!אני ׳נכזדצה״ל,״ טוען ׳אבנר ׳אלפי,
לשעבר אלוף־ושראל !בריצת 1,500מ׳ ל־
!נוער, .לנכותי נגרמה כתוצאה מפגיעה ב ברכי
השמאלית בעת שירותי הצבאי, כאשר
התהפך הזיחיל״ם ישבו נסיעתי.״
״׳אין כיל• יקשר בין נכותו של אלפי
לשירותו הצבאי,״ טוענים אנ׳שיי מי!שירד־הביטחון
.״הנפות היא ותוצאה ושל גידול
בבירכו, ללא כל ׳שייכות ׳לתאונה. למרות
זאת! ,הוא מקביל את כל התנאים שבהם
זוכים גכי־צה״ל, יאך ׳אלה הטבות הניתנות
לו לפנים משורת הדין.״
אבנר !אלפי 30 נכה ב־ 100 אחוזים,

״את דריושתו האחרונה ישל אלפי, היחורגית
מהקריטריונים המקובלים! ,אנו ׳רואים כלא־מוצדקת.
הוסכם לתת לו פטור ממיסים
לרכישת מכונית כפי שמקבלים נכי־צה״ל
בעלי דרגה של 100 אחוזי נכות.״
נוחיות ומירווה. פטורי זה הוא ב גובה
ש!ל 320 אלף ל״י. הימיסים על ה מכונית
!שהכיש אלפי ,׳מגיעים ל־! 378 אלף
לירות ,׳בעוד מחיר המכונית מסתכם יבכ־
550 אלף. מישרד־יהביטחון מוכן לתת פטור
כזה, אד דורש ׳שיאת ההפרש ישלם הנכה
מכיסו. לכך !אין הוא מוכן.
לדברי ׳לדור לא היה אירגון נכי צה״ל
מתערב בפרשה, אלמלא השימוש •שנעשה
בשם האיריגון, כאשר אלפי הציג ואת עצמו
כנכה צה״ל .״זוהי ׳חדירה לענייננו ׳ופגיעה
בתדמותם ׳שיל ׳נכי צה״ל! ,שאינם עוסקים
באיסוף תחומיות!״
״ידוע לי !שמיישרד־הביטחון אינו !מכיר
בי כנכה צה״ל,״ הסביר אלפי ,״אך עובדה
היא שהכאבים התחילו להופיע רק אחרי
המכה, שקיבלתי! .אובחנו ׳אצילי גידול ׳בברך.

ן!וחי ישוא]ל
נו רי המצפון

אני נכה צה״ל 10090 נכות, סובל מיסררים
כתוצאה מהליכה מרובה על קביים, במשד 3
המודעה שד אדפי
הפיכת הזחל״ס —

אנ חנו נחסלאת הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו דוקים בביתך!
ר׳׳ג, מודיעין ,18 טל 6 .־ 5־ * 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עסק .481/75

1/74

מ ד הי ם

בעקבות ההודעה שהתפרסמה ב־
,9.7.78 אנו מבקשים להבהיר לציבור
כי מפרסם ההודעה, מר אבנר אלפי,

אינו נכה צה״ל
המהלה ממנה סובל אינה קשורה בשרותו
בצה״ל ומתוך חסד מעניק לו מישרד, הבטחון
שירותים מסוימים לפגים משורת הדין.
המודעות ־טל אירגדן הנכים
— או גידול?

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת

רובקס

המתנה השימושית ביותר
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

פיר סו ס אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)

*ל*ז 227118 ,227117
חניח חופשית

א ר 1מ 1ר
ציפוי דלתות וקירות

לכל המשפחה !

קורסים מיוחדים לציור במכון ״שנער״ לאומנות
פרטים גלריה ״שנער״
פינסקר 32ת״א, טל 289424 .
טוי שוות, חי
הדכרת ג׳וקים
150ל ״י

רשיון משרד הבריאות , 186
אחריות לישנה
רח׳ ברזילי , 13 טל ,271625 .ת״א
— 614572 מזכירה אוטומטית

סובל ׳מגידול ברגלו השמאלית ,׳שכתוצאה
ממנו !אינו יכול לנוע ללא עזרת קביים.
הוא נשוי, מתגורר בראשודלציון ׳וסת־פרנס
׳מהישכרת זכותו למונית וכסוכן-
ביטוח.
הוויכוח יבין ׳אבינר אלפי למישדד־היביט־חון
החל בעיקבות דרישתו שמיושרד־הבי־טחון
יגדיל את !חלקו בתשלום יעבור, ה מכונית
האמריקאית שרכש, הדרושה לו,
לדבריו, לניידותו.
כין נפח ולנפח. במיסגרת מאבקו,
פירסם אלפי ב־ 9ביולי מודעה בידיעות
אחרונות, שבה הוא קורא ״לאזרחי ישראל
בעלי־הימצפון״ לשלוח ואליו את תרומו־תיהם,
כדי שיוכל לרכוש את המכונית.
במודעה צויין כי הסכום החסיר הוא 72
יאלף ל״י, וכי חסרונו אינו מאפשר לו
׳לתפקד כהלכה. ייומיים ׳לאחר־מכן פירסם
איגנד נכי צה״ל מודעה, שבה הודיע ל ציבור
כי אבינר אלפי אינו!נכה ציה״ל, יוני
מאבקו הציבורי ואיינו מוצדק.
הסביר ׳שלמיה לדור, יו״ר ארגון נכי
צ׳ה״ל :״:אבינר אלפי מתעקש לרכוש לעצמו
׳מכונית ׳אמריקאית !מדגם פונטיאק גראן
פרי. זוהי מכונית שמישרד־הביטחון אינו
מאשר אפילו !לניכי־צה״ל. הוצע לו לרכוש
מכונית אמריקאית מסוג דורג׳ אספן, או
כל מכונית, אחרת עם מנוע ביעל נפח של
עד 4200 סמ״יק (ינפח המנוע שיל הגראן פרי
הוא 5000 סמ״ק) ,אד הוא סרב.

שכבתי בבית־החוילים יותר ׳משנתיים, ו עברת חמישה ניתוחים. כשיצאתי נמסר
לי שיכירו בי כנכיה־יחסד, ושאקבל את
התנאים הסוציאליים ׳שמקבלים נכי־יצה״ל.
איני מקבל ׳אומנם יאת מרבית התנאים ד-,
רגי׳לים, יאך איני יכול להשתמש !במכונית
קטנה יותר כמקובל, בגלל אי־יכולתי לכו פף
את הברך השמאלית. לכן דרושים
לי הנוחיות והמירווח הגדול שבמכונית
שרכשתי.״
ל א מו כן. במישרד-יהביטחון ׳אין מסכי מים
עם טענותיו ישל אלפי .״אין כל קשר
בין נפח המנוע למירווח הפנימי,״ טוען
המימונה על הרכב הרפחאי ב׳מיישרד־יהביט־חון,
ציבי אשל .״קיימות מכוניות: עם נפח־מנוע
קטן יותר, אך הנוחיות והמירווח
הפנימי זהים בהן לחלוטין. גם את ה־פונטיאק
גראן פרי ניתן להשיג עם מנוע
בעל נפח של 4000 סמ״ק, במקום נפח
של ,5000 דבר שיוזיל את מחירה, בעוד
שגוף המכונית זהה לחלוטין.
״׳לפני כימה שנים רכש !אלפי מכונית
בעלת מנוע של 7000 סמ״ק. למרות ה־
׳חייגה שיעשה, אישרנו ליו יאת הפטור מ־תשלום
מייס־ם עד המכונית. הפעם הוא
מנסה לעשות איותו התרגיל! .אומנם המכו נית
שרכש לעצמו היא בעילת ׳נפח־׳מינוע
קטן יותר, אך הוא ידע על ההגבלה הקיי מת,
ולוא הקפיד על יכך .׳אישרנו לו פטור
ממיסים כפי ׳שאנו מאשרים ל׳נכי־צה״ל,