גליון 2135 מתאריך 2 באוגוסט 1978

ה ח ידך, זבולון המר, לתקופת־כהונה נוספת
כמנכ״ל הרשות.
כהונתו הנוכחית של ליבני מסתיימת בחודש
מרס הקרוב.

בלוך לרשות השידור

אובדת לויבוטינסק

כתב ״דבר״ ,דניאל (״דני״) כלוך, עומד
להתמדת השכוע על־ידי שר־החינוך
זבולון המר כחכר מליאת רשות־השידור
והוועדיהמנהל שלה.

בחוגים שונים הובעה תרעומת על האזכרה
הממלכתית לזאב זיבוטינסקי. על־פי
הוראות ראש־הסמשלה, אורגנה האזכרה
על־ידי צה״ל ונשאה את כל הסממנים
של אזכרה ממלכתית.

כאשר מונתה המליאה, סירב המר למנות את בלוך,
וקבע במקומו את איש מיפלגת־העבודה ישעיהו
אברך. אולם אחרי התפטרותו של אברך, דרשה
מיפלגת־העבודה כי הפעם ימונה בלוד, והמר נעתר
לדרישה.
שחיטה בצמרת האוצר
שר־האוצר, שימחה ארליך, עומד לערוך
שידיים אישיים כמישרדו ולהיפטר
ממרבית הפקידים הכבירים שנותרו
כירושה מהממשלה הקודמת, המזוהים
עם מיפלגת־העבודה.
בין המודחים יהיה גם מנכ״ל המישרד, עמירם
סיוון. ארליך מתכוון ליצור בציבור את הרושם,
כאילו נכשלה המדיניות הכלכלית באשמת פקידים אלה.

ולא דפלאטו
ח״כ שמואל פלאטדשרון שלח מיכתבים ליועץ
המישפטי לממשלה, ליושב־ראש הכנסת ולשר
התיקשורת, שבהם טען כי יעל פי בדיקות
אלקטרוניות שערכו מומחים בקווי הטלפון בביתו,
קיימת האזנה לשיחות הטלפון שלו.

פלאטו דרש להסיר מייד את ההאזנה
ולפתוח כחקירה מישטרתית כדי לברר
מי האחראי לפעולה זו.

מדוע ביקש פרס
רשות מבגץ*
בצמרת מיפלגת־העבודה נמתחת ביקורת שקטה על
ח״כ שימעון פרם, על כי הודיע ביכלל מראש למנחם
בגין על פגישתו הצפוייה עם המלך חוסיין, וביקש
ממנו רשות לכך. לדעת המבקרים, היה על פרם
להיפגש קודם כל עם חוסיין, ורק לאחר מכן
לדווח על־כך לראש־הממשלה.

על־ידי נטייתו המוגזמת להיות ״בסדר״,
הכשיל פרס לא רק את היוזמה עצמה,
אלא קבע גם תקדים שלילי.

פרס נעזר ב שריד
כקרב ראשי מיפלגת־העכוהה הובעה
התמרמרות על־כך ששימעון פרס נותן
לח״כ יוסי שריד לעכור על בל נאומיו
לפני השמעתם.

וחליפה חדשה
לראש־המשלחת
ראש־־המישלחת הכא של ישראל כ־או״ם,
הפרופסור יהודה כלום, קיבל
תקציב מיוחד לקניית חליפות, ערב
יציאתו לניו־יורק. הוא דרש ממיש־רד־החוץ
להעמיד לרשותו מכונית עם
נהג שתיקח אותו מכיתו כירושלים
לבית החרושת ״פולגת״ כקריית־גת,
בדי לרכוש שם את החליפות, וסירב
לנסוע כמכוניתו הפרטית.
בלום אף דרש, וקיכל, כותב־נאומים
מיוחד כאנגלית, שלא יהיה זה ישראלי
השוהה כניו־יורק, אלא אמריקאי.

כנסת בבד שבוע
המערך מתכונן לקרוא לישיבות מיוחדות של הכנסת
מדי שבוע, בתקופת הפגרה של הכנסת, המתחילה
בשבוע הבא.

של צה״ל
השיחות כין קציני
לכין קצינים בדרגות מקבילות (אל״מ)
מצכא לכנון, אשר נערכו כתחילת
השבוע, יימשכו.

מנט״ל רשות־השידוד, יצחק ליטני, קיטל
טיטטוע שעטר חבטחה טעליסה משחל
קור אי

העו&ס גוה
מתוך רצון להימנע מעלייה חד־פעמית
גדולה במחיר העיתון, בהתאם לדהירה האינפלציה,
נוקטת המינהלה שיטה של העלאות-
מחיר קטנות מדי פעם, לפי הצורך.
השבוע, בעיקבות העלייה בהוצאות הייצור,
נאלצת המניהלה להעלות את המחיר ב״*,15
ל־ 15ל״י הגיליון. היא מקווה שגם הפעם
יתייחסו הקוראים לדבר בהבנה.

או־או לארמון
שר־האנרגיה, הממונה על חגיגות ה־ ,30 יצחק מודעי,
הודיע לפירסומאי דויד אדמון, כי אם עד אמצע
השבוע הוא לא יחתום על ההסכם בינו לבין
נציבות שרות המדינה, שלפיו לא יוכל אדמון
להמשיך ולעסוק בעסקיו הפרטיים כל עוד הוא מנהל
חגיגות ה־ ,30 יהיה עליו לעזוב את תפקידו.

אדמון ניפה להעכיר את רוע הגזירה, אך
מודעי, לאחר שיחה עם שר־,החינוך, עמד
על הפרדה מלאה כין התפקיד לעסקים
הפרטיים.

העלייה הגדולה לרגל, אשר תוכננה כאחד
משני שיאי חגיגות שנות ה־( 30 מלכד
חגיגות העצמאות) בוטלה השבוע על־פי
החלטת הוועדה הבינמישרדית לחגיגות.
על־פי תוכניתו של מנהל החגיגות, הפירסומאי
דויד אדמון, היה על אלפי יהודים מכל רחבי תבל
להגיע לישראל ולערוך עלייה המונית לרגל
לירושלים, אולם בשבוע שעבר התברר כי בגלל
ליקויי תיכנון, אין כלל היענות למיבצע, והוא בוטל.

מנ ד לבא1ם נחדד
שר התעשייה יגאל הורכיץ עומד לפטר
כקרוב את הד״ר ׳משה מנדלכאום מתפקידו
כיושב־ראש מועצת־המנהלים של ״הבנק
לפיתוח התעשייה״.

פרנקל תעסוק
פגישות עם תליסוויס

ליבו שיר

על־פי החוק, זכאים לאזכרה ממלכתית רק אישי־מדינה,
כגון נשיאים, ראשי־ממשלה ויושבי־ראש
הכנסת. גם לחוזה המדינה, בנימין זאב הרצל,
לא נערכת אזכרה ממלכתית.

העל״ ה־לרגל בוטלה

אחדים מראשי מיפלגה זו טוענים כי לפני שמגיע
לשריד לעבור על נאומי ראש־המיפלגה, זכאים לכך
אנשים בכירים יותר.

כוונת אנשי המערך היא להשאיר עד כמה
שיותר חכרי־כנסת מטעמם כארץ, כעוד
שרכים מאנשי הליכוד ככר הודיעו על
העדרותם מהארץ כעת הפגרה.

הניסיון האחרת לשים קץ לשביתה נכשל כאשר
הסכים מישרד־הפנים למסור את המחלוקת לבוררות —
אך תבע למסור גם את אותן הנקודות שעליהן
כבר הושג הסכם לפני שפרצה השביתה. לכך סירבו
המצילים להסכים.

על־כך הוסכם בין שתי קבוצות הקצינים, בפגישתן
האחרונה.
בהפגנות הכתבת לענייני מיפלגות של הרדיו, שרד, פרנקל,
תחל לכהן בעוד חודשיים כנספחת לענייני תרבות
ועלייה בצירות ישראל בניו־יורק.

פרנקל, הידועה כמקורכת לראש־הממשלה,
תעסוק כין היתר כאירגון ההסברה
וההפגנות למען יהדות ברית־ה^עצות,
שטח שכו התמחתה כעת עכודתה כרדיו.

גולדנברג סירב
עורך־הדין אמנון גולדנברג, שעמד להתמנות
כשר־המישפטים לפני שד״ש הצטרפה לממשלה,
הוזעק ארצה והוצע לו תפקיד היועץ־המישפטי־לממשלה.

גולדנברג
סירב, ועל בן.הוצע התפקיד
לפרופסור יצחק זמיר.

קשר להעלמת הטביעות עיריית תל־אביב הצליחה להשיג מעין קשר־השתקה.
מאז פרצה שביתת המצילים, עושים כל כלי־התיקשורת
יד־אחת ונמנעים מלפרסם מיקרים של טביעה
בחופי הכרך.

כשבת האחרונה אירעו שלושה מיקרי־טביעה.
כמיקרה אחד ליד ה״קאנטרי־קלאב״,
טכע אדם למוות.

יגאל ידין
התחתן שוב
סגן־ראש־הממשלה ייגאל ידין עומד
לשאת אשה בעתיד הקרוב: מנהלת
מחוז ירושלים של קופת־החולים, ומי
שהיתה הרופאה האישית שד גולדה
מאיר, הד״ר אליזכט פודקמינר.
ידידיו של ידין טוענים כי הד״ר
פודקמינר דומה דימיון מפתיע לאשתו
המנוחה, כרמלה.

1ההיה 9 3 1 1 1 :1חוהשהית
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
פירסם בתבת־שער נירחבת, תחת הכותרת ״נגיב — בן־הכרית
שאבד״ ,שעסקה בהחמצת האפשרות לקשור קשרים כין האומה
המצרית, ששנה קודם לכן השתחררה מעול הכובש הזר, לבין
האומה הישראלית, שהשתחררה חמש שנים קודם לפן. כתבת־הווי
מצולמת הוקדשה לטכס בחירת מלכת־היופי, במהלכו העניקה
מלכת־היופי ד׳אשתקד, מיכל הראל * את כתרה לחבצלת דרילמן,
מלכת היופי החדשה. מדור הפשע של השבועון הוקדש לסיפור

הייה של סילכיה ויטנכרג, שהובא כלשונו, תחת הכותרן־נ ״כיצד
הפכתי לפורצת״.
בשער הגיליון: נשיא מועצת הפיכת הקצינים המצריים, גנראל
מוחמד נגיב.

איש המחתות שנמלט מן הכלא * מנחם בגין
חוגג ום־החורות האובעים * חשו וסו בווג
מצ יע הצעה נגד ג י וס הב נ ות לצבא
מחחרח הסורג כבר תו קן
משך שבוע ימים היד, איש־המיסתורין .
של ישראל צעיר משופם (או משופם לשעבר)
בשם שימעון בכר, לשעבר בעל
תפקידים מרכזיים בלח״י ואחד מאנשי ה מפתח
של המחתרת׳ללא־שם.
החידה התחילה עם הודעת המישטרה על
בריחת שימעון בכר מכלא בית־דגון. התיאור
שלה, כמו תיאורים אחרים בחודשים
האחרונים, היה קצת יותר מדי ספרותי:
אנשים מן החוץ הגניבו לו מסור, העצור
ניסר את הצינוק שבו ישב, השתמש במיש-
חד, מיסתורית מיוחדת, לבל תישמע החריקה.
אחר הוא עבר את חצר בית־הסוהר,
קפץ אל מעבר הגדר הגבוהה של הבניין,
הכל בעזרת אנשים מן החוץ.
היתה זאת הודעה לא משכנעת. המיש־טרה
סירבה לאפשר לעיתונאים לגשת למקום
ומנעה בעד צלמים את צילום החלון
המיסתורי .״הוא כבר תוקן!״ מילמל איש
מרכזי במטה המישטרה.
המישטרה התביישה. כמו תמיד
כשהמישטרה מונעת אינפורמציה מוסמכת
מן הציבור, הגיעו ההשערות חיש מהר
אל מעבר לגבולות הדימיון. לפי שמועה
אחת, שוחרר בכר על־ידי אנשי הביטחון
עצמם, אחרי שהלשין על חבריו. אולם
חבריו של בכר צחקו למשמע שמועה זו.
השמועה השנייה: לא נחתך שום סורג,
כי אם שלושה מאנשי המחתרת, לבושים
במדי קצינים, באו ולקחו אותו ״לחקירה״.
המישטרה התביישה להודות בכישלון.
אולם ההשערה שנתקבלה ביותר על הדעת
היתה הפוכה: בכר ברח בכוחות
עצמו, ללא עזרה. הוא לא השתמש ב־מסורית,
גם לא במשחה מיוחדת, הוא
פשוט פרץ את הסורגים בעזרת מכשיר
שמצא במקום, וקיבל סיוע רק מחבריו
במעצר, שעזרו לו להסיח את דעת השומרים.
המישטרה לא סברה שפירסום האמת
יוסיף לה כבוד.
היכן נמצא בכר? המישטרה חיפשה אח ריו
אצל קרובים וחשודים, עצרה אוניה
בלב־ים, אסרה תייר בשם בכר, שעמד
להיכנס למטוס בלוד, בדרכו לתורכיה. אולם
בכר האמיתי נשאר בחזקת דואה ואינו
נראה.

וחיקי
כל הלילה בערו המדורות והתופים היכו
בקצב פראי. שיר רדף שיר והקפה זרם
מן הפינג׳נים אל הספלונים ועבר ב״נאג־לות״
אינסופיות.
לעיני המתבונן הזר היה הדבר עלול
להיראות כטכס דתי של חבורת פראים.
לאמיתו של דבר היו אלה אנשי המחלקה
המרבית ** של הפלמ״ח, שבאו למיפגשם
החודשי.
* כיוס רעייתו -של יצחק מודעי, שר
התשתית והאנרגיה. .
* נתארגנה בשנת ,1940 כשסכנה של
פלישה גרמנית איימה על הארץ. תוכנית
האימונים כללה לימוד ההווי הערבי עד
לפרטי פרטיו.

אחת לחודש, כשהירח במלואו, מתכנסת
חבורה של אנשים צעירים ממקומות שונים
בארץ, כדי לבלות לילה בהבערת מדורות,
בשירה, בריקודים ובסיפורי זכרונות וצ׳יז־באתים.
זוהי מסורת שהפכה כמעט מקודשת.
חוק הברזל: אל לאיש לעצום את
עיניו עד אור־הבוקר.
הכל התחיל באילת, לפני שלוש שנים.
המחלקה, שנתפרקה מזמן, יצאה לטיול
משותף. החוויה היתה כה עזה, עד שבדרך
הטבע צץ הרעיון: מדוע לא לקיים פגישות
כאלה לעיתים תכופות יותר? מאז ואילך
אין הרעים־לנשק מחסירים אף חודש אחד,
בתוספת חגים ומועדים.
איש לא ין£יז. ידידים רבים רגילים
להצטרף לבילוי המשותף, אך נותני הטון
הם, כמובן, הוותיקים. סמכותם היא מוחלטת,
כל אחד בשטחו שלו: איש לא
יחלום להחזיק תוף בידו שעה שבמקום
נוכח יצחק חדקי. הכל יודעים שהלם לבו
תואם עם הלם התוף. אף אחד לא יעלה
בדעתו להתנדב להכין קפה: זוהי מלאכתו
של נוני. רק הוא מסוגל לשפוך אל החול
סיר שלם מלא נוזל ריחני ומהביל, משום
שנדמה לו שאין הוא הולם את רמתו הרגילה.
ואכן, הכינוי משקה־המלכים איננו
מליצה, כשהמדובר בקפה מעשה־ידיו של
נוני. איש מלבד ״שודד״ (שמו האמיתי
אינו ידוע לאיש: הוא נשכח מזמן) אינו
יודע לקלות ולטחון גרגירי קפה באופן
נכון.
צנזורה הצבועים !האריות
הצנזורים הראשונים היו, ברפובליקה
הרומאית העתיקה, פקידים בכירים שתפקידם:
עריכת מפקדי אוכלוסיה, הנהלת
חשבונות המדינה ופיקוח על המוסר הציבורי.
כאשר נפלה הממלכה הרומאית, לא
נפל איתה הצנזור. בכל מקום ובכל תקופה
בהם שיגשגו אמנות או ספרות, היה הוא,
בדומה למבקר, הצבוע הגוזל מטרפו של
האריה־האמן.
אכן, במרוצת הדורות איבד הצנזור
שניים מתפקידיו ונותר לו אחד: ההשגחה
על המוסר. הוא ביצע אותו בדייקנות של
מנהל חשבונות, מתוך גישה פנקסנית. יצירות
ספרות ואמנות בעלות ערך־עולם נפלו
קורבן למושגים, אותם שאב מפנקסי החשבון
שלו.

אין לכינוסים אלה שום מטרה, מלבד
אחת: להתעלות מחיי היום-יום האפורים
בכרך, ולהיזכר בימים הטובים. מטרה זאת
מושגת במלואה. כשאי-אפשר לחיות חיי
הרפתקה ורומנטיקה, מסתפקים אנשי המחלקה,
באין ברירה. יערב אחד לחודש.

בכ תב יד
צעיר שריאל מדבירים
גלים ! היכן>־ ה־פן
— היכן? --ביו מן ״כרמל״ !
וכל העניין הוא צילום — מצילומי ״כרמל״
,כמובן של סירה ובה קבוצת
תלמידי בית־הספר־הימי, קבוצה שיצאה
ללמוד את מלאכת הדיג.
צילום זה מלווה ליווי פאטתי ביותר
מפי הקריין המכריז ומודיע שצעירי ישראל
יצאו להדביר גלים!
זה היה הליווי הקרייני בסימן קריאה!,
ואילו סימן השאלה בא בתחילת׳ היומן:
״היכן? היכן?״ הצילום הראה כמה חיילים
על ציודם ונשקם מנסים לעבור ממקום
למקום והקול קורא: חיילי ישראל —
במשלטים? במילחמה — היכן? היכן?
לו ידעתי מיהו הקריין של לכרמל״
הייתי מזמין אותו לקולנוע (על כרטיס
של שוק שחור, כמובן) והיה רואה כמוני
שכתוב מפורשות ״עתודות״ והיה חוסך
לעצמו צער וייאוש, כמעט, שכן לא ידע
״היכן, היכן?״ וכמו כן היה רואה שהים
לא היה ״גלי״ ביותר והיה מונע מצעירי
ישראל את הטירחה ״להדביר״...

ד. כ .מלבין

״העולם הזה״ 823
תאריך 30.7,53 :
כך נפסלו בין היתר: רוחות לאיבסן,
מחזות משל שו ואוסקר ויילד, ובתקופה
מאוחרת יותר: מחזות משל ליליאן הלמאן
וסארטר וספרים רבים.
ערווה מותרת. בארץ־ישראל היתה
קיימת צנזורה מאמצע שנות העשרים. היא
היתה מושתתת על חוק אנגלי והיתד, ליברלית
מאד, והקפידה רק על כך שסרטים
ומחזות הפוגעים ברגשות דתיים לא יוצגו
באיזורים מסויימים בארץ. תמונות ערווה,
כמו בסרטים אגס הנשים ואכסטזה, לא
זיעזעו את הצנזורים הבריטים. לעומתם,
נבהלו מגוף האדם הצנזורים הישראליים,
שמונו עם קום המדינה ואשר ירשו את
מקום הבריטים ולא את גמישותם.
האגרופים הכבדים של הצנזורה הישראלית
החלו לרדת על מפיצי הסרטים, מנהלי
התיאטרונים והקהל, במהלומות כבדות,
בייחוד בעת שילטונו של פקיד מיש־רד־הפנים
יעקב אברזי במועצה לביקורת.
הוא ואנשיו החלו פוסלים סרטים ומחזות
על ימין ועל שמאל.
השקפת הצנזורה בקשר לערווה ולארו־טיקה
היא, כי הם מהווים גירוי מיני ועל
כן הם אסורים. פיתוח השקפה זו בדרך
ההיגיון יביא למסקנה שאברי המין הס
מום נורא שעל האדם לשאת אותו על
גופו מאין יכולת לסלקו על־ידי ניתוח
פלסטי. כי הפעילות המינית, כמו הצחוק,
היא תופעה אנושית טבעית, זוהי עובדה
שהצנזורה טרם הכירה בה.
אחד מעשרה. בשנים האחרונות פסל
הצנזור הישראלי מספר גדול של סרטים
ומחזות, ביניהם יצירות מופת, ופקד על
קיצוצים במספר רב מזה. את פעילותו
עוטף הצנזור במעטה של סודיות ושמות
הסרטים הנפסלים אינם מתפרסמים כלל.
לפני שבועות מספר סולק אברזי מתפקידו,
ובמקומו נתמנה פקיד אחר של מיש-
רד־הפנים, שמואל ב. ישעיה. הוא הזמין
אליו את מבקרי הקולנוע, וניסה להסביר
להם כי הצנזורה בישראל היא ליברלית.
אלא שהתמונה היתה שונה לחלוטין :
במשך השנה האחרונה נפסלו להצגה בישראל
לא פחות מאשר 27 סרטים. כלומר,
יותר מאחד מכל עשרה סרטים חדשים ש הגיעו
לארץ. קפדנות קטנונית כזאת היא
ללא תקדים בארץ דמוקרטית.

אנשים
י• בכינוס בית״ר העולמי הוצף מנ ח ם
(המרד) ב גין זרי פרחים, שהוגשו לו על־ידי
שתי ביתריות צעירות. הסיבה: לפני
ימים מספר מלאו לו ארבעים שנה. אמר
בגין :״מעניין, כשהייתי צעיר קראו לי
זקן, עכשיו, כשהזדקנתי, ישנם כאלה שחושבים
אותי לצעיר מדי.״
!• בשיחה פרטית עם ידיד רווק הציע
שר-הדואר, ד ״ר ידם ן 5הו רג, העייף מן
הוויכוחים על חוק השירות הלאומי לבנות :
״אל תחמיץ את השעה. זהו הזמן המתאים
להתחתן. הבנות הן כל כך זולות עכשיו !״

תמונת המישטרה שהופצה ב־י^
-י ארץ, כדי ללכוד את איש־המחתרת
שמעון בכר, שנמלט מהכלא.

י• במסיבת עיתונאים שנערכה עם שר-
החוץ משהשרת, במיסעדת הסה בירושלים,
הוגש מרק חם. התרעם השר באוזני
מזכירו, ואמר :״רשום לפניך — אנו נזמין
אותם בחורף, ונגיש חמיצה קרה.״

...עד שמגישים
גלידת והב שטראוס
בקעה קר עלית.
המזגן עובד לשוא ואתם צמאים עכשיו
אז יש לי רעיון של זהב(אומרת המארחת)
מה בדבר קפה קר?״
(היא אמרה ^ זזסס )106
״הולך(אמרו האורחים)
ותביאי גם חמוצים.״

פרסום דיר יעקבסון

בלילות הקיץ החמי
שום דבר אינו קורה...

* גלידת זהב מוקה-וגיל על בסים שמנת.

טוב לי עם קפה קר

עם גלידת זהב מלאת טעם

״תשלובת בולגת״
חסותסווחשש בביר

/״ד׳ בביר

חליפות, בל״זרים, מכנסיים,
חצאיות ו 1סטים.

חליפות, ז׳קטים,
בל״זרים, מכנסיים
ודגמים אקסקלוסיביים של

1£111! £ 0 4 1 1 1 ( 1* 1ק

ן ־ חליפות וז׳קטים
ספורטיביים, מכנסיים,
ג׳ינס, חולצות,
א 1ברולים, חליפות ספארי.

בגדי ים לנשים וגברים

תל אביב:

רח׳ אלנב׳ 100
בוטיק פ״ר קארדין, רח־ אלנבי 32
ליידי בגיר, רח׳ אלנבי 32

הנחות גדולות

ירושלים:

^ /ז / /דרך יפו > 42 ככר ציון<
חיפה:

פתוח רצוף מ 8 30-1900

רח׳ הרצל ! 18 בית הקרנות!

ף רסום ממיר,

י־יייי־׳^

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והימיכהלה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־־דואר 136י
מען מבדקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״ימ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי י העורר: אלי תבור עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: כורית יהודיאי י ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני י המו״ל: העולם הזה בע״מ.
שסבר כי אין רואים אותו — התמונה
הדוממת ״תופסת״ אותם, והם קיימים לעד.
כאשר צילם סתר את התמונה, היה יציע-
העי׳תונאים של הכנסת ימלא. אנשים ריבים

אני מציין זאת, כדי להפריך מראש כל
תשוש ׳שעלול היה לכרסם בלבו של ראש־הממשלה
,׳שמא היו לצלם כוונות־זדון
נסתרות. ההא פשוט ירצה לצלם. תצלום
טוב. ותצלום טוב הוא תצלום המראה
משהו שהעין אינה תופסת בדרך־כלל.
׳לפני שבועיים פנה ראש־הממשלה אל
הצלמים בדברי־תוכחה. בעוד מצלמות הטלוויזיות
משתהות על פניו ורשם־קול הטלוויזיה
מקליט את דבריו, טען בגין כי
הכתבים !והצלמים עורבים עליו מצוד, מתוך
כוהנודזדון לתאר אותו כאדם חולה. אין
הם מצלמים אותו מלפניו, אלא מן הצדדים
כדי לגלות עצמות שאינן מכוסות ׳בבשר,
כדבריו.
זוהי, עם כל הכבוד, שטות. הצלם מבקש
להנציח !מה שיש. יתר על כן: הוא מבקש
להנציח ימה ׳שיש, שלא נראה עד כה, איו
בזווית שלא ׳נראתה עד כה.
נכון, אין הוא מתעכב על הזווית המקובלת
ביותר — זיו שמלפנים. הוא מחפש
זווית חידשה מן הצד, מלמעלה, מלמטה.
הוא באמת מבקש ״לציוד״ — אך לא את
העצמות החשופות של ראש־יהממשילה,
דווקא, אלא תמונה חדשה, מעניינת, שעין
הקורא לא תדלג עליה מבלי לראותה,
אלא תשהה עליה ותתבונן בה שעה ארוכה.
9 1 כשערכו חדר צלם העולם הזה, פטר

בשבוע שעבר הופיעה על השעיר ה-
קידמי שיל העולם הזזז ( )2134׳תבונה שלא
בנקל תפסו הקוראים במבט הראשון את
אשר בה.
היה זה תצלומו של מנחם בגין בלי
מישקפיים — ומראה נדיר ביותר. נידמה
לי שמעולם לא הופיע תצלום כזה ליפני
כן. בגין חובש מישקפיים מילדות. אני
זוכר תציליוימים כאלה דק מתקופת המח תרת.
יבשתי ׳תעיודות־זהות מזוייפות שלו,
האתית על שם הרב ישראל ססובר, השנייה
יעל ישם: איש־העסקים הגרמני יונס קניגס־הופר,
הופיע בגין בלי !מ״שקפיים. אך אז
היה יבעל שפם ,׳ששינה את פניו לגמרי.
בגין בלי מ״שיקפיים נראה כמעט כאדם
אחר: פניו חשופות, אמיתיות. נדמה כי
המיישקפיים ,׳שהפכו חלק מאישיותו, ומסווים
את פניו לא מעט.

׳שלהם, לגלוית את האמת על מצב בריאותו
של מועמדם הראשי.
אולם לפטר פן לא היתד, כל כווינת־זדון,
וגם לא. לשולחיו. כוונתנו הייתה אחת
ויחידה: להראות את האמת. בגין עצמו,
שאז עדיין לא חשב כיי ״צדים״ אותו, הבין
זאת היטיב. הוא התייחס אל הצלם יפה,
כימעט בחיבה, סיפר לו בגלוי כי היה
על סף המוות.
אגב, לא פ״רסמנו את התצלום ההוא
על השער. מבחינה עיתונאית טיהורה, הקה

בגין בקגיגסהופר
בלי מישקפיים —

איך צולם תצלום זה?
׳אולי חשבת !שהשגנו אותו בדרכים מחוכמות,
באמצעות מצלמות נסתרות. ולא כן.
צלם־המערכת שילמה סתר יעמד ביציע ה כנסת,
בעת אחד הדיונים האחרונים, וצילם
את מושיבי הממשלה, כאשר בגין הסיר
לרגע קט יאת מיישקפיו: ,אולי מתוך שייע־מום,
אולי כדי לנקותם, זה הספיק.
בזר, כוחו של התצלום הדומם.
אתה רגיל לצילום הקולנועי ויהטלוויז־יוני,
התופס את האדם בתנועתו. התנועה
היא חלק חישוב מהתבטאותו של ׳פעל־יחי,
ושום תצלום דומם אינו יכול לתסוס איותה.
אולם התצלום הדומם נותן משהו, ששום
׳סרט טלוויזיוני או קולנועי אינו יכול
לתת — אלא־אם־כן הבמאי ׳מקפיא לפתע
את התמונה. הוא ״מנציח״ דבר שקרה
במשך שבריר של שניה, שהעין הרגילה
לא הייתה מסוגלת לקולטו.
הבעת־פניו הצוהלוית-ימשתוללות של ישיח־קן־כדורגל
ברגע של בעיטת השער, מבט-
הכאב של חייל ברגע שחברו נפצע לעיניו,
התנועה הערמומית של פוליטיקאי

בגין מוריד את הימישקפיים —
האם יש לציידים —

— ונזכרה אותם
כוונות זדון?

בנין תצלומו של פן
לא על השער

ראו את בגין מסיר לריגיע-קט את משקפיו,
ומרכיב אותם בחזרה. זזם לא שמו לב לכך.
לא היה בכך שום דבר ׳מיוחד. רק העין
החדה של המצלמה, שהקפיאה את הרגע
!והשתהתה על פניו של ראיש־הטמשלה,
גילתה את בגין החשוף.
בגין שבתצלום אינו נראה׳ חולה או מותש.

פן, אל בית-יהחוילים ישבו היה בגין מאושפז,
ערב הבחירות, והנציח את פניו הצנומות,
שגילו בבירור את עיקבות התקף־הלב.
לתמונה זו (העולם הזה )2066 הי!תה,
לדעת בל בעלי־הדבר, השפעה ישירה על
מערכת־הבחירות. היא אילצה את מנהלי
המערכה מטעם הליכוד לשנות את הקו

בגין בססוכר
עם שפם
אותו צילום ראוי לכך, וגם תוכנו הצדיק
זאת. אך חששנו שמא ייראה הידבר כהת־ערבות
במערכת־היבחירות, והתאפקיניו.
9ו 9

אין ספק ׳שאם יש על פניו של ראש־ממשלה
— יהיה אשר יהיה — סימנים
שיל מחלה מתיישר ,,עייפות מוגזמת או
סימנים אחרים העלולים להעיד על פגיעה
בכושרו ׳לשאת ׳בעול — חובתו של הצלם
לגליות סימנים אלה ,׳וחובתו של עיתון
לפרסם את התצלומים. ימי שחושב אחרת,
מי ׳שרואה בכך צייד אכזרי ובלתי־יאיגושי,
מעיד על עצמו שאינו תופס את חובתו
של עיתון במישטר דמוקרטי מתפקד.
׳בשבוע שעיבר התפאר מניחם בגין בכך
שעזר להעלים מעיני הציבור את מחלתו
האנושה של ריאש־יד־,ממשלה לוי אשכול.
הוא ראה, לדבריו, כיצד מובילים את
אשכול בכיסא־גילגלים, וכיצד התמוטט ב־לי׳שכתו.
אך לא גילה זאת לאיש.
מותר היה לבגין, כחבר הממשלה דאז,
לנהוג כפי שמצא לנכון. אך אילו היה
צלם העולם הזה מגלה את אשכול במיצב
זה, הוא היה מצלם אותו: .ולמרות היחסים
׳הטובים ׳שישררו בין אשכול !ובינינו, הייתה
מערכת העולם הזה מפרסמת תצלום כזה׳
בלי כל, היסום.
במישטר הדמוקרטי, הציבור צריך לדעת.
ועל העיתון לדאוג לכך שיידע.

כמו בכל השנה, תיווכח גם השבוע בי
שום דבר לא בא לך
בקלות. אתה נדרש
לא אחת להשקיע
מאמצים שאינם עומדים
בשום יחס לתוצאות.
בני מזל טלה
שעיסוקיהם קשורים
בידיהם, יהיו ברי מזל
יותר. ילדים שיוולדו
21במרס ־
20באפ רי ל
השבוע יצטיינו בעתיד
בבריאות מעולה וב-
אינטליגנציה מעל לרמה. מאורע הקשור
באיבוד ידיד יעיק עליכם השבוע. בן מזל
טלה עשוי להצטיין בספורט ולזכות בפעילות
זו להישגים יוצאים מן הכלל.

טלה

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותו
הנוכחית. העיקר הוא
לא להסתכסך, השבוע,
עם אנשים נוספים.
לקחת את הכל בשקט,
ולעשות טובות, כשאתה
נדרש לכך. גם
אם האנשים שמבקשים
זאת ממך, הם בלתי־נסבלים.
בכלל, קצת
טאקט לא יזיק. שינויים
רציניים יחולו עם הירח החדש ביום א׳ הבא.

במו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלך הן: חוסר״הכסף ושיעמום.
במישור הפינאנסי אין
רגיעה. מוטב שתתחיל
לחשוב על חריגה
קיצונית מעיסוקיך
— הרגילים. אם לא
תשנה את המצב, אתה
עשוי להיתקע לצמיתות.
במישור הרומאנו
2ב מ אי
טי, בת תאומים, אין
20 בי 1נ
עוד טעם רב לרומא-
נים הקצרים והקלים.
שמא תחשבי על משהו קצת יותר רציני
ן מצד שני, דווקא האדם המדבר
הרבה, איננו האדם המתאים לך ביותר.

תאומ׳ס

שמע לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך
זו תצליח להתגבר על
קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות.
זכור כי הטיפש לומד
משגיאותיו״הוא, ואילו
חכם, משגיאותיחם
של האחרים. אמת-
חיים זו נכונה גם לגבי
חייך
הרומאנ 3033X1 -
טיים. וגם אם נראה
לך שספגת אצלה מפלה
— אל תתייאש, נסה שוב. כוכביך
מורים בי דווקא בסוף־השבוע קיימים
בל הסיכויים שתזכה להצלחה סוף״סוף.

אתה נמצא שוב בנקודה שאתה שונא —
אבל לה אתה זקוק כדי לפעול כמו בן־
אדם: בקו־הגנה. תוקפים
אותך חזק, וחזקה
שתדע כיצד לפעול כדי
להשיב מילחמה־שערה,
או למנוע את פני הרעה.
בת־בתולה: חברה
קנאית עלולה לקחת
אותו ממך. אך אס
הוא חשוב לך באמת,
או אס חשוב לך לסדר
אותה — תזכי לברנש
מתוק. בת בתולה לבשי סגול בהיר.

נתונה

מאזניים

בדומה למלח מנוסה, הייה נבון לזוז
עם בל רוח. העיקר —
שלא תיתקע במקום
אחד, שלא תקבל התמרחיקות- חייבויות לכת,
ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי
לגרום צער לאשה
מבוגרת, וגם עשוי ל1ז

הביא לידי ניתוק עם
גבר השוחר את טובתך.
אין זה שבוע
לרומנטיקה. מסעות קצרים יביאו הנאה.

עון 11

הטפיחה על עם ישראל

ויכוח לא מדאיג

כרגיל אחרי כל מילחמה, מרים עם
ישראל את יד ימין וטופח על כתף שמאל,
לאמור :
9״בכבישים, כל נהג עוצר לחייל ל טרמפ״.
9״חברות־התעופה
עמוסות חיילי
מיל, השבים לשדה המערכה״.
9״בכבישים הקימו מיסעדות חינם
לחיילים היוצאים אל, והחוזרים מהקרב,
וכר.
במילחמה הבאה עלינו לרעה ייכתב
סעיף נוסף:
״בנות ישראל המתנדבות לעזרה,
אינן דורשות תשלום״.
יואל צוין, גרופית

אני קורא של עיתונכם מאז ,1954
ונהנה במיוחד מפרופילים אישיים המשק פים
כושר־אבהיה פסיכולוגי מעמיק, אחד
הפרופילים המוצלחים המצויים בעיתון
(כל הגיליונות של השנים האחרונות שמורים
אצלי) הוא זה של שמעון פרס.
אחזור על כמה מאפיינים: אדם אמביציוזי
שצמח מתוך המנגנון, תככן ובעל
יכולת מאניפולציה, מומחה לתדמית וליח־סי־ציבור
— אך מאחרי המסיכה הסימ־פאטית
מסתתרים ריקנות, אופורטוניזם
וחוסר עמוד־שדרת מוסרי. בגיליון 2058
מיום 9בפברואר דדי ציינתם כי פרס
מנצל את צה״ל למילחמה נגד רבין. בעמוד
21 של אותו הגיליון הוא מוגדר כ״רב־נכלים
עם קסם אישי.״
למה כל התכונות האלה אקטואליות
כעת? פגישתו של פרס עם סאדאת היא
ביטוי לתכונותיו. סאדאת מדבר בשתי
לשונות: לשון מתונה בחדרי-חדרים, עם
נציגים ישראליים ואמריקאיים, ולשון

הברון בפאריס
אולי מעניין אתכם לדעת כי הסיפור על
אהבת התמיניה והערבי מחברון, שהופיע

השבוע עליך לשים קץ לבטלנות ! כמה
זמן תוכל עוד לשבת ולחלום בהקיץ, ומבלי
לעשות אפילו את
אותם דברים המוגשים
לך על מגש כסף?
זהו שבוע מצויין לתיכ־נון
לטווח קצר ובינוני;
בעוד שבועייס־שלושה
תוכל לעבור למעשים,
ובקצב נמרץ ובלתי־רגיל.
הקפד על סילוק
} 2בנו במבר ־
20בדצמבר
מיכשולים מן הדרך, ו׳
שלם
חובות קטנים ו־טורדניים.
אך היזהר, בן קשת: מתחרה
מסוכן עלול לצוץ בשטח, אם לא תדע
לשמור עליה. הימנע מטיולים. לבש לבן.

1שמ נ

הבותרת כ״ליבראסיוך
פיהסום עולמי

אחרי שנה רצופה אכזבות ומרנרים, סוף־
סוף זה הגיע: תוך שבועיים אתה מועלה
בדרגה, וזוכה
ויחס בהתאם.
תיזהר מלהפוך

כי ימלוך״ —
ודאי שהעלייה
הבאה תהיה הרבה
יותר קרובה,
אפקט הרבה יותר
משכנע. שיחת טלפון
21 ביוני -
20 ביו לי
עם מישהו מעיר אחרת,
תביא לתמורות
רציניות בתחום החברתי בשבוע הבא. כדי
שלפרי יהיה ערך, עליך לפתוח בפעולה.

יום שלישי הוא יוס של התנגשויות
ובעיות כספיות. הק־פד,
איפוא, לא לקבל
כל החלטה מר־חיקת־לכת
ולא להסתבך.
בכלל, נסה לנצל
את השבועיים הבאים
לריכוז מחדש, לעבודה
שוטפת, ולחידוש קשריו
עם האהובים עליך.
בת־מאזניים: אל תז־ניחי
אותו. גס לאחרים
יש בעיות. לבשי ורוד או אדום.

מכחכים

ין ניז
אוף ! חשבת שלא תעבור את זה, נכון ז
אבל עדיין לא הגיע
הזמן להירגע. רק עכשיו
אתה זקוק לבל
כוח־הריבוז שלך ולבל
העצבים שלך. בת גדי,
קחי עצמך בידיים.
רומאנים הם דבר
חשוב, אך בריאותך
עדיפה. קשר מישפחתי
21בדצמבר־
19 בינו א ר
יגרום לך לעונג בלתי-
צפוי. היזהרי משפעת
בייחוד בעונת-מעבר זו. לבשי תכלת.

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם
לא יעזרו להפגת המתח,
אלא רק יגרמו לך ל־דפרסיה.
במייוחד הימנע
מאי־נעימויות עד
יום ראשון, אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
התאזר בהרבה סבלנג1ו.
לך לראות סרט טוב,
רציני, לבד, או \ ע ם
20 בינו א ר -
18בפב רו א ר
חברה, ותיווכח שצ^וייה
לך הנאה לא ובגילה.

עירנות רוחנית תאפשר
לך להתגבר על בל
מיני התנגדויות צפויות רעיון ובלתי-צפויות.
מבריק, אם יבוסס
על״ידי תיכנון לעומק,
עשוי לעצב את עמדתך
הציבורית בצורה
ובמידה בהן טרם נת-
19בפב רו א ר ־
20במרס
נסית. זהו שבוע טוב
לביקור אצל התופרת.
אל תסמוך על ידידים. עשה הכל בעצמך.

זנים

בהעולם הזה 2128 הועתק במלואו בעיתון
השמאלי כאן, ליבראסיון, תוך כדי
ציטוט דיבריכם.
הוא היכה כאן גלים.
שושנה גיל, פאריס
9כותרת הכתבה שהופיעה בראש העמוד
הראשון של ליבראסיון (״שיחרור״),
והנושתרעת על פני שני עמודים — ראה
גלופה.

גילי גיוסמי
ולכבוד מחלקת ״גיוס בנות״ ,צד,״ל.
אני הח״מ, גילי גיוסקי, בת ,18 שמיניסטית
המחוייבת בגיוס לצד,״ל, מצהירה
בזה סופית, שאפילו יעשו שמיניות באוויר,
איני מתייצבת לגיוס ולא איכפת לי
להיות נפקדת, יען כי על פי חברי־הכנסת
הנכבדים מאגודת-ישראל, כל בת ד,מתגייסת
לצה״ל היא פרוצה ועוברת על
חוקי המוסר והצניעות. והיות ואיני עדיין
פרוצה ולא עברתי עד עתה על חוקי
המוסר והצניעות, הרי שאם אתגייס אהיה
צפויה לסקילה. ומי בזמננו רוצה בכך?
הנני להציע לאגודודישראל וגרוריה
לדגול בכל תוקף בסיסמה ״שלום עכשיו״,
בכדי שלא יהיה בכלל צורך לגייס את
הבנות מחר.

תוקפנית כלפי בית. מהי כוונתו? כלומר,
איזו לשון היא-אמיתית?
אם סאדאת נאלץ לשמור את דיעותיו
המתונות האמיתיות בסוד, איך יוכל
להגיע להסכם מתון? המסקנה: המתינות
יסודה בשקר, והיא נועדה לזרוע פירוד
בתוך המחנה הישראלי — ובין המחנה
הישראלי לאמריקאים. עובדה זו ידועה
לשמעון פרס יותר מאשר לכל מנהיג
ישראלי אחר מתקופת שילטון המערך.
פרס מגלה את פרצופו האמיתי בכך שב-
מאבקו נגד ממשלת הליכוד אינו מתבייש
להירתם ולשמש כלי־שרת בידי המצרים.
צדק, לדעתי, ראש־הממשלה, ששאל
את פרס אם אכן הסכים סאדאת לפשרה
טריטוריאלית.
בסיכומו של דבר, הוויכוח לא מדאיג.
השאלה היא רק אם ״מנהיג״ כזה עשוי
אי־פעם להחזיר את המערך לשילטון.
חוששני שלא.
כני נוי מן, פתח״תקווה

גולדה חיכתה
״לאסוננו, הממשלה הזאת הולכת בדרך
שאינה מביאה שלום״ (גולדה מאיר,
הארץ.)24.7 ,

גילי גיוסקי
הביא לדפוס: זאב שלובסקי, ת״א

מאותו הזמן: כשמעיק מורא המבוכה
גם הנבחנים מורים ביד חזקה.
פרדוכס :
הקיצוניים בלאומניותם חסים על בנותיהם
ובניהם.
ברצינות: הרב שלמה לורנץ אמר בשיחה
עם כלכלנים ברדיו דברים החייבים
להישמע: כלכלתה של חיילת עולה לצד,״ל
ס/ס 60 מהמשכורת שהיא יכולה להרוויח
בעבודה אזרחית. מלבד זאת היא
מחזירה את אחזקתה רק ברבע מתקופת
שירותה. לכן עשו חשבון, עם עפרון ביד :
העניקו פטור לכל הבנות משירות צבאי
והקימו גרעין של קבע בתפקידים מיקצו־עיים,
עם משכורות מקובלות במשק. זה
זול יותר מהמצב הקיים. תופתעו, אבל
הכלכלנים שבצוות העימות עם הרב הש תתקו
לגמרי לשמע החשבון.
אורי גרבץ, קרית אתא

זה נכון, גברת מאיר, אולם נשארו עדיין
אנשים בני גילך הזוכרים היטב את כל
מעשייך במשך כל שנות שילטונך. מה
(המשך בעמוד )10

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.

1131101131

חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הבל.

אריאלי

צעד קדי מה אל המחר.

שבץ 05111:1

מכתבי ם

2135

(המשך מעמוד )8
עשיתם את וכל עוזרייך על־מנת לקרב
את השלום י
חיכיתם ליד הטלפון וכר.
ברור שיש לשלם עכשיו ביוקר עבור
ההזנחה הפטאלית חסרת חוש״המציאות
הזו. בשנה הבאה יהיה המחיר גדול עוד
יותר. זה ברור לכל אזרח בן־גילו, להוציא
את ״אנשי הסגולה״ שהם כיום חברי־כנסת,
וחושבים שהם מבינים משהו.
מ אי ר כ דו מ ב רג, ראשון־לציון

מאז ומעולם בחרו להם אנשים, אשר
חיי האישות שלהם לא עלו יפה, דרכים
חדשות להפריח בהן את הפוטנציאל הרדום
שלהם — ולא חדלו לחפש נתיבים
חדשים לאושר.
היות שיחסי סאדאת־בגין הגיעו לנקודת
ניוון ולא צפויה להם עוד כל עדנה
— פנה סאדאת לשביל צדדי.
ומי כמו הקורא(ת) המבין (ה) בעניינים
שבינו לבינה יודע. שמים גנובים מתוקים
פי שבע...
אברהם שרץ, עין־השופט

לא בחיל ולא ככוח
וידויו של הושב פוליטיקה

טאוזן :

נזאונד ־

.1אציל סיני ; .5אריג צבוע אדום ;
.1תבלין מצוי; .2מן השוואים; .3
.10 רטוב במיקצת .11 :בת־קול; .13 כן, שוקת ; .4מן הגפיים ; .6שקט ! .7דרך,
בספרדית; .14 לשד העצמות; .15 שן באיטלקית ; .8מיקווה־מים ענק ; .9
הפיל; .16 פרח־נוי; .18 מן ההורים; במקום; .12 עץ נודע מן הלבנון; .15
.20 ועוד, בתוספת; .21 מבני המן; .22 טשולנט .16 :בדיחה, באידיש ; .19 פידבלוטת־הנקה
; .24 הלא ; .25 מכלי השח־ בק .20 :מתגורר ; .21 מלחינה ישראלית
מת ; .26 בהשאלה: מטומטם ; .28 נוכח ; (ש״פ) .23 :קפל בבגד; .24 תבלין מיז-
.30 חיית־שעשועים ; .34 נוזל החיים ! .32 רחי לקפה ; .26 מכלי התיזמורת .27 :
ארוכה ! .34 עובד בית־המרחץ .35 :זא בגד־שרד; .29 ספינת המידבר; .30 סנד־טוט
; .38 מעונות השנה ; .39 מילת חיוב: וויץ .33 ; ,כלי המשמש לניסור; .34 צע.41
בהשאלה: עלוב-נפש ; .42 אליגוריה ; צוע נפוץ; .36 כסף; .37 לכאן; .40
.43 מלחין גרמני; .45 אי־ודאות .47 :פלא .41 :ריקבון .44 :כיסא־כבוד .46 :
כיוון ש־; .48 ישב אל השולחן; .50 לפ נהר באיטליה ; .47 מן המצעים ; .49 מק ני;
.51 מזמר; .52 כעס גדול; .54 סירה דים את הרעם ; .50 מישני לעיקר ; .53
קטנה ; .57 אבן טובה ; .61 מסולם הצ סובייקט; .54 נאמר על-ידי בנו.של המת;
לילים ; .62 גוף העץ ; .64 כמו 15 מאוזן ; .55 מחצית מישחק־ילדים פופולרי ; .56
65 פה״י ; .66 אדון .67 :שופט ; ישפריץ .58 :אומר; .59 גוש זהב.60 :
.69 כי .70 :יצהר; .72 זרוע צבאית; סמל השלום ; .62 נוכרי ; .63 נצח ; .66
.74 מספיק 75 מגילה .77 :ערימת גר לחן; .68 קיבוץ בנגב; .71 בשורה; .73
עינים ; .78 תוספת ; .81 מדרגה ; .83 נמל עתיק בארץ ; .76 להבה ; .77 דרך
מאור קטן .85 :מלכסיקון הבקר ; .86 בה סלולה .79 :קיבוץ בנגב ; .80 מידת שטח ;
מות בית .88 :יבשה מוקפת ים ; .89 הו .82 מין מידה; .84 כזו היא המכונית;
דיע .91 :מצבת־זיכרון .93 :מינחה .85 .95 :כופר בעיקר ; .87 משתחווה ; .90
עיר אירופית; .96 פרי־בטן; .98
מנעול רעל ; .92 שפכים .94 :הידד ! .96 אולם:
פטנטי ; .100 נועם, רוך ; .102 אם הפ
נינה ; .103 מגיע ; .104 עץ הגדל בארץ ; .97 עוף לילי ; .99 מילת תנאי .101 :עוף
טורף; .102 עולז; .103 בתוכו.
.105 אי־תלות.

ב־ 4ביולי השנה אמר, מפקד מישטרת
מרחב חיפה בגלי־צה״ל, כי שיעור הפשנים
התהלכתי בהרגשה הנוראה, שכל
שיעה במרחב חיפה ירד באחרונה, ואין
הפוליטיקאים רובצים בגוש־טינופת שהוא
יודע מה הסיבה לכך.
אותו מהווים הם־עצמם, ובהרגשה הלי
נראה שהדבר נובע מכך שלפחות
מתסכלת לא פחות, שכל הגושים הגדואחוז
אחד של תושבי האמור למד את לים מעוניינים בתפנית פוליטית אחת ויחידה:
שמירת השילטון (עיין חוק באדר-
עופר).
סוף־סוף, אחרי תקופה ארוכה, חדרו
ניצוצות תיקווה לליבי: יש סיכוי! לא
הכל קודר!
הם החלו צצים בעיקבות החזרת התוכנית
הסאטירית ניקוי ראש, כשאת דובי
גל המצויין מחליף גראוצ׳ד מארכם האגדי,
המתמחה באחרונה בדיווח על מצב
בריאותו של ראש־הממשלה. אגב, רוה״מנו
היקר מתקנא כנראה בהצלחת שלישו,
ופתח גם הוא בסאטירה, שהפרק הראשון
בה דן בכביש חדש שאותו כינה ״בדרך
הישר בה נלך.״
ניצוץ נוסף לחוש־הומור (והפעם בריא)
מצאתי אצל דני רוזוליו אשר, כפי שקראתי
השבוע בהעולס הזה, דרש בפד,
מלא שידור חוזר של המקאמה המעולה
של פייסי גרופר על גיוס בנות דתיות,
טכניקת המדיטאציה הטראנסנדנטאלית ואם נשתמש בשפת המקור :״עוד הפעם !
עוד הפעם!״
(בקיצור: מ״ט) ,והם משפיעים באורח
מצב־רוחי באופן כללי מרומם בתקופה
לגמרי לא מיסטי על סביבתם. סביר ש יהיו
קוראים שיגחכו למיקרא דברים האחרונה. מאז היותי ילד חונכתי על-ידי
הורי לדעת, כי בארץ קיימת רק מיפלגה
אלה, אבל:
צודקת אחת: המערך. איזו מילה נפלאה !
בכנס הבינלאומי השני למצבי לחץ
פסיכולוגי בעיתות מילחמה ושלום, ש מערך תותחים אקס־סוציאליסטיים כבדים
נערך באחרונה בירושלים, הירצו שני מד כגולדה, דיין וגלילי. אנשים נפלאים, ה ענים
מחדל — ד״ר דומאש וד״ר ריגבי מתייצבים כצוק איתן מול הגלים האכז—
על נושא זה והביאו, בין השאר, מחק ריים נוסח יוסי שריד, מפ״ם ושאר עוכרי
רים המראים שבעשרות ערים באדה״ב, ישראל...
מגיל חמש חיכיתי לרגע שבו תינתן לי
שהיה בהן לפחות אחוז אחד של אנשים
הזכות הגדולה להטיל לקלפי את ה־שלמדו
מ״ט, חלה ירידה בשיעור הפשיעה.
ככל שראיתי, קיבלו באי הכנס מחקרים ״אמת״ כולה. אך, לא עליכם ידידי, בגיל
אלה ברצינות, וחלק מהם אף מחאו כפיים 17 .חל מיקרה מצער. בבית־ספרי ניתנה,
אין זה המיקרה הראשון בארץ, ש משום־מה, זכות־הדיבור לשטן וזה, הלא
מפקד מישטרה שבאיזורו יש לפחות אחוז הוא מאיר פעיל, התווכח עם נציגי מערך
אחד של אנשים שלמדו מ״ט, מוסר על וליכוד ו — לא עלינו! — הצליח להתעלות.
אני, שחונכתי על בירכי אמא־ירידה
בשיעור הפשיעה.
ככל שיגדל בארץ שיעור המתרגלים מפא״י ההיסטורית, ניסיתי בכל כוחותי
מ״ט ואת טכניקות הסידהיס של המ״ט, להיאחז ב״אמת״ המתפשרת של המערך,
תלך תופעה זו ותתרחב ותקיף מקומות אק גלי השיטנה היו חזקים ממני.
גוף בלתי־מוכר עד אז, אשר נקרא —
נוספים, ובסופו של דבר יחדל ממוצע ה־פשיעה
הארצי לעלות ויתחיל לרדת. אין כך נדמה לי — ״מצפון״״ הכריח אותי,
זה עניין של שנים, ואנו פשוט נחכה כעבור שלוש שנים, להתרחק מרחק 20
אותיות מהא׳ המפורסמת, ולהגיע עד הש׳
וניווכח.
ש מ עון זידבר, נתניי של של״י. אכן, בוש אני על כי בגדתי
בדבר החזק ביותר במדינה: המסורת.
אך היום, סוף־סוף, יכול אני לקרוא
לעצמי אדם מאושר. אני עומד למלא את
מים נדפיס ימתקו
ייעודי, ולעשות כמיצוות הורי ומחנכי
מה הרעש שהוקם בגלל פגישת פרס ולהצביע מערך. לא שהשטן והמצפון עז-
עם ס אד א תג״
(המשך בעמוד )14

שגעו! אירופה ב״שיגעון
ידידי הישראלים, הפתעה ! הודעה
זו מופנית לבעלי הרמה,
ובכן גבירתי באם את לא באה
לאירופה, אירופה באה אליך.
כבר לא תצטרכי לחכות להזדמנות
הנכספת לנסוע לאירופה
ולרכוש את פאר תוצרת הביגוד
הנשי, של מבחר בתי־האופנה
והאופנאים המודרניים
של צרפת ואיטליה. הביטי בתצוגות
האופנה מחדל ותמצאי
אותם אצלנו, כאן בארץ, ברשת
בתי האופנה ״שגעון״ :בת״א,
יפו ובת־ים. רשת של חמש
חנויות ובכולם מבחר האופנה
המשגעת והצעירה של אירופה.
בתי האופנה המקצועיים וה־מהימנים,
היודעים כיצד לפנק
אותך .״שגעון״ מיבאת לך מחמאות,
הישר מאירופה הדינמית,
להרגשתך וחזותך הצעירה.
תסתובבי בחוג ידידיך, במסיבת
פאר, בסגנון הסלון הפאריסאי,
מוסיקת הרקע, המזנון והמשקאות
על הבאר וכולם יביטו בך:
הגברים בהערצה, הנשים בפליאה
וקינאה. את כמובן, במרכז
העניינים, הראי להם כי כבשת
את צרפת, איטליה, כבשת את
אירופה והכל בעצם, כעת בהישג
ידך ב״שגעוך. תלכי לעבודה,
לקניות למפגש חברתי, או
לסתם טיול מהנה באויר הצח,
תראי שהכל יחמיא לך, הותאם
במיוחד בעבורך, לגזרתך והר־גשתך
הצעירה.
ובכן הגשים הישראליוה המע־ריכות
עצמן כראוי, במיוחד ב־עבורכן
הוקמה רשת בתי ה־האופנה
.״שגעון״ הנו שגריר
אופנת אירופה בישראל. הכנסי
והרגישי כמו ברומא, מילנו או
בפאריס — האוירה והיחס אירופאיים
והמחירים אירופאים.

״ראלי״ -
למעלה מ־ 90 שנה בייצור אפניים!

כמובן, כשאת באה לקחת בחש בון
גורמים כמו איכות, טיב,
וסטנדרטים גבוהים, המחירים,
גם הם גבוהים, אולם לא תצטרכי
לטוס לפאריס לרכוש את
מלתחתך, תרכשי אותה כאן בארץ
ב״שגעון״ תתגאי בה וכ מובן
בעצמך.
״שגעון״ מנוהל ע״י אתי וניצה,
שגרירות אופנת אירופה בישראל,
לצידך תמיד, ביעוץ ומכירה
מהמובחר.
רשת חנויות בנות חמישה בתי
אופנה, וצוות עובדים מקצועי.
אלנבי פינת הם, ת״א, טל 56678 .
דיזנגוף ,126 תל־אכיב
רוטשילד ,22 כת־ים 2 ,חנויות
שד׳ ירושלים ,46 יפו.

בשנה. האפניים מיוצרים בשיטות
מודרניות והם פרי תכנון
מוקדם של מהנדסים ומומחים.
אפני ״ראלי״ זכו במשך שנות
קיום המפעל במאות ואלפי תארים
בתחרויות ומרוצים שונים !

״האפניים הם אחת ההמצאות
החיוביות שהמין האנושי נתברך
בהם. אפניים טובים אינם
משמשים רק ככלי תחבורה אלא
גם כלי שניתן להפיק ממנו
הנאה ובריאות טובה״.
בשנת 1887 חזר לאנגליה מ־הונג־קונג
עורך־דין צעיר ומצליח
בשם פראנק בוודאן. פראנק
שהיה עשיר מאד, סבל מחולשה
כללית — גופנית ונפשית
ורופאיו לא ניבאו לו טובות.
באנגליה המליץ לפניו אחד ה רופאים
לנסות לרכב על אפי
ניים לשיפור כושרו. לפראנק
לא היה מה להפסיד והוא קנה
זוג אפניים במפעל קטן ברחוב
״ראלי״ בנוטינגהם.
מה שקרה לפראנק בוודאן היה
בהחלט נס רפואי. כעבור כמה
חדשי רכיבה חזר לאיתנו והיה
רוכב עשרות ק״מ ביום.
עם החזרה לאיתנו החליט
פראנק להפנות את היזמה והמרץ
החדשים שפעמו בו לאפיק
חיובי, ובעקבות הנס שהתחולל
בו הודות לרכיבה על אפניים,
החליט להכנס לתעשיית האפ־ניים
ברצינות. וכך, בשנת 1887
קנה את מפעל האפניים ברחוב
״ראלי״ ב״נוטינגהם״ שהיה מייצר
מספר זוגות אפניים בלבד
מדי שבוע. עם מותו של סיר
פראנק כוודאן בשנת 1921 כבר
היו מפעלי ״ראלי״ יצרני האפ־ אפני ״ראלי״ המוצעות למכיניים
הגדולים בעולם.
רה בישראל :
כיום עובדים במפעלי ״ראלי״
יותר מ־ 15,000 פועלים המייצ • לתושבי ירושלים וחיפה —
רים כ־ 4מיליון זוגות אפניים אפני 10 מהלכים המיועדים ב
מיוחד
לעליות. ה־סקורפיו וה־גראנד־פרי
— שני הזוגות חזקים
ונוחים במיוחד.
• 1לתושבי ת״א והמשור אם־
ניים נוחות מאד עם אפשרות
להגיע למהירויות גבוהות. יה־ראצ׳ר
וה־מאנהטן בעלי 3מהלכים.
מעניקות לך נוחות ומהירות
של ספורטאי.
• 1ולנוער ! כאן מתבטא מיטב
התיכנון והידע של ״ראלי״ .דג מי
3מהלכים: ה־צ׳ופאר וה־גריפטר
כבר עשו לעצמם שם
ברחבי העולם. ה־צ׳ופר הם בעלי
כיסא עם קפיצים טלסקו־פיים.
גלגל אחורי גבוה והם
נוחים מאד לרכיבה. ה־גריפטר
בנוי במיוחד נגד תנודות עם
כידון צמוד.
ב״ראלי״ ממליצים לרכב על
אפניים החל מגיל .4ולשם כך
תיכננו במיוחד את אפני ה־טומהוק,
בוקסר ו־שטריקה אלו
אפניים ללא מהלכים, קטנות
עם מעצורי רגל ומותאמות במיוחד
לגילאי .4—9
#רעיון חדש של ״ראלי״ אלה
הם אפני ה־פולדינג, זוג אפניים
משפחתי בעל 3מהלכים אשר
ניתן לקפלן ולהכניסן ישר למכונית

את אפני ״ראלי״ המקוריים
(הזהרו מחיקויים !) מייבאת בארץ
מזה 45 שנה החברה הוותיקה
״טכניקה״ י. בוקשטיין
בע״מ (רה׳ רמב״ם ,22ת״א)
וההפצה נעשית ע״י מ. מצמן,
דרך פ״ת 112ת״א, טל.251789 .

נדא׳ לקנות חקלים־ם נ״אלגדו
דחק ולהתחכך אחד בשני כמו
בשוק. החנות ממוזגת (חשוב
מאד בקיץ) והאוירה נעימה.
המבחר העשיר של התקליטים
מסודר לפי נושאים כך שאם
אתה מחפש תקליט או נושא
מסויים, אין כל בעיה למוצאו.
התקליט שאתה קונה חדש לגמרי.
אין השש משריטות ופגמים
כתוצאה מהשמעה תכופה !
אז בפעם הבאה שאתם הולכים
לקנות תקליט או סתם עוברים
באלנבי אל תתעצלו, הכנסו
לסימטת בית השואבה (ליד
קולנוע ״מתמיד״) ובואו ל־
״אלגרו״ ,חנות התקליטים בעלת
המבחר העשיר בארץ.

מה יש כאן לדבר? בפעם הבאה
שאתם הולכים לקנות תקליט,
כדאי שתעשו את זה ב־
״אלגרו״.
נכון, אתרע מזלה של ״אלגרו״
והחנות ממוקמת קצת בצד (סמטת
בית השואבה, ליד קולנוע
״מתמיד״) .אך האמינו לי,
כדאי לסטות ב־ 2מטר מרחוב
אלנבי ולא להחמיץ ביקור ב־
״אלגרו״.

כל למצוא את כל מבוקשך ב־
״אלגרו״ .המבחר כולל להקות
ישראליות, רוק, דיסקו, פופ,
שירי עמים, תקליטי ילדים,
ג׳אז, מוסיקה מתקדמת ועוד.
תשומת לב מיוחדת ניתנת לנושא
של מוסיקה קלאסית. ב־
״אלגרו״ מבחר יצירות עשיר
ביותר בביצוע טובי הנגנים בעולם
— על גבי תקליטי איכות
תוצרת חוץ.

כל אותם ״מחפשי חנויות תקליטים״
לאורך רחוב אלנבי
אשר לא סטו מימינם ומשמאלם
פשוט הפסידו.
כי המבחר שמוצג ב״אלגרו״
הוא פשוט בלתי ניתן לתחרות.
בין אם אתה רוצה תקליט תוצרת
הארץ או תוצרת חוץ תו
נושא
אחר הזוכה לתשומת לב
הם התקליטים תוצרת חוץ של
להקות שלא יצאו בהדפסה ישראלית.
המדובר בתקליטים של
ג׳נסיס, יאס, צ׳יקו־ריאה, אמר־סון
וכדר.
בחירת התקליטים והקניה בכלל תקליטי ״אלגרו״ ,סימטת בית־נעשים
בנחת — אין צורך לה־ השואפת, ליד קולנוע ״מתמיד״.

היי כלה ב־¥1 40411/1
החלטת להתחתן, מזל טוב לך,
לחתנך ולמשפחתך — דאגות
יופיך מוטלות על כתפי הצוות
המעולה, בעל הנסיון העשיר,
בעולם היופי והחן הנשי, של
סלון היוקרה 0 * 78)1301ע.£
ובכן, פני מייד לאשר, לשי חת
קבלה אדיבה ומרשימה בסלון.
תסתובבי במקום המפואר
יחד עם חתנך ותרגישי כמו
מלכה, כיאה לך ככלה. אנחנו
המבינים ללבך, מתרכזים בטי פול
רק בך והוכחה לכך: מספר
הכלות המטופלות בכל יום
הנו מצומצם, להרגשה מצומצמת,
משפחתית שקטה ולרקע
מוסיקה מרגיעה, ההתרכזות
היא בך וביופיך. בחרי לעצמך
שמלת חופה, יפיפיה שתושאל
לך, ביום חתונתך במלתחה העשירה.
כשבועיים לפני האירוע
תוזמני לעיצוב תסרוקת

אופנתית לנסיון וביום חתונתך
טיפול קוסמטי ע״י שוש הקוס מטיקאית
המעולה, הכולל :
פדיקור, מניקור, גבות, מסכה
ואיפור. תרחצי בבריכת המלון,
תעברי סאונה ולעיצוב השיער
לפי הסיגנון שהותאם למענך
שבועיים קודם. תאכלי צהרים,
תעשי מקלחת מרעננת ותולבשי
בבגדי הכלה שבחרת.
לעזרתך, כל העת יעוץ מקצועי
ומוסמך. וכל זאת במחיר מבצע
של 1,777ל״י בולל מ.ע.מ. ושכירת
השימלה.
מוצע לך מבצע הנחות לחדר,
לליל הכלולות, במלון ל״24
שעות וכמובן סל פירות, בקבוק
שמפניה ולמחרת ארוחת בוקר.
מבצע גרנדיוזי פנטאסטי ב־

מלת ״דיפלומט״ — תל־אביב.
טל( 294427 .קו פנימי .)1918

מזגני 11.8./!.
קולומבוס גילה את אמריקה,
הישראלים את מזגן האויר האמריקאי,
המורכב כעת בישראל.
עברתי
בככר המדינה, החום
היה בלתי נסבל. לפתע אורו
עיני ! ליליתי תחנת הצלה :
״אירופיל״ מיזוג אויר בע״מ.
נכנסתי לאולם התצוגה והרגש תי
כמו באלסקה. התיישבתי
לשיחה עניינית עם מר רוזנברג
ומיד הפשלתי שרוולי. ה־הקור
היה עז ומהנה. מה שהפליא
אותי היה השקט. פוטנציאל
כה גבוה, תפוקה כה חזקה
של קור ואתה אפילו לא
מדגיש שהמכשיר עובד. פעולתו
שקטה וחזקה.
הלהיט החדש הנו פרי מחקר
מן החדישים והמתקדמים בעו

פאר תוצרת הטכנולוגיה
המתקדמת של ארה״ב וכעת
מורכב גס בישראל. עיצובו ה מהודר
מאפשר להרכיבו כרהיט
מרהיב, המעשיר את סיגנון הסלון
המודרני. בלחיצת כפתור
קלה תמצא את החורף בשיא
הקיץ הלוהט וזאת ללא תצרוכת
חשמל גבוהה. מזגן ״פילקו״
מתחרה בקלות בכל מזגן אמריקאי
ומחירו ישראלי בהחלט.
הוכחה ניצחת ליעילותו, הנו
סדר גודל מכירותיו הענק בארץ
ובעולם. מיוצר בפיקוח :
0 -נ]־ 0 0 1

110ז 0ז 111מ 0ז /^6

!31:100, 11.8.78
המשווקים הבלעדיים של מזגני
״פילקו״ בארץ :
״אירופיל״ ,מיזוג אויר כע״מ,
ככר המ-ינה 42ת״א, טלפונים:
*!251487/8/־.03

זומדפלד -הקניה הטובה ביותו!
ג׳ורג׳ בנסון, אריק קלפטון, בי
בי קינג וקרלוס סנטנה 4 .נגני
צמרת מעולים עם מכנה משותף
אחד: גיטרת ה״01£>800.
שלהם. מפעלי 01178011 ידועים
כיצרני הגיטרות הטובות בעולם,
כשגדולי הנגנים מנגנים
בהן: לכן, טבעי איפה שחברת
01175011 בחרה ב״זומרפלד״ דווקא
כנציגיה הבלעדיים בארץ.
״זומרפלד״ עוסק ביבוא ומכירת
כלי נגינה למעלה מ־ 40 שנה,
והוא כיום בית העסק הגדול
בארץ לכלי נגינה. במשאל מודיעין
אזרחי קיבל ״זומרפלד״
את התואר — הקניה הטובה
ביותר, פעם רביעית ברציפות.
הן בזכות המבחר העשיר של
כלי נגינה באיכות גבוהה והן
בזכות העובדה שמכר גיטרות
ואורגנים כאלפים.
אם בגיטרות אנחנו עוסקים,

הרי בנוסף לגיטרות ה־1ז01)750
המוצעות ע״י ״זומרפלד״ מתקיים
בימים אלו ממש מבצע
חיסול המלאי של הגיטרות הגרמניות
1-ס£0£ס £1במחירים
המהוים כ־ו/0ס 50 ומטה ממחירן.
המבחר העשיר של גיטרות ב־
״זומרפלד״ כולל גם גיטרות
18־ת \{ 0ו10:-־1ט0מ ( 00 תוצרת
מפעלי 15־ת 0חשמליות —
פת \ ¥6810 אקוסטיות — £131-
ץ 0ס1ס וגיטרות מתוצרת —
.£1011)10
״זומרפלד״ מרכז את הנציגות
של: יצרני אורגנים £13010100)1
אקורדיונים, מלודיקות ומפוח־יות
פה 10111101:אורגנים,
פסנתרים ומגברים £153־— £31
כלי נשיפה ־— 83011 5010161
אורגנים ומגברים — ,0601
חלילי־צד — 0112־ 7^10151:1ובי״
הח״ר למיתרים — •80110101101

15׳\ 3כ.87\, 1
כשאתה פונה ל״זומרפלד״ ,מובטח
לך שהכלי אותו תקנה, יהיה
מאיכות מעולה. בנוסף לכך ידאגו
ב״זומרפלד״ בעקבות הידע
׳והנסיון המקצועי, למצוא את
הכלי המתאים בדיוק לצרכיך.
ולאו דווקא לפי מחירו.
יש ל״זומרפלד״ מעבדת שירות
משוכללת.
אין ספק, שהמקום בעמוד זה
צר מלהכיל את רשימת האמנים
שמנגנים בכלים אותם רכשו
ב״זומרפלד״ .ניתן רק לומר,
שמרבית צמרת הבידור בארץ,
הלהקות הצבאיות ומוסדות תרבות
רבים קנו וקונים את ציוד
הנגינה שלהם ב״זומרפלד״ ומי
כמוהם יודע בחירה טובה מהי.
״זומרפלד״ — רח׳ כן־יהודה 8
תד־אכיב, טל 296775 ,299882 .
וטל ממעבדה .296406:

האם וזמשפהה שלר
איעה מספיק טובה
בשביל הפילם
הטוב ביותר בשלם?
111*8111

0ומא *ז:

תמונות טובות באמת אפשר להשיג
רק עם פילם טוב באמת.
ופילם טוב באמת יש רק אחד. קודאק.
לא רק אנחנו חושבים כך.
־׳ו 80 מהצלמים בעולם משתמשים בפילמים
של קודאק, ובארצות הברית מוכרת קודאק
־ 92 7מכלל תצרוכת הפילמים.
מפעלי קודאק בארצות הברית מהווים
רכוז אדיר של ידע מקצועי מתקדם ביותר,
ציוד משוכלל וחדיש שאין שני לו בעולם
ותקציבי פיתוח עצומים.

כל אלה מאפשרים לקודאק לייצר פילמים
שאיכותם עומדת מעל ומעבר לכל תחרות.
אלה הן הטיבות להצלחתה של קודאק.
ובאשר לתוצאות -את אלה תוכל לראות
במו עיניך.
קח פילם של קודאק וצלם את בני משפחתך.
את ההבדל במחיר -כ 12-ל״י, תשכח כבר למחרת.
את האיכות לא תשכח לעולם.
צלם בקודאק.
אתה חייב זאת למשפחתך.

ה עו לםמצלםב קו דאק.

דרוש פיתוח באיכות קודאק במעבדות דלתה קולור2 .

שיחת הסאדזכק

אל תקרא די רפורמי !
בדרך־כלל, מרבית הכותבות לסאחבק הן נערות צעירות (לפעמים אפילו צעירות
מדי, כפי שהתברר במיקרה של ענת ג /שאסור לכתוב עליה משום שהיא כל״כך
צעירה שהמיקרה כעת הוא ״סוב־יודיצה״) .לכן שמחתי לקבל הפעם איגרת שכותבתה
נמנית, כנראה, עם דור המייסדים והבונים.
אנא הקשיבו לגברת שדמות :
אפשר לומר שאנחנו מסורתיים.
חצקל, בעלי, ואני, נישאנו בחתונה דתית. לנחשון בננו עשינו בר־מיצווה כשמלאו
לו שלוש״עשרה, וברית־מילה כשהיה בן שבוע. מדי שבת, בארוחת־ערב, אני נוהגת
להציב שני נרות גבוהים בפמוטים מוכספים, מדליקה אותם ומברכת את בני״הבית•
ב״שבת שלום״.
לכן הצטערנו כי היה עלינו לאכזב את הרב שניצלר.
הרב שניצלר לא הסכים אתי. אך אנו בכל זאת ממשיכים ללכת בחגים לבית־בביתנו
לפני חודשים מיספר, ובישר לנו כי בשכותנו ייפתח בית״כנסת רפורמי. הוא
הסביר לנו את עקרונות היהדות הרפורמית, והזמיננו להצטרף לקהילה החדשה.
— אומנם נכון כי אנו שומרים על מסורת — פתחתי את תשובתי להצעתו
של הרב — אך אני אומרת כי ללכת כל שבת לבית״כנסת זה מוגזם ! וגם לא מעשי,
משום שבשבת בבוקר אנו נוהגים לנסוע לים, ואחרי״הצהריים חצקל הולך לכדורגל.
הרב שניצלר לא הסכים אתי. אך אנו בכל זאת ממשיכים ללכת בחגים לבית*
שב אלינו והזמיננו לתפילת ראש־השנה ויום־הכיפורים בבית״הכנסת הרפורמי שלו.
לצערנו, נאלצנו לאכזבו שנית.
— אנו הולכים לבית״הכנסת רק פעמיים בשנה — כך אמרתי — ולכן רצוננו
שבשני ימים חשובים אלה, ראש״השנה ויוס״הכיפורים, נהיה בבית״כנסת אמיתי,
לפי כל הכללים, כדי שנוכל להיות שלמים עם עצמנו כיהודים. תסלח לי, אדוני
הרב — המשכתי — אבל בית־כנסת שיושבים בו ביום־הכיפורים נשים וגברים בצוותא
ומנגנים בעוגב — תסכים אתי שזה לא רציני !
הרב שניצלר לא הסכים אתי. אך אנו בכל זאת ממשיכים ללכת בחגים לבית־כנסת
״של ממש״ .אני חייבת להודות שבכל פעם מחדש אני עוברת שם חווייה
נפלאה, כאשר ברגעים הגדולים של התפילות ניצבת על״ידי, בעזרת הנשים, שכנתנו
הדתית, גברת וסרמן, ואני חשה כיצד באותם רגעים אנו עם אחד מאוחד.
אין זאת אומרת שאנו מסכימים לקיצוניות.
אין זה תפקידה של גברת וסרמן לנעוץ בי מבטים מוכיחים, כאשר היא רואה
אותי יוצאת מן האטליז הלא־כשר שבשכונתנו. חצקל, בעלי, עובד קשה, ורשאי
ליהנות מפעם לפעם ממאכל האהוב עליו — ואפילו יהא זה נקניק־חזיר.
העיקר אינו הגינונים החיצוניים, אלא האמונה ! ואין זה חשוב איך ובמה
בדיוק מאמינים — העיקר שחשים במשהו בלב, ושומרים מסורת !
תשובת הסאחבק: מיכתבך, גברת שדמות, גילה לי דבר מדהים: מרבית הישראלים
משתייכים בעצם ליהדות הרפורמית, בלי לדעת זאת! ברגע שהישראלים
יגלו את האמת הזאת על עצמם — אני צופה הכנסה של מיליוני לירות למי שיפתח
ברחבי הארץ בתי״כנסת רפורמיים.

חיי העיר מול חיי הכפר
אסתר פ. מרמת־גן, שמיכתבה נבחר כ״מיכתב החודש״ וזוכה בשל״כך בפירסום,
מעלה בעיה שישראלים צעירים רבים מתחבטים בה.
כותבת אסתר פ:.
כל הבוקר חיפשתי דירה להשכרה — ולא מצאתי. ביקרתי בכל מיני מישרדים
— ולא קיבלו אותי לעבודה. ואם זה לא מספיק, אז גם נזכרתי שיש לי בחינה
נוספת באנגלית לפני שמקבלים אותי לאוניברסיטה. הייתי מיואשת לגמרי. רציתי
לשכוח הכל ולנסוע לנואיבה.
בתחנה המרכזית אמרו כי האוטובוס לאילת יוצא בעוד שעתיים (בטרמפים
איני נוסעת, מאז המיקרה ההוא) .ישבתי על הספסל והמתנתי. דבר לא היה עמי,
פרט לבגדים שעלי. אבל לא היה איכפת לי!
בנואיבה לא צריך כלום ! ישנים על החולות. מתרחצים ערומים. אוכלים
מה שיש. ורוב הזמן מנגנים בגיטרות ושרים פופ מתקדם.
בחור שניראה לי אנגלי, נושא תרמיל־גב ענק ושק שינה, התיישב על״ידי.
מה יקרה אם לא אשוב לתחילת הלימודים! אשאר בנואיבה כמה שיבוא לי.
אחר כך אצטרף לאנגלי הזה ויחד נעבור את העולם. בלי חשבון ! אבא ואמא
יהיו המומים. אחר־כך הם יבינו כי זאת אשמתם — הם כפו עלי יותר מדי חובות.
מעתה אחיה איך שיבוא לי !
— תסלחי לי, את נוסעת לנואיבה שאל האנגלי״לשעבר בעיברית.
— למה אתה שואל רגזתי.
— כי את נראית לי אחת שנוסעת בפעם הראשונה — אמר הבחור — לכן
כדאי לך לקחת שק־שינה, כי לפעמים קר בלילות. ובגדים להחלפה, וגם כלי־רחצה
תצטרכי שם.
הוא נשמע לי כמו אחד שמבין בנואיבה. היו לי שעתיים של פנאי עד יציאת
האוטובוס. קפצתי הביתה וארזתי תרמיל. הכנסתי פנימה במהירות כמה זוגות
ג׳ינסים, חולצות, מגבות, לבנים, כלי״רחצה, בגד־ים וכובע. אחר״כך קפצתי לשכנים
ושאלתי שק־שינה. בסופרמרקט קניתי סבונים, קרם־שיזוף ותרסיס נגד יתושים. גם
קופסה של וופלים. חזרתי הביתה והוספתי לערימת״הציוד כלי־אוכל, נעליים גבוהות,
מימיה וסיפרי״קריאה. התחלתי לארוז הכל וגיליתי כי אין מספיק מקום בתרמיל.
הורדתי את המיזוודה של חוץ־לארץ, ואחרי שהכנסתי הכל פנימה היא בקושי
נסגרה. ביציאה מהבית הצצתי בשעון וגיליתי שהפסדתי את האוטובוס.
פיתאום הלך לי כל החשק לנסוע לנואיבה. חוץ מזה יעלי התקשרה אלי,
והציעה שרותי, היא ואני נשכור בחד דירה. ראיתי בעיתון מודעה לעבודה נחמדה.
יורם צילצל בשש והזמין אותי לסרט. יכול להיות שבסוף אני אתחתן עם יורם,
ונגור בשיכון לזוגות צעירים.
תשובת הסאחבק: אסתר חבובתי, אין בכלל מה להשוות בין נואיבה לשיכון
לזוגות צעירים. בשיכון יש מים זורמים בכל בית, וקירות ביטון העדיפים עשרת
מונים על פני שק־שינה. מאידך, כדי לקבל שיכון בזוגות צעירים צריך להתחתן.
יהא עלייך לחשוב רבות על העניין, ולקבל החלטה אמיצה.

אליטות בגני־הידדים
״זה חודשים מיספר,״ כותבים ילדי גן ריבקה מירושלים ,״מסתובבים בגן שלנו
שני גורילות בחליפות כחולות ומישקפי־שמש כהים, ומטילים אימה על ילדי
הגן.
״ביום שני בשבוע שעבר נפל צביקה ב. בלי כוונה על ה״לגו״ של ארז נבון,
ופירק אותו (בלי כוונה שני הגורילות הסתערו על צביקה א. וירדו עליו רצח
עם נבוטים. האם זה חוקי !
תשובת הסאחבק: אל תסתבכו עם ארז נבון. סבתא שלו מרוקאית.

מכחכים
(המשך מעמוד )10
בוני. הם עדיין חזקים ממגי, לצערי, אך
הם מתירים לי להצביע מערך ל ...כן,
לעיריית גיבעתיים.
יוסי קאופמן, גיבעתיים

צביעות פוליטית
בימים אלה אנו שומעים על תופעות
שכל הסוציאליסטים חייבים להוקיע אותן
ולזעוק, על העוול הנגרם לאנשים חפים־
מפשע. אזרחים אלה, בגלל ריעות פוליטיות
שונות, מואשמים בבגידה. כוונתי
למישפטי גינצבורג ושצ׳ראנסקי.
תופעות אלה הן אנטי־דמוקרטיות ואג־טי־סוציאליסטיות.
ברית־המועצות מפרד,
את אמנת זכויות האדם והיא, המדינה המתיימרת
להיות דוגמה לסוציאליזם, פוגעת
בזכויות אלה בעזרת מוסדות־כפייה,
מישטרה חשאית, בתי־סוהר ובתי־חולים
ל״חולי־נפש״.
אולם הצביעות הגדולה ביותר בימים
אלה היא של ממשלת בגין ומיפלגת המערך.
הם מקימים קול־זעקה נגד מישם־
טים אלה, אולם שותקים סביב תופעות
אנטי־דמוקרטיות במישטרים פאשיסטיים
באורוגוואי, צ׳ילה וארגנטינה. רק באחרונה
שמענו שהרמטכ״ל לשעבר, מוטה
גור, ומפקד חיל־האוויר לשעבר, מבקרים
ומייעצים לכת הצבאית השלטת בארצות
אלה. זוהי צביעות שעוד לא קמה שכמותה.
כשם שממשלת ישראל מוקיעה תופעות
אנטי־דמוקרטיות בברית־המועצות,
היא חייבת להוקיע תופעות כאלה גם בארצות
אחרות ברחבי העולם, ולהראות דוגמה
לעולם כולו.
אולם ממשלת בגין, במקום לקום נגד
דיכויי עם אחר, ממשיכה בשילטונה על
מיליון ערבים בשטח כבוש, וממשיכה
לשלול את הזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים.
צכי
מרקוביץ, הרצליה

תיקון עיוות
במיכתב ששלחתי אליכם והתפרסם (העולם
הזה ,)2131 נכלל הביטוי ״מחבלים
מחוסלים״ במרכאות, בכוונה אירונית.
פירסומו ללא המדכאות פגע במשמעותו,
וסילף את כוונותי.
לדעתי, הכינוי ״מחבל״ מטעה ומסולף.
יש להתייחס לאנשי אש״ף כאל לוחמי
אירגון שיחדור, ולהכריז על כך בקולי-
קולות. במיוחד עכשיו, כשהליכוד מת כוון
להעביר חוק פאשיסטי שיעניש את
כל המגינים על זכויות העם הפלסטיני.
ד״ר טריסטן טרודרפז, ירושלים

קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
לשירה, מלאה, מספקת.
:מעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
*:עולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
:קופסת אדום״זהב־כחול 20 .סיגריות 8.-ל״י בלבד.
יונק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה.

-היום

021(11:01

קפיטול-סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פוסש ו־ ר •ער,בם 1ן

13 אלף שוטרים
שומרים בבון
על ראשי המערך

״הארץ״ יום א׳ 16.7
אולי יואיל מישהו בטובו להסביר לי
מה קרה בכותרת המשונה הזאת?
גדי יכנאדי, חיפה

יייזימ

ך* פוליטיקה אינה עניין -של ג׳סטיקו־י
1לציד״ הבריז מנחם בגין, בבוז קר
(ואולי פושר) ,כאשר נדרש לעשות ג׳סטה
בלפי ׳המצרים.
זה מצלצל יפה.

למרבה הצעד, אין זה נכון.

הפוליטיקה היא עניין של ג׳סטות,

ועוד איך :

׳ד* י מוזר לשמוע את הדיעה הזאת מפי
• 1מנחם בגין, דווקא.

נסנויה1לציה

הנסים של הקדוש־כרוך־הוא היה,
כעצם, ג׳סטה. מעשה סמלי, הפ גנתי.

היתה
לי הזכות, כימי היי,
לראות הרכה נאומים של כנין.

כל פולחן דתי מלא וגדוש ג׳סיטות. מדוע
פונה היהודי המתפלל לעבר ירושלים?
מדוע כורע המוסלמי ומצמיד את מיצחו
לאדמה? מדוע מצטלב הנוצרי? מד, ערכם
של טכס כדית־המילה והטבילה?

לתנועות כאלה של נואם קוראים
— נכון — ג׳סטיקולציה.

ף*׳ שטח הפוליטי המובהק, שולטת
הג׳סטד, בכיפה.

לא, אין זו פליטת־קולמיוס. ראיתי
את הנאומים האלה ושמעתי אותם. את
נאומיו שיל בגין צריכים לראות, לא רק
לשמוע. כי תנועות־ידיו והעוויות־פניו של
הנואם ממלאות תפקיד חשוב בנאומיו.
לשם מה היא באה? מדוע לומד נואם
מיקצועי: ,מסוגו של בגין, לעשות ג׳סטות
בידיו ובכל חלקי גופו?

הנ׳סטה כאה להבליט את הנאמר.
להמחיש אותו, לסמל אותו.
היא נועדה להגדיל את הרושם של
הדברים, לחרוט אותם כתת־הב-
רתו של המאזין, להעניק להם כוח.

ג׳סטות, ג׳סטות, ג׳סטות.

מעשה מצדה, האהוב כל־בך על
בגין, היה כולו ג ׳סטה.

לא היד, לו כל ערך צבאי ממשי. המילחמד,
כבר היתד ,׳אבודה. אנשי-מצדד, יכלו להתפזר
ולהימלט על נפשם. הם בחת, תחת
זאת, כמעשה המתואר על־ידי יוסף כן-
:מתתיהו. מדוע? הם קיוו כי המעשה ה־

מדוע זה כך? במה כוחה המיוחד של
הג׳סטה?

הג׳סטה משפיעה על הדמיון.
היא מתמצתת תהליכים מורכבים
ומסובכים, ומסמלת אותם כמעשה
חד-פעמי בולט ומוכן.
המדיניות היא העיסוק בגורלם של צי-
׳בורים גדולים. ציפורים כאלה אינם מסוגלים,
בדרך כילל, להתעמק בתהליכים מופ-
׳שטים, מורכבים, שעצם הבנתם מחייכת
ידע שאינו בהישג ידם של מיליוני יכני-
:אדם. ייתר על כן, ציכורים גדולים נוטים
להיות בלתי-רציוינליים, להיות מושפעים
מרגישות יותר מאשר מהגיון.

להמונים כאלה, שפת הג׳סטות
היא שיפה מובנת. ג׳סטה קטנה
אחת יכולה להסביר להם מגמה
פוליטית יותר ממיליוני מידים.

הנואם אומר :״אם תפרוץ מילחמה, נכה
את האיוייב שוק יעל ירך !״ כאותו רגע הוא
מקמץ את ידיו לאגרוף, מניף יאותה כאוויר
בצורה מאיימת, או הולם בה על הדוכן
שלפניו. המאזין עלול היד. לפקפק בהבטחה,
;אילו חשיב עליה באופן רציונלי. מהלומת־האגרוף
כאד, להמחיש את הדברים. להפוך
אותם לעובדה, לנטוע כתת־הכרתו של
השומע את הביטחון שאכן כך יקרה.
זאב דבוטינסקי היה אמן הג׳סטה. אחד
ממכריו, שנלווה -אליו במסע-הרצאות ב־פולין,
סיפר כי במקום מסויים כנאומו,
כשיא ההתרגשות, נשמטו הניירות מידיו
ישל המנהיג. הוא היה נאלץ להפסיק את
הנאום למשך כמה דקות, להתכופף, לאסוף
את הניירות הפזורים. בעיירה הבאה קרה
כדיוק אותו הדבר, באותו המקום בנאום.
׳וכך גם בכל עיירה נוספת. ז׳בוטינסקי היה
זקוק להפסקה דרמאתית באותו קטע של
:נאומו, והוא השיג אותה בעזרת ג׳סטה
מתוכננת, שנראתה כמיקרית.

מעייטה פוליטי, נחשב כג׳סטה,
כמחווה, אם חשיבותו העיקרית
אינה בתוכנו המעשי הישיר, אלא
כערכו הסימלי.

כאשר ניפץ אברהם בן־תרח את הפסי לים,
הוא לא ביקש לשבור את הפיסלונים
האלה דווקא. הוא עשה ג׳סטה. הוא כיקש
לבטא, כאופן סימלי, את שכירת הפסילים
כולם וכינון רעיון יחדש של׳ אלוהיות,
(ולא חשוב אם אכן היה איש כזה, ואם
אכן עשה מעשיה כזה. האנשים שתיארו
את המעשה למען הדורות הבאים הבינו
יאת ערכה של ג׳סטה. הם לא בזו לג׳סטי־קיולציות).
כאשר
שיבר משה בן־עמרם את לוחות־הברית,
הוא עשה ג׳סטה. הוא רצה להביע,
׳בציורה סימלית, את שכירת הברית שנכרתה
באמצעותו כין עם־ישראל ואלוהים.

אבינו ורבנו, שניהם (הם או עדר־כעצם,
ג׳סטה, מעשה סמלי, הפכי
התנ״ך במקומם ).ידעו מה כוחה
העצום של הג׳סטה. בספר
התנ״ך אפשר למצוא מאות רבות
של ג׳סטות נוספות. כל אהד מן

$9ל רקע זה יש להבין את שני הרעיו־
? נות, שהעלה אל־סאדאת בשיחתו עם
עזר וייצמן בזאלצבורג.
הוא לא הציע שום הצעה. הוא לא תבע
:משהיו, שניתן לנהל עליו משא־ומתן ולהתמקח.
הוא פישוט העלה ישני רעיונות לג׳ס-
טות מצד ישראל, אשיר יכלו ׳להלהיב את
׳דמיון ההמונים: בעולם הערבי ולסמל את
התנופה הגדולה לעבר השלום.
אילו הכריז יפגין, באורח חד־צדדי, שישראל
מזמינה את ׳מצריים לקפל לידיה את
המיינהל האזרחי ׳באל־ער״ש, היתד, זאת מס־טה
גדולה. היא היתד, מבטאת בלי אומר :
׳אנחנו ׳מכירים ׳בריבונות המצרית על סיני.
זיוהי ׳אדמתכם. יהיה ציורך לנהל משא־ומתן
יעל הצורה ׳והתנאים שבהם נחזיר את סיני
׳שלכם. אולם מתוך הערכה, לנשיא שלכם,
וסדי לגמול לו על מעשהו הגידול, אנחנו
עושים מחווה זאת.

הוא הדין לגבי הרעיון השני: להניח
לאל־סאדאת ליבוא להר־סיני ולהניח שם
אבן־פינה למיסגד ,׳לכנסיה ולביית־כנסת.
אילו קדה הדבר, הוא היה מרתק את תשו־מת־לב
העולם, מלהיב את דמיון ההמונים
׳בכל ארצות המרחב, יוצר תמונה שהייתה
ניחרטת בזיכרון המיליונים. הוא הייה דוחף
קדיימד, את מירכבית השילום.

מי שזוכר את כגין עומד ונואם על מיר־פסת
מול קולנוע ׳נזוגרבי, כשנים הראשונות
׳אחרי יעילותו מן המחתרת, זוכר היטב
:את המסטיקולציה הפרועה, האילימה־כימעט,
שציינה את סיגנונו.

ך• ג׳סטה המדינית הגדולה נועדה
״ 1לשירת כדיוק את אותה המטרה כמו
הג׳סטייקיוילציה של הנואם (פלא׳טיינ״ת גסטי־קיולויס
היא צורת־המעטה ישיל גסיטוס).

לדעת הערכי, כשעה שבגין הסכים
לקבל את הג׳יסטה הכבירה
של אד־סאדאת, הוא קיבל על עצמו
את ההתחייבות המוסרית,
המוכנת מאליה כין אנשי-ככוד,
לגמול לו בג׳סטה משלו.

יותר ממיליון מלים של מנחם
בגין, עד הנכונות להחזיר למצרים
את הריבונות על סיני, היה
מעשיה קטן זה, חסר-החשיכות
כשלעצמו, כדטכנע מאה מיליוני
ערכים כי אכן צדק אל־סאדאת,
שהישראלים מוכנים להחזיר את
האדמה, שיש התקדמות בתהליך.

לדברי אנשים שהכירו את
ז׳כוטינסקי ובגין, עלה התלמיד
כג׳סטות שלו על מורהו. ז׳כוטינם
קי היה חסכני ומאופק כג׳סטות
שלו, בגין נטה להפריז כהן.

הג׳סטיקודציה אינה זרה למנחם
בגין. ניתן אה לטעון כי מי שקורע
נייר מעל דוכן־הנואמים ככנסת
אינו צריך לעקם את אפו לשמע
טענה כזכות הג׳׳סטיקולציה.

חוזה־שלום, ילא יהיר, הדבר משפיע כמו
׳שנייה ׳אחת של ׳שהותו בירושלים.
היתד, זיאת כולה ג׳סטה חד־צדדית. מבחינה
ערבית, היתד, זאת ג׳סטה כבירה,
ששמה קץ לעמדה ׳שהעמים הערביים נקטו
במשך שנים. ג׳סטה שאין לבטלה בדיעבד.
כל ערבי ׳מבין זאת. מכאן הצפייה העצומה
לג׳סטה הנגדית של ישראל .׳ומכאן
הרגשת הרמייה, כשזו לא באה.

בגין 1962 פו לי טי ק ה היא עניין של ג׳ ס טי קול צי ה
סימלי יפיח תיקווה בלב הדודות הבאים,
ושכנע אותם לקום ולמרוד ברומאים. ואכן
— זה קרה. אפשר לומר כי מרד כר־כיוכבא
נולד במצדה.
במילחמת־העולם הראשונה סתמו הגר־ימנים
על ד,כניעה ׳כקחון־רככת צרפתי. כא-
,שיר ניצחו הגרמנים את הצרפתים ׳כמיל־חמת־העולם
השנייה, מצאו את הקרון, יגררו
איותו לאותו המקום ׳והחתימו שם את הצרפתים
יעל כניעתם. הם ביקשו לבטא בכך
את הרעיון שהניצחון הזה מוחק את חרפת
המפלה הקודמת. ג׳סטה.

בנימין זאב הרצל היה איש יה-
ג׳סטות כה ״א הידיעה. הוא נכשל
ככל מעשיו הפוליטיים המוחשיים,
אך הטביע את חותמו על ההיסטוריה
באמצעות הג׳סטות שלו.

יעצם כינוס הקונגרס הציוני הראשון —
גוף שלא ייצג איש, שלא היה אלא אוסף
מיקרי של עסקנים יהודיים — הייה ג׳סטה,
מעשיה שבא ׳לסמל את קיומו ישל עם, שיש
לו ׳נציגות. קבלת פניו של הקיסר הגרמני
במבואות מיקווה-קשראל, הפגישה עימיו
באוהל בירושלים — אלה היו ג׳סטיות הר־צליות
אופייניות.

אפשר להביא דוגמות כלא
ספור מתולדות העמים כולם. ה
ג׳סטה היתה תמיד, ותהיה תמיד,
מכשיר מדיני חיוני. כל מדינאי
יודע זאת. ומנחם בגין יותר
מרובם.

כל מישטר — לא רק הדמוקרטי, אלא
גם הדיקטטורי — זקוק לתמיכת ההמונים.

כדי להשיג תמיכה המונית
פעילה זו, משתמש המנהיג כשפת
הג׳יסטות המוכנות לציבור והנח
רטות בזיכרונו.

ף, יקודד יטל אנוואר אל־סאדאת כי מי
י שלים היה כיל־כולו ג׳סטה.
אילו רצר, ירק להעביר מסר לממשלת*
ישראל, יכול היה למסור אותו לשגריר האמריקאי
כקיאהיר. איליו רק רצה להיפגש
עם מנהיגי־ישראל פנים־אל-פנים, יכול היד,

לעשות זאת ׳בפאריס או ׳בלונדון.

בואו שד האיש לירושלים היה
מחווה, כמלוא מוכן המידה. היה
זה אקט סימלי, שבא להמחיש
כעצם מהותו את ההכרה כישראל
ואת הנכונות להשלים עימה.
כל פרט בביקור זה הייה חלק מג׳סטה
מחושבת — הנחיתה בלוד, ההופעה בכנסת,
הנאום לעם ישראל, התפילה יבאל-אקצה.
מניחם בגין הבין זאת היטב. ולראייה:
הוא עימד על כך שאל־סאדאת יבקר גם
ביד־ושם — ׳ביקור שהיה כל-פולו הסטה,
ושאמר בשפת־הסמלים: אני מכיר בסיב־לותיכם,
ובזכות המוקנית בסבלות אלה.
אילו הצהיר אל־סאדאת אלף פעמים שהוא
מוכן להכיר בישראל ולכרות עימד,

כד אחד משני המעשים האלה
היה משנה את המציאות הנפיטית,
ובמילא גם את המציאות המדינית.

ך* ה עשה מנחם בגץ? הוא העמיד
• י פנים כאילו אינו ׳מבין במד, המדובר.
ואולי — רעיון נורא באמת לא הבין !

קודם כל, הדליך את הרעיונות.
רעיון לג׳סטה מת כרגע שהוא מתפרסם.
דג׳סטה יכול להיות כוח
כביר. אולם הכוח טמון כמעשה
עצמו, הנראה לעין. הרעיון כשלעצמו
הוא כמו עוכר. הוא מת
כשהוא מוצא מן הרחם בטרם עת.
אחרי הפלד, מלאכותית זו, הוסיף בגין
חטא על פשע. הוא הפך את הרעיונות
להצעות, ותבע תמורתם ׳תשלום .״אין נותנים
משהיו ׳תמורת לא-בלום״ .בלומר: על
ג׳סטה צריכים להתווכח, להתמקח, לקבוע
ילה מחיר ולגבות אותו, בטרם תצא לפועל.

זה יהיה כבחינת ״הרצחת וגם
העלבתז״ אפשר לומר: גם רציחת
הג׳סטה היו^ה מעין ג׳סטה,
מחווה שלילית.

על כך הגיב אל־סאידאת בג׳סטד, שלילית
נגדית: גירוש המושלחת הצבאית ממצריים
.׳לדביר יעצמו לא היתד, חשיפות רבה.
אולם היתד, ליו חשיבות סימליית. הוא בא
לסמל את ניתוק המגע בין שתי המדינות.

הפוליטיקה, כך מסתבר, היא
בהחלט גם עניין של ג׳סטיקולציה.
והג׳סטות יכולות להיות שליליות
מאד, מסוכנות מאד.

לאנשים
תכתים!

777
הברנדי הלאומי
שהוא

בינלאומי.

לאן שואף ח״ כ לורנץ להחזיר אח המדינה,
ומהו ההבדל בין מחזור וסידור
0לשם מה מחזיק אדם
בכהונת ראש־הממשלה, אם
איו לו תוכנית לפיתרון הבעיות
של מדינתו? אומר אבא
אכן :״יש ראשי־ממשלות
הדומים לבדיחה על אודות
מנכ״ל־חברה קשיש, הרודף
אחר מזכירותיו מסביב לשולחן,
אך שכח לשם מה.״
ח״ב משה שחל טוען
כי שני אנשים משגעים כיום
את המדינה, והם :״ח״כ
שלטה לורנץ מאגודת-ישר-
אל, השואף להחזיר את המדינה
למאה ד,־ 18 ונשיא מצריים,
אנואר אל־סאדאת,
הרוצה להצעיד את המדינה למאה
ה־.21״
0הבדיחה האחרונה ב־מיזנון
הכנסת מספרת, כי ב-
וועדת־פטור שאלו את אחת
הבנות מה ההבדל בין מחזור
״כשיש
וסידור. התשובה :
מחזור — אין סידור.״ ליצני
הכנסת מייחסים את הבדיחה
לשר-הביטחון, עזר וייצמן.
0סגן ראש־הממשלה,
ייגאל ידין, אמר השבוע, כי
בתנועה שבראשה הוא עומד,
ד״ש, יש שני ״מאבקים עקרוניים״
.האחד: האם להישאר
בממשלה, והשני: אם הוא,
ידין, יישאר מנהיג התנועה.
0סיפור ישן שעליו חזר
השבוע ח״כ יוסי שריד:
ילד ניגש לאביו ושואל אותו:
״אבא, מה זו דמוקרטיה?״
משיב האב :״אמא ראש־מנד
שלה, אני שר־האוצר ואתה
דור-ההמשך.״ והנה מגיע הערב,
הילד קם ממיטתו והולך
לבית־השימוש לעשות את צר
כיו.
בעברו על-פני חדר המיטות
של הוריו הוא רואה את
אמו ישנה, ובמיטבח הוא רואה
את אביו מתעסק עם העוזרת.
למחרת ניגש הילד אל אביו
ואומר לו :״אבא, כעת אני
מבין בדיוק מה זו דמוקרטיה:
ראש־הממשלה ישן, שר־האד
צר דופק את הפועלים, ודור-
ההמשך מחרבן.״

0מנחה עלי כותרת, מני
פאר, עדיין מתרגש כהוגן

לפני כל תוכנית שלו. ביום
השלישי האחרון, בעת שההכ נות
לתוכנית היו בעיצומן,
הגיע טלפון דחוף לאולפן עלי
כותרת. קול אלמוני ביקש את
מני פאר. כשנמסר למטלפן כי
מני עסוק, התעקש ואמר שהעניין
דחוף. מני ניגש לטלפון,
והאלמוני בישר לו כי אשתו,
קרני, ילדה תאומים, וניתק.
מני הנרגש אומנם ידע כי אשתו
עומדת ללדת בכל רגע, אך
לא ציפה לתאומים. הוא מיהר
לטלפן לביתו .״מה, לא ילדת
תאומים?״ שאל מני .״לא יל דתי
בכלל,״ השיבה קרני, שעד
כה לא ילדה את ילדה המצופה,
השלישי. כעת שובר מני
לעצמו את הראש מי סידר
לו מתיחה שכזו, דקות ספורות
לפני התוכנית.

הדליף את הידיעה, והבר פיר-
סם זאת.
01 הסופר עמום עוז רואת
את תולדות הציונות כמאבק
נצחי בין הפולנים, ה חדורים
רומנטיקה פולנית והמעריצים
את מצדה, לבין הרו סים׳
שיש להם רומנטיקה רוסית
וחזון נוסח טולסטוי. טען
עוז: אני בטוח כי ב־ 18 במאי
1977 הניפו דגלים ברחובות
וארשה. זוהי הפעם הראשונה
מזה זמן רב שהפולנים ניצחו
את הרוסים.

! 0חבר־הכנסת&מי פלא־טו־שרון
אומנם לא הצליח
לגייס את האמן ארנסט
פוקס, שיתכנן חדר־תינוקות
מיוחד לבנו התינוק, יו א ג,
כשם שתיכנן חדר לו ולאשתו
אנטי אך יואב הצעיר קיבל
חדר־תינוקות בסיגנון לואי ה-
,16 שהוזמן באחת הנגדיות
הידועות בפאריס.
01 בביתו של פלאטו בסביון
נמצאת לעיתים מזומנות
בתו המבוגרת מנישואיו הרא
בטירת
לידם בעת פגישת
שרי-החוץ, חזרו לישראל דרך
לונדון. דיילת־הקרקע של אל
על לא זיהתה אותם, הושיבה
אותם במחלקת־התיירים. ברגע
האחרון זוהו השניים על-ידי
מנהל אל על בנמל־התעופה
היתרו, והוא הורה להעניק להם
טיפול של אנשים־חשובים-
מאד ולהושיבם במחלקה הראשונה.

בטיסות אל על מקבל
כל נוסע נייר־מיכתבים שבאמצעותו
הוא יכול להתלונן —
או לשבח — את שירותי הצוות
בטיסה שלו. אנשי החברה
מורגלים כבר במיכתבים למכביר
משני הסוגים. אך מיכתב
אחד בכל־זאת עורר עניין יו־צא-דופן.
הוא היה מופנה, עם
הדגשה, למנהל הכללי של החברה׳
ואמר :״אהלן, אבא.
אני נמצאת בטיסה זו, והיה
איחור של חמש דקות בלבד.״
על החתום: רוני פיין. פיין
כידוע, היה שם־המישפחיה הקודם
של המנהל הכללי של
אל על ,׳מוטי, ששמו כיום
הוד בתו בת ה־ 15 חזרה

׳ 0אחד האנשים הזועמים
ביותר השבוע היה מוטי
ת ג׳ ד, עוזרו של שר־החקל-
אות אריאל (״אריק״) שרון.
תג׳ר כעס על עיתונאי ירושלמי
מסויים, שלו הדליף כי
עזר וייצמן תלש את כרזת־השלום
בלישכת ראש־הממש-
לה. העיתונאי ההוא מסר ל-
׳איתן הכר כי תג׳ר הוא ש
ליאורה
לכיחת

הדוגמנית הוותיקה, שהיא אם
לילד בן , 15 עדיין נמנית עם הדיג-
מניות הטובות והמועסקות ביותר בישראל. בתצוגת״אופנה שהת־קיימה
השבוע התפשטה ליאורה מאחורי הקלעים והונצחה עליז,
צלם זריז, שהוכיח כי למרות שאינה ילדה, גופה עדיין מושלם.

האופנאית המצליחה, הספיקה
להיות נשואה שעה אחת
בלבד, ומייד הפבה לאלמנת״קש. דורין (משמאל) נישאה ביום
השלישי שעבר לדוגמן ומפעיל תיאטרון־הבובות, אשר זקצר. שעה
אחרי טקס״הנישואין, שהתקיים בווילה של הורי דורין בסביון,
המריא אשר עם בובות־העץ של אריק לגרמניה, להופעות למשך
חודש ימים. דורין פרנקפורט יצאה לבלות ולחגוג את חתונתה עם
ידידיה, הדוגמנית חניתה צנטנר (באמצע בתמונה) ובעלה, אבנר.

דודיו פרנקפורט

כדמל &ן מז ר חי
גד קני ואשת לציין וזכרו! יעקב

שונים. הבת, שהיא אם לילד
בן שנה וחצי, מתדרכת את
אמה החורגת בטיפול באחיה
הצעיר.

ארצה מטיול מאורגן של בני-
נוער באירופה, במטוס אל על
כמובן.

01 אחותה של אנט פלאטו
מתגוררת בביתה 24 שעות ביממה,
לצורך הטיפול בתינוק.
אך את מרבית הטיפול, ובכללו
החלפת החיתולים, נוטלת אנט
על עצמה, אחרי שהתאוששה
מהניתוח הקיסרי.

! 0פסטיבל הסרטים ב־אוברהאוזן
שבגרמניה הוא אחד
מפסטיבלי־הסרטים היוקרתיים
בעולם לסרטים קצרים. מזה
עשר שנים לא הוצג בו סרט
ישראלי, עד שבא הבמאי הישראלי
הצעיר דני וקסמן והציג
בפסטיבל את סירטו בן
20 הדקות, אלווירה. הסרט לא
זכה בפרס, אך נמכר לאירגון-
נשים בברלין. דני וקסמן, ש-
סירטו אבי זכה בפרס ראשון
בפסטיבל הסרטים במנהיים ש בגרמניה,
ובפרס ראשון בתחרות
לסרטים קצרים של המכון
לקולנוע, עומד להגשים את
חלום חייו: לביים את סירטו
הארוך הראשון, טרנזיט. את
התפקיד הראשי מייעד דני, שכתב
את התסריט עם דני
הורוביץ, לשחקן גדליה

01 בתו של שגריר ארצות-
הברית בישראל, סם לואיס,
עמדה לנסוע לחופשת־מולדת
בארצות־הברית, אך בדיוק אז
הגיע לביקור בישראל הזמר
פול סיימון הבת, שהיא זמרת
חובבת המלווה בזימרתה
את מסיבות־הקוקטייל שעורך
אביה בווילה שלו בהרצליה־פיתוח,
דחתה את נסיעתה ועמדה
על כך שיפגישוה עם הזמר
האהוב עליה.

לואים ואשתו, ששהו

כסר.

א1ש>נ1
לאן נעלמה אפרת

דכיא, שחקנית התיאטרון והקולנוע
המצליחה? אפרת נמצאת
בניו־יורק, לשם עברה
מלוס־אנג׳לס. היא עובדת כמלצרית
לפרנסתה, ולומדת
ריפוי בריקוד. אפרת חולקת
דירה ברובע גריניץ, וילג׳ עם
עיתונאית וסופרת אמריקאית,
המתפרנסת מהשכרת חדרים.
01 שעה שאפרת לביא מתפרנסת
בניו־יורק כמלצרית,
עוסקת שחקנית ישראלית מצליחה
אחרת, שעזבה את. הארץ
בשיא הקאריירה שלה ונסעה
לארצות־הברית, במיקצוע הרחוק
מרחק רב מעולם האמנות.
זוהי מיקי קם, הנמצאת
בבוסטון עם בעלה הגיסא-
ריסט, יהודה !עדר, והמת-
פרנסת מעבודתה כגננת בגן-
ילדים ישראלי שם.

01 האדריכלית הירושלמית
מלי לנגוצקי נשארה לבד
בניו־יורק. בתה, דלית, נסעה
לישראל כדי להתגייס ל-
צה״ל. גם העיתונאית תמר
מרוז, השוהה בלום־אנג׳לם
כשליחת־עלייה, נפרדה מבנה,
שחזר ארצה כדי להתגייס ל-
צה״ל.
01 תלמידי החוג־לקולנוע
של בית־הספר לאמנות התיאטרון
והקולנוע ברמת־גן בית
צבי, חיפשו פליי־בוי ישראלי
כדי לצלמו עבור סרט דוקומנטרי.
הם פנו למיסעדן רפי
שאולי, אך הוא סירב להש תתף,
בטענה שאינו פליי־בוי,
אלא איש־עסקים רציני.
0כשערך כתב הטלוויזיה,
דן סממה, את הכתבה על
האסיר הראשון ששוחרר ב־עיקבות
חנינה מטעם נשיא-
המדינה, ביקש ממגיש מבט
באותו ערב, חיים יכין, כי
יודיע שאין כל קשר מישפחתי
בינו לבין האסיר. הסתבר כי
שם האסיר ששוחרר הוא אג ־
דרי סממה, כשם אביו של
דן, שגם הוא עיתונאי.

׳ 0הסאטיריקאי־בעבר ו־הזמר־בהווח
יעקב (״יענק-
לד,״) רוטכדיט החל את סידרת
ההופעות שלו בפני קהל
דווקא בדיסקוטק. רוטבליט
הגיע למקום בגופיה ועם גי-
טארה, ישב ליד המיקרופון והחל
שר. בתחילה לא שם איש
את ליבו אל הזמר, אך אט־אט
השתררה דממה, ובאי הדיסקוטק
האזינו לשיריו המוכיחים
של רוטבליט. כשנשאל,
באותה הזדמנות, אם הוא רוצח
להיות לני ג דו ם הישראלי,
השיב רוטבליט :״אני רוצה
להיות יענקלה רוטבליט
האמריקאי.״
! 0אחרי שנשרף מועדון
בית הובן, לא נמצאה לשחקן
ניקו ניתאי אכסניה. הוא לא
איבד את העשתונות והחליט
להפוך את דירתו הפרטית, שבה
הוא מתגורר עם אשתו
ושתי בנותיו, לאולם תיאטרון.
ערב־ערב מופיע ניקו, שהיה
בעבר כוכב תיאטרון אוהל
ואחד מבמאיו, בחדר־האורחים
שבדירתו הקטנה. השבוע הגיעו
להצגה ארבעה צעירים מיוזעים
מחוץ לעיר. הם ביקשו
רשות מאשתו של ניקו להתקלח.
הארבעה נהנו לא רק
מההופעה, כי אם גם ממיקלחת
מרעננת.
01 שוב ניסו למתוח את
העיתונאי צכי רימון, האחראי
על הטלפון האדום בגלי
צה״ל. הפעם היה זה אזרח
חיפאי, שהזדהה בשמו ומסר
את מיספר תעודת־הזהות שלו.
הוא סיפר לרימון כי שתי אוניות
התנגשו בנמל חיפה, והן
עולות באש. בירור קצר העלה
כי לא דובים ולא אוניות. באותו
יום ניסו למתוח את רימון
פעם נוספת. צעירה סיפרה כי
התחתנה, וכתבה את סכום הנדוניה
שלה על הכתובה באגורות.
בירור קצר אצל הרב
יעקב ר,־!,טד, אב בית-
הדין־הרבני בחיפה, שהשיא
את הצעירה לבחיר־ליבה, הע
חסיה,
אפרת ואוסנת מידוא

מרים גבריאל׳

השחקנית הנמצאת בעיצומו של מישפט״גירושין ארוך ומייגע מבעלה
אוריאל, לקחה אתנחתה קלה והשיאה את בתה יעל גת ה־ .23 החתן,
אורי רוחם, יליד הארץ, בא ממישפחה יוצאת״עיראק. החתונה התנהלה לפי מיטב המשורת העיראקית,
כאשר הנשים במישפחה, כולל מרים (משמאל) ,הלכו ל״חמאם״ (בית־מירחץ) במושבה הגרמנית בירושלים׳
ולאחר מבן עברו טקס חינה, בו מורחים את התמיסה האדמדמה על כפות הידיים. בטקס, שבו
לבשה הבלה שימלה מעשה ידיה של דורין פרנקפורט, נוכחה גם הסבתא של הבלה, שהתרגשה מאד,
משום שיעל היא הנכדה הראשונה שלה שסבתא זכתה להיות בחתונתה. שני הנכדים המוכרים יותר,
ארנון ודליה מילצ׳ן, נישאו בחו״ל, ולכן לא יכלה להיות בחתונתם. מרים גבריאלי חזרה לא מכבר
מ״טיול״הרגעה״ באמריקה, שבו פגשה ידידים רבים שלה, כמו ברכה נאמן״לוי בסאן־פרנציסקו,
רותי וחיים חפר בלוס״אנג׳לס ובריג׳יט מילצ׳ן, גרושתו של ארנון, מפיק-הקולנוע, בפאריס.

לה כי לא היו דברים מעולם.
אמר הרב :״הזוג הצעיר לא
קיבל כנראה די כסף לחתונה,
אז הוא רצה לקבל 100 לירות
מגלי צה״ל.״ זהו הסכום המשולם
למאזין שהידיעה שהען
ביר
שודרה.

! 0לרב שמואל אבי־דור
הכהן אין מזל עם מדור
הטלפונים. כמו רבים אחרים,
לא הבינו עורכי מדריך הטלפונים
כי ״אבידור״ הוא שמו
הפרטי השני של הכהן, מלידה.
שיבצו את שמו, במדריך, ב אות
אל״ף, תחת לשים אותו
באות ה״א.
01 צרה נוספת: פעם, לנד
שנים רבות, שימש הכהן עורכו
של שבועון דתי בשם עין

בתו ושתי הנכדות של מנחם
בגין, ביקרו בהצגת הבכורה
של הצגתה של ציפי שביט ,״ציפי קונץ״• בתו של ראש הממשלה קנתה לנכדותיו
בקבוק אחד של משקה קר כדי שתתחלקנה בו. השתיים רבו על הבקבוק, ואמן נאלצה

העולם הזה 2135

בעין. לאחר־מכן שינה השבועון
את שמו לפנים אל פנים.
אולם מדריר־הטלפונים סירב
להכיר בכך, ועד היום מופיע
השם עין בעין במדריך, ולידו
מיספרו הפרטי של הכהן. לעיתים
קרובות מוטרד הכהן על-
ידי אנשים המחפשים מישרד-
בילוש הנושא, כנראה, את השם
עין.
0השחקנית ז׳רמן אוני־קוכסקי,
הנמצאת בהולנד
עם בעלה דכי כיכסטד זה
כמה שנים, זכתה להפתעה מרגשת
כאשר הוזמנה לפסטיבל
סרטים בקראקוב שבפולין עם
סרט קצר שדני והיא עשו בהולנד.
ז׳רמן, שהיא ילידת פולין,
הלכה לשגרירות הפולנית
בהולנד כדי להוציא אשרת-

כניסה למולדתה. הפקיד שבדק
את דרכונה, וגילה שהיא ילידת
ארצו, עבר מייד לשפה
הפולנית. ז׳רמן נבוכה. היא
דוברת ״רק״ ספרדית (מהשנים
שבילתה במכסיקו) ,צרפתית
(מהשנים שבילתה בצרפת),
עיברית (מהשנים שבילתה בישראל)
,אנגלית והולנדית. אף
שפולין היא מולדתה, לא למדה
את השפה כיוון שיצאה
משם בעודה תינוקת. בביקורה
בפולין ערכה ביקור במחנה-
ההשמדה אושוויץ, שם ניספה
׳אביה במילחמת־העולם השנייה.
בעלה, דני שהיה בעבר
רקדן בלהקת בת דור ואחר־,
כך צלם, צייר, מציל בים לעת־מצוא
וכיום הוא פסל, מציג
תערוכה של פסליו בהולנד. נ

להחרים אותו עד שתירגענה. לבסוף ויתרה אוסנת, הגדולה יותר, לאפרת
איילת, בתה הבכורה של חסיה, לא נכחה בהצגה, אלא נשארה בבית הסבא
בירושלים, בדי לבלות שם ימים אחדים של החופש הגדול. כשראו נכדותיו
את ציפי שביט, דרשו ממנה להצטלם איתן. ציפי במובן לא יכלה לסרב

הקטנה.
והסבתא
של בגין
לבקשה.

״להתכייף״בא לי בסנדלי גלי

ושלא יעבדו עליכם ...גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!

מ1י• 0311

הקיץ באלי ״בסנרלי״גלי

פרסום מלניקן סטודיו ז/ו 1חתם

ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ האוויריים והקליליבז
עושים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״התלבשנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳ שמעו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים את החברה.

• 1011171 קזק
עשור של סחך
במהלך השנים מאז מילחמת 1967 היו כמה הבזקים
של תיקווה — למשל, כשסגן שר-החוץ של ברית־המוע־צות,
קוזנייצוב, הצביע במועצת־הביטחון בעד ההחלטה
242 ובכך הפך אותה להחלטה פה״אחד, או כשכונסה
ועידת ז׳נווה ב־ , 1973 או כשהנשיא אל־סאדאת נסע
לירושלים. אך היו גם נסיגות חמורות, והן היו רבות
עוד יותר.
ייתכן שהגדולה מכל ההזדמנויות שהוחמצו היתה
בשנת ,1968 כאשר נידחו מאמציו של השגריר יארינג
לקדם את מטרותיה של ההחלטה .242 פעולה בלתי־נסלחת
נוספת היתה ההבטחה שניתנה, בשעתה, ש־ארצות״הברית
תטיל וטו על כל החלטה נוספת של
מועצת־הביטחון. מיכשולים כאלה, וכן פעולות של טרור
ותגמול, הם שעיוותו ועיכבו את הדרך לשלום.
בינתיים נמשך הסחף הנורא, וכיום הסיכוי לשלום
גרוע מכפי שהיה אי־פעם. אנשי־הסירוב השתלטו על
כל חלקה טובה בשני הצדדים גם־יחד.
לפני כשנה האמינו רבים וטובים, שאם אפשר יהיה
להוסיף להחלטה 242 סעיף התומך בהגדרה־עצמית
לפלסטינים, יקבל האירגון לשיחרור פלסטין את ה החלטה.
בצד
הישראלי גברה ההבנה לכך שאת הביטחון
החיוני כל־כך לישראל לא ניתן להשיג בכוח הזרוע,
אלא באמצעות הסכם, לא על־ידי שיעבוד הפלסטינים
ופיזורם, לא על-ידי טרור ושינאה ושפיכות״דמים, אלא
על־ידי הבנה והכרה בכך שלפלסטינים יש זכות להחליט
בעצמם על עתידם.
ניכרו סימנים גוברים והולכים לכמיהתם של שני
הצדדים לשים קץ לעויינות, לאוייבות ולשפיכות״הדמים,
לכמיהה לעידן חדש של אמון וכבוד הדדי ושיתוף-
פעולה.
ישראל חייבת להיות בטוחה. הפלסטינים חייבים
להיות חופשיים. העולם הכיר יותר ויותר בכך שאת
שני הדברים הללו ניתן להשיג אך ורק בתנאי שיתקבלו
על דעת הכל. אין האחד אפשרי בלא מישנהו.
התפתחויות מעודדות אלה אצל הערבים, אצל ה ישראלים
ובדעת־הקהל הבינלאומית גברו אז. אך מה
קרה עתה ז
המתנגדים לשלום בקרב הפלסטינים כבשו מחדש
מעט מן ההשפעה שאיבדו באש״ף. ובישראל — אנשי•
הסירוב נמצאים כיום בשילטון. הם טוענים כי הגדה
המערבית, ירושלים המיזרחית ורצועת-עזה הן חלק
מישראל. הם מרכזים את מאמציהם בסיפוח זוחל
של השטחים הערביים.
בצד אנשי-הסירוב, עלינו להתמוד עם אנשי-החסות
— אותם המבקשים להזיז את הפלסטינים על הלוח
כאילו היו כלי-מישחק, ולשלול מהם כל זכות להחליט
על עתידם בעצמם.

פעם, בעבר, היה זה באופנה לדבר על משא־ומתן
ישיר בין הערבים לישראלים. אן עתה אין כל אפשרות
לראות סיכוי כלשהו למשא״ומתן ישיר כזה. לא מתקבל
על הדעת שהמתנגדים לשלום משני הצדדים יגיעו,
יחדיו, לידי הסכם המקובל על שניהם. אין טעם
לחזור עתה לוועידת ז׳נווה, שכן בוועידה כזו ניתן
יהיה להשיג רק הסכם שכבר הושג למעשה.
אם כך, האם המצב חסר-תיקווה ן
האם נגזר על מדינת ישראל להישען לנצח על כוחה
הצבאי, להיות לנצח אי קטן בתוך ים אדיר של אויי-
בות, המוקף כוחות עוינים הגדלים והולכים ן האם
תישלל מן הפלסטינים, למשך דור נוסף, הזכות להגיע
להחלטותיהם בעצמם, ולהשיב לעצמם את כבודם־העצמי
במדינתם הקטנה שלהם (ששיטחה כרבע מזה שהיה
שלהם פעם) ז האם יורשה לאנשי־הסירוב משני הצדדים
להוביל את המיזרח-התיכון כולו להרס נורא ז
י ש דרך להימנע משואה מחרידה מעין זו.
לא על־ידי ניצחונו של צד אחד על השני, לא על-
ידי השהייה ועיכובים, תוך תיקוות״שווא שיתחולל נס
ושיתקיים משא־ומתן בין המתנגדים־לשלום משני ה צדדים,
ובהחלט לא על־ידי התמודדות של מילחמה קרה
— אלא על-ידי יוזמה בינלאומית חסרת־פניות: ת ו כנית
לשלום.
ייתכן שבתחילת דרכה תידחה התוכנית על״ידי שני
הצדדים. נראה שכן יהיה. אן בינתיים המצב מידרדר,
האלימות גוברת, חוסר-התכלית שבפעולה הצבאית ניכר
יותר ויותר, והסחף גורר את כל הנוגעים בדבר אל שפת
תהום ההרס הגמור.
אני סבור שזהו הזמן שבו חייבים שני הצדדים
להכיר בכך שקיימת דרך טובה יותר, וכי תוכנית זו
אכן מציעה את התיקווה היחידה לשלום בר״קיימא
לטובת הכל.
התוכנית לשלום חייבת להיות מבוססת על מה
שהוסכם כבר כימעט על הכל. יש לאשר שוב את עקרונות
ההחלטה . 242 מה יש להוסיף ן
דרושים שיבעה סעיפים לשם השגת —
• הפסקת כל מעשי״האלימות.
• הפסקת כל ההתנחלויות על אדמה ערבית.
• מישטר־נאמנות בן שנתיים מטעם האו״ם על
השטחים שנכבשו במילחמת .1967
• ועדת־גבולות, שתקבע את גבולותיה של מדינת-
ישראל אחרי שמיעת שני הצדדים.
• ירושלים ערבית וירושלים ישראלית, ללא מחיצות
ביניהן.
• הגדרה־עצמית פלסטינית בשטחים המוחזרים
שתבוא לידי ביטוי בתוך תקופת השנתיים, ושתאפשר
לפלסטינים להחליט בעצמם על צורת ממשלתם ועל
אופי יחסיהם עם שכניהם.

• מירב הערבויות הבינלאומיות לביטחונה של
ישראל ולביטחונו של כל המדינות האחרות הנוגעות
בדבר, עם שטחים מפורזים וכוחות בינלאומיים לפיקוח
על הגבולות.
אני סבור שתוכנית״שלום כזו תזכה במהרה בגיבוי
בינלאומי ובתמיכה גוברת, הן בקרב הערבים והן בקרב
הישראלים.
חלום של אידיאליסט ז
בהחלט לא, מן הסיבה הפשוטה והטובה שאין כל
דבר אחר, או פחות מזה, שיציל את כל הנוגעים ב־סיכסוך
המיזרח־תיכוני משואה בינלאומית מחרידה,
שבה יסבלו הישראלים והפלסטינים יותר מכולם. וזו
קרבה והולכת, מדי חודש בחודשו.
אין ספק שהגיעה השעה לבלום את הסחף.

י 1קאראדון, ב־ת-הלורד־ם,
ל 11ד ,[1אוגליה
#הלורד קאראדון, מי שהיה ראש מישלחת בריטניה
באו״ם ואבי ההחלטה 242 של מועצת-הביטחון,
שהה השבוע כמה ימים בירושלים ובגדה המערבית,
ומסר מיסמך זה לידי עורך ״העולם הזה״.

• ח שו ס חז ח
היו שבו לא נצא למילחמה הבאה.
תנועות מחאה חדשות הולכות ומתארגנות באחרונה.
אין להן מצע פוליטי. אין להן מנהיג. לא היה תיאום
מוקדם ביניהן. סיסמתו אחת ויחידה :״לא !״ אמירת
״לאו״ מחאתי למילחמה, לגיוס דתיות, לשירות מילואים
מעבר לקו הירוק.
הביטוי שלהם הופיע בעיתון זה — בזה אחר זה,
כמעט ברציפות, שבוע אחר שבוע: חייל מילואים
הצהיר כי לא ישרת מעבר לקו הירוק — וקרא להקים
תנועת מחאה המונית בנושא. מר שלמה פרנקל מנמק,
ומצהיר כי למילחמה הבאה — הוא לא יוצא. הגברת
רות צור מעודדת נשים לנטוש את הכל — את הבעלים,
את העבודה ואת הצבא — ובכך מצטרפת לתנועת ה מחאה
של השמיניסטיות המסרבות להתגייס לצה״ל.
אחת היא דרכם של אלה: לא לעשות כלום. להפסיק
לשחק, להפסיק לשתף פעולה — ולהרוס הכל.
הכוונות טהורות והמטרה לגיטימית: לשנות את ה מציאות
שלנו. להחליף את השילטון ולסלק מן הבמה
כל מי שמוביל למילחמה.
אבל, האם זו הדרך ז התשובה חד-משמעית: לא.
הנימוקים — ארוכים עד אין סוף. רק אחד ויחידי
יכול לשכנע: כל אחד שמעט היגיון בקודקודו יודע,
שאיש מן ה״מאיימים״ לא יממש את איומיו. מסרבי
המילואים, והם רבים־רבים, יהיו הראשונים בקו החזית
— כאשר תגיע השעה. בנות הח״ן בוגרות י״ב
לא תשבנה לרגע בצד, כאשר שעת החירום תגיע.
מכאן מתבקשת השאלה: מדוע, אם כן, מאיימים
ומצהירים — אם איש אינו מתכוון לכך 2וזו בדיוק
הנקודה. הצהרות מחאה בנוסח השלילה, אמירת
ה״לאו״ — לא רק שאינן משרתות את המטרה, הן
מחטיאות אותה ביודעין. כי נגד מי, בעצם, מופנית
המחאה ז היא מופנית נגד אלה היושבים בשילטון,
אשר בידיהם הכוח והאמצעים להחליט החלטות שונות,
ובראשן החלטות בעניין ביטחון המדינה. אותם אנשים
שמוגדרים כ״שרי ממשלת ישראל״ איבדו את אמון
העם — בין אצל אלה שבחרו בהם, בין אצל אלה

שנמנעו מכן. לפי מהלך התנהגותם ותוכן נאומיהם של
הבכירים בשרי הממשלה, נוצרה תחושה כי אנשים
אלה מובילים את העם לקראת מילחמה, בעוד שלא
ניצלו את כל האפשרויות למנוע אותה.
אותם מנהיגים לא יושפעו מהצהרות כגון אלה, כי
הם יודעים שאין בהן ממש. הם גם לא יסיקו את
המסקנות. הם אינם מסוגלים לכך. גם לדברים פשוטים
יותר הם לא מסוגלים. ולכן, תפקידם של כל
הצעירים שקול המחאה הולך וגובר בהם, להיאבק
בדרכים ממשיות — כדי לגרום שאותה מנהיגות לא
תתן את פקודת״האש הראשונה. והיה אם תפרוץ ה-
מילחמה שוב — היא תהיה כישלונם של צעירים אלה —
ועליהם יהיה להילחם, ולנצח. לא קיימת אפשרות
אחרת.
״העתיד כולו שייך לצעירים,״ כך אמרו חכמים, כבר
מזמן. כל המציאות הפוליטית־חברתית — על כל החיוב
והשלילה שבה — היא כישלון של הדור הצעיר. של
הנוער — לפני גיוסו, של הבחורים שסיימו את שירותם
בצה״ל, של הסטודנטים הממלאים את הקמפוסים. לא
המנהיגות אשמה. המנהיגות נבחרת על־ידי רוב, ואין
זה משנה אם על־ידי רוב יחסי או מוחלט. כדי להוריד
אותה דרוש רוב דומה, שיביא להתפטרותה.
המציאות הישראלית במשך 30 השנים האחרונות
גילתה, כי בפול.יטיקה עוסקים רק הזקנים ובשילטון
יושבים הוותיקים. דור המייסדים הוא, למעשה, הדור
המוביל בשילטון. וה״מהפך״ האחרון עם עליית הליכוד
ונפילת המערך — לא שינה עובדה זו כהוא־זה. אין
זאת אומרת שכל מי ששייך לדור המייסדים צריך
לפנות את מקומו, או שכל מי שנולד אחרי קום המדינה
ולא נילחם בכל המילחמות מקומו בשילטון. אבל
במוקדם או במאוחר חייבת להיווצר מציאות פוליטית
שבה המבוגרים יפנו את מקומם — מסיבות גיל או
בריאות, ומישהו יצטרך למלא את מקומם.
העובדה שאף אחד לא יכול לקום ולהצביע על

קבוצת צעירים זו או אחרת ולומר: הם העתודה שלנו,
הם יישבו בשילטון בעוד א שנים — עובדה זו צריכה
להדאיג את כל אלה שרואים את עתידם בארץ הזאת.
היא צריכה להדאיג גם את אלה היושבים כרגע בשילטון
— אם־כי אין כל סימנים לכך שהם אכן מודאגים. כי
העובדה שאין עתודה פוליטית בארץ אין מקורה בהיעדר
האנשים המתאימים. הכוח קיים. הפוטנציאל — אצור.
רק הרצון איננו. והראייה לכן: תנועות המחאה שקמו
באחרונה כגון שלום־עכשיו, או תנועות זמניות שקמו
בעיקבות אירוע פוליטי-חברתי זה או אחר.
את כולם איפיינה סיסמה אחת: תנועות לא-
פוליטיות, או אל־מיפלגתיות. תנועות אלה נלחמות על
אידיאולוגיה ומטרות פוליטיות, ומבקשות לצאת בדרכים
ל א ־ פוליטיות — כביכול — אל מחוץ לתחום
ומעבר לכללי המישחק.
האבסורד בולט לעין, ותוצאותיו — היעלמו של
מרבית התנועות הללו. אלה שעדיין קיימות, נוכחותן
כמעט שאינה מורגשת. לכן, המסקנה המתבקשת היא :
תנועות המחאה, כולל אלה שהצבעתי עליהן בראשית
דברי — אינן מובילות לשום מקום. אין להן אידיאולוגיה
מוצהרת (למרות שבסמוי היא קיימת) ,לאנשיהן
יש ״פחד״ מפני פוליטיקה, והם משלים את עצמם ואת
אלה התומכים בהם כי יצליחו לשנות את השילטון.
הדרך לומר ״לא״ ,לאיים בשבירת העלים, בהפסקת
המישחק, אינה מקדמת את המטרה — רק משרתת
את אלה שנגדם היא מכוונת.
לכן, היום שבו לא נצא למילחמה יהיה היום ה אחרון
במסכת הימים, השבועות והחודשים שבהם ניאבק
ונילחם כדי שהמילחמה הבאה לא תפרוץ, וכדי שלא
יהיו עוד כאלה שיצטרכו להסס אם להצטרף אליה.
היום הזה, כן אני מאמין, קרוב הרבה יותר מכפי
שרבים מסוגלים לדמיין לעצמם.

יהודהקונפורטס, תל-אביב

גם בהודו הקוסמת
״אשראית״ כבר מפורסמת
גם משביע הנחשים ההודי,
המרקיד את נחש המטבעות יודע פי
היום אין צורך במטבעות על מנת
לקנות נחש ...או חליל.
היוס-יש ״אשראית״ — כרטיס הכסף
הבינלאומי של בנק דיסקונט.
״אשראית״ — הפותחת בפניך דלתות

בישראל וברחבי העולם, ומתקבלת,
במקום כסף מזומן, במאות אלפי בתי
עסק, ב 155-מדינות.
״אשראית״ — חוסכת ממך הצורך
בנשיאת מזומנים, מעניקה לך אשראי
ללא ריבית, אמון ויוקרה.
לכן — כשאתה בישראל או כאשר

אתה יוצא אל העולם הגדול, שא עמך
א ת ״אשראית״ ,כרטיס הכסף של
דיסקונט.
היכנס לאחד מ־ 225 סניפי קבוצת בנק
דיסקונט ושאל על ״אשראית״.

טוב לעבוד עם

שבנח !סחונט

*4 4 <1

ו ח לי ר ה
שרון לא ביקש היתר
אריאל שרון, בעל חוות ״שקמים״ ,הודיע על העברת הבעלות עליה לאחרים,
מבלי שביקש וקיבל את אישור ״בנק אקצ׳אינג׳ נשיונאל אוף שיקאגו״ ,שהילווה
לו כ־ 400 אלף דולר לרכישת החווה. לנציגי הבנק נודע מן העיתונות, בי שרון
הודיע למבקר המדינה בי ימכור את מניותיו בחווה. בהתאם לחוזי ההלוואה על
הבנק לתת הסבמה מראש לבל שינוי בבעלות על החווה. לבן שלחה בימים אלה
הנהלת הבנק מבתב לשרון, המזכיר לו את ההתחייבות עליה חתם.

לא היכר!

ב״משקיעי ׳שואל
מאזן ״משקיעי ישראל׳ /חברת ה השקעות
האמריקאית, שהשקיעה יותר
מ־ 40 מיליון דולר בישראל, מגלה כיצד
חולבים אותה מנהלי החברה, סם רוט-
ברג ויוסי ויניצקי. לשניהם * 4.7ממניות
החברה. שניהם מקבלים, לפי המאזן,
משכורות בסך 150 אלף דולר
לשנה, הוצאת מיקצועיות בסך 160 אלף
דולר לשנה והוצאות נסיעות בסך 46
אלף דולר לשנה.
״משקיעי ישראל״ היא חברת אחזקות,
ובל המיפעלים בהם היא מושקעת מנוהלים
על־ידי הנהלות עצמיות. כך שלא
ברור מה הצורך בהוצאות ניהול בה
גדולות לרוטברג וויניצקי, שבל עיסוקם
בחתימה על ההמחאות המגיעות עם ההכנסות.
החברה
עשתה ספליט של מניותיה
בנובמבר , 1977 ביחס של 1ל־ .6מניותיה
נסחרות עתה לפי שער של 17 דולר בבורסה
האמריקאית. זהו שער גבוה ב־
* 40 משערי המניות בשנים האחרונות.

ביונבאום: סוכני
הנסיעות סיום
להקים חבות אוטובוסים חוואי שרון
בלי אישור
בינתיים מסרב מבקר המדינה לאשר את הצעת המכר של שרון, הממשיך להיות
גם שר החקלאות וגם בעל חווה חקלאית פרטית גדולה. מינהל־מקרקעי־ישראל,
הכפוף לשר החקלאות, נמנע עד כה מהגשת תביעה נגד שרון על ששילם במשך במה
שנים דמי שימוש בקרקע כאילו היתה אדמת״בעל בעוד שהיתה בהשקייה. ההפרש
מסתכם במאות־אלפי לירות לשנה.

איד
לא ל שד
מם־בולי

איו וא לשדם
מסעורמוסף

כהן

מורן מכר מניות

מנכי׳ל ״כתר״

״לוין־אפשטיין״

אליאב כהן התמנה מנב״ל תיש-
לובת ״בתר״ בירושלים, הכוללת את הדפוס
ואת ההוצאה־לאור. הוא בא במקום
מאיר שני /שעבר להנהלה המרכזית
של קונצרן ״בלל״ .כהן היה עד
בה אחראי לכספי התישלובת.
נחמן אוריאלי התמנה מנכ״ל הוצאת
הספרים של ״בתר״ .אוריאלי היה
יועץ ההוצאה, וקודם לבן ניהל את הוצאת
הספרים ״עם עובד״ .בתקופת כהונתו
של אוריאלי נחלצה ״עם עובד״ מ הפסדיה
והחלה להרוויח.

ניהול ב״אכיעל
״אבנעל״ מוכרת נעליים ב־ 30 חנויות

ברחבי הארץ, שנרכשו על-ידי יצחק שני
ויוסף דיאמנט, שיסדו את חברת
״נעלי דאלי״ שבח היו שותפים גם שני
משקיעים אמריקאיים באחוזים קטנים.
שני ודיאמנט היו אותה עת עורבי־הדין
של האמריקאים, במכון למכוניות ״דיג-
מומטר״ .דיאמנט, שני ורעיותיהם היו
גם בעלי חברה אחרת, בשם ״לירן —
עסקי בידור״ ,שרכשה את רוב המניות
ב״נעלי דאלי״ ,השלטת ב״אבנעל״.
בפברואר 1972 נחתם הסכם בשני נוסחים
על מסירת ניהול ״אבנעל״ לחברת
״דאלי״ .בתוצאה מהסכמים אלה שילמה
״אבנעל״ ל״דאלי״ בחצי מיליון לירות
לשנה דמי-ניהול, ותבעה ניכוי התשלומים
מן ההכנסות. פקיד השומה
סירב להתיר את הניבוי בנימוק בי ה הסדר
הוא מלאכותי.
שני ודיאמנט — כך קבע בית־המישפט
המחוזי בתל-אביב (השופט שלמה לו-
בנברג) — הם חסרי בל ידע בענף הנע-

מנהל שני
120,000 קילומטר

חוק מס־ערך־מוסף מורה, כי עיסקה
הנעשית עבור חברה זרה או תושב זר,
ואשר התמורה עליה ניתנת בדולרים, תיחשב
כייצוא ולא ישלמו עליה מס־ערך-
מוסף. הוראה זו הוצאה לפני המהפך,
ומאז יבול בל אחד לרכוש מטבע זר
ולשלם בו. עורבי-דין מייעצים ללקוחותיהם
לפני ביצוע עיסקות, כי יחפשו
דרך לרשום במבצע העיסקה (המוכר)
גוף זר, כדי שלא לשלם מס־ערך־מוסף.
במיקרה של חברה ישראלית הקשורה
בחברה זרה, או במיקרה של תושב זר
היבול להיחשב כמוכר דירה או נכס
אחר, רושמים אותו כמוכר, רוכשים דולרים
בבנק, מפקידים אותם כאילו ניתנו
תמורת העיסקה, ומרוויחים * 12 מס.

אם תראה חוזה מקורי שהבולים עליו
אינם מודבקים אלא מחוברים במהדק,
אות הוא כי עורך״הדין שערך את החוזה
אינו משלם מס־בולים.
לפי התקנות החדשות מותר לבייל
בולים בסכום של עד 2000 לירות בבולים
מודבקים ולא אצל הנוטריון. עורכי״דין
מסויימים מחייבים את הצדדים ברכישת
בולים, מחברים אותם לחוזה המקורי
במהדק, חותמים על ההעתקים כאילו
הודבקו בולים כדין. החוזה המקורי נשאר
אצל עורך-הדין. הוא מסיר ממנו
את הבולים ומשתמש בהם לחוזה נוסף.
החוק אינו מחייב אותו לשמור את ה חוזה
המקורי, בך שאין אפשרות, כעבור
זמן, לבדוק אם הודבקו עליו בולים.

רואה־החשבון עודד מוז* / 1מבעלי
הוצאת הספרים הגדולה ״זמורה־ביתן־
מודן״ ,מבר חבילת מניות של ״לוין-
אפשטיין״ ,שהיתה ברשותו מאז שהיה
מנהל הוצאת הספרים ״לוין־אפשטיין״.
מודן מכר לקונצרן ״כלל״ ב 10*-ממניות
החברה, תמורת 800 אלף לירות. הקונצרן
מנהל משא־ומתן ממושך על רכישת
דפוס לוין־אפשטיין.

הקמת החברה המאוחדת ל״אגי״ י־
״גת״ מומשה לאחר שסוכני הנסיעות
סירבו להקים חברה משותפת, שתפעיל
אוטובוסים וזוטובוסים לתיירים — אמר
מנכ״ע ״גת״ אלי בירנגוים. הוא סיפר
בי גייס הון להשקעה ובי הסוכנים היו
צריכים רק להתחייב לרכוש תפוסה ב״
רבב — אולם הם סירבו. רק אז החל
במגעים עם ״אגד״ ,שהביאו להקמת חבר״
״גת — שרותי אוטובוס 1977״ שבה
חלקים שווים ל״אגד״ ו״גת״ .״גת״ שייכת
ל 100-מורי-דרך מוסמכים והיא הפעילה
עד כה מוניות תיירות וזוטובוסים.
החברה החדשה תשקיע 200 מיליון

הוצאות

מנהל כירנכוים
עם ״אגד״
לירות ב־ 75 אוטובוסים מגדלים שונים,
כולם מתוצרת ״מרצדס״.
בירנבוים אמר בי כיום מקבלים על
השכרת אוטובוס גדול (ל־ 11 שעות, עם
נהג, ל־ 200 קילומטר) 239 דולר בעוד ש-
מונית״תיירות מקבלת ליום 110 דולר.
הוא תבע ממישרד התיירות לאפשר תח רות
במחירים לתיירים ולהוזיל את מחירי
הרכב לתיירות על־ידי ביטול המס
לאוטובוסים־תיירים, בשם שביטלו את
המס למוניות־תיירים. כיום משלמים 1.5
מיליון לירות מס, על אוטובוס שמחירו
3.5מיליון לירות.
״גת״ קיבלה, בעזרת ״אגד״ ,ביטוח
שער לרכישת האוטובוס וכן מימון מקובל
להשקעות ממשלתיות בשיעור *70
מההשקעה.

ליים ו״אבנעל״ מנוהלת על-ידי מנהל
העסק נפתלי סנדיק. לבן לא ראה
השופט מה עושה ״נעלי דאלי״ בניהול
״אבנעל״ וקבע בי הסדר התשלומים הוא
מלאכותי. ל״נעלי דאלי״ אין מישרד או
פקידים. ההסדר לתשלומים נעשה בין
שני ודיאמנט לבדם. אין זו עיסקה בין
יריבים עיסקיים אלא בין שתי ידיים
ימניות לשתי ידיים שמאליות.
השופט קבע בי לא ראה בל תועלת
ל״אבנעל״ בתוצאה מניהולה על-ידי ״דא-
לי״ .נאמר לו כי כמה עובדים של ״אב-
נעל״ קיבלו תוספות שכר מ״דאלי״ ,כדי
לא לערער את מערבת השכר הכללית
ב״אבנעל״.
עניין נוסף: המשקיע האמריקאי
פישר זבה, בבואו לישראל, לפי ספרי
״אבנעל״ ,בתשלום הוצאות דלק ורכב
ובמימון הנסיעות לאמריקה. סכומי הדלק
מעידים על נסיעות של ב־ 120 אלף
קילומטר, מסלול ארוך, לבל הדעות, ל-
צרכי העסקים של ״אבנעל״.

ידידה במחירי
גילם ללבידים
הקונצרן הצרפתי בגאבון, המספק את
מרבית עצי-הגלם מסוג אוקוומה לתעשיית
הלבידים בישראל, הוזיל את מחי ריו
ב* 10 לערך והודיע על הוזלה דומה
שתיכנס לתוקף בעוד כמה שבועות. הוזלה
זו לא הניעה את היצרנים בישראל
להוזיל את המחירים בהתאם.

בשני הצדדים שוררת מהומה כללית לקראת הבחירות לעירייה.
שלושה מועמדים מתקוטטים בליכוד, ושניים ניצים במעדר

ס•סס
ף* אחת השיחות האחרונות של השר
יי אברהם עופר המנוח עם אחד מידידיו,
אמר עופר :״שילטונו של צ׳יצ׳ ב־תל־אביב
מובטח לשנים רבות. מי שיעמוד
מולו, זה יהיה לו מעשה־התאבדות.״ ואומנם,
היום נראה כי שלמה (״צ׳יצ להט,
מועמד הליכוד לעיריית תל־אביב, יביס
בקלות רבה את אשר (״ארתור״) בו־נתן,
׳מועמד המערך לראשות עיר זו.
בירושלים מעסיקה את מועמד הליכוד
יהושע מצא השאלה, אם פער הקולות בינו
לבין ראש העיר טדי קולק יהיה גדול,
ואז ייצא מצא בכבוד מההתמודדות, או
שמא יהיה ענקי, ואז יבוזה מצא. לו, כמו
לשאר תושבי ירושלים, ברור לחלוטין שמדי
קולק יהיה ראש עיריית הבירה גם
אחרי הבחירות הקרובות.
רק בחיפה אין איש מעסקני המיפלגות
ומקבלני הבחירות המוכן להמר על מוע מד
שיזכה לדעתו. איש גם אינו מוכן כיום
לקבוע מי יהיה מועמדה של כל אחת
מהמיפלגות הרצות לעיריית חיפה, אם כי
לכל תושבי חיפה ברור שההגמוניה הנצחית
של המערך בחיפה האדומה אינה כה
בטוחה עוד.
אולם, מצב העניינים בתוך המיפלגות
מצביע על כך שלמערך, כמו במיקרים

רבים אחרים, יהיה הרבה יותר מזל משכל.
האווירה הכללית במדינה, והאווירה העכורה
סביב מיפלגת המערך בחיפה, מהווים
קרש־קפיצה נפלא לליכוד בעיר זו, לשבור
לראשונה את שילטון מיפלגת הפועלים
בעיר. אך התנהגותם של ראשי הליכוד
בחיפה מביאה את התושבים למחשבה
כי ״אלה לא שונים בהרבה מאלה.״
אולי הסימלי ביותר למצב הרעוע בליכוד
בחיפה, הוא פגישה שהתקיימה בשבוע
שעבר בין ראשי הליכוד בעיר, במישרדו
המפואר של הד״ר ראובן (״רודולף״) הכט
כממגורות דגון שליד הנמל. הכט, אחד
מעשירי חיפה ודמות מוכרת בעיר, מונה
לא מזמן כיועצו המייוחד של ראש־הממ-
שלה מנחם בגין. איש אינו יודע למה
משמש הכט יועץ. ברור רק שבגין כיבד
אותו בכך שלקח אותו עימו לפגישה עם
נשיא ארצות־הברית ג׳ימי קארטר, וכי
הכט דואג לתרגם עבור בגין את כל קיט-
עי העיתונות הגרמנית והשווייצית הנוגעים
לראש ממשלת ישראל. השמועה אף
אומרת כי הכט הבטיח לבגין לחסל את
כל זנבות ושאריות החובות של קרן תדחי,
הרובצת כקללה על מיפלגתו של בגין.
בגין ביקש מהכט לנסות להרגיע את
הרוחות במיפלגת הליכוד בחיפה לקראת

ד״ר ראובן הבט
לא מתגונן
הבחירות. על־פי הסכם הליכוד שייכת חי פה
ל׳מיפלגה הליברלית. ואומנם, הליברלים
החליטו כי מועמד הליכוד בבחירות ל עירייה
יהיה מנחם (״מוני״) וולפסון, עו־רך־דין
ידוע בעיר וחתנו של איש ארץ-
ישראל־השלמה, עובד בן־עמי.
אולם שתי החטיבות האחרות של
הליכוד בחיפה לא הסכימו לבחירה זו.
איש העדות, ח״כ מאיר כהן מחרות, רצה
בתפקיד זה לעצמו. הוא אירגן לו לובי
נרחב בקרב אנשי העיר התחתית בחיפה,

ח״כ מאיר בהן(באמצע, בוועד הסועד של !ההסתדרות)
לא מדבר גרמנית

וטען לכתר המועמדות. גם אמנון לין,
איש חטיבת לע״ם ומי שנשוי לבתו של
אבא חושי המנוח, שהיה ראש עיריית
חיפה ושליטה הבילעדי במשך שנים רבות,
לוטש עיניו למישרת ראש העיר והחל
מארגן לו לובי. לין אירגן לעצמו את
הכט וכן אישים פוליטיים מחוץ לחיפה.
שני אלה וחטיבותיהם סירבו לתמוך ב-
וולפסון, והלה התפטר.

אל״מ (מיל)
עם קו ל
^ ם התפטרות וולפסון מהמועמדות,
׳^התגברו סיכויי כהן ולין, אולם ראשי
המיפלגה הליברלית הכינו להם הפתעה.
הם הציעו כמועמד שם חדש לחלוטין:
יהושע גלבוע, הממונה על משק
הדלק במישרד האוצר. לגלבוע שני יתרונות
חשובים מאד. הוא היה אלוף־מיש־נה
בצה״ל והוא ידוע כבעל קול ערב,
ולמרות שאין הוא דתי הוא משמש כחזן
בשבתות ובימי חג באחד מבתי־הכנסת
הגדולים בעיר.
כהן ולין פתחו מייד במסע השמצות
כנגד גלבוע, וטענו כי מלבד דרגתו הצבאית
(מיל ).וקולו הערב, אין לו כל
כישורים להיות ראש עיר, וכי מינויו
ישאיר את המערך בשילטון. השר משה
ניסים. איש חרות, התערב בפרשה והטיל
את הווטו של חרות על מועמדותו של גלבוע.
היה מי שהעלה אז שוב את שמו
של האלוף (מיל ).שלמה אראל, מי שהיה
מפקד חיל־הים וכיום מנכ״ל איגוד חב־רות־הספנות,
אולם אראל הודיע כי אין
הוא רוצה להיות מועמד.
כדי למנוע מאנשי חרות ולע״ם לקבל
את המועמדות, הציעו אנשי הליברלים את
יעקוב צימרמן, איש חיפה ותיק ומי ש היה
גם חבר-כנסת מטעם הליברלים. כהן

ולין הודיעו כי אין הם מקבלים את מועמדותו
של צימרמן, ואיימו בווטו נוסף של
ניסים. על רקע זה נערכה הפגישה שנועדה
ליישר את ההדורים׳ בלישכתו של
הכט בדגון.

מה קרה בפגישה
ה סו ער ת!

ך * איר כהן ציפה לתמיכה של הכס
#ו בו, בגלל העובדה שהוא איש חרות
והכם הוא יועצו של בגין. אך כשהבין כי
הכט אינו נוטה לתמוך בו, באה ההתפרצות
הגדולה, שלגביה יש מיספר גירסות
כמיספר המשתתפים בפגישה. על־פי גייר־סה
אחת התפרץ כהן נגד הכט ואמר לו,
באנגלית (הכט אינו מבין עיברית) :״אתה
לא רוצה אותי כיוון שאני לא מדבר גרמנית
! אתה שונא פרענקים !״ הגירסה השנייה
מאשרת אומנם את הטכסט, אך
טוענת כי כהן חבט בשולחן ודחף את הכט
בחוזקה. הכט, בעל הגינונים המפורסמים
באצילותם, נבהל, החוויר, נעל את הישי בה
ומיהר לדווח עליה לבגין.
באותה הזדמנות הודיע אמנון לין כי
אם עד ה־ 1באוגוסט לא יבחרו בו כמועמד
הליכוד לראשות עיריית חיפה, הוא יסיר
את מועמדותו באופן סופי. לכל הנוכחים
בישיבה היה ידוע כי זהו איום־סרק, שנועד
רק ללחץ על ראשי החטיבות לבחור ב־לין.
המיפלגה הליברלית אינה מסוגלת לתת
תשובה ללין או לכהן, מאחר שמועמדה,
צימרמן, נמצא בחוץ־לארץ וישוב ארצה
רק באמצע החודש הבא. בטלפון סירב צי־מרמן
לתת אישור למועמדותו, וטען כי
ההחלטה יכולה להמתין עד שובו.
בעוד שבליכוד מתכתשים על מישרת
המועמד, נדמה כי על פני השטח במערך
הכל שקט.
מיפלגת העבודה בחיפה מיהרה לבחור
את המועמד שלה עוד לפני חודשים רבים.
ההתמודדות הרישמית נערכה בין אריה
גוראל, מנכ״ל מישרד העבודה לשעבר
ומי שהיה ידוע כאיש של יוסף אלמוגי,
ויוסף רפאלי, מי שהיה מנכ״ל אוניברסיטת
חיפה, והתפטר ממישרה זו כדי שיוכל
להתמודד על התפקיד.
מזכיר מחוז חיפה של מיפלגת העבודה,

להתפטל מהכנסת. תושבי חיפה לא היו
מסכימים לפרשת־אלמוגי נוספת, שבה ביכר
ראש העיר לשעבר יוסף אלמוגי את
החברות בכנסת על־פני ראשות עיר פעילה,
ובעט בכך בכל ההבטחות שהעניק
לבוחריו בחיפה ערב הבחירות הקודמות.
שחל חשש שאם חיפה לא תבחר לראשה
במועמד של מיפלגת העבודה, והוא יתפטר
מהכנסת, יישאר קרח מכאן ומכאן.
אגמי, ובעיקר ורטמן, אינם סובלים את
שחל. כשהיו שחל וורטמן חברי־כנסת,
נהג ורטמן להשמיץ את שחל בפני העתר
נאים הפרלמנטריים, מבלי לנסות כלל ל הסתיר
זאת. אגמי הוא כיום מאנשי ורטמן,
אם כי הוא נוהג להחליף נאמנויות חדשות
לבקרים, וברית זו שבין השניים אינה
קבועה.
היה ברור לעסקני מיפלגת העבודה,
כי אם שחל יתמודד — הוא יזכה במועמדות.
שחל, שהוא בן עדות המיזרח, היה
זוכה בתמיכתם של אנשי העדות, וגם בני
ה״סנובה״ המפורסמת של הכרמל הודיעו
לו, באמצעות שליחים נכבדים כאיל־הספ־נות
יולי עופר, רופאים ועורכי־דין, כי

מועמד גוראד
לא יסיים כהונה
הם יתמכו בו. ורטמן ואגמי, שידעו על
התלבטויותיו של שחל, החליטו לקבוע
את המועמד במהירות, עוד לפני ששחל
יגיע לידי החלטה. וכך אומנם היה.

תוכנית הירושה
של ורטמן

ח״ב אמנון לץ
לא או כן
אורי אגמי, יחד עם מזכיר מועצת פועלי
חיפה משה ורטמן, החליטו למהר ולבחור
את המועמד, למרות שממרכז המיפלגה
ובעיקר משולחנו של יושב־ראש המיפלגה
שמעון פרס, הגיעו לחיפה שדרים שהורו
לשניים לעכב את הבחירה.
ואגמי וורטמן לא מיהרו לקבוע עובדות
בשטח, משום שרצו לנקות את האווירה
ולהקטין את פרק־הזמן של הבחירות הפנימיות.
הם ידעו כי נוסף על שני המועמדים
המוצהרים, מאיימת מועמדותה של
דמות ציבורית נוספת בחיפה, שממנה רצו
למנוע את הבכורה בכל מחיר. הכוונה היתה
לח״כ משה שחל, ראש סיעת המערך בכנסת
ומי שאחרי מפלת המערך נחשב אחד
מחמישה האישים המרכזיים במיפלגה זו.
שחל לא הודיע על כוונתו לרוץ לראשות
העיריה. הוא התחבט בינו לבין עצמו
בשאלה אם להתמודד על התפקיד או לאו.
שחל ידע כי אם ירוץ לעיריה, יהיה עליו

ך• מיתקסה על המועמד שנבחר,
י י אריה גוראל, מנכ״ל מישרד העבודה
לשעבר, נפתחה כבר למחרת בחירתו.
בחיפה יש מכאניזם, בילעדי לעיר זו, של
הפצת שמועות במהירות עצומה ולקהל
רחב ביותר. עסקני חיפה אינם צריכים
לעיתונאים המקומיים ואפילו לא לעיתונים
המקומיים כדי להפיץ את המידע — הנכון
או הכוזב — שבו הם מעוניינים. לפתע
התגלו פרשיות שונות מעברו של גוראל,
בעיקר כאלה הנוגעות לעיסקי הנשים ש בחייו
שאליהם התלוותה המסקנה הבלתי־נמנעת:
יש להחליף את מועמד מיפלגת
העבודה לראשות העיר. הגדיל לעשות
מכולם משה ורטמן, שהוא־עצמו חשק ב־מישרה
אך ידע שאין לו כל סיכוי להיבחר
על־ידי. מועצת המחוז. הוא רתם לעגלת
ההשמצות שלו את יוסף אלמוגי. לגבי
גוראל. אלמוגי הוא אורים־ותומים בחיפה.
היה זה אלמוגי שטיפח וגידל אח גוראל,
נתן לו מישרות וכיבודים, עד שמינה
אותו למנכ״ל משרד העבודה .״אם אלמוגי
כבר אינו תומך בגוראל,״ חשבה העסקונה
החיפאית ״סימן שיש אמת בהשמצות
עליו.״
כשנוכח ורטמן, שרצה להופיע כגואל
ומושיע ברגע האחרון, במידה שיבוטל
מינויו של גוראל, כי גוראל ניצב איתן,
הוא החליט על מדיניות שונה לחלוטין.
ורטמן דרש להיבחר כחבר מועצת העיריה,
להיות הראשון, מייד אחרי ראש העיר,
מטעם סיעת המערך. על-פי חוק הבחירות
לעיריה, אם ראש־העיר מפסיק לכהן

באמצע הקדנציה שלו, או משום שנמנע
ממנו להמשיך לכהן כראש־עיר או משום
שהוא מתפטר, נבחר אחד מחברי מועצת
העיריה לתפקיד ראש העיר.
תוכניתו של ורטמן היתה שקופה. הוא
רצה להיבחר כחבר מועצת העיריה, להביא
את גוראל לידי התפטרות מייד אחרי
הבחירות, לרשת את מקומו כראש עיריית
חיפה — כל זאת, כמובן, במידה שהמערך
יזכה בבחירות. לוורטמן היתד, תוכנית
ברורה כיצד להביא את גוראל לידי התפטרות.
לדבריו, מאחת הפעמים שבהן
השתכר במיסעדת סאלח אשר בכיכר
פאריס התחתית בחיפה, יש לו תיק שלם
שיהרוס את גוראל אם יתפרסם.
דיברי־רהב אלה של ורטמן הגיעו לאוז ניהם
של שניים מהמנהיגים הוותיקים ב חיפה:
מי שהיה שנים רבות חבר־כנסת,
שגריר ומנהל סולל בונה דויד הכהן, ומי
שהיה מזכיר מועצת פועלי חיפה לפני
ורטמן, אליעזר מולק.

__ הבילויים
של ורטמן ושות׳
ך ין גופתו של הכהן, שאינו נושא
4 1בשום תפקיד במיפלגת העבודה, מיל-
בד היותו חבר מרכז המפלגה, אך ממשיך
עדיין לבחוש בחיים המיפלגתיים בעיר,
היתד, מסוג התגובות שאינן משתמעות
לשתי פנים. בפרץ קללות, בעיברית ורו
סית,
כפי שרק דויד הכהן יודע, הוא
הודיע :״אם גנב־הסוסים, הז׳וליק, הרמאי
הנוכל ועובר־הבטל משה ורטמן ייבחר
ברשימת חברי המערך למועצת עיריית
חיפה הוא דויד הכהן יעבור מבית לבית
ויציע לאזרחים להצביע עבור הליכוד.״
תגובה דומה באה מאליעזר מולק. הוא
הודיע כי אם ורטמן אכן יתמודד, יפנה
אל ועדי־העובדים בעיר ויציע להם להצביע
עבור מועמד הליכוד, יהיה זה אשר

יהיה.
ורטמן נבהל, והחל שולח שליחים אל
הכהן ואל מולק. לדיברי שליחיו של ורט-
מן, לא ד,יתד, מאחרי בקשתו להיות חבר
מועצת עיריית חיפה כל מזימה לכבוש
את השילטון .״כל מה שרציתי היה רק
להגביר את כוחם של פועלי חיפה בתוך
מועצת העיד,״ אמר. תשובתו של דויד
הכהן היתד, חד־משמעית :״אם הוא רוצה
שיהיו פועלים בעיריה, שישלח לשם נציגי
פועלים אמיתיים, חברי ועדי־עובדים, ולא
את עצמו. ורטמן לא עבד כבר 40 שנה!״
ורטמן נבהל והחליט לסגת, להיעלם
מהשטח לכמה שבועות, עד שיירגעו הרוחות.
הוא עלה על אחת מאוניוודהמסע
של צי״ס ונסע לנופש. אולם נראה כי
דווקא נסיעה זו, שמטרתה היתד, להשקיט
את הרוחות, היא שתהיה המסמר האחרון
על תוכניתו של ורטמן להיות ראש עיריית
חיפה.
אל מבקר ההסתדרות ואל מזכ״ל ההם־
(המשך בעמוד )36

מנקד הנ אלנגו ח מכו לבגין סיפור מגוחך * בגין אכר את
הלוקש ותיכנו מסע־צלב * האמריקאים מסה אולטימטום
נ׳מייד־הכן הניע לישראל עד נכי
סיפונה שד פפינת־טילים שד חיל־הים
הישראלי, שנכנסה לנמל
ג׳וניה, מצפון לביירות — הנמל
של המיליציות הנוצריות. לדיברי
העיתונים האלה, התקבל ג׳מייד
על-ידי ראש־הממשלה מייד עם
הגיעו לישראל.

ף* משך כד השבוע התהלך מנחם
בגין במצב־רוח קודר. הוא חש כי
מוטל עליו לבצע משימה היסטורית, ד.כ־פוייה
עליו כחובה מוסרית עליונה: לחו לל
מסע־צלב להצלת הנוצרים בלבנון.

כדימיונו, ראה כנין את הנוצרים
האומללים בדמותם שד יהודי
פולין, כימי השואה הנאצית. אז
החריש העולם. כנין חש כי עדיו
להוכיח עתה כי מדינת-היהודים
לא תנה: כמו עמי העולם אז.

וארשה. היה מנוי וגמור עימו למנוע את
השואה, ויהי־מה.

לא תהיה אושוויץ הדשה עד
נבולות ישראל :

.,למען העום!״
^ עוד רוחו סוערת, התייצב בגין
—י ביום הרביעי שעבר לפני מצלמות
הטלוויזיה, בתוכנית מוקד.
באמצע הראיון שנערך כמובן בשפה
העברית, ביקש בגין להשמיע הצהרה באנגלית.
הוא אמר :

ג׳מייל הצעיר אינו דומה למרדכי אני-
לביץ או לשאר מורדי־הגטאות. הוא פיאו־דל
בן פיאודל, שמישרתו באה לו בירושה.
אביו, פיאר ג׳מייל, מן הפיאודלים
הבולטים של העדה המארונית בלבנון,
הוא מנהיג תנועת אל־כתאב (״הפאלאנ־גות״)
.ביגלל גילו המופלג הוא מסר את
הפיקוד המעשי על הצבא הפרטי שלו
לידי בנו. כיוון שהפלאנאגות הן הכוח הגדול
ביותר בקרב האירגונים המזויינים
של הימין הנוצרי (״המיליציות״) ,הוא נהנה
מתואר המפקד הראשי של כל הכוחות
האלה. אך זהו תואר שאין לו תוכן רב,
מאחר שכל אחד מן האירגונים פועל
כאוות־נפשו ולפי האינטרסים של מנהיגו,

המסקנה הנובעת מכך, לדעת בגין,
לחוש לעזרת
היתר: .
הנוצרים הנצורים, כדי להצילם מטבח

בטוח.

כמשך ימים ארוכים התנדנדה
ישראל השבוע על סף הרפתקה
הדשה, כאשר רימונו שד מנהם
כנין מהווה את כוח־הדחף העיקרי.
״המצב
בלבנון קורע לראש־הממשלה
את הלב,״ אמר השבוע אחד מאנשי־ליש־כתו
של בגין .״הוא מזועזע ממה שקורה

״יורשה לי לפנות אל כל האומות ה נוצריות
ולבקשו לשים לב לקריאתי זו :
המיעוט הנוצרי בצפון לבנון עומד מול
פני סכנה של שחיטה. הצבא הטורי, המצוייר
בארטילריה המודרנית ביותר, שבעלת
סופקה
לו על-ידי הסובייטים,
טווח של 44 קילומטרים, תוקף את המיעוט
הנוצרי. יום אחרי יום.
״על פי מידע שסופק לי היום, הם

אילו היה זה תרגיל מחוכם של לוחמה־פסיכולוגית
מצד ראש־ממשלת ישראל,
אפשר היה לעבור עליו בשתיקה.
ואכן, במדינות ערב, וגם בבירות רבות
בעולם, נתקבלה ההצהרה בתור שכזו. ה ערבים
זוכרים ומזכירים בלי־הרף, כי
אחרי מילחמת־העולם הראשונה תבעה ה־מישלחת
הציונית בוועידת־השלום כי
דרום־ד,לבנון, עד נהר הליטאני, יסופח
למדינה היהודית שתקום. הערבים בטוחים
שישראל מבקשת להגשים חלום זה.
הצהרתו של בגין נראתה להם כהכנה פסיכולוגית
למיתקפה נוספת של צה״ל על
לבנון, במטרה לספח חלקים ממנה לישר אל
ולהפוך את שאר חלקי לבנון למדי־נת־חסות
של ישראל.

אולם הצרה היתה שמנחם בגין
לא העמיד פנים. הוא לא עסק כתר-
נילים. ליבו המה, ונפשו סערה. הוא
האמין ככד מילה שיצאה -מפיו.
בכך חשף ראש־הממשלה מצב מסוכן
מאין־כמוהו. הוא הוכיח, כי הוא חי בעולם
דימיוני, שאין לו ולא כלום עם המציאות.

השבוע
היתה קיימת סכנה נוראה
כי עד סמך דימיונות-שווא
יתן ראש־הממשלה פקודות
לגרור את ה מדינה
להרפתקות שאת סופן מי
ישור.

שם. אף פעם לא ראיתי אותו כל-כך מדוכא

בגין פתח כל שיחה עם איש מדינה או
שר, בכל נושא שהוא, בציטוט קיטעי
מידע שהגיעו אליו, לדבריו,
על המעשים הנוראים המתרחשים
בלבנון ועל הטבח הצפוי במיעוט הנוצרי
.״כל אדם מוסרי צריו לחשוב כאילו
עושים את זה לו,״ אמר בגין .״אנחנו
צריכים להתייחם אליהם כאל שכנים טובים
שלנו. אם אתה שומע שהורגים את
השכן שלך, אתה יוצא לעזרתו!״
לראשונה מזה חודשים רבים זימן אליו
בגין את מי שהיה ראש לישכת ראשי־הממשלה,
אלי מיזרחי, שאינו נושא בשום
תפקיד רישמי בלישכת בגין ושהפך רהיט
במישרד, וערך שיחה ארוכה עימו. ממרחי,
שנדהם למראה התמורה ביחסו של
בגין, הבין מאוחר יותר כי בגין רצה רק
בזוג־אוזניים נוסף כדי להביע את הזדעז־עותו
ממעשי ההרג בלבנון ומן הטבח
הצפוי שם.

שערות סומרות
ך* נפרדר שעבד להצית את האש
1ן הגיע לישראל בדמותו של צעיר
שחרחר, בשם באשיר ג׳מייל.

העיתונות העולמית הודיעה כי

011111ד\1זאר
והברית ביניהם היא קואליציה רופפת.

כאשיר זה כא לישראל והביא
ידיעה מדהימה; קיים
הסכם חשאי כין נשיא סוריה, הא־פז
אל-אסר, לבין יו״ר אש״ף, יאסר
עראפאת. דפי הסכם זה עומדים
השניים, ככוחות משותפים, לא רק
להשתלט עד כד האיזורים הנוצריים
של לכנון, אלא גם לגרש מתוכם
את הנוצרים ולהכניס לבתיהם
שד אדה את הפליטים הפלסטינים.
\היה זה סיפור מסמר־שיער, ושערותיו
של מנחם בגין אכן סמרו. הוא לא פיקפק
בסיפור אף לרגע — שהרי באשיר ג׳מייל,
ידיד־ישראל, נשבע שזוהי האמת לאמיתה.
בליבו הנרגש של בגין התעוררו כל
הזיכרונות מימי השואה, כאשר הוא עצמו
ברח מפני הקלגסים הנאצים שעלו על

עומדים מול פני רצח המוני.
״יורשה לי לקרוא לבם: עזרו להם,
למען השם !
״מה יהיו פני התקופה הזאת ז קודם
שישה מיליון היהודים, שנרצחו באירופה.
אתם לא עזרתם להם. אפילו באשר
זעקנו, הפציצו את קווי״הרבבת לאוש-
וויץ !׳ לא עשיתם דבר לעזור להם. אחרבן
הרצח ההמוני בביאפרה. שום דבר לא
נעשה. עבשיו יש רצח המוני בקאמבודיה
ובוויאט״נאם. איש אינו עושה דבר.
״והרי לאנשים יש מצפון ! אני מאמין
שלבל אחד מאיתנו יש. הזכות האנושית
הראשונה היא הזבות לחיות.
״ואני מספר לבם, על סמך המידע
האינטימי ביותר: המיעוט הנוצרי בצפון
לבנון עומד מול סכנה של שחי טה,
בידי הבוחות העצומים של הכיבוש
הסורי. מה יש לסוריה לעשות בלבנון ז
מה יש לצבא-הביבוש שלה לעשות שם ז
״הבה, ייצאו הסורים מלבנון ! הניחו
ללבנון לחיות מדינה עצמאית ולחיות
בשלום עם בל שכנותיה !
״זוהי קריאתי הדחופה לכל האומות :
שימו לב למה שקורה בלבנון ! ובראש
וראשונה, אף בי אני מדבר אנגלית, אני
פונה לצרפת. צרפת צריבה לדאוג להם.
בי במשך דורות היתה צרפת הפטרון של
המארונים. וגם בתקופה הקולוניאלית.
היא ידעה איך להשתמש בנוצרים. עכשיו
נתונים חיי הנוצרים בסכנה, וצרפת צריכה
לעזור להם. אן גם כל האומות ה אחרות
צריכות לעשות את אותו הדבר,
כן שנוכל להציל את העם מסכנת״המוות
של השמדה גמורה״.

בגין מאמין !
ף* ין כל ההצהרות שהושמעו בדור
^ הזה, ייתכן כי זוהי חהצהרה המוזרה
ביותר. בבירת העולם היא גרמה הרמת
גבות־ד,עיניים. בפאריס היא גרמה משיכת־כתף,
והודעת־הסתייגות רישמית צוננת.

8 24

ולא היתד, בירה אחת בעולם שהתייחסה
ברצינות, אף לרגע, לדבריו של ראש־ממשלת
ישראל. גם המוסדות האחראים

בישראל עצמה התייחסו לדברים בתמיהה
רבה.
נראה כי לראש־ד,ממשלה אין מושג מה
הוא שח. אין לו מושג על המתרחש בלבנון
באמת. הוא לא הסתמך על מידע
בדוק, אחראי ושקול, שנמסר לו על־ידי
המוסדות הישראליים האחראים לאיסוף
מידע ולהערכתו. הוא פעל מתוך התרגשות,
שמקורה בזיכרונות אישיים מימי
השואה באירופה.

מעתה צריך להיות ברור לכל
ישראלי כי ראש־ממשלתו עלול
לקבל הכרעות גורליות על-סמך
אמונה עיוורת בסיסמות נרגיטות,
שאין להן עם המציאות ודא כדום.

״ 1אב ! דאב!״
ך • ודם־כל, לגבי העובדות: ראש־
* | הממשלה דיבר על סמך מידע שנמסר
לו על־ידי ראשי הנוצרים בלבנון, ש שלחו
את שליחם לישראל. מערכת־ד,הסברה
הישראלית דאגה למחרת היום להפיץ
את הידיעה על ״ההסכם הסודי״ של
אל־אסד ועראפאת ברחבי העולם, תוך
ייחום הידיעה לשירותי־ביון אלמוניים
שונים.

למרבה הצער, אין כעולם אך
גוף רציני אחד המתייחס ברצינות
ל״גילויים״ מסוג זה, תבאים מפי
ראשי הימין הנוצרי בלבנון.
לאי-אמון מוחלט זה יש סיבות טובות
מאד. מאז החלה מילחמת־האחים בלבנון,
לפני ארבע שנים, מצטיינים כל הצדדים
בו בשקדנות מופלגת, בנהלם מילחמה
פסיכולוגית חריפה זה נגד זה. אך אין
ספק כי הימין הנוצרי עלה על כל הצדדים
האחרים בתכונה זו.
יום אחר יום, מזה שנים, מפיצים כלי-
התיקשורת של הימין הנוצרי — תחנת־הרדיו
של הפאלאנגות, עיתונים וכלים
אחרים — סיפורי־בדים מסמרי־שיער.
מעשי־שחיטה נוראים יוחסו ליריביהם —
השמאל, המוסלמים והפלסטינים. אך העי-

תונות הבלתי־תלוייה, ובראשה העיתונות
הצרפתית, שניסתה לוודא סיפורים אלה,
גילתה בדרך־כלל כי את השחיטות המחרידות
ביותר ביצעו דווקא הנוצרים. ב־מילחמת־האחים
האכזרית בלבנון לא נהג
אף צד אחד באופן הומאני, ואף אחד מהם
לא חס על אזרחים, נשים וילדים. אך
הימין הנוצרי עלה בכך, לפי הערכת העיתונאים
והמדינאים במערב, על כל הצדדים
האחרים.
בקרב העיתונות ושירותי־הביון של המערב
(שלא לדבר כלל על המיזרח) נמצאת
האמינות של המחנה הנוצרי־ימני
בקירבת נקודת־האפס. עיתונים מכובדים
בצרפת ובארצות אחרות חדלו כבר מזמן
מלהתייחס להודעותיו, או לפרסם אותן.
כמו הילד באגדה, הצועק ״זאב י זאב !״,
מתנקמת השקרנות הכרונית בבעליה.
לא כן המצב בישראל. כאן מתייחסים
העיתונים לכל מילה של כלי-התקשורת
הנוצריים כאל אמת לאמיתה, שאינה זקוקה
לכל אישור או הוכחה. מדי יום ביומו,
במשך שנים, מתפרסמים האגדות וסיפורי-
הבדים של ״רדיו הפאלאנגות״ ועיתוני
הימין הנוצרי כידיעות מהימנות בטלוויזיה,
ברדיו ובעיתונים של ישראל.
ועיתון מכובד כמו הארץ, למשל, מפרסם
כימעט מדי יום, בראש העמוד הראשון
שלו, בחתימת ״סופרנו לעניינים ערביים,״
את התישפוכת היומית העכורה של ביב־שופכין
תעמולתי זה.
התוצאה כין תודעת
ראלית —
לגכי לכגון
רים.

היא שנוצר פער
העולם והתודעה
פער שהוא גדול
מאשר כשטחים

מית הסורית, על־פי העיקרון הנושן של
״הפרד ומשול״.

אולם שום צרפתי כימינו אינו
רוצה שיזכירו לו את חטאי ארצו
כעבר הקולוניאלי. ועל אחת כמה
וכמה, שום צרפתי אינו מרגיש
כמחוייכות כלפי מי ששירת את ה•
שילטון הקולוניאלי כעבר.
צרפת החילונית ,׳המודרנית, בוודאי אינה
רואה את עצמה כמדינה ״נוצרית״ המנהלת,
׳באיחור של 700 שנים, מסע־צלב ברוח
המלך ״לוואי הקדוש״ (ה־.)9

לאדם אירופי, כל הפנייה הזאת
נראית מוזרה, תמוהה, אפילו תיט•
הונית.

^ ה מי פלצת

הסורית״
* 6גכי עצם הידיעה, שהופרחה על/ידי
באשיר במייל
לא נמצאו רבים שהאמינו לה.
לספקנות זו, ולאי-׳הרצון לראות בנוצרים
קורבנות מיספנים של המיפלצת הסורית,
יש סיבות טובות מאד, הנעוצות בעובדות
העבר הקרוב .׳נראה כי מנחם בגין אינו
מצוי בעובדות אלה, כי גם הוא ניזון
מסיפורי־הבדים !של התעמולה הישראלית.
בעולם, לעומת זאת, ידועות עובדות אלה.
בין השאר :
עצום הישיותר
האח

הצבא הסורי פלש ללבנון עלפי
בקשתם המפורשת של ראשי הימין
הנוצרי, וביניהם פייר ג׳מייל.

כוחות החזות השמאלית־המוסלמית ו*
אש״ף עמדו אז להנחיל תבויסה לכוחות
הימין הנוצרי! ,ואלה קראו לצבא הסורי
להצילם.

בעוד שהעולם סבור כי בלננון קיימת
כנופייה של פיאודלים ימניים, המנצלים
את הדגל הנוצרי הדתי כדי לשמור על
זכויוודהיתר שלהם, מאמינים הישראלים

צלכניס צרפתיים מפליגים למסע־הצלב
סיגנון מימי־הביניים

כי בלבנון עומד עם נוצרי קטן ואמיץ,
טהור ונאצל, מול נחשולי הזוועה של
פיראי־המידבר המוסלמיים.

פער זה מונע מראש כל הבנה
כין ממשלת ישראל לכין ממשלות
העולם כנושא ׳הלבנוני. אך כדבריו
שד מנחם כגין הגיעו הדברים לידי
שיא. ברחבי העולם נתקבל הרושם
כי כראש ממשלת ישראל עומד
אדם החי כעבר הרחוק.

ימי הביו״ם
יגנון הדברים של מנחם בגין מת־
״ י אים יותר למאה ד 11 כאשר קרא
האפיפיור אורבאן, בעיר הצרפתית קלר־מון,
ל״עולם הנוצרי״ לקום ולשחרר את
קבר ישוע מידי הכופרים — מאשר לסוף
המאה ה־.20

בעולם של ימינו, פשוט אי־אפ־שר
לפנות אל ״האומות הנוצריות״
.אין דבר כזה. שום אדם
נאור אינו מבחין כעצרת האו״ם,
למשל, כין ״נוצרים״ ו״לא־נוצ־רים״
.הפנייה אל ציבור דתי, כמו
אל ציבור גיזעי, או אל ציבור של
כעל צבע־עור מסויים, מוקצה
מחמת מיאוס. העולם סולד מכך —
ובדבריו הוכיח מנחם בגין כי פשוט
אינו חי כעולם של .1978
אילו היו דיברי בגין נכונים, וסכנת
השמדה מרחפת על ציבור מסויים בלנון,
היה עליו לפנות אל כל אומות העולם,
בלי הבדל דת, לאום, גזע וצבע, כדי
לעוררן למיבצע־הצלה. הפנייה אל הנוצרים
בילבד עוררה צמרמורת.
גם הדוגמות ההיסטוריות שהביא מעוררות
ספק חמור. נדמה כי בגין פשוט
אינו בקי בעובדות, שהיו צריכות להיות
ידועות לראש־הממשלה.
מותר ליבגין לדבר על הניסיון ושל אוש־וויץ,
כי הדברים מעוגנים בעובדות. אופד

בגין ורפול
האפיפיור נתן את הפקודה
נם, לא ברור באילו זכות הוא פונה אל
״הנוצרים״ ׳של 1978 ומאשים אותם בנוסח
״לא עשיתם דבר״ — שהרי חלק
גדול מאוכלוסי העולם כיזם עדיין לא
היה בחיים כאשר אירעו הדברים. אך ניתן
להבין לרוחו בנושא זה, כיוון שהוא עצמו
נמנה עם פליטי השואה. א׳ולם שאר הדוגמות
מופרכות:
• כיאפרה ז בחבל זה ניהל שבט
האיבו מאבק לעצמאות. מאבק זה נכשל,
אחרי !מילחמה קשה. היה קיים חשש כי
המנצחים יערכו טבח במנ׳וצחים. חשש זה
התבדה ,׳למרבה המזל. להיפך, השילטון
המרכזי של ניגריה ׳נהג, אחרי הניצחון,
במדיניות ישל יד רכה, שיקם את ביאפרה
ועשה הכל כדי לרפא את הפצעים. הזכרת
פרשה זו כיום! ,אינה אלא עלבון למדינה
האפריקאית הגדולה ׳ביותר, ויריקה בפני
סל מדינות אפריקה השחורה.
>• קאמבודיה ווייאט-נאם: על-פי

הידיעות המתקבלות מקאמבודיה, אומנם
נוהג שם השילטון הקומוניסטי באכזריות
רבה כלפי עמו, בניסיון לחולל רפורמה
חקלאית חפוזה ׳בכל מחיר. מדובר על
רבבות, ואולי מאו׳ת־אלפי, קורבנות. לעומת
זאת, אין זכר לטענה כי השילטון הווייאט-
נאמי נוהג באכזריות. להיפך, הדיעה הכ ללית
היא כי בווייאט־נאם שולט מי׳שטר
קומוניסטי פטריוטי מתון יחסית, הכל כדי
לרפא ׳את פיצעי מילחמת־השיחרור נגד ה-
אמריקאים. האמריקאים עצמם מודים בכך,
ובימים אלה נעשים מאמצים רבים לכונן
יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.
הפנייה אל צרפת תמוהה אף היא. נכון
שצרפת ניצלה את העדה המארונית בלבנון,
במשך מאות בשנים, כדי לרכוש
ולעצמה דריסת־רגל ׳בסוריה. אחרי מילחמת־העולם
הראשונה, ניצל השילטון הצרפתי
הקולוניאלי (שכללה אז את לבנון) את
המאמנים כדי לנטרל את התנועה הלאו

הכוחות הסוריים פלשו לל׳ב׳נ׳ון כ־בעלי־ברית
של הימין הנוצרי, וניהלו מיל־חמה
אכזרית ׳נגד אנשי השמאל ואש״ף,
לשימחתה הגלוייה של ראשי הנוצרים ו־בעודודם.

• אחרי שהתבססו בלבנון, פועלים שם
הסורים כ״כוח ארתעה״ מטעם הליגה הערבית,
ובתוקף הסכמת כל המדינות הערביות
.׳אפילו ׳אויביהם המצריים אינם מותחים
ביקורת על פעילותם בלבנון.
• המאורעות האחרונים פרצו אחרי ש לוחמים
נוצריים בלתי־סדירים פתחו באש
על חיילים סוריים והרגו ׳בהם, כחלק מן
הניסיון חסר־התוחלת של ראשי הימין הנוצרי
לגרש את הסורים מלבנון, ואולי
כפרובוקציה כדי להביא להתערבות י׳שראל.
הממשלה ׳הלבנונית הרישמית ,׳בהנהגת הנשיא
אליאס סארקיס, מעוניי׳נת לעומת
זאת בהמשך הנוכחות הסורית, מכיוון שנסיגת
הסורים תביא להתמוטטות כללית,
לשחיטה הדדית ולתוהו-ו׳בוהו.
• אף שסביר מאד כי הסורים מבקשים
עתה לשים קץ לכוחות הבלתי-סדירים של
הימין הנוצרי ולפרק מעליו את נישקו,
ויש התקרבות בין הסורים ואש״ף ,׳אין
שמץ של הוכחה לכך שהסורים עושים יד
אחת עם אש״ף כדי ״לגרש״ את האוכלו-
סיד, הנוצרית ולמסור ׳את ׳בתיהם לפלסטינים.
הסיפור כולו אינו סביר, וגובל יבגי־

חו אם בגין היה מובן להאמין לסי
פור־כדים בזה, כשהוא בא מפיו
של מקור בל־בך מפוקפק כמו מיש•
פחת ג׳מייל, מטיל הדבר ספק חמור
בכושרו להכין את המתרחש במרחב
כיכלל, ובלבנון כפרט.

!יוה וודאו״
^ הרי שסיים את הצהרתו בשפה ה-
׳ י אנגלית במוקד, התבקשה מאליה שאלה
׳של המראיינים :״מר בגין, ואם ארצות ה־
(המשך בעמוד )37

׳ם אתולוגיה עול מנהיגות

מנחם בגין הביא השבוע את
הנשיא 0711111 נדוגמה והצלחת! שר
8נהיג חורה. האמת היתה שונה.
״תנו ני ניגרר מחלת! גום 0711111 אסון

חחולח

1114

ה שלו
ף• דבריו הנרגזים נגד התוקפים את
* כושרו הגופני לעמוד בראש־הממשלה,
הזכיר מנחם בגין השבוע את שמו של
פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנשיא ה־ 32 של
ארצות־הברית. בגין אמר, במרירות, כי
רוזוולט נבחר לתפקידו וכיהן בו למרות
שהיה מרותק לכיסא־גלגלים, וכי העם
האמריקאי לא ראה בכד כל פסול.
נראה כי בגין מודע רק לצד החיצוני
של פרשת בריאותו של רוזוולט, וכי
הוויכוח הנטוש בחוגים רפואיים על פרשה
זו אינו נהיר לו. אחרת היה נמנע, אולי,
מלהעלות את הפרשה, שיש לה השלכות
מרחיקות־לכת על כל הנושא של המצב

הבריאותי של ראשי־שילטון, בכל הזמנים.
זוהי פרשה מרתקת, וראוי היה לדון בה
בהרחבה — גם לולא העלה אותה בגין
עצמו.

נשיא נכה
למדינה נכה
ב: רוזוולט, בשנת ,1932
היתה ניצחון של שיקום גופני ומדיני.
כי כתוצאה מהתקף של שיתוק־ילדים
בשנת ,1921 היה רוזוולט משותק בחלק
התחתון של גופו. הוא נע בכבדות, בעזרת

האיש בשיאו: ווזוולט בתמונתו המפורסמת ב?תו
סדי־פלדה מגושמים, וניראה כאדם המהלך
על קביים. בתקופה שבה עדיין לא נהגו
לאפשר לנכים לחיות כאנשים נורמלים,
היתה בחירתו ניצחון של כוח האישיות,
השיכנוע והביטחון־העצמי. הוא יצר לעצמו
דימוי של חיוניות גופנית ונפשית, ששיכנע
גם את הנוטים לפקפק.
ניצחון זה מופלא שיבעתיים, לאור העובדה
שרק 11 שנה לפני־כן הסתובב
וודרו וילסון בבית הלבן על כיסא־גלגלים,
והשאיר אחריו זיכרונות עגומים ביותר
(העולם הזה .)2133
על אף נכותו הגופנית, היה רוזוולט
מועמד מזהיר. הוא היה בן למישפחה
אצילה, נולד עשיר ובר־מזל, ובכל־זאת
לא הקדיש את חייו לשעשועים. היתד
לו קאריירה פוליטית מגוונת, כסנאטור
ה אויפורי ה
וכמושל מדינת ניו״יורק, וכסגן־שר לענייני
חיל־הים.
הוא נבחר לנשיאות ב־ ,1932 על רקע
של הנשיא
שואה כלכלית לאומית. מיליוני מובטלים
הציפו אז את ארצות־הברית. ייתכן כי
ך* מחלה שתקפה אותו ב .1921-בהמדינה
הנכה בחרה באיש הנכה, מפני
י היותו בן ,39 היתד, מוכרת לו היטב.
שהעריצה את הדרך שבה התגבר הוא מזה שנים אחדות גילה עניין בלתי־רגיל
על נכותו, וקיוותה כי אדם ששיקם את במחלת שיתוק־ד,ילדים (פוליומיאליטיס),
עצמו יהיה מסוגל לשקם את המדינה אולי מתוך דאגה יתירה לילדיו.
כולה.
בחודש אוגוסט, בעת חופשה, אחרי יום
בצעירותו היה רוזוולט בעל כושר נור של עיסוק גופני מפרך ביבשה ובים, שבה
מלי. הוא לקה במחלות ככל האדם. במשך היה נתון לחום הקיצוני של דליקת-יער
כל חייו סבל מדלקות באף, בגרון ובסינו־ ולמים הצוננים של הים, לקה בהתקף של
סים. בבית־הספד לקה בשנית. התקף מש חום גבוה, כאבים ואובדן־תנועה.
פיל של אדמת מנעה ממנו להצטרף אל
הרופא המקומי קרא למומחה מפורסם,
חבריו לכיתה, ולהתנדב למילחמה האמרי ,ששהה בקירבת־מקום. הלה קבע תחילה
קאית—ספרדית.
שזו טרומבוזים של עמוד־השדרה, ולאחר-
בשנת ,1905 בהיותו בן ,23 נשא לאשה מכן שזוהי דלקת של עמוד־השדרה. לאת
קרובת־מישפחתו אלינור, ובירח־הדבש קביעה זו צירף חשבון על סך 600 דולאר
שלהם באירופה לקה בכמה התקפים חמו — סכום אגדי אז. רק כעבור כמה ימים
רים של מחלה, אורטיקריה, שאותה ייחסו קבע רופא אחר, שרוזוולט לקה בשיתוק־לכינים
או ליין לבן. כעבור שנתיים ילדים.
גילתה אשתו, לחרדתה, כי הוא מהלך
הוא ניהל קרב כפול: האחד למען
בשנתו -והיה עליה לגרור אותו מחלון שיקומו הגופני, השני נגד אמו, שרצתה
חדר־השינה לבל יבולע לו. ב־ 1912 לקה כי יפרוש מן החיים הציבוריים ויחיה כנכה
בטיפוס, וטען לאחר-מכן שלקה בו פעמיים, באחוזתו הכפרית.
וכי מחלה זו גרועה פחות מפארא־טיפוס,
היה מנוי וגמור עם רוזוולט להתגבר
מחלה מסוג שונה לגמרי, שגם בה לקה. על תוצאות מחלתו״ והוא הצליח באופן
ב־ 1915 עבר כריתת־התוספתן וב־ ,1918 מזהיר. מובן שחדל לשחק גולף, אך הוא
בעיקבות שירות קצר בחזית צרפת, חלה התמיד בשחייה, והצטיין בה. כבר בשנת
בדלקת־הריאות.
1924 חזר לאיתנו במידה מספקת כדי
תצלומים מאותה תקופה מראים אותו לחזור לחיים הפוליטיים. הוא ניהל את

כאדם בעל כושר גופני מצויין, דבר שמצא
את ביטויו גם בעיסוקו הרב בשייט מיפר־שיות,
בשחייה ובגולף. הוא היה כה קנאי
לכושר הגופני, עד כי שיכנע את חברי
הממשלה ב־ 1917 לעבור קורס של אימונים
גופניים. כתוצאה מכך לקה אחד השרים
בהתקף־לב.
בינתיים התקדם גם בקאריירה שלו.
ב־ 1910 נבחר לסנאט של מדינת ניו־יורק.
כעבור שנתיים נבחר מחדש, למרות שבעת
מערכת־הבחירות היה חולה בטיפוס. במארס
1913 התמנה כסגן־שר לענייני חיל־הים,
מה שהלם את אהבתו לספינות ולים. ב״1920
היה מועמד המיפלגה הדמוקרטית לתפקיד
סגן־הנשיא, אך בבחירות אלה ניצחו ה־רפובליקאים.

מערכתו של המועמד אל סמית, שנאבק
על הנשיאות ונכשל. באשר היה עליו
לשאת את הנאום המרכזי בוועידת המים־
לגה, הגיע אל דוכן־הנואמים על כיסא-
גלגלים, התרומם על קביים ונאם. כעבור
ארבע שנים עשה זאת שוב למען אותו
המועמד, אך הפעם נע בעזרת מקל־הליכה
רגיל.
סמוך לתקופה זו הגיע לידי המסקנה
שיישאר נכה כל חייו. יחד עם זאת שוכנע
שעליו לרוץ לכהונת מושל מדינת ניו־יורק,
מישרה שהיא קרש־קפיצה טוב
לנשיאות. אחרי שנבחר לכהונה זו בפעם
השנייה החליט, ב־ ,1931 לפרסם ברבים
דו״ח על מצב־בריאותו — דבר שהיה
בלתי־רגיל באותם הימים.
תשומת־הלב התרכזה, כמובן, בשיתוק
רגליו. אך היו בדו״ח פרטים מאלפים נוספים:
לחץ־הדם הסיסטולי היה 140מ״מ,
הדיאסטולי 100מ״מ. בדיווח על בדיקת-
הלב חסרו פרטים משמעותיים מסויימים,
שהיו דרושים כדי לתת תמונה שלמה על
מצב־בריאותו של בן ה־ .49 אולם אז לא
הבחין בכך איש.
ככל שקרב מועד הבחירות לנשיאות
ב־ ,1932 כן גברה רגישותו של רוזוולט
לרינונים על מצב בריאותו. ב־ 1931 כתב
מיכתב לעורך עיתון, שפירסם קודם־לכן
מאמר ראשי תחת הכותרת ״כיסא־גלגלים
באולמי״ (אולבני היא עיר־הבירה של
מדינת ניו־יורק) .רוזוולט הכחיש שיש
ברשותו בכלל כיסא־גלגלים.
אנשים חסרי ישע, או בעלי כוונות־זדון,
הפיצו באותה תקופה שמועות רבות. בין
השאר רווחה השמועה שנכותו נובעת
מעגבת. שמועה אחרת טענה כי לקה
בשיתוק־מוחין, ולא בשיתוק־ילדים.
הביטחוך העצמי המופרז שלו, והתנהגותו
השחצנית, יוחסו אז (וגם כיום) על־ידי
רבים לאויפוריה שמקורה בהתנוונות מוחית.
רבים שמו לב לעליות ולידידות
המחזוריות במצב־רוחו. הדבר נבע ממיזגו,
שהיה לו מחזור של תנודות חודשיות.
״בשעת עליית העקומה היה מלא מרץ
ואופטימיות. כאשר ירדה העקומה, היה
מדוכא ואדיש,״ העיד אחד ממקורביו.

״הו א שילס
מ חיר גבוה״
^ ש הטוענים, לדברי יו ל׳אטאנג שניתח
את פרשת בריאותו, כי ארבע שנים
על כס השילטון העליון הן המכסימום
שהמוח והגוף של האדם יכולים לעמוד בו.
ואכן, תקופת־הכהונה הראשונה של רוז־וולט
עברה בלא השפעה שלילית גלוייה
על מצב בריאותו. אך מייד עם תחילת
תקופת־הכהונה השנייה, ב־ , 1937 החלו
התלחשויות מכוערות.
שר־הפנים שלו, הארולד איקס, רשם
ביומנו :״הוא (רוזוולט) שילם מחיר גבוה
במשך ארבע השנים שחלפו. פניו רזות
ומקומטות ...בולט שהוא עצבני יותר.״
וכעבור זמן קצר :״הנשיא נראה כאילו
הזדקן ב־ 15 שנים מאז נכנס לתפקידו.״
בחוגים מסויימים שררה שינאה קיצונית
לנשיא המתקדם, שכאילו בגד במעמד
השמרני המייוחס אשר מישפחתו השתייכה
אליו. השינאה הולידה שמועות מכוערות.
באותה תקופה היו שטענו כי לקה במחלה
אנושה, שהוא חולה ברוחו. שמועה אחרת
אף אמרה שמת על סיפון היאכטה שלו.
רוזוולט עצמו גילה כושר נדיר להחלים,
והדבר נטע לאחר־מכן ביטחון. כוזב בלב
חסידיו. ב־ ,1939 אחרי חופשה בים הקא-
ריבי, ניראה מצויין. אולם איקס רשם שוב :
״לא יכולתי שלא לשים לב לכך שבישיבת
הממשלה גילו פניו, אולי יותר מאשר
אי־פעם, את המתח הרב שבו הוא פועל...״
ב־ 1940 נבחר רוזוולט לתקופת־כהונה
שלישית, שגרמה ויכוח מר. מצב־בריאותו
היה איתן. ב־ ,1941 השנה שבה תקפו
היפאנים את פרל־הארבור וגררו את אר־צות־הברית
לתוך המילחמה, לקה במחלה
שהוא עצמו הגדירה כ״שפעת המעיים״.
לא היתה לו, כנראה, מחלה אחרת.
בינואר 1943 טס רוזוולט לקזבלנקה,
כדי להיפגש עם וינסטון צ׳רצ׳יל. נלווה
אליו רופאו, שהיה מומחה לאף־אוזן־גרון,
אולי ביגלל העובדה שרוזוולט סבל כל
חייו מסינוסיטיס כרוני. הרופא לא הסביר
מדוע חרד כל־כך לליבו של רוזוולט בעת
הטיסה במטוס הבואינג, אך הוא ציווה על
הטייס שלא לעלות מעל לגובה של 13
אלף רגל. בגובה של 9,000 רגל ניראה
הנשיא חיוור. המטוס לא טס מעל להרי
האטלס, מפני שהרופא התנגד לגובה-
הטיסה שהיה דרוש במסלול זה.
הנשיא יצא שוב לחדל בנובמבר ׳.1943

אז הפליג בים לאלג׳יריה, ומשם טס
לקאהיר, שבה פגש בצ׳רצ׳יל. השניים טסו
יחד לטהראן, לפגישה הראשונה עם
סטאלין. היתד, זאת הראשונה מבין שלוש
הפגישות של ״שלושת הגדולים״.
בטיסה מקאהיר לטהראן שאל בנו של
רוזוולט את רופאו מהו הגובה המירבי
שבו מותר לאביו לטוס -והלה השיב :
״שום דבר מעל ל־ 7500 רגל ! זהו המכסימום
המוחלט!״
בטהראן לקה רוזוולט בהפרעה חמורה
במערכת העיכול. פשטו שמועות שהוא
הורעל. אולם באותו ערב היה רוזוולט
עצמו המארח, והמזון הוכן על-ידי צוות-
הטבחים האישי שלו, שהיה מורכב מפי-
ליפינים.
הרופא המשיך לדאוג לליבו. בדרך
חזרה, בין תוניס לדאקאר, ציווה להישאר
מתחת לגובה של 8,000 רגל.

״היא
נעלם לנו״
* * ה ר אן הי ת ה שיא ירח־הדבש בין
יו שלוש המעצמות, ושיא כהונתו של
רוזוולט כנשיא. במיפגש של יאלטה,
בפברואר ,1945 קדרו שמי השותפות האמריקאית—בריטית—סובייטית,
ובתום אותה
שנה פסה כל תיקווה לשיתוף־פעולה בין
המעצמות.
אחרי טהראן החלה הידרדרות מתמדת,
חסרת־רחמים, במצבו הגופני והנפשי של
רוזוולט, מבלי ששמו לב לכך בהתחלה.
בראשית 1944 העיר ראש־המטה שלו, כי
רוזוולט אינו מסוגל עוד להיפטר מתוצאות
הקור והברונכיטיס, ולחזור למצב בריאות
נורמלי. הוא יצא כמה פעמים לחופשה,
אך קרוביו נשארו מודאגים. הרופא היה
מודאג במייוחד מן הברונכיטיס המתמיד,
ולמה שהוגדר כ״שפעת״ .השיעול המתמיד
הפריע לנשיא לישון. הפאציינט שלו גם
חש בהתקפות של כאבים בביטנו, שהיו
מלווים בהזעה. הוזמנו שני מומחים, והם
גילו הסתיידות העורקים ,״גירוי ברונ־כיאלי״
ושינויים בתוצאות בדיקת־הלב
(אלקטרו־קארדיו־גראם).
במאי 1944 הזר הנשיא לבית הלבן.
נערכה לו בדיקה נוספת, אך לא צויין
מה היה לחץ־הדם שלו. בדיקת רנטגן של
חזהו לא גילתה סימנים מיוחדים.
ברגע קריטי זה של ההיסטוריה האמריקאית,
לקראת סיום מזלחמת־העולם השנייה
וההיערכות העולמית לקראת עימות אפשרי
בין המערב והמיזרח, היה צורך לארגן
מחדש את לוח־העבודה של הנשיא. שעות־העבודה
שלו צומצמו לארבע.
ביולי 1944 היה אחד מבניו עד להתקף
של כאבי־בטן עזים. הנשיא התפתל מכא בים,
פניו היו חיוורים ומעוותים. בסתיו
1944 אמר הרופא לרוזוולט שאינו נראה
טוב. עור־צווארו היה מקומט, פניו חרושי־קמטים,
וביגלל אובדן המישקל היו בגדיו
תלויים עליו.
בבדיקות שנערכו בחודשים ספטמבר עד
נובמבר, כאשר צבאות הברית התקרבו
לגבול הגרמני, נמצא כי לחץ־הדם הסיס־טולי
שלו נע בין 165ו־ ,180 והדיאסטולי
בין 85ל־ .100 לא היו שינויים באלקטרו־קארדיו־גראם,
אך תוצאות צילומי־הרנטגן
בחזה לא הוזכרו. מומחים ללב ולחזה
בדקוהו באופן יסודי.
רופאו האישי טוען כי התקופה הגרועה
ביותר היתה בין בחירתו לתקופת־כהונתו
הרביעית, בנובמבר ,1944 ובין השבעתו
הרביעית, בינואר .1945 לחץ־הדם עלה
עוד יותר 170—188ו״היה צורך לשים
לב ללב״ .רוזוולט איבד את תאבונו,
מישקלו ירד ל־ 85ק״ג — לפחות שמונה
ק״ג מתחת למישקלו הרגיל. רוזוולט עצמו
טען באוזני אחד הפקידים כי מישקלו
ירד ב־ 18ק״ג.
בסוף מארס, כשיצא לחופשה בפעם
האחרונה, אמר אחד המומחים לרעהו:
״הוא נעלם לנו בין האצבעות.״ אחד
הרופאים גילה, לאחר־מכן, כי מצא שלחץ־
הדם של רוזוולט עלה ל״ ,210 ואף ל״300
מ״מ. הוא אמר כי רוזוולט איבד כ־ 13ק״ג
ממישקלו, והתעייף בנקל.
ב־ 12 באפריל לקה רוזוולט בהתקף קט לני.
הרופאים, שחשו למקום, לא יכלו
עוד להושיע.
ההנחה היתה כי רוזמלט מת משפך־
(המשך בעמוד )*28
* נשען על מקל ונתמך על־ידי בנו,
ג׳יימס. משמאל: המלך ג׳ורג׳ השישי.
מימין: אלינור ווזוולם ואמו של הנשיא.

החולה שפיספס את תשלו
(המשך מעמוד )27
דם במוח. אולם בהיעדר נתיחה־שלאחר־המוות,
היו ונשארו ספקות לגבי
הסיבות הפאתולוגיות העמוקות יותר. הספר
של רופאו האישי מעורר שאלות
רבות יותר מכפי שהוא פותר.
הרופא טוען כי ההידרדרות במצבו של
רוזוולט אירעה בשישה השבועות האחרונים
לחייו בילבד. אך יש חשש שבכך
ביקש הרופא לגונן קודם כל על עצמו.
בארצות־הברית פרץ ויכוח מר, שנמשך
עד היום, על מצבו של רוזוולט בפגישתו
האחרונה עם סטאלין וצ׳רצ׳יל, בעיירה
הסובייטית יאלטה, בפברואר .1945 הטענה
היא שרוזוולט כבר חיה אז חולה אנוש,
וכי בגלל עייפות ותשישות ויתר לסטאלין
על דברים שנגעו לאינטרסים החיוניים
ביותר של ארצות־הברית והמערב כולו.
למעשה מסר רוזוולט לסטאלין ביאלטה
את כל אירופה המיזרחית.
הרופא שלו כתב כי ״אילו היה נכון
שרוזוולט גסס על רגליו ביאלטה, הרי
אני, כרופא הכפוף לשבועתי המיקצועית,
לא הייתי מרשה לו לשפוך את מירצו
בישיבות יום ולילה.״
הרופא הכחיש, בצדק, כי היתה לרוזוולש
היסטוריה קודמת של שבץ, אך אין זה
בטוח כי צדק כאשר כתב כי ״מעולם לא
היתה לרוזוולט מחלת־לב רצינית קודמת.״
ייתכן כי לא היה לרוזוולט התקף של
אוטם־הלב (אינפארקט) ,אך הרופא נאלץ
להודות כי ״באופן טיבעי, דאגתנו העיקרית
היתה נתונה לליבו.״ עובדה היא
שמומחה־לב נודע נלווה אל רוזוולט ליאל־טה.
וגם בחופשתו האחרונה.
הלורד מוראן, רופאו האישי של צ׳ר־צ׳יל,
גילה כי קיבל מעמית אמריקאי
ידיעה שרוזוולט לקה בהתקף־לב שמונה
חודשים לפני ועידת יאלטה, יחד עם
הרחבה היפאטית ואדמה. המאורעות שעמדו
להתרחש הטילו את צילן מראש. לחץ-
הדם והשינויים האלקטרו־קארדיו־גראפיים
רמזו, כבר ב־ ,1931 שמערכת־הלב שלו
היתה פגיעה. השינויים הפאתולוגיים בעורקיו
היו אחראים למותו, אך לא לסימנים
ולסימפטומים אחרים שאפשר היה
להבחין בהם במשך יותר משנה לפני־כן.
אובדן המישקל הונצח בתצלומים, שצולמו
ביאלטה, אך שנגנזו במשך שנים
רבות. האבחנה המתבקשת היא סרטן,
בייחוד לאור ההיסטוריה הארוכה של
״ברונכיטיס״.
התוצאות השליליות של בדיקות־רנטגן
אינן שוללות, בהכרח, גידול סרטני בריאות.
רוזוולט היה מרבה בעישון, ובאותם
הימים לא ידעו עדיין את הקשר בין עי שון
מופרז ובין סרטן הריאות. רופאו של
רוזוולט אמר כי ״העישון היה חולשתו״.
במאי 1944 כתב רוזוולט לידיד כי הוריד
את העישון מ־ 20—30ל־ 5—6סיגריות ליום.
נוכח התקפות־הכאבים במעיים אין
להוציא מכלל אפשרות גם סרטן במעיים.
מן הראוי שגופותיהם של אנשים חשובים
ינותחו אחרי המוות, כדי למנוע שמועות
וניחושים. במיקרהו של רוזוולט, אין
ברירה אלא להזדקק לפרטים שפורסמו
באקראי על־ידי אנשים שונים ממקורביו.
היתה גם שמועה כי גופתו אכן, נותחה,
אלא שהמימצאים נגנזו.
רופא אמריקאי שם לב לגידול מעל ל-
גבת־העין הימנית של רוזוולט, ששוב אינה
נראית בתצלומים שנעשו אחרי .1943
הוא הסיק מכך שהגידול סולק באמצעות
ניתוח, ורמז על האפשרות שמחלתו הסופית
של רוזוולט נבעה משרידים סרטניים של
גידול זה. הוא הביא לכך כמה הוכחות
מסיבתיות.

מדוע שתקו
הרופ אי ם!
ך* אשמות חמורות הוטחו נגד דחו
1וולט ויועציו, על כי קיבל אל עצמו
תקופת־כהונה רביעית, אף שלא היה עוד
בעל־כושר. לדברי המאשימים, היה זה
מעשה חסר־אחריות ומסוכן להניח לאדם
נכה, ואולי גוסס, לנהל משא-ומתן עם
סטאלין וצ׳רצ׳יל ביאלטה, בוועידה שקבעה
את מפת אירופה והעולם.
דק הרופאים יכולים לקבוע אם רוזוולט
היה עדייו בעל כושר בימים ההם, וכל
הרופאים — מילבד רופאו האישי הצמוד —
ממשיכים לשתוק גם אחרי דור. הם שתקו
גם אז. לרופאים יש חובה כלפי הפאציינט
בילבד, ולא כלפי הציבור. יתר על כן,
הם היו רופאים צבאיים, ורוזוולט הייה
מפקדם העליון. הוא יכול היד. לאסור עליהם
לדבר. אלינור רוזוולט אמרה כי מנוי
וגמור היה עם בעלה להשתתף בוועידת
יאלטה, ו״כאשר הוא החליט על משהו, הוא

ויתר על כך רק לעיתים נדירות.״
רופאו האישי הביע דאגה רק אחרי
שנסתיימו הבחירות של , 1944 והרופא השני
גילה את דאגתו רק ימים ספורים
לפני מותו של רוזוולט. יתכן כי רופאים
אלה סבלו מתופעה הרגילה אצל רופאים-
צמודים של אנשים חשובים: מכיוון שהם
רואים את הפאציינט שלהם מדי יום ביומו,
אין הם חשים בשינויים החלים אצלו.
רופא אחר, הרואה את האיש בפעם הראשונה,
מסוגל לפעמים לקבוע אבחנה חדשה
תוך דקות.
תיתכן סיבה נוספת לשתיקת הרופאים.
הם לא היו שופטים, ופאציינטים רבים מחזיקים
מעמד אחרי שהרופאים כבר ניבאו
את מותם הקרוב. גם הרופאים שותפים
לדיעה כי ״במקום שישנם חיים, יש
תיקווה.״ מותר לרופא להיות אופטימי,
ואין לגנותו על כך.
אולם בנו של רוזוולט, ג׳יימס, אמר על
תקופת־הכהונה הרביעית :״מעולם לא
השלמתי עם העובדה שהרופאים של אבי
לא אסרו עליו באופן מוחלט להציג את
מועמדותו.״

״פסק-דין
מוו ת! ״
^ ל לקרוע כיום שבריאותו של רה-
| /וולט הידרדרה. יתכן כי עדויות מקורביו,
שניתנו לאחר־מעשה, הושפעו מידיעת
התוצאות, ואינם מביעים את הרגשתם
באותה תקופה עצמה.
אולם יש ערך לעדותו של בנו, פראג־קלין,
שאמר לראש־מטהו של רוזוולט עוד
באפריל 1944 שהוא מודאג ממראה אביו.
הוא כתב לאחר־מכן :״מערכת־הבחידות
הרביעית היתה פסק־דין המוות על אבי.
ראיתיו פעמיים באותה תקופה — בפעם
הראשונה לפני מערכת-הבחירות, ובפעם
השנייה ביום ההשבעה. בכל פעם ידעתי,
בביטחון מוחלט ונורא, שאנחנו עומדים
לאבד אותו.״
עוזריו הפוליטיים, מדינאים זרים ועיתונאים
בכירים העידו כולם, לאחר מכן,
איש-איש כלשונו, כי מראהו באותה תקופה
היה מחריד .״אפשר היה להכניס אגרוף
בין צווארו וצווארוגו,״ אמר ראש-
ממשלת קנדה.
שרת־העבודה, שהשתתפה בישיבת הממשלה,
רשמה :״כשישבתי לידו, הרגשתי
בעייפותו העצומה. הוא היה חיוור. זה היה
חיוורון אפור עמוק, כשל אדם שהיה חולה
זמן רב. הוא השעין את ראשו על ידו,
כאילו היה זה קשה מדי להחזיקו בלי
תמיכה. שפתיו היו כחולות. ידו רעדה.״
גם ברנארד ברוך, הכלכלן היהודי, הבחין
ברעידת ידו בעת נאום־ההשבעה.
ב־ 7בפברואר 1945 הבחין רופאו של
צ׳רצ׳יל, הלורד מוראן, בסימנים מתקדמים
של התקשות עורקי־המוח של רוזוולט.
את התמונה החיה ביותר צייר צ׳רצ׳יל עצמו
:״ביאלטה שמתי לב לכך שהנשיא
חולה. החיוך שובה־הלב, וגם התנהגותו
העליזה והמקסימה, לא נטשו אותו. אולם
לפניו היתד. הבעה שקופה, טהורה, ולעיתים
קרובות היה מבטו תלוי בחלל
ראש־מטהו של הנשיא, לעומת זאת, טוען
כי ״רוזוולט היה אמנם עייף, אך כך
היינו אז כולנו.״
אחד מעוזריו של רוזוולט מסביר את
הוויתור הגדול שעשה הנשיא לסטאלין
(כאשר העניק לו את מנצ׳וריה, תמורת
כניסתו למילחמה נגד יפאן) :״אני מאמין
שרוזוולט לא היה מסכים לכך בצורה
כה מפורשת, לולא התקרבה הוועידה לסופה,
והוא רצה למנוע ויכוחים נוספים.״
בעת ההפלגה בים, בדרך חזרה, הש תפר
מצבו של רוזוולט, ומראהו היה
טוב. אך במרוצת חודש מארס קבע אחד
הפקידים, כי ״אין הוא מסוגל לדון בעניינים
רציניים ...הוא לא היה מסוגל לחוות
דעה שקולה על נושאי המילחמה והשלום,
שעניינו אותו במשך זמן כה רב.״ ידידו,
ראש־הממשלה הקנדי, ציין :״ידידי הוותיק
נראה כד. רע, כה עייף ורזה, שכימעט
בכיתי. ניגשתי אליו ונישקתי אותו על
שתי לחייו
ייתכן כי הוויכוח על התנהגותו של
רוזוולט ביאלטה, ועל מצב בריאותו באותם
ימים, לא יסתיים לעולם. ברור כי רוז־וולט
האמין לסטאלין, והיה משוכנע כי
הרודן הסובייטי הוא אדם ישר, המבקש
בכנות לכונן בעולם את השלום והדמוקרטיה.
איש אינו יכול לדעת אם חוות־דעת
זו נבעה מהערכה שקולה — או שביגלל
מצבו הגופני שוב לא היד, רוזוולט מסוגל
להבחין במציאות כמות שהיא.
ולגבי מנהיג מדיני, המחזיק בידו את
גורלם של עמים, אי־היכולת לראות את
המציאות, כמו שהיא, היא אסון.
במדינה העם
דרום־אפר׳הה הקטוה

מי מוכן למדת
למען אפגדים יהודיים
המעסיקים ילדים בגי•()
בשבר 40ל ״י !
אנוואר אל־סאדאת החליט לפתוח במיזל-
׳חסת יום־ד,כיפורים, לדבריו, אחרי שקרא
את מצע-׳המערך לבחירות, שהוכתב על-ידי
משה דיין, ושד,סעיף הקובע בו היה הקמת
העיר ימית בפי׳תחת־רפיח.
המשא״יוהסתן הישראלי־מצרי, בעיקבות
יוזמת־השלום של אל־סאדאת, נעצר בפעם
הראשונה כאשר,עמד מנחם בגין על המשך
קיומם של יישובי פיתחת־רפיח, תחת מי׳נד,ל
ישראל והגנה של צה״ל.
השבוע ראו מאות אלפי אזרחי־יושראל
,מעל מסכי הטלוויזיה איך נראים ישובים
אלה, שלמענם פרצה מילחמה אתת, ,ועלולה
לפרוץ מילחמה נוספת. היה זה מראה
מבעית (ראה מדור שידור).
הם ראו את הטיפוס של הישראלי המכוער:
אפנדי צעיר, המעסיק ילדים בני
ישש ושבע, העובדים עבודת־יזם מפרכת
בשכר של 40ל״י, על האדמה שנגזלה
מהוריהם, תוך הפרת חוקי המדינה ויסודות
המוסר האנושי.
.תוך פחות ממאה שנה הגיע היישוב היהודי
בארץ מן הפרק המפואר של חלוצי
ביל״ו, מקימי דגניה ומייסדי נהלל אל
החרפה הקולוניאלית של ״דרום־אפריקה
הקטנה״ בפיתחת־רפיח.
רבבות אזרחים, שחזו במציאות זו,
בוודאי שאלו את עצמם: האם אני מוכן
למות למען ז ה?

׳קשראל מצאה את עצמה בתפקיד בלתי־רגיל
במאבק זה: היא לא הי׳תה מעורבת.
בעוד שפלסטינים ועיראקים ניסו להרוג
זה את זה ברחבי העולם, יכלו הישראלים
להביט במ״שחק בשלוותחנפש.
אולם למעשה עמדה י׳שראל במרכז ה-
מילחמה הזעירה. כי הנושא המרכזי ש עליו
נטוש הקרב הרצחני, הוא: האם
מותר לפלסטינים לקיים מגעים עם ישראלים,
כדי להשיג פיתרון של שלום בין
ישראל ופלסטין?
מדיניות סאדאת אזמר ״פו !״

זגשיא מצריים נמאס
?השתתף בקירקס הגורד
ש 7ג׳ימי קארטר.
האם יזיז גייסות?
אנוואר אל־סאדאת רגז. הדבר היה ניכר
בבירור על פניו, כאשר התייצב לפני העיתונאים,
אחרי שיחתו עם השליח האמריקאי
הנודד, אלפרד אתרטון.
אל־סאדאת לא רגז על הישראלים. הוא
רגז על האמריקאים.
המישחק האמריקאי נמאס לו.
( 5חודשי הריון. קשה היה לרגוז על
הנשיא הרוגז. נדמה לו שהאמריקאים מש־

יחסים מרחביים
אחיו של חמ!אמי

הקרב חרצחגי?א
ג;ע?ישראל אך
ישרא? עמדה במרכזו
סעיד המאמי, נציג אש״ף בלונדון, נרצח
בימים הראשונים שיל השנה ביגלל קשריו
עם ישראליים. הצעיר משכונת ג׳׳בלייה
ביפו, שגורש במילחמת־ר,עצמאות כשהיה
בן שמונה, קיים בשם יאסר עראפאת את
הקשרים עם שוחרי-׳שלום ישראליים —
תחילה עם אורי אבנרי, אחר־כך עם אמנון
זיכרוני, דויד שחם ואחרים.
באחד מימי ינואר נכנסו שני צעירים
מרביים למישרדו בלונדון, שלפו אקדחים
וירי בו. הם נמלטו.
לאיש לא היה ספק לגבי זהות הרוצחים:
אנשיו של אבו־נידאל.
צייד עולמי• אבו־נידאל היה נציג
׳תנועת פתח בעיראק. ברבות הימים הצליחו
העיראקים למשוך אותו לצידם. אבדנודאל
הפך את סניף פתח בעיראק לתנועה עצמאית,
שמרדה בהנהגתו המתונד,־יחסית של
יאסר עראפאת, ושתמכה בעמדה העיראקית
הקיצונית. על כך גורש א׳בו־נידאל
משורות פתח, ואף נדון למוות בהעדרו.
מאז עוסק אבוינידאל במיבצע־חיסול.
אנשיו, הפועלים מטעם עיראק ובעזרתה
הפעילה, עורכים בעולם כולו צייד על
אנשי-פתח המתונים, התומכים ברעיון הקמתה
של מדינה פלסטינית לצד ישראל.
׳אחרי שהרגו את חמאמי, הם קטלו את
נציג אש״ף בכוויית וחיסלו מדינאי עיראקי
לשעבר בלונדון. הם גם הסתננו לדרום־
לבנון, ערכו שם פרובוקציות לאנשי ה־או״ם,
כדי לחבל בהסכם שנכרת בין ערא-
פאת והכוח הבינלאומי.
השבוע צץ שמו של חמאמי מחדש.
כאשר השתלטו אנשי פתח על שגרירות
עיראק בפאריס, נפוצה הידיעה כי אחד
התוקפים הוא אחיו של סעיד חמאמי, שבא
לנקום את דם אחיו. עיתונאים מרחבי העולם
התקשרו עם ידידיו של חמאמי בישראל,
ביקשו פרטים על האח.
פצצה כמכונית. נראה כי הנהגת
פתח החליטה, לא מכבר, לעבור להתקפה
נגדית ולפגוע ביעדים עיראקיים בעולם,
כדי להשיב מילחמה שערה ולשתק את הטרור
העיראקי. במכוניתו של שגריר עיראק
בלונדון הוטמנה פצצה, וחייו של השגריר
ניצלו בנם. ההסתערות על השגרירות בפאריס
היתד, חוליה נוספת בשרשרת.

סעיד חמאמי ז״ל
נקמה
כו אותו באף במשך תשעה חודשי ההריון
של יוזמת-השלום שלו. אין הוא טועה.
בצאתו ליוזמתו, היד, הנשיא המצרי
משוכנע שאם לא תעתר ממשלודישראל
לתנאי יוזמתו, יכריחו אותה האמריקאים
לעשות זאת בעל-כורחה. כמו כל הערבים,
משוכנע אל-סאדאת לחלוטין כי אר-
צות־הברית יכולה לעשות זאת בנקל, בכל
עת. ישראל תלוייה באמריקה תלות מוח לטת,
מבחינת הכסף, הנשק, ההגנה האטומית
והסיוע המדיני. אם תציג לה ארד,״ב
תביעה אולטימטיבית — איך תוכל לסרב?
מכאן האיסטרטגיה הבסיסית של נשיא
מצריים: להציג תוכנית־שלום סבירה, המקובלת
על אדצות־הברית, ולסמוך על
וושינגטון להשיג לכך את הסכמת ישראל,
אם זו לא תעתר מרצונה.
חסר, חסר, חסר. תיקווה זו נכזבה
לחלוטין. אל-סאדאת לא הבין, די צורכו,
את המציאות האמריקאית המורכבת,
ואת התנאים שבהם פועלת — או אינה
פועלת — הממשלה האמריקאית.
(המשך בעמוד )33

פסח ג ר ופר הגיש אולטימטום
לראש־המערך: או שיחדלו מן
ההתקפות על בריאותו של בגין ־
או שיחשוף עובדות על בריאותם!
מקורבי! במיזבו, הכנסת, ברור ששימעון
פרס אינו מסוגל לתפקד כראוי, וודאי
שלא יוכל לרשת את מנחם בגין כראש-
הממשלה. שימעון פרם עצמו, כאשר התבקש
על־ידי כתב העולם הזה להגיב על
גילוי זה של גרופר, סירב בביטול לעשות

כאשר עלה גרופר על דוכן הנאומים
כדי לשאת את הנאום המדיני שלו, כלא
לפחות יגאל אלון, שידע על האפשרות
של הגילויים הרפואיים, את נשימתו. גרד
פר גם החזיק בידו את התיק, שעליו הצביע
שעות אחדות קודם־לכן בפני אלון.
אולם במשך כל אותה ישיבה התנהגו אנשי
המערך למופת, מבחינת ההתקפות האישיות
על מנחם בגין, וגרופר לא ראה
כל צורך להפעיל את הפצצה שלו. הוא
החליט לשמור אותה לשעת כושר טובה
יותר, אם וכאשר ימשיך המערך להתייחם
למצבו הבריאותי של ראש הממשלה.
הוא נטל עימו את התיק אל דוכן הנואמים,
למיקרה שבעת נאומו, ישוסע מספ־

פסח גרופר
מן הנפש אל הגוף

סלי המערך בקריאות־ביניים פרובוקטי-
וויות שיעברו את הקו האדום שהוא קבע
לעצמו, ויגעו בעניין בריאותו של בגין.
בתיק של גרופר היו דפים מודפסים
ובהם נתונים על אנשי מערך נוספים, נוסף
על שימעון פרס ויגאל אלון. גולדה מאיר,
שנתנה את האור הירוק — שבוע קודם־
לכן — למיתקפה הרפואית על בגין, תופסת
מקום נכבד בתיק זה. בידי גרופר חומר
על מחלת הלב ועל סרטן העור שבהם
לוקה גולדה, וכן על מחלות אחרות בקרב
בני מישפחתה של גולדה, שלדעת
גרופר יש להן השלכות ישירות על מצב
בריאותה של המנהיגה הישישה שהתעוררה
לפתע מתרדמתה.

! £5פסח גרופר, מצליף סיעת הליכוד,
/קוראים בכנסת ״הדוקטור״ .שם זה
דבק בו לפני כמה חודשים כאשר הציע
גרופר, ספק ברצינות ספק בלצון, למנות
פסיכיאטר קבוע לחברי הכנסת.
בשבוע שעבר כמעט שהוכיח גרופר,
כי הוא דוקטור לא רק לפסיכיאטריה,
אלא גם לרפואה כללית. גרופר, כמו כל
אנשי הליכוד, נדהם ממיתקפת המערך
הפיתאומית על בריאותו הגופנית והנפשית
של ראש־הממשלה מנחם בגין.
כדי להגן על המנהיג שלו, הכין גרופר
מיתקפת־נגד. הוא אסף, בעזרת אנשי מים־
לגתו ובעזרת קיטעי־עיתונים ופיסות של
שמועות ודיברי־רכילות, חומר על מצב
בריאותם של רבים מראשי המערך. כש הוא
נועץ רק בידידיו הקרובים ונמנע מלספר
זאת לראש־הממשלה עצמו החליט
גרופר, שנשא עימו את התיק ובו החומר
שאסף בכל אשר הלך, כי אם לא יחדלו
אנשי המערך מהתקפותיהם על בגין בעניין
מצבו הבריאותי, ישיב להם הוא מנה
אחת אפיים.
גרופר, כרבים אחרים בכנסת, המתין
לדיון המדיני שנערך בשבוע שעבר, ב-
עיקבות הצעת אי־האמון שהגיש ח״כ אבא
אבן בשם סיעת המערך. הליכוד, ובגין
עצמו, חששו שהמערך ינצל דיון זה כדי
להמשיך את המיתקפה הרפואית על בגין,
וגרופר נרשם אצל מזכיר הכנסת בתור
הנואמים.

רק ב מי קרה
של מי תקפה

הבעיות של
ראשי המערך
לי וד לפני שהחל הדיון המדיני פגש
2גרופר במיזנון הכנסת בח״כ יגאל אלון,
מי שהיה שר !החוץ ומראשי המערך .״אם
אתם תמשיכו לתקוף את ראש הממשלה
בעניין הבריאות שלו, תדעו לכם שאנחנו
נשיב לכם,״ אמר לו, ובהצביעו על התיק
שאחז בידו הוסיף :״כאן יש חומר על
המצב הבריאותי של כל אחד ואחד מכם,
ואני אפרסם אותו אם אשמע עוד מילה
אחת על הבריאות של ראש־הממשלה!״
יגאל אלון הבין את הרמז. הוא עצמו
התקשה להסתיר, כאשר היה בממשלה, ב עיקר
בימי מתח או כשמזג־האוויר היה
קר במיוחד, את העווית הקשה בעינו ובפיו.
נוסף לכך לקה אלון בהתקף־לב, ואושפז
בבית־החולים תל־השומר.
אך את העווית של אלון ראו כל צופי
הטלוויזיה בארץ יותר מפעם אחת, ועל

לא רצה להרגיז את וייצמן, שכיום לא נוח
לו להיזכר בחוות־דעת זו. הטעם השני:
גרופר שמע כי רבין מחה על המיתקפות
הרפואיות של ראשי המערך על בגין. אשר
ליהושע רבינוביץ, גרופר התכוון רק ללעוג
לפזילתו.
גרופר עצמו לא הכחיש, בתגובתו ל-
העולם הזה, את קיומו של התיק הרפאי
שלו ואת דבר איומו לפרסם את החומר

ח ״ב פרס סכרת התקף־הלב שלו הם יכלו לקרוא בעיתונים.
אולם
בתיק איסוף הנתונים של חבר-
הכנסת פסח גרופר היו גם סקופים של ממש.
גילויים רפואיים, שאם הם אכן נכונים,
אין ספק שהיו יכולים לזכות בכותרות בכל
העיתונים, ולהוות מענה מוחץ של הליכוד
לאבחנות ולהערכות הרפואיות של
המערך על בגין. על־פי התיק של גרופר,
חולה מנהיג המערך שימעון פרס במחלת
הסכרת, שגרמה לו להתעלף כמה פעמים
בעת שכיהן כשר־התחבורה, אם סיפור זה
של גרופר נכון, הרי לפי דבריו — שלא
נאמרו מעל הבימה, אלא באוזני כמה

^ באא כן, מי שהגיש את הצעת אי־האמון,
לא התחמק גם הוא מן הטיפול
הרפואי. פסח גרופר עמד להצביע על
תופעה פיסיולוגית של אבן, שהיא ספק־בריאותית
ספק־פסיכולוגית, אך בוודאי
לא-אסתטית. גם חברו למיקצוע המצליף,
האיש הנושא במישרה זו במערך, ח״כ יעקוב
(״דאק״) אמיר, לא נמלט מהתיק של
גרופר, למרות שהשניים הם ידידים.
חבר־הכנסת גד יעקובי, מי שכיהן כשר־התחבורה
בממשלת המערך, ונחשב על
הצעירים במנהיגים של מיפלגה זו, הוא
בן 43 כיום, ועבר לפני שנים אחדות
ניתוח־לב־פתוח שממנו החלים בינתן ים
כליל. גרופר עמד להזכיר ליעקובי, ולציבור
כולו, את פרשת ניתוח־הלב־הפתוח,
כדי להמחיש שאפילו המנהיגים הצעירים
של המערך, הצעירים מבגין בשנים רבות,
לקו בליבם. גרופר החליט גם כי ח״כ
אורה נמיר סובלת ממחלות אלרגיות שונות,
ועמד לבשר זאת לציבור מעל בימת
הכנסת, כאילו בבדיחות־הדעת. ואילו באחד
ממנהיגי מפ״ם, נפתלי פדר, עמד
לתלות כמה מחלות־זיקנה, למרות שפדר
בן 58 בלבד.
לגבי מי שהיה ראש ממשלת המערך,
יצחק רבין, לא היה גרופר צריך לעשות
דרך ארוכה כדי לקבוע אבחנה רפואית.
היה עליו לאמץ רק את חווח־הדעת המפורסמת
על רבין כפי שנמסרה על־ידי
שר־הביטחון של היום, כאשר רבין התמודד
על תפקיד ראש הממשלה בפעם
הראשונה. אולם גרופר היסס אם לציין
חוות־דעת זו, משני טעמים. האחד: הוא

ח״כ אלון וגולדה לב שבידו בעת נאומו בכנסת, במידה שהמערך
לא היה מקבל את האולטימטום
שלו. גרופר אף לא הכחיש אותם הקטעים
שכתב העולם הזה וציין בפניו כלקוחים
מן האוסף שלו. תגובתו היחידה היתה :
״אין טעם לפרסם את זה כל זמן שהם,
המערך, מתנהגים בסדר. אם אפרסם את
זה עכשיו, הם ישנאו אותי.״
מכתב תלונה
ך* תגו ב ה של המעיד, על האיום של
י 1גדופר, ועל עצם איסוף החומר הרפואי
על ראשי מיפלגה זו, לא איחרה לבוא.
אחד מחברי הכנסת החדשים של המערך,
יחזקאל זכאי, אסף חומר על עיסקות כספיות
בלתי־כשרות של גרופר, על מעילות
וגניבות, של מצליף הליכוד בכנסת,
ושלח דין־וחשבון, בן עשרות עמודים,
כמכתב תלונה למבקר־המדינה. לדברי זכאי
יש בחומר שנשלח נגד גרופר, עדויות מרעישות
על עסקים בלתי־כשרים של ח״ב
הליכוד, בסדר גודל של מיליוני לירות.
ראשי המערך גם אסרו על המצליף
שלהם, יעקוב (״ז׳אק״) אמיר, איש דימונה,
להופיע בשידור טלוויזיה יחד עם
גרופר. נחמן שי, הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, הכין כתבה להשבוע יומן אירועים,
שתשודר ביום השישי הקרוב, על
שני המצליפים, גרופר ואמיר. אולם ראשי
המערך אחרו את המועד. גרופר ואמיר
כבר הצטלמו והכתבה מוכנה לשידור.

י #י ויי * ו

^ , 9£1(£ו *| ו י * 1 ,יייייין

11 *111״| *1 11 שלוש־עשרה המועמדות הסופיות
בתחרות מלכתיהמיס
111 11 ->1 11 111
78׳ ,בהופטת־הבכורה שלהן בפני קהל בראשון בסידרת נישפי

התחרות, שנערך בשבת האחרונה במלון גני שולמית באשקלון.
המועמדות, לבושות כולן בביגדי־יס זהים של גוטקס, סבלו עדיין
ממורא הקהל, במיוחד כשהיו צריכות לצעוד על הבמה המוארת.

רניצנוצי זיקוקי

די־נוד הוכתרה
יהודית נגו מיהוד
כנסיכת ה״ם־התיכון

11 1111 *׳*113ה ! המועמדות הסופיות בתחרות מלכת־המיס מנסות כוחן
* 11 #111י 1111 בדוגמנות, בתצוגת־שמלות מפוארת של בית־האופנה

מ.ב ,.כשכל אחת מהן מציגה דגם שונה. בתמונה למטה: המנחה מני פאר. ליד המסלול,
משמאל יושב חבר־השופטיס (מימין לשמאל) :שלמה קפלן, יהודה בראון, יגאל דיין,
מיכה אמיר, יצחק קליידר, קלרה מזרחי, מוטי אורון, משה בכר ומורים לוי.

יהודית נגר בת
כנסיכת היס־התי(
בת ה־ 16 מחיפה (משמאל) ,ודליה נוריאל בת ה־!1
יהוד, היא דוגמנית מיקצועית, המשמשת כדוגס

שלוש נסיכות

ל הודית נגר לא רצתה לגרום עוגמת־נפש
להוריה ולבני־מישפחתה. כשנפרדה מהם היפה־פיה
שחומת־העור וחטובת־הגו בשבת האחרונה,
אחרי סעודת־השבת בבית המישפחה שביהוד,
סיפרה להם כי היא נוסעת לתצוגת־אופנה באשקלון.
בני־מישפחתה של יהודית, יוצאי־תימן שומרי
מסורת, קיבלו את ההודעה בטיבעיות. מזה
שנתיים, מאז הפכה בתם דוגמנית מיקצוענית,
הם הסתגלו כבר לחיים הבלתי־סדירים שמחייב
מיקצועה. אולם כמה שעות אחר־כך הצטערה
יהודית על שלא גילתה להוריה את האמת —
כי היא נוסעת להשתתף בתחרות מלכודהמים.
היה זה כשכתר נסיכת הים־התיכון הונח על
ראשה, והיא ניצבה על דוכן הזוכות כשהיא
קורנת מאושר.
״לא האמנתי שאבחר,״ סיפרה יהודית,
3 0 -2

המשתתפות בתחרות על כתר נסיכת הים־
התיכון, שנערכה באשקלון, ניצבות מול
פני הקהל המריע. המנחה מני פאר, הציגן בפני הקהל. חבר השופ
דרו
הגב

טים בתחרות הסתמך, בבחירת הנסיכה וסגניותיה, גס על מידת
הפופולאריות שבה זכתה כל מועמדת, על־פי עוצמת התשואות
מצד הקהל. צילומים: ציון ציפרים ווידיאם קארד

אולם כשתוקנה המכונית, החליטה להמשיך
בכל־זאת. היא לא הצטערה. היא זכתה בכתר
הסגנית הראשונה לנסיכת הים־התיכון.
כשהונחו הכתרים על ראשי השתיים
ועל ראשה של הסגנית השנייה, דליה
נוריאל, לעיני קהל מריע בן אלפיים צו פים,
שמילא עד אפס מקום את מידשאות
מלון גני־שולמית, נשמע רעם התפוצצויות,
והשמיים הכהים הוארו בניצוצות
ססגונים של זיקוקי די־נור, שהופרחו בידיו
של איש־הזיקוקין משה אלמרו. היל,
זה שיאו של ערב מהנה, שזור בידור,
מופעים אמנותיים ותצוגה מרנינה של יופי

ועלומים.
אז כבר יכלו שלוש־עשרה המשתתפות
בתחרות לחייך, לצהול ולפרוק את המתח
שהצטבר בהן עד שנפלה ההכרעה הסופית
על בחירת הנסיכה וסגניותיה. אותן מוע־מדתו
שלא זכו בתארים גילו רוח ספורטיבית
למופת, עטו על הנבחרות כדי
לברכן ולנשקן. הן ידעו כי במיסגרת
תחרויות מלכת־המים מצפות להן ארבע
תחרויות נוספות, שבהן יש לכל אחת
מהן סיכוי לזכות גם כן באחד מתארי
מלכות־המים של ישראל.

פים הבאים, שייערכו במיסגרת התחרות
ברחבי הארץ, הן תהיינה בוודאי מנוסות
יותר ונרגשות פחות. אבל הערב הראשון
הזה לא יישכח מליבן.
שעות ארוכות לפני שעלו לראשונה
על הבמה הכינו המועמדות
את עצמן, בחדרים המרווחים שהעמידה
לרשותן הנהלת מלון גני־שולמית. הן זכו
שם בטיפולם המסור של מעצב התיסרו־קות
ג׳ימי ושל מאפרות חברת הקוסמטיקה
מרי קוואנט, מדדו את ביגדי־הים של
גוטקס והשמלות הארוכות של בית־האופ־נה
מ.ב ,.ותירגלו צעידה בסנדלים גבוהי־העקב
של גלי.
כמו בשנים קודמות כך גם הפעם, שיתפו
כמה מפעלים וחברות פעולה על־מנת
לתרום להצלחת המופע, העניקו לו את
חסותם ושלחו אליו את נציגיהם. בשה־פטרונים
הראשיים של הערב היו חברת
(המשך בעמוד )32

גם גולדה
הי מה רוצה
ארבע שעות קודם־לכן, כשהר־
\ * פיעו לראשונה על המסלול, לאור הזרקורים
והעיניים הבוחנות, היו רובן נרג שות
עד רעד. למרביתן היתר, זו טבילת־האש
הראשונה של הופעה בפני קהל,
ועוד בביגדי־ים ובתנועות מסוגננות. בנש־

1 \ 11111י!||1 .י יהושע נסמן, מהלהלת
1 1111111ו י ! דובק, מכתיר את הסגנית
הראשונה, יעל גרינברג (למעלה) ודויד
קינן, נושק לסגנית השנייה (למטה).

־1־ ,22 המבוגרת בין המתחרות, אחרי שהוכתרה
ון לשנת ,1978 עס שתי סגניותיה: יעל גרינברג
(מימין) אף היא מחיפה. יהודית נגר, תושבת
:ית־בית של אחד מבתי־האופנה הישראליים.

,,׳שתי לחסוך מהורי אכזבה. עכשיו אני מצטערת
שהם לא נמצאים כאן איתי, לחגוג יחד איתי.״
־ם החמיצו את המעמד שבו הרימו אותה חב-
יותיה לתחרות על ידיהן, נשאו אותה אל־על
יזרקו אותה לאוויר לפני שחיבקוה בברכות.
יעל גרינברג, תלמידת התיכון בת ה־ 16 מחי־זה׳
לא רק סיפרה להוריה על יעדה בשבת האח*
יונה, אלא אף גייסה אותם להסיע אותה לתוד
ות. היא ויתרה על ההסעה המאורגנת באוטו-
נוס ממוזג־האוויר שהעמידה חברת אגד־תיור
ן־שות המתחרות, נסעה לאשקלון בלוויית הוריה
ימכוניתם. אלא שבדרך מחיפה התקלקלה המכונית,
ונתקעה בדרך. עד שהצליחו לאתר את
;קלקול ולתקנו, חלפו כמעט חמש שעות. יעל,
שחששה פן תחמיץ את התחרות, ביקשה כבר
׳וותר על השתתפותה ולחזור הביתה לחיפה.

1 1 0 ״111 של נסיכת היס־התיכון, ש־ 1
עוצב בידי התכשיטאית רחל 1
111.111
גרא, מונח על ראשה של יהודית 1
נגר בידי עורך העולם הזה, אלי תבור.

הלאשד תו בצה בי

טבילת האש
(המשך מעמוד )31
הסיגריות דובק וחברת־הבנייה של הקבלן
אברהם גינדי.
המופע, שכמותו מועדים בדרד־כלל לתקלות
בלתי־צפויות, התנהל בסדר מופתי
ובדייקנות, כשמאחרי־הקלעים מנצח עליו
האמרגן אלי לופו, שנעזר בכל שלב
ההכנה ברכז התרבות של עיריית אשקלון
דוד קינן, ועל הבמה שולט בו
שליטה בלתי־מעורערת המנחה מני פאר.
מני שפע הברקות ובדיחות אקטואליות,
הצליח להפיק מהקהל רעמי ודימעות צחוק.
כך, למשל, התלהב מלידת ילדת המבחנה
הראשונה בבריטניה .״זה פותר המון בעיות
״,סיפר מני .״מעכשיו, למשל, יוכל
הקהל במיגרשי הכדורגל לצעוק על השופט,
:השופט בן־מבחנה!׳״ היה לו גם
הסבר מקורי משלו על ההתפטרות־שלא-
היתה של שר התעשייה והמיסחר, יגאל
הורביץ .״הורביץ התפטר,״ סיפר מני פאר,
״אבל איך ששמע שהעלו את המשכורות
לשרים — חזר בו.״

סידרה שניה של עסקנים לאומנים שהגורל האכזר
מנע מהם לשרת בעצמם את האומה והמולדת

הנהגת

הר מ טכ״ל

* 6מוד נפיץ של הצגת־בכורה של מת/מודדות
בתחרויות־יופי, העביר מני את
המועמדות אחת־אחת במיבחן הקשה מכל:
התייצבות מול המיקרופון והשופטים *
וראיון פומבי המיועד לערוד לקהל היכרות
עם המועמדת. הוא עשה זאת בחן,
בהומור קליל ובשפע של טאקט, שנועדו
לאפשר למועמדות הנרגשות להתגבר על
מבוכתן.
כשהציג את ניקול כנפי, בת קיבוץ
גליל־ים, נזכר מני שגם הזמר ששי קשת
הוא יוצא קיבוץ זה של הקיבוץ־המאוחד.
״וישראל גלילי בטח מאד שמח שששי
יצא משם,״ אמר. לעינת בר, החיילת מ־ראשון־לציון,
יש שאיפות להיות הנהגת
של הרמטכ״ל, כשתתגייס, היתה בפי
מני אזהרה :״השתגעת? ! תצטרכי לדהור
כל היום במהירות של 120 קילומטר
לשעה בעיר, כדי לתפוס חיילים בלי כומ־תות
״.ואילו לסלי שעשוע מפרדס־כץ,
שגילתה כי אהדתה לקבוצת הכדורגל של
בית״ר ירושלים נובעת גם מקשר רומנטי
שלה עם אחד מכדורגלני הקבוצה, העיר
מני ,״אני מקווה שזה לא מלמיליאן. כי
למלמיליאן אין אחד שהוא לא מעביר.״

ף* וכיה צפיר, בחיקויי מנהיגים, ג׳ימי
לויד ולהקות האחים והאחיות והימים
הטובים בשירה, הלהיבו את הקהל בתוכנית
אמנותית עשירה, עד לטכס ההכ תרה.
והיו גם חידושים: יחד עם המתחרות
עלו אל הבמה גם גברים בביגדי־ים
ובגדי ערב של אנוה. מי שסבר כי עומדת
להיערך במקום תחרות נוספת, על
תואר מלך המים, עמד במהרה על טעותו.
היתה זו תצוגת-אופנה גברית, שעוררה
התעניינות מרובה בקהל, שהשתלבה להפליא
באווירה הכללית.
לא פחות בלתי-צפויה ומשעשעת היתד,
גם הופעתה של מועמדת נוספת הארבע-
עשרה במיספר, שעלתה אל הבמה אחרי
שאר המועמדות. לא היה צורך להציגה
בפני הקהל המופתע. כולם יכלו לזהות
אותה על־פי קולה, הילוכה וסיגנונה: גולדה
מאיר, ראש־הממשלה לשעבר, בעיצובו
של טוביה צפיר.
״איך שיכנעו אותך להצטרף לתחרות
מלכת־המים?״ שאל מני את גולדה.
וגולדדדטוביה ענתה לו, בפסוק שאינו
מותיר מקום לספקות :״קיבלתי על עצמי
את דין התנועה.״
* חבר השופטים כלל את שלמה קפלן,
נציג חברת הבנייה אברהם גינדי; יהודה
בראון, נציג מיפעל תכשירי הטיפול בשיער
וולד ! ,יגאל דיין, נציג חברת אגד ; מיכה
אמיר, מנהל מרגוע-לעובד באשקלון; יצחק
קליידר, נציג חברת הקוסמטיקה מרי
קוונט; קלרה מזרחי, נציגת רשת מלונות
גני שולמית: מוטי אורון, מהנהלת בית
החרושת לקבקביס, סנדלים ונעליים גלי1
משה בכר, מנהל בית האופנה מ.ב. ומורים
לוי, נציג חברת אולימפיה ומזכיר מועצת
פועלי אשקלון.

לרוני היתד, זו מכה קשה. הבית שבו * לגלידה ויטמן. הפרוטה מעולם לא חסרה
6פני כ־ 13 שנים נחנכה עיר הנוער
/בתל־אביב. בית־הספר תיכון חדש חונך היה בית רוויזיוניסטי מובהק, עם בבית מיליקובסקי, ושלושת הבנים גדלו
שלח למועצת עיר הנוער את יושב־ראש יחס של קדושה ממש ללוחמי ישראל. אביו כבני-טובים. רוני נשלח ללמוד בבית־מועצת
התלמידים שלו, רוני מיליקובסקי. של רוני היה מלוחמי האצ״ל, וידיד קרוב הספר הטוב ביותר באותה התקופה, תיכון
בית־ספר אחר שלח את התלמיד המצטיין למפקד האצ״ל מנחם בגין. שני אחיו חדש, והתגלה כתלמיד טוב. הוא הצליח
שלו. היתה זו תחרות יוקרה בין בתי־ הבכירים של רוני שירתו, שניהם, בחיל־ לאסוף סביבו חברה גדולה של ידידים
וידידות, ביניהם אף אלישבע, צעירה
הספר, שרצו כי דווקא תלמיד משלהם האוויר.
רוני, אשר פיתח לו — בשנים שבהן היה בלונדית נאה שמאוחר יותר היתה לאשתו.
יהיה ראש עיר הנוער, ויחליף ליום אחד
את ראש העיר האמיתי של תל־אביב, עסקן בבית־הספר, יושב־ראש מועצת התל אל תמונת־חיים מושלמת זו נכנס לפתע
יזכה בכותרות בעיתונים ויביא כבוד והדר מידים של בית־הספר, חבר מועצת התל הסירוב של צה״ל, ורוני חש כי עולמו
מידים הארצית וראש עיר הנוער — גם חרב עליו.
לבית־הספר.
לחברי מועצת עיר הנוער, שהתכנסה חלומות על קאריירה פוליטית, חלומות
קירב ת־ מי שפחה
כדי לבחור בראש עיר הנוער, היה ברור שהשתלבו היטב ברעיונות מיפלגת חרות
כי דווקא התלמיד האחר, הוא שייבחר שספג בבית, ידע גם כי העובדה שהוא לבגין כראש העיר הצעיר. בשיחות שניהל אז לא ישרת בצה״ל עלולה לשמש כמחסום,
רוני מיליקובסקי עם ידידיו למועצת העיר ביום מן הימים, להתקדמותו הפוליטית.
^ דרכו, החליט להתגבר על משבר זה.
התברר גם לו כי היריב שלו הוא המועמד הוא ניסה בכל כוחו להילחם ברוע הגזירה.
הוא נרשם לפקולטה למישפטים באומאיר
שמגר, היום שופט עליון ומי
העדיף. אולם כאשר, בנאום ההצגה שלו.
יהיו שכיהן בעבר כיועץ־המישפטי־לממשלה, ניברסיטה העברית בירושלים, ותוך חודהציע
המועמד האחר כי לראש
העיר נפלה לבש באותם הימים מדים, והיה הפרקליט שים אחדים הפך אחד התלמידים הטובים
כי 16 שני סגנים, הבין רוני בן ד,־
בבחירה. הוא קם הראשי של צה״ל. שמגר, אף הוא איש בפקולטה. הדיקן של הפקולטה, הפרופסור
בידו ההזדמנות
לזכות סגנים, יהיו לראש אצ״ל לשעבר, הוזעק על־ידי ידידי מיש־ אמנון רובינשטיין, כיום חבר־כנסת מטעם
והציע כי במקום שני
המועמד המועדף _נכשל, פחתו של רוני כדי להשפיע על שילטונות ד״ש, שם את עינו על רוני, וכל תלמידי
העיר 10 סגנים.
הפקולטה ידעו כי רוני הוא חביבו של
רובינשטיין, אשר טיפח וגידל אותו מהבחינה
החברתית והלימודית גם־יחד.
מייד עם כניסתו לאוניברסיטה החל רוני
פועל במיסגרת תא הסטודנטים של חרות
באגודת הסטודנטים. הוא ניסה, כבר בשנה
הראשונה שלו ללימודים, להיבחר לאגודת
הסטודנטים, אך נכשל. כישלון זה לא ריפה
את ידיו. באותה תקופה אף נשא אחיו,
מתי, כיום איש מיתקני קירור, לאשה את
חסיה בגין, בתו הבכירה של מנהיג חרות,
ודרך קשרי אחוות־הלוחמים של אבוז וקשר
הנישואין של אחיו, ראה רוני את דרכו
סלולה לפניו במישור הפוליטי.
ואומנם, שנים אחדות מאוחר יותר נבחר
רוני כיושב־ראש התאחדות הסטודנטים הארצית,
והיה לפעיל חשוב בהתאחדות
הצעירים של תנועת החרות. מילחמת הבחירות
לתפקיד יושב־ראש התאחדות
הסטודנטים היתד, הפעם הראשונה שבה
העובדה שהוא לא שירת בצבא הוטחה
בפניו. מועמד המערך לתפקיד, אחיק
שפירא, שהיה רב־סרן ביחידה קרבית
בצד,״ל, ניצל את העובדה שהוא קצין קרבי
־־זאילו רוני לא שירת כלל בצבא. אולם
בעזרת יחסי־ציבור נכונים הצליח רוני
ז^להפוך קללה זו לברכה, ואת מיתקפותיו
של שפירא לבומראנג. ציבור הסטודנטים
ח ״ב מילוא ואשתו
השתכנע כי אין זה הוגן מצד שפירא
שוטרים נגד ״שלום עכשיו״
להשתמש בנימוק זה, בעיקר מאחר שדוני
ורוני נבחר כראש עיר הנוער. רבים מחברי צה״ל לגייס את הצעיר הנמרץ. אולם לא השתמט מהשירות אלא לא גויים מטעהמועצה
רצו לכהן כסגני ראש העיר. אז צה״ל נשאר איתן בדעתו, והתשובה נותרה מים רפואיים, פנה עורף לשפירא ובחר
ברוני.
היה כבר ברור כי עסקן פוליטי חדש קם בעינה.
ידידיו של רוני מילוא יודעים לספר, כי
לנוף העסקתה בישראל.
רוני נודע כמי שאהב את ההיבטים
כאשר סיים רוני מיליקובסקי, הידוע הוא היה מדוכא מן התשובה השלילית החיצוניים של מישרתו כיושב־ראש התאחכיום
כעורך־הדין וחבר־הכנסת מטעם הסופית שקיבל. רוני, ברוך כישרונות דות הסטודנטים. הוא אהב את הנסיעות
חרות, את לימודיו בבית־הספר תיכון חדש, הלימודים, אשר עד אז הוגש לו הכל על בשליחות לחוץ־לארץ, והודה באוזני חבריו
הוא לא התגייס לצה״ל כמו שאר בני מגש של כסף, נתקל לראשונה בחייו כי הוא ״אוהב לחיות טוב.״ לרוני מילוא
מחזורו. בגלל סיבות בריאות לא רצה צה״ל בדחייה וסירוב של ממש.
היו אז שלוש אהבות גדולות בחיים: הנסיבית
הוריו של רוני היה תמיד מכניס ,-עות לחוץ־לארץ, צעירות נאות, ומכוניות.
לקבל אותו לשורותיו. המחלה שבה לקה
רוני חייבה קבלת טיפול יום־יומי, ועל־פי אורחים. אב.יו עסק במשך שנים רבות• כיום מחזיק חבר־הכנסת מילוא במכונית
בתעשיית הגלידה ובמכירה וייצור של •*|חלוו חדישה.
החלטה עקרונית של צה״ל לא גוייסו אותם
מקררים. כיום, אביו שותף בבית־החרושת אט־אט ביסס לו רוני מעמד בתנועת
צעירים שלקו במחלה זו.

החרות. העובדה שהפן־ קרוב־מישפחד. של
מנחם בגין שירתה אותו בנאמנות. אם כי
אומרים עליו כי מעולם לא ניצל באופן
ישיר את קשריו המשפחתיים עם המנהיג.
בשנת ,1973 כאשר עזר וייצמן חולל את
המרד הגדול בבגין, נדמה היה לרוני, כמו
למרבית צעירי חרות, כי וייצמן עומד
להביס את השועל הוותיק.
באחת ההתמודדויות בין וייצמן לבגין,
כאשר נערכה הצבעה, החליטו צעירי חרות
לתמוך בבגין. באולם ההצבעה נכח גם
נהגו הוותיק של בגין, יוסקה גילעדי
המנוח. כאשר הצביע רוני נגד בגין, הוא
הבחין לפתע כי גילעדי מביט לעברו. צעירי
חרות הבחינו כיצד רוני מסתתר מאחורי
מצביע אחר, כדי שגילעדי לא יוכל לראות
כיצד הוא מצביע ולספר אחר־כך לבגין
על הבגידה במשפחה. מאוחר יותר עזב
רוני את מחנה וייצמן, והסביר לחבריו
מצעירי חרות שנשארו תומכים בווייצמן,
כי היה חייב לעשות כן בגלל התחייבויותיו
המישפחתיות.
כאשר הביעו צעירי חרות אי־אמון בראש
המועצה שלהם, רוני מילוא, לא היה זה
מודאג כלל. הוא הקים גוף חדש של צעירי
חרות, וידע שתמיכת הגווארדיה הוותיקה
של חרות מובטחת לו. כאשר התחרה, ערב
הבחירות האחרונות, על המקום בכנסת
נגד עסקן צעיר אחר של חרות, מייאל
קליינר, נראה היה כי קליינר, שהוא היום
חבר מועצת עיריית תל־אביב, יביס את
רוני.
אולם בעת כינוס מועצת חרות, עלה
על הבמה שלום הררי, אשר התפרסם
מאוחר יותר כמי שפונה בכוח מצריף
שנועד להריסה בשכונת־התקווה — פינוי
שהסעיר את השכונה ושגרם למהומות-
דמים — וסטר לרוני על פניו בעת שזה
נאם. הסטירה אומנם הכאיבה, אך היא ש הפכה
את רוני חבר־כנסת. בחוש המעולה
שלו ליחסי־ציבור טען, כי יריבו קליינר
משתמש בביתנים מהתקווה כדי לנצח
אותו בבחירות. האלימות, באותה תקופה,
היתד, אחת מהטראומות של עסקני חרות,
והם ביכרו את רוני על פני קליינר, למרות
שלכל היה ברור שלא קליינר היה זה ששלח
את הררי לסטור לרוני.

גיוס ב אי חור
של 8שנים
סוד נוסף להצלחתו היה טמון בקשריו
עם ותיקי חרות. אחדים מהם,
ובראשם מי שמכהן כיום כיושב-ראש
הכנסת, יצחק שמיר, התקרבו אל הצעיר
המוכשר, בין השאר כדי להתקרב דרכו אל
מנחם בגין. כיום ידוע רוני מילוא כאיש
של שמיר, ומדי פעם בפעם נראים הח״כ
הצעיר ויושב־ראש הכנסת הוותיק כשהם
מסתודדים באחת מפינות הכנסת או בליש־כתו
של יושב־הראש.
אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר צה״ל
החל מגייס פסולי גיוס, פנה רוני מילוא
שוב אל שילטונות הצבא בבקשה לגייסו,
ונידחה בשנית. אולם הפעם החליט מילוא.
שהיה כבר בעל ביטחון עצמי רב יותר,
להשתמש בתותחים כבדים כדי להבטיח את
גיוסו. הוא זכר את ההתקפה של מועמד
המערך לראשות התאחדות הסטודנטים
עליו, וניסיון־התקפה נוסף שנערך ערב
הבחירות לכנסת, מצד אחת מצעירות
חרות, בלונדית בשם דרורה, שהעלתה נושא
זה בפעם נוספת כדי למנוע את בחירתו
של רוני לכנסת. רוני ידע כי העובדה
שהוא לא שירת בצר,״ל עלולה לצוץ מדי
פעם מחדש.
רוני גילה קצין בצה״ל, ששירת למרות
שהיה חולה באותה המחלה שבה לוקה
הוא. הוא דרש וחקר, וגילה כי אותו קצין
איים על צה״ל בפנייה בבג״ץ, אם שיל־טונות
הצבא לא יגייסו אותו. צה״ל החליט
להימנע מתקדימים מסוכנים וגייס את ה איש,
מבלי ששינה את קריטריון הגיוס
שלו לגבי שאר הלוקים באותה מחלה. רוני
החליט לאיים אף הוא בבג״ץ, אך לעשות
זאת בדרך משוכללת יותר מזו של אותו
קצין.
באמצעות חבר־הכנסת איתן ליבני הוא
פנה לרמטכ״ל דאז, מוטה גור, בבקשה
מחודשת לגיוס, תוך רמז של איום בפנייה
לבג״ץ. הוא גויים למערך כוחות המילואים
של צה״ל. הוא אומנם לא עבר טירונות
או כל קורס צבאי אחר, אך מאחר
שהיה כבר עורך־דין, נימנה עם אנשי
הפרקליטות הצבאית. מאז גיוסו ועד לבחירתו
לכנסת — וכידוע, חברי־כנסת פטורים
משירות מילואים — נקרא רוני כמה פעמים
לשירות המילואים בפרקליטות הצבאית.
רוני מילוא, הנחשב עורך־דין צעיר
ומצליח, לא התבלט במיוחד בחודשים

במדינה
(הנושך מעמוד )28

ח ״כ מילוא
מי כן? מי לא !

הראשונים של חברותו בכנסת. עם תחילת
הקדנציה הוא זכה בסיספר כתבות קוריר
זיות בעיתונים, כחבר־הכנסת הצעיר ביותר,
אולם פעילותו הפרלמנטרית לא בלטה
בייחודה. תנועת שלום־עכ שיו הקימה מבין
שורותיה כמה מנהיגים־לשעה. אולם דווקא
תנועה זו היא שהעלתה את רוני מילוא
לכותרות, והפכה אותו אחד מחברי״הכנסת
המפורסמים ביותר.

הפתעה מול
ה מצל מו ת
^ אשר נסע מילוא, בשבת המפורד
סמת שבה הציבו אנשי שלום־עכ שיו
דוכני־החתמה בדרכים לתנועתם, הוא נעצר
ליד אחד הדוכנים ודרש מחברי־התנועה,
שהיו לבושים בחולצות לבנות, להסיר את
השלט שלום עכשיו מעל דוכנם. כעורך־
דין, ידע מילוא כי כל שלט בדרכים חייב
ברישיון, אולם כאיש־ציבור הוא גם ידע
כי השלטים של שלום־עכ שיו הוצבו למשך
שעות ספורות בלבד, ולמען מטרה פולי-
טית־ציבורית, ואין דינם כשלמים הקבועים
של חברות מיסחריות. עובדה זו לא שינתה
לרוני מאומה. הוא פנה אל קצין־מישטרה
שעבר במקום, הציג עצמו כחבר־כנסת,
ודרש ממנו לדאוג לכך שהשלט הבלתי־חוקי
יוסר.
כותרות העיתונים, שבישרו על תקרית־שבת
זו, העלו את רוני מילוא באחת
מתהום האלמוניות. הוא התגלה כחבר־כנסת
לאומני, מי שאינו חושש לנסות
לגייס את המישטרה כדי להתנגד להפגנה
פוליטית לגיטימית של יריביו.
מילוא התגעגע לכותרות העיתונים, מבלי
להתחשב כלל בכך שהפרשה שמה אותו
ללעג ולקלס בעיני כל שוחרי הדמוקרטיה.
כאשר חזר, לפני שבועות אחדים, מסיור
בארצות״הברית, הוא הביא עימו סקופ
לא־רגיל. בניסיון לרכב שוב על נושא
שלום־פכ שיו, מתוך שהוא יודע כי חברי
תנועה זו הם אחת התופעות המכאיבות
ביותר לגבי קרוב־מישפחתו ומנהיגו מנחם
בגין, רמז רוני כי נודע לו מפי מי שהיה
יועץ הנשיא קארטר, מארק סיגל, שתנועת
שלוס־עכ שיו ממומנת על־ידי הסי־איי־אי.
אחר שפגה התדהמה הראשונה מן הגילוי,
נתקל רוני בפרץ של הכחשות ומחאות
מצד ראשי תנועת שלום־עכשיו, שאף לא
סנט אחד מקופת שירות־הביון האמריקאי
לא נכנס לקופתם. אולם רוני מילוא היה

בכותרות העיתונים, והפך גיבור בתנועתו.
הוא לא הופתע, כאשר הוזמן על־ידי
מפיק עלי כו תרת להופיע בתוכנית. שם
נכונה לו הפתעה. בפני רבבות צופי
טלוויזיה. עורכת־מחקר של התוכנית שוחחה
עם סיגל, והלה הכחיש בפניה כי
אי־פעם אמר או רמז לחבר־הכנסת הצעיר
מישראל, כי הסי־איי־אי מממן את תנועת
שלוס־עכשיו. תוצאת אותו ראיון היתה,
שמילוא הוצג כמי שאינו דובר אמת
וכרודף־פירסום. תגובתו של מילוא היתר,
אופיינית. הוא התלונן נגד עורכי ומגישי
עלי כו תרת, ואף הצליח לאסוף כמה חתימות
של חברי־כנסת ממיפלגתו, שתמכו
בתלונתו נגד עובדי הטלוויזיה.

״!שביל מה
לעזור לכם?״
ך אשר נפגש כתב העולם הזה עם
מילוא כדי לבקש את הסברו לאי־גיוסו
לצר,״ל, סירב הח״כ להשיב על כל
שאלה שהיא בנושא זה .״זה עניין אישי
שלי, ולא שייך לציבור,״ אמר .״אני רק
מוכן לומר שלא השתמטתי מצה״ל.״ על
השאלה אם שירת או לא שירת סירב
להשיב, וכנ״ל על השאלה מדוע נפסל
לשירות בצה״ל. כל מה שהיה מילוא מוכן
לומר היה כי אם ייכתב עליו שהשתמט
מצה״ל :״אנחנו ניפגש בבית־המישפט.״
מילוא גם סירב לספר על מישפחתו או
על דרכו הפוליטית בחרות ובאירגוני
הסטודנטים, באומרו :״אני יודע שאתם
הולכים לעלות עלי, אז בשביל מה אני
צריך לעזור לכם? כל מה שנוגע לעברי
או לחיי האישיים ולמישפחתי, אינו נוגע
לציבור.״
אצל רוני מילוא, הפוליטיקאי המתחיל
בן ד,־ 29 שלא שירת בצה״ל, מתגלות
תופעות הקיימות אצל השרים חברי מים־
לגתו שהשתמטו, או שלא שירתו בצה״ל
בגלל סיבות אחרות. קיימת השפעת-
גומלין מסוכנת בין העובדה שאיש־ציבור
לא שירת בצבא לבין האופי הלאומני־קיצוני
של דעותיו ושל דרכו הפוליטית.
מי שלא לחם ולא שירת רוצה להוכיח את
גבריותו וגבורתו בנאומים מילחמתיים,
ולשלוח למילחמה את הזולת.
העובדה שרוני, נוסף על כך שלא שירת
בצה״ל, הוא גם קרוב־מישפחה של ראש־הממשלה
וגדל בבית לאומני — הופכת
אותו באופן טיבעי קיצוני עוד יותר.

הנשיא ג׳ימי קארטר שיבח את אל־סא-
דאת, עודד אותו, הרעיף עליו מחמאות.
אך כאמור הגיעה השעה ״לספק את הסחורה״
,נסתבר כי ג׳ימי המחייך הוא חסר־אונים,
חסר־ישע, חסר־רצון וחסר־יכולת.
אין לנשיא כל השפעה על שני בתי
הקונגרס, שכל מדיניות תלוייה בהסכמתם.
אי־אפשר לעכב כספים לישראל, למנוע
ממנה אספקת־נשק או להפעיל עליה
כל לחץ ממשי אחד, בלי הסכמת הקונגרס.
קארטר, שנכשל בכל הנושאים כשניסה
לכפות את רצונו על הקונגרס, אינו מסוגל
כעת להפעיל לחץ על ישראל.
זהו מצב זמני. סקרי־דעת־הקהל מוכיחים
כי דעת־הקהל האמריקאית הולכת
ומשתנה לרעת ישראל ולטובת מצריים.
אל־סאדאת עצמו זוכה במישאלי־פופולא־ריות,
כפי שזכתה בהם בעבר גולדה מאיר.
אך זהו תהליך ממושך — ונשיא מצריים
איבד את הסבלנות.
שיטת הכבל ״ת• לנשיא קארטר היתד,
דרך פשוטה כדי למנוע את הרושם
שהוא נכשל גם בשטח זה. ניתן לקרוא
לה ״שיטת הבבל״ת.״
עיקרה: לקיים פעילות מתמדת, היוצרת
את הרושם של התקדמות מדינית.
פעילות זו מורכבת מ״דילזגים״ של אתר-
טון, שאין לו מה לקנות ומה למכור,
והטוחן מים. אחרי הדילוגים בא סיור
ממלכתי של שר־החוץ, סיירוס ואנס, המתהלך
בארשת של חשיבות, מצהיר הצהרות,
מקיים מסיבות־עיתונאים וחוזר הביתה,
מבלי שהשיג דבר. כל כמה חודשים עורכים
״ועידה״ ,שבה חוזר כל צד על עמדתו,
ואחר־כך חוזרים הביתה.
מישחק זה יכול להימשך בלי סוף. ואכן,
אחרי ועידת טירת־לידס, חסרת־התוצאות,
חזר כל הקירקם הנודד על עצמו: אתר־טון
דילג, ואנס מסייר, ובאום־חשיבה צריכה
להתקיים עוד ועידה.
רגל באוויר. השבוע אמר אל־סאדאת
״פוס״ .הוא לא רוצה עוד לשחק.
הרעיונות שהשמיע באוזני עזר וייצמן
הודלפו ונדחו על־ידי בגין בצורה מעליבה
(ראה הנדון) .סעודיה העשירה לוחצת
עליו לחזור למעגל האחדות הערבית. ירח
הודיעה לו כי אין כל סיכוי לתזוזה
ישראלית, זכי אינה מצטרפת ליוזמתו.
על כן הודיע אל־סאדאת, לתדהמתו של
ג׳ימי קארטר, שלא יבוא לוועידה המתוכננת
באיזור־החייץ בסיני. ואנס נשאר
המום, כשרגלו תלוייה באוויר. מערכת התע מולה
הישראלית נכנסה לפעולה במלוא
התנופה, על פי אות מבגין עצמו, כדי
להסביר לציבור האמריקאי (והישראלי)
כי הנה נתגלה פרצופו האמיתי של סאדאת.
עתה השאלה היא: ממה ייבהל קאר־טר
יותר: מן הסכנה שיוזמת־השלום המצרית
תתחסל בגלוי, או מן הסכנה שידידי-
ישראל יקומו עליו?
והשאלה השנייה: מה יעשה אל־סאדאת
בחודשים הקרובים, עד למועד הגורלי באוקטובר,
כאשר יפוג תוקף הסכם־הבי-
ניים, והוא עלול להזיז גייסות?
תעופה המטוס שלא 1חטך

חרדה גדודה
במטוס אד־עד.
נוסעי טיסת אל־על 392 מליסבון לתל־אביב
כבר החלו מנמנמים בכורסותיהם.
לפתע נשמעה הודעה ברמקול של המטוס,
קול של אשד, הכריז, בעברית עילגת
:״הקשיבו, הקשיבו ! כאן טריטוריה
ישראלית מיספר אחד! הקשיבו, הקשיבו
!״ הנוסעים קפאו על מקומם. היה ברור
להם כי המטוס נחטף, וכי אחת ד,חוטפות
מכריזה על שמו החדש של המטוס.
רק אחרי הפסקה בת כדקה לערך, המשיכה
הכרוז את הודעתה :״אני אסתר,
מהטיול של תורעולם, מזמינה את כל
החברים שלי לשתות אצלי כוס תה בשבת.״
הנוסעים המבוהלים נשמו לרווחה.
רק אחר־כך התברר מה בדיוק אירע.
אחת הישראליות שחזרה מטיול מאורגן
בספרד ופורטוגל, אשה קשישה ששמה אסתר,
ביקשה מקברניט המטוס זאב שרון
רשות להשתמש ברמקול של המטוס כדי
להזמין את חבריה. כשהיסס הקברניט
לאשר זאת, אמרה לו אסתר :״אני הדודה
של הקברניט עודד אברבנאל, זה בסדר.״
מילים אלד, פעלו על שרון כקסם, ואסתר
הבהילה את כל הנוסעים.

נושת הילדים התוחוניס געווות שאלות חגורות

ח ח כי ח
פחות המעורבות בפרשה או מצד אנשי
הצוות הרפואי של בית־החולים רמב״ס.
על רופאי בית החולים רמב״ם ועל
מנהלו, הד״ר ראובן אלדר — מי שהיה
קצין רפואה ראשי של צה״ל — נאסר
באיסור מוחלט לשוחח על הפרשה עם
עיתונאים. בשלב מסויים, כאשר הפרשה
קיבלה ממדים שלדעת הד״ר אלדר פגעו
בשמו הטוב של בית־החולים שבראשו הוא
עומד, הוא ביקש ממנכ״ל מישרד־הברי־אות
ומשר־הבריאות, אליעזר שוסטק,
רשות לשוחח עם עיתונאים כדי להסביר
כמה דברים, אולם הדבר נאסר עליו.
בית החולים רמב״ם תוגבר בקציני־ביטחון,
הבודקים בשבע עיניים כל מי שנכנס
אליו, ומגרשים בגסות כל עיתונאי או
צלם־עיתונות שהם מצליחים לזהות.

__ סי מני
המלק חיי ם

ן* עדת־החקירה של בית־החולים עצ ן
מו סיימה את עבודתה, והגיעה למסקנה
כי ברשות ההורים נמצאות עתה הילדות
הנכונות. הבדיקה של בית החולים העלתה
כי סיפור המעשה היה, כביכול, פשוט.
תוויות־הזיהוי נשרו מרגלה וידה של אחת
התאומות, בת הקצין מכפר־אתא. באותה
עת נפלו תוויות מידה ורגלה של הבת
שנולדה לזוג משארם אל־שייך. התוויות

שתי התאומות(למתה) והתינוקת השלישית(למעלה) :מי מהן הוחרפה?

את התוויות?
ף* שנה האחרונה התנהל ויכוח בין
סגן א. ואשתו. הוא רצה שלידת הבן
או הבת הבכורה שלהם תיערך בבית-
החולים יוספטל באילת. היא רצתה ללדת
בחיפה כדי שהוריה, המתגוררים בעיר
זו, יימצאו לידה בעת הלידה.
סגן א. אוהב את דרום הארץ. על־פי
בקשתו הוא הועבר לשרת בשארם א־שייך,
ואף תיכנן להישאר בשארם אחרי שישתחרר
משירות-הקבע שלו. בעיני סגן א.
היה זה אך טיבעי שילדו הבכור שלו יצרח
את צריחתו הראשונה בעיר הדרומית
אילת, שבית־החולים שלה משרת גם את
תושבי שארם.
בדיקות גינקולוגיות שנערכו לאשתו של
סגן א. הראו, כי הלידה הצפויה תהיה
מסובכת מן הרגיל וכי יהיה צורך בניתוח
קיסרי. סגן א. נאלץ להיעתר לאשתו,
והוחלט כי היא תלד בבית החולים רמב״ם
בחיפה. הוריה של האשה מתגוררים בש כונת
נווה־שאנן בחיפה, ונוח היה לה
ללדת שם, ליד ההורים, אשר יטפלו בה
בימים הקשים שאחרי הלידה והניתוח
הקיסרי.
כיום מצטער סגן א. על שנכנע לרצונה
של אשתו. הקצין הצעיר הוא אבי הבת
שסביבה, וסביב צמד תאומות שנולדו אף

רשלנות כמעטת־פושעת? האם היתד, בכלל
החלפה, ולא רק בילבול של הצוות הרפואי
של בית־ד,חולים שגרם סערה שלא היתד׳
צריכה לקרות?

הן לפני כשישה שבועות בבית־יד,חולים
רנזב״ם. ,פרצה הסערה הגדולה סביב החלפת
התינוקות.
התאומות, שאחת מהן אף היא כוכבת
פרשת ההחלפות, גם הן בנות לאיש צבא*
__ סו דיו ת
הקבע, המתגורר בכפר-אתא, העיר הסמוכה
לחיפה. אבי התאומות, סגן ח ,.משרת•
כאיש צבא-קבע באחד הבסיסים הקרובים
וקציני-ביטחון
לחיפה. לפני פרשת ההחלפות לא הכירו
*** תי ועדות־ חקירה חוקרות עתה
שני אנשי הצבא ונשותיהם אלה את אלה
אולם מאז הפרשה, למרות שבתחילה
\1/את הנושא: ועדת־חקירה אחת של
שררה בין שתי הנשים מתיחות מסויימת, בית החולים ומב״ם, בראשותו של מנהל
הם הפכו מישפחה מאוחדת אחת, מבקרים מחלקת היילודים, המחלקה שבה נעשתה
אלה אצל אלה, מתקשרים בטלפון כמה ההחלפה, אם אכן נעשתה, הד״ר מתתיהו
פעמים ביום, עד שאחד הידידים של הורי זלצר. ועדת־החקירה השנייה מונתה על״
.התאומות התבדח :״אתם כבר בין כה ידי מנכ״ל מישרד הבריאות, הד״ר מלצר,
וכה מישפחד. אחת, אז מה זה משנה של ובה שלושה חברים: הד״ר משה אגוז,
מי שנכנס בימים אלה לתפקיד הרופא
מי בדיוק הבנות?״
אולם התחכמות זו מעלה אך בקושי המחוזי בחיפה שאליה הוא הגיע מתל־חיוך
רדוד על פני שני זוגות ההורים אביב! הד״ר עדיה ברקאי, תושבת סביון
המודאגים .״אני מרגישה כמו אמא לשתי המשמשת כסגנית רופא מחוז תל־אביב,
בנות, שיש לה בעצם רק בת אחת,״ אמרה והיועץ המישפטי של מישרד־הבריאות ע ד
רך־הדין דויד פרנקל. אחת ההוראות הראאשת
הקצין משארם אל־שייך.
)איך קרתה ההחלפה האומללה, אשר שונות של מישרד הבריאות, כאשר התפובוודאי
תשאיר ספקות נוראים בליבות צצה הפרשה, היתד, הוראת הסודיות. שמות
ארבעה צעירים לגבי זהות ילדיהם? האם חברי הוועדה לא נמסרו לפירסום, מחשש
עשה זאת מישהו בזדון? האם היתה זו שמא יופעלו עליהם לחצים מצד ד,מיש־

מנהל ומב״ס, ראובן אלדד
נפלו, ומישהו דאג להחזירן שלא למקומן
הנכון.
מאוחר יותר, על־פי סימנים חיצוניים
אצל אחת מהתאומות, שבטעות נמסרה
לטיפולה של האם משארם, התגלתה ההחלפה.
אחת התאומות נולדה בלידה מסובכת,
בעזרת מלקחיים שהותירו סימנים
ברורים ביותר בראשה של הפעוטה. התינוקת
של האשד, משארם נולדה בניתוח
קיסרי, ללא כל פגיעה או סימנים חיצוניים.
כאשר התגלתה הטעות, שבו והוח לפו
התינוקות והכל בא על מקומו בשלום.
גירסה זו, של הוועדה של בית החולים
תזב״ם, מעוררת כמה תמיהות וכמה
שאלות. תוויות הפלסטיק הרך, הנק שרות
לפרק־היד ולקרסול של התינוק ביום
לידתו, ואשר לתוך נרתיק מיוחד בהם
מוכנס פתק עם שמה הפרטי של האם,
שם־המישפחה, התאריך ושעת הלידה, אינן
״נושרות״ בדרך־כלל. הסביר השבוע רו־פא־מיילד
בבית־ד,חולים על״שם שיבא ב־תל-השומר
לכתב העולם הזה :״בכל ה־קאריירה
שלי במחלקה, וזה עניין של
שנים רבות, עוד לא ראיתי שנפלה תווית
לתינוק מהיד או מהרגל. העניין הזה של

הנוגעות לכל אם
הפלסטיק הוא כל־כך בטוח, עד שבכמה
בתי־חולים אפילו לא נוקטים את צעד
הזהירות של ש תי תוויות פלסטיות, ומסתפקים
באחת בלבד.״
התמיהה השנייה היא לגבי צירוף־המיק-
דים. גם אם מקבלים את העובדה שייתכן
כי קרה המיקרה, קשה להעלות על הדעת
שבעת־ובעונה־אחת נפלו שתי תוויות של
כל אחת משתי תינוקות, ששכבו בעגלות
סמוכות.
אולם גם אלה המאמינים בתעתועי הגורל,
ובהסתברות, וסבורים כי זה אכן יכול
לקרות, אינם מבינים כיצד קרה שהתוויות
לא נפלו לתוך העריסה בעלת דפנות
הפלסטיק המוגבהות. אין כל אפשרות שהיא
שתינוק בן יומו, ואפילו הוא תוסס
ופעלתן ביותר, יפיל את התוויות אל מחוץ
לעריסה שדפנותיה מוגבהות. אילו באמת
נפלו התוויות, הן היו צריכות ליפול לתוך
העריסה עצמה ולא על הריצפה. כך, האחות
שעברה והצמידה אותן בחזרה, היתד,
קושרת את התוויות שנפלו לתינוקות
שלהן היו שייכות.
עובדה זו ידועה לכל אחות זוטרה, ובוודאי
גם לרופאים בבית־החולים רמב״ס
בחיפה. אחד מהם, רופא בכיר במחלקה
שבה אירעה ההחלפה, הסביר השבוע לכתב
העולם הזה, אם כי ביקש ששמו לא יפורסם,
על־פי הוראות הנהלת מישרד־הברי-
אות :״אם אכן נעשתה החלפה של
תוויות, באיזשהו שלב של הפרשה, אין
לי ספק כי היא נעשתה במודע, הייתי
אומר אפילו בזדון, על־ידי מישהו שחשב
שהוא חומד לצון — או מהפרסונל של
בית־ד,חולים, או מאחד המבקרים שהצליח
להסתנן פנימה. אינני מתאר לעצמי שאם
שלה יש גישה חופשית לחדר בו מצויים
התינוקות, היתד, מסוגלת לעשות דבר כזה
לאם אחרת, לי עצמי ברור בהחלט שמישהו
הוריד בכוונה את תוויות הפלסטיק
משני תינוקות או יותר, והלביש אותם
על התינוקות שוב, שלא בסדר הנכון.״

אם אותו אדם הוא אכן אבי הילד, אלא
רק אם ייתכן שהוא אבי הילד. לגבי
אנשים מסויימים יכולות הבדיקות לקבוע
כי ברור בהחלט שאין הם הורי הילד,
וזאת כאשר סוג הדם אינו מתאים.

ח קי ר ה
מי ש טרתית

אמא ותינוק בנית־חזלים ליולדות: מה!וביטחון?

__ הדו״ח של
״הדסה״ הד הי ם
ך* יעה שונה יש לחברת ועדת הח-
ו קירה, הד״ר עדיה ברקאי, שאמרה
השבוע לכתב העולם הזה :״צריך לבדוק
מהם הסדרים, ויש לדאוג לכך שבכל בתי-
החולים יונהגו סדרים כאלה שלא תיתכן
פרשה כזו של החלפת תינוקות.״ גם על
הד״ר ברקאי נאסר לשוחח על הפרשה
עצמה עם עיתונאים, אולם גורמים במיש־רד־הבריאות
טוענים כי למרות שהוועדה
פועלת באינטנסיוויות רבה, קלושים הסיכויים
שהיא תגיע לידי מסקנות ברורות
לגבי מה שאירע בבית החולים רמב״ם,
אם כי דעתם על חברי הוועדה נחושה
להציע הצעות כיצד למנוע הישנות מיקרי
החלפת תינוקות בכל בתי החולים בארץ.
אולם שוב, אם מקבלים את דעתו של
הרופא מרמב״ס, אין כל דרך למנוע החלפת
תינוקות בעתיד על-ידי פסיכופאטים.
בעיקבות לחץ המישפחות, נלקחו דוג־מות־דם
מהתינוקות ערב צאתך של היולדות
את בית־החולים, ונשלחו למעבדות
רפואיות לבדיקה. רופאי רמב״ם לא התנגדו
לבדיקות הנוספות, כיוון שהיו בטוחים
לחלוטין כי עניין ההחלפה בא על
תיקונו. העובדה שלאחת התינוקות היו
סימנים מובהקים של מלקחיים בראשה,
שייכה אותה באופן ברור, לדעתם, לאם
שילדה בלידת־מלקחיים.
דוגמות־הדם נשלחו לשבע מעבדות שונות
בארץ ותוצאות הבדיקות, יחד עם
דוגמות־דם נוספות, הועברו למעבדות המשוכללות
ביותר בארץ, הנמצאות בבית־החולים
הדסה בירושלים.
הדין־וחשבון של רופאי הדסה ושל עוב־די־המחקר
במוסד רפואי זה, הדהים את
אנשי ומב״ס. תוצאות הבדיקות הוכיחו
כי התינוקות אינן שייכות להורים שאצלם
הן נמצאות עתה. כדי להבין כיצד יכלו
אנשי הדסה לגרום שהסערה תתפתח לממדים
עצומים ומבהילים כאלה, יש לדעת
את העובדות שמאחרי בדיקוודהדם. בדיקות
כאלה אינן יכולות לקבוע איזה ילד
נולד לאם זו או לאב זה. הן יכולות
רק לקבוע, במיקרים מסויימים, אם ילד
אינו שייך לאב זה או לאם זו.
גם בתי־המישפט בארץ ובעולם, כאשר
הם נקראים לדון בתביעות של אבהות,
מקבלים חוות־דעת מרופאים האומרות רק
אם קיימת אפשרות שאדם מסויים הוא
אבי הילד. הבדיקות אינן יכולות לקבוע

ל*ו תי זזמישפחות, זו מכפר-אתא
׳ 14/וזו משארם אל־שייך, נמצאות עתה
במצב־ביש. הבדיקות מהדסה קבעו כי הן
מחזיקות בתינוקות שאינן שלהם. אולם
המישפחות אינן מוכנות לערוך חילופין
מחודשים עד שלא ייקבע באופן מוחלט,
למי שייכת תינוקת זו או האחרת. אחרי
שמנכ״ל מישרד הבריאות, הד״ר מנצ׳ל,
הודיע בכלי־התיקשורת — עוד לפני שהודיעו
למישפחות עצמן — על השגיאה
הכפולה — כי גם אם המישפחות עצמן
תתנגדנה, ייערכו החילופין, במידה שייקבע
סופית שהמישפחות מחזיקות בתינוקות
לא־להן, מיהרו שני זוגות ההורים לשכור
להם עורכי־דין, שהכריזו בשמם :״גם
אם תבוא המישטרה, לא ניתן את התינוקות
שלנו, שאליהן התרגלנו כבר. לא
ניתן את התינוקות, עד שייקבע באופן
מדעי ומוחלט למי שייך איזה תינוק!״
הקביעה שנעשתה על־פי בדיקות־הדם,
הגורסת כי המישפחות מחזיקות עתה בתינוקות
לא־להן, עומדת בסתירה לעובדה
שאצל אחת התינוקות נמצאו סימנים ברורים
של מלקחיים, וכי תינוקת זו אומנם
ניתנה לאם שילדה בלידת־מלקחיים. סתי רה
זו העלתה את האפשרות הנוראה
מכל: שההחלפה לא נעשתה בין שתי
תינוקות, אלא בין מיספר גדול יותר.
בדיקה שערכו שלטונות בית החולים
רנזב״ס גילתה, כי באותה התקופה, בערך
בתחילת חודש יוני השנה, שהו בבית
החולים תזב״ם כ־ 30 יולדות שילדו בנות-
נקבות. הסתירה בין שתי העובדות, בדי-
קות־הדם וסימני־המלקחיים, גרמה שאף
אחת מהאמהות שילדה מאותה תקופה ב-
רמב״ם אינה יכולה עוד להיות בטוחה
כי התינוקת בת יותר מ* 6השבועות הנמצאת
עתה ברשותה, היא אכן בתה.
נראה כי אחת ממסקנות הוועדה תהיח
לערוך בדיקות־דם לכל 30 התינוקות
שנולדו באותה עת ברמב״ס. אומנם, בדי-
קות־הדם אינן יכולות להכריע למי שייך
כל תינוק, אך הן יכולות — במיקרים
מסויימים — מי מחזיק בתינוקת שאינה
שלו, ובשיטת הגריעה אפשר יהיה למלא
לפחות כמה מישבצות בתשבץ האנושי
הטראגי הזה.
רעיון אחר שהועלה בוועדה היה להזמין
את המישטרה לחקור בפרשה, ולהיעזר
בחקירות מישטרתיות ובגלאי-השקר. אחת
האפשרויות היא שהתינוקת בעלת סימני
המלקחיים בראשה, נותרה ללא תוויות,
בין אם אלה לא הוצמדו לה ובין אם הוסרו
מעליה, וכי אחות או אדם אחר מהצוות
הרפואי, שידע על לידת־המלקחיים של
אם התאומות, שייך אותה ללא בדיקה,
רק על־פי ההיגיון הפרטי שלו, לאם הת אומות.
לפי הנחה זו הוא נטל מאם התאומות
את התינוקת שהיתה אצלה, זו ללא
סימני המלקחיים ומסר אותה לאם השנייה.
רק חקירת מישטרת עשויה לגלות
אם אומנם כך נעשה הדבר, ורק גלאי-
השקר יוכל לאשר גירסה זו.

טר אגדיות
נו ס פו ת!

אחות מובילה תינוקת להנקה: מה קורה בדדו?

ולס גם אז לא יימצא פתרון לפרי
* שה, כיוון שגם אם יתגלה האדם
האחראי לחילופים רשלניים אלה, הוא
לא יוכל לשייך את התינוקות לאימותיהן.
נראה כי ראשי מישרד־הבריאות יתנגדו
גם להצעה זו, כדי שלא לנפח יותר את
השערוריה ושלא להעניק לה ממד פלילי.
ההודים הנרגשים, המחפשים כל דרך
כדי לפתור את הבעייה שהפכה בעיית
חייהם, ניתלו בבדיקה מסויימח בגרמניה
שעליה שמעו והקובעת, לדיבריהם, באופן
מוחלט איזה תינוק שייך לאיזה הורה.
גורמים רפואיים בארץ טוענים כי אין בדיקה
כזו בנמצא, וכי אין כל בדיקה היכולה
לקבוע למעלה מכל ספק איזה תינוק
שייר לאיזה הורים.
פרשת החלפת התינוקות בחיפה עלולה
להוות טראגדיה בחיי שתיים או יותר
משפחות ברחבי הארץ. אולם אם ועדת־החקירה
של משרד הבריאות לא תציע
דרכים של ממש למנוע הישנות מיקרים
כאלה בעתיד, לא תהיינה אלה הטראגדיות
האחרונות.

האס חיפה ;ער־ת
(המשך מעמוד

^ יום הראשון, ה־ 16 בחורש זה, בשעה 9־בערב• ,נמסו כמה,
— !שוטרים בבגדים אזרחיים לביתו של מיידי דורון, ברחוב
פינקם 50 בתל-אבייב, וביקשו לראותו. אשתו, רותח, שחיתח פעם
מיפהפיות תל־אביב, אמרה כי!בעלה יצא לפני כ׳מה דקות לפגישה
קצרה וישוב מייד. השוטרים יצאו. בשחזרו ב־ 2אחר חצות, סיפרו
לרותה הדואגת כי בעלה עצור. הם הציגו בפניה צו־חיפויש,
וערכו חיפוש יסודי בדירה.
כשיצאו השוטרים !מדירתו •של דורון בראשונה, מיהרו לקפה
אולגה, ברחוב ז׳בוטינסקי, סמוך •לקפח אכסודוס. שם נפגש דורון
עם צעיר ירושלמי בשם דני זכריה, הידוע היטב למישטרה. בתום
הפגישה הקצרה נכנס דורון למכוניתו, פתח את החלון והחליף
עוד כמה מילים עם זכריה. אז זינקו השומרים ועצרוהו, כשהם

הקיסר כוקאסה
ידידים ב שפע

נוטלים מן המושב, ליד הנהג, מעטפה ובה עשרות המחאות
בנקאיות מזוייפוית !של בנקים בחו״ל, הנושאות אישורים כוזבים
של הבנקים וערבויות לתשלום.

ן * ורון ניסה תחילה לומר כי המעטפה הוכנסה למכוניתו על י
ידי זכריה, עת פתח את החלון• ,וכי זוהי מלכודת של המיש־טרה.
אולם בידי חוקריו, אנשי המחלקה לחקירות מיוחדות במטה
הארצי בירושלים, בראשותו של סגן־ניצב אלכם איש־שלום
ובפיקוד תת־ניצב ראובן מינקובסקי, הוו די הוכחות אחרות.
עורד־דינו של דורון, אליקים הררי, ניסה להעלות את טעינת

לטענתה, ההמחאות הוצאו על חשבונות בנק שנסגרו אחרי הו צאתן.
וחן נמכרו בארץ לערבים בשטחים המוחזקים, שאינם
יכולים להתלונן, או למוכרי יהלומים גנובים, שאף פיהם נעול.
כן היא יודעת כי ההמחאות הופצו גם בבימה מדינות באפריקה,
בעיקר בחוף השנהב• ,שבה ביקר דורון כמה פעמים.

האמיתי של דורון הוא איטהסאמי• ,והוא ממוצא פרסי.
״ בשנות ה־ 60 נעצר עם שותף בשם איסמאט קאמיאר, וממשלת
שווייץ ביקשה להסגירם על הונאת שני בנקים בשווייץ.
קאמייאר הוסגר ודורון לא הוסגר, תנודות להגנה מיישפטית
מעולה של עורכי-הדין שמואל תמיר ויהודה מוריץ. מאז עסק
בעסקים שונים, לרוב •ביהלומים, הירבד, לנסוע לאפריקה, ולפני
שנה הצייע לכמה יהלומנים להיכנס עיסו לרכישת זכיון להפקת
יהלומים בגאנה. בדיקת העיסקה שיכנעה את היהלומנים כי העיט־קח
מפוקפקת, והם •נסוגו.
דויד עמרמי אף הוא מפרס• ,והוא סוחר קטן בבורסה. הוא גר
•בדירה מפוארת •ברחוב ויסוצקי בתל-יאביב, הי ברטודחיים פזרנית.
בביתו כמה משרתים. אשתו יכולה לקנות חמש־ישש שמלוות ביזם,
במחיר 10,000 לירות האחת, והכסף זורם כמו מים. קשר. להניח
כי עיסקי •היהלומים הקטנים שלו ומספיקים למימון חמת־החיים.
לפני כשמונה חודשים נכנס עמירמי לשותפות עם האלוף גונן
לעיסקת ניצול זכיזן יהלומים •בקיסרות המרכז-אפדיקאית. גונן
קיבל ימן הקיסר בוקאסח את הזכיון. הוא ניהל עסקים באמצעות
חברת גמא אינטרנ שיונאל! ,שבה שותפים גם אלי קצידי ואיש
העסקים ארנון אילין. את חזכוון ביקשו תחילה לממן באמצעות
גמא, אולם התברר כי אין ליאילין די הון, ואז הוכנס עמרמי
לתמונה. חברה זרה שהביא, בשם פאדאקס, קיבלה את מחצית
חמניות בחברת איליגון, בעלת הזכיון. המחצית השנייה הולקה
כך: ישליש ליאיילין ׳ושני שלישים לגונן וקצירי.
בינתיים הסתלק איליו מן העיסקה, ועמרמי הפך הרוח החיה
בה! .מהיכן חשב עמרמי להשיג את 20 מיליון הדולרים, הדרושים
למימון העיסקה, לו הפיחרונים.
מעצרו של דויד עמרמי הדליק נורה אדומה אצל קבוצה אחרת,
קבוצת רתמים אחרוני וטוביה אושרי. קבוצה זו תיכננה פעילות
גדולה בחוף השנהב •ובקיסרות חמרכז־אפריקאית, בדומה לפעילות
ישלה •בדרום יאסריקה.
ההתקשרות בין עמרמי וקבוצת אחרוני ואושרי סוכמה במי-
לאנו לפני חודשיים. בפגישה השתתף צבי פאר, שהיה הרוח החיה
של הפעילות חדרום־אפריקאית. פאר נעצר השבוע על-ידי
המישטרה.
לפי גירסה לא־מאושרת טס פאר מאיטליה לאפריקה עם אמנון
אלקיים. אלקיים, מחיפה, נעצר לפני ׳כשנה, יחד עם אחרים,
בקשר להבחירת-יהרואין שסד, הייתה מעורבת אן ברודהאירסנה׳• בתיו
של דיפלומט בריטי.
כורה זו התכוונה,
׳ > 1ישראלי אחר, הפועל
!אברמוביץ קנה לפני
קטנים, לוי מנוה ומרדכי

תדרות, ירוחם משל. החלו זורמים עשרות
מיכתבים אנונימיים, שגילו לשניים כי
ורטמן קיבל נסיעת חינם מצי״ס. מיכתבים
אלד, דרשו מוועדת־הביקורת וממזכ״ל ההסתדרות
לבדוק, אם בנסיעת־החינם ובסכום
בן אלפי הלירות שמשך ורטמן מקופת
מועצת פועלי חיפה כדמי־הוצאות ל נסיעה
שלו, לא היה משום מעילה ושוחד.
נוסף על מיכתבים אלה הגיעו אל אישים
שונים בוועד־חפועל של ההסתדרות תצלומים
של ורטמן, שמהם ניכר בו היטב כי
היה שתוי בעת צילומם. בהסבר שצורף
לתמונות אלה צויין, כי אחרי שהעולם
הזה חשף את מקום בילוייהם של ורטמן
וחבריו, בחנות של זיניוק את מיכלין וב־מיסעדת
ענ ת החליטו ורטמן, ועימו פקידים
בכירים ועסקנים חיפאיים ידועים,
להעביר את המוקד שלהם, הם. מצאו
מיסעדה חדשה שנפתחה לא מכבר בכיכר
פאריס בעיר התחתית מיסעדת סאלח.
״מדי יום שישי בצהריים, חוגגים ורטמן
וחבריו במיסעדה זו. הם אוכלים דשותים
בסכומים המגיעים לאלפי לירות בשבוע,
ואפשר לראותם יוצאים משם כשהם מתנדנדים,
מדי יום שישי בשעה 5או 6
לפנות ערב. מי משלם עבור אורגיות
אלד?,״ שאל המיכתב שהתלווה לתצלו־מיו
של ורטמן.
המצב בחיפה כפי שהוא מסתמן עתה, עד !
!לשינוי הבא• ,נראה כך: ועדה. של שרי ה־ )
ליכוד, בראשותו ישל ראש־הממשלה עצמו,
קביעה בי צבי ציימרמן יהיה מועמד הליכוד ו

כנראה, לנצל ללא ידיעתו ולמטרותיה
בקיסרות השחורה: שימעון אברמוביץ.
•חודשיים, בשותפות עם שני יהלומנים
מרום, את החברה הממשלתיות פיתוח,

השותף בעיסק היהלומים בקיסרות המרכז־אפר־קא־ח
נעצר בישראל כחשוד בהחזקת המחאות

בנקאיות

מזו״פות, וביוח״ם החלה לבעול שם חבורת רמאי
המלכודת גם בבית־המישפט, עת הורה השופט לעצור את דורון.
השוטרים טענו כי דורון יחשוד בזיוף !וסד,פצה של המחאות
בנקאיות בסכומים גדולים בישראל, וכי החקירה בראשיתה וצפויים
מעצרים נוספים. פרקליטו של דורון טען ׳שזכריה קבע פגישה,
כי רצה לקנות אצל דורון כיסויים •למיטות ׳שהלה ייבא מחו״ל,
וכי המעטפה הושתלה על־ידי זכריה כחלק ממלכודת מיישטרתיית.
כמה ימים בכלא ביה-ישטש פעלו את שלהם, ודורון החליט
לשתף פעולה. נחתם זיכרון־דסרים ומנו לבין השוטרים, בנוכחות
פרקליטו, ודורון החל מדבר על הפרישה. השוטרים אינם בטוחים
כי דורון יאמר להם בל מה •שהוא ייודע, אולם הוא מסר להם
את !שמו שיל האדם ׳שסיפק ילו, לדבריו, את ההמחאות המזוייפות
•ואשר עסק עימו בהפצתן בחו״יל ובישראל.
האדם הוא דויד עמרמי, יהלומן בבורסת היהלומים ברמת-
גן. כאשר שמעו השוטרים את השם לא הבינו תחילה בי תפסו
דג ישמן, אולם וום אחרי שקיבלו את המידע, כאשר הופיע מעריב
של היום השישי, דד 21 בחודש, קראו שם כי דויד עמרמי שותף
עם האלוף שמואל גונן(גורוד״ש) בעסקי כריית יהלומים בקיסרות
המרכז־אפריקאית. כתב מעריב, עמוס לב, ציטט בידיעה את
הקבלן בצלאל מיזרהי, שאושר כי נסע עם גורוד״ש לראות חלקת־קרקע
יקרה בירושלים, השייכת לכנסיית טרה סנטה, סדי לקנות
אותה. עמרמי אמר בידיעה כי הוא, ושותפו גורודוש, נהנו
הצעה לרכוש את השטח, והחליטו לדחותה. כאשר קרא איש־שליום
את הידיעה, שעליה נודע לו!מעורך־יהדין הררי, הבין מייד
כי בלא משים נכנס לכוורת של צרעות.
החוקרים החליטו לטמון פח לעמרמי, בסיועו של דורון, שלא
ידע כי דחתה •ביקשה בינתיים מעמרמי להוציא מתא בעלה בקאנטרי־קלאב
מיסמכים שונים ולהחליפם באחרים ואף סיפרד, לו על
המעצר• .פרטים אלה גיילד, בבית-המיושפט עימירמי, כאושר הובא
לדיון בבקשה למעצרו.
הוא נעצר ביום השלישי ׳שעבר, ד 25-,ביולי. המי׳שטירר,
טענה כי עמרמי עומד בראש רשת בינלאומית של יצרנים ומפיצים
של המחאות בנקאיות, הנושאות אישור בנקאי לתקינותן.

העוסקת ׳ביהלומים. העיסקה מוזרה ביותר. בימשא־ומתן, וכן
בכל ההליכים, היה אברמוביץ פעיל ׳ביותר. הואי היה הדמיות הדו־מינאנטית.
כאשר פיירסם כתיב הארץ אלעזיר לוין ידיעה על כך,
הוא כתב כי אברמוביץ שותף לרכישה, כפי שנאמר לו ממקורות
ממשלתיים. אולם כאשר שאלתי את יושראל סוזרוב, יועץ שר־התעשייה
והאחראי מטעם הממשלה למכירת החברה, אם אברמוביץ
הוא אחד הקונים, השיב כי לא היה צורך בכך, שכן אין
ההא צד לעיסקה, ,שנחתמה רק עם מנוח ומרום.
המדינה מכרה !תמורת סכום של 2.5מיליון דולר את מיושרדי
החברה ואת השקעותיה בממלכה המדכז-אפריקאית, שם יש לה
זכיון לקניית־ייהלומים וכמה מיפעלי־תעשייד .,השקעות •אלו רשו מות
בערך של שני מיליון דולר. הקונים מכרו מייד את המישרדים
ליהלומן אריה מולדבסקי ב־ 700 יאלף דולר בערך, ונשארו עם
ההשקעות ובקיסרות המרכז-אסריקאית. אברמוביץ פעיל במדינה
זו כמה שנים, והוא — לדבריו — ידיד של הקיסר בוקאסה.
לוי מנוח הוא לוטש טוב, ומרום הוא אדמיניסטרטור. שניהם
הפעילו כארבעים יהלומנים בקבוצת־עבודה, ומוזר כיצד מדיינת
ישראל מכרה להם נכסי חברה ממשלתית בסכום כה אדיר, מבלי
לבדוק מה יחלקו של ביל קונה בעיסקה.
נראה כי חבורת טוביה אחרוני ופאר מבקשת לעשות כסף
מהיר וזול בממלכה הימרכז-אפיריקאיית, ומעצרו של עימרמי יכול
להוביל לחקירת מעורבות כל הישראלים בארצות אלה. אין
החבורה קשורה בעמרמי ובגורודיש, ונראה כי מדובר בעיסקות
נפרדות.
האלוף יגונן אמר בעניין עמרמי כי נפגש השבוע עם עמרמי
בסטה־המישטרה• ,והוא סבור כי ישוחרר בקרוב. אם עמרמי
יטוהר, תימשך העיסקד, כרגיל. אם לאו, הוא יחשוב מיד, לעשות.
הוא הוסיף כי פעילות קבוצת אברמוביץ מדאיגה אותו, שכן־
אם יהיו כשלמות בקיסרות — הדבר עלול להזיק לכל הישראלים
שם. הוא סיפר כי בזמנו הציע לו ציון לויי המיסעדן מכרם־ד,תימנים,
להיכנס לעיטקת טרה סנטה, ואחרי בדיקה החליט בשלילה.

יגאל לביב !

מועמד צימרמן
מינוי טראנס־אסלנטי
בבחירות לראשות עיריית היסה. צימרמן,
השוהה •בחוץ־ילארץ, עדיין!לא נתן את דים-
כמיתו לכך.
אמנון ילין !אומנם טען השבוע, במיזנון
הכנסת :״אבן ירדד, מליבי, ואני ומאושר
מכך שלא נבחרתי,״ אד אין ספק כי לין
ייחסה לצימרמן בפינה, ובמעידה הראשונה
שלו, יזקוף את ראשו.
י ח״כ מאיר כהן נפגע עד עמקי נשמתו
מכך שבגין לא תמך בו כמועמד, ותולה
זאת במוצאו הספרדי ובאפלייה הקיימת ב-
״מאפיר, הפולנית שבמייפלגד.,״
ובמערך, המצב סבוך עוד יותר. אדיה
גודאל הוא המועמד המוצהר, אולם מתוך
•חשש מפני אלד, שקמו !עליו להפילו, החליט
לקבוע עובדות בשטיח. ביום השני
האחרון הופיעו מודעות הבחירות הירא-
שוניות של גוראל בעיתונים, מוקדם הריבה
יותיר מן התיבניון ׳שקבע גוריאל עם מיש-
חדי הפירסום.
׳אגיב, מודעות אלה לא הופיעו עד שמיש-
רדי הפירסום שעימם עובד גוראל וידאו,
אצל עסקנים בכירים במיפלגת העבודה
׳ובקרב העיתונאים העוסקים בעגייגי מים-
לגזית, אם, אכן גוראל הוא המועמד הסופי
ואם אין סכנה לחשבונות שלהם.
משה ורטמן, מי שמנסה לכבוש את נם
ראש העיר דרך הדלת האחורית, נבהל מן
התגובה החריפה שיל ניסיונו זה ונעלם
בין הגלים, וממתין לראות כיצד יפול דבר.
כך יאו כך, עייר הנמל מבטיחה את!מערכת
הבחירות הסוערת ביותר של השנה.

מסע הצלב שד בגין
(המשך מעמוד )25

.עולם ייצאו לעזרת הנוצרים ב׳לבגון, מד.
יתעשר. ישראל?״ בגין, שהיה במשך כל
השידור בהלך־רוח של התהוללות. ואיומים,
היה יכול, אילו נשאלה השאלה, לזרוק את
הפציצה הפוליטית של השנה :״עם־ישראל
ימלא את חובתו המוסרית! ,ויציל את חיי
אחינו הנוצרים בלבנון.״

השאלה לא נשאלה, והתשובה
לא ניתנה. גם כלי אלה, הכינו הקרובים אל בגין, ביניהם שרי ממשלתו,
כי הנושא המרכזי עתה אצל
ראש-הממשלה הוא השתעשעות
כרעיון של מסע־צלב להצלת הנוצרים
כמדינה שבנה.
שרים כיגאל הורביץ ומשר. .גיסים, וכן
יושב ראש ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת
הפרופסור משר .׳אתם, ערכו מם בגין שיחות
שבהן לא הועלתה במפורש האפשרות ש ישראל
תשלח צבא הצלה. אולם הדברים
שנאמרו ׳בהן• ,נאמדו כאילו הצער. זו כבר
הועלתה, וביצועה הוא רק עניין של לווה-
זמנים. גם האיש שתפקידו בממשלה הוא
לשקול אפשרות זו, שר־הביטהון עזר
וייצמן, הבין את הרמזים שבהתבטאויותיו
של בגין. וייצמן שמר על שתיקה בנושא

את המידע הזה מסר השר המום־
מך — שר־הכיטחון עזר וייצטן, שנתגלה
השבוע? שום כסלע של
שפיות-הדעת כים של טירון*.
בהופיעו ׳בוועחת-החוץ־והביטחון של הכנסת,
ואחרי שמשה ׳שמיר יושאר הכסילים
(ובכללם יו״ר הוועדה) ,נאמו שם נאומים
נרגשים נגד רצח־העם שמבצעים הסורים
נגד הנוצרים המיסכנים, מסר וייצמן את
ההערכה המוסמכת :

• לסורים אין עניין להישאר
בלבנון. הדכר מסכן את המערבת
הצבאית שלהם, והם היו רוצים
לעזוב, אילו יכלו לעשות זאת ככבוד.

המאורעות האחרונים ׳בביירות, ש-
׳בהם הפציצו התותחים הסוריים את הרבעים
הנוצרים, לא יפרצו ׳באשמת הסורים, אלא
בעיקבות פרובוקציות של הנוצרים.

• הסורים תומכים כשילטון הלגיטימי
הלבנוני, כהנהגת הנשיא
הנוצרי, וזה זקוק לצבא הסורי כדי
לקיים סדר כלשהו כמדינה.
בהיעדר קו מוסכם וברור ישל הממשלה,

חדש בשוק
מעונת אזעקה אולר ־ חש
(מרב! הבקרה)
מערכת המהאלקט רוני ת מ שוכללת
היצרן אדלר א ת אדלר בע״מ (המייצר גם א ת
מערכת אדלר 0.5בעלת ה מוני טין הבינל או מי)
המערכת מיוצאת לארצות אירופה וארה״ב

י ת רונו תהמ ערכ תהחדשה:
מתאימה לרכב פרטי ולרכב מטהרי כאחד.
מצטיינת בפשטות התקנתה.
אינה מושפעת מתופעות אקלימיות או מטלטולים.
הגנה מושלמת למכונית מפני פתיחת ופריצת דלתות ומכסים,
ניפוץ שמשות, גניבות אביזרים חיצוניים כגון פנסים, מראות וכו׳.
המערכת מספקת את הביטחון למכונית באמצעות שתי מערכות הגנה
שונות הפועלות במקביל :
א .״מרכזי חישה״ הממוקמים בנקודות התורפה של הרכב. בנסיונות
פריצה או גניבה למיניהם מופעל ״מרכז החישה״ הקרוב ומפעיל את
מערבת האזעקה, מערכת הגנה זו פועלת על עיקרון יצירת נתק.
ב. כל נסיון של פתיחת דלתות הרכב, מבטה מנוע ותא מטען מפעילים
את מערכת האזעקה. מערכת הגנה זו פועלת על עיקרון יצירת קצר.
ניתן להפעיל את שתי מערכות ההגנה במקביל או רק את מערכת ב׳.
מתג המפתח להפעלת המערכת ממולכד — כל נסיון ״טיפול״ במתג המפתח
שלא באמצעות המפתח המקורי מפעיל את האזעקה.
למערכת קוצב זמן (טיימר) המפסיק את האזעקה לאחר כ־ 12 שניות,
ומיד המערכת מוכנה לפעולה מהורשת. במידה וגורם ההפרעה נמשך,
ממשיכה הצפירה ללא הפסק.
רגישות ההפעלה של מרכזי החישה ניתנת לכוונון בתחום רחב.

אמא!
רכ~סרן חדאד

׳המתנת החיונית ביותר שהינן
צריכה לתת לבתך הינם ה
קורסאים הבאים :

מרד
זה בשיחותיו עם ראש־הממשלה,
׳ביום השישי האחרון טילפניו ׳ממזכירות
הממשלה אל ליישפת שר־הביטחון וביקשו
מווייצמן, בשם ׳בגין, להכין סקירה על המצב
בלבנון לקראת ישיבת הממשלה ביום

׳לישיבת הממשלה בא זייצמן רגוע. הוא
סקר תחילה את המצב ׳בדרום הלבנון, ואת
משמעיות מושלווח 500 החיילים הלבנוניים
לאיזור. כמקדים תרופה למכה התייחס גם
לאפשרות שלא יהי.ו ׳אלה חיילים לבנונים
אלא חיילי צבא סוריה במדים לבנונים
או אנשי אש״ף,

סקירתו הותר. מתונה, ונמסרה בטון־די-
בור ייבש, שלא כהרגלו של שר-׳ד•,ביטחון.׳אולם את ההצגה ׳גנב מימנו, במשך הסקירה
כולה, ראש־הממישלה עצמו.
בגין ׳מיילימל לעומתו בקול רם, כדי יש־המילמול
יישמע בכל החדר רחב־ר,ידיים
של ישיבות־הממשלה :״זה נורא, מה שהם
עושים שם ! ההיסטוריה לא תסלח ! הם
בעלי־ברית שלנו! הורגים שם נשיים וילדים
!״ מי׳לסוליו של ראש־,הממשלה, היוו
מוסיקת־ירקע לכל הסקירה של וייצמן, והם
היו מלווים במימיקה של, תפייס,ת-ד,ראש בידיים
וקימוץ אגרופי הידיים והנחתם על
הרקות.

א בים מטורף
^ ף הפרט החמור ביותר בכל ההש־י
* תילשלוית המוזרה הוא שבגין לא התבסס
על מידע ישראלי מוסמך.

נוצר
על דעת השרים המרכזיים
השבוע מציב מוזר. במשך חודשים קראה
ישראל להחזרת העצמאות ללבנון, לחיזוק
הממשלה הלבנונית החוקות והצבא הלבנוני,
כידי ׳להשתלט על ״׳המחבלים״.
השבוע, כאשר התאוששה הממשלה הלבנונית
ושלחה גדוד משוקם של צבאה
לדרום, כדי להחזירו לרובו,נות לבנונית,
הפיצה ממשלת ושיראל את הבדותה כאילו
הגדוד הוא בעצם סורי, מפני ש״ אומן בידי
רב־סרן סעד חדאד
הסורים״,
האומלל הכריז על מרד גלוי נגד ממשלתו
וצבאו.
נראה כי בגין תובע את גירוש הסורים
מלבנון׳ ישעה שהוא עצמו הותר תחת יסודות
השילטון הלבנוני הרופף, הזקוק ל התחזקות.
המנהיגים של ה״מובלעות״ הנוצריות
בדרום, שאינם אלא ישראל, הודיעו
שלא יתנו ליחידות הצבא הלבנוני
הרישמי לעבור.

בעודו קורא לעולם לשים קץ לכיבוש
הסורי כצפון, מנוי וגמור עם
בגין לקיים את הכיבוש הישראלי
כדרום, הפועל באמצעות סוכנים
נוצרים מקומיים.
השאלה היא אם בגין יסתפק בכך. האמריקאים
המכירים את בגין, חששו כנראה
שיצווה על צד,״ל לפלוש ללבנון. על כן
שלח שר־החוץ האמריקאי, סיירוס ואנס
אזהרה אולטימטיווית לבגין: אל ׳תעז לזוז!
למען הזהירות, הדגי׳ש כי האזהרה באה
בדרישתו המפורשת שיל ג׳ימי קארטר.

בינתיים לא נקט בגין אמצעים
כדי להגשים את חלומו אף עצם
העובדה שהוא הגיה בו בלי הר!ז,
יומם ולילה, מדגימה שוב את הסכנה
הכרוכה ככד שבראש מכד
שלת-ישראל עומד עתה אדם קנאי
לוהט, החי לו במציאות נסערת משלו,
ושהקשר שלו עם המציאות
הצוננת רופף! למדי.

כלי־נגינה
גיטרות — אקורדיונים
פסנתרים — אורגנים
מיתרים — חלקים
* ה שאלה
* תי קוני ם
¥מכירה
א. גינצבורג אלנכי 48ת״א

פיגת רח׳ גאולה, טל 57773 .־03

* עידן נשי
׳מקנח לה
יציבה טוביה, חן, נימוסין
ובטחון עצמי.

* דוגמנות אופנ ה
— מקצוע

ניתן להשיג

או 01 אזא£ק

נועד לבנות תמירות ונאות
בלבד.
אין קורסים בקיץ.

* תרבות הגוף
׳מקנה לד יציבה טובה,
גמישות, חיזוק שרירים,
הרזיה מובטחת.
לקביעת ראיון :

אולפן
לאה פלטשר
אבן גבירול ,50 תל״אביב
טל 267682 .

\131( 011י. וקסע? 15ג 0£ע? ם 11ז\\

? 813011111311
^311108 831 )11^111 ץ נ? 1011011 1

§111י0 01317 01 3 \^11ג1יך

רובקס
המתנהשב או פנה

הפצה בלעדית
סטימצקי

מ > 1ש

עיד;

עיד

היל*

*׳חלימד

ח־ג> 0י >0

יז־רי

^חי ״כ־אס
הנר
גדעי ר>־
דל* סיס
כיר^

ס׳ד־צבע. מיתד חדש בטלוויזיה:(:בעולת

העולם הזה _ 5

אין חוק לפיקוח
ער הספורט
הוות־ימ׳,
והעוסקים מ
מסכנים את חייהם*
* * ו תו של צוללן בעת צלילה בים ה••!
אדום, חשף שוב את המחדל הגורם
מדי פעם מיקרי־מוות, ומאות פגיעות גופניות
קשות.
לאורך חופי ים־סוף, הים האדום, פועלות
מזה כמה שנים מלכודות־מוות לבני־אדם,
במסווה של מועדוני-צלילה. לצורך
צלילה זקוק אדם ללימוד יסודי של טכניקה
והפעלת ציוד. כל מועדון חייב לה יות
מצוייד באביזרי־בטיחות וצלילה יק רים.
בכל זאת, פועלים באין מפריע —
לצד מועדונים מוסמכים ואחראים —
חאפרים רבים המנסים לגרוף הון מלימוד
צלילה והחכרת ציוד ללא כל ידע
והבנה.
תוך כך נגרמים אסונות רבים. ואילו הגוף
האחראי על נושא זה, הרשות לספורט

הפק דו ת ח תוו ת 0117
במיישרד החינוך והתרבות, מנסה להסיר
מעליו את האשמה, בנימוק שמישרד־המישפטיס
מעכב את הצעת־החוק שהגישה
הרשות.
בחמש השנים האחרונות הסך הים האדום
מרכז־משיכה בינלאומי לצוללנים.
בארצות־הברית לבדה מאגד מועדון־הצו־ללנים
שני מיליון חברים, ועוד כמיספר
הזה הברים במועדונים שונים באירופה.
הים האדום הוא מרכז־משיכה בינלאומי
ברמה שווה לאיי־באהמה, מבחינת היופי

אין כל חובה על מועדוני־צלילה בישראל
להחזיק בתאי־לחץ, המיועדים להצלת
חיי צוללנים, כשמתרחשת תקלה בעת
הצלילה. אין כל חובה להחזיק בפיקוח
רפואי מינימלי. אין חובה לעשות דבר —
והכל תחת עיני מישרד החינוך, האחראי
שם על ספורט זה.
הצלילה היא ענף שבו הפגם הקל ביותר
בציוד — גורם אסון. מאות אנשים לקו
בשמיעתם לצמיתות, או איבדו ריאה, כתוצאה
מתקלות בצלילה. ים־סוף שוקק

הצלילה של פריץ הוגשמידט. הוגשמידט
הוא חובב־צלילה משווייץ, שהקים בשארם
מיבנה קשיח כמו זה של הווארד, ושלח
צוללנים משווייץ וגרמניה למועדון. באחרונה
מכר את המועדון לקבלן משארם,
בשם הרי לונאי, אחרי שנושי המועדון
פנו לבית־מישפט ומינו כונס־נכסים. אם
יצליח לונאי לקיים את הרמה המיקצו־עית
של קודמו, הרי שגם מועדון זה יהיר,
בעל מוניטין, כמו צוללי ים־סוף.
מועדון שלישי הוא של וילי אלפרט,
באילת, מול מלון לרום. אלפרט, כמו
הווארד, הוא בעל־מיקצוע כנוסה, ומועדו־נו
מקיים רמה גבוהה של בטיחות וידע.

הפי ר א טי ם
__ באו
ריחת מועדוני־הצלילה המיק-
^ צועיים והחובבניים מקורה בעובדה
פשוטה. בעוד התיירות הרגילה לאילת וים-
סוף גדלה בקצב של עד /0:ע 12 לשנה, הרי
תיירות הצוללנים גדלה בקצב של עד 2096
לשנה. נוסף על כך גילו הישראלים את
הצלילה, משלמים עד 2000 לירות לקורס
של ארבעה ימים בשארם.
נראה כי הנהירה לצלילה בים־סוף תגבר
ותלך משנה לשנה, והשאלה היא האם

ההפקרות הקיימת תימשך, תוך סיכון חיי
אדם י
אומר מנכ״ל הרשות לספורט, יריב אורן:
״נכון שהכל הפקרות. אני צועק על כך
כבר שנים. מועדון־צלילה לא זקוק כיום
לשום אישור, פרט לרישיון־עסק. הגשנו
מזמן הצעת־חוק, הסוגרת פירצה זו, והיא
כבר עברה דיון ונמצאת עתה במשרד ה־מישפטים.
ברגע שהצעת־החוק תתקבל
נטיל פיקוח הדוק על כל המועדונים,
ונחייב בתקנות את כל הדרוש לפעולה
סדירה וסבירה שלהם.״
ועד שהצעת־החוק תתקבל, ההפקרות
חוגגת.
שטח מופקר נוסף הוא הצלילה החובבנית
באמצעות שנורקלים. ברחבי העולם
התפתח בשנים האחרונות ספורט של
יציאה לים עם סירת־מיפרש או ביאכטה,
וצלילה קלה באמצעות שנורקל בלבד. באילת
ובשארם קיימות יאכטות מורשות,
המסיעות לשיט חופים וצלילה, גובות כרטיס
כחוק ומשלמות מס. אך הן נתקלות
באחרונה בתופעה של יאכטות פיראטיות.
אלה הן יאכטות העוגנות בשארם לכמה׳
שבועות בדרך ממסע ממושך, מנצלות
את השהות לעשיית כסף מהפלגות קצרות
בחוף, בסיוע של בתי-מלון, המשלמים
להן מחיר נמוך יותר. ברור כי אין כאן
(המשך בעמוד )41

רוזנשטיין על ספינת צוללנים
ותק במיקצוע
התת־ימי המזומן בו לצוללן. אולם מבחינת
השירותים לצוללן ואבטחת חייו ובריאותו,
מפגרת ישראל — אף אחר המפגרת
שבמדינות העולם.

__ 121

כל חובה
£1מעשה, יכול כיום כל אדם לפתוח
/״ביודספר לצלילה,״ בלי שיהיה בידו
כל ידע ונסיון, ללמד כראות עינל,
להחכיר ציוד לצלילה תת־ימית כאשר
אין כל פיקוח על טיב ורמת הציוד, ובכך
לסכן את חייו של כל המשתמש בציוד
פגום כזה.

צוללנים, ופיקוח אין. המקרים הללו קורים
כאשר גופים חסרי הסמכה משכירים ציוד
לא-תקין, או מלמדים צלילה שלא כנדרש.
כיום פועלים כמה מועדוני־צלילה לאורך
הים. הוותיק ובעל־המוניטין הוא צוללי
ים סוף של הווארד רוזנשטיין, צוללן
ותיק מארצות״הברית, ודניאל מיכאל מישראל.
הווארד הקים במקום מועדון־צלי־לה
במיבנה קשיח ובו ציוד רב ויעיל,
והוא מלמד את הספורט המסוכן בקורסים
בעזרת ספינות מיוחדות. הוא יזם גם
את הקמת ההתאחדות לפעילות תת־ימית
בישראל. מועדונו של הווארד, שוכן ב־שארם־אל־שייך,
במיפרץ נעמה.
מצידו האחר של מיפרץ נעמה נמצא
מועדון־צלילה נוסף בעל מוניטין, מרכז

המועדון של הוארד רוזנשטיין
מיבנה קשיח וציוד טוב

ל1פו בשיתוף מירי זכרוני ורפי זכרוני מציגי את נשפי

מלבה המיס 1978
מטע

0901171גוה
טקס בחיר ת

נסיכת י כנרת

נסיכת הצפון

ייערך במוצ״ש , 5.8.78 בשעה 9.00 בערב

ייערן ביום ששי ,4.8.78 בשעה 9.00 בערב

בטב רי ה

ב ע כו

בבריכה (במשטחי ה ק אנ ט רי קלאב) של מלון

ב אול ם האירועים ה מ מוזג של

חוף התמרים

החוף השקט

11§11י׳.1

מכירת כרטיסים מוקדמת: חיפה: קופת חיפה, קופת כרמל.
נהריה: שרותי דוד. עבו: שרותי שמעוני. בקבלה של מלון ״חוף
התמרים״ ובערב הנשף בקופת הבריכה.
הנחות לוועדי עובדים.

טקס בחיר ת

נסיכת י סוף
ייערך ביום ששי , 11.8.78 בשעה 9.00 בערב

ב אי ל ת
על שפת הבריכה המחוד שת של מלון

מלכת שבא
מכירת כרטיסים מוקדמת ז עוזי בית־הלחמי, בקבלה של מלון
״מלכת שבא״ ,בכל בתי״המלון בעיר (בקבלה) ובערב הנשף בקופת בריכת
מלון ״מלכת שבא״.
הנחות לוועדי עובדים.

מכירת

כרטיסים מוקדמת ז במשרדי ״החוף השקט״ ,אצל אלחדיף
ובערב הנשף בקופת ״החוף השקט״.
הנחות לוועדי עובדים.

ככל הנשפים יתקיימו תצוגות אופנה
של מיטב
דיגמי קייץ 1978

קבק בי וסנדלי ״גלי,,
בגדי ים וחוף ״גו טקס,,
הדגמים האח רוני ם של ״אם.בי,,.
אופנ ת בגדי גברים ״ אנו ה ,,

ב תוכני תהא מנו תי ת

¥מני פאר

ינ ח ה, יבדר וישעשע

* האתי והאחיות
¥שלישיית ימי טובי

ימי דויד

מ שי רי ה מיו סי קו לי ם

* טוביה צפיר
יו צ אי להקת חי ל הי ם

המועמדות תג עשמ שני ם באוטובוסים הממוזגים של

בקט עי חי ק וי ובידור

הפקרות מתחת למי
(המשך מעמוד )39
כל מס, לא הכנסה ולא ערך מוסף. יאכטות
פיראטיות אלה גובות ליום־הפלגה
שמונה דולר, לעומת המחיר הרישמי של
20 דולר.
מדינות תרבותיות פחות מישראל, לכאורה,
כמו יוון, אסרו על מי שאינו תושב
הארץ להחכיר ציוד־צלילה או יאכטות
או מיפרשיות. ישראל טרם הגיעה לרמה
הזאת. ברור גם כי יאכטות אלה אינן מצד
יידות באביזרי־בטיחות הכרחיים ליאכטות
לחוקיות והנוסע התמים, הקונה הפלגה
בהן באמצעות מלונאי, אינו יודע כי הוא
מסכן את חייו כדי שבעל היאכטה וה־מלונאי
ירוויחו יותר.
הים האדום נשאר בגדר אטרקציה
מרכזית לתיירים, במה שהוא מציע
לצוללן. בשארם עצמה מצוייה חומת־אל־מוגים
שטרם נפגעה, ונסיעה קצרה של
חמישה קילומטרים ממנה לכיוון ראם־
מוחמד תביא את הצוללן, או את הישראלי
המחפש ים, לחוף מקסים.
לראס־מוחמד ניתן להגיע ברכב פרטי
רגיל, בנסיעה על דרך־עפר העוברת את

שארס בחוף נעמה, או במלון הצוק של
בן־ציון פרידן, הנמצא באופירה עצמה.
לבעלי רכב מומלץ מלון הצוק, היפה
יותר והמצוייד כשף מעולה (פילים) ,ש הוא
הטבח היחידי בשארם המכין מזון
מעולה ברמה שכל מיסעדה בצפון לא
היתד מתביישת בה. פילים עבד כבר במלונות
הילטון בצרפת ובעוד ארצות,
ומדי כמה שנים הוא עובר ממקום למקום
ביאכטה שהוא בונה במו־ידיו, תוך כדי
עבודתו כטבח במקום החדש. עם הגיעו
ביאכטה, למקום החדש, הוא מוכר אותה
ומתחיל לבנות חדשה. הוא חצה כבר את
האוקיינוס מאוסטרליה לישראל, ומתכנן
עתה נסיעה דרך האוקיינוס האטלנטי לאד־צות־הברית.
המחירים ללינה בשני המלונות
כמעט זהים 17 ,דולר ליחיד.
בין שארם ואילת מצוי מקום חדש־ישן
שטרם קולקל, ושמו די-זהב או דאהב.
אפשריות הצלילה במקום מועטות, אולם
לרוחצים ושוחרי שפת־ים חולית מקסימה,
זהו המקום. אפשר לישון על שפת הים,
להשתמש במיקלחות ושירותים ציבוריים
של המושב, העומדים לרשות הרוחצים

טקס בחירת
מלכת המי 1978

בשיתור חבות
״בנייני אברה גינד׳״
ייערך ביום ראשון 13.8.78

ב״היכל החובות״
בתל־אביב, בשעה 8.00 בערב בדיוק
יפ הפיו ת * הגרלות * תצוגות אופנה

קבקבי וסנדלי

בגדי־־ים 1חוף
מיטב דגמי אופנת
ליכלוך־ בראס־מודומד
חוף מקסים מקולקל

¥ 8 .תד 7

אזפנת בגדי גברים

ב תו כני תהאמנו תי ת :
* להקת הכל עובר חביבי
מני פאר ינחה, יבדר וישעשע
טוביה צפיר בקטעי חיקוי
ג׳ימי לויד בשירי מיוטיקולים
* להקת הכו שים מדי מונ ה
* שלישיית י מי ם טובי ם
יוצאי להקת חיל הים

הגרלות ל קה ל :
מיפרץ די־זהב
המקום לאוהבי הנובע
חוות הדייגים ומגיעה לראם, שהוא אחד
מפילאי־הארץ. במקום גדלים עצים בתוך
הים, מאנגרובים, וכן ניתן לצפות בסדקים
תת-קרקעיים שאירעו ברעידת־אדמה
בשנת ,1968 אשר חשפה את מי הים
שמתחת לקרקע.
ראם־מוחמד נמצא על חומת־אלמוגים
מקסימה. וחבל שחוף הרחצה שם מזוהם
ולא מטופל.
דרומית לראם־מוחמד, לכיוון א־טור, לא
כדאי לנסוע, כי החוף כולו מכוסה נפט
שהשמיד את הכל. משארם עצמה ניתן
לנסוע לכיוון שדה־התעופה, ואחרי חמישה
קילומטרים לסטות לים, לכיוון חוף
הקניון שלו חומת־אלמוגים נאה אך עדרי
כרישים סביב לה. החוף עצמו מזוהם דרך
קבע, תודות לחיילי צה״ל הפוקדים אותו
תדיר.
בשארם ניתן למצוא כמה אפשרויות
לינה. הזולה ביותר היא על שפת הים,
תחת הסוכות. ניתן ללון במלון מרינה

והם נקיים ומוחזקים היטב. אפשר לישון
במלון שבמושב במחיר של 250 לירות
ליחיד, או לנסוע שני קילומטרים לאורך
החוף אל הכפר הבדואי דאהב, ולישון בסוכות
של הבדואים תמורת 10 לירות ללילה.
למותר לציין, כי הסוכות רוחשות
נוודים מכל הסוגים.
מקום הרצחה והצלילה הבא הוא נביעות,
שבו אפשר לישון על שפת הים, או
במושב תמורת 250 לירות. מנביעות עד
אילת אין מקומות עם שירותי ציוויליזציה.
שארם־אל־שייך היתה, ותישאר, המרכז
לצוללנים. לבאים אל השמש והים
לבדן מומלצות יותר די-זהב או נביעות,
ולאמיצים כדאי לנסוע עד לראס־מוחמד,
מקום שפרט לביתו של נציג שמורות הטבע,
המוכר בירה ושתייה קרה, אין
בו כל מיתקני תרבות אחרים. בתי-השי-
מוש שהוקמו בשעתו בחוף הרחצה במקום,
אינם נראים כמיתקן הראוי לשימוש
אדם.

תפשירי איפור

# 1117111117
תכשירי שיער

בגדי ים וחוף

^ ז ז60

הדרכת המועמדות בהליכה וביטחון במה: לאה פלטשר
• הכנת
• טיפול בשיער: אמן התיסרוקות ג׳ימי
הכתרים: רחל גרא •
מכיר תכר טי סי ם מו קדמת:
הפצה ראשית ״הדרן״ ,טל , 248844 .ובמשרדי ״רוקוקו״,
״לאן״ ,״קסטל״ וביתר המשרדים בעיר. בערב המופע בקופת
״היכל התרבות״.
הנחות לוועדי עובדים,

קולנוע סרטים המת ח׳ 1ז9שגשג
והקולנוע! ,ענף שיתבל מספידים אותו
נבר כמה ישנים ,׳מרגי״ש טוב מאד. לא זו
׳בלבד שאייניו נכחד, להיפך, ד.וא שובר
שיאים. וד,סטטיסטיקות מצביעות על כך:
מעולם לא תכניסו כר, מעט סרטים, כד,
הרבה כסף בזמן כה קצר.
די להתבונן במה שקורה בישראל, כדי
להבחין בתופעה זו. בשבועיים האחרונים,
למשל, לא עלה אף סרט חדש על בדי
הארץ. והסיבה לקיפאון אינה היעדר מוצר
יחדש להקרנה, אלא ההצלחה המפתיעה של
הסרטים המוקרנים כבר. סרטים חדישים,
כמו אשה לא נשואה, והקרנות חוזרות,
כמו קח את הכסף וברח, מוצגים: בפיני
אולמות, מלאים, שלא להזכיר להיטים ישראליים
כמו אסקימו לימון אז ישראלים
מצחיקים.
ההמונים התעייפו. וזה אינו אלא
רמז למה שקורה בעולם. עיתוני־מקצוע
מופתעים מדווחים באחרונה על עלייה מת־מדת
במספר צופי הקולנוע, אחרי ׳שבמשך
שנים רשמו ירידה הדרגתית שאיימה להוות
הרת־אסון. בארצות-הברית ׳נשברו שיאי
ההכנסות של התעשייה בכל אחת מ־
׳שלוש השנים האחרונות, וריבים הסיכויים
׳שהדבר יקרה שוב השנה .׳בצרפת, שבה
נשמעו קינות חמות על שהטלוויזיה סוגרת
את אולמות הקולנוע. והוו אף שהחילו
להרהר ׳באפשריות להקרין בהם תוכניות
טלוויזיה, חוזרים הצופים בהדרגה אל המסך
הגדול. גרמניה, שנחשבה למת־יחי של ׳הקולנוע
האירופי — מי שראה אית סרטו
של וים וגדרם בחלוף הזמן יכול היה לראות
איך נסגרים האולמות בזה אחר זה — החלה
׳להרים ראשה ישוב. היא קונה סרטים, ולפי
המחירים שהיא משלמת קובעים סוחרי ה קולנוע
׳בעולם שהשוק הגרמני משתפר
בקצב מזורז.
אחד ההסברים לכך ניתן באמצעות ׳מש אלי
דעת־קהל שהצביעו על יריחה באחוז
הצפייה בטלוויזיה. ההמונים פשוט התעייפו
מהקופסה המדברת בביתם ,׳והחליטו
לצאת ולחפש את המוצר המקורי.
הסבר שני, שעומד כיום כנר לרגלי
תעשיות הסרטים, הוא שינוי הקו היסודי
שמנחה יאת מפיקי הקולנוע בעולם. הם
גילו בצירה שאינה משתמעת לשתי פנים,
כי הסרט הבינוני, זה שהיה פעם הלחם
עליו מרחו את חמאת הלהיטים, הלך ׳לעולמו
ואין לו עוד מקום על ׳מסכי הקולנוע.
כדי להוציא אדם מביתו צריך לספק ליו
אירוע, חווייד, שאינו יכול להתנסות ביד,
בשבתו בכורסה שמול הטלוויזיה. המלוד־רמזת
הקטנות, ששימשו מסלולי-הרצה לכוכבים
מתחילים, הקומדיות הצנועות, ש נעשו
בלאחר-יד בזמן הפנוי שניתר לכוכב
בין סרט יוקרה אחד למשנהו, לכל אלה

פיטר פאלי, כ״כרש בגרוש״
״קזבלנקה״ בראי עקום
את גבול יד,־ 200 מילייון דולר. מיפגשיס מן
הסוג השלישי־ עלה כפליים מכפי שתוכנן.
הנהלת קולומביה הרקה שיניים בחודשים
האינסופיים שבהם המשיך הבמאי, סטיבן
שפילברג, לתכנן את הפעלולים שלו. היו
שטעינו כי גודל החברה כולה תלוי בסרט
הזה, אבל בסופו ישל דבר לא הצטער איש
על המאמץ. מתוך 20 הסרטים הקזפתיים
ביותר ׳בתולדות הקולנוע ׳האמריקאי, אם
לסמוך יעל הסיכומים שיל תנ״ך עולם הבידור,
וארייטי, נוצרו 15 בעשר השנים
האחרונות, ו־ 10 מביניהם יצאו לשוק בחמש
השנים האחרונות.

קולין וידקוקס ורוי שיידר כ״מלתעות דם׳ 2״
כרישים נגד לווייתנים

אין היום עוד זכות־קיום, אלא אם כן מוכרים
אותו ישר לטלוויזיה, בפי שאכן קורה
לא פעם.
הטכניקה היום, היא להעז. להיכנס להפקות
רבות כוכבים, יקרות, המתפשטות
על פני ימים וארצות ; הפקות הנעזרות
בקול תרועות שופרי הפירסומת לפני יציאתן
למסך, זהמשתמשזת בשיטות מכירה
התוקפניות ביותר.
ג׳זן לוין, מפיק מפוכח לכל הדעות,
שהוציא באחרונה 25 מיליון דולר כדי לע שות
את גשר אחד רחוק חדי וקיבל הזרה
את השקעתו עוד לפני שהסרט יצא אל
המסכים, קובע שוב ושוב כי לא הכסף
הוא שחסר היום להפקות, אלא הרעיוניות.
יוני מי שייבוא עם רעיון מוצלח, לאי זיו
בלבד שלא יורידו ליו מיליון ימן התקציב,
אלא שיוסיפו ילו, מתוך תיקווה שהמיליון
הזה יקשט את הסרט בעוד כמה מעלות
זוהר, ובסופו ישל דבר ייוהזר למשקיעים
בריבית דריבית.
לפלוש ולבלוע. אין ספק שלזין ייודע
על מה הוא מדבר. הסנדק ומלתעות הם
שתי דוגמות ׳שעברו את התקציב שנועד
להן, אבל החברות שהיו קשורות בהפקה
לא נרתעו, המשיכו, והוסיפו כספים על
מד, שהוצא כבר. והתוצאה לא איחרה׳
להוכיח את עצמה: ישני הסרטים עברו

מעניין שתופעה זיו באה במקביל לירידה
דראסטית במספר הסרטים היוצאים לשוק
מדי שנה. הוליווד מייצרת היום פחות
ממחצית הסרטים שעיסתה בשיאה, מתוך
הניתר, ברורה, כי מוטב להשקיע הרבה
בסרט אחד שיהמם את הקהל, מאשר
להשקיע מעט בהרבה סרטים שרק ידקדקו
איותו. כמובן שהסל הולמים עדיין על
אדם בעקבות גורלו, או על רוקי, הסרט
שיעלה פרוטות ויכניס הון, אסל אילה תופעות
נדירות ׳מכדי ׳שאפשר יהיה י לבסס
עליהן שיטות. אחוז הסרטים הקטנים המפלסים
להם דרך לפיסגיה מיזערי בהש וואה
לאחוז ההפקות הגדולות. השליטה
בעולם הסרטים נתונה היזם בידי אנשי
כספים, בנקים או חברות־נפט (הבדיחה
יש׳ל מל ברוקס בסרט אילם על הברת נפט
כשם לפלוש ולבלוע היא מציאותיות בהח לט)
,ואלה מיטיבים לקרוא מאזנים יותר
מאשר ׳לשיפוט סרטים. לכן המסקנה התבקשה
מאליה: כל מה ׳שייעשה ,׳בברכתם,
צריך היום להיות גדול, מפואר, רועש ומושר
המונים.
כלש כגרוש. יש מחזמר בבריודוויי בשם
גריז, שמוצג כבר ארבע שנים וגורף
ממון? צריך מייד להפוך. אותו לסרט,
ולהכניס בו כוכב אקטואלי, כמו הון טרא-
וולטה, ואלופת מיצעדים, כמו אוליביה
ניוטזן־ג׳זן. מלתעות עשה הרבה כסף. מלתעות
מס׳ 2ייעשה אולי קצת פחות, אבל
אין שום סבנה שיפסיד. ניל סיימון כתיב
פארודיה יעיל הסיפורת הבלשית וקרא לה
הזמנה לרצח. העולם בולו צחק, כולל
הברת־?־,סרטים שהפיקה את הסרט. מכאן
שאין מנוס מהפיקת סרט נוסף שייקרא
לו בלש בגרוש, ושיהיה פארודיה על קזבלנקה
ועל האמפרי בזגארט, עם פיטר פאלק
העוטה שוב כובע ומעייל ג־סם, וועם טבסט
של ני׳ל סיימון. זזה עוד ילא הכל. ברקע
מהדהדות ׳בלי הרף השמועות על יכך ׳שקיר
וקאסידי ירכבו ושוב, ושסקארלט
ארד,רה תבנה מהדש את טארה ויתחלוף
׳שניית עם הרוח, שעה שרוקי משחיז את
אגרופיו לקראת סיבוב ישני, שביו, לדברי
יודעי־סוד, הוא עומד להתמודד עם אייר־גיונים
לשיתרור האשה.

גם סדר החשיבות בסרטים אלה. השתנה.
ראשית, מה שקובע הוא הנושא: נוסטאלגיה
לשנות החמישים (גריז) ,נוסטאלגיה
לתמימות שהלפה (נזילחמת הכוכבים) ,התמודדות
עם כוחות אל־טבעיים (מגרש השדים)
או עם אימה וזוועות (מלתעות,
ימם 1 ,ומס׳ ,2שביו מחסלים הכרישים
לווייתנים) ,ובן הלאה. שניית, ההיקף. סרט
צריך ׳להציע מראות שלא ניראו במותם
קודם לכן (מיפגשים מן הסוג השלישי),
או אלימות חסרת תקדים (הסנדק) .הוא
צריך גם להציע מיגוון כוכבים עוצר
נשימה, אם כי השיכלול במערכות יחסי־הציבור
מאפשר היום לבנות כוכבים ייש
מאין במהירות מסחררת. ההיוכחה החיו־יתכת:
לכך הוא שסיילווסטר סטאילון הייה
כבר סנסציה ליפני ׳שרוקי הגיע ׳למסכים,
ולא היה עיתון •שכיבד את עצמו, שלא
הקדיש מקום נרחיב לג׳ון טראוולטה, שעה
ששיגעון המוסיקה היה עדיין על שולחן
העריכה, וכל מה שיכול היה השחקן הצעיד
לזקוף לזכותו היה הופעה בתפקיד־משנה
בסידרת טלוויזיה.
צנוע ואיכותי. מיה שהולד ומאבד את
חשיבותו בציוריה מדאיגה, הוא תפקיד הבמאי.
כשעשתה חברת אי-אמ-איי האנגלית
את נסיונ׳ה הנועז לפרוץ לשוק האמ ריקאי,
בסרט מתח זוהר בשם רצח באוריינט
אקספרס לפני שנתיים, היא הזמינה
מעבר לאוקיאנוס ׳במאי יוקרה, סידני לומט,
כדי לפקח על המ״בציע. השנה, כאשר
מוצר־המשך זוהר עוד יותר, רצח על הני־

לקולנוע .׳ונדמה שזה מיה ׳שקורה גם
בישראל. אמנם מנת המיליונרים בצרות
שלנו בעינה עומדת, יאבל עובדה היא ש־אברהם
הפנר, יהודה נאמן, נסים דיין ובמאי
צעיר בשם איילן מיושנזון, עומדים
להתחיל בצילומים ובחודשים הקרובים, תוך
נסייון לעשות משהו שונה מן המצרך השערתי
להמונים.
וזאת להוכיח, כי אין מה להספיד בינתיים
את הקולנוע. הוא חי, משגשג ורוגש.
תדריך חוב הלר או ת:
תל״אכיב: פרובידנס, אשה לא נשואה,
ג׳וליה, מיפגשים מן הסוג השלישי,
הטפיל, קוז את הכסף וברח.
ירושלים: ג׳וליה, התפוז המיכני, דמי
הכיס.
חיפה: פנטסיה.

תל-אביב
פרוכידנס (מוזיאון, צרפת)
—סיוטי הלילה של סופר ישיש מול המציאות
של המחר. סרט מבריק, מורכב ומסובך
של אלן רנה, עם ג׳ון גילגוד, דירק

ה״אשנסו ההצרחה בדיחה שגורה בהוליווד אומרת שפרסי אוסקר אינם הולכים לאיבוד. אם שחקן
ראוי לפרס בשנה מסויימת, ואינו זוכה בו, רבים סיכוייו שהאקדמיה תפצה אותו בשנה
שלאחר מכן. החל מהשנה אפשר לספר את הסיפור הזה גם על פסטיבל הסרטים בקאן,
לאחר שחילק את פרס המישחק הנשי בין ג׳יל קלייבורג האמריקאית (על אשה לא נשואה)
לבין איזבל הופר, שחקנית צרפתיה צעירה מאד, שהיתר, המקופחת הגדולה של השנה
הקודמת. אז סברו הכל שהיתר, ראויה לפרס עבור רוקמת התחרה והפרס נגזל ממנה.
השנה היו ספקות אם אכן מגיע לד, פרס עבור ויולט נוזיאר. אבל הפרס הוענק, אולי
כדי לתקן את עוולות העבר. מאחר ושני הסרטים יוצגו בקרוב בארץ, יוכל הצופה
הישראלי לשפוט על כך בעצמו.
קטנה, עגלגלה ומנומשת מאד, איזבל הופר רחוקה מאד מכל תדמית קלאסית של
כוכבת קולנוע. כבת למישפחה שעודדה אותה בדרכה, היא גדלה בצילה של אחות
גדולה יותר, תמירה, נאה, שחקנית וסופרת מצליחה בשם דניאל.
לפני שנים מעטות בלבד היתד, אב־טיפום הגימנזיסטית העליזה וחמת הלב (היא

איזכל הופר כ״ויולט נוזיאר״

איזכל הופר ב״רוקמת התחרה״

שתי פנים לייאוש

ג׳ון טראוולטה ואוליביה ניטון־ג׳ון כ״גריז״
נוסטאלגיה לפופ
בוגארד, דויד ורנד, אלן בורסטין ואיליין
סטריץ׳.
אשה דא נשואה (פאר, אר-
צות־הברית) — אשה שנעזבת על־ידי
בעלה אחרי 17 שנים, מנסה להחזיר לעצמה
את שיווי המשקל הנפשי ולמצוא את
מקומה בחברה. סרט רגיש, מפוקח ומחייך,
עם ג׳יל קלייבורג בתפקיד הראשי. במאי:
פול מזורסקי.
הטפיל (פאריס, איטליה) —
סאטירה פראית וחסרת מעצורים על ה־מימסד
האיטלקי ועל הכנסיה הקאתולית,
מוסתרת מאחרי סיפור על פרח־כמורה
מגמגם, שמטפל בבן־אצולה נכה. סרט בעל
עוצמה חזותית והעזה רבה.
קח את הבסן! וכרה (לימור,
ארצות־הברית) — סרטו העצמאי הראשון
של וודי אלן. אוסף מערכונים ש מצטרפים
יחד לסיפור על שודד לא־יוצלח
שמנסה לפרוץ בנק. זה רחוק מאד מן
הרומן שלי עם אנני, אבל משעשע.

לוס, צולם במצריים, היה האיש מאחרי
המצלמה ג׳זן גילירמין, בטאי הרבה פחיות
מקורי מלומט, והרבה יותר מנוסה בהפקות
רחבות ממדים (לדוגמה: המגדל הלוהט).
לעומת זאת, דאגה החברה שמספר הכוכבים
לא יירד, אלא יועלה, אם אפשר, מסביב
לפיטד יוסטינדב, המגלם הפעם את הבלש
המפורסם ישל אגאתה כריסטי, הרקיול סו־ארו.
ואם
גילהמין הוא בכל זאת ידוע בין
א׳נשי המקצוע, מי שמע קודם לכן על ג׳ון
באדהם (שיגעון המוסיקה) ,או ראנאלד
קרייזר (גריז) .׳ואיך יאפשר ׳שלא להתפלא
על העזת חברה להמר על במאי טלוויזיה
המצטיין ׳בעיקר באימים ׳ומתח, בשם ז׳אנ׳וט
ישווארץ ,׳לבימוי סרט יקר כמו מלתעות
מס׳ ? 2ואם מישהו רוצה ׳להצביע על
ג׳יורג׳ לוקאס (מילחמת הכוכבים) כעל יוצא
מן הכלל הזה, צריך להזכיר שהוא היה
מעורב בהפקות הסרט, בדיוק בידידו, פרנסים
פורר קופולה, שנכנס אישית לחובות
כבדים כדי לסיים את הפקת סרט המיל־חמה
היקר׳ ביותר בכל הזמנים אפוקליפסה
עכשיו.
ירו שלים
מיה זה מבשר לחסידי הקולנוע הקטן
התפוז המיכני (בנייני-
והאישי?,לגבי אמריקה. הבשורות אינן
האומה, אנגליה) — משל של סטאנלי קוב־משמחות.
פשוט, משום שהמשקיעים אינם
מאמינים עתה בסוג זה: שיל סרטים. לגבי ריק על חברת עתיד (ואולי כבר הווה)
שאר חלקי העולם, המצב אולי קצת ייותר אלימה להחריד, ועל מימסד שנוטל את
טוב. ברור לכל, שבזוהר, פאר ואמצעי -זכות הבחירה החופשית מאזרחיו. אינו
הפקה אין אפשרות להתחרות עם האמ מיועד לבעלי הקיבות הרגישות. לאחרים
ריקאים. לכן מתאמצים ריבים לספק משהו — חובה.
שונה לחלוטין: הסרט הצנוע, האיכותי,
דמי כיס (סמדר, צרפת) —
שמושך אולי קהל מוגבל׳ אבל נאמן מאד אוסף חוויות־ילדות שמתרכזות בשנת לי־

היתד, בתה של אני גיירארדו באני רק אשה) .לבושה בג׳ינס וללא איפור, היא נראתה
למי שפגש אותה במיקרה ברחוב כסטודנטית אדמונית חביביה.
הכרזותיה על שאינה מוכנה להופיע בסרטים אלא אם כן ״אני מוצאת שפה משותפת
עם הבמאי״ ,סיווגו אותה מייד בין הצעירים המרדנים שאינם מסתפקים רק
במישחק, אלא רואים עצמם חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה. למרות שרשימת הסרטים
בהם הופיעה עד גיל 22 היא ארוכה (ביניהם סיזר ורוזאלי של סוטה, רוזבאד של
פרמינג׳ר, השופט והרוצח של טאוורניה) ,תפקידיה היו תמיד צדדיים-.אולם תפקיד
צדדי אחד כזה, בסרט בשם אלויז, על צעירה שווייצית המכונסת בעצמה, ואשר נרמסת
עד כדי כך על-ידי מוסכמות החברה בתחילת המאה, עד שהיא מאבדת את שפיות
דעתה, הצביעו על הדרך שבה תקפוץ איזבל מאלמוניות יחסית לשיא ההצלחה.
הבמאי השווייצי קלוד גורטיה יראה אותה ,׳והחליט שהיא השחקנית האידיאלית לסרט
בשם רוקמת התחרה, סיפור מופנם ומעודן להפליא על ספרית קטנה שמתאהבת בסטודנט,
על הפער שבין הצעיר החושב עצמו משכיל לצעירה הביישנית שאינה מעזה
לפצות פה לידו, ועל הסוף העצוב, כאשר היא מסתגרת בתוך עצמה, לאחר שנעזבה,
ומגיעה למוסד לחולי-נפש. הסרט היה לנצחון אישי הן לגורטה, הבמאי, והן לאיזבל
הופר, שהצליחה להכניס אלפי גוונים דקים לתוך הדמות השחקנית, הנכנעת והאפרו-
רית־לכאורה של ״פום״ (תפוח) ,כפי שמכונה גיבורת הסרט.
במקביל להופעתה זו, הוצג סרט שווייצי אחר משלה, האינדיאנים עדיין רחוקים,
שבו גילמה גימנזיסטית שאינה מסוגלת לעמוד בלחצי החברה ומניחה לעצמה למות.
אחרי שסרט מוסיקלי נוסח מטריות שרבורג, שהיתה צריכה לעשות עם ז׳אק דמי,
עלה על שרטון, קיבלה על עצמה את תפקיד ויולט נוזיאר, בסרט באותו שם של קלוד
שאברול, שעתיד היד, להביא את הבמאי, בפעם הראשונה׳ לתחרות הרשמית בקאן.
זהו סיפור אמיתי על נערה שניסתה לרצוח את הוריה ועמדה במרכז מישפט
פלילי מפורסם בצרפת של שנות השלושים. לגבי שאברול, הסרט צריך להראות ״מה
קורה לנערה צעירה, אשר בתנאים נתונים מנסה להשתחרר מן המיגבלות המיש־פחתיות
והסוציאליות הנכפות עליה.״ אשר לאיזבל, היא רואה בתפקיד המשך לסידרת
תפקידי הנערות הנופלות קורבן לייאוש, בשל תנאי החיים בהן הן נתונות .״אולם
להבדיל מרוקמת התחרה, ויולט גוזיאר הופכת את ייאושה למעשים. היא מתקשטת
בבגדים רועשים, היא עובדת ברחוב, היא מביאה את כל נטיותיה לידי שיא.״
זאת גם הפעם הראשונה שאיזבל מופיעה על המסך באיפור כבד, בניגוד לתפקידים
הקודמים, שבהם הופיעה כימעט ללא קיקזוט. היא אפילו נהגה לומר :״אני
מאופרת ברחוב יותר מאשר בסרטים.״ לאחר ויולט נוזיאר והפרס בקאן, אין שום
ספק שאיזבל הופר היא כבר שם־דבר בקולנוע הצרפתי. רק ספק אחד נשאר: האם
היא מסוגלת לשחק גם משהו אחר, מלבד נערות־על־ם ף־הייאוש.
מודים אחת, מעוצבות בכל האהבה הרבה
שיש לפרנסואה טריפו לילדים ובכל ה רגישות
שאפיינה את סרטיו עד כה.
ג׳וליה (אתון, ארצות־הברית)
— פרק ׳מזכרונותיה של הסופרת ליליאן
הלמן, הדן בידידות שקשרה אותה לחברה
לכיתה, בת עשירים שהפכה ללוחמת מחתרת
אנטי־נאצית באוסטריה שלפני המיל-
חמה. עם ג׳יין פונדה וואנסה רדגרייב.

חיפ ה
פנטסיה (אורלי, ארצות־הברית)
— וולט דיסני מלביש פרקי מוסיקה
קלאסית בהנפשות הנעות מן הקיטש
(בפסטורלית של בטהובן) ועד לאבסט־רקט
(בטוקאטה ופוגה של באך) ,מבלי
להזניח את ההומור (שוליית הקוסם של
דיוקא).

א1שי הארם
שות הבירה
נערמו מנוף
נהרה, ובמקומם
חזה הישוארים
שוח׳ הקורה
ך* או״׳מניקים ברחו,מכאן במו שפ1
נים ! ד,ם קיבלו הוראה שלא לבוא
ייותר לנהריזז. אצלי במלון מיד. מלא ב־או״מניקים
במשך כל משבוע,־ ובעיקר בסופי
משבוע! .עכשיו אין אף אחד.״ מיקי
הוא בעל אחד ממלונות ממפורסמים וביותר
בנהריח, מלון עדן. מיקי, שאיש בנמריח
אינו יודע את שמו מפרטי, מתפרסם -בעבר
כאשד ערך בעיר ירח־דבש סופי-שבוע
מיוחדים לרווקים חלרווקות, טיפל באלמנות
מקיבוץ־מארצי וניסח למצוא להן חתנים.
אך תקופת חיילי מאו״ם שכבשו אית ׳נה־ריח
בחודשים מאחרונים, מיתר, מתקופה
הפורחת ביותר בעסקיו של מיקי. בית־ממלון
ישלו, שמיפקדת כוח מאו״ם חתמה
עימד חוזה מיוחד, ובית־הקפה והבאר שמול
ממלון ,׳קפה הוואי, שקקו מאנשי אדם

של אנשי מאדם. מלאי מבירה העצום ועשרות
בקבוקי הוויסקי שהוכנו במועדון-
מיסעדה זזוף הדקל, שעל שפת ימה של
ניהריה, נשארו ונוחים כאבן ׳שאין לה הופכין.
מאורחים הישראליים של חוף הדקל
מעדיפים קוקה־יקולה. הפנסיון מזעיר בי ת
ארנה, המספק מיטה, מגמת וארוחת-בוקר,
אף הוא מתרוקן מאנשי האדם. בשבוע
האחרון מגיעו ל בי ת ארנה רק שני זוגות
של קציני ׳אדם ,׳שהבטיחו לנשיהם שהגיעו
לאיז׳ור לראות יאת בהריה עוד לפני ההוראה

שהובאו במיוחד עבור האו״מניקים, הופיעה
בשיבת האחרונה הזמרת אלכסנדחח במו״
עדוו־הלילה של קפה פינגווין. את אלכסנדריה
אוהבים הנופשים הישראליים.
גם נערות ונהרייה, שעבודן היו האדמוני-
קים עולם חדש לגמרי — עולם של שפה
זרה, גינונים אירופאים, מילים מנומסות
במקום ה״יאלה ׳בואי,״ של החבר הישראלי
— חשות בדידות־מה. נהריה, ובעיקר
בנותיה, אהבו את אנשי האדם. סיפרה
אחת מהן השבוע לכתב העולם הזה :״הם

ארו קרחים מכאן ׳ומכאן. הידיעות על בילויי
האדמניקים בנהרייה גרמו שישראלים
רבים: ,שתיבננד לבוא ולבלות בעיר הקיט
הקייצית, שבה החלה העונה בימים אלה,
נמנעו מלבוא אליה. היה ברור להם שהעיר
מלאה לחלוטין באנשי אדם וכי אין בה
אפילו חדר יאחד להשכרה, או מושב בבית
קפה או במיסעדה.
השמועה על כך שימיפקדת כוחות האדם
הוציאה את: חייליה ׳וקציניה מנהריה עדיין
־לא הגיעה לטייל ׳ולנופש הישראלי, או

האום וסוג סוחריה
בלוינדים או כהי־עור. אלה קישרו קשרים
עם בנותיה של נהריה, יאו עם פרוצות
שבאו במיוחד למענם מחיפה.
אך לפתע, לפני כשבוע, נעלמו אנשי
האדם בלא היו. החוזה יעם מיקי בוטל,
העיר התרוקנה סהג׳יפים הלבנים המעוטרים
אותיות ה-זאוס וד,פרוצות שבו לחיפה.
מסביר מיקי :״זה עניין פוליטי. את
מיפקדת האדם הבהילו הפירסומים שהיו
בעיתונים בארץ, וגם בחוץ־לארץ. הם חשבו
ושהערבים לא יהיו מרוצים מכך ׳שאנשי
האדם ומוציאים כסף בישראל, והורו ל־
׳אנשיהם לא לבוא יותר לנהרייה.״
לא ירק מיקי ספל מהנסיגה הפתאומית

בחורות לבד

לנסיגה ,׳והחליטו לקפוץ ללילה אחד לעיר,
השוכנת על שפתיו של ינחל הגעתון הצחיח.

הבנות נשארו
בודדות
ף* חנויות הוסרו השלטים בא׳ניגלית יו-
*יי בצרפתית שהוצבו בהן. אנשי האדם,
שנהגו להוציא אלפי דולרים ליום בחנויות
ניהריה יסביר אינם ,׳והישראלים מבינים עיב־ירית,
וכמעט שאינם קונים. מועדוני-׳הלילה
של העיר החליפו את סוג התוכניות שלהם.
במקום רקדניות בטן או ׳רקדניות פלמנקו,

שתי עלנוות־חן נזנהויה, שכמו של הצעירות
ה תו שבו ת שאר העיירה שהיתה פעם ייקית, ה ת רגלו ב שבו טו ת האחרונים לחיזו ריהם
ה״אירופאים״ של אנשי כוח האדם, יו שבות סר ב שלם
אליהן. יגש שאיש מבלי לבדן בקפה פינגווין במקום,

היו ומנומסים. לצאת עם אדמניקים היה
כיף של ממש. הם לא ניסו להכניס אותי
למיטה בערב הראשון, לא טיפסו עלי בריקוד
הסלאו הראשון, היו ממש געטלמ׳נים.
אף פעם לא ביליתי בנהרי׳ה כל־כך טוב, ואני
ילידת נהריה, כמו שביליתי בזמן שהיו
כאן האידמניקים. עכשיו, להגיד את האמת,
אין לי כיל-כך חשק !לצאת. יש בעיר
חזאית או פרכים שלא יודעים להתנהג, או
סבונים שבאו מתל-אביב עם ההדרים ושלהם
לנוח ולאכול בפנסיון. איני מעדיפה לצאת
עם יתבדה ולשתות קפה.״
בעיית הבעיות של נהריה, ובעיקר שיל
גורמי התיירות בעיר, היא שעתה הם נש-

ארמניק יחידי

מהבודדים מאנ שי האדם אחד שאפשר היה למצוא בסוף ה שבוע
בנ הריה, אריק, ניסה להת קר ב אל שני זוגו ת י שראליים שישבו
באחד מבתי־הקפה בעיר, אולם לל א הצלחה יתירה. אריק הגיע
לנ הריה בניגו ד לפ קוד ת מפקדיו, וטען :״באתי רק לכמה שמות.״

שהגיעה אליו ׳במאוחר, אחרי שהזמין כבר
חרדים במלון בעיר-קיט אחרת.
מכה לעיר ה קיי ס
ף* תי־־הקפה והמלונות כמעט ריקים
* בתקופה זיו, שיבה לפני כשנה אי-
אפשר היד. להשיג אפילו חדר אחד. ברחובות
מסתובבים בעיקר בני העיר או בני עכו
הסמוכה, ובביתי-׳חקפה דק נופשים אמיצים
׳איו נאמני נהריה, שהחליטו לבוא ׳למרות
החשש שלא יימצאו חדר. מועדודהלילה
פינגווין ,׳שבכל ליל שישי רגיל בקיץ אי-
אפשר לדחוק ביו סיכה החל מהשעה 9
בערב, היה ריק־למחצה ביום השישי האח רון,
למדות התוכנית העשירה לישראלים
׳שהציע המועדון, והפלקאטים הרבים שיתלה
ברחובות העיר. המועדון של מליון קרלטון
הסמוך, היה ריק עוד יותיר, ומרבית האורחים
היו מאורחי המלון ומצעירי נהריה.
״אני מקווה שיהיה בסדר בסוף,״ אומר
מיקי .״לפני כמה שינים היתה לנו אותה
הבעייה. אצלי, במלון התגוררו צעירים
וצעירות ישל השומר הצעיר, שבאו למצוא
חתנים ובלוית. בעיתונים הופיעו יעל כך
כתבות, השומר ׳תצעיר התרגז וביטל לי
את החוזה .׳הפסדתי הרבה כסף, משום ש האורחים
הרגילים ׳שלי ידעו ׳שהמלון מלא.
!אכל בסוף ,״הצלחתי להודיע ושייש אצלי
מקיוימו׳ת — ויבאו. הפעם זה נראה לי יחמור
ביותר. אפילו מיקי שטראוס, בעל מיפעלי
שטראוס, הידוע כמי ׳שאוהב לבלות טיוב,
עזב את העיר ויריד ׳לאילת ,׳וזה סימן רע.
אני מקווה שלקראת אמצע העונה או סופה,
ובואו המטיילים הישראלים.״
אבל ׳אברבדל, בעל אחת הכידכרלת עם
הסוסים שבהם מפורסמת בהריה, פסימי
יותר .״האו״מניקים אהבו לנסוע על העגלות,״
הוא אומר .״הם היו לוקחים את
הבחורות שלהם ועושים סיבובים גדולים
יבעיר. זה היה ומזכיר להם סרטים ישנים
שהיו רואים בבית. עכשיו, אף אחד לא
נוסע. יכל העגלות עומדות בתור, וכולם
נוסעים ׳במכוניות.״

שידור ׳
צל׳זש

בגין והמאפרת

רבות בחופשה־ללא־תשלום ומנהל

• לעורכת ה שבוע יומן אירועים יעל
חן• מהדורת ה שבוע של השבוע האחרון
היתה אחת הטובות ביותר שהוקרנו אי-
פעם על המסו. נראה כי יעל חן מצדיקה
את התיקוות שתלו בא. היא הגישה יומן
מאוזן ובו כתבות מצויינות, ערוכות נכון
ובאורך לא מוגזם.
הפנינה ביומן היתה כתבתו של רפילו
חלבי על הנערים העובדים בשדות ישראל.
רפיק קרע, בעזרת המצלמה, את מסווה
הצביעות מעל פני יושבי פיתחת
רפיח, הוכיח, כי אנשי הקיבוצים והמושבים,
ששנים רבות היו סמל המוסר הישראלי,
נוהגים על־פי חוקי חשכת ימי־הביניים,
כשהם דורסים כל חלקה טובה
בטוב האנושי, באמונתם החברתית המוצהרת,
בחוקי הדת ובחוקי המדינה.
כתבתו הכלכלית של אבי אנני׳ל, שפתחה
את הגיליון היתר, עניינית ומאוזנת,
כפי שכתבה כלכלית צריכה להיות. כתבתו
של אורי גולדשטיין על הד״ר אריק
ידום מטיצפה הימים שבהר כנען היתה
מלבבת, נעימה ועשויה היטב.
לכתב החיפאי של הטלוויזיה, עמוס
כרמלי, היה סקופ של ממש. הוא ריאיין
את אחת האמהות של הילדות שהוחלפו
בבית־החולים רמב״ם בחיפה. בפשטותו
של הראיון טמונה היתד. גדולתו. למרות

תיאטרון ירושלים.

לפני כשבוע היו ליבני וירון בתיאטרון
ירו שלים, כאשר צולם המופע לזיכרו של
יצחק לוי, שדיברי־הקישור שלו נכתבו
על־ידי נשיא המדינה יצחק גבון. באותה
הזדמנות יכלו כל האורחים לראות
כיצד מטפל מוסינזון בליבני וירון, ואף
הביא להם בעצמו קפה בעת ההפסקה.
צוקרמן אינו רוצה במוסינזון. הם הס תכסכו
עוד כשזה היה עובד פעיל בטלוויזיה.
צוקרמן היה רוצה כי יהודית לוץ
תמונה כראש המחלקה, אולם ברור לו כי
הלחץ של ליבני וירון יכריע בסופו של
דבר למען מוסינזון. לכן העלה צוקרמן
את הרעיון שקירשנבאום כלל לא התפטר,
אלא עוסק בינתיים בדברים אחרים
בטלוויזיה, ומשום שלא התפטר באופן•
רישמי, אין צורך במיכרז, ויש להמשיך
במצב הקיים, שבו לוץ היא המנהלת בפועל.
כדי
לחזק את טיעונו זה, הביא צוקרמן
ביום הראשון האחרון את קירשנבאום אל
ירון, וזה הודיע לו מפורשות כי הוא לא
התפטר כלל.

סירסו של יואל אסתרץ על מאחרי הקלעים של המוקד עם מנחם בגין, אשר
בחלקו צולם בחדר-האיפור הקטן והצפוף, חשף את אחת הבעיות הגדולות של שידורי
הטלוויזיה ובעיקר של שידורי החדשות: האיפור והתאורה.
אנשי־טלוויזיה זרים המבקרים בארץ, מזדעזעים מהרמה הירודה של האיפור
והתאורה, וטוענים כי אילו הוכנס שיפור בשני נושאים אלה, היו השידורים נראים
הרבה יותר טוב.
הטלוויזיה מחזיקה שתי מאפרות קבועות, שרה ברזילי (זו שנראתה כאשר איפרה
את בגין) ורחל אטקין, הידועה מני קוי ראש. נוסף עליהן יש עוד שתי מאפרות
זוטרות שאינן קבועות, העוסקות באיפור אורחים לא־חשובים, כמו חלק מאורחי התוכניות
עלי כו תרת. מלבד האיפור הסטנדארדי, של הסרת השומן מהפנים, כדי שלא
יבריקו, אין טורחות המאפרות כלל לתקן פגמים בהופעת השדרים או המרואיינים, או
לברר אלה מחלקי פניהם צריכים איפור רב יותר ואלה פחות.
דוגמה מצויינת לאיפור טוב מצויה בסידרה המוקרנת כבר שבועות רבים על המסך:

ההצגה תה־ר. קטנה
ההצגה הגדולה של לילות הבחירות לכנסת
ולהסתדרות לא תחזור על עצמה

ריצ׳ארד אוסטין

בריאן האמונד
כוחו של איפור
האחים.

סיפור העלילה של הסידרה מתמשך על־פני שנים רבות, והיה צורך ״להזקין״

את השחקנים. האיפור הטוב ביותר נעשה על פניו של השחקן ריצ׳ארד אוסטין,
המגלם את בריאן חאמונד. אפשר לראות בתמונות כיצד אותו שחקן נראה ברא
שיתה
של הסידרה, כאשר הוא צעיר, וכיצד הוא נראה בפרקים המשודרים בימים אלה,
אחרי שעברו עליו שנים אחדות ומשברים רבים.
אולם לא רק האיפור הוא הגורם לסילוף ההופעה של השדרים והמרואיינים
בטלוויזיה הישראלית. גם נושא התאורה היה גורם בושה אפילו בשנה הראשונה בכל
בית־ספר לטלוויזיה ולקולנוע. תאורת טלוויזיה היא מיקצוע כמו כל מיקצוע אחר,
אולם בטלוויזיה הישראלית שייכים התאורנים למחלקת ההנדסה, ואין כל הבדל בינם
לבין חשמלאים. תולים זרקור שם, נקודת אור כאן, ובכך מסתיימת עבודת התאורה, שבכל
טלוויזיה אחרת מקדישים לה זמן רב, מחשבה רבה, וכישדון ׳וידע.
אחת התוצאות מליקויי התאורה היא שלפחות אצל שני קריינים ידועים, יעקוב
אחימאיר ועודד כן־עמי, בולטת ׳תפיחות באחת מלחייהם שאינה קיימת במציאות,
רק משום שעל הלחי השנייה ממוקד זרקור חזק יותר.

כתבים חלבי וגולדשטיין
כוחה של חן

שהאם הצטלמה רק מגבה, היו דבריה מזעזעים,
ותמונת התינוקת בוודאי תיכנס
למדור ההיסטורי של ארכיון הטלוויזיה.

הקואליציה נגד צזקרמן
מנהל הטלוויזיה ארנון צוק ימן הפסיק,
בתחילת השבוע, את חופשתו ליומיים,
כדי לנסות לטרפד את כוונתו של
מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליכני,
למנות כמנהל מחלקת התוכניות את מנהל
תיאטרון ירושלים אביטל מוסינזון.
באמצע השבוע שעבר הודיע לפתע הפרופסור
ראובן ירון, יושב ראש הוועד־המנהל
של הרשות, כי בקרוב יוצא מיכ־רז
פנימי לתפקיד מנהל מחלקת התוכניות,
אחד התפקידים החשובים ביותר
בטלוויזיה. כיום, המנהל הרישמי של
מחלקת התוכניות הוא מרדבי (״מוטי״)
קירשנבאום, ואילו ממלאת־מקומו בפועל
בתישעה החודשים האחרונים היא
יהודית (״ג׳ודי״) דוץ•
הודעתו של ירון גרמה הפתעה גדולה,
כיוון שעד כה לא התערב הוועד־המנהל
במועדי הוצאת המיכרזים לתפקידים השונים.
לאיש לא היה ברור מדוע, פיתאום,
רוצה ירון במנהל מחלקת תוכניות, אם כי
הצורך בכך ברור מזה חודשים רבים. עד
שדלף הסוד הגדול.
התברר, כי היה זה דווקא׳ליבני ש השפיע
על ירון להכריז על מיכרז, כדי
שלזה יגש אחד מידידיו הקרובים, אביטל
מוסינזון, שהוא באופן רישמי עובד
רשות השידור, אם כי נמצא כבר שנים

בבחירות למועצות המקומיות. שידורי הבחירות,
המאורגנים על-ידי מחלקת החדשות
יחלו מייד עם סגירת הקלפיות, אם
כי עדיין לא ידוע אם הקלפיות תיסגרנה
ב־ 9בערב או רק ב־.11
הדיווחים יזרמו מכל רחבי הארץ, אולם
רק לגבי שש ערים תיערכה התחזיות המפורסמות
של הסטטיסטיקאי חנו ך
ס טי ת. מלבד שלושת הערים הגדולות.

תל־אביב, ירושלים וחיפה׳ יהיו תחזיות
גם לגבי העיר הרביעית בגודלה בארץ,
באר־שבע. אל אלה יצטרפו עוד שתי
ערים: רחובות, וזאת בגלל העובדה ה־פיקנטית
שראש העיר הנוכחי ואחד המועמדים
גם לקדנציה הבאה, ח״כ שמו אל
רבטמן, מואשם בפלילים, ואשקלון,
שגם בה סערו הרוחות בעניינים פליליים
ומשום העובדה שתת־אלוף נתן
(״נתק׳ה״) ניר, הוא מהמתמודדים על
ראשות עיר זו.

שידורי הבחירות לא יימשכו כל הלילה,
אלא רק כ־ 3—4שעות.

הכוו״ח׳ם (מציעי כסף
בטלוויזיה הערבית ובבית השידור הערבי
(בש״י) הרדיו בערבית, אחוזים
עתה בהלה מפחד פרישות של עובדים ש אינם
יהודים, בגלל התנאים הכספיים ה קורצים
שמציעות תחנות־השידור של
כוויית ואבו־דאבי לעובדים במוסדות הישראליים.
הסנונית
הראשונה העומדת לעבור, עלפי
השמועה, מהרדיו הישראלי בערבית
לתחנת השידור של כוויית, הוא הכתב
ז׳קי מוכתר. אולם גם בטלוויזיה שוק לים
עתה לפחות שלושה אנשים הצעות
כספיות, העולות פעמים רבות על משכורתם
בארץ, שהועברו אליהם מכוויית ונד
אבו־דאבי.

מקלטי בבנחי־מלון

מועמדת. רוץ

;!ועמד מוסינזון
כוחו של קפה

הסיכסוך הממושך בין בתי־המלון לבין
הטלוויזיה עומד להסתיים בתקופה הקרובה.
מרבית בתי־המלון בארץ אינם מכ ניסים
מקלטי טלוויזיה לחדרים מאחר ש רשות
השידור דרשה מהם אגרה עבור כל
מקלט ומקלט.
באחרונה נוסחה הצעת פשרה בין ה־מלונאי
חיים שין! לבין מנכ״ל הרשות,
יצחק ליבני. בתי־המלון ישלמו אגרה
עבוד המקלטים שיציבו בחדרים, באופן
יחסי לאחוזי התפוסה במלונות. אם במלון
מסויים יהיו 60 אחוזי תפוסה בשנה, הוא
ישלם עבור כל אחד מהמקלטים אצלו.רק
60 אחוז ממחיר האגרה.

בגין לא ת ה את וביב, שיבח את סבידוו

וביקו את 1יסים * תמיו הבטיח והוריו
לודיו * שתי קוייניות חדשות בטלוויזיה
• בגין וא וצח נדו וניב
ראש ׳הממשלה, מנחם בגין, לא יהיר! מאושר
כאשר גילה כי הכתב לענייני מיפלגות, דן רכיב,
חבר בצוות המראיינים ׳ש׳ר״איין אותו במיסגרת
מוקד משבוע שעבר .׳בגין אינו אוהב את רביב
מאז סידרת הכתבות של זה על קרן תל־חי.
כשנתגלה לבגין כי רביב בין המראיינים, הוא
פנה ליעקוב אחימאיר, מי שהיה המראיין הראשי
במוקד, ושאל אותו :״האם אי־אפשר הי׳ה
לבחור בחיים יבין במקום רביב?״ תשובתו של
אחימאיר :״יבין הוא זה שקבע מי יהיו המראיינים.״
אגב,
בגין הקפיד במשך כל התוכנית לכנות
את אחימאיר ואת א לי מלך רם: מר אחימאיר
ומר ׳דם, למרות שכאשר הוא ׳נפגש עימם לשיחות
שלא בשידור, הוא קורא להם בשמותיהם הפרטיים.

• השיחה הפוליטית החשובה
שיחה פוליטית בעלת חשיבות עלי׳ונה ׳נערכה

בחדר־האיפור בין חאש־הממשולה מנחם בו״ין
לבין המאפרת, שרה ברזילי, בעת ששרה מרחה
על פניו של בגין קרמים וניגבה אותם בצמר-גפן,
דקות אחדות לפני התוכנית מוקד. באותו יום
נערכה הצבעת אי־אמון בכנסת, ובגין דיווח עליה
לברזילי .״הנאום של מנחם מבידור היה מצויץ,״
אמר בגין לשרה ,׳ובתשובה למבט התמיהה שלה
הסביר :״מבידור סיפר לבית כי בעת שהנשיא
האמריקאי ריצ׳ארד ניבסץ הגיע לארץ, לא
נתנה לי ממשלת המערך את הכבוד הראוי לי,
שהיותי יאז ראש האופוזיציה, כפי שאני ׳נתתי

שיחות הטלפון. אולם השלושה כבר התרגלו.
׳בכל פעם שפונה אליהם מישהו, הם ׳מקדימים ושואלים
:״איזה גורן אתה רוצה>.״
הבכיר מכולם הוא יצחק (״ג׳קי) גורן, שמונה
באחרונה כראש הבמאים בטלוויזיה, במקומו שיל
ועקוב אסל• גורן, הנשוי למזכירתו של שמעון
פרס, דליה גורן, הוא מוותיקי הטלוויזיה והחל
את דרכו בה כצלם, אחרי !שקודם־לכן היה צלם-
עיתונות ׳בירושלים. צבי (״צבה״) גורן הוא ׳מפיק
תוכניות, בעיקר תוכניות מוסיקה, וזאת אחרי
שהיה במשך תקופה ארוכה ראש דסק החוץ במח לקת
החדשות. ואילו יגאל גורן, שהוא אחיינו של
הרב הראשי שלמה גורן, הו׳א אחד הכתבים
הנמרצים ׳ביותר של מחלקת החדשות.

יום רביעי
• ידידי האדם (שעה
.) 7.00 זה שנים רפות מתכננים
להעביר את גן החיות
של תל־אביב, שאפשר לכנות
אותו בלב שלם בשם גינת-
חיות, אל המרחבים שמחוץ
לעיר. התיכנון הראשון היה
לרמת־אביב, אבל בינתיים נב נתה
שם שכונה. אחר־כך חש בו
על מערב אפקה, אבל בינתיים
הוקמו שם מגרדי שח קים.
בעיות אלה אין לגן ה חיות
של סן־דייגו, המתואר
בפרק השבועי של ידידי האדם.

האחים >שעה .)8.00
לג׳ניפר יש בעיות של נאמד

• באנו הפסיק ונדד

יום חמישי
• גיטרה ונועם (שעה
.) 0.15 שידור חוזר של לימוד
הפריטה על גיטרה עם נועם
צור והזמרת רוחמה רז.

• פליפר (שעה צס.)0.

לפני כשמונה שנים שידרה
הטלוויזיה את התוכנית על הדולפין
פליפר, היורש את מקומו
של כלב־הים מולטי. עתה
החלה הטלוויזיה לשדר סידרה
זו מחדש, והערב הפרק השני
בהתחדשות. תחנות הטלוויזיה
בעולם ובעיקר בארצות הב רית,
מציעות למכירה במחיר
מוזל ביותר, סדרות חדשות
וחדישות לילדים, אולם המחלקה
הערבית לילדים נאלצה
להיכנע לבעיות התקציב, ולהסתמך
— בטעות על כך שהילדים
של אז כבר לא צופים
בפירטי הילדים של היום.

החיפוש אחר סגד־

אחד מחברי הוו׳עד־המנ׳הל של רשות השידור
הצי׳ע ,׳בשבוע שעבר, לבטל את ישיבות הוועד־המנהל
למשך כמה שבועות .״משעמם לנו בלי
פאפו. אין בידור,״ הס׳בי׳ר. חבר הוועד־המנהל והליצן
הקבוע של הוועד, עורך־הדין אה רץ פאפו,
יצא לחוץ־לארץ ומאז, לפי דיברי בעל ההצעה,
איבדו הישיבות את אווירת הקירקס שאיפיי׳נה
אותן.

סולחה תמיד-דדיו
בשבוע שעבר נערכה שיחת סולחה בין שר

המשפטים שמואל תמיר ודוברו חיים סאמט,
לבין איתן אלמוג, מנהל המחלקה לענייני היום

האחים: או׳מרה

רה 0.05 אחרי התחדשות
ה״התאבדויות״ של כושים ב־בתי־מעצר
של דרום אפריקה,
משדרת הטלוויזיה שני המשכים
של סרט תעוד תחת השם
מבט אל דרום אפריקה. הפרק
הראשון המשודר הערב מתאר
מסע חיפושים של יוצר הסרט
אנטוני תומאס אחרי סנדרה
ליינג, בה פגש 10 שנים לפני
יצירת הסרט, כשסנדרה היתד,
בת .11 סנדרה, בת להורים
לבנים נולדה בעלת עור שחום,
הורחקה מבית־הספר ללבנים
שבו למדה וקיבלה את תווית

שעה 8.00

בפועל ברדיו והכתב המכסה את מישרד המיש־

נות. האם להיות נאמנה ל-
אדוארד, או לעמדתה לגבי הצעתו
של קירקמן? אלה שאסור
להתקשר לבתיהם מדי יום

הנאמנות הכבודה
של גיניפו
רביעי החל מהשעה 8.00בערב,
בוודאי לא יחמיצו את
בעיותיה של ג׳ניפר, מלכת ה בעיות,של
הסידרה.

יגאל

ג׳קי

צכה

כולם על הגורן

לשמעון פרס, כאשר הנשיא המצרי סאדאת
הגיע לארץ.״
אולם לא רק שבחים היו בפיו של בגין. באוזני
המאפרת התוודה כי ״׳הנאום של השר משה
גיסים לא היה מעניין בכלל.״

• שלושה ווו הגוון
אל יגאל גורן הכתב לענייני התיישבות של
הטלוויזיה ויאל צבי (״צבה״) גורן, אי׳ש מחלקת
התוכניות, הגיעו לפני כשבוע פרכות רבות, לכל
אחד לחוד, על כך שמונו לתפקיד האחראי על
הבמאים. אך איש מהם לא מונה לתפקיד זה.
לפני כשבועיים, באו רבים לנחם את יגאל
גורן על כך שמנהל הטלוויזיה ארנון צוק רמו
סרב להעביר אותו לחדשות. גורן הנדהם הסביר
לכל מנחמיו כי הוא עובד כבר שנים רבות במחלקת
החדשות. גם אל יצחק (״מקי״) גורן באו רבים,
׳והשתתפו בצערו על כך ׳שאינו עובר לחדשות.
לג׳קי גורן לא נותר אלא לצחוק׳ ולומר שאפילו
היו מציעים לו, לא היה עובר לחדשות.
אחרי כל כתיבה מוצלחת של יגאל גורן בנושא
ההתנחלויות, ואחרי כל התנכלות של שר החק לאות
אריק שרץ לכתיב זה, באים רבים אל
ג׳קי גורן ואל צבה גורן, ומביעים בפניהם את
׳תמיכתם. לשניים כבר נמאס להסביר שאין מדובר
בהם כלל.
העובדה ששלושה אנשי־מפתח בטלוויזיה נושאים
אותו ׳שם־מישפחה גורמת בילבול רב, גם
בחלוקת הדואר בבניין הטלוויזיה וגם בהעברת

פטים, שמואל טל. הקרע בין הרדיו לבין תמיר
וסאמט נתגלע ׳בעיקבות הידיעה, שהופיעה לראשונה
בהעולס הזה, על התפטרותו של היועץ-
המישפטי־לממשלה לשעבר הפרופסור אהרון
ברק, ידיעה שלא הגיעה לרדיו. לדיברי אלמוג
וטל, זוהי מדיניות קבועה של צמרת מי׳שרר המשפטים,
שלא להעביר מידע לרדיו.
תמיר וסאמט הבטיחו להיות ילדים טובים, ולהתחיל
להדליף גם לרדיו.

#שתי הקו״ניות החושות
הסוד השמור ׳ביותר בטלוויזיה היה שמותיהן
של שתי קרייגייות־רצף החדשות שנבחרו ,׳ושבעוד
זמן־׳סה !תופעלנה על המסך.
מתוך עישר מועמדות סופיות, נבחרו שתיים:
כרמל כן־אפריים, קריינית-׳רדיו ובתו של
משה בן־ אפריים ־שהוא עיתונאי ואיש רדיו
ותיק, וצעירה המוכרת לזאבי ירושלים ותל-אביב,
ששמה יהודית יעקוב: .בהצלחה.

• הנימוק היה משננע
הנימוק שהכריע בסופו של דבר נגד שידורי ה תעמולה
לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות,
הייה זה שהעלה מנכ״׳ל רשות השידור יצחק לים־
נ״ ,אשר התנגד לשידורים. ליבני טען כי שידורי
הבחירות לכנסת היו ברמה ירודה, וכי אין צויד
לבזבז זמן־צפייה יקר על שידורים ברמה ירודה,
שבוודאי יחזרו על עצמם בבחירות לעיריות.

קינג קונג >שעה

.) 10.00 לפני חודשים אחדים
רצתה הטלוויזיה להקרין את
סירטם של דויד קופר וארנסט
שדסאק משנת ,1933 קינג
קונג, אולם בעלי בתי־הקולנוע
התנגדו לכך. באותה עת הוקרנה
על האקרנים הגדולים
אחת הגירסות החדשות של
קינג קונג, שהיתר! הרבה פחות
טובה מזו עם פי ריי, ברום
קאבוט ורוברט אונזסטרונג ש תוקרן
הערב.

• עולמו שד וולט דימ

(שעה .)5.40 התוכנית,
שזכתה בקהל מעריצים קבוע,
לא רק מקרב הילדים, עומדת
לרדת מהמסך הקטן עם סיום
החופש הגדול. בתחילת ספטמבר
יתחילו לשדר את תוכ נית
היוקרה של מחלקת הילדים
שאלה של זמן, חידון ל שנות
השלושים. בתוכנית זו,
שתוגש על־ידי איש החידונים
וכותב השאלות ל־ 9בריבוע
זאב ענר, ועל־ידי המצחיקן
של עלי כותרת מאיר שלו, וכספים מאמצים הושקעו רבים ולדיברי מנהלת המח לקה׳
אסתר סופר, זו תהיה
אחת התוכניות המרתקות ביותר
ששודרו בטלוויזיה, ולא
רק המיועדת לילדים ולנוער.
בינתיים, היום, ישודר הפרק
הראשון על קית קארסון, הגיבור
הלאומי של ארצות־הב-
דית, היוצא בראש קבוצה ש בדקה
את מצב הביטחון במערב
היבשת.

גיטארה ונועם: רוחמה
שעה 6.15
ה״ציבעונית״ .היא הורשתה
להמשיך ולהתגורר בבית הוריד.
רק אחרי שנרשמה אצל
שילטונות דרום־אפריקה כמש רתת
שלהם. תומאס חיפש את
סנדרה ומצא אותה בת ,21
נשואה לירקן כושי פטרום
זוואנה, עימו ברחה מבית הוריה
כשהיתה בת ,15 אם מאו שרת
לשני ילדים ומתגוררת
בטריטוריה כושית בעלת שיל-
טון עצמי.

פמדארק

(שעה

.) 10.25 הפרק השבועי מתחיל
להיות דומה לסידרה האחים,
ועוסק בין השאר בבנק אות.
אולם, בשורה טובה. היום
הוא הפרק הלפני־אחרון של
הסידרה. בעוד שבועיים תחל

שקסניו מגוש
את פולדאוק
סידרה הדשה, המוכרת לצופי
הטלוויזיה בירדן, וויל שקם־
פיר: שישה פרקים המתארים
את חייו של וויליאם שקספיר,
על־פי מיטב המסורת של הטלוויזיה
הבריטית המעולה.

שב ת

יום שיש•
• האיש השווה מיל־

יונים (שעה .)3.00 לסטיב
אוסטין קם מתחרה. אלוף מי-
רוצי מכוניות שנפצע קשה ב תאונה
ובו השקיעו 7מיליוני
דולר, לעומת ה־ 6שהשקיעו
באוסטין כדי להפוך אותו לאדם
ביוני. אולם הנפש היא

קוז׳אק
1־ 7המיויון

• חידושים והמצאות

• מועדון נדשים (שעה

( .)0.30 אכזבה מהתוכנית, ש־בדרך־כלל
מפתיעה לטובה.
נושא התוכנית הוא חידוש מלפני
11 שנה של זריעת עננים
בכספית לשם הגברת מי הגשמים.
מחלקת התוכניות של הטלוויזיה
הערבית רכשה סרט
המספר על ועידת מדענים שנערכה
בשנת , 1967 ובה דנו
בחידוש של אז. בארץ כבר
משתמשים שנים רבות בהמצאה
זו. הנושא השני, אף בו
אין משום חדש: המצאת מכשירים
שונים לפיתוח חקלאות
זעירה בערוגות, מכשירים שכל
חקלאי ישראלי, יהודי או
ערבי, מכיר היטב.

.) 5.50 סידרה חדשה בתוכניות
לילדים. פרק ראשון מבין
13 פרקים מצויירים על הר־פתקות
4ילדים ושני כלבים.

אהד

איו לעשות

7.35 המחלקה הערבית
פותחת היום בחידון שיימשך
כל חודש הרמדאן. הנושא של
היום: יראת שמיים. את החי-
דץ הערבי הכינו שתי יהודיות
דווקא: המפיקה שולמית
(״שולה״) בן־שדום והבמאית
שושנה ציס.

• כצאת השבת (שעה

חידון

• השכוע יומן אירו

.) 0.30 מפיק התוכנית ומגישה
יצחק (״צחי״) שמעוני נמצא
בחופשה, אולם הוא יפסיק
אותה במיוחד כדי להגיש את
החידון הכמעט־פרטי שלו. שמעוני,
ושאר העושים במלאכה,
מסרבים לגלות מראש מי יהיה
בצוות היועצים, כדי שלא יקרה
שהנשאלים יכירו אותם מקודם
ויצליחו לדלות מהם תשובות
מראש. למרות שבבי־.
קורת בעיתונות קוטלים את
החידון, הרי על־פי מכתבי צופים,
הוא זוכה בהצלחה רבה,
ובינתיים אין כל כוונה להורידו.
שננה
10.00
ההצלחה הגדולה של התוכנית
הביא לכך שזמרים רבים ומו־

•רדנה אח ,
ומועוו! הנושים
כרים, ביניהם הלנה הנדל, ויזהר
כהן לא התביישו לפנות
למפיקה רינה אגוזי בבקשה
לשתף גם אותם בתוכנית.

כצאת חשכת: ארז
שעה 8.00
דור חוזר של בדחורין בכלא,
על המהר״ם, רבי מאיר מרו-
טנברג בימי־הביניים. כמו את
מרבית תוכניות הדת, ביימה
גם את תכנית זו ורדינה ארז,
שהתפרסמה באחרונה בזכות
אחותה אופירה.

• לונדדן •טל דיקנס
( 8.05 ירדן ערוץ .)0לונ
שעה
3.00

השטיה

(יטעה .) 0.32 התברר כי היה
זה איום סרק, ההודעה כי תוכנית
עלובה זו של לילית נג׳אר
תרד מהמסך. הוחלט להמשיך
בה עוד חודש שלם, וכיוון שאין
תוכניות חדשות במלאי,
מביאים בשידור חוזר לקטים
מהתוכניות שכבר שודרו.

• ספינת האהבה (יר דן,
שעה 8.10 ערוץ .)0

פרק נוסף בסידרה הקומית ה־מצויינת
על מה שקורה בין
הנוסעים לבין הצוות של אוניית
טיולים מפוארת.

דון בתקופתו של דיקנס. אחת
הסדרות הטובות ביותר שהוצגו
באיזור, שלידה מחוויר ראש
העיר קאסטרברידג׳.

יינת, על בלש הולנדי החוקר
מיקרי פשע באמסטרדם, העיר
שהפכה בעת האחרונה — במידה
רבה תודות לנפל ישראלי
— אחד ממוקדי הפשע העולמי.

שיחדור עד תנאי
(שעה .)10.00 הדראמה ה

הפלגה
אל המוות

10.00 אפשר להיזכר שוב
במלאכים של צ׳ארלי, אלא ש־
השחווה מהמואנים
הפעם לא בעזרת פארה פוסט־מייג׳ורס
אלא קיית ג׳קסון, השחורה
בעלת השיער הקצר
של המלאכים, המשתתפת ב־סרט־המתח
של מוצאי שבת
יחד עם ריצ׳ארד לנג, פולי
ברגן, סלסט הוס ותום בוסלי.

חנינה נאוץ
״הדרך היחידה לעשות מהפכה
בארץ, שתחליף את השלטון,
זה להוריד את 9בריבוע. הציבור
יתקומם — וייצא לרחובות
״.השיב לו צוקרמן :״זו
סיבה טובה להוריד את התוכנית.״

למיטפחה 7.00 שוב
מוכיחה מיקה רביד כי אפשר
להכין תוכניות טובות, עם כי-
שרון ורצון. המגאזין המישפח־תי
בערבית ממלא חלל שיצרו
מתכנני התוכניות בעיברית. ב־מגאזין
של השבוע דן הד״ר
נאפז נובאני בבעיות הרפואיות
הקשורות בשיזוף בקיץ,
ומייעץ כיצד להשתזף מבלי
להינזק. פינת האופנה מביאה,
דווקא בתוכנית ערבית, סידרה
של בגדי־קיץ חשופים, והתערוכה
השבועית היא זו של
הציירת אביגיל יורש, מי שבעלה
היה, לפני שהפך מורה
בבצלאל, ראש שירותי האמנות
בטלוויזיה הישראלית.

• קד אז־נידין (•טעה
8.10 ירדן שגי הערוצים).

חודשים אחדים אחרי שמסת־

המעופף

• הוואי חמש אפס
(•טעה 0.15 ירדן, שני ה ערוצים)
.בטלוויזיה הירד

פיטר ראן דר פדלק
(יטעה 0.15 ירדן שני ה ערוצים)
.סידרת מתח מצו־

? מיליון: מייג׳רס

• קוג׳אק (ירדן שעה

שלש יוצא

השיחרור: סמארק

• ראש העיר האסטר־

0.15 שני הערוצים) .למי
שמתגעגע לבלש הקרח, שירד
מעל המסך בטלוויזיה הישראלית.
באה התחנה הירדנית ומתחילה
מחדש בשידור הסיד-
רה. מי שרוצה בשידור שני
את האחים בשעה ,8.10 רק ב ערוץ
6ופרק שכבר שודר בארץ.

הרמאדאן

כרידג׳
0.20 סוף עצוב
לסידרה טובה. בשבוע הבא
מתחילה סידרה חדשה, על ממציאת
הרדיום ובעלת פרם נובל
מרי קירי. לפני כ־ 35 שנה צולם
סרט על חייה של מרי
קירי, על־פי הביוגראפיה שכתבה
בתה של המדענית, איב.
אולם יוצרי הסדרה הטלוויזיונית,
הסופר רוברט רייד, מי
שהיה ראש מחלקת תכניות ה
מדע
בבי.בי.סי. והמעבד איליי!
מורגן, החליטו שקירי
לא היתה כל־כך רומנטית כפי
שבתה ניסתה לתאר אותה,
והיתה אנושית הרבה יותר.
במאי סידרת הטלוויזיה הוא
נייג׳ל הותוורן, מי שעיבד עיבוד
מודרני את המחזה שנחשב
בשעתו סופר־מודרני, הבט
אחורה מעם של ג׳ון אוסבורן.

* ממארה ומעם (שעה

0.15 נועם צור מארח ב־שעור
השבועי שלו את פליטת
שוקולד מנטה מסטיק, ירדנה
ארזי. הטלוויזיה שכרה את שירותיהם
של בני-נוער ירושלמים
שיעזרו לענות על יותר
נד 10,000 מכתבים שהגיעו למחלקת
הילדים על תוכנית זו.

.) 8.00 מחלקת ענייני הדת בטלוויזיה,
שהיא אחת המחלקות
הפוריות ביותר, החלה מתרשלת
ונדבקה במחלה הכרונית
של הטלוויזיה הישראלית: השידורים
החוזרים. הערב: שי-

עים 7.20 ברכות לעורכת
היומן, יעל חן. אחרי תקופה
בת ארבע שנים שבה היא עובדת
בטלוויזיה והפכה מאנשי
החדשות הטובים ביותר, קיבלה
סוף־סוף קביעות ברשות
השידור.

• תן הזדמנות (שעה

• פיל ושמד אט־ אט

(שעה .)7.20 החידון של
היום מעניין במיוחד: דעתן
של נשים ערביות על זכויות
האשד. וחובותיה. בין המשתתפות
גם מרלן בג׳אלי, שחקנית
ומוותיקות המגישות בטלוויזיה
הישראלית.

הרמדאן

3ח17 זז1(1

יום שלישי

( .)5.00 שעות רבות אימצו
עובדות מחלקת הילדים את
מוחן במחשבה איזה שם לתת
לסרט השבועי לילדים, ולבסוף
הגיעו לשם הגאוני פיל
ושמו אט־אט. הצעה אחרת, ש נפסלה,
היתד, פיל ושמו חץ־
מקשת.
ומייד עם תום החופש הגדול,
יסתיימו הסרטים הארוכים לילדים
ותחזור תוכנית החדשות
מה העניינים, שהיא תוכנית״
היוקרה של המחלקה לשידורי
ילדים.

• 1ראשון

.) 0.30 התוכנית הכושלת נותנת
הפעם הזדמנות לעצמה.
המנחה הקבוע, מייק בורשטיין,
נמצא בהולנד, שם אולי אוהבים
אותו הצופים, ואת מקומו
מחליפה רבקה מיכאלי. אולי
היא תחלץ את התוכנית
משיממונה.
• 0בריבוע 8.00בשיחה
שהיתה למפיק התכנית
יצחק (״איציק״) קול עם מנהל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן, שיחה
שבה דנו השניים בהארכת
9בריבוע לעוד שבועות רבים
נוספים, אמר קול לצוקרמן :

החשובה, ונפשו של הביוני
החדש, בארני מילר, המגולם
על־ידי השחקן מונט מארק־האם,
אינה עומדת במעמס.
הוא מנסה להיפטר מאוסטין,
כדי להיות הביוני היחיד של
אוסקאר גולדמן.

חידון

הבולשת חוקרת: תאו
שעה 10.30

• הבולשת חוקרת(שעה

.) 10.30 המפקח ג׳ק ריגן,
המגולם על-ידי השחקן ג׳ון
תאו) ,מתחפש בפרק של היום
למוכר תכשיטים ואילו הסמל

;ואומר הנה*
וריגן התכשיט!

נית עדיין לא החליטו מה גרוע
יותר: בארטה או הסידרה של
ג׳ק (״בוק הים״) לורד על האי
המקסים ופושעיו. השבוע יהיה
הוואי בכל־זאת.

קארטר (השחקן דנים ווטרמן)
מתחזה כנהג של כנופיית פושעים.
כל זאת, כדי לתפוס בעזרת
מישחק מצויין ותסריט
מעולה חבורה נוספת של פוש 1
עים.

שבועית
טומנת בחובה דראמה
שמאחרי הקלעים. אימון בד
לאנד היה מורה, שוויתר על
מישרתו הקבועה ועבד כפועל
פשוט וכנהג משאית, כדי ש יוכל
ללמוד מישחק ולהיות לשחקן.
ואומנם, הוא זכה בתפקיד
ראשי בסרט הטלוויזיה
שיחרור על תנאי, המתאר את
מילחמתו של אסיר בפיתויים
הרבים בתוך בית הכלא, בתקופה
שבה הוא ממתין לשיח־רור
מוקדם ולפתיחת.דף חדש
בחייו. גם השחקנית קתרין
־ סטארק, המגלמת את תפקיד
אשת האסיר, עומדת בפני פיתוי,
כאשר מבקר אצלה אסיר
משוחרר, חברו של בעלה מהכלא.

המלאך הוזר (ירדן
0.15 שני הערוצים) .סידרת
המשך לסידרה המלאך בכיכובו
של חג׳ך מור. את
מקומו של מור תופס, ככוכב
הראשי, השחקן הצעיר יאן או־גליבי,
המצליח לרתק את הצופים
מדי שבוע בקטעים שלא
היו מביישים אפילו את סירטי
אביו מולידו של מור, יאן
פלמינג. עוד בירדן: צחק קצת
(שעה 4.40 בשני הערוצים),
האיש מאטלנטיס (שני הערוצים)
,מיסחר הסחבות (שעה
7.30 ערוץ )6קומדיה אנגלית
עם השחקנית המצויינת מריה
קארלין, והסידרה התיעודית־למחצה
המילחמה בעבדות (שעה
8.10 ערוץ .)6

תן הזדמנות: מיסארי
שעה 9.30
יימת הקרנת סידרה כלשהי בארץ,
נזכרים בה בגעגועים,
וראשי הטלוויזיה הירדנית
מבינים כפי הנראה לגעגועי
הישראלי המצוי. קו אונידין,
עם השחקן פיטר גלמור, חוזר
למסך הקטן. סידרה מעניינת
אחרת בירדן: מישפטי הכתר.
שיחזור מישפטים אנגליים מפורסמים
על פי מיטב הדראמה
של סדרות אנגליות מסוג זה
(שעה 9.15 ערוץ .)6
• כארטה ( )10.00 סוף
סוף מוצא עצמו הבלש בעל
עיני התוכי בצידו השני של
המיתרם. תלמיד תיכון הנהרג
במסגרת פעולה שעורך בא-
רטה, מביא את הבלש לערוק
מהמישטרח עד שהוא מוכיח
את חפותו.

׳הכימי ה הנוצר ת בין ג׳ח 11 יג1
נג׳יין פ 1נדה היא ז 1ה ג 1רמת
לאנהבי ה7ן 1לנע בכל ה11/לם

ל ע מו ד ש עו ת בת1ר״
ץ 0ג)ץ 13ק

במדינה
פ ש עי ם
מדריד משפט לנמלט

השופטיס קכעו;
מי שכורח??המשטרה,
ומססן תיד 3יי סד היי שוטר,
אינו כהכרה חשזר
כתסיון?רצה

היאהיתההסיבה עו להל שו בהביתה

׳6ון וו> 0/7? 6זר
! פר השחקן המצטיין
ן פסטיבל קאן 1978

י— ׳6חוס8 0מ1שס*0

116)1?1111313ח

בצבעי רק למבוגרים

כן...כן...קנווד!
רק אצל מובן מו ס מך !
אנו, כסוכנים המור שים הבלעדיים
של חב ר ת ״ קנווד ״ בישראל עם
מלאי חל קי חילוף ומעבדות שרות
1?.12
מודרניות מ ת אי מו ת, מז הירים א ת
ל קו חו תינו בי ידאגו
ל קנו תאתה מי קסר רק
כשהוא מלווה בתעודת
א חריו ת של חברתנו
(בצבע ירוק עם ציון
שמנו על התעודה)
ויזהו א ת מספר
ה מי קסרה מודפ ס
בתח תי ת המכשיר עם זה ה מודפ ס על תעודת
האח ריו תו ב כן ת מנ עמהס עוג מ ת נפש מיותרת.
לבל מי קסר אחר לא תינתן בל א חריו ת
מטעמנו.
במקרה של ספקעומדתלרשותך
אינפורמציה נו ספ ת בטלפון 03 *613636 :
יום יו ם בין השעות ,08.00 - 13.00
מחלקה מיו חדת לעולים חדשים.

בואן בלע די: ב די מאגבע״בז. ון
ר ח־ ניבונטין 11ת־־ א. ט ל 6 2 1 3 3 1 .׳ 8

רובקס

המתנה היפה ביותר

מ ודלה
הטפטים המעוצכים כיצירת אומנות

השוטר דוד איבג׳י סייר לאיטו ברחובותיה
השלווים של ראשון־לציון. השעה
היתה שתיים אחר חצות, כשאוזנו קלטה
דיווח אלחוטי על פריצה בחנות למוצרי
טבק ברחוב הרצל — רחובה הראשי של
העיר.
הוא פנה עם הניידת למקום הפריצה
אך איחר את המועד. הפורצים כבר הספיקו
להעלם מהמקום, כשהם נוטשים את כלי
הפריצה שהיו בידיהם. ללא שהיות מיותרות
פנה איבג׳י לתחנת המישטרה, לקח
עימו שוטר נוסף ויצא לתור אחר חשודים.
באחת
היסמטות הסמוכות לרחוב הראשי
הבחין השוטר איבג׳י במכונית פורר טרנזיט
ששוטטה לאיטה. חשדו התעורר והוא
החל עוקב אחרי המכונית, שיצאה בינ תיים
לרחוב הראשי והגבירה את מהירותה•
כעת כבר לא היו לשוטר העירני
ספיקות מרובים. הוא עקף את המכונית
המיסחרית, חסם את דרכה ועצר אותה.
בטרנזיט ישבו שלושה צעירים ואיבג׳י
ירד לברר את זהותם1 .
השוטר ניצל כנס. מכאן והלאה התנהל
הכל כהרף עין. איבג׳י התקרב אל
חזית המכונית המיסחרית, שעמדה כשנד
נועה פועל ואורותיה דולקים. נהג המכונית
זינק לפתע מול פניו של השוטר כשהוא
מאיים לדרסו, וניסה להימלט. זריזותו
של איבג׳י עמדה לו והוא הספיק לנתר
הצידה וליפול על ערימת חול. כך ניצלו
חייו. אך הוא לא איבד את עשתונותיו, שלף
את אקדחו, ירה לעבר המכונית הנימלטת
ואץ אל האסקורט המישטרתית שלו על
מנת לנסות להשיג את הבורחים. במהלך
המירדף ניקלעה המכונית הנמלטת לתוך
סימטה ללא מוצא, ונוסעיה נימלטו ממנה
בריצה, בין חצרות הבתים. זמן קצר לאחר
מכן הבחין איבג׳י בשני גברים מהלכים
ברחוב. השניים החלו להימלט ונעצרו רק
לאחר שהשוטר ירה יריית אזהרה באוויר.
שני החשודים זוהו כעזרא אלפי ( )21 ואברהם
מקמל ( )18 מחולון.
השניים הועמדו לדין בבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, באשמה החמורה של
נסיון לרצוח שוטר. נוסף לכך האשימה
אותם התביעה בגניבת רכב ואחזקת כלי
פריצה.
במהלך המישפט כפרו אלפי ומקמל
באישומים. בפיהם היתה גירסה שונה ותמימה.
הם סיפרו ששבו מבילוי במועדון
הלילה בודגה בתל־אביב, ולקחו מונית
לראשון־לציון על-מנת ללוות בחורה ש הכירו
באותו הערב. השופטים דחו גירסה
זו. לעומת זאת קיבלו את גירסת התביעה
שטענה, שאלפי ומקמל הם שניים מתוך
שלושה נוסעי מכונית הטרנזיט הנמלטת.
בעת נסיון ההימלטות ניסו השניים לדרום
את השוטר איבג׳י, טענה התביעה ודרשה
להרשיעם.
אך כאן באה ההפתעה. שלושת השופטים,
נחמיה בר, דוב לוין וישראל גילעדי,
קיבלו את תיאורי התביעה על נסיבות
הבריחה אך לא מצאו מקום להרשיע את
הנאשמים בנסיון לרצח שוטר. השופטים
קיבלו בנקודה זו את גירסת פרקליטי
הנאשמים, עודכי-הדין מנחם רובינשטיין
ויורם (״שפי״) שפטל, שטענו שלא הוכח
נסיון לרצח אלא רק נסיון בריחה.
כתב על כך השופט גילעדי בנימוקיו:
״...אני סבור שכוונתו של עזרא אלפי
היתד. לברוח מהמקום. נסיעה לאחור לא
היתר. מעשית. נסיעה כזאת מעצם טיבעה
היא איטית. אם היה הנאשם מתחיל לנסוע
לאחור, סיכויי בריחתו, כשמולו שוטר —
היו קלושים. אלפי גם לא יכול היד.
להמשיך ולנסוע ישר מולו, שכן האסקורט
המישטרתית חסמה את דרכו. הוא שבר
איפוא את ההגה שמאלה והחל בנסיעה.
לידו אמנם עמד השוטר איבג׳י אך הנאשם
התעלם ממנו מתוך הנחה שהלה יקפוץ
לאחור כפי שאמנם עשה ...לא אוכל להגיע
למסקנה שהיתה לאלפי כוונה לפגוע ב-
(המשך בעמוד )54

דוהרת טל המסלול במכנסי רכיבה עד לברי
ייס, עשויים מצמר( ולרגליה מגפי־מור.

פרשית

1ן ך׳11ן1י | י הדוגמניות טלי גולדברג ב־
י 11 שמלת פפיטה אפורה, עשו־ייה
מצמר, וחגורת־עור בעלת שני אבזמים.