גליון 2137

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1978

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 1 | המחיר 15.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ). מספר 2137 י״ג אב תשל״זז 111.8 78 , הפרשה הטראגי־קומית סביב ההיאחזות

המחיר 15.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ).

מספר 2137

י״ג אב תשל״זז 111.8 78 ,

הפרשה הטראגי־קומית סביב

ההיאחזות בחרם

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 2 | ההוראות החדשות דמסכירים, שנוסחו כיד׳ ח ״כ זלמן שוכד, ראש צוות ההסברה שד מישרד-החוץ, קובעות כי על הנציגים הישראליים להדגיש אך ורק את נימוקי הכיטחון להצדקת המשך

ההוראות החדשות דמסכירים, שנוסחו כיד׳
ח ״כ זלמן שוכד, ראש צוות ההסברה שד
מישרד-החוץ, קובעות כי על הנציגים
הישראליים להדגיש אך ורק את נימוקי
הכיטחון להצדקת המשך הביכוש.

ה פיגו ע -מ ע עו ה יהודי*
צ׳רדי ביטון וסעדיה מרציאנו, מוותיקי
הפנתרים השחורים, העלו את האפיטרות
כי הפיגוע באוטובוס הירושלמי, לפני כמה
שבועות, לא היה כלד מעשי ידי ערכים,
אלא תוצאה של תקלה יהודית.

ה 3תעהלב גן

סמיכת הפתעה צפויה לראשלהממשלה
מנחם בגין כשכת הקרובה, אחרי שיחזור
לביתו כתום חופשתו. בני מישפחתו שד
ראש־ הממשלה מכינים לו מסיכת יום-
הולדת גרנדיוזית, לרגל מלאות לו 65 שנה,
מכלי להכינו לחגיגה.
לצורך זה הוזמנו בחשאי כ־ 500 אורחים, שהתבקשו
לשמור בסוד את דבר ההזמנה, ברי להפתיע את בגין.
גם בבית ראש־הממשלה, שם תתקיים החגיגה, לא
יהיו כל הבנות לקראתה. הכיבוד למסיבה הוזמן
באחד מבתי־המלון המפיארים בירושלים, הנמצא
בקירבת בית ראש־הממשלה. על מנת שלא לחלל את
השבת התבקשה הנהלת המלון להכין את הכיבוד
עוד ביום השישי והוא יועבר לבית בגין ישבת
אחרי־הצהריים, באמצעות מלצרים שילכו רגלי.

ת חו ד ש !?לחמת הגנרל מילחמת הגנרלים של צה״ל, שהתלקחה אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, עלולה לפרוץ מחדש בעיקבות האישור
שהעניקה ועדת־השרים המיוחדת לאלוף אברהם
(״ברן״) אדן לפרסם את ספרו על מילחמת יום־
הכיפורים. בניגוד למצופה אין ברן תוקף בספרו את
האלוף אריק שרון ואת שר־הביטחון בתקופת
המילחמה, משה דיין.

את עיקר ביקורתו כספר על מחדלי מילחמת
יום־הכיפורים, מפנה כרן לעבר אלוף פיקוד
הדרום לשעבר, שמואל (״גורודיש״) גונן,
ולעבר מי שהיה סגן הדמטכ״ל כאותה עת,
האלוף ישראל (״טליק״) טל.
גונן וטל יחלצו ככה הנראה להשיב מילחמה,
מול ההאשמות החמורות שמטיח בהם ברן.

א לו פי ם יונצחו

השניים גילו כי קרבן הפיצוץ, שאירע בבית־וגן, היה
בחור־ישיבה, תלמידו של יואל לרנד, שנאשם השבוע
בהקמת מחתרת לאומנית־דתית מזויינת ובהחזקת
חומרי־חבלה (ראה עמודים .)28—29 לדעתם, יתכן
כי הקורבן היה חבר־המחתרת, וכי העביר בכליו חומר־נפץ
שהתפוצץ באקראי. לרנר גר בבית־וגן, ונחשד
בכך שבעיקבות אותו פיצוץ ניסה לבצע מעשה־הרג
בערבים. הם העבירו חשד זה לשר־הפנים.

איו־גון מחדש ב..ברל״
המאזן החצי שנתי של קונצרן כלל מצניע על כך
שרווחיו יגיעו השנה לסכום של כ־ 300 מיליון ל״י.
כתוצאה מהשיפור בעסקי הקונצרן זוכה מנכ״ל
כלל, אהרון דוברת, לתמיכה בלתי מסוייגת של
בעלי המניות, הדירקטורים וציבור המשקיעים,
שהניעה אותו לפתוח במסע של אירגון־מחדש
השונות.
לקבוצותיו

הקונצרן י יי•
של י•

^׳ג | 1*1 1ביו 114 1 11

חטיבת התעשייה כ״כדל״ ,צבי (״צ׳רה״)

ח קי רהעלמ תי ח ה
מישטרת מחוז תל־אכיב פתחה תיק
חקירה כפרשת המתיחה הפנימית
שנערכה ושודרה כתחנת השידור הצבאית
גלי צה׳׳ל, לפני חודש, כמלאות
שנה להפעלת ״הטלפון האדום״ ,באמצעותו
משודרים מיבזקי־חדשות
מהירים. אנשי התחנה מתחו את עורך
המדור, צבי רימון, ביימו ידיעה עי
שוד מכונית משוריינת של ״כרינקס״,
ליד סניף כנק־ישראל בתל-אכיב, ועד
התקהלות המונים, שניסו לחטוף שטרות
שהתפזרו כאוויר. הידיעה שודרה
תוך דיווחים מכויימים ממקום הארוע.
אחרי שבדקה את ההיבטים של
הפרשה החליטה המישטרה לפתוח
כחקירה. עד כה נחקרו ככר כמה
ממכיימי המתיחה, ביניהם רפי מן,
עורך יומני-החדשות של גלי צה״ל
וכתב המישטרה •טל התחנה, אליעזר
פני-גיל. כתום החקירה יוחלט אם
להעמיד את המותחים לדין, על שידור
ידיעה העלולה לגרום בהלה בציבור.

ברחו בו ת
מועצת עיריית תל־אביב החליטה להנציח את שמותיהם
של שלושה מפקדים בכירים של צד,״ל שנפטרו,
בקריאת רחובות על שמם בקריית הממשלה בתל־אביב.
שמו של רחוב ב׳ בקריה — מול שער ויקטור של
מחנה המטכ״ל, ייקרא על שם רב־אלוף דויד (״דדו״)
אלעזר ; שמו של רחוב ג׳ ישא בעתיד את שמו של
האלוף אברהם (״אלברט״) מנדלר, שנהרג במילחמת
יום־הכיפורים, ורחוב נוסף ייקרא על שמו של האלוף
קלמן מגן, שנפטר מהתקף־לב אחרי מילחמת יום־
הכיפורים.

תחילה חששו לקרוא לרחובות על שם
האלופים מכיוון שהדבר עלול ליצור תקדים
על פיו יתבעו להנציח גם שמות אלופים
נוספים וגיכורי־מילחמה של צה״ל. אולם
מועצת העיריה השתכנעה שיש סיכות
טובות להעדיף את השלושה: שלושתם
היו אזרחי תל־אביב, שלושתם מצאו את
מותם כתוצאה ממילהמת יוסיהכיפורים
והשתייבו כעת שירותם הצבאי לחיל
השיריון, שתל-אכיב היא העיר המאמצת
שלו.

בי ט חון סול 1ם
הי ס טו רי ת
הוראות ההסברה החדשות שהוציא מישרד־החוץ
לנציגויות ישראל בארצות־הברית ולשליחי ההסברה
שם, אוסרות מעתה להצדיק את ההיאחזויות בשטחים
המוחזקים בנימוקים וסיבות דתיות או היסטוריות.

צור, במישנה למנכ״ד הכללי, כנוסף לתפקידו
הנוכחי. סגנו של צ׳רה, יוש הרפז, יועבר
כנראה מתפקידו ובמקומו ימונה הכלכלן דן
דרמי, המשמש כעוזר המנכ״ל. מישנה
המנכ״ל הנוכחי, שמואל דכנד, ימונה
כמנכ״ל חכרת ״אזורים״ ,ואת חטיבת
הבנייה ינהל בפועל יעקב הררי.
יוסף אלינגר, מנכ״ל כלל־נדל״ן, אשר לטענת מקורות
בחברה החמיץ את הגיאות בענף בחודשים האחרונים
וביצע עיסקה אחת בלבד, יועבר מתפקידו
ובמקומו ימונה אהרון זלר, מנכ״ל ישראליסנג.

שלו בשטחכ בו ש *
כמה אמנים מצאו את עצמם לפתע במצב עדין,
אחרי שנודע כי זמרת־השלום האמריקאית ג׳ון באאז
ביטלה את הסכמתה להשתתף בפסטיבל נואייבה,
מכיוון שנודע לה כי הוא מתקיים בשטח כבוש.

האמנים הקרובים לתנועה ״שלום עכשיו״
יצטרכו עכיטיו להחליט אם ימשיכו להשתתף
כפסטיבל זה.

ה סוו םול מוכי חנא מוו ח
הקונסול הכללי החדש של ישראל בניו־יורק,
פול קידר, הוכיח את נאמנותו למישטר החדש
בישראל כבר בימים הראשונים לבואו למקום
כהונתו החדש. קידר נשא נאום בעצרת אזכרה
לזאב דבוטינסקי, שנערכה על־ידי ההסתדרות הציונית

הרוויזיוניסטית, שלא חדלה להתקיים בארצות־הברית,
גם אחרי הצטרפותם של, נציגי תנועת־החרות
להנהלה הציונית לפני שנים רבות. קידר רגז
על הכתבים של העתונות הישראלית בניו־יורק,
שלא פירסמו את דבריו בעצרת. הכתבים׳ ,שטענו
כי לא ידעו כלל על קיום האירוע, זכו
להטפה ארוכה ומרגיזה מפיו של טייס חיל־האוויר
לשעבר, שתפקידו האזרחי האחרון היה גיזבר
בית־התפוצות בתל־אביב.

קירר נתן לכתבים הישראליים שיעור
בעיתונאות וטען כפניהם כי ״תפקידו של
הכתב הוא לדעת.״ התקרית יצרה מישקע
עכור כין הקונסול החדש למושבה
העיתונאית הישראלית כניו־יורק.

מי היה המבקר *
למרות הודעותיו המרגיעות של דיד״ר ארנסט נבנצאל,
כי מצב בריאותו תקין וכי ישוב בקרוב לתפקידו
כמבקר־־המדינה, נראה כי לא יהיה מנוס
מבחירת מבקר־מדינה חדש. בינתיים נראים שני
מועמדים בעלי עדיפות להחלפתו של נבנצאל —
רואה־החשבון יצחק מן והמנהל הכללי של מישרד־הפנים
חיים קוברסקי. בעוד שמן זוכה בתמיכת
מישרד־האוצר, נהנה קוברסקי מתמיכה פוליטית
בעלת משמעות משרי הפנים והחינוך.

אנשי המפד״ל טוענים כי מישרת מבקר•
המדינה ״שייכת להם״ ולא יתנו ״לנשלם
מאחוזתם״ .משום כך נראים עתה סיכויייו
של קוכרסקי לרשת את נכנצאל טובים יותר.

בוא חד ש: אס
לרשימת הייבוא הנכנס לישראל נוסף לאחרונה
פריט חדש: אבנים מסותתות. ישראלים המבקשים
לבנות את בתיהם או לרצף את חצרותיהם באבנים
מסותתות, מצאו דרך מקורית וזולה לאספקת
אבנים כאלה, שמחירן בישראל נע בין 850ל־2000
ל״י למטר מרובע.

הם רוכשים אבנים מסותתות בקפריסין,
מובילים אותן לארץ בספינות משא קטנות,
איטיות וזולות, וחוסכים כדרך זו מאות
אלפי ל״י.

כיוון שאין מכם על אבנים, מסתכם הייבוא
של אבנים מסותתות, כולל ההובלה, במחיר שהוא
פחות מרבע ממחירן בארץ.

מוכרות מצריות

בי שראל
אין עוד צורך לנסוע למצריים כדי להצטייד שם
במזכרות מתוצרת מצריים. ניתן להשיג מזכרות אלה,
בעיקר תכשיטים זולים, עבודות אמנות פרימיטיוויות
וחיפושיות־מזל ישראליות בחנויות המזכרות
של ירושלים העתיקה ובשוק הפישפשים בתל־אביב.

ההסתערות של הישראלים שביקרו כקאהיר
על חנויות המזכרות, כשוק חאן אל־חלילי
הנודע שד קאהיר, הביאה את המכריחים
הבדואים כסיני למסקנה שמזכרות אדה הן
סחורה מבוקשת כיותר בישראל. כתוצאה
מכך!התפתחה רשת,מסועפת של הברחה,
המספקת את מוצריה הזולים שד תעשיית
התיירות המצרית לשווקי ישראל.

כותל מערב

נו סחד!
יהודים אמריקאיים לא יצטרכו עוד
; לעלות לישראל כדי להתפלל ליד אבני
הכותל המערבי. הם יוכלו לעשות זאת
כעתיד בפלורידה, כעיר השעשועים
דיסני־וורדד, שהוקמה ל,א מבכר כ־מישקל־נגד
לעיר השעשועים דיסני*
לאנד שבחוף המערבי.
מנהלי דיסני־דורלד החליטו להקים
בעירם איזור ישראלי־יהודי, שיורכב
בודו מהעתקים של מיבנים ואתרים
היסטוריים ישראליים. מישדחת מיוהדת
שד אדריכלים וסעצבים מדיסני־וורדד
הגיעה השבוע לישראל, בדי
לבחור את האתרים הראויים להנצחה
כנוסח דיסגי.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 3 | 81301181¥111¥*6 ק7 121£ ל מב ק שי את הטוב ביותר... העולם הזה

81301181¥111¥*6

ק7 121£
ל מב ק שי את הטוב ביותר...
העולם הזה 2137

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 4 | 1ה היה 05111:1הו ר שהיה גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה כדיוק, פירפם כתבת־תחקיר מהיפה תחת הכותרת ״רעב!״ על הכנת הכתבה שקדה חוליית־כיסוי, שערכה

1ה היה 05111:1הו ר שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה
כדיוק, פירפם כתבת־תחקיר מהיפה תחת הכותרת ״רעב!״ על
הכנת הכתבה שקדה חוליית־כיסוי, שערכה פמשד כמה שבועות
חקירה מקיפה בקרב השככות הנחשלות והנגועות ברעב או
כרעב־למחצה. החוליה הביאה עשרות מיקרים לבדיקה רפואית
מוסמכת וערכה סיורים מקיפים כמעברות ובשכונות העוני בטרם
גיבשה את מסקנותיה.
צוות. כתבי השבועון ערד השבוע לפני 25 שנה כתבה מצולמת
על איכלופה של אשקלון כידי עולים מדרום־אפריקה, ששאפו
לייסד כמקום קהילת עולים אנגלו־סכסית. על המשד מסעה של
הספינה ״ישראלה״ ,בחסות השבועון, דווח באמצעות מפה מפורטת.
הזמרת שושנה דמארי הביאה כלשונה את סיפור הרפת־

קאותיה והצלחותיה כארצות־הברית. כתכת־השער תיארה את
סיפור חייה של הזמרת הפופולארית.
תחת הכותרת ״מה אתה יודע על המין?״ פירסמה מערכת
״העולם הזה״ שאלון מקביל לזה שהוצג כפני אזרחי ארצות־הב־רית
ב״דו״ח קינטי״ המפורסם, מתוף כוונה ללמוד על השקפות
הי־טראלי על המין.
כשער הגיליון: הזמרת שושנה דמארי(בלניות אדמדמות בשדה
דולארים ירקרקים).

ו אש* ת מסעותיו שר ח״נ צח 3ונ א ל בוזו־ד ^
גוווה מאיו 11*131ה״צוו * מה הזמין ח״ם גווי ב״נסיח״ ?

הס1כמח
מ־ קר לגמד
ישראלים רבים החולמים על נסיעה לחוץ-
לארץ — כלומר, הישראלים היושבים בישראל
— היו מקנאים, בלי ספק, ביצחק
רפאל, הגבר גבה־הקומה ורחב־המידות,
בעל הפנים הילדותיות והכיפה של ח״כ
הפועל־המזרחי. כי רפאל מסייר לעיתים
קרובות ברחבי העולם.
מטרת הסיורים האלה ברורה: רפאל הוא
ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית.
אמנם, עלייה זו הצטמצמה והלכה, ולבסוף
כימעט נעלמה לגמרי, אולם לא כן סיוריו
של רפאל: הוא הוסיף לסייר במרץ, גם
כשלא היה עוד מה לסייר.
הקרבה עצמית זו של הח״כ הנאמן לא
מצאה חן בעיני אנשים צרי־אופק. הם
החלו מטילים חשדות בשמו הטוב של
הח״כ. שוטרי המכס שמו עליו עין עויינת,
ופעם אף הורכבה ועדה פנימית בסוכנות
שגילתה, משום מה, התעניינות מיוחדת
במעשיו של יצחק רפאל.
מוסיקה עיתונאית. אולם יצחק רפאל
בז לצרי־מוח אלה. לפני שלושה שבועות
נסע שוב לפאריס, כדי לחקור את
ענייני העלייה שם (סו־הכל של העולים
מצרפת בשנה האחרונה: פחות ממאה).
העובדה שבאותו זמן דווקא התקיימה בפאריס
חתונת בן־אחותו, חיים זוהר, וכי
אשתו״ נלוותה אליו בסיור, לא היתה
אלא מיקרית בלבד.
אחרי סיור זה הרגיש רפאל שהוא זקוק
לנופש ממושך. מכיוון שהיה אחד מראשי
המטיפים נגד השילומים, סבר כנראה שכדאי
לו לראות כמה מן המרצחים הנאצים
מקרוב. לכן נסע לאוסטריה. שם שוב
קרה מיקרה: כאילו להכעיס, דווקא בזמן
שרפאל בחר בו לנפוש שם. תתקיימנה
החגיגות המוסיקליות של זאלצבורג, בהן
ייאלץ לבקר בתוקף מעמדו.
לפני צאתו מן הארץ עשה חבר-הכנסת
צעד מחוכם מאד: פנה למערכת הצופה
וקיבל שתי תעודות־עיתונאי — אחת לעצמו,
שנייה לאשתו. בעזרת כרטיסים אלה
יוכל לקבל הנחה בחגיגות זאלצבורג, בשירותי
הרכבת האוסטריים וגם בבתי הנופש.
ידידיו קיוו כי אחרי נופש זה יהיה לו
שוב המרץ הדרוש כדי לטפל בענייני
העלייה, אשר למענה משלמים רבבות התורמים
את תרומותיהם לסוכנות היהודית.

שנשתרשו בארץ, צריך לחיות על הרמה של
הארצות המפותחות ביותר, ולעבוד כמו
בארצות המפגרות ביותר. אם רצוננו לשמור
על עצמאותו הכלכלית והמדינית, חייבים
אנו להגביר את פיריון הייצור עד
המכסימום.
הדברים, שלא היו חדשות, הישרו די-
כאוו באולם. רק בלחש העיר אחד היצרנים
:״מה יהיה אם נגדיל את פיריון
הייצור ז כיום עובדת התעשייה רק ב־50
אחוז של תפוקתה, והאבטלה גוברת והולכת•
אם נגדיל את הפריון, יהיה עלינו
לשתק מכונות נוספות ולפטר פועלים נוספים.״

עיוזשח

מפא״ כפני הדור
חברי מיפלגת פועלי ארץ־ישראל שיל-
שלו יותר מ* 100 אלף ל״י לתוך קופת
המיפלגה, כדי להקים את הבניין המפואר,
בעל ארבע קומות ומסעדה, אליו עברה
לפני שלושה חודשים מערכת הדור. יתר
על כן, הם חתמו בהמוניהם על העיתון,
שכימעט איש מהם לא חלם אפילו לקרוא
אותו. ואם שכחו לחתום, הוזכר להם
הדבר בצורה עדינה, על־ידי האנשים ש-
הקאריירה שלהם היתד, תלוייה בהם.
אלא שכל זה לא הועיל: העיתון, שנמ

בפחות מ־ 1500 עותקים ליום, במכירה
חופשית בקיוסקים אשר בכל רחבי הארץ,
הוסיף להפסיד סכום של 4000ל״י בכל חודש.
הפסד כזה יכול להרגיז גם את ד,מיפ־לגה
העשירה ביותר.
להפסד זה היה כמה ׳סיבות: העיתון, שחתר
ברגל אחת להיות צהוב וסנסציוני,
נשאר תקוע ברגלו השנייה במסורת המעו־בשת
של דברי. חלק גדול מחברי המערכת
של הדור היו עסקנים מיפלגתיים קטנים
וחסרי־כישרון. העיתון עצמו עסק בעיקר
בפולמוס מגעיל עם עיתונים יריבים —
שכל תוצאתו היתה להרבות פירסומת לעיתונים
היריבים.
הצעה ללא קופצים. החודש נמאס
הדבר גם לראשי מפא״י. הוקמה ועדה פנימית
לדיון בעתיד העיתון, בראשות משה
שרת, אחד השוללים החריפים שלו. הברירה
בפני הוועדה: לסגור את העיתון, כפי
שדרש מזכיר המיפלגה מאיר ארגוב, או
להפוך אותו לעיתון רציני וגדול, כדרישת
זלמן ארן, המזכיר הקודם; או לחולל בו
שינוי יסודי, כדרישת חברים רבים אחרים.
בינתיים
צצה הצעה גאונית: להקים חברה
פרטית שתוציא את העיתון על בסים
מיסחרי, אך תתן 51 אחוז של המניות
למפא״י. משום מה לא קפץ איש על הצעה
גאונית זו — אף כי נרמז כי ייעשה מאמץ
להניע את מישרדי הממשלה המפא״יים
לספק את ידיעותיהם החשובות תחילה לעיתון

תאריך 13.8.53 :
עיריות וזבטדר. מעותלמת
במשך שמונה חודשים בילה משה אייזנ־מאייר
בנעימים. במשך כל הזמן הזה היתד,
עבודתו היחידה במישרד — קבלת מש כורתו
בראשון לחודש. את יתרת זמן עבודתו
הקדיש, מאונס, לשתיית תה ולקריאת
עיתונו (הוא קורא את חרות) .כך היתה
עבודתו במחלקה המישפטית של עיריית
תל-אביב.
ראש המחלקה, צבי זילביגר, לא התרעם
כלל על דרך־עבודתו המוזרה של פקידו.
כשהיה אייזנמאייר מטריד אותו לעיתים
קרובות בתביעה לקבל עבודה כלשהי, היתד,
תשובתו של המנהל :״מה אתה עושה
כל כך הרבה רעש? אף אחד לא יודע
על זה.״
אייזנמאייר חשד שהעבודה נמנעת ממנו
בגלל שם העיתון אותו הוא קורא. הוא
הבחין שאיש מבין הפקידים לא הביא
איתו למישרד את חרות. השאר היו קוראים
את דבר או הבוקר. אם היו פעם ב־מישרד
קוראי חרות, הרי שהחליפו את עיתונם,
או הוחלפו.
קיר אטום. הוא ניסה להתאונן בפני
סמכויות גבוהות יותר, ונוכח עד מהרה
שאין כל דרך מעשית לבצע זאת: כל התלונות
והבקשות חייבות לעבור דרך מנהל
המחלקה. אייזנמאייר עמד בפני קיר אטום.
בינתיים לא ביזבז לחלוטין את זמנו
הפנוי: אייזנמאייר, הלומד בשקידה מיש-
פטים ומינהל מוניציפלי, התבונן סביבו,
גילה ליקויים ופגמים, כתב מאמרי ביקורת
בעיתונות. על מאמציו להתקדם בעבודה,
להרחיב את תחום פעולתו, זכה בפרס:
חופשה של שמונה חודשים בתשלום.

למישרה פגמיה, אלפי כקשות.

השבוע ייצר אייזנמאייר תקדים רב־ערך
בהיסטוריה של המישפט־העברי: הוא הגיש
בקשה לצדעל־תנאי בבית־המישפט העלית
לצדק נגד מנהל מחלקתו, ראש העירייה,
וחברי מועצת העיר, שיבואו וינמקו
מדוע הם אינם נותנים לו עבודה במיש־רתו,
תמורת המשכורת שהוא מקבל.
אם יפסיד אייזנמאייר את המישפט, ואת
מקום עבודתו, קיים יסוד איתן להניח כי
את המחלקה המישפטית של עיריית תל-
אביב יציפו אלפי בקשות לקבלת המיש־רה
שתתפנה.

אנשים

המשק
״ מהיצאמזה ״ ידעה
כבדה כיסתה את מצחם של מאות
התעשיינים ומנהלי המיפעלים, שישבו בשבוע
שעבר באולמות המרווחים של בית
ברל בצופית. היה חם. דבריה של שרת-
העבודה גולדה מאירסון שהרצאתה
היתד, מרכז הסימפוזיון לבעיות פיריון
הייצור, היו חמים לא פחות.
אמרה גולדה מאירסון: לפי המושגים
• גאולה רפאל, שהיא בתו של הרב
מימון, שר־הדחות הראשון של ישראל.
•* כיום: גולדה מאיר.

״העולם הזה״ 825

ן| ך | 1ןךן ״ בתמונה זו נפתחה הכתבה הגדולה הראשונה
שחקרה וחשפה את תופעת המצוקה. היא

המדינה, שבה היה קייס קשר־שתיקה לגבי תופעה זו.
צילם צלם־המערכת של העולם הזה דויד רובינגר, כיום

בעיתונות הישראלית
זיעזעה בשעתו את
את התמונה הזו
צלס טיים בארץ.

* כששמע דויד בן־גוריון כי או-
ניית־מילחמד, הודית קטנה עמדה לבקר בישראל,
התמלא התלהבות והודיע על רצונו
העז לבקר על סיפונה, ולהתווכח עם
מלחיה על עקרונות הבודהיזם. רק בקושי
שוכנע ראש-ד,ממשלה על־ידי יועציו, שאין
לצפות כי מלח באוניה הודית יצטיין בחינוכו
הפילוסופי.
ו • אמר השבוע חיים (היי הג׳יפ)
חפר, הלומד עתה באוניברסיטה העיברית:
״עסק ביש, בבוקר רעדתי בירושלים מקור
ועכשיו אני רועד כאן (בתל־אביב) מחום.״
באותה הזדמנות סיפר מעשייה משעשעת
על חברדליצירה חיים (עד עלות השחר)
גורי (קוניהם שיתפו פעולה במיספר פיז-
מונים עליהם חתמו בשם־העט חגור־חפר).
גורי ניכנס פעם לכסית, החל חוקר את
המלצר למחיריהם של מנת־עוף, צלי־בשר
ושניצל חזיר, והזמין לבסוף, לתדהמת המלצר,
כוס סודה.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 5 | למשתתפי מבצע -10x6ה׳6 ערב 019 בלת נ שבח בל עדי ת ל״טמפנ-היט״ עםלהקתהמס מט1. מאירופה ״שמפיץ״ היבלה מפורט,ת״א מ 1צ״ו!2.9.78 1 ב שעה 8.30 בערב בתוכנית: להק ת״

למשתתפי מבצע -10x6ה׳6
ערב 019 בלת נ שבח
בל עדי ת ל״טמפנ-היט״
עםלהקתהמס מט1.
מאירופה ״שמפיץ״
היבלה מפורט,ת״א
מ 1צ״ו!2.9.78 1
ב שעה 8.30 בערב
בתוכנית:
להק ת״ שמפ״ך
כוכבת הדיסקו הישראלית שרי
נבחרת ההתעמלות של הפועל חולון

בהדרכת אלוף ישראל בהתעמלות לשעבר
זק׳ וישוייה.

בלף תפו

משה: אלי י שראלי

כרטיסים תמורת 30 סגרים של ״ליטר פלוס״ או 60
פקקים רגילים ו 30 -ל־י להשיג בכ ל תחנות
האסוף של ״טמפו היט״ בסופרמרקטים.
הערה: מוגבל לזוג כרטיסים ליחיד, .עדגם ר.הנן לא:

מב צ ע התקליטים נמ שך כרגיל
ה חלב־ 8ד 6 .8 .תקליט תמור ת 4 0גרי ם או 80 סקקים רגיל ו־ 5 0ל״׳

לבחירתך:
מבחר חד ש
להקת בוני אם
אוליביה ניוטון גיוהן הקרפנטרס סיימון וגרפונקל
תום גיונס
ג־ואן באז
פרנקי ליין
אריס סאן
מבחר ישן
להקת שמפיץ
להקת תזמורת החשמל
להקת כופיים
להקת הביטלס
להקת אבבא
להקת סמוקי
להקת קווי!

לוח ההופעו ת של להקת עוטס״ן1181׳
יום ו׳ 25/8בשעה 9.30בערב קולנוע ״קרן״ .ב׳ ש.
יום שבת 26/8ב שעה 9.30בערב אודיטוריום, חיפה.
שלא במסגרת ה מ סיו!:

תחנות האיסוף
קליף ריצירד
בילי ג׳ ואל
פול סיימון
שילה(.שיר בגשם־)
דייויד סול עבריים פסטיבל הזמר חשל־ח
ארץ טרופית יפה
מתי כספי
יהורם גאון
חוה אלברשטיין
דני ליטאני
שלום חנוך
הפרברים וחדש)
משהו טוב לילדים קרוסלה סדרת.דוד ירח־

תחנות האיסוף פועלות
בימים א׳ ב־ ד׳ הבין
השעות 4-6.30 אחה־צ
ירושלים. סופרמרקט ־המשכיר־רח׳
המלך גיורג. פיות בן־יהודה
סופרמרקט ־בית הכרם: בית הכרם
חיפה. סופרמרקט ־צרכן־
קריה אליעזר, ככר מאירהוף
בסופרמרקטים של אגודה צרכנית
״תל־אביב דן שרון׳
תל־אביב, רח׳ אבן גבירול 30
תל־אביב, רח׳ לה־גרדיה .78׳ד״אליהו
רמודאביב. רח׳ ברורצקי 43
בת־ים. מגדל נחום. שד העצמאות
חולון. רח׳ סוקולוב 48
דמת־גן. רה׳ הרואה 2
רמת־גן .־ארגמן־ רחיזימטינסקי
פתח־תקוה, רה־ ח״ם שזר ווי
ראשל״צ. רח׳ רוטשילד 9
רחובות, רח־ יעקב 3
באר־שבע .־צפון־ הנשיאים. שרי ו׳
נתניה, רח׳ ירושלים 29

יום בי 28/8בשעה 9.15בערב קולנוע ״אילת״ .דימונה.
יום ה־ 31/8ב שעה 9.30בערב בניני האומה. ירו שלים.
יום ו׳ 1/9ב שעה 9.30בערב קולנוע ״הוד״ .נהריה.

כרטיסים להשיג: ירושלים: כהנא. ויתר המשרדים חיפה: משרד גדבר ויחר המשרדים. באר־שבע: משרד מרקור ויתר המשרדים. והריה: שרוחי דוד

פרסום א. סר

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 6 | האםח שב ת ש הפיל ם ה טוב ביותר ב עול ם יקר מדי ל טיול שעולה 2 0 0 0 0ל? כשאתה מוציא עשרות אלפי לירות על טיול לחדל, זכותך לצפות שסוף הטיול לא יהיה גם סוף ההנאה.

האםח שב ת ש הפיל ם
ה טוב ביותר ב עול ם
יקר מדי ל טיול
שעולה 2 0 0 0 0ל?

כשאתה מוציא עשרות אלפי לירות
על טיול לחדל, זכותך לצפות שסוף הטיול
לא יהיה גם סוף ההנאה.
לשם כך עליך להבטיח שהתמונות שתצלם
יהיו חדות, ברורות, בעלות צבעים נכונים
ועמידות לאורך זמן רב.
ולשם כך אתה זקוק לפילם של קודאק.
ולא רק אנחנו חושבים כך.
־״ 80 מהצלמים בעולם משתמשים בפילמים
של קודאק, ובארצות הברית מוכרת
קודאק 92 מכלל תצרוכת הפילמים.
מפעלי קודאק בארה״ב מהווים רכוז אדיר
של ידע מקצועי מתקדם ביותר,

ציוד משוכלל וחדש שאין שני לו בעולם,
ותקציבי פיתוח עצומים.
כל אלה מאפשרים לקודאק לייצר פילמים
שאיכותם עומדת מעל ומעבר לכל תחרות.
כדי שהתמונות מהטיול שלך יעוררו בך רק
זכרונות יפים, קח פילם של קודאק.
להשלמת התמונה דרוש פיתוח על נייר של קודאק.
כך תבטיח שהתמונות שצילמת יפותחו
בכימיקלים של קודאק, ועפ׳׳י הידע המקצועי
המתקדם של חברת קודאק.
צלם בקודאק.
אתה חייב זאת למשפחתך.

העולם מצלם בקודאק

דרוש פיתוח באיכות קודאק במעבדות דלתה קולור.

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 7 | ״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערבת והמינהלה : תל־אכיב, רחוב ;ורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ,

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערבת והמינהלה :
תל־אכיב, רחוב ;ורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״!מ י גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ * העורך הראשי אורי אכנרי י העורך: אלי תבור עורך
תכנית: יוסי שנץ * עורכת כיתוב: גורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני * המו״ל: העולם הזה כע״מ.

לא שמחנו לאידה של״״הדוגמנית
שולי חנני, שנעצרה עד לגמר ההליכים
נגדה.
אמנם, שולי עשתה את הכל כדי להפיל
אותנו בפח וכדי לסחוט כספים ממערכת
זו, תוך כדי הדחתם של עדים לשבועת־שקר.
מעשה כזה אינו רק פגיעה חמורה
ביותר בחוק, אלא גם בתפקידה החיובי
של העיתונות.

לים אור על הגל הגואה של מישפטי־לשון־הרע
נגד העיתונות, שהפכה לאחרונה
מכת־המדינה. העובדה שתביעה מסו־יימת
זו הוכחה במהירות־שיא כמבוססת
על שקרים, אינה צריכה להביא איש מאי-
תנו לידי האשלייה כאילו חלפה הסכנה
הטמונה בתופעה זו לחופש־העיתונות בארץ,
ולעצם קיום המישטר הדמוקרטי במדינה.

אפשר לחלק את מישפטי״לשוך הרע
לכמה סוגים עיקריים.
הסוג הראשון כולל את המיקרים שבהם

אינה יכולה להתקיים בלי עיתונות חופשית.
בעלת־העזה, חושפת ומפרסמת. מיס-
פר מינימלי של תאונות בלתי־נמנעות
הוא המחיר.
כל גליון של עיתון יומי ושל שבועון
זה מכיל מאות רבות של עובדות. אצלנו,
ובכל עיתון טוב והגון, נעשה כל מה
שאפשר כדי למנוע פירסום אי־אמיתות.
אך יש טעויות־בשיקול, יש לחץ עצום
של זמן, יש כישלון של מקורות מהימנים,
יש תקלות מסוגים שונים.
השאלה היא: מה קורה אחרי שאירעה
תקלה כזאת? כאיש העולם הזה, אני יכול
לקבוע שאין במיקרה זה שום צורך ב־מישפט.
אדם שנפגע, והמבקש בכנות
את תיקון־העוול, יכול תמיד לפנות אלינו,
להוכיח לנו שטעינו. לעולם לא נסרב
לפרסם תיקון והכחשה, ואיננו רואים בכך
שום פחיתות־כבוד לעצמנו ולשבועון.
להיפך, לכבוד נחשב לנו הדבר.
אגב, אורי אבנרי הציע לא פעם כי
יקום מוסד של אומבודסמן לעיתונות, שאליו
יוכל לפנות אזרח כזה אם לא בא
על סיפוקו, ושיכריע בעניין תוך יומיומיים,
אחרי שמיעת הצדדים. אומבודסמן
כזה יורה לעיתון מה ואיד להכחיש, כך
שהפגיעה תבוא על תיקונה במהירות, כל
עוד העניין טרי. מישפט־דיבה, הנמשך
זמן־רב, אינו יכול לספק צורך זה ביעילות.

כתיאוריה,
יכול כמובן לקרות כי
העיתון ו/או העיתונאי פעלו בזדון, ואינם
מתכוונים לתקן את הדיבה גם אחרי שהוכח
להם כי אכן זוהי השמצה וכזב.
נגד עיתון כזה יש להפעיל את החוק.
לכן אין איש מתכחש לעצם הצורך בחו־קי־דיבה
טובים, יעילים וצודקים.
אך ברצוני לטעון שני דברים, בהקשר

אף הוא מזדון — אך מזדון הבא מצד
התובע.
גם כאן יש אפשרויות שונות, ואת כולן
כבר ראינו בבית־המישפט :
!• יש תובע, שאכן נפל קורבן לתקלה
עיתונאית כלשהי, אך שכלל אינו
מעוניין בתיקון־המעוות בדרך נאותה, אלא
בסחיטת כספים מן העיתון. איש כזה אינו
מסתפק בהתנצלות כנה וסבירה. שמו הטוב
כלל אינו חשוב לו. חשוב לו להרוויח
כסף, וכמה שאפשר יותר. אנשים כאלה
מהווים סכנה לחופש־העיתונות. למרבה
הצער, הם מוצאים לא פעם עורכי־דין
חסרי־מצפון המסיתים אותם ומסייעים
בידיהם.
!• יש תובע, השונא עיתון מסויים מסיבות
פוליטיות או אחרות, והמבקש לנצל
את בית־המישפט כדי להציק לעיתון ולפגוע
בו בכל צורה אפשרית. איש כזה
מגיש תביעה בטענה שהוא נפגע, וסומך
על כך שהחוק הדראקוני יעזור לו במזימתו.
ואכן, החוק הוא כה חמור, עד כי
הוא מקשה על הגנת העיתון. ויש לאמר
את האמת: קורה שתובע כזה מוצא שופט
שהוא שותף לשינאתו לעיתונות ביכלל,
או לעיתון המסויים בפרט, והעוזר לו להגשים
את מטרתו.
<• יש תובע שפורסמו עליו דברי־אמת
בעיתון, אך המבקש להתנקם בעיתון בעזרת
עדויות־שקר, סחיטה ואיומים. לעיתים
רחוקות מאד קורה שמזימה כזאת
מתגלה במהירות וביעילות כה רבות, כמו
במיקרה של שולי חנני. אלמלא פעלה
המישטרה במיקרה זה בזריזות הראוייה־לציון,
ולולא הבינה פרקליטות־המדינה
במיקרה זה את חשיבות העניין, היה גם
מישפט־דיבה זה עלול להימשך שנים,
לגרום לפירסומים פוגעים וממושכים נגד
העולם הזה ואולי — מי יודע? — להסתיים
בהרשעת העיתון, על־סמך העדויות
השיקריות.

מיקרה זה צריך לעורר מחשבה חדשה
אצל כל הנוגעים בדבר, לגבי אופיו
וחומרתו של הזזוק־לאיסור־לשון־הרע. אין
צורך בחומרות אלה כדי להגן על אזרחים
תמימים, הנפגעים בלא עוול בכפם. אך
יש בהן צורך כשרוצים לפגוע בחופש־העיתונות.
סכנה זו מתגלה בחודשים האחרונים
יותר ויותר, עם גבור גל התביעות
השרירותיות.
עובדה מצערת היא שהנה נמצא שר־מישפטים,
שמעשיו מעוררים את החשד
שהוא שונא את חופש־העיתונות יותר
מכל קודמיו, והמתכנן החמרות נוספות
בחוק־לשוך־הרע.
הגיעה השעה כי הציבור הרחב, והעיתונות
ביכללה, תגיד לשמואל תמיר בצורה
ברורה וחד־משמעית ששום התנקשות נוספת
בחופש־העיתונות לא תיסבל עוד,
וכי בסופו של דבר עשוי להתגשם גם
במיקרה זה הפסוק ״בור כרה ויחפרהו״.

ולעניין אחר.

שולי הנני צוחקת בראשית הישיבה, כובה אחרי שהשופט שלח אותה למעצר*
הצדק נתגלה
היה, על כן, מותר לנו לשמוח לא רק
על כך שכל בניין־הקלפים הזה התמוטט,
אלא גם על גורלה של שולי. אולם שבועון
זה הקדיש במרוצת השנים מאמץ רב
לחשיפת התנאים האיומים השוררים בבתי־כלא
בישראל, ואיננו מאחלים לאיש או
לאשה להימצא שם. גם בגליון זה מופיעה
כתבה מזעזעת על התנאים בכלא (ראה
עמודים .)48—49
אולם גורלה של שולי חנני אינו נתון,
כרגע, בידינו. רק השופטים יכולים לקבוע
אם אשמה שולי בעבירות המייוחסות לה,
ואם כן — איזה עונש לגזור עליה. לא
נתערב בתהליך זה בכל דרך שהיא. איננו
נוטרים טינה, ואיננו נקמנים.
אך תביעת-לשון־הרע של שולי חנני
נגד העולם הזה, גורמיה ותוצאותיה, מטי
אכן
נפגע אזרח, על לא עוול בכפו, מפיר-
סום כוזב בעיתון.
כל חוקי־הדיבה — וביכללם החוק הדראסטי
הקיים אצלנו, החוק־לאיסור־לשוך
הרע — נחקקו, כביכול, למען מיקרים
אלה.
האמת הפשוטה היא שמיקרים כאלה
מוכרחים לקרות ואי־אפשר למנוע אותם
לגמרי. הם דומים לתאונות־דרכים, הנובעות
מהצטברות של גורמים ונסיבות ש איש
אינו אשם בהן. ניתן למנוע תאונות
כאלה רק על־ידי הפסקת כל התנועה
המוטורית בכבישים וברחובות. תאונות־עיתונות
אפשר למנוע רק על־ידי הפסקת
הופעתה של העיתונות ביכלל.
החברה המודרנית אינה יכולה להתקיים
בלי מכוניות, והחברה הדמוקרטית

ראשית, מיקרה כזה הוא בלתי־סביר,
ועל כן הוא מוכרח להיות נדיר. שום
עיתון אינו שש לפרסם דבר־שקר, כי
השקר יתגלה, ואמינות העיתון תיפגע.
לכל עיתון, האמינות היא הנכס העיקרי.
אם הסתנן למערכת כלשהי עיתונאי שהוא
איש־זדון, שקרן ומשמיץ־סתם, יהיה העיתון
עצמו מעוניין לסלקו חיש מהר.
שנית, חוק־לשון־הרע הקיים הוא כה
חמור, עד כי אינו מופנה רק נגד שקרנים
כאלה, אלא גם נגד דוברי־אמת. הוא
מונע הגנה יעילה גם מעיתון הגון, הממלא
את תפקידו נאמנה.

סוג שלישי של מישפטי־דיבה נובע
* לידה: פרקליטה, צבי לידסקי.

אחרי התפוצצות הפצצה בשוק־הכרמל
בתל־אביב, לפני שבועיים, פירסם ידיעות
אחרונות ידיעה תחת הכותרת ״צלם־עי־תונות
הותקף בשוק־הכרמל בטעות״.
בידיעה סופר כי מייד אחרי ההתפוצצות
הותקף צלם־העיתונות הנודע, מיכה
ברעם, שצילם במקום, ומצלמתו נחטפה
מידיו. נאמר כי ״לדבריו (של ברעם) תוק פיו
חשבו אותו, בטעות, לאורי אבנרי,
עורך העולם הזה.״
אנחנו שמחים, כמובן, שלא נגרמה חבלה׳
גופנית קשה למיכה ברעם. הדבר
מראה אילו סיכונים מקבלים ראשי מערכת
זו על עצמם, בעשותם את מלאכתם וב־הטיפם
לדיעות בלתי־פופולריות.
אך יש לידיעה גם צד שהוא בבחינת
קוריוז. לפני כמה חודשים אירגן אותו
מיכה ברעם תערוכת תצלומים של צלמי־העיתונות,
ששהו במצריים בעיקבות יוז־מת־השלום
של אנוואר אל־סאדאת. בין
התצלומים היה אחד של צלם־המערכת
שלנו, שלמה סתר, שהנציח את פגישתם
הראשונה של ג׳יהאן אל־סאדאת ואורי
אבנרי. משום־מה מצא ברעם לנכון לחתוך
את אבנרי מן התמונה.
אין זד. צודק שדווקא איש זה ייחשד
שהוא אורי אבנרי, ושיספוג מכות בשל

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 8 | למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרו בים אליך מגלים כלפיך, תיאלץ לפתור את הבעייה המציקה לך בכוחות עצמך. נסיונו- תיהם לעזור לך ייכשלו, ויוסיפו מתח מיותר למצב שהוא

למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרו בים
אליך מגלים כלפיך,
תיאלץ לפתור את
הבעייה המציקה לך
בכוחות עצמך. נסיונו-
תיהם לעזור לך ייכשלו,
ויוסיפו מתח מיותר
למצב שהוא גרוע
בלאו״הכי. הפתעה נעימה
צפויה לך לק21
גלנר ס ־
20באפ רי ל
ראת סוף השבוע, וכן
אפשרות לגמול טובה
לידיד קרוב. הזהרי
מחברה קרובה ביותר, המסתירה את
מחשבותיה במעטה של דברי חלקלקות.

כושר־השיפוט שלך יתערפל השבוע לחלוטין,
כתוצאה מפגישה
עם גורמים שאת טיבם
אינך מצליח לקלוט.
את, בת שור, תני
לחוש ההומור שלך חופש.
צחקי, הצחיקי ונצלי
כל רגע. כי האושר
שלו הוא רק זמני,
בסופו של דבר. חוץ
1 21 נאפ ר״ל -
0׳ 2ב מ אי
מזה, צפויות לך השבוע
הפתעות בלתי־ רגילות
ופעילותבלתי־רגילה, שאינה תלויה
במין השני. השבוע תשמרי אמונים לאדום. .

שוו

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבוע
ביום חמישי או שישי
את חיי האהבה שלן.
אם אתה נשוי —
תפרוץ מריבה סוערת
בינך לבין אשתך. אם
יש לך חברה — תי פרדו.
גם את. בת תאומים,
לא תלקקי דבש
21ב מ אי -
השבוע: את תיפרדי ל20
ביו ני
זמן ארון מאדם האלין. מאד קרוב
שתייתן
המופרזת תרחיק את ידידיך.

!!#ומיס

ר1,ד1ן ז
״!יזם

הזהר מאד מלהיכנס להתחייבויות כספיות.
אל תיכנס לעיסקות
חדשות בלי לבדוק
אותן היטב. עם זאת,
הזמן מתאים לעריכת
תוכניות כספיות לטווח
ארוך. סמוך על עצתו
ותבונתו של ידיד, בעיקר
אס נולד במח!

צית הראשונה של חו21
ביוני
20 ביו׳ן*
דש מרס. אתה עשוי
לשאוב סיפוק רב מאד
מאירוע חברתי שיתרחש בסוף השבוע.

סוס

דווקא ביום בו חשבת שכבר נשבר הכל,
ושוב אין מוצא ממצב
מסובך — אתה הופך
לאדם אחר. הכל נפתר
בנקל, חלק, בלי בעיות.
זהו שבוע בו טוב
תעשה, אם תרבה בקשרים
חברתיים, בבילויים,
ובפגישות עם
בני שני המינים. השתזף
אן היזהר, במיק-
111:]1111111
צת, על דרכי הנשימה
שלך. לביאה, לבשי בגדים בצבע בהיר.

יהירותו הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותך

שאולה, אס לא תדעי
לרסן את שניהם ולהוסיף
להם מידה אמיצה
של חוש־הומור,
שהוא אחת מתכונותיו
היפות ביותר. זה לא
שהוא לא רוצה אותך:
זה שהוא בטוח שאת
3 3 2 1 2 1 3לא רוצה אותו. אז —
קדימה ! גלי לו האמת.
כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי לבלום
התקדמותך. היזהר מתרופות לא־מוכרות.

׳נתונה

השבוע צפוייה לך פעילות
קשה מן הרגיל,
בלתי״שיגרתית, וגס ממש כמו בשבוע שעבר.
יהיה עליך לאסוף
את כל כוחותיך, הפיזיים
והנפשיים, כדי
לעמוד במשימות שיוטל
עליך לבצען. אס תדע
להתגבר על חולשות
קטנות מאד שלך —
תצליח. נסה לאנוס עצמך לא לבזבז כסף.

נראה השבוע, יותר מתמיד,
כשטוח ולא עגול :
כאילו שום דבר לא
יכול להשתנות. זוהי
טעות. כל מה שחסר
לך זה היכרויות חדשות,
או עצתם של
ידידים ותיקים אשר
זנחת, כי הם הרפתקנים
מדי לטעמך.
עיסקה טובה תסתיים
במסיבה, בימי שבת

או ראשון הבאים. בכלל, הרבה במסיבות
עליזות: הן פותחות בפניך דלתות.
מכחכים מדוע דרוש לי וייצמן?
פל ׳מי ׳שפותח מקלט רדיו כיום, דואר.
כיצד ׳התוהו ובוזזו של אמצעי-הקש׳ר הרשמיים,
הנכנסים ׳אחד לתחום משנהו,
מסבך את יכולת השמיעה וריכוז המחשבה.
׳בז׳מן שהמערכות המתוחכמות מתחילות
לנוע ׳בקצב ואלקטרוני, לחוץ בגוח־עצמן
׳ולהגביר !את התאוצה הלאה והלאה, עד־אין־סוף,
כפי שקרה בזמן מש׳בר־הטילים
הסובייטים בקובה ; .כאשר ניצוץ בלתי
צפוי קטנטן יכול היה ובמתח, שנוצר אז
להדליק שלא־בכוונה מילחמת גוג דמגוג
׳בין ארצות-ה׳ברית וברית־המועצות, אז
נולד הרעיון הפשוט יבדבר קשר־איזשי-
ישיר בטלפון ,׳בין הבית־הלבן בוושינגטון
והקרמלין במוסקבה, שנקרא ״הקו ההם״,

שם סבו והתייצב בגלוי לצד הימאים ב־
״מרד־היסאים״ המפורסם. אחר״כך עמד
במרכזה של פרשה שהפכה סנסציה בינלאומית,
כאשר עזב את נ׳מל ניו״יווק על
סיפון ספינתו ללא אישור ושלח מלב־ים
תישדורות מוזרות. בעקבות אותה פרשה
י׳רד ׳מהארץ. בשנים האחרונות משמש הד״ד
גרץ כחוקר רפואי בבית־החולים קארג׳י
בפירנצה. .

מומחה לסיד־סולי מילים
טענת אנשי ממשלת הליכוד, שהימצאות
יישובים יהודים בטווח יריות פגזי־הות׳ח
ערביים — אחדי כריתת הסכם שלום —
פירושה השמדת ישראל היא עלבון צורב

ען ןו1

בת־זוגך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי
אפילו במשבר. ממש
מוזר שלא הצלחת להבחין
בכך עד כה. כדי
לנסות לחלצה ממצבה
הקשה, אותו היא מתאמצת
להסתיר ממך,
אל תסתער עליה חזי•י
תית,
אלא בחר באיגוף
ממושך, תוך ביצוע
23 בנו במבר •־׳
20בדצמבר
פעולות הטעייה והסחה;
כך תגיע אל היעד
בעזרתה ממש, ויחד תלבנו את המצב. אם
לא תפעל למען זוגתך, המשבר עלול לפרוץ
החוצה כבר השבוע ביום רביעי או חמישי.

1ש1

במישור חיי האהבה שלך, בת גדי, לא
יחולו שינויים מרעי *.
שים.
אל תידחי בגסות
את מחזרך הנלהב,
למרות שאינך חשה
כלפיו כל משיכה. תני
לזמן לעשות את שלו;
או שהרגשתך תשתנה
בכל זאת, או שהוא
יתייאש ממך. בן גדי,
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
למרות אופיין הנוח,
אתה נוטה לעתים להתפרצויות
פרועות. קח עצמן בידיים.

היא אוהבת אותך — רבה איתך — אוהבת
אותך. וזה מה שקובע.
על כן אל תתחשב
בסערות קטנות. את,
בת דלי פנקי אותו אם
הוא מתקצף; :זה חלק
מן העניין. עסקיך :
תחזית ורודה, בתנאי
שלא תתלהב ולא תעשה
דברים נחפזים. ברי20
בי נו א ר ־
_ 18בפב רו א ר
אות: ככה־ככה. אתה
יכול לשמור על עצמך.
למרות שעדיין קיץ מיספר מזלות עויי־ניס
את ריאותיך השבוע. מעט זהירות.

אומנם ממבט ראשון נראה השבוע כשיג-
רתי ומשעמם. אך הוא
טומן בחובו את תחילתן
של קבלת הכרעות
חשובות, בעיקר בתחום
האישי. מחלה
קלה שתפקוד אותך
השבוע, בן דגים, תגרום
לך לזעזוע קל,
שיחלוף. העיקר הוא
9ובפב רו א ר
20במרס
לעבוד, הרבה וטוב,
ומבלי להתעייף. במישור
העבודה או העסקים: אל תהסס
להתחנף לבוס או לממונים עליך; בסופו
של דבר זה רק יועיל לן. בת דגים,
שימרי על הופעתך, וליבשי צבע בהיר.

אדן נרץ כרב״חובל ( )1952 וכרופא () 1978
״קינאה, זדון, סכסכנות וקנוניות״
שאיפשר לנצל את היחס האנושי הפרטי
וההכרה האישית בין הנשיא ג׳׳רן קנדי
׳ובין ניקיטה סרושצ׳זב על מנת לנטרל את
המי,רוץ המטורף לאבדון ו׳לא״בוד־׳לדעת
במילחמת האטום.
זכה עם ישחאל כי נוצרו יחסי־אנוש
תקינים ולבביים פרטיים בין עזר שלנו
לבין עמיתו המצרי. והנשיא המצרי אל-
סאדאת בטתפונת :״לשון רכה תישפור
גרם״ ו״מוות וחיים ביד הלשון״ .במקום
איומים, קללות, חירופים, גידופים, זילזו־לים
׳1׳עלבונות — הצדדים האויקנים נוהגים
בנימוס למופת בפגישותיהם פנים־אל־פנים ;
;ולא מפני,שאינם יודעים לגבל פיהם, אלא
׳ברוח ״וכיתתו חחבותם לאיתים וחניתותיהם
למזמרות; לא ישא גוי אל נוי חרב ולא
ילמדו עוד מילהמה״.
האם ייתן עם ישראל כי בגלל קין — מלך
הקינאה, הזדון, הסכסבנות והקנוניות של
הפוליטיקה — בעל החווה, אריק שרון,
יצטרך עם ישראל לוותר על ״הקו החם״
׳והקשר האישי הישיר בעת־ימשבר חיים
ומוות עם השליטים בצבא המצרי י האמנם
לא שבחנו וגם לא למדנו שום דבר 7
עברו המזהיר הצבאי של האלוף עזר
וייצמן ׳והשם שהוא נושא, הם ערובה
נאמנה שעזר לא ׳ימכור את מדינת־ישראל
בעבור שרוך־זנעלים או ינהג כדרך האיש
היפה, הומר הצאן, שיינרמן, המוכר כבשים
לשיישליק וקבאב בשוק־העיר. פצעי
אוהב נאמנים ופצועיו של שאולי, ערובה
לי שעזר לא יכניס אותנו ולא יכנס בעצמו
לעוד מילחמה. כל עוד הוא מאמין שיש
סיכוי וממשי לשלום.
בתפקיד חאש־המטשלה הבא יצטרך עזר
לא רק לממש את תיקווה השלום שבליזפו,
אלא גם לשכנע את הבריז בממשלה, בכנסת,
בציה׳׳ל ובעם היחשב בציון, כי אכן
ניתן השלום להגשמה. אם הוא חי באש־ליות
חזקה עלי שחבריו בממשלה הבאות
עלינו לטובה לא יתנו לו להשלות ואת
הרבים, כפי שעשו גולדה, דיין, רובין ופרם.
נדע כולנו, בבירור ונודיע ברבים: כל
הסכם שינוהל על ידי ראש־׳מששלה ישר אלי
על שלום בין מצרים וישראל יהיה
כפוף לאישורם של בני-עם־ישראל׳ קודם
!בכנסת ולאחד זאת סמחשאל־עם׳ .אפילו
גולחה הבטיחה כך זרק כך!!!
אדן ;רץ, פירנצה, איטליה
9הד״ר אדן גרץ התפרסם בשנת ,1952
כאשר ביתן כרב־חובל באוניה שנשאה את

ליישובי ביקעת־הידזץ ורמת־הגולן. לפי
טענה זו מופקרים כיום יקשובים אלה
להשמדה, מכיוון שחם נמצאים כיום בטווח
תותחי האויי׳ב. לפיכך הגיוני הוא שיקשו־בים
׳אלה יפתחו במאבק למען הזזת הגבול
החדש למרחק רב מהם — ז׳׳א: כיבוש
ירדן, סוריה ולבנון. יש להניח שגם בשטחים
הכבושים החדשים יוקמו יישובים
בקירבת הגבול החדש שיווצר, לכן פירוש
דבר שעלינו לכבוש את כל ארצות־ערב
השכנות למען הרחקת יישובינו מטווח
ירידת התותחים הערביים.
לוא היה ממש בעיני הליכוד לטענתם
זו, הרי הגיוני היה מצידם להשאיר את
השטחים הכבושים ריקים מיישובים יהודים
עד כריתת חוזה־׳שלום שיתבסס על
הכרה הדדית ;בזכות קיומה של ישראל
ובזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני.
אחד מתנאי הסכם תשלום צריך
להיות פירוז השטחים האלה תוך פיקוח
מיחבי. במצב הנוכחי המילחסד. בינינו
ובין שכנינו נעשית בלתי נמנעת, וזזצפוי
מכך לא רק ליישובי־הגבול אלא לכל עם
ישראל — גם במיקרו. של ״נצ׳חזן״ —
מובן וברור.
רבקה תל, קיבוץ עמיר
רק לפני שבועיים הופיע ראש־ממשלת
ישראל בטלוויזיה וכינה את תוכנית השלום
של הנשיא סאדאת ״מירשם להשמדת
ישראל״ .והנה עתה מוכן לפתע בגין
לנסוע לקמפ-׳דיוויד ׳ולדון שם עם סאדאת,
בחסות הנשיא קארטר, ב״׳מירשם להשמדתישראל״.
מה שמעניין הוא שבגין מגדיר את ההכנות
לקראת דיונים אלה כ״רציניים״.
ועל כך כבר אמר מי שאמר :״אם הדברים
אינם מתרחשים כפי שהיינו רוצים —
צריכים אנו לרצות בהם כפי שהם מתרחשים.״
אלון
נד ל ר, פתח־תיקווה
מר בגין הוא מומחה לסילסולי מילים.
הוא מחליק, צובע׳ מיישר, עושה אבו־עגילה
מדופלם בס״לסול תמידי ובהחלקה
תמידית — לחילופין. הסלון הממשלתי
מכיל עוזרים מיומנים .׳המחירים — בלתי-
׳אפשריים.
חשלום הוא כד, חזק, כה ממשי וסד.
נחוץ, עד שאפילו ינסה מר בגין להשמיד
(המשך בעמוד )10

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 9 | #ק־רנות נאמטו מטבע חוץ תוכניוונ חסכון קופות גסל אגרות חוב למצוא לכסף את שביל הזהב... ים של מונחים כלכליים שפע של הצעות מפתות תכניות חסכון, רווחי השקעה מניות

#ק־רנות נאמטו
מטבע חוץ

תוכניוונ

חסכון

קופות גסל

אגרות חוב

למצוא לכסף את שביל הזהב...
ים של מונחים כלכליים
שפע של הצעות מפתות
תכניות חסכון, רווחי השקעה
מניות קורצות, מניות קורסות...
איך להשקיע את הכסף
מבלי שהוא ישקע?
איך להבטיח את ערך הכסף
כדי שהכסף יקנה לך בטחון בעתיד?

שאל את הדיסקונטאים.
יחד נמצא לכסף את שביל הזהב.
צעד נבון בכיוון הנכון
קופות־גמל — להבטיח את העתיד
תכניות חסכון — להשיג את המטרות
ואולי איזו הלוואה לפתור בעיה...

הכנס לסניף, אחד מ־ 222 הסניפים
של קבוצת בנק דיסקונט.
התייעץ עם הדיסקונטאי שלך.
הוא יענה לך בחיוך
אבל התשובה תהיה רצינית ביותר
— וחשובה לך.

דיסקונט
((בנק
הצד האנושי של המטבע

.בעולם הזי

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 10 | ! 1שנ ץ העוו!ס הזה מכתבים 2 1 3 7 (המשך מעמוד )8 ולחאביד, להרוס ולנתץ, לסמרטט ולפלרטט — אפילו שינסה להמית אותו בכל ארבע מיתות בית־דין הוא לא יבול להרוג אותו.

! 1שנ ץ

העוו!ס הזה

מכתבים

2 1 3 7

(המשך מעמוד )8
ולחאביד, להרוס ולנתץ, לסמרטט ולפלרטט
— אפילו שינסה להמית אותו בכל ארבע
מיתות בית־דין הוא לא יבול להרוג אותו.
את בגין אפשר להחמיץ. את השלום —
אסור.
אברהם שרץ, עין־השופט

נרץ ובנין

׳בהשקיפו יום אחד על האריות הטורפים
את הנוצרים בסירקוס מכסימוס קרא לפתע
נדון, העריץ הרומאי :״הביטו בי, הביטו
בי לשם שינוי !״ האריות והנוצרים החס״־
:בנו בו בפליזאה ושמעו אותו מצהיר :
׳,ולא יהיו עוד אשרות יציאה לנוצרים ולא
עוד תעודות־בשרדת לאריות.״
אין פלא שחברי האופוזיציה בס״נאט הרומאי
סברו שהוא נוטל את התרופות
הלא־נכינות למסאוביו הנכונים .״הוא בריא,
יבריא, בריא !״ העיד הרופא ׳הממשלתי
הרשמי.
למעשה ההבדל בין נדון לבנין אינו כה
בסיסי כפי שניתן לשער. שני המדינאים

זהו מכתב ׳חשובה למכתבה של סעדי
טרם, הסטודנטית בת דד ,21 שמכתבה ״האם
בגין בסדר?״ התפרסם בעיחונכם (העולם
הזה .)2134
סעדי, הנני תלמידה בת 15 ואילו את
סטודנטית בת .21 אומנם הפרש גילים
זה יכול להסביר את העובדה שהשקפו-
,תינו שובות בעניין זה. אך על אף גילי
ה״רך״ אני חייבת להגיב על התרשוטו׳תך.
׳לפי דבריך, את ״׳לא מאמינה שיש ש׳קתם
!בענייני בריאות״ .לצעדי עלי לציין ש-
הצטיירת כ תמימה ומרוחק ת מהמציאות.
לולא נקבת בגילך הייתי משערת שאת
!תלמידה בכיתה נמוכה.
׳הנך תמימה בדעתך על מהימנות אמצעי-
התיקשורת. לא שאני באה להיולחם נגדם
אך זוהי המציאות העצובה. צודקת את
בטענתך ש״מד. שאמרו באמצעייהתיקשורת
בעניין בריאותי חייב להיות נבון״ .ודאי
שחייב — אך במדינתט־ לא כל דבר
שחייב להיות — קיים. התעוררי, סעדי,
׳ותשבי גם על ההצהרות הכוזבות האחרות
של אנשי התיקשורת.
יופי דדץ, ירושלים

על פרפרים ופרפריוח

מאוזן :

מאונן :

! )1תחאד־אצהלה אירופי; )5פין מרג־
)1יורד־ים; )2לא קשה; )3המושיע
רינה ; )10 למענך ; )11 יחזר; )13 בן־ הנוצרי )4 :שותת ; )6בילה את הלילה ;
אדם; )14 משח; )15 מי׳לת-יברירה ; )7 )16 מקביל לקנה; )8דגל )9 :איוושת
מגופה; )18 מחצית תוף אסוייקאי; )20 הגלים; )12 פרק־זמן קצר ביותר; )15
אציל מיק׳ראי ; )21 כריסה ; )22 בת־קהל ; מירצפת; )16 מזל רע; )17 צחות; )19
)24 בואי הליום ! )25 לספח ; )26 סובייקט ; :תמצית ; )20 מרגיש ; )21 שוביניסט

)28 עבת את הנהר; )30 אמיתה )31 :מן המיפלגות ; )24 מזל ; )26 טורף לילי ;
מדוע; )32 גהר מנמק; )34 ארטיסט; )27 לאן? )29 פסל; )30 שבוי; )33 .
)35 יהיה; )38 חלק ׳בגוף; )29 הודיה; שפכטל! )34 צוהר; )36 תיסכול עמוק;
)41 יתבואה; )42 מיקווה־מים גדול; )37 )43 מסיפרי התורה ; )40 כינוי ; )41 הגיע :
:בבקשה 45 מעמסה; )47 מיליוז־וזגאי ; )44 מידת שטח; )46 רוח דעה; )47
)48 סופר ע״ברי (יש״מ); )50 רמס; )51 מסשף 49 שדה קצור; )50 מקור מים
אדמה המצויה בעב; )52 יהיר; )54 חיים; )53 אסון גדול; )54 מחודשי זד
:תיעשה יפה ; )57 הורים מתוזברים בחוטים ; !שנה הע״ברית; )55 מטבע יפאני; )56
)61 מאבל אבותינו במידבר; )62 שבווי; שים עצמך על כיסא ! )58 קוץ ; )59 ארגז
)64 כיוון ש־; )65 בר״מירעד )66 ; .מחודשי )60 פחד גדול; )62 אחורי הגוף; )63
השנה הע״ברית; )67 סחוב! )69 תפירה; !אביון .)66 :חבר־כגסת (ש״מ); )68 מז
)70 מחסום דפי הכלב 72 הולם; )74 היבשות; )71 טס; )73 מן השבטים ; )76
הרומטכ״ל הקודם (!ש״מ); )75 שיר־לכת מסהר ; )77 מטרה ; )79 זיהמה ; )80 מת
צבאי ; )77 הגון ! )78 פהח־נוי ; )81 ממנה גורר; )82 רטוב במיקצית )84 :לבנה;
נבראה חווה: )83 :הגבוה בקלפים; )85 )85 חריץ ; )87 צאצאה )90 :סופר אמריאסקופה;
)86 מלחין רומנטי )88 :זזס־ קאי (ש״מ 92 מינעל חורפי ; )94 מחוטי
;וחלילה (ר״ת 89 מן השבטים;
)91 האריג; )96 פיזמונאי ישראלי (ש״מ):
התפגר; )93 קפל בבגד; )95 בלוטה ב
ראש )96 :נועם ; )98 מיכסה הבית )97 )100 :גילה; )99 בוא הלום! )101 חיטת־יהי
לילי )102 :פעס גדול )103 :שביב ; מים; )102 חוטם )103 :בה דורכים את
)104 מין מאבל ; )105 עיר ליד חיטה.
׳הענבים.

מכתב זה נכתב כתגובה למאמרו של אהרון בכר במוסף ידיעות אחרונות,
ג־ 2$ביולי .1978
אהר׳לה הוא עיתונאי. הוא נירא בוהמיין וחבר של שלמה ארצי. לכן הוא
לקח על עצמו את תפקיד הילד הרע בעיתונו המכובד. אבל לפעמים זה לא
מצליח לו. השבוע, למשל, הוא ניסה שוב לרדת על הבורגנות הגבוהה שלנו,
והצליח להראות לנו עד כמה הוא דומה להם.
המאמר היה על הגברת ציפי, שנורא הצחיקה את כל החבר׳ה, מפני שטענה
שהצבא לא משחית את הבנות, והיא יודעת זאת מנסיונה. המצחיק הוא, כמובן,
שנסיונה כ״מיזרון פלוגתי״ ,מוכיח את ההיפך מטענתה.
מרגיז שאחד שמתיימר להיות מ״שלנו״ כותב מאמר בו יוכלו הדתיים להשתמש
בהוכחה לטענותיהם. אבל לא זה המרגיז ביותר. גם לא זה שהכותב לא
יודע שמי שיצריה חזקים, תשמש כ״מיזרון״ גם אם תצהיר על דתיותה ולא
תתגייס. המרגיז ביותר הוא, שאיננו כותב כמשקיף על תופעה חברתית־ישראלית
של רכלנות מרושעת ואי־כבור לפרטיותו של אדם, וזאת מתוך ציניות. ידידנו
הציני מלקק את השפתיים יחד עם השכנות, החברות ובעליהן ועושה מטעמים
מגברת ציפי. ולמה ! מכיוון ששכבה עם הרבה גברים, דבר שבולם יודעים, אך
מנסה להוכיח שזה לא קורה בצבא.
אולי הגיע הזמן לספר לארון העיתונאי כמה עובדות על העולם הסובב
אותו, והן:
א. עברו חלפו הימים היפים בהם נשים היו נישאות כשהן עדיין בבתוליהן.
זה לא קורה יותר.
ב. נשים מתחילות להבין, ברוך השם, שכל שמותר לגבר מותר גם להן.
אימי רואה שום סיבה מרוע אשה, שיצריה חזקים, לא תספק אותם כרצונה,
מבלי שתהפוך לשיחת השכונה /הפלוגה /החברה.
ג. נשים יודעות עוד דבר: הן לא צריבות לומר ״בן לבל גבר, גם אם
״יצא להן שם״ .בטוחה אני שגם הגברת ציפי הכניסה למיטתה רק את הגברים
שמצאו״חן בעיניה, ואם אלה כולם — ״מהקצינים וער החייל הפשוט ביותר״
(תמוהה האבחנה בין אלה) — שייערב לה !
עצוב להיווכח, שגם עיתונאי המייצג קו יותר ״ליברלי נאור ופתוח״ ,ניתפס
באחד המייצגים המכוערים ביותר של דרך המחשבה הישראלית, המורכבת
ממנטאליות מזרח-אירופית של ״צריך לחתן את הבת״ ,ומנטליות מיזרחית של
״כבור המישפחה״ .משום מה ברור לאי אלה ישראלים, שמה שקורה בבית
השכנים הוא עניינם, וביחוד שהמדובר ביחסים אינטימיים שבין גבר לאשה.
המעניין הוא שלרוב, אלה שאינם נוקטים בכלל של ״חיה ותן לחיות״ ,בעיקר
כשמדובר באינטנסיביות יחסי-המיו שמקיימת אשה זו או אחרת, הם או אותם
גברים שניסו אבל נידהו על-ירה, או נשים מתוסכלות ומשועממות, שלא ירשו
לעצמן לנהוג לפי רצורותיהן וייצריהן בעיקר מחשש ״מה יגידו״.
וכמובן, לא דיברנו הפעם על בך ש״פרפר״ הוא כינוי הערצה לגבר, בעור
״פרפרית״ הוא כינוי־גנאי לאשה ועל כך, שמשום מה, מעולם לא שמעתי אומרים
על גבר שהוא היה ״מיזרון פלוגתי״.
דומני שהגיע הזמן להעמיד את הישראלי המכוער שוב ושוב מול הראי
ולהסביר לו, שאיכות חיים פירושה לא רק ירק ברחובות, אשפה בפחים ונהיגה
פחות פרועה. איכות חיים היא גם להניח לאנשים לבחור את דרכם, בלא לכפות
עליהם את הקונפורמיזם המחניק של חברה, שעדיין לא נפטרה מדפוסי מח שבה
נשואים, שאינם מאפשרים לאהוב או לא לאהוב אדם בגלל איכותו ולא
בגלל תדמיתו החברתית.
העמדה זו מול הראי הוא תפקיר העיתונות. עיתונאי המציב עצמו בצד
היפה יותר של החברה הישראלית, חייב לבקר את עצמו ולגלות באילו נקודות
נגוע הוא במחלות ההכרתיות שלנו. ואם אינו יבול לכתוב נגדן, עדיף שיכתוב
על דברים אחרים, או שלא יכתוב בכלל.

אפתי דינור, ת׳׳א

אהבו ׳להתלבש על פי האופנה האחרונה:
גרון — בכתר של עלי דפנה מסביב
לראשו הקרח, ובגין — בכיפה המסורתית.
שניהם היו קומיקאים גדולים. נ תן העדיף
׳להופיע במוחם וומנוס ובגין בכנסת ז~
באולפני הטלוויזיה. שניהם שעממו את
קהל ׳מאזיניהם עד דמעות: נ תן בשירי
האהבה שלו ובגין בזכתנהתיו התנ״כיים
בדבר ההבטחה שהבטיח האל-הכל-יכול ל אברהם
יצחק ויעקב. שניהם שלטו בפא-
תומה עצומה: גרון בעזרת פילגושיו ובגין
׳בעזרת משה דיין.
יוסף שריק, חל־אביב

סידרת המאמרים שאתם מפרסמים ב-
גיליונותיכם האחרונים, בנושא ״הפאתד
לוגיה של המנהיגות״ היא מאלפת ופוק׳חת־עיניים.
יש בה כדי לחאיר באור שובה
מהמקובל דמויות מנהיגים נערצים וידועי־ישם,
כמו וינסטון צ׳דצ׳יל ורוזוולט. הבעיה
היא שגם במדינה כמו ארצות־הברית, שבה
קיים סעיף מפורש בחוקה כיצד יש לנהוג
!בנשיא שחלה האיבו מסוגל לתפקד, ני׳תן
היה לחמות את כל אנשי הקונגרס. על
אחת כמה וסטה ניתן לעשות זאת בישראל,
שבה אין סל חוק המאפשר הדחת
(המשך בעמוד )14

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 11 | ״להתכייף״ בא לי בסנדלי גלי פרסום ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״ תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ האוריריים והקלילים עושים לי כיף בקיץ. כל החברה יספרו לכם איזה רומן

״להתכייף״ בא לי בסנדלי גלי

פרסום

ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ האוריריים והקלילים
עושים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״התלבשנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳שמעו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים את החברה.
ושלא יעבדו עליכם ...גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!

מ!י) 7311-

הקיץ באלי.,.בסנרלי״גלי

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 12 | מ׳ ו -צבע. סימדחדשבט לוויזי

מ׳ ו -צבע. סימדחדשבט לוויזי הכבעווית

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 13 | שיחת הם אחבק י ז ד־~ד—זדזז־־יסדהחי־ר־־קור^־ן ררר ססווס 1־וי||ו>18 במסיבה שנערבה השבוע חגגנו חצי יובל שנים ל״שיחת הסאחבק״ ,ולאחר הרמת הכוס המסורתית ניגשה אלי

שיחת הם אחבק

י ז ד־~ד—זדזז־־יסדהחי־ר־־קור^־ן ררר ססווס 1־וי||ו>18

במסיבה שנערבה השבוע חגגנו חצי יובל שנים ל״שיחת הסאחבק״ ,ולאחר
הרמת הכוס המסורתית ניגשה אלי סטודנטית אחת, אדומת־שיער.
— מה שאני לא מבינה — היא אמרה — הוא איך בכלל הכניסו אותן פנימה,
לעיתון ז
— העורך שח לה סאחבק — בזכותו קרה הכל !
אם כי האמת היא, ועכשיו מותר לי לגלות אותה, שזה קרה בזכות סאחבק.
כשסאחבק הגיע לחדרו של העורך, באותו בוקר סתווי, הוא פתח ואמר בסימונו
הצנוע הידוע:
— אדוני העורך, אני מוכן לעשות למענך הכל ! לשטוף את האוטו שלך בכל
יום שישי. לגזום את הדשא בגינה. לגמור את החשבון עם השכן מלמעלה. ותמורת
תשלום שעות־נוספות, אפילו לצאת לטייל מדי יום אחר הצהריים עם שני החתולים
הסיאמיים שלך.
העורך קרא לאיש הביטחון של המערכת והורה לו להורות לי את הדרך החוצה.
עם אנשי ביטחון סאחבק מסתדר בקלות, אך העדפתי להמשיך בסימון תרבותי.
— אם תזרוק אותי — הסברתי לעורך — האישיות שלי תיפגע !
העורך לא הבין על מה אני מבלבל, ואז נאלצתי לגלות לו את הסוד.
— סאחבק משמש שליח ושם־סיפרותי לאישיות מפורסמת, אחת הדמויות
המרכזיות במדינה, החפצה לפרסם את הגיגיה הסאטירו־קומיים בעיתון, אך בעילום

העורך ביקש מאיש הביטחון לצאת.
סאחבק הנמיך את קולו והבהיר לעורך כי האישיות שלי מוכנה, תמורת מקום
טוב בעיתון, להעניק לו, בלי להתחשב בדיעותיו הפוליטיות, ידיעות בלעדיות בכל
נושא שיזמין.
העורך לא נלהב להצעתי.
— סקופים — הוא אמר — לא חסרים לנו.
השתררה שתיקה. אני חשבתי כבר לצאת ולהציע לאישיותי לנסות את מזלה
בעיתון אחר, אך העורך רמז לי להתקרב אליו.
— יש לי חלום אחד ישן — הוא לחש באוזני.
— אמור לי מהו חלומך — שח סאחבק — ונראה מה נוכל לעשות.
— הייתי רוצה — אמר העורך — שמיפעלי יונצח בדרך כלשהי, כדי שגם הדורות
הבאים ידעו על תרומתי בשדה העיתונות העיברית.
— אין בעיות אמר סאחבק — אנחנו משיגים לך את הפינה הצפונית של
כיכר-אתרים. שם, על רקע גלי הים המתנפצים, ינשא לעד פסל הברונזה של העורך,
רכוב על מכונת כתיבה קרבית.
העורך שאל מתי אוכל לתת לו תשובה סופית. הבטחתי להתקשר ונפרדנו
בלחיצת ידיים.
באומו הערב, במקום אסור לציון, פגשתי את האישיות החשובה שלי והצגתי
בפניה את בקשת העורך. אישיותי היססה.
— רק זה חסר לנו — לחשה האישיות — שיגלו את הקשר ביני לבין סאחבק !
— אין לך שום סיבה לדאוג — שח סאחבק לאישיות המפורסמת שלו —
הציבור בארץ יהיה בוגר מספיק כדי להכיר בתרומתו של העורך, כפי שהיא תבוא
לידי ביטוי בכתוב על האנדרטה :״האיש שגילה את סאחבק״.

ותחאתדברב מו י די ר
אופנת ״עשה במו ידיך״ תפסה אותי מהרגע הראשון. גם עושה, גם חוסך, גם
נהנה — והכל במו ידיך !
את ההנאה הרבה ביותר סאחבק מפיק מהקשבה לתוכניות הראדיו השונות,
בהן מייעצים למאזינים המטלפנים כיצד לפתור את בעיותיהם במו ידיהם.
בתוכנית האחרונה, למשל, של הסידרה ״הך פא במו ידיך״ ,לימד אותנו המומחה,
דוקטור ברני, כיצד לאחות ^ברים בעזרת שני קרשים, גבס לבן, מעט מלט
וקמצוץ חצץ. הוא הבטיח כי מי שיאזין בקביעות ל״הרפא במו ידיך״ יוכל לרפא
עצמו מכל מחלה.
— ראוי להזכיר — אמר ד״ר ברני — כי המשתמשים בשיטתנו אינם נזקקים
לציוד מיוחד ויקר, אלא עושים שימוש במכשירים הנמצאים בכל בית. שיטה זו
זולה יותר, מהירה יותר, ובעיקר — בטוחה יותר ! אתה מכיר היטב את הרופא שלך.
מנחה התוכנית הקריא הפעם את מיכתבו של מר הוכמן מירושלים, שבו הוא
כתב :״לאחרונה אני סובל מהתקפי-לב חוזרים ונישנים, הנובעים מסתימות כשסתום
הימני של הלב. אני מאזין קבוע לתוכניתכם ״הרפא במו ידיך״ ותמהני אם
תוכלו לעזור לי במיקרה זה.״
— נשמח לעזור למר הוכמן — אמר דוקטור ברני — אנו מקווים שאתה מאזין
לנו ברגע זה. אם כן, סדר לפניך את כלי הבית המצויים ברשותך, והיכון לניתוח
לב פתוח במו ידיך. טול את פותחן ה קו פ סו ת...
— ס ליחה — הפריע המנחה האם אין פותחים בהרדמה?
— כמובן — אמר דוקטור ברני — אני הנחתי כי המאזין כבר נרדם. אם לא,
אנא, טול מחט תפירה דקה וארוכה, והרדם עצמך באקונפוקטורה, שיטת הדיקור
הסינית עליה עמדנו בשיחות הקודמות. לאחר ההרדמה פתח את הלב בעזרת ה פותחן
ושני מזלגות קטנים לעוגות או דגים. שליפת הלב החוצה מתבצעת ממש
באותה שיטה המוכרת למאזינינו שסבלו בעבר מכאב בשיני־החלב שלהם.
— אתה מתכוון לשיטת החוט והדלת? — שאל המנחה.
— בוודאי — אמר הדוקטור — עתה, לאחר שהוצאת את הלב, אנא, אחוז
בו ביד ימין והחלף פקונג־ראש בתנועת סיבוב ביד שמאל. החזר את הלב למקומו
וסגור בתפר כפול.
— אדוני הדוקטור — אמר המנחה — האם אין כל סכנה בשיטה זו של
ניתוח לב פתוח במו ידיך?
— אם חש הפציינט״המנתח חולשה — השיב הדוקטור — או אם יתעוררו
סיבוכים קלים, המאזין מוזמן לכתוב אלינו.
— ואנו נשיב לו — סיים המנחה — בתוכניתנו הבאה, בסידרה ״הרפא במו
ידיך״ ,בה נעסוק בפאתולוגיה העצמית — ״נתח את גופתך במו ידיך״.

יצחק בן־אהרון נואם, ירוחם משל יושב

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 14 | מכתבים (המשך מעמוד )10 ראש־ממשלד. מלבד ׳הצבעת אי-אימון של חברי-הכנסת. אפילו יסתבר שבגין הוא הולדדואנוש ואינו מסוגל לעמוד על רגליו — שלא לדבר על אי-יכולח חשיבה

מכתבים
(המשך מעמוד )10
ראש־ממשלד. מלבד ׳הצבעת אי-אימון של
חברי-הכנסת. אפילו יסתבר שבגין הוא
הולדדואנוש ואינו מסוגל לעמוד על רגליו
— שלא לדבר על אי-יכולח חשיבה רא־ציונאלית
— עדיין תפעל אצלינו המיש־מעת
הקואילציונית.
משה מירב, תל־אביב
אם המחלה של מנחם בגין היא נאמנות
ללא סייג לעקרונותיו, אני מעדיף מנהיג
״חולד ״.כמוהו על מנהיגים ״בריאים״ דד
׳מופנים לוותר על ביטחונה של מדינת־ישראל
תמורת תכסיסי הונאה !והטעייה.
חיים פישלר, תל-אביב

הגירוש שלא חיה

קפיטול־סיגריה עם אופי
למעשו הרציני

עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול• 20 סיגריות ־• 8ל״י בלבד• 1 1 0 1ח
דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה.

קפיטול -סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פיס 01 דיר יעקבסו!

קראתי את הסיפור בגליון העולם
הזה 2134 תחת הכותרת ״ניצול השואה
תקף את הלוחם בנאצים״ ,ובין היתר
נסתב שם שהיה לי ויכוח עם ח״כ אברהם
מלמד וסולקתי, כביבול, מהכנסת.
החשו נא לי להביא בפני קוראי עותונכס
את סיפור המ״קרד. כפי שקרה, ללא הוספות
והשמטות.
הנני מבקר באופן קבוע בכנסת זה יותר
מ־ 20 שנה, משנת ,1957 כאיש־ציבור דד
מייצג אלפי ניצולי-
שואה ומעולם לא

סולקתי מהכנסת וגם
הפעם לא. והסיפור
הוא כדלקמן: נודע
לנו ששר־החוץ ה ־

גרמני, מר גנשיד,
עומד לבקר בישראל
בחודש יוני.
פניתי שבועיים מראש
למ״שרד־החוץ
בירושלים ולשגרירות
הגרמנית בתל־פרידמן
אביב,
על מנת לבקש
פגישה של
משלחתנו עם שר־החוץ הגרמני ועל מנת
להגיש לו עצומה ולשכנעו שיש צורך
לדחות את חוק ההתיישנות בגרמניה נגד
רוצחים נאציים לעוד 20 שנה (והנימוקים
הם רבים).
ביום הרביעי ,28.6.78 ,ביקר אמנם שר־החוץ
הגרמני בכנסת, בין השעות 6.00—4.30
יומשלחתנו עמדה להתקבל לשיחה עימו ל-
ימשך רבע שעה, לאחר פגישתו עם חברי־הכנסת
מהאגודה לידידות ישראל—גרמניה,
שאמורה היתד. להמשך 45 דקות. יום קודם
בקרתי בכנסת ואספתי חתימות של חברי-
כנסת על עצומה, שעמדנו להגיש לשר
גנשר. למחרת המשכתי באיסוף החתימות
שהגיעו עד מעל ל־ 20 חתימות של ח״כים.
ליד שולחנו של, ח״ב ד״ר ורהפטיג ישב
ח״ב אברהם הלמד והתעקש לא לחתום.
•שאלתיו מדוע דווקא הוא, ניצול שואה
!מגיסו קובנה, אינו מוגן לחתום, ואף ד״ר
וחהפטיג ניסה לשכנעו לחתום, אך מר
מלמד יצא בפעם ואמר שלמיקצוענים רד
׳מתעסקים בעגיקנים אלד. אינו חותם. פרצתי
׳בפעם ואמרתי לו :״תתבייש לד לזזבר
אלי בצורה בוו. אני מתמסר לעבודה זו
.כבר 33 שינה וב־ 15 השנים הראשונות, משנת
1945 ועד .1960 לא הרווחתי אף
פרוטה מעבודה זו, ומר, הריע בכד, שאיש
כמוני עוסק במחקר על השואה ועל פושעים
נאציים י האם אתה, כחסר־כנסת, לא
מתפרנס מפעולות ציבורית 1״ ח״כ שולמית
אלוני האחרים ניסו להרגיעני, אך אף אחד
לא סילק אותי המזנון הכנסת ולא ברור
לי מניין הגועה אליכם ידיעה זד.
׳שר־יהחוץ, מר משר, הגיע לכנסת עם
פמלייתו ביום הרביעי פשעה ,4.30 נכנם
לשיחה עם יו״ד הכנסת. שנמשכה כחצי
ישעה, ולאחר מבן נכנם לשיחה באחד
׳מאולמות הכנסת עם משלחת של חברי-
הכנסת. בשעה 5.30 יצא ח׳ע ד״ר בנימין
חלדי והציע לי ולמשלתתי לוותר על הפגישה
עם שר־החוץ, והח״כים מידידות
ישראל^גרמנ״ד. ימסרו לו את העצומה
שלנו ויביאו בפניו גם את הנושא של
דחיית חוק ההתיישנות בגרמניה. לכך לא
הסכמנו וביקשנו לאפשר לנו לקיים את
הפגישה עימו במשך רבע שעה, כפי
שהובסת לנו על-ידי מישרד־חחוץ והשג רירות
הגרמנית. ח״כ ד״׳ר הלוי נכנס
חזרה לאולם הישיבות ואחריו יצא ח״כ
׳מלמד, הסתכל עלינו ופנה לדבר עם
סדרני-הסנסת. ייתכן שהוא נתן הוראה
(המשך בעמוד )18

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 15 | 1י11־:11 אתה אינך צופה במישחק. הימישחק הוא על ח״ך! מחוה ד1י ד ך יותרו פחות משלושד! ׳שבועות לפגי־ 1שד, הגורלית בקאמפ-דייזויד, מחנה־הנופש הנשיאותי הקרוי על שמיו

1י11־:11
אתה אינך צופה במישחק. הימישחק הוא על ח״ך!

מחוה ד1י ד

ך יותרו פחות משלושד! ׳שבועות לפגי־
1שד, הגורלית בקאמפ-דייזויד, מחנה־הנופש
הנשיאותי הקרוי על שמיו של דויד
אייזינהואר.
הישראלי המצוי עוקב אחרי התכונה
לקראתה 1בהתעניינות מרותקת. זה מותח
כמו ׳פרשת־השבויע בסידרה האחים, ויכול
להתחרות בפרקי בארטה או הבולשת חוקות,

זומם קארטר? האם יצליח בגין להשיג
משהו מבלי לתת כלום? איך ייצא
סאדאת מן המבוך שאליו ׳נקלע?

זה מעניין. זה מרתק.

דור ישלם של ישראלים גדל על ברכי
ספורט־ד,צפייה. צופים במישחק־כדוחגל מן
המושב ביציע או מזיל אקרן הטלוויזיה,
,מתרגשים עד פדי היסטריה, צועקים עד
כדי צרידות. אל־אל־ישראל ! השופט בן־
זונה !

עד כה, במשך שמונה חודשים ארוכים,
יכול היה הנשיא אל־סאדאת להעמיד פנים
כאילו נותרה תיקווה כלשהי ליוזמתו. ל־י׳ודעי־דבר
היה יברור כי היוזמה נחנקה
באיבה עוד בפגישת איסמאעיליה, כאשר
נסתבר סופית כי מניחם בגין אינו חולם
על החזרת שעל-יאדמה אחד שיל הגדה המערבית
ורצוע׳ת־עזה לריבונות ערבית.
אל־׳סאדאת המשיך לקוות. הוא קיווה
שיחולו שינויים בישראל עצמה. הוא קיווה
כי האמריקאים יכפו על טטשלת־בגין
מדיניות אחרת. אולם יד,תיקווה דעכה ׳והלכה,
והיא עמדה לכבות כליל.
אם יתברר לעולם כי גם בפגישה, ה־דרמאתית
במחנה־דויד לא זזה ממשלת-

שהוא יוכל להרחיק לכת יותר. יש הסבורים
כי הצעות אלה כבר הרחיקו לכת
מדי, אף מבחינת האינטרס של השלום.
האם ייכון שילום בטוח, אם יווכחו הפלסטינים
לדעת כי העצמאות הלאומית ׳נשללת
מהם לצמיתות? :אך בזאת רוצים יממ־שלת־בגין
והמערך כאחד, ונשיא מצריים
בא לקראתם, בניגוד להשקפתו.
:במהלך המשא־והמתן יאפשר להתווכח
על פרט זה או אחר. אך לגבי העיקרים
ברור ־שישראל לא: תופל לקוות, בדורנו,
להציעת־י־שיליום נדיבה יותר. שום מנהיג
ערבי לא יוכל להסתכן מעבר לזה.

אם תתמוטט יוזמת אל־פאדאת,
יהפכו הצעות אלה היש־מהר לח
באשר
הופייע טיי׳רוס ואנס בשבוע ש עבר
במרחב, כבר היתד, ייוזמית איל־סאדאת
במיצב של גסיסה. מי שאוזנו היתד, כרוייה,
יכול היה לשמוע יאת ׳חירח׳ורי-המוות. מצריים
כבר החלה לזוז, אט־אט בכיוון ההפוך.
צבאה החל מתכונן לפעולה, יוה־דיפלומטיה
שלד, החלה מתמרנת לקראת
יעדים חדשים.
ואנס יבא ובשליחות של הצלה. מעטים
האמיגז כי יצליח להאריך ואת חיי היוזמה
בהנשמה מלאכותית. הוא עשה זאת
בעזרת זריקה מאסיבית: הר,זמנה, למחנה־דויד.

זוהי
זריקה חד־פעמית, המקפיצה
את הגוף החולה. אם לא תביא
לריפוי, תגרום למוות.

אלא שכמיקרה זה — זוהי ההגדרה
הנבונה, המדוייקת לגמרי.

^ כר דובר רכות על ההימור הכביר
הכרוך בפגישה זו.
המילה ״הימור״ אף היא !נשחקה כבר
מרוב שימוש. וגם היא נכונה ומדוייקית
במיקרד, זה.

כן, זהו הימור כביר.

׳ולא רק מפני שכישלון הוועידה ינחית
מכת־מוות על יוקרתו של הנשיא ג׳ימי
קארטיר• גורלו האישי של מר קארטר אינו
צריך להטריד אותנו יתר על המידה.

אלא מפני שכישלון בולט שד הפגישה
מוכרח לסתום את הגולל
על יוזמת־היטלום של מצריים.

האם בך ייחתך גורלו של עם־
ישראל כדורנו ז

האם יש קשר כלשהו בין הדיבורים
והמעשים והמחדלים של
עם־ישראל כשעה זו, וכין ממדי
ההכרעה המונומנטלית העומדת
לפניו ץ

אלא שהכדור הוא, במיקרה זה,
עם ישראל.
והמישחק הוא בחיינו.
ואם לא נקפוץ עכשיו אל תוך
המייטחק ונקה את גורלנו בידינו,
נמצא כי מישהו הפסיד את חיינו
כמישחק.

^ אם נשאיר את ההכרעה בידי יאייש
י י אחד, מנחם בגין, שכבר הוכיח די
והותר כי אינו רוצה איו אינו מסוגל לשוניות
את עמדותיו ההיסטוריות, גם מול
פני הסיכוי המהפכני להגשמת הלום הדור?
האם
נשאיר יאותה בידי שלושה־אחבעה
ישרים, עוזרידייועציו, התלויים ׳ברצונו?
האם נשאיר ואותה בידי 19 היהודים
הטובים, המהווים את ממשילת־ישדא׳ל, רובם
אנשים ממוצעים מאד, וחלקם כסילים
גמורים?

זה מותח. זד, משגע. הפד, נצעק ״הידד״
ו״יבוז״ ,״קדימה״ ו״הביתה״ ,׳נפצח גרעינים
׳בעצבנות, נקפוץ ממקומנו בישעת הצורך.
ואח׳ר־כך ׳נלך הביתה, אז נסובב את
כפתור המכשיר.
אחרי הכל, זהו מיישחק. רק מישחק.
בסך־הכל בועטים בכדור.

אם יופיע מנחם בגין במחנה
דויד בלוויית שלושת השרים ו-
שלושת הלאווים, ייקבר שם השלום.

ותרו פחות משלושה שבועות כדי
* לחולל את השינוי הדרוש, החיוני, ההכרחי.
האם
נמשיך לשחק בימים מעטים אלה
מי׳שיחקים נוסח ״בגין חולה — לא חדלה״,
״׳בגין מתפקד בראוי — אינו מתפקד יסר־אוי״?
האם נוסיף להשתישע ברכילויות
יעל ׳אפסים ביעלי ׳תיוארים של ישרים? האם
׳נמשיך בהפגנות מנומסות ישל י׳לדים־טו־בים־ירושלים,
מבלי לדרוך על הדשא?

נדמה שהפכנו צופים מרותקים
גם כמישחק על חיינו שדנו עצמנו.
יתגוששו להם בגין וסאדאת,
ישרוק לו השופט קארטר, יבדרר
לו דיין, ירוץ לו וייצמן עם הכדור,
יקפוץ לו השוער המצרי.

ך • פגישה כמחנה־ דויד היא החזן
1דמנות האחרונה, לפני שתאבד סופות
התיקווד, הגדולה ׳שהודלקה על־ידי
אינוואר ׳אל־סאדאת בירושלים.
״ההזדמנות האחרונה״ — זהו מושג
שחוק. הירביו מדי להשתמש י0ו, לצורך
ושלא לצורך.

צורה של הגדרה עצמית פלסטינית, לאו
מ׳וחילט לנסיגה אל קירבת הגבולות הקודמים.

אל־סאדאת
ובגין: נותרו פחות משלושה שבועות!
בגין מעמדתה, לא יהיה עוד מנוס לאל־סאדאת.
הוא ייאלץ להסיק את המסקנות.

והמסקנות — איומות.
המילחמה תהיה בלתי-ינמניעת, ולא חשוב
אם ׳תפרוץ באוקטובר 1978 או כעבור
שלוש שנים. האופציה הצבאית אינה היחידה,
ואולי יאף לא העיקרית. העיקר הוא
שיחול אז שינוי מהפכני בעולם הערבי
כולו! ,שלמשך שנים ריבות לא יעז יבו איש
לדבר ישוב יעל שלום, שמצ׳ריים תשתלב
במערכה כל־ערב״ת ׳נגד ישראל, שיתחיל
מחדש התהליך הנורא של ספירה־לאחור
לקראת עימות טוטאלי.

הסיסמה המרחפת מעל לפגישו?
כמחנה-דויד היא, כשיא הפשטות:
או — או.

^ צעותיו של אנוואר אל־סאדאת ל!
1הסדר-ישלום ידועות, אף כי לא פורסמו
רשמית.

מבחינה ערכית, הוא הגיע אד
קצה גבול היכולת שד המתינות.

עיקרן: החזרת הריבונות של הגדה והרצועה
לערבים; הישארות בסיסים של
צה״ל בשטחים אלה למשך זימן רב; מסירת
הביטחודהפנימי בהם לידי מישטרה
ערבית־״שראלית מעורבת; הנפת דגל
ערבי על שטח סמלי בירושלים המיזר־חית
; אי-הקסתה של מדינר, פלסטינית
עצמאית; ערובות בינלאומיות לביטחונה
של ישראל ככל העולה על הדעת; מציב
מלא ורשמי שיל שלום בין ישראל ושכנותיה.

פתי יאמין כי איזה מנהיג ערבי

לום• ,שלא יהיה עוד כתחום ה השגה.
ישעת־הכוישר
ההיסטורית יתעלם כלא-
הייתה, והגלים השחורים של מצב מילחמ־תי
חדש יגאו ויציפו את ׳המרחב סולו.
:אחרי הכישלון בספטמבר יבוא סיום
הסכם יהבייניים באוקטובר ,׳וכולנו נתגלגל
במידרון ההידרדרות בקצב גובר והולך.

זהו ההימור. אין חמור ממנו.

^ ת שייקרה במחנה־דויד ייקבע ביימים
יי ׳המעטים שנותרו עד אז.

זה ייקבע כישראל .

•נשייא מצריים הגיע אל הגבול. אם ייע־בור
אותו, עלול הפער -שבינו ובין העולם
הערבי להתרחב יעד שיהפוך לתהום ששוב
לא תהיה ניתנת לגישור.
נשיא ארצות-יהיברית משתתף בהימור,
אך קופתו ריקה. מנחם ׳בנין יודע זאת,
וגם אנוואר אל־סאדאת מתחיל להכיר בכך.
לנשוא אין כוח. הוא חלש. אין הוא
מסוגל לד,יתמודד עם הקונגרס, שבו יש
עדיין לישראל עמדת־וט* מבוצרת. הוא
יכול לנסות להשפיע על בגין! .אך אין הוא
יכול לכפות עליו דבר — עד אחרי ה־מיילחמה
הבאה.

הכל תלוי, על כן, כעמדתה של
ממשלת-ישראל.
היא לא זזה מעמדתה מאז החלה היוזמה.
מילבד הקישוטים הקוסמטיים של
״׳תוכניית השלום״ של בגין וההתחכמויות
של דיין, לא השתנה אצלה מאומה. היא
נשארה עם שלושת הלאווים הגדולים של
חרטום הישראלית: ילאו מוחלט לריבונות
ערבית בגדה וברצועה, לאו מוחלט לכל

ה חות משלושה שבועיות. הזמן
שוב אינו נימדד בימים של לוח, אלא
בשעות, בדקות, בשניות שיל שעיון.
בזמן ׳שנותיר, חייב עם־״שראל — ׳באמצעות
איותו יחלק ממינו, שעיניו פקוחות
ומחשבתו צלולה־ — להבהיר ׳בציורה הד־משמעית
שהוא לא יסבול עמדה, המקרי-
בה את חזיון הדיור על הימיזבח הבלתי-
קדוש של מיסטיקה לאומנית ותפיסות מימי
מתושלח.

כזמן שנותר, חייב עפ-ישראל
להפעיל על-ממשלתו את כל הלחצים
האדירים איטר עם דמוקרטי
יבול וחייב להפעילם, כאשר נוצר
פער מסוכן כין תוחלתו וכין עמדות
ממשלתו.
לעם דמוקרטי ״ש קול. את הקול הזה
יש להשמיע •עתה, בלשון חד־משמעי׳ת,
שתהדהד ברחבי הארץ והעולם סולו:

כן, אנחנו רוצים כשלום, ואנחנו
מוכנים לשלם את מחירו :
יכן, העזתו־ ההיסטורית של ׳אנוויא׳ר אל-
סאדאת ראיוייה להיענות בהעזה היסטוריית
שלביו י
כן, יאנו מואסים סשילטון שלנו על עם
יאחר, שאינו רוצה כנו, וששינ׳אתו אליני
הולכת וגוברת מיום ליום!
כן, אנחנו רוצים להסתלק מן השטחים
שכבשנו במילחמיה שלא רצינו בה, ולהסתפק
בסידורי־הביטחיון שיבטיחו את שלומנו
במיקרה הגרוע ביותר.
כן, אנחנו רוצים לצאת מחומות הגטו
המזויין, ולהשתלב ׳בחיי המרחב שסו ׳שוכנת
מולדתנו, כדי לבנות ייחד עם ׳שפנינו
מציאות חידשה שיל צדק ושיגשוג לכל!

בן, אנחנו מובנים להסתכן למען
השלום, כשם שאנו מוכנים להסתבן,
כעל כורחנו, כמילחמה:

ף ארצות־ הכרית דובר פעם על
• ״הרוח של מח׳נה־דויד״ ,כאשר ׳נפגשו
שם מנהיגי ארצות־הברית וברית־המועציות.

אם תנקוט מישלחת ישראל כעמדות
אלה, ידובר על ״הרוח של
מחנה־דויד״ מחדש.
אם לא, יקרה אסון.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 16 | ה כנ ס ־ ה עו מדתלבחורב שני א פי פיו רי ם: לאנשים הנבונים! 777 הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי. כומל $מזווזי מ׳קג׳ ראשה לציו!1זנר1ן ז/ק^ ־י אחדאש כנזי ואחדספר די

ה כנ ס ־ ה עו מדתלבחורב שני א פי פיו רי ם:
לאנשים הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

כומל $מזווזי
מ׳קג׳ ראשה לציו!1זנר1ן ז/ק^ ־י

אחדאש כנזי ואחדספר די

כששמע

שר־הדתות•

אהרון אכו־חצירא

מות האפיפיור, שאל את יועציו
כיצד בוחרים כאפיפיור
חדש. אחרי שהוסבר לו, אמר:
״נו, טוב, הכנסייה פטורה לפחות
מן הצורך לבחור אפיפיור
ספרדי ואפיפיור אשכנזי.״
0ישיבת לישכת מיפלגת־העבודה,
שדנה בבחירת מועמדי
המערך לראשות עיריית
באר־שבע, התארכה עד לשעה
שתיים לפנות בוקר. לפתע קם
ממקומו ח״כ אבא אכן ואמר:
״אם אנחנו כבר נמצאים פה
בשעה כזו של הלילה, אז אולי
נבחר בהזדמנות זו גם את
יורשו של האפיפיור.״
סגן ראש־הממשלה ייג אל
ידין ידוע כחובב מושבע
של כבוד וגינונים. עם צאת
הכנסת לפגרה ידעו סדרני־ה־כנסת
לספר כי ידין נוהג להי כנס
אל אולם־המליאה בשעת־ההצבעות,
כשידו מורמת באופן
קבוע למעלה. לא אחת,
מספרים הסדרנים, קרה שמנהיג
ד״ש הצביע בעיקבות נוהג
זה בניגוד להחלטת סיעתו.
כאשר תמכה סיעת ד״ש בהצעתה
של ח״כ חייקה גרום״
מן, בעניין אי־גיוס הבנות הדתיות
לצה״ל, נכנס ייגאל ידין
לאולם המליאה, כהרגלו, כשידו
מונפת אל על, וכך הצביע
נגד החלטת סיעתו. ח״כ דויד
(״דודיק״) גדלדמכ לא התעצל,
קם ממקומו והיכה על ידו
של המנהיג, כדי שיורידה.
0בחדרו של סגן ראשהממשלה
מחזיק ידין את תמונת
עצמו, כשהוא מעשן מקטרת.

בניגוד לסגני-דאש-המנד
שלה קודמים, החליט ידין שאם
עליו למלא את מקום ראש-
הממשלה, צריכים לעשות זאת
אך ורק בלישכתו ועל כסאו.
הוא הביא עימו ללישכת ראש-
הממשלה בירושלים את מזכירתו
האישית, שחזרה מחופשה
בחו״ל, ואת עוזרו האישי,
אוד גונדר. למזכירה לא היה
היכן לשבת, שכן מזכירתו של
ראש-הממשלה, יונה קלימו־כיץ,
לא יצאה לחופשה. כך
נוצר מצב לא-נעים, שהוליד
מתיחות בין שתי המזכירות
ויועצו של השר.
01 לפני נסיעתו של שר־האוצר,
שימחה ארליך,
לשהות בת חודש ימים בדרום-
אמריקה, התקיים דיון בישיבת
הממשלה על הנסיעה הצפויה.
אחד המתנגדים הראשיים לנסיעתו
של ארליך היה שר־התעשייה
יגאל הורכיץ. ארליך
לא שכח לו זאת. עם
נסיעתו לחו״ל מינה, שלא כמקובל,
את שר הבינוי גדעון
פת כממלא־מקומו. בדרך כלל
נהוג ששר־התעשייה הוא ש ממלא
את מקום שר־האוצר
בעת העדרו של זה מהארץ.
! 0כשנשאל שר־האוצר לפני
נסיעתו מדוע הוא מגיש תק-
צבי-ביניים השיב :״ממשלת־ביניים
מגישה תקציב ביניים.״
01 בדיון על הקיצוץ ב־תקציב״המדינה,
שהתקיים בוועדת
הכספים לפני יציאת הכנסת
לפגרה, נשאל ח״כ פסח
גרופר אם יצליח לדעתו
מישרד־האוצר לקצץ שלושה
מיליארד לירות מתקציב המדינה.
השיב גרופר :״מי שרוצה
לקצץ שלושה מיליארד
מדבר שטויות. ביגללו יוסיפו
שלושה מיליארד לתקציב.״

! \ 1ך | ן | 1ך | 9נשיא המדינה, היה אורח״הכגוז־ בהצגת־
11-111 הבכורה של להקת ״עינבל״ .בעת ההפסקה
שתה ואכל במיזנון, בחברתה של מנהלת־הלהקה, שרה לוי״תנאי.
כשראה את צלם ״העולם הזה״ מכוון אליו את מצלמתו, אמר לו :
״עשה לי טובה, יש לכם נטייה מייוחדת לצלם אותי כשפי מלא.
אנא אל תצלם!״ בעת היציאה מהאולם נתקע עקבה של אופירה
במעקה המידרכה. לאחר שהשתחררה, פנה אליה הנשיא :״הכניסי
שוב את העקבים לחריצים, כדי שהצלם ינציח את המעמד.״

01 סגן. שר-האוצר, יחזקאל
פדומין, פירסם הכחשה לידיעה
כאילו אמר שהבנק למלאכה
הפסיד בשנה האחרונה
סכום של 20 מיליון לירות. הידיעה
התבססה על סיפור ש-
ח״כ חיים קאופמן הפיץ,
כי פלומין אמר כאילו הפסיד
הבנק סכום זה. העיתונאי צכי
טימור, יו״ר תא הכתבים הכלכליים
בירושלים ניגש אל
ח״כ קאופמן ושאל אותו :״איך
אתה מוסר הודעות לא-אמי-
נות מישיבת ועדת־הכספים?״
השיב לו קאופמן :״רציתי לעזור
לבעלי-המלאכה לקנות את
הבנק בזול!״
! 0מנכ״ל מישרד־התעשייה,
עמוס מר־חיים, נשאל מדוע
נתנו לחברה מסויימת בארץ
הטבות חורגות לבניית מיפעל
באחת מערי־הפיתוח. הוא התגונן
ואמר :״זה לא אני .,זה
סגן־השר יצחק פרץ, הממונה
על עיירות הפיתוח. ידי
לא היו במעל.״
01 לאחרונה מצטרף אל
ח״כ חיים כר־לג, בשעה
שהוא מבלה ברכיבה על סו סים,
ילד פעלתן בן ארבע.
זהו שי, בנה של זוחר, בתו
הבכירה של בר־לב, הרוכב ביחד
עם סבו על הסוס. הבטיח
הסב לנכד, שלקראת יובדהו־לדתו
ירכוש עבורו סייח.
! 0הכתב המדיני של גלי
צה״ל, יו סי (״הג׳ינג׳י של
בגין״) לאור מסיים את שירותו
הצבאי. למרות הצלחתו הבל-
תי-רגילה בתפקידו החליט לפרוש
ממיקצוע העיתונות וללמוד
פיסיקה ומחשבים באוניברסיטה.

ליצני גלי צה״ל טוענים
כי התוכנית הפופולארית ביו תר
בתחנה הצבאית היא התוכנית
המשודרת מדי ערב
בתשע: מבט, תוכנית־החד־שות
הטלוויזיונית, המועברת
בשידור ישיר מהתחנה הצבאית.
הוגה הרעיון של העברת
שידור מבט הוא צכיקיה
שפירא, מפקדה החדש של
התחנה הצבאית. הוא סיפר על
הרעיון למנהל מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה, חיים יכין,
ולמנהל הטלוויזיה, ארנון צו״
קרמן, שקנו אותו. אחד ש התנגד
לו בתחילה היה מנכ״ל
רשות-השידור, יצחק ליפני,
שטען שאם הרדיו מסוגל ל העביר
את החדשות של הטל וויזיה,
אין זה לזכותה של
הטלוויזיה דווקא, שהיא, מטב עה,
חזותית.
01 השופט העליון חיים
כהן על עמיתו, שופט בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב,
בנימין כהן, הידוע בניסוחיו
המבריקים (ושאינו קרוב־מיש-
פחה) :״כישרון סיפרותי ה־מתבזבז
על סיפורי-אונס.״

! 0האמרגן הוותיק משה
ואלין, בן ה־ ,72 עסוק עתה

בכתיבת הביוגרפיה שלו, ש בה
יגלה פרטים מעניינים על
אנשים מוכרים בעולם הבידור,
שניקרו בדרכו בתחילת הקאר־יירה
שלהם. ואלין היה זה ש גילה
את הזמרת התימניה הראשונה
בארץ, שרה־אסנוז
הלוי, שהיתה גם אשתו הראשונה.
אחר־כך גילה את
הזמרות התימניות אסתר

גמליאלית ונדכה צפירה
(אמו של אריאל זילבר).

הוא היה הראשון שהעלה לבמה
את הזמרת חנה אחרו ני,
והיה מנהלה האמנותי במשך
10 שנים. ואלין היה רוצה
לעשות סרט מסיפרו, ואת
הבימוי לתת לבנדיחידו, דני
ואלין, אחד מבמאי הטלוויז יה
הלימודית. דני עסוק עתה
בבימוי כמה מתוכניות המא מין
של הטלוויזיה הלימודית,
זהו זה.
01 יום לפני הצגת־הבכורה
של המחזה סופמישחק בקר־יית־גת,
שמעלה התיאטרון החיפאי,
שבר השחקן איציק
ויינגרטן, המגלם את התפקיד
הראשי במחזה, את רגלו.
במאית ההצגה, נולה צ׳יל״
טון, פנתה בהיסטריה אל מג־הל-התיאטרון,
עודד קוטלר,
וסיפרה לו על התקלה. קוטלר,
שהחל את הקאריירה שלו בתיאטרון
כשחקן, לא התעצל,
למד תוך 24 שעות את תפקידו
של ויינגרטן וקפץ לבמה.
( 0במישפט הפלילי.שהתנהל
השבוע נגד הדוגמנית שו לי
חנני נחקרה העדה איז״
כלח מנדוזה במשך ארבע
שעות רצופות על-ידי התובע,
עורך-דין שלמה ורטהיים.
לאחר מכן, כשהחלה החקירה
הנגדית הארוכה על-ידי פרקליטה
של שולי, עורך־הדין
צכי לידסקי, קם התובע ופנה
אל השופט, יעקב קדמי :
״העדה עייפה. אולי יאפשר לה
אדוני להעיד בישיבה?״ עורך-
דין לידסקי העיר :״גם הסניגור
עייף!״ על כך ענה השופט
:״התובע היה מבקש.ממך
גם כן — שב !״
01״ההצגה חייבת להימשך,״
זאת למד על בשרו שחקן הבימה
יהודה אפרוני. באותו
יום. שבו חזר מברלין, מהסר-
טת הקוסם מלובלין, נפטר
אביו. אחרי שלושה ימים ביל-
בד כבר הופיע אפרוני בהצגת
הבימה חלום ליל קיץ.
! 0השחקנית אפרו* (מיכאל
שלי) לכיא, הלומדת
בניו־יורק בבית־ספר למישחק,
נמצאת בארץ בחופשת־מולדת.
כרגע היא מעיינת בשני תס ריטים
שהוצעו לה, ואם אחד
מהם יכבוש את לבה היא
תאריך את חופשתה כאן.
01 בפתיחת הגלריה-לאמנות
סיאם, המייבאת פסלים עתיקים
מתאילנד, שהתקיימה ה שבוע,
השתתפו שחקנים רבים,
ביניהם יענקל׳ה כן־סירא,

גדעון זינגר ומוטי כה־

דכי בעלי הגלריה הם השח־נית
אורה כר־אור ואחיו הצעיר
של מוטי, שרגא כה״

! 0למצב בלתי־נעים נקלע
יוסף (״טומי״) העיתונאי לפיד, העורך את תוכנית הרדיו
לכל הדיעות. לפיד צריך
היה לראיין בתוכניתו את העיתונאי
סמי גרינשפן, ש משום
מה לא הגיע להקלטת
התוכנית החיה במועד. לפיד
לא איבד את עשתונותיו. הוא
נזכר כי ראה את המראיין
יעקב (״יענקל׳ה״) אגמון
באולפן סמוך, כשהוא מקליט
את תוכניתו שאלות אישיות.
הוא שלף אותו מתוך האולפן
וניהל איתו ויכוח מעל גלי
האתר על פוליטיזציה של אט-
צעי־התיקשורת כשלפיד מייצג
את הימין ואגמון את ה שמאל*

! 0מה אומרת צ׳צ׳ד!
חקק על נסיעתו של גאזי,
בעלה, עם מישלחת השלום

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 17 | אנשינו של רק״ח למוסקווד״ קובר. וברלין ן ״הוא נסע עם בטן קאפיטליסטית לארץ סוציאליסטית.״ הזמרות יפה ירקוני ושושנה רמאיי נחשבו בעבר יריבות. כיום אין היריבות שורה

אנשינו
של רק״ח למוסקווד״ קובר. וברלין
ן ״הוא נסע עם בטן
קאפיטליסטית לארץ סוציאליסטית.״

הזמרות יפה ירקוני
ושושנה רמאיי נחשבו בעבר
יריבות. כיום אין היריבות
שורה בין השתיים, ויפה

יצחק לימי

מנכ״ל רשות־השידור, נוהג
באחרונה, כרבים מאנשי
הבוהימה, להגיע ביום השישי אחר־הצהריים
לקפה ״כסית״ בתל״אביב, כשעל זרועו תלוי בנו
בן השנה וחצי, ומאחוריו אשתו, עורכת־הדין אתי.
עד לפני זמן קצר נהג ליבני להגיע ל״כסית״ בגפו.

1 || 4 ״11>1 111ן 1 1 1 * 111 הזמרת הכושית הנודעת, הגיעה
| / 1 1 11 1 _11 1לישראל כאורחת ״הפסטיבל ה ישראלי״
.יחד עם רוברטה הגיעה מזכירתה האישית ושומרת־הראש
שלה, המתמרת לגובה של 1.88 מטר. זוהי אלווינה ברידג׳ס השומרת
על מישמעת־עבודה ומישטר״שינה קפדני של הזמרת שלה. פלאלן
סיפרה כי פגשה את הזמר פול סיימון במעלית הבית המשותף שבו
הם מתגוררים, וסיפרה לו כי היא נוסעת להופיע בישראל. סיימון
אמר לה, לדבריה, כי ציוד הקול של הופעתו בישראל היה הגרוע
ביותר שהשתמש בו להופעות בימי חייו. לעומת זאת, הופעתו
בישראל היתה הופעתו הטובה ביותר מאז תחילת הקאריירה שלו.

אף הציעה לשושנה להופיע במו-
עדונה שביפו. השיבה לה דמא-
רי, הנחשבת בעיני רבים כמלכת
הזמר העיברי :״במה שאני
אעבוד שם, בספונז׳ה?״
! 9השחקן ראובן בר־יותם
טוען כי בשפת־הים של
תל־אביב ״שוחים בין השי-
טין״ .כלומר: בין 81111:ל־
[.8111
91 אגב, לאותה תופעה
קוראים עכשיו בצה״ל חרצ״ף
— כלומר, צואה הצפה על פני
המים.
! 9אך הביטוי החדש ביותר
בצה״ל הוא הגדרה של אופי:
חזל״ם (על מישקל זחל״ם).
אלה הם ראשי-התיבות של
״חרא זה לא מילה״.
91 איך מגיע בחור אמריקאי,
שהוא גם הכתב החדש
של רדיו סי־בי־אס בישראל,

1 1 1 1ה ך * 1 1לשעבר ווג, אשתו היפהפית של קריין־הטלוויזיה הפופולרי דן
^ 1 1 ^ 1 1 1כנר, נמצאת בחודש השמיני להריונה, ועתידה ללדת את ילדה
הראשון בבית״החולים ״מישגב לדך״ בירושלים. דפנה, דיילת ״אל על״ ,בת לאם
ישראלית ולאב אנגלי, הפסיקה את עבודתה בעיקבות הריונה, והיא מרבה להתלוות

יעקב אחימאיר

ההסרטה בהרצליה, שם הוקלטה התוכנית ״תשע
בריבוע״ ,את שני ילדיו. הילדים התאכזבו כאשר
הסתבר להם כי הכוכבים של התוכנית יהיו אביהם
ועובדים אחרים מהטלוויזיה, שהם מכירים מהבית.

לשם העברי המקורי כמו דן
רכיב ז למי שמפשפש במוצאו,
נכונה הפתעה. דן הוא
בן של זוג ישראלים יורדים,
שעזבו את הארץ לאחר מיל-
חמת־העצמאות המתגוררים מאז
באמריקה. זו גם הסיבה
שדן רביב דובר עברית שוטפת.

9קשר נוסף של דן לישראל
הוא אודי גרוס, אמן
הפיאות, המופיע לאחרונה גם
בסרט ישראלים מצחיקים. דן
הוא בן אחי־אשתו של אורי.
אורי עצמו גאה מאד בעובדה
שבתו אדנית, בת ה־ ,21 נמצאת
כעת באמריקה ולומדת
באוניברסיטה שם.
91 מזל טוב מגיע לעמוס
סחה, אחיו של כזסתנאי
(״בוסי״) סחה, שנרצח באילת
לפני כשנה. אשתו ה־אנגליה
ילדה לו בן, והשם

שנבחר

לקטן

הוא,

כמובן,

בוסתנאי.
91 במצב בלתי נעים עמד

לפני חודש מי שהיה עוזרו של
שר־המישפטים, יחיאל (״חי״
ליק״) גוטמן. במדור זה הופיע
סיפור כאילו אמר גוטמן,
אשר עדיין לא היה ידוע שהיועץ
המישפטי החדש הוא הפרופסור
יצחק זמיר, ששר־המישפטים
שמואל תמיר
יבחר לו יועץ מישפטי כזה
שהוא יוכל לכפות עליו את
מרותו ולעקוף על ידי זה את
כוונת ראש־הממשלה מנחם בגין
לעקוף את תמיר. לאחר הפיר־סום
התברר כי גוטמן כלל לא
אמר דברים אלה וכי בעקבות
הפירסום כועסים עליו שני אנשים:
תמיר, עימו מסיים גוטמן
השבוע לעבוד, והיועץ ה־מישפטי
החדש, שהוא ידיד
אישי קרוב של גוטמן.

לבעלה. השבוע התלוותה אליו לתוכנית שבה השתתפו בובבי״הטלוויזיה. דפנה עמדה
על הבמה וביקשה לרדת ממנה, אך לא הצליחה מפאת מישקלה הכבד (מימין) .קריין
הטלוויזיה אריה אורגד הוכיח ג׳נטלמניות מושלמת, ומיהר להתנדב לעזרתה. אחרי
שביקש את רשות בעלה, הוריד אותה מעל הבמה, כשהוא נושא אותה על כתפיו.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 18 | מכתבים והמשך מעמוד )14 לסדרנייהכנסת ־יסלק אותנו, אך אנו החלטנו להשאר עד הסוף. לפני השעה 6.00 יצאה המשלחת מהאולם ואז פנה אלי נציג הטלוויזיה הישראלית, אלימלך רם,

מכתבים
והמשך מעמוד )14
לסדרנייהכנסת ־יסלק אותנו, אך אנו החלטנו
להשאר עד הסוף. לפני השעה 6.00
יצאה המשלחת מהאולם ואז פנה אלי נציג
הטלוויזיה הישראלית, אלימלך רם, והציע
לי שבקצחה אומר למר גנשר את דברי.
גגשתי למר גנשר. עצרתיו וברוגז אמרתי
לו בגרמנית שלדעתנו יש לדחות את חוק*
ההתיישנות בגרמניה נגד רוצחים נאציים,
כי אין לעם הגרמני, או לממשלת גרמניה,
הזכות לתת תוקף לחוק ההתיישנות, היות
ומיליוני אנשים נרצחו על־ידי הנאצים
ב־ 18 ארצות אירופה וביניהם אמי ומיליון
אמהות יהודיות, וזאת איננו יכולים לשכוח.
בהזדמנות זו מסרתי לו את העצומה
שלנו. מר גנשר ענה לי שהוא מבין
את עמדתי וימסור את העצומה לממשלתו
׳בסון, ובזה נסתיימה הפרשה בכנסת. באותו
ערב, דומני בחדשות של שעה ,9.00
הוקרנה הופעתי לפני שר־החוץ גנשר.
לכן אין שחר לידיעה שסולקתי מהכנסת.

טוביה פרידמן,

או פנ ה זרוקה
לו ולה -מבחר ״משגע״
של חולצות -סיניוח.
הודיות ואירופאיות, נעלי
בד מקסימים, מכנסי סבא,
אוברולים, חצאי אוברולים
וגיינסים -קצרים וארוכים ־
במבחר צבעים ו״שמוח״ -
113, 1013, 1£\/1׳3,
,ח01.£וא\/חו\/ץ5£3501׳1,

הכיף־בו מציע לך
שפע של הצעות כיף
־ מיוחדות במינן.
ל בי ת ולגינה
ריהוט גן ומרפסת
מאיטליה ושפע שמשיות נפלאות
ב שללצבעים
ודוגמאות ־
מאיטליה,
ספרר וגרמניה.

אופנ ה
לג ב ר
לגבר המקפיד בלבושו גם בשעות
הפנאי שלו -זיקטים ובלייזרים
בגזרה נפלאה. חולצות ומכנסיים
אופנתיות ^, 0401. -סת
3ז1/\003
גזו<ו 40 וקיות 05ז
ציוד ק מ פינג
מבחר מושלם של ציור לקמפינג
החל מצידנית וכלה ב״וילה
מתקפלת״ חוצרת גרמניה.

ראש המכון לדוקומנטציה לחקר
פעולות הפושעים הנאציים, חיפה

קישורים מצחיקים
מהתלותיו השבועיות של מר דן עומר,
דומות להפליא להופעותיו של ראש־הממשלה
בכנסת: באלו אף באלו גובר
האבסורד על ההגיון. די להזכיר את הידענות
המופלגת,
שבד. הוא מתקן מגבוה
את ״נהר התמזה״
של כתב
הטלוויזיה לנהר ה־אייבון,
כשמדובר
במהזר. שעלולתו
מתרחשת בצדפת
(אגב, שקספיר כתב
והציג את מחזותיו
על גדות התמזה
דווקא, גם אם בילדותו
השיט סירות
עוז
על תאיובון) ! או
את כובד הראש
הגרוטסקי שבו הוא מקשר את כטוב
בעיניכם של פיטר ג׳יימס עם ״הוגה ה־התיאטרון
הפולני (מד. זד ואן קוט״,
קישור המצחיק במידה שווה את אוהביו,
ויריביו של פיטר ג׳יימס.
אבל פשהוא משרבב את שמי לפיליטון,
מסתבר שאין הוא רק כבד־ראש אלא גם
כבד־אוזן: בשידור הרדיו הנזכר אמרתי
ש״זו הפעם הראשונה, כמיטב ידיעתי,
שהתיאטרון המקצועי בארץ הולך
לפארק ״ .המלה ״נוף״ לא נזכרה בחברי
(הניסוח ה״מצוטט״ בפיליטון שאוב מסגנונו
העברי של הכותב, לא משלי) .כיוון
.שכל התיזה של מר עומר מבוססת על
הניסוח המסורס של דברי, ממילא היא
׳מופרכת מאליה. עבודותיה של ידידתי,
שולמית בת דורי (חברתי לעבודה באוניברסיטת
תל־אביב עד לפרישתה) ,ידועות
לי היטב, ואין המישסט, כפי שנאמר ב-
שוחד, חל עליהן, כמובן. ביות שבורותי
המרגיזה שאובד. אך ורק מן הציטוט ה-
,מסורס של מר עומר, יהוד. על״ו לבקש
אותה במקום אחר. בהצלחה!

אכרהם עוז,

התיאטרון הקאמרי, תל־אביב
• דן עומר מעיר ז חבל שמר עוז
אינו משרבט את כושרונותיו ההומורסקיים
בכתיבה לתיאטרון לשמו. בדיקה בסרמיית
החדשות של רשות־השידור היתה מלמדת
אותו שלא לשרבב את המילה ״מקצועי״
באורח כה לא מקצועי למכתבו המלבב,

הכיף־בו -כל מה שעו שה את שעות הפנאי שלך לשעות כיף1

11111111

1111111

וווו

111 וווו
ווו וווו

טס־דיזנגוח
סנ טר

מווייט־גאם לדרום־לבגון

*ח* 14ס*

.111

חזיתי השבוע בסרט הנפלא השיבה
הביתה, המספר על מר. שעשתה המילחמד.
בוייט־נאם לחיילים האמריקאים שלחמו בה,
ולא יכולתי להשתחרר מהמחשבה: האם
ניתן היה להפיק, אך אפילו להקרין, סרט
מעין זה — שיספר מה עשה הכיבוש
ולחיילי ושחאל — אצלנו?
מאחר שאין סל סיכוי שאי־פעם יתירו
׳להקרין בארץ סרט מעין זד״ העוסק
בבעייד, המרכזית של צעירים רבים בארץ,
אני מציע לסל מי שיילד לחזות בסרט
זד. שישבח שמדובר בו על חיילים אמריקאיים
במילתמת וייט-נאם ויחשוב על
חיילים ישראליים במילחמת דרום־לבנון.
אני בטוח שהאפקט יהיה חזק הרבה יותר.
גדעון טסלר, חיפה

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 19 | אחו׳ ונטמן ונואטו -האם נחקר עוד 1רנ? 1וחוי1וה? מחלקת מהנדס־העיר ,׳והוא התחיל בבנייה, החלו מגיעים אליו בסיטונות צווי־הפס־קת־בנייה. בבל פעם נמצאה עילה אחרת

אחו׳ ונטמן ונואטו -האם נחקר עוד 1רנ?

1וחוי1וה?

מחלקת מהנדס־העיר ,׳והוא התחיל בבנייה,
החלו מגיעים אליו בסיטונות צווי־הפס־קת־בנייה.
בבל פעם נמצאה עילה אחרת
על־ידי מחלקת מהינדס־׳העיר, כדי להפסיק
את בנייתו. אך לתדהמתו נמשכה בניית
הבניין של שכנו, הקבלן עדני, כסידרה,
ללא כל הטרדות מצד מחלקת מהנדס העיר,
למרות חריגוית־בניוה בולטות שביצע
הקבלן.

זמן קצר לאחר מכן התכרר לאלדד,
כדרך עקיפה, שעל קומת
המרתף של כיתו הוצא צו״הריסה
והשטח יועד למיגרשי-חגייה עכור
הבניין רב־הקומות של עדני.

צו ההריסה הוצא מאחורי גבו של אלדד,
והוסתר ממנו במשך •שינה תמימה.
בינתיים שבתה מלאכת הבנייה בבניין
שיל אלדד, לאחר שבניית השלד כבר הויש־

?כדן הבניין עדני
חריגות במיליונים?

סגן ראש־ העיר ח ״ב רובין
איו תגובה
ך• צד כמה •שיאים אחרים, אין ספק
* שהכנסת התשיעית תרשום לעצמה
גם ישיא במיספר החקירות הפליליות נגד
חבריה.
׳תחילה היה זה חבר־הסנסת ישמואל
פלאטד׳שדון, שנגדו מתנהלים הליכים
פליליים ׳בשני מישורים שונים — האחד
בעניין בקשת־יההסגדה מטעם שילטונות־החוק
של צרפת ,׳והשני בעניין חקירת
חשדות לעבירות פליליות בעת מסע הבחירות.
אחריו
בא ח״כ הליכוד שמואל רכטמן,
שיחסינויתו הוסרה ,׳והוא עומד לדין סלילי
באשמת שוחד. כעת הוזכר שמו שיל ח״כ
נוסף: נציג המפד״ל בן־ציון רובין.
ישני צהרונים טרחו לפרסם ידיעות בול טות,
שלפיהן מתנהלת, כנראה, חקירה
פלילית נגד רובץ, שהוא גם סגן ראש־עיריית
׳נתניה. בשתי הידיעות הובאה גם
תגובתו של ח״כ רובין על העניין: הכח שה
מוחלטת. רובין טען שהחקירה, אם
אכן היא מתקיימת, מתייחסת לפרשיות
שאירעו בנתניה לפני שניבחר לעירייה.
מיפלגתו של רובין אף הזדרזה להתייצב
מאחוריו ולפרסם גילרי־דעת מטעם מיפכ״ל
המ״שטרה, שאי׳שר, כביכול, את טענתו
של רובין, ישאין מתנהלת ׳נגדו כל חקירה
פלילית. דובר מושטרית ישראל הכחוש
באוזני כתב העולם הזה, שגילוי־דעת כזה
ניתן על־ידי המפכ״ל ואישר שהחקירה
אכן מתנהלת.
אלא שהאמת היא שונה, ו״הסקו־פ״ של
ישני הצהרונים לא היה כלל ם קיופ. עוד
אפריל ,1977 ערב הבחירות לכנסת, פורסם
במדור תשקיף ישל העולם הזה (,)2069
שהמישטרה חוקרת חשדות פליליים נגד
רובין. חברים במפד״ל ידעו על חקירה זו.

משיכה זו הסתייג מנהיג ה•
מפד״ל, הד״ר יוסף בורג, מהצבתו
של סגן דאש-עיריית נתניה במקום
העשירי כריטימת המפד״ל לכנסת.
אלא •בהתנגדותו של בורג לא
היתה נחרצת ורובין נכחר לכנסת.
החקירה הפלילית נגדו, ונגד פקידים
בכירים אחרים בעיריית נתניה,
המשיכה להתנהל, אם כי בעצלתיים.
חקירת
המישטרה נפתחה בעיקבות תלו
נתו
של אזרח נתנייתי בשם דוב אלדד.
התלונה המפורטת, שנוסחה בידי עורך־
דין, כללה עשרה חשדות ׳נגד ראשי עיריית
נתיניה ועובדים בכירים במחלקת
מהנדם־העירייה, והיא נמסרה ב־ 24 באפריל
בשינה שעברה למפקד המישטרה בעיר.
העתקים מאותה תלונה ׳בשלחו ילמפ-
כ״ל המי־שטדה, ליועץ המ״שפטי לממשלה
ולמישרד הפנים.

איש עם
אקדח ורימון
ץ מן קצר לאחר מכן פתחה המחלקה ל!
חקירות הונאה (מנ״ה) של המטה הארצי.
בראשותו של ניצב־מישנה בנימין זיגל,
בבדיקת התלונה. ניהול החקירה הוטל על
המפקח גרשון ׳בלהורן, שהתנסה לפני כן
בחקירת חלונות ״עירוניות״ (בין היתר
נגד ראש עיריית רמת־גן ד״ר ישראל פלד,
העולם הזה .)2134
הסיבות שהביאו את המתלונן אלדד
להגיש את התלונה, כרוכות בסיכסוך ישן
שלו עם עיריית נתניה. סיכסוך זה גם
העלה אותו, באוקטובר ,1974 לכותרות
העיתונים, כאשר פרץ ללישכתו של ראש־העירייה
באקדח וברימץ שלזף־ניצרה,
דרש להזעיק למקום את העיתונאי ניתן
דוניביץ.
העיתונאי הוזעק, ראש־העיר שוחרר,
הפרישה פורסמה בהבלטה בעיתונים, ואלדד
נעצר והועמד לדין על נשיאת נישק,
השמעת איומים וסחיטה באיומים. חוץ
מזה ׳נשלח להסתכלות בבית־׳החוליס לחד
לייגפש בבאר־יעקב, שט נקבע שהוא אדם
נורמלי לחלוטין•
הסיכסוך בין אלדד לעיריית נתניה נסב
על פרשת בנייה, שהחלה בשנת ,1972 עוד
בימי כהונתו של עובד בן־עמי כראש-
העירייה .־אלדד קיבל בירושה מיגרש יבן
׳שלושה דונמים במרכז נתניה. שניים וחצי
דונם מאותו מיגרש הוא מכר לקבלן ה-
נתינייתי מנחם עדני, בעל חברת־הפנייה
אלנזירד, ועל חצי הדונם הנותר, שעליו
גם בנוי ביתו, החל אלדד לבנות בית דירות
להשכרה.
לאחר שתוכניתו של אלדד אושרה ב־

מתלונן אלדד במעצר אחרי לכידת ראש־ העיר *
הפסיכיאטר קבנ : 1נורמלי
למה, והנזק ד,כספי הלו ומצטבר. פניותיו
למחלקת סהנדס־העירייד׳ .׳נתקלו בהומה
ביורוקראטית בליתי-עבירה. אלדד החל
חושד ׳שנעשתה עיסקה בילתי־כשרה בין
הקבלן ילבין גורמים בעירייה. יאך לא היו
לו הוכחות לכך. הוא הוציא צו נגד העירייה
בביית־מיישפט, אך יום ׳לאחר מכן
כבר הוציאה נגדו העירייה צו הפסקת
בנייהי נוסף.
מבקר־המדינה, שניסה לבדוק את המתרחש
׳במקום, ניתקל ביחס שיל זילזול מצד
ריאש־העירייה, ואנשיו לא זכו בשיתוף-
פעולה.
אלדד ניסה לפנות לנציגי העיתונות,
אך ללא הצלחה. ידיד־עיתונאי הסביר לו
בפשטות :״אם, פקיד בעיריה נהג שלא
בשורה — זה לא סיפור. אך אם מישהו

לוקח רובה ומאיים על פקיד־בעירייה —
זה סיפור.״
יספק אם העיתונאי התכוון לדבריו ברצינות,
אך דוב אלדד היה נחוש בהחלטתו.
דיוא לקח יאקדח ישן, שהיה ברשותו
מימי ההגנה, הצטייד ברימון ונכנס למ״ש־רדו
׳של ראש העיר. על כך נעצר והועמד
לדין.
פסק-דינו ניתן בידי השופט המחוזי
מכס צ׳רנובילסקי, במרס .1975 בהכרעת־הדין
אמנם הרשיע השופט התל-
אביבי הוותיק (׳שפרש בינתיים לגימלאות)
את אלדד, אך פסק־דינו היה כיתב-אשמה
חריף נגד עיריית נתניה וראשיה.
(המשך בעמוד )32
* בשנת .1974

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 20 | המשך הסירוה על השפעת נראותם הדש״ה של ואשי־מזינות על גודד העולם: הדעטם ווים לא היו אנושיים, אבל גם הם היו בני־אדם ך* 1ק ׳הדור הצעיר יותר יובל, אולי, להתבונן

המשך הסירוה על השפעת
נראותם הדש״ה של ואשי־מזינות
על גודד העולם:
הדעטם ווים לא היו אנושיים,
אבל גם הם היו בני־אדם
ך* 1ק ׳הדור הצעיר יותר יובל, אולי,

להתבונן בריחוק־מה בדיקטטיוירים ש 1
שלטו
באירופה — ׳ובסותרוית העיתונים —
במהלך ההפוגה הקצחה !שובין שתי מיל־חמות־העולם.
צעירים שייתעניינו בכך יוכלו
אפילו לראות את הדייקטטורים בפרס־פקטיווה
אולם׳ בחברי ׳קבוצת־גייל הנוטה
אל ההווה ׳והעתיד יותר מאשר אל העבר,
הם יראו אותם בדמויות !נעדרות חיים
ואמינות, כפסלים בטוזיאוך שעווה.
המבוגרים יותר, אלה ושחיו וסבלו ב־

בקדחתנות, ותחת המישטרים הישנים הקימו
מ״שטרים אחרים, שגם הם היו אוטו-
קראטיים ובלתיימייצגים במידה זו או
אחרת. שינים ארוכות;של מסורת ,׳תקדימים,
הרגלים ושיעור מסויים של סדר ויציבות
פגו כלא־היו. מיישמעת הדת, הנאמנות המופשטת
למלבים ולנסיכים, וחוקי המ״ש־פחה
והחברה, שנרכשו בעמל !סה רב,
נקרעו לגזרים. פשיטת־דגל ואינפלציה ב ארצות
מסויימות יהרסו את המעמדות הבי נוניים,
שיכלו לספק יציבות חברתית ו־

״אירופה של הדיקטטורים״ ,ילא יוכלו, לרוע
המזל, לחשוב עליהם באובייקטיוויות או באדישות,
גם אם יתאמצו כבל יכולתם.
בשנת 1919׳איבדו המנוצחים ובאירופה
את קיסרויותיהם ושיושלותיהם. ומפת אירופה
שורטטה מחדש. המדינאים, פקידי
השילטון, הדמוגראפים והפרופסורים עמלו

מינהלית למישטרים החדשים.
נפתחה הדרך לפני הנואמים המטורפים
המחוללי־המהומות, להלהיב את ההמונים
— האדישים בדרך־פלל — בתחושות תרעומת
ושינאה. ומה ושיהיה חמור עוד יותר
לגבי השלום העולמי: לטעת בהם רעיונות
לאומניים של תחייה ׳צבאית ונקמה. רק

מוסוליני כשיאו 1928 :
מי שמזהה עגבת —

לעיתים נדירות, אם בכלל, יכול לקרות ש דמות
בלתי־נורמלית תשפיע השפעה עמוקה
או ממושכת יעל ׳חיברה מתורבתת, יציבה
ומתוחכמת. אפילו אדם בלתי־נורמלי
יכול רק להיראות, על־פני השטח, כמי
ששולט באוכליוסיה שאינה בריאה בנפשה.
סביר יותר ׳להניח ,׳שחיברה מתנוונת תו־ציא
מתוכה רשימה קציריה של מנהיגים
בעלי כוחות היפנוטיים, אלוהיים־לכאורה,
המסוגלים לסחוף את חסידיהם.
׳אולם, על הקרקע להיות מוכנה לקראת
הזריעה: אוכלוסיה מופרעת עלולה לבחור
להיות מיוצגת ׳על-יידי מנהיג ש לעולם
ילא היה מתקבל על הדעת כחבר
בממשלה ׳קונוונצייויבאלית.

רגליים עשויות
זכוכית

סמאל אתאתורכ
להט לאומני או התקף של כאבים?

20 -2

י־יציכותה של הקיסרות העזתו־י
י, מאנית בתחילת המאה, סיפק שידה־פעולח
ירחיב לנטיותיו המרדניות של התורכי
הצעיר מויסטאפה ,׳שנולד ביסלוני״קי ב־
.1881 החינוך הצבאי שקיבל באקדמיה
הצבאית לא מנע ובעדו להצטרף לקבוצה
מהפכנית, אך לבסוף הוא יטקהר את שימו
על־יידי הצטיינות ;בקרב — נגד האיטלקים
בטריפולי, ונגד הבריטים בגאליפוילי ב־
.1915׳תחת שיפקח על פירוק־הנשק ושיחי
רור חיילי הצבאיות התורכים יב־ ,1919 הוא
הקים ממשילה !בדלנית מבחיר כנשיא בית־המחוקקים
התורכי החדש יב־ .1920 ומילח־מותיר
ביוונים מכיתת בהצלחה ,׳תודות
לעובדה, שמפקד־הצבא היווני היה הולה־נפש,
שסירב ליקום ממיטתו בטענה ־*שרגליו
עשויות זכוכית ,׳ואם יעמוד עליהן —
תיישברנה.
לא ירק בבריטניה !מזכים התחילח וה עושר
את בעליהם בשמות חדשים ובתארים
חדשים. אחרי ניצחונו בדד׳דנלים,
הפך מוסטאפה ״מוסטאפה סמאל פאשה״,
והתואר ״גאזי״ צורף לשמו ׳כאשר הביס
את היוונים. לבסוף: ,אחירי ,1934 אימץ לו
את הבינוי אתאיתורב, שפירדישיו ״׳אבי ה תורכים״
,ושינה את ושמו הפרטי.
!אלא שסמאל אתאת־רב. שהיה אכזרי ועריץ
לא יפחות מדיקטטורים אחרים, ניראה
!בעיני בני אירופה המערבית מתועב
פחות מעמיתיו. הרפורמות שליו חיסלו את
שרידיה המייזירחיים האחרונים של הקיסרות
העותיומאנית. הוא אסר על חבישת

ה״פז״ ,שם קץ לפוליגאמיה והעניק שיור
יון־זכויות לנשים. צעדים מעשיים אחרים
שנקט היו אימוץ המידות העשרונייות, הטלית
חובת בדיקה רפואית לפני הנישואין
וחיטוי בניינים מסויימים ׳באיסטנבול.
פירטי מצבו הבריאותי פורסמו בהרחבה
אפילו לפני מותו. את מחלת הזיבה׳ ,שסה
לקה בצעירותו, היו אולי סולחים לו ושוכחים
,׳ובאילו על־יטנת להרגיע הודגש,
כי לא לקה בעגבת. טייבה של מחלית־הכליות
שבה לקה אחרי 1917 לוטה בערסל.
זו גרמה ליו התקפים שיל כאבים עזים,
שהוסברו כסיבה ׳להפרזה בשתייה, לדיכאון
נפשי ואפילו לפעולות ׳פוליטיות חפוזות.
ומציאותן שיל אבני־מרה יכלה, וללא ספק,
לגרום כאבי־זבטן חריפים ׳ועוויתות, אף
שליקויים בעמוד-השדרה — כאלה שהציקו
ללורד ׳קרזון ולנשיא קנדי — נחשבו, בוודאי,
באבחנה שיונה .׳איננו יודעים אם
הלהט הלאומני יאו התקף של כאבים הוא
שדחף את אתאתורב להתייצב מול הברי טים
׳בצ׳אנאק, בספטמבר .1922 אנו יודעים
רק שהלורד קרזון, שר־החוץ הבריטי, נאלץ
להתמודד עם יותר ׳מסתם כאבים בעמוד־השדרה
ובגיד־הנשה, שאותם סבל ׳בשלווה
ראו״ח־ילצייון ׳מרבית ׳חייו ,׳בעזרת מיית־מך־פלדר.
מיוחד.
התקף של פקקת־הוורידים (תרומבופל־ביטיס)
בוורידי רגליו ריתק את הלורד
קרזון למיטתו ממאי עד יולי, והוא נאלץ
למסור יאת מישרד־החיוץ ׳באופן ארעי לידי
הלורד בלפור. טיפולו ישל מהפנט לא הוכתר
בהצלחה, אך לבסוף היה מסוגל לדדות
לישיבת הממשלה שנערכה יב־ 15׳בספטמבר.
מצבו לא איפשר ליו לרסן אית אלה
שהיו נכונים להילחם בתורכים, אך ׳בדיפלומטיה
סבלנית הצליח לזכיות ישוב בתמיסת
הצרפתים. אם כי המתח הנפשי
שביו היה שרוי היה סח עצום׳ עד שפרץ
בבכי במהלך דיוניו עם פואנקיארה, ראש־ממשלת
צרפת .׳רבים ביקרו את קרזיון על
הפאסיוויות שגילה, אך זו זיסחד, את הבריטים
במרחב־נשימה ׳שבמהלכיו הצליחו
מפקדי הצבא בצ׳אנאק למנוע את ההתנגשות.
במשך
שנים מצא אתאיתורב מיפלט באלכוהול,
אך גופו החזיק לא עמד לו.
הכבד ישלו הוגדל והתקשה, ותחושת גירוד
ועיקצוץ ברגליו העידה על דלקת־עצבים
שמקורה באלכוהול. גרוע מכך: מוחו ניזוק.
נתגלו בו השינויים האופייניים על פי
הגדרתו של קודסאקיוב :״הפרעות בקשב
ובזיכרון, ר,מובילות לאי-התמצאות

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 21 | להטרידו. גד 1942 גילה סר אלדו קאסטלני אצל מוסוליני לא רק אולקוס חוזר, אלא גם הוכחות להימצאות אמבות וגודש של תולעים. טיפול ׳מתופעה אחרונה זו גדם למוסוליני לשלוט

להטרידו. גד 1942 גילה סר אלדו קאסטלני
אצל מוסוליני לא רק אולקוס חוזר, אלא גם
הוכחות להימצאות אמבות וגודש של
תולעים. טיפול ׳מתופעה אחרונה זו גדם
למוסוליני לשלוט את תולעודהקיכה הגדולה
כיותר ישקאיסטלני דאה מימיו תולעת
פאשיסטית היפרטדופית״ — כך הגדיר
זאת בספרו חיידקים, אנשים ומלכים.

ראש מגולח
ול ס ת בול ט ת

מוסוליני: רגעים לפני הוצאתו להורג 1945 ,
— יודע רפואה
של החולה במרחב ובזמן.״ כישוריו הנפשיים
הידרדרו, וזיכרונו בגד בו. הוא היה
מביע דיעה, וחוזר ביו !ממנה למחרת היום.
קורבנות !של ליקוי זה ממלאים את הפערים
הנוצרים בזיברונם !באירועים דומיו־ניים
— תופעה מסוכנת במיוחד אם החולה
הוא אדם בעל סמכות של, שליט יחיד, התובע
היענות ׳מיידית לסל שיגעונותייו.
את החודשים האחרונים לפני מותו, ש אירע
ב ,1938-ההייתה שחקנית־הקולנוע
זא־זא גאבור הצעירה, שהעריכה אותו הערכה
יחכה ומאוחר וותר זכירה את יחסיהם
בחיבה עמוקה.

תולעת
פ א שיס טי ת
^ גיטו מוסוליני היה פחות בר־מזל
- 6מאתאתורב! .בשנית ,1905 ,בגיל ,25
חלה ׳בעגבת. באותה שינה. הצליח עדיין
חיידק המחלה לחמוק מהמיקרוסקיופים ה־קונוונציונאליים
ומטכניקות הזיהוי המדעיות.
רק שנה ׳אחר־כך, יב־ ,1906 תיאר
וסרמן בדיקת־דם באמצעותה נותן לאבחן
את קיום המחילה במעבדה. הטיפול ה־ספציפי
במחלה הומצא על־ידי פאול אר ליך
רק בשנת .1910
בימים ההם, בטרם נמצא הטיפול חמוק*
דם הראוי, היה הרופא ניאלץ בעל כורחו
להיות עד להתפשטות העגבת הלאטנטי׳ת
(החבויה) למוח, לעמוד-השדרה ולאפרים
אחרים .״,אם ׳אתה מזהה עגבת — אתה
יודע רפואה,״ אמר פתגם עתיק. העגבת
נחשבה באפשרות ישיש לקחתה בחשבון
וסטודנטים לרפואה נדרשו להוות חשדניים
וספקגיים לגבי כל סימפטום ׳שיכול היה
להצביע על ׳קייוטד, שיל מחלה איומה זו.
הסומנים השונים של השפעת העגבת
על מערכת העצבים ניתנים לאבחנה בבדיקה
פיסיולוגית, וחולים שסבלו מהפרעות
אלה סופקו הזדמנות מצויינת לבחון
את כישורי האבחנה שיל סטודנטים לרפואה.
למעשה, הסימנים החיצוניים של ה עגבת
׳ניכרים, פחיות !והשינויים החריפים
כמצבו הנפשי ישל החולה הם המספקים,
את החשד הראשון. ייחד עם זאת: כושר
שיפוט ורוד, שוסתה ואובדן זיכרון, שינויים
רגשיים ותעתועיתשווזא אינם !מוגבלים
לעגמת דווקא: ד,ם יכולים להתפתח גם
אצל הלוקים במחלות אחרות. הם יבולים
להיווצר גם אצל פצועי־ראש, תקופח ארוסה
אחרי הפציעה וגם כתוצאה ממצבים
של עודף אלכוהול או הוסר ויטמינים.
אפילו רודנים אינם יכולים להשמיד את
כל הנתונים על עברם וניסיונות !משוכללים
ומשופרים להבטיח: סודיות בכל הנוגע
לבריאותם של !מנהיגים עלולים דווקא לי צור
שמועות ולעורר ספקולציות לא רק
במי׳שיטרים דמוקראטים ׳אלא גם במקשטרים
אוטוקראטיים. משגת 1939 היה כיפר יסוד
לחשד, כי מוסוליני ׳נגוע ׳בעגבת של מע-
רבת העצבים. התמצאותו בשפה האנגלית

ושליטתו בה נחלשו. זאת, על יכל פנים,
היתה דעתו שיל השגריר האמריקאי באיטליה
,׳ששוחח עם מוסולעי זמן קצר
לפני שזה נפגיש עם צ׳מברליין, דאלאדייה
וחיטלר, בשיאו ישל ׳משמר צ׳בוסלובקיה
בספטמבר .1938 כטח חודשים אחר כך
הצהיר השגריר הצרפתי ׳באיטליה, בי סו־סוליני
נמצא ״בתקופה של דעיכה אינטלקטואלית.״
למפקד המקשטרה האיטלקית
לא היו ספקות באשר למוסוליני: הוא אמר
לשיר־החוץ צ׳יאנו, כי על הדוצ׳ה לקפל
טיפול נגד עגבת.
!מעולם לא הוכח כי מ־סוליני לקה בעגבת
של מערכת העצבים המרכזית. הרישומים
של מקבחני וסרמן שנערכו ילד כוללים
רק מדגמי־דם, טבלי שצויין או אוזכר בהם
משהו בקשר לבדיקת נוזל עמוד־השדדד,
שלו. לפני מילהמית העולם השניה נבדק
אחד מדגמי־הדם של מוסוליני בשיתי מעבדות
נפרדות ובלונדון!והתוצאות היו שלי ליות
— לא גמצא כיל סימן לעגבת. אחרי
שחולץ !ממעצרו בידי פנות־הברית, על-ידי
הנאצי אוטו סקורצני, ונלקה לגרמניה ד,יתד,
גם תוצאת בדיקת־הדם הנוספת ׳שנערכה
לו אז שלילית.
יתרת ההיסטוריה הרפואית של מוסד
ליני חותה שכיחה למדי. בשנית 1925 הוא
הקיא דם וסיימפטומים של אולקוס הוסיפו

ף* ופאו האישי !של היטלר, פרופסור
• מוהל, מדק את מוסוליני מאביב של
שנת 1944 ודיווח על ״להץ־דם נמוך״,
תשישות ושל העצבים ומעיים חלושות.
דיעה זיו הכעיסה יאת גמלם ,׳שהטיח כפניו :
״יזה מדיוק סה שוש לכולנו.״
התעמולה הטוטאליטריות — וגם זו ה דמוקרטית
— מסוגלת להחניף למנהיג
ולהונות את הצימוד באמצעות בהירה והפצה
של ׳תמונות ׳שטעזדתן ניתן ליצור
תדמית !מסולפת. זו היתד. תדמיתו של מ ד
סוליני מחוצות ׳רומא, ברלין וטוקיו: חזק
ותקיף, שד,אתלטיות והגבריות שלו הודגשו
באמצעות ראשו המגולח וילסיתו הבולטת.
אפילו מומחה רישומי כימו אמד וולס, ש היה
מצוייר בכל המידע שיכול היה מיש־רד־החוץ
האמריקאי ללקט ולספק, כיששיסש
שליחו של הנשיא רוזבלט לאיטליה ב-
,1940 זועזע מההבדל הקיצוני שבין תדמיתו
של מוסול וני ילבין המצואוית. בספרו
עת ההכרעות הוא כותב :״ההתרשמות דר
ראשונה שלי הייתה של הפתעה עמוקה
מהופעתו של מוסוליני. באידספור פעמים
שראיתי ׳אותו בסרטים, ובתיאורים החבים
שקראתי אודותיו, יצרתי לעצמי תדמית
של אישיות אקטיווית, מהירת-תנועה וחיונית
מאד. האיש שראיתי ומולי נראה
מבוגר כ־ 15 שסה מ־ 56 שנותיו. הוא היה
כבד־תנועה וסטאטי יותר מאשר חווני. הוא
נע בתנועות פיליוזת, כשכל צעד תובע
ממנו מאמץ. הוא היה כבד ביחס לגובהו
ובמצב של ׳מנוחה נפלו פניו בקפלי בשר.
ישערו המגולה היה בצבע לבן־שלג.״
!מוסוליני התחיל להתנוון בתקופת הסכם
מינכן, בספטמבר ,1938 כאשד לראשונה
מאז יולי 1914 נעו השילום והומילוומה על
כפיות המאזניים. ייתכן ׳שמתוך פאניקה הוא
הטייל את עצמו לצד השילום. בספטמבר
,1939 באשר הפתיחה במילחמה הייתה בליתי-
נמנעת, הוא לא עשר, שום מאמץ להתערב.

הגרמני,
אסף תיק של תעודות שהכיל 26
עמודים על מיצב בריאותיו של היטלר. ה מקורות
לדו״יח זד, לא צויינו, ולפיכך לא
ניתן לבדוק את אמינותם, אלא שקשה
להתעלם לחלוטין מההוכחות. הימלר עצמו
הראה את התיק ׳לאיוש אמונו פליכס קרם־
טן בדצמבר , 1942 וזר, האחרון פירסם את
הפרטים שהיו בו כמה שנים אחדי תום
!מילחמת העולם השניה. כבל הנראה הלה
חיסלו* בעגבת בנעוריו ולא הצליח להחלים
׳ממנה להלוטיו. תלונות על נדודי-ושינה,
כאבי״יראש ומצבי סחרחורת, שהשמיע ב־
1937 יוב־ ,1942 יכלו ׳להצביע על אבחנה
של ״שיתוק מגבתי מתקדם״ .שיתי פיסות
נוספות של מידע מסבירות מדוע ארזכרה
העגבת בתיק הרפואי החשאי ישלו.
רופאו האישי שיל חיסלו* ,הפרופסור מורל,
היה ממונה על מירפאה לפחולות־מין
בברלין. לאור ניסיונו הרפואי הוא יכול
היה לאבחן סימני עגבת במקום שרופאים
אחרים לא היו מצליחים לעשות יכן. ל-
היידריך היו האמצעים כדי להבטיח לועצמו
העתקים !מהערותיו ורקשיומיו של מורל ויכולה
היתה להיות ליו גיישה להוכיחה בלתי-
ישירה נוספת. הקאנצלר האוסטרי, קורט
שואושיניג, שהוזמן אל היטלר בפברואר
,1938 העיר העירה מוזרה לפני שעזב:
״׳מוטב היד, שוואגנר־יורג היד, עושה מנהג
זה במקומי.״
ואגניר-״ורק היה רופא־יעצביס אוסטרי
נודע, שהיה הראשון שהשתמש בחיידקי
מלריה לטיפול בשיתוק עגובתי.
׳אם עגבת במערכת העצבים הייתה אבחנה
משוערת מתיקבלת־׳על-הדעית, שהוצאה מכלל
אפשרות עד לשינת ,1942 הרי שמאורעות
מאוחרים יותר חיזקו אותה. אצל
היטלר התפתחה העדה בידו וברגלו השמאליות:
הוא גידר את רגלו השמאלית ׳והילוכו
נעשה כבד. במארס 1942 נבהל גבלס
מהמידה יבה הזדקן היטלר !והפך אפור, אך

תיק רפואי חשאי דולף היטלו* יכול היה לקוות רק
בקושי רב, שניתן לעשות משהו כדי
להפריך את השמועות על כך שגם הוא
לקה בפגיעה עגבתיית במערכת העצבים
שלו בבגרותו.
ריינהירדט היידריך, גינו של הייינריך
היפלו* פמישטרד, החשאית ׳וסריגול־הנגדי

היטלר: התצלום האחרון
נזיינזי וחלשלש
ייחם ׳שינויים אלד, ליחדדד. בגלל המערכה
עם רוסיה. גרינג סבר שהייטלר הזדקן ב־
15 שנה במהלך חימש שינות הימילהמה.
בחורף האחרון ׳של המילחמה ד,׳תקהה הזיכרון
החריף של היטלר ותפיסת המאורעות
שלו נחלשה.

מבט מוזר
וקשה

היטלו בימי הימילחמה
מבט היפנוטי

ף• היטלר נתגלו סימנים רבים של
* סינדרום מתלת פרקינסון — החלשת
התנועה, נוקשות, רטט של הגפיים וכובד
תנועה. גורמי שיתוק, שתוארו על־י״די
הד״ר ג׳ייומס פרקינסון בשנת ,1817 מופיעים
בדרך כלל בעשור סשקשי של החיים,
בעיקר אצל גברים• ׳אין נלווים לכך סימ נים
של ריפיון שכלי — דבר העשוי להוביל
למחשבה שיהיטלר סבל ממחלה אחרת.
אחת הצורות ישל מחלת סרקינסיץ יכולה
להופיע בעקבות מחלות אחרות, כמו סח־לת־סשקנה.
ניתן לאבחן אותה באמצעות
תויפעוודלוואי כימו אדישות ׳שכלית ודיכאון,
בצירוף תנועות אופייניות של כדורי
העין. כאשר החולה מסתכל קדימה נשא-
רות עיניו קבועות או מופנות י פנימה.
אחד המאפיינים המפתיעים בהיטלר, ש־
(המשך בעמוד )36

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 22 | פ״גיו 104 ע ש תה דאת שוב 27.4ק״ת ליטר בתחרות חסכון בדל ק. אריה לוינסנן. נהג בפיח 016 104 וזכה במקום הראשזן בתחרזת לנהיגה חסכונית בדלק בקבוצת המכוניות בנפח מנוע

פ״גיו 104

ע ש תה דאת שוב
27.4ק״ת ליטר בתחרות חסכון בדל ק.
אריה לוינסנן. נהג בפיח 016 104 וזכה
במקום הראשזן בתחרזת לנהיגה חסכונית
בדלק בקבוצת המכוניות בנפח מנוע
שביו 1000 סמ״ק ל 1300-סנו־ק.
11 השנה השניה ברציפנת שה 104-
זנבה במסע המטרה ה ארצי-
לנהיגה חסכונית בדלק.
הת 1צאה שהשיג 27,4ק־ם לליטר.
״מסע המטרה הארצי״ אורגן עי׳ הירחון
״ברכב״ נהשחתפנ ם 40 מכוניות
מחברות שנעת.

ה 104 לא איכזבה גם הפעם נוכתה פעם
עספת במקום הראשון,
לאשך מסלול של 206ק־ם ה 1צב 1פקחים.
שרשם 1ק״מ ר זמן נסיעה בנקודות שומת
על פני המסלול. הנסיעה הנובלה ל4-
ששת מיכל הדלק נסגר ע״׳ פלומבות
ומילוי הדלק ועשה עי׳ שופטים.
כך רשמה לזכותה הפיג ו 104 עור הישג
מרשים לאחר שניצחה גם
בטור רה קורסיקה נטור דה גרעבל.

גמו 104

ה א רי

צוגחבזדה

1(0 £ 0 1ש ח

העולם הזה 2137

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 23 | פרשת ההיאחזויות הפכה לקירקס! ך, ,מבט, ראשון !נראתה הפרשה בולה -במזימה מאקייבליסטית, ערמומית ומי תוכמת. מי !שעקב אחרי והשתלשלו׳׳חה ב־אימצעי־התיקשיורת, לא יבול

פרשת ההיאחזויות
הפכה לקירקס!

ך, ,מבט, ראשון !נראתה הפרשה בולה
-במזימה מאקייבליסטית, ערמומית ומי
תוכמת. מי !שעקב אחרי והשתלשלו׳׳חה ב־אימצעי־התיקשיורת,
לא יבול היה להט,נע
מהמסקנה הנחרצת: ממשלת־י׳שראל, הפורחת
מפני כל אפשרות של הסדר שלום,
׳שלא־על־יפי־תנאיח, החליטה לטרפד את
חידוש יוזמת השלום ! ערב כינוס הוועידה
המשולשת פקמפ־דיוויד קיפלה החל טה
על והקמת חמש התנחלויות נוספות
בגדה המערבית, מתוך רצון לקבוע עובדות
סופיות בשטח, לפני כל הסדר אפשרי
ומתוך ידיעה ברורה שהחלטה זו
עלולה לסכל את המשך_ השיחות.
,אילו אלה היו פני הדברים, וניתן היה
להבין את המהלך !אם כי לא להצדיקו:
ממשלת בגין, הנאמנה לעקרונות ארץ־יש-
ראל השלמה החרותים על דגלה ומצעה,
הגיעה למסקנה כי השלום מסכן את קיו־מה
של ישראל! ,מבקשת למנוע את כפיי-

מה שאירע במציאות נראה כלקוח מ תוך
מהתלה חלמאית. אילו היה הדבר
מתרחש בממשלת מדינה אחרת,
היה בהחלט מקום ללעוג, לבוז ולצחוק
לאידה של ואותה מדינה, .אבל קומדיות
הטעויות, השטויות וההבלים הזו התחוללה
בנושא החיוני ביותר לגורל המדונה.
היא כבר לא יכלה לפגוע באמינותה של
הממשלה ׳אלא רק להציגה כחבורה ישל
שוטים 1שאיבדה את השליטה על מהלך
המאורעות ושכל צעד שלה יחסר שיקול-
דעת וראייה מפוכחת.

נח״ל
חל ם

ך* חלמת ועדת־ השרים לענייני-ביט-
י י חון על הקמת חמש היאחזויות נח״ל
צבאיות בבקעה, התקבלה ב־ 28 ביוני, לפני
שפגישת וייצמך סאדאת בזלצבורג, ועידת

אריק שרון
״יש לי ראש נפוח !״
יתו עליה בכל מחיר, אפילו באמצעים של
טירפוד וחבילה. היתה רק אפשרות אחת
גרועה יותר מפרשנות זו: שהתיסבוכת
האומללה שבה סיבכה הממשלה את עצמה
נגרמה שלא במתכוון, לא כתוצאה מתיב־ינון
׳טבססני מוקדם! ,אלא מתוך טימטום
פשוט.
עד כמה שהדבר נראה ואבסורדי, הרי
בחינת השתלשלות המאורעות מובילה דוד
קא ׳למסקנה השניה. היא מזכירה את ה בדיחה
הידועה יעל הגבר שפג׳ש את חברו
ובישר לו :״ראיתי אותך אתמול בועל
את אשתך על המירפסת.״ באשר פרץ
הידיד בצחוק רועם יתמה על יכך המספר:
״מיה אתה צוחק?״
השיב לו הבעל :״זד. בכלל לא הייתי
,אני. אני לא הייתי אתמול בבית.״
גם ממשלת-ישריאל יבלה לצחוק ׳נופח
ההאשמות שהוטחו השבוע כלפיה בכל
העולם. אבל צחוקה !נובע מכך שהיא גם
כן ״לא היתד, בבית״ באשר דפקו ילה
שם את התדמית.

בגין וידין
בריחה מן האחריות

לידם ׳ופגישת קמפ-דיוויד נראו ׳באופק.
כדי להבין כיצד ומדוע התקבלה, כדאי
לשחזר יאת המיועד. זה היה שבועיים אח רי
הימים שבהם נראה היה כי מנחם בגין,
עומד ליפול; ,שבוע וחצי אחרי ישיבת
הממשלה שבה נוסחה התשובה השלילית
לשאלות שהציגה ארצות-הברי׳ת בדבר
עתיד הריבונות באוטונומיה בשטחים.
פרט פיקאנטי: ההחלטה התקבלה באותו
יום עצמו שבו הפסיק אייבי נתן את
׳שביתת־סרעב שליו ,׳שכוונה, נגד הקמת
התנחלויות נוספות בשטחים.
יוזם ההצעה בוועדת־הישרים היה, במובן,
שר־החקלאוית אריאל שרון, שמאז
החלו שיחות-השלום לא הדל ׳להתריע על
מחדלי הממשלה ,״שאינה מתנחלת״ .אבל
!באופן ׳פארדוכסאלי היה זה דווקא שר־הביטחון,
עזר וייצמן, מתנגד ההתנחלויות,
שגרם בעקיפין לקבלת ההחלטה.
המצב בתחום המגעים עם מצריים היה
של קיפאון מוחלט ומבוי סתום. אריק ביקש
׳לנצל יאת ההצלחה של הקו הקשוח

,ומיצי ,׳שהתקבל בישיבת הממשלה שבוע
קודם לכן !והעילה את הצעתו. להצדקתה
הוא התבסס יעל פרוטוקול הפגישה האחרונה,
שנערכה, בין סאדאת לעזר, וייצמן,
!שנרשם בידי היועץ־המשפטי לממשלה ה־יפרופסור_יאהר!וו
׳ברק. באותו פרוטוקול
היה משפט !בו רימז סאדאת שבמיסגרת
ההסדר ניתן יהיה למצוא פתרון למאה־זים
צבאיים ישראליים בגדה המערביית.
הברי ועדת הישרים התבקשו לפרש משפט
זה כהסכמה מראש ישל סאדאית לכך,
׳שאין לו דבר נגד היאחזויות צבאיות לאבטחת
ביטחון ישראל, אלא רק נגד ״שובים
והתנחלויות, אזרחיות. והם פירשו
זיאת כך! .אפילו עזר וייצמן ילא התנגד.
הצעתו של אריק היתר, להקים את ה־היאחזויות,
בבקעית־הירדן מתוך הנחה ׳שלגבי
היאחזויות באיזור זד, קיים קונצנזוס
לאומי: הן, תואמות את ״!תוכניית
אלון״ ,את מדיניות המערך ואת עקרונותיה
הגמישים !שיל ד״!ש. אחד הנימוקים
ביעד הקמת ההיאחזויות היה גם הטיעון,
שהם יספקו לממשלה קלף מיקוח נוסף
בעת המשא־ומתן לכיש״תחדש, כדי ״ש יהיה
מאיפה, לרדת״ תמורת ויתור מצרי
להשארת ישובים אחרים.
היחיד שהתנגד להחלטה הייה סגן ראיש־הממשלה
ייגאל ידין. הוא הודיע שיערער
על ההחלטה .׳אולם טענתו של ידיו כיום,
שהבין מהודעת עצמו כי היא מעכבת את
ביצוע ההחלטה, או !שהיא ׳מבטלת יאותה
למעשה יעד שמגיש ההצעה יעלה אותה
שוב במליאת הממשלה, ,אין ילה על מה
לסמוך. בפרוטוקול נירשם במפורש כי!אריק
שרון שאל אם פירוש הודעת ידין שיערער
מובנה שאין החלטה. על יכך השיב
ראש־הממשלה :״ההחלטה התקבלה.״
בגין סתם את פיו של ידיו בטענה
שההסכם הקואליציוני מקנה לד״ש זכות
ערעור על התנחלויות אבל לא על היאח זויות
נח״ל.

השדים ״שכחו״
את ההחלטה
*י מן קצר אחרי אותה החלטה, חודשו
1המגעים עם המצרים. העניינים החלו
להתגלגל בקצב מהיר. כל חברי הממשלה
יהיו שקועים בתככים הפנימיים ביתנו הממשלה
ונעולים על הדיונים המדיניים,
עד ששבחו יאת אותה החלטה ׳בדבר הקמת
חמש ההיאחזויות, הפסיקו לדון או
לטפל בה. היתה ביניהם מעין הסכמה
שבשתיקה, שעם ׳חידוש המגעים אין ׳להעלות
את חהיאחזויות.
היחיד שלא שכח את ההחלטה היד,
אריק שרון. יומיים אחרי סיום ועידת לידם,
ב־ 21 ביולי, לפני שוועידת הפיסגה בקמפ־דיוויד
נחזתה, כינס את מזכירי התנועות
המיישבות, בנוכחות נציגי מישרד־הביטחון,
ביקש מהם להכין גרעיני התישבות.
אלא שגרעינים אלה לא נועדו ל-

היאחזויות המתוכננות בבקעה. בהיאוד
זויות ניתן להחזיק רק חיילי ניח״ל. כיוון
שלצה״ל לא היו גרעינים פנויים להיאח־זוייות
אלה, ביקש, אריק להעביר !אליהן
גרעינים מהייאיחזויות קייימות בגדר, וליישב
באלה גרעינים אזרחיים.
מעשה זה כשלעצמו יהיה ׳אחיזת-עיניים.
לא כל הד,יאחז׳וי!ות הצבאיות בגדר, המערבית
׳נועדו לאיזרוח. את !חלקן ילא ניתן
בכלל לאזרח ולהקים יבחן ישובים שיהיו
מסוגלים לשאת עצמם. אבל זאת היתד,
הדרך היחידה להקים ישובים נוספים בגדה
מבלי להרגיז את האמריקאים.
אריק ראה את עצמו מכוסה בהחלטת
ועדת־השרים לענייני ביטחון. אולם בניגוד
למה שהיה מקובל בעבר הוא לא
כיקש אישור מראש־הממשלה ושר־החוץ
לפעול לביצוע ההחלטה. בינתיים שוב
השתנו התנאים המדיניים. אתרטון וואנס
הגיעו לארץ, שוב נראתה אפשרות ל חידוש
המגעים. כתוצאה מכך הוקפאו כל
ההכנות להקמת ה,היאחזויות. למעשה, מזה
ארבעה שבועות לא נעשה דבר למימוש
תוכנית ההיאחזויות. גם אריק הבין כנראה
שהקמת ההיאחזויות ערב ועידת קמס־דיוויד
תראה כניסיוך חבלה. שקוף.
יייתכן ישכל העניין היה נישכח עד לפיצוץ
הבא במשא־ומתן, לולא הובא דבר ה פגישה
של נציגי הגופים המיישבים עם שרד,חקלאות,
באיחור של שבועיים, לידיעת
ח״כ יוסי שריד. שריד פעל אז באומץ ובתבונה
ומילא את שליחותו כחבר־כגסת.
הוא שיגר מכתב ליו״ר ועדת החוץ והביטחון
שבו תבע לדעת מדוע לא הובאה
החלטת ועדת־השרים לידיעת חברי ועדת
החוץ־והבטחון.
בנקודה זיו עדייו יכילה הממשלה ׳להציל
את עצמה. איילו הייו לראשיה האומץ,
חהשכל־הישר היו מצהירים מיד :
״׳נסון. אומנם התקבלה החלטה כזיו, אבל
כיוון שהתנאים השתנו, היא בטלה ׳ומבוטלת
או מוקפאת.״ אלא •שאת מקום היש־כל־הישיר
תפס הטומטום. שירי הממשלה
עדיין השתעשעו בחעתיועי-יהשווא כי ניחן
להסתיר את האמת מהעם ׳ולהוליכו
שולל. מסך של איפול הוטל על יאותה
החלטה אומללה. דוברי הממשלה ׳ושרייה
הסתבכו בהסחישות ויסד,טעיות, כשאת התפקיד
המרכזי בתחום זה ממלא ייגאל
ידין. הצנזורה הופעלה משיקולים פוליטיים
פנימיים, למנוע ויכוחים ציבוריים.
כפי שניתן היה לצפות, הייתה זיו משי מה
שנועדה מראש ׳לכישלון :׳תוך ימים
ספורים יצא המרצע מן השק, בעזרתם
הפעילה ישל אנשי שלום עכשיו. אלא יש־בצורה
זו הוצגה ההחלטה כאילו התקבלה
ירק ׳לאחרונה מתוך מנימה ׳לטרפד את ׳ועידת
הפיסגיד, בקמפ-דיוויד. הממשלה הוצגה
ובערוותה: הסר אנשים שאינו !מסו־גל
לעבוד עבודת־צווית או ׳לחישוב מראש
כיצד למנוע הסתבכות. לא נמצא בכל
הממשלה מי שימסור הודעה מוסמכת ו־
(המשך בעמוד )38

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 24 | 1ל׳ הוא המ״גיד 1 0 0חדאד? פטריוט בוגד מנהיג לאומי או - לינג להורג בידי בני־עמו, והוא בן .58 פרשנים רכים סבורים כי הגר־מנים הפיקו אף תועלת מעטה מ־קוויזלינג,

1ל׳ הוא המ״גיד 1 0 0חדאד?
פטריוט בוגד מנהיג לאומי או -
לינג להורג בידי בני־עמו, והוא בן .58

פרשנים רכים סבורים כי הגר־מנים
הפיקו אף תועלת מעטה מ־קוויזלינג,
ומוטב היה להט לוותר
על שרותיו הטובים (או הרעים).
מאהר שהנורווגים שנאוהו וכזו לו,
הגביר השילטון הקוויזלינגי את
השינאה לכיבוש הגרמני. יתכן שהיה
כראי יותר לגרמנים לשלוט
בנורווגיה כאופן ישיר, כלי מתווכים
מפוקפקים.
אך בדבר אחד הצליח קוויזלינג- ,מעל
לכל צפיותיו: שמו הפך מושג במאה
לשונות. הוא בוודאי לא העלה על דעתו
כי 33 שנים אחרי מותו ייכתב עליו מאמר
בשפה העברית.

דוד נאוץ נוישחים
שם הוא חדש, אך התופעה עצמה
י עתיקה כדברי ימי האנושות הפוליטית.
מימי מצריים הקדומה ועד ימינו, ניסו
מדינות רבות להשתלט על השטח של

סגן־אלון* יורם המיזרחי מנחה את רב־סרן חדאד
״הם מקבלים את כל ההחלטות...״

^ ין מעריצים רבים לרב־סרן סעד
י * חדאד.
״הייתי משגר אותו לירח !״ התפרץ השבוע
דובר־האו״ם, כשנתקל בו במטולה.
הוא סירב לשבת בחברתו. לאחר מכן סולק
מתפקידו ביגלל ההתפרצות.
דוב הערבים רואים בחדאד בוגד וסוכן
ישראלי. ממשלת ביירות רואה בו מורד, וציוותה
עליו לבוא ולהתייצב במטכ״ל הצבא.
גם מגהיגי־הנוצרים בצפון אינם
מעזים לשבח אותו בפה מלא. חיילי האדם
בדרום־לבנון, שבאו מארצות רבות, שונאים
אותו שינאת״מוות.
ברחבי העולם נחשבים סעד חדאד וסאמי
שידיאק, עמיתו ושכנו, כסוכנים ישראליים.
העיתונים מתארים אותם כשני הרפתקנים,
שהשתלטו איש־איש על כיברת־אדמה, בעזרתה
של ישראל ובשרותה.

--מאת

נורווגי, ששיתף פעולה עם הכובש הנאצי
של ארצו. הוא היה מנהיגה של כת קטנה
וחסרת־חשיבות, אך שאיפתו בערה בו
להשחית. הוא הטריח את עצמו אל אדולף
היטלר, שיכנע אותו שעליו לכבוש את
נורווגיה, ועזר לו בכיבוש זה. לאחר מכן
היה לראש־ממשלה תחת הכיבוש הגרמני.
כאשר התמוטט הרייך השלישי, הוצא קוויז־

שכנותיהן באמצעות מנהיגים מקומיים כלשהם,
שעזרו לטשטש את עובדת הכיבוש.
ומאז ימי קדם ועד ימינו, נמצאו תמיד
מנהיגים מקומיים שאפתניים, שלא הצליחו
להגיע לשילטון בכוחות עצמם, ושהיו מוכנים
להגשים את מאווייהם בעזרת אדיב זר.

גם תולדות ישראל אינן נקיות מתופעה
זו. להיפך: גדול גיבורינו

בכלי-התיקשורת של ישראל הם מתוארים
כמנהיגים לאומיים דגולים, כגיבורי העם
הלבנוני, כנושאי דגל הצלב.

אך מחוץ לישראל, התווית המודבקת
להם נושאת את התואר
״קוויזלינג״.

ורזוו 1

הפלישתים, והעמיד פני מטורף .״ויתהולל
בידם, דתו על דלתות השער, ויורד רירו
אל זקנו. ויאמר אכיש אל עבדיו: הנה
תראו איש משתגע, למה תביאו אותו אלי?
חסר משוגעים אני, כי הבאתם את זה
להשתגע עלי?״
בעיקבות סירוב זה, עבר דויד עם חבורתו
אל ארצו של אדיב אחר, מואב. אך כעבור
זמדמה חזר לארץ פלישתים .״ויקם דויד,
ויעבור הוא ושש־מאות איש אשר עימו אל
אכיש בן מעוך מלך גת. וישב דויד עם
אכיש בגת, הוא ואנשיו, איש בביתו.
״...ויאמר דויד אל אכיש: אם נא מצאתי
חן בעיניך, יתנו לי מקום באחת ערי־השדה
ואשבה שם, ולמה יישב עבדך בעיר הממלכה
עימך. דתן לו אכיש ביום ההוא
את ציקלג.״

מירמיהו עד דה־גוו

^ וויזלינג אינו סתם בוגד, המשרת
\ /את האוייב.
בדרך כלל, קוויזלינג הוא מנהיג מקומי,
המגיע לשילטון בעזרת האוייב הזר ודד
משתף עימו פעולה. הוא יכול להיות, בעיני
עצמו, פטריוט נאמן. הוא טוען —
ולעיתים גם בכנות — כי האוייב הוא בעצם
ידיד, המסייע לאינטרסים האמיתיים של
האומה, או ששיתוף-הפעולה עם האדיב
הוא הדרך היחידה להצלת האומה בשעת־צרה.

גדול
אוייבי ישראל בתקופה ההיא היה
הפלישתי. במשך דורות רבים היתה נטושה
מילחמת־חורמה בין הפלישתים, שחדרו אל
הארץ מצד הים, וביו הישראלים, שחדרו
אליה מן המידבר. דויד עצמו, כמפקד על
צבא שאול, היה לוחם ותיק בפלישתים.
״ויקם דויד ויברח ביום ההוא מפני שאול,
ויבוא אל אכיש מלך גת,״ מספר ספר שמואל.
גת היתר. אחת הערים העיקריות בארץ
פלשת. באותה הזדמנות חשש דויד מפני

דרכו של דויד לאחר!-מבן, עת
איחד את הממלכה ומיגר את ה־פלישתים
לצמיתות, אינה יכולה
לטשטש את הנסיכות האפלות שכהן
הגיע לשילטון.

ק1ויזרי]> תזו 10 וי

כמילהמת־האחים כין הכורת
דויד וכין כוחות המלך, היתה ידם
של אנשי •שאול על העליונה. ואז
עשה דויד מעשה שלא ייעשה :
הוא עכר אל מהנה האוייכ.

הפלישתים ניצחו את צבא ישראל ב־גילבוע,
הרחק מערי פלשת, ושאול התאבד.
דויד הומלך על ישראל. כיצד? יש להניח
כי הפלישתים הוסיפו, אחרי ניצחונם המוחץ
בצפון הארץ, להיות המעצמה ה־דומינאנטית
בארץ כולה. אין ספק שהיתה
להם השפעה רבה על בחירת המלך הבא
בישראל. הם סמכו על דויד, בן־חסותם,
וזה עלה לשילטון.

אור אבנר •

האיש שהעניק את שמו לתופעה זו היה
אחד וידקון קוויזלינג, פוליטיקאי פאשיסטי

דויד היה אלוף צעיר בחצרו של שאול.
הוא התמרד נגד המלך .״ויתקבצו אליו כל
איש־מצוק, וכל איש אשר לו גושה, וכל
איש מר־נפש, ויהי עליהם לשר.״ תיאור
זה מתאים כימעט לכל מנהיג פאשיסטי בימינו.

כמלים
פשוטות: בשעה שעם
ייטראל עמד על נפשו במילהמה לחיים
ולמוות כפלישתים, כיהן דויד
במושל מטעם הפלישתים כציקלג.

כל מנהיג פוליטי שואף לשילטון.
וכימעט כל מנהיג פוליטי אמיתי
מסוגל לשכנע את עצמו שמה שטוב
לו אישית, טוב לאומה כולה.
קוויזלינג הוא מנהיג פוליטי המסוגל
לשכנע את עצמו ששיתוף
הפעולה עם האוייב הזר, המעלה
אותו לשילטון, הוא שרות נאמן לעם
ולמולדת.

הלאומיים, דויד המלך, היה — הס
מלהזכיר — קוויזלינג אמיתי.

דויד המדך
״חסר משוגמים אני?״

ך * תנ״ך אינו מעלים את הנסיבות הי
1אלה, כשם שאינו מטשטש פרקים שחורים
אחרים בחייו של דויד. הדבר לא
הפריע לעורכי התנ״ך להעלות את דויד על
נם, ולהבטיח לביתו את המלכות לעולם
ועד. גם המשיח בכבודו בעצמו, כאשר
יבוא, יהיה מצאצאי בית דויד.
אולי יש בכך משום הכרה בעובדה ש קשה
מאד לקבוע כללים ברורים. לגבי
דרכו של מנהיג פוליטי. מה מותר ומה
אסור? האם היה מעשהו של דויד כשר
או בלתי־כשד? האם היה מותר לו להעזר
באוייב, כדי להינצל ולהגיע לשילטון, שבו
עשה לאחר מכן גסים ונפלאות למען עמו?
האם ראוי הוא לתואר בוגד, על כי ישב
בציקלג והגן על נחלת הפלישתים מפני
העמלקים, בשעה שמיטב הנוער הישראלי
שפך את דמו על אדמת הגילבוע במערכה
נואשת נגד הפלישתים?

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 25 | שאלות מסו; זה נשאלו לגבי פרשות דומות רכות בהיסטוריה. מי הבוגד, ומי גואל־העם? לעיתים קרובות נקבע הדבר לאחר זמן רב, בתודעת הדורות הבאים, אחרי ששככו הרוחות

שאלות מסו; זה נשאלו לגבי פרשות
דומות רכות בהיסטוריה. מי
הבוגד, ומי גואל־העם? לעיתים
קרובות נקבע הדבר לאחר זמן רב,
בתודעת הדורות הבאים, אחרי ששככו
הרוחות ונתבהרו התוצאות.

הגרמנים, שטף הזעם הלאומי את צרפת.
דה־גול, שהצדיק את הבריטים מעל גלי-
האתר, נחשב אז כבוגד, כמשרת האוייב.

ירמיהו הנביא, שיעץ למלך יהודה להיכנע
לבבלים, נחשב כבוגד והושלך לבור של
טיט. בדיעבד היה ברור כי הוא צדק.
אילו נתקבלה ׳עצתו, היתה נמנעת שואה
ששינתה את תולדות ישראל לחלוטין.
אין צורך לחזור לימי־קדם, כדי להיווכח
עד כמה מורכבת הבעייה. די להתבונן בקורות
צרפת במילחמת־העולם השניה.

אולם הרייך הנאצי בן־אלף־השנים נמחק
מעל פני האדמה בשנתו ה־ .13 לא פטן שפט
את דה־גול, אלא דה־גול את פטן. פטן נדון
למוות, דינו הומתק והוא נפטר במאסר.
שמו הוכתם לנצח כאשר נחשפו הפשעים
המחרידים, שבוצעו על-ידי הגרמנים, ן-
גרוריהם הצרפתיים, תחת חסותו. ואילו דה־גול
נחשב כאחד הפטריוטים הגדולים של
ההיסטוריה הצרפתית.

כאשר התמוטטה צרפת כ־,1940
אחרי מערכה קצרצרה שחיכתה
את העולם בתדהמה, סברו צרפתים
רכים שיש לשתף פעולה עם
הגרמנים המנצחים, שעמדו (כד
היה נדמה) לכבוש את העולם כולו.

לא טענו זאת רק הפאשיסטים הצרפתיים,
ה״קוויזלינגים״ האמיתיים, שששו לקראת

אילו ניצחו הגרמנים כמילהמה,
יתכן מאד כי הערכות אלה היו
נשארות על כנן עד היום.

גנודם וקומיסאוים
ך* שאלה היא מורכבת, ואין תשובות
י 1קלות.
אם נתעכב בתקופה הנאצית — ולא בכדי,
שהרי הנאצים השתמשו ביד רחבה ב־

כרזה של פטן לגיוס חיילים ללגיון הצרפתי בצבא הנאצי
סוכן גרמני
הם לא ראו את עצמם כבוגדים, המשרתים
את האוייב הזר. להיפך, הם ראו כך את
העסקנים הקומוניסטיים האוקראיניים, ששיתפו
פעולה עם הרוסים.

ככל זאת רואה בהם כיום העולם
קוויזלינגים שפלים, במו כ־הכריהט
כתריסר ארצות־קרואטים
וליטאים! ,בלגים וסלוכאקים, יחד
עם משרתי היפאנים במיזרח אסיה.
בימינו, כאשר נטושה מערכה אידיאולוגית
עולמית בין שתי מעצמות־העל, המחפשות
להן גרורים אידיאולוגיים בכל אתר
ואתר, הסתבכה הבעייה עוד יותר. האם
יאה התואר קוויזלינג לגנרלים המושחתים
ששלטו בסייגון, לקומוניסטים הצ׳ביסלוב־קיים
שיתפו פעולה עם הטאנקים הסובייטיים
הפולשים? במילחמת־האחים באנגולה,
מיהו הקוויזלינג ומיהו הפטריוט!

בסופו של דבר, נותר ה׳טיפוט
כידי התחושה הלאומית. לפי שיפוט
זה, קוויזלינג הוא מנהיג פוליטי
המוכן לעזור לאוייב זר לשעבד
את כני-עמו, תמורת קאריירה אישית
ומישרות שילטונות.

ארוני המובלעות
כרזיה של דה־גול לקראת שיחדור צרפת ()1944
סוכן בריטי?
היטלר, שאיישו את אוגדות הס״ס וששירתו
את הגסטאפו. היו גם מדינאים מאנשי ה־מימסד,
כמו פיאר לאוואל, שנגררו בהדרגה
בדרך זו, ובסופו של דבר הוצאו להורג
כבוגדים שפלים.
את מלוא הטראגיות של הבעייה סימל
המרשל הזקן פילים פטן, הגיבור האגדתי
של מילחמת־העולם הראשונה, רמטכ״ל-
לשעבר, שר־ביטחון לשעבר, שנטל לידו
את השילטון עם התמוטטות צרפת והחל
משתף פעולה עם הגרמנים. אין ספק שהיה
פטריוט, ושהאמין כי הוא פועל להצלת
המולדת בשעת־צרה. אך באיזו מידה העבירה
אותו תאוות־השילטון על דעתו?
בימים הראשונים של הכיבוש, תמכו
רוב רובם של הצרפתים בפטן. שארל דה-
גול, גנרל צעיר שברח לבריטניה וששידר
ברדיו הבריטי, נראה כסוכן זר. כאשר הטביעו
הבריטים את אוניות חיל־הים הצרפתי
בבסיס מרס־אל־כביר, כדי שלא יפלו בידי

קוויזלינגים מכל הבא ליד — ניתקל בתופעות
רבות, השונות זו מזו.
הנה, למשל, הגנרל אנדרי ולאסוב, אלוף
הצבא האדום שנפל בשבי הגרמנים. ולאסוב
היה אנטי־סובייטי, לאומן רוסי מן הסוג
הישן. הוא קרא לשבויים הרוסיים להתגייס
למילחמה נגד סטאלין, והקים שתי
אוגדות רוסיות, שלחמו במיסגרת הוור־מאכט.
בתומי המילחמה הסגירוהו האמריקאים
לסובייטים, ואלה הוציאוהו להורג.

ולאסוב !היה בוגד. אך מה היו
מניעיו? האם רצה רק לספק את
תאוותיו הפרטיות? ואולי חשב
את עצמו כפטריוט רוסי אמיתי,
המנצל את האוייב כדי לשחרר את
עמו מעריצות בלתי־נסבלת?
מסובך עוד יותר המיקרה של המנהיגים
האוקראיניים, ששיתפו פעולה עם הגרמנים.
לדידם׳ לא היתה ממשלת ברית־המועצות
אלא ממשלה זרה, שילטון של דיכוי לאומי.

* 6מרבה הצער, כך רואה כיום העולם
) את שני הג׳נטלמנים מדרום־לבנון.
קיים מצב של מילחמה בין ישראל והעולם
הערבי. לולא היתד המילחמה, לא
היה צורך במאמצים להשגת השלום.

העם הלבנוני, על עדותיו השונות,
הוא חלק מן העולם הערכי.

מנהיגי הימין הנוצרי בלבנון (המהווה
מיעוט בלבנון, וכנראה גם מיעוט בקרב
הציבור הנוצרי בלבנון) השליכו בגלוי
את יהבם על ישראל. דוב הערבים רואים
בכך מעשה של בגידה. יתכן מאד שהעדות
הנוצריות בלבנון תצטרכנה לשלם, ברבות
הימים, מחיר טראגי עבור שיתוף־פעולה
קצר-רואי זה.
יש לכך תקדים היסטורי. לפני 900
שנים, כאשר פלשו נושאי-הצלב האירופיים
(״הפראנקים״) לסוריה ולארץ־ישראל, זכו
בשיתוף־פעולה של אחיהם, הנוצריים המקומיים.
כעבור מאתיים שנה מוגרו הצלבנים
סופית, והושלכו לים. הנוצרים המקומיים,
שהיווו לפני מסעי־הצלב את
רוב האוכלוסיה בארץ־ישראל ובלבנון, סבלו
קשה מן הקנאות המוסלמית המתחדשת,
שנדלקה במילחמת־הקודש. אחרי התקופה
הצלבנית, הפכו הנוצרים מיעוט מדולדל.
ישראל ממלאה כיום במאבק הלבנוני,

את התפקיד הקלאסי של מעצמה, או מיני־מעצמה.
היא מנהלת ״פוליטיקה ריאלית״,
בהתאם לאינטרסים המיידיים שלה. היא
מגישה לנוצרים סיוע צבאי, מדיני ואידיאולוגי,
מתוך תיקווה שבכך יוחלש הכוח
הסורי ו/או הפלסטיני.

הסורים טוענים כי הנוצרים שואפים
לחלוקת הלבנון ולהקמת
לכנון־זוטא, נוצרית־טהורה. במיק־רה
זה תקום, לא הרחק מגבולות
ישראל, מדינה ידידותית לה.
מצבם של חדאד ושידיאק שונה מזה של
מנהיגי הימין הנוצרי בצפון.
ממשלת־ישראל הכריזה בגלוי על כוונתה
להפוך את דרום־לבנון לאיזור־ביטחון ישראלי.
פירוש הדבר: סיפוח־למעשה של
האיזור הזה, כדי למנוע חדירת כוח זר
כלשהו לתוכו. ברור עתה כי ישראל אינה
מתנגדת רק לכניסת כוחות פלסטיניים
(״המחבלים״) אלא גם של כוחות סוריים,
לבנוניים־מוסלמיים ואף לבנוניים־נוצריים,
שאינם כפופים לה״ה ג׳מייל שמעון.
גם זהו מהלך קלאסי. נפוליון הקים באזורים
הגרמניים, הגובלים בצרפת, מדינות-
זוטא גרמניות תחת חסות צרפתית. ברית־המועצות
ניסתה להקיף את עצמה במדי-
נות־חסות, הנשלטות על־ידי גרוריה או
בעלי־בריתה. זהו תרגיל עתיק־יומין.

אם כן, מהו תפקידם של חדאד,
שידיאק ושות׳ כמישחק זה?

כל אחד מהם השתלט על איזור קטן
(״מובלעת״) ,הגובל בישראל. כל אחד מהם
הקים שם כוח צבאי פרטי (״מיליציה״),
הפועל בחסות ישראל, המקבל את כל
ציודו מישראל־ והמתואם, כמובן, עם ישראל.
כל אחד מהם הפך שליט מקומי בחסות
ישראל.

סגן מפקד כוחות האו״ם כדרום-
לבנון טען השבוע כי בפגישות כין
קצינים לבנוניים סדירים וכין חדאד
ושידיאק, משתתפים קצינים ישראליים
״ואלה מקבלים את כל ההחלטות
כשביל חדאד.׳׳
הדבר מובן. אין דומה התלות של חדאד
בישראל לתלות של ישראל, למשל, באר-
צות־הברית. ישראל היא מדינה עצמאית,
ריבונית, בעלת כוח רב בממדים מקומיים.
חדאד אינו יכול להחזיק מעמד אלא יומ יומיים,
בלי חסותה המאסיבית של ישראל.

אם כן, מיהו המייג׳ר הדאד?
פטריוט לבנוני? קוויזלינג? מנהיג
מקומי? סוכן זר? הרפתקן
תאכ-שילטון?
התשובה על כך תלוייה, בסופו של דבר,
בנקודת־ההשקפה של המשיב.

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 26 | במדינה הועם הבריח העולמית בגין? סאראת? פאולוס? אישיות אחר; חשובה מכולם: כריסטיגה אוגאיסיס ישראל היא אי. היא שקועה בצרותיה ובבעיותיה של עצמה. ענייני העולם הגדול

במדינה הועם הבריח העולמית

בגין? סאראת? פאולוס?
אישיות אחר; חשובה
מכולם: כריסטיגה אוגאיסיס
ישראל היא אי. היא שקועה בצרותיה
ובבעיותיה של עצמה. ענייני העולם הגדול
מעניינים אותה אך מעט.
זוועות דרום־אפריקה וצ׳ילה, הצרות
הכלכליות של אירופה, מילחמות אתיופיה
וויאט־נאם, פטירתו של אפיפיור — כל
אלה חודרים אל תודעת האדם הישראלי
רק בצורה עמומה.
אך מפעם לפעם מצליחה אישיות בינלאומית
כבירה לפרוץ את חומות האגוצנטריות
הישראלית, ולשתף את האזרח
הישראלי בחווייה עולמית.
כזו היתד, השבוע, כריסטינה אונאסים.
שאלות גורליות. עיתון שמרני כמו
הארץ שם את מעלליה בראש העמוד
הראשון, לצד ההכנות לוועידת קאמפ־דייוויד
(ראה הנדון) ומילחמות לבנון. כל

כי מוצרינו הם מהנדרשים, המפורסמים
והמובילים בעולם.
כדי שתהיו בטוחים כי הינכם אמנם
מקבלים מוצרי טבק אוריגינל מקוריים,
הקפידו בעת הקניה על סימני ההיכר יי
שלנו( :כתב וסמל)

£ 1או 0ומס

סידרת מוצרי ״טבק אוריגינל״ לבטלי הטטם ה טו ב -אפטר שייב,
דיאודורנטים, מי קולון, מי שיטר. קצף לגילוח. סבון תפנוקים ומוצרים
גבריים נוספים -גם באריזות שי מהודרות.

שנה שביטית
ברציפות.

פרס1ם ם לן יק י^טגז״בו

כמה פעמים
נסית להפטר מהם־־
ולא הצלחת??

ן ליהודית נגר
כולכת ה מי ם
בהיגחרך

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו ז׳וקיש בביתך!
ר׳׳ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ * 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :דטיון עסה .481/75

וגי 1.11-י י >

הדברת מזי7יים

למלכת המים 78׳

איחולים לבביים

;; מאחלת מורתך לדוגמנות

לאה פלטשר
ס אבן גבירול ,50ת״א, טל 267682 .

כריסטינה וסרגיי קאוזוב במוסקבה
מי צריך שלום?
כלי־התיקשורת הקדישו לה דקות ארוכות
של שידור וטורים ארוכים של כתיבה.
האם תוסיף כריסטינה להיות נשואה,
או שנטשה את בעלה?
האם סרגיי קאוזוב, הבעל המאושר או
האומלל, הוא סוכן הקג״ב?
האם יפול הידד,עתק, שצבר אביה רודף־
הנשים־והאוניות, בידי הרפתקן סובייטי?
מד, מתרחש באי סקורפיוס, עטור האגדות
של ז׳אקלין קנדי-אונאסים?
שאלות גורליות אלה צפו בשיחות בלא־ספור,
בבתים, מול מקלטי הטלוויזיה, ב-
בתי־הקפה, במקומות־העבודה, בהשוואה
אליהן, דהו ונמוגו שאלות פעוטות־ערך
כמו: האם תתפגר יהמת־השלום של אנ־ואר
אל־סאדאת סופית בפגישה הקרובה?
היתד, לתופעה זו לפחות השלכה חיו בית
אחת: היא הוכיחה שגם האדם היש ראלי
שייך למישפחת־העמים, ממש כמו
קוראי-העיתונים וצופי-ההדשות באים־
לאנד, באיטליה ובאיי־פיג׳י. כריסטינה
איחדה את האנושות כולה בברית עולמית
של רכילות.

הממ שלה
ראי המצסון

״הביטחץ״. ,המחייב להילחם
למען המארוגיס שמעבר
לגבול, מחייב 7גש 7את
המארונים בצד זה שד:הגבול
׳פרשת ׳איקריות ובירעם, שני הכפרים
הנטושים !בגמול הצפון ,׳דומה ׳לרוחו של
אבי האסלט ,׳במחזהו של שקספיר. היא
צצה בכל פעם ׳מחדש. כשנדמה כי סוף־
י־ יייי־ י י1

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 27 | סוף נפטרו וממנה, היא מופיעה במפתיע. היא ׳מלווה את המדינה מאז חמיל. הירא- ושונים. כי אייקרית ובירעם הפכו ראי המצפון של ישראל. .״כרס היה לנכות״ .׳תושבי שני

סוף נפטרו וממנה, היא מופיעה במפתיע.
היא ׳מלווה את המדינה מאז חמיל. הירא-
ושונים.
כי אייקרית ובירעם הפכו ראי המצפון
של ישראל.
.״כרס היה לנכות״ .׳תושבי שני
הספרים הנוצריים — האחד מארוני והשני
יווני־קאתולי — .נעקרו במירמה, במהלך
מלחמת־העצטאות, אך בלי כל קשר עם
קרפותיה. שני הכפרים לא השתתפו ׳בקרבות,
קיבלו את גדודי צר,״ל הכובשים
ובסבר־פגיים יפות, .תושבי שניהם נתבקשו
לפנות את הספרים למשך במה ימים,
״מטעמים ביטחוניים״. .מאז לא הותר להם
ולחזור, אף כי יעמדו סמיבחנים מישפטיים
תכופים.
ובינתיים נגזלה ׳אדמתם, חלקה אחרי
הלקה, לטובת ׳שכנים חמסניים. מאז עולה
הפרשה בכל כסה ושנים. כל הטענות נגד
׳תיקון העוול הופרכו מזמן. אך המחייבים
והשוללים דבקים בעמדותיהם. גם אלה
!חשים כי כאן ימונה על כף המאזניים יותר
ומאשר גורלם ישל שני כפרים, ושהפרשה
:נוגעת ליסודות המוסריים של המדונה.
,בעיניהם של מחייבי השיבה, אין זיו אלא
פרשת נביות הימרעאלי, המטילה צל על כל
המפעל הציוני! .בעיניהם של שוללי הישיבה,
מסמלת הפרשה ואת ״הציונות האכזרית״,
הנאלצת ולנקוט ושיטות חמודות כדי להגשים
את מטרותיה.
מובלעת ליד מובלעת. מאז המהפך,
גרמו המאורעות באורח מסתורי לכך שכל
המסכות ׳נפלו.
ההתיפתחות ובלבנון הסיחה את הטענות —
או האמתלות — הביטחוניות האחרונות.
בירעם שוסנת יעל הגבול הלבנוני וממש.
אך בצד השני של הגבול שוכנים הספרים
הסארוגיים, שהם כיום בעלי-הברית ההדוקים
!ביותר של יישראל.
!נוצר מצב אבסורדי ממש: בעוד ש־ישראל
יוצאת למילה מה כדי להגן —
כביכול — על המארונים ׳שמעבר-לגבול,
היא ממשיכה לגרש מאדמתם את המא־רונים
הישראליים, מצד זה של הגבול.
יתר יעל בן: כמה מראשי העקורים שיל
ביירעם הם סובני השיליטון הישראלי מזה
שינים יחפות׳ ומשרתים אותו בנאמנות בבל
התחומים .׳בנכונותם לשרת את הממשלה
אין הם נופלים מרב־סרן סעד חדאד, חברם־
לדת (ראה עמודים .)24—25 אותם הכינויים,
שהודבקו לח־דאך, הודבקו גם ילחם.
הספר איקרית, לעומת זאת, שוכן במרחק
,ניכר מן הגבול, ושום נימוק ביטחוני סביר
לא הצדיק מעולם את נישולו.
דגל טוהר ויושר. גם ענייני-הפנים
שיל המדינה נחשפו בפרשה זו במלוא
כיעורם הציגי.
!במשך שנים רבות, בעודם באופוזיציה,
׳נאמו ראשי תנועת־החרות !סלא-הרף נגד
העוול שגעשה למארונים של ביירעם. בנו
של זאב ז־זבוטינסקי:בכבודו ׳ובעצמו, הפרו־פסור
יערי זזסוטיגסקי המגוח, שדגל בברית
ישראלית־ומארונית, היה פטרון עקורי ביר־עם,
והביא את חדות לתמיסה בתיקון העוולה.
הוא הזכיר את ישיר אביו, שקבע
כי ״!דיגלי דגל טוהר ויושר...״
יעוד יערב הגיעו לשילטון, הבטיח מנחם
בגין לתקן את העוול — לגבי בירעם.
הוא לא התעניין ובעוול השכן של איקרית,
כי ז׳ובוטינסקי־הבן לא היה קשור ביוונים״
הקאתולים. אך כאשר הגיע בגין לשלטון,
התנגשה עמדה מסורתית זו של תנועתו באופי
הלאומגי־נחלני של ממשלתו.
התוצאה היתד — ,מינוי ועדה. בראשה
הועמד אריאל שרון, איש ׳שהופיע לפיני
ישנה וחצי כיונה, זשהזיר מאז לתדמית
המקורית:שליו סמג׳הש ערבים וכנחלן מייחד.
הוועדה החליטה החלטות ,,סודיות״.
׳שמואל תמיר, איש הזיג-יזאגים הניצחיים,
נמצא עתה בעיצומו של מעבר מ״זיג״ יוני
אל ״זיאג״ ניצי. אהרון אבו-הצירא, שנודע
תחילה כיתה, נעלם בעת ההכרעה. וברור
כי אריק שרון הוא הקובע.
חתחכולה! .אריק שרון אינו דוגל רק
!בפסוק ״ובתחבולות יתעשר. לך מילחמה״,
׳אלא גם בכלל ״׳סתתסולוית תעשה לך
התנחלות״(ראה עמוד .)23 השבוע נודע כי
עוד לפני חודשים, הפעיל את ידידו
ונושא־כליו, האלוף (מיל ).אברהם יפה.
פאייש האחראי יעיל שמורות־הטבע: ,במים־
גירת מי׳שרד-החקלאות, הכריז יפר, על
הפינית השטח שיל בירעם ל״ישמורת טבע״,
!שבה יינטע יער. העצים נועדו לשמש
מעין ״סיירת ירוקה״ דוממת, נגיד החזרת
העקורים.
רוח-הרפאים של בירעם ואיקריית תמשיך,
כנראה ,׳להטריד יאת מנוחת המדינה עוד
זמן רב.
^ ייירי1

הזה

י* 01

בני נניח המישפס׳
ן* שבוע שעבר הגשימה הדוגמנית
׳*יי• שולמית (״שולי״) חנני חלום ישן
שלד — ,היא זכתה בפירסום. שמה ותמו-
נתת פורסמו בהבלטה בכל היומונים, היא
צוטטה ביומני החדשות של הרדיו, וכל
מי שעד היום לא ידע על קיומה —
למד מי היא.
אולם שולי, שבשנים האחרונות עשתה
לא מעט מאמצים כדי לזכות באיזכור
באחד ממדורי הרכילות, היתד, מוחלת על
הכבוד.

זוהר וידידיס
פליליים
^ ת דרכיה בעולם הזוהר הישראלי
החלה שולי הנני ( )24 לפלס בהיותה
בת . 17 היא הציגה את מועמדותד, לתחרות
מלכת־המים 1971 מטעם העולם הזה, זכתד,
בתואר סגנית ראשונה של נסיכת ים־סוף.
שנה לאחר מכן השתתפה בתחרות מלכת-
היופי, וזכתה בתואר מלכת תל־אביב.
בגיל 19 היא נחשבה כבת-טובים טיפוסית.
היא התגוררה עם אביה, חבר קואופרטיב
לתחבורה, ואמה ברמת־גן, עבדה באולפני
האחים פרג׳ והסתובבה בין היפים והיפות
בבריכת מלון שחזון. בצבא שירתה ארבעה
חודשים בילבד, ושוחררה אחרי ש אביה
נפטר באופן פיתאומי.
ביולי 1974 נראתה שולי בפעם הראשונה
באולם־המעצרים של ביודמישפט הש לום
בתל־אביב. אז לא היתה היא החשודה,
אלא ידידה, משה מלכה, קצין־
ביטחון בדואר־חבילות, שנעצר בחשד של
מעורבות בפרשה של גניבת יהלומים בשווי
של 12 מיליון דולר. שולי סיפרה אז
(העולם הזה , 1925״יהלומים קורצים ב

נגד השבועון (ראה איגרת לקורא).
על נסיבות הגשת התביעה ישנן כמה
גירסות. תחילה ניגשה שולי לפרקליטה
הקבוע, עורך־הדין צבי לידסקי, וביקשה
שיגיש בשמיה את תביעת־הפיצויים האזר חית.
לידסקי סירב.
אז פנתה שולי לעורך־דין, חיים מישגב.
לטענתה היה זה מישגב ששיכנע אותה
סופית, בשעה שהם ניפגשו בקפה אקסודוס
בתל־אביב, בכדאיות הגשתה של תביעת-
הדיבה. שולי טוענת שמישגב הזכיר את
הפירסום הרב שיפול בחלקה עם ׳הגשת
התביעה, ואף ויתר על שכר־טירחה עבור
ייצוגה במישפט.
עורך-הדין מישגב מכחיש גירסה זו
מכל וכל. מישגב, שבעבר עשה נסיון
כושל דומה לתבוע את העולם הזה על פי
חוק לשון הרע* ,טוען שהיה זה הוא
שניסה להניא את שולי מלהגיש את
התביעה, אך היא עמדה על כך שהתביעה
תוגש .״לא רק אני.,גם כתב הארץ לענייני
מישטרה אבי ולנטין, שהוא ידיד של שולי,
ניסה לשכנע אותה שלא תתבע את העולם
הזה, אך היא התעקשה,״ טוען מישגב.
בין כך ובין כך, התביעה הוגשה, ועל-
פי בקשת פרקליט העולם הזה, עורך־דין
אמנון זיכרוני, נקבע דיון מוקדם בבית
אחד העדים, אדוארדו (״קוקי״) מנדוזה,
ברעננה, לשמיעת עדות מוקדמת של מדוזה
ואישתו (העולם הזה .)2135 לפני אותה
ישיבה התלונה איזבלה מנדוזה, אשתו של
קוקי, ששולי מאיימת עליה, וכך נולדו
הנסיבות, שהובילו למעצרה של שולי בתחילת
השבוע שעבר, בפעולת־בזק של
חוהרי המטה הארצי.
יעד אז עוד יכלה שולי להימנע מהסתבכות
פלילית. אמנם ידוע היה, שמזה זמן
ממושך מתעניינת המישטרה בפעילותה

פטיים. ורטהיים, שקיבל את חומר־הראיות
לידיו רק ערב הדיון המישפטי, צריך היה
לשכנע את השופט בחיוניות המעצר, חרף
העובדה שהעדות המרכזית כבר נשמעה.
גם פרקליטה של שולי, עורך-הדין צבי
לידסקי, היד. במצוקה, נוכח המהירות שבה
התגלגלו הדברים. הוא קיבל את חומר
הראיות ואת כתב־האישום שעה קלה לפני
תחילת הדיון, ועל־ידי עיון מהיר צריך
היד, להכין את החקירה הנגדית של העדה
מנדוזה, שעדותה היתד. עלולה להכריע
את הכף לחובתה של שולי או לזכותה.
שני הפרקליטים, לידסקי וורטהיים, עמדו
בהצלחה במשימתם המרתונית. במהלך
הדדקרב המישפטי, שנוהל בסדר מופתי
בידי השופט קדמי, הוכיחו שני עורכי-
הדין הוותיקים שגם במישפט מרתוני —
כוחם בלשונם
שולי עקבה בדריכות אחרי נסיונותיו
של עורך־דינה, לשכנע את השופט לשחררה
בערבות. עבורה היתד, זו שאלה
גורלית. אפילו אמה סירבה לבוא ולראות

דזירה
״בשבילם זה מספיק !״
אותה בבית־המישפט. כשהכריז השופט
על הפסקה של חצי שעה בדיון, ויצא
ללישכתו לרשום את ההחלטה, היתד, שולי
אופטימית. גם האווירה באולם, שבו נכחו
משך שבע שעות הדיון המתיש עיתונאים
רבים, עורכי־דין ואנשי מישטרה מהמטה
הארצי, היתד, לטובת סיכויי שיחרורה.

נאשמת חנני כדרך לכלא
עיניים דומעות מאחרי הידיים
שרתון״) ,שהכירה את מלכה בבריכה ב־ של שולי בחו״ל, אך בשלב זה לא היתה
שרתון ושהוא נהג להוציא עליה סכומי־ לחוקרים עילה מספקת לעצרה.
כסף עצומים בבארים ובמיסעדות מפואבשבוע
שעבר, לאחר חקירת בזק של
רות. באותו ראיון הודתה שולי שחבר סגן־ניצב אליהו אריאלי ואנשיו מהיחידה
קודם שלה היה אף הוא עבריין, ששוחרר הארצית למילחמה־בפשע, שבפיקוד תת־מריצוי
עונש־מאסר על סחר בסמים.
ניצב ראובן מינקובסקי, הובא חומר ראיות
מאז הספיקה שולי לקשט את מדורי־ לפרקליטת מחוז המרכז, עורכת־דין שרה
הרכילות בסיפורים פיקנטיים שהיא נהגה סירוטה, שבעבודודלילה זריזה הכינה את
להדליף לכותבי הרכילויות, סיפורים שב כתב־האישום נגד שולי, וכן ביקשה לעצהם
פירטה את הרומנים שאותם היא רה עד לחום ההליכים המישפטיים בתיק.
כך, פחות כד 48 שעות לאחר מעצרה
ניהלה, לדבריה, בסיטונות.
על-ידי המישטרה, בשעה שחשוד רגיל
מרתון רק מובא לפני שופט־שלום להארכת מעצרו,
התייצבה שולי לפני השופט המחוזי
מי שטרתי יעקב קדמי והחל מישפטה.
באותה ישיבה כבר נשמעה עדותה של
ך יצנים ראשונים להסתבכותה הנו־ איזבלה מנדוזה — עדת־התביעה המרכזית.
שולי ניסתה לשמור על שלוות־רוחה עד
^ כחית של שולי פורסמו במדורה של
רחל המרחלת (העולם הזה )2131 לפני לתום המישפט, ולהיראות חייכנית ובוכחודש
וחצי. תחת הכותרת ״דוגמנית ב טחת. המתח גבר כשביקש נציג התביעה,
צרות״ סופר על מעצרה של שולי, בחשד עורך־הדין שלמה ורטהיים, מהשופט לעלעבירות
על חוקי מטבע־חוץ. אך היתד, צור את שולי עד לתום ההליכים המיש־זו
עבירה של מה בכך.
* בשמו של אבישי הראל, איש־העס־לאחר
מכן באה הכתבה ״חבורת הכרם
פושטת בעולם״ (העולם הזה ,)2132ש קים היושב עתה במעצר, בעלה־לשעבר
שימשה לשולי עילה להגשת תביעת הדי של אורלי חידה.
פרידה נרגשת
ף* דקות האחרונות שלפני סיום הדיון
הטיל פרקליטה של שולי פצצה באולם,
בהצהירו שתביעת־הדיבה שהגישה שולי
נגד העולם הזה בטלה, וזאת על־פי פתק
שהעבירה אליו שולי דקות ספורות קודם
לכן — ״מכאן שסכנת ההשפעה על עדים
פחתה עד למינימום,״ טען לידסקי.
אלא שהתקדימים שהביא עורך־הדין
ורטהיים מן הפסיקות של בית־המישפט־העליון
בעניין הטרדת עדים — הרשימו
את השופט והביאו להחלטה לעצור את
שולי.
בחוץ התרחש באותם רגעים מחזה מרגש,
שעה שאיזבלה מנדוזה וכלתה, דזירה,
נפרדו בחמימות מחוקרי המטה הארצי.
״תודה רבה לכם, הייתם נהדרים,״ אמרה
איזבלה באנגלית והוסיפה :״עוד נחזור
לישראל, בעלי ואני.״
״הם לא יחזרו לעולם,״ לחשה דזירה
היפהפייה במבט עצוב .״בשבילם זה הספיק

דקות אחדות לאחר מכן יצאה שולי
מהאולם, כשהיא מליטה את עיניה הדומעות
בכפות ידיה, והובלה למקום מעצרה.
פרקליטה הצליח בדבר אחד: נקבע מועד
מוקדם, ה־ 20 באוגוסט, להמשך המישפט.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 28 | מישחקים )וסווים או מחתות ילדותית של אום חולה? זוועות הביטחון מתייחסות ברצינות רנה לסכנה של מחתות..גל שהתגלתה לנו שבוע״ס ביוושליס הסוונה ניוושליס ואל לרנר 64א

מישחקים )וסווים או מחתות ילדותית
של אום חולה? זוועות הביטחון מתייחסות
ברצינות רנה לסכנה של מחתות..גל
שהתגלתה לנו שבוע״ס ביוושליס

הסוונה
ניוושליס ואל לרנר
64א רק הסקרנים, שהתגודדו באו/לם
בית־המישפט המחוזי בירושלים,
אלא גם השופט יעקב בזק עצמו לא ידע
כיצד להתייחס לאנשי המחתרת האלימה
שישבו מולו באולם בית־המישפט: יואל
לרנר, דמות ידועה בעולם־המחתרות של
ירושלים, המשגשג בשנים האחרונות, יהודי
שמן בעל קומה גבוהה, זקן עבות,
מישקפי קרן, שער גולש וכיפה. לידו
ארמונד עזראן, סגן־מישנה בשיריון, לבוש
מדי עבודה של צה״ל, לא מגולח, ללא
דרגות או סימני זיהוי צה״ליים אחרים.
ליד שני אלה שמונה צעירים, שהמבוגר
ביניהם בן ,18 יהודה מוינק, העולה עתה
לכיתה השמינית. כל היתר — צעירים
מתחת לגיל שבע־עשרה. אחד מהם נראה
כה נמוך וכה צמוק, עד שקשה להאמין
שסיים בית־ספר עממי.
יהמישטרה שימשה בפרשה זו רק כחלון
ראווה. כוחות הביטחון האחרים הם שגילו,
עקבו, חקרו ועצרו את עשרת הנאשמים.
אולם כאשר היה צריך להביאם
לדיון פומבי, החליטו כוחות הביטחון לה טיל
את התפקיד על המישטרה.
אולם חרף המראה העלוב של שני הנאשמים
המבוגרים, והחזות המבולבלת
והנפחדת של שמונה הצעירים, לא יכול
היה השופט להתעלם מהמעשים שיוחסו
להם בכתב האישום, ובוודאי שלא היה
יכול להתעלם מהפעולות, שלפי טענת
אנשי הביטחון, עמדו חברי המחתרת
לבצע.
הקהל שבאולם לא יכול היה להתעלם
גם מעובדה נוספת אחרת. בשורות האצ״ל,
הלח״י ואף ההגנה, היו לפני למעלה מ־30
שנה צעירים, אשר נראו בדיוק כמו הצעירים
שישבו עתה על ספסל הנאשמים :
בלתי־מזיקים לכאורה, הנבהלים למישמע
המילה אקדח או לבנת־חבלה, בעלי פנים
תמימות המעוררים את השאלה :״האם
אלה רוצים באמת לחולל מהפכה?״

למען שיחדור
הד־הבית
ף ן רשת האירגדן המחתרתי גל .״גאו-
י— לה לישראל״ ,נחשפה על־ידי זרועות

ג 26

הביטחון עוד לפני מיספר חודשים.
אנשי הביטחון עוקבים באופן סדיר• אחרי
הליגודלהגנה־יהודית, כדי למנוע בעוד
מועד פעולות רצח וחבלה, עליהן חולמים
ראשי הליגה ויתר המחתרות־הקיקיוניות
הקמות בירושלים חדשות לבקרים. רובן
ככולן, אגב, צומחות בסביבתו של הרב
מאיר כהנא, מנהיג הליגה.
יואל לרנר הוא דמות מוכרת וידועה
לאנשי שרותי הביטחון. הוא נעצר פעמים
בעבר, בעיקר מעצרי־מנע, ופעם אחת אף
הועמד לדין אך לא נידון למאסר. בכל
הפעמים נעצר לרנר בעיקבות פעילותו,
כאחד ממנהיגיה הקיצוניים ביותר של
הליגה־להגנה־יהודית. לדוגמה: פעם הוא
נעצר והוחזק במעצר שבעה ימים, כש נחשפה
תוכנית שלו ושל כמה מחבריו
להתנקש בשר־החוץ האמריקאי דאז, הנרי
קיסינג׳ר, ששהה בארץ באחד ממסעות
הדילוגים שלו שהולידו את הסכם הביניים.
אולם לא רק יואל לרנר מוכר וידוע
לאנשי הביטחון, גם אחיו, דן, מוכר להם.
דן לרנר נעצר לפני כשנתיים, כאיש
מחתרת שכונתה בעיתונים בשם :״מחתרת
טי־אן-טי״ ,שבה היו חברים צעירים מהליגה
היהודית ושני צלמי-עיתונות ירושלמיים.
העיקוב
אחרי יואל לרנר נחלש בשנה
האחרונה. לרנד בן ה־ ,37 יליד ארצות-
הברית, נשוי ואב לשמונה ילדים, התקבל
לעבודה בשני מום דות־חינוך דתיים. האחד:
הישיבה התיכונית המפוארת נזבשרת־יוו־שלים,
הנמצאת ליד הבירה, שבה עבד
רק 10 שעות בשבוע, והשני: הישיבה
התורנית ליד צומת מסמיה, שלה הקדיש
את מירב זמנו, למרות שהיא מרוחקת
מביתו. לרנר מתגורר בבית־וגן, שכונה
ירושלמית ליד הר הרצל.
ועל פי עצות אנשי ביטחון, ששוחחו
עם ראשי שתי הישיבות לפני שהתקבל
לרנר לעבוד בהן, הוא נדרש לחתום על
התחייבות שלא לעסוק בפוליטיקה, ולהימנע
מנסיון להשפיע על תלמידיו בכל
עניין פוליטי. לרנר חתם על התחייבויות
אלה, ואמנם במשך זמן לא הועלתה נגדו
כל תלונה בעניין זה.
עתה נראה כי באותה תקופה הצליח
לרנר להונות הן את ראשי הישיבות והן

את זרועות הביטחון. הוא בחן בזהירות
רבה את תלמידיו, בחר מהם תישעה,
שלדעתו אפשר היה לסמוך עליהם, ותוך
שימוש בקסם אישי רב, ובמעמדו כמורה,
הצליח לגרור אותם אל תוך פרשה שכל
נער צעיר היה שמח ליטול בה חלק.
לרנר הוא מורה בחסד עליון, כפי שמעידים
עליו עמיתיו המורים ותלמידיו.
בנוסף לכישורי ההוראה שלו, בעיקר ב־מיקצועות
המתמטיקה, בהם הוא נחשב
לעילוי, ובאנגלית, שהיא שפת־האם שלו,
ידוע לרנר כמורה שאינו פורמאלי ומי
כופתר, אלא כאחד המזמין את תלמידיו
לביתו, מתארח בבתיהם ונוהג עימם כשווה
עם שווים. לרנר אף הקפיד על כך כי
התלמידים יכנו אותו בשמו הפרטי ולא
בכינוי ״המורה״.
כאשר המורה האהוב על התלמידים בא
אל כמה מהם — אל כל אחד מהם לחוד —
ובחשאי, על פי מיטב סיפורי חסנובה
או ספרי-בלשים אחרים, שאותם קוראים
בני הישיבה בהחבא, מציע להם להצטרף
למחתרת אלוקית, קשה להניח שיהיה נער
בגיל ,16 בעיקר אם הוא בא מבית דתי,
שאינו משופע במישחקי ילדים ונוער,
אשר ידחה את המורה שלו.
הדעות עדיין חלוקות סביב השאלה,
כיצד הציג לרנר בפני תלמידיו את רעיון
המחתרת שלו. יש להניח כי בפני אחדים,
הבוגרים יותר, הוא הציג את גל כמחתרת

שלה משאבים סמויים וכוחות נסתרים
התומכים בה, שמטרתה להמיר את השיל־טון
החילוני־בוגדני של מדינת ישראל
בשילטון ההלכה. לצעירים יותר הציע
לרנר מחתרת ציבעונית יותר: מחתרת
לשיחרור הר־הבית. לרנר רצה, לדברי
צעירים אלה, מחתרת שתנסה לערוך בכוח
תפילות על הר־הבית, ללא שימוש בנשק,
ותפגין נגד האיסור הקיים היום על קיום
תפילות כאלה. אותם צעירים טענו בח קירתם,
כי הפעולה הראשונה היתה צריכה
להתבצע ב־ט׳ באב, שחל השבוע.

גניבות

ממח סני צה״ל
רני לא הסתפק בכך. חניכיו במח-
/תרת לא נידרשו להישבע אמונים,
מפני שהתורה אוסרת שבועה כזו, אולם
מלבד טכס השבועה פרש בפניהם לרנר
יריעה רחבה של מתח.
הוא חילק את חברי המחתרת שלו לארבע
קבוצות. הקבוצה הראשונה היתה קבוצת-
תצפית. על אנשיה הוטל התפקיד לערוך
תצפיות ולהזהיר את הכוחות המיבצעיים
מפני •יריבים ואדיבים.
הקבוצה השניה היתה קבוצת־עיקוב. חברי
קבוצה זו היו צריכים לעקוב אחרי
חשודים, לרשום ולצלם. לרנר הבטיח

ישיבת מנשות יחשיים שבה גויסה המחתות

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 29 | לאנשיה, בשלב מאוחר יותר, מצלמות ושיעורי צילום, כדי שיוכלו לצלם חשודים יהודים וערבים שבהם צריך לפגוע. הקבוצה השלישית היתה קבוצת רצים וקשרים. על אנשי קבוצה זו

לאנשיה, בשלב מאוחר יותר, מצלמות
ושיעורי צילום, כדי שיוכלו לצלם חשודים
יהודים וערבים שבהם צריך לפגוע.
הקבוצה השלישית היתה קבוצת רצים
וקשרים. על אנשי קבוצה זו הוטלה החובה
להתאמן במורם ובסמפור. לימודי המורם
עדיין לא התחילו, אך פעם אחת, באחד
ממיפגשי הקבוצה ליד בית־שמש, התקיים
אימון בסמפור.
הקבוצה הרביעית היתה קבוצת חוד-
החנית. בראש קבוצה זו עמד לרנר, המנהיג,
וחבריה היו אמורים לבצע את הפעולות
הקרביות, לדאוג לאיסוף נשק וחומרי-
חבלה ולהסתירם. על קבוצה זו נמנו,
מלבד לרנר עצמו, גם סגן־מישנה עזראן
והתלמיד יהודה מונק.
אולם לרנר לא הסתפק בחלוקה לקבוצות.
תוך כדי שיכנוע ״חייליו״ ,שהם
רק חוליה אחת במחתרת גדולה יותר,
כשהוא רומז למחתרת שהוקמה על־ידי
הליגדדלהגנה־יהודית, הוא הדביק להם
כינויים מחתרתיים וצייד אותם בכרטיסי-
חבר שבהם הוטבע הכינוי המחתרתי של
כל אחד מהם. לעצמו בחר את השם
״אליהו״ .יהודה מונק זכה בכינוי ״כפיר״.
סגן־מישנה עזראן — ״ליש״ .כל השמות׳
שאובים מהתנ״ך.
לאנשי המחתרת ניתנה הוראה להצטרף

בסיסו הצבאי, כדי שצעירי המחתרת יוכלו
להתאמן וכדי שאנשיה יוכלו לבצע פיגועים
באוכלוסיה הערבית. עזראן הוכיח כי
הוא איש מחתרת נאמן. הוא הסתכן וגנב
מצה״ל חומרי־חבלה בכמות שהיתר, מספיקה
להרוס כמה בתי־אבן ירושלמיים. הוא
גנב נפצים ומצתים, אקדח תופי ותחמושת
לרוב.
מלבד שלושת המבוגרים, הזמין לרנר
גם חמישה צעירים ל״מחבוא״ ליד בית-
שמש. שם התקיים מדי פעם מטווח באש
חיה, והצעירים ירו לעבר בובות־נייר
דמויות אדם. לא היה גבול להתרגשות הצעירים
באותן הזדמנויות, ועזראן אף סיפר
להם כי תוצאות הירי שלהם טובות משל
טירונים בצה״ל.

כבר ברור שהבריטים עומדים לעזוב את
הארץ, כיוון האצ״ל את נשקו לעבר הער בים,
בעיקר ערביי ירושלים. לאחר כל
פעולה ערבית כנגד יהודים, בעיקר בירו שלים,
היה האצ״ל מגיב בחוזק־יד, קוטל

כ הנו!
ערבים, לעיתים קרובות חפים מפשע, ומטמין
חומרי־חבלה באזורים ערביים מובהקים.
חלומו
של לרנר הקיף שני יעדים :
מדיניות של עין־תחת-עין ושן־תחת־שן
ביחס לערבים והחלפת השילטון בכוח
הזרוע בישראל. השילטון הנוכחי היה בעיניו
טמא יותר משילטון המערך, והוא
היה מכנה את ראש הממשלה, מנחם בגין,
בשם ״מאחז עיניים״ ו״מוכר אדמת ישראל״.
זרועות
הביטחון עלו על המחתרת. של
לרנר בעיקבות תלונה במישטרת נתיבות,
שאותה הגישה אחותו של אחד מחברי
המחתרת שלו. צעיר בן 16 רצה לצרף
למחתרת את אחותו בת ה־ .18 הוא לא
שאל את המפקד, וערך שיחת־גישוש עם
אחותו מבלי לקבל אישור. הצעירה, בת
למישפחה מרובת ילדים, תלמידה בבית-
ספר לאחיות בבאר־שבע, הבינה במה
מדובר. היא לא סיפרה על כך להוריה,
כדי שלא יכו את אחיה הצעיר, אך הבינה
גם כי בעזרת שיחות לא תצליח להוציא
את רוח ההתלהבות של אחיה מהבלון
שניפח המפקד אליהו, הלא הוא יואל
לרנר. היא פנתה למישטרה, ולאחר שהובטח
לה שלא יבולע לאחיה וכי הוא לא
ייעצר, סיפרה את סיפור המחתרת. המיש־טרה
העבירה את המידע מייד למוסדות
ביטחון אחרים, וחקירה החלה להתנהל
במלוא התנופה.
גירסה אחרת טוענת, כי עוד לפני שהתלמידה
בבית־הספר לאחיות פנתה למיש-
טרת נתיבות, כבר היו בידי כוחות הביטחון
הוכחות לקיומה של מחתרת לרנר.
גורמים שונים בליגרדלהגנה-יהודית, אשר
התרעמו על לרנר על כי התרחק מפעי לות
במיסגרתה והקים לו מחתרת פרטית
משלו, דאגו שמידע על כך יועבר לזרועות
הביטחון. יש הטוענים, כי הרב מאיר
כהנא ידע על מעשה ההלשנה לזרועות
הביטחון ולא מנע אותו, אך לכך אין
הוכחות.

ל ת פו ס
״על חם״

סניף חוות ניוושוים נו התאמנו אנשי הריגה נקוטה

לשיעורי קאראטה הנערכים בירושלים.
לא היתר. זו הפעם הראשונה שלרנר שלח
אנשים לשיעורי קאראטה. גם לפני כשלוש
שנים, כשלרנר היה אחד הראשים המיב־צעיים
של הליגה-להגנה-יהודית, הוא שלח
את אנשיו להתאמן בקאראטה. אז התגלה
שאחד מפלגי הליגה מתאמן בקאראטה
בסניף תנועת־החרות בירושלים. אחד מצעירי
חרות, שהיה מקורב לליגה, פתח
את המועדון בפני אנשי הליגה, כדי שיתאמנו
בו. אולם הוא נאלץ לסגת מכך,
אחרי שהפרשה התפוצצה ברעש וראשי
חרות התפוצצו מרוגז.
סגנו של לרנר במחתרת היה תלמידו-
לשעבר במדרשיית מסמיה, סגן־מישנה
אדמונד עזראן. על עזראן הוטל התפקיד
לגנוב חומרי-חבלה, אקדחים ותחמושת מ
אולם
לא רק אימונים עברו תלמידיו
של לרנר, גם סדרות אידיאולוגיות
הוצעו להם מטעם המחתרת. אט אט,
כשהוא משתמש בקסם האישי שלו, החדיר
בהם לרנר את דעותיו על השילטון החילוני
במדינת ישראל, על יחסו לערביי
ישראל, ערביי השטחים ובעיקר ערביי
ירושלים. משיחותיו של לרנר עם אנשי
המחתרת שלו התברר כי הוא חסיד נלהב
של פעולות האצ״ל בירושלים, בתקופה
שלפני הקמת המדינה. באותם ימים, לאחר
שהאצ״ל הודיע על סיום מדיניות ההבלגה
שלו, הוא פתח בפעולות טרור כנגד הבלשים
הבריטיים וכנגד מיפקדות בריטיות.
את הבלשים ניסו אנשיו, ולעיתים קרובות
הצליחו, לחסל, ואת המיפקדות העלו באוויר,
בעזרת חומרי־חבלה. לאחר שהיה

* ׳6אחר פעולות עיקוב ממושכות, אשר
/במהלכן הצליחו אנשי הביטחון לצלם
את אחד המטווחים שנערכו ליד בית-
שמש, הגיעה אליהם ידיעה על כוונת
לרנר ושניים מחברי המחתרת שלו לבצע
פיגוע בעיר העתיקה בירושלים. היה זה
לאחר הפיגוע באוטובוס בשכונת בית־וגן.
לרנר החליט לרצוח כתגובה ערבי בשם
אבו־עווד, בעל מיזנון בין החומות. הוא
גייס לפעולה זו את סגן־מישנה אדמונד
עזראן ואת יהודה מונק בן ה־ ,18 כממלא
מקום. כוונתו של לרנר היתה לרצוח במו
ידיו, בעזרת גרזן גדול, את אבו־עווד,
ולהשאיר במקום פתק, כי רצח זה הוא
פעולת־תגמול ראשונה על הפיגוע באוטובוס.
לרנר
ועזראן הגיעו למיזנון הקטן של
אבדעווד, כשהגרזן מוסתר במכנסיו של
המנהיג, תפוס בחגורה. כוחות הביטחון

רצו לתפוס אותו ״על חם״ ,כשהוא מניף
את הגרזן, אולם הם לא הודיעו על כך
לאבו־עווד. כשהגיע לרנר למיזנון הוא
גילה כי המקום גדוש באנשים, הרבה
יותר מאשר בדרך כלל, בניגוד לתצפיות
מוקדמות שערך. לכן החליט לדחות את
ביצוע הפעולה. חלק ניכר מהאורחים החדשים
של בית־הקפה היו אנשי זרועות
הביטחון, לבושים בגדים אזרחיים, שארב!•
לו. אולם את זאת לא שיער כלל.

שיחה סו די ת
עם הרב כ הנ א
64 פני כחודש־ הוחלט לעצור את לרנר.
/אולם גופים מסויימים בכוחות הביטחון
טענו כי אין עדיין חומר ראיות מספק.
הוחלט לנצל את החתול השחור שעבר
בין לרנר לבין כהנא ולזמן את הרב של
הליגה לשיחה. כהנא סירב לבוא, מבלי
שיאמרו לו מראש במה המדובר. לאחר
שביקרו בביתו שני אנשי ביטחון, וסיפרו
לו כי הם מבקשים להיעזר בו נגד לרנר,
גירש אותם כהנא מביתו ואמר :״בפעם
הבאה אתן לכם להיכנס רק עם פקודת-
חיפוש חתומה בידי שופט.״
כמה מאנשי הליגה, ששמעו מפי כהנא
על המידע שבידי זרועות הביטחון, הזהירו
את לרנר. זה היה לפני כחודש.
מאותו הרגע הפסיק לרנר את פעילותו.
כל אחד מצעירי המחתרת הוזמן לשיחה
אצל המורה, שבה הוסבר לו כי מטעמים
טקטיים יש להפסיק לתקופת״מה את הפעי״
לות המחתרתית. לרנר אף רמז לצעירים,
כי ייתכן והם ייחקרו על־ידי המישטרה.
הוא ביקש מהם לא לגלות דבר לחוקרים.
יחד עם זאת החל לרגר לערוך
חקירות משל עצמו. הוא חשד במונק, מס׳
3במחתרת, כי הוא מודיע מישטרתי.
בשיחה שהיתר, בין השניים, והוקלטה על-
ידי אנשי הביקן זון, הזהיר לרנר את מונק
מפני הלשנה.
לפני כשבועיים החליטו כוחות הביטחון
לפעול. המחלקה לתפקידים מיוחדים של
מישטרת ירושלים הוכנסה לתמונה ואנשיה
התבקשו לעצור את לרנר ואת שאר
חברי המחתרת שלו. כוחות הביטחון התעלמו
מהבטחת מישטרת נתיבות לאחות
הילד, ועצרו גם את אחיה. לרנר לא
הסכים לדבר בשעת החקירה ואף ניסה
לשכנע את חוקריו בצידקתו. אולם כל
היתר נשברו והודו, ובידי החוקרים נחשפה
תמונה שלמה של החסמבה הירושלמית.
בהחבא הובאו לפני כשבועיים כל העשרה
בפני שופט־שלום בירושלים, שהאריך
את מעצרם ב־ 15 יום והטיל איפול על
הפרשה. למרות שבידי החוקרים היו וידויים
מלאים מצד כל חברי המחתרת, מלבד
לרנר עצמו, החליטו החוקרים לשמור בסוד
את דבר המעצר. ילדי המחתרת סיפרו
להם, כי הם רק חוליה אחת במחתרת
גדולה יותר, כפי שסיפר להם לרנר. חוקרי
המישטרה התייחסו אמנם באי־אמון למידע
זה, אולם החליטו לבדוק אותו עד הסוף.
לכן ביקשו להמשיך במעצרם של נערי
לרנר.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 30 | •הודית נגר, שמישפחתה התימבית מיהודית וגע האמה הרגע המרגש ביותר בתחרות עבור המועמדות היה הרגע בו התייצבו בבגדי־יס של גוטקס ובסנדלים־של חברת גלי, מור נקראה

•הודית נגר, שמישפחתה התימבית
מיהודית וגע האמה

הרגע המרגש ביותר בתחרות עבור המועמדות היה הרגע בו
התייצבו בבגדי־יס של גוטקס ובסנדלים־של חברת גלי, מור
נקראה לראיון עם המנחה מני פאר, בו הציגה את עצמה, רקעה, עיסוקה ותחביביה.

שעה שחבר השופטים עסק במניין 81191711111 פתקי־ההצבטה ועל הבמה נערכה 111111111111 התוכנית האמנותית ציפו המועמדות מאחרי־הקלעיס במתח.

1מיצעד האנש

ההצבעה

בניגוד לתחרויות־יופי אחרות הנערכות בארץ
מיוחדת תחרות מלכת־המים בכך שהבחירה הסופית
נעשית בה בידי הקהל באמצעות פתקי־הצבעה הצמודים לכל כרטיס.

הופעה נוספת של המועמדות בפני הקהל נערכה בשמלות
של בית־האופנה מ.ב ,.לפני שכל אחת מהן
נקראה לראיון עס המנחה מני פאר, בו הציגה את עצמה, רקעה, עיסוקה ותחביביה.

^ לכת־המים 1978 כמעט החמיצה
• י את הכתר. ביום האחרון של התחרות
הסופית, הסתבר ליהודית נגר, הדוגמנית
בת ד,־ 22 מיהוד, כי כדי לזכות בתואר
מלכת־המים אין די ביופי כובש, גוף חטוב
ואישיות מלבבת — דרוש גם מזל. וזה
כמעט שבגד בה ברגע האחרון.
את סוף השבוע בילתה יהודית, יחד
עם שאר המועמדות, באילת, שם נערכה
תחרות בחירת נסיכת ים־סוף (ראה עמודים
.)42—43 יהודית אומנם הוסיפה באילת
כתר נוסף לראשה, בעת שזכתה בתואר
הנסיכות. אולם היא לא חזרה עם חברו תיה
באוטובוס אגד, שהסיעו לת״א. לנשף
הבחירה באילת הגיעו כמה מבני־משפח־תה,
שהם שומרי־מסורת. יהודית לא רצתה
לפגוע בהם ולנסוע בשבת, העדיפה לחזור
לתל־אביב בטיסה ביום ראשון. לרוע מז לה
הסתבר לה כי כל המקומות בטיסות
מאילת לתל־אביב היו מוזמנים מראש.

רק בשעות אחר־הצהריים המאוחרות
הצליחה לעלות על אחד המטוסים. ישר
מנמל־התעופה בן־גוריון יצאה להיכל־ה־תרבות,
הספיקה להגיע במועד, לפני הפתיחה
הרשמית של טכס הבחירה.
הוריה, ילידי תימן שעלו לארץ במיבצע
מרבד־הקסמיס, נחלשו בעקבות צום תש עה
באב, שחל באותו יום. הם לא יכלו
להגיע למאורע.
היא חשה בחסרונם במיוחד בתום שלוש
וחצי שעות של תוכנית עשירה ומלהיבה,
שריתקה אליה את קהל הצופים. כאשר
נפל הפור וחבר השופטים סיים את מניין
פתקי־ההצבעה, באמצעותם בחרו הצופים
במופע במועמדת שנראתה להם כראויה
ביותר לכתר מלכת־המים, ניצבה יהודית
הנרגשת על הדוכן, הכתר על ראשה ושרביט
המלכות בידה כשהיא קורנת מאושר
ומחייכת אל הקהל שבירך על בחירתה.
מוצפת ברכות, מתנות ונשיקות, הצטערה
אז יהודית :״חבל שהורי אינם כאן.״
יהודית נגר היתה לא רק בחירת הקהל.
עוד בטרם נערכה ההצבעה היא נבחרתה
כבר כמלכת־המים על ידי חברותיה לתח רות.
במישאל מוקדם, שנערך לפני תחילת
המופע, טענו שש מתוך תריסר מתחרותיה,
כי אילו היתד, הבחירה בידן היו
מעניקות ליהודית את כתר מלכות־המים.
בהצבעה הרשמית בקרב קר,ל-ר,בוחרים
לא זכתה אומנם יהודית במחצית מספר
הקולות, כמו בין חברותיה, אולם מתחילת
מניין הקולות היא צעדה בהפרש ניכר

המלכה וסגסתיה

הבוחרים בהיכל התרבות: מלכת־המים לשנת 1978
הסגנית הראשונה דליה נוריאל (משמאל) והסגנית
(מימין) .שלושתן זכו בהצבעה בהפרש קולות נינ

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 31 | לא הגיעה לטכס ביגלל טי באב, נבחרה כמלכת הטיס 1978 יחח אווה לפניהן. בתום הספירה הסתבר כי קיבלה יותר מכפליים קולות מאשר שתי המועמדות שדורגו אחריה וזכו בתוארי

לא הגיעה לטכס ביגלל טי באב, נבחרה כמלכת הטיס 1978

יחח אווה

לפניהן. בתום הספירה הסתבר כי קיבלה
יותר מכפליים קולות מאשר שתי המועמדות
שדורגו אחריה וזכו בתוארי הסגנות.
בין שתיים אלה התנהל קרב צמוד
לאורך כל מהלך מניין פתקי־ההצבעה.
פעם נראה היה כי ידה של יעל גרינברג
בת ה־ ,16 תלמידת בית־ספר דתי־רפורמי
—בשתי התחרויות בהן נבחרה יהודית כנסיכת
הים־התיכון וים־סוף, נבחרה כסג-
ניתר, הראשונה — היא על העליונה. אולם
מדי פעם גברה עליה דליה נוריאל בת
ה־ ,22 לשעבר חיילת בטייסת של חיל-
האוויר, בת למשפחה שעלתה לפני כמה
דורות מספרד. בסיכום הקולות הסופי היתד,
זו דליה נוריאל שזכתה בתואר הסגנית
הראשונה, בהפרש קולות קטן בלבד על
פני יעל.
לבד משלוש הנבחרות הרשמיות זכו
עוד שתי.מועמדות בכתרים ובתוארים ב ערב
זה. בתואר הניחומים של ״הנערה
החיננית״ ,זכתה המועמדת הרביעית בדרוג,
סלי שעשוע בת ה־ 16 מפרדם־כץ,
ואילו בכתר חביבת-ד,מועמדות הוכתרה
ניקול כנפי בת ה־ ,18 מקיבוץ גליל-ים.
טכס ההכתרה, עליו ניצח המנחה מני
פאר, נמשך שעד, ארוכה. הנבחרות הוצפו
בפרסים ובמתנות, שהורעפו עליהן מידי
נציגי החברות המסחריות, שהתחלקו בחסות
על המיבצע. בסיומו נקבעה עובדה
חדשה: חזונו של דוד בן־גוריון בדבר
מינוי רמטכ״ל תימני לצה״ל טרם התגשם;
אבל מלכודמים ממוצא תימני נבחרה
׳ ייי מ
סוף־סוף.
(דיווח נוסף על טכס ההכתרה — בגיליון
הבא).

ההכתוח

אבנרי מכתיר את יהודית נגר בכתר.

נציגי חבר השופטים שהופקדו על מניין הקולות נושאים את תיבות
^ 1ן 11 1 11
הקלפי שיצרה חברת דובק. מימין לשמאל: לאה פלטשר; אסתר
# 11ן 111 — /
גינדי, רמי לפין, נציג חברת מ.ב;_ וזאב קיס, מנכ״ל חברת התעופה אולימפיק.

בחרות הסופיות שית
הקולות של קהל
הודית נגר (במרכז),
!שניה יעל גרינברג
־ משאר המועמדות

כשיהודית נגר עצמה צברה פי שניים קולות מאשר סגניותיה. בתמונה
נראות המלכה והסגניות כשלראשיהן הכתרים. בתמונה משמאל: המלכה
והסגניות עם שתי בעלות־תאריס אחרות: הנערה החיננית, סלי שעשוע
(מימין) וחביבת המשתתפות וקהל הצופים הרב ניקול כנפי (משמאל).
כל הבנות אופרו בתכשירי מרי קוונט ושיערן טופל במוצרי דולה.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 32 | הא תוסר החסינות? (המשך מעמוד )19 השופט: מתח ביקורת חריפה על ראשי העירייה והתנהגותם כלפי האזרח אלדד. ״אני מאמין שהוא (אלדד) פעל מתיר הרגשת קיפוח פזה, ולא התכוון

הא תוסר החסינות?
(המשך מעמוד )19
השופט: מתח ביקורת חריפה על ראשי
העירייה והתנהגותם כלפי האזרח אלדד.

״אני מאמין שהוא (אלדד) פעל
מתיר הרגשת קיפוח פזה, ולא התכוון
לגרום לאסון שיבול היה להיגרם,״
קכע השופט ,״התרשמתי
שהפרשה ששימשה רקע למעשיו
של הנאשם, דהיינו הפרשה של
אי־מתן רישון־כגייה וצדלהפסקת־הבנייה,
ראוייה להיחקר ולהיבדק
על־ידי השילטונות המוסמכים, לא
רק מהבחינה האדמיניסטרטיבית,
אלא גם מהבחינה הפלילית, לגבי
האנשים המעורבים כרכר...״

קחו חלק בחוויית פופ חד פעמית
ותהנו מטובי אמני הפופ

קטסחס 1\1£נ) 4קו\/ו 4א 0

ביו הי 24.8

במוצ״ש 26.8

צביקה פיק
רותי נבון שרי להקת שמפיין
להקת גן עדן

שלום חנוך
אריאל זילבר
ולהקת ברוש
דורי בן זאב
אפרים שמיר
אסתר שמיר
גרי אקשטיין
דיוויד ברוזה

וכוכב וו ד ס טו ק

ריצ׳י היבנס

ביו וי 26.8

לרוכשי כרטיסים מראש, הנחה במחיר
הכרטיס וזכות לקנות כרטיס הלין ושוב
למקום שמור בהסעה מאורגנת.

שלמה ארצי
יגאל בשן
קורין אלאל
מיקי גבריאלוב
נורית גלרון
חנן יובל
נתן כהן
לאה לופטין
אריק רודין
ולהקת מצדה
מילי מירן
יהודית רביץ
־ יוני רפטר

לקבוצות מאורגנות הנחה, מיוחדת
אצל המפיץ הראשי: פרגוד —
באר־שבע, רח׳ ההסתדרות ,58 טל 77851 .־057

כרטיסי טיסה ב״ארקיע״ בהנחה של 50$
על בסיס מקום פנוי לקונים כרטיסים
לחגיגה מראש.

הנהלת כפר הנופש ״נביעות״ ממליצה לבאי החגיגה להצטייד
בכיסוי ראש ובאהלים

ארגון והפקה: תיאטרון מופע
ת״א, רח׳ רמברינדט ,18 טל 229176/7 .־.03

4 ( 0להתר או ת בנ בי עו ת

״ ר 1ב ק 0״

הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקם״

טפט ״מ!דלה״
/קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

קול השלו -
הקול שלך!

משופט גזר על: אלדד, מתוך מתחשבות
בנסיבות, עונש של ישנה מאסר בפועל.
פרקליטו של !אלדד, עורך־דין ׳אליקים ה־יעצני,
עיירער לפני בית־המי׳שפט העליון,
והעונש הופחת לחצי שנה מאסר בפועל.

שופטי כית-יחמישפט העליון אח
הוסיפו דברי ביקורת חריפים משלהם
על המתרחש בעיריית נתניה.
כין היתר קבעו השופטים יואל
זוסמן, אליהו מני ומשה עציוני:
״...יוצא שקיים השד של מעשים
פליליים במחלקת מהנדס העיר ייה
...סגן פרקליט-המדינה אומנם
מאשר שהחקירה מתנהלת, ושלב*
אורה מן הצורך לברר תלונותיו של
המערער.״

המציאות היא ישונה: איש לא פתח
בחקירה, כמיצווית השופט, ובעיריית נת יניה
לא השתנה מאומה. דוב אלדד ריצה
בפועל: ארבעה חודשי מאסר, ושב לעירו
נתניה. הוא החריף את מאבקו נגד העירייה,
ערך שביתות-ישבת מול מישרדיה,
חילק כרוזים, שבהם פורטו מעשי-שחית׳ות
של פרנסי־העיר, ועורר בכד סערו! ציביו־דית
שזכתה בהדים רק: בעיתונות המקומית
של !נתניה.
כוונתו שיל ואלדד הי׳תיה להכריז מילחמה
על ׳ראשי עיריית נתניה, ולחשוף !את מה
שנראה בעיניו פמעשי־שחיתות מצידם.
הוא גם דרש שהעיריד! ,תחתום עיסו על
הסכם סוררות, על־מנת לקבוע: את שי עור
הפיצויים המגיעים לו מהפסקת הבנייה.

אחד
מכרוזי ההשמצה החריפים
כיותר כוון כנגד סגן־ראש-העיר,
כן־ציון רובין. ככרוז, שהוכן אך לא
פורסם, הועלתה פרשת הווילה של
סגן-ראש*העיריה, שאותה כנה רו־כין
לעצמו באותה עת. ככרוז נשאל
רובין על מקורות־המימון של הווילה
המפוארת, ועל פרשה של רכישת
ארכעה מיגרשים על־ידי
אישתו.
לפני שהחל מפיץ את הכרוז בעיר,
שלח אלדד עותק אחד מכרוז זה אל בן־
ציון רובין. הוא הבטיח לרובין שידביק
אלפי כרוזים מסוג זה על קיר בניין העירייה,
עד שיראה ״כמו טפטים״.
זמן קצר לאחר מכן נאותה העיריה לח־יתום
עם אלדד על שטד־סוררות. יאחד
מתנאי הסוררות היה שאלדד יפסיק את
מסע־ד,השמצות שלו נגד: ראשי העירייה.
׳אלדד הסכים, מסודר נקבע עורך־הדין
הירושלמי: אליהו לנקין*.
במהלך הבוררות, המתנהלת מזה שנה
וחצי, נגבו מאות עדויות בשבועה, נחשפו
מיסמכים רבים ישל העירייה, פרו־טוקולים
של ישיבות, תוכניות־בנייה ודיו-
ינים של ועדת-יסניין־ערים־מקומית. מיסמ־כים
אלה הגיעו ילודי: אלדד. אמנם לא
יכול הוד, לתת פירסום לעובדות שנתגלו
לו, שכן על-יפי ההסכם היה ׳מפסיד יסמיק-
רה כזר, ואת הבוררות. אך לעומת זאת
לא נאסר עליו להתלונן במ״שטרה על
מעשים שבהם הוד, נראה שי׳ש לכאורה
חשד לעבירות פליליות. כך עשה.
כד הגיעה התלונה, לפני שיסה, לחוקר
בלהורן.

הווילה של
סגן ראש־העיר
יקר!ה חשדות ישל אלדד נסבו סביב
/הווילה של רובין.
את המייגרש בשכונת עין־התכ׳לת בנת־נוח,
שעליו עתידה לקיום הווילה, קנה מ ־
יבין בשנת .1973 המיגדש הישבן היה שייך
לאותו קבלן מנחם עדני. לצורך הקמת
* מי ששימש בעבר כמפקד ספינת
האצ״ל, אלטילנה, שהופגזה וטובעה בחוף.
תל־אביב ב־948ו.

השלד לווולה התקשר רובין עם שכינו הקבלן.
וזה החל בבניית השלד לווילה ש־שיטחה,
על פי התוכנית המקורית, אמור
היה להסתכם ב־ 420 מטרים מרובעים.
לאחר הקמת השלד הופסקה הבנייה,
ועל פי טענת רובין היה זה: בגליל קשיים
כספיים. בניין הווילה היה צריך לעלות
כמיליון לירות במחירי אותה ׳תקופה, ומחיר
השלד הוד, כמחצית •המחיר הכולל.
במאי 1974 נמכר, על פי ׳טענת רובין,
המיגרש עם השלד לקבלן עדני! ,ששונה
>את התוכנית ובינה לעצמו וילה על שני
המינרישים הצמודים. עד סוף שנת 1975
היה המיגרש רשום עדיין על שם רובין.
רק ׳באפריל השנה ניכנס מנחם עדני להתגורר
בווילה שבנה, אחרי שעמדה ׳שוממה
במשך שנתיים .״ההנחה הטיבעית היא
שיבין רובין ועדני התבצעה ע־סקה מיס-
חרית סבירה,״ ׳נאמר בכתב-ד,תלונה ,״אך
כשבודקים אותה לעומק, נסתרת הנחה זו
על־ידי כמד, עובדות נסיבתיות.״
בין השאר:

• רובין שימש כמייצג אינטרסים
שד הקבלן עדני (או הכרות
שבשליטתו) לפני ולאורך בל התקופה
יטלאחר אייטור בניית הווילה.
כך, למשל, העלה רובין ביוזמתו
לדיון חוזר כוועדה את
תובנית-הכנייה הכלתי־חוקית של
עדני בחלקה מסויימת.

• 1רובין גרם לאישור בלתי־חוקי של
תכנית אלמיראד באותה חלקה בייום
27.12.73 בוועדת־ד,מישנה לתיכינון ולבנייה.

רוכין עסק, כמסיגרת כהונתו
בעירייה, כמשא־ומתן לרכישת
מישרדים עכור העירייה מאת ה-
קבלן עדני, כתנאים חסרי-היניון ובניגוד
לחוות־דעתם המיקצועית
של •טני עורכי־דין.

י• רובין יזם פנייה לוועדה המחוזית,
בהמלצת עיריית נתניה, לשם אישור קד
מה נוספת לבניין של עדני, ברחוב שטה־פר
,5בטענה שהעירייה צריכה שטח
בנייה נוסף.
בסעיף !אחר בתלונה נטען !שד,עירייה
גבתה מהקבלן עדני מס־השבחד, וכופר־חניה
מוקטנים עבור חריגות־בינייה עצומות
בבניין רב־קומות ירחוב סמילנסקי
13 בנתניה.
עוד ׳נטען בתלונה במישטרה שתוכניות־הבנייה
של חברית אלמיראז׳ אושרו עק רונית
בוועדת־והמישיסת לבניין־ערים, שבד,
מכהן רובין בחבר, ירק בתנאי ׳שהמתכננים
יעמדו בדרישות תייכנון מסוייימות. דרישות
אלה נכתבו בשולי התוכנית, אך הן
הועלו במתכוון בעת הדיון בוועדת־בניין-
ערים ,׳וכך אושרה התוכנית בלי שנתמלאו
אותם תנאים.

אם יש אמת בחשד זה, הרי שבוצעה
באן עבירה של זיון! תוכנית
הבנייה.

ה פ סיכי אטר
*ץ יחדקת החקירות של המטה האר•
צי זימנה יאת דוב אלדד, שמסר עדות
מפורטת. הוא קיים עם המפקח בלחורן
יותר מעשרים פגיישות, שכל אחת מהן
יארבה כחמש שעות. לפני החוקר הוצגו
עשרות עמודי־פרוטוקול ותיכניות־סנייה
לרוב.
אין ספק שהחקירה היא מסובכת, אך
גם הבנתו ישל: אלדד בעיסקי בנייה אינה
מוטלת בספק.
האיש המוזר, שעבר כבר את שינת ה־
65 לחייו, היה במשך שניות השלושים ׳והארבעים
פועל־סניין. הוא עלה עם מיש-
פחתו הגדולה מרוסייה ב־ ,1932 ואחרי מות
אביו היד, למפרנס יחיד. לאחר שימת
בהגנה התגייס לציד,״־ל והיה לקציר חי״ר.
במילחמת-ל,עצמאות נפצע והיד, לנכה, אך
למדות זאת התגייס לשירות-קבע ושירת
כמדריך בדרגת סרן בבית־הספר ׳לקציני
חי״ר. אזך י שיחרורו, בשנות ד,־ 50׳ סודר
בעבודה כפקח בנייה !בעיריית נתניה, ושם
רכש את בקיאותו הטכנית בנושא זה.
אלדד יפרש מעבודתו בעירייה בסוף
שיניות ה־ ,50 אחרי שלדבריו לא יכול היה
לשאת עוד את השחיתות ש&שטד, שם.
הוא קינה מכונה ,׳והחל לוטש יהלומים בביתו.
עד חיום שומר האיש על כושרו
הגופני באמצעות ריצת־בוקר יומית לאורך
מסלול ממוצע של 10 קילומטרים.
בחוותיהדעת הפסיכיאטרית יעל ׳דוב אל דד,
שנמסרה בעת מיישפטו, נאמר בין
היתד עקב נוקשותו של הנבדק יוה־ר,
תודח

,91^7

הזר

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 33 | עורך ספנימי זזחזק לעמוד יעל עקריזעזת הצדק- ,הוא מגיע לא פעם למצבי־מתס קשים, להרגשת •תיסכול והסר השגת מטרות הנראות לו מוצדקות, והוא משקיע סוסות רבים, מתוך אמונה

עורך ספנימי זזחזק לעמוד יעל עקריזעזת
הצדק- ,הוא מגיע לא פעם למצבי־מתס
קשים, להרגשת •תיסכול והסר השגת
מטרות הנראות לו מוצדקות, והוא משקיע
סוסות רבים, מתוך אמונה 1שהצדק מוכרח
לנצח...״
השופט זעס
ך ץ לזנה נוספת שנחקרת בידי המיש־
• טרה נוגעת לעיסקת מיגרשים •שביצעה
רינה רובין, אשתו של 0״כ רובין.
על פי החומר שמסר אלדד לחוקרים,
קנתה אשתו •של רובין ׳בשנת 72׳ ,ארבעה
מיגרשים בנתניה. היא לא דיווחה למייש־רד
רישום־ה,׳מקרקעין על עיסקה זו עד
שנת 74׳ .כשהחלה פרשת הווילה מכה
גלים ׳בנתניה, מכרה רונה רובין יאת ה־מיגרשים
במחיר שהיה נמוך בחמישים
אחוז ממחיר השוק דאז, כפי שהוא נקבע
על־ידי שמאי •של הטאבו. אלדד, החשיד
אותה בכך, שיישנה כאן עבירה של אי-
דיווח על הקניה כחוק, ושצויין מחיר
נמוך כדי לשלם פחות מם־שבח-מקרקעין.

אלדד טען עוד שיש מקום לחקור
את •המקורות •הכספיים של כן־־ציון
רובין ושל אשתו, ששניהם שסי

יהיו שלוש קומות •בלא הותר חוקי. שני
סגני ראש עיריית נתניה, בן־ציון רובין
•ודוד אנזילביץ (•מערך) ,הבטיחו לקפלן
שאם הוא יבנה, בניגוד לחוק, תעמוד
•העירייה לצידו• ,ואף תפצה אותו •אם י״נזק.
כל העיסיקה •נערכה במסווה של פנייה
לזוגות צעירים.
גרינפוים בנה 24 דירות ללא רשיון,
ובנייניו היו באיכות גרועה. העירייה פיצתה
•אותו על־ידי קניית קומת־הקרקע במחיר
מופרז.
ועדת בניין־ערים מחוזית תבעה את
גרינבוים למישפט, ושופט־השליום הינתניי־תי
אריה •סגלסון דן אותו לקנס של 35
אלף לידות, למאסר־ע׳ל-תנאי וכן ציווה
להרוס את הדירות החריגות.

כין היתר קבע סגלסון :״נתגלו
לי דברים שלא אוכל לפסוח עליהם
עוד, שכן כה חמורים הם ומדהימים
גם יחד. עיריית נתניה היתה
בסוד אחד עם מפירי־החוק.״
בשבוע שעבר •נגזר גם דינו של הקבלן
מנחם עדני. בית־המישפט בנתניה, שבו
הועמדו לדין עדני •וחברת אלנזיואז׳ •שב־ובעלותו,
על בנייה בלתי-חוקית, קבע ש־וועדת-יבנייך
ערים-מקומי.ת של עיריית נתניה
היתה בסוד אחד עם הנאשמים• ,והאשם
רובץ •גם לפיתחה.

״אינני מאמין כי הוועדה אישרה

1ייי 1יזוו1ר׳11ש

אזרח. ד וו אחזכו ״ ו חי ר
בעתח קי רהומעצר
לנוכח ריבוי המקרים של הפרת זכויות האדם והאזרח בעת חקירה
ומעצר, מביאה כאן הליגה לזכויות האדם והאזרח לידיעת הציבור הרחב
את הזכויות הבסיסיות המעוגנות בחוק של כל אזרח כאשר הוא נקרא
לחקירה או מובא למעצר:
¥אם המשטרה מבקשת לערוך חיפוש בביתך — זכותך לדרוש לראות
צו חיפוש חתום כחוק, כאשר מצויין עליו שמו של השוטר העורך
את החיפוש, מועד עריכת החיפוש ומה מחפשים;
+אם אתה נקרא ל״בירור״ במשטרה — אינך חייב ללכת;
¥אם אתה נקרא לחקירה במשטרה — אתה חייב ללכת, אולם דאג
להודיע על כך לבני משפחתך ולעורך־הדין שלך;
+בעת החקירה זכותך לדרוש לדעת, האם אתה עצור במעצר חוקי,
ובמה מאשימים אותך;

בעת החקירה והמעצר זכותך לדרוש שיודיעו על מעצרך למשפחתך,
זכותך לדרוש שתיפגש עם עורך־הדין שלך; זכותך לדרוש לחתום
על טופס יפוי-כוח לעורך־דין שלך ;

בעת החקירה זכותך לשתוק ולא למסור עדות ולציין שאתה רוצה
למסור עדות רק בבית־המשפט :

בעת החקירה והמעצר זכור :״כל מלה״ ,״כל וידוי״ ,״כל הודעה״,
״כל עדות״ ,״כל הצהרה״ ,״כל הודאה״ ,״כל שיחה״ ,רשומים, בעל־פה
או מוקלטים, בידיעתך או שלא בידיעתך, עלולים לשמש נגדך ;
לכן, חובת המשטרה לומר לך במה מאשימים אותך ולהזהירך, שכל
דבר אשר תאמר, עלול לשמש הוכחה בבית־המשפט ;

¥בעת החקירה והמעצר שמור על כבודך כאדם וכאזרח; אל תתן
שישפילו אותך, שיתעללו בך, שיכו אותך ; זכור מי הם חוקריך, את
מראם, את שמם, את כינויים, את זהותם ; אתה עשוי להזדקק לזהותם
במקרה שיפרו את זכויותיך או ינסו לסחוט ממך הודאה בצורה בלתי-
חוקית, על־ידי איומים או מכות ;
•* אם הסכמת לתת עדות — קרא בעיון את עדותך כפי שנרשמה מפיך
ונכתבה בשפה בה אתה שולט, ורק לאחר שווידאת שאמנם כתוב
מה שאתה אמרת •ולא כל דבר אחר — דק אז חתום על עדותך ; אם
העדות כוללת משהו שלא אמרת — עמוד על כך שיימחק באופן
ברור ; זכור, כי החוק נותן לך את הזכות לשתוק בעת החקירה ; זכות
השתיקה מקודשת במסורת המשפט במדינת ישראל והיא מהווה הישג
דמוקרטי חשוב הבא להגן על האזרח מפני שרירות־לב ושררה;

מתלונן אלדד ליד בניין עדני

*.בעת החקירה והמעצר — שמור על קור־רוח והתנהג באופן רגוע,
גם אם מתגרים בך;

האם היתה יד מכוונת?

רים כמשכורות נמוכות. רובין שימש
כמורה ככית־ספר תיכון עד ל־היכנסו
לעירייה בבחירות של
.1969 אייטתו היא מורה גכית-ספר
יסודי.
בינתיים הצטברו כידי החוקרים
חשדות נוספים, שאותם סיפקו
כתי־המישפט. היו אלה שני פיס
קי־דין, שבהם נידונו ענייניהם של
קבלנים נתניתיים, שכנו בניגוד לחוק.
כדי
להבין במד, המדובר, יש •להכיר את
תהליך אישור תוכני׳וה-הפנייה. כאשר
מגיש קבלן •תוכנית־ביייה שאינה סורגת
מתוכנית המייתאר •העירונית, עוברת התוכנית
דיון מוקדם וענייני בוועדת־מי׳שנה
הסונה שיבער, חברים. אם זוכה התוכנית
באישור עקרוני, היא מובאת לישיבתה
של •ועדת־הבניין המקומית, הכוללת •את
סל 15 חברי סועצת־העי׳ר. במיקרה •שהתוכנית
חורגת מת׳וכנית־בניין־העיר, חיי־יבת
•ועדת־הפניין •המקומית •להעביר את
התיק •לוועדת פניין־עריט מחוזית של
מישרד הפנים, שגם החלטותיה מסוייגות
בסייגים לא־מעטים.

עיריית נתניה נהגה במיקרים
רכים לוותר על תהליך זה, ואישרה
לקבלנים לא-מעטים חריגות מ
תוכניחרהמיתאר העירונית, ללא
אישורה של הוועדה המחוזית. כשני
מיקרים הגישה הוועדה המחוזית
מישפטים •נגד קבלנים ;תני•
תיים, וככית־הסישפט נתגלו עובדות
מוזרות.
במיקרה אחד של סברת שיכון עולים,
השייכת לקבלן יחזקאל גרינבוים, ניבנו
שני •בניינים רבי־קומות, שבכל אחד מהם

זאת מתוך טעות,״ קבע השופט ה-
נתנייתי ,״שכן בטוח אני ומשוכנע
שיכנוע רב כיותר שאותה ועדה
יודעת מה מותר ומה אסור לכנות
על-פי תוכנית המיתאר. רוצה אני
להיזהר מאד בכבודה של הוועדה,
ועל כן לא אעלה על הנייר את
דעתי, על מה יכול להיות הגורם
למתן רישיונות־בנייה לקבלנים שלא
כמיסגרת •החוק.״
•השופט ה׳טי׳ל על עדני קנם של 2500
לירות ,׳ועל חברת אלמיראז׳ שבבעלותו
קנס של • 80 אלף לירות.
•אלא שגם החשדות הכבדים, שהעלה
שופט־השלום• ,לא הועילו לחוקרי סנ״ה,
שחקירתם נגד בן־ציון רובין •ושותיפוו בעירייה
מגששת באפילה. הם מיתלוגנים גם
על מחסור •באמצעים, שאינו מאפשר מיצוי
החקירה, המסובכת בלאו הכי.

אם יש או אין בסים לחשדות,
ואם תצליח המישטרה להגיע לידי
מיצוי החקירה או לא — דבר אחד
ברור: התכחשותו המוחלטת של
רובין לפירסום עליו אינה כל ה אמת.

תגובת סבר-׳הכנסת בן־ציון רובין
•לא •ניתן היה לקבל במשך השבועיים
האחרונים. מזכירתו סירבה לקשר בינו
ילבין כתב העולם הזה. בכל פעם בתי רוץ
׳אחר. המזכירה אף סירבה למסור את
מספר הטלפון הפרטי של רובין• ,ומספר
מי׳שרד־ה׳תקשודת. העולם הזיה ביקש •את
•זה הינו חסוי •ולא ׳ניתן ׳לקבלו במרכזיית
ח״ב רובין להתקשר מצורו, על־סנת •להגיב
על ההאשמות •נגדו• ,אך עד לפירסום
הכתבה הוא לא •נענה לבקשה •ולא הגיב.

עופי קוד

¥במקרה שהמשטרה מחזיקה אותך במעצר מעל 48 שעות — דרוש
שיביאו אותך בפני שופט ; כאשר תובא בפני השופט, זכור: לדרוש
שהעורך־דין שלך יהיה נוכח, ולספר לשופט כל דבר שאירע עמך
במעצר ; אם איימו עליך, אם הופעל עליך לחץ, אם הוכית — ספר
זאת לשופט, בקש ממנו שירשום זאת בפרוטוקול, בקש לעבור בדיקה
רפואית מייד; אל תתן ששוטרים ימנעו ממך את זכותך להתלונן
באוזני השופט על כל דבר שאירע עמך במעצר ; כל אימת שתובא
בפני שופט, ספר לו על מה שאירע עמך במעצר.
זכור: אם נקראת לחקירה, אם נעצרת, אין פירוש הדבר שאתה
משולל זכויות אזרחיות •ושאינך מוגן על־ידי החוק — עמוד על זכויותיך.
זכור: כל עוד לא הורשעת על־ידי בית־המשפט, הנך זכאי.

הליגה לזכויות האדם והאזרח
אוגוסט 1978

׳,רובקס״
הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקס״

תל־אכיב, ת״ד 14192

״״ ״מוו־דה״

קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזוהרד מחיקויים.

תן טרמפ לח״ד

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 34 | היא ביקשה את ע 1ו תו שר יצחק ו בין * שיחה לילית בין שתי 1תנשים * /1׳סתורי ה גגיכתב הקהו 1לעורו־דין * אירית והפילוסופיה של הגל * הופיוסום גום לגיוושה מבתי־מלוו

היא ביקשה את ע 1ו תו שר יצחק ו בין * שיחה לילית בין
שתי 1תנשים * /1׳סתורי ה גגיכתב הקהו 1לעורו־דין * אירית
והפילוסופיה של הגל * הופיוסום גום לגיוושה מבתי־מלוו *
נאשראראה את איו׳ ת, אתן לח בו קסב שי ניי ם ! ״

^ ני רוצה לומר משהו, אפל אני
/ /י לא יודעת מה, ואני לא יודעת
כיצד. זהו מין מישקע עמוק, בוער, משהו
שרוצה להתפרץ ולא מוצא דרך נכונה.
״יש רגעים שכמה ניצוצות מצליחים
לצאת החוצה. זה קצת עוזר לשחרר את
הלחץ, אבל זה לא מספיק. ואותו מישקע
פנימי ממשיך לרבוץ ולהכביד ולהכביד...
אני אוהבת לשיר, לשיר יפה. זה נשמע
כל כך פשוט, אז למה זה כל כך מסובך? !

אופיר, וכבר הגיעה אל המערכת ידיעה
מהממת נוספת. ביום החמישי בשבוע שעבר
צילצל הטלפון בלישכתו של ראש-
הממשלה לשעבר, יצחק רבין. מזכירתו
דינה הרימה את השפופרת. על הקו היתר.
צעירה שהציגה את עצמה כ״הזמרת אירית
דותך.
גברת דותן, שזכתה באותו השבוע ל־פירסום
שבו לא זכתה במשך שבע שנות
הקאריירה שלה, ביקשה פגישה עם ח״כ

דותן עם רבין :״היא מטורפת לחלוטין,
הוא היה מפקד שלי בפלמ״ח אולי, היא
ביקשה ממנו שיסדר לה את החתונה איתי?״
.אירית טוענת, לעומת זאת, כי אינה
צריכה שאיש יסדר לה את החתונה עם
שייקח אופיר. החתונה, לדבריה, כבר
מסודרת.
היא מתגוררת כעת. במלון עמי שברחוב
הירקון בתל־אביב, אחרי שנזרקה לדבריה
משני בתי־מלון אחרים — מלון סטאר
ומלון שלום — בעיקבות הפירסום הרעשני.
אך היא מקבלת בהבנה את התנהגותם
של מנהלי המלונות הסולידיים.
בחדר קטנטן במלון עמי היא מתגוררת
עם התינוקת שלה, מיכל, הדומה לגמרי
לאביה, דודו דותן. את חלקו הארי של
החדר תופסת מיטת התינוקת, חלקו האחר
מכוסה בעשרות ספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה,
הנמצאים בתוך מזוודות שאירית
סוחבת איתה ממקום למקום. עגלת התינוקת
נמצאת מתחת למיטה וטלוויזיה ציב־עונית
ענקית מונחת על השידה כשלידה
גיטארה בקועה .״דודו ניפץ עלי את הגי־טארה,״
מסבירה אירית ,״ואת הטלוויזיה
ששווה חמישים אלף לירות לקחתי, אחרי

על סיפור אהבתה לשייקה אופיר היא
חוזרת שוב ושוב. שמו של שייקר, מש תרבב
לשיחה בכל מישפט שלישי. אומרת
אירית :״כדי שלא תחשבי שאני פסיכית
לגמרי ותלושה מהמציאות, תארי לך מצב
היפותטי בו שייקה יגיד לי שהכל נגמר.
אני אתחיל חיים חדשים, אשכור דירה,
אתבע אותו לדין על הפרת הבטחת נישואין.
אבל אני בטוחה שלא נגיע לזה. אני
עושה כל מה שהוא אומר לי. פילוסופיית
החיים של שייקר, היא לחזור לשורשים.
הנה, חזרתי לשמי המקורי, חזרתי לצבע
שערי, אחרי שהוא אמר לי שכל הבלוג-
דיות מטומטמות. הפילוסופיה של שייקר,
מבוססת על תורת השילוש של הפילוסוף
הגל — תיזה, אנטי־תיזה וסינתיזה — ועל
תורתו של הפילוסוף היווני הקדום הרק-
ליטום, שטען: כל שהולך ומתפרד —
סופו של דבר שהוא הולך ומתאחד, ומתוך
הניגודים, מתוך הקונפליקט, מתהווה האחדות
היותר יפה והכל בא מתוך הקרב.
שייקה מאמין בזה וזו השקפת־החיים שלו,
כפי שתבוא לביטוי באורח חייו מהיום
שבו נחייה יחד.
״אני לומדת בשיטה אוטודידקטית. ני-

אירית דוחן עם בעלה בימי האושר
לעיתים נדמה לי שאני נושאת משא כבד.
אני פשוט נגמרת מרוב מאמץ, ולמה?
עדיין לא מצאתי תשובה, וכנראה גם לא
אמצא.
.״רוצה לשחרר ולהשתחרר, רוצה להתבטא,
טוב שיש שפה, מילים, אותיות, שאפשר
לכתוב, לומר, ליצור קשר. כמה
טוב שיש מוסיקה, שאפשר לשיר, לנגן
ולעשות לאנשים טוב. ואז אני מרגישה
כמה טוב שחזרתי לעצמי.״
מונולוג של עירית דותן, שחזרה להיות
אירית דותן, מפני שכך נולדה — אירית.
ומאחר שעכשיו היא חוזרת, לדבריה, לעצמה,
החליטה גם לחזור לשמה המקורי.
היא גם חדלה לצבוע את שיערה לבלונד
והיא חוזרת אל החום הטבעי שלה. היא
גם שינתה תיסרוקת. היא מסורקת כעת
בסיגנון שבו היתד. מסורקת.בשהייתה בת
,16 סיגנון מיושן ולא־מודרני, שיער קצר,
אסוף בסיכות אל מאחרי האוזניים.

״מ שוחררת
ופ תו ח ה ״
^ ירית דותן ממשיכה להפתיע. לא
חלפו שלושה ימים מאז פירסום הכתבה
בהעולם הזה, ובה וידוי סנסציוני
על יחסיה, שעדיין לא הוכחו, עם שייקר,

רבין. המזכירה הנדהמת השיבה כי עליה
לשאול את מר רבין, אם יאות לקבל
את הזמרת. כששאלה את אירית למטרת
הפגישה, הסבירה זו :״אני עזרתי לרבין
כשהיה זקוק לעזרה, במיסגרת את״ר
(״אזרחים תומכי רביך) .כעת אני זקוקה
לעזרתו.״
דינה שוחחה עם רבין והוא הסכים לקבל
את אירית דותן בלישכתו. על שהתרחש
בלישכתו של ראש־הממשלה לשעבר סיפרה
אירית לכתבת העולם הזה :
״רבין קיבל אותי לשיחה בת שעה.
אמרתי לו שלדעתי הוא אדם בעל כוח
מוסרי עליון, ראש-ממשלה מבריק ואישיות
נעלה ובלתי רגילה. הבעתי בפניו את
הערכתי לו, כאדם, והבעתי את הערצתי
לו על שהיה מסוגל להתפטר מראשות-
הממשלה בגלל מעשיה של לאד.,״
כשנשאלה אירית מדוע בחרה דווקא
באותו השבוע שבו הפכה כל כך מפורסמת
לדבר עם רבין, השיבה :״תמיד רציתי
להגיד לו את הדברים. כעת אני מרגישה
מספיק משוחררת ופתוחה. אני הולכת להגיד
עכשיו את כל מה שאני רוצה ואת
כל מה שאני מרגישה לעוד הרבה אנשים.
שבע שנים שתקתי, עכשיו אני אתחיל
לדבר.״
בשיחה עם כתבת העולם הזה הגיב
שייקד. אופיר למישמע פגישתה של אירית

לידיה אופיר עם בעלה במסיבה
שדודו הוציא את כל הכסף שלנו מהבנק,
כדי שאם אקלע לצרה אוכל למכור אותה.״

״כל הבלוגדיות
מ טו מ ט מו ת ״
ף ל דוע היא מסתתרת? ״אני לא מס־תתרת,
אין לי איפה להיות. בהתחלה
פחדתי מדודו, כעת כבר לא. סיכמתי
איתו שהוא יכול לבקר את הילדה בנוכחות
צד שלישי. כעת פשוט אין לי איפה לגור.
אני לא רוצה לחזור לבית ברמת־השרון,
אני לא סובלת את הבית ההוא, הוא
חלק ממה שהייתי והיום אני כבר לא. אני
לא רוצה שום דבר ממה שהיה שייך לי
בעבר, לא מהבית, לא מהמכונית, לא מהכסף.
אני רוצה להתחיל בחיים חדשים.״

הלתי עם שייקר, שיחות טלפון ובכל פעם
שנתקלתי בבעיה הוא פתר לי אותה. תוך
שנה התבגרתי והתפתחתי בצורה לא פרופורציונאלית
להתפתחות הביולוגית שלי.
את האשמה יש להטיל על שייקר ,.לבד
לא הייתי מתפתחת בצורה כזו. באמת
השתניתי, אבל בצורה חיובית, בגלל זה
אנשים חושבים שאני פסיכית. אין ספק
שהלידה שינתה אותי, היא הוסיפה לי
ממד של בגרות. מילדה חופשיה ועצמאית
הפכתי לאשה עם חובות ואחריות. זה
משבר לידה? בשום פנים ואופן לא. כשיש
משבר לידה שונאים את הילד, אצלי
הילדה הוסיפה ממד חדש לחיים. אני רוצה
לספר על הספר שאני קוראת כעת, אמנות
האהבה של אריך פרום. שייקה תירגם
את הספר וחתם בשם א.ד. שפיר. שפיר
זה שייקר, אופיר.״

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 35 | שלוש נעגים אידית וותן: עם אגנות האהבה, הגיטרה והבת בשיחה טלפונית עם מערכת העולם הזה, כשנשאל שייקר, אופיר אם אמנם תירגם את ספרו המפורסם של אריך פרום, הגיב בצחוק

שלוש נעגים אידית וותן: עם אגנות האהבה, הגיטרה והבת
בשיחה טלפונית עם מערכת העולם הזה,
כשנשאל שייקר, אופיר אם אמנם תירגם
את ספרו המפורסם של אריך פרום, הגיב
בצחוק ואמר :״מעולם לא תירגמתי ספר,
הלוואי והייתי מתרגם את אמנות האהבה,
הייתי חי לא רע על התמלוגים. אני לא
יודע על מה היא מדברת.״
אירית דותן טוענת, כמובן, ששייקה
מכחיש הכל במודע ומתוך תיכנון. בכלל,
קשה מאד להתווכח איתר או להוכיח לה
את ההיפר. היא טוענת בביטחון מוחלט
כי הכל מתוכנן ומסוכם בינה לבין שייקח.
לדבריה :״אני לא זקוקה לאנשים ול-
פירסומת כדי להיות מאושרת. הפירסומת
פשוט נדבקת אלי. כל השנים הרגשתי
המון דברים, היו לי המון מחשבות, וחוסר
ביטחון תהומי. עד שבא שייקה וטילטל
אותי בחזקה וגרם לאני שלי להיסחף.״
שייקח אופיר אינו מוכן לקחת על עצמו
את האחריות לשיחרורד. של אירית דותן.
המישחק שלה כבר לא מצחיק אותו יותר.
הוא מודע לנזק הרב שנגרם לדבריו לו
ולמישפחתו בעיקבות הפירסומים. אחרי
שקרא את הכתבות בעיתונים, מיהר ביום
השישי האחרון לשלוח ללידיה, אשתו, זר
אורכידאות, ישר מברלין. על הפתק המצורף
כתב :״אני אוהב אותך, שייקה״.
השניים משוחחים ביניהם מדי יום בטלפון.
שניהם מקווים לכסות את ההוצאות מתביעת
מיליון הלירות שהגישו ביום השני
השבוע, באמצעות עורך־דין רם כספי, נגד
שבועון הבידור להיטון, שפירסם לראשונה
את הצהרתה של אירית דותן, כי היא
מנהלת רומן עם שייקח אופיר.
(ואילו אירית אינה מושפעת כלל מטי עוני
הסובבים אותה, כאילו אינה שפוייה
בדעתה. בעיניים בורקות היא מספרת על
יחסיה עם אופיר. כימעט ברור שהיא
מאמינה לכל מילה היוצאת מפיה. בעק שנות
היא טוענת שהיא דוברת אמת וש היא
שפוייה לחלוטין.
מספרת אירית :״שייקר אופיר ואני
מכירים הרבה שנים. כשהייתי אירית בן-
בנימין מרחוב הגנים 6בחיפה. לא יודעת
אם לקרוא לזה יד־הגורל, שייקר טוען
שזו כימיה. הפגישה הראשונה היתד ביום-
העצמאות, בחיפה. המיצעד עבר, שייקר.
צעד עם הפלמ״ח, החזיק דגל וצבט לי על
הלחי.״
תגובתו של שייקה, מברלין :״מה?
עכשיו היא אומרת שאני מתעסק עם
ילדות ז״
ממשיכה אירית :״הפגישה השנייה היתה
סנסציונית. שייקה כתב על זה מערכון
בשם ציונה מיקרה עין. נסעתי לירושלים
עם ההורים שלי, הם השאירו אותי ליד
הקולנוע והלכו. פיתאום נכנס לי משהו
לעין. מגיע שייקר. עם עודד, הנהג של
פשנל, ולוקח אותי לרופא. אז יצא לי
המיקרוב מהעין ויצא מזה מערכון.״
תגובתו של שייקר היא לא היתה
בחיים כשכתבתי את המערכון הזה. היה
פעם מקרה עין, אבל עכשיו יש לי מיקרה
ראש.״

אירית: הפגישה השלישית אירעה ביום
שבת. חזרתי עם אחותי מביקור
אצל דודה שלי ופיתאום עבר לידינו שיי־קה.
קרא לי ילדה, הוציא פינקס ורשם
את שמי וכתובתי. כל העסק הזה קשור
לסרט ששייקה יעשה בשם אמנותו של
שייקה אופיר, שבו הוא יישם את מה
שלמד אצל אטיין דקרו, בפאריס. עד שנפגשנו,
ב־ 21 ביולי ,77 לא הייתי מודעת
לקשר שלנו, אבל שייקר. היה מודע. הוא
עקב אחרי כל הזמן. אני עצמי קראתי
את כל הראיונות שהעניק בימי חייו לעיתונות,
אספתי תמונות, חקרתי אנשים,
אני יודעת הכל על שייקה אופיר, אין
דבר שנסתר ממני.״

״ ה חז קנו ידיים
מתחתל שולחן״
^ ופיר נ ״אם היה לנו איזה עיתון הי-
\ 8תולי כמו פאנץ׳ הייתי כותב מערכון
על מה שהיא אומרת. היא מטורפת לחלוטין!
שאני אעשה סרט על עצמי? ואם
כן, איזה קשר יש לה עם הביוגרפיה שלי.
שואלים אותי איך התחילה כל הפרשה,
ובכן, הפרשה לא התחילה, היא בכלל
לא היתד. קיימת. היא מטורפת. עובד איתי
פה, בברלין, בחור שעבד איתה בטלוויזיה
על איזו תוכנית ושפיתאום היא התפרצה
בצעקות על דודו דותן, בעלה: הבטחת
לעשות ממני כוכבת ואתה לא עושה ממני
כלום! אני פשוט חושב ששימשתי קרש
קפיצה למסע פירסום שאפילו מפלגה גדולה
יכולה ללמוד ממנו, קרש קפיצה סנסציוני.
היא פשוט מנצלת אותי כדי לפרסם
את עצמה.
״אילו לפחות היה לד, שכל בראש. איך
היא מעיזה לפרסם שאני משתוקק לעזוב
את אשתי והילדים. היא מטופרת! הילדים
זה דבר קדוש, שאני לא אעזוב לעולם.
היא נמצאת בעיצומו של מסע פירסום
עצום. היא מאמינה שכמה שתפגע יותר
בלידיה, לידיה תיתן לי בעיטה ואז אני
אברח מהבית ולא יהיה לי איפה לגור, אז
אבוא לגור איחה. היא מטורפת לחלוטין!
אני מכיר אותה, בסך הכל, במשך ששה
חודשים שבהם עבדתי עם דודו — לא
יותר ולא פחות. היא תופסת עיתונאים
בזנב. כמה זמן ימשיכו אנשים להתייחס
אליה ולתת לה אפשרות לפרסם את הדברים
שלה? היא אשה מסוכנת מאד ובלתי
אחראית למעשיה. איני יודע לאן מעשים
אלה יובילו אותה.״
אירית דותן אינה מתרשמת מהכחשותיו
של שייקה. יש לה, כך היא טוענת, הוכחות
:״כשעבד במועדון התיאטרון בחיפה,
לפני חודש, כל לילה לפני ההופעה ואחריה
דיברתי איתו. חזי, שעובד במישרד, היה
מקשר בינינו. באתי לבקר את שייקח
עם דודו. ישבנו והחזקנו ידיים מתחת לשולחן.
דודו ישב ממול. עליזה עזיקרי
תפסה אותנו על חם ושייקה אמר לה: את
רואה הכל, מה?

״אם יהיה צורך, אביא את עליזה עזיקרי
כעדה למישפט. גם עודד הנהג של פשנל
יודע על היחסים בינינו. הוא הביא אלי
הביתה את שייקה כמה פעמים, כשדודו
לא היד. בבית. אני לא פסיכית, אני אומרת
אמת. שייקה אופיר ואני נחיה ביחד.״

״ שייקח מסוגל
ל היו ת אכזר״
ן* כינתיים, כעוד אירית דותן יושבת
| לה בחדרה שבמלון, ממשיכה הפרשה
להטריד את בני מישפחת אופיר. בדירתם
שברחוב בארי היוקרתי, בצפון תל־אביב,
נמצאים לידיה ושני הילדים, גיגי וקארין,
במתח מתמיד. הסיפור, שהיה בתחילה
בדיחה לא־מוצלחת בעיניה של לידיה, הפך
למיטרד.
מספרת לידיה :״לפני כמה ימים מצלצל
אצלי הטלפון בשתיים בלילה, הגברת דותן
היתה על הקו והציגה את עצמה. היא
הודיעה לי שברצונה לבשר לי, כדי שלא
תהיינה הפתעות, שכששייקה חחר מגרמניה
הוא עובר לגור איתה. אמרתי לה שהעיתונות
סיפקה לי את האינפורמציה וש אם
לא איכפת לה אני רוצה ללכת לישון.
היא המשיכה לספר לי סיפורים על היחסים
שבינה ובין שייקה. הודעתי לה שאם לא
תרד מהקו אמסור למישטרה שהיא מטרידה
אותי. היא לא ירדה ואני טרקתי את
הטלפון.
״מייד הודעתי למישטרה — ביתי הוא
מבצרי ואינני רוצה הטרדות ופתחתי לה
תיק במישטרה. מאז יש צילצולים כל 10
דקות, נושמים לשפופרת ולא עונים. הס ברתי
לילדים במה דברים אמורים. הילד
מתוח מאד, הילדה הקטנה מתעוררת בבכי
בלילה, ועל זה אני לא אעבור בשתיקה.
בדיחה או לא בדיחה, אני בילדים שלי לא
אתן לפגוע. רק אשד, שנתקלה בסירוב מצד
גבר שהיא מאוהבת בו, וכעת אין לי ספק
שהיא מאוהבת בשייקה, מסוגלת להשתולל
בצורה כזו. אשה שבטוחה באהבתה יושבת
בבית ומחכה לאהובה. אירית לא יודעת
לאיזו צרה הכניסה את עצמה. אם דורכים
לשייקה על היבלות ומכניסים אותו למלכודת
הוא מסוגל להיות אכזר מאד. אמרגנים
חברים שלנו נשבעו שאירית דותן לא
תקבל עבודה באף מקום. היא גרמה לי
נזק, אני טרודה, אני מתרוצצת, תביעת
הדיבה שהגשנו גוזלת זמן יקר. הגברת
הזו תשלם ביוקר על הנזק שהיא גרמה.
״מה שהפחיד אותי בכל הפרשה היה
מיקרה שאירע עם מיכתב. ביקשתי משייקה
ייפוי־כח. הוא טעה ובמקום לשלוח מיברק
שלח מיכתב. המיכתב הגיע למישרד עורך-
הדין שלנו, רם כספי, פתוח, חבול ותפור
בחוטי ברזל. מיכתב מוזר ביותר בצורתו.
היה ברור שמי שטיפל בו לא פתח אותו
בדיסקרטיות אלא התכוון להביא לידיעתנו
כי המיכתב טופל. עורך־דין כספי מסר את
המיכתב לחקירה במישטרה.
״שייקה ואני התחזקנו מהמיקרה. הוא
מטלפן אלי כל יום ואומר לי שהוא אוהב

אותי. הוא גם אמר לי להיזהר ממנה, כי
היא מסוגלת לכל דבר, עכשיו, כשהיא
מטרידה, אין לי ספק שניסתה להכניס
את שייקח למלכודת. היא ניסתה לחזר
אחריו עוד כשר,יתר, בהריון. כשאני חושבת
על זה, אני זוכרת שנעצה בו עיניים, הלכה
אחריו לכל מקום, אבל אני בכלל לא
התייחסתי לזה. היא לא מסוג הבחורות
שתדליק אצלי אור אדום. גם שייקר אומר,
שכשהוא משחזר את מה שעבר בחודשים
האחרונים הוא מבין, שהיא בנתה את
המלכודת לאט לאט.
״היא היתד, סוחבת את דודו לכל מקום
ששייקה הופיע בו. יום אחד אמרה ל-
שייקר : ,אתה תהיה בעלי. הוא לא ידע
איך להתייחס לזה. פעם כשחזרו מהופעה
ודודו נרדם, היא אמרה לשייקה שהיא
רוצה להתגרש מדודו ושהיא אוהבת אותו.
וכל הסיפורים שלה על הפילוסופיה של
הגל. אני נשואה לשייקה 15 שנים ולא
שמעתי אותו מעולם מדבר על הגל או
אפילו על פרויד.
״שייקה ואני בזבזנו זמן וכסף על שיחות
טלפון, כך. שעד עכשיו החשבון מגיע
ל־ 20 אלף לירות. אני לא מאשימה אותה,
היא אשה פחות מבינונית. הזמן יעשה את
שלו.
״בינתיים לשייקה ולי יש תוכניות לא
מטורפות, הגיוניות, חוקיות. שקלנו את
האפשרות לתבוע אותה למישפט, החלטנו
שהיא לא שווה את זה. אנחנו לא נזיק לה
יותר ממה שהיא מזיקה לעצמה. היא עלתה
על מישפחה מוצקה כמו צוק גיברלטר.
היא לא תוכל לזעזע אותנו.״

//אגרוף
בשיניים״
ן• מעכו* דים אמר שייקה אופיר בשיחה
1טלפונית :״כשאני שומע את הדברים
שהיא אומרת, שאמרתי לה כביכול, אני
מוכרח להודות שיש בזה חצי־אמת, אלא
שהדברים נאמרו לדודו, לא לה. היא אמרה,
למשל, שהצעתי לה להאזין לאלטון ג׳ון.
אמרתי את זה לדודו, כי אני מעריץ את
אלטון ג׳ון ורציתי, שהוא יתפוס קצב
דומה לשלו. הגברת הזאת אומרת מה שהיא
רוצה ואיך שהיא רוצה. אין לה שום מעצורים
— לא כלפי דודו המסכן, לא כלפי
התינוקת שלה, לא כלפי הילדים שלי ולא
כלפי אשתי, שלא לדבר על עצמה.״
כשנאמר לו שאירית רוצה לשוחח איתו
בטלפון, בנוכחות כתבת העולם הזה,
השיב :״אני לא מוכן לדבר איתה מטוב
ועד רע. היא יכולה להביא את זה כהוכחה
נגדי: הנה, דיברתי איתר, בטלפון ואני
מנהל איתה רומן טרנס־אטלנטי. אני לא
רואה סוף לפרשה הזאת.״
כשנאמר לו שהגברת דותן רוצה לבוא
ולקבל את פניו, עם צלם ועם עיתונאית,
כאשר יחזור לארץ, הגיב בזעם :״היא תראה
איך אני נותן לה אגרוף בשיניים.״

שרית ישי 1

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 36 | רודני בשר ודם (המשך מעמוד )21 הותיר חושם רב יעל מבקריו, היתד. האיכות שיל עיניו. מבטו היה מאלץ !ואפילו היפנוטי• !הגנרלים שעבדו במחיצתו נחלקו בדיעותיהם. בעוד

רודני בשר ודם
(המשך מעמוד )21
הותיר חושם רב יעל מבקריו, היתד. האיכות
שיל עיניו. מבטו היה מאלץ !ואפילו היפנוטי•
!הגנרלים שעבדו במחיצתו נחלקו
בדיעותיהם. בעוד ׳שאחד מהם הגדיר את
מבטו ״מיימי דחלשלש״ ,התייחס אחר אל
עיניו כ״יגדולות, כחולות ומימיות, אולי
בגלל השימוש ׳המתמיד בסמי־המרץ״.
׳אדווארד דאל,אדייה, חאש־ממשלת צדפת
בין ׳השנים ,1937—1940 מספק תיאור
חי בעל אופי קליני. היתר, לו הזדמנות
לבחון את היטלר מקרוב ׳בעת ועידת מינכן
ב־ 1938 והוא מתאריו :״בעיניו הכחולות
העמומות היה מבט מוזר וקשה ובעת הברכות
הקצרות ׳שהושמעו הן הופנו ולפתע
כלפי מעלה.״

תיבת ה תרופות
של צ׳רצ׳יל
ך* תיאור הראשון של המחלה ה י
1מכונה • בלשון פופולארית ״ומחלת־השינה״(אנצפליטיס
לתרגיקה, בלשון רפואית)
פורסם לראשונה בידי פון אקוניומו,
בשנת . 1917 באותה תקופה ׳אופיינה המחלה:
בחומרתה ובמהירות התפשטותה,
אולם במרוצת השנים השתנתה תמונה זו.
הסימפטומים המוקדמים החריפים של המתלה
הם ושקטים יותר או שאין הם !מופיעים
כלל. ההשפעות הניכרות של המחלה
מופיעות רק אחרי תקופת סביון ממושכת
של 20 או 30 שינה. בעברו הרפואי •שן ל
היטלו־ יש הרבה מן הסתום, אבל העובדה
שבמילחמת העולם הראשונה הוא נחשף
לגז מרעיל בחזית המערבית — שאחת
התוצאות ישלו היא ׳עיוורון היסטרי —
התקבלה כמוכחת.
במילחמת העולם, הראשונה היו בתי־החולים
!מלאים בקורבנות של התקפות־גז
וזיהומים נילווים הוסתרו כתוצאה מהשפעת
האדים המרעילים. ליקר הראייה
של היטלר יכול היה להתפתח בתוצאה
מהתקפה יבלתי־מאובחנת של וירוס ״מח־לת־השינה״
באותה תקופה, שהמשיך להסתתר
במערכת העצבים המרכזית שלו וגרם,
כעבור 20 שינה ויותר, לניוון השכלי, להפרעות
׳המוטוריות ולצורה המוזרה של עיניו.
רופאיו של היטלר החלו להיות מודאגים
ממצב בריאותו ב־ .1937 הם חשדו כי לקה
בעגבת !של מערכת העצבים. אך היתל,
זיו בדיוק התקופה שבה ניתן היה לצפות
להופעת התוצאות הנראות־לעין שיל ״מח לת
השינה״ זן העיוורון ׳ההיסטרי בהם נפגע
היטלר ד,־ 20 ישנה קודם לכן.
רופאו של היטלר, הפרופסור תיאודור
מורל, זכה לביקורת קשה מפי היסטוריונים
בלתי־מומחים ׳והוגדר בידי כמה מהם כ נוכל.
נבון שהוא השתמש במחסן שלם ושל
תרופות שנלקחו דרך הפה או באמצעות
זריקות. הניסיון המעשי מלמד את הרופא
שלא ניתן למנוע מהחולה העלוב ביותר
את בקבוק התרופות ׳המסורתי, וכי גם
פאצי״נטים מרמה חברתית ואינטלקטואלית
גבוהה יותר אינם מסתפקים רק בהסברים
הגיוניים. שנים קודם לכן הפך ראש ממשלת
בריטניה, לדוד ג׳ורג׳ ,לחסיד ההור־מונים
והוויטמינים שמודל רשם להיטלר.
וינסטון צ׳רצ׳ול — למתת שיזכה בייעוץ
רפואי מתוחכם יותר — נשא עמו תיבת
תרופות גדושה בגלולות, מושחות ושיקויי־מרפא
שונים.

כו סי ת של
נוזל צבעוני

> וסיף ויסאריונוכיץ׳ דז׳וגאשודלי
נולד בשנת ,1879 והשתמש בכינוי
סטאלין כאשר היה מעורב בפעילות מוז־תדתית
נגיד מישטר הצאר הרוסי. כדי
להנציח את שמו הוא השאילו לערים,
רחובות ומיפעלי תעשייה. למתת הפופולאריות
שבד, זכר, ברחבי העולם החופשי,
בימי מילחמת העולם השניה, משמש שמו
כיום בשם נירדף לעריצות, שלטון־אימים
ודיכוי.
ההיסטוריה הרפואית של שנותיו המוקדמות
של סטאלין אינה דרמתית. נכון שנפגע
לכל ימי חייו בצלקות של מחלת
האבעבועות. נכון גם שכתוצאה׳ מזיהום
או פציעה בידו השמאלית הוד, צורך ל־קצרה.
אך הוא לא היד, המנהיג היחידי
שנעזר בפיסת מתכת ושכל תפנית באופיו
או בהתנהגותו יוחסה לפציעה שנפצע בילדותו.
פציעת־לידד ,׳בכתף וביד שמאל
נחשבה כסיסת ההתפרצויות הנרגשות של
הקיסר וילהלם השני, למרות שמחקרים
מאוחרים יותר מצאו שפגם זד, לא הביכו
ולא השפיע עליו פלל. יתר על כן׳ קיימות
דוגמות רמ ת של פציעות־לידה שאינן
מותירות סל צלקת יאו מום אחר באישיות.

הלורד האליפנס, מי שכיהן כשר־החוץ הבריטי
׳בוושינגטון בימי מ״לחמת העולם השניה,
זכה להערכה כללית כאדם ישר ומכובד.
האצילות והשלווה של מזגו לא
עוררו כל מקום לחשד שהוא נולד ללא
יד שמאל.
׳במהלך מיליחמת העולם השניה עירך
סטאלין את ועידת יאלטה, אליה הזמין
את טנהקגי ׳ומדינאי מעצמות המערב. אלה
חלקו סביויד והערצה ליעילותו, לתפיסתו
יוצאת־הדופן בנושאים צבאיים, טכניים ופוליטיים,
ולכושר ׳המיקוח שלו על חיי
אדם ועל גורל אומות פחות חזקות.
הוא ינהג באורחיו כאילו היו תלמידים
סארהחית־פוחזים, אולץ אותם לשתות אינסוף
שיל כוסיות ״לחיים״ ,למרות שאחוז
האלכוהול בנוזל הצבעוני שבו מילאו את
כוס״ותיו שלו לא נבדק מעולם. בתוצאה
מכך היד, ציורך לשאת במה מאורחיו ה־בבודים
באותה סעודה הגיגית מעם השולחן
— אבל השעות הרבות, הדיונים ה־

הזיות וחשדותישווא מאפיינים מציב פסי-
בוטי זה.
בביקורו האחרון אציל סטאלין, בשנת
,1948׳נדהם דז׳ילאס למראה הסימנים
הברורים של הסניליוית. הצלילות המה־שבתית
נעלמה וסטאלין חיה חשדן יוד,ית רעם
על כל אי-יהסבימח עמו. דז׳ילאס הופ־תע
לגלות, שדיונים חשובים בענייני מדינה
הופרעו בצורה שלא ניתן לחסבירח,
בסיבובים אינסופיים של שתית ואכילה.
היה עוד טיהור אחרון אחיד לפני הסוף,
שנחשב בעיני האנשים ׳הנפחדים בקרמלין
וה״קחמלינולוגים״ של המערב, פאוית סב־שר־רעות
של סיבוב גידול נוסף של פחד,
חשד ורצח. ב־ 3בפברואר 1953 הואשמו
תשעה פרופסורים לרפואה ,׳כולם בעלי
קשרים מיקצזעיים עם אנשי הקרמלין,
בכך שהיו למעשה סוכנים של מעצמות
זרות וקשרו קשר לרצוח מנהיגי מפליגה
ומנהיגים צבאיים של ברות־המהעצוח.
מיישיפטם של התשעה זכה לתהודה בינלאומית
וכונה בשם ״מישפט הרופאים״.
׳חיסר ׳אמון באחרים וחשדנות מתמדת
הם תופעות מוכרות במישטרים אוטוקרא-
טיים; הם מהותיים ליצורך התיגונניות־עצ־מית.
אבל גורמים אחרים הם שהולידו את
הפחד והתשתיות ששלטו בסיטאלין בשנו תיו
האחרונות. עודף אלכוהול והשינויים
הטבעיים ׳שיל הסתיידות עורקים, הברוכים
בזיקנה, מובילים לחשדוותחשווא המגיעים
למצב פאתולדגי. האפשרות שמצבו הנפשי
של סטאלין הושפע על־יידי השינויים ה־פסיכולוגיים
הכרוכים במחילת המיקסוידמה
חייבת אף היא להילקח בחשבון.

ה מנהיגי ם
שהלכו ב שנתם
סטאדין מיסטר־ג׳קיל ודוקטור־הייד
ליליים וסעודות הזלילה לא השפיעו בלל
על עיריניותו וצלילותו של סטאלין.
אומנם נפוצו שסועות על ״בעיות לב״
שפקדו את סיטאלין, אולם את אלד, נוטים
לייחס לת״תץ־מעורר-חערצה שהעניק ל־סטאלין
סיבה טובה להימנע מטיסה או
מיציאת אל מחוץ לגבולות בריית־המועצות,
וכך אילץ את צ^רצ׳יל ורוזוולט, שגם לחם
חייו ״בעיות לב״ ,להתיזש את עצמם במסעות
מסוכנים ומעייפים בדרך אליו.

כ ת מי ם אדו מי ם
בלחיי ס ט אלין
•ן• רצ׳יד ורוזוולט היו. בכל הנראה,
כיד, מבולבלים מסטאלין ומהופעוית
מיסטר־ג׳קיל-ודוקטור־חייד ישלו, עד שלא
הותירו אחריתם כל תמונה סשסנעית מ־התרשמותם
מטנו. תפקיד זח נפל בחלקו
של מילוסאן דדילאס, שליחו של המרשל
טיטו, שהצליח לשרטט ׳תמונה מאלפת של
סטאלין ׳ולעקוב אתרי השקיעה הפיסית
והנפשית שלו במהלך שלושת ביקוריו
בברה״מ בשנים 1945 ,1944ו־.1948
׳אחרים ציינו בהתרשמויותיהם את גופו
המגושם של סטאלין ואת ידו השמאלית
הקצרה והקשוחה, אבל דז׳ילאם צייר ביר־אמן
את פניו וכפה על קוראיו לדמיין
לעצמם דמוית של בשר וידם, חיד, יותר
מאשר תמונות של שיחור־לבן.
כתב דז׳ילאס :״הייתה לו כרס גדולה
למדי ושערו היה דליל, למרות שקרקפתו
לא ד,יתד, קרחת לגמרי. פניו היו לבנות,
עם לחיים אדמדמות ...אפילו השפם שלו
לא ד,יד, עבד, ומוצק.״
דדילאס הגיח ששחיית ממושכת בחדרים
שחוממו מדי והוארו באור מלאכותי,
העניקה לסטאלין את מה שכונה ״מראה
הקרמלין״ .פקיד בריטי ציין שצבע פניו
של סטאלין יהיה בעל גוון ירקרק ולא
אפור, כפי שציפה לראות. אף על פי כן
גוון צהבהב של עור הפנים עם כתמים
אדומים בלחיים — בהתאם לתיאורו של
דז׳״לאס — יוצרים את מיראה ״׳תות-השדד,
בקצפת״ ,שאותו ניתן למצוא באנשים
הלוקים במחילה של בלוטת־המגן המכונה
מיקסודמיה.
השינדים הנפשיים שגורמת מחלד, זו
תלויים באישיות, והם יבולים להובי׳ל גם
למצב המוכר בשם ״שיגעון מיקסודמטי״.

ן* ודשיים אחרי ״קשר הרופאים״
יי • נקראה בתו של סיטאלין למימת־חול־יו,
אחדי שן שטף־ידם גרם לשיתוק כל החליק
הימני של גופו והותירו חסר-יכולת לדביר.
צוות חידש של רופאים עשה מעט ככל
שאיפשרו הנסיבות, שיכלו לסכן את מע מדם
ואף את חייהם של אנשיו. מאמציהם
היו לשווא, ואחרי שבץ נוסף מת סטאלין
ב־ 5במארס ! 1953 לא לפני שהפחיד את
הסובבים אותו, פשיהתעיורר מתרדמה עמוקה,
נעץ בהם את מבטו, תוך הרמת ידו
השמאלית בתנועה מאיימת.
הטיפול הרפואי שקיבל סטאלין משקף
את הפיגור וחמודחנייזציד״ את הפרימיטי-
ווייות והתיחסום המאפיייגים עדיין את אורח
החיים הרוסי. חררחזחיולים שלו חיה גדוש
ברופאים וטכנאים, שערבו לו בדיקות
אלקטרויקרדיוגרם וצילומי רנטגן של החזה,
למרות שאיש מהם לא יבול היה להפעיל
את מכשיר ההנשמה המלאכותית ; ובתווך,
בין אביזרי הציוד הרפואי המשוכלל ש הובא
אל החדיר, ייבול יהיה אחיד הרופאים
— כנראה מהדיור הישן — להצמיד עלוקות
לראשו ולצווארו של סטאלין.
בעיני מבקריהם ממדינות הדמוקרטיה
נראים הדיקטטוריים כקריקטורות גרוטסקיות.
אבל אין ספק שהמבקרים מהציר
בדלין־רופא מצאו הרבה מוזרויות אצל
מדינאי המדינות הדמוקרטיות. אם נזנח את
ההיבטים הדפואיים, נובל לגלות כמה אים־
יונים משותפים בהיסטוריה האישית של
מנהיגים משתי שיטות המישטר המנוגדות.
יגם
רוזוולט וגם היטליר נהגו ללכת בשנתם.
אתאתורב הוגדר כשתיין מופלג,
אך גם צ׳דצ׳יל וגם סטאלין לא התנזרו
מאלכוהול, כפי שינהגו ר׳יטלר ומוסולייני.
בדומה לצץ יצ׳״ל, גברה חיוניותו של היט־לר
בשעות הערב וחמונולוגים שלו הושמעו
באוזני אורחיו עד לשעות הקטנות של
הלילה.
שחקנים מיקצועיים הם הראשונים להו דות,
שאין יאלח הדברים שאדם אומד או
הצורר, שהוא אומר אותם ד,כובשים אח
קהל השומעים. מד, שקובע הוא האדם
המשמיע את הדברים. ההומור של צ׳רצ׳יל
היד, מגושם. הרבה מהחידוידים של רוז־וולט
חיו ברמה של תלמיד בית־ספר, ולא
חייו מעילים. אפילו חיוך אילו הושמעו
על־ידי אחרים. היטלר, לעומת זאת, היד,
בעל חוש הומור מתוחכם יותר.
לרוב המנהיגים יש ני׳צנוצי הומור, אלא
שתופעה אנושית מעין זו אל לה להסתיר
את הצדדים האפלים יותר של אופיים והתנהגותם.
בדיחותיו של איש־מעלה נראות
תמיד משעשעות באופן יוציא מהכלל; באותה
מידה של הגזמה עלולות תכונותיו
הרעות וזעפו להשפיע בצורה חסרת פח־פורציה.
ההתרגשות יכולה להיות ספונטאנית
או מתוכננת, ראציונ׳אלית או בלתי-
ראציונאלית — אבל תמיד היא במזיגת
נשק, שהמנהיג אינו מתעלם ממינו.
במדינה הכנסת
הח״ב עובד על קיבתו

א? 8א יימצא מפעיל
למיזכון הבגסת, יצטרכו
הח״בים להביא שקיות מהבית
המוסד החשוב ביותר בכנסת. ישראל
הוא מיזנון חברי הכנסת. אחוז הישיבה
של חברי הכנסת והשרים במיזנון, עולה
עשרות מונים על אחוז ישיבתם באולם
המליאה ובחדרי־הוועדות. מיזנון חברי
הכנסת הפך מועדון אכסלוסיבי של השרים,
חברי־הכנסת, עוזרי השרים, עיתונאים
ופקידים בכירים, מעין מקוכדמיס־גש
שבועי, שבו נופלות מחיצות המחלוקות
הפוליטיות ובו אפשר לראות שני
חברי-כנסת שחירפו וגידפו זה את זה
כמה דקות קודם־לכן, לעיני מצלמות ה טלוויזיה
בתוך אולם המליאה, כשהם שותים
קפה או סועדים צהריים ליד אותו
שולחן כחברים מילדות.
עם תחילת מושב החורף, בעוד שלושה
חודשים, צפוי חיסולו של מוסד נכבד זה.
מי שהפעיל משך שנים רבות את המיז־נון,
אשר הוברט, שהפך מוסד חשוב אפי לו
יותר מחברי־הכנסת עצמם, אינו רוצה
להמשיך להפעיל את מחנון הכנסת. לדיברי
הוברט :״אני לא מרוויח עכשיו כמעט
כלום. המחירים נקבעים על-ידי ועדה
של חברי־כנסת, והם נמוכים ביותר, חוץ
מזה, לעבוד עם כמה מחברי־הכנסת, זו
ממש עבודד, קשה. אין לי כוח יותר. אני
לא ממשיך.״
מי צריך צרות ז ב־ 15 בחודש זה
ייפתח מיכרז שפירסם קצין־הכנסת, לגבי
הפעלת המיזנון החדש. חוברט לא ניגש
שוב למיכרז, ובינתיים לא ניגש אליו גם
כל בעל מיסעדות אחר. ברגע האחרון
נקרא לכנסת ישראל רוזנפלד, אביו של
צלם־הטלוויזיח אריח רוזנפלד, שהיה דד
מיסעדן של הכנסת לפני חוברט, עוד בבניין
הכנסת הישן שבבית פ חמין. רוזנפלד
התבקש להגיש את מועמדותו למיב־רז,
אך השיב :״בשום פנים ואופן לא!
בשביל מה אני צריך את הצירות האלה.״
אם לא יימצא בעתיד הקרוב מישהו שיהיה
מוכן להפעיל את מיזנון הכנסת, לא
תהיה ברירה אלא שחברי הכנסת ילמדו
מנהגיהם של השר חיים לנדאו וח״כ שלמה
גרוס, הנוהגים להביא איתם, גם היום,
קפה בתרמוס וסירי אוכל מהבית.
קיבוצים חפצי 3ה -לא ס

אהבת מטיב מסעירה
קיבוץ; שהבריו מגיבים
כשמרגיס?בז דבר
״לפעמים היתר, עוזבת הכל ובורחת.
איש לא ידע מד, עשתה והיכן חיתה. היתד,
חוזרת עם תיק שמוט על כתפר, ובידה
חבילה ארוזה — ספרים בוודאי. כולם

קטע זה, מתוך רשימה קצרה בת 350
מילים, שהוכתרה בשם ״הבקשה״ ,התפרסם
בתחילת החודש בבקיבוץ, השבועון
הפנימי של הקיבוץ המאוחד. הוא נכתב
על-ידי תרז, חברת קיבוץ חפצי־בח, של מרגלות
הגילבוע. גיבורת הרשימה: קיבוצניקית
צעירה, מוזרה ותימהונית.
עוד קווים, לתיאור דמות חגיבורח עלו־מתח־,שם,
הוסיפה תרז בהמשך הרשימה:
״היא פוסעת על קצר, המדרכה לבדח,
לבושה מכנסי ג׳ינס מרופטים וחולצת
טריקו רפויה. לא אומרת דבר, לא מרימה
ראש, תמיד חושבת, מהרהרת. נהגו לומר
עליה שהיא לא אדם, אולי היא גוף מרחף
שנפלט מהעולם החיצון. מבטיה משתהים
בתמימות ואינם אומרים דבר. רגילה לעשות
מה שלא עושים אחרים, כאילו לא
היתר.,״
״תמיד יש היתחדה.״ תגובת חברי
הקיבוץ, למראה חברתם חתימחונית, נער,
בין שתיקח לבין גיחוך. היו שאמרו כי
היא ״נערה מיסכנה.״ אחרים הביעו תיקווה
כי ״עוד שנה־שנתיים תתבגר ותחיה
כמו כולם.״ אך משעברו חמש שנים, והנערה
חתימהונית הפכה אשד, תימחונית,
ה עו ל ם הז ה 2137

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 37 | התחילו חברי הקיבוץ לחשוש. אך איש לא הפריע לה והיא לא הפריעה לאיש. היא נהגה לשבת שעות על הדשא, בפינת הבריכה, חוששת ממבטים. את הספרייה פקדה בקביעות, כשערימת

התחילו חברי הקיבוץ לחשוש. אך איש
לא הפריע לה והיא לא הפריעה לאיש.
היא נהגה לשבת שעות על הדשא,
בפינת הבריכה, חוששת ממבטים. את הספרייה
פקדה בקביעות, כשערימת ספרים
בידה, להחלפה. על גופה החטוב לא העל תה
מעולם שימלח או חצאית — רק מכנסיים
— ולמבטי הגברים לא היתד, נענית.
גם המתנדבים מחו״ל והצעירים מהנח״ל
לא העסיקוה. לחדר האוכל היתד, מגיעה
בין האחרונים, וכשסיימה עזבה את המקום
מבלי להסב ראשה ימינה או שמאלה. עד
שיום אחד קמה ונסעה לה, מבלי הודעה
מוקדמת.
מספרת תרז :״חיפשו אחריה, אך איש
לא ידע היכן היא. כאשר סוף־סוף נכנסה
בשער עם חברתה, קם רעש גדול, מלווה
בציחקוקים ותדהמה. באסיפה נשמעה זעקה

בלט במודעות של הזמר האמריקאי פול
סיימון. הוא שהצליח לשכנע את פול
סיימון שיבוא לישראל ויתן קונצרט, אחרי
שלוש שנים שלא הופיע לפני קהל באמריקה.
גם רוברטה פלאק אינה מופיעה
הרבה לפגי קהל, ובכל זאת שיכנע אותה
לבוא לארץ.
את סטן גץ, נגן הג׳אז, הוא הביא לפני
שנה. את תוכנית הצדעת הכוכבים האמריקאיים
לישראל בטלוויזיה, שהוקרנה
ביום־העצמאות האחרון, הפיק הוא.
ההפסד 40 :אלף. על פול סיימה
עבד שנה וחצי לפני שבא ארצה. הוא
פגש אותו במיסעדה בניו־יורק ושוחח
איתו על האפשרות שיבוא לישראל. סיימון
הוא אמנם זמר מפורסם מאד באמריקה,
אך אדם ביישן ושקט, שאינו שש לקראת
קונצרטים גדולים. צ׳רלי הצליח להדליק

רוברטה פלאק. הוא פגש גם אותה בניו-
יורק, יחד עם בעלה סטיוארט בזלי, שהוא
גם מנהל עסקיה. הוא דיבר איתם על
ישראל. רוברטה סיפרה לו שהיא מעדיפה
שלא להופיע בקונצרט, היא מתרכזת בהקלטות.
אד אחרי שיחה ארוכה, היא שוכנעה
והסכימה לבוא ולהופיע בארץ.
אחרי שהיא תסיים כאן, יחזור צר׳לי
לארצות־הברית ויתחיל לארגן את ההופעות
של הזמר־רקדן הכושי בן ורין,
שנראה בסידרודהטלוויזיה שורשים, שם
גילם את צ׳יקן ג׳ורג׳ .ורין דווקא מעוניין
לבוא ארצה. צייד רק לטפל בפרטים
כמו תאריכים וכסף. ורין היה היחידי
מכל האמנים האמריקאים שהופיע במיפגן
ההצדעה לישראל בשירים בעברית.
מלבד בן ודין מדברים גם על הזמר
בוב דילן. וזה לא קל. דילן אמנם מופיע

החליטו השניים להינשא ולעלות לארץ,
ואמנם עשו כך. בשנת 1970 הגיע הזוג
הצעיר עם בתם הקטנה ועם הרבה תיקוות,
והשתקעו בירושלים. הם היו בין הראשונים
שהקימו את המושב השיתופי נווה
אילן ליד ירושלים.
צ׳רלי, שהוא פסנתרן וחובב ג׳אז, פתח
בירושלים מועדון־ג׳אז שנקרא ג׳נגו. אך
אחרי שנה וחצי של קשיי־קליטה, היתק לות
בביורוקרטיה הישראלית המסורבלת,
לידת בתו השניה ומצב כלכלי קשה, הח ליטו
בני-הזוג לחזור לאמריקה.
ששת השבועות האחרונים בארץ זכורים
לו כסיוט לכל דבר. עם מרירות ואכזבה
חזרה המישפחה והשתקעה ביוסטון, טכסם,
שם קיבל צ׳רלי עבודה כמפיק תוכניות
אמנותיות של המרכז הקהילתי היהודי.
אחרי כמה שנים של הצלחה התמנה המפיק
לתפקיד רם־מעלה במיסדר בני ברית
האמריקאי, שם היה אחראי על טיולים
מאורגנים לישראל. הוא עבר לגור בוושינגטון,
ומשם התחיל לארגן את הפעילויות
שלו. אחרי מופע האמנים לכבוד
ה־ 30 לישראל, עזב את בני ברית. כיום
הוא מפיק עצמאי, בעל תיקוות רבות
ותוכניות מגוונות. אם יצליח להביא את
כל האמנים שהוא רוצה, בוודאי גם קרן
כינרת שלו תראה קצת רווחים. את הרווחים
האלה ישקיע בעיירות־פיתוח, יקים
תיזמורות, תיאטראות ולהקות מקומיות.

ר פו א ת
הכלכיגללו׳וסמר ק ט|
במשך 45 שכיות
!חיוה !האיש מת.
ואז קס לתחייה

;111

אמרגן *יע&ן

הצוות של הפרופסור דני גור, מנתח־הלב
מבית־ד,חולים תל-השומר, הובהל ל פעולה.
אל ביודהחולים הובא פועל ערבי
מאשדוד. אקדח־מסמרים פלט מסמר שפגע
בחזהו של הפועל. המסמר נתקע בליבו.
יחד עם החולה הגיע רק תצלום־רנטגן
אחד, שנעשה מלפנים. על־פי תצלום זה
אי־אפשר היה לדעת היכן, בדיוק, תקוע

~ ז 3ר בוב דילן

מפול סיימון, דרך ברברה סטרייסנד, עד חווה אלברשטיין
— איד ייתכן דבר כזה — והכל ניסו
להסביר לה כי החלטה כזאת מעולם לא
נפלה. היא ענתה: מעולם גם לא נדונה
בקשה כזאת. תמיד יש התחלה.״
בקיבוץ פרצה מהומה. החברים החלו
מטילים האשמות איש ברעהו ודנים בשאלה
״כיצד לסלק עסק־ביש כזה?״ פעם
שתקו. אחר כד גיחכו וחששו. עתה הפכו
להיסטריים.
אך חברתם, שהיתר ,״רגילה לעשות מה
שלא עושים אחרים,״ לא ויתרה. היא רק
ביקשה שיאפשרו לה חיים בצוותא עם
חברתה.
״אנחנו השתיים,״ כד אמרה ,״אוהבות.״

ע ס קי ם
וגידל מ בי א אוו כולם
מי הוא, האיש שהביא
את פדל ס יי מוז, דהמתברנן
להביא את ברב די7ן?
!צ׳רלי פישמן בן ה־ 36 הוא נמוך, רזה,
מזוקן, ממושקף, ונראה צעיר יותר מגילו.
כשהוא נכנס למלון הילטון בתל-אביב
כל העובדים מכירים אותו, מחליפים איתו
מלים, מקציבים לו מייד חדר לכמה שעות,
כדי שיוכל לקיים את הישיבות התכופות
שלו.
שמו מתנוסס על כל המודעות המספרות
על ההופעות של רוברטה פלאק. שמו גם

אותו ברעיון שיבוא. אחרי הכל, ישראל
זה לא רק עוד מקום על המפה בשביל
האמן, זאת ארץ שתדבר אל פול סיימון
היהודי. אמנים כמוהו לא באים לישראל
כדי לגרוף רווחים. לגביהם יש משהו
מרתק במדינה. קיימת סקרנות לראות את
הארץ, הנמצאת בחדשות ללא הרף. זה
עבד. סיימון בא, ראה, כבש את הקהל
בסערה ואפילו נהנה מהביקור.
בתחילה התכונן צ׳רלי להביא אותו בשיתוף
עם הפסטיבל הישראלי, אך ברגע
האחרון נסוגה הנהלת הפסטיבל מהתוכנית,
בגלל הוצאות כספיות גדולות מדי. תוך
ימים ספורים בילבד הצליח צ׳רלי למצוא
גוף אחר, שיממן את הבאת המופע לכאן.
ועדת חגיגות-השלושים לקחה את ההופעות
תחת חסותה, ובאמריקה הקים צ׳רלי
קרן מיוחדת למימון הוצאות הלהקה ש־סיימון
הביא עימו. הוא אירגן כמה יהודים
עשירים, המוכנים לתרום למען ישראל,
וייסד את קרן כינרת. סיימון עצמו
לא לקח כלל כסף עבור ההופעות פה,
אך הלהקה שלו היתד, יקרה.
עם כל ההצלחה האמנותית שהיתה לו
כאן, הפסידה עליו הקרן 40 אלף דולז־.
אד זה לא הוציא את הרוח מממיפרשיו
של פישמן. להיפך, הוא ראה כמה צמאים
הישראלים להופעות בעלות איכות גבוהה
של אמנים ברמה בינלאומית.
גם בוב דילן. מייד אחרי שסיימון
עזב את הארץ, התחיל צ׳רלי לארגן את
בואה של הזמרת הכושית אמריקאית

בקונצרטים כל הזמן, אך הוא עסוק מאד,
יש לו צוות ענקי, וכרגע הוא נמצא
במסע-הופעות באירופה. אם הדברים יסתדרו
כפי שצ׳רלי רוצה, יזכה הקהל היש,
ראלי
לראותו.
עם ברברה סטרייסנד שוחח צ׳רלי בלום־
אנג׳לס; גם היא לא מופיעה הרבה בקונצרטים.
היום היא כוכבת-קולנוע מבוקשת
מאד, ועסוקה לא רק במישחק אלא גם
בהפקה של סרטיה. אך ישראל מעניינת
אותה, והיא רוצה לבוא. צריך רק לתאם
את כל הפרטים ביחד ואם יש מישהו
שיוכל לעשות זאת — צ׳רלי הוא האיש
המתאים לכך.
מי ב*1רך י קרן כינרת תממן לא רק
הבאת אמנים, אלא גם מיפעלי־אמגות ב-
עיירות־פיתוח בארץ .״אם לכל עיר-פיתוח
יהיה טדי קולק אחד, אולי יקומו יותר
מיפעלים אמנותיים שם,״ אומר הוא.
צ׳רלי גם מגלה עניין באמנים ישרא ליים,
ומביא כמה מהם לאמריקה. את הסיור
האחרון של חווה אלברשטיין
באמריקה הוא אירגן בהצלחה רבה. הוא
גם הוציא את צמד הפרברים לסיבוב-הו-
פעות, ורוצה להביא לארצת-הברית את
השחקנית דליה פרידלנד עם תוכנית לילדים.
הוא נפגש עם חנן יובל, ומתי כספי,
להקת בת־דור ולהקת המחול של הקיבוץ.
ששת שבועות הסיוטי ישראל
מעניינת את צ׳רלי כבר שנים רבות. עוד
כשהיה צעיר בנידיורק, עיר הולדתו, גילה
עניין בארץ. כאשר הכיר את פרל, אשתו,

פרופסור גור
45 דקות בין חיים ומוות
המסמר. כדי לוודא זאת, היה צויד בתצלומים
נוספים.
גור, בן־טבריה שהפר אגדה בחוגי מיק־צועו,
החליט לוותר על התצלומים. הוא
גם לא העביר את החולה בחדר-המיון.
מייד עם הגיעו הועלה האיש על שולחו־הניתוח,
ונפתח חזהו.
באותו רגע מת האיש.
אולם גור לא נואש. הלב נחשף במהי-
רות־הבזק, והוחל בטיפול להחייאת האיש.
כעבור 45 שניות שבו אליו החיים. האיש
קם לתחייה.
הניתוח הושלם. כעבור יום היה ברור כי
האיש לא לקה בשום מום כתוצאה ממותו.
בדרך־כלל, נגרם נזק בל-יתוקו למוח
האדם, אם נפסקת אספקת הדם למוח במשך
180 שניות. אילו היה נגרם עיכוב
של שתי דקות ד 15 שניות נוספות היה
האיש הופך, במיקרה הטוב ביותר, לצמח.
(המשך בעמוד )44

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 38 | 1תבלה או ט״מטום 6 (המשך מעמוד )23 יכתיר את העניינים לאשורם. ייגאל ידיו היד. ראש המסתבכים. אם אומנם שכח את ההחלטה שהתקבלה, הרי הפיר&ומים עליה היז צריכים להזכיר

1תבלה או ט״מטום 6
(המשך מעמוד )23
יכתיר את העניינים לאשורם.
ייגאל ידיו היד. ראש המסתבכים. אם
אומנם שכח את ההחלטה שהתקבלה, הרי
הפיר&ומים עליה היז צריכים להזכיר לו
:אותה: .אבל הוא רצה להחזיק את החבל
בשני קצותיו, הסתבך ׳בתירוצים ׳אומללים
ומגוחכים. בגין סיבך. את המצב עוד
יותר: כשנשאל סתום ושיבת הממשלה
בדבר ההחלטה על ההיאחזויות היפנה את
השואלים ליו״ר ועדת־השרים לענייני־התיישבות,
אריק שריון, כאילו ההחלטה
התקבלה בוועדה זו. הרושם שנוצר בציבור
היה אחיד: הממשלה החליטה להקים היאחזויות
כדי לטפרד את חידוש שיחות־השלום
והאיש האחראי לכך הוא אריק
שרון.
ביום השישי האחרון הסתבר לאריק סופית
כי ראש-הממשילר. וסגניו מתכוונים
לגלגל את כדור־האש. אליו. אם יצליח
להורידו יממנו — מה טוב. אם לא —
שיכווד, בעצמו. למרות שהיה בחופשה
ועסק בהעברת מטלטליו מדירתו ברחובות
לווילה החדשה בחוותו החקלאית,
שבנייתה הסתיימה, הוא ;נזעק לחלץ את
עצמו מחיצי הביקורת הציבורית שהופנו
אליו. מכיוון שיראש־יהממשלה שיחה בחופשה,
הוא פנה אל מזביר־יהיממשלה, אריה
׳נאור, יתבע ממנו למסור הודעה רשמית
שתבהיר לציבור את הרקע ומהות ההחלטה
שהתקבלה.
אריה (״מריציסה״) נאור התייפח בטלפון
:״אני חולה ...יש לי כבד ;נפוח.״
״ולי יש כבר מכם ראש ;נפוח !״ השיב
לו אריק.

פאת השיניים עד לשעה 10 בבוקר. רק
עד שעה זו מוכנות מירפאות השיניים של
צד,״ל לקבל חיילים המצויירים בד,פנייה
מרופא כללי. אחרי שעה זו אין מקבלים
חיילים, גם אם נראה שהחייל עומד להתמוטט
מכאבים.

א מפול ה של
״אופטלגין״
* 6דברי רופאי השיניים ד,צבאיים, מס־
1פר החיילים המגיע אליהם עד שעה
זו, דורש טיפולים עד השעה ,12 מלבד
עבודות הכנה שונות ועבודות מישרדיות.
לכן אין הם יכולים, לדבריהם, לקבל חיי לים
לאחר השער 10 ,בבוקר. לכל היותר
מקבל החייל, הסובל מכאבי שיניים, אמפולה
של זריקת אופטלגין, שאותה מורים
לו לשתות כדי שכאביו ישכחו עד למחרת
היום, שבו עליו להתייצב ב־ 8בבוקר.
דובר צה״ל, שהתבקש על־ידי העולם
הזה לאשר לכתב פגישה עם קצין רפואת
שיניים ראשי של צד,״ל, הד״ר אלוף־מיש-
נד, מלינק, וכן לשוחח עם קצין רפואה
ראשי של צה״ל, תת־אלוף דן מיכאלי,
ועם חיילים הסובלים משמיד,ם, סירב לעשות
כן. למרות זאת הודו רופאי שיניים
צבאיים עימם שוחח כתב העולם הזה,

שיזוף
ג מו ס ד סגור
ף* יום הראשון השפוע, בשעה 12

1יי בצהריים, הסירה הצנזורה את האיסור
שהוטל יעל פירסום ההחלטה בדבר
הקמת ד,היאחזויות בבקעת-יהירדן. אבל
הפ־רסום לא לווה בשום הודעה ממשלתית
או הסבר. בתוצאה מכך שודרה הידיעה
המוטעית כי ההחלטה התקבלה ב־וועדה־להיתיי׳שבות,
שאריק עומד בראשה.
אריק ראה בכך ניסיון מכוון ומתוכנן להשיל
עליו את אשמת הטירפוד. הוא ניסה
להשיג את מנחם ;בגין במקום חופשתו.
את חופשתו ניצל בגין כדי להשתזף ב-
בגד־ים. לאריק נמסר כי אי-אפשר להפריע
לבגין.
״מה. זה?״ זעם ישר״החקלאוית ,״הוא
צולל בבריכה? ;אז תנתקו לו את בקבו־קי-החמצן

במקום עם בגין !נאלץ אריק להסתפק
בשיחה עם ידין ,׳שניסה למנוע מטנו בכלמחיר לפרסם את החלטת ועדת־השרים
ומועדה .״זה יהיה חמור,״ הזהיר ירין,
״אסור לפרסם את החלטת ׳ועדת השרים
לענייני־ביטחוך. תשובת שרון :״אני לא
בורח מאחריות ולא: אדישה שאחרים יעשו
זאת. .איני גאח בהחלטות שאני שותף לחן.
לא אתן לממשלה סולר. להסתתר מאחורי
גבי!״ ידין יעצמו מסר תגובה לשידורי־ישראל,
שבה טען כי לא התקבלה בשום
פורום ממשלתי החלטה על הקמת יחמש
ההיאחזויות.
בינתיים החליט אריק לפרסם את החל טת
ועידת הישרים לענייוניוביטחון על דעת
עצמו. הוא יקבע סועדי שידור ברדיו ובטלוויזיה,
כידי ׳למסור ״הודעה !איישית חשו״
בד.״ .רק אז התקשר בגין. אל שרון ביוזמתו,
ישמע ממינו ׳תביעה ׳נחרצת !שהמנד
שלה יתפרסם הודעת הבהרה. בגין הבטיח
למסור הודעה כזאת אבל מצא את עצמו
תקוע על קרני הדילמה: אם תפרוסם
ההודעה הוא יסבך את ידין, יציג איותו
לעיני בל בקלונו ׳ויגרום לו בעיות עם
האופוזיציה במפלגיתו. היה ציורך למצוא
נוסחה גואלת, שתספק את השניים.
ש״דיור ההודעה סיים את הקרב המגי־חך
יבין שרון לידין. אולם ילא היה בו
עוד כידי למנוע ואת התדמית העלובה ודד
מפוחדת של ממשלה, שאין !לה האומץ
להתייצב מאחרי החלטותיה ולומר לעם
ולעולם את האמת.
בזמנו התהלך בארץ סיפור על ואימרה
׳שהשמיע דוד בדגיורייון לגבי שיני עורכים
שיל שני עיתוני־יערב :״האחד ימיהם הוא
נחש ׳והשני הוא אידיוט.״ יעל יפי הסיפור
ביקש כל יאחד משיני העורכים לייחס לעצמו:
את התואר ״ניחש״.
יכסו !אותם עורכים, יהיו וראי גם שרי
ממשלית יושראיל מעדיפים השבוע, מכין
שתי האפשרויות שייחסו להם, דימוי שיל
׳נחשים. .אבל הדימוי השני קולע יותר.

ך• שנת > 1954 התפטר מצה״ל הד״ר
^ יצחק רב־עוז, רופא השיניים הראשי
של חיל־הים. באותה שנה הוחלט כי מיר־פאות
השיניים של צה״ל תטפלנה לא רק
בחיילים, אלא גם בבני המישפחה של
משרתי-הקבע. בר־עוז נזעק. הוא פנה אל
קצין־הרפואה-הראשי של צה״ל דאז, הד״ר
אלוף־מישנה (מיל ).אברהם עצמון, ודרש
לבטל את ההחלטה .״הטיפול של צה״ל
בשיני החיילים שלו הוא שערורייתי,״ טען
בר-עוז ,״אם נוסיף עתה גם את מישפחות
החיילים, יהיו השיניים של החיילים והלוחמים
בסכנה של ממש: לא יהיה לנו
זמן לטפל בכך.״
עצמון לא קיבל את דעתו של בר־עוז.
לדבריו הוא שוחח עם רופאי שיניים צב איים
רבים, ואלד. טענו כי בגלל סיבות
מיקצועיות יש להוסיף את בני המישם־
חות :״בעיות השיניים של חיילי צה״ל
הם מאוד חד־גווניות, והרופאים הצבאיים
עוסקים כל הזמן באותו הדבר ולא יכולים
להתפתח. יש לגוון את עבודתם.״
מאז התפטרותו של בר־עוז, לפני 22
שנה, חלה אמנם התפתחות רבד. ברפואת
השיניים בצה״ל: נוספו רופאים, ניבנו
מירפאות, ניבנה מכון משוכלל ונרכשו
ניידות טיפוליות. אולם מצב השיניים של
חיילי צה״ל נשאר גרוע כשם שהיה לפני
22 שנה. ן
לחייל המתגייס לצה״ל נדמה כי הוא
עומד בפני הפתעה נעימה. כשהוא מגיע
לבקו״ם (בסיס קליטה ומיון) ,הוא נשלח
מייד למירפאת השיניים, לבדיקה כללית
של הלסת. רק מאוחר יותר מתברר לו
כי הבדיקה לא בוצעה כדי לאתר את
בעיותיו, אלא לשם צילום וקטלוג הצילום,
כדי שלצה״ל יהיה קל יותר לזהות חללים
בעת מילחמה.

נתיב הי סו די ם
של החייל
ך £א מז מן פורסם בצר,״ל סקר הטוען
/כי בל צעיר המתגייס לצה״ל מביא

עימו נדוניה לצבא בדמותם של 4,5חורים
בשיניים בממוצע. אמנם צה״ל לא טען
זאת במפורש, אולם אפשר היה להבין
כי חייל המשתחרר מצה״ל משתחרר ללא
חורים, לאחר ששיניו זבו בטיפול ובהש גחה
במשך זמן שירותו הצבאי.
האמת היא שונה לגמרי. חייל הנתקף
בכאב־שיניים בעת שירותו הוא אדם אומ לל,
אלא אם כן הוא משרת ביחידה עורפית,
ליד הבית, ויכול לגשת לרופא-
השיניים המישפחתי שלו, לאחר שעות
העבודה.
ביחידות הנמצאות הרחק ממירפאות שיניים,
מנסים המפקדים למשוך עד כמד,
שיותר את החייל, מתוך תיקווה שהכאב
יחלוף או שהחייל יצליח להחזיק מעמד
עד לחופשתו הקרובה. רק כאשר החייל
משתולל ממש מכאבים, שולחים אותו
מפקדיו לרופא השיניים.
אולם אז מסתבר, כי גם אם המפקד
כבר מעוניין שהחייל יזכה בטיפול שיניים,
עדיין ארוכה הדרך. המפקד אינו רשאי
לשלוח את החייל ישירות לרופא שיניים.
על החייל להיטלטל, לעיתים שעות ארוכות
בדרכים, כשהוא תקוף בכאב הנורא ביותר
— כאב השיניים — אל חמירפאח
הפיקודית או אל מירפאד, בבסיס חר״פ
(חיל־רפואה) .שם עליו לעמוד שעות ארוכות
בתור, כל זאת כשכאב השיניים אינו
מרפה ממנו כלל, ואז הוא מגיע לחדרו
של הרופא הכללי, לא רופא השיניים.
הרופא הכללי מבקש ממנו פרטים על
הכאבים, מבלי לבדוק אותו, כמובן, מאחר
ומה לרופא כללי ולכאב שיניים? ורק אז
הוא ממלא טופס הפנייה לאחת ממירפאות
השיניים של צח״ל.
כשיוצא החייל מהרופאי הכללת״הוא״מת־חיל
שוב להיטלטל בדרכים, עד למירפאת
השיניים הצבאית, שהיא במרבית המיק-
רים לא באותו הבסיס שבו נמצא הרופא
הכללי.
אם לחייל, שבינתיים יכול להשתגע
מכאבים, יש מזל, הרי שהוא מגיע למיר־

רן רפ״ר־לשעבר עצמון
ההפקרות התחילה
כי ״לדעתנו מצב רפואת השיניים בצד,״ל
הוא שערורייתי, בגלל שאין לנו מספיק
רופאי שיניים.״
כתב העולם הזה ביקר באחת ממירפאות
השיניים הגדולות של חיל־ר,אוויר, בשעה
1.00 אחר הצהריים, וראה כיצד חיילים
נידחים על-ידי האחיות בטענה ש״הרופא
אינו מקבל.״ באותה שעד, שהד, הרופא
במועדון הקצינים בבסיס, ולאחר שסיים
את עיסוקיו שם נכנס למכונית ב.מ.וו.
ויצא מהבסיס.

שני כ תרי ס
לשנת שירות
ל פי ׳הוראות הפיקוד העליון אסור
* לחייל או לקצין צד,״ל לעבוד באורח
פרטי בזמן שירותו הצבאי, אלא אם כן
קיבל אישור לכך מראש אכ״א. רופאי
השיניים הצה״ליים עוסקים כולם, מלבד

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 39 | בודדים, בעבודות פרטיות. לכל אחד מהם יש קליניקה פרטית, או שהוא שותף בקליניקה כזו. הדבר הוא בבחינת סוד גלוי בחיל הרפואה של צה״ל, ורופאי השיניים הצבאיים אינם

בודדים, בעבודות פרטיות. לכל אחד מהם
יש קליניקה פרטית, או שהוא שותף בקליניקה
כזו. הדבר הוא בבחינת סוד גלוי
בחיל הרפואה של צה״ל, ורופאי השיניים
הצבאיים אינם מתביישים להודות בכך
בגלוי. היום משרתים בצה״ל רק שני רופאים
מבוגרים, הנושאים בכיסם אישור
מראש אכ״א לעבודות פרטיות. כל היתר
עוברים על החוק, בידיעת ד״ר מלינק וד״ר
מיכאלי.
יזו גם הסיבה האמיתית. לכך שמירפאות
השיניים של צה״ל נסגרות בשעת בוקר
מוקדמת ורופאי השיניים נעלמים מהבסיס
כבר בשעות הצהריים. עליהם למהר לקלי-
ניקות הפרטיות שלהם, לטפל בחולים האזרחים,
המשלמים כסף רב עבור הטיפול,
וכל זאת בעת שחייל ממתין כשהוא מתייסר
בכאב שיניים.
למרות שהחיילים עצמם אינם מרגישים
בזאת, התפתחה רפואת השיניים של צה״ל
בצעדי-ענק בשנים האחרונות. מירפאות
שיניים צצו בכל מקום, ובתל־השומר ניבנה
המבון הסטומוטולוגי, אחד המכונים המשוכללים
ביותר במזרח התיכון לרפואת
שיניים. כימעט שאין רופא שיניים בארץ
שיצא להשתלמות בחוץ־לארץ ושלא עשח
זאת על חשבון צה״ל. גם הד״ר מלינק
עצמו שהה תקופות ארוכות בארצות־הב-
רית והתמחה שם, במיסגרת שירותו הצב אי,
במחלות חניכיים.
ארבע ניידות משוכללות, עם כל הציוד
הדרוש לריפוי שיניים, מזגני-אוויר ומצ למות
רנטגן, נרכשו בגרמניה והוצבו בב סיסי
צה״ל מרוחקים. גם דרגות הוענקו
בשפע. בעוד שלפני 20 שנה היה רופא

לח״ל־החובה כואבות ארבע וחוג
סתימות בממוצע -ועיקר המאמץ

אות השיניים של צה״ל, בעיקר מהגדולות
שבהן. הבלאי של המקדחות והמכשירים
האחרים הוא גדול בצה״ל הרבה יותר
מאשר בכל קליניקה פרטית. כמה רופאים
ש״החרימר׳ ציוד רפואי יקר לקליניקה
הפרטית שלחם כבר נתפסו.

איך מ שתחררים
מ מילו אי ם?

השינ
של *נ ה ״ל מוקדש לדי 13
של מישפחות הקציניס
לא איפשר לו לנסוע למירפאה, הוא חייב
להתחיל את תהליך קביעת התור מחדש,
ולהמתין שוב במשך חודשים. כך קורה
שחיילים המתחילים בטיפול שיניים בצה״ל
מגיעים לסוף השירות שלהם מבלי שהטיפול
הושלם כלל.

ד ם השיטה של קריאת רופאי שיניים
י • למילואים אינה עומדת במיבחן היעילות.
מרבית הרופאים נקראים לשירות מילואים
מפוזר. במקום לבוא לתקופה של
חודש, או ששה שבועות, ולשרת במירפאה
באחת היחידות המרוחקות, הם נקראים
אחת לשבוע לכמה שעות וחוזרים אחר-
כך לעיסוקיהם האזרחיים. כמובן, שרופא
היודע כי עליו לחזור כעבור כמה שעות,
להוריד את החלוק הצבאי וללבוש את
החלוק האזרחי בקליניקה הפרטית שלו,
ישתדל לגמור את עבודתו בצה״ל במהירות.
התוצאה: מיספר הטיפולים שלו
מצומצם, ובגלל הקצב המטורף גם איכותם
אינה מהגבוהות.
בני מישפחות אנשי-הקבע, הזכאים לטיפול
שיניים במיסגרת צה״לית, משלמים
עבור הטיפול שלהם. הם משלמים
סכומים הפחותים בכ־ 50 אחוז ממחירי ה שוק
האזרחי, ובתשלומים נוחים המורדים
במשך חודשים רבים, ולעיתים במשך
שנים, ממשכורת ראש המישפחה. רבים
מבני מישפחות הקבע נתקלו בתור הארוך
בצה״ל וגילו גם דרכים להיפטר
מתקופת ההמתנה הארוכה. לרופא הצה״לי
שלהם יש קליניקה פרטית. משום מה,
אם הם נקשרים אליו כדי לקבל חלק
מהטיפול בקליניקה הפרטית שלו, תמורת

תשלום אישי, כמובן, התור שלהם במים־
גרת הצבאית זז קדימה במהירות. מלבד
אי הצדק הטמון בכך שבני מישפחות אנשי
הקבע מקבלים טיפול חצי־חינם על חשבון
הצבא ועל חשבון חיילים המשרתים שירות
חובה, מהווה הטיפול באזרחים מקור לפרשות
שחיתות, שהן אחד הנגעים החמורים
במערכת טיפול השיניים בצה״ל.
!במצ״ח (מישטרה צבאית חוקרת) נפתחו
במשך השנים עשרות תיקים כנגד רופאי
שיניים צבאיים וחיילים או חיילות המשמשים
כאסיסטנטים. אולם במצ״ח יודעים
כי תיקים אלה הם רק קצה הקרחון,
ואינם משקפים את המצב לאמיתו. תופעות
רבות של טובות־הנאה לרופאים,
מידי בני מישפחות הקבע, כדי לקדם
את התור, כבר נתגלו ומיקרים רבים יותר
לא נתגלו. פעמים רבות התגלה כי אזרחים
שאינם שייכים לזכאי הטיפול על פי
הוראות צה״ל, ושאינם בני מישפחות
אנשי-קבע, מקבלים טיפול במירפאות צבאיות.
רופאים צבאיים, שיש להם קליני-
קות פרטיות, נוהגים לזמן למירפאה ה־צה״לית
פציינטים פרטיים, הן משום ש החומרים
היקרים נזקפים אז על חשבון
הצבא והן מטעמי נוחיות גרידא.
בצה״ל גם התגלו מיקרים של גניבת
חומרים ומכשירים על־ידי רופאים צבאיים
או רופאים במילואים. כמובן שהאובייקט
הראשי לגניבות הוא הזהב, לו נזקקים
רופאי השיניים בקביעות בעת הטיפול
שהם מעניקים. ידועים מיקרים של רופאי
שיניים העוסקים ביצירת תכשיטי זהב
ומכירתם, מהזהב שאותו הם הצליחו
לגנוב ממעבדות השיניים של צה״ל. אולם
לא רק בזהב עוסקים חלק מרופאי השיניים
הצבאיים. חומרים רבים אחרים הקשורים
ברפואת שיניים ידועים כחומרים יקרים,
ואלה נעלמים בכמויות עצומות ממיתד

ף* מוגן שאין לחשוד בכל רופאי השי-
^ ניים הצבאיים או במרביתם. אולם מיס-
פר המיקרים שנתגלו או שידוע עליהם הוא
גדול ומבהיל. אך מה שמדאיג יותר הוא
יחס הסלחנות של שלטונות צה״ל, של
הממונים על רפואת השיניים ושל חיל
הרפואה בכלל.
׳צה״ל סובל באופן כרוני ממחסור ברמד
אי שיניים. לכן הוא מנסה לתת הטבות
שונות לרופאים המוכנים ללבוש מדים.
בין יתר ההטבות: התעלמות ממעשי שחיתות
וגניבות, במידה ואלה לא עוברים
את הסטדנרטים המעוותים שנקבעו על-
ידי הצבא .״סוכריה״ אחרת: שליחת רופאים
צבאיים להשתלמות בחוץ־לארץ. אין
מיקצוע צבאי אחר שצה״ל מממן את
נסיעות בעליו לחוץ־לארץ, להשתלמות,
כמו רופאי השיניים הצבאיים.
בקרב רופאי השיניים בארץ, הנקראים
לשירות מילואים, ידועה שיטה מיוחדת
במינה כיצד להיפטר מהשירות. ידוע
מיקרה של רופא אשר נקרא למילואים
כמה פעמים, ולאחר כל שירות מילואים
חיבר דו״ח שאותו העביר, בין היתר,
גם למצ״ח, על מעשי שחיתות של רופאי
שיניים צבאיים, בהם ניתקל במיסגרת
שירות המילואים שלו. לאחר שני דו״חות
כאלה, גילו שילטונות הרפואה של צה״ל
כי הרופא עצמו חולה, וכי מחלתו אינה
מאפשרת לו להמשיך לשרת כרופא. הוא
שוחרר משירות מילואים. אותו רופא ידוע
כאחד הרופאים הטובים והיקרים בארץ,
ומחלתו אינה מפריעה לו להמשיך ולקבל
חולים אזרחיים ולהרוויח כסף רב. מאז
פרשת אותו רופא יודעים בצה״ל, כי כל
רופא שיניים הרוצה להשתחרר ממילואים
צריך לחבר דו״ח ולשלוח אותו למצ״ח.
אז מובטח לו כי לא ייקרא למילואים.
אין ספק כי אם לא ייערך טיפול שורש
מהיר בתחום רפואת השיניים בצה״ל, ימשיכו
החיילים לסבול ורופאי השיניים
ימשיכו להתעשר על חשבון צה״ל.

מפ קד ת מו פ ר
! תו אמה 333מ ״8

קרפ״ר מיכאדי
סתימת חדרים —
השיניים הראשי של צה״ל בדרגת רב־סרן,
היום הוא נושא בדרגת אלוף־מישנה.
נקבעו גם תקנים לטיפול שיניים צה״לי.
טיפול אמבולטורי, טיפול של עזרה־ראשו־נה
במיקרה של כאבים, ניתן, על פי הספר,
ללא הגבלה לכל חיילי צה״ל. זאת, כמובן,
לאחר שהחייל הצליח סוף־סוף להגיע ל רופא
השיניים. לגבי טיפולים מסוג אחר,
בטיפולי שורש וכתרים, נקבע כי לכל
חייל מגיעים שני כתרים על כל שנת
שירות. בנוסף לכך, מגיע לו מספר בלתי־מוגבל
של כתרים, במידה ושיניו נשברו
במיסגרת פעילות צבאית. כדי לקבל זאת,
חייב מפקדו הישיר של החייל להעיד
ולחתום כי אמנם השן של החייל נשברה
בעת פעילות מיבצעית או בזמן אימונים
ולא בעת חופשה בבית.
לגבי המיכסה של שני כתרים על כל
שנת שירות, כשאין הנזק נגרם בזמן שירות
מיבצעי, יכול אמנם החייל לקבל
שירות זה, אולם רק על הנייר: הוא חייב
לטייל כמה פעמים למירפאת השיניים,
ורק אז לקבוע תור. בדרך כלל התור הוא
ארוך במיוחד, ונמשך כמה חודשים, משום
שהרופאים עסוקים, בזמן המצומצם שבו
הם עובדים, גם בטיפול בבני מישפחות
חיילי־הקבע וגם בפנסיונרים של הצבא.
כאשר מצליח החייל לזכות בתור הראשון,
כחצי שנה לאחר שביקש זאת, הוא
מקבל טיפול ראשוני. אולם הטיפולים
הבאים נקבעים שוב בריווחי זמן של כמה
חודשים. הוראות צה״ל קובעות כי אם
החייל לא מגיע בזמן לטיפול, גם אם הוא
לא מגיע בזמן שלא באשמתו, אלא בגלל
פעילות מיבצעית או משום שהמפקד שלו

המרכז לרפואת הפה והשיניים של צה״ל בתל־השומר
— וטיפול שורש

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 40 | הטובות לטוביה החקיין טוביה צפיר צוהל כשהוא מחבק שתיים מהמועמדות לכתר נסיכת ים־סוף: ניקול כנפי (מימין) ויונה וירניק (משמאל) .למרות שנפגע ברגלו לפני המופע, הגיע

הטובות לטוביה

החקיין טוביה צפיר צוהל כשהוא מחבק שתיים
מהמועמדות לכתר נסיכת ים־סוף: ניקול כנפי
(מימין) ויונה וירניק (משמאל) .למרות שנפגע ברגלו לפני המופע, הגיע טוביה לאילת.

׳}* ש הטוענים כי זאת מחלח. אחרים
בטוחים כי זאת רפואה. כך אז כך,
אי אפשר להתעלם מקיומה של התופעה
המכובד .״שבעה אילת״ .היא מדביקה את
כל מי שמגיזע לעיר המפרץ הדרומית ואינה
מרפה ממנו גם אחרי שעזבה. במיוחד
היא בולטת אצל אלה המגיעים אליה
לראשונה. ועד כמה שיראה הדבר מחר
— יש עוד הרבה כאלה.
דה מה שקרה גם לחבורת 13 הנערות,
שהתחרו על תואר מלכת המים 78׳ .ערב
התחרות הסופית לבחירת המלכה, שנערכה

^| 1| 1 0ון{|ן | 1ראש עיריית אילת, גדי כץ, מנשק
111 1111 0ליהודית נגר מיד אחרי הכתרתה
כנסיכת־המים של ים־סוף (משמאל) .גם סגניותיה של
נסיכת ים־סוף זכו בנשיקות־הכתרה. הסגנית הראשונה,
יעל גרינברג (למעלה) ,מפי גבי אורון, המנכ״ל הצעיר והדינאמי
של חברת יצרני הסנדלים גלי ; ונטלה רז, הסגנית
השניה (מימין) ,מפי אלכס ירושלמי, מנהל מלכת שבא.

40 .1

בהיכל התרבות (ראה עמודים 31־ ,)30 נערכה
החזרה הגנרלית לקראת המופע הגדול,
באילת, שם עמדה לד,ובהר אחרונת הנסיכות
— נסיכת ים־סוף. רוב הנערות הספיקו
סבר לטייל ברחבי העולם. אבל רק
בודדות מהן היו עד כה באילת. ושבעת
אילת דבקה בהן מיד.
הנוף הקסום, אווירת הניתוק והריחוק,
השלווה והרוגע הפרושים על פני העיר
והאופי המיוחד של בני־המקום שסובבו
אותן, פעלו עליהן מיד. מה שנועד להיות
מסע נופש ופריקת מתח לפני התחרות

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 41 | הראשית, הפך לחגיגה אחת גדולה שינס־שסח 48 שעות ברציפות. את חדרך לאילת עשו הבנות באוטובוס ממוזג־האוויר של חברת אגד־תיור, בלוויית הנגנים ותאמנים, שעמדו להופיע יחד

הראשית, הפך לחגיגה אחת גדולה שינס־שסח
48 שעות ברציפות.
את חדרך לאילת עשו הבנות באוטובוס
ממוזג־האוויר של חברת אגד־תיור, בלוויית
הנגנים ותאמנים, שעמדו להופיע יחד עמן
בערב הבהירה. החבורה, חמגוסשת מנסי־עותיד.
הקודמות, דמתה ללהקה שלא הפסיקה
לשיר ולנגן כיל הדרך לאילת, הגיעה
לעיר רעננה ועליזה.
לרגע נראה היה כי צפויה תקלה. התחרות
לבחירת נסיכת ים־סוף עמדה לציין
את פתיחתו המחודשת של אחד הוותיקים
שבמלונות אילת — מלכת־שבא. המלון
נרכש לא מכבר בידי המיליונר הפרסי
אברהם חי, שהשקיע למעלה מ־ 15 מיליון
ל״י בהרחבתו וסשיפוצו. אלא שהשיפוצים
טרם הסתיימו במועד שנקבע מראש. שעות
מספר לפני תחילת הנשף, סביב בריכת-
השהייה המחודשת של הסלון, עדיין נער מו
בה ערומות עפר וטיח והמקום נראה
כאתריבנייה פעלתני. אולם עם לילה התגלה
במקום מהזה מרהיב למאות מתושבי
אילת, שנהרו למקום פדי לצפות בנשף
שהפך סבר עבורם לתגיגתיהקייץ המרכזית
של העיר.
בתוך הבריכה הוקמה במת־ענק מקושטת
בדגלונים ובכרזות. סבוב הבריכה נבנה
מסלול מיוחד. כאשר צעדו עליו הבנות
כדי להדגים את בגדי־הים והחוף של גו־טקס,
את יצירות בית־האוסנה נז.ב. ואת
קבקבי וסנדלי גלי — היתר. זו תצוגת
האופנה בעלת המסלול הארוך ביותר —
כמעט 200 מטר.

מנה של
נ שיקות
^ דמה למופע הססגוני והמלהיב סעו־
<\ דת־ערב מלכותית, שנערכה למועמדות
על המידשאה שמסביב לבריכה. מטבח המלון
אומנם טרם הושלם, אבל מנהליו טרחו
ותביאו מעדנים ומטעמים, סולל יין ושנד
פאנ״ה, מאחד המלונות הסמוכים. בעל המלון
עצמו הגיע במיוחד לכבוד המאורע
מאיראן, טרח ודאג כדי שהכל ידפוק כשורה.
כך הפך נשף הבחירה לנשף חנוכת
בית־הטלון שעדיין לא הושלם.
המועמדות הוצגו לעיני הקהל לאור

טנגו!8קול

ריקוד בסלע

את הלילה
סוף בילו
לכבודן במועדון מלון הסלע האדום עד
יהודית נגר כשהיא נסחפת באחד

שלאחר נשף בחירת נסיכת יס־המתחרות
במסיבה שנערכה
לשעות הבוקר. בתמונה נראית
מריקודי הדיסקו במועדון.

זרקורים ותאורה תתימימית, שנבנתה בתוך
מי הבריכה. המנחה מני פאר היה שוב
במיטבו, למרות שהגיע לאילת חולה. מראה
היפהפיות והתוכנית האומנותית העשירה ו־המשעשעת,
שהתקיימה בחסותה של חברת
הסיגריות דובק, סחפו את הקהל לקריאות
עידוד ותמיכה במועמדות, שנראו בעיניו
זכאיות לתוארי הנסיכות המקומיים.

ניקול כנפי, מטפלת ילדים
מקיבוץ גליל־יס, שליד הר־צליה,
משעשעת את עצמה בריקוד טנגו עם אחת
מחברותיה מאחרי הקלעים בעת הנשף שנערך באילת.

דיסקו נטלי

שעשוע במסלול

סלי שעשוע, שנבחרה
לפני שבוע כנסיכת
הכינרת, בנשף שנערך בטבריה, צועדת בפני קהל
משתתפי הנשף כשהיא לבושה בבגד־חוף של גוטקס.

חבר השופטים היד. מורכב הפעם מארבע

נשים וארבעה גברים: אסתר דורון, נציגת
חברת גלי: התסשיטאית רחל גרא; יעל
מתוקי, מנהלת חברת אגד־תיור באילת:
חנה ויינבדג, נציגת חברת הקוסמטיקה מרי
קוואנט: יוסי בכר, מחוברת תכשיטי השיער
ונלוז: מנכ׳׳ל מלון מלכת־שבא יעקב מזרחי:
יהודה הלווי, נציג חברת הבנייה של

נטלה רז, תלמידת תיכון בת ה־ 16 מנתניה, שעלתה
בגיל 9מברית־המועצות, ונבחרה באילת כסגנית
השניה לנסיכת ים־מוף, מפגינה את הידע שלה בריקודי דיסקו בעת המסיבה
העליזה שנערכה במיוחד לכבוד כל המתחרות במועדון הסלע האדום.

אברהם ג״נדי וצ׳רלי מויאל, מנהל חברת
התעופה ארקיע באילת.
נראה שטעמם של אנשי דרום הארץ הוא
זהה. שכן הפעם הכתירו השופטים והקהל
שנית שתיים מתוך שלוש הנסיכות, שזכו
כבר סתוארים בנשף הראשון, שנערך באשקלון
לבחירת נסיכת הים־התיכון. הדוגמנית
התימניה מיהוד, יהודית נגר, הוסיפה
לכתר נסיבת הים־התיכון את כתר
נסיכת ים־סוף, סשהוכתרה בידי ראש העיר
אילת, גדי כץ, מפיו זכתה למגה גדושה
של נשיקות. גם תלמידת־התיכון החיפאית,
יעל גרינברג בת ה־ ,16 הוכתרה שוב כסוג-
ניתר. הראשונה. בתואר הסגנית השניה
זסתה הפעם נטלה רז׳ תלמידת־תיכון בת
16 מנתניה, שעלתה מברית־המועצות בהיותה
בת .9
!אולם מצב־הרוח המאפיין את שגעת
אילת, שהגיע לשיאו בטכס ההכתרה, לא
דעך לאחריו. להיפך. רק אז החלה החגי גה
האמיתית. כל הנערות ומלוויהן התמנו
למסיבת ריקודים שנערכה לכבודן במועדון
הדיסקו של מלון הסלט הארוס. שם בחת
תושבי אילת בראש צוות המרקידים המקומי,
משד. ועקנין, כמלך־המים של אילת.
ועקנין ערך טכס הכתרה נוסף לנסיכות
ים־סוף, בו הותזו דליי מים על כל הנוכחים.
רטובות, אך עליזות ומשוחררות,
רקדו סל המשתתפות בתחרות במקום עד
לשעה ארבע לפנות בוקר. אלא שגם אז
לא הסתיימה המסיבה. היא הועברה אחד-
כך לבריכת השהיה של מלון אמדיקאנה
החדש, שם ערכו הנסיכות תחרויות שחיה
ושעשחעי־מים.
סשהאיר השחר כבר לא היה מה לדבר
על שינה. המסיבה בת 48 השעות נמשכה
בשירה בצוותא על הדשא בניצוחם של
שלושת חברי להקת־הזמר ימים טובים,
כולם בוגרי להקת חיל־הים, שזה עתה
השתחררו משירותם הצבאי.
יאת הדרך חזרה לתל־אביב עשו הנערות
בטיול !מודדו דרך ים־המלח, עין־גדי,
יריחו וירושלים, בהדרכתו של איש אגד־תיור,
זאב קירשנר. קירשגר, לשעבר ראש
אנף־החוץ של אגד, שהתנדב להסיע את
המחתרות לכל נשפי הבחירה, הופתע בעצמו
מחעירנות והסקרנות אותם גילו הנערות
להסבריו של כל אתר בו ביקרו
וזאת אחרי שיותר מיממה לא עצמו עין.
״חווקה בלתי נשכחת,״ סיכמו נימפות-
המים את הופעתן באילת. וחן לא ידעו
אולי כי נדבקו בבר בחיידק השקעת ה־אילתית,
שידחוף אותן לשוב ולחזור לעיר
הדרום הרשומה על מפת ישראל, אך הנמ צאת
למעשה בעולם אחר של חוויות והר גשות.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 42 | שואלי השני! שלום בין שת ערים איסוקיות אחר מילחמה שד 700 שנח העבודה שלי כאמן ליצור קשר בין ניגודים. הקדשתי את העבודה שלי לשלום, וקראתי לתערוכה ׳שתי סביבות

שואלי
השני! שלום
בין שת ערים
איסוקיות אחר
מילחמה שד
700 שנח
העבודה שלי כאמן ליצור קשר בין ניגודים.
הקדשתי את העבודה שלי לשלום,
וקראתי לתערוכה ׳שתי סביבות לשלום/
אני רואה את שתי הסביבות כיחידה אחת
בלתי־נפרדת. איזה קשר יש בין מה שאני
עושה לשלום, והאם זה מוצדק או לא —
זוהי בעייה. המימסד האמנותי, שאני חלק
ממנו, דוחה את עניין השלום בעבודתי,
וחושב שאני עושה שגיאה, שיותר טוב
שהדברים יהיו נייטרלים, ושלא אכפה
אלמנט פוליטי ביצירה. אני ממשיך לעשות
את זה, משום שאני מאמין בשייכות
של האדם — מעורבותו בחברה על
כל היבטיה.״

חומות מלו ירושלים

מלך ירושלים וסיציליה במאה ה־ ,13 הפכה על־ידי קרוון לסביבה

פיסוליה העשוייה בטון לבן, דשא, מים זורמים ואור שמש.
בעיקבות התערוכה הושכן שלום בין שתי ערים יריבות, למעלה
מ־ססל שנה, במחוז טוסקנה שבאיטליה — פך רנצה ופראטו.

״גלגל שהוא
מי סחר ״
ך* וא נולד ב 1930-בתל-אביב. את ראי
1שית לימודיו עשה אצל אבני, וד,מ־

הלינו של ח׳ בפיונצח

ך* רן לייזר ארוכה, ירוקה ובוהקת
׳ \ מתוחה בשמי העיר פירנצה, ומקשרת
בדייקנות את שיאה של כיפת־הקתדרלה
עם מיבצר בלוודרה שבעיר. זהו חלק מ־תערוכתו
של הצייר דני קרוון המתקיימת
בעיר שהיתה פעם בירת האמנות של
הרנסאנס.
פירנצה העמידה לרשותו של קרוון את
מיבצר בלוודרה. המיבצר נבנה בתקופת
הרנסאנס על־ידי האדריכל בונטלנטי, ממציא
הגלידה, כדי להגן על מישפחת מדי-
צ׳י, ששלטה אז בעיר, מפני נתיניהם
| הזועמים. הוא בנוי על הגיבעה המשקיפה
על העיר, כשכל התותחים מכוונים אל
גשרי׳ה. בסופו של דבר לא היה המיבצר
מעורב מעולם במילחמה. מאז כיתתו בני-
פירנצה את החרב למזמרות והפכוהו להיכל
של אמנויות, מיבצר להצגת־תערוכות.
קרוון הוא האמן השלישי, המציג תע-
רוכת־יחיד במקום מכובד זה, והעובדה
שלפניו הציגו רק שני גדולי־דור של
האמנות בת־זמננו: הנרי מור וראושנ־ברג,
מצביעה על כיבוש־פיסגה לא מבוטל
של האמן הישראלי.

שבא מהצפון. רק 18ק״מ מבדילים בין
פירנצה לפראטו, אך הפער במנטליות ובאופי
הוא כל־כך גדול עד שאיש לא
האמין שניתן לגשר ביניהן. מה שלא עשו

מאות שנות־שכנות, עשה דני קרוון, שפתח
עכשיו פעילות משותפת בין שתי
הערים, העומדת להימשך שנים.
״היה בזה איזשהו גירוי, לנסות על־ידי

שיך בסטודיו של שטרייכמן וסטימצקי,
שחולל את המהפכה של האמנות המודרנית
הישראלית, שהושפעה מפאריס (״המופשט
הלירי״ המפורסם).

נין ניגודים,,
ף* יבצר כלוודרה משתרע על שטח
> 1עצום, הקרוב לשיטחה של כיכר מל-
כי־ישראל שבתל־אביב, ומאכלס בששה-
עשר אולמות .״אבל כישראלי הכובש שטחים,״
אומר קרוון ,״לא הספיק לי, אז
הסתבכתי והמשכתי את התערוכה בעיר
השכנה, פראטו.״
אולם ההשתרעות על השטחים לא נעשתה
מתוך מטרה של כיבוש, אלא למען
י השכנת שלום. פראטו ופירנצה הן שתי
ערים במחוז טוסקנה, שאיבה בת 700
שנד. מפרידה ביניהן. ראשיתה של האיבה
בתקופה שבה היתה איטליה מחולקת למדינות
קטנות, ולפני כ־ 700 שנה הסגירה
המדינה פירנצה את המדינה פראטו לאוייב

תעל גג המיבצו

נמצא דני קרוון, בשלבי
בניית התערוכה בבלוודרה,
עם ד״ר שנקרנבורגר, מנהל הדוקומנטא של קאסל, ואמנון ברזל,

המנהל האמנותי ועורך הקטלוג של התערוכה. ברקע: פירנצה
עם מיגדל הפעמונים שלה וכיפת סן לורנדו שבנה מיכאל אנג׳לו.
לרגלי ההרים, במרחק של 18ק״מ בלבד, נמצאת העיר פראטו.

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 43 | פרוץ מילחמת־העצמאות היווה לגביו ציודדרך. למרות שלא היה מעורב במיל- חמה בצורה פעילה, נמנה על גרעין של השומר־הצעיר והצטרף לקיבוץ הראל. החברות שלו בקיבוץ דחפה

פרוץ מילחמת־העצמאות היווה לגביו
ציודדרך. למרות שלא היה מעורב במיל-
חמה בצורה פעילה, נמנה על גרעין של
השומר־הצעיר והצטרף לקיבוץ הראל. החברות
שלו בקיבוץ דחפה אותו, כאמן,
לחפש את הקשר בין האמנות והחברה,
ומכאן אל הקשר אמנות־ופוליטיקה.
ייתכן שאותם ימים רחוקים בהראל,
במחצית הראשונה של שנות ה־ 50׳ ,הולידו
את תערוכת־הענק שלו בשנות השיבעים
בוונציה, בקאסל ובפירנצה, תערוכות שכולן
מוקדשות בעקשנות לנושא השלום.
בנסיון שלו ליצור קשר בין אמנות
וחברה, חיפש שילוב אפקטיבי בין האמנו-
יות, וכך הגיע ללמוד תפאורה בבית־הספר
לתיאטרון של הקאמרי. ברבות הימים שילב
את עבודתו בתיאטרון עם עולם המחול.
הוא עשה תפאורות ללהקת עינבל (שדרכה
הכיר את מרתה גרהם, שהזמינה אותו
לעשות תיפאורה בניו־יורק) ,ואחר־כך היה
ממקימי להקת בת־שבע.
״בסופו של דבר,״ מספר קרוון ,״התקופה
שבה עסקתי בתיאטרון, כולל תיפאד
רות שעשיתי לפסטיבל הישראלי ולפס־טיבל
של פירנצה, היתד. עבורי מעבדה
של עבודה סביבתית, שהאדם משמש בה
כקנה־מידה. הקשר בין האדם, הנמצא בתנועה,
עם הממד של התפאורה, יוצר
חוויות צורניות למסתכל. תפאורה זה משהו
מאד מוגדר, משהו אחר ממה שאני עושה
כיום, למרות שהרבה פעמים ניסו להסביר
את מה שאני עושה כתפאורה. אני חושב
שזה חוסר־הבנה, מכיוון שכל עבודה שלי
יוצאת מתוך המצב הספציפי הנתון, מתוך
עולם אחר, סביבה אחרת.״
בשנת 56׳ יצא להשתלם בפירנצה ולמד
שם פרסקו(ציור קיר) ,מתוך כוונה לעבוד
במקומות ציבוריים ומתוך התנגדות חריפה
למיסחור באמנות, כגון תערוכות ב גלריות
ואוספים פרטיים .״כל אותו גלגל
שהוא מיסחר. היום אני לא חושב כך.
היום אני חושב שזהו חלק מהעולם שבו
אנו חיים, ואי-אפשר להתכחש לו. אבל
מצד שני זה הוביל אותי למד, שאני עושה.״
הרעיון של אמנות עבור קהל היא

לייזר מעל לוואומו

קרן לייזר בירוק
זוהר נמתחת ממבצר
הבלוודרה, שם מוצבות עבודותיו הפימוליות של קרוון, לעבר

״ירושלים עיר שלום״ ,זהו שמה של היצירה המורכבת מ־9
? 1 1 *^1111
אלמנטים עשויים מבטון לבן. המקום מהווה מוקד משיכה
״ 1 * 1* 11 1י1 1
לילדים, לאוהבים ולשוחרי שלום. למטה: דני קרוון ליד דגם ״הסביבה הפיסולית״.

כיפת ברונלסקי הקבועה בראש הקתדרלה של פירנצה. המבצר
משקיף על העיר פירנצה עס כנסייתה ומיגדל הפעמונים שבנה
ג׳יוטו. למטה נמצאת הפיאצה דה־סיניורה ויצירת פסלי הרנסאנס.

הכיכר הפנימית של היכל־המישפט בתל-
אביב, עשוי מבטון; קיר באולם־המליאה
של הכנסת, עשוי מאבן; ואנדרטת חטי-
בודד,נגב, שנבנתה ליד באר־שבע. אנדרטה
זו הקנתה לו שם בינלאומי, בהיותה
אחת הסביבות הפיסוליות הגדולות והמעניינות
שנעשו עד כה.
ב־ 1976 הוזמן להציג בביאנלה, שהיא
אולימפיאדת־האמנויות הנערכת אחת לשנתיים
בוונציה. הנושא של התערוכה היה
סביבה, וקרוון בנה שם שתי עבודות שזכו
בהצלחה בקנה־מידה בינלאומי. ספק אם
איזה שהוא אמן ישראלי לפניו זכה בפיר-
סום עולמי כה נירחב בביאנלה. לא היה
עיתון או מבקר־אמנות שלא הזכיר את דני
קרוון בנשימה אחת עם גדולי האמנים,
שנטלו חלק בתערוכה. שטרן הגרמני כלל
אותו בין ששת האמנים הבולטים בתערוכה,
ותחנות־טלוויזיה באירופה סקרו בהרחבה
את עבודתו.
בשנת 1977 הוזמן לבצע פרוייקט בתערוכה
בינלאומית אחרת: דוקומנטא ,6ש נערכה
בקאסל שבגרמניה. דוקומנטא היא
תערוכת־היוקרה של האמנות העכשווית,
והנהלתה הזמינה את קרוון להציג בתערוכה
באופן ישיר, ללא קשר עם ייצוג
מדיני (כפי שנעשה בביאנלה) ,ואף מימנה
לו את בניית הפרוייקט. דבר זה נחשב
כאחת הפסגות, שאמן יכול להגיע אליהן
בתחום האמנות החדשנית.

״כל עבודה שלי יוצאת מתוך המצב
הספציפי של הסביבה שבה אני עובד.
המצב מכתיב את הצורות, את החומרים,
את אופי העבודה. מצב של תיאטרון זה
לא מצב של כיכר, ומצב של כיכר זה לא
(המשך בעמוד 1 )44

שהביאה אותו לאקדמיה של פירנצה
כדי ללמוד את אמנות הפרסקו, שמשמעותה
ציור על־גבי הטיח הלח במקומות הפתוחים
לציבור, כדוגמת ציירי הרנסאנס,
שציורי־הקיר שלהם נראים בכנסיות־ענק.

״ ה א מנו ת
קורצת ל חיי ם ״

רסקו הוא חלק מהסביבה,״ אומר
/ /י קרוון .״הוא לא רק דבר קישוטי הקשור
למקום מסויים ולמיסגרת מסויימת,
אלא אמנות שפורצת מהפנים אל החוץ. החוץ
גם פורץ אליה. יש חלקים של גופים
בתוך הציור שנמצאים גם בחוץ. זוהי
אמנות שעוברת מהדדממדי אל התלת־ממדי,
המשתלבת עם הרחוב. כשהגעתי
ארצה, ראיתי שאני לא יכול לעשות
פרסקו, כי אין לי אותם חומרים, ולכן
עברתי לעבוד בבטון, שהוא חלק מהבנייה,
וכמוהו האבן והאלומיניום.״
ובין עבודותיו הבולטות של קרוון בארץ:

הזית הצומח בראש החומה
של טירת־המושל שבפראטו,
י י1 1
קבע את הצורות הפיסוליות של קרוון.

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 44 | הליזר של דו׳ י (המשך מעמוד )43 מצב של קיר בתוך בניין, ולא מצב של גיבעה בנגב, וודאי שלא מצב של מיבצר מול פני העיר פירנצה. כל דבר זה משהו אחר, ומחייב לימוד

הליזר של דו׳ י
(המשך מעמוד )43
מצב של קיר בתוך בניין, ולא מצב של
גיבעה בנגב, וודאי שלא מצב של מיבצר
מול פני העיר פירנצה. כל דבר זה משהו
אחר, ומחייב לימוד מההתחלה, ונסיון לפתור
את הבעיות שהוא מעמיד לפני, בצורה
הצומחת מתוכו ואליו, ולא נכפית
עליו. אני נגד כפייה ונגד זה שאמנות
כופה את עצמה על הסביבה, או על האדם.
אני חייב להיזהר שהרעיונות שלי יהיו
חלק אורגני של הסביבה. בעבודה שלי
אני מחפש זיקה בין הפנים אל החוץ,
משום שהאמנות קורצת לחיים, קורצת
החוצה. הייתי רוצה שתשפיע יותר. אני
לא בטוח שהיא משפיעה. עובדה — במקומות
שהאמנות פרחה בהם, לא היו
האנשים טובים יותר. זוהי בעייה מסובכת.״
התערוכה
שבפראטרפירנצה אף היא
צמחה מתוך הסביבות עצמן, י וקדם לה
תהליך התבשלות בן שנה.
הרוח המנגנת
זכוכית כלי בית
כלי עץ ספות סטיחי כ ס
מוצרי כ ס כרמיכה אופנה ואביזרי אופנה
מוצרי נוי
צעצועים

ויו

7ן לאס
דיזנגוף 224
י רנ ש לי ם

7ן לאס בג אנז
הרצוג 61

במדינה
(המשך מעמוד )37
שיקול של שגיות. תוך כדי הניתוח,
התברר מה היה מצבו.
׳ המסמר חדר לחדר-הלב השמאלי, שבו
זרם־הדם חלש יותר, פילח את המחיצה
שבינו לבין חדר־הלב הימני, שבו הזרם
חזק יותר. הוא נתקע במחיצה — ושם
הפך, למעשה, פקק.
הטילטולים בבית־החולים רופפו, כנראה,
את המסמר — ונגרם שטף־דם חמור, שגרם
את המוות. רק מהירות־השיא שבה
בוצע הניתוח איפשרה את החייאתה.
מסתבר כי שיקולו של הפרופסור הצעיר
( )44 היה נכון. אילו בוצעו תחילה צילו־מי־רנטגן
נוספים, יחד עם הטיפול השיג־רתי
בחדר־המיון, היה עשוי להתברר,
במיקרה הטוב, כי אין צורך בניתוח, אך
אילו הוכח אז הצורך בניתוח, היה זה מאוחר
מדי. ולהיפך: הניתוח המיידי היה
עלול להתגלות כבלתי־נחוץ, במיקרה הטוב
— אך היה יכול להציל את חיי
האיש, במיקרה הגרוע. משום כך החליט
גור כי יש לפעול מייד.
שיקול זה, שנעשה תוך שניות, הציל
את חייו של הפועל. השבוע הוא היה,
לדיברי הצוות •הרפואי שטיפל בו ,״כמו
חדש.״

ף משטחים הגדולים של מיבצר ה*
בלוודרה, המשקיף על פירנצה, העיר
של מיגדל־הפעמונים של ג׳יוטו, כנסיית
סן־לורנצו של מיכאל־אנג׳לו וכיפת הק תדרלה
של ברונלסקי, מוצבים מיבנים
העשויים מבטון לבן, מדוייקים בצורתם הגיאומטרית,
כמו פירמידה, עמוד המתנשא
אמ 1ו ת
לגובה 12מ /מבנה דמוי מדרגות וקירות
חיצוניים. פסלים אלה מוצבים בהתאם ל -הטנור וקוק לכסף
מיבנים ההיסטוריים בעיר, ובהתאם לכיוון
קרינת השמש. משולבים בהם — קו מים
תככים אופראיים
זורמים לאורך 80מ /מישטחים של דשא, בהקמת המפוסלים על־ידי קרוון בצורת כיפה, גל
ופירמידה, שדרכה נראים גני הבובולי, שאופרה
בירושזיס
נבנו על-ידי המדיצ׳ים.
מזה שנים רבות מושתלת בשפת ימה
השילוב של חומרים מן הטבע (דשא,
מים, אור ורוח) מדהימים את המבקר, המ של תל־אביב האופרה הישראלית, שאותה
צפה לראות כאן פסלי־אם־וילד. קרוון,
בתערוכה זאת, הביא לעולם האמנות חידושים
אחדים: נוסף לקו המים, המהווה
רישום בנוף, ולקרני השמש, החודרות
לפסלים ויוצרות רישום של אור המשתנה
לאורך שעות היום, נמצאת קרן הלייזר
הירוקה הזוהרת, המהווה חלק מהפיסול.
הקרן מחברת את המיבצר עם כיפת־הקתד־רלה,
ומוקדשת על־ידי האמן לליאונרדו
דה־וינצ׳י, שהערצתו אליו נמהלת בהערצה
של כל השכונה הרנסאנסית.
קו של זיתים מושתל על־ידי קרוון,
ומוקדש לג׳רוג׳ו לה־פירה, שהיה יוזם
מיפגשי־השלום הידועים בין ישראלים לערבים
בפירנצה.
בששה־עשר האולמות של המיבצר עצמו,
מזומנות לצופה חוויות צורניות מפתיעות,
הנובעות מפיסול סביבתי בעץ, המשתרע
על פני קומה שלמה, סידרת רישומי־שלום
(שיצר קרוון לספרו של לובה
אליאב) ,רצף סרטים תעודיים, המוקרנים
בשלושים־ושניים מכשירי וידאו, רישומי
לייזר ונגינת הרוח המושמעת מתוך עוגבים
מיוחדים שתיכנן האמן, המופעלים
מתוך נשיבתה הבלתי־מתוכננת.
אותם אלמנטים המוצגים בבלוודרה נמצאים
בצורה מרוכזת יותר בפראטו. התערוכה
אף נפתחה בעיר פראטו, בטירת
המושל (קאסטלו דה ל׳ימפרטורה) ונמשכה
אל פירנצה .״התערוכה בפראטו היא כמו
אוברטורה של יצירה אופראית. פתחתי
בה כדי לאפשר לצופה מבט מרוכז, לפני
שייכנס לפרטים.״
את מיבצע־הענק של התערוכה תיכנן
טנור רודן ב״אותלו״
דני קרוון בסיועו של אמנון ברזל,
הכושי לא עשה את שלו
המנהל האמנותי של התערוכה ועורך הקטלוג,
שהוא בהיקף של ספר .״אמנון
ברזל היה מעורה בכל ההחלטות האמנו -ניהלה, עד למותה, לפני 1כמה שבועות,
תיות שלי,״ אומר קרוון ,״נוכחותו היתד. הזמרת אדים דה־פילים. מזה עשר שנים
מאד חשובה לי, ואני מעריך מאד את בדקו ובחנו ועדות ציבוריות שונות את
כוח־השיפוט שלו כמבקר אמנותי, המש ההצדקה הכלכלית לקיומה של האופרה
תתף ביצירה ואינו שופט אותה מגבוה.״ הישראלית, ומסקנותיהן היו שליליות. למההסתערות
של אמצעי־התקשורת של רות זאת המשיכה האופרה הישראלית להתאיטליה,
ובעיקבותיהם של אירופה, לעבר קיים ולזכות לסיבסוד מישרד־החינוו־וה־תערוכתו
של קרוון הדהימה אף את האמן תרבות.
ידיעה שפורסמה באחד מהעיתונים בש עצמו.
ההצלחה היתד. מעל ומעבר למצופה.
לראשונה מזה זמן רב הזכירו את בוע שעבר העלתה מעט גיחוך על שפתי
ישראל שלא בהקשר לדימוי של סרבני־ הקוראים. היא פורסמה תחת הכותרת ״האם
שלום, של אלימים פוליטיים ושל ריח תהווה הפקת אותלו בסים לבית־אופרה
אבק־שריפה. הפעם דיווחו על שלום כצו ירושלמי?״ ,שנשמעה יומרנית.
״כולם ספרדיים״ .יעקב רודן, גדול
רה של אמנות, ועל רבבות של בני־נוער
החוגגים חוויה אמנותית בין פסלים בוה זמרי האופרה שצמחו בישראל, עשה קריי קים
בלבן, על פני דשא ירוק בפירנצה רה בינלאומית, כשהוא מזמר אופרות
ובפראטו — בתוך החומות שבנה פריד־ כאותלו, טורנדוט ושימשו! ודלילה בבית־ריר
השני, שהיה מלך ירושלים לפני 700 האופרה החשוב מטרופוליטן אופרה בניו-
שנה.
יורק.

השבוע סיפר את סיפור האופ רה
הירושלמית:
חזרתי להתגורר בארץ. כיום אני מש מש
כראש -המחלקה הווקאלית באקדמיה
למוסיקה ע״ש רובין בירושלים. עזבתי
את הקאריירה שלי בשיאה, כדי לפתח
את אמנות הקול בארץ. בוגרי המחלקה
הווקאלית באקדמיה נבצר מהם להגיע
לפראקטיקה של פיתוח קולם, ואחרי הלימודים
הם יורדים לחו״ל.
ביחד עם כמה ידידים ייסדו את אגודת
האופרה הירושלמית לאחר כמה מיני־אום־
רות שביצעו תלמידי האקדמיה בהצלחה
רבה. אחת מהן שודרה אף בטלוויזיה.
המשימה הראשונה שנטלנו על עצמנו
היתה להעלות את אותלו. הרעיון זכה
לגיבוי של הנהלת האקדמיה למוסיקה.
פניתי ללאה פורת, מנהלת המועצה לתרבות
ולאמנות, ותגובתה המיידית היתה:
״בירושלים אין מקום לאופרה. כולם ספרדים
שם.״ התגובה הדהימה אותי. על כל
פנים, לאה פורת התחייבה שהמועצה לתרבות
ולאמנות תממן שליש מן ההוצאות,
אחרי הגשת תוכנית ותמחיר.
באביב 1977 פנינו אליה עם עלויות
ההפקה של אותלו, ובנוכחות מזכירתה היא
התחייבה על מענק של 150 עד 200 אלף
לירות, מתוך סכום כולל של 530 אלף
ל״י. היא גם הבטיחה, באותה פגישה,
שאם נצליח בהעלאת אותלו ,״תהיה אופרה
בירושלים״ .במקביל אמר ד״ר דן רונן,
עוזר של לאה פורת, לעמי מעייני, מלחין
וסגן מנהל האקדמיה בירושלים, ש״יש
נטייה במישרד־החינוך להקים אופרה בירושלים.
״פשוט
כמו מדצארט״ .אנחנו גייסנו
כספים, והתחלנו לעבוד בהתנדבות, כאשר
אנחנו חותמים על חוזים לנגנים, לאולם
ולתלבושות, בעוד לאה פורת וד״ר
רונן מושכים את התשלום. השבוע הגיעה
הבשורה בצורת מיכתב, המודיע על תש לום
של 80 אלף ל״י בילבד להפקה.
כאשר פניתי אל דן רונן׳ הוא אמר בציניות
:״לא קיבלתם את מה שביקשתם,
אבל אחרי ההפקה של אותלו תצעקו חזק,
ואז תקבלו זוהי פניה גסה מדי, מה
עוד שהסכום הכללי של הפקתנו הוא מח צית
הסכום שעולה להפיק אופרה בסדר
גודל דומה בתל־אביב.
ניסינו לעניין בשלבי ההכנה של אותלו
גורמים מוסיקאליים אחרים בירושלים.
היתה לנו ישיבה עם מיכל זמורה־כהן,
האחראית על פעולות המוסיקה ברשות־השידור,
והמפקחת על תיזמורת רשות־השידור.
היא צידדה בשיתוף־פעולה בינינו
לבין תיזמורת רשות־השידור. בימים
האחרוגים התחלנו לברר מדוע הצטמקה
התמיכה בנו. עד מהרה גילינו זאת, והכל
התבהר לנו.
כאשר שמע המנהל המוסיקאלי החדש
של תיזמורת רשות־השידור, גארי באד־תיני,
את עניין העלאת אותלו, הוא הודיע
מייד לכל הגורמים המוסיקאליים, והמ ממנים,
שיש בכוונתו להעלות בעונה ה קרובה
את הספר מסביליה, הפקה שתעלה
פי כמה מהפקת אותלו שלנו. מי שהאמין
לרגע, בראשית השבוע, שאכן תהיה אופרה
בירושלים, התבדה לקראת סוף הש בוע.

אין בעייה היכן לשחק את אותלו.
שיחקתי אותו במקומות רבים, ויש לי
הזמנות רבות לשחק אותו בכל רחבי העולם,
אבל אני רציתי לשיר את זה בירושלים,
וביחד עם כמה עשרות משוגעים,
בחלקם מתלמידי האקדמיה, היה לנו חלום
שנמוג. אנחנו עוסקים באמנות, ולא בפוליטיקה.
אנחנו רוצים לשיר, ולא לצעוק
ואז לקבל.
אנחנו משוכנעים שנצליח להעלות בחודש
ספטמבר את האופרה, אם או בלי
תמיכת מישרד־החינוך, ונראה לכל, שניתן
להעלות את אותלו בכוחות מקומיים בלבד,
ובחסכון רב, ולא בסיגנון הגראנדיוזי
והעשיר, בו נוהגים להעלות בארץ אופרות.

כאן דבריו של רודן.
השבוע העלתה המועצה את ההקצבה
ל־ 110 אלף ל״י. אומרת לאה פורת :״איני
יודעת מה יהיה הטיב המוסיקאלי של ד,נ־סיון.
אך אני מעריכה את התארגנות המתנדבים.
״בניתיים
זה רק נסמן חד־פעמי. חבל
שבחרו דווקא ביצירה גדולה ויקרה כמו
אותלו. אולי היה כדי להתחיל במשהו
פשוט יותר, כסו מוצארט.״

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 45 | שיחר צל״ש • צל״ש השבוע מגיע דווקא לכתב רדיו, עבור ידיעה שלא פורסמה. המדובר בכתב לענייני התיישבות של הרדיו, ש מ עון שיפר, שהיה הראשון שחשף את תוכניות ההתנחלות

שיחר
צל״ש
• צל״ש השבוע מגיע דווקא לכתב
רדיו, עבור ידיעה שלא פורסמה. המדובר
בכתב לענייני התיישבות של הרדיו, ש מ עון
שיפר, שהיה הראשון שחשף את
תוכניות ההתנחלות החדשות של הממשלה
ושל השר אריק שרון, העביר ידיעה על
כך לצנזורה, שפסלה אותה מתחילתה עד
סופה.
אולם כמו במיקרים רבים אחרים, בהם
משמשת הצנזורה ככלי פוליטי ולא כשומר
על ביטחון המדינה, יצא הסיפור החוצה
על אפה ועל חמתה. ח״כ יופי שריד
אף דרש מיושב-ראש ועדודהחוץ־והבי־טחון
של הכנסת, ח״כ משה אינם, לכנס
את הוועדה כדי לדון בנושא.
תגובתו של שרון: הזמנת הכתבים הפרלמנטרים,
תחת הכתבים לענייני התנח לות,
לסיור בהתנחלויות. שרון לא הודיע
לכתבים לענייני התיישבות על הסיור,
אולם לאחד מהם, שמעון שיפר, נודע על
כך והוא הגיע לסיור למרות שלא הוזעק.

מ א חו רי המסך
תעלומת חדאד
תעלומה אופפת את הכתבה ששודרה
במבט בתחילת השבוע שעבר על רב־סרן
סעד חדאד ואנשיו. הטלוויזיה הישראלית
פירסמה כתבה שהראתה, בין השאר,
כנסייה בלבנון, שבה חדאד ואנשיו מתפללים,
כומר העובר בין הטנקים של
חדאד ומזליף עליהם מי־קודש ותיאורי
אווירה שצולמו במובלעת.
בשידור נטען ששני צלמים ערביים צילמו
את התמונות, ושמותיהם אף הובאו.
אולם מאוחריותר התברר כי הכתבה

מ?נו1ה

״ שו א היי
גופים דתיים, ביניהם אף אנשים בוועד
המנהל ובמליאת רשות־השידור, דורשים
לערוך את השידרה ״שואה״ ,העומדת
להיות מוקרנת בטלוויזיה הישראלית.
לדעת חוגים אלה, תיאור החתונה שנערכה
על״ידי הפרטיזנים ביער אינו תואם
את חוקי ההלכה היהודית. לכן, גורסים
חוגים אלה, יש צורך לחתוך סצנה זו
וסצנות אחרות מתוך הסידרה האמרי קאית,
הפוגעים בהלכה.
בינתיים הוחלט כי ״שואה״ ,אשר אורכה
מגיע לכימעט שמונה שעות, תשודר
במשך שבועיים: פעמיים בשבוע, שעתיים
בכל פעם. עתה שוקלים אם לערוך גם
דיון, במתכונת ״השעה השלישית״ ,לפני
או אחרי שידור הסידרה, או להסתפק
בשידור עצמו.

השערורייה ת״משך
נראה כי השערוריות שליוו את המיכרז
לבחירת מנהל חטיבת החדשות ברדיו לא
ישכחו במהרה, למרות שביום הששי האחרון
נבחר, כצפוי, עמוס גוה, לתפקיד.

התפקיד התחרו שלושה מועמדים
רציניים: יורם רונן מהטלוויזיה, חנן
נווה, שבחודשים האחרונים מילא תפקיד
זה בפועל, ועמום גורן, מי שהיה כתב
הרדיו בחיפה והיום הוא כתב פרלמנטרי.
יושב־ראש ועדת המיכרזים, חבר הוועד
המנהל אריאל ויינשטיין, תמך בגורן,
הידוע כבעל דעות ימניות, ופסל לחלוטין
את רונן • .ויינשטיין טירפד כמה פעמים
את מועמדותו של רונן לתפקיד זה, גם
כאשר רונן היה המועמד היחיד. שלושה
ימים לפני המיכרז, כאשר התברר לרונן
שהתוצאות נקבעו מראש, הוא הודיע על
פרישתו מהמירוץ.
מנהל הרדיו חגי פינסקר תמך דווקא
בנווה, ואיים אף לפוצץ את ישיבת ועדת
המיכרזים. אולם פינסקר, העומד על סף
פרישה, נרתע לבסוף משערורייה, וניכנע.
לדעת אנשי מיקצוע, היה גורן המועמד

סצינה מתור ״שואהיי
רדיו חנן נווה לצרף אל כתבי רשות-
השידור בארצות־הברית, דן שילון ואלי
ניסן, כתב רדיו נוסף לכיסוי הוועידה
בקמפ־דייוויד. תגובתו של מנכ״ל הרשות,

דנה כוגן מוהלת הדרמוה
לאחר שמנהל מחלקת הדרמה של הטלוויזיה,
עודד קוטלר, קיבל מינוי כמג-
כ״ל תיאטרון חיפה, החליטו) בטלוויזיה
למנות לתפקיד זה את דנה ׳נוגן. היא
תהיה מנהל בפועל של המחלקה וקוטלר
ישמש לה כיועץ מייוחד.

כמעט חצות בספק

מועמד להדחה שפיגלמן
ללא סקופים

נמלט רונן
מיכרז תפור

יצחק ליפני :״לא צריך, זה לא מאורע
גדול.״
׳ליבני עצמו, המודה שהתנגד לכך, טוען
שזו לא היתד, ההתבטאות שלו, וכי הוא
התנגד לשליחת כתב נוסף בגלל בעיות
תקציב.

היתה של הטלוויזיה הישראלית, אם כי
שודרה אחר כך בארצות רבות בעולם.
באותו היום שבו צולמה הכתבה, שהה
הכתב הצבאי של הטלוויזיה, עמי ר פ
ניר, במטולה. הוא נפגש עם רב־סרן
יורם המיזרחי, מי שהיה כתב הטלוויזיה
בצפון, עד שגויים לצה״ל ומונה
להיות קצין הקישור של צה״ל, ליד מיפ־קדתו
של חדאד. המיזרחי איפשר לניר
ולצוותו להיכנס למובלעת ולצלם. לא
ברור מי היו הצלמים, אולם יוסי גבאי,
צלם המתגורר בצפון הארץ, טוען כי הוא
היה אחד מהם. יש האומרים כי משה
אלפרט, איש קיבוץ אפיקים העובד עבור
הטלוויזיה הישראלית, היה הצלם השני.

המחדל של שוק הכרמל
רק עתה התברר כי למרות העובדה
ששני צוותי טלוויזיה כיסו את הפיגוע
בשוק הכרמל, היתד, צריכה מחלקת החדשות
לרכוש צילומים שנעשו שנעשו על-
ידי צלמים זרים.
בכמעט חצות של יום הפיגוע שודרו
צילומים שנעשו על-ידי הצלם טלי גודר,
צלם סוכנות החדשות ויזניוז בישראל.
הצילומים, שנשלחו על־ידי גודר לחוץ־
לארץ, נלקחו על-ידי הטלוויזיה הישראלית
משידורי הלוויין. אגב, גודר עצמו
נדחה בזמנו על־ידי הטלוויזיה הישראלית,
כאשר ביקש לעבוד בה.

הדומו־ של הוועד המנהל

דובר רשות־השידור, משה עמי רב,

מתפטר סינסקר
תנאים מועדפים
הפחות־מתאים מכולם, ונבחר רק משום
כישוריו הפוליטיים.
יריביו של גורן מתכננים מיתקפה נגדו.
בין היתר עומדים הם להעלות פרשה
מהתקופה בה היה גורן הכתב בחיפה,
על אי־סדרים בנושא קבלות של מוניות,
ושבגללה נרשמה נזיפה בתיקו האישי.

קמב די׳זויד לא חשוב
בפורום החדשות האחרון דרש איש ה
בכך
את מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן,
אולם קירשנבאום הוא עתה מנהל-לא-
מנהל.
כאשר פונים אליו בקשר לנושאים הקשורים
בעבודתו כמנהל מחלקת התוכניות
הוא מסביר כי הוא עוסק עתה בתוכנית-
אב להבראת הטלוויזיה, ובכל הפרטים
היום־יומיים יש לפנות למי שמילאה את
מקומו בעבר, וכפי הנראה ממשיכה לעשות
זאת בהווה, יהודית (״ג׳ודי,׳) לוץ.

הוזעק במיוחד מחופשתו כדי להיות נוכח
בישיבת הוועד המנהל בנושא הדוברות.
בישיבה טען יושב־ראש הוועד המנהל,
ראובן ירון, כי יש למצוא דרכים כדי
לשפר את הדימוי הציבורי של הוועד
המנהל עצמו. נושאי דוברות הרדיו וה טלוויזיה
לא עניינו כל כך את היושב-
ראש. ,שדאג רק לדימוי שלו ושל הוועד
המנהל שבראשו הוא עומד.

פינסקר פורש סוגיית
מנהל הרדיו חגי פינפקר עומד לפרוש
בחודש פברואר מתפקידו, הפעם באופן
סופי. פינסקר פתח השבוע במשא־ומתן
עם הנהלת רשות־השידור, לשם קבלת
תנאי פרישה מועדפים. סיכוייו לזכות בתנאים
מועדפים — טובים.

דוקטור קירשנבאו
מוטי קירשנכאום אמנם חזר לעבודה,
כמנהל מחלקת התוכניות, והציל

הירהורי־ספק החלו לעלות במחלקת החדשות
גם לגבי המהדורה המסכמת כמעט
חצות. לאחר ההצלחה הראשונה, שמקורה
בכישרון האישי ובהגשה המיוחדת של
יצחק רועה, התברר לפתע כי שעתיים
וחצי לאחר מבט אין מקום למהדורה כה
נרחבת, וכי נושאים רבים חוזרים על
עצמם.
ובתקופה הקרובה מתכוונים במערכת
החדשות לערוך דיון יסודי בבעיית כמעט
חצות, ולמצוא את המיסגרת ההולמת
מהדורה מסכמת — בתנאי שלא תעלה
בכספים ובמשאבים אנושיים כה רבים
כמו כמעט חצות במתכונתה הנוכחית.

אפופה משפיגלמן
בקרב ראשי מחלקת החדשות מקננת
באחרונה אכזבה ממי שנראה היה כי יהפוך
לכוכב המחלקה, אלישע שפיגלמן.
שפיגלמן הובא על-ידי חיים יכין מהרדיו,
כדי לעמוד בראש הדסק הכלכלי.
לאחר כמה חודשי עבודה התברר כי שפי-
גלמן עדיין לא התרגל למדיום הטלוויזיוני.
הוא לא הביא אף סקופ כלכלי, בעוד שהעיתונים
והטלוויזיה מספקים סקופים כלכליים
חדשות לבקרים.
בשבועות האחרונים נמצא שפיגלמן ב מילואים
והתברר לפתע כי הדסק הכלכלי
מתפקד היטב בלעדיו, ואולי אפילו טוב
יותר מאשר עימו. באופן בלתי רישמי
הוחלט לתת לשפיגלמן הזדמנות נוספת,
ואם לא יצדיק את עצמו, יחפשו לו יורש.

האם •עבור אלדמע ואיש
המוסיקה הישראלית ועובד הרדיו
גיל אלדמע עומד להצטרף לטלוויזיה,
לשמש בה כעורך תוכניות מוסיקאליות
בנושא הזמר הישראלי.
מנכ״ל רשות-השידור, יצחק לידני,
טוען כי בינתיים אין כל כוונה לצרף
את אלדמע לטלוויזיה.

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 46 | 16. 8 יום רביעי יום חחיש אביבה מונס ]נחרה * ברעמי יהיה נדמית גיא זכתה שוב * דליה מזור הפופולרית ביותו * משה חובב תומך ביורדים • )(נינה תנחה ואולם בן־עמי החל

16. 8

יום רביעי

יום חחיש

אביבה מונס ]נחרה * ברעמי יהיה
נדמית גיא זכתה שוב * דליה מזור הפופולרית
ביותו

* משה חובב תומך ביורדים
• )(נינה תנחה

ואולם בן־עמי החל ולהתייאש !וטוען כי יהיה
בלתי־יאפשרי ׳להפוך את ׳רותם לקריינית. עתה
מחפשים ׳במחלקת הספורט קריינית אחרת, אם כי
ייתכן וראשי מהלקה זו יוותרו על הרעיון וימשיכו
להסתדר עם הצוות העומד לרשותם היום.

למרות שבאופן רשמי עדיין לא ותוחלש על כך,
אין כבר כמעט ספק מי תהיה זו שתנחה את
תאירוויזיון: השחקנית הבלונדית, שנבחרה לדונה
אידיאלה, אביבה מרבם.
מבין המועמדים ששמם הונח בפני הוועדה שצריכה
׳להחליט ;על הסבחה, היותה מרכס היזזיודוה
שלא הציעה את עצמה. אריה אורגד, רבקה
מיכאלי ודן כנר, הודיעו כי הם רוצים בתפקיד.
על אביבה מרכס המליצה אחת ומחברותיה.
השיקול ׳בבחירת: מרבם, שעל פי דרישת יושב־ראש
הוועד המנהל, הפרופסור ראובן ירון,
תקבל את אישור הוועד המנהל יעצמו׳ היא פשוט :
המצלמה אוהבת את מרכס, הנראית מצווייו על
פני המסך הקטן ,׳כפי שהוכיחו כמה מתוכניות
9בריבוע ׳בהן היא הופיעה. מרכס שולטת בשפה
האנגלית, ודוברת צרפתית טובה. הצד החלש ש בה:
השפה העברית, אליה מתגנב ניב זר.
׳שמה שיל מרכס החבר לראשונה במועסדת ל־אירוויזיון
ובמיסתב !של קורא, במדור המכתבים
של העולם הזה.
אגב ,׳פמיכרז ושנערך בין חברות הפנסים ה ד
אירוח ׳בארץ. זכתה חברת כנם להיות זו תארח
את אורחי האירוויזיון.

• דמות חדשה ד״עו׳ נותוח״

את האיווויזיון

האחים: מרוני
שעה 8.00
מחנה השלום שנערך בהשתתפות
נוער יהודי וערבי ביערות
הכרמל ויהודה פרדים מייעץ
כיצד לתלות תמונות על הקיר.

• ידידי האדם (.)7.00

משך 18 חודשים תלוי הדולפין
באימו. זו הסיבה לדעת
מדענים שהדולפינים פיתחו תיאבון
כה גדול ׳ללמידה. הפרק
של היום בסידרה ידידי

הקריין עודד (״דדי״) בן־ עמי הוא אחד ׳האנשים
העסוקים ביותר במדינה .׳בנוסף לקריינות
רדיו, אותה הוא עושה מדי יום ביומו׳ ילא הזניח
בן־עמי יאת מבט ספורט, אשר ושימש לו קרש
קפיצה ולעבודה ובטלוויזיה. לאחרונה מוגה בן־עמי
לאחד !ממגישי מבט, והוא ׳עושה זאת בהצלחה
גדולה, מבלי לוותר על עיסוקיו האחרים.
אולם בבל אלד. לא די לבן־עמי. הוא הצטרף
למערכת מבט ובקרוב יתחיל לצאת לשטיח כידי
להביא כתבות וידיעות למבט בנושאים שונים.
דולפינים תוקביס נרשם

• ה#זל של גיא
קריניות מזור וגיא
יש לה מזל לקריינית כרמית גיא• ירק שבה
מטיול בחוץ־ולארץ, ובבר זכתה בפרס במסיבת
העשור ושל הטלוויזיה! :כרטיס טיסה ׳לאתונה.
יעוד לא ניצלה את הכרטיס וסבר זכתה בפרס
נוסף. בתוכנית חגיגית של 9בריבוע, שבה השתתפו
בינשאלים במשבצות קרייני הטלוויזיה, הצי
לוחו כרמית ועורך מבט, יעקוב אחימאיר,
להונות ;את השואלים יותר ומכיל מתחרה אחר, ולאחד
מהם ומגיע הפרס .׳המנחה, קברניט אל־על
אורי יפה, ביקש מכל יאחד מהם לומר מיספר.
כרמית אמידה ,4אחימאיר ,5ויפה גילה כי הזוכה
הוא !פעל המיספר הנמוך יותר ונתן לכרמית בקבוק
וויסקי.
בתוכנית החגיגית שיל 9בריבוע סיפר חיים
יבין ועל השאלה הארוכה ביותר ששאל כתב טלוויזיה.
היחד. זו •שאלתו של מי שנמצא עתה בוושינגטון
,׳הכתב אלי ניסן, שריאיין יאת שר־החוץ
לשעבר אבא אבן. טוביה צפיר, שהיד,
הפעם אחד והנשאלים, סיפר כי החיקוי הראשון
שלו בטלוויזיה, היה של מנחם בגין, עוד לפני
שהפך ראש־ממשלד.,
מאיר ש לו הסביר מהו שוט אמריקאי: המצאה
שיל כתבי הטלוויזיה בחיפה, נאשר הם מצלמים
״׳כאילו״ ,נודניקים ׳המבקשים מהם להצטלם. מרבית
שדרי הטלוויזיה שהופיעו ובתוכנית באו עם
ילדיהם, ודן כנר בא עם אש!תו היפהפיד, דפנה
ווב, דיילת אל־על הנמצאת בחודש השמיני להריונה.
התוכנית
גם גילתה מיהו הקריין הפופולארי
ביותר !בטלוויזיה הישראלית. סאות הילדים שבאו
לאולפני הרצליה, ישם צולמה. התוכנית, עטו על
הכוכבים לבקש חתימות. הפופולארית ביותר הייתה

דליה מזור.

• 1ן־עמ התייאש
הקריין עודד בן־ עמי החל ״לעבוד״ על קולה
של ומי שהיתר, אחית המועמדות הריאליות ביותר
למישרת הקריינות שהתפנתה במחלקת הספורט:
עדנה רותם (העולם הזה .)2136

לאחר רידתה מהמסך של התכנית
עלם ועלמה, עברו צעירים
רבים להתבונן במגאזין
לנוער בשידורים הערביים, אותו
מפיקה עפעף עווד. בתכנית
של היום כתבה מצויינת על

התפאורה ועיצוב האולפן של עלי כותרת
עומדים להשיתנות ׳בעתיד הקרוב. מתכנני האולפן
החדש מבקשים לתת לו צי׳ביון שונה לגמרי,
׳וליצור אשליה של אולפן מודרני ורחב־ידיים
יותר.
בין השאר יוקצה מקום גדול יותר לקהל המשתתף
בתוכנית, ומושבי הקהל והיו סמוכים
יותר לשולחן המראיין ולביימת האמיים המופיעים.

• בן־עה איש אשכולות !

וה3ונו7ריות שו מזול

• מגזין לנוער (.)6.32

• יש לי שאלה (.)6.55
דוגמה כיצד לערוך תכנית מהסוג
של כל־בו־טק בצורה
מעולה. המפיק יעקוב למדן
בחר שלוש שאלות אקטואליות
היום. ד״ר חאפז נובאני, אשר
לעיתים יש הרגשה שהוא מבלה
יותר זמן באולפני הטלוויזיה
מאשר בקליניקה שלו,
מסביר לציבור הצופים הערבי
את בעיית תינוקות המבחנה,
מה שהטלוויזיה בעברית לא
טרחה לעשות כלל, מלבד ידיעה
במבט. מעיד אלמדלל הוא
מנכ״ל שרות התעסוקה ברצועת
עזה, והוא מתייחס, הפעם
מהאספקט המימסדי־הערבי, ל-
וסביבן מביא את התכנית של
פרשה המסעירה את הארץ מאז
כתבתו של רפיק חלבי :
העסקת ילדים מן הרצועה בישראל.
אלמדלל מציע גם, ל-

מרל !פופולאריות
אחת ממטרות השינוי היא להביא לאולפן עלי
כותרת אמונים שסירבו עד כד, להופיע בתוכנית
מאחר שטענו כי עם קהל כל־כך מצומצם קשה
להם ליצור מגע, ולכן הופעתם לא תר,יד, טובה.

• סובב הוגן ניודוים
איש הרדיו הוותיק משה חובב, מי שהיה
פעם יגם מנהל הרדיו ,׳עומד להתמנות כסגנו של
אלי ואייל, האש מחלקת ההסברה של הסוכנות
היהודית.
צעדו הראשון של חובב הוא להקים תחינת שידור
נוספת, שתשרת !אח היורדים הישראלים ומארצות־הברית.
בנוסף לתחינה הפועלת כבר בניריורק,
עומד חובב להקים תחנה כזו גם בלזם־אנג׳לס.

• וינ נת1ים
הרדיו יצא נשכר מריב יבין הכתב הצבאי של

הרדיו, רוני דניאל! ,לבין הכתב בצפון, יחזקאל
המאירי. לאיש אין ספק כי דניאל ומוכשר הרמז
יותיר מהסאירי, אולם: כדי לדחוק יאת רגלי דניאל,
התל ר,מאירי להפגיז את המערכת בידיעות וב־כתיבות
על המצב ׳במובלעת. דניאל לא התעצל,
עלה לצפון !והחיל ואף הוא לשלוח כתובות משם,
כך שכיסוי הרדיו על המצב בדדום-ולם נון היה
הפעם יותר מקיף מאשר בדרך כלל.

• רפפורט חבר ״הדסה׳
יאחד מוותיקי ׳רשות השידור, מי שהיד, קריין
׳ועורך ברדיו ואף עורך תוכנית בטלוויזיה, עז ריה
רפפיורט, חזיר לפני כשינה משליחות ממושכת
של הרדיו ־באדציוית־הברית. רפפורט ניסה
להביא רעיונות לרדיו מהיבשת הגדולה, ולערוך
מאגאזין־תרביות עם קהל ובשידור הי.
אולם תוכנית זו נכשלה, ועזריה ישוב יצא
להופשדדללא-יתשלום ׳מרשות השידור. כיום הוא
משמש הדובר ואיש יחסי־הצייבור של המרכז ה רפואי
הדסה בירושלים.

האדם סוקר את החיה שהיא
הידידה הנאמנה ביותר של ד,־
האדם. התכנית מביאה סקופ של
ממש כיצד מלמד האדם את הדולפין
לתקוף כריש.
• האחים 8.00 ככל
שהסידרד, נמשכת כן היא נעשית
טובה יותר, וזאת בניגוד
לתהליך הקבוע בסדרות אחרות.
בפרק השבועי יש את כל
הסממנים של סידרה זו: מער בולות
מסחריות, מערבולות של
יחסים בין משתתפי ד,סידרה
ומערבולות במסגרת של יחסי
היא והוא. מארוני טס לאמסטרדם
מבלי לגלות זאת ליתר
השותפים אך דויד האמונד מנחש
נכון ומוצא אותו בהולנד.
כשחוזר מארוני הוא מבשר
להם על נישואיו הקרובים לאפריל
ווינטר וזה מביא את
קלייר, המזכירה הנאמנה, להחליט
לעזוב את החברה.

החיטה בצמיחתה

10.00 שמו של סרט זה
עלול להטעות. אין הכוונה לנושא
חקלאי אלא לצמיחתו
של נער מתבגר המגלה את כל
עובדות החיים של תגבר בעת
בילויי חופשת קיץ.

• משפחת סאליב־ן
(ירדן, ערוץ .)0.10 ,6

קורות המשפחה הגרמנית שהיגרה
לאוסטרליה ערב מלחמת
העולם השניה. לפני שבועיים
זכתה סידרה מצויינת זו
בפרס הטלוויזיה הראשון של
תחנת הטלוויזיה הגדולה באוסטרליה,
למרות שהתפקד,
היתד, פרטית.

• השוטרת (ירדן, שני
הערוצים, שעה .)10.10
סידרת המתח שבמרכזה עומדת
שוטרת, השחקנית אנג׳י
דיקנסון, נמצאת בשפל הפופולאריות
בארצות הברית ובאירופה,
אולם על פי עתוני
ירדן, היא הסידרה הטובה ביותר
המוצגת בתחנת השכנה.

שואל למדן
שעה 6.55
ראשונה מאז התעוררה הפר שה,
דרכים להתגבר על שע-
רוריה זו. קצין־ד,משטרה סגן-
ניצב מאיר אוחנה הוא אורח
הפרק השלישי של התכנית ו־

הצעות ע תיו ת

דוני? חתי
הוא סוקר את האמצעים בהם
נוקטת המשטרה בלחימה נגד
נוהג היריות בחתונות הערביות,
אשר גרם לא פעם למותם
או פציעתם של אגשים.

• משחק השבוע (שעה

.) 8.00 השבוע נפתחת עונת
הכדורגל האנגלי בטלוויזיה
הישראלית. משחק הפתיחה של
הליגה האנגלית נקרא משחק
הנדבנות, והכנסותיו מוקדשות.
למטרות צדקה. המשחק נערך
בין שתי קבוצות הצמרת הבריטיות
נוטינגהס פורמט ו־איפסביץ.

הימאיי

בלהבות;

.)0.30 סרט תעודתי על
מלחמתו של אי קטן באיסלנד
נגד התפרצות הר געש. בתחילת
1973 גילו לפתע תושבי׳
תאי תימאיי כי באדמה נפרץ׳
בקע וזרמי לבה מאיימים לקבור
את הכפר המרכזי באי.
תוך שעות ספורות פונו למעלה
מ־ 5000 תושבי האיזור והחלה
מלחמת האדם בלבה. סרט
מעניין ומצולם היטב.

• הכסאות 10.00ל
זכרו
של הבמאי פול סלינג׳ר,
אשר היום מלאו 30 לפטירתו.,
מביאה הטלוויזיה בשידור חוזר
את הכסאות ליוג׳ין יונסקו,
דרמת שסלינג׳ר ביים. התרגום
של הכסאות נעשה על־ידי דד
עתונאי ישעיהו (״שייקד,״) בן־
פורה ושני השחקנים תם ליה.
קניג ושלמה בר־שביט.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 47 | 18 . 8 19 . 8 20. 8 21. 8 22. 8 • 1שי ש׳ שבת יום ראשון ׳ 1שני יום שלישי 0האיש״ השווה מיל־ ידגים 3.00 לפני שהסיד־רה יורדת מן המסך, ולא בגלל הילדים המופרעים

18 . 8

19 . 8

20. 8

21. 8

22. 8

• 1שי ש׳

שבת

יום ראשון

׳ 1שני

יום שלישי

0האיש״ השווה מיל־

ידגים 3.00 לפני שהסיד־רה
יורדת מן המסך, ולא בגלל
הילדים המופרעים המנסים לחקות
את סטיב אוסטין, בשורה
טובה לחסידי השחקן לי
מייג׳וס: הוא ואשתו, פארה
פוסט מייג׳רם, מצפים לבן.

• חידון הרמאדן(שעה
.) 7.35 ממשיך להפתיע במיג-
וון הנושאים שלו. הנושא של
היום הוא קינאת אשה בחברתה
ואיש ברעהו. המפיקה,
שולה בן־שלום, והבמאית, שושנה
ציס, הצליחו להכין 30
פרקי חידון, המרתקים את התושבים
המוסלמיים אל המקלטים
בשעת השידור. אגב, בשנים
שעברו זכו צופים יהודים
רבים בפרסי החידון.

• חידושים והמצאות
0.03 שמה המקורי של
אלסקה הוא אלייסקה — הארץ
הגדולה. זה רק אחד מהגילויים
של הפרק המוקדש למיבצע
הבנייה מהגדולים בעולם: הנחת
צינור נפט באורך 1200
קילומטרים, במדינה הצפונית
ביותר של ארצות־הברית. ד״ר
האל פייסון, מרצה לשעבר להנדסה
אזרחית באוניברסיטה
של אלסקה, יחד עם צוות טלוויזיה
אמריקאי, בילו למעלה
משנה ביבשת הגדולה, ומתארים
כבסרט עלילה מרתק את
הבעיות שנבעו מהבדלי טמפרטורות
מסוכנים לצינור הנפט.

מגצע אדיר

רחמה דוחבת
אח נעלה
רנייה הוא אחד מבכירי נגני
הגיטרה בעולם, ועל פי בק שתה
של הנדל מהמפיקה, רנה
אגוזי, היא מופיעה יחד עימו
בשיעורי הגיטרה.

* הזוג המוזר (.)8.00

בפרק זה מוכיחים פליכס ואום־

באוסקה

• מארי קירי (.)0.20
בפרק השני מתגלה מארי קירי
באשה אוהבת־חיים ולא רק
כמדענית. בעקבות תשוקתה
לחיים נוצצים ולבילויים, היא
פוגשת בבעלה, המדען פייר
קירי, ופגישה זו היא שמחזירה
אותה לאובססיית המדע
שלה. את פייר קירי מגלם ה

געם הגיטרה (.)0.15
לראשונה מאז עזבה את הארץ
ושינתה את שמה להלנה,
מציגה נחמה הנדל את בעלה
בפני הקהל הרחב. ליאונארד

• פסטיבל הזמר דה־

פיזמדן 0.30 היום הוא
יום של שידורים ארוכים. לאחר
מורשה בת שעה שלמה,
במקום חצי שעה, בא השידור
המרכזי של הערב: שידור
חוזר של התרבות הישראלית
בדמות אבאניבי. במשך שעה
וחצי יאלצו הצופים שאין
להם אנטנה לירדן לחזות שוב
בפסטיבל הזמר. אולי בשידור
החוזר יתגלה כי ישראל והעולם
השתגעו, ואפשר היה
לבחור בשיר פחות לבנטיני.

• שובו של המלאך
(ירדן, יטני הערוצים,
שעה .)10.10 מי שאינו מוכן
לסבול שוב את יזהר כהן
מוזמן לצפות בסידרה הטובה
לימי הקיץ, שובו של המלאך.
השחקן, יאן אוגליבי, ממלא בהצלחה
מסויימת את מקומו של
המלאך המקורי רוג׳ר חור.

כדי שאפשר יהיה להניח צינור
שלא יתלקח, קדחו מדענים 12
אלף חורים בקרקע הקפואה
של אלסקה, שלפו ממנה למעלה
מ־ 25 אלף דוגמות כפור
או קרקע, ובנו צינור, שכל
אחד מ־ 1200 הקילומטרים שלו
הוא מסוג וממין אחר — הכל

הבולשת

חוקרת

11.00 ייתכן וההצלחה האמיתית
של הבולשת־חוקרת
(סוויני) טמונה בעובדה, שאיו
סידרה זו פרי דימיונו של תס ריטאי
אלא עיבוד לטלוויזיה
של הווי אמיתי, של יחידת ה-
חיויני של מישטרת איוליה.
הסידרה היא כל כד טובה עד
שהשומרים האמיתיים של סיוי-
גי רוגזים עליה משום שלדי-

נועם והגיטרה :

רנייה

שעה 6.15
קאר כי הם גרועים מבעל
ואשה. פליכס יוצא מבעד לחלון,
כדי לנקות כתם, וכמעט
נופל. אוסקאר מציל את חייו
ופליכס אינו מפסיק ״לשגע״
את אוסקאר מרוב הכרת תודה.

• מישפזזה 7.00 קשה
שלא להתפעל מדי שבוע מתוכנית
זו, שהיא אחת התוכניות
הטובות בטלוויזיה בכלל,
ולא רק בערבית. מיקה רביד
העמידה במרכז התוכנית הש בוע
את הד״ר נאפז נובאני
בנושאים הקשורים בצום הרא-
מאדן. סועד קאראמן מראיינת
את נובאני בעיקר בעניין הש לכות
הצום על חולים במחלות
כרוניות. אפשר יהיה לשדר
תוכנית זו בשידור חוזר, לק ראת
יום הכיפורים. בהמשך
התוכנית: צילומים מצויינים
של תערוכת שטיחים פרסיים
יקרים, תצוגת אופנה של חולצות
טריקו וגאלאביות.

• 0כרגדע 8.00בשבוע
שעבר הוקלטה באולפני
הרצליה תוכנית מיוחדת של
9בריבוע. במקום הצוות הרגיל,
היושב במשבצות, הובא
צוות מיוחד במינו, שכלל בתוכו
את קרייני הטלוויזיה הישראלית.
לצד חיים יבין, יעקוב
אחימאיר, כרמית גיא ודליה
מזור, ישב גם כמשיב טוביה
צפיר, שהוא בדרך כלל מנחה
התוכנית.

• קד אונידין (ירדן,
ערוץ ,0שעה ..)0.10ל
אלה
שהחמיצו פרקים בסידרה
כאשר היא שודרה בארץ. אגב,
אונידין עשה היסטוריה. זו הפעם
הראשונה שירדן משדרת
סידרה לאחר שהיא שודרה
כבר בישראל. בדרך כלל מקדימים
הירדנים את ישראל בר כישת
תוכניות טובות בחודשים
ולעיתים אף בשנים.

• רוכרטה פלאק (ש

.) 0350 הזמרת המצויינת
מופיעה בימים אלה בישראל,
בין היתר על הבמה ״היפה ביותר
בחיי״ ,כפי שהיא מכנה
את האמפיתיאטרון הרומי בקיסריה.
אולם במקום לצלם

• החבובות מרחוב ה
הפתעות
8.30 מהמעט
שאפשר לדלות ממחלקת התוכניות
נודע כי בוב הופ יהיה
השבוע אורח החבובות.

חידון הף־מדן: עווד, איוב, בגאלי דזועמוט
שעה 7.35
שחקן ניגל האווסון. איילן
מורגן, שעיבדה את ספרו של
רוברט ריד על מארי קירי לתסריט
טלוויזיה, מספרת כי
עיקר ההתפעלות שלה מדמותה
של מגלת הרדיוס, מקורו
ביחסים המיוחדים בינה לבין
בעלה .״במסירות אידיאליסטית
הקדיש פייר את כישרונו
למען גאוניותה של אשתו.״
מספרת מורגן ,״ואילו מארי

נעלה של
ו1אר׳ קיו
הקדישה את גאוניותה לחיפוש
הידע.״ אגב, סופה של מארי
קירי היה אף הוא סמל לקי-
דוש־המדע. כשנפטרה, בשנת
,1934 כשהיא בת ,67 הוגדרה
המחלה ממנה נפטרה כ״מחלה
מיסתורית״ .רק אחר כך התברר
בי היא מתה מהקרנת
רדיום.

• מובייל ( 1ירדן, שני

הערוצים .1 ) 1.10 ,סידרת
חובה לעובדי מחלקת החדשות
של הטלוויזיה הישראלית, ש-
יתקנאו בוודאי בציוד ובתנאים
העומדים לרשות צוות
טלוויזיה אמריקאי לוחם. סידרת
הרפתקאות של כתב וצלם
טלוויזיה.

לפי דרישת הקרקע עליה או
מתחתיה מונח הצינור.

0לונדון של דיקנם
(ירדן, ערוץ .)0.10 ,0
סידרה זו, בת 13 פרקים, המוקרנת
בתחנה השכנה, רכשה
לה חוג מעריצים־צופים קבוע
בישראל. דיקנם, שלא זכה בילדותו
בלימודים פורמאליים,
היה תולעת ספרים. אביו השיכור
הושם בכלא בגלל חובות,
ואמו, שלא יכלה לפרנס את
שמונה בניה, שלחה את דיקנס
לעבוד בחנות, שם התעללו בו
המבוגרים. את פרשת החנות
תיאר בסיפרו דויד קופרפילד,
ואילו את סבל אביו בבית־ה-
סוהר תיאר בספר דורית הקטנה.
לאחר שאביו שוחרר נש לח
דיקנס ללמוד במשך שנתיים
והפך לפקיד במישרד
עורכי-דין. שם ״גילה״ את החוקים
המיושנים והאכזריים,
גילוי שנמשך כאשר היה כתב
פרלמנטרי. בספריו יצא נגד
רבים מהחוקים האלה והצליח
לשנותם. ספריו של דיקנס הולידו
חוקים המגינים על קטינים
ויום מותו היה ליום אבל
באנגליה. דיקנם ביקש להיקבר
ככל אדם, אך אנגליה קברה
אותו בכנסיית ווסטמינס-
טר, ליד מלכי אנגליה. כל האירועים
האלה מועלים ב13-
פרקי הסידרה.

בדרך

הישר

(ירדן, ע רץ .)8.30 ,0מה
קורה כששני אסירים חוזרים
למוטב? קהל הצופים מתגלגל
מצחוק, בקומדיה האנגלית ה-
מצויינת הזו.

• ספינת האהבה (יר דן,
ערוץ ,0שעה .)0.10

יאסור להחמיץ סידרה מצויינת
זו על מעללי הצוות והנוסעים
של ספינת טיולים הדורה.
• פנים רבות דהל-
גרייס 10.00 על פני השטח
ועל פי ההתייחסות לסיפור
העלילה קשה להבין כיצד
אלדוס הכסלי של 1984 כתב
גם סיפור קצר זה. אולם צפיה
בסרט אינה יכולה שלא להזכיר
את סיגנונו המיוחד של
הכסלי. גדיים, השחקנית סיליה
בנרמן, נפגשת בקונצרט עם
ידיד ותיק, דיק, השחקן טוני
בקלי. השניים נשואים, כל אחד
לחוד, אולם דיק לוקח את
גריים תחת חסותו. בין היתר
מציג אותה דיק בפני רודני,
איש האמנות האוואנגארדית
והבוהימה. השניים מתאהבים
וגרייס מנסה למצוא את זהותה.
היא זונחת את רודני וחושבת
שמצאה אותה, את ה זהות,
אצל סופר בשם לוינגהם.
:ל זאת כאשר בעלה סולח לה
כל הזמן וכאשר דיק צופה
בה יחד עס אשתו מד הצד.

• בארטה (ירדן• ,טני

הערוצים .)10.10 ,למי שאינו
יכול להתאפק עד היום
השלישי, מוזמנת בארטה היום.
בשבוע הבא: הוואי חמש
אפס.

פסטיבל: כהן
שעה 9.30
ריהם היא מסגירה את דרך
פעולתם. למרות זאת, מצהיר
מפקדה האמיתי של היחידה,
סר רוברט מארק, כי הוא מעריץ
נילהב של המפקח ריגן
והסמל קארטר. שני שחקני
הסידרה, ג׳ון תאו ודניס ונטר־מן,
הם אורחים קבועים בכל
מסיבה אותה עורכים שוטרי

ן!נוושת האנניחית
למישפחה: רביד

חוקות בלונדון
היחידה. תחילתה של היחידה
לפני 62 שנה, מייד לאחר מיל-
חמת העולם הראשונה. בעיק-
בות המילחמה עלה גל הפשיעה
באנגליה ומישטרת האי
בחרה בתריסר ממיבחר שוטריה
ליחידה מיוחדת כדי להילחם
בפשע ובבריונות. אנשי
אותה יחידה המציאו שיטה, המקובלת
על משמר הגבול הישראלי,
אך לא היתה מקובלת
על הציבור הבריטי: כאשר
היו נתקלים בחשוד היו
מזנקים עליו, מכים אותו מכות
נאמנות, ורק אחר כך היה בא
תור השאלות. לאחר שעברה
כמה גילגולים, נלחמת היחידה,
החל משנת ,1973 רק בפשע
המאורגן וזוכה בהצלחה
מרומז.

שעה 7.00
מופע שלה בקיסריה, מה שהיה
זול יותר מאיזו דרמה מקורית
מטופשת, ובוודאי מכניס יותר,
משום שתוכנית כזו אפשר למכור
לכל העולם, ייבאה הטל־

רונוסת נואק
חוצות חוץ
וויזיה הישראלית סרט זר על
הופעתה של פלאק בקוליסאום
של אדמונטון. בפני 16 אלף
איש שרה פלאק את הורג אותי
ברכות, ליוותה עצמה בפסנתר
בשיר הנהר, כיבדה את ליאו־נרד
כהן כששרה את סוזן שלו,
וסיימה בפעם הראשונה שראיתי
את פניך.

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 48 | ו,דויו גרוי־הדב שר שמואר קרב, שנדון בגיר 15 ער וצח דודתו ושנשבס שוב ל שבע שנות מ א סו ער אונס כוו צ ה כבורה סדוס בכלא הועויס הפרק השני ביומנו של האסיר שמואל

ו,דויו גרוי־הדב שר שמואר קרב, שנדון בגיר 15 ער וצח דודתו
ושנשבס שוב ל שבע שנות מ א סו ער אונס כוו צ ה כבורה

סדוס בכלא הועויס
הפרק השני ביומנו של האסיר שמואל
קריב (קירשנבוים) כולל בתובו מיס-
מן מזעזע.
נפרק הראשון (העולם הזה )2136
תיאר קריג את ילדותו, את מות אמו
חולת־הסרטן ואת נסיבות הרצח של
דודתו, מנהלת בית״הספר ביפו, שביצע
יחד עם חבר״ילדות בשנת .1968 השבוע
עובר קריב לתיאור גלוי־לב של חוויותיו
כאסיר צעיר בכלא תל-מונד.
קריב מסביר את מערכת־היחסים המורכבת
שבין האסירים לבין עצמם ובינם
לבין טימסד הכלא, ומספר על מע־שי-הסדום
המזעזעים, שבהם חזה במו
עיניו כנער מתבגר. מילבד העניין הרב
שבעצם תולדות חייו, מעוררים תיאוריו
של קריב — שלא נכתבו כלל מתון הרגשת
מרירות כלפי שילטונות הכלא —
שאלות נוקבות לחברה הישראלית, השולחת
את עברייניה הצעירים לבלות
את שנות התבגרותם במוסד זה. דיווחו
הענייני והמפורט של קריב חייב^עורר
מתרדמתם מוסדות וגופים, שתפקידם
ועיסוקם בתחום הטיפול בפשיעת־הנוער.

אסיר שמואלקריב
בבוקר הוא קם והלך לעבודתו, כבכל יום.
הייתי צריך ללכת לבית־הספר. תחת זאת
קמתי בבוקר ממיטתי, אחרי ליל־נדודים,
והלכתי לביתו של חברי. חיכיתי לו בחצר,
וכשיצא פניתי אליו ושאלתי :״מה העניינים?
מה קרה?״ כוונתי היתה לשמוע על
אירועי ליל־אמש בבית הוריו, אך הוא
ענה לי :״שטויות, יש לנו הרבה כסף, בוא
ניסע לתל-אביב.״
נסענו לעיר הגדולה, ושם קנינו שתי
מציתים לסיגריות, מיכנסיים, נעליים וסי־כת־זהב.
אחרי מסע־הקניות נפרדנו. הוא
נסע לבית־סיפרו ואני לביתי.
חיכיתי לאבי בבית, וכשהוא הגיע שאל
אותי איך היה בבית־הספר. עניתי שהכל
בסדר, והתחלנו לחמם את ארוחת־הצה־ריים
החד־גונית — בשר־עוף מבושל ומרק
עוף.
נכנסתי להתקלח, וכשעמדתי לסיים נשמע
צילצול בדלת. כעבור שתי דקות פתח
אבי את דלת־המיקלחת ואמר :״שמוליק,
תאכל לבד. אני צריך לנסוע באופן דחוף.״
שאלתי לאן, ואבי ענה ששכן הודיע כרגע,
שהדודה חולה ומבקשת שיבוא בדחיפות.
באותו רגע עלתה וצפה בדמיוני תמונת
ליל-אמש. ידעתי שאני וחברי גרמנו
זאת. אמרתי לאבי :״חכה, אני בא איתך!״
הוא הסכים ומייד נסענו.

קריב בנעוריו
הבעייה העיקרית היא מין
ך* נ ענו ה כי ת ה. חברי הלך לביתו
י 1ואני לביתי. לא ציפיתי למצוא מישהו
בבית, שכן אבי חיה צריך לעבוד במישמרת
לילה. אך דקות אחדות לאחר שנכנסתי
למיטה שמעתי את הדלת נפתחת, והאור
בחדר נדלק. אבי שאל אותי :״מה, אתה
עוד מנסה לרמות? אני יודע שאתה לא
ישן ! הייתי אצל ההורים של החבר שלך,
וכבר טילפנו למישטרה, למגן־דויד־אדום
ולבתי־חולים! אבל,״ הוסיף ,״טוב שהכל
בסדר.״
השעה היתד, כבר שלוש בלילה. אבי
כיבה את האור והלך לישון. אבי לא יכול תי
להירדם. ניסיתי לשחזר מה בעצם
קרה שם. העובדה שחיי־אדם קופחו לא
חדרה עדיין לתודעתי. אולי ידעתי זאת,
אבל סירבתי להשלים עם המציאות. במיטה
השנייה ישן אבי את שנתו. בשעה חמש

המי שטרה
קב ע ה: רצח!
** וד מחלון האוטובוס ראיתי הת-
י ע קהלות גדולה ליד בית הדודה בתל-
אביב, מכוניות־מישטרה ואמבולנס.
האוטובוס עצר, אבי ואני מיהרנו למקום,
ואבי התעניין מה קרה. שוטר ניגש
אליו ושאלו לזהותו. אבי הציג את עצמו,
ואז הוא נתבשר שאחותו נפטרה.
הגופה היתה עדיין בדירה, אך לא נתנו
לנו להיכנס. רציתי לספר למישהו מה
בעצם קרה ומה גרם לכל זה, להסביר
שבעצם לא התכוונתי. אך אבי בכה כילד,
ושאר הסובבים לא נתנו ליבם אלי. לכן
שתקתי.
הוציאו את הגופה. האלונקה לא עברה
דרך הדלת, ולכן היא הוצאה מהחלון.
בינתיים הגיע אחי, יחד עם עוד ידידים
ושכנים של המנוחה. הם השתדלו להרגיע
את אבא, והתעלמו ממני. ניראתי

שקט, אך בליבי נשאתי את הסוד הנורא.
יהיו ודאי כאלה שיאשימו אותי, ויאמרו
מדוע לא התוודיתי מייד. ההסבר היחידי
שיש לי הוא שינסו לרגע להעמיד את
עצמם במקומי: נער בן ,15 הנושא בתוכו
סוד איום שכזה. מצד אחד פחדתי מתגובתו
של אבי׳• חששתי שהוא עלול להרוג
מישהו, אך לא ידעתי אם את עצמו או
אותי. אחי היה רחוק ממני, מבחינת ה יחסים
האישיים, וסהמישטרה פחדתי פחד־מוות,
שכך שהכל נשמר בסוד.
בתחילה רווחה הדיעה שהדודה מתה
מוות טיבעי. אך מאחר והמוות היה בביתה,
ללא עדים, נשלחה הגופה לבדיקה
במכון הפתולוגי, ושם נתגלה, למחרת, שיש
עליה סימני־חבלה גופניים. שתיים מצלעו־תיה
היו שבורות, ועל צווארה היו סימני-
חניקה. סיבת המוות נקבעה בוודאות —
רצח.
המישטרה נכנסה לתמונה והחלה חוקרת.
הוקם צוות־חקירה מיוחד, ונחקרו עשרות
אנשים. בין הנחקרים היו גם בני מיש-
פחתי, ואני בתוכם.
משום־מה חיפה עלי אבי בשלב הראשון,
ולא הזכיר בחקירתו את שעת שובי
הביתה באותו מוצאי־שבת. כשנשאלתי על
מעשי בערב הרצח, עניתי שהייתי בסרט.
עד היום איני יודע מה גרם לאבי לחפות
עלי, אך אני משער שהוא לא קישר ביני
ובין המיקרה, ופשוט רצה למנוע ממני
אי־נעימויות מיותרות.
21 ימי סיוטים עברו עלי, עד ליום שבו
נקשו על הדלת בשעת־בוקר מוקדמת. בדלת
עמדו אנשי צוות־ההקירה־המיוחד,
והם ערכו חיפוש בדירה. טענתם היתה
שקיים מידע על רכוש גנוב הנמצא בבית.
לאחר תום החיפוש לקחו אותי לתחנת־המישטרה,
ושם החלה החקירה.
פחדתי מאד. מעולם לא התנסיתי קודם
לכן בחקירה מישטרתית בעלת אופי כזה,
ואת כל המושגים שלי בעניין שאבתי מ־ספרי־בלשים
ומסרטי־מתח. מבחינה זו היה
קל מאד׳ לחוקרים להפחיד אותי ולשבור
אותי נפשית.
במקביל לחקירתי נחקר גם אבי. כעת
הוא סיפר כבר לחוקרים על שעת חזרתי
המאוחרת באותו לילה גורלי. החוקרים
הציגו לפני את העובדות בצורה שממנה
ניתן היה להסיק׳שהם יודעים הכל, אפילו
את שמו של חברי. לכן פרקתי את כל
אשר על ליבי. החוקרים מצידם שפעו הב־

כיום מרצה קריב עונש מאסר בן שבע
שנים, לאחר שהובא לדין והורשע, לפני
שנה, בפרשה של אונס שלוש יצאניות
באיזור תל־אביב. בית־המישפט המחוזי
זיכה אותו ממיקרה-אונס אחד, וגזר
עליו עונש של 15 שנות־מאסר עבור שני
המיקרים האחרים — עונש חסר־תקדים
בחומרתו. בית-המישפט-העליון זיכה אותו,
לפני שבועות אחדים, ממיקרה-אונס
נוסף, והפחית שמונה שנים ממאסרו.
יומנו של קריב הגיע בדרכים נפתלות
לידי כתב ״העולם הזה״ עופר קוד, והיא
מתפרסם כלשונו בהמשכים אחדים.
כנותו של קריב ותיאוריו האינטימיים
מאפשרים לעמוד על מיבנה אישיותו של
צעיר בן 24 שהסתבך בשני מעשי־פשע
מהחמורים ביותר.
הפרטים והעובדות המישפטיים נבדקו
ונמצאו תואמים את המציאות.
פרק השבוע מתחיל במקום שבו הסתיים
הקודם: אחרי ששמואל קריב וחברו
רצחו את דודתו, בלי כוונה, בשעה
של גניבה מביתה, וחזרו הביתה.

קריב עם ידידה*
קצינת־המיבחן היתה מלאך
טחות, אמדו שיעזרו לי, שרק אם אספר
את האמת ישלחו אותי הביתה ועוד מיני
הבטחות וורודות. ואני, בתמימותי, בלעתי
את הלוקש, ועד מהרה מצאתי עצמי ב־בתי־מעצר
ובישיבות של בתי־המישפט. חודש
ימים ישבתי באבדכביר, ללא קשר
עם מישפחתי או עם עורך־דין. לאחר מכן
העבירו אותי לכלא תל־מונד, שם נפגשתי
לראשונה עם חברי — הוא שותפי-לפשע.
שיכנו אותנו בחדר נפרד באגף העצורים,
הן בשל הגיל הרך והן בגלל אופי
המיקרה.
* שאינה קשורה לפרשה. העולם הזה
קובע שגם הצעירה שהופיעה בתמונה עם
קריב בשבוע שעבר אינה קשורה לפרשה
בכל צורה שהיא, כפי שאכן היה מובן מן
הכותרת.

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 49 | העיתונים נתנו סיקור נרחב למיקרה, וכל מילה שרק הותרה לפירסום בקשר אלינו — פורסמה. העיניים נפק חו עם הפ סיכי אטר ת מישפחתי ראיתי אחרי שעורך* דיני נפגש עימי. הוא

העיתונים נתנו סיקור נרחב למיקרה,
וכל מילה שרק הותרה לפירסום בקשר
אלינו — פורסמה.

העיניים נפק חו
עם הפ סיכי אטר
ת מישפחתי ראיתי אחרי שעורך*
דיני נפגש עימי. הוא נשלח על־ידי
אבי, והסביר לי שיעשה הכל כדי שאשתחרר
כמה שיותר מהר *.
בזמן שהייתי בכלא תל־מונד הגיע אלי
אחי לביקור. היה זה הביקור הראשון מאז
מעצרי, ואני הייתי מופתע. לא האמנתי
שאחרי מיקרה כזה ידאגו לי לעורך־דין
ואף יבואו לבקר אותי, אך.המציאות הוכיחה
את ההיפר. אבי ואחי עשו כל מה
שביכולתם כדי להקל עלי, לסייע לי ולעודד
את רוחי כמה שרק אפשר.
המישפט החל. ההודעות שמסרנו במיש־טרה
נתקבלו כראייה קבילה, ושנינו הזר־שענו.
לאחר שנמצאנו אשמים שלחו אותנו
להסתכלות פסיכיאטרית בבית־החולים לחולי
נפש בבת־ים, דשם שהינו חמישה שבועות.
בבית־החולים
פרקתי משהו מעל ליבי.
שוחחתי שיחות ארוכות עם הפסיכיאטרים,
והם השתדלו מאד לעזור לי. זכור לי שאחד
הרופאים, שאותו מאד חיבבתי, אמר
לי :״מה דעתך שנבקש לאשפז אותך אצלנו?״
אני שקלתי את ההצעה, ולבסוף
השבתי בשלילה. הסברתי לרופא שאני
בחור נורמלי ולא חולה־נפש, ולכן אני
מעדיף לשבת בבית־הסוהר ולהשתחרר כאדם
נורמלי, מאשר ליהנות מתנאי איש־פוז
נוחים, אך להשתחרר עם חותמת ושל
משוגע. הרופא הבין וחייך.
למעשה היתה תקופת ההסתכלות הפסיכיאטרית
עבורי תחילתה של דרך חדשה
בחיים. לפתע נפקחו עיני. פיתאום גיליתי,
שבעצם מעולם לא הייתי אדם יציב
בדיעותי. תמיד רקדתי לפי החליל שניגן
טוב יותר (ותמיד היה זה חלילו של מי־ש$ן
ו אחר) .לא היו לי לא דיעה משלי
ולא מחשבה עצמאית. אחרי שנודעו לי
תוצאותיה של הבדיקה וחוות־הדעת של הרופאים,
החלטתי לעצמי: שמוליק, די ! צא
מהרגשת היתמות המוגזמת, צא מהדיכאון
התמידי, היה אתה עצמך ולא זנב אחרי
אחרים. .וכך באמת היה.
אחר־כך בא תור השיחות עם קצינת־המיבחן.
בשיחות אלה הסברתי את עצמי
היטב. אשד, יקרה זו הקלה עלי מאד,
ומצאתי בה אשת־שיחה נעימה, שלה יכול תי
לספר הכל. היא תמיד האזינה בסבלנות,
עודדה, אמרה מילה טובה והעיקר
— הבינה.
הגיע מועד קריאת גזר־הדין. יום השילומים
על שטות־הנעורים שביצעתי. כעת
יוגש לי שטר־החוב על־ידי שופטי, והחברה
תיפרע ממני. לא אבא, לא אמא, רק
אני אצטרך לשלמו.
הדו״ח הפסיכיאטרי, חווודהדעת של שירות
המיבחן — כל אלה היו בעזרי. אמנם
בכל מיסמך הופיעה הקביעה שאני
בר־עונשין, אך במסקנות, כפי שנוסחו על-
ידי אנשי־המיקצוע, נקבע שאני טיפוס
נגרר, ולא יוזם.
גזר־הדין היה חמש שנות־מאסר בפועל.

חישבו ומצאו שיחד עם פרק הזמן של
המעצר, ובניכוי השליש על התנהגות טובה׳
נותרו לי עוד 33 חודשי מאסר נטו.
מייד לאחר הפגישה עימם נלקחתי לכלא
קיבלתי בגדי אסיר כחולים, עם חותמת
של שירות בתי־הסוהר, ואת כל הציוד
שהיה ברשותי איפסנתי באפסנאות הכלא,
כדי שיוחזר לי ביום השיחרור.
למחרת בבוקר — שיחה עם מנהל־הכלא.
התברר לי שכבר היה מגע מוקדם, בינו
לבין קצינת־המיבחן שלי, והוחלט להעביר
אותי לאגף שנקרא ״המחנה הישן״.
כאן נפרדו דרכינו, שלי ושל חברי. אני
עברתי למחנה, והוא נשאר באגף העצורים.
היתר. מגמה מכוונת להפריד בינינו,
כדי למנוע את המשך היחסים בינינו.
עד לאותה עת זכינו ליחס מועדף. אך
מכאן ואילך, לאחר שנשפטנו, נכנסנו לחיי-
שיגרה אפורים. התערינו בין שאר האסירים
והפכנו אסירים־מן־השורה, עם כל החובות
והזכויות הכרוכות בכך.
כאן נתקלתי לראשונה בתופעה חדשה.
התגלה לי שסגל בית־הסוהר הוא, למע שה,
גוף בפני עצמו, עם חוקים משלו,
ואילו האסירים מאוגדים בתוך עצמם,
וכפופים למוסכמות משלהם.
באותה תקופה לא עשו הרבה לשיקומם
של אסירים. לא היתה חובה לצאת לעבודה.
מי שרצה עבד, ומי שרצה יכול היה
להתבטל כל היום, בתנאי שיהיה שקט, ולא
יעורר בעיות־מישמעת.

_סמים
ומישכבי־זכר
ך* ללי־ הברזל, שאותם שיננתי מייד
׳י -בהתחלה, היו פשוטים: אסור להלשין
על מישהו, גם אם נעשה לך עוול. אם תתלונן,
ינדו אותך .״כל דאלים גבר״ ,ומי
שאינו אלים — מוטב לו לשבת בשקט,
ולא להתבלט. אחרת — רע ומר יהיה
גורלו.
אני לא הייתי ביריון־קשקשים, ולכן
ישבתי בשקט, נמנעתי ממריבות או וי
עבריינים
צעירים בכלא תל־מדנד
הנער הנאנס עובר מיד ליד
הדלתות לא היו ננעלות בלילה, וכל הזכויות
המותרות בכלא היו קיימות שם.
כך עברה עלי תקופה של כשנה מיום
מעצרי, עד שפיתאום החלו אנשים מקרב
בעלי־האגרוף להציק לי. הגיעו דברים לידי
כך שניסו לבצע מי מעשה־סדום. בתקופה
ההיא הוחזקו בכלא, בנוסף לבחורים
בגילי, גם גברים בגיל ,24—25 ואלה שלטו
שילטון ללא־עוררין בחיי־הכלא, בהתאם
לחוקים הבלתי-כתובים של האסירים.
באותו זמן התוודעתי גם אל הסמים
ומישכבי־הזכר.
ראיתי אורגיות סמים נערכות בתאים.
בהרבה מיקרים ניסו לשכנע אותי להשתמש
בסמים, אך תמיד סירבתי. ידעתי
שזה נוגד את תקנות־הכלא, ופחדתי ש אתפס,
ואז ירעו את תנאי.
מישכבי־הזכר שראיתי עוררו בו גועל-
נפש.

אונ ס הומו•
ס כ סו א לי

בכלא
תל־מונד
ף*! מכה היונה בכדה. אמנם היו אנו
1שים שהתבטאו שביחס לעבירה ״זה
כלום,״ אך חמש שנות־מאסר הן פרק זמן
ארוך ביותר בתוך חדגוניות הכלא.
לגזר־דינו הוסיף השופט המלצה חמה,
שקצינת־המיבחן תעזור לי להגיש בקשת
חנינה לנשיא־המדינה במועד שייראה לה.
הורדנו למרתף בית־המישפט. לא עוד
אזרחים עצורים, כי אם שני אסירים שפוטים,
בני .15
עוד לא הספקתי לעכל את גזר־הדין,
עוד לא ידעתי אם לשמוח או לבכות, כאשר
נלקחתי על-ידי׳שוטר למישרד שבו חיכו
לי קצינת־המיבחן שלי וקצין־המיבחן המחוזי.
תחילה כעסתי על קצינת־המיבחן,
שחוות־דעתה כללה המלצה למאסר. אך היא
הסבירה לי, שחומרת העבירה חייבה אותה,
למרות שדעתה לא היתד, נוחה מכך,
והיא חשבה אחרת. שני אנשי שירות־המיבחן
עודדו אותי, הבטיחו לבקרני ב־בית־הסוהר
ולשמור על קשר עימי. הם
* על שמואל?!ריב לימד סניגוריה,
באותו התיק, עורך־הדין צבי לידסקי,
ושכר־מירזזתו שולם על־ידי אביו של קריב
מכספי הירושה שהותירה הדודה הנרצחת,
כספים שאותם היא ציוותה לשמואל ולאביו.

אסיר בתא בכלא תד־מונד
הנאנסיס מאתמול הופכים לאנסים של היום
כוחים, וגם כאשר הייתי רואה עוול משווע
לנגד עיני — לא התערבתי. התערבות
לטובת צד אחד, מביאה לשונא מהצד
השני ולסבל מייותר בעתיד.
התחלתי לעבוד במסגריה ושם, בשל הכ
שרתי
המיקצועית הקודמת, הפכתי במהרה
להיות האחראי על מכונות העיבוד השבבי.
אחרי חודשים אחדים עברתי לאגף טוב
יותר, במחנה החדש.
במקום זה היינו ארבעה אסירים בחדר.

^ חתהב עיו ת של האסיר היא היעדר
י חיי-מין בכלא. כתחליף מדביקים האסירים
ליד המיטות תמונות ופוסטרים של
דוגמניות ושחקניות־קולנוע. לכל אחד יש
אוסף כזה, שנקרא בלשון בית־הסוהר ״הפינה
שלי״.
ברור שהרבה היו מאוננים. אך היו גם
מיקרים שבהם אילצו הבחורים היותר־אלי-
מים את הטיפוסים היותר־חלשים לשמש
להם כ״דפיקה פרטית״.
תהליך כזה נעשה בשלבים. בתחילה
מנסים בדרך הטובה: האובייקט מקבל כל
מה שרק מתחשק לו. אחרי כל הטוב שמש פיעים
עליו, מציג לו הנדיב המפוקפק את
הבקשה, באינטימיות גמורה. המציע שופע
הבטחות ופיתויים, ואם הקורבן מסכים —
הוא שוכב עימו ומקיים איתו יחסי־מין.
אם אין הסכמה, הרי מייד מתחילה דרך
חיסורים של הקורבן. כמו שקודם היה לו
מכל טוב, הרי שהפעם הוא יסבול את כל
הסבל שבעולם. מכים אותו ללא סיבה,
גונבים ממנו את רכושו, מציקים לו בכל ,
דרך אפשרית, כשמדי פעם מנסים להסביר
לו תמורת מה כל זה ייפסק. יש גם
מיקרים שפשוט תופסים קורבן ואונסים
אותו בכוח.
ודאי נשאלת השאלה: מה עושים השיל־טונות,
ומדוע לא מונעים זאת? ובכן, השיל-
טונות יידעו על-כך רק אם מישהו ילשין
(המשך בעמוד )50

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 50 | כן״.כן...קנווד! רקאצל וכן מו סמר אנו, כסוכנים המורשים הבלעדיים של חברת ״ קניוד״ בישראל עם מלאי חל קי חילוף ומעבדות שרות מודרניות מ ת אי מו ת, מזהירים א ת ל קו

כן״.כן...קנווד!
רקאצל וכן מו סמר
אנו, כסוכנים המורשים הבלעדיים
של חברת ״ קניוד״ בישראל עם
מלאי חל קי חילוף ומעבדות שרות
מודרניות מ ת אי מו ת, מזהירים א ת
ל קו חו תינו כי ידאגו
ל קנו תאתה מי קסר רק
כשהוא מלווה בתעודת
א חריות של חברתנו
(בצבע ירוק עם ציון
שמנו על התעודה)
ויזהו א ת מספר
ה מי קסר המודפס
בתח תי ת המכשיר עם זה ה מודפ ס על תעודת
ה א חריו תובכך ת מנע מהם עוג מ ת נפש מיותרת.
לכל מי קסר אחר לא תינתן כל א חריו ת
מטעמנו.
במקרה של ספקעומדתלרשותן
אינפורמציה נו ספת בטלפון 613636 :־ 03
יום יו ם בין השעות , 08.00 - 13.00

מחלקה מיו חדת לעולים חדשים.

יבואןבלעדי: בדימאגבע׳ ־ מ .
ד ח ־ לבווטין 11ת־־א. ט ל 6 2 1 9 3 1 .

ס דו

הנערי

(המשך מעמוד )49
להם, אך דברים כאלה נעשים בצינעה,
וספק אם מישהו יראה זאת. אמנם, בכל
אגף יש סוהר, אך אותו סוהר מופקד על
שמירתם של 50—70 אסירים בממוצע,
וברור שלא יוכל לראות דברים הנעשים
בסתר.
ישנם גם אסירים המתנגדים לתופעות
אלה, אך הם לא מתערבים, מפחד שמא
יצטרכו להגיע לעימות עם מי שטרפם
נגזל.
אותו אסיר שהתפתה — או נאנס —
לקיים מישכב־זכר, שמו מתפרסם מפה לאוזן,
ואז בועלים אותו גם אחרים, והמיסכן
נהפך לכלי־שרת בידי הביריונים — ״זונה
ממין זכר״ ,מושפל ומנודה. הוא עובר מיד
ליד, כל מי ש״חי״ איתו דואג לו ומגן
עליו, אך ברגע שהשותפות נגמרת — הוא
מתעלל בו כמו האחרים.
בתקופה שאותה תיארתי, הייתי בן 16
או קצת יותר, ובחורים מסוממים ניסו
להיטפל אלי ולנסות לבצע מי מעשה-
סדום. לא רציתי להפוך למניאק (זהו כינויים
של הזונות ממין זבד) ,לכן פניתי
להנהלה וביקשתי שיעבירו אותי לאגף
אחר. סיפרתי שמנסים להציק לי במובן
המיני, אך לא נקבתי בשמות. למזלי הייתי
בקשר מתמיד גם עם קצינת־המיבחן, ש־היתה
מבקרת אותי מדי פעם, והיא עזרה
לי אצל ההנהלה.

״ הלי קופ טר ״
מיני

ה1מן נ בו עתה מקום
למודעות בגיליון

רא ש השנה
הענק של
רעו&ס הזו.
שיופי ע 3־ 2 7 .9 .7 8

מ.ג.ע. אינ טרנ שיזנל ב ע ״ מ

מ שווק ת 1/ת ה בישראל
טל פוני םלח צני ם או טו מ טיי ם

דרושות

! צינו ת מכיר ה
בעלות רמה והופעה נאה
נא לפנות טלפונית:
268623,266847

ך* ועברתי לאגף שבו הייתי בחדר
י 1בודד. הייתי יוצא בבוקר לעבודה,
ואחרי־הצהריים חוזר לחדר באגף החדש.
דלת חדרי היתד. תמיד פתוחה, כך שהיה
לי חופש־תנועה סביר, ובאותו זמן ניצלתי
את השקט והזמן הפנוי והתחלתי להתכונן
לבחינות־הבגרות, באמצעות התכתבות.
באותו
אגף ראיתי פעם מיקרה מזעזע.
בחור צעיר, שעבד איתי במסגריה ולי מדתי
אותו את תורת העיבוד השבב י
והחרטות, שכן אף הוא באותו אגף. באחד
הימים כשרציתי לגשת אליו כדי לשוחח
איתו, עברתי ליד דלת המיקלחות וחשכו
עיני. אותו בחור עשה מה שקרוי בשפת
האסירים — ״הליקופטר״.
הוא שכב עירום על ביטנו, מעליו בעל
אותו אסיר בפי־הטבעת, ליד ראשו שכב
אסיר אחר שהבנים את אבר מינו לפיו
של הנבעל, ומשני צדדיו של האומלל שכבו
עוד שני אסירים על גבם, והוא אונן
להם עם שתי ידיו. הסוהר, שהיה באגף,
ישב במישרדו, כך שהכל נעשה בשקט
ובביטחון יחסי.
לא יכולתי להבליג עוד, ניגשתי אל החבורה
והפסקתי את ״החגיגה״ .את מבטי-
הזעם שנשלחו אלי לא אשכח לעולם, אך
מבט התחינה בעיניו של אותו הנער נגע
לליבי. אחרי שהוא השתחרר מהזוועה
שבה היה נתון, לקחתי אותו להררי, וסידרתי
כך שהוא ישוכן איתי בחדר. אותם
בחורים שגזלתי את טרפם פרצו מיספר
פעמים את הארון שלי וגנבו את תכולתו,
אך אני לא יכולתי להוכיח דבר ולכן
הבלגתי. היה זה תשלום עבור התערבותי
בעסקים שאינם נוגעים לי ישירות, אך
הבחור שניצל, שכן כעת לבטח בחדרי,
ולשם כך הכל היה כדאי.
הלילה הראשון שלנו בחדרי לא יימחה
מזיכרוני. כשכיבו את האור והלכנו לישון,
שמתי לב שהבחור נכנם למיטתו כשהוא
לבוש לגמרי. הערתי לו על כך, ושאלתי
מדוע. הוא ענה שזה מתוך הרגל, שמקורו
בפחד שמה יחמוד מישהו בלילה את עכו זו
ויקום עליו. הכרחתי אותו להתפשט ולישון
כבן־אדם.
אותו לילה לא יכולתי לישון. קורות
אותו האירוע המזעזע הדירו שינה מעיני,
ואני שכבתי במיטה, בעיניים פקוחות,
עישנתי סיגריה, והירהרתי בסיפוק במעשה
הטוב שעשיתי למען אותו בחור.
בעודי שוכב כך ומהרהר, התעורר הבחור,
ולפני שהבנתי מה בעצם מתרחש,
פשט את תחתוניו וניכנס למיטתי. הכוונה
היתה ברורה. הוא רצה להביע את תודתו,
וזו היתה הדרך היחידה שידע.
לרגע נותרתי המום, וכימעט שהתפתיתי
לבעול אותו. אך במחשבה שנייה, עורר
בי הדבר גועל. סטרתי לבחור על פר צופו,
ואגב־כך הוריתי לו ללבוש את תח תוניו.
הסברתי לו שלקחתי אותו לחדרי
כדי לשמור עליו מפני אחרים, ושאני לא
סובל מישכבי־זכר.
הנער, שהיה מפותח מאד בשיכלו, ומש
כיל
למעלה מהממוצע, הבין והעריך את
התנהגותי.
מאותו היום ואילך מצאתי בו חבר טוב
ובן־ברית נאמן. מצאנו הרבה שפה משותפת,
פתיחות והבנה הדדיים.
באותם ימים הפכה ההנהלה את האגף,
שבו שכנתי, ל״עיר מיקלט״
רישמית, לכל מי שסבלו באגפים אחרים.
כל אותם אנשים שכיבסו עבור ביריוני
האגפים האחרים, ניקו את חדריהם וסיפקו
את תאוותיהם — הועלו לאגף זה, שאף
זכה לשם מיוחד בבית־הסוהר.
האסירים קראו לו ״בית־יולדות״ ,להזכירך
מהו החומר האנושי הנותן בו את
הטון. השמועה על הסידור החדש שימחה
אותי. חשבתי: סוף־סוף מנסים לטפל
בבעייה כאובה זו. מצד שני חשתי הסתייגות,
שכן בשעות היום, בעבודה, באתי
במגע עם שאר האסירים, והם היו לועגים
לי על שום ששכנתי ב״אגף היולדות״.
היו שואלים אותי מה אני עושה בין
כל המנייאק (מניאק בלשון רבים) ,ונהגו
להתבדח על האורגיות המיניות שלפי הבנתם
היו צריכות להתקיים שם, כביכול.
לקח לי זמן רב לשכנע את עמיתי מאגפים
אחרים שאיו לי כל קשר לכך, ואני נמצא
שם כי שקם שם, וזה עוזר לי בלימודי.
הפתעתי היתד, גדולה כשגיליתי שגם
אותם בחורים, אשר סבלו באגפים אחרים
והובאו לאגף המיקלט, הקימו מתוכם הירארכיה
חדשה של שולטים ונשלטים. אותם
שקודם לכן בוצעו בגופם מעשי־סדום
באגף שממנו באו, שכחו את העבר והת־עמת
בחלשים. גם כאן רווח הנוהג שהחזק
יותר — שולט, והחלש מכבס עבורו
ומשמש לו נקבה בעת הצורך.
באותם ימים היו לי הירהורים רבים
על הנושא. נער הייתי כשהגעתי לבית־הסוהר,
ומעולם לא ידעתי טעם בחורה
מהו, כך שהפיתוי לחוש פעם אחת מהו
טעמה של דפיקה טובה — היה גדול.
הדבר היחידי שמנע ממני זאת היה הפחד,
שמא עשוי מישכב־הזכר לשמש לי תחליף
טוב, וכשאשתחרר מהכלא לא אוכל
עוד להיגמל מכך, ואשאר הומו־סכסואל
לכל ימי חיי.

העונש
הו ח מר
ף* ינתיים נודע לי ששותפי לעבירה
* פנה ועירער בבית־רימישפט העליון,
וביקש להקל בעונשו. זה הרגיז, כנראה,
את התביעה, והם מצידם הגישו עירעור
על קולת העונש. כיוון שכך, הופעתי יחד
עם חברי לירושלים לבית־המישפם העל יון•
שוב
הייתי על ספסל־הנאשמים, ושוב
התעניינה העיתונות במעשינו.
פרקליטו של חברי טען שהעונש היה
חמור מדי בהתייחס לגיל שלנו, ואילו
סניגורי הודיע שהוא מסכים עם קביעת
בית־המישפט המחוזי, ומבקש לא לשנות
את העונש. התובע דרש להחמיר, שכן
לדעתו היה העונש קל.
היתד, הפסקה בדיון המישפטי, ומייד
לאחר מכן נקרא גזר־הדין המתוקן —
לכל אחד מאיתנו נוספו שלוש שנות־מאסר.
כעת היינו שפוטים לשמונה שנות מאסר
כל אחד. קצינת־המיבחן היתה משוח ררת
מחובת הביקורים הסדירים אצלי, וגם
המלצתם של שופטי בית־המישפס המחוזי,
בדבר עיון בהגשת חנינה עבורי — התבטלה.
כאן
גיליתי שוב את גדולתה של קצי-
נת־המיבחן. היא המשיכה לבקר אותי,
עזרה לי יותר מאשר אי-פעם, ועודדה אותי
להחזיק מעמד. אלמלא זה, אין ספק שהייתי
נשבר, מתחבר עם העבריינים המועדים
ומפסיק לעשות מאמצים לשמור על
צורת־חיים שונה.
גם הנהלת הכלא סייעה לי ככל יכולתה,
וכן גם בני־מישפחתי. אחי, אבי וגיסתי
עודדו ולא נטשו אותי. כל אלה החזירו
לי את התיקווה בעצמי: ובכוחותי
להתגבר על תקופודמשבר זו.
שנה נוספת עברה עלי באותו אגף חדש.
בינתיים שוב שינו את אופיו של אגף זה,
והפכו אותו לאגף עצורים העומדים ל־מישפט.
שוב הפך האגף מקום רועש
ובעייתי.
בינתיים הגיע לתל־מונד מנהל חדש,
והוא שינה את פני בית־הסוהר לבלי הכר.

(כרשימה הכאה: שיפורים
ככלא, השיח דור. מהכלא,
הגיוס לצכא, ונסיונות ההשתלבות
כהכרה הנורמלית).

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 51 | במדינה אריזה חסכונית של רי עו ת ראש־הממישלה והכלב המבקר !הישראלי כתב לסגן־הגשיא ע7 לשוגד ש? בגין — וקיבל תשרכה מפורטת טמפוני&ס יוסף שר?ק אינו רק המבקר הקולנועי

במדינה
אריזה חסכונית של

רי עו ת
ראש־הממישלה והכלב

המבקר !הישראלי כתב
לסגן־הגשיא ע7
לשוגד ש? בגין —
וקיבל תשרכה מפורטת

טמפוני&ס

יוסף שר?ק אינו רק המבקר הקולנועי
של הארץ. הוא גם אזרח שאיכפת לו,
השואף לבטא את דעתו שמנחם בגין
מביא על המדינה אסון לאומי. שריק,
עושה זאת במיכתבים, הכתובים אנגלית.
לפני חודש, כאשר שמע כי סגן־הנשיא
וולטר מונדייל עומד להגיע לישראל, שי גר
שריק את אחד ממיכתביו לבית הלבן.
כמו כל מיכתביו של שריק, היה גם זה
מיכתב קצרצר, בשפה בוטה.
כתב שריק :״סגן־נשיא יקד, לגבי בי קורך
הקרוב בישראל ברצוני להעיר: בעת
שהותו האחרונה בירושלים, כתב (העי תונאי
האמריקאי הבכיר) ג׳יימס רסטון כי
,לשונו של מנחם בגין היא האבר השרירי
ביותר בגופו.׳
״האמת היא שלכלב־הבוקסר שלי, ביג־

מכקר שריק
מה ההבדל בין בגין ובינגו
גו, יש לשון שרירית הרבה יותר. האם
מעניק הדבר לבינגו את הזכות להיות
ראש־ממשלת ישראל, ולהישאר בתפקיד?
״שלך, יוסף שריק.״
קארטר ה״צ אם תמה שריק כיצד
יגיב הבית הלבן על מיכתב שכזה, הרי
קיבל השבוע תשובה. היא היתד, כתובה
על נייר־המיכתבים הרישמי של מישרד־החוץ
האמריקאי, בחתימתו האישית של
״הודינג קארטר ה 3עוזר השר לעניי נים
ציבוריים ודובר המישרד.״ המיכתב
השתרע על עמוד וחצי, וכלל כ־ 400 מילה.
הוא נפתח במילים :״בשם סגן־הנשיא
מונדייל, ברצוגי להודות לך על כי שלחת
לו את דיעותיך על מדיניות ארצות־הב־רית
במיזרח התיכון.״ הוא הסתיים במילים
:״ארצות־הברית מבקשת להבטיח
מאזן־כוחות במיזרח התיכון, שירתיע שימוש
בכוח ויחזק את היסודות המעוניי-
נים בהמשך המשא־והמתן ליישוב ד,סיכ-
סוך בדרכי־שלום.״
בין שני הפסוקים, השתרע הסבר ארוך
של יחסי ארצות־הברית עם ישראל והערבים.
לא היתד, בו כל התייחסות לכלב.
מי מזיק? נראה כי היה זה נוסח
מוכן-מראש, שבו השיב דובר מישרד־החוץ
האמריקאי לכל הפונים מישראל,
בעיקבות עיסקת־החבילה האמריקאית המפורסמת.
ההנחה היתד, שכל הישראלים יתלוננו
על מישלוח הנשק האמריקאי ל-
סעודיה ולמצריים. אולם לכל אחד מן
הפונים •נשלח מיכתב אישי, מודפס בנפרד,
בחתימה אישית — כנהוג בארצות-
הברית, שם מתייחסים פקידי־השילטון, בכל
הדרגים, לפונים אליהם כאל בני-אדם.
אמר השבוע שריק :״עדיין לא ברור מי
גורם נזק רב יותר, הלשון של בגין או
הלשון של בינגו.״
* על פי הנוהג האמריקאי, כאשר בני
כמה דורות נושאים את אותם השמות
הפרטיים ושמות־המישפחה, מצרף הבן לשמו
את הסיפרה ,2והנכד את הסיפרהג.
אובה נור&ל

מעתה תוכלי להשיג את
טמפוני או־ בה נורמל
באריזה חסכונית של 80 טמפונים ולחסוך
כ־־* 20 בהשואה למחירי אריזות או־ בה

של סו טמפונים
ט מפון או־בה, ה ט מפון ה ק טן, הנו חוהב טו ח ביותר בעולם,
נותן לך הרגשה חופ שית ו מ שוחררת 365י מי ם בשנה.

אפשר ...לשחות אתו ...לרקוד אתו...
לרכב אתו ...להתעמל אתו ...לרחוץ אתו..
הטמפון הקטן
שכבש את העולם
א ר עוו ושות פרסונזא־ם בע״רז

קבלת מודעות
לפל העיתונים
במחירי המערכת

— ג ל רי ה תו ראל
רחוב ז׳בוטינסקי ,3תל־אביב

בחופשת קיץ בחודש אוגוסט

פי ר טו אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
0ל*ז 227118 ,227117

חניח חופשית

הזמנות וראיונות בטלפון 241628 :

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 52 | | הקן וז]?1שכחתי השם שר מישנחת ווו הגיע בשעה שנה ל 71 אויש שר תדאב־נ אחו׳ שנע שדם וצוטת ער היה ך *סף על היות* דומה כשתי טיפות** מים לג׳ק ניקולסון (לא אחת

| הקן וז]?1שכחתי השם שר מישנחת ווו
הגיע בשעה שנה ל 71 אויש שר תדאב־נ
אחו׳ שנע שדם וצוטת ער היה

ך *סף על היות* דומה כשתי טיפות**
מים לג׳ק ניקולסון (לא אחת עוצרים
אותו ברחוב ומבקשים ממנו אוטוגרף),
וולטר וול הוא גם יהודי, גם בעל יאכטה* ,
גם לא עשיר במייוחד וגם נשוי לקארלה,
פיצפונת־הקומה ובעלת הגוף הילדותי.
וולטר וקארלה וול הם זוג אחד מיני
עשרות :״זאבי־הים״ העוגנים כעת במרינה
שבתל־אביב. הם רק עוד סיפור
יוצא־דופן לגבי הגרים ביבשה, הקמים או

״החלאה הלבנה״ ,בהיותו בן־כלאיים —
לא כושי ולא ספרדי.
לדבריו, הוא תוצר טיפוסי של הארלם.
בגיל צעיר נפרדו הוריו, וכתוצאה מכך
נאלץ לגדול בכוחות עצמו ברחובות. החי נוך
העצמי שלו היה כרוך ברכישת השכלה
פורמלית של תשע כיתות, וגם בעבריינות
״קלה״ ,כמו גניבת מכוניות, שדידת שעוני־הנייה,
גניבת ארנקים וכר .״כמו כל ילד,״
מחייך וולטר.

ספינה ושמה שסם

עוגנת בימים אלה במארינה שבתל־אביב
ועוברת שיפוץ יסודי. הספינה שייכת לזוג
אמריקאי ממוצא יהודי, שקרא לה בשם שלום״ עוד לפני שנבראה ספינתו של אייבי נתן.

המאויש בלילה!

נראית כמו הריביירה הצרפתית שבדרום־צרפת.
בימים כתיקונם, כשלא עוברת ספינתה של מיש־פחת
וול, תיקון׳ ביבשה, קשורה אף היא, כיתר הספינות, אל המזח של המארינה.

את זמנו חילק בין בית־ספר ובין המוסד
לעבריינים, ובהגיעו לגיל 17 עמדה בפניו
הברירה: בית־כלא או חיל־הנחתים האמריקאי.
וולטר בחר במארינם .״זה מאד
קל>״ הוא מספר ,״אתה משתכר, חותם על
הנייר, ולמחרת אומרים תודה שהתנדבת.״
במארינס שירת עשר שנים באוגדה הראשונה
״האדום הגדול״ (כן, כן, אותה
אוגדה מפורסמת, שעליה נעשה כעת הסרט
האדום הגדול, בכיכובו של לי מרווין).
במיסגרת שירותו איפשר לו הצבא לגמור
את כל שנות־הלימוד שחסרו לו, ולסיים
מאוחר יותר תואר ראשון בהנדסת אווירו־נוטיקה
באוניברסיטה. וולטר מספר שהצבא
האמריקאי מעודד לימודים גבוהים, כי
הקידום בו מחייב אותם .״בכל בסיס צבאי,
אפילו בוויאט־נאם, יש להם מרכז חינוכי
ומביאים לשם מרצים.״ חלק גדול מהלימודים
נעשה בהתכתבות.

לא בבוקר לעבודה, חוזרים או לא בשעה
חמש, ורואים או לא סרט מבדר עם או בלי
אותם החברים.
וולטר וקארלה נמצאים כבר שבע שנים
על הים, ולפי שעה לא עולה בדעתם לחזור
למה שקרוי ציוויליזציה, למרות שכל אחד
מהם כשר לחלוטין לחיות מה שקרוי ״חיים
מוצלחים בעור״ ,וכל אחד מהם הוא בעל
מיקצוע — הוא מהנדס אווירונוטיקה, היא
מעצבת־פנים.

כלא
או מ א דינ ס
ה דחף אותם לעיסות הסבה מיק•
צועית כל־כך מהותית לרב־חובל והובלת
ראשונה י
וולטר הוא יהודי ממוצא גרמני־הולנדי,
בן ,31 יליד ניו־יורק. את שנות ילדותו
העביר בצפון מנהאטן, בין הארלם הספרדית
והארלם הכושית, ונמנה על מה שנקרא
* יאכטה — סירה פרטית. מקור המילה
בהולנדית, ופירושה: סירת־צייד (יאגן —
לצוד).
י— 5 2

אורח בטוקלן

חדר האורחים של הספינה ״שלום״ אינו נמצא בתוכה,
אלא על החרטום שבקידמת הסיפון. אירוח כזה מאפשר
לאורחים ליהנות מנופה של המארינה ומהרוח הנושבת מכיוון הים בימי החמסין הקשים.

אחרי שהתמחה במכונאות־מטוסים, עבר
קורס־טייס והפך טייס מסוקים מחומשים,
התומכים בכוחות הקרקע. שלוש שנים
הוא טס בוויאט־נאם, והופל חמש פעמים,
מבלי להילכד בשבי.

בית
על גלגלים
^ ת קארלה פגש בתוך המים, בברי^
! כת״השחייה של תנועת־הנוער, שעליה
נמנו השניים. הם התנגשו ראש בראש,
וחתאהבו. הוא היה בן 15 והיא בת ,13
ומאז לא נפרדו.
כששלחו אותו לבית־ספר לעבריינים,
הקפידה קרלה לשלוח לו סיגריות ולהפגין
נוכחות. שנה לאחר שהתנדב למארינס, הם
התחתנו.
הם נשואים מזה 13 שנה, ומתוכם שבע
שנים בצורה אינטנסיבית יותר, בלב ים.
קארלה וולטר מציעים לכל זוג נשוי, החושב
שנישואיו מוצלחים, לעבור לגור ביאכטה
למשך חצי שנה. אפשר לצפות
לתוצאות מרחיקות־לכת, לדעתם, במיבחן
מסוג זה, והם אף יודעים לספר על מיקרים
של זיווגים שהסתיימו בכי רע דווקא בלב
הים. הם, אומנם, מיקרה שנמשך בכי טוב.
בשנה האחרונה לשירותו בצבא התחיל
לעסוק בבניית בתים ניידים (בתים נעים,
העשויים קומפלט — רהיטים, תמונות,
וילונות וכר. לאחר שקונים אותם גוררים
אותם לאן שרוצים, מושיבים אותם על
יסודות והופכים אותם לבתי־קבע) .אך יום
אהד מאס בביזנס, בצבא ובטיסות, הגיע
הביתה והעמיד את קארלה בפני עובדות:
״מכרתי את הבית, העסק והמכונית, קניתי
יאכטה ואנחנו הולכים לשוט סביב העולם.״
קארלה שאלה מה יקרה אם לא תבוא.
וולטר השיב שהוא לא יודע, משום שהאיש
שקנה את הבית בוודאי לא יסכים שתשב
שם. זה שיכנע את קארלה, והיא באה עם
שני ילדיהם — וולטר הקטן, שהיה אז בן
שנה, ובס, שהיתה אז בת שלוש. עד מהרה
למרו את כל רזי הים והיאכטה, וכיום הם
אינם חושבים אפילו על חזרה ליבשה.

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 53 | יומס נקבע לפי עליית ושקיעת השמש. אפשר להתחיל לתאר סדר־יום טיפוסי שלהם מחצות: מ־ 12 בלילה עד שעה לפני זריחת השמש שומרת קארלה על הספינה, יושבת בירכתיה, אוחזת את

יומס נקבע לפי עליית ושקיעת השמש.
אפשר להתחיל לתאר סדר־יום טיפוסי
שלהם מחצות: מ־ 12 בלילה עד שעה לפני
זריחת השמש שומרת קארלה על הספינה,
יושבת בירכתיה, אוחזת את ההגה ומנתבת
אותה. בשעת הצורך היא מווסתת את ה־מיפרשים,
לפי שינויי הרוח, ופוקחת עין
עירנית במיוחד אם עוברות לידם אוניות.
שעה לפני זריחת החמה מתעורר וולטר,
וקארלה הולכת לישון. כל בוקר חייב
וולטר לבדוק את המיקום המדוייק של
הספינה. הוא עושה זאת בעזרת הסקסטנט
— מכשיר המודד את הזווית שבין הכוכבים
ובין קו־האופק. החישוב נעשה על-פי
טבלות שונות, ולוקח בחשבון את השעה
המדוייקת ביותר, כי שגיאה של חצי שניה
יכולה לגרום לטעות קילומטר אחד במיקום.
לאחר מכן מכין לו וולטר כוס קפה,
ומסתכל בזריחה. תוך כדי צפייה בשמש
העולה הוא מקשיב לחדשות מכמה תחנות
רדיו, מחבר את כל מה שהוא שומע ומקבל
פחות או יותר תמונה של מה שמתרחש
בעולם. מאוחר יותר הוא ממשיך לעשות
כל מה שאשתו עשתה בלילה, ובצהריים
מתעוררת קארלה ומכינה לכולם ארוחת
צהריים. אחר־כך נחים, קוראים ומרביצים
תורה בילדים.
קארלה וולטר מחנכים את ילדיהם לגמרי
לבד. שניהם מחזיקים בדיעה שאפשר לסיים
12 שנות־לימוד ולהישאר אידיוט. י בתם
בת ה־ 10 ובנם בן ה־ 8קוראים מעל לרמה
של ילדים ממוצעים בני גילם, שלא לדבר
על ניסיון־ההיים שלהם שהוא, אם לא
יותר, אז לפחות שונה מאד מזה של כל
ילד עירוני. עם־זאת הם אינם מוציאים

שים, חיי־חברה סדירים, חיי־תרבות וכדומה

״אם אתה גר על יאכטה, סוג הקשרים
שלך עם הבית חייב להיות שונה, לא
תלותי. אם אתה לא סומך על עצמך, אתה
לא יכול לסמוך על אף אחד,״ אומר וולטר,
״אם יש לך קשרים בבית. אתה מוצא
תירוץ לחזור בחזרה. אם לא הייתי מצליח,
גם אני הייתי חוזר. אבל נדרתי נדר שאם
יקרה דבר כזה, לא אמכור את הספינה,
אלא אעזוב אותה למשך חצי שנה, ואחזור
אליה כעבור שישה חודשים. זה הזמן
הנכון להעריך אם אתה רוצה או לא.
״לי, באופן אישי, לא חסרים אנשים,
כי אני זאב בודד. את החברים שלי אני
יכול לפגוש אחת לחמש שנים, או לא
לפגוש בכלל, והם עדיין ישארו חברים
טובים. בכל מקום בעולם יש לי איפה
ללון ולאכול. צורת־הקשר היא אחרת.״
קארלה מוסיפה ש״אין צורך בשמירה על
קשר סדיר עם חברים. קשר רצוף הוא,
לעיתים קרובות, צורך של ביטחון, ודאות
או הגנה. אני מקבלת את זה דרך וולטר
והילדים.״

מכות״רצח
לישראל
ה דעתם על ישראל 1
1״זה כמו ילד, שאתה רוצה, לפעמים
להרביץ לו מכות־רצח. אנחנו יהודים, יש
לנו זיקה חזקה לישראל, והיאכטה שלנו
נקראת •שלום. אבל הכל כאן גדל יותר
מדי מהר, ולכן החמיץ את האופי המייוחד.

]יקולסון הסח
ריקאי,

טייס

הרי הוא וולטר וול, שבמרוצת חייו החליף כמה וכמה
מיקצועות, החל מעבריין צעיר, חייל במארינס האס־הליקופטרים,
איש עסקים -וכלה ברב־חובל של מיני־אוניה.

מרגישה שהיא ״מתה לחזור ליאכטה.״
וולטר יודע לספר שצורת־חיים זו
מקרבת אותו יותר לטבע .״יש לד יותר
קשר עם עצמך. אתה מקבל את החיים
בצורה יותר ריאליסטית, אין לך חלומות.״
בניגוד לקארלה, אין הוא קורא הרבה,
משום שאינו רוצה להיות מעורב בחלומות
של אחרים .״נובלות ודרמות זה כמו טל וויזיה.
זה בריחה מעצמך. אתה שוכח את
הבעיות שלך, ונכנס לשל אחרים. זה יכול
להעשיר אותך עד גבול מסויים, אבל אחר-
כך אתה ספוג בזה. אני קורא רק ספרות
טכנית.״ אצל קארלה הקריאה היא הכרח.

״זה כמו הנשימה שלי,״ היא אומרת.
הזמן הארוך ביותר שבו לא ראו חופים
היה 29 יום, ומשהתקרבו לחוף הרגישו
דיכאון .״אחרי עשרה ימים שאינך רואה
את היבשה, אתה במצב של כמו רחיפה.
לעיתים קרובות אני מרגישה שאני מקושרת
עם משהו שהוא גדול ממני. ההרמוניה
בטבע היא לפעמים מאד ברורה לי. צורת־החיים
שלי גורמת לי לחשוב לעיתים קרובות
על עצמי ביחס לעולם. אני רואה
איזה פרם קטן אני, וכמה אני חסרת־אוגים,
לעומת הדברים שבהם אני נתקלת השכם
והערב, כמו דלות, עוני ושחיתות.״

האמא־ה״לדה

קולה עם שני ילדיה — בם בת העשד ווולטר בן השמונה.
קרלה ושני הילדים הם שותפים פעילים בתיפעול של הספי־נה.
כמו הבעל־האבא, גם הס אוחזים בהגה, מעלים מיפרשים ומנתבים את ספינתם.

מכלל אפשרות שהילדים ירצו אולי ביום
מן הימים לעזוב את היאכטה וללמוד באוניברסיטה
.״במקרה כזה,״ אומר וולטר,
״השיטה בארצות־הברית מאפשרת מיבחני
רמה והשלמת הידע החסר.״
מה דעתם על הבידוד שבו הם שרויים,
על מושגים כמו ניתוק מהשור־

תל-אביב יכולה להיות כל עיר אירופית.
יש כאן יותר חיקוי מאשר מקוריות, ופער
עצום בין המנטליות לטכנולוגיה המפותחת.
הטכנולוגיה היא מתוחכמת, אבל אין תיח־כום
של חיים. אתה לא יכול לעמוד כאן
בבנק בלי לדחוף.״ קארלה מוסיפה שבמהלך
כל ביקור שלה בסופרמרקט היא

המיטבח שר קורה

נמצא בפינת הטרקלין של הספינה. הטרקלין
משמש חדר־אורחיס בימים גשומים וכן
חדר־ילדים, ספרייה וחדר־עבודה. בקצה הספינה נמצאים השירותים וחדד־השינה.

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 54 | סיפור מן החיים בישולים ארוחת ערב של עצלנים הקולינארית שלי שרק במכשירים לזהות רחשושים לא שבק חיים חם לי נורא, והפעילות והצטמצמה למידה כזו, ן עדינים ביותר ניתן

סיפור מן החיים
בישולים ארוחת ערב
של עצלנים
הקולינארית שלי
שרק במכשירים
לזהות רחשושים
לא שבק חיים

חם לי נורא, והפעילות
והצטמצמה למידה כזו,
ן עדינים ביותר ניתן עוד
;רפים, המעידים שהעסק
!לגמרי.
חלקי בכלכלת המישפחה בימים אלו.
מסתכם בהרמת הזרוע, והצבעה אמיצה
לכיוון המיסעדה הקרובה ביותר. אין ספק
שהחום עושה לי דברים. אם פעם הייתי
מקפידה ועורכת מיסדר של כל ויטמין
וויטמין בצלחת, מתאמצת כמו משוגעת
להציל מכימיקלים וכל זה, הרי שהיום אני
מסוגלת, במצפון שקט, להנחית בצלחת
גוש גלידה עצום לכל אחד, ולתפוס בריזה
בכיסא הנוח. העובדה שכולם צוהלים ושמחים,
מזמזמת לי בירכתי המוח כהוכחה
ניצחת לחוסר אחריותי. לשכנה מבוגרת
אחת שלי, יש קוד ברזל. אם הילד נהנה
מדי בארוחתו, אות הוא וסימן ברור שמאכילים
אותו בשטויות. רק שערוריות הגונות
עד לב השמים מצידו מורות על מנת
ויטמינים מספקת.

פ טנ טי ם

שרי

/לא לגברים

! לא לגברים! לא לגברים! ל2:

דודה אחת שלי, אחת מהאלפיים שג-
סטוק, מאד מאד אוהבת להפוך כל ביקור
אצל מכרים לאקט חינוכי ממדרגה
ראשונה — אותו היא מיישמת על ראש
בעלה. רק מהדפיקות שההיא מחלקת
לו לארג׳ מתחת לשולחן, צמחו לו טונה
בולקאלעך. אין מה לדבר שהחיים שלה
קשים. הבוק שלה, אכן סתום כמו

בכדי לא להרגיש איום לחלוטין, הכנתי
שני מימרחים לא־נורמליים בצ׳יק צ׳ק,
וכל הקטנים באים כמו זבובים ומבקשים
עוד ועוד.
למימרה הסרדינים לוקחים קופסה
סרדינים (רק לא ״פיקנט״ החריפים) ,ומועכים
בקצת פחות מחצי חבילה מרגרינה
רכה מאד. מועכים, מערבבים היטב, מוסיפים
מלח וטיפונת מיץ לימון. למימרח
השני, לוקחים חבילה גבינה שמנה, לבנה,
מוסיפים לזה חצי מרגרינה רכה רכה וחצי,
או יותר, לפי הטעם, שפופרת מימרח זיתים
שחורים של הזית. מועכים היטב. מגישים
זאת על פרוסות לחם קטנטנות, אותן מוכרים
כ״פרוסות מיוחדות של ילדים״ ,הניג־זרות
מלחמניה רגילה, עגולה או מאורכת,
חתוכה לפרוסות כמו לחם. בצלחת גדולה
של עוגה, מרפדים חסה, מוסיפים עגבניה
וביצה קשה, ויש לזה הצלחה לא נורמלית.

בהמה, והחינוך האכסיביציוניסטי שלה
לא מקל על המצב.
אם דרך קבע שורה עליו הילת טיט-
טום קלושה יומיומית, הרי שבשעות ה-
המחנך שלה הוא צולל אל עצמו, ודולה
משם שיאים לא יאמנו. הוא תמיד רגיל
לשים טרחות לא״טקטיות באוויר, וכשכולם
מכעכעים במבוכה, לשאול ״מה זה,
פייגלה, מה את דופקת אותי כל כך חזק
ברגל !״
צביטות סיבוב על המקום — למדה
הדודה מניסיונה — היו אפקטיביות באותה
מידה. מה לאמרז! גדול כבית,
שיכלו כזית, אליו התכוון המשורר.
יום אחד יצא הצמד מביקור. עוד לא
ניסגרה הדלת מאחריהם, ופוק פוק הח לה
הציפלונגה הדקה להנחית את התיק
שלה על ראש בעלה. חבטה לו על האבטיח
מכל הכיוונים, עם תיק סקאי אחד
גדול, ולא נירגעה. בדי עמל חזרה לעשתונותיה
שבוע מאוחר יותר, בכדי לספר
מה קרה.
חלק גדול מתרגילי בלימות השואה
שהיא עורכת מתבסס חזק על פנטומימה.
פנטומימה, בעלה דווקא מבין, אבל
מאד מאד לאט. כך קרה שבאמצע קריצת
חצי לחי מכווצת בעווית, ומבט רצחני
בעיניים, פגעה בה בעלת הבית.
״מה נותר לי לעשות!״ סיפרה בשיא
הרצינות ,״שן עתיים המשכתי לעשות
אותו דבר״.

מ ש חי ל גו מי או טו מ טי

הפטנט הבא נמכר בחנויות סידקית מעולות, ואני מצאתי אותו
בחנות של זינגר נדמה לי, ברחוב דיזנגוף. עם כל אופנת הכיווצים,
ומכנסי ההרמון, אין נוח ממנו.
המדובר במשחילי גומי אוטומטי, מתוצרת גרמניה, ואין מה

להסביר שום דבר, חוץ מלהציג את תצלומי אופן הפעולה הקל של
משחיל זה. מחיר חבילה של עשרות משחילים הוא כעשר לירות
בלבד. זד, חוסך את כל הסצנות המוכרות של גומי בורח באמצע
ונקרע בסוף. כדאי.

לא יבר ח יו ת ר באמצע

זה מה שקורה אם לוקחים את שלמה
ארצי, שמים לו פרוקה, וקוראים לו פיי
דנאוויי.
מדהים לא?

113ז 3 3ן[

דיו אקספוזיטו
איציק בובה מצלצל אלי אתמול בערב
ואומר: תשמעי, את מוכרחה לבוא מחר
ל״הפי קאסרול״! עושים מסיבת עיתונאים
לשיטה חדישה להחזרת נעורים, וזה משהו
יוצא מן הכלל. יבוא הרופא שפיתח את
השיטה, וירצה. כל הכוכביים הכי גדולים
מטפלים בשיטה זו, במרפאה מפוארת בקאן,
וברידיט ברדו שם, באה תמיד, ובכלל.
לשניה אמנם עבר בי הירהור שברידיט
המיסכנה לא יכולה לדהור ולחמר בקצב
מישפטי נאות אחרי כל נושאי שמה, אבל
מייד נישטפתי — כי אני, נגד אגדות גדולות
אף פעם לא מחזיקה מעמד. באתי
ל״הפי קאסרול״ ,והיה לי די שמח. מימיני
ישב דוד, השכן מהצ׳כונה, שכל הזמן
הביט בשעון וחישב כמה שעות עוד מפרידות
בינו ובין השי קטן המסורתי.
ואם להביא בחשבון את מירית שמשמאלי,
והעוגה שמלפני — הרי שממש הייתי
מסודרת.
יוסי אלבז, בעל שמונת אלפים הפרסים
העולמיים בספרות, הציג את הד״ר אקס־פוזיטו.
הוא קם, חתיך מרוקאי כזה, שבכל
ליבי אוהב הקסמים קיוויתי שיהיה בן
שישים או משהו, אבל הוא, כולו־כולו בן
,29 מה לעשות. אחז צינצנת, וכמו מפיסטו
הגדול, התחיל להדגים. לקח בחורה מה־ספאר,
מרח לה חצי פנים בתרכיז צימחי
שהמציא, חנק אותה עם אלקטרודה בצוואר,
והתחיל לטייל לה על הפנים עם
אינסטרומנט חשמלי, שמגלה באופן אלקטרוני
את נקודות האקופונקטורה, שהסינים
הזקנים יודעים בעל פה.
המכשיר הזה, זה יופי. איך שמגיע לנ קודה,
מרביץ ציפצוף, ומודיע על העסק.
לא נוגע בנקודה — שותק. השרירים בחצי
הפנים המטופל התחילו לקרטע לה ולקפוץ
באופן בלתי־רציני בעוויתות קצובות,
ולי זה הזכיר אסוציאציות איומות, אם
לא ״תפוז מכאני״ — אז בטח חשמלי.
אחרי כמה דקות ראו את התוצאות. ההבדל
היה ממש דראמתי. חצי פנים השפריצו
ויטמינים, העור בהק, הנקבוביות זהרו,
וכל העסק נסק בכמה מעלות טובות
כלפי מעלה. שאלנו כמה זמן זה מחזיק
מעמד ככה, אמרו לנו ככה בדיוק, בערך
שלושת־רבעי שעה, אבל מטיפולים חוזרים
בכל זאת נישאר משהו בגוף.
זה על הכיפאק, הסיפור הזה. שמים את
הפנים במכונה, רצים למסיבה כמו טיל,
ורק זוכרים גם לחזור משם כמו טיל לפני
שהסופלה נופל.
היה שם גם המנהל הפיננסי של המיפעל,
מר רבאייה. יהודי שמנמן. מה שמנמן!
שמן לגמרי, שכל הזמן הרביצו לו ביד ש יפסיק
לעשן, אבל הוא לא הסכים. למה
לו להפסיק, עם כזה שירות תיקונים צמוד.
אז זהו. בצורה זו מטפלים בכל הגוף,
וזה אמור להרגיע, ליפייף, להמריץ ולשפץ.
הקיצור,
באוקטובר ייפתח מרכז כזה
בערד, ואפשר יהיה לבדוק את העניין
באופן יותר יסודי ומעמיק. בינתיים, מי
שמאד רוצה, יכול לנסוע לקאן, להשליש
לד״ר אקספוזיטו עשרת אלפים פרנק, והוא
מצידו מתחייב שמונה ימים תמימים לטייל
עם האינסטרומנט המצפצף שלו וכל הקרמים
איפה שרוצים.

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 55 | ״כשנגמר לרותי הקריסטל היא מתחילה להתחנף; אריאל מי שאוהב דברים טובים א 1הב קריסטל. קריסטל -הבקבוק המשפחתי הנמכר ביותר בישראל. הרוח החיה בכל ארוחה, בן בית בכל

״כשנגמר לרותי הקריסטל
היא מתחילה להתחנף;

אריאל

מי שאוהב דברים טובים א 1הב קריסטל.
קריסטל -הבקבוק המשפחתי הנמכר ביותר בישראל.
הרוח החיה בכל ארוחה, בן בית בכל בית.
אם גם את רוצה קיץ קריר יותר, מרענן וטעים יותר
אל תשאירי את המשפחה בלי קריסטל.
הוא מקרר את הקיץ ומחמם את האוירה.

קריסטל.
חתי
ליחוודה ^ור־וויז־ר־ .ר 1.ל ח

חוו> 1חיו ־ ו ח רוזהו׳זייל

ליי ח לי חוז

חיח 1ל ה

חיק ח ח חי ח

חיק

סס!כישראל.

א 111 רורי 1ח. חיק חח 1חי׳ 11ק. חיק 1ח רי ח

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 56 | המשה־ו־ת המכסה על ערוחז שבעה סריס , ה מי ליונ ר ש תי ב פל עצ מו ברחם אשה הקרובים תולעי תרבות עשה יונה וולך משוררת ויוצרת של אמת יצהר, בן־נר, חנון לווין, ניסים

המשה־ו־ת המכסה על ערוחז שבעה סריס ,
ה מי ליונ ר ש תי ב פל עצ מו ברחם אשה הקרובים תולעי תרבות

עשה

יונה וולך
משוררת ויוצרת של אמת

יצהר, בן־נר, חנון לווין, ניסים

אלוני ואחרים, שהם ויצירותיהם אינם אלמונים,
טרם זכו במענקי היצירה. במהלך
טכס הענקת הפרסים אמר איש סיפרות
ידוע: האמת היא שהענקת הפרם ליונה
וולד מכסה על ערוותם של שבעת סריסים
ספרותיים.

15 6 .

^ מ שו ררמ הנו פי ם
מ ו. ד

בשנת

? 1942

עדות

שבעת התיכפול הגנטי המופלאים לפני 10 שנים ייסד ראש־הממשלה המנוח,
לוי אשכול, את ״הקרן לפרסי יצירה
של ראש־הממשלה״ ,מתוך כוונה לעו דד
את יוצרי הספרות ולשחררם למשך
שנה שלמה מבעיות של פרנסה. בשנים
הראשונות הקפידו עדיין להעניק את
פרסי-היצירה ליוצרים של ממש, למחפ־שי־דרכים־חדשות
בספרות הישראלית. בשנים
האחרונות החלו ליהנות מפרסי־הי־צידה
תולעי־תרבות למיניהם, בדומה לכל
הפרסים האחרים.
בשבוע שעבר הוענק פרם־היצירה ל משוררת
ויוצרת של אמת, יונה וולד,
ולשבעה מופלאים שרישומם אינו ניכר
במיוחד בסיפרות העיברית או מוטל בספק
רב. שבעת המופלאים הללו חינם, לפי
סדר האל״ף־בי״ת: ד״ר אוריאל אופק,
מומחה לספרי־ילדים ומתרגם שלא נודע
עד כה כיוצר! אהרון שבתאי, הלניסט
וקטלגו של מילים! יעקוב אבן־חן,
שטרם זכה לשבץ שמו בין אבני חן של
תרבותנו! ישראל אלירז, תמלילן של
אופרות המועלות בגרמניה! ד״ר מאיר
הלל בן־שמאי, מרצה ומשכתב באחת
מהוצאות הספרים הציבוריות שלא יצר
דבר מעודו! יצחק נדל (אורן) ,רווי-
זיוניסט ותיק שתרומתו לסיפרות העיברית
היא תירגום ״שמשון״ של זאב ז׳בו־טינסקי.
השביעי ברשימה הוא דויד
שחר, ספק סופר ספק רושם נוסטלגיות
׳מנדטוריות, שזו כבר זכייתו השנייה במע-
נקהיצירה.
שבעת ״המופלאים״ והמשוררת המופלאה
זכו ב־ 72 אלף ל״י כל אחד.
מיותר להזכיר שסופרים כפינחם שדה,

אהרון

התרחשות מופלאה שהחלה בחודש ספטמבר
,1973 כאשר הטלפון צילצל אצל
עיתונאי־לשעבר של השבועון טייס שהתמחה
בכתיבה על מדעים מדוייקים, דיי״
וריד רורויק, הסתיימה שלוש שנים מאוחר
יותר בתיכפולו של המצלצל, מיליונר,
בוולד שבא לאוויר העולם. תיאור מהלך
התקופה הנ״ל מתואר בספר ״בצלמו
כדמותו״ ,שראה אור בעיברית בימים
אלה *.
זה סיפור חופף על מדע ההנדסה הביולוגית
מחד, ועל מיליונר מזדקן ורווק
מאידך, החפץ ליצור יורש בצלמו. במילים
אחרות: ילוד שיבוא לעולם בלא
זיווגם של שני תאי מין, זכרי ונקבי, אלא
כתאומו הגנטי. תפקידו של העיתונאי, דיי-
וויד רורויק, למצוא עבור המיליונר את
צוות המדענים שיהיה מוכן ליטול על עצמו
את ביצוע התיכפול. רורויק מוצא עצמו
במילכוד של רגשות -סותרים בעטייה
של ההצעה, תוך שהוא מציג את מיכלול
הבעיות האנושיות והמדעיות הטמונות ב־מימושה
של הצעה מהפכנית זו.
בפגישה עם המיליונר (ששמו מוסווה
בספר בכינוי מכס) פותח רורויק בתפקיד
פרקליט־השטן, תוך הצגת השיקולים לכאן
ולכאן. כמו כן הוא מציג את מדע ההנדסה
הביולוגית ועמדות הזינוק שהעוסקים
במדע זה מצויים בהן, תוך ידיעה
ברורה שיש בכוחם ובאפשרותם ״לשפר״
את כישורי אדם־המחר.
במהלך לבטיו מציג רורויק טיעונים בנוסח
״,רהם להשכיר׳ בו תיהפכנה נשים
עניות לכלי־קיכול כשירות העשירות...״
ורואה סיוט: עולם המתמלא במעבדות
מבחנה ש״יהרו״ תינוקות. הוא מתווכח עם
עצמו ובוחן עולם אפשרי שבו עשוי להיות
ביקוש ציבורי ליצירת תכפילים של אישים
ידועי־שם כזנ׳ון קנדי, דאפטין
הופמן או אדווים פרסדי. הוא מצטט
את הפיסיולוג לורד רוטיטילד, ש״הת־ריע
לא מזמן בכינוס של מדענים, שקנאים
אנוכיים, כדוגמת היטלר, עשויים יהיו
להתפתות ולהקים, סדנאות׳ פרטיות, שכהן
ייצרו בחשאי ...עשרות תכפילים של

המחבר מצטט מדען שהביא דוגמה היפותטית
על ״זוג, שהחליט לברוא לעצמו
את (ארתור) רובינשטיין בשיטת התיכ־פול.
הוא מתאר את הזוג הדמיוני מאלף
את ארתור הצעיר לשבת ליד הפסנתר
ולנגן, בהתעלמו מכד, שאת הסביכה בה
צמח רובינשטיין מעולם לא יוכלו ליצור
מחדש, אף לא כקירוב בהדרגה מגבש
רורויק את השקפתו שלו, תוך שהוא
מנתח מצב בו מתכפלים גאון כאלברט
איינשטיין :״יהיה זה פורה יותר להניח
לבל אחד מן האיינשטיינים החדשים לבחור
כדרכו־הוא, ורק להבטיח שיהנה מ־
,סביבה מועשרת׳ .או־אז תוכל לצפות לבד,
שמתוך התבפילים הללו ייצמח אייג־שטיין
חדש, אשר יתרום תרומות רעננות
ומשמעותיות משלו, אם לא למדע הפי סיקה,
הרי לתחום אחר כלשהו...״
בתהליך שיכנוע עצמי מתבסס רורויק
על דברי הפילוסוף אלפרד נורת׳ וויט־הד
ז ״הצעד הראשון לקראת חוכמה הוא
להכיר ככד, שכל ההתקדמויות העיקריות

• בצלמו כדמותו, פרשת תיכפולו של
אדם — מאת: דייוויד רורויק ; עיברית :
אביטל ענבר וע. פארן. הוצאת ספרי כתר,
198 עמודים, כריכה רכה.

כציוויליזציה הינן תהליכים, אשר כמעט
והרסו את החברה שכה התחוללו
לבטיו של רורויק מסתיימים כשהוא מחליט
לשתף פעולה עם מכס בהבאת תכפילו
לאוויר העולם, ומתחיל במסע לגילוי
המדענים שיהיו מוכנים לעבוד במיסגרת
הפרוייקט הזה. עיקר מטרתו: המדענים
הבריטים, המושלים כיום בכיפה בממלכת
הביולוגיה של התא ובתורת־העובר הניסויית.
מכס מציע מיליון דולר למדען ש יצליח
במיבצע תיכפולו הוא.

ביציות אשד, ועיקורן, ומציאת הרחם בו
יושתל כפילו של מכס.
הפרקים האחרונים של הספר מתרחקים
מן האספקטים האתיים של הבעייה ועוברים
לתחום המעשי. הם מרתקים בתיאור
תהליך התיכפול, הביוץ, ההריון והלידה של
כפילו של מכס, תוך תיאור אופייה של
האשה. ילידת המקום, הנושאת ברחמה את
התיכפול העוברי. מעט לפני הלידה היא
מועברת לארצות־הברית, שם היא יולדת
את התכפיל .״בצלמו כדמותו״ הינו אחד

דחם להשכיר
נשים עניות תהפכנה לכלי־קיבול בשירות העשירים
לאחר תחקיר מורכב, עם שיטת מיון
מיוחדת, מגלה רורויק את המדען ששם
הצופן שלו בספר הוא ״דארווין״ ,המנסח
את נכונותו לפעול במיסגרת הפרוייקט
בכך שהוא ״עומד לאבד את בתוליו המדעיים

בתהליך המעבר מהתיכנון לראשית מיב־צע
התיכפול מציין דארווין את ״ההתעברות
בטהרה״ נוסח הברית־החדשה :
״לא ייתכן שישו היה בתול, שבן בל הכתו־לנים
נוצרים בביציות לא מופרות, ולכן
אלו בהכרח נקבות השקפה המעמידה
באור לא מדעי את הולדת ישו.
מקום ההתרחשות המדוייק של תהליך
המחקר המקדים והתיכפול עצמו אינו
מצויין בספר, מלבד זאת, שהמדובר במקום
המצוי בשולי יער עד ובקירבת מקום
לאוקיינוס, באחת מארצות העולם השלישי,
שם מחזיק מכס כמה מיפעלים המתבססים
על ניצול כוח־עבודה זול.
בדצמבר 1974 החלו במקום ההתרחשות
נסיונות ובדיקות שמטרתם היא תיכ־פולו
של מכם, פיצוח התא הגנטי, השגת

הסיפורים המרתקים ביותר שראו אור ב־עיברית
בעת האחרונה. גם אם אין הסיפור
אמיתי היום, אין ספק שהוא יהיה
אמיתי מחר או מחרתיים.

תבנית נוף...
״האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה/ ,
האדם אינו אלא תכנית נוף־מולדתו/ .
רק מה שספגה אוזנו עודה רעננה / .רק
מה שספגה עינו טרם שבעה מראות...״
כתב בשירו שאול טשרניחובסקי, מבלי
לדעת שהוא יוצק במילותיו את אחד
מאמומי היסוד לשירה הישראלית.
הרחק מן הנוף העירוני של רחוב דיזנ־גוף
— שמשורריו מתאמצים לשחר אחר
תבנית נופים רחוקים ותרבויות אחרות —
באחד מקיבוצי הנגב, חי משורר שאינו

עמוד 57

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 57 | טורח כלל לחדור למרכז מעגלי השירה ועסקניה. כוונתי לאנדד אלדן, שבימים אלה כינס בסיפרון מיבחר מתוך חמישה קבצי־שירה שאותם פירסם משך למעלה מ־ 20 שנה. ומבלי כוונה

טורח כלל לחדור למרכז מעגלי השירה
ועסקניה. כוונתי לאנדד אלדן, שבימים
אלה כינס בסיפרון מיבחר מתוך חמישה
קבצי־שירה שאותם פירסם משך למעלה
מ־ 20 שנה. ומבלי כוונה ברורה, מציב
אלדן את שיריו במרכז העשייה של השירה
הישראלית בהווה *.
שיריו מצליחים לתאר אותה תבנית־נוף־
מולדת, נוף שעיניו אינן שבעות מראות.
בין הנוף והתבנית מצליח אנדד אלדן לתאר
את האדם בן דורנו, על מועקותיו הנפשיות
ועל שימחותיו, בדימויים שיריים מו־דרנים,
תוך שימוש במילים חסכוניות וקפדניות.
חרוזיו הינם בבחינת איזכור ל קוראים
על דבר קיומה של ארץ־ישראל,
שהיא הסיבה לכל העובר עלינו, ארץ
שהיא יותר מסתם נוף. אלדן כותב בלשון
משלים על ״העץ אשר עלה פה מן ה סלע
/ ,ככשרי את שורשיו שלח בעוד
״לאורך הגדרות צהכו שנות ילדותנו...״
שהינם בבחינת מיון התהליך הסוציולוגי
של החברה הישראלית, בפשטות של די מויים.

לאלדן גם מעט חוש הומור, ספק
ציני ספק נאיבי, המשוח על שיריו, כמו :
״מאחורינו הר הכית /שולח באורות
ידיו /שזופות וארוכות וברור שהוא
אינו מתכוון להר־הבית שבירושלים, אלא
להר עליו שוכן הבית, הקיבוץ.
איכות שיריו של אלדן אינה שווה. שיר

בחטף, המועצה לתרבות ולקוסמטיקה־־
של 1־ ש ד תמ יר
ללדת בת

אריקהג 1נ1ג ע 1מדת

^ המיתקפהשליו נה

• בשנות ה־50׳ היתה עליזה עולש בחירת הקוסמטיקאיות
במדינה. לשונות הרע טוענות כי חגב׳ עולש עסוקה בימים טרופים
אלה בטיפול קוסמטי שהיא מעניקה ל״מועצה לתרבות ולאמנות״
.אמן נודע, שביקר לאחרונה במישרדי המועצה, ונדהם
לגלות שהגב׳ עולש מפזרת במקום חוות־דעת אמנותיות, העיר:
״כאן מישרדי המועצה לתרבות ולקוסמטיקה״ • במשך עשרות
שנים היתד, קיימת לה ועדת שרים לבחינת ספרים בעלי נגיעה
בנושא הביטחוני. היא תיפקדה כשבראשה ניצבו מיטב שרי-
המישפטים, בהתאם להנחיות הצנזורה הביטחונית. שר״המישפטים
הנוכחי, שמואל תמיר, החליט ליצל ועדה זו לשם האדרת שמו

אנתולוגיה ישראלית
שירים משבריר
אנדד אלדן מספרים נולדים • 1ד י
עדרים לא צי
נסבים י2ד דמה
הם אמנם
ד 1ד • ד • קזמה עברים
אולי

: נולדים משעות
קדרים לא

• ״ לעזר מהם מבקעים אולי

זז י עליהן נחמה י
אולי *״הם עצ

עניה על מעבריר
עדרים
ז־פעמתפוררים

פריצת או מחנקי ־ ג• -
רגעי ־ ו ד
ברק למיעהו עהיא הבהוב

אחר־פן י הם מבעילים, אם גדלים פרי, או !״ י
הם • 1
ומתקשים אם הם גוף נועם. ענוספים פרטים
:ועוד *ועוד

נ צי
בדרכם.
להם ז ״ נ צ דד כמו ״חולת הריס אני״ (״כי חולת הרים
אני / ,עכרתי מרחקים רכים כשולי הערכה
/ ,להראותך את הר חורכ כאופק — /
דכרה אלי רוחי הצהבהבת / .ואני /
ואני בקו עזה כאר־שכע נקודה קטנה.״)
מקומו בכל אנתולוגיה מכובדת של השירה
הישראלית. שירים כמו ״עינים שהוצבו
בדרך״ (״פה כל צליל חשוד. בפנים תפילת
פעמוניך /זוג ידים. כנסיות האכן
החמות הם בעלי דימויים המזכירים
את פונדקיו של אלתרמן.
אלדן הינו משורר אותנטי משורר שבא
מתוך נופי אמת ומתאר אותם. שליטתו
בעיברית, מולידה שורות כמו ״פתע עזים
פקדים או ״אנחנו מכוצצים כאדמה
מלבינה /מחשכתנו קרקע מחלחלת
אלדן הוא אות כבוד למילה ולגופים
במדף ספרי השירה הישראלית, למרות ש *
כצלול קולות חלוקים, מיבחר שירים
מאת ארדד אלדן, הוצאת הקיבוץ המאוחד,
126 עח׳ (פורמאט קטן — כריכה קשה).

דויד אלעזר

^ הצנזורה

אברהם אדן

יצחה רביד

פקק־תנוסה ספרותי
והאצלת יתר סמכויות לחבריה ולראשה. בימים אלה יצרה ועדה
זו פקק־תנועה של ספרים, וביניהם ספרים שחוברו בידי ראש-
הממשלה־לשעבר, יצחק רבין, אלוף אברהם אדן, והביוגרפיה
הרשמית שחוברה על רב-אלוף דויד אלעזר בידי העיתונאי
חנוך ברטוב. שר־המישפטים מעכב את אישרור הספרים
הללו, בטענו שהם חושפים סודות מדינה כמוסים מימי מילחמת
יום־הכיפורים. אחד הספרים שנשלח אל הרמטכ״ל הקודם, רב-
מחלקה ליחסי־ציבור אינה מסייעת לו, כפי
שהיא מסייעת למשוררים אחרים בישראל.

צאן ברזל

אלוף מרדכי מר, כדי שיחווה את דעתו עליו, הוא ספרו של
האלוף אדן (ברן) ,המביא את גירסתו שלו לקרבות הבלימה.
תגובתו של גור למקרא הספר :״מומלץ לפירסום. הערות :
הספר משעמם״ • הסופרת והמשוררת אריקה ג׳ונג עומדת
ללדת בחודש הבא בת. במיכתב שהגיע ארצה בימים אלה לאחד
מידידיה, סיפרה מחברת ״פחד גבהים״ ,המחלקת כיום את חייה
עם בנו של הסופר הווארד פאסט, שעברה בדיקת מי שפיר
והתברר לה שתלד בת • תמיהה רבה עוררה החלטת הנהלת
הפסטיבל הישראלי, להזמין ארצה את הכוריאוגרפית מרגלית
עו ב ד למופעי הפסטיבל. עובד, בעבר, מרקדניות להקת ״עינבל״,
ירדה מהארץ, ומזה למעלה מעשר שנים היא פועלת במוסדות תרבות
שונים באדצות־הברית. לדעת כמה מעמיתיה, מהווה ההזמנה
• המחזאי יוסף מונדי פנה
הענקת לגיטימציה לירידה
בימים אלה למנכ״ל רשות־השידור, יצחק ליכני, בתלונה על
השדר תום לוי, המגיש את תוכנית הבידור לתרבות ,״בלי
מחיצות עד חצות״ .לטענת מונדי סירב לוי לראיינו בתוכניתו,
בנושא המענק של המועצה לתרבות ולאמנות למחזהו ״יומן
נוכחות 2״ .הסיבה: תום לוי משמש גם כראש ועדת הפרוייקטים
של המועצה לתרבות ולאמנות. לטענת מונדי מנצל לוי את
עבודתו ברדיו למילחמות פרטיות • הכתובת היצירתית האחת
שהיתר, לשדרי הרדיו, שכיסו את טכס הענקת ״פרס היצירה
של ראש־המנזשלה״ היתה המשוררת יונה וולך (ראה: תולעי
תרבות) .בתשובה לשאלת כתבת שידורי ישראל אמרה וולך :
״בארץ יושבים מיטב הסופרים בבתי־משוגעים בדיוק כמו
ברוסיה בתשובה לשאלת כתב תוכנית הבידור של גלי צה״ל,
״מקום סוב באמצע״ ,אמרה וילד :״בבית הסופר ישנו טרור,
צנזורה, זה מקום חשוך שבחשוכים מסיבות לא ברורות
שיסע מגיש התוכנית, הסופר יצחק כן־ני, את דבריה של
וולך, שהובאו בשידור־חי • לדברי משורר המשמש כעורך
כתב־עת, נראה באחד האמשים מ״מ עורך הדף הספרותי של
מעריב, חיים נגיד, יוצא מבניין מעריב, כשהוא ממלמל לעצמו:
״זק יושב לי על הראש לדברי המשורר, האמון על המתרחש
במערכת הספרותית של מעריב, הרי שהכוונה היא למשה ז״ק,
מעורכי הצהרון, שמאז התפטרותו של משה שמיר, הוא העורך
בפועל של המוסף לספרות בצהרון •

יעל ישי :״הקיבוץ המאוחד ראה כשלימות
הארץ משאת־נפש, אידיאולוגיה ותפיסה
פוליטית כאחת בעוד בן־גוריון
רצה ״לכונן כשטחה של.ארץ־ישראל שתי
מדינות — יהודית וערבית.״ ובאחד מה-
פולמוסים, קבע בן־גוריון :״עלינו לזכור,
שזכויות אלו יש גם לתושכים היוש־

שורש כל רע
יעל ישי, מרצה בחוג למדע המדינה
באוניברסיטת חיפה, התמחתה בחקר מים-
לגות, סיעות, קבוצות וקבוצות־כוח פוליטיות.
באחרונה פירסמה את סיפרה ״
המבוסס על עבודה לקבלת תואר דוקטור.
בסיפרה בוחנת ישי את התהליכים
והתכנים האידיאיים במפא״י בשנים
,1937/44 בראשית ההגמוניה של תנועת
העבודה ביישוב היהודי בארץ־ישראל (הגמוניה
שהגיעה לקיצה רק עם המהפך הפוליטי
ב־ .)1977 היא מפריכה את הטיעון על
פלוראליזם (״סופרמרקט אידיאולוגי״) ב־מפא״י,
וחושפת את אי־הסובלנות של הנהגתה
ההיסטורית.
מתוך סיפרה ישל יעל ישי עולה ומתבהרת
תרומתה הגדולה של מפא״י ההיסטורית
לפוליטיקה הישראלית, ביכולתה
״להחליט שלא להחליט,״ החוזרת ונשנית
בספר כולו, ובתולדותיה של מפא״י מאז
ועד היום.
הספר עמוס בציטוטים כמו :״יש ככר
מעשי שוד סתל-אכיב לאוד חיום, כבר
אי־אפשר להשאיר את הכתים פתוחים,״
שאמר דויד בן־גוריון כאשר ניסה לתאר
בשנות ה־30׳ את ראשית תהליך ההידר דרות.
והניוון של החברה הארצישראלית.
עיקר הספר מתמקד בשורשי המאבק בין
דויד בן־גוזייון לבין יצחק טבנקין, מנהיגה
של סיעה ב׳(לאחדות העבודה) ,מאבק
שהשפעתו ניכרת עד עצם היום הזה.
או, כפי שמנסחת את ההיבט האידיאולוגי
• סיעתיות בתנועת העבודה, סיעה ב׳
במפא״י, מאת יעל ישי; הוצא תעם עובד
— תרבות וחינוך 230 ,ענד (כריכה
רכה).

וי לר

מפא״יית, בקרבות עסקן בעסקן, עד שלבסוף׳
בשנת ,1944 הגיעו מים עד נפש
והפילוג הפך מוחלט. התהליכים הפוליטיים
בתנועת העבודה, בסוף שנות ה־30׳
ובראשית ה־40׳ ,מתוארים בידי יעל ישי
בכרונולוגיה רצופת עובדות, תוך הבהרה,
שספק אם לה התכוונה המחברת, של חוקיות
המיכניזם הפוליטי ואי־היכולת להכריע׳
השולטים בישראל מאז ועד היום.
מלבר כמה פגמים ביביליוגרפיים, הרי שהספר
הוא בבחינת פיענוח מדעי קפדני
של תקופה שטרם קם לה היסטוריון גדול.
ולקורא העיברי נותר לשחזר ולדמיין אי רועים׳
תוך התבססות העובדות והציטוטים
אותם מביאה יעל ישי בסיפרה.

גיבור דורנו
פרט מאלף, המתגלה בסיפרה של יעל
ישי, מהווה תרגיל שרלוק־הולמסי מאלף בתולדות
הסיפרות הישראלית ובתולדותיו
של אחד מבכירי עסקניה, הלא הוא

אהרון מגד.

אהרון מגד
אנו אחלי יד
בים כבר כארץ — ואין לפגוע בזכויות

לוויכוח האידיאולוגי ולמאבק על עמדות
הכוח הכלכליות שנערך בין מפא״י לבין
סיעה ב׳ נוסף סיפור הקמת הפלמ״ח ב־
,1941 ששימש במשך שנות הפילוג במידת
מה כצבא הפרטי של הקיבוץ־המאו־חד,
או כמאמר יצחק טבנקין :״אומרים,
כי חפלמ״ח הוא הצבא האדום של הקיבוץ

בספר מתואר תהליך הסחף ההדרגתי בין
שתי הסיעות, מוועידה לוועידה, כאשר ההכרעות
נדחות, לפי מיטב המסורת ה־

בשנת ,1942 כאשר פילדמרשל רומל ני צב
בראש ״שועלי המידבר״ בשערי מצ ריים,
ויצחק שדה תיכנן את מצדה בכרמל,
והמתנדבים־בעם התגייסו לצבא ה בריטי,
לפלמ״ח, לאצ״ל וללח״י, שימש
אהרון מגד במרכז מפא״י, כאחד משליחי
סיעה ב /למרות שהיה רק בן 22״וטוב
לנשק״ כמאמר שיר הפלמ״ח. בשורתו,
המצוטטת בסיפרד, של יעל ישי, היא :
״אנו אוזלי־יד. עכדנו כנמל מאות פו עלים.
יהודים כלויי סחבות וצפופים צועקים:
לרדת, לרדת ! ומאות פועלים עומדים
ומסתכלים והאוניה נשלחת על־ידי
כמה שוטרי מכם מהנמל — זו היתה יריקה
כזאת כפנינו שאחר־כך קשה היה
להרים את הראש מתוך דברים במרכז
מפא״י, ב־ 16 במארס .)1942 ,למרות
״יריקה כזאת״ בפניו עלה בכוחו של מגד
״להרים את הראש״ ולשאת בגאון את
משא ספרות דור הפלמ״ח, מבלי שהצליח
להעמיד את עצמו במקום המיועד לגי בורי
דורנו. ואיך אמר יונס דוידוב :
״סופר אינו יכול להיות עסקן, ועסקן
פעם — עסקן תמיד.״

עמוד 58

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 58 | 5 6 1030 שמע בקול להקת אבבא. שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה, חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם, אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי

5 6 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיוגל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
אריאלי
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

י^1׳ 1ויו\/ו *.י׳!0 ,-.רז*

_ מ .+0ת 10ש 10111+0

1־^131
1י1 7 0 /־*רזמ תוחחסגחגקרור /
* 0 01 תו חו
0 1)10 1
*־ 06 /ו1ן פח1זחפ־זר

עמוד 59

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 59 | תגלה הכוננות אני רוצה לספר לכם על איש אחד, שבזכותו ובגללו מסתובבים ד.רבח מאד שחקנים על הבמה העברית, ומפגינים את כישרונם או את חוסר־כישרונם, זה תלוי. האיש הזה,

תגלה הכוננות

אני רוצה לספר לכם על איש אחד,
שבזכותו ובגללו מסתובבים ד.רבח מאד
שחקנים על הבמה העברית, ומפגינים את
כישרונם או את חוסר־כישרונם, זה תלוי.
האיש הזה, ניסן נתיב שמו, סגר כמו
כלום על 55 שנים, כן ירבו, והוא מנהל
בית־ספר לדראמה הנושא את שמו.
<על כישוריו כמורה וכבמאי חלוקות
הידיעות, ולא אני אקבע אם שיטות־הלי-
מוד שלו טובות משל סטניסלבסקי או
גרועות משל איליה קאזאן.
מה שאני רוצה לספר לכם הוא על
שיטה מעניינת מאד של ניסן נתיב, שיטת
גילוי הכוכבות. ניסן הנ״ל, שאת בית
אולפנו סיימו שחקנים כמו מיקי ורשכ־

יאק, אוריאלה וויט, יוסי יבלונקה

ואחרים, בוחר לו בכל מחזור את החתיכה־של־המחזור,
מטפח אותה באופן אישי והופך
המאהב שלה. כך היה עם השחקנית
רחל שור, שהיתר, ידידתו האישית במשך
ארבע שנים, ואף לימדה בבית־הספר
לפני שהפכה בעצמה שחקנית ידוע.
רחל, שד,יתד, נשואה לבמאי הטלוויזיה
גדעון גנני (שביים את הסרט על אורלי
חי ד ה, מלכת המים לשעבר) ,מתגוררת
בחברתו של השחקן שכתי קונורטי
(ניקוי ראש) ,שגם הוא בוגר בית־הספר
לדראמה של ניסן.
אחר־כך ניהל ניסן נתיב רומן סוער
עם צעירה בשם יפה גכאי, גם היא
תלמידת בית האולפנא שלו. ארבע שנים
היתה יפה ידידתו המוצהרת והידועה של
האדון נתיב, שגילו יותר מכפול מגילה,
עד שהכירה צעיר דרום־אפריקאי בשם
מייק ליפשיץ. הצעיר שבה את ליבה.
ויפה, שקיבלה באותם ימים תפקיד בהצגה
כולם עם כולם, במקומה של השחקנית
שנית כתר, שנסעה לניו־יורק, עזבה
את המורה לטובת הדרום־אפריקאי. והנה,
בימים אלה אני שומעת כי היא לא רק
עזבה את ניסן, היא גם התחתנה עם מייק
בחתונה רבת־משתתפים, שהתקיימה במועדון
התיאטרון.
ונחשו מי היה אורח הכבוד בחתונה?
ניסן נתיב, כמובן.
ומור ביפק

כיף

מה אגיד לכם, הזמר שימי תבורי
לא מפסיק להפתיע אותי. קודם הוא כיסה
לי את העיניים באדום, כחול וצהוב, בכל
פעם שעברתי ברמלה, בדרכי מתל־אביב
לירושלים. וכל זאת בגלל שלפני הרבה
שנים, כשלא היתד, עדיין דרך מקוצרת,
הוא כבר היה הזמר הכי פופולארי ברמלה
והסביבה, והשם שלו, באותיות של גורד
שחקים, היה מקשט את כל הקירות ב־רמלה־טאון.
אחר
כך הסתבר כי שמו יצא לתהילה
לא רק ברמלה, אלא גם בתפוצותיה. וב־שקט־בשקט
ממלא האיש אולמות בלי
שיושמע אפילו שיר אחד שלו ברדיו.
לעומת זאת, כשפעם נסעתי לי להנאתי
בכרכרה בנד,ריח, שמעתי קסטה שלמה
שלו על מכשיר שהצמיד העגלון לאוזנו.

שימי תבורי
עם חוזרת בתשובה

חווו

ד ה בו המה

זה לא פשוט, באמת לא פשוט להיות בבוהמה, כי להיות
במהמר, זה לא רק לקום ב־ 12 בצהריים, לשבת בכפית, ללכת
להצגה יומית, לעשן השיש וללכת למועדון־לילה עד ארבע
בבוקר, וחוזר חלילה. להיות במהמר, זה להיות עם הרבה יותר
מגבר אחד במשך שבוע, זד, להיות זרוקה על פי האופנה
האחרונה, זה ללדת ילדים ולתת לטבע לעשות את שלו עם
הילדים הנולדים, ועוד כהנה כהנה.
אבל מה שהכי קשה לי באופן אישי בבור,מה זה שאני אף
פעם לא מצליחה לעקוב אחרי מי הולך עם מי, מי ישן עם מי,
מי עוזב את מי ומי עושה למי ילדים. נדמה לי שכל הבוהמיינים
האלה הם ערימה אחת גדולה, שכל הזמן מתערבבת אחד בתוך
השני.
רוצים דוגמה? בבקשה !
את צדוק קראום אתם מכירים? מכירים. נכון, זה האח
האמצעי של שמוליק קראום, ובזמן האחרון הוא מופיע בתור
שחקן בסרטים, ועכשיו הוא מנהל דיסקוטק מצליח של בוהמיינים,
כמובן, מחוץ לעיר. אז צדוק זה היה חבר קבוע של
קני כץ, שהיא אחות של ג׳חי כץ, שהיא אשתו של שמוליק
קראום, שהוא אחיו. מאז חזרה קני בתשובה, התחתנה עם חוזר
בתשובה, ילדה לו שלושה ילדים וחיה איתו באושר, אם כי לא
בעושר, במאד,־שערים, ועסוקה רובה ׳ככולה בעבודת הבורא.
אבל לא זה מה שרציתי לספר לכם. רציתי לספר לכם שכש־לנארד
כהן, הזמר המפורסם, הגיע לארץ, הוא הכיר דיילת
אל על יפהפיה בשם רחל טרי, ויצאה מזה אהבה, משהו לא
נורמלי. מי אירגן לזוג המאוהב את כל המסיבות ואת כל החגיגות?
צדוק קראום, כמובן. ולא עברו הלילות, ולא חלפו הימים,
ולנארד כהן חזר לו לאי שלו ביוון, וטרי מצאה ניחומין בזרועותיו
האוהבות של קראוס, שחיכה כל הזמן בסבלנות מהצד. והנה,
לא חלפו עוד לילות, ולא חלפו עוד ימים, והגברת הצעירה
נכנסה להריון ובעיקבות כך גם נישאה לצדוק הנ״ל, ונולדה
להם בת יפהפיה בשם היילי, שם מקורי לכל הדיעות.
השניים גידלו להם את ילדתם באהבה רבה, כשרחל מקפידה
לקחת את התינוקת לכל מקום, כולל להצגות־בכורה, סרטים
ומסיבות. והנה, יום אחד פרחה לה הציפור מהקן וטסה לפאריס,
והשאירה את היילי התינוקת עם אביה צדוק בדירת־הגג שלהם.
צדוק טיפל בתינוקת כמו אב מסור, וסיפק לה את כל מחסורה
חודשים ארוכים. הוא נקשר אליה במיוחד, מכיוון שגידל אותה
ללא אמה.
כל אותה עת היה מיודד במיוחד עם המלבישה רינה רמץ,
אחותה התאומה של המלבישה תמי מוי, שהיתה נשואה
למיליונר זרוק בשם אניי, שהיו לו מיסעדות ברחוב אבן-
גבירול ומיליונים, כך לפחות טענה השמועה, בבנקים בארצות-
הברית. אנדי הנ״ל. על אף מיליונריותו, העדיף לנסוע באופניים
וללכת יחף, ונראה יותר כמו איזה היפי, לא עלינו, מאשר כמו
מיליונר.
יום אחד חזרה רחל ארצה אל התינוקת היילי, שהפכה
בינתיים לילדה ואל צדוק. אנדי התגרש בינתיים מרינה, חיסל
ואם לא די בזה, הפתיע שימי את כל
מעריציו, כולל אותי, כאשר היה מעורב
בפרשה של רכוש גנוב והופיע על הבמה
כשהוא מלווה בשוטרי מישטרת ישראל.
איך נגמרה הפרשה ההיא אינני יודעת,
אחרי הכל אני רחל המרחלת ולא ״כתבנו-
לעניינים־פליליים״ ,ומשום כך אני רוצה
לספר לכם על ההפתעה בד,״א הידיעה
שהפתיע אותי שימי השבוע.
הצעיר השחרחר, שזכה אפילו לכתבה
שלמה בהשבוע יומן אירועים של הטלוויזיה,
התאהב בצעירה העונה לשם ריקי
יטיף, אשכנזיה תכולת־עיניים, ולא תאמינו
— חוזרת בתשובה. וכשאני אומרת
חוזרת בתשובה אני לא מתכוונת לאחת
שהחליטה ללכת מחול לקודש אה־לה-
אורי־זוהר, אלא לאחת שהלכה מקודש לחול.
כי תאמינו או לא, אבל ריקי הנ״ל
נולדה במאד,־שערים, בירושלים, כבת ל-
מישפחה הנמנית על חוגי נטורי-קרתא
הקנאיים.
אני לא יודעת מה היו אומרים הרבי
והרבצאען אם היו יודעים מה קורה עם
הבת שלהם עכשיו. אני מניחה שהדבר
היחיד שאותו הם קוראים הם כתבי הקודש׳
אבל בת ישראל הכשרה החליטה
שאם כבר לעזוב את הבית, אז עד הסוף.
עובדה, היא לא רק החברה של שימי
תבורי, היא גם גרה איתו וחיה איתו,
כאשתו לכל דבר, ללא חופה וקידושין,
בדירת הרווקים שלו שבראשון־לציון. אני
לא יודעת אם ריקי שירתה בצבא או
הצהירה שהיא דתיה, מכל מקום הקטנה
בת 18 בסך הכל, ודה הגיל בו מתגייסות
צעירות נורמליות במדינה הזאת לצבא.
אז בא לי להגיד לה, לריקי, ששימי הוא
עלה כיף כיפק, אבל אם היא מרשה
לעצמה גם לגור איתו, אז צה״ל קורא לה_ .

צדוק קראום
הציפור פרחה מהקן
את המיסעדות והפך טיבעוני. הוא היד, אורח קבוע בבית מישפחת
קראוס, עד שיום אחד לקח איתו את רחל ואת היילי, נעלם
מהבית והשאיר את צדוק לבד.
אך בכך לא תם סיפורנו. הוא לא רק לקח לקראוס את האשד״
הוא גם הכניס אותה להריון. קראוס גילה הבנה ומיהר להתנחם
בחברת פצצה בלונדית בשם יוכי, שעברה תיכף ומייד להתגורר
בדירתו. הוא המשיך לראות את בתר. אך כשביקשה אשתו־בנפרד
לקחת את הילדה לארצות־הברית, ארץ הולדתו של
אנדי הנ״ל, כדי להוציא משם איזה מיליון או שניים מהבנק,
סירב בכל תוקף. הוא על ילדתו לא יוותר. כך אמר לאשתו.
קראוס נסע לטיול באירופה, בחברת כמה ידידים, ביניהם
המפיק מיכה שרפשטיין, וכשחזר חשכו עיניו. הסתבר לו
כי אשתו ניצלה את שהותו בחו״ל, ועשתה ויברח עם התינוקת
היילי, אליה הוא כאמור קשור מאד.
רחל טרי עומדת ללדת את ילדה השני בחודש הבא, ואילו
צדוק קראוס, אומרים, רוצה את ילדתו שלו בחזרה. איך ייגמר
הסיפור הזה? תאמינו לי, הלוואי שידעתי, אבל איך אמרתי
לכם בהתחלת הסיפור: אצל הבוהמיינים האלו אי־אפשר לדעת.
הם הלא חיים בערבוביה.

כה אמר הגבר

יש גבר אחד, שניראה גברי וגם מתנהג
בהתאם. שמו בישראל רמי, שזה הקיצור
של אברהם לפין. לגברי הזה יש אשה
שחרחורת ויפה בשם גאולה, שהיא מרכז
תל־אביב: היא מכירה את כל מי ששווה

ביקוו חזוסידה
כולן, כולן מחכות לביקורה של החסידה,

מאגדות הילדים. קחו, למשל, את קרני
פאר, שמחכה לה או־טדטו, או את

גילי פר קן, שנמצאת בחודש השביעי,
וכמובן, שלי ברקוביץ, שנמצאת גם
היא בחברה טובה. כן, רבותי, ראיתיה
במו עיני, לבושה בשמלת־הריון, כשבטן
לא-כל-כך־קטנה מבצבצת מבעד לקפלי השמלה.
אבל כנראה שכל עניין ההריון
לא מפריע לשלי ליהנות מהחיים. את
הבחורה ראיתי כשהיא רוקדת עם בעלה
במועדון, עליזים ויפים כרגיל, ומי שחושב
שבני הזוג רקדו סלואו, מה שמתאים ל-
אשד, בהריון, טועה טעות מרה. שניהם
רקדו לקצב הדיסקו, כשהם מקפצים שעות
ארוכות• .
מיקי ושלי ברקוביץ עברו לא מזמן
לדירה חדשה, ברמת־אביב. הם ריהטו את
הדירה קומפלט והכינו חדר־ילדים לכדור-
סלן הצעיר, שעדיין לא נולד.
שלי אמנם רק בחודש החמישי, אבל
אין זה מוקדם מדי כדי לאחל לה כל
טוב ומזל טוב__ .

להכיר, ואין כימעט אחד שהיא לא יכולה
לספר את ההיסטוריה שלו.
גאולה זו אוהבת טלפון. היא יכולה
לנהל שיחות מחוף־אל־חוף, ולא רק עם
חברות בארץ, אלא גם עם אחיה, המתגורר
בארצות־הברית ושאותו היא אוהבת מכל.
אין כימעט יום שהיא לא מדברת איתו
טרנם־אטלנטי. ואתם יכולים לתאר לעצמכם
בכמה מסתכם חשבון הטלפון בבית
לפין.
רמי, כמובן, עולה על טורים גבוהים
כשהוא מוצא בתיבת־הדואר את חשבון
הטלפון. הוא איים על גאולה, שאם לא
תפחית את מספר השיחות ינתק את הטלפון.
אמר פעם, אמר פעמיים, אמר שלוש,
וגאולה בשלה. היא לא לקחה את איומיו
ברצינות, והמשיכה לנהל את החיים באמצעות
הטלפון. עד שיום אחד קם לו רמי,
הסתכל בראי ואמר לעצמו שהוא לא גבר
אם הוא רק אומר ולא עושה. הלך למיש־רד־הדואר
ונתן הוראה לנתק את הטלפון,
כך שרק יוכלו לקבל שיחות, אבל לא
לחייג.
כשחזר הביתה, מצא את הגאולה שלו
כועסת. אבל הוא לא הסכים לבטל את
הוראתו למישרד־הדואר. גאולה, שהיא חכ מה
בזכות עצמה, מצאה פטנט: כאשר
מצלצל הטלפון בביתה, היא מבקשת מן
המצלצל, שיודיע — באמצעות הטלפון
שלו, כמובן — לאיש זה או לאשר, זו,
שיצלצלו אליה.
וכך היא ממשיכה לחיות אם הטלפון,
מבלי שבעלה צריר לשלם בשביל כר-- .

עמוד 60

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2137 - 16 באוגוסט 1978 - עמוד 60 | הזמרת ביקשה את עזרת ראש־הממשלה ל שעבר 11111

הזמרת ביקשה את
עזרת ראש־הממשלה
ל שעבר

11111

המים

חזרה לתחילת העמוד