גליון 2138 מתאריך 23 באוגוסט 1978

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1978

עמוד 1

עמוד 2

בתקופת החופש הגדול מתירים לעובדים
במקום להביא למקום את בני־מישפחותיהם,
כדי ליהנות מבריכת־השחייה הגדולה של המוסד
הסגור. כעת שהותו של בגין במקום ביקשו רבים
מילדי העובדים לנצל את זכותם ולבקר בבריכה,
כדי לשהות במחיצתו של ראש־הממשלה.

ובחק י 3ד 1ש וז..חו־ות,,
ת נ ! ונןיך

החטא הבריטי
הזעם בחוגי״הביטחון בישראל נגד שילטונות בריטניה,
על אחריותם להצלחת מיתקפת הטירור הערבית
על מיניבוס צוות־האוויר בלונדון, אינו נובע רק
מהאיסור שמטילה הממשלה הבריטית על אנשי־ביטחון
ישראליים לשאת נשק בתחומה. חוקים
ותקנות מעין אלה קיימים גם במדינות אחרות.
אולם בעוד שמישטרות אותן מדינות נוהגות
להעלים־עין ואינן מקפידות על בדיקת ביצוע ההוראה,
מקפידים הבריטים על ביצועה.

המישטרה הבריטית עורכת חיפושים
קכועים ומדוקדקים אצל אנשי־האכטחה
הישראליים, בדי לנדות אם אינם מסתירים
נשק. חיפושים כאלה אינם נערכים
אצל מאכטחים שד חכרות־תעופה אחרות.
כעכר, כשגילו הכריטים נשק מוסתר,
הם איימו לשלוח את בעליו למאסר ממושך,
ואן? לבטל את זכויות־הנחיתה
של ״אל־עד״ בלונדון.
מול קפדנות נוקשה זו של הבריטים, מציינים
כי בצרפת, שאף בה קיים איסור על מאבטחים
לשאת נשק, לא הגיבה המישטרה המקומית
כלל כאשר מאבטחים ישראליים מנעו בנשקם
נסיון־פיגוע בנוסעי אל־על בנמל־התעופה אורלי,
לפני כחודש.

ח״כ יצחק יצחקי, שנבחר ברשימתו של אריק שרון,
שלומציון, ושהצטרף אחרי הבחירות לתנועת־החרות
יחד עם שרון, עשוי לפרוש בעתיד הקרוב מחרות,
אם כי לא מסיעת־הליכוד. היחסים בין יצחקי,
שהוא פסיכולוג במיקצועו, לבין שרון מתוחים
מזה זמן רב, ולמעשה הם אינם מדברים ביניהם.
יצחקי מאוכזב גם מחוסר־פעילותה של חרות
בתחום הרווחה והדאגה לשיכבות־המצוקה.

קרוב לוודאי שיצחקי יצטרף דה ״כ הדד
זיידד, שהוא כיום הנציג היחידי שד
חטיבת ״אחדות״ בליכוד.

הל״ע הסביולו דהחנחדוח עתה מסתבר כי לא רק אנשי תנועת־המושבים,
הקיבוץ המאוחד ואיחוד־הקיבוצים־והקבוצות הסכימו
להירתם לתוכנית ההתנחלות החשאית של הממשלה
בביקעת הירדן — שהופסקה אחרי שפורסמה
ברבים.

גורם נוסף שהובא כסוד התוכנית היה
תנועת ״העובד הציוני״ ,השייכת למפלגה־הליכרלית־העצמאית,
שנציגה, ח״כ גדעון
האוזנר נמצא כאופוזיציה ומתנגד
להתנחלויות כתקופת המשא־והמתן.
אנשי העובד הציוני היו אמורים לספק גרעין-
התיישבות להיאחזות נח״ל כוכב־השחר, כדי
שחייליה יוכלו לעבור להיאחזות חדשה. בביקור
מוקדם, שנערך במקום, הסתבר כי אין כל אפשרות
להתפרנס מחקלאות במקום, וכי יהיה צורך להקים
בו מושב תעשייתי.

וטו על עור

ת שו פר

אנשי המגבית היהודית המאוחדת ביקשו, לאחרונה.
שלא להוסיף ולשגר עוד שרים מסויימים
למסעי־הרצאות למען המגבית בארצות־הברית,
ביגלל התגובות השליליות ש עו ר ת בעבר.

ההדרכה פ^ה״ד

רשימת השרים שעליהם הטילה המגבית
וטו כוללת שלושה: שר״האוצר שימחה
ארליך, שר־התעשייה יגאל הורוביץ
ושר־והחקלאות אריאל שרון.

בג־ן במוסד גור
עתה ניתן לגלות כי ראש־הממשלה, מנחם בגין,
לא בילה את חופשתו האחרונה באחד מבתי־המלון
בארץ, כפי שפורסם באמצעי־התיקשורת.

במשך שכוע־החופשה שדד שהה בגין
כמוסד סגור, השייך לאחד ממישרדי-
הממשלה, ושהכניסה אליו מותרת
רק לאנשי אותו מישרד.

צה״ל עומד לשפר בצורה מהפכנית את שיטות
ההדרכה שלו, שכמה מהן לא השתנו במהותן,
לעומת השיטות שהיו מקובלות במילחמת־העולם
השניה.

לאחרונה עורך צה״ל ניסויים בשיטות
הדרכה חדישות, תוך שימוש כמכשירי-
טלוויזיה כמעגל סגור.
בעיקבות הצלחת הניסויים, עשוי צה״ל לרכוש
כמויות גדולות יו תר של אמצעי־הדרכה אלקטרוניים
משוכללים ויקרים.

מילחמח •רושה
״חד־ו־או״
למרות שנותרה עוד שנה עד ליום שבו ימלאו
למנכ״ל קונצרן תדיראן 55 שנה — המועד שקבע
לפרישתו — כבר החלה מילחמת הירושה בקונצרן.

אל ה״קמב
הצהרתו של ראש־הממשלה מנחם
בגין, כשבוע שעבר, שלפיה ״לא תירתע
ממשלת־ישראל לא מקינג־דייוויד
ולא מקמפ-דייוויד״ ,עוררה תגובות
של תמיהה בחוגי השגרירות האמרי קאית
כישראל.
אנשי השגרירות טילפנו לגורמים שו נים
כישראל, כדי לברר מה משמעות
הצהרה זו. הישראלים, שקיבלו את
הפסוק כהצהרתו של בגין כהתחכמות
מילולית כילכד, הופתעו לגלות כי
אנשי השגרירות חיפשו כה משמעות
נסתרת.
אלה זכרו כי אצ״ל, בפיקודו של בגין,
פוצץ כתקופת־המנדט של מלון קינג
דייוויד כירושלים, ותמהו אם בגין
התכוון לכך שכשם שלא נרתע מדפו־צץ
את המלץ, כך לא יירתע מלפוצץ
את ועידת קמפ-דייוויד.

על כסאו של כספי נדהמים חשב־החכרה,
יגאל נאמן, והסמנכ״ל לענייני שיווק
בינלאומי, אברהם לשם, הנהנה מתמיכתם
של כספי והשותפים האמריקאים בקונצרן.
במיסגרת מאבק־הירושה טען נאמן כי אגף השיווק,
שבראשו עומד לשם, מפגר ב־ 20 מיליון דולר
אחרי תחזית־המכירות המקורית. אנשי אגף־השיווק
מעידים, לעומת זאת, כי הפעילות באגפם
היא בשיאה, וכי עד סוף השנה יעמוד האגף
בתחזית המקורית, ואולי אף יעבור עליה.

אולם ייתכן בי שני המתחרים יופתעו
עם כניסתו של מתחרה שלישי דמירוץ.
בכר החד משא־ומתן עם ישראלי כעל
שם עולמי כתחומי האלקטרוניקה
והתיקשורת, כדי לשכנעו לקבל על עצמו
את תפקיד מנכ״ל ״תדיראך,
לכשיפרוש כספי.

מיליונר בסוכנו ת
סערה עלולה לפרוץ באשר יסתבר בי
הנהלת הסוכנות היהודית מובנה להעניק

פיצויים כם ך של מיליון ל״י, ועוד פנסיה
כשיעור שד * 70 מהמשכורת האחרונה,
לאחד מעובדיה הבכירים.
המיליונר החדש הוא רובקה אגמון, מי שהיה מנכ״ל
מחלקת הנוער והחלוץ, שפוטר לאחרונה על־ידי
היו״ר החדש של המחלקה, ח״כ אברהם כץ.
אריה דולצ׳ין, שבידיו נתונה ההכרעה על גובה
הפיצויים שישולמו, נוטה לאשר סכום אסטרונומי זה,
כדי להיפטר סופית מאגמון.

קוטלר ד״מעריב״
כתבו הבכיר של הארץ, יאיר קוטלר, שפרש לפני
כחודשיים מעיתונו, בעיקבות סיכסוך עם עורך העיתון,
גרשום שוקן, על ראיון שלו עם הפרופסור
ייגאל ידין, הצטרף לצהרון מעריב ככתב מן המניין.

יופץ מוסף ״שלו״
צעירי הקיבוץ הארצי הצליחו לשכנע את מיפלגתם,
מפ״ם, להוציא לאור מוסף שבועי מיוחד ליומון
על הנזישנזר, שישא את השם שלום, ושיוקדש
כולו למאמרים ולדיונים על השלום.

המוסף המיוחד, שבו משתתפים אישים רכים
ממחנה־השלום מכל קצות הקשת
הפוליטית בארץ, מח״כ המפד״ל דויד
גלאט ועד לעורך ״העולם הזה״ אורי אכנרי,
וכן סופרים, פרופסורים ואמנים, יופץ

תחרות טלוויזיה
עוד תסיסת א״כמן
אחרי שחכרת הטלוויזיה האמריקאית
אן־כי-סי החליטה להפיק סידרת סר־טי־טלוויזיה
על פרשת חטיפתו שד
אדודף אייכמן, עד פי תסריט שכתב
כן ברזמן, מי שהיה מפדיטי רדיפות
ג׳ו מק־קארתי כשנות ה*50׳ ,החדה
גם דשת הטדוויזיה המתחרה, אי־בי־סי,
להבין סרט עד חטיפת אייבמן.
סרטה שד אי־כי־־׳סי יופק כידי המסיק
האמריקאי צ׳ק פריים, עד פי ספרו
של איסר הראד ,״הכית ברחוב גרי-
כדדי״ .סרט ז ״ ייקרן כסרט־קולנוע
בעודם ובישראל, דפני הקרנתו בטל־וויזיה.
בינתיים
משלים הראל כתיבת ספר
נוסף, שנושאו לקוח אף הוא מתקופת
כהונתו כממונה עד שירותי־הביטחץ :
סיפור פרשת הטיפת יוסד ׳ה שוב•
מאכר וגילויו בידי אנשי,,המוסד״.
גם בנפרד מיומון מפ״ם, ויחולק חינם
החל מהשבת הקרובה כחופי־הרחצה
וכמקומות־ריכוז אחדים.

ה בו רסה

קנה ״אמישר״
ושים-ע.ן ונל נדד״1
ההתאוששות שחלה בימים האחרונים בבורסה
מוסברת בחששם של המשקיעים, ששהו באחרונה
בשוק הצמודים, ממדיניות תקיפה של הממשלה,
שתמנע את המשך עליית המדד. משקיעים אלה
חוזרים עתה אל הבורסה, שבה ניתן למצוא כיום
מספר ״סוסים״ מעניינים.
בימים אלה הושלמה עיסקה ענקית בין דוי ד סופר
וחברת אמישר, לבין בעלי פרדס מרגושס ברמת־גן,
בראשות ח״כ שמואל פלאטו־שרון. במיסגרת
העיסקה יבוצע, כנראה, חלק מהתשלום במניות
אמישר. יודעי־חן טוענים כי תוך זמן קצר עשויות
מניות אמישר להזכיר את מה שאירע בעבר במניות
ירדן. קיימת סבירות שהמניה עשויה להכפיל או
להשליש את עצמה.
השמועות העקשניות על החלפת מנכ״ל כלל־נדל״ן,
יוסי אלינגר, ומינוי מנהל חדש, דינאמי ורב־מעוף
לחברה, יחד עם הודעות על רכישת שטחים בירושלים
ובמקומות אחרים בארץ על־ידי החברה,
מבטיחות עניין במניות כלל־נדל״ן. מומלץ לשים עין
על התפתחותן. לגיוון התיק כדאי להוסיף השבוע
השקעות גם במניות נויזרחי, טפחות ופיריון,
ששעריהן עשויים להוסיף ולעלות.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

למבקשים את הטוב ביותר...

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיור״
פירסם את השנייה בסידרת הכתבות המדהימה על רעב ותת־תזונה
במדינת־ישראל. כתבה שהוכתרה בשם ״חרפת ין ובייבה״,
הציגה את הצד השני של מטבע קליטת העלייה הגדולה במדינה.
המדור ״קורא יקר״ הוקדש לתוצאות תחרות הסיפור הקצר, שנער כה
על־ידי מערבות ״העולם הזה״ וה״גיז־יורק הראלד טריביון״.
הזוכים בתחרות היו עורכו ומייסדו של ״העולם הזה״ ,אורי קיסרי,
אברהם הדס והמשורר אריה סיוון. בוועדת השופטים י שבו יעקוב
בר מלבין, אורי אבנרי ועזרא זוסמן.
השבוע לפני 25 שנה המשיכה המערכת לדווח על מסע
הספינה ״ישראלה״ מסביב לעולם. כתבת־השער הוקדשה ל שייף
יוסוף אבו־גוש, שתמך בתקופת המנדט הבריטי כלוחמי חרות
ישראל (לח״י) וקשר את גורלו וגורל כפרו במדינת־ישראל.
הכתבה תיארה את הלחץ שהפעילה הממשלה על ערביי הכפר,

ואת תהליך העמקת הקרע בין תושביו לבין השילטונות. בין
השאר ניכתב בה :״הידיעה כי ליד אבו־גו ש נזרקו רי מוני־יד
על היהודים וכי המישטרה אסרה את בני הכפר, עברה
בזעזוע מקאהיר ועד בגדאד. בעיני המיליונים היתה זאת ההו כחה:
לא יתכנו חיים משותפים של יהודים וערבים. לא י ש כון
על דגל אחד חצי סהר ו מגן־דויד כתבה נוספת תיארה את
עזרת חיל־הים הישראלי לנפגעי רעידת האדמה שפקדה את
איי יוון.
בשער הגיליון: שיי ך יוסוו* אבו־גוש.

כספי ״השילומים־־ מתחילים לזרו ם * חזיוי ה
ב אוניבר סי ט ת : 1וי אירו * גילויו 1ש7י הנס נ תון
דניאל ב אונבוי ס * ״חוק וואוכי בראש״ בכנסת

הע ם
הגבול הרביעי
בשלושה צדדים מוקפת ישראל גבול
יבשתי. גבול זה שתת דם. צעירים עב ריים
ישבו על משלטיהם, חיבקו את נשקם.
השינאה דיברה בלילה. קולה התערב בגני חות
הגוססים.
בצידה הרביעי גובלת ישראל בים. בגבול
זה דיברה השבוע האהבה. גם פה נשמעו
אנחות הפצועים. אולם פצועים אלה חיב קו
זרועות מלחים ישראליים, שחשו לעז רתם.
היו
דרושים כוחות הטבע הנזעמים, כדי
להמחיש תמונה זו של אחוות־עמים ביוון.
האדמה רעדה והים רגש, עת יצאו או־ניות־המילחמה
הישראליות מנמל הבית.
אולם שום אדמה לא רעדה במרחב.
הטבע שקט. החיים הושמדו והבתים מו טטו
בכוח אדם. הלבבות חדלו מזמן להת רגש.
כמה
מאות קילומטרים של ים מפרי דים
בין מיפרץ חיפה ומיצר קורינה. בין
מלון המלך־דויד ומיסגד עומר מפרידים
כמה רבבות קילומטרים של שינאה.

שילומים

סערה דא ק&ח
תחזית מזג־האוויר של העיתון חרות לא
צדקה: שום סימן של סעדה לא נראה
שעה שא/ק אתרוג נכנסה לנמל יפו. סירה
אחר סירה פרקו את מיטען־השילומים הרא שון,
ללא כל הפרעה.

ליד שער הנמל ובעשרות נקודות אס טרטגיות
אחרות, פיהקו שוטרים חמושים
מרוב שיעמום. על הסחורה שנפרקה ביום
הראשון לא נראה כל סימן של מוצא גר מני.
לוחות העץ, חביות הכימיקלים ושאר
הארגזים האחרים היו מסומנים: תוצרת
מייד־איו־אינגלנד או, פ שו ט:
פורטוגל,
״זהירות, צד זה למעלה.״ אך הסוורים
מלאי ההתרגשות קבעו בהחלטיות :״זה
יכול לבוא מג׳הנום, אבל היקים הם ששיל מו
בעד זה.״ ראשון ביום
מישחק מחבואים.
בבוקר, לאחר שא/ק אתרוג סיימה את
מישחק־המחבואים שלה, הזמינה מישטרת
הנמל קבוצה של עיתונאים לסייר סביב
האוניה, בסירת מוטור. עוזר מפקד המחוז,
עמנואל ידידיה, הוביל את העיתונאים,
כולו חייכני וידידותי. כשחזרו העיתונאים
לנמל, יצאו לסייר במחסנים וחיפשו אחר
סימנים גרמנים, רק בקושי רב הם הצליחו
למצוא כמה שקים של סודה קאוסטית,
אשד עליהם הודבקה תווית אדומה־שחד
רה שנשאה את שם הפירמה השולחת.
מחפשי התגליות הסנסציוניות נחלו אכ זבה
רבה.
מצלמה, אבל ...אחד הכתבים, שחי פש
משהו מיוחד, למרות הכל, הסתבך ב־סימטאות
הצרות המקיפות את הנמל. בכל
פינה ניצב שוטר. אחד מהם, אשר חש דותיו
נתעוררו למראה חפץ שהיה תלוי
על שכמו של העיתונאי, עצר אותו :״שלום
חבר,״ אמר ,״מה יש לך ש ם?״
״לא ראית בחייך מצלמה?״ התפלא ה עיתונאי.
השוטר
לא רצה להסתכן .״פתח אותה,
אני רוצה לראות מה יש בפנים.״ העי תונאי
הגיש את המצלמה אל ה שוטר:
״בבקשה, פתח אותה.״
השוטר סירב .״זו מצלמה שלך, אתה
צריך לפתוח אותה.״ כאשר נוכח לבסוף

כי לא היתה זו אלא מצלמה, חייך במבו כה
:״הייתי בטוח שזו מצלמה, אבל...
אתה יודע, אמרו לנו שישנם אנשים כאלה
שיכולים לעשות צרות בגלל מה שהגר מנים
שלחו.״
מוסיקה הילדים שיחק!
הקהל ניכנס לאולם כשעל שפתיו מרחף
חיוך של טוב־לב. הוא שמע כי הגדנ״ע
הקים לו תיזמורת, והתכונן להאזין למעין
תיזמורת של מכבי-אש או בית־ספר. הוא
היה מוכן לסבול שעה־שעתיים של שיע־מום,
ביודעו שהוא ממלא חובה, בכך שהוא
מעודד את הצעירים.
כבר אחרי הדקה הראשונה נעלם ה חיוך
הטיפשי מפני המאזינים. כעבור כמה
דקות נמתחו שרירי הפנים, כעבור רבע
שעה נצצו עיניהם של חובבי המוסיקה.
הם גילו סנסציה מוסיקלית 95 .הצעירים
שישבו על הבמה, כשבידיהם כינורות מכל
הסוגים, גילו למבוגרים עולם חדש. אחרי
21 ימי אימונים בלבד הולידו תיזמורת
בעלת רמה לאומית, ואולי בינלאומית.
חטיפת. הבאס. התיזמורת עצמה הי תד,
פרי דימיונו של עקיבא עצמון, קצין
גדנ״ע ראשי, בעצמו נגן כינור מילדות.
הוא אסף במה עשרות נערים ונערות,
בימי חג הפסח, ובעזרת עמנואל עמירן
ערכו חזרות במשך החג באחד ממחנות
הגדנ״ע. כשפלטו בתי־הספר את תלמי דיהם,
לפני כמה שבועות, המשיכו באימון
התיזמורת. לא היתה זאת מלאכה קלה.
לא נמצא מנגן באס. לבסוף נתגלתה צעי רה
גבוהת־קומה, בת ,13 בת למישפחה
מוסיקלית. אלא שההורים לא הסכימו ש בתם
תופיע עם חובבים. האב והאם הוב או
למחנה, שניהם האזינו לחזרה של
התיזמורת. הבת נשארה במקום.

מונית כמקום גיפ. לבסוף היה הכל
מוכן להופעה בפני הקהל. אפילו התל בושת
— חולצות־טריקו צהובות, שאפשר
לכבסן בקלות ואין צורך לגהצן — כבר
הוזמנו. עקיבא עצמון חיפש מסמר. הוא
מצא מסמר קטן, אך חזק מאד.

מסביב לעולם

תאריך 20.?.53 :
בנו. אחרי זלילת כמה שלגונים, שהם חו־בבותו
העיקרית של דניאל, ותרעומת מה
על כך ששלחו לו מונית במקום ג׳יפ,
הופיע הפסנתרן הצעיר יחד עם התיז־מורת.
התוצאה כמעט הממה את הקהל.
באך, שוברט, מוצרט וחבריהם היש ראליים
צורפו עם הופעה זו סופית לשו רות
הגדנ״ע.

הווי

אנשים כאלה לא נמצאו עד כה.

גם שני המנצחים — איתן לוסטיג ואר־תור
גלברון — התייחסו לעבודתם תחי לה
בזילזול־מה, כאל שעשוע צדדי, בלתי-
רציני. אולם הם נגרפו בזרם הסימפוני.
״אנחנו ניצור תיזמורת סימפונית אמי תית!״
הבטיחו.

הספינה הקטנה ישראלה, שיצאה מנמל תל־אביב כדי
להקיף את העולם, בחסות מערכת העולם הזה, הגימה לאי טליה,
אחרי שביקרה ברודוס וביוון. חמישה מחברי־הצוות צולמו בידי איש־הצוות השישי.

״העולם הז,ה״ מ82

דניאל בארנבוים הוא בן , 10 כוכב ה פסנתר
יליד ארגנטינה. הוא כבר הופיע
עם התיזמורת הפילהרמונית של זאלצבורג
וטיפס על כמה אילנות מוסיקליים דו מים.
כשהוזמן בארגבוים על־ידי הגדנ״ע,
דחה אביו, שהוא פרופסור לפסנתר, את
ההזמנה. הופעת בנו בלהקת־תלמידים לא
מצאה הן בעיניו.
שוב הופעלה הטכניקה הבדוקה: האב
הובא למחנה. הוא שמע חזרה, ושלח את

קשה עורף
בקבוצת גבע ביימה אגודת הרווקים
מישפט פומבי על חברה יאיר, שנשא
לאשה צעירה מעין־חרוד, דנה אותו לעו נש
חמור: שאשתו תהיה תלוייה על צווא רו
עד צאת נשמתו.

הקאפיט׳אלז
בתל־אביב פורסמה בעיתון הארץ מודעה
בזו הלשון :״ 3חדרים לוקסוס למכירה על-
יד כיכר דיזינגוף (בבית משותף)9200 ,
ל״י, כניסה מיידית — רק לחברי הס תדרות.״

חנוכת
׳הביון
ברמלה פרצו גנבים לתוך בית־כלא העו מד
להיפתח בימים הקרובים, וגנבו מן
המחסן כלי-עבודה.

חן המקום
בבני־ברק גרמה השבוע לתדהמה התג בשעתה
לית,
כי על השטח בו הונחה
אבך הפינה לאוניברסיטה הדתית בר־אילן,
עמדה לפני שנתיים מיכלאה לגידול חזי רים.

אנשים

עם שובו של שר־הפנים, ישראל
(־״הבולדוזר״) רוקח, ממחלה קצרה י שר
לתוך משבר העיריות (ואיום בהתפטרות),
בירך אותו יוסף (״הפטיש״) שפרינצק :
״אני שמח לברך את השר על שיכול לח זור
מענייני חפנים של הפרט לענייני
הפנים של הכלל!״
• פחות אדיב היה ח״כ מפ״ם עטור
שערות השיבה, אהרון ציזלינג, שעה
שהכנסת דנה על הארכת תוקפן של תקנות
ההגנה, האוסרות את המיסחר בזהב, אשר
למעשה אינן מופעלות כלל. הצעת ציז-
לינג: לקרוא לחוק בשם .,חוק להארכת חאכי חוסר תוקף התקנות״ ,או ״חיק
באלאש *.״

מיכאל אוהד,

• קריין קול ישראל, בקול העיברי
ששימש כקריין המדור
אמריקה עד לפירוקו, חזר מארצות־הברית
ונתקל בקושי מוסיקאי: הוא הביא עימו
200 תקליטים אריכי־נגן, ואין לו מושג
כיצד יצליח להוציאם מן המכס.

* ביטוי ערבי שגור, שפירושו דיבורים
בעלמא.

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה

...עד שמגישי
גלידת והב שטראוס
בקפה קר עלית.
״המזגן עובד לשוא ואתם צמאים עכשיו
אז יש לי רעיון של זהב(אומרתהמארחת)
מה בדברקפה קר?״
(היא אמרה 66 זז ס)10£0
,,הולך(אמרו האורחים)
ותביאיגם חמוצים.״

* גלידת זהבמוקה־וניל עלבסים שמנת.

פרסום דיר יעקבסון

בלילות הקיץ החס
שום דבר אינ 1קורה .

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תשלובת 9ולג 11
/״ ד׳ ב בי ר

חליפות, בל״זרים,מכנסיים,
חצאיות ווסטים.

חליפות, ז׳קטים,
בל״זרים, מכנסיי
ודגמים אקסקלוסיביים של
1>1 £ 1 1 1 1 £ 0 0 8 0 1 1 ( 1

* חליפות וז׳קטים
5ספורטיביים, מכנסיים,
ג׳ינס, חולצות,

אוברולים, חליפות ספארי.

בגדי ים לנשים וגברים

תל אביב:

ז ^ /ז / /רח׳ אלנב׳ 100
כוטיק פ״ר קארדין, רח א7נבי 32
ליידי בגיר, רח אלנבי 32

הנחות גדולות

פתוח רצוף ^־830-1900

\ יר1ע\לים:
דרך יפ( 42 1ככר ציון)

חיפה:

רח׳ הרצל ( 18 בית הקרנות)

מוסוס סלו־ק

ה עו ל ם הז ה 2138

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יום יאחד בלבד אחרי הופעת גיליון ה עולם
הזה, שבו התפרסמה אותה ידיעה,
הופיע הגנרל -האמריקאי סורג׳ קיגן, מי
שהיה מפקד־הימיודיעין של חייל־ה-אוויר ה אמריקאי,
בסימפוזיון שנערך בוואשינגטיון
מטעם המכון־האמריק-אי לחקר מדיניות־חוץ.
קיגן היה הראשון, שחשף בנאומו את
פרטי אותה פרשה אליה -כוון התשקיף ב־העולם
הזה. גילה קיגן :״-מידע מודיעי-ני
מישראל סייע פעמיים למנוע הפיכה ב־חצר־המליכות
בסעודיה וכן לסכל פעמיים
או שלוש ניסייוניות־-התינקשות — בהשראה
סובייטית — !בחייו של נשיא מצריים.״

״העולם -הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגהלה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ. תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי. העורר: אלי תבור עורך
תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: נורית י-הודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

רוב מקורות־המידע של העולם הזח
הם ישראליים. פשיבויעוך יחידשו-ת ישר-אלי,
העוסק בעיקר בנושאים שי ש להם הש פעה
יושירה על אויריח־יחייהם, גורלם !ועתי דם
של אזרחי ישראל, אין העולם -הזה מח זיק
רישת של כתבים ברחבי העולם ואף
אינו -ניז-ון משיחותי-יהמידע של ס-וסגויות־ידיעות זרות .׳אף־על-פי־כן;מתגלגלים !אלי נו
פ די פעם סקופים בק-בה־ימידד, בינלאומי,
שאין אנו מתאפקים מלפרסם.
אחד מסקופים אלה פורסם במדור תש קיף
בגיליון העולם הזה 2016 לפיני שנ תיים,
בעקבות מייתקפת-יהטר׳ור שערכיו
אנשי כ-נופיית־הטירור של קארלוס, עלועידת שירי אופ״ק ׳בווינה. בידיעה, ש סיפרה
כי מומחים אירופיים למילהמה־בטרור
סבורים כי המהל-ומה הבאה של
קארליוס יתוהי-ה !מכוונת -נגד -אי-ראן- ,נכתב
בין השאר :
תוך כדי כך הביעו מומחים השערה
מהפכנית: שכל הפעולה נגד אופ״ק לא
היתה אלא הסוואה למזימה של מועמר
קזאפי להרוג את שר־הנפט שלו עצמו.
סברה זו מתבססת על העובדה, שהטי־של
לחדר־הישיבות שפרצו רוריסטים
אופ״ק,
פתחו מיד באש לעבר השולחן
הלובי והרגו פקיד לובי זוטר. שר־הנפט
הלובי, הנחשב כמתחרהו הפוטנציאלי של
קזאפי, לא נכח במקרה במקום. אין ספק
שהפעולה כולה מומנה בכסף לובי.
פ־רסום זה של העולם הזה ׳הסתמך על
דו״חיו-ת מ-ודיעיו אירופיים סודיים. הוא
קיבל אי-שור -מאוחר -לפני כשבועיים, בעת
דר שפיגל.,
שש-פועון־החדשות הגרמני,
פירסם ריאיון עם טירוריסט גרמני בעניין
ההתקפה שערכו בשע-תו קארליויס -ואנשיו,
ערבים -וגרמנים, על ׳ועידת־ה״שרים של
מדיניות איופ״ק בווינה. יבין השאיר גילה
אותו טירוריסט כי את המידע להכנת ההת קפה
״סיפק ׳לתוקפים הנשיא של אחד
ממדינות: איופ״ק.״ האיש -לא יפרש ימי היה
אוהיו נשיא. אולם בעקיפין היה זה אי ש ור ׳לאותה ידיעה ׳ביליעדיית, שפורסמה
בשעתו בהעולם -הזה, שתוכנה הפך בינ תיים
לגירסה הרשמית המקובלת כיום בכל
שירותי־הימודייעין ישל מדייניות אירופה.
ידיעה אהדת ,׳שהתגלגלה -אלינו ב אקראי-
,נוגעת ישירות לישראל, אולם בשל
המיגבליות ׳המוטלות יעל העיתונות היש ראלית
נבצר מאיתנו לפרסמה במלואה.
בעת שהותנו בקאהיר, בתקופה שבה פר חו
יחסי הידידות !והאחווה בין מצרים
לישראלים, בעקבות ביקורו של אנוואר
אל־סאדאית בירושלים, הגיעה לאוז-ניינו
גירסה מפתיעה למדי על הריקע לי׳וזמת־השילום
ישל הנשיא המצרי. בשיחות וב פגישות
שהיו לנו במצריים שמענו, בין
השאר, גם רמזים על יכך -שיוזמת־הישלום
שיל ׳סאדאית באה בתגובה לצעד ׳חסר־׳תק־דים,
שנקט כלפיו מנחם בגין -מיד אחדי
כניסתו לתפקיד ראש־הממשלה. קטעי ה מידע
הצטרפו לסיפור, שנראה תחילה ה דמיוני.
אולם במרוצית הזמן הוא יקרם עור
וגידים. ידיעות !ואישורים שהתקבלו גם
ממקוריות אחרים ביססו אותו יותר וייותר.
באמצע חודש מרם השינה ל-א -נותר עוד

ה עו ל ם הז ה 2138

ספק כי בסיפור זה טמיון לפחות אחד
ההסברים למיפנה המפתיע שחל ביחסו
של הנשיא סאדאית ליישראל, דווקא עם
עלותו של מנחם בגין לשלטון .׳תחילה לא
ניתן היה -לפרסם את פרטי הפרשה אלא
רק לר מוז ׳אודיות-ה. העולם הזה היה ה־עתיון
הראשון בעולם שפ״רסם ידיעה על
כך אם כי בלשון רמזים, שייתכן!ולא אמרה
דבר לקורא הרגיל. רק מעטים י׳כל-ו לק רוא
את החבוי בין שורותיה.
הידיעה הופיעה ב מדור תשקיף ב־24
במאי (העולם הזה )2125 תחת הכותרת
סאדאת חב חוב אישי לבגין ונאמר ב ה:
סאדאת לא ייכנע ללחצים המופעלים
עליו מצד מדינות כסו סעודיה וכווית,
להכריז על כישלון יוזמת־השלוס שלו,
ינסה להשאיר את הדרך למשא־ומתן עם
ישראל פתוחה עד כמה שאפשר, כך
טוענים נציגים מצריים רשמיים בזזו״ל.
הם מסבירים תחזית זו בהסבר, שיש בו
כדי להטיל אור חדש על יוזמתו של סאדאת
ועל נכונותו לבוא לירושלים. על פי טע־

בהסתמך על עדותו של קיגן, יכול
הייה העולם הזה לפרט כעבור -שבוע מעט
ייויתיר על פרטי אותה פרשה סתומה, שרק
מעטים במדינה ידעו אודותיה. בכתבה
תחת הסותרת הסוד השמור ביותר — מה
קדם לביקורו של סאדאת בירו שלי ם?
פורסם -בפעם הראשונה גילוי סיבם ציידבי ש הית
למעשיה סקופ בקנה־מידה בינלאומי.
גם -אז — בישל אותן מ־גבל-ות שהכתיבו
את הפירסום הסתום הראשון — לא יכולנו
לפרסם את כל מה שהיה ידוע לנו בגוישא.
אולם -גם כך כללה יאותה -כתבה את ה גרעין
המרכזי ישל הפרשה, ככל שניתן
היה לפרסמו בעיתון ישראלי.
גילה -אז העולם הזה: בדיוק בתקופה של
חילופי השילטון בין ממשלות המערך וה ליכוד,
הגיע לישראל מידע מודיעיני חשוב
שנגע ישירות למצריים, ללא כל קשר ל ישראל.
בעת חילופי השילטון הועבר ה מידע
שהתקבל לידיעתו של מנחם בגין
ולידיו נמסרה גס ההכרעה מה לעשות בו.
בגין התעניין אצל קודמיו לשילטון, מה
היו הנהגים המקובלים בעבר במקרים כגון
זה. נמסר לו, כי בדרך כלל היה מקובל
לשימור מידע כזה בסוד או להעבירו לידי
סוכנויות־הביון האמריקאיות, כדי שיעשו
בו כחפצן או ישתמשו בו למטרותיהן. בגין
תמה על כך ושאל :״מדוע לא להעביר
את המידע ישירות למצריי ם?״
כתוצאה מכך נמסר למצריים בדרך ישי רה,
המידע שהגיע לישראל, אשר כלל
פרטים על התארגנות בלוב (שבה הוקס מח־נה־אימון
מיוחד !נוו ה־מידבר בעומק של
35ק״מ בתוך לוב, שבו התאמנו בצוותא

5601-010011* 3 0 * 5

£01 > 19 ,ח ס £16 > 2
[ 0 6־161 601־08 ״1116 01

56111118׳61( 5־19 7 7 1161
2111־2 11[ 66

6106

* 111ז ג׳ ״

[ 21 02518 012126116 0 6 2

ק 02111

1120 ? 16816601 ?> 0 * 2 1 3 2 6 2 6 6 0ק > 6 8
10 7610521601 1231ק ת615 61810110 1
> ) 21166. £ 6 6 112866

[6012ק ק 11216) 1 615 2ץ 11101) 1ף )5 2 ) 12) 1601216) 1 [ 621 1 * 0111) 1 1101 68 -

62 )1

£61 5 18 0 0 6 0000103100 [ 621 0 2 0 6 6

* 10012110 [ 61211008ק 1261156 61

10-ק! 0 6 6 860161 6

6 5* 215 2 ) 161 2 [( 6206׳\ 16111 ) 61 21 16281 0

101016612161> 6 6 ) 016

7611182-

116

* 25 318066 . 1 * 0׳116215
11211 1016111861106

1812611 10 ) 010121100 * 23 0011601 , 6 6

166

[ 6206 11621> * 116 131261 [ 6 2 111 § 0 2ק 1206 10 166 216 2 11 * 28ק 20166 151261 661
$ 166 6151ק 6 1 6 2ק 2 01001601005 0 6 2 0 § 6 ,

ק 10* 216 618 111ק816
010016312161 .

׳ 0 0 6 6 6 10 166 268ק£ 6 6 1512663 168
10166סקק 6 * 1> 2ח

1311. £1001 115 61116 61 1948, 13׳$ 626 21* 2 >$ 01210121066 860161 0 0 0>12013 * 116 113 ^ 126 60601168 , 12! 861
161 0086 6405526 , 166 101611186006 561* 106

1261

1 18 162 6 > 10 8180 2ק > 200 0110 066 8

02> 20

*16׳\6 12 * 0 ) 1001, 2 16
0120 > 1621 1001 1206

[ $ 12161, 2 !*)6׳625
626 00 0 6 1 0 1 6 6 1621

7610821601 ) 001

601661 625 211׳\ 0א

61 > 06211 > 8 0 0 0 6 6 6 6 6 18 162111

14 ,׳ 71115ת 7610521601 2 10 108 - 0ז ס) 1100

601

01266

6 > 8606108

10$66

1X 1018161

כותרת

1621 0 12166 25 2 8011 0 ) 0 0 6 6 1 8 1 0 0 0 6

166 76 * 186 81216.
4 £ 6 2 8 1621066 [ 621 16686 00012018ז £ 1
661 * 6 6 0 131261 206 2 000166 [ 0 26
812168. 001261 > 640 1000 0 206 5 2 061 ?> 12612 , 601816166 5 2 6 2 1 ׳$ 0 0 0 0 6 6 0 0 6
3 ) 01ק 10012110 001ק 61

812111066

2 0 6 56 [ 166 5 ) 2 8 6 ) 0 [ 618 [( 620 6 10111211^ 6 .

£016180

623 66

6׳ !02 1 1 2 [ 1

) 0110* 108

הידיעה :״ ט יי ס ״ 14.8.78
ידיעה מוקדמת

נה זו, חב סאדאת למנחם בגין חוב אישי,
שאותו לא ישכח לו לעולם.
חוב זה נוצר בימים -הראשונים אחרי
המהפך הפוליטי בישראל, בעת חילופי
,השילטון. עניין מסוייס, שהובא להכרעתם
של ראש־הממשלה דאז יצחק רבין, ושר־הביטחון
שמעון פרס, נמסר להכרעתו של
בגין, למרות שטרם ׳כיהן אז כראש־ממ־שלה
בפועל ׳.להחלטתו של בגין באותו
נושא היתה השפעה מכרעת על מעמדו
של הנשיא סאדאת במצריים. בעקבותיה
׳נולדו בליבו תיקוות כי יוכל להגיע עם
בגין להסדר־שלום והחלו המהלכים הרא שונים,
שהובילו למסע לירושלים.
בעת -פיירסום הידיעה יקיא האמ-ננו כי
בעתיד הקרוב ניתן יהיה ׳להסביר בעתון
ישראלי ימה היה חבוי -מאחריה. אלא שאז
התרחיש אחד טאו-תם צירופי־מקירים ׳נדי רים
הנראים כימת-ובננים מראש.

אנשי חזית־הסירוב הפלסטינית, מתנדבים
לוביים ושמאלניים מצריים) ,שמטרתה ל הכשיר
יחידות־טירור שיפעלו במצריים
כדי להפיל את מישטרו של סאדאת וינסו
אף לחסלו פיסית ...כתוצאה מכך פתחו
המצרים במיתקפה על לוב. את האישור
הסופי למידע שנמסר להם קיבלו המצרים
בעת הפשיטה על נווה־המידבר. בדרך דומיה
סוכל ניסיון־יהתנקשות בהשראה לובית בנשיא
סודאן, ג׳עפאר אל־נומיירי, בן־ברי־תו
של סאדאת ...כתוצאה מכך נפתחו
מגעים ישירים בין נציגים ישראליים ו מצריים
בדרגים נמוכים שסללו את הדרך
לקראת פגישות בדרגים גבוהים יותר.
פרט מאילך ג כאשר פורסם הסיפור
הסנסציוני בהעולם הזה הוא לא זכה כמעט
לחדים. אמצעי־התיקשורת המקומיים וה זרים
לא התיחסו אליו באימון. הוא נראה
בעיניהם, כפי שנראה תחילה בעינינו,

דימיוני יותר מדי מכדי להיות אמת.
אבל לפני שבועיים יכלו לפתע קוראי
העתונים בישראל לקרוא את פרטי אותה
פרשה בהרחבה בעתוניהם. לא משום ש אותם
עתונים אימתו לפתע את הסיפור
שפורסם בהעולם הזה. אלה פשוט העתיקו
את סיפור הפרשה כפי שפורסם בשבועון־
החדשות האמריקאי טייס, בגיליון השבוע
המסתיים ב־ 14 באוגוסט. היה זה אותו
סיפור עצמו, שפורסם בהעולם הזה כשלו שה
חודשים קודם לכן — אם כי השבועון
האמריקאי, שאינו כפוף למיגבלות הצנזו רה
בישראל, יכול היה לפרסם בסיפורו
פרטים שלא ניתן היה לפרסמם בהעולם
הזה למרות שהיו ידועים גם לנו.
הדימיון בין שני הסיפורים היה כה רב
עד שכמה משפטים שהופיעו בסיפור של
הטיים נראו כתרגום הכתבה בהעולם הזה.
כמו למשל הקטע הבא :
• ב ה עו ד ם הז הזב־ 4ו ביולי עוד
הצהיר סאדאת ״גם חמש שנים אחרי חתי מת
חוזה־שלזם לא נכונן יחסים עם ישראל.
לא אשים קץ למצב־הלוחמה עד שאחרון
מהשטחים.״
החיילים הישראליים יפונה
אולם יומיים אחר־כך, כאשר נאם בפני
ועידת האיחוד הסוציאליסטי המצרי יכלו
חדי־העין להבחין ב שינוי הטון של סאדאת
כלפי ישראל. הנשיא המצרי הוסיף אומנם
לטעון כי ״בגין נסע לארצות־הברית לבל בל
את דעת־הקהל,״ אולם יחד עם זה כבר
התרכך, טען כי ״לראשונה מוכנה מצריים
להפסיק את מצב־הלוחמה שלה עם ישראל
ואז תחייה ישראל, לראשונה בהיסטוריה,
בשלום.״
• ו ב טיי םזב־ 14 ביולי הצהיר סא־דאת
כי מצריים לא תכונן יחסים דיפלו מטיים
עם ירושלים לפחות חמש שנים
אחרי שייחתם הסכם־שלוס. יומיים אחר־כך,
אחרי שהמודיעין המצרי אישר כי
המידע הישראלי הוא נכון, הכריז :״מצ ריים
מוכנה לחתום חוזה שלום עם ישראל,
שיבטיח לה את מקומה באיזור.״ היתה
זו תפנית חשובה, אולי הצעד הראשון
לקראת ביקורו בירושלים ארבעה חודשים
אחר־כך.״
כמובן שהטייס לא הסתמך בסיפורו על
הכתבה בהעולם הזה. אין מחלוקת על כך
שכתבי ועורכי הטיים היו מודעים לסיפור
הרבה לפני העזלם הזה. אולם כדי לפר סמו
-הם ביקשו לאמתו באמצעות פגישות
ושיחות במדינות רבות, שאישים בכירים
בהן, שימשו כמתווכים וכשותפי־סוד בפר שה.
אלא שעד אשר אומת הסיפור ואושר
לפירסום ע״י עורכי הטייס, ראה כבר רובו
אור מעל עמודי העולם הזה. לפחות עבור
קוראי העולם הזה הוא לא היה חדש.
על מנת להשלים את החסר בכתבת
העולם הזה על הפרשה כדאי אולי לצטט
מספר קטעים מתוך הכתבה בטייס, שיש
בהם כדי לסגור את המעגל.
כתב הטייס :״ייתכן שהמאורע המכריע
הבודד בדיפלומטיה החשאית בתקופה זו,
היתה החלטת ממשלת ישראל ביולי 1977
לעוץ למצריים, סודאן וסעודיה, בקשר ל מידע
חשוב, שלמד המודיעין הישראלי :
שהקיצונים הערבים השמאליים, המאומנים
בלוב ומסתייעים בידי מנהיגה הקיצוני
של מדינה זו, הקולונל מועמר קזאפי, קש רו
קשר להפיל את הממשלות המתונות
בקאהיר, חרטום וריאד. בהסתמך על מידע
זה שסיפקה ישראל פעלו ממשלות מדינות
אלה במהירות ואסרו מספר קושרים. סא־דאת
הרחיק לכת: ב־ 19 ביולי 1977 הוא
הנחית פשיטות קומנדו כבדות שגרמו ל התפרצות
מילחמת־גבול קצרה, שבה נהרס
ג׳יארבוב
בנווה־המידבר
מחנה־אימונים
בקירבת הגבול המצרי...
...מנחם בגין הורה לראש המוסד היש ראלי,
יצחק חופי, לטוס למרוקו, כדי
למסור את המידע י שירות לעמיתו המצרי
הגנרל מחמד שאוקת. על רקע זה החל
דיין בסוף יולי באודיסאה שלו בבירות
המוסלמיות, בחיפוש אחר נוסחת שלום.״
שני חפירסומים אודות אותה פרשה, זח
של העולם הזה וזה של חטיים, עדיין
לוקים בחסר. פרטים רבים ומרתקים בהם
עדיין אינם ניתנים לחשיפת ובבוא היום
ודאי ילהיבו את דמיונם של כותבי קורות-
העתים.
אבל כמו במקרים רבים אחרים, כך גם
הפעם, יכול העולם הזה לרשום לזכותו
את ההישג העתונאי של גילוי ראשוני
בפרשה עלומה.

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הביקורת שמתחו עליך שונאיך י, היוגה,
למרבה הצער, מוצדקת בחלקה. השבוע
יהיה עליך לתקן את
המעוות. עשה זאת, ב קפדנות
וביעילות, ו־יוקרתך
האישית תר-
קיע שחקים. בחיי ה אהבה
שלך אין שינוי
— אתה פאסיבי בזמן
האחרון ואין סיכוי ש תשתנה
דווקא השבוע.
ו 2במרס ־
20באפריל
הצלחה חלקית עשוייה
ליפול בחלקך אם היא
תיטול את היוזמה לידיה. אל תפריע לה.

זה לא יהיה נוח במיו חד,
אבל אס אתה רו צה,
אתה ׳יכול להסתכן.
כאביה ראש הריג־עי,
הצרות בטווח־קצר,
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על־ידי ההישגים ה וכוח־הרצון רציניים שתפתח
על־ידי עצם
התפנית. מיקרה נעים ובלתי־צפוי עשוי
להתגלות, אם לא תיזהר, כתגלית ש?
איבה אישית או של קינאה מיקצו־נפגעת שאת עית.
אל. תראי לו
ממנו. העמידי פנים של לא־איכפתיות.

מצבך הנפשי מוסיף
להשתפר — וזאת, ב זכות
היכרויות חד שות,
ועל־יסוד כמה
התפתחויות המוכיחות
לך, כי יש לך כל ה סיכויים
לפענח את
הקשרים שקשרו אותך
21בכתי -
למצב סטאטי. ביש-
20ביוני
רונך יתגלה ברבים,
ולשמחתך.
למבוכתך
אל תהיו שוטים, נצלו זאת לפרנסה.

מצטער, אבל הזהרתי
אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שי נויים
מרחיקי־לכת. אם
תוכלי לשמור על סיס־גרת־חייס
דומה לזו בה
היית עד כה, בתנאים
חדשים, תקלי במיק־צת
על הבעיות. אס
21ביוני ־
20ביולי
לא — מוטב שתסמכי שיפוטו לחלוטין על
של איש בעל־שיקול. והעיקר — לא
להגזים בשום דבר ולא לריב. יום א׳ הבא
מגיש לך הזדמנות נדירה. אל תכתבי
מכתבים חשובים ביום ג׳ המתקרב ובא.

ארוך מסע אחרי ומפרך, אתה חוזר ל מצב
של רגיעה. השל ווה
תחדור, אט־אט, ותמצא חייך לתוך עצמך בעמדה של כוח.
בת״לביאות: אל תה ססי
להתפטר, אם ה בוס
עושה לך צרות
במישור האישי. זה לא
בחוזה״עבודה.
כרוך
בן ארי ה: יום ב׳ ו״ג׳ לא נועדו לזינוק
בתחום העיסקי. דע לשמור על היש לך.

מכתבים

הממונים עם יחסים
עליך הולכיס ומתער־ערים.
חוצפה יכולה ל הביא
לפיטורין, מחש בה
על התוצאות תביא
רק תועלת. בת מאז אין
ספק כי
ניים :
הוא באמת אוהב או תך,
ואינו מעמיד פנים
כפי שאת חושבת ל קרובות. די עיתים

איך
מת ססאזין 7

2.בספטמבר -
22באוקטובר

תקרית בלתי-חשובה עשוייה לגרום אצלך
למשבר. אל תבזבזי כסף: את עשוייה
להיכנס לתקופה של
חוסר״פעילות, אם לא
תזהרי או אם תבואי
בקשר עם האדם הלא-
נכון. משום כך, מו טב
לא להתחייב ל טווח
ארוך. אם תח ליטי
לנסוע בימים ו׳
או שבת היזהרי ששום

דבר חשוב לא יהיה
תלוי במסע. הישמרי

מפני גניבה, בייחוד אם את עלולה לנסוע.

עקת

בעתונכם (העולם הזה ) 2137 במאמר
בסידרד. פתולוגיה של מנהיגות נאמר כי
״אחרי שבץ נוסף מת סטאלין 1־ 5.3.53״.
אינני זוכר מאין לי גירסה אחרת: לזר
כהנוביץ׳ היד. חבר חפוליטביורו ונדונה
הבעיה איך לשחרר ממאסרה את אשתו
היהודיה של מולוטוב, שזמטושזנד( .מר גלית)
.רתח סטאלין על כהנוביץ׳ :׳בוגד ! ׳
ודרש לאסור אותו ואת כל היהודים יחד
איתו ולהעבירם לבירובידז׳אן. לא חשב
כהנוביץ׳ הרבה, קם וירה בסטאלין והרגו
בפני כל אנשי הפוליטביורו. וכך חיסל
את הרשע ״שמש העמים״ — כן יאבדו
כל אוייביך השם !

אינג׳ינר אדצסנדר זרהין,
תל־אביב
• מאז מותו של סטאלין הופרחו גיר־סות
רבות על צורת מותו. הגירסה המקו בלת
היא שהוא מת משבץ.

תתפלא על שכל־כך הרבה אנשיס מת־קשים
להבינך. הצרה איתך, שאתה נמנה
על ה״זאבים הבודדים״ לשתף מרבה ואינך לאחרונה את הקרו בים
לך בבעיות המעי קות
עליך באמת. צפו־ייה
לך השבוע פעילות
בעבודת־כפ־הקשורה
יים.
מעשהו של אדם
יקר לך יכאיב לך, למ (
2ב נו במבר ־
20בדצמבר
רות שלא התכוון לכך.
תצטרכי לעודד את בן־
זוגך בפעילות, שבסופו!
של דבר תביא אושר לשניכם גם יחד.

1ן ש 11

ר״/דווז

שלום באן:
לערבי שעל אדמתו הוקס פסלי, ולאנשי
גוש־אמוניס שיצרו את ״כיכר המחמום
לשלום״ בשילה :
אני מפסל שובבים באדמה ומקווה שיו נים
יקננו בם. אני מקווה לשלום במזרח־התיכון.
שלום כאן. יש המציבים סמלים

את מה שעשה בזמנו שמעון פרס ליצחק
רבין, עושה עכשיו פרס לבגין. בטרם
המהפך הפוליטי הגדול, שהתחולל במדינה
לפני למעלה משנה, כאשר יצחק רבין
עוד היה ראש־הממשלה מטעם המערך,
לא יכולתי לרדת לסוף דעתכם והשגותיכם
בהקשר לאיש הזה. אני, כמעט כמו כולם,
מלבד העולם הזה, חיוו את דעתם השלי לית
למנהיגותו של מר ר בין כראש-
ממשלה, ואילו, אתם, הייתם היחידים כמ עט׳
שתמכו בו לכל־אורך־הדרך, כמעט,
בהתחלה חשבתי שאולי זה בגלל שאינ כם
מחבבים את פרס. אבל עכשיו התב ררה
לי האמת כולה. האמת הפשוטה היא,
הרגילים,
שבעוד אני וקוראי העתונים
שאינם יודעים ומודעים למתרחש בדיוק
מאחורי־הקלעים לאשיווינו בנפשנו
ששמעון פרס כה חתר תחת מנהיגותו של
יצחק ר בין עד שהצליח פשוט לשתק
אותו ואת כשרונותיו המזהירים, ואתם
הבחנתם בכישורים שלו ולכן הצדקתם
מהלכים שלו ובד־בבד, לחמתם נגד חתי-
רותיו השפלות של שמעון פרם נגד רבין,
האיש שרק עכשיו גיליתי אותו ואת יו שרו.
רק עכשיו, כאשר רבין אינו נמצא תחת
מטר חתירותיו של פרם מגלה רבץ את
כשרונותיו הגדולים, את מחשבותיו המע היבשות

מיקות, לעומת המחשבות
פרם (כפי שטענתם תמיד) ורק עכשיו
אני מתחיל להצטער מדוע בזמנו הלכתי
וכתבתי לאחד העתונים היומיים מכתב
למערכת נגד יצחק רבץ כראש ממשלה.
פשוט לא תיארתי לעצמי שהאיש אינו
יכול לתפקד כאשר חותרים תחתיו באופן
השפל ביותר בלי הרף. כי גם מנהיג הוא
בשר וד ם!
ד. ברייחיים, ירושלים

על נ׳סטה ועל סמל

יזייז כוח״ההרגל משמש לך מדריך — וזה
דבר טוב מאוד, השבוע. כי זהו שבוע
של שיגרה, והרוצה

אותה באופן להפר קיצוני, עשוי להיתקל
בקשיים, שעליהם לא
חלם כלל. גם מבחינה
כספית לא כדאי להגזים.
יום א׳ בתחילת
השבוע, גורם לך כאב־ראש.
יום ה׳ בסופו —
מצביע על התחייבו יות
חדשות וגם על
׳ לעומת בלתי-רגילים.
מקורות״הכנסה
הרומנטיקה — חלש.
זאת, בשטח

רומן סוער, משוגע ממש, נפתח בפניך, בת
דלי, אם יהיו לך רק העיניים לראות את
האיש, הנראה כבלתי־נכון.
זה יתחיל בריב,
זה יימשך בסערה, זה
לשיאו באהבה יגיע גדולה. גם בענייני־כס־פיס
יש סערות, אבל
לאו דווקא שליליות :
דע לעמוד על שלך, אך
ברכות ובאצילות מסו־
20בינואר -
18בפברואר
יימת. שמור על עצמך
מבעיות־קיבה — ואל
תיתן למועד סיום הביטוח שלך לחלוף.

עם שקיימת
פגישה

ישיש רם־מעלה ברא השבוע
הינך נוטה להגזמות, גם בגנ שית
השבוע, תיגרום
דרנות, ובעיקר מילו לך
קורת־רוח והרגשה
לית. יש לך מזל שכו כי
אתה באמת מ ש הו^ .
כבים מסויימים גור אולי
יש בזה שמץ מן /
מים שתהיה בנוסף
האמת, אך יהיה עליך
לכך גם חביב ומקובל
להוכיח זאת. לכן אל
על ידידיך, כולל בנות
תהסס, ובכל מקום בו אתה השני. המין תינתן לך האפשרות,
*** בי 8 8 8
מקיף את עצמך בהצג
את דיעותיך ללא רומאנטיות פעולות
חשש, והסבר את עמדתך. הסובבים אותך
19בפברואר
שונות כאמצעי בריחה

20במרס
יבינו זאת. בת בתולה: חידלי ממישחק ה וכנקמה
על הסחבת

ביישנות. אס תמשיכי כך, תיפקע סבלנותו
שגורמת אותה אחת המעסיקה אותך.
וייעלם. הנחיתי את המהלומה מאוחר יותר.

1תו1ה

חתירות שפלות

אנדרטת ״שלום 78׳ ״ של תומרקין
הרוצה בשלום — יכון לשלום
מעבר לים: יד של לה־קורבזייה, אדרי כל
גדול, בשדינגאר, פנג׳אב, הודו. פי-
קאסו צייר יונה צחורה וקרא לבתו פלומה.
יש כאלה המציבים אות כעוגת־קרם בטוס־קאנה

במילחמה שואלים לשלום .״הרוצה בש לום
יכון למילחמה״ — אבסורד. בהסתכלנו
אל ההיסטוריה בחיפוש אחר השלום, אנח נו
מוצאים אותו תקוע עמוק, כפסיק בין
מילחמות. הרוצה בשלום — יכון לשלום.
לא ייתכן שלום כאשר גנרל נחשב
למקצוע מכובד. לא ייתכן שלום, כשלאונד
נות ודת נחשבות כערך עליון. שלום ייתכן
אך ורק, כשהחזק יכבד את זולתו וזאת
למרות שהזולת חלש ודעתו מנוגדת.

י:אל תומרי,ין,

חל-אביב

* שובך עשוי אדמה ופלדה צבועה בגובה
5.5מטר שהוצב מול התנחלות שילה.
** עוגת־קרס טוסקאנית בעיני: לשפץ
על־ידי קבוצות
ופראטו
את פירנצה
גופים, רכות ואלגנטיות, חסרות מקוריות
ומשמעות, ולמוכרן כשלום לאיטלקים. לכך
דרושים עזות־מצח, צניעות מזוייפת, ויח־סי־ציבור
מעולים.

וששורות ושלהלן אתייחס למאמרו של
אורי אבנר י ״ג׳סטיקודציה״ (העולם הזה
,)2135 שאשר ההתייחסות היאה עקרונית
ולא לדיעות גופן. במאמרו עירובב אבנרי
את המונח ג׳סטה (מחווה) ,על שני מובניו,
עם המונח ״סמל״ .מיותר לציין כי המונחים
עורבבו לערכי המאמר באופן מגמתי.
איני חולק על: קביעתו של אבנרי, כי
ג׳סטה היונה, יבין השאר ,״הטיית הגוף
והפנים״(מימיקה) לצורך הדגשה, או בלשון
א בן־ שו שן :״הנעת איבר מאיברי הגוף
(יד, ראש) להדגשת הדיבור או בתחליף
לדי בור הפה.״
חובה לציין כי קיים מובן נוסף בהשאלה
שהינו (עפ״י אבן־ישושן) ״פעולה חיצונית
או צעד כלשהו הנעשים לשם הפגנה או
רקשם בלבד״ .החפפת שני המובנים של
המונח לצורך המאמר יש בה, בל שון ה-
ומעטה, משום תעתוע. בספר ״מבוא ללו גיקה״
מאת אירווינג קופי עומד הסתבר
על טעות מסוג זה שבמאמר הגיל. הטעייה
זו מבונה ״דדמשמעות״ .דוגמה תבהיר
את העניין :
״:תסליתו של ד בר היא שלמותו. תכלית
החיים הוא המוות. לכן אפשר לומר ש־
:המוות הוא השלמות של החיים.״ טיעון
זה מופרך מיסודו, הואיל ולמולה ״תכלית׳׳
יש שני מובנים: מטרה וקץ. עובדה זו
!מנוצלת בארגומנט עד תום. במאמרו
הגדיל אבנרי לעשות וערבב (מן הסתם,
ביודעין) את המילים ״ג׳סטה״ ו״סטל״
כאמור לעיל. ג׳סטה מעצם הגדרתה הינד.
ריקה מסל תוכן ואילו סמל לענייננו דיינו
וממנות מירכי של תוכן (פטל!מדינה, דגל
וסו׳) .הדוגמות המובאות במאסר נ די ל הבהיר
מהותן של ג׳סטות דיינן למעשה
סמלים מפורשים.
בבמה מקומות במאמר מוזכרות המילים
״ג׳סטדי״ ו״סמל״ במ״שפט אחד כמילים
נרדפות. מעשה זה יש בו משום עירוב מין
בשאונו מינו. עם בל הכיבוד, צורת הרצאת
דברים מעין זו אינה ראציונאלית וכל
קורא נבון יבין בנקל כי הטיעונים מופ רכים
מיסודם.
דני כייער, תל־אביב

האמנם מעניין יותר 7
במדור העם (העולם הזה ) 2137 אתם
לועגים לאותם ישראליים שגילו בשבועות
האחרונים עניין כד. רב ברומן בין כריס-
(המשך בעמוד ) 10

ה עו ל ם הז ה 2138

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עבזר־ ל״ שרתוך
ס א 1 ^ 011514 6 1 £

דא מעדה לגברים
שרתוך היא סיגריה עם אישיות. ן התערובת המשובחת שבה הוכנה בקפדנות
מעלי וידג־יניה מובחרים. במיטב הסיגריות האנגליות
• אם ע רי ץ לא ניסית-קח ׳שרתו! עוד היום.

מו ק ד |ו 5

ה עו ד ס הז ה 2138

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים

ה עו לםומה

׳שתוכל לגשת ללימודיה יפליא
את החובה המוטלת על הכיל ז

(המשך מעמוד )8
טינה אונאסיס לבחיר־ליבה הרוסי. אם
אתם אומנם סבורים שסיפורי־רכילות מסוג
זה אינם צריכים לעניין את הקוראים,
מדוע אתם בעצמכם מפרסמים סיפורי-
רכילות למכביר. האם אתם סבורים שסי פור
הרכילות על משבר הנישואין אצל
הצמד דודו ועירית דוחן צריך לעניין
יותר מאשר הרומן של הגברת אונאסיס?
> דורית כהן, תל־אביב

שדיהות־נפד
כישלון מסע הרצון־הטוב של אייבי נתן
לביירות היה צפוי מראש. משום כך דומני
שהוא גרם יותר נזק מאשר תועלת. אייבי
נתן יכול היה לחזות מראש שהלבנונים
יסרבו לקבל ממנו את תשורת הרפואות
והאמבולנס. התעקשותו לכפות עליהם לק
אוולין
קורימן,
שמילאה ירושלים

הדפוקים של הגח״ל
הזדמן לי לשוחח באחרונה עם בני-
נוער שוגים והתרשמתי מחומרתה של ה־
!בעייה אותה העליתם בעיתזנכם (העולם
הזה )2131 במאמר ״הדפוקים של הנח״ל״.
מסתבר שהמ״קרה של נורית פלג מכה
גלים בקרב הנוער העומד להתגייס לינח״ל,
ומישיפחותיהם האזרחים אחרים שאיכפת
לחם. מדובר סאן בנוער־יעילית בגיל ההית־
׳בגרות, שהתחנך בבית ובתנועות־ינוער על
ערכיים אנושיים הלאומיים אייתם הוא מז-
ידחה. חבים מזועזעים לגליות בנ ר בשלבי
ההגשמה הראשונים את המציאות הסו תרת.
הנערים
מטיבעם נותנים אימון בדברי
המדריכים ונציגי מישרד־ד,ביטחון וכמובן
שאינם מבררים את זכויותיהם וחובותיהם
טבחינד. מישפטית באשר הם מקבלים את
טפסי ׳ההחתמה לקראת היציאה לושירזת.
לא יכולתי למצוא ניסוקי-נגיד לטענות ו ביטויים
כמו ״ניצול״ (כוח־יעפודד, זול ב קיבוצים
עם השקעה מיניסאליח) ,״הונאה״
(״הארכית־השירות ביצה׳יל ללא תמורה הו־לימ-ת)
ו״זילזיול״ (התנערות מאחריות) .ר,׳ת־ערערוית
האימון עשויה לפגוע באיכותם
של המתנדבים לנח״ל, כחיילים וכאזרחים
בעתיד.
׳אני קורא לתיקון מיידי של השגיאות:
תיקון העוול שנעשה לנורית פלג בכדי ל-
יאפשר לה שיקום נאות; חיוב המדריכים
׳פתנועיותחהינוער לתת אינפורמציה מלואה
למתגייסים לנ׳ח׳׳ל ולימישפחויתיהם על זכו־ייותיהם
וחובותיהם: הגדרת מעמדן שיל
מיסגרות הנחיל השונות על מנית למנוע
פאראדוכסים כימיו נערים ליא מגוייסים
״׳הנהנים״ מגינונים צבאיים, סטו חופשה
אחת לשלושה שבועות ולוויה צבאית.
זוהר ק* ,תל־אביב

״תיסימוגת דייוויס״

בל מתנה שלא רצו בה, הזיקה לידידות
בין שני העמים, שאייבי כה רוצה לטפחה.
מעתה והלאה יוכלו גם אזרחים ישראליים
בעלי רצון־טוב ל ט עון: אין לעזור למי
שלא רוצים בעזרה. אולי היה במסע
תעמולה זה גרעין של רצון־טוב, אבל שי-
קול־דעת לא היה בו. הסורים יכולים
לכפות את עצמם על הלבנונים בתותחים
וקאטיושות. אייבי אינו יכול להפגיז אותם
בסוכריות וצעצועים.

מרים בטיש,

ירושלים

השוואה ׳חמרת הגיון

מאוזן ) 1 :זימרת ישראלית ; )5אתר־נופש
בדרו ם ) 10 :התיכון הוא כזה; ) 11
!מציאות 13 ילדים 14 יישן ) 15 :אדון :
) 16מ טרופולין ) 18 :מזיק לבגדי ם) 20 :
!דין ! )21 רפואה ; )22 ממהר . )24 :שהחה :
)25 מעבד את הבצק )26 :זמן נוכה )28 :
ואריג דק ויקר )30 :עב )31 :מתיז )32 :
מיין בספר )34 :מלחמה )35 :זד. הוא
(הפוך) )38 :בהמת־הרים )39 :משקה קל :
) 41 מחודשי השנה העברית )42 :פחז־נוי
)43 :א ביון; )45 מאוחר בלילה)47 :
׳תבואת 48 אל ההר ) 50 :עצם; )51
׳מחוספס ; )52 מלכסיקון הבקר 54 ויתר ;
)57 חורים !מחוברים בחוטים; )61 סוף
ובלי התחלה; )62 אליגוריה )64 :הגיע;
) 65 סיים; )66 רך בצ אן; )67 לא קר;
)69׳נאה מאד )70 :מין ע ץ; )72 כילי-
קיביול לנחילים ; )74 גורל 75 תבלין
נ פוץ; ) 77 ספינת המידבר; )78 מפחד;
)81 מעמסה; )83 יתן כ תף; )85 נג מר;
)86 הקדש מוסלמי; ) 88מ״לת־ברירה:
)89׳מלאכת הכנת הבגד ; )91 מטבע׳יפני ;
) 93 פלא ; )95 חרס ; )96 מזמר 98ו די
בלי סוף; ) 100 סימן הכפל; ) 102 פיכסה

הבית; ) 103 חס־וחלילה
ישמשה; ) 105 אבן טובה.

׳מאונך ז ) 1כוח, עזוז ; )2קיצור שם
ירושלים ; )3שידה חרוש ; )4יין־ שרף
(ר״!ת 6מונח !בחשמל )7 :ניהול)8 :
בר־בטן ; )9גוף שלישי רבים (סיפרותית);
) 12 רדו דבש; ) 15א תר; ) 16 לוח־׳עץ;
) 18 רעש ג דו ל; )20 שנשמה באפיו)21 :
מלכת אנגליה ; )23 פקודה מפורשת ; )24
רשע; )26׳תענוג; )27 סת־קוול)29 :
מלחינה ופיזמוניאית ( ש״מ); )30 ממכות
מצרים; )33 יהירות; )34 מרי ש)36 :
שו ט ף; )37 בגדי־׳שרד; ) 40 מילית חיוב;
)41 יכעס ג דו ל; )44 מיניסטר; )46 אריג
מיקראי מובחר 47 פרי־יבטן 49 פילו סוף
גר מני; ) 50 בן החיה; ) 53 זוהר
ג דו ל; )54 פחד ג דו ל; )55 שן המפתה;
)56 אפס פוחז; )58 חזר; )59צ לולויד;
)60׳תשלום עבור הכילה ; )62 מילת שואלה ;
)63 רטוב במיקצת ; )66 מיקווה־מים ז עי ר ;
)68 מבריאה ; )71 עיטור שעיר לפנים ! )73
׳אחרי היום ; )76 מן׳ההורים ; )77 גניוס ;
)79 ממלא את האטמוספרה; )80 מייסתן;
)82 סחיוב!; )84 כסיל; )85 בן־זזגו של
ביגתן ; )87 בית הציפור ; )90 אגם 92
עוף־כנף 94 קליט 96 ציר הדלת ) 97 :
כלי־קיבול גידול לנוזלים ; )99 חי ימי 101
מכינויי האלוהות 102 נעלם 103 מועד.

זוהי !תגובה למכתבו של הקורא אריה
אורון מירושלים (העולם הזה .)2134
למחות שמסתבך קצרצר ו אונו שונה או
יבוליט משאיר המוכתבים, בלט דווקא הוא
׳לעיר עייני. השוואתך בין ״ערבי שחנות
פצצה בקמפוס הירושלמי והתקבל ללימו דים״
ובין ״תלמידות חדשות שלא שירתו
׳משידות-ילאומי ושאינן מתקפלות לאוני־
׳ברסיטה״ היסה חסדת־הגייוז לחלוטין. כמו
כן פולטת בה הגזענות, ש״הוודווד לה
אין יאנו מצליחים לפתור בעיות שתלרבנה
אותנו אל השלום הנכסף.
חבר יקר, אל לנו להיתפס לרגשות ב יצורה
קיצונית ולשכוח קריטריונים אוב ייקטיביים.
פל עוד אין החוק מחייב גיוסם
שיל ערבים — מוסלמים וניוצירים — אין
שירות בצה״יל יכול להוות קריטריון ל קבלתם
במוסדות אקדמאיים. לעומת זאת
קיים חוק המחייב כל צעירה להתגייס
׳ולשרת שנתיים בצה״יל. על כן, מתוך הגהה
!שזיו חיובה, הדי ׳שזה כן יכול להוות קרי־טרייון.
אתה, המידבר על ״׳הגינות וצדק״,
א מור: מדוע עלי לשיחת בומשך שיניתיים
למדות שאיני מזדהה עם צבא ישראל
ופעילותו ז מדוע יעלי לוותר על שנתיים
בהן יכולתי להתחייל בלימודי, שעה ש-
!כתורה אחרת מתחמקת מכך ן האם מוצדק
עוד לסייע לאותה בחורה-משיתסטית בכך

הלו, דו דו (ווייז ר):
״תיסמונת דייוויס״ קראת לה. שיהיה.
אותה הגברית ב שינוי אדרת, היום בימין —
מחר בשמאל. כפי הנראה: מיפת מדיונה.
איני הייתי קורא לזה ביתר פשטות: הפחד
לה׳פתח. פחד איום, במו בל המוטיבים
השליליים. פחד שהוא חזק בהרבה מן
ההכרה הצלולה.
כאלה שעל ״התעה״ לחמו באריות —
שותקים כדגים מול ״דייוויס״ .זה סבר
ובאמת קונצנזוס! סרבן־ג״ום ועוד אנטי-
ציוני — הס מלהזכיר. אז מיה הפעייה?
הפעייה הקא שילינו, כעם. עם (חורז עם גם)
הירא את עצמו. ליא תוכל לציין גבוליות
לימין או לשמאל. כל צר עסוק ביראת
השמיים שלו.
אולי באמת ראויים אנו לאמצעי־היתיק-
שיורית שיש לנו. ואולי גם לגרועים מהם.
יעקצג מור >מוסקו) ,ני׳יזיר

לימה השיגאיח?
היות ועייתיונבם, למרבית הפלא, נותן
פיתחודיפה גם לדתיים, הריני פונה אליכם
׳בבקשה לפרסם מכתבי זה, כדי שהקוראים
החילוניים יהיו מודעים לכך, שישנם פו ליטיקאים
מסויקמים (כימו ח״כ שולמית
׳אלוני) ,שימלופד זה שבונים את עצמם על
נגיחת ונגי׳שת היהדות־הדתית־החרדית,
דפר שלצערי יש די הרבה חילוניים ה־
׳אוהבים לעשותו, אותם פוליטיקאים גם
ממציאים סיפורים ׳ומבשלים מידע בחב
׳שלוא הייה ושלא נברא.
׳להפתעתי ,׳אפילו עיתון רציני כמו
הארץ, איינז מוודא קודם — כפי שאתם,
למשל, אנשי העולם הזה, עושים (למדות
שיאני מתנגד לדיעותייכם אם הידיעות
שהפוליטיקאים מוסריים לעיתונים המזדהים
אייתם נבונות או בתיבות. וכיוונתי הפעם
לידיעה, שמבין החיילות שנכנסו להריון
ובתקופת שירותן הצבאי חייו גם בנות דתיות
׳והן עשו הפלות. והנה, בא שר־הביטהון
ואמר, בתשובה לשאילתה שיל ח״כ שרה
שטרן־קטן, שאף לא בהורה דחיית איחית
׳נכנסה להריון ועשתה הפלה במיסגרת ה־
(המשך בעמוד ) 14

ה עו ל ם הז ה 2138

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

י *11

•ע״ 0ג^1

מקור לא אכזב של ביצי־זהב
לא כדאי לחסוך במילים
כדי להסביר
למה כדאי לחסוך כסף.
כשמדובר בחסכון
תמצא את ביצי הזהב

בתכניות ״יתרון״ של בנק דיסקונט*
יתרון דירה...
יתרון ברירה דולרית...
יתרון לכל...
יתרון ח״י כפליים...

היכנס לאחד מ־ 225 סניפי
קבוצת בנק דיסקונט ושאל
את הדיסקונטאים על חסכון
ב״יתרון״ .הם לא יחסכו
במאמץ כדי לסייע לך.

טוב לעבוד עם

>(בנק ד* 0קונט
הצד האנושי של המטבע

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הדבר האחרון שתרצו לעשות
בחדר שינה מפואר זה -הוא לי שון.

ואם לא לי שון ־ אזי אפשר
למזוג שמפניה בכוסות גדולות,
להתרווח על המיטה המפוארת,
ל האזין למוסיקה רכה וחושנית
מן המערכת הסטריאופוני ת הק בועה
בראש המיטה ולקיי ם שי חות
חרישיות אל תוך הלילה...

חדר שיצ ה״ פל אזי ה״

_31ס

בבית מרס-חניה בשפע, קפטריה,
מוסיקת רקע, מדרגות נעות
ומעל לכל אנשים מקצועיים
איתם תוכלו להתייעץ
בית מרס פתוח ברציפות
מ 8.00-בבוקר עד 7.00 בערב.

חדר שינה ״סמירה״ (המיוצר
באיטליה) ועוד כ ( 100-מאה!)
חדרי שינה אירו פיי ם יו קר תיי ם
(דגמי 79׳) מוצגים ב שלמו תם על
אביזריה ם השונים בבית מרס, על
שטח של אלפי מטרים מרובעים.
הביקור בקומת חדרי השינה של
בית מרס הוא חוויה של ממש וגם
משתלם-
לקבל רעיונות ...ולראו ת את
החידושים האחרונים מאירופה.
בשום מקום אחר לא תמצאו
אותם -אפילו לא בהזמנה פרטית•

השינה מדגם ״סמירה״
חדר
(המופיע בצלום) הוא חדר שינה
אקס קלו סיבי שיש בו הכל-
בר נייד ליד המיטה, מערכת
משוכללת,
ס טרי או־ טייפ רדיו שעון מעורר עם מפסק או טו מ טי,
ציפוי ק טיפ ה -זמשב שילוב עם
מראות קרי ס טל ענקיות וגי מור
עץ משגע.

מופז לשיווק
חדרי שינה-
יבוא,
ישיר לצרצו.
תלאביב,הר־צל .158

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הבורסה מקדמ ת
את הספורט
— במשך שנים השקעהי בלוטו, בפיס ובטוטו — בכה לי בטלפון מומו שין.
לילות שלמים — הוא המשיך — לא עצמתי עין ער בוקר בפוקר, קנטטה ורמי.
איפה לא הייתי ז במונטח-קרלו ! בלאס־וגאס ! אפילו שבע־פי־שלוש ניסיתי ! ועדיין
אין לי אפילו פנטהוז משלי !
— אל תבכה — שח לו סאחבק — נמצא הפיתרון לבעייתך !
— ומהו ז
— לך לבורסה !
— שמעתי את העצה הזאת — אמר מומו — אבל מה לעשות ואיני מבין
דבר במניות ן
— אין דבר קל יותר מלהשקיע בבורסה הכריז סאחבק לתוך השפופרת.
— אבל איך מתחילים עם זה בכללז
— ראשית עליך להשיג טופס.
— כמו ב טו טו!
— בדיוק כמו בטוטו שח סאחבק — בהבדל אחד, שכאן משחקות יותר
ממאה קבוצות, שקוראים להן חברה בע״מ.
— שיגעון — אמר מומו — אתה פשוט מסמן קבוצות, כמו בטוטו, ומביא
את הטופס לסוכן !
— לבנק — תיקנתי אותו — את הטופס מביאים לבורסקאים, שיושבים
בבנק.
— מי אלה !
— בורסקאים ז פושטי עורות ! מומחי הבנק לניירות״ערך. חם ינסו לעזור
לך לסמן את הטופס שלך. אבל אתה, חכם, תעשה להם ״כן כן״ בראש, ואל תשמע
לאף מילה שלהם.
— אז איך אני יודע במה להשקיע! — שאל מומו.
— אתה יודע, מפני שלפניך מונחת טבלת הבורסה הלאומית.
— כמו הליגה הלאומית!
— אותו העיקרון בהבדל שכאן, כדי שקבוצה אחת תרוויח, אין צורך שאחרת
תפסיד.
~ אתה רציני !
— רציני עד עצבות — שחתי — מומחי טוטו ותיקים, שעברו לבורסה, נדהמים
בתחילה להיווכח כי בשבועות מסויימים כל הקבוצות מרוויחות, ובשבועות מסויי־מים
— רק הפסדים.
— איך זה יכול ל היו ת!
— ככה זה ואל תשאל למה, כי אף אחד לא מבין.
— אז איך בכל זאת יודעים במה להשקיע!
— ישנן, כמובן, קבוצות מועדפות — הסביר סאחבק — לשם כך כדאי לברר
מה המצב בקבוצה.
— צריכים להכיר את המאמן !
— דומה. פה קוראים לו מנכ״ל. מנכ״ל טוב מוציא כל קבוצה מהבוץ. אם,
למשל, מספרים לך שלווינסון נשאר בבנק הפועלים, אתה יודע שהם לא יירדו.
־ — הגיס שלי — אמר מומו — עובד במיפעלי ים־המלח, והוא אמר לי שיש
להם קבוצה מאד מגובשת של פועלים.
— תשקיע שחתי — אני מבסוט ממך, מומו, יש לך תפיסה מהירח. אבל
אל תתחיל להרים את האף, והיזהר מאי־די״בי.
— עייפים י
— מתנהלים בכבדות. כושר גופני לקוי.
— שמעת משהו — אמר מומו — על סטוק בל״ל!
— קבוצה טכנית טובה — שחתי — אבל סובלים מחוסר מבקיעי שערים.
— והמיזרחי למוכ״ז !
— רק מלמיליאן יו שיע!
— נניח שעשיתי בדיוק מה שאמרת — אמר מומו — כמה זה ייצא לי !
—.קשה לנקוב סכומים — שחתי — כדאי שתכין תיקי־עור, כי מסלי פלסטיק
הכסף יפול לך דרך החורים.
— נשמע שיגעון — אמר מוטו — אתה בטוח שאף אחד עוד לא הפסיד בזה !
— זה לא אמרתי — אמרתי — אבל מי שמפסיד, לא איכפת לו.
— איך זה !
— אתה מפסיד בהרגשה טובה, כי אתה יודע שהכסף הולך למטרה חשובה.
— איזה מטרה !
— הבורסה מקדמת את הספורט בישראל ! הבורסה קונה לכל ספקולנט
אלפא־רומאו ספורט! רק בזכות משקיעים כמוך יכולים הספקולנטים המוכשרים
להתאמן מדי חורף בסקי בהרי שוויי ץ! מומו — הכרזתי לפני הטריקה — אתה
הולך לעשות מעשה חשוב!

קפה הפור
— יהודי נכנס למכס בחיפה, נושא עימו שק גדול, מלא בסחורה כלשהי.
הדובר הוא נחצ׳ה הסופרמרקטיסט, שתפס אותי לפנות ערב בצרכניה.
— מה יש לך בשק שואל המוכס — ממשיך נחצ׳ה.
— אוכל לציפורים עונה היהודי.
— פותח המוכס את חשק ומוצא בו קפה.
— האם ציפורים אוכלות קפה תמה המוכס.
השיב לו היהודי :
— ירצו יאכלו. לא ירצו, לא יאכלו !
ביקשתי מנחצ׳ה שיסלח לי.
— בדיחה ישנה שחתי.
— חכה אמר נחצ׳ה — זו לא בדיחה ! לפני שנה, כאשר מחירי־הקפה
בעולם הגיעו לשיא שלא היה כמותו, מגיע שוב אותו יהודי למכס בחיפה. הפעם
הוא.מביא עימו מאה אלף שקי קפה.
— מה הבאת הפעם שואל המוכס.
— זה בשביל עלית — עונה היהודי.
— ומה עושה מזה עלי ת! — תמה המוכס.
— עלית — משיב היהודי — עושה מזה נס־קפה לציפורים.
— יש כאן כמות שתספיק לשנים מתפלא המוכס — האם חברת עלית
אינה חוששת להיתקע עם זה !
— אין חשש כזה — משיב היהודי — מדעני חברת עלית הצליחו לפתח זן
מיוחד של ציפורים המכורות לנס״קפה. בשעה שמגישים לפניהן את הנס, הן
מציצות במחיר, מצייצות קצת, אך אוכלות הכל!
— ציף ציף ציף — שח סאחבק, הכניס לסל קופסה של נס, ועף החוצה.

איזה מין שטויות אתה מספר לילד,
במקום לגלות לו שפיתית אותי
להצביע ד״ש !

השר מאיר עמית ונכדו רון

כי ׳ 0

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים
(המשך נזעמוד ) 10
ישירות הצבאי! את ההסחושה העיתונים
לא פירסמו.
למדי השינאה הז א תו
יעקבדביר, תל־אביב

זזסזצדו? ,א הזוו א ה

ד מ ען התענוג

אני כבר מצאת את התענוג האמיתי.
אירופה,דדת ניקוטין בעישון. עשירה בטעם.

בעתונכם הנכבד (העולם הזה ) 2128
התפרסמה כתבה במדור אתה והלירה תחת
הכותרת ״מבטחים מלווה למעסיקים בניגוד
לחוק״ .מאמר זה נכתב ללא בדיקה וכשאין
לו כל בסים ומגמתו הינד. להשמיץ בלבד,
ברצונו להעמיד דברים על דיוקם כדלקמן:
מבטחים, שהינה קרן פנסיה, מעולם לא
השקיעה כספים במפעל זה או אחר ומעו לם
לא הלוותה כספים למעסיקים. כל אשר
נעשה הוא שמבטחים ממליצה לעתים על
מתן הלוואה למפעלים שונים, שעובדיהם
מבוטחים בקרן באמצעות מוסד כספי ועל
אחריותו. אילו הכותב היה בודק לפני
כתיבתו את העובדות היה מוצא כי מעולם
לא שימשו כספי מבוטחים בערבות להחזר
חוב של הלוואה, שמעסיק קיבל בהמלצת
מבטחים. שהרי כאמור הבנק הוא הוא
הקובע את סדרי החזרת החוב, הערבויות
והבטחונות להחזרת החוב כאשר למבטחים
אין כל דיעה או השפעה בעניין.
ע ד ״ דכן ־ עמיעמירן, מבטחים
תל־אביב

פרישה, מפוברקת
בידיעה שפורסמה בעתונכם (העולם הזה
)2136״בן נתן רצה לפרוש״ — אין אף
שמץ של אמת. לא רק שמר אשר בן־נתן
לא ביקש לפרוש מן המירוץ לעיריית
תל-אביב — יפו ולא ניהל שום שיחד,
בנושא זה עם שמ עון
פרם, שכביכול,
״הניאו מצעד זה״
— אלא שמר בן-
נתן אופטימי ביו תר
באשר לסיכוייו
לזכות במירוץ ל ראשות
העירייה.
יתר על כן, ה וההערכות סקרים האחרונים
(הן במ ערך
והן בליכוד)
— מורים עתה על
כן ־ נ תן
שיוויון בסיכוייהם
של שני המועמדים: אשר בן נתן ושלמה
להט. לא קשה לי לנחש את ״המקורות״
שהדליפו לכם ידיעה בלתי מהימנה זו
שהיטעתה את כתבכם. ברי לי כי הידיעה
הנ״ל הינד, תולדה של סיכוייו הגדלים
וגוברים של אשר בן נתן, ובאה לענות —
דווקא בשל כך — על הצורך של אותם
״מקורות״ להסתייע אפילו בפיברוק ידיעה
שכזו.
עדה הוז, דוברת מטה אשר בן־נתן,
תל־אביב

מי זכאי להיגוך חינם ף
בעקבות מכתבים חבים שהגיעו למערכת
עי!תונכם בשבועות האחרונים על רישום
ילדים לגף חובה, משתמע כאילו מ״שרדנו
מעונין לחסוך על חשבון ילדים הזכאים
׳לחינוך־חקנם לפי החוק — ולא כך ההא.
לא מדובר סלל בחסכון, אלא בתיקון טעות
שכתוצאה ממנה מימנה הטדיונר, את שכר
לימודיהם של ילדים שאינם זכאים ל-
חינוך־חינם.
חוק לימוד חובה, תש״ט־ , 1949 קובע כי
לחונוך־וחינם בגן־ילדים זכאי מי שימלאו
לו 5שנים לפני יום א׳ בטבת של שנת
הלימודים שלקראתה נערך הרישום. מי
שמלאו לו 5שנים ביום א׳ בטבת, או ש לאחריו,
בשנה סלונית, אינו זכאי לחינוך־
חינם באותה השנה.
!מתוך טעות, נהג מישרדנו בשנים עברו
לפטור מתשלום גם ילדים שמלאו להם 5
ישנים בין התאריכים א׳ בטבת לתום ה שנה
האזרחית. משעמדנו על טעות זו,
ישוב לא עלתה השאלה כיצד עלינו לנהוג
ו ב רור שאגו נוהגים לפי החוק.
1לדעתנו אין סל הצדקה מוסרית לכך
שמתקציב המדינה, הנועד למימון לי מ ד
דיהם של ילדים בגיל לימוד־הוובה, ימומן
שכר לימודם של ילדים שלא הגיעו לגיל

פרידה שטראוס,

עוזרת לדובר מישרד החינוך והתרבות,
ירושלים

ה עו ל ם הזה 2138

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״וחדיס

ך * מראה שנשקף! מעל אקרן הטלווי-
י 1זיר !היד! כימעט פאתטי.
מסביב לישולחדכתייבה קטן במ״שרד
ראש־הממשלד, בירושלים התכנסו ארבעה
יהודים טובים. הוטל עליהם להבין את
פגישת ׳מחגה־דויד, לגבש !נייידות־עבודה
עבור הממשלה, להציע לה הצעות אלטרנ טיביות.
הצוות
התכנס לראשונה שבועיים וחצי
׳לפני הפגישה ההיסטורית.

כאותה פגישה יוכרע, קרוב
לוודאי, אם פגי דורגו לשלום או
למילתמה. מה שיתרחש (או לא
יתרחש) כמחנה־הנופש של נשיא
ארצות־הכרית יסיר את המיכשול
כדרך לשלום — או יפתח את ה סכר
לפני נהרות של דם ודמעות.
.ארבעה יהודים טובים מכינים את ה־מייפגש.

הם י

^ חד מארכעת היהודים הטובים הוא
י * מנכ״ל מישרד־המישפטים, מאיר גבאי.
הוא ׳בוודאי מישיפטן מ צויץ! ,אחרת לא היה
מגיע למעמדי רם זה. יאך עד כמה שידוע,
מומחיותו בעניינים ערביים היא אפסית.
המ״שפטן השני בצוות הוא היועץ ה־מישפטי
של מישרד־החוץ ,׳מאיר דהן. אין
ספק !שהוא מומחה לבעיות המישפטיות, ה כרוכות
ביחסים בינלאומיים. יגם הוא, עד
כמה׳ שידוע, הדיוט גמור בענייני העולם
הערבי. אך הוא היה, לפחות, בקאהיר. נ ־
ווע״דת־קיאהיר הכושלת, שמתה !בטרם נפת־הה,
כיהן כיועץ המישפטי של המישלחת.
החבר השלישי בצוות הוא האיש שכיהן
כראש יאותה מ״שלהת. אליהו בן־אלישר
׳שירת במשך ישנים רבות ב״מיוסד״ .יש
להגיח ׳שכאיש־המוסד בא מגע עם הצד
האפל של הבעייה הערבית. אך עד כימה
שידוע! ,אין הוא מומחה ילה. אחרי ועידת־קיאהיר,
ישבה ינהג בטאקט ובאדיבות, אמר,
בגילוי־לב, כי בבירת־ימצריים שיג .1את
דעתו. עד כה האמין כי כל העריבים מבק־ישים
להשמיד את ישראל. בקאהיר השתכנע
כי המצרים חורגים מכליל זה.

זוהי התקדמות הראוייה לציון
ולשכה. אך מכאן עד למומחיות
כענייני!העולם הערכי ׳המרחק דכ.

גם מרכז הצוות היד, בקאהיר• כקצין־
מטה ותיק בצה״ל, הייה האלוף אברהם
(״:אברשה״) טמיר מקורב תמיד לבעיית
יישראל־ערב• אך הקיירבה הייתה להיבט ה צבאי
שיל הבעייה — איך להכין אית ה־מיילחמה
הבאה, היכן ונגד מי. הוא ריאה
את העולם הערבי מבעד לכוונת הרוסה.

ממשלת ישראל לא היה מסוגל
לטפל כו כאופן מיקצועי.
מ׳אז עברו עשרה חודשים — וד בר לא
השתנה. האילתיורים של מניחם בגין, ה התחכמויות
ישל מישר, דיין, האינטואיציה
׳שיל עזר וייצמן — כל אלה אינם יכולים
לשמש תחליף לעפודה מיקצועית ורצופה.

מיע רעיונות ישיש להם סיכוי כלשהו להת קבל
על דעת הצד השיני.

האם ייעשו זאת ארכעה יהודים
מוכים?גלה, כמשך שכועיים 7

ן * וששני שאני עומד לשעמם את ה י
י קוראים הוותיקים שיל ׳שבועון זה ב דברי
הבאים, כי כתיבתי אותם פעמים
רבות ליפני כן.

הנושא :״מיטכ״ל לכן״.

בנובמבר 1953 העליתי ׳רעייון זה מעיל
עמודי העולם הזו /ואחרי שיחה עם ד״ר
ניחום גיולדמן, אז ׳נשיאי ההסתדרות הציו נית.
גולדמן סיים אז את הימיבצע ההיס טורי
שיל כריתת השילום היישראלי־גרמני
(״הסכם השילומים״) .הוא השמיע דיעוית
סבירות יעל בעיית ישראיל-ערב.

כמוהי עליה רעיון: מדוע לא
לקחת איש מנוסה זה, לצרה אותו
לממשלה כשר האחראי להשגת
השלום, להעמיד לצידו צוות של

זהו מיישרד העסוק, בכל ימיות הישנה, ב־לוחמה
מדיינית בערבים .׳בעשרות ביירות
בעולם ובמרכז היאו״ם, עסוקים נציגי מייש־רד
זה בהשבת מייליחמה שיערה הם משי בים
על נאיהמי-׳שיטנה ערביים בגאומי־ישיט־ניר.
ישראליים. הם מפרסמים מבויל של
דברי־בלע רוויי-ישיניאה, כדי לעניות על
מבול דיברי־בלע נוטפיההיארס שיל הערבים.

יתכן שזיהו תפקיד השום מאד
(אם כי ניתן לפקפק ככך) .אך

׳כוודאי שלא. אם מחליטה המינד
שליה להעדיף את ימית ומעלה•
אדומים על פני השלום, שום גוף
מייעץ ומבצע לא יועיל. נגיע ל מצדה
ונמות שם כבכור (אחרי
שהפטריוטים יתנחלו כברוקלין).
אך גם המדיניות הגרועה ביותר תהיה
קצת פחות גרועה, קצת פחות מסוכנת,
אם הזרוע המייעצת והמבצעת ׳תהיה מורכ בת
מאנשים נבונים ,׳בעלי ׳תחושה וידע, ש יכינו
את העולם הערבי.

קל וחומר שגוף בזה, והשר ה עומד
בראשו, יוכלו להשפיע על
החלטות רכות, להזהיר ולהתריע,
להמליץ ולשכנע, ואולי אף להטות
את הכף כמצבים מסויימים.

וכך נתעורר הצורך, שלושה
שבועות לפני קמפ-דייוווד, להז עיק
את אותם ארבעת !היהודים
הטובים כדי להבין, בחיפזון וב•
אילתור ,״ניירות־עבודה״.

טמיר, בן־אלישר ורוזן ב״מנה־האוס״ ,קאהיר
מומחים ולהטיל עליו לטפל ככעיית
ישראל־ערב בצורה מתמדת 7

האם די ככך כדי להכין את ה שלום

ף* עולם ׳הערבי הוא יאחד האיזורים
נ 1המורכבים והמסובכים ביותר יעל פני
כ׳דור־היארץ. יאפשר לקרוא אילף ספרים
עליו, ולא להבין ביו דיבר — כפי שמוכיחים
היטב כימה וכמה ׳פרופסורים ואליופי־מיל׳.
גם ימי שקרא את יכיל הספרים, ונפגש עם
מאיות ׳אישים, ושהה יעל ׳אדמה ערבית ו הקדיש
לבעיה זיו שנים רפות — גם הוא
לא יטען ׳למומחיות מושלמת.
מצריים היא יחלק בלתי-נפרד של העולם
הערבי. כיל צעד מצעדיה, בעבר ובעתיד,
מושפע בהכרח ׳מסבך יחסיה עם סוריה
וסעודיה, י ר דן ואש״ף, לוב וסודו, וכל ה ישאר.
וכמובן מיסבך בעיותיה, מסורותיה
ותסביכיה של מצריים עצמה.

הצעתי לרכז בגוף זה מומחים מכל ה־
׳שטיחים הקישורים במאמץ כזה: מזרחנים
ופסיכולוגים, דיפלומטים ׳ואנשי־יביטחון,
סוציולוגים ׳וכלכלנים ,׳מומחים לדת ולהיס טוריה!
,ועוד ׳ועוד.
על צווית זה הצעתי להטיל את הפנית
חיומר־הירקע הדרוש לכל מיבצע-ישליום, את
תיכנונם וייזומם של מיבצעים כאלה, את
ניהול היחסים הסודיים עם ׳גורמים ערביים
מכל הסיוגים, את גיבו ש האלטרנטיבות ה־
׳מדיניות השונות לקידום יעניין השלום.

בתוך הים הזה יש זרמים הנראים על־פני
המים, זרמים !שמתחת לפני המים,
וזרמים ׳נסתרים במצולות, שניתן ירק לנח-
שם ׳בדרך ׳האינטואיציה.
בל זה ציריך להילקח בחשבון יאם רוצים
לגבש ׳מדייניות סבירה כלשה־ (תהיה אשר
תהייה) ,להכין אלטרנטיבות מביירות, ליד,ש־

מישרד־החוץ אינו מתאים למ שימה
זו, ומעולם לא התאים לכך.

ינני נאיכי. ב רו ר לי כי מנגנון
יעיל ועיבודה מיקצזעיית אינם יכוילים
לשמש ׳תחליף למדיניות נבונה.

ממשלת ישראל מורכבת, ברובה המכ ריע,
מפוליטיקאים סוג ב׳ ,שמוימחי׳ותם ב־עניינים
׳ערביים דומה למומחיותם בכל
שטח אחר — הוא אפסית. גם אם י׳ש י
ביניהם אנשים בעלי ר צון טוב, שאינם
כדאיניקים וציניקאים, חסרה להם היכולת
המינימלית להבין את המתרחש, ולא כל
שכן לגבש לעצמם דיעה משלהם.
ראיתי כמה מן הניירות שהונחו על
שולחנן ישל הממשלות הקודמות, כהכנה
לדיונים ממשלתיים גורליים על יחסי י שר־אל־ערב.
הם היו ברמה של סטודנטים שגה
יא׳ — במיקרה הטיוב ביותר. קשה להאמין
כי המצב טוב יותר בימימישלה הנוכחית,
ישבה אחראי מישר, דיין, החובבן הניצהי,
על נו שא זה.

כעבור ׳שלוש שנים, בדיוק שבוע לפני
מילחמת־סיני ,׳פירטתי את אותו הרעיון
׳במדור זה. סותרת המאמר נועדה לטבוע
מו שג יחדש :״מטב״ל ילבן״.

כדי להציע למצריים משהו שאינו
כגדר טיימטום מוחלט, דרושה
׳הכנה של עשרות כעיות — נפשיות
ומעשיות, כלכליות ותרבו־תיות,
הכרתיות וצבאיות.

דו ר נו: השלום.
אז, כמו עתה, מוטל התפקיד המרכזי
הזה על מחלקה קטנטנה, מיסכינה ׳ומדולד לת
במישרד־החיוץ — מחלקיה ׳שגם ברגע
זה לא ייעלה על ידיעת יאייש׳ לשתף אותה
בדיונים. זרועות המודיעין ׳והביון שיל ה מדינה
הם גופים ׳רציניים הרבה יו תר —
יאך אילה עסוקים, מטבע תפקידם, בעיסקי
ביטח׳ון זמיליחימה, לא בהשגת השלום.

אילו עסקה מדינת־ישראל בהד-
כרת־נברנים או בכיבוי,אש כפי
שהיא עוסקת כהשגת-השלום, יהיו
העכברים אוכלים אותנו כשנתנו,
כשעה שבתינו היו עולים כאש.

טענתי אז שעוסקים אצלנו כאופן
שיטתי ומיקצועי בהכנת ה-
מילחמה, ולשם כך קיים מטכ״ל
צה״ל, הלובש חאקי. אם רוצים
להבין את. השלום, יש להקים גם
לצורך זה מטכ״ל ,״מטכ״ל לכן.״

הייה כרור לי שיכראש צוות זה
ציריך לעמוד שר מיוחד, כעל,מעמד
חזק בממשלה, כדי שאינטרס ה שלום
יהיה מיוצג ככל דיון ממ שלתי,
ויהווה מרכיב מרכזי כקבלת
כל החלטה.

^ ז, כמו עתה, הקדישה מדינת־ישראל
\ 8פחות מר־/ס( 0.1כן, פחות מעשירית
של אחוז יאחד!) ׳לכל הפעולות הקשורות
׳להשגת היעד המרכזי של מדינת־ישראל ב

כוודאי אין הוא מכשיר את בעליו
לתפקידים של תיכנון מיבצעי״
שלום וקיום !מגעי־שלום.
כל מיישרד ממשלתי מושך אליו אגשים
המיתיאימים !לרוחו ולתפקידו. קל להבחין
בין הפקיד הטיפוסי של מישרד־החוץ ו בין
עמייתו במישדדש־,ביטחון, למשל. אלה הם
ישני טיפוסים שונים.

מישריד־שלום (או מישרד־ימרחם,
או מישרד לעניינים ערכיים) זקוק
לטיפוס אחר לגמרי. כדי ליצור
צוות כזה דרושים חזון, מנהיגות,
גישה מיקצועית — וזמן.
ן * מרוצת 25 השנים שיעממיתי לא
** רק את קוראי העולם הזה בהטפה מת מדת
להגשמת רעיון זח. השמעתי אותו פע מים
רבות בכנסת. בשיחות פרטיות ניסיתי
לשכנע ראשי־ממשלות — מלוי אשכול ועד
יצחק רביו — ׳והרבה אישים אחרים ב חשיבות
העניין.

הרעיון לא התגשם. מדוע ז

טובי־הלב יגידו כי עד !נובמבר 1977 לא
האמינה יאף ממשלה יושראליית אח׳ת שי ש
סיכוי כלשהו להשגת השלום, ולכן נראה
התפקיד כעניין ׳אקדמי גרידא. רעי-הלב
יגידו יכי שום ממשלה ישראלית לא הייתה
מעולם מעוניינת באמת בשלום, ועל כן
לא ראתה בהשגתו משימה מעשית, שכדאי
להקדיש לד, מחשבה ומשאבים.

פך או פך: כא נובמכר .1077
אנוויאר אל־סאדאת הגיע לירושלים.
השלום הפך, לפתע, נושא מדיני
אקטואלי ומעשי. אך שום גוף כ

^ ין לשנות, כמובן, את המצב בשבו־
\ 1עיים. וירואי־השחיותת יגידו: לאחר־מכן
זד, כבר לא יהיה חשוב. לכל היותר
נזדקק רק לקברנים.
אך אם נשתדל לדחות מעלינו הירהורים
קודרים אילה, הרי המסקנה מן הנסייון של
עשרת החודשים האחרונים, והשבוע האח רון,
הייא פשוטה ו מע שי ת: יש לתקן לפ חות
עכשיו, במאוחר, את מחדל 30 השנים.

יש להקים עכשיו מישרד ממשלתי,
שתפקידו האחד והכילעדי
יהייה ׳הטיפול ביחסי ישראל-ערב,
ויביבלל זה כל הקשור כמאמץ העל יון
לכינון השלום.

יש לרכז במיישרד זה יאת מיטב המומ חים
לטיפול ׳בכל ההיבטים ישל פעולה
זו — התיאורטיים ׳והמעשיים, הפסייכולו־גייס
׳והפוליטיים.
(מבלי לחשוב פעמיים, אני יכול להעלות
בדעתי חצי־תריסר מישרדים ממשלתיים,
שאפשר לחסלם ברגע -אם דרו ש הדבר
כדי להשיג את המשאבים הדרושים).
בראש מיישירד זה יש להעמיד שיר בעל
מעמד מרכזי, שיהיה מובן ׳ומסוגל להקדיש
את לביו !ומוחו למשימה מרכזית זיו של
עתידנו הלאומי.

אין לי ספק בי בממשלה הנוכחית
יש מועמד איחד לתפקיד זה: עזר
וייצמן. כשנה האחרונה באילו צמח
מאליו לתוך תפקיד זה, שעדיין אי נו
קיים.
^ ני אומר שום: אינני נאיבי. איני
י * מאמין ׳שהדבר יקום. הממשלה הזאת
אינה ׳מסוגלת לכך.

אך לפעמים השום להעלות
הצעה, כדי להטיל אור חדש על ה מצב,
שאותו היא נועדה לתקן.

^ גויו ־ י י

^ גבייוייי

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יחזקאל פלומין :״אני האדם היחיד ב מי שרדך,

לאנשים הנבונים!

האזצד שי ש ל 1רא ש פתוחו׳
8נשיא המדינה יצהר,
נכון ואשתו, אופירה,
ילדיהם נירה וארז,
עם בילו
היה יעקוג אגמון,
ראש עיריית תל־אביב,
(״צ׳יצ׳״) להט להתווכח עם

אמור

שלימה

777

יצחק יצחקי,

חבר־הכנסת
בנושא שוד הקרקרעות. ממש
ברגע האחרון ניתנה ההוראה
שלא לאפשר את הופעתו של
צ׳יצ׳ בטלוויזיה, ובמקומו הוז עק
למקום אסיר־ציון המשוח רר
ישראל זלמנסון.

ה ל או מי

שהוא

בינלאומי.

השחקן יפה-התואר, נוהג לשחרר את

המטפלת של בנו, ניל, פעמיים בשבוע,

ולעשות ״יום אב.״ באותו יום לוקח דידי את בנו, בן השנה ושמונה
החודשים, לטיולים בעיר, ומטפל בו מהבוקר עד הלילה. אשתו
של דידי, מיצי, עובדת בדיילת״קרקע של אל־על. בנה של מיצי
מנישואיה הראשונים, חן לוטקין, נחשב כוכב-הקולנוע הצעיר ביותר
בישראל. כאשר אינו עסוק בצילומים או בלימודים, הוא מצטרף
לאביו החורג ולאחיו התינוק, ומבלה איתם בכסית ובהצגות יומיות.

פגשה

עדה

סגן ראש עיריית תל-

פרץ

אוניקובסקי,

אביב,
הוכיח בשבוע שעבר כי אינו
נוקשה פחות מהבוס שלו. או-
ניקובסקי עלה, במדרגות העי-
בזוג השובתים
ריה, ונתקל
הרצל וסימה נחום, שביתם העיריה נהרס על־ידי פקחי
אחרי שניבנה ללא ר שיון. או-
ניקובסקי נזף בבני־הזוג על
שהם אוכלים שם ומלכלכים
סימה
את הכניסה לעיריה.
נחום, הנמצאת בחודשי הריו נה
האחרונים ואשר הובהלה
באותו יום לבית החולים אחרי
שלקתה בדימום, לא יכלה ל ״אולי
התאפק
והטיחה בו :
אתה רוצה שנתחיל לשבות פה
שביתת־רעב, כדי שלא נלכלך
לך את העיריה?״

מנהל

השירותים
ב חופשה
בת שבוע ימים בטבר יה.
את סוף־השבוע של החופ שה
בילתה מישפחת הנשיא
במלון הילטון בתל־אביב. כש ירדה
אופירה לרחוץ במי ה תור אחריה בריכה,
הזדנב
ארוך של תיירים ששחו לידה
כשהם מבקשים ממנה להצטלם
בחברתם. הנשיא חזר ביום ה ראשון
לירושלים ולעבודתו,
ואילו אופירה נשארה בתל-
אביב והצטרפה אל אחותה,
ורדינה, לבילויים בעיר.

יגאל גוון מ?

הכתבים החרוצים של הטלהכתב הוא וויזיה.
יגאל
לענייני התיישבות, וידוע כמי
שאוהב לערב עבודה בבי לויים.
כשהוא יוצא לשטח,
הוא לוקח איתו בדרך כלל
בקבוק-משקה לשיפור האווי רה.
בתמונה, יגאל בשעת הפה מלוא לוגם כתבה,
ההוא.
האדום־האדום

לסגן שר־האוצר, יחז׳
ק אל פדומין, היתה בליטה
בראשו. בשבוע שעבר נותח,
והסתובב במישרד האוצר כש ראשו
חבוש באיספלנית. כש נשאל
לפשר התחבושת אמר :
״מה אתם רו צי ם? אני האיש
היחידי במישרד האוצר שיש
לו ראש פתוח.״

כרמל

מיקבי ראשון לציי! וזנרין ״>קכ

עיריית תל-אביב פנחס (״פיג־ייה״)
להב, בילה את חופשת
הקיץ שלו עם אשתו בטיול
מאורגן בספרד. לפני שעמד לידידיו לשוב לארץ, שיגר
גלויות בנוסח :״אני חוזר מ ארץ
האנוסים לארץ האנוסות.״

באותו מעמד
זיווה להט כעיתונאית
הבחירות
הה, דוברת מטה
של המועמד לראשות עיריית
תל־אביב מטעם המערך, ש הגיעה
לקונצרט בחברת בנד
ארז, ורדינה אית־הטלוויזיה
אחותה של אופירה נבון רעיית
נשיא המדינה ודודתו של זמר
א־ב־ני־בי יזהר כהן* כש אמרה
זיווה לעדה :
נפרדו.
״בהצלחה.״ השיבה עד ה :״את
לא מתכוונת לזה ...אם אנחנו
נצליח, לבעלך לא תהיה פר נסה
״.זיווה לא נשארה חייבת,
ואמרה :״אם את לא מאמינה,
תשאלי את ארתור בן־נתן מה
אני אומרת לו בכל פעם שאני
פוגשת בו.״ כששאלה עדה,
למחרת, את הבוס שלה מה
המתחרה, אשת אומרת לו
השיב :״בהצלחה.״

הברנדי

מ־ווחי

במוצאי יום השישי

האחרון היתד, אמורה להיות
משודרת התוכנית על אי בודד,
בעריכת רמי דרומי ובהש תתפותו
של אשר (״ארתור״) לא התוכנית
כן־ נתן•
שודרה ותחתיה שודרה תוכ לא
בן־נתן
אחרת. נית היה
היחידי שיצא נפגע מ החלטת
רשות השידור, שלא
לשדר תוכניות רדיו וטלוויזיה
עם המועמדים לרשויות העי־ריה,
בתוך מאה־וחמישים ה ימים
שלפני מועד הבחירות
לרשויות המקומיות. בתוכנית
עלי כותרת, ששודרה ביום ה חמישי
האחרון עם המראיין

מנהל
8 1להב הוא גם
של הפועל
קבוצודהכדורסל
תל-אביב. השבוע נשאל מה
תהיה תשובת קבוצתו, לעוב דה
ששחקן־הרכש של הקבוצה
התל-אביבית היריבה, מכבי,
אודסי פרי, התגייר ויוכל
מעתה להתמודד במישחקי־וד
ליגה נגד קבוצתו. השיב פינ-
ייה :״כל מה שאני אוכל לע שות
זה לרכוש עבור אולסי
מקום טוב בבית־הכנסת, לת פילות
הימים הנוראים.״

יהודית נגד

מלכת-המים החדשה, היתה דוגמנית עוד
לפני היבחרה, אך מייד עם הבחירה הוצפה
הצעות• בתמונה היא נראית מדגמנת, עם דוגמנית טירונית, תכ שיטים
מקוריים. הדוגמנית הטירונית אינה אלא טיבעונה (״טיבי״)
זיכרוני, בתם בת ה״ 17 של עורך״הדין אמנון זיכרוני ואשתו, מירי.

אחר, ה
איש־כדורסל
מאמן
הוותיק
היה מאושר עוד פחות. רוזין
הוא האיש שאימן במשך שנים
רבות את קבוצת הכדורסל של
מכבי תל־אביב, העלה אותה

יהושע רוזין,

ה עו ל ם הז ה 2138

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לצמרת. השנה הוא עבר לאמן
את היריבה העירונית, הפועל.
לרגל מינויו ערכו לו אנשי-
הקבוצה מסיבת הפתעה במלון
סמואל בתל־אביב. הם הזמינו
אותו ל״שיחה עם השחקנים״
כביכול, ורק כשהגיע למקום
הסתבר לו כי עורכים לכבודו
סעודת־ערב חגיגית. אולם אף
אחד מאנשי קבוצת־האם של
תזין, לא טרח לכבד את ה מאמן
הוותיק בנוכחותו במסי בה
שנערכה לכבודו.
יומיים לפני פטירתו 81 בשבוע שעבר, פגש עורך מע ריב
לשעבר, אריה (״צ׳יק״)
דיסנצ׳יק, בפירסומאי אורי

את השורה ׳המשך בעמוד ה בא׳.״

שתי אורחות נכבדות
הגיעו שלובות־זרוע לקונצרט
של דניאל כארנכוים, ש התקיים
בהיכל התרבות בתל-
אביב. השתיים, רעיית ראש-
הממשלה לשעבר לאה רכין
ורעיית ראש עיריית תל־אביב, לקונצרט זיווה להט, הגיעו
במכוניתה של לאה רבין, והש אירו
את הבעלים בבית.

ג׳רי היימן הוא יהו-
די־אמריקאי הנשוי לישראלית,
שהחליט לעלות לישראל עם
אשתו ושני ילדיו. היימן, ש הוא
גם יועץ חינוכי בעל תואר
אקדמי וגם שחקן, הוזמן על-
ידי מנכ״ל תיאטרון חיפה, ה במאי
עודד קוטלי, שאיתו
למד מישחק בניו־יורק, להח ליף
את השחקן איציקזיינ ־
גרטן, שנפצע ברגלו, בהצגה
סוף המישחק בקריית־גת. ג׳רי
נפגש עם הבמאית נולה
צ׳ילטון, שגם היא ממוצא
אמריקאי, והיא בחנה אותו ל תפקיד
במאי אמריקאי המגיע
לקרייודגת כדי לביים בחוג איתו דרמאתי. היא עשתה
כמה תרגילי־אילתור, ולבסוף
אמר לו :״תראה ,״אתה מש חק
טוב מאד אבל אתה מוכרח
לעבוד על המיבטא האמריקאי
שלך, הוא יותר מדי ישראלי.״
81 כיצד מכר במאי־הקול-
נוע יקי יושע את סירטו,
סוסעץ, להפצה ב שווייץ ל יו־שע
השתתף עם סירטו ב שם
פסטיבל
לוקארנו, פגש
במפיץ־הסרטים היהודי טורפי
קרדספלד, שאמר ל ו :״שמע,
אשתי ראתה את הסרט שלך
בפסטיבל קאן, והיא ממש משו געת
על השחקן הראשי של
הסרט, שמואל קראום. אני
רוצה לראות את הסרט, כדי
שלי.״
לראות את המתחרה
יושע הראה לקרוספלד את ה סרט,
וזה החליט לקנותו בו
במקום.

שמן פוקש

אוף־הבריחות, הסכים לצאת מאלמוניותו ולהצטלם כביתו, שעל אחד ההרים
שמסביב לכפר הטיבעונים אמירים. פרקש נפגש עם המפיק, מיכה שרפשטיין
(משמאל) ועם התפאורן גידי לוי, הסביר להם בדיוק כיצד לבנות את השוהה שבה הוא מתגורר,
לצורך צילומי הסרט שעושים עליו. הוא גם הסבים לתדרך את יוסי פולק, שיגלם את דמותו בסרט.

עוזר־הבמאי בקולנוע יצחק
(״פיצ׳ו״) טן־צור. לפני שבו עיים
נפטר גיסו, במאי הטל וויזיה
פדל סלינג׳ר, בעלה
של אחותו טוני במוצאי־ה־שבת
נפטרה אמו, מאותה המ חלה
שממנה נפטר פול. שלוש
אחיותיו של פיצ׳ו נשואות ל אנשים
מפורסמים: טוני היתה
אשתו של פול סלינג׳ר, אחות
אחרת שלו היא אשתו של
חבר-הכנסת עוזי ברעם, ו אילו
האחות השלישית נשואה
למפיק-הסרטים אטציה חיו ני.

השבוע פנתה אל ה פסלת
אילנה גור חברה צר פתית,
המתכוונת לפתוח מיפ־על
לטיפוח דינעורים בים־המ־לח.
נציגי החברה הזמינו אצל
אילנה פסל של אשת לוט, ומ שראו
את התרשים — החליטו

להפוך את הדמות לסימלו ה־מיסחרי
של המיפעל. עכשיו
מחכה אילנה לבעלה ג ׳ ריש יבוא
מארצות־הברית עם ה פרקליט
שלו, וכל המישפחה
תסע לצרפת לעיין שם בחוזה.

רונן,

! 0המיסעדן ג׳יקי
שסיים ריצוי עונש של שלו שה
חודשי מאסר (מהם שניים
שהעביר בעבודות־חוץ במיש־טרה)
,שהוטל עליו על מתן של במישפט
עדות סותרת
תאונת־דרכים, חגג את שיח הוא

רו בצורה מקורית :
ערך ארוחה חגיגית לכל ה אורחים
הקבועים במיסעדתו,
האכיל וחישקה אותם חינם.
אולם את ההפתעה האמיתית
הכין לו הטבח הסיני של ה־מיסעדה,
השוהה עתה בחופ שה
בקנדה. הטבח זכר את יום
השיחרור, טילפן לג׳קי, שזכה

עדה ליפשיץ

אשתו של הצייר אורי ליפשיץ,
נמצאת בחודש השביעי להר יונה,
מה שלא מפריע לה
להתייצב בחוף־הים לבושה
ביקיני קטנטן. עדה מצאה
באחרונה עיסוק חדש. יחד עם
האדריכלית אילנה שרון הח לה
עוסקת בעיצוב בגדים
ולבתי״ לחנויות ובשיווקם
האופנה. השתיים מצליחות עד
כדי בך׳,שהן עומדות להקים
בקרוב מיפעל לייצור בגדים.
סלע שהוא בעל טור קבוע
במעריב ובו הוא מפרסם חמ בענייני־דיומא.
גילה שירים דיסנצ׳יק לסלע :״אשתי טו ענת
שהמדור שלך הוא הרשי מה
היחידה המתפרסמת במע ריב,
שבה אינה נאלצת לקרוא

ה עו ל ם הז ה 2138

האסונות

רודפים

יו״ר סיעת הליכוד ב

כנסת,
הפתיע את חבריו לסיעה כא שר
כינה לאחרונה את התנח לויות
גוש־אמונים בגדה ה מערבית
בתואר ״התיישבויות
רפאים״ .אולם כוונתו האמי תית
של שריר בביטוי זה הת גלתה
רק השבוע. כאשר רוא יין
השבוע, הסביר :״מה עו שים
רעש מההתנחלויות ב 1הרי
אלה בסך הכל גדה התנחלויות־רפאים ! ״

ח״כ אכרהם שריר,

דני ווג,

81 מהנדס הקול
אחיה של דפנה, אשתו של
קריין הטלוויזיה דן כנר, עבר
באחרונה הסבה מיקצועית. ב ארץ
עבד דני באולפני הקלטה
קולינור ועתה, משחזר ללונ דון,
החל עובד כצלם ברשת
הטלוויזיה המיסחרית באנגליה
איי־טי־די.

8 1הזמר גבי ששון הח ליט
להיות שחקן רציני. עוב דה:
הוא לומד מישחק ב סטודיו
של לי •טטרפברג
בניו-יורק. אחיו, דני ששון,
שנשא לאשה בת של איל-הון
אמריקאי, ממשיך לזמר. עי תון
פופ אנגלי, היוצא לאור
בלונדון, פירסם באחרונה ידי עה,
כי דני עשוי להצטרף
בקרוב לאחת מלהקות הפופ
הידועות ביותר בבריטניה.

! 8אצל שמוליק קראום,
המרצה עתה את עונש־המאסר
שלו בכלא נזעשיהד, ביקר ב שבוע
שעבר הבמאי יהודה
ששמוליק
(״ג׳אד״) נאמן,
כותב את המוסיקה לסירטו על
פרקש מתוך תאו שבכלא. גם
המלחין־זמר שלום הנייד וה זמר
אריק איינשטיין ביק רו
אצל קראוס בכלא. ידידים ממתינים רבים אחרים שלו
ברשימת ההמתנה שאירגן ידי כיוון

אכי גיטעון,
שלא כולם יכולים לבקר בכלא
בבת־אחת ויש לשמור על ה סדר
הטוב.

מדוע צבע הפסל מנש ק
׳ה קדישמן את הכבשים
שלו בכחול, בביאנלה של ונצ יה?
על שאלה זו השיב למני
פאר, שחקר לדעת מדוע צבע בעוד אותן קדישמן בכחול,
שידוע כי סימלו המסחרי הוא
הצבע הצהוב דווקא. הסביר
הפסל. ענק־הממדים :״רציתי
לצבוע בצהוב, אבל פחדתי ש יגידו
שזה טלאי. צהוב ושה*
כבשים מובלות כצאן לטבח.״
אחר־כך סיפר קדישמן, כי ני סה
להימנע ככל האפשר פד
משמועויות סימליות לאומיות,
אך לא הצליח בכך. כי כש צבע
את הכבשים בכחול, טענו
בפניו שצבע אותן כדי להפגין
כחול-לבן. עוד סיפר הפסל,
כי אצל מגדלי הבקר, כאשר
צובעים כיבשה בכחול פירו שו
שהיא ״יבשה״ ואינה נותנת
חלב.

״אסיר לתואר חבריו מפי ציון״ ,כדי לברכו על יציאתו
לחופשי.

חיים קאופמן,

! 8 שהוא לגו בארץ, הוציא באחרונה
לשוק מישחק־שיבוץ (פאזלס)
היוצר, אחרי הרכבתו, תמונה
מרהיבה של ירושלים. קאופמן
שלח דוגמה אחת מהמישחק
לראש עיריית ירושלים, טדי
קדדק, וקיבל כתמורה מיכתב,
״כבר
שבו סיפר לו טדי :
שלושה ימים אני עוסק בהר כבת
הפאזל, וההנאה שלי עצו מה.״
אולם קולק לא הסתפק
במחמאות. הוא רכש 30 מע רכות
של המישחק, וצירף ל מכתבו

יצרן

צעצועים

ומפיץ

אלמה בן מו ת

ציירת בזכות עצמה ואשתו של
העיתונאי שייקה בן־פורת, היתה
בעבר הרחוק מבכירות הדוגמניות בישראל. מאז נולדו שני ילדיה,
הילה ואריאל, חדלה אלמה לדגמן והיא מקדישה את מרבית זמנה
לטיפול בילדים, ולציור. יחד עם זאת ידועה אלמה בחובבת־בילויים
מושבעת, והיא נראית באן מבלה בשבת באחד מחופי
הרחצה, באשר היא מפגינה גוף שבל דוגמנית יכולה להתכבד בו.

אגב, חיים קאופמן מכ חיש
סיפור שהופיע במדור זה
בשבוע שעבר, שלפיו התוודה
בפני עיתונאי כי הפיץ סיפור
כאילו הבנק למלאכה הפסיד
בשנה האחרונה 20 מיליוני
לירות, על־מנת שייקל על בע־לי־המלאכה
לרכוש את הבנק
בזול. קאופמן עומד על כך
שהבנק למלאכה אכן הפסיד
מיליונים רבים בשנה האח 1
רונה.

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2138 - 23 באוגוסט 1978 - עמוד 19 | א מץ את י י׳נ־\ -י^ רי0 צבע מ מד חדש בטלוויזיה$

א מץ את

י י׳נ־\ -י^ רי0

צבע מ מד חדש בטלוויזיה צבעונית

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה

׳ ח עונ ס קזק
בו רגלרא שו תהממשלה !

אחת התוצאות הוודאיות של המהפך היא ללא
ספק התעצמותן של המפלגות הדתיות. התעצמות זו,
אינה קשורה בהכרח בהישג אלקטוראלי, שכן אין
שינוי משמעותי בתמיכה הציבורית במפד״ל, באגודה
ובפועלי אגודת״ישראל. ההתעצמות היא בתחום הפו ליטי
הקואליציוני.
זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, שהמפ לגות
הדתיות, ובייחוד המפד״ל היו מסוגלות להכריע
מי ירכיב ממשלה בישראל וטי יעמוד בראשה. מעולם
לא היה בידי המפלגות הדתיות כוח שכזה. במה דברים
אמורים 1המפד״ל היתה אמנם שותף קואליציוני פר מננטי.
זולת השנים ,1958—9היתה שותפה בכל הקו-
אליציות. א ן לא היה בכוחה, בעבר, לגרום לקואליציה
שלא בראשות מפא״י או המערך. שכן באף אחת מ שמונה
הכנסות, עד ,1977 לא הספיק צירוף חברי ה כנסת
הדתיים עם המרכז והימין, על מנת להוות רוב
פרלמנטרי, כפי שאמנם יסתבר מן הנתונים הבאים :
מספר הח״כים של המפלגות הדתיות
מפלגות המרכז והימין ב־ 8הכנסות הראשונות : כנסת כנסת כנסת כנסת

1 11 ווו

ח׳׳כיס
ח״כים
ח״כים
ח״כים
כנסת כנסת כנסת כנסת

ווו^\ :

ח״כים
ח״כיס
ח״כיס
ח״כים

יוצא איפוא שעד ל״ , 1977 נמצא בכל כנסת מעין
בלוק שמאלי חוסם, שמנה יותר ממחצית הכנסת ושהיה
מסוגל למנוע קואליציה של הדתיים, המרכז והימין.
יותר מכך, המפלגה הפרוגרסיבית — מאז 1965 המפ לגה
הליברלית־העצמאית — שאת ציריה לא מנינו במס גרת
הבלוק החוסם, גם היא לא היתה נותנת יד לשלטון
הדתיים והימין. במובן זה, הרי שהבלוק השמאלי וה-
פרוגרסיבי, היה אף גדול יותר והתקרב ל״ 70ח״כים.
ב־ 1977 השתנה המצב מן הקצה עד הקצה, לא
בשל עליית הליכוד, אלא בשל התגמדות כוחו של הבלוק
החוסם. ד״ש היא זו שיצרה מצב חדש. נכונותה להצ טרף
לכל הרכב, תוך הגמשה וירטואוזית של עקרו נותיה
המדיניים והחברתיים, אף כי לא הפכה עצמה

ללשון מאזניים, הפכה את הדתיים ללשון שכזאת.
הנה כי כן, יכלו להיווצר, אחרי הבחירות לכנסת
ה 3 ,9-טיפוסים של קואליציות:
(א) מערך ( 33ח״כים) ; ד״ש ( 15ח״כים) ; מפד״ל
( 12ח״כים) ; אגודת-ישראל ופועלי־אגודת-ישראל (5
ח״כים) .ס״ה 65 :ח״כים. סיעת המערך היתה כוללת
במקרה כזה את משה דיין, שאלמלא האתנן שהעניק
לו הליכוד, ספק אם היה נוטש את סיעתו. בראש קו אליציה
כזאת היה עומד המערך.
(ב) אותו הרכב, אלא שבראשו, בנסיבות מסויימות
היתה עומדת ד״ש. יש נסיון מצטבר בצרפת, הולנד,
בלגיה ומדינות אחרות, לפיו מתייצבת בראש קואליציה,
לאו דווקא הגדולה במפלגות הקואליציה.
(ג) קואליציה כפי שאמנם הוקמה ושולטת עתה,
עם או בלי ד״ש.
מובן שאפשריות וריאציות נוספות, אלא שאנו הס תפקנו
בהדגמת אב טיפוסים של קואליציות אפשריות.
בכל אחת מחן תופשים הדתיים מקום מכריע, אף אחת
מהן, לא יכלה לקום מבלעדי הדתיים. יוצא איפוא
שהמפלגות הדתיות הן אלה שהיה בכוחן להכריע מי ומי
יהיה ראש-ממשלה: מנחם בגין, ייגאל ידיו או שמעון
פרס.
מאחר שכוחן זה עומד להן גם עתה ואף ביתר
שאת, אפשרית גם סיטואציה רביעית: קואליציה בהנהגת
המפלגות הדתיות ובראשה המפד״ל. השאלה היא האם
יוסף בורג, או זבולון המר, יעמדו אז בראש הממשלה.
חזיון זה אינו נטול מימד ריאלי אף כי דומה שנלקח
מתיאטרון האבסורד הפוליטי.
אפשר לקבוע כי המפלגות הדתיות מעריכות היטב
את משקלן המיוחד. מעולם לא נטלו מנה כה גדולה
בחלוקת השלל כפי שנטלו בשלטון זה: תיקי חינוך
ותרבות ; פנים ומשטרה ; דתות ; ראשות ועדת חוקה
חוק ומשפט• ,ראשות ועדת הכספים סגנות היו״ר של
מועצת רשות-השידור ועוד היד נטוייה.
לפני ימים אחדים הופיע בתוכנית הטלוויזיה הפו מזכיר
סיעת המפד״ל
כותרת,
ע לי
פולארית :
בכנסת. מזכיר זה זכה לתואר ״חבר הכנסת המאה
עשרים ואחד״ .הוא תיאר, באופן כמעט סוריאליסטי,

שחם ״חם ו3ם ד״זק

כיצד הצליח המפד״ל להניע את גלגלי הכנסת ולחוקק
במשך שעות אחדות תיקון לחוק הבחירות לרבנות
שאיפשר את דחיית הבחירות הללו. מבלי שהעלה סומק
על לחייו, סיפר חבר הכנסת המאה עשרים ואחד כיצד
אצו רצו ח״כים, ראשי סיעות, נשיאות הכנסת, שרים
וראש־הממשלה, על מנת לשאת חן בעיני המפד״ל. גם
המדפיס הממשלתי נדרס על־ידי מכבש המפד׳׳ל והדפיס
את הצעת החוק והחוק עצמו מחוץ לשעות העבודה.
אכן, ישראל נשלטת עתה על-ידי המפלגות הדתיות.
המפלגות הדתיות עושות בה כבתוך שלהן. דינא
דמלכותא ישראל הם כדינא המפד״ל והאגודה. האם
זה השלטון לו ציפו המוני המצביעים ששלשלו לקלפי
את פתקי המהפך ן

פ רו פ׳

שבח ויי ס. חיפה

1§1111§§11

קינג־ קונג
בקמפ ־ דייווי ד
קינג־קונג נוסע עכשיו בעגלתו של בגין ישר לקמפ-
דייוויד. נעשה הכל שהמפלצת הזאת תפוחלץ.
כל שניה יקרה.
האם החלטת, סוף סוף, להפסיק להחריש ז
האם גם אתה הגעת למסקנה שאין זמן לאילמות ן
אני מצייר — זה הכלי שלי — מה אתה עושה ז
מחכה לתשובתך.

דןקידר. תל-אביב

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ירו מעל
לראשיהם, התיזו
עליהם מים,
1בכל ואת הם
חודרים מדי בו קר
^ ן זו נ ה 1הברחת לי עשרים פו ״
לים, ועכשיו אתה תמלא לי את
המיכלים צעק ציון בן־אלישע 19
חייל בחופשה, שהשגיח על עבודתם של
20 פועלים ערבים מהשטחים, ביניהם 7
בית־שיקמח. שבמושב קטינים, בשדהו
הוא כיוון את צעקותיו אל אנשי שרות־התעסוקה,
שבאו לערוך ביקורת במקום.
כשראו הפועלים הערבים, שעסקו במי לוי
מיכלי עגבניות, את אנשי שרות־התעסוקה,
נשאו רגליהם ונעלמו בין השו חות.
שלושה אנשי השירות, כולם בגיל-
העמידה, ניסו לדלוק אחריהם, אך לשווא.
כאשר פנו אל ציון, בנו של בעל־השדה,
התחיל הלה לקלל ולאיים :״אני אשרוף
לכם את המכונית!״ הצעיר השחרחר וה גבוה,
בחולצה פתוחה ומכנסי־עבודה צב
איים,
רצה לתקוף גם את הכתבת והצלם
עול העולם הזה, רק אחרי שהסבירו לו,
כי אם לא ירגע וימסור פרטים יאלצו
להובילו לתחנת המישטרה, ניאות להסביר
כי רק היום התחיל בעבודה.
״הקבלן הערבי ברח לנו,״ בכתה אמו,
מרים ,״ואמר לנו שנביא את הפועלים
מהכביש. ציון קם בשש ונסע להביא פוע לים
מתחנת־הדלק באשקלון, שם הם מח כים
כל בוקר למעבידים.״
״זה עבודה, ז ה?״ צעק ציון ,״בקושי
מילאו לי עשרה מיכלים. הם צמים עכשיו,
וכל אחד מספיק למלא רק שלושה מיכלים
ביום. או שהם קטנים וחלשים, או שהם
זקנים ועייפים. לי אין מזל עם פועלים.״
פועליו של ציון מקבלים, לדבריו 50 ,
לירות עבור מיכל, והם עובדים משש בבו קר
ועד שלוש אחר־הצהריים, בעבודה
מפרכת, ומבלי לאכול.

״בוני ם בתים
לי הודי ם״
* 6א איכפת לי כמה משלמים, העי )
//קר שיש כסף,״ סיפר עזת טושי,
ילד בן 12 ממחנה ג׳באליה, בתחנת הדלק
שבכניסה לאשקלון, כשהוא ממתין עם

איש־מדשב בן־אלישע
50 לירות דסיכל
עשרות חבריו למעביד. מישפחתו של
עזת קטן-הקומה, בעל המבע המבוגר,
מונה 11 נפשות. שלושה בנים מביניהם
עדיין קטנים מכדי לעבוד והבנות אינן
יוצאות כלל לעבודות־חוץ. רק הוא ואחיו
בן ה־ 16 עובדים בשדות. אביו, בן השישים,
חולה ושוכב בבית. המישפחה גרה, לדב ריו,
בבית בן חמישה חדרים. עזת י שן
עם שניים מאחיו בחדר. כסף לקנות די
אוכל ובגדים אין ועזת, שאינו יכול לקבל
רישיון־עבודה, מפאת גילו הצעיר, נאלץ
לצאת לעבודה בלי רי שיון והוא מתפלל
שלא יתפסו אותו.
עבור שמונה שעות עבודה משתכר עזת
50 לירות לכל היותר, וזאת פעמיים בש בוע
בממוצע, כי לא תמיד יש עבודה.
לפעמים אומרים לו שיבוא ליום עבודה
שלם ופוטרים אותו אחרי שעתיים, שתמו רתם
הוא מקבל אף פחות מ־ 40 לירות.
״היחס לא תמיד טוב,״ אומר עזת ,״יש
טובים ויש רעים, שצועקים עלי ומרביצים
לי. לא כולם משלמים, אומרים תבוא אחר-
כך, במושב שיקמה לא מתייחסים יפה
לפועלים.״
אוכל? לפעמים נותנים פילפל או עגב-
ניה אבל בדרך־כלל מביא עזת אוכל
מהבית. היום הביא את ארוחת־הצהריים
שלו — פיתה ועגבניה. הוא יוצא יום יום
בשעה חמש בבוקר מביתו ונוסע לתחנת
הדלק, בתיקווה שיקחו אותו לעבודה. אם
אינו מוצא עבודה, חוזר עזת הביתה.
את הכסף הוא נותן לאביו. בממוצע מרווי חים
האחים 2000 לירות לחודש .״אני לא
לומד, כי אין כסף ללכת לביודספר,״
אומר עזת .״אצלנו אין עבודה, ולכן אנחנו
עובדים אצל היהודים. אם יתפסו אותי
בעבודה תסבול כל המישפחה.״

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יחד עם עזת מגיע לתחנה ציון רווח
מביודשיקמה, כדי לקחת פועלים לעבודה.
ציון, גברתן בן ,19 בוחן את הפועלים
כקונה בחנות־ירקות. הוא בוחר בכמה
מהם, הנראים חזקים, ומתמקח איתם על
המחיר. כשראה את צוות העולם הזה
שיחרר את אלה הנראים צעירים מדי ובחר
בשניים אחרים .״אצלי קוטפים עגבניות
פעם בשבוע,״ הצהיר בלי שישאלו אותו,
והוסיף מיי ד :״עבור שמונה שעות עבו דה
מקבלים אצלי 100 לירות. ילדים קטנים
אני לא לוקח.״
)בערבית מוסיף ציון להתמקח על השכר:
״מה פיתאום 100 לי רו ת? אינת מג׳נון?
(אתה מ שוג ע?) 80 לירות, לא יו ת ר! ״
מספר מוחמד לחשם, נער בן 16 מעזה,
שהוא אחד הפועלים :״בא אחד, רוצה
עבודה, אני עובד. פעם נותנים 80 לירות,
פעם .50 אני לא לומד, גמרתי כיתה ו״ו
ויצאתי לעבודה.״ במישפחתו של מוחמד
4בנות ו־ 2בנים. רק הוא ואחיו עובדים.
את הכסף הם נותנים לאביהם.
ג׳מיל אל־סייד בן ה־ ,13 אף הוא מעזה,
מתערב בשיחה :״אני עובד דק בחופש,״
הוא מצהיר בגאווה. במישפחתו של ג׳מיל
חמישה בנים וארבע בנות. כל הבנים
מבוגרים ועובדים. אביו של ג׳מיל שלח
אותו לעבוד בחופש, והוא משתכר כ־50
לירות ליום עבודה.
מספר ג׳ מי ל :״עובדים 8או 12 שעות
ביום, בעגבניות, בתירס ובפרדסים, ובונים
בתים ליהודים.״ אביו של ג׳מיל הוא נפח
בן .70 כיום אינו עובד. בבית המישפחה
רק שלושה חדרים, שבהם ישנים האחד
ליד השני. האב חולה. לג׳מיל יש הרבה
חברים שאינם לומדים כלל, ויוצאים לע בודה
במושבים.

״לא מספיק —

רק ל סיג ריו ת״
איש־ מושב ציון רווח

ץ קן הפועלים חסן מוחמד אל־עבד,
1הנראה קשיש מכפי גילו — 56 שנה —

״ 80 לירות? אתה משוגע ! ״
ואברהם סעידי, נמצאו אותה עת בתחנה,
כשהם לוגמים קפה. משנתבקשו להגיב על
הטענות נגדם, מילאו פיהם מים. לאחר
הפצרות שלחו אותנו למישרדם.
בלישכת־העבודה באשקלון עובדים שמו נה
אנשים, כך סיפרה המזכירה, יהודית
ביטון, שהיתה עסוקה בריצות בין שני
הטלפונים, שצלצלו ללא הרף .״את רואה,״
אמרה ,״אפילו לא הספקתי לשתות את
הקפה. היום שקט יחסית -אבל אני בקושי
מסתדרת.״
אברהם סעידי ( )49 הוא מנהל שירות־התעסוקה
באשקלון. הוא נכנס למישרד
עייף ומיוזע. לדבריו מועסקים באיזור
כ־ 1,700 איש מרצועת עזה עם רי שיון.
מתחת לגיל 16 אין היתר לעבודה ביש ראל
למרות שנוער ישראלי מקבל רי שיון
החל מגיל ,14 אם יש לו פטור מלימודים.
״כך נוצר מצב,״ אומר סעידי ,״שמאות
קטינים ערבים מהרצועה מתייצבים יומ יום
בתחנת הדלק בכניסה לעיר, וצובאים
על כל מכונית המגיעה לתחנה. אין בידנו

שום אפשרות למנוע מהם, לבוא, כי הם
טוענים שהם יוצאים לטייל, ועל כך אין
שום איסור. היום, למשל, מצאנו ילד
בן שמונה שאמר שהוא נוסע לטייל בתל-
אביב.
״אנחנו שלושה במישרד שאחראים על
איזור אשקלון, מארז שבדרום ועד שדה
עתיד. בצפון. זה שטח של 100 אלף דונם
חקלאי, הכולל כעשרה מושבים, חמישה
קיבוצים וכמה חברות ארציות ופרדסים.״
כשנתבקש סעידי להגיב על הטענות
שהוא וחבריו אינם ממלאים את תפקידם
כראוי, אמר :״יום עבודה של עובדי
מדינה מתחיל בשבע־וחצי, אבל אנחנו
מתחילים בשש־וחצי. היום אמרו לנו לצאת
בחמש. בשש־וחצי אנחנו יוצאים לסיבוב.
בסיבוב הצומת אין לנו אפשרות לעשות
כלום, כי המעביד יכול ל הגיד :׳הזמנתי
אותם לשתות תה.׳ גם כשאנחנו מגיעים
לשטח, או שהם בורחים מייד או שהם
מתיישבים לאכול. אם השופט ישאל אותי
במישפט אם ראיתי אותם עובדים, אגיד
שלא. וכד, ברוב המישפטים הם יוצאים
זכאים, למרות שהשכל הישר אומר שהם
יוצאים לעבודה. אנחנו יכולים גם לקבל
נזיפה. היום ראינו כ־ 200 קטינים בצומת,
אבל לא תפשנו אותם עובדים.
״הערבים יודעים איד להסתדר. ילדים
לא מראים תעודות־זיהוי, כי אין להם,
אבל הם טוענים ששכחו אותן בבית. נשים
מחביאות את התעודה בחזה. היום אשר,
אחת התחבאה מתחת למשאית כדי שלא
נמצא אותה. פועל ערבי ניקנס בפעם
הראשונה ב־ 300 לירות, אחר־כך ב־,700
ואחר־כך עליו להתייצב יום יום במימשל
הצבאי, אבל זה לא מרתיע אותם.״
יעקב טוראל 47 פקיד השומה האזורי,
מספר :״הפועלים עובדים בתנאי עבודה
מחפירים, ומקבלים שכר זעום. לאלה ש אינם
רשומים אצלנו אין ביטוח. קורים
מיקרים של פציעת פועל ואפילו מיקרים
של מוות. היום נהרג פועל בתאונה ליד
צומת סילבר. לפני יומיים נהרג אחר ליד
שדה הנפט חלץ. זה לא פורסם בעיתונים,
כדי שלא יהיו בעיות. המישטרה מנסה
לברר אצל מי עבד. אם מוצאים, תובעים
את המעסיק. אם לא מוצאים הלך עוד
אחד.״

; ,אי שמושב
מתחת לגלגלים״
ך* יפר פעידי ג ״בני המושבים מר־וויחים
מכל העניין. הם מסכמים עם
הראיס הערבי על מאה לירות לראש,
והמעסיק אומר ל קבלן :׳אם ארשום אותם
בלישכת־העבודה, אצטרך להוסיף עוד 50
לירות, ואתה תקבל פחות. אז בוא תקבל
מאה, ולא נרשום.׳ המעביד מכניס חמי שים
אחוז לכיס. והקבלן מקבל מאה לירות,
ושניהם מבסוטים.״
סעידי סיפר כי רשם באותו יום שני
רפורטים למתיישבים. כשנשאל מדוע כמות
הרפורטים כה זעומה, והאם יש אמת בשמו עות
שהם מקבלים שוחד מהקבלנים, הוציא
״אני לא
רשימת דו״חות. הוא סיפ: 1
(המשך בעמוד ) 26

אנשי רישפת־העכודה עמרם, טוראד וסעידי
״מי שיודע על שוחד, שיודיע לי ! ״
מספר :״לא לוקחים אותי לעבודה; כי
אומרים שאני זקן מדי ונראה חלש. בני
המושבים בוחרים אותנו כמו צאן, לוקחים
רק את החזקים. אני בא לתחנה כל יום
ואין עבודה. לא לוקחים אותי, שאלוהים
יסלח להם. אם לוקחים, משלמים 50 או
60 לירות, וזה לא מספיק, רק לסיגריות.
הרסו לי את הבית ואנחנו גרים בחורבה.
אשתי לא יכולה לעבוד, היא זקנה, ויש
לי שני ילדים בגיל 10ו־ 11 שלא עובדים,
כי הם צעירים, אבל כשיגדלו אשלח אותם
לעבודה. רק שלא יתפסו אותם מלישכת
העבודה.״
מנהל תחנת פז, בכניסה לאשקלון, זועם:
״תבואו בחמש בבוקר, הם מתנפלים על
כל מכונית שמגיעה. צריך להביא מיש־טרה.
אף מכונית לא יכולה להיכנס לתח נה.״
שותפו,
מורים הראל, מתערב :״הם
כמו ארבה כאן. כל מכונית שנכנסת לקבל
דלק מתנפלים עליה, מבקשים עבודה, מס תובבים
בתחנה, שותים מים מ* 4בבוקר,
יושבים על מיכלי הדלק ומעשנים סיגריות.
עוברים את הכביש בריצה, דגורמים תאו נות.
הישראלים מתייחסים אליהם כמו

לבהמות. עד שלא יעשו מקום מסודר, כמו
בראשון־לציון, מין מיכלאה שיבואו לא סוף
אותם משם, זה לא ייפסק. הישראלים
נוסעים לבלות באשקלון והפועלים עובדים
בשדות שלהם או בונים להם את הווילות.״
מספר המנהל :״אתמול התזתי עליהם
עם צינור מים שיסתלקו. לפעמים אני יורה
באוויר כדי להפחיד אותם. כלום לא עוזר.
פנינו למישטרה, הם אומרים שזו לא
הבעייה שלהם. פנינו ללישכת־התעסוקה.
במקום להגיע בארבע בבוקר הם באים
בתשע, שותים קפה בתחנה. היום זו הפעם
הראשונה, אחרי שלחצתי עליהם, שהגיעו
בחמש.״
מספר חברו, שלמה מסקילה, ממושב
״טוב שהם באים בתשע
בית־שיקמה :
ולא בחמש. לי אין מה לדאוג. יש לי
קבלן ערבי מעזה, שהוא גם השותף שלי.
אצלי אין ילדים, רק מבוגרים. הקבלן
מקבל אצלי 250 לירות לראש. מה זאת
אומרת, כמו בהמות? הם בהמות ! לא
מגיע להם יחם יותר טוב. אתם רוצים
לשאול בכמה מעסיקים ערבי ם? אתם בטח
משלום עכשיו 1״
עובדי לישכת־התעסוקה, יעקב טוראל

שוק־ העבודה בתחנת־ הבנזין באשקלון
״מה זאת אומרת, כמו בהמות? הם בהמות !״

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ההסבה מתיכון לפחיחח חסכון לחינוך גסה
תימשך עד 31. 8 . 78
בהתאם לתכנית שאושרה כוועדת הכספים של הכנסת,
ב־ ,1<>.7.78 יוכלו החובבים לו זיכון כ,,גחלת״ להעכיר את
חסכונותיהם לפתיחת חסכון לחינון* גבוה עד ה־31
באוגוסט .1978
לגבי כל החוסכים, שפתחו
חסכונות בתכנית החסכון לחי נוך
תיכון עד ה־ 31.7.77 ואשר
פותחים חסכונות לחינוך גבוה,
יחושבו ההפקדות השנתיות ש להם
ב״גחלת״ בהתאם למדדי
שכר הלימוד תשל״ח ובתוספת
( 670״גחלת־4״) או 57״גח״
לת3-״) ריבית נצברת הצמודה
ב־ס/ס 100 עד 31.1.78 למדד המ חירים
לצרכן.
מועד התחלת החסכונות ל חינוך
גבוה יהיה פברואר . 1978
החל ממועד זה ואילך ישאו
כספי החסכון, כולל הסכום ה משוערך
שיועבר לחסכון החדש
לחינוך גבוה, את ההטבות ה מקובלות
לגבי כספים המופק דים
בתכנית לחסכון לחינוך
גבוה. הסכום המשוערך שיופקד
בתכנית חסכון לחינוך גבוה, החסכון יחושב לפי תקופת
(פונקציה של גיל הנהנה ב*
1.2.73 עד גמר תקופת שרותו
בצבא) ותקרת החסכון, על־פי
מדד בסיסי שפורסם ב־,15.2.78
בהתאם ל״תנאים הכלליים״ ל תכנית
החסכון לחינוך גבוה
באמצעות ״גחלת״.
בעלי חסכון לחינוך גבוה
קיים, יוכלו להסב את חסכו־

מתיהם מתיכון, בתנאים הנ״ל,
לתכנית נוספת של חסכון לחי נוך
גבוה (תואר שני).
ההטבות כחינוך גכוה
תכנית החסכון לחינוך גבוה
ב״גחלת״ נחשבת לטובה בתכ ניות
החסכון במדינה, והיא נו שאת
( 770 כולל 270 מענק ל לומדים)
ריבית נצברת, כש קרן
והריבית צמודות ב־ס1007
למדד המחירים לצרכן, כל ה הטבות
פטורות ממס הכנסה,
בכפיפות ל״תנאים הכלליים״
לחינוך
של תכנית החסכון
גבוה.
חוסכים שפתחו חסכונות ל אשר
תיכון,
החל ב־,1.8.77
יסבו לגבוה, ייחשב להם מועד
פתיחת החסכון לתיכון, כאילו
פתחו באותו תאריך חסכון לחי נוך
גבוה. התשלומים יחושבו
לפי התעריפים של טבלת ה תשלומים,
מדד שפורסם ב־
,16.8.77 או ב־ ,16.2.78 מותנה
במועד ההרשמה לתכנית.

שלוש תקרות חסכו]
תכנית החסכון לחינוך גבוה
פועלות לפי שלוש תקרות, כא שר
לפי בסיס של — 2,000ל״י

ל מ ען

(מדד 118,5 , 16.8.62 נקודות)
הגיע סכום סופי לצבירה, למט רת
לימודים, לפי מדד 16.2.78
1168 נקודות, ל 19,713-ל ״י;
לפי בסיס — 2,500.ל״י לסכום
של — 24,641ל״י ולפי בסיס
של — 3,000ל״י לסכום סופי
לצבירה של — 29,750ל״י.

מי שמפסיק לגבוה
לפני שלוש שנים
ואולם לגבי חוסך אשר הסב
חסכונות מתיכון לחינוך גבוה,
בהתאם לתכנית האמורה, ואשר
יפרוש מהתכנית לחינוך גבוה
בטרם חלפו שלוש שנים מיום
שהעביר חסכונות לתכנית ה חדשה,
תחושבנה ההטבות לפי
תנאי התכנית המקומית. לחוסך
כזה יוחזרו סכומי הפקדותיו
(קרן) בתכנית החסכון לחינוך
תיכון, מתוכה הסב את כספו,
בצירוף ההטבות לפי ה״תנאים
הכלליים״ של תכנית החסכון
לחינוך על־יסודי ב״גחלת״ .את
הפקדותיו (קרן) בתכנית החס כון
לחינוך גבוה, שנצברו ל אחר
ההסבה של הסכום המ שוערך
מהחסכון לתיכון, יקבל
לפי ה״תנאים הכלליים״ של
תכנית החסכון לחינוך גבוה
ב״גחלת״.
כספי החסכון שיעברו, כא מור,
לאחר אוגוסט 1978 יחושבו
לפי הכללים הקבועים בתכנית

הי ל ד -חי ס כו

ה טו בהבתכ ניו ת 1

1 14011

(״התנאים הכלליים״ של תכנית
החסכון לחינוך על־יסודי ב־
״גחלת״) לגבי כל מי שמושך
כספים מהתכנית שלא לצורך
תשלום שכר לימוד.

הפסקת חסכון
כ־תיכדן
1חוסך שהודיע על משיכת כס פים
מהתכנית (״גחלת־ 4״ או
״גחלוד 3״) יוחזרו לו הפקדותיו
(קרן) על פי ה״תנאים הכל ליים״
של תכנית החסכון לחי נוך
על־יסודי של ״גחלת״ כלו מר,
קרן פלוס ריבית בלתי
נצברת והצמדת הקרן למדד
המחירים לצרכן.
בתנאים אלה יוחזרו גם ה חסכונות
לחוסכים שיחליטו ל המשיך
בחסכון לתיכון, לפי
תנאי ההתקשרות בינם לבין
״גחלת״ ,עד תום תקופת החס כון
או לפני תום תקופת החס כון.
הפקדותיהם לקופה ישולמו
לפי התעריפים של מדד שכר
הלימוד תשל״ח.
לכל החוסכים לתיכון נשלח
מכתב חוזר ובו פירוט האלטר נטיבות,
בצירוף טופס מענה.
אלה שטרם השיבו על הטופס
מתבקשים לעשות כן עד ה־
.31.8.78 מי שלא קיבל את ה כתובתו,

ששינה
מכתב,
מתבקש להודיע על כך מיד ל־
״גחלת״ (בכתב).

החס כון במדינה ־

ת כני תחס כון ל חינו ך ג בו ה
^ מי סו ד ה עול עי רי תתל ־ א בי ב ־יפו

ההרשמה־ בכל לשכות המודיעין העירוניות וב״גחלת״,אלנבי ו,9ת׳׳א.

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עורך מדור זה, יגאל כביב, נמצא בחופשה שתימשך כמה שבועות.
במקומו עורך את המדור דוב אדמוני.

תמלוגי מוען לנשיא היוצא
כאשר סיים אפריים קציר את תקו פת
כהונתו כנשיא, סערה המדינה סביב
פרשת דירת־שרד שביקשו לרכוש עבורו
בירושלים בהוצאה של מיליוני ל״י. ב־עיקבות
העלאת הפרשה לסדר־היום ה־צבורי
הועלתה גם הטענה, שלמעשה אין
זה משתלט לכהן בתפקיד הנשיא, במש כורת
ובתנאים הקיימים — לפחות לא
למי שבא לתפקיד זה ממישרה מכניסה
יותר.
מה שלא היה ידוע הוא, כי לאפריים
קציר היתה בתקופת כהונתו הכנסה נו ספת,
פרט למשכורת הממלכתית שלו.
הכנסה זו נבעה מייצור גבינות דווקא.
מה לנשיא ולייצור גבינות ן
אחד החומרים החיוניים ביותר ל ייצור
גבינה הוא אנזים, המשמש כחומר
מתסיס בגבינות. במשך שנים רבות ייצרו
אנזים זה ממעיים של עגלים צעירים,
שנשחטו בהיותם בני שמונה שבועות.
אולם מקור זה היה יקר ביותר, והביא
את יצרני־הגבינות לחיפוש חומר מתסיס
זול יותר. צוות מדענים מ״מכון וייצמן״,
בראשותו של אפריים קציר, עסק בחי פוש
אחרי הפיתרון ומצא כי ניתן להפיק
את האנזים גם ממעיים של תרנגולות —
שהם זולים יותר.
יצרני הגבניות הקימו מיפעל משותף
בגוש דן, לצורך ייצור אנזים זה. שליש
מההכנסות־נטו של המיפעל הופרשו ל צוות
המדענים של ״מכון וייצמן״ כ״תמ־

ביקוש לשרשרות

לוגי מדען״ ,וחלקו של אפריים קציר ב תמלוגים
אלה הסתכם בכמה אלפי לי רות
מדי חודש. מאחר ולפי חוק נשיא-
המדינה פטורות הכנסות הנשיא ממס״
הכנסה, היתה זו הכנסה נוספת נטו למשכורתו
של הנשיא, ובוודאי סייעה לו
לאזן את תקציבו.

אבל המיקרופון?
נשיא־לשעכר קציר
תוספת נטו

שותפי

בעיקבות מסקנות ועדת טולקובסקי,
המחייבות הפרדה מוחלטת של הבעלו יות
על החברות השונות בתחום התעופה
בישראל, צריכה חברת ״אל-על״ למכור
את חלקה ב״ארקיע״ .ל״אל־על״ ס/ס50
ממניות ״ארקיע״ ,ומתברר כי בשל ה אפשרויות
המסתמנות כיום בענף התעו פה,
עם התחלת עידן ״השמיים הפתו חים״
,רבים הם הקופצים המציעים
לרכוש את חלקה של ״אל-על״.

באופן מעשי ידוע כיום בי יוסי הדרי
מחברת ״שחף״ ודויד בורוביץ׳
מ״כנף־ארקיע״ מנסים לארגן קבוצת-
משקיעים, אשר תרכוש את המניות של
״ארקיע״ העומדות למכירה. אולם כבעל
הסיכויים הגדולים ביותר כיום נחשב
דווקא יוג׳ין שוורץ, המיליונר היהו די
מקונטיקאט. שוורץ הוא הבעלים של
חברות-התעופה האמריקאיות ״אייר מי-
א מי״ ו״שאוני״ .מאחר שאינו קשור כיום
לא ישירות ולא בעקיפין בכל חברה
אחרת העוסקת בתחום התעופה ביש ראל,
נראה כי הוא עשוי להיות מועדף
על פני האחרים כקונה אפשרי.

יצרן רוזנווסר
סיפור הצלחה

הארץ בסכום של 7מיליון דולר. חמיפ־על
החדש בבית-שאן יוקם בהשקעה של
12 מיליון לירות, ותוך עשרה חודשים
יקלוט אף הוא 150 עובדים.
לאחרונה הצליח רוזנווסר ליצור גם
קשר עם יבואנים יפאניים, העומדים
לרכוש בשלב הראשון שרשרות ממיפעלו
בסכום של כמיליון דולר.

אחד הפארדוכסים של הכלכלה הישראלית הוא שהבנקים, שאינם עוסקים
בייבוא דלק לארץ, נמנים עם המרוויחים העיקריים מייבוא הדלק.
הדלק הוא אחד המרכיבים העיקריים בייבוא לישראל. היקף יבוא-הדלק מסתכם
בכ־ 800 מיליון דולר לשנה. משך־הזמן הממוצע של העברת הדלק ממקורותי(
בחו״ל למאגרים בארץ הוא כ־ 40 יום. בתקופה זו מממנים הבנקים את יבוא־הדלק
באמצעות חברות״הדלק. אולם הממשלה נותנת ערבויות לבנקים עבור מימוזה,
כך שלמעשה אין הם מסתכנים כלל באשראי שהם נותנים לחברות״הדלק.
אחדים מחברי ועדת־הכספים של הכנסת, העוסקים בהכנת הצעה, שתביד־!
להקטנת העמלות שמרוויחים הבנקים מפעולות־הממשלה, גילו כי הוצאות הממשלה
על הערבויות שהיא נותנת לבנקים על האשראי לייבוא־הדלק מגיעות לכ־1.50/0
מהיקף הייבוא — קרוב ל 12-מיליון דולר. מסכום זה כ־ 9מיליון דולר הם רווחיב
נקיים של הבנקים על מתן מימון שכרוך בו אפס סיכון.
מצב זה נמשך, למרות שבעבר הציעו גופי־מימון בינלאומיים לממן את יבוא
הדלק תמורת עמלה של חצי אחוז בילבד מהיקף הייבוא. אולם ניסיונות שנעש!
במועצות־המנהלים של חברות־הדלק לקבל ערבויות חיצוניות נפלו, מאחר שבמועצור
אלה יושבים גם נציגי הבנקים הגדולים, שאינם מתלהבים מהפחתת רווחי המוסדות
שהם מייצגים.
חברי ועדת־הכספים עומדים להעלות את הנושא לפני שר־התשתית־והאנרגיה
יצחק מודעי, ולפני ועדת״השרים לענייני כלכלה, כדי שיבדקו אם אכן מוצדקו
העמלה הגבוהה שממנה נהנים הבנקים בנושא זה.

חיסכון !:אנרגיה־

זהב מישראל
בין היצרנים שמיהרו להיענות לאתגר
של אספקת מקומות־עבודה חדשים לתושבי
בית־שאן, נמנה גם דוד רוזנווסר
36 יצרן תכשיטים מאור-יהודה.
רוזנווסר נחשב כיום לגדול יצואני
שרשרות״הזהב מישראל. בשותפות עם
משקיע אמריקאי, הוא הקים מיפעל
המעסיק כיום 300 עובדים — 150ב־קרית-מלאכי
ו״ 150 באור־יהודה.
את הדחיפה להקמת מיפעל נוסף ב־בית־שאן
קיבל, כאשר שב לאחרונה מ תערוכת
תכשיטים בארצות־הברית, כש בכיסו
הזמנות לשרשרות־זהב מתוצרת

הבנקים מרוויחיס
מייבוא דל ק

גם ס/י 50 ממניותיה של חברת ״כנף״
ארקיע״ צריכות להימכר, על פי מסקנות
ועדת טולקובסקי. אלא שבמקרה זה
עשויות המניות להימכר לבעלי־המניות
הפרטיים בחברה, בראשותו של דדי בו-
רוביץ׳.

זהו אחד מסיפורי ההצלחה של תעהישראלית.
מייצוא
שיית התכשיטים
בסך 2מיליון דולר בשנת ,1976 הגיע
רוזנווסר לתחזית של יצוא בסך 20 מיל יון
דולר בשנת .1979

פרשה תמוהה של העדפת יצרן אמ ריקאי
על פני יצרן ישראלי הועברה
לאחרונה לטיפולו של מבקר-המדינה.
במיסגרת התוכנית לשפר את ציודה
של המישטרה, כדי לייעל את מילחמתה
בפשע, הוחלט בין השאר על ציוד ניידות
המישטרה ברמקולים ומגברים. הזמנת
הציוד הופנתה אל היצרן הישראלי
״רדיופון״ .אולם לפני ביצועה בוטלה
ההזמנה, והועברה לחברת ״ת.ג.ר.״ בתל־אביב,
המייצגת בארץ את חברת ״פד־ראל״
האמריקאית.
גורמים בענף העריכו שהזמנת תוצרת
״פדראל״ ,במקום מכשירי ״רדיופון״ מ תוצרת
ישראלית, תייקר את הוצאות ה-
מישטרה בכ־ס/״ ,60 תוך הוצאת מטבע זר.
היצרן הישראלי, שהתלונן על העדפת
יצרן זר על פניו, ביקש לברר את הפרשה
עד ת1מה. לטענתו, אין הציוד האמריקאי
טוב יותר, אך הוא יקר יותר, למרות
שלא חלים עליו כל מיסיס, מאחר שהוא
מייובא לארץ במיסגרת סעיף המאפשר
ייבוא מוצרי-חירום עבור המישטרה, מכ-
בי-האש ומוסדות אחרים. לעומת זאת
חל על הציוד הישראלי מס-קניה.

כיז כ ח

׳1119

ההכנות לקראת כניסתה של ישיא
לעידן הכורים האטומיים חייבו הערכו
חדשה של ״חברת החשמל״ .הסתבר >
בשלבי ההכנה בילבד תהיה החברה זק
קה לכ 4.5-מיליון שעות של תיכנון ה!
דסי. כדי לזכות בעבודות תיכנון רחבוו
היקף אלה, הוקם קונסורציום של חמ
חברות, מהגדולות בארץ בתחום זה. א
לם בשל סיכסוכים פנימיים לא הופע הוזמ הצעות־התיכנון
הקונסורציום.
אצל חברת־תיכנון בשיקאגו, תוך הוצא
של סכומי-עתק במטבע-זר. רק כאש
התפרסמה הידיעה על הזמנת שעות״תינ
נון במטבע חוץ, נרתעה ״חברת־החשמל
והופסקה הזמנת העבודה בחו״ל.
עתה עוסק המהנדס הראשי של ״חבר
החשמל״ בהקמת מחלקת תיכנון הנדס
בהיקף חסר-תקדים. מאות מהנדסי
יועסקו במיסגרת אגף זה, לכשיוקם. אל
שבינתיים הובעה תמיהה במישרד האס
גיה נוכח מדיניות זו של קבלת עובדי
חדשים ל״חברת-החשמל״ בתחום ש1
העבודה היא זמנית. ראשי המישו
ביקשו ממנהל ״חברת־החשמל״ להסב׳
מה מתכוונת החברה לעשות במאו
המהנדסים, אחרי שיסתיימו עבודות
תיכנון ההנדסי.

יא חד שלחע שייני
שתיקתה התמוהה של התאחדות ה תעשיינים,
לנוכח סיכסוכי העבודה ו המשברים
האחרים במשק, מוסברת על
רקע מאבק־הכוחות המתנהל מאחרי־הקלעים
בהתאחדות זו.
מתחת לפני השטח מתחולל מאבק
אישי בין נשיא ההתאחדות, אברהם
שביט, לבין חברים מרכזיים אחרים
בהנהלה, בקשר לבחירת המועמד שיירש
את מקומו של שביט. בעוד בומה מבקש
להביא לבחירת סגנו, דב באוטמן, ל תפקיד,
מבקשים מתנגדיו לבחור בישר אל
פולק, מבעלי ״פולגת״.
מתנגדיו של לאוטמן טוענים שאם ייב חר
הוא לתפקיד, ימשיך למעשה בומה
שביט, פטרונו, להנהיג את ההתאחדות.
אותם גורמים טוענים כי ספק אם בומה
עצמו זכאי להיקרא תעשיין, לאור הגי דול
בהיקף התנורים המייובאים על־ידי
מיפעלו לארץ.
מאבק נוסף, המתחולל בין כתלי ה התאחדות,
נטוש בין תעשייני ״שלום־
עכשיו״ ,בראשות דויד מושביץ, לבין
תעשייני ״שלוס״בטוח״ ,יעקובוביץ׳ ו־ויטלה.
בומה שביט וסגנו נמנעים מ ליטול
חלק במאבק זה.

מילחמת יח שה

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

*דין מנבנו ביו!
רשרום -ועד 15
הח״נים שר הסיעה
האמורה יוסד
רהנויע ע יהיה
מחו בעל
השם1ה1נסים
של ד ש

הבעיות שהתעוררו בישיבת המועצה החדשה של ד״ש ביום החמישי, נראו על־פני
השטח טפלות ובלתי־משמעותיות, לעומת הנושאים המדיניים והרעיוניים
שביגללם, כביבול מאיימת ד״ש להתפרק בחודשים האחרונים. לא עניין הישיבה
בממשלה או היציאה ממנה, לא בעיית השטחים או המאחזים החדשים, ואפילו
לא ריב בין יונים לניצים. אנשי ״שינוי״ ,ובראשם הפרופסור אמנון רובינשטיין,
דרשו לדחות את ההצבעות למוסדות התנועה עד לאחר פגישת קמפ־דייווייד, אן
לקיים הצבעה אחת: לבחירת יושב־ראש נשיאות המועצה.
הפרופסור ייגאל ידיו דרש לבחור בבל המוסדות, כשהוא שם את הדגש על
בחירת יושב־ראש מזכירות התנועה.
החישוב של שני הצדדים היה נכון. ידיו הציג במועמד ליושב־ראש נשיאות־המועצה
את איש־ירושלים, יהודה טולידאנו( ,שאין לו קשר מישפחתי ישיר עם
אחד ממתנגדי־ידין החריפים, ח״ב שמואל טולידאנו) .לדעת רבים מחברי מועצת
ד״ש, אין יהודה טולידאנו מתאים לתפקיד, וזו היתה הזדמנות־פז לאנשי ״שינוי״
להציג מועמד נגד מועמדו של ידיו. הם בחרו במי שאינו משתייך אליהם, אחד
הבלתי-מזדהים במועצת ד״ש, שמואל דנקנר, והיה ברור שדנקנר יביס את מועמדו
של ידיו בתמיכת הבלתי־מזוהים ואנשי־שינוי.
לעומתם סבר ידיו, אשר הציב את עצמו כמועמד לראשות מזכירות התנועה,
כי הוא יגבר על המועמד הנגדי, ח״ב אסף יגורי. יגורי אומנם אינו נמנה עם אנשי־שינוי,
אך הם הבטיחו את תמיכתם בו. למרות זאת, היה מביס ידיו את יגורי,
אם כי לא ברוב העצום שבו וכה ידיו בבחירות לפני שנה 92 :אחוזים.
השר מאיר עמית החליט לפשר בין הצדדים. הוא הציע הצעה, שהוגשה על־ידי
נאמנו, ח״כ דויד (״דודיק״) גולומב, בהצעת־פשרה: הבחירות לכל המוסדות, הן
ליושב־ראש נשיאות המועצה והן ליושב־ראש המזכירות, תידחנה עד דאחר קמפ־דייוויד.
לאנשי־שינוי הודיע עמית שאם הם לא יתמכו בהצעת־הפשרה שלו, הוא

ייצא נגדם ויתמוך בידיו. אנשי״שינוי גילו בגרות פוליטית, מיהרו להתקפל והעבירו
את תמיכתם להצעת עמית.
לא כן נהג ידיו• הוא שמע לעצת שר־המישפטים, שמואל תמיר, ויצא גם נגד
הצעת־הפשרה של עמית. היתה זו אחת השגיאות האומללות, האופייניות כל־בך
לדרכו הפוליטית של תמיר. תמיר ידוע כמי שעורך מהלכים פוליטיים ממולחים, אך
לפתע בושל במהלך אחד, ההורס את כל בניין־הקלפים שהוא בנה בדי עמל. אנשי־הליכוד,
והמרכז החופשי, שבהם היה תמיר חבר, מכירים תבונה זו שלו להרס
עצמי פוליטי, ויודעים בבר להיזהר ממנה. אך ידיו עדיין לא התנסה בכך. הוא
נשמע לעצת תמיר, שם את כל קלפיו נגד קואליציית שינוי וקבוצת־עמית, והפסיד.
אולם כמו רבו בתככים הפוליטיים, שמואל תמיר, בן גם ידיו התגלה כמפסיד
גרוע, ותבונה זו תעלה לו בשלמות המיפלגה שהקים. ידיו הבריז בי ההצבעה של
המועצה, שבה השתתף הוא עצמו, אינה חוקית ואינה דמוקרטית, ובי הוא יכנס
את מועצת־התנועה כדי לבחור את המוסדות, בניגוד להחלטת המועצה. מאוחר
יותר ניסה ידיו להתקפל והודיע בי הבחירות שתערכנה ביום החמישי השבוע
תהיינה רק למוסדות זמניים.
אולם הצהרות אלה של ידיו הספיקו לאנשי״שינוי. ידיו דווקא חיזק את
קבוצת חמשת־חברי־הבנסת של שינוי, קומם רבים אחרים נגדו, ביניהם את עמית —
גולומב, והביא לבך שהבעיה היחידה בד״ש שוב אינה א ם אלא מתי יהיה
פילוג, איך יתהווה ובידי מי יפול נתח גדול יותר של השלל. לפי הנוהג בכנסת,
נשאר שמה של סיעה, במיקרה של פילוג, בידי הפלג שאליו משתייכים רוב חברי
הסיעה בשעת הפילוג.
מילבד חברי־הכנסת המוצהרים של שתי הסיעות היריבות, עדיין לא החליטו
לפחות ששה מחברי־הבנסת של ד״ש עם מי הם ילבו, אם בכלל יבחרו באחד
מהצדדים. ההערכות המובאות להלן נעשו על־פי שיחות עם אנשי ד״ש מכל
הזרמים, וכן עם מרבית חברי־הבנסת עצמם.

טרפות איש-הביטוח ח״כ שלמה אליהו,
איש־עודד ח״כ מרדכי אלגרבלי ואחד
משני חברי-הכנסת הדרוזיים של ד״ש,
שפיק אסעד. אולם, מי שמכיר את תמיר
יודע כי רבים סיכוייו של ידיו להיוותר
בודד. בסיעה כזאת תהיה השליטה בידי
תמיר, ותוך זמן קצר ייזרק ידיו כקליפת
השום, תמיר עשוי לעבור לליכוד ולסחוף
עימו את כל תומכיו.

ערב כניסת ד״ש לממשלה, התמודד
הלוי עם תמיר על מישרת שר־המישפטים,
ובעיקבות תמיכתו המאסיבית של ידיו
בתמיר, הובס ברוב גדול. מייד לאחר
ההצבעה החל תמיר מקרב אליו את הלוי,
ולד,לוי החניפה ידידו תו של המנצח, עד
שהוא הפך שוב אחד מנושאי־כליו ועו שי־דברו
הנלהבים ביותר של תמיר. תמיר
בטוח בתמיכתו המוחלטת של ד,לוי, ול ידידים
הוא אמר פעם :״הלוי הוא כל־כך
חלש־אופי, עד שאני יכול לעשות איתו
מה שאני רוצה.״

0״>או ידיו
התנועה החדשה, שזכתה ב־ 15 חברי-
כנסת, קמה והלכה לבחירות תחת דגל
אחד: ייגאל ידיו. עד לפני חודשים אחדים
היתר, מנהיגותו בלתי־מעורערת.
בשרשרת של שגיאות, שלא היה עושה
בבית־ספר,
לוועד־כיתה
אפילו מועמד
ניווט עצמו ידיו למצב שבו הוא עלול,
כיום, להישאר במיעוט בתנועה, ואולי
אף למצב שבו הוא יישאר בודד לגמרי.
אין ספק כי שגיאתו העיקרית של ידין
היא שמואל תמיר. תמיר זינק על סוס
ד״ש כמוצא של הרגע האחרון, לפני היעל מו
מהמפה הפוליטית לחלוטין, והפך תוך
שבועות מעטים לאיש־אמונו של ידין,
שעל־פיו יישק כל דבר. חלומו של תמיר,
להיות שר בממשלת ישראל, היה הסיבה
האמיתית להצטרפות ד״ש לממשלה.
עתה נותר ידיו עם תמיר ושניים מנא מני
שר־המישפטים: ח״כ בנימיו הלוי
וח״כ עקיבא נוף, עם סיכוי מסויים להצ

שמואל תמיר
כאשר ביקש תמיר להצטרף לד״ש, לא
רצה בו ידין והציג בפניו תנאי-קבלה
שנראו בלתי-אפשריים. להפתעת הכל, וב עיקר
ידיו, הסכים תמיר לכל תנאי, הצטרף
לד״ש. ותוך חודשים אחדים הפר יד־ימינו
של ידיו, לאיש הבוחש מאחרי הקלעים
ומי שהצליח לכוון את כל מהלכי ידין,
מבלי שידיו הרגיש בזאת כלל.
תמיר הגיע דרך ד״ש למה שלא הצליח
להגיע במשך כל שנותיו בפוליטיקה היש
ראלית:
למישרת שר בממשלה. כשהיה
תמיר בחרות, אחר-כך במרכז החופשי,
מאוחר יותר שוב בליכוד, היתד, האפש רות
שתמיר יכהן כשר מעלה חיוך לעג.
בשנה שבה שייך תמיר לד״ש הוא
הצליח להשיג השפעה עצומה על ידין,
ודרך המנהיג לנהל את התנועה כראות־עיניו,
תוך שהוא מקים לעצמו יריבים
רבים, שהפכו במילא גם ליריבי ידין.
לתמיר, שהבחין בפילוג הממשמש ובא,
היו בעת האחרונה מגעים תכופים עם
אנשי-הליכוד, ביו היתר גם עם ראש-
הממשלה, מנחם בגין, למרות שטינתו של
בגין אל תמיר היא מן הנודעות. במגעים
אלה נבדקה האפשרות של צירוף תמיר
ותומכיו לליכוד, או אפילו לחרות.

0בנימין יחלו׳
הדימיון ביו תמיר להלוי רב. שניהם
הצליחו לעבור כמה מפלגות תוך תקופה
קצרו־,־יחסית.

0עקינא ווו
נאמנו של תמיר עוד מהתקופה בה
גידל אותו תמיר במרכז החופשי. נוף
אינו מעז לעשות שום צעד ללא אישור
מוקדם של תמיר, וכל התבטאות שלו
היא לאחר צנזורה של תמיר.
לפני כמה חודשים ניסה נוף לערוך
התמרדוודזוטא, כאשר מאחורי גבו של

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תמיר תמך במועמדותו של ח״כ שמואל
טולידאנו כיושב־ראש הוועדה לביקורת-
המדינה של הכנסת. ההסכם זזחשאי בין
נוף לטולידאנו התגלה, ותמיר הרחיק במי דה
מסויימת את נוף ממנו. נוף הרכרוכי
לא הצליח להחזיק מעמד אלא כמה ימים
ללא הפטרוניות של תמיר, התנצל לפניו
והבטיח לו נאמנות. נוף נמצא בכיסו של
תמיר בכל צעד שהוא יעשה.

ד״ ש: מפת ההתפלגות

#אמנון חגינשם״;
רישמית מס׳ 2בד״ש, ולא־רישמית מס׳
2בכל קונסטלציה שתתהווה.
רובינשטיין התנגד לכניסת ד״ש לממ שלה,
נופף בחרב הפילוג עוד ערב ההח לטה
על ההצטרפות, אך התקפל במהרה.
מאז הוא מהווה אופוזיציה ראשית לידין,
ומנהיג קבוצת־שינוי בתוך ד״ש. לאחר
תבוסת ידין בישיבת המועצה של השבוע
שעבר, נערכה בביתו של רובינ שטיין מסי-
בת־הניצחון. רובינ שטיין הציע לעמית לה יות
מנהיג המפלגה החדשה שתקום לאחר
הפילוג.

6מרדני ,1ושוב?0ן י
עורך־דין, מי שהיה היועץ המישפטי
של עיריית תל־אביב ומאנשי-שינוי המוב הקים.
בעת שרובינ שטיין בעצמו פסח על
הסעיפים במאבקו נגד ידין, היה ויר שוב־סקי
החריף ביותר בהתבטאויות נגד ידין,
ולוחם נמרץ למען פרישת ד״ש מהממשלה
גם על חשבון שלמות המיפלגה. היה זה
וירשובסקי שהימרה, פעמים רבות יותר
מכל אחר, את מרות ידין ואת מרות החל טות
מוסדות התנועה.

$סטו גרמהיימר
איש־עסקים מצליח מנהריה,
ככישלון פרלמנטרי גמור.

רו בי נ ש טיין

ורטהיימר

עמית

גולומב

ורטהיימר הוצג לפני בוחרי ד״ש כגאון
כלכלי, אשר יציל את משק־המדינה, אך
בקושי טרח לבוא לישיבות מליאודהכנסת.
בעת איום הפילוג, ערב הצטרפות ד״ש
לממשלה, נסוג ורטהיימר ברגע האחרון
מהפילוג, וגרם בכך, בין היתר, להחלטתו
של רובינ שטיין שלא לפלג את ד״ש כבר
אז. מאז תומך ורטהיימר ללא סייג בכל
צעד של רובינשטיין.

שמואר 10 ריד<8נ1
כאשר הוקמה ד״ש ושמואל טולידאנו
פרש מתפקידו כיועץ ראש־הממשלה ל ענייני
ערבים כדי להצטרף למיפלגה זו,
פגש מי שהיה אז ראש־הממשלה, יצחק

אסעד
טו לי ד אנו

יגורי

רבין, את ייגאל ידין ואמר לו :״שווה
היה לי כל ההקמה של ד״ש, רק כדי
להיפטר מטולידאנו.״ לפני כמה חודשים
פגש ידין את רבין ואמר ל ו :״עכשיו
אני מבין למה התכוונת!״
טולידאנו אינו מאנשי־שינוי המקוריים.
אולם יריבותו עם ידין, שהתפתחה לאח רונה,
הביאה אותו להשתלב בגוש של
שינוי וליהפך לאחד ממנהיגיו. טולידאנו,
שהיה במשך שנים ארוכות בידידו ת עם
ידין, ואף מתגורר כיום בבית בירושלים
שבו התגורר ידין בזמנו, הפך להיות
שנוא-נפשו של סגן־ראש־הממשלה, שתקף
אותו באופן אישי יותר מאשר כל דמות
אחרת באופוזיציה הפנימית בד״ש. אין
ספק כי טולידאנו הוא ״המוח״ שמאחרי
של קבוצת־שינוי
הצעדים המתוחכמים
בעת האחרונה, ובטמינת הפחים שבהם
נפלו ידין — תמיר.

#ז״דן עטאש,
אחד משני חברי־הכנסת הדרוזים של
ד״ש, שהצליחו להיבחר לכנסת, למרות
שקיבלו מיספר אפסי של קולות בבחירות
הפנמייות של ד״ש, וזאת בגלל שיטת־הבחירות
המעוותת שנכפתה על מיפלגה
זו על-ידי ידין.
עטשי היה פעם חבר חרות, עבר אחר־כך
לעבודה ומונה כקונסול ישראל בניו־יורק,
והובא על־ידי טולידאנו לד״ש.
את עטשי מנחה שינאה מוחלטת לת־מיר,
שאמר עליו פעם כי ״עטשי מתבטא
כאילו הוא מקורב לרק״ח.״ לדעת עטשי
היה זה תמיר שהרס את ד״ש. הן בגלל
שינאתו לתמיר והן בגלל נאמנותו לטו־לידאנו,
עטשי הפך חבר נאמן של שינוי.

#מאיו עמית
כוחו של עמית בד״ש הוא קטן ביותר
על גבי הנייר. לרשותו עומד עוד חבר־כנסת
אחד בלבד, דודיק גולומב, ורק 13
מ־ 135 חברי מועצת ד״ש הם מאנשיו.
אולם עמית הוא כיום במידה רבה לשון־
המאזניים בד״ש, ואם אכן יחליט להיפרד
מידין, מובטח ניצחונה של קבוצת-שינוי.
עמית, כמובן, מהסס. תפקיד השר מוצא
חן בעיניו, וקשה לו להיפרד ממנו. אולם
היחסים בינו לבין ידין הגיעו לכדי משבר,
ודעתו של עמית, לפחות בהצהרות פומ ביות,
היא כי יש לשקול פרישה. מהממ שלה.

רוביגשטייו
ויגורי
מועמדים נגדיים

אליהו

וירשובסקי

עטש

שהתגלה

תמיר

בתחילת דרכו בד״ש היה עמית מנאמני
ידין, אולם בהשפעת תמיר לא הוזמן
עמית לכינוסים סיעתיים שונים, שערך

אלגברי

ידין, והיחסים בין י דין לעמית התקררו.
מאחרי עמית עומדים כמה אישים, המ כובדים
על כל הסיעות בד״ש באלופים
צביקה זמיר, אהרון יריב, מן אבירם
ואברהם (״צ׳יטה״) בוצר.
בימים האחרונים שלח עמית שליחים
לידין, ביקש ממנו לסגת מעמדתו הנוקשה
בעניין כינוס המועצה ולדחות על־ידי כך,
לפי שעה, את הפילוג. עמית גם יודע
כי אם יהיה פילוג בד״ש, ומיספר השרים
של מיפלגה זו ירד לשניים, יהיה הוא אחד
משני הקורבנות, יחד עם השר ישראל
כץ. מהצד האחר מבטיח לו אמנון רובינ שטיין
בכורה במיפלגה החדשה, ולעמית
קוסמת האפשרות לעמוד בראשות אופו זיציה
בת שמונה או תישעה חברי־כנסת,
שתוכל בבוא העת למלא תפקיד מרכזי
בהקמת קואליציה חדשה עם מיפלגת-
העבודה.

• וויו גודומב
בן אחותו של מפקד ההגנה, אליהו
גולומב, ומי שאומץ על-ידו. אחד האנשים
הישרים ביותר בד״ש, ומי שמאמין בכנות
בשליחות תנועה זו. גולומב נאמן למאיר
עמית, שעימו הוא בידידות אישית רבה.
השניים היו ביחד בכור. כל אשר יחליט
ע מי ת׳׳גולו מב יאמץ לעצמו. גולומב לא
היה מעולם מאנשי ידין, ואנשי־ שינוי אומ רים
ע ליו :״זהו איש עם האופי שלנו,
שאינו אצלנו.״

• שרמה אריה!
איש־ביטוח מצליח, שנכנס לכנסת רק
לאחר התפטרותו של מאיר זורע. אליהו
הובא לד״ש על־ידי אמנון רובינשטיין,
שרצה לראות בין ראשי-ד״ש עוד איש-
עסקים מצליח. הוא נטול כל הבנה פולי טית,
ומנסה ליישם בעולם הפוליטי את
נסיונו בעסקים, עד שהדבר מעורר לעי תים
גיחוך. כאשר דנה סיעת ד״ש בכנסת
כיצד להצביע בעניין חוק הפטור לבנות
מצה״ל, הציע אליהו, ובכל הרצינות :״נלך
לליכוד ונשאל אותם אם הם מוכנים
לתת לנו עוד ראשות של ועדה בכנסת
תמורת ההצבעה שלנו איתם. אם כן, נצביע
איתם.״
ללא כל בסיס לכך, פנה אליהו לפני
כמה שבועות לבגין, הציע לו להביא עימו
עוד ארבעה חברי-כנסת של ד״ש לליכוד,
תמורת תפקיד של שר התעשייה והמסחר
לעצמו. הארבעה, שאותם הציע אליהו
לבגין — יגורי, עטשי, אסעד ואלגרבלי —
לא יכלו שלא לגחך, אחרי שנודע להם

כי הועמדו למכירה. אין ספק כי אחרי
הפילוג ימצא אליהו את דרכו לליכוד,
אך השאלה היא התיזמון. האם יעשה זאת
מיד עם הפילוג, על חשבונו הפרטי, או
שיצטרף יחד עם תמיר כעבור חודשים
אחדים י

#מוו3י א> 7ונד׳
נציג תנועת עודד בד״ש, איש־חינוך,
שעבר לאחרונה מירושלים לאשדוד, משום
שאשתו פתחה בית־מירקחת בעיר זו. אל-
גרבלי הוא מאמין גדול בידין, בעיקר
משום שידין הוא מייסד־התנועה, ולדעתו
יש לשמור אמונים למייסד התנועה. אולם
קשה לו לסבול את תמיר, שאותו הוא
מגדיר כ״מי שמוביל את י דין באף.״
אלגרבלי יקבע את עמדתו, לידיו או
לשינוי, אחרי שי תברר לו איזו מועצה
היא — לדעת מוסדות־הביקורת של ד״ש
או לדעת בית-המישפט — המועצה החו קית
של ד״ש, ואליה יצטרף, אם כי אין מאשר ספק שהוא נוטה יותר לידין
לשינוי.

#שכיק אסעד
הדרוזי השני של ד״ש, מי שקיבל את
תפקיד יושב־ראש המועצה המקומית בית-
ג׳ן בירושה מאביו, שהיה שנים רבות
ראש מועצה זו.
אסעד הגיע לד״ש אחרי שהסתכסך עם
מיפלגת-העבודה, שרצתה להציב בבחירות
בבית־ג׳ן את השייך ג׳אבר מועדי, במ קומו.
עמדתו
של אסעד היתה כי כל זמן
שד״ש נמצאת בקואליציה, היא צריכה
להיות ממושמעת ללא־סייג למנחם בגין,
והוא מקורב לידין ולתמיר יותר מאשר
לשינוי, שבהנהגתה נמצא עתה הדרוזי
האחר, עטשי.
ראשי שינוי עורכים עתה מסע ״להצלת
נפשו של אסעד,״ כשהם טוענים כי דיעו־תיו
בענייני שלום ושטחים זהה לדיעו־תיהם,
ומנוגדת לזו של תמיר וידין. נראה
כי הדבר לא יעלה בידם, ואסעד יילך
בכל זאת עם ידין.

סגן־אלוף (מיל).׳ השבוי הבכיר ביותר
של צה״ל אצל המצרים במילחמת יום-
הכיפורים.
יגורי הגיע לד״ש מהמרכז החופשי,
אולם חתול שחור, שעבר בינו ובין תמיר,
(המשך בעמוד ) 36

25י —

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה

סרטי נח

י שוק העבדים י

מציגי

(המשך מעמוד ) 21
מפחד מביקורת. אני לא מוכן להתחייב
ולומר כי לא קיימים מיקרי־שוחד. אם אכן
עובד־לישכה מקבל שוחד כדי שלא לרשום
דו״ח, אשמח אם יודיעו לי על כך.

לאחר מאבלן עם הצנזורה ־
הפרשה המסעירה את העולם
סוף ־ סוף נחשפת במלואה !!!

״אשר *לטענה ׳שאין!אנו ממלאים דו״חות
— הנה הרשימה. היום בשבע וחצי בבוקר
נסנסניו למושב מושיען!ונתנו רפורטים ל שני
מתייושבים. יאחד מהם, לוי יצחק, שהעסיק
פועלים, מהם ילדים מתחת לגיל 16ב־14
׳באוגוסט יתפסנו באותו מושיב 13 נערים
מתחת לגיל ,16 ישעבדו ׳אצל סוחר מבת ים׳
׳שקנה פאן: אדמה וקוטף ׳תירס יעם יל דים•
לפני יחודש ע שינו ליו דו״ח ראשון.
היום הביא מבוגרים, אבל בלי רשיונות.
ה׳רפורט יעילה לו ׳אלפי לירות• הקנס דד
מיריבי הוא 3750 ליריות עיל ביל עובד אבל
השופטים קצת ליברלים ונותנים פחות.״
׳באותו ייום ׳נמצאו במושב שיקמה 18
עובדים, בולם מתחת לגיל , 16 ובמיישען
11 פועלים, מתוכם 8בני נוער מתחת לגיל
. 16 פחות מביני 10 לא ראינו .״המעסיקים
באים אפילו מצפון הארץ, מרא שון ומפתה־תקוה,
לחפש באן פועלים.״
אמיר טוראל :״׳אחרי:שעות ׳״אנחנו רצים
אחריהם בשטיח אני בא למיישרד. תפקידי
הוא לטפל גם במתן עבודה לאזרחים אשק-
ליונים, לברר במיפעלים, להתקשר ל מ קד
מות עבודה ואחר־כו לקבל קהל. אחרי כל
העצבים בשטח אפילו ׳אש״ל אני לא מק בל.״

פביו
טם טי*אם י ד״ן*עודד קוטלר*ז׳נט אהרן
בסרטו הישראלי ש ל הבמא

מנחם גולן

״נוסף על העבודה הקשה אנחנו נתק לים
במיקרי אליטות לא מעטים. איש מ מושב
גבעתי זרק עצמו היום מתחת לגלג לים
של המכונית ׳שלי. אנחנו לא מבינים
ערבית והערבים מקללים אותנו, אומרים
שאנחנו גוזלים יאת פרנסתם. אנחנו דוח פים
׳אותם להצטרף לאל־פתח מחוסר תעסו קה•
אבל עיקר חאליימות באה דווקא מציד
בני המושבים. היום זר קו יעלי אבטיח ועל
עמיתי זרקו אבנים. הערבים בורחים ׳בדרך
כלל, אבל היהודים מתחצפים, תוקפים,
מרביצים ומאיימים בנשק.

בהשת תפו ת: יהודה א פדו •1אשר צרפת• שיש קולר ש מ עון עדן
מפיקים: מנחם גולן־ יורם גלובוס תסריט: דוד פולם ון-ישעיהו בן־פורת חום יקה:דב זיצר

״אנחנו חושבים לפנות למישטרה ׳ולבקש
סיוע, כי נעשה מסוכן להסתובב בשטח.
אנו מנסים כיל מוני שיטות הסברה לבעלי
המושבים .׳אומרים להם שזה מסוכן מבחי נה
ביטחונית להעסיק ערבים ללא רי שיון,
עד היום לא קרה שום דבר, ברוך השם.
אנו מסבירים ׳להם שלפועלים הערביים אין
ביטוח ׳והמעסיקים ייתבעו לדין אם ייפצע
פועל.

בכורה עולמית בעת ובעונה אחת
תל־אגיב

ק 1לנ 1ע

״שחף״

בית קולנוע חמישה כוכבים
ליל ו׳10 :־12
4.30־7.15־9.30

ירושלים גבעתיים רחובות באר־שבע
״הבירה״

״הדר״

״עיקר הבעיות באות ממושב יד־נ׳תן,
המעסיק הרבה קטינים. יש שם שני ראי סים
ערביים שמספקים בימיעט לבל מ״שפ־הה
יהודיית ׳שנייסחשלושה ׳פועלים ליום, ל-
עבודות בנייה וחממות.״

הפצה: סוטי גלובוס דן דיממוט
סטודיו לצרפתית

כסה כעמים
נסית להסטר מהם־
ולא הצלחת??

חונים למתחילים ומתקדמים
מודרכים ע׳׳י
מורה צרפתיה מוסמכת
כשיטה חדישה

אנחנו נחסל את הדולזים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחד חיטוי שלנו (שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו דוקים בביתך י
אילת: טל 3012 .־059
ר׳׳ג, מודיעין , 18 טל6 .־ 5־6 790114י-
היתר משרד הבריאות ,21 :ר שיון עסק .481/75

זיי ^ 1ו ^ 1 1ת [ ונו ־

מ 1^ 7י 5

להרשמה

ופרטים

21.00— 15.00

להתקשר

סעידי :״׳אנחנו מקבלים דמי־ישיתייה בסך
׳שלוש לירות ליום, מזה יורד ת לירה מס.
בקבוק סודה עולה היום ארבע לירות.
והמשכורת, אחרי 20 שינות ותק, הייא מ הנמוכות
במדינה. המישר׳ד פתוח יום יום.
עד 11 אנחנו בשטח ואחרי-הצהריים ייש
קבלת קהל. זיו עיבודה קשה וללא תמורה
הולמת.

בשעות :

טל 288382 .

שוות׳ חיטוי
הדברת ג ׳וקים
150ל׳׳י

ר שיון משרד הבריאות , 186
אחריות לשנה
רח׳ ברזי לי ,13 טל ,271625 .ת״א
— 614572 מזכירה אוטומטית

צוות העולם הזיה נתקל בעובדי הליש-
כה בסיור ׳נוטף שערך בישעיה 11 במושב
שיקמה! .בשדה העגבניות של אפרים טייב
השתלהבו הדוחות. אפרים, ש מן משופם
שיחיולצתו ׳פתוחה ופניו מיוזעות, היה שקוע
בוויכוח סוער עם אנשי הלישכה. כשרצה
הצלם לצלמו, איים אפרים במכות והחל
לקלל. לאחר שנרגע סייפר ישיש לו קבלן
אבל שכח את ישמו. ניתנה ליו התראה
להשיג יאת ישם הקבלן ע ד סוף החודש.
לטעינתו לא הוא שהביא את הפועלים, אלא
הקבלן. בשדהו נמצאו אחימיד רזיאל () 14
ומחמוד עין־ישמס 13 מעזה, שסיפרו כי
בעל־הבית הביא או׳תם לעבודה, ולא קבלן.
אליהם הצטרפו עוד כשבעה ילדים בגיל
12ו־ ,13 שסיפרו כי הם עובדים רק בחו פש
כדי לאסוף קצת דמי-כיס. כמה משל מים
להם? בהתחלה פחדו לספר, כי אין
להם רישי׳ון עבודה, יאבל לאחר מכן סיפרו
כי הובטחו להם 50 לירו ת ליום.
״לפי דעתי,״ אמר ׳עמרם שלום ממי׳שרד
התעסוקה ,״צריך להוריד את הגיל המיותר
לעבודה ל־ .14 אם ליהודים מותר, למה
שייאסר על הערבים? צריך לפתוח לישכזת
׳תעסוקה לנוער ערבי דרך רצועת עזה ,׳ואז
יחול עליהם החוק ,׳להירשם בזמן חופשת
הקיץ באופן מסודר עם בל ההטבות ז־הפיקוחים.
המבוגרים לא ׳רוצים היום ל עבוד
בחקלאות• אז או שי שראל לא יתגדל
ירקות, או שיתנו להם להוריד את הגייל.
כך גם יהיה ׳פיקוח על אנשי המושבים.
יהיה: פיקוח ביטחיוני, וד,ראיסים לא ינ צלו
אותם.״

העולם הזה 2138

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(של סגדוויצים )

]*פגש! ,׳פגש!
אשתו ש ד מנח בגין
רצחה ל ערוך לו מסיבה -
ונתזה למדינה בולה דוגמה
ש ל ביז ב ח ראוותני ומנקר־עינ״ם

שבירושלים,
0ה(}| 1 | 1ן התנועה נעצרה בכיכר מלון המלכים

111111 111 ותיירי המלון טיפסו על מירפסת המלון כדי לחזות

בתהלוכת מלצרי מלון פלאזה שהובילו ברגל, בגלל קדושת השבת, את התיקרובת העשירה
למסיבת יום־ההולדת של ראש־הממשלה. התהלוכה הרגלית נמשכה שעה ארוכה והזעיקה
למקום צלמים וצוותי־טלוויזיה מכל העולם. כשיצאה השבת המשיכו להעביר מזון במכוניות.
המסיבה תוכננה ל־ 500 איש החשבון שהוגש על־ידי הנהלת המלון חושב לפי 1100 איש.
ך ן בר׳ה, למה אתם מצלמים כל-
1 1//כך הרבה ז חבל על הפילם, יותר
טוב להוציא כסף על עניים מאשר לבזבז
פילמים!״ במילים אלה פנה הרמטכ״ל,
רנדאלוף רפאל (״רפול״) איתן, ספק בב דיחות
ספק ברצינות אל הצלמים שהנציחו
אותו ואת אשתו, כאשר הגיעו למסיבת
היומולדת שערכה עליזה בגין לבעלה,
ראש־הממשלה מנחם בגין.
הצלמים והקהל שעמד על המדרכה
בסמוך לבית ראש־הממשלה, בקרן הרחו בות
בלפור וסמולנסקין בירושלים, לא
יכלו שלא לפרוץ בצחוק. בשעות שקדמו
לבואו של הרמטכ״ל יכלו תושבי שכונת
טלביה בירושלים לצפות בעשרות מלצ רים
לבושי חלוקים לבנים ומיצנפות, כש הם
סוחבים ממלון פלאזה והמהודר לביתו
של ראש־הממשלה כמויות עצומות של
מזון יקר.
עוד הרמטכ״ל מתחכם עם הצלמים,
וטנדרים עמוסים תוספת מזון הגיעו ל רחוב
הצר, וכוונו על־ידי הגורילות לשער
הפונה לחצר ביתו של ראש-הממשלה.
מהטנדרים קפצו מלצרים וטבחים נוספים:
שפרקו במהירות מגשי-ענק עמוסי דיברי-
מאכל. מהכיוון השני, הגיעו ברגל מלצרים
ונערי־שירותים של המלון, כשהם גוררים
עגלות שעליהן שקי-ניילון ובהם דחוסות
אלפי קוביות־קרח למשקאות. סבלים לבו שי
מדי־טבחים סחבו ארגזים מלאי בק בוקי
בירה וטמפו.
״רציתי לומר לרמטכ״ל שבפילם שלי
אפשר אולי לקנות סטייק, אבל באוכל
שהגיע לבית ראש־הממשלה אפשר היה
להאכיל את כל הקטמונים במשך חודש
שלם. אבל מה הוא א ש מן הוא עשה
את מסיבת השחיתות הזו ד׳ אמר אחד
הצלמים, שרפול היה מפקדו בצבא.
ואומנם, מסיבת ההפתעה הצנועה־כב־יכול,
שאירגנה הגברת עליזה בגין לכבוד
יונדהולדתו ז ד 65 של בעלה, ראש המרד

שלה — מסיבה שלא היתד, בגדר הפתעה
כלל, כיוון שבעיתונים כולם דווח כי
היא עומדת להתקיים, לא היתה גם מסיבה
צנועה.
תחילה הודיעה הגברת בגין כי הזמינה
רק 500 איש, ידידי־מישפחה, כדי לחוג
עם ראש־הממשלה את יובלו. ערב המסי בה
תיקנה את דבריה, והודיעה על 600
איש. ביום השישי, יום קודם המסיבה,
קיבל מלון פלאזה אתרעה להיות מוכן
לספק מזון ל־סססז איש. החשבון הסופי
שהגיש המלון חושב לפי 1100 ראש.
פעמים רבות בשנה האחרונה הז יום־
בגין
את מסיבת
כירה עליזה לבעלה שנערכה
ההולדת המאולתרת,
בדיוק לפני שנה. אז התקבצו, ללא הזמנה,
ידידים שיכורי ניצחון הבחירות, כדי לחוג

קורא אחד מרבי־הטבחים של מלון פלאזה בי ר ד
שלים בעת שהחל את מיצעד־המזון מעורר הגיחוך 11111 מהמלון לבית ראש־הנזמשלה בשבת האחרונה. רב־הטבחים נשא
עוגה בדמות סמל המדינה, מתנת עובדי המלון לבגין ליום הולדתו,

לראשונה עם ״המפקד״ את יום־הולדתו
כראש־ממשלת ישראל. מאות רבות של
אזרחים התקבצו אז על המידרכה מול
ביתו של ראש־הממשלה, שרו שירי מולדת
ו שירי יום־הולדת ובגין יצא, נרגש כת מיד,
לברך אותם ולהודות להם. שכנות
טובות אפו עוגות, וילדות קטנות מה שכונה
הביאו אל בית ראש־הממשלה פר חים.
העוגות של השכנות נפרסו, המק ררים
שבבית ראש־הממשלה רוקנו, וכרי כים
אולתרו על-ידי עליזה בגין ובתה
חסיד״ וכל אלה הוצאו אל המברכים שהצ ,
טופפו
ברחוב.
עליזה בגין חששה שמא שימחה ספונ טאנית
זו לא תחזור על עצמה, והחליטה
לארגן את הספונטאניות .״אני אזמין רק
כמה דברים קטנים במלון פלאזה. לא

אולם השיירה הארוכה שהזדנבה אחריו, מלצרים נושאים מגשים
עמוסי כל־טוב, עלתה למישהו סכום של למעלה מ־ 300 אלף
לירות והפכה את המסיבה הצנועה של עליזה בגין, שהזמינה ״רק
כמה דברים קטנים מהמלון״ ,לאחת השערוריות המבישות של השנה.

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2138 - 23 באוגוסט 1978 - עמוד 29 | טבחים, משמו הגבול, מלצרים, ג ווילות 1ו\1ל_ < 1-11 ,ך /״ וס^ן וו 11 נו1 11.1 1 מרידור, היו רק שניים ממאות בני המישפחה הלוחמת שהוזמנו על־ידי עליזה בגין. דו ברו$

טבחים, משמו הגבול, מלצרים, ג ווילות

1ו\1ל_ < 1-11 ,ך /״ וס^ן וו 11 נו1 11.1 1

מרידור, היו רק שניים ממאות בני המישפחה הלוחמת שהוזמנו על־ידי עליזה בגין. דו ברו
של בגין הכחיש, כי היו אל1ז ידידיו העשירים של ראש־הממשלה שמימנו את המסיבה.

(המשך מעמוד )27
יהיה ממש אוכל, ויהיו מעט אנשים,״ טענה
כאשר החלה מארגנת את המסיבה. הסיבה
לבחירת מלון פלאזה לא היתר. חמישה
הכוכבים שבהם מתגדר המלון, ההדר וה פער
שבהם נוהג מלון זה לארח או המחי רים
הפנטסטיים שהוא גובה, אלא קירבתו
הגיאוגרפית לבית ראש־הממשלה .״צריך
להימנע מחילול שבת, והמלצרים יוכלו
להכין את הכל בשבת ויביאו את המיצר־כים
ברגל,״ הסבירה רעיית ראש־הממשלה.
תושבי ירושלים, שעברו במסלול שבין
מלון פלאזה לבית ראש־הממשלה, והתיי רים
של בית המלון ומלון המלכים הסמוך,
לא יכלו שלא לשפשף את עיניהם בתד המה,
כאשר הבחינו בשבת האחרונה בש עות
הצהריים במלצרים הנושאים עימם
את השולחנות העמוסים כל טוב, והמגשים
הכבדים במעדני בשר, מיני־מאפה ועוגות.

ד !1ך 11ן | ן 1ך|י1

רק אחרי שהוסבר להם כי השיירת מיועדת
לבית ראש־הממשלה, פרצו הכל בצחוק
מתגלגל. התיירים שהצטופפו על המיר־פסת
והגג של מלון המלכים, שתחתיו
עברה השיירה, פרצו במחיאות־כפיים, ממש
כמו ביום העצמאות .״הם סידרו את זה
כל כך יפר״״ לא התאפקה תיירת אמרי קאית
אחת, והוסיפה :״״בראוו״ לעבר
המלצרים, שחשו עצמם כמוקיונים בקיר־קס.
כמוקיונים
הרגישו עצמם גם חלק מה מוזמנים,
שהגיעו כבר בשעה חמש אחר-
הצהריים אל בית ראש־הממשלה, כשהגב רים
לבושים בחליפות, והנשים במיטב
מחלצותיהן. עליזה בגין כה חששה שמא
המסיבה שאירגנה לא תעלה יפה, עד
שביקשה מחלק מן האורחים לבוא שעתיים
קודם למועד, עוד לפני צאת השבת.
קבוצות שלמות של אמריקאים שהוזמנו

יושב־ראש ועדת־החוץ־ הפרופסור והביטחון,
משה ארנס, בא למסיבה עם כל בני־מישפחתו, והביא
למנהיג מתנה: בקבוק־משקה קטן, עטוף בנייר פרחוני.

1111 §/1.4|/.1

2 8וווו...

באופן מאורגן התערבבו בקבוצות אחרות,
של לוחמי האצ״ל, שהגיעו אף הם באופן
מאורגן. המשימה הבלתי־נעימה ביותר
הוטלה דווקא על הגורילות, שומרי־ראשו
של ראש־הממשלה. אלה נאלצו לעמוד
ליד השער המסורג, ולהסביר לאורחים
הרבים שהגיעו כי חלה טעות, וכי הם״
מתבקשים לשוב על פעמיהם ולחזור למ סיבה
רק בשעה שבע בערב.

יובל ב־300
אלף לירו ת
ולס אורחת אחת לא התחשבה
בגורילות, ואף לא בשמירת השבת
של ראש־הממשלה, אותה שמירה שהכ ריחה
את מלצרי פלאזה לעשות את דרכם
ברגל. היתה זו חסיה מילוא, בתו של
בגין, שהגיעה בשעה 4.30 אחר־הצהריים
יחד עם בעלה אל בית אבא־אמא, החנתה
את המכונית אל מול הבית ונכנסה פנימה.
בשעה שש בערב היו כבר השולחנות
ערוכים, בחצר הגדולה של בית ראש־הממשלה
ובחדרים פנימה. אשפי המטבח
של פלאזה עשו עבודה יפה. ליד 20 מיני

כך תיארה עליזה בגין את מסיבת
יום ההולדת, אולם אחותו של ראש
•11 #1ו־•! 11 111
הממשלה, רחל הלפרין, לא יכלה להסתיר את תמיהתה למראה
ההמונים הרבים שהוזמנו למסיבה ה״מישפחתית״ הצנועה.

בשרים בכמויות שהיו מספיקות להאכיל
גדוד במשך מילחמה שלמה, חתוכים בצו רות
גיאומטריות שונות, נחו דיברי־מאפה
חמים ,״בורקאס מודרני,״ כפי שמכנים
זאת הטבחים, ממולאים בבשר, לבבות-
ארטישוק ופיטריות. סוגים רבים של סל טים,
ביניהם מירקות שעונתם חלפה כבר
לפני זמן רב, קישטו מיני בשר אלה.
ולידם עוגות רבות, כולן מקושטות כעו גות
יום־הולדת ועליהן נרות, מיגדלי־סומסום
ענקיים שמהם חתכו האורחים
בגרזני־כסף קטנים, ותופינים מכל הצו רות
והמינים. זאת, נוסף על קישוטי אוכל
בדמות המנורה הלאומית, שאותם הכינו
באופן אישי עובדי פלאזה עבור ראש-
הממשלה שלהם.
בין פסטראמי מעושן ללאקס כשר על-
גבי פרוסות חלה, שהיו חתוכות אף הן
בדוגמה מיוחדת, יכלו לוחמי האצ״ל, הא מריקאים
ואישי השילטון הישראלי ש הגיעו
בינתיים, ליהנות משלושת הבארים
שהוצבו במקום — שניים בחצר ואחד
בתוך הבית. הוויסקי שזרם כמים לא היה
מבייש גם את מסיבת בר־המיצווה שערך
הברון דה־רוטשילד לבנו במלון קיסריה
לפני כשנה. ולמי שלא אוהב וויסקי היו

ניסכה על פני סגנו של בגין באצ״ל

וחבר ממשלתו, כיוס השר חיים לנדאו,
111י 11 #11
כאשר ראה את המהומה הרבה סביב חגיגת יום ההולדת.
האורחים הוזמנו לשבע בערב, כדי לא לחלל את השבת.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

וחייל, צה ל גז״סו ל״מיבצע?ומזלות״

המישנתה וחוללת

היתה אותה הסישפחה כמו זו הלוחמת, אולם
בעוד שלפני שלושים וחמש שנים טיפסו על
באריקאדות של ממש, הם התנפלו במוצאי־שבת האחרונה על באריקאדות של
מזון, שהוכנו עבורם על־ידי טבחי מלון פלאזה, והובאו ברגל לבית ראש־הממשלה.

מוכנים המלצרים להכין קוקטייל מכל
מין ותערובת. לאלה שבוחלים בקוקטיילים
הוכנו ארגזי הבירה הקרה. התלוננה אשתו
של מפקד חיל־הים, מרדכי (״יומי״) בר-
קאי :״כל הזמן חיפשתי מיץ־תפוזים,
וכל הזמן הציעו לי ויסקי. מיץ היה הדבר
היחידי שהיה קשה למצוא במסיבה של
בגין.״ אולם אשת המפקד טעתה. מאות
בקבוקי־מיץ הוכנו מבעוד־מועד והובאו
לבית ראש־הממשלה, אבל אלה אזלו במ הירות
גדולה יותר מהוויסקי.
והנהלת מלון פלאזה מסרבת למסור,
באופן רישמי, כמה מנות אוכל הוציא
המלון לבית ראש־הממשלה. אולם ראשי
מחלקות במלון — אשר, אגב, התנדבו
לשרת, ללא תשלום, את אורחי ראש*
הממשלה במקום ״סתם מלצרים״ — יוד עים
לספר על 1,100 מנות עשירות שהובאו
לבית שברחוב בלפור. גם דו ברו של ראש־
(״נקדי״) שלמה העיתונאי
הממשלה,
למיספר ה סרב
להתייחס
נקדימון,
אורחים שהיו במסיבה. המחיר לאורח מלון
פלאזה עבור קייטרינג מסוג זה הוא 250
לירות לאדם, ללא משקאות. הנהלת מלון
פלאזה החליטה לעשות הנחה מיוחדת
לגברת עליזה בגין, באירוע זה .״זה כדאי

לנו,״ הסביר אחד ממנהלי המלון לכתב
העולם הזה .״בשבילנו זה פרסטידה, לע רוך
מסיבה כזו.״ הנהלת המלון החליטה
להעניק לעליזה בגין הנחה של 40 אחוז.
״זה היה בשבילנו מחיר של הפסד, אבל
בגלל הכבוד זה כדאי. על המשקאות לא
יכולנו לתת הנחה בכלל,״ הסביר מנהל
המלון.
חישוב פשוט מוכיח, כי הגברת בגין
שילמה — אחרי ההנחה — סכום של 165
אלף לירות עבור המזון, ועוד סך 135
אלף לירות עבור המשקאות. בסך־הכל :
302 אלף לירות למסיבת יום־הולדת מיש-
פחתית וצנועה ליובלו ה־ 65 של מנחם
בגין, ראש־ממשלת ישראל.
כאשר נשאל דובר ראש־הממשלה, נקדי-
מון, מי שילם עבור מסיבה זו, השיב,
אחרי שביקש שהות בת רבע־שעה להת ייעצו
ת :״המסיבה נערכה על־ידי מיש-
פחת בגין, ובני־המישפחה הם ששילמו
עבורה.״ כאשר התבקש נקדימון לענות
על השאלה כמה עלתה המסיבה, על־פי
גירסת בית ראש־הממשלה, היתה תשו ב
תו :״כיוון שמישפחת בגין שילמה מ כיסה
את דמי המסיבה, זה עניינה הפרטי
ולא עניין הציבור.״

גם למערכת העולם הזה וגם לנקדי-
מון ידוע אורח־חייהם הצנוע של ראש־הממשלה
מנחם בגין ושל בני־מישפחתו.
לא מכבר התלוננה רעיית ראש־הממשלה,
בתוכנית־הטלוויזיה, על הלוקש המצומק
של בעלה ראש־הממשלה, ואף בגין עצמו תצלום מסר, לפירסום בעיתונות, את
המשכורת שלו. ממשכורת כזו, מובן שאי־אפשר
היה לארגן מסיבה שכזו, גם אם
היה מנחם בגין חוסך כסף לכך כל חייו.

ד״ש מג׳ק
מניו״יור ק
*5דידיו של בגי] העלו את האפשרות
כי המסיבה מומנה על־ידי ידידי־משפחה
עשירים של מישפחת בגין, כמו הנדיב
הידוע לקרן תל־חי ניסים גאון, וכמו יועץ

ראש־הממשלד, לעניינים־בלתי־מוגדרים ה־ד״ר
ראובן הכט, הידוע כעשיר גדול
וכבעל ממגורות דגון בחיפה. אולם דובר
ראש־הממשלה, נקדימון, פסל אפשרות
״עבור המסיבה שילמו רק בני-

מישפחה שהם קרובי־דם של ראש־הממ־שלה,״
אמר.
כאשר נלחץ נקדימון לפינה והתבקש
לתרץ את הקושיה כיצד הצליחה המיש־פחה,
הידועה באמצעיה הכספיים המתו נים,
לארגן מסיבה שהוצאותיה מאות-
אלפי לירות, השיב ברוגז :״תכתבו שה נשיא
קארטר נתן הוראה לשר־האוצר שלו
לשלוח למסיבה מיליון ורבע דו ל ר! ״ ה נשיא
קארטר כנראה לא עשה זאת, אך
התעלומה נשארת בעינה. אם נכון הדבר
שהוצאות המסיבה לא שולמו מתקציב
משלם־המיסים,
המדינה, כלומר מכספי
(המשך בעמוד )59

בזמנו בתקיפת זז״כ מאיר וילנר בסכין על רקע דעותיו
הפוליטיות של וילנר, היה אורח נכבד בחגיגת יוס־ההולדת.

למרות שהודח למעשה על־ידי בגין,
אחרי שנים של הליכה שכם־אל־
11 #1 #111#111
שכס, בא הח״כ לשעבר יוחנן בדר לבקר אצל המנהיג שלו.
בדר, שבא עם אשתו, השתאה למראה העושר הרב של החגיגה.

חסיה מילוא, בתו של
1 11171ה 1־ [ 1
ראש־הממשלה, לא הת 1
1 1 X 1 1 1 1 1 ! 1 11 X1 1
פעלה מעקרונות אביה לגבי שמירת השבת והגיעה
במכונית, יחד עם בעלה, בארבע־וחצי אחרי־הצהרים.

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

היא ניחשה את

שמחת החנוכה

האורחים, שבאו לחגיגת חנוכת כפר־הנופש הישראלי בסיני. מימין
לשמאל נראים: איש־תעסקים הירושלמי אמנון אנג׳ל; איש מיש־

רד־החוץ מוסה לוי; התעשיין חיים בסרגליק ( עו מד); וזת־אלוף
אפרים פורן, מזכירו הצבאי של ראש־הממשלה, והזמרת־שחקנית
נירה עדי. רוב האורחים היו חבריו לנשק לשעבר של מנהל
הכפר, אלוף־מישנה מנחם דגלי. שפשט בינתיים את מדיו.

1ן |וי ^ 1י 8ן מראה כללי של כפר־הנופש החדש, שנפתח
השבוע מדרום לימית שבפיתחת־רפיח: מחנה

של אוהלים הנטויים בין הדקלים על אחת מדיונות־החול שבקירבת

חוף־הים. בעתיד יוקמו במקום צריפי־עץ מסוגננים. אולם גם
בתנאים הנוכחיים מסתבר שיש קופצים רבים, המבקשים מיפלט
מהציוויליזציה, כדי לבלות חופשה באואזיס מידברי בסיגנון בדואי.

מגדת׳העתידות

של כפר־הנופש בסיני. היא הצליחה להדהים את מו
בניחוש מדוייק של עיסוקיהם ובפרטים אינטימיים

ך ן עם עוד היה אפשר לברוח לאכזיב
י״ ולנסות להתבודד על החוף של אלי
אביבי. אחר־כך כבר היה צריך להדחיק
עד אילת, כדי לנסות להתנתק מהמציאות
בכפר ״האפריקאי״ של רפי נלסון. עכשיו,
כשערי־מיקלט אלה הפכו למרכזים סואנים
במרכז הארץ, נותרו למי שמחפש שלווה
וניתוק רק הדיונות של סיני.
נכון שעוד מעט יצטרכו אולי להחזיר
אותן למצרים, אבל מי שימהר יוכל עוד
להספיק ולהינות מנוף היולי שטרם הוש חת,
מחופים בלתי מזוהמים, מחולות של
זהב וימרוגע הנותנים להבין מדוע ואיך
יכולים בדואים להאחז במה שהוא רק
למראית-עין מידבר צחיח ושומם.
כמה מאות ישראלים עשו זאת השבוע,
כשנהרו לפתיחת הדקליה — אואזיס מיד-
ברי קסום, בין רפיח לאל-עריש, מדרום
לימית, שנועד להיות כפר־נופש חדש ל אלה
המבקשים מיפלט מהציביליזציה, ה אינפלציה,
זיהום האוויר ואיכות־החיים.
עד לפני שבועיים היו שם רק הדיונות,
הדקלים ופרדסים של מנגו וגויאבות, ה מלבלבים
באורח פלא במרחק של כמה עש רות
מטרים בלבד מחוף־הים. לפתע צצו
שם אוהלים וכמה מיתקני־עץ ציוריים לשי

רפקים על זכרונות ארץ־ישראל הישנה, לגלות
אותה מחדש דווקא בסיני.
אפילו תושבי האזור, החרדים מפני כל היאח זות
ישראלית חדשה בשטח המכונה ״פיתחת
רפיח״ ,לא יכלו להישאר אדישים מול התופעה.
אולי משום שפיר שו את הקמת הכפר לא כניסיון
לנשלם אלא כרצון לחקות את אורח חייהם
ולהינות מהכנסת־האורחים שלהם. כך הפכה חגי גת
חנוכת הכפר למיפגן אחווה נדיר ומוזר, ש היה
בו כדי להעיד מה עשוי להתחולל באזור
זה כשיפרוץ השלום.
בדואים מסיני התערבו בנערות־זוהר תל-אבי-
ביות ונכבדי רפיח ואל־עריש, בראשות ראשי

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

וזבל בדיו ק מדהים -מי לבד ארו גו ר ל סיני
החולי הטבעי שבמקום. גם העובדה שיצ חק
(״הקטן״) ג׳יבלי, מלוחמי יחידת הקו מנדו
101 לשעבר, נפל מעל גמל משתולל,
נפגע בחוליות גבו ו שבר את ידו, לא
העיבה על השימהה.
כל אלה היו כאין וכאפס לעומת האט רקציה
הגדולה ביותר של החגיגה: מגדת-
עתידות בדואית, הטובה במגידות־העתידות
של סיני, שנשלחה כשי מיוחד של תושבי
האזור לאורחי הכפר. הבדואית הקשישה,
שהתנועעה בקושי כשהיא מכוסה בשמלה
עופר, איל־הספנות הישראלי

(מימין) ,שהוא המשקיע בהקמת

הדקליה, מחבק את ראש עיריית אל־עריש,
שבא לברך את ־מקימי כפר־הנופש בסיני.

ת, הפכה לאט !
בחגיגת הפתיחה
ית אורחי החגיגה
וזייהם, ניבאה את

עועדס על־פי סימנים בכוס־תה שלגמו. התל־איביביס, המופתעים מכושר
הניחוש של הבדואים, נדהמו עוד יותר כאשר הסירה את רעלת־המטבעות
מעל פניה ואז הסתבר כי היתה זו מתיחה — הבדואית לא
היתה אלא רונית יער, רב־סרן בצה״ל, שהכירה את מרבית האורחים.

וי בפיתהה

שפשט מדיו רק לפני כמה
חודשים, הוא היוזם והמנהל שלכפר־הנופש.
רקומה ופניה מוסתרות בענק של ״מטבעות,
התמקמה בצל אחד הדקלים נכונה לגלות
(המשך בעמוד )34

ערים שלהם, התחבקו והתנשקו עם יזמי הכפר,
לוף־מישנה (מיל ).מנחם דגלי ואיל־הספנות ה־יפאי,
יולי עופר. במשך שעות ארוכות הם צפו
זדיו בתוכנית אמנותית שהוגשה בידי אמנים
קומיים: תזמורת מרפיח, להקת דבקה מדיר-
(־בלח ורקדנית־בטן מעזה, שהופיעו בהתנדבות
וחווה של רצון־טוב כלפי השכנים החדשים.
היה שמח בסוף השבוע בדקליה. אווירת ההת־
־קות והצהלה השכיחה את ההיבט המדיני של
וקום. סוף־סוף כפר־נופש אינו התנחלות ולא
יתה דרושה אפילו החלטה של ועדת״שרים בדי
זקימו. אפשר היה לשיר בצוותא עד אור הבוקר
נ־י פלמ״ח או לרקוד דיסקו באמפיתיאטרון

ע ^ 0ענת ורדימון, שעיצבה את הסמל
׳ 1י 1המיסחרי של הדקליה, בחברתו של
של כפר־הנופש. מימין: האורחים רוקדים.

טוחן הבטן

נדיה, רקדנית־הבטן מרפיח,
משעשעת את אורחי הדקליה
(מימין) בנענועי בטן, והאורחים שימחו בטניהם בזלילה.

1* 31

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
וז ננס

דם וזוהר
זההי חזית מתמדת,
גיידת ומעופפת,
ש?א תיתכן בה
הנגה יעילה
בעיני הישראלי המצוי, הדבוק לקרקע,
דיילודהאוויר היא אובייקט לקינאה. היא
מגשימה בלא־הרף את החלום העליון של
הישראלי: לנסוע לחוץ־לארץ. היא יכולה
לקנות ככל העולה על רוחה. משכורתה
אינה רעה. היא לובשת מדים יפים. היא
מעוררת אסוציאציות של זוהר, מיו וחיים
טובים.
קינאה זו מוצאת לה לא־פעם ביטוי
כאשר מדובר על שכר צוותי־האוויר, ובמ יוחד
כאשר הדיילים והדיילות, בנפרד או
ביחד עם שאר אנשי צוות־האוויר, מכרי זים
על שביתה.
השבוע ראה האזרח, לפתע, את הצד
השני של המטבע. על המדרכה בלב
לונדון שכבה גופה במדי אל־מל. דיילת
שניה שכבה בקירבת־מקום, פצועה בראשה
בצורה אנושה.
•הפיתיון. כל איש צוות־אוויר באל־על

הדבר לא יעזור. התוקפים המאומנים יעק בו
אחרי האוטובוס, יגיעו אל היעד.
והתרופה הבטוחה ביותר היא שלא לצאת
כלל מן המטוס, או להסתתר באכסניה
הסמוכה לנמל־התעופה. כל צוותי־האוויר
של אל־ על מתנגדים לכך. כצעירים יש ראליים
אופייניים, הם מעדיפים את הסכנה
ואת החופש על פני ההתחבאות וההס תגרות.
משום
כך יישארו הטייס והדיילת מטרה
ופיתיון, במילחמה עכורה שלא תסתיים
עד אשר ייושב הסיכסוך הישראלי־ערבי
כולו.
אולי יזכור זאת הישראלי המצוי, כאשר
יקנא בפעם הבא בחיי-הזוהר של הדיילת.

טרור
מ לוחם במי י
מי ביצע את
הפיגוע בלונדון —
ולשם מחץ
מסויימתי מהי

מי מבצע פעולת־טרור
מטרתו?
חוץ מקומץ אנשי־מיקצוע, אין שאלות
אלה מעניינות את הצמרת המדינית ואת
הציבור בישראל. התוקפים הם ״מחבלים״.

מילוומת פי בפי

קאריקטורה זו של פלאנטו, שהופיעה בלה מונד
הפאריסאי, מראה את הפלסטינים יורים זה בזה,
על רקע דיוקנו של עז־אל־דין קלק, נציג אש״ף בפאריס שנרצח בידי סוכנים
פלסטיניים של עיראק, לפני מספר שבועות. על שני השלטים כתוב :״פלסטין״.

יודע כי הוא נמצא בחזית, פשוטו כמש מעו,
מן הרגע שבו הוא. ממריא בישראל,
ועד לרגע שבו הוא נוחת בה שוב.
זוהי חזית מעופפת, ניידת, שבה אין
ביטחון מוחלט אף לרגע. איש צוות-
האוויר ממלא בה את תפקיד המטרה —
ובמיקרה הטוב ביותר, תפקיד של פיתיון.
הוא היעד להתקפה. עד לרגע שבו נפתחת
ההתקפה עליו, אין אנשי־הביטחון יכולים
להגן עליו. ואז מוכרע הדבר באלפית
של שנייה.
בפאריס, לפני חודשים אחדים, הקדימו
אנשי-הביטחון את התוקפים. בעיניהם ה מאומנות
הם הבחינו בצעירים הפלסטיניים
שעמדו לפתוח באש, הקדימו אותם, פגעו
בהם לפני שיכלו לבצע את תוכניתם. רק
שוטר צרפתי נהרג.
בלונדון, השבוע, לא היה צוות־האוויר
מלווה באנשי־ביטחון. בבירת בריטניה
אין לאנשי־הביטחון הישראליים הזכות
לשאת נשק ולפעול. לולא כן, ייתכן מאד
כי חיי הדיילות היו ניצלים. כי דיילת
הבחינה באחד התוקפים לפני שזה הספיק
אילו נמצא
לפתוח באש, וחשדה בו.
במקום איש־ביטחון ישראלי מאומן וחמוש,
קרוב לוודאי שהיה מבחין בתוקף שנייה
לפני כן, והיה מקדים מכה למכה.
חיי הזוהר. אולם ברור לכל איש־אוויר
כי אין הגנה יעילה עליו. הוא מגיע
בכל ארץ למקום מסויים — נמל-התעופה.
משם הוא נוסע באוטובוס למקום מסויים
שני — בית־המלון הקבוע. גם אם יסיר
הצוות את המדים שלו עוד במטוס, וגם
אם ישנה האוטובוס את דרכו בכל פעם,
וגם אם יוחלף בכל פעם בית־המלון —

כל ״המחבלים״ הם אותו הדבר. בתגובה
על פעולת־פיגוע שהצליחה, יש לפגוע
ב״מחבלים״ הקרובים ביותר, בדרך הפשו טה
ביותר.
כך קרה גם השבוע. אנשי־טרור פגעו
בצוות אל־על בלונדון (ראה לעיל) .הפר שנים
הרשמיים, שהם ברובם בורים גמו רים
בכל הנוגע לפלסטינים, בירברו על
״מחבלים״ ,ועל ״שיתוף־הפעולה בין המ בצעים
ובין אש״ף״.
למחרת היום יצאו מטוסי חיל־האוויר,
הפציצו מחנות של אירגון פתח בלבנון,
גרמו לכמה. אבדות. הכל היו מרוצים.
הסיבוב נגמר.
האוייב של האוייב. לכל זה אין
קשר עם המציאות, שהיא לאין שיעור
יותר מסובכת.
קבוצה
את הפעולה בלונדון ביצעה
המתקראת ״החזית העממית לשיחרור פלס טין
— היחידה למיבצעים מיוחדים״ .זהו
אירגונו הקטן והקיצוני של ודיע חדאד,
שפרש מן ״החזית העממית לשיחרור פלס טין״
של ג׳ורג׳ חבש. חדאד עצמו מת
בגרמניה המיזרחית מסרטן, נקבר ברוב
כבוד בעיראק. אירגונו משרת את המגמה
העיראקית.
בין העיראקים והנהגת אש״ף( ,שהיא גם
הנהגת פתח ) נטושה כעת מילחמה לחיים
ולמוות. משום כך לא היתד, הפעולה בלונ דון
מכוונת רק נגד ישראל. אלא גם נגד
(המשך בעמוד )36
* אש״ף הוא אירגון־גג מדיני. פחח
הוא גוף מדיני וצבאי, המהווה את המר כיב
העיקרי של אש ״ף.

^ טריקת־דלת רועמת, נטש לפני
• י שבוע משה זשיפמן, המשנה למנכ״ל
משרדוהעבודח־וז־,רווחה, את תפקידו !ואת
המשרד. התפטרותו של: שיפמן היתד, ה התפוצצות
הראשונה ׳ששיקפה, את מה: ש מתחולל
ב מ שרד ממשלתי זה, האמור להיות
מופקד על רווחתם של אזרחי ישראל. את
מקום העבודה תפסה הבטלה, ואת מקום ה־רווחה
המצוקה — מצוקתם של -ששת אלפיעובדי המשרד המשותף, שבמקום לעסוק
באינטרסים !של האזרחים הנזקקים ל שירו תיהם
דואגים רבים מהם עתה יו תר מכל
לאינטרסים הפרטיים ״שלהם. משרד־העיסד
דד,־והרווחה הפך מזה מספר חודשים לזי רת
התמודדות גועשת >ש-ל: תככים, חתירות
פנימיות, השמצות הדדיות ומאבקי־כוח.
אווירה עכורה ישל מרירות ואי־ודאות לגבי
העתיד מטילה את צילה גם על עבודתם
של עובדי המשרד המסורים ביו תר ואנדר למוסיה
׳מוחלטת שורר ת כמעט בכל פעי לות
המשרד, כאשר מאות פקידים מתוסכ לים
חרדים ׳למעמדם ׳ולצפוי להם.
מצב זה הוא ׳תוצאה ישירה של הניסיון
היחיד שנעשה עד כה בממשל ת־ישראל
למזג ישני משרדים ממשלתיים ל מ שרד
אחד. המיזוג הפך לפילוג. היה זה רק
סמלי שבאותה: תקופה בה התמוטטה ׳והת פוררה
התניועדרהדמוקרטיית-׳לשינוי קרס
תחתיו גם ואחד העקרוניות שחרתה על דג לה:
יעול המנגנון הממשלתי תוך צימציום
משרדי־הממשלה ומיזוגם.
׳ממשלת הליכוד צירפה ׳אומנם מספר
משרדים ממשלתיים: משרד־המיישטרר, צו רף
למשדד־הפנים ומשרד־התייירות למשרד־המסחר־וד,תעשייה:
.אולם צירופים אלה
היו פיקציה בלבד. המשרדים השונים לא
מוזגו. מנגינוניהם לא צומצמו. לא נעשה
בהם דבר לייעול הביורוקרטיה. רק שמיות
המשרדים ישונו .׳בשיני המקרים נשארו שני

השר בץ
משימה בלתי אפשרית

משרדים -נפרדים כששר יאחד ממונה על
שניהם.
המשרד האחד בו נעשה ניסיון של ממש
ליישם את האידיאה־פיקס של ראשי ד״ש,
שמיזוג משרדים ע שוי להוביל לייע-ול ה־מש׳רד־וד,עבודה•
מנגניון־הממישלתי,
היד,
והרווחה, עליו הופקד הד״ר ישראל כץ,
,איש ד״יש. המשרד החדש הוקם לפני עש רה
חודשים כדי למזג אית מ שרדי העבודה
והסעד. מיה שאירע הוא ,׳שנטלו שתי מער כות
ממלכתיות ׳שתיפקדו באופן יחסי די
:ביעילות ,׳וכניסיון כושל למזגן הפכו אותן
לשתי ׳מערכות ההולכות ומפסיקות לתפקד.
כיום ׳כבר ברור לכל כי המיזוג המיוחל
עומד להיות כישלון ט-וטאלי שעלולות
להיות לו בעתיד השפעות -שליליות ביותר
בתחומים עליהם מופקד המשרד. אחרי ש עקרונות השינוי והדמוקרטיה של ד״ש
פשטו את הרגל הגיע גם יתורו של עקרון
הייעול וחיסול הביורוקרטיה ,׳שיד״ש התיימ רה
לשאת את בשורתו.

משרד כלכלי. יאם רצו למזגו לשם ייעול
המנגנון ומניעת כפילויות, היד, צורך למזגו
עם משרדים כמו מ שרדי החינוך והברי אות
הפועלים בתחום הרווחה החברתית.
אבל מסיבות קואליצי-וניות לא ניתן היה
לבצע מיזוג פונקציונאלי כזה• וכך הוחלט
על הכלאה של מין ב ש אונו מיניו. בלהי-
טותה להוכיח את עצמה, לפחות בתחום
הארגוני, הייתה ד״ש מוכנה לבלוע -את
ה,׳שעטנז המוזר והבלתי ר-אציונאלי הזה.
גם אופיים האנושי ׳והפוליטי ישיל ישני
המשרדים שנועדו למיזוג הבטיח כי שלון

עירוב מין
בשאינו מינו
* * ומחיים ניבאו מלכתחילה כישלון
לכל ניסיון למזג את מ שרדי הסעד
והעבודה למשרד -איחד .׳אופיים ׳ומהותם של
שני המשרדים מנוגדים זיר, לזה. מ שרד־העבודה
אינו בעל יעוד סיעודי, טענו. זהו
משרד בעל אופי כלכלי מובהק, שתפקידיו
אינם מצטמצמים לתדמיתו בעיני הציבור,
כמשרד הצריך לספק עבודה למובטלים.
משרדיה,עבודה מופקד למעשה על יאחד
הסקטורים החשובים במשק — כוח־האדם,
המהווה השקעה כלכלית מובהקת במשק
׳בדיוק כמו ציוד־יתעשיייתי או הון.
מ׳שרד־הסעד, מעצם טיבו וטבעו, אינו

מנב׳׳ל גורלניק
מסע של רצח אופי

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בעו דשו ״ ש מתמוססת נמיברגה, מתמוטטים עקרונותיה
במישדד החדש שהוקם למענה, ושעל יו מופקד השר שלה
מהאיש. מישרד־יהסעד והיד. במשך שלושים
שנח ׳אחוזת פרטית של המפד״ל. ריוב מנה-
ליו ופקידיו, לחוציא יאת העובדים חמקצו־עיים,
כמו חפסיסוליוגים וחעובדים המוציא-
׳ליים, ימויניו ׳בימריוצית יד,׳שנים לתפקידיחם
בגלל השתייכותם לימפד״ל. אלח הפכו את
המשרד לאחת !מעמדות־הכוח ׳החזקות !ביו תר
ישל המפלגה, השתמשו לא ;אחת במעיג־קי־הסעד,
בתקציבי המשרד ובאפשרויות
הסיוע השוניות ׳שבשליטתו כמכשיר לרכי שת
קוליות בוחרים למפד״יל — בדיוק כפי
שעשו גם בנחלות הפרטיות הקבועות האח רות
שלהם — משרדי הפנים והדתיות.
׳מישרד־העבודה ,׳לעומת זאת, הייה יחסר
זהות פוליטית. יהיה זה אחד המשרדים ה צנועים,
אך היעילים ביותר בין מ שרדי
הממשלה, שתיפקד כמעט ללא חיכוכים
ובעיות פנימיות. כאשר הוחלט באופן שרי רותי
על מיזוג טוטאלי ישל ישני מישירדים
אליה נטל הישר ישראל כץ יאת המשימה על
עצמו. כיוון ׳שהוא עצמו חסר, את הכושר
הארגוני ׳לבציע מיזוג כזה, מיניה את יישר־אל
׳גורלניק, יאייש משרד־העבודר״ למנכ״ל
המשרד המאוחד, הטיל עליו את מלאכית
ה מיזוג! את משה שיפמן איש מ שרד־הסעד
מינה כימישנה למניכ״יל והציבו בראש
ועדה, שתפקידה ״היה להמליץ על מיבנה
המשרד החדיש ׳ועל דרך מיזוג ישני יד,משר־דים
הקודמים בתוכו.

במיסגירת התיוסנית למיזוג המשרדים ל משרד
איחד. היו אלה המינויים ברמה ה עליונה
שיל המבינה הארגוני החדיש של
המשרד, בה עמדו לפעול ישבע יחידות
מטה. מתוך אלה אוייישו חמש יחידיות :
׳משה הופמן בראש ייחיידת ׳הדוברות ! יצחק
׳ברק בראש יחידת הייעוץ המשפטי ! ניסן
לימור בראש יחידת החשב ! יהושפט הראל
׳בראש יחידת המחקר והתיכ׳נון ושלמה
יאמיר, שימונה כיועץ הישר לעניינים מיוח דים
ולשטחים. מינויים אלה ומינויים נוס פים
׳ברמה השניה הכפופה י שירות למנכ״ל,
כמו מינוי ׳שיל חד״ר יצחק קרייב לראש אגף
השירותים האישיים והחברתיים, עוררו אית
זעמם ישל אנשי משרד-הסעד, שטענו כי
יש בהם העדפה ברוריה שיל אנשי מ שרד
העבודה .׳לטענתם, לא שותפו בתהליך קב ילת
ההחלטות על המינויים. כתוצאה מכך

לביצוע המשימה שהוטלה עליו, גם בקב לת
עובדים חסרי השכלה והכשרה מת אימה
בתקופת עבודתו במשרד־העבודה.
מסע החתירה נגדו הפך לתביעה להדיחו
מתפקידו. בקרב עובדי המשרד הופצה ה שמועה,
כי כ״ץ עומד להדיח את גורלניק
מתפקידו ולמנות במקומו את דפי רוטר,
מנכ״ל המוסד לביטוח־לאומי.
הגיב על כך השר כץ :״טבעי הדיבר ש בתהליך
מסוג זה יהיו רבים ישאיים ושב־ע־ם
רצון ׳מיד,מינויים החדשים !ושייפגעים
פרסונאלית. המשרד החדש בנוי מ* 20 יחי דות
במקום 42 היחידות שהיו ב שני ה־משרדים
הקודמים.״
ואילו המנכ״ל, ישראל גורליניק, טען:
״׳איני חושב כילל על שמירת הכוח של
עובדי משרד העבודה ל שעבר במשרד
החדש. כל היחידות החדשות שהקמנו, הן
תוצאה של שיקולים ענייניים ואילוצים,
שאין ביכולתנו להתגבר עליהם.״
אולם מאחרי הטיעונים הפורמאליים של
שני הצדדים הסתתרו דברים חמורים הר בה
יותיר.
כאשר אוחדו ישבי המשרדים תחת קורת־גג
׳איחית ׳הסתברו לפתע דברים מזעזעים
ביו תר על צורת פעולתו של משרד־יהסעד
בעבר. כך ,׳למשל, הסתבר שימ׳שרד-הסעד
פעל במשך שנים רביות על פי נוהלים שיו־

__ ״גישה
בלתי ענייני ת״
ך* וועדה קיימה דיונים

במשך

י 1כשמונה חודשים כדי ליישם את
על היבטיו השונים. מחדש הארגון לפני המלצותיה את הגישה כאשר כחודשיים החל מנכ״ל המשרד, יש ראל
גורלניק, לנהל משא־ומתן עם ועדי
העובדים של מ שרדי הסעד ׳והעבודה ל שעבר,
כדי לייישמן. יתיוך זימן קצר נוצרו
חיכוכים, בעיקר בין עובדי משרד-יהסעד
לשעבר ילבין המנכ״ל שהב״או לפיציוציו של
המשא־ומתן. הדבר אירע אחרי שיגורילניק
חזר בו מהתחייבות מפורשת ׳וחתומה על
ידו, בטעינה ׳שהמייסמך עליו חתם לא
׳נקרא יעל י דו מעיון. יועד עובידי משרד-
הסעד הפסיק את הימשך הטשיאממתן עמו
הציב אולטימטום לפיו יימשך המיו״ימ רק
בהשתתפותו של הישר.
המחלוקת שפרצה בתוך המשרד בגלל
התנגדותם של אנשי משירד הסעד למי זוג
,׳כיפי ׳שהוצע ע״י המניכ״ל, לתביעתם
לקבל את ׳תוכנית המיזוג שלהם, היא ש גרמה
לפרישתו ישל הימיש׳נה למיכ״ל משה
שיפמן. תוך כדי כך הכריזו למעשה אנשי
מישרד-הסעד מלחמה על המניכ״ל ונפתח
ינגדו מסיע שיל רציח־איויפי ,׳שנועד ׳לתליות בו
את כל ההאשמות על כישלון המיזוג.
נגד גיורלניק, מי ששימש בעבר כמנהל
האגף להכשרה־מקצועית בטשרד־העבודה,
הוטחו האשמות ואישיות על חוסר כישורים
בתחומי האירגון ועל העדפה כביכול של
אנשי משרד־העבודה במיזוג המוצע.
טעינו אישי מ שרד הסעד :״גישתו של
גורלניק היא בליתי עניינית ומנוגדת ל מדיניות
הירה-ארגון, עליה הכריז היישר כץ,
שפירושה רה־ואיירגיון מן היסוד כלומר :
ביטול הכפילויות, בין ישני המשרדים ויצי רת
פונקציות ׳חדישות יאו מאוחדות על-פי
שיקול ענייני.״
ישראל כץ יראה אומנם כך את הדברים.
״בחרתי
הסביר השיר לכתב העולם הזיה
בדרך זו למדות הקשיים הכרוכים ביה.
העדפתי ואינטגרציה ׳אמיתית. הייתי מיודע
לכך שבמציאות הישראלית איני לוקח על
עצמי משימה יקשה ביותר ,׳שאין לה אח
יורע. אפילו באנגליה, שם נערכה א־נטגר־צייה
חלקית ולא רה-אדגון בסיסי ,׳נימשך
הדבר חמש ישנים. יידעתי ׳שהמייכישולים ב דרכי
יהיו קשים. למרות זאת ׳ואף על פי
שרבים מהנהלת ׳המשרד טענו ישיש ללכת
בצעדים איטיים, ע״י קביעת פונקציות
עליונות ובניית המערכת מלמעלה החלטתי
לפרק יאת המערכות הקיימות ולבנותן
מחדש מהייסיוד.״

משרד של
ממשלה א חרת
ף * סערה הגדזלי ה ׳פרצה כאשר ׳נודע
י י יעל המינויים הראשונים, עליהם הוחלט

דוגר הופמן
מינוי מול מינוי

יועץ־מישפטי ברק
פיצוץ במשא־ומתן

ראש־אגן? כריק
מבצרי־כנח

ימוזגו למעשיה יחידות שאין להם משמעות
לגבי המיזוג המקצועי במ שרד בעוד ש החלטות
על איחוד פונקציות תיפקודיות
לא נעשו.
כדוגמא לטענתם הביאו אנשי מ שרד־הסעד:
את העובדה שבמיסגרת הארגונית
החדשה, נשמרה: בעיקר עצמאותן של יחי דיות
משרד־העבודה: לשעבר, כמו היחידות
לאיגוד !שיתופי ׳ועידוד הקואופרציה ! הטי פול
׳וההכוונה לערי הפיתוח! הפיקוח על
העבודה, הבטיחות ׳והגהות! ׳והיחידה ל־יחסי-עבודה,
חינוך ׳ופיתוח. הם ׳הציגו זאת
כהמחשה לטענתם: ,שהמבנה הארגוני ה חדש
ישל טשרד-העביודה־והרוויהה ׳נוצר
מתוך ׳רצונם של אנשי משרד-יהעבודה
לשמור על עמדות-פוח במיסגרת המאוחדת.
״גזרליניק פועל כדי לשמור על עמדות־הבוזז
של אנשי משרד־העבודה לשעבר״!
טעינו.
נגד גורלניק הועלו עוד האשמות שב-
דרכים מיסתוריות 1,ל מרו ת השתיקה שגזרו
על עצמם ועדי־העובדים, מצאו את דרכם
לעיתונות ובמיוחד ליומון המפד״ל הצופה.
גורלניק הואשם, מלבד בהעדר כישורים

חשב לימור
אופי שונה

ינים לגמרי מאשר ישאיר מ שרדי הממשלה,
שלא לפי חוקי התקשי״ר, כאילו הוא שייך
לממשלה אחרית !ולמדינה ׳אחרית. בסל מש דד
׳ממשלתי כאשר נתקלים בבעיה של
עיכוב בקבלת עובדים ׳חדשים יוצרים יחי־דות־סמך
הכפופות למגב״ל המשרד, ש־עובדיהן
אינם ובגדר עובדי־מדינה ואינם
מאיורגינים ׳ונהנים מזכוייותיהם. ביחידות־סמך
אלה עובד בדר ך כלל מספר קטן של
עובדים! ,שלא נמצאו להם ׳תקינים.

במישרד-הסעד מצאו דרך ׳להעסקת מאות
עובדים במיסגרת המשרד מחוץ לתקנים.
לרשות המשרד עמדו שתי קרנות, קרן ל־שייקום
וקרן מיוחדת ,״שבכספיהן ישכרו
עובדים על יפי חוזים מיוחדים. בדר ך בלתי
מקובלת זיו התקבלו ומיונו מנהלי מדורים
ופקידים בכירים אחרים ללא מיכרז. על פי
ההערכה, שנעשתה ירק !לאחרונה, מסתבר
כי למעלה מאלף עובדים במשרד־הסעד
מועסקים בדרך זו. כאשר התגלה הדבר
לקראת המיזוג, ניסה משרד־האוצר לפתור
את הבעיה בהקצאת תקנים נוספים ליחי דות
משרד־הסעד לשעבר, וזאת בתקופה
שבה טוענת הממשלה שהיא מקיימת הקפאת
תקנים כללית. לכל משרדי הממשלה ה אחרים
אושרה תוספת תקנים המסתכמת
בכמאה תקנים. למשרד־יהסעד בלבד, נתנו
ב־ 800 תקנים.

״העסק התנהל
כמו בג טו!
ף 4עייה אחרת, שהתגלתה בעת ניסיון
* * המיזוג, היתד. בעיית הדירוג של ה עובדים.
הסתבר כי במשך שנים נופחו
הרבה דרגות במשרד־הסעד, מעל ומעבר
לדרגות שמקבלים בעלי תפקידים דומים
להם במשרדים ממשלתיים אחרים. הדבר
לא יכול היה להיעשות ללא סיוע במשרד־האוצר
ובנציבות שירות־עובדי־המדינה.
נוצר רושם שהיה תיאום מלא בין גופים
אלה כדי לעקוף את תקנות הדירוג המקו בלות.
איש־מינהל ותיק, שבדק את הבעייה
כדי לנסות לפתור את המשבר שנוצר בעת
המיזוג, נחרד ממה שהתגלה ל עיניו :״ה עסק
התנהל במשרד־הסעד כמו בגטו,״
העיר ,״נראה שעשו שם את כל הטריקים
האפשריים כדי לעקוף את התקש״יר.״
מובן, שלאור גילויים אלה, שנשמרו ב סוד
כמוס, לא ניתן היה לבצע מיזוג בין
שני המשרדים על בסים פריטטי, כפי ש תבעו
עובדי משרד־הסעד. אלה רצו ש המינויים
במשרד החדש ייעשו לפי השיטה
של אחד מול אחד — מול כל מינוי בכיר
של אדם ממשרד־חעבודה, מינוי של פקיד
בכיר ממשרד־הסעד לתפקיד בעל דרגה
מקבילה. מדיניות אנשי משרד־העבודה, ש התגלה
כמשרד שהתנהל בצורה תקינה ו יעילה,
לפחות מהבחינה הארגונית, היתה
כמובן שונה. חם טוענים, שאם כבר נחפה
עליהם מיזוג, חדי יש לראות את התמונה
הכללית של המשרד החדש שנולד, לקבוע
את המיסגרת הארגונית שלו — כפי שאומ נם
עשתה ועדת המיזוג — ואז לאייש
את התפקידים על פי האנשים המתאימים.
בצורה זו ייווצר מצב שבו יהיה יתרון
לאנשי משרד־חעבודה. לשעבר במשרד-
העבודה־והרווחה החדש. אלא שיתרון זה
אינו נובע מהעדפה אלא מהמבנה הפונ קציונאלי
החדש שנוצר.
כך, למשל, היה שוני במבנה הארגוני
של שני המשרדים הישנים לפני שהוכנסו
מתחת לחופה אחת. לדוגמא: משרד־הסעד
היה משרד הומוגני שבו היה מנהל אחד
בכל מחוז. במשרד־העבודה היו בכל מחוז
חמישה מנהלים — מנהל לכל אחת מ היחידות
הנפרדות, שפעלו במיסגרת המש רד׳
כמו פיקוח־על-העבודה, קואופרציה או
יחסי־עבודה. כאשר הושארו יחידות אלה
במיסגרת המשרד הממוזג, משום שהגיעו
למסקנה כי לא ניתן לאחדן, ראו בכך אנשי
הסעד העדפה של אנשי משרד־העבודה
לשעבר. למעשה, אילו היו מבטלים יחידות
אלה, היה המיזוג גורם לביטול כל ההישגים
העצמאיים אליהם הגיע משרד־העבודיה ב תחומים
שהיו נתונים לסמכותו.
העובדה שבמשרד־הסעד ניפחו את הדר גות׳
חילקו ביד רחבה דרגות של ראשי
אגפים וסמנ״נלים וקיבלו מאות עובדים
שלא לפי תקנות התקש״יר, יצרה מצב בו
אי אפשר היד. לערבב עובדים אלה בעובדי
משרד־העבודה, שהתקבלו לפי התקש״יר
ושדרגותיהם נקבעו בהתאם לחוק.
היד, ברור, שאם תבוצע תוכנית המיזוג,
יפגעו מכך בעיקר אנשי משרד־הסעד :
יהיה צורך להיפטר מרבים מהם, להעביר
אחרים מתפקידיהם לתפקידים בעלי דירוג
(המשך בעמוד )36

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גתיחה בפ־רוחה

הרופא ממליץ ד 7ן יץ עד
צחוק. אהבה

..1״צ ח 71ן!

חלמו מתאי
גונדה גי7ו0ון
הזוג הרומנטי המוזר,
בספור אהבה
משעשע ביו תר

ווסת נמתחת
״03118

(המשך מעמוד ) 31
לכל אחד את עברו ועתידו. תחילה זיל-
זלו בה ולעגו לה. אולם תוך זמן קצר
השתרך תור ארוך כדי לזכות בשירותיה.
כל אורחי הכפר נקהלו סביבה, עמדו פעו־רי־פה
נוכח יכולתה המדהימה לזהות כל
אחד, לנחש את עברו ולנבא את עתידו.
קפה לא נמצא לה, מפני שמישהו סחב
בלילה את מלאי הקפה. אבל היא היתד.
מוכנה להגיד עתידות גם בעזרת תה. אח רי
שריחרחה את כוס התה, ממנה לגם כל
לקוח, קבעה בדייקנות מפתיעה את מיק-
צועו, עברו ופרטים מחייו הפרטיים, כש היא
לוחשת את גילוייה לאוזנו של ה מתורגמן,
איש מישרד־החוץ מוסה לוי.
את תת־אלוף אפרים (״פרויקה״) פורן,
מזכירו הצבאי של ראש־ה,ממשלה, זיהתה
כמי ש״מבין בחיילים ...עובד עם אנשים
חשובים ועומד לנסוע לפגישה גורלית.״
לאמנון אנג׳ל, מבעלי מאפיית אנג׳ל ב ירושלים,
ידעה לספר כי הוא ״אוהב
לחם״ ,ניחשה שהוריו בחוץ־לארץ ושלא
מכבר החליף דירה. את מרדכי רון, מי
שהיה מפקד מישטרת מחוז הצפון, זיהתה
מייד כשוטר ולגבי אלוף (מיל ).רחבעם
(״גאנדי״) זאבי, קבעה שהוא ״אוהב חיות

ברברה במברג
ך * מטוס מניו־יורל, נחת בנמל־התעו־
1 1פה בן־גוריון. הנוסעים החלו יורדים
בכבש המטוס, ועמדו להיכנס לאוטובוסים
שיסיעו אותם אל ביקורת־הדרכונים של
נמל־התעופה.

בכורה ארצי ת
״אלנבי״ ת׳׳א ,״מיטשל״ ירושלים

של ההילולה הגדולה ש־

התנהלה בהיאחזות הנו !1

פש בסיני היה יצחק ג׳יבלי, מלוחמי הצנ חנים
לשננבר, שנפל מגמל משתולל ושבר
את ידו. בתמונה הוא נראה כשידו חבושה
בגבס וחבר מסוכך עליו במטריה מהשמש.

אמא!
המתנה החיונית ביותר שתינן
צריכה לתת לבתך הינם ה־קורסאים
הבאים :

לפתע נשמעה זעקה מחרידה. צעירה יפה-
פיה, שכף־רגלה דרכה ברגע זה ממש על
אדמת ישראל, החלה צועקת :״אני רוצה
הביתה ! לא רוצה להישאר בישראל ! אני
רוצה הביתה במטוס שהביא אותי הנה!״
היא ניסתה לעלות בחזרה למטוס. אג-
שי־הצוות החזיקו בה, וכימעט בכוח העלוה
על מכונית שהביאה אותה עד לבית־הנתי־בות.
אך שם נמלטה הצעירה מידי האנ שים
שהחזיקו בה והחלה רצה על המסלול,
כשהיא רודפת אחר מטוס שעמד להמריא
באותו רגע.
מישטרת הגבולות נכנסה לפעולה. השוט רים
החזיקו בצעירה ההיסטרית, שלא חד לה
לצרוח :״אני רוצה הביתה ! אני רוצה
הביתה!״ וניסו להרגיעה. דרכונה נלקח
ממנה לבדיקה, אך כשהסתבר לשוטרים כי
בשום פנים ואופן אי־אפשר להרגיע את
הצעירה, הוחלט להחזירה לארצות־הברית.
עוד קודם־לכן נלקחו שמה ומיספר דר כונה,
והוכנסו לרשימה השחורה של מיש-
רד־הפנים. ברשימה זו מופיעים שמותיהם
של אנשים, שהכניסה למדינת ישראל אסו רה
עליהם מסיבה זו או אחרת. שמה של
ברברה במברג, הצעירה המבוהלת, הוכ נס
לרשימה כשלידו מצויין כי היא מסו ממת,
או בלתי־יציבה בנפשה.
הנערה ובמיוחד אריות״ .אפילו הספקנים שבין ה אורחים
היו המומים מול גילוייה של ה בדואית
הזקנה, ששום דבר בעברם לא היה
נסתר מעיניה. את סירובה העקשני, להשיב
על השאלה החוזרת ונשנית מה יהיה גורל
השטחים בסיני, ייחסו לטאקט הדיפלומטי
שלה. היא הפכה לשיחת־היום כשאנשי-
העסקים הממולחים כבר מתכננים להביאה
לתל-אביב ולגרוף בעזרתה מיליונים.

* עידן נשי
מקנה לה :
יציבה טובה, חן, נימוסיו
ובטחון עצמי.

* דוגמנו ת אופנה
— מקצוע
נועד לבנות תמירות ונאות
בלבד.
אין קורסים בקיץ.

* תרבות הגוף
מקנה לך יציבה טובת,
גמישות, חיזוק שרירים,
הרזיה מובטחת.
לקביעת ר איון:
אולפן לאה פלטשר
אבן גבירול ,50 תל־אביב
טל 267682 .

תמונות צבע מעולות!
קודק במעבדות קודק !
אגפא במעבדות אגפא !
לנסיעה לחו״ל :
המצלמה האידיאלית היא :

לנסיעה לחו״ל: מחשב־פיס זעיר,
מבחר גדול של מחשבים לבל תפקיד.
צלומי״פספורט בן־רגע!
קניה, מבירה, החלפה !
בימי שלישי — סגור בל היום !

13ט-1ברבר
חי כ ה, ר ח 1ב הזי לוזן 31

רק בעת מירוץ הגמלים, שנערך כעבור
שעות על חוף הים, נתגלה סודה של ה בדואית.
כאשר הסירה הבדואית את צעי פה,
היא התגלתה כרונית יער, רב־סרן
בצבא־הקבע, המשרתת כקצינת מישפחות־נפגעים
בצנחנים, דמות בולטת בחברה ה־תל־אביבית
שתיכננה את המתיחה מראש.
את תחפושת הבדואית רכשו עבורה מנהלי
הכפר ברפיח, הבטיחו לה כי תזכה בה
במתנה אם לא תיכשל במתיחה. רונית
זכתה בהתערבות. מבין עשרות האורחים,
שישבו לפניה ברעדה ושמעו אותה קוראת
את עברם כמו בספר פתוח, לא הצליח אפי לו
אחד לזהותה או לחשוד בה כמתחזה.
היחידים שחשדו בבדואית הזקנה היו
דווקא הצעירים הבדואים המקומיים שהת קהלו
סביבה. הם לא ראו מעולם בדואית
הקוראת מזלות בתה. ולמרות שרונית שי חקה
את תפקידה במסירות מעוררת הערצה
קשה היה להם להאמין שקיימת מכשיפה
כמוה בקירבם והם לא שמעו אודותיה קודם
לכן. כשחשפה את זהותה הם נדהמו לא
פחות מאורחיהם הישראליים. ואם חגיגת
הדקליה לא היתד, החגיגה של השנה, אין
ספק שהמתיחה של רונית היתה המתיחה
של השנה,

ש חזי ה מהיר ח
ך, סצנה המתוארת התרחשה ביולי
.1974 בשבוע שעבר שוב עמדה בר ברה
במברג בנמל־התעופה בן־גוריון, וגם
הפעם היתד, היסטרית. גם הפעם זלגו דמ עות
מעיניה, גם בפעם זו היתד, במצב של
אובדן החושים, ונזקקה לתמיכת הסובבים
אותה.

אלא שהפעם לוותה על-ידי בעלה, עורך-
הדין האילתי יצחק דויד. בעוד שב־1974
הגיעה ברברה לישראל לבושה במיכנסי־ג׳ינס
וחולצת־טי, ושיערה הבלונדי היה
פרוע, היה הפעם לבושה צנוע ביותר ואת
שערה כיסה שביס. ברברה במברג, הצעי רה
האמריקאית היפהפיה, נראתה כחסידה
יראת־שמיים.
ותיקי נמל־ר,תעופה מכירים את ברברה
במברג, כי בכל פעם שצעירה זו מבקרת
בנמל כרוך הדבר בשערוריה, בהיסטריה
ובהתערבות השילטונות.
רק העיתונאים, שהוזעקו על-ידי עורך-
הדין האילתי חובב־הפרסומת, יצחק דויד,
כדי להנציח את המאורע שלשמו הגיעו
הוא ואשתו לנמל־התעופה, לא עודכנו ב עברה
של ברברה ודיווחו, מן הסתם, מה
שסופר להם על-ידי דויד עצמו. העיתו נות
ידעה לדווח, בליווי תמונות, כי אחרי
שיבער, חודשים הוחזר לבני־הזוג דוי ד תי נוקם,
אהרון בן השנתיים, שנחטף על-ידי
הוריה של ברברה בעת שזו שהתה באר-
צות־הברית.
סוף טוב — הכל טוב, אלא שסיפור
המעשה, שעליו סופר בעיתונות היומית,
שונה במקצת מן הכתוב.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הבן לא נחטו, והבעל אינו האבא, אן־ זוהי
אהנחלאנוומלת אהרון בן־השנתיים, תינוק יפהפה הדו מה
דימיון מפתיע לאמו, אינו כלל בנם
של בני־הזוג דויד, כי־אם בנה של בר ברה
מידידה האמריקאי, שנטש אותה כ שהיא
בחודש הרביעי להריונה. אז, כ שהיא
מבולבלת ואינה יודעת את נפשה,
הגיעה בפעם השנייה לישראל. אלא שאז,
במקום ההפתעה שהיא הכינה, למישטרת־הגבולות
בפעם הקודמת, הכינה המישטרה
הפתעה לה. ברברה במברג לא הורשתה
להיכנס ארצה. ושוב, כמו בפעם הקודמת,
התעוררו בעיות.
אלא שסיפור המעשה התחיל בתקופה
קודמת עוד יותר. ב־ ,1969 בתחנת האו טובוסים
של באר־שבע, ניגש אל ברברה,
שהגיעה לישראל כמתנדבת, איש מבוגר
ואמר ל ה :״את נראית כאילו חזרת זה־עתה
מהירח ! ״
הצעירה השיב ל ו :״באמת חזרתי!״
האיש לא נשאר חייב והמשיך :״אם כך,
תני לי נשיקה!״ היא נישקה לו, ועדיין

נות נמל־התעופה ומישטרת הגבולות מנעו
את כניסתה.
ברברה מיהרה להתקשר עם עודך־הדיו
דויד, שהתבלבל בזמני־ר,טיסות ולא צי פה
לה בנמל־התעופה במועד. היא תפסה
בקול־בוכים
באילת.
אותו בדירה שלו
סיפרה לו כי אין מרשים לה להיכנס ליש ראל.
עורך־הדין מיהר לדבר עם מישטרת־הגבולות,
שאנשיה הסבירו לו כי היא מו פיעה
ברשימה השחורה של מישרד־הפנים.
יצחק דויד החליט לנהל את המערכה נגד
החלטת מישרד־הפנים — מאילת. הוא ציל־צל
לשופט האילתי, בנימין קוהלת. השו פט
יעץ לו לטלפן ליועץ המישפסי לממ שלה
דאז, הפרופסור אהרון ברק. השעה
היתד, חצות. פרופסור ברק הבטיח לברר
מדוע אין מרשים לגברת האמריקאית להי כנס
לישראל. ב־ 8.30 עמדה ברברה במ ברג
להיות מוטסת, על חשבונה, לאתונה.
דויד התקשר אל ידידו, השופט העל יון
משה עציון, שהודיע לו כי אינו יכול

המערכת פיטר פן, ונפגשתי עם בני־הזוג
(העולם הזה .)2003
המראה שניגלה לנו היה מז עז ע: בדירה
מצחינה ומבולגנת, ברחוב אילות מס 701 ,
באילת, פגשתי בברברה וביצחק דויד.
היא, יפהפיה דקת־גו, בעלת שיער בהיר
ועיניים כחולות ענקיות, לבושה שימלה ער בית,
ישבה ליד שולחן רעוע ומט לנ פול,
בין מה שמכונה המישרד של עורך-
הדין לבין מה שנראה כמיטבח ארוסה, כך
כינה את עצמו יצחק דויד, גבר בשנות
השישים לחייו בעל זקן ג׳ינג׳י, פנים מצו מקות
ועיניים קטנות שהתרוצצו ללא־הרף,
היה לבוש בחליפה כחולה בלוייה, כשמגבת
אדומה משמשת לו כצעיף, וכובע-מצחייה
לראשו. הוא ישב מאחורי מכתבתו שעליה
מונחים שלושה טלפונים, ערימות של נייר
ומקלס־טלוויזיה.
האשד, הצעירה, שהיתה אז בת 29 אך
נראתה צעירה בהרבה מגילה, ישבה וכססה
ציפורניים בעצבנות. ארוסה לא חדל

•צחק דויד
רק אז, כאשר קמה ממקומה, הבחנתי
כי היא נמצאת בחודשים הראשונים להר יונה.
מצבה זה שינה, כמובן, את התמו נה
כולה, והסביר פחות או יותר את מע שיה
של צעירה יפה,פיה זו, שכתבה ספר-
שירים בשם שיגעון שנזיימי, במקום זה.
כששאלתי את ברברה אם אומנם היא
בהריון, אסר עליה דויד לדבר, אך היא
התעקשה להשיב על שאלתי וסיפרה :״אני
בחודש הרביעי להריוני. מובן שהאב אי נו
דויד. אביו של התינוק הוא החבר שלי
מקליפורניה. הוא לא רצה בתינוק, ואילו
אני לא הייתי מסוגלת לעשות הפלה. לא
הייתי מסוגלת להרוג את התינוק. גרמתי
הרבה בושות למישפחה שלי, אבל הם לא
גיר שו אותי ולא התנכלו לי. אני חושבת
שהם די מודאגים בגללי. כשהחבר שלי
עזב אותי, לא חשבתי פעמיים, והחלטתי
לבוא לישראל לראות מה העניין עם דויד.
אולי הוא יו כ ל לעזור לי.״

__ א הרון
ב מ קו ם איל ת

כרכרה־ כרעה מנשקת את כנה, אהרון בגמל־ה תעופה גדוד
החוק והסדר הושבו על כנס
לא ידעה כי אותה נשיקה תהיה כה מש מעותית
בחייה.
האיש שנישקה היה עורך־הדין יצחק
דויד, תושב אילת. הוא החליף כתובות עם
הצעירה, שהיתר, מורה בחיל־השלום האמ ריקאי
והחל מפציץ אותה, לדבריה, במיב-
תבי-אהבה. היא, מצידה, כך טוען הוא,
השיבה לו בתדירות של פעמיים בשבוע,
ואף צילצלה אליו לאילת פעמים אין־
ספור מביתה, באנסינו שבקליפורניה. לד בריו,
התחננה לפניו ברברה לבוא ולשא תה
לאשה. לדבריה השיב לה כי מוטב
שתבוא לישראל. ואכן, היא באה באותה
טיסה היסטורית, ביולי .1974 אלא שמשום־
מה לא טרחה להודיע ליצחק דויד על בו אה,
ומשיום־מה נתקפה חרדה ודרשה־ לח זור
מייד לביתה שבארצות־הברית.
מאוחר יותר הסביר יצחק דויד, כי נת קפה
פחד שמא לא ירצה בה, ולכן ביקשה
לחזור. ברברה, לעומת זאת, טענה כי
מאחר שהימים היו ימי-מילחמה, נתקפה
פחד מהמילחמה ומשום כך ביקשה לחזור
לביתה.
השניים המשיכו להתכתב, וב־ 12 בינו אר
76׳ הגיעה ברברה לישראל. שילטו-

לעזור, מאחר שרק שופט־תורן יכול להו ציא
צו־מניעה נגד ההחלטה. דויד מיהר
לצלצל אז אל מערכות העיתונים, בדיוק
כשם שטילפן הפעם, וביקש שיפרסמו את
הידיעה כי תיירת אמריקאית יהודיה אי נה
מורשית להיכנס לישראל. הוא העביר
את הידיעה גם ל שידורי ישראל.
בינתיים שוכנה ברברה בחדר בנמל-
התעופה, ואילו יצחק דויד ניסה לבטל
את רוע הגזירה. זו אכן בוטלה לבסוף,
אחרי שהוחלט לשלוח את ברברה להס תכלות
אצל רופא, ואחרי שיצחק דויד הת חייב
לדאוג לכך שבתום שלושת החו דשים,
שבהם הורשתה להישאר בארץ,
תעלה על המטוס שיוציא אותה מגבולות
ישראל.
ברברה במברג לא עלתה על המטוס
כתום שלושה חודשים. סיפורה לא הס תיים.
הוא רק התחיל.

גודי ס ט
יר א־ ש מיי ם
ף* עיקכות
!* בעיתונים,

הרעש שעורר סיפורה
ירדתי לאילת, עם צלם-

לדבר, כשאינו מניח לה לפצות פה. הוא
סיפר לי כי הוא יהודי ירא־שמיים, המדק דק
במיצווה קלה כבחמורה. כשביקשתי
לצלמו בחברת ברברה, סירב בכל תוקף.
מבט של חדר־השינה, שהיה שרוי.ב אי-
סדר מדהים, גילה כי כתליו מכוסים בתמו נות
של נשים עירומות מכל הסוגים. ב־מישרד
עצמו, נסתר מעין־רואים, היה תלוי
לוח שנה של הירחון פלייבוי. כאשר שאל תי
את היהודי ירא־השמיים בדבר התמו נות,
שכמותן בל ייראו בביתו של אדם
המדקדק במיצוות, ה שי ב :״כשהייתי רווק,
זה היה מרגיע מאד להסתכל על התמונות
האלו. אחרת, הבן־אדם יכול לצאת מדעתו.״
מאוחר יותר סיפר כי הוא נודיסט אוהב-
עירום, המרבה להסתובב בחוף הנודיסטים
בנביעות.
כל אותה עת לא התערבה ברברה בשי חה,
שהתנהלה בעיברית ושתורגמה לה על פי
דרישתה. לשמע דבריו של ארוסה חייכה
בביטול, ואמרה :״הוא כל-כך קיצוני !
אני, למשל, לא מבינה את זה.״
כשאמר לה ארוסה כי לדעתו, עירום
הוא יפה, התפרצה ואמדה ל ו :״אם עירום
זה יפה, אז למה לא ראיתי אותך אף פעם
עירום?״

ויד אכן הסכים לעזור לה. למע-

* שה נטל את עניין הריונה על עצמו,
וטען שאירע באחריותו :״אילו הייתי בא
אליה כשקראה לי, היא לא היתד, נכנסת
להריון מגבר אחד. בכלל, אז לא היה לה
גבר אחר,״ אמר אז.
עורך־הדין המזוקן, שיש לו בת מבו גרת
מנישואיו הקודמים, התארס עם בר ברה.
מאוחר יו תר נישאו. בכך הפכה בר ברה
אזרחית ישראלית, והגזירה שעליה
לצאת את ישראל תוך שלושה חודשים,
התבטלה מאליה.
ברברה הסתגלה לאורח־חייו המוזר של
בעלה. היא שינתה את שמה, וכיום היא
קרויה ברכה. בעלה סיפר אז כי הוא נוהג
לשכב לי שון מדי ערב בשמונה, ולהת עורר
בשתיים לפנות־בוקר.
בעת שהותי באילת, לצורך הראיון איתו
ועם ברברה, טילפן אלי עורך־הדין בשעה
חמש לפנות־בוקר, כדי לקרוא באוזני מיב-
ראש-
תבים שנשלחו לברברד, על-ידי של עיריית לוס-אנג׳לם, עירה,־התאומה
אילת.
הערתי את תשומת־ליבו לשעה המוק דמת,
והוא נזף בי וטען שעלי לקום כי
צריך להספיק לאכול ארוחודבוקר, ובכך
לל, מדוע אני ישנה בשעה כזאת.
מאוחר יותר טילפן שוב, כדי לב שר לי
שהשם שיתנו לתינוק שייוולד יהיה אילת.
נראה כי שינו את דעתם, וקראו לתינוק
מאוחר יותר בשם אהרון.
שכניו ידעו לספר לי אז כי הוא נחשב
כאיש תימהוני, שגירש את אשתו, אם בתו,
מהבית, ושהוא נוהג להשתזף עירום על
מירפסת ביתו.
לפני שמונה חודשים נסעה בדברה לבקר
אצל הוריה באנסינו שבקליפורניה. ההו דים,
שסברו כנראה כי מצבה הנפשי של
בתם רעוע, ניסו לקחת ממנה את התינוק.
זה היה בניגוד לחוק, כמובן. השבוע דאג
החוק והסדר להשיב את הילד לחיק אמו
ולחיק בעלה, שאימץ אותו.
שוב גרמה ברברה ב מברג־דויד סערה
בנמל-ד,תעופה.

שרית ישי 1

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

י 15 המופלאים יי
(המשך מעמוד )25
ניתק אותו לגמרי מתמיד ומידין. יגורי
נחשב כנץ של ד״ש, ועמדותיו הפוליטיות
קרובות יותר לידין־תמיר מאשר לשינוי.
לאחרונה ערך יגורי כמה שיחות עם
ראשי מיפלגות אחרות, וביניהם שימעון
פרם, עזר וייצמן וגירעון פת. השיחה עם
פת היתה, כפי הנראה, היעילה ביותר,
ויגורי עשוי להצטרף לליברלים שבליכוד.
השאלה הגדולה היא אם יגורי יצטרף
לליברלים, או לחרות, אחרי תקופודמה
אצל אנשי־שינוי, או מייד עם הפילוג.
יש להניח כי יגורי יבכר להתבשל תקופת־מה
עם שינוי, במתכונתו החדשה. עזרה
לכך העובדה שאנשי־שינוי הציעו דווקא
אותו כמועמד נגדי לידין, בבחירות שהיו
צריכות להערך לתפקיד יושב־ראש מזכי רות

בחגיגת־הניצחון שהיתה בביתו של אמ נון
רובינשטיין, היה יגורי המשתתף ה יחידי
שאינו שייך לשינוי.
סיכום הפילוג בד״ש הוא עובדה קיימת, אלא
אם כן יקרה נס. בכל שנראה מובטחים
עתה לשינוי, מילבד חמשת חברי״הבנסת
המוצהרים, גכ 1קולותיהם של עמית,
גולומב ויגורי. יתכן וגם אלגרבלי יצטרף
אליהם ויהפוך את המיפלגה החדשה ל סיעה
בת תישעה חברי״כנסת.
אפשרות אחרת היא שאלגרבלי, אליהו
ואסעד יצטרפו אל ארבעת מוצהרי ידין,
ואז כוחה של מיפלגת ידיו יהיה בן שיב־עה
חברי״כנסת•
התפלגות ד״ש אמנם תחזק את ה קואליציה
של בגין, אך תגרום לבעיות
רבות בתוך קואליציה זו. בגיך יתחזק
משום שכיום אין הוא יכול לסמוך על

ה>מי<1וג המ׳וזר

(המשך מעמוד )25
נמוך יותר — משימה שהיתה בלתי אפש רית
מלכתחילה. רק פתי יכול היה להאמיי
שאנשי המפד״ל יסכימו לוותר על אחד
ממבצרי־הכוח החזקים ביותר שלהם, אותו
הקימו וביססו במשך שלושים שנה.
רק לדוגמא: שני המשרדים, אותם מנ סים
למזג׳ החזיקו בעבר מעונות־יום ל ילדים.
אבל המפתח לקבלת ילדים למעונות
אלה היה שונה. במשרד-העבודה נקבעה
זכות הקבלה למעונות י על פי הצרכים.
במשרד־הסעד התגלו מקרים רבים בהם
היה המפתח קירבת מפלגה ומשפחה. קשה
להאמין, שאנשי הסעד יוותרו בנקל על
פרבילגיה זו שהיתה בידם.
ישועה לרווחה
י £מעשהניצבות זו מול זו שתי קוני
/ספציות שונות של מיזוג במשרד־הרווחה:
זו של אנשי משרד־הסעד התוב עים
מיזוג פריטטי! וזו של אנשי משרד־העבודה,
שלפיה ימוזגו רק אותן יחידות
שהיו מקבילות בשני המשרדים, בעוד ה יחידות
העצמאיות הספיציפיות תשמורנה
על עצמאותן.
גורלניק מנסה ליישם את המיזוג בדרך
השניה. אנשי משרד־הסעד מנסים לפוצץ
אותה בכל מחיר. על רקע זה הופסק המשא־ומתן
של מיזוג המשרדים, משנה המנכ״ל
התפטר מתפקידו ונפתחה מערכת חתירה
והשמצות, המכוונת בעיקרה נגד גורלניק.
צריך לציין, שקיימת קבוצה די נרחבת
במשרד־הסעד ׳לשעבר, התומכת דווקא ב תוכנית
המיזוג המוצעת. אלה הם העוב דים
המקצועיים במשרד, הפסיכולוגים זה־עובדים־הסוציאליים,
שקיוו כי עם המיזוג
תיושמנה הקונספציות של משרד־העבודה
בתחום השיקום גם לגבי היחידות שלהם.
בשלב זה מנסה המנכ״ל להמשיך ולהג שים
את תוכנית המיזוג, למרות ההתנגדות
האקטיבית ואיומי י הפיצוץ. מה שברור כבר
היום הוא, שאפילו אם יבוצע המיזוג לבסוף,
הוא לא יתרום לייעול ולצימצום מספר
העובדים. להיפך: שר העבודה־והרווחה
מצפה שיוסיפו עוד שני׳ אחוזים של פקי דים
למשרד החדש, למרות צימצום היחי דות
מ 42-ל־ .20 כך למעשה תוחמץ ה מטרה
העיקרית של המיזוג וגם התועלת
השולית שניתן היה להפיק ממנו, בגלל
האבסורד שבמיזוג שני משרדים׳ השונים
במהותם, תתנדף.
בינתיים, בגלל המאבק הפנימי הנטוש
בין שני המשרדים שזווגו בזיווג המוזר,
נפגעה המערכת כולה. עובדי המשרד ה חדש,
שאינם יודעים כיצד תסתיים המיל-
חמה, שרויים בפאניקה ובדכאון ולמעשה
המערכת כולה מתפקדת תוך חריקות ו־צרימות.

ידין
ועמית
למטה?
הצבעת ד״ש בנושאים רבים, ואילו ברור
שהפלג שיישאר בקואליציה לאחר הפילוג,
יהיה גודלו אשר יהיה, יהיה ממושמע
בבל מאת האחוזים.
אולם למיפלגה בת שיבעה או שמונה
חברי״בנסת לא יכולים להיות אותו מיס־פר
של שרים כפי שיש למיפלגה בת 15
ח״בים. בגין אמנם הבטיח לידין כי בכל
מיספר של חברי-בנסת, שיעמדו מאחוריו,
הוא יותיר בידו את תפקיד סגן־ראש״
הממשלה — אולם אין ספק שבעיקבות
לחץ של חברי־מיפלגתו, חברי־הליבוד ו־המפד״ל
יי א לץ בגין להפר הבטחה זו.
יתכן ושני המישרדים שיוותרו אז בידי
ד״ש המצומקת יהיו מישרדי המישפטים
והרווחה. תמיר יי ש אר שר־המישפטים,
ואילו ידיו יי א לץ לקבל לידיו את מישרד־הרווחה,
שסמכויותיו אולי יתוגברו על
חשבון מישרד־הבריאות. אולם ידידיו ה קרובים
של ידיו יודעים לספר כי הוא
לא יעמוד בהשפלה זו, ואם לא ישאירו
בידיו את תואר־סגו״ראש־הממשלה, יתפ טר
מהממשלה.
שני השרים האחרים, ותפקיד סגן-
ראש-הממשלה, יוו תרו אז לחלוקה בין
הליכוד למפד״ל. .יתכן ובגין יתן את סג-
נותו לשר-הפנים יוסף בורג, ו אז יי אלץ
לעמוד מול מחומה במיפלגות המרכיבות
את הליכוד, כדי לקבוע !מי יהיה השר
הנוסף. גם בחירת שר נוסף מקרב ה
מפד״ל לא תעבור בשקט, ביחסים הפני מיים
המעורערים השוררים במיפלגה זו.

במדינה

אמר על כך רפי רוטר, מנכ״ל המוסד
לביטוח־לאומי, מי ששימש כיד ימינו של
ישראל כץ בעת שזה כיהן כמנכ״ל ה מוסד
:״כל התהליך של ארגון מחדש מז מין
מטבעו מצבים של אי־ודאות ואי־בהי-
רות. דבר זה בלתי נמנע מכל הנוגעים
בדבר, לכן רצוי שתהליך זה לא יימשך
מעבר להכרחי. עברנו כבר את החלק ה עיקרי
— זה של קבלת ההחלטות. חשוב
שהחלק הנותר יתקבל תוך זמן קצר. מעתה
אנחנו נכנסים לשלב הביצוע.״
במהלך הדיונים לקביעת האיסטרטגיה
של ביצוע המיזוג לא היה רפי רוטר שותף
לדעתו של השר בקשר לאופן מימושו של
המיזוג המוצע. רוטר טען בדיונים פנימיים,
כי הדרך שבה נוקט השר, בהשפעת הלחצים
שמפעילים עליו אנשי משרד-הסעד, מעכ בת
את ביצוע המיזוג, מכשילה את תיפ־קודה
של המערכת ומעוררת חרדה בקרב
העובדים. כשהתבקש רוטר להגיב על גיר-
סר, זו הוא לא היה מוכן למסור כל תגובה.
ייתכן שהישועה למשרד־הרווחה תבוא
דווקא מכיוון בל תי־צפוי: מד״ש, שבגללה
נוצרה כל המהומה. הפילוג בד״ש עלול
לגרום לצימצום מספר שרי ד״ש בממשלה.
כתוצאה מכך עלול ישראל כ״ץ לאבד את
התיק המיניסטריאלי שלו. יהיה צורך לק בוע
מחדש את גורלו של משרד־העבודה־והרווחה.
שני המחנות הנצים מקווים, שאז
תיווצר אפשרות לביטול המיזוג הכפוי ו המוזר,
שנועד רק לספק עוד אחד מעקרו נותיה
היומרניים וחסרי-הכיסוי של ד״ש
המתפוררת.

מעמוד ) 32
הנהגת אש״ף. הנהגת אש״ף, מצידה, פוס לת
כיום פעולות־טרור נגד ישראל באירו פה,
בטענה שזה מחבל במאמץ המדיני
שלה. היא דוגלת בביצוע פיגועים בישראל
ובשטחים המוחזקים. לפי תפיסת אש״ף,
זוהי ״מילחמת שיחרור״ לגיטימית. פיגו עים
אלה יתרבו, מן הסתם, לקראת ועידת
מחנה־דויד, שבה רואה אש״ף נסיון להו ציא
את הפלסטינים מהסדר־השלום.
כאשר יצאו מטוסי חיל־האוויר להפציץ
את בסיסי פתח בלבנון, כתגמול על הפעו לה
בלונדון, היתה זאת פעולה חסרת-
תכלית. כדי לנקום בא /פגעו המטוסים
בב /שהוא אוייבו של א/
פורשים מפורשים. המילחמה בין
הנהגת אש״ף ובין סוכני־עיראק הגיעה
לפני שבוע לשיאה, כאשר פוצץ ונהרס
כליל בניין בן שמונה קומות בבירות.
מיספר ההרוגים הגיע ל־.175
באותו בניין שכנה המיפקדה של אירגון
פרו־עיראקי אחר — רסיס שפרש מאיר־גונו
הקטן של אחמד ג׳בריל, הקצין הסורי
לשעבר, המתקרא ״החזית העממית לשיח־רור
פלסטין — המיפקדה הכללית״ .גם
ג׳בריל פרש מן החזית של ג׳ורג׳ חבש.
ג׳בריל הוא איש קיצוני, אך הוא מתנגד
בכל זאת באופן נמרץ לקו העיראקי.
משום־כך התקרב לאחרונה להנהגה הרש מית
של יאסר עראפאת* .הפורשים מ־אירגונו,
בהנהגת אבו־אל-עבאם, תומכים
בעיראק, אוייבתו הגדולה של עראפת.
פיצוץ הבית מטיל אור על התסבוכת
הפנטסטית של היחסים הפנימיים במחנה
הפלסטיני. הכל האמינו, ברגע הראשון,
כי הפיצוץ בוצע על-ידי אירגון־פתח של
עראפאת, כדי לנקום באבדאל-עבאס, סוכן
העיראקים — וזאת אחרי שהעיראקים
רצחו -את אנשיו של עראפאת בלונדון
(סעיד חמאמי) ,בכוויית (עלי יאסין) ,בפא ריס
(עז״אל־דין קלק) ובפאקיסטאן (שם
נהרגו שלושה), .
אולם אנשי פתח הכחישו את הטענה
מייד, אולי ביגלל המיספר הרב של האבי רות.
הם הצביעו על כך שבאותו בית
שכנה גם מיפקדה מקומית של פתח,
ושיאסר עראפאת עצמו שהה בשעת הפי גוע
במרחק של 300 מטר בילבד מהמקום.
יש הכדלים. אם כן, מי ביצע את
הפיגוע י טען אש״ף, לבסוף: שירותי-
הביון של ארצות־הברית וישראל. מכיוון
ששירותי ישראל נהנים מיוקרה מיבצעית
רבה, לא הצחיקה סברה זו את העיתונאים
הזרים. כתב לה מונד בביירות אף ציין:
״העובדה שהשירותים הישראליים לא הכ חישו
את הטענה, יש לה משמעות רבה.״
מול פני תסבוכת זו, קל לפטור את
כל הבעייה באימרה סתמית בנוסח ״כולם
רוצחים. אין הבדל ביניהם.״
אך למעשה יש ביניהם הבדלים גדו לים
מאד. בין השאר: הנהגת אש״ף ופתח
אינה מסתירה את כוונתה להשתלב במשא-
ומתן לשלום, אם תהיה ישראל מוכנה
לשתף אותה, כדי להגיע להסדר־שלום
אשר יכלול מדינה פלסטינית לצד ישראל.
משום־כך פתחו העיראקים וסוכניהם ב־התקפת־מחץ
עליהם. הרוצחים בלונדון,
שפגעו בצוות אל־על, ביקשו בעקיפין
לחתור גם תחת הנהגת אש״ף.
הנהגת אש״ף מבצעת פיגועים בישראל,
שגם בהם נהרגים בני-אדם חפים־מפשע.
היא עושה זאת כדי להכריח את ממשלת־ישראל
לשתף אותה במשא־ומתן — דבר
שהממשלה מתנגדת לו, כמובן, באופן

״נשארתי במקום,״ סיפר מצארווה* ,
״כשאני מעולף. חברי לעבודה הרימו אותי
והובילו אותי לבית־החולים הילל יפה
שבחדרה. שם עשו לי צילומים, וקבעו
שיש לי שבר בחוליה מיספר חמש. לא
נשארתי בבית־החולים יום אחד. שלחו או תי
הביתה, ונתנו לי מנוחה של שבועיים.״
שישה שבועות כנכס. את ימי המ נוחה
בילה מצארווה בביתו, כשהוא סובל
מכאבים עזים בגבו ובפלג־גופו התחתון.
כשתמו ימי המנוחה, חזר לבית־החולים.
הרופא־האורתופד בדק אותו שוב ושוב,
ונתן לו אישור־מחלה לחודשיים. אלא
שכאביו לא פגו.
בתום חודשי המחלה שב מצארווה לבד
* שם המישפחה מצארווה מלמד על
כך שאבי המישפחה בא עם המצביא המצ רי
איברהים באשה, בנו של מוחמד עלי,
כובש ארץ־ישראל במחצית הראשונה של
המאה ה־.19
אירית שובחת רעב
מ( רשת דותן המשיכה השבוע לשע-
י* שע את אנשי הבוהימה — מילבד
הנוגעים בדבר עצמם.
ביום השני שעבר, בשעת לילה מאוחרת,
שוחחה כתבת העולם הזה עם שייקה או פיר,
ששהה במלונו בברלין. השיחה הת נהלה
בנוכחותה של לידיה, אשתו, ובנוכ גיגי
וקארין. בני-
חות שני ילדיהם,
הזוג סיפרו לכתבת כי לידיה עומדת לטוס
לברלין עם שני הילדים, כדי להצטרף
שם אל בעלה. אולם הם השביעוה כי לא
תעז לפרסם את הידיעה בכתבה שפורסמה
בשבוע שעבר (העולם הזה .)2137
אמרה.לידי ה :״תוך יומיים אני עומדת
לעזוב את הארץ עם שני !הילדים. יותר
חשוב לי השקט הנפשי שלהם, ולא איכפת
לי שהם יפסידו כמה ימי־לימודים עם תחי לת
שנת הלימודים. גיגי הוא ילד מחונן,
שעבר בחינות אוניברסיטאיות של מנת-
המישכל שלו; הוא יוכל בקלות להדביק
עבודה ללא כתובת
הפועל גפ;ע בגבו כתאונת
עבודה, וזו!חיתה תחילתו
שד מסע־ייסורים
ביורוקראמי ממושך
כאשר פנה אחמד מצארווה 33 לסגור
אחד מברזי המשאבות במקום עבודתו, לא
שיער שצעדיו הבאים יהיו כה גורליים.
הוא צעד אל עבר מחלקת הדודים, ב־מיפעלי
נייר חדרה, החליק על המדרגות
שהיו מכוסות שמן, מעד ושבר את אחת
מחוליות גבו.
* אירגונו של ג׳בריל מחזיק בשבוי
הישראלי, חייל־המילואים אברהם עמרם.
הוא העניק לו זכויות של שבוי־מילחמה.

אירית דותן
״אשבות

ששי

יחזור

אלי

את מה שהחסיר. אבל אני מתחננת ל:
לפרסם על הנסיעה לפני היום הרביעי. עז
שאני אהיה בברלין, לא אהיה שקטה.״
כשנשאלה ממה היא פוחדת; הסבירה
״הבחורה הזאת, אירית, היא מסוגלת לכי
דבר. אני פוחדת שאם היא תדע שאנחנ
עומדים לטוס, היא תעשה משהו. אנ
לא מסוגלת להעלות על דעתי מה, אבי
היא יכולה לפגוע בילדים, אין לה כי
מעצורים.״
גם שייקר. הצטרף לבקשת לידיה, לו

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קום עבודתו בחדרה .״אך כשהתחלתי לע בוד,״
סיפר השבוע ,״נתקפתי שוב בכא בים
חזקים בגב ולא יכולתי להמשיך.״
בלית־ברירה נאלץ מצארווה לעבור סידרת
בדיקות נוספת, מלווה צילומים. התוצאה
היתד, שגבו הושם בגבם למשך שישה
שבועות. כשהגיע היום להסיר את שיריון-
הגבס מעל גופו, קיווה מצארווה, הפועל
המסור, כי יוכל לשוב לעבודה שבה עסק
במשך שנים. אך עד־מהרה נכזבו תיקוותיו
— הרופאים חייבוהו לעבור בדיקות נו ספות,
ואסרו עליו להמשיך בעבודה. הם
דאגו אף לציידו באישורים מתאימים.
בהתאם לנהגים המקובלים, הלך אחמד
מצארווח לקופת־החולים, כדי להציג בפני
הרופא המומחה את מיסמכיו ואישוריו.
כאן חיכתה לו הפתעה. הרופא־האורתופד
של קופת־חולים, לא מצא לנכון לקבל
ולאשר את חוות דעתם של רופאי בית-
החולים. הוראתו היתד, חד־משמעית: לח זור
לעבודה, כרגיל. נימוקו: אין במים-
מכי בית־החולים שום דבר המשחרר את
מצארווה מעבודה.
המשכורת הוקפאה. בלית-ברירה,

לפרסם את דבר הנסיעה :״במקום שאני
אבוא לישראל, וכל העיתונאים יתנפלו
עלי ולא יתנו לי אפשרות לבלות בשקט
עם מישפחתי, הצעתי ללידיה למצוא סי דור
לילדים ולבוא אלי. מאוחר יו תר
החלטנו שכדאי שתביא איתר, את הילדים.
יש לי חופש מצילומי הקוסם מלובלין,
ועד לחידוש הצילומים נבלה ביחד. עד
אז אני מקווה שכל הפרשה תשכח.״
ביום החמישי השבוע טילפנו בני מיש-
פחת אופיר מברלין למערכת העולם הזה
וסיפרו כי המישפחה היא מאוחדת ומאו שרת,
ומתכוונת לבלות את חופשתה היטב.

^ ירית דו,תן, לעומת זאת, נשארה
במלון עמי בתל־אביב. בשיחה לא
נשמעה אירית במצב״רוח מעולה. היא
סיפרה כי היא נמצאת עדיין במלון, חזרה
וטענה כי כל מה שאמרה לכתבת הוא
אמת. כשנשאלה מדוע טענה כי ״א.ד.
שפיר״ ,שתירגם את אמנות האהבה של
אריך פרום, הוא שייקח אופיר, אמרה
ששייקה אמר לה שהוא תירגם את הספר
והיא מאמינה לו.
עוד סיפרה אירית כי היא ממשיכה
לטפל בתינוקת שלה. עדיין יש בידה
סכום־כסף, ואין מה לדאוג לה.
ביום השלישי בשבוע שעבר ביקרו אצל
אירית דותן תחקירנים של עלי כותרת,
שביקשו לארחה בתוכניתם. אחרי שיחה
איתר, החליטו התחקירנים כי אינם רוצים
להביאה לתוכנית. אמרה אחת התחקי-
רניו ת :״אני מרחמת עליה. הטלוויזיה
זה לא עיתון. אם עם־ישראל יראה אותה
בהופעה חיה, והיא תגיד לו את כל מה
שהיא אמרה להעולס הזה ולנו, עם כל
הפאתוס, היא מחוסלת לחלוטין. כואב לי
הלב, הבחורה פשוט זקוקה לעזרה.״
כאשר פנו אל לידיה אופיר, שתופיע
בעלי כותרת, היתד, תשובתה :״בתור
מה? שייקר, לא אנס אף אחת. כשהוא
יאנוס, אני מוכנה להופיע כאשתו האצי לית
של האנס המנומס.״
ביום השני הגיע למערכת העולם הזה
צעיר, שהציג את עצמו בשם שמואל,
ושטען כי הוא מייצג את אירית דותן.
הוא סיפר כי יש לו חברה בשם שי הפקות,
וכי הוא עומד להפיק את תוכנית־ד,שירים
החדשה שאירית עובדת עליה. מאוחר יו תר
טילפנה אירית וסיפרה כי פנה אליה
האמרגן והשחקן לשעבר דודו (סלפלא)
אלהרר. היא סיכמה איתו כי יפיק את
תוכניתה, בליווי תיזמורת. לדבריה, שינ תה
את דעתה, והיא עומדת להופיע תחת
חסותה של חברת שי הפקות .׳והיא עומדת
לצאת עם תוכניתה כבר בשבוע הבא.
באותו יום בלילה הצליחה אירית, ב אמצעות
ידיד, להתקשר עם שייקה ב ב
רלין. היא ביקשח ממנו לחזור אליה,
אמרה שהיא מתגעגעת אליו. הוא ענה לה
בציניות :״אז תפרסמי מודעה ! ״
אירית אינה מבינה חוכמות. ביום ה שלישי
בבוקר הופיעה בעמוד הראשון של
ידיעות אחרונות המודעה הבאה :״שי,
אני רוצה שתחזור כפי שהבטחת. אני זקו קה
לך משום שאני אוהבת אותך. אירית.״

^ ירית טוענת שביום שלישי קיב־לד,
מיכתב רשום מברלין. פקיד הדואר
הביא את המיכתב למלון עמי, שבו היא
מתגוררת. לדבריה, היא הפקידה את ה מכתב
בכספת בבנק. המכתב חינו העתק

בגללי! אומות
חנותו הדוגמנית
ך אשריגיע בשבוע הבא העולה ה ׳*
-חדש אלישע בן־יאברהם מארצות־הברית
לישראל, הוא לא יחיה בבחינת
פנים חדשות למרבית תושבי המדינה .׳דמו תי
התמידה !והשחומה מוכרת היטב מזה
שלוש שנים לאזרחי ישראל, ושבמשך שבו עות
רבים בשלוש הישגים האחרונות עקבו
אחרי ניתוריו, זיינוקי׳ו, כידריוריו וקליעו־תיו
על מגר שי הכדורסל בהם ׳נערכו משח קי
גביע־אירופה לאלופות; .אלא ש עד כה
הם הכירו אותו בשם אולסי פרי. מעתה
יצ׳טרכ׳ו להתרגל לכנותו בשמו החדש :
אלישע.
כי בשבוע ׳שעבר הפך או׳לסי פרי לגר־צדק,
הצטרף לקהל י שראל אחרי שנטבל,
נימול וגויי ר כדת וכדין בידי רבני קהילת
ברוק׳לין. הכדורסלן האמריקאי, שחיזק ב שנים
האחרונות את אלופת יישראל בכדור סל,
מכבי תלראביב, בהופעותיה במיסגרת
גביע־אירופה, יהיה מעתה יהודי כ שר ו אזרח
ישראלי לכל דבר.
׳אולסי אי׳נו הכדורסלן הראשון שהגיע
אל הדת היהודית דרך טבעת הסל. למרות
׳שלטענתו בחר להצטרף לעם היהודי מ׳שום
שבתקופת שהותו בארץ התחיל להתעניין
בדת היהודית והחליט לקשור את גורלו
בגורל עם ישראל, ספק ׳אם אפילו הרבנים
האורתודוכסים ׳שגיירו ׳אותו האמינו כי
גילוי השכינה הוא שהביא. אותו להתגייר.
מודע אולי לספקנות הזאת הציע אולסי
אפשרות !שניה להסברת ה תגיירותו :״אני
עומד לשאת אשד ,׳שניה,״ ׳סיפר ,״הפעם
זאת תהיה יהודיה כשרה מישראל העוס־ק׳ת
בדוגמנות.״
לא היה זה סוד למי היתכוון אולסי־אלישע
בהצהרתו זיו. בשנתיים האחרונות
הוא ניהל רומן לוהט עם הדוגמנית ה ישראלית
תמי בן־עמי. עד ׳לפני מספר
חודשים, בטרם חזר לחופשת מולדת ב־
.ארצות־הברי׳ת, נראתה ׳תמי ׳תלויה דרך
קבע על ז רו עו במועדוני-הלילה של תל-

דוגמנית כן־ עמי וכדורסלן פרי
יהודי חדש
סי יבקש להתגייר כדי שיוכל לשאת את
תמי לאשר .,ואולם ימי ׳שהיתה מופתעת מ הצהרתו
יו תר מכל הייתה תמי בן־עמי עצ ימה.
השבוע, בעת ׳שדייגמינה ׳בתצוגת כגדי ים
בשבוע האופנה הישראלית, שנפתח ב מלון
הילטון בירושלים, היזה בפיה של ׳תמי
סיפור מסתייע למדי, לגבי כל מי שהאמין
שהיא המייועדת להקים ביית בישראל עם
אלישע בן־אברהם.
סיפרה תמי :״את הידיעה על התגיירותו
ש ל אולסי קיבלתי יחד עם כל יעם ישראל,
דרך העיתונים. מובן ׳שלא הופתעתי. אוילסי
אוהב נור א יאת הארץ וגילה עניין ביה דות.
ואבל הוא בהחלט לא התגייר בשבילי.
׳למעשה ׳נפרדתי ממנו עו ד לפני מספר חוד שים
ואין לי כל קישר אליו. נכיון — אני
עומדת להתחתן — אבל לא עם אולסי.
בעלי המיועד הוא מיקי ׳תירוש, בנו של
סוחר־האמנות ז׳אן תירוש.

״מיקי היה חבר שלי עוד לפני שהכר תי
את ;אולסי והתגוררתי איתו במשך ׳תקו פה
מסויי׳מת בדירה ישל הצייר אורי ליפ שיץ,
כשהוא עבר לגור במשך שנה למו שב
מגשימים. ואחרי שנפרד תי ׳מאו׳לסי
חזרתי !אליו. עכ שיו ואנחנו עומדים להת חתן׳
אם כי עוד לא קבענו את התאריך.
אין לי כל קשר לגיוירו של אולסי.״
מי שסבר שכתוצאה מכך מצפה לאלי-
שע־אולסי אכזבה בבואו לישראל כעולה
חדש, טועה כמובן; .אם ׳אומנם התגייר אול־סי
למטרת חתונה הרי שהכילה המיועדת
אינה ׳תמי בן־עימי אלא מסבי תל-אביב.
כגוי, יכול היה ׳א׳ולסי פרי לשחק במדי
האלופה התל־אב־בית רק במשחקי גביע
אירופה! .תרומתו במשחקים אלה היתר,
.אומנם חשובה ומכרעת, בייחוד לפגי ש ני
חיים, בעת שמכבי זכתה בגביע האליפות
האירופאי. אולם שכרו ׳ותשלום ;אחזקתו

מדו ע התגייר פרי?
אביב ובמסיבות החברה שלה.
׳תמי היפהפייה וגבוהית־הקומה החילה את
הקיאריירד, המקצועית שליה כ׳שנבחר׳ה כ־מלכת־המים
לשנת 1974 בתחרות שנערפה
מטעם העולם הזה .׳בתו של הסנדלר מרא-
שון־׳לציון הצליחה מאז להעפיל ׳ולהגיע ואל
צמרת ענף הדוגמניות ובארץ. כיום היא
נחשבת כאחת משלוש הדוגמניות המצלי חות
ביותר. כמעט ׳ואין תציוגת־אופנה עי לית
ללא השתתפותה.
אולסי ותמי נחשבו זמן רב כ״זוג קבוע״.
במשך תקופה ארוכה התגוררה תמי עם
׳אולסי בדירה ש מרד ,׳ברחוב סיוטיו בתל-
אביב. למרות שאולסי השאיר אחריו ב־
׳ארצותיה׳ברית דוגמנית .׳משיית, שילדה לו
בן מחוץ למיסגרית הנישואין אחרי שכבר
היד ,׳בישראל, היה יברור לכל ידידיו ו מעריציו
כי תמי עשויה להיות רעייתו
בעתיד הקרוב. גם כשהגיע אביו של אולסי
לביקור בישראל ,׳בשניה ׳שעברה, הוא הת גורר
בדירתם המשותפת והתייחס אל תמי
כאל בת משפחה.
משום כך יהיה זה רק טבעי ומובן ׳שאול־ששלח
שייקר, אופיר לאישתו לידיה ושבו
הוא מספר לה שכל מה שאירית מספרת
על היחסים ביניהם הוא נכון והוא מזמין
אותה, את לידיה, לברלין ושם הוא יסביר
לה הכל.
כשנתבקשה אירית לצלם את המיכתב
או להביאו למערכת, סירבה והודיעה :
״פתחתי הבוקר בשביתת-רעב. אני מתכוו נת
למות. נשבר לי מהרעיונות של שייקר,
אופיר, נשבר לי מר,לוגיקה הפארדוכסלית
שלו. אני לא פסיכית. אני לא מטורפת.
אני שובתת רעב עד ששייקה יחזור לארץ,
יעמוד לידי ויקיים את הבטחתו. ממלון
עמי אני יוצאת רק יחד איתו או מתה.
עד אז אני שוכבת במיטה ושובתת-רעב.״
כשנשאלה מה היא מתעתדת לעשות עם
בתה התינוקת אמרה שדודו צריך להגיע
בכל רגע מירושלים והיא תמסור לו את
התינוקת שיטפל בה.

של אולסי ׳במשך כל השינה כדי שיופיע
רק במשחקי גביע אירופה, היו נטל כבד
מדי יעל תקציבה ישל האלופה. עסקניה
מקישו לאפ שר לו להופיע גם במשחקי
הליגה הישראליות. ואלא !שלצורך זה היה
עליו להתגייר. שבן, ירק אזרחים ישראלים
יכולים לשחק במי׳סגרית הליגה ׳ו מוצרי
פרוטסטנטי יל;א יכול היה איו׳לסי ׳פרי לזכות
באזרחות ישראלית.

תמי כן־ עמי
חתן

חדש

ולמרות שהחזיק בידיו אישור רפואי המ עיד
שמצבו קשה ושאינו מסוגל לעבוד —
חזר מצארווה למיפעלי נייר חדרה. כשחזר
לעבודה, החמיר מצבו עד שלא יכול עוד
להניע את רגליו. הוא הובל בדחיפות
לבית־ד,חולים וצוייד, בפעם נוספת באישור
כי הוא חייב במנוחה.
המיפעל קיבל את דין הרופאים אך
החליט, משום־מה, להקפיא את משכורתו
של הפועל .״ניגשתי למחלקת כוח־אדם,״
סיפר מצארווה ,״ודיבר תי עם המנהל ב קשר
למשכורת. בתשובה אמרו לי שלא
מגיעה לי משכורת, כי אני לא עובד שם
זמן ממושך.״
העובדת הסוציאלית במיפעל, שרה הבר,
סירבה להיענות לבקשתו של מצארווה
ולטפל בו. גם גודל מישפחתו — אשה

עתה, בעקבות גיורו, הוא יהפוך ולעולזד
חדש, שיקבל יאת האזרחות הישראלית
אוטומאטית ׳מכוח חוק־השמת. הוא לא
יצטרך עו ד לשבת על הספסל במרבית חוד שי
השנה ׳ולעקוב משם אחרי משחקי ׳חב ריו
לקבוצה. הוא וופל להתמודד יהד עמם
משך יכיל העונה. ועבור זכות זו כדאי היה
אפילו לעבור את טכס הקזת־הדם, שבא
כתחליף ׳למילה, שלא היה בה צורך, מפני
שאולסי בכר נימול טרם התגיירותו.
אין צורך לדאוג לו. אחרי שתמי פינתה
את מקומה ׳לציידו יהיו וד אי הרבה קופצות
על המקום ׳שהתפנה — בתנאי שייטיבו
לקפוץ לגובה.

וחמישה ילדים — לא שיכנע אותה. לדב ריה,
לא מגיע לו דבר מלישכת הסעד.
בלית־ברירה פנה מצארווה אל פקיד
לישכת הסעד בכפרו, באקה אל-גרביה,
אך גם זה מאן לעזור. כשפנה לבסוף
אל המוסד לביטוח לאומי, נענה כי לא
מגיע לו דבר עד שוועדה רפואית תחרוץ
את דינו. כאשר החליטה הוועדד, לבסוף
לקבוע לו אחוזי נכות, ניחתה על מצארווד,
מכה קשה: הוועדה קבעה לו נכות זמנית,
בשיעור של 10 אחוזים בלבד.
״איך אפשר לקיים מישפחד, בת שבע
נפשות מסכום עלוב כזד?,״ שואל מצאר-
ווה, ולא מוצא מי שישיב לו. כשפנה כתב
העולם הזה לקבל את תגובת מיפעלי נייר
חדרה, נענה שחמנכ״ל בחופשה, וכי עד
שיחזור לא תימסר שום הודעה בנדון.

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קולנוע
לחיי האורניום
קזבדרך
צנזורה הכבוד עוד התורכים
הצנזורה מגלה באחרונה פעילות קדח תנית.
היא הורידה שני סרטים ממסכי
ישראל, משום שהוצגו שלא כדין (אהבותיה
של מורי ומסיבות החשק) .היא הודיעה
כי תתבע את סרטי נח לדין על פירסום כו זב,
אחרי שסרטי נח פירסמו כאילו נאב קו
קשות להתרת קשר האורניום. יו״ר
הצינזורה, יהושע וסטמן, טוען שאין זו
אמת, מאחר והסרט אינו מעורר שום
בעייה, איש לא הירהר אפילו באפשרות
לפסול אותו, ואין לכך הוכחה טובה יותר
מהתרתו לקהל מכל הגילים.
לעומת זאת, החליטה הצנזורה, בשבוע
האחרון, לאסור את הצגתו של סרט ש ייצג
את בריטניה הגדולה בפסטיבל קאן.
הכוונה לאקספרס של חצות, סיפורו של
סטודנט אמריקאי שנאסר בתורכיה על
החזקת חשיש והתנסה ביסורי השאול של
הכלא התורכי.
כזכור, שלחה נציגות תורכיה בישראל
מכתב לגורמים שונים באמצעי התיקשו־רת,
כולל מבקר הקולנוע של עיתון זה
(העולם הזה ,)2134 שבו טענה כי הסרט
מסלף את האמת, משמיץ את תורכיה
ומצייר אותה באור מזוייף, המכתב אפי לו
רמז שסרט דומה אפשר לעשות גם על
מדינת ישראל. גם כמה מאנשי הצנזורה
קיבלו את המכתב הזה, שהספיק כנראה
לשכנעם. לדבריהם לא הופנתה אליהם שום
בקשה נוספת מצד הממשלה התורכית. ב החלטת
הצנזורה נאמר שהסרט פוגע ב מדינה
ידידותית. באיזו מידה הדוקה ה ידידות
הזאת, זה כבר סיפור אחר.
הצנזורה הישראלית גילתה תמיד רגי שות
לכבוד של התורכים. לפני קרוב ל-
20 שנה היא אסרה את הצגת סרטו של
ז׳ול דאסן, זה שצריך למות (לפי ספר
של קאזאנצאקיס) ,באותה הטענה. אמ נם
הסרט הוצג כמה שנים לאחר־מכן,
בשקט וללא הצלחה מיסחרית מרובה. מדוע
נמצא ראוי אז להצגה — איש לא טרח
להסביר. אולי היה זה שבוע ה״ברוגז״
עם תורכיה, ואולי דוגמה נוספת להגיונה
של הצנזורה הישראלית.
תקציבים קרן ההפתעה
הוויכוח על גורלם של 12 מיליוני הלי רות,
שהוסיפו חברי־הכנסת אברהם שריר

קשר האורניום (שחף, תל־אביב,
ישראל) — אין ספק בי
הפיתוי להעלות פרשיות עלומות
על הבד מפתה מאד, ואחרי שמנחם גולן הזדרז להנציח
את מיבצע יונתן, שהיה בו מספיק חומר תיעודי גלוי, ואף
ראה ברבה בעמלו, חשב כי מפרשת האורניום יפיק אם לא
משהו קרוב לאמת, הרי לפחות מותחן עם אקטואליה פו ליטית
שיש בה סוג מסויים של סכס-אפיל, אלא שבנראה
לא מצא בתסריט של ישעיהו בן־פורת ודויד פולסן מספיק
בשר או שלא היה די צבעוני בעיניו. כי מה שהעלה גולן
מכל הפרשה הם מירדפים פוטוגניים למדי בסימטות אמס טרדם,
במה נענועי קורקבנים בזאיר, דילוגים על גגות
בריסל והיאבקויות על כל מעקה פנוי. דומה שהמישטרות
בהולנד, בלגיה וספרד, ובל אירגוני״החרש הלאומיים והביג־לאומיים
באירופה, היו בשביתה בעיצומה של הפרשה, שכן
השב״ב, המוסד הישראלים פועלים בכל אירופה בקול רם
ובאין מוזריד. לסוכניהם אין כל בעייה להתגנב למיפעלים
שמורים היטב, לאוניות בנמלים, לבתים פרטיים או, למשל,
לרצוח לאור היום בכנסייה. מה שמגוחך במיוחד היא
העובדה שבמציאות, כשנערכו המירדפים המוסרטים, בסי רות
בתעלות אמסטרדם, והופרעה שלוות הציבור, היה מי
שירה לעבר צוות ההסרטה וכתוצאה מבן נפצעו קל הצלם
אדם גרינברג והבמאי מנחם גולן. דבר נוסף מתמיה,
שגורע מאמינות הסרט, היא השפה האנגלית השגורה בפי
אנשי צה״ל והשב״ב בתל-אביב. בשעה שבל אנשי הסרט,
כשהם באירופה, מדברים כל אחד בשפה הנחוצה למאזין
להם (איטלקית, גרמנית, ספרדית, צרפתית ואנגלית) ,מדב, -

רים הישראלים בינם לבין עצמם רק אנגלית. מדוע ן
אבל — ואולי זו המיגרעת העיקרית של ״קשר האו־

ועדי אמוראי לתקציב מישרד החינוך
והתרבות, כדי לעודד את תעשיית הקולנוע,
עומד להסתיים. אחרי שהתקציב נותר בל תי
מנוצל במשך כמה חודשים, ואנשי
התעשייה, המיסחר והתיירות ניסו לקבל
אותו לידיהם, נמצאה סוף־סוף הדרך כי צד
להשתמש בכסף, במיסגרת המקורית
שלה הוא נועד.
המועצה לתרבות הכינה תקנון, וקבעה
שהכסף יחולק לפי קני מידה איכותיים
ולאו דווקא תעשייתיים. תקנון זה יצטרך
לקבל במשך השבוע את אישור שר-
החינוך, זבולון המר, הממונה על המועצה.
אם הכל יילך כשורה, ולא תהיינה הש התקנון
המוצע, על גות בלתי־צפויות
ייעשה בו שימוש במהירות, כדי שבחודש
אוקטובר הקרוב אפשר יהיה כבר להע
קולר,
טסטי פוקס וסמצ׳י — למה?
רניום״ — עבודתו של סוכן ישראלי דומה לזו של הגנב
מבגדד: כיף אמיתי — מרביצים, תופסים כבל יכולתם,
ואם איזו פרגית קטנה מפריעה בדרן (וגם זה לא בטוח,
בי הממונה שציווה לחסלה מודה לבסוף שאולי זה היה
מיותר) מחסלים אותה בכנסייה שבמרכז העיר. שום דבר
מכל העבודה האפורה והמפרכת, עבודת־הנמלים המתישה,
שנעשית באמת במיקרה בזה והזהירות הכובלת ידיהם של
סוכנים מתוחכמים כדי שלא לרצוח את כל המסייעים,
ובעיקר את המסייעות, ולהעיר בבן את המישטרה וגור מים
אחרים, לא נותר כאן• ואשר לפרשת האורניום, הסרט
התיעודי הבריטי, שסודר ב״מבט שני״ בטלוויזיה, הכיל
בחצי שעה יותר מידע ויותר מתח מן ״הקשר״ הישראלי.

ביר את הכספים הראשונים למועמדים ה מאושרים.
ההפתעה שטומן בחובו תקנון
זה מתבטאת ברעיון היסודי ש בו: על
חלוקת הכספים מן הקרן הזאת יחליטו שני
שופטים בודדים. כל אחד ישפוט לבדו את
התוכניות שיוג שו לו, ומי שייתקל בסי רוב
אצל שופט אחד, יוכל לפנות אל השו פט
השני, כדי לתקן את המעוות. הרעיון
מבוסס במידה רבה על השיטה הצרפתית,
אלא ששם פועלות שתי ועדות מקבילות
במקום שני שופטים בודדים.

זריקות חיסון. ומדוע דווקא
לדעתה של לאה פורת, יושבת־הראש של
המועצה לתרבות ואמנות, הוועדות ש פעלו
עד עתה, בחלוקת הפרסים השונים,
התקשו בדרך כלל להגיע למסקנות פה
אחד. רוב החלטותיהם היו פשרות, שלא

ביטאו נאמנה את עמדת איש. שופט בודד
יוכל אולי להעז יותר ולהיות מקורי יותר
מאשר ועדה, שבה כל אחד מושך לכיוון
אחר.
מי השופטים — טרם נקבע עדיין, אבל
אין מה לקנא בהם. כל במאי קולנוע ית חיל
את צעדיו הראשונים בכך שינסה
להפעיל עליהם לחץ, וכל מי שלא יקבל
מהם את העזרה המיוחלת, לא יחסוך מהם
את שבטו. מאחר ומדובר באנשים בודדים,
כדאי שיקבלו לפני המינוי זריקות חיסון
נגד השמצות. הם יזדקקו להן, ובמהרה.
תדריך חוגה לי או ת:
תל־אבים — פתבידנס, אשה לא־נשו־אה,
הטפיל, ג׳וליה.
ירושלים — ג׳וליוז, המיסוזורין של
קפסר האוזר.

תל-אביג

א>ן נכוו
1ז > צ קו ק
מתח גבוה (דקל, תל-אביב,
ארצות־הברית) — מל ברוקס,
בין אם ירצה בכך ובין אם לאו,
הפך בטנים האחרונות לטפיל קולנועי. הוא זקוק לסרטיהם
של אחרים בדי שישמטו לו בטיט לפארודיה, מעין קולב
לתלות עליו את בדיחותיו. בך נהג במערבון ״אוכפים לו הטים״
,בטרט האימה ״פרנקשטיין הצעיר״ ,ובראינוע, ב־
״טרט אילם״.
העיקרון עצמו אינו פסול, כל עוד יכול היה ברוקס
להוסיף על המקור הנתון ולרקום עליו באמת פנטסיה
אבסורדית. אבל הפעם נטל על עצמו משימה בלתי-אפ-
שרית: הוא ניסה להיאחז באלפרד היצ׳קוק. אלא שמול
סרטיו של אמן המתח, העשויים בולם מיקשה אחת, הגדו־שים
בפנטסיה, בהומור ובהפתעות, נראים גישושיו של ברוקס
מסורבלים, בבדים וחסרי־דמיון לעיתים קרובות. הוא אינו
מוסיף על היצ׳קוק אלא מחקה אותו, מבלי שהחיקוי מגיע
לקרסולי המקור. אמנם התפאורות דומות, הנושאים דו סים,
ולעיתים גם תנועות המצלמה דומות, אבל ברוקס
אינו יודע להפתיע כמו היצ׳קוק, וההומור שלו רחוק מן
התיחכום וההברקות של סרטים כמו ״מזימות בינלאומיות״
או ״פרנזי״.
למען האמת, ההצחקות המוצלחות ביותר של הסרט
באות כאשר ברוקס נוטש לרגע את רעיון ההתמודדות עם
חיצ׳קוק ומניח לדמיון הפרוע שלו להשתולל ללא הפרעה.
כמו, למשל, בסצנה שבה אוטובוס ובו תיזמורת פילהר•
מונית מלאה, המנגנת במלוא המרץ, עוקף את מכוניתו
של הגיבור.
חבל שזה היוצא-מן־הכלל, שברוקס מגיע אליו רק

*ץ•** פרוכידנס (מוזיאון, צרפת)
— סיוטי הלילה של סופר ישיש מול עולם
המציאות של יום המחרת. סרט מורכב,
מסובד ומשובח. חובה לכל אוהב קולנוע
אמיתי. עם ג׳ון גילגוד, דיוויד ורנר, דירק
בוגארד, אלן בורסטין ואיליין סטריץ׳.
אשה לא־ נשואה (פאר, אר־צות־הברית)
— אשה צריכה ללמוד איך
לעמוד בזכות עצמה, לאחר 17 שנות ני שואיו•
סרט רגיש, מלא הומור, ומפוקח של
פול מאזורסקי. עם ג׳יל קלייבורג (פרס
מישחק בפסטיבל קאן) בתפקיד הראשי.

ייישלים

מל ברוקס — בריצה איטית
לעיתים רחוקות בסרט זה. רוב הזמן הוא עסוק בסיפור
על פסיכיאטר מהולל, שמקבל על עצמו הנהלת מוסד מוזר
לחולי-נפש, ועל המזימות שנרקמות במוסד זה נגדו. ברוקס
מנסה לסחוט את הצחוקים בעזרתם של הארווי קודמו
וקלוריס ליצ׳מן, בשתיים מן הקריקטורות היותר גסות
ששרטט עד חיום, ובסחיטת במה מצבים (כמו פחד הגבהים)
עד קצה גבול היכולת.
אמנם המשוגעים לקולנוע יוכלו תמיד להשתעשע בזי הוי
מקור החיקויים, אבל מעריציו של ברוקס רגילים לתו צרת
עשירה יותר.

המיסתורין

קספר

האוזר (בנייני האומה, גרמניה) — הבמאי
ורנד הרצוג רואה בסיפור האמיתי, על
נער שהופיע משום מקום בעיירה גרמנית,
בתחילת המאה הקודמת, ונרצח באורח לאחר מיסתורי לא פחות, שלוש שנים
מכן, משל על גישתו של העולם, המת נגד
לקבל כל מה שנראה ז ר או מוזר
בעיניו.
חי ס ה
* * לנוכלים באהבה (עצמון, אר־צות־הברית)
— שני פורצים נוצצים נאל צים
להקדיש זמנם לשכונת עוני, בקו-
מדיית־מתח שכל גיבוריה שחורים, אבל
מלבד זאת אינה נבדלת במאומה מקומד-
יות המתח השיגרתיות של הוליווד הישנה קרוסבי ביל
והטובה. סידני פואטיה,
וג׳יימס ג׳ונס מספקים את אבק הכוכבים.

ה עו ל ם הז ה 2138

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שידור טלוויזיה אורגד מצוברח
מי שרוצה לדעת מה יהיה מצב־הרוח
של מחלקת־החדשות כולה, כדאי שיבדוק
מד, מצב רוחו של הקריין אריה אורגד,
למרות שאורגד אינו שייך למחלקת־החד־שות,
אלא למחלקת ההגשה.
בחודשים האחרונים נתונה כל מחלקת-
החדשות לשגיונות של אורגד.
תופעות אלה רבו מאז נודע לאורגד כי
אין לו סיכוי להיות מנחה האירוויזיון. אז
ירד מצב־רוחו פלאים, ובעיקבות זה, מצב
רוחה של מחלקת־ד,חדשות כולה. אורגד
היה הראשון שהציע עצמו לתפקיד, וכש הוברר
לו שאין לו סיכוי, ביטא את מו־רת־רוחו.
אחד האובייקטים של אורגד הוא
הקריין עודד (״דדי״) כן־עמי. בן־עמי
הוא הצלחה, אחד מאלה שנולדו קריינים,
והופעתו, המזכירה את הופעת חיים יכין,
אינה קרה ומכופתרת כזו של אורגד.

הסידרה הטלוויזיונית בישראל, עברית בסימן
טוב,

תמת עצומה לטובת וייזר, בשם ״אי־סתימת
הפה.״ בראש החותמים ומארגני החתימה
עומדים עורך־החדשות ברדיו, גד לוי,
מפיק עלי כותרת חנינא אמוץ, במאי
הטלוויזיה רם לוי, הקריינית כרמית
גיא וד,קריינית חיותה דכיר.

דת עולה ודת והדת

הרב בנימין צכיאלי מתגלה כמנהל
טלוויזיה ממדרגה ראשונה. הוא עוקב אח רי
הלך־הרוח, הן בציבור הדתי והן בצי בור
החילוני, ומשתדל להתאים את תוכ ניותיו
להלך רוח זה. בתחילה היו תוכ ניותיו
של צביאלי מזוהות עם גוש אמונים.

עורך ומפיק הפסטיבלים למיניהם,
כן־ישראל, מאיים אחרי כל פסטיבל:
״זה הפסטיבל האחרון שלי.״ הפסטיבל
הבא של רשות־השידור הוא הפסטיבל ה־9
בנוסח עדות המיזרח, והוא ייערך השנה
בחיפה י ובבסיס צה״ל אי־שם בארץ. העו רר
והמפיק יהיה, כמובן, יוסף בן־ישראל.

שיגיונות וחצב־רוח

עוד לפני שחימם את הכסא בטלוויזיה,
כבר דר ש המנחה החדש של מסך גדול,
מסך קטן, יצחק (״איציק״) כן־נר, תש לום
מהטלוויזיה, מלבד התשלום הכספי.
בן־נר עורך בגלי צה״ל את התוכנית
מקום טוב באמצע. במיסגרתה הוא מבקש
להגיש מגזין טלוויזיה, כפי שמקובל לאח רונה
בעיתונים היומיים. הוא ביקש מהנ הלת
רשות־השידור פסי־קול של תוכניות
וסרטים, העומדים לפני שידור, כדי ל שדר
אותם במקום טוב באמצע, וביקש פסי-קול
אלה חינם.
הוסבר לו כי הכפלתם של פסי־הקול עו לה
בכסף רב, ועל גלי צה״ל יהיה לשאת
בהוצאה. בן־נר סירב, עשה ברוגז קטן,
וירד מהתוכנית לשדר תוכנית על הטל וויזיה.

לדעת
מנהלי הרשות, מצדיקה עובדה זו
את ההשעייה.

חבר־ועד פרט* לד״ש

אולם בשבוע שעבר התעוררה ברשות
השידור יוזמה של עובדים שפתחו בהח
כאשר
נבחר צכי ה רי ״) זינדר לוועד־המנהל
של רשות־השידור מטעם ד״ש,

ה עו ל ם הז ה 2138

יום!?

קריין־עסקן אורגד

בל כסף ־ יש רק מפוח

וייזר לא הגיש את החומר לעורכיו. הם
גם לא ידעו את נושא הראיון.

איומי סרק

אחרי שנים רבות, שבהן לא שידרו הרדיו
והטלוויזיה הבריטיים בעברית, הופיעה ב שבוע
שעבר הסנונית הראשונה בדמותה
של מיה טרנטר, מי שהיתה ממחברות

צביאלי טוען שאין הוא מיסיונר. תוכ ניותיו
אינן באות ואינן מסוגלות להביא
אנשים לדת. כל כוונתו היא להביא כל
יהודי להכיר יותר את הדת.

בכל מערכת עיתון, טלוויזיה או רדיו
יש, מלבד בעל־הבית — שהוא, ברדיו,
המדינה — גם עורך, ם גן־עורד ועורכי-
מישנה. וייזר, כעורך תוכנית, הוא על תקן
של כתב׳ והחומר שהוא מפיק, צריך לעבור
דרך הממונים עליו, ולוא רק מבחינה מיק-
צועית.

רק בשבוע שעבר התברר הסוד הגדול.
ניסן גידל זקן, ורצה לעשות הפתעה ל חבריו
בירושלים. הוא נמנע מלהצטלם עד
שהזקן גדל דיו.

לומדים שבר־דו בלונדון

עתה עלה צביאלי, וזאת מבלי לוותר
כהוא זה על הצביון הדתי של תוכניו תיו,
על ״הדרך החילונית.״ צביאלי דואג
לשתף בתוכניות שלו, בסימפוזיונים וב דיונים,
צעירים לא־דתיים ואישים שאינם
דתיים, ומעמידם בהתמודדות עם אישים
דתיים.
תוכניות אלה, ובין היתר זו עם מפקד מעלות חיל־האוויר לשעבר כני פלד,
עליו פעמים רבות את חמת הצופים ה דתיים,
אולם מקרבות לתוכניותיו צופים
שהיו מסובבים את הכפתור כשרק היו
שומעים את השם מורשה או בצאת השבת.

נקודות אחדות המצדיקות, לדעת הרשות,
את השעייתו של ווייזר.

אי־סתימת פה

אולם חברי הוועד־המנהל סבורים כיום
כי התיקוות התבדו. כל מה שמעניין אותו
בישיבות הוועד הוא כיצד נראית מיפלגתו,
ד״ש, מעל המסך הקטן, וכיצד היא נשמעת
מעל גלי־האתר. זינדר מעיר בכל פעם
שנדמה לו כי חלקה של ד״ש ב שידור זה
או אחר היה קטן מדי, וזועק חמם בכל
פעם שמה שנאמר על ד״ש אינו לרוח
מנהיגיה.

היה זה בתקופה שבה נדמה היה שגוש
אמונים כובש את דעת־הקהל בארץ.

להכיר את הלך הרוח

במשך כמה שבועות שמו אנשי מח-
לקת־החדשות בירושלים לב לכך שכתבו-
תיו של אלי ניסן מוושינגטון מגיעות ל אולפן,
מבלי שרואים בהן כלל את פניו של
ניסן. תופעה זו היתה תמוהה במיוחד, מאחר
שניסן ידוע כמי שאוהב להתבלט בכתבות
שלו, ומורה לצלם להראות אותו עצ-
מו במשך שניות ממושכות. יש המרכלים כי
ניסן אף שואל את מרואייניו שאלות ארו כות,
כדי שהמצלמה תהיה מכוונת עליו
זמן רב ככל האפשר.

מחתים עצומה לוי

בירכו על כך רבים. זינדר היה במשך שנים
רבות מנהל קול ישראל, וגם אחרי שפרש
מהרדיו עסק במשך שנים אחרות בנושאים
הקרובים לרדיו ולטלוויזיה. בין השאר היה
בעליה של חברה שערכה תירגומים לסרטי־טלוויזיה
מיובאים.
1שכרו פרשת ו1יי 1ר 1ומ

מנהל דת צכיאלי

!בניעות בג ל ל זקן

סקרי דעת־קהל, שאינם זוכים משום מה
לפירסום, הם הסקרים על התוכניות ה דתיות
המשודרות בטלוויזיה, נראה כי על תה
באופן ניכר הפופולאריות של יתר
תוכניות הדת,בצאת השבת, מורשה והתוכ נית
הדתית לילדים ביום שישי.

יבין, המנסה לעודד את המגישים להיות
גם לכתבים ולעסוק בחדשות, הציע לבן־
עמי לצאת ולנסות לעשות כתבות. בן־עמי
אינו היחיד מבין הקריינים שלהם הציע
זאת יבין. הוא הציע זאת לכולם, ושניים
שנענו לאתגר החדש היו בן־עמי ודליה
מזור. אולם אורגד ביקש להמריד את
המחלקה כנגד ״הפרוטקציה של בן־עמי אצל
יבין.״ הוא לא פנה ליבין עצמו, אולם
השמועות הגיעו אל יבין.
מיקרה אחר: בעיני אורגד לא מצא חן
שאחת הקרייניות זכתה בפרס בהגרלה.
הוא ניסה לארגן עצומה של עובדי הטל וויזיה
נגד העובדה שאותה קריינית זכתה
בהגרלה, ואף פנה לוועד־העובדים, כדי
לבטל את ההגרלה. עובדי הטלוויזיה לא
הגיבו׳ אולם חבר־הוועד שלמה ארד
הגיב במילים עדינות ושאינן עדינות.

השערוריה שפרצה בעיקבות פירסום ה ראיון
של דוד וייזר עם אורי דייוויס
עדיין לא שככה, והוויכוח נמשך.
אין ספק כי דבריו של דייוויס היו ראויים
לשידור. אולם בעיקבות הראיון התעוררו

הטלוויזיה־האנגלית תתחיל לשדר שעורי-
לימוד השפה העברית, על פי עברית בסימן
טוב, שימומנו בחלקם על-ידי הפדרציה
הציונית בבריטניה. כזכור נפוצו בעבר
שמועות כי מנהל הרדיו, חגי פינסקר,
עומד לחתום חוזה עם הבי־בי־סי לשם
חידוש שידורי העברית ברדיו, והשידוך
בין הטלוויזיה של הבי־בי־סי לבין טרנטר
נעשה באמצעותו של פינסקר.
נעידמו הקרייניו ת
כאשר מתבוננים בקריינים מסויימים ב טלוויזיה,
אי־אפשר שלא להתגעגע לקריי־ני
העבר, ובעיקר לקרייניות. כן, גם לטל וויזיה,
שהיא רק בת , 10 יש קרייניות־עבר.
היפה מכולן היתד, רדתי ושדי, צעירה
תימניה יפהפיה, בעלת כושר קריאה, בל־תי־רגיל,
שכבשה את המסך הקטן כבר
מההופעה הראשונה שלה׳.
ושדי, ששמה כיום בלומנפלד, עזבה את
הטלוויזיה כשהיתה בשיא הצלחתה. היא כי הודיעה, עוד כשהתקבלה לעבודה,
היא תשהה בטלוויזיה תקופה מוגבלת :״עד
שאני אתחתן ועד שאסיים ללמוד.״ ושדי
התחתנה, סיימה ללמוד חינוך מיוחד, ועתה
היא עוסקת במיקצוע החדש יחד עם ילדי
ירושלים, ה,צריכים סוג זה של חינוך.
לפני שנה ערכה ו שדי גיחה מחודשת
למסך הקטן. היא הופיעה בשידורי־התע-
מולה של הליכוד כנערת הליכוד, ושר-
הביטחון עזר וייצמן טוען כי לה יש
חלק בהצלחת הליכוד בבחירות האחרונות.
אחרת שנעלמה, מגלי האתר, אם כי לא
לחלוטין, היתד, הבלונדית ברוריה זיט־רון.
היא התחילה את הקריירה שלה כמז כירת
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן,
והוא שדחף אותה לקורס הקרייניות, דבר
שעורר אז סערה-זוטא. זימרון נישאה ל־איש־צבא,
ונולד לה תינוק. היא החליטה
לוותר על הנסיעות הליליות מביתה ב רחובות
לבית־הטלוויזיה בירושלים. אולם
זימרון לא ויתרה לגמרי. היא החלה עו בדת
כקריינית רדיו, ועושה זאת בשעות
היום, כשיש לה מי שיטפל בתינוק.
אחת הקרייניות הוותיקות היתד, שרה
(״שרהלה״) דורון. אולם לדורון לא היה
די בכך שתקרא פעמיים בשבוע מה ש אחרים
כותבים, ובעיקר כאשר המדובר
היה בקריינות־רצף בלבד. היא חזרה ל
קריינית־לשעבר
ושדי
אי־אפשר שלא להתגעגע
גלי צה״ל, שם שירתה כחיילת, והיום היא
אחראית על כל קרייני התחנה הצבאית
ועוסקת, מילבד הקריינות, בתוכניות ה אהובות
עליה, גם במלאכת הניהול.
קריינית אחרת, בת המחזור של ברוריה
זי מ תו, היתה אביבה מיגלייטר, שלכ בוד
הקריינות החליפה את שמה למילוא.
גם לגבי קבלתה לעבודה היתר, שערורייה
קטנה, מאחר שהלשונות הרעים טענו כאי לו
היא התקבלה בגלל ידידותה עם ה במאי
יוסי צמח. אולם מילוא הבינה,
אחרי כמה חודשי קריינות, כי המסד אי נו
בשבילה, חזרה לשמה המקורי, מיגליי-
טר, ועתה היא עובדת מהעבר השני של
המסד, כעוזרת־הפקה.
שתי שחקניות היו מהראשונות שקיריינו
בטלוויזיה: תיקווה מור ויהודית פו לה.
מור החזיקה זמן רב יו תר מעמד׳ אולם
נעלמה לפני שנים רבות מהמסד וחזרה
לבמת התיאטרון. כיום משחקת מור, כ שהיא
משחקת, בתיאטרון הלאומי הבינזה.
הרומן של יהודית סולד, עם הטלוויזיה
היה קצר יותר, וכיום אפשר למצוא או תה
בין חוגי שחקניות הבוהמה, כשהיא
תמיד לפני תפקיד גדול.

319

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כל ההנהלה בחופשה * וגר ינהל את הורו
^ מרוע לא נבחו רונן * שיגעון בזור״בות
הרצו * טלוויזיה במקום ירדנה אח*
בומים ואלה 1אפשר לעשות הפיכה בהנהלת חשות
השידור — יבולם !נמצאים בחופשת. בין נסיעת
ל חסל למריבות פנימיות, יוצאים קברניטי ה שידוד
בארץ לחופשות.
יושב־ראש הוועד-המבהל, הפרופסור ראובן
ירון, ובחופשה! .מנכ״׳ל הרשות יצחק לבני, ישח זר
לא מבבר מהוץ־לארץ! ,בחופשה. סמנכ״ל הר שות
שלמה עכאדי, שחיזר אף הוא לא מזמן
מטיול •לאס־ווגאס המפורסם, יצא אף הוא לחופשה.
אפילו הדובר ,׳משיה עמי רב, לקח לעצמו חופ-
ישת־חודש, ושאותה הוא מבלה בביתו בעידכר ם.

• וגר מהד החיו?
פבמבט־קסם עולה שימו שיל יצחק (״אידו״)
רגר, מי שמכהן היום ׳כיועצו של יושב־דאש
ההנהלה הציונית, אריה דולצ׳ין, בגיל פעם
שמתפנית ׳מישרה ׳בכירה ופחדיו ׳איו בטלוויזיה. עתה
יברור לגמרי יכי חגי פינסקר, מנהל הרדיו, יפ רוש,
וי ש האומרים כי יעשה כן עוד לפני פברואר
הקרוב, מועד סיום החוזה שלו, וכבר דנים ׳במינוי
יור ש.
׳המועמד בעל הסיכויים הרבים וביותר הוא רגר.
רגר הוא עו בד רשותיהשידור בחופשה-ללא-תשלום
בבר -שנים רביות. מילבד עבודתו ברדיו, היה
רגר המטחנה על ההפגנות בשגרירות ישראל
בלונדון, עורך יומון גח״ל שנסגר בינתיים היום,
מפכ״ל ׳חגיגות ה־( 30 ומתפקיד זה היה לו שכל
לברוח בזמן) ,דלתה עוז רו של דולצ׳ין.
ישני המועמדים האחרים הם איש הנושא בטיפול
וכל־בז־טק גדעון לב ארי, השוקל אם להתמודד
על התפקיד משום שהוא יביא ׳פיחות במשכורתו
היום ׳ומיכל זמורה, הממונה על המוסיקה הקלא סית
ברדיו, רעייתו של השופט העליון חיים

כהן.

ישם נוסף שהועלה, אם כי ילא ברצינות כה
רבה כמו שלושת האחרים, הוא זה של כתיב
הארץ ומגיש עלי כותרת, דן מרגלית.

• מת !והוו ומה מותו
בבהירות
•שיני מיסמכים הופצו בין עובדי רשותוהשידור
בקשר לבחירות המוניציפאליות שייערכו ב־ 7בניו־

ווית בודקו ובטלוויזיה) ,ולהפעיל שיקולרדעת אם
לצלם או ל שדר מועמד לבחירות ואם חומר מסויים
הוא חומר של בחירות או לא.״ ד,איסורים של
ליבני הם וארבעה: לא ל שדר אירועים מלכותיים
בהם משתתפים מועמדים, כגון אירועי גזירת־סרט.
להימנע מהערכות נורמטיוויות בשם הכתב או בשם
״משקיפים אלמוניים״ .׳שלא ל שדר תוכניות הע רוכות
על-ידי מועמדים בבחירות ולא להזמין 150 ,
יום לפני הבחירות, לתוכניות הראיונות, למוקד,
עלי כותרת, ממני מני, כל־בו־טק, ו בי חז ומצב־רוח,
מועמדים לבחירות. החל ב־ 5באוקטובר,
חודש ויומיים לפני יום הבהירות, ועד סיום ההצ בעה,
אסור יהיה להקרין בטלוויזיה את קלס-
׳תריהם ושל המועמדים,
היועץ המקשיפטי שיל ׳חשות־השידור, עורך־הדין
נתן כהן, הוצקא מיסמך פרטי שלו, ישבו הוא
אוסר על חברי הרשות ׳להיות חברים פעילים בהנ הלה
של ממפלגה יאו גוף. מדייני, יאו לארגן אסיפות.
אסור להתרים כספים, אלא אם כן הם מיועדים
לאוצרההמדי׳גד, ואו ׳לקרנות הלאומיות. כהן גם אסר
על עובדי הרשות להשתתף בהבנת מוכניות תע מולה.

כאשר
התברר לכתב הטלוויזיה יורם רונן, כי
מנכ״ל רשות השידור יצחק ליכני אינו יתומו
בו, בריצה לתפקיד מנהל החדשות ברדיו, הוא
בא אל ליבני בטענות. רונן טוען׳ וליופני אינו
מכיחייש זאת, יכי לפני חודשים אחדים, כאשר ׳נפתח
המיכרז בפעם הראשונה, הבטיח לו לי בני את
תמיכתו.
באשר שאל רוגן: את ליפני ׳מדוע לא עמד
בהבטחתו, השיב ליו לקבני, בהתכוונו למהפך הפו-
לייטי :״הקונסטלציה השתנתה בינתיים.״
בהירותו של ע מו םגורן עדיין מעוררת סערה
ברדיו. עובדים ׳אחידים ׳מחתימים עתה על פטיציה
נגד בחירתו, בטענה שנעשתה בגליל שייקיולים פו ליטיים.
גו רן היה יידוע באיש חדות, שהתפלג יחד
עם שמואל תמיר ,׳ואף הציע כמה פעמים לערוך
תוכניוית־רדייו על אצ״יל. עובדים אחרים שוקלים
עתה התפטרות מהמחלקה, משום שאין חם רוצים
לעבוד תחת גורן.

מישהו ומשתולל במחלקת ההגשה .־מחפשים
קיריייני־רצף, ערכיו קורם ובחירו ;שניים: כרמל
כן־אפריים ליהודית יעקוב. אחר־בך הת חרטה
מנהלת המחלקה, חנה קלופפר, והחליפה
יאת יעקב באכי קורן. לא הספיקו בן־אפריים
וקורן לחגוג, ושוב התחרטה קלויפפר ובחר תחת
בוראפריים בשלומית גור, עובדת •ותיקה ברדיו.
כדאי לקורן ויגור !שלא להתחיל לחגוג ,׳משום
שעד שקלופפר תחליט שלא לשניות: את דעתה, הם
עלולים למצוא: את עצמם מחוץ לתפקיד.

עוד לפני שקיבלה את התוצאה, ביקשה מרים
מהימפיק ואמרגן אכרהם (״פגשל״) דשא להפר
את החוזה ושהיה לה עימו. מרים הייתה צריכה
להיות השוקולד, בשילושייית שוקולד מנטה מסטיק,
שפגשל ירוצה להחזירה לחיים, ולתפוס בה את
מקומה של ירדנה ארזי.

במבר. במיסמך הראשון קובע מנכ״ל הרשות,
יצחק ליכני :״לא ׳נוכל בשום פנים ליישם
את הוראות החוק הנוגעות לשידוריוהתעימולה של
הרשימות ברדיו ובטלוויזיה.״
ל״בני מניחה את עוחכיו ו שד ריו כי צד לנהוג,
וקובע בין ה שאר :״ככלל, יש להשתדל שלא
לבטל ׳תוכניות (בגלל החוק האוסר ׳תעמולה מוס

מאחרי

הקלעים

איך
נוצרת להקת

רוק? כמה עבודה צריך להש קיע
עבור שתי דקות שיל ר,ק־ילטה
או חצי שעה של זוהר י
מאחרי הקלעים שללה קת קצב
מביא את סיפוחה של להקת
האחים צ׳יימברס, שלמרות ש אינם
ידועים בארץ, הם להקה
מפורסמת באירופה וארה״ב.

• צייד השועלים (שעה
. ) 7.00 בפרק ״צייד השוע לים״
איימו על הצופים כבר
פעמיים. פעם אחת הוא לא פעם שודר בגלל השביתה,
,אחרת בגלל מישחק כדורגל,
•ואם הוא לא י שו דר היום,
!אפשר להתחייל לתהות אם בכ לל
קיים סרט כזה.
• האחים 8.00 הפרק
שיוקרן הערב ׳הוא האחרון ב־סידרה
השישית של האחים.
הסרט,
כאשר נוכחו מפיקי
אחרי ד,סידרה הראשונה, כי
ההצלחה מאירה להם פנים,
הם החליט ׳ולהמשיך ליצור עוד

12 חסויטאים
ל״זואוזיס״

• שביב נעלם
׳בחדרו ישל מנהל ׳מחלקת החדשות חיים יכין
׳תלוי לוח־ינייליון ענק ,׳שעליו רשומים ישימות יכל
כתבי המחליקה ,׳כשהם מסווגים למחלקות דלדסקים.
במשך !חודשים: ארוכים איש לא שם לב לכך,
שכתב אחד נעדר מחלות: כתב ותיק בטלוויזיה,
אמיר שכים. כאשר היפנו את תשומת ליבו של
יבין לכך, הוא מיהר להוסיף את השם.

כין האזרח לרשות

6.55 יש בעיות דיו ר בעכו
העתיקה. צובחי חזבון פנה ל תוכנית
הטלוויזיה, ומפיקה זו־היר
בחלול סידר לו דירה מרוו חת
במראו. לאחמד יזבכי מ־מג׳דל
כרום יש בת נכה. הבי בתשלום
טוח
הלאומי פיגר
עבור הבת וניסה להונות את
יזבכי, ואילו מחמד ר שיד מ נצרת
לא הצליח לקבל את תו צאת
בחינת־הבגרות שלו.

מישחק

השבוע

התחלת השידורים

של מישחקי הליגה האנגלית.

• מחוץ להמולה (שעה

. ) 0.00 הטלוויזיה הישראלית
ממהרת לשלם לחברות הפקה
פרטיות, אך אינה יודעת אפילו
לדרוש את המגיע לד, מהן.
סירטי קסטל הפיקו עבור ה טלוויזיה
סרט תעודד, על לילה
שלוויט, מנהלת לישכת סעד
אזורית בכפרים ערביים בגליל.
הבמאית עדה אושפיז ניסתה
להביא, דרך סיפורה של הגב רת
שלוויט, את הבעיות הסוצ-

סידרה, ואחר־כך עוד סידרה,
עד שהגיעו בינתיים יל־ 9סד בהן
תחל
רות, שהשביעית
•להיות מוקרנת בשבוע הבא. השישית נראה בי הסידרה
היתה הטובח בינתיים מכולן,
וההסבר לשינוי האיפות של
הסדרות הוא בכך שהתסריט־אים
מתחלפים בכל סידרה.
בעוד שעל ר,סידרה הראשונה

שקספיר: קורי
שעה 10.00

• משגעים את הקויינים

הימור משמעותי ערבה השחיקנית-זמרת המית-
חילה רחלי מרים. ימי שמיתה עד לפני זמן קציר
חיילת באחת מלהקות צה״ל. מרים ׳נגישה למיכרז
של קריייני־ספוריט• ,זזה״א בין השתיים שנבחרות
כמועמדות. השניה הקא הדוגמנית ערגה רותם,
אולם עודד (״׳דדי״) כן־עמי, שמונה ״׳לעבוד״
עם השתיים, נוטה לבחור במרים, שקולה טוב
יותר.

מועמד רגר

יום רביעי

יום החיש

• הקונסטלציה השתנתה

• הימוו גדול

בכל פעס מועמד

23 .8

24 .8

ערביי ישראל
יולוגיות של
מול התפרקות מישטר החמו לה.
כל תחנת טלוויזיה בעולם
היתה עורכת מסע יחסי־ציבור
סירטי קסטל
לסרט זה, אך
מסרבים לתת חומר עליו. החו מר
עולה בכסף רב, ואילו הם
את כספם כבר קיבלו.

האחים: ביד
שעה 8.00
עבדיו דק שיני תסריטאים, הרי
את השישית כתבו במשותף
תריסר תסריטאים. הפרק שיל
השבוע עומר בסימן שני מאו רעות
חשובים הממשמשים ו יום־יההולדת
באים:
מסיבת
של מארי, ופגי שת בעלי־המ־ניות
הבאים ל דון על האיחוד
עם ואן דר־מרווה.

נקודת חן

התוכנית הראשונה של אורי
דביר בשבוע שעבר, גרמה ל צופים
להתגעגע אפילו למיכל
טל, ש״פילרים״ שלה היו ממל אים
בדרך־כלל את רווח הזמן
בין האחים למבט.
• מלמה 10.00 סי פור
אמריקאי ידוע על וילמה
רודולף, ילדה שבעיקבות מח לה
בי שרו הרופאים לה ולהו ריה
כי לעולם לא תוכל ללכת לבסוף ללא עזרה, ושהפכה
אלופה אולימפית בריצה. מיל-
חמה נואשת של נערה אשר
לא היתד, מוכנה להיכנע לגו רל,
והביסה אותו. הנערה שלא
יכלה לצעוד, זכתה באולימפיא דת
רומא במדליות זהב. בתפ קיד
וילמד, מופיעה השחקנית
שירלי ג׳ון פיני.

• ויד שקספיר (.)10.15

הפרק הראשון בסידרה בת 6
הפרקים נפתח בשנת ,1590כ אשר
שקספיר כבר הגיע ללונ דון
ומתקשה לפלס דרכו בעולם הראשון תפקידו
התיאטרון.

השחקן ווגה

ושקספיר
של ויליאם שקספיר בתיאטרון
האנגלי היד, של קורא קריאת בהצגה גבר מאחרי-ד,קלעים
לא־חשובה. קריאת הגבר היתד,,
כפי הנראה, כד, מוצלחת, עד
ששקספיר נבחר למלא תפקיד
זעיר במקום שחקן שחלה. אז
פגש שקספיר במי ש״עשה״
אותו, כריסטופר מאלרד, שהב חין
בכשרונותיו הגדולים. את טיט שקספיר מגלם השחקן
קורי, שהיד, שחקן כמעט אל מוני
אך היו לו שתי נקודות-
זכות. האחת: הבמאי של ה ד,סידרה,
הראשון
של פרק פיטר ווד, הכיר אותו מההצגה
טראווסטיס של טוס סטאפורד
שהועלתה בניו־יורק בבימויו
של ווד, ושבה שיחק קורי. נקו־דת־הזכות
השנייה שלו היא
דימיונו החיצוני הרב לשקס־פיר.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יום שי ש׳
• האיש השווה מיל־

;ים 3-00 סיפור שמשון
ודלילה קורה ללי מייג׳רס,
כאשר הוא פוגש, בפרק זה
בחיים
של הסידרה, באשתו בסרט פוסט־נוייג׳וס.
פארה

שטיב ופארה
מגלמת פארה אסטרונאוטית
שהלוויין שלה מתפוצץ, וסטיב
אוסטין רץ להצילה.

שלום לבוא

שבת

הצופה,
עיתונאי

שאול מייזליש, מזמין עיתו נאי
בכיר ממנו, שלום רוזנ פלד,
עו רו מעריב, והשניים
נאלצים להשיב לשאלות קור אי
מעריב והצופה בנושאי מו סר,
הגינות ויהדות.

באה שבת (.)8.05

ההורים נקראים להרשות ליל דיהם
לאחר לשכב לישון, כדי
לראות את כוכב הילדים, הזמר
הכי גבוה בארץ אלי גורנ־שטיין.
בין אלי גורנ שטיין אחד
לשני, דת בלבוש מודרני מפי
הרב שמואל הכהן אבידור.

מארי קירי (.)0.20

אחרי שני פרקים אפשר לק בוע,
כי סידרה זו היא מן ה טובות
שהוקרנו בטלוויזיה. ה-
סידרה שונה לחלוטין מהסרט
מארי קירי שהופק לפני 35
שנה וזכה בהצלחה קופתית
ג׳ון
גדולה. במאי הסידרה,
גלניסטר, ביים באחרונה גיר-

26 .8

27 .8

28 .8

29 .8

שבת

• 1ראשון

׳ 1שני

יום שלישי

חידושים והמצאות

6.30 קשה יהיה שלא להי זכר
במשאיות השועטות בכ בישי
הארץ, וקשה להבין כיצד
נהגיהן, לבו שי הגופיות, מצ ליחים
להימנע מתאונה אחת
ליום לפחות, כאשר צופים ב קטע
על הפגוש (טמבון) ה הידראולי
בתוכנית זו. בברי טניה
הומצא פגוש כזה, המור כב
על משאיות וסופג את ה מכה
בעת תאונה, ומציל בעי קר
את הנהג הנוסע אחרי מש אית
משתוללת, שנהגה החליט
לעצור לפתע. הפינה לחקלאים
בתוכנית זו אף היא מעניינת.
אחת הבעיות של ריסוס הש דות
היא כיצד להבטיח שה־תרסיס
היקר אמנם יישאר על
הצמח. בעזרת חישמול סטאטי
של התרסיס, גורמים שטיפו־תיו
ייצמדו לצמח. בשורה טו בה
לאוהבי הסרטנים: אפשר
לדאוג לכך שאלה לא יעברו
מן העולם. מדענים מצאו דרך
לגדל סרטנים בתנאי מעבדה,
ולשמור עליהם.

• הזוג המוזר (.)8.00

לטוני רנדל,
פליקס אונגר
בעייה .״בכל
תי בהם, אני

מי שמשחק את
בזוג המוזר, יש
הסרטים שהופע משחק
את הבחור

פייקס דומה

דגיק דמון
הטוב שאפשר לרכב עליו, וק שה
לי להיפטר מדימוי זה,״
הוא מסביר. בברודוויי הוא גי לם
את הבחור הטוב בירש את

• מורשה 8.00 בעיית
הבעיות של היהדות היתה ה תשובה
לשאלה :״מי קובע את הציבור בחירת
ההנהגה ז ״
היתר. צורה אחת של קביעה,
מאליהם, הצצים והמנהיגים
מבלי שיש בחר בהם, צורה
אחרת לקביעת ההנהגה. בסוג יה
זו י דון צוות בהנחייתו של
המשפטן חיים קאוזן, בין חברי
קריית־משה
הצוות הרב של
שילה רפאל, בנו בן ה־ 27 של
מי שהיה שר הדתות הד״ר
יצחק רפאל. דיעותיו של הרב המורשת רפאל תואמות את

הזח: יא
שייס שוחד
חיים קאופמן, יבואן הלגו ב ישראל,
שלא לומר לבעלה:
״אתה בטח שילמת להם 50,000
לירות כדי שי שדרו את זה.
אולם קאופמן נשבע שידו לא
היתד. בגימיק הפירסומי הס-
צויין הזה. אל התוכנית חוזר
הצוות הקבוע שלה, אחרי שב שבוע
שעבר היו הכוכבים קר ייני
הטלוויזיה.

• חידן הרמאדן (שעה

. ) 7.20 נושאו של החידון יר תק
גם את הגברים וגם את
הנשים, גם את הערבים וגם
הגבר, אדון
את היהודים:
הבית.

• כצאת השבה (שעה

. ) 8.00 בשנים האחרונות חלה
התעוררות בכל הנוגע לחזנות,

1₪נ1ש
וזיז שנה
גם בקרב בני־הנוער החילו ניים.
בנו של המדינאי המנוח
הד״ר משה סנה, הרופא הצבאי
אפריים סנה, גילה את החזנות
עוד בילדותו וקיבל שעורים
בהבנת החזנות. לסנה ולשאר
אוהבי החזנות כמוסיקה, ינעי מו
החזנים פנחס רבינוביץ ו זמירות
במשך
בנימין מולד
חצי־שעה.

• ביית הדמים (.)10.00

כריסטופר ג׳ורג׳ הוא קצין־ה־מישטרה
דן אוגוסט, וברור לו

מאדאם קירי: לה־קומייר
שעה 9.20
סה חדשה של הבט אחורה ב זעם
של ג׳ון אוסברן. סיפור
השבוע: אחרי הכישלון של
השבוע שעבר, באה ההצלחה
לזוג קירי. פייר מגלה כי ה־רדידאקטיוויות
מסוגלת לה רוס
יצורי אנוש, ומארי זוכה
בפרס נובל.

השכמה מאוחרת :

בית הדמים: די
שעה 10.00
כי מישהו נרצח במיטבה של
מישפחת אורד, אם כי אין לו
גווייה ביד. ג׳נט היא מריאן
אורד שנעלמה מביתה, לבע לה
של ג׳נט לי, שהיו לו כל
הסיבות לרצוח את אשתו, אין
אליבי של ממש.

• פיטר ואן־דר סודק
(ירדן, שגי הערוצים ש עה
.) 11.10 יום ה־ 9באב של
לפני שבועיים גילה לצופים
הישראלים, שעברו לירדן ב אותו
ערב, את הסידרה האנג לית
המצויינת על הבלש ההו לנדי,
המפענח את מיקרי ה פשע
של אמסטרדם.

ניקולס ודייוד

יום ראשון שעה 10.00
הרוח, אנתוני וקליאופטרה ו קיסר
וקליאופטרה, ובהוליווד
בדו־שיח בחדר המיטות, הבה
נתאהב ואהובי חזור אלי. מ שום
שהוא בחור טוב ומשום
ששיחק יחד עם ג׳ק קלוגמן —
הוא אוסקאר בזוג המוזר —
בהצגה זו על בימת לונדון,
בחרו בו ובקלוגמן להפקה ה טלוויזיונית,
אשר את הצופים
הישראלים אינה מצחיקה ביו תר
אך את מבקרי ניו-יורק
היא שיגעה.
לרנדל,
נקודת־זכות
עוד
לג׳ק
המפתיע שלו דימיונו למון, מי שגילם את פליקס
בגירסה הקולנועית של מחזהו
של ניל סיימון. אולם רנדל
מרגיע את הצופים :״הדירה
הפרטית שלי אינה כה מסו דרת
ומצוחצחת כמו הדימוי
שיש לי בזוג שלו בסידרה.״

* ספינת האהבה (ע

כארנכי ג׳ונס (שעה
כדי להבין מדוע
. ) 10.40
סידרה זו כל־כד גרועה, יש
להכיר את שני הכוכבים המש תתפים
ב ה: באדי אבסן, הלא
הוא בארנבי ולי מריוותר בטי, אבסן מזכירתו־אלמנת־בנו.
החל את דרכו בעולם השעשו עים
כרקדן בתיאטרון ובקול ניסה
נוע,
ונכשל. אחר־כך
לכתוב פיזמונים, ונכשל גם ב כך.
הוא שיחק במיספר סרטים
כושלים כמו תקיפה, בין גן־עדן
ואחר־כך
לגיהנום והרופאים,
בתפקידי אורח בסדרות אחרות:
בונאנזה,
הוואי חמש אפס,
סמית וג׳ונס. ללי מריוותר לא
היה אפילו הניסיון הכושל הזה.
כל מה שקושר אותה, בקשר
רופף, אל עולם הקולנוע וה טלוויזיה,
הוא העובדה שהיא
נבחרה פעם כמים אמריקה.

• נועם והגיטרה (ש

.)6.15 נועם צור מארח אפריים בתוכניתו את הזמר
שמיר, מי שהשתפר להפליא
אחרי פרידתו מאשתו, הזמרת
אסתר (ת׳ קמוצה) שמיר.

• שני קוני למל(שעה
. ) 5.00 הסרט השבועי לילדים
הוא סירטו של מייק בורשטיין,
שזכה להצלחה עצומה בקרב
הילדים כאשר הוצג על האק רנים
הגדולים.

• למשפחה 7.00ה כל
בכל בתוכנית זו. הד״ר
עזאב מנצור מסביר כיצד ל הימנע
מניזקי עקיצות דבורים
וצרעות, הסבר חשוב דווקא
לימי הקיץ. כתבה על תכשי- יפהפיים איטלקיים
טי-כסף
המוצגים במוזיאון הארץ בתל-
אביב. במדור האופנה, שהוא
המדור היחידי בנושא זה ב טלוויזיה
הישראלית: ביגדי-
ים בצבע ובטעם הגלידה, ול ילדי
ם: תערוכת מישחקי יל דים.

0בריבוע 8.00כ אשר,
לפני שבועיים, הראו ב תוכנית
את 9בריבוע עשוי
מלגו, לא יכלה אשתו של ח״כ

רוץ ,6ירדן .)0.10 ,התחנה
הירדנית החזירה את השעון,
והוא מקביל עתה לשעון ה נהוג
בישראל. הדבר מקל לר אות
את הסידרה המצויינת ה זו,
כיוון שמי שעובר לירדן
מפסיד רק את סוף מבט ואת
תוכניתו של דו רי בן־זאב, עוד
להיט. מייד אחרי ספינת האה בה,
קוג׳אק 10.10

השכמה

מאוחרת

10.00 הפרק הראשון ב דראמה
בת ארבעה פרקים על פי
יצירתו של אנגוס ווילסון.
אשה קשישה פורשת מניהול
בית-מלון קטן ועוברת עם בע לה
להתגורר אצל בנה, שהוא
אלמן ואב לשלושה. מיפגש של
שלושת דורות אלה נתן כר
נרחב לתסריטאי דניס פוטר,
שכתב את התסריטים גם ל־לעמוד
קאזאנובה
ולבן־אדס,
על הקונפליקט בין הדורות ב עיר
קטנה באנגליה של תחי לת
שנות דד.60

של סבו, אבי אמו שושנה,
הרב יהודה לייב מימון, שהיה
אחד הרבנים המתקדמים ביו תר,
ומי שנחשב על־ידי הרב נים
האורתודוכסים כאיש ריב
תוכנית קו-
ומדון, כ״פרוע.״

וזבן שד

אחין רפאל
דמת של מורשה, שבה השתתף
גם מפקד חיל-האוויר לשעבר
האלוף (מיל ).בני פלד, זכתה
בתגובות חריפות מצד חוגים
דתיים. ראש המחלקה הדתית
בטלוויזיה הרב בנימין צביאלי,
קיבל שיחות טלפון ממאזינים
שביקרו את הופעתו של פלד.

• תעודת זהות (.)0.30

הפרק האחרון בסידרת היוקרה
ה״כבדה״ של צבי גיל. נושא לצד וגמול.
הערב: יצירה תגובות מצטיין,
פועל-ייצור
של צעירים על ״העבודה היא
כל חיינו,״ ,סירטו של אפריים עם קישון תעלת בלאומליך
שייקה אופיר ובזמבה צור ו־סירטון
של המכון לפריון הע בודה
והייצור חבלה במיפעל,
משום שהפועלים עסוקים במי לוי
טפסי הטוטו. הסופר פינ חס
שדה מספר על הגמול שלו
ביצירתו, וחברי הצוות שדנים
בסוגיה הם יצחק בן־אהרון, ה אלוף
(מיל ).דן טולקובסקי,
והקומיסאוית של חיי התרבות
בארץ לאה פורת.

הבולשת

חוקרת

11.00 הוכחה כי גם הקהל
הישראלי מתבגר. כאשר שוד רה
הסידרה לפני כשנה, היא
היתר. בשפל בסיקרי דעת-רי-
קהל. לא חלפה שנה, והקהל
הישראלי העלה אותה לשיא ה אהדה.

שרתי
לך: טפלר
שעה 9,30

• קו אונידין (ירדן,
ערוץ ,6שעה .)0.10לשחקן
פיטר גלמור, שידור חו ז
ר של הסידרה.

• שרתי לך אר צי( ש ע
ה 0.30 כל מי שלא הא מין
למראה עיניו ביום־העצנד
אות, כשראה בתוכנית של דן
אלמגור, את מי שהיה שר ד -,י
צנע והקיצוב רב יוסף כשהוא
חי ומתהלך, ולא רק אגדה,
מוזמן לראות את התוכנית ב שידור
חוזר. השידורים החוז רים
הפכו מכת הטלוויזיה ב אין

חודשים האחרונים.
מובאים בגלל טעמים תקצי ביים,
אלא משום שהטלוויזיה
הישראלית אינה מסוגלת להת גבר
אפילו על שעות השידור
המצומצמות שהוענקו לה. הפ תעה
נוספת בתוכנית: הזבד
רת־העולה מזניקה טסלר.
• כארטה 10.20ה שחקן
היחידי בסידרה זו הוא
דנה אלקאר, המגלם את המפ קח
שילר, הבוס של בארטה.
אלקאר הצטיין על הבמה האמ ריקאית
במחזות עונת האלי פות
וגן הדובדבנים, ונשלח
במיסגרת הסכם חילופי התר בות
בין ארצות־הברית למום-
קווה, שם השתתף כשחקדאורה
בהצגה לר ש ת׳ א ת הרוח. ייתכן
שאילו נשאר במוסקווה, היתד.
נחסכת מהצופים הישראליים
בארטה.
הסידרה המטומטמת

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מזלסוב
בריבוע

ה תו ס פ תן שלר פי

עורו-יהתוכנייות חסוסויליארי גיוסו־ כיום
סשידורי-יישראיל ׳ההא, ללא ספק,
דודקכיץ׳ .האיש שימציעיד לונו את מיצ־עדי־הפיזסונים
•בר׳שת ג ׳ ואחראי על •שירי
!וזמרי הפופ בה, עושה יאת עבודתו נאמנה,
׳ולמרות ׳שהיה תל־יאבייבי מושבע, הוא כיום
על יתקן של ירושלמי מושבע עוד יותר.
וכדי להוכיח לעולם ׳שירושלים היא־היא
העיר שלו מהיום ואילך, הלך עם אשתו
מרגו — שגם היא עובדת שידורי־ישראל
ושבעצם שם הם הכירו, ביו התקליטים,
!והם קינו לעצמם דירה בירושלים• .

תסמכו על רפי נלסון, שאם הוא עושה משהו, אז הוא
עושה את הכי טוב תמיד. והנה, מסתבר שגם כשהוא חולה
הוא הולך עד הסוף. למי שעדיין לא יודע, רפי עבר בשבוע שעבר
ניתוח וכרתו לו את התוספתן. כן, גם לגדולים זה קורה. התקף
סתם כך, באמצע הלילה והוא הובהל לבית־החולים ושם מצא
אותו חברו, הרופא אכיעזר ריפין.

בני

רפי התעורר מהניתוח השכם בבוקר, כשפיו יבש וראשו
כואב, והדבר הראשון שאמר היה :״אני רוצה בקבוק בירה.״
כשד,סבירה לו האחות התורנית שזה אסור, ומה פתאום בירה
לאדם שזה־עתה התעורר אחרי ניתוח, אמר לה רפי שרק בירה
תעמיד אותו על הרגליים ותעשה אותו בריא.
אבל האחות, שבבית־הספר לאחיות לא לימדו אותה מי זה
רפי נלסון ומה עושה לו הבירה, לא היתה מוכנה לשמוע ולתת
לו את התרופה הנלסונית המפורסמת, שמחזיקה אותו על הרג ליים
כבר שנים רבות, ובכמויות אדירות.
הקים רפי קול צעקה רמה, הבהיל את הרופא למיטתו, ודרש
בכל תוקף את הבירה שלו. ולא תאמינו, הרופא אישר לו את
העניין, כי אחד ותיק כמוהו באילת, שמכיר את רפי כל-כך
הרבה שנים, מבין ויודע שהבירה היא-היא הרפואה השלמה בשבילו.
והנה זה פלא. הבנאדם נעמד על רגליו בדביו ם, וכבר
הרגיש כמו נמר. רק למען הסדר הטוב השאירו אותו עוד איזה
יומיים להסתכלות ואחר־כך שיחררוהו לשמש ולבירה שלו וכמובן
לחגיגות, כי ידוע שבמקום שבו כולן מסתובבות בלי החלק
העליון של הביקיני הזעיר, ובמקום שבו הרבה שמש והרבה ים
והרבה בירה, שם מקומו הטבעי של רפי.

ובכן, שלא יהיו •לכם ספקות בעניין. בני
ומרגו הפכו ירושלמים לכל דבר, ומכאן
שגם התינוק שידי ר שינה מעייניהם בקרוב,
יהיה גם הוא ירושלמי קטן למהדרין. אז
מזל טוב. כפול ומכופל.

יסא
של אסבוה

אבל הבנאדם גם יודע להגיד תורה בצורה יפה ואוריגינאלית.
הוא קם וערך לכבוד הדוקטור מסיבה בביתו האכסוטי, מסיבה
עם משקאות כיד המלך, סלט בגודל בריכה והרבה,־הרבה קבא בים•
ומי לא היה ש ם? כמובן, מהנכבדים והזרוקים של אילת,
אבל גם כמה תל־אביבים ארעיים שבאו לתפוס שלווה ושמש,
.כולם חשובים ועליזים שבילו בנעימים עד ארבע בבוקר, ואחר-
כך התפזרו לבתי־המלון שבסביבה.

כמה חסרה לי הסבתא החכמה שלי. מדי
יום יוציא לי להיזכר בדברים שהיא לימדה
אותי, ומדי יום אני מגלה מחדש כמה
היתד, הזקנה חכמה ׳באמת. פעם אמרה לי :
״׳חביבתי, בכל פעם שתראי בחור ובחורה
הולכים יד־ביד ,׳תדעי על בטוח שיש להם
אהבה בל ב!״
וכך, יום אחד נפקחו עיני וראיתי את
צכי (״קייקי״) רוטשטיין היסה, מטייל
כשידיו •בידה של צעירונת עליזה. זה ש העיניים
שלהם דיברו בשפה זרה ליא־כל-
כך הפריע. אבל מה? הידיים דיברו בשפת
הסבתא •שלי ,׳ומייד הובהר לי שמדובר כאן
בהרבה יותר מסתם ידידות חאלטיוריסטית
רגילה.

יהלום ו ש מו
אנונימי ,׳נכון, אבל פיקנטי שיגעון. ב ארץ,
היום, חי לו זוג מסודר, שניהם
מהיותר ׳מלומדים ישאפם ׳נעוץ ליו אי-ישם
•בעננים. הם ׳אומנם יחיו •שינים ׳ביארה,״ב וישם
ערך הפעיל מחקרים והאשה, נו יברור.
כיום יושב ליו הזיוג בארץ, מגדל כמה
ילדים חמודים ,׳והכל ׳בסדר. רק מה, הגבר,
׳שמרבית עבודתו מתרכזת בחו׳> עוזב את
אשתו מדי יפעם להצי־שנה ויותר, וכמעט
תמיד היא לבד .׳רגע, אל ׳תדאגו ליה. חס־והלילה,
היא דואגת טוב מאד לעצמה.

כמינהגי הרכילאי!ניגשתי אל קיקי, הצג תי
את עצמי ו שאל תי :״ימה הסיפור?״

רפו נלפון
הדיח כלים
ורק אילגד! גור, הפסלת מלוס־אנג׳לס שידה לא דואה מים
כל השנה, נשארה לעזור לרפי לנקות ולסדר, ועמדה והדיחה כלים
עד זריחת החמה, ומובן שלי שון הם לא י שנו השניים האלה.
מייד אחרי שהבית קיבל צורה של ניקיון, קמו ונסעו לכפר,
וחזרו לשיגרה של המון כיף בשמש.
מי שלא היה, הפסיד. ומי שרוצה, יכול לראות את הצלקת
הטרייה של רפי כשהיא שזופה ויפה, כי הוא מציג אותה ל־ראיוה
בגאווה.

א כז בהי

סוף

אבל היא אחת כזאת בלי אמביציות, מה
לעשות.
הבעל החכם, לעומתה, עושה !מחייו חגי גה
אחת גדולה! ,ומשמועות •שהגיעו אילי
מחו״יל ׳לימדתי •שיש ליו ישם, כבר כמה
•שנים, אחת קבועה שאייתה הוא חי ולה
הוא, שומר יאת עצמו. אבל ״ד,מצפון עובד,
כנראה, אצל הגבר הזה שעות נוספות,
ובפעם האחרונה ישחזר מחו״ל הביא לאיש־יתו
יהלום אחד, גדול, מרשים משהו יוצא-
מן־הכלל.
יצאה האשה מעורה משימתה, כי מחווה
כזה מציד המלומד היה באמת יוצא מגדיר
הרגיל ,׳והיא הירי ילא רגילה מימנו ליחס
כזה. לקיחה את היהלום לצורף, ואמרה לו
שהיא ירוצה טביעת מזהב כשהיה,לום הענקי
הזה במרכזה.
׳ביום השיבוץ היא יבאה עם היהלום יועם
חבריה צמודה, לחזות במו־יעי׳ניה כיצד
משבצים את היהלום שלה בטבעת החדשה.
סוב כולכם זוכרים בוודאי את השחקנית
זזי שפיט, הנאמנה שישיבה ׳וחיכתה ל אהובה
המלחין אלדד ש,ריס שייחזיור מ־אהה״ב.
יישבה ׳וחיכתה, וחיכתה, וחיכתה,
וסוף־סיוף ימי יבא? ׳אלדד.
אז ׳נכון שהיא הייתה מאושרת מאד, והכל
התנהל ישם על מי־מנוחות, כי אלדד הוא

!אבל אוי ליו ׳לאותו רגע. הצורף רק הת חיל
בעבודתו, והיהלום הנפלא התפרק
לגורמים! .נכון, ריבותי, הוא לא יהיה מעולם
יהלום, אלא חיקוי-זכוכיית פישוט. האשד,
האומללה יחזירה הביתה עם טבעת־׳זהיב, בלי
יהלום, יועם טונות שיל יכאב ובכי.
ימה לעשיות, אי-יאפשיר לדרוש מבעיל ש־ישתנה
סתם כך, ביום בהיר אחד׳ נ כון?

1יו

קיקי רוטשטיין ואניטה
נתפסו וניכוו
כן, ריבותי, מסתבר שהסבתא שלי צדקה.
שוב יש סיפור, ולא סתם, אלא כזד, רציני
עם טונות של יאהבה המה וכנה, י עוד
מיובא יישר מבראזיל. קיקי הכיר את נער־יתו,
אניטד! שור, כאשר ישהה בבראזיל
עם להקתו בסידרת הופעות. ר,ם הכירו,
נתפסו ינייכוו, ו מייד הגיעו למסקנה ה מובנת
מאליה שביראזיל ׳ריחוקה מאד מ־ארץ־הקיודש,
ואין אפשרות טכנית ליד,ימשיך
לפתח מערכת יחסים רצינית ממרחקים
כאלה.
׳קמה לה !אניטה, עזבה הכל מאחרי גיבה,
עלתה יעל המטוס הראשון והתמקמח בנוח*
ייות בביתו של בחיר־ליבח, שחיכה לה
בקוצר רוח. כשפניתי לאניטה באנגלית,
ענתה לי היא בעברית, והתברר שהיא

מדברת עברית שוטפת. היא פשוט למדד,
ביבראזיל בבית־ספר יהודי ושולטת בשפה,
מה־יגם שקיקי עוזר ילה להתאקלם בארץ,
כי הוא מתכנן לטווח ארוך.
׳איניטה עדיין אינה עובדת, אבל לרוץ
עם קיקי מהופעה להופעה ולדאוג לבית
וליו, זיו נ בר ׳תעסוקה מכובדת מאד בזכות
עצמה. ימה יילד יום ׳אין. איש יכול לנבא,
אבל בטוח ישעם העיניים הגדולות ו הי ד ד
קיות שלה היא ישיבתה פד,׳וגן את ליבו של
אחד מירווקיה הנודעים !שיל הארץ.
׳לכן, חביביותי, ואין לעת־עתד. צ׳אנס. ה בחור
יתפוס יחזק, ו ש תל מדו: כשרואים זוג
מטייל יד־יביד עם מכבי ם ׳נוצצים בעי ניים,
זיכהו יאת סבתי החכמה ודעו לכם
שזוהי אהבה ׳לשמה.

טעות דפו ס
ל אלון לוי

אלדד שרים
עזב

במדורי זה, לפיני שבועיים! ,נפלה טעות־דפוס
מרה בסיפור על אלון לוי. במקור
הופיע הימיישפט ״הפסיק להתרגש״ יאבל
משונדסה ,׳בדרך לדפוס, יצא לאיור היפוכן
שיל האותיות, ונכתב ״הספיק להתגרש״.
יאז ר מ תי, לא דובים ולא יער. אלון לוי
מעולם לא היה ׳נשוי, ויגם לא היו לו שיום
תוכניות בנדון. הוא צעיר, התיך, מלא מרץ
לשאיפות! ,ואין ליו שום כוונה לבביול את
עצמו בשיא פריחתו. סליחה מראש, על כל
עוול ׳שאולי ׳נגרם לו יעקב טעיות זיו. קורה.

המנהל המוסיקלי ׳שיל הכל עובר חביבי
הזי ׳מככבת בבזאר הגדול. אלא מאי, לא
תמיד היכל וירוד ,׳ולצערי עלי לב שר לכם
על פירוד ׳סופי בין בני-יהזוג הלז.
מהי בדייוק סיבת הפירוד איני יודעת,
כי הם לא מרחיבים את הדיבור בנושא,
אבל זאת לדעת: אלדד עזב את דירתם ה משותפת,
וכיום זזי גרה שם לגמרי לבדה.
׳באימת הבל.

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ערב

ללא

החבר
ד,זמרת עירית כולקא, יסתבר, ערב אחד
לחברת יורם, טכנאי־יהקול מאולפני ט רי טון,
ושלחה אותו לסרט בגפו. ואילו חיא,
לא בגפה, החליטה להקדיש: את ת,,אפטר״
הזה לריקודים עד 0לו!ת הסוסות. אמרה —
׳ועשתה.
היא וחברתה הטובה טושי ניראו ב*
מועדון־ל׳־לה כשהן יוצאות !במחול, ולא
:בהו יאף לרגע .׳רק אחרי שהתפרקה מעיי פות
והחליטה לנוח, הסבירה עירית שהחבר
ישלה אינו, או הב לרקוד ,׳ושהיא ׳נאלצה ל התנזר
1מהבילוי החביב עליה ׳במשך ישנה
וחצי, כעת באה ל שבור 0וף-סוף את רעבו נה.
קהל־מעריצים
גדול ניראה מקיף את
השתיים, שנתגלו כבדרניות־לעניין. מסמר
הערב, יעני.
בגוב האריות
למה חושבים שפורים לא יכול לבוא ב אוגוסט?
למה אי-אפשר לחגוג מתי ש מתחשק
ואיד שמתחשק? את השאלה
הזאת כנראה שאלה את עצמה הציירת
אורה סטוקליצקי, עינתה לעצמה, ונר אה
שהגיעה למסקנה שבעצם אין שום
סיבה.
קמה, והכינה מסיבה מהסרטים. וכיוון
שסיבה דיך, היא גילתה שיש. הרי בחודש
אוגוסט היא נולדה, וכיוון שהיא בית מזל
אריה, החליטה לערוך מסיבת אריות. ולא
סתם: ,אלא כזאת עם גלימות וסתרים.
הבחורה נכנסה להוצאות, ישבה שבועות
׳והכינה כתרים מזהב לשים על ראשי החוג גים.
הוא הזמינה רק בני מזל אריה, הכינה
להם גלימות הכתרה מבד מבריק, הכינה
משקאות ומאכלים: ,וחיכתה ליום הגידול.
׳אלא שהיו כאלה ׳שהחליטו שגם הם רו צים
ליהנות ולבלות במסיבה הכי־הכי ב עיר,
וזה שהם לא הוזמנו ולא היו כלו לים
בבני האריות לא הפריע להם כהוא־זה.
מה שקריה היה שהגיעו לביתה של
אוריה מיליוני חוגגים, והיא פשוט לא יד עה
על מי ׳לשים כתר, ומי באמת מבני
האריות הוא. עד שעלה לה העניין על
העצבים ,׳והיא התחילה פשוט ׳לסלק אנ שים
בלי חשבון.
אפל ׳אחרי כל המהומה נ שארו הטובים
יוד,מוזמנים באמת ,׳ואז התחילו ממש ליה נות.
הייתה שם, למשל, מלכת־היופי ל שעבר
לימור יטריד, שהגיעה לבושה
כולה בזהב נוצץ ודרשה בכל תוקף כתר־זהב
על הראש. אבל אורה היא פנאטית
אמיתית, וכשנודע לה שלימור, אוננה בת
המזל הנכון• סירבה להעניק לה כיתר. היו

7 7 7 7

/ע( מ /וע

סיפור אהבה בהמשכים לפני כשלוש שנים ביקרה בארץ צעירונת הולנדית, שהש אירה
מאחוריה הרבה כאבי-לב ובעיות. דוני זו ניהלה לה רומן-
אהבים סוער עם קיבוצניק נשוי ואב לילד. לא משנה איזה
קיבוץ, ולא משנה שמו של האיש, אבל אחרי מריבות עם כל בני
המשק ועם האשה החוקית, עזבה דוני את הארץ.
עכשיו, אחרי שלוש שנים, הגיעה אחותה הבכירה, שהיא
הסולנית של להקת שמפניה. רק באה זו ארצה, ומייד ביקשה
שיקחו אותה לאותו הקיבוץ, כי היא רוצה להעביר לאיש דרי-
שת־שלום חמיה פלוס נשיקה.
באה, דאתה, התאהבה ונכוותה. ושם, רבותי, במרכזה של
הארץ, מתנהל לו ברגעים אלה רומן עוצר־נשימה. אומנם, נכון
שלטרודי ואן־הילדן יש בן בן חמש, שבו היא מטפלת בנא מנות,
אבל זה לא מפריע לה לנהל רומן עם בן הקיבוץ הנ״ל. מה
לעשות, נראה שלבנות ואן־הילדן יש קיבעון לכל הקשור כקי בוצניק
המסויים הזה. נקווה רק שהפעם הכל יעבור שם בשקט,
כי צרות מהמישפחה הזאת כבר היו לפני שלוש שנים, וזה
בהחלט מספיק לקיבוץ אחד, שלא לדבר על גבר אחד.

דוני וטרודי ואן־הידדן (במרכז)
זו אחר זו

החיים המתוקים בברלין
מבינים ׳ומבינות בעניין שמעתי, שב אחרונה
׳נטל לו אייתן ׳מסורי את המדליה
בכל הקשור ביחסים בינדילבינה בתל־אביב
כיום. אבל משום־מה לא שמעתי עליו איזה
חודש, וכששאלתי ילאן נעלמו עיקביויתיו,
התברר לי; ש הוא עזב אותנו לטובת אירו פה,
שם הוא חתם חיוזהחהיקלטות לתקליט
אריך!-ניגן עם חבירת תקליטים מגרמניה,
והוא מופיע בברלין במועדון־לילה.

חיכיתי בסבלנות עד שחזר: ארצה .׳ומייד
צדתי לי. אותו לחצי-ישעה על סוס קפה
בדיזנגוף, פשוט לשמוע מה קרה שהולך
לו כזה מין קלף משוגע.
והנה חדשות. סוף־סוף קרה לו הדבר
שלו חיכה כל־בך הרביד, שנים. סוף־סוף
יצא מקליפתו, וגי לו ׳אותו, והוא עוזב אות-

לא להבין מה י׳ש לנו לחפש במדינה שלנו.
הרי ישם ,׳בחוץ, כל האקשן ושם עושים
חיים משוגעים. היפהפייה שא״תיו כתמונה
היא חברתו הצרפתייה קלודט, שמופיעה
אייתו במועדון־הלולה. ונכון שהוא רצתה
לבוא איתיו ׳ארצה, יאבל יהיו לו כמה דב רים
לסגור כאן והיא ילא הייתה בעניין.

גם יורם קניוק, דויד אכידן, יגאל
כלאי, יעקב קימחי, הקריקטוריסט
איתן גדין ׳ועוד ׳ועוד, רק מהכי טובים.
כך -נמשכה מסיבת האריות עד אור־הבוקר.
רק שלא תגידו שאי-אפשר לחיוג
פורים באוגוסט. מי שיש לו די דימייון,
יכול גם יכול.

דקאמרון
חלקב׳
אם יש לכם זיכרון טוב, בוודאי תזכרו את ״דקאמרון (חלק א׳) מלפני שבועיים.
מאז, נפלו הרבה־הרבה חידושים והמצאות. אותה ציירת אנונימית שבה עסק
הכתוב עזבה את בעלה, ילדיה וביתה, ועברה לחיות עם הצייר המבוגר שגם
הוא, כנ״ל, עזב את מישפחתו לטובתה.
זוג־היונים הטרי מאכלס כעת בית קטן שפור בעין־הוד, לשם הם ברחו מההמון
הסוער שגכנס להם לחיים וחיבל בעולם האהבה שלהם. לא יעברו ימים רבים,
ואובל סוף־סוף למסור לכם את שמותיהם של צמד הנועזים. כי לא רבים פמוהס,
זה ברור. אומץ לא קונים במכולת. זהו מיצרן נדיר ושניהם, ברוך השם, התברכו
בכמות ניפרת ממנו.

איתן מסורי וקדודט
לא התפשט

נו ׳אחת ׳ולתמיד. כי מפה, הוא טוען, לא
תבוא לו הישועה.
הוא אומנם יבא, אבל רק כדי לסגור כמד,
דברים, ו שו ב ׳הוא חוזר לארצות שבחן ה אפשרויות.
ובכלל, לשמוע אותו מדבר, זד,

לא. ,אין פחד. הוא ׳חוזר אליה, ועוז ב את
הילדות האומללות המאוהבות ביו כארץ.
וזד ,׳שהוא לא רצה להתפשט בחוף־נודיס־טים
בגרמניה, היה רק בגלל שפחד שיר או
׳•שהוא יהודי.

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונה

}וויו גרוי־חרב שר שמואר קויב, שנידון בגיר 15 ער וצח דודתו
ונ שכ ם שוב ושבע שנות מאסו, ער אונס כוו צ ה כבור ה

שמואל קריב (קירשנבויים) ,הצעיר בן ה־ , 24 המרצה
כעת עונש־מאטר בכלא רמלה, בעוון אונס פרוצה כבו לה,
מגולל ביומן־חיים אינטימי זה את גילגוליו.

שנשפט לחמש שנות מאסר (בית-המישפט העליון הח מיר
בעונשם של הנערים, והעמידו על שמונה שנים)
ומגיע לראשונה בחייו לכלא.
הוא תיאר בגילוי״לב מדהים מעשי־סדום סאדיס־טיים
שראה בעיניו, את האלימות, מישכבי־הזכר וחוקי-
הברזל של העולם העבריין.
קריב סיפר על ניסיונותיו להימנע מלקחת חלק בעי שון
סמים ובמעשים הומו־סכסואליים. את הרשימה
הקודמת סיים בעת שהתחלפה הנהלת הכלא, ובבית־הסוהר
שררה רוח של שיפוצים מרחיקי לכת. יומנו של
קריב התגלגל בדרך נפתלת לידיו של כתב ״העולם
הזה״ ,עופר קוד, והוא מתפרסם ככתבו וכלשונו.

פרק זה, השלישי מבין חמישה בסידרה, פותח במ קום
שבו סיים קריב את הרשימה הקודמת: בכלא
תל-מונד.
קריב ריצה בבית־הכלא לעבריינים צעירים, עונש-
מאסר של שמונה שנים, שהוטל עליו בעיקבות רצח
דודתו, מנהלת בית־ספר, שבו הודה והורשע יחד עם
חבר־נעורים שלו.
בפרק הקודם גולל קריב את ריגשותיו, כנער בן 15

,ך* לכית ־ הסוהר עבר תד,ליך של
והעיקר —
• /צביעה, שיפור צורתו
נקיון יסודי. גם בתחום המישמעת נעשו
שינויים, והתחלנו להרגיש שיש דין ויש
דיין. לא היה קיים עוד המצב של איש
הישר בעיניו יעשה, וכל הבריונים ואנ-
אחרים.
שי־האגרוף הועברו לבתי־סוהר
נשארו רק אותם אסירים שגילם הגיע עד
.21 היו גם כאלה שהיו צעירים יותר אך
הועברו, כי הם היוו אלמנטים שליליים.
אני ביקשתי שוב לעבור למחנה, ואכן,
לאחר זמן קצר, הועברתי. יחד אתי בחדר
היה אחיו של אחד ממנהיגי הפנתרים
השחורים, אשר עבד גם יחד איתי במס־גריה,
והיה בחור נהדר. הבחור שהיה אתי
בחדר באגף השתחרר, ומצא את דרכו

כגבר בחיים* .
אחרי זמן קצר הגיעו עובדים חדשים
לכלא, שבאו להיות מדריכים חברתיים.
הופיע גם קצין־צבא וסמל, שאירגנו בכלא
חוגי גדנ״ע.
מאד,
עם אחד המדריכים התיידדתי
ועקב הניסיון שהיד, לי במקום התחלתי
ללמד אותו איך ״אוכלים״ את העניין הזה
ששמו אסירים.
הוא היה צעיר ושאפתן, ולפיכך קיבל
לידיו את האחריות על המחנה הפתוח
ושינה את צורתו לבלי הכר. נסללו שבילי־בטון,
ניטעו פרחים ושתילים, ובשלב מאו חר
יו תר בנו גם גן־חיות קטן. מסביב
לביתנים הוקמו גדרות נאות מעצים, וה מקום
קיבל ציביון של מחנהינופש. הובא
רדיו, ואותו מדריך הביא פטיפון ותקלי טים,
וב שני חדרים של אגף הכלא, ייסד
דיסקוטק קטן, וחדר־תרבות עם ספריה

ומישחקים.
* הכוונה לצעיר שהוזכר בפרק הקודם
של היומן( ,העולם הזה )2137 באותו פרק
תיאור קריב מעשה־סדום אכזרי (״הלי קופטר״)
שבוצע באסיר על־ידי ארבעה אסי רים
אחרים. הצעיר נבעל על־ידי אסיר
אחד והוכרח לאונן לשלושת האחרים.

אחד המיפעלים היפים, שיזם אותו מד ריך,
היה עריכת בחירות פנימיות במחנה.
נבחרו שלושה חניכים תורניים שתפקידם
היה להיות אחראים על סידרי־המחנה,
לפתור בעיות וסיכסוכים בין הבוחרים,
ללא התערבות ההנהלה. היה עליהם גם
להיות נציגי המחנה כלפי ההנהלה.
בבחירות, שהיו חופשיות, נבחרתי כח ניך
התורן הראשי, והשתדלתי בכל מאודי
לפעול למען החברה. ערכנו הרבה מיש־פטי-חברים,
ומי שנמצא אשם, חייב היה
להתנצל על נשוא אשמתו ולפצות באופן
סימלי את חברו שניזוק.
אם נתגלה אסיר שלא התחשב בדיעו־תינו,
ועלול היה להביא נזק, מחובתינו
היה לדווח למדריך, וזה עלול היה להע בירו
מהמחנה.
בדרך־כלל היינו מארגנים לסרבן כזה,
מיספר אנשים שילבישו עליו שמיכה ב לילה,
והוא היה מקבל מנה כזו שלא
היה חוזר לסורו לעולם. אך הוא היה
נשאר איתנו ולא נופל לידי ההנהלה.
גם עם מדריכי הגדנ״ע הייתי ביחסים
טובים, כי גם הם וגם המדריך החברתי
היו עבורי אנשי־שיחה נעימים. אחד התע נוגות
הגדולים שלי היה לשבת עימם
ולנהל שיחה כבן־אדם תרבותי.

לשכב
עם ידיד ה
^ שלב: יותר מאוחר הקים המדריך
^ החברתי קבוצה טיפולית, שעסקה ב דינמיקה
קבוצתית. היינו כעשרה חבר׳ה,
והיינו מתכנסים מדי פעם לשיחות. די ברנו
על כל מה שעלה בראשינו, אך כל מה
שנאמר היה במיסגרת קבוצתית, ולא הוע בר
הלאה.
השתדלנו לחדור איש לנפש רעהו, לה גיע
להבנה מלאה אחד עם השני. כל אחד
חשף את עצמו ואת בעיותיו, ובדרך זו

מרעהו

ועזרנו

אחד

לשני

למדנו איש
לפתור בעיות.
באחת הפעמים אורגן לנו מיפגש עם
חבר׳ה מפרלמנט־הנוער בגיבעתיים. באה
קבוצה מעורבת, בנים ובנות, ובהזדמנות
זאת הכרתי את חברתי הראשונה. מאז
היינו נפגשים אחת לחודש, וזו היתה האה בה
הראשונה בחיי, אחרי שלושים ושניים
חודשי־מאסר. יצאתי בפעם הראשונה ל חופשה
בת 24 שעות. היא, החברה, חיכתה
לי בחוץ, ויחד יצאנו לבלות. לא ידעתי
איך להתנהג איתה, והרגשתי מאד לא־נוח,
אך היא נתנה לי הרגשה טובה ואפילו
בביתה ביקרתי ונפגשתי עם הוריה. אחת
הציפיות העיקריות שלי — לשכב איתר— .
לא התגשמה. פשוט לא ידעתי איך להגיע מהחופשה למצב שכזה ולפיכך חזרתי
מתוסכל וממורמר. כשכתבתי לה, מייד
אחרי־כן, את אשר על ליבי, נפסק הקשר
בינינו.
באותה חופשה, כשהסתובבתי ברחוב
דיזנגוף, קרה לי מיקרה מוזר. נתקפתי
במעין ״שיכרודחופש״ ,או משהו דומה.
הלכתי ברחוב עם חברתי, ופיתאום ראשי
התחיל להסתובב. ממש פחדתי שאני עומד
לאבד את הכרתי. הייתי חייב להתיישב
על ספסל, במשך כשעה, עד שהתרגלתי
למצב. אין ספק שהמעבר מחיי־הכלא לחיי־הלילה
של דיזנגוף היה חד מדי, וזו
היתד השפעתו.
כך, שיכור מטעם החופש, חזרתי אל
בין החומות, לרצות את המשך המאסר.
באותו זמן קרם עור וגידים רעיון גיוסם
של אסירים שפוטים מהכלא לצה״ל. הוק מה
קבוצת גדנ״ע נסיונית, שפעלה כחודש
וגוייסה. בקבוצה שבאה אחריה נטלתי
גם אני חלק פעיל. יחד עם כולם עברתי
אימונים קשים ותרגילים מפרכים. רבים
נשרו מקבוצת־הגיום, כיוון שלא עמדו
בתנאי הלחץ. אכן הופעל לחץ פיסי קשה,
אך הלחץ הנפשי היה קשה שיבעתיים.
בקבוצות־הגיום השתדלו לשבור את ה עבריין,
ולבנות במקומו אדם חדש.

קבוצות-הגיוס עברו טירטורים קשים,
שהתבטאו במסעות מפרכים מחוץ לכלא,
הקפצות וטירטורים בלילה, סחיבת קורות
של עמודי־חשמל, וכל מה ש טירון היה
עושה ביחידה מובחרת בצה״ל בשנות
ה־ 60׳.
היה לנו קצין בדרגת סג״מ וסמל-צנח־נים,
שטירטרו אותנו בשיטתיות. דוגמה
קלאסית לטירטור שעברתי היה היום שבו
הסתובבנו עם אלונקות וציוד צבאי מלא,
במשך תשע שעות רצופות, משעה 14.00
בערך עד ,23.00 ואני לא יודע עדיין עד
היום מאיפה שאבתי כוחות לעמוד בטיר־טור
זה ובעוד רבים אחרים. אך בסו־הכל
רציתי להתגייס לצבא והייתי מוכן לשלם
כל מחיר. שלושה מחזורי-גיוס כאלה עבר תי,
כשהתיקווה לגיוס לא מרפה ממני.

הנשיא
לא חנן
^ ממונים עלי בכלא רצו לגייס אותי,
1 1אך המחסום של מאסרי היה רציני,
ולמרות מאמציהם לא גוייסתי. וכך עבר תי
שלושה מחזורי-אימונים בזה אחר זה.
בכל פעם כשמגיע היה יום־הגיוס, היו
הבחורים נפרדים ממני ונוסעים לבקו״מ
(בסיס-קליטה־ומיון של צה״ל) ,ואני הייתי
נשאר בכלא ומקווה: אולי במחזור הבא.
אולי בפעם הבאה יקחו גם אותי.
אין לי תלונות — ידעתי גם ידעתי
כמה מאמצים הושקעו בעניין גיוסי לצה״ל,
על-ידי אותם אנשים יקרים שטיפלו בכך,
ולעולם אהיה אסיר־תודה להם. במיסגרת
קבוצות-הגיום נהגנו לצאת למסעות מחוץ
לכלא, לשירות־לאומי בקיבוצים, ולסד־רות־אימונים
שונות בבסיסי צה״ל.
שינויים אלה בחיי איפשרו לי לראות
את העולם החופשי בחוץ, לפגוש אנשים
מהיישוב, לראות שמקבלים או תי׳ב חבר ה
ולחוש שיש לי אפילו הצלחות. בקיבוצים
התיידדתי עם הרבה חבר׳ה, נפגשתי עם

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בני־משקים ומתנדבים כאחד, וזד. עזר לי
רבות לחזור ולתפקד כאדם אחרי שיחרורי.
אבי שלח בשמי בקשת־חנינה לנשיא
המדינה, מנהל בית־הסוהר הפגיש אותי
עם חברי־כנסת וקצינים בצה״ל, כדי שיש תדלו
עבורי. אך לא קיבלתי הנינה, ורק
אחרי שישים־וארבעה חודשי־מאסר נפתחו
לפני שערי־הכלא והייתי אדם חופשי (זה
כלל הפחתת השליש ממאסרי, עקב הת נהגות
טובה). בכלא במיסגרת הפעילות הקבוצתית
הכרתי כמה נכי־צה״ל שנפגשו עימנו,
וכשהשתחררתי, שמרתי עימם על קשר
והיינו ידידים. הביתה הגעתי לבדי. לא
רציתי שיחכו לי בשער הכלא, לא י די די
ולא בני־מישפחתי. רציתי לחוש לבדי
את תחושת־החופש.
לאכול בסכין ומזלג
ף צאתי מהכלא היתד, בידי הפנייה לשם בתל־אביב,
י ללישכת־הגיוס
עשיית בדיקות לצורך גיוסי לצה״ל. דבר
זה נתאפשר תודות להתערבותם הפעילה
של כמה קצינים בכירים בצד,״ל, ששמעו
מהאחראים עלי בכלא חוות־דעת טובות
ונרתמו לעזור בעניין.
ביום־השיחרור וב שני הימים שאחריו,
נסעתי לבקר את כל מי שרק יכולתי.
ושוב הייתי אדם חופשי. נולדתי מחדש
בגיל 20 וחצי.
מי שחושב שברגע ה,שיחדור אדם הוא
חופשי, הוא טועה טעות מרה. בית־הסוהר,
עם כל השלילה שבו, הוא מעין חממה
המגינה על האסיר. קיבלתי אוכל, ביגוד,
בילוי, וכל מה שצריך אדם כדי להתקיים,
אבל בחוץ הייתי צריך כסך, חברה חדשה
שתקלוט אותי, מקום עבודה, ועוד מיליון
ואחד דברים.
מזלי נתמזל ואחי ואבי עמדו לצידי
לכל אורך הדרך. היו לי חברים טובים
מקרב נכי־צה״ל, שהיו באים לפגישות
קבוצתיות בכלא, ואלה קיבלו אותי אל שליוותה חברתם. היתד, קצינת־המיבחן,
אותי דרך ארוכה. בה מצאתי בת־ברית קיבלתי נאמנה לכל סודותי והירהורי.
ממנה עצות טובות ומעשיות, ואם הייתי
זקוק לעזרה או עידוד רוחני, הרי תמיד
ידעה לעשות זאת, כשהבינה שאני זקוק
לזה.
שלושה ימים הרשיתי לעצמי לנוח ול השתכר
מריח החופש. אדם חדש הייתי,
בוגר בנפשי, יודע להעריך כל רגע של
חיי־חופש. נסיעה באוטובוס ציבורי היתה,
למשל, חווייה גדולה. כל בוקר חדש חייך
אלי, והרגשתי שהשמש זורחת כאילו לכ בודי.
הרגשה
טובה מסוג אחר היתד, לעשן
סיגריות עם פילטר כל כמה שארצה,
לאכול צהריים עם סכין ומזלג (דבר שלא
היה קיים בכלא ).למרבה הפלא זכרתי
עדיין את רוב גימוסי־ר,שולחן.
תענוג אחר היה לשוחח עם אנשים,
לשמוע ולומר את המילים ״תודה״ ,״בב קשה׳
/״סליחה״ ,שלא קיימות בסלאנג
של הכלא, ועוד אלפי דברים, גדולים וקט נים,
המצטרפים למילה אחת ויחידה —
חופש.
חופשי אומנם הייתי, אך חלק ממני
נשאר בכלא. הרגשה מוזרה זו אשר לא

הירפתר, ממני זמן ממושך, הטרידה אותי
וידעתי שהיא קיימת. חייתי אותה. ואני
מאמין שכל אדם שי שב בכלא משהו נשאר
בו, כמו פצע שלעולם לא יגליד ותמיד
יהיה לאות ולזיכרון.

פגישה
עם בחורה
ך* לכמה שניסיתי להתעלם מזה -
לא יכולתי. זוהי חווייה קשה, אשר
לא תימחה לעולם. היא משאירה מישקע
עמוק בנפש האדם, והקושי הוא בעיקר
לספר למישהו אחר את אשר אתה חש.
זה גם טבעי — שהרי על היותך בכלא
אתה מתבייש ונרתע מלספר.
שלושה ימים אחרי שיחרורי התחלתי
לעבוד בעבודת כפיים. עבדתי כאיש־אח־זקר,
במיפעל במשך חודש תמים. בתום
החודש נקבע לי תאריך־גיוס. עזבתי את
העבודה, האחראי אמר לי שאחרי הצבא
אני מוזמן להמשיך ולעבוד במיפעל. לרא שונה
בחיי קיבלתי את המשכורת עם ה תלוש,
ובמשך הזמן עד לגיוס, ביליתי
עם חברתי כל רגע אפשרי, וביקרתי את
כל מי שרק נשאר בקשר אתי.
את חברתי זאת הכרתי במקום עבודתי,
במיפעל שבו עבד אחי, אחי הוא שהכניס
אותי לעבודה, ובכך מנע את השאלות
שעשויות היו לצוץ בנוגע לעברי. אנשי
המיפעל ידעו שאני חייל, אשר קיבל חום־

שה בת חודש מהצבא, והמנצל אותה כדי
להשתכר קצת כסף.
מילבד זאת ערך לי אחי היכרות עם
העובדים, ובין היתר עם הבחורה הזאת.
היא עבדה כמרכזנית ופעם, כשהייתי צריך
לטלפן, עליתי עם אחי לחדר־המרכזיה, ושם
הכרנו.
היו עוד כמה פעמים שבהן עליתי אליה
עם אחי, ובאחת הפעמים, כשהתחלתי ל טלפן
אמרה לי :״אתה לא צריך לבוא
עם אחיך. גם אם תבוא לבד תקבל רשות
להשתמש בטלפון.״ הודיתי לה וסיפרתי
לאחי על כך.
ניסיון רב ביחסים שבינו לבינה לא
היה לי, ולמרות שהיא מצאה חן בעיני,
לא ידעתי איך לגשת אליה ומד, לומר
בהתחלה.
את העידוד קיבלתי מאחי, שאמר לי
שנראה לו שגם היא, המרכזנית ,״שמה
עלי עין.״ ואז, באחת הפעמים, הרהבתי
עוז ושאלתי אותה אם אוכל להזמין אותה
לסרט, כאות־תודה עבור עזרתה בעניין
התיקשורת. היא לא סירבה, וקבענו.
הלכנו לסרט, וכשעבר הערב והרגשתי
היתה טובה, קבענו גם לפעם אחרת. באו תה
פגישה נסענו אלי הביתה, ושם היא
אמרה לי שהיא מעוניינת רק בקשר תכ ליתי,
שסופו נישואין, אחרת אין טעם
שנבזבז זמן. אמרתי לה שנושא זה הוא
מכריע בחיים, ולמרות שזו גם כוונתי,
אין י טעם למהר. החלטנו שנמשיך לצאת,
והנושא יעלה מעצמו בבוא העת.

הג אוו ה
מן הבתולין

שגואל קויב בתקופת שירותו הצבאי, באימוני יוונו ת

ך״ יא ד!יתה בחורה עדינה ושברי •
• רית, ממוצא תימני, וחונכה ברוח
המסורת, אך היתד, בה פתיחות לחיות
חיים יפים, והיא סלדה מאורח־החיים הדתי.
הדבר היחיד שעמדה עליו היה עניין
יחסי־המין, והיא הודיעה לי חגיגית שעל
כך אין לי מה לחשוב עד החתונה.
שהכרתי,
היינו יוצאים עם החברים
ממעון נכי־צה״ל, ובילינו יפה. היא גם
הכירה את מישפחתי, ונתחבבה על כולם.
גם אני חיבבתי אותה מאד, והרגשתי שהיא
מתאהבת בי מיום ליום. היתד, לי הרגשה
טובה באותה תקופה.
אחרי חודש הרגשתי שאני זקוק ליחסי-
המין, שעליהם חלמתי כל־כך הרבה זמן. לשבור שוחחתי איתר, על־כך, וניסיתי
את התנגדותה -.הודעתי לה שאם היא
מעוניינת להמשיך •עמי בקשר, מוטב ש תשנה
את עקרונותיה, כי אני לא אוכל
לצאת איתה, לאהוב אותה ולשכב עם
אחרות (אשר ממילא לא היו בנמצא, אך
היא לא ידעה על עברי, כך שהאמינה).
אחרי אותה שיחה התקדמנו בנושא זה,
היינו מקיימים יחסי־מין חלקיים. למזלי

הייתי הגבר הראשון בחייה, לכן יכולתי
לשחק את תפקיד המנוסה, היודע־כל.
אחרי פרק־זמן ארוך יותר, כשהייתי
בצבא, התחלנו לקיים יחסי־מין מלאים.
ואז יום אחד, כשבאתי לחופשה, הודיעה
לי שהיא הרה. שאלתי אותה איך היא
יודעת, ואז היא אמרה שאין לה מחזור
חודשי. הבטחתי לה שאם זה אכן כך
נתחתן, אך התברר אחרי שבוע שבסך הכל
היה לה איחור במועד המחזור ושנינו,
בתמימותו, נבהלנו מכך. היא התחילה לל חוץ
עלי חזק בקשר לנישואין, ומכיוון
שהייתי חייל לא רציתי. לכן, באחת הפע מים,
רבנו בגלל עניין זה ונפרדנו.
שלושה חודשים לאחר־מכן היא נישאה
לבן־דודה, אך לי תמיד נשאר אליה משהו,
כי היא הבחורה שגאלה אותי מבתולי.

נדרס ל מוו ת
,ף• ייתי ככר חייל בצה״ל, שירתי
י 1בחיל־האוויר. את הטירונות עשיתי
בבסים־טירונות שהזדמן לי בעבר להכיר
את מפקדו, כך שהיה לי למי לפנות בעת
הצורך. אותו קצין, בדרגת סגן־אלוף, הכיר
אותי עוד מתקופת הגדנ״ע בכלא תל־מונה
ורצה לעזור לי בכל דרך.
אני לא סירבתי לקבל את עזרתו, ובי קשתי
ממנו רק ד בר אחד: שדבר עברי
לא יתפרסם. הוא הבטיח, ועמד בדיבורו.
יותר מכך לא ביקשתי. הייתי חייל טוב,
רגיל, כמו כולם, ביצעתי מה שצריך, ולא
ביקשתי יחס מיוחד.
אחרי הטירונות הגעתי לבסיס מיבצעי
של חיל־האוויר, ושם עבדתי במיקצועי,
כאיש חוליה טכנית. העבודה היתד, קשה
כי היתד, זו התקופה שלאחר מילחמת יום-
כיפור, ומטוסים היו ממריאים ונוחתים
ביום ובלילה, ואני כאיש־אחזקה עבדתי
עם כל חברי, ודאגתי לעשות כל מה
שנדרש ממני ויותר.
באתו בסים הכרתי בחור מפרדם־חנה
שהוריו קנו לו מכונית, וכשהיינו חופשיים
היינו נוסעים לבלות ביחד. הכרנו שתי
בחורות מהסמינר למורות וגננות בנהלל,
ובכל ערב חופשי הייו מבלים איתן.
באחת הפעמים נסעתי אם חברי לתל־אביב,
ו בדיזגו ף הכרתי תיירת מאנגליה.
חברי היה בחברת חיילת, אך חשק בתיי רת.
לכן התחלפנו. את הלילה בילינו
באכסניה זולה בתל-אביב, ואחר־כך חברי
נסע עם התיירת, ובדרכו דרס למוות ילד
ופצע את אמו.
כשזה נודע לי נסעתי אליו, וחתמתי
עבורו על ערבות במישטרה. לאחר־מכן
נסענו לבסיס ואז נודע לי שאני עו בר
לבסיס אחר, בגלל בעיות רפואיות שהיו
לי באוזניים כתוצאה מרעש המטוסים.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונה

היציאה מן החממה

ל ה רו!י ד

את עקור׳ א יקריח ובירעם -

מיד!

אורי אבנרי
פרופ׳ ע. א .סימון
פרופ׳ יעקב סלמון
ישעיהו יריב
שרה בריטברג
פרופ׳ מיכאל הרסגור
פרופ׳ דוד מנדלסון
רחל אבנרי
נירה לונדון
יגאל תומרקין
פרוס׳ אוריאל סימון
דן קדר
חיים חפר
ד״ר יהודה נאמן (ג׳אד)
יאיר גרבוז
אילי גורליוגקי
אריק איינשטיין
אריק לביא
רחל רביד
פיצו בן־צור
גרשון פלוטקין
עדי סמל
פרופ׳ אלקנה מרגלית
פרופ׳ חנן אופנהימר
עפרה בן־עמי
פיטר פריי
חיים לובין
אלישע גת
מייק מרסנד
עירד מלבין
ז׳נט מלבין
רפי זיכרוני

א. ב .יהושע
עמנואל בר-קדמא
פילו פילוסוף
ד״ר רוחמה נאמן
ד״ר טוביה שלונסקי
יוסי יבלונקה
מירי ספירו
פרוספר א. פרינטה
משה קליף
דוד בינט
פרופ׳ אריה זקס
ד״ר אבישי מרגלית
חנון לוין
יהושע סובול
קובי ניב
ד״ר נעמי קיס
אמנון אריאלי קויה שלמה סתר
יצחק אלוני
דידי לוקוב
דוד הלוי
ד״ר דוידזון מיכאל
שלמה ידוב
משה בלין
מיכה שרפשטיין
מנשה קדישמן
רפי לביא
איתן בן־נתן
ד״ר דן דאור
יבי

בהגיען

דרוס אנגילס
במחירים 711(1־
אל תחמיץ את ההזדמנות לקנות

בבית המסחר

$שקמס$
^ ¥א 6263 8 £
001-1161: ¥1116ס 8 0 ,¥
0 0 0 — 465-1002 465-5525 זו\ 0 0 0 ¥מ
׳8>8:30 3.111 9 ]1.111.ג׳ 1^ 3נ ׳ ז ־5ז 1011^ 35ג
5, 8:30 3.111 7 ]1.111.זג 831111:<13
-- 5 ]1.111.י מ81111)13^5 311)1 8011)13^ 8, 10 3.1

בין מוצרינו תוכל למצוא ביגוד הכולל :

מכנסיים ו חולצו ת של
מפססא ^ מזוו

¥18£ע

אוברולים
נעליי

ועוד פרטי לבוש רבים ו מגווני ם

א ביזרי מ חנאו ת

(המשך מעמוד )45
נפרדתי והגעתי לצריפין ליחידה אחרת
של החיל. שם עבדתי על ביצוע אבטי-
פוסים במיכשור טכני חדיש. באותה תקו פה
מימן לי אבי את הוצאת רשיון־נהיגה,
וכבר הספקתי להיכשל במיבחן מעשי אחד.
את הכסף שהיה לי ביזבזתי, ומכיוון שהיו
לי בעיות כספיות תמידיות עם אבי, עמ דתי
בפני בעיות קשות. הייתי בחור צעיר
שחי ממשכורת צבאית, ואבי לא תמך בי
בכסף בצורה סדירה, אם כי פה־ושם היה
נותן לי סכום זעו 5

״לא רציתי
לגנוב״
א רציתי לגנוב, אך גם לחיות
/מכסף זה לא יכולתי. לכן נסעתי
לקצינת־המיבחן שלי, והתייעצתי איתה.
היא סידרה לי תמיכת־סעד בסך 50ל״י
בחודש, ויחד עם המשכורת הצבאית היו
לי 170ל״י לחודש.
מאוחר יותר פניתי לקצין בכיר, שהיה
סגן־מפקד היחידה-לטיפול־מיוחד-בנוער־ו-
חיילים. הוא היה אחד מ״הדחפורים״ אשר
פילסו עבורי את דרכי לצה״ל. הסברתי
לו את הבעייה, והוא סידר שצד,״ל יכיר
בי כחייל בודד, מה שהוסיף לי עוד 170
לירות. כך חייתי עם 340 לירות בחודש.
עוד שיגעון אחד היה לי בראש, והוא —
ר שיון נהיגה. חברי ממעון נכי-צה״ל רצו
לתת לי את המכוניות שלהם, אך לא
נהגתי, כי לא היה בידי רי שיון ופחדתי
להסתבך.
ביקשתי ראיון עם קצינת־הסעד ביחי-
דתי- ,וממנה קיבלתי אישור לעבוד בשעות
שלאחר יום השירות בצבא, כי בבסיס
שבו הייתי יצאתי בכל יום לבית.
חיפשתי, ומצאתי עבודה במעבדה לפי תוח
פילמים צבעוניים. עבדתי שלושה
לילות בשבוע, משעה שבע בערב עד
שבע בבוקר, ובכל בוקר הייתי יוצא מה עבודה
ונוסע לבסיס, שם הייתי מתפקד
כחייל עד שעה חמש אחר־הצהיים. אחת
בבוקר,
לשבועיים הייתי עובד בשבח
משעה עשר עד ארבע אחר־הצהריים, ואז
הייתי מרוויח כפול על כל שעת עבודה.
השתכרתי עשר לירות לשעה ביום רגיל,
ועשרים לירות בשבת. בכסף זה מימנתי
לעצמי את שעורי־הנהיגה על כל ההו צאות
הנלוות. וביום בהיר אחד החזקתי
בידי דשיון־נהיגה.
לא היו לי חיי-חברה פעילים באותה
תקופה, כי הייתי עובד קשה ביום ובלילה.
בימים שבהם לא עבדתי, הייתי י שן כדי
להחזיר לעצמי את מיכסת־השינה החסרה.

עלילו ת
אבי
ט כי חי בדירה יחד איתי, ומדי פעם
\ * היה יוצא לבלות עם כל מיני נשים
שהכיר. יום אחד הודיע לי שאני מוזמן
לארוחת־ערב אצל אשה שייתכן שיבוא
עימד, בברית־נישואין.
שמחתי מאד על כך. רציתי שהוא יינשא,
ואז יו רי ד ממני את לחצו. הוא לא הבין
את צרכי וחילוקי־הדיעות בינינו והחיכו כים
על דברים של מה-בכך היו עניין
שבשיגרה-.
כשהייתי מבקש ממנו כסף, היה תמיד
שואל לשם מה. אוי לי אם פעמיים בשבוע
הייתי מזכיר סרט. מייד הייתי מוקע כבז מ
ן, ולך תסביר לו שכיום הבילוי הזול
ביותר הוא סרט, ומייד יענה ״בזמני לא
היו סרטים, ובכל זאת אנשים חיו.״ מיס-
עדה? הם מלהזכיר! ״אפשר לאכול בבית
ברבע. מחיר, למה סתם לבזבז?״ לך שאל
אותו אם הוא היה מביא בחורה הביתה,
לאכול ארו חוד ער ב? מה בכלל היה לאכול
בבית 1שימורים -וחביתה עם נקניק?
זכור לי שפעם הבאתי בחורה הביתה.
היא ראתה את ההזנחה ואת הליכלוך
בבית, ומייד הפשילה שרוולים והחלה
לנקות. מיום פטירת אמי, לא ידע הבית
יד אשה, והיה מלא אבק. אבי לא יבול
היה, מפאת גילו, לעבוד במיפעל וגם
לנהל משק-בית.
ז כו ר׳׳ לי מיקרה אחד, אחרי שיחרורי
מהכלא, במוצאי־חג הפסח. ביקשתי מאבי
הלוואה על חשבון משכורתי מהמיפעל,
כדי לצאת ולאכול ״קצת חמץ״ אחרי
שבוע המצות, ואז הוא שלף חמש לירות,
נתן לי וא מר: לך תקנה לך איזה פיתה.
היה לו גם פחד מסוג אחר. למרות
שהכיר את חברי, וידע שהם חברה טובים
שרחוקים ממעשי-שטות, מה גם שהם מוג
בלים
עקב היותם נכים הרתוקים לכסאות
גלגלים, תמיד דאג לי, ואם בימי שישי-
שבת הייתי מגיע הביתה אחרי חצות, הוא
היה ממתין לי בפינת הרחוב, סובב כה־וכה
כאריה בסוגר.
חברי יהיו מביאים אותי הביתה במכו ניותיהם,
רואים אותו ומחייכים בסלחנות.
לי זה היה עולה בבריאות. לא ידעתי איפה
לקבור את עצמי מרוב בושה. כמה שני סיתי
להסביר לו שאין סיבה לדאגה —
לא השתכנע.
סיפרתי על קצה המזלג מעלילות אבי,
וזה אולי יסביר מדוע שמחתי להזמנה
לארוחת־הערב. רציתי שיתחתן, והאמנתי
שדבר זה יועיל גם לו וגם לי.

אבא
מת חתן
ף* אותה ארדחת־ערכ פגשתי את
• מי שעתידה היתד, להיות אמי החו רגת.
אולי זהו מושג מוזר ובלתי־מדוייק
כי יד ע תי: אמא אחת היתד, לי, ואשתו
החדשה של אבי, למרות רצונה, לא תוכל
להיות תחליף לאמי. אישית לא הייתי זקוק
לה, אך מכיוון שהיה זה צעד חשוב עבור
אבי, אשר בדידו תו נמשכה כבר עשר
שנים, קידמתי זאת בברכה.
יום אחד הם החליטו על נישואין, קבעו
תאריך, והתחתנו. עברנו לגור בדירת ה אשד״
ודירת אבי נרשמה על שמי.
בשיחות שקיימתי עם אבי הוא אמר לי,
שאשתדלעתיד התרשמה ממני לטובה ומ חבבת
אותי מאד. זה שימח אותי אך
הסברתי לו שלמרות הכל, לא תוכל מע-
רכת־יחסים זו ביני לבינה להיות כיחסי
בן ואמו. די יהיה עבורי אם יהיו בינינו
יחסי־ידידות טובים.
בתחילה הרגשתי נהדר בביתי החדש.
האוכל היד, מגוון ובאיכות גבוהה, ואשתו
אני
של אבי ניהלה משק־בית למופת.
הייתי באותו זמן על סף שיחרורי מהצבא,
והייתי מגיע כל יום הביתה. כסף־כים לא
הייתי מקבל מאבי, ואת צרכי השתדלתי
לספק בעצמי. הייתי מצלם את החיילים
והחיילות בבסיס, שבו שירתי, ומכיוון
שיש לי חוש לענייני צילום, התמונות
היו מתקבלות באיכות מעולה והייתי מוכר
אותן. את הרווח הייתי מנצל ככסף־כים.
לאט לאט, עבר פרק הזמן הראשון
ועימו חלפה תקופת ״ירח הדדבש״ .היתד,
זו מעין תקופת הרצה. אני השתדלתי
לעזור בכל דרך. כשהחליטו אבי ואשתו
להדביק טפטים בדירתם סיידתי עבורם
את התיקרה, כדי לחסוך בהוצאות. אחר-
כך החלה תקופת־החיכוכים, שהסתיימה
בהכרזת־מילחמה סמוייה מצידה.
כאשר אבי היה בעבודה, או כשנעדר מכינה מהבית מאיזו סיבה, לא היתד,
לי אוכל כבעבר. אם חלילה נגעתי באוכל,
היתה מתנפלת עלי ואומרת שהארוחה
שאכלתי היא של מישהו אחר, או מיועדת
ליום המחרת. היינו מגיעים לעימותים
בכל פעם שאבי לא היה בבית, אך כשהיד,
נוכח היתד, התנהגותה נופת־צופים, ואבי
תמיד בירך אותי ואת עצמו על שגורלו
הפגיש אותו איתה.
!באחד הוויכוחים שלה איתי העירה לי
שהיא הסכימה שאגור אצלה כי ידעה
שאני חייל, אך לא ידעה שאני כל יום
בבית.
דיברתי על-כך עם אבי, והודעתי לו
שאני עומד לעזוב את הבית. הוא אמר
לי שהעניין יוסדר, ושיכנע אותי להישאר.
נשארתי, אך לא סיפרתי לו כלום, והיא,
כשראתה שהדרך פנוייד״ .המשיכה בשלה.
בינתיים שוחררתי מצה״ל, והתחלתי לע בוד.
הייתי מרוויח משכורת מכובדת, ומשך
מיספר חודשים חסכתי ממנה. רציתי
לקנות מכונית. הייתי עובד כמה שיותר,
משתדל לעשות מכסימום שעות נוספות,
וכשהייתי בא הביתה לא הייתי יוצא לב לות׳
כדי לחסוך בהוצאות. את ארוחותי
כבר לא אכלתי בבית, אלא במיסעדה של
המיפעל, ובבית הייתי רק ישן. בערבי-
שבתות ובחגים הייתי אוכל עם כולם,
אבל השתדלתי כל הזמן ״לא להיות רעב״.
אחרי חודשים אחדים עמד לרשותי סכום
כסף צנוע, ובעזרתו של אבי קניתי לי
מכונית קטנה ממודל .64 התחלתי לחיות.
הייתי חוזר מהעבודה, לוקח את המכו נית
ונוסע לבלות. סוף־סוף היה לי מקום,
אינטימי משלי, שבו יכולתי להתעלס עם
בחומת, כי הביתה לא יכולתי להביאן
לצורך זה.

(כרשימה הכאה: העכורה עם
נוער עכריין, ההשתקמות והפי־טורין
מהעכדה).
ה עו ל ם חז ה 2138

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
אריזה חסכונית של
היסטוריה קברו של השייך הדוח

חיזר? בית־קברות מוסלמי
ליד חיפה מעורר סערה
בקרב הערבים בישראל החודש מיברקי־מחאה זועמים נשלחו
לנשיא־ד,מדינה, לראש־הממשלה ולשר־הד־תות.
התביעה שהועלתה בכל אחד מהם
היתד. חד־משמעית: להעניש את מחללי
חיפה,
בית־הקברות המוסלמי בתל־חנן,
שרבות ממצבותיו ניזוקו, ואחרות נמחקו
כליל מעל פני האדמה.
הגוף שאירגן את שיגור המיברקים היה
״ועד־היוזמה האיסלמי בחיפה״ ,המלכד

טמפוני0.6 .
אובה נור&ל

אל־קסאם *
השייך לא נכנע
בשורותיו מוסלמים אדוקים ושאינם־כל־אך
כך־אדוקים,
לאומנים וקומוניסטים.
ועד־היוזמה לא היה הגוף היחידי שנזעק
להגנת בית־הקברות המחולל.

מעתה תוכלי להשיג את
טמפוניאו־בה נורמל
באריזה חסכונית של 80 טמפונים ולחסוך
ב־־^ 20 בהשואה למחירי אריזו ת או־ בה

של 10 טמפונים׳

עיריית נצרת׳ למשל, הקדישה לדיון ב פרשה
ישיבה שלמה. בסופה פירסמה הו דעה
מיוחדת, שפה נאמר :״חילול בית־הקברות,
שבו קבורים מאות חללי המאבק
הלאומי, הינו חילול כבוד ההיסטוריה של

עמנו.״
״קידוש השם״ הערכי. בית-הקב-
רות בתל-חנן, שהיה במקורו אתר־קבורה
מקומי של הכפר הערבי בלד־אל־שייך,
ששכן במבואות חיפה עד ,1948 זכה בהי-
לת־קדושה לאומית בקרב הפלסטינים לפני
כיובל שנים. באדמתו נטמנו, החל בשנות
השלושים, רבים מחללי המאבק נגד ה־שילטון
הבריטי ונגד היישוב הציוני.
את עיקר ייהודו רכש בית-הקברות ב־5
בדצמבר ,1935 כשבהלווייה המונית, ש הפכה
במהרה להפגנה פוליטית גדולה,
נטמן באדמתו השייך עז־אל-דין אל־קסאם.
כחצי שנה לאחר מכן, כשפרץ המרד הער בי
(ה״מאורעות״ של ,) 1936—39 לא יכלה
ההנהגה הערבית העליונה, בראשות ה מופתי
הירושלמי, החאג׳ מוחמד אמין אל- בגליל חוסייני, לצאת למסע-התעוררות
מבלי לפקוד תחילה את בית־הקברות של
בלד־אל-שייך.
מי היה אל־קסאם, שמצבת קבורתו נמ חקה
עתה ל חלוטין?
אמר עליו דוי ד בן־גוריון, אז מנהיג
היישוב היהודי בארץ־ישראל :״מימי שייך
אל־קסאם נתברר לי שיש לנו עניין עם
תופעה חדשה בקרב הערבים. אין זה נשא-
שיבי, אין זה המופתי, אין זה עניין
של קאריירה פוליטית או בצע־כסף. בשייך
אל־קסאם נתגלה קנאי המוכן למסור נפשו
(המשך• בעמוד ) 50
* קאריקטורה של פלסטין משנת ,1936
שבה נראה אל־קסאם (למעלה) נותן הש ראה
לברית בין נשאשיבי והמופתי, בעת
שחיים וייצמן מסתכל בהם בדאגה,

העולם הזה 2138

טמפון או־בה, הטמפון הקטן, הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לך הרגשה חופשית ומשוחררת 365 ימים בשנה.

אפשר ...לשחות אתו ...לרקוד אתו
לרבג אתו.״ להתעמל אתו ...לרחוץ אתו..

הטמפון הקטן
שפבש את העולם
אלעזרושות־פרסוסאים בע״ח
סטודיו לאמנות חזותית
בהדרכת יופ׳הפלד
חוגים לילדים, נוער ומבוגרים,
הכוללים: ציור, עבודה
כחומרים שונים, שיחות,
ביקורות, ניתוחים ההתוודעות
לתולדות האמנות
להרשמה

ופרטים

21.00— 15.00

להתקשר

ב שעו ת:

טל 228382 .

כץ והסיכו ריצלילו־ז
בים התיכון ובים ס 1ף
ס״סס

70ו0 >-?6
>45ל/ו 0ו 050 6

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונה

דן פייורו מסב את פ ס טי ב ל לו ק ארנו 1978

ך^כר,ר סרטים שיוצא ׳לפסטיבל כמו
יי! קאן, נמחץ תזזת העומס האדיר של
ממוצרים המוצעים לו מכל עבר. ויוצא
וכשראשי נפוח וברכיו רועדות מעייפות.
לעומת זאת׳ כשהוא מגיע למקום כמו
לוקארנו, עיר־נופש שוויצית מקסימה, הוא
יודע שיספיק לראות בנחת כל מה שמוצג
בפסטיבל !שלה, יזכה אפילו ליוהנות מאוויר
צלול מיין ומשלחה פסטורלית, ומבלי יש
מצפונו ע קוף אותו על שהזניח את עיסו קיו.
הצגות הערב, הנערכות בכיכר המרכזית
בעיר ,׳שנסגרת לתנועה בדי לאפשר
הצבת: אלפי מושבים, ומסיבות־העיתונאים
הנערכות לאחר־טכן בחצר הפנימית של
.מזכירות הפסטיבל, עם כוס קפה או בירה,
הן בחזקת חודיה נעימה לא פחיות מאשר
עיבודה.
השוויצים הקפדנים והמסודרים, דאגו
יתמיד שהכל ידפוק כמו שעון. אלא שהשנה
התאכזר אליהם הטבע — יגם איתני הטבע
וגם הטביע האנושי.
דא-שית, ביום השלישי של הפסטיבל
פרצה סערה. כל העיר התחתונה, השוכנת
לשפת האגם, הוצפה בליל. החשמל נפסק
באיזור כולו והקרנות אותו הערב בוטלו
במובן. למחרת הסתבר שתשעה אנשים
קיפחו חייהם בסערה, וניזק רב נגרם ל רכוש
— לא רק בלוקארנו אלא גם בכל
הערים סביבה.

כדי להדביק את התוכנית המקורית ול הציג
כל מה שהובטח, נוספו הקרנות־לילה
מיוחדות. אבל הלילות כלוקארנו ,׳להבדיל
מלילות תיל־אביב, צוננים למדי, ואנשים
הגיעו לכיכר מצויידים בכירים ובשמיכות
כדי להילחם בצינה ולעיתים, כישגם זה
לא עזר, ארזו את מיטלטליהם באמצע
ההצגה והלכו הביתה. אחרים, וביניהם גם
במה משופטי הפסטיבל שחיו חייבים לראות
את הסרטים ע ד הסוף׳ קמו על רגליהם,
החילו צועדים מסביב לכיכר כדי לחמם את
אבריהם המאובנים, וראו את הסרט בהליכה.
מובן ושאחרי מסע ארוך כזה אל ׳תוך
הלילה, הגיעו רק מעטים למסיזסות־העיתו-
נאים ולדיונים על הסרטים, למרות זאת,
כשהוצג סרט שחבים ר צו לראות, כמו עץ
הקבקבים (פרס פסטיבל קאן) לא זו בלבד
שכיל המושבים היו ׳תפוסים ,׳אלא. אפילו
על הארץ לא היה מקום לשבת.
המצב הסתבך עוד יותר לאחר הפסקת
חשמל ישגיח, כמרי ימים ׳לאחר. מכן. פועל
שעבד על תיקון מערבית ׳ החשמל בעיר
נפל על קו מתח גבוה וחתחשמל למוות.
שוב ׳נדחו הקרנות. שו ב ׳נאלצו לעשות
שינויי ׳פתע ׳כתוכנית ,׳והפעם היה יאחד
הקרבנות הסרט סוסעץ שייצג את ישראל
במיסגרת שבוע הביקורת הבינלאומי. לאחר
שתי דחיות נוספות, הוצג סוסעץ ביום
האחרון של הפסטיבל. מבקרים רבים נשארו

״הבטלנים מעמל, השפע״ -סרט מיוון
לאכול ולי שון ולקבל פרס

״פמז כבית״ -סרט מהונגריה
ידדה שהיא אשה

״חלומות בורוד״ -פרט מצ׳כוסדובקייה
אהבת צוענים

ובמקום כדי לראותו, והביעו עליו, ולאחר
מכן, דעות חיוביות ביותר.
!מה שהביקורת, ובמיוחד הביקורת ה־שוויציית,
קיבלה בעין יפיח פחיות, היה ה־
!בלגן שנוצר בעקבות התקדים השונים. על
כך יצריך!להוסיף את המהומות — המכוונות,
לד ברי מנהל הפסטיבל — של כימה מן
העובדים כמו, למשל, אותו מכונאי שסירב
להתחיל הקרנה יעד שישלמו לו, במקום,
את המגיע ליו. אם להוסיף על כך את
המתחים ׳שהיו קיימים עוד לפני הפסטיבל,
בין ההנהלה החדשה הדוברת צרפתית
!ואיטלקית, ל בין מרבית העיתונות השווי־ציית,
הדוברת ׳גרמנית, הרי ב רו ר שהאווירה
היתה, מחושמלת, מהתחלה ועד הסוף.
׳לצד העימותים האישיים, ציריך להוסיף
גם בימך. עימותים ענייניים. לדוגמה: פרשית
סרט בשם העיסקה השוויציוז, שהפסטיבל
סירב לקבל לותחרות ,׳בטענה שרמתו אינה

מספקת• במאי הסרט, פטר יאמן, סבור
אחרת. לדבריו היו לחצים פוליטיים חזקים
ולביטול הצגתו של הסרט, משום שהוא
מספר כי צד מעודדים בנקים שוויצים את
הברחת ההון האיטלקי!לשכינה הצפונית —
שוויץ.

מ לוי
סכנת הסמים
ף יכוה סוער לא פחות התעורר מסביב
1׳לכימה סרטים שכן התקבלו לתחרות.
!במיוחד הורמו הקולות כשדובר בסרט
אמריקאי בשם אצבעות, ומעין גיירסה !מחו דשת
ואלימה במיוחד של נהג מונית, על
פסנתרן ׳שהוא גם גובה בעולם התחתון,
והמנקר, בסצנת השיא, את עיני יריבו.
לשם ׳שינוי, היתד. הפירסוימת שליוותה את

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הסרט !נאמנה !הפעם למציאות. היא הכריזו,
בקול גדול :״יש מי שיאהב את הסרט הזה,
קיש מי! שי שנ א ׳אותו׳ אבל ׳איש ליא יך,יד,
אדיש.״ ואכן, לא היו אדקשים בשטח.
חלק טענו כי •ומשה ובלימה היא שפסטיסל
יציג זוועה אלימה שכזו, חלק אחר הכריז
שזו דרמה עוצרת נשימה על לב טיו של
בן הכרך המודרני, יבין הרגישות הנפשית
ושלו לבין הסביבה הפראית ושבה הוא יחי.
איש לא ויתר ׳והוויכוח עדיין פתוח.
יעל סרט אחר היו פחות מריבות, וזאת
!משום ׳שרק מעטים.מאד העזו ולצאת להגנתו.
שמו אל תסנוכו עלינו עוד. הוא מתאר
הווי של!נרקומנים איטלקיים צעירים ונעשה
בידי במאי מתחיל בשם סרג׳יו •נוטי,
המופיע גם באחד התפקידים הראשיים.
הסרט התיימר, כביכול, לייצג את הגל
האיטלקי החדש׳ אבל מלבד הזריקות חוז רות
ונשנו ת של הרואין, יוהתערטלוי!ות
בלת-מגרות. אין לסרט הזה. מה להציע.
נדמה כאילו במקומות שונים באירופה
גילו רק עתה את סכנת הסמים. גם סרט
ישוויצי בשם צעירים קופאים אפילו בקיץ
׳עוסק באותו העניין, ושוב, מתור חוסר
רצון ופולט לנקוט עמדה, עד כדי כך שהסרט
נראה, מנוכר וחסר נשמה, והחצים הבוד דים
הנשלחים לעבר המיזמסד, אינם עוזרים
כדי ׳להבין טוב יו תר את הנערים המסו־ממים!
,או להאיר את המנייה כאיור חדיש.
,אם במערב מתעסקים בסמים, במזרח
מתעסקים ׳בצוענים. סרטים מהונגריה, ביול-
גריה וצ׳כוסלובקיה הציגו צוענים, והמס קנה
המתבקשת ׳משלושתם: החברה הסוצ יאליסטית,
ז ו שהתיימרה לבטל את כל
האפליות והבטיחה שכל האנשים יהיו
שווים, זה עם זה וכולם בפני החוק, אינה
יודעת מה לעשיות עם הצוענים. הם לא
׳נקלטו בחברה, הם מהווים פרולטריון מנו צל,
עשוק ומקופה ,׳שחי עדיין לפי מסורות
עתיקות־יומין.
מעניין שגם בסרט הבולגרי הגג וגם
ישנים האחרונות. במו בבית, שבו מוצא
יגבר שחזר משטות גלות באמריקה להונ גריה,
את הפתרון לבדידו תו בחברת ילדה
בלונדית תקיפה ונשית. או סירטו של
השוויצי מ״של סוטר עבודת הבניה, שבו
׳משתלב ׳סיפורו ישל במאי העובד עם שלו ש
שהקניות על הסרטת שלוש אחיות עם
הטכסט של, צ׳פוב והנוף השוויצי, כדי
לי צור כמה מן הרגעים הפיוטיים היפים
שיל הושטה.
אם הקהל הגדול שבא לראות את
הסרטים השנה היה מרוצה יו תר מב עבר,
זה לא מעט משום שההנהלה בחרה
סרטים חבים שהוכיחו את עצמם בפסטי בלים
קודמים. נוסף לעץ הקבקבים —
יאפשר היה לראות את האיפוס יוצ׳א-הדופן
של הגירמני ורנר. שריטר, על נאפולי ממל חמת
העולם ועד היום, הנושא את השם
מלכות נאפולי ׳וסרטים שדווח עליהם כבר
בעבר כמו הצב על הגב הצרפתי, פילנו־רומן
ה הונגרי( הנ משך גם הוא ארבע וחצי
׳שעות) ,אלזירה השווייצי או ידידות ה אמריקני
ועוד. היחידים שלא היו מרוצים
במקרר, זה היו המבקרים, הנודדים מפסטיבל
ליפסטקבל, שיראו אותם קודם־יליכו, והביעו
בסופו של דבר את מחאתם כאשר סירבו

והסתפקו

כשלושה

לחלק פריס משלהם,
ציוניס־לישבח.
ולבסוף, אסור לשכוח את הנקודה היש ראלית.
שו ב הוכח עד כמה חשוב להש תתף
׳בפסטיבלים כמו לוקאדנו. בין המבק רים
שיביאו ליראות את סוסעץ היו חבים
שהחמיצו אותו בבית־המשוגעים של קאן,
וישמחו על ההזידמנות החוזרת. ק!נה-ד,מידד,
הסלחני יותר גם הוא לא הזיק. ומה שצריך
להיות ברור ימעל לבל ספק: אין לשלוח
סרט ללא מי שייצג אותו. לולא נכחו
ישראלים בליוקארנו, מי יודע אם הסרט
היה מוצג בכלל. שלא להזכיר את העובדה
שייקי יושע עומד למכור את הסרט להפיצה
פ שווייץ, ואם הכסף שהוא יקבל שם לא
יזעז ע את תקציב המדינה (בעצם, מה יש
עוד לזעזע?) הוא בוודאי יתן זריקת עידוד
ליושיע לקראת עשיית סרט חדש.
אין ספק שבמייסגדות ׳כמו לוקארנו יש
לסרט הישראלי, לפחות במצבו הנוכחי,
סיכויים רבים יותר להתבלט. חיבל רק
שקברניטי התעשיה החליטו, עקרונית, כי
רק פסטיבל קאן מעניין אותם, אולי משום
שרק הוא מציע להם אתגרים ראויים לשמם.
ועל כך נאמר ,׳שהצניעות מעולם לא היתד,
הצד החזק של העם היהודי.

״אל תסמכו עלינו עוד״ -סרט מאיטליה
מסוממים וערומים
בוורוד, חלומות מקסים
צ׳כי בסרט משמשת הצועיניח כסמל אידיוטי, אפל אין
שום סיכוי שאיזשהו גבר, שאינו צועני,
יוכל לייצור עמה קשר נפשי של ממש.
וזה מרמז, אולי, על כמה מחסומים נפשיים
שבהם התברכו גם עושי הסרטים.

הייאו1ש11111...ויו_
תכונת

ו ה תאבדו ת
ף מיסגרת המאמצים של הפסטיבל
י — לעודד קולנוע של ארצות מתפתחות,
הגיעו גם השנה כמה סרטים אפריקאיים,
שאינם מפשירים אולי על פליני יחדש, בן
היבשת המתעוררת, יאבל מצביעים על טכו-
׳נותם של אפריקאים להתבונן בנעשה
בביתם .׳בלי עדשות מרכבות. כך, למשל,
סרט במו בארה, מציג קפיטליסט מ שי
ומושחת ומתוסכל בחייו הפרטיים, שגורם
להריגת מהנדס במיפעלו, רק משום שה-
מהנדס נתן זכות די בור לפועליו. סוף־סוף
אין תולים עוד ׳אוטומטית אית האשימה ריק
באדם הלבן ,׳אלא יש נבונות לעשות צעד
יאחד קדימה. וזר, כבר משהו.
תכונה אחת !שאוחזת בכולם ללא הבדלדת, גזע או לאום, היא הייאוש. סרטים

מיפאן ומאיטליה, מפולין ומיוון, די ברו על
התאבדות בצורות שונות. אצל האיטלקים
זה קורה כאשר הגיבור בסרט המוות במן
המציאותי. ביפאן, אלה הם צעירים
שמתאבדים אחרי שאינם מוצאים טעם
לחייהם (בסרט בובות תזזת השימיית) .ה סרט
הפולני חלון הנשקף אל הים בחד בושם
אירוני זה ,׳משום שבמשך בל הסרט עומד
׳אדם על אדן החלון ומאיים לקפוץ למטה,
מן הגבוה ב בנייני ורשה. ואילו בסרט
היווני הבטלנים מעמק השפע, מעין הזלילה
הגדולה בזעיריאנפין, מסתגרים אב ׳ושלושת
בניו בתוך וילה בלב גן מוריק, ומחליטים
לנצל את הירושה שנפלה בחלקם לאכילה
ושקטה בלבד, כי שום דבר יאחר אינו יאה
להם לעשות.
מובן שגם מנת מראות הזוועה לא נעדרה
מן המסכים. בסרט היפאני גו ר ר בן את
,אמו המתה אל ׳שפת נהר ונכנס עימד,
למים. הוא מכה ירי בעד זוב דם׳ ׳ואחר-
עבודתו שוקע בתוך עולם דימיוני, העדיף
כך מוכה ׳בצודה אכזרית, עוד יותר, בש בטופו
של דבר תוקעים לו סכין ברגל.
׳כבכל פסטיבל, היו גם בלוק׳ארנו כמה
סרטי ׳אורחים, מחוץ לתחרות, שגנבו את
ההצגה. כימו, למשל. סירטד, של מארתה
מסארזש, במאית הייצוג של הונגריה ב־

״אצבעות״ -סרט נוסף מארצות־ הכרית
זוועה או אמנות

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה

אופנה זרוקה
ל 1ולה -מבחר ״משגע״
של חולצות -סיניוח,
הוריות ואירופאיות, נעלי
ב ד מקסימים, מכנסי סבא,
אוברולים, חצאי אוברולים
וגיינסים־ קצרים וארוכים ־
במבחר צבעים רשמות״ -
3,־5 , 1013,10/1ס.ח
5 4 5 5 0 ^,

הכיף־בו מציע לך
שפע של הצעות כיף
־ מיוחדות במינן.
לבית ולגינה
ריהוט גן ומרפסת
מאיטליה ושפע שנזשיוח נפלאות ^ 111
־ בשלל|| י| $י צבעים ודוגמאות ־
מאיטליה.
ספרר וגרמניה.
אופנה לגבר
לגבר המקפיד בלבושו גם בשעות
הפנאי שלו -זיקטים ובלייזרים
בגזרה נפלאה. חולצות ומכנסיים
אופנתיות ו , 0 /\ 0ו^זסה
£־ו 1/\005

א 05ז
ציוד קמפינג
מבחר מושלם של ציוד לקמפינג
החל מצידניח וכלה ב״וילה
מתקפלת״ תוצרת גרמניה.

(המשך מעמוד )47
על קידוש השם.״ וכאילו נתכוון לימים
אלה, הוסיף אז בן ־ גו ריון :״כרגע יש
לא אחד אלא עשרות, מאות ואולי אלפים
כמוהו, ומאחוריהם עומד העם הערבי.״
התלמיד נתלה• אל־קסאם, י ליד ה עיירה
הסורית ג׳בלה, שבאיזור לאטאקיה,
הגיע לארץ כפליט מבוקש בתחילת ,1922
אחרי שנטל חלק במרידה נגד השילטון
הצרפתי בארצו. השייך, שלפי אחת הגיר-
סות הספיק לרכוש השכלה דתית באוני ברסיטת
אל־אזהר שבקאהיר, התיישב ב חיפה,
החל להרביץ תורה במיסגדיה ואיר-
גן שיעורי־ערב לאנאלפבתים.
מאוחר יו תר הצטרף לאגודת הצעירים
המוסלמים, ועד מהרה הפך למנהיגה. אלא
שלא שבע נחת מדרכי פעולתה של הת נועה
הלאומית הערבית בארץ, ואירגן לו
קבוצה משלו, שתקפה בתחילת שנות ה שלושים
יישובים יהודיים.
חיילי השייך היו ברובם פלאחים מכפרי
הגליל, שעקרו לסביבת חיפה והתפרנסו
מעבודות לא-קבועות. כמה מהם התפרסמו
כעבור שנים, לאחר שמנהיגם היה כבר
בין המתים, כראשי המרד הערבי. לדוגמה:
שייך פרחאן אל־סעדי, מכפר נורים על
הגלבוע, שנתלה על־ידי הבריטים ב־, 1937
בהיותו בן .75
עז־אל־דין אל-קסאם, שהטיף לחיי צני עות
והקרבה, למען שמירת ערביותה של
הארץ, תואר במיסמכי אירגון ההגנה ב־
1932 כמפקדו של אירגון לוחם, המורכב
מגרעין פעיל של 40 איש. לדברי אנשי
הש״י (״שירות־הידיעות״ של ההגנה) כלל
אירגונו של אל-קסאם כ־ 900 חברים תומ כים,
רובם מאיזור חיפה, שהיו עורכים
את אימוניהם הצבאיים בוואדי רושמייה,
ואת אסיפותיהם במיסגדי הסביבה.
בתחילת נובמבר
שוגג או זדץ ז־
1935 עזב השייך את חיפה, בלוויית קומץ
מאנשיו, כולם מזויינים, והתמקם אי־שם
בגלבוע. כעבור שבועיים הקיפה יחידה
של הצבא הבריטי את אל-קסאם ואנשיו,
ליד הכפר יעבד.
מפקד היחידה פנה אליהם בקול והציע
כניעה. הקסאמים סירבו. בקרב קצר נהרגו
ארבעה מהם, ביניהם המנהיג עצמו, ושלו שת
הנותרים נכנעו. אל-קסאם נקבר אז
בבלד־אל-שייך, ודמותו הפכה מאז לאגדה
בקרב הפלסטינים. כאשר קם אירגון פתח,
הוא ראה את עצמו כהמשך דרכו של אל-
קסאם האגדתי.
בחודש שעבר, כשנהרסה מצבתו על־ידי
בולדוזר, עורר הדבר סערה בקרב ערביי
חיפה והגליל. אחר־כך פשטה הסערה הל אה
וחצתה את הקו־הירוק. בקרב הערבים
בישראל נפוצות עתה שתי גירסות על מה
שנעשה בתל־חנן. לפי גירסה אחת נהרסו
המצבות בשוגג, על-ידי בולדוזר שנצטווה
לנקות את השטח. חסידי הגירסה השניה
משוכנעים כי חילול בית־הקברות נעשה
בזדון, כדי למחוק זכרו של מי שנחשב,
כגיבור לאומי פלסטיני.
אלה וגם אלה תובעים כי בית־הקברות
ישוקם, על-ידי רשויות ממלכתיות.
הסיכוי שתביעה זו תמומש, בישראל של
,1978 הוא אפסי.

פשעים

הכיף־בו ־ כל מה שעושה את שעות הפנאי שלך לשעות כיף1

ווווווו

1111^ 111111.

ן ןווווו

וווו

דיזנגוף סנטר
ב־ 3.9.78 נפתח קורס ערב של חודש אחד בלבד ל-

״ ר 1בקס ״
הגיע מדאי חדש שד הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

קצרוות

ונכריח
ו/א אנגד*ת

ב״אולפן גרג״
• תל־ אביב: רח׳ ווייצמן ,22 טל 254826 .
• חיפה ג בי״ס ״במעלה״ ,שמריהו לוין ,30

בהנהלת מר־חיים בר־קמא. ההצלחה מובטחת ! הירשמו מייד :
טל 664922 .

ה פל א

לא פל הנוצץ
הוא יהלום
״חבורת נוכלים פועלת בתל־אביב, מפ תיה
אנשים תמימים לקנות יהלומים בהז דמנות,
ומוסרת להם אבני זכוכית פשו טות,״
כך טען לפני שבוע נציג המיש־טרה,
סלנט, בעת שביקש לעצור לחקירה
את יצחק כהן ושבתאי מוכתר.
השניים חשודים שלפני כארבעה חודשים
שיכנעו בעל־מיסעדה לקנות מהם יהלום,
״מציאה״ .לפי עדות המתלונן סיפר לו
מוכתר כי הוא עובד כרגע ביהלומים, ונפל
לידיו בהזדמנות יהלום אכסטרה, במחיר
אפסי של כמה עשרות אלפי לירות. שוויו
האמיתי של פלא זד. הוא פי כמה וכמה.
כפי הנראה הצטרף אז אל המשוחחים
אדם נוסף, שהציג את עצמו כמומחה
ליהלומים והתפעל מהזוהר של האבן הטו בה.
כמומחה גם העריך אותה בסכוכדעתק.
הקורבן התמים בלע את הפתיון עד תומו,
שילם את הנדרש ושמח במציאה.
אין יהלום, אין בסף. עוד כמה
מיקרים דומים, שנעשו בשיטה דומה ואף
התפרסמו בעיתונים, הביאו אנשים אחדים

העולם הזה 2138

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונה

צרור באישון לילה
דו־קרב אלים
מתנהל בשכונה;
ליד תל־אביב;
על השליטה כמקום
צרור יריות, שנורה הלילה, הקפיץ ממי טותיהם
רבים מתושבי שכונת מורשה,
ליד רמת־השרון. לא היו אלה מחבלים,
ואף לא שודדים שחדרו לשכונה מבחוץ.
הצרור הזכיר לתושבי השכונה כי מאבק
עז מתנהל בין שתי מישפחות מקומיות
על השליטה במקום.
לפני כחודש הותקף צעיר מקומי, מוטי
יעיש, ונדקר בסכין. כשהוא זב דם ונאנק
מכאבים, הובל לבית־החולים מאיר, בכפר-
סבא, ובעדותו הראשונה טען כי תוקפו
הוא בן המקום, צעיר בשם הרצל שלום.
מאוחר יותר טען בפני חוקריו, כי בני
מישפחת שלום לחצו עליו כדי שיעליל
על אדם אחר, דוי ד נחום, כי הוא זה
שתקפו בסכין שלופה. רק בהמשך החקירה
חזר בו והודה, כי הרצל שלום הוא הוא
התוקף האמיתי.
טעותבכתובת. לאחר כמה ימים
נראתה מכונית לבנה, מדגם פג׳ו, דוהרת
ברחובות מורשה. הצרור שנורה מתוכה,

חשוד בנימין נחום
סכנת חיים —
להוציא את היהלומים שרכשו בזמן האח־רון
בהזדמנות ממקומות־המחבוא ומד,כס-
פות. הם בדקו אותם — הפעם אצל
מומחה מוסמך — וגילו לחרדתם כי רומו.
הם זכו אמנם בזכוכית מרהיבת־עץ, אך
בעלת ערך אפסי.
גם בעל־המיסעדה גילה לימים כי רומה.
אז החל מחזר על פיתחו של אחד משני
הנאשמים שהכיר, בבקשה שיחזיר לו את
כספו. לאחר שדחה אותו בלך־ושוב משך
זמן מה, הסכים לבסוף לקחת את הזכוכית
בחזרה והבטיח לפצותו. הוא לקח את
הזכוכית, ומאז לא ראה בעל המיסעדה
לא את כספו, לא את היהלום האמיתי
ואף לא את הזכוכית.
עורך־הדין המשופם, ד רור מקרין, המ ייצג
את יצחק כהן, ביקש מאת השופט
דיאמנט לסרב לבקשת התביעה ולא לע צור
את מרשו. לדבריו אין כהן מעורב
כלל בהונאת היהלומים. ואמנם, לפי העדו יות
היה זה מוכתר אשר מסר את היהלום
המדומה לקורבן, קיבל ממנו את כל הכסף,
ורך 500 לירות מכל זאת מסר לכהן.
ביקור אצל הנכרת הזקנה. אולם
התביעה טוענת כי השניים מעורבים בתיק
דומה נוסף. גם בתיק זה מכר מוכתר
״יהלום״ לגברת זקנה. כאשר גילתה האשד,
כי רומתה התלוננה במישטרה, ואז הופיע
בביתה כהן והציע להחזיר לה את כספה,
אם תבטל את תלונתה.
עד שתהיה התביעה מוכנה להגיש נגד
השניים כתב־אישום על הוצאת דבר במיר-
מה, כלומר הוצאת רבבות לירות מידי
אנשים תמורת גושי-זכוכית קטנים ומבהי קים,
כדאי לקוני־יהלומים פוטנציאליים
לבדוק את היהלומים המוצעים להם.

7ן ב1י\ 7ול

חשוד דויד נחום
— בבית־המעצר
לעבר בית מם׳ 7ברחוב החלוץ, החטיא,
לדברי חוקרי המישטרה, את מטרתו. החוק רים
סבורים כי היריות כוונו לבית מם׳ ,4
שבו שוכנים בני מישפחת שלום, שאחד
מהם נחשד בתקיפתו של יעיש. החשד
בירי כוון אל האחים דוי ד ובנימין נחום,
אך האחים המבוקשים לא נמצאו, כאילו
בלעתם האדמה.
חוקרי המישטרה לא י שבו בחיבוק ידיים
והובילו ארבעה מבני מישפחת נחום לבית־המעצר.
כעבור כמה שעות הסגירו עצמם
שני האחים נחום, באמצעות עורו־דינ ם,
מאיר זיו, שסיכם עם חוקרי המישטרה
בבית המעצר
לבל יחזיקו את האחים
באבו־כביר, שם נשקפת, לדבריהם, סכנה
לחייהם. העבירו לאחר שתיק החקירה תפח,
שוטרי מישטרת ר מוד ה שרון את התיק
כולו, על כל נספחיו, לידי חוקרי המדור יצחק המרכזי, שבפיקודו של רב־פקד
תליו. כשהופיע תליו בפני השופט, טען
כי בני מישפחת נחום מעורבים בנסיון
לרצוח את הרצל שלום. לדברי הקצין
מעורבים בני המישפחה גם בפרשות אח רו
ת: מכירת נשק לערבים מרצועת עזח,

פריצות למחנות צה״ל וגניבת נשק. פרט
אחר עליו מסר הקצין ל שופ ט: האחים
דויד ובנימין נחום, ביחד עם חבריהם,
קשרו קשר לחטוף את מנהל המשכיר
המרכזי באשקלון ול שדוד את הכסף שהצ טבר
בקופה. לכן ביקש הפקד מן השופט
להאריך את מעצרם של החשודים, למרות
שכבר בילו 30 יום מאחורי סורג ובריח.
עד כרעי תרנגולת? כשתמו ימי
המעצר הופיעה נציגת התביעה, עורך־דין
חני סלוצקי, בפני שופט בית־המישפט
המחוזי בבאר״שבע, וביקשה להאריך את
מעצר החשודים עד לסיום ההליכים ד,מיש-
פטיים, שהרי מדובר בחשדות חמורים.
בא־כוחם של החשודים, עורך־דין זיו,
התנגד להמשכת המעצר וטען כי כל הח שדות
״תלויים־ על כרעי תרנגולת״ וכי אין
עדויות של ממש הכורכות את שולחיו
לעבירות המצויינות בתיק.
סיכם את הדיון השופט המחוזי יצחק
ג לייז ר :״נחה דעתי שיש בידי התביעה
ראיות חותכות, שאין טעם להשחית מילים
על חומרתן. אי לכך אני נעתר לבקשת
המדינה ועוצר את החשודים עד תום
ההליכים המישפטיים.״

׳שינלאתד, ימן התנוחה הממושכת, ואולי אף
לעגה לא על חולשתו. אך לא היד, באן
ק״נטור.
הסכם עם זונה. אולם מכיוון ש-
ז יסמן, בניגוד לבדר, לא השתמש במסשיר
לרצח ,׳תתעוררנה לתביעה בעיות אחרות.
זיסמן זרק כנראה את עלים לארץ בכוה,
משסירבה לחנות ע ד שיבוא על סיפוקו.
היא ימצאה את !מחתה בצורה זו .׳כלומר,
יתכן ויזיסמן כלל ילא תיכנו את מותה.

מישפט

הדוקטורנט המג מר

כאשר הזונה מקנטרת לקוח
חסר כוח־נברא — האם
ניתן להאשימו ברצח?
׳טשהוזעק השופט כסוף־השיעד דוי ד בר־אופיר,
להאריך 1באופן החוף צו־מעצר ב־מקשטרת
קרית־אונו, ראה לפניו אישום
!ברצח.
המיושטרה האשימה את הדוקטורנט שלום
זיסמן, בן ! ,32 מאוניברסיטת תל־יאביב, כי
רצח !בערב הקודם את הפרוצה עלים
(עליזה) שרביט (העולם הדה .)2136
יתכן ג י עובדו ת המיקרה העלו בזיכרונו
של השופט ׳ססיק-דין אנגלי, הדומה מאד
למיקרה זה. זהו ׳תקדים מישיפטי שכל
סטודנט למ״שיפטים: לומד אותו בשיטה הרא שונה
׳באוניברסיטה.
האימפוטנט הסביר. היה זה פסק-
דין אנגלי: משבת . 1954 בדר (מתחרז עם
חדר) ,הנאשם, היה צעיר אנגלי בן ,18
נטול כיח־גברא — דברי שדיכא יאת ת הו
׳מואד. הוא יניסה לקיים יחסי-ימין עם זונה,
ולא הצליח. היא לעגה לו על ששלחנו
׳ופנתה ללכת. הוא יניסה למנוע ׳בעדה, ואז
היא סטרה על לחיו ובעיטה ׳במבושיו.
בתגוטה על כך הוציא ב דר מכיסו ׳סכין
ודקר אותה למוות.
יבדר הואשם ברצח. אולם הוא טען בבית־המישפט
ג י לא ביצע את מעשהו בקור-
חוח, שהוא אלמנט הכרחי לרצח. לדבריו,
׳קונטר גל-׳כך ;מדברי הזונה ׳ומעשיה עד
ושיאיבד את עשתונותיו ולא יכול לשקול
את מעשיו בקור-תה. לבן לא היה זה
ירצה !סלל, אלא הריגה בלבד. באותה עת
הוד, העונש על ירצה — עונש־ימדות, יואילו
העונש יעל הריגה בלבד היה מאסר בלבד.
בית־המישפט הבריטי ילא קיבל את
טיעונו של בדר כי הקינטור צריך להיבחן
לפי ׳תכונותיו המיוחדות של הנאשם. ה־קונטור
יצריך בסל מקרה להיות בזה שיכול
להוציא מגדת יגל אדם רגיל. אין לקחת
בחשבון את חולשותיו המיוחדות של ה נאשם
הספציפי. ילא האימפוטנט הסביר
קובע את הקריטריון לקיינטור, אלא האדם
הסביר. בעייקבות פסק-דין עקרוני זה יהלך
גם ביית־המושפט העליון בישראל, בפסק-
הדין של ברוך סגל משנת .1954
ספק גדול הוא, על כן, אם יוכל לטעון
הדוקטורנט זיסמן יכי ק׳וניטר. אמנם בעייתו
הפיסית-יניפשית היתד, כי לא יכול היה
לסיים את המגע המיני במהירות. לד ב ריו
דחיקה בו יעלים לסיים את המגע, מכיוון

קורכן שרביט
הפרוצה לא רצתה לחכות
׳אולי ׳אפילו לא צפד ,׳אותו. ייתכן וכל
כוונתו היתד, להכריח יאותה בכיות למלא
את תלקה בהסכם שביניהם, ולתת לו הנאד,
ימינית מושלמת ע בור כספו.
אם כך הם פני הדברים, לא תובל
התביעה הכללית להעמידו לדין על רצח
בכוונה תחולה, העברה החמודה ביו תר
בספרוהיחוקים ,׳שהעונש עליה הוא מאסיר-
עולם.
במיקרד, כזה ,׳תיאלץ התביעה להאשימו
בהריגה, עברה שעונשה ׳המכסימלי הוא
עשרים שינות מאסר. לשם הוכחתה, מ-
׳חובתה ולהוכיח כי זיסמן ידע, בעת שזרק
ואת עלים ל ארץ בי הוא עליויל לגרום לה
חבלות ׳חמורות, יוני היה אדיש לתוצאה

אם חומר העדויות שבידי התביעה לא
יספיק אף בדי הוכחת עבירה זו, יש בי די
התביעה עדיין האפשרות להעמידו לדין
׳באשמת גרקמח מוות בהתחשילות. ז׳והי
שביחד, קילה יחסית. בעברה זיו מאשימים,
׳בדרך כלל, את הנהגים שיגרמו למוות
בתאונת־דרכים, והעונש עבורה הוא שלוש
שנות מאסר בלבד.
׳אלו הן ואפשרויותיה של התביעה.
חודיה־ רוח מאושפז. ההגנה, מצדה
טרם גולתה אף אחד מקלפיה. בגלל חומרת
העברה, מינה השופט בר־אופיר את שורך־
הדין שלמד, רוזנבוים כסניגור מטעם בית־המושיפט.
האם
ינסה הסניגור להשתמש בהגנה
!של טרוף־דעת, מכיוון שידוע כי ומחשו
היה מאושפז בביתוחולים ליחוליינפש עד
חודשיים ליפני העבירה? איו שמא י ש ׳בידיד,הגנה
הפתעות ,׳שאותן היא שומרת ל דיון
לפני ביית־המישפט י
את עצם ביצוע העבירה לא ייובל הסני גור
להכחיש, מכיוון שגם במיקרה זה,
כ מו!בעניין האגס המנומס, הייתה המיושטרה
זריזה ׳ויעילה. היא גבתה הודאה מיידית
מן הנאשם. שיחזירה איחד את הפשע במקום
,המעשה -׳ואף צילמה זאת בווידאו-טייס.
אפשר לצפות לזיקוקין דיי נו ר מישפטיים,
(המשך בענזוד )54

סיגריה עס אופי-למעשן

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ואלה החברות המיסחויות שתומו את חלקו

שלח מלכתך
על פני המים
* 1ך• 71ן |1ן 1ף < שאול יהל, מננ״ל חברת הקוסמטיקה מרי קוונט, מכתיר את סלי
שעשוע בכתר ״הנערה החיננית״ בטכס ההכתרה של מלכת־המיס

.1978 מרי קוונט העניקה למשתתפות מוצרי־איפור והעבירה אותן קורס לשימוש במוצרים.

המיבצע המורכב והמסועף של עריכת
נשפי בחירת מלכת־המים ונסיכות הימים
של ישראל, לא היה יכול להיערך
ללא השתתפותן וחסותן של מספר
חברות מסחריות, שכל אחת מהן
מובילה בתחומה במדינה. תודת מערכת
העולם הזה וכל אלה שהשתתפו ונטלו
חלק בטכסי־הבחירה וההכתרה של
מלכת־המים ,1978 נתונה לחברות
הבאות על תרומתן להצלחת המיבצע :
״דובק״ — יצרני סיגריות איכות
ישראליות למעלה מ־ 40 שנה, שנטלה
את המיבצע כולו תחת חסותה.
״בנייני אברהם גינדי״ ,חברת הבניה
הפרטית הגדולה בראשון־לציון, רחובות
ופתח־תקווה.
״גלי״ ,יצרנית סנדלים, נעליים וקבקבים
לנשים ונוער הגדולה ביותר בישראל.
״מרי קוונט״ ,חברת הקוסמטיקה
בעלת המוניטין הבינלאומי.
״גוטקס״ — יצרנית ויצואנית בגדי־הים
והחוף מספר 1בישראל.
״וולה״ — המייצרת את מיטב התכשירים
לטיפול בשיער.
1.8 .ז — 1בית־האופנה הישראלי שכבש
את השוק בארץ ובאירופה.
״אולימפיק״ — חברת־התעופה היוונית
הלאומית שתטיס את מלכת־המים
לטיולה המלכותי ביוון ובבריטניה.
״אגד תיור״ — חברת התיירות שהסיעה
את המועמדות באוטובוסים ממוזגי־האוויר
שלה לכל נשפי ואירועי התחרות.
כמו כן נתונה תודת המערכת
והמועמדות בתחרות לאישים הבאים :
• המורה לטיפוח־החן לאה פלטשר.
• מעצב התיסרוקות החיפאי ג׳ימי
שעיצב את תיסרוקות המועמדות.
• התכשיטאית רחל גרא שעיצבה
והכינה את כתרי־ההכתרה עבור הזוכות.

*לוד

ל 1ך ן האמרגן הצעיר אלי לופו היה ממונה השנה על ארגון
ועריכת נשפי בחירת מלכת־המים ונסיכות הימים של

ישראל בכל רחבי הארץ, תרם ממרצו וכישרונו להצלחתם.

השתתפותה של חברת תכשירי השיער וולה בנשפי בחירת מלכת־המים
הפכה כבר למסורת ומחזורים רבים של מלכות ונסיכות הסתייעו
במוצרי־החברה. בתמונה: מיכאל בראון, מנכ״ל החברה בישראל מכתיר את יעל גרינברג.

בתמונה נראה לופו בחברתן של הזוכות בכתרים בנשף הסיום
של בחירת מלכת המיס .1978 מימין לשמאל: סלי שעשוע,
יעל גרינברג, המלכה יהודית נגר, דליה נוריאל וניקול כנפי.

גדול יצרני בגדי־היס ובגדי־החוף במדינה, תורם מדי שנה את

מיטב דגמיו. לכל המשתתפות בתחרויות מלכת־המים. בתמונה
נראית מרטה לוי, נציגת גוטקס מכתירה את ניקול כנפי בתואר ״חביבת המתמודדות״.

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונה

למיבצע מלנת המים

1׳ 1דיי

אברהם גינדי, קבלן הבניין
הנודע מראשל״צ מעניק
1 1 11
נגר. יהודית המיס למלכת נשיקה

11 זאב קיס, מנכ״ל חברת־התעופה היוונית
אולימפיק בישראל, המלווה את תחרו י
י 111 / 11ן
יות מלכת־המים מתחילתן, העניק למלכת־המים ,1978 יהודית נגר,

כרטיס־טיסה לאתונה וללונדון וחזרה. בעת שהותה בלונדון תהיה
מלכת־המים אורחת חברת הקוסמטיקה הבריטית מרי קוונט.
בתמונה נראה קיס מושיט את ידיו לחבק את מלכת־המים.

אסתר ואברהם אורון, בעלי מפעל יצור הסנדלים והקבקבים גלי, שהפך
1 1י״ 1
תוך שנים מועטות לגדול המפעלים בארץ לייצור סנדלים ושהצפרדע

הפכה לסמלו המסחרי המוכר בכל הארץ, בחברת יהודית נגר כשהוכתרה כנסיכת יס־סוף.
יהושע נאמן, מהנהלת חברת הסיגריות הישראלית דובק, שנשפי
מלכת־המים השנה נערכו׳בחסותה, התכבד בהכתרת דליה נוריאל
בתואר הסגנית הראשונה למלכת־המים. בתמונה נראה נאמן עונד לה את סרט ההכתרה.

רמי לפין אחד מבעלי בית־האופנה מ.ב״ המייצא את מוצריו לרבות
ממדינות אירופה, נזשק לניקול כנפי, שזכתה בתואר ״חביבת המועמדות״.
בתמונה מימין: נורולה חי, בעל מלכת שבא מעניק למלכה חופשת סוף־שבוע במלונו.

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
(המשך מעמוד )51
שיתעופפו בביוודהמישפט
כתבחהא״שום.

לאחר

הגשת

מישפט לכל דקה
בעכור גביעה אומזזח
אחת הועמד, הנאשם
שזוש פעמים 7ד ץ —
ובכר פעם. באישום אחר
זכוכית כליכית
בלי ע ץ מפות סטיחי קס
מוצרי הס הרמיהה אופנה ואביזרי אופנה
מוצרי נוי
צעצועים

!7לאס
דיזנגוף 224
י רו ש לי ם

קלאס בגאנז
הרצ1ג 61

״אין דנים אדם פעמיים בשל מעשה
אחד,״ כך קובע סעיף 2לחוק סדר הדין
הפלילי, תשכ״ה —.1965
המדינה מענישה את אזרחיה העוברים
על. החוק, אך אין היא רודפת אותם.
מי שנידון פעם אחת בבית־מישפט, בין
הורשע או זוכה, זהו סוף העניין מבחינה
מישפטית. אפילו טעתה התביעה הכללית,
אפילו נתגלו ראיות חדשות — אין התביעה
יכולה ליזום מישפט חדש באותו עניין.
כך אומר החוק במדינת ישראל.
עכירות כשפע. חאלד לידאווי מאל-
עריש יהיה מופתע מאד לדעת שקיים
חוק כזה.
ב־ 13 באוגוסט 1977 נטל חאלד בן ה־24
מכונית פדו מהחניון שבו עבד, בתל-
אביב, ונהג בה לביתו באל־עריש. בנהיגה
זו ביצע חאלד עבירות אחדות. הוא השת מש
במכונית ללא רשות הבעלים (בין
אם מתוך אי־הבנה — לדבריו — בין אם
בידיעה ברורה) .הוא נהג ללא רשיון-
נהיגה מתאים, ופוליסת־הביטוח לא כיסתה
את נהיגתו ברכב זה.
בדרכו מתל־אביב לאל־עריש עצרוהו
שוטרים פעמיים. פעם אחד באשקלון, ופ עם
אחת בעזה. בשני המקומות נרשמו
לו דו״חות על נהיגה ללא ר שיון מתאים
וביטוח. בינתיים התלונן בעל החניון ב־מישטרת
ת״א על נטילת הרכב ללא רשות.
חאלד נידון בפעם הראשונה בתיק ב דצמבר
בבית־המישפט הצבאי בעזה. שם
נידון על נהיגה ברכב שלא היה מורשה
לנסיעה בשטחים המוחזקים.
הוא נידון בפעם השניה בביודמישפ ט
השלום באשקלון, בינואר, על-ידי השופט
רודריג, על נהיגה ללא ביטוח ולא רשיון-
נהיגה. הוא נידון ל־ 300 לירות קנם ופסי לה
מלהחזיק רשיון־נהיגה לשנה.
בפעם השלישית נידון בבית־מישפט ה שלום
בתל-אביב, בפני השופט בוכוויץ׳,
על שתי העבירות הקודמות, וכן על שימוש
ברכב ללא רשות הבעלים. כאן נידון
לשישה חודשי מאסר בפועל ולשישה חוד שי
מאסר־על-תנאי, ונפסל מלהחזיק רש*
יון־נהיגה במשך שלוש שנים.
יוצג חאלד
בבית־המישפט בתל־אביב
בקאריירה המישפטית שלו על-ידי עורך-
דין. וגם כאן קיבל סניגורו הנמרץ, ישראל
אלטרש, את הייצוג רק לאחר שנשמעו
כבר שני עדי־תביעה. הסניגור ניסה להס ביר
לתובע המישטרתי כי שולחו נידון
כבר באשקלון, אולם התובע דחה טענה
זו ואמר כי בדק, והמדובר בעבירה אחרת.
רק לאחר שהוצא גזר־הדין הביא אבי
הנאשם לסניגורו את פסק-הדין המאושר
מבית־המישפט באשקלון. אז התברר לסני גור,
מעל לכל ספק, כי המדובר באותה
נסיעה, באותה מכונית ובאותו תאריך.
מישפט ככל מקום. הסניגור הגיש
מיד בקשה לביטול פסק־הדין. אולם השופט
בוכוויץ דחה אותה, בטענה כי מדובר
בעבירה שונה. על כך הגיש הסניגור עיר־עור
בבית־המישפט המחוזי בתל-אביב.
האם נסתיימה בזה פרשת אישומיו של
ח אלדז התלוצץ מישפטן, שנכח במי שפט:
״אולי החליטה המדינה לפרק את שלוש
שעות הנסיעה מתל-אביב לאל-עריש לד קות,
ולהגיש נגדו תביעות במיספר זה ן
או שמא תחליט המדינה לפרק את עבירתו
של חאלד מבחינה גיאוגראפית ולהעמידו
לדין בכל ישוב שבו עבר בדרכו מתל־אביב
לאל-עריש?

דר כי אדם
הפגזה רפוי והמוזיאון
להוציא את האמגות החוצה
ולהפגין מעורכות פוליטית —
זהו המוטו של הורית פלד
מוזיאון תל-אביב עטה חג. כל המי־ומי
מיהרו לפתיחה של התערוכה אמן וחברה.

בפתח המוזיאון עמדה צעירה שקילקלה
את החגיגה. שלא כמותם, היתד. הורית
פלד ( )29 לבושה בחצאית־ג׳ינס מהוהה
ובחולצה. שערה הפרוע הוסתר תחת כובע-
ג׳ינס רחב־תותרת. הורית עמדה בשקט
והציגה ארבעה פלאקאטים שחורים. על
הפלאקטים היו כתובים בצהוב מיכתמים
של המשורר יבי (יהודה בן־יהודה) ,ובי ניהם
תמונות גזורות של עלובי־חיים עם
שינויים בקומפוזיציה.
סביב הצעירה
מיכתמים כפסטל.
החלה התקהלות, ואנשים דר שו ממנה
שתסביר את הפלאקאטים שלה. הורית,
אשתו של יואב פלד, בנו של האלוף
(מיל ).מתי פלד, שמחה לעשות זאת.
לשם כך עמדה באותו יום חגיגי וחם
בפתח המוזיאון — כדי לעורר פולמוס,
כדי שאמנותה תזכה בתשומת הלב שלה
היא ראוייה, כדי להוציא את האמנות
מהמוזיאונים.

מפגינה הוריה פדד
— נגד המילחמה

אחד משדטיה שד הורית
כלת האלוף —
״אמנות צריכה להיות מחוץ למוזיאו נים.
את האמנות צריך לשחרר מהמים־
גרות שלה. היא צריכה לצאת לרחובות.
האמנות היא חלק מהחברה. בזמנו היו
מציירים נופים. נוף־הארץ ב שבילי כיום
הם הכתבים של יבי, שהוא, לדעתי, המ שורר
התופס את לב הדברים מבחינה אנו שית
כפי שהם קורים בארץ. י בי היה ההש ראה
שלי להפגנת־היחיד שערכתי מול
מוזיאון תל־אביב. למיכתמים שלו, שכתב תי
בפסטל, צירפתי צילומים של אנשים ש צילמתי
בשווקים. ועם זה הגעתי למוזיאון.
אנשים הגיעו לפתיחה והתעכבו לידי. היה
להם חופש להגיב. העובדה שעמדתי בחוץ,
ברחבה, לא הכניסה אותם למיסגרות שה מוזיאון
מכנים אותם, בעצם היותו מוזיאון.״
הורית, שזכתה
המילים הסיניות.
בשמה המקורי כאשר שני הוריה התלבטו
בבחירת שם לבתם, והחליטו לבסוף על
שם ניטרלי זה, היא בתו של תעשיין
פתח־תיקוואי אמיד, בעל בית־חרושת ל-
מרצפות. היא גדלה בבית בורגני, וזוכרת
את עצמה מצלמת מאז היותה ילדה.
לפני חמש שנים החלה להתעניין באמ נות
באופן מיקצועי. קודם לכן למדה
ביולוגיה באוניברסיטת ירושלים. מאוחר ויחסים יותר עברה ללמוד לימודי־סין
בינלאומיים. לדבריה, מה שריתק אותה
בלימודי סין במיוחד היה צורת המילים
והאותיות הסיניות.
בעלה של הורית, יואב, עושה כרגע
בארצות־הברית את עבודת־הדוקטורט שלו
בפילוסופיה מדינית, וחוקר מבחינה תיאו רטית
את הקשר בין הציונות והסוציא ליזם
במאה ה. 19-
הורית ויואב נסעו
להשלים את לימודיהם.

ללוס־אנג׳לם

כדי

בארצות־הברית החלו השניים להיות
פעילים גם מבחינה פוליטית. מספרת הו רית
:״הייתי מזכירת אגודת הסטודנטים ה ישראליים
בלוס־אנג׳לם. יואב עורך העתון
דף גשר. יואב אירגן את חוג ברירה
ויוזמה בחוף המערבי. זהו אירגון יהודי
שמטרתו היא, בין היתר, להראות ליהודי
אמריקה כי אכן מלבד הקול הרשמי פוע לים
בארץ גופי־שלום, כדוגמת שלי.

״אני רואה את כל הפוליטיקה והחיים
עצמם משתקפים בחרבות. היה פסטיבל
של סטודנטים יהודיים באוניברסיטת לום־
אנג׳לם, וכרגיל בפסטיבלים כאלה, נראו
יהודים עם כיפות וזקנים. מה עשיתי, לקח תי
כתבות מעיתונים ישראליים ויהודיים,
שבהם נכתב על יואב ועל חוג ברירה שהם
עוכרי־ישראל, ומזה עשיתי אמנות, וכך
יצרתי פולמוס דרך הפלאקאטים. מובן
שהיו ויכוחים שהגיעו כמעט לתיגרות,
אבל זוהי לדעתי האמנות.״
מעורבות פוליטית. זהו ביקורה ה ראשון
בארץ, מזה שלוש שנים. על מיש-
פחת פלד עברה טראומה, כאשר יואב
נעדר אחרי מילחמת יום־הכיפורים ונמצא
רק בתום חודש ימים.
״ב־ 72׳ נסענו ללמוד באמריקה,״ מספרת
הורית .״שנה לאחר מכן באה המילחמה
המחורבנת ויואב הוא קצין בטנקים. לכן
מיהר לקונסוליה וטס לישראל. אני טסתי
מייד אחריו, רק מפני שאחי צילצל ואמר
שאם הוא ייהרג, לא אסלח לעצמי לעולם
שלא הייתי כאן איתו. יואב י רד מהמטוס
ונלקח י שר לשדה־הקרב. המישפחה שלו
בכלל לא ידעה שהוא בארץ ונלחם.
״רק כשהגעתי, הסתבר להם שהוא כאן
והם לא שמעו ממנו. נגמרה המילחמה
והוא נעדר. אבא שלו הלך לחפש אותו,
והוא לא נמצא. עברו עלינו ימים קשים.
לא שמענו עליו שום דבר. כשהוא נמצא
וחזרנו ללוס־אנג׳לס, כל לימודי הסימסטר
שלי נכשלו, וזכיתי בציונים שליליים בכל
המיקצועות.
״אז התחלנו לחשוב. עד אז היינו מאד
ישראליים ולא שאלנו שאלות. אחרי המיל-
חמה הכל השתנה. הייתי מזכירת אירגון-
הסטודנטים־הישראליים. עסקתי בהסברה.
פיתאום התפתחנו. שאלנו שאלות. יואב
נעשה נורא פעיל בפוליטיקה. הוציא
עיתון של אירגון הסטודנטים בשם ד ף
גשר, כתב מאמרים שסיפרו את הצד השני
של המטבע, ללא כחל ושרק. הקונסוליה
וגם הסטודנטים לא אהבו את זה. אבל
יואב ואני כבר היינו בפנים. כעת אנחנו
מאד מעורבים מבחינה פוליטית ומאד
איכפת לנו. למרות שאנחנו הרבה ז מן

בארצות־הברית.
״בסופו של עניין כל הפעילות שלנו
מובילה אותנו חזרה לפה. ברור לי שכל
הפעילות האמנותית שלי חייבת להיות
פה, למרות ששם אני נורא פעילה, במ יוחד
עם הפמיניסטיות, התורמות, לדעתי,
נופך עצום לאמנות.
״כתוצר של שנות ה־ 70 בארצות־הברית
אני יודעת שהאמנות חשובה. הפירסום,
לעומת זאת, משעמם.
״אני לא חותמת על עבודות שלי. אני
טוענת כי אמן צריך להתפרנס דרך חינוך
ולא דר ך מכירת המוצר.
״בארצות־הברית נוצרת כעת תנועה
של תסיסה ומחאה מתוך האמנות עצמה,
כמו הדאדאיסטים בשעתם, לדעתי הגיע
הזמן שאותה תסיסה ואותה מחאה תגיע
גם לי שר אל!״

העולם הזה 2138

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מעניק הטבות(!וחדות
ובתקופה מוגבלת בלבד)

כת ח״י כסל״
117 חענק יוחד

כח בריר ה דו לתת
8.48 מענק מיוחד

בתום 6שנות חסכון במסלול החד פעמי

בתום 6שנות חסכון במסחר החד -פעמי

3שלוחי אחרונים
על חשבון הבנק

3תשלומי אחרוני
על חשבון הבנק

במסלול החסכון החדשי

במסלול החסכון החדש׳

בבנה לאומי אתה מקבל:

בבנ ק לאומי אתה מ קבל:

במסלול החד פעמי

במסרול החד פעמי

• בתו 6שנו ת חסכון מענק מיוחד
ב שעור 1 1ע ד ־ 3960.ל״י
•מענק מיד• ב שעור 107
• רבית והצמדה ל מדד על הקרן והמענק המידי
•הכל סטור ממס
במסלול החסכון החדש׳

•בתו 6שנות חסכון מענק מיוחד
ב שעור 8.48 עד ־ 4240 .ד״י
•מענק מידי ב ש עור 67
•רבית והצמדה על הקרן והמענק המידי
• הכל סטורממס
במסלול החסכון החדש׳

• 3תשלומי אחרונים ע״ח הבנק
•מענק מיד• ב שעור 57
• ו בי ת והצמדה על הקרן והמענק המידי
•הכל סטור ממס

• 3תשלומי אחרונים ע״ח הבנק
(בגובה התשלום הראשון)
•מענק מיד• ב ש עור 37
•רבית והצמדה עלהקרן והמענק המידי
•הכל ס טור ממס
ב שני המסלולים ההצמדה ל מדד או לדולר
תשולם לן לס• ההכנסה הגבוהה יותר
המענקים והתשלומים ע״ח הבנק שולמו ב תו 6שנות חסכון

ההטבות תנתנה לכל מי שהצטרף לאחת מתכניות חסכון אלה החלמ8 -ל1.8 .

פרטים נוספים בכלסניפיבנק לאומי, בנק אגוד ובנק ערב״שראלי

בבק לאומי
הבנקים בישראל, החמצן הכלכלי של המדינה — ושלך!

עמוד 57

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״בשר האחוריים של החברה הישראלית״ !התיאטרון והמקור ביאליק

.מלחין תרבי !..מלחין גיאוגרפי״
זיבלווי הסיפרות

תיאטרון

תמונות מסך
אברהם עוז, תיאורטיקן תורן של התי אטרון
הישראלי וחבר ועדת הרפרטואר
של התיאטרון הקאמרי, פירסם רשימה
בגיליון מם׳ 2של ביטאון השמאל עתה
תחת הכותרת ״התיאטרון הישראלי והטר גדיה
הציונית״ .ברשימה מציב עוז תמונת־מסך
פסימית, במיכלול ההקשרים העוס קים
במיכניזם היצירתי והסוציולוגי של

עמדה זו של אברהם עוז, המשמיטה את
הקרקע מתחת לרגלי אותם מחזאים ומטי לה
ספק רב בכישוריהם, מוצגת בבהירות
ברשימתו. עמדה שונה לחלוטין הביע בש בוע
שעבר בידיעות. אחרונות בועז עברון,
ברשימתו ״סיכומי חשבונות״ ,שבה כ תב:
״אפילו אם בדורות הבאים ייזכרו רק
׳הכלה וצייד הפרפרים ו׳הנסיבח האמרי קאית׳
של אלוני, או המערכה הראשונה
מתוף ׳יעקוכי וליידנטאל׳ והמערכה ה שניה
של ׳סוחרי הגומי׳ של לוין — זה
מספיק להגדרת דור זה כפורח מאד מבחי נה
תיאטרלית, אולי אפילו בעל השיבות
בינלאומית ...הסתכל נא במה שהתיאט־רונים
מייבאים מאמריקה, למשל — לדע תי,
אין להם כיום שם לא אלוני ולא
לוין, י ש להם רק נייל סיימון...״
אלא שאנחנו חברה גדושת סתירות. עוז
סותר את הקאנווי, בו הוא מעלה את אלוני
ולוין. עברון סותר את התיאטרון העולמי.
עוז סותר את עברון. עברון את עוז.
כמה טוב שמבקרים מבקרים. אבל זה
כלום לעומת היוצרים. בין המילים שוכ חים
שני המבקרים, שהבימה תעלה השנה
11 מחזות מקוריים, וזה ההישג הכי חשוב
ען ל התיאטרון הישראלי, ולא משנה אם
חלקם ייכשל.

תווים

פרי באושים
חנוך לוין
המטריאליזם המודגש
התיאטרון הישראלי. כתב עוז בין השאר :
״גס אם אין מדובר כאן מפיקוח י שיר
ומתמיד על כל החלטה אמנותית, אין
צריף לומר שכל מיקרה ׳חריג׳ זוכה לטי פול
מיידי בדת זה. די, למשל, כאיזבור
שמו ש ל חנון לוין (שמחזותיו עשו, כז כור,
ככרת דיר ארוכה — מיבנית ופולי טית
— מאז ׳מלכת האמבטיה׳) ,כדי לעו רר
עצבנות כקרב חכרי מועצת־הנאמנות
של התיאטרון. בי די מישרד־החינוד והתר בות
אמצעי־לחץ מוסווים אחרים...״
״אכל מעבר לצנזורה הציבורית קיימת,
כאמור, גם צנזורה סמוייה יו תר: זו המ קופלת
כנימת החיווי הדרמטי. הנקוטה
כידי המחזאי הישראלי. כאן אין הצנזורה
הפוליטית העצמאית, שכפה התיאטרון ה ישראלי
על עצמו, מוגבלת לתחומי ה-
,סאטירה הקונסטרוקטיווית׳ נוסח קישון ו לפיד
...הניד לוין משחיז את המאכלת
האירונית שלו בייתר חדות על כ שר הא חוריים
של החכרה הישראלית ; אך המ טריאליזם
המודגש שלו, שיתרונותיו ה דרמטיים
כצידו, שולל מראש את ערכה
של כל התמודדות אידיאית — אותה הת מודדות
המשתעבדת כרגיל כמחזותיו של
מונדי למיכנים סמליים ואליגוריים סבו־כים
כל כף, הפוגמים ללא תקומה כאפק־טיוויות
הדרמטית של ה ם; אותה התמו דדות
המוצנעת בהיחבא כין קפלי עלי לותיו
הקסומות של נימים אלוני, אף לא
תעז לעולם להסגיר את עצמה למישפט
התכונה שמעבר לפטאליזם חאסטתי של
הבשלים המיטפיסיים שלו ; אותה התמו דדות
האובדת בפרספקטיווה הנובליסטית
שא.כ. יהושע המחזאי — שטרם נחלץ
מציפורניו של א.ג. יהושע המספר —
האינדיווידואליות
מ מון אל הניוורוזות
של דמויותיו...״

בעלת־האוב של

בדות־שיפכה שהפך לאפיפיור
החווייה הישראלית

״...זיוה פנה
הדרה״
אחרי שכל מחברי ספרי הריגול, הבי שול,
הפישול, הנישול והבישול הופיעו
כבר בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת, ושיפ רו
את מאזן מכירותיהם, הגיעה העת להע לות
את רוחו של המשורר חיים נחמן
ביאליק בתוכנית זו. למטרה ייצוגית ומ כובדת
שכזו ניבחרה בעלת־אוב, האמונה
על ציטוטי ביאליק, בשם זיווה שמיר.
והשיחה שלהלן נועדה להנציח את עלי-
הכותרת שהועטרו למצחו של ביאלי ק:
כיצד החל ביאליק
עלי כותרת :
לחבר שירים י
זיוה: טוב: ,אז ...בבית א ביו השתקע
משורר ערירי ...תבין, זה היה מ שורר
ערירי וסלהמב וסלהמ וופגק וופגקך
הדלות ...במילים אחרות, הרי שהוא לא
זכה באור מן ההפקר, אף לא בירושה
מאביו ...י ש לי מיסמכים שאביו ידע רק
לקרוא, ולא/ידע לכתוב...
עלי כותרת ז !אם ׳לעבור 1נושא ,׳למי
כתב ביאליק את שיריו 1
זיוה נ טוב, למרות שהוא חשב שאכן
חציר העם, יבש היה כעץ ...מצאנו כיום

הערכות מוקדמות שהועלו במדור זה,
בדבר כישלונו הצפוי של הפסטיבל היש ראלי
הנוכחי, מהבחינה האמנותית והכל כלית,
אומתו במהלכו עד תום. העיתונות
היומית דיווחה יום־יום על קונצרטים ש נערכו
בפני אולמות ריקים. אין ספק כיום,
שהציבור השקיע את כספו, דרך המועצה
לתרבות ולאמנות ושאר גופים, בפסטיבל
ראוותני. ,שכל קשר בינו לבין התרבות
הישראלית י הוא פרי הדימיון.
הגדיל בביקורת הפסטיבל מבקר המו סיקה
חנוך רון, שכתב בידיעות אחרונות
על אחד מהקונצרטים תחת הכותרת ״קונ צרט
אפור ועגום״ — רשימה שניפתחה
כ ך :״תמונח עגומה היתה זו לראות
כתחילת ה׳טכוע את התיזמורת הפילהר מונית
יושבת על הכימה מול קהל המאכ לס
את חיבל התרבות בקושי לשליש, וגם
מתוכו כמחצית מבקרים וידידי ם ובעלי
׳הזמנות׳ למיניהם, שנחלצו ׳למלא׳ את
האולם ומוסיף רון :״עם מחירים ג בו הים
כאלה ומיבנה תוכנית כזו, אפשר
להבין מדוע העדיף (הקהל) להישאר ב כית.
הקלישאה של תוכנית בנוסח ׳פתי־חה־קונצ׳רטו־סימפוניה׳
עברה מן העולם

על איכות הרפרטואר כותב המבקר :
״את תפקיד הפתיחה הקלאסית מילאה
׳באשמורת השלישית׳ מאת כנציון אור-
גד. זו יצירה חיצונית, עמוסה לעייפה
ככל החומרים התיזמוריים האפשריים, ללא
כל סלקציה. איני יכול שלא להסכים עם
התוכניה שהגדירה את אורגד כ׳מלחין
תנכ״י׳ .אין הגדרה יפה מזו. י ש לנו רק
לאברי כ׳מלחין גיאוגרפי
את מארק
(׳עמק׳ ,׳חניתה׳ ,׳כנרת׳ ,׳נג ב׳) ועתה
יש לנו או ת ר כמלחין תנ״כי...״
ביקורת כל הרכבי הרפרטואר !וד,מוזמ־נים
של הפסטיבל הישראלי הנוכחי, הינה
בבחינת שערוריה התובעת ועדת חקירה
ממלכתית, שתקבע, מה צורך וטעם יש ב קיומו
של פסטיבל שכזה. מי שקיווה לע שות
פסטיבל ישראלי, עשה. פרי באושים.

עלי כותרת ׳ אמרי לי בבקשה, מה
אמר ביאליק לאהובתו כשהלכה ממנו?
זיוה: הולכת את מעמי — לכי לש לום:
,ויהי רצונך לבדו נר לנתיבך.
עלי כותרת ז מה היה ביאליק אומר,
אם היה חי עכשיו, על ביקורת השירה
הצעירה 1
זיוה ז פנה זיוה פנה הדרה.
עלי כותרת ג תודה רבה לך זיוה.
תמה עוד תוכנית של עלי כותרת. להת ראות
ביום השלישי, עם עמיתי מני פאר.

מדע שימושי

ד״ד ספוק כחולק ימשך למעלה מ־ 20 שנה גידלו אמהות
את ילדיהן בארץ־הקודש, בהתאם לספרו
של ד״ר בנז׳מין ספוק, שתורגם לעברית,
ובפרטים רבים לא תאם והלם את התנאים
המקומיים.
החודש ראה אור ספר טיפול בתינוק
ובילד, פרי עטו של רופא-ילדים ישראלי,
התואם לחלוטין את התנאים המקומיים *.
ספרו של ד״ר עוזי ברוק פורש את מיכלול
מחלוודהילדים, בלוויית הנסיון שהצטבר
בארץ בטיפול בהם. מיכלול זה הוא מדריך
מעולה ומעודכן במסירת המידע הרפואי,
הפסיכולוגי ואף החינוכי, הקשור בגידולו
של הילד בארץ. לספר מצורף תוכן עניי נים
מפורט וקפדני, ההופך אותו למכשיר
חסר־תחליף בתהליך טיפולו וגידולו של
הילד, ולספר הראוי להיות בכל בית ביש ראל
שבו מצויים ילדים.
השאלה המסקרנת היא: אם בעוד עשר
או עשרים שנה ייחלץ ד״ר ברוק נגד
המילחמות המאיימות על חיי הילדים שהוא
העניק להם בריאות, באותה מידה שעשה
זאת ד״ר ספוק לילדי ארצות־הברית ש
בגרו.

תולעי
תרבות

חיים נחמן כיאליק
יללת תניס וריקוד שעירים
ראיות לכך, שהוא הועיד את שי ריו לאס פסת
העם...
עלי כותרת: באמת, חלל כבד אין
קץ. אמרי בבקשה, קשים חיי משורר עברי י
זיוה: אמת דיברת. לכן הוא זרה
לרוח אנחתו, והירווה את החול בדימעת
עינו.
עלי כותרת: נעזוב את מה שלמדנו
על ביאליק בבית־הספר. האם משוררים
ממעלתו של ביאליק נוהגים לאכול י
זיוה ז לא־בשר, לא־דגה, לא־לחם.
עלי כותרת: ובכל זאת?
זיוה ג מה כל הדאגה — היד על
השכם.
עלי כותרת ז האם חוקרי הסיפרות
של היום אוהבים אותו, יוהאם הוא אוהב
אותם 1
זיוה ׳ בתשובה לקושייתך הראשונה
— כן .׳קושייתך השניה, יללת תנים מצד
זה !וריקוד שעירים מצד זה.

דמעם) ספר
במקביל לסיפרות הישראלית הפעילה,
מתנהלת פעילות סיפרותית רבה — אם
המדובר בחיבור סימני דפוס והבאתם ל דפוס
— בידי אנשים רבים החושבים,
משום מה, שהמונח ״עם הספר״ משמעו
שכל יהודי חייב לחבר ספר. במילים אח רו
ת: אינפלציה של ספרים. מחברי הספ רים
הנ״ל, הבאים מן השדה ומן הבורסה,
מפרנסים חצי תריסר בתי־הוצאה, שהבול טים
בהם הינם: עקד, אלף ולדורי, הפוג עים
באתיקה המו״לית המקובלת, וגובים
כסף מן המחברים המסכנים בעוון הוצאת
ספריהם לאור.
היבול הכמותי של ספרים מסוג זה עולה
על יבול הסיפרות הישראלית הרצינית.
להלן סיקור כמה מהם, בבחינת מידע
להגנת צרכן התרבות:
• ״שירה שבלב״ — בשער הקידמי
* ד״ר עוזי ברוק, ילדך מינקות עד
בגרות, מדריך להורים לטיפול בתינוק
ובילד. הוצאת ברק 381 ,עמודים (כריכה
קשה).

עמוד 58

פתח כ-PDF פתח כתמונה

האפיפיור היהוד י

מותו של ג׳יובני בטיסטה מונטיני, ש נקרא
האפיפיור פיוס ה ,6-ותהליכי הבחי רה
המורכבים של יורשו, מעלים שוב
נושא שחזר ונישנה בתרבות היהודית,
המקיף סידרת אגדות אודות אחד האפיפיו רים
שהיה יהודי. אחת מן האגדות להלן :

היה איש אחד גביר מופלג ובעל מע שים
טובים ולא היו לו בנים עד שמתה
אשתו הראשונה ...אח אחד היה לו עני
והיתה לו בתולה שהגיעה לפרקה, והת חיל
האח להתחכם שישא את בתו, עד
שפעל זאת, ונשא את בתו והיה דר עמה
איזה שנים, ולא היה לו בנים ממנה,
וידע בבירור כאשר הדבר תולה בו כי
הוא עקר בטבע. פתאום נתעברה אשתו,
וידע אשר אשתו הרתה לזנונים והריונה
הריון פסול, וגילה זאת בסתר להרב
מווילנא. וכשהגיע זמן הלידה ילדה אש תו
בן זכר, ולא רצה לפרסם לפני רבים
אשר הילד הוא ממזר, והראה לכול ש הוא
שמח מאד ועשה סעודה גדולה עבור
הברית־מילה כדרך הגבירים. ורק הרב
ידע מיה, והוא היה המוהל, ועשה את
הילד כרות״שיפכה בעת המילה בכדי ש לא
יוליד. ואחרי זה הלך הרב ועשה
רושם בסכין על אוזן הילד בפני רבים,
ושאלו אותו מדוע הוא עושה כך, וה שיב
אשר הוא יקר להוריו על כן הוא
עושה בו רושם שידעו רבים מה יקר
הוא.
והילד נתגדל מעט ובעל שמו נפטר,
והילד התחיל להתגדל בגודל חריפות
ואמו ירשה כל רכוש בעלה עבור היורש
הזה. והוא בכל פעם שחיה עולה בח ריפות
על כל בני עיר ווילנא, עד שהיה
מפלפל עם תלמידי בית-המדרש, ונתביי-
שו בלימודים, וקראו אותו ממזר. ובא
פעם אחת לאמו וסיפר לה מזה שקוראין
אותו ממזר, ואמר לה שתתן לו סכום
מעות, והוא מוכרח לברוח מווילנא מפני
הבושה, והיא תקח לה את כל הנחל-
שם המחבר הוא שמואל בן־יהושע ובשער
האחורי שמו ד״ר שמואל בניאל. מכיל
כמה מהשירים הרעים ביותר שחוברו ב עברית
בכל הזמנים. המחבר, בן־יזזושע/
מניאל, מי שהיה נציג הסוכנות היהודית
באירלנד, מעיד על עצמו :״כיום עוי ד ־
דין מחד, והוגה וכותב מ אייד״.

אות והרכוש. נתנה לו סכום מעות ונסע
מרחק רב לישיבה גדולה ולמד שם בגודל
חריפות.
וברומי היה גביר נדבן וירא שמים,
ולו בת יחידה, ונסע להישיבה הזאת
לבחור לו בחור עבור בתו, שיהיה מושלם
בכל המעלות. ובחרו לו את הבחור הנ״ל
מווילנא. והבחור לא גילה למי שהוא
מווילנא, ונשא את בת הגביר, והיה יקר
מאד בכל העיר רומי, וחותנו וחמתו

התפארו והתכבדו בו מאד ואהבו אותו.
ובנים לא היו לו.
עד שפעם אחת נסע הרב מווילנא על
פני עיירות לקבץ מעות על פידיון שבויים,
ובא גם לרומי, ודרש בבתי מדרשאות.
והאברך הזה העמיד עצמו לנצחו, וסתר
דרשתו מאד, ונתבייש מאד הרב מפניו ;
והרב לא הכיר את האברך מי הוא.
ואחר שבת ביקש הרב את בני העיר
רומי שיתנו נדבות. וכשבא הרב להגביר
הנ״ל, ביקש הגביר מהרב שיתעכב ברומי

בחטף

עוד שבת אחת, ויתאכסן אצלו לפלפל
עם חותנו, ובעבור זה יתן לו סכום
נכון לפידיון שבויים. וכן היה, והרב
התווכח עם האברך בכל פעם, והאברך
מנצח אותו.
ובמוצאי שבת קודש הסתכל הרב הי טב
בפני האברך וראה על אוזנו הרושם,
והכירו, והלך תיכף וקרא את חותן האב רך,
הגביר הנ״ל, למקום סתר, וסיפר
לו את כל המעשה. הגביר נתן לחרב את

נדבתו ונפל למישכב. וכשבא האברך וש אל
את חותנו על מחלתו, גילח לו חותנו
מה שסיפר לו הרב מווילנא שהוא ממזר
וכרות״שופכה רחמנא ליצלן. הוא לא
התעקש הרבה ונתן לאשתו גט־פיטורין.
ונסע משם והמיר דתו, והצליח בלי מודיו,
והלך בלימודו למעלה עד שנעשה
כומר. ולאחר איזה זמן נעשה פאפס
ברומי. וחותנו לא ידע מה נעשה עמו
אחר שגירש את בתו. חותנו הגביר היו
לו הרבה שונאים שהתקנאו בעושרו,

ח ׳כ מחפש בית^שעונים

ושניים מהם השליכו ילד שהרגו בסתר
באחת המקומות שבחצר הגביר, בכדי
שיוכלו להעליל עליו שהוא הרגו. למחרת
באו השומרים וחיפשו בחצר הגביר הנ״ל
ומצאו הילד ההרוג והעלילו על הגביר
ובני־ביתו, ולקחו תיכף את הגביר עם
אשתו ובתו והושיבום בבית־חאסורים עד
שייחרץ מישפטו מהפאפס מה לעשות
בחם. היהודים נתנו ערבות בעד הגביר
ובני-ביתו ולקחו אותם מבית-חאסורים.
והפאפס שמע מהמעשה, ושינה את מל בושיו,
ובא לבית חותנו לקנות אצלו יין
גפן, וראה פני חותנו זועפים; חותנו
לא הכירו, והתחיל לבקש את חותנו
לספר לו מה הצער בביתו אשר הוא
שרוי כל כך בצער, ולא רצה מקודם להו דיע
לו, עד שהפציר בו וסיפר לו כל
המעשה שהעלילו עליו, וחותנו לא ידע
עם מי הוא מדבר. והתחיל הפאפס לחזק
אותו ולדבר על לבו, אשר בוודאי לא
יגיע להם שום נזק מזה, והלך.
ובמשך איזה ימים כאשר הגיע הדבר
להפאפס שיחרוץ המישפט, פקד הפאפס
לעשות שתי מדורות גדולות של א ש:
מדורה אחת בצד זה מהעיר, ומדורה
אחת בצד השני מהעיר, וציווה להביא לו
את הילד ההרוג. והפאפס היה מלומד
בכל החכמות, גם כישוף למד היטב,
ועשה בכישוף שיוכל הילד ההרוג לדבר
ולספר את כל המעשה. וציווה להביא
את הילד אצל המדורה, והביאו אותו,
והיתה כל העיר שם, והילד קם וסיפר
את כל המעשה לפני ההמון איך שראה
שבאו השומרים לבית אביו, ונתנו לו
עשרה אדומים שימסור אותו להם, ומסר
אותו להם והרגו אותו. תיכף ציווה ח
פאפס לשרוף תיכף את השומרים ואת
אבי הילד, ושרפו אותו. ואת הגביר זבני־ביתו
עשה חופשי מהעלילה. והפאפס רץ
במהירות להמדורה השנייה, והתחיל לח רף
ולגדף אותם את הנוצרים, והשליך
את עצמו להאש על קידוש השם ונישרף.
מעובד ע״פ ״וזנובילה החסידית״
מאת פרופ ׳ יוסף דן

* מ־מ העורך שנידחה

סיפ 1אריה נאור ואדמונד הוסרל * ה״מוניטיך של המשוררת יוגה

י• ברונקה ר,לפרו מציינת בפתח
רה ״החלום והמציאות״ ,כי ״כל די מיזן
כיו הדמויות שכספר לאנשים חיים אינו
אלא מיקרי בהחלט״ ,׳והיא שוכחת להו סיף
את ההערה, המסתברת מקרואת פרקי
הספר, כי כל קירבה בין ספר זה לשפה
העברית הוא מיקרי לחלוטין.
>• התאומים הרצל־ובלפור־חקק, כות בי
מיכתבים־למערכת נודעים, מנסים כו חם
ב שירבו טדב רי שיר. באחרונה פיר־סמו
שתי חוברות, האחת ״יער כלולות״
(מאת הרצל) והאחרת ״אס נלקח מן ה שקט״
(מאת בלפור) .אלא ש שירי התאו מים
נופלים ברמתם הסיגנונית ממיכתבי־הם
למערכת.
• ״הגבר שנועד לתהילה״ הוא ספר
מאת מ.א. קויפמן, המציין על ג ב ספרו :
״יליד מיזדח־אירופה, תושב הגליל, כ ש נות
השלושים המוקדמות של חייו. נ שוי
ואב לכת, עלה ארצה כגיל ,18 עובד
כמעבדו ...על אף ק־טיים אובייקטיוויים
בהם נתונים יוצרים צעירים כארץ, י ש
לציין הקשת הרחבה של סוגי כתיבה,
כהם עוסק הסופר הצעיר המו״ל של
הספר מטעה במתכוון את קהל צרכני
התרבות, כאשר הוא מוסיף :״זו הזדמ נות
לישוב לקריאה. להכיר סיפרות חופ שית
וחדשנית, מרעננת בפשטותה המקו רית...״
זזו הונאה לשמה, מאחר וכל מי
שיטול ספר זה לידיו לא ירצה עוד ״להכיר
סיפרות חופשית וחדשנית, מרעננת בפש טותה
המקורית...״
בעידן הרב־ספר מומלץ למו״לים הפוש טים
את עורם וכיסם של בעלי היצר לר אות
שמם על כריכת ספר, להוציא לאור
״רב (עם) ספר״ ,קבצים אנתולוגיים של
שירים וסיפורים, ותמציות של שירים וסי פורים,
כך שמכונות הדפום תוכלנה לנוח
מעט מכל הדברים הנוראים והאיומים ש אונסים
אותן לפלוט חדשות לבקרים.

וולך * מענק ממשלתי לכתב עת סיפרותי שחדל מלהופיע
• ח״ב יצחק יצחקי עבר בשבוע שעבר במכונית, ובה
כמה מבני מישפחתו, ליד מישכן הנשיא. הוא פנה אל אחד
העוברים והשבים ושאל ״איפה כאן בית־השעונים?״ עובר־האורח
הצביע על אחד מהמיבנים בסביבה. כוונתו של יצחקי היתד,
״המוזיאון לאמנות האיסלם״ האוצר בקירבו אוסף שעונים עתיק
ויקר • מ״מ עורך באחד ממוספי הסיפרות, שלא זכה להשלים
את לימודיו האקדמיים ונתקנא בנושאי התואר ד״ר, פנה בשנה
האחרונה לחצי תריסר אוניברסיטות אמריקאיות ושלח להן
את מיטב מאמריו, בתיקווה לקבל מילגה להשגת התואר הניבסף
בזכות מאמריו. פניו של מ״מ העורך הושבו ריקם בידי כל
האוניברסיטות הנ״ל, המחזיקות מחלקות לסיפרות עברית י•
בגיליון ערב העצמאות של מעריב פורסמה חליפת מיכתבים בין
פרופ׳ יהשפט הרכביי למזכיר הממשלה אריה נאור.
בין השאר :״את המודל העיוני לגישה זו אפשר למצוא בשיטתו
של הפילוסוף אדמונד הוסרל. הוא היה אומר, שהואיל ואין
חוגי־דעת מצליחים ליישב את הפלוגתאות בשאלת המהות, מוטב
להם ׳שישימו את המהות בסוגריים׳ ויעברו הלאה, אל המציאות,
וידונו במציאות קודם שינסו לעסוק במהות מופשטת. בדרך
זו אנו מבקשים ללכת — קודם
נפתור את הבעיות של המציאות,
של החיים, ורק אחר כך נתפנה
לעסוק בזכות, שבעיקרה עניין מופ שט
היא ב־ 16 במאי שלח סטו דנט
ירו שלמי לפילוסופיה בשם
גד ז״ק מיכתב לאריה נאור ול מערכת
מעריב, שבו הוא מפריך
את ציטוטי נאור מ׳שיטתו של ה פילוסוף
אדמונד הוסרל׳ .לאחר ה ר,פרכה
מוסיף הסטודנט ז״ק כי בא
;,להצביע על חוסר אחריות אינטלק טואלית,
ובמידה מסויימת גם על
חוסר יו שר אינלקטואלי הנגזר
ממנו: היתלות, לכאורה, ב׳אילנות

גבוהים׳ בנקיטת עמדתך לגבי דד
סיכסוך במזרח התיכון. חוסר ה אחריות
האינטלקטואלי עניינו הב את
עיקרי דבריו של פילוסוף ב צורה
מהופכת, דהיינו, ללא בדיקה
חוזרת של המקור, ובעיקר, מבלי
להבינו ! וחוסר היושר האינטלקטו אלי
עניינו איזכור שם של פילוסוף
כאסמכתא לדעה פוליטית מע רכת
מעריב החזירה את המיכתב
למחברו, ואילו דובר הממשלה טרם
השיב לסטודנט י • כלת מענק-היצי-
אורי צבי גרינברג
המשוררת
רה־של-ראש־ה,ממשלה,
עיר ומלואה
יונה וולך, עומדת ליהפך בעתיד
הקרוב למבקרת הספרים של הירחון
מוניטין, העומד לראות אור בעריכת מבקר האמנות של ידיעות
אחרונות, אדם ברו!* ,ובמימונו של המיסעדן רפי שאולי.
מאחר ונאסר על מקבלי מענק היצירה ( 72 אלף לירות) לעבוד
במשך שנה, הרי שיהיה על וולך לבחור בין מענק יצירה
למוניטין יצירה • שנתון הסיפרות סימן קריאה עומד לקבל
השנה מענק בן 110 אלף לירות מטעם המועצה לתרבות ולאמנות,
סכום המיועד לחלוקה כשכר סופרים בין המשתתפים בשנתון.
כך מסתבר מרשימת המימון הממשלתי לכתבי העת הסיפרותיים.
ברשימת כתבי העת מצוי גם מולד, שבעריכת אפרים כרויידא,
שחדל להופיע. הסכום למולד אף הוא 110 אלף לירות. עיתון
הסיפרות פרוזה יקבל 84 אלף ל״י, השנתון עכשיו יקבל 75 אלף,
החצי-שנתון לתיאטרון במה — 80 אלף • ,יוחנן ארנון, הביב ליוגרף
של אורי צבי גרינברג, כתב ברשימה בידיעות
אחרונות, לרגל 90 שנד, להולדת הסופר ש״י עגנץ, את התיאור
הבא :״פעם אחת עברתי עם המשורר ליד דוכני ׳שבוע הספר
העברי׳ .כאשר הגענו אל דוכנה של הוצאת שוקן, נעצר אצ״ג
ועיין בספר עיר ומלואה לש״י עגנון. כאשר הוגש לו הספר בשי,
שמח מאד, הביאו הביתה וקרא בו ימים רבים...״

עמוד 59

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שובבותנעורים,ח״ם משונעים ו...״קא0ר׳ ־הנאה אמיתת

רעננותרכות,שובבותואודה צעדה.

הנאה אמיתת ותחושות נפלאות.
״קאפר׳״ -
סבון הנעורים של״עץ הזית״ מפל
שמן קוקוסמעולה
לריכוך העור,עידונו וטיפוח יופיו
ומרכיבים טבעיים לשמירתבריאותו.

צ״ ״קאסח״־הנאה אמיתית.
פוסום

/אריאלה באייר

סבון ״חוצלארץ״מעולה
מתוצרת **ץ דזי ת @

עמוד 60

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ע לי ארי ק דו ת
(המשך מעמוד ) 29
מניין היה למישפחת בגין הסכום הגדול
הזה, להוציא על ערב בן שעות ספורות י
אולם היו, כמובן, כספים רבים שאכן
הוצאו על־ידי המדינה. אל מדי־הלבן של
מלצרי פלאזה הצטרפו מדיהם הכחולים
של עשרות שוטרים, שבאו לאבטח את
ראש־ד,ממשלה ביום חגו, ולכוון את הת נועה
ליד ביתו. לאלה נוספה תיגבורת
בת שלושה ג׳יפים עמוסים מדים ירוקים,
של מישמר־הגבול. שוטרים חמושים אלה
היו אמורים למנוע מקהל בלתי־רצוי
להתפרץ אל בית ראש־הממשלה ולחגוג
איתו את יובלו, אך הם נותרו ללא תע סוקה.
מלבד שני תריסרי סקרנים, שביקשו
לראות את הבאים לבית, לא היה שם
קהל כלל. אפילו השכנות מן השנה שעברה
לא ניסו להביא עוגות לראש־הממשלה,
אולי פחדו להתחרות במלון. וגם הילדים
הקטנים שהביאו לו פרחים לפני שנה,
לא בא והפעם. אל הבית הוזעקה בעלת
חנות־פרחים ידועה בירושלים, אשר הבי אה
עימד, עשרות זרים ושזירות־פרחים
שפוזרו בגן ובפינות הבית.
אל צבא זה הצטרפו, כמובן, גם חיילות
הג״א, שהיו אמורות לפתוח את תיקי
האורחות ולבודקם אולם י שבו בצד, והגו-
רילות, שומרי הראש הקבועים של ראש
הממשלה, שזה היה אחד מימיהם הקשים
ביותר.
ליום־ההולדת לא נשלחו הזמנות בכתב,
והגברת, עם עובדי ומזכירות לישבת ראש־הממשלה,
עשו ימים ארוכים בהזמנת הק רואים
בטלפון. את התיירים האמריקאים
בוודאי אין שומרי־הראש מכירים וגם
את המישפחה הלוחמת, חבריו־לנשק של
בגין מלפני יותר מ־ 30 שנה, אין הם מכי רים.
עליזה בגין הבטיחה להם לקבל את
פני האורחים בשער הבית, ועל-ידי כך
גם לזהות את האורחים ולהפרידם מעל
סקרנים סתם. אך עליזה בגין לא נראתה
כלל ליד השער. למשך דקות ספורות מיל אה
את מקומה בתה חסיד״ שאמרה :״לזה
לתת להיכנס, ולזה לא,״ אבל גם היא
מיהרה להצטרף אל האורחים שבפנים.
את המצב הציל אחד מוותיקי האצ״ל,
העובד כיום בגיזברו ת תנועת החרות וקרן
תל־חי, דויד טהורי. הוא עמד ליד הדלת,
ואת כל מי שהכיר, הכנים. את אלה
שטהורי לא הכיר או לא זכר, ושהתעקשו
להיכנס, היו שומרי הראש נאלצים לבקש
להמתין, רשמו את שמם על פתק, נכנסו
אל תוך הבית ופנו אל אחד מבני־המיש-
פחה על־מגת לוודא אם האיש הוא מכר,
ידיד, חבר־לנשק, אמריקאי חשוב, תורם
לקרן תל־חי, או סתם נודניק המשתוקק
לאכול חינם על חשבון ראש הממשלה.
מדי פעם, כאשר שומרי־הראש שבו עם
תשובה שלילית, פרצה סצינה עגומה ליד
השער, בנוסח :״אבל הבן שלי פרופסור,
למה אתם לא נותנים לי להיכנס?״ —
״אני מצביע בשביל חרות מהבחירות הרא שונות,
בגין היה הסנדק של הבן שלי
״תגידו לראש־הממשלה שיש לו דרישת
שלום מג׳ק מניו־יורק, ותראו שהוא מכניס
אותי מייד על המקום!״

״גועל-נפש,
המסיבה הז א ת; ״
יו ג ם כאלה שנכנסו, למרות שאיש
• ממישפחת בגין לא הכיר אותם. בעל
חנות־בגדים ברחוב בן־יהודה בירושלים
התוודע בחנותו אל הרב היהודי של נו־שאת־המטוסים
ניימיץ שבה ביקר בגין.
הרב הגיע לארץ במטוס, הוזמן ליום-
ההולדת, והכניס איתו את בעל חנות־הבגדים.
אריה ועדה מכנם, הוא פרדסן
העובד בעיריית פתח־תיקווה והיא עסק-
נית־ציבור בלונדית, אינם. מכירים את בגין
כל־כך טוב, אבל הם נתנו טרמפ לירושלים
לידידם, חבר-הכנסת יצחק ברמן, שהיה
איש המיפלגה הליברלית היחידי שבא
לברך את ראש־הממשלה, למרות שכל
חברי־הכנסת של הליכוד הוזמנו.

הקורפוס הדיפלומטי בארץ הוזמן כולו.
לעליזה בגין יש חולשה לדיפלומטים, והיא
אוהבת להשתתף במסיבות דיפלומטיות
ולארח בביתה שגרירים ובני־מישפחותי־הם.
אך מאלה באו רק שלו ש ה: שגריר
ארצות־הברית סם לואיס, שגריר קנדה ב ישראל,
שהביא לבגין ספר על קנדה, וזקן
הסגל הדיפלומטי, שייצג את השגרירים.
גם הממשלה לא התייצבה כולה. מ שר־הפנים
רק בא המפד״ל שרי יוסף
בורג, שקרא לעבר הנאספים בחוץ :
״מה, אתם לא מכירים או תי?״ ז בולון

ה עו ל ם הז ה 2138

המר ואהרון אבו־חצירא התעצלו לבוא,
זה מבני־ברק וזה מלוד. גם שרי ד״ש
לא באו בהרכב מלא: סגנו של בגין, ייגאל
ידין, היה מראשוני הבאים, ומייד אחריו
הגיע גם שר-הרווחה אברהם כץ. אולם
שר־המישפטים שמואל תמיר חשב בוודאי
שהסולחה האחרונה בינו לבין בגין עדיין
אינה מספקת כדי שיבוא לברך את ראש־הממשלה,
ומאיר עמית היה עסוק בתל-
אביב.
שר־האנרגיה יצחק מודעי אינו משתתף
במסיבות מאז מותה הטראגי של בתו
הראלה, ואילו דוי ד לוי ביכר להישאר
בבית־שאן. ממקומות רחוקים הגיעו אמנון
לין, איש חיפה, שסיפר כי הגיע לירושלים
במיוחד ליום־ההולדת, וכמוהו יגאל כהן,
מתל־עדשים. כהן וח״כ חיים קאופמן
הביאו לבגין מתנה בשם כל סיעת הליכוד :
דיוקן של מנחם בגין, כפי שצוייר על־ידי
צייר בשם פרגסון ממושב בית־ינאי, על פי
צילומים של ראש־הממשלה. פרגסון
סירב להעניק את הציור לבגין כמתנה,
וסיעת הליכוד נאלצה לרכוש את התמונה
ב־ 15,000 לירות.
גם יושב ראש ועדת־ההוץ-והביטחון של
הכנסת, הפרופסור משה ארנס, הביא מת נה:
בקבוק קטן של משקה חריף, שהיה
עטוף בנייר ציבעוני וקשור בסרט ורוד.
כל השאר הביאו לבגין בונבוניירות. ח״כ
יצחק יצחקי הביא לו במתנה את סיפרו
החדש, ואילו אבי־הפצועים שימחה הולצ־ברג,
שבא למרות שלא הוזמן, הביא שישה
ספרים על יאנוש קורצ׳אק וחפיסות-מסטיק
לנכדותיו של בגין.
אחד מאנשי חרות שיצא לא יכול להת אפק,
ולמרות שהוא ממעריצי בגין כבר
שנים רבות, הפטיר :״זה היה גועל־נפש,
כל המסיבה הזאת.״
בפנים היה דחוס ודחוק. אנשים שמרו
על יד אחת כדי לחטוף אוכל ומשקאות,
ועל היד השנייה, או המרפק, כדי לגונן
על עצמם מפני דחיפות של אחרים שהח זיקו
ביד אחת כוס או קוביית בשר על
פכסם.

״ אי ת ך תמיד;
באש ו ב מי ם! ״
ויץ שימחה האמיתית החלה רק כא ש
ר הגיעה לבית ראש־הממשלה, ב י
שיירה
של מוניות, קבוצת לוחמי האצ״ל,
מוותיקי שכונת התיקווה בתל-אביב, וכש הגיע
ם גן־שר-הביטחון מרדכי ציפורי. אלה
הביאו עימם סירים מלאי גרעיני־חומוס
מבושלים ,״כי אולי האוכל לא יספיק,״
והמון מצב־רוח, וציפורי הביא עימו את
גרונו הבריא.
כשהבוס שלו, עזר וייצמן, מוחא לו
כפיים, נטל ציפורי את המיקרופון והחל
מארגן שירה בציבור על טהרת שירי
האצ״ל כמו עלי בריקדות. זמרת המופיעה
בתשלום בפני עולים חדשים מטעם הסוכ נות
התנדבה להופיע לפני ראש־הממשלה,
חינם, וציפורי יחד עם הזמרת, עם נכדו תיו
של ראש הממשלה ועם חבורת בני-
הכרם, מצביעיו המובהקים של בגין והאח ראים
לשיירת האופנועים המפורסמת שלו,
פצחו בשירה, שהעלתה דמעות בעיני בני
המישפחה הלוחמת.

מי שלא התרגש מההמולה והרעש היה
דווקא שר־החוץ, משה דיין. הוא הגיע
עם רעייתו רחל, נכנס פנימה, לחץ את
י דו של ראש־הממשלה, התעכב רגע ליד
עוזרו אלי רובינשטיין, שבא למסיבה יחד
עם אשתו ובתו התינוקת, ומיהר להסתלק
חזרה למכוניתו.
אליהו לנקין, איש אלטלנה, ש שירי
המחתרת ומיפגש הלוחמים תחת נס ראש-
הממשלה, ואולי גם עו שר המשקאות במ קום,
הביאו אותו לידי התרגשות גדולה,
ביקש לשאת נאום. בנאומו הבטיח לבגין :
״כולנו נלך אתך תמיד, באש ובמים!״
בשעה תשע בערב היו כבר מרבית החו גגים
שוב בדרך לבתיהם. רק כמה עשרות
מוותיקי האצ״ל ומאנשי שכונת התיקווה,
שעשו דרך רחוקה ״ומה פיתאום שכבר
נלך, רק הגענו,״ נשארו עם ראש הממשלה
והמשיכו לחגוג איתו.
מלצרי מלון פלאזה החלו אורזים את מאות
המגשים, מקפלים את עשרות השולחנות
ואוספים את אלפי הצלחות והכוסות שנות רו
מתגוללים בשטח.
בעוד מישפחת בגין נפרדת מאחרוני
אורחיה ועולה ומתכוננת לשנת הלילה,
התכוננו מלצרי פלאזה להתחיל במלאכת
הדחת הכלים, עדים אילמים לביזבוז ה גדול.

יצא
לאור
פסיכולוגיה בטאון דדחודשי
מהרצאותיו של ד״ר

דו ד

דודי

מינוי שנתי על שש חוברות — 150.ל״י. שתי החוברות הראשונות יצאו
לאור ביוני ואוגוסט ותשלחנה בדואר חוזר לכל חותם.
נא לפנות ל״מכון רודי לפסיכותרפיח אנליטית״,

הרצליה, ח״ד ,219 .ולציין בצורה ברורה שם וכתובת

״ רובקס״
הגיע מלאי חדש שד הצלחות
הנפלאות של ״רוכקם״

טפם ״ מ ! רלה ״
קיים רק קטלוג אחד שד מורלה
היזהרו מחיקויים.

יתומו נ בו עתה מקום למודעות בגיריזן

ואש השגה הענק של
ר ש & ס ד 1ה
שיו פי ע ב ־ 2 7 .9 .7 8

עמוד 61

פתח כ-PDF פתח כתמונה