גליון 2139 מתאריך 30 באוגוסט 1978

סגן מז כי ר ה לי ג ה:
מוכנים להכיר
בי שראל
״העולם הערכי מוכן להכיר כייטראד,
כתנאי שזו ת־טתלב במיזרה התיכון
בראשה, בליבה ובמעשיה,״ הצהיר סגן
מזכיר הליגה הערבית.
ההצהרה נמסרה במיפגש השנתי בעל היוקרה
העולמית, הנערך בכפר האוסטרי אלפאך, ושבו
מופגשים אינטלקטואלים מכל העולם. בן־שיחו של
איש־הליגה, אל־פארח מירדן, היה הפרופסור
לפסיכולוגיה מתל־אביב, הנס קרייטלר.
נראה כי השינוי המהותי העיקרי שיביא עימו מנחם
בגין לוועידת הפיסגה בקמפידייוויד, בקשר לתוכנית־השלום
הישראלית, יהיה ויתור מוחלט על
שיתופה של ירדן כפארטנר אפשרי למשא־ומתן
על עתיד הגדה המערבית.

קרוב לוודאי שמנחם בגין יציע לסאדאת,
במיפגשם, למצוא פתרון ישראדי־מצדי
משותף לעתידה של הגדה המערבית,
ללא שיתופה של ירדן בפיקוח על
האוטונומיה הפלסטינית כפי שהוצע
כתוכנית המקורית.
לא מן הנמנע שבגין אף יציע, כי עתידה של
האוטונומיה אחרי תקופת־המעבר בת חמש השנים
יוכרע בין ישראל, מצריים, ותושבי השטחים ולא
בין ישראל, ירדן ותושבי השטחים כפי שהוצע
בתחילה.
עמדה זו מנוגדת בתכלית לעמדתו של שר־חחוץ
משה דיין, שעיקר מאמציו כוון להגיע להסדר עם
ירדן, בתיווך אמריקאי, לגבי עתיד השטחים
המוחזקים. כתוצאה מכך, לא מן הנמנע שבדיוני
קמפ־דייוויד תיווצר מחלוקת בנושא זה בין ראש־הממשלה
לשר־החוץ.

הסיכויים שמצריים תקבל את הצעתו של
בגין לשתפה כפיקוח על האוטונומיה
כמקום ירדן, קלושים כיותר.

סדר חד שבממ של ה
עם שובו של ראש־הממשלה מוועידת קמם־דייוויד
תיערך, כנראה, חלוקזדמחדש של התיקים בממשלה.
נראה כי הפיחות הגדול יחול במעמדם של סגן
ראש־הממשלה ייגאל ידיו, ושל שר־האוצר שמחה
ארליך. ייתכן כי בגין יבקש מידין לכהן כשר־הרווחה,
כאשר למישרדו יצורף גם מישרד־הבריאות.

לשימחה אדליד יוצע להיות סגן ראש־הממשלה
ושר לענייני העם היהודי ואילו
תפקיד שר־האוצר יוצע ליחזקאל פלומין,
שמעמדו כאוצר נחשב כרגע איתן
ממעמדו של ארליך.
על־פי הצעה אחרת יישאר ידין על כנו כסגן
ראש־הממשלה, שר־הקליטה דויד לוי יקבל את תיק
הרווחה, והשר־בלי־תיק חיים לנדאו יקבל מלוי
את תיק הקליטה.

א ר לי ךוכשלבמס עו
המשימה האמיתית שנטל על עצמו שר־האוצר
שימחה ארליך במסעו הממושף
האחרון לדרום־אמריקה, לא היתה
״הידוק הקשר עם היהדות״ ,אלא ניסיון
לגייס כאופן דחוף סכום של 500 מיליון
דולאר למילוי קופודהמדינה הריקה.
למעשה נכשל ארליך במשימה זו, ובממשלה
מתלוצצים שספק אם גייס סכום שיכסה את הוצאות
נסיעתו.
בקרב השרים הכלכליים בממשלה נמתחת ביקורת
חריפה ביותר על היעדרויותיו הממושכות של ארליך
מן הארץ, במיוחד נוכח העובדות שארליך מתכנן
מסע ארוך נוסף בעתיד הקרוב.

רפוד?ס מקהלה
אחרי ביטולן של הלהקות הצבאיות והפקדת נושא
הבידור הצבאי בידי ציוותי־הווי, הגיע הרמטכ״ל
רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן למסקנה כי יש לבטל
גם את ציוותי־ההווי, כדי לחסוך בכוח־אדם בצה״ל.

עתה נבדקת, האפשרות, שהוצעה על־ידי
הרמטכ״ל, להקים מקהלה צה״לית שתשייר
שידי־עם ושירי־מולדת ושתהווה תחליף
ללהקות הצבאיות ולציוותילההווי כבידור
חיילי צה״ל.

מו ר ק ..צווח ההסברה,,
״צוות ההסברה״ המשותף לליכוד ולמפד״ל, שהוקם
בעיקר כדי לנסח מודעות תשובה למיתקפות
האופוזיציה על הממשלה ושראש־הממשלה נטל בו
חלק פעיל, פורק באחרונה. אנשי המפד״ל פרשו
מהצוות, ועל מודעות ההסברה להצדקת מדיניות
הממשלה חתום הליכוד בלבד.
הסיבה נעוצה בהתקרב מועד הבחירות המוניציפאליות,
שבהן מופיעים הליכוד והמפד״ל ברשימות מתחרות.

כמפד״ל הגיעו למסקנה שההופעה
המשותפת עם הליכוד במודעות ההסברה

התחנה: ,טענו כי אין להשמיע דכרי
ביקורת על הממשלה בתחנה צבאית.
בעיקכות התערבות זו בוטלה התוכנית.

שבוע!ן דת* חדש!
שבועון דתי חדש עומד לצאת לאור בירושלים
בעוד כשבועיים. השבועון ייקרא צופר ויופיע מדי
יום חמישי.

כראש מערכת השבועון עומד שאול
שאולזון, כנו של נציג אגודת־ישראד
בעיריית ירושלים.
המשקיעים בהוצאת השבועון, שהבטיחו לממן את
הופעתו במשך שנה, הם אנשי־עסקים דתיים שהיתנו
את השקעתם בכך שהשבועון יהיה בעל זהות
פוליטית ויוקדש לנושאים דתיים בלבד.

קונים וו תי קו ת
בקפ רי סין
סוחרי עתיקות ישראליים עושים לאחרונה
עסקים טובים בקפריסין. אל האי השכן ממשיכים
לנהור פליטים מלבנון, בעיקר מישפחות נוצריות
המביאות עמן את כל רכושן.

המישפהות העשירות מביאות עמן ריהוט
עתיד נדיר, שאותו הן מציעות למכירה
במחירים זולים. סוחרי עתיקות ישראלים
רוכשים את הריהוט העתיק, אך רק חלק
קטן מרכישותיהם מגיע לישראל. רוב
הרכישות נשלחות למיסחר באירופה.

מ סי ב ת ׳יהפתעה״
ליגאל אלו!
אופנת ״מסיכות ההפתעה״ נקלטה
אחרי מסיכת־ה,הפתעה
בצמרת.
שנערכה לראש־הממשלה מנחם בגין
ליום־הולדתו ה־ ,65 מתכננים עתה
מסיכת־הפתעה נוספת, הפעם למנהיג
האופוזיציה יגאל אלון.
כ־ 10 באוקטובר ימלאו לאלון 60
שנה, ולרגל מאורע זה מכינה ׳המועצה
האזורית של כפר־הולדתו שד אלון,
כפר תבור, חגיגה רכת-משתתפים
שבמרכזה תצפינה לו כמה הפתעות
כנוסח תוכנית־הטלוויזיה ״אדה הם
חייך.״

עלולה ליצור כקרב בוחרי המיפדגה
את הרושם שאין עוד הבדל כין שתי
המיפדגות.

האם יודח המזכ ״ ל י
בצמרת ההסתדרות חוששים, נוכח החקירה
האינטנסיווית המתנהלת מזה כמה שבועות נגד
מרדכי גני, המזכיר הכללי של הסתדרות האקדמאים.
גני, הנחשב מזה שנים כאיש החזק של האקדמאים
בהסתדרות, חשוד בשימוש שלא־כדין בכרטיסי־טיסה
שניתנו חינם להסתדרות האקדמאים,
ובניצולם להטסת בני־מישפחתו לחו״ל.

ראשי ההסתדרות מבקשים לשכנע את
גני להתפטר מתפקידו בכר היום, עוד
לפני שהסתיימה החקירה, אודם זה מסרב
להיענות להם כשלב הנוכחי.

משרד רוה״מ !הורה
לבטל 0ו בו, ת־ר ד *ו
תוכנית הרדיו שלושה לפני אחת, ששודרה בגלי צה׳׳ל
מדי יום, בשעה רבע לפני אחת בצהריים, שבקה
חיים. במיסגרת התוכנית הופיעו עיתונאים בהנחיית
איש גלי צה״ל, דנו בחדשות מענייני היום והציגו
קשת של דיעות, בתוכם גם דיעות ביקורתיות על
פעולות הממשלה ומדיניותה.

כאחרונה לא נשאו דברי הביקורת
שהושמעו בתחנה הצבאית חן בעיני אנשי
לישכת ראש-הממשלה. הם פנו לראשי

הבורסה
קנ ה העסיסי- 1
החזקב״ א מי שר׳
קוראים שנענו להמלצת מדור זה בגיליון הקודם
ורכשו מניות של חברת אנזישר, עשו תוך שבוע
רווחים נאים. שער אמישר עלה תוך שבוע אחד
בשיעור של כ־ס/ס .20 למרות הכחשות השותפים
לעיסקת פרדס מרגושס, כדאי להמשיך להחזיק
במניה זו. סביר להניח שתימשך העלייה בשערה,
במיוחד אחרי הפירסום הרישמי על ביצוע העיסקה.

השבוע מומלץ לרכוש מניות של הכרת
״עסיס״ ,ששערה עשוי לעדות כגלל
עיסקה הקשורה כמכירת השטח שעליו עמר
המיפעל ברמת־גן לפני שהועבר לנתניה.
תנובה וחברות שופרסל וסופרמרקט מגלות עניין
ברכישת המיבנה והשטח, כדי להקים עליו
היפרמרקט, והסכומים שהוצעו עד כה עבור שטח
זה מתקרבים לסך של 50 מיליון ל״י. ביצוע העיסקה
עשוי להביא עלייה ניכרת במניות החברה.
גם בקבוצת כלל צפוי עתיד מעניין למשקיעים.
זאת, בשל התוצאות העיסקיות הטובות הצפויות
בסיכום המאזן החצי־שנתי של הקונצרן.

תקלהר דיו פוני ת
ליי גאל ידין
רכבות מאזינים, שהאזינו ביום הראשון
השבוע לתוכנית הרדיו ״קו
ישיר״ ,המשודרת בשידורי ישראל
בשידור חי, נדהמו לשמוע את סגן
ראש-הכ-׳שלה הפרופסור ייגאל ידין
מודיע לאומה, בפתיחת התוכנית :
״כדיוק עכשיו מתחשק לי להשתין :״
הסתבר בי יצחק גולן, מנחה התוכנית
שבה עמדו מאזינים להציג שאלות
לסגן ראש־יהממשלה, פתח את המיקרופון
לשידור מכלי שידין הבחין בכך,
וידין לא ידע כלל שהודעתו משודרת
מעל גלי האתר. אחת מעובדות התחנה,
שמידה אימכר, שחשה במצוקתו
של ידץ, מיהרה להביא לו סיר-דילה
לאולפן.

טיונר

מ ג בו 15x2וואט .5ו/וו8 .
פטיפון אוטומטי
טםראש קו מי
סטריאו
ט״פחס טו ת סטריאו

מג ב ר 18x2וואט .5ו״ו.ח
פטיפון אוטומט•
טסראש מגנט•
טיונר 3ט\1¥/ו/וו/!/וו=ז סטריאו
ט״פקס טו ת ״ץ 018ם״

בואו לראות לחוש ולשמוט מו סיקה באולמי התצוגה של סוני

מגבר 20x2וואט 8 .^.5
פטיפון חצי אוטומט•
טסראש מגנט•
טיונר ״ט/וטו\//ועו 8סטריאו
ט״פקס טו ת ״ץ_0וסס״

״ז חנ 3 ^ 8 0ח ת״

תל אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד הטם ,9טל5 24 31 .

שאל כל אחד. .

וה היה השוו! גוה שחיה

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנד! בדיור״
פירפם כתבה מפורטת ומצולמת, תחת הכותרת ״צי הישועה
חוזר״ ,לתיאור מיבצע ההצלה באי היווני קאפלוניה, שניזמן
ברעש אדמה. כמיבצע השתתפה •טייטת חיל־הים הישראלי,
בפיקודו •טל אלוף־מישנה שלמה אראל. תהת הכותרת ״מחתרת״
דווח על פסלוי־הדין במישפט מחתרת צריפין, שבראשה ניצב
יעקב חרותי. מדור ה״ספורט״ תיאר בכתבה מצולמת קרב ביו
מתאגרפי ישראל למתאגרפי יוגוסלביה, כאיצטדיון ״הפועל״,
בהשתתפות 5000 צופים משולהבים. בקרב השתתפו כמה מהמת־אגרפים
האגדתיים של אותה עת: חיים וייספייט, יפתח זייד,
איטר בירנבלוס ואחרים.
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור לפני 25 שנה, היה הראשון

שהגיש לקוראיו את תמצית ״דר׳ח קינסי״ ,על מינהגי המין
של האמריקאים, שזיעזע את ארצות־הברית מייד עם פירסומו.
מדור ה״תיאטרון״ הוקדש לאיש־ה־טער, ההומוריסט אפרים קישון,
שמחזהו ״שמו הולד לפניו״ ,המתאר את הווי העולים החדשים
ואת מינהגי האדן, הועלה אז לראשונה על קדטי תיאטרון
״הבימה״.
כשער הגיליון: הומוריסט אפרים קישון.

ה 1עוה הותיה
סו׳ קודזן -נמעט שו־חסבוה
שהתגייסה * ח ופש העית ונות * 1953

הממשלה
שר חדיש
ממשלת־ישראל גי׳לתר, כבר מזמן את
העיקרון הנושן, שגוף הצולע על שתי
רגליים, מוטב להוסיף לו, כדי להבריאו,
עוד רגל אחת, שתצלע גם היא.
עקרון זה בוצע לא פעם, על־ידי כך
שדווקא לאותם מישרדי־ממשלה שמנגנו־נם
היה ממילא מנופח, בלתי־יעיל ובעל
מטרות בלתי־ברורות — הוסיפו פקידים
נוספים, פליטים מתפקידים אחרים, שבהם
לא הצליחו, או שהיו מיותרים, או שלא
הסתדרו עם הממונים עליהם.
רק ארוהים יודע. שירותי־המודיעין
היו זקוקים לריאורגניזציה. דבר זה הוחלט
בחוגי מיפלגת־פועלי־ארץ־ישראל מצד
אחד, ובהנהלת מישרד ראש־הממשלה מצד
שני. לשם נוחיות ביצוע הריאורגניזציה
הורחק ל״חופשה״ משה (״מויש״) פרלמן.
אך גם כשהושג החופש, לא נראה עדיין
כל סימן לריאורגניזציה ממשית של שי-
רותי־המודיעין. לישכת העיתונות הממשלתית
עדיין ידעה פחות מכל עיתונאי
על הנעשה במישרדי הממשלה, והעיתונאים
עדיין ניזקקו מעט מאד לשירותיה.
השבוע נמסר על תפקיד חדש שנטלו
לעצמם שירותי-המודיעין, שגם בו לא
ברור מה ייעשה במיסגרתו.
ד״ר ישראל קסטנר״ ,שהיה עוזרו של
ד״ר דוב יוסף לענייני עיתונות ויחסי-
ציבור, שעה שהיה שר המיסחר והתעשייה,
לא הצליח להישאר באותו התפקיד אצל
השר החדש, פרץ ברנשטיין. בשעתו הילכו
שמועות שקסטנר נתמנה כיועץ כלכלי
לסיעת מפא״י בכנסת, ואולי יתמנה כמועמד
לח״כ מטעם מפלגה זו. אך כל אישור
לשמועות אלה לא בא. השבוע מצא את
עצמו ד״ר קסטנר בבית הדר — מעונה
החדש של לישכת העיתונות — בחדר
שעל דלתו היה מצויץ ״עורך כלכלי״.
לשם מה זקוקה לישכת העיתונות הממשלתית
לעורך כלכלי — יודעים רק היא
ואלוהים.
שיכון לפליטים. פליט אחר, ממקום
אחר, שימצא בקרוב את שיכונו בבית
הדר, הוא הרי זינדר, נספח העיתונות
של מישלחת ישראל באו״ם.
אם לא היה די בתפקידים המסובכים
והמסועפים של שירותי־המודיעין, שבוצעו
עד כה בלא יעילות יתרה, הרי עומד
לקום גוף חדש בתוך האגף הזה: מינהל
הקולנוע. מינה,ל זה יקח על עצמו, בנוסף
לסמכויות הנמצאת כבר ממילא בידי שירו־תי-המודיעין
— כגון פיקוח על יומני
הקולנוע ועזרה לפעילותם של צלמי הקולנוע,
גם תפקיד חדש: צנזורה על סרטים
שהיתה עד כה בידי מישרד־הפנים.
היה ברור לכל שלא ייתכן כי הממשלה
תשוב ותעמיד את פרלמן בראש השירות
העצום הזה. בחוגי הממשלה בירושלים
נמסר השבוע, כי תיאודור (טדי) קולק
יטול לידיו את שירותי־המודיעין, כהכנה
להפיכתו של גוף זה למיניסטריון עצמאי
בעתיד הקרוב.
ייתכן מאוד כי את ראש־הממשלה, דויד
* לשעבר ממנהיגי ציונות הונגריה.
הואשם בידי מלכיאל גרינוואלד במכירת
יהדות הונגריה לנאצים, בפרשה המכונה
״פרשת קסטנר״ .מאוחר יותר נרצח בתל־אביב
בידי קבוצת קנאים.

בן־גוריון, לא הריצה כל־כך החרדה לענייני
שירותי־המודיעין, אלא שהוא מצא
זאת כדרך מקורית וקלה להחיש את
מינויו של עוזרו הצעיר כשר בישראל.
לא ייפלא כלל אם בהרכב ממשלתי
עתידי, יימצא שר חדש, צעיר ביותר, שר
המודיעין — טדי קולק.

החליפה רבות מהשקפותיה, אך מצפונה
היה חזק ממש כמקודם. היא הלכה לליש-
כת הגיוס הקרובה, והתנדבה לשרת בחיל-
האוויר.
כיום טובה היא חיילת למופת. הכומתה
הכחולה הולמת לשערה האדום הרבה יותר
מאשר מיטפחת הראש.

צבא

עיתונות

המצפון נ ש אר כ מ קו ד ם

דעדת פינ ק ס

טובה קרקובסקי היא ג׳ינג׳ית יפת־תואר,
ילידת פתח־תיקווה. הוריה, אדוקים קיצוניים,
חינכוה להיות בת־ישראל נאמנה,
יראת־שמים. כל חבריה היו דתיים, ואפילו
כל שונאיה.
כשסיימה את בית־הספר התיכון הגיע
לביתה צו־גיוס. היה זה יום־שחור עבור
מישפחת קרקובסקי. טובה התייצבה ב־לישכת
הגיוס, הצהירה על דתיותה, וקיבלה
בתשובה מבט צונן ופטור מגיוס.
עתה נשארה הדרך פתוחה להמשך לימודיה.
טובה עזבה את פתח־תיקווה ונסעה
לירושלים ללמוד באוניברסיטה. החיים
החדשים קסמו לה. היא למדה דברים
חדשים, הכירה אנשים חדשים, הרחיבה
את אופקיה. בימי חג ומועד ביקרה בבית
הוריה — ועשתה השוואות. ההתנגשות
בין העבר והעתיד התחוללה בנפשה. העתיד
ניצח. טובה ידעה שלא תוכל עוד
לשוב אל עברה.
לשם כך היה חסר עוד משהו. כשעצר
אותה פעם שזטר צבאי, וביקש לראות
את תעודותיה, הציגה בפניו את הפטור
מגיוס, ומייד ידעה מהו הדבר. טובה

בעיתונות העברית ישנם שני סוגי עובדים:
אלה הקבועים בעיתון, עובדים בו
יום יום, ואלה הנודדים ממערכת למערכת,
ומציעים את שירותיהם בעבודות שונות.
אם במערכת עצמה עבדו תמיד רק נאמניו
של. העיתון (כרגיל: אחת המפלגות)
הרי לגבי העובדים מן הסוג השני לא היתר.
הקפדה כזו, ועבודתם נבחנה, בדרך כלל,
על פי טיב החומר ועניין העיתון בו.
אחד הוותיקים מבין אלה המשפשפים
את סוליותיהם בין מישרדי המערכות היה
הצייר-קריקטוריסט־כתב ומחבר ספרי־ה-
ילדים שימעון צבר. במשך שנים מצא את
פרנסתו בעבודות למען דבר, דבר־השבוע,
על־המשמר, קול־העם, משא, הארץ שלנו,
דבר לילדים, משמר לילדים ועיתונים
קטנים יותר. כשסר השבוע למערכת דבר
לילדים, למסור למזכיר המערכת אוריאל
אופק כתבה שהוזמנה על־ידו, קיבל תשובה
מדהימה: לצערו הרב אין לו כל
אפשרות לקבל את החומר, משום שקיבל
הוראות שלא להעסיק יותר את צבר
בשום עבודה.
הנימוק האפשרי: שימעון צבר הצטרף

״העולם הזה״ 7צ8
תאריך 27.8.53 :
למיפלגת השמאל * ,ופסל בכך את עצמו,
לדעת נותני ההוראה המיסתוריים, לעבודה
בעיתון השייך להסתדרות.

הוליווד
האמההע רו מ ה (כמעט*
כשהתעוררה בוקר אחד מרילין (״זו
שהמציאה את האהבה״) מונרו, לבושה רק
בשאנל ,5במיטתה המפוארת, מתחה
בעצלתיים את גופה החטוב והמפורסם,
הירהרה בכך שמזה יומיים לא קראה
ידיעה סנסציונית על האישיות האהובה
עליה ביותר: מרילין מונרו. היא התכוננה
להטיח אימרת־כנף מהממת נוספת בפני
העיתונאים, משהו להיסטוריה. היא נטלה
את אחד השבועונים המצויירים שהיו על
שולחן־הלילה שלה, דפדפה בו, חייכה
בהנאה כשראתה את עצמה פעמים אחדות
לבושה מינימום. לפתע, נזכרה במשהו,
דפדפה חזרה ופרצה בצעקה. בתמונה אחת
עמדה יפהפיה בלונדית, לבושה תחתונים
שחורים ומעיל קצר פתוח עליהם, וחייכה
חיוך פרובוקטיבי. הצעירה דמתה דמיון
מפליא למרילין מונרו.
היתר. זו מימי ואן־דורן, אוצרה של
חברת יוניברסל, שרצתה להוכיח לחברת
פוקס, הטוענת שמרילין היא יחידה במינה,
כי קיימת עוד אחת כזו. מימי היא זמרת
לשעבר, שכישרון הזימרה שלה מוטל
בספק. מה שברור הוא, שיש לה כישרונות
גופניים מתאימים. יוניברסל, שגילתה אותה,
החזיקה אותה זמן מה בסליק, ולימדה
אותה להלך הליכה מגרה ולהציג את
גופה כמרילין מונרו.
לאחר שנוכחו באולפן שהעבודה נשלמה,
פחות או יותר, פתחו במסע־צלב
לטובת מימי. היא החלה מופיעה בעיתונות,
גרמה לבילבול רב אצל מעריציה
של מונרו, קיבלה את הכינוי ״ייצור התא ווה״
,ולמדה כמה מישפטים מפוצצים
עבור העיתונות.
השבוע הגיעה לשיא, כאשר נשאלה מהו
סוג הלבנים האהוב עליה ביותר, והשיבה :
״לעולם איני לובשת חזיות. הן עוצרות
לי את הנשימה.״
כשקראה זאת מרילין מונרו התנחמה
במקצת, וחשבה שבכל זאת נשארה לה
המילה האחרונה. היא הכריזה פעם, שאינה
יכולה להופיע בתצלומים כדוגמנית לתח תונים,
מאחר ואיננה לובשת כאלה.

• בתום מישפט מחתרת צריפין יצא
אפרים גוזמן, ה״בוס״ חובב ההלצות
של התאחדות הסוחרים, מאולם המישפט,
והציע לקחת במכוניתו את אילנה חרד תי,
אשתו של הנאשם מס׳ ,1ואת איש
ידיעות אחרונות, עצור פצצת הצירות
הסובייטית, כרוך גאדל. בדרך ניתקל
בעורך־דינו הראשון של חרותי, שמואל
תשיר, ושאל אותו בצחוק אם הדבר
לא יהפוך אותו לחבר באירגון המחתרת,
בעיני החוק. השיב תמיר :״היום זה
צחוק, אך בעוד שנתיים, אם הכל יימשך
כך, זה יהיה רציני מאוד...״

1X111111
1; ,111 11

נמא*
ובעלה של העיתונאית זיווה יריב) ,שהתייתם בתור זמן קצר משני הוריו וגר בביתו של
הזקן ביפו. בתמונה עומד יורם ליד יגאל אלון, כשמאחוריהם עומדות, מימין, מזכירת מטה
הפלמ״ח, שושנה ספקטור, אשת מפקד סיירת ה־ ,23 ומשמאל: רובשה שדה, בתו של ״הזקן.״

• האירגון הפוליטי שהוקם על־ידי
משה סנה כשהוצא ממפ״ס. מיפלגת השמאל
הצטרפה כעבור זמן למק״י.

להקת ^ו מ ,*0ן״וו!ור 1ב ה3 ,ז| ה 0 0וי 0

למויותתס מב צ ע 6א ס -1ה י0
תחנות האיסוף

תל אביב
תוצ״ ש 2.9.78
בשעה 8.30 בערב
בחום ית:
להקת״שמפייך
מכבה הדיסק! הישראלית שרי

בסופרמרקטים של אגודה צרכנית
תחנות האיסוף פועלות
״תל־אביב דן שרוך
בימים א׳ ב׳ ד־ ה־תל־אביב.
רחי אכן וני הל 30
בין השעות <.30־< אחה׳־צ
ירושלים. סופרמרקט ־המשכיר־ חל־אביב. רח׳ לה־נרדיה .78 יד אליהו
רמת־אביב. רח׳ בחדצק׳ 43
רח המלך ג ורו.׳ .פיות בן־יהורה
בת־ים. מנדל שום. שדי העצמאות
חיפה. סופרמרקט ׳׳צרכן״
חולון. רח׳ סוקורוב 48
קרית אליעזר, ככר מאירהוף

רמת־גן. רח׳ הרואה 2
רמת־גן .־אתמך רח׳ דבוטינסקי
פתח־תקוה. רח׳ ח״ם עוזר זיז
ראשל־־צ.רחי רוטשילד 9
רחובות, רח׳ יעקב 3
באר־שבע ,־צפון׳ הנשיאים, שכי וי
נתניה, רח׳ ירושלים 29

נבחלת ההתעמלות של הפועל חולון
בהדרכת אלוף ישראל בהתעמלות לשעבר זיקי וישדה.

מנחה: אלי ישראלי

לות ההוסעות ו!וללהקתשמס-ן!!!ישלא במסגרת המבצע:
יום ו׳ 25/8בשעה 9.30 בערב קולנוע ־׳קרך, ב׳ ש.
יום שבת 26/8בשעה 9.30 בערב אודיטוריום. חיפה.

יום ב׳ 28/8בשעה 9 15 בערב קולנוע ״אילת״ דימונה.
יום ה׳ 31/8בשעה 9.30 בערב בגיני האומה. ירושלים.
יום ו׳ 1/9בשעה 9.30 בערב קולנוע ״הוד והריה.

כר טיסים לה שיג: ירו שלים: כהנא. ויתר ה מ שר די ם חי פ ה: םשרדגרבר זיהר ה מ שר די ם. באר־ שבע: שרד מרקור ויתר הס שו־דיס. נהריה: שרותי דוד
אירגון התופעים0 :ינגוין הפקות דדבע״מ .

העולם הזה 2139

פרסום א. נל

לון מזמינה אותך לכלות

יום עם פארה

לקראת הצגת סדרת תכשירי טיפוח השיער
״פארה פוסט״ של פברז׳ה, מכריזה לון על מבצע
יחיד במינו:
בילוי יום עם פארה, בעת ביקורה הקרוב בארץ.
כל הקונה ממוצרי הדם או פברדה בסכום של
— 100ל״י ומעלה עשוי לזכות באחד הפרסים הבאים:

פרס ראש1ן
בילוי יום שלם בחברת פארה פוסט מייג׳ורס
בעת שהותה בארץ וזכות קנייה בסך 5,000. -ל״י
ב״בית היופי לון״

פרס שני
זכות קנייה בסך— 4,000.ל״י ב״בית היופי לון״

פרס שלישי

18^ 11

זכות קנייה בסך 3,000. -ל״י ב״בית היופי לון״
כל מה שעליך לעשות הוא,למלא בעת הקנייה
את תלוש ההשתתפות ואולי את או אתה תהיו הזוכים
המאושרים שיזכו לבלות יום גדוש חויות
בחברת פארה פוסט.
דרשו את תלוש ההשתתפות בתמרוקיות, אצל דיילות
היופי של לון בשק״ם, בהמשביר לצרכן,
בכל־בו שלום וב״בית היופי לון״
המבצע יסתיים בסוף חודש אוקטובר.

לנץ, פברדה. הדס,

תכשירים לאיפור וטיפוח החן שעושים לך יופי.

31105

0 £מ^6£ץ

אבנת! קומו! 1שיפוי!1נעמן

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמיגהלה:
תל־אביב, רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רה׳ בן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי. העורר: אלי תבור עורך
תכני ת: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית ״הודאי. ראש המינהלה:
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

מר, מר מאד נוחלו של חבר־כנסית
חולה־פירסומת בתקופת הסגרה.
קם ח״ב כזה בבוקר ואיינו מוצא יא ת
שמו כעיתון. לא בכותרות, ואפילו לא בטורי
היאנקדוטות. אין מי ׳שידווח לציבור
עיל פעילותו הנמרצת אפילו בתקופת הפגרה.
הרעיונות החדשניים, הצצים במוחו
חדשות לבקרים, איינם מגיעים איל העם.
עד שתחדש הסנס׳ת את דיוניה עוד עלולים
לשכוח את קיומו.
אבל, כך מסתבר, ח״כ חרוץ באמת יכול
למצוא מוצא גם מרעה חולה זיו. יוש פתרון
— העולם הזה. יכול הח״כ המתוסכל לגשת
לספריית הכנסת, לדפדף שם בגיליונות
ישנים של השבועון המסויים. לא יקשה
עליו לגלוית פרשיה ׳אחת יאו שתיים ש נחשפו
בידי כתבי העולם הזה ואשר שאר
אמצעי־התיקשורת במדינה התעלמו מיהן.
לכאלה יש הרבה. מכאן אל הכותרות הדרך
כבר סלולה.
כל מה שעל אותו ח״כ לעשיות הוא
לקיחת את ממצאי !חקירת העולם הזה ולהפיץ
אותם בעיתונות וברדיו — בגילויים
פרטיים שלו. הוא יכול גם להריץ מכתבים
לרשויות, לתבוע מהן חקירה. מרגע זה
מובטחת ליו תהילת החוקר האמיץ, חושף

במחלקה לקולנוע, שבפקולטה ליאמנויות
באוניברסיטת יתל־אביב. הוא מריץ מכתבים,
תובע חקירה ומזעיק את דע׳ת־הקהל.
רק דבר אחד הוא שוכח, מש׳ום מה, לעשות:
להזכיר כי הפרשה כולה נחשפה
ופורסמה על־ידי העולם הזה עיוד לפני שנה
וחצי. כך יכול ה׳ח״כ האמיץ גרופר להופיע
באמצעי-התיקשורת, לברבר יעל מי0מ־כים
״שהגיעו לידי״ ,בקשר לאותה פרשה,
מבלי לציין!שאותם מיסמכים כבר ראו אור
מעל עמודי העולם הזה. הוא יכול גם
לגנוב את הסותרת שהדביק העולם הזה
( )2056 לפרשה, ווטרגייט באוניברסיטת תל־אביב,
ולהציג איותה כהמצאה מקורות שלו.
!אין כל פסול !בכך שחבר-כנסת מסתמך
על מידע שפורסם בעיתונות לצרכי פעילותו
הסדלמנטרית. להיפך, זוהי תופעה
מבורכת. חבר־כנסת רשאי וחייב לכלול
בתחום ׳פעילותו הפרלמנטרית פרשיות ש־
׳נחשפו על־ידי העיתונות ושיש יבחן, ילדע-
תו, עניין ציבורי. במקרים רבים עשויה
פעילות כזו למנוע התעלמות !או טישטוש
הפרישה. אולם ׳ההגינות המינימאלית מחיי בת
לאזכר לפחות !את העיתון שהשקיע
עבודה ומאמץ בחקירת הפרשה וחשף אותה
לראשונה ברבים.
ח״כ גרופר לא עשה זאת. ואולי יש לו
סיבות טובות לכך. כמי שמבקש ליצור
לעצמו חך מיית ישיל ׳איש־ציבור הגון, הלוחם
בשחיתות, הוא לא היה יכול לשאול בפומבי
מדוע הפסיקה המישטרה את חקירת

החשוכים של העיתונות הישראלית בתקופתו
של דויד בן־גוריון.
׳בזמנו ׳שיל בף גוריון היה העולם הזה
מוחרם !בכל ׳אירוע ממלכתי, ממשלתי יאו
צה״׳לי. יורשי ״הזקן״ הבינו כי חרם זה
אינו יעיל! ,וכי למרות החרם מגיע העולם
הזה לכל מקום ומכסה כל אירוע השווה
כיסוי לדעת ע׳ורכיו. כך הוסר החרם מעל
״השבועון המסויים״ ,שם שהוטבע על־ידי
בן־גוריון, כשהיה נאלץ להתייחס להעולס
הזה אך לא רצה לנקוב בשמו המפורש.
שרים, חברי-כנסת ופקידים בכירים !נפגשים
ומתראיינים בגלוי עם העולם הזה
׳והמערכת אינה יכולה לעמוד בשטף ההזמנות
המגיעות אליה לאירועים שונים.
העולם הזה היה הראשון שפירסם, שבוע
לפני יום־ההולדת, על ״מסיבת ההפתעה
להיערך. הסתמכנו על מקורות פנימיים,
שדיברו על 500׳אורחים. רק עליזה
בגין ידעה אז, כי לאמיתו של דביר יהיו
למעלה מ־ 1000 קרואים. החלטת המערכת
היתר, לכסות יאת המסיבה. ההנחה היתד!
כי נחמן, כמו שיאו־ נציגי העיתונים.
יום לפני המסיסה, כשהתברר כי הזמנה
אינה מגיעה, ניסתה המערכת להתקשר אל
ראש ליישכתו של ראש־הממשלה, יחיאל
קדיישיאי• קדי׳שאי התחמק משיחה, ומזכיר-
תיו התקשתה לתרץ מדוע אין הוא יכול
לדבר עם כתב ׳העולם הזה.
למחרת עלה צוות השבועון — כתב ו
בשעות
הצהריים הודיע לנדאו כי דוברי
ראש־המטשלח, דן פתיר ושלמה נקדימון,
טילסניו למנהל מלון פלאזה ׳ואיימו עליו
כי;אם הצלם שלו, דני לנדאו, ימסור תמו נות
ילהעולם הזה, ינתק מיישריד ראש־הממשלה
את קשריו עם המלון. המנהל
הנפחד יאיים על פרנסתו של דני לנדאו,
שנבהל וסירב להעביר אלינו את התמונות.
כמה
׳אישי־מדינה ופקידים בכירים הבינו
את שהתרחש מחוץ לבית ראש-הממשלה.
הם ׳נכנסו פנימה ׳וביקשו מעליזה בגין להר שות
לצוות העולם הזיה להיכנס. אך היא
סירבה בתוקף. רק כשעמדה המסיבה להסתיים,
החליטה, כי עתה כבר מותר להכניס
את העולם הזה. שליח בהול יצא מטעמה
יאל מחוץ לבית ,׳והזמין את הכתב
׳והצלם פנימה. אולם הם סירבו.

למחרת ביקשה המערכת מדוברי ראש־הממשלה
להתייחס הן למסיבה והן לחרם
שהוטל על העולם הזה. דן פתיר, שהגיע באיחור
ניכר למסיבה טען :״לא היה אף
צלם בפנים. רק דויד רוביניגר, מהג׳רוסלם
פוסט, שהוא ידיד ׳אישי של גברית בגין,
נכנס אבל הוא לא צילם.״ דן פתיר טעה.
רבים ׳מהאורחים ראו ואת המבזק של ר׳ובינ־גר,
מי שהיה פעם צלם העולם הזה, כשהוא

דובר ראש־הממשלה שלמה נקדימון (עם בנו) כיום־ההולדת לבנין
איך לדווח מבלי להיות בפנים

הגילוי כ״העורם הזה״ ()2056

ח״כ פסח גרופר

איו להתפרסם בלי להתאמץ
השחיתויות. העיתונים יפרסמו את גילוייו
בהבלטה. הרדיו ישדר ראיונות ׳אישיים
עמיו, שבהם יופל לספר בהתרגשות מז׳ויי־פת
על מאבקיו הבלתי נלאה לטוהר־המי-
דות! .אם ישכיל לעטוף במעטה מיסתורין
את ״מקורות המידע החשאיים שלו,״ יחזק
את ׳תדמיתו ההיריואית בעייני הציבור. ב־
״עוינת המלפפונים״ ישיג בכך יתרון ניכר
על פני ׳חבריו הח״כים.
צחוק צחוק, אבל זה מה שקרה לח״כ
הליכוד פסח גרופה
בשבועות האחרונים הוא מנהל מאבק
׳נמרץ סביב פרישת שחיתות, שהתגלתה
העולם הזה 2139

הפרשה ,׳אחרי שפורסמה מעל עמודי העולם
הזה. אילו היה עושה זאת, אפשר היה
להפנות אל המישטרה עוד כמה שאלות,
כמו, למשל, מדוע ואינה חוקרת פרשיות
שחיתות אחרות שיפורסמו על־ידי העולם
הזה, שגיבורו המרכזי לא היה אלא
ח״כ פסח גריופר עצמו?

שערוריית יום־ההולדת שערכה עליזה
בגין לבעלה, ראש־הממ׳שלה (העולם ׳הזה
,)2138 היוותה לא רק שערורייה של ביזב׳וז
ראוותני, אלא גם תיזכורת לימי־הבי׳ניים

צלם — לירושלים, כדי לדווח על האירוע
החברתי ,׳׳שהיה ׳אמור להיות האירוע של
השנה ׳והפך למיון של הישנה. הגורילות
של ביית ראש הממשלה הודיעו לכתב ולצלם
:״יש לנו הוראות שלא לתת לכם
להכינם. אין מה לעשות, ההוראות באו ישר
מהגברת בגין.״ היו שם כמה מעובדי הד
לישכה, ישרצו להמתיק את הגלולה :״עליזה
בגין רוצה מסיבה פרטית, ללא עיתונאים.
יאף עיתונאי לא הוזמן.״
אולם אנשי הצוות נשארו ליד ׳ביית ראש־הממשלה,
כשהצלם, ציון ציפרי׳ס, דואג להנציח
את כל מי .׳שעלה לרגיל, אל מנחם
ועליזה בגין. יבין היתר הוזמנו ובאו עיתונאים
וצלמים רבים. את הארץ ייצג יאחד
הכתבים הבכירים של העיתון, עמוס אילת.
אריה צימוקי ייצג את ידיעות אחרונות
ויוסף וקסמן את מעריב. למחרת בבוקר התפרסמו
יתמ׳ונות צלמי העיתונות היומית,
שהוכנסו יאף הם למסיבה, ותודרכו על-ידי
עליזה בגין את מי לצלם ואיך.
כשהגיע דובר ראש־הממשלה, שלמה
(״נקדי״) נקדימון, יאל המסיסה, יחד עם
בינו, פנה ׳אליו כתב העולם הזה בטרוניה.
נקדי פסק לו :״מעריב וידיעות אחרונות
בפנים — אתם לא !״ היתה זו ׳תשובה מוזרה
מפיו של מי !שהיה עיתונאי ׳וידיד המערכת
!במשך שניים רביות, לפני שהפך
להיות דוברו של בגין.
אחד מצלמי העיתונות שנכנסו למסיבה
היה דיני לנדאו, צלם ירושלמי העובד, בין
היתר, גם כצלם שיל כמה ממלונות הפאר
בירושלים, ביניהם מלון פלאזה, שטבחיו
הכינו את מסיבת היום־הולד׳ת. לצורך כיסוי
המסיבה מינה אותו במקום הכתב ל-
״צלם המערכת״ ,ולמחרת בבוקר היו צריכות
להגיע התמונות למישרדי המערכת.

מסנוור עיניהם שיל ׳קרואים. מלבד זאת,
למחרת הופיעו בצהרונים תמונות שצולמו
במסיבה.
לגבי העיתונאים טען פתיר, כי ״אלה
שהיו יביאו כאורחים פרטיים ולא כתביו.״
הייתה זיו שטות ׳מוחלטת. העיתונאים מילאו
את חובתם העיתונאית — וכתבו. אולם
העובדה שנמנו עם אורחי מסיבת-הראווה
מנעה מהם דיווח ביקורתי.
לגבי הביזבוז שהופגן במסיסה חייו דוברי
ראש־המממשלה היסטריים לגמרי .׳נקדי-
מון סירב למסור פרטים ׳וביקש להתייחס
ל״מסיפה הפרטית״ בעדינות. הוא ׳אולץ
על־ידי בני מישפחת בגין להתחמק מתשובה
בנוגע למקורות הכספיים למימון המסיבה,
וטען כי אלה מקורות מישפחתיים.
החלק העצוב בפרשה כולה הוא דווקא
שלמיה ניקד״מון. ייתכן וראש הממשלה או
עליזה בגין מחמיצים מדי פעם גיליון מסויים
של העולם הזה, אולם נקדי הוא עיתונאי
ותיק היודע כי איסורים, מסוג האיסור של
עליזה בגין, מעולם לא הפריעו להעולם הזה
למלא את שליחותו.
׳והראייה: הכתבה, שהשתרעה על פני
שלושה וחצי עמודים, שהופיעה בגיליון
האח׳רון של העולם הזה, כללה דיווח מפורט
על המסיבה, צילומים על מה שאירע
מחוץ למישכינו של ראש הממשלה ׳ובתוכו,
וכן דיווח בלעדי על מחירה שיל המסיבה
השערורייתית.

אס את מתאכזבת מאד בימי סוף הש־בוע
זכרי שרצית בזה, ולא עשית שוס
דבר בסיסי כדי למנוע
את הדבר. האיש
שפגשת שוב אינו משאיר
בפין אלא טעם
של אפר. זכרי שגם
הוא איננו יכול לתת
לך מה שאת מרשה לו
תהסס אל לתת,
לצאת לבלות הרבה,
במרס -
באפ רי ל
לערוך טיולים ארוכים.
רצוי במכונית ;
הופעתן היא בעלת חשיבות מרכזית לבריאותך
ולמצבי-רוחך, שמור פאסון.

0ווו

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבוע את
חיי האהבה שלך. אם
אתה נשוי — תפרוץ
מריבה סוערת בינך לבין
אשתך. אם יש לך
חברה — תיפרדו. גם
את, בת שור לא תלקקי
דבש השבוע: את
תיפרדי לזמן ארוך מאדם
הקרוב מאד אליך.
שתייתך המופרזת תרחיק
את רוב ידידיו.

השבוע מתחילה תקופה בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה, שוב ושוב. על כן מוטב
שתתכנן בזהירות את
צעדיך הבאים. בת
תאומים: הזהרי במיוחד
מסקי, תאכלי
לפני שאת הולכת בבוקר
לסידורים, כוח
המשיכה שלן יגבר,
לקראת סוף השבוע.
אחרי מוצאי שבת
תגבר השפעתן למשך
זמן קצר. נצלי זאת.

הרגע לו אתה מצפה חודשי
יגיע השבוע, ביום חמישי
שון. הוא גם יהווה
עבורן סימן לפתיחת
תקופת־חיים חדשה. אין
צורן למחוק את העבר,
אך השתדלי לבנות
עתיד טוב יותר.
כוח השיכנוע שלך גובר.
אתה אמנם מוצא
; 2בספטמבר ־
את עצמך מבודד, אך
22באוקטובר
יחד עם זאת מאושר
ובעל כוח בלתי־רגיל.
אפילו יריבים, עליהם תשפיע בנושא מסו״
יים, יכבדוך. הרבו בשבוע זה במסעות.

מוזר אין שאתה מסתבן כל הזמן ג־תככי־הזולת,
לא ז כאילו כל זה היה
אהוב עליך. אבל אתם
שונאים תככים, לא
כן, בני־עקרב ז נו,
את הסוד לא נגלה.
זה יישאר בינינו. לעומת
זאת, כדאי להתרענן
במעט נסיעות או
טיולים. הבריאות שלך
חשובה, בת עקרב :
שימרי על עצמך — בייחוד
הישמרי ממח ״
לות
מידבקות, בעיקר במקומות ציבוריים.
הרבי להתרחץ בים, כי מי הים
המלוחים ישפיעו עליך טוב. לבשי בהיר
ואל תחקי את חברתך. זה רק מזיק.

עקת

תיווכחי לראות שהוא מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע
לך. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו
כשתבחיני שהוא נמשך
אליך. יוס חמישי
הוא יום השילטון הבלתי
מעורער שלך.
הוא עשוי ביום זה להסכים
לכל מה שעולה
23בנובמבר ־
20בדצמבר
על רוחך, אפילו לקבל

את חיצייך השנונים-.
אל תספרי לו על הידיד החדש שהיכרת.
מכחכים איש השנה
׳כיוון ׳שמתקרבים ׳ובאים הימים !הבוראיט,
וכמנהגכם בקודש ודאי סומרו גם השנה
על המסורת של בחירת !איש־השנה, מבק׳ש
אני להיות מן המקדימים ולהציע לבחירה
את איש־השנה לפני שיהיה מאוחר מדי
ואתם תחליטו מבלי להתחשב בדעתי.
איש־השנה הבילעדי של תשל״ח הוא
נשיא מצריים !אנווואר אל־סאדאת, שהשנה
כולה עמדה ׳בסימן יוזמת־השלום ישלו. הוא
ולא אחר .׳וזאת למדות ׳שבשעתו כבר
׳נכוויתם בביקורת חריפה ׳בעת שבחרתם
נשוא מצרי (גמ׳אל עבד־׳אל-ינאצר) כאיש־השנה
׳ת׳שט״ז.
חנן ׳מילוא, ירושלים
...אני מציע את הפרופסור ייגאל ידיו כמועמד
לתואר ׳איש־השנה ׳של העולם הזה.
הוא ומה שקרה לו ׳ול תנועתו מסמלים ״ויתר
מכל דבר אחר את פרצופה האמיתי של
ישראל ׳בישנה האחרונה.
אליעזר וכרקוביץ׳ ,תל־אביב
אריק שרון — האיש ׳שהצליח לחיבל ב־יוזמת־השלום
של הנשיא סאדאת.
אלי גור, תל־אביב

ההזדמנות ׳האחרונה?
מבלי לשאול את הממשלה או לפחות
להתייעץ עם כמה מהשרים, נתן ראש-
הממשלה מנחם בגין מיד את הסכמתו
לבקשתו של נשיא ארצוודהברית ג׳ימי
קארטר, להשתתף בוועידת פיסגה בקמפ-

הגורלית, אני בדעה כי אסור לה לממד
שלת־ישראל לעשות כל שינוי בהצעותיה.
רק אם ילמדו המצרים שממשלת־ישראל
היא עקבית ונחושה בהחלטתה ואין כל
דרך לשנות את עקרונותיה — הם יהיו
מוכנים לשבת אל שולחן המשא־ומתן
ולנהל מיקוח כנה ואמיתי.
עמירם לביטוב, הרצליה

נושא אופנתי
נושא יחדש צץ מעת לעת, כך ישכל ׳אחד
יכול ליחוש עצמו ישוב צודק וזועם. הנושא
החדש: השימוש שעושים י׳שראלים בעבודת
ילדים ערביים, בחקלאות, בגינות ומי
יודע יבמה עוד?
יש נקודת !אחת שהיא סלתי־נסבילת באמת:
ומשלמים לילדים אלה פחות מימה ש שווה
עבודתם — בקיצור, הם מהווים עיס־קד.
טובה לושיראליט ׳ולקבלנים הערבים
העושים הון על גבם. אבל גם כאן, במקום
שאני מסכימה ׳בהחלט ׳שקיימת הפרה של
זכוייות-האדם, מתעוררת השאלה: מה הוא
השוד האמיתי של עבודת ילדים? האם
יש איזה שהם ׳תקניות בתהום זה? ואיך
יכולות להיות טעינות, כשילדים ישראלים
אינם עובדים (דבר ׳שלפעמים, נדמה לי,
צריך ׳להצטער עליו) ?
נקודה זו אפשר לפתור ׳במהירות: המודד
לשכרם צריך להיות שכר־העבודה
ישל סוגר ישראלי פחיות ס ,30 משום שילד
מבצע פחיות מאשר מבוגר. ישכן האפלייה
היא מבוערת ובסופו של דבר גם מסוכנת.
הזרד. לוויכוח על עבודודהילדים הער־יביים:
אין שיום דבר פסול בכך שילדים

|1שח

״זי י־רגש־הנקמנות
לא יעזור לך, ועשוי אף
להזיק לתוכניותיו לטווח רחוק. מכתב שיגיע
אלייך ביום ג׳ בת
סרטן יכעיס אותך כל־כך,
שמוטב כי תשקלי
ימים אחדים את תוכנו,
בטרם תנקטי פעולה
או תשגרי תשובה, לכאן
או לכאן. לעומת
זאת אין ספק שאפשר
לנצל את השבוע הזה:
21 בי ו ני -
20 ביו לי
לשקול בו מחדש את
כל הבעיות הכספיות
והמשפחתיות שלך, לאור הגילויים החדשים
שעליהם לא ידעת קודם לכן.

יום ד׳ מתאים לסידורים כספיים. יום ו׳
מביא לך בשורה לא כל־כך נעימה. זהו
שבוע.טוב לאלה הרוצים
לבלות, לרקוד ולטייל.
אולם בסוף השבוע
עליך לאגור כוח
לקראת הבאות — לא
כל־כך טוב לעסקים.
בייחוד ידאיגו אותך
שותפיך ושבנין. סידורי
בית יש לסיים
בזריזות — אחרת יביאו
לך שיברון ראש.
בחזית״הלב אין השבוע הרבה חדש.

3331210

ה־ 24 בחודש עשוי להתגלות לך כיום בעל
משמעות בכל הקשור לפעילותך הרומנטית.
תיווכח שיש לך
יותר ידידי־אמת ממה
ששיערת.מתנות שימושיות
יפתיעו אותך.
חיי־חברה עליזים ונעימים
יסיחו את דעתך
מבעיות היוס־יום. שבוע
טוב לחיסכון. התקשרות
עם בן מזל דגים
עשוייה להיות מועילה
גם לטווח ארוך.

אתה מרבה לשבת במקומות ציבוריים,
בלי לעשות דברים מועילים. נסה לשנות
מינהג פסול זה לפני
שיזיק לן. אל תנסי
לחפש את עתידך בעבר
— הוא עזב אותן
וזהו ! לעומת זאת,
תפגשי השבוע אדם,
שיקסים אותך. בגישה
נבונה, תצליחי לרכוש
את חיבתו. בעיות נפ21ב
ד צ לנ ב ר ־
10בינואר
שיות המציקות לך,
אינן מאפשרות לך להתרכז
בדברים נחוצים. התייעצי עם רופא.
קצת בילוי, עשוי לשפר את מצבך.

דייויד. בגין אומנם הצדיק זאת בכך שהניח
מראש שהסכמת הממשלה להחלטתו זו
תינתן פה אחד — כי בממשלתו של בגין
אפילו החלוקים על דיעותיו מצביעים
בעדן. אבל עצם הצורה שבה ניתנה ההס כמה
מולידה הרהורים נוגים אם אין אנו
גולשים בהדרגה לקראת מישטר טוטא-
ליטרי, שבו עושים כל חברי הקאבינט את
רצונו של המנהיג ובו הוא יכול לקבל
החלטות גורליות מבלי להביאן להחלטת
הממשלה.
צפי פומרניק, חיפה

אם כי יש כל הסיכויים שתרצה לנצל את
החופש החדש שלך, אל
תעשה זאת: גס הנסיעות
מסוכנות השבוע,
לבני־דלי, וגם שינויי-
הפתע טומנים בחובם
כל מיני סכנות פסיכולוגיות.
כדאי, לעומת
זאת, להכיר אנשים חד20ב
ינואר -
שים, ולהתעניין בתחו18ב
פ ב רו א ר
מים חדשים. בזהירות.
עיסקה טובה מזדמנת
בדרכך — קחנה בשתי ידיים ואל תעזבנה.

אם אומנם תושג איזו שהיא התקדמות
בוועידת הפיסגה בקמפ־דייויד תהיה זו
הוכחד. נוספת לכך שטענתה של ישראל
כל השנים בדבר חיוניותן של שיחות ישירות
בין מנהיגי ישראל למנהיגי ערב
לקידום השלום, אין לה על מה לסמוך.
אם יהיה הישג כלשהו — הוא ייזקף
בלעדית לזכותו של המתווך — ג׳ימי קאר-
טר, ויסייע לו להגברת פופולאריותו רד
מיתדרדרת. אם יהיה כישלון — קארטר
ייצא מזה איך שהוא, אבל אין ספק שיש ראל
תואשם באחריות. לפיכך האופטימיות
המופרזת של ראש־הממשלה כי גם אם
יכשלו שיחות קמפ-דייויד תהיינה עוד
הזדמנויות להמשך השיחות, מפוקפקת בעיני.
אברהם
הראל, תל-אביב

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים
לעריכת חשבון נפש
ולהבהרת מטרות לטווח
ארוך. דאג לכן
שתימצא בחברתם של
ידידים מהימנים וריאליסטיים,
שיוכלו ל-
הדריכך ולסייע לך בקבלת
החלטות חשובות,
חיה זהיר בכל
19בפב רו א ר
הנוגע להוצאות כס20ג
נירס
פיות שתקבענה את עתידך
מבחינה חומרית.

אורי אבנרי טוען במאמרו מחנה דויד
(העולם הזה )2137 כי ועידת קמפ-דייויד
היא ״ההזדמנות האחרונה״ ולאחריה לא
יהיה עוד מנוס ממילחמה. בשנה האחרונה
השתמש אבנרי לפחות חצי תריסר פעמים
להגדרת מאורעות שונים כ״הזדמנות אח רונה״
.והנה, למדנו כי תמיד יש עוד
הזדמנויות גם אחרי ״ההזדמנות האח רונה.״
מול
כל אלה הטוענים כי ישראל חייבת
לשנות את מדיניותה לקראת הפגישה

לומדים לעבוד בגיל מוקדם, כדי להרוויח
כסף על־מנת לסייע להוריהם ׳ולתרום את
חלקם באחריות לאחזקתם ולאחזקת ביתם
— הם לומדים בדרך זו לעמוד ברשות
עצמם. יאם ילד׳רוצה באמת ללמוד ׳ולהפוך
ואחר־כך לרופא יאו לבעל מיקצוע ״חישוב״
אחר, הרי ׳שהעסוחה בגיל צעיר לא תמנע
ממנו להשיג את מטרתו — אם הוא הפץ
בה ברצינות. להיפך, מטרה המושגת למרות
הקשיים יש להעריכה יותר והיא גושאת

תוצאות, בהתמסרות לעבודה.
׳ובואו לא ׳נשכח היבט נוסף של הנושא
החדש .׳אי׳נ־ספור: אמהות ואבות בכל העד
לם מביאים יאת ילדיהם המוכשרים לתיאטראות
איו לסופני-קירקסים ,׳בחיפוש
אחרי ׳תעסוקה, קארייירה ׳והון. ילדים אלה
עוברים אימונים מפריכים ומתורגלים לחייך
ע׳ל־פי פקודה ,׳והופכים לעבדים קטנים
לסוכניהם. יאייש אונו שואל אם הם
מאושרים יאו לא. למעשה התוצאות על
הבמה הם נאות לעיתים ,׳והם מרורחים
כסף טוב, יאט כי לא יתמיד.
כאשר יצוץ שוב נושא חדש, הבה נס-
תכל מסביבנו, נחשוב מעט על עצמנו
ללא השפעת אמצעי־התיקשורת, ואז נחליט
אם זוהי אומנם זעקה חדשה והאם
כולנו כה טהורי־מוסר, כפי שהיינו רוצים
להאמין, ונתחיל לתקן את העיוות
היחיד שלדעתי הוא הזועק לשמיים: ה־אפלייה.
אירנה
גטרי, תל־אביב

שמן על מדורת הפיגוע
מבין כל הדברים התמוהים, הקשורים
בהתנהגות המישטרה וכוחות־הביטחון בפיצוץ
האחרון שהיה בשוק־הכרמל בתל-
אביב, פחות מובנת תגובתם על תופעת
האלימות כלפי בני־המיעוטים. התגובה ה־
(המשך בעמוד )10
־;וווד רז

הז ה

0 1 *0

שובבות נעורים,ח״ם משוגעים ו קא 0ר׳ -הנ א ה אמי ת ת

רעננות,רכות, שובבות ואודה צעירה.
״קאפר,״ -
הנ אהא מי ת ת ותחו שות נפל או ת.
״קאפרי״ -
סבון הנעורים של ״עץ הזית״ מפל
שמן קוקוס מעולה
לריכוך העור, עידונו וטיפוח יופיו
ומרכיבים טבעיים ל שמירת בריאותו.

צ־ ״קאמרי״-הנאה אמיתת.
ץ2./5 ארואו->11x 1 ^1

סבון ״חוצלארץ״ מעולה
מ תו צרתעץוגז ״ י ו @

ו 1טג!ו

ה עו ל

1 3 13 9

מכתבים
(המשך מעמוד )8
רשמית של דוברי המישטרה מול מצלמות
הטלוויזיה היתה של ״גינוי חריף״ ותו לא.
כלי התיקשורת דיווחו בהרחבה על מעצרם
של עשרות בני-מיעוטים, שנקלעו לשוק
בזמן הפיצוץ. חלקם הוגדר כ״מעצר מונע״
,אולם עד היום לא שמענו על מעצרו
של אחד מאלה שהתפרעו וביצעו מעשי
אלימות כלפי בני־המיעוטים. וזאת, למרות
שדווח שהשוטרים עצמם ספגו מכות
קשות מצד אותם ביריונים.
האומנם קל יותר לתפוס את מבצעי
הפיגוע מאשר את אלה שהוסיפו שמן למדורה
שפרצה בעיקבותיו.
יהודה קונפורטס, תל־אביב

פירסומת פסולה
למרות שעורך־הדיו שמואל תמיר מכהן
זה קרוב לשנה כשר־המישפטים בממשלת־ישראל,
עדיין ממשיך שמו להתנוסס על

ויפה, אבל מה עם אלה שלא אוהבים לשוח
ולשוחח בתקן של נבחרת כדורגל? שיבנו
רפסודה ויסעו לים?
וחוץ מזה, איך אפשר להשוות פינה
שקטה ונינוחה עם אוכל מיוחד ואווירה
מיוחדת — איך אפשר להשוות זאת לתענוג
ההמוני והנפלא של כיסאות־פלסטיק באגורה
ופרחי־פלסטיק נלבבים שאינם נובלים
לעולם?
ובקשר לשכנים, אפשר למצוא את
שביל-הזהב, שאולי לא יספק את כולם,
כי הרי זה בלתי אפשרי, אבל לפחות לא
יקפח את מעט הטעם הטוב שתל-אביב
לוקה בו. אפשר לסדר שרוב מקומות-
הבילוי יהיו במקומות סגורים, אחרי גמר
שידורי הטלוויזיה, כלומר מהשעה 00.30
(חצות וחצי) ,חוץ מיום שישי וחוץ מהמקומות
שאפשר בחודשי הקיץ התל־אביבי
להשאירם פתוחים לשמיים גם יותר מאו חר.
1נ.ב.
אחד
מפרנסי העיר הזכיר לטובה את

X2 £מ 1ו51-1*113£1. 7 1* 4 0 * ,

15, *071-150-111.0 8170 0 . 80X 1889
1 8 1 * 7 1 7 , !58*81

שמד שד שר־המישפטים על מעטפת־דואר מיסחרית
נזינהל ציבורי תקין
מעטפות מישרד עורכי־הדין שניהל בשותפות
עם עורך־הדין יצחק מוריץ. כפי ש תוכלו
להיווכח מהמעטפה המצורפת בזה,
הופיע שמו של שמואל תמיר על מעטפה
שנשלחה ממישרד זה ב 30-ביולי .1978.
עד כמה שזכור לי הצהיר בשעתו שמואל
תמיר, עם התמנותו כשר־המישפטים,
שהוא נוטש את עסקיו הפרטיים כעורך־
דין. השאלה היא אם אומנם עשה זאת?
אם כן, מדוע הוא׳מרשה ששמו ימשיך
להתנוסס על מעטפות מיכתבים של מיש־רד
פרטי — עובדה שיש בה כדי ליצור
את הרושם ששר־המישפטים ממשיך להיות
שותף באותו מישרד?
כיצד ניתן להסביר תופעה זו דווקא
מצד אחד משרי ד״ש, שהמינהל הציבורי
התקין היה אחד מעקרונות־היסוד שלה?
זאב שחר, תל־אביב

המיסעדה היחידה הראוייה להישאר באי-
זור, הקסבה, שהיא סגורה וגם מבקרים
בה מעט אנשים (בגלל מחיריה — ארוחה
במשכורת חודשית של שכיר).
אודה טוכאי( ,דיירת צפון דיזנגוף),
תל־אביב

שימחה לאיד
עזות־הפנים ׳ונחישות־המצח בהן מוסיף
הפרופסור ייגאל ידין לשאת את שם הדמוקרטיה,
על רקע התנהגותו האנטי-
דמוקרטית וסירובו לקבל את דעת הרוב

הצסון חסדוע

מאוזן :
)1קוף גדול; )5בן־זוגו של זבח; )10
רצועה ; )11 אביון ; )13 תבואה ! )14 עבר ;
)15 מן השוואים; )16 מונארך! )18 כלי־עינויים!
)20 יהיר; )21 מצויה במדחום;
)22 אחורי הגוף; )24 מצוי באוויר; )25
כלי־קיבול לשמן; )26 תרעומת קשה!
)28 הוד; )30 תכלית, סיבה; )31 קשה
למוצאה בערימת שחת ! )32 עליכם
לקוות!! )34 תעלת־שופכין; )35 משורר
וסופר גרמני ; )38 יישוב חקלאי ; )39 עלז;
)41 מן הצאן; )42 כף־אשפה; )43 פלא!
)45 אולם! )47 שנון! )48 הרג; )50 ענף
יבש; )51 תנועת־מים בים; )52 סימן
הכפל ; )54 תמימה, צחה ; )57 מחסום לפי
החיה ; )61 מונח בתורת החשמל ; )62
נתיב! )64 הפליג; )65 זן! )66 בגד-
שרד! )67 תרופה; )69 אבי המדע הביד־יוני!
)70 קיטור קל; )72 אנך; )74 גם
המכונית היא כזו; )75 מעטה דקיק!
)77 הרביצו!; )78 ירק־גינה; )81 הושיע!
)83 יחידה בסולם הצלילים! )85
תל־חורבות! )86 ערוץ נחל! )88 סחוב!;
)89 עשב־פרא! )91 משורר! )93 שקט!!
)95 חבל תעשייתי בגרמניה; )96 מסולם
הצלילים; )98 הגיע; )100 ענף; )102
מופע, באנגלית! )103 ככה ולא אחרת!
)104 תושב הארץ ; )105 אכסקלוסיווי.

מאונך :
)1יחידה בכרם! )2סופו של סוס;
)3חודש! )4מעבד את הבצק! )6מש אבת
הגוף; )7מאדים; )8עוף־טרף;
)9תכשיט; )12 עשירית הרבבה! )15
נקבת הגמל! )16 מחיצה; )17 אולקוס!
)19 מן המזלות; )20 בור למי־גשמים!
)21 יישוב בארץ ! )23 צאצא ; )24 קיטור !
)26 שגיאה; )27 בת-קול; )29 שתיקה!
)30 גלימה יוונית; )33 מהלומות; )34 בן-
אדם ; )36 בראוו 37 היגיינה ; )40 סמל
האיטיות; )41 כינוי; )44 מושת על כל
אזרח (הפוך); )46 מסולם הצלילים; )47
אציל מיקראי; )49 אוכלוסיית הים! )50
בליטה בקיר! )53 קיר־,מגן! )54 מקים,
מייסד! )55 גיבור חלף עם הרוח (ש״מ)!
)56 מן המצעים; )58 זז! )59 אווירון !
)60 בירה אירופית ; )62 מגופה ; )63 כיסא־כבוד;
)66 רויאלי; )68 הרמוניקה! )71
מפירקי הגוף; )73 תחליף לסלמון! )76
יום־טוב! )77 הרחק מכאן! )79 ריקוד
ישראלי ! )80 מסולם הצלילים ! )82 להבה!
)84 מלחין רומנטי! )85 מטרופולין! )87
שופט )90 :עיר בארץ! )92 אסורים!
)94 אבי האב או האם; )96 ירק-גינה!
)97 איוושת הגלים; )99 אימוני-שדה
(ר״ת 101 עני ; )102 מינחה ; )103 כלי-
קיבול לנוזלים.

שמיל בטלוויזיה (בתוכנית עלי כותרת)
— הכל גלוי ונקי על השולחן, כמו השירות
שהוא נותן. הבעייה היא לא שמיל,
אלא הצורך שחשים פרנסי העיר למחוק
כל ניצוץ אינדיווידואליזם קיים. למה ש אנשים
מהוגנים, הרוצים להעביר כמה
שעות־קיץ (קטסטרופליות במטרופולין תל-
אביב, הקייצית, המהבילה והנחנקת) בפינה
שקטה ולא־כל־כד רועשת, כמו איזו מיס-
עדונת או בית־קפה קטן בצפון העיר;
למה שאנשים אלה לא יעוטו על רח׳
דיזנגוף, בקטע המרכזי, שהחמצן שם מספיק
בקושי לעוד ציפור (ואני ראיתי שם
במו עיני כלב מעולף ולידו ציפור גוססת
מחוסר חמצן); למה שאנשים אלו לא
יתעלפו שם, אם לא מחוסר חמצן אזי
מצריחות מחרישות־אוזניים, של אנשים
שהגיחו אולי מעולם אחר, צפירות מכוניות,
ענני גזים, בנזין וסולר הנוחתים
ישר לתוך ריאותיהם? ממש תענוג להרחיב
את הריאות !
כמו שפרנסי העיר אומרים: יש לכם
את קטע רח׳ דיזנגוף המהולל למיסעדות,
למה שלא תלכו לשם? למה לפלוש לשכונות
מהוגנות? למה לכם לחפש בכלל
מקום מהוגן ושקט?
כדאי יותר לנחות בכיכר אתרים, הע־שוייה
ממש כאיצטדיון לקליטת המונים,
עם כיסאות־פלסטיק (כחול על שפת הים
שלידם) הנוגעים זה בזה, עד שאי אפשר
בכלל לנהל שיחה שקטה ונינוחה, כי כולם
צורחים לתוך אוזניך מכל הצדדים. טוב

במועצת תנועתו, מזכירים לי את הפסוק
שאמר פעם מדינאי אמריקאי :״הדמוק רטיה
היא דבר נפלא — כל זמן שהיא
לצידי.״
כ. ציוילן, תל־אביב
רבים ,׳והעולם הזה בתוכם, מגלים מעין
שימחה לאידה של ד״ש, שתוך זמן כה
קצר קיפלה את דגליה, ויתרה על עקרונותיה
ואיכזבה את בוחריה. איני סבור
(המשך בעמוד )14
ה עו ל ח הז ה 7159

יש תיירי המגלים את ישראל
דרך בירה מכבי,
אילת.

שיער פרוע וצחוק
מתגלגל על החוף.
כחול עמוק ושמש החוגגת כל השנה.
ידיים שזופות מגישות שוב ושוב
כוסות צוננות שהקצף עולה בהן על
גדותיו.

את בירה מכבי ואילת אוהבים כאן
בשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את ישראל דרך
בירה מכבי. ויש ישראלים המכירים
דרכה את העולם.

0031 ( 6 6

־־ בינלאומית

בפחות תתעו3ו 1ת
חדעוית אחת
תובללרבועו 1131110אירופיתסעוובללת :

מערכת סטריאופונית משוכללת
בעיצוב חדשני ומהודר

מערכת אירופון כולל ת:
מגבר בעל עוצמה של 30 וואט.
פטיפון משוכלל -תמסורת רצועה.
כיוון בקרת מהירות, זרוע הרמה.
זוג רמקולים.
הפצה ושדות: סלון טוקיו. רחוב אלנב תל־אביב. טלפון <12128
להשע בשק־ם. נסשניר לצרבן. ננושניו המרכזי ב בל־בו שלום. בש.א.ל ובחוויות המובחרות לסוצד* חשמל

ס ט 16 3 .

שי חתהסאחכק

עידוד הת״רוח
התיירות הוא אחד הענפים החשובים למשק המדינה. לכן כדאי לשמוע עצה
ממישהו שמבין בזה — מי אם לא שאחבק?
עידוד התיירות מציין הוצאת כספים רבים. קפה עולה כסף. גלידה עולה
כסף. סרט עולה כסף. האירופיות רגילות שמשלמים בשבילן. שאחבק ממליץ להתרכז
בעיקר בהשקעות במשקאות.
את הנורווגית, שעליה אני מספר, פגש סאחבק בכיכר־צרפת בירושלים. אסור
לי לספר איך התחלנו לדבר — כי מחר כולם ישתמשו בזה.
בערב יצאנו לאכול במיסעדה.
אני מודה — לא פתחתי את הדלת לפני הגברת. גם לא ידעתי שצריך לקרב
את הכיסא לגברת. בסוף הארוחה אפילו המתנתי, בתיקווה שהיא תציע לשלם
את החשבון.
הנורווגית בהירת־השיער נתנה לסאחבק סיכוי נוסף, והסכימה לצאת
לטיול לילי.
כשעלינו לחומת העיר העתיקה, והיא התקרבה אלי ושאלה איך היא בעיני,
אמרתי שבסדר. מה רע בבסדר ן אני מכיר המון בנות שהיו שמחות לקבל מסאחבק
״בסדר״ .אך היא נעלבה והתחילה לרדת מהחומה. האם באירופה מקובל להגיד
שהתאהבת עד מוות ולא תוכל לחיות בילעדיה, כבר בערב הראשון ז למזלי, צה״ל
חילץ אותי גם הפעם.
פתחתי מייד בסיפור הפשיטה הנפלאה שביצענו, אני ועוד כמה חבר׳ה, לשדה-
תעופה אחד באפריקה. זה הספיק כדי לחדור לחדרה שבמלון.
למחרת בבוקר כבר ידעתי מה צריך להגיד.
— טנק יו אנד קאם אגיין !
— אי דונת נו — ענתה סקנדינוויה היפה, ואת המשך דבריה אני מתרגם —
חוויית הביקור במקומות הקדושים היתה אמנם מהממת, אך השירות הבלתי-
אדיב, והיחס, שאינו מספיק * בי, קילקלו חרבה.

המדיטציה הישראלית
האירועים המסעירים, המתרחשים לאחרונה באיזורנו בקצב מזורז, גורמים
להתרגשות רבה ולעליית לחץ־הדם אצל ישראלים שונים. המתח מביא לפעמים לידי
הפרעה של ממש ביכולת לנהל אורח־חיים נורמלי. שיטה ישראלית ישנה, שפותחה
כאן בארץ, מסייעת לישראלי המצוי לשמור על שלוות״נפשו ולהירגע.
המדיטציה הכלכלית, או כפי שמקובל יותר לקרוא לה ,״בעיותינו הכלכליות״,
ניתנת לביצוע בכל מקום.
המודט, עושה המדיטציה, המעדיף לעשותה עם עיתון יומי, מחפש לעצמו
מקום־ישיבה לא״נוח. לאחר שבדק ונוכח כי תנוחת גופו לא תאפשר לו רגע של
מנוחה, הוא נוטל לידיו את העיתון.
במהירות רבה הוא פוסח על העמודים הראשונים, ומגיע ישר למדור הכלכלי.
אט״אט שוקע המודט בכתבות הכלכליות, עד שהן ממלאות את כל מחשבתו.
אם מתקשה המודט להתרכז, משום שמחשבתו מופרעת על״ידי בעיות מדיניות
וביטחוניות, ענייני מילחמה ושלום, הוא מעלה בעיני־רוחו את הגורו הנוכחי של
המדיטציה הישראלית — השר שימחה ארליך.
— עתידנו תלוי אן ורק במצבנו הכלכלי לוחש לו הגורו ומגרש מליבו את
דאגותיו האמיתיות.
אנשים המבקשים להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של המדיטציה, משקיעים סכום
כסף סימלי בבורסה, מה שמבפיל מייד את מעורבותם בעולם ההזיות הכלכלי.
אפשר לבצע את המדיטציה גם בחברת ידידים, אן כלכלני מדיטציה ברי־סמכא
טוענים, כי השיטה הטובח ביותר היא לשנן את המאנטרה, המלה הסודית של
המודט, שהחתרכזות בה מביאה לשלווה המושלמת.
שמונה״עשרה שלושים־ושתיים ...שמונה־עשרה שלושים־ושתיים ...שמונה״עשרה
שלושים־ושתיים ...שמונה״עשרה שלושים־ושתיים...
בדרן כלל בנויה המאנטרה על־פי שער הדולר, אך ישנם מודטים שכלכלני
המדיטציה מוצאים כי להם תתאים דווקא מאנטרח משער המרק הגרמני
או היין היפני.
לאחר כחצי שעה של מדיטציה כלכלית מרגיש הישראלי העצבני כאילו הוא
שוויצי אמיתי, שכל בעיותיו בחיים הן המצב הכלכלי ושער המטבע.
אז הוא קם, רגוע ושלו, בלי שום קשר למצבנו הכלכלי, ויש לו כוח לחזור
אל בעיותיו הרציניות באמת. ביד קלה ובוטחת הוא מדפדף בעיתון, חזרה לעמודים
הראשונים, ומחפש לקרוא מה כתוב על סיכויי מיפגש מחנה־דויד.

חמדה וכנסת להריון
— אני לא יודעת מה לעשות זועקת, קוראת, שואלת, חמדה ל. במכתב
שהתקבל השבוע במערכת עבור סאחבק.
כותבת חמדה ל: .
פעם ראשונה שאני שרויה במתח כזה ! מה שקרה לי היום בילבל אותי לחלוטין
! וכל זה קרה משום שלבשתי את שימלתי הלבנה, זאת שנראית כמו
שימלת הריון.
רציתי לבקר את סבא וסבתא, שגרים בפרדס-כץ. עליתי על האוטובוס בלי לנחש
אפילו את המצפה לי.
האוטובוס היה מלא נוסעים ומצאתי לי מקום עמידה על־יד הדלת האחורית.
כאשר התחיל האוטובוס לנסוע קם איש אחד מבוגר והציע לי את מקומו.
הוא היה טיפוס של ג׳נטלמן אירופי, בן חמישים בערן• שיער אפור, משקפיים
במיסגרת כסף וחליפה בהירה.
אני סירבתי, כמובן, לשבת במקומו. הוא חזר על הצעתו פעם נוספת וכשנוכח
שאני מתעקשת — התיישב חזרה.
לפתע נעצר האוטובוס באמצע הרחוב, במקום שאין בו תחנה. הנוסעים הביטו
אל הנהג. הוא דומם את המנוע וקם ממושבו.
— האם אינכם מתביישים ז — אמר הנהג לנוסעים — שאשה בהריון תעמוד
כאשר אתם יושבים! עד שלא תפנו לה מקום לא אמשיך בנסיעה!
אמרתי מייד: יש לן טעות אדוני ! אתה יכול להמשיך בנסיעה אן איש לא
שמע אותי במהומה שפרצה בין הנוסעים.
— הנהג צודק צעק אחד. באירופה דבר כזה לא יכול לקרות צעק
שני. לבנטיניות צעקה אשה אחת. וכולם קמו והציעו לי לשבת במקומם.
ניסיתי לסרב שנית ואז קם איש אחד, אמר שהוא רופא, וקבע כי אני נערה
בלתי״אחראית.
— אין לי ספק — אמר הרופא — כי זהו ההריון הראשון שלך, ועלין לדעת כי
אסור לבחורה לקחת סיכונים כאלה !
כל הנוסעים הסכימו איתו מייד. ואני התיישבתי, מבוהלת לגמרי.
האם ייתכן שכל האנשים שנסעו באוטובוס יודעים משהו שאיני יודעת !
תשובת הסאחבק: הרגעי, חבובתי, שימלתן הלבנה, הנראית כמו שימלת
הריון, הטעתה אותם.

שר-העבודה־והוווזזה, ישראל כ׳ץ

מכתבים
(המשך מעמוד )10
ששימחד, לאיד זו היא במקומה. ד״ש ד׳י־תה,
למרות הכל, תופעה יוצאת־דופן בחיים
הפוליטיים בישראל. היא שיכנעה
רבבות אנשים שניתן לחולל שינוי בסטנדרטים
החברתיים והמנהיגותיים במדינה. ה אכזבה
שהנחילה לכל אלה שתלו בה
תיקוות אינה צריכה לשמח. היא דוחפת
לעבר הייאוש וההתרחקות מכל תיקווה,
שניתן לחולל אי-פעם איזשהו שינוי מהותי
במדינה.
יוסף קאופמן, הרצליה
...אני מציע לפרופסור ידין להעניק ל תנועתו
החדשה את השם: התנועה לשינוי
הדמוקרטיה.
אסף כ״ץ, חיפה

לקח לדורות הבאיס
ההתרחשויות האחרונות בד״ש מוכיחות
לנו דבר שכבר ידענו: ד״ש, שרצתה לעשות
היסטוריה, נעשתה כיום להיסטוריה.
גם היום אני חש רגשות חמלה על
אותם 202 אלף איש שהצביעו ד״ש, ורגשות
הימה כנגד כל אותם דוקטורים,
פרופסורים, אלופים, רבי-אלופים ושאר
המדופלמים שלא קיימו את מה שהבטיחו.
אולם מעבר לרגשות האלה, הריני מרגיש
צער רב על הריסת הרעיון ״יש שינוי״.
השינוי אינו חזון אוטופי, אלא שזקוק
הוא לאנשים בעלי־חזון אשר נראה שלא
מצויים בד״ש.
ידרש כנראה זמן רב להחיות את ה אמונה
בשינוי, לאחר האכזבה שהנחילה
לנו ד״ש. אולם רעיונות מעצם טיבעם
לא מתים, מיפלגות כן. רעיון השינוי נכ נס
בינתיים למחלקה לטיפול נמרץ .,וד״ש
בשלב זה מתה. היא לא נרצחה, אלא
התאבדה, ובהתאם לכך עליה להיקבר
מחוץ לקהל ישראל — מעבר לגדר, ועל
הקבר צריך לכתוב :״מתה בעודה באיבה,
יהיה זכרה לקח לדורות הבאים.״
רוני טכרסקי, תל־אביב

קוויזלינג פה, קדויזליבג שס

קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות 8-ל״י בלבד.

1ס 11ק 0 3

־ובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה.

קפיטול־ סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פרסום דיר •עקבסו!

קראתי את מאמרו של אורי אבנרי
״הקוויזלינגים שלנו״ (העולם הזה )2137
בעניין רב. אבנרי משתמש בדוגמאות
לבות מההיסטוריה ועושה זאת בצורה
מחוכמת׳ .את הבעייה עצמה הוא מנתח
בשורות ספורות ואינו מציגה בכל מורכבותה.

מעורבות הסורים בלבנון הוא מאזכר
בקושי. לקורא שאינו מתמצא בעניין
נדמה, כי הסורים משקיפים בלבנון מהצד
ואינם נוטלים חלק במילחמה כימעט מתחילתה.
כך נוהג אבנרי גם לגבי נקודות
נוספות. בלחימה בלבנון משתתפים צדדים
רבים. כל צד טוען לצידקתו. באופן זה
לא רק המייג׳ורים חדד ושידיאק ראויים
לתואר ״קוויזלינגים״ ,אלא גם הנשיא סאר-
קיס, שלפי דברי הנוצרים הוא עושה
דברם של הסורים.
אפילו שאבנרי משאיר בידנו את האפשרות
לבחור בתשובה הרצויה הוא מאכי-
לנו בכפית את התשובה היחידה הנראית
לו, והבאה לביטוי בכותרת המאמר. אין
הוא מנסה להציג בפנינו את שני צידי המטבע.

מנחם
מירסקי, בית־:נאי

שלא על מנת לקבל פרס
חושבתני שעניין להקת בת־שבע, שנטשה
בית־מלון לונדוני מבלי לשלם, זו
שערוריה רבתי. היות ובאנגליה מייצגת
הלהקה את ישראל, יש לבדוק היטב ולפש פש
במעשיה. הח״מ שלחה את המיברק
הרצוף בזה לשר החינוך והתרבות, זבולון
המר:
״על מנת שלא להכתים את שם מדי-
נת־ישראל באנגליה, על-ידי התנהגותה המבישה
של להקת בת־שבע, הנני מוכנה
להעביר מייד טלגראפית את סכום החוב
של הלהקה למלון, זאת. באם אקבל התחייבות
מישרדך לתשלום הסכום עד לראשון
בחודש אוקטובר.״
עשיתי זאת שלא על מנת לקבל פרם,
אלא ביודעי את הליכי ורזי הביורוקרטיה
הממשלתית. די משמיצים אותנו גם בלי זה,
לא כן?!
נוגה רג׳ואן, מיש רד נסיעות
רג׳ואך, ירושלים
•ייו-ין

ד כירותי זרכותי, אני מזמין אתכם
לתוכנית נוספת של עלי כותרת בטל־וויזיה
הגרמנית. האורח הראשון שלנו
הערב הוא עסקן צעיר, העומד בראש
מיפלגה שרבים רואים בה תופעת־שוליים
חסרת־חשיבות, ואילו אחרים מנבאים לה
עתיד. הבה נשמע מה בפיו.
(המצלמה עוברת אל האורח, גבר בעל
שערות גולשות ושפם צ׳פליני. הוא לבוש
בקפידה בחליפה כהה ועניבת שמרנית.
הוא מתנועע בעצבנות).
המנחה: ובכן, זהו מר אדולף היטלר,
מנהיג מיפלגת הפועלים הגרמנית הנאציו־נל־סוציאליסטית.
שם קצת ארוך בשביל
מיפלגה כל־כך קטנה, לא? (חיוך ערמומי,
רמז של קריצה משועשעת למצלמה ).ובכן,
מר היטלר, אתה פירסמת השבוע תוכנית
מעניינת. האם אתה מוכן לפרט אותה?
האורח: בהחלט. המט. ובכן, אני
מאמין כי במולדת הגרמנית שלנו אין
מקום לאנשים שאינם גרמנים. היא מספיקה
בקושי לעם שלנו. אין כאן מקום ליהודים.
צריכים לסלק אותם.
המנחה ( :נינוח ועליון) סתם ככה,
לסלק? האם אתה סבור שזה כל-כך קל?
איך אתה מציע לבצע זאת? לשים אותם
על משאיות? (חיוך דק).
האורח: משאיות, קרונות־רכבת, לא
איכפת לי. העיקר לסלק אותם, ומהר.
לא יהיה לנו שקט בארץ הזאת כל עוד
יהודי אחד נמצא על אדמתה.
המנחה ( :הבעה של סקרנות מתונה)
ולאן, לדעתך, הם צריכים לנסוע?
האורה( :בתוקף) זה עניין שלהם,
לא שלנו. אם ארצות־הברית תעניק להם
ויזות, הם יסעו לשם בשימחה. עשינו
מחקר בעניין זה ונסתבר לנו שרבבות
יהודים מוכנים להגר לאמריקה, לקנדה,
לבראזיל. מצידי הם יכולים להגר לפלסטינה
או למאדאגאסקאר.
המנתה ( :בהבעה ערמומית) ומה
יקרה, מר היטלר, אם היהודים לא יקבלו
את ההצעה שלך ולא יהגרו מכאן? האם
יש לך תוכנית גם למיקרה כזה?
האורח: אז נקים תאי־גאזים ומשרפות,
ונחסל את המגיפה הזאת אחת ולתמיד.
המנחה ( :בקול אובייקטיבי) זוהי
בוודאי תוכנית מעניינת. האם מצאת לה
הרבה תומכים? אני רואה שבינתיים לא
הצלחת למשוך בוחרים רבים. בחוגי
המימסד רומזים שאתה אדם קצת ...איך
נאמר ...תימהוני.
האורח: אני משוכנע שהרבה מאד
גרמנים יודעים, עמוק בליבם, שאני צודק,
למרות שהם אינם מוכנים להגיד זאת
בפה מלא.
המנחה: ואיך אתה מתכוון לשכנע
אותם לתמוך בך, מר היטלר?
האורח: אני מנהל תעמולה בכל הדרכים.
אני הולך להרצות בכפרים, באוניברסיטות,
בכל מקום. הנה, בעזרתך, הערב,
שומעים אותי ארבעים מיליון גרמנים.
כמה אלפים מהם יצטרפו מחר למיפלגתנו,
ויתנו לי כוח נוסף במילחמתי לשיחרור
גרמניה מנוכחות היהודים...
המנחה ( :קוטע אותו באדיבות) היינו
בוודאי רוצים לשמוע ממך יותר על
תוכניותיו המעניינות, מר היטלר, ויש לי
כמה שאלות. אך הזמן שלנו מוגבל, לצערי.
האורח הבא שלנו הוא מר זיגפריד קוקל-
ברונר, המומחה הנודע לצימחי-נוי, שיעזור
לכם לטפח את גינתכם...

ך * אה סופר־ הספורט שלנו בטרי־יי
פולי, אחמד עבד־אל־מגיד :

הכדורנלן האמריקאי הנודע ג׳רי
כראון עכר היום לאיסלאם, כטכס
הניגי.
תחילה נפוצו שמועות כי ג׳רי עשה את
מעשהו מפני שרצה לשאת לאשה את
פטמה ניזאלי, בתו של י מנהל אתר־נפט.
לוב היא אחת המדינות האחרונות בעולם
שאין בה נשואין אזרחיים. אין אדם יכול
להתחתן כאן אלא בתוך עדתו הדתית.

הגברת ניזאלי הכחישה באוזני את
השמועה ואמרה :״אין בינינו כלום. ביכלל
לא היה עולה על דעתי להתחתן עם אדם
שאינו ערבי מבטן ומלידה.״

האמה היא שג׳רי המיר אה
דהו מפני שעד פי חוקי דוב, אין
הוא יכוד דשחק כדינה הדאומיה
הדוכית אם אינו אזרח דוכי, ואין
האזרחות הלובית מוענקת אדא ד־מוסלמים.

בשיחה
פרטית אמר לי ג׳רי :״לא איכפת
לי להיות מוסלמי, יהודי, בודהיסט או
עובד־אלילים. האלוהים שלי זה הכדור.
אבל אל תפרסם את זה.״
אחרי הטכס החגיגי נתקבל ג׳רי, שנקרא
עתה עלי מוחמד, על־ידי מנהיג המדינה.

מסוג זה. המודיע שלי, שקיבל על עצמו
לבלוש אחרי החיים האינטימיים של
הסטודנטיות, הפתיע שתיים מהן בתנוחות
של חיבוק ונישוק עם יוצאי־אפריקה אלה.
במיקרה אחד, כאשר שכב המודיע מתחת
למיטתה של נערה במעון־הסטודנטים,
תוך עמידתו על מישמר המוסר הלאומי,
שמע במו אוזניו את הנערה מתלחשת
עם טיפוס שחור על אפשרות של נשואין !״
בשעה שמכל פינות הבית נשמעו קריאות
בנוסח ״לא ייאמן בושה שערורייה !״
המשיך הציר סמית וצעק :״אין לי ספק
שזהו חלק ממזימה קומוניסטית—יהודית
לחתור תחת עליונות הגזע הלבן, כדי
להשתלט על המדינה ולמסרה בידי הבולשביקים

לשפוך את ליבם בשיחות פרטיות.
״זה הכל מאד מיסתורי ומפחיד,״ אמר
לי איכר זקן .״הם באו בשקט, מסתגרים
מאחרי החומות שלהם, ואנחנו לא יודעים
מה הם עושים שם.״
״הם בטח הורגים שם תינוקות נוצריים,
בשביל לאפות מצות מהדם שלהם,״ הוסיפה
אשתו, זקנה חרושת־פנים.
ראש־הכפר הודה כי אנשי ״הכת המיס־תורית״
,כפי שהוא מכנה אותם, אינם
משחיתים את הנוף .״הם דווקא מטפלים
בגינות שלהם יפה מאד,״ אמר לי ,״אבל
כל העניין נראה מפחיד ומאיים. אולי הם
סוכני המוסד הישראלי או הקג״ב 1״

״זהו חדק ממזימה יהודית עו־דמית
דהשתדט עד העודם,״ אסר
צעיר נעוד מגפיים .״אם הממשדה
דא תפעד, נצטרך לדאוג בעצמנו
דחיסוד התופעה הזאת.״
אנשי־פרלמנט בווינה אמרו לי שהם
מתייחסים לעניין בכל החומרה, אולם ״אין
פיתרון קל.״ אמר לי יו״ר ועדת־החוקה:
״השאלה היא: איך לחוקק חוק שימנע
מיהודים לרכוש קרקעות במדינתנו, מבלי
שזה ייראה כעניין אנטישמי. אנחנו צריכים
לשמור על תדמית מדינתנו כמיבצר הדמוקרטיה
באירופה התיכונה.״

מחוגי הסישטרה נספר לי, יפי
דפי שעה לא נעלם אף תינוק נוצרי
אחד, כאיזור זה.

,ף עתה נעבד ד למהדורת החדשות ב!
ענייני חוק ונזישפט.

בית־המישפט העליון שד מדינת
מאסאשופטס פירסם היום את
פפק־דינו בפריטת הרובע הנוצרי
בבוסטון.

מועמד קזאפי אמר :״זוהי מדינה מוסלמית,
ואין בה מקום למי שאינו מוסלמי.
בחוזרנו אל חוקי האיסלאם, שנוצרו לפני
1300 שנים, אנחנו מראים לעולם כולו
דוגמה של קידמה והומאניזם.״ לאחר מכן
נכח המנהיג בקטיעת ידיהם של חמישה
צעירים, שהורשעו בגניבה.

נאמר די שאדדה־מישנה קזאפי
שוקד הוצאת הוראה, שעד פיה
תפסיק כד קכוצת־כדורגל דוביה
אה המישחק דשדוש דקות אחרי
הבקעה בד שער, לצורך תפילת
הודייה.

ך י טע מיומן החדשות של תחנת
\ /איי־וי־סי, נזונטגומרי, אלאבאנזה :
סערה־רבתי פרצה הבוקר בביודהמחו-
קקים של מדינת אלאבאמה, כאשר העלה
הציר אדם סמית הצעה לסדר־היום שנוש אה
:״חילול הגזע באוניברסיטה של מדינת
אלאבאמה.״ סמית, יושב־ראש ועדת־החינוך
של בית־המחוקקים, בעל דיעות שמרניות,
הציג מיכתב שקיבל מעסקדסטודנטים..

מסתבר בי מזה שנים שיכנה
הנהדת האוניברסיטה סטודנטיות
דכנות יחד עם סטודנטים כושיים
בבניין אחד.

״לא ייאמן כי במדינה הנאורה שלנו
יחולל טוהר הגזע הלבן בצורה כה מחפירה
ומחרידה על-ידי אנשים, המתיימרים להיות
מחנכים,״ קרא סמית בהתרגשות גוברת.
״על פי המידע המצוי בידי, נראו סטוד-:
טיות משלנו יוצאות עם שחורים לדיסקוטקים
ולמקומות שטופי־זימה אחרים

כתום הדיון שיגר כית־־המחו
קקים פנייה אד מושל אדאפאמה,
דכה הדרישה הנמרצת לפטר לאל-
תר את הנהלת -האוניברסיטה
ולהגן על נערות אלאכאמה ספני
מעשי זרמה ותועכוה.
ך* ופרנו המייוחד בווינה, פרידריו
מלכישוע, מודיע:
התרגשות רבה אחזה בתושבי כפר
יקובסדורף, בחבל טירול, המשקיף על
רכסים עטורי שלג.

שלוותו של הכפר ההררי הציורי
הופרה לפני במה שנים, כאשר
השתכנה באן קבוצה הסירים,
כהנהגת הרבי בערגמאן האדמו״ר
מכרויפיסק, שהקים באן את חצרו.

כזכור, פנה יהודי אמריקאי בשם אייזיק
סלומון לוי אל בית־המישפט, בטענה כי
אין מרשים לו לגור ב״רובע הנוצרי״
של העיר העתיקה בבוסטון. בפנייתו לבית־המישפט
טען כי על פי החוקה של ארצות־הברית
אסורה הפלייה מטעמי דת וגזע,
וכי האיסור שהוטל עליו לגור ברובע זה
נוגד את החוקה. כן טען כי אביו גר
באותו רובע.
בפסק־דינו המנומק מציין השופט ה עליון
הרמן פריסט כי אמנם, להלכה,
החוקה אוסרת אפלייה גזעית, לאומית
ודתית, אך ״לא שוכנענו כי הסעיף בתקנון
חברת־השיכון, המתיר את המגורים ברובע
רק לאזרח אמריקאי לבן, אגגלו־סאכסי
ופרוטסטנטי, נוגד את הסעיף הזה.
״הצורך בשיקום הרובע הנוצרי בעיר י
העתיקה התעורר רק מפני שהיהודים
פלשו אליו לפני דור ודחקו החוצה את
הנוצרים,״ קבע השופט .״מטבע הדברים
הוא, שהשיקום בא לשם החזרת עטרת
היישוב הנוצרי. בעיר העתיקה ליושנה,
כדי שלנוצרים יהא שוב, כמו שהיה בעבר,
רובע מייוחד להם, ליד רובעי היהודים,
הכושים והאינדיאנים. אין כל אפלייה
פסולה בייחודם של המבעים הללו, רובע-
רובע ועדתו ...גם בשיקולים ביטחוניים
וגם בשיקולים מדיניים יש משום הסבר
והצדק לאפלייה אשר כזאת.״
דובר הקו־קלוכם־קלאן הביע היום את
סיפוקו מפסק־הדין הזה, ואמר כי אירגונו
יתחיל עכשיו בהקמת ״מבעים נוצריים״
בכל ערי ארצות־הברית.

גם דובר מטעם המיפדגה הנאצית
האמריקאית הודיע כי אירגונו
מרוצה מפסק״הדין, ויביע את תמיכתו
כד כהפגנה שיארגן כשבת
הקרובה בעיירה סקוקי ליד שיקא-
גו, שרוב תושביה הם יהודים מ־גיצולי־השואה.

נראה
כי קבוצודחסידים זו משופעת
בכספים, כי במשך השנים קנתה בשקט

חלקת־אדמה אחת אחרי השניה, וכיום היא
ן*׳ נה החדשות, ועיקרן תחילה :
חולשת על חלק ניכר משטח הכפר.
י 1ראש מישלחת ישראל באו״ם דחה
לאחרונה פנה ראש־הכפר אל הקאנצלר
ואל חברי הפרלמנט, בתביעה נמרצת היום, בנאום נרגש, את הטענה כאילו
ישראל היא מדינה׳ גזענית.
לחוקק חוק שיאסור על יהודים, שאינם
״כל בר־דעת יודע כי ישראל היא מיבצר
אזרחי אוסטריה, לרכוש קרקעות במדינה.
הדמוקרטיה במיזרח התיכון,״ הכריז הבפרלמנט
יש תמימות־דעים בין הסיעות,
שגריר ,״אין בישראל שמץ של אפלייה
מילבד כמה חריגים שמאלניים, שאכן יש
מטעמי גזע, לאום, דת או מוצא. מגילת-
לנקוט אמצעים כדי לשים קץ לפלישה זו
העצמאות שלנו אוסרת אפלייה כזאת
של יהודים לכפרי טירול.

בפירוש.
אתמול ביקרתי בכפר, ומצאתי כי יש
בו תסיסה רבה. אמנם, איש מאנשי הכפר -״אנחנו, היהודים, סכדגו מן ה
לא היה מוכן להשמיע דברים לציטוט אפלייה כמשך דורות רכים. מנוי
(״היהודים שולטים בכל מקום, והם יכולים וגמור עימנו להפוך את מדינתנו
להזיק לנו!״) אבל הם היו מוכנים בהחלט מופת לעולם ואור לגויים.״

נציג שכונות המצוקה שלח את אשתו
לאנשים הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

לחופשה בקובה. ואת בנו לקייטנה בחצי־האי קרים
סגן ראש־הממשלה, 1 ייגאל ידין, עמד השבוע
בראש מהדורות החדשות. אולם
שימחה אחת האירה על הצער
שנגרם לו בעיקבות פילוג
תנועתו. בתו, אורלי, מי
שהיתר. אשתו של הדוקטור
לסיסמת, גירעון עופרת,
שנשא לפני זמן קצר לאשר.
את צלמת־העיתונות עליזה
ארדפך, הודיעה לו כי היא
עומדת להינשא בלונדון לידידה
הבריטי, שמוצאו אינו יהודי.
השמועות מספרות כי אורלי
אינה היחידה בבית מישפחת
ידין העומדת להיכנס בברית
הנישואין. גם אביה המפורסם,
כך אומרים, עומד לשאת בקרוב
את הרופאה דוקטור אליזפית
סודקמינר, שעל ידידותה לסגן
כבר דווח בחודשים האחרונים.
ידין
נראה עליז ומאושר
מאד בכנס הכינון של
מיפלגתו החדשה. הוא הירבה
להתלוצץ, חיבק ונישק את
צירי מועצת ד״ש, שהעדיפו
ללכת אחריו, נהנה ממחיאות-
הכפיים הקצובות והממושכות
שבהן קיבלו אותו. כמה מהנוכחים
במעמד לא יכלו להתחמק
מהמסקנה :״הוא שרוי באוי-
פוריה — הוא מתנהג כמו
בגין.״ לשיא הגיע ידין כאשר
סילק את צלמי העיתונות מעל
במת הכנס. טען ידין :״יש
לנו סדר חדש — אני מבקש
מכל הצלמים לרדת מהבמה.״
1גם שר־העבודה־והרווחה,
ישראל כץ, לא היה נלהב

1כשחזרה אוסנת, נכדתו
הצעירה של ראש־הממ־שלה,
לביתה שברחוב רוממה
באפקה, אחרי שבילתה את
השבת שעברה בבית סבה
המפורסם, נשאלה איך היתד.
.מסיבת יום־ההולדת של סבא.
השיבה אוסנת :״היה יפה,

ראש־הממשלה עדיין תחת רושם
הביקור שערך זמן י קצר
קודם לכן בבית־התפוצות ב־תל־אביב.
כשפגש שם את
ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, החזיק אותו
בגין כאחראי לתצוגה המתקיימת
שם, הפנה את תשומת-

אופירה נבון

אשתו של נשיא המדינה, יצחק נבון,
נכחה עם בעלה באחד הקונצרטים
של הפסטיבל הישראלי. בהפסקה יצאה עם בעלה ועם יו״ר
הנהלת הפסטיבל הישראלי, אשר (״ארתור״) בו־נתן, לאחד
החדרים אשר בהיכל־התרבות. הגברים היו צמאים. אופירה
נבון יצאה אל המיזנון, הביאה כיבוד והגישה להם אותו.

נראה הנשיא מבלה יחד עם
רעייתו באחד מבתי־הקפה ההומים
באיזור־הבידור בצפון
תל־אביב, השנוי לאחרונה במחלוקת.
מכוניתו חנתה, כמובן,
במקום האסור לחנייה.
העיר על-כך המיסעדן שמואל
(״שמיל״) שקד ז ״אני מת
שעכשיו יבואו השוטרים וירשמו
דו״ח למכונית הנשיא.״
בבית הנשיא בירושלים
הושלמה בניית מיגרש־המיש־חקים
של ילדיהם של יצחק
ואופירה נכון. הילדים, א רז
ונירה, זכו למיגלשה, ארגז־חול,
קרוסלה ונדנדה. הם
מבלים כל יום אחר־הצהריים
במיגרש־המישחקים, ביחד עם
המטפלת שלהם, העובדת בבוקר
כפקידת־בנק. הילדים מביאים
למיגרש את חבריהם מהמעון
בשכונת בקעה, וגם ילדים
הגרים בסביבות בית־הנשיא.
1מארגן מסעי-הבחירות,
יעקב חלפדן, שהפך את
תחביבו למיקצוע, נשאל על-
ידי המנחה יעקב אגמון אם
אין הוא מודאג מכך שגורמים
בעלי עבר פלילי יתארגנו וינסו
לתפוס עמדות־כוח ברשימות
משלהם בבחירות המוניציפאליות•
השיב חלפת :״אותי לא
מדאיגים בעלי העבר הפלילי
— אלא בעלי העתיד הפלילי.״
! כיצד מבלה רחל
דיין, אשתו של שר־החוץ, את
חופשת הקיץ ז היא מטפלת
בנכדה, יונתן אחת מבנותיה
עומדת על סף גירושין בפעם
השנייה, ועד שיתבהרו העניי
מרם
איתן

אשמו של הרמטכ״ל, עוררה תשומת־לב
ביום־הולדתו של ראש הממשלה לפני
שבוע, מפני שרוב הנוכחים ראו אותה בפעם הראשונה. הרמטכ״ל
עצמו נתן הוראה לכל האלופים שהוזמנו למסיבה להופיע בה לבושים
במדים. רפול עצמו הגיע לבוש אזרחית וכמוהו שאר האלופים.
היחידי שהקפיד על ביצוע ההוראה היה האלוף יונה אפרת.

לבו לכך שבין גלריית האישים
המונצחים בביודהתפוצות נעדר
מקומם של מאכס נור־

דאו, ויוסף טרזמפדדור.
העיר בגין :״את דויד כן״
גוריון נתנו — אפילו את
זאכ ז׳כוטינסקי נתנו, אבל

כרמל מזרחי

כל-כך מנוכחותם של הצלמים.
כשביקש אחד מהם לצלם אותו
מקרוב, התלוצץ כץ :״כדי
שתצא ממני תמונה טובה, אני
לא צריך צלם — אני צריך
אמן.״

אבל לא חילקו שקיות של
יום־הולדת, ולא היה קוסם.״
! בעת שנכח השבוע בחגיגת
החתונה, שנערכה לבתו
של האלוף יצחק (״חקה״)
חופי בביתו של האלוף, היה

אותם שכחו.״ עתה תמהים
מנהלי בית־התפוצות אם הערה
זו לא כוונה להיות מעין רמז
לכך, שבין אותם ששכחו לד,נ־ציחם
במוזיאון העם היהודי
כלול גם מנחם בגין עצמו.
1הנשיא יצחק נכון הוכיח,
השבוע, בפעם נוספת כי
אין בכוונתו להתנהג כמורם
מעם. ביום החמישי האחרון

נים, הפקידה את בנה התינוק
בידי אמה, והוא מתגורר עתה
בבית המפורסם שבצהלה.
1חבר-הכנסת עוזי כר עם
ניצל את פגרודהקיץ של
הכנסת ונסע עם אשתו רדתי
בשליחות לגרמניה. ימים אח דים
אחרי שהגיעו לארץ הריין,
הוזעקה רותי לשוב ארצה.
אמה נפטרה. רותי לא הספיקה
להגיע להלווייה, אך הספיקה
לשבת שבעה.
! הבלשן אכשלום קור
הסביר בפינתו, אינזרות עם
רוטב, בגלי צה״ל, את המצב
החדש שנוצר עם הפילוג ב-
ד״ש: מצד אחד עומדים בעלי
העולם הז ח -2139

אנ שי ם
השמות העבריים: ידין, תמיר,
נוף, אליהו והלוי. בצד השני
עומדים בעלי השמות הלועזיים:
רובינשטיין, ורטהיימר,
טולידאנו ווירשובסקי. ומדוע
מהסם הצמד מאיר ע מי ת-
דויד גולומס לאיזה מחנה
להצטרף? משום שעמית שייך
לשמות העיבריים, ואילו גולומב
שייך לקבוצת השמות הלועזיים.
1הברקה
נוספת של קור:
״תופעת הגיור, במיקרה של
אולסי פרי, הגיעה לממדים
חסרי־תקדים: שני מטר וחמי-
שר-,עשר סנטימטר.״
0איש הפנתרים משחר
רים כוכבי שמש, מי שהיה
סדרן בתחנת־מוניות בירושלים,
הפך מאז נכנס לעולם
הפוליטיקה, איש העולם הגדול.
כוכבי, תושב שכונת קטמון
בירושלים, שלח את אשתו
במישלחת הישראלית לפסטיבל
הנוער הדמוקרטי בקובה, ואילו
את בנו שלח לקייטנה של
ילדי עסקנים קומוניסטיים מרחבי
העולם, המתקיימת בחציר,אי
קרים, לחופי הים השחור,
איזור המשופע באתרי־נופש
לאישים חשובים בצמרת ברית-
המועצות ואורחים מארצות ידידותיות.
כשחזרה אשתו של
שמש ארצה, הדהימה את כל
מכריה במישקלה הירוד. היא
סיפרה כי הורידה מספר ניכר
של קילוגרמים ממישקלה, מכיוון
שבקובה לא נמצא אוכל
כשר, ואילו היא אוכלת כשר
בלבד.
1ממצב לא־נעים נחלץ
המנחה מנחם זילברמן, בפסטיבל
הפופ שאותו ד,ינחה,
ושד,תקיים בצמח שעל שפת
הכינרת. באמצע דברי הקישור
של זילברמן עלו לבמה שני
צעירים ואמרו לתוך המיקרופון

שהם שני הומו־סכסואלים מטבריה,
והם דורשים שיתנו
להם להתבטא. מנחם אמר להם
שד,מיקרופון לרשותם, ופינה
את המקום. אחרי שניים שלושה
ניבולי־פה לא היה עוד לצעירים
מה לומר, והם ירדו
מהבמה.
01 הקהל בהופעתה של ה־זמרתי
האמריקאית רוכרטה
פלאלן, באמפיתיאטרון הרומי
בקיסריה, נשאר אדיש. הזמרת
לא יכלה להתאפק ואמרה אל
הקהל :״כשהופעתי בירושלים,
בבנייני האומה, אמרו לי: אל
תדאגי, הקהל הירושלמי הוא
קהל מאד סולידי. כשתגיעי
להיכל התרבות בתל־אביב, תראי
מה זו השתוללות של קהל.
הגעתי להיכל התרבות והנה
הקהל בהחלט לא השתולל.
אמרתי מה ז הו אמרו לי: את
לא יודעת מה מחכה לך באמפיתיאטרון
בקיסריה, שם האנשים
לא־אנשים, הם מגיבים כמו
חיות!״ הקהל פרץ במחי-
אות־כפיים סוערות, ואז הוסיפה
הזמרת כאילו לעצמה :
״חיות זו לא מילה, ממש כלבי-
פודל !״

מנפרד נץ

מלד־המיסעדות הישראלי בהמאבורג, שיצא מנין בותלי״הכלא אחרי ישיבה
של 11 חודשים ב״מעצר לצורכי חקירה״ ,מיהר אל דירתו היפהפיח, המשקיפה
על הנהר אלסטר. הוא מצא בה את כל רהיטיו ואביזריו, שנמכרו במכירה פומבית לכיסוי חובותיו
לשילטונות״המס, או שנקנו בחירה על-ידי אשתו״הגרושה, אליזבט, שעמדה לצידו. עם הגיעו הביתה
מיהר לשתות שמפניה, לעשות אמבטיה ולשחק ביליארד, בשולחן־הגדול שבמרכז טרקלינו, כפי שנהג
לעשות לפני המעצר. השוואת תמונותיו לפני המעצר (למעלה) ואחרי שיחרורו (למטה) מראה כי לא חלו
בו שינויים גופניים, מלבד שרזה. כץ צריך עדיין לרצות עונש של כעשרה חודשי״מעצר, החל בסוף השנה.

! 0אחת מתגליות שבוע
האופנה הישראלי, שהתקיים
בירושלים, היתד, צעירה יפהפיה
ממוצא סיני, בשם סיסי טיוגגי
את הקאריירה שלה כדוגמנית
החלה אחרי שהעולם הזה הציג
אותה לציבור בכתבה נרחבת.
סיסי נשואה לצעיר ישראלי
בשם זוהר, וכשאינה עוסקת
בדוגמנות, היא מנהלת את
המיסעדה הסינית של הוריה
בתל-אביב. למחמאות מיוחדות
זכתה סיסי מפיו של ראש עי-
ריית־ירושלים, טדי קולק,
שאמר לה :״את מדברת עברית
יותר טוב ממני, חוץ מזה שאת
הרבה יותר יפה ממני.״

!*118181551
01 דוגמנית נוספת שבלטה
בשבוע האופנה היא שרט
כהן, הדוגמנית הוותיקה שעשתה
קאריירה מצליחה באירופה,
וד,מתגוררת עכשיו ב־מאדריד.
גם השחקנית סיכיל
דאנינג, שגילמה את דמות
הטרוריסטית ד,גרמניה בסרטו
של מנחם גולן, נזיבצע יונתן,
השתתפה כדוגמנית בשבוע האופנה.
סיביל דאנינג מגלמת
את אמו של העני, מרק
לסטר, בסרטו של ריצ׳ארד
פליישר, בן המלך והעני,
המוצג בימים אלה בבתי-
הקולנוע בארץ.

בעת החוסש הגדול להביא איתה לעבודתה את בתה, ורד,
שישבה במישפטים אשר בחם תבעה אמה. כאשר נשאלה ורד
איך עובדת אמא, חשיבה :״היא טובח לטובים, ורעה לרעים.״
.ז דונ דו-י דז

ו הזיז

0כמה אנשים, הידועים
עים כבעלי־ממון, הופתעו כאשר
אשד, זרה טילפנה אליהם,
והציגה את עצמה כגברת מי כל
כת־אדם. למי שלא
הכיר את השם, הסבירה המטל-
פנת שהיא שחקנית. מטרת
הצילצול: בת־אדם הודיעה שהיא
עומדת לביים סרט, שיופק
על־ידי ידידה, איש־ד,קולנוע

מיטה (כל החיים לפניו)
מיזרחי. ההפקה תעלה שבעה
וחצי מיליון לירות, ולבת־אדם
חסר עוד מיליון אחד קטן.
היא מציעה לכל אחד מבעלי-
ההון, שאליהם היא טורחת
לטלפן, להכניס לעסק את המיליון
החסר.
! 0רקדן ישראלי העושה
חיל בעולם־הקולנוע האירופי
הוא רקדן להקת בת־שבע לשעבר,
רדניר פומפר. לאחרונה
השתתף בסרטה של
הבמאית ליליאנה (שוער הלילה)
קכאני, הנקרא מעבר
לטוב ולרע. בסרט, שבו הש תתפו
גם השחקניות וירנה
ליזי ודומיניק סגדה, מגלם
פומפר את דמות סמל הטוב,
בעוד שהרקדן הראשי של
הסקאלה במילאנו, אמדיאד
אמריו, שגילם את אחד התפקידים
המרכזיים בשוער הלילה,
מגלם את סמל הרע.
מייד עם סיום הצילומים חזר
דובר פומפר לתל־אביב, והוא

מכין כעת כוריאוגרפיה לבלט
חדש.

• 0הזמר אריל! אייג־שטיין,
מנהל־ד,ייצור דפי
אדר שהוא בעלה של יהו דית
סולה, השחקנית סימה
אליהו וחבורת ידידים, ירדו
לאילת ובילו שם חופשה בת
שבוע. אריק, שסימלו המיסחרי
הוא צבע עורו החיוור, חזר
צרוב שמש.
01 הפתעה נעימה הכינה
המנחה והשחקנית רכקה מי״
כאלי לידידיה, חברי שלישיית
הגשש החיוור, שייקה לוי,

ישראל פוליאקוב ונכרי

כנאי. הסתבר כי שלושת
הגששים חוגגים את יום-
הולדתם באותו חודש. מיכאלי
הכינה להם מסיבת־הפתעה על
דשא הווילה שלה באפקה.
מסמר המסיבה היה הזמר
שלום הגיד, שניגן שירים
ארוכים אל תוך הלילה, בלווי
הגיטארה שלו.

56 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״גשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם י
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

עורך מדור זה, יגאל לביב, נמצא בחופשה שתימשך כמה שבועות
במקומו עורך את המדור דוב אדמוני.

המדינה ״תרוויח־ על שביתת־המווים
אחת הסיבות לכן, שהממשלה אינה
נרתעת מאיומי המורים לשבות עד שיתמלאו
תביעות״השכר שלהם נובעת,
אולי, מהעובדה שאוצר־המדינה עשוי
לצאת נשפר משביתת״המורים. תקציבאי חישבו מישרד״החינוד״והתרבות כבר
עבור השר זבולון המר ומצאו, כי פל
יום של שביתה ״יחסון״ למדינה פ־18
מיליון ל״י.
אפילו אם, בסופו של דבר, ישולם
למורים השובתים שפרם עבור תקופת
השביתה ,״תרוויח״ המדינה, על פי חי שובים
אלה, את ההוצאות היומיות
הכרופות בהזנת תלמידים (יותר מ מיליון
ל״י ליום־לימודים) ,בהסעת-
תלמידים (כמיליון ל״י ליום־לימודים),
וכן מיליונים רבים נוספים, שהיו מוצאים
מדי יום פתשלום שעות נוספות
למורים, כתשלום עבור ממלאי-מקום ולתשלום
לעובדי שירותים העובדים על
בסיס של שכר יומי.
אם, למשל, תתמשך שביתת״המורים
20 יום, עשוי מישרד״החינוך־והתרבות
לחסוך מתקציבו סכום של 360 מיליון
ל״י, שהוא סכום בלתי-מבוטל בהחלט.
את הנזק שייגרם לתלמידים המושבתים
אין מחשיבים, כי הוא אינו נמדד בכסף.
הוץ מזה, מעריכים מומחי מישרד-
החינוך, שום נזק לא ייגרם, אפילו
תתמשך השביתה כחודש ימים, משום
שניתן יהיה לדחוס את חומר״חלימודים
סיירת כשרות
אל מבול הסיירות האזרחיות השוטף
את ישראל עומדת להצטרף בקרוב סיירת
חדשה: סיירת כשרות. אלא שאנשיה
מתכוונים לפעול מחוץ לגבולות
ישראל. בעיקבות החלטת מישרד התעשייה,
המיסחר והתיירות, לאפשר ליבואנים
פרטיים יבוא בשר קפוא לארץ,
ובלבד שיהיה כשר, יוזמים כמה בחורי-
ישיבה הקמת ״קומאנדו כשרות״ .הכוונה
היא מיסחרית טהורה: להקים
גוף שיהיה מורכב מצוותות של שוחטים
ובודקים, שיציעו את שירותיהם לגופים
המבקשים לעסוק בייבוא בשר.
עד כה העסיקו היבואנים שייבאו
בשר קפוא עבור הממשלה שוחטים ו-

הרווח המפוקפק
של ״אל־על
כאשר הציגו מנהלי חברת־התעופה
הלאומית ״אל״על״ את מאזנה של ה חברה
לשנה החולפת, הם התגאו בעובדה
שלמרות כל התהפוכות והשביתות
מצביע המאזן על רווח בסך של 10
אלפים דולאר. למרות שראשי ״אל-על״
מיהרו להסביר כי יש לראות במאזן
זה הישג, הרי כשקוראים את פירוט
התוצאות העסקיות של חברות־תעופה
ברחבי העולם קשה להתלהב מהישג זה.
ספקות לגבי טיב ההישג מתעוררים
בהתחשב בכך ש״אל־על״ חייבת לרשות
נמלי-התעופה סכום של כ״ 100 מיליון
ל״י במונחים קבועים. סכום זה נזקף
לחובתה של ״אל-על״ ביגלל אי״תשלום
אגרת נמל־התעופה. אגרה זו חייבות
לשלם כל חברות״התעופה שמטוסיהן
נוחתים וממריאים מנמל־התעופה בן-
גוריון, פרט ל״אל-על״ הגוררת חוב זה,
שאיננו נכלל משום־מח במאזנה.
משום־כך, המאזן האמיתי של ״אל-
על״ ,אינו מצביע על רווח בסך של 10
אלפים דולר, אלא על הפסד לפחות
בסכום זה של חוב אגרת הנחיתה.

שהוחמץ ביתרת שנת־הלימודים, בצורת
לימודים אינטנסיביים.
לפי היגיון זה, אפשר להפסיק את
הלימודים בכלל, ואת הסכום שנחסך
להוסיף למשכורות המורים.

השר המר
כדאי לא ללמד
בודקים קבועים בארצות בהן נרכש ה בשר,
נשחט ומוקפא. מטרת הסיירת
היא לאפשר לכמה יבואנים להשתמש
בשירותיה, כדי לחסוך לעצמם אחזקה
קבועה של צוותים כאלה בחו״ל.
בימים הקרובים עומדים אנשי הגוף
לפנות אל הרב דוב נשר, הממונה על
הכשרות ברבנות הראשית, ולהציג בפניו
את תוכניתם. מאחר ובראש הקבוצה
עומד צעיר המקורב לרבנות הראשית
יש להניח כי התוכנית תאושר.

תיקון טעו ת
בגלל השמטת מילה בידיעה שהופיעה
במדור זה בגיליון הקודם נוצר הרושם
המסולף כאילו נשיא התאחדות התעשיינים,
אברהם (״בומה״) שביט,
מייבא תנורי-אפיה לארץ, בנוסף לתנורים
שמייצר מיפעלו. הנכון הוא ששביט
מייבא חלקי תנורים, כמו טרמוס־טטים
וטיימריט, שאינם מיוצרים בארץ.
מישפחת שביט אינה מייבאת תנורי-
אפייה מוגמרים מאז שנת .1947

אלי הו חוז ר לעסק חמישה חודשים אחרי שהתמנה ב-
חבר־כנסת (מטעם ד״ש) במקימו של
האלוף מאיר (״זרו״) זורע׳ שפרש
מהמפלגה ומהכנסת, הגיע איש-הביטוח
המצליח שלמה אליהו למסקנה כי
החיים הפוליטיים אינם בשבילו. כשנכנס
לכנסת פרש אליהו למעשה מניהול
פעיל של חברת־הביטוח שלו, הפקיד
אותה בידיו של חזי שלח> שהתמנה
כמנכ״ל החברה בתחילת .1978
אולם לטענתו למד במהרה, כי הוא
עלול להישאר קרח מכאן ומכאן: סיכוי
לעשות קאריירה פוליטית אין לו,
אך לעומת זאת עלולים עיסקי חברת-
הביטוח שלו, שמחזורה עשוי להתקרב
השנה למיליארד ל״י, להיפגע. משום
כך, אחרי שבילה עם מישפחתו חופשה
ממושכת בקנדה, החליט ליטול לידיו
שוב את ניהול העסקים בחברתו במקומו
של שלח שהתפטר השבוע.
אליהו, שעם הקמת ד״ש היה מקורב
לאנשי שינוי והובא למעשה למפלגה

מקלות־

כישר!!

כביסה
ד״ונוא

לאור השמש

בעוד שבישראל עצמה כבשו מקלות-
כביסה מפלסטיק את השוק המקומי,
קיים סיכוי סביר שדווקא מקלות-
כביסה העשויים מעץ יכנסו לרשימת
מוצרי״הייצוא הישראלים. הוגה הרעיון
הוא אלוף־מישנה (מיל ).ששון לוי,
הנמצא בשלבים מתקדמים של הקמת
מיפעל לייצור אטבים מעץ, לייצוא.
לוי, המוכר יותר בשמו הפרטי, ששון,
היה אחד ממפקדי יחידות השיריון
שניסו לבלום את הצליחה המצרית
בתעלת־סואץ במילחמת יום־הכיפורים,
במיסגרת אוגדתו של האלוף אברהם
(״אלברט״) מנללר, שנהרג אחר-כך.
בחודש יולי האחרון סיים ששון את
שירותו בצה״ל, אחרי שבשנתיים האח רונות
למד באוניברסיטת בר״אילן והשיג
תואר ב״א.
אחרי מחקר שווקים קצר הגיע למסקנה,
כי ניתן לייצא לאירופה, ובמיוחד
לבריטניה, מקלות״כביסה מעץ, כיוון
שמקלות-הכביסה מפלסטיק לא נקלטו
אצל עקרות-הבית האירופיות.
ששון עומד להקים, בסיועו של משקיע
בריטי, מיפעל ליצור המקלות ב-
איזור התעשייה שליד מחסום ארז, בגבול
הרצועה, לייבא לשם את העץ ה^
דרוש לייצור מהמזרח־הרחוק ולהעסיק
פועלים מהרצועה בייצור. את הרכבת
קפיצי המתכת למקלות־העץ הוא מתכנן
למסור לשירות בתי-הסוהר לאספקת
תעסוקה לאסירים. כבר כיום מובטחים
השווקים כמעט לכל כמות המקלות
שהמיפעל יהיה מסוגל לייצר.

היועץ המעופף

למעלה מ 40-מיליון ל״י הושקעו עד
היום בפרויקט ״א.ש.ד ״.של קונצרן
״תדיראן״ .פרוייקט ״א.ש.ד ראשי
תיבות של ״אנרגיית שמש דירתית״ —
נועד לפתח מערכות סולאריות למיזוג-
אוויר. הפרויקט מבוצע על-ידי המחלקה
לפיתוח של הקונצרן, שבראשה עומד
עקיבא מאיר, מראשי ד״ש.
הכספים למימון פרוייקט זה התקבלו
מלישכת המדען הראשי במישרד־התע-
שייה. למרות שתקציב הפרוייקט כימעט
אזל, לא הצליחה ״תדיראן״ להציג עד
כה דגם מיסחרי של מערכת זו, שדגמים
ניסויים שלה עוררו תיקוות רבות. לאור
כישלון זה, שאינו הכישלון הראשון של
המחלקה לפיתוח, שוקלים להחליף את
ראש״המחלקה. חוגים בקונצרן טוענים
בציניות, כי יתכן ופעילותו הפוליטית
הנרחבת של עקיבא מאיר, במיוחד בתקופת
המשבר האחרון בד״ש, היא ־
אולי שגרמה להזנחת ההתקדמות במחלקתו.

״כור״
ברשימה השחורה במיסגרת ההכנות לפתיחת כמה סוכנויות
של ברוקרים בארץ למיסחר ב-
קומודיטיס, בורסת חומרי־הגלם בלונדון,
ביקרו לאחרונה בארץ במה אנשים
מרכזיים הפעילים בבורסה זו.
אחד מן המבקרים היה מנהלה ה יהודי
של חברת ״בריספורד״ מלונדון,
שהיא מן הגדולות והידועות בעולם.

ואשתו הצמודה
דן הלפרין, האחראי בטישרד״האו-
צר למילחמה בחרם הערבי, זכה באח רונה
לכינוי ״היועץ המעופף״ ,וזאת
בגלל נסיעותיו התכופות לחו״ל. אחת
הסיבות לנסיעותיו אלה היא העובדה
שהוא משמש גם כמתורגמנו של שר-
האוצר, שימחה ארליך, שאוצר ידיעותיו
בשפה האנגלית מוגבל ביותר.
בימים אלה יצא הלפרין לאירופה,
במטרה מוצהרת להילחם בחרם הערבי,
המנסה לנעוץ שיניו גם בסחרה של
הולנד עם ישראל. מאחר והפרידה מאשתו
היתה קשה עליו, חיפשו יודעי־דבר
דרך כיצד ניתן לאפשר לזוג הלפרין
לשהות בצוותא גם בעת מילוי שליחותו
של היועץ המעופף בחו״ל. במיס-
גרת מסע-החיפושים נמצא, כי ניתרו
עוד מקומות למיספר דירקטורים בחברת
״תש״ת״ (״תעשיית שירותי תיירות״)
— חברת-בת של ״אל-על״ .דירקטורים
אלה נהנים, בין השאר, גם מהענקת
כרטיסי־טיסה חינם לנשותיהם.
דן הלפרין אומנם מונה כחבר הדירקטוריון
של תש״ת, ואשתו נון נתה כבר
לפני כמה חודשים מן המינוי החדש,
וביקרה יחד עם בעלה בדרום־אפריקה.
השבוע היא צורפה שוב למסע בעלה
בהולנד. נראה כי המילחמה בחרם הערבי
הוחמרה בתקופה האחרונה, ו-
.משום כך יש לנהל אותה בצמדים.
דירקטור נוסף, שנתמנה לאחרונה לחברת
תש״ת, בן־עמי צוקרמן, הממונה
על שוק הביטוח במישרד־האוצר,
ובכירים באוצר כבר מפזמים להנאתם
את הפיזמון המוכר :״הצטרף למישרד־האוצר
ותראה את העולם!״

על-ידי הפרופסור אמנון רובינשטיין,
הסביר בכנות את החלטתו להצטרף למחנה
ידיו בחשש פן הליכה עם אנשי
שינוי תפגע בעסקיו .״להם אין מה
להפסיד,״ הסביר ״לי יש. אינני חושב
על קאריירה פוליטית ואין לי כל כוונה
לכהן כח״כ קדנציה נוספת. אסור לי
ליצור לעצמי תדמית של אדם הפכפך
ובלתי״יציב. זה רע לעסקים.״

מנהל גאון
כדאי היה לבטל
במיסגרת סיורו הירבה להזהיר את המתעניינים
בשוק זה מפני שיטות עבודה
בלתי-הולמות. בהמחשה לדבריו הציג
רשימה של חברות וגופים, שאינם רשאים
לבצע עיסקות במיסגרת בורסת-
הסחורות, מאחר ולא עמדו בהתחייבויותיהם.
למרבה ההפתעה מופיעים ברשימה
שחורה זו שמם של חברת ״כור
סחר-חוץ״ ומנהלה באירופה, בני

גאון.

בירור העלה בי הכללת החברה הישראלית
ברשימה השחורה נבעה מעיס-
קת-קפה שלא בוצעה בחודש מארס ה שנה.
באותו חודש, באשר מחירי״הקפה
הרקיעו שחקים בבורסת־הסחורות, הזמינה
״כור סחר־חוץ״ 150 טון קפה
עבור חברת ״עטרה״ הישראלית. ההזמנה
בוצעה על״ידי חברת ״בריספורד״
בלונדון. באשר נתבקש נציג החברה ה ישראלית
לממש את ההזמנה, התברר
בי מחירי־הקפה ירדו בצורה דראסטית.
בני גאון התעלם מהדרישה למימוש ה קניה
במחיר הגבוה שהיה בשעת ההזמנה.
התגובה המיידית של ״בריס-
פורד״ היתה משלוח טלקס לבל הגורמים
בענף, ובו סיפור המעשה. התוצאה
היתה של״עטרה״ נגרמו קשיים,
עד שקיבלה את הקפה שהזמינה, ו-
״כור סחר״חוץ״ הוכנסה לרשימה ה
שחורה.

אורי אמרי על

פעות כמו ״עצומת מאה ואחד
חיילי־המילואים״.

• הערומים והמתים
ך• נושא האמיתי של הסרט הזה הוא :
י 1מה קורה לחייל קרבי, המאבד את
האמונה בצידקת עניינו?
והתשובה היא: הרס פנימי.
הרס של עצמו, הרס של הצבא.
הסרט מקפיד להדגיש כי גיבוריו אינם
אנשים חריגים, בעלי השקפת־עולם חריגה
או אופי חריג. להיפך, הם צעירים אמריקאיים
טיפוסיים, לבנים, נוצרים ואנגלד
סאכסים.
צעירים כמוהם שפכו את דמם במיל-
חמת־העולם השנייה, מבלי שעלה על דע תם
לסרב לפקודה, קל וחומר לערוק. לפי
כל התיאורים, היו החיילים האמריקאיים
במילחמת־העולם, אחרי טבילת־האש הראשונה,
חיילים מצויינים. הם התמודדו בהצלחה
עם החיילים הגרמניים, אנשי ה־וורמאכט
האדיר והבלתי־מנוצח.

לאיש מהם לא היה ספק לגבי
מטרתה של אותה מילחמה: למגר
את נחשול הבארבאריות הנאצית
והיפאנית, דשים קץ לפשעיהם של
תצהי־העסים, להשליט בעודם חופש
ודמוקרטיה. לתיקווה זו היו
שותפים לא רק האמריקאים, אלא
כד האנושות הנאורה.
ף* י שרוצה להכין את הסכנה הרו־
— 1חנית המרחפת כיום על ישראל, חייב
לראות את הסרט השיבה הביתה, המוקרן
עתה בארץ. נושאו: ההודיה הנוראה שעברה
על החייל הקרבי האמריקאי בוויאט-
נאם, והשפעתה על נפשו.

הסרט אינו מתיימר להיות
אובייקטיבי. האם מותר ביכלל
להיות אובייקטיבי מול התופעה
המתוארת בוז
גיבורי הסרט הם צעירים אמריקאיים
רגילים, פטריוטים, שחונכו לאהוב את ארצם
ולשרת בצבאה. סמל־הנחתים לחם,

צריכים להפר פקודה, לערוק מן
הצכא, לסרב להילחם.
איני מאמין כי צופים רבים ערכו בליבם
השוואה בין לבטי החיילים האמריקאיים
ההם ובין לבטיהם שלהם עצמם, כחיילי
צה״ל, בכוחות הסדירים או בכוחות־המי-
לואים.
אחרי ככלות הכל, איזה דמיון יש בין
מילחמת ויאט־נאם ובין מילחמותינו שלנו?
האמריקאים לחמו הרחק מאדמתם. ה־אוייב
לא איים על קיום ארצות־הברית.
בוצעו בוויאט־נאם פשעי־מילחמה מחרידים,
כימעט באופן שיגרתי. החיילים איבדו
את האמונה במטרת המילחמה. הם

אפילו בספריהם של שונאי־מילחמה מובהקים
— כמו נורמן מיילר — אין כל
ביקורת על מטרת המילחמה, וכל פיקפוק
לגבי *נחיצותה. ספרים כמו הערומים
והמתים, מכאן ועד עולם, כפירי אריות
ועוד תקפו את המ״מסד הצבאי וליקוייו,
אך לא את החובה להילחם.
גם מילחמת קוריאה לא הביאה לגל של
סרבנות. המילחמה היתה רחוקה מחופי
ארצות־הברית, נגד אדיב אסייתי. היו בה
זוועות רבות. באחד משלביה, ספג צבא
ארצות־הברית מפלה מוחצת. אך הצבא —
ובעיקר חיל־הנחתים — עמד בה בגבורה
עילאית, רשם בה את אחד מפרקיו המזהירים
ביותר.
מדוע? החייל האמריקאי האמין ב־צידקתה
המוחלטת של ארצו במילחמה זו.
הצבא האמריקאי ובעלי־בריתו מתריסר ארצות,
שלחמו בחסות האו״ם, היו משוכ נעים
שהם עומדים מול תוקפנות של כוח
אנטי־אנושי, שהם מגינים על חדותו של
עם קטן ואמיץ. השינאה לסטאלין הגיעה
לשיאה. גם לטוראי האמריקאי, שעמד מול
גלי החי״ר הסיני המסתער, לא היה כל
ספק לגבי חובתו המוסרית.

בוויאט־נאם אבד ביטחון זה,
ומכאן ההתמוטטות הנפשית.

• ל נו מול המוות
ן כל אדם שעמד אי־פעם בקרב, מו-
ז בנת מאליה הנחיצות המוחלטת של
האמונה בצידקת המילחמה.

אין חווייה בחיי האדם, העולה
בעוצמתה עד החווייה הקרבית
ומעטות החוויות המסוגלות להשתוות

״השיבה הביתה״ :קצין־הנחתים ואשתו (ג׳יין פונדה)
הדרך היחידה: התאבדות
נפצע קשה, שותק בחלק התחתון של
גופו וחזר הביתה. הוא מתענה בבתי־החו־לים,
ומתגלגל בכסא־הגלגלים לקראת שיקומו.
אך זיכרונות־המילחמה רודפים אותו,
ולבסוף הוא עורך הפגנת־יחיד נגד מיש־לוח
צעירים נוספים אל ארץ־הזוועה.
הגיבור השני הוא סרן־נחתים, החולם
על קאריירה בצבא־הקבע. הוא יוצא ל-
וויאט-נאם בשימחה, כדי לטפס במהרה
בסולם הפיקוד. הוא חוזר משם נכה רוחני,
הרום מבפנים, הרואה לפניו רק מוצא
אחד: התאבדות.

הצופה הישראלי מזדהה לחלוטין
עם ניבורים אלה. רבים קמים,
בתום ההקרנה, כשעיניהם אדומות.
ברור לצופה — גם לצופה
הישראלי — כי חיילים אלה היו

ראו זוועות רבות מדי( .הסרן מספר על
חייליו, שנהגו לכרות את הראשים מגופות
האדיב, כדי להציגם לראווה בראשי
תרנים ).הם הרדימו את נפשם בעזרת
סמים. כשחזרו הביתה, הצטרפו רבים מהם
לתנועת־השלום, שנאבקה למען סיום ה־מילחמה.
הם נרדפו עד צוואר על-ידי סוכני
האפ״בי־איי והסי־איי־אי, משתמטים ש לא
יצאו מגבולות ארצות־הברית. תנועת-
השלום ניצחה למרות הכל — ועצם הפקתו
של סרט זה, על בסיס מיסחרי, מוכיחה.
נסיבות
אלה אינן דומות, כמובן, לתנאי
המילחמה שלנו. ואין צורך לפרט.

ובכל זאת, יש בסרט זה לקח,
הצריך לעורר מחשבה עמוקה בלבו
של ישראלי החרד לעתיד המדינה
— ובייחוד על רקע תו
בקרב
נמצא האדם לבדו, גם כשהוא
שייך ליחידה גדולה. נדמה לו שכל כדור,
כל פגז, מכוון אליו אישית. גלים של פחד
מציפים אותו. הוא נדרש לעשות את הדבר
הבלתי־סביר ביותר בעולם: לעמוד מול
פני המוות למען עניין שאינו נוגע לו אישית,
תחת להיכנע לדחף הפשוט והעצום
של הצלה־עצמית.
כדי לעמוד במיבחן עליון זה, חייב
האדם להאמין כי הוא פועל למען אידיאל
העומד מעל לטובתו האישית — העם,
המולדת, המישפחה. ובסופו של דבר: שהוא
לוחם למען ההגנה העצמית שלו במובן
הרחב יותר, כבן למישפחתו, לעמו
ולארצו. הוא ממיר את ההגנה־העצמית
שלו כפרט בהגנה־עצמית שלו כחלק מן
הכלל.

׳דודא הנכונות הזאת של הלוחם־
תפרט לחרף את נפשו כדי להגן
על המישפחה, השבט, תעב —
לא היתה המילחמה אפשרית כדל.
זהו אינסטינקט עמוק ביותר, הקודם להתהוות
המין האנושי. שבט של באבונים,
חבורה של זאבים, וסוגים רבים של בעלי-
חיים החיים חיים קבוצתיים, מגיבים בדיוק
כמו בני־אדם.

משום־כך הסתכלה האנושות תמיד בבוז
באותם חריגים, המוכנים לעסוק במיל-
חמה כבמיקצוע בלבד. שכיר־החרב של
ימי־הביניים, ה״לאנדס־קנכט״ הגרמני, ה־
״קונדוסיירה״ האיטלקי, לא עוררו פחות
רתיעה מאשר שכיר־החרב הגרמני המשכיר
את עצמו כיום לקבוצת־פולשים זו או
אחרת באפריקה.
אף גדולי שודדי־הארצות בהיסטוריה,
רודנים ומרצחי-עמים, הקפידו תמיד להעמיד
פנים כאילו הם יוצאים למילחמה
כדי להגן על ארצם מפני סכנות נוראות.
נושאי־הצלב, שביצעו מעשי־זוועה ללא-
ספור בארץ־הקודש ובדרכם אליה, יצאו
להגן על קבר המשיח. אדולף היטלר פלש
לברית־המועצות לא רק כדי לרכוש ״מר חב
מחייה״ לעם הגרמני, אלא גם כדי
״להגן על המולדת מפני הכנופיות ה פראיות
של הבולשביזם האסיאתי, הזומם
להשמידנו.״

האמונה בצידקת המיל חמה
היא המבדילה כין חיילים ובין
כשר־תותחים.

• הווזן שהטמין נצצה
ך*׳ כים טענו השבוע כי החייל חייב
1למלא פקודה בכל הנסיבות, גם אם
אינו מסכים לה, מפני שזוהי מיצוות הממשלה
הדמוקרטית הנבחרת.
הדבר נראה כמובן מאליו, אך אין הוא
כזה בכל הנסיבות ובכל המיקרים.

אותם הטוענים כך, לא היו מע לים
על דעתם לומר זאת במיקרים
מסויימים, הנוגעים לזולת — לפחות
במיקרים הקיצוניים ביותר.
לצורך הבהרת כלל זה, די בדוגמה הקיצונית
והמבחילה ביותר: גרמניה הנא צית.
כל אדם בישראל מצדיק את מעשהו
של אלוף־המישנה הרוזן קלאום שנק פון-
סטאופנברג, גיבור־מילחמה שאיבד יד
ועין, שהטמין את הפצצה במיפקדתו של
היטלר ב־ 20 ביולי ,1944 נכשל ושילם
על כך בו ביום בחייו. הוא הביא את
סרבנות־המילחמה אל. המסקנה הקיצונית
ביותר.

משמע: מותר לסרב לפקודה,
ואף חובה מוסרית היא לעשות
כן, כאשר הפקודה באה לשרת
מטרה בלתי־מוסרית בעליל, כגון
רצח-עם, גם כאשר היא ניתנת
על־ידי ממשלה דמוקרטית נבחרת.
ואץ ספק כי ממשלתו של היטלר .
אכן נבחרה — לפחות בראשית
— 1933 בבחירות דמוקרטיות
חופשיות.
כולנו מצדיקים את וילי בראנד, שהיגר
מגרמניה לנורווגיה ושנשא שם נשק נגד
הצבא הגרמני הפולש.
אולם דברים אלה אינם מעבר לכל ויכוח.
רחוק מזה. בגרמניה עצמה עדיין
נטוש על כך ויכוח מר. רבים בגרמניה
טענו שאסור לבחור בבראנד, מפני שלא
ייתכן שבראש ממשלת גרמניה יעמוד
אדם שלחם נגד חיילי עמו וארצו.
גם מעשהו של פון־סטאופנברג לא היה
כה מובן מאליו. הוא עצמו התלבט קשות,
לפני שהחליט שמותר לו להפר את ישבו־עת־האמונים
שלו לממשלה החוקית, ולא
כל שכן להרים יד על המפקד הראשי בכבודו
ובעצמו. ועד היום יש מיליוני גרמנים
הסבורים כי אסור היה לעשות מעשה
כזה, מפני שהעם הגרמני כולו עמד על
נפשו נגד אוייביו, מיליוני צעיריו לחמו
בחזיתות ומוטב היה להמשיך להילחם תחת
פקודתו של פושע כמו היטלר מאשר לתקוע
סכין בגב האומה.

כמובן: גרמניה הנאצית היא
מיקרה יחידי-במינו, מעבר לנורמה
האנושית, ואסור להסיק ממיקרה
ייחודי זה מסקנות לגבי מצ^ים
רגילים.
אך גם אם נעבור לנסיבות שיגרתיות
יותר, אין הבעילה פשוטה כלל וכלל.

למשל: צעיר. יהודי במוסקבה
עורק מן הצבא הסובייטי, או מסרב
להתגייס אליו, בטענה שהוא רוצה
להגר לישראל ושהוא מרגיש
את עצמו באזרח ישראלי. האם
מותר לו לסרב למלא פקודה של
מפקדים, הפועלים על פי החלטת
ממשלתו החוקית?
כימעט כל ישראלי ישיב על כך: בהח לט

11/1£ 8 1 0 15

ץ1ו6נ 1!1 1911* ! 01ץ* 11101! 0
כרזות תעמולה אמריקאיות במילחמת־העולם השנייה
״אמריקאים נלחמים ת נו י ד למען החירות !״
או מיקרה אחר: צעיר יהודי בסולסברי
עורק מן הצבא הרודזי, מפני שאינו מו כן
להגן על המישטר הלבן מפני לוחמי-
גרילה כושיים. הוא בורח לישראל. מותר
או אסור?

רוב, הישראלים ישיבו:
הבא.

כרוד

• אריק מלו ישראל
^ ך אין האדם הישראלי נוהג לגזור
> 1גזרה שווה בין מה שמותר בארצות
הגויים ובין מה שמותר בישראל.
אין אנחנו עם ככל הגויים. אצלנו הכל
אחרת.

האומנם ז
במיקרים קיצוניים מסויימים, זכאי
וחייב חייל ישראלי לסרב למלא פקודה,
והדבר מעוגן בחוק. אם הוא ממלא את
הפקודה, הוא !מבצע עבירה פלילית. כך
נקבע בפסק־דינו של השופט בנימין הלוי
במישפט פרשת כפר־קאסם.

יש פקודות שעליהן מתנופף
הדגל השחור של אי-החוקיות —
וכל אדם מכיר צריך לדעת שאסור
למלא אותן, אף אם נותן הפקודה
הוא המפקד המוסמך, המייצג —
כלפי פקודיו — את הממשלה החוקית
של המדינה.
יתר על כן, הוחלט במדינה שיש לשח רר
ביכלל סוגים שלמים של אזרחים ואזרחיות
מחובת השירות בכוחות המזויינים,
מפני שאינם יכולים לעמוד במשימה זו
מטעמים מצפוניים, פוליטיים או דתיים.
קיים קונסנזוס לאומי על כך שאין לגייס
גיוס־חובה חיילים ערביים, כל עוד נתונה
ישראל במילחמה בעולם הערבי, ואין צעיר
ערבי יכול להזדהות בלב שלם עם מטרות
מילחמה זו. שוחררו מן הצבא בחורי-
ישיבה ,׳ ולאחרונה שוחררו בסיטונות כל
הבנות המתיימרות להשתייך איכשהו למחנה
המסורתי. בצורה זו או אחרת משתחררים
גם פאציפיסטים מושבעים.

המדינה מכירה, על כן, בכך שאין
לכפות שירות צבאי ו/או
קרכי על אנשים, המתנגדים לכן
עקרונית, מסיכות מצפוניות שונות
ומשונות.
יתר על כן: מפקד דגול של צבאות
ישראל, האלוף (מיל ).אריאל (״אריק מלך

ישראל״) שרון, קרא בפומבי לחיילים סדירים
לסרב למלא את פקודת מפקדיהם,
ולהפר את מרות הממשלה החוקית הנבחרת
של המדינה, בשעה שזו עמדה לצוות
עליהם לסלק בכוח מתנחלים של גוש-
אימונים, שביצעו ״התנחלות״ בלתי-
חוקית.

בפירוש את סירובו למלא פקודות חוקיות
של מפקדיו, שפעלו בתוקף הסמכות
שניתנה להם על־ידי הממשלה החוקית.
הוא נימק זאת־ באידיאולוגיה מפורטת,
כשהוא מעמיד כמה עקרונות (״טובת
האומה״ ,״חובתי כלפי פקודי״) מעל
לפקודה החוקית.

כעיקכות החשש, שמא לא ימלאו
את הפקודה, הניחה אז הממשלה
למפירי-החוק לבצע את זממם,
וכך קמה שורה ארוכה של ״התנחלויות״
בלתי־חוקיות — אותם
היישוכים שמורדי־המילואים ד-
היום מסרבים להגן עליהם.

אותו אריק שרון מכהן כיום כשר חשוב
בממשלת ישראל. משמע: הממשלה הנוכחית,
ובראשה מנחם בגין עצמו, אינה
סבורה כי מעשים ודיעות אלה של אריק
שרון פוסלים אותו מלכהן בתפקיד כזה.

בהזדמנות אחרת הצדיק אריק שרון

זוהי, לפחות, לגיטימציה עקיפה
לכל חייל המסרב למלא פקו

חוקית, הנוגדת
והכרתו.

את מצפונו

• ״סיגדהם ויאט־נאם•
* £שם מה אני מעלה את כל ההירהו-
/רים האלה?

הודעת מאה ואחד הקצינים
והטוראים, אנשי המילואים, שסירבו
למלא פקודה אם יוטל עליהם
לשמור על התנחלויות בשטחים
הכבושים, היא סימפטום ראשון
לתופעה שאפשר לקרוא לה ״סינדרום
ויאט-נאם הישראלי״.
חיילים אלה מאמינים כי בהקימה התנחלויות
בשטחים אלה, פועלת הממשלה
החוקית נגד השלום.

כלומר: שהממשלה חורגת מן
הקונסנזוס הלאומי הקובע כי
יערו היחידי של ״צבא הגנה
לישראל״ הוא להגן על המדינה,
ולא לכבוש שטחים נוספים או
לבסס אימפריה י־טראלית.
ואולי כדאי להזכיר כאן שוב איך נולד
הדגל האדום. בצרפת היו השילטונות
רגילים להניף דגל אדום באיזורים שבהם
פרצה מרידה נגד המלך. כאשר התחוללה
המהפכה הצרפתית הגדולה החליטו נציגי
העם להניף את הדגל האדום הזה כדי
להכריז שהמלך הוא שמרד נגד הסמכות
החוקית של העם.
משהו כזה קורה בארץ. אנשי־המילואים
המרדניים מצהירים, למעשה, כי ממשלת-
בגין מורדת נגד הרצון הבסיסי של העם,
בהקימה התנחלויות שמטרתן העיקרית
היא לחבל באפשרות השלום.

האם צודקת טענה זו או לא ז
זוהי שאלה חשובה. אך חשובה
הרכה יותר שאלה שניה: האם זהו
התחלתו של תהליך ״ויאט־נאמי״,
של אובדן האמון כצידקת המיל־חמה

החייל האמריקאי בוויאט־נאם לא איבד
את אמונו מפני שכמה אקטיביסטים פוליטיים
בניו־יורק ובסאן־פראנציסקו הטיפו
נגד המילחמה. החייל איבד את חוסנו
הנפשי מפני שראה מה שראה בדרום־
(המשך בעמוד )36

מ עירן
יהי־ר עיר

יעי
גיר סיר,
*איי 5גיר
י ג*־ר.

מירן ניר

אנדו את

יגיקי!

מ^ר-צבע. מי מד חד ש בטלוויזיה צבעוגית

ני ר

איו נהנית
החווה הנוטית
של מד אריק שוון
מהחלטתו שד
שו ההקראות
אריק שוון
האוסרת ער ייבוא של בשר כבש לישראל
^ 1רב מר נטוש בין מגדלי-הצאן ב-
\ /ישראל לבין יבואני־הבשר. זהו הקרב
על אספקת בשר כבש לצלחתו ושפודיו
של הישראלי זולל־הבשר. האיש שהכריע
בוויכוח שבין שני המחנות הוא שר־החקלאות,
אריאל (״אריק״) שרון. הוא
שאיפשר למגדלי־הצאן הישראליים לנצח
בקרב. זה למעלה משנה שאין מתירים
עוד לייבא לארץ בשר כבש, הן כבשר
חי והן כבשר קפוא.
שום החלטה רישמית על איסור יבוא
בשר כבש לא התקבלה בשום מוסד. אבל
באופן מעשי מונע שר־החקלאות אריאל
שרון מתן רישיונות־יבוא לבשר כבש,
לשימחתם ורווחתם של מגדלי־הצאן בישראל,
שאחד מהם הוא לא אחר מאשר
החוואי אריק שרון.
ומי שחיפש עד כה הוכחה מוחשית

בקרב האוכלוסיה הערבית. אולם המחירים
הגבוהים, הנדרשים עבור בשר הכבש,
מונעים מחלק ניכר מאוכלוסיה זו לרכוש
אותו. רק בחגים ובמועדים, כשבשר הכבש
הוא חלק בלתי נפרד מהתפריט המסורתי
— כמו בחג הפסח היהודי או הרמאדאן
המוסלמי — גדלה צריכת בשר הכבש
למרות מחירו הגבוה.
לצרכני בשר הבקר יש תחליף: בשר-
בקר־קפוא־מיובא, שמחירו כמחצית ממחיר
הבשר הטרי. אבל צרכני בשר הכבש, הנמנים
רובם דווקא על השכבות מעוטות
ההכנסה והיכולת, אינם יכולים למצוא
לו תחליף זול. בשנים קודמות הותר ליבואני
הבשר לייבא• מדי שנה בין 1000ל־
1500 טון בשר־כבש־קפוא לשנה — לעומת
יבוא של כ־ 40 אלף טון בשר־בקר-קפוא
לשנה. מאז עלה הליכוד לשילטון ואריאל
שרון התמנה כשר־החקלאות הופסק יבוא

הדבר יוזיל בהרבה את מחירי הבשר. אבל
מדיניות מישרד־החקלאות מונעת את היבוא.״
יהלומה
שחורי, סמנכ״ל מישרד־החקל־אות
לתיכנון וכלכלה, אישרה כי זוהי
מדיניות מכוונת, טענה כי מישרדה מונע
יבוא בשר כבש ״בגלל האספקט הלאומי
הרחב״ של הבעיה.

מ קו ם ראשון
בעולם
י אפשר להתעלם מהעובדה ש-
קיים אספקט לאומי לנתחי הששליק
הנצלים על השיפוד.
מעולם לא נערכו סקרים בנושא זה,
ולכן אין כל נתונים על ממדי צריכת בשר

הטלאים המוצעים למכירה במיכרזים, נשאר
מחיר בשר הכבש גבוה.
מגדלי הצאן מוכרים את הכבשים במיב־רזים
במחיר של 30ל״י לקילוגרם בשר
חי. עד שהוא מגיע לצרכן, שחוט ונקי,
עולה מחיר ק״ג בשר הכבש פי שלוש.
הסיבה לכך שמחיר בשר כבש חי בישראל
לפני השחיטה, שווה למעשה למחירו של
בשר כבש שחוט נקי וקפוא, המיובא
לישראל מצ׳ילי או אוסטרליה, אחרי הוצאות
ההובלה, המיסים ודיווחי היבואן,
נעוצה בעלות הגבוהה של גידול הכבשים
במשק היהודי.
אומר על כך נתי הלקין, מזכיר אירגון
הנוקדים :״עלויות הייצור הולכות וגדלות
משנה לשנה ומתח הרווחים בצאן
הולך וקטן. ענף הצאן במשקים היהודים
אינו יכול להתחרות בענפים כמו תעשיית
או גידול ירקות בחממות. למה, בכל זאת,
ממשיכים לגדל צאן? בעיקר משום שרוב
המשקים מגדלים עדרי צאן כבר שנים
רבות, ורוב ההשקעות, שהם עיקר העלות,
.עשו לפני עשרות שנים. חוץ מזה הגיעו
ההתמחויות בגידול צאן בארץ להישגים
בקנה־מידה בינלאומי. הכבשה הישראלית
נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם.״
למעשה אין מתחרה לכבשה הישראלית
מבחינת כמויות ייצור החלב והמ$זר שלה.
רק לדוגמה: כבשה ערבית, בעדר בדואי,
נותנת כ־ 100 ליטר חלב בשנה. אותה

החחאי אריק
והקוד 1111־11
בדבר התועלת המעשית שמפיק האיכר
אריק שרון מהחלטותיו של השר אריאל
שרון, יכול למצוא אותה עתה בפרשה
זו. יכולים שיקוליו של שר־החקלאות בנושא
זה להיות אובייקטיביים וצודקים.
אבל עצם העובדה, שכאיש־עסקים פרטי
הוא נהנה ועושה רווחים מהחלטותיו כשר,
אינה רק בבחינת פגם אסתטי. היא מטילה
צל כבד על ההיבטים המוסריים והציבוריים
של פרשת החווה החקלאית הפרטית,
שממשיך שר־החקלאות להחזיק ולנהל.

מוצר

מו תרו ת
ף*|כל הקודם נחשב בשר הכבש כאחד
•׳ הזולים שבמוצרי הבשר. רק עבור
הצרכן הישראלי זהו מוצר של מותרות.
הוא נמצא בראש הסולם של מחירי סוגי
הבשר השונים. הוא יקר יותר מבשר בקר,
ואפילו מבשר חזה ההודו, שמחירו.הרקיע
בשבועות האחרונים עד לסכום של 95
ל״י הקילוגרם.
מחיר קילוגרם בשר כבש חי באיטליזים
נע כיום בין 80ל־ 90ל״י, כשמדובר בבשר
עם עצמות. למעשה עולה ק״ג בשר כבש
ללא עצמות כ־ 120ל״י הקילוגרם.
באופן תיאורטי נמנים שני-שלישים מ-
אוכלון זי מדינת־ישראל עם צרכני בשר
הכבש! זהו, סוג.הבשר״ הנפוץ והמקובל
ביותר, הן בקירב־יוצאי עדות־המזרה והן•

בשר הכבש לארץ. אחד המעשים הראשונים
של המיפלגה, שעלתה לשילטון לא
מעט בזכותם של בני השכבות מעוטות
ההכנסה מעדות־המזרח, היה למנוע מהם
את האפשרות לרכוש בשר כבש זול.
אילו היתד, הממשלה מתירה כיום לייבא
ולמכור בשר־כבש־קפוא מחו״ל, היה מחירו
לצרכן נע בסביבות 40 לירות הק״ג —
פחות ממחצית בשר הכבש הטרי. קרוב
לוודאי שהתחרות היתה גורמת גם להוזלת
בשר הכבש החי. לא רק יבואני הבשר
והצרכנים הפוטנציאלים מעוניינים בכך.
בין התומכים בייבוא בשר כבש זול גם
אנשי מישרד־האוצר ומישרד התעשייה,
המיסחר והתיירות. הסיבות לכך ברורות:
מחיר הפרוטאין החי הוא מקדם מרכזי
בסל המזונות של האזרח: לבשר הכבש
.הזול יכולה להיות השפעה מרסנת על
האינדכס.
אמך מנהל חטיבת המזון במישרד ה*
תמ״ת, אברהם בן־משה, לכתב העולם הזה:
״אנחנו מעוניינים ביבוא בשר כבש לארץ.

הכבש בישראל. בניגוד לבשר הבקר, אין
בשר הכבש מגיע אל האיטליזים בשחיטה
מבוקרת. רק אחוז קטן מבשר הכבש
נשחט בשחיטות מסודרות. רוב הצאן לבשר,
בעיקר זה מהעדרים הערבים, נשחט
בשחיטה שחורה. קל לשחוט כבש בחצר
ולפשוט שם את עורו. כתוצאה מכך,
כ-ס/ס 50 מבשר הכבש הטרי המגיע לשווקים
נשחט בשחיטה ללא כל פיקוח וטרינארי.
לעומת זאת יש הערכות מדוייקות
יותר לגבי מיספר ראשי הצאן שמגדלים
בארץ. בגבולות הקו הירוק מצויים כ־350
אלף כבשים. כ־ 100 אלף מהם נמצאים בעדרים
של קיבוצים, מושבים ובעלי־עדרים
פרטיים בסקטור היהודי 250 .אלף ראשי
צאן נכללים בעדרים של הסקטור הערבי
במדינה. על פי ההערכה, מצויים עוד רבע
מיליון ראשי צאן בשטחים המוחזקים.
זוהי כמות שיש בה בהחלט כדי לספק
את הביקוש לבשר כבש בארץ, שהוא גדול
במיוחד ביישוב הערבי. אין מחסור בבשר
כבש. אולם למרות ההיצע, ולמרות שלעיתים
קרובות לא נמצאים קונים לכל

כבשה, במשק יהודי, נותנת הישגים גדולים
פי כמה, כשהשיא שנקבע הוא 1300
ליטר לשנה. משקל הכבשה הערבית מגיע
ל־ 35—40ק״ג. אותה כבשה במשק יהודי
מגיעה למשקל של 80—100ק״ג.
למרות זאת הולך מיספר ראשי הצאן
בסקטור היהודי ומצטמצם משנה לשנה.
עוד לפני עשר שנים לא היה כמעט קיבוץ
או מושב שלא היו בהם עדרי צאן. רוב
העדרים חוסלו, כתוצאה מריווחיות נמוכה
ובגלל העבודה הרבה שיש להשקיע בגידול
עדרים אינטנסיבי, בדירים או במיכלאות.
אלה שמצליחים להחזיק מעמד הם אלה
המגדלים צאן על בסים אכסטנסיבי, פחות
על מזון מרוכז ויותר על פסולת ירקות
ושטחי מרעה.
מסכם נתי חלקיו :״אנחנו רוצים מדינה
עם צאן, לכן אנחנו מתנגדים ליבוא. אם
יביאו לארץ בשר כבש מתחרה זול —
בעלי העדרים היהודים פשוט יפשטו את
הרגל. עין־חרוד לא תתמוטט מזה, אבל
היא תהיה צריכה לחסל את העדר שלה.
(המשך בעמוד )32

במדינה
העם
פ סו? השסע
מה יהיה צבע
!העש!־ בשבוע הפא?
פסוק־השבוע שייך לטלפונ׳יסטית בבניין
הטלוויזיה הישראלית.
היא היתר, עדיין תחת רושם הידיעות,
שליוו את בחירתו של האפיפיור החדש
— יוהנם פאולוס ד 1בכנסייה הסיס־טינית
ברומא.
המחשבות שלה, כמו של כל אזרחי
ישראל, היו נתונות למיפגש ההיסטורי
במחנה־דוויד בשבוע הבא. ההרגשה הכללית
היתד, השבוע, כי בפגישה זו של
ראשי ארצות־הברית, ישראל ומצריים
ייקבע גורל יוזמת־השלום.
שאלה הטלפוניסטית :״האם יעלה ב־קמפידייוויד
עשן לבן או שחור?״

ד יעו ת
חזיר בהיכל
הדוקטור זיערגות ראה
את היער. הפוזיטקאים
ראו רק את העצים
תכונה רגילה של הפוליטיקאים היא
שמרוב עצים אין הם רואים את היער.
את זאת גילה השבוע מחדש הד״ר (ליער־נות)
רענן וייץ, איש־ההתיישבות הוותיק.

כך שהגדה המערבית המאוכלסת תנותק
ממיזרח־הירדן על־ידי חגורת־התיישבות
ישראלית צפופה לאורך הירדן (מילבד
פרוזדור בין יריחו ורמאללה) .האוכלוסיה
של רצועת־עזה נותקה מחצי־האי סיני
על־ידי חגורת־ההתיישבות של פיתחת־רפיח.
באיזורים המייושבים עצמם לא
היתה צריכה לקום התיישבות
כאשר הציג אלון עצמו את התוכנית,
הסביר שאת הגדה המערבית צריכים להחזיר
לירדן או לפלסטינים. באותה עת
לא הסתייג אלון מרעיון המדינה הפלסטינית
העצמאית, בתנאי שחגורת־ההתייש־בות
הישראלית תנתק אותה מן העולם
הערבי.
השבוע חזר וייץ על תורה ישנה זו.
הוא הגיש תוכנית של התיישבות, שנמנעה
מחדירה לאיזורים המאוכלסים, וקבע כי
הדבר משאיר פתוחות את שלוש האופציות:
מסירת הגדה ועזה לירדן, צירופה
לישראל, או כינון מדינה פלסטינית בה.
זה היה הגיון פשוט. אך בישראל של
1978 אין עוד מקום להגיון פשוט.
ממלבת השדים. ברגע שפורסמו ה דברים
חסרי־החידוש, נפתחה סערה כבירה.
כי רעיון המדינה הפלסטינית, שהיה
כשר למהדרין ב־ ,1968 הפך בינתיים לממלכת
שדים ורוחות רעות. הס מלהזכירו.
מי שדוגל בו הוא עוכר־ישראל, בוגד
ושמאלן.
כך קרה לווייץ. אפילו ראשי מיפלגת־העבודה,
שאותה הוא מייצג בסוכנות,
התנפלו עליו בשצף־קצף, כאילו הכניס
חזיר להיכל. יגאל אלון הסתייג ממנו —

המילחמה הלא נכונה, במקום

א 1ת\ ך
1מ ש 1ומן

חיילי צה״ל מורידים את דגל ישראל מעל

התורן כשלוחמי המיליציות הנוצריות בדרום־
- 11411 11 #11 1111111 לבנון מדגלים את נשקם לכבוד הדגל הישראלי, בטכס פינוי חיילי צה״ל מדרום לבנון.
השבוע נדמה היה כי דגלי ישראל עומדים להתנופף מחדש ולא רק בדרומה של לבנון,
בעיקבות החרפת המילחמה הסורית נגד המיליציות הנוצריות בצפון לבנון.

גונח השרד

של אריק שחן (על פי על המשמר) מורכבת מחמש רצועות
אוכלוסין — 1 :מישור החוף 2אזורי המורדות
המערביים, שבהם אוכלוסיה ערבית דומיננטית; — 3״קו הצמתים״ שנועד׳לאחיזה
אסטרטגית על עורקי־תחבורה, לאורך ציר המפריד פיסית בין שני הריכוזיס הערביים
הגדולים; — 4גב־ההר המאוכלס בצפיפות׳ — 5 ,פריסה בבקעת הירדן, האוטמת את גבולה
המזרחי של ישראל, ומנתקת את אוכלוסיית הגדה מכל זיקה אפשרית לממלכת ירדן.

וייץ פירסם סקר התיישבותי, שלא גילה
שום דבר חדש. הוא אישר מחדש את
הידוע זה מכבר: כי ההתנחלות הישראלית
בשטחים הכבושים התנהלה מאז 1967
על פי תוכנית־אלון.
לפי תוכנית־אלון, תוכננה ההתיישבות

ובכך הסתייג גם מעצמו. אך אלון מוכן
עתה לכל דבר (ראה מיסגרת) ,כדי להיות
פופולרי.
אולם וייץ, האוהב מאבקים ציבוריים,
לא נרתע. בעוד שהפוליטיקאים ראו רק
(המשך בעמוד )29

ף• מילדזמזז הלא־נבונה, במקום
1/ /י 1הליא־ינכון, בזמן הלוא־נבון כך
הגדיר בשעתו מצביא אמריקאי את מיל־חמת
קוריאה, שבה נסחף צבא ארצות־ד,בריית
לתוך מערכה ושבר, לא יכול היד,
לנצח. אחרי שנים של הקזת־דם, נחתמה
בסופו של דבר שביתת־נשק, שלא שינתה
מאוסה במצב.
איליו היה מעז מצביא ישראלי כלשהו
לקום ולהגיד !את ד,יאמת על המצב בלבנון,
יהיה משתמש במיילים דומות לגבי
הסכנה האורבת למדינה: להיסחף לתוך
מילחמת לבנון, בלי ׳תכלית בירורה, בלי
מחשבה שקולה ובלי היישוב סביר של
הסיכויים ׳והסיכונים.
אך אחרי חודשים ארוכים של שטיפת-
מוח בכל כלי־התיקשורת הישראליים, אין
עוד בצמרת המדינה אדם המעז להגיד
את האמת עיל ׳נושא זה. נדמה כי את
מדיניותחהבי׳טחון ׳קובעים ׳׳אנשים יכסו ח״כ
פסח גרופר, עסקן מ״פלגיתי מדרגה עשיריית,
בעל עסקים מפוקפקים, ופרופסור
משה ארינס: ,אדם שאינו מצטיין במניה־
׳מישכל מופלגת.
אל שני אלה הצטרף גם איש האופוזיציה
יגאל אלון, שניצל את ההזדמנות כדי
לעלות מחדש על הבמה, אפילו אם הדבר
היה כרוך בתמיכה בלתי מסוייגת במדיניות
ניצית של קיצוני הליכוד, הדוחפים
לקראת התערבות ישראלית במלחמה הנטושה
בלבנון.
יחד הצליחו העסקנים הבטחוניים ליצור
השבוע אווירה של מתח מפוברק, לעורר
את הרושם כאילו עומדת ישראל על צ!ף
מילחמה חדשה, תיאלץ להפעיל את צה״ל
בלבנון אם תתרחב ותחמיר המיתקפה
הסורית נגד המיליציות הנוצריות בביירות
ובצפון לבנון.

הוסיפה לפאניקה מלאכותית זאת גם
אווירת המיסתורין שאפפה בשבוע שעבר
פגישה לילית עם אורח זר חשוב בבית
ראש־הממשלה בירושלים. דהירת מכוניותיהם
של הרמטכ״ל, שר״ד,ביטחון ושד־החוץ
ברחובות ירושלים בשעת לילה מאוחרת
אל בית ראש״הממשלה, לא היתד,
יכולה שלא לקבץ לשם קהל של עתונאים
סקרניים וצלמי עיתונות וטלוויזיה. המא מצים
שעשו השרים בצאתם מהפגישה
החשאית כדי להטעות את הנוכחים, להסב
את תשומת־ליבם ולאפשר לאורח המיס־תורי
לחמוק במהירות דרך הפתח האחורי
של הבניין, נראו יותר במאמצים למקד
את תשומת־הלב על הביקור מאשר להסתירו.
כאשר
פורסם כי האורח הזר לא היה
אלא כמיל שמעון, ממנהיגי הנוצרים
שלרשותו עומדת מיליציה פרטית, החלה
חרושת הספקולאציות לפעול במלוא הקצב.
ההנחה הנפוצה ביותר היתה: סוריה עומדת
לנצל את ועידת קמפ״דייוויד כדי
לפתוח במיתקפה כללית לחיסול המיליציות
הנוצריות. בהנחה שידיה של ישראל
תהיינה כבולות בתקופת ועידת־הפיסגה,
היא מבקשת לקבוע עובדות בשטח. כדי
למנוע אפשרות כזאת ביקשו ראשי המיליציות
הנוצריות מישראל סיוע בנשק,
תחמושת ואף בהתערבות ישירה אם יהיה
צורך בכך.
על פי גירסה אחרת היה ביקורו של
כמיל שמעון בישראל קשור בתוכנית הנרקמת
והולכת בקרב ראשי הימין הנוצרי
בלבנון. תוכנית זו מיועדת להביא לח לוקת
לבנון, ולהכרזה על הקמת מדינה
לבנונית עצמאית שתשתרע באותם שטחים
בצפון לבנון שבהם שולטות המיליציות
הנוצריות. לשם הקמתה של מדינה נוצ־

דית נפרדת בלבנון מבקשים הנוצרים
להשיג מראש את תמיכתן והכרתן של
מדינות מיספר, ביניהן ישראל וצרפת. על
רקע זה מוסבר גם ביקורו של פייר גץ-
מאייל השבוע בצרפת.
הימין הנוצרי מבקש ככל הנראה להקים
מיני־מדינה על־פי הדגם שנוצר בדרום-
לבנון, שם מקיימות המיליציות הנוצריות
שילטון עצמאי בסיועה של ישראל, הכו פר
בסמכות השילטון המרכזי של ממשלת
לבנון בביירות.

א מי תות
בלי אמת
!ף* דפי הציפור האזרחי, הוצגה הי
תמונה בפשטנות מופלאה. הסורים
מאיימים על הנוצרים. לנוצרים צפוי רצח־עם.
ישראל, מדעות ניצולי רצה־יעם, חייבת
לחרס לעזרת הנוצרים, כדי להצילם וכדי
למנוע ספגה האורבת לישראל עצמה.
אף אתת מן האמיתות האלה אינה אמת.
האמת על המצב בלבנון מורכבת הרבה
מעבר לכוח־התפיסה של אנשים מסוגם של
פסח גרופר ומשה ארנס. כמה עובדות מעידות
על המורכבות הרבה של הנושא :
י• ראשי המיליציות הנוצריות הם ש הזמינו
1את הסורים לפלוש ללבנון, משנת
.1976 יקשה להאמין ;שהיו עושים זאת,
אילו חשדו כי יש לסורים כוונות של רצה־עם•
אז ביקשו להיעזר בסורים פדי לגבור
על השמאל הלבנוני ועל אש״ף, שהיו
אז עוינים לסורים.
י• כמיל שמעון, שהוגדר על־יידי כלי־התיקשורת
בישראל כ״ימנהיג המיליציות
הנוצריות״ ,ושלדברי כלי־התיקשורת הזרים
ביקר השבוע בחשאי בירושלים, כדי
להיפגש עם מנחם בגין, אינו מייצג את
העם הלבנוני, ולא את הנוצרים, ואף לא
את העדר; המארונית. הנוצרים הם מיעוט
בלבנון, העדה המארונית היא רק אחת
העדות הנוצריות בה, וכמ״ל שמעון מייצג
רק פלג אחד בעדה זו.
י• לא כל המימסד המארוני בלבנון
תומך בשמעון ובבעל־בריתו הנוכחי, פייר
ג׳ומייל, מנהיג הפאלאנגות. קשה לדעת
למי יש רוב, אך ברור כי יש ׳פלגים חשובים
בקרב המארונים, כמו זה של פראג־ג׳יה,
המתנגדים לקו של שמעון־ג׳ומייל.
! • 1אף שכל הצדדים היריבים בלבנון
ביצעו מעשי־זוועה, ודווקא הימין הנוצרי
עלה על כולם במעשים אלה — אין כל
חשש ל״רצה-עם״ בלבנון. השימוש השיג־חתי
במושג. נורא זה, המעלה יאת זכר
השואה, מעיד על הרמה המוסרית הירודה
של בעלי שטיפת־המוח בלבנון ובישראל.
׳ • מטרת הסורים בלבנון אינה לרצוח
נוצרים, אלא ׳לפרוק את הנשק מן הצבאות
הפרטיים של מנהיגי הימין הלבנוני (״המיליציות״)
,העוינים ׳אותם.
• אין כיל ביטחון לגבי הכווניות האמיתיות
ישל הסורים לטווח ארוך. בעוד יש־

ואקטות מול ביירות

אחד הרובעים הנוצריים בליבה של בירת לבנון. אחרי שלא הצ
ליחו
להשתלט נול המיליציות הנוצריות בביירות, פנו הסורים לתקוף
אותם ב״בטן הרכה״ שלהם, בהר הלבנון ובכפרים מבודדים.
לטענתם נאלצו לפעול כדי להפסיק את זרם אספקת הנשק מישראל.

מנחם בגין מרגיש מחוייבות להצהרה קיימת אפשרות למעורבות צבאית פעילה,
אסכולה אחת ;של מומחים סבורה כי מטרת
באמצעות הפעלת חיל־האוויר, למשל.
הסורים היאי לכבוש ׳את לבנון לצמיתות שהצהיר בשעתו כי ישראל לא תאפשר
ולצרפו. ל״סוריה רבתי״ ,סבורים מומחים להשמיד את המיעוט הנוצרי בלבנון וכי
הצהרתו של נשיא סוריה, חאפז אל
אחרים, גם בישראל, כי הסיורים היו מס היא אחראית לגורלו. בגין אינו שש אומנם אסד, ש״סוריה תהדוף כל התקפה ישראתלקים
מלבנון ברצון, אילו יכילו לעשיות עתה להסתבך במילחמה חדשה בלבנון,
לית״ ,התפרשה בישראל כאיום המחייב
זאת בכבוד. הם נסחפו לתוך המערבולת
מתוך ידיעה שמילחמה כזאת עלולה ל אזהרה ישראלית ברורה וחד־משמעית, כי
הלבנונית, הבולעת עכשיו את מיטיב כיד
פוצץ את הסיכוי להמשך המשא-ומתן עם לא תשב בחיבוק ידיים. עם תגבר
חותיהם, כשם שמצריים נסחפה אל תוך
מצריים. אולם לטענת מקורביו, אם ישוכנע הפעילות הצבאית הסורית. היו אשר
מילחמת־יתימן באמצע ישנות ה־ / 60 וכשם על־ידי יועציו הצבאיים כי הפעילות הסו טענו כי הצהרת, חאפז אסד מחמירה
שהאמריקאים נסחפו אל תוך מילחמת רית בלבנון מהווה איום עקיף על בטחונה את המצב, שכן בגין עלול להחליט על
ויאט־נ׳אם.
של ישראל, הוא עלול להורות על התער התערבות צבאית בלבנון רק כדי לא
ה קונ סנזו ס בות בלבנון אפילו בעיצומה של ועידת להיראות כמי שנסוג מכך כתוצאה מהאוקמס־דייוויד.
הרה
הסורית. פלישה נוספת של צה״ל
לרשותו של בגין עומדות כמה אופ ללבנון נראתה לפיכך השבוע כאפשרות
ה או מלל ציות. גם אם לא יונחתו חיילי צה״ל בחוף סבירה בהחלט.
כמה אנשים ׳בצמרת מערכית־והביטחון
תה קיימת הסכנה כי גם ישראל ביירות או בצפון הלבנון כדי לחוש לעזרתם
של אנשי המיליציות הנוצריות, עדיין רוצים להימנע מכך ,׳ולעשות רק את חמי־תיסחף
לתוך מערבולת כזאת.
נימיום הדרוש כדי ׳לפייס אית דעיתיהקחל
הישראלית השטופה. למשל! :להפעיל את
סוחסת־העזר הנוצריים ׳שיל ישראל בדתם־
לבנון, כדי להסיח את המאמץ הסורי.
(השבוע פתחו כיוחותייו של רב־סדן סעד
חדאד !באש על ״המחבלים״ ,לפי הידיעות
שפורסמו בישראל ,״בתנובה על אש־תו-
תחים״ ׳שנורתה עליהם, כביכול).
הלקח שנלמד מ״מיבצע ליטאני״ בו
הסתבכה ישראל הרבה מעבר למה שתוכנן
מראש, ושהישגיו לא תאמו את הציפיות
שתלו בו, משמש כיום גורם מרתיע
מהסתבכות בהרפתקה לבנונית נוספת,
שקשה לצפות מראש את התפתחותה ותוצאותיה.
יאך
הלחץ הפנימי על הממשלה גבר. ליא
רק גרופר ׳וארינס, אלא גם יגאל אלת מצא
הזדמנות טיובה לחזור ׳אל הסותרות ואל
הפעולה, נפגיש עם !מנחם בגין והשמיע
היודעות ׳קודרות. בעניין יזה, אמר, ייש
״קונסנזוס״ מילא.
נראה כי מולה אומללה זו — ״קונסנזוס״
— היא שם־הצופן בכל פעם שמתבשל
מעשה ׳אווילי ו/יאו ׳שלילי.
התקפה ישראלית בלבנון בשעה זו
היא גס אווייליית ׳וגם ושל״לות. הוא ׳תהיה
מלאה חסרונות כרימון:
<• הוא ׳תחבל ביוזמית־השלום של אל-
סאדאת ויתקשה עוד יותר על מעמדו של
נשיא מיצריים ׳בעולם הערבי,
• היא ׳תהפוך יאת סוריה לגיבורת
העולם הערבי,
י• היא תסבך יאת ישראל ׳בפעולה ש־חיילי
מיליציות נוצריים בליבה של לבנון ש הטנקיס של צה״ל יגוען גס אליהם כך י
בדרום לבנון מקדמים ב לסייע להם להדוף את המיתקפה הסורית. שליחן תו של המנהוג. קשה ״היד ,׳להיחלץ ממנה,
ברכה טנק ישראלי הנכנס לאחד מכפריהם בעת ״מיבצע ליטאני״
0היא תקשור: את ישראל לעניין שאין
הנוצרי כמיל שמעון לישראל בשבוע שעבר נועדה להבטיח
שנערך בחודש מארס השנה. השבוע ציפו המיליציות הנוצריות
סיוע צבאי מעין זה, אפשרות שנראתה השבוע סבירה בהחלט. ליו ׳תוחלת.

האם הם ״חזרו?

3לבוו 1חשיבחוהילל
ל צו מו ת
ב ר7ןהו אי שרה !
מיטתיל די ם
מ טו ב ם

היא

^ יויל

ביו ת ר

ר,מ 1ע*רי י׳

״כל גיל״,

טונה מאוד-מחירה נמוך יחסית.
נוחיות המיטה לטיפול-טובה.
י נוחיות הפעלת המעקה-טונה מאוד
מראה כללי-טוב.

ךימ > ג ( 1ת

רהיטי כל־גיל המודולריים הם עולם שלם של
דגמים, צבעים ואפשרויות אינסופיות לריהוט חדר
ילדים פונקציונאלי ומרהיב עין.
רהיטי כל־גיל יתחבבו על ילדיך.כפי שהתחבבו על
בני גילם האחרים בארה״ב ובאירופה.

המחיי
__90ב,ג ל״י
ל ג,ל״ ,דגם 59

—,080.ג ל״י

וגם עממי׳

דגם ״׳ן״י ת

1,<90. -ל״י

דגם ס׳61
111

מה שגילה כלבוטק ביום שלישי 22.8.78 ומה
שאושר ע״י בטאון המועצה הישראלית לצרכנות
מה כדאי״ (אוגוסט )78 רק חיזקו את אשר היה
ידוע לנו זה זמן רב -
רהיטי ״כל־גיל״ -משובחים מהם ל!שה למג
רהיטי כל-גיל מיוצרים
ע״י נגריית קיבוע גבעת ברגר

^ - 2223י1׳ 90

9־88£

רהיטיכל־גיל להשיג: תל-אביב: רח׳דיזנגוף 201 חיפה: רח׳ הרצל 32 גבעתי ים: רח׳ ויצמן 10
ובחנויות כל־גיל המיוחדות ברחבי הארץ.
כתובת נוספת בחיפה: בית הזורע שמרת, רח׳ אלנבי 117

נו ד ם הולכי םדכרא טו ־ נוילקחת ממנו
כסף למימון מעוכות־הבחיוות שלהם לעירייה
ן פני למעלה משנה וחצי היו שמואל
• פלאטו־שרון וראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ״׳) להט, ידידים בלב ונפש.
פלאטו היה מוזמן למרבית האירועים ש נערכו
בווילה של צ ׳יצ׳ באפקה, וצ׳יצ׳
ואשתו היו אורחים קבועים בארוחות־ערב
שערכו פלאטו ואשתו בארמון שלהם -בסביון.
היחסים בין השניים לא נרקמו רק

פלאטו־שרון והוא נעצר על־ידי המיש־טרה.
כששוחרר, הודיע פלאטו כי הוא רץ
לכנסת. הוא עשה כן ואף נבחר. צ׳יצ׳
נבהל מרעיון ההנצחה של פלאטו ומהבי-
קורת הציבורית שתוטח נגדו כאשר הדבר
יתפרסם. הוא ניצל את העובדה שהעירייה
עדיין לא חתמה על הסכם ההנצחה
ו״שכח״ ממנו. שלא כמינהגו, לא היה

פלאטו

צ׳י צ׳ ז שלום סמי, מה שלומך, הכל
בסדר אצלך?
פלאטו ג כן תודה, מה שלומך צ׳יצ׳ ?
צ׳ י צ׳ :הכל בסדר, עובדים קשה
(קטע לא ברור) .ישראל (הכוונה לישראל
גרווינסקי, מי שהיה עוזרו של צ׳יצ׳ וכיום
מנהל קרן־ראש־העיר תל־אביב) אמר לי
שהתלוננת בפניו שהפסלים לא מוצגים.
פלאטו כ כן. אני נתתי אותם לך, כדי
שילדי ישראל יוכלו ליהנות מהם, ואתה
מחזיק אותם בסייף.
צ׳י צ׳ ז אני יודע. צריו לעשות עם
זה משהו. אנחנו צריכים כבר לגמור עם
העניין של גן פלאטו־שרון ועם המוזיאון.
אני אתקשר אליך בימים הקרובים, נקבע
פגישה ונגמור את העניין, בסדרי
פלאטו: בסדר, אבל יקראו לזה גן-
פלאטו־שרון ולא גן־שרון (בזמנו ביקש
צ׳יצ׳ שיקראו לגן רק גן־שרון ולא גו־פלאטו־שרון.
פלאטו סירב וצ׳יצ׳ נכנע).
צ׳י צ׳ :בסדר. מה שלום הבן, בסדר?
יש לי לדבר איתך על עוד משהו.
פלאטו ז (לא ברור).
צ׳י צ׳ ג אתה תמיד אמרת שאתה תומך
בי כראש העיר. אני צריך עכשיו עזרה.
יש לי רשימה של ידידים, שכולם עוזרים
לי בבחירות. גם אתה ברשימה הזאת. אני
צריך ממך כסף.
פלאטו: כמה?
צ׳י צ׳ :מיליון לירות.
פלאטו: אתה בל הזמן התנגדת לזה
שאני אהיה חבר־כנסח. ישבתי איתך,
אצלך בבית, והסברתי לך שאני רוצה לעזור
ליהודים בישראל ולכן אני הולך לכנסת,
ואתה אמרת שאתה תומך בי. אחר-
כך פתאום אמרת לי שאתה לא תומך בי.
גם אחרי הבחירות, אחרי שנבחרתי, אמרת
לי שאתה לא חבר שלי יותר, למרות שכבר
נבחרתי. גם כשהצבעתי עם הליכוד, כשבח רו
את הנשיא של הכנסת (פלאטו התכוון
לינשב־ראש הכנסת) וכשהצביעו בשביל
הממשלה, ובגין תמך בי, אתה היית נגדי,
אז למה אני צריך לעזור לך עכשיו?
צ׳י צ׳ :אלה הם שני דברים שונים.
זה לא קשור אחד לשני. אל תערבב את
שני הדברים.
פלאטו ז תן לי כימה ימים לחשוב על
העניין הזה.

מועמד כן־נתן (עם אדמון)*
״הכל שקר !״

״צריכים לחדש
א ת הקשר״
^ ולס צ׳י צ׳ אינו היחיד המתמודד על
\ 8ראשות עיריית תל־אביב. מולו עומד
אשר (״ארתור״) בן־נתן, מועמד המערך.
היחסים בין בן־נתן לבין פלאטו־שרון היו
יחסים הדוקים במיוחד, כאשר פלאטו היה
עדיין בצרפת וארתור בן־נתן כיהן כשגריר
ישראל בצרפת. בביתו של פלאטו,
על אחד הקירות, תלוי ציור מקורי גדול
של הצייר מארק שאגאל, שבצידו האחורי
כתובה הקדשה של שגריר ישראל בפאריס
:״לסמואל פלאטו, העושה לישראל
יותר מאשר חובתו, אשר בן־נתן, שגריר
ישראל בצרפת 19 ,נובמבר .1973״
השיחה בין בן־נתן לבין פלאטו־שרון
התנהלה בשפה הצרפתית :
ב ן ־ נתן: שלום סמי, הכל בסדר? מה
שלומך?
פלאטו 1תודה רבה, אשר, הכל בסדר

זיוה להט עם אנט**
״לא דיברתי!״

אצלי.

על המישור הידידותי. עורבי־הדין של
עיריית תל־אביב, יחד עם היועצים ה-
מישפטיים של פלאטו, ניסחו הסכם שעל
פיו ייקרא הגן הגדול, המקיף את מוזיאון
הארץ ברמת־אביב, על שמו של פלאטו-
שרון, ואילו המוזיאון עצמו ייקרא מוזיאון
הארץ בגן פלאטו־שרון. תמורת הנצחת
שמו התחייב פלאטו לתרום שישה
מיליוני לירות במזומן ועוד 9פסלי-זהב
של הפסל יעקוב אגם, בערך של שלושה
מיליוני לירות.
בינתיים הגיעה הבקשה להסגרתו של

פלאטו זהיר בעניין זה. עוד לפני שנחתם
ההסכם הוא העביר את פסלי הזהב של
אגם למוזיאון הארץ. צ׳יצ׳ נתן הוראה
שלא להציגם ולא להחזירם לפלאטו. הפסלים
שוכבים בכספת של המוזיאון.
צ/יצ׳ החליט להתרחק מפלאטו. לחבר־הכנסת
הוא הסביר את החלטתו כך :״אני
נגד זה שאתה חבר־כנסת, לכן. מעתה
אנחנו לא חברים עוד.״ אולם החלטה זו
של צ׳יצ /להתרחק מפלאטו־שרון, החזיקה
מעמד עד לפני כשבועיים. אז טילפן
צ׳יצ׳ לפלאטו וניהל עימו שיחה באידיש:

כ ן ־ נתן: מה אתה אומר על זה שאני
הולך לבחירות? אתה בוודאי יודע כמה
קשה לרוץ לבחירות. אתה כבר עשית את
זה, זו עבודה קשה מאד.
פלאטו: כן, אני. יודע, זה קשה. אני
מאחל לך הצלחה.
בן־ נ תן: אני מצטער שלא יכולנו
לבוא לברית־מילה. הייתי באותו הזמן ב־חוץ־לארץ.
אני בטוח שזה היה בסדר.
פלאטו ז זה היה קולוסאלי. חבל שלא
הייתם.
כן־ נ תן: אנחנו צריכים להיפגש פעם,
לחדש את הקשר.
כעבור מיספר ימים התקשר בן־נתן שוב
לסביון, לביתו של פלאטו. לאחר מילות
ברכה שיגרתיות הוא ניגש ישר לעניין :
* דויד אדמון, שהוא גס הפירסומאי
של פלאטו־שרון.
** אשתו של פלאטו־שרון.

מועמד לין ועוזרו
״אין לי מקורות אחריס !״

27י

פלא טו שלם

(המשך מעמוד - )27
בן־ נתן: סמי, ד,יו בינינו יחסים טובים,
עשינו הרבה עסקים ביחד, ובילינו
הרבה זמן ביחד. אני צריך עכשיו את
העזרה שלך לבחירות.
פדאטו: כן.
בן־נתן: אני צריך עזרה של מיליון
וחצי לירות.
פדאט* :זה הרבה כסף.
בן־נתן: זה לא הרבה כסף בדולרים,
ואני בטוח שאתה יכול לעזור לי
בסכום כזה, אם תזכר ביחסינו בעבר.
פלאטו: אני צריך לחשוב על זה.
אני אתקשר אליך עוד כמה ימים.
בן־נתן הכחיש בפני כתב העולם הזה
את העובדה שבכלל שוחח עם ח״כ
פלאטדשרון וכי ביקש ממנו עזרה כספית
למערכת הבחירות שלו :״מאז שנודע
על בקשת ההסגרה, אני לא דיברתי
איתו ונמנעתי בכוונה להיפגש עם האיש
הזה. אני נזהר ממנו כמו מאש ולא מתקרב
אליו.״ כשנשאל בן־נתן אם אמנם
התנצל בפני פלאטו על כך שלא נכח

מיפלגתו, הליכוד, התקשר ח״כ אמנון לין
עם ח״כ פלאטו־שרון, לביתו של זה בסביון.
שיחתם התנהלה באנגלית :
לין: סמואל, שלום. מה שלומך?
פלאטו: בסדר, תודה, אמנון.
לין: אתה זוכר שאמרת לי כמה פעמים
:׳אמנון, לך לבחירות, אני איתך?
אז אני הולך, ואני צריך את עזרתך.
פלאטו: אני מבין. לא שמעתי שאתה
הולך לבחירות. אבל אם אתה הולך, אני
מבין. בוא נדבר על זה בעוד כמה ימים.
ואמנם לין דיבר עם פלאטו כעבור
שבוע, לאחר שההודעה שלו על ההליכה
לבחירות הסעירה את הליכוד. השיחה
התנהלה כדלהלן:
לין: סמואל, הקהל שלך הוא בצפון
(לפלאטו היו מצביעים רבים בצפון הארץ).
אני צריך את העזרה שלך.
פלאטו: אמנון, אתה תפסיד את הבחירות.
אתה מכין את הבחירות למערך.
אתה וצימרמן (מועמד הליכוד בבחירות
בחיפה) כמו שני שמוקים, ותעשו למערך
את הבחירות.

סיף :״גם ראש־ד,ממשלה רואה את זה
בחומרה רבה, ואנחנו מבקשים ממך לא
לעזור לו (ללין) .הוא פוגע בליכוד.״

מי קלחת,
לא כסף!
** נוע יותר מאשר ראש עיריית תל-
^ אביב צ׳יצ /שביקש לפי ההקלטה מיליון
ל״י, וממועמד המערך בן־נתן, שביקש
לפי ההקלטה מיליון וחצי, ומאמנון לין,
שביקש חצי מיליון, היה ה״כ ז׳אק אמיר
מהמערך, העומד להתמודד בבחירות על
ראשות עיריית דימונה. אמיר, שהוא ידיד
אישי של פלאטו, ביקש ממנו, סכום בן
100 אלף לירות בילבד.
למקורביו אמר פלאטו, כי הוא יתן
לאמיר את הסכום המבוקש .״עוד לפני
שנבחרתי לכנסת, כאשר רק התחיל העניין
עם ההסגרה שלי, היה ז׳אק אמיר הראשון
שעלה על במת־הכנסת ונאם נגד ההסגרה,
וזה בלי שהכרתי אותו בכלל.״ לגבי ד,אח
ד,שיחה
עם ראש המועצה המקומית קר-
יית־טיבעון, עמי בן־דרור, התנהלה באידיש.
אפשר היה להבין ממנה, כי פלאטו־שרון
ביקר כבר בטיבעון, וכי בינו לבין
אנשי המועצה מתבשל רעיון להקמת פרוייקט
בטיבעון, כפי הנראה קאונטרי-קלאב.
כן־דרור: פלאטו, בקשר לעניין ש דיברנו
עליו, מתי אפשר שוב להיפגש?
פלאטו: עכשיו אני עסוק מאד, ובש ביל
זה אני צריך להיות עוד פעם אצלכם.
אולי כדאי שניפגש אחרי הבחירות שלך.
כן־דרור: בסדר. בעניין הבחירות
אני רוצה שתעזור לי. אולי אתה מוכן
לבוא פעם אחת לטיבעון ולהופיע איתי
באסיפה כללית אחת, שיראו שאתה תומך
בי? זה יעזור לי (בן־דרור מופיע ברשימה
עצמאית ״למען טיבעו!״).
פלאטו: נראה, אני לא יודע מתי
אפשר, אבל נדבר על זה.
בן־דרור: חוץ מזה, אולי אתה יכול
לתת משהו?
פלאטו: מה?
כן־דרור: אולי אתה יכול לתת

בידי ״העולם הווד מצויות ההקלטות. שנ״ס הווו שטו לפלאטו.
כל האחרים הכחישו נמרצות ־ והונו מעורו שאלה חמודה
בטכס ברית־המילה של בנו של פלאטו,
משום שהיה בחוץ־לארץ, השיב :״אני
הייתי בארץ. באמת הוזמנו, פלאטו או
אשתו טילפנו אלי או אל אשתי פעמיים,
אני לא זוכר, אבל לא באתי. אני לא
רוצה להיפגש איתו. ברכתי אותו בלבד.
״בכלל,״ הוסיף בן־נתן ,״גם כשהייתי
בפאריס לא רציתי קשרים עם האיש הזה
וכימעט ולא דיברתי איתו גם שם.״
לפחות לגבי קטע זה של הכחשת בן־

ראש־מועצה כן־דרור
״תן משהו״
נתן ניתן לקבוע כי הדברים אינם מדויי-
קים. בן־נתן ופלאטו היו בפאריס ידידים
קרובים. פלאטו נהג לבקר אצל בן־נתן
בביתו ובשגרירות, ובן־נתן התארח בביתו
של פלאטו. בן־נתן היה נוהג לומר כי
״שני הידידים הכי חשובים של ישראל
בצרפת הם הברון אדמונד דה־רוטשילד
וסמואל פלאטו.״ כאשר החליטה השגרירות
למכור את בית השגרירות ושתי דירות
סמוכות שהיו בבעלותה, ולקנות בית אחר,
בשדרות רבלה בפאריס, היד, זה פלאטו
שביצע עבור השגרירות הישראלית את
המכירה, וזאת על פי בקשתו של בן־נתן
עצמו. פלאטו שלח אז צוות של אדריכלים
ומתכננים, לעשות את הדקורציה של
בית השגרירות החדש. על פי בקשת בן-
נתן רכש פלאטו מממשלת צרפת שטיח-
קיר ענק, שתוכנן על־ידי אגם ושנארג
באוביסון, ונתן אותו במתנה לשגרירות,
שם הוא נמצא עד היום. מחירו היה אז
20 אלף דולר, אותם שילם פלאטו מכיסו.

;;כמו שני
שמוקדם״
^ וד לפגי שהודיע, כי ומד
2לרוץ לבחירות בחיפה בניגוד לדעת

לין: אתה לא תאמין עד כמה גדולה רים שביקשו כסף, אמר פלאטו לאחת
הפופולאריות שלי בחיפה.
ממזכירותיו :״הם יקבלו ממני דוש (מיק-
פלא טו: אם זה היה כמו בצרפת, אז לחת) קר, ולא כסף.״
אני מבין. יכולים להתחרות הרבה אנשים
עוד אחד שפנה לפלאטו היה ראש עיריית
מאותה מיפלגה, אבל אחרי שאחד זוכה רחובות, ח״כ שמואל רכטמן, מי שהועמד
בסיבוב הראשון, אפילו בקול אחד יותר
לאחרונה לדין בהאשמות שוחד. השיחה
מהמתחרים, כולם מתייצבים מאחוריו.
בין השניים התנהלה באנגלית, ונראה היה
לין: עם צימרמן אי-אפשר יהיה לע כי השניים כבר שוחחו קודם לכן בעניין
שות את זה. אני רוצה לספר לך סוד.
זה. רכטמן הוא מבאי-ביתו של פלאטו.
נפגשתי היום בכנסת עם בגין, והוא אמר
רכט מן: בקשר למה שדיברנו בפעם
לי :׳אתה לא יכול לעשות את זה,
האחרונה, אני חושב שאני רוצה את
אתה לא יכול ללכת נגד צימרמן .׳אמרתי
עזרתך.
פלא טו: כן.
לו :׳תסלח לי מר בגין, אבל אתה מבקש
ממני דבר בלתי-אפשרי (הכוונה לבקשה
רכט מן: אני רוצה שתעזור לי בבשל
בגין — כביכול — מלין להסיר את
חירות, שתופיע איתי, אבל שתעזור לי
מועמדותו) .אני לא יכול לקבל את מה גם בכסף.
שאתה מבקש׳.
פלא טו: אתה בטוח שאתה תרוץ
בבחירות?
פלא טו: אתה לא המועמד של הליר
כ ט מן: עד שלא אחליט אחרת, אני
כוד• בגין יעזור לצימרמן, ילד ויופיע
שלוש־ארבע פעמים בשבילו בחיפה, ואז
בינתיים רץ.
אין לך שום סיכוי.
פלא טו: אז נדבר אחרי שתחליט
לין: סמואל, אני ראש העיר הבא של
סופית.
חיפה. זה בטוח.
רכט מן: החלטתי סופית, ואני רץ.
פלא טו: אני מאחל לך הצלחה.
אף אחד לא יעצור אותי ! האנשים ברחובות
אוהבים אותי.
לין: איחולים לא מספיקים. אני צריך
את העזרה שלך בשני מישורים. אני צריך
פלא טו: טוב, נדבר על זה בכנסת.
שתופיע בשבילי במקומות שבהם הצביעו
אברהם אלוני, ראש המועצה המקומית
בשבילך בבחירות לכנסת. אבל מה שאני
בקריית־שמונה, היה בין הבודדים שהתצריך
דחוף זה חצי מיליון לירות.
ייצבו בגלוי לעזרת פלאטו, כאשר זה
פל א טו: אני מבין. תן לי כמה ימים רץ בבחירות לכנסת. ואמנם, תמיכתו של
לחשוב על זה.
אלוני בפלאטו, וההבטחות שנתן פלאטו
לתושבי ״קריית־שמונה, הביאו לו כמה
;;גיסים מאות מצביעים בעיירה זו. שיחת־ה,טלפון
בין אלוני לפלאטו היתד, בלתי־ברורה, אך
לא־מרוצה״ ממה שאפשר היה להבין מן ההקלטה —
ברור כי השניים הם בידידות רבה, קור^
עכור יומיים טילפנה מזכירתו של אים זה לזה בשמות הפרטיים וכי פלאטו
השר משה ניסים אל מישרדו של הבטיח לעזור לאלוני בבחירות.
פלאטו־שרון בבית אל־על בתל־אביב. היא
מועמד הליכוד לעיריית באר-שבע, משה
הודיעה כי השר ניסים רוצה לדבר עם
מרש, לא התקשר ישירות עם פלאטו,
הבוס, ונענתה כי פלאטו איננו במישרד. אלא ביקש מאחד ממזכיריו, דובר צרפנאמר
לה כי פלאטו בביתו ונמסר לה תית, לדבר עימו. השיחה התנהלה כלהלן:
מספר הטלפון הפרטי.
מז כי ר: ח״כ פלאטו-שרון, אנחנו רולמחרת
טילפנה מזכירתו של ניסים עוד צים לבקש ממך עזרה. אנחנו רוצים
פעם למישרדו של פלאטו, ושוב נמסר שתבוא לבקר אצלנו לפני הבחירות, ועזרה
לה מיספר־הטלפון שבסביון. באותה הז כספית ממך.
דמנות אמרה המזכירה של השר כי ניסים
פלא טו: תגיד לבוס שלך שיתקשר
רוצה לדבר עם פלאטו בעניין התרומה אלי בעצמו, ואז נדבר.
הכספית שנתן לח״כ אמנון לין, וכי הוא
מז כי ר: הוא יתקשר אליך, אבל עד
מבקש שפלאטו יתקשר אליו בהקדם.
אז, אנחנו יכולים להיות בטוחים שתיתן
עוד באותו היום ניסה מזכירו של פלא-
לנו משהו?
טו, גבר העונה לשם ז׳ילבר, בעל מיבטא
פלא טו: תגיד לו להתקשר.
צרפתי, להשיג בטלפון את ניסים. כשנאמר
לו כי ניסים איננו, הוא ביקש להשאיר
//אין לי
הודעה במישרדו של ניסים, בשם פלאטו.
ז׳ילכר: תמסרי בבקשה לשר ניסים
ק ר די טי ם״
שאם המדובר בעניין של אמנון לין מחיפה,
^ ויד מסיקה; איש בת-ים, היד, ראש ח״כ
פלאטו־שרון היה שמח לשמוע מד,
עמדת השר על עזרה מח״כ פלאטו ללין * .עיר במשך שנתיים. ועתה הוא מתמודד
המזכירה: אני אמסור, אבל עד כמה
ברשימה עצמאית. מסיקה מכיר, כפי הנרשאני
הבנתי, השר מאוד לא מרוצה מה אה, את פלאטו, ומכנה אותו בשם סמואל.
שמועות שפלאטו יעזור ללין.
השיחה ביניהם התנהלה באנגלית.
ז׳ילכר: תודה רבה, אמסור את זה.
מסיקה: אני צריך את עזרתך. אני
למחרת היה פלאטו־שרון בבניין הכנסת מתחיל עם שום דבר. אין לי מפלגה. אין
ונפגש עם ניסים. על פי עדות אנשים שהיו לי קרדיטים כמו שיש למיפלגות. אתה
נוכחים בשיחה, אמר ניסים לפלאטו כי מוכרח לעזור לי.
הוא רואה בחומרה רבה את העזרה שנותן
פלאטו: תן לי כמה ימים לבחון את
או שמתכוון לתת פלאטו־שרון ללין, והו הדבר עם הצוות שלי. אני אתקשר אליך.

משהו? יש לנו הרבה הוצאות בבחירות.
פלאטו: תן לי לחשוב על זה, ואני
אתקשר אתך!
אלה הם רק אחדים ממועמדי המים-
לגות, שפנו עד כה אל ח״כ שמואל
פלאטו־שרון בבקשת תרומה למסע־הבחי-
רות שלהם. נראה כי שמו של שרון צץ
בכל פעם, כשמדובר בעסקים שקשה להח תים
אותם בחותמת כשר בכל הנוגע לב חירות.
האשמה היא, בין היתר, גם ביועץ
המישפטי לממשלה, המושך כימעט שנה

השר ניסים
״בגין מתנגד״
שלמה את השאלה אם יש להעמיד את
פלאטו־שרון לדין, באשמת עבירות על
חוקי הבחירות, ללא הכרעה.
פלאטו־שרון סירב להגיב על השיחות.
כאשר פנה אליו כתב העולס הזה ושאלו,
אם נתן כסף למועמדים לבחירות בעיריות
ובמועצות מקומיות, הוא השיב :״לא,
אף אחד לא קיבל ממני כסף, ואף אחד
גם לא יקבל.״ כאשר נשאל מי ביקש
אותו לתרום כסף, השיב :״אין תגובה. זה
עניין שלי, ולא של הציבור. שאלה זו
עליכם להפנות למועמדים, תשאלו אותם.״
בידי מערכת העולם הזה הקלטות של
כל השיחות שצוטטו בכתבה זו. כל המועמדים,
שאליהם פנתה המערות כדי לקבל
תגובה, מלבד שניים, הכחישו בכלל את
דבר קיומן של השיחות עם ח״ב פלאטו־שרון,
ועל אחת כמה וכמה כי ביקשו
ממנו תמיכה כספית. השניים שהודו היו
חברי־הכנסת אמנון לין וז׳אק אמיר.
מרבית הקולות שנשמעו בהקלטות זוהו
על-ידי חברי המערכת, ששוחחו כבר עם
האישים הללו בטלפון או בעל־פה בהזדמנויות
אחרות. ההכחשות המוחלטות, וב-
מיקרים רבים הנרגזות, של המועמדים
לבחירות, מעוררות תמיהה רבה — אלא
אם כן זוייפו ההקלטות ביד אמן.

במדינה
(המשך מעמוד )24
את עצי הכותרות, ראה הדוקטור ליערנות
את היער של הבעייה.
הבעייה היא שאם רוצים להשיג שלום,
צריכים להשאיר את הגדה ורצועת־עזה
בידי האוכלוסיה הפלסטינית, וזו תקבע
בסופו -של דבר בעצמה באיזו מיסגרת
היא רוצה לחיות. האסכולה הנגדית היא
זו של אריק שרון, המבקש לחסל את
ריכוזי־האוכלוסיה, על־ידי כינון איזור•
התיישבות ישראלי רצוף, מצפון לדרום,
במרכז הגדה המערבית. תוכנית זו מובילה
למילחמת־נצח בלתי־נמנעת בין יש ראל
והעולם הערבי.
אך היה זה אופייני לישראל באוגוסט
,1978 ערב ועידת קמפ־דייוויד: כאשר
פורסמה השבוע מפה של תוכנית-שרון,
במוסף של על המישמר, לא עורר הדבר
הד כלשהו. הקואליציה והאופוזיציה כאחת
היו עסוקות בהתנפלות על רענן וייץ.

מוחה גרודז׳ינסקי

תנועות
מי בתבה ־ ס סו
שלושה בחורים ישכו
בקפטריה ש 7האוניברסיטה —
ובך גו?ד ׳המיבתב
שזיעזע את המדינה
׳הסערה ׳שפרצה סמי׳שרד ראש־הממשלה
עם קבילת מייכיתב ה־ ,100 ישבו הצהירו החתומים
כי מעתה ואילך לא ייוכלו לשמור
על ההתנחלויות !בגדה !וברצועה, במיסגרית
!שירות ובמילואים, כיוון שהתנחלויות אלה
מהוות ביטוי לרצון הסיפוח ׳ולמדיניות
הסירוב של ממשלת ישראל (ראה עמודים
)21—20 היתה גדולה.
ב׳מיסדרוניות הכנסת הפך המיכיתב שיח!ת
היום. אמצעי־התיקשורת עטו על הנושא
וסיקרו !אותו: בהרחבה. ביום השני שבו
יוזמי המיכיתב והצהירו, במסיבת־עיתוגאים
שערכו, על כוונותיהם !שלא לשרת סמי־לואים
בהיאחזויות.
מי הם אותם צעירים שמצאו לנכון
לנקוט בצעד כזה י כיצד התארגנו? מהן
הסיבות שהניעו אותם לנקוט צעד קיצוני
מסוג זה, יומה הם מקווים להשיגו
צנחן כקריית־ארבע .״הרעיון צץ
בעת שיישבתי עם כמה מחברי בקפטריה
של האוניברסיטה, ושוחחנו, כמו תמיד,
על המצב הפוליטי,״ סיפר !נועם זיו, צעיר
׳ממושקף בן ,25 הלומד !בחוג ללשון עברות
באוניברסיטה בירושלים, ונמנה עם יוזמי
המיפתב.
״המצב הפוליטי החמור וחמש ההתנחלויות
האחרונות החלו להדאיג !אותנו, יבמי
יוחד נוכח התקרבות מועד השיחות בקמיפ-
דייוויד. הרגשנו שיש צורך באקט מסו-
יים, כמו כתיבת מיכתב, שיזיז משהו.
״גייסנו עוד כמה חברים בעלי דעה דומה,
וכשגילינו ׳שאנחנו מגובשים, ישבנו
וניסחנו מיכ׳תב. אחרי כן צילצלניו לכל
מוני הברים, והח׳תמנו אותם על המיכיתב.
״לי עצמי ייש ׳ציפיות ותיקוות שהמיכתב
יגרום לשני דברים השובים! ,והם: שהממשלה
׳תשנה מייד עמידות ותתרכך בנקודות
מסויימות, כגון הפסקת ההתנהלויות
בגדה, ושבעיקבות המיכתב תתעורר פעילות
אופוזיצייונות מצד כל הגופים המת־
!נגדים למדיוניו׳ת הממשלה, כולל המיפלגות
האוסוזיציוניוית !שבממשלה עצמה, עוד
לפני הפגישה בקמס-דייווידר
!נועם הוא יליד ירושלים. את שירותו
הצבאי עשה ביחידת־צנחנים, שסה שירת
!בדרגת סגן. בבחירות הקודמות הצביע
סעד המערך, אולם כמו רבים אחרים
התאכזב ממחדלי המיפלגה השלטת.
״המפקד שלי ייודע על הסתייגותי משי-
רות־מיילואים בהתנחלויות,״ אמר ,״לפני
!שנתיים פיקדתי על יחידה. שתפקידה הייה
לשמור בתוך ׳קריית־וארבע. היה לי קשה,
יאבל ביצעתי את תפקידי.
נם ׳מעצר .״היום! ,אחרי ביקורו של
אנוואר אל־סאדאת בארץ, השתנה המצב.
הוויכוח אינו אקדמאי גרידא, כי אם קונקרטי,
על שלום שניתן להשיג. היום אני
מצהיר שלא אוכל לבצע את הפקודה
לשרת בהתנחלויות ,׳ואני לוקח בחשבון
את בל האפשרויות, כולל מעצר.
״:אני ירוצה להדגיש !בהזדמנות זאת, שאני
וחברי איננו סגפנים. נעמוד על שלנו
ונאבק כדי !שלא נכנס לכלא.״
נועם יצא נגד העיתונים כיוון שלדבריו
דווו לי ח

.הז ה

מוחה זעירא

מוחה זיו
״צבא שקציניו יאיימו באקדחים מל החיילים אינו מסוגל להגן

הם סילפו את העקרונות המודגשים במיב־יתיב,
מיתוך רדיפה אחרי סקיום עיתונאי יולא
אחרי המהות .״הם התעניינו דווקא בנושא
הפלא, שהוא פיקנטי, ולא בסיטואציה שדחפה
אותנו להצהיר את מד, שהצהרנו
מתוך כאב.״
הסיבה העיקרית שהניעה את נועם לחתום
׳ולקיחת חלק בהפצת המיכיתב הייתה השתתפותו
במילחמה בלבנון .״לי, ולהרבה
מילואימניקים ביחידה שלנו, יש השגות
משלנו, חלקן פרטיות וחלקן אישיות, ש גרמו
לכך שההכרה שלנו במילחמה פחתה.
׳נוכחתי שהצבא מתפקד בדרגה ׳נמוכה מזו
שבעת האימונים ,׳והנימוק לכך פשוט —
צבא, היוצא למילחמה ללא הרגשה שזה
בילתי-נמנע, מתפקד בצורה פחות טובה,
זנקודת־השבירה שלו!נמוכה. זה מה שיקרה
בלבנון, וזה הפחיד !אותי, באשר ליכולתו
של צה״ל לעמוד במ״לחמה הבאה, אם
חלילה תהיה.
לא ילדי־פרחים. יוסף גרודז׳ינסקי בן

זעירא (משמאל) ממערב לתעלה *
״עניין שביני לבין מפקדי״

גרודז׳ינסקי בחובש בחיל־רפואה
״משהו השתנה
יד,־ 25 הוא חיפאי, הלומד רפואה בירושלים.
בשיירות יסדיר שירת בחייל-הריגלים בדרגת
סמל. היום הוא !משרית במילואים, בחיל־רפואה.
אל יוזמי המיכיתב היגיע דרך חבריו
נועם זיו, שעימו הוא מיודד מזה שינים
רבות .׳בבחירות 73׳ הצביע ל״ע ,׳והיה
תומך נלהב !של המערך. עם התפטרותו של
יצחק רביו ועלייתו של שימעון פרס ל צמרת
מייפלגת העבודה ׳שינה את עמדותיו.
״קשה לי ׳להסכים עם דייעותיו של שימעון
פרם,״ יאמר השבוע ,״ובמיוחד אחרי שגינה
אותנו ׳בצורה כזאת. אחרי ביקורו שיל אל-
סאדאת לא השתנתה! ,אמנם, המפה הפוליטית
בישראל, אבל מישהו בהילך־הרוח
בציבור השתנה.
״הסיבה העיקרית ׳שלי להצטרפותי ליוזמי
המיכתיב היא מדיניות הממשלה בנוגע
להתנחלויות, המספנות את המשך קיומה
של המדינה. נוכחתי לדעת כי כיל הדרכים
שבהן ינהגו יוזמי־השלום אינן מצליחות
לשנות: את המדיניות ,׳ומכאן הגעתי לימם־
קניה שכדי להתריע !בציבור על הפער ההולך
יוגדל בין קובעי המדיניות ילבין אותם
האמורים ׳ליישם אותה בשטיח ייש צורך

במשהו דרסטי. ברצוני להדגיש כי אני
וחברי איננו ילדי-פרחים של שינות יה־/ 50
ולא אנשים אנטי־מימסדיים.״
יוסף כועס על הדרך שיבה הגיבה הממשלה
על המיכתב, ישכן, לדבריו, הוא ציפה
לתגובה עניינית! ,והממשלה התייחסה לדברים
שוליים .״מוזר שדוברו שיל ראש־הממשלה
מסוגל לקבוע מהן השקפותיו
שיל מישהו לפי מקיום מגוריו. אני סבור
שהאנשים היחידים שיסד,ם אפשר להטיל
דופי על פי מקום מגוריהם הם האנשים
הגרים ׳בהתנחלויות.״
יוסף גרודז׳ינסקי שלם עם החלטתו,
ואיינו חושש שמא ייאסר כתוצאה מסירובו
לשירת במילואים: בהתנחלויות. לדבריו הוא
אינו:הראשון העובר על חוק-המדינה בנושא
ההתנחלויות ,״כישראש-יהממשלה עודד את
מתנחלי קדום, למרות שעלייתם על הקרקע
היתד, בלתי־חוקית, את מי אסרו אז ד
על מ״בצע ההחתמות סיפר :״כל אחד
מאיתנו החליט לצלצל לחברים ישלו ברחבי
הארץ. נסענו ממקום !למקום ׳ואספנו !חתימות.
לא !נעזרנו במודעות בעיתונים, ושום
גוף פוליטי לא עומד או יעמד מאחורינו.
את המיבתבים הדפסתי במכונת־הכתיבה
שלי. אפילו יאת היוצאות הנייר !והדלק כיסינו
מכיסנו. היו כאלה ש׳מ-סיבות שונות
לא ירצו ששמם יופיע על המיכיתב, ויתרמו
במקום זה יכם ף. בחורה ׳אחת, שהיא ידידה
של נועם מילדות, חתמה, ואחר־כך שינתה
את דעתה והחליטה לבטל את חתימתה.
איני יודע למה, אבל היא הייתה היחידה.
אחרים לא עשו פוילה-שטיק.״
״אסביר: למפקד שדי״ .יוסי זעירא,
סטודנט מזוקן בן ,28 הצטרף ליוזמי המיכתב
בשלב מאוחר יותר, באמצעיות נועם זיו,
וצעיר יאחר!בשם סיני פטר, הנמנה אף הוא
על יוזמי המיכתב.
יוסי מתגורר בירושלים, ומשלים את
לימודיו ׳לקראית יתואר דוקטור לכלכלה.
הסיבה שבגללה לא הצטרף ליוזמי ד.ימיכ־חב
כביר בתחילה הייתה לימודיו, שכן הוא
!תמך בעניין כבר מתחילתו. לדבריו, הסיבה

שהניעה ואותו להצטרף ליוזמי המיכתיב
היא — חמשת התנחלויות האחרונות של
אריק שרון ואיזרוח שתי התנחלויות של
גוש־אמונים .״זה הוכיח לי שהדבקות של
הממשלה !במדיניות ההתנחלות נמשכת, ומסכנת
יאת המיפגיש בקמיפ-דייוויד, דבר
שעלול !להביא למילחמיה. זה הזמן להשיג
שליום ׳תמורת, החזרת שטחים, וזה נעשה
בירור יותר ויותר לאחר ביקור סאדאת. וימה
עושה !הממשלה? — משיכה !במדיניות
ההתנחלות !״
מה ׳תהיה תגובתו אם ״גויים למילואים
׳ויישלח לשמור יעל התנחלויות? השיב
יוסי :״!אני אסביר למפקיד שלי שאיני
יכול, וברצוני לשבת במיקום !איחר. כיל
השאיר יהיה ביני !ובין המפקד שלי. איני
מוכן לפרט לעיתונות, אפל ׳ברגר שאני
עומד מאחורי המיכתב.״
״הם יכינו״ .בין החותמים על המיכיתב
׳נמנים קצינים, סמלים, נשים וחברי-קיבו-
צים מפל הארץ! ,שמצאו לנכון להביע את
הסתייגותם ממדיניות הממשלה ערב הפגי
שה בקמפ־דייוויד.
הממשלה יצאה בחריפות נגד יוזמי ה־מיכתב.
המערך מיהר ׳לפרסם את הסתייגותו
מכותבי המיכתב, בהדגישו כי ״שירות
בצה״ל, בזמן רגיעה !ובעת-יחיירום, אסור
שיהיה מותנה !בעמדה פוליטית כלשהי.
סירוב ׳למלא ׳פקודה חוקית ע׳ל-ידי החיילים
יפעת שירותם, גם כאשר הם חיילי מילואים,
יש לפעול, נגדו ׳בכל חומרת הדין.״
הסניף הירושלמי של התנועה שלום
עכשיו גינה יאת מיכתב ה־ ,100׳והדבר
פורסם בהרחבה בכל פלי-התיקשורת. אולם
•הסניפים האחרים שיל התנועה לא הצטרפו
לגינוי ,׳ואף ביקשו לגנוז אותו. אומרים
חותמי המיבתיב :״אין לנו עימות עם אנשי
שלום עכשיו. הם אנשים טובים, הרוצים
מה שאנחנו ׳רוצים! .אנחנו משוכנעים שהם
יבינו, במוקדם או ׳במאוחר, את !נכונות
־ מעשינו.״
* ברקע: האגס הווו,

^ 1יפוז^בעדת׳נ1ף
? יכה 111־ 11 ? 11י
שנבחרה כסגנית מלכת החן, לא סירבה להציג את בגד־

הים שהדוגמניות המיקצועיות סירבו להציגו. לדעת איריס, דוגמנית
נזיקצועית צריכה להציג כל מה שהמתכננים דורשים ממנה.
אולם איריס דיגמנה ליצרן אחר ורודי כלל לא פנתה אליה.

כוע האופנה, שנערך בשבוע שעבר
במלון הילטון בירושלים, אמור היה
להיות עוד שבוע אופנה משעמם, שבו
מסתובבות דוגמניות לרוב וקניינים —
תמיד הרבה פחות ממה שהובטח —
וציידי־חתיכות נועצים בהן עיניים.
אולם דודי בן־יוסף ואחיה שלמה חננאל,
הפכו את חדרי־התצוגה ומיסדרונות
המלון לאחד המקומות הגועשים והסוערים
ביותר בארץ. והכל בגלל בגד־ים אחד.
שבוע האופנה הקייצי, להבדיל מזה החורפי,
הנערך בחודש פברואר בתל־אביב,
היה מבוסם כולו על בגדי־ים. השתתפו
בו האריות שבחבורה, כגוטקס ודיווה,
ולצידם חברות ויצרנים קטנים שרצו,
יותר מכל, להפתיע.
מי שהצליחה להפתיע היתד. חברת
ריקנוה של רוז׳י בן־יוסף. רוז׳י, אשה
כבדת־גוף בעלת שיער ג׳ינג׳י ארוך, יצרה
שורה של דגמי בגדי-ים נועזים, שהפתיעו
אפילו את הקניינים שהגיעו ל שבוע
האופנה מארצות מתירניות כמו הארצות
הסקנדינביות וממרכזי־אופנה כ־פאריס.
בגדי הים של רוז׳י, שחשפו הרבה
יותר ממה שכיסו ,״אינם מתאימים
כל כך לארץ,״ כפי שהסביר אחיה חננאל,
מנהל מיפעל ריקמה .״יש בארץ מיספר
קטן מאד של נשים שהיו מוכנות ללכת עם
בגדי־הים החדשים שלנו, אבל בשביל חוץ-
לארץ זה הצלחה גדולה.״
גדעון אוברזון הציג בגז״ים בליקיני,
הכולל רק את החלק התחתון (ראה שער
אחורי) .אוברזון לא מצא דוגמנית ׳שהי־תה
מוכנה להציג את הבליקיני בשבוע
האופנה והסתפק בהדגמתו על המקל ובצילום
בגד־הים בסטודיו.
לעומתו רצו רוזי בן־יוסף ואחיה להציג
את בגדי־הים הנועזים שלהם בפני ה־

דוגמניות ״שבוע
האופנה -,בידושלים
סידבו להציג
בגדים נועץ
במיוחד(מימין)
וגדמו הפסד
כספי ליצונים
קניינים ובפני העיתונאים •וצלמי האופנה
הזרים, שכבשו את הילטון בשבוע שעבר.
לשם כך הם שכרו את שירותיהן של שתי
דוגמניות, האחת ותיקה וידועה, ליאורה
לפידות, והשנייה צעירה ומתחילה, ארלט
בך רובי. כשראתה ליאורה את בגדי־הים
שעליה לדגמן היא התמרדה. היא לא הסכימה
להעלות על עצמה אפילו אחד מבג-
די־הום הנועזים של רוז׳י בן־יוסף, והסתפקה
בהדגמת בגדי־חוף.
לעומתה היתה ארלט ״פתוחה״ יותר.
היא בחנה בקפידה את כל בגדי־הים והסכימה
להדגים את כולם, מלבד אחד: הנועז
ביותר. בגד־ים המכסזדלא־מכסה, ש־גיזרתו
כופה על החזה לבצבץ למטה ולמעלה.
חלקו התחתון מכסה אמנם את הערווה,
אולם מאחור הוא מורכב רק מחוט
דק אחד ויחיד. זה היה יותר מדי עבור
ארלט, והיא הצטרפה למרד של ליאורה.
כאשר פנו בעלי ריקנזה אל דוגמניות
אחרות שהסתובבו בשטח, וביקשו מהן
להדגים את בגד־הים, שעורר עניין רב
בקרב קנייני החח, סרבו כולן. רונית
רוזנשטיין־אדלר, שדיגמנה עבור דיווח,
לא הסכימה אפילו ללבוש את הביקיני
הצנועים של דיווח. הבלונדית ענת גלייט,
דוגמנית מיקצועית, אף היא מדיווח, לא
הסכימה להתייחס כלל לבגד־הים המיוחד
של ריקמה. מירי זמיר, מי שהיתה מלכת-
יופי ובשבוע האופנה דוגמנית של אופנת
נעימי, טענה :״אני גדולה מדי בשביל
הבגד־ים הזה.״ ידידתה, בת־שבע פכט,
סירבה גם היא :״בעלי מסתובב כאן.״
בעלי ריקמה ראו כיצד ההזדמנות הגדולה
שלהם, להציף את שווקי אירופה והחופים
המתקדמים באמריקה, חומקת מידיהם.
עיתונאי האופנה לא יכלו לצלם
ואילו הקניינים לא הסכימו לרכוש אפילו
דגם אחד מבלי לראותו על הגוף. הד.פ־

נועז מספיק

טוענת ארלט בן־
רובי, כשהיא מדגי־מה
את בגד־הים אשר איתו אי אפשר
להשתזף, מהסידרה הנועזת של רוזי בן־יוסף.

אומרת מי שהיתה מלכת היופי, מירי זמיר
11 יי | ל 1י
(משמאל) ,כשסירבה ללבוש את בגד־הים הנו11
#1 111

עז. ליד מירי הדוגמנית בת־שבע פכט, שלא הסכימה לדגמו את בגד־הים כי בעלה נכח שם.
סד הכספי של ריקמה, המייצאת בגדיים
בערך של 400 אלף דולר לשנה, היה
ניכר בגלל מרד הדוגמניות. גם איומיהם
של בעלי ריקמה לפטר את הדוגמניות,
אם לא תסכמנה לדגמן הכל, לא
עזרו .״אני מוכנה שיפטרו אותי, אבל איני
מוכנה ללבוש רק חוט על הישבן,״
טענה ארלט.
רק דוגמנית אחת, החיפאית איריס אק-
סלרד, היתד. מוכנה לדגמן את בגד־הים,
אך בעלי ריקמה לא ידעו עליה ולא שמעו
עליה. אירים, צעירה בת ,18 העומדת
להתגייס לצבא, שלהוריד. חנות למימכר
אביזרי־רכב, נבחרה כסגנית מלכודהחן
בתחרות מלכת־היופי של השנה. בשבילה

בלי בגד ים

הדוגמנות אינה רק מיקצוע אלא גם יעוד.
לדעת איריס :״הדוגמנית בכלל לא חשובה.
לא מסתכלים עליה, אלא רק על הבגד.
דוגמנית מיקצועית וטובה צריכה ללבוש
כל דבר. מה שהיה נועז בעבד, לפני 10
שנים, היום גם אשה בת 50 הולכת איתו
ברחוב מבלי שאיש מסתכל עליה. אסור
לדוגמניות להפריע להתקדמות האופנה. הדוגמנית
צריכה להיות ממושמעת —
ללבוש כל מה שהמעסיקים שלה בוחרים
עבורה.״ אולם איריס היתה, בשבוע האופנה
דוגמנית־הבית של חברה קטנה
בשם כליל־יופי, המייצרת חזיות, תחתונים
ובגדי-ים, ורוזי בן־יוסף, כמו יצרנים אחרים,
כלל לא פנתה אליה.

מצהירה הדוגמנית ליאורה הוותיקה
לפידות (מימין) המדגימה בגדי־חוף של ריקמה,
לידה ארלט בבגד־יס ביקיני שמרני למדי.

קצת בולם
כשהיא מדגימה בגד־יס שלם אבל
אומרת

ארלם,

חשוף. צילם: שלמה סתר 1

החחאי ארי ק
(המשך מעמוד )23
אבל בעלי עדרי צאן במושבים יגמרו
בזה את הקאריירה שלהם. להקים עדר
צאן מעולה לוקח חמישים שנה. לחסל אותו
אפשר במחי־יד.״

__ פסול
מבחינ ה ציבורית
^ איש איגוד הנוקדים, מוסקה ליבנה,
• האחראי על העדר של עין־חרוד והנחשב
לאחד המומחים לגידול צאן בארץ,
יש מוטיבאציה נוספת להתנגד ליבוא בשר
כבש :״אנחנו רוצים לחזור למקורות.
הארץ הזאת היתד. תמיד ארץ של מגדלי
צאן. אם אנחנו רוצים לקיים עדרים,
אנחנו זקוקים לעזרת הממשלה. לכן אנחנו
מתנגדים לייבוא.״
לטענה, כי נימוקים דומים ניתן להשמיע
גם לגבי ענף הבקר בארץ, ולאסור לפיכך
גם יבוא בשר בקר קפוא מחו״ל, משיב
מוטי ליבנה :״ההשוואה בין בשר בקר
לבשר כבש היא השוואה בין פיל ליתוש.
ענף הבקר, למשל, מספק מדי שנה 550
מיליון ליטר חלב. ענף הצאן — רק 6
מיליון ליטר. ייצור החלב מצאן מגיע
רק לכאחוז אחד מכלל ייצור החלב בארץ.״
בפי מגדלי הצאן יש גם טיעונים נוספים
נגד יבוא בשר הכבש הקפוא :״אין לו
כלל ביקוש בארץ״ הם אומרים ,״הערבים
לא נוגעים בבשר קפוא ועדות המזרח
אוכלות בעיקר בשר כבש חי. מי שקונה
בשר כבש לחג ולזבח, לא יקנה לעולם
בשר כבש קפוא. מה שקורה הוא, שהצרכנים
העיקריים של בשר הכבש הקפוא
הם האשכנזים ולקוחות המיסעדות, שאינם
יודעים אם הכבש הוא חי או קפוא. לאלה
לא צריך לדאוג לבשר זול.״
על סמך נימוקים אלה ביקשו מגדלי
הצאן לאסור כל ייבוא של בשר כבש
מחו״ל. לפני כמה חודשים ביקשו במה
סוחרי־בשר ערביים מהגדה לייבא 100
אלף ראשי צאן מרומניה, במחירים נמוכים
בהרבה ממחיר הצאן בארץ. בקשתם נדחתה.
גם בקשות שהגישו יבואני-בשר,
שייבאו בעבר בשר כבש לארץ, כמו המש־ביר
המרכזי או חברת אשור של אפרים
איילין, לא אושרו.
אפילו אם ההחלטה היא מוצדקת ביסודה,
הרי עצם העובדה שהתקבלה על־ידי
אינטרסנט המגדל בעצמו עדר צאן הופכת
אותה לפסולה מבחינה מוסרית וציבורית.
לאריק שרון יש בחווה החקלאית הפרטית
שלו עדר, שמספר הראשים בו נע בין
300ל־ .450 הוא עצמו חבר באיגוד הנוקדים,
המאגד את כל מגדלי הצאן היהודים,
שתבע את איסור ייבוא בשר הכבש.
כתוצאה מההחלטה שקיבל כשר, נהנה
האיכר אריק שרון מהמחירים הגבוהים
יחסית שהוא מקבל עבור הטלאים שהוא
מוכר לשחיטה.
צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם
להיראות. במקרה זה, ייתכן שאריק שרון
עשה צדק עם מגדלי-הצאן הישראליים
שהוא נמנה עימם, אבל מעורבותו האישית
בעניין שוללת מהחלטתו כל אפשרות
להיראות כמעשה צדק.

מחוץ
ל חו ק
י ^ א רי ל! ש רון יש בעייה. בניגוד להח־
/לטת ועדת אשר, שקבעה ששרים בממשלה
חייבים למכור או למסור לאחרים
עסקים פרטיים שלהם הנמצאים בתחום
עיסוקם המיניסטריאלי, מוסיף אריק שרון
להחזיק בחווה החקלאית שלו ולהפיק ממנה
רווחים. לטענתו אין מי שמוכן לחכור
ממנו את החווה, משום שרובצים עליה
חובות צמודי־דולארים ל־ 15 שנה.
כתוצאה מכך נקבע תקדים לפיו מסקנות
ועדת אשר מחייבות את כל השרים,
להוציא את אריק שרון. בהתערבות ראש־הממשלה
ועל סמך חוות־דעת של הפרופסור
אהרון ברק, הוחלט ״שלא ניתן ליישם
את המלצות ועדת אשר״ לימיקרה של שר־החקלאות.
כתחליף למכירת החווה או החכרתה,
הוטל על מבקר־המדינה להטיל ביקורת
על עסקי החווה כדי להבטיח את
ההפרדה בין עסקיו הפרטיים של החוואי
אריק ועיסוקיו הציבוריים של השר שרון.
פרשת יבוא בשר הכבש מוכיחה כי
הפרדה מעין זו אינה אלא אחיזת־עיניים.
הרבב המוסרי שמטילה החווה החקלאית
על תדמיתו הציבורית של אריק שרון
והממשלה כולה יכול להימחק רק אם ייפטר
שרון מהחווה שבבעלותו או מהמישרד הממשלתי
שהוא מופקד עליו.
במדינה המצאות
ג כן בג א ד
חלוץ הרובוטים בא
?ישראל, בדי?הציע
את שירותיו לאזרחיה
הוא יגיע לישראל השבוע, בטיסה ישירה
מארצז־ת־הברית. הוא ייצא אל כבש
המטוס, מלוחה בשני טכנאים, בחברת נשיא
חברת קסוויר האמריקאית. אחר כך ינפנף
בידו לשלום ׳לקהל מקבלי־סנייו דשא
דברי־ברכה קצרים.
זהו הרובוט קלייטו אס־פי־אה אחד. הו־פעת־הבסורה
העולמות שלו !תיערך בתערוכת
ההמצאות והפאטנטים, בבית בניבו
ית בתלואביע, שתיפתח בשבוע הבא.
הדחה, הגשה ורכילות. בנמל התעופה
בן־גורוון תתקיים מסיבת-עיתונאים
לכבוד האורח החשוב, וטכס קבלת־הפנים
יזכה אף לכיסוי מצד רשתות טלוויזיה אמריקאיות.
מי יציג את מי — נשיא החברה
את הרובוט, או הרובוט את נשיא החב־

הרובוט קפאווייר
דייל וסגן־ראש־ממשלוז
רה? השאלה הזו עדיין לא הוכרעה, אך מה
שברור נבר עתה: אם יוטל התפקיד על
הרובוט, יוכל זה לעשות שימוש מגוון
באוצר המילים שלו, המסתכם ב־4,800
מילים. יוצריו־מולידיו של הרובוט מסבירים
ללקוחות, כי הרך הנולד מסוגל
לבצע תפקידי דיילת, דובר, מוסר מידע,
מנחה ועידות, וכיוצא באלה תפקידים —
בדומה לסגן ראש־ממשלה בישראל.
האם נפתח עידן הרובוטים בישראלי
גיורא ברגמן, מארגן התערוכה, טוען ישכן.
הקשר שלו לרובוטים החל כשנייתקל בידיעה
קטנה, באחד העיתונים, שסיפרה על
המצאת הרובוט החדש בארצות-יהברית.
הוא התאהב בו מבלי שהכירו והחליט, בו
במקום, לנסות ולהביאו לארץ, בתיקווה
שיימצא לו כאן שוק מתאים. בארצות־הברית
ישמש הרובוט בתקופת הייצור הראשונה
בכ־ 20 אלף בתים. בישראל, מספר
ברגמן, גילו בו עניין כבר עשרות אזרחים,
שטרחו לטלפן, לברר מה כישוריו
של הרובוט, וכמה יעלה להם לשכור את
שירותיו בביתם.
על כישורי הרובוט ניתן ללמוד משהו
מתוך סרטו של ורדי אלן ישנוני: אם־פי־אוז
אחד יכול לשטוף רצפות, להדיח כלים,
להגיש אוכל ומשקאות, ואולי, אם יתרצה,
לרכל קצת על השכנים. מחירו, בעודו
על פס הייצור, מסתכם ב־ 4,000 דולר. כמה
יעלה בישראל? על כך יחליט, בסופו של
דבר, שר־האוצר, שימחה ארליך, או מישהו
מפקידיו דמויי הרובוט.
ג׳ימס בונד לתינוקות. לבוש כטיי-
קון סרטים בנוסח שניות השלושים, ומתוכנה
להתנהג בהתאם, יוכל הרובוט לבקר
במקומות ציבוריים, בבתי־ספר ובאוניברסיטאות,
כשהוא מלווה בצוות הפקה מצוייר
במצלמות 16מ״מ או מצלמות טלוויזיה,
ולנהל מיבחני־בד על פי תסריטים
שונים. תעלול פידסומת זה עשוי לשרית
הברות או מוסדות שונים, שירצו להגיע

לכותרות בטלוויזיה, ברדיו או במופעי-
פיירסום אחרים.
על רקע המציאה מהפכנות זיו, ופאטינ־טים
מיובאים אחרים שיוצנו בתערוכה,
יבלוט בהיעדרו הממציא הישראלי, זה שאומרים
ישיש לו ״׳ראש יהודי״ על הכתפיים.
אך גם בלעדיו יופלו מבקרי התערוכה
להזין עיניהם בקולבים משופרים, במאוורר
המופעל על־ידי רוח, במלכודות עכברים
מיוהדות במינן! ,במכשיר לניקוי שיניים
המופעל בלחץ מים, בגילאי־עשן ובתיק
ג׳ימס בונד, ההופך, בשעת הצורך, לעגלת
תינוקות.

עיריות
ת ח בו לתה שעות הנוסגיות
עובד העירייה ביקש
להשפיע ע? הפקירה שתשקר
ותחבה?ן? מעילתר,
ואשתו אמרה לה :
״את תידפקי!״
רמי ליב, מנהל רשות״הנוער־והקהילה
בעיריית גיבעתיים, הוא אדם חסכן מ־טיבעו.
כדי לכסות את הוצאות הדפסת
עבודת־הגמר שלו בחינוך נהג לאשר לעוב דות
ממחלקתו שעות נוספות ועבודות
שאותן לא ביצעו. ואת הכספים שילשל
לכיסו או שהשתמש בהם כתשליום למד־פיסות
.״קובה קרייזמן מאשר,״ כך נהג
להפיג את חשדותיהן של העובדות שמהן
ביקש טובות אישיות. הדבר יכול היה
להימשך עוד ועוד, לולא עימותה של
עובדת אחת, אורה בקר, האחראית על
כוח־אדם ועל כספים בעיריה.
רישום בוזב. רמי ליב 43 עובד
בעיריית גיבעתיים מאז .1964 נוסף להיותו
עובד עיריה הוא מרצה באוניברסיטת תל־אביב
ומוזמן מעת לעת לתת הרצאות
בנושאי חינוך ופסיכולוגיה בכל רחבי
הארץ. ליב, יליד פתח־תיקווה, גרוש ונשוי
בשנית יואב לשניים, מתגורר כיום ברמת־גן.
בשנה שעברה סיים את עבודת
האמ.איי. שלו בחינוך. לצורך העבודה
נעזר ליב בבחורה בשם גילה חזן, שעשתה
עבורו עבודת סטטיסטיקה. למקורביו סיפר
ליב כי זוהי סטטיסטיקה בענייני
העיריה.
כדי שלא ישלם לה מכיסו, רשם את
גילה כמדריכה בקייטנת־קיץ למרות שלא
עבדה שם. גילה זו אינה מוכרת כלל
באגף כוח־אדם בעיריה. מסתבר כי אין
נוהגים לרשום עובדות זמניות בעיריה
באגף כוח־אדם. הרישום נעשה על-ידי
ליב עצמו. מזכירתו של ליב טענה, בשיחה
עם המערכת, כי אינה מכירה את
גילה, וזאת אחרי שליב נשמע אומר לה
שלא תמסור פרטים.
כתבנית נוספת שליב השתמש בשירותיה
היתה סמינריסטית בשם נילי בגון
(לשעבר חיוו) .את שירותיה השיג רמי
מעובדת המשרד בת־שבע (שבי) זרח,
שהיתה מדריכה למלאכה מטעם העיריה
ומחסנאית. שבי זרח 23 העלולה לעמוד
עתה לדין בשל תמימותה, היא צעירה דקת־גו
ילידת צפון־אפריקה, בעלת שיער חום
גולש ועיניים ירוקות.
40 במקום .7,8בתמימות שלא־תיאמן
גוללה את גירסתה :״בשנה שעברה ביקש
ממני רמי למצוא עבורו בחורה שתדפיס
לו חומר. הצעתי לו את חברתי נילי.
כשנילי גמרה את עבודתה בא אלי רמי,
וסיפר ששילם לגילי 1,000 לירות. הוא
אמר שהוא רוצה להחזיר לעצמו, את
הכסף וביקש ממני לרשום לזכותי 40
שעות נוספות, הדבר היה צריך לקבל
את אישורו של סגנו, אורי ברוור. כש נפגשנו
שלושתנו, הבטיח לנו רמי כי
העניין מאושר על־ידי ראש העיריה קובה
קרייזמן.
״עשיתי כדבריו. לא חשבתי בכלל ל ׳
שאול את ראש העיריה אם זה נכון.
רשמתי לעצמי 40 שעות נוספות, בשעה
שלמעשה עבדתי רק 7,8שעות נוספות
באותו חודש. כשהגיעה המשכורת, ניגשתי
לאורה בקר וביקשתי ממנה שתעזור לי
לחשב מה מגיע לי ומה מגיע לרמי. סיפרתי
לה שלמעשה לא עבדתי שעות נוספות,
(המשך בעמוד )37

ך * ייתי נותן מיליון לירות, בשביל
י לדעת מה חושב אבא שלה כעת
על הבת היפהפייה שלו,״ מילמל לעצמו
השוטר שהתלווה אל שולי הנני, המואשמת
בהדחת עדים, בצאתה אל קבר אביה
ביום הראשון האחרון, על־פי הרשאה
מיוחדת של השופט יעקב קדמי.
שולי, מאופרת בכבדות, מלווה באחיה,
צלם־האופנה ג׳קי ובאמה, הורשתה באופן
חד־פעמי לעזוב את כותלי בית המעצר
אבו־כביר, שם שהתה מאז יום השישי
שעבר, כדי לעלות לקבר אביה ביום
השנה למותו. מייד לאחר־מכן הוחזרה,
בליווי מישמר השוטרים הצמוד, אל בית־המעצר,
ומשם נלקחה לכלא־הנשים נווה־תירצה.
ביום
השישי שעבר הוזמנה שולי לאולמו
של השופט המחוזי יעקב קדמי,
כדי למסור עדות במישפט המתנהל נגדה,
אחרי שביום הראשון של אותו שבוע לא
הודתה באשמות המיוחסות לה. לבקשתו
של עורך־הדיו שלה, צבי לידסקי, הקדים
השופט קדמי את המשך מישפטה שלא
כמקובל.
בכלל, דומה כי אנשי־החוק והשופט
גם־יחד נוהגים בשולי חנני לפנים משורת
הדין.
ביום ראשון הורשתה כתבת העולם הזה,
שרית ישי, להיפגש עם שולי ולראיין
אותה. התובע, משה ורטהיים, נעתר ללא
היסום להפגיש את הכתבת והנאשמת.
בחדרון הצר, שדרכו מוכנסים העצורים
מן המעלית המובילה אותם ממרתף המעצרים
אל אולם בית־המישפט, בנוכחות
שתי השוטרות שליוו את שולי וסניגורה,
התקיים הראיון הקצרצר.
שולי, באיפור כבד, לבושה חצאית אופנתית
עשויה תחרה בצבעי ורוד וסגול
ובגופייה שחורה ללא חזיה, ונעולה סנדלים
גבוהי־עקב. בידה החזיקה פינקס קטן, שבו
רשמה במהלך המשפט רשימות ללא־הרף,
ופתקים שהעבירה בקדחתנות לעורך־הדין
שלה. היא אמרה לכתבת:
״אני אהרוס אותו! אני אראה לו! הכל
בגללו! הוא הביא אותי לידי זה. מה אני
מבינה בחוקים י זה הוא ששלח אותי
למנדוזה, ואמר לי להשפיע על אשתו!
זה לא היה רעיון שלי בכלל !״ ואז נקבה
בשמו של האיש, שאותו היא מאשימה
כי הוא זה שגרם את מאסרה והסתבכותה,
והמשיכה :
שיכנעאותי מלכתחילה להגיש
״הוא
את התביעה נגד העולם הזה, פגש אותי
ואמר שהעולם הזה דופק אותי ולמה אני
שותקת לו. אחר-כך הינחה אותי בדיוק
מה לעשות. כמו שאמר לי, כך עשיתי.
״אני לא אשתוק לו! אני לא אוכל את
החרא לבד. אני מצפצפת, לא עושה חשבון 1
לאף אחד. אף אחד מעולם לא עשה חשבון

אחרי שנרגעה מן הלהט שבו אמרה את
נשאלהשולי כיצד היא עוברת
דבריה,
את תקופת מעצרה. היו לה תלונות בשפע,
והיא אמרה :״האסירות בנווה־תירצה לא
רגילות לבחורות מהסוג שלי. לכן, כל
הזמן נטפלות אלי כל מיני נרקומניות
ולסביות והופכות את החיים שלי ממש
שביקשתי לשבת 1
לגיהנום.עד־כדי־־כך
בבידוד, ובימים האחרונים אני נמצאת 1
בתא בודד לגמרי, ללא שותפות, ואין לי
קשר לאסירות האחרות.״

״יהיו לכ ם
צרות נו ר או ת; ״
ייד לאחר־מכן הורדה שולי ב־
•ז מעלית העצירים למרתף העצורים,
והוחזרה לנווה־תירצה. ביום החמישי, שבו
נמשך מישפטה, שוב זכתה ביחס מיוחד.
שעות ארוכות לפני תחילת המישפט
הורשתה לשבת במיסדרונות הקומה הרביעית
של בית-המישפט־המחוזי. היא שוחחה
עם אחיה ג׳קי, המלווה את מישפטה מאז 1
תחילתו. אמה לא נראתה בשטח. אורח י
נוסף במקום היה צעיר יפה־תואר, ששולי
סירבה לנקוב בשמו.
הדברים שאמרה שולי לכתבת על האיש
שהדיח אותה, כביכול, הגיעו לאוזניו של
סגן־ניצב אליהו אריאלי, ראש המיפלג
לפשעים חמורים במטה־הארצי, שאמר ל כתבת
העולם הזה :״אם שולי תגיד את
הדברים האלה במישפט, החקירה תקבל
תפנית חדשה, אנו מעוניינים במיוחד
ללכוד את אלה המסיתים אנשים להדיח
עדים מעדותם, ולהשפיע עליהם לשנותה.״
באותו יום העיד מפקח חיים בולקין,
צעיר בעל בלורית לבוש מיכנסי־ג׳ינס,
הנראה יותר כסטודנט מאשר כאיש־מודיעין
ביחידה הארצית שהוקמה בעקבות דו״ח

שולי חמי בראיון ל״ העולם היה׳י:
איש משיים הדיח אותי ללחוץ על

הפצצה

הפצצה

ועדת שימרון. המפקח בולקין, לשעבר
איש סיירת אגוז, הנמנה כיום עם קבוצת
הצעירים הנבחרת המהווה את היחידה
המודיעינית החשובה, סיפר כי נכח בביתו
של יוג׳ין מנדוזה כאשר הגיעה לשם שולי
חנני, ושמע כיצד היא אומרת לגברת
איזבלה מנדוזה, רעייתו של קוקי, את
הדברים הבאים:
״למה אמרת שאת מכירה אותי י למה
אמרת שנתתי לך כסף? היית צריכה להגיד
שאת לא מכירה אותי, שלא נתתי
לך כסף ושהתבלבלת עם אחת בשם ג׳ולי,
ולא שולי!״ על כך השיבה איזבלה מג־דהה,
לפי עדותו של בולקין :״אני לא
יכולה לשקר ולומר שאני לא מכירה אותך
ולא נתתי לך כסף. אמרתי את זה אתמול,
בנוכחות עשרים עדים !״ ואז אמרה שולי :
״אם את תגידי שאת מכירה אותי ונתתי
לך כסף — סליחה, וקיבלתי ממך כסף
— יהיו לכם צרות נוראות. לא תוכלו
לעזוב את הארץ. העורך־דין שלי ינהל
נגדכם מערכת של האשמות שבגללן לא
תוכלו לעזוב את הארץ. אבל אם תשני
את עדותך, תוכלו לעזוב את הארץ ללא
קושי.״ עוד סיפר העד, כי הקליט שיחה
טלפונית בין שולי לגברת מנדוזה. סליל
השיחה הושמע בבית־המישפט.
נראה היה כי עורך־הדין לידסקי אינו
מתרגש מכך ששמו כאילו שורבב לפרשה,
כאשר אמר העד כי שולי איימה שהיא
ועורך־הדין שלה יגרמו צרות לזוג מנדוזה.

הסנ״צ
פיקח אי שית
ף* ייד לאחר־מכן נקרא להעיד יוג׳ין,
*ו בנו של קוקי מנדוזה. הוא הגיע
למקום עם אשתו היפהפייה. במשך כל
עדותו של בולקין המתינו יוג׳ין ואשתו

במיסדרון בית־המישפט. על האשה נפלה
עייפות, והיא השתרעה על אחד הספסליי*
בבגדיה ההדורים, ונרדמה.
יוג׳ין סיפר לכתבת העולם הזה, כי
הוא מורה במיקצועו, נמצא מזה שמונה
חודשים בארץ ועדיין לא נקלט בעבודה.
אשתו היא דוגמנית ומעצבת־אופנה. שניהם
אינם דוברים עיברית. לדבריו, לא הכיר
את שולי מעולם קודם־לכן. הפרשה לא
ריפתה את ידיו. הוא אינו מתכוון לשוב
בעיקבותיה לדרום־אפריקה, אלא להישאר
בישראל בכל־זאת ולנסות לבנות את עתידו
בארץ•

־ בעדותו חזר יוג׳ין, פחות או יותר, על
דבריו של בולקין. אך כאן הסתבר כי איש
המודיעין הסתיר פרט חשוב. הוא לא גילה
כי מפקדו הישיר, סגן־ניצב יעקב נחמיאס,
פיקח על הפעולה באופן אישי. הסתבר,
דרך חקירתו של צבי לידסקי, כי נחמיאם
חקר את קוקי מנדוזה עוד לפני פרשת
חנני. הוא טען :״אמי מכירה אישית את
נחמיאם. אינני יודע מה תפקידו, אך הוא
אמר לי שהוא קצין־מודיעין בכיר ב־מישטרה.

נכון שמיספר הטלפון של נחמיאס
היה בידי אמי עוד לפני־כן. פגשנו אותו
לראשונה במלון, כשהוא פנה אלינו והציג
את עצמו. הוא פנה אל אבי ושאל אם
הוא מכיר את צבי פאר, ואז זיהה את
עצמו כאיש־מישטרה. הוא לא חקר את
אבי, אלא הציג לו כמה שאלות ביחס
לצבי פאר. הוא הציג לפניו עיתון שבו
היו תמונות של אבי וצבי פאר. זה היה
עיתון העולם הזה.
״אחרי אותה פגישה, מר נחמיאס התקשר
טלפונית עם הורי כמה פעמים. כל מה
ששאל את אבי היה אם הוא מכיר את
פאר, ומה הם קשריו איתו. אבי מסר
לו מידע כמיטב יכולתו, ואמר שהוא מכיר

תוומה בבית־המיעונם דיגגי׳ב־!י•5:,

לבעלה כאשר הוזמן להעיד במישפטה של שולי חנני. דזירה היפהפיה, שהיא דוגמנית
ומעצבת־אופנה במיקצועה לא חשה בטוב, ומייד כשהחל הנדשפט השתרעה על הספסל
בקומה הרביעית, ונרדמה. הבזק המצלמה העיר אותה. היא סיפרה כי עדיין לא

את פאר. אבי יודע שצבי פאר היה החבר
של שולי חנני, ואני יודע ששולי ביקרה
קודם־לכן בדרום־אפריקה. אמי התקשרה
לנחמיאם, וסיפרה לו על שולי.
״נחמיאס בא אלינו בעצמו, עם חיים
בולקין ועוד שני שוטרים, יונתן הוראות,
ותידרך את כולם מה לעשות. נחמיאס
הורה לאמי להזמין את שולי ולשוחח
איתה, כדי שהשיחה תוקלט על־ידי ה־מישטרה.״
שמו
של העולם הזה השתרבב לעדותו

של יוג׳ין מנדוזה, כאשר אמר :״איני
יודע אם כששולי אמרה שהם מעוניינים
יותר במנדוזה מאשר בה, היא התכוונה
להעולם הזה. אני חשבתי שהתכוונה למיש־טרה,
וגם הבנתי כך.״
השופט החליט, מפאת השעה המאוחרת,
להפסיק את הישיבה אחרי עדותו של יוג׳ין
מנדוזה. שולי לא הספיקה להעיד באותו
יום. המשך מישפטה נידחה ליום השישי
השבוע.

שרית ישי 1

התאקלמה בארץ, הביעה את רצונה להשתלב בעולם האופנה הן כדוגמנית והן כמעצבת.
בעלה, יוג׳ין, מורה במיקצועו, אמר :״לא ניתן לפרשה לרפות את ידינו. לא נעזוב
את ישראל בגלל מה שקרה. אנחנו מתגוררים ברעננה, ושם נבנה את עתידנו.״ עוד
סיפר יוג׳ין, במהלך עדותו, כי סגן־ניצב יעקב נחמיאס, ראש מיפלג מודיעין של המטה האר״
צי, פיקח אישית על ההקלטה וההאזנה לשיחות.שהתקיימו ביו אחו. איזו־לה. לוחולי חווי

איו האת אבא אבן את עצמו, את אשתו, את עמיתיו ואת מנהיגיו

אוכרי איכן, שכוככו דרך כשמי הפוליטיקה הציונית, כשנות ה־,40
התפרסם, מאוחר יותר, כאכא אכן, שכיהן כזמנים שונים כנציג ישראל
כאו״ם, שגריר ישראל כארצות־הכרית, שר־׳החוץ, שר־החינוך־והתר
כות וסגן ראש־הממשלה. האיש, הידוע ככושר דיכורו המופלג ובשליטתו
כשפות רכות, פירסם החודש ״פרקי חיים״ — שני כרכים הדורים,
שהינם, מן הסתם, ראשונים כסידרה — כהם הוא מתאר את אכא
אכן, הגיגיו, מחשבותיו וקורות־חייו. כותב אכן על אכן, תוך ציטוט
אחרים :״מנהגו ידידותי אך חותך ; קולו קצר נשימה כלשהו: הילוכו
מזכיר גור־דובים שמח, אך מחשכתו אין כה צל של עירפול. היא מהירה
ודייקנית כמגלב. דיכורו רהוט, מזהיר, עשיר באירוניה, והוא מייחד לו
את מקומו ככעל סיגנון נדיר כאירגון האו״ם, שסימנו העיקרי יכולת
כלתי־מוגבלת לדיבור.״
מערכה נחרצת מיכל וגיטל שטיינברג, היו ממייסדי

להשגת בת־זוג
יום אחד ב־ ,1943 בארוחת־צהריים בירושלים,
בביתו של הרופא הנודע,
ד״ר קלייברג, פגשתי במהנדס אחד
מבני היישוב העברי, שימחה אמכש,
בן לעולים־חלוצים בנווה־צדק שליד יפו,
שבזמנו יצא לקאהיר כמהנדס מוסמר,
לתור לו תעסוקה שקשה היה למצאה
במיסגרת היישוב העברי של הימים ההם.
הוא עשה חיל רב מבחינה מיקצועית וכספית
כאחת, ועתה שכן בבית רחב־ידיים
ברחוב כאמל מוחמד בשכונת זמאלק ש־בקאהיר.
כשהגעתי
לקאהיר ב־ 1943 גרתי בדירה
סמוכה, יחד עם ידיד אחד מקמברידג/
גרשון אלנכוגן, והלכנו לבקר מעבר
לרחוב אצל שימחה אמבש, שהתגורר אז
לבדו בביתו הגדול, מאחר שאשתו ושלוש
בנותיו שוגרו לדרונדאפריקה כאשר הגיעו
צבאות רומל לסמיכות בלתי-נוחה ל-
קאהיר.
השמועה אמרה ששלוש הנערות מגל מות
קשת רחבה של חן ויופי, כל אחת
על־פי דרכה. ממקורות מוסמכים נמסר
אפילו כי יש בבית שלושה פסנתרים —
עדות משכנעת לשימת הדגש בתרבות.
קודם לכן ישבה מישפחת אמבש שנים
רבות באיסמאעיליה, ליד תעלת סואץ,
מקום שם עלה שימחה לגדולה בעיסוקיו
התעשייתיים וההנדסיים. בנותיו התחנכו
בבתי־ספר צרפתיים, אבל אומנת מירושלים
דאגה לכך שלא תשתכח מפיהן
לשודאמן העברית. הודיה של מרת אמבש,

כסטודנט (עם אחותו ואחיו)
__ אבו !הוארה

המושבה מוצא ליד ירושלים. ומדי שנה
היו הנערות לבית אמבש חוזרות למעוז
איתן זה של ציונות חלוצית.
בפגישתנו הראשונה סח לי שימחה
אמבש, כבדרך אגב, שהבכירה בבנותיו,
פוזי, עתידה לחזור לקאהיר לפני אח יותיה,
כדי להמשיך בלימודיה באוניברסיטה
האמריקאית של קאהיר. ואכן, בביקורי
הבא נגלתה לי סוזי בכל זהרה הצהבהב
והמפואר. באתי — ונכבשתי כליל.
אף כי הרקע שלה היה יהודי־מצרי, הרי
למעשה קבע הרקע של המושבה את מער-

יכול כדי לברר אם היא עוטה צעיף
שחור ואם יש נזם באפה, כדרך נשי ה פלאחים
במצריים, שלפעמים היו קצינים
בריטיים נפתים לקיסמיהן בהיותם מבק שים
לנהוג ״כדרך הילידים״ .האווירה
הלא־מצרית עד מאד שבבית אמבש כבשה
אותו כליל, והוא הלך לו לדרכו בלי
שיעז לשאול את סוזי אם היא יודעת קרוא
וכתוב.
למישפחתי המופתעת בלונדון סיפרתי
על אירוסי במיכתב שאליו צורפו תצלו־מי־הסבר
של סוזי. בין ידידי הציונים
בירושלים רבה היתד, הדאגה. השמועה אמ רה
שאיבן עומד לשאת לו אשה מצרית!
חרדה זו הופגה רק בחלקה כשלאחר פעולת
בילוש מדוקדקת מאד יכלו ראובן
כשגריר אבן־חכמיס
והתפעלנו מן העתיקות של לוכסור ואסוואן.
אחרי שהייה קצרה בקאהיר, לסדר־של־פסח,
שמנו פנינו לירושלים, ושם אמרנו
להמשיך בירח־הדבש שלנו בגליל. אבל
דווקא ברגע ההוא בחרה סוזי לחלות בחזרת
ובילתה שבוע בהדסה, על הר־הצו־פים,
מקום שם התפללנו שנינו בשתיקה
ובהצלחה, כשעינינו נשואות לדור יבוא —
שתפסח המחלה עלי.

כתקופת נשואיו
אבן־חן
שילוח ודויד הכהן למסור כי אחרי
הכל, הכלה המיסתורית היא יהודיה.
דבר זה היתד, בו ארגעה חלקית בל בד.
ההנחה היתה שאני מתחתן עם האצולה
המתבוללת של יהודי מצריים,
שהרגש הציוני, אם מצוי הוא בה בכלל,
רפה הוא עד למאד. לבסוף הציל משה
שרת את העצבים המרוטים של המימסד
הציוני, כאשר מסר כי ההורים במישפחת
אמבש, ששניהם ילידי ארץ־ישראל, מוכרים
לו היטב משחר נעוריו וכי אין אני
מסתבך בזיווג אנטי־ציוני חלילה.
עברתי את הטכס היפה בהלך־רוחו המוכר
של חתן השרוי בטימטום־חושים משולהב.
אך זכור לי שנתתי את לבי עד כמה
היו הקרואים מסמלים את הגיוון הרחב
של זיקותי אפילו בעת ההיא. מזווית העין
האחת ראיתי את דויד בן ־גורמן, שקוע
בהירהודים, ואת אשתו פולה, שדומה היה
כאילו היא רושמת לה לזיכרון את אביזרי
הריהוט שבחדר. היה שם טדי קולק, תומכקצין־מודיעין
פריטי
כו וידידו הנאמן של בן־גוריון. היה שם
אבן־בוחן
הרב הראשי ליהודי מצריים, עיוור כימעט
אך הדור במחלצותיו הכחולות והשחורות
בשאתו ידיו למרום בבירכת כוהנים.
כי נפשה ואת קשרי-נאמנותה. האתוס ה היו מצרים מתורבשים, מידידיו של חותמרכזי
של המישפחה היה הציונות החלו ני, והבריגאדיר קלייטץ, במדים שתגי-
צית, והעברית שגורה היתה על לשונה
היה הם ארגמן ובעיטורי־כבוד אין־קץ, בראש
בצד הצרפתית והאנגלית, עד שלא
באידיאלים. הנציגות הרישמית הבריטית.
בינינו שום פער ברגש או
לאחר זמן כתבתי לידיד אחד :״נהניתי
כל המחשבות וההרגשות היו בהרמוניה.
עתה פתחתי במערכה נחרצת להשיגה לי יותר מאשר בכל חתונה אחרת, שהש כבת־זוג
...התמדתי נשאה פרי לבסוף. תתפתי בה מעודי. היתד, זו פעם ראשונה
ערב ראש־השנה 1945 התארסנו, סוזי ואני. שבה קרוב הייתי למרכז העניינים עד־כדי־כך
שיכולתי לשמוע ולראות את ה בימות
המילחמה לא תמיד קל היה לתר מתרחש. סוזי נראתה קורנת. המלמלה
גם אירוסים ללשון של נישואים. ראשית, הלבנה שלה האפילה לגמרי על אריג ה היה
צורך בהסכמה רישמית, שכן סוזי,
העברי חאקי שלי, ואין כל ספק שנראתה היפה
אף שהוריה היו מבני היישוב
נולדה במצ בשנינו.״
בארץ־ישראל, היא עצמה
לירח־הדבש שלנו יצאנו ברכבת למצריים.
לכן. ביקר בביתה קצין בריטי בעל
הכשרה מתאימה מן המטה הכללי, כב~ ריים העליונה, מקום שם שטנו בנילוס

,ח מי שיס צועדים
מ חו ר בני ם! ״
בתחילת ינואר 1940 שוב הייתי בקמ־ברידג׳
,זאת הפעם לימים אחדים בלבד.
הטפסים שאותם מילאתי בחמישה העתקים
מאז היום הראשון למילחמד, החלו נובטים
במערכי הפקידות הצבאית. נדרשתי
להתייצב במחנה מיצ׳ט, ליד פארנבורו,
לאימוני קצונה, לקראת קבלת דרגה בשירות
המודיעין.
במשך ארבעת החודשים שלאחר־מכן התנסיתי
בניסיון של אימון בסיסי, שתחילתו
בתנאים של קור עז. המחלקה שלי
מנתה עוד בלשנים מאוכספורד ומקמ־ברידג׳
שנועדו למטכ״ל, אך בינתיים נידונו
להתייסר בקשיים הצנועים יותר של
האימון הצבאי. זכור לי שאחד מהם היה
מלומד דגול בלשון הפינית. עוד אחד היה
קרן או׳ניל, לימים מן האישים המרכזיים
במישרד־החוץ הבריטי. חושש אני שרבי־הסמלים
שלנו נואשו מאיתנו. מיצבור הישגינו
האקדמיים היה עצום, אך דומה היה
כי עומדים הם ביחס הפוך לכושר הניידות
הגופני שלנו.
אימונינו כללו תרגיל מאויים, שחייב
אותנו להצמיד כידון לרובה שלנו ולשסף
גולם של קש הדומה לדמות איש בנקודות
אנאטומיות חיוניות, בלוויית צריחות
מתאימות של תוקפנות משתוללת.
כפי הנראה לא הייתי משכנע ביותר בדבר
הזה. עדיין מצלצלות באוזני צריחותיו של
הרב-סמל :״תקע לו את זה במעיים, החניך
איבן, תקע לו את זה במעיים!
למען השם, תאר לעצמך שאתה שונא
מישהו !״
במיסדר חגיגי הצטיינה מחלקת ״האקדמאים
המצטיינים״ שלנו באינדיווידואליות
יתירה. צעדנו לנו פשוט איש־איש לדרכו,
איש-איש בקצב משלו. בתוך האוויר ה-
ערפילי התנסרד, צעקתו הנמרצת של הרב-
סמל :״כולכם יחד יודעים חמישים שפות

מחורבנות, אבל אינכם יכולים, לעזאזל,
לעשות חמישים צעדים מחורבנים !״
למרות כל אלח סיימתי את אימוני
בדרגת סגן־מישנח במאי .1940 ראוי חיה
לחוג את היום. זכור לי שנסעתי ללונ דון,
הדור במדים חדשים, וצעדתי במורד
ריג׳נט־סטריט, תוך שאני משיב בכובד-
ראש על הצרעות של בעלי דרגות צנד
עות עוד יותר משלי.
כקצין־המודיעין של הרגימנט זכיתי
להיות בעליו הגאה של אופנוע. ראשית
יחסי עימו דומה היתה ליחסיהם של בוקרים
צעירים בסרטים הוליוודיים, הנזרקים
מעל גב הסוס כל אימת שהם מתיישבים
על האוכף. אולם בסופו של דבר למדתי
להשתלט עליו ועלצתי בניידותי. הבעלות
על אופנוע ועל סרט־שרוול ירוק ורב-
רושם של מודיעין, העניקה לי איזה יתרון
של יוקרה בעיני בנות המין היפה של
יארמות, שלא היה כל טעם שלא לנצלו
במלואו.

דיג־כי שימות
ושל לו
האיש היה כרל כצנלסון, מדריכו הרוחני
של דור החלוצים הציונים. הוא
היה רחוק מכל שאיפה חומרית. סמכותו
התבטאה בהשפעה אישית, לא בפעולה
׳מאורגנת. כלי־נישקו היחידים היו רעיונות,
שמעולם לא היו מופשטים, אף לא
מקוריים במיוחד, אלא שזיקה הדוקה הי תד,
להם למציאות היהודית ותמיד בוטאו
מתוך איזון בין החריפות והחן ד,סיפ־רותי
וקשורים היו לחזון מרומם־נפש של
שיוויון האדם וכבודו, שאותו מסוגל היה
להביע בלי לעשות רושם מנופח.
ברל, בשפמו הפרוע, בשערו המדובלל
ובקסקט־הפועל שלראשו, נראה יוצא־דו־פן
עד מאד כאשר בא פעם לקמברידג׳,
מתוך כוונה גלויה לשבות אחדים מן ה סטודנטים
היהודים הבולטים במקום לשי רות
הציונות. הוא ושרת יצאו ״לדוג
״כישרונות״ ,כדיבריהם שלהם, והם פרשו
רשתות רחבות מאד. הדגה שהעלו בחרמם
לא היתד, מרובה, אך היא כללה אותי.

רמז
לנ הג־ ה מוני ת

היה להעלות בדימיון שום דבר האומר הוד-
מלוכה פחות מזה. בטרם אספיק להסתגל
לזזוסר־הרישמיות הפיתאומי, חטף הנשיא
מידי את הנאום ואת כתב-האמנד, שלי,
נתן לי העתק מתשובתו שלו, וכשהוא
נותן מבט שמדני בראש־הטכס הנדהם,
אמר :״בוא נעזוב את כל השטויות, מגל גל
שיחה הגונה.״

נעליים
י חפו ת
לא היה זה המגע האחרון שלי עם
אלכרט איינשטיין. כעבור שבועות
אחדים בא לנאום יחד אתי בסעודה השנתית
של מכון וייצמן למדע, באולם־
הנשפים של מלון ואלדורף־אסטוריה.
לבוש היה חליפת־ערב נקיה מרבב למדי,
פרט להיעדרם הגמור והבולט של גרביים.
בטעות הנחתי שהוא מתאים עצמו לדמות
המקובלת של פרופסור. הואיל שהיה ה דגול
שבכל הפרופסורים, לבטח זכאי היה
לקבוע שיא של פיזור־הדעת. בשיחה הסביר
לי שאין הדבר כך. היטב-היטב ידע
מה הוא עושה. הוא פשוט דבק בראציו־נאליות.
אין הוא אוהב לעשות דברים שאין
להם הסבר אמפירי או הגיוני. אין כל
דרך מדעית להוכיח כי נחוץ הוא או מועיל
גם לגרוב גרביים וגם לנעול נעליים. אחד
משני המעשים האלה אפשר למצוא לו
הצדקה בצורך לתת כסות לרגליים. שני
מעשים כאלה דומה שהם למותר. אם אוכל
להפריך מה שאמר, ישקול את שינוי מיג־הגו
הרגיל.

המשודר הל או מי
ה מ פו ט ם
יום אחד הגיע חיים ביאליק הגדול
עצמו לשאת דברו באסיפת־עם באיסט-אנד
הלונדוני, המאוכלס יהודים. התגנבתי אל
ירכתי האולם כעובד־גיבורים נלהב, ול בסוף
יצאתי בתחושה׳ של אכזבה ...מן
הסתם שיערתי, כי יהיה האיש סגפן מצומק,
שעיניו גדולות ושופעות־יגון. אך בחיי
הממש התברר שהיד, ביאליק איש קרח,
מגולח־למישעי ומפוטם, וסיברו כשל סוחר
מצליח. כאב ודווי לא היו בו. הוא העלה
על דעתי מנהל־בנק חביב, הגיוני ונימוסי,
שבכללו של דבר יעדיף לתת הלוואה מאשר
למונעה, ותמיד יאפשר ללקוח ליהנות
מכל ספק שהוא.

בא ראובן שילוח, מן הסוכנות
היהודית, לקאהיר, וצילצל אלי בטלפון.
שמו אז היה זסלני. הוא היד, בן למיש־פחת
רבנים חרדית בירושלים, ונעשה יו עץ
נאמן למנהיגים הציוניים. בזכות בקי אותו
בלשון ובתרבות הערבית נעשה דיפלומט
רב־ערך. הוא היה גם קצין־מודי-
עין מלידה — ממולח, אובייקטיווי, ונקי
מכל נטייה לערב את הירהורי-ליבו עם
המציאות הזועפת. כמנהיג ב״הגנה״ נאלץ,
ביאליק לא די שהיה רחוק מדיכדוך
כמובן, ללמוד את שיטותיה של פעולה הנפש, אלא אף ניראה מרוצה למדי מעצמו,
במחתרת. הוא אף פיתח לו מינהגים של
שרוי בשלום עם העולם שמסביבו, ונוח
חשאיות שלא זז מהם. כל אימת שצילצל
לתת קולו בצחוק חביב ומלבב.
אלי בטלפון היה שואלני מייד לשמי, אך
רק לאט־לאט גילה את שמו שלו. כאשר רחוב נכנם למונית בירושלים, בקאהיר או ב לונדון,
היה הנהג צריך להמתין שעה ארו בכל
עיי
כה בטרם יחליט ראובן לתת איזה רמז
על מחוז־חפצו. כשרצה לאכול במיסעדה
היה מעיין בתפריט בסבר של חשדנות
חיים ארלהורוב נעשה ראש המחלקה
עזה, כאילו משוכנע היה שטמון בו צופן ״המדינית של הסוכנות היהודית בהיותו בן
מוקשה.
שלושים ומשהו. בנאום היחידי ששמעתי
מפיו היו דבריו טעונים עוז־הכרה תקיף,
״בוא נעזוב אך דומה היה שמטבע עבודתו היומיומית
הוא שקוע בעניינים שבפרטים, אשר להם
אתה שטויות י״ היה עליו להקדיש מרץ רב מכפי ערכם.
כיום אין בישראל עיר שאין בה רחוב
הקרוי על שמו, אך אני תמיד היתד, בי
הרגשה שהישראלים חולקים בכך כבוד
הבנה הדדית עזה עם הרי טרומן
לפוטנציאל שאבד בדמי-ימיו, ולא דווקא
החלה ביום שבו הגשתי את כתב־האמנה
למשהו שהגיע לגמר בישולו.
שלי. בהדרכתו של ראש־טכס אדיב ומלו טש,
וכשדעתי נתונה לתקדימים אירו פיים,
הגעתי לבוש כדת, במגבעת ד,ומ-
אי מוגי ם
בורג שחורה לראשי, בעניבת אפור־פלדה.
ובחליפת־בוקר, וכתב-ז־,האמנה של הנשיא
במבט שוצף
וייצמן נתון במעטפה ענקית בידי. לצו רך
הטכס הכנתי בקפידה נאום כתוב.
:את זאב זז בוטינסקי שמעתי באיסט-
נכנסתי לבית הלבן בפעם הראשונה, א 1ד הלונדוני לערך ב־ .1933 כבר אז היה
ומייד הפליאני חוסר־הרישמיות הרעשני
סיברו אומר מפח־נפש, משל כאילו ידע
שגעש בפרוזדורים. הכניסוני ללישכד, ה אהת ועד, כי לא נועד לתפוס את המקום
סגלגלה. נשיא ארצות־הברית ישב לו שם המרכזי. הוא היה קטן־קומה, שחרחר, נטול
מאחרי שולחן־ד,כתיבה שלו, בלי טיק-
בל סגולה פוטוגגית, ועם זאת מושך ו-
טורן ובכתפיות אדומות מנקרות־עיניים. סעורר־הערצה, במיוחד בעת שפיעתו. סי-
כשיצא מאחרי השולחן ראיתי שהוא נועל
גנונו היה מקטרג, שוצף, שופע ביטחון-
נעליים דדצבעיות, חום ולבן. אי אפשר עצמי, ואף־על־פי־כן נדמה היה לי שהמבט
יותר מכל נחרדתי כי ביאליק, הגדול
בכל חכמי העברית, מתקשה כמדומה בדיבורו
העברי. הוא היה מיטלטל פיתאו-
ימית, ובלי שום מעבר, מדרך־מיבטא אחת
לחברתה, וכאשר נדמה היה כאילו כלו
כל הקיצים היה תר אחר מחסה בניב אי-
דישאי עממי ועסיסי.

בשר־החוץ
אבן־פינה
הזועם והרושף והיד השלוחה, מעידים על
חזרה מוקדמת וקפדנית.
שעה שווייצמן דיבר על עובדות מוצקות
בשטח, שם דבוטינסקי בעת ההיא את
הדגש במידה רבה במעשים הפגנתיים —
עצומות המוניות, מינשרים מצלצלים, ואמונה
שאם אך יהיו מנהיגי הציונות
דופקים על שולחנות וטורקים דלתות, הרי
בכך יאלצו ממשלות אדירות־כוח להיכנע.
על אף סיסמותיו המכסימאליסטיות ניחן
בליבראליות ובסיבלנות שבאינטואיציה,
שלא עלו כלל בקנה אחד עם חמת
הגידופים שבה השתבחו אחדים מחסידיו
ברבות הימים.

^ הנ הי מו ת

פלמ״ח, שלימים נעשה הקוץ הגדול ביותר
בבשרם של הבריטים.
דויד היה ״טיפוס״ ,כלשונם של הפקידים
והקצינים הבריטיים. בחורף היה עוטה
מעיל־פרווה ארוך, מן הצוואר עד כפות
רגליו, והדבר הוסיף מישנה־חשיבות לשיחותיו
הסוערות. ברגיל היתד, שיחתו
צריחה ניחרת וצורמת, גדושה התמרמרות
משתאה והתלהבות מודגשת. נראה היה
כאילו כל דבר, כגדול כקטון, חשוב בעיניו
במידה שווה ועצומה. כישרונו לקלל
ואוצר עשיר של מילות־גידוף בערבית,
עברית ואנגלית, הבדילוהו מעמיתיו הציונים
הפוריטאניים יותר.

^ הקל לו ת

תחנתי הבאה היתד, בביתו של דויד
כן־מריון. הוא ישב מאחרי שולחן־עץ

סוזי ואני העתקנו את מקום־׳מגורינו

פשוט, גוץ למראה עוד יותר מכפי שהיה
באמת, קווצות שיערו הלבן צצות מרדנית
ופזורות מראשו הגדול. שיחתו היתד, מקוטעת.
היא היתד, רצופה נאקות ונהימות,
שעתיד הייתי להתרגל אליהן בשנים ש־לאחר־כך.
רגע נראה היה כאילו הוא
שקוע ראשו ורובו במוצא־פי. מייד אחריכן
היה מתחיל לרשום בשקידה בפינקם,
משל כאילו אינני נמצא בחדר כלל. לימים
התברר שנוהג היה. לרשום שיחות כלשונן
תוך כדי מהלכן.

מן המלון שלנו לדירתו של מאיר וייפגל,

בווסט-אנד אווניו. וייסגל היה תומכו ויועצו
הנאמן ביותר של וייצמן. הוא חיזק
את ידי המנהיג בכל מערכותיו המדיניות,
ולימים ביצר את מורשתו של וייצמן בדמות
מכון וייצנון למדע ברחובות. כל פגישה
איתו היתד, תמיד חוויה נמרצת ומאמצת.
הרי לך בלורית של שיער־שיבד״ אף בצ־לוני,
פנים אדומים, קול צרחני ואוצר-
מילים עשיר כל כך בקללות שאין להביאן
בדפוס, עד ששומעיו נשארים אחוזי צמרמורת
של תדהמה.
גידופים בשלוש שפות

איך לא להיח שב
אד ם שיטחי

את ניסיוני העשיר המגע עם אישיות
ציורית שהיתר, אז המנהל הכללי של סולל־בונה.
הוא נעשה הגיזבר של מיפעל שלנו
במישמר־העמק. היה זה דוי דהכ הן, הוא
ולא אחר — האיש שכבר פעל במתן סיוע
לפלישתם של קציני צרפת החופשית ל סוריה
הכבושה׳.בחווילתו שעל הר הכרמל
החזיק תחנת-שידור חשאית. במיפעל שלנו
היה תפקידו התמוה של דויד כגיזבר, ל הבטיח
העברת סכומים גדולים ככל האפשר
מכספיה של ׳ממשלת בריטניה לקופת ה־

שוחחתי על עניינינו עם וייצט* במלון
ריצ׳מונד. גם ישעיה ברלין חיה שם בחופשה
מאוכספורד ושלושתנו, יחד עם
ס הי, הלכנו לטייל למקום שם נפגשים
מימי הריין והחן. וייצמן נתן לישעיה
ברלין כמה עצות של כובד־ראש ביחס
לעתידו. עצתו היתה שעל ישעיה לכתוב
ספר בארבעה כרכים ובו הערות־שוליים
הארוכות יותר מגוף הכתוב, ובסיגנץ כזה
(המשך בעמוד )36

מה חיפשה פולה
מתחת לשולחן

בהגרלת הפי7ז

חלום שיכול להפוך למציאות
פרס רא^וו

במעון השגרירות שלנו היה התפריט
עשיר יותר למחרת בערב. אך אחרי קינוח
הסעודה רמזתי שוב ושוב לפולה כן
גוריון שעליה לקום, כדי שיוכלו אחרים
לעשות כדוגמתה. בתגובה שקעה עמוק
בכיסאה, ולגודל חרדתי כמו אמרה להחליק
מתחת לשולחן. חברי הקבינט, שופטים ו־סנאטורים
השתעלו מתוך נימוס, ולא זזו
ממושביהם. לבסוף צפה פולה ועלתה, כצולל
המבשר על מירבץ עשיר של פנינים,
והכריזה באידיש עליזת־ניצחון :״מצאתי
את הנעליים שלי!״

מילין[
2.000ו72ל
הערב גם החלום שלד יכול להפוך למציאות
סך כל הפרסים

מפעל הפיס
הספד בטרם־עת

מכתב ה־100

בצורת
או שיטפונות

• אנו זקוקים לתרומתך —
חשבון בל״ל סניף המלך ג׳ורג׳ ירושלים,
מם׳ חשבון — 66113

היכן תגלה חופשתך החודש
טיסות מוזלות — היכן, לאן,
מתי?
טיולים מוזלים לחו״ל
השכרת מכוניות באירופה
כמחירי הזדמנות
סיור כיוון כתקציב ישראלי
ועוד

נמצא למכירה בכל הדוכנים. לקבלת
עיתון באמצעות הדואר נא שלח —10
ל״י ל :״תיירות ונופש״ ,רחוב יצחק
שדה ,32ת״א, ותקבלו בדואר חוזר.

״ ר 1בקס ׳׳

הניע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רוכקם״

81ו!<ץ* 1ק
1978ץ! 111

תש >131168 >1ץ\^ 1131 116311
? .16310118
86X (861 )21112 : 11־ ¥0111-11316
? ¥011 שמ 861181131 ¥ 6שזין 10111 1116 ין 106 1
־1שץ׳)\ 3״ 06 1ז0׳\ 1ס קס 8 ׳1י311011 זי1
¥11313 >1111 ץ כ!׳ 1011011 1

הנצה נועדת

סט־מצקי

רי ט ה
שו ק רון
התק שרי ל״227738

דחוף! !1

זה לא עזר בארצות־הכרית, כי

שלא ינסה להיבחר לתקופת כהונה נוספת,
ראיתי לנכון לדבר בשיבחו.
כשירדתי מעל דוכן הנואמים ראיתי את
הנשיא הקשוח כובש פניו במיטפחת, בלי
להשתדל כלל להבליג על התרגשותו. ל מחרת
היום שלח מיכתב שבו ביקש את
נוסח הנאום שלי :״דיברת עלי בלשון
מחניפה כל-כך, עד שלרגע אחד היה לי
הרושם שאני מת.״

• אנו זקוקים לתמיכתו —
כתוב לת.ד 16397 .ירושלים

מספר 18

בוודאי יקומו בישראל — כשם שקמו
בארצות־הברית של ניכסון — עסקנים
שונים, שיקראו ״להגביר את ההסברה״,
״להילחם עד חורמה במסיתים״ ,״למחוץ
את המאפיה השמאלנית״ וכיוצא באלה
דברי־איוולת. תמיד יש הרבה שוטים,
והם משמיעים תמיד את אותן השטויות.

במאי ,1952 בסעודת־ערב בוושינגטון,

האם גם אתה סבור שיש לשים קץ להתנחלויות
בגדה המערבית וברצועת עזה?

ובו מידע בילעדי.

אם בן, צריך הדבר להדליק נורה
אדומה כלבו של כל אדם החרד
לעתיד המדינה.

אשר בה חלקה ישראל כבוד לנשיא הרי
מרומן• ,שלפני זה כבר הודיע כי החליט

האם לדעתך יש צורך בגילוי אומץ לב לא רק
בשדה הקרב אלא גם בחיים האזרחיים? האם לדעתך
מכתבה ־ 100 הוא ביטוי לאומץ לב כזה?

תיירות 111פ ש

(המשך מעמוד )35

(המשך מעמוד )21
אסיה, מפני שהתחיל לחשוב ולהסיק מסקנות.
הפער בין הסיסמות הרשמיות ובין
המציאות התרחב עד כדי כך, שהפך
לתהום שאין עליה גשר.
האם קורה דבר כזה בישראל!־ האם
מתחיל הצעיר הישראלי הרגיל, המצוי,
הפטריוטי, בעל הרצון הטוב, לאבד את
אמונתו בצידקתו אחרי 11 שנים של
כיבוש, אחרי ה״התנחלויות״ החוקיות
והבלתי־חוקיות, אחרי מיגדלי־פוטיומקין
של אריק שרון, אחרי המהפך, אחרי ביקור
אנוואר אל־סאדאת, אחרי החבלה הגלוייה
והמתמשכת במאמצי השלום, כדי להחזיק
בשטחים ולכונן את האימפריה של ארץ-
ישראל השלמה?

שבו לא יוכלו להבינו יותר מעשרים איש
בעולם כולו .״משעה שתיפטר מן הדבר
הזה, תוכל להמשיך בכתיבת מאמרים מזהירים
בלי שתיחשב אדם שטחי,״ אמר
וייצמן.

ס ל מיגיוו

הופיע

ת קו פתהא בן

ן ה סי רו בלמלאפ קו דוז

שום היסטוריון, כל כמה שיהיה חנון
ורחום, מעולם לא תיאר את הקבינט ה ראשון
של דווייט אייזנהואר כעצרת
של ענקי־רוח, אבל היו בו כמה אנשים
מובהקים בייחודם. היה, למשל, צ׳ארלס
וילסון, יצרן־המכוניות, בעל המימרה ה־הלא־נשכחת
״מה שטוב לג׳נרל־מוטווס
טוב לאמריקה״ .פעמים הייתי צריך לראות
אותו בשל בעיות הביטחון שלנו והנספחים
הצבאיים שהיו לי, תחילה חיים הר־צוג
ואחריו אהרון ירים, אילפו אותי
לבקר בפנטאגון ארבע או חמש פעמים בכל
שנה. צ׳ארלס וילסון הפתיע אותי פעם בשאלה
קולעת :״האם תורכיה היא אחת הארצות
הערביות שעימהן אינכם מסתדרים 1״
מבין חברי הקבינט היה איש־שיחי יוצא־הדופן
ביותר עזרא בנפץ, מורמוני מ-
סולט־לייק־סיטי, שהיה שר־החקלאות. ה-
פונדמנטאליזם המיקראי שלו היה מוחלט.
הנה כך, כשבאתי לבקש עודפי־דגנים אמריקאיים,
בשים־לב לבצורת שפקדה את
ישראל, אמר שהוא מתקשה להאמין בבצורת.
וכי אין זה כתוב שישראל היא
״ארץ זבת חלב ודבש״ ז הסברתי שבישראל,
כבמקומות אחרים, החקלאים מכירים
רק שני מצבים — עודף גשם או
מחסור בגשם. לכן אבוא לראותו מדי שישה
חודשים — לבקש סיוע נגד בצורת, או
סיוע נגד שטפונות.

האטה במיצוות
בן־גוריון
מתקשה אני להבין איך יכולתי להחזיק
מעמד בכלל, ולו גם במיבנה־גוף חסון.
אכן פעמיים אירע לי ב־ — 1951 פעם אחת
במועצת־הביטחון ופעם באסיפה בטאלסה
שבמדינת אוקלהומה — שנמצתי נושא
נאומים נלהבים על בטן ריקה לגמרי ובמצב
של חוסר־שינה, וכתוצאה מכך פסו
כוחותי והתעלפתי לשעה קלה. כאשר קרה
הדבר במאי ,1951 בעת דיון במועצת-
הביטחון בדבר זכויות־המים שלנו השנויות
במחלוקת, חרדו לי לא רק בני־מיש־פחתי
וידידי אלא גם דויד כן־גוריון,
שהיה אז בביקורו הרישמי הראשון באר-
צות־הברית. הוא שלח אלי לאמור שאנהג
לאט יותר שכן, כלשונו החביבה :״אנשים
כמוך אינם מתרוצצים ברחובות.״

חייל אמריקאי באיטליה (44ע)1
ואחר־כך: ויאט־נאם

המציאות היתה חזקה מכל תע מולה.
זה לא יעזור כישראל, אם
תמשיך הממשלה לחבל כשלום
במעשים פרובוקטיביים.

• איו בדירה?
£ינני פאציפיסט, ומעולם לא הייתי
א * כזה.
אני מאמין כי צבא־הגנה יעיל וחסון
— וקודם כל חסון מבחינה נפשית —
הוא תנאי מוחלט לקיום המדינה בתנאי
מאבק ושלום כאחד.
-לכן מדאיגה אותי התופעה החדשה.

ואני רוצה לבטא זאת כצורה
חד־משמעית: לא הודעתם של
חיילי־המילואים היא המדאיגה
אותי, אלא מדיניות־הממשלה ,״המצמיחה
תופעות כאלה.
הבעייה לא תיפתר אם ייעצרו מאה ואחד
החותמים ויושמו בכלא, יחד עם האלפים
העשויים לבוא בעיקבותיהם.
הבעייה תיפתר רק אם הממשלה החוקית
הנבחרת תתנהג כך שכל אדם סביר ביש ראל
יהיה משוכנע כי היא עושה את הכל
למען השלום — לא רק במילים חסודות,
אלא בכל מעשיה.

שאם לא כן, תפער התהום את
פיה ותבלע את אחד מעמודי
התווך של קיומנו הלאומי —
החייל הקרבי הישראלי, שוחד
השלום, המוכן לחרף את נפשו ככל
עת למען המדינה, כפקודת ממשלתה
החוקית הנבחרת• ,בהיותו
בטוח לחלוטין כי נעשה הבל בדי
למנוע את המילחמה, ואין ברירה.

במדינה
(המשך מעמוד )32
ושדמי אמר לי כי העניין קיבל את אישורו
של ראש העירייה.
״קבלתי באותו חודש 2,000 לירות, לרמי
הגיעו אלף לירות, נשאר הפרש של מאה
לירות ורמי הציע לי לקבל אותן כאות-
תודה. סירבתי, ולבקשתו נתתי לו צ׳ק
עצמי על סך 1,000 לירות, ועוד צ׳ק ללא
שם על סך מאה לירות. צ׳ק זה, כך סיפר,
נתן לקופה הקטנה של העיריה. אפילו
לא חשבתי לחשוד בו. הוא תמיד התייחס
אלי יפה, היה שואל אותי מה שלומי ומה
שלום החבר שלי (כיום בעלה).
בטוב ובאיומים .״לפני כמה חודשים
נכנסתי למישרד ומצאתי פתק, להתקשר
לרמי דחוף. התקשרתי אליו, ולא מצאתי
אותו בבית. למחרת הוא צילצל אלי, שאל
מה נשמע והציע להביא לי ארוחת־צהריים
למישרד. כשהגיע, שאל אותי מה יחסי
עם אורה בקר. סיפרתי לו שאני נוהגת
להתייעץ איתר, בענייני כספים. הוא אמר
לי שאזהר ממנה, וביקש ממני לספר לה
שעבדתי שעות נוספות. סירבתי.
״מאותו יום הוא התחיל לבקר אצלי
לעיתים קרובות. היה מסיע אותי כמעט
בכל יום הביתה, ניסה לשכנע אותי בטוב
וגם באיומים. הוא הבטיח לי שידאג שלא
יעשו לי כלום. הוא אמר לי, :אם מישהו
יעמוד מולך עם אקדח שלוף, את לא
תשקרי?׳ התחנן בפני, ואמר שהוא חושש
גם מגילוי העובדה שאישר חופשות ל עובדי
המחלקה שלא בזמן ויכולים להכניס
אותו בגלל זה לכלא.
״פעם הוא אמר לי שקובה קרייזמן
ביקש ממנו להחליק את העניין, כדי שלא
יתגלה לפני הבחירות. פעם אחרת ביקש
שלא אספר לקרייזמן דבר. גם אשתו,
שתמיד התייחסה אלי בקרירות, באה
לביתי ואמרה לי ששוחחה עם עורך־דין
ושמצבי קשה וכדאי לי לשקר, אחרת
לא יתנו לי לעבוד בהוראה בשנה הבאה.
,לרמי לא חסרות עבודות,׳ היא אמרה לי,
,אבל את תידפקי.׳ ביקשתי מהם שיניחו
לי, אך עד לפני כמה שבועות הוא היה
מתקשר אלי ויושב אתי שעות.״
עד כאן, סיפורה של שבי.
קריייזמן סרב. בשיחה עם רמי ליב,
סירב הלה להתייחס לעניין, ולפני שטרק
את הטלפון ביקש מכתבת העיתון לגלות
לו מי הדליף לה את הסיפור. אורה בקר
סירבה, כעובדת העיריה, למסור כל מידע
בנושא. הסתבר כי אחרי שגילתה את
הפרשה פנתה אורה למזכיר העיריה, אשר
טופז, ולראש העיריה, קובה קרייזמן, לפני
כחודשיים, אך דק לפני שבוע הוקמה
ועדת חקירה לבדוק את הנושא, זאת,
אחרי שאורה הגישה לראשות העיריה
הוכחות בכתב על המתחולל בחדרי־חדריו
של רמי ליב.
חברי הוועדה כולם עובדי העיריה דבר
שיקשה עליהם, כנראה, לחקור את העניין
בצורה ממצה. חברי הוועדה הם אברהם
צור, יו״ר ועדת הנוער והספורט בעיריית
גיבעתיים ; אברהם מינק, חבר הנהלת
העיריה ונציג ועד העובדים, ומבקר העי״
ריה, שמואל בן־ששון שמונה כמשקיף.
״מסקנות הוועדה עומדות להתפרסם
בתוך ימים אחדים,״ אמר ראש העיריה
קובה קרייזמן, שסירב להתייחס לנושא.
מזכיר העיריה, אשר טופז, מסר כי הוועדה
התחילה לפעול לפני כשבוע, וכבר
הספיקה לחקור אותו,, .עד שלא יתברר
מי נתן את ההוראות,״ אמר ,״ומי אישר
אותן, לא תוכל הוועדה להחליט אם להפנות
את הנושא למישטרה או לסגור אותו
בתוך העיריה.״

ב עז רתהשס
עיריית רמת־נן
פוגעוז במישפחת
!המייסר אברהם קריגיצי
למרות שחלפו מיספר שנים מאז פטירתו
של אברהם קריניצי, מייסדה של
רמת־גן וראש־עירה עד ליום מותו, עדיין
נישא שמו בהערצה בפי תושבי העיר
כאב־המייסד -.זאת הסיבה שראש עיריית
רמת־גן הנוכחי, הד״ר ישראל פלד בחר
לרוץ בבחירות המוניציפאליות הקרובות בסיסמה
:״מקריניצי ועד פלד — לא נותקה
השלשלת !״
אולם סיסמת־בחירות לחוד ומציאות
לחוד. בשעתו איפשר אברהם קריניצי
העולם הזה 2139

11 נה יודה ער אווד חיוה:
המחול המטורף
ן*| שכיל אורלי חידה, הדוגמנית היפהפיה, שנבחרה כמלכת!
.המים לשנת ,1976 היה זה שבוע של מחול הטלפונים.
הוא הגיע לשיאו כאשר צילצל הטלפון בדירת־הגג הקטנה
שלה, המרוהטת בטוב־טעם. המטלפן זיהה את עצמו כאיש׳
המישטרה.
חידה לא האמינה, רשמה את המיספר והניחה את השפופרת.
אך כשצילצלה לאותו מיספר, נסתבר לה שהמטלפן הוא באמת
איש־המישטרה.
״עליך לבוא לתחנה ולמסור עדות,״ הודיע השוטר האלמוני.
״ותביאי איתך גם את רשיון־האקדח שלך!״
״מה?״ קראה חידה בתדהמה ,״איזה רשיון אקדח? נפלת על
הראשי מאיפה שיהיה לי אקדח!״
״בעלך הודיע לנו שאת איימת עליו באקדח. אל תעשי חוכמות
! תביאי את האקדח !״

סיפורי ם ד מיוניי ם
מרת קי ם

^ מחול התחיל לפני שבוע, כאשר יצא בעלה־לשעבר של
י י אורלי, איש־העסקים אבישי הראל, מן הכלא, אחרי מעצר
ממושך. אבישי נחשד בביצוע מעשי-מירמה מסועפים, ושוחרר

אבישי הר אל

נ>שאו

אורלי חידה ואכישי הראל בעת נישואיהם

ואורלי חיד ה

כזה צילצלו העיתונאים לאורלי, וכך העסיקוה בכל שעות היום
והלילה. בסופו של דבר הם לא פירסמו את הסיפורים, משנתברר
להם שהם פרי הדימיון.

מחדש
מודעה ללא ת שלום

ב חוג המשפחה
המודעה ב״ידיעות אחחרונות״
גבר אלמוני טילפן
בערבות גבוהה, שניתנה על־ידי אביו. האב מכר לשם כך את
מכוניתו.
הראל זעם, לדבריו, על כך שאורלי לא נתנה לו ערבות
משלה — אף שכבר התגרשה ממנו לפני חודשיים. הוא זמם
להתנקש בה.
מאותו רגע החלו הטלפונים מצלצלים בדירת חידה. המצלצל
העיקרי היה אבישי עצמו, שבא אליה בתביעות שונות, ביום
ובלילה. בעיקבותיו צילצלו העיתונאים, שאבישי הראל מסר להם
סיפורים דימיוניים מרתקים.
סיפר הראל לעיתונאים: אורלי חידה מכרה את הבוטיק
שלו, ברחוב דיזנגוף בתל־אביב, ניו לוק, בשעה שהוא ישב
בכלא. בכסף זה קנתה וריהטה את דירתה.
הטענה היתד, מגוחכת, כי כאשר נעצר הראל, הטילו הנושים
עיקול על כל רכושו, וביכלל זה הבוטיק. הרכוש נמכר לטובת
הנושים.
כאשר זה לא הספיק, סיפר אבישי לעיתונאים כי אורלי רודפת
אחריו באקדח, שהיא באה בשעות הקטנות של הלילה
ושוברת את הדלת בדירה שהוא מתאכסן בה. אחרי כל סיפור
לדודו להקים קיוסק בגן־הנשיאים ברמת-
גן. המיבנה משמש כרכושה של מיש-
פחת קריניצי מאז שנת .1939 לאחרונה
עירערה העירייה על זכות המישפחה להחזיק
במקום.
לפני שנה הגישה העירייה תביעה נגד
בני מישפחת קריניצי, ביקשה להוציא צו־הריסה
לקיוסק המוחזק בידם. בני מיש-
פחת קריניצי, דודו ובתו — מגלה העיתון
המקומי רגב — חששו פן העירייה
תהרוס את הקיוסק השייך להם, ביקשו
צו־מניעה שיאסור על הריסת המיבנה.
בקשתם נענתה. קבע השופט מטלון בהחלטתו
:״קשה להעלות על הדעת שהמשיבה
(עיריית רמת־גן) תעשה דין לעצמה.״
עתה עומדים בני מישפחת קריניצי לפנות
לבית־המישפט ולבקש גם צו שיאסור
על ראש-העיר להשתמש בשם קריניצי ב
היכן
האקדח?

ףהר אל לא שקט על שמריו. הוא רצה להגיע לעיתונים,
ואכן הגיע.
תחילה פירסם במעריב מודעה, י בחתימת ארבע הפירמות
שהיו לו, ותבע מן הציבור להודיע לו על כל העיסקות שנעשו
על-ידי אורלי חידה. היה זה נסיון שקוף להחשיד ולהשחיר בצי בור
את פניה של הדוגמנית המבוקשת, המשתכרת היטב מעבודתה.
כשגם זה לא עורר את הרושם המייוחל, הסלים אבישי הראל
את מאמציו. הפעם עלה על עצמו.
השבוע פורסמה בידיעות אחרונות מודעת־נשואין תמימה.
היא סיפרה כי אבישי הראל ואורלי חידה נישאו מחדש, בחוג
המישפחה.
הטלפון של חידה החל מצלצל בטירוף. מכריה וידידיה, וסתם
סקרנים, רצו לשמוע על נסיבות הנשואין, לברך את הזוג המחודש,
או סתם לספק את סקרנותם.
באמצע צילצל גם מישרד־פירסום. המזכירה ביקשה מן
הגברת חידה לשלם את מחיר המודעה. מסתבר כי גבר אלמוני
טילפן למישרד, הכתיב את המודעה ומסר את מיספר-הטלפון
של אורלי, כמזמינת המודעה. כאשר תקפה אורלי את המישרד
על חוסר־האחריות המדהים שלו, מיהרה המזכירה להניח את
השפופרת. איש לא שילם בשביל המודעה.
עתה ממתינה אורלי חידה ליד הטלפון בדירתה, המקושטת
בח?צי־ערך מיזרחיים, וממתינה לטלפון הבא. ואילו אבישי הראל
שובר את ראשו כדי למצוא רעיונות מבריקים חדשים. בינתיים הוא
מתבדר ככל יכולתו. בין השאר: ערב אחד, בשבוע שעבר, יצא
עם אירית דותן, הזמרת שהמציאה את מסע-הפירסום האדיר
שלה על רקע אהבתה הדימיונית לשייקה אופיר.

תעמולת הבחירות שלו .״מי שיוצא נגד
בני מישפחת קריניצי, אינו רשאי להציג
את עצמו כיורשו של קריניצי,״ הם טוענים.

עסקים
ה שוטר אזול אי
7בר!שרו חמישטדח
הופסק שידוד
תשדיד־פידסומת
הטלפון במישרדו של מאיר רוך, האחראי
על פירסומי בית־החרושת טמפו, צילצל.
מהעבר השני של הקו היה דובר המישטרה.
״שלום,״ אמר הדובר .״יש לי בקשה
מאד לא־שיגרתית מכם.״ רוך, שומר

המסורת, הופתע. אחרי ששמע את הבקשה,
פרץ בצחוק.
בקשתו של הדובר באה בעיקבות מסע
הפירסום האחרון של חברת המשקאות.
החברה הכריזה על מיבצע פרסים בשם
טמפו־היט, הקשור באיסוף פקקים. הפיר-
סומאי שמואל גביש, ממנהלי מישרד
הפירסום מוקד, כתב עבור המיבצע סידרת
תשדירים לרדיו המבוססת על קולותיהם
של טיפוסים שונים: יקה מנהריה המטלפן
לבית־קפה בדימונה ומבקש שישלחו אליו
בדואר פקק שהשאיר שם; מורה קשיש
המלמד טמפומטיקה; איש המודיע בבהלה
למישטרה על צלחת מעופפת שנחתה ב חצרו
ואנשיה חטפו מידו בקבוק משקה.
בין השאר הוכן גם תשדיר שבו מופיע
שוטר בעל מיבטא מרוקאי בנוסח השוטר
(המשך בעמוד )44

וידויו גרוי־הדב שד שמואל קריב, שנידון בגיד 15 ער רצח דווחו
ו שנ שבט שוב ושבע שנוח מ אסו, עד אונס כוו צ ה כבורה

״הוא קשר את ידי לאחיו, ואמר לי
שהתענוג שלו זה לראות אותי כן מתענה
ולעשות ביד,״ סיפרה אדלה מיש״
עלי, פרוצה תל־אביבית, בעדות מרשיעה
נגד שמואל קריב .״הוא רצה שאעשה לו
בפה. הייתי עם אזיקים, והוא הבריח
אותי לעשות זאת כשאני קשורה. אמר לי
שבא לו עלי ורצה לשבב אתי.
״אמרתי לו שישחרר אותי, כי אי״אפ־שר
כשאני קשורה. כשעשיתי לו בפה יצא
לו זרע. רצה שוב פעם לשבב אתי ממש.
אמרתי לו שישחרר אותי, כי כשאני
קשורה לא אובל לעשות מאומה. אמר
בסדר, ושיפתח לי את הרגליים. ביקשתי
שיפתח גם את הידיים. הוא פתח את
האזיקים בידיים, ושכב אתי. הוא שכב,
גמר תון שניות. קמתי והתלבשתי...״
כן היא תיארה במישטרה ובבית־מיש־פט
את אשר התרחש בביתו של קריב
ברמת״גן. גירסתו של קריב תובא להלן.

מסורים, מדריכי גדנ״ע ומדריכי־נוער —
פקדו את המקום וטיפלו בנוער העבריין.
נרקמו קשרים בין העבריינים לבני״גילם
בעיר ובקיבוץ. צה״ל ניסה לגייס חלק מן
השפוטים אל בין שורותיו. קריב התגייס
אף הוא, לאחר מאבק ממושן. הוא
השתחרר כאדם חדש — אופטימי ומלא
רצון.
אחרי שיחרורו עבד במדרין חבורות-
רחוב בעיריית חולון, אן סולק כשנודע
עברו. אן הוא המשיך לשמור על קשר
אמיץ עם נערי חבורת״הרחוב ״שלו״.

זוהי הרשימה הרביעית, והמסיימת,
של יומני האסיר שמואל קריב (קיו־שג-
בויים) .זהו גם החלק הדרמאתי ביותר
ביומנו של הצעיר בן ה־ ,24 שהצליח לחזור
מעולם הפשע, לשרת בצה״ל שירות
מלא ללא דופי, ולחזור אל ספסל הנא שמים
בפרשה טראגית זו, שרבות בה
המחלוקות המישפטיות.
ברשימות הקודמות תיאר קריב בגי-
לוי-לב מדהים את ילדותו, סיפור הת-
ייתמותו מאמו שחלתה בסרטן, רצח
דודתו מנהלת בית״הספר ביפו, שאותו
הוא ביצע עם חבר־ילדות, בשנת ,1968
ושבעקבותיו הוא נשלח לשמונה שנות
מאסר בבית־הכלא לעבריינים צעירים ב-
תל-מונד.
קריב-תיאר בפרוטרוט את הנעשה בתוככי
המוסד, שאליו שולחת מדינת־יש-
ראל את נעריה שסטו מדרך הישר. תיאורו
של קריב קודר בתחילה: אלימות
חסרת-מעצורים, אונס ומעשי־סדום מזעזעים
שהדעת אינה מעכלת אותם, צפיפות
ופחד. לאחר־מכן באה קרן־אור :
ההנהלה התחלפה, ובכלא נעשתה פעולת-
שיפור רבת־היקף: עובדים סוציאליים

ברשימה שלהלן, האחרונה, מתאר
קריב באופן בהיר, את עיקר ההאשמות
במישפטו האחרון. הוא נעצר בעיקבות
תלונתה של פרוצה, והואשם בעוד שני
תיקים של אונס פרוצות. על אחד מהם,
זה שנפתח בעיקבות תלונתה של פרוצה
בשם יפה, זוכה קריב לחלוטין. שופט•
בית״המישפט המחוזי הרשיעו את
קריב בשני התיקים האחרים, וגזרו לו
עונש של 15 שנות־מאסר.
פרקליטו של קריב במישפט זה היה
עורן־הדין מאיר זיו. במהלך ההגנה התרשם
זיו עמוקות מהטרגדיה האישית
של קריב, לחם בבית״המישפט כאריה.
הוא טען בלהט שהמישטרה עשתה פרו

1ינואר 7ל ע 1יצאתי למילואים. את
שירות־המילואים שלי אני עושת ביחידת
מיבצעית. נהניתי מהמילואים, אהב־הי
לפגוש חבר׳ח, לספר חוויות ובכלל —
האווירה של עם ישראל המקובץ.מסל עדותיו,
מעמדותיו ומכל קן יווי הארץ.
בערב שבו סיימתי את חודש המילואים,
נסעתי לחולון לראות מה חדש עם בחורי
חבורת־הרחדב ״שלי״ .הסתובבתי בשכונה
ונפגשתי עם בנים ובנות. שמחתי לראות
שהם מסתדרים יפה. פותאום !נחתה עלי
בשורה קשה. אחת הבנות, כך סיפרו דד
חברה, הידרדרה !והחלה לעסוק בזנות.
בתחילה ׳סירבתי לעכל את הרעיון. נערה
צעירה, בת 16 או ,17 היתד, ממש יפה-
פיה. מעולם לא ׳נראתה מרושלת, או כאחת
שחסר לה דבר, ואני בטוח שבחורים
רבים היו מוכנים ליפול לרגליה !ולעזור לה
בכל.
הידיעה שאותה בחורה עוסקת בזנות,
היממה אותי. ביררתי היכן היא נראתה,
ואמרו לי !שהיא עובדת באיזור תל־ברוך.
׳למחרת, ביום השישי, עדיין הייתי בחופש,
והחלטתי לנסוע לבית־הספר שבו

לימדה סברתי. בית־הספר ׳גמצא ברמת־אביב,
וכשהגעתי נודע לי שסברתי גמרה
ללמד ונסעה הביתה. מכיוון שהייתי לא
רחוק מת׳ל־ברוך! ,נסעתי לשם כדי לאתר
אותה הבחורה שסטתה מדרך היושר, ולנסות
להניאה מדרך זאת.
הגעתי לחוף סל-וברוך ולא ראיתי במקום
פרוצות. ונסעתי !קצת באחור !ואז הגעתי
לצומת הקאונטרי-קלאב, שם ראיתי פרוצה
שעמדה במקום. החלטתי להמתין ישם, מתוך
תיקווה שהוא באחור ואם לא — היא
תגיע.
חניתי עם מכוניתי בצד, והפרוצה שעמדה
׳במקום ניגשה אלי !והציעה לי את
חסדיה. סירבתי. הספרתי לה שאני ממתין
לבחורה אחרת. הוא אמרה לי שהוא נמצאת
באחור לבדה, ואני החלטתי להמתין
במקום מתוך תיקווה שאותה נערה שלה
חיכיתי ותגיע. הפרוצה שעבדה במקום ביקשה
ממני לז׳ח יותר לצד, כדי לא להפריע
לה. עשיתי זאת, ונסעתי הצידה.
אחרי פרק-זמן די ארוך ראיתי שמגיע
ג׳יפ מישטרתי של מישמר־הגבול. מאז ומתמיד
נמנעתי טלה ימצא במקומות לא-

בוקציה נגד שולחו, ושבית״המישפט הסתמן
יתר על המידה, על עדויותיהן של
פרוצות, השייכות מטבע־הדברים לעולם
העבריין. זיו גבה שכר־טירחה סימלי עבור
המישפט המסובן בשל מצבה הדחוק
של מישפחתו של קריב.
הסיוע שהיה בידי המישטרח לעדויות
שלושת הפרוצות — היה קלוש. חלק ניכר
מהפרטים והעובדות, שיכלו לשמש
בסיוע לעדויות הפרוצות — לא נמצא.
קריב מונה פרטים ועובדות אלה ברשימה
שלהלן.
אולם השופטים המחוזיים בנימין בהן
(נשיא) ,אליהו וינוגרד ונחמיה בר, הרשיעו
את קריב וקיבלו את עדויותיהן
של שתיים מהפרוצות (אדלה מישעלי
וז׳קלין רובינשטיין) כנכונות. השופטים
קבעו, בין היתר, שהעדות הן ״זהב
טהור״ ,וציינו ש״גם הפרוצות ראויות
להגנה,״ שעה ששלחו את קריב ל15-
שנות מאסר.
התיק הוא יוצא דופן מבחינח מיש־פטית,
ואין לו תקדים. מעולם לא הובא
לבית״המישפט נאשם באונס, שבגיליון-
ההרשעות שלו מופיעה הרשעה על רצח.
אנס אחר,, ,ג׳וני היפה״ מחיפה, הורשע
גם הוא באותה תקופה בסידרת
מעשי״אונס של פרוצות. עונשו — שלוש

כשרים מסוג זה, וכשראיתי את הג׳יס ה־מישטרתי
החלטתי לעזוב את האחור, כדי
שלא יראו ׳אותי עומד ישם ויחשבו שאני
סרסור.

א ה גי ם
עם פרוצה
ף״ שהנע תי א ת מכוניתי ועמדתי לנ־סוע,
אותתה לי הפרוצה • בידה. עצרתי
,׳ואז היא ניגשת למכוניתי וביקשת טרמפ
עד הצומת הקרוב. אומנם הצומת היה
קרוב, אך הבנתי1שד,יא פוחדת מהשוטרים
והסעתי ואותה. עצרתי בצומת והוא, לפני
שירדה, הציעה לי שוב את עצמה. סירבתי
שנית. ביקשתי !מטסה לאתר עבורי אותה
נערה שחיפשתי והשארתי בידה את כתובתי
ופרטי כדי שהנערה שאותה חיפשתי
תדע איך להגיע !אלי. נסעתי הביתה, והתחלתי
לסדר את הבית לקראת שבת.
לפתע צילצלו *בדלת. ניגשתי ופתחתי.
* אדלה משפלי.

שנות״מאסר. מיקרה אונס אחר נדון בעבר
לפני הרכב־השופטים המחמיר: זאב
צלטנר המנוח (נשיא) ,שולמית ולנשטיין
ומרדכי בן־דרור. שני נערים ששדדו ישישה
בת ,72 קשרו אותה, אנסו אותה
והתעללו בה, נידונו ל־ 14 שנות־מאסר.
אצל קריב לא היה זה אונס במובן
המלא של החוק, שבן אין מחלוקת על
בן שהפרוצות באו עימו מרצונן ואף רצו
לשבב עימו, שבן זהו עיסוקן. אך כל
זה לא הועיל בבית״המישפט המחוזי
והעונש נגזר מבלי שלסניגור ניתנה אפשרות
לסיים את סיכומיו אנו מצטערים,״
קבעו אז השופטים ,״הזמן דוחק,
ולא נובל להמתין לגמר הסיכומים
של הסניגור. אם לא נכריע את הדין
ייסחב העניין בלי סוף ...העובדות די
טריות במחשבתנו, ואנו נשתדל להכריע
את הדין באילו שמענו סיכומים גם
מצד הסניגור,״ הסביר השופט בהן).
פסק הדין נכתב על-ידי השופט וינוג-
רד, ונקרא ב 20-ביולי .1977 שנה לאחר-
מבן מחקו שופטי בית־המישפט העליון,
חיים בהן, משה עציוני ומאיר שמגר, את
רוב סעיפי״ההאשמה הנותרים, והפחיתו
שמונה שנות מאסר מעונשו של קריב,
שהועמד עתה על שבע שנים. הוא הורשע
באונס הפרוצה אדלה מישעלי בדירתו,
וזוכה מזה של ז׳קלין רובינשטיין ובן

מסעיפי השוד.
הזיכוי החלקי בא אחרי ניתוח מעמיק
של הפסיקה האנגלית, האוסטרלית והאמריקאית,
בבל הקשור במיסדרי״זיהוי.
הניתוח הביא את השופטים למסקנה ש־מיסדר-הזיהוי
של קריב במישטרת רמת-
גן לא היה תקף.
אן האצבע המאשימה מופנית בעיקר
בלפי החברה הישראלית, שאלה הם
מוסדות״הכליאה שבה. גם אם אבן שמואל
קריב הוא פסיכופט מיני המסוכן
לציבור, אין ספק שהיה מקום להעניק לו
את הטיפול הנפשי ההולם.
הכתבה מעוררת שוב את השאלה
הישנה: האם, בישראל, הדרן לעולם הפשע
היא חד־סיטרית י

בפתח עמדה הפרוצה מחוף תליברוך. לא
הנערה שחיפשתי, כי אם זאת שאיתר,
שוחחתי בבוקר. הקא נכנסה לדירה, וכששאלתי
!אותה מה הביא ואותה אלי הסבירה
לי שעד אותו זמן לא הגיעה לאחור אף
פרוצה! ,ואם עד 1לאותה שעה לא הגיעה
אף בחורה מן הסתם לא תגענה האחרות,
ולכן היא באה 1אלי כדי לספק את רצוגי
ולקבל אתנן.
הסברתי לד, ושאני לא מעוניין בחסדיה.
אמרתי לה ׳שהבחורה שאותה היפשתי היא
בחורה ׳שאני מכיר, ושהפגישה בינינו לא
תוכננה כדי לקיים יחסי־מין. היא, מן הסתם,
לא הי׳תה מסוגלת לתפוס זאת, וגיסתה
לספר לי מה היא קורעת לעשות במיטה,
ולשכנע אותי עד כמד, כדאי לי לתנות עימד,
אהבים. שוב דחיתי את הצעתה, ואמרתי
לד, שלא חסרות לי ידידות וחברות אשר
עימן אוכל לחלק את מיטתי ללא תשלום,
ומלבד זח אין לי תקציב כספי להנאות
מסוג זה.
היא התרגזה, ואמרה לי שהמונ״ת שבה
הגיעה אלי עלתה לה מאד, ל״רות ודרשה
ממני סכום זה כפיצוי. אמרתי לד, שאגי

עובד קשר עבור כספי, ואין לי מי׳שרד־סעד
פרטי, כך ׳שאם היא לא הוזמנה על־ידי
— ה׳בעייה כ׳ולה ׳שלה, וביקשתי ממנה
׳שתעזוב את הדירה.
פיתאום היא שינתה את הטאקטיקה, החלה
ללטף ׳ולגפף אותי ואמרה לי שאני
מיוצא חן בעיניה בגלל אופיי ועקרונות,י,
לכן הוא חצה לשכב אתי!ואונה רוצה תשלום.
לומר
את האמת: עוד במשך השיחה
שכה סיפרה לי על מעלותיה, ומה שהיא
מסוגלת לעשות במיטה, התגריתי. ואם
לצרף את העובדה שחודש ימים הייתי בסוני
ולא ראיתי בחורה, הסכמתי די מהר,
וכך הגענו למיטה.
התפשטנו והתחלנו לעשות אהבה, כיש־פי׳תאום
׳נשמעו דפיקות וצלצולים בדלית.
בתחילה לא רציתי לענות, אך כיוון שזה
המשיך ניגשתי לדלת, וראיתי דרך העינית
את חברי. הוא ׳ראה שאני מציץ עליו
׳ולא פותח ׳את הדלת, לכן הבין שאני עם
בחורה בדירה, חרץ לי לשון והסתלק.
חזרתי למיטה ,׳ושכבתי עם הפרוצה.
הגעתי לאורגזמה ׳ונרגעתי מעט. שכבנו
׳במיטה ׳ועישנו סיגריה, ולאחר־מכן קמנו,
התלבשנו והסתדרנו. היא ׳ניגשה לשירותים
והסתרקה, וכשהיינו מוקנים ולבושים אמדה
לי :״עכשיו אתה שכבת אתי והזרע
שלך !נמצא בתוכי. אם לא !תשלם לי 500
לירות באתנן, אני אקרע את בגדי ׳ואתלונן
׳נגדך במשטרה שאנסת אותי״.

ה שוטרים
לא ה א מינו
ך דהמתי. לא ידעתי מה לעשות, ואז
ניסיתי להסביר ׳לה שיש בידי רק 90
לירות. ביקשתי ממנה להמתין בדירה ולש־
!תות כוס קפה ,׳ואני אסע בובתיים להשיג
כסף. תיבננתי בדרך זו להזעיק מי׳שטרה.
היא לא הסכימה, ודרשה את הכסף
מייד. ניסיתי לבקשה ׳שתקבל ממני צ׳ק
אישי אך היא לא הסכימה ודרשה מזומנים,
ומייד. אמרתי לה שאין לי כסף,
׳והיא התחילה לתקוף אותי. ניסיתי לעצור
בעדה, והיא נשכה ׳אותי בחזה. הדגשתי
׳שאני יוצא מדעתי, כי פיסת־בשר מהחזה
ממש נתלשה לי. הכיתי אותה מכות נאמנות,
ונייסי׳תי לקישור אותה כדי להחזיקה
בדרך זו בדירה ולהזעיק מישטרה, אך
לא הצלחתי.
הייתי במצב עדין מאד. שכני בבניין ידעו
על עברי, וראו את הדרך שבה הלכתי
לשיקום עצמי. לכן התביישתי לפנות אל
אחד מהם. סוף כל סוף זאת הותה פרוצה,
ואם שכינים היו מבחינים בכך, הייתי הורס
במחי־יד את התדמית שבניתי לעצמי.
׳ניסיתי לעשות כ׳ל שביכולתי כדי להתגבר
עליה, ולא הצלחתי. היא ׳נלחמה כפנתרה,
וניצלה את עובדת היותה אישה,
עובדה ׳שגרמה לכך שהשתדלתי ילא לגרום
לה נזקים גופניים חמורים למרות שהכיתי
אותה, כי הגיע לה.
׳אחרי אותו מאבק זרקתי אותה מהדירה,
׳ויצאתי ׳אחריה. ירדתי ׳למכוניתי והתכוונתי
לנטוע למישטרה, אך היא ניגשה ׳אלי ואמרה
לי :״תחשוב שוב ימה כדאי לך,
לשלם או לשבת ׳בכלא.״ ׳אמרתי לה שתלך
לעזאזל, ונסעתי לתחנת המישטרה. בדרכי
ראיתי ניידת• עצרתי מאחרי הניידת וניגשתי
לשוטר. אמרתי לו שקרה לי מקרה
מוזר ,׳ואז הוא שאל אותי ימה מספר
הרכב שלי. כשאמרתי ליו, הוא ביקש ממני
לעלות לניידת והזעיק תגבורת. הבנתי
פרוצה הגיעה למי׳שטרה לפני,
׳שאותה
׳ושאני ׳שקוע בצרה עד ראשיי.
הגיעה עוד ניידת לתגבורת, ואז הגענו
לתחנת המישטרה. הורו לי לפשוט את
מכנסיובדקו ;את אבר־המין שלי. יבדקו
כמה כסף יש על גופי וראו סך של 90
ל״י בלבד, ואז החל אחד החוקרים• להכות
אותי ולהאשים ׳אותי באונס. הוא צווח עלי
׳שאגי סוטה־מין, וכשניסיתי לענות לו מיכה
אותי נמרצות. הוא יעמד מאחרי הכיסא
ישבתי ,׳וחוקר אחר ממול גבה שעליו מיני עדות. לא יכולתי לשוחח עם החוקר
שיגבה את עדותי, כי אותו יאחד שעמד
מאחורי היסה אותי ללא הרף כשהוא כל
הזמן מסנה אותי בכ״נויי־גנאי, מחרף ומגדף
בכל יפה, ובכל פעם שניסיתי לדיבר
אליו ׳ולהסביר ׳את עצמי גבר כעסו, כי
דברי היו הכחשה להאשמותיו. בצורה זו
פיברקתי איכשהו אמו גירסה ,׳ואז הוכנסתי
׳לתא המעצר.
אחרי זמן־מה נלקחתי מהמעצר, ושאלו
אותי יאם אני מוכן שיחפשו בדירתי. הסכמתי
׳ונסענו לדירתי, שם נערך חיפוש.
לפי גירסת הפרוצה, היא נכבלה ע׳ל־ידי
* סמל יונתן הרוש מנוישטרת מרחב־דן
(ר מת־ גן).

באזיקים ולקחתי מארנקה 300 לירות ו־תעודת־זהות.
בדירתי נערך חיפוש יסודי,
ולא נמצאו אזיקים ׳וכן לא נמצא הכסף
יאו תעודת־הזהות .׳נערך חיפוש גם בחצר
הבית ובמכוניתי, אך גם חיפוש זה העלה
חרם. הוחזרתי למישטרה, ושם נודע לי
מחו תוכן תלונתה של הפרוצה.
בחזרה לבית המעצר
ך* טענתה, הכאתי אות!ה ליביתי ו/הסכמנו
על מחיר של 500 לירות. כשהגענו
לביתי היא ביקשה את הכסף ,׳ובתגובה
אני הפליתי אותה לאמבטיה מליאה
מים וישם תקפתי יאותה, חנקתי אותה וסבלתי
אותה באזיקים. היא גם הזכירה
בעדותה ושב׳חוף תל־ברוך סיפרתי לה על
בחורה ׳אחרת ,׳והוסיפה שבזמן שהיסה כבולה
למיטה עם האזיקים בידיים וחוט מנורת-
הלילה קשור לרגליים צילצלו בדלית ׳ואני
ניגשתי לריאות. לטענתה היא צעקה ׳ונאבקה
כשתקפתי איותה ,׳אך כשדפק׳ו בדלת
לא צעקה לעזרה. מוזר גם שאף אחד
משכני בבניין לא ישמע צעקות ולא הבחין
׳בתופעה חריגה, למרות ׳שהשעה הייתה שעת
מנוחת־׳הצהריים.
מלבד זאת, בעדותה בביית־המישפט טענה
,׳שבזמן ׳שקיימתי ׳איתד. מגע מיני התרתי
את כבליה ׳והוא היתה חופשיה. פרט
נוסף הוד, גירסיתה שדלת חדר־השונה ה־
׳פונה למרפסת הייתה פתוחה. אבל לא עלה
על דעתה לנצל את ההזדמנויות הרבות
למלט ׳את נפשה, למרות שטענה שהיא
חששה לחייה. גם אחרי שיצאה מהדירה לא
הזעיקה את הישבנים או ׳אנשים ברחוב לעצור
אותי ,׳אלא הלבד, לטלפון ציבורי
׳והזמינה ממנו מישטרה.
!פבית-׳המישפט סיפרה ׳•שהכרחתי אותה
לשים את ׳אבר־מי׳ני ובפוה. כשנשאלה מדוע
לא מסרה זאת במ״שטרה, ענתה שהתביישה.
׳אך את עובדת היותה פרוצה לא התביישה
לספר ,׳ואת המיישגל ׳המיני לכל פרטיו
לא התביישה לתאר.
באותו ערב שבו נעצרתי הוחזרתי, כאמור,
לתא המעצר. שוב חזרתי לגיא הריקבון.
לא האמנתי שאי־פעם בחיי אגיע
׳שניית למק׳ום כזה ,׳והנה יבאה המציאות
המרה ׳וטפחה על פני. אך האמנתי שהאמת
תצא לאור, ואז ישחררו אותי. היי׳תי
מוכה וחבול עקב החקירה ישל אותו סא-
דיסט המכונה חוקר, וכנראה איבדתי את
הכרתי. הוציאו אותי החוצה, ואחד החוקעורך־הדין
מאיר זיו עומד בחדר דירתו של שמואל קריב,
רים• טיפל ׳בי.
שבו בוצע האונס, לפי גירסת הפרוצה, שנתקבלה על־ידי
כשפקחתי את עיני ראייתי לידי את חברי,
זה ׳שדפק ׳בדלת הדירה בזמן ש בית־המישפט המחוזי והעליון. קריב מכחיש גירסה זו, ומסר גירסה להסברת העובדות.
שכבתי עם הפרוצה. כשראיתי אותו, פרצמכונית
מדגם חיפושית פולקסוואגך (לי יש
תי בבכי. הוא השתדל להרגיע אותי יושאל התלוננו. למרות זאת קיבלה המי׳שטרה את
עשרת הימים שביקשה, והובאתי למיסדר־ מכונות מסוג קונטסה .)900
מה קרה ,׳ואז ושבתי איתו ועם החוקר
במדכן מסרה מיספר־רסב שלא היה זהה
וסיפרתי להם את הסיפור כפי שבאמת זיהוי.
עם מיספר הרכב שלי, ובחקירה הוברר שהתרחש.
החוקר, ששמע זאת, אמר לחברי
מיסדר הזי הוי רכב הנושא מיספר זה שייך לאשה ׳בחולון
שאם הוא הוד. בנעלי ייתכן שהיה רוצח
שאין אני מכיר יאותה, ושבאותו יום ריככה
אותה. אותו חוקר אמר לחברי, שהוא ימהיה
לקוי* לא ׳נגנב. המתלוננת הרכיבה בזמנ׳ו קלס־ליץ
שגם אני וגם הפרוצה נעבור בדיקה
׳תרון, וכן הצביעה על אדם המצולם באל בפוליגרף,
והוא הוזז משוכנע שיחפותי
י ך חכתי כאותו מעמד את נוכחותו בום העבריינים. המי׳שטרה לא אי׳תרה אותו,
תוכח. כמו־כן, באחת הפעמים הוא ערך
י של עורך־דיני ודרשתי להתגלח, להת והוא לא נחקר (שמו דוד מכלוף סוויסה
פגושה ביני לבונה, ובאותה שיחה היא
רחץ ולהחליף בגדים. בל זה לא ניתן לי, מרטת־גן, יבעל הרשעות בענייני מוסר).
סתרה ׳את עדותה. כשראיתי שהוא מם־
היא הגדילה לעשות באשר טענה שנק־ואז
לא הסכמתי לעמוד למיסדר־זיהוי.
תבסת בדביר׳וה, מסרה ׳שמיות של עוד
שתי פרוצות שלדבריה אני אנסתי ושרדתי לכן נגררתי ;בכוח למיסדר־זיהוי מאולתר, שרה לעץ בבית־קברות, ישם נאנסה ונשדדה
כשאני לא־מגולח, פרוע, מוכה ומטונף, לדבריה ,׳אך בביקור ישערסו אחי ועורו־אותן.
אחרי
חמי׳שה־יעשר ימי מעצר ללא מק הדין במקום, הסתבר שלא קיים שם שום
בינתיים הוארך מעצרי על-יידי שופט
בחמי׳שה-עשר י׳ום נוספים, וניסו לחקור לחת, וכשמיכנסי תלויים עלי בצורה מעו עץ•
היא טענה שדיברתי יאיתה באידיש וב־ררת
׳רחמים (כי׳ לקחו ממני.את החגורה
אותי על ׳שתי הפרוצות הנוספות שהוזכרו••
.שוב הועברה החקירה לידי החוקר ׳ושרוכים לא הוו ׳בנעלי, כמקובל בבית ה אנגלית והיא ׳ענתה, ואבל פשינתבקשר, לומר
בב״ת־המיישפט מישפט באידיש, גימגטה
׳שהיסה אותי בעבר ׳והוא מדי פעם היה מכה מעצר).
הוכנסתי לחדר ׳והושבתי בין קבוצת ׳שלוש מילים בקושי, ובשתיים ׳טעתה. כ׳ש־אותי
מסות רצח, ודורש ממני להודות ב־
;אשמה. מובן שלא הוריתי, למרות הלחץ, בחורים ,׳ומייד אחרי הוכנסה מתלוננת נאמר לה לומר זאת באנגלית, טענה שהיא
כי לא היה לי מושג יעל המיקרים הללו. וזיהתה אותי. בל יאחד יישאל איך זה יותכן לא מדברת אנגלית בכלל. כך התנהל דד
׳אבי שלח עורך־דין עבורי, והלה הגיש שלא עשיתי ׳לד, כלום ׳והוא מצביעה עלי? מישפט, בשכיינתיים הייתי בכלא ספר־ערר
על המעצר•״ ,באותו ערר טען בא -ובכן, קודם בניסתי הוא יישבה בחדר סמוך יונה עד לסיום ההליכים ׳נגדי .׳תמו העדוכוח
המיישטרה ׳שהחקירה מסועפת, וש־ שדלתו היתד, פתוחה, ויכלה !לד,ישקיף על יות. סתירות מהותיות ׳נתגלו גם בדיברי
המישטרה מבקשת את ׳המשך מעצרי כדי הנעשה בחדר השני. דבר נוסף היה קשור השוטרים, והיה צורך לערוך את סיכומי
בהופעתי. איש מהנוכחים בחדר לא ׳ניראה התביעה ׳וההגנה. התובע סיכם את דבריו,
׳שאעמוד לבדיקה בפוליגרף ולצורך הסתכלות
פסיכיאטרית. נלקחתי לפסיכיאטר ממ כמוני, בולם הוו מגולחים למשעי, נקיים, ועורך־הדין שלי גמר לסכם רק מיקרה אחד.
שלתי ,׳והוא עירך את הבדיקה. כל משך עם חגורות במכנסיים ושרוכים בנעליים. בגלל החומר המי׳שפטי הרב ביקש ה שיחתנו
לא עילה על חמש דקות, וגם כל המיסוד הזה. נערך בסיגנון :״חפש פרקליט מיבית-המישפט דחייה למועד אחר,
כדי להשלים יאת טיעוניו. בית־׳המישפט לא
זאת כיש׳ש׳וט׳ר יושיב לצדי ׳ואני כבול אליו את יוצא הדופן״ ,׳ואכן הוא נמצא.
נענה לבקשתו, וקבע בדבמקום את מועד
בידי. למכונ׳ת־האמת לא ׳נלקחתי, יועד היום מס רובינשטיין)
׳אותה
מתלוננת (ז׳קלין
הכרעת הדין כעבור עשרה ימים.
אין אני ׳מבין מדוע.
רה במישטרה ארבע עד׳וי׳ות, שבהן סיפרה
דבר זה לא מצא חן בעיני, ובשיחה
׳בתום ׳חמישה-יעשר ימי מעצר ׳ביקש בא־גירסות
שונות. בתהילה סיפרה ששכבה עם עורך־הדץ שלי הוא הרגיע אותי ואמר
כוח המישטירה עוד עישרה ימים, באומרו עם החשוד מרצונה ׳ואז הוא שלף סכין שאם בתיק חמור כל־כך מפסיקים את סי לשופט
שיש נגדי עוד שתי מתלוננות. ושדד ממנה תסשיטים ובערך של 7,000ל״י. כומיו ׳באמצע, הרי שהשופטים ׳נוכחו במההשופט
הסתכל בתיק החקירה ושאל היכן לאחר-מכן זיהתה ׳את מסונית התוקף כ לך המישפט שאגי לא אשם. למרות הכל
התלונות. ה׳תשוסד, היתד, שהן עדיין לא
דאגתי, כי היתד, לי הרגשה לא טובה.
• מיסדר־זייהוי זוז, שעל אופיו עמדו
כעבור עשרה ימים, ב־ 20 ביוני 1977
* סמל רפי שמש ממישטרוז רמת־גן•
בפרוטרוט שופטי בית־המישפט העליון, עליתי לגיודהמישפט. השופט* קרא את
*• דקלין רובינשטיין ויפה עזרא.
היה ׳העילה לזיכויו של קריב מאישום זה
*** עורך־הדין מאיר זיו.
ולהפחתת עונשו.
• בנימין כהן.

דיות האונס

0אונס או מלכודת

(המשך מעמוד )39
פסק הדין. נמצאתי אשם באזנם הפרוצה
בבית* ובאונס ושוד של חברתה בבית
הקברות** .אחרי גמר הקראת פסק־הדין,
מבלי שיצאו כלל ללישכתם, התייעצו השופטים
ביניהם, ובתוך שתי דקות קבעו
את גזר־דיגי.
חמש־עשרה שנות מאסר־בפועל!
לא עיסלתי את זה. כשהורידו אותי למרתף
בית־המישיפט1 ,יגש אלי עורך־הדין
ישלי ואמר לי :״׳אל !תתייאש, אנו נערער
על כך.״ -שאלתי אותו לכמה בעצם נשפטתי׳
ואז ההא ׳אימת את מה שסירבתי
לעסל: המש־עשרה שניה!
השוטרים שהיו מביאים ;אותי לבית-
המישפט היו נלחמים בזמנו על הזכות
לשמור עלי באולם המישפט, כי היותה זו
הצגת״חינם עבורם. הם, בניסיונם היום־יומי
בבתי־המישפט, עודדו אותי בזמן המישפט
וניבאו תמיד, באופטימיות, זיכוי מהאשמה.
הם היו צוחקים על העדים, סולל אנשי
המ״שטרה, שניסו לדבוק בגירסותיהם והיו
מתנועעים כחיוסר־י׳שע על דוכן העדים. ב־מהלך
המי״שפט הייתי שקט, כי האמנתי
שהצדק ייעשה ׳וייראה. ההרשעה היתד, לי
מהלומה. עזרך־הדין דיבר על עירעור, ואני
אמרתי לו :״מוטב שתזדרז, כי אני לא
יודע כמה זמן יהיה בי הכוח לעמוד בזה,
ולכך אני מתכוון.״
השוטרים אפילו לא העיפו מבט לעברי.

״אגי שומרת
א ת הד מעות״

כי מוצרינו הם מהנדרשים, המפורסמים
והמובילים בעולם.
כדי שתהיו בטוחים כי הינכם אמנם
מקבלים מוצרי טב7ן אוריגינל מקוריים,
הקפידו בעת הקניה על סימני ההיכר
שלנו( :כתב וסמל)

41א0 * 161
סידרת מוצרי ״טבק אוריגינל־ דבטלי הטעם ה טו ב -אפטר שייב,
דיאודורנטים, מי קולון, מי שיער. קצף לגילוח, סבון תפנוקים ומוצרים
גבריים נו ס פי ם-ג ם באריזות שי מהודרות.

שנה שביעית
ברציפות.

פרסום ם לן יק ר״בו

תעריפ1ן המגד, של
התל 1.8.78*0

העוו! 0חיוג
לשנה בלירות מחיר העתון

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות מעולוח

55 + 467
195 + 467

להבי שנה

ס״וז

= 585
= 741

310 385

דמי ה מנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

אירופה ארה״ב, קנדה ומקסיקו
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
גאנה, חוף השנהב, טנזניה, רודזיה, זמביה
ניגריה, דרוט-אפריקה, טוגן וחבש
פנמה, סינגפור, טאייוון
תאילנד, הונג-קונג ונפאל

777 = 83 +
1128 = 121 +
415 580

1677 = 180 + 1030 + 467

855

920 + 467

1553 = 166 +

776 + 467
900 + 467
600 + 467

1392 = 149 +
1531 = 164 +
1195 = 128 +
790 710 780 610

227 + 467
540 + 467

י י וד כאותו יום הועברתי לפלא רמי
+לה, הכלא הביטחוני שבו משתכנים האסירים
השפוטים מחמש ישנות מאסר ועד
מאסר-עולם. הצוות במקום ילא מתרגש
ממאסר כמו שלי, כי יושבים פאן אנשים
עם שניים־שלושה ויותר מאסרי עולם ומי
אני בשבילם ן
יומיים שכנתי במקום הקרוי ״מעבר״,
עד השיחה עם המנהל שלאחריה הועברתי
לאגף המסתננים. הצפיפות כאן, ובכל ביית-
הסוהר, עצומה. יש !בחדרים יותר אנשים
מאשר מיטות, כך שהחדשים ישנים על
ד,ריצפה, במיקרה הטוב שלושה ארבעה
חודשים עד שמתפנה איזו מיטה. פגישה
׳אזזית הותירה !אותי המום. עורך־הדין שלי
בא אלי לביקור, וכשישבתי אייתו התקרבה
אלי אשה ואמרה :״!אני שומרת את הדמעות
לאחר-כך.״
שמעתי את קולה ואמרתי לה: לברוח
מפגישה עימך לא ואוכל אז נדבר אחר־כך,
כשאגמור עם עורד־הדין.
באותו רגע רציתי שהאדמה תפתח את
פיה ותבלע אותי, אז הייתי מרגיש טוב
יותר• היתה זאת אחת העובדות הסוציאליות.
הכרתי אותה עוד בכלא תל־מונד,
כסטודנטית. הקשר בינינו נשמר.
כשהשתהררתי בשעתו, נפגשנו לעיתים
די קרובות ׳והיינו משוחחים על הנוער
העבריין. הצלחתי לעניין אותה בנושא ואני
מאמין שכהשפעתי היא נכנסה לעבודה,
הזאת. באחת מפגישותי עימה נסענו יחד
לגי׳בעת שמואל, לחבורת-הנוער הראשונה
שלי, וכשהיא התחילה לעבוד בכלא תל-
מונד בתחילה היינו נפגשים! ,ואז היינו
!מנתחים יחד מיקרים שונים שבטיפולה
(ללא שמות האסירים) ,וחייתי משתדל
להשיא לה עצות לפתרון בעיות או מצבים.
יום
אחד הוזמנתי לחתונתה. מאוחר יותר
עברה לעבוד בכלא רמלה, ופעם התבדחתי
אייתה ואמרתי לה :״מה דעתך שאבוא
לבדוק את עבודתך ן״ היא שאלה כיצד,
ואמרתי לה :״למענך אעשה פשע, ואז
אוכל לבוא.״ היא צחקה, הרביצה בי כמה
חבטות טובות ואמרה :״זה מה שתקבל
ממיני אם ׳תעיז לבוא.״
ובכן, ביאתי. מכות לא קיבלתי, אך מי
האמין? ישבתי א״תד, מאוחר יותר, סיפרתי
את כיל הסיפור והיא שאלה מה אני עומד
לעשות. הסברתי את !המצב: תקוותי האח רונה
היא העירעוד בבית־המיישפט העליון.
עדיין אני מאמין שהסרתי תוכח. קשה לי
להאמין בדבר אחר. למעשה, אינני מחכה
להתפתחות ׳אחרית.

״כמו רובוט
אנושי בקבר״
ר ם איחי, שבא לבקר אצלי מדי שבו׳
״ עיים, יודע שרק העירעור מחזיק אותי
* אדלה משעלי.
** דקלין רובינשטיין.
הוו רלח

הז ה

0 1 ^0

1בחייט. יאם יידחה העירעור ולוא אזוכה,
אטול !נפשי בכפי. אין לי עבור מה לחמת,
ואין שום דבר שיכניס בי חשק להמשיך
לסבול• במשך עשר !שנים לערך, מיום
מעצרי על הרצח, בניית מעצמי אדם חדש.
הלסתי לקראת העתיד באמונה• עבדתי,
למדתי, חייתי בכבוד בזכות עצמי.
הסתובבתי רק בחברתם ישל אנשים ישרים,
העמלים לפרנסתם בכבוד. עזבתי
לתמיד!את החברה העבריינית, ושבה גדלתי,
׳ומצאתי חברה טובה !והגונה.
בכל תקופת היותי חופשי, העניין היחידי
שהיה לי עם המישטרה היה דו״ח־חניה
בודד.
ועכשיו חמש־עשרה שנה !
׳ ישוב ׳בחברת העבריינים, הטובים והרעים
׳שבהם, המבינים אשר עימם ניתן
לחיות ,׳והפלתי-ינסבלים אשר סיוט לראותם.
בלי
טיפת פרטיות, כמו רובוט אנושי
בקבר יחי. קום בבוקר, עמוד לספירה, צא
לאכול, צא לעבודה, חזור מהעבודה, האזן
לרדיו לא לפי ׳בחירתו וטעמך, או ראה
טלוויזיה עד ׳תשע בערב, היכנס לחדר,
ישוב ספירה, פרוש יאת המיית על הריצ־פה,
ועוד יום עבר.
האם לשם כך בניתי את עתידי?
״בית הסוהר אינו מפחיד, האנשים ביו
מפחידים״ .זאת האימרה השגורה בפי ה
מצליח.
יאך כעת, עם ׳אשמה כגון זיאת בגיל
מבוגר יחסית, אני לא מאמין ׳•שיהיו בי
הכוחות ל-עמוד על רגלי שנית.
בינתיים אני מקווה ומתפלל, שהעירעור
יוכיח יאת חפותי .׳ולא — אצטרך לבחור
׳באפשרות השנייה.
לסיום, עלי להוסיף רק פרט אחד עקרוני:
בסיפור חיי זה אולי מתקבל הרושם
שאבי הוא האשם במצבי, או שהוא לא
היה אב ׳טוב ׳ומסור, אך זאת טעיות לחשוב

מיום שבא לבקר אצלי בכלא תל-מונד,
היה מגיע בכל ביקור וביקור, ואפילו
ביקור יאחד לא החסיר. כל מה שביקשתי
היה מביא לי, והיה עומד ומחכה לביקור
אצלי במשך שעות ארובות, בגשם ובשמש.
השקפותינו בחיים ועל החיים — פשוט
היו שונות. אך הוא עדיין אב מסור וטוב,
בדרכו שלו, ומגיעה לו מלוא הערכתי.
קציינת־המיבחן שלי, יוכל אותם אנשים
אשיר עזרו לי בשיקום הריסותי בעבר, עדיין
חקוקים על לוח ליבי לטובה, ורק הבושה
מנעה ממני לפנות אליהם.
אני ייודע שעקב מיקרה זה הם הוכו
בהלם. גם אני ! האם הפשע בישראל הוא
דרך-יללא-׳מוצא ז

481110
אוחו ימוש!
הדיאודורנט האהוב על
האמריקנים

״אריד־ די או דו רנ ט רי חני -יב ש, רגיל
וכדורי(וא 011-0מ).
והלהיגו האח רון ־ א רי דאבקהקלה.
ר עננו ת רי חני תלמשך כל היום!
״אריד׳־ מו צר יו קרה של קרקר
וו אלאס, א מ רי ק ה.
ל ה שיג בפר פו מ ריו ת, ב תי ־ מרקחת
וברש תו ת ה שיווק.
טענה הפרוצה דקלין רובינשטיין, במישפט. המקום
׳ 11111 ^ 1 1^ 1י
הוא בית־הקברות בזיכרון־מאיר, אולם במקום לא נמצא

העץ שאליו היא נקשרה כביכול, לטענתה. עורך־הדין מאיר זיו מצביע על המקום.
׳אסירים• ,והוא נכונה. ישוב החוקים העבר־יוניים
הפנומיים, לא ׳להתלונן, לא להלשין,
לא להתערב יאם קיים אי-צדק, אם מתלהט
ויכוח הוא מסתיים לפעמים במכות, אם
קיימים חילוקי־דעות חריפים מייד נכנסים
הסכינים, הדוקרנים וסכמי-הגולוח לפעולה,
ומישהו יתמיד מגיע לביית-החולים כחזיר
נחיור.
צפיפות ׳אוומה שהולכת וגדלח.
פרטיותו ;נכס יקר־המצייאות, בלתי מושג,
וכל זאת לא באשמתם של אלה האחראים
למקום, זה מה שייש בידם, יש
בהם הרסה רצון טוב, אך מה הם יכולים

לעשיות ו
יגם אם ייפחייתו לי את המאסר״ אך יקבעו
שאני יאשם, לא אוכל עוד לשאת זאת, כי
אני מוכן לשלם עכור מה שאני עושה —
לא עבור דברים שלא עשיתי.
!אסירים כמוני מנסים לעודד אותי, הם,
האסירים, רגילים כבר לטענה של חפות
מפשע. אומרים לי אל תדאג, יפחיתו
הריבה ממאסרך בבית-יהמישפט העליון. אך
האם עלי להשלים עם זה?
לא ולא!!! נ

;/ייד
ללא מוצא״
ן * יה די עכר פלילי חמור. שילמתי
י י עבורו במיטב שנות חיי היפות. עשיתי
כל מאמץ וגוייסתי לצה׳׳ל בגיל שבו כל
בחור אחר משתחרר. ניסיתי למחוק את
זה, או לפחות להראות לכולם, ולעצמי
בפרט, שלמרות הכל אהיה אדם מועיל.
היה בי הכוח להמשיך הלאה, והייתי
* יומניו של קויב נכתבו חצי שנה לפני
הקלת עונשיו בבית־המישפט ׳העליון.

סוף דגר
שמואל קריב מרצה ביום את שש שנות
המאסר שנותרו לו, בכלא רמלח. במיב-
תבים ששיגר לפרקליטו מאיר זיו ולמיש-
פחתו, הוא מאייס לאבד עצמו לדעת.
אחרי שבית״המישפט-העליון הכריע ב-
עירעורו, תמו כל הדרכים החוקיות ונותרה
לפניו רק דרן אחת — בקשת חנינת
מנשיא המדינה. ואכן, בימים אלה, ניסחה
מישפחתו של קריב מיבתב אל הנשיא
יצחק נבון, ובו בקשת החנינה.
יפה עזרא, אחת משלוש הפרוצות שהעידו
נגד קריב, הופיעה בימים אלה
במישפט נוסף, שבו העידה נגד בעלה
דויד עזרא. היא טענה שהבעל הדיח
אותת לעסוק בזנות וחי על רווחיה.
במישפטו של קריב הצליח הסניגור להוכיח
לבית־המישפט שיפה עזרא שיקרה
בעדותה, וכי טענתה שהיא נשדדה כביכול
על״ידי קריב ונאנסה, באה על״מנת
לתרץ את העובדה שלא הביאה לבעלה,
הסרסור, דמי-אתנן בסכום שיספק אותו.
בימים אלה נשלח הבעל״הסרסור לשנת
מאסר בפועל.
חברו מנעורים של קריב, ושותפו למעשה
הרצח של מנהלת בית־הספר ביפו,
השתחרר מכילאו אך לא גוייס לצה״ל.
אותו צעיר עשה מאמצים כבירים לשקם
עצמו, אך בניגוד לקריב — גם הצליח
בכך. הצעיר שבעת חמיקרה היה חניך
הפנימית הצבאית, השלים בכלא את
בחינות הבגרות שלו ואף הספיק ללמוד
שנה אחת באוניברסיטה הפתוחה. לפני
כמה חודשים הוא נסע לאירופה, שם
הוא מתכוון להשלים את לימודיו הגבוהים.
מאז חמיקרה לא היה לאותו שותף
כל עימות עם החוק, והוא כיום אזרח
מן השורה שרק מעטים יודעים על עברו.

הפצה: ברק מפיצים בע׳־כו,

הזמן נבר עתו! ממונן למודעות בגיליון

ואש השנה הענק שר
ה עוו ! ד 1ר

שיופיע ב־ 2 7 .9 .7 8
ס טודיו
ל צרפ תי ת
חוגים למתחילים ומתקדמים
מודרכים ע״י
מורה צרפתיה מוסמכת
כשיטה חדישה
להרשמה ופרטים להתקשר בשעות:
טל 288382 .

21.00—15.00

טפס

״ מו ר לוז ״

קיים רק קטלוג אחד של מורל,ה
היזהרו מחיקויים.

״רובקס״
הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקם״

קולנוע
סרטים
ומ־ י 3יא אותו ליעגראל?
שמו של וורנר שרטר מעורר, בדרך־כלל,
פלצות באוהבי הקולנוע העלילתי המקובל
שנתקלו ׳אי-פעם, במיקרה, בסרט משליו.
שרטר, הידוע כבמאי תיאטרון ואופרה,
עשה עד היום סרטים שבהם המצלמה
במעט שאינה זזה, יאו ׳שהיא זזה בצורה
׳תמוהה ׳למדי, יעם משתתפים מסומרים,
ואו מוזרים! סרטים שצולמו בכוונה במטושטש,
והקול בהם אינו נואם את תנועות
השפתיים. בכל אחד מסרטיו הירבה
להשתמש בקטעי אופרה או בשירי קבארט
מתחילת המאה, ונדמה היה שככל שההקלטה
שבידיו חורקת יותר, נישא הדבר
יותר חן בעיניו. סרטיו נישאו שמות 0ימ-
ליים כמו מלאך שחור, נטיפי זהב או
אייקה קטאפח (ישם שאין לו שיום פירוש
מדוייק) .׳ואם כי שרטר טען שיש בהם סיפורים,
התחילה, אמצע וסוף, הרי חוץ מ-
משוגעים לאמנות מודרנית, תיאורטיקאים
של הקולנוע שמצאו משמעות עמוקה בכל
חריקת ׳תקליט ובסל אירהיתאמה של הקול
לתנועות השפתיים, וקבוצת מעריצים קנאים,
נשאר חידה בעיני הרוב.
׳הפרס הראשון .׳לכן, כאשר נודע כי
שרטר עומד להציג סרט חדש בשם מלכות
נאפולי ב״שבועיים ׳שיל הבמאים״ ׳בקיאו,
העז רק קומץ נאמנים ללסת לראות מה
התחדש. ואז פשטה שמועד -מסד-,לאוזן, ש־שרטר
השתגע ׳ועשה יפרט נורמלי. זריזים
אחדים הספיקו עוד לחטוף הצצה לפני
שתמו הקרנות, והשמועה עשתה לד. כנ־

ול ד

קומוניסטים מפגינים כנאפולי
כמו הכנסייה — באדום
פיים. לכן, כאשד ׳לפסטיבל טאורמיינה,
שהיחא כיום פסטיבל היוקרה של איטליה,
חסר סרט אחר, הוא הזמין את סירטו של
שרטיר. זה בא, ובלי יכל ׳בושה קטף לו את
הפרם הראשון.
׳בעצם, מי שראה את הסרט יבין זאת
היטיב. שרטר, שחי ישנים רבות באיטליה,

ב ת אוו ה

״בעל עיניים קטנות לא יוכל לעולם להיות כוכב בהוליווד.״
כך נהג לומר במאי־ד,קולנוע המנוח אנתוני מאן, כדי להסביר
את המחסום שמנע מן השחקן החביב עליו ביותר, רוברט רייאן,
מלהפוך כוכב ראשון במעלה.
אילו היה מאן רואה את ברט ריינולדס, שרק החל את
דרכו כאשר נפטר הבמאי, היה ודאי טוען שהוא אחיו־לצרה של
רייאן, מד-,גם שקיים דימיון פיסי חיצוני בין השניים, נוסף
לעיניים הקטנות: מיבנה גוף שרירי ואיתן, ועבר מצטיין בכדורגל
אמריקאי באוניברסיטה.
בראנדו לעניים. קשה לדעת אם הוליווד שינתה את מושגיה,
או שריינולדס הוא פשוט אדם שמצפצף על דעות קדומות
כפי שהוא מצפצף על מוסכמות אחרות (לפחות על הבד).
אבל עובדה היא, שכיום הוא נמנה עם אותו קומץ קטן מאד של

ברט ריינולדם (במרכז)
הכישלונות הובילו להצלחה
כוכבים שביכולתם לדרוש כל שכר העולה על דעתם עבור השתתפות
בסרט. והשכר ניתן לו, משום שהניסיון הוכיח כי די
בפרצופו על הבד כדי שסרט יהפוך מבדותה שיגרתית ל-
להיט־קופה. לראיה, מאד, מיליון הדולרים שגרף מירדף־מכו־ניות
בן שעתיים בשם הפירחח ובת השריף, ועשרות המיליונים
הנוספים שנפלו בחלקה של בדיחה על שחקני־כדורגל אמריקאי
בשם קשוח למחצה שיוצג בקרוב בישראל, בשם הדהוי והמפוקפק
גס קשוחים אוהבים.
כדי להגיע למעמד הנשגב שממנו הוא נהנה היום, נאלץ
ריינולדם לאכול במשך ישנים רבות לחם־צר ולשמוע, לא פעם,

ביים אופרות בנאפולי ׳והתאהב בעיר, והק דיש
ילה ואת סירטיו;באהבה ריסה. זהו סיפור
מתומצת של קורות העיר, מאז שיחרורד,
ב־ 1944 יועד לימים אלה, כפי שהוא משתקף
בחייהן -של שיתי משפחות שכינות באחד
מפרברי העיר.
אלבום תמונות. הסרט הוא, בכוונה

טענות דומות לזו של מאן. במידה שהשתמשו בו לתפקידי־מישנה,
היה זה בשל מיבנה־גופו המוצק והשרירי, והבעת פניו
שהזכירה לאחדים מעין מרלון בראנדו לעניים. עד שהחליט כי
אסור לקחת את כל העניין ברצינות גדולה מדי, או לפחות
צריך להעמיד פנים ברוח זו. היום הוא מתלוצץ, שהצלחתו
הראשונה באה לו כאשר הופיע בתוכנית ראיונות פופולרית
בטלוויזיה, ובישר לאומה כי הוא השחקן הראשון שפוטר, תוך
תקופה קצרה, מסדרות בשלוש הרשתות המרכזיות.
״הסתבר שאני עושה לעצמי שירות מצויין גם כשאני מופיע
כדי לספר על כישלונותי. חצופים סברו שזה מאד משעשע,״
קבע ריינולדם שהמשיך, מתוך חישוב קר, ללגלג על סרטים
שעשה, על עצמו ועל העולם כולו, כשהרשתות שפיטרו אותו
קודם־לכן מתפקידים דרמאתיים, התחילו לחזר על פיתחו, כאישיות
מבוקשת לראיונות.
כדורגל ונערות. ריינולדס, יליד עיירה קטנה בפלורידה
ובנו של שריף קשוח, שנהג מזמן לזמן להשאיר את בנו באחד
מתאי הכלא המקומי כדי שיצטנן אחרי ליל הוללות, גילה בצעי רותו
התעניינות בשני נושאים בלבד: כדורגל אמריקאי ונערות.
בשניהם היה מוצלח במיוחד, והיה כנראה מפתח קאריירד, ספורטיבית,
אילולא תאונת־דרכים שבה נפגעו ברכיו.
את צעדיו הראשונים בעולם הבידור עשה כאיש־פעלולים,
הנופל מסוסים ומתגלגל ממכוניות במקום כוכבים יקרים יותר.
מאחר שאהב תמיד למשוך תשומת־לב, סבר שזו יכולה להיות
קאריירה לא רעה לבחור נאה, אבל השנים לימדו אותו שלא די
ברצון כדי להצליח. הוא פיתח לעצמו מזג רגזני, קטטות-אגרו־פים
הפכו מציאות שיגרתית אצלו והצליחו* להוציא מן הכלים
את אשתו הראשונה, ג׳ודי קארן, קומיקאית שהיתה אז פופולארית
בטלוויזיה.
התאוששותו באה כאשר החליט כי אין טעם להפוך הכל
לטראגדיה. הוא עזב את אשתו והחל ברומן הממרשך שלו עם
הזמרת ומגישת־התוכניות דיאנה שור, שעידנה אותו והכניסה
אותו לחוגי החברה הגבוהה בהוליווד. הטון המלגלג שלו הפך
מיצרך מבוקש על המסך הקטן, וכאשר הצטלם בעירום לעמודים
המרכזיים של הירחון נזטוופוליטן, הרגיז אולי את שמרני
עיר הסרטים, אבל הפך בן־לילה לאישיות ציבורית.
באותו זמן בערך זכה בתפקידו החשוב והגדול הראשון,
בגברים במלכודת, ומאז עובדים התדמית הציבורית של ריינולדם
ותפקידיו בסרטים, יד ביד להאדרת מעמדו המיוחד בתעשיית
הסרטים. הרומן עם שרה מיילס בעת הסרטת האיש שאהב את
קאט דנסינג הסתיים אומנם ברצח אחד מאנשי הצוות, אבל
ליריינולדס נוסף חריץ על אקדח המאהב המפורסם שלו. הערותיו
העוקצניות העניקו לו עמדה של מורד חצוף .״אנשים מצפים
ממני שאטיח אמיתות מעליבות בפני כל רשות שהיא, מן השריף
המקומי ועד לנשיא המדינה,״ הוא טוען. החופשיות המוחלטת,
החיוך השובב והביטחון העצמי האדיר, הופכים אותו דמות שאפשר
להישען עליה.
ראם ניסיונותיו להוסיף לקאריירה שלו עד היום כשחקן גם
קאריירה של בימאי, עדיין לא הוכיחו את עצמם, אין זאת אומרת
שהוא עומד לחרפות מן העניין .״האידיאל שלי הוא לביים שני
סרטים בשנה, ובשאר הזמן לנוח,״ אומר הכוכב בן ה־.42
״כמד. זמן עוד אפשר לעשות שרירים בשביל המצלמה?״ האמת
היא, שלפי הכנסותיו היום, גם אם יפסיק לעבוד מרגע זה ואילך,
עדיין יוכל להרשות לעצמו לנוח עד יומו האחרון.

במאי שרטר
סרט נורמלי ראשון
תחילה, סידרה של תמונות קצרות הממחישות
את האירועים הבולטים, מסופרים
בתערובת מוזרה של מלודראמה וסאר־קאזם,
בליווי מנגיונות־עם שהן תוצר התקופה•
במיישיפחה ׳אחת ׳שולחת האם את בתה
ללמוד אצל הנזירות והאב הקומוניסט
זועם, לוקה את יבנו כדי להתחנך בסניף
המיפלגה. במישפחה שנייה מציעה האם
האלמנה יאת בתה למלחים אמריקאים כדי
לקבל מהם מנות־מזיון. הקאתיולים, הקו־מיוניסטים
והמסתדרים בכל מצב, מתנגשים
זה בזה במיקיריו־קוסמוס, כאשר לצידם מעין
דמות סימלית של יצאנות, העוזרת להביא
נשמה הדשה לעולם בסצינה הראשונה של
הסרט ויגופחת את נישמתה בסצנה האחרונה
,׳ולידה בעלת בית־חרושית המנסה להפוך
את ׳תלמידת הנזירות ליצאנית וההר
רגית פועל שבא לדרוש את זכויותיו.
׳עירום ועריה. יש בסרט הזה מידה
׳ניכרת של עצביות ומרירות, אכזבה גם
מן הפנסיה ׳וגם מן הקומוניזם הדומים
להפליא בכישרונם ׳שלא לראיות דבר מעבר
לדוגמה הצרה שלהם. הם המותירים את
האדם, אחרי ששתלו ביו רעיונות ואידי אלים,
עירום ׳ועריה, כי הפרט אינו מעניין
אותם כלל.
כך קורה שהפנסיה מוכנה להציע לחני-
כתה להיות ׳נזירה, המייפלגיד, דואגת להשיג
לנער שהקדיש לה כל חייו, עבודה שחורה
במיפעלי אלפא־רומיאו. ואילו האישה ש סברה
כי היא יודעת להסתדר, זו שהש תמשה
בבתה כדי להשיג מזון למישפחה,
הפראגמטיסטיית כביכול, מסיימת את חייה
ביבית-משוגעים, אחרי שרצחה את האיש
הלא־נכון, כאשר בתה ׳נפחה נישמיתה בין
זרועותיה.
ימה ׳שמרשים במיוחד בסרט, הוא עוצ מתה
של כל ׳סצנה ׳וסצינה בפני עצמה. בין

אם מדובר כמסך האדום הענק ד&תינסנף
ברוח, שמאחוריו מקבלת היצאנית את
לקוחותיה ; בחייל הכושי שמנסה לדובר עם
נערה גאפוליטינית, בעגלת־זאיכרים עמוסת
ירקות ורתומת גברים העולה 1באחת דד
סימטאות ;או בהפגנות: שסה התנועה, הצליל
והצבע משתלבים יהד להעניק עוצמה
לחוויה. מחריד ועלהי״זנשבח דווקא הסיום,
שבו דמויות סומליות מן ה״קומדיה
דל׳זארטה״ צועדות בכיכר העיר הריקה
מאדם. תוף מרעים בעוצמה מחרישת אוזניים,
והליצן, פולצ׳ינלה כורע שוב ושוב
ברך לפני קצין בוהבוני. ואילו בפונה חשוכה,
היצאנית גוססת ׳והצעיר שהקדיש חייו
למיפלגה צורח באומה :״הצילו !״
שרטר השתמש רק בשחקנים בני נאפולי,
׳אלמונים! ,והפרשות שהוא מתאר לקוחות,

אהבתק>ץ
וסתיו ־ לקיץ
רופא בכותרות (אלנבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — הוליווד
הישנה והטובה מרימה את ראשה
וקורצת שוב. שני כוכבים סולידיים, שני שחקני־מישנה מנוסים,
כמה בדיחות אופנתיות, וכמה בדיחות נצחיות, והסרט
אינו יכול להיכשל. ואם לא יתרום מאומה לאמנות, הוא
יסייע, ללא ספק, למאזן השנתי.
הכוכבים הפעם, הם ואלתר מתאו, כרופא שהתאלמן
ורוצה לטעום מן חפירות האסורים, שמהם התנזר במשך
שלושים השנים הממושמעות שעברו עליו, וגלנדה ג׳קסון,
כגרושה שחלק מפרנסתה על אפיית עוגות גבינה. השניים
מתוודעים זה לזה בבית־חולים, שם מציל מתאו את
ליסתה של ג׳קסון מידיו של רופא סנילי. ההיכרות נמ שכת
בתוכנית טלוויזיה על האתיקה הרפואית, וכצפוי
במיתולוגיה ההוליוודית, פורחת לסיפור אהבה, שאף אחד
משני הציניקאים המתחכמים אינו רוצה להודות ברצינותו.
הבריחות שבאופנה מתייחסות בעיקר למצפון המיק-
צועי המפוקפק של רופאים מסויימים, ולשאיפות העצמאות
של נשים שאינן מוכנות עור לנגן כינור שני. הבדיחות
הנצחיות הן אותן בדיחות על היחסים שבינו לבינה,
המורכבים על הנוסחה הקלאסית של סיפור האהבה

מתאו וג׳קסון — הרופא והאופה
הקולנועי: בחור אוהב בחורה, בחור עוזב בחורה, בחור
זוכה בבחורה. אפשר, כמובן, להחליף ביו הבחור לבחורה.
אשר לשחקני-המישנה: ארס קארני הוא מנהל בית-
החולים הסנילי שמתעקש לשמור על מישרתו, וריצ׳רד
בנז׳מין הוא חבר טוב המשיא עצות.

מתח עם חורען שחקנית אידה דה־בנטו
התעשיינית היתה מאדאם
כמעט סולן, מן הכרוניקה היומית של
העיר: .אפשר לומר שמדובר בסרט אישי
מאד, מאחר ששרטו• עצמו נולד בשנה
שסה מתחיל הסרט ובילה כמה משנותיו
הראשונות בנאפולי. האיטלקים התרשמו
עמוקות מן הדרך שסה הצליח לרדת לעומק
נישמתם, והיו שאמרו כי כדאי היה
אפילו להתמודד עם 14 הסרטים הניסיוניים
המוזרים ישלו, אם זוהי התוצאה הסופית.
ופאן נשאלת השאלה הנצחית: מי יביא
אותו• לישראל 1
תדריך חוב הלר או ת:
תל״אכיג — פוובידנם, אשה לא־נשואה,
הטפיל, ג׳וליה.
ירושלים — ג׳וליה, פנטסיה.
חיפה — תמינוים ופראים.

תל -אגי ב
פההבידגפ(מוזיאון, צרפת) —

ליל סיוטים של סופר קשיש החושש ממיש־פחתו
ומסופו הקרב ובא, והבוקר שלמחרת.
סרט מורכב -מסובך ומשובח של אלן רינה,
עם גץ ן גילגוד, דירק בוגארד, דויד ו תר,
אלן ביורסטין ואיליין סטריץ׳.

חטיפה בשעת האפס (הוד,
תל־אביב, אנגליה) — ארצות־הברית
מתכננת טיסה לחלל. הכל
מוכן לשילוח החללית, והאסטרונאוטים עולים לתאם. לפתע,
רגע לפני ההמראה, הם נחטפים, מובלים לאולפן טלוויזיה
מוסתר, שבו מאלצים אותם לשדר, בתוך תפאורה של מא דים,
את הנחיתה המפוברקת על כוכב הלכת, שעה ש־החללית
עצמה חגה במרחב בלתי מאויישת.
מאחרי המעשה הזדוני הזה עומר המימסד המדעי,
החושש כי הטיסה עשויה להיכשל. במיקרה כזה יקוצצו
תקציביו במידה ניכרת. אנשיו משתפים פעולה עם פוליטיקאים
מושחתים ועם שירות-חשאי שממלא פקודות מבלי
להרהר במוסריותן. המזימה נבשלת, בסופו של דבר, משום
שעיתונאי אחד שואל יותר מרי שאלות, ושלושת האסטרונאוטים
מספיקים להימלט, ברגע האחרון, משוביהם.
החורים בתסריטו של פיטר הייאמס (שהוא גם הבמאי)
מספיקים כדי למלא ספר שלם. לדוגמה: אם
מדען זוטר, במרכז הבקרה של יוסטון, יכול להבחין בפער
שבין הזמן הדרוש לשידורי החללית להגיע למרפז הבקרה,
לבין הזמן הדרוש לשידורי אולפן הטלוויזיה הסודי, אין
ספק שגם תחנות הבקרה של המעצמות האחרות יכולות
להבחין בכך (וארצות-הגרית, ככלות הכל, אינה המעצמה
היחידה בעולם) .ואם השירות־החשאי מחסל טרדנים, מדוע
הוא מתמהמה כשמדובר בעיתונאי מפוטר וחסר־חשיבות,
ומסתפק רק בהפחרתו ז להייאמס הפתרונים.
אשר לעבודתו כבמאי, הוא אוהב מאד להשתעשע

בתנועות מצלמה ארוכות, ולעתים מורכבות, שאין להן שום
קשר ישיר לסיפור שהוא מספר. ואשר לאוסף הכוכבים
(דרגה ב׳) שמשרתים אותו, נראה בעליל שאלה לא התאמצו
לצאת משיגרתם. אליוט גולד מצפצף שוב על חמימסד
ועל המוסכמות, האל הולברוק דואג ומכווץ גבותיו, קארן
בלק הוזמנה רק כדי שיהיה מי שיתחכם עם גולד וישוחח
עמו על תנוחות במיטה, וטלי סאבאלס מחליף אמנם את
מחלצות קוז׳אק בסרבל של סייס־ריסוס, אבל על משקפיו
אינו מוותר. אולי לא רצה לראות מה מתרחש סביבו.

גולד מחפש סקופים

ו י 1

אופנ ה
בהועונת

ירו שלים

בוטיק המין (צפון, תל־אביב,
צרפת) — סרטי שפירא, מפיצי
פנטסיה (ירושלים, ארצות־הסרט
הזה, זכאים לתבוע את
הברית) — המחשה ׳חזותית של מוסיקה
בשל פסילת הסרט להם הצנזורה על הנזק הכספי שנגרם
קלאסית, הנעה בין קיטש (בפאסטורלית)
במשך במה שנים. אילו הוצג כאשר הובא לישראל, יכול
לבין אבסרקט (׳לפי מוסיקה של באך) ,עם
היה להתהדר במשהו מן החידוש, הרעננות או האופנתיות.
הרבה הומור (ב,שוליית הקוסם ׳של דיוקא)
היום, אחרי כל מה שהוקרן על מסכי הקולנוע בשנים האח וביצוע
טכני מושלם של אולפני דימני.
רונות, אין הוא הרבה יותר מבדיחה טפלה שעבר זמנה.
אלימות כשכונות העוני
מה היה פסול בסרט קטן שכזה — רק לקברניטי המו(עדן,
ארצות־הברית) — פול !ניומן הצעיר
סר המאובקים מירושלים הפיתרונים. כל מה שהבמאי״שחקן
מגלם את אלוף האיגרוף, רוקי פארציאנו,
קלור ברי רצה לעשות בסרט זה, זו בריחה קטנה ובלתי־בסרט
אשר הקדים את רוקי ב־ 20 ישנה, ומזיקה
על אופנת המין, כאשר זו פשטה, לפני שנים, באי עלה
עליו מכל הבחינות. במאי: רוברט
רופה. גיבורו הוא סוחר ספרים שפושט רגל משום שאיש
ויין.
אחדהוא משתכנע יום אינו מתעניין עור בספרות יפה.
חי פ ה
להפוך את העסק לבוטיק מין, ולא זו בלבד שהכספים
מתחילים לזרום לקופתו בנחשול אדיר, אלא שהוא עצמו
התמימים והפראים (פאר,
נופל קורבן לפיתויי הסחורה שהוא מציע. אבל בעמקי
ארצות־הברית) — תמימות יפה של ׳אסקי נשמתו
הוא נשאר בורגני קטן, המתייסר בכל פעם שהוא
מוסים, בגופים בוהקים מלובן, מול תיחכום
חושב על האפשרות לבגוד באשתו, ומסמיק כשמשוחחים
מערבי מזיק, גם כשאינו מתכוון לכך.
על נושאים שמתחת לחגורה.
סרט של ניקולס ריי עם אנתוני קווין במי
שמתעקש, יבול למצוא בסרט סממנים אוטוביוגרפיים,
תפקיד הראשי.
כבשאר סרטיו של ברי: אבי אשתו, גרגואר אסלן, עבר

מריאל בודק ישבנים
לכאן מסרט קורם ,״מזל טוב״ ,בעיות המישפחח מוכרות
כבר, ומצוקת האמנות הרצינית, שמוכרת עצמה לפור-
נוגראפים, יכולה להיות גם מצוקת הקולנוע ולא רק מצוקת
הספרות. אבל העניין מוצג בצורה שטחית, ושחקנים
כמו ז׳ולייט ברסו, ז׳אן פיאר מריאל, או קאתרין אלגרה
נראים בה בלתי״מרותקים, שאין להתייחס אליהם ברצינות.

במדינה
(המשך מעמוד )36
אזולאי. השוטר בא לפזר מסיבה רועשת.
הוא מדבר באדיבות ומבקש להתחשב
במנוחת השכנים. לבסוף הוא מביע מיש-
אלה: לקבל את פקקי הטמפו, עבור
הילדים.
בקשתו של דובר המישטרה :״אנא,
הפסיקו את תשדיר השוטר. מספיק לעשות
צחוק מהשוטרים.״
חברת טמפו נענתה לבקשה.

דרכי אדם
א 71אשל כו ל
בית־קפה קטן,
שנועד להריסה, משמש
מקום־מרגוע״רשעה, דדייריס
ולעובדים שבסביבה

אירוע חברת• ברמה בינלאומית שיתק••
10-17 בספטמבר במלון
£ 8 4 7ט_ו 6״ נתניה
מ הנ ה

ה מלוו ה

רווקים ורווקות -בואו לבילוי שבוע חופשה
באירועים?810־א 0א במלון ״£ 3^¥ס1,פ״ בנתניה.
* מלון ברמה של 4כוכבים
* כל ערב מופעי א מני ם
ורקודים לצלילי תזמורת
* מטבח ברמה בינל או מי ת
* מ ש חקי חברה שונים,
כשר.
בינגו, פרסים והפ תעו ת
* אירוח 7י מי ם מל אי ם
* בריכת שחיה וחוף ים
* 3א רו חו ת ליום
* קו מזי צי ם

עיניים חומות, שער ערמוני קצר וחיוך
של טוב־לב מקבילים את פני הלקוחות
המעטים הנכנסים לקפה של אסתר יוח־ננוב,
ברחוב ממילא בירושלים.
הקפה שוכן בבניין עתיק, המיועד
להריסה. הוא בולל דלפק קטן, שלושה
שולחנות וכמה כיסאות פשוטים. בחלקו
האחורי יש כיריים ישנים ועליהם מחבת
לטיגון, שולחנון שעליו מסחטת־מיץ,
קערת־ביצים ובקבוק־חלב.
הקירות, שלא סויידו מזה שנים, עירומים
— אין עליהם תמונות, פרט ללוח־שנה
מלפני חמש שנים. אולם הלקוחות
של אסתר אינם מתלוננים. בשעת בוקר
מוקדמת הם תופסים מקום ליד אחד
השולחנות, לוגמים כום־קפה־בחלב, נוגסים
בכריך עם חביתה, ומהללים את בעלת
המקום על החביתות שלה, שהן הטובות
ביותר בעיר.
אמא עם שימלה. אבל לא רק כדי

* תצוגות אפנה.

* פרסים יקרי ערך

וכל זאתבמ חיר של — 3,850.לירות בלבד ליחיד בחדר כפול.
(לא כולל מע״מ)

ביום ו׳ נשף סיו ם ובחירת מלכ ת ומלך הרוו קי אדה
הזוג הראשון שי ת ח תן כ תוצאה מ ה הי כ רו ת ב רווקי אד ה יקבל סוף
שבוע זוגי חינ ם במלון ״£ 6^¥ט1.פ״ נתניה.
שימו לב: לי־ווקיאדה 7 8יכולים להרשם רק רווקי ם ורווקו ת
הר שומים כך בתעודת הז הו ת שלהם.
פרטים והרשמה:
״ חן״ -שרותי חופש ונופש חיפ ה, רח׳ הרצליה 21 טלפון 529823־04
״נאור״ -שרותי אירו ח ונופש ת״א רח׳ פרוג 5טל 244844 .־ 232013־ 03
בעלת־ הקפה יוחננוב
קפה עם סימפטיה

סטודיו
ל א מנו ת חזו תי ת

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מחירי המערכת

בהדרכת יפה פלד
חוגים לילדים, נוער דמבוגרים,
הכוללים: ציור, עבורה
כחומרים שונים, שיחות,
ביקורות, ניתוחים והתוודעות
לתולדות האמנות
להרשמה וסרטים להתקשר בשעות:
טל 228382 .

21.00—15.00

ספט ״מ1רלה״
קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

פירסו א ידי אל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

, .רזבקס״
הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקם׳׳

לאכול נכנסים אל אסתר. בעלת הקפה
יודעת להטות אוזן קשבת לצרות של
לקוחותיה. בשעה שבע, לפני שנפתחים
המישרדים, הומה המקום הקטן באנשים.
אסתר בת ה־ 44 עלתה מבוכרה לפני
למעלה מ־ 30 שנה. היא התחתנה בגיל
צעיר, ולאחר מות בעלה עברה לנהל את
הקפה. כבר 15 שנה היא נמצאת במקום.
רוצה לעזוב, אבל מחכה לפיצויים .״יש
לי ילדים גדולים, ברוך השם,״ היא
אומרת ,״אחרי שיהרסו את הבניין —
עובדות־ניקיון, מטפלות, פקידים, עוב־דות־סוציאליות
מלישכת־הסעד הסמוכה,
ומכרים מימים ימימה, יושבים, סועדים
ומשיחים ופורקים את אשר על ליבם.
ואסתר יוחננוב מקשיבה׳ מחייכת חיוך
של טוב־לב, מעירה משהו פה ושם,
מייעצת, מנחמת, ואומרת :״יהיה טוב,״
(המשך בעמוד )54

__ שיחר
צל ״ ט!
א שה ע ר בי ה
!• לבמאית עדה אדטפיז, שמפיקה
למען חברת סירטי קסטל אחד מסירטי־הטלוויזיה
המושלמים ביותר !שמופקו אי-
פעם בטלוויזיה הישראלית: התוכנית על
המפקחת האיזורית של מישרד הרווחה בגליל
.׳אישיותה המיוחדת־במינר, של וה מפקחת
הערבייה תרמה הרבה להצלחה וו,
אך הבימוי והעריכה המצויינים של אוש־פיז,
שהצליחה ׳להגיש שפע של מידע חרש
ומומנטים׳ אנושיים !ניוגעים־ללב, בטאקט
נדיר ובהבנה ׳אנושית רבה, הפכו סרט
זה פנינה של ממש.
• לכתב דפיק חלבי( ,ראה להלן) שהצליח
לזעזע שוב את צופיו בקטע על
עיסקות־הקרקע המבישות באיזור ירושלים
ביומן השבוע. אומנם, כל החומר שפירסם
חלבי כבר פורסם מזמן, עד לפירטי הפרטים,
מעל עמודי העולם הזה, מבלי ש הדבר
הוזכר בתוכנית, אך המכשיר הטל וויזיוני
הוסיף לו ממד חדש. הבעת־פניהם
שיל פקידי המימשל, שהצעיות חסרת־המעצורים
ניבטה ממינה, שיכינעה יותר מכל
מילה כי הממשלה, מינהל-המקרקעין ד
הקרן־הקיימת שותפים מלאים לשערוריה
זו של גניבה ועושק, המזכירה יאת הפרישה
חאפלה של נפות היזרעאלי. ברור כי למען
האידיאל של ״ייהוד הגליל״ עודדה הממשלה
חבורה של שודדים, שחמסו בעלי־קרקעות
ערבים — ופרור כי השודדים
סחטו הון־עתק מהמדינה, במסווה של סעד
לה מחתרתית למען ״גאולת האדמה״.

ותר רע ;מרע
סגן יושב־ראש הוועד המנהל של רשות

השידור, איש המפד״ול יצחק ׳מאגר,
החליט ׳להוכיח בכל מחיר כי מנהל הוועד
המנהל ראובן ירון, אינו הדמות הנוראה
ביותר ברשות. בעת שיתן שזהה
בחופשה, החליט לקחת יעל עצמו גם דימד

מאיר העלה לדיון את השעתריה, לדבריו,
של שידור כתבתו של דן פממה
על מיכתב ה־ 100 שנשלח לראש־הממשלה

מנחם בגין.

מיכתב 100 חיילי־המילואים, שהודיעו
כי יסרבו להגן על החיאחזויות במיסגר׳ת
שירות-המ״לואים שלהם, היה בלי ספק
ידיעה ממדרגה ראשונה. התנגדותו של
מאיר לשידור הכתבה היתה ניסיון־סתימת״
פה ממדרגה ׳ראשונה, שספק אם מו ת של
מאיר בנושאי סתימודפד״ ראובן ירון,
היד! מעז לעשות.

היועץ־המישפטי של רשות השידור,
נ תן 5הן, שראה את הכתבה המקורית,
קבע כי יש בה עביתת על עקתן הסוביודיצה,
הינחה את חלבי כיצד לערוך
אותה מחדש ורק אחת העריסה המחודשת,
שבוע לאחר־מכן, אישר אותה לשידור.
יאחד הדאיוניות הוצא ממגד״ יושאר ה־ראיונות
שנערכו בה הותאמו לכיתב־האי־שום
המותר בפירסום. בין השאר נכללו
בסתבה גילויים ועדויות מסעיתם, אולם
לדעת כהן היה פירסומם נוגד את החוק.

ע בו ד ת?ודש
התערבות של השילטון קיימת בטל וויזיה
לא רק במחלקת החדשות או כאשר
עולה נושא בוער כחירבת חיזעה, אלא גם
בתוכניות שאיש לא היה מעלה בדעתו
כי הן בעייתיות.
ערב ט׳ באב גילה מנהל התוכניות הדתיות
של הטלוויזיה, הרב בנימין צכי־אלי,
כי בערב הצום עומדים לשדר את
ירמיהו לדיאזנארד ברנשטיין. בירמיהו
אין כל פגיעה !בדת היהודית, להיפך. ברנשטיין
ידוע לא דק כידיד ישראל, אלא
גם כוחודי חם וטוב.
מה ׳שהפריע לצביאלי היתד, העובדה כי
בערב ט׳ באב ייערך שידור שבו מנגנים
בכלים. ההלכה אומנם אינה אוסרת עבודה
בט׳ באב אולם היא אוסרת עבודת קודש,
וצביאלי, כידוע, הוא איש מוסיקה מובהק,
ולדידו נגינה היא עבודת־קודש.
צביאלי סגד. אל שר־ההינוך זבולון
.חמר, והתריע בפניו על ח״לול-הקודש
הנורא, העומד בפתח. ואם לא היד, די בכך
פנה אל נציג המפד״ל בוועד המנהל, יצחק
מאיר, והזעיק גם אותו. השניים הורו
למנהל הטלוויזיה, ארנון צוקדמן, להד
ריד את ירמיהו מהמסך.

עיתונאי בחסד
יועד העובדים העיתונאיים ברדיו הודיע,
כי הוא מטפל ׳בחשדות על כך ש חברים
בוועדת הקידום ״התאנו בשאלות
מביכות, קנטרניות ומכשילות״ ,לעובדים
העיתונאיים שהופיעו בפני הוועדה וביקשו
קידום.
הוועד אף יעץ למי. שמתאנים לו ״לטרוק
את הדלת״! ,והבטיח ני ידאג לזימונם
ישל טורקי־הדלת מחדש.
צעקת הוועד יצאה נגד אחד מחברי הוועדה,
איש מישרד-החוץ יעקוב גרמור,
אשר יחשב כי העיתונאים ברדיו צריכים
׳לדעת מהו ההבדל בין החלטת מועצת
הבטחון 242 לבין החלטה .338 כשעיתונאים
ואחדים לא ידעו להשיב לו על כך,
קמה ד,צעקו־ ,על ההתאנות.

ה שידור שנפסל

וושינגטון;מאחרי הקל עי ם

הכתבה של דפייק חל!בי על שערוריית
חרמוח ברכישת אדמות משטחים ובסבי בות
ירושלים, מהשבוע יומן אירועים האחרון,
היתר, מוכנה כבר שבוע קודם־
לכן, אך רק ברגע האחרון החליטו להכניס
בד, שינויים ולדחות את שידורה.

קיימת אומנם ׳תיקווה שאלי ניסן, כתב
הרשות בוושינגטון, ימצא דרך למשוך שוב
את שהותו ׳בארצות־הברית, אולם כבר
עתה החלד, מילחמת הירושה על תפקידו,
למיקרה שהתירוצים של ניסן יאזלו.
שלושת המתמודדים על התפקיד הם דן
שעווויה ושגה ענאד׳
בכל מוסד ציבורי בארץ מתעוררים חששות
מדי ישנה מדו״ח המבקר הפנימי של
המוסד. במידה שהדו״ח מגלה שחיתויות
או אוזלת־יד, נוהגים למצוא את האשמים
והאחראים, ולהסיק את המסקנות.
ברשות־השידור עובדת מבקרת פנימית,
ולמנה אבישי, אולם ברשות. אין מתרגשים
מהביקורת שילה. גונזים את הדו״זז,
לא ׳מתייחסים אלייו, שמים עליו חותמת
״סודי ביותר״ ,׳וממשיכים לעסוק בשחי-
תויות ובמחדלים העולים לציבור בכסף

ישני הדו״חות האחרונים של אבישי מהווים
אצבע מאשימה חמורה ביותר כלפי
סמנכ״ל רשות השידור לענייני מינהל,
שלימה עכאדי ׳אולם זה איגו מתייחס
סלל להאשמות של ׳אבישי ומד, שחמור
יותר, גם הממונים עליו, טנכ״ל הרשות
יצחק וליכני וחברי הוועד המנהל ,״מחקו״
את הדו״זז.
מדעיותו הכושלת של עבאדי הביאה
לכך שברשות שוררים כייום ביזבוז נורא
וויסות־משאבים לקוי בתכלית. אנשים מסו־יימים,
כגון ירון לונדון, זכו להגיע ל-
משסורות-ענק, ואילו ׳אחרים מקבלים מש-
כורות־רעב. עובדי רשות ישיש להם מכד
בית מקבלים דמי אחזיקת־רסב, ונוסעים
במוניות על חשבון דרשות. קריינים ברדיו
אינם עובדים יאת המיכסה שעבודה מגיעה
להם משכורת, אך מקבלים גם עבור שעות
נוספות. הובלת !תפאורות להפקות טלוויז יה
נעשית, באופן חשוד, על-ידי חברת
הובילה: אחת, מסלי ׳שנערך מיכרז. חשבון
המוניות והרכב השכור של עובדי הרשות
מגיע ליותר מ־ 3מיליוני לירות לחודש,
לעומת כ־ 3מיליוני לירות לשנה שאף
הם סכום ענק המוצאים לקניית פילמים,
ובמטבע זר.

סמנב״ל עבאדי
להתעלס מהאשמות
אבישי יגם חישפר, כמה מיקרים שבהם
היה צורך לערב את המישטרה, אך על פי
הוראת מישהו הדבר לא נעשה —
כגון הוצאת צ׳ק על־ידי אחד מעובדי
הרדיו, על סך 1,300 לירות, לצרכים אי שיים.

כל אותם מחדלים אחראי שלמה עבא-
די, ועל מרביתם ידע, והעלים עין, במשך
כל תקופת עבודתו. עבאדי, הזוכר, בעצמו
במשכוריתרעניק ובהטבות כספיות בליתי-
רגילות לגבי שוק העבודה הישראלי, איבו
מוכן לעסוק בקטנות. כל המ״בינה המיג־הלי
והכספי של רשות השידור מתמוטט,
בעוד הוא עוסק בהכנת ׳תוכניות לשינוי
המינהל שכל מטרתו להאדיר את מעמדו
על חשבון רשות השידור.

רכיב, הכתב לענייני מיפלגות של הטלוויזיה
והממונה על מערכת תל־אביב,
אחוד יערי, הכתיב לענייני ערבים
ו ש מעון טסלר, איש מבט שני. כישוריהם
של שני הראשונים טובים וההכרעה
תיפול בוניהם, אלא-יאם־כן יחליטו בטלוויזיה
לשלוח לוושינגטון את מי שפחות
מנוצל בארץ.

מלוד, ובמהירות רבה הוכן לראיון. אחרי
הראיון פנו במחלקת החדשות לבדוק מד,
קורה עם הניידת. התברר כי מיזוג־האוויר
שבה מקולקל כבר חודשים אחדים. המהנדס
הראשי של הטלוויזיה, או רי
לעדן, השוהה עתה בחופשה כמו כולם,
נתן הודאה לפרק אותה, ומזה כמד, חודשים
שוכבת המ״שקית מפורקת, מבלי
שלאיש איכפת כנראה שאין היא מתפקדת•

!תוכניתו
המקורית ישל עורך מבט יעקוב
א ח ימאיד היתד, לראיין את דייל מטוס
אל־ על ׳משיה פרכס, שהיה באוטובוס הדמים
ליד מלון אירופה !בלונדון, מייד עם
שובו של זה לארץ, ולהעביר את השידור
ישירות לאולפן בירושלים. אולם לאחי-
מאיר התברר כי ניידת־השידור הקטנה,
המיישקית, מקולקלת ומפורקת.
פרנס הובהל לאולפן בירושלים ישר

מ מוסיק ה ל מו סי ק ת

המי שק־ח מ מו רקת

אם לא תקבל מיכל זמורה את הנהלת
הרדיו (העולם הזה ,)2138 היא תפרוש
מרשות השידור, ישבה היא עובדת שנים
רבות כמנהלת חטיבת המוסיקה.
בימים אלה מנהלת זמורה, רעייתו של
השופט העליון חיים כ הן, משא־ומתן
עם האקדמיה למוסיקה בירושלים. ייתכן
שתמונה כמנהלת האקדמיה.

הקרב עד ( בי עו ת
כשחשבו שכיון כ א אז תגיע לפסטיבל

נביעות, הציע אמרגן הפסטיבל איתן
כפני לאולפני הרצליה לערוך סרט על

מועמד טסלר

מועמד יערי
האס יקבעו הכישורים או הרצון להיפטר?

מועמד רכיב

הפסטיבל. אולפני ההסרטה בדקו בתחינות
טלוויזיה זרות אם יהיה לסרט שוק, והתברר
כי רק שתיים, אתת אירופית ׳ואחת
אמריקאית, הביעו התעניינות.
מנהל האולפנים, יצחק קול, פנה ל־טלוויזוה
וניסה למכור גם לה סרט בן
50 דקות על הפסטיבל. קול דרש 350 אלף
לירות עבור הסרט, ואילו מבהיל מחלקת
התוכניות של הטלוויזיה מרדכי (״מוטי״)
קידשככאום, הסכים ל־ 150 אלף בלבד
ונעתר ׳אחר־כד ל־ 200 אלף. התוכנית ירדד״
הטלוויזיה
שלחה שני צוותים לכסות
יאת נביעות. צוות אחד, בראשותו של
אורי כחלדשטיין, אשר העביר כחסד,
למבט ערב פתיחת הפסטיבל, והמכין כתבה
ארוכה להשבוע של השבוע הבא, וצוות
אחד בראשות של חיים (״קיימול״)
כיל, שיערוך סרט בן חצי שעה ״מלא
אווירה״.

דן בנר בוועדת ביגור * דני בלון משפיע על
* חופשת הלידה של שרי ח

דדן

החלטודות של מוט׳ קירשנבאום

מרנ כו מקום
קשה למבין מיכן מוצא דן כנר זמן לכל עי סוקיו
מרבים. כנר, הממתין בימים אלה ללידה
אשתו, דיילת אל־על מיסהפיה דפנה והם הוא
מנהל אחת החטיבות ברדיו — חטיבת הביצוע.
בחטיבה זיו אחראי כנר על קרייני הרדיו, על ה־תקליטיה
והסרטיה של הרדיו, על יחידת התאום
׳והביצוע המכינה את דף השידורים היומי, על
יחידת הדיווח לאקו״ם, החייבת להודיע לאגודת
הקומפוזיטורים על כל קטע: שיל שיר או יצירה
המשודרים ברדיו כדי שאפשר יהיה לשלם תמלוגים,
ועל הפקות השידור — כל שידורי הרדיו
שמחוץ לאולפן.
׳נוסף על כל ׳אלה יחבר כנר ברשות הסגל,
מויעצת-יהימנהלים ישל הרדיו, העורכת ישיבה שבועית
אחת, ובוועדת התיכינון של הרדיו, היושבת
אף היא מדי שבוע.
אם לא די בכל אלה, הרי כגר עסוק עתה
שמונה שעות ביום בקורם כתבי !ועורכי חדשות
ברדיו, כדי להרחיב את ההשכלה ו״כדי לדעת
על מיה אני מדבר.״ אולם יש לו לפט־ עוד כמה

הקריינים ברדיו יעל כן־יהודה, ששהתה בשנתיים
האחרונות בחו״ל.
שתיים מילאו את מקומה של בן־יהודה בתקופת
היעדרותה, ושתיהן נכשלו. הראשונה הייתה
כרמית גיא, שעזבה את התפקיד בלחץ כמה
עובדים, והשנייה חיותה דכיר, שגם כלפיה
הושמעו טענות רבות, אך הלחץ לעזיבתה לא היה
גדול כיוון שהיה ברור כי בן־יהודה עומדת לחזור.

• אלו! ,פוזל החונה

> ודיו לא -סרוויויה אור
אידכם גלעדי עדיין לא ויתיר על מועמדותה
של השחקניודזמרת הצעירה חלי מרים כקריינית
ספורט. הוא ממשיך ״לעבוד״ על הקול שלה
בעזרתו של עודד (״דדי״) כן־עמי.
כאשר השמיע גלעדי הקלטת־ניסיון של חלי
לדניאל (״דני״) פאר, הגיב האחרון: ברדיו היא
לא היתה יכולה להיות קריינית אף פעם, אבל
בטלוויזיה, מי יודע?״

9הדנהרת חוזות
ב־ 1בחודש תחזור לעבודתה כמנהלת מחלקת

5.40 פרק אחרון בסידרה
שנמשכה כמה שנים. ההל
מהשבוע הבא תוקרן סידרה
שהיא התרומה של מחלקת
הילדים לשיגעון חגיגות ה־: 30
שאלה של זמן. חידון בן 26
פרקים שאותו עורכת עוגניה
שימחוני. בפרק הראשון: עתו-
ניהם של אליעזר בן־יהודה ואיתמר
בן־אב״י לעומת העיתונים
המודרניים. כמובן, שכאשר
דנים בבן־יהודה אי אפשר בלי
הזמרת חווה אלברשטיין.
במחלקה הערבית עדיין דנים

• וויל שקספיר (.)10.05
האם חיה וויליאם שקספיר הו-
מוסכסואל? זו אחת השאלות
שהתעוררו אצל חוקרי שקספיר,
בעקבות דמות המפתח בחייו
של המשורר והסופר הגדול,

1171

לסונים

שעות ביום, והוא יושב בוועדות שונות. אחת
הוועדות שבה הוא יושב בדרד־כלל כנציג מנהל
הרדיו היא ועדת קידום עובדי הרדיו, ועתה מונה
גם חבר בוועדת־שיניים, שתפקידה למצוא דרכים
לתקן את קיפוח העורכים ברדיו בכל הנוגע
לתוספת ביגוד. עורכי הרדיו גילו כי ביעוד העובדים
האחראים מקבלים תוספת ביגוד, להם אין
מה ללבוש, ודרשו לתקן את המעוות הנורא.
אלה הם תפקידיו המינהליים של כנר. לצופים
הוא מוכר יותר כמגיש־רצף בטלוויזיה, וכמגיש
תוכניות וחדשות ברדיו. כנר ינהג להגיש את
עלס ועלמה! ,אולם הפסיק זאת, עוד ליפני שהתוכנית
שבקה חיים. גם אחרי שהפסיק, היה נקרא מדי
פעם בפעם למלא מקום כאשר אחד מקרייני
התוכנית חלה. אם יחדשו את מחפשים את המטמון,
יהיה שוב כנר האחראי על נקודודד,מחבוא.

• עולמו של וולט דיפני

• מוסיקה 9.30 הסרט
עוסק בשלושה אנשי מוסיקה
ושם את הדגש על החינוך
המוסיקאלי. הראשון הוא רמי
שבלוב, מחנך למוסיקה קאמרית
; השנייה היא אילונה פהר,
מורתם של הכנרים הנודעים
יצחק אשכנזי, פינחס צוקרמן,
והשלישי שלמה בר, חוקר המוסיקה
הארץ־ישראלית.

ליאיר אלוני לא טוב במחלקת החדשות של
הטלוויזיה. הוא מנסה כל דרך כדי לעזוב את המחלקה.
תחילה הוא עמד בקשר עם אמריקאי
שהציע לו ׳סוכנות של מוצרי המפעל האמריקאי
שלו בישראל. סקר שווקים שערך אלוני גילה, כי
למוצר אין סיכוי להצליח, והוא נשאר בטלוויזיה.
עתה בודק אלוני את הרדיו. הוא קיבל על
עצמו להגיש את התוכנית היזון חוזר, במקומו
של אורי סלע. אם יצליח הניסיון, ויתברר לאלוני
כי יש לו עתיד מחודש ברדיו, נראה שמחלקת
החדשות ׳תצטרך למצוא ילה ראש דסק־פנים חדיש.

העיתונאי דניאל כלוך פנה, דרך מדור זה,
אל קברניטי הטלוויזיה הירדנית במחאה על שעון
הקיץ שהונהג בטלוויזיה זיו, המפריע לבלוך לצפות
בסרטים ובסדרות ׳המוקרנים בירדן, משום
ששעת הקרנתם הוקדמה.
נראה כי בירדן מתחשיבים בביליוך, ולמרות
שעדיין לא עבר הקיץ, חזרה התחנה הירדנית
לשעון המקובל בישראל, והסדרות מתחילות שם
עכשיו ב־ 19.10 ואחרי החדשות של .22.00

דפנה ודן כנר

יום רביעי

׳ 1חמישי

• מאגזין לנוער(צ.)0.3

#ההעונעה וווו

עבודה מאומצת והריון

30. 8

31 8

הכתבת לענייני טלוויזיה של דבר, טוכה צי
מוקי, שהיא בתו ישל הכתב המדיני של ידיעות
אחרונות אריה צימוקי, עומדת להתחיל לכתוב
במדור טלוויזיה ושל אחד מעיתוני הנשים. שם
מדורה.של צימוקי ״היה: צימוקים התל-
אביבים של הטלוויזיה גילו את ירושלים, ועומדים
לעבור לגור בבירה. הראשון שכבר רכש
דירה בירושלים הוא הכתב המדיני אלימלך רם.
׳אחריו יבוא, כפי הנראה, טוכיה סער, שחזר
השבוע לישראל אחרי שכיהן בדובר מישליח׳ת
ישראל לאו״ם• סער, שיערוך וינהל את התוכנית
השבועית מוקד, מתכוון להשכיר את דירתו בתיל-
אביב ולשכור דירה בירושלים !*ו*;* רק עתה
נודע כי מגיש כימעט חצות, יצהלו הדעה, הוא
בעל תואר דוקטור, שקיבל מאוניברסיטת קולומביה.
רועד. חזר לארץ אחרי שהשתתף בכנס של
סוציולוגים שנערך יבעיר אופסלד. ובשבדיה, וראשי
מחלקת החדשות גשמיו לרווחה. נראה כי מחליפו
של רועה בכימטט חצות, דניאל (״דני״) פאר,
לא התקבל על-ידי הצופים, ששלחו מיסתבים
זועמים לטלוויזיה ו ידידות יפה בת יותר
מ־ 12 שנים הסתיימה בשבועות האחרונים בריב
קשה. הכתב אורי גולדשטיין והעורך ישראל
סגל היו צמד־חמד במשך שנים רבות. הם ניראו
ביחד בכל מקום, נסעו ליחו״ל ביחד, ותקופה ארוכה,
לפני ששניהם נישאו, אף התגוררו יחד. עתה
אין השניים מדברים זה עם זה, אם כי איש מהם
אינו מוכן להסביר מדוע. ציפור קטנה לחשה כי
שורש הרעה בנשים של השיניים: שתיהן יפהפיות
ירושלמיות ידועות .׳בעוד גולדשטיין שוהה, ללא
אשתו !מזל, הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים,
בנביעות, מתכנן סגל נסיעה עם אשתו, לאה, ל־ארצות־הברית.
הנסיעה קשורה במצבה הבריאותי
לפני בחודשיים אימצו שרי,רז
ישל לאה
ובעלה, המפיק דן כירון, בית, ושרי נטלה חוס-
שת-לידה. על פי התקשי״ר מקבלת אשה, המאמצת
ילד, את אותם התנאים כמו אישה היולדת ילד.
רז יצאח בתחילה לחופשה בת חודשיים, אולם
עתה הודיעה על הארכתה בחודש נוסף. על-פי
החוק יכולה רז לשהות בחופשת־לידה שנה
רק חזר לעבודה, וכבר מתכנן חלטורות. מנהל
מחלקת התוכניות של הטלוויזיה, מרדכי(״מוטי״)
קיריטגכאום, בשיתוף עם מי שהיה מנהל מחלקת
הדראמה של הטלוויזיה וכיום מנכ״ל תיאט־רון
חיפה, עודד קוטלר ,׳מתכננים ערב קבוע
במיסגדת תיאטרון חיפה, שיעסוק בנושאי טלוויזיה
לפני קד,ל שוחריחד,תיאטרון בעיר־הנמל.

חידון לילדים: חווה ומאירה אלכרשטיין
יום רביעי שעה 5.40
בשאלה אם ביום זה ישודר
פסטיבל שירי ילדים בערבית
או תוכנית על יחסי מורים
וילדים בבתי־הספר הערביים.
אם ישודר הפסטיבל, אפשר
יהיה לראות אח ילדי הכפר
הערבי הגלילי תמרה, שאירגנו
פסטיבל פרטי משלהם לגילאי
.11—14 אם תשודר התוכנית
השניה, ישתתפו בה, נוסף
למורים, גם שני תלמידים :
למורים, גם שני תלמידים.
• האחים 8.00 כמה
וכמה פעמים טעו בלישכת
הדובר, ומסרו לעיתונאים פרטים
לא־נכונים על עלילת
הפרק הבא של האחים. בכל
תחנת־טלוויזיה טובה היד, צריך
הלקח להיות: להשתדל לדייק
יותר. בטלוויזיה הישראלית, הלקח
הפוך: למסור לעיתונאים
מעט פרטים, כך שיהיה מעט
מקום לטעויות. מה שבכל זאת
אפשר לומר על הפרק של
היום, הוא שמרוני ואפריל נישאים,
סיר גודל חולד, וג׳ניפר
מעורבת בתאונה.

* כחזרה לכדור הארץ

10.00 וושינגטון מאחרי
הקלעים סיפקה שני שחקנים
טובים למסך הקטן: קליף
רוברטסון, מי ששיחק כראש
הסי.אי.איי. וסטפני פאוארם, מי

זוחנרד נין
הולד! ואשחו
שגילמה את דמות אהובתו.
שניים אלה חוברים שוב, ב-
סרט־ר,קולנוע של הערב המתאר
את המשבר הנפשי שעבר על
טייס־החלל באז אלדרין אחרי
שחזר לכדור־הארץ מהירח, אגב,
פאוארס ביקרה לא מכבר בארץ
כאשר ליוותה את ידידו׳-,לחיים,
השחקן זיליאם הולד! שהשתתף
בישראל בהסרטת אש נטי. בעוד
הולדן איכזב בצורתו החיצונית
נראתה פאוארם בחיים אפילו
יפה יותר מאשר בטלוויזיה.

הרוזן האל מסאותהמפטון. ה רוזן
הוא הדמות המצילה את
הסידרה מהשיעמום של הפרע
השני שלה, או אולי זד, דווקא
הבמאי מארק קלינגהאם אשר
נקרא לאחר הפרק הראשון

תאם היה שקסניו דוומוסנסואו להמשיך ולביים. שקספיר והרוזן
נפגשים באקראי, ומגלים
זה את זה. הרוזן, בן־תפנוקים
שוחר הרפתקאות, בעל נפש
רגישה ליוצרים ואמנים, גורר
את שקספיר לסידרד, של מעשי
קונדס ומירמד, יוצאי־דופן. בין
השאר מנסה הרוזן לשכנע את
שקספיר לנשק מוזגת במיסבאה,
הגוססת לעיני שניהם ממגפה
שפשטה באותה עת בלונדון.
׳המגפה פוגעת גם בלהקה שבד,
מוצג ריצ׳אוד השלישי של
שקספיר. נערת המלתחה והאביזרים
ג׳ייברס מתה ממגפה
זו, אולם אנשי הלהקה קוברים
אותה בחשאי כדי שהדבר לא
יוודע לשילטונות הבריאות, העלולים
לצבוע בכחול את דלת
התיאטרון ולסגור אותו. אולם
כשמת אחד השחקנים אי-אפשר
עוד להסתיר את המגיפה, ה תיאטרון
נסגר ושקספיר עובר
לשליטתו המוחלטת של הרוזן
העליז. הרוזן מסאותהמפטון
היה הדמות שהשפיעה על
שקספיר יותר מכל. מלבד שלל
ההרפתקאות שאליהן גרר את
הסופר, הכיר סאותהמפטון ל-
שקספיר את החברה הגבוהה
של לונדון ואף הילווה לו כספים
שמעולם לא הוחזרו. את תפקיד
הרוזן בסידרה מגלם השחקן
ניקולס קליי ששיחק בכמה
הצגות בלונדון כמו ריצ׳ארד
השני, חבל שהיא פרוצה ו*
אקווס, ובסרט אחד: פראנ־קנשטיין.
קליי נבחר לתפקידו
בעיקר בזכות מראהו הצעיר.

שבת

יום שי ש׳
• האיש השווה מיל
יונים
3.00 הקרנה אחת-
לפני־האחרונד. של הסידרה ד-,
פופולארית. שם הפרק: מיל-
חנות הוויסקי, אבל איש בטל וויזיה
הישראלית לא טרח לראותו,
כך שלא יודעים את
תוכנו.

• חירום (ירדן, שני
הערוצים, שעה .)3.00

כדאי כבר להכין את הילדים
לסידרה זו, המוקרנת בירדן
בשעה שבארץ מוקרן סטיב
אוסטין. סיפור הרפתקות של
יחידת מכבי-אש ועזרה־ראשו־נה,
על פי מיטב מסורת המתח
האמריקאי לילדים.

• חידושים והמצאות
0.30 לחץ הדם הגבוה מכונה
על־ידי המדענים והרופאים
הרוצח השקט. לחץ זה מוליד
מחלות ומוות, אולם למעלה
ממחצית האנשים הלוקים בו
אינם מודעים לכך. לאנרט
נילסן, צלם מדעי משוודיה,
הצליח למצוא שיטות צילום שבאמצעותן מיקרוסקופיות
הוא עוקב אחרי התפתחות המחלה,
ומצלם אברים פנימיים
בגוף האדם הנפגעים ונהרסים

איו נוצות
יו תינתן?

• באה שכת (.)8.05

בזכותו של הרב שמואל אביתר
הכהן, אפשר יהיה לצפות
בזמרת שהצופים כבר לא ראו
זמן רב: עליזה עזיקרי.

• מארי קירי (.)0.20
הפרק הלפני-אחרון בסיפור
חייה של המדענית, כלת פרס
נובל. פייר קירי נהרג. מארי
פוגשת את פול ומכתביה של
מארי לפול נגנבים.

מרקמים (.)10.10

הופעת הבכורה של המפיקה
מיקי לרון, שהיתה עד כה עד
זרת־הפקה, מבטיחה טובות.
משה אפרתי, רקדן הבלט ודד
כוריאוגראף, עוסק מזה זמן

ישמע דרו
זווגו״ס
רב בהכנת להקת בלט של חר-
שים־אילמים ורקדנים בריאים.
אפרתי המציא שיטה מיוחדת,
שאומצה כבר על־ידי להקות
דומות בכל רחבי תבל: החרשים
קולטים את המוסיקה ב אמצעות
נקישות על הבמה,
ורוקדים לפיה. להקת החר-
שים־אילמים מישראל נודעה

בגלל לחץ הדם הגבוה. צילומיו,
המוגדלים אחר־כך פי
,10,000 חודרים אל תוך ריק-
מות הלב, אל הכליות ואל
אברים פנימיים אחרים, ומביאים
תמונות, שמלבד הערך
המדעי שלהן הן בעלות יופי
אמנותי רב. בנוסף לכל אלה
מצלם נילסן את התפתחות הלידה.
בסרט אפשר לראות
את פגישת הזרע עם הביצית,
את התפתחות התאים הזעירים
היוצרים אל מול המצלמה ה-
מיקרוסקופית יד של עובר ואת
התהוות פני התינוק.

׳ 1ראשון

׳ 1שני

יום שלישי

0קרוסלה 5.30הילדים
נפרדים מהחופש הגדול,
על־ידי מכירת־סוף־עונה של
כל השעשועים והחוויות מהחופש,
עם אברהם מור, חווה
אלברשטיין וחנן גולדבלט.

והגיטרה

נועם
תוכניות מפיקת
.) 0.15
הילדים, אסתר סופר, רצתה
להמשיך עוד ועוד בסידרה זו,
שזכתה להדים רבים וחיוביים,
אך נועם.צור, המלמד גיטרה
בסידרה, התנגד וטען כי 11
שיעורים מספיקים כדי ללמוד
גיטרה. צור הציע להפסיק את
התוכנית ולארגן קורם שני,
מעמיק יותר. אך עד שזה
יאורגן, נפרדת התוכנית מה־מאזינים
כשהאורחת שלה היא
הזמרת אביבה סמדר.

0הזוג המוזר (.)8.00

אם חייהם של פליכס ואוסקאר
לא היו מסובכים דיים, נכנסת
לתמונה מרתה, השחקנית הי־לארי
תומפסון, המגלמת את
תפקיד אחייניתו של אוסקאר
מצד אשתו לשעבר. מרתה, הנמצאת
בהריון מתקדם, ברחה
מהבית ורוצה ללדת בדירתם
של השניים.

החבובות

מרחוב

0השועל 5.00 הסרט
האחרון לילדים של יום ב׳
אחר הצהריים, אלא אם כן
תתחיל שביתת מורים. השועל
אינו הסרט המפורסם למבוגרים,
הנושא שם זה, אלא הפקה
של ג׳ון קינג על הרפתקאות
ילדים עם שועל. את תפקיד
הילד משחק בנו של קינג,
סימון. הוא זכה בתפקיד בדרך
מעניינת. אביו רכש שועל ו-
שועלה, כדי להכין אותם ל סרט,
והחזיקם בביתו. סימון
ואחותו דבורה מונו לטפל בשתי
החיות ובין הילדים לזוג
השועלים נרקמה אהבה של
ממש, כך שטבעי היה לשתף
את סימון בסרט.

כרטה: בלאק
שעה 10.30

סידרה מצויינת על אירועים
שונים בלונדון בתקופת דיקנס
ובהשפעת דיקנס. סידרה בריטית
זו הצריכה מחקר רציני
באוניברסיטת קאמברידג׳ .לפ חות
ארבעה פרקים מסידרה זו
צולמו ונערכו, אך לא מצאו

יום ראשון שעה 5.30
ההפתעות 8.30 החבו-
בות מארחות הערב את ד.זמי
רת־בדרנית, ומי שיש לה תוכנית
משלה, ג׳ולי אנדרוס.

השכמה מאוחרת

צחי שימעוני
ונחפש תוכנית

אחד המועמדים לתפקיד מנהל
הרדיו, עם פרישתו של חגי
פינסקר, הוא כתב הארץ ומגיש
עלי כותרת של היום הראשון
דן מרגלית. בטלוויזיה הוחלט

אותו. אל התוכנית האחרונה
יוזמנו כל מנצחי התוכניות הקודמות.
הם יתחרו ביניהם על
תואר אלוף האלופים של שלוש
יוצא אחד.

0משפט הכתר (יר דן,
ערוץ ,0שעה .)10.10

עה .)10.45 סיפור דמיוני
שרק המציאות יכולה היתד. ל הולידו,
מבוסם על מקרה שהיה
בחקירת הסוויני, היחידה ד,מיו-
הזמרת אביבה סמדר. בניגוד
פיה עוצבה סידרה זו. המפקח
ריגן מתחזה לבעל חנות, כדי
ללכוד כנופיה של נוכלים
אוסטרלים. בינתיים מצליחים
שני הנוכלים, ריי וקולין, לעבוד
על בעל גלריה ולהוציא
מידיו תמונה יקרת־ערך, ש היתר,
בדרכה אל בית המכירות
הפומביות הידוע, סותבי. לשם
כך גונבים השניים אוטובוס
לונדוני, בעל שתי קומות, מתחזים
לנהג ולכרטיסן, וכדי לא
לעורר חשד אף אוספים נוסעים
בדרך.

אם אתה נזקק לעזרת עורך-
דין דווקא בשעה זו, ולעורך-
הדין שלך יש טלוויזיה הקולטת
את ירדן, מוטב שלא
תפנה אליו. בקהילת עורכי-
הדין בישראל זכתה סידרה זו
להצלחה מרובה. הפרקליטים
יושבים רתוקים למקלט, המ ציג
בפניהם סיפורי מישפטים
מפורסמים באנגליה, כשהם
מעובדים במיוחד לטלוויזיה.
0ברטה 10.30.ב-
סידרת מתח כושלת זו מועלית
הערב בעיה רצינית וחשובה,
אשר גם בישראל קיימים מקרים
מעציבים כמוה. גניבת
תינוקות על ידי סוחרי תינוקות
המוכרים אותם לכל המרבה
במחיר.

מי תליף

בארנכי

.) 10.40 כיצד יכולות תופעות
כמו זו של אורי גלר להביא
למקרי מוות וכמובן, לחקירת
בארנבי. מנהל־עסקים של אשה
עשירה מתקומם נגד ידידה של
אותה אשה, המציג עצמו כבעל
כוחות על־טבעיים, וטוען כי
הלה רמאי. דבר זה עולה לו
ביוקר. יום אחד הוא שומע
את קול אשתו המנוחה ורואה
את דמותה. הוא נבהל, מתחיל
לברוח ונדרם על-ידי מכונית.

0פיטר ואן דה פולק
(ירדן, ערוץ .)11.10 ,0
סידרת הבלשים הטובה ביותר
המוקרנת עתה במרחב. בלש
הולנדי, בעל סיגנון מיוחד,
חוקר מיקרי רצח באמסטרדם.
המפליא בסידרה זו, שהיא הופקה
דווקא על-ידי בריטים.

שלוש יוצא אחד

0.30 תוכנית הפרידה של
חידון זה. יצחק שמעוני יצטרך
למצוא לו עתה תוכנית חדשה,
כדי שקהל הצופים לא ישכח

בישול מלמד את הנשים, ביניהן
גם את הנשים היהודיות,
שרבות מהן הפכו לחסידות
נלהבות של תוכנית זו, כיצד
לבשל ירקות ממולאים באיט-
ריות. מדור אחר: כיצד לנ צל
סל תפירה לסידור פרחים.
בעוד שבועיים ישודר במיס־גרת
תוכנית זו פרק שיעורר
סערה ברחוב הערבי. התכנית
כולה, שתורחב לשם כך, תהיה
מיועדת לנושא אחד: אמצעי
המניעה. ד״ר נאפז נובאני, הרופא
של הטלוויזיה הערבית,
שהוא גם רופא בשערי צדק
בירושלים, יחד עם האחות הציבורית
מעכו, עפעף שחאדה,
ידונו בבעיית השימוש או אי-
השימוש באמצעי־מניעה במיג־זר
הערבי. מלבד סרט על נו שא
זה, ישוחחו הרופא והאחות
על כל סוגי אמצעי המניעה,
בעיקר על הגלולה והסליל.
תוך כדי שידור יוכלו המאזי נים
להתקשר לאולפן ולהציג
שאלות נוספות לשניים. את
התוכנית תנחה סועאד קראמן.

10.00 פרק שני של הדראמה
על מיפגש צורם של
שלושה דורות. את התסריט
לסידרה כתב ילד הפלא של ה טלוויזיה
הבריטית, דניס פוטר.

0עלי כותרת (.)10.50

ג׳ונס

תצוגה נוספת של מעילי רחצה
דדשימושיים: גם בגד
חוף וגם חלוק לבית. מדור ה•

דוגמה מצויינת כיצד אפשר
להפוך סרט עלילתי לאותנטי,
בעזרת חומר תיעודי מצולם.

#לונדון שד דיקנם
(ירדן, ערוץ .)0.10 ,0

סרט המתח של מצאי־שבת,
שבו משתתפים אליזבט אשלי,
הידועה לאוהבי הקולנוע כאש-
תו״בחיים של השחקן דורג׳
פפרד, וריקארדו מונטבלן, מי
שגילם תפקידים רבים של מא הב
לטיני.

וערבים

0המילחמה בעבדות
(ירדן, ערוץ .)0.10 ,0

0.45 מיפגש מעניין בין
שני צוותים המתחרים זה בזה:
בני בית־הספר של הכפר מסעדה
ברמת־הגולן עם בנות בית-
הספר לנזירות שבנצרת.

0פני הפחד (.)10.10

אמצע מניעה

רה חדשה בטלוויזיה הירדנית.
קומדיה אנגלית מצחיקה, למי
שאוהב את ההומור בקומדיות
אלה. גרושה אנגלית טיפוסית,
הנמצאת בגיל המסוכן של המעבר.

קרוסלה:
מור, אלגרשטיין, גיגור וכולדבלט

בעולם, והסרט של לרון, ש אותו
ביים צגי (״צבה״) גו רן,
מייצג את הטלוויזיה הישראלית
בתחרות על פרם איטליה
.1978

שוב תוכנית מגוונת ומעולה
של מיקה רביד. תצוגת־אופנה
שבה השתתפו נשים יהודיות
וערביות, מלווה בדעתן של
הנשים הערביות על האופנה
המודרנית. לאחר תצוגה זו,

0מאגי ושלה (ירדן,
ערוץ • ,0טעה .)8.30 סיד
חידון
2כפול 2

חן בעיני מפיקיה, שפסלו אותם
והורו לצלם מחדש.

למישפחה (.)7.00

אח 8וגלית?
כי אם יעזוב מרגלית, ימלא את
מקומו כתב ידיעות אחרונות,
גדעון רייכר.

0כרטה (ירדן ערוץ

,0שעה .)10.10 כיצד עובדת
תחנת טלוויזיה טובה־יח-
סית (בהשוואה לישראל) ו כא שר
נוכחים ראשיה כי סידרה
מסויימת אינה אהודה על חלק
מהצופים, כמו סידרת ברטה,
הם מעלים סידרה נוספת ומשדרים
את השתיים לסירוגין.
שבוע אחד את ברטה (הערב)
ושבוע אחר, הוואי חמש אפס.

0 -הבולשת חוקרת(ש0תן
הזדמנות (.)0.30
לאחר הפסקה מבורכת שבה
מילאה את מקומו רבקה מיכא־לי,
חוזר מייק בורשטיין למ צוא
עוד עולים חדשים מרוסיה,
שכוחם בנגינה או בשירה.