גליון 2141 מתאריך 13 בספטמבר 1978

יהיו קבלת דבר במירמה והונאה. נראה כי יבשל
רגישותן של אחדות מהעובדות הקשורות בפרשה,
ייערך הלק מהמישפט בדלתיים סגורות.

צ ־צמבקשלת בו ע
א ת חייב פלא טו

הממשלה קי
ס קי ר ת עיתונות
ישיבת הממשלה השבוע, שבה קיבלה הממשלה
כביכול דיווח מפי ממלא־מקום ראש־הממשלה ייגאל
ידיו על מהלך הדיונים בקמפ־דייוויד הפכה מהתלה.

ידיו הלה אמור למסור לשרים את פרטי
הדו׳׳ח שמסר לו ראש־הממשלה מנחם בגין
טלפונית ממחנה-דויד, אולם לא היתה בו
אפילו מילה אחת נוספת על מה שפורסם
כאמצעי-התיקשורת.
בתום הישיבה התלוצץ אחד השרים :״ידיו מסר לנו
סקירת עיתונות.״

ראש עיריית תליאכיב שלמה (״צ׳יצ״י)
להט פנה ליועץ־המישפטי-למימשלה,
כבקשה לבדוק אם יש מקום לבקש את
הסרת חסינותו של ח״ב שמואל פלאטו
שרון, בדי שיובל לתבעו לדין עד פרשת
ההקלטות, כביבול, של שיחותיו עימו שכהן
ביקש ממנו צ׳יצ׳ ,כביכול, תרומה בסד
מיליץ ל״י למסע הבחירות שדו.
אחרי שפרשת ההקלטות פורסמה בהעולם הזה,
הכחיש צ׳יצ׳ בתוקף כאילו פנה בצורה כלשהי
לפלאטו, על־מנת לבקש ממנו תרומה כלשהי למערכת
הבחירות שלו. צ׳יצ׳ ,הסבור כי מקור המידע קשור
בפלאטו, מבקש להביא את הפרשה לבירור מישפטי
כדי להוכיח שלא היו דברים מעולם.

האיזון ש ל רו תקרטר
בתום ביקורה בישראל, החליטה אחותו של הנשיא
האמריקאי רות קארטד, כי מנהיגי מדינות־ערב

אין אמת בידיעות ששודרו, גם בטלוויזיה, כאילו
טסו מטוסי חיל־האוויר של ישראל בשבוע האחרון
מעל לביירות ועשו ״בומים״ כדי להרתיע את הסורים
מלחדש את התקפותיהם על רבעי הנוצרים.

מסתבר כי המטוסים שטסו מעל ביירות
היו מטוסים סוריים, שנחשבו כטעות על־ידי
התושבים במטוסי צה״ל.
צר,״ל הפסיק, למעשה, את הטיסות מעל לבנון
כתוצאה מלחץ אמריקאי לקראת ועידת מחנד־דויד.
הפסקת הטיסות יצרה חלל, שהסורים מיהרו למלאו
על־ידי החדרת מטוסיהם למרחב האווירי של לבנון,
ופיטרול אווירי שוטף מעליה.

היועץ־המישפטי התבקש לבדוק אם אין
מקום להעמיד את גונן ואת בתכ-העת
שפירסם את דבריו, לדין על כיזיון בית־המישפט.

יחליט היועץ־המישפטי בחיוב על כך, לא יוכל
גונן לפרוש במישפט כזה את פרטי שיקוליו והחלטותיו
כאלוף פיקוד־הדרום, במילחמת יום־הכיפורים.

רוב אי יוא שמו יגיה התביעה הכללית בתל־אביב מסיימת בימים אלה את
הכנסת כתב־האישום נגד רופאי בית־החולים
בכפר־סבא. נראה כי כתב־האישום עתיד להיות אחד
החמורים ביותר מסוגו שהוגשו עד היום נגד רופאים
בארץ.

התביעה מבקשת, בכל הנראה, להאשים
את הרופאים בהריגה ונראה כי זה יהיה
סעיף־האישום העיקרי.
סעיפים אחרים שבהם יואשמו הנאשמים בפרשה,

ייתכן שאיגוד עיתונאי ישראל יתבקש להחליט אם
עובדת חברותו של בעל דפוס הארץ, גרשום שוקן
בהתאחדות התעשיינים אינה פוגעת באובייקטיוויות
העיתון בדיווחיו על עניינים הקשורים בהתאחדות זו.

1 5 0אלףד,״ דמכפ׳
קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב זכתה לא רק
בניצחון יוקרה על אלופת הליגה המיקצוענית של
ארצות־הברית״ הוושינגטון בולסס, אלא גם במענק
כספי נאה בעיקבות ניצחונה.

הוועד האמריקאי למען הספורט כישראל,
שיזם את מישחק־הריאווה, העניק למכבי
מהכנסות המישחק 5000 דולר, ועוד 40
אלף ל״י בהוצאות הבנה למישחק.
בנוסף קיבלה מכבי סכום חד־פעמי בסך כמה עשרות
אלפי ל״י מחברת עלית, שבחסותה מופיעה הקבוצה
במישחקי הליגה. על פי ההסכם עם עלית מקבלת
מכבי סכום כסף עבור הופעותיה במישחקי גביע
אירופה בחולצות הנושאות את השם עלית, כיוון
שמישחקים אלה משודרים בטלוויזיה.

ה ה גנ ה ל שייכה״

הבורסה

לאצ׳ ״ ל
השר־ללא־תיק לשעבר בממשלת
המערך, ישראל גלילי, גילה השבוע
פרט מאלך שלדעתו מצביע על ניסיון
לשיכתוב ההיסטוריה. לטענת גלילי,
הופיע כאחרונה כבריטניה לכסיקון
בינלאומי לענייני צבא וביטחון. במקום
שבו היה צריך להופיע בלכסיקון
זה הערך ״הגנה״ ,נכתב :״ראה ערך

הי ש מר מ^ו״רחדרה

המגמה המעורבת בשוק המניות בימים האחרונים
מצביעה, אולי, על כך שהתנהגות המשקיעים קשורה
בציפיותיהם לתוצאות ועידת מחנה־דויד. האופטימים
רוכשים, הפסימים מוכרים, והרוב מתחפר בעמדות
המתנה.

כדאי להיזהר מלהיתפס למסע האופטימיות
שעורכים הוגים מסויימים סביב ימניות
״מיפעלי נייר חדירה״.
המיפעל עומד לרכוש מכונת־ענק בסכום של 230
מיליון ל״י. בתוכנית ההשקעה שהגיש המיפעל לבנק
לפיתוח התעשייה, הוא מסתמך על תחזית ייצוא גם
למדינות שכנות (למיקרה שיפרוץ השלום).

גוון צ פו, ד מי שפט
אחת ההחלטות הראשונות שיהיה על היועץ־המישפטי
החדש לממשלה לקבל, קשורה בהתבטאויותיו של
אלוף (מיל ).שמואל (״גורודיש״) גונן, כלפי מסקנות
ועדת אגרנט וכמה מחבריה בראיון שהעניק לירחון
מוניטין.
אם קיווה גורודיש כי בעיקבות התבטאויותיו
החריפות יוגש נגדו, על־ידי אחד מחברי הוועדה
שנפגעו, מישפט על הוצאת לשון־הרע, שיאפשר לו
לצאת למערכה מישפטית על טיהור שמו שהוכתם
לדעתו בידי הוועדה, צפויה לו אכזבה. אם תגיע
הפרשה לבית־המישפט, היא עלולה להגיע בצורה
אחרת.

בתוצאה מכך מסתבר, בי היומץ ״הארץ״
קיבל פיצוי מקרן הביטוח של התעשיינים
עכור השביתות הרכות שפרצו כדפוס
ובעיתון כשנה האחרונה, אולם רק עכור
אובדן ימי העבודה של פועלי הדפוס.

מאחר שבהסכם לא נכלל שידור טלוויזיה
של מישחק ידידותי נגד קבוצה מיקצוענית,
זכתה ׳מכבי כמענק נוסה עכור שיתר
מישחק זה.

ה״בומים״ -
עוד ה סו רי

התאחדות התעשיינים מפני אובדן ימי העבודה של
130 אלף שכירי התעשיינים.
על־פי תקנות קרן הביטוח, מקבלים בעלי העיתונים
פיצוי בגובה של 75 אחוז משכרו של כל פועל דפוס
כשפורצת שביתה במיפעל, וזאת במידה שהשביתה
אינה אורכת יותר מחודשיים ימים.

עלולים להיפגע מכך שמצאה לנכון לערוך מסע
צליינות בישראל מבלי לבקר במדינות ערב.

כניגוד לתוכניתה המקורית היא יצאה
מישראל לירדן, שם תנסה להיפגש עם
המלך חוסיין, ומשם תצא לביקור שלא
תוכנן מראש _ למצריים.

עי סקת הוו א ״ רבאס

ייעוד המכונה החדשה הוא לייצר בעיקר
מימחטות־נייר, מתוך כוונה לבלוע את שאר
המתחרים בענף זה.
אולם כדאי לזכור מה אירע למיפעל אחרי שהשקיע
במכונה גדולה קודמת — הוא נקלע לקשיים, נאלץ
לפנות לעזרת הממשלה. הקשיים, שנמשכו תקופה
ארוכה הסתיימו רק לפני כשנה. משום כך, כדאי
להיזהר.

חייל* חאן״
החלטת מועצת המנהלים של אל־על, לרכוש עבור
החברה שני מטוסי איירבאס המיוצרים על־ידי חברה
משותפת לגרמניה וצרפת, עלולה להיתקל בקשיים.

הכרות ייצור המטוסים האמריקאיות
הפעילו, כשבועות האחרונים, לחץ בבד
על ישראל להימנע מלרכוש מטוסים אלה,
ולרכוש עבור ״אל־על״ מטוסים נוספים
כתעשייה האמריקאית.
לחץ זה עשוי לקבל ביטוי בישיבת ועדת הכספים,
שתתכנס בשבוע הבא לשם אישור החלטת אל־על.

תע שייה ושמה עיתונים
שלושה מעיתוני ישראל קשורים, אם כי בצורה
עקיפה, בהתאחדות בעלי־התעשייה, וכתוצאה מכך
מוגדרים למעשה המו״לים שלהם כתעשיינים. בעלי
הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב, חברים בהתאחדות
התעשיינים כבעלי בתי־הדפום של עיתונים אלה.
כתוצאה מכך הם גם חברים בקרן הביטוח למעסיקים,
שבה משתתפים 1108 מיפעלים, המבטחת את חברי

ב תיי רי ם
הסיכום האופטימי שפורסם כאחרונה
על-ידי מישרד התעשייה, ה־מיסחר
והתיירות כדבר הגידול שחל,
כביבול, כשנה האחרונה כתנועת התיירות
לישראל אינו מדוייק. מסתבר
כי סיכום מספר התיירים שנכנסו לישראל
כשנה האחרונה כולל גם את
כניסותיהם לארץ של חיילי האו״ם
המשרתים ככוח־החירום ללבנון, ד
מריבים לכלות את חופשותיהם כישראל.
בל כניסה כזאת של חייל או״ם
מלבנץ לארץ מוגדרת בביקור של
תייר. כצורה בזו נוספו רכבות ״תיירים״
לרשימת התיירים שבאו השנה
לישראל.

״י־* הקניה
חטובת• י.׳;
\5ביות(.
ב^ 19 78

1111 111

-70א1אא

1 1 1 1 1

55 ״419

מגבר 15x2וואט 1.5טז.ח
פטיפון אוטומטי
עם ראש קדמי

עיונר ^,/8״\/5ץ\^^/ק סעריאו
ט״פ קסטות סטריאו

מגבר 18x2וואט *.3יו.ח
פטיפון אוטומט•
עם ראש מגנטי
טיונר /וע^/5ץ_ו\^/וטו/וטו=ו סטריאו
ט״פ קסטות״01.8¥ם״

<וו\/וו-ו
מגבר 20x2וואט .8א.מ
פטיפון חצי אוטומטי
עם ראש מגנטי
טיונר ^_ו/וטו^/וטו=ו סטריאו
ט״פ קסטות״ץ0016׳

״ ¥ן מ 8 / 1 8 0ד קנ ״
מוט נ 1/סי7ז ^ 1א 1למי התצוגה של טוני

תל אביב: מגדל שלום. רה׳ אחד הטם , 9טל5 24 31 .

שאל כל אחד.

גשמים, לפי קצב העדרותם של הנבוניס
מנזישכן־נשיאי־ישואד וסקר בתי־המלון
שהם עורכים.

לשם הסקרנות בלבד, אולי כדאי לבדוק
את סך כל החשבונות של חופשת בני
משפחת הנשיא ובני לוויתם ולראות מה
יכול היה משרד־הסעד לעשות בסכום
אשר כזה או ארגוני־מתנדבים, עיריית
ירושלים, ואפילו צד,״ל — רחמנא ליצלן.

עד כאן מכתבה שד ״האזרחית״.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־,אביב, רחוב גורדה ,3טלפון 24338)5־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ • מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע׳׳מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורף הראשי אורי אכנרי. העורף: אלי תבור. עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״מ.

נדמה שאף לא אחד מנשיאי ישראל
— להוציא אולי את הנשיא הראשון חיים
וייצמן — הצליח לזכות במידה כה רחבה
של אהדה, חיבה ופופולאריות, מצד כל
שדרות העם, כמו הנשיא יצחק נבון. עם
חלוף מאה ימי כהונתו הראשונים בנשיאות,
מימש יצחק נבון רבות מהתקוות
שתלו בו. הוא הפך לסמל מלכד של האומה,
מעבר לניגודים עדתיים ולהבדלי
השקפות פוליטיות.
תוך זמן קצר הצליח יצחק נבון בתבונתו,
רגישותו והקסם האישי שלו, להעניק
מימד חדש למוסד הנשיאות, למרות
שמבחינה מהותית טרם השתנה תוכנו של
מוסד זה. לנו, בעתון זה, היתד, סיבה
מיוחדת לשמוח על כך. העולם הזה ראה
ביצחק נבון מועמד טבעי לתפקיד הייצוגי
הרם, עוד כשעלתה מועמדותו בפעם הראשונה
לפני חמש שנים, בוויכוח הפנימי
שניטש במפלגת העבודה, מפלה
בגלל התנגדותה של גולדה מאיר.
מתוך היכרות את האיש ותכונותיו ומתוך
הקשר שהיה להעולם הזה עם רעייתו,
אופירה ארז, עוד בטרם הפכה לגברת
נבון, תמכנו ללא סייג בבחירתו כאשר
עלתה מועמדותו לתפקיד בלחץ דעת־הקהל.
על יצחק נבון ניתן לומר ללא
ערעור, שהוא נבחר לתפקידו על ידי
העם ולא בידי עסקני מיפלגות המונעים
על ידי שיקולים פוליטיים צרים.
במאת הימים של כהונתו כנשיא, כך
נראה, לא נכשל נבון אפילו פעם אחת
בהתבטאות לא מוצלחת או במעשה חריג
וצורם, שאיפיינו כמה מאלה שכיהנו בתפקיד
זה לפניו, ופגעו לא מעט בתדמיתו
של מוסד הנשיאות.
משום כך, הופתענו לקבל השבוע מכתב
מאחת מקוראות העתון, בו נמתחה ביקורת
לא רק על הנשיא אלא גם על יחסו של
העולם הזה כלפי הזוג.הנשיאותי. כותבת
המכתב, המקורבת לבית־הנשיא, ביקשה
לד,שאר בעילום־שם ולהציג אותה כ״אזר־חי
תאלמונית״ .אנו מכבדים את בקשתה
זו תוך פירסום מכתבה כלשונו.

בבתי-מלון בארץ, כשאת השבועיים האחרונים
הם מבלים בסוויטת היוקרה המלכותית
במלון הילטון בתל־אביב על כל
הכרוך בכך. לא די בכך. לשם הם הגיעו
לאחר שבילו כמה ימים וכמה סופי־שבוע
במלון השרון בהרצליה ובימים אלה עברן
למלון דן בקיסריה לסיום החופשה, שבקצב
זה תימשך בוודאי עד אחרי מועך,
ישראל.
אינני ממעוררי־השערוריות המקצועיים
גם לא רודפת פירסום (אינני חברת־כנסת)
ולכן גם איני רוצה בפירסום שמי. אולם
לא יכולתי לעבור בשתיקה על הפיסקה
שפירסמתם, כי במקום בו מצויינת צני

כותבת
המכתב למערכת לא פירטה
כלפי מד, בדיוק מופנית ביקורתה.
זכותם של בני משפחת הנשיא לצאת
לחופשת־קייץ. ככל משפחת אזרחים אח רת
במדינה, אינה מוטלת בספק. גם העובדה
שהם ביכרו לבלות את ימי חופ שותיהם
בבתי־מלון בארץ — ולא כפי ש עושים
מרבית הנופשים הישראליים ה יוצאים
לסיורים בחו״ל — מדברת גם היא
בזכותם.
אבל אם הבננו נכון את טענתה של
הכותבת, המשתמעת מבין השורות, הרי
שהיא מכוונת כלפי מה שנראה בעיניה
כביזבוז צורם עיניים הכרוך באירוח כל
פמליית בית־הנשיא ומאבטחיו במלונות-
פאר יקרים — דבר העומד בניגוד לתד מית
הצניעות והעממיות האופפת את ה משפחה
הנשיאותית.
ביקשנו לברר את אמיתות העובדות ה כלולות
במכתבה של הקוראה עלומת־השם.
דובר בות־הנשוא, יצחק אגסי, ואישר אותן.
לנשיא-המדיבה מגיעה חופשה של חודש
ימים בשנה, הסביר אגסי. הוא אינו חייב

כותבת ״האזרחית״ במכתבה
ל״העודם, הזוה״ :

כקוראה ותיקה, המעריכה מאוד את
עתונכם וכאזרחית, נדהמתי לקרוא בגיליון
השבוע (העולם הזה )2139 במדור
אנשים את הפיסקה העוסקת בנשיא המדינה
ורעייתו.
אכן, לאורך כל הדרך מורגשת הסיט־פטיה
הרבה שאתם רוחשים לזוג, ובצדק.
אולם מכם אני מצפה למידה של ביקורת
גם לגבי האנשים היותר מקובלים עליכם,
שאם לא כן תיפגם אמינותכם הידועה.
לענינינו: צרמה את אוזני ההערה ש-
פירסמתם כי ״הנשיא יצחק נבון הוכיח
השבוע בפעם נוספת כי אין בכוונתו להתנהג
כמורם מעם.״ אכן עממיותם של
,בני־הזוג הפכה כמעט למיתוס. אולם האם
בדקתם לאחרונה מה עושה הזוג הנשיאותי
בתל-אביב?
כנראה שלא. זה למעלה משבועיים נו פשת
המשפחה הנשיאותית, כולל ילדיהם,
המטפלת, הנהגים ואנשי-ך־,אבטחה שלהם,

הזו; הנשיאותי אופירה ויצחק נכון
הצניעות מחייבת
עות יתרה אי אפשר להתעלם מהיפוכה.
מדוע למד הזוג נבון כל כך מהר את
הדברים השליליים והפגמים הכרוכים בעמדה
ובמעמד החדש? הדבר מטריד אותי
שוב ושוב ואיני מוכנה לאכול את ״הצניעות״
מבלי לבדקה היטב היטב — תכונה
שלמדתי גם מכם, לשמחתי.
כתבתי את הדברים מתוך כאב מסויים
ואני מקווה שהם יתקבלו באותה רוח. ל־אי־הדיוקים
שלכם בנושא זה מותר גם
להוסיף את העובדה כי עדיין לא הושלמה
בניית מיגרש־המישחקים בבית־הנשיא —
לא הקרוסלה גם לא המיגלשה, כך שילדי
השכונות בירושלים עדיין אינם זוכים
לשחק בגן־השעשועים הנשיאותי. מי יודע
אם יספיקו לעשות זאת בטרם יבואו ה
לקחת
אותה בבת־אחת. גם חובותיו ותפקידיו
אינם מאפשרים לו תמיד לצאת
לחופשה של חודש רצוף. משום כך ״לוק חים
כמה ימים כאן וכמה ימים שם.״
נכון, הנשיא, רעייתו וילדיהם, בילו ה שנה
את חופשת הקייץ המפוצלת שלהם
במלונות דן קיסריה, בהרצליה והילטון ב-
תל־אביב. אבל זה הנוהג המקובל. לא רק
לגבי אלה שכיהנו בכהונת הנשיא אלא
גם לגבי שרי ממשלה.
באשר להוצאות הכרוכות בכך, הרי שגם
אלד, לא חרגו, לדברי אגסי ,״מהנורמה
המקובלת הרגילה.״ מסתבר כי עבור ראשי
המדינה יש תעריף מוזל מיוחד במלונות-
הפאר של ישראל ועל פי הסדר מיוחד
עם הממשלה הם נהנים ממחירים, הנופ
לים
בהרבה מהמחירים הנדרשים במקומות
אלה מאזרחים רגילים או תיירים.
באשר לאירוחם של אנשי פמליית הנשיא,
כמו הנהג, המטפלת, או אנשי-
האבטחה — אין אפשרות, מבחינה בט-
הונית, לארח אותם בעת חופשת הנשיא
בנפרד .״אבל זוהי כבר בעיה של ה־מישטרה
ומערכת־ד,ביטחון,״ הרגיע אגסי.
״קיימת בעיה בטחונית והנשיא לא יכול
לצאת לחופשה לכל מקום.״
התבקשנו להשתכנע כי לא היה שום
חריג מ״ד,נורמה״ ומהמקובל בבילוי חופ-
שת־הקייץ של משפחת הנשיא. גם דוד
בן־גוריון, רבו ומורו של יצחק נבון, נהג
לבלות את חופשותיו, בתקופת כהונתו כ-
ראש־ממשלד״ במלונות כמו השרון בהרצליה
או גלי־נינרת בטבריה ואיש לא ראה
בכך מותרות או פגיעה בתדמיתו כאדם
צנוע ומסתפק במועט.
צריו לקוות, שכותבת מכתב־הביקורת
אינה מערערת על זכותו של הנשיא לצאת
לחופשה, כמו כל אזרח אחר במדינה.
היא גם לא ציינה במכתבה איזו צורת
חופשה, או מקום חופשה, היו מניחים את
דעתה ועולים בקנה אחד עם מה שמכונה
בפיה ״מיתוס העממיות״ של הנשיא. יחד
עם זאת ניתן להבין את רוח ביקורתה.
נשיא שהחל את כהונתו בביקור הפגנתי
בישוב־ספר בגבול הצפון ובשהיית לילה
בבית אחד המתיישבים במושב־ספר אחר
שם, יצר ציפיות, שלמרות המיגבלות הסמכותיות
שבתפקידו, הוא ינצל את מעמדו
לקביעת נורמות התנהגותיות חדשות למנהיגי
המדינה. ייתכן שציפיות אלה הן
הגורמות אכזבה לאותם אזרחים שאינם
יכולים להרשות לעצמם בילוי חופשה ב-
הילטון בתל־אביב או בדן קיסריה.

כבד פעם שממשמשים ובאים הימים
הנוראים וקרב מועד תחילתה של
שנה חדשה, מזדרזים הוותיקים שבין
קוראי העולם הזה להציע למערכת מועמדים
לתואר איש־השנה.
גיליון ראש־השנד, של העולם הזה, בו
מתפרסמת כתבת־הענק על מי שנבחר על
ידי המערכת כאיש־השנה של השנה ש חלפה,
הפך מזה שנים למושג בעתונות
הישראלית. הבחירה אינה מצטמצמת רק
לאיש־השנה עצמו. היא מקיפה גם את
האנשים שבלטו בשנה האחרונה בשטחי
החיים והיצירה השונים במדינה. לשם כך,
נעזרים עורכי העולם הזה ביועצים רבים,
מומחים בעלי־שם, המכירים מקרוב את
המתרחש בכל אחד מתחומי הבחירה. אלה
הם אנשי-מדע ורופאים, עתונאים ואמנים,
מדינאים ומבקרים, אשר יש למערכת זו
את היסוד להאמין כי הינם ברי־סמכא
ובלתי משוחדים.
בסופו של. התהליך, המתחיל שבועות
מספר לפני תום השנה היהודית, נשארת
הבחירה האחרונה בידי עורכי העולם הזה
עקרון אחד מונח ביסודה: איש־השנה
חייב להיות אדם שעמד במרכז המאורע
החשוב ביותר של השנה, אם לטוב ואם
לרע, ושלאישיותו ופעילותו היתד, השלכה
על חייהם של אזרחי המדינה. אותו עקרון
חל על אנשי־השנה במקצועות השונים,
איש איש בשטחו.
למרות זאת, נוהגים מדי שנה קוראים
להעלות רעיונות והצעות משלהם לגבי
המועמדים הנראים להם כראויים לבחירה.
אנו מעניקים להצעות אלה את מלוא
תשומת־הלב. לפעמים יש בהן כדי להפנות
את הזרקור לעבר דמות שנשתכחה, או
שתרומתה בשיטחה לא זכתה בפירסום
הולם, והיא ראויה לציון במיסגרת סקירת
אנשי־השנה. יש קוראים שהצעות המועמדים
שלהם אינן אלא משחק ניחושים
שנועד לגלות אם קלעו לדעת המערכת.
כך או כך, לא נותר עוד זמן רב עד
להופעת גיליון איש־השנה. קוראים, המבקשים
לתרום את תרומתם לקראת ההכרעה
הסופית בבחירת אנשי־השנה,
יוכלו להשתתף בכך עוד בשבוע הקרוב
בלבד. הם מוזמנים לעשות זאת. גם אם
לא ייבחרו מועמדיהם על ידי המערכת,
מאלף תמיד להשוות את בחירת המערכת
עם זו -של הקוראים.

יש תיירים המגלים את ישראל
דרך בירה מכבי.

י 1111~ 1ו ״ יירן בתי אבן. טליתות
1^ 1 1י• • 1- 1לבנות. קולות
השוק ואויר שכולו אוירה. ידיים
מגישות שוב ושוב כוסות שהקצף
עולה בהן על גדותיו.

את בירה מכבי ואת ירושלים אוהבים
כאן בשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את ישראל דרך
בירה מכבי. ויש ישראלים המכירים
דרכה את העולם.

ה בינלאומית 0

אריאל

^ 6לג ס ס

גם באפריקה המשוונית
ערד רב ל״אשראית״
״אשראית״ — כרטיס הכסף
הבינלאומי של בנק דיסקונט,
״אשראית״ — הפותחת בפניך דלתות
בישראל וברחבי העולם ומתקבלת,
במקום כסף מזומן, במאות אלפי בתי

עסק, ב 155-מדינות.
״אשראית״ — חוסכת ממך את הצורך
לשאת מזומנים, מעניקה לך אשראי
ללא ריבית, אמון ויוקרה. לכן —
כשאתה בישראל, או כשאתה יוצא אל

העולם הגדול, שא עמך את
״אשראית״ ,כרטיס הכסף של
דיסקונט.
היכנס לאחד מ 225-סניפי קבוצת בנק
דיסקונט ושאל על ״אשראית״.

טוב לעבוד עם

בנ ק די ס קונ ט

פרק שני בסידרה
ל פוליטיקאי כישראל מדבר על נביאי ישראל .״רוח נביאי ישראל״ מופיעה
עד בוש בהצהרות, בנאומים ובהחלטות חגיגיות.
אך מה היה קורה אילו אחת מאותן דמויות מחוספסות היתד, מופיעה בזירה היש ראלית,
בדמות בשר ודם ן

אין ספק: כתי־המישפט היו עוכרים שעות נוספות, פדי לטפל
כמבול התביעות הפליליות והאזרחיות נגדה, על פי החוק לאיסור
לשון־הרע.

• מי רצח? מי יחש?
^ ל לי להעלות על דעתי את פרטי התיק הפלילי מדינת ישראל נ. אליהו התשבי.

!/כ א שר תשמיע מר ׳התש,כי את הדיפה החמורה
ירשת ץ״ — אילו הוכחות היו מצויות בידיו?

״׳הרצח ת וגם

הנה טען הנאשם כי הוד מלכותו חמד את כרמו של אחד, נבות היזרעאלי— אדם
שהורשע כחוק ונדון למוות כדין. האם יש הוכחות לטענה 1אלה י
הנאשם העליל על הוד מלכותה שהיא ביימה אישום־שווא. הוא העליל על שני
עדים — ״בני בליעל״ בלשונו הידועה־לשימצה — שהם מסרו עדות־שקר. הוא השמיץ
את הרשות השיפוטית, כאילו לקחה חלק במזימה לביצוע רצח במסווה מישפטי.
לנאשם לא היה שמץ של ראייה קבילה לכל ההשמצות האלה. הוא הסתמך על
רכילות מרושעת, שמועות־כזב, תעמולה אופוזיציונית מפוברקת ועדויות־שמיעה. מכל
אלה בישל מירקחת שכל־כולה לשון־הרע, השמצה, הסתה ועלילה. כדי למצות את
הדין נגדו, יש לגזור עליו עונש־מאסר מירבי, וקנס של מאה ריבוא שקלים.
הדבר דרוש לא רק כדי לגמול לו על מעשיו הנפשעים כשלעצמם, אלא גם כדי
להרתיע שקרנים אחרים מסוגו, המבאישים את ריחה של הנבואה בישראל, אשר רוב
העוסקים בה אנשים מהוגנים, המסורים למלך ולרעייתו, והמכבדים את מוסדות השיל-
טון והשיפוט.

האם יש צורך כציטוט הכריהם הכוטים של השופטים המחוזיים,
שישכו כדין? האם עלינו להזכיר את פסק־הדין הנוקב של בית־המיש־פט
העליון, שהגדיר את !הנביא כ״איש מסובן, שארלטאן שקוה, אדם
שמניעיו מפוקפקים ושיטותיו ראויות לכל גינוי,״ תוך ציון כי יש להחמיר
את עונשו כשל ״התיימרותו הנלוזה לדבר כשם אלוהי ישראל״ ?

הנאשם ירמיהו כן־ חלקיהו
פסק־דין מוות, כחוק
תשומת־לב, להרתיע את המימסד, לעודד את כוחות התיקון והשינוי. הם לא נזהרו
בדבריהם. הם לא סלדו מהגזמות. הם לא הקפידו על עובדות ולא אספו הוכחות. הם
העדיפו את מהלומת־הפטיש על פני דקירת המחט.
מיתה קיימת חלוקת־עבודה טבעית: המלכים משלו, הנהיגו את העם והלכו בראש
הצבא, ואילו הנביאים מתחו ביקורת מתמדת על המלכים, כדי למנוע בעדם מלנצל
לרעה את עוצמתם.

המלכים והנביאים שנאו זה את זה, כדרך כלל. המלך אח׳אב ואליהו
הנכיא אכן האמינו שניהם שהשני הוא עוכר־ישראל. למעשה פעלו
שניהם למען העם, איש־איש על פי דרכו, והאיזון ביניהם הכטיה את
תקינות המישטר.

• מלו, נביא, עיתונא

הנאשם אליהו התשכי

^ ין אלה, כעיני, הירהורים היסטוריוסופיים. לדעתי, העיתונאי המודרני ממלא
י תפקיד דומה לזה של הנביא בימי קדם.
קשה, כמובן, להשוות את הנביא, שהטיף לקומץ עוברי־אורח בשער העיר, ושסמך
על מחוות דרמתיות כדי להבטיח את הפצת דבריו, לעיתונאי בחברה המודרנית, ההמונית,
החילונית, שמכבש־הדפוס מביא את דבריו אל מאות אלפים ומיליונים.
אך העיתונאי במיטבו דומה לנביא במיטבו (והרי מרבית הנביאים נשכחו, כשם
שמרבית העיתונאים נשכחים) .הוא מותח ביקורת חסרת־רחמנות ובלתי־נלאית על מוסדות
השילטון, מונע התנשאות והפקרות, רב את ריבם של אלמנות ויתומים. הוא חושף
עובדות, מטיף למידות טובות, מוכיח בשער.
אין פירוש הדבר שהוא בהכרח איש סימפאטי. אך גם רוב הנביאים אינם מצטיירים
בעינינו כאנשים אהודים, דווקא. מן הספרים מסתבר כי המימסד שנא את מ ג
הנביאים הידועים, וכי בעלי־השררה היו מוכנים בכל עת לסתום את פיהם, לרצחם
או לגרשם.

היכן ההוכחות?

העימות המודרני כין הפוליטיקאי והעיתונאי הוא מהדורה חדשה
לריב ההיסטורי כין המלך והנכיא! .הוא בלתי־נמנע.

גם תיקיהם של ירמיהו בן־חילקיהו, עמום הנוקד ואחרים ראויים לעיון. הנאשם
בן־חילקיהו נדון, כזכור, למוות מרעב בבור־הטיט בעוון בגידה, אחרי שהפיץ כל
ימיו דברי־דיבה כוללניים על ראשי המדינה, מבלי להביא לכך שמץ של ראיות.
ואילו הנאשם עמוס, שהטיח האשמות חמורות ביותר בנשות השרים (״פרות הבשן״),
לא יכול היה גם הוא לבסס אותן במסכת של עובדות מפורטות, כפי שמעיד ספרו.
כל חבורת הנביאים, הגדולים והקטנים, היו משמיצים מיקצועיים חסרי־תקנה. בער
בהם זעם קדוש. הם התריעו נגד גדולי הארץ, מלכים ׳ושרים, מבלי לדקדק בעובדות
קטנות. הם לא הבחינו בין ראיות קבילות ובלתי-קבילות.

העיתונאי מבקר את הפוליטיקאי, ממאיס עליו את החיים, חושף את מעשיו
הרעים, מותח ביקורת על שגיאותיו ומחדליו — ולא תמיד בצדק. אין פוליטיקאי
אחד בעולם ובישראל שאינו משוכנע כי העיתונות רודפת אותו בזדון, משמיצה אותו
בלי הרף, מעלילה עליו עלילות־שווא. ומכיוון שהפוליטיקאים מחזיקים בידיהם את מוסדות
החקיקה, הם מתפתים תמיד לחוקק חוקים שיסתמו את פי העיתונות — לפעמים
חוקים גסים לדיכוי חופש־העיתונות, לפעמים חוקים עדינים המפעילים לחצים נפשיים
ופיסיים מתוחכמים על העיתונאי והעיתון.
אבות הדמוקרטיה המודרנית ידעו זאת, ועל כן יצרו את המכשיר המגביל את
הפוליטיקאי במילחמתו בעיתונות: החוקה. מנסחי החוקה האמריקאית, על תיקוניה,
הבינו כי לעיתים קרובות ניתן למצוא רוב בפרלמנט לחקיקת חוק לסתימת־הפה. לכן
יצרו מצב חוקתי, שאינו מאפשר גם לרוב לפגוע בחופש־העיתונות.
במדינות אחרות, שבהן אין חוקה כה חזקה ויעילה, מבטיחים המסורת הדמוק-
(המשך בעמוד )62

איש מהם לא היה מחזיק מעמד במישפט על פי החוק לאיסור לשון־
הרע. כיבדנו, היו מכלים את ימיהם כמאיסר חוקי, אם לא כבורות
של טיט.
מדוע עשו כן? הם ראו את השחיתות וההסתאבות, שהרקיבה את בניין החברה
מבפנים. הם הבינו כי עליהם להרים את הקול — פשוטו כמשמעו — כדי לעורר

שלב

ת חיל ת

חד ש

בשט חי

ההתעניינות,

בו תגלה עניין עמוק בפילוסופיות העוסקות
בנסתר ובדתות
קדומות, צפוי לן לק-
סוף שבוע זה. הקשור יטריד אולם החלטי-
הרחוק. בשטח
הרומנטי צפויות
21ב מר ס -
20 באפריל
בסוף השבוע * פריזוגות. בין דות

השבוע צפויים לך קשרים אמיצים עם קבוצות
ועם חברות. בימים
רביעי וחמישי
תתחוור לך פירושה של
ידידות אמיתית, וזו
תפתח בפניך שערים
חדשים ומעניינים שהיו
זרים לך עד כה. בראשית
השבוע צפוי לך
לחץ ומתח, אך אלה
1 21 נאפריל ־
2!0במאי
ישפרו דווקא את יכולת
העבודה שכה חשובה לך.

שוו

נצל כל עיכוב בקידומך המיקצועי, כדי
לשפר את יכולתך ולפתח את כשרונותיך.
עדיפות לפעילות אינטלקטואלית
תשתלם
לך חרבה מאד. צפוי
לך הידוק קשרים עם
מיגוון של אנשים ש-
בקירבתם אתה מעוניין.
במידה ואתה עומד
להשקיע כספים
בעסק חדש — בדוק
היטב את הצדדים
הקשורים בעיסקה זו.

*0111

צפויה לך התפשטות בפעילות חברתית שתביא ומישפחתית,
קידום לקאריירה שלך,
ילדים וקרובי מישפחה
יביאו לך תועלת רבה.
אס תבוא לידי החלטה
— אל תניח לרגשו־תיך
להשתלט, במיוחד
אם המדובר בעסקים
ובשותפויות. מבחינה
ו 2ביוני -
20ביולי
רומנטית — אור ירוק
למציאת בחירת לבך.

בת אריה — אם תמשיכי לצפות שהדברים
יתרחשו מעצמם
במישור הרומנטי
— הרי שצפוייה לך
ציפיה ארוכה מכפי
טעמך. עליך לקחת את
העניינים לידיים, ולזרז
את ההתרחשויות. בייחוד
אם הוא ביישן.
צפויים לך שינויים ב^
1.> 1ן^ף ויין
שטח הקאריירה, המביאים
סיפוק רב.

אתה עשוי להיקלע לנסיבות מחרות בשטח
הכספי, ותיאלץ להישמר מאד. השתדל ל־הימנע
מחתימות מחייבות
בראשית השבוע,
ואל תשתתף בוויכוחים
שלא יביאו לך תועלת.
צפויות הפרעות בבריאות
בסוף השבוע, ועליית
מתח נפשי כתוצאה
משיחה גלויה עם
אדם הקרוב לך מאד.
בשטח הרומנטי השבוע
— בצורת.

צפויים לן שינויים בכל הקשור למקום המגורים
שלך ולחינוך ילדים. תקבל החלטה
חד משמעית בנושא הקשור ליחסיך האישיים,
ויהיה בזה משום
פתרון לקונפליקט
ממושך, בשטח הרומנטי
— התלהטות פתאומית
שתדעך באותה
מהירות בה התחילה,
ותותיר משקע של אכזבה
ומרירות. בת מאזניים
— הזהרי מך! היג
^.הז>1,יו>ו.ה;
תאומים שנכנס לאחרו 630313 ^ 1
נה לחייך ומסרב לצאת
מהם. ערכי את הקנייה שעליה כה חלמת.

פעילות מוגברת בשטח הריגשי תגזול
ממך את מרבית זמנך בתחילת השביע.
נושאים חדשים יכבשו
את תשומת ליבך
לקראת שבת, וישפיעו
על יחסיך עם הקרובים
לך. אל תקבל
החלטות חשובות, ב־יחוד
בכל הקשור לעניינים
רשמיים ו־מישפחתיים,
ואל תשנה
הרגלים ישנים ובדוקים.
עקרבית —
זה אחד
הכוכבים אומרים שיהיה
השבועות הנפלאים עבורך, מכל הבחינות.

עקת

מכחכים איש־השנה
אומנם ידוע לי כי אינכם מחגים לבחור
שנה אחר שנה את אותו האדם
כאיש־השנה, אבל נידמה לי שהשנה לא
תהיה לכם ברירה: איש־השנה תשל״ח
הוא מי שהיה איש־השנה תשל״ז —
מנחם בגין. שום אדם לא השפיע יותר
ממנו על חיי אזרחי ישראל השנה.
אילן ברטלר, רמת־גן
מציע לכם לבחור כאיש־השנה את עו־רד־הדין
המנוח ארווין שימרון, מי שע מד
בראש הוועדה לחקירת־הפשע המאורגן.
צבי
פישמן, רחובות
...ח״כ שמואל פלאטו־שרון, שהצליח
להוריד את מרבית פרנסי הציבור שלנו
לרמתו המוסרית.
ע. מישורי, תל-אביב

קצה קרחון השלום
לאחרונה יצאו כלי־התיקשורת ההמונית
חוצץ נגד ביטויים, תוכניות וקבו־

אחותו של מפקד ההגנה, אליהו גולומב,
שאומץ על־ידו״ .עד כמה שידוע לי, דו-
דיק הוא בנו יוצא־חלציו של אליהו גו-
לומב המפורסם.
אסתר סלומון, גבעתיים
• הצדק עם הקוראת סלומון. בעת
כתיבת הרשימה הוחלפה בטעות זהותו
של דויד גולומב עם זו של הד״ר (לספרות)
הרי גולומב, שהוא בן־אחותו של
אליהו גולומב, שאומץ על ידו.

קמפ־ארליך
הסתגרותם של שלושה המנהיגים בקמפ־דייוויד,
תוך ניתוק ובידוד מוחלט מהעולם
החיצון, עד שיגיעו לאיזשהו הסכם,
יכולה לשמש תקדים נהדר לפתרון כל
הסיכסוכים בעולם. בשלב ראשון הייתי
מציע לסגור את שר־האוצר, שימחה ארליך,
עם ראשי הסתדרות המורים באחד
המחנות הנידחים בארץ׳ ולא להניח להם
לצאת משם עד שיגיעו לכלל הסכמה באשר
לתביעות־השכר של המורים. אם ניסיון
זה יצליח, ניתן יהיה להמשיך בדרך

תיאלץ לבוא לידי מסקנות חד משמעיות
בקשר ליחסיך עם בני מישפחתך וידידים
קרובים. שקול היטב
את כל הנתונים, ואל
תערב רגשות בהחלטו־תיך.
השבוע אתה פתוח
לגילוי רגשות וקשירת
רומנים, אך אל לך לנהוג
בחופזה. קיימים
סיכויים רבים להגשמת
שאיפותיך הנסתרות.
} 2בנובמבר ־
20 בדצמבר
בת קשת — הבצורת
הרומנטית תימשך. נצלי
את הזמן להידוק קשרי הידידות שלך.

יופעל עליך כוח חזק, ותדרש ממך הרבה
חכמה בניהול פעולותיך, בייחוד בכל ה-
קשור בחייך הציבורייק

והמקצועיים. בעקבות
ההצלחה לה זכית לאחרונה
צפוי שינוי
מקום מגורים לך, או מאד לאדם קרוב
אליך. בת גדי — ההתקדמות
לה א ת מצפה
לא תגיע השבוע,
21 בדצמבר ־
סו בינואר
אך אל ייאוש, אם תמשיכי
במאמץ אותו את
עושה, יבוא הכל על מקומו בשלום.

צות ״שמאלניות״ ,רחמנא ליצלן, כמו
תנועת שלום־עכשיו, קבוצת מאה הקצינים,
והפרופסור רענן וייץ, שהציע לה קים
מדינה פלסטינית. כל אלה הם רק
קצה הקרחון של מאות ואלפי ישראליות
וישראלים, הניצבים מאחרי השקפות אלה,
ויעידו על כך עצרות־העם ההמוניות ומיצ־עדי־השלום
למיניהם.
בעולם הדמוקרטי המערבי מתרחשת
פעילות של מיליוני שוחרי־שלום ופצי־פיסטים,
הנאבקים כנגד מדיניות ממשלותיהם.
לכן רק טבעי, שבמדינתנו למודת״
המילחמות תתפתחנה תנועות־מחאה נגד
מדיניות הממשלה.
לעומתן ישנן בארץ תנועות ימניות,
שגם הן תוקפות את מדיניות הממשלה
— בביטויים ובאיומים אנטי־דמוקרטיים.
אמצעי־התיקשורת ואנשי המימסד אינם
תוקפים קבוצות אלה ונוהגים עימן בכפפות
של משי, למרות התוכניות לשימוש
בכוח, למרי אזרחי ולטירפוד כל הסכם
שלום. התוקפים את קבוצות השלום —
פשפשו במעשיכם, שמא אתם שומטים
את הענף עליו אתם יושבים.
דן יהס, תל־אביב

אל תסמוך על עצותיהם של אחרים. הפעל
את האינטואיציה שלך, ואל תפחד לומר
״לא״ .אם יש לך ספקות
כלשהם, בעיקר בעסקות
הקשורות בקניות,
מכירות ומסחר,
דחה את ההחלטה. כל
דחיה כזאת היא לטובתך.
בת דלי — את
) שלוס עס מטו&טס
מאמינה בו יותר מדי,
ומסרבת להסתכל לאמת
התפלאתי על שלא מצאתי בגיליונכם
20 בינואר ־
$ו בפברואר
בפנים. במקום להיות
האחרון התייחסות ל״נאום לאומה״ של
תלוייה בו מכל הבחיראש־ממשלתנו,
שיחיה. נידמה לי שמונות,
נסי לגלות יותר עצמאות בדרכך.
פע טלוויזיוני זה היה ביזיון לאומה יותר
מאשר נאום לאומה. הוא דמה יותר לנ אום
פתיחה של שנת־הלימודים, בנוסח :

״שלום כיתה אל״ף״.
האם באמת סבור מר בגין, שעם יש סוף־סוף
הגיעה ההצלחה להציפית זמן
ראל הוא מטומטם כל כך שצריך לפנות
כה רב, נישואייך. אולם דעי לן, שרק
אליו כאל תלמידים בבית־ספר למפגרים ן
עתה האתגרים מתחימה
הזילזול הזה באינטליגנציה של אלה
לים ויהיה עליך לעשהעלו
אותו לשילטון ו
מוד בעוז רב כנגדם.
חשבי על כל נקודה
חיים מזרחי, ירושלים
לפני שאת מחליטה
לפעול. צפוי לך יום

נעים בתחילת השבוע,
זה חאיש
נו תחוש שאין לך אפשרות
להשפיע על הנידמה
לי שנכשלתם בכתבתכם על ״15
מתרחש, אך לא תצ-
המופלאים״ של ד״ש (העולם הזה ,)2138
מחנה ממנו תוצאות

כשציינתם שח״כ דויד גולומב הוא ״בן
חמורות.גלי חיבה וסובלנות כלפי האהובים
עליך, ואל תחמירי בשיפוטיך.

זו ולמצוא מוצא גם ממבואות סתומים
אחרים. אבל, למען השם, שלא יהיו במחנות
אלה מכשירי־טלוויזיה. אחרת הנכל־אים
בהן לא ירצו לצאת משם לעולם.
נחום כהן, פתח־תקחה

לבן ושחור
ברצוני׳להתייחס למאמרו של אורי
אבנרי ״הקוויזלינגים שלנו״ (העולם הזה
,)2137 אותו קראתי רק היום, עם שובי
מחו״ל. כמי שגדל בנורבגיה בשנים ש לאחר
מילחמת־העולם השנייה, יש לי רגי שות
גדולה לנושא הקרוי ״קוויזלינג״ .כמו
פרשיות רבות ממילחמת העולם השנייה,
גם פרשה זו מובאת תדיר כ״הוכחה״ לנושא
זה או אחר אשר לא בהכרח דומה לו.
בימינו נוטים לחלק את העולם ל״טו־בים״
ול״רעים״ ,כמו שאמר אורי אבנרי
בסוף מאמרו הנ״ל :״התשובה (אני הייתי
אומר ״השיפוט״) תלויה ...בנקודת־ההש־קפה
של המשיב״ .פשעים הנעשים על-ידי
מדינה השייכת למחנה האהוד עליך אינם
זוכים לתשומת־לב או אף יטוהרו, ואותם
מעשים עצמם כאשר יעשו על־ידי מדינה
מהמחנה אותו אינך אוהד לא רק שיגונו
אלא יושוו תמיד ומייד ל״נאצים״ .היטלר
לא היה מעלה בחלומותיו כמה פנים יהיו
לו זמן כה קצר לאחר מותו. דוגמאות ז
כאלה ישנם כחול אשר על שפת־הים,
ויום יום. ינסה נא מישהו לומר לי מי
״הטוב״ ומי ״הרע״ במילחמת אתיופיה—
סומאלי, או אתיופיה—מורדי־אריתדיאה.
אין תשובה אלא אחת: תלוי בתאריך!
כאשר היתה בריה״מ ידידת אתיופיה, כאשר
היו קובה והפרוגדסיבים הערבים תומכי ה־אריתראים
היה שיפוט על ״הטוב״
ו״הרע״ בעל גוון ברור וחד משמעי בכיות
הידוע. כאשר נתחלפו הבריתות (אם כי
בלי שנתחלפו הערכים, סדרי-השילטון,
מנהיגים, המדיניות או מהות הבעיות באזור)
,הפכו גם נקודות־השיפוט שחור ללבן
ולהיפך. ושוב באופן חז״משמעי לחלוטין.
(המשך
בעמוד )10
העולם הזה 2141

- 5x70ת מונו ת -צג ע נהדרות מ תפ ת חות ממש לנגד עיציך
לחץ על הכפתור החשמלי, התמונה
נשלפת, וההנאה מתחילה:
בעוד הכל מסתכלים, התמונה
מתחילה להתפתח בצבעים עשירים,
תוך דקות. מצלמות פולארויד
1000ו 2000 הן הנפוצות ביותר
לתמונות .8x70
פעולת המצלמה היא אוטומטית
לחלוטין — גם בשעת הפעלת
המבזק.
צבעי פולארויד חם מן העמידים
ביותר הידועים בצילום.

שתי דרבים להנאה מיידית
*£100£תמונות״צבע יפות ב 60-שניות בלבך
דקה אחת לאחר שצלמת, תוכל
לחלק תמונות צבע יפות.
תענוג מיידי במצלמת £100£
של פולארויד.
למצלמת פולארויד 5 £100£
סוגי סרטים בשני גדלים שונים:
צבע, שחור לבן ופוזיטיב־נגטיב
להכנת עותקים והגדלות.
ניתן לתאם כל מבזק למצלמת

ססו

לכל מצלמות פולארויד 3שנות
אחריות.

יבואנים בלעדיים לישראל:
היא| 1

ח 3 9 0ה 1_ 6 0

צרכי צילום בטייס )1ז5 1־ז0זג1(1ו־וז!5נ[ :0ז 0ו1ק
סי טונ אי םרא שיי ם 3 :י. אקרן בע /,מ

— רח׳ נחמני 39 תל-אביב, טלפונים 611368 — 625632 :

ליאון דגון מציג את ח 0ו 0 1 0 ¥ 15ק

ההמצאה המהפסנית של? 01^1*01)1

דנשבץ

העוו! 0

2141

מאוזן :

מדינת עימות ; )105 ספאראטיזם.

) 1המון פרוע; )5יובל; )10 מקולות
הגברים ; )11 שופט 13 מכשיר־עינויים
14 לא טעים ; )15 כלי־קיבול
גדול ; )16 מישתה 18 בת־קול ; )20
אציל מיקראי ; )21 בית החיה ; )22
ממהר ; )24 מכינויי האלוהות ; )25
מזמר ; )26 מלמד ; )28 גחלים לוחשות ;
)30 יצהר ; )31 מחלקי היממה ; )32
אבן טובה ; )34 לאלתר ; )35 ילבלב ;
)38 מן הפרקים בגוף ; )39 פלא ; )41
תנועת־מים בים ; )42 לא עקום ; )43
מונח בתורת החשמל ; )45 הכלאה בין
סוס לחמור ; )47 גוף ; )48 משלושה
הרגלים ; )50 .נחש חונק ; )51 עצם
בפה ; )52 מידת־שטח ; )54 גזל ; )57
ציר הדלת ; )61 משאבת הגוף ; )62
אמירה ; )64 שנון ; )65 כר־מירעה ;
)66 בגד־שרד ; )67 הרבץ ; )69 ערוץ ;
)70 חפירה עמוקה ; )72 יחידה בשעה ;
)74 מנה, מנה ופרסין ; )75 מין תב לין
; )77 כמו ; )78 עריבות גרעינים ;
)81 נוגה ; )83 דא ; )85 עבורי ; )86
גשם קפוא ; )88 עלוב־נפש ; )89 פקודה;
)91 מסולם הצלילים ; )93 בירת הנגב
(ר״ת ; )95 חוק ; )96 בתוכה ; )98
בערבית: ראש 100 משתחווה 102
פקודה מפורשת ; )103 מתנועע ; )104

) 1שכול ; )2מזיק לבגדים ; )3חרך ;
)4קידומת הולנדית ; )6מושת על כל
אזרח ; )7זרק אבן ; )8מיקווה־מים
ענקי ; )9התקוממות 12 ורבו ומלאו
את הארץ ; )15 קיים 16 במקום הזה ;
) 17 השמד ; )19 כלי־טייס חסר־מנוע ;
20 וחלק ; )21 עיסת שקדים; )23
אוייב ; )24 מינחה ; )26 כסף רב ; )27
גוף שלישי רבים ; )29 מונארך ; )30
דרך ; )33 מעונות השנה ; )34 קורה
לעיתים קרובוו )36 ; /מכינויי ירושלים ;
)37 ירק־גינה ; )40 מיפתן ; )41 מזל ;
)44 מגש ; )46 סוד ; )47 בה?ורכים את
הענבים ; )49 רצון עז ; )50 רוכב ; )53
עונג ; )54 מיסכן ; )55 חזר ; )56 חי
איטי! )58 מגיח! )59 למה! )60 קורה
כבדה ; )62 מגופה ; )63 מסולם הצלילים
; )66 תואר־אצולה אירופי ; )68
עגור ; )71 עליכם לפתות (הפוך) ;
)73 סיום ; )76 נעלם ; )77 מגרמי־השמיים
; )79 אבן טובה ; )80 חי ימי ;
)82 מצבת־זיכרון ! )84 יפעה ! )85 אנה י !
)87 מסולם הצלילים ; )90 ואקום ; )92
מאדים ; )94 לוז ; )96 תו־דואר ; )97
השכלה ; )98 פקודה לנהג: זוז 101
מספיק 102 עבר 103 מילת־זירוז.

מאונך :

מכתבים
(המשך מעמוד )8
כל ההקדמה הזאת באה כדי לומר שאין
בין קוויזלינג לבין נוצריי לבנון ולא
כלום. סתם קלישאות המנוצלות לרעה ;
• מנהיגי המובלעות כפופים ללוחמים
הנוצריים בביירות. מנהיגי הלוחמים הנוצרים
בביירות לא הובאו לשם על־ידי
ישראל.
• אם יש מנהיגים בלבנון שהומלכו
על־ידי כובש זר, הרי הם דווקא הנשיא
סארכיס וראש ממשלתו סאלים אל־חוס.
בכוח הזרוע הסורית הצביעו צירי בית-
הנבחרים הלבנוני עבורם. הם מקבלים הוראות
משילטון־הכיבוש הצבאי הסורי וכל
״סמכותם״ נשענת רק עליו.
• הלוחמים הנוצרים בלבנון אינם אלא
מיעוטי וכי איזה גוף לוחם, מרדני, חצי
מחתרתי, העומד בפני צבא־כיבוש מאורגן
ורב עוצמה איננו מיעוט י כל העמים
הנכבשים, כולל הנורבגי, הרכינו ראש,
לפחות עד שהמיעוט הלוחם החל להיראות
כבעל סיכויי הצלחה.
• הלוחמים הנוצרים בלבנון מקבלים
סיוע מישראלי וכי איזה עם לוחם נגד
כיבוש זר לא חיפש סיוע מאוייב אוייבוי.
לא מר אבנרי ! אם אתה מתעקש לחפש
השוואות במקום שאינן קיימות, אז דווקא
ההיפך ממה שציירת במאמרך הנ״ל דומה
יותר למציאות:
• הפולשים־הכובשים של לבנון הם
הכוחות הפלסטינים, כולל המתונים שבהם,
ובמיוחד הסורים. הללו׳ יושבים בלבנון
הרבה יותר מישראל, ופלשו אליה לפני
״מיבצע ליטאני״.
• השליט ״הקוויזלינגי״ הוא סארכיס
ולא כמיל שמעון או פייר ג׳ומייל( .אם
לא מוצא חן בעיניך לכנות את סאר־כים
״קוויזלינג״ אהיה מוכן לקחת דוגמא
אחרת משלך :״פטן״ ,כאמור, בעיני אין
למישחק הדוגמאות ממילא ערך מתמטי).
י• הדומים למחתרת הנורבגית או למחתרת
הצרפתית הם דווקא הלוחמים הנוצרים:
גם המחתרת הצרפתית היתה מפולגת
בתוכה! גם היא עסקה בחיסול חש בונות
פנימיים, וגם היא קיבלה סיוע מ־
״אוייב״ רשמי, מבנות־הברית. חלקים
ממנה, בעיקר באזורים מרוחקים, אף קיבלו
לעיתים הוראות ישירות מ״האוייב״ —
בדיוק כמו מפקדי המובלעות הלבנוניות
שבגבול ישראל, וזאת על פי החלטת מנהיגי
המחתרת.
כל זה לא מוצא חן בעיני מר אבנרי,
שכן העיתונות הבידלאומית, אותה הוא
קורא בצורה סלקטיבית ביותר, סיווגה את
הנוצרים של לבנון בין ״הרעים״ שבעולם
ז הייתי אומר שזו באמת בעייתו האי שית
בלבד. עיתונאי רציני איננו יכול לומר
1( 011׳! 1(0111)׳! 1116 \\0111 £3018, 1 11316
.ק 1010)1 311 103)16 11ץ 01 אבל אפילו על
הקלישאות של חלק מהעיתונות הבין-
לאומית יש עוד מה לומר. הנוצרים
״ימניים״ ,״פאשיסטים״ ,״עשירים מנצלים״
וכר המוסלמים ״הפרולטריאט
המנוצל והמתקומם״? גם אני קורא עיתונות
בין־לאומית. כמו אורי אבנרי גם
אני סומך עליה כי אינני יכול לצערי
להכיר את העם הלבנוני מקרוב. ואני
קורא דברים, שאורי אבנרי, מסיבה בלתי
ברורה לי, אינו קורא, כמו, למשל, התיאורים
על מנהיג ״השמאל המתקדם״ של
המוסלמים הלבנונים ! המנוח כמאל ג׳ונ-
בלאט. לפי אותם תיאורים אין בעולם הרבה
מושלים פיאודלים בסגנון ימי־הביניים
כפי שהיה כמאל ג׳ונבלאט וכפי שממשיך
להיות בנו־יורשו. בכל מיקרה הוא נרצח
על־ידי ״המתקדמים״ הסורים, והבן ״המתקדם״
צועד היום בסך עם יתר הוואסלים
״המתקדמים״ של שילטון־הכיבוש הסורי
בלבנון.
מאידך קראתי בעיתונות הבין־לאומית
גם תיאורים על הנוצרים שבהר הלבנון :
אין שום הבדל בסגנון החיים, בעוני, בבעיות
החברתיות בין אלו לבין האיכרים
המוסלמים או הפלשתינאים. אין בין אלה
לאלה שום הבדל: שום ״שמאל״ ושום
״ימין״ .ישנו ייחוד לאומי, שבצדק או
שלא בצדק נותנים ונתנו תמיד לעצמם
מיליון בני אדם אלו, ואין לאורי אבנרי
זכות ליטול זכות בסיסית זו מהם.
ולסיום שאלה: אם נתעלם מהעובדות
שבשטח ואף מהבעייה ההומאניסטית, ונעסוק
לרגע ב״ריאל־פוליטיק״ האמנם טוב

ונכון למדינת-ישראל לסרב לתמוך בלוחמים
המבקשים עזרתה ורוצים להיות לה
לבני־ברית, ותחת זאת לסייע, ולוא גם
בעקיפין, לגדולה ולמסוכנת שבאוייבותיה,
לסורים? הלזאת מדיניות שפויה ייקראו
י.ד. כהן, מנהל חברת מונורא, תל־אביב

הכית כלי תחתית
התבשרנו על־יידי שר־האוצר, כי בק רוב
עומדים שוב להעלות את מחיר הדלק
ב־ס׳ .209 ההעלאה תבוצע, כמובן, רק
אחרי תשלום תוספת־היוקר של חודש
אוקטובר, כדי שאת הפיצוי על ההתייקרות
בדלק וכל הנובע ממנה יקבלו העובדים
השכירים, שהצליחו לרכוש מכונית
פרטית, רק בתוספת־היוקר של חודש אפריל
.1979 וכך, שוב יצטרכו העובדים

לממן בכספם את ההוצאות שלהם עבור
עבודתם.
בעבר כבר ניסו אלף ואחת פעמים
לארגן את בעלי הרכב הפרטי במדינה,
כדי שיהוו קבוצת־לחץ נגד הממשלה,
הרואה בהם חבית־ללא־תחתית, שאפשר
לשאוב ממנה בלי סוף. אלא שכל הניסיונות
נכשלו. הגיע הזמן שבעלי־הרכב
יתארגנו סוף־סוף נגד הסחיטה המתמדת
של הממשלה, הרואה בייקור מחיר־הדלק
מעיין לא־אכזב למילוי קופתה המתדלדלת.

?עבור
כערבי כמחסום
וביום ג׳ ,23.8.78 ,נסעתי !באוטובוס 475
של אגד מתל-אביב לעיר לוד. בערך בשעה
13.00 הגיע האוטובוס לשער הכניסה
של ׳שדהיהתעופה, ונעצר במחסום הנמצא
במקום. ואיש מג״ב עלה לאוטובוס !ושאל
אותי :״מאיפה ואתה?״ אמרתי :״טאיזור
באר־שבע.״ הוא פקד עלי :״רד.״ אמרתי :
״!אינני נוסע לשזז־-,והתעופה, אני ממשיך
ללוד, אתה יכול לבדוק !את חפצי, יש לי
תעודת־זהיות.״ !אמר לי !שוב :״קום ורד.״
ירדתי, תוך שהוא ואומר לחברו בקול
רם :״!תפוס אותו!״ ׳אמרתי :״אני לא
פושע, אני מעריך !את הבדיקות הבטחד
ניות, זכותך לבדוק.״ בשלב זה, האוטובוס
עזב את המחסום והמשיך בדרכו.
בינתיים בא החייל השני ולקח אותי
לצד. פקד עלי לפתוח את התיק שלי.
פתחתיו -והוא ישאל !אותי לתעודת־זהות.
הראיתי לו. אמדתי להם :״קניתי כרטיס
נסיעה ללוד העיר, ואני צריך להגיע לשם.
כעת האוטובוס נסע, מה עלי לעשות?״
יאמרו לי :״תמתין בצד, תיכף יבוא
האוטובוס ירקח אותך.״ חיכיתי כ־ 15 דקות,
אולי יותר, וסשלא הגיע כל אוטובוס, פניתי
אליהם שוב ואמרתי :״האוטובוס לא
בא.״ שאלו ואותי :״קניית כרטיס ללוד
העיר?״ ׳אמרתי :״כן.״ יאמרו :״תראה
לנו״.״ הראיתי להם. לקחו את הכרטיס יד
אמרו :״חכה.״ ואמרתי ״בסדר, אני מוכן
לחכות.״
חיכיתי עוד כמה דקות ,׳אולי רבע!-שעה
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 2141

בהדרי השיעקי!1ל״מבט״
עעים לישון־וגם להתעורר.

לקום בבוקר ולראות את הארון בציפוי פורמייקה
או מלמין -נעים.
לפתוח את שולחן האיפור ה״מתחבא״ -נעים.
נעים לראות את הצבעוניות החוגגת סביב,
את השידות והמדפים.
חדרי השינה של ״מבט״ -ההתחלה הטובה של הבוקר.
״מבט״ מייצרת חדרי שינה מודולריים ־
לניצול מירבי ופונקציונאלי של שטח החדר.
השיטה המודולרית מאפשרת לכם, זוג צעיר,
לרכוש היום מיטה זוגית וארון קיר, ומאוחר יותר
להשלים את מערכת השינה שלכם בעזרת שירות,
שולחן איפור ומדפים•.

רוהיטי

בהחלט אפשר לומר על חדר השינה של ״מבט״
שהוא גדל עם המשפחה״..
המיטה הזוגית מרווחת ונוחה, וגם לבעלי הרגליים

הארוכות היא אינה נגמרת מהר ...
ארון הקיר של ״מבט״ מאפשר לך יותר מ־ 20 דרכים
שונות לסידור פנים הארון. שידות, תאים, כסא
ושולחן איפור ־ הכל בצבעים מרתקים, בדוגמאות
מעניינות, באיכות מעולה ועם שרות ואחריות.
כדאי לחפש את חדרי השינה של ״מבט״.
320/0הנחה לעולים חדשים ולפטורי מס.

מ עג ר

מכלהלב

מטבחים וחדרי שינה

את רהיטי ,/מבט״ ניתן להשיג בז תל־אגיב: אבן־גבירול ; 18 חשמונאים ; 91 בו־יהודה ; 118 ככר המדינה ; 64 עמק יזרעאל • <44 חיפה:
הרצל • 13 ירושלים: יפו • 30 באר־שבע: קק״ל • 106 רמת־גן: הרצל ; 55 קריניצי • 59 פתח־תקוה: מוהליבר • 2כפר״סבא: טשרניחובסקי ; 28
ויצמן • 58 נתניה: שמואל הנציב • 13 רחובות: הרצל • 187 רמלה: הרצל •< 79 קרית״מלאכי: מרכז מסחרי א׳ י• דימונה: מרכז מסחרי חדש
• אשק לון: רח׳ ההסתדרות • 1נהריה: רח׳ הרצל, ככר העיריה ; רח׳ יד לבנים • 20 נצרת עילית: מרכז מסחרי .5

וה היה 0901131והה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק -,היה ״גיליון השנה״ .״איש השנה״ תשי״ג היה היועץ
המישפטי־ לממשלה, חיים כמן * ,שגילם בפעליו -,במהלד השנה,
את תהליד ״שבירתו של רוח האדם לתפארת המנגנון נטולי
הנשמה כיועץ מישפטי הפעיל כהן את ״השררה נגד האדם״.
בסיקור השנה אוזכר פועלם, לטוב ולרע, של דויד גן־גוריון,
משה שרת, יגאל אלון, גיאורגי מאלנקוב (יורשו של סטאלין),
מוחמד נגיב (מנהיגה הראשון של המהפכה המצרית) .הסקירה
השנתית התמקדה במפלתו של דור צעירי תש״ח, שהוכנע בידי
המימסד של הוריהם.
השבוע לפני 25 שנה פירסם ״העולם הזה״ כתבה מצולמת
תחת הכותרת ״טיול סוף־שבוע לקפריסין״ ,שתיארה את הבילוי
הנפוץ כיותר, לאלה שידם משגת לממנו, בתקופת החגים.

כמדור ״במרחב״ דווח על המאבק שהתנהל באיראן בין ראש־הממשלה,
מוחמד מוסאדק, לבין השאה הפרסי, שנאלץ. לנטוש
את ארצו לתקופה קצרה .״חקירה מיוחדת״ של צוות כתבי השבועון,
תחת הפותרת ״הסחורה: נערות מישראל״ ,חשפה את
התהליד שבו נילבדות צעירות ישראליות ברשת בינלאומית של
אספקת נערות לקאברטים ברחבי העולם.
בשער הגיליון: איש השנה תשי״ג, חיים כהן, היועץ המיש־פטי
לממשלת־ישראל (״המדינה — זה אני: הפקיד״) זהו שער
היסטורי, מפני שצוייר כידי שמואל בק, אז בצעדיו הראשונים.

צוואת ״הואשוו־לציוו״ * רהיטי המהגוני של פינחס לבון *
צנזורה תיאטרונית של בך גוויוו * מעצרו של שדר קוטלר
—י — —3נ<ג 8יוווווו> יזווו
העם העצ ם זה־עד
עם התחלת שנה יהודית חדשה, רגילים
אזרחי ישראל להפנות את תשומת־ליבם
לבעיות הדת שירשו מאבותיהם. רבים
זורמים לבית־הכנסת, ורבים עוד יותר,
מנסים לקבוע מחדש את יחסם אל דתם.
לעיני רוב בני הארץ הופיעה הדת
בדמות לא אהודה ביותר — אוסף של
טכסים שהתרוקנו מתוכנם, אשד קבוצה
של פוליטיקאים־רבנים מנסה, בהצלחה די
רבה, לכפות אותם על העם, בשיטות של
קנוניות מיפלגתיות, מבלי שיהיו צמודים
לכל מוסר או אידיאל שהוא.
האסון היה, שסלידת ההמונים מפני
מצוות־כפויות אלה העלימה מעיניהם את
התוכן המוסרי שהיה צפון בדת היהודית,
כמו בכל דת אחרת.
הקליפה והחדק. מותו של בן־ציון

מאיר חי־עוזיאל, הראשון־לציון, הרב הראשי
הספרדי, בשבוע האחרון של השנה,
הזכיר להמונים אלה שתיתכן גם דת אחרת.
כי עוזיאל היה אחד מאותם אנשי-
הדת שהגשימו את תורתם בחייהם הפרטיים,
הוא הצטיין באצילות־נפש וטוהר־לב,
שהיה בהם מן ההשראה העליונה.
צוואתו׳ אותה חיבר בידעו כי הוא נוטה
למות, היתה מיסמך אנושי נוגע ללב,
מסוגל לדבר אל לב הלא־מאמינים יותר
מכל הטפה עקרה. הוא מיעט לדבר בה
על הטכסים והמיצוות הפורמאליות, הרבה
לדבר על התוכן החי — ההטפה לשלום
בין ישראל לעמים, בין אדם לרעהו.
לו היו רבנים מסוגו של חי-עוזיאל מעיזים
לקום ולחסל את הקליפה המתה של
הדת, כדי לחשוף את התוך החי, יתכן
ויחם ההמונים היה משתנה לגמרי.

יורש העצר

השבוע, פעילות כימעט קדחתנית. הוא
סייר, ביקר, נראה בעשרות מקומות.
רבים ידעו מה סיבת פעילותו הפית־אומית
של פינחס לבון. האדם שנבחר על־ידי
דויד בן־גוריון כיורש־העצר שלו, התכונן
לרשת ירושה אחת כבר בחיי מורהו
— את תיק הביטחון *.
כבן־גוריון עצמו, פינחס לבון הוא איש
מיפלגה טהור. שום עניין אחר אינו מעניין
אותו. בתפקידים אחרים, בייחוד בתפקיד
שר־החקלאות, נחל כישלונות חמורים.
אולם לא משה שרת ולא לוי אשכול
יכולים להתחרות בו, כשנחוץ לטפל בעניי ני
מיפלגה, בהשמצות ובהערמה על יריבים.
כמו מורהו, עלול הוא לומר ברגעים
הלא־נכונים את אשר הוא חושב, ובייחוד
שהוא חושב דברים שאינם מרהיבים את
הלב. השבוע התכוננו נציגי הערבים לעורר
באו״ם את עניין החיפושים של צה״ל
בכפר טירה, שבמהלכם נישברו רהיטים
של התושבים הערביים. מסמר טענותיהם
יהיה פסוק מדברי לבון בכנסת :״מה יש?
לא נשברו פסנתרים ורהיטי מהגוני!״

תיאטח
ה ב די ח ה רציניח מד
כשקיבלה הבימה להצגה את מחזהו של
ההומוריסטן אפרים קישון, שמו הולך לפניו,
התפלאו רבים שהכירו את המחזה על
העזתה של הבימה, להעלות מחזה שהוא
כה ביקורתי בגישתו לענייני המדינה. ביניהם
היו: דויד בן־גוריון ומיפלגתו.
באמצע המחזה ישנו קטע שבו משוחח
צבי פרוצ׳קין, העולה החדש שהפך ל מנהל,
עם איתמר לבנון המיסתורי ומזכיר,
על מנת לעשות רושם על פקידיו,
ש״דויד כבר הסכים לזה״ .ולאיזה דויד
הכוונה — היה ברור למדי.
עם תחילת ההצגות התקשרה לישכת
ראש־הממשלה עם הנהלת התיאטרון, ביקשה
להוציא מן המחזה קטע זה, ש״יש בו
משום עלבון״ .הנהלת התיאטרון קיימה
דיון בדבר, והחליטה לקבל את הדרישה.
אולם נמצאו כמה שטענו כי קישון,
שברח מהונגריה משום שסירב לכתוב את
אשר הכתיבו לו השילטונות, לא בא ליש ראל
כדי לעשות את אותו הדבר.
החלטה ״פרטיזנית״ ,פחות או יותר, של
הבמאי והשחקנים פתרה את הבעייה. לאחר
הצגה אחת חזר הקטע למקומו.

״העולם הזה״ 829
תאריך 7.9.53 :
על אף התערבות תכופה זו של המיש־טרה
בעבודת הלהקה, פירשה זו את מחיאות
הכפיים של הקהל כהתחלה של
קאריירה בימתית חדשה.

כחתל
ב אי ס טנ בו ל, עלא לונ ק ה
כשהתרומם מטוס אל־על משדה־התעופה
בלוד, כדי להחזיר את שחקני הקבוצה
התורכית גאלטסריי לאיסטנבול, לא נשמו
מארגני התחרות לרווחה, כרגיל. הפעם נוכחו
כי לא הפיקו מהאורחים, מבחינה
כספית לפחות, את כל מה שיכלו. היה
נדמה השבוע, כי מיגרש באסה ** ביפו
היה ממשיך להכיל את 10,000 אורחיו הקבועים
אפילו לעוד 10 מישחקים, עד ש האורחים
היו מואילים לרדת ממנו מנוצחים.
הקהל, שחזה בשחקנים טובים מארץ
שכנה, לא השלים עם הרעיון שאין לנצחם
(נגד הפועל ! 2:2מכבי ,0:1עם הנבחרת
.)1:1גם במישחק האחרון, בו התייצבה
נבחרת מכבי־הפועל, לא נפלה הכרעה. אם
כי תוקפנות הישראלים הרעידה את המושבים
ביציעי האיצטדיון, הסתפקו התורכים
בתיקו, ניהלו את מישחקם הרגיל
והגדוש במרץ מוגזם. הקהל, אולי בשל
עצבנותו, לא אהב מלכתחילה את מיש-
חקם של התורכים.
הרגשה בלתי ידידותית, שריקות ורקיעות
היוו חלק גדול מתוך 90 הדקות של
המישחק. אחת הדוגמות האופייניות היתד,
שעה שנפצע השוער התורכי תורג׳אי, כתוצאה
מהתנגשות אווירית רגילה עם יהושע
(״שייע״) גלזר. לאחר שנחבש, הוכיח
גבורה רבה כאשר ניסה לרוץ אל שייע
ולנקום בו. הוא נעצר בעוד מועד על־ידי׳
חבריו, וזכה למיקלחת צעקות ״בוז״ חמה
מפיות הקהל. העיר חיים גלזר, אחיו של
שייע, שישב ביציע :״אם היה קורה מיקרה
דומה באיסטנבול, היו מוציאים את השוער
הישראלי על אלונקה.״
התורכים לא הוצאו על אלונקות. הם
הורשו להתלונן ולהתחצף, נוכחו כי בישראל
האווירה נוחה יותר מאשר במולדתם,
לפחות כשהמדובר בקהל. וכאשר
קרה ששופט גרם להם עוול, במישחק
הראשון, מיהרו לקנות את עיתוני הספורט
והבוקר, כדי להראות בארצם את תגובתו
החריפה של הקהל להחלטה.

ל מ רו ת ה מי ש טר ה
באולם ישבו כמה מאות אנשים שציפו
לעליית המסך, כאשר הופיע קצין מישטרה
וביקש לעצור את עודד קוטלר ,״מנהל״
תיאטרון הנוער החדש, קלעים. הסיבה למעצר:
בית הפועל, שבו עמדה הלהקה
להציג את הצגת הבכורה של מאז צילצל
הפעמון* ,אינו מתאים, להצגה.
השוטר שוכנע כי לא השחקנים אשמים
אם הושכר להם אולם בלתי־מתאים,
ונשאר עד לסוף ההצגה. כשאר הצופים,
ראה להקה של בני 15 עד 18 מגישה פרי-
ביכורים, תוצאה של יוזמה חופשית, בלתי
משועבדת לכל מיפלגה או אירגון.

חיים נתן

עם בחירתו כאיש־השנה תשי״ג פורסמה תמונה זו של מי שהיה
אז היועץ המישפטי לממשלה, ואחראי לייזום חוקים חמורים
ביותר. איש לא חלם אז כי כהן יהפוך אחד השופטים הליברליים ביותר בבית־המישפט
העליון. התמונה צולמה במישפס ״מחתרת צריפיך. מימין יושב הפרקליט שמואל תמיר.

נ 12

* ואכן הפך לבון לשר־ביטחון. בתקופת
כהונתו התרחש העסק־הביש, שהוליד
את ״פרשת לבון״.
* מאת ישראל (איזי) אברהמי, שהוא
גם הבמאי.

י• שחקן הבימה הצעיר יהודה אפ־דוגי,
אשר נשא בימים אלה לאשה את
אולי שוקו, בתה של הזמרת יוספה
שוקן, לא הצליח ליהנות מחופשת שלושה
הימים שנותנת הבימה לכל שחקן הבא
בברית הנישואין, וזכה רק ביומיים.
הסיבה: מחליפו בזעקי ארץ אהובה, שמו אל
עצמון, ששיחק קודם בתיאטרון
העממי, קבע תאריך נישואיו לאותם הימים.
!• מבט מרחיק־לכת לעתיד הוכיח סגן-
אלוף רחבעם (״גנדי״) זאכי: כשמלאו
לבנו יפתח־פלמ״ח שנתיים, הסיעו למצדה
והעלהו על ראש ההר. אמר גנדי:
״זו תהיה מסורת־מישפחתית — בכל יום-
הולדת יעלה יפתחיק להר, תחילה בעזרתי
ואחר־כך בכוחות עצמו.״
*״ כיוס איצטדיון בלומפילד.

לון מזמינה אותך לפלות

יום עם פארה

לקראת הצגת סדרת תכשירי טיפוח השיער
״פארה פוסט״ של פברו׳ה, מכריזה לון על מבצע
יחיד במינו:
בילוי יום עם פארה, בעת ביקורה הקרוב בארץ.
כל הקונה ממוצרי הדס או פברדה בסכום של
100. -ל״י ומעלה עשוי לזכות באחד הפרסים הבאים:

פרס ראשון

בילוי יום שלם בחברת פארה פוסט מייג׳ורם
בעת שהותה באת וזכות קנייה בסך 5,000. -ל״י
ב״בית היופי לון״

פרס שני

זכות קנייה בסך 4,000. -ל״י ב״בית היופי לוך:

פרס שלישי

זכות קנייה בסך 3,000. -ל״י ב״בית היופי לוך:
כל מה שעליך לעשות הוא, למלא בעת הקנייה
את תלוש ההשתתפות ואולי את או אתה תהיו הזוכים
המאושרים שיזכו לבלות יום גדוש חויות
בחברת פארה פוסט.
דרשו את תלוש ההשתתפות בתמרוקיות, אצל דיילות
היופי של לון בשק״ם, בהמשביר לצרכן,
בכל־בו שלום וב״בית היופי לוך:
המבצע יסתיים בסוף חודש אוקטובר.

לנץ. פברדה. הדס.
תכשירים לאיפור וטיפוח החן שעושים לך יופי.

. 31=135

הפילוג בר ש הוא תחנה חושה בדונו העקלקלה של שמואר תמיר

או זרזאג
>> חרי שהפידוג הוא כבר עובדה
י * קיימת ,׳ונערכת חלוקת הנכסים יוחלו־קת
הח״כים יבין ׳שיתי המיעי־ותגועות שיצאו
בשריקה מהבלון הנפוח ששמו ד״מו, התיישבו
חברי־הכנסת של ד״ש ומנהיגיה
לשעבר לבחיון: מה !בעצם קרה? מרוע
התפרקה התנועה?
חילוקי־הדיעות הפוליטיים, או הבדלי־ההשקפות
בין חברי התנועה, כמעט שלא
היו: משמעותיים. בסל המופלגות האחרות
קיומיות קבוצות החלוקות בדיעותיהן וותר
מאשר הוריבים הגדולים ביותר בד״וש־לשעבר.
בליכוד יושבים ביחיד חאשי ה-
מיפלגיה הליברלית היוניים עם גאולה כיהן

וחבורתה הרעשנית. במערך יושבים ׳תיחת
אותו גג אנשי מפ״ם ויוסי:שריד עם עמוס
הדר ׳ושושנה ארבליואלמוזלינו. במיפד״ל
חברים ראשי ותומכי גוש־ואמונים, כרב
חיים דרוקמן וזבולון המר ,׳לצד דויד
גילם ׳ואבריהם מלמד ,׳שהם יונים קיצוניות.
בלפי חוץ נראה ׳באילו תאשמו; היא
באופיו: של ידיו. חברי דיוש ׳מהשורה השנייה
והלאה, הניזונים מהדיווחים בעיתונות
ומרכיליויות ׳שלא ממקור חאשון,
טוענים עתה כי אופיו הסליתי-ימתסשיר של
ידיו, חויסד-הסבלניות ישלו כלפי יריביואו החולקים על ידעתיו וחומר־הגינותו, הם
שגרמו את פילוגה של ד״׳ש. האטת היא

שיאופייו ישל ידין הוא ניאופיו של כל פוליטיקאי
אחר מרמתו, אולי עם פחות
תבונה. אבל סגוליות ׳אלה בוודאי שאינן
מפרקות מיפלגה בעלת־מעוף ו״הדוות־יצי־רה״
,כפי שד״־ש נראתה, לפחות לחבריה,
בתחילת דרסה.

8כמי קיץ
ך*; תשוכה האמיתית נמצאת אצל
י 1אותם שהיו מקורבים לצלחת בד״יש,
מנהיגי מייפלגה. זיו !וחברי־הכנסת שלה.

בשיחות פרטיות, ולעיתים גם בשיחות-
לפירסום, תיולים מחבית חברי־הכנסת
לשעבר של ד״ש את קולר הפילוג בצווארו
של ׳שר־המישפטים ׳שמואל תמיר. מאשימי
תמיר ׳נמנים עם שני הפלגים של ד״זש,
הדמוקרטים ואנשי שינוי:
אמנון רובינשטיין על תמיר, במסי-
בת־ד,ניצחון שערך רובינשטיין בביתו אחרי
תבוסת ידין ׳במועצת ד״!ש :״׳תמיר עשה
לנו את ׳העבודה. יתמיד השתלט על ידין,
וכל אחד יודע מי זה תמיר.״
מרדכי דירשוכסקי :״תמיר הוא
הלאה. בכל מקום שהאיש הזה מגיע
אליו, תמיד יש שיינאות ודברים רעים.
ביום שהוא נכנס לד״ש נגמרה ד״ש, אבל
אולי זה טוב.״
שמואל טולידאנו :״תמיד הוא מוקיון׳
יאבל ההשפעה ישלו יעל ידיו היתד,
כל־כך חיזקה, עד שזה עזר לנו מהר מאד
להבין מי זה באמת ידיו.״
זייזץ עטשי ו ״תמיר הוא אסון לא רק
לד״וש ,׳אליא לכל הממשלה והכנסת. בגלל
תמיר נהרסה ד״יש.״
מאיר עמית ו ״אחת הסייבות שלוא
הלכנו לבסוף עם ידין, היתד, תמיר.״
דויד גולזמב :״אני לא רוצה לומר
מילד, על ודין, אבל מי שמכיר אותי ייודע
בדיוק מה דעתי על האיש הזה.״
שלמה אליהו ,׳שהצטרף לקבוצת ידין־
תמיר :״לא היותי לוקח את תמיר סשותף
שלי, וגם לא הייתי עושה איתו עסקים.״
מרדכי אלגברלי, שהצטרף לקבוצת
ידין־תמיר :״׳תמיר מוביל את ידין באף.״
שפיק אסעד, שהצטרף אל קבוצת
ידיך תמיר :״עכשיו תמיר הוא פיתאום
ביעד שלום, מחר הוא יהיה בעד מילחמה,
מחרתיים יסעד שלום וכך הלאה. איני ליא
מאמין לאיש הזה בשום דבר.״
אסף יגורי הובא על-ידי ׳תמיר ליד״ש
מהמרכז החופשי, והיום אינו מחליף מילה
עם תמיר. ייגורי נמנע מלהצטרף לקבוצת
ידין־תמיר רק ביגלל תמיר :״המיילד,
,׳שקרן׳ היא ׳מהמאה בשביל האיש הזה.״
בנימין הליוי, אהרי !תבוסתו בהתמודדות
עם תמיר על משרת שר־המישפטים :
״קש לי הרבה להגיד עליו, אבל כל מד,
שאגיד עכשיו ישיתמע כאילו אני אומר
את זה מפני שהפסדתי כהתמודדות.״
עקיבא נוף, נאמנו של ׳תמיר, בתקופה
שבה היד ,׳בריב עם יתמיד :״אני מאוכזב.״
ייגאל ידין, ערב כניסת תמיר לד״ש :
״מה אני יכול לעשות? הוא סידר אותי.
אני צריך אותו כמו קוץ בתחת!״
ארבעה־עישר חברי־הכנסת האלה של
ד״ש׳ ילא היו צריכים להיות נביאים כדי
לדעת לאן יביא תמיר את מיפלגתס, שהיתל׳
חדשה. כל שהיה עליהם לעשות היד,
לקרוא עתונים ולבחון את דרכו הפוליטית
ושל שר־המ״שפטים, כדי להקיש מהם בידיי?
לאן מועדות פניו ישל ׳תמיר. ולאיזה
פח הוא עתיד לגרור את מיפלגתם.

פרק א׳:
חרות,
פעם ראשונה
^ מיד חזר מגלות קניה כשהוא מנסה
• להציג עצמו כגיבור אצ״ל. על־פי
טענת תמיר, הוא יהיה ׳מבכירי לרחמי היאצ״ל
׳בירושלים וסגן מפקד האצ״ל יבעיר זו.
האמת הייתה׳ כמובן, שונה: תמיר יהיה
עסקן של אצ״ל, מונח שהייה כימעט בלעדי
לו מאותר .׳תקופה, לא ירד, אפילו כדור
יאחד בקרבות; ׳ובוודאי שלא הייה איוש־מיבצעיט
׳בכיר בירושלים. בהגלייתו של
תמיר לקניה ,״חד עם גיבורי־מחיתרות
אמיתיים, יעשו הבריטים לתמיר טובה, והפכו
אותו ׳לוחם ׳בעיני הציבור.
תמיר לא התגייס לצד,״ל, למדות הקרבות
העקובות מדם של מילחמת־ד,עצ מאות
,׳שהיו בשיאם כשחזר ארצה. הסיבה

הסימפוניה הבלתי־גמווה־תשע התחנות שר חמיו (עו כה)
הרישמית שלו והיחד שהוא אינו אוד,ב
את שר-הביטחון דאז, דויד בך גוריזן,
מתנגד ׳למדיניותו ולכן אין הוא מתגייס.
אין ספק שלפחות לוחמי אצ״ל ולה״י, ש הצטרפו
לצד,״ל ׳בהמוניהם, ושרבים מחבריהם
ניספו בקרבות, לועגים ׳בליבם לתירוץ

׳בעת ׳שאחרים נלחמו, יבול המיר לזנק
במלוא רוח־הקר׳ב שלו לפוליטיקה הישראלית
החדשה, שהיתר, אז בהתהוותה. מנחם
׳בגין היה מסוק אז ׳בחיסול התנועה הרוויזיוניסטית,
שבראשה עמד מי שמכהן
היום כשר־הבריאות ׳בממשלת בגין, אליעזר
שוסטק. תמיר היה מהלוחמים הראשיים,
בשמו של בגין כמובן, בשוסטק. היה זה
רק צחוק הגודל שכעבור כמה שנים הקימו
תמיר ושוסטק יחדיו את המרכז החפשי.
׳חרות של בגין חיסלה את מיסלגתו
של שוסטק, אולם בגין עשה אז שגיאה.
למרות שתמיר נחשיב ׳פבן־טיפוחיו, כ״גא׳ון
הצעיר של בגין,״ לא ביקש בגין מתמיד
להיות מועמד לכנסת. בגין הסביר, מאוחר
יותר, כי ׳תמיר היה אז צעיר ( )25 וכי הוא
רצה לעצבו פוליטית לפני שייכנס לכנסת.
כלפי חוץ קיבל ׳תמיר הסבר.זה של בגין,
אולם ׳באותו רגע החלה פועלת בנפשו של
תמיר התכונה המשוכללת ׳והעיקבית ביותר
שלו: האהבה לשמואל ׳תמיד.
תמיר התחיל לחתור תחת מנהיגו. בנוהגו
הוא הצליח להרשים כמה עסקנים צעירים
המתחילים את דרכם, וחשב שריכז עוצמה
נגד המנהיג הוותיק.
הקרע הראשון בין תמיר לבניו התחדד
בשנת ,1953 כאשר ׳תמיר הציע בפומבי
לבגין לקחת דוגמה מדויד בן־גוריון ולפרוש
לשדרדב׳וקר, כדי ׳להיות לנביא.
תחת זאת פרש תמיר מחרות.

פרק ב׳ :
המי שפטים
ה סג ס ציוניי ם
׳מיד גילה ־את סוד יחסי-הצי׳בור, ה!
4פירסומת והעיתונות, והתרכז בכמה
מישפטים !שהעלו אותו לסותרוית כעורך-
דין חריף ומוצלח, וכלוחם הצדק.
במי׳שפט עמוס בן־גוריון נגד שורת

המתנדבים בלט תמיר כמייצג השורה.
עמום בן־גוריון חוסל מהבחינה הציבורית,
תמיר הפסיד, את המישפט וזכה בפירסומת
עצומה.
גם במי׳שפט קסטנר, שביו היה יש׳ראל
קסטנר רק עד, הפסיד תמיר בסופו ׳של
דבר את המישפט. אך קסטינר הפסיד את
חייו ותמיר זכה בפירס׳ום. שוב, תעתועי-
הגורל: עמוס בדגורי׳ון היה ממייסדי ד״ש
ופרש בטריקת־דלת מהתנועה, עוד לפני
הבחירות, אחרי ׳שתמיר התקבל אליה. ואילו
בנימין הל׳וי, שהיה השופט במ״שפט
קסטנר, ושקיבל את כל עמדותיו של
תמיר, נישאר עם תמיר עד היום.
באותה תקופה נוצר קשר הדוק בין
העולם הזה לבין תמיר. הקשר החל ביגלל
העובדה ׳שהיה זה ׳העולם הזה שחשף
׳לראשונה !את פרשת עמוס בן־גוריץ .׳במהלך
השיחות היומיומיות כיטעט ׳בין
העולם הזה ובין תמיר, קיבל תמיר רבות
מעמדות העולם הזה בענייני חוץ ופנים.

היתר, מהירה מזו של ידין. הם זנח׳ו את
,תמיר והצטרפו לגלריה ,׳שמאז לא חדלה
׳להתרחב: זו של שונאי תמיר.
שני ׳קוריוזים מאותר, תקופה: באסיפת
בחירות שנערכה בקולנוע מוגרבי אמר
תמיר לאנשי חרות, שבאו להפריע לו
׳באסיפת :״אלוהים ירחם על המדינה אם
׳אתם תגיעו לשילטון!״ כיום מכהן תמיר
כשר ׳בממשלה של חרות.
קוריוז שני :״המישטר החדש״ הוציא
לאור שבועון בשם יעד. באחד הגיליונות
הראשונים שלו -פיירסם יעד תמונת־שער
של אלוף־מי׳שניה (מיל ).בנימין ג׳י׳בלי,
תחת הכותרת :״הקצין הבכיר״ .היתד, זו
עבירת־צ׳נזורד .׳ביטחונית חמורה, מאחר שהצנזורה
פסלה אז כל רמז ל״עסק ביש״
או ל״פרישה״ ,׳ובעיקר את זיהוי הדמויות
המשחקות ביה. שוטרים יצאו לקיוסקים
בכל רחבי הארץ כדי להחרים את גיליונות
יעד. היתה זו העבירה הראשונה של שר־המישפטים
שמואל תמיר על החוק.
סופו של ״המישטר החדש״ מזכיר במידה
רבה את סופה של ׳ד״׳ש .׳תמיר נבהל, פחד
לרוץ לבחירות והתנועה התפרקה, ורוב
שותפיו הפכו שונאיו המושבעים.

ף 1957 היה אורי אבזרי בין מקימי
! 4גוש פוליטי־רעי׳וני שנקרא ״הפעולה
השמית״ ,שמצעו רחב־ד,ממדים נודע בשם
הנזינשר העיברי. תמיר לא פיגר אחר
אבנרי, הקים גם הוא גוף פוליטי, שנקרא
״המשטר־החדש״ .תוכניתו של תמיר היתד,
העתק כימעט־מ״לולי מהמינשר העיברי,
תוך השמטת כל העמדות הבלתי-פוסולא-
ריות שהיו במינשר העיברי, כגון פתרון
בעיית ׳פליטים והקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל. כשה תבקש תמיר להגיב על
הפלגיאט, הוא אמר :״אין קופירייט על
רעיונות.״
כוונת תמיר היתר ,׳להתייצב ב־ 1959לבחירות
לכנסת הרביעית. הוא אסף סביבו
כמה גרוטאות שנפלטו ׳ממיסגרות פולי טיות
אחרות כמו העסקן הרוויזי׳וניסטי הוותיק
אברהם וינשל ואליעזר ליבנה, ש נפלט
בסערה ממפא״י. גם כמה אנשים
חשובים, כמו הפרופסור ישעיהו ליבוביץ,
התפתו להצטרף. כל אלה האמינו באמת
ובתמים בתמיר, כפי שהאמין בו ידין שנים
רבות אחר־כך. אולם ההתפכחות שלהם

פרק ד׳:
חרות׳
פעם שנייה

פרק ג׳:
המי שטר החדש

^ מיר רץ ׳אל ׳מנחם בגין וביקש סליחה
• ומחילה.
׳מטעמים משלו, עשה בגין את השגיאה
משנייה שלו, בקשר לתמיר, סלח לו, ואף
הבטיח לו מקום ריאלי בכנסת. תמיר
הוכיח את ׳תודתו למי!שסלח לו, בהתנהגות
של כלבלב־׳שעשועים המנסה להתחנף ׳אל
בעליו אחרי שספג ממנו מכות.
הוא הפך ׳נושא־הכלים של בגין ,׳תרתי־משמע;
.כשבגין היה חיזר מחוץ־לארץ,
המתין לו ׳תמיר ׳באולם הכניסה של זמ׳ל־התעופה
לוד והיה ׳נושא את מיזוודותיו.
אי־א׳סשר היה ׳שלא להיזכר בכך לפני כשמונה
!חודשים ,׳עת המתין תמיר לידיו
בנמל־התעופה בן־גורי׳ון ,׳וערך עימו הסתודדות
חברית. בעיקפות המודע המפוקפק

שמסר אז תמיר לידין, החליט זה על
הצטרפות לממשלה.
׳תמיר ׳נבחר לכנסת השישית מטעם חרות,
והיה מחובשי הספסלים האחוריים של הכנסת.
היה לו ׳ברור שמצבו בחרות עדיין
׳אינו מאפשר לו להידחק ולנסות להתייצב
בשורה הראשונה של מיפלגה זו, בעיקר
׳בכל הנוגע לפעילות ראוותנית בכנסת,
והתיסכול ביעבע כקירבו, בייחוד למראה
הפעילות הדינאמית של סיעת״היחיד של
תנועת העולם הזה — כוח חדש.
שנה אחר־כך ב־ 1966 הניף ׳תמיר בשנית
את ׳נס המרד בבגין, עם כל עורסתו הפוליטית
של תמיר, הוא נסחף לעיתים
קרובות מדי להאמין בשקרים של עצמו
ובהערכות־המצ׳ב הכוזבות, שבהן הוא מנסה
לשכנע ׳את ׳חסידיו השוטים.
תמיר לא העריך נכונה את כוחו לעומת
כוחו ׳של בגין, סבר ׳באמת ובתמים שיצליח
לקחת את שרביט הנהגת חרות מידיו
של בגין ולהמליך עצמו על התנועה. התוצאה
היתד. היפוכה בדיוק: חרות הביעה
אמון מלא ובבגין, ותמיר מצא עצמו בראש
מיעוט קטן ומגוחך.

פרק ה׳ :
המרכז החופ שי,
פעם ראשונה
ף*) שנת 1907 סילקה חרות את תמיר.
^ הוא נאלץ לכונן סיעה נפרדת קטנ טנה
בת שלושה חברים .׳תמיר ביקש ל עצמו
את השם ״הגוש החופשי״ ,אולם
ישם יומרני זה לא הוענק לו על-ידי ועדת־הכנסת.
הוא נאלץ להסתפק בשם ״המרכז
החופשי״.
כדי לנגח ׳את חרות, ערך תמיר בדק-
בית יסודי סה׳שקפות־החיים שלו ׳ובהש קפותיו
הפוליטיות. הוא הפך יונה אופנתית,
תקף את הקו ה,ניצי ״האנאכ׳רוניסטי״ של
חרות, הציג ׳עצמו כליברל, מתון השואף
לפשרות עם הערבים, לעומת חרות, האו חזת
׳בסיסמות ׳שאבד עליהן הכלח, כגון
ארץ־ישראל־השלמה.
כעבור חודשים אחדים שינה תמיר את
עמדותיו הפוליטיות ואת השקפת עולמו
מן הקצה אל הקצה. מילחמת ששודד,ימים

הפוליטית שלו בניפוח פרשו; קטנה של
אוטוקרס, לממדים של שערורייה ציבורית
סבירה ולהציג עצמו, כמו ׳בתקופת מיישפטי
עמוס בן־גיוריון וקסטנר, כלוחם בשחיתות.
בעורת יחסי-ציזבור רעשניים, שאורגנו
עבורו על־״די חניכו ונושא־כליו באותם
הימים, אהוד אולמרט, הצליח תמיר להסעיר
את הארץ -בפרשת אוטוקרס ומנהלה
יצחק שובינסקי. כאשר זוכה שויבינסקי —
׳אחרי הבחירות — מכל אשמה, כבר אכל
יתמיד את פירות הפירסומת.

פרק ו׳:
ליכוד,
פעם שלישית

תמיר עם ידין
סתי הוא יודח?
(המשך מעמוד )15
פרצה והסיתיימה, בגין וחבריו נאלצו למתן
את התבטאויותיהם, ביגלל היותם חברים
בממשלת־הליכוד־הלאומי. תמיר החליט
להיות האופוזיציונר הימני מיספר אחד של
הכנסת. לרעת׳ תמיר, הסוס הנכון באותה
עת היה סוס של קיצוניות, של ארץ-
קשדאל־השלמה ומה שניראה יאז הקו הלאומי
הגיא .׳תמיר התחיל תוקף את מנחם
׳בגין במנהיג רכרוכי ופשרן, ודרש לספח
לאלתר למדינה את כל השטחים שנכבשו
על־ירי צה״ל במילחמה. במיסגרת הדימוי
החדש שלו, המציא תמיר את הסיסמה,
שכיום אסור להזכירה לו :״שטח משוחרר
לא יוחזר!״
ערב הבחירות שיל 1969 אי־אפשר היה
שלא להבחין בהתנהגותו של תמיר, כאילו
׳הניצחון בבחירות מונח כבר בכיסו. אך
במוצאי יוכדהבחירות. כאשד תמיר יישב
׳באולפן הטלוויזיה ושמע ׳מהס׳טטיסטיקאי
חנוך סמית כי המרכז החופשי לא יעבור,
כנראה, את אח׳וז־החסימח, היה כאיש שחרב
עליו עולמו. מאוחר יותר התברר כי תמיר
אכן עבר את ׳אחוז־ד,חסימה, ובעזרת עודף
קוליות ישל כמה עשרות בודדות גבר על
עודף־הקולות ישל רק״ח, הצליח להכניס גם
את מיספר שניים ישלו ברשימה, אליעזר
׳שוסטק. ערב הבחירות עציר ׳שרות־הביטחון
כ־ 200 פעילים של רק״ח. אי-אפשר היה אז
שלא להמציא את הבדיחה שהיה זה דווקא
שרוודהביטחון שהכניס את שוסטק ל כנסת.
בפעם היחידה בחייו שבה הופיע
׳ברשימה עצמאית ׳בראשותו, זכה תמיר
בפחיות קולות מאשר ׳תנועת העולם חזה
ומק״י ישל שמואל מיקוניס.
אחרי בחירות 1969 התגבשה בליבו של

תמיר החלטה: לעולם שלא להתייצב עוד
בבחירות לכנסת לבדו.
כמה חודשים לפני הבחירות של 1973
נעור תמיר. הוא התחיל את ההתחדשות

תמיד עם רם רון וכנימין הלוי
לאן הוא יילד?

ך סידן נוסף של תמיר להתלבש על
אחד מגילויי העולם הזה, פרשת
נתיבי־ נפט, שהיתר, חמורה בהרבה מפרשת
שובינסקי, נכשל.
אולם תמיר למד כי אי־אפשר לסמוך
יתמיד על תמימותו של הבוחר, וכי יחסי-
ציבור אינם ערובה להצלחה בבחירות. הטרמפיסט
הניצחי חיפש שוב טרמפ.
באותה תקופה פתח אריק שרון ביוזמה
להקמת הליכוד. שריון, שהיה גם אז טירון
בפוליטיקה, קיבל בזרועות פתוחות את
הידידות החדשה, שהציע לו האינטריגנט
הוותיק והמנוסה שמואל תמיר.
שרון הצליח ביוזמתו, אך ברגע האחרון
ממש, ערב חתימת הסכם הליכוד, ניסה
תמיר, בייצר־ההרס המוכר שלו, לטרפד
את יוזמת שרון ישבה תמך קודם־לכן.
לגבי יתמיד יהיה זה ׳מאוחד מדי. הליכוד
קם, תמיר מצא עצמו בפנים, ואריק שריון
הצטרף למחנה ׳שונאיו־בנפש שיל תמיר.
שוב מצא תמיר את עצמו תחת מרותו
של בגין, מנהיג הליכוד. אך בגין, שעשה

נכנם לכנסת — אלא שהפרשה הפכה
אותו שונא מושבע של ׳תמיר.

המרכז החופשי,
פעם שנייה
*** נתיים אחרי הבחירות לכנסת,
י אירע הקרע הגדול בתוך המרכז
החופשי הקטן.
׳רבים תמהו עוד קודם־לכן כיצד מצליח
אליעזר שוסטק, המקובל גם על יריביו,
כאיש הגון, להמשיך להצדיק את כל מעשיות
תמיר.
הרמזים הראשונים לקרע בין שוסטק
לתמיר באו ממיזנון הכנסת. השניים החלו
יושבים ליד שולחנות נפרדים, כשתמיר
אינו חדל ללעוג לשוסטק ולהשמיץ אותו,
אם כי שוסטק שמר באותה עת על שתיקה.
אולמרט, שלא שכח לתמיר את בגידתו
בו ערב הבחירות, שפך שמן על
המדורה, והפיצוץ היד, בלתי־נמנע.
המרכז החופשי התפלג לשני חלקים
שווים: המרכז החופשי החדש שבליכוד,
עם תמיר ונוף, ו״המרכז העצמאי״ ,שנותר
אף הוא בליכוד, עם שוסטק ואולמרט.
פרק ח /

המרכז החופשי,
פעם שלישית
ולם תמיר סבל בליכוד. שוסטק,
שהצטרף ביגתיים ללע״ם, היה מקובל
על אישי הליכוד יותר מאשר תמיר.
בגין גילה לו חיבה מכוונת, כדי לעקוץ
את תמיר, למרות הקרע בין שוסטק לבגין

תמיר כאסיפת התנועה ׳הדמוקרטית (משמאל: השר כץ)
מי יחנוק את מי?
עתה את -שגיאתו השלישית לגבי תמיר,
׳בכך ישהסכים לצירופו לליכוד, החלו ל הגיע
שמועות על החתירה הבלתי-פוסקת
של תמיר נגדו. יעל ׳תמיר גם היה להחליט
ימי ׳מבין שני הצעירים ששירתו איותו כנאמנות
יזכה במקום השלישי, שהוקצה
למרכז החופשי ברשימת הליכוד. מקום זה
לבדו, נחשיב אז לריאלי, בעוד שד,מקום
הרביעי ניחשב אז כ׳ב׳לתי־ריאלי. שני המועמדים
היו אהוד אולמדט ועקיבא נוף.
הבחירה היתר, קשה: שניהם שירתו את
תמיר בנאמנות ללא־גביול והיו מסורים לו
בלב ובנפש, אם כי אולמרט היה מקורב
יותר לתמיר. לבסוף בחיר יתמיד בנוף,
צעיר מזוקן שהתפרסם כזמר במועדונים
ירושלמיים, ומי ׳שמדי פעם כתב גם שירים.
בבחירתו בנוף הוכיח יתמיד ושוב כי
אין הוא נאמן ׳לאיש ,׳אולם הבחירה היתד,
־נכונה ׳מבחינתו. אביו של אולימרט ידוע
כאחד מנאמני ׳שוסטק, ולמרות שבאותה
העת היה יתמיד שרוי בירח־דבוש עם
שוסטק, הוא בבר תיכנו את הבאות. יתמיד
גם ידע כי נוף רכרוכי מאו׳למרט, וכי יהפוך
לצילו, ללא כל סיכוי ישיתמרד.
אולם הבחירות הפתיעו, הליכוד קיבל
יותר קולות מכפי שציפה, וגם אולמרט

ב־ .1949 אנשי חרות אינם יכולים לשכוח
לתמיר עד היום את בגידותיו בהם, וגם
כאשר בגין, מתוך מניעים טאקטיים, מוכן
לעיתים לחייך אליו, למרות שינאתו העזה
לאיש• ,מחרימים אותו ותיקי חרות. אצל
הליברלים תמיר מוקצה מחמת מיאוס.
תמיר היד, חייב לעזוב את הליכוד. יותר
מדי עלבונות ובזיונות ספג שם, והיה
לו ברור כי ערב הבחירות, לפני מינויו
ברשימה לכנסת, ייערך חשבון שיפגע בו
יותר מכל. אז הוקם המרכז החופשי ג׳,
המרכז החופשי שאינו בליכוד.

פי ק ט׳:
חיפוש מי פ לג ה
^ מי רידע שאסור לו ללכת לבדו
• ״ בבחירות. בעוד שנכנס לליכוד כנץ
קיצוני, הוא פרש ממנו עתה כיונה מתונה,
ראציוגלית ופשרנית, בהתאם לאופנה ש אחרי
מילחמת יום־ד,כיפורים.
תחילה ערך תמיר גישושים אצל הליברלים
העצמאיים. אולם הכרזתו של מי
שעמד בראש הל״ע, משה קול :״האיש
(חמשו בעמוד )46

50 1030

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיוגל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.

שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.

חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.

אריאל ,
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

וז 13ס < 0רת 3וו^רו -3וו6 1116 1־ 105 31 חו 601ז 10 3 )101ח 350ח 3ק 1^3110031

מכתבים
(המשך נזעמח־ )8
נוספת. ואז פניתי לחייל ׳ואמרתי :״אני
לא !באתי לחכות אצלכם. אתם הורדתם
אותי מהאוטובוס, דלפי דעתי אתם אחראים
להחזיר אותי לאוטובוס ,׳על־מנת שאמשיך
בדרכי.״ שוב !אמרו לי :״!תחסה.״ אמרתי :
״אינני יבול לחפות, אולי תז!מין עבורי
מונית ׳בטלפון ן או! ,אני מבקש, תזמין
לי מ״שטדה.״
!שאל :״למה מישיטרה?״ אמרתי :״אני
רוצה להתלונן על התנהנותכם.״
!אמר לי !בלעג :״הנה ישם יש שוטרת,
תתלונן אצלה.״
ביקשתי ממנו. את כרטיס האוטובוס ושקיבל
קודם־לכן ,׳והתחלתי להתרוצץ בין
סונית למונית, עד שמצאתי מונית שלקחה
אותי ליעדי.
ממיקרה זה צצות !אצלי הדסה מאד
שאלות .׳ובזכרוני מאותו יום. ,נחרתה ׳בשחורים
התנהגות האנשים המופקדים ספתח
אחד המקומות החשובים ׳במרינה, והאטו־רים
לשמור יעל ביטחון המדינה וביטחון
אוכלדסיה. לפי דעתי, עקשנותם הטיפשית,
המעוררת סלידה, מחייבת ׳בדיקת הנושא,
מתוך הנחה! ,שיבני־מיעוטים לא מעטים
נתקלים ׳בהתנהגות דומה. שתיקה על
מעשי אנשים באליו מעודדת את המשכם.
לכן ׳בחרתי בפנייה זיו, מתוך ׳אמונה יש־העניין
ייבדק ׳ויופקו מסקנות.
אולי למותר לציין, שאני !אזרח, יליד
מדי׳נת־״שדיאל, יוער לבעיותיה האקטואליות.
איברהים א.ק ,.באר־שבע
• שמו המלא של הכותב שמור ־ במערכת.

דדיפת־בצע

מפיטול־סיגריה
עם אופי
למעשן הדציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות 8.-ל״י בלבד.

1101ץ € 3

ובק מייצר ת סיגריות אי כו ת ל מעל ה מ־ס 4שנה.

קפיטול־ סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פרסום דיו יעקבסון

אבקש להעלות באמצעות העולם הזה
בעיה, שאין כמוה לתיאור ההפקרות המש תוללת
בארץ לאחר המהפך הכלכלי, לא
עלינו. מדובר בבעיית הדיור־להשכרה בירושלים.
אני לא זיוג־צעיר, אלא אשה
החיה ממשכורת צנועה ומתגוררת בדירה
שכורה. להוותי החוזה מסתיים באוקטובר
1978 ועד אז עלי לפנות את הדירה.
במיסגרת מאמצי למצוא דירה אחרת,
גיליתי תופעה של רדיפת־בצע מדהימה.
על מנת לשכור דירה בעיה״ק המתאימה
למגורי אנוש, עליך לשלם סכומי-עתק
הנעים בין ה־ 200ל־ 400 דולר ירוקים
ועולים. ההיגיון העומד מאחרי רדיפת־בצע
זו הוא לדאוג לעליה מתמדת בשכר-
הדירה בצמידות לעליית ערך הדולאר.
ממש ארץ הדולאר העולה. אם הינך נתקל
במקרה, פה ושם, בשכר־דירה נקוב בלירות
ישראליות, כשרות פחות או יותר, הרי
שאין לשמוח מוקדם מדי — אתה מתבקש
אחר כבור להצמיד את שכר־הדירה לעליית
המחירים. וזאת כאשר עליית־השכר אינה
מגרדת את אפס קצה של עליית־המחירים
— תוצאת האינפלציה המכוונת ע״י הממשלה
של בעלי־ההון.
אני חשה כי אני משתייכת לקבוצה
אמורפית של צעירים/ות, המשמשים טרף
להשתוללות בעלי הדירות־להשכרה בי״ם,
כאשר אין לי שום כתובת שתטפל או
תתעניין ר״ל בעניין.
כאמור, איני זוגות־צעירים, איני עולים־
חדשים, ואיני משפחות מרובות־ילדים.
אני מתקיימת ממשכורת אשר רבע ממנה
נעשק ע״י נושכי נשך למיניהם ובראשם
המדינה. יש לי רושם חזק, שהמשטר
הנוכחי דואג ביודעין להורדה מתמדת
ברמת מחייתם של שכירים, הנושאים על
גבם את החברה הישראלית על ענייה,
עשיריה וטפיליה ובה בעת היא מגלה
דאגה אבהית להעשרת העשירים תוך
ניפנוף באידיאולוגיות כלכליות דרוויניס־טיות
— שאריותיה של המאה ה־.19
שרה עידן, ירושלים (כתובת זמנית)

מעות פקידותית
בהתייחס למעטפה, אשר צילומה מופיע
במדור מיכתביס של עיתונכם (העולם הזה
,)2139 אבקשכם לפרסם את תגובתי:
עם מינויו של מר שמואל תמיר לשר-
המישפטים, רכשתי את חלקו במישרד עור-
כי־הדין המשותף שלנו, ומאז אין לו כל
קשר עם מישרדי. אם נעשה במישרדי שימוש
במעטפת דואר־אוויר של המישרד הקודם,
הרי לא היתה זו אלא טעות פקידותית.
עורך־דין
יהודה י. מוריץ, חל־אביב

! 11־11

מילחמת הבודי בישראל

ער ותענו
ף* כשיר־העבודה העיקרי של העיתון הוא השפה.
יו כל עיתון מעצב לעצמו — במודע אז שלא במודע
— את המכשיר הזה לפי צרכיו.
העולם הזה עסק בזה במודע, מאז יומו הראשון. עוד
בשנים שהעורר היה: אורי קיסרי (מ־ 1936 עד ,)1950 היזתה
לשבועון זה השפעה רבה על עיצוב השפה העיברית ה־הדשה!
.כאשר קיבלנו ׳אותו לידינו, הקדשנו לנושא זה
מחשבה רבה.

רצינו כשפה פשוטה, עניינית, נכונה. שפה
שתקל על הקורא את הקריאה עד כמה שאפשר,
שכה ניתן לאמר את אשר יש לאמר ולתאר
את אשר יש לתאר.

חידה: רה י:־ ביד־י רה א־ן בארנקו?
התשובה: יש לך הגלייון האחרון של העולם הזיה.
!אין לך 15 הלירות ,׳ששולטת עבורו (ואם לא סחבת אותו
מידיד).

נפון? לא נכון? תשוכה כה פשוטה אינה
מוצאת חן כעיני הכורים.
דויד בדיג׳וריון החליט, בשעתו, לחסל את המילה
״את״ ,גם במקום שבו דרושה מילה קטנה זו לקריאה
חילקה ולהבנה מהיירד״ כידוע, בראשות ברא אלוהים
השמיים והארץ.
עכשיו !בא השטן, ומתנקם בזיכרו של בן־גוריון. הוא

נאמר שחליפה טובה הוא זו שאין מביחעים בה. יאם
:אומרים :״הנה אשר. יפה,״ סימן שהוא לבושה בלבוש
מתאים. אם אומרים :״הנה שימלה יפה,״ סימן שאין
השקמלה ממלאה את ׳תפקידה.
הוא הדין לגבי חשיפה. שפה עיתונאות טובה היא
זיו שאין מבחינים בה סלל, מפני: שאינה מצטעצעת, אינה
חוצצת בין הסיפור ׳והקורא, אלא ׳משמשת מפשיר להבעת
הדברים.
זו הותה גם מטרת עשרות המילים שנולדו במערכת
׳העולם ׳הזה, ושהפכו בינתיים חלק בלחי-נפרד של אוצר־המילים
העיברי. מילים כמו ״חללית״ ,״אמרגן״ ,״בדרן״,
״אופנאית״ ,נועדו לפשט את השפה ולמנוע את הצורך
להשתמש בהגדרות מגושמות.

מדוע? מפני שזה קצת יותר מסורכד?

מילה אחרת שנשחטה בדם קיר היא המילה הפשוטה
ו א חדי ם. .אין עוד ימים אחדים. בוודאי שלא. יש
כמד, ימים, או ימים מי ספר.

למה ז ככה.

יגם המילה הפשוטה ג ם נתונה בסכנה חבה. מי רוצה
להשתמש במילה כד. פשוטה? מי יאמר ״המחירים. עליו,
וגם המיסים,״ אם אפשר לאמיר :״המהירים עלו,
ובנוסףעלכך המיסים״ ?
מובן ׳שבשפה הזאת אין יעוד מקום למילה צנועה כמו
בשביל. מי ירצה בה? איני כותב דברים אלה בשביל
הקורא, אלא, כמובן, למען הקורא, ולפחות עבור
הקורא.
האם י!ש מילה ענווה יותר מאשר א ם? הנה: א ם
ימות החולה, תתפנה מיטה. אך שום בור ישראלי מצוי
לא ואמר כך. הוא ייאמר: במידה שיימות החולה,
תתפנה מיטה.

אמנם, אי-אפשר דמות כמידה, כשם שאין
הנכרת יכולה להרות כמידה. אם היא הרה,
היא הרה. אך מה זה חשוב?
ואך נידמה כי היעד העיקרי של השטן הוא אוח אחת :
ש׳ .כאשר רואה השטן את חש /שהיא הקיצור של
אשר, הוא משתולל. הוא מניף עליה את הגרזן! .תחת
האות האחת, הפשוטה והתמימה הזאת! ,באד. המילה
אוחו. לא עוד :״מאשר זד, ש כ!ת ב העודך אלא
״׳מאמר זה א!ותו כתב העורך...״

תחת לדבר הוא מברבר — כבתם וכעל-פה.

ך* כרזת מילחמה על צורחת קלוקלות כימיו ״יש לי
י 1את״ ו״ביגלל יש״ ,אין פירושה מאבק ׳נגד הסלאנג.
׳עזרנו להכניס לשפד, מילות־סלאנג טובות כמו ״מצוברח״
מתוסבך״ .אנו סוכנים לעכל מושגים צה״ליים
׳׳טובים סטו ״ביפל״ות״ :ו״חזל״ם״.

שפה חיה אינה קופאת על שמריה. היא
מעכלת כלי הרף מלים חדשות המעשירות את
השפה — כתנאי שהן מתאימות לרוחה וממלאות
צורך לשוני.
התרבות האנושית יוצרה בהתמדה מושגים חדשים,
ואלה זקוקים למילים חדשות. די בהזכרת מילים שנולדו
בדור האחרון, כמו ״חי־סכול״ ,״תדמית אתגר״.

השפה עצמה. מחליטה, כדרכים מיסתוריות
המייוחדות לה, מה מתאים לה ומה לא.

מילת־סלאנג קלוקלת ׳אינה נקלטת בשפה. מיילד, טובה
יותר עשזייה ׳להיקלט, אך להיפלט. שוב אחרי שנים
אחדות, כאילו אמרה השפה :״זה טוב, אך אין זה די
טוב כדי להיקלט לצמיתות.״
( די היא מולה פשוטה וטובה נוספת, השנואה על
*.5בור המיצוי. הוא ואמר, כמובן :״זד, לא מספיק טוב.״
כי זה מספיק מסורבל. די זה פשוט מדי).

מאבק שקט זה הוכתר כהצלחה, שרק אני
שי-המיקצוע שמו לכ אליו. סיגנוננו התקכל
על־ידי העיתונות העיכרית כולה, שעכרה כ־30
השנים האחרונות שינוי סיגנוני עד ללא־הכר.
^ אכק ז!ה אינו יכול להיפסק אף לרגע, ני הבורות
י הלשוניות עורכת התקפה נגדית בליתי־פוסקת. לא
יתמיד קל לעמוד: נגידה.
נראה לי כי: בשנים האחרונות מסתערת הצרעת הלשונית
על כל מילה פשוטה של השפה העיברית. אם
ותחוסלנה ותיעלמינה המילים הפשוטות ביותר, צפוייה
סכנת לשפד. כולה.
שים־נא לב למה רשקרה: למילר. פישוטה ותכליתית במו
ב די. היא ביטעט: ונעלמה פעל יפני השיטה. במקוטזז
סא הביטוי עלמנס .
ארוך יותר, מסורבל יותר.
גורל מר דומה צפוי למילה על. סד. רע בה? היא
פשוטה מז־י. אין עוד דיונים בנושא השפה, וגם
אודות הישפה. מדוע? מפני שזה מכובד יותר?
טעות. אין עוד מ פיני. גם זה פשוט מדי. הוחלט
לבטל את המילה ״׳מפני״ .עושים משהו מ ושום שי...
אך עוד יותר אהוב על שטן־השפה הביטוי ביגללש...
מדוע? אולי ביגלל שהשטן אוהב שפה קלוקלת.
פעם יכתבו בפשיטות :״ א יח ר י ׳שכתבתי מה שכתבתי.״
כיום זד. יפשוט מדי. מוכרחים ׳לאמו :״ לאחר שכתבתי.״

הלשוניים, ישתמש ׳במילים הפשוטות והמדוייקות. אך
אדם שבעצם אין לו מד. לאמר, ושאינו יודע איך
לאמר מד, שיאיו ליו לאמר, מחפש את הצורה המסורבלת,
הארוכה והמעוריפלת, כדי להעלים יאת חיוסר־התוכן ש בדבריו,
וכדי להעמיד פני ידען, הוא יודע שהמילים
הארוסות יעשו רושם על בורים אחרים.

פעמים צץ לו ביטוי, ומציף את הארץ בן רגע
• (כן, בן רגע, ולא בין ׳רגע, כפי שנדמה לביורנו
החביב) .קשה לדעת מניין הוא בא.
לפני שנים רביות עלה על דעת מערכת זו להעניק
ציון־לשבח לאזרחים מצטיינים, המשומשים מופת לזולת.
החלטנו לציין !אנשים שפעלו ״ מעל לצו־סתפקיד ומ
עבר לקר״את־החובה״ .דומני שהיה זה תרגום של
ציזן־לשבח הבריטי.

מאז, לפתע, צץ הביטוי ״ מעלומעכה ״ ,
ואופל בל חלקה טוכה. יתכן שהוא, יותר מכל
ביטוי אחר, מציין את הכורים הלשוניים והמחשבתיים.
מעל לצו האיוולת ומעכה לקריאת
הטימטום.

במידה שתרצו, אין זו אגדה

אתה פוגש בהם יעל כל צעד ושעל. הם מתראיינים
!בטלוויזיה ,׳מריצים ברדיו ,׳נואמים בכנסת. בשבילם, בל
ידביר הוא ״מעל: ומעביר״ .יעילות הממשלה היא מעל
ומעבר. הישגי צד,״׳ל הם מעל ומעבר. והם עצמם חסמים,
בהחלט, מעל ומעבד.

מוסיף את המילה ״את״ בכל מקום שסו אין הדעת
סובלתה.

התשובה לחידה הנ״ל בפי הבורים היא,
כמוכן ,״יש לי א ת כליון העולם הזה. אין לי
אתה־ 15 לירות.״
חד מסימני־ ההיכר היותר־מרגיזים ישל בורות
זיו הוא, כאמור, המיילד ,״כאמור״.
הדבר בולם במיייוחד ברדיו ובטלוויזיה. הקריין מספר
בי גדוד לבנוני נעצר ליד הכפר !אסרסלוני. אחר־כך
באים כמה מישפטים על הסיכות והנסיבות .׳ובסוף:
״עכשיו ונעצר הגדוד, כ א מו ר, ליד הכפר...״

״כאמור״ פירושו: כפי שככר נאמר. אם
זה כבר נאמר, מדוע יש לאמר זאת שוב ץ האם
המאזין(או הקורא, או הצופה) הוא כה מטומטם,
כעיני מנסח־הידיעה, עד כי אינו יכול לזכור
מה שנאמר לו, באמור, לפני עשרים שניות
כילכד ז
!אם הדבר ינאמיר וזכור — אין לחזור עליז. אם
סבור המנסח, משיום־מה, כי הדברים שנאמרו בינתיים
בילבלו את המאזין עד כי ייש ציורך להזכיר יאת הדבר
שוב — יאמר־ונא ימה ישי:ש: לאמיר, מבלי להתנצל!
ופרחה להיות סיכה כלשהי להשחתה שיטתית
•י זיו של השפה, בייחוד בפי סוגרי השנתונים החדשים
של האונ״ביריסטות ובתי־הספר התיכוניים.

הירהרתי כרכר ועלתה בדעתי רק תשוכה
אחת: זוהי הסתערות של כורים, המבקשים
להתעטף כאיצטלה של חשיבות.
אדם: שיש ליו מה לאמר, והשולט פחות איו יותר בכלים

מעל למה ץמעכה למה ז אין זה חשוב.
הם מעל ומעכה לדיקדוקי-עניות שכאלה.
ך* ׳מקום שחיסריים המושגים — כך יאמר גתה בפאוסט
^ — מזדמנת תמיד מיילד, ברגע הנכון.

אני מובן להרחיק לכת: כמקום שחסרה
מחשבה מדוייקת, שם מופיעים תמיד הביטויים
המשובשים.

מחשבה מדוייקית זקוקה לשפה מדוייקת. לא תתואר
הגדירד, פילוסופית מדוייקת, או נוסחה טכנולוגית נכונה,
בלא הכלים המדוייקים של שפה נכונה.
משום יכך מדאיגה אותי ההתנוונות הלשונית ׳שבעתיים.
חוששני שאין היא אלא סימן חיצוני:נוסף למחילה עמוקה
הריבה יותר: התנוונות כושיר-המיחישבה, אי־היכולת להגדיר
דברים בבירור, לנתחם ולהסיק מהם מסקנות.

יתכן שזהו חלק מתהליך כללי של התרופפות
הכרנים התרבותיים והחברתיים שלנו.
המטבע מאבד את ערכו, העובד אינו מתגאה עוד
בפרי עמלו (ועל בן הוא מייצר סחורה ששוב אין מה
להתגאות בד ,),הכנסת דומה לשוק-יחפישיפשים !והביריונות
פושטת ברחובות.
בית־הספר התיכון שוב אינו מוציא מבין כתליו עברים
האוהבים את שפתם, החשים את פעימות ליבה. אך מי
שאין לו שפה, גם אין ילו מחשבה. מי ׳שומתדשל בדיבורו,
סופו להתרשל גם: בעבודתו ובכל דביר אחר.

עם שאין לו שפה, אין לו תרבות. אין הוא
אלא אספסוף, מחוץ למעגל היצירה התרבותית
של האנושות, מחוץ למעגל היצירה הטכנולוגית
של החכרה המודרנית.
בדאי, על יכן, לשקם את שיפת דיבורנו ויכיתיבתנו —
מעל ומעבר למאמץ אותו אנחנו משקיעים, כאמור, על
מנת שנוכל לטפל בנושא. יש לנו את האפשרות.

כמידה שתרצו, אין זו אגדה.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הילאומי שהוא בינלאומי.

וזה סירב הנשיא לגרוס -
וכיצד הפו ידיו את ביס לתיאטרון
9במוצאי השבת לפני
שבוע׳ עת שהה נשיא המדינה׳
יצחק נכון, בחופשה במלת
הילטון בתל־אביב, הוא
ערך מסיבה פרטית לכמה מידידיו
האישיים בסוויטה שבה
התגורר׳ בקומה העליונה של
המלון. כל אחד מהאורחים
התקבל על־ידי הנשיא שאמר:
״הערב אני בן־אדם פרטי, ולא
נשיא־המדינה.״ בין האורחים
היו רק שני פוליטיקאים: י ד
שב־ראש מיפלגת העבודה,
שיסעדן פרם, ושר-המישפ-
טים לשעבר חיים צדוק. מרבית
האורחים היו עיתונאים
ושחקנים, ביניהם עורך מעריב
שלום רוזנפלד, עורכת דבר
חנה זמר, כתבת רשות־השי-
דור, הידועה דווקא כידידת
ראש-הממשלה• ,שרה פרנ קל,
והפיליטונאית מידיעות
אחרונות סי ל גי קשת. בין
השחקנים בלטו יוסי בנאי,

תורה שהובא למחנה־דויד במיוחד
עבור תפילות השבת.
91 ראש־הממשלה מנחם
בגין דואג לאווירה טובה ב-
לישכתו. לפני הנסיעה למח־ונה־דויד,
שבה ליוו אותו ראש
לישכתו יחיאד קדישאי,
עוזרו הצבאי תת-אלוף אפ ריים
(״פרויקד,״) פורן ויו-
עו לענייני עיתונות דן פתיר,
הבטיח בגין לנשארים בארץ
כי הם יצטרפו אליו בנסיעתו
לקנאדה בחודש הבא. לקנאדה
יקח בגין את דוברו, העיתונאי
שלמה (״נקדי״) נקדימון,
את מנכ״ל מישרד ראש־הממ־שלה
הד״ר אליהו כן־אד1 -

ישר ואת יועצו לענייני תפוצות,
יהודה אכנר.
9 1סגן ראש־הממשלה,
יינאל ידיו, קיבל ברצינות
רבה את תפקידו כממלא־מקום
ראש־הממשלה ושר־הביטחון.
ידי, ביטל את נסיעתו לבית־הקיץ
שלו במיכמורת, לשם
הוא נוסע מדי שבוע, והורה
לנהגו להמתין במשך כל שעות
היום והלילה בהיכון ליד ביתו
שברחוב רמב״ן בירושלים.
9 :כאשר ירד ידין מ-
לישכתו ללישכת ראש־הממש־לה,
כדי לשבת בה בעת שהותו
של בגין בארצות־הברית,
הוא הבחין כי מזכירת ראש־

נילה אלמגור, שלמה ני צן
ושלמה
בר־שביט. למרות שאת
(״שליימל׳ה״)

שאר האורחים שירתו שני
מלצרי המלון, טרחו הנשיא
ואשתו לכבד כל אחד מהאורחים
במו־ידיהם. המסיבה
הסתיימה אחרי חצות הלילה,
ועד לסיומה התחרו ביניהם
הנשיא ואורחי מי יספר יותר
בדיחות.

אופירה 1111 מזרחי כרמל $
מיקבי רא׳צון לגיון יזכרו! ״נקג; ׳

91 עוזריו של ידין התקשרו
בטלפון פעמים רבות
לבניין הטלוויזיה, כדי לוודא
שצוות טלוויזיה אומנם יבוא
לכסות את ביקורו של ידין
אצל פצועי הפיגוע במסוף הגז
בירושלים, ששכבו בבית־החו־לים
שערי צדק. כתב הטלוויזיה
לענייני מישטרה, דן פמה־מה
שביקש להימנע מכך הסביר
לעוזריו של ידיו :״שני
הפצועים( ,שאחד מהם, חבלן
המישטרה סטיכ הילמם, נפטר
בינתיים) מחוסרי־הכרה,
זה יהיה חוסר־טעם לעשות
מהעניין הצגה.״ אולם ידין לא
ויתר. סממה דיווח לאחר־מכן
למערכת שלו :״זה היה דבר
נורא. הופיעו שם עשרות מלווים׳
עיתונאים וצלמים, דחפו
את הרופאים והאחיות ועשו
מבית־החולים תיאטרון.״
9 1שר־הפנים, הד״ר יו סף
בורג, אינו מסתיר כלל
את הנאתו לכהן גם כממלא-
מקום שר־החוץ, בעת שהותו
של משה דיין במחנה־דויד.
בורג אומנם לא העביר את
מקום מושבו ממישרד־הסנים
למישרד־החוץ, אולם הוא שוהה
מדי יום עד לשעות הצה־ריים
במישרד־החוץ, מקבל שם
שם דיווחים ומחלק הנחיות
והוראות. גם כל הצהרותיו של
בורג, מאז מונה כשר־החוץ
בפועל, היו בנושאי חוץ, כש את
הדגש הוא שם על המצב
בלבנון.

₪באותה מסיבה ביקשו
כמה ידידים מנבון שיספר על
דויד מ-גוריון, ואילו או פירה
נכון הוסיפה :״תספר
לנו על האהבות של בן־גור־יון.״
נבון סרב :״על זה אני
לא מספר, למרות שכרגע אני
אדם פרטי.״
׳ 9אגב, בשיחתו האחרונה
של נבון עם ראש־הממשלה,
מנחם כנין, שיצא בראש
המישלחת למחנה־דויד, לא
נדונו עניינים מדיניים. בגין
דיווח לנשיא על ההכנות ש נעשו
שם בעניין כשרות ושמירת
השבת. ראש־הממשלה
סיפר לנשיא על האוכל הכשר
שהוזמן בשבילו, ועל ספר ה
הממשלה,
ידנה קלימוב־יצ־קי
איננה. כשסופר לו כי יונה
נמצאת בטיול בחוץ־לארץ,
פלט :״תודה לאל.״

דויג של כל המיפלגות הישראליות, ולדבריה :״קשה להפתיע אותו,
והכל נראה כמעט אותו הדבר.״ באחרונה החליטה פרנקל שלא
לבזבז את זמנה, ולמרות שהיא חייבת, ביגלל התפקיד, ללכת
לוועידות ולישיבות המשעממות, היא מוצאת לה עיסוקים אחרים
תוך שהיא עומדת על המשמר. בשבוע שעבר הופתעה פרנקל, כאשר
עשתה את ציפורניה באמצע ועידה פוליטית משעממת בתל־אביב.

מזה שבועות רבים מבקש ח״כ שמואל
פלאטו־שרון מרעיית נשיא המדינה,
אופירה נבון, לתת חסות לתערוכה של ציירים עולים חדשים מברית־המועצות,
שאותה הוא עומד לערוך בביתו. נבון מסרבת להיעתר
להפצרותיו. בשבוע שעבר הוזמן פלאטו שיחד עם כל ראשי הסיעות
בכנסת, לקבלת־פנים בבית הנשיא לכבוד מישלחת ראש־הממשלה

9לפני כנם חטיבת ניבטתי,
שנערך השבוע בקריית־גת,
ערכו לוחמי החטיבה מיצ־עד
ברחובות העיירה. ח״כ
יגאד אדון ומפקד החטיבה
שמעון אכידן, קיבלו את ה-
מיצעד מעל בימת הכבוד. בין
הצועדים היו גם הרמטכ״ל-
לשעבר צפי (״צ׳רה״) צור
והאלופים יוסף (״יוסקה״)
ג 3ע שהוא כיום מנכ״ל הש ו־

של המגבית היהודית המאוחדת. כשנתקל באופירה, חזר שוב על
בקשתו לחסותה לתערוכה. השיבה לו שאין היא מוכנה לתת חסות,
אולם היא מוכנה לתת את טבעת״היהלומים שלה עבור העולים
החדשים מרוסיה. בתמונה מימין מחלצת אופירה את הטבעת
מאצבעה, ובתמונה משמאל היא נותנת אותה לפלאטו. מאוחר יותר
החזיר פלאטו את הטבעת לאשת הנשיא, והמשיך בבקשותיו לחסות.
העולם הזה 2141

פרסל, יעקב, פרי שהוא כיום
מנהל הווטד־למען־החייל ושמואל
(״מוליק״) אייל,
שהוא כיום מנכ״ל המשביר
המרכזי. בלט בהיעדרו אלוף
(מיל ).שהיה בחטיבה, ראש
עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט. הגיב על הי עדרו
של צ׳יצ׳ ראש־עיריית
קריית-גת דזיד מגן :״צ׳יצ׳
מתבייש לבוא לעיר נקייה ומסודרת.״
9בנאומו
בפני חיילי
גיבעתי ציין יגאל אלון, כי
באותו היום שבו נערך הכנס
נפתחו שיחות מחנה־דויד .״בדיוק
היום לפני שלושים שנה
נפתחו, לאמיתו של דבר, השיחות
בינינו לבין מצריים,״
אמר .״זה היה כשאני נפגשתי
בכים־פאלוג׳ה עם מי שהיה
אחר־כך הנשיא המצרי, גמאל

£018

עכד־אל־נאצר.״

! 9לפני לוחמי גיבעתי
הוצג חיזיון שנכתב על-ידי
אחד הלוחמים לשעבר, עורך-
הדין יצחק דיפון. במיסגרת
החיזיון היתד, צריכה להופיע
הלהקה הגרוזינית של קריית־גת,
אולם טכנאי־החשמל לא
הצליחו למצוא את הרשמקול
שהיה אמור להשמיע את המוסיקה
לרקדני הלהקה. כל חברי
הלהקה עמדו, מבויישים.
על הבמה, וכעבור חמש דקות
ירדו ממנה בלי להופיע.
! 9כששמע אלון, למחרת
בבוקר, את הדיווח על הכנס
ברדיו, הוא התרגז. עורך הח דשות
החליט, משום־מה, להוסיף
לדיווח שהגיע מקריית-
גת, כי בחטיבת גיבטתי היו
גם גדודי אצ״ל. אלון התרגז,
משום שבגיבעתי היה רק גדוד
אחד של האצ״ל, גדוד ,57שערק
כולו מהחטיבה בעת פרשת
אלטלנה ולוחמיו התגנבו
לתל-אביב. אחרי סיומה של
פרשת אלטלנה פורק הגדוד,
ולא חזר לגיבטתי.
91 לאירוע פלמ״חי אחר,
שנערך גם חוא בשבוע שעבר,
הופיעו יותר אנשים משהה-
מנו. לחלוקת פרם יצחק שדה
שנערכה במוזיאון תל־אביב
הוזמנו אישים רבים, אולם
שניים שלא הוזמנו בכל־זאת
הופיעו: יושב ראש מפלגת
העבודה ח״כ שמעון פרם ושר
התקשורת והתחבורה מאיר
עמית. כשהגיע לכנס ראש־הממשלה
לשעבר יצחק רבין,
שכן הוזמן, הוא התיישב במקום
בשורה הראשונה, אולם
כשהבחין כי לידו יושב פרס
קם רבץ ממקומו ומצא לו
מקוכדישיבה אחר, מרוחק מפרס.

9במיסגרת הטקס הוענקו
תעודות לכל חתני פרס יצחק
שדה מהשנים שעברו. כל אחד
ממקבלי התעודות לחץ את
ידיהם של כל יושבי במת הנשיאות,
שביניהם ישבו גם
שופטי הפרס. רק ח״כ מאיר
פעיל, שהיה חתן הפרס לפני
שנים אחדות, לחץ את ידי
כולם מלבד את ידו של הפרופסור
צפי יעבץ. כזכור נאלץ
פעיל להפסיק את מתן הרצאותיו
באוניברסיטת תל-
אביב, בעקבות ריב שפרץ בינו
לבין יעבץ.
! 9כשהגיע בשבוע שעבר
לארץ שר־האוצר הבריטי יו אל
פרנט, המתינו לו בנמל-
התעופה בן־גוריון סגן שר האוצר
יחזקאל פלומין, שג ריר
בריטניה בישראל ג׳ון
מייסזן, וכתב שידורי־ישראל
באנגלית דן אשל. אשל ריא-
יין את שר־האוצר האורח,
והפמליה כולה צעדה לעבר
המכוניות שהמתינו לה. כשרק
הגיעו למכוניות, רץ אחריהם
אשל ואמר לשר־האוצר הב ריטי
:״עשית היסטוריה.״ כשהבחין
במבט־ד,תמיהה של
העולם הזה 2141

גולדה דיין ובוגוויוו 35י= :5,
עליהם דמויות של מנהיגים מכל רחבי העולם. כל קלף מוקדש
לקריקאטורה של מנהיג אחר. את ישראל מייצגים שלושה: ראש־הממשלה
לשעבר גולדה מאיר, שהיא מלכה, שר־החוץ משה דיין
שהוא נטין, וראש־הממשלה הראשון דויד גן־גוריוו שהוא קלף

מיספר .10 אולם נראה כי צייר הקלפים לא היה מעורה היטב
בהווי הישראלי. חוטמה של גולדה מאיר נראה כשהוא נשען על
הפירמידות המצריות המפורסמות. הצייר חשב, כנראה, כי ישראל
כבשה גם את קאהיר ואת הפירמידות שלידה. אגב, שלושת הישראלים
מצויירים על־פי מיטב מסורת הקריקאטורות האנטישמיות, והמאפיין
את כולם הוא חוטם ארוך ונישרי והבעות פנים מאיימות.
מיפלגת העבודה בכנסת, ש נערכה
השבוע, אמרה ח״כ
(מפ״ם) חייקה גרוסמן :
״ראשי־ד,תיבות של מנחם בגין,
עזר וייצמן, ומשה דיין
הם מע״מ. אם תיכשלנה שיחות
קמפ־דייוויד, נצטרך לשלם
מם-ערך־מוסף רציני ביותר.״

פסוק•
השבוע
• יושב ראש מיפלגת
העבודה, ח״כ שימעון
פרס, בעיקבות !נאומו של
קאנצלר אוסטריה כרונו ק־רייסקי
:״שימחה ארדיד
מאפשר למנחם בגין לכונן

את ארץ־ישראל השלמה, ובגין
מאפשר לארליך לכונן את
ארץ־ישראל החנוונית.״

1111 !\ 1התפרסם כשנכנס לתפקידו כרמטכ״ל, כאשר החזיר את מכונית־השרד שלו,
1 1 1ו | 1שהיתה מכונית אמריקאית גדולה ונשאה את מיספר־הזיהוי ,1000 והודיע
בי הוא יסע רק במכונית אסקורט קטנה מתוצרת הארץ. בשבועות האחרונים נראה כי הרמטכ״ל
נשבר. הוא חזר למכונית אמריקאית גדולה, ומשתמש לנסיעותיו רק בה. כאשר נשאל נהגו של רפול
כיצד זה היה כתוב בעיתונים שהמכונית הוחלפה לאסקורט, השיב :״תשאלו את העיתונים.״
בתמונה נראה רפול, לבוש אזרחית, כשהוא נכנס למכונית הגדולה הנושאת מיספר־הזיהוי .1000
ברנט, הסביר אשל :״בפעם
הראשונה בהיסטוריה העתו־נאית
שלי, רשם־הקול לא עבד
כשריאיינתי מישהו.״ השר הבריטי
נאלץ לחזור לבניין
נמל־ד,תעופה, ולהעניק לאשל
ראיון מחודש.
מערכת הבחירות לעיריית
חיפה מבטיחה להיות
מערכת הבחירות הסוערת ביותר
בארץ, כשכל המועמדים
עושים מאמצים עליונים לרכוש
את לב אזרחי העיר. ח״כ
א מנון לין נראה מדי שבת
כשהוא מסתובב בחופים ומש חק
במחבטים עם מתרחצים,
ואילו מועמד המערך אריה
גוראל, לקח לעצמו כיועץ
לענייני תעמולה את הצייר
מנחם נפן, שהגיע לארץ לביקור
בן כמה שבועות.
אגב, גוראל מכנה את
מועמד הליכוד עו״ד צ כי צי ־
מ ד מן ,״נפטלין״ .״האיש חזה
היה לפני המון שנים חבר-
כנסת, ולפני המון שנים חבר
מועצת־עיריית־חיפה. כבר שכ

ממנו, ופתאום הוציאו אותו
מד,נפטלין!״ הוא מסביר.
צימרמן לא נשאר חייב.
הוא מספר בבדיחות כי פנה
למערכת* עלי כותרת, וביקש
להזמין שוב את ראש עיריית
חיפה מטעם המערך ירוחם
צייזל לתוכנית, וזאת אחרי
שצייזל כבר הופיע בד, בשבוע
שעבר. אמר צימרמן :״אני
רוצה שכל חיפה תבין מי הם
ראשי המערך בחיפה.״
! 9מישפחתו של ח״כ
מנחם סכידור עומדת לערוד
כנס של איחוד המיש-
פחה בפאריס. בתו של סבי-
דור, ענ ת, נמצאת כבר יותר
משנה בבירת צרפת, ולפני
שבועיים הצטרפה אליה אמה.
רעיה סכידור, מראשי ויצ״ו
בארץ יצאה לפאריס להשתתף
בקורס של ויצ״ו שנושאו:
כיצד עורכים קורסים. סבידור
עצמו יצא בתחילת השבוע ל-
שטראסבורג, כדי להיפגש עם
ראשי הפרלמנט האירופי העומדים
לבקר בארץ ולהכין

את ביקורם. משטראסבורג הוא
יסע לפאריס כדי להתאחד עם
מישפחתו.
׳ 9אגב, סבידור הגדיר
השבוע את חבריו למיפלגה
הליברלית כך :״יש הרבה
חברי מערך חטובים מעקרונות
המערך, ועוד יותר חברי
המיפלגה הליברלית הגרועים
מעקרונות המיפלגה שלנו.״

9ח״כ אכרהם •טרייר
עורר עליו את חמת ראשי
גוש־אמונים לפני שבועיים, כ אשר
תקף את יישובי הגוש
וכינה אותם ״יישובי רפאים.״
התגובות החריפות של גוש-
אמונים הבהילו כנראה את
שריר, שבשידור־רדיו בשבוע
שעבר, כאשר נשאל לדעתו
על יישובי הרפאים, יצא בשיר
ישבח והלל לגוש וליישוביו.
כששמע זאת ח״כ יהודה גץ־
מאיר, לא יכול להתאפק וש לח
לשריר כרטיס חבר־כבוד
של גוש־אמונים.

בישיבת הנהלת סיעת

סגן ראש־הממש־

לה ייגאל ידין לשר-הרווחד,
ישראל כץ, בשיחה בין השניים
על ההיערכות החדשה
הצפויה בממשלה :״אם לא
תהיה שר, אני עושה אותך
עוזר שלי. האמן לי, זה יותר
חשוב.״

• ראש־הממשלה מנ

בגין בפני הקהל שהתאסף
סביבו בעת שטייל ברחובות
ניו־יורק :״השבוע אני
מופיע בשער גיליון הטייס!״
• הנ״ל באותו מעמד:
״חשבתי שיילך אחרי גדוד,
והנד, דיוויזיה.״
• הנ״ל על הרופא המלווה
אותו :״הוא מרגיש מצו-
יין. אני תמיד אומר לו :׳דוקטור,
אני מרגיש בסדר, אבל
מה שלומך?׳״

• העיתונאית סילכי

קשת על קמפ דייוויד ״מח-
נד,־הריכוז דויד.״
• ח״כ הרב מנחם ה־כהן
:״הבנות נושאות ה נשק,
ד,מאבטחות את מישלחת
ישראל בארצות־הברית, אינן
יודעות כנראה על הפריווילגיח
להשתחרר מחובתן, אם תצר,רנה
כי הן שומרות מסורת.״
!• !הנ״ל על הקרע בד״ש :
״אין ד״ש תחת השמש.״

י• הפרופסור צכי יע־כ
ץ ז ״אין דבר יותר שלם
מלב יהודי שבור.״
• הנ״ל, בטכס חלוקת
פרס יצחק שדה להיסטוריה
״ייתכן שבתקופת
צבאית :
גאות של אומה כותבים היס־טוריה
— ובתקופת שפל כותבים
ביאוגרפיות.״

העונש שלא מגיע לאמריקאים
והמזון הבשר שהכינה לאה רבין לאלישע
1ביום שבת לפני שבוע
נערכה עצרת של של״י. כאשר
הושמע נאומו של בגין
בטלוויזיה, הובא למקום מכשיר
טלוויזיה והנוכחים שמעו
את הנאום. חבר־הכנסת מאיר
פעיל הגיב :״המרגיז ביותר
בנאום הזה הוא שאני לא יכול
לקרוא קריאות־ביניים.״ אחרי
כמה דקות, כשראש־הממשלה,
דיבר על שביתת המורים, לא
יכול עוד פעיל להתאפק וצעק:
״אני מציע פשרה. המורים לא
ישבתו, בתנאי שבגין יישאר

נאלץ מראיין עלי כותרת, י ע ״
קב אגמון, לקטוע באמצע
בגלל התארכות מישחק הכדורסל
בין מכבי תל-אביב לבין
הבולטס, ששודר קודם לכן.
אולם הוא הסביר לצופים כי
התוכנית מתקצרת ״בגלל מיש-
חק הכדורגל ששודר.״ בתום
השידור היפנה מפיק התוכנית,
חנינא אמוץ, את תשומת-
ליבו של אגמון שיש הבדל
בין מישחק כדורגל למישחק
כדורסל. השיב על כך אגמון:
״שמעתי שמכבי ניצחו בהפרש

1שגרירה היוצא של ישראל
באו״ם, חיים הרצוג,
נשאל בראיון רדיו אם אין
בכוונתו להצטרף כשר לממשלה.
השיב הרצוג :״כשאני
רואה את האנשים מסביבי המכהנים
כשרים — אין לי רגש
נחיתות.״
01 מדי יום שני בבוקר
מגיעות, במונית, לשוק שבשכונת
התיקווה, שתי נשים.
הן נוסעות ישר לאחד האיט-
ליזים שבמקום וקונות את מנת

׳ענקל גיגצבווג

הצייר הישראלי המתגורר ב-
וואשינגטון, התבקש לפני שבע
שנים לצייר ציור-שער של הנשיא סאדאת עבור ירחון בני־ברית
בארצות״הברית, הניישונאל ג׳ואיש. הציור, שהיה מורכב ממונטאז׳
של קירעי תמונה של גמאל עבד״אל־נאצר, סולמות וציורים מצריים
עתיקים, זכה בביקורת חריפה. במה ממבקריו של גינצבורג טענו
בי היתה זו קאריקטורה. השבוע הסתבר בי הציור דווקא מצא
חן בעיני הנשיא סאדאת עצמו. זמן קצר אחרי בואו של סאדאת
לוואשינגטון שלחה השגרירות המצרית שם ליענקל עותק של
הירחון, כשעליו מודפס ציורו עם חתימותיהם של אנוואר וג׳יהאן
סאדאת. בתמונה נראה גינצבורג כשהוא מכין ציור-קיר בוושינגטון.

111 !71״| י| ד אחותו של נשיא אד!
111י 111 1צות-הברית, שהגיעה
השבוע בראש קבוצת צליינים לארץ, ערכה סיור
מזורז בבל האתרים הקדושים לנצרות. בעת
שביקרה בבפר־נחום שעל חוף הכינרת, התעייפה
וביקשת לנוח. כשלא מצאה מקום לשבת, לא
היססה וישבה על הארץ. רות טענה בי יחד
עימה היו צריכים להגיע גם הסופרים האמריקאים
הנודעים טרומן קאפוטה ונורמן מיילר,
אן ביגלל תקלות אירגוניות לא הצטרפו למסע
ויגיעו עם קבוצת הצליינים הבאה שלה.
בקמפ־דייוויד ולא יחזור ארצה.״
ענה לו יאיר צבן, יו״ר
סיעת של״י בהסתדרות :״אני
אומנם לא אוהב את האימפריאליסטים
האמריקאים, אבל
עונש נורא כזה לא מגיע
להם.״
01 ראש־הממשלה לשעבר,
יצחק רבץ, ערך במוצאי-
השבת האחרונה בביתו שב-
נווה־אביבים קבלת פגים ל שחקני
שתי קבוצות הכדורסל,
הוואשינגטון בולטס ומכבי תל-
אביב. לתמהים מה לרבין ול-
כדורסל, הסביר רבין :״אחד
הדברים האחרונים שעשיתי
כראש ממשלה, היה לערוך
קבלת פנים בלישכתי למכבי
תל־אביב, אחרי שזכתה בגביע
אירופה. מאז אני קשור לכ דורסל.״
היו גם שנזכרו כי
הודעת ההתפטרות של יצחק
רבין שודרה בטלוויזיה מייד
אחרי סיום המישחק שבו זכתה
מכבי תל-אביב בגביע.

01 כשהזמינה לאה רבין

את שחקני תל־אביב לקבלת-
הפנים, אמרה :״אתם יכולים
להגיד לאולמי פרי שהאוכל
יהיה כשד.״

01 את תוכנית הראיונות
הטלוויזיונית האחרונה שלו,

מייק ססולוביצק׳ ;55

שהקימו סוכנות״נסיעות בלוס־אנג׳לס אשר אירגנה
את ביקור קבוצת הצליינים של רות קארטר בישראל,
נפגשו השבוע בארץ אחרי פרידה ממושכת. מייק
הגיע לארץ עם קבוצתה של אחות הנשיא האמריקאי,
ואילו קארן הובילה קבוצת תיירים אמריקאיים
למצריים, קפצה משם כדי לפגוש את בעלה בישראל.
כשהציג מייק את רות קארטר בפני ייגאל ידין,
אמר לו :״לא לקחו אותן לפגישה עם קארטר
בקמפ״דייוויד, אז הבאתי לן קארטר אחר לישראל.״

של נקודה אחת — זה יכול
לקרות רק בכדורגל.״
01 גיבורת השבוע היתד,
ללא ספק אנט דולצ׳ין, רעייתו
של יו״ר הנהלת הסוכנות
היהודית אריה דולצ׳ין, שהופיעה
בתוכנית עלי כותרת
בטלוויזיה בדיעות הנוגדות
לחלוטין את אלה של בעלה
ושל מנחם בגין. כאשר סיימה
את הראיון ניגש אליה הסא-
טיריקון עמוס קינן ושאל:
״האם אני יכול לקבל ממך
אוטוגראף?״ לתמיהתה של אנט
על בקשתו השיב לה קינן:
״בין כה את לא תהיי אף פעם
איש־ציבור — את יודעת לדבר
יותר מדי טוב.״
! 0אגב, אין זו הפעם הראשונה
בה מביעה אנט דול־צ׳ין
בפומבי דיעות חריגות.
כך, למשל, בעת הלווייתו של
שר-השיכון אברהם עופר,
שמעה את ראש־הממשלה דאז,
יצחק רבין, אומר :״אני מ שוכנע
שעופר היה חף מפשע.״
אנט ניגשה אליו ואמרה לו:
״אם הייתם אומרים לו את זה
קודם, יכול להיות שההלווייה
הזאת לא היתד, מתקיימת.״
השיב על כך רבין :״רק ב־ברית־המועצות
יכול ראש-
ממשלה להכריז על מישהו ש הוא
חף מפשע.״

יגאל גויפל

הבשר השבועית שלהן. ה שתיים,
השומרות אמונים לקצב
הקבוע שלהן, הן גירה
לונדון, אשתו של המנחה-
לשעבר של עלי כותרת בטלוויזיה
ירון לונדון, ויעד
דיין, בתו של שר־החוץ משה
דיין.
1בערב שנערך במועדון
צוותא בתל־אביב לזיכרו של
המשורר אברהם שלונסקי,
שנפטר לפני חמש שנים, הגיעו
מוקיריו של המשורר לח
זות
בתוכנית אמנותית ובערב
ראיונות שערכה והקליטה הטלוויזיה
הישראלית. דן כן
אמוץ, שהינחה את הערב,
שוחח על שלונסקי עם הסופרים
חנוך ברטוב ויורם
קניוק ועם המשוררת דליה
רגיקוכיץ. קניוק סיפר ש-
שלונסקי, שעודד סופרים ומשוררים
צעירים בתחילת דרכם,
יעץ לו תמיד להפסיק לכתוב.
יורם, כמובן, לא שמע
בקולו ,״ועל כך אני מצטער
עד היום,״ אמר.

סגן ראש״עיריית תל־אביב, היה אחד מעשרות האורחים שבאו לחנוכת
מיסעדת מאכלי־הים החדשה שפתח המיסעדן אלי רונן. גריפל התכבד
במגש עמוס לובסטרים, חסילונים ודיונונים, נזכר תון בדי טעימה :״חסר לי רק שחברי המועצה
הדתיים יראו אותי. יהיה מזה עוד משבר קואליציוני ״.בתמונה: גריפל (מימין) ,עם רונן ואשתו.

אננ טי ם

ב 11ו ל 1ו

האפיפיור כתב לפינוקיו

נוראייב ניבחר לסבס*

תוס״ן

מלן ירדן !החליט
שלא להזניח
את שלושת ילדיו, למרות
נישואיו החדשים. ערב
יציאתו ללונדון בשבוע שעבר,
איפשר חוסיין לצלמים לצלם
אותו משחק עם ילדיו אביז
בת ה־ ,4בתו הבכירה־המאו-
מצת של מלן ירדן, האיה בת
ה־ 3ועלי בן השנתיים, שניהם
׳מאשתו עליה שנפטרה לא-
מבבר. בהתייחסו ליחסים שבין
אשתו: החדשה לבין ילדיו
אימר חוסיין :״קשה להיות
אשתי ואם ילדי. ודרושים לכך
אוימץ־׳לב, כוחות רבים ויכולת
ויתור עצומה, וכל אלה יש
למלכה נור.״

מראייב £?!5,

האפיפיור ־4״״

שנערך באחרונה בארצות-
הברית, קבעו נשות אמריקה
כי רקדן־הבאלט רודולף נו־רייאב
הוא, לדעתן, הגבר ה־סכסי
ביותר בעולם. עם דיעה
זו מסכימה גם מוניק ואן-
וירן, שנודעה בעיקבות פרשת־האהבים
׳שהיתה לה עם ה נשיא
המנוח ג׳ון קנדי. ואן-
וורן, שהיתה גם ידידתו שיל
נורייאב וחיה איתו כמה שנים,
טוענת :״נורייאב כה נפלא
שאם הוא היה דת, אני הייתי
הופכת דתית פאנאטית.״ ואן״
וורן סיפרה, בשבוע שעבר,
כיצד הכירה את נורייאב וכיצד
התחיל הרומן הגדול
ביותר של הגבר הסכסי ביותר
בארצות־הברית :״זה היה
כשראיתי אותו במועדוו־ילילה
בניו־יורק, והזמנתי אותו לריקוד
טוויסט.״

הראשון, או בשמו הקודם
אלבינו לוצ׳יאני, הוא האפיפיור
שזכה בפירסום הרב ביותר
על חייו האישיים שלפני
הבחירה; יוחנן פאולוס, שהיה
לפני שנבחר קארדינאל !מתקדם
ביותר ואוהב אנשים
פשוטים, סיפק לעיתונות האיטלקית
תמונה שלו שהיה
בן שלוש שבה הוא נראה
לבוש בביגדי ילדה. בארצות
הקאתוליות מקובל ביותר להלביש
ילדים קטנים בביגדי
ילדות. לפני שנים אחדות פיר־סם
פאולוס, בעיתון של ה־כנסיה
הקאתולית בפירנצה,
מיכתבים דימיוניים שכתב לאישים
שונים, שעברו מן העולם
ימכבר. בין השאר פורסמו
מכתביו לפינוקיו, לסופר
צ׳ארלס דיקנס, למריה תרזה
מאוסטריה, לסופר מארק
טוויין, לסר וולטר סקוט ולישו.
במאמרו מציין יוחנן
פאולוס, כי את המיכתב לפינוקיו
כתב כשהיה בן שבע,
ושמר עליו !מאז.

השחקן המגלם את קוג׳אק
לעיני 100 מיליון צופים בכל
רחבי העולם מדי שבוע, הסיר
מעליו את הבעת הקשיחות
מהסרטים, כאשר ליווה: את
בתו פריסטינה לחתונתה שנערכת
ביוון. כריסטינה נישאה
לצעיר יווני בשם ג׳ון קוסא־קיס,
שהוא בנו של מפיק סרטים
יווני קטן, וסאוואילאס
!העניק לזוג הצעיר טיול סביב
העולם כירח־דבש. הזוג הצעיר
לא ימשיך להתגורר ביוון
אלא בדירה צנועה בניו-
יורק: .האבא של הכלה הבטיח
לקוסיאקיס לעזור לו להקלט
בעולם הסרטים, בדיוק כמו
!האבא שלו.

מאוגוט ־ 5׳^

סמה במדור זה תמונתה של
לוסי לינדסי״הוג, ארוסתו של
טוני ארמסטרונג־ג׳ונס, בעלה־לשעבר
של הנסיכה מרגרט.
מתברר כי גם מרגרט אינה
טומנת ידה בצלחת, והיא יוצאת
עם רודי ליבליין (עמה
בתמונה) הצעיר: ממנה ב־17
שנה שהוא בנו של מלך הבירה
האנגלי. לפני חודשים אחדים,

כשנודע לאחותה של מרגרט,
המלכה אליזבט ה 2-על הרומן
של אחותה עם בחור
הצעיר ממנה בשנים כה רבות,
היא הציגה בפניה אולטימטום:
או רודי, או תפקיד
הנסיכה. מרגרט ויתרה כביכול
על רודי, אולם לפני
שבועיים נראתה איתו שוב,
וצולמה על־ידי צלם לונדוני
זריז, ואין ספק כי תמונה זו
עוררה את חמת המלכה.

ביותו

״׳״ שמואל מרלין
בגין

אינו

א יש

גדול.

לדעתי

ה וא

קט ן .

איש

במה חסמת חיוביות מאד. בסופו של דבר. הוא בא מיהופיץ.
בשבועות האחרונים ערך שמואל מרלין ביקור״מולדת, ותוך כדי כך קרא
בפעם הראשונה את הכתבה הגדולה על איש־השנה תשל״ז, מנחם בגין (״העולם
הזה״ .)2088 תגובתו היתה :״העכבר הוליד הר״.
מרלין, יליד ,1910 היה בן 24 כאשר הכיר את מנחם בגין, שהיה אז
בן .21 אז כבר היה מרלין איש חשוב בתנועה הרוויזיוניסטית, ממקורביו של
זאב ז׳בוטינסקי, בעוד שבגין היה עסקן צעיר של בית״ר בוורשא.
בשנים שלאחר־מכן, שיתף מרלין לא פעם פעולה עם בגין, ולא פעם התרחק
ממנו. במילחמת־העולם השנייה הקים, יחד עם הילל קוק (״פיטר ברגסון״),
את ״הוועד לשיחרור האומה״ ,שניהל את המאבק המדיני של אצ״ל בארצות־

הברית, ושהשיג אז הישגים תעמולתיים ודיפלומטיים שהדהימו את ארצות־הברית
והיישוב היהודי בארץ. אחת מזרועותיו של ועד זה הביאה ארצה את האוניה
״אלטלנה״ ,שעל סיפונה היה גם שמואל מרלין•
עם הקמת המדינה היה מרלין המארגן הראשי של תנועת״החרות החדשה,
וכיהן כחבר״כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. לאחר״מכן התרחק מבגין• כיום
הוא עומד בראש מוסד״מחקר בניו״יורק, מרצה שם על ענייני המרחב וכתב
שורה של ספרים על הסיכסוך הישראלי—ערבי, ביניהם מחקר-ענק של יוזמת־השלום
של הנשיא התוניסי חביב אל־בורגיבה ב־.1965
לפני כמה ימים, ערב שובו לארצות־הברית, העניק מרלין לאורי אבנרי את
הראיון הבא, בתגובה על הכתבה על איש־השנה בגין.

ישבתי בקצה השני של השולחן. קמתי ולקחתי אותה.
הייתי בטוח שהוא כותב ילי איזו הצעה.
בפתק היה כתוב, בעברית :״קראתי היום את שני
מאמריו * על חמישתם. אתה הבינות לכוונות הכי כמוסות
שלי .׳תודה.״

לעולם איני ׳חוש !הערצה מוגזמת ׳לאנשים גדולים .׳אף
על פי שהכרתי בימי־חיי סופרים גדולים, ראשי ממשלות
ואמנים, לא התרשמתי באופן מוגזם. אני, מטייבעי ,׳סקפטי.

האיש היחידי כבד ימי״חיי שהרגשתי שהוא
אדם עליון, אף על פי שאני מכחיש שיש דבר
כזה, היה זאב ז׳בוטינסקי.

הייתי אי׳תו ימים ולילות ושנים, ותמיד היתד לי ההר־גישה
הזאת, שהוא היהודי הגדול ביותר בהיסטוריה של
העם. אולי משה היה אדם יותר גדול, אבל את משה

על הדוגמה של הדלת החורקת *• חזר ז׳בוטינסקי פעמים
רבות, בכל ׳פעם שדובר על הקיצוניים דאז — אני,
ירמה ד,לפרץ, מנחם בגין ואחרים.

ז׳בוטינסק׳ לא העוין
את בגין
ולא אהב אותו

בגין י א •וותר
על שלמות
חצי המולדת

לא הכרתי, ואיני ייודע עד, ממד, הפרטים על חייו בתנ״ד
מתייקים.
כשהעבירו את עצמותיו ארצה, אני התנגדתי. הילל
קוק ואני כינסנו מס״בת־עי׳תוינאים והסברנו שעכשיו קוברים
את ז׳בוט״נסקי באמת.

ב־ 1938 התקיים מושב ושל מועצת התנועה (הצ״ח).
ה״ימכסימליסטים״ (כפי שקראו לנו אז) דיברו נגד הפוליטיקה
ישל ז׳בוטינסקי. אמרנו שצריכים להעביר את
נקודת־הכובד לפעולות אלימות >״מיט כיויח״).
לז׳בוטינסקי לא היתד, סבלנות. הוא הפסיק את האנשים
שדיברו, נכנס לדבריהם ואמר :״שב. מספיק, אני
כבר יודע את הרעיון!״
והייתי האחרון ברשימת הנואמים. ראיתי שהוא לא נותן
לדבר. אז התחלתי ואמרתי :״אדוני, אני מקווה שלא
תפסיק אותי, ביגלל סיבה פשוטה מאד: כל מה שאני
אגיד, הם דבריך שלך.״ ׳ובאמת בניתי נאום, שלא ר,״תה
בה אף מילה אחת שלי. ציטטתי את הכל :״שא אש
להצית, אין דבר״ ,״למען ההוד הנסתר״ ,״כי שקט הוא
רפש״ .הזכרתי איך נפגש עם מרקו ברוך, הציוני ד,תימ־הוני***״
,שעימו ביקר ליד שער טיטום, ומרקו ברוך
לקח צסע יאיו גיר וכתב ״שא אש ׳להצית״ ,וז׳בוטינסקי
לא הבין יאת הרעיון. אז הסביר לו מרקו ברוך שלא ישימו
לב לבעייה היהודית. ,אם לא יעשו סקנדלים, אלימות,
שיכריח את דעת הקהיל לשים לב.
דבוטינסקי התנגד לטרור. הוא היה מתווכח אלף פעמים
עם דבריו של גתה, ,בפרולוג ושל פאוסט. מה היה
קודם, המילה או המעש? דבוטינסקי אמר :״בהאשיית
ברא אלוהים את הפוליטיקה ״.בפוליטיקה יאפשר להשתמש
גם במילים וגם במעשים. אפילו׳ במיקרים יוצאים
מן הכלל, במעשי־טרור. אבל צריכים להבין שזה רק מר

ז׳בוטינסקי היה איש של ניגודים וסתירות. הוא גם
היה פאראדוכסאלי.
אתן לך דוגמה אחת. כשהוועד־הפו׳ע׳ל העולמי של
הצ״ח (ההסתדרות הציונית החדשה) היה בלונדון, ב־,1935
ד,יתד, הצעה לסדר־היום להעביר חלק מן הוועד־הפועל
לוורשא, ללב האומה! .אמרו ושיאין טעם בכך שהמנהיגות
של תנועה בל־כך גדולה, שהמוני חבריה חיים בפולין,
תשב בלונדון. זה עורר פלוגתא חריפה מאד. אותם חברים
שלא היו מועמדים לעבור לוורשא, דיברו בהתלהבות
בעד ההצעה, ואלה !שהיו צריכים לעבור לוורשא תברו
בחירוף־נפש נגדה.
הוויכוחים היו סוערים. בישיבה אחת, שהתחילה בשמונה
והצי בערב, הפך הוויכוח איישי ופרסונ׳לי. לפני
חצות כבר לא ישבו האנשים ליד השולחן. הם קמו מתוך
כעם והתרגשות, ורק ד׳בוטינסקי נשאר יושב. הם צעקו
והאשימו זר, א׳ת זה בארבע שפות, באידיש ,׳ברוסית,
באנגלית ובפולנית. דבוטינסקי ישיב חיוור ועצוב, וניסה
להגיד להם ״רבו׳תי, הרי יזה ויכוח, ולא צריכים להעליב
אחד את השני,״ אבל זה לא עזר. העלבונות עפו בשצף-
קצף, הריר נטף מן הפה.
שבועיים לפני זה פירסמתי ביקורת על הרומאן של
ז׳בוטינסקי, חמישתם. זו היתר, מסה יארוכה מאד, שהודפסה
בהרבה עיתונים על פני שני עמודים שלמים. במאמר
׳תיארתי דבוטינסקי אחר, ישונה מהידוע בעולם. בעולם
היה ידוע כמייליטאריסט, ביאידייאולוג קיצוני, כדוגמאטי.
האמת הוא שבספר הזה גילה את האופי האמיתי שלו,

24 - 1

שמואל מרלץ
ידין הוא אפס מרובע
שעיקרו היה סקפטיסיזס ׳עמוק כלפי כל מיני דוגמות.
בסופו של דבר הוד, לא רק ליבראל, אלא ליבראל אנאר־כיסט.
ציטטתי את הסעיף האחרון או הלפני־אחרון של
הספר, על העיר ׳אודסה. הוא אהב את: אודסה. גם הפילגשים
שלו — והיו לו פילגשים — היו בנות אודסה. בסיכום
הספר אמר: גדלתי וחונכתי באודסה, ושם למדתי
את האמת הגדולה ביותר בעולם. את אודסה בינו חמישה־ש״שה
לאומים: יוונים, דוסים, ארמנים ׳ועוד, ומהם למדתי
שמה שאצל האחד הוא עיקר קדוש, אצל השני אינו
אלא יזין של בלב. אולי זה צודק ואולי זה צודק, אבל
ליהרג על זה לא כדאי.
כשאני כתבתי את המאמר, היתד, לי הרגשה די מעורבת•
מצד אחד ׳אני רציתי להגיד שבאותה תקופה, בש ד,נחשול
הפאשיסטי הציף את כל אירופה, טיוב שמנהיג
יהודי הוא ליבריאל-אנארכיסט. טוב שהוא לוקח את הקורא
שלו יאל פיסגת הר גבוה, שבה האוויר צח. אולם אני
דאגתי פן דביוטינסקי יראה את זה בעין לא טובה, שתיארתי
אותו בצורה ישונה מן התדמית המקובלת.
ובכן, נחזור לאותה ישיבה. כשכולם צעקו ורצו לרמוס
זה את זה, וירקו אחד יעל השני — זאת היתה תמונה
סוריאליסטית — ז׳בוטינסקי כתב כמה מילים על פיסת־
׳נייר קטנטנה, והעביר לי את זה.

* ז׳בוטינסקי ביקש להנהיג בעיברית את השימוש בגוף
שלישי כצורת אדיבות. גס בגין נהג לדבר כך, עד אמצע
שנות ה־.׳50
** הכוונה לדברים שבהם הישווה ז׳בוטינסקי נאום של
בגין לרעש ׳הצורם וחסר־יהתועלת של דלת חלודה המסתובבת
על ציריה.
*** מראשוני הציונים, אנארכיסט.

מניין זד. בא? זה בא מדבר אחד (אולי גם מדברים
אחרים׳ אולם אני מדגיש דבר יאחד) :התפיסה של ז׳בד
טינסקי של מדינה יהודיית ימשני עבדי הירדן לא היתד,
אידיאולוגיה דוגמאטית איו מיסטית או דתית, כי אם פראק־טית
מבחינה זו שחשב שחמישה או שישה מיליון יהודים
יכולים ׳למצוא שם, את מקומם, נוסף יעל האוכלוסיה הערבית
ושחלתה !כבר קיימת, ושתגדיל במשך הזמן, .בשביל זה,
אוכלויסיה שיל 12 ,10 או 14 מיליון ׳אנשים, ערבים ויהודים,
יהיה צורך בשטיח של ארץ־ישראל משני עבדי הירדן.

כיב אחד, ואפילו לא המכריע, של הפוליטיקה. והוא שאל,
מבחינה מוסר״ת־אסתטית: איזו גיבורה יש בזה, ששני
גברים מתחפשים סעחביות, לוקחים כדי־יחלב, הולכים ל־
!שוק ערבי וטשאי׳רים שם את הכדים, ואחר־כך ילדים
ונשים עפים באוויר?* הוא שאל: איזו גבורה יש
בזה? זהו מה ישאצ״ל עשה יב־.1938
אולם, בסופו של דבר הוא ראה את הלכייהרוחות בתנועה,
ונכנע. והוא ניתן לזה הסבר, ואמר שכל עוד כבישי
ארץ־ישראל אינם פתוחים ליהודים, אין הם צריכים
להיות פתוחים לערבים.

כינתיים הציונות פשטה את הרגל, ולא היא
פתרה את כעיית היהודים, שעכורם היתה
המדינה צריכה להיות הפיתרון.

הציונות של ז׳בוטינסקי היתה הומאניט״
רית, כלי מיסטיקה.

הוא ראה שליהודי מיזרח־אירופה אין סיכוי לחיים נורמליים.
הוא היה בטוח כי המיצב ׳שלהם יוסיף להתדרדר,
׳וכי יקרו דברים קטסטרופליים. אך לא שואה. הוא לא
האמין ׳בשואה ,׳אפילו ב־ .1940 הוא השב שמבחינה מעשית
— ואד וירק מבחינה מעשית — ארץ־ישראל מתאי־ימה
יותר מארצות אחרות. הוא קרא להן פאטה-מזרגאנה־לנד!
.אך לא מבחינה מיסטית, פאראנואידית.
ז׳בוטינסקי נפגיש עם הרצל לראשונה כשהרצל הפסיק
את הנאום שלו בקונגרס השישי, בשנית .1903 הרצל שאיל
את אחד הצירים :״!מד. זה, מה הוא אומר?״ במוקדה
היה אותו הציר דווקא הד״ר חיים וייצמן, שהיה אז ראש
סייעה שנקראה ״הדמוקרטית״ .דבוטינסקי רצה להצטרף
לסיעה זו, וכשנכנס לחדר שאל אם הוא מפריע. וייצמן
אמר לו ושהוא מפריע .׳אחר־בך, במליאה, כשהרצל שאל
את וייצמן ימה הוא אומר, זה ענה לו בקיצור :״קוואטש !״
(שטויות) .אז ניגש אליו הרצל ואמר, בגרמנית :״איירה
צייט איז אום!״ (הזמן שלך נגמר) .אלה היו המילים
הראשונות והאחרונות שזכה ז׳בוטינסקי לשמוע מפיו של
הרצל. ואחד הצירים הגרמניים תירגם את הדברים :״רד
מכאן, אחרת נסלק אותך!״ הוא ירד, מבלי שיסיים את
נאומו.
ז׳בוטינסקי הוסיף :״הבנתי שתפקידי בקונגרס הזה

האמונה בסדושה שר
אדמה היא
עבוד סלילי ס
הוא לשתוק ולהסתכל, וכך עשיתי. הייתי במיעוט שהצביע
׳נגד ואוגנדה, ויחד יעם אומרי־יהלאו יצאתי מן האולם.
אולם בעצמי !תמהתי על המניע הנסתר בעומקי ניישמתי,
שהיכיריעני להצביע נגד -למרות מה שאמרתי לסוחרי.
.שום אהבה רומנטית לארץ־ישראל לא היתד. לי אז. אינני
בטוח אם ייש לי כזאת גם עתה.״ זה נכתב כעבור שנים
רביות.

ב־ 1938 היה ז׳בוטינסקי בדרום־אפריקה, וחזר ללונדון.
במטוס טס מעל לאוגנדה, או ׳למערב קניה, הטריטו־ריח
שעליה דובר. הוא אמר שהוא הרגיש בליביו כאב
גדול, אף על פי שאסור להגיד את יזה, אף על פי שזה
״׳אנספיקאבל״ (לא ׳ניתן להיאמר) .״היו לי ספקות אם
עשינו נכון שדחינו את אוגאנרה על הסף״.
בספר האחרון שלו, שנכתב יממש יעל סף מותו, חזית
המילחמה של מם ישראל, הוא כותב על מדינה יהודית, ול חילופין
על ״פרי פלסטין״ .מעניין שיבתירגום הרשמי! ,שיל
ייבין, בכל פעם, שכיתיב ז׳פוטינסקי ״פרי פלסטיין״ (פלסטין
חופשית) נאמר :״מדינה יהודיית.״

מרלין עם איש־ השנה תשל״ז
״העכבר הוליד הר״
אמרתי ׳שאני לא מבין, אך נראה שהקהל היהודי בפולין
לא רק מבין, אלא גם אוהב. אז אמר באירוניה :״אתה
ענית יפה מאד.״
הוא אף לא חשב שאם הוא יתפטר מתפקיד ראש
ביית״ר, יהיה בגין יורשו. פעם נסענו ברכבת בפולין, ב־
.1937 דיברנו על זה. הוא אמר: פרופס יהיה ראש ביית״יר.
יאו שאמנה אותו, או שאשאיר את זה בצוואה.
אני לא והייתי חסיד של פריופס.

אשר לסתבה על א״ש־השנד, בגין :
כשרואים את הספר הזה — והרי זה ספר — יוצאים
עם ההרגשה שבגין הוא איש גדול. לדעתי הוא איש קטן,
עם במיה ׳תכונות חיוביות מאד. אולם בסופו של דבר,
הוא בא מיהופיץ (עיירה פולנית דימיונית) .הוא עבר דרך
ארוכה מאד, וסגר את המעגל יוחזר ליהופיץ.

יש לו שתי סגולות, אחת מהן נשגבה מאד, והעולם
הזה כתב על זה. הוא עשה את הכל כדי למנוע מילחמת־אחים.
ולא רק בזמן הסזון, כי אם גם במיקרים אחרים.
הסגולה ׳השנייה היא שהוא נאמן בלי־סיייג, ולא חישוב מה
תהיינה התוצאות, לעיקרון יאחד: שלמות חצי המולדת.
ומי שאומר שהוא יעשה ויתורים בשטח זה, טועה.
:אולם !אצלו יזה יותר מעיקרון. אצלו, כימו אצל גוש-
אימונים ואחרים, זוהי עביוידת־אלילים. זה בניגוד למסורת
שיל הדת היהודית, .אם יש איזה תוכן לדת היהודית, הרי
זה ההתמרדות נגד עבודת אלילים, וזיו כוללת את האמונה
בקדושה של ׳אדמה.

אומרים שכגין הוא יורשו שד ז׳כוטינסקי.
כימעט בכל התכונות הוא ההיפך ממנו. הוא
האפיקורס של תורת ז׳כוטינסקי. ארתור שיק
הצייר אמר שיש טעם ללכת כדרכי מנהיג, ודא
לעמוד כדרכו. אני כטוח •טכגין עומד כדרכו
שד ז׳כוטינסקי.

כחזון שלו הוא לא היה כעד מדינה יהודית,
אלא אך־ורק מכחינה אריתמטית. הוא אמר:
רוכ יהודי, משמע רוכ של אדם אחד. יהודי
אחד יותר. אולם מה תהיה המדינה? כספר
האחרון שכתכ, הוא אמר שכמקום להשכיר
כתיאוריה, אני כותכ טיוטה של חוקה של המדינה.
כחוקה זה מיזוג של מדינה רכ-לאומית,
ניסיון חדש ליצירת חכרה חדשה של שני
עמים. איש עדיין לא חקר את זה.

בחוקיה שכתיב יש כיל ימה שיאפשר להעלות על הדעת
מבחינת שיוויון־זכויות של הפרט, של הכלל, של הקהילה.
יש שם ערובות מבחער. טכנית. אם הנשיא של המדינה
יהיר. ערבי, ראש־הטמשלר. יחיה יהודי, וליהיפך.

תאר לעצמך, את כגין, שיסכים לכך שהמלך
חויסיין יהיה המלך של ארץ־ישראל השלמה :
1 1 1

ז׳כוטינסקי לא העריך את כגין, ולא אהכ
אותו.
אני זוכר שב־ 1934 הוא שאל אותי: מה אתה חושב
על בגין בתור נואם? אמרתי לו: אני לא יכול להביע
דיעה, כי מעולם לא שמעתי ׳אותו. אז יאמר: לא צריך,
אני אעשה לך נאום של בגין, וחיקה אותו בצורה פרקם-
טית מאד, באידיש. הוא שאל אותי אם אני מבין את זה.
זאת היתה השיטה שננקטה על־ידי אצ״ל בסוף
שנות ה־ ,׳30 לפני בואו של מנחם בגין ארצה.

פיתריון הבעיי׳ה היהודית נעשה על־ידי חיטלר. הציונים
מנסים לתאר את הקמת המדינה כהאפי אנד של השואה.
ואני אומר שלשואה אין האפי אגד. אולם בגין
נישאר ב־ ,1938 כאילו ליא היתד, השואה, כאילו לא קמר,
׳המדינה. אחרת אי-אפשר להבין את האידיאולוגיה שלו,
את המיסטיקה ישלו.

את המהפך לא עשה בגין. בסופו של דבר, הליכוד
הוא קואליציה ,׳שיל כימה מיפיליגות. והן ׳קיבלו ארבע מנ־דאטים
יותר מכפי שקיבלו בכנסת הקודמת. לזה אי״אפשר
לקרוא מהפך.
המהפך היה שלילי. במשך 60 שנה שלטה מפא״י בארץ,
ופיתאום הפסיקה לשלוט. את זה עשה ייגאל ידין,
ולא חישוב, שהוא אפס. הוא אפס מרובע. הוא גם ץ1€ז 0ו1׳ 1
(כוזב) בכל המובנים. בעיקר במידע ההיסטורי־ארכיאולוגי
שלו. קל וחומר בפוליטיקה. אולם הוא האיש שעלה, לדעתי,
מפני שהוא הביא לידי התבוסה של מפא״י ההיסטורית.
מובן שהוא לא עשה את זה על־ידי כך שהביא לעם
בשורה חדשה, רעיונות חדשים. מפא״י ההיסטורית התפוררה
מתוך שחיתות, מתוך שילטון שהזדקן, וגם מתוך
זד ,׳שבגדה ׳בכל העקרונות שעליהם היתה תנועת־הפועלים
מושתתת.

אני המצאתי
את הסיסמה
.׳בגין ׳לשי רנתן י
׳אולי ׳אליעזר ז׳וריבץ * היה צריך להיות איש־השנה
תשל״׳ח, ואולי פקיד של ז׳׳ורבין. אילו היה בגיז הולך
לבחירות בתוך חרות, אני לא יחושב שהיה מקביל יותר
מאשר אי פעם.

אני מכיר את כגין טוב מאד. אינני חושב
שיש עוד מישהו המכיר את כגין כל־כך טוב.
היינו קרוכים ממש. הכרתי אותו מכד הזוויות,
אפילו מזוויות שאי־אפשר לצלם.

הוא היה מאושר ׳באופוזיציה. הוא והיה ישמח בחלקיו,
מכיוון ישיש לו אהבה גדולה לנאום. הויא מוכרח לנאום.
השילטון מגביל את האפשרות של נאומים. לא כמו המחתרת,
כמובן. לולא היה מוכרח לשיתוק ארבע שנים
במחתרת, היה ייויתר טוב. ואבל הוא מוכרח לפצות את
יעצמו על ארבע השנים שהפסיד.
יאת הסיסמה ״׳בגין לישילטיון!״ המצאתי אני. המצאתי
׳אותה באמריקה. הזמנתי אותו לאמריקה בסוף ,1948 לפני
הבחירות לכנסת הראשונה. הסיסמה ׳שאיני נתתי :״בואו
לפגוש !את ראש״הטמשלה הבא של ישראל.
׳לפי הערכית המישטרה. יצאנו ׳לקראתו בנידייורק מיליון
ואנשים. יעוד לא היה דבר כזה! .אירגניתי מסיבה בשביליו
בוואלדורף אסטוריה. הקמנו ויעיד מיוחד לקבלת !פניו.
מסיבה — זה אוכל, יחד, נאומי-ברכה, להלל ולשבח !את
הגיבור, ואחר־כך נאום־ד,תשובה, בירכו אותו 8—9אנשים
מכובדים מאד. תחת לדבר עשרים דקות, חצי שעה,
בגין דיבר שעות, ודיבר רע מאד. ביגלל סיבה שאיני
יודע אותה עד היום, מיקד את הנאום במילים
611 1116 81111511ק( 1£ו 1הוא השתמש במילה זו —
6<1נ 1ק \ ¥111 עשרות פעמים, עד כדי כך שאנשים קמו
והתחילו ללכת הביתה. וסוף הנאום היה לפני אולם חצי-
ריק. זה היה מבין מאד.
אחרי הנאום אמרתי לו מה שאני חושב על זה.
אמרתי לו שהיה צריך לדבר במונחים היסטוריים, על
שיחדור העם מאימפריאליזם, בהכללות. הוא ישב ושמע,
ואמר שהוא מצטער שהנאום לא היה טוב, ובקצת
אירוניה אמר: אני אשתדל שלהבא אשפר את כישרוני
הריטורי.
בניגוד לז׳בוטינסקי, שהיה תמיד מתוח מאד לפני
נאום, כי היה צריך לזכור מה רצה להגיד, הרי בגין
תמיד בטראנס אחרי הנאום. ז׳בוטינסקי לא. אחרי הנאום,
הכל נגמר אצל דבוטינסקי, והוא היה מתלוצץ ומתבדר.
ביחסים ביני ובין בגין אחרי המחתרת — ,אגב, אני
אירגנתי את תנועת החרות, הייתי המארגן והמזכיר הכללי
— הקושי שלי היה שכאשר נכנסתי לחדר שלו, היה
(המשך בעמוד )50

מרלין לפני תמונת ז׳כוטינפקי
״הזא התחרט על דחיית אוגנדה״

*איש־הפירסוס שניהל את תעמולת הליכוד.

הנעליים שינעלו החברה השגה
׳׳רד פוינט׳׳ של גלי!
בסוף הקיץ כשהסנדלים של ״גלי״ נאלצים להכנס לארון,
לנו יש רק אלטרנטיבה אחת,
משהו שמתלבש על הרגל כמו. .הסנדלים בקיץ!
מיו נעל למזג האוויר המוזר הזה, לא קיץ ולא חורף.
נעלי הקו החדש של ״גלי״
בעיצוב ספורטיבי, חדיש ובלבדי, משהו באמת מהסרטים.
אני אומר לכם..קחו סיבוב ותרגישו.
בקיצור, נעל כמו שהחברה אוהבים.

דרן אגב, הם מתלכלכים? רחץ אותם!

והצפרדע המבטיחה לכם צעדים דגים רבים.
תל-אביב רונדו — אלנני • 31 רונדו — דיזנגוף • 119 גלי — דיזנגוף • 173 ונינו — דיזנגוף • 141 עופו — בן יהודה • 226 סעידי — יהודה המכני • 56 אלימלך — ברודצקי 15 רמת-אביב •
בינא— הופנהיימר 13 נווה אביבים • די-וי— אלנכי • 35 נוקאי— נווה שאנן • 9מיכל— שכונת התקרה דרך ההגנה • 76 אילון — לה-גרדיה 76 יד אליהו • דצדי— מחניים 59
ירושלים גיל— יפו • 15 וייל— המלך גורג׳ • 1קומפווט— בן יהודה • 23 מרה— בן יהודה • 5אלוף הנעל קרית יובל חיפה הוץ— הרצל • 43 נוער— החלוץ • 33 שילוו— הרצל• 26
דן גנריאלי— הרצל 20-18 חולון נעורים— שנקר • 52 דגר— נאות רחל • ליידי— שנקר 52 בת-ים גלי— בלפור • 49 ליידי— בלפור 39 רמת־גן נמנמו(>לי!— ביאליק.52 רמת״יצחק
מיני-נגבה .57 גבעתיים גליה— סירקין • 12 עדי— ויצמן .27 רמת-השרון גלי(עופר)— ויצמך .6רעגגה גלי— אחוזת.127 פתח־תקוה־פוני— וגליזההגנה .17 נפו־שבא ויד—
ויצמן .82 הוד השרון גוום -דרך השרון .48 רחובות גלי -הרצל ( 202 פנתי) .167 ראשל״צ א.מ.או -רוטשילד 52ח 1י ח גלי ( -מלכה! רוטשילד. באו־-שבע ניזדית -מורדי הגטאות 40
• עופר— הדסה .64 ערד אינייו— מרכז מסחרי .22 נתניה ליליפוט— שמואל הנציב .6הרצליה גלי— סוקולוב • 13 גלי— טוקולוב • 69 אריח -סוקולוב * 10 אוניון—סוקולוב .31
נהריה אוניון -ויצמן .100 טבריה עדיו-הגליל .9רמלה יוגלת-הרצל .85 קרית מלאכי הן-מרכזמסחרי. אשדוי עלית-מרכזמסחרי: נצית עיליתמירג-מרכזמסחרי.
עפולה גלי -מנחם .27 רמת אפעל ספורט -מרכז מסחרי. עכו רפי -בן עמי .43 וגרון יעקל נעלי גדע אשקלון ספירמן -העבודה 2.וברשת בתי הכל-בו של המשכיר לצרכן.

לי ר ד;

| ושדאליח 1

רזת

עורך מדור זה, יגאל לביב, נמצא בחופשה שתימשך במה שבועות.
במקומו עורך את המדור דוב ארמוני.

תשש להשקעות ישראל באיראן
המהומות באיראן והתגברות גלי האנטישמיות
במדינה זו, שהגיעו לשיא
עם הפצת השמועה בדבר מישלוח חיילים
ישראליים כדי לסייע לשאה לדכא את
המהומות, עוררו כבר גל של חרדה בקרב
בעלי העסקים הישראליים באיראן.
אם יקרה הגרוע מכל ובאיראן תבוצע
מהפכה קומוניסטית, בדומה למה שאירע
בשכנתה, אפגניסתאן, ברור כי יקיץ
הקץ על כל הקשרים הכלכליים המסועפים
בין ישראל ואיראן. אולם בעוד ש־

אפריקה
!,שייכת,, לישראלי הנהלת חברת הקוסמטיקה הבינלאומית
״הלנה רובינשטיין״ מאפשרת ל-
סניפה הישראלי להתרחב ולחפש לעצמו
שווקים נוספים לתוצרת המיוצרת ב-
מיפעל הגדול של החברה במגדל־העמק.
למרות העובדה שרוב מדינות אפריקה
אינן מקיימות קשרים רשמיים עם ישראל,
איפשרה הנהלת החברה בארצות-
הברית לסניף הישראלי לחפש שווקים
כמדינות אפריקה. מנהל-השיווק של

מנהל שיווי, פרוד
הפתעה מהחברה
״הלנה רובינשטיין״ בישראל, משה
ברוך, חזר באחרונה מביקור בניגריה,
שם הצליח לקבל הזמנה בסן 100 אלף
דולאר. בשובו לישראל ציפתה לו הפתעה:
הנחלת החברה הבינלאומית מינתה
אותו כמנהל־שיווק כללי של תוצרתה
לכל מדינות אפריקה, להוציא אוגנדה,
רודסיה ומדינות שאינן מקיימות כל קשר
עם ישראל, אפילו לא קשרים מסחריים.

בימים הקרובים עומד להתקיים כנס
היסוד של אצ״ל. אין מה לחשוש _ לא
מדובר בהקמתה מחדש של מחתרת ה-
אירגון הצבאי הלאומי, אביה החוקי של
תנועת-החרות. בכוונת יוזמי האירגון החדש
להקים את מה שמכונה אירגון
צרכני בנק-לאומי-לישראל. ראשי התיבות
של האירגון החדש לקוחים מהמילים :
אירגון צרכני לאומי.
הרקע להתארגנות המקורית ^ם העיצומים
שבהם נקטו בשנה האחרונה עובדי
הבנק. ימי השביתה הרבים פגעו
בעבודה הסדירה של גדול הבנקים בישראל,
ופגעו בלקוחותיו שכמה מחם
החליטו ליזום את ההתארגנות.
עובדי בנק-לאומי משמשים מורי-דרן
לחבריהם העובדים בבנקים האחרים, ומשום
כך, כאשר הם מנהלים מו״מ עם

א״זנבוג הילד על בית־

נראה כי שיתוף־הפעולה בין יצחק
לייגוביץ׳ ,לשעבר מבעלי ״עץ הזית״,
וחתנו חיים בראון, לשעבר עוזרו של
יגאל אלון, לבין קבוצת אייזנברג עומד
להתרחב ולהעמיק.
סימן ראשון לשיתוף־פעולה ניתן בבעלות
על הירחון החדש ״מוניטין״ .הפרוייקט
הבא שבו מדובר הוא הקמת
בית־חולים פרטי, המיועד לתושבי-חוץ

תחזית עגומה זו נראית בשלב זה רחוקה,
קיימת אפשרות סבירה יותר של השתלטות
קנאים מוסלמיים על המדינה.

קיימת
גם בעייה לגבי מעמדם של 80 אלף היהודים
החיים באיראן, שרובם הם בעלי-
עסקים עשירים. אלה חרדים כבר עתה
מפני אפשרות של הלאמת עסקיהם והחרמת
רכושם.
אן הסכנה המיידית ביותר נשקפת
דווקא למשקיעים הישראלים, הפרטיים
והציבוריים, המנהלים עסקים מסועפים
באיראן, בעיקר בתחומי הבנייה והשיווק.
על פי הערכה זהירה מגיע כיום היקף
ההשקעות של חברות ישראליות ואנשי
עסקים ישראליים באיראן לסכום של
150 מיליון דולאר. זוהי הסיבה לכך,
שעולם העסקים הישראלי עוקב בדאגה
אחרי ההתפתחויות באיראן, שיש בהן
כדי לסכן את מעמדם ורכושם של רבים,
שעשו בשנים האחרונות עסקים מצויינים
עם המדינה המוסלמית היחידה באיזור
שבה היו הישראלים אורחים רצויים.

סילון ליהלומנים

במודעה קטנה, שהתפרסמה לפני כמה
שבועות בעיתונות, חיפש בעל-הון קברניט־טייס
בעל רישיונות לשם הפעלת חברת־תעופה.
בירור על המסתתר מאחרי מודעה
זו העלה, כי יש קשר בינה לבין
בורסת היהלומים.
ליהלומני ישראל יש בעיות בהעברת
חומרי־גלם ויהלומים מלוטשים לארץ וממנה.
אחרי גל הגניבות שפקד את ה־מישלוחים,
ואחרי שחלק מן היהלומנים
נוכח כי בשיטה החדשה, על פיה שולחים
את היהלומים בעזרת שירות חברת
״ברינקס״ ,דולף מידע על שמות לקוחות
לגורמים בלתי״רצויים, החליט בעל״הון
ישראלי, שיש לו עסקים מסועפים ב־חו״ל,
לרכוש מטוס סילוני קטן ולהפעיל
שירות-מישלוח יהלומים אווירי פרטי.
נמל-הבית של המטוס יהיה ישראל
ובעליו מתכונן להציע את שירותיו של
המטוס, שיצא ויבוא לישראל מדי יום,
לציבור היהלומנים. בנוסף ליהלומים יש
בדעתו להטיס במטוס גם בעלי״עסקים.
לצייד עקיפת האיסור להסעת נוסעים
למי שאינו בעל רישיון של מפעיל חברת-
תעופה, מתכוון בעל־החון להקים חברת
מניות, שתחזיק במטוס, תממן את רכישתו
ואת הפעלתו, וחבריה יהיו רשאים
לטוס בו.
בינתיים כבר הודיעו כעשרה בעלי-
עסקים על נכונותם להיות שותפים במטוס.
בעל־חהון, שראה כי ניתן לעשות
ברכה בעסקי־טייס, מבקש עתה להכין
סקר בדבר כדאיות הכניסה לשוק התעופה
הפנימי בישראל בשילוב עם טי-
סות־שכר.

ההנהלה, על שיפור תנאי עבודתם, מצפים
חבריהם בבנקים האחרים לראות
כיצד יפול דבר לפני שיציגו את תביעותיהם
להנהלות הבנקים שלהם.
הנהלת בנק״לאומי אשר לאוזניה גונב
כנראה שמץ מן התוכנית להקמת אירגון
הלקוחות של הבנק, מיהרה לדאוג לכן
שנושא המו״מ בינה לבין עובדי הבנק
יירד מכותרות העיתונים. קיים חשש כי
לחץ ציבור הלקוחות יסייע בידי ועד
העובדים במאמציו ל״פופף״ את ההנהלה
ולהשיג תנאי עבודה ושכר טובים יותר.
ייתכן כי לאחר שיוקם האירגון הוא
יבקש לקיים גוף משותף עם הנהלת הבנק,
גם לבדיקת נושא העמלות, תוכניות
החיסכון, ונושאים אחרים הנוגעים לציבור
הלקוחות. הקמת אירגון מעין זה
עשויה להיות תקדים מעניין.

תצא התוכנית משלב
בלבד ויוחל במימושה,
השפעה גם על הבורסה,
תבוצע ככל הנראה על-ידי
וסביר להניח שמניותיה עשויות
עקב כד•
אגב, תוכנית דומה להקמת
פרטי בירושלים, ביוזמתם של ח״כ
אולמרט והד״ר עזרה זוהר, עוכל*
בינתיים, אחרי שהתברר שקבוצת משקי־ |

עים שעמדה להשקיע בפרוייקט נתגלתה
כבלתי-מהימנה.

אבטלה ב״טעדם״

רבים שמעו השבוע על הניסיונות לשלב
את יעקב לווינסון בצמרת מיפלגת
העבודה, שילוב העשוי לגרום לשינויים
בהיערכות הפנימית במיפלגה זו. מעטים
נתנו דעתם למשמעות הכלכלית של
שובו של לווינסון לפעילות מלאה בארץ.
לווינסון חזר והחל נוטל את הסמכויות
שעליהן ויתר בעת שיצא למשן
שנתיים לחו״ל, כדי לעסוק בפיתוח הבינלאומי
של בנק-הפועלים. מי ששימש
בתקופה זו כמנכ״ל הבנק, אפריים
ריינר, עשוי להרגיש שמרחב פעילותו
מצטמצם והולד, אולם יותר מכולם מרגיש
את עצמו כחסר עיסוק משה

איש־ עסקים אייזנברג
תוכנית ראשונית
ולאזרחים בעלי אמצעים בארץ. לליי־בוביץ׳
ובראון פרדס בן 75 דונאם באיזור
השמיד למיפעלי ״עץ הזית״ בפתח-
תיקווה, לא הרחק מבית-החולים ביי״
לינסון. על שטח זה מתכוונים השניים,
יחד עם קבוצת אייזנברג, להקים את
בית״החולים.
לרעיון כבר הוכנה תוכנית ראשונית,
ועל-פי הערכה יגיע היקף ההשקעה בפרוייקט
לכ־ 200 מיליון ל״י בערכים הכספיים
הנוכחיים. הכוונה היא למשוד
אל בית־החולים את טובי הרופאים בארץ,
ולהציע להם, ככל הנראה, שותפות
בפרוייקט.
בהתאם להיקף הטיפולים הניתוחיים
הניתנים כיום בבתי״החולים בארץ, לחולים
מאיראן, תורכיה ומדינות אחרות
באיזור, ההערכה היא כי ההשקעה עשויה
לחיות ריווחית ביותר. אם אומנם

תרגיל הכספות
נציב מס-ההכנסה החדש, דב נייגר,
עומד חסר אונים מול אחד התרגילים
המבריקים ביותר שבוצעו לאחרונה בתחום
המיסוי. ראשיתו של התרגיל בשאלה
שהופנתה אל אחד מבכירי פקידי
מס״חהכנסה על־ידי קבוצה של יהלומנים.
אלה ביקשו לבדוק כיצד ניתן
לעקוף את התקנות הרשמיות של מס
חעזבון.
הפקיד הבכיר ביקש שהות לבדוק את
העניין ובא לבסוף ליהלומנים בהצעה
לרשום את הכספות של היהלומנים כחברה
בע״מ. משמעות הצעה זו פירושה
הקמת מועצת״מנהלים לחברה בעלת הכספת
והפקדת כתב־מינוי למנהל, שימונה
ברגע שימות היהלומן שהוא בעל
המניות העיקרי בחברה.
תרגיל זה מאפשר מצב, שברגע בו נפטר
יהלומן, שהוא בעל כספת הרשומה כחברה,
מתמנה יורשו תחתיו כמנהל החברה
והחברה בע״מ ממשיכה לפעול
מבלי שהיורש יצטרד לשלם מס־עזבון
על היהלומים השמורים בכספת ומבלי
שיוכל מישהו לבדוק את תכולת הכספת.
בעיקבות הצעה זו ניכרת לאחרונה,
בעיקר בין היהלומנים, מגמה של רכישת
חברות מתות — כאלה שאינן פעילות
למעשה — או רישומן של חברות חדשות
לנושא ספציפי זה, שכל פעילותן סובבת
סביב ניהול הכספת.
תרגיל זה יש בו כדי למנוע תופעה
של עיכוב מסירת הודעת״מוות. בעבר
חיו כבר מיקרים שהידיעה על מותם של
יהלומנים ידועים נמסרה באיחור. מידיעות
שהגיעו לאנשי מס־חהכנסה נתברר
כי המוות המאוחר היה דרוש ליורשי
היהלומנים לשם הורקת כספות הנפטרים
לפני שתיערך בהן בדיקה. עתה יוכלו
בעלי כספות הרשומות כחברות למות בשקט.
יורשיהם יקבלו לידיהם את רכושם
ללא צייד לשלם מס״עזבון.

מנכ״ל לווינסון

המשמעות המלאה
אולניק, מי ששימש כמזכ״ל חברת-
העובדים וחזר לבנק־הפועלים בתפקיד
מישנה למנכ״ל בנושא בינוי ומשק.
אחד מתפקידיו המרכזיים של אולניק
הוא פתיחת סניפים חדשים ופיקוח עליהם.
אולם הבנקים עומדים בסוף תקופת
ה״בום״ הגדול של ההתרחבות ופתיחת
סניפים חדשים. בפיקוח על ניהול הסניפים
ותחזוקתם ידוע כי אין שני למנכ״ל
יעקב לווינסון, שאינו מהסס לבקר בסניפים
של הבנק גם בשבתות, כדי לבדוק
את מצב הניקיון, העציצים והנברשות.
נראה כי שובו של לווינסון יגרום למהפכה
במערכת הניהול של בנק-הפוע-
לים. העובדים הבכירים בבנק. צופים כי
תוך זמן קצר ייערך אירגון מחדש בבנק.
לווינסון עצמו העביר את מישרדו למישרד
חברת ״אמפל״ ,בקירבת מרכז קופת
חולים. גם בכך רואים רבים פיחות במעמד
המנהלים הנוכחיים, שיאלצו ״לעלות
לרגל״ לרחוב ארלוזורוב.

החברה לי שראל
לעיסק מ לונ או ת

החברה לישראל ב׳ נכנסה באחרוני
לפעילות גם בעיסקי מלונאות. החברו
נכנסה לשותפות עם חברת אחזקת ה
מלונות ״בזל״ ,שהיתה שייכת לקבל
חתל-אביבי מאיר שפיגל ושניהלו
את המלונות ״בזל״ ,״סיטי״ ו״חן״ ב
תל-אביב ועומדת להפעיל מלון חדו!
גם בירושלים, בקומות העליונות ש׳
בניין המישרדים רב-חקומות של ״חכ
שרת הישוב״.
האישים הפעילים בחברה לישראל ל
הם המשקיע היהודי מברלין, חני?
מנדרמן, והקבלן הישראלי אהדו
רובינשטיין. בצורה זו חדר למעשו
רובינשטיין בדלת צדדית גם לעיסק
המלונאות בישראל.

במדינה
העס
נג דחלש׳ ם
חפכגת־חכוח ש?
הממשלה ;:ד המורים
אי:ח אלא סימן חוזשה
שום שביתה אינה משפיעה על אורח־

החיים של עם שלם כמו שביתת־מורים. י שובתים הרופאים או האחיות — יש לכך
השפעה על ציבור החולים. שובתים הימאים
— ניתן למצוא תחליף להובלה
הימית באוניות זרות. שובתים אנשי שירותים
חיוניים — ניתן לגייסם בכוח צווי־חירום.
אפילו כשמושבתת הטלוויזיה, ש הפכה
אחד מסמי ההתמכרות של החברה
המודרנית — ניתן לעבור לסוג בידור
אחר. רק למורים שובתים אין תחליף.
שביתת־מורים משפיעה ישירות על כל
עזר מסיע את בגין כמבונית־ננס
תחומי החיים. מלבד הבטלה שהיא גורמת
שעשועים במיגרש־מישחקים
לכשליש מכלל האוכלוסיה היא משבשן ז
את סידרי־החיים של שני השלישים הנותרים,
פוגעת במשק ובמוראל האוכלוסיה.
ככל שהיא מתמשכת היא מכניסה את המדינה
כולה לאווירה של אנרכיה וחופש-
גדול גורמת לאי־תיפקוד מצטבר של מערכות
שלמות. גם אם להתעלם מהנזק החינוכי
והפיגור בדחיסת חומר־הלימודים
בתלמידים עצמם, שגורמת שביתה כזאת,
קשה להעריך את נזקיה מבחינה כלכלית
חברתית ובטחונית.
זו אולי הסיבה לכך שהמושג ״שביתת־מורים״
הפך לחלק מהפולקלור העממי,
למרות שמאז הקמת המדינה לא התקיימה
אף שביתת־מורים מתמשכת אחת. זכרו־נותיהם
של שביתות כאלה מתקופת המנדט
הבריטי עדיין חרותים היטב בדור שלם
בצורה היוצרת את הרושם המוטעה כאילו
מדובר בתופעה קבועה, החוזרת על עצמה
כמו עונות השנה.

כאשר מימשו השבוע 60 אלף המורים
בישראל את איומם ואחזו בנשק־השביתה,
כדי לאלץ את הממשלה לקבל את תביעו-
ן < תיהם לשיפור שכרם ומעמדם, היה זה
בראש ובראשונה כישלונה של הממשלה.
בסירובה להגיע עם המורים להסדר, ו־בדחותה
את ניסיונות ההידברות עם נציגיהם
עד לרגע האחרון, מתוך תקווה שבגין
וסאדאת מחדיפים חיובים ולחיצות־יד
אחריותם החינוכית והציבורית תמנע מהם
לשבור את המחסום הפסיכולוגי
לממש את איומיהם, הוכיחה הממשלה בפעם
נוספת את חוסר־האונים שלה ואת אי
החזק של הסתדרות המורים, שלום לווין, שב עד כה בלתי אפשרי עוד יותר מהסדר
יכולתה לשלוט.
היה זה המחזאי ג׳ורג׳ ברנארד שאו טענו, משתמש המערך בציבור המורים שלום בין ישראל למדינות־ערב: הסודיות.
שטבע בשעתו את האימרה :״מי שיכול כדי לנגח את הממשלה ולהכשילה ב־לפחות
מבחינת ישראל הושג הבלתי
— עושה; מי שאינו יכול — מלמד.״ תיפקודה.
יאומן: מיפגש בינלאומי ברמה כזאת ללא
מורי ישראל הפריכו השבוע את האימרה.
אולם כישלונה של הממשלה לא הצ הדלפות, מבלי שתוכן השיחות והדיונים
הם הוכיחו לממשלה שהם מסוגלים גם טמצם דק באי־יכולתה לפתור את בעיית בלילה אחד יופיע בכותרות העתונים ל לעשות
— בעצם אי־העשייה שלהם.
המורים. מחדליה במניעת השביתה ומציאת מחרת; מבלי שהמשתתפים בו יוכלו ל צדק
חצוי הבעיה העיקרית שעוררה נוסחת פשרה, שהמורים כבר הסכימו עליה, דווח בפרטי פרטים לעם ולעולם על כל
שביתת־המורים בימיה הראשונים לא נגעה על פיה ימולאו רק חלק מתביעותיהם וזאת חוכמה שיצאה מפיהם ועל כל טכסיס בו
לביטול הלימודים. יותר משדאגו לאובדן בצורה שלא תגרום לסחף אינפלציוני, שי נקטו כדי לסכל את מזימות יריביהם.
אזרחי ישראל יכלו להתנחם רק בעובדה
ההשכלה לבניהם, הוטרדו ההורים בישראל קפו יותר מכל את המדיניות הכלכלית
אחת: יותר משהם מתוסכלים מאי־ידיעת
מחסרונם של מוסדות־החינוך כמקומות־ הפסולה של ממשלה זו.
את שיניה מוכנה הממשלה לחשוף לעבר המתרחש בין צריפי מחנה הנופש הנשיאוהשגחה
לילדיהם, שאיפשרו להם להיפטר
מעולם למשך מחצית היום ולהתמסר ל החלשים. עמם היא מוכנה לצאת לעימות תי, מתוסכלים המשתתפים בו מאי־יכולתם
עבודתם. רובם לא התעמקו במהות ה־ ולנסות ״לשבור״ אותם. באותה שעה עצמה להדליף.
סיכסוך, לא נקטו עמדה לצד מי הצדק. אין היא עושה דבר כנגד החזקים. מחצה
לונה־פארק למנהיגים. למרות מסך
הבעיה נראתה סבוכה מדי מכדי להכריע מכוון כולו נגד ציבור השכירים בעוד ש הסודיות הכבד שסגר על קמפ־דייוויד,

ציבור העצמאיים נהנה מרווחה ושיגשוג לא נפלו הדיווחים על המתחולל בו וממצד
אחד נראתה עמדת הממשלה, בהגנה שלא ידע אותם מעולם. מעגל מעזתמטי סביבו בהיקפם מכל דיווח על ועידה דומה
על מדיניות־השכר שלה, עקבית והגיונית. המס ובעלי ההון־השחור הולך ומתרחב, אבל פתוחה אחרת. מאות העתונאים ש-
העלאת שכר המורים מעבר למחסום ־< 150/זוכה בהקלות מפליגות. מתוך אי־יכולתה ״כיסו״ את המאורע טרחו אומנם לדווח
היתד גוררת מיד תביעות נוספות מצד להתמודד עם סקטור זה ולגבות ממנו את לקוראיהם שאין הם יודעים דבר ושהעיסוק
סקטורים של עובדים אחרים במשק, מגדי הסכומים שהיה בהם כדי לאזן את תביעות של כל העיתונאים הנוכחים במרכז התיק-
לה את הוצאות הממשלה ומגבירה את קצב המורים, מפעילה הממשלה את מכבשיה שורת בעיירה תרמונם הוא לראיין את
האינפלציה. את הפתרונות המקובלים ב בחזית הנוחה והקלה יותר — זו בה היא עמיתיהם. אולם בנשימה אחת עם הודאתם,
עבר, לפיהם הוכרזה קבוצת עובדים אחת צריכה להתמודד עם ציבור השכירים. הוא שאין להם מה להגיד ולספר, הם הוסיפו
כתאגיד עצמאי, שאינו כפוף לכללים ה הנפגע העיקרי מהאינפלציה המשתוללת וסיפרו מה שהוצג כ״ידיעות בלעדיות״
חלים על שאר עובדי־המדינה אי־אפשר שאין הממשלה מסוגלת לעצרה.
מ״מקורות מוסמכים״ על מהלך הדיונים
בוועידת הפיסגה המשולשת. ה״סקופים״
היה להחיל על המורים.
המשיכו לפרוח כאילו צינור ההדלפות פועל
למרות ההיגיון הכלכלי לכאורה שבכסידרו.
חגיגת הברווזים העתונאיים ש־עמדה
זו היא היתד. חסרת בסיס
מוסרי. ה ש חי קהה רו עמס
סתרו זה את זה היתה בעיצומה.
אחרי שחרגה ממדיניות־השכר שלה, אישרה
העלאות־שכר מפליגות קודם כל לשריה
ככל שהתעבה ערפל המיסתורין כך גדלה
איד לדעת וזהויות
ומנכ״ליה ואחר-כך לציבור השופטים, לא
סקרנותם של העוקבים אחרי הוועידה ויכלה
הממשלה לטעון שאין היא יכולה
ש 7א יודעים הגיעה לממדים אבסורדיים. הם היו מוכלהעדיף
את ציבור המורים. מה עוד שבעת
ובעוגה אחת נים לבלוע כל פירור מידע על משד התביעות
המורים לא היו לשמירת הערך
חיבוקים והנישוקים שבין המנהיגים, לפרש
הריאלי של משכורותיהם אלא לתיקון השבוע
אחרי פתיחתה, הפכה ועידת ה־ את חיוכיהם ואת עוצמת לחיצות־הידיים
עיוותים והשחיקה, שכירסמה בשכרם ה פיסגה בקמם־דייוויד הצלחה ללא תקדים. שלהם, לחפש משמעות בפירוט התפריט
רבה מעבר לנגיסת האינפלציה.
היא עשתה היסטוריה, רשמה דף חדש שזללו פמליות המנהיגים או בצורות הביתומכי
הממשלה ניסו להציג את העימות מזהיר בתולדות המגעים המדיניים. הת דור וההתרגעות שלהם בשעות־הפנאי העל
רקע פוליטי. כיוון שבהסתדרות המו קדמות לקראת הסדר שלום אולי לא חופשיות מדיונים. היה זה מיפגן בינלאומי
רים שולטים אנשי המערך ובתוכם האיש הושגה בה — אבל הושג בה הישג, שנח של אוטוסוגסטיה, בו הודו הכל שאין להם

מדיניות

מושג מה קורה ובכל זאת העמידו פנים
כאילו הכל ברור וגלוי בפניהם.
כתוצאה מכך קיבלה ועידת קמס־דייוויד
תדמית של עיר־שעשועים, מעין דיסני-
לאנד למנהיגים או לונה־פארק למדינאים.
התמונות בהן הונצחו שלושת ראשי המדינות
ובני פמליותיהם, כשהם נוסעים במכד
ניות־ננס, רוכבים על אופניים, משחקים
בשחמת או בביליארד, הולידו אסוסיאציה
של מגרש־משחקים. אלא ששם המשחק
בו שחקו קארטר בגין וסאדאת היה
״שלום״.
היפנוזה המונית. מבחינה פסיכולוגית
היה אולי יסוד להסגר מעין זה,
אליו הוכנסו דיוני הוועידה. השהות הממושכת
בצוותא; האפשרות להידבר ללא
חרב הזמן המרחפת מעל וללא לחצים של
אמצעי־התיקשורת והאופוזיציות ; היכולת
לרקום ולהדק יחסים אישיים בלתי אמצעיים
— כל אלה יכלו לתרום להפלת
המחסום הפסיכולוגי, שגבה והלך בין נשיא
מצריים אנוואר אל־סאדאת לבין ראש-
הממשלה מנחם בגין. ייתכן והיה בהם כדי
להניח יסודות לאימון אישי, החשוב כל
כך גם ביחסים שבין מנהיגי מדינות.
החיבוקים ההדדיים בין סאדאת ובגין,
טיוליהם המשותפים ושהייתם במחיצת
מארח חייכני ולבבי כמו ג׳ימי קארטר באווירה
של איזולציה מוחלטת, היה בהם
כדי לשנות את טון ההידברות. אבל ספק
אם יכלו לשנות את מהותה.
רק פתאים התפתו להאמין כי ניתן לגשר
על הפער שבין עמדות שני הצדדים בתרגיל
של היפנוזה המונית מעין זה. כיוון
שמראש לא היה כל סיכוי שהעמדות הבסיסיות
של שני הצדדים ישתנו, ושרוח
קמפ־דייוויד תזיז אחד מהצדדים מהעקרונות
בהם התחפר, סביר להניח שבסיום
הוועידה, אחרי שיוסר מעליה מעטה הסודיות,
ניתן יהיה לדווח רק באיזו דרך
לא הושג ההסדר.
שבוע אחרי תחילת ועידת קמם־דייוויד
נותרו הציפיות ממנה כשם שהיו לפני
שהתכנסה. אם יצליחו בגין וסאדאת לוד
גיע להסכמה על המשך המאזנים באיזו
צורה שהיא ולמנוע פיצוץ ההידברות, יהיה
זה ההישג המקסימלי שיוכלו להגיע אליו.

מוסדות
אסים עד •אס״׳
מרד תלמידים עומד
לפדוץ במכון הציוד
התל־אביבי הוותיק
סערה מתחוללת בימים אלה בתוככי
מכון אבני, ועלולה לעלות בעוצמתה
על מה שקרה בבית־הספר בצלאל
בשנה שעברה. ועדת*חקירה מטעם
מישרד־החינוך־והתרבות ועיריית תל־אביב
תתחיל לחקור את המתרחש בין כותלי
המוסד, ואת סמכויותיו של המנהל, יעקוב
וכסלר. תוצאות ועדת־חקירה זו תהיינה
הרות־גורל למוסד הוותיק, הקיים מזה 30
שנה.
תלמידי המכון סוערים ורוגשים, כי אינם
יודעים מה יהא גורל שנת הלימודים הנוכחית.
בעיקבות פיטורי כמה מורים שנתנו
את הטון במוסד. ובעיקבות התפטרותו
המיסתורית של הצייר יחזקאל
שטרייכמן, האיש שייסד את מכון אבני,
יצאה הרוח ממיפרשיהם של התלמידים,
והם חשים עתה כעדר ללא רועה. הרגשתם
שהם נותרו ככלי ריק, בלי תוכנית־לימו־דים,
בלי טובי מוריהם. לדעתם, המכון
נשאר ריק מתוכן ואם לא יחול שינוי
דראסטי — לא תהיה להם ברירה אלא
לחפש ישועה במקום אחר. תופעה זו, של
עזיבת תלמידים, הפכה כבר מחלה כרונית
במכון בשנים האחרונות, והגיעה באחרונה
לממדי שואה.
בתולדות החיים של רבים מאמני ישראל
אפשר למצוא את השם מכון אבני.
המכון, שנוסד סמוך למילחמת־העצמאות,
שמר על אווירתו האינטימית כשהתמקם
בבניין ליד נחל הירקון, עבר משם לרחוב
יהודה הלוי, משם ליפו, ועד שהגיע ל־מישבנו
דהיום — בבניין בית־ספר ישן
שבתוככי רובע האורות האדומים של רחוב
הירקון.
שמות המורים — אהרון אבני, אביגדור
סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן ומוקדי —
עדיין מעוררים נוסטאלגיה אצל רבים ש *
מכון אבני לאמנות נקרא על שמו של
הצייר אהרון אבני, שייסד אותו.
העולם הזה 2141

יגאל וין ״תפס מנהיגות״
והחליט להוכיח את סמכותו
ולשבור את חמורם

של שר־החינוך, לא הופיעו לישיבת הלילה
של הממשלה: אבו־חצירא, שוסטק ואריק
שרון. האמת היא שעוד קודם לכן נתן
שרון מנדט לידין להצביע נגד ההצעה של
המר, במידה ויזדקקו לקולות כדי לדחותה
ואם ידין עצמו יתנגד לה.
את הישיבה פתח ידין. לאחר ששמע
את דבריו של שר־המישפטים בישיבת
הבוקר, ולאחר שיחה בארבע עיניים עם
תמיר, יצא ידין חוצץ כנגד הצעתו של
המר. בעוד שבשעות הבוקר היה סיכוי
מסויים להצעתו של המר, שבה היה טמון

הצעת־פשרה של המר, וכי יש סיכוי שהשביתה
תימנע.
כאשר נדמה היה לחברי הממשלה כי
לא רק תמיר מדבר מגרונו של ידין אלא
גם בגין, מיהרו רבים מהם להצטרף אל
ידין. שר־הרווחה ישראל כץ היה הראשון
בהם. בנאומו בשעות הערב הוא כאילו
היכר, על חטא נאומו מהבוקר. השרים
יגאל הורביץ, גידעון פת, משה ניסים
וחיים לנדאו תמכו בעמדה שנראתה להם
כעמדתו של בגין, ואליהם הצטרף אפילו
השר מאיר עמית.

0091193־111־ 0113
ן* אשר מודיע ממלא-מקום ראש׳—
הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין, כי
בשיחות היומיות שלו עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, הוא מתעדכן בכל הנוגע
להתקדמות הדיונים בקמפ-דייוויד, לא יכולים
עובדי לישכת ראש־הממשלה שנותרו
בארץ, שלא לפרוץ בצחוק. הם יודעים את
האמת: בגין אינו משוחח עם ידין על
קמם־דייוויד ואינו מדווח לו מאומה. האמת
היא שבגין דורש דיווחים מהארץ, וחלק
ניכר משיחות הימים האחרונים היה על
שביתת המורים, או כפי שבגין הגדיר
זאת :״כיצד למנוע מיותר ממיליון ילדים
להסתובב ברחובות.״
ישיבת הממשלה הראשונה, שנערכה
ביום הראשון השבוע, נועדה למסירת דיווח
מפי ידין על שיחות קמם־דייוויד, על פי
השיחות הטלפוניות שלו עם ראש־הממ־שלה.
אך במהירות רבה עברה הממשלה
לדון בשביתת המורים שעמדה בפתח. שלא
כפי שנוהג בגין, כאשר הוא מנהל את
ישיבות הממשלה, לא הביע ידין את דעתו
בתחילת הישיבה, אלא נתן לשרים האחרים
לפתוח בדיון. באופן טבעי ראשון המדברים
היה שר החינוך והתרבות זבולון המר. הוא
חזר על דרישות המורים, העלה את הצעת-
הפשרה של ההסתדרות, והציע הצעת־פשרה
משלו. המר הציע כי תשולם למורים
מיפרעה בת 15 אחוזים ממשכורתם לחודש.
במשך ארבעה או חמישה חודשים. תוך
כדי־כך ייחתם הסכם עם המורים. המר
יכול היה להבטיח, כי לפחות המורים של
בתי־הספר העממיים יקבלו הצעת־פשרה
זו, ולא יתעקשו על הדרישה למיפרעה
בגובה 90 אחוזים ממשכורתם.

״לא לתת
אפילו לירה״

נתן את רשות הדיבור לשר־המישפטים
שמואל תמיר, אחרי שהמר וארליך סיימו
את דבריהם. כיד הרטוריקה הטובה עליו,
יצא תמיר בשצף קצף כנגד שני אירגוני
המורים, לעג להצעתו של המר וגילה
לחברי הממשלה כי בין שני אירגוני המורים
יש הסכם סודי לפיו אף אחד מהאיר־גונים
אינו רשאי להחליט על ביטול
השביתה ללא הסכמת האירגון השני. בכך
ניסה לרמוז כי הערכות המר אינן נכונות.
תמיר דיבר בשם העקרון של ״לא לתת
מיפרעה — אפילו לירה אחת״ .לדבריו,
״תהיה קטסטרופה, אפילו גדולה יותר
מהקטסטרופה של ביטול לימודים משך
שלושה חודשים, אם נוסיף לירה אחת
למורים.״
המר לא יכול היה להתאפק וביקש את
רשות הדיבור בשנית. הוא אמר כי אומנם
ידוע לו על ההסכם הסודי בין שני אירגוני
המורים — אירגון המורים העל-יסודיים
והסתדרות המורים, הכוללת בתוכה את
מורי בתי־הספר העממיים — אולם ידע
לדווח על שיחות שהיו לו עם שלום לוין,
מזכיר הסתדרות המורים, לפיהם היתה
הסתדרות המורים מפירה את ההסכם הסודי
שלה, מבטלת את השביתה, גם אם המורים
העל־תיכוניים לא היו מסכימים לביטול,
וזאת במידה והממשלה תקבל את הצעת־הפשרה
של המר.
נראה היה כי הרוח בממשלה נוטה
לטובת הצעת המר. שר־הפנים, שהוא כיום
גם ממלא מקום שר־החוץ, הד״ר יוסף
בורג, תמך בעמדת המר ובהצעת־הפשרה
שלו. כך גם עשה חבר מיפלגתו של המר,
שר־הדתות אהרון אבדחצירא. גם שר-
הקליטה דויד לוי הצטרף למצדדי הצעת־הפשרה,
ואפילו שר־הבריאות, אליעזר
שוסטק, הידוע כמי שאינו תומך בדרך
כלל במאבקי השכר של העובדים, תמך
בהמר. שר״הרווחה, ישראל כץ, דיבר
אומנם באופן כללי, אך היה ברור מדבריו
שהוא תומך בעמדת המר, ומתנגד לשר־האוצר
שימחה ארליך. בין כץ לארליך
השתררה בשבועות האחרונים מתיחות
קשה.

ך* חברי הממשלה נראה היה כי ב/הצעת־הפשרה
של המר טמון הסיכוי
למנוע את פרוץ השביתה. היה ברור כי
שר־האוצר, שימחה ארליך, יתנגד להצעה
זו, והוא אכן עשה זאת, כשדיבר אחרי
המר. אולם שרים רבים קפצו על ההצעה
של שר־החינוך, מתוך רצון למנוע את
פרוץ השביתה.
נראה היה כי הקולות בממשלה שקולים
— בין מצדדי פשרת המר לשולליה. לכל
חברי הממשלה היה ברור, כי עמדתו של
ידין, כראש־ממשלה־בפועל, תיקבע אם
ההצעה תתקבל או תידחה. אולם ידין לא
נטל כלל את רשות הדיבור. במפתיע הוא

ן* דין החליט לנעול את ישיבת־הבוקר
ולזמן ישיבת ממשלה מייוחדת ל שעות
הערב של אותו היום. שלושה
שרים, שניים מהם מתומכי הצעת־הפשרה

החלו את דרכם האמנותית במוסד זה,
אפילו אם לא היו אלא לפקידי־בנק, עק־רות־בית
או עורכי־דין. וגם אצל אמנים
ידועי-שם כדני קרוון, מיכאל ארגוב, בני
אסרת, אלימה ורבים אחרים.
מה שמתחולל כיום במכון אבני עלול
להפסיק את שרשרת הכשרת האמנים ב־מיפעל
מבורך וותיק זה, ששנותיו כשנות
המדינה.
ועד־פעולה של תלמידי המכון יצא
בימים אלה בקריאה להצלת המוסד
מהידרדרותו החינוכית, הכספית והניהולית.
אבחנת המחלה, לדעת התלמידים,
היא ניהול דיקטטורי של מנהל יחיד,
יעקב וכסלר, הפועל ללא כל פיקוח של
הנהלה יעילה. הוא נוהג בתלמידים כאילו
הם מפריעים לו לנהל את חנות-המכולת
שלו, לדיבריהם, כשהוא הקובע
;.יחידי בכל הנוגע לקבלת תלמי
דים
ומורים למכון. הוא אינו מכנס את
המורים במשך השנה, אינו מכיר את
המושג ״תוכנית הוראה״ (״אצלנו אין
תוכנית מתודית, וכל מורה מלמד מה
שהוא רוצה,״ מצהיר וכסלר) ,והמושג
אמנות בת־זמננו נראה בעיניו כלקוח ממילון
אנטישמי.
המנהל, וכסלר, הצליח להדיח למעשה
— אם־כי להלכה הם התפטרו מרצונם —
את הציירים שהיו הכוח המוסרי של המ כון:
יחזקאל שטרייכמן, ואביגדור סטי-
מצקי שייסדו את המכון, שבאותם ימים
רחוקים כונה על-ידי תלמידיו ״מכון
שטרייכמצקי״.
אומר המנהל, יעקב וכסלר :״אני מנהל
המכון מזה שתים־עשרה וחצי שנים, ואהיה
מנהלו כל חיי.״ לשאלה אם המינוי של
מנהל אגודה עותומנית אינו צריך להיקבע
מדי שנה או שנתיים, הוא משיב תוך

״ידיו רוצה
ל היו ת גנרל״

אדליד, יכין והמר בצאתם מישיבת הממשלה הלילית
״תהיה קטסטרופה״
הסיכוי הגדול למנוע את שביתת המורים,
או לפחות את שביתת מורי בתי־הספר
היסודיים, הוטל עתה הפור. ידין דיבר
כאיש צבא, המצוי בעיצומם של קרבות.
הוא דיבר בנוסח :״אנחנו לא ניכנע לסחי־טות.
שביתת המורים לא תעלה שני
מיליארד לירות, כפי שתעלה לנו הכניעה
לשביתה. הממשלה תדע לעמוד נגד ציבור
בלתי-אחראי.״ נאום זה היה מוכר לחברי
הממשלה, הזכיר לה את נאומו של שמואל
תמיר בשעות הבוקר של אותו היום.
היו גם חברי ממשלה רבים שסברו, כי
דבריו הקשים של ידין כנגד המורים הם
תוצאה של שיחת הטלפון שקיים עם בגין
בשעות אחר־הצהריים. האמת היא כי בשיחת
טלפון זו ביקש בגין מידיו לעשות
הכל כדי למנוע את השביתה, ואף אמר
לו כי אם יהיה צורך בכך, הוא ישוחח
בטלפון עם שר־האוצר שימחה ארליך.
ידין לא דיווח באופן מלא לראש־הממשלה
על ישיבת הבוקר ורק אמר לו כי קיימת

ידין מקווה כי יצליח לשבור את המו רים
עוד לפני שובו של בגין לארץ, וכי
הוא יכנס להיסטוריה של יחסי העבודה
בארץ, כמי שהצליח להתגבר על אירגון
עובדים חזק. במישרד החינוך והתרבות
מעריכים כי השביתה תימשך כמה חודשים.
התוצאה הישירה של הפגנת הכח
של ידין היא זו 1,114,000 :ילדים, מגיל
גן־חובה ועד לכיתה י״ב בבית־הספר התיכון
בטלים מלימודים. אגב, התלמידים שמעבר
לקו הירוק, תלמידי בתי־הספר בהתנחלויות,
ממשיכים ללמוד, על פי הסדר מייוחד
בין שר־החינוך לבין שני האירגונים.
כשיצא שר־הפנים יוסף בורג מישיבת
הממשלה הלילית לא יכול היה להתאפק
ואמר :״ידיו רוצה להיות גנרל על חשבון
מיליון ילדים — חבל שבגין לא בארץ.״
ואומנם, ידין, כשהוא נדחף על-ידי תמיר,
ותוך כדי הטעיית חברי הממשלה, גרם
לשביתה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם
בארץ.

״זה אינו בית־ספר, זהו

אחת על המתרחש במכון ,״ייעשה עוול
לאדם גאון ונפלא זה.״
אך גם אלה וגם אלה ידעו לספר, ש יעקב
וכסלר פוטר תלמידים מעוטי־יכולת
מתשלום שכר־הלימוד וכי שערי המכון
פתוחים למן השעה 7בבוקר עד 7בערב,
תוך מתן אפשרות לעבודה חופשית בין
כתליו.
״המכון אינו בנוי לאמנות חדשה,״ טוען
התלמיד זוהר .״המורה שרה ברייטברג,
למשל, פוטרה מפני שעסקה בה יותר
מדי. וכמוה גם אמנון ברזל, שנתן לתל מידים
מוטיוואציה ליצור אמנות עכשווית.
גם גבי בן-ז׳נו, המורה לרישום, שילב
בשעוריו טכניקות עכשוויות כמו שימוש
בחבלים.,חלקי־מתכת וצילום, ופיתח בתל מידיו
ראיית-עולם רחבה.
הגשירה הגדולה. התלמידים בחרו
בוועד חדש, כדי ללבן את הבעיות עם מג-

ניפנוף־ידיים :
סטודיו חופשי.״
ביקור במכון גילה, שבמקום שנועד
להכשיר אמנים צעירים מבלות את זמנן
עקרות־בית מתבגרות שזמנן פנוי, ואילו
קומץ הצעירים הנמצאים שם באו בעצם
לא לצייר, אלא לבדוק מה קורה ואם
שנת הלימודים אכן נפתחה למעשה .״עד
החגים יש בלאגאן,״ מסביר וכסלר ,״כר גיל
בכל שנה. אחרי חופשת החגים, נראה
מה יהיה.״
בשיחה עם התלמידים הסתבר שהם
נחלקים לשתי קבוצות. מצד אחד הצעי רים,
המרגישים שנעשה להם עוול גדול,
כי אותם המורים שאצלם חשבו ללמוד —
פוטרו, ומצד שני עקרוודהבית, המעריצות
את המנהל ותומכיו בכל סיפוריו,
שאחדים מהם הוכחו כלא־אמיתיים, וחוש בות
שאם תתפרסם בעיתונות גם מילה

(החשך בעמוד )33

בפחות תתשבורת
חדשית אחת
חובל לרכו שמערבת איוו פי ח מ שו כלל ת:
ע ו 0ו־ו > =ו 0ו =וו 1

מערכת סטריאופונית משוכללת
בעיצוב חדשני ומהודר

מע רכ ת אירופון כולל ת:
מגבר בעל עוצמה של 30 וואט.
פטיפון משוכלל -תמסורת רצועה.
כיוון בקרת מהירות, זרוע הרמה.
זוג רמקולים.
הפצה ושרות: סלון טוקיו. רחוב אלנבי תל־אביב. טלפון <12128
לה שיג בשק־ם. בס שביר לצרכן. בס שביר המרכזי. בבד־בו שלום. בש.א.ל. ובחנויות המובחרות למוצרי חשטל.

שניהם ניוחמז חד באוגדה אתת נגד
דואו״ב המצד* בג־רחגת ום־ווניטרם -
ענשיו הס נוחגים זה בזה נגיוחמח
בחידות ׳ענודה שהבנה מסע סחו
והפחדה, ובה גנוצל גם שגו של צה״ל
הת־אלוף 0 *89 אריה מדן

תת־אלוו(מיל 1).הקה ]יו

קרבהווויף ןן באשקלון
ראש הסטה הכללי

י ם אד ר
28 מרם

2780 תסל״ח

ת א״ל א רי ה ק רן
כ ל לי

אני כו תבאליו מכתב ז ה בהרגשה של כאב על עוול שנג רםלד באשר לחל קו במלחמה יוםהכפירים .

אני שמח לציין, בפתח הדב רי ם, של או רהתח קי רי םוהב די קות שערכתי אי שי ת, נל חמ תופקדת הי ס ב
מ סו כ ל המלחמה ו ב סי ומההייתמ קו בלו מו ע רן ןגם על ידיפקודיךוגםמפקדיו .

מנ הי גו ת

סל א באס מתך, עקב ״מלחמת הגנר לי ם ״ ה מיו תרת שפרצה בעק בו ת מלחמת יוםהכפורים, נפגע חלקה
סל ח סי בתר במלחמה ועמהגם אתה.

עם כניסתילתפ קי ד, ו ל או ר ס כו םרמסכ״ל סל מלחמת יוםהכפורים, רב א לו ףדודאל עז ר לקד ם
או תךבתפ קי דובדרגה, בדק תי ב או פן מ פו רםס ענ ותס הו ע לו בקשר למלחמה שבצעת.

בתח קי רבמסר די, בנוכחותמפק די המשנה ספע לו ב ח מי בתך, נוכחתיס ״ ע סי ת ם מלחמה סו ב ה ולמחרת
היום הו ענ קהלוד רג תתת־ א לו ף.

בהמשך לכו קבלת ת פ קי ד ס גן מפקד ג י ״ סונכנסתל שרות מלא ומכובד בצ ח״לכקצ ין ומפ קד ל כל דבר.

מיכתבו של אריק שרון לנתקה

מיכתכו של מוטה גור לקרן
חברים לנשק — אוייבים במשק
ן * טלפון צילצל בביתה של עליזה
י 1ארבלי, תושבת אשקלון, שבעלה משרת
כקצין בגייסות־השיריון של צה״ל. הקול
האלמוני מעבר הקו נשמע תוקפני ומאיים.
״לא יהיה לך טוב!״ הוא הודיע לה בטון
שלא הותיר ספק לגבי כוונתו.
עליזה ארבלי לא היתד. תושבת אשקלון
היחידה שקיבלה איום טלפוני. בשבועות
האחרונים הפכה התופעה למכת העיר
הדרומית. בשעות אחר־הצהריים, או בש עות
הלילה המאוחרות, מצלצל הטלפון
בבתיהם של אזרחים רבים בעיר. סוחרים

על אשקלון. המכנה המשותף לכל עשרות
מקבלי האיומים הטלפוניים, היא תמיכתם
המוצהרת והגלויה במועמדותו של
תת־אלוף (מיל ).אריה קרן לראשות העיר.
קיבלו את האיומים סוחרים ובעלי־חנויות

שתלו את כרזות הרשימה העל־מיפלגתית
למען אשקלון, שבראשה עומד קרן, בח־לונות־הראווה
של חנויותיהם. קיבלו אותם
גם מישפחותיהם של אלה שהביעו בגלוי
תמיכה בקרן, או נרתמו למסע הבחירות

שלו, בהם מישפחות רבות של קציני צבא־הקבע.
בשום
מקום אחר בארץ לא לבשה מיל־חמת
הבחירות המוניציפאלית צורה כה
אלימה וברוטאלית כמו באשקלון. פעילי
הבחירות של המיפלגות השונות נרעשים
ומזועזעים מהידיעות המגיעות לאוזניהם
מדי שעה ומאווירת הפחד שנפלה על
האזרחים, החוששים להזדהות בגלוי עם
המועמדים שהם תומכים בהם. ככל שקרב
ובא מועד הבהירות כן מחריפה תעוקת
האיומים והאלימות. כל הסימנים והעדויות
מובילים לכיוון אחד — לכיוון תומכיו של
תת־אלוף (מיל ).נתן (״נתקה״) ניר, מועמד
הליכוד לעיריית אשקלון.
למרות שהמאיימים אינם מזדהים, לא
קשה לאתר את זהותם הפוליטית. באיו־מיהם
הם טורחים להסביר מה היא הדרך
באמצעותה ניתן למנוע את מימוש האיומים:
להפסיק את התמיכה באריה קרן
ולתמוך בנתקה.
״כשקיבלתי את האיום הטלפוני,״ סיפרה
חנה גורן ,״הייתי כל כך נזעמת, עד
שלא ידעתי מה לעשות. התקשרתי לנתקה
וסיפרתי לו על האיום. נתקה ענה לי
בשאלה: האם אני חושבת שהוא טיפש
עד כדי כך שיעשה דבר כזה י ההבטחה
שלו אין לו יד בעניין סיפקה אותי.״
מי שאינו מודע כלל לאווירת הטרור
והאימה שירדה על העיר הוא מפקד מיש־טרת
אשקלון, פקד יעקב סמנה .״לא הרגשתי
בשום דבר כזה,״ אמר ,״מלבד

סוב השירון באשקלון
(המשך מעמוד )31
התלונה של עליזה ארבלי לא קיבלתי
כל תלונה על איומים בטלפון. האנשים
המקבלים איומים צריכים להתלונן במיש־טרה
אחרת לא נוכל למלא את תפקידנו
בשמירה על האזרח.״

ריצה לב חירו ת
במדי צה״ל
ווירת הפחד, שהפכה את אשקלון
י לעיר ללא רחמים, אינה התופעה החריגה
היחידה המציינת את מילחמת־הב־חירות
המקומית.
מה שקורה באשקלון, ומבדיל את המתרחש
בה מכל מילחמת בחירות מקומית,
הוא הפיכת מאבק הבחירות למילחמת
שיריון בשיריון. זה מול זה ניצבים במאבק
על קולו של הבוחר המקומי שני
המועמדים בעלי הסיכויים הטובים ביותר
לבחירה. שניהם תת־אלופים במילואים,
שרק לפני זמן קצר פשטו את מדיהם.
שניהם אנשי שיריון ותיקים ולמודי מיל-
חמה. המאבק הנטוש ביניהם הפך למיל-
חמת גנרלים, בה משמש עברם הצבאי
אחד מכלי־הנשק העיקריים בהתמודדות
הנראית לעיתים כמילחמה לחיים ולמוות.
המפליא בכל הפרשה הוא ששני הירי בים
היו עד לפני זמן לא רב חברים
לנשק ואפילו ידידים טובים. גם תת־אלוף
נתקה ניר וגם תת־אלוף אריה קרן שימשו
כמפקדי חטיבות באוגדת האלוף אברהם
(״ברן״) אדן במילחמת יום*הכיפורים. שניהם
ניהלו קרבות גבורה עקובים מדם
במילחמה זו וזכו לשבחים על אומץ־ליבם
ועל תושייתם בקרב. עתה נדמה כי הם
מיישמים את כל מה שלמדו במילחמה
במאבק הבחירות ביניהם.
ארבעה מועמדים מתמודדים על ראשות
העיר אשקלון בת 55 אלף התושבים. כיום
מנהלת את העיר ועדה קרואה, שמונתה
ע״י שר־הפנים אחרי שנחשפו פרשיות
שחיתות וסדרים לקויים בניהול העיריה.
ראש־העיר הנבחר, השופט לשעבר ואיש
המערך אהרון חייבי, עמד במרכזה של
שערוריית היעלמות מיסתורית. סגנו, איש
המפד״ל ברוך אבו־חצירה, נעצר והואשם
בנטילת שוחד. שני בעלי הסיכויים
הטובים ביותר לבחירה הם שני מפקדי
השיריון הוותיקים, שיצאו מצה״ל בתום
קאריירה צבאית של עשרות שנים ישר
אל זירת הקרב האזרחית.
נתקה בן ה־ ,43 בן למישפחה רוויזיוניסטית
מוורשה, שעבר כילד את מוראות
מילחמת־העולם השניה בגילגולים ובבדיחות
עם אמו בערבות רוסיה, היה הראשון
שזינק למערכה. הוא עשה זאת עוד לפני
שידע כי יהיה עליו להתמודד בחברו
לנשק ועוד לפני שהסיר מעליו את מדי
צה״ל ואת דרגות תת־האלוף.
כבר לפני כשנה וחצי, בעת ששימש
כסגנו של האלוף רפאל (״רפול״) איתן
בתפקידו כאלוף פיקוד־הצפון, החל נתקה
רץ לראשות־העיר אשקלון. היה זה בעת
שבסניף תנועת החרות בעיר הוחלט לחפש
אחרי מועמד מתאים, שיעמוד בראש
רשימת הליכוד ויוביל אותה לניצחון בבחירות.
אחד מחברי מועצת חרות הציע
את מועמדותו של נתקה. נתקה עצמו לא
הסתיר את שאיפתו לכהן כראש עיר מגוריו
בה מתגוררים קציני־קבע בכירים
רבים.
שנתיים בבי ת־ חולים
* £זכות נתקה נזקפה ההילה שריחפה
/מעליו כגיבור מילחמה. סיפורי גבורתו
של נתקה הלכו לפניו. במילחמת
ששת־הימים הוא שימש כמפקד גדוד טנקים
באוגדת האלוף אריאל שרון, שתקפה
את מיתחמי המצרים באבדעגילה ובאום־
כתף. אחרי כיבוש אום־כתף, באחד הקרבות
המרים ביותר באותה מילחמה, ספג
זחל״ם הפיקוד של נתקה פגיעה ישירה.
נתקה נפצע קשה ברגליו. תחילה נראה
היה כי הוא חסר סיכוי וכי יאלצו לקטוע
את רגליו. אחר־כך הוא הוכרז כנכה בעל
50/0ר אחוזי נכות ונדמה היה כי יישאר
כל חייו מרותק לכסא־גלגלים.
סיפור התאוששותו והתגברותו עד לחז רה
לשירות קרבי מלא בצה״ל הוא סיפור
אנושי מרתק כשלעצמו. הוא עבר סידרה
של 42 ניתוחים, שכב כשנתיים בבתי-
חולים. בכוח רצון בלתי רגיל התגבר על

נכותו ומיגבלותיו עד שהתמנה כמפקד
חטיבת שיריון. בתפקיד זה נפצע בפעם
נוספת במילחמת יום־הכיפורים, הומלץ
לקבל את עיטור־המופת, אד בניגוד למה
שהתפרסם אודותיו בעיתונים כאילו קיבל
עיטור זה וכן את אות העוז, טרם זכה בהם.
את החיים הפוליטיים שלו החל נתקה
עוד בשרתו בצה״ל. אנשי חרות באשקלון
ראו בו מועמד מתאים העשוי להובילם
למערכת הבחירות.
״התנהגותו בפגישות הראשונות היתה
מאופקת .,אם כי מחוספסת כלשהו,״ סיפר
יוסי גזית, אז יו״ר הוועדה המוניציפאלית
של חרות באשקלון ואחר־כך יו״ר מועצת
הסניף .״אולם ככל שחלף הזמן ומעמדו
של נתקה התחזק, הוא הירשה לעצמו
להתבטא בצורה גסה ולהשמיץ את חברי
חרות שמינוהו כמועמד מטעמם.״
בתקופה שחלפה בין אימוץ מועמדותו
של נתקה על ידי אנשי הליכוד באשקלון
עד לשיחרורו מצה״ל, הספיקו אנשי הסניף
המקומי להתחרט על הבחירה .״בעיר התחילו
להסתובב סיפורים,״ אומר גזית,
״שאמרו כי נתקה משתכר בציבור ומת־רועע
עם עבריינים. ביקשנו הסברים מנתקה
והוא אמר לנו כי אנשים אלה
לחמו עמו יחד ולכן הם בני-אדם וגם
כשיכהן כראש־עיר לא יאכזבוהו. אחר־כך
הסתבר לנו כי חלק מאותם, חברים׳ לא
שירתו כלל בצה״ל.״

איש מהם לא העז להתלונן. שרמן, שנפגע
מאיומיו ויחסו של נתקה, חזר למפקד
התחנה והודיע כי הוא מתכוון לפשוט את
מדי השוטר שלו. ביקשו ממנו שיגיש
תלונה בכתב. בעקבות התלונה זומן נתקה
למישפט. הוא לא הופיע ונשפט שלא
בפניו לקנס ושלילת־רישיון לאופנועים.
העניין הסתיים בצורה מיסתורית כשהתיק
נעלם באורח פלא.
השבוע סרב רס״ר חיים שרמן להתייחס
לפרשה .״נתקה עשה הרבה דברים למען
המדינה,״ טען ,״אני לא רוצה להשמיץ
אותו. יש מספיק חומר אחר בשטח.״
מקרה דומה אירע גם לאיש חברת-
החשמל, שבא לנתק את החשמל בביתו
של נתקה, אחרי שחשבון־החשמל שלו
לא נפרע במשך תקופה ארוכה. לטענתו
של האיש שלף נתקה אקדח וסילקו מביתו
באיום :״אם תיגע בחשמל — אירה
בך !״ האיש הגיש תלונה למישטרה. עד
היום לא ניתן לברר מה אירע עמה.

מכ תבי ם
מ אלופי ם
ף* אותה עת נודע לאנשי חרות בעיר,
כי מועצת העירייה חוקרת פרשה
הקשורה במכירת ביתו של נתקה ברחוב

; /אני

אידה ג ך! ״
^ יפורים אחרים, שפשטו בעיר כדלי-
י קד, בשדה־קוצים, לא העלו את קרנו
של נתקה כמי שמסוגל לנהל עיר. יותר ויותר
אנשים שבאו עמו במגע נחרדו מהדמות
שהתגלתה לעיניהם ומהסיגנון הצבאי הק שוח
בו השתמש בהזדמנויות שונות. בעיר
החלו לפשוט סיפורים על אנשים שנתקה

מועמד ניר
נקמה

מזכיר גזית אכזבה איים ״לירות בהם,״ ספק ברצינות ספק
מתוך בדיחות־הדעת. כמה מסיפורים אלה
הפכו גם לתיקי־חקירה במישטרה.
1אחרי מילחמת יונדהכיפורים נשלח נתקה
ע״י צה״ל עם מישפחתו לארצות־הברית,
כדי לעבור שם קורם פיקוד ומטה.
כשחזר לארץ הביא עמו שני אופנועי־ננס
ממונעים למישחק עבור ילדיו. הילדים היו
דוהרים על גבי האופנועים ברחובות ובגינות,
עד שהדבר הובא לידיעת המישט־רה.
שוטר מקומי, רב־סמל ראשון חיים
שרמן, נשלח לביתו של נתקה כדי למסור
לו על תלונות השכנים, הטוענים שהאו-
פנועים מסכנים את ילדיהם. שרמן היפנה
את תשומת־ליבו של נתקה לכך שרכב
ממונע, אפילו אם הוא משמש מישחק
לילדים, טעון רישוי. לטענת שרמן סילק
אותו נתקה באיומים מהסוג :״אם תתקרב
עוד פעם להנה אירה בך! תסתלק מפה
לפני שאדאג שיעיפו אותך מהמישטרה!״
כעבור חודש, כשחזרו התלונות ונישנו,
נשלח שרמן שוב לביתו של נתקה. בתור
אחראי על מחלקת התנועה במישטרה המקומית׳
ביקש ממנו שילדיו יפסיקו לרכב
על האופנועים. נתקה לא התרשם :״אם
תבוא הנה עוד פעם,״ אמר לטענת שרמן
״אשסה בך את הכלב.״ לנתקה כלב זאב
גדול בשם ארגו, שנשך כמה מהשכנים.

החבצלת בשכונת אפרידר. לפני שמכר
את הבית בנה נתקה גדר אבן גדולה מסביבו
כשהוא מתפשט על שטח לא לו
ומרחיב בכך את שטח החצר בכמאה מטרים.
אחרי שמכר את הבית, הסתבר לקונים
כי שילמו עבור שטח שאינו שייך
להם. הם נאלצו לפרק את הגדר ולחזור
לשטח המקורי. כתוצאה מכך סרבו לפרוע
חלק מהתשלום עבור הבית. בשעתו התלונן
הקונה כי נתקה איים עליו להשתמש
בכוח אם לא יפרע את יתרת החוב והוא
נאלץ לשלמו. עתה מסרבים קוני הבית
לספר על הפרשה.
סיפורים אלה ואחרים, ופרשה של הדלפה
מישיבת הנהלת חרות לאדם המוכר
בעיר כעבריין, הביאו את אנשי סניף
חרות המקומי למסקנה, שנתקה אינו מתאים
לרוץ בראש רשימת הליכוד לבחירות
לעירייה. חלק מחברי הנהלת חרות באש קלון
פנו למרכז תנועת החרות, נפגשו
גם עם ח״כים של המיפלגה כדי לשכנעם
לבטל את מינויו של נתקה. הם נענו
בשלילה .״מאוחר מדי,״ אמרו להם לדב ריהם,״
הבחירות קרובות וסיכוייו של
נתקה לנצח טובים. חבל להחליף
המועמד.״
כמה מחברי הנהלת סניף המיפי
קומי לא היו מוכנים להשלים
זו, כינסו ישיבת הנהלה כדי
נתקה. במהלך הישיבה הסוערת פז
מתוך 31 חברי מועצת הסניף
והחליטו להפסיק את תמיכתם גי״.
הליכוד .״טובת העיר היתה עבווך
הכל,״ אמר יוסי גזית.
באותה עת עמד להשתחרר
תת־אלוף אריה קרן, תושב אש׳•

הוא. את השנה האחרונה לשרותו הצבאי,
אחרי שכיהן כסגן מפקד גייסות־השיריון,
העביר בלימודים. בין השאר התמסר גם
ללימודי דת בישיבתו של הרב יהודה
הכהן קוק. רבים מתומכיו וחבריו של
נתקה, שנואשו מניסיונותיהם לשכנעו כי
אינו מתאים לניהול עיר, לחצו על קרן
לרוץ לראשות העיר בראש רשימה על-
מיפלגתית. כשנתן קרן את הסכמתו לכך,
התלכד סביבו מחנה גדול, שכלל את
מרבית אנשי צבא־הקבע המתגוררים באשקלון,
את סוחרי העיר והאינטליגנציה
שלה ואת אנשי חרות, שהתאכזבו מנתקה.
כאשר החל קרן, לפני כחודש, את מערכת
הבחירות שלו, פרץ קרב השיריון
בשיריון רצוף האיומים וההשמצות. העיר
נחלקה למעשה לשניים: לאנשי שכונות
ברנע ואפרידר התומכים בקרן: ולאנשי
שכונות המצוקה כמו מיגדל שמשון ושכונת
עתיקות התומכים בנתקה.
התופעה החמורה ביותר במילחמה זו
היתה שירבוב צה״ל לתוך הקלחת. נתקה
גייס למילחמת הבחירות את עברו הצבאי,
הפיץ מיכתבים של האלופים אריק שרון
וברן אליו. במיכתבו של אריק, שנכתב
אחרי מילחמת ששת־הימים, נאמר בין
השאר :״סיפורו של הכוח שהיה בפיקודו
הינו מן המופלאים שבמילחמת
ששת*הימים. גיליתם עוז־רוח, דבקות במטרה
ורוח לחימה בלתי רגילים. אתה פיק-
דת על הכוח בכישרון ובאומץ־לב...״
מיכתבו של ברן, שנכתב אחרי מילחמת־יום־הכיפורים,
הוא למעשה המלצה להענקת
אות העוז לנתקה. כתב ברן בהמל צתו
:״אל״מ נתן ניר, למרות היותו נכה
ומוגבל ביכולת התנועה, פקד על חטיבת
טנקים כאשר הוא מוביל את חטיבתו
בסידרה ארוכה של קרבות במשך 20
יום רצופים בעוז, באומץ ובמנהיגות קרבית
ממדרגה ראשונה. באופן אישי הסתער
בטנק שלו בראש כוחותיו ...למרות
שהטנק שלו נפגע והנסיבות השהו את
חטיבתו, הסתער עם החטיבה, השמיד
חלק מהאוייב והבקיע דרך אל זירת
הקרב.״
במקביל, החלו כמה מתומכיו של נתקה
להפיץ סיפורים ושמועות על עברו הצבאי
של קרן. נתקה עצמו, באחד מחוגי הבית
שערך, הצהיר :״אני עוד אביא הנה
את אריק שרון שיספר לכולם מי זה
הנמושה קרן, שברח מקרב כדי להשיב
על גל ההשמצות הקשורות בעברו הצבאי
היה קרן נאלץ להפיץ מיכתב הערכה נלהב,
ששיגר אליו הרמטכ״ל מוטה גור, ובו
הערכה למיבצעיו במילחמת יום־הכיפורים
באותה האוגדה בה שירת נתקה.
כתוצאה מכך אין תושבי אשקלון עוסקים
עוד בשאלה מי משני המועמדים עשוי
להיות ראש־עיר טוב אלא מי היה לוחם
טוב ואמיץ יותר, כאילו ההצלחה בשדה-
הקרב היא תנאי לבחירת ראש־עיר.

,/עשו ממגי
גנב ושקרן \״
ך תקה אינו מתרגש מהמהומה שנוצרה
סביבו. את גירסתו שלו סיפר
לכתב העולם הזה :״גזית רצה להיות אצלי
סגן ראש־עיר. אמרתי לו שאיני מכירו
עדיין ובמשך הזמן אדע אם הוא בכלל
מסוגל למלא את התפקיד. גזית נעלב
מאוד. הוא ידע גם שאני הולך להילחם
בהרבה תופעות שחיתות הקיימות באשקלון,
אשר חלק מהן מבוצעות ע״י גזית
עצמו. לדוגמא: גזית מקבל מדי שנה
צו־פינוי מהעירייה •לשטח שחנותו יושבת
עליו, הוא מתעלם מהצווים. בעזרת
עם העירייה הוא מצליח להתחמק,.
עונש. גזית יודע שאצלי,
עיר, לא יהיו דברים
את כל האינטרסנטי^
חמה נגד. הו*

אבל במצב הקיים אנו הורסים את עצמנו
מבפנים כמו ששום אויב בעולם לא יכול
לעשות. שישים אחוז מתושבי שכונות
עתיקות ושמשון לא מתגייסים לצבא.
באשקלון יש ב־ 30 אחוזים יותר פשיעה
מבבל מקום אחר בארץ. אין כאן לילה
אחד שאין בו לפחות 25 פריצות. אז מה
מספרים עליי מספרים שאני חבר שלהם,
שאני יושב ושותה איתם ומשתכר.
״מספרים סיפורים מלוכלכים עלי. אומרים
שאני דופק בחורות, עכשיו כשאשתי
בבית־חולים. עד איזה לכלוך הם מסוגלים
להגיע?
״עוד מספרים עלי, שאני מאיים על
כולם באקדחים ובתת־מקלעים. על זה
אני מוכרח לספר סיפור: בכל חוג בית
שאני עורך באשקלון, שואלים אותי על
החברים שלי ועוד כל מיני שאלות, פרובוקטיביות.
בסופו של אחד מחוגי הבית
קם אדם, ניגש אלי ואמר :׳אני נותן לך
את קולי רק ביגלל שפעם סיפרו לי ש־איימת
על מישהו במכות, אחר-כך סיפרו
את אותו סיפור אבל שאיימת באקדח,
ולבסוף שמעתי ממישהו אחר על אותו
מיקרה. הפעם כבר סיפרו לי שאיימת בתת-

נתקה מחייך באירוניה :״אין גבול
לסיפורים שלהם. מספרים על הבית שמכרתי
עם שטח אדמה שגנבתי מהעירייה.
את כל הסיפור הזה הפיץ אדם שעבד
בעירייה כמודד והסתכסך איתי. האמת
היא שכשהגעתי לבית ברחוב חבצלת,
הייתי על כסא גלגלים, והייתי צריך
כניסה מייוחדת. אז בנו לי אותה ליד
המוסך של המכונית, שם גם היה הכלב
שלי. יום אחד קיבלתי טלפון מאשתי
לצבא, שהשכנים מתלוננים על כך שהכלב
שלי מפריע ואשתי ביקשה שאקים גדר
בכדי לא להסתכסך עם השכנים. לקחתי
פועל ואמרתי לו שיקים את הגדר ליד
הבית והפועל הקים את הגדר כמה מטרים
יותר רחוק מאשר היה השטח שלי. אחרי
שבועיים ראיתי מישהו מודד את החצר.
הוא אמר לי שהוא מהעירייה ושפלשתי
עם הגדר לשטח שלא היה שלי. בבירור
שערכתי בעיריית אשקלון אמרו לי שהשטח
בו מדובר נועד לבניית מיקלט
שכונתי, ובינתיים אין מניעה מצידם שהגדר
שהקמתי תישאר שם. כשמכרתי את
הבית סיפרתי לאדם שקנה ממני אותו
על הגדר ועל כך שהעירייה עלולה פעם
לקחת את השטח, בחזרה.
״מספר חודשים אחרי המכירה הודיעו
לי שהשטח אינו שלי וביקשו ממני להח זיר
את הגדר למקומה. הוא פנה אלי
בבקשה שאשלח פועל להחזיר את הגדר
וכך עשיתי. בזאת למעשה תם הסיפור.
אבל ניפחו אותו ועשו ממני גנב, שקרן
ואני לא יודע מה עוד.״

במדינה
(המשך מעמוד )29
הלם. כל התלמידים חדורים רצינות למתרחש
במוסד, ואינם רוצים לראות באובדן המקום
שבו קיוו להשלים את השכלתם ה,אמ־נותית.
לפני כשנה תבעו :״אנחנו רוצים
אמנות מודרנית.״ תשובתו הרועמת של
וכסלר, במעמד תלמידים רבים, היתד: ,
״אמנות מודרנית תעשו ברחוב אלנבי!״,
והוא הצביע לעבר הפרוצות ה״עובדות״
על המידרכה שמול בית־הספר. כך החלה
הנשירה הגדולה של התלמידים הצעירים.
המכון מקבל תמיכה, כנראה בהתאם
למיספר התלמידים הסדירים בו. כדי למלא
את התקן, בעיקבות הנשירה הפיתאומית,
וכדי שלא להפסיד את תמיכת המוסדות,
הועברו תלמידים רבים מחוגי־הערב לחובבים
שמקיים המכון ביפו — ללימודים
הסדירים ברחוב הירקון. מרביתם של אלה
היא עקרות־בית קשישות שילדיהן נישאו,
והן מבקשות למלא את זמנן הפנוי בעיסוק
כלשהו.
היבט נוסף של הבעייה הוא בניין המכון.
המוסד מחזיק בניין בדמי־מפתח ברחוב
אילת 5ביפו, המכונה ״המאגר
הכספי״ .החובבים, הלומדים שם בחוגים
פעם בשבוע, משלמים 3,00ל״י בשנה.
שכר־הלימוד ללימודים הסדירים של יומיום
הוא 7,000ל״י בשנה, סכום גבוה לכל
הידיעות. המנהל, וכסלר, טוען כי במכון
בין 500ל־ 700 תלמידים, כולל בחוגים,
אך בפועל נמצאים במקום כמה עשרות
בלבד. אם במכון באמת תלמידים כה
רבים, המשלמים שכר־לימוד כמצויין לעיל,
ומישרד־החינוך־והתרבות תומך במכון
— מדוע הוא נקלע לקשיים כספיים,
שלדיברי המנהל אילצו אותו להצטמצם
ולפטר מורים רבים?
הבניין הראשי של המכון שוכן במיבנה
של בית־הספר העממי גאולה לשעבר, ברחוב
הירקון ,42 והוא מוחזק בשכירות
חודשית מהעירייה. דמי־השכירות מעולם
לא שולמו. העירייה קיימה דיונים עם
וכסלר, כדי להעמיד לרשותו מיבנה גדול
של בית־ספר שנעזב, על גבול יפו. אחרי
כמה פגישות עם מנהל המכון הגיעו אנשי
העירייה למסקנה ש״אין למי למסור בניין
ששוויו 3מיליון ל״י.״ וכסלר, מצידו,
איים שאם יפנו אותו מבניין בית־הספר
הנוכחי שבו שוכן המכון שלו, הוא ייצא
בהפגנות.
פשיטת*רגל. בסוף השנה האחרונה
הגיע המכון אל סף פשיטת־רגל. וכס־לר,
שהוא מנהל המכון וגם יו״ר האגודה
העותומנית שלו, החליט לעשות את החשבונות
הפרטיים שלו עם המורים שביקשו
לשפר את רמת הלימודים — זאת, כמובן,

״א 3י אציל
^ 7אתא שקלון!״
^ קשר לאיומים על אנשים שלא
*//י לתלות את תמונתו של קרן בעסקיהם
אומר נתקה :״אני כזה אדיוט,
שאתן את ידי למעשה כזה? אני מודה
שקיימת אפשרות, לפחות היפוטתית, שהאנשים
שלי, הנאמנים לי ללא גבול,
רוצים לעשות משהו למעני ואז הם מאיימים
על אנשים. אבל זה לא ׳נראה לי
סביר.
הסיפור האחרון שמתהלך עלי בעיר,
הוא הצל״ש שלא קיבלתי ופירסמתי כאילו
כן קיבלתי. אני לא צריך להסביר מה
זה עיתונות. יש לפעמים טעויות. בראיון
שהיה לי עם עתונאי הוא כתב שקיבלתי
את עיטורי העוז והמופת, במקום לכתוב
שהומלצתי לקבלם. זה הכל. אני השתמשתי
במאמר זה לצורך תעמולת הבחירות
שלי אבל במקום שהיה כתוב, קיבל
את עיטור העוז והמופת׳ שיניתי ל׳הופד
לץ׳ .איזה פשע עשיתי?
״אני היום האדם המושמץ ביותר באש קלון.
כולם יודעים שאני בעל הסיכויים
הטובים ביותר לזכות בתפקיד, אך כל
ההשמצות לא תעזורנה. על אפם וחמתם
אני אהיה כאן ראש־העיר. אני האדם
היחיד שמסוגל להציל את אשקלון מהת-
דרדרות ולהעלות אותה על המפה הארצית
והבינלאומית.״
אריה קרן, יריבו של נתקה במירוץ
לראשות־העיר, סרב להתייחס לשיטות
יריבו ולאיומים. תומכיו טענו :״לא צריך
לענות לנתקה. מספיק לתת לו לדבר.״
בעילום־שם היה אחד מהם מוכן להתנבא:
״אם נתקה יהיה כאן ראש-עיר תהיה אשק לון
עיר שקשה יהיה לחיות בה. עיר
זה לא צבא. עיר אי-אפשר לנהל בפקו דות
ובאיומים.״

תלמידות מציירות כ״מכון אבני״
האס זה הקץ?

או לראות את רשימת המורים לשנה הנוכחית,
השיב וכסלר :״אשר לתקציב —
זה אסור. צריך לפנות לעורך־הדין של
המוסד. את רשימת המורים עומדים להכין
בעתיד הקרוב.״ אך כבר כיום ידוע שבמקום
מורים מעולים קבועים שפוטרו, קיבל
וכסלר לעבודה שתי צעירות, המדריכות
ילדים במוזיאון.
בתערוכת סיום השנה של תלמידי המכון,
שהתקיימה בבית־האמנים, הופתעו
התלמידים לשמוע על פיטורי מוריהם.
כשהטיחו בווכסלר בצעקה :״האם גם
הצייר הדגול שטרייכמן שותף להחלטת
פיטורין זו?״ השיבם זה בצעקה :״גם את
שטרייכמן אני אפטר!״ תעלומה אופפת
את פיטוריו של שטרייכמן, שאירעו אחרי
שהופיע השנה לשעור אחד ויחידי בלבד.
הסיבות שגרמו את התפטרותו הן בגדר
סוד. הוא מסרב לדבר על כך כיוון שלדבריו,
אינו רוצה לפגוע באיש.
בתגובה על המיכתב ששלחו המורים
שפוטרו למישרד־החינוך ולעיריית תל-
אביב, אירגן וכסלר מיכתב של צוות
המורים הנוכחי באבני, החרדים למישרו־תיהם.
על המיכתב חתומים גם השרת
של בית־הספר, והמזכירה הזמנית.
בשבוע שעבר הוחלט להקים ועדת־חקי־רה.
לתלמידים, מכל מקום, ברור דבר
אחד: המצב, כפי שהוא, אינו יכול להימשך.
מכון אבני חייב לעבור שידוד־מערכות
רציני, או שיוקם תחתיו בית־ספר
תל־אביבי חדש לאמנות, שיתנהל בצורה
נאותה תחת פיקוח ציבורי. יוזמות בתחום
זה כבר קיימות.
״זוהי ההזדמנות לעיריית תל-אביב להוכיח,
כי מעבר לסיסמות של בחירות היא
מסוגלת גם להתערב מעשית, ולעשות
למען האמנים־שבדרך ולמען דמותנו התרבותית,״
סיכם אחד התלמידים.

מישפט
ה שו פטלא חגן

כיצד נימק היטופט את
גזר־חדין, ששלה את
.הדוגמנית שולי חנני
לשלושה חודשים לכלא

מנהל מכון וכסדר
דיקטאטורה

על גבם של התלמידים. הוא הוציא מיב־תבי־פיטורין
לכמה מורים• בטענה של
חיסכון, אך מייד קם לקח תחתיהם מורים
אחרים מן החוץ, למרות שהוא עצמו טען
שכמה מן המורים שפוטרו עבדו.תמורת
משכורת זעומה שכמוה בהתנדבות.
הסתרת תקציבי בית־הספר ותקציבי
הוצאה מן המורים והתלמידים
לדעתם, הדליקה אור אדום אצל
דים, שמרירותם גברה
האחרונה. לשאלה אם
ציב,

״יש לי הרבה מאד בחורות שאני יוצא
איתן, אבל עם שולי מאד אהבתי להיות.
כשאני נמצא איתה, מבחינה אינטלקטואלית
מעולם לא עשתה משהו שהייתי
מתבייש בה. תמיד נהניתי להיות יחד
איתה, בחברה מסויימת. הייתי גאה בה.
כל פעם, כשהיינו לבד, דיברתי איתר.
הרבה. נפגשנו כימעט יום־יום, ואני מוצא
עצמי אשם במה שהתפתח. דיברתי איתה
הרבה על הכתבה בהעולם הזה. יש לי
הרגשה שדחפתי אותה להגיש תביעה, כדי
להוכיח לי שמה שכתוב עליה לא נכון.
אמרתי לה: מאשימים אותך פה ושם,
זה לא יכול להיות שאת לא מגיבה על
דבר שאין לך שום קשר איתו. אילו היו
עלי, הייתי משקיע את כל הוני
את שמי.״
בשרניות, לבוש ב—
מכנסיים מהו
דקים
וחולצה מצויירת — כימעט וגנב
את ההצגה בהמשך מישפטה של הדוגמנית
שולי הנני. הצעיר, יוסי אבנרי, בעל חנות
לצורכי־חשמל, הוזמן על־ידי סניגורה של
שולי, עורך־הדין צבי לידסקי, כדי לתת
עדות אופי על מרשתו.
מעדותו הסתבר, כי הכיר את שולי
זמן קצר בלבד לפני שפורסמה הכתבה
אודותיה בהעולם הזה. אך למרות היכרותם
הקצרה והשטחית, שמר יוסי אמונים
לשולי כל זמן המישפט והמעצר. הוא
התייצב בתדירות ובדיוק מופתי לכל מועדי
המישפט, טרח גם לטלפן לפי עדותו
ללידסקי, כדי לברר מה מצבה של חברתו.
*טימלת־מארחת ..אך לא היה זה
האירוע הפיקנטי היחידי במישפט. שולי
עצמה המשיכה להפתיע. היא באה למיש־פט
בשימלת־מארחת שחורה, צמודה לגוף
ועמוקת מחשוף. בעת עדותו של יוסי
ישבה על ספסל הנאשמים, כשחיוך של
מבוכה נסוך על פניה. למרות השעה המאוחרת
היה אולם בית־המישפט מלא מפה
לפה בקהל סקרן, שבא לראות מה עלה
או מה יעלה בגורלה של הדוגמנית שזכ תה
בפירסום בגלל המישפט.

השופט, יעקוב קדמי, החליט להרשיע
את שולי הנני לפי סעיף
של שיבוש הליכי־מישפט, סעיף
שהעונש המירבי עליו הוא שלוש
שנות מאסר. בהכרעת דין מפורטת
אמר השופט, כין היתר :
התרשמותי מהופעת הנאשמת בפג^—
מסירת עדותה, היתד, שלילית ב כ 1
למהימנות דבריה, ואין אנ י ^ מאמיולד
גירסתה של הנאשמת לא י ^ לבד שזכתה
להערכת מהימנות ש לי?^ת לחלוטין על
היא עומדת אף
פי התרשמותי, הנה
במיבחן הסבירות^ ,
!• אין זה נעו?קבל על הדעת שהנאשמת
שכחה לחלוטען את השם מנדוזה, לא בעת
שקראה אועהכתבה (בהעולם הזה) ולא
בעת שנ אני לה שקוקי מנדוזה הוזמן
להעיד מטע! הנתבע.
• 1איו זה מתקבל על הדעת שהנאשמת
לא זיהתה את מרת מנדוזה, שרשמה לה
את הכסף — 300 ראנד — בדרום־אפריקה.
י• אין כל הסבר הגיוני לפניית המת לוננת
למישטרה, ואין כל הסבר הגיוני
להתנהגותה של הנאשמת לאחר הפנייה
למישטרה, אלא אם כן גירסת המתלוננת
היא האמת לאמיתה.
י• ולבסוף, אין כל הסבר הגיוני לגיל־גולים
שעברה גירסת הנאשמת, בשלוש
ההודעות שמסרה בחקירתה, אלא אם כן
גירסת המתלוננת היא האמת.
בסיכומו של דבר, כאמור לעיל, הנני
מעדיף ומבכר את גירסת המתלוננת

הדבק

שאול פורת, עו
מד לחזור לנזע
לתקופה של הסתגפות.

דאלון ג׳רר מלוכסמבורג, למד
עם בואו לארץ את המילים :
״פרח לשלום״ ,והתרים 200 לירות בחצי־שעה.

המטיף

לוצ׳אן אננדה, חצוצרן מפורסם
בעבר, תורם את כישרונו
המוסיקלי לתנועה ומחבר שירים לאהבת קרישנה.

האד הו־־שנה
להיבו ץ

י• ה לא היה פסטיבל בנואייבה או
1בוודסטוק. העיתונות לא הרעישה עולמות
שבועות לפני המאורע. המונים מיוזעים,
הרוקדים בדביקות וסגידה למוסיקה
או לחשיש לא ניראו במקום.
במכונית אנצ׳ל מיסחרית, הנהוגה בידיו
האמונות של הצלם ישראל סמיונסקי,
שהתנדב להסיע ביום השישי בשבוע שעבר
את חברי התנועה לקיבוץ עין־גב, ישבו
שבעה חברים, שבמשך ארבע שעות ה נסיעה
חזרו ללא לאות על המאנטרה:
״הארי־קרישנה ...הארי־ראמה הם שרו
שירים בשבחו של קרישנה וסיפרו אודותיו
אגדות.
לא היתה זו הופעתם הראשונה של
חסידי־הכת, המונים היום 20 ישראלים
ו־ 10 תושבי־חוץ בקיבוצים. במשך השנה
האחרונה הוצפו הצעירים בהצעות רבות
מקיבוצים, שהתעניינו בתנועה. הם הספיקו
כבר להופיע בקיבוצים מיזרע, דן,
גבים ויקום .״הקיבוצניקים פתוחים יותר
לנושא,״ אמר ראובן ראובני, מנהלה האדמיניסטרטיבי
של הכת. הוא מקווה להקים
חווה־שיתופית של הכת באחד הקיבוצים.
הקרישנאים
הוזמנו לעין־גב על־ידי נרי
אריאלי, חבר קיבוץ ואחד מהחותמים על
מיכתב ה־ .100 אין איש יודע אם קיווה
נרי למשוך מקיבוצו חסידים לכת, אך
זמן מה לפני ההופעה שיקע עצמו בספרים
ובכתובים הקרישנאים ודלה מתוכם אינפורמציה
אפשרית על התנועה. לפני ההופעה
ניראה מתווכח בהתלהבות עם חבריו
.״אל תזלזלו בדתיים,״ אמר ,״הם עוד
יביאו לנו את הישועה.״

ך 1ייח | י א 1לא יעמוד? שאלו
י 117111
נועז, שקועה בוויכוח
11 - 141י
כי כשגובר עליו היצר הרע הוא משנן את המאנטרה

להתח תן עם
הר־געש
ך* ״50צ מחברי הקיבוץ, גברים נשים
• וטף, ועוד 50 מתנדבים, התכנסו ברחבה
־שליד חדר־התרבות, השתרעו על
הדשא מסביב וחיכו בכיליון-עייניים לאנשי
קרישנה שבוששו לבוא. השעה היתד,
והמופע היה אמור להתחיל ב־סז.
וראובני, מיוזע
החדרים, סיפר כי אינו
״לאנשים האלו
בכעס ,״אני
ב־ .12 אני

בגירגול הבא

תוכלו להפוך יונינ1
מין כאוות נפשכבו
לובן את חברי־הקיבוץ, שמחו נגד ההמעטה בחיי־המין!,

מה עושה, עושה החרוץ -נשה1א בא
לקייבו!ץ? 111 -א 1אנסה לעשות
ננשות לו(ל הוווי כחול 1ומנגו בחליל
יוצא לרגע מההיכל, והם משאירים אותי
בחוץ עם דלת נעולה. עכשיו הלכו חלק
מהם לישון, בדיוק לפני ההופעה, והיה
קשה מאד להעיר אותם.״
לראובן ראובני ( )35 דיבור קולני ועיניים
המתרוצצות לכל עבר. הוא הצטרף
לתנועה עם אשתו, דורית, לפני כמה
חודשים .״עד אז לא הצלחתי בשום דבר
בחיים,״ התוודה ראובן .״ביחוד לא בשטח
הכספי. הייתי נשוי, והתגרשתי. במשך
תשע השנים האחרונות התחברתי עם שו

של אנשים, שכולם היו מאד לא חוס־רניים,
לא קארייריסטים, והיה מאבק בין
הצורה בה חייתי לבין השקפת העולם שלי.
ניסיתי הכל. למדתי מישפטים ועזבתי.
הייתי בתנועת השלום באוניברסיטת תל־אביב,
ופעיל פוליטי בהתאחדות הסטודנטים
שם. הייתי חבר בשל״י ועסקתי באלף
ואחת מלאכות.״
דורית ( )26 לבשה סארי כחול עשוי
משי, באוזניה עגילי־זהב, גבותיה עבותות,
עיניה מזולות, שירתה בצה״ל. אחר

לקיבוץ. לפני בואם שינן את סיפרם הקדוש.

לחברות של אשתי שהן תתביישנה, לא
אני.״
היום גרים בני־הזוג ראובני ברמת-
אביב, ליד האוניברסיטה, ודירתם הפכה
לסניף השני של התנועה.
לקול מחיאות־כפיים סוערות עלו חב־מאל)
,מסתבכות עם הסארי לפני ההופעה.

|עצמם חברי הקיבוץ שראו את חברתם, בלבוש
סוער על בעיות־המין עם גד לובן. גד טען
1וז ה עוזר. עוזרות לו גס בנות הכת בצניעות!.

שהוגשה לחברי־הקיבוץ עם סיום המופע, שיככה את כל ד הוויכוחים. התיקרובת העשויה מחאלווה, צימוקים, בוטנים
1 1 .1 1 1 1111
מעשה ידיה של דורית ראובני (משמאל) שתפקידה גס שמירה על עצבי בעלה — ראובן.

כך למדה בתל־אביב פילוסופיה ומתמטיקה.
את בעלה הכירה בקיבוץ גן־שמואל, שם
גרה מישפחתה.
״כשפגשתי את ראובן היתה לנו הרגשה
של ייעוד משותף,״ סיפרה דורית ,״אני
מאמינה שגורלם של אנשים נקבע מראש,
בגילגול הקודם. שנינו היינו צריכים להיות
ביחד כדי למלא איזשהו תפקיד. תוך
יום היינו ביחד, ותוך חודש התחתנו. אף
אחד לא הבין איך התחתנתי עם הר־געש
כזה. החבר׳ה בתנועה אומרים, שתפקידי
הראשי הוא לשמור על ראובן שלא ית עצבן.״
״הגענו
לתנועה,״ סיפר ראובן ,״אחרי
שראינו את התוכנית על אנשי קרישנה
בטלוויזיה. פגשתי אחד מהם ברחוב, וא מרתי
לו שאני רוצה לפגוש בגורו שלהם,
שהיה אז בארץ. הוא הזמין אותי להיכל
ברחוב הירקון בתל־אביב. באנו. הייתי גם
סקרן וגם חשדן. חיכינו ולפתע נכנסה
לחדר דמות, שהיתר. לבושה כמו כל היתר.
לא הייתי צריך יותר. הייתי בתנועה. זה
היה לשבת ולראות את האדם, שהגיע
לאותם מקומות שתמיד רצינו להיות בהם.
הוא היה סמל התבונה, הבינה, הרגיעה.
ישב שעתיים ללא תנועה והרצה בפנינו.
כשגמר רציתי לשאול אותו שאלה, אך
לא הייתי מסוגל לדבר. נפלתי על פני
ארצה ונשארתי כך חמש דקות תמימות.״

ושם נשמעו ציחקוקים והתלחשויות, שפסקי
מייד כשהחל שאול פורת לשיר.
פורת בן דד ,28 הנקרא עתה שלגראן, טוען
כי הוא בן .29 הוא כולל במניין שנותיו
גם את שהותו ברחם אמו. הוא נולד בקיבוץ
מיזרע, ושאף תמיד ללמוד רפואה
הודית. אחרי שסיים את שירותו הצבאי
נסע לאירופה, כדי למצוא מורה רוחני
ואנשים החיים חיים טהורים ובריאים.
״למעשה, מה שחיפשתי היה אהבת
אלוהים,״ סיפר שלגראן למאזיניו הקי בוצניקים
.״לפני כן הייתי זמר מצליח.
היה לי אמרגן שבא עם מרצדס לקיבוץ
והרגיז את כל החברים. השתמשתי בו כתירוץ
לעזוב את הקיבוץ, להסתכסך עם
אנשים שמעולם לא היה לי דבר נגדם.
הייתי נוהג לשיר שירי־אהבה שבינו לבי־
!נד. שחיברתי לבד. הייתי יוצא עם הרבה
בחורות, אך לא הייתי מסוגל לצאת עם
בחורה שלא באופן רציני.
״עם חברתי האחרונה גמרתי אחרי שהצטרפתי
לתנועה, כי היא לחצה עלי
מבחינה מינית. היום אני מחבר שירי-
אהבה לקרישנה, אחרי שבעבר הופעתי
(המשך בעמוד )38

דבר ט הו ר
הו ל ד _ ל עו ל מו

:אז תקיימו יחסי׳—
כך עודד גד
שמציעה כת הארי

קרישנה למאמיניה. ולמי שלא לגמרי השתכנע הוא הוסיף גס סימוכין מן
היהדות, זה כתוב גס בתורה אל תשחת זרעך לארץ.״ כיום מקיים
גד טס בחורות חברות אפלטונית — יחסי־מין כבר לא מטרידים אותו.

ך• וריו של ראובן לא היו מרוציב
י 1מהצטרפותו לתנועה. אביו, תמחירן
ראשי במישרד־האוצר, ואמו, עקרת־בית,
הזדעזעו. אך אט אט קיבלו עליהם את הדין.
סיפר ראובן :״היום מוכן אבי לתת לנו
את הכל. קנה לנו כיריים ומקרר, והוא
רק מבקש שלא נופיע במישרדו בתלבושת
שלנו. לי עצמי היה קשה להסתגל. הייתי
נוהג להסתובב בעירום בדירתנו, ולומר
במיקרחת רורזרז תר־ו רז

ק חלין גבאי(מימין)
ויולי וייזר (מש־

ר־דר־רווזו־.

ל סו ר

החולצות
המיוחדות

בצבעים מרהיבי ם

להרשיעה בעבירה המיוחדת לה בכתב-
האישום, אלא בעבירה של שיבוש מהלכי
מישפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין
תשל״ז, בכך שעשתה דבר, דהיינו: דרשה
בדברי איום, הכל כמפורט לעיל, בכוונה
להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות ויו שולי
הנני ניסה פרקליטה, צבי לידסקי,
לבנות לה תדמית של ״בלונדית מטופשת״
.הוא אף חזר על התואר ״בלונדית
מטופשת״ הרבה יותר מפעם אחת, מבלי
ששולי הנני תיעלב או תניד עפעף. דומה
כי השופט והקהל הסכימו עם הפרקליט

במחיר מיוחד

(המשך מעמוד )33

עד כאן חלק מהכרעת הדין של
השופט קדמי.
פגם נפשי. במהלך כל מישפטה של

במדינה
ל כולל
מ.ע.מ.

בלעדי אצל

תל״אביב: דיזצגוף ,101/103 אליבי ,74
נחלת בנימין .44
חיפה נ הרצל .37
ירושלים * אצל ח.י. לוי בע״מ, רח׳ יפו
בנין העמודים.

כנראה

בגלל

הגילי

איני יכול להרדם בצהרים ולכן מעתה
א. בניש
אני פתוח גם בצהריים!

פינת ה בד קן
מגרשי הטניס מבכי צפון
שד׳ רוקח — טל 417440 .

פרוות עכשיו כדאי לתקן ולשנות
אצל
אלכסנדר סירקין ,27 תל־אכיס

הוגן נבו עתה 011111 למודעות בגיליון

ואש השנה חע 31 של
02x11:1והיה

י!פי1נ 3־ 2 7 .9 .7 8

מורשעת חנני ועד אבנרי
״בלונדית מטופשת״

בכל לב, וכאילו כדי להצדיק את התואר
שהוצמד לה על־ידי עורך־הדין שלה,
כאשר ניגשה הנני אל דוכן העדים, כדי
לאמר את דבריה על פי בקשת פרקליטה,
התקשתה למצוא את המילים המתאימות.
אמרה הנני :״לא עשיתי שום דבר
שצריכים לשבת בשבילו. אני לא מבינה
למה אני יושבת בכלא 35 ימים. זה כמו
35 שנים. אני יכולה להיראות טוב, אבל
הפגם הוא נפשי, לא חיצוני. יש לי דיכאונות,
ואיך שאני נראית זה הכל מסווה.
עובר עלי סיוט אחד גדול, כמו חלום
בלהות שאני לא מבינה איך נקלעתי אליו.
כל יום שאני מתעוררת אני לא מבינה
מה אני עושה פה ביכלל. בשלבים הראשונים
הייתי בערפל. לאחר ימים מסויי-
מים התחלתי לראות דמויות משונות סביבי.
נרקומניות עם חתכים בגוף, כמו מהסרטים
של היצ׳קוק. אני לא מדברת עם
אף אחד בכלא, רק עם עצמי. ישבתי
בכל המקומות בירושלים, במיגרש הרוסים,
באבו־כביר ובנווה־תירצה. יום אחד
הייתי בחדר אחד עם נרקומנית שלא
קיבלה כדורים, והיא התנפלה עלי וניסתה
לחנוק אותי. כשאשתחרר אמשיך לגור
עם אמי, אמשיך לעבוד כדוגמנית ואהיה
עם החבר שלי.״
בא-כוח התביעה, עורך־דין שלמה ורט־חיים,
דרש מאסר־בפועל ולא עונש מאסר־על־תנאי,
מכיוון שלדבריו ״לנאשמת אין
עבר פלילי, ואולי לא יהיה גם עתיד
פלילי.״
ספונז׳ה כמישרד. למחרת בבוקר,
שוב באולם מלא מפה לפה, גזר השופט
יעקב קדמי על שולי הנני תישעה חודשי
מאסר, מתוכם שלושה חודשים בפועל
ושישה על־תנאי. הנני, מרוצה מגזר־הדין,
חיבקה את עורך־הדיו שלה. מייד לאחר
מכן באה בדרישות: לשוחח עם רעייה
אפשטיין, מפקדת כלא נוודדתירצה, להקלת
תנאיה, ולטלפן למשה טיומקין, מפקד
מישטרת מחוז תל-אביב, כדי שיסדר לה
עבודות־חוץ .״לא איכפת לי לעשות כל
יום ספונז׳ה, אצלו במישרד.״

בקשה נוספת, לצלם בשבילה את סיכומי
השופט ואת גזר־הדין ,״כי משעמם לי
ואין לי מה לקרוא.״
לקהל הסקרן הבטיחה, כי תעלה את
חוויותיה על הכתב, ובבוא היום תפרסמו,
בצורת מאמר ואולי אפילו בספר.

חוק
הרצחתוגםה 111תלת 7

מישסטם ש 7שודדי שליה
״צ-מפידן מוטורס״ עתיד 7שמש
תקדים במישפט הישראלי
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב החלה
מתבררת תביעתה של מדינת ישראל בגד
אהרון בר־דויד ושלמה משה. הם נאשמים
כי ב־ 15 בפברואר השנה, קשרו קשר
לשדוד את השליח של חברת צ׳מפיון
מוטורס, וני באותו יום אומנם שדדו את
חיים פישלר, על־ידי התזת גאז מדמיע
בפניו, וחטפו את תיקו שהכיל כסף מזומן
והמחאות רבות. הם גם נאשמים בכך כי
משהתנגד פישלר לשוד, ירה בו שלמה
משה באקדח שנשא עימו, ורצח אותו.
זד,ו סיפור שלכאורה אין בו מן המיוחד,
ובכל־זאת ישב הקהל דרוך כולו באולם,
וניסה לעקוב אחר הפרטים כפי שהתגלו
בעת חקירת העדים.
חקירה נוסח הוליווד. כך האזינו
בדומיה לספורו של רופא־השיניים צבי
רוזנהק, שסיפר כי ביום המיקרה עמד
ברחוב ברמת־גן, ראה אדם זורק אבן
אל מכונית שעברה במרוצה, ושמע אנשים
קוראים :״ירו בו!״ הוא רץ לעבר
המקום שבו שכב פישלר מתבוסס בדמו.
הוא בדק ומצא כי הדופק עדיין פועם,
ועשה לפישלר הנשמה מפה לפה, המשיך
בכך גם בתוך האמבולנס שהובילם לבית-
החולים בילינסון, עד שפישלר הגיע ל-
שולחן־הניתוחים. גם אז עדיין חש בדופק
ההולם בגופו של הפצוע.
לבקשת התובע, עורך הדיו עוזי שרטר,
סיפר העד לבית־המישפט כי בעת שהנשים
את פישלר חש בחומר צורב שהיה על
עורו. הוא חשב כי היה זה הגאז המדמיע
שהותז בפניו של פישלר. לשאלתו של
עורך־הדין מקרין הודה העד, כי המחשבה
על הגאז המדמיע עלתה בו בעיקבות דיב־ריהם
של אנשי המישטרה.
גם עדותו של יעקוב רז, מפקח־המיש-
טרה שגבה את עדותו של אהרון בר־דויד,
המכונה דב, נשמעה בדממה ותוך קשב
רב. הרשימה גם החקירה הנגדית, נוסח
הוליווד, שערך לעד הפרקליט מקרין, שניסה
להוציא מפיו כי הודאתו נגבתה
ממנו באמצעים פסולים. הוא חקר אם
נכון הדבר שהנאשם קיבל רק ארוחה אחת
ליום, וכן ניסה להוכיח כי ראש צוות־החקירה
מרוז, הבטיח לנאשם שאם יודה
באשמה יואשם רק בשתי העבירות הפחותות,
ולא ברצח.
בפני השופטים, אב־בית־הדין בנימין כהן
והשופט קדמי וטלגם, תעמוד בעייה עקרונית
מעניינת.
הכלה או רצח •י כל מה שסופר היה
מרתק לגבי השומעים. אולם עורכי־הדין
באולם עצרו את נשימתם. לא בכל יום
רואים מישפט בהתהוותו, וכאן עמד הדבר
לקרות. מאז השתיל הד״ר ברנארד את
הלב הראשון בחזה אדם, מחכים המישפט־נים
לדיון בנושא זה בארץ.
היה זה עורך*הדין שרעבי שעורר את
העניין, כאשר ביקש מבית־המישפט לעזור
לו למצוא ולחקור את הרופא שביצע את
הנתיחה בגופו של הקורבן. לדבריו, בתעודת
הניתוח־שלאחר־המוות שהוגשה על-
ידי הפרקליטות צוייו כי הגופה הגיעה
אל הפאתולוג ללא לב ואיברים פנימיים.
כזכור הועלתה בשעתו ההשערה, שלא
אומתה מעולם על-ידי הרופאים, כי ליבו
של פישלר הוצא מגופו והושתל בחזהו של
הצעיר הערבי מעד עזאם, שחיכה ללב
מתאים כדי להחליף בו את ליבו החולה.
מהתעודה הרפואית שהוגשה בבית-
המישפט התברר, כי אומנם מישהו הוציא
את ליבו של פישלר מגופו לפני שזה הגיע
לידיו של הפאתולוג. ומאחר שידוע כי יש
צורך בלב תקין, הפועל עדיין, כדי להשתילו
בחזהו של מנותח, ברור כי אם נלקח
לבו של פישלר למטרת נתיחה, הוא נלקח
כשהוא עדיין פועם.
(המשך בעמוד )42

ך* פקיד הממושקף באגף רישום ה׳
י נישואין שבעירייה ברלין הזדקף על
מושבו. בעיניים נוצצות סקר את האשה
הנאה, קצוצת־השיער, שניצבה מולו. לאחר־מכן
העתיק את מבטו אל ערימת הניירות
שבידו .״סליחה, יהיה עליכם להמתין כמה
דקות,״ אמר בהתנצלות, כשהוא מצביע
על ספסל בחדר ,״אנא, שבו בבקשה.״
זהובת־השיער שילבה זרועה בזרועו של
הגבר הנאה שניצב בסמוך לה, וללא אומר

פניו נער־שעשועים חסר־פרוטה הנראה
כהיפי, שעבד כדיסק־ג׳וקי בדיסקוטקים של
בעלה הראשון, הנושאים את שמה. אך
עובדה היא, שמאנדי אכן העדיפה את
ז׳אן־שארל, העני המקסים שעגיל־יהלום
בודד תלוי לו על אוזנו, על־פני ג׳ו ליבו,
העשיר המקריח.
נכון אומנם, שמאז ומתמיד ניהלה מאנדי,
לצר הרומנים המפורסמים שלה עם אנשי
העולם הגדול, גם רומנים סודיים, היא

יוק לפני שלושה חודשים

ופוטר מניהול מועדון החברים שלו ב־קפריצ׳ו.
מאנדי נהגה לפקוד את המקום
מדי ערב, והתיידדה במיוחד עם דומיניק,
המלצרית הצרפתיה של המועדון. גם יחסיה
עם ז׳אן־שארל הלכו והתהדקו. הם הכירו
כאשר ז׳אך שארל ניהל את המיסעדה הסינית
של רפי שאולי באילת ולאחד מכן את
המועדון. אחרי שביטלה את אירוסיה לג׳ו
הפכו קשרי מאנדי עם ז׳אן־שארל לאהבה.
יודעי־דבר מספרים, כי שארל, שהידועה־

ז׳אן־שארל הגיע לתל־אביב כשפתה
שאולי את מועדון־החברים בקפריצ׳ו ש ברחוב
הירקון. הוא התמנה כמנהל המקום.
אך כמו במקומות העבודה הקודמים שלו,
גם כאן עבר חתול שחור בינו לבין הממונים
עליו. הוא עבר לנהל את המקום
בנתניה, שהוא מועדון -חברים בסיגנון
מועדונז של רפי שאולי. אך גם כאן
הסתכסך עם בעלי המקום ועזב את העבודה.
כשעזבה אותו ידידתו וחזרה לצרפת,

השבוע היא נישאה בחתונה

ב יסרה מאנד׳ וייס־דייוויס־שאול,

אזרחית צנועה בברלין למרקיז

את נישואיה למיליונר קנאדי

הדיסקוטקים זיאושארל(למסה)

אחרי גירושיה מבעלה רפי(למ0ה<

שהיה שבידו של בעלה הראשון

פנו אל הספסל. ממקום שבתם יכלו להבחין
בהתעוררות הפיתאומית שאחזה בעובדי
האגף. כבמטה קסם הופנו כל המבטים
לעברם. מאחד הפרוזדורים שבבניין נשמעה
קריאה רמה בגרמנית, מפי אחת המזכירות :
״פרוילין מולר בואי מהר, מאנדי רייס
דייוויס, זאת מפרשת פרופיומו, מתחתנת,
בואי מהר!״

העני
המק סי ם
אכן, היינה זו לא אחרת מאשר מאגדי
רייס דייוויס, הכוהנת הגדולה של
־הלילה בישראל, שחקנית קולנוע ואשת-
יכולות, שהפתיעה את כל ידידיה בארץ
^לם ונישאה, הרחק מעיניהם הבולשות
וזי התיקשורת, בשקט בשקט, ללא
של קרובי מישפחה או ידידים.
י אושר: ז׳אן־שארל לפאוור בן
רם חשבו בטעות כי יחסיו עם
אפלטוניים לחלוטין. ז׳אן־שארל
|רבים המועסקים על־ידי בעלה
מאנדי, רפי שאולי.
מאמין כי הבלונדית הזוהרת,
ילהינשא לפני כמה חודשים ל־הקנאדי
ג׳ו ליבו, תעדיף על

נהגה לומר, שלפעמים, כשנמאס לה מאנשי
הצווארון־הלבן, העשירים והמפונקים, היא
מתפנקת לה עם איזה צעיר היפי זרוק,
שאין לו גרוש על הנשמה, והיא מסוגלת
ליהנות מכך באותה מידה אם כי לא
לאורך זמן, כיוון שהכסף חשוב לה מאד.
הרומן בין מאנדי לבין ז׳אן־שארל החל
לפני כחצי שנה, בדיוק באותו הלילה
בו נישדדה מאנדי בצאתה ממועדון הנזקוס
בנתניה. אז שדדו ממנה, לדבריה, את
היהלום הגדול שהעניק לה ג׳ו ליבו כמתנת
אירוסין.
אולם אז עדיין התכוננה לנישואיה לג׳ו
ליבו, שהוא גם יו״ר הדירקטוריון של חב רת
הצמיגים הישראלית אליאנס. היא נסעה
אליו לעיר מגוריו, מונטריאול ותיכננה
טכס נישואין אינטימי. לטענתה התפכחה
רק ערב החתונה.
״במונטריאול נראה לי הכל אחרת,״ סיפרה
.״בישראל הידידים של היו גם ה ידידים
שלו. שם לא הכרתי אלא אנשים
מכופתרים שאינם בראש שלי. הבנתי גם
שג׳ו מתכוון להכנס למיסגרת נישואין
נורמלית ולא להתיר לי להמשיך לשחק.״
כשחזרה לישראל אחרי שביטלה את חתונתה
נצמדה לז׳אן־שארל.
באותה תקופה ניהל דאן־שארל לפאוור
את המקום, אחרי שרב עם רפי שאולי

בציבור שלו נטשה אותו וחזרה לצרפת עם
בנם בן השלוש, עבר להתגורר באופן
לא־רישמי בדירת הגג של מאנדי, ברחוב
שלומציון המלכה בתל־אביב.

מ י סעד ה
בברלין
ן * יהד ז׳אן־שארד? הצעיר הצרפתי
* 1הגיע לישראל לפני כשלוש שנים
ועבד במועדון הים־התיכון באילת. לאחר
מכן הפך להיות השף־דה־ווילאג׳ במלון
הסלע האדום באילת. הצעיר יפה התואר
שהוא רקדן דיסקו בחסד, היכול להעמיד
בצל את ג׳ון טראבולטה, המיס את לבבות
הנערות והנשים המתבגרות באילת. הוא
שימש כמרקיד בדיסקוטק של הסלע האדום
ולילה לילה נתן את הקצב במקום כשהוא
מדגים ריקודים אירוטיים. אך כמו במועדון
הים־התיכוו כך גם במלון הסלע האדום לא
הסתדר עם הממונים עליו והגיע לבסוף
לתל־אביב. כאן הכיר את רפי שאולי
שצירפו מייד לחבר עובדיו. דאן־שארל
מונה כמנהל המיסעדה הסינית באילת והיה
הרוח החיה בה. הוא התגורר באילת עם
ידידתו, עם בנו התינוק ועם בן אחר שלו,
בן תשע, מנישואים קודמים.

נמסר בנו בן התשע לטיפולה של מישפחה
אומנת.
ז׳אן־שארל ומאנדי הקפידו כל אותה
עת לשמור על הרומן שלהם בסוד. מאנדי
הירבתה לבלות, אך מעולם לא לקחה
עימה לבילויים את ז׳אן־שארל. כשהיו
מגיעים אורחים לדירתה, הוא היה מסתגר
בחדר־השינה ולא יוצא משם עד שהסתלקי.
כשערכה המפיקה מרים עציוני מסיבה
לשחקניה, סביב בריכת מלון דיפלומט,
הגיעה מאנדי למקום בגפה למרות שהרומן
שלה עם דאן־שארל היה אז בשיאו.
לפני כמה שבועות נעלמו השניים מהנוף
התל־אביבי, הם טסו לברלין, כדי להינשא
בה, ולקחו איתם את שני ילדיהם —
מאנדי את דנה בת התשע, בתה מנישואיה
לרפי שאולי, וז׳אן־שארל לפאוור את בנו
בן התשע. דייוויד דיים דייווים, אחיה של
מאנדי, שהגיע ארצה מבירמינגהאם, עיר
הולדתם של השניים באנגליה, סיפר כי
מאנדי מאושרת מאד וכי הוא עומד לבקר
בקרוב את בני הזוג הטרי במקום מגוריהם
החדש ברלין המערבית.
לדבריו עומדים השניים לפתוח מיסעדה
סינית בברלין, שתיקרא, כמובן, מנדים,
על־שם בעלת המקום.

ה ארי ק רי שנ הבאל קי בו ץ
(המשך מעמוד )35
בחברת זמרים מפורסמים כמו יפר, ירקוני
ואבי טולידנו. פיתאום בחלתי באמרגן
שלי, קיבלתי גועל מעולם הפופ. כל: ה עניין
של לבדר אנשים רק לשם הבידור
ניראה לי סתמי, חסר־משמעות, והיום אני
מגשים את רצוני להיות זמר ומלחין ב־מיסגרת
התנועה. אני מאמין שאני יכול
לתת לאנשים בארץ את החווייה האלוהית
באמצעות השירה.״ שלגראן החליט
להישאר במערה, לתקופת סגפנות שבה
יתרגם את הספר הקדוש של התנועה.
הוא הדליק את בנות הקיבוץ בחיוכו
המקסים ובקולו הערב. בקול צלול פתח
את ההופעה בשיר תפילה לקרישנה. אט-
אט נעצמו עיניו בדבקות, וקולו הפך
צלול יותר ויותר. למעלה היו השמיים אפלים,
כימעט ללא כוכבים. הערב היה חם
וריחות קטורת ופרחים פשטו בחלל.
בליווי גיטרה ופסנתר־מפוח עבר שלג-
ראן לשיר שירים פרי-עטו. אחד השירים
שכבש את לב מאזיניו, סיפר על התבודדותו
של שלגראן בהרי האלפים .״מדי
שנה,״ סיפר שלגראן ,״אני יוצא להת בודד
בהרים, לתקופת הסתגפות שבה אני
אוכל פעמיים ביום אוכל דל מאד, וכימעט
איני שותה. כשהתבודדתי בהרי-האלפים
בשווייץ, הלך לעולמו המורה הרוחני שלי.
הייתי נוהג ללכת כל בוקר 16 קילומטר
וכימעט לא רואים אנשים. באותו יום
ירד גשם. כשהסתכלתי למעלה, היו ה שמיים
כחולים ללא עננים. וכשהסתכלתי
לאחור היתד, קשת ענקית, מקצה העמק
ועד לקצה השני. אז ידעתי כי דבר טהור
הלך לעולמו, כי אלה הם הסימנים בבתו־בינו
המעידים על כך. ואז חיברתי שיר:
״נעלמת רכוב על קשת, חסר־תיקווה.
קראתי לך להישאר, שקט השתרר כה
פיתאוס ובסופו, כשהציפורים כולן שקטו,

״ הדקליה ״
כפר נופש ארצישראלי ליד ימית
מ כי ר ה פו מ בי ת
ב שי שבת <6 - 15בספטמר 78׳
אם יש לכם תפצים משומשים השווים מכירה

כיתבי ל״ ד קלי ה״ ת.ו 47 .ימית
או טלפון 87177־ 057 ונגמור עניו
בליל שבת 15/9שירה כציבור עם אפי נצר

ממסחי ״111י! קלי!| ״1מגיש
המחזה :

״תנו צ׳נס לקופידוף׳
(קומדיה דל-ארטה)

ה מ קו ם :

״ והדקלי! ה׳

סוף העולם׳ חיק הטבע

הז מן: שישבת 7—6 ,אוק טובר 78
מ שתתפים: אתן ו א תם
בי מוי:

תוף התאמת־אופי ולא על פי המראה החי צוני.
בהתחלה, כשהייתי הולד ברחוב
ורואה בחורה יפה, הייתי חושב על כיצד
לעשות אהבה, אבל היום אני מתגבר על
יצרי על־ידי המדיטציה. אני יותר שליו
היום. הזיכרון של תקופות קדומות מאד
בילדותי חוזר אלי. אמי הפסיקה, ביגללי,
לעשן ולשתות קפה ותה, והיום היא יותר
קרובה ליהדות. זה ביגללי. אבי, החי בנפרד
מאמי, הוא מנהל יד־לבנים בהרצליה. הוא
האפיקורס הגדול במישפחה, צייר במיק-
צועו. הוא תמיד אומר לי :׳אל תזכיר
לי אלוהים. מד, זה אלוהים ו אני אלוהים!׳״
אריה איינהורן — לוצ׳אן אננדה —
הוא צעיר בן 30 שתווי פניו מזכירים פני
סגפן בודהיסטי. הוא בנו של פסיכיאטר
מפורסם מניו־יורק. אריה היה סטודנט
לרפואה והופיע בתיזמורת הסימפונית של
ניו־יורק, ובתיזמורת ג׳אז כחצוצרן.
״לא תכננתי להיכנס לתנועה,״ הודה
אריה ,״אך הסתבכתי בפוליטיקה, הייתי
עושה הפגנות יחיד נגד המילחמה בווייט נאם.
הסיבה שביגללה עברתי לתנועה היא
כלכלית. אני מתנגד למדיניות־החוץ של
.ארצות־הברית. בשביל מה היו צריכים
להוציא ביליוני דולארים על טיסות לירח,
שתוצאתן היתד, הבאת קצת אבק מהירח?״
אריה פגש את חברי התנועה בפאריס,
״הם ניראו לי מונגולים,״ סיפר ,״הת חברתי
אליהם מתוך סקרנות. היו להם
שפתיים עבות והם דיברו אנגלית במיבטא
מצחיק. שאלתי אותם מה הם עושים,
והם ענו לי ,׳אנחנו שרים ורוקדים׳ .הת חלתי
לבוא בכל יום ראשון, ולשנן את
המאגטרה. התפלאתי איך כת שצריכה
להיות רצינית, חבריה מחייכים כל הזמן.
והם ענו לי שאם מישהו רציני זה לא
אומר שהוא לא מאושר. הבעיות היחידות
היו עם הורי. הם לא הבינו אותי.

יד המקרה

הרוצים לקחת חלק: כיתבו לדיגלי, ת.ד 47 .ימית

יי 1111ד! ק 1ל 1 ׳1ן״י

כ ל סוף שבועתכנית

ולא

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים

לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בביתך!
ר׳׳ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ * 790114 אילת: טל 3012 .־059
מיתר משרד מבריאות ,21 :רשיון עם? .481/75

11 *״1 1 /7 1י 111>-ע 150(8
״ רוכקס ״

טפס ״ מורליהי ׳

הגיע מלאי הדש של הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

קיים רק קטלוג אחד של מורל,ח
היזהרו מחיקויים.

תן טרמם לחייל

גד לובן (משמאל) אמר לקיבוצניקים :״אנו

1ל 1 1י 1י 1 ! 1
נותנים לכם את נומחת־השלום, את ה•
* 4 1 1 1 .4 .1 11י י

שלווה ואת אהבת־אלוהים. מה עוד אתם מבקשים?״ .למחרת ביקשו רבים פרטים נוספים.
הפסיקו לשיר. קשת שמיים כחולים, פרחי־שמיים,
ומלאכים מלאכים מתוקים משחקים

״מה זה
א לו הי ם ן״
^ שסיים שלגראן לשיר השתררה
דממה עמוקה. לוצ׳אן אננדה, לשעבר
אריה איינהורן, וגונה אבטר דם ברהמצרי,
הוא גד לובן מקיבוץ געש, פתחו בהר־צאתם
על עיקרי התנועה.
גד לובן בן ה־ 27 יצא, לפני שהצטרף
לתנועה, עם חמש בחורות באופן רציני.
״היום,״ הוא מספר ,״אני חבר אפלטוני
עם הרבה בחורות. אסור לנו לקיים יחסי-
מין לפני החתונה, וגם אז — המטרה
היא להביא ילדים לתודעת קרישנה, ולא
לעסוק במין כשלעצמו. אני חושב שעל
הבת להיות צנועה, ולא לגרות את הבעל
ליחסי־מין, אסור להשתמש באמצעי־מניעה.
״על-ידי הקדשת כל התאוות שלנו ל־קרישנה,
אנחנו מאבדים מהאגואיזם של נו,״
גורם גד. כיום, יחסי-המין לא מטרידים
אותו .״כשאתחתן,״ אמר ,״יהיה זה

״לפני שש שנים התחתנתי. אשתי פעילה
היום בניו־יורק ואני מבקר אצלה כל
כמה חודשים. הכרתי אותה על-ידי שידוך.
הייתי רגיל ליחסים עם נשים, ושלוות-
הנפש היתד, ממני והלאה. אז ביקשתי
מנשיא התנועה למצוא לי אשה. את אשתי
פגשתי חמש דקות בלבד לפני החתונה,
ומצאו לי• אותה על-פי חישובים אסטרולוגיים.
היום המין כבר לא חסר לי, ואני
הרבה יותר שקט. הגעתי לארץ לפני
תישעד, חודשים, ומאז אני מנהל את פעי לויות
התנועה, ומנגן ושר עם החבר׳ה.״

הצהרת דת
בתודעת קרישנו
חרי הרצאתם של גד ואריד*
רן סרט על חוותם של אנשי,
בווירג׳יניה. ארצות־הברית. הסע
במוסיקה הודית, הראה ילדן
הגזעים והלאומים לומדים נ ן
פעוטים, ילדים משחקים ביעון
חים אכזוטיים. אנשי החווה ג|
באמצעים פרימיטיביים, כי
שצורת חיים זו בריאה יותרר
המולח הזה

שלב השאלות, שבא אחרי הסרט, ד,יה
השלב הרועש ביותר. אולם התלהבותם
של בני הקיבוץ צחננה בעזרת המאכלים
הצימחוניים העשויים מצימוקים, בוטנים,
חלבה ודבש, שהוגשו בידי בנות הכת.
המתקיף העיקרי היה דווקא נרי, שהזמין
את הקרישנאים לקיבוץ.
״אתם מיסיונרים,״ צעק על הקרישנאים,
שניצבו בפני המתקיפים בשלווה סטואית׳
כימעט .״אני פציפיסט,״ הצהיר נרי,
״אבל אני חושב שאם אני משפיע על
הזולת אני פוגם בתפישתו הדתית. חוץ
מזה, מה רע לכם ביהדותי״ ״ממה אתם
מתקיימים? למה אתם נגד מין ז למה לא
לאכול בשרי
עד שעות הבוקר הקטנות נמשכו הווי־

. ,רובקס ״
הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

חברתמשק או ת
הזמן נ בו ₪ 0מקום
למודעות בגיליון

ראשה שנה
הענק ש ל

ה1ווו!ם ג 1ה
שיו פי ע

3־ 2 7 .9 .7 8

בחוט הבוחש
שאול

פורת

לפני

קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

לתל־אביב.

כוחים והשירים, שהסתיימו לבסוף בבריכת
הקיבוץ. חברי הקיבוץ השתכשכו במים,
חלקם בעירום וחלקם בבגדי־ים, ואילו
בנות הכת נכנסו למים במלוא בגדיהן.
קרולין גבאי, ויולי (נולדה באוגוסט)
וייזר, שתיהן בנות ,16 וחברות תנועות-
נוער לשעבר, שתיהן בנות מזל אריה.
הוריה של קרולין ממוצא מארוקאי; אביה
עצמאי, והאם עקרת־בית. יולי יתומה מאב
ואמה, נכה החיה מקיצבודסעד. יולי נהגה
להשכים בוקר־בוקר אל חוף תל־אביב,
שם פגשה בחברי־הכת. היא עזבה את
המדיטציה הטרנסנדנטאלית, שבה עסקה
קרוב לשנה, ועברה למלמל את המאנטרה
הקרישנאית, במקום. ההורים התנגדו, אך
בעיקר מחמת ״מה יגידו השכנים.״ ״אני
חושבת לא להתגייס,״ אמרה קרולין .״אצ היר
שאני דתית, אבל בתודעת קרישנה.״
״החברים הטרידו אותי,״ סיפרה יולי,
שהגיעה לתנועה באמצעות חברה שלה.
״אמי ניסתה להוציא אותי בכוח מהתנועה.
פיתאום התחלתי לקבל מיכתבי-איומים מרבנים,
שטענו שאני עובדת עבודה זרה.
אמי דאגה מה יהיה עליה כשתזדקן. הצעתי
לה לחיות איתנו, אבל היא סרבה.״
קרולין ויולי הן הטבחיות הקבועות של
התנועה. שתיהן עברו ללמוד בבתי־ספר
אכסטרניים. יולי השמנמנה, מתולתלת־השיער,
חושבת לענוד נזם־זהב באפה
״משום שקרישנה אוהב בחורות יפות, וזו
אחת הצורות למצוא חן בעיניו,״ הסבירה.
למחרת היום, בעת ארוחת־הבוקר, ניגשו
כמה מהקיבוציניקים לקרישנאים וביקשו
פרטים נוספים. דאלון ג׳רר מלוכסמבורג,
שהגיע לארץ לפני שבוע, נלהב, וכבר
ביום הראשון לשהותו למד את המילים
״פרח לשלום״.״אני קם כל בוקר בארבע,״
סיפר ,״וקורא הארי קרישנה במירפסת.״
למרות הלבטים ניגשו חברים רבים,
תחילה בהסתר ואחר־כך בגלוי, כ־ 20 איש,
אל הקרישנאים, שמעו הסברים נוספים
והבטיחו לבוא לבקר.
הופעת הארי קרישנה בעין־גדי זכתה
כהצלחה גדולה מן המצופה.
!,ולס הזה 2141

ב מו פ ע פו? 3

ובכן, חברת ״טמפו״ שיצאה הקיץ עם מבצע הפרסים הענק והפופולרי
״טמפו היט״ הבנוי על חלוקת התקליטים המבוקשים ביותר של האמנים
המובילים בצמרת בארץ ובעולם, החליטה לתת למשתתפי המבצע הזדמנות
לחזות בערב פופ חי עם אמנים ידועים ואהובים על הקהל.
במוצאי שבת האחרונה התכנסו אלפי משתתפים בהיכל הספורט בתל־אביב,
שהיה מקושט בתפאורה צבעונית כיאה לערב המשלב מקצב תוסס עם
המשקה התוסס שבחסותו היה האירוע. על רקע דגלונים, זרי פרחים,
סרטי כסף ובקבוקי ״טמפו״ ענקיים נערכה ההופעה.
על מנת לשעשע את הקהל בעת שמילאו את האולם הענק, הוקרנו על
מסך קולנוע סרטונים מחו״ל של אמני פופ ידועי שם בהופעה חיה.
מנחה התוכנית אלי ישראלי התקבל במחיאות כפיים סוערות והחגיגה
החלה. ראשונים הופיעו מתעמלי ״הפועל״ חולון בתרגילים מבוצעים
במקצועיות מזהירה.
הכוכבת הישראלית שרי, או כפי שאלי ישראלי כינה אותה מלכת הדיסקו,
סחפה את הקהל בהופעתה המשלהבת עם רקדני הג׳ז שליוו אותה.
לאחר ההפסקה עלו על הבמה כוכבי הערב — היפות והיפים של להקת
״שמפייף׳ ההולנדית. שזופים ועליזים, אחרי פסטיבל נביעות, נתנו הופעה
כמו שיאה ללהקת הפופ מספר אחד באירופה. הקהל הנלהב הצטרף
ללהקה כשזו השמיעה את להיטיה הידועים ״מי או מיי גוד ביי״ ,״רוק
אנד רול סטאר״ ו״וולנטינו״.
מערכת ההגברה מן המעולות בארץ וארגון הערב תרמו רבות להצלחת
הארוע.

טפט יימוד ׳ ל ה ״

בעלי דרגה רוחנית גבוהה למדיטציה, צחז
שובם

מה ו 1ושה

טר מני
ל חיי ל

״סיקסל״-תאים ביולוגים
התורמים להתחדשות וחיוניות הגוף
ב׳׳נובהסל״־מכון לטיפול
צילולרי/לפי שיטת פרום־ד״ר ניהנס.
ן§ 1הרצליה פיתוח, המעפילים 27
111 טל 937598 .־03

קול ה ש לו ם -
ה קו לשלך!

היא הי תהכבר מוז גתו מו כרת
ב רוו־ ס ־ היום היא מ שו ררת

געיותבמיסה

(מנסחסמה
|| 11ן | 1 !, 1ן! [ 1 1יושבת חנה גולדברג בת העשרים ושלוש בדירתה שבנווה־שאנן
1׳ 11 בחיפה. חנה> שסיימה את לימודיה בפילוסופיה וממשיכה השנה
בלימודי אנגלית באוניברסיטת חיפה, עומדת לפרסם את ספר השירים הראשון שלה.

אם לשכת המלכה יש 0עי!ות סמי־י
י טה? — שואלת ואונה משובה הנה
גולדברג 23 מחיפה! ,בספר שירים שילה,
הנושא כותרת יוצאת־דופן זו. זהו ספר
השירים הראשון שיל חנה, העומד ׳לראות
׳אויר ׳בסוף החודש בהוצאת תמוז.
חנה גולדברג היא צעירה נאה ותמירה,
׳שנולדה ׳וגדלה ׳בשכונת. נווד-,שאנן שבחיפה.
כייום הקא ׳מתגוררות, כימיעט לבדה,
בדירה ׳משלה בת שלושה חדרים בשכונת
הולדתה! ,עם בלב העונה לשם מקינתוש.
קירות דירתה ׳מסוסים ׳בציורים, ימ!ע!שה
ידיה׳ בעיקר דיוקנות עצמיים, והרהיטים
מכוסים באריגי קטיפה וצימיר ׳שונים.

.בצבא שירתה בכתסת־צבא״ת של במחנה
גדנ״ע והתגוררה שנתיים בתל־א׳ביב.
השנה סיימה תואר־דאשון ;בפילוסופיה ׳באוניברסיטת
חיפה ,׳והיא ׳ממשיכה בלקמיודי
השפה האנגלית והספרות האנגלית.
׳מלבד ׳כתיבת שיירים, שזהו העיסוק הרציני
שלה, עסקה הנה גם בעבודות פחות
רציניות. בישנה הראשונה ללימודיה באד
ניברסיטה עבדה ,׳למשל, בגן־חי׳ות. חינה,
האוהבת בעלי־חיים, עסקה בהחלפת כלובים
׳של עכברים, בהפרדה בין זוגות של
ארנבות ,״׳שהולכים הריסה מכות״ ,וגם בהאכלת
נחשים .״זוהי עבודה של גברים,״
אומרת הנה ,״אבל אני אהבתי את זד.,״
| 1 1 1 1 9בשרשרת יושבת חנה בדירתה בת שלושת החדרים. בעת לימודיה
11111111 /באוניברסיטה עבדה חנה כמוכרת פרחים, שוטפת רצפות, מוזגת
בסלון, מגישה בבית־תה, מטפלת בבעלי־חיים ומוכרת תמונות שציירה בעצמה.

חנה גולדברג, כשהיתה בת שמונה־עשרה, מכינה את עצמה

*1*1 ״1
עם חברה למיסדר צבאי בטירונות. עוד כשהיתה בשמינית התגלה
ב 111X1 1
בה כישרון־כתיבה ובהשפעת המחנך שלה פנתה לעיתון במחנה גדנ״ע והתקבלה ככתבת.

בשנה השנייה ללימודיה עיבדה !בבית־התה
שבמרכז הכרמל, שם ה׳גקשה ״כל מיני
׳סוגים ׳שיל תה לסנובה של אניני הטעם.״
בשנה השלישית מצאה את עצמה עובדת נ־ברמאנית
במלון וכמוכרת פרחים ברחובות.
חוץ מהעבודות הקלילות שמהן היא
מתפרנסת, מוכרת חנה גם תמונות
אמאייל ׳שעשתה יחד עם אחותה הגדולה,
שהיא ציירת במיקצועה. את סיגניון עבודותיה
באמאייל הוא ׳מכנה סוריאליזם־
נאייווי. בסיכום שהרוויחה ממכירתן של
עבודות נאיוויות אלה קנתה מכונית.
המדיום היחידי אליו היא מתייחסת ׳במלוא
כובד הראש -לדבריה, הוא הכתיבה.
שם היא !בטוחה ׳שהיא לא מבלפת. לגבי
כל ישאיר התחומים יש סימני-שאלה.
׳בפעם הראשונה שכתיבה ׳משיהו, היתר,
בת שתים־עשרה :״זר, הלך יישר לכיוון
של שירה, מבחינת הקצב של הדברים שנכתבו.
אני זוכרת ׳ששכבתי על יד,ריצפה,
בבית־הורי. היה צ׳הריים ,׳וחם נורא, ופתאום
נשפו לי. לא הראיתי את הישירים
לאף אחד. גם לא קראתי, ילמד, שכתבתי
שירים. לא כתבתי לא יעל בניס ולא על
אהבות. גם לא כתבתי מתוך מצוקה, אלא
לעיתים ׳רחוקות. כשזה קורה, השיר יוצא

גרוע, משום ׳שזוהי כתיבה !מגמתית, זר,
כסו להיות אצל פסיכיאטר.״
בתיכון למידה במגמה מזרחנ״ת-יביולוגית
׳ולא במגמה סיפרותי׳ת, משום שאהבה יותר
׳מדי ספרות !מכדי ללמוד את זה. אך
המחנך ישלה ידע בכל זאת לאבחן את בי־שיויריה
ודחף ואותה לכתוב בצורר, רצינית
יותר. בהשפעתו פנתה חנה לבנזחנה עוד
כשהייתה ׳בשמינית ,׳אלא שלא התפנה ישם
מקום בשביליה. לעומת־זאת התפנה מקום
בבמחנה־גדינ״ע ׳והחלטתה הייתה נחושה,
להילחם על התפקיד:
״הייתי ילדה,״ סערה חנה ,״ובעייתונאות
לא היה לי נסייון קודם. מה שכן היתד, לי
זו חוצפה. נכנסתי למערכת העיתון, התיישבתי
וביקשתי כוס קפה. בסל זאת טר חו
לרפות את ידי והסבירו לי שיש לפחיות
יעוד מאתיים מועמדות כמוני. שאליו
אותי אם יש לי נושא לרפ׳ורטז׳ה, ולא
הבנתי את פישר המילה. לא שאלתי מה
זה ׳וניסיתי להפגיז:אותם במשהו אבסורדי.
העסיק אותי אז נושא המין ׳ושאלתי ׳את
עצמי מה הכי מנוגד למין? — נזירים.
בקיצור, הצעתי כתבה איך אנשים מגיעים
לימינזר ואיך הם מסתדרים עם הימין.
כך נכנסה חנה ׳לעולם העיתונאות ועי

מהרה התאכזבה ממנו :״חשבתי שאכתוב
רק את האמת, יושלא יוסיפו או יגרעו1מילה
ממה ׳שכתבתי .׳לאט־לאט למדתי איו
להסתאב. הייום אני יותר ׳מסוגלת לקבל
יאת הדברים, כי ראיתי הרביד, ליכלוכים
במקומות אחרים, ובאמת היזם השירה שלי
היא פחיות זכה.״

״לעבוד על
עצמך בעיניים״
ף צכא, התגוררה בתחילה במגוריבנות
בקריה, אבל החיים תחת מיש־טר
צבאי לא -בדיוק התאוסו לרוחה הסוררת
של משוררת צעידה. היא שכרה דירה
עם חברה, היה בה בדוחק זבצימצום
והתפרנסה משטיפת רצפות.
כשהשתחררה נרשמה ללימודי הפילוסופיה
.״׳רציתי לשמוע ׳תשובות של אנושים
אחרים יעל השאלות שלי: מה: אני עושה
פה, מה ׳אחרים עושים יפה, ולאן הולכים.
תשובות ליא קיבלתי. קיבלתי עוד מיליון
שאלות אחריות. אני היושבת שהיום אני
משלימה עם הוסר היכולת שלי לקבל
תשובות. למדתי לדעת שמה ישיש לאנשים,
שנראים: כל כך בטוחים, זו האינרציה
שלהם, כי החיים הם דינמיים. למדתי
לביים את עצמי. לביים תכליות, ולמרות
הידיעה ׳שהן לא סופיות, להתייחס אליהן
כאילו הן כן סופיות. זה נקרא: לעבוד
על עצמך, בעיניים.״

תיו הראשונות הפכו לכותרת מקניטה של
ספר השירים שליה: היאם לשבת המלכה /
יש בעיות במיטה? /האם האבסורד /
הוא פעולת הסחה !

״השורות האחרונות נמחקו, משום שזה
לא ׳ניראה לי מספיק פישוט. נשארה רק
השורה הראשונה, שמבחינת האווירה היא
די מייצגת את הספר, זאת אומרת :
מבחינת הבעיטה ״.ועוד מוסיפה חנה, שהספר
מוקדש ״למ׳ותק, שיהיה איש אמיץ,
שהרג את הכושים הרעים.״
לפירסום ספר שיריה קדם תהליך
ממושך. הדבר התחיל לפני שנתיים,
כאשר הסתובבה בשבוע הספר העיבוי
וגילתה, לדאבונה, שרוב ספרי השירה ש־יצאו־ילאור
היו גרועים. מכיוון שהכירה
אנשים שאת כתיבתם היא מעריסה: ואין
הם יכולים לפרסם את שיריהם בגלל חיס־דון־כיס,
החליטה עם עוד כמה אנשים שכותבים,
ליצור מין מרכז־יצירתי שיכלול
גם הוצאת־ספרים. המרכז ׳אמור היה להיזת
מבוסס על השקעות של אנשים המתעניינים
באמנות ׳ורוצים לעזור ליאמנים.
חנה היתר, המועמדת הראשונה להוציא
את כתביה ׳ליאור. הידבר לא יצא לפועל
באותה מיסגרת .״׳הסתבר שהיינו חימושה
טיפוסים ערטילאיים מדי למשימה בזאת,
היא מסבירה ,״לא יכולנו לעשות משהו
שקשור בחוזים. הצוות האנושי היד. מדי
הומוגני.״
יחנה מסרבת לומר מישהו יעל שיריה יורק

ךןך: חנה יושבת בסלון דירתה על כיסא־נדנדה. קירות ביתה מכוסים
• י י * בתמונות שציירה במו ידיה, בעיקר פורטרטים של עצמה. שירתה,
היא המדיום היחידי האמיתי שלה אליו היא מתייחסת במלוא הרצינות.

סטוינטץ

חנה גולדברג ככתבת־צבאית מחבקת את אנה הסטריפטיזאית,
הלא היא הקופה של קירקם ברצלונה, עליה פירסמה כתבה. כתבו־בותיה
עוסקות בנושאים פיקנטיים כ״נזירים ומין״ ,או ״הבעיות הנפשיות של כלבי־גישוש.״

מעירה :״יישנם השירים עצמם, ומאד
קשה לתת ומישהו ׳במקדם: .אמדתי אית מר,
ישיש לי לומר במילים של הישיר. לומר
אותם במילים אחרות זד, בלתי אפשרי. זה
לסלף.״ הרבה פעמים, לדבריה, אין היא
עצמה יודעת ׳למיד, התכוונה, ונידמה ליה
שאחרים יוכלו להסביר זאת טוב ממגר.,
״הפעולה של כתיבת שיר דומה להליכה
לאסלה,״ מסכמת חנה׳ ״זד, להקיא את

הנשימה. כתיבה של שירה אינה מבוססת
על מודעות: .אני לא ׳מתחילה את העניין
׳מנושא ומסווים, מכותרת מסוייימת. מד, שיש
לי הוא הכייף שבלכתוב, והדחף.
ימיה הם העיסוקים החביבים עליה מלבד
כתיבה׳ ציור, מכירת פרחים ׳והגשה? —
״איסוף בולים,״ היא עונה בלעג, ולאחר
שהיא מבטלת את התחביב האחרון היא
מוסיפה לרשימה יוגה ׳ורכיבה על סוסים.

בתקופה מסיויימת ונסעה לטייל בארצות־הברית
׳והתגוררה במשך ארבעה חודשים
עם שיני חברים .״זה כמו להיכנס לתא״
לחץ יעם אנשים. זה קשה. אבל אם אילה
אגשים שאת אוהבת, מצליחים להתגבר על
הקושי. נוצר קשר מסוג יאחר, לא קשר
המבוסס על שיחות דאש, ועל מציב טרק ליני.״
ובהקשר למצב ד,טרקליני הוא כותבת
באחד משיריה :
אנחנו באים לפגישות שלנו /עם כיסים
מלאים בתצלומים של עצמנו / .מראים זה
לזה פוסטרים של גופנו המושלם / ,של
מה שהיה לפני הרגע הזה / ,אמירות בנושא
עתידנו הנפרד / .אנחנו נפגשים
בחדרים מקושטים / ,בזמנים מצולביס/ ,
יוצרים את הרגע הזה / ,מכל הרגעים
שהיו קודם, ושגס הס /עשויים מרגעים
אחרים.

בעיקבוית נסיעתה לאמריקה ביקשה לש פר
את השפה האנגלית ׳וכך הגיעה ללימודי
אנגלית, חוגר- ,השני באוניברסיטה. ב״
מייסגרת הלימודים הגישה כעבודת-גמיר של
הקורס ל״זן בודהיזם״ סרט שנושאו אמור
היה לייצג את הפילוסופיה ישל הזן. יחנה
חוששת לפרוט את תורת הזן לפרוטות,
ומשום כך מסרבת לתאר בפרוטרוט את
הסרט ולהאריך בדיבור יעל טשמעזיתו.
הייתה זו עבודת־צווית, ישלה ׳ושל שני חברים
אחרים, שכללה כתיבת תסריט, בימוי
וקצת מושחק.
במקביל ניתן למצוא מוטיבים שיל שבירת
דפוסים יאו של בעיטה במוסכמות גם
בשיריה, כמו ,׳למשל, השיר ששתי ושזרו־

>1 1 0בהיותה בסיור בארצות־הברית שהתה חנה ארבעה
11\ - 1.ייי־ 111 חודשים על יאכטה עם שני חברים .״התפקיד שלי היה
להתעסק עם המוטור,״ היא מספרת ,״עם מפרשים אני לא מוכשרת.״

1 1 1ד ה על סוס הוא אחד התחביבים האהובים עליה
י י שהתפתח במסעה באוה״ב. בארץ היא
רוכבת על סוס שוטה או על סוסי חוות ורד הגליל.

במדינה
(המשך מעמוד )40

אם ליבו של פישלר הוצא מגופו בעודו
פועם, משמע שפישלר עדיין היה אז
בחיים, לא היריות הן שגרמו את מותו
— הן רק פצעו אותו והביאוהו אל שולחן-
הניתוחים בבית־החולים. אולי במצב אנוש,
אבל את מותו גופא גרם זה שניתחו והוציא
את ליבו.
מי גרס את המוות 7סניגוריהם של

קורבן פישדר
מי אחראי למותו 7

הנאשמים לא יוותרו, כמובן, על טענה
זו. הם יטענו כי השודדים אולי ירו ב־פישלר
ופצעוהו, אולם הקשר בין פעולתם
לבין המוות נותק על-ידי התערבותו של
גורם זר, במקרה זה הרופאים, כנראה,
הוציאו את ליבו בעודו בחיים ובכך גרמו
את מותו.
בישראל, מעולם לא נדונה בעייה זו,
אולם בארצות־הברית היה מיקרה דומה
לפני כמה שנים כאשר אדם ירה באחר,
פצעו בראשו וגרם לו נזק חמור במוח.
הקורבן נלקח לבית־החולים ושם השתמשו
בליבו כדי להשתילו בחזהו של חולה־לב,
שחיכה בבית־החולים לתורם מתאים.
כאשר הואשם היורה בארה״ב ברצח,
העלה פרקליטו את הטענה שהלב נלקח
על־ידי הרופאים מהקורבן כשהיה עדיין
בחיים ועל כן, הרופאים הם שגרמו את
מותו. הוא היורה, אחראי אולי לפציעה או
לגרימת חבלה חמורה, אך בוודאי לא
למוות. ומהי הוכחה טובה יותר, אם לא
שליבו של האיש שאותו כביכול רצח,
ממשיך לפעום בחזהו של אדם אחר?
הטענה נדחתה אז על־ידי בית־המישפט
בדרגה הראשונה. השופטים קבעו כי מוות
קליני נקבע כאשר מוחו של אדם מפסיק
לפעול, ואין זה משנה אם אברים אחרים
שלו עדיין מתפקדים בעזרת מכונות. ואומנם,
העניין הועבר לערעור ונמצא עדיין
בדיון.

אין זמן לשטויות. מגיל 15 משחק
אלישיב בקבוצת הכדור־יד של הפועל

אזור — (מישחק הכדור־יד דומה לכדורגל,
אלא שמשחקים בו ביד במקום ברגל) —
והוא משחק בה עד היום ומשתתף בכל
אימוניה ומישחקיה, כקבוצה הנמצאת בליגה
הלאומית.
מהיותו שחקן מובחר, הוזמן יצחק אלישיב
כמה פעמים להשתתף במישחקיה של
נבחרת ישראל בכדור־יד, ובשנת 68׳ אף
שיחק בחו״ל עם נבחרת הסטודנטים של
ישראל (אלישיב הוא בוגר הפקולטה למדעי
החברה של אוניברסיטת תל-אביב).
עדות למישחקים הרבים והמגוונים שבהם
השתתף היא אוסף הגביעים והמדליות
השוכן כבוד בסלון שבביתו, אוסף שלא
היה מבייש שום אספן.
יצחק אלישיב רואה בספורט תרופה לא
רק לתחלואי־הגוף, ולא רק לכל מיני
תחלואי־נפש אלא גם — ואולי בעיקר —
לכל מיני תחלואי חברה .״הזמן שאני
מקדיש לספורט, למרות שאני נהנה מכך
מאוד באופן אישי, הוא חלק חשוב מתרו-
מתי לאזור,״ אומד ראש המועצה הצעיר.
״הספורט הוא אחת הפעילויות שאזור יוצאת
נשכרת מהן אולי יותר מכל. הנה,
באזור אין פשיעה. פשוטו כמשמעו :
איןפשיעה ! ואם לפני חודשיים גנבו
כאן איזה מכונית, גם אז היה זה מישהו
מבית־דגון הסמוכה. הנוער של אזור עסוק
בספורט, ואיתו העיירה כולה. אין להם
זמן לשטויות.״ עדות לכך, מיתקני־הספורט
הרבים שראש־המועצה דאג לבנייתם.
ראש המועצה אלישיב אינו רק שחקן
בקבוצת הכדור-יד של ״הפועל-אזור״ ,הוא
גם מאמן בהתנדבות את קבוצת־הנוער
המקומית, המשחקת גם היא בליגה ה לאומית
לנוער. וכך כימעט שאין יום
שהוא אינו על המגרש: בימים ראשון ושישי
הוא מתאמן עם קבוצתו, הפועל-
אזור. בימי שני וחמישי הוא מאמן את
קבוצת הנוער, בימי רביעי הוא משחק עם
הפועל-אזור במיסגרת מישחקיה בליגה הלאומית,
ואם לא די בכך בימי שני הוא
גם משחק טניס.
הכתובת לכל דבר. יצחק אלישיב
עלה לארץ מפולין בגיל ארבע, וכעבור
זמן קצר עברה מישפחתו להתגורר באזור.
״אני כל כולי איש אזור,״ מכריז יצחק
בנימת גאווה .״אני אוהב את המקום ואיכפת
לי, תמיד היה איכפת לי, מד, קורה
פה.״ כאשר החליטו אנשי אזור שאיכפת
להם, ושהגיע הזמן לקום ולעשות, קמו
עיריות נוסחרו־־הפלא וטל א!ור
ראש מועצת אזור
הוא שחקן בקבוצת
הבדור־יד המקומית
מי שמחפש את ראש מועצת אזור, יצחק
אלישיב, אחד משני המקומות הכימעט
בטוחים שאפשר למצאו הוא מישרד ה מועצה,
או מיגרש הספורט המקומי.
ראש מועצת אזור הוא אדם חסר־פשרות,
ההולך עד הסוף, וכאשר ניצבת
לפניו מטרה הוא לוקח אזימוט ופשוט
פועל להשגתה בקו ישר, בלי חוכמות
וגינונים יתירים. ואומנם, מאז החל מכהן
בתפקידו הנוכחי בשנת ,1974 מוקדש כל
זמנו לפעילות למען אזור. כל־כך, עד ש־
8000 תושבי המקום רואים בו את ״האבא
של אזור״.
ה״אבא״ הזה הוא למעשה גבר צעיר
33 נאה מאד, שהוא קודם כל ספורטאי.
יצחק אלישיב אינו ראש־מועצה ספורטאי,
אלא ספורטאי שהוא ראש־מועצה, ומומחיותו
ז מישחק הכדור־יד.

ראש־מועצה אלישיב
הכדור הוא המפתח
תמרורים ועשו להם רשימה עצמאית מקומית, העמידו
בראשה את יצחק אלישיב והלכו
לבחירות. ס/ס 80 אחוז מתושבי אזור הצביעו
בעדו, והוא אז בן — 29 ראש המועצה
המקומית הצעיר ביותר במדינה.
ראש המועצה הצעיר והדינאמי הוא
כתובת טובה לכל דבר בעיני אנשי אזור :
זקנה נפלה לבור ולא מוצאים רופא? פונים
ליצחק. לא יודעים מה לעשות עם
הבן? פונים ליצחק. מחפשים עבודה?
נורת פנס־רחוב נשרפה? יצחק הוא הכתובת.
והוא מסדר, מדריך, עושה באופן
אישי, בלי גינונים, עשרים־וארבע שעות
ביממה.
רק אמו, שעימה הוא מתגורר בבית קטן
מוקף עצי שסק והדר, מחליטה לפעמים
שזה מוגזם ומשיבה למטלפנים :״הוא לא
בבית, מה למסור?״ ומאפשרת לו לנוח
קצת.
יצחק אלישיב רווק. גם חברה קבועה
אין לו — פשוט אין לו זמן לזה, ואולי
טרם נמצאה האשה שתוכל להחזיק מעמד
זמן ממושך לצד גבר זה, העסוק ראשו
ורובו בדבר אחד, והמוכן להעניק לדברים
אחרים רק פירורים ספורים מזמנו.
אך יצחק אלישיב אינו מודאג, וכמו
שהוא נראה — באמת איו לו מה לדאוג.

מדע
ה פ רו פ סו ר ק * ם
אח ההב טחה

תגלית מהפכנית ש?
פרופסור במכון וייצמן
מבשרת תפנית בחקר הנגטיקה
תגלית מהפכנית על שלבי המעבר של
האינפורמציה הגנטית מה־^ז א( 1אל ה־
^ 111 התגלתה באחרונה על־ידי הפרופסור
יוסף אלוני 39 וצוות המחקר שלו
במחלקה לגנטיקה במכון וייצמן למדע.
התגלית זכתה בסיקור נרחב בעתונות
המדעית בעולם, ורבים פונים אל הצוות בבקשה
לקבל מידע נוסף על אודותיה.
הפרופסור אלוני, יליד תל־אביב, עשה
את צעדיו הראשונים במחקר במכון כבר
לפני 14 שנים, והוא מכנה את עצמו :״ילד
של המכון.״ בחיוך נוסטאלגי הוא נזכר:
״כשווייצמן מת, בשנת ,53.צילמו אותי
כתלמיד בית־ספר, כשיצאנו לחופשה. אני,
ככל תלמיד, הייתי מאושר על יום החופש
הזה, לפריקת עול הלימודים...״
בעיתון צולם במיקרה, יוסי אלוני, כש מתחת
לתמונתו רשום :״לבן־נוער זה
היה וייצמן לא רק נשיא המדינה, אלא גם
כמיהה להרחיב דעת ולהשכיל.״
ויוסף אלוני אכן הרחיב דעת והשכיל.
הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת תל-
אביב, ועל עבודת הדוקטורט שלו אף זכה
בפרס קנדי. המחקר הראשון שלו, בנושא
ה א ם, זיכה אותו בקביעות במכון ובקבלת
הפרופסורה .־
היום הוא שוקד על מחקרו ועל תגליתו,
כי ברור שהיא מהפכנית לגבי כל מה
שחשבו עד כה. אך אין היא פותרת
בעיות, אלא רק מעלה שאלות חדשות.
תהריד יותר מורכב. המחקר עוסק
ב^ -לו ס, שהוא ״מעביר״ התכונות הנמצא
בגרעין תא החי. ה־\1/י 01 הוא גורם סטאטי
הנמצא בגרעין התא, בעוד ש ה 82^ -
הוא ה״צלם״ .הוא בר־תנועה, ומעביר את
התכונה ה״מצולמת״ לתוך הציטופלאסמה
(הנוזל) של התא, ושם היא מתורגמת לחלבון
(שהוא אב־הבניין של גוף החי).
עד כה סברו כי ה ,\-א £מעתיק בדיוק
אותו גודל־קטע של ה,\-זל 1ס ; אלא
שתוך כדי צפיות ממושכות במיקרוסקופ
האלקטרוני גילה פרופסור אלוני שבהתחלה
הזהה באוראומנם
נוצרת מולקולת
אך במרחק־מה
כה למולקולת
הנמממנה
מתגלה המשך של אותו
צא במקום מרוחק ממקום הגן המסויים,
כשבאמצע נותר קטע נוסף שזהותו עדיין
אינה ברורה. לאחר־מכן מתקפלת אתה
מולקולה גדולה של ה־\7זלנמ, והקטע ש הפריד
ביניהם קודמ״לכן נהרס.
במילים אחרות: מחקרים אלה הראו
בוודאות, כי השלב שבין יצירת ה־^זל,111
שלצורך המחשה יכונה אותו ״הצלם״ על
גבי ה־/1זל ,01 לבין השלב שבו נוצרים
החלבונים — מורכב הרבה יותר ממה
שסברו החוקרים במשך שנים רבות.
(המשך בעמוד )50

נולדה * לקריין הרדיו והטלוויזיה
דן כנר ולאשתו דפנה, דיילת אל־על
היפהפיה, בת בכורה בשם עינבל. את
שמה של עינבל העניק לה סבה, הד״ר

דפנה ודן כנר
סבא העניק שם

ישראל צבי כנר, אביו של דן, בלשן
ומי שנודע ככותב מושבע של מיכתבים
למערכות העיתונים בארץ.
נחוג • יום הולדתו ה־( 65 מזל בתו־לה)
של ח״כ הרב יהודה מאיר אבר־מוכיץ,
איש אגודת־ישראל ומי שהיה
לפני היותו חבר־כנסת סגן־ראש־עיריית
תל-אביב ומזכיר ^ללי של מיפלגתו. אברמוביץ
חגג את יום־הולדתו ״בחיק ה־מישפחה,
כשרק כמה ידידים קרובים ותלמידים
באו לברך.״
נחוג * יום הולדתה ה־ 68 של הפסלת
והציירת הירושלמית זהבה אילת. אילת,
רעייתו של מי שהיה שגריר ישראל בלונדון
אליהו אילת, ערכה במשך השנים
תערוכות רבות בארצות שבהן שירת
בעלה כשגריר. בעלה ידוע, נוסף על
היותו דיפלומט מיקצועי, גם כסוכן־מכירות
מצויץ של יצירות אשתו.
התפטר * מתפקידו כקונסול כללי־כבוד
של אוסטריה בישראל, הד״ר ליאו־פולד
(״לאיוש״) גוטפמן, כמחאה על דבריו
של קאנצלר אוסטריה ברונו קרייס־קי.
יחד עם גוטסמן התפטר גם יושב־ראש
אגודת הידידות ישראל-אוסטריה הד״ר
אלימלך רימלט. היתר זו ההתפטרות
השנייה במיספר של רימלט מראשות האגודה.
הראשונה אירעה כאשר הציג עצמו
כמועמד לנשיא המדינה, אולם מהתפטרות
זו חזר בו אחרי שהסיר את מועמדותו.
נפטר * חבלן מישטרת ירושלים
בטיב הילמס, אחרי כמה ימים של
חוסר־הכרה בבית־החולים שערי צדק בירושלים,
בעקבות פציעתו בפיגוע המחבלים
בתחנת־הדלק ומסוף הגז בבירה.
הילמס, בן למישפחה יהודית־ציונית ב־קנאדה
עלה לישראל, שרת בצה״ל והצטרף
למישטרה כחבלן. הוא נודע בירושלים
כ״חבלן המהיר ביותר,״ והחזיק בשיא
של היענות לקריאות האלחוט המודיעות
על חפצים חשודים. סטיב הילמס היה
נשוי במשך תקופה קצרה, ואשתו־לשעבר
מתגוררת בירושלים. הילמס עמד להינשא
לצעירה ירושלמית בשם רימונדה.
נפטר * בקריית־הוותיקאן ברומא,
כאשר ישב לפי הודעה רישמית של ה־וותיקאן
״בכיסא־נוח מול האפיפיור״ ניקו־דין,
המטרופוליט של לנינגראד, מי שתפס
את המקום השני בהירארכיה של
הכנסיה הרוסית. ניקודין הגיע לרומא כדי
להשתתף בטכס הכתרת האפיפיור החדש,
ולפני צאתו לברית־המועצות התקבל לשיחה
אצל יוחנן פאולוס, שבמהלכה
לקה בהתקף־לב ונפטר בו־במקום בגיל
.49 האפיפיור, שה-זדעזע ממותו של ניקו-
דין מול עיניו, פתח מייד בהשמעת מיסה
מיוחדת לזיכרו.
נפטר. ד״ר יום?,שיפמן בגיל
74 מי שהיה ידידו הקרוב של ראש־הממשלה
מנחם בגין, עד לקרע בין
השניים, כאשר שיפמן צידד בעמדתו של
הד״ר יוחנן כדר, בסיכסוך בגין־בדר.
שיפמן היה מעצורי לטרון ואחר קום
המדינה נשלח לארצות דרום־אפריקה כדי
לגייס כספים למיפלגת החרות. הוא נבחר
לכנסת ה־ 3וכיהן משך שלוש קדנציות,
בין היתר מילא באותה עת את תפקיד
יו״ר הנהלת תנועת החרות. לאחר פרישתו
מהחיים הפוליטיים, נשלח כשגריר
בוונצואלה.
העולם הזה 2141

אתה יבול לעשן בשק־

בהנאה. כ מו מליוגים ברחבי העולם הנהנים
מהטעם היחיד מסוגו של קנט.
הטעם העדין והנפלא שהוא שילוב
של תערובת טבק מעולה ופילטר
״מיקרונייט״ המפורסם.
הם מעשנים אותה בשקט.
גם אתה יכול לעשן בשקט.

זו אי ש

שווה כל מחיה

העולם הזה 2141

!!וחדות
הטבות

(בתקן פהמוגבלתבלבח
כח ח׳״ כפליים
11מ ענק מיוחד

כח ברירה דולרית
8.48מ ענק מיוחד

בתום 6שנות חסכון במסלול החד פעמי

בתום 6שנות חסכון במסחר החד-פערו׳

3תשלומי אחרוני
על חשבון הבנק

במסלול החסכון החדש׳

3תשלומי אחרוני
על חשבון הבנק

במסלול החסכון החדש׳

בבנק לאומי אתה מקבל:

בבנק לאומי אתה מקבל:

במסלול החד פעמי

במסחלהחדפעמי

• בתום 6שנות חסכון מענק מיוחד
בשעור ׳ 11 עד ־ 39 6 0 .ל״י
• מ ענ ק מידי ב ש עור 0ס1
• רבית והצמדה למדד עלהקרן והמענק המידי
•הכל סטור ממס

במסלול החסכון החדש׳

•בתום 6שנות חסכון מענק מיוחד
בשעוס; 8.48 עד ־ 4 2 4 0ד״י
•מענק מידיבשעו 6 ;0
•רבית והצמדה על הקר! והמענק המידי
•הכלסטורממם

במסלול החסכון החדש׳

• 3תשלומים אחרונים ע״ח הבנק
• מ ענ ק מיד׳ בשעור ׳״ 5
• רבית והצמדה על הקרן והמענק המידי
•הכל סטור ממס

• 3תשלומים אחרוני ע״ח הבנק
(בגובה התשלום הראשון)
•מענק מיד• בשעור 31
•רבית והצמדה עלהקרן והמענק המידי
•הכל סטור ממס
בשני המסלולים ההצמדה למדד או לדולר
תשולם לך לסי ההכנסה הגבוהה יותר
המענקים והתשלומים ע״ח הבנק ישולמו בתום 6שנות חסכון

ההטב 1ת תנתנה לכלמי שהצטרף לאחת מתכניות חסכון אלה הרזלנ1.8.78-1

פרסים נוספים בכלסניפיבנק לאוסי,בנק אגוד1בנק ערבי ישראלי

בנק לאונו

ס פו ר ט כדורסל שיגעון שלגדודה

״אנחנו אלופי חעולם! אנחנו אלופי
העולם!״ שאגו בצהלה אוהדי הכדורסל
המושבעים של מכבי תל־אביב. היה זה
בתום המשחק הידידותי שנערך בין מכבי
תל־אביב, אלופת ליגת החובבים המקצועית
של ישראל, לבין קבוצת הבולטס (הקליעים)
,אלופת ליגת הכדורסל המקצועני
(אנ.בי.איי ).של ארצות־הברית, המוגדרת
השנה כאלופת העולם בכדורסל. במפתיע
הסתיים המשחק בנצחונה של מכבי על
חודה של נקודה — .97:98 ההיקש היה
הגיוני: אם מכבי מנצחת את אלופי העולם,
מכאן שמכבי היא אלופת־העולם בכדורסל.
יצר המגלומניה של הישראלי
המצוי בא על סיפוק המלא.
העובדה, שמלבד ניפוח האגו הלאומי
הקולקטיבי לא היתד. למשחק כל חשיבות
ממשית, לא שינתה כהוא זה. גם הפרשנויות
וההסברים, כיצד התאפשר מצב בו
קבוצת כדורסל ישראלית, שברמתה היא
למטה מבינונית במושגים של הכדורסל
האמריקאי, מסוגלת לגבור על אלופי העולם
המקצוענים, לא פגמו ברגשות הסיפוק
והגאווה.
קליעי־ סרק. הקליעים היו הפעם של
! כדורי־סרק. היה זה משחקם המשותף הי
ראשון אחרי פגרה בת שלושה חודשים
בה לא נגעו בכדור. תוך זילזול ביריבה
הישראלית לא טרחו אפילו להתאמן לפני
המשחק. כל הנתונים הצביעו על כך שגם
ללא אימונים הם חייבים לגבור בקלות,
תוך סיור של חופשה, על הקבוצה הישראלית,
שלמעשה אף היא מקצוענית.
אלא שמקצועניה משתכרים במקרה הטוב
פחות מעשירית הסכום שמשתכרים הבולטס.
למרות היותם אלופי הליגה המקצוענית,
אין הבולטס הטובה שבקבוצות הכדורסל
האמריקאיות. עובדת היותם אלופים מצביעה
רק על כך שהם הצליחו להגיע
לשיאם בשלב משחקי הפליי־אוף. אך בשורותיהם
מופיעים כמה מכוכבי הכדורסל
| האמריקאי כמו ווס אנסלד, אלווין הייס,
לארי וייט ומיטש קופצ׳אק. אלה נאלצו
הפעם להתמודד לא רק נגד אלופת ישראל,
אלא גם נגד שופטים ישראליים השורקים
לעבירות שאינן נחשבות לכאלה על פי
| כללי הכדורסל המקצועני; ונגד חוקי ה כדורסל
האירופי השונים מאלה של הכדורסל
המקצועני בארצות־הברית.
כך, למשל, אסורה לחלוטין בליגה המקצוענית
שיטת השמירה האיזורית (שמירת
השטח) המאיטה את קצב המשחק.
כיוון שהכדורסל המקצועני הוא בראש
וראשונה הצגה ומארגני המשחקים מעוג-
יינים להעניק לקהל משחק מהיר ושוטף,
| עם מקסימום של סלים, בוטלה השמירה
האיזורית. באיצטדיון הכדורסל של יד־אליהו
נאלצו הבולטס להתמודד עמה ללא
הכנה וללא הצלחה.
זריקות של יוקרה אלא שהסברים
אלה יש בהם כדי להבהיר מדוע קלעו
הבולטס במשחק רק 97 נקודות. אין הם
יכולים לתרץ מדוע איפשרו המקצוענים
האמריקאים לכדורסלני מכבי לקלוע מנגד
98 נקודות לסלם. הם הפעילו בהגנה את
שיטת השמירה האישית הלוחצת שהם
בקיאים בה. היה להם יתרון של גובה
ויתרון עוד יותר גדול של כוח ועוצמה
ובכל זאת לא הצליחו לעצור את ההתקפות
המתפרצות של מיקי ברקוביץ׳ וחבריו•
עובדה זו כשלעצמה, יותר מאשר
עצם הניצחון, היא נקודת־הזכות הגדולה
שיכולה מכבי לרשום במאזנה.
לפיכך, אין חולשתם של הבולטס מעיבה
על ההישג של מכבי, שכדורסלניה הפגינו,
במשחקם הראשון העונה, משחק צוות
מגובש ושוטף, עשיר במיבצעים שובי-עין
ובטכניקה אישית וקבוצתית, שהיה בה
כדי להלהיב עשרת אלפים צופים במיגרש
1ועוד כיותר ממיליון צופים בטלוויזיה.
היה זה רמז לגבי כוונותיה של מכבי
תל־אביב לעונת מישחקי גביע-אירופה-
לאלופות הקרובה. לאלופת אירופה 1977
יש עתה סיבות טובות לטעון שוב לכתר
אליפות הכדורסל האירופאי. עם שחקן
חיזוק חדש בדמותו של פול מק־קראקן,
שהתגלה בהתמודדות נגד הבולטם כפליי-
מייקר חכם ורב־תחבולות, זריז כשד, תוקפני׳
ומוביל־כדור מתוחכם: ועם קבוצה
המסוגלת לשחק ללא רגשי נחיתות נגד
היקרים שבמקצועני הכדורסל האמריקאי,
יכולים אזרחו ישראל לצפות השנה למנת
יוקרה גדושה לפחות בזירה העולמית.

הכדורסל הישראליות לשחקני־הרנש האמויסאים שלהן
^ ך של כ־ 500 אלף דולר, השווה
י י לכ־ 10 מיליון לירות לערך, ישלמו
בעונת המישחקים הקרובה קבוצות הכדורסל
לשחקנים ילידי ארה״ב, שיופיעו בשורו־תיהן.
תהיה זו עונת הכדורסל היקרה
ביותר מבחינת הוצאות הקבוצות, כאשר
אף אחת מהן אינה יודעת את הגודל הצפוי
של הכנסותיה.
רפות הן הקבוצות המודעות מלכתחילה
לגרעו׳נות ענק, יאך עיקר רצונן להשתלב
בצמרת הכדורסל והישראלי!ולנסות להדביק,
לימים> ,את ההישגים המזהירים ׳של קבוצת
מסבי תל-אב״ב. יש גם קבוצות המאמינות
כי יכולת טובה, הצלחה במישהקים והיש גים
׳נאים יביאו גם. את האיזון בתקציב.
בעונת המי׳שחקים החולפת, למשל, היתר,
הצלחה קופתית לקבוצת הפועל חיפה, ש־
!בעונת בכורה מחודשת ׳בליגה הלאומית
כבישה לה מקום ׳בצמרת !ואף הבטיחה את

גם ׳תצטרך למלא אחר תביעותיהם של
הישראלים הכישרוניים שי שרף, חיים
זליוטיקמן ושירי בן־צבי.

חסויס

מי יכסה
א ת הגרעונותי
^ לוכ סוס של תשלומים גבוהים לי
י שחקנים ״עולים״ מאחה״ב לא יאפיין
רק את קבוצות הצמרת של העונה שעברה,
וקבוצות רבות אחרות תיגברו את שורותיהן
במטרה לתת יאת הטון במישהקי
הליגה יבין קבוצות העלית. הפועל חולון,
מכבי רמת־׳גן, אליצו׳ר תל־יאביב או הפועל
גף שמואל לא ישלמו אולי עשרות אלפי
דולרים לכל שחקן יליד ארה״ב, אך להחזיק
שחקנים סבוב גריפין וג׳ין בנץ׳ במכבי
רמת-גן, או וירן וואלק ׳ומייק קיניגהאם

וג׳ים בוטרייט ,׳שהם כדורסלנים מעולים
ומנותני הטון בקבוצה, יגיעו כל אחד
לשכר של. כ־ 30 אלף דולר או, בכסף ישראלי,
חצי־ומיליון ל״י. אריק מנקין הוותיק
יסתפק במחצית הסכום הזד, לערך, יאכל
במכבי ת׳ל־׳אביב יזכו במענקים ׳שמנים
גם כדורסלנים ישראליים כמו מיקי בדקו־ביץ,
חנן קרן, שוקי שורץ ומרדכי(״מוטי״)
ארואסטי.

עם ה אוכל
בא ה תי אבון

פול מק־קראקן
60 אלף דולר
השתתפותה העונה במיש׳חקי גביע אירופה.
׳אין זה סיוד, ולא רק ב׳־שראל, שעל־מנת
להגיע להישגים מקומיים ובינלאומיים
חייבת ׳קבוצה לתגבר ׳.את שורותיה בשחקנים
מארה״ב. ואייריוכה כולה מוצפת שהקנים
ממולדת הכדורסל, המשתכרים סכו־מי־ע׳תק
ונושאים על כתפיהם את עול
הקבוצות. .׳בדומה למכבי תל־זאביב, גם
ריאל־מאדריד, מובילג׳ירג׳י וארזה, וילר־באן
מצרפת או אולוויק משבדיה, לא יוכלו
להגיע ׳להישגים -של ממש לילא שהקנים
׳אמריקאים. למעשיה רק ייוגוסלאוויה, ה־
׳אלופה האירופית לנבחרות, מצליחה לשגר
לזירת מישחקי גביעי אירופה השונים קבוצות
מעולות ללא תיגבור אמריקאי.
קבוצת מסבי תיל־אביב תיגברה את שיו־ריותיה,
לקראת העונה האירופית החדשה,
!בפול מק־׳קראקן, שהקן ״׳חוץ״ ברמה גבוהת
שישתכר במשך עונת מישחקים הנמשכת
שמונה ׳חודשים כ־ 60 אלף דולר, שתם
יותר ממיליון לירות. אבל קבוצת מסבי
תל־/אב״ב ׳תופיע בהרכב מתוגבר לא רק
בזירה האירופית, אלא גם במישחקי הליגה,
כאשר ׳להרכב שזכה בתואר האליפות ׳ובגביע
המדינה בעונד, החולפת מצטרף
אלישע בן־יאברהם, המוכר ייויתר כאולסי
פרי. יאם ׳תהיה למכבי תל־אביב עונה מ׳וצ־לתת,
ישתכר אלישע (!אולסי) ב־ 50 יאלף
דולר.
לא רק שחומי העור ייהנו במכבי
תל-אביב ממענקים שמנים. לו סילבר

ך • כו צתה פו על רמת־גן היא המועמדת
ת| העיקרית לסכן העונד, את ההגמוניה
שיל מכבי ׳תל־יאביב בזירה הישראלית ,׳וזאת
בזכיות הצטרפותו לקבוצה, בשבוע
שעבר, של היהודי־אמריקאי המיקצועני ל־לגובה
של 2.10 מטרים, הופיע בעונה שעברה
בליגה האיטלקית והסתבך ׳בפרשית
סמים, אך אין הדבר מונע בעד קברניטי
הפועל רמת־׳גן מלהאמין שהוא יוכל להביא
מיפינה בכדורסל הישראלי. ישכרו של והא־לק,
אם יסיים את העונה ללא בעיות, יהיה
כ־ 30 יאלף דולר, איו יוותר ׳מחצי־׳מוליון ל״י.
זהו סכום גדול העולה על סל הכנסות
הקבוצה הרמת־גנית בעונת המ״שחקים ש חלפה.
בהפועל
רמת־גן ישחקו העונד, גם סטייב
שילכטר וסטיב קפלן ,׳ששכרו ׳של כל אחד
מהם יד,יד, כ־! 15 אלף דולר, וצ׳זארלי דיי-
וויס שיסתפק בשליש מ׳ס׳כום זה. בנוסף
יופיע בקבוצה ׳גם השחקן הבינלאומי,
׳אביגדור מיוסקוביץ, ששכרו הכולל יהיה
כ־ 150 יאלף ל״י. לכל יש להוסיף את שכרו
של המאמן האמריקאי ,׳איבן דאנקן, ש־הדריך
בעונד, החולפת ׳בשוודיה ׳ויקבל העונה
כ־ 20 אלף דולר.
ממון רב משקיעה גם קבוצת הפועל תל-
אביב בניסיונותיה הבלתי־׳פ׳וסקים בעונות
האהרונות להדביק !את קצב ההתקדמות
של יריבתה העירונית, מכבי. בעונה הקרובה
יופיעו בד,פועל תל־,אביב ׳שני שחקני־תיגבור
חדשים, האחד הוא סטיב יאנג
(יאדזוגלו) ,כוכב נבחרת יוון וקבוצת או־לי׳מפיאקוס
פיראוס בעונות האחרונות, והימני
הוא בוב פליישר, שהופיע בעונה
החולפת במכבי •תליאביב.
סטיב יאנג יזכה ׳בד,פועל תל־אביב בשכר
של כ־ 20 אלף דולר לעונה, ואילו בוב
פלייש׳ר, האמור להצטרף לשורות הקבוצה
בסוף יחודש דצמבר, יקבל ״רק״ כעשרת
אלפים דולר, כיוון שיופיע בקבוצה למעשה
דק במשך ׳ארבעה ׳חודשים. לאלה יש,
׳כמובן!לצרף !את ג׳׳ון ׳ויילים, המשתבר כ־20
אלף דולר בעונה, ואת בארי לייבוביץ המשתכר
׳0־ 15 אלף דולר. גם השחקנים
הישראלים פנחס הוזז, דני ברכה, שמואל
נחמיאס וגור בן־דויד, נהנים משכר יממן.
קבוצת הפועל היפה נהנתה בעונת ה־מישחקים
שעברה מהכנסות גבוהות, ומ־הוצאות
נמוכות יחסית. אולם עם האוכל
בא התיואב׳ון, והעונה תצטרך הקבוצה לש לם
סכומים גבוהים לשלושה ׳שחקנים ילידי
יארה,״ב — הארווד לאסוף, דייוויד שפר ו־ראלף
דניאלס. לאסוף ישתכר כ־ 20 יאלף
דולר בעונה, שפר כעשרת ׳אלפים דולר
וגם דניאלס כעשרת אלפים דולר. הקבוצה

אולפי פרי
50 אלף דולר
בד,פועל ׳חולון, או שמואל פוייינסט, סול
לירנר באליצור תל־יאביב — צריך עשרות
אלפי לירות עבור כל אחד.
יאל עשרת מיליוני הלירות שתשלמנה
הקבוצות לשחקנים ׳מארה״!ב, וש להוסיף
עוד סכום של כשלושה מיליוני לירות
׳שתשלמנה הקבוצות לכדורסלינים הישראלים.
יאבל
׳ההוצאות של הקבוצות בעונת ה־מישחקים
הקרובה לא ייעצרו ב־ 13 מיליוני
לירות. סכומים נכבדים נ׳וספים יושקעו
במאמינים, מיתקני־ואימון, הוצאות ׳נסיעה
למיישחקים ונר. סך־׳כל ההוצאות המשוערות
לעונת המיישחקים הקרובה: כ־ 20 מיליון
לירות•
ההכנסה המשוערת ׳של הקבוצות ד,יש ראליות
ממישהקי הליגה ׳וגביע !אירופה
׳בעונד, הקרובה, היא יכ־ 10 מיליון ילידות.
השאלה הגדולה היא, כמובן: מי יכסה את
הגתעונות הצפויים בסדר ׳גודל של כ־10
מיליון לירות, וייתכן שאף יותר מכך?
הדושם הוא שכמה קבוצות ביצעו, לקראת
העונה ׳שתחל בשבוע הבא, צעדים !נועזים
במטרה להגיע להישגים, השאלה המתבקשת
היא: האם יוכלו לעמוד בהתהייבויו־תיד-ן?

!או כך, עוד קודם ׳שנפתחה עונת
המיישחקים למעשה, יש סל הסיביות לקוות
לעונת כדורסל מרתקת, שתבליט בקבוצות
השונות כוכבים בקנה,־מידה ביינלאומי ש־יגרפו
סבומי-׳עתק.

זיג אהד זאג

לסטודנטים ־ חיילים -וווקים/ות

4ימים בכפר הנופש

כולל: חצי פנסיון בחדרים מ מוזגי ם
עם שרותים צמודים.

במחיר 1000 די +מע״מ בלבד
וחינם לפי בחידה:
2שיעורי ס קי מי ם או צלילת בכורה
או סיור מדברי למעין עין פורטוגה

מיוחד לנופשים
* סיורים לסנטה קטרינה * קורס צלילה ¥
ספארי צלילה * השכרת מפרשיות *
״מבצע ספטמבר״ כולל טיסה הלוך ושוב
ב* 1993ל״י +מ.ע.מ.
פרטים והרשמה אצל כל סוכני הנסיעות —
במשרד נביעות — תל־אביג, גן־יהורה ,103 כניסה א׳,
טלפון .03—243811
ב״הארחה בקיבוצים״ ,אלנבי ,100ת״א, טל.03—614879 .
וישירות נביעות: טלפון 5־.059—6191

באווירה נינו ח ה ומ שובבת
החגיגה בנביעות נ מ שכ ת

* 85 להתראות בנביעות

חתונה,בר־מצוה ולכל
מאורע!

שמלות ערב אופנתיות
או״לה״לה״דיזנגוף ,146ת״א

״רובקס״
חגיע מלאי חדש שד הצלחות
הגפלאות של ״רוכקם״

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פירסו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

(המשך מעמוד )16
הזה מעורר תיעוב,״ הוציאה את האוויר
מדיברי תמיר, שניסה לסחוף את הל״ע
לחלום המרכז הליברלי הגדול. היו לו
מחשבות לגבי שולמית אלוני, אולם תמיר
ידע כי שידוך עם אלוני לא יחזיק מעמד
אפילו עד הבחירות. אלוני דומה לו קצת
יותר מדי, ויש המגדירים אותה כ״שמואל
תמיר ממין נקבה.״
כאשר קמה ד״ש, ותנועת־שינוי של
אמנון רובינשטיין הצטרפה אליה, הבין
תמיר מה שלא הבינו שולמית אלוני,
ול״ע: שאין סיכוי לתנועות קטנות: לת מיד
לא היתד, כל בעייה באימוץ כל
דיעה, ולכן יכול היה לאמץ, בלהט האופייני
לו, את כל הסיסמות שהפריה ייגאל
ידין ערב הקמת המיפלגה החדשה.
אולם ידין ורובינשטיין לא רצו בתמיד.
ניסיונותיו של תמיר לתפוס בטלפון את
ידין עלו פעמים רבות בתוהו, עד שידין
לא יכול עוד לעמוד במיתקפה וקבע
פגישה עם תמיר. הפגישה בוטלה, נקבעה
מחדש, בוטלה שוב, ולבסוף, כשהבין ידין
כי לא יוכל להימלט מתמיר, נפגש איתו.
ידין לא רצה בתמיר, משום שידע כי
בכל מקום שאליו מגיע תמיר חל לבסוף
פילוג. הקבוצה המייעצת לידין, זו ש הקימה
יחד עימו את ד״ש, הידועה כ״קבו-
צת זד 77״ ,פסל — בשיחות פנימיות —
את תמיר מכל־וכל. רובינשטיין לא רצה
בתמיר מסיבות נוספות. הוא פחד כי
הצטרפותו של זה לד״ש תיצור דימוי
לאומני וניצי למיפלגה החדשה, ותחזק
את הניצים הקיצוניים שכבר ישבו בה,
כמאיר זורע, איסר הראל ודן טולקובסקי.
ידין ורובינשטיין היו בעצה אחת כי
יש למנוע מתמיר להיכנס לד״ש. אולם
תמיר היה ערום מהם. הוא ניצל את הצהרות
והכרזות ידין, על האפשרות הניתנת
לכל אדם להצטרף לד״ש, ועמד על כוונתו.

גישוש לעבר ממשלות המערך, גם בתקופות
שבהן היה הנץ שבביצי הליכוד.
עתה נפלה בידיו הזדמנות לכהן כשר-
בממשלה. אולם ד״ש וידין לא היו בטוחים
שהם רוצים להיכנס לממשלה.
ידין נסע לארצות־הברית, וכששב המתין
לו תמיר בנמל־התעופה. בפי תמיר היתר.
בשורה לידין :״בגין חולה מאד. אם
אנחנו מצטרפים עתה לממשלה, אתה מתמנה
כסגן ראש־הממשלה ויורש את בגין.״
ידין שוכנע. רובינשטיין התנגד וטען
כי הדיווח הרפואי של תמיר הוא המצאה.
כאשר דלף סיפור הדיווח הרפואי של
תמיר לעיתונות, הוא מיהר אישית לכל
עורכי העיתונים וביקש מהם שלא לפרסם
זאת. עמית, שגם לו קסם הכסא בממש לה,
היה בתחילה ניטרלי, אך ככל שהתחזקו
הסיכויים שד״ש תצטרף לממשלה,
תמך עמית יותר ויותר בתוכנית זו.
ידין שילם לתמיר במזומן. כאשר נערכו
הבחירות הפנימיות למישרות השרים
מקרב חברי ד״ש, תמך ידין במועמדותו
של תמיר, לעומת מועמדותו של ח״כ
בנימין הלוי, למרות שניסיונו המישפטי
של הלוי, רב משל ידין.
באותו ערב, שבו הוחלט על הצטרפות
ד״ש לממשלה, נחתמו שני דברים: חיסולה
של ד״ש כמיפלגה מאוחדת, והברית
הקדושה בין תמיר לידין.
לתמיר לא היה איכפת שד״ש מתחסלת.
באופן זה, כך הוא ידע, הוא יכול לבצר
את מעמדו בתוך התנועה החדשה לכש תקום,
וכן להיות השושבין של הצטרפות
שרידי ד״ש, שעליהם הוא שולט, לליכוד,
כשהוא מקבל את דמי-השידוכין.
יש הטוענים גם כי תמיר, בהתנהגותו
ובהכרזותיו (בין השאר זו שהשוותה את
חבר-הכנסת ממיפלגתו, זיידן עטשי, ל אנשי
רק״ח) ובהשפעתו על ידין, קבר
את ד״ש לחלוטין.

פי ק י׳:

פרק י״ב :
ההתח ברו ת
עם בגין

^ ז חשכו ידין ורובינשטיין בתמי-
מותם האינסופית כי מסוגלים להתחכם
לתמיר. הם הכריזו כי כל מי שרוצה
להצטרף לד״ש, חייב לעשות זאת ללא
כל מיטען, תפקיד או מישרה פוליטית.
על תמיר היה להתפטר מהכנסת, יחד עם
נושא-כליו המזמר, נוף, ולהפסיד בכך
גם שני מיליוני הלירות שהמדינה עמדה
לנדב לו לניהול מערכודהבחירות שלו.
תמיר היה כמי שנדחק אל הקיר, אולם
הוא התעשת מהר מאד, התפטר יחד עם
נוף מהכנסת והתחבק עם ידין ורובינשטיין
לעין מצלמות העיתונאים, כחבר
ד״ש מן המניין. היה זה הימור מוצלח מאד.
הבחירות הפנימיות שנערכו בד״ש היו
אות לכל חוזי-השחורות במיפלגה זו לגבי
תמיר. הוא הצליח להכניס ארבעה מאנשיו
לסיעת ד״ש לכנסת, שמנתה 15 איש.
עם התפטרות זורע מהכנסת נכנס החמישי
ממקורבי תמיר, שלמה אליהו.
אחרי הבחירות התחילו להגיע השמועות
והסיפורים על המנגנונים המשומנים היטב
של תמיר, על פי מיטב המסורת התמירית,
שהבטיחו את בחירת אנשי תמיר לראשות
הרשימה ולכנסת. כל זה היה מנוגד לגמרי
לחזון התמים של הבחירות הדמוקרטיות,
״הכל בוחרים בכל״ ,שהיה הדגל של ד״ש.
מסקנת רבים בד״ש היחד, אחת :״הסתבכנו
עם תמיר, ומהר יותר משחשבנו
שזה יקרה!״ אך מסקנתו של מנהיג התנועה
ייגאל ידין היתה שונה לחלוטין.
האיש שאינו מבין דבר בעניינים פוליטיים,
ושנתגלה חיש מהר כאיש מוגבל
מאד, הוקסם מהתככים של תמיר, קרב
אותו אליו והפך אותו צל קבוע שלו.
תוך שבועות אחדים הפך תמיר איש-
אמונו ויועצו של ידין, כאשר ידין אינו
מוכן להישמע אף לאחד מהמרכיבים האחרים
בד״ש, וגם לא ליועציו הקרובים
ביותר, כמאיר (״ממי״) רה־שליט.

פי ק י״א :
הממ שלה
^ שיא הי׳ה ערב כניסת ד״ש לממ-
ו 1שלה. חלום־חייו של תמיר היה להיות
חבר בממשלה — ולא חשוב איזו ממשלה,
תחת איזה ראש-ממשלה ובאיזה תפקיד,
כל עוד אינו יכול להגיע לתפקיד האחד
שהוא ראוי לו, לדעת עצמו: זה של
ראש־הממשלה. לשם כך גם שלח אותות-

ך* תוכניות של תמיר לגבי פירוק
1 1ד״ש לא הלכו בדיוק לפי רצונו של
תמיר. החישובים שלו, לגבי החלוקה של
המנדטים, היו שונים מהמצב שהסתמן
לפני חודשים אחדים.
תמיר החליט להבטיח עצמו מכל הכיוונים.
מערכת־יחסיו של תמיר עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, היתר, אז על סף
תהום. בגין, שתמיר הוכנס לממשלתו ללא
רצונו, התעלם מתמיר בישיבות ממשלה
ובהופעותיו הציבוריות, התייחס אליו כאל
חלל ריק. היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור
אהרון ברק, הפך שר-המישפטים
הפרטי של בגין. עימו התייעץ בכל דבר,
אותו לקח לכל השיחות בעיקבות ביקור
אנוור אל-סאדאת בארץ, כשתמיר מונח
כל הזמן בצד, כאבן שאין לה הופכין.
תמיר החליט לשנות מצב זה. הוא שלח
שליחים אל בגין, התחנן לפגישות, וראש־הממשלה
לא עמד בלחץ ונפגש עימו.
אי-אפשר לומר כי אחרי פגישה זו הפך
בגין אוהבו של תמיר, אולם ההצעות
הפוליטיות שהציע לו תמיר קנו אפילו
את לב ראש-הממשלה. תמיר הציע לבנין
כי כאשר תתפרק ד״ש, יביא לו לליכוד
שיבער, עד שמונה חברי-כנסת נאמנים.

פר ק י״ג :
פרק א חיוו;
בינתיי ם

** ם פירוקה של ד״ש מצא ידין את
/עצמו שבוי לחלוטין בידיו של תמיר.
עקיבא נוף ובנימין ד,לוי הם באופן מוצהר
אנשי תמיר. אליהו הוא מסוג הטיפוסים
המודים כי יילכו עם מי שכדאי להם, ואין
ספק שתמיר יידע להסביר לו כי כדאי לו
ללכת איתו. שני זזברי־הכנסת האחרים
שבתנועה הדמוקרטית החדשה, שפיק אסעד
ומרדכי אלגרבלי, אומנם אינם מאנשי
תמיר, אך גם אי׳נם אנשי-ידין מובהקים.
מותר להניח כי תמיר ממתין עתה
להזדמנות לזרוק את ידין לכלבים, וללכת
לליכוד עם מכסימום של חברי-כנסת שיוכל
להביא כנדוניה לבגין. צעד זה ודאי
שייעשה, אם כי העיתוי שלו יהיה הנוח
ביותר לתמיר: כאשר יוכל לקבל בתמורה
ממנחם בגין את המחיר הגבוה ביותר.

חניה חופשית

הח 1ל ח הזה 7141

הממשלה הקצתה חצי ׳מיליון דירות לכנס הפלס ־
ולקחה 200,000 נשכיל ננס האצ״ ל
ניסוח הוגו־ ,
שואצל
64 פגי כמה חודשים יפנה ועד ציבורי
/של ותיקי הפלמ״ח אל דויד ואדמון,
מנסל ועדת אירועי שנית ה־ ,30 וביקש
תקציב ׳לאירגון פנס של יכיל לוחמי הפלמ״ח.
הוועד הציבורי, שבראשו עמדו המהנדס
מיכה פרי ומפקד חטיבת הנגב, נחום שריג,
הגיש תוכנית מפורטת לכנס, שהסתכמה
ביותר ממיולוון וחצי לירות. אולם הפלמ׳וח
לא ביקש את מלוא הסכום מהממשלה.
׳פרי ושריג, שמאחוריהם עמד יגאל אלץ,
שהיה מיוזמי הכנס, ביקשו רק חצי מיליון
לירות. את היתרה התכוונו לאסוף, ואחר־כך
׳אומנם עשו פן, באמצעות ותרומות של
חברים, ומכירת מדלייה מיוחדת.
!תשובתו של ׳אדמון, אחרי שנועץ בשר
הממונה עלוו, יצחק מודעי, היתד, שלילית
.״גמרנו את התקציב,״ השיב אדמון.
ידבר הבקשה והתשובה השלילית הגיעו
לאוזניו !של מזכיר הממשלה אריה נאור.
המזכיר, שחשש משערוריה ציבורית! ,וש־ירא
פן יאשימו שוב את הממשלה על כי
היא משכתבת את ההיסטוריה, החליט
בסל זאת להשיג ׳תקציב ׳ולאשר לפלמ״ח
לערוך את הפנס שלו. הוא הבטיח לפרי
ולישריג את חצי מיליון הלירות המבוקשות.

מזפיר־־ממשלה נאור
הממשלה נתנה — הממשלה לקחה
אצ״ל. ספוט נוסף, של 250 ואלף לידות,
הוציא על פנס !מולי ׳קניה, שיהיה פולו על
טהרת ימאי האצ״ל והלח״י. עוד 400 אלף
לירות הוציאו על פנס ולזכר פריצת פלא
עכו שאף הוא היה על טהרת האצ״ל.
ואולם ׳אריה נאור לא היה סוכן לקפל
טעינות !אלה. כל הכנסים היו לדבריו פנסים
שהוקדשו!לנושאים, ולא פנסים של האצ״ל.
נאור החליט לקצץ 200 אלף לירות מתקציב
הפלמ״ה ולהעבידו לאצ׳׳ל.
מנכ״ל חגיגות זד ,30 דויד אדמון, ידע
רק במעורפל על השינוי בתקציב. אדמיון
!אמר לכתב העולם הזה :״לא הייתי ב
ישיבה
שיבה דנו על בך, ואני לא ייודע
פרטים.״ לעומתו טען נאור :״אנחנו לא
הבטחנו לפלמ״ה חצי מיליון. הם ביקשו
סכום זה, יאבל זה לא אומר שאנחנו מוכ רחים
לתת להם ואותו.״
עתה, לאחר שהושג התקציב, החילו לחשוב
מה בעצם לעשות בפנס האצ״יל. בינתיים
׳נפלו שיתי החלטות חשובות. האחת :
שהפנס ייערך בסתיו הבא, אחרי שתסתיים
שנת ה־ .30 השניה: שהוא ייערך בהיכל-
התרביות בתלואביוב. על צורת אירגון הפנס
ועל תוכנו לא הוחלט בינתיים דבר.
למארגנים יש כסף — ויש גם זמן.

ח״כ ליפני
גם לאצ״ל מגיע

מפקד פלמ״ח אלץ
גיוס מחברים

ואומנם, כנם הפלמ״יח עומד להתקיים ב־18
בחודש זה במעיין הדוד. מארגניו מצפים
להשתתפות למעלה נד 10,000 איש בכנס.
;אולם״בשבוע שעבר ניחתה ימסה על
מארגני הכנס. התברר ילחם פי הם יצטרכו
להרחיב את מקורות ׳המימון העצמאיים
שלהם. התקציב של חצי מיליון הלירות
קוצץ והוא עומד עתה רק על 300 אלף ל״י.
נישהקיסו מארגני הכניס קול זעקה, התברר
להם לאן נעלמו 200 אלף הלירות
שקוצצו מתקציבם. הסתבר פי שוב פרצה
מילחמת האירגונים. האצ״׳ל, אשר כדי
לממן את ׳פעולותיו בעת השיילטון הבריטי
בארץ, היה שודד בנקים ומיושרדי דואר,
שדד, שלושים שנה !אחר פך, גם יאת
הפלמ׳^ח. הפעם לא פורק הפלמ״ח, אלא
ירק תקציב !החגיגות ישלו.
מאשר נודע ׳לאחד ׳ממפקדי האצ״יל ל שעבר,
ח״ב איתן ליבני, כי הפלמ״יח עורך
כנס, שבחלקו ימומן על-ידי המדינה, החליט
כי רצוי לערוך גם פנים ללוחמי האצ״ל.
ילא עזרו מסיעות השייכנוע, פי האצ״׳ל כיכר
חגג פעמים רבות השנה.
אנשי הפלמ״ח, שנפגשו עם אריה
נאור, גילו כי נערך נגדם סזון־נגדי.
הם התלוננו באוזני נאור, פי מיציעד ה־לוהמים!
,שנערך ביום העצמאות, הוקדש
למעשה ללוחמי האצ״ל. השיב נאור :״זה
היה מיצעד של כל לוחמי המחתרות.״
אנשי הפלמ״ח אמרו, כי הכנס לציון
כיבוש יפו, שעילה למשלם המיסים 400
אלף לירות, הוקדש כולו, שלא בצדק, ל

מודעי זמנכ״ל אדמון
חלוקה פרופורציונאלית

קולנוע סרטים מכונ ה ליי צו ראסל,
סתבת־ושער סשוסועון הצרסתי רב-התפו־צר.
לאכספום גילתה לקוראיו•תגליות טריפ-
כני׳ת: הקולנוע האיטלקי. לא ואת ליני,
אנטויניוני יאו ויסקונטי• ,שמרכריס !ומקופלים
מזמן ,׳אלא דווקא את •איותו •הקולנוע רד
מיסהרי! ,של •במאים ינסו דינו ריזי ׳ולואיג׳י
קומנת׳קני, אליברטו •לאטואידה •ומריו מוני־צ׳לי
— סולם ׳במאים ׳ותיקים •ומנוסים מאד,
המכירים והיטב יאת מלאכתם, ישרדו משולים,
בעוני הביקורת, לרוכלים זריזים ׳שעיקר
עניינם בהסנ׳ת ׳סחיוררדמכירה ככל האפשר.
לפי לאכספרס, הסרטים המיסחריים יהללו
הם התדמות האמיתיות של •איטליה, והם
שמשקפים את המציאות בארץ זו, על כל
גווניה ומרכיביה, וותר ימן העולם הסגור
של הבמאים המפוארים יותר.
.אם כי ואפשר ובהחלט להתווכח על הדיוק
הביקורתי שיבגיישה זו, אין ספק שהיא
תשתקף !בקרוב גם כישראל, כאשר מתורגמנים
זריזים יספרו לקוראיהם על נפלאות
עמקות־המחשבה של סכם משוגע ואו על
הצדדים הטראגיים •בדמותו של לאגדו בו־ואנקה.

שלא מסכים לכל העניין הזה, ולעצם
המובנה של התעשייה האיטלקית, המאפשרת
לעיבוד רק לימי •שמתחזה לרוכל (גם
אם מתחת למסיכה זו יוש׳ לו כוונות רציניות)
,זיו קבוצה של יוצרים צעירים •וזיויע-
מים, המתבוננים ימן הציד •ורואים כיצד
נשחקים כישרונות •שאין •להם שימוש ,׳ו
כיצד
נהמסת !אישיותם של אנשים •שביהם
אכן משתמשים• ,פמיסגרות מכונית •הקולנוע
האיטלקית.
וכיאה ליוצרים צעירים וזועמים, הם
ביטאו •את מחאתם. בסרט המכונה, מכונת
הקולנוע. ליתר דיוק •אין זה סרט, אלא
סידרה •של יחמש •תוכניות-תעודה שנועדה
לטלוויזיה האיטלקיות •ותשודר ישם לקריאת
החורף. והצגתה הראשונה של הסידרה בפני
הקהל, כישההעתקים עדיין לחים מן המעבירה
•והקול ואינו יתמיד מושלם• ,נעריכה
ביום האחרון ישל פסטיבל הסרטים ובליד
קארניו. הוד. זה האירוע המעניין ביותר
בפסטיבל פולו.
מעט דימיון ושאר־רוח. מאחרי ה-
סידרה עומדים ארבעה במאים, שהבולט
ביניהם הוא טארקו כלוקיו (מארש ה:צ־חון)
.הארבעה יצאו יהדקו לחקור את מצבו
של הקולנוע בארץ המגף, ימן החובבים
המצלמים ב־ 8ימ״מ ועד למכוניות הענק
שיל צ׳ינה־צ׳יטה, מצופי הקולנוע הנלהבים
ויעד לכוכבי הקולנוע. הצוות עבד ׳בצוותא
בכל שלבי העשייה ולגביו מהווה הסרט
המשך למי׳ביצע קודם שעשה, על בתי-
חולים ליחולי־ינפש .׳שלושה שותפיו ישל
פליוקיו הם הבמאי סילוונו: אגיוסטי ,׳ושני
מבקרים לישעבר, יסנדריו פטראליר• ,וסטפאנו
רולי__ .
הפרק הראשון מובייל •את הצופה לספר
איטלקי קטן, ישם החליט מתאגרף לשעבר
לערוד •פסטיבל סרטים מקומי של סרטי
8מ״מ, שהופקו על־ידי •בני המקום. הפרק
נפתח בחלוקת פרסי הפסטיבל, בהצגת כמד,
מן הסרטים שזבו בפרס ׳ובהענקת פרס-

מרקו פרדי מביים ״שלום מכר״
לחבק את לומיאר
תמיכה •לסרט •שעומד ״להיעשות• פקאטרו
בארטולי• ,חתן הפרם הזה, הוא ישרטט
טכני •שמלמד מוסיקה בשעותיו הפנויות.
את •סרטו הוא מקדוש לזכר יאחד מתלמידיו,
שהתאבד לפני • 25 שנים• .ומד! .שמיוחד בסרט
זה, היא העובדה •שבארטולי מביים
אותו לפי הוראות שהוא מקבל מרוחו המתה
של התלמיד המנוח, הוראות המוע־ברות
אליו •באמצעות סיאנסים טפיריטד
אליפטיים.
בהמשך מצלם כארטולי סצנה של חתונת,

ה דו ק טו ר מגפחיד
ל קו חו ת
עילפון חושים הוא סרט חדש, שיוצג בקרוב בארץ, המנצל
להפליא את אימת האדם הממוצע מרופאים ומבתי־חולים. מה
שהסרט אומר, בצורה מאד תכליתית, הוא שלעולם אין לדעת
מד, יקרה לך בין כותלי בית־חולים. יתכן שתקבל טיפול מסור
ותבריא. אבל באותה המידה, יתכן שרופא מטורף יחליט כי
אבריך החטובים הולמים להפליא איזה לקוח שמן שלו. ואז,
הסוף יכול להיות שהלקוח השמן הוא שיבריא, בעזרת הכליה
או הריאה הבריאה שלך, יואילו אתה תהפוך לנתון נוסף
בסטטיסטיקה של כישלונות הרפואה. הרי הכל יודעים שכמות
מסויימת של כישלונות מותרת גם במדע המדוייק ביותר, הלא

האיש שעומד מאחרי הפחדה זו, מכיר היטב את הנושא.
אומנם היום הוא במאי קולנוע, אבל מיקצועו הרשמי, שאותו
למד באוניברסיטה יוקרתית ביותר, הארווארד, הוא רפואה.
שמו של האיש מייקל קריצ׳טון, ברנש גבוה ( 1.98מ׳) ,נאה
למראה, מזכיר קצת את רוק האדסון, בן 35 ואחד הסופרים-
תסריטאים־במאים המצליחים של השנים האחרונות.
המקרר שהתמלא. הוא התחיל לכתוב כשהיה סטודנט,
כדי לממן את לימודיו. אומנם היד. די גבוה כדי לשחק כדורסל,
אבל כתיבה מזיקה• פחות לידיים, שהן, כידוע, כלי עבודתו של
כמאי קריצ׳טון עם אליזכת אשדי
רופא־מנתח. חוץ מזה, הכתיבה הלכה לו בקלות רבה .״פשוט
הרפואה שיעממה עד מוות
שאלתי נוסחאות מאחרים, ופיתחתי לעצמי טכניקה משוכללת.
כל יום הנחתי על הנייר עשרת אלפים מילה, ותוך חמישה ימים
והוא אמנם ביים
היה הספר מוכן. שלושה ספרים כאלה לשנה הספיקו, כדי ברשות לביים את הסרט. התכסיס הצליח,
למלא את המקרר כל טוב ולהסיר כל דאגה בשעת הלימודים.״ את הסיפור על אדם שרצה להשליך פצצת גז־עצבים לתוך כנס
את מרבית ספריו פירסם תחת שמות בדויים, כמו ג׳ון לאנג׳ של המיפלגה הרפובליקאית (שוב היה מדע הרפואה בעזרו),
או ג׳פרי האדסון. אבל ספר אחד, שניראה לו שלם יותר מן כשבן גאזארה ואי.גי׳ .מרשל בתפקידים הראשיים.
האחרים, החליט לפרסם בשמו. היד, זה זרע אנדרומידה, סיפור
״למדתי הרבה בטלוויזיה,״ הוא מודה ,״החל מן המינוח
מדע-בדיוני על מגיפה מוזרה מן החלל, שקוטלת תושבי עיירה המיקצועי ועד לצורת העבודה הנכונה עם שחקנים. בהתחלה,
שלמה, פרט לתינוק ולחית־בית קטנה. הספר היה לרב־מכרהיואדיר,
לפי הבעת
והצוותהבחין,
שואלים אותי שאלות פשוטות,
הפך אחר־כך לסרט, בבימויו של רוברט וייז, וההצלחה שיכנעה פני, שאיני מבין כלל על מה הם מדברים. בסוף לא היו לי
את קדיצ׳טון לעשות, את אשר חפץ כבר כמה זמן: הוא סיים יותר בעיות.״ אכן, ההכשרה הוכיחה עצמה, לפחות מבחינה
אומנם את לימודי הרפואה, אבל לא המשיך לעסוק במיקצוע מיקצועית. סרטי הראשון, עולם׳המחר, שבו פקידים טרודים מן
זה, ש״שיעמם אותי עד מוות״.
העיר יכולים ללכת לגן־שעשועים נוסח דיסנילנד, ולשכור לעצמם
מאז ( )1969 ניגש לכתיבה ברצינות, וחיבר ארבעה ספרים
רובוט בצורת אקדוחן, שיתמודד עמם בשליפות אבל תמיד
נוספים. אחד מהם, המסוף החי, מתנהל בבית־חולים וגיבורו יפסיד, זכה להצלחה גדולה, ואפילו הביקורת שמה אליו לב.
הוא אדם שחובר למחשב ופועל כמסוף של מחשב זה. הרקע עניין מיוחד עורר שוב המרכיב המדעי, כשאחד מאותם אקדוחנים
המדעי של קריצ׳טון עזר לו למלא את הספר בפרטים מדעיים רובוטים (בסרט היה זה יול ברינר) מסרב לפתע להיות המפסיד
נכונים, והספר היה רב-מכר והפך גם הוא בינתיים לסרט, עם הנצחי.
דורג׳ סיגל בתפקיד הראשי.
בעלפון חושים שוב משתמש קריצ׳טון בכל הצעצועים החביבים
רובוט פרכן. אבל קריצ׳טון לא הסתפק בכתיבה. לקולנוע עליו. הסיפור על רופאה (ג׳נבייב ביודולד) שמגלה כי בבית-
נמשך בעוצמה רבה יותר, מאז נעוריו .״הייתי אחד מאותם ילדים החולים שבו היא משרתת הופכים אנשים לצמחים בכוונה תחילה,
שידעו בגיל 12 את שמות הצלמים והצוות הטכני בכל סרט, כדי לשמש מעין בנק אברים להשתלה. בית־החולים גדוש בחדרי
ורבתי תמיד עם הורי, שסברו כי כותרות הסרט נועדו לספק ניתוחים, במחשבים, ואפילו באולם ענקי, מאוכלס בגופותיהם
למאחרים זמן למציאת מקום ישיבה, ואין שום צורך לקרוא של הצמחים, התלויים מן התיקרה בחוטים, ומקבלים טיפול בשיטת
אותם.״ כאשר הוזמן להוליווד, כדי לעקוב אחרי הסרטת זרע הסרט הנע מן המחשב המרכזי. קריצ׳טון עצמו יכול היה להראות
אנדרומידה, ושהה במחיצתו של רוברט וייז, חש כי בעצם זד, לשחקניו איך מבצעים ניתוח, ולכתוב את הדיאלוגים, כולם
מד, שמתחשק לו לעשות.
קשורים למציאות המדעית היומיומית של בית־חולים. הוא הרגיש
הוא הגיש הצעה לסרט וביקש לביימו. מאחר •והיה סופר את עצמו בבית, נהנה מכל דקה של הפחדת צופים ואינו מתחרט
מצליח ושמו שימש כבר ערובה להכנסות, התפלא כשנתקל גם נוכח המחאות של חבריו למיקציוע לשעבר, הרופאים .״זה רק
בסירוב, אבל לא התייאש. כאשר אחד הספרים שכתב בעילום סרט,״ הוא אומר ,״ועשייתו היא עבודה קשה כל כך, שמוטב
שם, המעקב, נקנה על-ידי חברת טלוויזיה, התנה את המכירה ליהנות ממנה.״

דניאלה רוקה הצעירה
ב״גיוושין נוסח איטליה״
סשהוא עצמו משחק את הכומר. הוא •נעזר
בחתונה •אמיתית •כדי להשלים את הרקע,
וכך קורה •שהמציאות והדימיון, הסרט והחיים,
מתערבבים •בוניהם. בשלווה שחוזרת
•אל הכפר הקטן עם תום הצילומים
קשה •שלא להרהר, בי המיתום של הקולנוע
כמכונה מסובכת, שרק יחידי־סגולה יכולים
להתמודד עמה• ,אינו •אלא אגדה מופרכת
מן היסוד• .הקולנוע יכול להיות אמנות
עממית ,׳בהישג ידו ישל כל אדם פשוט,
בתנאי שניחן •במעט ד״מיון •ושאר רוח.
חכרה כמשבר. הפרק השני מציג
סידרת ׳אנשים שהקולנוע הוא •חייהם. מורה
בעיר שדה, שעשה פעם סרטים ניסיוניים,
זיכה אפילו ובכמה פרסים, מתוודה שהקולנוע
בשבילו הוא יותר מאשר ואמצעי ביטוי
אמנותי. זהו מעין שחרור מכל הבעיות
הנפשיות והמיניות שלו. כאשר הניח למצלמה,
כדי לעבור לחיים מסודרים ד
מאורגנים יותר, מת •חלק מעצמו בתהליך.
ושחקן שהופיע פעם באחד מסרטיו !של
בילוקיו, הוא היום רוכל ׳נווד המוכר מוצרי-
קש בשווקי העדים• ,ומנסה !להתאושש מן
המשבר הפסיכולוגי.שעבר עליו בין הגל גלים
ההרסניים •שיל •מכונת הקולנוע. אבל
בערבים הוא עדיין משתעשע על בימת
קולנוע קטן, יששכר •בכמה •פרוטות. ולבסוף,
במסיבת כפר גדולה, שבד, אוסף בלוקיו
כמה ממכריו הוותיקים, שהשתתפו, כחוב-
בים בסרט קודם שלו, מצטייר הקולנוע כפי
שאנשים פשוטים ׳אלה היו רוצים לראותו.
קולנוע פשוט ׳ויישיר, מסביר יאחד• ,שבו
כאשר אדם מרים סוס לפיו הוא שותה
מסנה ׳והפעולה אינה נמישכית ינציח (והוא
מדגים זאת בתנועות •איטלקיות רהסות).
״׳קולנוע שלא ׳אתבייש להציג •באולם שלי,״
׳אחמיר ביעל בית-יקולנוע מיקומי.
המסובים לוגמים מן המשקאות המפוזרים
על השולחן, השעה מאוחרת, הכל מדברים
בחופשיות וללא מעצורים. מישהו מדקלם
בפאתום, אחר מדגים קטע מישחק, וכל
אחד ניראה כדמות שנוצרות לקולנוע. לבסוף
סוטר. לוחם ותיק מן המחתרת אל
בליוקיו ושואל אותו: מה •אתה מכוון אלינו
את מצלמתו? ׳אתה מנסה להבין מדוע הקולנוע
האיטלקי ובמשבר? משום שהחברה
העולם הזה :141

האיטלקית !במשבר .״אנחנו נותקנו מן רד
שבר שלנו,״ טוען האיש ,״ווזאתזז מבזבז
זמנך בכך שאתה מצלם אותנו.״
הפרק השלישי מפנה מבטו אל והמכונה
התעשייתית. הוא מתחיל בטניס חלוקת
פרסים !נוצץ, זוהר ואווילי ברומא, כאשר
כל המי־ומי באים כדי להתחכך במייומי.
אחר־כך נודדת המצלמה דרך אולפני ה סרטים.
באחד מהם היא פוגשת את פראנק
קחאמר, הלא ההא ג׳ייאף פחאנקו פארולי׳ני,
׳במאי סרטי־פעולה ׳(ביים מערבון גם בישראל)
,ושעה שהוא מכין גירסה איטלקית
שיל קינג־קהניג, בשם יאטי, טנק ׳המאה ה־20
ומסביר שגם לו יש מסר, ואבל הוא מעדיף
להגניב אותו באמצעות אפקטים, מהומה,
רעש והרבה פעלתנות.
על ׳בימיה אחרת מצלמים שעות על שעות
׳תפאורה של אוגייית־ענק עולה בלהבות,
בשעה !שגשם זלעפות ׳ניתז ממערכת הצי־
׳נורות !שמתחת לתי׳קרת האולפן. ואילו
מארקיו פרדי, שעה שהוא מכין את סרטו
הצורמני ביותר, שלום לגבר, מאשים את
חבריו למיקצוע, שאינם ערים לכל ׳האספקטים
של הקולנוע, מזניחים את הצד
הימיסחרי וההפקתי ,׳ואחר יכך מטילים את

כר>ע\ עגל\נ>
מפח שחור
מפונית המיסתורין (דרייב־אין,
תל־אביב ,׳ארצות־הברית) —
בל מי שיילך לראות סרט זה,
משום שנזכר במעורפל בי הבמאי אליוט טילברשטיין עשה
פעם סרט אחר, בשם ״הבלדה של קאט באלו״ ,עתיד
לאכול איטריה גדולה. יתכן אומנם שאותו אדם עשה את
שני הסרטים, אם כי קשה להאמין בכך, אבל זה הדבר
המשותף היחידי שיכול להיות למערכון הומוריסטי, שהיקנה
ללי מארווין פרס אוסקר, ולסרט אימים אווילי וחקייני זה.
המדובר במכונית שחורה ומכוערת, שתוקפת ומחסלת
עוברי־אורח ללא הבדל רת, גזע, מין או גיל, ובמאמציהם
של בני עיירה קטנה ונידחת, שבסביבותיה משתוללת
המכונית, להסיר מעל עצמם את רוע הגזירה. נראה כאילו
השטן ששכן בגופה של רינן, הילדה מ״מגרש השדים״ ,עבר
בהשאלה לברוט הבריש, שעלה על היבשה ולבש מעטה פח
שחור. מה שיוצא מן הזיווג הוא יצור כלאיים, מגוחך
יותר ממפחיד, וטיפשי יותר ממותה.
קטלוג הטיפוסים הקבוע שמאכלס את העיירה הקטנה,
מורכב מאותו חתך חברתי שאפשר למצוא בכל סרט־אסונות,
מ״מהומה באיצטדיון״ ועד ל״הינדנבורג״ (שתי
דוגמות מאלפות למידת הכסילות הטמונה בסרטים מסוג
זה) .התפקידים הראשיים בידי כוכבים מתחילים, או
כוכבים דועכים. ג׳יימס ברולין, אחרי ניסיון״הנפל שלו
להעמיד פני קלארק גייבל, מוצא את עצמו מעורב בסידרה

נזכונית־שטנים יוצאת לציד
הולכת ומידרדרת של תפקידים אומללים. הוא השריף
שמצליח, בסופו של דבר, להשליך את השד שבמכונית אל
גיא צלמוות. אבל מאחר שברור שזו אינה סתם מכונית,
אלא רכבו של השטן, גיא״צלמוות הוא בשבילה במוסך
לחניית־לילה, והיא עתידה להופיע מחר שוב. רק אנא, לא
על מסכי הקולנוע בארץ.
מעללי הליגיונר

דניאלה רוקה ׳היום
ב״מכונת הקולנוע״
האשמה על אחרים. הקולנוע, לפי גירסת
פדרי, זו שיפה ׳שבעזרתה הוא אומר דברים
לזולת .״מה זה לאהוב קולנוע,״ הוא מתרעם
,״!אתם רוצים שאחבק יכל בוקר יוכל
ערב את האחים לומי׳אר 1״ ולעומתו, טינה
אומץ (בתו של ראן פיאר אומון) ,סוב־בנית
בעליה, מסיימת את הפרק בהכרזת
אהבה אמיתית ולוהטת למדיום, שהוא ׳בעיניה
כל החיים, ועליו אינה מוכנה לוותר
בשביל מחיר כלשהו.
שיניים תותבות. הפרק הרביעי עוקב
׳אחרי כמה מנפלטי התעשייה. כוכבניית ש־הופיעה
פעם !בכל ׳תפקיד ׳שהוצע לה (למשל,
כקורבן ניסיונות רפואיים במחנה נאצי,
בסרט פסבדדיפורינ׳וגדפי) ,מועסקת הי׳ום כ־חדרנית.
שינים לא ראתה מצלמה, אבל
כשהיא מסדרת !את החדרים במלון, היא
עדיין מרטה לעצמה כי היא עושה זאת
לפני מצלמה, ושכל העניין ׳אינו אלא תפקיד
נוסף. ויטו, יעובד אולפנים ׳ותיק, מסתובב
ה׳סר עבודה ומזה שנים, ואינו מצליית
להיקלט במייקצוע !אתיר ,׳והוא מוכן, כדי
לשוב !ולעבוד !באולפן, לקבל רק יחלק מן
המשכורת שניתנה לו בעבר. ואילו מארינ׳ו,
שחקן צעיר שהופיע בתפקיד מיש׳ני באבי
אדוני, הסרט שזכה אשתקד בפרס
בקאן! ,ניאבק לפלס לעצמו דרך במבוך
האולפנים, נלחם נגד מושגי החיים של
חמשת אחיו, שעלו כמוהו מסיציליה צפונה,
והעובדים ׳כולם בפיאט, ומגלה, בסופו של
הפרק, כי הדרך היחידה לנצח בשתי חזיתות,
הוא מאבק לשינוי פני המיושטר.
זו, חרך אגב, ההערה הפוליטית היחידה
הישירה, בסרט זה !בן ארבע וחצי שעות,
למחות שהחעו׳ת הפוליטיות שיל בלוקיו ושל
חבריו, הנוטים כולם ושמאלה, ידועות היטב.
הפרק החמישי הוא המסכם, העצוב והמרפא
׳ביותר. הוא נפתח ׳בראיון ארוך
עם דניאלה רוקה, מי שהיתר, פעם כוכבת
מבטיחה. את עולמה כיבשה, בזמנו, בתפקיד
רעייתו של מאסטרויואבי, בגירושין
נוסח איטליה. במשך תקופה קצרה הייתה
אטרקציה מבוקשת ואז, לפתע, יצאה מן
האופנה. המשברים שבאו לאחר־מכן, הביאו
יאותה כמד, פעמים אל סף ההתאבדות ו־

מעק ליו שק בו ג׳סט (תכלת,
תל־אביב, אנגליה) — ואלוהי הקופה
ראה כי טוב, ואמר לבנו־פיית
מל ברוקס :״פרו ורבו ומלאו את הארץ בסרטיכם״.
וכך עשו. ומאז, כל מי שהולך לקולנוע צריך להצטייד
בקטלוג של סרטים ישנים, כדי להיות שותף מלא להתחכמות
הברוקטיאנית, שעיקרה: הצגת חלקים מסויימים
של תולדות הקולנוע בראי עקום•
שלא תהיה טעות, את הסרט הזה לא עשה מל ברוקס,
אלא שותפו לפשעים קודמים, כמו ״פרנקשטיין הצעיר״
ו״סרט אילם״ ,מארטי פלדמן, הידוע גם כאיש בעל העיניים
המגנשיות ביותר בעולם. אבל רוחו של ברוקס שורה באן
על כל צעד ושעל. מן ההומור, הגרוטסקי שבבריחה החזותית
נודף אותו הריח, ובסופו של דבר זה די טבעי: אומנם
ברוקט נולד בפרבר ניו־יורקי ופלדמן בפרבר לונדוני, אבל
שניהם בנים למישפחות יהודיות בשרות, שניהם רחוקים
מלהזכיר את אדוניס ושניהם נלחמים כנראה בתיסכולים
דומים.
פלדמן, שקרא לסרט במקור ״הגירסה האחרונה של בו
ג׳סט״ (כי, לדעתו, אחרי גירסה זו לא יעז עוד איש לגעת
ברומן של ורן על מעללי ליגיון הזרים) ,מעמיד את הסיפור
על יורש תואר אצולה בריטי שמסתתר בליגיון הזרים מפני
אשמת שווא. הוא מלגלג על אלילי הבד היפים והצחים מן
העבר (ולנטינו וגארי קופר, שהופיע בגירסה קודמת ורצינית
של ״בו ג׳סט״ ,שקטעים ממנה משולבים בסרט זה) ומן
ההווה (בדמות מייקל יורק, שהוא אחיו התאום של פלדמן
בסרט) .הוא מנצל את פיטר יוסטינוב ואת יו גריפית,
את שרוור הוארד ואת הנרי גיבסון (כגנרל צרפתי בשם
״חוטא״ ,שכשמו כן הוא) בסצנות קומיות משעשעות. אשר

לטיפול פסיכיאטרי ממושך .׳במשך כרבע
שיעה ל׳א משה המצלמה מפניה, שהם ׳היום
נפוחים, מבוגרים !ובכל ז!את מלאי־חיים,
שעה שהמיקרופון קולט !את קולה (עם
פגם בדיבור, שנגרם על־ידי שייניים תות־ביות
לקויות) ,כ׳שהיוא מסבירה שאין ולה
׳חייט מחוץ לקולנוע, שהקולנוע השליך
אותה ככלי יאיך תפץ-ובו, שבלוקיו ואנשיו
הם הראשונים שבאו אליה מזה שבע שינים,
ושהוא מנסה להסיח דעתה בכתיבת שירים
!וספרים, אבל בסופו של דבר הקולנוע
הוא משאת ונפשה והוא סוכנה לקבל על
עצומה א׳ת התפקיד הקטן!והעלוב וביותר.
״אלוהים, מדוע?״ מול חירבת זוהר
קיורעת־׳לב זיו, מיוצגים מי׳בחינים שיל במאים
׳ניסיוניים, המבקשים מש׳חקניהם להתפשט
כדי להוכיח נכונותם לעשות הכל מול דד
מצלמה .׳ואם׳ התנהגותם ׳נראית שפלה, בא
מ״שפט ׳אחרון של אחד מהם, להעמיד את
הצופה על טעותו :״האם הקולנוע הלגיטימי:
נוהג אחרת?״ הוא שואל. ולבסוף,
פסטיבל טאורמינה, אורות ׳נוצצים, פרסים
למצטיינים, אלברטו סורז־י מציג ׳שיניו דד

מארמי פלדמן — בתקס נוסח אנגליה
לאן מרגרט, היא ממשיכה, בהצלחה, לגלם קריקטורה
של עצמה.
עצם הופעתו של פלדמן על המסך כבר מעוררת גלי
צחוק. הלצותיו אינן תמיד בטעם טוב (גם זאת ירש מברוקש)
ודמותו של הליגיונר העיוור בסרט הזה שייכת לאופירה
אחרת. אבל בסך־הבל יש בסרט גודש של בדיחות, ומי
שראה בבר סרטים על ליגיון הזרים ומתמצא קצת בתולדות
הקולנוע, ימצא בו תמיד משהו שישעשע אותו.

צחורות ותוקע בדיחות להנאת הקהל,
צ׳ציצ׳ו אינגרסיה (הסב באנזארקורד) מנסר,
לספר כיצד הכריחו ׳אותו להיות קומיקאי
זול ומיד סותמים את פיו, כ׳ופבניות מזדקנת
מסירה ׳חיולציתה ורוקדת ׳בעירום, ודנ״אלד,
רוקה יושבת ליד יאחד השולחנות, מצביעה
על מזעיקה ויטי וסיורדי, שיושבים בקיר־בת
מקום ,׳ואומרת עליהם :״פעם היו חיברי,
היום ׳אינם משיבים לברב־ת השלום ׳שלי.
מדוע?״ ׳ולאחר מכן!בדירתה, שהחשסל והטלפון
!נותקו!בה, משיום שלא שילמה זימן
!רב, היא זועקת אל הקירות העירומים :
״אלוהים, מדוע !אתה מרשה דביר ׳ביזה?״
והבשורה הפרטית של הבמאים משמשת
רקע לכותרות הסיום. מאחרי ישמוית היוצרים,
ניראית מכונת־ענק הטוחנת פילם
לאבק דק. זיר. הנצח שכל הדמויות בסרט
נלחמו עליו.
כדאי לציין שמכונת הקולנוע מומן על-
ידי הטלוויזיה האיטלקית, הוכיחה !נוספת
לבך, שהמפיקים הנבונים ׳ביותר היום באיטליה
יושבים הרחק מאולפני הסרטים.

ואולי ישם יטמון עתידו של הקולנוע.
תדריך חובה לראות
תל־אביב: פרובידנס, אשה לא־נשו־אה,
הרומן שלי עם אנני
ירושלים: ג׳וליה
חיפה: הפרקליט, הגיס והכיס, וחוב
המטר

תל אביב
פרובידנס (מוזיאון, צרפת)
— ליל סיוטים ישל סופר ישיש החושש
מן המוות והרדוף ׳ריגשייאשימר״ והבוקר
ושלאחריו. סרט מורכב, מסובך !ומרתק של
אלן רנה עם ג׳ון גילגוד, ז־ידק בוגארד,
דויד !ותר, אלן בורסטין !ואיליין סטריץ/
אשה לא נשואה (פאר,
ארצות־הברית) — אשה לומדת לעמה־
׳ברשות עצמה לאחר 17 שניות ׳נישואין,
סרט רגיש ׳והומוריסטי, גם אם לא מעמיק
ביותר, עם ג׳יל קלייבורג בתפקיד הראשי.

0 1בגין ה ׳ סטינסקי
(המשך מעמוד )25
׳מתחיל לדבר שתיים־ישלחש דקות, ואז היד.
קם ונואם, ונואום־לאיש־א!חד.
ה,שיחד, האחרונה שלי עם בגין הייתה ב־
.1952 אמרתי לו שתנויעת־ד״חרוות זו לא
מיפלגה, זו לא תנועה פוליטית, זוהי חצר
של חסידים מסביב לריבי. אני מוכן לקבל
את המצב הזה, אתה הרבי ואני אהיה
חסיד, בלי דמוקרטיה, בלי כל הדברים
של ׳תנועה! .בתנאי אחד: שהרבי יהיה
כימו ׳שמתואר בשיר העממי באידיש. באידיש
השיר !אומר ככה: ניסים, גיסים ו־
:נפלאות. הרבי נכנס למים, ויוצא ׳רטוב.
!אצלך אני אף יפעם ליא בטוח איד תצא
מן המים.

מאז לא דיבר איתי יותר, ולא
אמר לי שלום.

עו דסרטמ טורף ב מ סו ר ת
״אוכפים דוהטיים׳

מעל ליו ש ל

ס גסט

־£ז£$ן)X6^ 61* 1/151 0? 6£*11

מ ר טי ל ד מן אן מרהרט

מ״הר ורס

פיטר יום טינוב

בכורה ארצית ,״תכלת״ ת״א4.30 ,7.15,9.30 ,
סרט פרמונט נוזפצת __ 0.1,0פרסז נזלו

המחיר 5 :ל״י

הופיע גליון מספר ! 3

כעבור שנים, כשהיה רואה אותי היה
קורא לי מרחוק :״׳שמואל!״ אך עשיתי
את עצמי כאילו איני שומע אותו. לפני
שלוש שנים הוא ניגש במיקרה לשולחן
שלידו ישבתי עם אנשים אחרים, במיזנון
הכנסת, יושאל אותי בפנים חמוצות :
״אתה מעוניין ׳להחליף אתי ריעות 1באוקטובר
אהיה בנידיורק, ואתה ׳תדע ׳איפה
אני.״ לא עניתי ליו.
ימה שמרגיז אותי נורא — לא רק אצל
׳בגין, גם אצל גולדה מאיר ואחרים (ואין
הבדל, כי מי ׳ששולט בארץ יזה רבי מאיר
בהנא והרב לווינגר, ולא יחשוב שהם שוליים,
הפחד הגדול מפניהם קובע) .מרגיזה
אותי נורא הבכיינות של הישראלים.
!מצד אחד הם — אריק שירון למשל —
אומרים שישראל היא מעצמה בערך במו
בריטניה וצרפת, אכל קצת יותר חזקה.
בגין מידבר על העוצמה שיל ישראל ,׳ובאותה
נשימה הוא אומר בקול בכייני:
אם חלילה ניסוג מן הגדה הם יישחטו את
נשותינו, את ילדינו, כאילו מדיינת־״שראיל
זה לובלין, כאילו למדינת ישראל אין הצבא
הטוב ביותר ׳בעולם, באילו הטאנקים
והמטוסים אינם קיימים.

במדינה
(המשך מעמוד )42
עם זאת, התיחכום ומנגנוני־הבקרה הרבים
פותחים פתח להבנת ההתבטאות
הגנטית בתאי היונקים. למימצאים אלד,
עשויה להיות השלכה גם על חקר הסרטן,
בהיותה נובעת, למעשה, מפגיעה מסויימת
במנגנוני הבקרה הגנטית.
״אבל עוד ארוכה הדרך,״ אומר פרופ׳
יוסף אלוני, ומעלה דוגמה :״אפשר להש וות
את זד, לציד ציפורים. אפשר לירות
באוויר ואולי באיזשהו שלב לפגוע בציפור.
אבל אפשר גם לכוון. כיום, הטיפול
בסרטן נעשה תוך כדי גישוש באפלה:
מנסים תרופות שונות, הקרנות
וטיפולים שונים, בתיקווה שאיזשהו מהם
אולי יעזור. מטרתנו היא להגיע למצב
שבו נבין את המערכת, ואז נדע מהן התרופות
המשפיעות על הרפליקציה של
ד,־\ 014 /ומהן המשפיעות על ה־111^ / 1
ובאיזה שלב בדרך יצירת החלבון. משום
שהסרטן הוא יצירת תאים שאין לנו עליה
שליטה, והבנה מדוייקת ונכונה של יצירת
התא עשויה בהחלט להשפיע על מחקר
הסרטן.
״שלא תהיינה אשליות או תיקוות מוגזמות.
כמובן, כל זד, לטווח ארוך.״
מידע במיגרש הטניס. לפני כחודש
נסע הפרופסור אלוני לבודפסט, כיושב־ראש
לאומית. ד,ם חושבים שאילו אפשר היה
הכינוס של ז ד ^ א ס. ביקור זד, היה, לגביו,
הרבה יותר מסתם ביקור .״נזכרתי בביקורי
הראשון בבודפסט ב־,1957״ הוא
אומר. זו היתה, בעצם, יציאתי הראשונה
מהארץ. אז יצאנו למישחקים בבודפסט
במסגרת אולימפיאדת סטודנטים. הייתי אז

יש כזה פיצול נפשי כין תסביך
נאפוליוני ותולעת עקב. השונא הגדול
של ישראל הוא הדיבוק ה טריטוריאלי.
הדיבוק הזה מסיח
את דעת ישראל מכל ציווי אחר.

אני חושב !שהמחדל של בגין הוא הר בה
יותר גרוע -מן המחדל של גולדה ודיין.
!מכיוון שככל־זאת המחדל שלהם היד .׳מבחינת
אי־העשייה ,׳מתוך קונספציה מוטעית.
המחדל של !מנחם הוא שהוא טייריפד דבר
קונקרטי שכבר היד — .יוזמת סאדאת.
בקשר עם זה הייתי אומר כמה דברים :

קודם כל, ישראל נכנסת לפאני קה
כבל פעם שיש סיכוי לשלום.
על זה כתבתי ספר שלם, על יוז מת
כורגיבה. לא אנתח באן מה
גורם פאניקה זו .׳

בלעדי:

מלחמת אחים במחנה הפלסטיני

הדבר השני: בגין, וכומעט כל בית ישראל,
לא הבינו את מהותו ומשמעותו של
ביקור טאדאת. צריך להבין כאן שני דבורים:
הביקור ישל סאדאת בירושלים היה
הוויתור המרהיק-׳לכת, הסנסציוני !וההיסטורי
ביותר שהמוח יבול בכלל לתפוס.
כיוון שבמשך ושמונים שנה הייתה העמדה
הערבית מושתתת על שלושה עיקרים שהיו
קדושים עבורם, ושלמענם צריך היה ליד,דג
ואל יעבור. אלה הם שלושת הלואווים
של ׳חרטום.

מכתב מוושינגטון :

• גם בגין — נס נפט
• השמאל המצרי מול סאדאת
• דיעה פאלנגיפטית

ראיון עם פרום׳ נאפז נאזאל :

פרשת ביר זית

קצה הקרחון:

סאדאת לקח את שלושת הלא ווים
יהללו, השתין עליהם וזרק או תם
לפח־האשפה. לאיזה ויתור עוד
אפשר לצפות יותר מזה ץ

מכתב המאה
דיוקנו של אויב

ספירת מלאי:

השמאל הישראלי

והמדורים:

מכתבים נקודת משען

להשיג בקיוסקים.

חתימה לשנה 60 :ל״י.

תא דואר ,39253 רמת־אביב, תל־אביב.

׳ .רובקס יי
הגיע מדאי חדש שד הצדתות
הנפדאות שד ״רובקם״

טפט

״מ 1רליה ״

קיים רק קטדוג אחד שד טורדה
היזהרו מחיקויים.

לא רק שהוא חיסל במוזי־יד ובמחווה
סנסציונית אחת את שלושת הלאווים האלה!
,אלא שהוא גם בא לירושלים כאילו
עלה !לקאנוסה, ואישר שהוא ואחרים עשו
בעבר כל מיני דפרים שלא היו נבונים.
דבר שלישי, שבימעט ואין חושבים
עליו: הערבים יש להם עכשיו אמביציה
לחולל ׳רנסאנס גטעצמד, בינלאומית. סא־דאת,
וילא רק הוא׳ חושב שהם יכולים
לבצע את זה בשותפות הדוקה עם היהודים,
כיוון שהם מאמינים, יחד עם שאר
הגויים, שליהודים יש כוח והשפעה ביינ־לאומית
,׳ושליטה על כלי־התיקשורת, על
הבנקים, הם חושבים שאילו אפשר היד.
לעשות שותפות עם היהודים, אפשר היד,
להגיע למעמד חדש, בחלק זד, של העולם.

אם הספקולציה הזו גבוגה, יש
לישראל הזדמנות להיות שותה
מכובד מאד בהיווצרות המעצמה
החדשה, השמית, כעיקר אם מביאים
בחשבון את שקיעת המערב
ככלל, ושל עוצמתה המוסרית והפוליטית
של ארצות־הברית כפרט.

מדען אדוני
פריצת־דרך
שחקן כדורסל מבטיח במכבי תל-אביב,
ובאמת השגנו מקום שביעי בתחרות הזו.״
הספורט חביב ביותר על מישפחת אלוני.
אחותו, שרד, אלוני, היא קפטן מכבי תל־אביב
בכדורסל, ואף הוא לא נטש את
הספורט, אם כי עבר לעסוק בטנים.
״אני קצת מבוגר מדי לכדורסל,״ מצטנע
אלוני ,״ובעצם, הטניס הוא הספורט
הטוב ביותר גם בשטח המחקר ...בכינוסים
שלנו, רוב הוויכוחים והעברת המידע המדעי
מתבצעים על מיגרש הטניס. אז יש
פתיחות רבה יותר, דבר שקשה מאד
להשיג בין מדענים.
בחודש מאי הקרוב יתקיים כינוס המדענים
בנושא ה א ם בישראל, כשפת־פסור
אלוני בראשו .״המיוחד בכינוס
הזה,״ הוא אומר, שהוא נתמך על ידי שני
אירגונים 8 0 ,ו 0כשבדרך
כלל יש תחרות בין שניהם. אבל הפעם
שניהם פנו אלינו, בבקשה לממן את הכינוס
בכספים משותפים.
חשוב לי מאד שהכינוס הזה יצליח. וזה
קשה מאד, מפני שכל אחד רוצה להוכיח
שהוא יותר אוריגינלי מאחרים. זוהי מין
רזוננסה שלך עם הטבע, לנחש מה יעניין
יותר. אבל תמיד קיים חשש שתפלוט
יותר מדי, ואז יקדימו אותך במחקר. מפני
שברור שאותו מחקר בארצות־הברית, עם
האמצעים שלהם, ייעשה בצורה טובה
יותר.
וכך — כל הזמן יש מתח. אני מתכונן
לפרוק את המתח הזה ולפתוח את האנשים
על-ידי טיול קצר במשך הכינוס, וכמובן
— טניס.״

זו עוכדה. כ ש או כ לי ם בצל יש רי ח לוו אי מהפה. ל תי א יש פ ת רון
מצוין. שטיפ תהפהעם 4־ 3טי פו ת מי־ פ ה תי א דנ טכח צי כו ס מי ם.
מי הפה עושים פ עול ה שמבר שת שיניים אינ ה מ סו גלת לבצע.
ה ם שו טפי םומחט אי םאתכלחללהפה, חו ד רי ם ל רוו חי םהקט ני ם
ביו ת ר שבין ה שיניי םמסלקיםאתש אריו ת
ה מזון ו מ עני קי םלפה הרג שה טו ב ה ור עננ ה.
מי־פ ה תי א דג ט מ מי סי םאתה שכבו ת ה שומ ניו
ת שעל גבי השן׳ א ן אינ ם שו ח קי םאת
האמ אי ל ה מגן עלי ה כפי שעושות ה מ בר ש ת
והמשחה.

מי-פה חיאדנט
•באור-ורשבסרך —ד

רחוויאם לרווחים ביר. אך עובדה, כי כבר בערב
הראשון, במועדון שסיפק סנגריה, הצגה
מצחיקה וריקודים סוערים, מצאה עצמה
רונית עינבר, בלונדית בעלת שיער ארוך,
שהיתה לבושה משך כל ארבעת הימים
בזהב בלבד. וכשאיננה באילת היא לובשת
מדי הצנחנים, מצאה עצמה בזרועותיו ה־צמודות־צמודות
של איתן, נהג מונית
מירושלים.
איתן ורונית נשבעו זה לזו, בסוף ה־מיפגש,
לא רק נסיעות בקו ירושלים —
תל־אביב, אלא טיול בצמוד מסביב לעולם,
עד לחתונה.

הסתבר גם כי הדרך מנתניה לגיב־עתיים
חייבת לעבור דרך אילת. אחרת,
אי־אפשד להבין כיצד מצא עופר שדה,
בעל חנות למכשירי־חשמל מגיבעתיים את
גלי מנתניה, צעירה קצוצת־שיער בעלת
גוף חטוב להפליא, שקיפצה על במת הריקודים
שעות ארוכות כדי להבליט את
חימוקיה, לשמחת כל הרווקים ממין זכר.
אולם גלי, שהיא מתכנתת־מחשבים, היתה
רומנטית פחות מעדה. היא החליטה כי
אילת מסוכנת מדי, ודרשה מבן־זוגה החדש
שייפגשו להבא רק בשפלת החוף.

עדה, סטודנטית לארכיאולוגיה באוניברסיטת
תל-אביב, גבוהה ומלאת־גוף, כולה שהוגדרה על-ידי הרווקיאדה
כבחורה הכי רצינית בשטח, הבטיחה
למשה קינן, צעיר בן ,25 כי תמצא לה
אתר־חם ירות באילת, ואילו הוא ימצא
לו ג׳וב באילת. השניים החליטו לאמץ
זה את זה לכל החיים, ואת העיר אילת
כביתם.

תעשייה חדשה
ב מ קו ם מיכדות
דד רם ׳הסיום התנהל לפי רוח התקופה:
2מסיבה ערבית, שבה היו כולם לבושים
בסדינים וכאפיות או, כפי שאמר אחד
מהרווקים :״יותר קל להוריד אחר־כך
את הסדין, מאשר זוג־מיכנסיים.״ כולם

תחת נו עץ

מסמר התנקית במלון הסלע האדום באילת היתה גלי,
בעלת הגוף המשגע. הצעירונת מנתניה בת ה־ 22 שהיא
סטודנטית לסוציולוגיה באה לתוכנית המוזלת של הרווקיה כדי לזכות בחופשה נעימה
בשמש האילתית. והיא אכן מצאה לעצמה את עופר, בעל חנות מגיבעתייס.

נוסזן ים הרגילים של מטוסי ארקיע
י 1לאילת הם בדרך־כלל תושבי אילת,
זוגות צעירים או מבוגרים הנוסעים לבלות
בעיר הדרומית, או זוגות בירח-דבש. אולם
ביום הרביעי של השבוע שעבר היה ה־מיטען
האנושי של מטוס ארקיע, שיצא
בשעה 1.00 בצהריים מנמל התעופה בן-
גוריון, שונה לגמרי.
אילנה, דיילת המטוס, לא יכלה שלא
לפקוח עיניים תמהות. על המטוס עלו
78 צעירות נאות ו־ 46 גברברים צעירים,
שלא הכירו זה את זה, אולם תוך דקות,
כשהמטוס היה מעל אשדוד, הם היו כבר
לחבורה מלוכדת, כאילו היו בני אותו
מחזור בבית הספר או בצבא.
וזו, אכן, היתה כוונתם של מארגני
מיבצע הרווקים והרווקות תמורת 2,900
לירות, שכללו טיסה הלוך־וחזור לאילת
וארבעה ימי כיף במלון אילתי, הציעו
מארגני המיבצע גם הזדמנות לעקוף את
השדכנים המיקצועיים, ולבחור זו בזה או
זה בזו כשהם בביגדי־ים, עם כוסית
ויסקי ביד או מתחת למים, ליד האלמוגים.
להנהלת
מלון הסלע הארוס, שאירחה
את הרווקים והרווקות היו, כמובן, בעיות^

הראשונה: מה לעשות בעודף הנשים. עלפי
חשבון פשוט, גם אם היו מתאהבים,
פתאום תודות לשמש האילתית, כל 46
הגברים ב־ 46 עלמות־חן, היו נשארות 32
בחורות ללא שידוך, וללא בילוי רומנטי
בערב. ובכן, חוקי המתימטיקה אולי לא
יוכלו להסביר זאת, אבל דאגתו של בני
שפט, מנהל הסלע האדוס היתה לשווא.
איכשהו הסתדרו כולם, כל אחת מצאה לה
מישהו. פשוט נמצאו גברים שעבדו שעות
נוספות.
הבעייה השנייה היתה כיצד לסדר את
כולם בחדרים. כשהגיעה הקבוצה ביום
הרביעי, הוכנסו שניים־שניים מאותו מין
לאותו חדר. כשיצאו הרווקים והרווקות
מאילת חזרה לצפון, ביום הראשון שלאחר
מכן, יצאו מהחדרים זוגות זוגות, של היא-
והוא והוא־והיא. חוקי המתמטיקה׳ הנוק שה
שוב לא פעלו.

הדרך ללב
עוברת ב איל ת
עבד בד העניין! אפילו שד-
י * כנים מיקצועיים לא היו יודעים להס־

הצנחנית שר המאה
נו! ותפס

רחרחה

היא רונית עינבר, בת העשרים־ואדבע שהודיעה
במפורש, כי היא באה על־נזנת
הוא

אי חו

ו רו

יזווי יז