גליון 2142 מתאריך 20 בספטמבר 1978

צורך לשפוך אף דימעה אחת על הרכוש תזה. הוא
שירת את מטרתו: לעזור לנו בהשגת הדבר האחד,
החשוב למדינה יותר מכל רכוש: השלום.

נסגדולהיה פה .
יס״סוף נפתח שוב לפני בני״ישראל. חומות״יריחו
נפלו בשנית. המים פרצו מן הסלע. מנחם בגין ויתר.
חסידיו-מאתמול יגידו: הוא ויתר יותר מדי. אנשי־השלום
העיקביים יאמרו: הוא לא ויתר די״הצורך.
אן עצם הסכמתו של מנחם בגין לוותר על מה
שוויתר, אחרי עשרה חודשים של התעקשות, היא נס.
ועל הנס הזה יש לברן.

די במחשבה על האלטרנטיבה, כדי להעריך
כראוי את חשיבותו של הנס הזה.
מה היה קורה אלמלא ויתר בגין !
ועידת קמפ-דייוויד היתה מסתיימת בהתפוצצות.
שלושת המנהיגים היו חוזרים חביתה — איש״איש אל
ביתו — בידיים ריקות, ובפיהם הבשורה: אין הסכם.
יוזמת־השלום של נשיא מצריים מתה.
אנ ווראל -סאדאת היה חוזר למצריים, איש
מאוכזב ומוכה.
העם המצרי לא היה מורד בו. הוא היה אומר:
״נשיאנו עשה כמידת יכולתו של אנוש. הוא סיכן את
הכל למען האידיאל הנשגב של השלום. הוא נתקל
בחומה האטומה של ישראל הסיפוחיסטית, המעדיפה
את השטחים על השלום. עתה אין ברירה. עלינו לחזור
אל המחנה הערבי הגדול, להתכונן ביחד למילחמה
שלא רצינו בה, כדי לשחרר את אדמותינו הכבושות.״
בעולםהערבי היו חוגגים אנשי״הסירוב את
ניצחונם. עיראק וסוריה היו מתחרות ביניהן על כתר
המנהיגות של מחנה״המילחמה. קולם של המתונים
בעולם הערבי כולו, ובעם הפלסטיני בפרט, היה נידום.
יוקרתו של אל״סאדאת היתה מתדרדרת לתהום. מאה
מיליון ערבים, ממאראקש ועד מוסול, היו מחליטים שוב,
ואולי סופית: עם ישראל זו אין להשלים. אין היא
רוצה לחיות עימנו בשלום. היא רוצה להתרחב, להתפשט,
להתנחל, לכבוש את אדמותינו. אין מנוס ממיל-
חמת־נצח. יש להקריב את הקורבנות. אולי ננוצח במיל-
חמה הבאה, וגם בזו שתבוא אחריה. אך בסופו של
דבר ננצח.
המישטרים הערביים המתונים היו נופלים, במוקדם
או במאוחר. הגל הגואה של לאומנות קנאית, תוקפנית,
היה מציף את חצי-האי ערב. קצינים צעירים יותר,
רדיקליים יותר, חיו תופסים את השילטון בסידרה
של הפיכות. הנפט היה שוב הופך לנשק.
בישראל היה הרוב מתייצב, מן הסתם, מאחרי
בגין הקשוח, התוקפני, הבלתי״מתפשר. אך מתחת לפני
המים היו מתגברים זרמים אחרים. הספקות היו מכרסמים
בלב האומה. יותר ויותר צעירים, ודווקא ממיטב
הנוער, היו מפקפקים בצידקת דרכה של המדינה. יותר
ויותר צעירים היו מסיקים מסקנות אישיות — לסרב
לשרת, לסרב להילחם, לרדת מן הארץ.
הבחורים הטובים של ״שלום עכשיו״ היו מפנים
את מקומם לצעירים רדיקליים יותר, תקיפים יותר.
המאבק הפנימי היה לובש צורות קיצוניות יותר.
המוראל הלאומי היה כורע, בהדרגה, תחת העומס הזה.
בארצות -הברית היה ג׳ימי קארטר יורד מן
הבמה. הפער בין ישראל וארצות״הברית, שנפער בחודשים
האחרונים, היה מתרחב בהדרגה והופך תהום.
הבדל-האינטרסים בין ממשלת״ישראל ובין הביטחון
הלאומי של ארצות״הברית היה מתגלה בבירור. חלקים
גדלים והולכים של דעת־הקהל האמריקאית היו רואים
בישראל מיטרד יקר מדי. היהודים היו נקרעים בין
אהבתם לישראל ובין נאמנותם לארצות-הברית. בתהליך
איטי, ואולי גם מואץ, היו ברזי התמיכה, הכסף והנשק
נסגרים.
ובסופה של הדרך: בידוד גובר של ישראל, מילחמה
חדשה, לחצים כבירים, הסדר כפוי רע או אסון לאומי.
זאת היתה האלטרנטיבה. יש לראות אותה בבירור,

קכופ ד>>וו>ד: הסכםהש לו ם

במלוא זוועתה המציאותית, כדי להעריך נכונה את
ההסכם שנחתם.

ומול סיוט זה — החזון.
חזון השלום, שניתן היה להשיגו, שיכול היה להיוולד
בסערה של התלהבות ושימחה, למחרת ביקורו של אל־סאדאת
בישראל. השלום שלא הושג.
ההתפייסות הגדולה בין ישראל ובין העולם הערבי
כולו. עקירת שורשי הסיכסוך ההיסטורי הגדול, על־ידי
פיתרון בעיית״הבעיות של סיכסוך זה: קיומו של העם
הפלסטיני, שנשללה ממנו ישותו הלאומית, ושלא ניתן
לו בסיס לקיום לאומי סביר.
אילו הושג השלום הזה, אז בירושלים, או עכשיו
בקמפ-דייוויד, היתה ההתלהבות הגדולה נשפכת ושוטפת
את כל המיכשולים. כולנו היינו מרגישים, במעמקי
לבנו: הנה קם השלום. השלום השלם. השלום אשר
ישים קץ, אחת ולתמיד, לסיכסוך.
היינו יודעים בדיוק מה יקרה מחר, היכן יהיה
גבולנו, מה יהיה בסיס קיומנו וביטחוננו.
השלום הזה לא קם בקמפ-דייוויד. גם לא נסללה

--מאת

אור אבנר
הדרך אליו. לכל היותר נרמז עליו כעל אפשרות רחוקה,
העשוייה להתגשם, אולי-אולי, בעזרת הרבה-הרבה מזל.
גם את האלטרנטיבה הזאת יש לראות בבירור,
במלוא זוהרה המציאותי, כדי להעריך נכונה את ההסכם
שנחתם.

מהו, אם כן, הדבר שהושג!
הושג דבר גדול, תמרור היסטורי בתולדות עמנו:
השלום בין ישראל ובין הגדולה בשכנותיה, מדינת-הלב
של העולם הערבי.
אחרי חתימת השלום הזה, תוך שלושה חודשים,
תהיה מדינת־ישראל מדינה אחרת .
לא עוד נטע זר במרחב, שכל העולם הערבי מבקש
להקיא אותו מתוכו. אלא מדינה שהמדינה הערבית
מס׳ 1מקבלת אותה כעובדה לגיטימית, וקשורה עימה
בקשרים מדיניים וכלכליים, ואולי גם תרבותיים ואנושיים.
יקרה
אשר יקרה בעתיד — את העובדה הזאת אי-
אפשר יהיה להשיב אחורה. יהיה אשר יהיה לאחר
מכן טיב היחסים בין ישראל ובין שאר העמים הערביים
— היחסים שוב לא יהיו כפי שהיו בעבר. שום מדינה
ערבית לא תוכל להתעלם מן העובדה שחלק מן
העולם הערבי, לפחות, קיבל את ישראל למישפחת
עמי־המרחב.
יעבור זמן, עד שהאדם הישראלי יעכל את מלוא
המשמעות של מהפכה כבירה זו. אולם ממדיה ברורים
כבר עתה, ומי שעיניים לו לראות — רואה.
לעומת המהפכה הזאת, גורלן של כמה התנחלויות
בצפון־סיני, גורלן של ימית ואופירה, גורלם של כמה
שדות־תעופה, חשובים ככל שיהיו — הם כאין וכאפס.
אומרים שההסכם הזה נקנה ב״מחיר יקר״ .אולי.
אך המחיר היקר הזה מורכב ממטבעות שכללאינן
שייכותלנו. לא ברכושנו אנחנו משלמים, לא
בנכסינו הלאומיים. אלא בשלל״מילחמה שנפל לידינו
במערכה שלא רצינו בה.
אפשר להתאהב בשלל. אפשר להצטער על הצורך
להיפרד ממנו. אך מה שבא בקלות, הולך בקלות. אין

קכנפ ד>סו>ד: הסכםהש לו ם

מה ל א הושג בהסכם זה !
לא הושג הפיתרון לבעיית שהולידה את הסיכסוך
כולו: קיומם של שני עמים בארץ זו, שכל אחד מהם
רואה בה את מולדתו, ושאף אחד מהם אינו משלים
בנקל עם קיום זולתו.
האם נפתחה דלת כלשהי לפיתרון אפשרי בעתיד!
קשה להאמין בכך. נקבעה דרך שאינה מובילה
לפיתרון. אולי־אולי, בצורה עקלקלה מאד, יכולה דרך
זו להתפתל ולהגיע לאן שהיא צריכה להגיע. אך אין
זה בטוח. וזה רחוק מלהיות ודאי.
האופטימים יכולים לאמר: תהליך־השלום, שנפתח
עתה, ישחרר כוחות חדשים, שלא ניתן לחזותם מראש,
למדדם מראש. כוחות אלה יתגברו גם על המיכשולים
בדרך לשלום ישראלי־פלסטיני. תיווצר אווירה חדשה,
יחול שינוי בלבבות, ומה שהיה בלתי־אפשרי אתמול
עשוי להיות לאפשרי מחר, מחרתיים.
הפסימים יכולים לאמר: ההסכם הזה, שהושג
על אפו ועל חמתו של העם הפלסטיני, בלי שיתופו
ומעל לראשו, יקומם את העם הזה נגד השלום. הוא
ידחוף אותו לידי הקיצוניות. הוא ינטע בליבו זרע
של מרירות, של הרגשת־בגידה. הוא יחליש את כוחות-
השלום בו.
שתי הטענות נכונות.

מכאן תפקידם של כוחות -השלום בישראל.
תפקידם לא תם היום. להיפך. הוא נעשה חשוב
יותר מכפי שהיה אי-פעם.
גדול הפיתוי לאמר היום: השגנו את אשר רצינו
להשיג. ממשלת בגין יצאה לדרך, שעליה הצבענו. מכאן
והלאה, די במתן גיבוי לממשלה הזאת, והיא תמשיך
במלאכה.
אחרי שנים כה רבות, שבהן לעגו לנו וקיללו אותנו,
הוכח שצדקנו במשך כל השנים. אמרנו תמיד: יש עם
מי לדבר, והנה הוכח שיש. אמרנו: השלום תלוי
במידה רבה בנו. והנה נסתבר שאכן זה כך. אמרנו :
אין אמת בטענה, כי המטרה הלאומית של העמים
הערביים היא לזרוק אותנו לים — והנה רואים הכל
שהיה זה כזב.
אבל אין זה סוף הדרך. דרך חדשה מתחילה
היום, ובה עלינו למלא תפקיד שאין חשוב ממנו.
הושג הסדר־שלום בין ירושלים וקאהיר. תפקידנו
הראשון הוא להבטיח כי אכן יאשר העם את השלום
הזה, ברוב עצום ומכריע. זה יוכרע בשבועות הקרובים.
אך לאחר מכן, במשך חמש השנים הקרובות, מצפה
לנו תפקיד חשוב הרבה יותר. השלום בין ירושלים
וקאהיר יכול להתפוצץ בין חברון ושכם. בלא שיתוף
העם הפלסטיני, בלב שלם ובנפש חפצה, השלום לא
יקום, לא יתרחב לא ישגשג.
לגבי הגדה המערבית ורצועת״עזה, נקבעה בהסכם
זה מיסגרת בלי תוכן. תפקידנו הוא לשכנע את עם-
ישראל, בעידן החדש המתחיל עתה, למלא את המיס־גרת
הזאת בתוכן הנכון, שהוא — ורק הוא — יבטיח
את השלום לדורות ויפתח לפני המדינה אופקים חדשים
של ביטחון ושיגשוג.
גם הפעם אין זה תפקיד פופולרי. גם הפעם, אין
מי שימלא אותו.

ואשר למנחם בגין:
הוא עשה צעד גדול. לא די גדול, לפי השקפתנו. אך
הרבה יותר גדול מכפי שחשבנו. לפי תפיסתו שלו,
בהתחשב ברקע שלו, זהו צעד גדול מאד.

להיות: השלום הישראלי״פלסטיני.

קמפד>>וו>ד: הסכם

ה שלו1

העולם הזה 2142

איש השנה תשי״א
העולה החדש

איש השנה תשי״ט
סופרת דיין

איש השנה תשכ״ה
מפלג מפא״י בן־גוריון

איש השנה תשי״ב
מבקר הסוכנות שמוראק

איש השנה תש״ן
רכז שואה אייכמן

איש השנה תשכ״ו
כלכלן ספיר

איש השנה תשי״ג
יועץ מישפטי כהן

יש שנים הנראות כתערובת של
אירועים שונים ומשונים, שאין כד
קשר הגיוני ביניהם. יש שנים ש-
במרכזן ניצבות בעיות, חברתיות
או מוסריות, המטילות את צידן
עד כד ׳מאורעות השנה. ויש שניט
בהן מאפיל מאורע גדול אחד עד
כל שאר המאורעות, מתנשא מעליהם
כמו צוק סלע אדיר בלב מישור.
ביטנה במו זו אין צורך להתלבט
הרכה כדי לכהור מה הוא אותו
מאורע, שהשפיע יותר מכל האחרים
על היי המרינה ועד עתידה.
שנה כזו היתה תשד״ח. והמאורע,
שבצידו עמדה ועדיין ניצבת השנה
כולה, היתה יוזמת השלום של הנשיא
אנוואר אל-סאדאת וביקורו
כירושלים.
אודם כעוד שאין ספקות לגבי
מאורע השנה יכולות הדיעות
להיות הדוקות לגבי איש־השנה
— האדם שבדמותו השתקפה יותר
מככד דמות אחרת ההאנשה שד
אותו מאורע. זה מה שקרה כש
התכנסנו לבחור את איש-השנה
תשל״ח — האיש שיעמוד כמרכזו
שד גיליון־השנה שד ״העולם הזה״
שיופיע כשבוע הבא.
זו השנה ה8-צ כה ניצבים עורכי
,,העולם הזה״ כפני התלבטות והכרעה
מסוג זה. מאז החל מיבצע
מסורתי זה של ״העולם הזה״,
נבחרו אנשי־שנה שבחירתם היתה
צפויה ומוכנת מאליה. נצחונו שד
,מנחם בגין בבחירות שד תשל״ז
הפך אותו אוטומטית דאיש־השנה
שד אותה שנה, כשם שלא היתה
הפתעה, למשל, בבחירתו של משה
דיין כאיש השנה תשכ״ז — השנה
של מילחמת ששת־הימים.
לעומת זה היו כמה אנשי־שנה
שבחירתם לתואר זה נראתה כ
שעתו כלתי סבירה ובדתי מובנת,
כמו בחירתו שד אריק שדון כאיש
השנה של תשל״ג כזכות יוזמתו
להקמת הליכוד. כיום, כמבט לאחור,
אין עוד ספק שהיתה זו

איש השנה תשי״ד
עסקן שואה קסטנר

בהירה מוצדקת. כמוה היו מרבית
אנשייהשנה שד ״העודט הזה״.
סקירה מדוקדקת של אנשי״ה׳טנה
שנבחרו מאז תשיייא וער הירט,
בפי שחם מופיעים בשערי גידיו־נות־השנה
שד ״העולם הזח״ בעמודים
אלה, תוביה שהם ומשקפים
את ההיסטוריה האמיתית של ישראל
כ״<צ והשנים האחרונות.
הבעיה היא תמיד כיצד לחוש
את ההיסטוריה בשעת התהוותה
ולבחור דמות מייצגת אחת שתם־
היש זאת. היסטוריה כתובה אינה
צירוף סתמי שד תיאורי מאורעות
והדמויות המרכזיות הפועלות
בהם. אין היא יכולה להצטמצם
כהבאת עובדות בסדר כרונולוגי.
היא מהווה ניסיון שד הכותב להכניס
סדר כמאורעות ולהעניק להם
משמעות וכיוון.
כדי להכין את המאורעות ולחפש
את ההיגיון שבהם, אנו חייבים
להכין גם את הדמויות הפועלות
בהם. צורת ראיית המאורעות היא
פועל־יוצא מאופן ראיית דמויות
אלה. משום כך, השאיפה היומרנית
הגלומה בכתבות איש־השנה של
״העולם הזה תוב היסטוריה
של שנה אחת ללא פרספקטיבה של
זמן, מנסה לעשות זאת באמצעות
דמות !מרכזית אחת, שיש כה כדי
לגדם את האחדות מאחורי הגילויים
הרכים והסותרים שד מאורעות
או אפילו מאורע היסטורי
אהד.
זהו כתמצית, הרעיון המקופל
מאחרי הכתבות המסורתיות עד
איש־השנה ואותו ננסה ליישם גם
לגבי איש-השנה תשל״ח.
מי יהיה איש זה ץ האם בחירתו
תפתיע או תראה טבעית ומוכנת
מאליה !
את התשובה על כך תוכל לקבל
רק כגיליון הבא שד ״העולם הזה״,
שיופיע כיום שלישי הקרוב.

מי5*88י

איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

איש השנה תשב״ז
ש ר והביטחון דיין

איש השנה תשט״ז

איש השנה תשי׳

נשיא מצריים עבד־אל־נאצר

מצביא סיני דיין

איש השנה תשכ״ב

איש השנה תשכ״ג

קורבן סובלן

מתפטר בן־גוריון

איש השנה תשכ״ח

איש השנה תשכ״ט

לוחם־בפידאיון רגב

איש השנה תשל״ה

איש השנה תשד״ו

ראש־ממשלה רבין

מנהיג ״גוש אמונים״ לווינגר

מפקד מיבצר־ישראל בר־לב

איש השנה תשי׳׳ח
חתן תנ״ך חכם

איש השנה תשכ״ד
יורש אשכול

איש השנה תש״ד
לוחם־שלוס דיין

איש השנה תשל״ח

עלית מציגה :
״איקס. איקס. איקס״
מסטיק ללא סוכר

Xעם קסיליטול, הממתיק המו...
Xאינו מזיק לשיניים
Xטעם מרענן שלספרמינט

המסטיק החדש, ללא ספר, של״ עלית״ הוא הפתרון לאוהבי המסטיק.
במסטיק החדש קסליטול־ממתיק צמחי מיוחד, שאינו מזיק לשיניים.
אם גם א תה לא הרשית לעצמך מסטיק, נסה א ת טעם רפפרמינט המצוין,
במסטיק החדש איקס איקס איקס.

איקס. איקס. איקס-טוב לשיניים ומתוק בפה.

העולם הזה 2142

וה היה ג עו( ם חו ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפגי 25 שגה בדיוק,
פירסם כתכת־שער, ראשונה כפיררה, תחת הכותרת ״דופקים
את השחורים״ .מטרת המערכת, בפירפום זה, היתה ״לחשוף
קשר של שתיקה האופף פעייה אחת, העתידה להכריע את גורל
החכרה הישראלית.״ לכתפה צורף שאלון־לקוראים, שחובר כשיתוף
פעולה עם מומחים למדעי החכרה, במטרה לאתר את
סיבותיו של הקיטוב ההכרתי. בשכוע שעפר, לפני 25 שנה,
הוצג ״איש חשנה״ (חיים כהן) ,ואילו השבוע לפני 25 שנה
הוצגו שאר ״אנשי השנה״ כשטחי החיים השונים. איש־מופת :
ם ג״מ דב גינזכורג ; מדיניות: מרדכי אורן ; עיתונות: ברוד

נאדל ; כנסת: רוסטום כוסתוני ; כלכלה: יוחנן שינער ; סיפ־רות:
אכא קוכנר ; מישפט: שמואל תמיר ; ציוד: אביגדור
אריכא ; תיאטרון: גדעון זינגר ואורנה פודת ; מדע: בנימין
מזר ; רפואה: לודוויג מאיר ; מוסיקה: כנציון אורגד.
כשער הגיליון: צללית בלוויית הכותרת ״דופקים את השחורים

..כשנעודת האציל הבנה משמת ואוו צבי גויננוג ניע!
לקווההוית של שירתו חיי המין של עזו׳אל קרליבך

העם
ש 1ה ט 0 1ז
תשי״ד סאה, ברעידת־אדמה ׳שאיש (מל מד
קול ישראל) לא הרגיש בה, וברעידות־קיבה
לרבבות אזרחים, שלא הישבו נכונה
את כמות המזון הדרושה להם לשלושה
ומים של חג רצוף.
הדוד מחיפה ביקר את הסבא בירושלים,
והסבתא מירושלים ביקרה אצל הדודנית
בתל־אביב. במכוניות פרטיות ובטנדרים.
ממשלת־ישראל תרמה את תרומתה ל-
שימחת החג בצורה ישל הענקת שעד, נוספת
לחיים, אותה הרוויחה, בלי דיוויזים,
על־ידי שינוי השעון. האזרחים קיבלו את
השעה בברכה, וקיוו בלייבם שהזזת ומחוגי
השעון אחורה לא תסמל את השינה הבאה.

מנשן הח 1שך
נליקצוע מכזבד
במדינה אישר ראש־הממשליה שליה הוא
חובב ׳לענייני יוון העתיקה, אפשר להניח
שהטיפול בהם הוא מיקציוע מכובד. כך
חשבו גם שלושה ותיקי המחתרת —
אהרונצ׳יק (״דב״) אייכמן, לשעבר מפקד
מחוז אצ״ל בתל־אביב, עמנואל כץ, מאג־שני
סולם, ואביגדור קיפניס, לשעבר
מפקד מיכלאית שבויים בצה״ל — סשפת־הו
בית־הוצאה קטן, לספרי הקלסיקה היוונית,
בשם ספרית הזהב. ואומנם, בן־

מוסדן ח
במקו 13 דילח־ו1001 .
ימי שחרזאדה לא חלפו. אך במקום הנערה
הפרסית, החמודה, שניסתה להאריך
את חייה ומלכותה, על־ידי סיפורים בהמשכים
לסולטן נדוד־השינה, שרה האופרה
הישראלית שייר ערש ממושך לתיאטרון
הבימה. שיד הערש נמשך זה חמוש שנים,
אך הסולטן האכזר עדיין ער.
לפני צאתה לסיור בארצות־הברית, בשנת
,1948 ביקשה הבימה להפיק ריווח-
מה מן האולם שנישאר ריק, והשכירה אותו
ל־ 13 הצגות ׳תמורת 66ל״י לערב,
מווחרח השם תיש!
לפני 15 שנד, הזדעזעו שש מאוית תושבי
פלשתינה (א״י) היהודיים עקב הופעת
ספר דק, שנשא את השם ירושלים מחסה
* .הספר: תיאר את הנעשה בתוך ׳תוככי
צמרת מפא״י. לפי תיאור זה היה השיל־טון
המעשי מרוכז בידי שלושה אנשים —
ברל כצנילסון, דוב הרז ׳ודויד רמז — ואי׳לו
דויד בן־גוריון לא היה אלא דמאגוג חשוד
במיפלגיתו. לפי הספר אף נכלא בן־גידיון
פעם בחדרו, על שהפיר את מרותו של ברל
כצנלסון.
גיבור הספר היה איש מפא״י לשעבר,
שהקדיש בגבורה את חייו להוקעת חבריו
לשעבר. לא יהיה צורך בדימיון רב כידי
לדעת מי האיוש: אורי צבי גרינברג, שקובץ
שיריו, ספר הקיטרוג והאמונה, הנייח
באותם הימים את היסודות הרוחניים ל־אירגון
הצבאי הלאומי (אצ״ל).
מחבר הספר היה ד״ר י. ה .ייבין, ידיד
נפשו של אורי צבי (שאף התארח שינים
רבות בביתו) .כשפעולת אצ״ל הפכיה מסוכנת
ואורי צבי גרינברג פרש לקרן הזווית
של שירתו, ליווה אותו ד״ר ייבין. ונעלם
מעיני הקהל הרחב**.
השבוע הופיע השם יייבין מחדש, לא
רחוק מן המקום שם נעלם לאחרונה, לפני
תריסר ישנים. הפעם היד, נושא השם בנו
שיל בעל ירושלים מחכה, צעיר שגדל בבית
תחת השפעתה הכפולה של אביו והרוח
הקדושה של: אורי צבי. יחד עם צעיר
שני, ראובן פרץ, הועמד זאב ייבין למיש־פט
צבאי שני בצריפין. עוד לפני שהשופט
אמר את המילה הראשונה, הודיע
הדור :״מדריך המחתרת — לדין
* ראה רשימה על ״ירושלים מחנה״
במדור ״נמר של נייר״ ,עם׳ .52—53
־• על פחדנותו של אורי צבי גרינברג
פירסס באחרונה רשימה ידידו לשעבר
מהתנועה הז׳בוטינסקאית, י״ד אברימסקי,
בעיתון הסיפרות פרוזה.
** 25 שנה מאוחר יותר שב זאב ייבין
לחדשות, כאשד במהלך השנה האחרונה
קישר בין השקפותיו לבין מיקצועו כארכיאולוג,
ועורר מהומה ציבורית, בנושא
החפירות בתל שילה, בעזרת אנשי גוש־אמונים.

ממחתרת ״צריפין־ למחתרת גוש אמונים :
לפני כמחצית השנה, כאשר ניסו אנשי גוש אמונים להקים היאחזות במסווה של
״חפירות ארכיאולוגיות״ ליד תל״שילה העתיקה, היה זה הארכיאולוג זאב ייבין, שהציב
עצמו בראש מישלחת החופרים. מסתבר שדיעותיו של ייבין לא השתנו במשך?5שנה.
לפני 25 שנה בדיוק הוא הועמד לדין, כאחד ממדריכיה הרוחניים של ״מחתרת צריפין״.
גוריון עצמו ישלח להם מיבתב מלא עצות
בקשר לעבודתם.
השבוע נתברר יכי התחשק למיישהו לבדוק
אם אומנם מולאו עצות: בן־גוריון.
למחרת ראש־השנה מצאו השותפים כי
הדלת למיישרדם, בשדרות רוטשילד ,17
בתל־אביב, נפרצה. בפנים שרר תוהו ו־בחזו
מושלם. כל הספרים ׳והמיסמכים חייו
פזורים. הגנבים היו הגונים מאוד: שום
דיבר לא נלקח, אף לא סכום כסף שהיה
במקום.
הפעם ביקשו המחפשים לשמור על שיווי
המשקל. שלא כמו בפריצה למועדון
מפ״ם, ברחוב ברנד (העולם הזה ,)829 הם
פרצו גם למישרד ׳מסחרי השוכן, לרוע
מזלו, באותו בניין, הפכוהו — מבלי לקהת
ידבר.
* ׳ בעלה המנוח של ח״כ גאולה כהן.

סכום גבוה בימים ההם, לאופרה שסבלה
עד אז מציימצום חמור באולם מוגרבי.
התיאטרון יחזר ארצה, שקוע במשבר
חמור. דייר־המישנה קיבל את פניו בלבביות,
והציע הארכת ההסכם. בעל־פה,
כלאחר יד, נערכו הסכמים ודחיות. הדיור
המשותף נהפך, לפחות לדעת צד אחד,
לנישואי־קבע, מתוך אהבה.
האלמנה העליזה. הריב המישפחתי
הראשון חל יב־ .1950 האופרה, באישה נאמנה,
לא העלתה יעל דעתה לעזוב את הבית
,׳שהיה כיה ינוח. התערבותם של חב־רי־הכנסת
ושל ראש עיריית חיל-אביב, לא
הועילה כמלוא הנימה. הבימה דרשה, ב־מיבטא
רוסי זועם :״׳גירושין !״ האופרה
נענתה בצחוקה של הלנה היפה.
הבימה סירבה לכל פשרה. לאופרה לא
היה מר, להפסיד, אם לא את כל קיומה.
אמד מאיר אבן־זוחר, מעובדי הוועד־הפועל
שיל ההסתדרות ואייש אמונה של יאדים דה־פיליפ,
הדיקטטורית הבלתי־מוכתרת שיל

״העולם הזה״ ו)צ8
תאריך 17.9.53 :

המוסד :״אילו היה לנו לאן ללכת, היינו
עוזבים את ביית ׳הבימה באמצע ההצגה.
אדרבא, יבוא מישהו לבדוק את התנאים,
בהם אנו עובדים, ויראה שאנו רוצים לעזוב
עוד יותר משרוצה בכך התיאטרון,
אלא שבכל מחיר אין להשיג מקום כזה.״
אודם איננו תינוק. אבן־זוהר הכי
חייש שיד,אופרה מוסיפה לשלם רק 66ל״י
לערב לקופת התיאטרון. לפי: חשבונו מש־
׳למת האופרה למעלה מ־ 200ל״י עבור כל
הצגה. הוא: התלונן שאין לאופרה אפש״
רות לערוך חזרות על הבמה. את כל סידורי
הבמה, התפאורות והתאורה, וכן את
הוראות הכניסה ׳והיציאה לזמרים, הם יבולים
להכין ירק ישעה ליפני תחילת ההצגה.
למעשה, כל הצגות הבכורה הן חזרות כלליות.
הבימה
טוענת, לעומת זאת, שאין לה
שום דביר נגד התפתחותה וישייגשוגה של
האופרה, כל זמן שאין הדבר נעשה על
חשבונה שלה. לפי חשבונה, מפסיד התיאטרון
אלפי לירות לחודש בגלל דייריה
המוסיקלי.
בינתיים עורכים שני הצדדים את כיל
ההכנות לקרב האחרון ב־ 22 בספטמבר.
שני הצדדים פירסמו מודעות על הצגה בו
ביום, והחילו במכירת כרטיסים לשתי ההצגות.
אייש
אינו יכול לדעת מה היה !שלמה
המלך עושה, אילו שרה האם האחת את
טענותיה בסופרו קולורוטורי, והשניה היתד,
מציגה אותם במיבטא רוסי, לפי שיטת
סטניסילבסקי. בהיעדרו ייצטרך הציבור
למלא את מקומו.

י• משליחות בלתי־ברורה להודו חזר
בשבוע •שעבר מי שהיד, צעירו החביב של
דויד כן־גוריון, מנהל מיישרד האוצר
שהתפטר, אהוד אכריאל. הוא נכנם ל־עבודה
במשקו נאות מרדכי, כמיברר תפוחים.
אולם לפני כן, קרו לו שתי תקלות
חמורות: הוא נקע את ידו וכלב גדול
נשך אותו במשק.
׳ס חוילה שכיב אביו היישיש ׳שיל נשיא־המדינה,
צבי שמשי, כשבא לבקרו בנו,
הנשיא יצחק בן־צכי, ובעל בתו, נשיא
האוניברסיטה העברית, פרופסור בנימין
מזר ואמר :״שבו, פרזידנטים שלי״.
6כשקרא אחד מקוראי מעריב את
מאמרו החוצץ של העורך ד״ר עזריאל
קרליבך, נגד הסידרה מה אתה יודע על
המין, שהתפרסמה בהעולם הזה, חייך, והוציא
מאלבומו את תמונתו של הד״ר קר־ליבו
שצולמה בחוץ־ילארץ והמראה אותו
בפוזה משעשעת.

׳ 9ראש עיריית באר־ישבע, דויד טו־ביהו,
נראה בשבוע ושעבר ברחובות תל-
אביב, כשהוא !מהלך רגלי, יאו עומד בתור
לאוטובוס, ככל האזרח. נתברר, כי טוביהו
וייתר ׳לחלוטין על אחזקת מכונית יונהג,
והעדיף לחסוך את כספי עירו לצרכים
חשובים יותר.

את פוגשת אותו, את האחד, את ניסתה-
סכת איתו. את עשו-
ייה לאגד אותו גיוס
א׳ שנתחילת השגוע.
זמן נהדר לצאת לטיול
עם חגר או חגרה
טונה. זמן עוד יותר
טוג להכיר את הנעלם,
להיכנס להרפתקות
קלות, לעשות
21במרס -
20באפריל
שטויות ונכלל, להתפרק.
לא זמן מתאים
לעסקים — או להחלטות מפוקפקות.

השבוע מתחילות משאלותיך להתגשם.
הדירה החדשה, אליה
עברת, תיגרוס לך לשיפור
היחסים עם בן
או בת־זוגך. לך, בן
שור, מצפה השבוע
הפתעה מצד בן מזל
סרטן, ממנו לא ציפית
1!111
לשוס פעולה חיובית.
: 1 21א פ רי ל -
אס אתה אוהב להמר,
;20במאי
כדאי לך השבוע לשים-
לב לצבע השחור. בטח
ילך לך. בת שור — עסקי השבוע בספורט.

שנוע טוג לניצוע עיסקות. נייחוד לך,
גת תאומים. אגל כסף
שנכנס נקלות, יוצא
נקלות. עיסקה שהתחלת
נשנוע שענר,
תסתיים נהצלחה. השתדל
להתרכז באוב-
ייקט אחד, ואל תיפול
לצדדים. זהו הזמן לקנות
את החפצים נהם
21ב כו אי ־
? 0ב׳ וני
חפצת. קינאתך הרנה

לשכנתך היפהפיה רק
תגניר את מצג רוחן ותגרום לך רק סנל.

*0111
קי ד
אם אתה חושב, על בילוי חופשה קצרה
__ בעתיד הקרוב, זה הזמן
המתאים לתכנן את הפרטים
באופן מעשי ביותר.
מוטב שתצא לחופשה
זו בחברת קבוצת
אנשים מצומצמת,
ותניח להם את מלאכת
התיכנון וקביעת התאריך.
מיכתב רשמי
שאתה עלול לקבל בסוף
השבוע, יגרום לך
בעיות מסובכות מאוד מבחינה כספית.

מסירותן הרנה לנן־זוגך תישא תוצאות.
הוא מעריך זאת וישנה
יחסו אלייך לטונה.
אנל, למען השם, הפסיקי
לנדנד לו. הוא
משתגע מרוג דינורים.
למרות זאת הוא קשור
אלייך נכל רמ״ח אי-
נריו. ואת היא זאת
התופסת מקום ראשון
5035X 1
נלינו. לן, אריה מצפה
נסיעה גדולה ל-
חוץ־לארץ — עליך רק להתאזר נסנלנות.

אם אתה מתאכזבת מאוד ביום שני או
שלישי — זיכרי שר_*
צית
בזה, ולאעשית
שום דבר בסיסי כדי
למנוע את הדבר. האיש
שפגשת שוב אינו משאיר
בפיך אלא טעם דל
ותפל. זכרי שגס הוא
אינו יכול לתת לך אלא
מה שאת מרשה לו
לתת. אל תהססי לצאת
לבלות הרבה, אולם ללא
הגזמה. בן בתולה — הרבה בטיולים.

נסיעתך האחרונה לחוץ־לארץ רק גרמה
לך לירידה בהערכת האנשים
הקרובים אליך.
נסיונותיך הנואשים לשפר
את תדמיתו 4״
ציבורית עולים בתוהו
בגלל הבדידות אליה
הכנסת את עצמך. חוסר
ההצלחה בענייני־מין
יאפיין את השבוע
2בספטמבר -
2:באוקטובר
לגביו ויגרום לך עו־גמת
נפש. תכירי אישיות
מעניינת, אשר תטע בך אומץ.

השותף שלן לא מרמה אותך. הוא
פשוט עצנני ומרוגז
כמון. לכן החיכוכים.
מוטנ שתנסה להיות
יותר ותרן. את, כת
עקרב, השתדלי לנהל
את השבוע על מי-
מנוחות. שום דבר לא
נוער, התייחסי בסובלנות
לסובבים אותן
ו נ ! 2ט 23ם
והשתדלי לפייס את
השכנה שלן, או מיי׳
שהו
המקורב אלייך. הרבי בקריאה.

עקת

לא. עדיין אל תצאי לחופשה. זה כרוך
בסיבוכים ואולי אף במחלות.
אס יש לך
בעיות כספיות נסה
לשבת עם נושיך, ולסדר
כל הניתן לסידור,
אבל אל תסתבך בישיבות
מסובכות ביום ב׳
הבא, המסוכן מאד מ־מבחינה
פינאנסית ואל
( 2בנו במבר ־
20בדצמבר
תוותר על פסיק, בענו

ייני
יוקרה או סמכות.
אין זאת אומרת שתתיר
רסן לעצמך ולמצב־הרוח שלך. היה זהיר.

אתה מרבה לשבת במקומות ציבוריים
בלי לעשות דברים מו>.
עילים,
נסה לשנות
מינהג פסול זה, לפני
שיזיק לן. אל תנסי
לחפש את עתידן בעבר
— הוא עזב אותן ולעומת
זאת,
זהו !
תפגשי השבוע אדם ש-
יקסים אותן. נגישה
נבונה, תצליחי לרכוש
את חיבתו. בעיות נפ>

שיות
המציקות לן אינן מאפשרות לן
להתרכז בדברים נחוצים. גשי לרופא.
מכחכים איש־השנה
איך אפשר בכלל לדבר, בשנה שבה
הגיע הנשיא סאדאת לישראל, על איש-
שנה אחר חוץ ממנו?
יורם מינץ, רמת-גן י מאחר שאתם נוקטים תמיד שיטת נפקא
מינא, לא אתפלא אם תבחרו כאיש־השנה
בקאנצלר ברונו קרייסקי. לא פלא גם
שהייתם דיעתון היחיד בישראל שיצא להגנתו.
הוא העז להגיד אפילו מה שאתם
חוששים לומר.
שלום טל, תל־אביב
התופעה המהותית ביותר במדינה בשנה
האחרונה היתד, הופעתה של תנועת שלום
עכשיו, שהפכה מתנועת־מחאה צרה של
קציני־מילואים לתנועה המונית. למרות
שבגין וחבריו מזלזלים בה בגלוי, אין
ספק ני תנועה זו מהווה קבוצת־לחץ רצינית
המשפיעה בכיוון ממתן. לכן, לדעתי
עליכם לבחור כאיש־השנר, באחד מראשי
תנועה זו.
יפה ניסן, חולון
...ייגאל ידין, שהוא האיש המסמל יותר
מכל שר אחר בממשלה את אפסותה וחו־סר־האונים
שלה להתגבר על בעיות היסוד
של המדינה.
יוסף פרץ, אשקלון
אילו היתה בחירת איש־השנה מופקדת
בידי, הייתי בוחר בנשיא מצריים אנואר
אל-סאדאת. אתם עצמכם כבר קבעתם תק דים,
שלפיו ניתן לבחור גם באישיות ש אינה
ישראלית לתואר זה. בשנת תשט״ז
בחרתם כאיש־השנה בנשיא מצריים גמאל
עבד אל-נאצר. ואם לנאצר הגיע תואר
זה, לסאדאת על אחת כמה וכמה.
ע. אילן, תל־אביב
...סטיב הילמם, החבלן המישטרתי שהקריב
את חייו במילחמה נגד הטרור.
מנחם כן, תל־אביב
למה שלא תבחרו ביהושע בן־ציון כ־איש־השנה
י האם שמתם־לב שמלאה כבר
שנה לשיחרורו של גנב זה על־ידי ראש-
הממשלה, בטענה שתוחלת חייו קצרה
והוא חולה אנוש שימיו ספורים ז דומני
שהוא מייצג את הבסיס המוסרי של ה־שילטון
החדש.
מיכאל זקס, ירושלים

יופי •טל שביתה
נדמה שמעולם לא היתה הממשלה מאושרת
כל־כך בגלל שביתה שפרצה, כמו
בגלל שביתת המורים. הצורה השלומיא
המתח
מגיע לשיאו
מצליח לנצל את ימיך
בצורה הולמת. תן לעצמך
ללכת — אבל
אל תהיה חלש־אופי.
שמור על בריאותך, אל
תקלקל את הקשרים עם
ידידיך האמיתיים. אתה
תזדקק להם, והם שד
חרים את טובתך. ני20ב
ינואר -
18בפב רו א ר
תוק כאוב הופך, בסוף
השבוע, לעילה לא לקחת
על עצמך התחייבויות נוספות, ובצדק.

ן נ1!,

שביתת־הגוויס הגדולה
את בתולי איבדתי
בזמן שביתת המורים הגדולה.
שמעון, שמעון, מה עשית 7
לעשות שעורים מאיזה מין?
תרגיל לשעור בשעורי המין,
שעור ותרגיל, כמה מגעיל,
שמעון שמעון מה עשית?
אפילו תהיה שוב שביתה גדולה,
לא אהיה יותר בתולה,
לא אהיה יותר בתולה.
מתימטיקה ! פיזיקה ! לשון ! 1תנ״ך !
בואו אלי ! תנו לי לשכוח,
את מגי ידו
בשדי בתולי הרכות.
שמעון שמעון, מה עשית 7
את כל התורה ברגע אחד,
את כל התורה על רגל אחת,
את כל התורה ...כמעט.
שמעון שמעון, מה עשית7
אפילו תהיה שוב שביתה גדולה
לא אהיה יותר בתולה,
לא אהית יותר בתולה.

מחי רג
ונחליף לדולצ׳ין

השבוע כולו, ואולי אף השבועיים הבאים,
יעמדו בצילה של התרגשות גדולה שתעבור
עלין בעקבות החלטה
מסויימת. אם מקבל
ההחלטה הוא אתה
עצמן, אין ספק שהיא
קשורה בעניינים שבלב.
אם אחר הוא המחליט,
תהיה התרגשותך
צמודה לאינטרסים ח שובים
של אדם קרוב.
19בפב רו א ר 1 -
כן או כן, אל תכלא
20במרס
את רגשותין, גלה אותם
לאנשים הקרובים לן ותזכה למנה
גדולה של עידוד. אם תימנע מלגלות רג-
שותין, אתה עלול להיתפס לדיכאון נפשי.

וילמד, כשפורצת שביתה בנמלים או ב-
נמל-התעופה, אין הממשלה נרתעת לגייס
את הצבא כדי להבטיח את המשך השירות
לציבור? האם לא יכלה הממשלה לנהוג
כך גם לגבי המורים? אילו היתה הממשלה
פותחת את בתי־הספר על פי צווי-
חירום כשם שעשתה בימי שביתת פועלי-
הנמלים ומפקידה את המשך הלימודים
בידי חיילות צד,״ל, אולי היו המורים
חושבים פעמיים לפני שהיו ממשיכים
לשבות.
רינה קירר, תל-אביב

נפוליון לא ישוב להיות קיסר,
קווים מקבילים לא יפגשו לנצח,
הלבה לא תחזור להר־הגעש,
ובתולה שוב לא אהיה.
שמעון שמעון, מה עשית 7
איך היית אצלי קיסר7
למה כל־כך מהר נגמר 7
שמעון שמעון, מה עשית?
אפילו תהית שוב שביתה גדולה,
לא אהיה יותר בתולה,
לא אהיה יותר בתולה.

ואתה בהחלט לא

כולם צועקים ששביתת־המורים היא
אנטי־חינוכית. מדוע? האם לחנך ילדים
שאזרחים רשאים להשתמש בנשק השביתה
כדי להגן על זכויותיהם זהו מעשה
אנטי־חיגוכי? האם ללמד ילדים שאין
להשלים עם חיים במשכורת־רעב ולשאוף
להיטיב את רמת־החיים, או לפחות לשמור.
עליה, גם זה צעד בלתי־חינוכי? או שמא
ההמחשה שכל האזרחים במדינה הם בעלי
זכויות שוות, היא־היא הנראית פסולה
מבחינה חינוכית?
׳לאיזה ״ערכים חינוכיים״ רוצים כל פוסלי
שביתת־ד,מורים שנחנך את תלמידינו?
להכנעה, לציות עיוור ללא עירעור לשיל-
טון, להשלמה עם הגורל ולקפיאה על
השמרים?
אין לחשוש מכך ששביתת־ד,מורים תוריד
את ערך התלמידים בעיני מוריהם.
אדרבה, היא עשויה דווקא להעלות את
כבודם בעיניהם כבני־אדם, ואזרחים גאים
היודעים להיאבק על זכויותיהם.
מורה, תל־אביב

לית שבה מתנהל המשא־ומתן עם המורים
להפסקת השביתה, מרמז כאילו הזמינה
הממשלה שביתה זו והיתר, מעוניינת בה,
כדי להוכיח באמצעות המורים שהיא יכולה
לדכא ולחסל כל מאבק עובדים שיפרוץ
במשק. משום כך, אולי עשו חמורים טעות
ששיחקו את מישחק הממשלה ופתחו בש ביתה.
ייתכן שסאנקציות מסוג אחר היו
מועילות יותר מאשר שביתה כללית המקוממת
נגד המורים לפחות חלק מההורים.
שמעון כטיש, בת־ים

בעיקבות הופעתה של הגברת אנט דול-
צ׳ין בתוכנית עלי כותרת בטלוויזיה, האם
לא יהיה זה רעיון טוב להפקיד אותה
במקום בעלה על ניהול הסוכנות היהודית?
בטוחני שהיא תעשה זאת ביתר
כישרון, יעילות וכבוד מאשר הוא.
נ. פרנס, ירושלים

סכנח לכולם
למראה הסידרה שואה המוצגת ׳בטלוויזיה,
לא יכולתי שלא להיזכר במאמריו
של אורי אבנרי על הנאציזם, שנכתבו
בתקופת מישפט אייכמן. בניגוד לתפיסה
(המשך בעמוד סו)
הערום הזה 2142

הודעה ח שובה לנו ש ת תס• מנ צו!

6א ס-1הי0

״טמסו היט״ מתקרב לקו הגמר. המועד־31.10.1978
] אנו מודים לכם על השתתפותכם הנלהבת במבצע וכדי לתת
לכולכם הזדמנות למצות אותו עד תום, אנו נסיים אותו
בשלבים.

שלב א׳ :עד 1ה׳ 21.9.78
המבצע יימשך כרגיל בתחנות האיסוף בסופרמרקטים ובדואר.

שלב ב : ,מיו 22.9.78ו עד 31.10.78
המבצע אך ורק באמצעות הדואר לפי התנאים כדלקמן:

מדבקות
י תמורת 12 סגרים של ״ליטר פלוס״ או 24 פקקים רגילים
של ״טמפו״ 3 -מדבקות צבעוניות ממוספרות. שלח ל״טמפר/
אזור התעשיה, חולון.
חובה לצרף מעטפה מבויילת בציון השם המלא והכתובת המדוייקת.

תקל
א. שלח מספרים 1- 20 מגב המדבקות הצבעוניות.
או ב. שלח בדואר רשום 40 סגרים או 80 פקקים רגילים ו־ 60ל״י
(המחיר כולל אריזה ודמי משלוח ).ציין את השם המלא והכתובת
המדויקת ואת שם התקליט בו בחרת מתוך הרשימה.

ו המבצע והגרלת הסר הגדולב! 1.11.78
מערכת סטריאופונית משוכללת תוגרל בין כל משתתפי מבצע ״טמפו היט״.
ההגרלה תיערך בנוכחות הנהלת תשלובת מפעלי ״טמפו״ ,עורך דין׳
רואה חשבון החברה ונציג משרד הפרסום.
שם הזוכה במערכת הסטריאופונית יפורסם בעתונות.

דנשבץ

מכתבים

העולם הי ה

(המשך מעמוד )8
של התביעה הכללית, שיש להציג את
הנאצים כמיפלצות וחיות־אדם, היה זה
דווקא אבנרי שתבע לראותם כאנשים רגילים,
אזרחים אפורים וממושמעים, החיים
חיים שיגרתיים בחיק מישפחותיהם וחב רתם.
אבנרי ביקש אז להוכיח, שמחלת-
הרוח שפקדה את העם הגרמני בתקופת
שילטון הנאצים אינה תופעה חריגה וכי
היא עלולה לפגוע בכל עם ועם. זוהי
גם גישתם של יוצרי הסידרה, המציגים
בפנינו את הנאצים כאנשים בשר ודם,
שהטירוף הלאומני העבירם על דעתם
ואיפשר להם לבצע את הזוועות הגדולות
ביותר שידעה ההיסטוריה.
ניסים חדד, רמת-גן

שאלח של מחיר
הפלג ״הליבראלי״ של ד״ש לא היה
יכול לבחור לעצמו שם הולם יותר מאשר
ש״י. בעיניהם אומנם אלה הם ראשי התיבות
של ״שינוי ויוזמה״ ,אבל אצל כל

אדם רגיל מתקשר השם לראשי התיבות
של ״שירות ידיעות״ ,שלא היה אלא
שירות המודיעין של ההגנה. מיפלגה שעם
ראשיה נמנים שניים מראשי המוסד לשע בר
— מאיר עמית וצבי זמיר — ראויה
בהחלט לשם זד״
גי לווין, תל־אביב
הכרזתו של השר המתפטר מאיר עמית,
כי מיפלגתו החדשה תהיה מוכנה לשקול
הצטרפות לקואליציה וזאת אחרי שבאותו
יום עצמו הכריז כי הוא פורש מהממשלה
בגלל חילוקי־דיעות בעניינים עקרוניים
עם רבים מחבריה, מעוררת חשד כי הפרישה
אינה אלא לצורך חזרה. הכל יהיה
תלוי רק במחיר.
אברהם קורן, הרצליה

מאוזן :
)102 כינוי ; )103 מילחמת־שוורים ; )104
! )1מבורכים; )5סבני דויד ; )10 סוא יישוב בשרון.
פ אונ ד :
הלום 15 חדר באוניה 16 :ומגוג ;
)18 תוויות ; )20 סחוב ! )21 :גנטיקה ;
)1מלבוש; )2עליך !לרשת!; )3מן
)22 גהר, באפריקה ; )24 מכיניויי האלוהות ; הרהיטים ; )4מצבת־,זיכרון )6 :מילת
)25 כעס גדול )26 :מקום ללינית-לילה ; שלילה; )7מין קוץ; )8ודי בלי סוף;
)28׳בהמית־משא )30 :אשפה; )31 דוכן )9עיר קדושה למוסלמים ; )12 זכר בבקר ;
מוגבה; )32 דומה ל־; )34 ללא; )15 )35 צלולוזה; )16 עצם; )17 מימטר; )19
מתאים! )38 מן הפרקים בגוף; )39 ריק -גילגל ; )20 רוח רעה ; )21 אמנת ותמר
בון ; )41 מיניסטר ; )42 בהשאלה ; עלוב־ היו כאלה ; )23 מילת תנאי 24 בלוטת־
׳נפש ; )44 מונה ובתודת החשמל ; )45 הנקה ; )26 פתיחה ; )27 דגל ; )29 אולם ;
מיכסה הפתח; )47 המרחק הקצר ביותר )30 ציפור־ישיר! )33 כנף העוף; )34 הבן
בין שתי !נקודות; )48 מושכן הבקר; הראשון ; )36 לכאן ; )37 מכלי־העבודה ;
)50 קשר סוס !לעגלה; )51 גבבה; )40 )52 ומשתחווה ; )41׳אחוריים ; )44 צאן
שוטר־גדודי (ר״ת); )45 מין אבן רכה! קודשים ; )46 מכשף ; )47 ידית ; )49
)57 אבן יקרה; )61 קריאת יגון )62 :פנצ׳ר )50 :מן הגפיים )53 :אחות הבעל
מתוח מעל מים סוערים; )64 מסולם ה או האישה; )45 סבל !בארץ; )55 מכינויי
צלילים; )65 ייסורים; )66 הקלף הגבוה האלוהות; )56 בן־אדם; )58 מגופה; )59
ביותר; )67 לא כבד; )69 דג נהרות ; ששרים אותו; )60 מגדמי השמיים; )62
)70 נוכח ; )72 סיום ; )74 בכי ; )75 ציפור מחוספס; )63 בולבל ; )66ג׳ינג׳י; )68
נפוצה; )77 נוגה; )78 זה הוא (הפוך); איש הליגיון ; )71 רך בצאן ; )73 מאמר ;
)80 כר מידעה ; )82 מילת בקשה ; )76 )84 הגיע; )77 שוטף; )79 מן הגפיים;
נועם, יופי; )85 משקה עשוי דבש; )81 )87 יום־טוב; )83 יחידי; )84 קצה חד;
מתגורר; )88 מין !איל; )90 גוף; )86 )92 מלכסיקון הבקר ; )98 ליקוי ; )91
!שאין נשמה ׳אפו ; )94 אחי האב או האם ; מחלקי הרגל; )93 ותושב תאילנד)95 :
עיר גדולה )96 :ננס; )98 מילת זירוז;
)95 בית הציפור; )97 קידומת הולנדית; )100 תיבת־דואר (ר״ת); )101 כיוון ש־;
)99 גוף שני נקבה ; )101 מן המצעים ; )102 דורון.

ל 10

פה&ד בבתי־המרקחת
ימינהג חדש בא למדינה, והגה אותו
הליכוד. במודעת־הזמנה שפורסמה בעיתונות,
תחת הכותרת ״תנועת החרות —
חוג בתי־המרקחת,״ הוזמנו חברי החוג
להרצאה שהתקיימה בחיפה על הנושא :
״המהפך בבתי־המרקחת.״ אני מקווה שב קרוב
יוזמנו גם החנוונים, הזבניות, פועלי-
הניקיון ועובדי-המכבסות להרצאות על
המהפך בתחומיהם.
קשה לי להחליט, ברגע זה, האם המודעה
שפורסמה בעיתונים נמסרה לפירסום
על-ידי גורם עדין לליכוד, או שהעניין
רציני ואינו בדיחה.
ד.ב.ח ,.ירושלים

״דף כושר קרבי״ כדי שיוכלו לבצע תר-
גילי-כושר כמה שבועות לפני קריאתם
למילואים.
להגברת הכושר הצבאי של אזרחי יש ראל,
אני מציע לחלק להם גם מישחק
חינוכי חדש, בצמוד לצו־הקריאה, תעודת-
הבגרות, אגרת הרדיו והטלוויזיה וטופס
ההרשמה לגן־חובה. המישחק הוא פשוט
ושווה לכל נפש. משתתפים בו: אבא
(חייל קרבי בשיריון) ,אמא (חיילת מילו אים
עד גיל ,)48 מירב 16 החבר של
מירב 17 מיכל ( )14 ואודי (.)7
כלי־המישחק פשוטים: לוח, מיקלעון,
תת־מיקלע עוזי, ג׳ריקן ,20 אלונקה, חגור,
בדואי ושתי קוביות (אלה שנשארו מאליפות
השש־בש).
גם כללי המישחק פשוטים: על פי
התור זורקים י את הקוביות, ומתקדמים
על המישבצות בלוח בהתאם למצויין על
הקוביה. כאשר מגיעים למישבצת עם
סיפרה, יש לנהוג על פי ההוראות:
.1כושרך הגופני לקוי. כולם כבר
בנקודה .3עבור לריצה. צמצם רווחים.
.2נתקלת באוייב משמאל. דלג לפנים
חמש מישבצות. הנשק בהיכון. .
.3מטרת־דמות לפניך. זהה אוייב והמתן
במשך מחזור־מישהקים אחד.
.4שפר עמדה. עבור למישבצת .6
.5פגעת באמא. חזור במסע־אלונקות
למישבצת .1
.6מיקבץ .0.5אתה יוצא לחופשת
שבת.
.7הפרת פקודה: במילחמה לא אומרים
״אמא פיפי״ .אתה מרותק לג׳ריקן
עד סוף המישחק.
.8לילה. מסע ניווט ליעד.
וכך הלאה וכך הלאה. ניתן לגוון כיד
הדימיון הטובה ולהוסיף גמלים, פשיטה
ללבנון, מחדל או גניבות מאפסנאים.
אני משוכנע שבעזרת מישחק זה שיחולק
לכל אזרח, נוכל להגביר את תודעת
המילחמה והכונ׳נות בקרב אזרחינו.
אהוד יונתן, תל-אביב

מעבר לנבול
אני קוראת את עיתוגכם כבר שנים
רבות, עוד מימי אורי קיסרי. כשאורי
אבנרי קנה את העיתון רציתי לראות
את השינוי והמשכתי עד היום. לפעמים
הסכמתי עם מה שכתוב בעיתון ולפעמים
לא, אבל אני ממשיכה לקנות את העיתון
מדי שבוע אפילו שאני שוהה כעת באר-
צות־הברית, ונוסעת מרחק לא קטן כדי
לקנותו.
בדרך־כלל איני כותבת מיכתבים למערכת,
ואיני מגיבה על כל מיני כתבות.
אני שומרת את מחשבותי לעצמי. אבל
הפעם אני חושבת שעברתם קצת את
הגבול. לפני שבועיים, כאשר המחבלים
התקיפו את דיילי אל על בלונדון ודיילת
אחת נהרגה, העדפתם לכתוב כתבת־ענק
על יום ההולדת של ראש־הממשלה ואיך
הוא מבזבז כסף.
את הידיעה על ההתקפה הצנעתם באחד
העמודים הפנימיים תחת הכותרת ״דם
וזוהר״ (העולם הזה .)2138 פירסמתם את
הכתבה ללא תמונה של הדיילת שנהרגה,
וללא תמונה של הדיילת שנפצעה. בקיצור,
כאילו זח מקרה של יום־יום שהורגים
דיילות ישראליות ברחבי העולם. מה העניינים?
האם אתם מפחדים שהערבים
ישנאו אתכם? לדעתי, עברתם הפעם את
הגבול והטעם הטוב. בזמן שכאן הדגישו
כל כלי-התיקשורת את ההתקפה, בחר
העולם הזח להתעלם. לכן אני מפסיקה
לקנות אותו.
פ רי ס ני ר, ניו־יורק, ארה״ב •

מישחק ח כוננות
בעיתונים פורסם, כי מחלקת כושר-
קרבי בצה״ל מנהיגה עתה מהפך בכושרם
הגופני והקרבי של חיילי צה״ל, והיא
פועלת בשיתוף עם משרד־החינוך לשילוב
הכשרה גופנית לנוער קודם גיוסו לצבא.
עוד נאמר שם, שחיילי המילואים יקבלו

אבנרי והשלום
מאז יבואו של הנשיא סיאדאת לישראל,
אין !אורי אבנרי שקט. שאיפתו לישלוס,
שהיא ושאיפה יפה ׳וחיובית בעיקרה, מער-
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 2142

לרן מזמינדוארתד לפלות

יום עם פארה

לקראת ה צג ת סדרת תכשירי טיפוח השיער
״פארה פוסט׳׳ של פברז׳ה, מכריזה לון עלמבצע
יחיד במינו:
בילוי יום ע ם פארה, בעת ביקורה הקרוב בארץ.
כל הקונה ממוצרי הדס או פברדה בסכום של
100. -ל״י ומעלה עשוי לזכו תבאחד הפרסים הבאים:

פרס ראשון
בילוי יום שלם בחברת פארה פוסט מייג׳ורס
בעת שהותה באת וזכות קנייה בסך 5,000 -ל״י
ב״בית היופי לון״

פרס שני
זכות קנייה בסך 4,000. -ל״י ב״בית היופי לון״

פרס שלישי
זכו ת קנייה בסך 3,000. -ל״י ב״בי ת היופי לון׳:
כל מה שעליך לע שות הוא,למלא בעת הקנייה
א ת תלוש הה שתתפות ואולי א ת או אתה תהיו הזוכים
המאושרים שיזכו לבלות יום גדוש ח רו ת
בחברת פארה פוסט.
דרשו א ת תלוש הה שתתפות בתמרוקיות, א צל דיילות
היופי של לון בשק״ם, בהמשביר לצרכן,
בכל־בו שלום וב״בית היופי לון׳:
המבצע יסתיים בסוף חודש אוקטובר.

לון. פברדה. הדס.
תכשירים לאיפור וטיפוח החן שעושים לך יופי.

אטת|קרמו|1שיפרי]1נעמ1

מכתבים

למען התענוג

אני כבד מצאתי א ת התענוג האמיתי.
אירו 3ה, דלת ניקוטין בעישון, עשירה בטעם.

(המשך מעמוד )10
פלת את ראייתו ומעוותת את תפיסת הרי-
אליה והפוליטיות.שולו.
׳באחד !ממאטריז גיסה להציג את הוויסות
בצורה פשטנית, סאילו מדובר ובוויכוח
בין מי •שמעדיף שלום על שטחים לבין
מי שמעדיף !שטחים על שלום .׳במאמר אתר
הטיל דופי בנישוריהם וכהבנתם של מש תתפי
משלחת ישראל במיפגיש מינה האום
בקאהיר. לאפנדי נדמה שרק הוא מיטיב
להבין את הערבים! ,והוא מתגאה בכך
שהבנתו עמוקה יותר בשל שהותז ׳במצ ריים.
!ונציגים
ישראליים וכתבים ישראליים, לא
היו ׳במצריים? האם תפיסותיו הקודמות
של ׳אבנרי !בענייו אופן פתרון הסיכסוך
ה״שראלי-ערבי ואינן משפיעות על פירושיו
להצהרות סאדאת? !מדוע הוא נזהר מלתקוף
את סאדאת על!נוקשותו ,׳על קיצוניותו,
על אייתרבות הדיון הפוליטי העולה מגי-
דופיו? האם זה כן !והוגן להטיל רבב רק
בבגין, בגין, בגין! ,בגין?
!אנו !רוצים להזכיר לאבנרי, בי בינואר
77׳ בישרו הוא וחבריו מן המועצה ליש־ראל-סלסטין,
על ״מי׳פנה היסטורי״ (ישלא
היה ולא !גברא) בקשרינו עם !אש״ף. אם
אומנם מאמין הוא שיוכל למתן את ג׳יבריל
וחבש ועראפאת — יבושם לו. אם מאמין
הוא שהפלסטינים יסתפקו במדינת גטו
קטנה ללא צבא !ותוך ׳נוכחות צה׳ילית
בשי׳טחה — שיערב לו.
!ולסיום, נזכיר !נשכחות: במאמרו מיום
( 12.10.72 העולם הזה )2093 מביא אבנרי
דברים שאמר באזני !פלסטינים ובלונדון:
״׳אתם יכולים לומר שהעם הישראלי משוגע
לביטחון. אשיב על כך , :יש לנו הזכות
להיות משוגעים לביטחון. ההיסטוריה שלנו
נטעה בנו את השיגעון הזה.״ או, למשל:
״!איני בא להכריח איש לאהוב יאת הציון
נות. אני רוצה רק להדגיש; :מדינת-
ישראל היא ציונית .׳ועם המדינה הציונית
הזאת צריכים לעשיות שלום.,״
האם הוא עדיין עומד מאחרי דברים
אלה ,׳והאם הוא מוכן להצייבם כתנאי-
מינימום לשלום?
הרצל וכדפוד חקק, ירושלים

גמישות כחולשה
בעיתונכם (העולם הזה ,)2136 ,התפרסמה
אודותי כתבה (עמוד ,36 תחת
הכותרת ״שיווית בפני החוק״).
בכתבה זו סולפו כמה עובדות חשובות,
ולא רק זאת אלא גם צוטטו מישפטים
שכביכול נאמרו על־ידי. כך נוצר תיאור
מעוות של מה שהתרחש באמת.
וכך היו פני הדברים לאמיתם: לצורך
עבודתי בסיירת־בטיחות עמדתי עם חברתי
למיקצוע כדי לעצור נהגים העוב רים
באור אדום. לכך נזקקתי לקטנועי
במקום הקרוב ביותר אלי (במיקרד, שאצ טרך
לפתוח במירדף) .באותה הצומת חנ תה
אחרי מעבר־החצייה מכונית השייכת
לנכה. חברתי למיקצוע העמידה קטנועה
לפני מעבר החצייה. לכן, כשלא ראיתי
מקום אחר, נאלצתי להניח את קטנועי על
חלק קטן מאד של מעבר״החצייה, כך
שנשאר מקום למכביר להולכי הרגל.
ראובן לוין הגיע עם אופנוע גדול והחנה
אותו בדיוק לרוחב כל מעבר החצייה.
ביקשתי אותו להזיז את אופנועו, אך
הוא טען כי גם קטנועי מפריע. הסברתי
כי הוא נחוץ לי לשם מילוי תפקידי, אך
זה לא שיכנע אותו להזיז את אופנועו.
חזרתי והפצרתי בו שנית להזיז את אופנועו׳
אך ראובן לוין התעלם מדבריי והת קדם
לעבר חגות שהיתה במקום. הוצאתי
את פנקס־החנייה כדי לרשום לו
דו״ח, וכשראה זאת, חזר במהירות, התניע
את אופנועו ונס כל עוד נפשו בו.
ראובן לוין ואופנועו הפסיקו להוות
מיטרד להולכי הרגל — ובזאת השגתי
את מטרתי. פעמים רבות פתרתי הפרעות
בדרכים (וכך גם סיירים אחרים) ,שנגרמות
על־ידי נהגים, בעזרת הרתעה בעל-
פה וגילויי גמישות, אך האם מיקרה זה
צריך ללמד אותי לקח, כאשר גמישות
נחשבת כאן לחולשה?
תמר דרור, רמת־השתן

העולם הזה 2142

מדוע אישרה
המרינה וירחשו!
ברבע מחיר
ך ן קנה ממשלתית שהוצאה על-ידי
י מישרד־האוצר קובעת, כי אדם ה מתגורר
בדירת־שרד ממשלתית במשך
ארבע שנים, זכאי לרכוש אותה בתום
ארבע השנים ממינהל הדירות הממשלתי.
תקנה זו היא בבחינת שוחד גלוי לאישי
מדינה. בין השאר ניצל אותה בעבר מי
שהיה יושב־ראש הכנסת ישראל ישעיהו,
שקנה את דירת־השרד שבה התגורר בעת
שכיהן כיושב־ראש הבית בסכום אפסי,
ואת תכולתה ההדורה בסכום נמוך עוד
יותר.
עתה מתפתחת פרשה נוספת של קניית
דירה במחיר שהוא כרבע ממחירה הממשי,
על־ידי הרב הראשי הספרדי, הראשון-
לציון הרב עובדיה יוסף. הרב מתגורר,
מאז נבחר כרב ראשי, בדירת־שרד ממשלתית
באחד מאיזורי־היוקרה של הבירה, לא
הרחק מבית ראש־הממשלה, ברחוב ז׳בו-
טינסקי 36 בירושלים.
לפני כמה חודשים פנה יוסף למישרד־האוצר,
ודרש לממש את התקנה ולאפשר
לו לקנות את דירת־השרד. קודם־לכן התגוררו
באותה דירה יושב־ראש הכנסת
המנוח ראובן ברקת, ולאחריו השר־לשעבר
ישראל גלילי. על פי הנוהג נקרא מעריך
ממשלתי להעריך את הדירה, כדי להחליט
כמה כסף לדרוש מכבוד הרב. איש אינו
יודע כיצד קרה הדבר, אך המעריך הממ שלתי
העריך את הדירה בת ארבעת החדרים
ב־ססס 400,לירות.
עובדיה יוסף הסכים לרכוש את הדירה
בסכום זה, הכולל גם את הריהוט שבדירה,
שבו משתמש אומנם הראשון־לציון מזה
חמש שנים, אולם ברובו הגדול הוא שייך
למדינה.

הרב עובדיה
הצליח להרוויח
מאי־מניות סיפח
כסך רב

ושגו חחהס
שערורייה גוספת
^ שמועה על המחיר המגוחך שבו
י י עומד הרב עובדיה יוסף לרכוש את
הדירה שלו, עשתה לה כנפיים בחוגי
השילטון בירושלים. למרות ששר־האוצר,
שימחה ארליך, הוא שאישר את מכירת
הדירה לעובדיה יוסף, נבהלו באוצר והודיעו
לכבוד הרב כי היחד, טעות בהערכה,
וכי עליו לשלם עבור הדירה 600 אלף
לירות. איש לא הופתע מכך שהרב עובדיה
יוסף הסכים, מבלי להניד עפעף, להוציא
מכיסו עוד 200 אלף לירות טבין ותקילין.
על פי הערכת מתווכי הדירות בירושלים,

דירה בגודל כזה ( 130 מטר מרובע) באיזורי-
יוקרה של ירושלים, נחשבת ״מציאה״ של
ממש גם אם היא נמכרת ב־ 2,5מיליוני
לירות.
אולם בפרשת קניית הדירה על־ידי הרב
טמונה שערורייה נוספת. התקנה המאפשרת
את קניית הדירה קובעת, כי דירת־השרד
תימכר רק אם לא תהיה לרוכש אותה
דירה אחרת, באותה העיר שבה נמצאת
הדירה. לגבי עובדיה יוסף, פירושה של
תקנה זו הוא שאסור שתהיה לו דירה
נוספת בירושלים. אולם לרב עובדיה יוסף
יש בירושלים שתי דירות נוספות, ברחוב
אלקנה 8בשכונת תל־ארזה. שתי הדירות
אינן נמצאות אומנם באיזור יוקרתי כמו
רחוב דבוטינסקי, אולם אחר שהרסו את
הקירות ביניהן והפכו אותן דירה אחת
גדולה, הן מהוות מישכן מכובד.
כאשר התבקש הרב יוסף להצהיר כי
אין לו בירושלים דירה נוספת, הוא לא
היסס לעשות כן. רק אחר־כך, כאשר התגלו
שתי הדירות הנוספות, טען הרב יוסף כי
הן אינן שלו אלא של בניו.
אין בכך אמת. הדירות רשומות על שם
הרב עובדיה יוסף, ועל דלתה של האחת
מהן כתוב :״הרב עובדיה יוסף —
הראשודלציון.״
הרב עובדיה יוסף שילם כבר את 600
אלף הלירות המבוקשות עבור דירת־השרד
שלו, ואף קיבל קבלה על סכום זה. אולם
היה מישהו במישרד־האוצר שנבהל פן ית גלה
המעשה, ובינתיים לא נחתם עם הרב
שום חוזה. עתה, מתמרמר הרב :״הם לא
חתמו אתי חוזה, ועוד יקחו ממני את
הדירה !״
עוזרו של הרב עובדיה יוסף, דני ענתבי,
טוען כי גם הדירה שקנה הרב כעת מחירה
מופרז, והיא אינה עונה על התנאים שבהם
צריך רב ראשי להתגורר. לדיברי ענתבי,
הרב הראשי יודע כי הוא שילם עבור
הדירה מחיר מופרז וכי ידוע לו על דירות
מסדר־גודל זה שנמכרו בשוק החופשי
במחיר נמוך יותר. כן טען ענתבי, בשיחה
עם כתב העולם הזה, כי ״חמישה מתוך 11
בניו של הרב מתגוררים עימו בדירה קטנה
זו בת ארבעת החדרים. לרב הראשי מגיעים
תנאים נוחים יותר מאלה שהמדינה מעניקה

פרשה נוספת הקשורה בעיסקי הממון
של הרב הראשי עובדיה יוסף, היא
פרשת הספר חוות דעת שאותו כתב ופיר־סם.
הפקת הספר עלתה כ־ 80 אלף לירות,
(המשך בעמוד )40

דירו/־השרד כרחוב ז׳בוטינסקי

הכיח הישן כרחוב אלקנה
״לא מספיק לחמישה ילדים״

•111/11׳

תוכניות חסכון
קופות ע/ל

:״5י! י

אנרות חוב

למצוא לכסף את שביל הזהב...
ים של מונחים כלכליים
שפע של הצעות מפתות
תכניות חסכון, רווחי השקעה
מניות קורצות, מניות קורסות...
איך להשקיע את הכסף
מבלי שהוא ישקע?
איך להבטיח את ערך הכסף
כדי שהכסף יקנה לך בטחון בעתידי

שאל את הדיסקונטאים.
יחד נמצא לכסף את שביל הזהב.
צעד נבון בכיוון הנכון
קופות גמל — להבטיח את העתיד
תכניות חסכון — להשיג את המטרות
ואולי איזו הלוואה לפתור בעיה...

הכנס לסניף, אחד מ 222-הסניפים
של קבוצת בנק דיסקונט.
התייעץ עם הדיסקונטאי שלך.
הוא יענה לך בחיוך
אבל התשובה תהיה רצינית ביותר
— וחשובה לך.

בנק דיסחוננו
הצד האנושי של המטבע
14 העולם הזה 2142

א ת ברית־המילה!
ש ל בן־ ה חייב ביטון
אנ שי ם
חשובים מאד

(״בשימחה אין מיפלגות״) ,את
חברי־הכנסת של מיפלגתו רק״ח,
את נשיא המדינה יצחק נבון
וכמה חברי־כנסת שבכל זאת הצליח
למצוא בארץ, כמו שמואל טולידאנו

אב -ח״כ ביטון
על הסכין
״כל חבר־כנסת שטילפנתי אליו כדי
להזמין אותו לברית־מילה של הבן שלי,
הגברת ענתה על הטלפון ואמרה
שהבעל שלה בחוץ־לארץ, אז כימעט
ולא היו אצלי חברי־כנסת,
אבל היה שמח.״ ח״כ צ׳ארלי ביטון
ערן ביום הששי בשבוע שעבר את
ברית־המילה לבנו אלי, הזכר מזוג
התאומים שנולדו לח״כ הצעיר
ולאשתו לבנה, בהילולא
על פי מיטב המסורת של
הירושלמים בני העדה המרוקאית.
צ׳ארלי דאג להזמין את כל ידידיו
מהפנתרים־השחורים על כל פלגיהם

ח״ב תופיל, טובי והנשיא נבון
פוזות לצלמים

המוהל הלפרין והנשיא נכון
בשמים לסנדק
מש״י וחייקה גרוסמן, שבאה
ממרחקים, מקיבוץ עברון שבגליל,
למרות שהיא חברת מפ״ם ולא רק״ח.
גאזי חקק, בעל הסטייקיות שהתפרסם
לאחרונה כנציג הפנתרים־השחורים
במישלחת רק״ח שיצאה לקובה,
הביא שני ארגזי ויסקי ג׳י אנד בי.
את האוכל סיפקה אמו של צ׳ארלי,
ליזה, העובדת בתנובה בירושלים.
יצחק נבון בא בלי אופירה.
המוהל, יוסף כהן הלפרין הגיש לנשיא
יין מכוס כסף, ואחר כך הגיש
לאפו זרדי בשמים, על פי המינהג
המרוקאי, ורק אז ניגש למלאכת הקודש.
עוד מייבב התינוק אלי, הקרוי על
שמו של אבי צ׳ארלי, שהוא עובד
עיריית ירושלים ו— ״גם כן פועל,״ —
והתאומה ליזה, שהוחזקה על-ידי
סבתה, אמו של צ׳ארלי, שאף שמה
ליזה, פרצה בייבבה משלה .״אצלנו
המרוקאים נהוג לקרוא לילדים על
שם ההורים עוד כשההורים בחיים,״
הסביר צ׳ארלי לאורחים.
מייד לאחר הטכס פרצו החברים
של צ׳ארלי ביטון בשירה
אדירה, והנשים, קרובות המישפחה,
בצווחות השימחה המרוקאיות
המפורסמות. העוברים והשבים ברחוב
שמואל הנגיד, שם שוכן בית־האמנים,
לא יכלו שלא להציץ פנימה, והם
הצטרפו אל 400 החוגגים שעשו שמח
עוד שעות רבות.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי
שהוא

בינלאומי.

מד 1ע עליזה בגין סלה להיות ראש־ממשלה
ואיך בחד •דין בקרייסקי כקנצלר אוסטריה
8 :אחרי שיושב־ראש מיפ־לגת
העבודה, שימעון פרס,
ראה את תמונתה של אשת
ראש־הממשלה, עליזה בגין,
כשהיא לבושה מכנסיים ב־קמנדדייוויד,
אמר :״מכנסיים
יש לה, קול בס יש לה, פרצוף
של זאב ז׳בזטינסקי יש לה,
כל מה שהיא צריכה עכשיו
זה כיפה, ואז היא תוכל להיות
גם ראש־ממשלה.״
1באיזו מידה דווח ל־מישרד
ראש־הממשלה בירושלים
על מהלך הדיונים בוועידת
קמפ־דייוויד יכול להעיד
הסיפור הבא. אורח שהגיע
השבוע ללישכת ראש־הממש־לה
בירושלים ביקש לפגוש את
היועץ־המדיני, אלי מזרחי.
זה קיבל אותו לשיחה אולם
קטע אותה באמצע כשהוא
פותח את מכשיר הרדיו שלידו
.״אני מוכרח לדעת מה
הולך בקמפ-דייוויד,״ הסביר
מזרחי.
! 8במישרד ראש־הממשלה
מתלוצצים, כי הפרופסור ייג אל
ידי! הוא הוכחה לכך
שהדור הולך ופוחת. בתקופתו
של דויד כן־גוריון כראש-
ממשלה, כשהיה משבר קואליציוני
עם הדתיים, ומפ״ם
היססה אם להצטרף לממשלה,
החזיק ביג׳י בעשרה תיקים.
בתקופתה של גולדה מאיר,
כאשר פרשו שרי גח״ל מממשלת
הליכוד הלאומי, היתה
גולדה, תקופת מה, מופקדת
על שבעה תיקים. ואילו כש ידיו
הוא ממלא־מקום ראש-
הממשלה יש בידיו רק חמישה
תיקים.
! 8השחקנית גילה אל״
מגור אירחה בביתה בערב-
שבת את נשיא־המדינה יצחק
נכון, את רעייתו אופירה
ואת שני ילדיהם לקבלת־שבת
מלווה בהדלקת נרות. גילה לא
ידעה את הנוסח הספרדי של
הברכות, והחליטה לבסוף כי
הנשיא ישתתף בהדלקת הנרות
על פי הנוסח האשכנזי.
! 8אגב, יורשו של יצחק
נבון הוא לא אחר מאשר יושב-
ראש מועצת המנהלים של בנק
הפועלים ומי ששמו הוזכר פעם
כמועמד שר־האוצר, יעקב

דויד גורומב מזרמי כרמל $
מיין ניוא״תלזניזן תנומיעק* >י

81 כשנשאל ראמספלד את
מי הוא רוצה לפגוש בארץ
השיב :״רק איש אחד, את
שימעון פרס. שנינו לשעב־רים,
ושנינו חתמנו על הסכם
מכירת האפ־ 15 לישראל.
8בהרצאה סיפר השבוע
נגיד בנק־ישראל, ארנון גפ ני,
כי באנגליה אין לנגיד
הבנק סמכויות המעוגנות בחוק,
אבל ״מספיק שהוא מרים
גבה והבנקים יודעים איך להתנהג.״
מהקהל נשמעה קרי אה
לעבר גפני :״אז צריך
למנות אצלנו את אריה רול״
צ׳ין כנגיד בנק־ישראל.״ דול-
צ׳ין ידוע בשל גבותיו הסבוכות
והעבות.

אריה ]אור

בעוד ראש־הממשלה, שרי החוץ והביטחון
ועוזריהם מנסים לפתור את בעיות השטחים
בוועידת קמפ־דייוויד, עורך מזכיר הממשלה אריה נאור נסיו־נות
משל עצמו לפתור את הבעייה. נאור ביקש להביא לו לוח,
כמו לוחות הנמצאים בכיתה בבית־ספר, והוא מצייר עליו משוואות
שונות, המבוססות על חוקי המתמטיקה, כשכל אחד מהגורמים
המופיעים בלוח יש לו מקבילה פוליטית, כהסדר ביניים, הסדר
חלקי, נקודות מיפגש, ושטחים בגדה ובסיני. נאור מקווה כי
בסופו של דבר הוא יגיע לפתרון המשוואות המתמטיות
ועל־ידי זה יפתור את הבעיות שביו ישראל למצריים.

לוינסון. הוא עומד להיבחר
כחבר לישכת מיפלגת העבודה,
ויתפוס את מקומו של
נבון בלישכה, שהתפנה עם
בחירתו כנשיא המדינה.
8כשיצא בשבוע שעבר
שר־הבריאות אליעזר שוס־טג
לוונצואלה, למסע התרמות
למען בית״החולים שערי־צדק,
אמרו לו עובדי מישרדו :״תעשה
חיים בחוץ־לארץ.״ חשיב
להם שוסטק :״איך אני יכול
לעשות חיים אם אני נוסע עם
אשתי?״
! 8אגב, שוסטק נשאל מי
ימלא את מקומו כשר־הברי-
אות בעת שהותו בחוץ־לארץ,
והשיב :״את המקום שלי אף
אחד לא יכול למלא.״
! 8מטה הבחירות
ראש עיריית ירושלים, טדי

קולק, החל במיבצע הדבקת
מדבקות על פגושי מכוניות
עליהן כתוב :״תן יד לטדי

ח״כ רשימת שינוי ויוזמה החדשה,
היה אחד מחברי־חכנסת של ש״י
שבאו לכנס המכין הראשון של המיפלגח. דודיק גולומג הקפיד
לעמוד כל הזמן ליד שלט שהיה תלוי באולם בית־סוקולוב בו נערך
הכנס, כשהוא מפנה את תשומת־לב כל הנוכחים לשלט, שעליו
היה כתוב: מאיר (עמית) ואמנון (רובינשטיין) ,תודה עבור
הש״י לחגים שנתתם לנו.״ על החתום: סניף חולון של ש״י.

ורוב במועצה!״ צעירות התמקמו
בתחנות־דלק, וביקשו
רשות מהנהגים להדביק את
המדבקות על מכוניותיהם. באחת
מתחנות־הדלק ניגשה
צעירה אל בעל מכונית וביקשה
רשות להדביק -עליה את
טדי. שאל אותה הנהג :״את
יודעת מה שם המתחרה של
קולק?״ השיבה לו הצעירה :
״קוראים לו מצא, או משהו
כזה.״ השיב בעל המכונית :
״נכון, ואני יהושע מצא.״
׳ 8מי שהיה שר־ההגנה
של ארצות־הברית במימשל הנשיא
ג׳ראלד פורר, דו־נאלד
ראמספלד, הגיע לישראל
לביקור פרטי יחד עם
בתו, כשהוא מקפיד על סודיות
הביקור. ראמספלד נדהם
כשהבחין בנמל־התעופה בן-
גוריון כי ממתינה לו מכונית-
שרד ובה קצין צה״ל בדרגת
תת־אלוף, שמונה כמלווה שלו
בעת סיורו בארץ.

8בוועדת־החינוך של הכנסת
היתה לח״כ הליכוד,
רוני מילוא, הצעה כיצד לחסל
את שביתת המורים. הציע
מילוא :״ננעל בחדר אחד את
שר-דיאוצר שימחה ארליך,
את שר-החינוך זבולון הסר
ואת מזכיר הסתדרות המורים
שלום לוין, ולא נפתח את
הדלת עד שלא ייצא עשן,
שיבשר לנו כי הם הגיעו להס־כם.״
הגיבה על כך יושבת-
ראש הוועדה, ח״כ אורה
נמיר ז ״אולי ייצא עשן, אבל
זה יהיה מהשריפה שהם יעשו,
ולא בגלל שהם יסיימו את השביתה.״

באותה ישיבה פרט מנ-
כ״ל מישרד־החינוך, יצחק
שמואלי, את התוכניות להעסקת
התלמידים בתקופת השביתה.
בין היתר סיפר כי התלמידים
יישלחו לצבוע את
קירות מועדוני תנועות הנוער
שלהם. ח״ב מאיר פעיל
הציע :״ואם השביתה תימשך
והם יגמרו לצבוע את המועדונים
של התנועות שלהם,
אפשר יהיה לשלוח אותם ללכלך
את המועדונים של התנועות
היריבות.״
| 8בעת שהתכנסה השבוע
ישיבת איגוד הכדורסל היש ראלי
נחרד לפתע יו״ר האי גוד,
אליהו עמיאל, וקפץ
ממקומו כנשוך נחש. היה זה
כאשר נשמע מבחוץ קול חב טה
עזה של התנגשות מכונית
במכונית.״ זאת בטח המכונית

הוא בין האישים הבודדים במדינה שעב־
^ 711ך !!11 | 1
רו את חוויית ההתפטרות מהממשלה

\| 1 1111
מרצון, וזאת כאשר התפטר מתפקידו כשר־ההסברה בממשלת יצחק
רביו. יריב הגיע לכנס היסוד של ש״י והתיישב ליד מאיר עמית,
אשר יום קודם לכן הצטרף למועדון השרים המתפטרים, כאשר
הגיש את התפטרותו מממשלת מנחם בגין. כשנשאל יריב על מה
דיבר עם עמית, השיב :״החלפנו חוויות איך להתפטר מהממשלה.״

העולם הזה 2142

״אונ 11״ 0
ע 1אין
סיבו 1ג 1
קו לי!״
1 שלי,״ נבהל עמיאל ,״דפקו לי
אותה.״ הרגיע אותו יו״ר מח לקת
הכדורסל של הפועל תל-
(״פינייה״)
אביב, פנחס
להב נ ״תירגע, זה יכול להיות
הרבה יותר גרוע.״ ״מה
כבר יכול להיות יותר גרוע?״
תמה עמיאל .״שדפקו את המכונית
שלי,״ השיב לו פינייה.
! 9ראשי שינוי וקבוצת-
עמית, שהתפלגו מד״ש, הת-

סגן שר-האוצר, יחזקאל
פלומין, לבין סגן שר־האוצר
הבריטי, יואל כרנט, החליפו
השניים עצות כיצד לעמוד
בפני לחצים של קבוצות המבקשות
הקלה במיסים. ברנט,
שהוא יהודי, סיפר כי הדיי נים
היהודיים באנגליה פנו
אליו וביקשו הקלה במיסים.
טענתם :״זה לא ישנה לכלכלה
הבריטית מאחר ואנחנו

א|מרים

ש אין לי

13*0
יוי ליו

11111

מועמד הליכוד לעיריית ירושלים, גייס לעזרתו צוות של מיקצוענים כדי
י 1י 1 1 \ 1 9 1111111
שיכינו לו את מערכת הפירסום. יועציו של מצא, ביניהם נתן ברון, מי
1 1111111
שהיה ראש צוות הבחירות של ראש עיריית תל־אביב שלמה (״צ׳יצ״׳) להט בבחירות שעברו, הוציאו
מודעה לעיתונים ולרחובות המראה את דמותו של מצא ולידה הכותרת :״אומרים שאין סיכוי נגד
קולק.״ לאחר שהמודעה כבר הודפסה, ראתה אותה סיגל, בתו בת ה״ 11 של מצא, ואמרה :״המודעה
לא טובה, היא פונה לשכל של האנשים ולא לרגש שלהם.״ סיגל הציעה להוסיף מילה אחת למודעה
ולכתוב :״אומרים שאין ל י סיכוי נגד קולק.״ מצא קיבל את הצעתה והורה להדפיס מודעות חדשות.

6 70861 8 111ס
• 1 0 1 1 1 1 1 8 1 6 ? 6 1 1 1 1 6 111161

פסוקי ה שבוע

אסתר מיווא

אשת״חברה לשעבר ועובדת מישרד-
חחינון היתה בין באות בנס הייסוד
של המיפלגה החדשה ש״י, אולם בעוד כל הבאים לא נמנעו
מלהראות עצמם, הסתירה מילוא את פניה במגיפה, אותה הביאה
עימה, בכל פעם שצלם התקרב אליה. התלוצץ על כך אחד מהפעילים
של ש״י :״או שמילוא מתביישת שהיא איתנו, או שהיא פוחדת
מהבוס שלה, שר החינוך והתרבות המפד״לי, זבולון המר״.

לבטו הרבה לפני שהחליטו על
השם החדש של מיפלגתם. הם
לא הסתפקו בהצעות שהועלו
בקרב חברי תנועתם, וערכו
מישאל בין אישים שונים. ח״כ
אמנון רובינשטיין פנה למשורר
חיים חפר, שהמליץ
בפניו על השם ש״י. אבל את
אותה הצעה עצמה הביא גם
מאיר עמית, שקיבלה מ-
הפיזמונאי דירי מנוסי.
9 :לבעל הסטיקייה גא־כנספח

חקק, שצורף
עצמאי למישלחת חד״ש לפסטיבל
הנוער הדמוקרטי בקובה,
היה סיפור שאותו לא
העז לספר בעת שרואיין על
רשמי ביקורו בתוכנית הטלוויזיה
עלי כותרת. בדרך ל קובה
שהתה המישלחת בבולגריה.
גאזי יצא לבלות בסופיה
עם איש רק״זז, שהוא מורה
בכפר-יאסיף. האיש הפליג ב אוזני
גאזי בשבחי הסוציאליזם
בבולגריה, עד שהטפותיו
נמאסו לגאזי. לקח אותו גאזי
לאחד הבארים ואמר לו :״בוא
ואראה לו מה זה סוציאליזם.״
הוא לחש כמה מילים לבארמן
וניפנף בפניו בכמה שטרות
ירוקים. תוך דקות ספורות הגיעו
שתי נערות, שהיו מוכנות
לארח את האורחים מישראל
אירוח אינטימי. השתיים לקחו
את גאזי וחברו לשני חדרים
סמוכים, שם המחישו להם מה
זאת אהבה סוציאליסטית. גאזי
הנלהב לא פסק לצעוק כל
הזמן, כדי שהדברים יגיעו גם
לאוזני חברו הערבי :״יעיש
רק״ח!״ (יחי רק״ח!) ו״אחווה
יהודית־ערבית !״ הסיסמה ה-
שיגרתית בהפגנות רק״וז בארץ.

בדיונים שנערכו בין
העולם הזה 2142

ציבור קטן.״ באותו נימוק פנו
אליו גם הרבנים האנגליים.
לשוחטים היהודים באנגליה
היה נימוק אחר :״אנחנו הצל נו
את הכלכלה הבריטית ולכן
מגיע לנו.״ כששאל אותם ברנט
כיצד הצילו את הכלכלה הב ריטית,
השיבו :״אם לא אנחנו
אז כל אנגליה היתד, היום
מלאה בתרנגולות.״
91 אגב, מכבי תל־אביב
רוצה לאמץ את ברנט כקמיע
שלה. ביום בו הגיע ברנט
לארץ גברה נבחרת הכדורסל
של מכבי תל־אביב על נבחרת
ד,וושינגטון בולטס האמריקאית
וביום צאתו של ברנט
מהארץ גברה נבחרת הכדורגל
של מכבי תל-אביב על קבוצת
הכדורגל הבלגית אנדרליכט.
׳ 9השחקן יוסי ידין,
אחיו של סגן ראש־הממשלה,
ייגאל ידין, סיפר השבוע כי
הוא אשם שברונו קרייסקי
הוא קאנצלר אוסטריה .״כש ד,יו
הבחירות באוסטריה, אני
הייתי בווי׳נה ושיחקתי בכנר
על הגג ובזורבה. פנו אלי
להופיע בשביל קרייסקי והסכמתי,
משום שהוא יהודי.״ אולם
ידין הוסיף, כי ״כבר אז,
כשפגשתי אותו, הרגשתי כי
הוא מתנכר ליהדותו.״
! 9אגב, בכל מקום בו
נמצא ידין הוא מוכן לשוחח
על פוליטיקה, אבל בתנאי
אחד :״שלא תשאלו אותי על

! 9יורשו של צחי במיש־טרה,
סגן-ניצב ברוך לשם,
קיבל לידיו תיק עב־כרם ובו
פרטים על אחד מעצורי כנופיית
מע״צ המפורסמת. לשם
קיבל חומר על חיים בדים,

של ח״כ טיבה חריש בגבעתיים,
נכח גם ירון. כן היה
במסיבה עוד חבר־כנסת שהתגייס
למערכת הבחירות של
ירון, עדי אמוראי. כשנשאל
ירון לשם מה הוא צריך
שני תותחים כל כך כבדים,
כשני חברי-הכנסת, כדי ש יעזרו
לו בבחירות, השיב :
״היחסים ביני לבין עדי אמוראי
הם לא תמיד על אוטוסטרדה.״

ראש־הממשלה מג־חם
בגין, על ועידת קמפ-
דייוויד :
לוקס.״

״זהו

מעצר

שר־הקליטה דויד

לוי, אל ממלא־מקום ראש־ה־ממשלה,
ייגאל ידין, ושר-ה־תחבורה
לשעבר, מאיר עמית,
בעת ישיבת הממשלה שדנה
בשביתת המורים :״אדונים
נכבדים, מלבד העקרונות היפים
שאותם השמעתם יש גם
סני־אדם, והשאלה היא מה
יהיה עם בני־האדם?״

• ח״ב דויד

גולומב

על מיפלגתו החדשה, ש״י, ובהתייחסו
לידין :״אצלנו, כש אומרים
יושב-ראש מזכירות,
לא מנפחים את החזה ולא
תוקעים בחצוצרות.״

• יושב ראש מיפלגת־

העבודה שימן ןון פרס, בדיווח
על סיוריו ברחבי הארץ
:״הפסיקו לצעוק לי, לד
הביתה׳ ו׳בגין לשילטון׳ וגם
זאת התקדמות.״

המגבית״היהודית
לאחרונה הוציאה
המאוחדת בארצות״הברית חוברת הסברה
על האישים החדשים בממשלת״ישראל. המוציאים לאור של החוברת
שיבצו בה את תמונות כל השרים והוסיפו כמה מילות הסבר
עליהן, כשהם בוחרים תמונה של שר״הפנים הד״ר יוסף בורג
מלפני כ־ 30 שנה. אולם בכותרת של בורג נפלה שגיאה מעניינת :
״ד״ר יוסף בורג, שר הפנים (כולל המדיניות 1 0 0 1
כוונת הכותבים היתה, כמובן: כולל מישטרה 0 £ 1 0 1

יוסר בורג

שהיה מראשי הכנופיה והדובר
שלה, או כפי שהוא כונה על-
ידי חברי מע״צ ״מספר הסיפורים״
.על בוים הוטל התפקיד
לעקוב אחרי כל הפיר־סומים
בעיתונים הקשורים במעשי
מע״צ, ולהדליף סיפורים
כוזבים לעיתונאים כדי
להטעות את המישטרה. הגיב
על כך לשם :״יש הרבה מה
ללמוד מהבחור.״
91 כשהבחין מועמד המערך
לראשות עיריית גבעתיים,
יצחק ירון, בתמונת־בחירות

של יריבו, ראש העיר קו כ ה
קרייזמן, על רקע בתי גבעתיים
כשהוא צופה על רמת־גן,
הוא נזכר כי קרייזמן הבטיח
בבחירות שעברו כי ייאבק
למען איחוד שתי הערים ויתמודד
על תפקיד ראש העיר
המאוחדת. אמר ירון :״זה מז כיר
לי את הסיפור על רב
ששתי עיירות רבו עליו —
כל אחת רצתה שהוא יהיה
הרב של העיירה האחרת.״
! 9אגב, במסיבה שנערכה
ביום השישי האחרון בביתו

קברניט ״אל-על״

אורי יפה :״המצב הכלכלי
בארץ מחמיר והולך. בזמן האחרון
כבר איני יכול לגמור את
השנה במשכורת של חודש
אחד.״

העיתונאית סילכי

ח״כ מאיר וילנר,

קשת, על ייגאל ידין :״הוא
האתנחתא הקומית הלאומית
באמצע צרותינו.״
לנשיא מונגוליה, יו צדנבל,
לאחר שזה אמר לו כי שמע
שהיהודים הם עם נבון :״יש
יהודים ויש יהודים.״

• הסופד בנימין גלאי,

על הסידרה שואה :״האמת
היא חמצן שאינו יפה לנשימה
חופשית אלא בפרופורציות
קצובות.״

• העיתונאי רזי גו־

טרמן, על רחוב אבן־גבירול
בתל-אביב, שבו נפתחו לאחרונה
חנויות רבות לגלידה:
״רחוב אבן־גלידות.״

איך ב 1ד ק דן בך אמ1ץ א המדרכות נקיות
!במה נכשל המורה של ט1מי לפיד?
! 9בערב ראיונות שהוקדש
לשביתת המורים, שאל השבוע
המראיין איתן דנציג
את ד״ר שלום לוין, יו״ר
הסתדרות המורים, מה דעתו
על מה שאמר העיתונאי יוסף
(״טומי״) לפיד בתוכנית הטלוויזיה
עלי כותרת, שהמורים
ניכשלו. ענה לוין :״אני
בטוח שמורה אחד נכשל, המורה
שלי.״
11 במיסגרת מערכת הבחירות
לראשות עיריית תל-
אביב ערך שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט חוג־בית במועדון של
רפי שאולי. בין המשתתפים
היה דן כן־אמוץ. כש נשאל
מדוע הוא הולך יחף,
ענה דן :״כדי להוכיח לסוחרים
של תל־אביב שצ׳יצ׳
צדק כאשר העביר את חוק
ניקוי המדרכות. רק מי שהולך
יחף מבין כמה חשוב שהמד־רכה
תהיה נקיה.״
) 9החודש האחרון היה
הקשה ביותר בחייו של ראש
עיריית רחובות, ח״כ שמואל
רכטמן. מישפט השוחד הגדול
שלו, שבגינו הוסרה חסינותו,
החל בבית־המישפט המחוזי
בתל-אביב. ואם לא די
בכך נפגעה בתו של רכטמן,
עדה שוורץ, בתאונת-דרכים
קשה, כתפה נשברה והיא
עדיין מאושפזת בבית־החולים.
91 המקום היחיד בארץ
(כולל השטחים המוחזקים) ,שבו
אין קולטים את שידורי
גלי־צה״ל הוא אילת. הסיבה —
העדר מגבר מתאים באיזור,
שיאפשר לתושבי אילת והמבקרים
בה לקלוט את שידורי
התחנה הצבאית (וזאת אחרי
שאפילו לתושבי אופירה נמצא
סידור מתאים לקליטת גלי־צה״ל)
.חבר מועצת עיריית
אילת, מוגי מלצר, פנה בעניין
זה אל שר-הביטחון עזר
וייצמן, כאשר פגש אותו לפני
יציאתו לוועידת קמפ־דיי-
וויד. למרות שהיה טרוד בוודאי
בדאגות אחרות הבטיח

נער השעשועים של ברלין־המערבית ומלך
| 111 111111 מועדוני־הלילה שם, ממשיך בתחביבו
בשחקן קולנוע לעת מצוא. שימעון, שבבר הופיע בעבר מיספר
פעמים לצידו של שחקן סרטי הגנגסטרים הצרפתי אדי קונסטנטין,
חזר והופיע לאחרונה עם השחקן הצרפתי הקשיש בסרט. לאחרונה
אירח שימעון עדן במועדוניו את המישלחת הישראלית לאולימפיאדת
השחייה בברלין. הוצאות האירוח היו על חשבונו של שימעון עדן.

וייצמן לטפל בעניין בהקדם
״מיד אחרי שנשיג את הש לום.״

מלכת היופי של ישראל,
דורית ילינק, זכתה
לתשואות נלהבות של למעלה
מ־ 250 אלף צופים, במירוץ
המכוניות הגדול גרנד פרי במוחה,
איטליה, שעה שחלפה

פטר סון, שמצא כעבור כמד,
דקות את מותו במירוץ.
91 השחקן אי לי גדר
ליצקי צריך לענות בימים
אלד, על שאלות שמפנים אליו
נערים ונערות בני ,12 בנושאי
ארכיטקטורה דווקא. אילי, ש בנוסף
על הגשת תוכניתו ציפורי
לילה בגלי צה״ל, מנחה
תוכנית מדעית בטלוויזיה ה לימודית
בשם מדע פופולרי,
הינחה תוכנית שהיתה מוק דשת
לארכיטקטורה ותיכנון
ערים. הצופים הצעירים חשבו
בטעות כי הוא מהנדס. אילי,
שנהנה מאד מתשומת־הלב של
הצעירים, טען כי על אף שגילם
בעבר תפקידים גדולים בתיאטרון,
לא זכה מעולם בת-
שומת־לב כזו.
91 השחקן דליק וולו־ניץ,
שהשתתף בסרט הטלוויזיה
חירבת חיזעה ומשמש
כיום אחד המנחים בטלוויזיה
הלימודית, במגאזין לנוער זהו
זה, פנה מעל המסך הקטן לצופים
הצעירים וביקש מהם שיציעו
לו שם עיברי טהור במקום
וולוניץ. הוא קיבל מאות
גלויות עם הצעות. אחת מהן
היתד ,״דליק ׳המדליק׳.״ צופה
צ׳רקסית צעירה הציעה לו לאמץ
את שמה — ברקן. כמו
כן קיבל בקשות, שלא יחליף
את שמו וישאיר אותו כמות
שהוא. אך דליק איתן בדעתו
להחליף את שם המישפחה.
על השם החדש יבשר בקרוב
מעל מסך הטלוויזיה.
91 אשת־החברה החיפאית
ציונה גסט מוכיחה, כי היא

לי, תצטרף אליו אחרי שתמצא
בייבי־סיטר לשני כלביהם.
בתו של קוק, ב קי, שסיימה
את שירותה הצבאי, תלמד ב־קולג׳
אמריקאי. בתו הבכירה,
אפתי, לומדת באוניברסיטה
העיברית בירושלים.
! 9מי שחשב שבימאי־סר־טים
ישראלי יכול להתפרנס
בכבוד מעשיית סרטים בלבד,
טעה. לא כך הדבר עם הבימאי
יצחק (צפל) ישורון שסירטו
האחרון לטלוויזיה הישראלית,
קובי ומאלי, זכה בתישבחות
רבות ואפילו נשלח לתחרות
פרם איטליה. צפל מתפרנס
כבר כשישה חדשים משיווק
שיש מיוון. את השיש שהוא
מביא הוא מוכר למיפעלים ול-
בתי־חרושת בארץ .״זו הדרך
היחידה לבימאי קולנוע להתפרנס
וגם לעשות סרטים,״ טוען
צפל.
! 9יחד עם קבוצת הכדורסל
המקצוענית מוושינגטון, ה־בולטס
הגיע ארצה הפיזמונאי
והשדרן עמוס אטינגי, ה שוהה
בוושינגטון כנספח לרעייתו
תמר אבידר, המכהנת
כנספחת לענייני נשים בשגרירות
ישראל שם. אטינגר, ש הוא
אוהד מושבע של הקבוצה,
בא להכין סרט על ביקורם
של הבולטם בישראל עבור
תחנת טלוויזיה אמריקאית.
! 9הזמרת סוזי מילר,
שהיתה בשעתו בלהקת האחים
והאחיות, ובילתה בסיור פרטי
באיי יוון עם בעלה, נקלעה
באחד הערבים למועדון־לילה
באחד האיים. כמה ישראלים

על פניהם ביחד עם אלוף אירופה
דרק דיליי, שהסיע
במירוץ מכונית של טיסו. דורית
היתד, האשד, היחידה שנמנתה
על צוותות המירוץ שנטלה
חלק במירוץ רב מוניטין
זה. היא צעדה ביחד עם הצוותות,
הספיקה עוד להחליף דברים
עם אלוף העולם, רוני

צייר התפאורות הישראלי הנודע, מציג

בפני שרה דולדוול, המנצחת והמוסיקאית
1׳ 1111 111 הידועה מבוסטון, את הדגם שהבין בשבילה לתפאורה עבור אופרה
חדשה שהיא מביימת עתה בעיר מולדתה ״הנזל וגרטל״ ,על״פי
סיפור הילדים המפורסם. שרה קולדוול הביאה עימה לביקורה
החטוף בן שלושה הימים בארץ את אמה בת השמונים, הרתו־קה
לביסא גלגלים, בדי שתסייר במקומות הקדושים לנצרות.

נאה דורשת גם נאה מקיימת.
ציונה, שהיא אשת־עסקים מצ ליחה,
מפנה באחרונה את כל
מירצה לתנועת שלום עכשיו.
בביתה הענקי שעל הכרמל
מתקיימות ישיבות התנועה, ובעלה.
אריה גסט, שהוא מנהל
חברת־ספנות, עונה לטלפון
:״שלום עכשיו,״ באופן אוטומטי.
בעוד הבעל אינו פעיל,
משתפת פעולה עם ציונה
בתה, סיגלית, המכונה סיסי,
בת ה־ ,22 היא סטודנטית באוניברסיטת
חיפה.
^ 1י * ^3י 1י !1בובב הצגת הילדים ״ארך־ברך־זוטא״ ,השתתף עם ייתר שחקני ההצגה
\ !1#1 11 11 בהצגת־בבורה שנערבה בפני קהל בלתי־שיגרתי, שהיה מורבג מ־ 600 נערים
מפגרים ממוסדות החינוך של אקי״ם ברחבי הארץ. היה זה ניסיון ראשון במינו, שנעשה ביוזמת האגודה
לקידום תרבות ואמנות, אשר בראשה עומדת השחקנית ובמאית תיאטרון הילדים, אורנה פורת,
להביא נוער מפגר לחזות בהצגת תיאטרון .״זה היה קהל בלתי רגיל,״ הודה אליאס בתום
ההצגה, אחרי שנפגש אישית עם במה מהנערים ,״הלוואי שגם להבא יגיבו הצופים במוהם.״

) 9מי שהיה שר־החוץ של
האצ״ל, הילל קיק, שכונה
בשעתו בארה״ב בשם פיטר
כרגסון, מבלה את חופשת-
הקיץ שלו במלון הייד פארק
בניו־יורק. אשתו הצעירה, ני
שנוכחו
במקום סיפרו לבעל
המועדון שסהי היא זמרת מ ישראל,
והם היו רוצים שהיא
תוזמן להופיע במועדון. בעל
המקום נעתר לבקשתם והזמין
את סוזיי להופיע בתוכנית שירים
מאולתרת.
! 9ביום הרביעי בשבוע
שעבר נערך כינוס במלון שר־תון
בתל־אביב, כשבתוכנית ה-
אמנותית הופיע הבדרן מייק
בורשטיין. אך מייק דחה את
הופעתו לשעה מאוחרת, עד
שתמה הקרנת שואה בטלוויז יה
.״אינני יכול לבדר אנשים
כאשר בטלוויזיה מראים סרט
כמו שואה,״ הסביר בורשטיין.
ואומנם כולם חיכו לו בסבל נות,
ועם תום ההקרנה הגיש
מייק את תוכניתו.
העולם הזה 2142

) ) 11 *1111

ב111111

מדנה היוני אנסה מ יס י ו נר
מולן דיטריר מקבלת 2.2מיליון ליום

מו ח מו עלי
הוא קאסיוס קליי, במסיבת
כתבי־איגרוף, ערב תחרות ה־איגרוף
שלו נגד ליאון
ספינקס, בפיטפוט הראוותני
הרגיל שלו, כשהוא לבוש
בגדי איגרוף. לאחר מסיבת
העיתונאים ערן קליי מסיבה
מיוחדת אחרת לעיתונאי־קול־נוע,
אליה הביא גם את אשתו
(איתו בתמונה) .קליי סיפר
כי אחרי הקרב יתחיל בהס־רטת
סרט חדש, שיספר על
עבד כושי שנלחם בדרום, ב־מילחמת
האזרחים האמרי קאית,
וכי במאי הסרט יהיה
יאן קאדר. בצניעות האופיינית
לו, לא יכול היה קליי
שלא להתרברב, למרות שבנד
סיבת־עיתונאים זו הוא השתדל
לבנות לעצמו דמות
שקטה וסולידית. לכן לבש
חליפה, ואמר :״אני אהיה
קלארק גייבל השחור.״

ג׳ויס מקקינ׳

האנגליה, מלכת־היופי העולמית
לשעבר, תועמד לדין באשמת
אונס וחטיפה של מיסיונר
מורמוני שהתלונן ואף
ספק הוכחות לבולשת.

נכדו של

¥111*1411
ע -1 1
אן, הוצג לפני כמה ימים
בפני הציבור והעיתונות הבלגית.
הצגה זו לפני העיתונות
הולידה שמועה, כי בודואן עומד
להכתיר את פיליפ, שעתה
מלאו לו ,18 כיורשו, מאחר
ואין לו יורשים אחרים. פיליפ
הוא בנם של פאולה,
בתו של המלך הבלגי, ובעלה
אלברטו. על־פי !החוקה הבלגית
לא יכול להיבחר כמלך
מי שגילו פחות מ־ .18 פיליפ
מתואר כנער שקט האוהב
ספורט ומישחקי מחשבה.

מלן

הבלגים בידו־

עומר ש ריו
שבשנים האחרונות הזדקן עד
כימעט ללא היכר, ממשיך
להיחשב כאחד הגברים המבוקשים
בעולם הקולנוע. כמובן
שאחרי כל !הופעה ציבורית
שלו נפוצים סיפורי רכילות
רבים, ולכל מקום אליו ׳הוא
הולך מלווים אותו צלמים
ורכילאים. לאחרונה נראה
שריף, הידוע כלהוט אחרי
נשים ואחרי בילויים סוערים
במועדוני־לילה, כמה פעמים
בחברת אותה צעירה. המלווה
הקבועה שלו, בל אוג׳ייר,
היא שחקנית צרפתיה, שהגי עה
לניו־יורק כדי להימצא
בחברתו. השניים נראים כאן
כשהם רוקדים במועדון־לילה
ניו־יורקי.

העולם הזה 2142

מולן דימויו

החליטה לחזור לסרטים כשהיא
בת .77 כששאלו את
דיטריך מדוע החליטה לפתע
לחזור ולשחק, השיבה :״זה
או מאהבה לקולנוע או מ האהבה
לכסף — תחליטו
דיט ואומנם,
אתם.״
מקבלת שכר של 00,000
לירות ליום הסרטה. ו
מגלמת תפקיד של ברו
קשישה, המנהלת מועדון־
לה אליו באים רק ג׳יגול
אגב, מפיקי הסרט חידשו
הביטוח לרגליה של דיטו

אוירה בינל או מית
תת יר תיוחדלתקופתהרצה
(לא כולל חג)

185

ל יי לינה וארוחת סקר ליחיד בחדר זוו.י >לא כזרל ח.ע ם).

מ1וג אוויר מלא * מסעדה גריל
* מילק באר * בריכת שחייה
הז מנות בטלפון 5176־ 5177 — 059־ ,059 או ת.ד , 27 .אי ל ת

מדוע האמיוו מחירי ההודים?
עורך מדור זה, יגאל לביב, נמצא בחופשה שתימשך כמה שבועות.
במקומו עורך את המדור דוב ארמוני.

ספק רב אם עקרות-חבית המבקשות
לקנות בשר תרנגולי הודו, ונדהמות כאשר
תובעים מהן 100ל״י לק״ג חזה הודו,
יודעות כי הן חייבות תודה על מחיר
גבוה זה למי ששימש בשעתו שר המיס-
חר והתעשייה, ח״כ המערך חיים בר־

הוקיסצוניקים תחרים הסתה
המהפך הפוליטי שהתחולל במדינה
והמאבקים הפנימיים במיפלגת העבודה
גרמו לתסיסה בתנועה הקיבוצית. רבים
מחברי הקיבוצים הבינו בי אם ברצונם
ליטול חלק בעיצוב פני המדינה על פי
השקפותיהם, אינם יכולים עוד להסתגר
בקיבוציהם. אולם לפני היציאה לפעי לות
בחוץ יש לערוך בדק־בית פנימי.
אחת מהתוצאות המיידיות של בדק-
בית זה היא קריאתם הביתה ובדחיפות
של רבים משליחי התנועה. הראשון שנקרא
לשוב הביתה הוא אהרון ידליו,
שר־החינוך לשעבר. ידלין, שהוא כיום
ח״ב מן השורה ,״דאג״ לכך שחבריו ב-
קיבוץ חצרים יעמדו על כך שעליו לשוב
למשק.
מבוקשים אחרים הנתבעים לחזור ה ביתה
חם יהודה רותם, מנכ״ל צי״ם,
שהוא חבר קיבוץ שדות־ים, ומשה
אולניק, חבר קיבוץ רביבים, המשרת
את התנועה בבנק־הפועלים. כיום, אחרי
שנתרוקן תפקידו של האחרון מתוכן,
ודאי שיקשה עליו למצוא סיבה סבירה
מדוע לא ישוב לביתו.
״שליח״ אחר שחבריו למשק רוצים
לראותו במהרה ביניהם הוא עקיבא
אייגר, חבר קיבוץ נצר״סירני, שהוא
מנהל המכון האפרו־אסיאתי של ההסתדרות.
אם בתקופת הזוהר של יחסי

ארך בחור שינה
]תעני סעד
אחד מן ההישגים הבולטים בהם מתגאה
אגודת־ישראל, עקב הסכמתה לשותפות
קואליציונית עם הליכוד, הוא הטיפול
אותו מקבלים בחורי הישיבות מאז
המהפך. טיפול זה כרוך בשיחרור מן ה־צבא,
בקבלת סיוע בצורת חנויות למכירת
מוצרים זולים, ועוד.
עתה, בפרוס הבחירות המוניציפאליות,
התייצב הרב יהודה מאיר אברמוביץ׳
בחזית מאוחדת עם אנשי המפד״ל
בתל-אביב לבחירות. בכדי לחזק את זי״

ישראל עם העולם השלישי תמהו רבים
אם יש צורך במכון ובנסיעותיו הרבות
של מנהלו סביב העולם, היום ודאי שלא
ברור לאנשי נצר״סירני מה עושה אייגר
בחוץ. אנשי הקיבוץ מספרים, כי בשעתו,
כששמעה גולדה מאיר שעקיבא אייגר
הוא עדיין מנהל המכון, אמרה :״חוץ
מטיטו ביוגוסלביה ופינחס איילון בחו לון,
עקיבא הוא אחרון המוהיקנים של
שנות החמישים.״ עתה מחפשים מועמד
אחר לתפקידו.
האירועים הטראגיים בחברת התעופה

מדהיר מחיר

בעיטה

ישראל אייכנוואלד
נדרש קיבוץ
״כימאוויר״ חשפו בפני הציבור קיבוצניק
נוסף שחבריו מבקשים לראותו במשק.
זהו ישראל איפמואלד, איש קיבוץ
תל־עמל, השוהה כבר שנים רבות בשלי חות
התנועה מחוץ למשק. איכנוואלד,
מנכ״ל ״כימאוויר״ ,זכה בתנועה הקיבו צית
לשם־חיבה מקאברי ״ג׳ק המרסק״
וכנראה שיופעל עליו עתה לחץ לחזור
לקיבוצו.
רשימת הקיבוצניקים שלא היו כבר
הרבה זמן בבית היא ארוכה. ביניהם
נמצא אהוד אבריאל, חבר קיבוץ
נאות־מרדכי, המשמש כשגריר נודד מטעם
שר־החוץ משה דיין > גיזבר ההסתדרות
ישראל קיסר, חביבו של ירוחם
משל, שהוא חבר קיבוץ עינת ; צבי
נוימרק, מנכ״ל מועצת הכותנה, שהוא
חבר קיבוץ עין־הנציב.
כמה מ״שליחי התנועה״ כבר רמזו, כי
אם יופעלו עליהם לחצים לחזור הביתה,
הם עלולים להחליף כתובת.

מיסחר
כ שס ישראל
הרב אברמוביץ
נזקק בחירות
קת הבוחרים הדתיים לרשימתו, הצליח
לאחרונה הרב אברמוביץ׳ ,שהוא גם סגן
יו״ר הכנסת וגם סגן ראש עיריית תל-
אביב, לקבל עבור אלף בחורי ישיבה אישור
של נתמכי־סעד. תוקף ההכרה במעמד
החדש של בחור״ישיבה כנזקק יחול
החל מחודש אוקטובר השנה, כך שכבר
לקראת החגים יתנו בחורי הישיבות ממעמדם
החדש ואילו סגן ראש עיריית
תל־אביב יוכל לזקוף הישג זה לזכותו
בבחירות בחודש נובמבר.

חיים כר־לב

מה עושה תעשיין ישראלי הנמצא בתערוכה
בינלאומית בחו״ל ומגלה לפתע
מול עיניו שלט המכריז על הצגת תוצרת
ישראל ז כמובן שהוא סקרן לדעת מי
מחבריו מציג בתערוכה, וניגש לברר זאת.
הוא עלול לגלות דברים תמוהים ביותר.
זה מה שקרה לחיים רוזן, אחד
מגדולי היהלומנים בארץ, שאינו זוכה
דווקא לאהדת ציבור היהלומנים נוכח
מאמציו להביא ליחסים תקינים בין שיל־טונות
מס-הכנסה לבין היהלומנים. רוזן
שהה לאחרונה בתערוכה שהתקיימה ב־ז׳נבה
שבשוויץ, וגילה שם שלט המכריז
על מכירת יהלומים מישראל. כאשר ניגש
לדוכן גילה, כי יהודי מקומי שכר
שטח בתערוכה ואיפשר לכמה יצרנים
למכור את תוצרתם במקום. בסמוך ליהלומים
מישראל נמכרה תחת דגל ישראל
גם מכונה לחיתוך יהלומים מתו-

פרשה תמוהה ביותר מתרחשת בעצם
הימים האלה בתעשייה האווירית לוד.
מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית,
שמואל קישלס, שנגדו תלוי ועומד
כתב״אישום בגין קבלת שוחד ממנכ״ל
״וימפי״ ,אלי טיסונה, לא רק שלא
הושעה מעבודתו בתעשייה האווירית
אלא אף זכה לקידום משמעותי.
קישלס, המתמודד בימים אלה על כהונת
ראש עיריית לוד מטעם מיפלגת העבודה,
מונה לתפקיד יו״ר המחלקה לטיפול
באישים רמי-מעלה הבאים לביקורים
רשמיים בתעשייה האווירית. לרשות
מחלקה זו עומדים 8מכוניות ו 11-נה גים.
מאחר ושליטתו של קישלס בשפות
זרות, כמו אנגלית, צרפתית וגרמנית, אינה
מושלמת, תוהים חבריו באיזו שפה
יארח את אורחי התעשייה האווירית מ-
חוץ־לארץ.
אנשי הליכוד בתעשייה האווירית תבעו
לפקוח עין על צי המכוניות שהועמד
לרשותו של קישלס, כדי שלא ינוצלו למערכת
הבחירות לרשויות המקומיות.
נראה שהנהלת התעשייה האווירית העדיפה
לקנות את השקט במיפעל על־ידי
מתן תפקיד בכיר לקישלס, שהוא מזכיר
ועד העובדים, ונחשב כ״איש החזק״ בתעשייה
האווירית.

דרור לגאון
מסתבר כי כאשר רשמה הבורסה הלונדונית
למיסחר בחומרי־גלם את שמו
של בני גאון ברשימה השחורה, ביגלל
ביטול הזמנת קפה שנעשתה מטעם חברת
״כור סחר־חוץ״ ,היא עשתה לו עוול.
גאון, שהוא נציג ״כור סחר־חוץ אירופה״,
מזוהה כמנכ״ל החברה כולה. אולם
עיסקת הזמנת הקפה עבור חברת ״עטרה״
הישראלית (״העולם הזה״ )2139
נעשתה ובוטלה בידי חברת ״כור סחר־חוץ
אסיה״ ,שמנהלה הוא נתן דרור.
צרת אנגליה. כאשר פתח רוזן בשיחה עם
מוכר המכונה, הסתבר לו כי תמורת תשלום
של 5,000 דולאר קיבל האיש זכות
למכור את תוצרתו תחת שם ישראל.
כשחזר רוזן ארצה התברר לו שמישרד
התעשייה נתן להתאחדות היהלומנים
תמריץ מיוחד לעידוד השתתפות בתערוכה.
רוזן, שכעסו הרקיע שחקים, מיהר
לפנות לשר התעשייה והמיסחר ולמבקר
המדינה. משני המקומות הובטח לו לחקור
ולבדוק מי קיבל את הכסף עבור
המיסחר בשם ישראל. יש הטוענים, שעלולה
לפרוץ סערה חדשה בענף היחלומנות.

הסיפור שהיה כך היה. כאשר החלו
מחירי בשר הבקר לעלות מעלה מעלה,
גילו עקרות־הבית הישראליות את בשר
תרנגולי ההודו. מחירו של זה היה זול
יחסית וטעמו מעודן. אלפי מושבניקים
ועשרות קיבוצים החלו, בעידוד מישרד-
החקלאות, להקים בתי-גידול להודים.
כמו כל דבר המתגלה במשק הישראלי
כאטרקטיבי, מיהרו רבים לקפוץ על עגלת
גידול ההודיים מתוך תקווה לעשות
כסף קל תוך תקופה קצרה. ואכן, תוך
זמן קצר ביותר הוצף השוק הישראלי
בבשר הודו, והמגדלים עמדו על סף הפסדים
כבדים בשל עליית ההיצע על הביקוש.
כאן נכנס לתמונה מישרד המיסחר
והתעשייה בראשותו של חיים בר-לב,
שהחל מעודד הקמת מיפעלים לעיבוד
בשר״הודו.
במיסגרת זו הוקם מיפעל ענק בקריית
מלאכי בשם ״הוד אווז״ ; מיפעל ״זוגול-
בק״ בנהריה הרחיב את ייצורו ומיפע-
לים נוספים קטנים יותר התפתחו. כך
נמצאה מיסגרת שקלטה את עודפי ההיצע
של בשר ההודו. עוד באותה תקופה
הזהירו פקידים במישרד המיסחר והתעשייה
מפני הרחבה בלתי מבוקרת של
המיפעלים לעיבוד בשר תרנגולי ההודו,
אולם השר דחה את טענותיהם. זמן קצר
הוא יכול היה אף להתפאר בהחלטתו,
שכן שווקי השוק האירופי המשותף הזמיני
כמויות הולכות וגדלות של בשר
הודו במחירים ריווחיים ביותר.
אלא שלפתע בא המשבר. מחלה קשה
פקדה את לולי תרנגולי ההודו ורבבות
עופות מתו. המיפעלים החלו לחוש במחסור
ופתחו בתחרות על ההודיים שנותיי
אצל המגדלים. בעזרת מודעות ושי-
טות אחרות החלו לרכוש את ההודיים
ברגע בקיעתם מהביצה. למרות זאת אין
המיפעלים מצליחים עד היום לעבוד בתפוקה
מלאה.
התוצאה של מדיניות בר״לב: המיפ-
עלים מפסידים, הלוואות זולות מכספי
המדינה הופנו ליעדים לא נכונים, ואילו
עקרת-בית שאינה מוכנה לשלם 100ל״י
לק״ג חזה הודו מחפשת עתה תחליפים
זולים יותר.

חריקות
בב יט 1ח ״ה לא•*991י
למוסד לביטוח״לאומי יש דימוי של
מוסד יעיל ומסודר. כוחו של רפי
רוטר> מנכ״ל המוסד, רב, ומשום כך
אינו מהסס לגלות עצמאות ולפרסם את
דיעותיו ורעיונותיו ברבים, אפילו הם
עומדים בניגוד לדעת הממשלה. אולם
נראה כי גם במוסד זה קיימות חרי-
קות, ואם אין חן מגיעות לידיעת ה-
ציבור הרי זה משום שהן נועדו לגניזה.
• במיסגרת סקר פנימי שנערך ב-
מוסד נמצא כי ברשימת מקבלי קיצב-
אות-הילדים מצויים אלפי ״שגויים״.
שגוי פירושו שם שנכנס בטעות לרשימה.
הסקר מצאו כי ההוצאה עורכי המיותרת של שגויים אלה מסתכמת
בכ״ 200 מיליון לירות לשנה.
• הוצאה נוספת, משמעותית ביותר׳
היא קיצבת-הילדים המשולמת לילדיהם
של כאלפיים שליחים ישראליים
הנמצאים בחו״ל, לילדיהם של כ24-
אלף יורדים, וכן לעוד כמה אלפי ילדי
אקדמאים השוהים זמן ממושך בחו״ל.
• פרק אחר בדו״ח הפנימי מספר
על סכומים בהיקף של מיליוני ל״י,
שאותם משלם הביטוח״הלאומי לזוגות
הנמצאים בהליכי גירושין. להלכה אמור
הביטוח-הלאומי לגבות כספים אלה בגמר
ההליכים, לפי קביעת בית־חדין
הרבני. הדו״ח מגלה כי מתוך עשרות
מיליוני ל״י ששולמו לזוגות במצב זה
נגבו חזרה רק ס. 120/
• סקר נסיוני שנערך על-ידי ה-
ביטוח״הלאומי באיזורי רמלה וכפר•
סבא, לקראת העברת תשלום ההטבות
הסוציאליות לידי הביטוח־הלאומי, גילה
כי אלפי ״נזקקים״ המקבלים תמי־כת-סעד
ניתן להגדירם כמבוססים מבחינה
כלכלית ובחלקם אף אמידים. אם
אכן מייצג סקר זה את המצב בארץ
כולה, מעריכים כי בעתיד ניתן יחיה
לחסוך מיליוני ל״י מתקציב הרווחה
ע״י קביעה מחודשת של הנזקקים באמת

כמהפע מי ם
נ סי תלהסטרמהם־־
ולא הצלחת? ?

אנחנו נ חסל א ת הז׳ו7ף בו!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בביתר!
ר׳׳ג, מודיעין , 18 טל 6 .־ 5־ * 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עם? .481/75

ה שבוע

בהגרלת הפיס

חלום שיבול להפוך למציאות
פרס ראשון
לירות מיליון
סך כל הפרסים
2.000ו72ל
הערב גם החלום שלד יכול להפוך למציאות
מפעל הפיס

^ דדל׳>

מחשבי כיס לביה״ס

מבחר מחשבי-ביס מדעיים,
חצי-מדעיים ורגילים,
במחירי תחרות!
+פיתוח צבעוני
קודק — במעבדות קורק ;
אגפא — במעבדות אגפא.
* מבחר עשיר, בחנות המקצועית.
* מכירה, החלפה, קניה.
* צילומי פספורט בן מע !

פר ו ות
עכשיו כדאי לתקן ולשנות

אצל

בימי שלישי, סגור, כל היום !
אלכסנדר סירקין ,27 תל־אכיב

ושב תו
חי כ ה, ר חו בהח רוגן 31

לתו־סת מועדון חדשה
רח׳ הס ,5תל-אביב

ערב ע

רביעיית נגני גגאץ
מוצאי־שבת 23.9
בשעה 20.30

מזנון — מיזוג אוויר

מחפש עבודה?
פנו אל לישכות שירות התעסוקה במקומות מגוריכם ותמצאו
200,000 איש ואישה ונוער לשנה, פונים ולרובם ככולם מוצעת עבודה.
בלשכות התע סו ק ה הז מנו ת רבות לעובדים מ סוגי ם שונים וב מק צועות
רבים — אחת מהן ת ת אי ם לציפיות.

!!!•רות התעסוקה

בלשכות התע סו קהמקב לי ם ייעוץ, הכוונה להכשרה, להשתל מו ת או
להסבה מקצועית ולפי הצורך גם הדרכה בבחירת מקצוע או עי סו ק
מ ת אי ם.

ש יר ות התעס וקה

לשירותכם.
העולם הזה 2142

מ׳ שאינו לו מד מ שגיאותיו נגזר עליו
ל חזו ר עליהן שו ב ו שו ב

חבירדו

^ דון־ ז׳ו אן הקשיש חוזר אל המקומות
1 1שבהם חגג את הניצחונות הארוטיים
הגדולים של נעוריו. הפושע חוזר אל מקום
הפשע. המצביא הזקן שב ומבקר בשדות־הקרב,
שבהם רכש את תהילתו.

אמנון. רובינשטיין וחבריו חוזרים
לימים היפים שד תנועת״טי
נוי, מלפני ארבע שנים.

שנתיים וחצי כאילו נמחקו מן ההיסטוריה.
הכל מתחיל מחדש, במקום שבו
החל המסע הארוך אל תו! הלילה של ד״ש.

כאילו לא קרתה אלא תקלה
מצערת, שבאה עתה עד תיקונה.
היה פנצ׳ר, הגלגל הוחלף, והנסיעה
נמשכת.
שוב נשמעות הסיסמות הישנות, מן הימים
הראשונים. העקרונות הישנים, שהעלו
חלודה וכוסו בקורי-עכביש, זוכים עתה
בציחצוח, והנה הם נראים כמו חדשים.

ד״ש מת. יחי

צוות של האוניה ״טיטאניק״ :
״אין מה לעשות כקשר לקרחונים.
זה בידי אלוהים. אז כואו ונדאג
שהאוניה תהיה נקייה, ושלא יהיו
כה עכברים.״

כלכלית. מבחינת המעמד החברתי והעסקים
היומיומיים, הם היו מסודרים.
המריצה אותם הדאגה לשלום הכלל. הם
חרדו לגורל המדינה. יום־ד,כיפורים שיכנע
אותם שמשהו אינו כשורה. היד, איכפת
להם. הם נחלצו למיבצע של תיקון ושינוי.

זה היה יפה. אולי יותר מדי
יפה. זה היה כל-כך יפה, עד שהתנועה
החדשה כאילו הכריזה :
״אנחנו יפים: תראו כמה שאנחנו
יפים :״

ך* טענה העיקרית של התנועה החד־
1 1שה כבר נשאה בחובה את זרע פור-
ענה. בדיעבד, בפרספקטיבה של קרוב ל
כים
להנהיג, סידרי־שילטון תקינים
יותר. יש לשנות את החיים
המיפלגתיים. צריכים לטפל כהכרה
הישראלית.

ך* נועה גדולה לשינוי, המחליטה
י שלא לשנות את דרכה של המדינה
כלפי הנושא החשוב ביותר של קיומה, גוזרת
על עצמה אי־רלוונטיות. זהו בדיוק
מה שקרה לתנועת ״שינוי״.

י הלכה, זה היה מוזר מאד. למעשה
/זד, לא היה מוזר כלל.

אחרי המחדל הגדול הזה, הראשון
והמכריע, כא המחדל השני.
גם כענייני-פנים התחמקו מייסדי
התנועה מן ההתמודדות עם הבעיות
הגדולות. ,המכאיבות

הכחורים הטובים מצפון תל
אכיב ומהר־הכרמל הרגישו שדרוש
שינוי — אך הם נרתעו מלהתמודד
עם הבעיות הקשות כיותר.
כדי להביא לשינוי בענייני־הגורל של
המדינה, יש להכריז תגר על השקרים המוסכמים
המבוססים ביותר. יש להתגבר
על דיעות קדומות ואמונות מקודשות.

אילו הציעו דרך אמיתית להבראת החברה
הישראלית, לסתימת הפער החברתי
הרה־האסון, להבטחת צדק סוציאלי — כי
אז היו חדלים מלהיות פופולריים. אין דרך
קלה להבראה אמיתית. כל טיפול מכאיב.

ומי שמציע דברים מכאיבים,

ש״י 1

ך* וששני שאי־ אפשר להחזיר את
1 1תנועת־שינוי לתחייה בצורה כה פשוטה
ומכנית, מבלי לבדוק מה שקרה לה
בדרכה, ומדוע.
כי לא היתד, כאן תקלה מיקרית. מה
שקרה, מוכרח היה לקרות.
ואם לא יהיה לאנשי התנועה הזאת או־מץ־הלב
הדרוש כדי לנתח את השגיאות,
הם יעשו אותן שנית.

כפי שאומרת האי,מרה הידועה :
מי •טאינו לומד משגיאותיו, נגזר
עליו לחזור עליהן שום ושום.

ך ן נועת־שינוי המקורית נולדה
( 4למחרת מילחמת יום־הכיפורים, בעיק־בות
תנועות־המחאה הספונטניות.
התנועות ההן הסתפקו בהפלתו של משה
דיין. כימעט במיקרה גרר דיין אחריו גם
את גולדה מאיר, וקמך, ממשלה חדשה,
שהגדירה את עצמה כ״ממשלת המשך ושינ
ו י ״ ,למרבה הצער, היה הרבה המשך,
ומעט מאד שינוי.
תנועת־שינוי נולדה מתוך ההרגשה הכללית
שלא די בהחלפת שניים־שלושה מנהיגים,
שדרוש שינוי עמוק יותר.
איזה שינוי?
מתן התשובה על שאלה זו היווה את
המיבחן הראשון של התנועה החדשה. היא
נכשלה כבר במיבחן זה.

כל מה שקרה לה מאז לא היה
אלא פועל־יוצא שד מחדד מקורי

ן* די להכין את תנועתו של אמנון
^ רובינשטיין, על אורותיה וצלליה, יש
לזכור היכן נולדה, ו מת י .

כדרך ההגזמה ניתן לומר שהיא
נולדה אי־שם כין סכיון והרצליה
פיתוח.

היתד, זאת תנועתם של בני ארץ־ישראל
הוותיקה, המסודרת, המשכילה, בעלת הרצון
הטוב. מי שרוצה, יכול גם להוסיף :
ארץ־ישראל האשכנזית.
נהרו אל התנועה פרופסורים צעירים מן
האוניברסיטות, אנשי־עסקים צעירים, בניהם
של אילי-הון ובעלי־נכסים. היתד, זאת
תנועה של קצינים, לא של טוראים.

לפי האי,מרה האמריקאית :״יותר
מדי ראשי-שבטים, פחות מדי
אינדיאנים.״
בזכותם של מייסדי שינוי יש לומר שהם
לא פעלו מתוך מניעים אנוכיים. שום דבר
לא כאב להם. הם לא דאגו ללחם של יום־
ד,מחרת. הם לא עמדו לפני התמוטטות

חמש שנים, היא נראית מוזרה כמו ביומה
הראשון.

התנועה טענה: לא ענייני החוץ
חשוכים, אלא ענייני הפנים.

קודם כל, כך נאמר, צריכים לתקן את
המערכת הפנימית במדינה. אין טעם לח שוב
על מדיניות־החוץ. צריכים להקדיש
את תשומת־הלב לענייני־החברה הישראלית
ולסידרי השילטון במדינה.
זה מוזר, דווקא מפני שהתנועה היתד,
כל־כולד, תוצאת הזעזוע של מילחמת יום־
הכי-פורים. מילחמד, היא, לכל הדיעוון,
עניין ״חיצוני״ .מקורה במעשים ובמח־דלים
במישור היחסים בין ישראל והעולם
הערבי, שם עומדים על הפרק עניינים
כמו גורל השטחים המוחזקים, גבולות המדינה,
בעיית העם הפלסטיני.

אולם התנועה החדשה החליטה
שלא לטפל ככל העניינים האלה.
היה מנוי וגמור עימה שלא להתייחס
לכעייה הגדולה ביותר •טל
המדינה, זו שהולידה את מילחמת
יום־הביפורים, והעלולה להוליד
עוד כמה ובמה מילחמות טוטפות.
ד,״מחדל״ לא היה, בעיניה, אלא מחדל
בענייני־פנים בילבד. ביום־ד,כיפורים הוכח,
לדעתה, כי סדרי־השילטון במדינה לקויים.
המימסד לא תיפקד כראוי.

ומכאן,המסקנה הנחרצת: צרי
זהו
תפקידם של נביאים, המוכנים
להיות אנשי־ריב־ומדון. תפקידם של חלוצים,
המוכנים להסתכן, לפרוש מן הציבור,
להיות בלתי־פופולריים ואף שנואים, ללכת
אל ארץ צחיחה של בדידות פוליטית ואי־מכובדות.
תפקידם של מהפכנים, המוכנים
לשבור כל דבר שאבד עליו הכלח.

אנשי ״שינוי״ לא היו כאלה.
הם היו אנשים טובים מאד. הם
היו מובנים להקריב הרכה כדי
לתקן את המדינה האהובה. הם
היו מוכנים להקריב את הכל, מיל
כד דבר אחד: המכובדות, הפופולריות,
השייכות למימסד.
היה מנוי וגמור עם התנועה שלא לדבר
על העניינים הגורליים ביותר של המדינה
אלא במושגים מעורפלים, כוללניים וחס־רי־משמעות,
השווים לכל נפש. נדמה שלא
רק התנועה בכללותה נמנעה מלהתמודד
עם נושאים בלתי־פופולריים כמו נסיגה,
גבולות ופלסטינים, אלא שגם חברי התנועה
עצמם, איש־איש בפני עצמו, התחמקו
מהתמודדות זו.
״אין מה לעשות בעניינים אלה,״ אמרו
אנשי ״שינוי״ איש לרעהו .״זה הכל בידי
האמריקאים. במילא אין סיכוי לשלום.
אין עם מי לדבר. אז בואו ונטפל בענייני
הפנים.״

אינו יכול להיות הכיב על הבריות.
לכן חיפשה התנועה, במודע או בלא-
מודע, פיתרון־פלא קל ונוח. לא ניתוח מכאיב,
לא טיפול הכרוך ביסורים, אלא
תרופת־פלא. שלושה כדורים ביום במשך
שבוע, והחולה מבריא באחריות.
תרופת־הפלא היחד, טכניקה אחרת של
בחירות. במקום לזרוק לקלפי פתק א׳ ,צריכים
לזרוק פתק ב׳ — והופ, כל מחלות
המדינה נעלמות כלא־היו.

בינתיים ניסתה תנועת ד״ש את
התרופה הזאת על עצמה, ומתה
כיגללה.

הוויכוח על המעלות והמיגרעות של שי-
טת־ד,בחירות האישית יכול להימשך עד
ימות המשיח. יש הסבורים כי היא טובה
יותר, יש הסבורים (כמוני) שהיא רעה
יותר. אך כך או כך׳ רק אדם נאיווי מאד,
או אדם המחפש באופן נואש פיתרון־
פלא, יכול להתפתות ולהאמין כי טכניקה
של בחירות יכולה לשנות את בעיות־היסוד
של מדינה וחברה.

היה זה באילו אמרו חכרי ה

בקה כתנועה עוד תכונה נאיווית
* אחת, שהיתר, נחמדה אך הרת-אסון.
״אנחנו נחמדים,״ אמרו אנשי התנועה.
״אנחנו נכניס לזירה הפוליטית אנשים
(המשך בעמוד ) 36
יממי!)

א 1 1י

אבנר ,

ן כופ די>וו>ד: הסכםהשלום

ק כ 1פ ד>>וויד: הסכםהשלום

ק כו פ ד>>וו>ד: הסכםהשלום

סיני ־ פיתחת רפיח ־ הגדה -פלסטינים ־ התנחלויות ־ ביטחון

מה אמוד החסבם?

רוקו עד עיראק, הוא רעיון מצויין,
שיוסיף הרכה לאווירת השלום.
הרבה יותר מורכב ומסובך ההס כם
ביחס לגדה המערבית ולרצועת־עזה.
הוא מלא מלכודות פוטנציאליות.

דכגין היה מלכתחילה ״קו
אדום״• ,שאותו סיר,כ לעכור גם
כמצכ״הרוח הפשרני כיותר שדו.
הוא ויתר עד החלת הריבונות הישראלית
עד שני שטחים אלה
לאלתר, אך הוא התנגד מכד וכל
להחלת ריבונות ערכית כלשהי
עדיהם.
1אי־ההסכמה לריבונות ערבית היתד.
קשורה בעיקרון שני ומשלים: המשך ההתנחלות
הישראלית בשטחים אלה.
לכך הצטרף הרעיון של תקופת־מעבר
בת חמש שנים, שרק בסופה יוחלט על
עתיד השטחים.

שילוב שלושת העקרונות האלה
היה הכילה ממולכדת.

באמצע הווו: בגין, קארטר וסאדאת במצב־ווח תמוד
ך י עובדה הבולטת ביותר לגבי ד,הס!
1בם, שהושג השבוע בקמפ־דייוויד, היא

את ההסכם הזה כולו, כדיוק במו
שהוא, ניתן היה להשיג לפני
עשרה חודשים, כאיסמאעיליה.

כל מה שנתן אנוור אל־סאדאת בהסכם
זה, הוא היה מובן לתת עוד אז.
אותם ישראלים מעטים, ששהו אז במצריים,
ושהיו להם שיחות מלב־אל־לב עם
אישים מצריים, ידעו כי הנשיא המצרי
מוכן להסכם שיהיה למעשה הסכם ישרא-
לי־מצרי נפרד, בתנאי שיהיה מלווה בר,צ־הרת־נוונות
לגבי הגדה המערבית ורצועת-
עזה.

גישתו של אל־סאדאת לא השתנתה
מאז, אלא כפרטים מיש
ניים. מה שהשתנה כמחנה־דוויד
היתה גייטתו של מנחם בגין.

קשה לדעת -ואולי לא ייוודע לעולם, מה
גרם לשינוי זה. ייתכן שהשפיע עליו הלחץ
האמריקאי המאסיווי. עצם בואו של
בגין לקמפ-דייוויד חשף אותו ללחץ כביר
זה, מכיוון שכל חייו הפוליטיים של ג׳ימי
קארטר היו מונחים על כף המאזניים.
אך ייתכן כי בגין עצמו הרגיש שעומדת
לפניו עתה ההזדמנות האחרונה, ושהוועי־דה
היא אכן גורלית — למרות שניסה
להכחיש זאת ערב הוועידה. הוא הסתכל
לתוך התהום הפעורה, ונרתע.
כך או כך, ההסכם שהושג תואם, פחות
או יותר, את גישתו של אנוור אל־סאדאת,
כפי שהתגבשה אחרי הביקור בירושלים
וערב ועידת איסמאעיליה.

מה טיכו ו

סיני! :סיגה טוטאלית
^ הסכם לגבי חצי-האי סיני ברור
* י יותר מאשר זה הנוגע לגדה המערבית
ולרצועודעזה.

מן הרגע הראשון, הכהיר נשיא

מצריים כי החזרת סיני כולה למצריים
היא תנאי כל־יעבור לכל
שלום .״אדמתנו קרושה,״ אמר כירושלים
.״היא אינה עומדת ל מיקוח.״

טיב
סידורי-הכיטחון כשטח. דובר
עד פירוז, הגכלת כוחות ועוד.
כמיקרה הטוכ כיותר, הוסכם כשקט
להשאיר הלק גדוד ממידכר
סיני כאיזור ריק מכוחות צבאיים.

׳מנחם בגין ביקש להתחכם, להפריד בין
״ריבונות״ מצרית ובין שליטה מצרית
ממשית בשטח. הוא הציע להחזיר את
כל חצי-האי ל״ריבונות״ מצרית, אך להש איר
את היישובים הישראליים, תחת הגנת
צה״ל.
התחכמות זו הבליטה יותר מכל את
ההבדל בין בגין, עורך־הדין הפורמליסטי,
ובין אל־סאדאת, החייל השונא־נייתת.
נשיא מצריים נעלב מעצם ההצעה. הוא
ראה בה הפרת־אימון, כי דיין הבטיח לסגן
ראש ממשלת־מצריים, בשיחה סודית ב-
מארוקו, לפני ביקור אל־סאדאת בירוש לים,
כי כל סיני תוחזר. אל־סאדאת הורה
למישלחת המצרית לוועדה המדינית בירושלים
לחזור הביתה, ברגע ששמע כי
בגין אמר לעיתונאים המצריים כי ״כל
ממשלה ישראלית, שתחליט לפרק את
היישובים בסיני, תיפול.״
(כדאי היה השבוע לזכור מילים אלה.
הם מוכיחות מה קרה לבגין מאז).

בהקשר זה יש להזכיר :
בפברואר 190 הודיע אנוור אל־סאדאת
לשליח האו״ם, גונאר יארינג, שהוא מוכן
לשלום עם ישראל, אם זו תיסוג לגבול
הבינלאומי בסיני. לעומת זאת סירבה גולדה
מאיר להודיע לגונאר יארינג, כדרישתו,
על נכונות ישראל לחזור לגבול הבינלאומי
שבינה ובין מצריים.

החידוש הגדול כהסכם שד !השבוע
הוא שבגין הסכים לפרק את
כל ההתנחלויות כסיני. בכך סודק
המיכשול העיקרי כמישור היש
דאדי־מצרי.
הוא הדין לגבי שדות־התעופה של צה״ל.
היה מי שניסה להפוך עניין זה לסלע-
מחלוקת שאי-אפשר להתגבר עליו. למרבה
המזל, עומד עתה בראש מערכת־הביטחון
שר שהיה בעבר מפקד חיל־האוויר, והוא
ראה את הבעייה בפרופורציה המעשית
הנכונה.
בעזרת האמריקאים, ייבנו שדות־תעופה
חדשים בתוך ישראל. עם השלמתם, יעברו
כוחות-האוויר לשם, ואף ישראלי אחד לא
יישאר על אדמת סיני.

עדיין לא ברור לגמרי מה יהיה

יייו 9יייוי ^ וייו 0י ו ^ ^

זאת היתה הסיכה העיקרית
דמילחמת יום־הכיפורים.
אנוור אל־סאדאת הכריז לאחר מכן
שהוא החליט סופית על המילחמה אחרי
שמיפלגת־העבודה קיבלה את ״מים מך גלי לי״
,על פי דרישתו האולטימטיווית של
משה דיין. מיסמך זה הוליד את העיירה
ימית — אותה עיירה שהוחלט עתה
לחסלה.

מוחה שר
או׳וישואד השלמה
דרושה מידה רבה של חוצפה למשה
דיין, כדי לבוא ולטעון כי הצטרף לממשלה
כדי להביא את ההסכם הזה — הסכם
שהוא, יותר מכל אדם אחר, מנע אותו
לפני מילחמת יום־הכיפורים, ולפני שנפלו
חלליה. אך חוצפה לא חסרה לדיין מעולם.
שאר חלקי ההסכם על סיני תואמים
את הצעות אל־סאדאת: כינון שלום מלא
בשלב מוקדם מאד, לפני השלמת הנסיגה
המלאה.

הרעיון שד סלילת כביש ישיר
מסיני לירדן, שיחזיר לעולם הערכי
את הרצף הטריטוריאלי ממא

כי שום דבר לא היה מפריע לישראל
לנצל את תקופת חמש השנים כדי לשנות
מן היסוד את ההרכב הדמוגראפי של השטחים
הכבושים, על־ידי התנחלות ישראלית
מאסיווית, למשל, על-ידי הקמת פרברים
ישראליים גדולים לירושלים, לתל-
אביב, לנתניה ולחיפה מעבר לקו הירוק,
כך ש״העובדות בשטח״ היו יוצרות במהלך
חמש השנים מצב שונה לגמרי, וסוללות
את הדרך לריבונות ישראלית על ארץ-
ישראל־השלמה.
אל־סאדאת דרש את נסיגת כל כוחות
צה״ל מן הגדה והרצועה, והענקת זכות
ההגדרה העצמית לפלסטינים. כלומר:
מדינה פלסטינית.
במשך הזמן ויתר על כך למעשה, הסכים
להחזרת השטחים לירדן ולמצריים באופן
זמני, לנוכחות צבאית ישראלית ולתקופת־מעבר
של חמש שנים.
מה שהושג עתה הוא פשרה, המביאה
את בגין עד לקו האדום שלו ממש —
אך מבלי לעבור אותו — להלכה.

האם עכר בגין את הקו האדום
למעשה׳ .האם הוא יצר מצב המוביל
כהכרח להחזרת הריבונות
הערכית על הגדה והרצועה?
יתכן מאד שהתשוכה עד כך היא
חיובית.

1בגין ניסה להסביר לאנשיו, שלא הסכים
להפסקת ההתנחלות אלא לשלושה חודשים.
זוהי התחכמות פורמליסטית אופיינית.
נכון שהוסכם, לפי שעה, על הפסקת
ההתנחלות רק לתקופת המשא־והמתן עם
מצריים, שיימשך עד שלושה חדשים. אך
רק כסיל יעלה על דעתו שאל־סאדאת לא
יכלול בהסכם שיושג, סעיף מפורש האוסר
התנחלות לצמיתות.
האם יפוצץ בגין ביגלל זה את ההסכם?
עם הפסקת ההתנחלות הישראלית, חוזר
השטח והופך ערבי. ההתנחלויות שהוקמו
עד כה בגדה הן פיקטיוויוית, למרות כל
דיבוריו של אריק שרון. אין הם אלא נקודות
על גבי המפה, וכימעט אינן ניכרות
בשטח.
יוצאת מכלל זה ההתנחלות של תוכנית-
אלון בביקעת הירדן, שהיא צפופה ורצופה.
על כך עוד יהיה נטוש מאבק מר בעתיד.
למעשה חולקה ארץ־ישראל המערבית
השבוע מחדש. יהיה קיים מעתה הבדל
ברור וחד בין מדינת-ישראל ובין השטחים
הכבושים — מבחינת השילטון, החוק וה-
אוכלוסיה, להלכה ולמעשה כאחד.

השטחים המוחזקים יצאו, ה-
שבוע, מידי השילטון הכילעדי
הייטראלי. החלום שד ארץ־ישראל
השלמה מת.

לגו! לו לחוס״ן?
ם כן, מה יהיה המצב בגדה וברצועה
במשך חמש השנים הקרובות?

^ קמפ דייווי ד: הסכםהשלום

^ ק כ 1פ ד>>וו>ד: הסכםהשלום

ק כ 1פ ד>>וו>ד: הסכםה שי

תחת תנשו המצוי, הגואה ביונה, מתחבקים בגין וסאואת, לשימחת !!אוטו
הנוכחות הצבאית הישראלית תישאר.
מבחינה צבאית, יישארו שטחים אלה למעשה
איזור כבוש.
המימשל הצבאי הישראלי יפורק. במקומו
יבוא מימשל מורכב, שקשה לחזות
מראש את טיבו. הדבר יהיה תלוי ביחסם
של הגורמים האחרים: ירדן והאוכלוסיה
המקומית.
• המלך חוסיין כבר הבהיר שאינו
נלהב להסכם. הוא ביטל את פגישתו עם
אל-סאדאת במארוקו, כי פגישה כזו היתה
מעניקה להסכם בגין—אל־סאדאת, בעקיפין,
גושפנקה של הסכמה ירדנית. הוא
נהג בזהירות מופתית, כרגיל. הוא חזר
הביתה, כדי לבדוק את המצב, לחשוב
ולהחליט.

השאלה הגדולה היא: מה יכול
חוסיין להרוויח מהצטרפותו להסכם?

לשתף
שוטרים ירדניים, לצד שוטרים ישראליים,
במילחמה נגד המחתרת הפלסטינית,
שתיהנה מתמיכת האוכלוסיה? מה
גם, שיש לו כימעט מיליון פלסטינים מ־מיזרח
לירדן.

קשה גם להניח כי האוכלוסייה
תשוש להעניק לחוסיין תמיכה בלב
וכנפש, כניגוד לרצון אש״ך, כשעה
שהכיבוש הישראלי יישאר
למעשה.
• האוכלוסיה המקומית אוהדת
את אש״ף, ורואה בו את נציגה הלאומי.
אם אש״ף יאסור עליה לשתף פעולה עם
מוסדות המימשל העצמי, קשה יהיה למנהיגי
הגדה לאייש אותם. במיקרה זה ייש ארו
המוסדות בלתי־מאויישים, והדבר יקשה
עוד יותר על הירדנים לקחת חלק
במישחק.

ייתכן שאיעז כמו דיין סומך על כך,
כדי לרוקן אח ההסדר המיזרחי מתוכנו.
עד כה~לא׳ מצא אל־סאדאת אף גורם
פלסטיני חשוב אחד, שיתמוך בו. גם
שוחרי־השלום המובהקים בקרב העם הפלסטיני,
בשטחים המוחזקים ובאש״ף, כועסים
על הנשיא המצרי על כי החרים את
אש״ף מאז בואו לירושלים, ועל כי הוא
מתיימר לטפל בבעייה הפלסטינית בלי
הפלסטינים. קשה להניח כי עתה ישנו
הפלסטינים את דעתם.
1 .,סיגה ״

ו 7 3 ..ס 0י }י 0״

ן* פעייה הפלסטינית נשארת עקבי
י אכילס של כל העניין.

בגין עשה ויתור, שבימעט לא

בעקיפין מוצע לירדן להשתתף במין
קונדומיניון ישראלי-ירדני על הגדה, או
ישראלי־ירדני־מצרי על הגדה והרצועה.
הדבר מזכיר במיקצת את המצב ששרר
בשעתו בסודאן, כששלט שם קונדומיניון
בריטי־מצרי, שלא היה אלא מסווה לשיל־טון
קולוניאלי בריטי.

ייאמן; .הוא הסכים לדבר על ״הז־כויות
הלגטימיות״ של הפלסטינים
— מושג הזהה, במילון המדיני
המקובל, עם הכהה בזכותם למדינה
מש׳״הם.
בדרכו הפורמליסטית, ניסה בגין לטעון
שאין לכך כל משמעות, וכי אלה הן מילים
ריקות. אך גם הוא מבין במה העניין.
ולגבי איש, שטען עוד לפני שנתיים
בלהט, שאין דבר הקרוי פלסטין או פלסטינים,
זוהי התקדמות רבה — כשם שיש
התקדמות עצומה בדיבוריו החופשיים על
״נסיגה״.
ב־ 1969 הכריח בגין את מיפלגתו לפרוש
מן הממשלה, אך ורק מפני שזו העזה
להשתמש, במיסמך רשמי, במילה ״נסיגה״.
אולם מכאן ועד לנכונות לפיתרון ה־בעייה
הפלסטינית — המרחק עצום .״בשום
אופן !״ אמר בגין על האפשרות של הקמת
מדינה פלסטינית, אחרי חמש השנים.

יש, כמוכן, אפשרויות שאינן
נראות בנקל לעין. כמשך חמש
היטניס, יכולות לחול תמורות.

בלומר: ירדן תסתבך במיל•
חמה עם אש״ך, מבלי לקבל שום
תמורה על כך.

ייתכן, למשל, הסכם בין מצריים, ירדן,
סוריה ואש״ף שיבטיח את שיתוף אש״ף
בתהליך, בהסכמה אילמת של ישראל.
אש״ף יכול לצוות על אנשיו בגדה לקחת
חלק בתהליך, תמורת הבטחה של מצריים
וירדן לשתף את אנשי אש״ף במישלחו-
תיהם לדיון על עתיד הגדה והרצועה.
יהיה, מן הסתם, לחץ מאסיווי של סעודיה
על מצריים וירדן בכיוון זה.
אולם קרוב יותר לוודאי שמה שנקבע
השבוע יוביל בכיוון ההפוך. ביצוע ההסכם
לגבי הגדה עלול להיתקע לתוך מבוי
סתום, לגרום להתחממות החזית המיזרחית
של ישראל.
אין כוח צבאי בעולם הערבי העלול
לסכן את ישראל, אחרי שהצבא המצרי
ייצא מן המאבק. אם תימשך ותגבר התסיסה
בעולם הערבי, ביגלל הבעייה הפלסטינית
הבלתי־פתורה, יטיל הדבר, בלי ספק,
צל גם על יחסי ישראל-מצריים.

קשה להניח כי חוסיין ייכנס למלכודת
זו, אלא אם כן ישתכנע כי האוכלוסיה
המקומית רוצה בכך בלב שלם. למה לו
להסתכן במילחמודשיחרור פלסטינית, שתהיה
מכוונת נגדו ונגד מישטרו? למה

שלום שאינו פ! תר את הבעייה
הפלסטינית, בצורה שתספק שלושה
וחצי מיליון פלסטינים, אין לו
סיכוי רב להחזיק מעמד לאורך
ימים.

כוודאי אין לירדן עניין לנהל את
הגדה, בחסות הכידונים הישראליים,
כניגוד לרצון האוכלוסייה
המקומית. והדבר היה מטיל עליה
את כל המיגרעות והחסרונות של
מימשל זר שנוא, מבלי להעניק לה
אך אחד מהיתרונות של קבלת הגדה
כחזרה.
להלכה מדובר בהסכם רק על משמרות
צבאיים משותפים, ישראליים־ירדניים, לאורך
הגבול. כן מדובר על זכותם של
״ירדנים״ להשתתף בכוח־המישטרה המקומי,
שישטר את תחום האוטונומיה.

שרושה!וגות־היו״ס חותמים ער ההסכם

7זמפ ד>>וו>ד: הסכםה שי

ב מ קו ם טוב באמצע
(מול דיז עו ף סנטר)

נשמח לראות אותך
במספרה החדשה של איציק
ברח׳ קינג ג׳ורג׳ 50 ליד קולנוע מקסים :
מוקה קריגר

איציק, צ׳רלי, גדעון ואיציק הקטן.

מירי זמיר

מנהל בית הספר

נפת חי ם ! !

מדריכה ראשית

* קור ס לדוגמניות שמנות
* קור ס ל דוג מני ס/יו ת — רגיל
קורס דוגמנות לילדים
הקורסים בהדרכת מיטב המורים בארץ

למסייימי הקורס — תעודות גמר

השתחרר מהצבא
ועובד אתנו.

איציק

איציק עושה אנשים יפים

״ רובקס ״ טפס ״מיררה״
הגיע מלאי חדש שד הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

קיים רק קטלוג אחד של מורלזז
היזהרו מחיקויים.

תן טרמפ לחייל
תעדיפו! המנויים ע 1ל

מתפנה

ה עו צסגוה

התל מ־1.8.78

לשנה בלירות מחיר העתוו

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

מוהל מסחר
אפשרות גם השקעה.
הוצאות משלוח

55 + 467
195 + 467

לחצי שנה

= 585
= 741

אירופה ארה״ב, קנדה ומקסיקו

227 + 467־777 = 83 4
1128 = 121 + 540 + 467
415 580

ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו

1677 = 180 + 1030 + 467

855

גאנה, חוף השנהב, טנזניה, רודזיה, זמביה
ניגריה, דרום־אפריקה, טוגן וחבש
פנמה, סינגפור, טאייוון
תאילנד, הונג־קונג ונפאל
1553 1392 1531 1195
790 710 780 610

216
467 467 467 467

166 149 164 128

לפנות לת.ד 44077 .ת״א
עבור מנהל מסחרי.
310 385

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר
920 776 900 600

נסיון רב בתעשייה
מעוניין בניהור עצמאי
שד חכרה מסחרית

כלי־־נגינה
גיטרות — אקורדיונים
פסנתרים — אורגנים
חלקים מיתרים

4השאלה
* תיקונים
* מכירה
א. נינצכורג אלנכי 48ת״א
פינ ת רח׳ גאולה, טל 57773 .־03

העולם הזה 2142

זהו מיסמו
אנושי מזעזע :
ויוויו שר
חייל שהשתתף
סריקת פצצות
גז על
ילדים עוביים

ריף להכין שמה שמטריד אותי ב-
^ יותר זה עצם זה שאני ־עשיתי את
זה. זאת אומרת, שפתאום כל הערכים וכל
הדברים נעלמו ,־ברגע ־מסויים. ברגיע טסו־יים,
פתאום עשיתי דבר שאני לא מאמין
שאני יכול לעשות אותו.
היו התפרעויות. קיפלנו הוראה ללכת
להפגין נוכחות. כל העניין היה גם על
רקע מובצע ליטני, הפעולה בלפנון, כ־ש־היתר,
תסיסה בכל הגדה, ולכן רצו לדכא
בכל מקום, כמה שיותר מהר. זרקו ׳עלינו
אבנים. היינו בערך 20 איש.
היתר, התפרעות של סטודנטים, במיב־ללה.
הגענו כדי ׳לעצור אותם ולפזר. כמו
לומר, שיש שילטון שדואג לעניינים שם,
ושזה שהם לוקחים את העניינים לידיים
זה לא גורם שיהיה יותר בסדר. הם זרקו
אבנים, ובקבוקים. עלינו. לפגי שהגענו
הם חסמו את הכבישים. היתה הוראה ש יאסור
להיכנס למקום בו הם היו ושממנו
־נזרקו האבנים. הם זרקו עלינו אבנים.
׳ואנחנו ראינו אותם ואסור היה להגיב,
לזרוק חזרה או להיכנס לשם. פשוט עמדנו.
הסתתרנו או השתמשנו במגינים, ב ציוד
שלנו. וכמובן שבאיזשהו מקום הדם
עולה לראש -במיוחד כשאתה חוטף את
האבן. לא סתם חצץ, ממש בלוקים.
גם אני קיבלתי אבן. היו כאלה שעזבו,
שקיבלו מסות ממש מכאיבות. לאחד ׳נפתח
פציע -ביד, לא ׳משהו רציני מדי. קיבלנו
הוראות לא לעשות שום דבר. פה
ושם ירה מושר,ו רימון־גז באוויר, כדי ש הרוח
תיקח את זה אליהם ושיפסיקו לזרוק.
היינו עצבניים. באותו רגע היינו מוב נים
לעשות הכל כדי להיכנס לתוך ד,מיכ-
לילה. אבל הי-תה הוראה ברורה -שלא להיכנס.
פתאום קיבלנו הוראה בקשר, לש לוח
כימה חבר׳ר, לבי-ת־יספר. לא ידענו
איזה בית־ספר הוא זה. הגענו למקום,
מרחק -של 5—10 דקות נסיועה 3 ,ק״מ
בערך. פגשנו שם -בעל־דרגה, שנתן לנו
רימוני־גז -ואמר שנעלה -אל בית-הספר ו־
.נזרוק את הרימונים בתוך הכיתות.

ף* ית־ הספר הוא בן שתי קומות.
*י היינו מאד חמים, ואפילו שמחנו לעשות
את זה. ברגע הראשון אפילו.אמרינו,
הנה, אפשר להחזיר. רצנו לשם בכל ה מהירות.
השארנו מאחור את הנשק וה קסדות
והמגינים והתרמילים — ידענו שאלו
ילדים — ורצנו עם הרימונים. לא
ראינו אף אחיד במיסדרון. היו איזה שלוש־ארבע
כיתות עם דלתות סגורות. פתחנו.
ראינו ולא-ראינו את התלמידים. הסתכלנו
בחטף. גס הם הסתכלו עלינו. היה
זמן. אני מניח שאם לא• היינו רוצים לעשות
את יזה, היינו יכולים לא לעשות את
זה. גם המורות היו בתוכו. הן הסתכלו
עלינו, אנחנו עליהן ,׳שניה אחת, ואז זרקנו
את הרימון ׳וסגרנו את הדלתות. אפילו

עמדנו על־יד הדלת כדי שלא יוכלו לצאת.
אחרי־זה קיבלנו הוראה בקשר, כשיצאנו
למיסדרון, להקיף את בית-הספר -וללכת
לחפש את אלה ׳שברחו. היקפנו את בית-
הספר ופתאום ראינו ילדים בני ,10—8
על החומה, שבורי רגליים. גם למטה, ב־מיגרש-
,שכבו כמה. איזה עשרה ילדים.
האימהות שהביאו את הילדים ראו כנראה
׳שמתבצעת איזו תכונה, ולכן לא עזבו את
בית־הספר. הן היו על -איזו רמפה שממנה
הסתכלו. אני חושב שאלו האימהות, סך-
הכל אני לא יודע בדיוק. בכל אופן, הן
ראו את כל המעשה. הילדים כנראה נבהלו
מאוד, והם ניסו לברוח דרך החלונות.
ואז, כשראינו את הילדים שכובים, הבנו
פתאום מה עשינו, הבנו מה שקרה פה,
והיה מי ׳שאמר שבעצם לא עשו לנו כלום,
׳שום דבר. פינינו את הילדים, בעצמנו,
ליבית־חולים• עלינו לבית־הספר, למעלה,
ופתחנו את הדלתות- ,כדי שהגז יצא. הילדים
נפלו לנו ׳בידיים כמו פרפרים. כמה
ממש התעלפו. כמו פרפרים אחרי שאתהמרסס אותם בפזטוקס.
כולנו הרגשנו פתאום, באיזה מקום, ש מה
פתאום אנחנו עשינו את זה. היינו
ארבעה קיבוצניקים ושני עירוניים. התחלנו
לחשוב! ,איך עשינו את זה. איך אתה
מגיע למצב ,׳שאתה, כאדם שחונך יעל ערכים
מסויימים, שגם אדם אחר הוא אדם,
איך -אתה פתאום הולך לזרוק רימון על
ילדים בני שמונה. אין להם אפילו אפשרות
להתגונן .׳שום אפשרות. מה פתאום
אתה -זורק עליהם רימון? -למה אתה לא
חושב על זה? למה אתה ביכלל לא מהרהר

הזדעזע לואזזד־מכן. ידענו שהרימונים האלה
לא הורגים. הם לא יכולים -להרוג
בשום אופן. הכי הרבה, גורמים לעלפון,
ולרוב דק לריח רע ולדמעות בעיניים.
ראינו את זה באיזשהו נקם. אבל לא
חישבנו שהתוצאות תהיינה כאלו, שבעצם
הילדים יפחדו, לא יבינו ויקפצו מהחלונות.

יש -הוראות מפורשות ממש, שאסור
להיכנס לבתי-יספר, והקפידו על ההוראותהאלה כיל הזמן. ואנחנו -לא -שאלנו את
עצמנו, ל׳מד, פתאום נותנים לנו הוראה
להיכנס לתוך ב״ת־ספר. יותר מאוחר הסתבר
שאותו בעל־דרגה עשה את זה על
אחריותו בלבד- .חרג מהפקודות של ה־מימשל.
היינו בשבילו כילי לפרובוקציה.
דווקא אחרי המעשה התגברה זריקת
׳אבנים על מכוניות והקמת מחסומים. זה
נתן להם תנופה. ישאלו אותנו מהמימשל :
איך לדעתנו אפשר לשלוט על מאד,־וחמי־שים
-אלף -ערבים בלי להיות יקשה איתם.
אמרו שכל הזמן צריך להזכיר להם ש אנחנו
קיימים. על־יד שער בי־ת־יהספר דיברנו
אחר־כך עם בעל הדרגה. אמרנו לו
שהוא משוגע, שהוא מטומטם, שאנחנו לא
מבינים איך הוא הגיע לתפקיד, שמכסי-
מום הוא יכול להיות קצב.
אחרי שהטחנו נגדו את כל המרירות,
הוא ניסה להסביר. אבל הוא לא רצה
להיכנס איתנו -לשום עימות, לשום ויכוח.

״ הי לדיםנפלו לנו בידייםכ מו
פרפ רי ם. כמה ממ שהתעל פו. כמו
פרפריםאתרישאתהמרסס אותם...״
אס מה שאתה עושה הוא נכון? מיד, פית׳
אום ביצעת את ההוראות האלה בלי לחשוב
פעמיים.
ברור ׳שאם היינו ׳באים לשם בבוקר,
לפני המיכללה, לא היינו זורקים שום רימון.
לגבי מה שקרה לי, ההסבר שלי הוא
שזה איזשהו נקם על אותה אבן שחטפתי,
ותוצאה וסל אותה שינאה שבאותו רגע
הצטברה בי.
כשהגענו לא היתה שום פעילות. יכול
להיות שלפני שהגענו היתד, הפסקה, ו־בעלי־הדרגות
איבחנו את זה לא נכון
וחשבו שהם עושים הפגנה. לא ראינו
שום סימנים שזרקו אבנים. לא נזרק עלינו
שום דבר. גם לא ראינו אותם בחוץ.
בעל־הדרגה ׳שהיה: שם, כנראה ראה אותם
בחוץ, עושים -תנועות מגונות, ואז הרגיש
שהולך לקרות משהו ונתן הוראה. בעל־הדרגה
שמעליו לא היה שם. וגם הוא די

זה ביכלל לא היה בראש שלו. לא היתה
אצלו שום חרטה יעל העניין. זה היה אצלו
עניין לגאווה, ממש גאווה. בשיחת סיכום
כללית שיל המילואים הוא שיבח אותנו על
המקרה הזה ואמר ׳שהתנהגנו כחיילים
אמיצים. וכולם צעקו לו שיש לו מזל
שכבר השתחררנו, אחרת היינו מסרבים
פקודות.
בעצם כולם יאמרו לו ׳שההתנהגות של
המימשל מובילה אותנו לחשוב שבעצם
בהרבה מקרים היינו צריכים לסרב פקודה.
הוא יאמר לנו שהוא אוהב את הערבים
לא פחות מאיתניו, אבל כדי לקיים
את יתפקידו-.בצורה נכונה, הוא מוכרח לנהוג
-ביד קשה. ולפעמים הוא צריך לעשות
דברים קיצוניים כדי שהאחרים יפחדו,
והדבר הקיצוני ביותר שעשה זה מה שאמר
לנו לעשות. ובזה, לדעתו, הוא הביא
את השקט לעיר. אז אולי אותם הילדים

לפני כ ח מי ש ה חוד שים
הודח מתפ קידו תת־אלוף
דויד הגואל, מי שהי ה
ראש מי פ קד ת צה״ל בגדה
המערבית. הו א נמצא
אחר אי על העברת דו״ח
כוזב למטכ״ל, על דיכוי
הפגנות תל מידי ם ערביי
ב שטחי ם (״העולם הז ה״
.)2123ה דו״ ח ני ס ה לחפות
על ז ריק ת רימוני גז מד מיע
לתוך כי תו ת בבי״ס י סודי
בבית־ג׳אללה, שבוצעה על־ידי
חיילי צה״ל בפקודת
קצין בכיר .״ שדמו ת״
פירסם בגליונו האח רון א ת
וידויו של חייל שה שתתף
בפעולה — החפץ בעילום
שמו. להלן הנו סחה מל א
של הווידוי ה מו קלט:

באמת סבלו כמה זמן, אבל אחר־כך יהוד,
להם טוב. כי יהוה שקט בעיר.

״עדבי טוב
זה ערבי מת״
^ נחנו באנו מזועזעים אל החבר׳ה
י י האחרים. היו כמה שהצדיקו יאת המעשה,
בזה -שאין -ברירה, ערבי טוב זה ערבי
מת. זה מעניין מאד. בדרך־כלל הם היו
דתיים׳ כלומר, יחבשו כיפות, אלו שהצדיקו,
או ראו שיש הצדקה מסויימת. כמד
יבן, לא כל הדתיים. ואולי בלי קשר לדת
דווקא. הם כנחאח מאמינים ישיש צורך
שהשטח הזר, יהוד, שלנו. והם פשוט אמרו
שכדי לדכא אותם, וכדי שתהיה לנו שליטה,
צריך להפעיל יד חזקה, יכי זה חלק
ממדינית־ישראל, ומותיר לנו לעשות הכל,
כדי !שהחלק הזה לא ילך: מאיתנו. זה התבטא
-גם בזה שהם היו מרביצים מאד
חזק, במהומות. היו תמיד מתנדבים להרביץ.
,נאמרו
דברים כמו בואו נפסיק לצאת
לסיורים. הפסקנו לעצור ערבים. היינו
עוצרים רק במיקרה -שמוכרחים. זיו היתה
החלטה אישית. לעצור רק במיקרה שמוכ רחים,
שבטוחים שצריך. כי היתד, הוראה
לעצור כל מי שרק חושבים שאולי...
זה התבטא בזה שעשינו סיורים והשתדלנו
לא להפגין יותר מדי נוכחות. ניסינו
לעשות סיורים ׳איך שנראה לנו ולא
למי׳משל. התחלנו לראות שבעצם זה שמפגינים
נוכחות רבה זה רק מעורר אותם.
העדפנו, החבר׳ד, שעשו את זה, לא לשוחח
על יזה בינינו. היתד, כאילו -הסכמה על
זה. הרי זד, לא מקור לגאווה גדולה.
מנהל בית־הספר -ראה כל מה שאנחנו
עושים, עמד בחוץ ׳ולא ידע מה לעשות.
עמד ושתק. נדמה לי שניסה למשוך מישהו,
אבל לא אמר שום דבר. נראה המום.
הבעיה האישית שלי, כאדם, כמי שקיבל
חינוך מסויים- ,ואין לו שיום דבר נגד
ערבים, איך אני הגעתי לזה שאני זורק
את הרימון. בי באיזה שהוא מקום אף
אחד לא היה אומר לי כלום אם לא הייתי
זורק. לי באופן אישי. והנה פתחתי את
הדלת וזרקתי את הרימון. הייתי יכול גם
לא לזרוק. אף אחד לא הייה אומר לי
כלום. אף אחד לא -היה יודע מזה.
ופה השאלה שאני שואל׳ אולי גם בעיק־בוית
השואה, כישחנקו יהודים בגז. אולי
מה שקרה לי לרגע, זה מה שקרה לגרמנים
במשך הרבה ישנים. שינאה עיוורת
וחוסר־חשיבה .׳ואני ׳שואל. איך אני צריך
להמשיך ולפתח את המחשבה הזו. כי יום
אחד זד, יכול להביא -אותי לזה שאהרוג
אנשים סתם כך. האם באדם -מצוי הצורך
להרוג ולהכאיב -לאגשים אחרים? ׳ואולי גם
בקרב ממש, כשאראה מישפחה ערבית,
אחרוג את כולה. זה מה שמעניין ׳אותי.
היה איתנו אחד שבכל המהומות תמיד
השתדל לא להכות. התנדב ללכת מאחור
בחיפוי. וגם הוא זרק. ואחרי זה הוא בכה.

^ קכ 1פ ד>>חיד: הסכםר 1ע\ לו ם

^ קמפד>>וו

העונש ששבו את שף_ו!מנהיגים 13 :יום
בלי מצלמות טלוויזיה ובלי עיתונאים

דה-דובס

ן ב 1פדי יו ויד: ה סברו ה\</ו*ודי

דזו דו ^

:הסכםהש לו ם

ק כ 1פ ד>>וו>ד: הסכםהשלו

11115

נגישה

ההתקרבות בין נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת וראש־הממ־מנחם
בגין בקמפ־דייוויד מומחשים בסידרת תמונות זו.
הפגישה הראשונה בין השניים היתה עדיין מסוייגת, מושפעת ממשקעי העבר.

בגין וסאדאת מחפים על מבוכתם בהתבדחויות הדדיות. בשיחות שלא
\ 1ך||11
לעיני המצלמות הם החליפו ביניהם דברים קשים ולא פעם עמדו

השיחות בשל כך בפני פיצוץ. רק בסיום הוועידה נפגשו השניים ללא מתווכים.

ה ^ ו 1וןךוו 9 7ץףוך 1ן ק תמונה שמתנגדי הנסיגה ודאי ישוו אותה
< י \ 111/111 11 111 1י י לתמונתו של צ׳מברליין החוזר מוועידת מינכן.
אולם לגבי בגין היא מסמלת אולי הגנה מפני גשם הנאצות שימטירו עליו יריביו.
בתמונה: מזכירו של בגין, יחיאל קדישאי, מסוכך עליו במטריה בקמפ־דייוויד.

| 1י ך | ה תמונה המסמלת את שבירת הקרח בין שני המנהיגים. החיבוק האמיתי
# 1-1 11ן בין השניים היה בתום נאומיהם בבית־הלבן אחרי חתימת ההסכם לשלום.
בתמונה משמאל: בגין וזביגנייב בז׳ז׳ינסקי בטיול־בוקר באחד משבילי קמפ־דייוויד.

הלזריז ה ש לו ם

^ סכופ דייוויד: הסכם

במשך 7שנים לא הצליחה הומות 11
גדולי הנגנים
מתחרים עליה
אישיותם הבימתית מאשר את קולם הבלתי
מהוקצע עדיין.

אוקטבות
לא ידועות
ן* ורית נלרון היא יוצאת דופן מבחין
>נה זו. היא ניחנה בקול נפלא, באי שיות
בימתית ובטעם בלתי־רגיל בבחירת
שיריה. גם היא, כרבים מאחיה ואחיותיה
הזמרים, שרה מאז שהיא זוכרת את
עצמה. אלא שהיא, בניגוד לאחרים, לא
חשבה מעולם להפוך את השירה למיקצוע.
נורית גדלה בהרצליה, סיימה שם את ביתד,ספר
התיכון, וכשהגיעה שעתה להתגייס
לצבא אמרה :״למה לי להיות פקידה, אם
אני יודעת לשיר?״ וצורפה לצוות־הווי-

גולני.
שם, בצוות, נגמר לה מהשירה באופן
סופי. נורית, שוב, בניגוד לזמרים רבים
אחרים, אינה זוכרת את שנות שירותה
בלהקה הצבאית כשנות חייה היפות ביותר.
נהפוך הוא :״אני שונאת את תקופת
הלהקה הצבאית. זה היה איום ונורא. כש-

ני לא מאמינה שזה קורו! לי,
/ /י * אני משפשפת עיניים ופוקחת אותן
ולא מאמינה שכל מה שהולך איתי קורה
על־באמת. כל כך הרבה שנים אכלתי
אותה, עד שכעת, כשהכל הכי-טוב-שיכול-
להיות, קשה לי להאמין. אני כל כך גאה
שאמנים מהשורה הראשונה מסכימים לנגן
בשבילי. לפעמים אני חושבת לעצמי, שזה
לא יכול להיות שהם מלווים אותי בערב
משלהם. באמת, זה קורה לי?!״
לנורית גלרון ( )27 שיער מתולתל ועיניים
חומות בהירות. סינדרלה אלמונית,
ששכחה את סנדלר, על גרם המעלות, עד

עם ומי חין

הפסנתרן של שלו
נורית גלרון. רמי
למענה קטע ווקאלי

שבא הנסיך, בדמותו של המפיק אשר
ביטנסקי, הרים את הסנדל ונעל אותה
לרגלה הקטנה של נורית. הוא החליט
להצעיד אותה אל ההצלחה.
במדינת״ישראל אין זה מקובל שאדם
יתחיל את הקאריירה שלו בגיל .27 אין
זה מקובל שאדם יגיח לפתע מאחרי
הקלעים ויזכה להכרה בכישרונו. ביגלל
ריבוי הלהקות הצבאיות, שהצמיחו כוכבים
בני שמונה־עשרה, כוכבם של מרבית
הזמרים דרך בתחילת שנות העשרים של הם,
והם הגישו עצמם לקהל כצעירי-
בוסר, לא בשלים, המוכרים יותר את אי-

טוענת

.נו כו הרבה שנים אכלתי אותה, שעכשיו, נושה קווה לי, קשה ר להאמין!

השתח שיר.״
לאוני

ת גלוון לצאת מאלמוניותה ־ ולפתע

חנוך והמנהל המוסיקלי של ערב היחיד של
יתר על הצעות אחרות כדי להשתתף בערב
וטוען כי הוא מאמין בה כזמרת.

לפרנסתה עבדה כמוכרת סנדוויצ׳ים. ואז,
כשהיתה עסוקה במריחת מיונז על נקניק
עטוף בעגבניה ומלפפון חמוץ, אמרו
לה חבר׳ה במעונות הסטודנטים :״למה
שלא תתפרנסי מחלטורות במקום למכור
סנדוויצ׳ים ולהשמין?״
נורית, שהיתר. מנגנת לחבר׳ה על הדשא
במעונות, השתכנעה כי למרות הטראומה
של הלהקה הצבאית יש לה עדיין מה
למכור. היא ניגש!|לאמרגן — היא מסרבת
בתוקף לנקוב ג| מ ו — והוא לא רק
ששעה את שם|מישפחתה מקלימבורד
לגלרון, הוא גם לח אותה לדיסקוטקים
ברמלה. היא לא? -אהבה לשיר את מה
שהם אהבו לשמוע, והם לא אהבו לשמוע
את מה שהיא אהבה לשיר.
אחרי תקופה קצרה של רומן בלתי-
מוצלח בין בני־התישחורת של ליברפול
הישראלית ונורית גלרון, החליטה הזמרת
לרדת אל טעם העם, אך לא הצליחה
להחזיק מעמד. היא שרה ושנאה את עצמה,
עד שפגעה ביעל גרמן. יעל בת השלושים
פתחה בפניה של נורית אפיקים חדשים.
הפסנתרנים והמלחינה גילתה לנורית כי
היא מסוגלת להגיע בקולה לאוקטבות ול-
איכויות שלא היו ידועות לה. היא הלחינה
עבורה את השיר בא אלי ושירים נוספים.
נורית, יעל, הפסנתר והגיטארה ניגשו
לכנס רכזי־תרבות של הקיבוצים והפכו
לשלאגר. הן חרשו את הארץ לאורכה
ולרוחבה, יעל ליד הפסנתר ,׳נורית לפני
המיקרופון. וכך הפכה נורית לזמרת ידועה

עם אחורה קמינסקי

מי שנחשב למתופף מיספר אחד של ישראל,
שדחה הרבה הצעות כדי להשתתף
בערב היחיד. אהרל׳ה מלווה את נורית לא רק בתופים, כי אם גם באוסף הנדיר של
כלי ההקשה שברשותו. אל החזרות הוא מגיע עם כלב הקוקר ספנייאל שלו, קוקו, ונורית,
האוהבת כלבים מושבעת, מקדישה לו תשומת־לב לא פחותה מזו שהיא מקדישה לנגנים.

עם אביאר סגר

שהוא התגלית השניה של ערב היחיד של נורית
גלרון. אביאל מנגן בגיטארה באם והשתחרר זח
עתה משירותו הצבאי. הוא התגלה על־ידי דני סנדרסון, הוצף הצעות עבודה, שכן
שוק הבידור צמא לידיים מיקצועיות, והוא בחר להופיע עת נורית גלרון.
בזמן צילומי הכתבה השאיל לה את חולצת הטריקו שלו, כדי שתראה יותר יפה.

תקופה ארוכה בייאוש, הבחורה, שהכישרון
מילא את כל ישותה, לא זכתה עדיין
להכרה רישמית בכישרונה ולא ידעה אנה
היא באה, עד שפגשה באשר ביטנסקי. הוא
החליט לנעול את שערי מישרדו בפני אנד
נים אחרים ולעבוד רק עם נורית גלרון.
כי הוא מאמין שהיא תהפוך לכוכב הבא
של עולם הזמר הישראלי.
נגן הסקסופון האנגלי, שעלה לפני כמה שנים לארץ ונחשב לאחד
1 111*1 ״115/1ל ך1
מנגני הג׳אז המעולים בארץ, מנגן בערב בקלרינט ובחליל. נורית
1 0 11/1ין !!/י
כי אינה מאמינה שאמנים בעלי רמה כאלה מלווים אותה, ומרגישה שהיא זו המלווה אותם.
רתי מהצבא החלטתי שאני מפסיקה ל-
ובמקום ללמוד שירה ומוסיקה, נרשמה
רסיטת תל־אביב ולמדה תיאטרון וקולנוע.

מאד בין הקיבוצים אך בעיר הגדולה לא שמע
עליה עדיין איש.
חברים מספרים כי נורית גלרון היתד. שקועה

הלילות הקסומים

ף*ז הופעות בטלוויזיה גילו לקהל
י 1הישראלי זמרת חדשה ומעניינת, אך
וסטיבל הילדים סלל את הדרך שלה אל

הקהל הרחב. היא שרה לבושה בשימלה
לבנה, שיערה המתולתל מונח ברישול
על כתפיה, את שירו של אילן וירצברג
הלילות הקסומים. השיר לא זכה אומנם
במקום הראשון אך הפך להיות אחד השירים
המושמעים ביותר ברדיו. אז גם
הוזמנה להופיע בערב-שירי-נעמי-שמר. ל אחר
מכן לא שכחה אותה המלחינה הוותיקה
והזמייבה אותה להשתתף בערב־שירי־רחל.
שיר־שבת בתוכנית של הרב
שמואל אבידור הכהן ונורית הפכה מוכרת
יותר.
בחוגי הזמרים עברה השמועה כי זמרת
מעולה מסתובבת בעיר. היא החלה להס תופף
בחברת אמנים מפורסמים, הופיעה
(המשך בעמוד )36

במדינה

בהגיען

דרוס אנגילס
במחירים וגחלי
*ואזוסזשס
ז*8מו מו1ק8ט$
אל תחמיץ אתה הז ד מנו ת ל קנו ת

בבית המסחר

( ¥ 0 001:361: ¥1116ע מ ^ 10א \1 0נ 1 .¥א1ל 6263 8
— 465-1002 465-5525ם 0 0 0 ¥ 1 ¥ 0 0מ
. 111.ק 8, 8:30 8.111. — 9׳ג:1)13נ 5-¥ז 3035ס1\ 1
5> 8:30 3.31 7 ]1.111.ז<135־83131
8113^ 3 ^ 5 330 11011^ 3 ^ 5, 10 3.31 5 ]>.31.

שימחה כלואה

החשדנות וחפיקפוק
7יור את
,הרגע: ההיסטורי
הרגע הנכסף הגיע — אבל קבלת־הפנים
שנערכה לו, לא היתד, צוהלת ונלהבת אלא
חרישית ומאופקת.
כאשר התעוררו אזרחי ישראל ביום
הראשון השבוע, הסתבר להם להפתעתם
המוחלטת כי השכימו לעידן חדש. בעוד
הם נמים, הושג במרחק אלפי מילין ממיטותיהם
הסכם על חתימת חוזרדשלום בין
ישראל ומצריים. מה שנראה כבלתי־אפ־שרי
התגשם.
אבל ההפתעה המשמחת לא הוציאה את
אזרחי ישראל מכליהם. אנשים לא נפלו
זה על צווארי זה בחיבוקים ונשיקות, כפי
שאפשר היה לחזות את הרגע בו ייוודע
על פריצת־הדרך לשלום. מהעיירות הארוכות
של המכוניות שהסיעו את העם
למקומות־העבודה לא בקעה תרועת־צופ-
רים, כמו בימים בהם התבשר העם על
נצחון בינלאומי במישחק כדורסל, למשל.
היד חיוכים והיו ברכות, אך השימחה ה-

והחשדנות, ששימשו מחסום להתפרצות
רגשות המונית אדירה, שפריצת־הדרך לשלום
היתה ראויה לה.
למודי אכזבה מהתלהבות־היתר, שאפפה
את המדינה כולה עם ביקורו של נשיא
מצריים בישראל, חששו האנשים לנחול
שוב אכזבה דומה.
משמעות כפולה. ואומנם, לא חלפו
אלא שעות מיספר מן הבשורה המרנינה
והסקפטיות התגברה והלכה.
בשני הנושאים המהותיים המרכזיים,
שבהם נדמה היה כי ממשלת־ישראל נסוגה
וויתרה על עמדותיה המסורתיות, נאמרו
דברים סותרים, שיצרו בילבול ואי־ידיעה,
וכתוצאה מכך חרדה לגורל הסיכוי שזה
עתה נולד.
העיקרי שבהם היה נושא ההתנחלות —
אחד מעקרונותיו המקודשים של מנחם
בגין. על פי ההסכם שהושג בקמפ־דייוויד
אמורה היתה ישראל לנטוש את רעיון
ההתנחלות בשטחים המוחזקים, להקפיא
התנחלויות נוספות בתקופת המשא־ומתן
ולפעול לפירוק ההתיישבות שכבר הוקמה
בחבל ימית. כך פירשו את נוסח ההסכם
מצריים וארצות־הברית וגם אזרחי ישראל
שקראו אותו בעיון. אלא שאז הסתבר
שלמנחם בגין יש פירוש שונה לחלוטין
לסעיפים הנוגעים להתנחלויות. הוא לא
הסתיר אותם.

בין מוצרינו תוכל למצוא ביגוד הכולל :

* מכנסיים וחולצות של
00¥18

אוברולים

נעליים

* ועוד פרטי לבוש רבים ומגוונים
* אביזרי מחנאות

הפגנתי־,השלום גתל־אכיב דככוד הסכם קמפ-דייוויד
מה היה קורה אילו היה בגין באופוזיציה?

חיילות, נשית ונערות!
עבורכן נפתחים קורסים
להרזיה מכוונת.

..רובקס״
חגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

בשיטה חדשה
בהדרכת מורה מעולה

בעיות ולבטים
בחיי המין

באולם ממוזג•

הרזיה מובטחת

מאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
אולפן לאה פלט שר

אכן גכירול ,50 תל־־אבים,
טלפון 267682 :

טפט יימורלה״

נא להתקשר בשעות חבוקר
בין השעות 9—1.00

קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזחרו מחיקויים.
להתפרצות המאולתרת,
באותו ערב
ספונטאניות

ספונטאנית לא גאתה וגלשה
רגשות. אפילו חגיגת־השלום
שערכה עיריית תל־אביב עוד
בכיכר מלכי־ישראל, חסרה
והתלהבות.
על פי התחזית ציפו שם לקהל של רבע
מיליון איש. באו פחות מ־ 30 אלף. לא
היתד, זו הפגנת תמיכה והזדהות. קהל
מקרי ובלתי הומוגני צפה באיפוק במופעי-
אמנים ובקולות נואמים, שלא הלהיבוהו.
טנת־השלום הונחה במפתיע על השולחן,
אבל העם לא ידע כיצד לאכול אותה.
היוצרות התהפכו. האם היתד, זו
ההפתעה שבהנחתת מהלומת־השלום, ש גרמה.
לתגובה מעין זו?
חסידיו של מנחם בגין ותומכי מדיניות־הממשלה
היו המומים. שעות מספר קודם
לכן עוד היו מוכנים להגן בחירוף נפש
על התיזה, שאסור לוותר על שטחים
אפילו תמורת שלום־אמת. חוץ מזה, טענו,
סאדאת לא יהיה מוכן לעולם להציע שלום-
אמת לישראל, אפילו במחיר השטחים.
והנה התהפכו היוצרות. לפתע היה עליהם
להצדיק את כל מה שטענו נגדו בקנאות.
מחנה השלום היה המום לא פחות.
אנשיו לא יכלו שלא לתאר לעצמם מיד
מה היה מתרחש במדינה אילו הסכם־
השלום, עליו בישרו אמצעי-התיקשורת,
היה מושג על-ידי ממשלה אחרת, כשמנחם
בגין מנהיג את האופוזיציה. אין צורך
בדימיון פרוע כדי לתאר את הפגנות-
המחאה, התפרצויות־הזעם הפומביות וההסתה
נגד מה שהיה מכונה אז בוודאי
כ״מעשה בגידה״ ,אילו היו אלה מנהיגי
השמאל שהיו מביאים את בשורת השלום
במתכונת זו.
אולם יותר מכל, היו אלה הפיקפוק

קודם כל, טען בגין, הקפאת ההתנחלויות
חלה רק על תקופת שלושת החודשים
עד לחתימת חוזה-השלום עם מצריים. גם
כך עדיין יש שטחים ואפשרויות להקמת
התנחלויות נוספות.
גישה אמביוואלנטית דומה התגלתה גם
לגבי הבעיה הפלסטינית. הסכם המיסגרת
לשלום במזרח־התיכון כולל סעיפים המצ ביעים
על נסיגה מהותית ברורה של מנד
שלת־ישראל בנושא הפלסטיני. מנחם בגין
חתם על דברים שקודם לכן לא העז להעלות
על דל שפתיו:
• ״מצריים, ישראל, ירדן ונציגי העם
הפלסטיני ישתתפו במו״מ על פתרון
הבעייה הפלסטינית על כל היבטיה
• ״נציגויות מצריים וירדן עשויות
לכלול פלסטינים מן הגדה המערבית ועזה,
או פלסטיניםאחרים כפי ש יוסכם
עליהם באופן הדדי.״
• ״הפתרון שינבע מן המשא־ומתן
חייב להכיר גם בזכויות הלגיטימיות של
העם הפלסטיני ובדרישותיו הצודקות
בעקיפין היתר, זו הכרה בישות פלסטינית
ובזכותו של העם הפלסטיני להגדרה
עצמית. כאשר הוצגה משמעות זו בפגי
בגין הוא ניסה להפחית מערכה ולהציגה
כמס־שפתיים בלבד, או כמחווה שעשה
עבור מארחיו האמריקאים מבלי שהתכוון
לכך.
כפל-לשון זה יצר מצב של אי־בהירות
ואי־ידיעה, שהוא מירשם בדוק לחרדה.
כמו בשיר המפורסם יכלו אזרחי ישראל
לשאול השבוע את ממשלתם :״כשאת אומרת,
כן׳ — למה את מתכוונת?״
הפעם, בניגוד לחששות, נראה כי מנוי
וגמור עם מנחם בגין לומר ״כן״ עד הסוף.
העולם הזה 2142

^ ק כו פדייוויד. הסכםהשלום

ק כנ פדייוויד: הסכםהשלו

ק כו פדייוויד ! הסכםהשלום

_^|אזגדי

מפד׳ל
דמוקרטים
.המערך

חרות

88 1

ליברלים

שיי

הליבוד

1 1 8

__[|מיעוטים
שלי

לעם

אחדות

דיין

יגורי

][ פלא טו

רק׳ח

ך. ראיה כי הקיטוב בין הקואליציר׳ ל־ע
אופוזיציה ייעלם ביום השיני הקרוב,
כאשר ׳תצטרך הכנסת להצביע בעד ההצעות
שיביא ראש־הממשלד׳ ,הנחם בגין,
מקספ־דייוויד. על פי ׳תגובות הברי-הכנסת,
תזכה הממשלה בהצבעה ,׳פאמיון כימעט
מלא, כשמתנגדיה הבודדים של ההצעה
אינם משתייכים למיפלגד׳ או לגוש אחד.
ביום השני האחרון, בשעות הפוקר, גימגמו
אישי המדינה, כאשד נתבקשו על־ידי עיתונאים
להביע יאת דעתם על ״הפצצה
של קמם דייוויד״ .כמה מההתייחסויות היו
ענייניות, כמה היו רגשניות וגבליו ב־היסטריה,
וכמה מיהן בוטאו תוך פזילה
פנימה, למצב הפוליטי הפנימי.
׳נראה כי הצהרתו ישל אליהו לנקין,
ף יבעייה הגדולה ביותר היא זו של
במסיבת יום־ההולדת ישל ראש הממשלה י 1לע״ם. שר־התעשייה, הורוביץ, היה משנערכה
לפני כחודש — ״המישפחה הלוראשוני
השרים שהגיבו על חתימת ההסכם,
חמת, תלד אחריך !כאש ׳ובמים״ — נבונה ותגובתו הייתה כימעט מרי גלוי ׳כנגד בגין
לגבי 21 חברי־הכנסת ושל חרות. היחידה — יומה ׳שחמור יותר, נגד משה דיין, ש־
.שכיפר יצאה, כצפוי ,׳נגד ראיש־הממשלה, הורוביץ יידוע כנאמינו העיוור. זה היה
ודתה יח״כ גאולה כהן ,׳והיא ואף כינתה את בשעות הבוקר. בשעות הצהריים היה כביר
חתימת ההסכם ״בגידה.״
הורוביץ מתון מעט יותר, לא רצה לקבוע
יושב חאש ׳ועדת־החוץ־זהביטח׳ון, הפרו עמדה ׳נחרצת וטען ׳שהוא ממתין לפירטי
פסור משה ארנם, גימגם בשעות הבוקר ההסכם ולהיסברי המשלחת. על־יפי המצב
ימה מילים, כביכול בגינות ההסכם, אולם היום נראה, כי למרות הנאמנות לדיין
׳חרות ומבטיחים כי התנגדותו של
יצביע הורוביץ נגד ההסכם.
נס לא תחזיק מעמד שעות רבות. יש
כעיקפות הורוביץ ייילד גם זו״ב אמנון
ייענים שזדתה זיו מחאה חד־פעמית של לין, שהוא נץ קיצוני, וכיראה גם ח״כעל כך ושוועדת־החוץ־והביטחון ש־ יגאל כהן איש ׳תל־עדשים. ברור ושח״ג־זה
הוא עומד לא שותפה בהכנות ל־ סופר משה שמיר יצביע נגר ההסכם בכל
דייוויד. ואומנם, בשעות אתרחהצהריים מיקרה, ושני ספרי המרכז העצמאי, השר
היום השני האחרון, סבר ניתן אריס אליעזר ׳שויסטק יוח״כ אהוד יאולמר־ט, יצביעו
שלמרות הסתייגויותיו הוא יעמוד פעדו.
בגין. כמוהו יעשה ככל הנראה
ח״כ זלמן שופל, השוהה עתה בחוץ־
איתן ליבני.
:הפיטפוט של וארוגים, היתה שחי־ לארץ, יצביע כימעט כוודאות כעד משה
ח״ב הרות אחר, דב ישילנסקי, דיין — קרי, בעד ההסכם. ההפתעה עומדת
רעיות .׳ש־׳לינסקי לא הגיב ׳ולא הו להיות סגדישר־התעשיייד״ יאייש דומוגה יצחק
גד יצביע, ויש התושבים בחרות פרץ. פרץ הוא ינץ, והוא סגנו של יגאל
היידוע כנץ מובהק, ושקול ל־ הורוביץ אולם הוא ׳נאמן של זילמן שובל.
יזצבעה !נגד ׳חתימת ההסכם, או ש מרבית הסיכויים הם שפרץ יצביע עם
שובל-ידיין, בעד ההסכם.
האולם.
בשעות בוקר מוקדמות של היום השני
״יב השני בגודלו של הליכוד,
הליברלית, הוא באופן טיבעי בשבוע ברך ׳שריההינוד-והתרפוית זבולון
מחסידי ההסכם. ואולם גם שם ניפלה הפתעה.
השר יצחק מודעי, שהוא אחד משני הני־צים
הנימעט-בודדים !של הליברלים (השני
הוא פסח גיריופר) ,׳ניתן לכמה מידידיו להבין
כי הוא !שוקל ״לפחות והימנעות מהצבעה.״
אולם בראה כי בסופו של דבר יתיישר
מודעי עם הקו הכללי שיל מיפלגתו, לא־כל־כך
ביגילל ׳אהבת ההסכם כמו מתוך
שיקולים ם נים־ימיפלגתיים הקשורים ב־מילחמת
הירושה ׳במיפלגה הליברלית.
כימעט מרי גלוי

המר על ההסכם, כימעט ללא הסתייגות.
דווקא יהודה בן־מאיר ,׳שבאחרונה נפוצו
שמועות על קו יוני שהוא נוקט, דיבר
על ההסכם בהסתייגות. בשעות אחיר-הציה־דיים
התחלפו היוצרות: המר הבין כי שגה
בכך ׳שברך על ההסכם כה מוקדם והיה
מסוייג מעט, ואילו יהודה בן־מאיר נטה
יותר לניוון החיוב! .נראה כי המר ובן־
מאיר, כמו תושעה חיברי־סנסת אחרים של
דימפד״ל, יצביעו !ביעד אושור ההסכם ורק
ח׳יכ איש גוש־ואטונים החב חיים דרוקמן,
יצביע ינגדו.
פעילי גוש־אמונים מנסים להוציא
עתה פסק־דין של הרב צבי יהודה קוק
כנגד ההסכם, אולם ספק אם יצליחו לקבל
אותו. גם !אם כן יקירה, ניראה כי המיר
שהוא היחידי העשוי להיות מושפע מהרב
צבי יהודה, יתעלם הפעם מהוראת רבו,
כפי שהתעלם ממינה עם הרכבת הממשלה,
כאשד הרב אסר עליו להיות ישר־החינוך
ודרש כי יוותר על הכסא לטובת דרוקמן.
׳ארבעת היבדי-הסנסת של אגודת ישראל
סבר הודיעו על תמיכתס בהסכם. איש
אחדות ׳שבליסוד, הילל זיידל, בוודאי יתמוך
בו. גם ח״כ שמואל סלאטו־שרון, אייש
הקואליציה ׳מבלי להיות ׳בקואליציה, הודיע
כבר בי יצביע ״׳בעד !בגין.״
המיפלגיה הגדולה באופוזיציה תצביע ברובה
בעד, והיא תיתן חופש הצבעה לחבר ה אם ייעשו כן גם שאר הסיעות.
כבר עתה יברור כי ח״ב עמום הדר,
אחיו של יגאל הורוביץ, יצביע נגד ההסכם.
ח״כ אחדות העבודה לשעבר, שושנה
ארבלי־׳אלמוזלינו, אומנם !אינה נמצאת בארץ,
אך ברור כימעט לחלוטין כי היא
תצביע נגד ההסכם. ידני רוזיולייו, איש
קיבוץ ׳כברי, עדיין מהסס, אך ניוטה להצביע
נגד ׳ההסכם וכמוהו גם תמר אשל.
כל שאר חברי מי׳פלגת העמדה יצביעו בעד
ההסכם, וכמובן גם חמשת חברי מפ״ם.
׳שתי המיפלגות שיצאו מד״וש, הדמוקרטים
׳שיל ידין־יתמיר וש״י של עמית־רובייג־שטיין,
יצביעו עם כל 14 חבריהכינסת
שלהן בעד ההסכם. גם סיעת־היחיד ׳שיציאה

מד״׳ש, ה״ב ואסף יגורי, הידוע דווקא כנץ,
תצביע בעד ההסכם. ישני!חברי־הכניסת •נזל
של״י, אריה אליאב ׳ומאיר פעיל, יצביעו
בערו.
ביטון יצביע בעד
ך ץ ״כ המיעוטים של מיפלגת ה•
1עבודה, סייף א־דין אל-זועבי, יצביע
בעד ההסכם ושולמית אלוני תתמוך, כמובן,
בהסכם, וכסוה גם גדעון האוז׳נר מהיל״ע.
גם סיעת־הייחיד של משה דיין תצביע,
כמובן, בעד ׳ההסכם שדיין הוא אחיד מ־אדריפליו.
רק סיעת־י׳חיד אחת לא תצביע
כפי הנראה בעד ההסכם, פועלי אגודת-
ישראל. פאג״י היא ביסודה מיפלגה
יונית אולם !נציגה ׳בכנסת, ח״כ קלמן כדינא,
הוא נץ מובהק. כהניא. סרב לגלות בעד מי
יצביע ,׳אולם יאמר לכתב העולם הזה :
״׳אני אשמע לחברי לסיעה, אך לא אהיה
מוברח להישמע להם.״
בסיעת רק״ח ,׳שאינה נוהגת לתת חופש־הצבעה
לחבריה, עומד ׳לחול פילוג בעקבות
ההצבעה. האמת היא שלולא חל
הפילוג ביגלל סיבה זו, הוא דייה קורה
ב״גילל כל סיבה אחרת. ארבעת חברי־הכנסת
ישל רק״׳ח, מאיר וילנר, תיאופיק
זייאד, תאופיק טובי ומואיס הנא, יצביעו
נגד ההסכם, אולם כיימעט ברור שח״יב הפנתרים,
צ׳ארלי ׳ביטון, יצביע בעידו.
׳על-פי דסיב׳ום הנכון ליום הופעת הגיליון,
נראה כי נגד ההצבעה יצביעו בבירור
ח׳ב גאולה כהן מהליכוד, ח״כ הדר ד
ארפלייאלסוזלינו מהמערך, ארבעה ח״כים
מלע״ם, יח״כ חיים דרוקמן ימהמפד״׳ל יד
ארבעה הברי־סנסת של דק״יח. ם ך-הכל :
12׳חיברייכנסת. יימנעו או שעדיין לא הח ליטו:
ח״כ רוזוליו ואשל מהמערך, הרב
קלמן כהנא מיפא״י, ח״כ יצחק פרץ מלע״ם,
ח״ב דב שילינסקי מחרות והשיר יצחק מודעי
מרי׳ליבירלים — סך־הכל שישה הפרי־כנסת.

צה״ל
הדו״ל שלא חזר

ועדודחקירה צבאית
קבעה: תחיי? !התאכד.
בגי מישפחתו מועגים :
הצבא אשם
ביום החמישי, ז־,־ 4ובימאי ,1978 התגייס
רחמים יעקוב ולצד,׳׳ל. בעבור חודש, וביום
הראשון, ה־ 18 ובימי, בשעה 4׳בבוקר, הוא
חזר לבסיס ,׳אחרי שסיים חופשת ושבת.
באותו היום, בשעה 2אחר הצהריים,
קובלה מישפחתו הודעה יעל !תאונת בשק
שבה נהרג רחמים. בערבו של אותו היום
הסתבר שרחמים לא נהרג אלא התאבד.
הצבא פתח בחקירה, ויתוך זמן קצר
הסיקה הוועדה את המסקנות הבאות :
• טוראי יעקוב רחמים ניפטר כתוצאה
מ״חדירת כדור דרך הריאה, ויציאתו מהגב.״

על סמך עדותו !שיל חייל מהמחנה,
טוראי שלמה הדוש, הסתבר כי רחמים
הלך לכיוון ג״בעת־ד,׳שירותים שבמחנה.
כשהגיע סמוך ליגיכעה, קרא רחמים לחרוש.
האחרון התקרב למקום וראה את רחמים
טוען יאת !נישקו. רחמים אמר לחרוש, כי
הוא ״רוצה להתאבד וברצונות״ .הרחש החל
לרוץ לכיוון חברו, במטרה להוציא ממנו
את הנשק, יאך כבר הקד, מאוחר מדי. רחמים
כיוון !את הרובה לחזהו וידה בעצמו,
כשהיד, במצב כריעה ומכנסיו מופשלות.
בתקופת !שירותו הקצרה הספיק רחמים
להיכלא!במשך 35 קום, על סירוב פקודה —
כך דיווחה חעדת-ד,חקירה. הוא סירב ללכת
לשיריון. הועלו נגדו טענות על נפקדות.
רחמים פצע !את רגלו עקב השימוש בנעליים
הגבוהות. הוא הזניח את הרגל,
לדברי החוקרים, וסירב לנעול נעליים גבוהות.
במהלכו של !אחד הוויכוחים עם מפקדו,
יעל !נושא הנעליים, פרץ רחמים בבכי.
כך העידו הבריז. לאחר מיכן אושפז בתל־השומר
ועבר נימוח בדגל. יכיל ׳תקופת איוש־פחו
בתל־השיומר נחשיב רחמים לנייפקד,
ורק אחרי שחזר לבסיס בוטלו האישומים.
בעיות ׳מיניות. סמל שיובל יעקוב,
המשמש כימאבחן ומראיין ׳במדור הפסיכולוגי
בל ושפת הגיוס בבאר־ישבע, העיד כי
ראיין יאת רחמים טרם גיוסו. בראיון סיפר
רחמים כי הוא מעוניין לשרית כנהג, וכי
״ייעשה בעיות״ אם לא ישרת בתפקיד זה.
רחמים סיפר למראיינו כי ניסה בעבר
להתאבד ,׳באמצעות שתיות נפט ,׳אחרי ש חברתו
דירתה לו. לדבריו לא היה בעבר
בטיפול פסיכיאטרי. סמל שובל טען בחקירה,
כי רחמים לא ניזקק לטיפול כזה.
רס״ן ׳ת״אודור ידו־,־׳גרף, פסיכיאטר מענף
מחקר, חיווה ידעתו יכי ׳לולא התאבד רחמים
היה נחשב ל״יארטייסט״ .התאבדותו, ליפי
דה־׳גרף, היתרי על רקע בעוות מוניות ומתחים
שונים בבית, הקשורים בפייתוח
רגשי־יאשמה כלפי דמות האב, אותם השליך
על הצבא. תיק החקירה ניסגר, אולם
מישפחחז ישל רחמים סירבה לקבל את המסקנות
׳ודרשה ׳לפתוח יאת התיק מחדש
ולהקים ועדת־חקירר, ממלכתית.
יאמר האב, נעים, ייליד עיראק, בן : 49
״הצבא מנסה להטיל עלינו את האשמה על
התאבדותו !של רחמים. לרחמים מעולם
לא היו מתחים בבית. להיפך. הוא יהיה
עוזר למישפחה עוד מגיל צעיר, מביא לנו
מתנות, יושב שעות בחברתנו, ומעולם לא
הגענו אייתו לריב כלשהו. הוא כיבד אותי
ואת יאטו. ובאשר לבעיות מיניות, על כך
יכולים להעיד כל חבריו, שרחמים ר,״ח
פרפר, תמיד השיג כל בחורה שריצה, היד,
בחור יפה ׳ומנהיג השכונה. הוא היה מחליף
בחורות כמו גרביים, ואף פעם לא הכניס
בחורה להריון. אם אמר בצבא שרצה להתאבד
בעבר, שיקר ׳להם, כי רצה לשרת
קרוב לבית ׳ולעוור למישפיחה.״
בסאלון!שבבית הקטן ובסאר־שבע, הסבה
מישפחת יעקוב, המונה שתה ישישה בנים
ושלוש בנות, לשולחו. עיניה של האם,
לולו יעקוב 44 דומעות. פניה השחומות
חיוורות. היזא סיפרה לאורחים כי רחמים,
שלמד כבית־ספר מיקציועי עמל, ועבד כ־חשמלאי
כדי לעזור למישיפחה, ביקש לשרת
כנהג צבאי ולשרת קרוב לבית. ביגלל
עבודתו ולימודייו לא יכול היה להתמיד
בקורם הנהגות ,׳ודחה את גיוסו עד אוקטובר
78׳ .לפני ׳שלושה חודשים קיבל

במדינה הקדמית גיוס, יאך סירב ללסת לתותחנים
ונעצר ל־ 35 יום.
לדיברי האם היד, רחמים בקשר טלפוני
י׳ום־ייומי עם הוריו. הוא סיפר להם ולחבריו
כי מפקידיו מתנכלים לו, בחושבם אותו
לפרפר ומשתמט. בביקוריו בבית הייה
מבלה שעות ׳מאושרות עם המישפחה ועם
החברים, ולא גילה סל כוונה להתאבד.
ואחיו הבכור של רחמים, יחזקאל, משרת
כשוטר בבולשת. לדבריו ״ויעדת-ד,חקירה
עשתה הכל ׳כדי ׳להוכיח שאנו אשמים במותיו
של רחמים. מניסיוני במיישטרה איני
מכיר היטב יאת העניינים האלה. ושום רעדת-
חקירה פנימית אינה יכולה להוציא ליאור
את האמת ׳לאמיתה. גוף כמו צה״ל לעולם
לא יבקר !את יעצמו, ויגיד ׳שהוא לא בסדר.
אני דורש ועד־תחקירה ממלכתית. אני

מתאבד רחמים יעקוב
הרופא אמר שהוא ארטיסט

הורים שבולים לולו ונעים יעקוב
״רחמים היה פרפר״
גם לא מאמין שרחמים התאבד. זו יכלה
להיות תאינת־נשק. אבל אם הוא התאבד,
הרי ׳שהאשמה על יכך מוטלת על !טפקדיו.״
חייל נאמן .״׳אני ודורשת את דמו מהצבא,״
התייפחה אמו של רחמים .״המפקדים
לא הרפו ממנו, בבית לא היד, חסר
לו שום ידבר, והוא היד, חייל נאמן. אפילו
ביקש לעשיות טירוניות אחרי שהיד, מאוש פז
תקופה וארוסה בתל־השומר. אני אלחם
על הדם של בני. אני דורשת זכויות של
מי׳שיפחיה ׳שכולה !והעמדת האחראים לדין.״
התאבדותו של רחמים אינה תופעה הריגה.
כאשר מודיע או רומז חייל על כוונת
׳התאבדות, אין מייחסים כל חשיבות לדבריו.
חיילים ׳רבים מגיעים לצה״ל עם
מטען יכבד ׳שיל בעיות נפשיות, העלולות
לגרום, בתנאי ילחץ ׳לאסון. אולם לצד,״ל
אין מספיק כוח־יאדם ואו זמן כדי לטפל
בסל חייל וחייל בפרט. לצבא חוקים נוק שים
משלו, ואיש אינו מעוניין לדעת יתמיד
מדוע סירב חייל פלוני לפקודה.

״מבחינה זיו אשם הצבא במותו של רח מים,״
טוענת אמו ,״הצבא הרג אותו ומסיר
מעליו כיל ואחריות.״

מיש פט
סערה באוטובוס

תזמידוודיהתיבון קידזו
את הפרוצות. הפרוצות
שזפו את השיפודים
לפני שופט-השלום התל-אביבי ישי לויט
ניצבו ארבע נערות. שתיים מהן על ספסל
הנאשמים, ושתיים היו עדות־התביעה.
שתי הנאשמות היו בתחילת שנות ד,־20
לחייהן. המתלוננות היו בסוף שנות־העש-
רה. כולן היו לבושות בסיגנון התקופה.
שיפוד כיד. הפרשה הלכה ונתגלתה,
משהחלו העדויות להיפרש לפני ביהמ״ש.
שתי נערות התיכון, קלאריסד, הבלונדית
והגבוהה ורינה הג׳ינג׳ית המתולתלת״
,לומדות בבית־הספר התיכון ה־מיקצועי
של ויצ״ו בצומת הקאנטרי-קלאב.
בסביבה זו נוהגות פרוצות לחכות ללקוחותיהן
גם בשעות היום.
מסתבר כי שנים סובלות הפרוצות מחת-
גרותן של תלמידות התיכון. הללו, החוזרות
לביתן בצד,דיים באוטובוס 26ו־,29
נוהגות לזרוק על הפרוצות קליפות־פרי,
ליידות בהן אבנים, לקללן ולהתגרות בהן.
/בנובמבר 1977 היו רק ויוויאן קארוצ׳י,
וחברתה רבקה מסיקה על מישמרתן ליד
הקאנטרי־קלאב. לדבריהן, הוטלו אליהן
אבנים מן האוטובוס העובר. לכן רדפו
אחרי האוטובוס, השיגוהו ועלו עליו.
ויוויאן פנתה לנערות ושאלה מי זרקה
עליהן אבנים. לדבריה, קמה אחת הנערות,
קלאריסה הגבוהה, ואמרה כי ד,יא קיללה
ושהיא תוסיף לקלל ככל שתרצה. ויוויאן
אמרה לה שהיא יכולה ללמד אותה לקח,
וירדה מהאוטובוס. אולם אז, לדבריה,
שמעד, את קלאריסה מקללת אותה ואת
אמה. היא חזרה בסערה לאוטובוס, כאשר
היא מוציאה מתיקה את השיפוד החד
שהחזיקה שם.
בשיפור השלוף ניסתה לעלות לאוטו,
אך הנהג גטל אותו מידה, והיא הגיעה
אל קלאריסה ללא נשק. היא התקרבה אליה,
ואז החלה הנערה הגבוהה מושכת בשערה.
החל קרב תלישת־שיער הדדית.
דם על הצוואר. התלמידות מסרו
גירסה שונה במיקצת על מה שקרה. לריב־ריהן,
לא השליכו מאומה, ולא התגרו
בזונות. אלה עלו על האוטובוס ללא כל
פרובוקציה, והחלו מקללות ומאיימות, ואף
משכו בשערה של קלאריסה. רינה הג׳יג־ג׳ית
הסוערת רצה להציל את חברתה המו כה,
דחפה את ויוויאן והפרידה ביניהן. אז
הופיע הנהג, והוריד את הזונות מהאוטו.
אולם תוך דקות ספורות זינקו השתיים
שוב לעבר האוטו, כשבידיהן שיפודים
שלופים. הנהג פגר את חדלת, אך הפרוצות
דחפו אותה ופתחוה. לאחר שהנהג
לקח את השיפוד מויוויאן, המשיכה זו אל
תוך האוטובוס, התנפלה על קלאריסה, משכה
את חולצתה ושרטה אותה בגבה.
עוד רינה יושבת על הספסל האחורי ליד
החלון, ומביטה בקרב הניטש לעיניה,
חשה דקירה חדד, ליד אוזנה. ודם החל
זורם על צווארה. היא היפנתה ראשה
וראתה את הפרוצה השניה עומדת ליד
האוטובוס, בידה השיפוד והיא צועקת :
״אני אוציא לך את העיניים !״
אשמה או קורבן? שתי הפרוצות
המעורבות בעניין הואשמו והובאו למיש־פט.
הן נאשמו בהסגת גבול פלילית, על
חדירתן לאוטובוס בניגוד לרצון הנהג,
תקיפה וגרימת חבלה.
אולם שתי המתלוננות ידעו לזהות רק
את ויוויאן. את השניה לא זכרו הנערות
בבירור. נקודה זו ניצל הסניגור בכישרון
רב. מייד בתום עדויות־ד,תביעה פנה אל
בית־המישפט וביקש לזכות את רבקה מסיקה
על הסף, מכיוון שאין בכל העדויות
מאומת המקשר אותה לעבירות וגרימת
חבלה, היות והמתלוננות לא זיהוה. מאידך,
נהג האוטובוס העיד כי היא
נשמעה לו, ולא עלתה לאוטובוס. ואכן,
השופט לויט המשופם קיבל טיעון
זה, וזיכה את רבקה מסיקה על הסף.
על כס הנאשמים נשארה לבדד, ויוויאן,
בעלת עיני-ד,איילה ורכת הסבר. נותר לברר
אם היא האשמה או ד,קרבן.
* שמות בדויים, ביגלל גיל הנערות.

במדון ״הילסון• נידושרם נית1ו לחנוו הנוסח
הנחות מפליגות.

עכשיו זכה״הילשן
במינח לפיסול
מיונו! הכנסת
ך* .מהפך הפוליטי והמהפך הכלכלי
י 1לא השפיעו על חברי בית־הנבחרים
הישראלי כמו שני המהפכים שאותם ביצע
לאחרונה מלון הילטון הירושלמי בכנסת.
אומנם, למראית עין נראה כי אין קשר
בין שיני המהפכים של הילטון ירושלים,
אולם ישנם חברי־כנסת המוכנים להישבע,
בי הקשר. לפחות הפסיכולוגי, הוא אמיץ
ביותר.
המהפך הראשון מתבטא בהנחות לחברי-
הכנסת במלון־הפאר הירושלמי. המהפך
השני הוא השתלטות מלון הילטון ן ירושלים
על מיזנון הכנסת.
כשנפתח מלון הילטון ירושלים פנו כמה
חברי־כנסת נכבדים להנהלתו, כדי לברר
את שיעורי ההנחה לחברי־הכנסת. השאלה
היתד, די טבעית, משום שכל בתי־המלון
בירושלים נוהגים לתת הנחות ניכרות
לחברי־בינסת. בימים השני והשלישי בש בוע
מציפים חברי־הכנסת את מלונות
ירושלים. הם מהווים לקוחות טובים, מעלים
את יוקרת המלון בעצם שהותם בו.
כך, לפחות, סבורים מנהלי המלונות. ב ראש
נותני ההנחות ניצב בעבר הרב^
מנחם פרוש, שמילבד היותו חבר־כנסת הו:
גם בעל מלון המרכז בירושלים. חברי^
כנסת דתיים כחילוניים הציפו את
המרכז וזכו בהנחה של למעלה מ־50

ך עיקבות מדון המרכז
4ייי המלונות. רבים מחברי־חכנסת?
ררו במלון הולילנד, שנתן אף הוא
של 50 אחוזים, אחרים השתכנו!
המלכים, והעשירים שבהם התגוררו״
מוריה, ובמלון המלך דויד.
עמדתו של מנהל המכירות ד<)
מלון הילטון בירושלים, יעקב
היתה :״אצלנו אין הנחות לחברי־!

כמו תמיד, נפתח מלון הילטון כשהנהלתו
מבהירה שאינה מעוניינת באורחים יש ראליים.
אולם אחר כך נסוגה ההנהלה.
כשנפתח מלון הילסון תל־אביב, שנים
אחדות לפני אחיו הירושלמי, פרצה שע-
רוריה, כאשר מי שהיה שר־התחבורה דאז,
משה כרמל, ביקש להיכנס לחדר־האוכל
של המלון מבלי שיענוב עניבה. המנהל
התורן של המלון ביקש ממנו להסתלק,
ואנשי יחסי־הציבור של המלון הסבירו
כי אין המלון מעוניין בישראלים, שרים
או סתם אזרחים.
אולם הילטון תל-אביב הבין, כמה חודשים
אחר כך, שללא האורחים הישראליים
ייתקע המלון לקשיים כספיים, וכי גם
התיירים אינם אוהבים להשתכן במלון
שבו אין ישראלים. אותו תהליך עבר גם
על הילטון ירושלים, לפחות בכל מה
שנוגע לחברי-כנסת. כעבור כמה חודשים
מאז ההצהרה המפורסמת, שהמלון אינו
מעניק הנחה לישראלים, קיבלו חברי־הכנסת
מיכתב משוכפל, המבשר להם על
הנחה של 10 אחוזים לניבחרי העם.
מעטים מהם קפצו על המציאה. לילה
במלון הילטון כיום, עם ארוחת-בוקר, הוא

מיזנון תבוי־הננסת בימ זוהה: בן־גוויון עם חסידיו

סיפור המסתכם ביותר מ־ 1000 לירות.
הנחה של 100 לירות אינה משמעותית
כלל, כאשר הסכום שנותר לתשלום הוא
900 לירות. לגבי חבר־כנסת 1800 ,לירות
בשבוע, שהם כ־ 7200 לירות לחודש, מהווים
יותר ממחצית המשכורת החודשית. ח״כים
רבים אינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
רק כמה מחברי־הכנסת העשירים, כשמואל
פלאטדשרון, או כשר־המישפטים שמואל
תמיר, שלישכתו שילמה את מחיר
האיכסון שלו, התגוררו בהילטון.
באותה תקופה היה מלון׳ דיפלומט, השייך
לחיים שיף, המלון הפופולארי ביותר
בין חברי-הכנסת. שיף חייב את חברי-
הכנסת בדמי-לינה וארוחת־בוקר בסך 360
לירות בחודש בילבד, שהם כמחצית המחיר
הרגיל אותו הוא גובה מישראלים. אומנם
חברי-הכנסת יכולים היו לגור במלונות
אשר ד 50-.אחוז שלהם היו פחותים מ־400
לירות, אולם הם ביכרו את דיפלומט :
היה זה מלון בן 5כוכבים, ובחדרים היתה
טלוויזיה.
גם באותה תקופה נמצאו חברי־כנסת,
ובעיקר שרים, שביכרו להתגורר במלון
המלך דויד בירושלים. המלון מחייב את
חבר־הכנסת או השר בסכום של 470
לירות ללינה עם ארוחודבוקר. לגבי רוב
הח״כים זו היתד. תוספת משמעותית להוצאות
שלהם. לגבי השרים — לא. הסיבה :
הח״כים מקבלים סכום גלובאלי לחודש
עבור הוצאותיהם, בעוד שהוצאות השרים,
בכל סכום, משולמות עליידי לישכותיהם.
סלסלת פירות לח״כ
פני חודשים אחדים עשה הילטון
/את המהפך הראשון שלו. הוא קבע
מחיר מיוחד של 235 לירות לחבר־כנסת
ללינת־לילה עם ארוחת־בוקר. בנוסף לחדר
המהודר ולארוחת הבוקר, החליט הילטון
להביס את דיפלומט גם בנושא הטלוויזיה.
חבר־סנסת המגיע למלון מקבל לחדרו
טלוויזיה ציבעונית. אך הנהלת הילטון
ירושלים החליטה לא להסתפק בכך. כאשר
מגיע בערב חבר־הכנסת לחדרו ממתינה
לו סלסלת פירות גדולה. חברי־כנסת שהתבוננו
בתפריט של השירות לחדרים,
המונח בחדרי המלון, הבחינו כי הרוויחו
150 לירות נוספות, מחיר סלסלת חפירות
לאורח רגיל.
אם לוקחים בחשבון את סלסלת הפירות
ואת הטלוויזיה הציבעונית, נראה כי חב-
רי־הכנסת אינם משלמים יותר מ־ 50 לירות
ללילה, עבור לינה במלון החדיש והמפואר
ביותר בירושלים. וכשהילטון ירושלים
מחליט להיות טוב, הוא טוב עד הסוף.

האנסדרה של מלון ״הילטון״ :פיוסומת ות״וים בעורם
ערב צאתם של חברי־הכנסת לפגרה, קיבל
כל אחד מהם מיכתב מהנהלת המלון, בד
התבשר כי ההסדר נשאר בתוקפו גם בתקופת
הפגרה, וכי הוא כולל לא רק את
חברי־הכנסת, אלא גם את כל בני מיש־פחתו.
הידטון
ירושלים הציע את שירותי המלון,
הבריכה, השטחים הציבוריים, מיג-
רשי הטניס, חדרי־האוכל, הבאר ומועדון־
הלילה לחבר־הכנסת, שיבוא לירושלים לא
רק לצרכי עבודה, אלא גם לבילוי של
חופשה עם בני מישפחתו. כל זאת במחירי
ההנחה.
מלון הילטון בירושלים שומר בסוד את
ההסדר המיוחד שלו עם חברי־הכגסת.
מנהל המלון, דן ברקאי, התחמק בקביעות
משיחה בעניין זה עם כתב העולם הזה.
באותה תקופה בה הודיעה הנהלת מלון
הילטון ירושלים על ההסדר המיוהד שלה

עם חברי־הכנסת, היא ניגשה למיכרז על
הפעלת מיזנון הכנסת. דוברי מלון הילטון
טוענים, כי הזכייה במיכרז אינה כל כך
חשובה להם, משום שבין כה וכה יפסידו
כסף במיזנון. כידוע, קובעת ועדת המיזנון
של הכנסת את המחירים, שמפעיל המיזנון
רשאי לגבות מחברי־הכנסת ומהאורחים
עבור האוכל והמשקאות. אולם מי שהפעיל
עד כה את מיזנון הכנסת, אשר
הוברט, לא התרושש מכך. הוא טוען
אומנם שלא הרוויח די, אך בכל זאת
הרוויח. גם אם היתד, הטענה שהילטון ירושלים
יפסיד כסף בניהול המיזנון נכונה,
הרי שלהילטון יש חישוב משלו מדוע
כדאי לו להפעיל את המיזנון: הוא יכול
לכתוב בפרוספקטים שלו, המופצים בכל
רחבי העולם, כי ״אותו הטבח ואותו המלצר
המגישים למנחם בגין, למשה דיין ולעזר
וייצמן, יגישו גם לך כאשר תתגורר ב־הילטון
ירושלים.״

הילטון ירושלים לא היה היחיד שניגש
למיכרז מיזנון הכנסת. גם רשת מלונות
בינלאומית אחרת, הפועלת בירושלים,
רשת הסי־פי המפעילה את מלון פלאזה,
ניגשה למיכרז. סייפי הגישה הצעה זולה
יותר מזו של הילטון, אך ביקשה ארכה
מינהלית, כדי לקבל אישור על ההצעה
מחבר־המנהלים של המלון. ועדת הממד
רזים של הכנסת סירבה להמתין כמה
ימים, ומיהרה לתת את המיזנון של הכנסת
לתילטון ירושלים, למרות שהמתנה כזו
היתד, חוסכת לכנסת כסף רב, ולחברי־הכנסת
כסף רב עוד יותר. הצעות אחרות,
של מפעילים שאינם בתי־מלון, נידחו על
הסף.
אי אפשר, כמובן, להצביע על קשר
כלשהו.בין המחיר האבסורדי שאותו גובה
הילטון ירושלים מחברי־הכנסת, ובין ריצת
הכנסת לתת את הפעלת המיזנון להילטון
ירושלים.

הנ דון
(המשך מעמוד )23
נחמדים. אנחנו נסלק משם את העסקנים
הציניים. צמאי הכבוד והשררה. אנחנו נמסור
את ניהול המדינה בידי אנשים טהורי-
לבב ונקיי־כפיים.״

הצדה היא שהפוליטיקה אינה
עיסוק למדאכי־שרת, כעדי כנפיים
צחורות. הפוליטיקה היא תמיד
עסק די מדוכלר• היא מושכת אנשים
תאוויי־שרהה, רודפי־ככוד
ומבקשי־כצע. היא מעוררת יצרים
אפלים אדה נם כליכם שד אנשים
טוכים, הנכנסים לזירה ׳הזאת.
אנשים אמיצים, המבקשים לתקן את
העולם, משלימים עם עובדה זו. הם נכנסים
למים העכורים ביודעם כי עליהם
להתמודד עם יצרים אלה, בליבם שלהם
ובלב עמיתיהם.

יכוכבנולדי
(המשך נזעמוד )31
בפסטיבל הפופ בנואייבה וזכתה להצלחה
גדולה.
אמנים מפורסמים כמו המתופף אארלה
קמינסקי והסקסופוניסט מורטון קם דחו
הצעות אחרות כדי להשתתף בערב היחיד
של נורית גלרון, שאותו מארגן לה ביטנ־סקי,
שהם בטוחים בהצלחתה. המנהל המוסיקלי
של הערב הוא רמי לוין, הפסנתרן
של שלום חנוך, שגם הוא דחה הצעות
אחרות כדי להופיע עם נורית. ואילו על
הגיטארה בס מנגן צעיר חדש ובלתי ידוע
בשם אביאל סגל, תגליתו של דני סנדר-
סון, שהשתחרר זה עתה משירותו הצבאי.
ביטנסקי מפנק את הזמרת שלו, וכמו

אניטי ״שינוי״ לא היו מוכנים
לכך. כאשר נסתבר להם כי מנהיגי
ד״ש הופכים, תוך זמן קצרצר
לרודפי •טרדה, ככור וכצע, הם
נאחזו כחלה ובחילה.

כל זה גרם לכך שד״ש התפרקה במהי-
רות־שיא של פחות משנתיים, בשערוריה
מכוערת( .תנועת העולם הזה — כוח חדש,
שנסיבות לידתה היו דומות, פעלה שש
שנים לפני הפילוג המשמעותי הראשון).

ך תופעה המוזרה כיותר בדרכה
י 1של ״שינוי״ היתד הכמיהה לגנרל כלשהו,
שיעמוד בראשה.

מה מקורה של כמיתה זו ץ

אין ספק שהיא נבעה מחוסר־בים חון עצמי.
ה״נחמדים״ הרגישו שהם נחמדים מדי
מכדי לעסוק ברצינות בפוליטיקה. הם גם
חששו מלהתלכלך. הפרופסורים חשים
תמיד בנחיתות כלשהי מול פני איש־המעש
המהולל, הביצועיסט המדופלם, האיש
שלא בילה את חייו בחברת תיאוריות
ומילים, אלא הנהיג אוגדות, הקים בתי־חרושת,
ניהל מיפעלים.
כאשר הופיעה על הבמה חבורה שלמה
של גנרלים, שין־ביתניקים, מפקדי־מיש־טרה,
מנכ״לי חברות ממשלתיות ועוד —
התמסרו לה הבחורים הטובים של ״שינוי״
בלא קרב, בנפש חפצה.

״שינוי״ לא התאחדה עם ידין.
היא התאכדה למען ידין. וכרגע
שנכנסה לפית־ הקטרות ששמו
ד״ש, היא התחרטה עד המעשה.

עתה יצאו אנשי ״שינוי״ מן הקבר הפוליטי,
והם נושמים לרווחים. כמו ישוע
מנצרת, הם מקווים לקום לתחייה אחרי
שהורדו מן הצלב.

ומה היה המעשה הראשון
שלהם, לאחר מכן״ .הם חיפשו
להם גנרל הדש, כיצועיסט מדופלם,
כדי שיעמוד כראשם.
מוזר? מוזר.
ל פה שאנשי ״שינוי״ לא התייאשו
אחרי נסיון זה, ומוכנים להמשיך לפעול.
אך מצער להיווכח כי הם נמנעים
מלהסיק את המסקנות מנסיונם העגום,
והולכים כעיוורים לקראת אכזבתם הבאה.
׳מה הן המסקנות? נדמה שכמה מהם מתבקשות
כימעס מעצמן :
• מי שרוצה לשנות, אינו יבול להתעלם
מן הבעייה העיקרית, שתקבע את גורל
המדינה לחיים ולמוות — בעיות השלום,
הכיבוש, הגבולות, הפלסטינים. מי שאינו
מוכן לתת תשובה ברורה ואמיצה על
שאלות אלה, פשוט אינו חשוב.
׳ • יש להפסיק בחיפוש אחר תרופות-
פלא, ולהסתכן בחיפוש פיתרונות שאינם
קלים, אינם פופולריים ואולי אף אינם
״מכובדים״ .רופא המשלה את החולה ואת
עצמו, לא ירפא את המחלה.

• הריצה אחרי גנרלים משומשים
אינה מובילה להצלחה.
והנה, אך נפטרה התנועה מהגנרל
ידין, וככר היא אצה להתמסר לגנרל
עמית.
מאיר עמית הוא אדם בעל-זכויות,
ובוודאי יש לו מעלות שונות. אך מה לו
בתנועה זו? הוא זר לה מכל הבחינות.
התנועה החדשה יכולה להיות חשובה.
המדינה זקוקה למיפלגה המסוגלת לנהל
מאבק אופוזיציוני תקיף ועיקבי, להציג
תוכנית-שלום כנה ונוקבת, לחשוף את המחלות
האמיתיות של החברה הישראלית.

תנועה כזאת יכולה לעמוד כמר כז
התלכדות יונית, ליברלית
וסוציאלית, ולהביא לשינוי שד
ממיט, אחרי התמוטטות המישטר
של הליכוד.
אך לשם כך עליה לוותר על העטיפה
הצבעונית של חבילת־שי, ולספק סוף־סוף
את הסחורה האמיתית.

ספורט כדורגל
הנ קמההמ חו ק ה
אליעזר וקסמן, יושב־ראש מחלקת הכדורגל
של מכבי תל-אביב, ישב בתא ה כבוד
שבאיצטדיון בלומפילד, כולו נפעם.
זה עתה נשמעה שריקת הסיום של המיש־חק
הבין־לאומי, בו ניצחה קבוצתו את
מחזיקת גביע אירופה למחזיקות גביע,
אנדרלכט בריסל .1:2לווקסמן היה זה
יותר מאשר סתם ניצחון יוקרתי בזירה
הבין־לאומית. שכן, כימעט שנה תמימה חי
היו״ר המסור של מועדון הפאר בצל סיו־טי־התבוסה
לאותה קבוצה בלגית .7:0
אז ׳,לפני כשנה, היו אף עסקנים באגודת
מכבי תל-אביב, שהאשימו את אליעזר
וקסמן בתבוסה. אלה טענו, כי היתד,
זו טעות להעמיד, בעיצומם של מישחקי
הליגה, את כדורגלני הקבוצה מול אחת
הקבוצות המהוללות באירופה. וקסמן עבר
ימים קשים. הוא טען פעמים אין ספור,
כי התבוסה היא מיקרית והפער האיכותי
שבין אנדרלכט׳ומכבי תל־אביב אינו פער
של שבעה שערים.
האמת היא שהתבוסה לאנדרלכט גרמה
למשבר ממושך בקבוצת מכבי תל־אביב,
שמנע אולי מהקבוצה מאבק על כתר
האליפות בעונה שעברה, והרחיק אותה
ממישחקי גביע המדינה בשלב מוקדם יחסית.
כדורגלני מכבי תל־אביב, שרובם

זמרת גדרון
חתולה בשם זלדה
שעשה ל׳נתנאלה לפניה זוכה גם נורית
למירב תשומת־הלב. לבד מהאמנים המעולים,
מבטיח ביטנסקי גם מערכת קול
מעולה שהובאה במיוחד מחו״ל. מזה חודשיים
היא עובדת במרץ על ערב היחיד
שלה, כולה נרגשת ולא מאמינה. שיריה
כימעט ובא אלי מושמעים ללא הרף ברדיו,
בייחוד בתוכניותיהם של שדרנים צעירים
המשדרים אל תוך הלילה. זה עתה סיימה
השתתפות בשתי תוכניות טלוויזיה — אחת
על שירי המשורר אברהם שלונסקי והשנייה
תוכנית על שירים יווניים. ותוכניות
נוספות בדרך.
בערב היחיד שלה תריסר שירים שבחרה
בעצמה ועל פי טעמה האישי, ביניהם שירו
של מרדכי זעירא, עמוק עמוק העצב בעיניים.
לשיר זה קשורה נורית במיוחד.
אמה המנוחה, שנפטרה לפני כשנתיים,
היתד• חברה בלהקת הבריגדה, במילחמת־העולם
השנייה, יחד עם יוסי ידין וחנהל׳ה
מרון, והיתד. המבצעת הראשונה של השיר.
וכך ,״בכל פעם שאני שרה אותו,
אני מתייחדת עם זכרה של אמא שלי,״
אומרת נורית.

ג׳ינס

^ וככת העתיד אינה מתהדרת בבג-
דים מפוארים ובגינוני כוכבות. לבושה
בג׳ינם מהוהים, רחבים מעט ממידתה,
נעולה בסנדלים תנ״כיים ובחולצת טי
שחורה, היא מתייצבת לחזרה. כשהיא
מתבקשת להחליף בגדים היא נוברת בארון
הבגדים שבדירת החדר שלה, בצפון
תל־אביב, ושולפת שימלה זרוקה, פשוטת
גיזרה, ומפטירה :״אין לי שמלות, רק
ג׳ינם.״
כרגע היא עסוקה עד־מעל־לראש המתולתל
בחזרות לערב היחיד שלה, ודומה
כי מה שקורה לה לפתע פתאום, בגיל
עשרים ושבע, אחרי כל כך הרבה שנים
בהן חייתה באלמוניות, ממלא אותה עד
אפס מקום ואינו מותיר מקום לחיים פרטיים.
ומה בכל זאת?
בדירת החדר שלה היא מתגוררת עם
החתולה, זלדה, ושני הכלבים, זליג ופר-
ציג. היתד• לה חתולה נוספת, אך זו פרחה
מהקן המישפחתי. נורית התאבלה עליה
ועתה היא מהרהרת בקול, שאולי יום אחד
החתולה עוד תשוב.
את קירות דירת החדר מעטרות תמונות
סוריאליסטיות. כשהיא נשאלת אם היא
מציירת, היא מספרת שהחבר שלה מצייר :
״החבר־לשעבר, נפרדנו לפני שבועיים
וחצי, אחרי שנתיים וחצי שהיינו ביחד.״
היא מסרבת לגלות את שם החבר או
להוסיף דבר וחצי דבר על חייה הפרטיים,
אפילו לא בשביל הקאריירה.

כדורגלן שסיגל

הקהל הפסיד הצגה
בעלי עבר בין־לאומי, התקשו לשכוח את
אותו ערב קריר באיצטדיון בלומפילד,
שבו ניקבו רובי רנסנבריק וחבריו שבע
פעמים את שערם .״שיתנו לנו רק את
ההזדמנות להוכיח להם שהתוצאה גם יכולה
להיות אחרת,״ אמרו אבי כהן, מו־שי׳ק
שווייצר, ויקי פרץ, ירון עוז ויתר
כוכבי מכבי.
״לאחר, הקונצרט אותה תבוסה
מחפירה לאנדרלכט, הורידה לשפל את המוראל
בקבוצת מכבי תל־אביב. אך לא
הקבוצה המכבית יצאה נפסדת מאותו מיש-
חק. אשר הרשקוביץ 26 בנו של יהלומי
ידוע, עמד מאחרי הבאתה של הקבו־צד•
לישראל, והיה משוכנע, מלכתחילה, כי
הקבוצה הבלגית תצליח למלא עד־אפס־מקום
את יציעי בלומפילד ולהביא לו
ריווח כספי גדול. אלא שהקהל הישראלי
השבע ממישחקי ״החופשה״ של הקבו־צות
מאירופה, לא בא בהמוניו, ובסיכומו
של דבר הבלגים אומנם הרשימו ביכולתם
ותפסו כותרות בעיתוני הספורט, אך מארגני
המישחק יצאו בהפסד כספי.
נחמתו היחידה של הרשקוביץ היתה ב־כך,
שמנהלי אנדרלכט הבטיחו לשוב ול-
שחק בישראל כעבור עונה .״לאחר הקוג-
צרט שלהם נגד מכבי, שהסתיים בשבעה
שערים ללא מענה, בפעם הבאה האיצטד־יון
יתפוצץ מרוב אדם,״ אמר הרשקוביץ
וביקש להרגיע את עצמו, כשמדי פעם הוא
ממשיך להתפעל בפני חבריו — רבים מהם
שחקני כדורגל — על הישגי אנדרלכט
במישחקי גביע אירופה ובליגה הבלגית.
לאחר שזכו כדורגלני אנדרלכט פעם
נוספת בגביע האירופי, ב־ 3במאי השנה,

היה כבר ברור לאמרגן הצעיר, כי יביא
את הקבוצה פעם נוספת לישראל, על־פי
הבטחה שניתנה לו, והפעם תהיה זו הצלחה
קופתית מסחררת. ואומנם, כאשר התברר
לראשי אנדרלכט, כי בליל ה־ 13בספטמבר
הם יהיו חופשיים ממישחקי השלב
הראשון בגביע אירופה, הם נתנו את
האדקיי לבואם לישראל.
״אימפריה, אימפריה!״ אל רשימת
כוכבי הקבוצה הבלגית הצטרף העונה גם
מלך השערים של אירופה, רוד חילס, שהופיע
בשנים האחרונות במדי האלופה
ההולנדית, קבוצת איאקס מאמסטרדם. הופעת
הקבוצה בישראל הבטיחה רבות, לפחות
על הנייר. האמרגן הצעיר מיהר, עם
ההסכם שבידו, אל יו״ר מחלקת הכדורגל
במכבי תל־אביב, והציע לו שותפות ב הבאת
הקבוצה. אליעזר וקסמן, איש עסקים
ממולח, דחה את ההצעה שמכבי תל־אביב
תהיה שותפה בהבאת הקבוצה הבלגית
לארץ, אך נתן הסכמה להעמיד את
קבוצתו לדו־קרב גומלין עם מחזיקת גביע
אירופה, אם יקבל בתמורה סכום של כ־70
אלף ל״י. האמרגן הסכים, וכך הגיעו הוצאותיו
באירגון המישחק לכמיליון לירות.
לצורך כיסוי ההוצאות הוא ידע,
מבעוד מועד, כי יהיה עליו למכור לפחות
12 אלף כרטיסים.
האמרגן הצעיר, התקשר, לצורך הבאת
הקבוצה הבלגית, עם יהלומן מוכר, משה
כרמי, שהפך עד מהרה למשקיע העיקרי.
על־פי כל התחזיות היה צריך מיפגש גומלין
בין מכבי תל־אביב ואנדרלכט בריסל
לרכז כ־ 20 אלף צופים, מה עוד שמארגני
המישחק עשו מסע פירסום גדול,
כשהם שולפים מהארכיונים את קטעי העיתונות
שדיברו בשיבחה של הקבוצה הבלגית,
במישחק שבו הביסה את מכבי .0:7
אבל מסתבר שהקהל הישראלי הפך
להיות חשדן בכל הקשור למישחקים בל־תי־רשמיים.
וכך, רבה היתד• אכזבתם של
מארגני המישחק, כאשר רק כ־ 13 אלף
איש באו לחזות בו ומיספר קוני הכרטיסים
היד. פחות מרבבה. ההפסד הסתכם
בכ־ 150 אלף ל״י. אשר הרשקוביץ ושותפו
השמיעו טענות לכל עבד, והביעו תמיהה
על כך שיותר משלושת אלפים איש ניב־נסו
לאיצטדיון ללא כרטיסים בתשלום.
אבל היציעים הריקים למחצה לא מנעו
בעד מכבי תל־אביב, בסיוע פעיל של כוכבי
בית״ר ירושלים, אורי מלמיליאן ודני
נוימן, כובשי שני השערים, להציג יכולת
נפלאה. הם הביכו את מחזיקי הגביע האירופי
וזכו בנצחון .1:2היתד• זו נקמה
מתוקה. וכך, על רקע גלי השימחה של
שחקני מכבי תל-אביב ועל רקע התפרצויות
הגיל של אוהדי הקבוצה, תוך קריאות
קצובות :״אימפריה, אימפריה !״ נראו אמר־גני
המישחק מאוכזבים. לפני שנד• הפסיד
הקהל הצגה של אנדרלכט, הפעם הפסיד
הקהל הצגה של מכבי תל־אביב. אך בשני
המיקרים הפסידו אמרגני המישחק כסף.
כוכב כין כוכבים. מכבי תל-אביב
רשמה פרק נוסף בסיפור ההצלחות שלה,
פחות משבוע ימים לאחר שכדורסלני האגודה
הדהימו את הבולטס בניצחון .97:98
ואם כדורסלני בולטס יכלו לתרץ את
הפסדם בחוסר אימונים ואי הסתגלות ל חוקה
האירופית, והשמירה האיזורית של
מכבי תל-אביב, הרי שכדורגלני אנדרלכט
נאלצו להסיר את הכובע בפני יריביהם
הישראלים.
רובי רנסנסבריק, הארי חאן ורודי חילם
ההולנדים, יחד עם חבריהם הבלגים,
מצויים בעיצומם של מישחקי הליגה בבלגיה,
והם נאלצו פשוט להיכנע ליכולת
עדיפה של מכבי תל-אביב, שהציגה בהופעת
בכורה מחודשת את גיורא שפיגל.
שפיגל אומנם סבל מפציעה, שיחק רק מחצית
אחת ועורר חששות לגבי המשך הופעותיו
בליגה. אבל היד. לו ממלא מקום
ירושלמי. עם סיום המישחק נאלצו להודות
הכל, כי אין מה לדבר — אורי מלמיליאן
שווה יותר.
אכן, מלמיליאן, הכוכב הבלתי מעורער
של בית״ד ירושלים והכדורגל הישראלי,
גילה יכולת מזהירה במישחק הניצחון על
אנדרלכט, האפיל על כוכבים הולנדים
ובלגים ידועי־שם, והוכיח שטמון בו כי-
שרון נדיר בקנדדמידה ישראלי. בבית״ר
ירושלים הוא כוכב בין שחקנים אפורים,
ואילו במדי מכבי תל־אביב הוא הרגיש
עצמו ככוכב בין כוכבים, עימם הוא משתף
פעולה במדים הכחולים־לבנים של הנב חרת
הלאומית.
העולם וזז ה 01/19

שתהווה אופוזיציה ימנית למנחם בגין.
לא מן הנמנע כי ח״כ גאולה כהן ויועץ ראש־הממשלה
לשעבר להסברה, שמואל כ״ץ, יפרשו מתנועת החרות
ויחד עם מתנגדי ההסכם מלעם, כמו משה שמיר
ויגאל הורביץ ינסו להקים ״רשימה לאומית״
שתאחד את אנשי ארץ־ישראל השלמה.

״טיים״ דחה הופעתו
לראשונה בהיסטוריה של שבועון־החדשות האמריקאי
טייס נדחתה הופעתו ביום אחד בשל הציפייה
להודעה על תוצאות ועידת קמפ-דייוויד.

אה מאורע היסטורי כעבר, שהתרחש סמוך
להופעת העיתון, לא שיבנע את עורכיו
לדחות את הופעתו.

ביחידות חד ש ורו*
בהוגי הליכוד הועלתה השבוע סכרה כי
,מנחם בגין עשוי לנצל את הצלחתו
בוועידת קמפ-דייוויד ולהכריז על עריכת
כחירות חדשות מיד אחרי שייחתם
חוזה־השלום כין ישראל ומצריים.
על־פי גירסה זו, יוכל בגין לטעון כי הוא מבקש
אמון מחדש של העם ולערוך בחירות בהן צפוי
שיקבל רוב מוחלט בכנסת.
במיקרה כזה עלולים לחול שינויים מהפכניים לפחות
בהרכב רשימת חרות לכנסת. ברור לחלוטין כי בגין
יבקש להכניס לרשימה את יעקב מרידוד כדי
שישמש כסגנו וכיורשו ולהיפטר מכמה ח״כים
של חרות, שנכשלו לדעתו בתפקידם. אם אומנם
תתממש הערכה זו עשויות הבחירות להיערך
בעוד כחצי שנה.

האם וחקו ממשלת
די סו־ לאומי?
הסיכויים לחתימת חוזה שלום עם מצריים העלו מחדש
בחוגי מיפלגת העבודה את הרעיון להצטרף
לקואליציה במטרה להקים ממשלת ליכוד לאומי,
שבידיה יופקד מימוש חוזה השלום.
הגישושים בכיוון זה החלו עוד לפני סיום ועידת
קמפ״דייוויד, כשנראה היה שהוועידה עומדת בפני
פיצוץ. הרעיון התגבש בקרב אנשי רפ״י
לשעבר במיפלגת העבודה, שכמה מהם סברו כי
ראוי אפילו לגרום לפילוג במיפלגה כדי להצטרף
לקואליציה, נוכח שעת־החירום העלולה להיווצר עם
פיצוץ השיחות. כמה בירורים בנושא זה נערכו
כבר בין אנשים המקורבים לגד יעקובי ואנשי מאיר
עמית. אלה טענו כי יו״ר המיפלגה שמעון פרס
שבוי בידי היונים וכי לאנשי רפ״י לשעבר
התופסים עמדות־מפתח בהסתדרות ובראש עיריות
יש מישקל מפתח אם יתארגנו בנפרד.

אודם אחרי סיום הוועידה נראה כי אם
יתחולל פילוג כמיפלגת העבודה. טובים
סיבוייהם של אנשי הפלג השני להיות
שותפים כממשלת ליכוד לאומי. דווקא
ראשי.האגן! היוני במיפלגה במו יצחק רכין
ואבא אבן נחשבים עתה במועמדים
ריאליים לשותפות עם הליכוד כמיקרה
שיורחב כסיס הממשלה.

חבל ימית -תחת
שילטון מצרי?
מחאותיהם של נציגי חבל ימית על הכוונה לפנות
את ישוביהם כדי לאפשר חתימת חוזה שלום עם
מצריים, אינן מייצגות את דעת כל תושבי האזור.

רכים מהמתיישבים כחבל וכעיקר בעיר
ימית עצמה הודיעו בי הם מעדיפים להישאר
כמקום אפילו יוחזר האזור כולו לשילטון
מצרי.
המחזיקים בדיעה זו טוענים כי דווקא אחרי חתימת
חוזה השלום עשוי האזור לשגשג בגלל מיקומו על
הגבול הבינלאומי בין ישראל למצריים. אם יתירו
המצרים המשך היישוב היהודי במקום, צפויה לו
פריחה במיוחד לנוכח העובדה שתחת השילטון
המצרי הם יהיו פטורים ממיסים.

כמה מהמשקיעים שהקימו באזור מיפעלים
כעידוד ממשלתי מצפים עתה לפיצויים
גבוהים כיותר אם ייאלצו להתפנות
מהשטח.

הודעה מטעה
בקשר לגיוס סודו
הודעתו של סגן שר־הכיטחון, מרדכי
ציפורי, מלפני שבועיים, כי מאז שונה
חוק־גיוס־בנות לא הלה עלייה משמעותית
כמיספר הכנות חייבות
הגיוס, המבקשות להשתחרר מצה״ל,
לא היתה מתייקת כל כך ויש המגדירים
אותה כ״הודעה מטעה״.
סיכום שנערך לאחרונה בלישבות
הגיוס העלה כי בניגוד להודעת סגן־
השר ניכרת מגמה ברורה ביותר •טל
עלייה כמיספר הכנות המבקשות
להשתחרר משירות מטעמי דת, העלולה
להסתכם עד סוף השנה האזרחית
ם כ־^.10

אריק ״אישר״

ונום׳ התנגדות

הורדת היש וביט

אליוזה

שר־החקלאות אריאל שרון נתן את תמיכתו להחלטה
בדבר פינוי ישובי חבל ימית כתמורה להסכם־
השלום עם מצריים. לפני שקיבל החלטה בנושא זה
חשש בגין מתגובתו של שרון, שבשעתו היה
המתנגד העיקרי לכל ויתור בפיתחת־רפיח.

לא מן הנמנע כי ההתנגדות לנסיגה מסיני לפינוי
ישובים ולהפסקת ההתנחלויות תגלוש לפסים אלימים.
שירותי־הביטחון יצטרכו בעתיד הקרוב לשים עין
על קבוצות קיצוניות, שאיימו בעבר כי יתנגדו
בכוח לכל ניסיון של נסיגה מהשטחים.

צופים בי הסכנה העיקרית אינה טמונה
דווקא ב,,גוש אמונים״ אלא כאנשים
המקורבים ל״חוג עין־ורד״ שד התנועה
ההתישבותית, שבמה מהם רמזו כעבר
בי לא יהססו לפעול גם באלימות בדי למנוע
נסיגה מהשטחים.

תוק ״!־שי 91ה

כשלוש •טיחות טלפוניות שנערכו כשבת
האחרונה, כהן הבטיח בגין כי הסכמה
לפינוי הישובים כסיני תמנע פינוי ישובים
כיהודה ושומרון, העניק אריק גיבוי מלא
להחלטה והבטיח לתמוך כה גם בפומבי.

נראה שבגין ביקש מראש התחייבות זו נוכח
חששם של עזר וייצמן ומשה דיין מהתנגדות
של אריק בנושא זה.

חטיבה דתית בטפ״ס

לאוטית״*

אחרי שהמפד״ל החליטה להקים במיסגרתה חטיבה
חילונית עומדת לקום — ללא כל קשר לכך —
חטיבה דתית במפ״ם.

ההתנגדות להסבם השלום כין ישראל
ומצריים תמורת הוויתורים המפליגים,
עשויה לאחד מיספר אישים מסיעות
שונות במטרה להקים תנועה חדשה

נראה כי החטיבה הדתית תופיע כמיסגרת מגובשת

מייסדי החטיבה נמנים עם קבוצה גדולה
של עולים מצפוך־אפריקה ברובם
אינטלקטואלים ואקדמאים בהם בולט
מיספר רם של מרצים באוניברסיטאות.

כבר בוועידת מפ״ם הקרובה שתיערך בחודש
ינואר .1979

מחיר שיא דד ר ה
מחיר שיא עבור דירה בישראל שולם לאחרונה
בעיסקה לרכישת דירה בירושלים. רוכשי הדירה,
עולים מקנדה, רכשו תמורת סכום של 160 אלף
דולאר (כ־ 3מיליון ל״י) דירה בת ארבעה חדרים
ברחוב אחד־העם 18 בירושלים. מוכרי הדירה רכשו
אותה לפני כ־ 14 שנים בסכום של 98 אלף ל״י.

טע נ? פרישה
לטוטלה שפיגלר
במענק, הכספי !הגדול כיותר, ששולם
אי־פעט לכדורגלן י־טראלי עבור הופעה
כמישחק בודד יאחד, זכה השבוע
הכדורגלן הנתנייתי מוטלה שפיגלר,
כעיקכות מישחק הפרידה שלו ממכבי
נתניה, שנערך בשבת האחרונה.
מלכתחילה נועדו ההכנסות מהמיש־חק,
בו התמודדו מבכי נתניה וקבוצתו
החדשה של שפיגלר, הפועל
חיפה, לרכישת ״מתנה גדולה״ לשפיג-
לד. אולם כתום המישחק הסתבר כי
5000 רוביטי הכרטיסים מכין 7000
הצופים כמישחק, הכניסו סכום של
200 אלף לירות 45 .אלף ל״י מסכום
זה חולקו כין הקבוצות ואילו 150 אלף
ל״י ניתנו לשפיגלר במזומן כ״מתנת
פרידה״.

*וימות עם או3 .י.סי.
המימסד הישראלי והציוני נכנס לעימות חמור
עם דשת הטלוויזיה האמריקאית אנ.בי.סי. בהשראתה
של ממשלת ישראל והרוב הימני בהנהלה הציונית,
מנסים אירגונים ישראליים לבטל את חוזי־הפירסום
של חברות אמריקאיות גדולות, שקיבלו על עצמן
את החסות לשידורים ממישחקי האולימפיאדה
בברית־המועצות. לרשת אנ.בי.סי ,.נגרמו כבר נזקים
עקב כך.
לעת עתה, לא נקטה הנהלת אנ.בי.סי. בשום מעשי
תגמול בתחום מערכת החדשות וענייני היום —
אך מנהלי הרשת כבר רמזו בבידור למנהיגים
יהודיים כי אם לא יפסיקו מוסדות יהודיים לעסוק
בפעולות שיגרמו נזק לחברתם — יגיבו בחומרה.

איתות ראשון לכיוון המוסדות היהודיים
נעשה על־ידי ביטול פתאומי שד תוכנית
טלוויזיה כת ׳שלוש שעות בנושא חטיפתו
שד אדודף אייבמן, על־פי סיפרו של
איסר הראל.

הבורסה

רוץ בזהירות
בעקבות השלום
הסיום המוצלח הבלתי צפוי של ועידת קמפ־דייוויד,
הקפיץ את שוק המניות בצודה רצינית ביותר. חלק
מציבור המשקיעים תוהה עדיין כיצד לנהוג לנוכח
התהפוכות בשבועות האחרונים בבורסה ואילו
אחרים מסתערים על כל הבא ליד. המשקיע הנבון.
המבקש להפיק רווחים מהגיאות הצפויה בבורסה,
ייטיב לעשות אם יכלכל את השקעותיו בזהירות.
כל מי שיזכור מה קרה בשבוע האחרון למניות
חברת רסקו יזהר מפני מניות, שהאינפורמציה הבלתי
מלאה לגביהן עלולה להטעות. דוגמא לכך הן מניות
חברת טבע. חברת יצור תרופות זו רכשה לפני כשנה
וחצי מיפעל הולנדי לייצור פורנים בהשקעה
של מיליון וחצי דולאר. המיפעל ההולנדי, אופראל,
נועד להיות מרכז השיווק של טבע. אולם לאחרונה
החליטה ועדת השיווק של השוק האירופי המשותף
כי המוצר הוא כרצונגני ויש להפסיק את השימוש בו
תוך מיספר חודשים. כתוצאה מכד עלולים להיגרם
הפסדים לטבע וזו ודאי תודיע על כך בקרוב לבורסה.
שני מיפעלים אחרים מקבוצת דיסקונט השקעות —
אלקו וכבלים עלולים גם הם להיקלע לקשיים
עקב ההתפתחויות באיראן.

להכרות אלה השקעות ניכרות באיראן
והתערערות שילטון השאה עלולה לגרום
קשיים לחברות ישראליות שהשקיעו
באיראן. ככר עתה ידוע כי מיספר הכרות
איראניות אינן עומדות בהתחייבויותיהן
הכספיות.

במדינה ׳
ד ר כי חיים
בשורות אק

ערב: אד־מפג׳ר3 ,פר
ערכי על גדת נחל חדרה,
הולד וגכחד
בכביש חיפה׳—תל-אבייב, ליד צומת חדרה,
נאספו נשיבת שעברה עשרות נשים,
גברים וילדים ערביים, תושבי הכפר ערב
אל־מפג׳ר. הם נשאו בידיהם שלטים, עליהם
היה כתוב בעיברית ובערבית :״תנו
לנו לגור באדמותינו קברו אותנו
חיים!״ ״דונם עבור דונם אנו פונים
אל כל אזרח בעל מצפון, תנו לנו לחיות ד
מצוקתם של אנשי אל-מפג׳ר, השוכן
על גדתו הצפונית ישל נחל חדרה, לא
אתמול ׳נולדה. כבר בשנת ,1955 עת הוציא
מישרז״האוצר צו־הפקעה על אדמות
הכפר, החלו 250 תושביו לסבול. אדמות
הכפר נאסרו לעיבוד, ותושביו ׳נאלצו לחפש
עבודה ביישובים הסמוכים. מי־השם־
כים של מיפעלי־נייר־חדרה חיסלו את המעיין,
שהיה מקור המים היחיד של ה כפר.
מי הנחל געכרו •ונאסרו לשתיה,
יבלית. ברירה השתמשו בו תושבי הכפר
ורבים מהם לקו •במחלות מעיים קשות.
(העולם הזה .)2102
בנובמבר 77׳ נאטמה הבאר הייחידה בכפר
על־ידי מחלקת עבודות ציבוריות
חדרה. התושבים פתחו את הבאר מחדש,
ונאלצו •לשלם קנסות גבוהים. הבאר יניח־סמד.
ונחפרה בשנית, ואז נעצרו כמה מהתושבים
באשמת הפרעה לפעולות העיריה.
**להמכה״האחרונה הונחתה״באוגוסט השניה,
כאשר הוציא בית־המישפט צו לעקירת
׳שלוש מישפחות מהכפר, וזאת בהתאם לפקודת
ההפקעות המנדטורית. הגוף שקנה
את האדמות המופקעות מידי המדינה היה
הקרן לפיתוח קיסריה, שהעבירה את הבעלות
לחברת-יהח׳שמל. וזו החלה בבניית
תחנת הכוח החדשה על אדמות הכפר.

נרי בחוסר מעש בין התרנגולות והכבשים.
חלקם משחק בשפכי נחל חדרה, ואחרים
מסתובבים ליד האוטוסטרדה ומסכנים את
חייהם. בית־הספר של הכפר ניסגר השנה
על־ידי מישרד החינוך, שטען כי ממילא
יפונו בקרוב תושביו, ולכן אין טעם להמ־שיו
ולביזיבז כספים על כיתות ריקות מתלמידים.
מיגרש הכדור־רגל, ששימש ל-
מישיחקי הילדים, נחרש כולו על־ידי הב־רת־החשמל,
ואין לילדים מקום לשחק בו.
מוחמד עלי אל-קייסי 50 נציג ועד
הכפר, הוא מוסלמי מאמין. למרות מיל-
חמתו הנואשת למען אנשי כפרו, הנמשכת
קרוב לעשרים ישנה, נישאר עלי, שאנשי
הכפר מכנים אותו איוב, אדם מאמין.
גופו השחוח מתיישר כל אימת ש הוא
מזכיר את שם אללה .״אני מאמין
באלוהים ובמצפונם של האנשים הישרים,
׳שיצילו אותנו מר.כליון,״ אמר עלי, שהוא
אב לשיישה ילדים, הגרים עימו בצריפון
בן שני חדרים, ללא ריהוט מינימאלי.
״אנחנו לא נגד פיתוח ולא, נגד קידום,״
הוסיף עלי ,״׳אבל אנחנו נגד ניישולנו
מאדמותיינו וזריקתנו לחלל הריק. על האדמות
שיקהו מאסתנו עומדת החברה להגנת
הטבע להקים פארק לאומי. כל זה
טוב ויפה, אולם מישרד־האוצר מציע לנו
כפיצוי רק 25 אלף לידות ואפשרות להלוואה
בסד 90 אלף לירות. והרי השר שרון
הצהיר, כי כל מי׳שפחה יהודית מתנחלת
עולה לאוצר המדינה 2.5מיליון לירות.
״תמורת אדמותינו מציעים לכל תושב
לקבל חצי דונם אדמה, עליו יוכל לבנות
את ביתו. לי אישית, יש 56 דונם, שחומו־רתם
;אקבל חצי דונם והלוואה בתנאים
שלעולם לא אוכל לכבדם. כי כיצד אוכל
לקיים את מיישפחיתי, לחפש מקום עבודה
׳ולבנות ביית בגילי — כל זאת בעת ובעונה
׳אחת י בכל כפר ערבי עולה בית
בממוצע 300 אלף לירות להקים. איך הם
מצפים שאוכל להקים בית בתנאים אלה ו
למעשה הם משליכים אותי ואת ילדי אל
הרחוב. לשאר האנשים שיפונו מציע מיש־רד־האוצר
לשכנם בכפרים סמוכים, דבר
שיפגע בעבודתם.
״כתבתי לכל הנוגעים בדבר וביקשתי

נציג ועד־ הכפר אל־קייסי
״קברו אותנו חיים !״
לם איך נגייס סכום כזה י אני מתחנן ציא אותנו מהכפר ולא נותנים לנו שום
שיתנו לי דונם עבור כל דונם שיקחו עזרה. סגרו את בית־הספר ומסרבים להתממני,
וסכום כסף שיספיק לי לבנות בית קין חשמל ומים. גם מרפאה אין במקום,
חדש. אחרת ניזרק, פשוט, אל הרחוב.״
וכל זאת כדי שנצא מהמקום. היתד. לי
הכניסה אסורה. סמיחיה, אמו הקשי גינת ירקות גדולה, וב־ 1956 יאסרו עלי
שה של עלי, היא ספר היסטוריה מהלך לעבד אותה ,׳ומאז אני פועל בפרדסים.
על שתיים. הקשישה כפופת הקומה סיפרה, היה לנו גם פרדס. אבל את כיל ׳הפרדסים
כי ׳הובאה לכפר מסידני עלי. כפר ערבי שבכפר יהרסו עם בניית האוטוסטרדה, ורק
ששכן ליד הרצליה, בזמנו של הסולטאן עץ זית. אחד והשאירו. עץ זית ומשמש
התורכי יעבד אל־חמיד, בסביבות שנת במסורת הערבית סמל להחזקה במקום.״
במישפחתיו של מוח׳מיד 16 נפשות. כו.1908״עברתי
את תקופת התורכים והאנגלים,״
סיפרה סמיחה ,״אולם אף פעם לם חיים ממשכורתו ׳ומקיצבת״סעד המסלא
סבלתי מנישול, בכל שביעים שנותי, תכמות ב־ 6,000 לירות ׳בחודש .״לפני 15
בכפר. האדונים מהמ״שטרה מבלבלים לי שנה,״ הוסיף מוחמד ,״היו כאן קייטנות
את הראש, ולא נותנים לחיות בשקט.״ וסירות־דייג. אני עצמי הייתי דייג. אולם
בצידו השני •של הכפר, ליד שלט המב־ היום אי אפשר יותר לדוג כאן׳ כי כל

תחנת־הכוח מכער לצדין ג ככפר
״רק אללה יכול לעזור !״
בית־המישפט הצהיר כי זו רק ההתחלה
ובימים הקרובים יוחל בפינוי שאר התוש בים.
אדם
מאמין. הכפר אל־מפג׳ר נראה
עלוב וזנוח. כל הנכנס אליו מריח מיד
את צחנת מי השפכים של נחל חדרה וה־מזבלה
הקרובה. מעל הנחל מתנשא ענן
קבוע של זבובים ויתושים, נושאי מחלות.
התושבים גרים יעד היום בצריפונים, העשויים
בחלקם מקרשים ובחלקם מלוחות
פח. אל כל אלה נוסף בחודשים האחת־ינים
המיטרד !שיל גבעות החול, שהוקמו
על־ידי עובדי חברת-החשמל. די ברוח
קלה ביותר כדי שהחול יחדור אל מטב־חיהם
וחדרי המגורים של תושבי הכפר.
70 ילדי הכפר מתרוצצים מתחילת הש-

שיחוסו עלינו, לפחות עד •שיוחלט מה
לעשות אתנו. השילטונות מסרבים לסלק
את גבעות החול החוסמות לנו את האוויר,
ואנו נקברים חיים עם הרוח הקטנה ביותר.
השיילטונו׳ת טענו כי רק כאשר תיבנה
תחנת־הכוח באיזוד יסופקו לנו מי-שתייה
נקיים וחשמל. אבל אז כבר לא נישאר
כאן, כדי ליהנות מן התנאים. כל יום נוסף
לנו פגע. לפני שבוע חרסו לנו את חדר
השירותים ומאז אנו עושים צרכינו בחוץ.
״אני דורש לפחות שיתנו לנו את התנ אים
המינימליים ׳לחיות, עד שיוחלט ימה
לעשיות אתנו. השילטונות יבאו אתמול •בדרישה,
שניתן להם ערביות בסך 100 אלף
לירות׳ כדי שיוקפאו ׳תהליכי הגירוש מהמקום.
דביר זה נקבע בבית־המישפט. אד

החסימה בכניסה לכפר
״זורקים אותנו לרחוב!״
דיז ״הכניסה אסורה״ ,בין ערימות אשפה,
קרשים, צריפים המטים לנפול וחבלי כביסה
מתוחים, ניצב צריפו הרעוע של !מוח-
מד עלי אל־קייסי. מוחמר נשא בידיו את
בנו הפעוט, שרק עתה החזירו מבית־החו-
לים, שם שהה ארבעה חודשים ביגלל מח לת
מעיים קשה.
״נולדתי בכפר הזה,״ הכריז בגאווה,
״וגם אבי ׳וסבי נולדו כאן. הם רוצים להד

הדגים מתו מזיהום הנחל. סגרו לנו את
הכניסה לכפר כמה פעמים, ואנו פתחנו
׳אותה• קנסו אותנו על רצוננו להיכנס לבתינו,
והיינו מוכרחים להתנגש עם החוק.
אפילו טלפון לא סידרו לנו ׳כאן, למרות
שיש קו טלפון במרחק 50 מטר מהכפר.
״אני אמשיך להילחם ולעמוד על זכו-
יויתי,״ הוסיף מוחמד ,״כי אני מאמין שי׳ש
אלוהים ;והוא יעזור לנו.״

תמרורים
נחוג • יום הולדתו ה־ 59 של העיתונאי
זאב אדתגר, מי שהתפרסם
לאחר נפילת בנו במילחמת יום־הכיפורים
כאבי ההנצחה ברמת־גן. אלתגר, שזכה
לפרסים סיפרותיים רבים הקים בביתו מוזיאון
לזכר בנו, סרן מירון אדתגר,
והוא חבר בוועדות רבות להנצחת לוחמי
מילחמת יום־הכיפורים.
נחוג • יום הולדתו ה־ 60 של יצחק
(״איצ׳ה״) ממפרט, יצרן הדפסי המשי
האמנותיים והמדליות בכפר־האמנים עין־
הוד. יליד רוסיה שעלה לארץ בגיל שנה
(״מבלי שידעתי אם זה ברצוני או בניגוד
לרצוני״) ,גדל בכפר־סבא, היה מראשוני

מחסכונותיו לעובד המצטיין של בתי-
המישפט. את מקומו של עציוני יתפוס מי
שהיה היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור

אהרון פרק.

£17£3ח\ 0ו £0 0־טו=ז

התפטר מתפקידו כמועמד הליכוד
בבחירות לראשות עיריית הרצליה,
עורך־דין כני מין ש פי ר א, לדבריו בגלל
איומים על חייו ועל חיי בני־מישפחתו.
שפירא טען במיכתב התפטרותו, כי ״אין לי
החוסן הנפשי והפיסי להתייצב מול שיטות
תת־תרבותיות.״
פוטר * על־ידי מנכ״ל מוזיאון ישראל,
יורם רווין, עוזר מנכ״ל להקת בת־שבע,
דויד פרקן, בעיקבות הביזיון שב־הסתלקות
הלהקה מלונדון, תוך השתמטות
מדמי איכסון בבית המלון. מנהל מוזיאון
ישראל הוא אחד מחברי הוועד המנהל של
להקת בת־שבע, והוא האשים את ברקן
כאחראי לביזיון לונדון.
נבחר • כמועמד המפד״ל לראשות
עיריית ירושלים הד״ר מ־טה מנדלכאום,
ממלא־מקום בשכר של יושב־ראש מועצת
המנהלים של הבנק לפיתוח התעשיה, ולשעבר
מנכ״ל מישרד המיסחר והתעשיה.
מנדלבאום היה חבר מיפלגת העבודה כל
זמן שזו היתה בשילטון, קיים מגעים עם
הליכוד, אחרי המהפך, כדי להצטרף לאחת
מחטיבותיו, ורדחה. עתה הודיע כי יצטרף
למפד״ל. מנדלבאום בן ה־ 45 טען בפני
עיתונאים כי הוא אומנם אינו דתי אך
שומר מסורת. הקשר הראשון של מנדלבאום

אומן ממפרט
מהצדיקים האחרונים
התע״ש, שם עבד כחרט, למד ציור בפאריס
והיה ממקימי כפר־האמנים עין־הוד והיה
תקופה ארוכה מוכתר המקום. ידידו של
ממבוש, הסופר כנימין גלאי, אמר עליו :
״אנחנו שני הצדיקים האחרונים שנותרו
בארץ.״ הגיב ממבוש באומרו :״וגם אנחנו
הולכים ומתמעטים.״
נחוג • יום הולדתה ה־ 75 של המושבה
גבעת־עדה, שמונה קילומטרים מ־זכרון־יעקוב.
גבעת־עדה, המאכלסת כיום
1500 תושבים. על פני 7000 דונם, נקראה
על שמה של אדאל אי ד ה, אשתו של הברון
כנימין דה רוטשילד, שרכש ב-
1903 את אדמות הכפר הערבי מרח ומסרם
למתיישבים היהודים. למרות הצביון החקלאי
של המושבה, יש באחרונה נטייה
להפוך אותה לתעשייתית ובמקום הוקמו
אף שני מיפעלים: האחד לאבני־חן ול־יהלומים
והשני למוצרי־עור.
מינו • כחברי הוועד המנהל של
רשות־השידור כתב דבר דניאל (״דני״)
בלוד, מטעם מיפלגת העבודה, ויועץ שר־החינוך
זכולון המר, יוסף בן־שלמה,
מטעם המפד״ל. המינוי נזקק לאישור הממשלה,
אולם אין ספק כי בלוך, אחד
הכתבים הפרלמנטריים הטובים בארץ, בנה
של דורה בלוף, שנרצחה בעיקבות מיב־צע
אנטבה, ובן־שלמה, שנודע כמרצה מעולה
בקבלה באוניברסיטה העברית וכמנחה
תוכניות דת בטלוויזיה, יזכו באישור הממשלה.

וכרז • על הקמת קתדרה במכון
וייצמן על שמו של מי שהיה חבר מועצת-
המנהלים של המכון ועורך מעריב אריה
(״צ׳יק״) דיסנצ׳יק. על הקמת הקתדרה
הודיע נשיא מכון וייצמן, הפרופסור מיכ אל
סלע, בערב לזיכרו של דיסנצ׳יק,
שנערך במלאת 30 יום למותו.
נחנך מחדש מיפעל קרגל, שנישרף
לפני כ־ 8חודשים, על־פי החשד על־ידי
חברי כנופיית מע״צ. יושב־ראש מועצת המנהלים
של ק רגל יוסף שוורץ סיפר בטקס
חנוכתו של המיפעל לקרטון גלי, כי הושקעו
בבנייתו מחדש 300 מיליון לירות, מהם
1מיליון בהתקנת מערכות משוכללות לכיבוי

פרש • מתפקידו כשופט בית־המיש־פט־העליון,
הד״ר משה?{ציוני, בטכס
שבו השתתפו שר־המישפטים שמואל
תמיר, נשיא בית־המישפט־העליון, הד״ר
יואל זוסמן, ושופטי בית־המישפט. עצ־יוני
הודיע בטכס זה כי יתרום חלק נכבד

העולם הזה 2142

ב 1א 1אל הטע ם.בו א! אל

מרקיבורו

מועמד מנדלבאום
החלפת מיפלגות

הסיגריה הנמכרת ביותר בעולם

עם הדת היה כששימש כמרצה בכיר לכלכלה
באוניברסיטת בר־אילן. מנדלבאום,
דור שביעי בירושלים, נמנה על צאצאי

יואל משה סלומון.
נפטר סופר השואה לייפ רופמן,

בגיל .60 היה ידוע כאחד מגדולי עיתונאי
וסופרי האידיש בארץ, ואחד מספריו על
השואה, בדמייך חיי, הופיע גם בעיברית.
ידידיו של רוכמן יודעים לספר כי צפה
בהקרנת הפרק הראשון של הסידרה שואה
לפני שנפטר. רוכמן הותיר אחריו אשד,
ושני בנים. בתו היא המשוררת הציירת

דפקה מרים.

נפטר. אדי דאסלר בן ,77 בעלי
החברה המייצרת אביזרים ולבוש ספורט
אדידס, ששמה גזור משמו הפרטי ומחלק
משם מישפחתו. דאסלר — או כפי שהוא
כונה בגרמניה מר אדידם — הקים ב־
1920 יחד עם אחיו את המיפעל לייצור
בגדי ספורט, אולם הם נפרדו בעת מילחמת
העולם השניה, והאח הקים מיפעל מתחרה,
פומה. מחזורה של חברת אדירם היה השנה
700 מיליון דולאר.
נפטרה הקריינית והאמנית חנ ה
פן־ארי בגיל 50 לאחר מחלה ממארת.
בן־ארי עלתה ארצה מגרמניה ב־ ,1938 למדה
בגימנסיה הרצליה והחלה לעבוד בקול
ההגנה ב־ .1947 עם הקמת המדינה היתה
מבכירי קרייני קול־ישראל, השתתפה ב־תסכיתי־רדיו
ומונתה אחר־כך כמנהלת
מדור הרדיו. בן־ארי שלחה ידה בכתיבה
ובמישחק, בין היתר כתבה את במזל דגים
שבויים על־ידי בעלה, הבמאי אפרהס
ניניו והועלה בתיאטרונו של גיורא גו״
דילן. בשנה שעברה ערכה את ספר העיתונאים.

ץור ־ סי

ל/נ לי ל רז

בים התיכון 1בים סו ף

0 0 0 0

סנניר נביעות

>4-5־£ו9ו059 $

הזדמעת!
1עבור
34.750 לי״
הטלהיה הצבעוגת
0 £א £ח ז > 1? 1ס 1י

הטובה והעוברת
ביותרבאירופה.
11 לא טעות,
זוהזדמעת.

חו<>עמן־לצי ו1
(המשך מעמוד )13
והרב היה צריך לממן את הוצאתו לאור
מקרנות ציבוריות. הוא פנה אל מוסד
הרב קוק, ממנו קיבל סכום הזהה כמעט
לסכום שעלה הספר. פנה למישרד־הדתות
וקיבל מענק גדול להוצאת הספר וכן לישיבת
פורה יוסף, אחת הישיבות העשירות
בירושלים, שממנה קיבל 80 אלף לירות.

מי מימן
את הספר!

אמפא-אמקזר מביא לך לקראתי
התנים את הטלטיה הצבעונית הטובה
והמבוקשת ביותר באירופה,
שנו ^ זסאסא, במחירי מבצע חסרי
תקדים:
׳ - 22ב 34,750 -ל־י במקום 41,875ל־׳ ,
־ 26־ ב־ 38,500 ליי במקום 48,000ל׳י¥
אם יש לך כושר החלטה, מהירות חנובה׳
וזריזות ביצוע, רוץ לאחת מחוויות אמפא
הרשומות מטה. ייתכן שתהיה בין
המאושרים שיספיקו לקנות את הטלויזיה
הצבעונית הטובה באירופה במחירים שלא
יחזרו.
*הסחירים אינם כוללים מ, ע .מ.

המלאי מוגבל!

לימירובסניפ
ת ל אביב: דרך פ״ת 16
דוז׳פנזזס 48
יד 1ע 1לים:דח׳ימ3 0 1
חיפה: רוד עובתאי לוי 5ג,ככו־ א מפא

פרסום אורי

״רובקס״ ספם ״מורלה״
הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקס״

קיים רק קטלוג אחד של מורל,ה
היזהרו מחיקויים.

* ר 1בקס
חגיע מלאי חדש של הצלחות

הנפלאות של ״רוכקם״

ואם לא היה די בכל אלה, קיבל הרב
עובדיה יוסף תשלום עבור הוצאת הספר
גם מאחד מהנדבנים היהודים העשירים
בעולם, אדמונד ספרא. ספרא הוא יהודי
ממוצא לבנוני, ובעל אזרחות לבנונית —
בין השאר — היושב דרך קבע בז׳נבה,
ניו־יורק וסאן־פאולו.
ספרא נמנע מלבוא לישראל, או לתרום
למוסדות דתיים בגלוי, מחשש שהדבר
יזיק לעיסקי הזהב והנפט שלו עם שייכים
ועשירים ערבים. לספרא קרן בישראל,
שהוקמה בהשפעת שר־האוצר לשעבר פינ חס
ספיר, התורמת בהסתר כספים לבתי־כנסת
ולישיבות. בין השאר הוקמה בעזרת
קרן ספרא ישיבה בבית־וגן בירושלים,
ועתה נבנה מכספיה בית־כנסת בבת־ים.
את הקרן מנהל בארץ עורך־הדין שלמה
תוסיה־כהן.
לרב עובדיה לא היה נוח לקבל כספים
עבור סיפרו מן הקרן הישראלית של
אדמונד ספרא, והוא ביקש את המיליונר
שישלח לו כסף ישירות מניו־יורק.
סיפרו של הרב עובדיה יוסף הודפס
ב־ 5,000 עותקים. אין לו אומנם תפוצת
מכירה גדולה, ורוכשים אותו בעיקר מוסדות
דתיים הרוצים שהספר יימצא בספריה
שלהם, כאשר הרב יתעניין לדעת אם הוא
נקרא, או כאשר יבוא לבקר בישיבה.
עוזרו של הרב טען כי לא ידוע לו מניין
בא המימון לספר, ולדבריו :״הרב מקבל
משכורת גדולה. יכול מאד להיות שהוא
מימן אותו מכיסו.״ אולם, לדיברי דני
ענתבי ,״אין כל פסול בקבלת תרומות
להוצאת סיפרו של הרב הראשי, משום
שהרב מחלק אותו חינם לידידיו ולמשחרי
פניו.״ ענתבי גם אינו רואה פסול בכך
שהרב הראשי קיבל עבור הספר כסף רב
יותר משזה עלה באמת .״פונים אלינו כל
מיני אנשים לעזרה בהוצאת ספרים לאור,״
הוא אומר .״עד היום היינו שולחים אותם
לחברת חברה־קדישא, כדי שהיא תתמוך
בהם. עכשיו יוכל הרב עצמו לתת להם.״
פרשה אחרת מעסקי הממון של הרב
עובדיך. יוסף, מסבירה וותר מכל כיצד
זוכה הראשון לציון, למרות עיסקות בלתי-
בשרות אלה, לאהדת העיתונות הדתית, הנמנעת
מלתקוף אותו על מעשיו אלה• בנסיעתו
האחרונה של הרב לספרד, הוא
לקח איתו !את העיתונאי אברהם דורון,
אחד מעורכי תוכנית קבלת השבת ברדיו.
לדברי עתרו ׳של הרב :״דורון ביקש מאיות־נו
׳לנסוע לספרד, הצעתי ;את זה לכבוד
הרב ׳והוא ;אמר, :׳בסדר, אבל אני לא
יודע מזה כלום.׳ החלטתי לקחת את דורון
משום ׳שההוצאה הכספית על הכרטיס
היתד; ,אפסית, ובספרד לא היו הוצאות
משום שהיינו ׳אורחים של הספרדים.״ לדורון
יש גירסה ׳אחרת. לדבריו הוא נסע עם
הראשון לציון ללא שום קשר עם הרב
עצמו :״יצאה מישלחת גודולה לחוץ־לארץ
ורצו גם עיתונאי. אז בחרו בי. ההוצאות
לא ׳שולמו על-ידי הרבנות, אלא על חשבון
המארחים הספרדיים.״
דורון טוען גם, כי אין כל קשר בין
נסיעתו עם הרב הראשי לספרד לבין העובדה
שהרב זוכה לפירסום חיובי רב
בתוכניות הרדיו שהוא עורך .״אני לא
העורך היחיד של קבלת השבת ברדיו.״
תלונות על עסקי הממון של הרב עוב דיה
יוסף הגיעו למישרדי מבקר המדינה,
אולם איש לא חקר בהם. במישרד האוצר
מאשרים כי ׳שר־האוצר עצמו: ,שימחה ׳ארליך׳1אישר
׳את מכירת הדירה לרב עובדיה
יוסף, אולם לדברי גורמים המקורבים ל-
,ארליך :״החב שילם את המחיר המלא.
אם יסתבר שהוא לא שילם מחיר מלא,
נדרוש ממנו את יתרת הכסף.״
דובריו של הרב טוענים, כי עסקי הממון
שלו ׳אינם שערוריה .״קודם צריך לבדוק
את העסק עם הרב משאש מירושלים, שגר
עם בתו התיירת, שלא רוצה להיות אזרחית
ישראלית ,׳במלון המרכז של הרב
פורחש, על חשבון הציבור כימעט שנה,״
טען דוברו ׳של ׳הרב .״לעומת שחיתות כזו,
כל מה שנדמה כאילו עשה הרב עובדיה
יוסף זה שום דבר.״
העולם הזה 2142

במדינה אופנה מאמשטרדם באהבה

אדפגת גברים
חדשה פולשת 7ישרא?
באמצעות מתכגן אופגה
הר;7די
סל הגברים שאהבו להתהדר, במכנסי
ג׳קנם שתוקים !ויוזולצד, זרוקה, מתבקשים
לקהת את סל הסמרטוטים האלה !ולשים
אותם בפונה !חבויה בארון, עד להודעה
חדשה. האופנה הגברית עומדת ערב מהפכה.
הגבר ולבש מעתה חליפות בכל שעות
היום והערב, יענוב עניבות רחבות ׳ומצויירות,
או מטפחות צבעוניות סביב צווארו.

דוגמן שחם

דוגמן קוכרינסקי
עניבות רחבות ומטפחות צבעוניות

מן ןצכ־אופנה ואן־דייק
כוכב חדש
כל זאת, אם הגבר יהיה מובן לשמוע לעצתו
ישל מתבינן האופנה ההולנדי וילם
ואן דייק, היכול ׳בעצמו לשמש דוגמה לכל
גבר.
בתציוגת״אופנה ראשונה מפרי עיצובו,
שנערכה במלון פלזה בתל־אב־ב. בויימר.
על־ידי עודד !ואלה !גרא והונהתה על־ידי
קריין הרדיו משה טימור (בחליפה מהויי-
טת היטב ,׳בצבע שחור, לשעות הערוב),
הופיע ההולנדי ׳בחליפה בצבע כחול כהה,
עניבה כחולה עם נקודות אדומות וחולצה
לבנה מפוספסת בתכלת. הוא צסח בחמישה
הדוגמנים הצעירים שלו, כשהם מציגים
בפני הנוכחים !במקום חליפות מיח׳וייטיות
בצבעים ׳שמרניים, כמו בד, ואפור, חום
וכחול. בין הדוגמנים בלטו שניים: ראול
קוברינסקי, שהגיע מאמסטרדם לפני כמה
חודשים, ויהושע שחם, שהוא מישפטן.
עם סיגר כפה -מי שאימץ !את האופי
נאי בן ה־ 42 הוא מיפעל בגיר, חברת־בת
של תיישליובת פולגת .׳נכון ׳שלבגיר היד.
קודם רומן !אופנתי עם המעצב היפאריסאי
הידוע ׳פייר קארדן, אך הרומן הצטנן משום
שקאחדן התפזר על יותר מדי מוצרים.
אומנם בגיר וקיארדו עדיין לא התגרשו
סופית, וההחלטה יעל כך ׳תיפול בקרוב, אך
הכוכב החדש הוא ללא יספק הגבר ההולנדי
שמתגורר בלונדון !ומתכנן !ויועץ לחברות
גדולות ׳ומפורסמות !באירופה בולה. לארץ
הוא יבוא !ארבע פעמים בשנה, לחמישה
ימים בבל פעם ,׳ויעצב את חליפות הגברים
שיל ׳בגיר. הוא גם מתכונן לטפל בנשים
הישראליות, ועומד לתכנן גם להן מלתחה
סולידית יותר. חברת בגיר אפילו
פותחת לו בוטיק בדיוגיגוף־סניטר, שם יוצגו
יצירותיו, וכל הגברים שבכיסם מצויות
חמשת, אלפים לירות יובלו לרכוש חליפיות
פרי עיצובו ׳במחיר העממי הזה — עממי,
לדברי מנהלי פולגת, האחים חיים וישראל
פולק.
העולם הזה 2142

בל הבדים לחליפות אלה עשויים מצמר
נקי, פלנל ו׳מוהיר, ומיוצרים; כמובן, ב־מיפעלי
פולגת. עובדה זו הופכת את החליפות
ל״תוצרת בחול לבן״.
׳חמשת הדוגמנים ׳שהציגו חליפות ספורט,
חליפות לאנשי עסקים וחליפות לשעות הפנאי,
הוו צעירים מאד, בעלי גיזרה דקה
ופנים צעירות, וכאשר עלו על הבמיה עם
סיגר בפה ,׳נראו כילדים שהעישון עדיין
אסור עליהם.
מה החידוש בחליפות אילה י ובבן, לדברי
ישראל פולק יש יכסה חידושים. קודם־כל
הבדים הסינתטיים שייכים לעבר. עכשיו
מייצרים יאת החליפות מבדים יותר טבעיים.
שניית, רוחב הדש הולך וצר. אם לפני ישנה
חיה רוחב הדש בדקט 12ס״מ, כ״ום הוא
8ס״מ ויגיע בקרוב עד 6ס״מ. שלישית,
הקפל במכנסיים !נעלם לחלוטין. אך חליפה
שעלתה בשנה שעברה 1,700ל״י, נמכרת
השנה ב־ 2600ל״י. באירופה, לעומת זאת,
נמכרות חליפות בגיר במחירים הנעים בין
60ל־ 100 דוילאר.
!תצוגת-האויפבה הסתיימה בחליפות ערב
מיוחדות לחתנים, כשחברים הם מקטיפה
או מוהיר עדין.
האם ואמץ הגביר היושראלי ׳את יצירות
המתכנן ההולנדי ו ימים יגידו.

וניקול, שתי הצגות נוספות שתוכננו לעונה
זו .״בין ינואר לאפריל החלו עבודות
הבניה,״ סיפרה פנינה גרי ,״ובאותו הזמן
התנהלו החזרות למוסת והפרשנית. באפריל
היתד, ההצגה מוכנה, עבודת הבכורה של
הבמאי דודו ברסלבי, שסיים את האוניברסיטה
רק בשנה שעברה. בתחילת מאי
קיבלנו רישיון לחזור ולהשתמש באולם.
ההצגה החלד. לרוץ בהצלחה משך החודשים
מאי, יוני יולי, ובינתיים התחלנו
עם ניקו? /שהיתר, מוכנה לעלות על הבמה
באוגוסט. אז שוב הגיעו מכבי־האש, ערכו
בדיקה והחליטו לסגור.״
״ממש חבל לי על הצגה כמו מומה
והפרעונית שנאלצה לרדת בשל כך,״ אט־

תיאטרון
ס־מורז של מרחף

עתידו ש 7הכימרתף,
שנועד לשחקנים צעירים
ו 7כמאים טריים, לוטה בער 78
ביום חורפי אחד, בינואר , 1978 נכנסו
שני פקחים מעיריית תל־אביב לאולם
הבימרתף, ערכו בדיקה קצרה והודיעו
לפנינה גרי, מנהלת המקום, ולהנהלת
הבימה, שעליהם לסגור את האולם. הנימוקים:
תנאי בטיחות לקויים, קירות-עץ
חשופים להצתה, חוסר פתחייחירום.
בשביל אנשי הבימרתף היתה זו מכה
קשה. הם עמדו אז בפיתחד, של עונה חדשה
שהבטיחה להיות עשירה בהצגות חדשות
— עבודות ביכורים הן של מחזאים והן של
במאים וצוותי־הפקה. בינואר חיה זה דייר
מישנה שהורד מהקרשים כאשר גורל הבי־מרתף
נימסר לידיהם של המהנדסים ו־קבלני-הבניין.
ההכנות להעלאת ההצגה
הגיעו לסיומן וכבר נערכו חמש הצגות
למוזמנים, שבעיקבותיהן הגיעו ביקורות
טובות מאד. למרבה המזל נמצאה אכסניה
אחרת להצגה — היא הועברה לאולם הקטן
ועדיין רצה בהצלחה.
לא כן היה גורלן של מומה והפרעוניח

מגדלת גרי
מכבי האש סגרו תיאטרון
רד, גרי ,״זיו היתד, דוגמה להצגה שהורדה
מעל קרשי־הבמד, לא ביגלל ביקורת קשה
או ביגלל קופד, גרועה, אלא ביגלל סידורי
הבטיחות הגרועים במקום. ההצגה מוסת
והפרעונית היא דוגמה לסוג העבודות ש לשמן
הוקמה הבמה הזאת, במד, שהיתד,
אמורה להיות סדנא לתיאטרון נסיוני חדש.״
דדתמסדות. לפני חמש שנים היתד,
פנינה גרי שחקנית מהמניין בהבימה, יוזמת
הרעיון לנצל את המרתף שבשיפולי בניין
התיאטרון הלאומי הענק והמצופה, ולהפכו
לבמה פעילה בנוסף לאולם הגדול והאולם
הקטן. היא ניבחרה למנהלת הבימרתף,
והיא שהעניקה לו אז את אופיו, בסדנא
נסיונית שתעלה מחזות מקוריים של מחז
אים
צעירים, ותאפשר לבמאים מוכשרים,
שלא ניתנה להם הזדמנות קודמת, לעבוד
ולהתגלות.
לא היתד, זו הפעם הראשונה שבה חשבו
בהבימה בכיוון זה. בניית האולם הקטן
עצמו היא תולדה של הצורך שנוצר אז,
ב־ ,1958 להתמודד עם מחזות קאמריים יותר
שאפילו הבימה לא יכלה כבר להתעלם
מהם.
~~ל,חל תהליך של התמסרות בתיאטרון,״
סיפר שלמה בר־שביט, לשעבר המנהל
האמנותי וכיום שחקן מן השורה .״תהליך
שחייב הקמת במה שבה אפשר יהיה לדבר
בשקט ולא לצעוק. אני ראיתי בחיו״ל
מקומות בהם יושבים אנשים בין צינורות
ורואים הצגות. בכל העולם התחילו לחפש
מקומות חדשים להצגות בעלות צוותים
מצומצמים. בארץ כבר היו מועדונים או
מרתפים שהתחילו לפעול, כאשר צוותים
קטנים חיפשו מקומות קטנים. המועדונים
הראשונים הוקמו על־ידי מיפלגות כמו
מפ״ם, מפא״י ואחדות־העבודה, גם כדי
לקרב אנשים וגם כדי לתת אפשרות לאנשים
משלהם.
״אחר־כך הדבר צמח, והתחילו לעשות
הצגות. הצגות של שלושה אנשים ויותר
כבר דרשו מקומות גדולים יותר, כמו
צוותא. הבימה גילתה את הדבר די מאוחר,
למרות שבשנות ד,־ 60 המאוחרות היה
רעיון לעשות בהבימה מועדון־לילה ומרתף
להצגות נסיוניות, ושרגא פרידמן היה
צריך לעמוד בראשו. אבל בעוונותינו זז־רבים
כסף לא היה. אני זוכר ששרגא
התמנה למנהל האדמיניסטרטיבי, כך ש חלומות
היו אבל הם לא יצאו לפועל.
כשהוקם הבימרתף, לפני חמש שנים, היד,
הרעיון העיקרי לתת מקום לשחקנים צעירים,
לתפאורנים ולבמאים טריים. יש גם
מחזות שמטבע כתיבתם הם מיועדים ל־הבימרתף,
כי הקהל יותר מצומצם, השחקן
יכול להתקרב יותר אל הקהל, יש אווירה
אינטימית יותר, ואפשר להעלות בעיות
שאי אפשר להעלותן במקום גדול כמו
הבימה, בגלל הקהל העצום.״
כיו ם רפואי. כשד,תמנה יוסף יזרעלי
למנהל האמנותי של הבימה השתנה אופיו
של המקום, הוא אף ניסגר לזמן מה ופנינה
גרי עזבה. רק עם בואו של שלמה בר־שביט
להנהלה חזרה פנינה גרי ווזבימרתף
שב למתכונתו המקורית, עם תפיסת הסדנא
הניסיונית לרעיונות מקוריים. כך, למשל,
יכלו להיווצר צירופים כמו דייר מישנה —
מחזהו של ערבי צעיר המועלה על־ידי
בנימין צמח, ממייסדי הבימה, וניקול,
סיפורו ד,מצויץ של יצחק בן־נר, שהומחז
(המשך בעמוד )42

0י10ו־ הת 71ח
ני סבד 1
* רב הסכר
ססבר 1
של הסופר רוביו קוק

ג א 0 0
סרט! טל רז״חד* ח־ד־ייטוו

במדינה
(סוף מעמוד )41
ובויים על־ידי ראול היימן, רופא ילדים
במיקצועו.
כיום אין לדעת איר יתפתחו הדברים.
ככל שתארכנה עבודות השיפוץ במרתף
כד יגדלו הסיכויים להעלתם מחדש של שתי
ההצגות. פנינה גרי לא תנהל את הבימרתף
בעונה הקרובה, ומדיניות הפעלתו תהיה
כפופה למנהל האמנותי החדש, דויד לוין.

מי שט רה
אשה בד תי מזיוזה

מי תקף ומי
חתנונן -האזרחית
או השוטר/־

ו_ניו־יפ!ון
ר 1ועו • ־

ז׳נב״ב בח׳ולז־ • מייקל דג לס
אליזבס אשלי * דיצ׳רד 1ידמרק

בכורה ארצית
בקולנוע ״ דקל ״ תל־אביב
• 9.30 ,7.15 למבוגרים בלבד

סרס ח 0.1 .בהפצת 0 1€

ההודעה האנונימית, שהגיעה למטה מיש-
טרת מחוז תל־אביב בבוקר היום הרביעי
לפני שבועיים, הקפיצה שני שוטרים תורניים
לניידת. המודיע עלום־חשם מסר, כי
הונחה פצצה במקום מחבוא, בביחדהספר
על שם יאנוש קורצ׳ק, בשכונת־התיקווה.
השוטרים כליפה אבדקסיס וחיים שפירא
היו נרגשים ומתוחים.
׳כאשר הגיעו שני לובשי־המדים למקום
שצויין בהודעה המיסתורית, נתקלו בעוברת
אורח בשם מרגלית דרורי, שיצאה
מביתה הסמור, ברחוב נגבה, כדי ללוות
את בנה לגן־הילדים שליד בית־הספר
קורצ׳ק. השוטר שפירא פקד עליה ל הסתלק
מהמקום. דרורי, שחרחורת תמירה
בת ,28 הופתעה לדבריה מן הפקודה
חסרודהפשר והשיבה לשומר :״מה יש
לר? מה אתה צועק עלי ן״
תגובת השוטר היתר, שיגרתית לגמרי:
הוא ביקש מהאשה את תעודודהזיהוי שלה.
כשענתה לו, כי זו אינה מצויה בידה, שכן
היא גרה בקירבת מקום, הורה לה השוטר
לעלות לניידת. היא סירבה.
חכטה כראש• לדברי מרגלית דרורי
לא קיבלו השוטרים את טענותיה, כי
יצאה רק ללוות את בנה הקטן וכי תעודת-
הזיהוי נמצאת בביתה, והחלו לדחוף אותה
בכוח אל תוף הניידת. במיוחד מציינת היא
את השוטר אבו־קסים, כמי שחבט בראשה
והטיחו אל חלון הניידת.
על פרטי המאבק שבין האזרחית לבין
השוטר מצויות עתה שתי גירסות. לדברי
ממלא־מקום דובר מישטרת מחוז תל-אביב,
פקד אברהם ברומט, מונה כבר קצין חוקר
כדי לבדוק את השתלשלות המאורעות
ולפסוק איזו משתי הגירסות היא הנכונה,
או שמא אף לא אחת מהן קרובה לאמת.
׳בינתיים שומרת דרורי בידיה את ה-
מיסמכים הרפואיים שניתנו לה בבית-
החולים איכילוב, לשם הובלה חבולה ו
כאהדה

סוס איעיס
3ש\עת את העמד
בהוליווד וגורפת
את הצופים
להשתתטת נעירה
בסרט
>> ין אדם בלוס־אנג׳לם שלא שמע על
\ 1רוקי — סרט אמזיס, חווייה קולנועית
מתמשכת המכה גלים וזוכה עתה לסיקור
מחודש בעיתונות המקומית. מדי שבוע,
בימי שישי ושבת, בשעות הלילה המאוחרות,
לקראת ההקרנה החוזרת של הסרט,
מתמלא אולם הקולנוע טיפאני, השוכן בשדרות
סאנסט, המוני אדם הנוהרים כדי
להשתתף בחווייה המיוחדת הזו. חלק
מהקהל הצובא על הפתחים נראה כמי ש יצא
ממסיבת פורים חגיגית: תחפושות
מאולתרות וכאלה שהוכנו ביסודיות מהווים

צופה בתדכושוו ד ״ר פרנק־ פור ־טר
עצות לשחקנים

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מחירי המערכת
מורה דרורי
פצצה בבית־הספר

פ־רפו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניח חופשית

פצועה, לאחר התיגרה עם השוטר. אלה
מעידים בבירור על פציעה קשה במצח
ועל פגיעות ברגליים ובידיים.
מי יתן על כד את הדין? לחוקרי ה־מישטרה
הפתרונים. ומי האלמוני שמסר
הודעת־שווא על פצצה שלא היתד, ולא
נבראה? על כד אין כנראה גם למישטרה
תשובה ברורה.

חלק מהחגיגה הגדולה. הסרט מוקרן בשעת
חצות ובשעה 2לפנות בוקר, והאולמות
מלאים עד אפס מקום. בשעה מוקדמת
כבר לא ניתן להשיג כרטיסים. ב־ 11ב לילה
משתרר לו כבר התור האמריקאי
האופייני לאורד המדרכה.
ליד פתחי אולם הקולנוע ניתן לחוות
חלק מהחווייה המיוחדת של שדרות סאנסט
בלוס־אנג׳לס. רחוב זה היה עד לפני כמה
שנים מרכז חיי הרוח של ההיפים המקומיים.
עתה מלא הרחוב במיסעדות־פאר.
להוציא כמה מועדוני־רוק המהווים מיפגש
לשרידי הפאנק המודרני, וקרש קפיצה
לזמרי הרוק החדשים, נראה הרחוב מכובד
למדי. מכל צעד ושעל ניבטים שלטי פיר־סומת
ענקיים, המפרטים לא-בהצנעה את
סרטי הוליווד החדשים. בין השלטים מאירי
העיניים בולטים גם השלטים ה,,יד,ודיים״
של בתי־הכנסת והמוסדות היהודיים המקומיים
(המהווים עסק מקומי טוב) .באווירה
מיוחדת זו, כשמנורת הקנים הישראלית
מעל ראשיהם הצבועים בשלל גוונים של
שרידי ד,״פאנק״ המקומיים, מתחילה ה־חווייה
המיוחדת.

ההמתנה הארוכה בפתח הקולנוע אינה
משעממת. קבוצות מגובשות של נערים
ונערות מגישים תוכנית מאולתרת, הצגות־רחוב
ומערכונים דימיוניים.
דקות ספורות לפני חצות נפתחים השערים
וכולם זורמים פנימה.
ואז זה מתחיל. את השורה הראשונה
תופסת מיד הקבוצה הצבעונית המחופשת.
מן הרמקולים המצויים לצידי הבמה בוקעים
צלילי הסרט. כדאי לציין כי הסרט
מוסיקלי ומלווה בשירים רבים, בעיקר
בסיגנון הרוק. התקליט, שהוצא עוד לפני
שנתיים — נחטף. הקבוצה המחופשת לגיבורי
הסרט, הכוללת כ־ 30 איש, עולה
לבמה ומתחילה לרקוד, כולם ביחד בקצב
אחיד ומדוייק. נראה כי הצוות מוכן וערך

פוריטאנית בעיירה קטנה במרכז ארצות-
הברית, אוזר ברד אומץ ושר שיר אהבה
לז׳אנט. אז מצטרף כל הקהל היושב באולם
ושר כמקהלה. עם סיום טכס החתונה ניתך
על הקהל באולם גשם של אורז — סמל
לאושר בתרבות האמריקאית — שהובא
קודם לכן על־ידי חלק מהצופים.
ברד וז׳אנט מחליטים לנסוע לבקר פרופסור
מתקופת לימודיו של ברד. הם נוסעים
ביער עבות ובאותה שעה משתוללת
סופה חזקה. ואז, כצפוי, מתקלקל הרכב
והם נתקעים בתוך היער האפל. על המסך
מופיע חוקר המישטרה המעורר, אגב כך,
תגובות מבודחות בקרב הצופים. הוא מופיע
כמה פעמים לאורך הסרט ומנתח את השתלשלות
המאורעות הטרגיים הפוקדים את

צופים מחופשים בבגדי המשרתים בסרט האימים
מציתים בוערים באולם
ארוחה החדגונית ומישהוא פולט :״לא!
את מידלוף שוב מידלוף הוא שמו של
הזמר הפופולרי המשחק את תפקיד אדי
בסרט) .מאוחר יותר נאנסים בני הזוג על-
ידי ד״ר פרנק-פור־טר, מרצונם החופשי.
ד״ר פרנק־פור־טר אינו שוקד על שמריו
ויוצר את יציר כפיו — רוקי. זהו גבר
בלונדי יפה ושרירי, המנסה בניגוד לרצון
יוצרו להשכיב את ז׳אנט בכל מקום אפשרי
בטירה. הסרט נהפך אט אט לאורגיה דימ־יונית
פרועה, כאשר הקהל באולם לוקח
חלק פעיל בבדיחות, בשירה ובמתן עצות
לשחקנים. כאשר אומרת ז׳אנט, למשל,
שהיא זקוקה למזל, נזרקים באולם מאות
ואלפי קלפים המרחפים ונופלים בין ה צופים.
כאשר ברד אינו יודע לאן ללכת
מנחה אותו הקהל. ואם הוא עושה שגיאה
הקהל משתולל מזעם.
כל אחד מהשחקנים זוכה לתגובות מילוליות
מן הקהל, חלקן אירוניות וחלקן הומו־ריסטיות.
הצופים באולם שוקדים על מציאת
בדיחות חדשות כל הזמן. וזו אולי החווייה
הגדולה ביותר — הקהל. צופים רבים מודים
כי הם באים מדי שבוע לסרט כדי
לשמוע דברים חדשים ולהשתתף בחגיגה.

חזרות רבות. אחרי סיום השיר הראשון
נשמע ברקע קולו של זמר בודד. מיד
מסתדרת הקבוצה בחצי מעגל מאחור ומתוכה
יוצא צעיר לבוש בגד לבן, אוחז
בידו מיקרופון דימיוני, ומלווה את השיר
בתנועות תיזמורת בצורת. כשהשיר מס תיים
הקהל מגיב במחיאות־כפיים סוע רות.
אין ספק, הבחור ביצע זאת בצורה
מושלמת. לאחר כמה דקות משתרר חושך
באולם. המסך עולה וזו רק ההתחלה.

גשם
של אורז
אולי כדאי להקדים ולומר שהסרט רוקי
— סרט אימים הועלה לפני כמה שנים
בלונדון כמחזה. בשנת 1975 הופק כסרט
על־ידי חברת פוקס המאה העשרים. כבר
מההתחלה היה קהל רב נוהג לבוא ולצפות
בסרט זה פעם אחר פעם, אולם רק לאחר
כמה שנים החל ״לחיות״ את הסרט ממש.
הסרט עצמו הוא פארודיה לא מתוח כמת
על סרטי האימים נוסח פרנקנ־שטיין.
ברד וז׳אנט הינם זוג צעיר המהווה
סטריאוטיפ של ״האנשים הנורמליים״ .בהיותם
בחתונה של זוג חברים, בכנסייה

חבורת צעירים ליד מועדון רוק בשדרות סאנסט
כמו במסיבת פורים

ס א 4ז א 6ואסוא
0 7 1 1 8 £ 5 8 0 1 0ו ק ₪ 8 8 0 8ץ אססמ

התור לפגי הקולנוע בו מוצג ״רוקי — סרט אימים״
הביקור ה־ 27ו
עידן חדש

הזוג הצעיר. ברד יוצא לחפש עזרה בטירה
מוזרה הנמצאת בתוך היער. ז׳אנט, שנותרה
לבדה, יוצאת מתוך הרכב ושרה: מי יצית
לי אור? ואז, כמו במסכת קסמים, מורמות
הידיים באולם, המחזיקות מציתים בוערים.
הצבעוניים מהשורה הראשונה הביאו
בלוני־גז קטנים והרימו אל על להבות אש.
למביט סביבו באולם נדמה היה כי הוא
נמצא בעולם אחר, במין טכס דתי, מיסטי,
דימיוני. השיר הסתיים. הקהל הנחה את
השחקנים על המסך לאן ללכת ונראה כאילו
השחקנים ממלאים את הדרישות. מכל
מקום, ברד וז׳אנט מגיעים לטירה ואת
הדלת פותח להם ריפ־רף (איגור מסרטי
פרנקנשטיין) ,לצידו נמצאת מגנטה, שניהם
המשרתים של ד״ר פרנק־פור־טר (משוחק
על-ידי טים קורי) ,שהוא מנהיג הטירה שהגיע
מפלנטה אחרת — טרנסכסואל.
מכאן ואילך מתרחשים הדברים במהירות.
הזוג החמים נופל לידי בני־הבית החולניים
והקהל לוקח חלק פעיל בהתרחשויות.
בתחילה מפשיטים את הזוג (כדי שהבגדים
יתייבשו) והם מטיילים בחדרי הטירה חצי
ערומים. אחר כך הם צופים בדייר ובבני־הבית
השרים ורוקדים ריקודי רוק. מאוחר
יותר מופיע אדי, שהיה פופולרי מאד בעבר,
ונשמר עם האופנוע שלו בתוך תא ההקפאה.
הוא שר ומעורר את חמתו של
פרנק-פורלטר, אשר הורג אותו ומגיש אותי
לארוחת־הערב. הקהל באולם מאוכזב מה

* רצים ל קולנוע ומומחי אומנות
*י 1תמימי־דעים כי כאן מתחולל משהו
שלא קרה אף פעם בתולדות הקולנוע. זה
שנים מנסה התיאטרון לשבור את המית־רסים
בינו לבין הקהל. אולם בקולנוע זה
קשה הרבה יותר, שהרי השחקן בסרט לעולם
אינו יכול לרדת ולגשת אל תוך
הקהל. והנה, בסרט זה, שקהל הצופים בו
מורכב משכבות גיל שונות ומשכבות חברתיות
שונות, קורה משהוא מפתיע. כאן
נפלו המיתרסים.
אף אחד אינו מסוגל להגיד מדוע זה
מתרחש דווקא בסרט זה. הסרט אומנם
מוזר ויש בו נתונים מושכים אחרים, כגון
שבירת ערכים סכסואלית. אולם סרטים
רבים דומים הופקו לפניו ואחריו. מה נפל
דווקא בחלקו של זה?
סטודנט בן 18 אומר :״אני פשוט אוהב
את הסרט.״ בחורה בת ,17 שראתה את
הסרט 14 פעמים אומרת :״זה מלא אנר גיה,
זה מותח!״ בחור בן 19 מודה כי זה
הביקור ה־ 127 שלו בסרט .״בשבילי,״ הוא
אומר ,״זה משחרר את כל המתחים.״
האם רוקי — סרט אימים וקולנוע טיפאני
בלוס־אנג׳לס הינם פתח לשינוי משמעותי
בתולדות הקולנוע 1האם נפתח עתה עידן
חדש שבו הקהל הינו חלק בלתי נפרד של
היצירה הקולנועית 1בשלב זה קשה לענות
על השאלה. אולם התופעה נמשכת.

סשא\/ 8ותו נבוש!
קולנוע אגשים
הדיאודורנט האהוב על
האמריקנים

שלום לידיד
כאשר יסיים גרהרד שנברינר, מי שהיה
במשך המש מושבים האחרונות מנהל בית-
התרבות שליד שגרירות גרמניה בישראל,
את תפקירו !בארץ !בעוד נמה שבועות,
וקשוב !לגרמניה, ואבד קהל סובבי הקולנוע
1בישראל את אחד האנשים המסורים
ביותר לענייניו.
!אומנם, בנימוס אירופי מוגזם, מצביע
שנברנר על העוברת !שבלא שיתוף־פעולה
מצד מוסדות בישראל, במו הסינמטקים,
ארכיון הסרטים ׳והמכון לקולנוע, לא יכול
היה להביא !ליידי ביצוע את כל מה שעשה,
אבל כל מי ׳שהיה מקורב, ולו בימיקצת,

״אריד״ די או דו רננו רי חני -יב ש, רגיל
וכדורי( א .)8011*0
והלהיגו האח רון -א רי דאבקהקלה.
ר עננו ת רי חני תלמשך כל היו ם!
״אריד׳־ מו צר יו קרה של קרקר
וו אלאס. א מ רי ק ה.
ל ה שיג בפר פו מ ריו ת, ב תי ־ מרקחת
וברש תו ת השיווק.־*
הפצה: ברק מפיצים בע׳־מ.

ניתן להשיג
ח כזו קבש

,כזוגוק

ו ₪011$ם ק

להשיג: בחנויות הספרים הנבחרות
א. ערמוני, טלפון
(חפצה :
292026־ )03 או על ידי הזמנה
בדואר — בצירוף המחאה ע״ס 65
ל״י לעותק — להוצאת תמר,
ת.ד ,22444 .תל־אביב.

שמלות ערב ושמלות
כלה! בבוטיק אולה 7ה...
דיזנגוף 46ו, ת״א

״ ר 1בקי׳
הגיע מלאי חדש של הצרחות
הגפלאות של ״רובקס״

1978ז1(6ווו 16ק$6
8? £011\£
£ס188
ק-11ז;)תת? 6{-1116-¥6£11-0£׳ £11־*
* 21112: 00 ¥011 0
?§6 0£ ^ 0111011ב3111 זו^)1

הפצה בלעדית
סטימצקי

את עזרתו. התוצאה היתד, לא׳רק שבועות
קולנוע, שהיו קרובים במיוחד ללבו, אלא
גם הבאת מרצים בנושאים ישובים, ההל
מתיכינון ערים וער להשקייה.
למעשה הוא הצליח ער ׳כדי כך, ישבית־התרבות
עומד עכשיו בפגי חיסול. פשוט,
הוא אינו מסוגל עוד למלא את סל הפונקציות
!שנטל על יעצמו. אית מיקומיו, תחת
אותו השם, יתפוס סניף ישל •מכון־גיתה,
המטפל בהפצת •תרביות ׳גרמניה בכל העולם!
,והנמצא עתה בשלבי אירגון סופיים,
במקום גדול יותיר (בבית אסיה, שבצפון
תיליאבייב) ,עם !תקציב גדול יותר ואפשרויות
פעולה רחבות יותר.
ע שי ר ועני בינתיים הפרידה קשה על
הזוג •שנברנ-ר (אישתו של גרהרד, מיסה,
עזרה לידו במשך שהיותו בישראל) .הם

גרהרד ומירח שנברנר
אהבת ישראל והקולנוע
למתרחש, יודיע ׳שאילולא הרצון הטיוב שלו,
המאמצים שהשקיע ׳והיוזמות שבקט, לא
היה אף יאחד מחמשת האירועים המיוהדים
שאיריגן בשטח זה, מתממש הלנה למעשה.
ואכן ,׳תיוך כדי כהונתו סאן, דאג, חא־ישית,
לשבוע שיל סרטים גרמניים ׳קלאסייס
מן התקופה האכספרסיוניסטית. יאחר כך
לשבוע ישל סרטים גרמנים שנעשו ערב
עליית היטלר לשילטון והצביעו על המציאות
הגרמנית •אז. בהמשך הביא •שסוע של
סרטים מפל העולם• ,שהוצגו על-ידי הפורום
של הקולנוע הצעיר ׳בברלין. סשביתיים
האחרונות איריגן ישני ׳שבועות של הקולנוע
הגרמני הצעיר ,׳שהיוו הצלחה יוקרתית
וימיסחריית גם יחד בסינמטקים של
שלוש הערים הגדולות.
כעיקגות השואה. כל זאת, משום
שישנברנר, בוגר החוג למדעי־המדייניה בברלין,
עיתונאי ׳וסופר ׳שפירסם לא פחות
מארבעה ספרים ׳שיונים על תקופת השואה,
אותה הוא חקר מכיל הכיוונים האפשריים,
הוא גם חובב קולנוע ׳נלהב ופעיל בשטח
זה עוד ישנים ריבות לפני שהגיע לישראל.
הוא ׳נמנה על מקיימי הפורום של הקולנוע
הצעיר, יאותה מיסגרית יוקרה בפסטיבל
הסרטים של ברלין המציגה יאת הסרטים
המתקדמים, הפחות ׳מפורסמים ובדרד־כלל
היויתר־מעניינים• •בעזרת מיסגרית זד זכו
יוצרים אלמוניים רבים להגיע עם סרטיהם
להפצה עולמית (לפורום חברת־הפצה ה־חופשית
העתקי סרטים ושולחת •אותם לכל
רחבי גרמניה וגם מחוצה לה, כפי שקרה
בשבוע הפורום בישראל) .בנוסף לכך, היה
שניברנר יחבר בימעט בכל הוועדות הרבות
שקיימות בגרמניה,למתן עידוד ותמיכה ליוצרים
צעירים, ועדות שבעזרתן הפכו החלומות
סאפפמיה של אלמונים כמו ריינר
ותר ׳פאסבינדר, לאסכולה קולנועית.
מקולגדע ליהשקיי!ה. מובן שכאשר
הוא מסכם את פעילותו בישראל, לא רק
הקולנוע הוא !שנזקף לזכותו. הוא הפד אית
בי׳ת־התדבוית הגרמני להצלחה גדולה. זה
החל למשוך ׳אליו, לספרייה ׳ולחוגים ללימוד
שפה, גם צעירים רבים ,׳•שאינם מיוצאי
גרמניה. במקום להסתפק •בפעילות וביתוך
בית־התרסות, הוא יפנה לחוגים •של יוצרי
דעת־קהל, מדענים !ואנשי ׳תרבות ׳והציע

היו ׳צריכים לעזוב ׳באמצע יולי והם עדיין
כאן. כימעיט יותר ישראלים מן הישראלים.
הם צפו בשבוע האחרון בשואה, נושא
שבו דשו במשך ישנים ארוכות והממשיך
להטריד אותם עד היום! ,וזעמו לא פחות
מן הישראלים (ואולי •אפילו יותר) על הפיכת
הטרגדיה הגדולה ל״עשיר ועני רוכ בים
שוב״.
רק נחמה •אחת מוצעת לימי שנהנה בעבר
לראות את !אופקי הקולנוע של הצופה הישראלי
מתרחבים! ,אודות למאמציו של
גרהרד שנפתר. הוא הבטיח להמשיך ול שתף
פעולה מברלין, לשם הוא צריך לשוב
בקירוב. צריך רק לקוות שאכן יהיה ליו
הזמן לעשיות זאת.

כו כ בי ם
הגיבור שמאחורי הגיבור
לא כל •גיבור מוכן להסתבן, כמו ז׳אן
פול •ב׳למונדו• ,ולרחף מעל גגות או להיאבק
•בנמר ולשבור מדי יפעם צלע זיו או
אחרת. לפעמים גם גבורה איבה מספקת
וציריך לידע ממשי •במיבצעים מיוחדים —
כמו, לדוגמה בקשר האורניום, או בקוסם
מלובלין — !שניהם של מניחם גולן. בראשון
מתקיימת שורה ארוכה של מירדפים
בסירות, בתוך !תעלות אמשטרדם, כשעל
פאביו טסטי מוטל להיכנס בתוך סירה לתוך
בית ׳ולצאת !שלם, או להתנגש בסירה
אחרת ולהמשיך הלאה בלי פגע. ואילו
בסרטו החדש ישל •גולן, המוסרט •בימים
אלה בברלין, צריך ׳אלן !ארקיו לעוף מעל
,גגות, פשוטו כימשמעו.
לגדר על יהיפ. הגיבור האמיתי העומד
מאחרי המיבצעים המסובנים הללו הוא
אחיד: בשר ׳ודם, הולנדי חסון בהירי,שיער
ובעל עיניים ׳טובות וכחולות• מי מ ה אפו
משווה לפניו משהיו מחבעיתו !של ריצ׳רד
האריס, ומיבנה גופו החסון מעיד בו ושאת
דוב ימיו בילה ׳בפעילות גופנית. שמו —
וים ואחבר• ,והוא זכה כיבד מיספר פעמים
בהולנד מולדתו באליפויות שונות, בצלילה,
ברחף על ׳קייט, הקשור למכוניות איו
לסירות מירוץ. בעבר גר באמשטרדם, שם
ניהל מיסעדה מפוארת, אך היום הוא גר
העולם הזה 2142

על היאכטה ׳הפרטות שליו, העוגיסת מנמל
לאפול ישלהוף קאן עם חיברתיו כרמן .״הבית
שלי על הים. המיישרד שלי ממוקם במלון
מאז׳סטיק. ינוח ׳מאד: מי שריוצה להשיג
אותי יודיע היכן ׳למצוא ואותי,״ אומר
ויאיחינר בחיוך. ואומנם, כשצריך מומחה
למיבצעים לולייניים יאו לפעילולים מסוכנים,
מצלצלים למלון מאז׳סטיק, משאירים
הודעה הנמסרת בידי שליח, לספן האמיץ.
מאז רפש וים את היאכטה ישלו אין הוא
רץ ׳אחרי ׳חלטורות קיולניועייוית. אפילו בפסטיבל
קאן האחרון הופיע רק כדי לפגוש
ידידים וליהנות מן התענוג. את רב אוניו
הוא משקיע ׳בספינה, עושה את סל העבודה
השחורה לבדו, משהוא גם פועל-׳הסיפון,
המלח, הנווט ׳והקפטן. אהבת הים והמרחבים
כמותה כאהבת הבדידות והסכנה :
״׳אני מסוגל להרגיש קלאוסטרופוביה ופחד
בתוך מעליות וביאווירונים. לעולם לא בספינה
.׳אני יפותח ׳חלון ׳ורואה את הים הגדול
ויודע שאגי חופשי ׳וגורלי מסור
בידי. לכן ואני מפוגל ללפת על מעקה,
אבל שונא ללפת ׳בתוך מינהירה. האם איני
פוחד מסצנה מסומנת ׳שאצטרך לבצע
לבדי? אולי בלילה, אם אני ישן לבדי.״
דוגמה הזכורה ליו היטב מקשר האורניום:
כשהתכונן לסצינה ביה ׳נועד להתנגש י
עם סירתו בסיירה ׳אחרת, תוך כידי המירדף
בתעלות, יניסה הסוחר שיפנה את הספינה
שנועדה להיות הסנוגחית להערים עליו.
וים בחר יסירה מעץ יואילו הסוחר החליפה
בסיירת פלדה כידי שלא תיינזיק, דביר שעשוי
היה לסכן אית חייו של וים אם לא היה
מבחין בכך בעוד מועד.
אהבת הסכנה. את ההרפתקות ביקש
וים מילדותו. בגיל 14 סביר היה אלוף
הולנד בצלילה .״בעיני רבים הצלילה היא
מיקציוע מסוכן. לדעתי, אם אתה צולל לבד,

וים ואחנר וחברתו כרמן

נפש גדולה
ל שרגא קטן
שרגא קטן (הוד, תל־אביב,
ישראל) — גל מי שמצפה לראות
את זאב רווח משתולל, מתעוות
ומגחך, כדרכו בקודש, בסרט חדש זה משלו, עתיד להתאכזב
מרה• זה הנסיון הקולנועי הרציני, הכן והאמיתי
ביותר שלו.
למי שאינו מביר את הסיפור, מדובר בנערה מקריית-
שמונה שבאה לבדר יחידת טנקיסטים במילואים, מתחילה
בשירה ומסיימת מתחת לכל אחד מבין חמשת אנשי היחידה.
אחרי חודשיים הם מתבקשים לבחור ביניהם את
הקורבן, שיטול על עצמו את האחריות לוולד שבבטנה.
הלא־יוצלח ביותר נשלח אליה עם פרחים, אבל היא
מסרבת לקבל את הגזירה, באה לתל״אביב, מסתננת לתוך
חייו של שרגא, הורסת את עתידו המבוסס, אבל חושפת
את ים הרגשות שהסתתר מתחת לקליפה המתבוננת.
הסרט מתחיל כקומדיה סרקסטית, אבל הופך עד מהרה
למלודרמה המכילה ביקורת סוציאלית בעלת גוון עדתי
מודגש. המתרוממת העליזה, ההופכת קורבן חברתי, ושרגא
שמבין לרוחה, הם שתי הדמויות היחידות שניחנו ברגי שות
של ממש מול אוסף של יצורים אנוכיים, חסרי חוט-
שדרה ואומץ לב. לא במיקרה, השניים הם בני עדות המזרח,

חוקיה, מי ט ל פונ ק ט ורווח נוי — מי האב?
ואילו השאר הם יוצאי אירופה.
הפשטה זו בחלוקת הדמויות נמשכת בשלבים רבים
גם במיבנה העלילה. אבל מה שמציל, בכל זאת, את הסרט.
זאת הכנות ובעיקר האיפוק, המפתיע אצל רווח. אם ימשיך
כך, אולי יצמח בישראל הבמאי העממי הראשון.

נוח חולני
ב חלו ק לבן
עילפון חושים (דקל, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אם לא די
בחוסר האמון הבסיסי שכל אדם
שפוי בדעתו רוחש למיקצוע הרפואה, הנה בא הסרט הזה,
שנכתב על-ידי רופא אחד ובויים על-ידי רופא שני, ומוכיח
קבל עם ועדה שחוסר האמון הוא יחס סלחני למי
שהם רוצחים בפוטנציה, וחסרי מצפון בדרך כלל.
כולם, פרט לאחת, רופאה בבית״חולים בוסטוני החו־שדת
כי במות תאונות העבודה בחדר הניתוחים, שכתוצאה
מהן הופכים מיקרים קליניים פשוטים ל״צמחים״
(כלומר, גוף שהמוח הפסיק לתפקד בו) ,היא מעל ומעבר
לגבול המותר. כל מי שהיא מנסה לגייס לחקירתה סותם
את הפה ומפנה את הגב. אבל היא, כגיבורה אמיתית,
אינה נרתעת ומגיעה בסופו של דבר אל האמת המעציבה
והמדאיגה: הכל תוכנן ובוצע בקפדנות על-ידי מוח מעוות
של רופא, שעשה זאת אולי תמורת בצע כסף, אולי בדי
שיהיה ממון למחקר, ואולי סתם משום שהוא מופרע.
מייקל קריצ׳טון מוציא מאלגום התכסיסים של הוליווד
את בל תרגילי ההפחדה הקלאסיים והוא משתמש
בחם בצורה יעילה בהחלט. במהלך הסרט אפשר לזהות
הצצות אצל הזולת, מהיצ׳קוק ועד פמקנהיימר, דרך תרגילי
הפוליטיקה הרפואית שהעסיקו את ״בית־החולים״
של שייבסקי והילר, וסידרות רופאים רבות אחרות.
ג׳נבייב בוז׳ולד, בתפקיד הראשי, משתדלת לשאת את

בוז׳ולד וגווי ה — יו תר מדי מתי ם
סיסמות שיחדור חאשה בגאווה, ואילו מייקל דאגלס
(בנו של קירק) ,שהיה המפיק המוכשר של ״קן חקוקיה״,
מתגלה באן כשחקן מוכשר פחות. אשר לריצ׳רד וידמארק,
ריפ טורן ואליזבט אשלי, הם בוודאי מסוגלים לתרום יותר.
אבל לא צריך לתת לטון המלגלג של הדברים להרחיק
חסידי מתח מן הסרט. ההזדמנות לכוסס ציפורניים תינתן
להם, והפרטים הרפואיים הרבים יוסיפו אמינות לגבי רבים,
שידירו רגליהם ממוסד רפואי בלשהו, לפחות לשבוע ימים.

אהבת הסכנה והחופש
זה לא מסוכן. אם ׳אתה מיקצועי, תדע
לחלץ ואת עצמך לבדך. רק אם אתה
מאבד שליטה ׳וזקוק להתערבותם שיל אחרים,
אז זה מסוכן.״
לגבי צילומים בקולנוע מעדיף וים לבצע
את כל המוטל עליו ׳במכה ׳אחת, בלי הפסקות
.״זה כימו בקטטה איו בתחרות איגרוף
— אם אתה עושה הכל במכה אחת יש
לך קצב ומצב־רויח מרומם ׳והיכל הולך
חילק. אם אתה מפסיק ומתחיל לחפש כיו־חיות
— יזה קשה יותיר# .ותקעת.״
כל המ״ב׳צעים שתוכננו לשבוע באמש טרדם
הצליח ׳וים לעשיות ביום אחיד, אף
שפאבייו טסטי היה חיוור כסיד יואילו ד׳נט
אגרו (השחקנית המופיעה כאהובתו של
טסטי) לא הייתה מוכנה להיכנס לסירתו של
וים תמורת מיליון דולר. לימים הסתבר
שבלי מיקצדען ישכיזה לא היו המירדפים
הללו מסתיימים לעולם, שכן נוסף על
הרודפים שלפי התסריט ׳נוספו למיירידף גם
פמיר. אזרחים שלווים מאמשטרדם, שלא
רואיו בעין יפה יאת הרעש הגידול והפרעת
הסדר הציבורי וירו לעבר הסירות.
!אשר לקוסם מלובלין, קשה להניח ש־מיישהו
׳מבין השחקנים יסכים להצטרף לטיול
כאוויר עם וים ׳האחיגר, כש זה ירהף
ביקייט, כשאל גיבו צימוד מנוע -זעיר של
הליקופטר ׳והוא יעף ׳כאוויר כמו ציפור.
בין כה יוסח מעדיף וים את הסכינה, אפילו
אוהב יאותה, בתנאי ואחיד: כשהוא לבדו.
העולם הזה 2142

בלי מד

מ הי רו ת
הנהג (אסתר, תל־אביב, ארצות־הברית)
— הגיבור הוא נהג וירטואוז
המסוגל להציל נפשם של
שודדים הנמלטים ממקום פשע, גם מן המירדפים העקשניים
ביותר של המישטרה. הנגל הוא שוטר מרושע, שמוכן להשתמש
בבל האמצעים, בולל אלה שמחוץ לחוק, בדי ללכוד
את הנהג.
בהתחשב בעוגדה שבמאי סיפור זה, ולסר היל, הוא
למעשה תסריטאי במיקצועו, הדגש של הפעילות הפיסית
בסרט הוא ממש מפתיע. למען האמת, החלק הגדול, החשוב
וגם המוצלח ביותר בסרט, הם מירדפי המכוניות האקרובטיים,
שבוודאי יעוררו קינאת עבריינים מתחילים.
חרבה מעבר לזה, אין טעם להתעמק בסרט. יש באן
אומנם הדים של הווארד הוקס (המיקצועיות היא התכונה
העילאית של הגבר האמיתי) והדים של סם פקינפה
(מכונת המימסד שמנסה לשווא להתמודד עם הזאב הבודד)
,ומי שישתדל מאד יוכל אפילו להיזכר בז׳אן־פיאר
מלוויל המנוח (נבזות נציגי החוק עולה אפילו על זו של
העוברים על החוק) .אבל כל ההדים הללו חם קלושים,
ובל נבירה מיותרת לתוכם יכולה רק להזיק לסרט.
רייאן או׳ניל, בדמות הנהג שהמכונית היא כאחד
מאיברי גופו, משתדל להיראות קשוח, חסר־פשרות וחמור-

ריאן או׳ני ל — ד הי ר תו של הז אב ה בודד
פנים, לפחות כמו ברונסון (עימו עבד הבמאי היל בסרט
קודם) .אבל מה לעשות, ואו׳ניל נולד חמוד מדי לתפקיד
שכזה. ברוס דדן, לעומתו, מרגיש כמו דג במים בדמות
הבלש הרע, אחרי שהתמחה בתפקידים באלה בסרטים
רבים מדי. אשר לאיזבל אדז׳אני, היא בחזקת קישוט המציץ
מתחת לכובע רחב״שוליים בב״מלכה בריסטינה״.

בן ,31 רווק -יליד ו חוח השלים
והוו נא העוני היחיד בנית־החולים..שעדי־צוק•
-תושבי חממה
הפגינו נאשו נודע נ?ענו למקום
אחו, והוא מגדיו עצמו נ״ הנא־מישפחה־
ומצדו ב״שיטת המבחנה־במירפאה
במרכז
ירושלים,

שבשכונת רוממה בירושלים יושב הד״ר נובאני, ומשוחח עם חולה
בטלפון, בימים אלה הוא עומד להתחיל לנהל מרכז־בריאותי
השייך למישרד־הבריאות ויהיה בהשגחת בית־החולים הדסה.

חחפא ח עובי
חמושים •חודים
ך אפז נובאני הוא, כיום, דמות סופד
*לארית מאד בירושלים. פעמים רבות
הוא מוצא עצמו משמש, נוסף על היותו
רופא למחלות הגוף, גם פסיכולוג ויועץ
למישפחות שונות. די בעצם הופעתו כדי
להפיג חרדה וחששות. מנפנפים לו לשלום
ברחוב, ובהיכנסו במכוניתו לתחנת־דלק,
הוא צפוי שייגש אליו מי, יתלונן על
כאבים ויבקש עצה — ואף יקבלה. היחסים
בינו לבין מטופליו חורגים מגדר יחסי
הרופא־חולה המקובלים. הוא הופך ידיד
קרוב ואינטימי של מישפחות חוליו, ומלווה
אותם בכל מוצאותיהם.
בשבוע האחרון של החודש תשודר
תוכנית מיוחדת במינה במיסגרת הסידרה
למישפחה בשידורי הטלוויזיה בערבית.
תוכנית זו היא חדשנית וראשונה בסוגה
בטלוויזיה הכללית, ותעסוק בנושא אמצעי-

המנתח

ד״ר נובאני מנתח צפרדעים בבית־הספר לרפואה באסיוט שבמצריים,
עיר השוכנת במרחק כ־ 375ק״מ דרומית לקאהיר, האוניברסיטה
באסיוט נבנתה אחרי מהפכת נאצר ב־52׳ וכוללת גם בתי־ספר לחקלאות, הנדסה ומדע.

המניעה.
בר־הסמכא שיעמוד במרכזה ויענה על
השאלות, לא יהיה אלא הד״ר נובאני,
הרופא הערבי־מוסלמי העובד בבית־החולים
שערי־צדק בירושלים. לא תהיה זו הופעת
הבכורה של ד״ר נובאני בטלוויזיה. לפני
שנתיים הוא הופיע באותה סידרה, בתוכנית
אחרת שנקראה ״יש לי שאלה״ ,ואשר
בה שוחח על נושאים רפואיים כמו כאב־ראש,
שיגרון, עקרות, תינוקות־מבחנה,
הריון בריא והריון חולה (הריון מחוץ
לרחם) ,ומחלות כרוניות כמו סכרת, יתר־להץ־דם
ומחלות־לב.
מוצאו של ד״ר נובאני משייך־ג׳ראח
שבירושלים המזרחית, אם כי נולד בחלק
המערבי של העיר — בבית־החולים הממשלתי
ליולדות, בשנת .1947 הבית שבו
הוא מתגורר כיום הוא אותו בית שבו

הדיפלומה

התגורר עד 1949 ומ־ 1958 ואילו׳ והוא
צופה לעבר קיברו של שמעון הצדיק.
נאפז מספר כי מדי שנה, בל״ג־בעומר,
״הרבה יהודים היו נכנסים לבית שלנו
להתארח ולשתות.״ ב־49׳ נאלצה המישפחה
לעקור להר־הזיתים, וכעבור תשע שנים
חזרה לשייך־ג׳ראח.
מישפחת נובאני כוללת שלושה בנים
ושלוש בנות. נאפז הוא הבן הבכור וגם
גאוות המישפחה .״זה הנשיא לבית נו־באני,״
אומר אביו בחיוך. חלק מהמישפחה
מתגורר באותו בית בשייך־ג׳ראח בשתי
קומות, שבכל אחת מהן שתי דירות. נאפז
עצמו בן 31 ורווק .״הוא נשוי לרפואה,״
מסביר האב.
בית־הספר התיכון שבו למד נקרא
״ראשדייה״ (על־שם אחד הסולטנים התורכים,
ראשד הראשון, שבנה אותו) ,והוא

נאפז לוחץ את יד דיקן בית־הספר לרפואה באוניברסיטת
אסיוט. האוניברסיטה כללה כ־ 17,000 סטודנטים, מהם כ־1,200
בבית־הספר לרפואה. ב־72׳ הוא חזר לשייך־ג׳ראח במיסגרת מיבצע איחוד מישפחות.

נחשב בתקופת המנדאט אחד מבתי־הספר
הטובים ביותר. עם ׳ מסיימיו נמנים כמה
אישים שיצא להם מוניטין בעולם הערבי
מאוחר יותר, כמו שוקרי מוהתדי — היועץ
המישפטי של ראש־ממשלת ירדן; מסבאה
קאזמי — ח״כ בירדן(לשעבר שר בממשלה
ושופט מנדאטורי) ; פואד חאמזה — דרוזי
שאירגן בשנת 1927 את מישרד־החוץ של
המלך עבד אל־עזיז (אביו של פייסל),
ואביו של נאפז עצמו הלא הוא חאמדי
נובאני — מתרגם המישנה לערבית ומתורגמן
של בתי־המישפט בירושלים.
מישפחת נובאני ידועה בקשריה ההדוקים
עם היהודים ואביו של חאמדי, סבו של
נאפז, נרצח במאורעות תרפ״ט על־ידי
כנופיות המופתי, אחרי שהציל יותר מ־50
שכנים יהודים בביתו שבעיר העתיקה.
הפגנות נגד ההעברה
^ שסיים: א ד את לימודיו התיכוניים
~ ב־ ,1965 החליט ללמוד רפואה. השאיפה
להיות רופא התפתחה בו עוד בהיותו
תלמיד, כתוצאה מהיעדרויותיה התכופות
של אמו מהבית, מסיבות בריאותיות.
״בשנה האחרונה עברה אמא ניתוח גינקולוגי
קשה בבית־חולים וזה, בעצם, נתן
לי הרגשה מיוחדת — בית בלי אמא,״
אומר נאפז.
בשעתו לא היה בית־ספר לרפואה בירדן,
ומרבית הסטודנטים נסעו ללמוד בארצות־ערב
האחרות. נאפז למד רפואה בעיר
המצרית אסיוט, מרחק 375ק״מ דרומית
לקאהיר. בכפר הסמוך לה, פאנימור, נולד
גמאל עבד אל־נאצר.
האוניברסיטה באסיוט קמה מייד אחרי
המהפכה של נאצר ב־ 1952 וכללה, נוסף

רופא־מישפסה

פעמים רבות נקרא נאפז בבהילות
לביתם של חולים שאינם
יכולים להגיע לנזירפאוו בכוחות עצמם. בתמונה: בודק כאביה

של אס למישפחה שעימה הוא מיודד, במיוחד עם הבת ובעלה.
רפואת המישפחה, לדבריו, הייא תחוס המחייב התמחות בכל
המיקצועות החשובים לציבור, וכולל טיפול בילדים ובמבוגריס.

ההתמחות שלי כרופא־מישפחה. עבדתי ב־בית־החולים,
לפי סדר ההתמחות, כמעט
בכל המחלקות.
״במיסגרת עבודתי נעשו כמה עבודות
מחקר מעניינות מאד שחלקן בוצע בסקטור
הערבי. כמו, למשל, המחקר על יתר-
לחץ־דם, שנעשה בראשות הד״ר הורוביץ
באבו־גוש, שתוצאותיו עניינו כמד, מרכזים
חשובים בתהום הזה בארה״ב, שביקשו
לשתף איתנו פעולה.״
בתוך תקופת ההתמחות עבד הד״ר נו-
באני שלוש שנים במירפאות שבשכונת

רוממה בירושלים ובשכונת גילה. שם גם
ניתנה לו ההזדמנות להרצות במרכזים
הקהילתיים השונים, ובקייטנות לנשים
מרובוודילדים. לא פעם נענה לדרישת
הציבור וקיים הרצאות נוספות, שלא נכללו
בתוכנית העבודה.
עדות להצלחתו של הד״ר נובאני באותן
שכונות ולמידת התחבבותו על האוכלוסייה,
אפשר למצוא בהפגנה שנערכה על־ידי
תושבי שכונת רוממה, כאשר הגיעו
השמועות על העברתו למקום אחר.
(המשך בננמוד )49

הידיד

נאפז הצטלם עם מוהל תינוקה של מישפחת שעימה. התיידד עם המישפחה
כשיילד את ילדה הראשון, ומאז הוא הרופא המישפחתי שלה. בבית־החולים
שערי־צדק בירושלים, שחוליו הס בעיקר דתיים, הוא הרופא הערבי היחידי.

גו גבו גו

1-1—1.ב1-

עם ארבעה חברים ירושלמים פלסטינים.

על בית־הספר לרפואה, גם בתי־ספר להנדסה,
חקלאות ומדע, שמטרתם היתח
לפתח את האיזור ולשרת את האוכלוסיה.
בזמנו של נאפז למדו בה כ־ 17,000 סטודנטים,
מהם כ־ — 1,200 כולל בשים —
בבית־הספר לרפואה.
כעבור שש שנות לימוד ושנה של התמחות,
נרשם נאפז להתמחות גינקולוגית
בקאהיר, והתקבל לבית־החולים קאסר אל־עיני,
אבל איחוד המישפחות בקיץ ,72
שינה את מסלול חייו .״כשהגעתי ארצה,״
הוא מספר, ביקרתי במוסדות רפואיים בירושלים
ושאלתי על אפשרויות של עבודה.
קיבלו את דברי ברצינות בבית החולים
שערי־צדק. מייד התחלתי לעבוד במחיצתם
של כמה רופאים, שעד עכשיו
אני רוחש להם כבוד מיוחד, ביניהם פרום׳
מנצ׳ל, מנכ״ל משרד הבריאות, ד״ר פינק,
ד״ר פרייר, מנהל מחלקת ילדים׳ וד״ר
הורוביץ, מנהל יחידת הדיאליזה (כליה
מלאכותית) ומחלקת הכליות.
״בתוך תקופה קצרה השתלטתי על קשיי-
השפה ועל הרגשת הזרות, תודות לעידוד
ולשיתוף־הפעולה של אותם רופאים. עבדתי
כמתמחה ברפואת המישפחה והקהילה.
למעשה, בהתחלה רציתי לעבוד שם
שנתיים ולהתחיל את ההתמחות הגינקולוגית
בקאהיר, אבל כעבור שנתיים נכ נסתי
חזק לעבודתי ומצאתי את עצמי
עובר ממחלקה למחלקה ומתקרב לגמר

המציל

נאפז מודד לחץ־דם של אדם שאל ביתו נקרא באופן דחוף. האיש
הוא חולה־לב, הזקוק למנת חמצן גדולה. החולה הגיע אליו מן המירפאה
הסמוכה לביתו, שם שלחו אותו חזרה הביתה, בטענה שאין די חמצן עבורו.

בראון, מכונת הגילוח הרשתית,
מגיעה למקומות
שמכונות אחרות אינן מניעו ת.

עם בראו! תגיע. לסנטר. לצואר.
מעל לשפה. מתחתל שפה.
בראון מכירה כל תו בפניך. היא מל טפ ת
או ת ם בכל הכיוונים, בז מן גילוח קצר
ביותר

שמ\ת הרשת
עושה זאת!

בחר לך אחת מן ה שלו ש של בראון
וע שה אותה מ ס 1 ,גם אצלך.
בוקר-בוקר.

שי ט ת הרשת 011 של בראו!
מגיעה לכל מקו ם בפניך, מ חלי ק ה
עליהן ואינה נותנת לאף שערה לחמוק.
שי ט ת הרשת בל עדי ת לבראון והיא
שע ש תה אותה למכונ ת הגילוח מס׳ 1
באירופה.

3סוגי מכונות־גילוח.
את מסי 1באירופה תוכל ל ה שיגג ם
בי שראל. ב 3-סוגי ם:
* מכונ ת־גילוח חשמ לי ת רגילה
(מיקרון וסינקרון פלוס).
* מכונ ת־גילוח נ טענ ת
( אינטר קונ טיננ טל ו אינ ט ר סי טי).
* מכונת״גילוח הפועלת באמצ עו ת
סוללות (ספרינט).

ח₪וז8
בראוו מס׳ ו באירופה

מפיצים בלעדיים של מוצרי בראוו בישראל -דל-תה מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רה׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) ,40 תל-אביב, טל 260774 :,
להשיג ברשתות השיווק -שקם, המשביר לצרכן, כל בו שלום ובחנויות החשמל המובחרות.
החנות שרות: תל-אביב: דל-תה מוצרי איכות חשמליים בע״מ, רה׳ ה׳ באייר(ככר המדינה) .40 ירושלים: קאליש, רח׳ בן הלל . .5
חיפה: בן קיקי(מיקס) ,רח׳ עמק הזיתים .17

העולם הזה 2142

1הרופא הונרב
במשך שש שנים בשערי צדק הלך
נאפז נובאני מחיל אל חיל, וכעת
הוא עומד לנהל מרכז־בריאותי במרכז
העיר, השייך למישרד הבריאות והנתון
להשגחתו של בית־החולים האוניברסיטאי.
אך נראה שנאפז נובאני — בכל־זאת
רוחש יחם מיוחד לגינקולוגיה, גם אם לא
חזר לקאהיר כדי להתמחות אך־ורק בשטח
זה, כפי שתיכנן מראש.
לדבריו, מרבית המישפחות מרובות הילדים
במיגזר הערבי סובלות מחוסר פרנסה.
האפשרויות להתפשט ולגדול מבחינת
הדיור אינן נוחות. היום אין מקבלים בק לות
רישיונות־בנייה, וקיימת צפיפות גדולה
בבתים. עובדה זו, נוסף על יוקר הל
מחייה הנמצא בעלייה מתמדת, מכוונת
את המישפחות לחשוב ברצינות על תיכנון
המישפחה. המודעות גדלה והולכת, ובמקומות
שונים ברחבי הארץ קיימים מרכזים
לתיכנון המישפחה שתפקידם לתת הסבר
מלא על אמצעי־מניעה ולדאוג להפעלתם.
כיצד מגיבה האשד, הערבית על הנושאי
האם השימוש באמצעי-מניעה פוגע
בכבודה כאמו
״האשה הערביה שהביאה כבר ילדים
לעולם,״ אומר ד״ר נובאני ,״מרגישה את
הסבל של אשה בהריון, בלידה ואחרי
הלידה. כיום מעדיפות נשים רבות לה יות
אמהות בריאות למיספר מוגבל של
ילדים, מאשר אמהות חולות ליותר ילדים.
יש סיכוי לירידה במצב הבריאותי של
האשה אחרי הלידה החמישית.
״יש מקומות החיים עדיין במנטאליות
של החמולה, כמו בשטחים, למשל,״ אומר
נאפז .״במקומות שבהם אין עדיין חוק
מיוחד כמו ביטוח־לאומי, כל ילד נוסף
הוא על תקן של מפרנס־מישפחה נוסף.
כמו־כן יש בעייה באשר לתדמית העצ מית
של הגבר. רוב הגברים הערבים
מעדיפים שהאשה תשתמש באמצעי-מניעה
ולא הגבר, ובאופן כללי זה באמת נוח
ובטוח יותר.״

״בעד שיטת
המבחנה״
ך* אם יש הפדל במודעות לגבי השי-
י • מוש באמצעי־מניעה בעיר לעומת
הכפר?
״במרכזי ההסברה בעיר, הרופא לא צריך
להתאמץ כל-כך כמו עמיתו בכפר החייב,
בגלל הרמה ההשכלתית הנמוכה יותר,
לברור את המילים ולפעמים לנחש את
הבעיות של הנשים הנוכחות, לנחש מה
מעיק להן ועל מה היו רוצות לדבר. לא
פעם קורה שהרופא שואל את השאלות
במקומן, ועונה כאילו לעצמו. בעיר, שי-
תוף־הפעולה והמודעות גבוהים יותר.
מהם המיגבלות או הקשיים של כניסה
להריון, ומתי יש סיכויים שייוולדו תינו קות
בעלי מומים?
״גיל האשד, והגבר קובע הרבה מאד,״
סבור נובאני ,״אם סך־כל גילי האשה והגבר
הוא יותר משמונים, הסיכוי לתינוקות
בעלי־מום קיים, והוא גדל יחסית למיספר
השנים. כן קיים אותו הסיכוי אצל בעל
ואשה שהם קרובי-מישפחה מדרגה רא שונה
או שנייה, ואם זה לא קורה בילדים
הראשונים, זה עלול לקרות בילדים הבאים.
האפשרות שייוולד ילד חולה קיימת גם
אחרי הילד החמישי או השישי.
׳״עד גיל 38־ 35 אין בעיות מיוחדות
להיכנס להריון, אם מצבה הגופני של
האשד, תקין. מאוחר יותר, תיפקוד השחלות
ושיעור ייצור הביציות יורד. נוסף
לגיל יש גם גורמים אחרים המשחקים
תפקיד, והם: נטילת סמים, מתח נפשי
גבוה והעובדה שהאשה העובדת עלולה
לבוא במגע עם חומרים העלולים להזיק
לבריאותה, כמו צילומי-רנטגן והקרנות.״
ותינוקות מבחנה?
״הנושא עצמו נתן תיקוות גדולות לנשים
שלא יכלו להיכנס להריון בגלל
סתימה בחצוצרות. מצד שני, העניין עלול
להיות מסוכן וצריך להיזהר, בגלל המיני-
פולאציה והתרופות הרבות הניתנות במק רים
אלה — החדרת חומרים כימיים והורמונים
— העלולות לגרום לידת תינוקות
בעלי-מום.
״מבחינה חברתית־מוסרית יש בעייתיות
בנושא,ולכן היתה התנגדות גדולה לו באיטליה
לפני כמה שנים. יש אפשרות להכ ניס
את הביצית לרחם של אשד, אחרת,
ואז יהיה הילד שייך לשתי האמהות
כאחת. על כל פנים, אם אתקל באשה
או בזוג שקיימת אצלם בעייה קשה, אהיה
בעד שיטת המבחנה,״ מסכם ד״ר נאפז
| נובאני.

שלמה עכאדי, עדיין.לא הגיע להסכם
עם הטכנאים בדבר עבודה אחרי 12 בלילה,
התעורר עבאדי משתיקתו והאשים את
קירשנבאום בכך שהוא פונה לעיתונות
במקום לקבל ממנו הסברים.
דבריו אלה של עבאדי הם שיא החוצפה.
קירשנבאום, כמנהל מחלקת התוכניות, שבו
פוגעות הסאנקציות של הטכנאים יותר
מבכל מנהל מחלקה אחרת, פנה בענייו זה
לכל גורם אפשרי, כולל עבאדי עצמו, אך
לא זכה בתשובה.

היו כו־ט״סים לארע־זיון

מנהל־ טלוויזיה צול,דמן ומנהל־ חדשות יכין
בין ״כימעט חצות״ ל״עלי כותרת״

שידור
מידח ^ וווז & ב רנוי ת
עולחיים • בין
באחרונה מתנהלת מילחמת־חורמה נגד
התוכנית עלי כותרת. מנהלי המילחמה הם
אנשי מחלקת החדשות, בראשותו של חיים
יכין, שבמוחו עלה רעיון: למה לא לצרף
את עלי כותרת למערכת החדשות, לזווג
את התוכנית שלוש פעמים בשבוע עם
כמעט חצות, ולהגיש בימים ראשון, שלישי
וחמישי מגאזין־חדשות ארוך, בן יותר מ שעה׳
שיכלול בתוכו נוסף על כתבות וקיטע,
חדשות, גם ראיונות נרחבים יותר
וקיטעי בידור.
אחרי שזכה לתמיכה בקרב חבריו במחלקת
החדשות, היפנה יבין את הרעיון
למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, אולם
הלה לא אישר אותו לפי־שעה. תוכנית כזו
מהווה מהפכה בטלוויזיה, וצוקרמן ביקש
זמן למחשבה. בינתיים, כדי להוכיח שה רעיון
שלהם טוב, יורדים אנשי מחלקת
החדשות לחייו של מפיק עלי כותרת,
חנינא אמוץ, ומנסים להכשילו ככל
יכולתם.
עד עתה עומד אמוץ בפרץ, אולם כש־מכבש
כה גדול מנסה לדרוס, וכשאמוץ
עצמו מוקף במערכת המתפרקת לו בין
הידיים, אין לשער כמה זמן יצליח עוד
להחזיק מעמד.

כפי הנראה, כן יוצעו למכירה כמה מאות
כרטיסים לארוויזיון שייערך באביב הבא.
בבדיקות יסודיות שנערכו התברר כי
מיספר האורחים מחוץ־לארץ, העיתונאים
הישראלים והפרוטקציונרים של ראשי רשות
השידור לא יעלה על ,2,200 ואילו בבנייני
האונזוו יש כ־ ,2,900 מקומות. עדיין לא
נקבע מחיר הכרטיסים שיוצאו למכירה.

הדובר המכונס
ידועים מיקרים רבים שבהם מכסים יחסי-ציבור טובים על מיפעל כושל או על אירגון
ציבורי גרוע. אולם מחלקת דובר רשות השידור הצליחה להגיע למצב שבו היא גרועה
אפילו מן הרדיו, הטלוויזיה והנהלת הרשות.
בראש המחלקה עומד צעיר כישרוני בשם משה עמירפ, איש הליכוד שהובא
לרשות עוד לפני המהפך הפוליטי, ואז הוא אומנם השתדל והצליח. מאז שהפרופסור
ראוכן ירון, וחבר־הלצים המשמשים כוועד־המנהל של רשות השידור, החלו מכהנים
בתפקידם, נקרע עמירב בתוך כל התככים הפוליטיים שברשות, ומשקיע את כל זמנו
הפנוי מחופשות ומישרות־מילואים, באינטריגות ובמילחמות הפנימיות של הרשות. עובדי
המחלקה נדבקו, כפי הנראה, מהוס שלהם, והעבודה כמעט שאינה נעשית כלל.
עוזרתו הראשית, באופן בלתי־רשמי, של עמירב, היא הממונה על הדוברות של
הטלוויזיה עדנה חפץ חפץ היא ותיקת העובדות במחלקה וכבד גילתה, בעבר הרחוק,
כושר עבודה טוב. כיום, כשכל עיתון מוציא מוסף־ענק לענייני טלוויזיה, חשובה
עבודתה של חפץ ביותר. אולם ככל שמתרבים תפקידיה, כן גוברים הלחצים עליה.
העיתונאים מקבלים תדפיס של שידורי הטלוויזיה הצפויים, הכולל בתוכו מלבד

הטלוויזיוה מעודד ת
בג״וג 1ג!ד רעוות־ד.ש*ד 1ר
הגורמים המעוניינים בהפעלת שידורי
הצבע בטלוויזיה, פנו לכמה אנשים כדי
שיבחנו את הנושא שוב, בעזרת הגשת
צדעל־תנאי נגד רשות השידור. כמה
עובדים בכירים בטלוויזיה הציעו לאזרחים
להגיש צו נגד הרשות, שתבוא ותנמק מדוע
אין היא. מפעילה את שידורי הצבע, וזאת
לאור הפרסומים על המכשיר החדש המבטל
את ביטול־הצבע בשידורי הטלוויזיה הישראלית,
שאותו יכול לרכוש כל אדם תמורת
כ־ 2,500 לירות.

הקרב על
ההתעמלות

המפיק־זמר דויד (״דודו״) אלהרר
הגיש לטלוויזיה תוכנית מפורטת, למישדר
יומי או שבועי קבוע להתעמלות. אלהרר,
שנועץ במומחי אימון גופני במכון וינגייט,
וגם נסע לחוץ־לארץ כדי לבחון תוכניות
מסוג אלה בתחנות־הטלוויזיה בבירות אירופה,
עדיין לא קיבל חשובה על התזכיר
שהגיש, אם כי באחרונה נדון הרעיון
לערוך פינת אימון גופני שבועית, וזאת
מבלי להזכיר את אלהרר כלל.
שיא תחוונבת

כאשר מחה מרדכי (״מוטי״) קירשנ־כאדם
על כך שסמנכ״ל רשות השידור,

עוזרת־דובר הפץ

דוכר עמירב
הכל חובבני ועל המזל

שגיאות, גם מישפטים ספורים בלבד על כל תכנית, שלרוב אינם מדוייקים והם
מנוסחים בעיברית קלוקלת. לגבי מרבית התוכניות אין פרטים נוספים ובכל הנוגע
לתמונות, בין אם הן מסרטים קנויים, או מהפקות של הטלוויזיה עצמה, הרי כאשר
מקבלים אותן מעדנה חפץ יש בכך ממש תחושה של הישג.
לחפץ יש שני תירוצים קבועים לכך שלא מקבלים חומר. האחד, לגבי הסרטים
הקנויים :״החברה לא שלחה לנו״ .השני, לגבי ההפקות המקומיות :״עדיין לא
קיבלתי את החומר מהמחלקה המתאימה.״ שתי הטענות אינן עומדות במיבחן המציאות.
אין חברת־סרטים שאינה מעוניינת להעביר חומר כתוב ומצולם על הסרט שהיא שולחת,
צריך רק לבקש ממנה ,׳והיא מעבירה. לגבי חברות־הסרטים הישראליות המפיקות עבור
הטלוויזיה, שאף הן אינן טורחות לספק חומר־רקע ותמונות, אפשר להכניס בחוזה־ההפקה
תנאי, שתמורת הסכום העצום שמשלמת הטלוויזיה עבור הסרט, תתחייב החברה לספק
חומר מוקדם עליו לעיתונאים.
יצחק (״צחי״) שימעוני, הממונה על הסרטים הקנויים של הטלוויזיה, טוען כי
טענותיה של חפץ, על כך שכביכול לא מעבירים לה חומר, חסרוודשחר. לעומת זאת,
כאשר היה מעוניין מנכ״ל רשות השידור יצחק ליפני במסע פירסום לשואה, פיתאום
נמצא לחפץ חומר־רקע מתאים. העיתונאים קיבלו חוברת-הסבר מלאה ממצה, נערכה
להם הקרנה מוקדמת, והם זכו בשפע של תמונות מתוך הסרט.
באחרונה מונה דובר מיוחד לענייני הטלוויזיה הערבית, הכפוף לדובר הרשות,
עזרא יחזקאל. ליחזקאל היה רצון טוב משך יומיים, והוא הציף את העיתונאים
בחומר. אחר־כך החלה הירידה, והוא השתווה עם רמת המחלקה כולה. החומר שהגיש
לעתונאים היה פעמים רבות לא־נכון, ערוך בצורה גרועה, הגיע באיחור ולקה בחסר.
לפני כשבועיים יצא יחזקאל למילואים. הוא לא טרח להעביר חומר לעיתונאים למשך
התקופה שבה ייעדר, זעמירב לא טרח למנות לו ממלא־מקום.
לפני עמירב כיהן כדובר רשות השידור מי שמשמש היום כעוזר מיוחד למנכ״ל,
ארי אבנר. היו עליו טענות רבות, אולם נראה כי העיתונאים מתחילים להתגעגע
לתקופתו של אבנר, שלא הצליח להיות גרוע כמו עמירב.

העולם הזה 2142

נצי\ גוש־אמונים נשעיות הירדים ^ מידתמה
נין טמא למניק עד צלמת
תימניה

נומית גיא

* דן סמטה ומישטות ירושלים

• זיק הושוו לילדים

ניסן, יזכה בתפקיד הכתב לענייני מיפלגות הכתב
הצעיר חובש־הכיפה ניטים מישעל.

כשהיה מנהל השידורים הדתיים, הרב בנימין

• }(קרטונים

צ כי א לי, בשליחות בדרום־אפריקה, מילא את
מקומו במשך יותר משנה אדיר זיק, במאי-
טלוויזיה המקורב לגוש־אמונים. צביאלי חזר וזיק
נסע — לארצות־הברית. עתה חזר זיק לארץ,
ונדמה היה שהוא יקבל תפקיד בכיר בטלוויזיה,
לפחות במחלקה הדתית. אולם צביאלי החליט שאין
לו צורך בזיק ושלח אותו למחלקת הילדים, לערוך
בה תוכניות־דת.

הנעיוח השבועיות
ש 7״עלי נוחרת״
שוב בעיות בעלי כותרת. ביום הראשון שעבר
החלה התוכנית במאוחר, ונאלצו להקרין שקופית
עד להתחלתה. אחר־כך התברר כי בעיני אחד
הטכנאים לא נשא חן שצלמת של אחד משבועוני־

כמאי זיל,
מדת — לילדים
הבידור, שהוזמנה על ידי המפיק חגינ א א מו ץ
לכסות •את שידור התוכנית, תהיה נוכחת באולפן.
הטכנאי גייס את חבריו לעזרתו, ואלה הודיעו
למפיק כי התוכנית לא תשודר כל עוד תימצא
הצלמת במקום. אמוץ נאלץ להיכנע, והצלמת
סולקה. כמו במיקרים רבים אחרים לא התערבה
הנהלת רשות השידור בגאנגסטריזם של הטכנאים
בנושא שאינו נוגע בהם כלל. אילו לפחות עשו
הטכנאים את עבודתם נאמנה, אולי היתד. להם
זכות־דיבור.
בעייה נוספת בעלי כותרת היא הווטו שהטיל
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, על בקשת
מפיקי התוכנית לראיין שני עיתונאים בנושא
עבודת ילדים ערבים־ישראלים, ולא מהשטחים.
צוקרמן לא רצה להרגיז את הוועד־המנהל, והחליט
שלא לאפשר את הראיון.

שוחד עיני נסדודזיה
בטלוויזיה מתפתחת שערורייה לגבי שוחד מיני
שמקבל, לפי השמועה הנחקרת עתה, אחד הכתבים.
המדובר בכתב המקיים באחרונה יחסי ידידות עם
דובר של מוסד ציבורי גדול. אותו דובר ״מספק״
לאותו כתב ״ידידות״ ,ותמורת זאת מקבל כיסוי
נרחב בטלוויזיה עבור הבום שלו, וכן מצליח
להוציא ידיעות שאינן מחמיאות לבום.
הידיעה על כך הגיעה אל ראשי הטלוויזיה,
שהחלו חוקרים בה ללא ידיעת הכתב.

• התפקיד החוש של גישעל
השמועה אומרת כי אם אכן יקבל דן רכים
את תפקיד כתב הרשות בוושינגטון, במקום א לי

לקריינית כרמית גיא היתה חווייה מייוחדת
במינה. מאחד האירגונים החוקרים את מורשת
העדה התימנית פנו אליה, וביקשו ממנה לשתף
פעולה בסקר שהם עורכים על התקדמות בני
העדה התימנית בתחומים שונים. במאמץ רב
הצליחה כרמית לשכנע את הפונים כי היא בת
העדה ההונגרית במדור זה נפלו שתי
טעויות בשבוע שעבר. בידיעה על הוויכוח בנושא
מיהו יורד, נכתב בטעות כי העיתונאי אדווין
איתן הואשם בירידה מהארץ, כשהכוונה היתה
כמובן לכתב־הרדיו בפאריס פרדי איתן. עוול
נעשה גם לרכזת מערכת עלי כותרת, ורד כרמן.
הכותרת שתחת תמונתה הוחלפה בזו של קריינית־הרדיו
חיותה דביר י קשה היה להחליט
אם לצחוק או לבכות למראה השלט שניתלה על
המעלית בבניין הטלוויזיה, אשר הודיע כי היא
לא תפעל כמה חודשים. המעלית של הטלוויזיה
היא סיפור בפני עצמו. למשל, אין כל קשר בין
הלחיצה על כפתור הקומה המבוקשת לבין הקומה
שבה נעצרת המעלית, וכמה פעמים ביום נתקעים
בה עובדי הרשות ואורחיהם. עתה הוחלט סוף־סוף
לתקנה, ומשום כך היא לא תפעל תקופה ארוכה
בעיקבות ההתנפלות על הכיסאות הפנויים
בחלק המייועד לקהל שבאולפן עלי כותרת, הוחלט
להגדיל את מיספד הכסאות במקום. עתה יכולים
לצפות בתוכנית מתוך האולפן כ־ 20 איש, ובדרך-
כלל הם חבריהם של הכתבים ועוזרי־ההפקה של
התוכנית. אפילו מני פאר, יוזם הרעיון לשתף
קהל בצילומים, נאלץ לדחות פעם את בקשתה של
אשתו קרני לבוא לשידור, משום שלא היה מקום
עבורה מקרה לא־נעים אירע לזמרת
יהודית רביץ בפסטיבל הפופ בנביעות. אל
רביץ ניגש חיים גיל, שנשלח לעשות סרט על
הפסטיבל, ושאל אותה :״אפשר לשאול אותך
שאלה?״ רביץ שחשבה כי הפונה הוא עוד מעריץ
מתחכם, השיבה ״לא,״ והסבה את פניה הצידה.
רק אחר־כך, משנאמר לה מיהו הפונה, ניגשה
אליו רביץ והתחנחנה :״רצית לשאול אותי משהו?״
השיב לה גיל :״כבר קיבלתי את התשובה,״
והיפנה את גבו. רביץ נעצבה על שהפסידה הופעה
בטלוויזיה, אולם היא התעודדה כשנודע לה כי
בגלל בעיות מינהל, הסרט לא ישודר כלל
בפני קשיים כספיים עצומים עומד עתה מנהל
מחלקת החדשות, חיים יכין. מכונית הפז׳ו שלו
עברה תיקון שעלה בכסף רב, ואילו ה״אובר-
דראפט״ של יבין בבנק מגיע לכמה עשרות אלפי
לירות בשבוע שעבר הכין הכתב לענייני
מישטרה של הטלוויזיה, דן סממה, בשיתוף עם
מישטרת ירושלים, כתבה על כשרותם של נהגים
וכלי־ריכבם. מארב מישטרתי גדול הוצב ליד
תחנת הדלק של אבדגוש, בכביש לירושלים.
נהגים נעצרו, נרשמו להם דו״חות והטלוויזיה
צילמה. כאשר סיים סממה את עבודתו, התקפל
המארב המישטרתי ואחד מקציני־המישטרה נכנס
למכוניתו של סממה והשניים נסעו לירושלים, לא
לפני שעשו עבירת תנועה חמורה: הם עברו
מצד אחד של האוטוסטרדה לצידה האחר, תוך
התעלמות מהקו הלבן ומן השילוט המצוי במקום.

#הסורחה והעונים
פרשית דפיק חלבי ׳וקיבוץ נחל־עיוז עדיין
לא שככה. עוד לפני שפירסם את כתבתו המצויי־נית
על עבודת ׳נערים ׳ערבים בשדות רצועת עזה
ופיתחת רפיח( ,בהשבוע לפני שבועיים) ,פירסם
חלבי ידיעה במבט על ׳שבקיבוץ נחיל־עוז עובדים
ילדים ערבים בתניאי־ישכר •נמוכים! ,ובניגוד לחוק.
ראשי הקיבוץ תפציצו את רשות השידור,
•אישי ציבור ומערכות עיתונים במיכתבי־הכחישה,
השמיצו את חלבי, וטענו כי הוא ואחיד הנערים
׳שאותו ריאיין, ואשר הודה כי הוא עובד בנחל-
עוז, שניהם שקרנים.
׳מאוחר יותר נערכה סולחה •בין חלבי והמזכירות
שיל ינחל־עוז. אולם בכתבה בהשבוע התברר
שוב כי בנחל־עוז עובדים ילדים ערבים, בניגוד
לחוק ׳ובתסאי־ישכיר משפילים. אז גם התברר פישר
התחיסדותם של אנשי הקיבוץ. הילדים הערבים
מועסקים בעבודות בנייה בנחל־עח על־יידי סולל
בונה, חברה קבלנית ששירותיה נשכרו על־ידי
המשק. באופן רישמי אין זה עניינו של הקיבוץ
את מי מעסיק הקבלן, אולם כל אינישי המשק
ידעו על כך.

20. 9

21. 9

יום רביעי

יום חמי שי

• שו א ה 10.00 הנם־
יון של כלי התיקשודח והטל־וויזיה,
להפוך יאת שידור שואה
לאירוע לאומי, כימעט ועלה
יפה. בערב ׳ביו הוקרן הפרק
הראשון של שואה, לא טילפן
א־ש לטלוויזיה, למרות ישה־קריינים
׳ומדפיטי השיקופיות
קראיו לצופים להתקשר .׳למחרת

• מוסל ינקו (.)0.35
סרט תעודה שיל שירות הסרטים
הישראלי, המבוסס ברובו
על ׳תמונות סטייל. יאחד ממייסדי
תנועת הדאדא, מרסל ינקו,
אייש עין־הוד, הוא גיבורו של
הסרט. יינקו שר שאנסונים נ־מועדוני-לילה
בציריך, מקים
יחד עם הוגו בל את קברט
וולטר המפורסם! ,וזוכר. בו במטר
של סטייקים וביצים סרו־חות
סהקהל. ינקו הוא !אמן ה־קולאדים,
עבודות הקרמיקה,
החימר והנבט. ינקו ׳בפאריס,
ינקו חוזר הביתה לרומניה. ינקו
האדריכל ׳מעורר המהומות,
וכאבו של יינקו בשואה :״אינך
יכול להיות תיאורטיקן כשאתה
מחפש יאת קרוביך וידידיך בין
המתים.״ פליט בן ,46 מטופל
באשה ובשתי בניות, מצהיר כי
מיקצועו צייר. פקיד עירייה.
מקים, יחד עם הצייר זריצקי,
את קבוצת אופקים חדשים ומייסד
את כפר האמונים עין־
הוד.

ודיל

שיקספיר

10.20 לפרק זה שיני גיבורים.
הרוזן מאסקס, השחקן
קית בקסטר, ותיפאיורן הסידרה,

שואה: פדאטשו
שעה 10.00
עסקו מרבית הטלפונים בעיקר
בשני נושאים: בקשיות מאזינים
לשדר יאת הפרק הראשון
בשידור חוזר, מישיום שר.ם לא
הצליחו לצפות בו, ושאלות בירור
מתי בדיוק משדרים את
הפרק השיני .׳אולם מ״שאלי־רחוב
שערכו העיתונים והטלוויזיה,
והעיסוק המתמשך סביב
הקרנת שואה, עשו את שלהם,
והציבור ׳נענה והחל מתעניין.
בפרק האחרון של שואה נש לחים
ייוסף ופרטה וייס, ייחד
עם בני הזוג לוי, ל״מחנה מיש-
פחות״ .לוי ׳המדפים, שהוציא
עיתון מחתרתי, מפקיד אותו
בידי אווה, ציונית צעיריה. יוסף

פיוסוס על
השנון השואה
ולוי עובדים בבניית כבישים
תחת פיקוחו שיל קורט דורף,
הגרמני הטיוב של הסידרה, דודו
של אריק דורף. לוחמי המחתרת
!בגטו וארשה, ביניהם
משה ׳וייס, אחיו של ווסף, מתמרדים.
במשך עשרים יום מתנהלת
מיילחמת הגבוהה האדירה
ביותר בתולדות עם ישראל, יד
7000 קלגסים נאצים, על כלי־רכיבם
ונשקם, מובסים. קארל
וייס יוצא מהכלא בטרייזנישטט,
כשהוא יעל סף המוות, וזוכה
בפגושה הטופר. עם !אישתו איני
גה. היא מבשרת לו שהיא
נושאת בקירבה את בנם, והוא
עולה על רכבת לאושוויץ, לשם
נשלחים המונים ל״מיקלחיות״.
בהתקפת פרטיזנים על שיירה
גרמנית נופלת הלנה, השחקנית
טובה פלאטשו, ואוליו ר׳ודי
נתפס ונשלח לסוביבור. יחד
עם שבויים רוסיים הוא מארגן
בריחיה ומצליח ׳להימלט. איבנה,
שהוא עתר. אם לבן בן שנתיים,
נפגשת עם ריודי. הייא מראיה
ליו את ציורי הזוועות שצייר
קארל. רודי, שנותר ללא מי׳ש-
פחה וללא אדם קרוב, נוטל
קבוצה של ילדים יתומים ומעבירם
דרך ההסגר הבריטי ל־ארץ־ישראל.

שייקספיר:
קולייר
שטה 10.20
מייקל ביילי, שבנה סחדש ב־
,אולפן את ׳ארמון נונסאץ /שבו
הציג שיקספיר יאת החלק השני
שיל הנרי הרביעי בפני המלכה
אליזבט ה־ו. הצגת הלילה ה־12
מטורפדת בזדון. ריצ׳ארד השני,
המתאר כיצד יאפשר להפיל
מכיסאו מלך חלש, מעורר
עליו!את המת ׳אליזיבית, כל זאת
סביב היחסים המיוחדים יבין
אליזבת לבין הרוזן מאסקס.
הרוזן היה מאהבה ישל המלכה
,׳כשהיה בן 21 והיא בת
.59 הוא ׳נשיא אישה וגרם לפרץ

זוסזן נן 21
החמה נח 59
של קינאה מצד ׳המלכה. חטאו
נמחל לו רק לאחר ששלח את
אשתו ליבית אימה. באחת ה פגישות
שלהם, הפנה הרוזן ל מלכתו
את חגב. זיו התרגזה
וסטרה לו. כשנשלח לאירלנד,
כדי לדכא מרידה, חתם על
הסכם שביתת־ינשק בניגוד להוראות
׳אליזיבת. כשחזר, הודח
מתפקידיו בחצר והפך לאסיר־בית.
בגיל 35 אירגן מרד נגד
אליזיבת, נכשל, הוכנס לטאיואר
של לונדון ׳והוציא ולהורג. אחת
הסצנות המפורסמות בסידרה,
היא זיו של הרוזן הפורץ לחדרה
של המלכה ותופס אותה
כשהיא קרחת, ללא פאר ,׳נוכ רית.
השחקנית פיישנס קולייר
היתד. צריכה לגלח את קידמת־מיצתה
ואת ׳גבותיה, כדי שאפשר
יהיה לשים על ראשה פאה.

23. 9

22. 9

שב ת

•ורא שון

• חידושים והמצאות

• פרימוס 6.32 סיד-
•רת־:מיתיח הדשה, המתארת את
הריפתקאותיו, של קארטר פרימוס,
השחקן רוברט בראון, ש הוא
ותערוכת טלוויזיונית שיל
ג׳יימס ׳בונד ׳וחוקר מעמקי הים
דאק קומטו. בעזרת שני ידידיו,
צ׳׳ארלי קינגמן, השחקן
ויל קולובה ,׳וטוני, השחיקנית
אווה רנזי, יוצא פרימוס לעזרתן
של מדינות, ממשלות ר
אירגוינים עם הצוללת הפרטית
המיוחדת שליו. בראוו, שחקן
ממוציא סקוטי, שיירת בצי דד
׳אמריקאי ׳ויאחר יכך יחזיר לגיץ-
יורק, שיסה ילמד במשך שלוש
שינים מישיחק לציידם של !שחק-
ינים כרוז־ שטייגר, וולתר מתי־או
!והארי בלפונטוז. הוא זכה
!בכמה תפקיידי־יאופי יעיל במת
ברודווי ,׳ובתפקידים מיישניים
׳בסרטים !מפורסמים כמ׳מלא יה־
!מקום שיל רולף הוכהוט, המירו?
לחיים ׳ומסע בין כוכבים.
בראון מתגורר בטירה מעוצבת
בסיגנון ספרדי, עם ריהוט ספ רדי
עתיק, אישה ׳ושלושה ילידים
,׳והוא עורר מדי פעם גיחות
לאתר צילומים מרוחק,
כדי ליהישיתיתף ביעוד ועוד פרקים,
של פרימוס, סידרה שעדיין
זוכה להצלחה גדולה בארצות־הבירית.

יום
שי שי
• שלום לבוא שבת
3.50 הצעירים, חברי גרעיני
ר,עליה בארצות־הברית,
ארגנטינה וצרפת, ואינם ממהרים
לעלות לארץ, גם יאם הם
ציונים. קודם הם באים לבדוק,
לבחון !את ההקלות ושמציע
מישרד־הקליטה! .אחר כך הם
חוזרים לארצם, עושים ״חושבים״
,ומחליטים !באיזו סולדת
לבחור. שר־הקליטה, דויד לוי,
ניפגש עם קבוצת צעירים כזו,
השוהה עתה בארץ. בין ושיחה
לוויכוח מנעימים ׳את הזמן הזמרת
היעיולו־,־החדשה !מארגנטינה,
אליסה דור, והזמר, יפעיל־העלית
מברית־המועצות, אורי
אברמוביץ.

שבועות

שלושה

( .)0.20 סרט ושני בסידרת הסרטים
הרומנטיים של הטלוויזיה.
הסופרת אלינור גלין
חשפה את 1תקופתו ושל המלך
אדווארד וקרעה !את מסווה התענוגות
!והרומנטיקה מעל פני
התקופה, בסיפרה שלושה שבועות.
גליו, ובעלת עיניים ירוקות
ושיער !אדום כאש, נישואה
לקלייטון גדין, גבר עשיר ש התעניין
כספורט ובהימורים והותיר
ואת אשתו הטריח ובבדי דות
שדחפה ואותה לכתיבה.
גליו !נפגעה בקדחת השיגרון,
ובעת החלמתה ישסה וכתבה
מוכתבים דימיוניים, שהיו
משעשעים! ,נועזים וגלויים. ידיד
שימנע !אותה לפרסמם בעיתון,
הם עוררו סערה וזכו בהצלחה.
מאוחר יותר פורסמו המיכת־בים
בספר. ישינים אחדות לאחר

24. 9

6.30 שוב !תוכנית פושרת
עם המצאות ישנות. מכשיר למיון
׳ביצים, המזהיר מפני חבטות
עזות העלולות לשיבור את
הביצים ; מחשיב בראייל ; לביני
בנייה עגולות המקלים על
בניית קירות ישירים, כפי שיש
בירושלים יכביר למעלה ממאה
שנה ; בתים טרומיים מעץ ו־מקרטון,
המשמשים באיזורים
שנפגעו באסונות טבע, או במעברות.

0כצאת
השכת (.)8.00
מאיר בקשי מסיביר ומספר על
פריקי הסליחות בנוסח ספרד

אחיו של הרב - והסליחות ואשכנז. בקשי יודע על מה
הוא שח. אחיו הוא הרב הראשי
הספרדי של חיפה, הרב אליהו
בקשי. כנוסף להיותו אחיו של
כבוד־הרוב, בקשי ההא נם הכפיל
ושל מנהל מחלקת הדת בטלוויזיה,
הרב בנימין צביאלי,
בטלוויזיה הלימודית. בליווי להסבריו
של בקשי יובאו קטעי
סליחות, שהוקלטו בישנה שעברה
בכית-היכנסת סעיר־ה־עתיקה.
חזן ביתיר,כנסת ישורון
בירושלים, ישבו היה מתפלל
נשיא המדינה לשעבר אפריים
קציר, אשר היינוביץ, ידגים
את הסליחות שיל האשכנזים.

• רודה (ירדן, ערוץ ,0

• הזוג המוזר (.)8.00

הפרק האחרון בסידרה, שירק
עתה החלה לרכוש לה קהל
מעריצים. כראוי לפרק אחרון

26. 9

יום שני
• אני ירושלמי (.)5.00
כמו שהוציאו דפי־הסבר ל־
׳תלמידים, ערב הקרנית שואה,
יש להוציא דפי-הסבר לתלמידים׳
שיפענחו יאת החידה :
כיצד יקירה שקו-פרודוקציה
תורכיית-איראנית, נקראת בשם
סרט יושראלי. בכיכובו של
יהורם גאון.
0מורשה 8.00 דיון
המעניין ילא רק דתיים, לקראת
ראש־השנה. ד״ר פינחס פלאי,
האח ושל זז״כ הרב מנחם הכהן
׳וההב־השדרן שנזיואל־אבי׳דור
הכהן, מנהל שיחות גיפרדות
עם שלושה איישים מעניינים.
הפילוסוף הפרופסור אנדרי
נהר, היד, רב קהילת שטרם־
:בורג, ואחת הקד,יללת היהודיות
המפוארות ביותר בתקופתנו.
בעזרת כמה מתלמידיו, שהם
כיום מרצים באוניברסיטות בארץ,
עלה ליישראל. הוא ישז־
־תח על ספרו החדש, ובכל זאת,
יכו הוא מנסה להשיב על ׳שאילות
שהתעיווררו בעיקבות מיל-
׳חמת ייום־הכיפורים: מה קורה
איתניו לאחר מילחסד, זו י האם
אנחנו משתנים ז ׳ואם כן, האם
לטובה? הרב נח וייניברג הוא
הרב המחזיר לתשובה. וייגברג
גזל מהבוהטה את אורי זוהר,
׳איקיא ישראלי ומרדכי (״פופיק״)
ארנון ,׳והיפו אותם ל-
יהודים כשרים למהדרין. ב
אוא״
נאנסו
במקום הזוג
(אם כי במחסני הטלוויזיה
מצויים עוד סרטים מסידרה זיו,
שלא הוקרנו) ,ייוציאים ישני כוכבי
הזוג המוזר, פליכס ואוסקאר
לחופשה, ישיגם בה, כמובן, ייש
סיבוכים ׳והסתבכויות. החל מהשבוע
הפא חוזר ארצ׳י באד
קר. ואומנם הסרטת היסידרה המפורסמת,
הכל נשאר במיש־פחה,
הופסקה כבר לפני חודשים
רבים, אולם לקברניטי
תוכניות החוץ ניתגלו לפתע
כמה עשירות פרקים ׳נוספים של
הכל נשאר בנזישפחיה, שעדיין
לא ישודרו ,׳והם מחזירים !אותם
למסך.

שלום לבוא שכת: דויד לוי
יום שישי שעה 3.50
מכן גידבקה גליו בשיגעון הוליווד,
החלה לכתוב תסריטים
ולהיות מעורה בחיי החברה
של עיר הסרטים. בין הותר
הוא זוקפת לזכותה את העובדה!
,שהוא לומדה יאת רודולף
ולנטינו הגדול לנשק את כף
היד של האשד, במקום את גב
היד, נשיקה שהפכה הסמל ה־מיסחרי
של המאהב הגדול.

כארכבי

ג׳ונם

10.50 ישוב סיפור מטומ טם,
אולם גם בשורה, טובה:
בשבוע הפא ייוקרן הפרק האחרון
בסידרה בארנבי ג׳ונם.

סטיב גנתאום
1110

רמסו

בעוד ׳שבועיים תחזיר הטלוויזיה
את סטייב מקגארט מהוואי
חמש אפס. סידרה זו,
שמומנה עיל־ידי שילטונות
הוואי, כידי להגביר יאת התיירות
לאי, חיזרה לפני שבועיות
אחדים לירדן.

• לונדון שד דיר,נס
(ירדן, ערוץ .)0.10 ,6

• המשימה — יהלום
מימיה 10*05 חוסר האונים
׳והיעדר יכולת וכישריון,
במחלקת הדובר ישל רשות-ה־שיידור
(ראיה מיסגרת המדור
שידור כעימ׳ ,)49 הגייעו לידי
ביטוי בפרטים על סרט המתח
שיל הערב. כיל מה שהטלוויזיה
הישראלית מסוגלת למסור, זה
שמו של הסרט ושמות השחק נים
המופיעים בו.

שעה 5.00

פרימוס: בדאון
שעה 6.32

• עוד להיט (.)8.30
המפיק דן בירון חזר זה עתה
מחוץ־לארץ, מחופשה פרטית,
עם אשתו הקריייניית שרי רז,
כדי להעניש יאת הצופים בעוד /
פרק מסידרת בידור כושלות זו,
שעל פי הגדרות דובר רישות־השידוד,
משה עמירב ,״ההמונים
אוהבים אותה.״
• לד כדיר הישר (יר

ערוץ ,6שעה .)8.30

ישני אסירים משתדלים, ולעיתים
מצליחים ,׳לחזור למוטב.
סידרה משעשעת.

• צחק מעט (ירדן,
ערוץ ,6שעה .)5.40 אם
עדייו תימשך שביתת המורים,
מציעה התחנה הירדנית ׳שילל
תוכניות !לילדים. הראשונה שבהן
הוא רבע שעה של סרטים
מצויירים.

• שכיל אורוגון (ירדן,
ערוץ ,6שעה .)6.10

מערבית מצויין לילדים, שגם
המבוגרים !אינם ;מתביישים לצ פות

• ננה מושקורי (.)0.30
הזמרת המצויינית בתוכנית קנויה
מארצויתיהבדית. לאחרונה

״עדי כותרת״ :פאר
שעה 11.20
והחלה הטלוויזיה לקנות וחוב־נייות־זמר
ומעולות ,׳ביניהן זו
שיל רוברטה פלאק, חוזה פילים־
יאנו ועתה ווה מושקורי, כדי
להתחרות בתוכנית מקבילה המשודרת
בירדן בכל מוצאי־ישבת
׳בשעה . 10.10
• כרטה 10.30 עוד
׳בשורה טובה: החל מד,־ 14ב־ונובמבר
תשודר סידרה חדשה
!במקום ברטיה! ,אם כי אוהדי
בוטה יוכלו להמשיך !ולצפות
בבלש־עם־התוכי !בירדן. הסיד-
ירה החדשה תיקרא על שם
גיבורה, לו גראנט ,׳והשחקן דד
:ראשי יבה הוא אדווארד אמור,
מי ששיחק יאת ׳אבא של רודי
ג׳׳ורדאש בעני ועשיר חלק א׳.

• עלי כותרת (.)11.20
שיחה עם פלאי ינסה זייגברג
להסביר יאת חידת החוזרים־
בתשובה .׳וייגברג עצמו הוא
מעין חוזר ׳בתשובה. מישפתתו
היגרה מארץ־ישראל לאמריקה,

איו הנו
וווו זוהו ות

.) 8.30 סידרה משעשעת על
קורותיו של זוג אמריקאי צעיר,
הסנסד, להסתדר כנידייורק הגדולה
׳והמפחידה .,מומלץ לצפייה
לכל ימי שעומד לנסוע
לטיול בנידיורק, משום שה־סידרה
מבואה אפיזודות ינייד
ייורקיות טיפוסיות.
סודרה היסטוריית מעולה, ש קיבלה
בחודש שעבר יאת פרס
הסדרות ההיסטוריות הטובות
של אנגליה. לולא היתד ,׳שבייתה,
ואין ספק שלפחות מיורי
ההסטיוריה היו ממליצים בפני
תלמידיהם לצפות בסיידרה.

אני ירושלמי: גאון

יום שלי שי

יבה נולד והתחנך. רק לפני
במה שנים הוא עלה לארץ.
ד״יר מאיר שחם, בחייו החילו־גייס
סמנ׳כ״ל מישרד־הפנים,
ובשבתות דימי־חג הוא גבאי
בהיכל שלמה בירושלים .׳שחם
יספר לצופים ׳ולמראיין על ההתעוררות
בבתי־הכנסת בימים-
הנוראים ,׳וינסה לענות על ה־
׳שאלד, מדוע מתמלאים בתי־הכנסת
דווקא בימים אלה.
הפיק יאת התוכנית בנימין צבי־אלי.

מסף גדול מסף קטן
8.30 המערכת עדיין מביאה
חומר טוב, אך נראה כי
המגיש החדש ושל התוכנית,
יצחק (״׳איציק״) בן־ נר, עדיין
מבוהל ממצלמות הטלוויזיה. ימי
שזוכר יאת הופעותיו הראשונות
של המנחה הקודם, אהוד
מנור, מבטיח כי פחד המצלמות
של בן־ינר יחלוף.

התוכנית ׳שיל השבוע שיעביר,
שבד, הופיעו יהושע פוץ ולהקת
הזמר עם יהודית רביץ,
הייתה ׳אחת התוכניות המעולות
של עלי כותרת. התוכנית
׳החלה ובאיחוד — קדמו לה
׳הקרנה ישל השיקופית ׳ושיר של
הדודאים — משום שיוני רכטר,
!שהופיע ייחד עם יהודיות רביץ,
איחר ולהגיע לאולפן .׳דקות המתח
שעברו יעל מסיקי התוכנית
ועל מגישה, מני פאר, לא
יבראו על המסך. לאחר התוכנית
אמיר פאר לפרץ :״אחרי
השידור הזה, יאו שיזרקו ׳אותי
מהתוכנית או שייאמרו לי להד
יביא אותך כל ׳שבוע.״ ואומנם,

הוזית רביץ הדרמתית הופעתו המוצלחת של פרץ ושירתה
המקסימה שיל ירביץ
עשו ואת התוכנות. לאיחד ה-
תוכנית כשפרץ ורביץ נסעו
׳באותה הסונית לבית ידידים
בירושלים, עצרה זו ליד שוטר־
׳תנועה כדי לשאול אותו לכתובת.
השוטר הסתכל פנימה,
זיהה את יהושע פרץ ובירך
אותו. לאחר שהמונית נסעה
יאמיר פרץ לרביץ :״׳את רואח,
כמו שאת זמרת מפורסמת, א ד
תי מכירים ברחוב יותיר טוב.״

ח 49ט
העימות הסיפרותי בין ב דל בצנלסון(ביו־שע) לבין אזרי
סיוטי הלילה של אשת 1שיא ישראל
צבי גרינברו( .בובבא)
השלישי ביתניה עלית״ של הימין הישראלי בימי הראשית שלו
תיזכורת

ירושלים מחכה?
׳בשנת תרצ״ב ראה אור בתל-אביב ספר
סנסאציוני. בשם ירושלים מחכה. מחברו
של הספר, יהושע השל ייכץ, מן
האבות המייסדים של הימין הקיצוני בארץ,
זכה במיקלחת של צוננין על ספר
זה, ובעטיו נשא אות־קין של נרדף כל
ימי חייו, מבלי שיזכה לראות את חניכיו
מגיעים לשילטון בארץ.
הספר עצמו הוא אחד התיאורים ד,סיפ־רותיים
הבוטים ביותר שנכתבו על שהתרחש
ביישוב היהודי בארץ־ישראל — בתקופה
שבין שתי מילחמות־העולם. הספר
עצמו הוא בבחינת קול נבואי, המציג
את תהליך הניוון של תנועת־העבודה ב־ארץ־ישראל,
תהליך שהחל בתום המילחמה
העולמית הראשונה והגיע לקיצו ב״מהפך
הפוליטי״ דאשתקד.
ירושלים מחכה * כתוב בכישרון רב,
ומעלה גלריה מורכבת של דמויות תלת־ממדיות,
רובן אנשי הנהגת מיפלגת פועלי
ארץ־ישראל (מפא״י) ההיסטורית, וכן דמויותיהם
של אורי צבי גרינברג וכמה

אורי צבי גרינברג
וגלדי־הבוץ שדבקו בשערו
מתלמידיו. הסיגנון הסיפרותי של ירושלים
מחכה הוא תערובת של סאטירה וטרא-
גדיה, שבעזרתן מציג המחבר את עדת
המנהיגים ההיסטוריים של מפא״י כחבורה
בולשוויסטית של ריקים ופוחזים.
עיקר עלילת ירושלים מחכה טמון במאבק
הגלוי והסמוי המתחולל בין העסקן
כי רשע (ברל כצנלסון) לבין הסופר
כוכבא (אורי צבי גרינברג) .ראשית המאבק
מצויה, בתיאורו של בירשע, בידי
המחבר :״הכוח היחידי כעולם שבירשע
קינא כו כלב שלם, היה — שילטון ה סובייטים.
כפתר, בהתייחדו כהדרו, היה
כולע גיליונות שלמים של ה׳פראכדווד,
ה׳עמעסי״ם׳ ה׳שטרנים׳** וליכו נאכל
בקינאה. כמה שגיאי־כוח היו האנשים
* י.ה. ייבין :״ירושלים מחכה״ ,תל־אביב,
תרצ״ב, הוצאת ״איש ־ברוריה״ ,המחיר
100 מיל, פ״ו עמודים.
״ עיתוני אידיש של הייבסקציה היהודית
במיזרח־אירופה.

האלה, כמה עשירים באמצעים, ככדי לה חזיק
את הקהל תחת מרותם ! סיכיריה,
כוטיריקי, סולוביקי, טורקיסטאן ,׳קוגצ-
דאגריס׳ ,ערכות קירגיזיה, עבודת־כפייה
ביערות ואחרון אחרון — העמדה על יד
הקיר ...אילו ניתנו לו לבירשע, כל האמצעים
האלה, כמה היה יודע להאדיר את
המכונה, כמה קל היה לן לסתום כזה כל
פירצה ...כוכבא (אצ״ג) היה האדם היחידי
כארץ, שכירשע כיכד אותו כאמת,
והאדם היחיד הזה לא רצה לעכור אתו...״
כי ר שע מחליט לערוך נסיון אחרון
לרתימת מו במא /א צ ״ ג לשורות תנועתו,
והוא מבקר אצלו במושבה שבה הוא
מתגורר. תיאורו של כו ככא זהה לזה
של א צ׳׳ג ; ״צעיר רזה מאד, שמעל
פניו החשוכים נגהו העיניים כלכד, העיניים
הירקרקות, כזמר קורן, כמו, שנוגהות
עיניים של אנשים מסונפים ...כי רשע/
מצנל&ון אומר ל בו כמא /א צ ״ ג :״אין
דכר, אני, בירשע, ראש ההסתדרות, יכול
לשבת גם על רהיט שכזה, אין זה מעליב
אותי כלל לאחר ש כי רשע /כ צנ ל סון
נכשל בנסיונו לגייס את שירת כו כבא/
א צ ״ ג לשירות מחנה תנועת־העבודה,
והוא אומר :״ואנו־אנו נוכל לחיות בל עדיך
...נוכל להיות ככוח המכונה שלנו,
העובדת עכשיו כאופן, מצויץ ...נחיה
עם מלואפום* .הרי אמרתי לך ככר, שאין
ערוך לתועלתו...״
הסיבה לפנייתו של כצנלסון אל אצ״ג
להיספח לעיתונו, ולהפוך אחד מעמודי-
התווך של תנועת־העבודה, נעוץ בד,ימ־נונים
שחיבר א צ ״ ג בשנותיו הראשונות
בארץ, עת היה חלק מתנועת־העבודה,
הימנוני הירואיקה וצבא העבודה שבהם
כתב בין השאר, דברים כמו :״פרולטא־רים
מישראל קראו לי להיות טשוררם...
הי טוב, כי עזבנו אירופה וכל התפארת /
והיינו לכת היחפים הקודחים, הלוחשים
אחכה אל /תולות וטרשים בכנען
שירים שכאלה הביאו את מנהיג הפועלים
כירשע/כצנלסון לחוש :״כי האדם
היחידי כארץ, שבירשע לא כז לו, אלא
שנא אותו ככל נימי נפשו — היה כוכבא.
הוא שנא אותו, משום שכוככא חיה חידה
בשבילו, משום שאת כוככא הוא לא יכול
לכלול דא כסוג האנשים שאפשר לקנותם
ככסף, ושאעפ״ם היו בזויים כעיני בירשע
לא פחות מסוג הראשונים — האידיאלים־
טיפ הטיפשים, הנהנים מזה שהם עולים
קורבן עולה על המזכה, אשר לאור המוקד
שעליו מתחממים אחרים ...והוא שנא את
כוככא גם משום שהרגיש, כי בנוכחותו
הוא יורד מגדולתו אשר ככוחה הוא חי,
גדולת המנהיג, המניע את כל האנשים
מסביבו ; הוא הרגיש, שבנוכחותו של
כוככא הוא הולך ומזדער, הולך ומתכווץ
עד לידי שיעור של שלפוחית...״
״הם מילאו את פיהם רוק וירקו וירקו
בו הסיבוב השני במאבק בין בירשע/
כצגלסון לבין בוכבא/אצ״ג מתנהל
באסיפת־פועלים, כאשר בובכא/אצ״ג
עולה לבמה מבלי שנתבקש, וקורא :״הכרים!
אני רואה אסון הולך ומתקרב...
אני רואה אש עולה ממשקינו ...התכוננו
לאסון! הם משקרים לכם. אל תמכרו
רעיונכם לאויבי הציונות ...אני אומר
לכם — כעד מכירת הציונות לא תקבלו
זהב ! יהיה אסון ! התכוננו ולאסון ! עתה
ניגש מלואפום ישר, ניפה את לחייו המלאות
— ופתאום הפליט ׳כפני כוככא
מלוא־פיד רוק. הרוק נפל על מצחו של
כוככא, הלך והתפשט על עיניו, על לחייו,
* דויד זכאי, בעל המדור ״קצרות״,
שירש את מקומו של אורי צבי גרינברג
במערכת ״דבר״ ב־.1927