גליון 2144

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1978

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 1 |

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 2 | ייוגונן יך ־זאת ־ ואוד ב חירו ת חד שו ת* אן? בי מנחם כנץ אינו חפץ בבחירות חדשות כשלב זח, מחשש פן יסיח הדבר את תשומת־לב הממשלה מן הנושאים הבוערים העומדים על

ייוגונן יך
־זאת ־

ואוד

ב חירו ת חד שו ת*
אן? בי מנחם כנץ אינו חפץ בבחירות
חדשות כשלב זח, מחשש פן יסיח הדבר
את תשומת־לב הממשלה מן הנושאים
הבוערים העומדים על הפרק, ייתבן
מאד שלא יהיה לו מנוס מכד, כינלל
הצורך לנפות את שורות סיעתו ממתנגדי
מדיניותו.
חמיכשול העיקרי לבחירות חדשות: הצורך ב־61
קולות בכנסת הקיימת, כדי להחליט על פיזורה.

אחת ההצעות שעלו לאחרונה: שראש
הממשלה יודיע כי יילד לבחירות הכאות
כראש רשימה משותפת של כל מרכיבי
הקואליציה.

בצורה כזו יובטח לסיעתו של ייגאל ידץ כי לא
תיעלם מן המפה אלא אף תגדל, ויובטח למפד״ל רווח
נאה בצורת מנדאטים נוספים, על חשבון המפולת
המוחלטת הצפוייה למערך.
הדבר גם יתן הזדמנות לאופוזיציה החדשה,
בראשותה של גאולה כהן, להראות מה יהיה כוחה
האמיתי בציבור, למחרת חתימתו של חוזה־השלום
עם מצריים.

וקם מיניסטריון
ל שלו ם
הצעה ישנה של העולם הזה עשוייה להתגשם בקרוב,
באיחור של 25 שנים: הקמתו של ״מטכ״ל לבן״,
שיהיה אחראי ליחסים בין ישראל והעולם הערבי,
או לפחות ליחסים בין ישראל והגדה המערבית
ורצועת־עזח.

כמה ממקורבי ראש־הממשלה השתכנעו
סוף־סוף שאין מנוס מהקמתו של
מיניסטריון חדש לנושא זה, מאחר
שהמישרדים הקיימים אינם מסוגלים לטפל
כו והצורך נעשה דחוך כיותר.
בינתיים נטוש המאבק על האחריות לנושא בין
מישרד־הביטחוו ומישרד־החוץ. מישרד־הביטחון לא
יוכל לטפל בשטחים אלה אחרי שיבוטל המימשל
הצבאי, ואחרי שצה״ל שוב לא יהיה בהם אלא חיל-
מצב המוגבל לאיזורי־הגנה, בהתאם להסכם.
משה דיין אומנם משתוקק לטפל בנושא זה, אולם
מסירתו בידי מישרד־החוץ תדגיש את העובדה
שהגדר, והרצועה הפכו ״חוץ־לארץ״ ,ומשולות
מעתה למדינה זרה.

לוו 1״1י ערבים *
לא מן הנמנע שתפקיד השר לענייני ערבים יוצע
לראש עיריית נצרת לשעבר, ד,ח״כ סייף א־דין זועבי.

אם תקבל הממשלה את המלצתו של יועץ
ראש־הממשלה לענייני ערכים הד׳׳ר
משה שרון למנות שר מייוהד לענייני ערביי
ישראל עשוי זועבי להיות אחד המועמדים
הסכירים כיותר לתפקיד זה.

לקוראים

אל־סאדאת שלח את כאמל למישרד־החוץ, אחרי
התפטרות איסמאעיל פאהמי, כדי להטיל את מרות
הנשיא על גוף זה. מסתבר כי קרה ההיפך, וכאמל
קיבל את גישת מישרד־החוץ. אל־סאדאת חשד בו
שגם אינו מעביר לפקידיו ולשרי־החוץ הערביים
את הוראות הנשיא, ולא הסביר את מניעיו __

שח מי 3ל ג 1ח חד שו ת

ו?א 3 3־י רו ש 1ז

עסקני־מיפלגות מנוסים בכנסת מעריכים כי בעיקבות
הסכמי קמפ־דייוויד לא יהיה מנוס מהקמת שתי
מיפלגות חדשות, לפחות:
• מיפלגת ארץ־ישראל השלמה, פורשי
מיפלגות שונות, שתכלול את גאולה כהן, משה שמיר,
יגאל כהן, ואולי גם את יגאל הורביץ, הפרופסור
משה רום, שושנה ארבלי־אלמוזלינו, עמוס הדר ועוד.
• מיפלגת משה דיין, שינסה לאסוף את כל
נידחי הכנסת, כדי להשתתף ככוח עצמאי במירוץ
על הירושה. דייו ישתדל, כנראה, לקבץ במיפלגה
זו אנשים כמו הילל זיידל, ייגאל ידיו ואנשיו,
גידעון האוזנר, אסף יגורי ועוד.

83 גמו־ת ה מי ש טר ה

נראה שההכרעה הסופית על הבחירה
תיפול בצמרת הליכוד ולא כמישרדו של
שר־הפנים יוסף בורג.

3מח מי לי אר די ם

יחד עם תבורי יפרוש, ככל הנראה, מהמישטרה גם
ניצב משה טיומקין, מפקד מישטרת מחוז תל־אביב,
שראה עצמו מועמד לתפקיד המפכ״ל.

הושקעו׳׳ בסי 1י?

המאבק על תפקיד המפכ״ל הבא של מישטרת ישראל
נכנס בשבועות האחרונים להילוך גבוה, נוכח
השמועות על כוונתו של המפכ״ל הנוכחי רב־ניצב
חיים תבורי לפרוש מתפקידו בחודש אפריל .1979
שני המועמדים העיקריים לרשת את תבורי הם,
כיום, ניצב אהרון שלוש, ראש מחלקת החקירות
במטה הכללי, וניצב אריה איבצן, מפקד המחוז הדרומי.

רו ב

כמה כסף השקיעה ישראל בסיני משנת 1967 ועד
היום ז תשובה לשאלה זו תינתן רק בעוד כמה

זז ג ל ־ ליי

סי קאר גוו א רי
אנשי המישמר הלאומי של ניקאראגוואה משתמשים
בעיקר בנשק קל מתוצרת ישראל, במילחמתם במורדים
נגד מישטרו של הנשיא סומוזה.

הדיווחים העיתונאיים המגיעים
הקרב מרבים להדגיש כי אנשי
הלאומי של סומוזה משתמשים
מיקלעים ״עוזי״ וברוכי ״גליל״
ישראל.

בל שים חוקרים
מר שת דוחן
למרות שהזמרת אירית דותן הפסיקה
את מסע הפירסומים שלה נגד השחקן
שייקה אופיר וחזרה לבעלה,
הבדרן דודו דותן, עלולה פרשת
ה״רומן״ שלה לחזור לכותרות.
שייקה ורעייתו, לידיה אופיר, הגישו
תכיעת־פיצויים על סך מיליון ל״י
נגד שבועון הבידור ״להיטון״ ,שפיר
סם את טענתה של אירית דותן כדבר
יחסיה, כביכול, עם אופיר. לקראת
המישפט שכר השבועון את שירותי
מישרד־ההקירות של מרדכי רחמים
ועודד פלכסקי, בדי להבין את הרקע
להגנה המישפטית שלו.

שבועות, כאשר הצוות המייוחד שמינה שר־האוצר
שימחה ארליך יסיים את עבודתו. בצוות, שבראשו
עומד מנכ״ל מישרד־האוצר עמירם סיוון, ישותפו
במרוצת הזמן גם כלכלנים מכל מי־שרדי הממשלה
וקבוצה מורחבת של אנשי מישרד־הביטחון. ארליך
ד,ישהה פירסום נתונים על אודות הסכומים שהוציאה
ישראל על בנייה וביצורים בסיני עד לתום ההצבעה
בכנסת על הסכמי קמם־דייוויד, מחשש ׳שהנתונים
הללו ישמשו טיעון נוסף בידי המתנגדים להסכם.

מזירות המישמר
נתת־מתוצרת

סגרו עוניים מתיקי שניים מתוך שלושת תיקי-החקירה
המישטרתיים הנוגעים לראש עיריית רמת
יגן, הד״ר ישראל פלד, שהוגשו לפרקליטות
מחוז תל-אביב לעיון ולהחלטה —
נסגרו כשל חוסר עניין ציבורי.
שני התיקים (העולם הזה 2039״פלד על הכוונת״)
נוגעים לעבודות שיפוצים וגינון שבוצעו בביתו שיל
פלד והם נפתחו בעיקבות תלונתו של האזרח
צדוק חתוכה. תיק שלישי, הנוגע לחשד של סחיטה
באיומים בפרשת אישור בנייתה של תחנת דלק־המכבים
ברמת־גן, עדיין נמצא בעיון בפרקליטות
המחוז, וההחלטה לגביו טרם נפלה.
ביום 12.9.73 פורסמה בגיליון ״העולם הזה״ ()1880
כתבה על עורכת־הדין אילנה רבינוביץ (לב) .לאחר
בדיקת החומר, שעליו התבססה הכתבה, התברר
לנו כי הוא לא היה מבוסס, וכי מה שנאמר בכתבה
לא היה נכון. אנו מצטערים ומתנצלים על עוגמת-
הנפש והצער שנגרמו לגב׳ רבינוביץ בעיקבות פיר־סום
הכתבה.

או תי -כ בור אוסטרי
לעיתונאי י שר א ל״

היור שהם יי ועד
חוגים מדיניים, כבירים עדיין סבורים
כי מנחם בגין מבקש להעכיר את ירושתו
כבוא העת לידידו ולקודמו בפיקוד אצ״ל
איש־העסקים יעקוב מרידוד.
הדבר לא ייתכן בתקופת־ד,כהונה של הכנסת
הנוכחית, מכיוון שמרידור אינו חבר־כנסת.

לרגל יום־הביפורים תוקדם הופעתו
של הגיליץ הבא.
העיתון יהיה מצוי בקיוסקים כיום
השלישי, ערב יום־ביפור, ויימכר
ברחובות תל־אכיב ככר כיום השני
כערב.
^ 1 ! 111 11

למרות שזועבי היה קשור כל השנים במפא״י
ובמיפלגת העבודה, ורשימתו העצמאית היתה מעין
רשימת־בת של המערך, הוא זוכה בהערכה כאישיות
רבת־מישקל בקרב ערביי ישראל.
בעבר דחה זועבי גישושים שנערכו אצלו בדבר
אפשרות צירופו לממשלת הליכוד בתפקיד של סגד
שר. עתה, אחרי חתימת הסכמי קמנדדייוויד, נראה
כי אם יוצע לו התפקיד לא יהסס לקבלו, ולא יראה
בכך בגידה בנאמנותו לתנועת העבודה.

בממשלה מייחסים לנתונים הנ׳׳ל חשיבות
מרובה שכן ישראל תנסה ״להגיש את
החשבון״ לארה״ב בהמשך המשא־והמתן
לשלום עם מצריים.

זועב -ה שר

הקו של סגל מישרד־החוץ המיצרי הרוצה
למנוע את ניתוקה של קאהיר מן
לם הערכי.

מדוע התפטר כאמל*
שר־החוץ מוחמד איכראהים כאמל
ידיד־נעוריו של אנוור אל־סאדאת וחברו
במחתרת התפטר מפני שהוא ייצג את

נשיא אוסטריה, הד דלדולה קירב•
שטייגר, העניק לעיתונאי הישראלי
משה מייזלס תואר פרועסור־ככוד.
שהוא אוחדהכבוד האוסטרי הגבוה
הניתן לסופרים, אנשי-מדע ועיתונאים.
מינדי־הבכוד ניתן למייזדס, הכתב
לענייני מיפלגות של הצהרון ״מעריב״,
על״&י המלצת שרת המדע והמחקר
של אוסטריה, חד ״ר הדטה סירנברג,
:בשד דיווחיו:לרדיו ולטלוויזיה הארס* :
טרית כמשך שנים רכות על המתרחש
כישראל. מייזלס. הוא יליד וינה,
שעזב את אוסמריה*:סני 40 שנה.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 3 | 11111 1 \/ז ס! ס 0ח 0ז>1:תר<? !*6 1 \/ו81301< 81¥¥1 1340£־10/ למבק שים א ת הטוב

11111

1 \/ז ס! ס 0ח 0ז>1:תר<?

!*6 1 \/ו81301< 81¥¥1

1340£־10/

למבק שים א ת הטוב ביותר...

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 4 | ״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה : תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ,

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ ם ע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורד הראשי אורי אבנרי. העורר: אלי תבור. עורן־
תבנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני י המו״ל: העולם הזה כע״מ.

שנכתב לפני קמפידייוויד, ולכתוב כתבה
חדשה ל
להפתעת כולנו, היה צורך לפסול ולשכתב
רק חלקים קטנים של הכתבה. הניתוח
שהיווה את מוקד כתבת־הענק החזיק
מעמד, גם בשעה שחל שינוי כה יסודי.
היק רק צורך לעדכן את הדברים, לשנות
פרקים פה ושם.
כאשר קראת את ה&זבזז בשבוע שעבר,
בוודאי לא העלית בדעתו שהיא נכתבה,
ב-״/״סס ממנה, לפני קמפ-דייוויד. היה
זה מיבחן מעניין לכושר־הניתוח ולנכונות-
הראייה.
בראשית תשל״ז, לא העלינו על דעתנו
כי איש־השנה יהיה מנחם בגין. בראשית
תשל״ח לא העלינו על דעתנו כי איש־השנה
יהיה עזר וייצמן. האם יהיה איש־השנה
תשל״ט אדם שאיש מאיתנו אינו
מעלה אותו בדעתו ברגע זה?

סיפור בפני עצמו, הוא סיפור השער
המצוייר של גיליון איש־השנה.
זהו השער היחיד במשך השנה כולה,
שניתן לתכננו מראש. בדרך כלל נקבעים
השערים המצולמים של העולם הזה סמוך

ידועים רבים, ממיטב הציירים של ישראל,
נטלו חלק בעיצוב שערים אלה. ביניהם
אפשר למצוא שמות כמו שמואל בק ונפתלי
בזם, שנימנו עם צוות ציירי השערים
של העולם הזה בשנות החמישים.
השער הצבעוני המצוייר של עזר וייצ־מן
כאיש-השנה, עוצב בידי הצייר והגרפי-
קאי דב ליפ (ליפינסקי) .ליס הוא האיש
שצייר גם את השער הצבעוני בו הופיע
מנחם בגין כאיש־השנה תשל״ז.
לים, בן ה־ ,53 הוא יליד לייפציג שבגרמניה,
שעלה לארץ בגיל שמונה. בתחילת
שנות הארבעים למד ציור אצל אהרון אבני,
אולם נאלץ לעבוד תקופה ממושכת
כגלופאי בתעשיית הגלופות. בצד עבודתו
זו המשיך לעסוק בציור כתחביב, הציג
את ציוריו במיספר תערוכות ונימנה עם
קבוצת ציירי יפרהעתיקה, שם הוא מתגורר.
במרוצת השנים עבר לים לעסוק
בגרפיקה, הצטרף למישרד־פירסום, שהפקיד
בידיו עיצוב מודעות ופירסומים, בעיקר
בתחום תעשיית התרופות. הידע והניסיון
שרכש לעצמו בשלושה תחומים אלה
— ציור, גרפיקה וגילוף — בנוסף לכיש־רונותיו
האמנותיים, הוא שסייע לו לעצב

כתבה על איש־השנה היא, כנראה, המאמר
הארוך ביותר בעיתונות הישראלית. כפי
שאמר שמואל מרלין, ידיד־נעוריו של
מנחם בגין, על כתבת איש־השנה תשל״ז :
״זה לא מאמר. זה ספר קטן!״
כתבת־ הענק על איש־השנה כבר הפכה
מוסד. מוסד אופייני להעולס הזה.
הרעיון המקורי נלקח מן השבועון האמריקאי
טייס, הבוחר פעם בשנה, לקראת
ראש השנה האזרחית, באיש־שנה, ומקדיש
לו שלושה־ארבעה עמודים. כאשר קמה
המערכה הנוכחית של העולם הזה, באפריל
,1950 היא אימצה לעצמה את המתכונת
העיתונאית של טיים כדגם־לדוגמה. בין
שאר השיטות של טייס, אימצה לעצמה
גם את בחירת איש־השנה, אך העבירה
אותה לראש השנה היהולית.
המערכת לא הספיקה לבחור באיש־השנה
תש״י 1950 אך פתחה במסורת זו ב־תשי״א.
אז נבחר העולה החדש האלמוני.
את הכתבה כתב עורך־המישנה דאז, דוב
איתן, והיא היתד. עשוייה על־פי המתכונת
של טיים. הוקדשו לה שני עמודים.
בתשי״ב החל אורי אבנרי כותב את
הכתבה על איש־השנה (אמיל שמורק, מבקר
הסוכנות היהודית ומגלה השחיתויות) .מאז,
במשך השנים, התגבשה מתכונת זו יותר
ויותר, עד שקיבלה צורה אחידה וקבועה,

הרעיון הראשוני לשער איש־ השנה

השנה קרה מיטהו, שהטביע את חותמו
על מלאכת ההכנה של הכתבה השנתית.
בדרך־כלל
מקדיש אורי אבנרי, בעז רת
חברי המערכת, כמה שבועות להכנת
החומר לכתבה. פירושו של דבר שאיש-
השנה כבר נבחר, ניסיונית, כחודש־חוד־שיים
לפני הופעת הגיליון — אם כי אנח נו
מודעים תמיד לעובדה שברגע האחרון
יכול לקרות משהו אשר ישנה את התמונה.
אני מודה שאנו מתפללים בסתר ליבנו
שזה לא יקרה. שינוי ברגע האחרון משבש
את העבודה בצורה המהווה לגבינו סיוט.
בחודש האחרון לפני הופעת הגיליון
נוטל אבנדי ״חופשת כתיבה״ ,ומתבודד
במקום כלשהו, כדי שיוכל להתרכז בחיבור
המסה הזאת בלא הפרעות. בדרך־כלל
הוא עושה זאת בחו״ל. את הכתבה על
בגין. כתב, למשל, באי הידרה שביוון.
השנה, אחרי שהוחלט על בחירת עזר
וייצמן, נטל מיזוודה גדולה של ספרים,

שלב הביניים

השער המוגמר

נץ ו/או יונה?
המורכבת משישה פרקים רצופים ( :א)
הקדמה כללית למאורעות השנה, המשלבת
את ישראל בתמונה העולמית( :ב) סקירה
על האישים שלא זכו בתואר איש-
השנה, אף כי היו מועמדים לכך ( :ג) הרצאת
האירוע או הבעייה העיקריים של
השנה, אשר לאורם נבחר איש־השנה,
(ד) דיוקן ביוגראפי-פסיכולוגי של איש־השנה
עצמו( :ה) סיכום של בעיית השנה
ומבט לעתיד( :ה) בחירת אנשי־השנה ב־שיטחי־החיים
השונים.
כיום כבר מקובלת מתכונת זו כמוסד
בעיתונות הישראלית, ושבועות רבים לפני
הופעת הגיליון כבר מנסים גורמים ואישים
רבים לברר מי יהיה איש״השנה. ה

מיסמכים,
ראיונות ורישומים, ונסע למערב
אירופה. זה היה ביום שבו נפתחה
ועידת קמפ-דייוויד, והשוטרים בנמל־התעו־פה
קבעו, כדבר מובן מאליו :״אתה
נוסע לקסם !״
יום לפני סיום ועידת קמפידייוויד חזר
אבנרי ארצה, כאשר הכתבה הענקית מוכנה
בידיו. ואז בא המאורע, ששינה את
הכל: חתימת ההסכמים.
תחילה היה צורך להחליט, אם הבחירה
בווייצמן עדיין מוצדקת. החלטנו שהיא
מוצדקת עתה שיבעתיים, ביגלל חלקו
המכריע של וייצמן בהשגת ההסכם.
ואז בא מיבחן מעניין: באיזו מידה
היה צורך לזרוק לסל־הניירות את החומר

לסגירת כל גיליון. על־פי רוב׳הם קשורים
בסיפורי חדשות או בגילויים העשויים
להתהוות עד לתחילת הדפסת העיתון. זוהי
גם הסיבה מדוע אין העולם הזה מופיע
בשערים צבעוניים. תהליך הדפסת הצבע
הוא ארוך ומסובך. הוא היה מחייב אותנו
להחליט על שער העיתון ולעצב אותו
כשבוע לפני הופעת הגיליון. בדרך זו היה
נמנע מאיתנו להתייחם למאורעות אקטואליים
בשערי העולם הזה.
גם עיצוב השער של גיליונות איש־השנה
עבר גילגולים רבים עד שהגיע ל מתכונת
בו הופיע בשבוע שעבר. במשך
שנים רבות הופיעו לסירוגין שערים שהיו
תשלובת של צילומים וציורים. ציירים

את שער איש־השנה תשל״ח ברמה שזיכתה
אותו בשבחים רבים.
כאשר נפלה ההחלטה לבחור בעזר וייצ-
מן כאיש־השנה נמסרה ללים התיזה המרכזית
של הכתבה אודותיו. הוא התבקש
למצוא את הרעיון, המובע בכתבה באלפי
מילים, בציור אחד .״הרעיון המרכזי שלי,״
סיפר ליפ ,״היה לנסות להביע את התהליך
של הפיכת נץ ליונה, על רקע הקשרים
המתחדשים בין ישראל ומצריים
אחרי ניתוק של יותר מאלפיים שנה.״
בסקיצה הראשונה שהכין, צייר ל יפ
נץ ענק עשוי שיריון, כשמתוכו נפתח
אשנב ממנו מציץ עזר וייצמן כשעלה
תאנה בפיו — כמו היונה בתיבתו של
נוח. הצעה נוספת שהגיש לים היתה ציור
דיוקן של עזר וייצמן על רקע כתב־חר-
טומים מצרי. רק אחדי שורה של ניסיונות,
הצעות ודיונים, גובש השער הסופי בו
נראה עזר וייצמן כשהוא חובש לראשו
מצנפת מצרית עתיקה, כשהיונה והנץ הניצבות
על כתפיו מסמלות את המיפנה האידיאולוגי
והנפשי שהתחולל באיש המייצג
יותר מכל אדם אחר את המיפנה במדינה
כולה.
מרגע בו הוחלט על ציור השער, נאלץ
ל יפ לעבוד במהירות שיא ולעצב את הציור
תוך היומיים שנותרו עד לתחילת
ההדפסה. הוא עשה זאת בטכניקה מעורבת
של איור והתזת צבע בלחץ אוויר.
דיוקנו של וייצמן עצמו שולב אל תוך
הציור בטכניקה של העתקת צילום־דיוקן
שלו בציור.
התוצאה הסופית מדברת בעד עצמה.
שער גיליון השנה האחרון של העולם הזה
הוא ללא ספק אחד השערים היפים והמר־היבים
ביותר שהופיעו בעיתון זה אי־פעם.
לליפ מגיעה הסרת כובע — או מיצנפת
מצרית קדומה.

העולם הזה 2144

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 5 | פדסום דייר בסון המולס הזה 2144

פדסום דייר בסון
המולס הזה 2144

11£1

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 6 | גן, ע ממי, תיכון, אוני ב ר סי ט ה וה שנים עוברות ע ״סנוב״. ״סנוב״ או פנ ה שהפכה ל מ סו ר ת, שכל תל מיד ותל מיד המק פי די ם לכבדה. מ שנת ל מיד האחתל שניה מ תחד

גן, ע ממי, תיכון, אוני ב ר סי ט ה
וה שנים עוברות ע ״סנוב״.
״סנוב״ או פנ ה שהפכה ל מ סו ר ת,
שכל תל מיד ותל מיד המק פי די ם לכבדה.

מ שנת ל מיד האחתל שניה
מ תחד שי ם הדג מי ם
הנ ח ט פי ם ע״י הנערים ו הנ ע רו ת.
כנראה שאופנה יוצרת ה שראה
גם כשמדובר בלמידה.
כך ש׳׳סנוב״ ת מי ד
על גוף התל מי ד
״ סנו ב״ מגוונ תאת הופ עתם
ו מייפ האת גזרתם —
בחליפות, אוברולים, ברמודות,
וו ס טי ם, חו ל צו ת, מ כנ סי ם
ועוד דג מי ם רבים.

ב״סנוב״ מתלבשים
במו שהחברה אוהבים.

מהגן ועד
הק מפוס:
סנוב טוב
הכל טובי
בית ״סנוב״:
היצירה 21ר׳׳ג טל 730160 .

להשיג בחנויות ה מובחרות

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 7 | מכחכים פורים שפיל למנחם בגין — כל הכבוד על היותך אוהב עמך. אשרי העם שיש לו מנהיג כזה. יוסי ורטר, תל-אביב מה שמתרחש עתה במדינה, מעורר בי את הרושם שלא הימים

מכחכים
פורים שפיל
למנחם בגין — כל הכבוד על היותך
אוהב עמך. אשרי העם שיש לו מנהיג
כזה.
יוסי ורטר, תל-אביב
מה שמתרחש עתה במדינה, מעורר בי
את הרושם שלא הימים הנוראים הם הבאים
עלינו אלא חג פורים. בגין מתחפש
ליונה; אריק שרון מאשר הורדת יישובים
— דיין מעדיף שלום על שארם א־שייח.
ומנגד: יגאל אלון מרעיש עולמות
וזועק כי רימו אותו, ואנשים שנחשבו
כשפויים עד כה מוכנים להקריב את הש לום
על מזבח עגל־הזהב של ההתיישבות.
ממש פורים שפיל שלם.
אפרים בלומנטד, בת־ים
אני מצרף בזה ציור שלי המשקף לדעתי

לעשות זאת בלב שלם ובלי נקיפות מצפון.״
׳נוגע
ללב לשמוע טיעונים רגשניים אלה
בדבר העוול שנעשה לעובדי־אדמה שעומדים
לנשלם מאדמתם. אבל מעניין שכל
הטיעונים האלה תקפים ותופסים רק כש מדובר
ביישובים יהודים. כאשר היה צריך
להסיר מתיישבים ערבים מעל אדמתם,
או לפנות בדואים משטחים שהתגוררו בהם
עשרות ומאות שנים, לא נפגע הלב היהודי
ולא נשמע קול נקיפות המצפון. מדוע?
האם משום שהכפרים הערבים היו פחות
פורחים מכפרים יהודים? או שזכותם של
מתנחלים יהודים, היושבים על הקרקע
שנים ספורות, גדולה יותר מזכותם של
כפריים ערבים שישבו על אדמתם מאות
בשנים?
המצפון הלאומי, שיכול היה להשלים עם
נישול ערבים מאדמתם ועם מניעת החזרת
תושבי איקרית ובירעם לכפריהם, יוכל

השבוע הוא שבוע
שלך, בת טלה. גאלי
כל רגע בו. אפילו שהוא
לא התייחס אלייך
יפה — הוא אוהב
אותך והשבוע הוא
ישנה התנהגותו. ספוס
כסף, אותו את שומ21ב
מרס -
20באפריל
רת, יעיק על כיסך.
התחלקי בו עם אדם
קרוב. אל תתפתי להמר בכסף הזה.

לפי כל הסימנים, השבוע,
הוא השבוע שלך.
מכבך מראה הרבה אושר.
הפסקת לזרוק חי־צים
מכאיבים, ואתה
שוב מסביר פנים לבת־זוגך
ולעולם כולו.
במישור המיקצועי יהיה
633X 91
עליך לקבל החלטות
רבות וקשות. שקול את
ענייניך בזהירות בלתי־רגילה. לטובתך,
אל תהיה נכון יותר לוויתורים כלשהם.

אתה עומד על סף
התמוטטות. הכל באשמתך.
מי אמר שאתה
צריך לעבוד כל-
כך קשה ! האם מישהו
מעריך את עבוהאם
אתה
דתך?
מרוויח יותר ז לא ו21ב
בו אי -
20 בי וני
לא. לכן, מתן מעט

את עצמך. הקדש יו־תר
תשומת־לב לבני מישפחתך ולאנשים
הסובבים אותך. הם יביאו לך אושר.

:חזון שד יעקב קמחי
מקום בהיסטוריה
את מקומו של מנחם בגין בהיסטוריה
של עם ישראל — חוזה השלום.
יעקב קמחי, תל־אביב
מנחם בגין איכזב את כל אלה שסברו
כי הם מכירים אותו: איש עקרונות־הברזל;
אדם הדבק באמונתו; מאמין
בהשגחה האלוהית; עיקש וקשר,־עורף שאינו
מוכן לפשרות. אני סבור שאכזבתם
של מי שהיו עד כה מתנגדי מנחם בגין
היא גדולה יותר מאלה שעד כה הלכו
אחריו בעיניים עצומות.
מיכה שטרן, חיפה

:פאשיזם 7א יקום
1מצעד הטרקטורים של אנשי גוש אמונים
ואנשי ארץ־ישראל השלמה על ירושלים,
מזכיר לי את המצעד הפאשיסטי
של אנשי החולצות החומות על רומא.
זכותם של מתנגדי ההסדר להשמיע את
קולם בכל דרך דמוקרטית שימצאו לנכון.
אולם ניסיונותיהם להשפיע על נבחרי־העם
לקבוע את עמדתם בהפגנות ובאיומים
הוא אקט פאשיסטי מובהק.
בזמנו טענו במדינה שחרות לא תצליח
לעולם להגיע לשילטון, מפני שמעמד הפועלים
לא יאפשר זאת וברגע שתזכה
ברוב בבחירות חופשיות תתחולל מהפכה
שתיטול מהם את השילטון. והנה מסתבר
שחל מהפך ואיש בשמאל לא פצה פה
וציפצף מעבר למקובל במישטר תקין.
אבל רק מתרחש משהו שאינו לטעמם
של אנשי הימין הקיצוני והם כבר מנסים
לכפות את דעתם בכוח תוך נטילת דוגמאות
ממיבצעי מיפלגות טוטאליטאריות בעבר.
צחוק הגורל הוא שדווקא מנחם בגין
צריך לחסום את עליית הפאשיזם בישראל.
ישראל בררן, תל־ אביב
מגוחך לשמוע את נימוקי המתנגדים
לוויתור על היישובים בפיתחת רפיח תמורת
שלום. נימוקיהם מתמצים במאמר ראשי
שפורסם במעריב, בו דובר על הקשר
של המתיישבים לאדמה ועל כך שהם
השקיעו ביישוביהם דם ויזע .״מי שירים
יד בעד הורדת יישובים פורחים מן הקר קע,״
נאמר באותו מאמר ,״ספק אם יוכל
העולם הזה 2144

להשלים גם עם פינוי כמה מאות מתיישבים
יהודים ביישובי פיתחת־רפיח, שהתעשרו
לא מעט מהחלוציות שלהם. אז
נא לא לעשות מזה עניין.
צבי שגער, הרצליה
האם שמתם־לב לעובדה שהזועקים העיקריים
נגד הסרת היישובים בסיגי הם
דווקא אנשי אחדות־העבודה כמו משה
טבנקין ויגאל אלון? מעניין שהימין האק-
טיביסטי נמצא דווקא בשורות הקיבוץ
המאוחד.
אסתר שגיאורסון, תל־אביב

פי אגד כקספ-דייוויד
הנשיא ג׳ימי קארטר ויועציו חיברו, הפיקו
וביימו מלודראמה הוליוודית בנוסח הישן
והטוב, עם שני אוהבים גדולים והפי-
אנד אחד בקמפ־דייוויד.
תחילה :״נער פוגש נערה״ — סאדאת
פוגש את בגין בירושלים.
אחר־כך :״נער מאבד נערה״ -ך בגין
הפסיד את סאדאת באיסמעיליה.
ולבסוף :״נער מוצא נערה ונערה מוצאת
נער״ — בגין מצא את סאדאת וסא-
דאת מצא את בגין — בחדר־ההקרנה ב־קמפ־דייוויד.
אבל
מה בקשר להפי-אנד? טוב, הם
הראו אותו לבגין וסאדאת על האקרן. האין
זאת?
יוסף שריק, תל־אביב
עוד בטרם יבשה הדיו על חתימת הסכם־
המיסגרת עם מצרים, כבר החל בגין ב־טירפוד
הסכם זה ע״י נאומיו לאומה ולפני
נציגי יהדות ארה״ב בניו־יורק. הצהרותיו
על המשך ההתנחלויות, אחרי ההק פאה
לשלושה חודשים, ועל המשך השיל-
טון הישראלי בגדה, מעידים על כך, שהטענה
כי הפלסטינים יוכלו כעבור חמש
שנות אוטונומיה להשתתף בקביעת גורלם,
הם סתם תרמית ואחיזת־עיניים.
בגין הציג את סאדאת כמי שנוטש לחלוטין
את העניין הפלסטיני. נראה כי גם
לחלק ניכר מהעם המצרי יהיה קשה לבלוע
את הניתוק המוחלט מגורל העם
הפלסטיני. הרי ברור שהמשך שליטתנו
(המשך בעמוד )8

ז׳״ /חס

השבוע מתחיל בסימן אלים. אל תריב
עס הסובבים אותך. אתה מצווה להתגבר
על רגשות הזעם שתוקפים אותך. אתה
יכול לגרום לנזק חמור
לזוגתך. עליך להבין
אותה, ולהיות
נוח כלפיה. אל תשקיע
כספים בעסקים חדשים
בזמן הקרוב. הרבה בנסיעות
וביציאות מן
הבית. לך, בת מאזניים,
הגיע הזמן שתפסיקי
עם הפלירטים האלה.
את שוברת את ליבו,
והוא יזנח אותך סופית, מתוך מרירות.
לעומת זאת, מצפה לך עתיד פיננסי בטוח.

העבודה שהתחלת בה הולכת ומסתיימת.
העזרה לה ציפית מבת־זוגך מתגשמת.
בחיים הרומנטיים
— הצלחה. אך
אין לך מה להשתחץ
— היא זמנית. צעד
מכריע וגורלי בחייך.
צעד אותו. עבודה של
שנים מתחילה להראות
תוצאות. אתה
זוכה להערכה מחוד2232X31
שת של הסובבים אותך.
גם במצב בריאותך
חל שיפור ניכר. שים־לב: השחרחורת
הקטנה אינה מעמידה פנים כלל.

מגזזנ״ט

עקת

לכם בני־קשת משני המינים, מצפה משבר
בחיי האהבה שלכם. השתדלו לוותר לבני״
זוגכס, אולי זה יתחיל
לגרוס לכך שהמשבר
שיתחיל — יעבור הלאה.
הרבו בקניית מתנות
ובהצעות בילוי
מפתות. מחוץ לבית יש
סיכוי שתוצאותיו של
המשבר יפחתו. בצעו
את הצעד אותו אתם
} 2בנ ובמבר ־
20בדצ כו ב ר
דוחים כבר זמן רב
מדי. השבוע הזה רע
מאד להימורים. אל תסכן מאומה. הסיסמה
המתאימה לך במיקרים אלה: שב ואל תעשה.

תקופת הרגיעה חלפה־עברה.
עתה מחכות לך
הסתבכויות ברוב השטחים
המעניינים אותך.
היזהר בכל מעשיך. גס
לך, בת־סרטן לא מחכה
שבוע נעים ביותר.
חיסכי לשעת מצוקה,
מי יודע מה ילד יום,.
את מצווה להתגבר עלי
רגשות הזעם שתוקפים אותך על המע־שים
שעושה בן־זוגך. עליך להבין אותו.

חברך לעבודה מנסה
להתנכל לך. הוא רוצה
לרשת את מקומך.
הילחם בו ! הכה אפילו
מתחת לחגורה.
גם הוא לא בוחל בבמילחמתו
אמצעים

את, לביאה, עומדת
ט ד 612ם8
השבוע בפני פרשת״
1,1111§ 1
דרכים. חישבי היטב
לפני שתבחרי את הדרך בה את חושבת
ללכת. אם תבחרי נלון, תהיי מאושרת.

שבוע רע לשתיית משקאות
אלכוהוליים. הם
ישפיעו עליך לרעה. גם
העישון מזיק לך. השתדל
להתאפק! תוכנית,
עליה אתה חושב זמן
רב, הולכת ומתגשמת.
המשך לעבת־ קשה. זה
ישתלם לך בסופו של
חשבון. לך, בתולה, מצפה
הפתעה לא־נורמאלית, אבל כשתקבלי
אותה אל תראי סימני התפעלות. היי טבעית.

הפסקלהעמיד אותה בניסיון! לכל דבר
יש גבול! היא לא בוגדת בך, ואפילו
לא חולמת על כך.

אתה סתם ממרר לה
את חייה. ואם תמשיך,
זה יימאס עליה
בסופו של דבר והיא
תברח ממך. אל תחשוב
שבקלות תובל
למצוא אחרת במקומה.
לך, בת־גדי, מצ21ב
דצמבר ־
19בינואר
פה בשבוע זה הפתעה
כספית גדולה.
דבר מה הקשור במים ומלח יביא לך
השבוע אושר רב, ואולי גם משהו כספי.

־^| 1 השבוע תזדקק לכל חוש הביקורת שלך,
כדי שתדע לסנן את הידיעות המסעירות
שתגענה אליך, על־מנת
להגיע לגרעין האמיתי.
צפויה לך הצלחה גדולה
בעבודה -שתגדל בעתיד
עוד יותר, אם תלך
בכיוון הנכון. ידיד
קרזב יאכזב אותך מרה,
אך הצלחתך החברתית
בעתיד — תשמש לך
20בינואר -
1$בפב רו א ר
פיצוי. לך, נערת־דלי,
מלוא החופן הרפתקאות.
היי נועזת ומסעירה ואל תתחמקי מיד־הגורל.
לבשי צבעים בהירים בצאתך למסע.

מצפה לך שבוע נפלא.
היחסים המתוחים בעבודה
יירגעו, ובמקומם
תבוא אווירה
נעימה ושקטה, שתאפשר
לך להקדיש
את מלוא תשומת-ה-
לב לעבודה יוצרת.
19בפב רו א ר
נערה, שנדמה לך ש__
20ב
מרס
אינה מעוניינת בך,

תביא עימה הפתעה נעימה, ויחסי הידידות
ביניכם יתעמקו — ואולי, במשך
הזמן, אף יהפכו לאהבה גדולה. אם
אתה נשוי ואדום שיער — היזהר השבוע
מהחלטות נחפזות במישור העסקי.

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 8 | מכתבים (המשך מעמוד )7 בגדה וברצועת עזה יפוצץ כל תסכם. דחיית הפיתרון לעוד חמש שנים תהיה בבחינת פצע מוגלתי, שירעיל את גופנו הלאומי ויגביר את מעגל־הדמים של הטרור

מכתבים

(המשך מעמוד )7
בגדה וברצועת עזה יפוצץ כל תסכם. דחיית
הפיתרון לעוד חמש שנים תהיה בבחינת
פצע מוגלתי, שירעיל את גופנו הלאומי
ויגביר את מעגל־הדמים של הטרור ודד
טרור־הנגדי בינינו לבין הפלסטינים. על
בסים הגדרה עצמית של העם הפלסטיני
ניתן היה להגיע להסכם־שלום גם עם הפ לסטינים
ולהשיג באמת את השלום המיוחל.
כעת, ספק גדול הוא אם הסכם־המיס־גרת
יהפוך להסכם של ממש.
דבקהתל, קיבוץ עמיר

לגאול את יגאל

למען התענוג

אני בבד מצאתי את התענוג האמיתי
אידופה,דלת ניקוטין בעישון. עשירה בטעם.

אישיהשנה היה צריך להיות שר המסחר
והתעשיה יגאל הורביץ. הוא הוכיח
שמצפונו הוא הגמיש ביותר במדינה. אחרי
שאיים בהתפטרות מהממשלה אם לא יקוצץ
התקציב, חזר בו מבלי שהתקציב קוצץ
אפילו באגורה שחוקה אחת. עכשיו הוא
עולה על באריקדות נגד הממשלה, אבל
על כסאו אינו מוותר. אסור לשכוח שהאיש
הזה לא נבחר אף פעם בזכות עצמו בהתמודדות
עצמאית. הוא הגיע לאן שהגיע
כספחת. אם למנחם בגין היה מספיק דם
לוותר על היישובים בפיתחת רפיח, ראוי
שיאזור עוז לוותר גם על שירותיו הטובים
של הורביץ בממשלתו ויגאל אותנו
מגאולתו של זה.
מיכה כלאי, תל־אביב

השיבה הכיתה
למה לא כתבתם כימעט דבר וחצי דבר
על הטכס המשפיל של שיבת ראש־הממ־שלה
מנחם בגין מקמפ-דייוויד ללוד? מסע
החיבוקים והנישוקים הזה היה קיטשי יותר
מכל האופרטות שראיתי בחיי. מה ז הי
בגין רוצה להתחרות ב״לאסי שובי הביתה״

שמעון רכטר, נתניה

הוויתור של סאדאת
מרוב התלהבותנו מוויתוריו של מנחם
בגין בקמפ־דייוויד נשתכחה מאיתנו העובדה
שסאדאת ויתר הרבה יותר מאיתנו.
עצם הסכמתו לכרות הסכם־שלום נפרד

עם ישראל, היא ויתור שעוד לפני מספר
שבועות אי-אפשר היה לחשוב עליו. בווי-
תוריו מסכן סאדאת, בניגוד לבגין, לא רק
את הקאריירה שלו אלא גם את חייו. הוא
נותר עתה על אי בודד מוקף כרישים
המאיימים לבלעו. כדאי שאלה המאשימים
את בגין בבגידה לא ישכחו שגם סאדאת
מכונה בפי אנשי חזיודהסירוב הערבית
באותו כינוי עצמו.
משה מז ר חי, חולון

שוחד מיני? לא אני י
בהעולם הזה ( )2142 פורסמה ידיעה ב-
מיסגרת עלי: דובר מוסד ציבורי גדול
המספק לכתב טלוויזיה ״ידידות״ ומקבל
כיסוי נרחב. לאור (לחושך) העובדה שלא
פורסם שם הדובר, אין קהל קוראי עתוג-

העולם הזה 2144

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 9 | מכתבים כם יודע במי מדובר ובהכרח יעסוק בניחושים. לפיכך — החלטתי לנסות ו״לטהר״ את עצמי מחשד שדבק בי ובקולגות שלי. לא — זה לא אני ! והד,וכחד ,.מזה מספר שנים שאני

מכתבים
כם יודע במי מדובר ובהכרח יעסוק בניחושים.
לפיכך — החלטתי לנסות ו״לטהר״
את עצמי מחשד שדבק בי ובקולגות שלי.
לא — זה לא אני ! והד,וכחד ,.מזה מספר
שנים שאני משמש כדובר ואיש יחסי־ציבור
של מוסד ציבורי גדול (ועוד מוסדות
וגופים אחרים) .עד היום לא ״הצ לחתי״
להביא לכיסוי טלוויזיוני של המוסד
הציבורי ״מגן־דויד־אדום״ .על אף
נסיונותי לא דיווחו בטלוויזיה על פעילות
מגן־דויד־אדום אחרי פגיעות המוניות בירושלים
ובת״א: על מסירותם ועבודתם
של מתנדבי ועובדי מד״א; על החיים
שהצילו. למרות החשיבות העצומה שיש
להדרכת הציבור לפנות דרך לאמבולנסים
ולא להפריע לפעולות חילוץ והגשת עזרה
ראשונה, לא זכה נושא זה לסיקור או
טיפול טלוויזיוני.
זהו — אני בטוח שהצלחתי להסיר ממני
את החשד שיש לי פרוטקציה בטלוויזיה.
אני בדעה שכל הדוברים הרוצים לנקות
עצמם מחשד זה, ילכו בדרכי ויפרסמו
הכחשה נחרצת ומנומקת ...שאין להם
אחות!
משה דיין, יחסי־ציבור מד״א,
תל־אביב

דרושה הקידה
מיכתבו של מר איברהים א.ק( .העולם
הזה ,)2141 המתייחס להתנהגותם המבישה
של מספר אנשי משמר־הגבול כלפיו, מצביע
על ראשיתה של תופעה מדאיגה, העל
ולה להביא תוצאות בלתי רצויות לכולנו.
לפיכך, לדעתי, חייבים הנוגעים בדבר,
לבדוק את המקרה באופן יסודי, ולנקוט
בכל האמצעים המתחייבים ממנו למען
יראו ויראו. מה גם, שהתנהגות זו הנוגדת
בוודאי את ההוראות וההנחיות הקיימות,
מהווה לדעתי, עבירה מישמעתית. אלא
שפירסום בילבד אינו ערובה, שפעולה
כלשהי בנידון תיעשה. רצוי מאד לפנות
לכתובת המתאימה ולבקש בדיקת המקרה,
טיפול אובייקטיבי בו והוצאת מסקנות.
ומי יעשה זאת, אם לא אתם, הפועלים
רבות למען קירוב לבבות בין יהודים
לערבים ן
משה ׳רובינשטיין, ירושלים

חזית הסירוב
האם אנחנו עומדים בפגי תקופה, בה
יהיה שיתוף־פעולה הדוק יותר מאשר פעם,
בין חזית־הסירוב הערבית לבין חזית-הסי-
רוב הישראלית עם מטריות צ׳מברליין?

לבין שונאי ישראל המובהקים ביותר ן
יוסף עוזיאל, ירושלים

ע? טעם וריח

האם אתם לא חושבים שעברתם את
גבול הטעם הטוב על-ידי פירסום תמונתו
של נשיא המדינה עם ״המשורר״ יבי,
שעבר הסבה מיקצועית למילחמה בשרות
האדונים וילנר וברדנייב?
אבי זהבי, קיראון
ברצוני להתייחס למיכתבה של ״האזרחית״
ולתגובתו של העורך אלי תבור
בקשר להתנהגות הזוג הנשיאותי, כפי
שפורסמו בעיתוגכם במדור קורא יקר
(העולם הזה .)2141 ראשית אציין שהנני
מזדהה עם כל מילה שניכתבה במכיתבה
״המפתיע״ הנ״ל. ייתכן שלא הייתי מגי בה
בכתב והייתי משלימה עם העובדה ש־נדבקתם
גם אתם בחיידק הסימפטיה המופגנת
כלפי כבוד הנשיא ורעייתו, אך
יש מישפט בתגובתו של תבור, שלדעתי
חינו שקר מוחלט והוא אשר המריצני לכתוב.
תבור פותח את תשובתו ל״אד
רחית״ במילים :״כותבת המיכתב למערכת
לא פרטה כלפי מה בדיוק מופנית
ביקורתה שקר וכזב. והרי בכל מיש-
פט במיכתבה היא מפרטת מפורשות כלפי
מה בדיוק מופנית ביקורתה. זה שעיתוג־כם
חש צורך, משום מה, לתת לנשיא
״קרדיט״ ולסלוח לו על חטאים, שלגבי
אישים אחרים במדינה (מראש־הממשלה
ומטה) הם בלתי נסלחים, זה לא כל כך
פייר מצידכם ובוודאי טעמכם עימכם.
כבר בימים הראשונים לכניסתם של הנבונים
למישכן־הנשיא הופיעה כתבה מפורטת
באחד העיתונים ובה שיר הלל, מאת
אחד מ״מעצבי״ השיפוצים במישכן, אודות
״צניעותם״ — סליחה ״דרישותיהם
הצנועות״ — של הנשיא ורעייתו. אחרי
שלמדתי מתוכן המאמר את גובה המחיר
המשוער שיעלו ״דרישות צנועות״ אלה,
הרצתי מיכתב למערכת אותו עיתון בגנות
אותה כתבה. ראיתי בשערורייה את
פירוט התיכנון המיועד למגורי ילדי הזוג
הנשיאותי. בושה וחרפה להעלות על הכתב
כמה עמדו להשקיע בשיפוצים, שי נויים
וכל מיני מיתקנים ״חיוניים״ אח רים
עבור שני ילדים קטנים ונורמליים.
אז איפה זה ואיפה הצניעות? ממש לעג
לרש.
אם צניעות — אז צניעות ממש ובכל
הגיזרות והחזיתות. ואם לא — אז אנא,
בלי קשירת כתרים וחיפוש אחרי תירוצים
והצטדקויות למיניהם. מי שמבקש
לנהוג בצניעות וענוותנות פירוש הדבר,
למשל, ל א לבלות במלונות־פאר מנק־רי-עיניים,
בעוד המדינה כורעת תחת נטל
הבעיות הכלכליות — וזאת גם אם בילוי
מן הסוג הנ״ל מכונה ״נורמה מקובלת
ורגילה״ וגם אם הוא שייך למערכת זכר
יותייו של הנשיא. אין כלל מקום לוויכוח
שאם ״זכויות״ מן הסוג הזה מנוצלות
על־ידי כבוד הנשיא, בשום פנים ואופן
אין לראות בכך את התגלמותה של מידת
הצניעות.
יפה שחר, תל-אביב

חג? ע 7האבנים

אלה יניחו לנו פצצות ברחובות ובשווקים,
ואלה ינסו לשבש את מהלך חיינו באמצעות
מעשי מרי ופקקי־תנועה. גאולה כהן,
חנן פורת, והרבנים לווינגר ודרוקמן, משרתים
בהתנגדותם להסכם השלום עם מצ ריים
את מטרות חאפז אסאד וג׳ורג׳ חבש.
האם אין הם רואים את האנומליה שבשי-
תוף־הפעולה האידיאולוגי והמעשי ביניהם
העולם הזה 2144

ו 1שבץ

הווו!!

2 1144

שום תועלת לא תצמח מקרבות־השבת
הירושלמיים בין דתיים לחילוניים. הסיבה
פשוטה: שני הצדדים רק מגרדים את פני
השטח. הם גוזמים ענפים במקום לעקור
שורשים. השורש שהחילוניים חייבים לעקור:
כפיית חוקי הדת על הבלתי־דתיים.
זה מתחיל מביצוע כריתת ערלה שרירותית,
נמשך בטכס בר־מיצווה שכולו צביעות,
ונגמר בנשואין ובקבורה דתיים. כל
המאמצים שנעשו בעבר להשתחרר מהכפייה
הדתית עלו בתוהו בהיותם מוגבלים
וזמניים. כדי שהמילחמה תצליח היא חייבת
להיות מתמדת ובכל החזיתות.
הוא הדין לגבי מילחמת הדתיים: כדי
להצליח להשליט את חוקי־התורה על עם
ישראל לא מספיק לזרוק אבנים רק על
מכוניות בירושלים או לשרוף רק אולם
אחד של האגודה למדיטציה. מה בנוגע
למודעות הפירסומת הפורנוגרפיות בעיתונים,
באוטובוסים ועל לוחות־הפירסום? מה
השתיקה ביחס ללבוש החצי־עירום בפרהסיה
ולהתמזמזות בציבור, ואיך עוברים
הדתיים לסדר־היום על שידורי פזמוני־מין
יומם ולילה, כולל ערבי שבתות וחגים?
במילחמה מוגבלת כזאת חבל על האבנים.
נח ג.׳ חולון

מאוזן :
)1חווייה ; )5עיר בגליל ; )10 אביון ;
)11 מצבת־זיכרון ! )13ח. ימי ; )14 מחייתו-
יער; )15 שוטר־גדודי (ר״ת); )16 עב;
)18 אריג מיקראי )20 :ועוד, נוסף; )21
נורה קטנה; )22 קידומת הולנדית; )24
רך בצאן ; )25 תחמושת הקשת ; )26 אסיר;
)28 מן הגפיים ; )30 מחייתו־יער ; )31 השכלה
; )32 מראה ; )34 זה הוא ; )35 ביצעו
(הפוך 38 לא עקום ; )39 רשע ; )41
תרופה ; )42 יחידה בשעה ; )43 כמו 22
מאוזן ; )45 מונארך ; )47 חס־וחלילה (ר״ת);
)48 לאלתר ; )50 קמצוץ ; )51 כן, באנגלית;
)52 חזר ; )54 עור הצלקת ; )57 ידיעה מקיפה;
)61 בשבילה; )62 ספינת המידבר;
)64 אוייב ; )65 מגוני האדום ; )66 להבה ;
)67 ישן ; )69 נאה מאד ; )70 שקד ; )72
קול הפיצוץ ; )74 מחלקי היממה ; )75
־יחידה בדירה; )77 ינקב חור במקדחה;
)78 כתב; )81 כלי-קיבול לנוזלים; )83
מציאות; )85 מסולם הצלילים; )86 רצון
עז; )88 בשבילי! )89 שחקנית־קולנוע
אמריקאית (ש״מ); )91 מטבע יפאני; )93
קידומת סקוטית; )95 מתאבך מן הארובה
)96 :מתגורר )98 :מזל ; )100 ירביץ ;
)102 חייב כסף! )103 עלוב־נפש; )104
חבר מיפלגה אמריקאית; )105 מצב של
עצבנות.

מאונך :

)1עזוב 2אפס כוחו ; )3גבול ! )4
ודי בלי סוף ! )6בוא מלמעלה למטה ! ;
)7טס; )8הבל; )9ממוצרי החלב! )12
מנגני התיזמורת; )15 קיבוץ בגליל העליון
; )16 הקוסם מארץ )17 שדה חרוש;
)19 תלוש ; )20 מן השבטים ; )21 קיבוץ
בנגב המערבי ; )23 מילת־זירוז ! )24 מחוספס
! )26 ראוי לשימוש ; )27 מיקווה־מים
ענקי ! )29 חוף ; )30 דרשה ; )33 מילא !
)34 ניכור ; )36 ודי ; )37 שגיאה ; )40 אם-
הפנינה; )41 מזיק לבגדים; )44 נביאים
כתובים (ר״ת); )46 לא כבד! )47 לוהט
למדי ; )49 אסון ; )50 אסורים ; )53 אובייקט
; )54 חבל־ארץ בארץ ! )55 מסולם
הצלילים ; )56 מן ההורים ; )58 עולז ; )59
דיקטטור; )60 סופר אנגלי (ש״מ); )62
בוא הלום 63 מבלה את הלילה ; )66
תושבי הארץ; )68 אציל סיני; )71 גוף
נבחר ; )73 רוכב ! )76 רוח רעה ; )77 חמסין;
)79 שוויו של חפץ בכסף; )80 כלי-
קיבול גדול; )82 נהר באפריקה; )84
משמש לחיבור חשמלי; )85 כופר; )87
עצם בפה; )90 ימח העצמות; )92 קואום־
רטיב־תחבורה בארץ ; )94 מין שמן רפואי;
)96 הגב שלי ; )97 מן הכוכבים ; )99 נוזל
החיים; )101 אחו; )102 עם מיקראי;
)103 מלכסיקון הבקר.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 10 | (ולבתהמי (ועריסה גברע ישרתו! ד י ׳ נגניומידיי׳ וצד׳ ל ,, 8*,*8ר שצריד לי׳נ .*>6גני יג׳־־יני״ :שאפ שיי ״ ^ג ביי 88י״״־ ושיד׳יד׳ לי? ,ב6רגריוה ד׳יא אלגג טיונ מ

(ולבתהמי (ועריסה גברע ישרתו!
ד י ׳ נגניומידיי׳
וצד׳ ל ,, 8*,*8ר שצריד לי׳נ .*>6גני
יג׳־־יני״

:שאפ שיי ״ ^ג ביי 88י״״־

ושיד׳יד׳ לי? ,ב6רגריוה ד׳יא

אלגג טיונ
מ תוך ר איון ע י הו די ת נג ר
מלכתה מי ם 1978 -

שרתו!
״שרוזוך
סיגרית זירגיניה אמיתית
0א61£

א 011$א £

באריזה חדשה!

העולם הזה 2144

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 11 | שחס ״ח שנס הזח ל היו תלפתע להיות לפתע בקונסנזוס — להיות לפתע עם הרוב ולהצביע בשביל בגין (!) — ביד רועדת, עם מ כ או ב... אתה זוכר, לפני שבוע, עוד צחקו לתוך פניך

שחס ״ח שנס הזח
ל היו תלפתע
להיות לפתע בקונסנזוס —
להיות לפתע עם הרוב
ולהצביע בשביל בגין (!)
— ביד רועדת, עם מ כ או ב...

אתה זוכר, לפני שבוע,
עוד צחקו לתוך פניך ;
״שלום עכשיו״ — אתה נורמלי ! !
״עם ערבים ן ! עם מרצחין

להיות לפתע בקונסנזוס —
מן ״השוליים״ כבר לצאת.
ולא להיקרא עוד ״רק״ח״
או ״שמאלני״ או סתם ״ בוגד״...

שלום עכשיו, בעוד חודשיים,
שלום עכשיו. שלום בטוח.
גם ״הליכוד״ מדביק ״שלום״ —
היום נגמר כבר הוויכוח.

להיות לפתע בקונסנזוס —
ובוויכוח בסלון
להישאר עם כל החבר׳ה —
מול המיעוט עם הקלון.

ב״אגד״ כבר עושים תחשיב
של קו קאהיר — אילת — סעודיה
והמחיר הוא דווקא זול.
(הם בטח יבקשו סובסידיה)

להתפעל ממש מבגין
כשהוא יורד מן המטוס :
תביטו, חבר׳ה, איזה גבר!
תביטו, חבר׳ה, איזה בוס !

ו״תור־עולם״ ת׳כרטיסים
החל למכור כבר למצריים
לסוף״שבוע על הנילוס —
מי לא ייצא בעוד חודשיים י

״איזו סמכותיות שרמנטית
איזה מנהיג — ממש דגול !
רק איש כמוהו, איש כמוהו,
יכול גם להחזיר ...הכל ! ״

גם הצבא קיצץ בתקן.
המילואים — ליד הבית
ורק ה״פייטרים״ שלנו
עוד מחפשים שם את הצייד.

להיות לפתע בקונסנזוס
להתפעל ממר דיין —
(המנוול אשר אתמול
היה צבוע כמו תן).

צווי״קריאה — רק בפרוטקציה
ורק בשוחד מחלקים
והגברים ממש בלחץ —
למילואים כבר מחכים.

ווייצמן וייצמן — איזה גבר,
אתמול היה מיליטאריסט
אבל הביטו אין הצליח
להיות לפתע ״דפיטיסט״.

משעמם נורא בארץ —
והשלווה הזאת הורגת
גוש״אמונים שוב התנחל —
ליד מיצפה־רמון בנגב.

אני איתם, כאן, בקונסנזוס;
איזה מרגוע. מה נפלא.
שום הפגנה של ״השוליים״
כבר לא תוציא אותי מכאן.

ורק מכבי תל״אביב
תפסה אתמול את הכותרת
כי העיתון משעמם —
הכל רק בורסה, כדור־רגל.

כל״כך נחמד לקרוא כותרת
ולא לבוא עוד בוויכוח
עם הירקן, עם הגננת,
ועם אנשי ״שלום בטוח״.

קרבות מרים בניקראגואה
או באפריקה המתעוררת.
אצלנו שקט פסטורלי,
ממש קשה למצוא כותרת.
איפה הם ימי-הזוהר
פעולות־תגמול קשה ;
הקטיושות והטנקים
כוננות והתשה

כולם אתמול הצביעו בגין ;
״הוא לא יחזיר ודאי אף שטח ! ״
הם גם היום תומכים בבגין ;
״בשביל שלום — נו בטח, בטח

נו, לן ספר להם, בעצם,
שבגין התקרב אלין.
זאת הרגשה כל־כך פנטסטית —
אתה יוצא כבר מכלין!

של אופוזיציה קצת לוחמת,
של קואליציה מתפרקת,
של מחאה שהיא אילמת,
וממשלה שהיא חורקת.

של הפגנת המון, בשער
או בכיכר של צ׳יצ׳ ,במים.
של מיצעדי שלום ביער.
של המיעוט, של ״השוליים״.
לצאת פתאום מן ״השוליים״ —
כשהקונסנזוס בא אלין
זה כמו לצאת מתוך המים —
זה כמו לצאת מתון כליך•
כבר אין על מה לריב עם מוטי
גם פליכס שוב לא בר-ויכוח
כי הוא נותר רק עם גאולה —
אני כבר עם הרוב — בטוח.
משעמם פה בקונסנזוס.
שלווה כזאת של בת״יענה —
אולי כדאי לצאת החוצה,
להצטרף לרב כהנא !!
עם לווינגר לעלות ההרה
ועם חנן פורת להיות.
להתנחל שם בחווארה
ולהפגין עם מטריות
כן, שוב לצאת אל השוליים
להיות מוקצה. להיות גזעף.
כי הקונסנזוס, תוך יומיים,
ממש יצא לי מן האף

אב או רן, פחח־וזקוזדז

_השלם קזח
ב חי רו ת אי שיות -מי תו ס ו שיברו
בראשית נובמבר אמורות להתקיים הבחירות לרשויות
המקומיות 152 .רשויות מקומיות, כעיריות ומו־עצות-מקומיות,
ייבחרו בשלב ראשון וזמן מה אחר־כך
ייבחרו עוד 51 מועצות איזוריות. במדינת־ישראל, אחת
הקטנות במדינות תבל, פועלות 203 רשויות מקומיות.
בראש כל אחת מהן: ראש־רשות, ו^בר סגנים, חברי״
מועצה, ראשי ועדות המועצה וחברי ועדות. כן נבחרות
ברוב הרשויות המקומיות מועצות דתיות מקבילות,
על ראשיהן, סגניהם וחברי ועדותיהן.
לצד אלה, מכהנות ברשויות מקומיות אחדות מוע-
צות־פועלים על מזכיריהן, חברי מזכירותן וחברי מלי-
אתן. אלפי עסקנים, פעילי-ציבור וראשי-קהל, מוציאים
לחמם מן השילטונות המקומיים.
בשילטון המקומי נושבת רוח מיפלגתית. פרנסיו
יושבים אחר כבוד בוועדות מינויים (או ״מטבחים״).
חקיקת חוק הבחירות האישיות לראשי רשויות•
ב ,1975-היתה בבחינת מנא מנא תקל ופרסין לעסקני
המיפלגות. השיטה החדשה נועדה לחזק מגמות, שהחלו
להתפתח בלאו הכי, של פרסונליזציה בתחום הפוליטיקה
המקומית. החוק החדש היה אמור לאפשר לאישים
לא-מיפלגתיים להגיע לראשות המקום ולשחרר את
מועמדי המיפלגות מצבת השליטה של עסקני המקום.
המגמה של התרופפות שליטת הסניף המיפלגתי התפתחה
עוד באמצע שנות ה .60-כבר ב־ 1965 היה פיצול
הצבעה ניכר בין הבחירות לכנסת לבחירות לשיל-
טון המקומי. באותה עת, העדיף הקהל הירושלמי את
טדי קולק והוא זכה ב־* 30 מקולות הבוחרים, למרות
שמיפלגתו רפ״י זכתה רק ב־* 6מבוחרי ירושלים. דומה
היה המצב גם בחדרה ובאשקלון.
בבחירות של 1969 התפשטה התופעה של פיצול ההצבעה
גם לאשדוד, קריית״אונו, ראשון־לציון, רמת״השרון

ויישובים נוספים. ב״ 1973 היא הגיעה לשיאה. בחיפה
נבחר יוסף אלמוגי תוך פיצול הצבעה ניכר לטובתו ;
בתל-אביב זה קרה לשלמה (״צ׳יצ להט ; בערד —
לשוחט ; בקריית־טבעון — לעמי בן־דרור ובקריית״שמו-
נה — לאברהם אלוני. למעשה התקיימו ב־ 1973 מעין
״בחירות אישיות״ באמצעות פיצול ההצבעה. מהיבט זה
היתה החקירה של 1975 מיותרת לחלוטין, שכן תהליך
הברירה הטבעי שנוצר בהווי ההצבעה הניב תוצאות
דומות לאלה שעשויות להתקבל בבחירות אישיות.

זו היתה גם האזהרה לעסקני המיפלגות. הם משתדלים
מאד להשתלב בשיטה החדשה כדי לכוונה ולהשיג
באמצעותה את אותן התוצאות שהיו משיגים בעבר :
השפעה מכרעת על איוש כל המישרות הפוליטיות בישראל
לשם אספקת תעסוקה, פרנסה ועוצמה פוליטית
לאנשי שלומן של האוליגרכיות המיפלגתיות.
לפנינו חיזיון מובהק של ״ 3¥5 ׳1 1ס $? 0 1 1 £״,
שאיפיינה את שיטת חלוקת השלל של שנות ה״ .50 אולם
אז היו מחלקי-השלל שרגא נצר, לוי אשכול, יוסף ספיר,
יוסף סרלין ושכמותם: אישים בעלי שורשים תנועתיים,
ניסיון מוניציפאלי רב, שתפוקתם היתה בעלת איכות
אחרת. אך גם ידם של הללו לא הגיעה אל הערים
הגדולות והבינוניות. לכל היותר היתה להם השפעה
על אחדות מערי״העולים, עיירות־הפיתוח ופה ושם
השיגו הצבת אנשי־שלומם ברשימות המועמדים.
דווקא לקראת הפעלת החוק החדש, מתהדקת טבעת
ההשפעה המיפלגתית״עסקנית סביב מערכת המינויים.
יתר על כן: כדי להשיג תמיכה במועמדי המיפ-
לגות לראשות הערים מתנהל כבר עתה משא״ומתן אינטנסיבי
רב״תכליתי בין עסקני המערך והליכוד ובין
עסקני המפד״ל וד״ש. נראה כי למפד״ל תהיה עתה

עדנה פוליטית. היא נמצאת בעמדת מיקוח דו־תכליתית.
המערך נוקט עמדת חיזור אחריה על מנת להחזירה
ל״ברית ההיסטורית״ שהתכרסמה בימי ממשלת רבין.
דווקא העובדה שאין המפד״ל מציגה במרבית הרשויות
המקומיות מועמדים משלה לראשות הרשויות מחזקת
את עמדות״המיקוח שלה.
כבר עתה, נעשות העיסקות בשטח עם המפד״ל
בהיקף הרחב ביותר שידעה החברה הישראלית.
תרומתם של חלקי ד״ש במערכת הבחירות המוניציפאליות
היא שלילית עוד יותר. באחדות מערי ישראל
מנהלים יוצאי ד״ש מו״מ קואליציוני כבר עתה. אין הם
מתכוונים להציג מועמדים לראשי ערים מחשש שייחשפו
קבל עם דלותם הפוליטית וריפיונם הציבורי. על״פי
כל האינדיקציות ד״ש היא נחלת ההיסטוריה. לפלגיה
אין כימעט קהל בוחרים, אך יש להם מוסדות. וכמה
מאות עסקנים פעילים. הגנרלים הסינים של התנועה
הדמוקרטית נעדרי הדיוויזיות מנסים כבר בשלב זה
לשבץ את פעיליהם ברשימות המועמדים השונות.
כך משבשות המפד״ל מכאן והתנועה הדמוקרטית
מכאן את מגמות המחוקק לבחירות אישיות של ראשי-
ערים. הן משרישות את הטכססנות הקואליציונית וההסדרים
הסמויים של גבאי המיפלגות.
אנו עדים למסכת של עקיפת רוב מגמות המחוקק
מצד המיפלגות העיקריות ובעיקר מצד הליכוד, המפד״ל
והתנועה הדמוקרטית. מצער להיווכח כי יכולתן של
מיפלגות אלה להונות את ציבור הבוחרים עדיין רבה.
סביר להניח שהרגלי פיצול ההצבעה טרם נמוגו.
על כן יש לקרוא לציבור לעשות שימוש נאות בזכות
הבחירה שלו.
ניסיון הבחירות לכנסת התשיעית אינו חיובי במייו-
חד. דומה שציבור בוחרים גדול נופל במלכודת הפעלולים
ועיצוב המוצר, מבית-מידרשם של חברות ליחסי-
ציבור, המכסות טפחיים רדידות בטפח כוח־משיכה.

3ר ו פי שבח וייס, ח-בה

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 12 | סגן ליאור יהונתן, בן , 21 יליד קיבוץ השומר-הצעיר שריד, מפקד מחלקת טנקים, נהרג בגיזרה הצפונית של תעלת-סואץ, בשעות הראשונות של מילחמת יום־הכיפורים. הוא נפגע

סגן ליאור יהונתן, בן , 21 יליד קיבוץ השומר-הצעיר שריד,
מפקד מחלקת טנקים, נהרג בגיזרה הצפונית של תעלת-סואץ,
בשעות הראשונות של מילחמת יום־הכיפורים. הוא נפגע
מדברת אמו, צפירה יונתן:
ך* חריפה שכתחושות המרפדת את
י 1הכאב מכל צד, היא תחושת העקידה.
מישהו רצה להיות צודק, צודק מאוד,
בתשלום זול ונוח הניתן לעיטורן של
מילים יפות, טכסים רבי־רושם ואותות־תהילה
בכתב ובעל פה. אך את הבן שלי
לא יחזירו לי לעולם.
אני פונה אליכם כיוון שאני קשורה אל
העיתון שנים, שלחתי אותו לבני בכל
מקום שהיה בשלוש שנות שירותו. חשבתי
שאתם יכולים לספר את זה בדרך הטובה
ביותר. והאמיתית ביותר.

אנתנו נכללנו
ברשימה
^ שה לי לאסוף את המחשבות. אחת
\€באה, נוקבת ונעלמת. נשארת ריקנות.
וזיכרון שותת דם, זעם ומחשבה
אחרת__ .
הביאו אלי את מיכתבה של אם אחרת.
מיכתבה של אם שכולה, המופנה אל כל
הדור הזה. היא שיכלה שני בנים — אחד
במילחמת ששת־הימים ואחד במילחמת
יום־הכיפורים.
היה לי כל הרצון החזק להזדהות עם
אם זו. לאחר כל שורה שקראתי עלתה
בי ההרגשה, שנפערת תהום בין שתי
אמהות, שיש להן כאב משותף. במיכתבה
היא מאתרת את הנכד שלה. מרוח־הדברים
היתר, לי ההרגשה כאילו חשוב ביותר
להכין לו את המילחמה, ולהכין אותו ואת
הוריו להתרחשות הזאת. התקוממתי והח לטתי
להביא את דברי — אולי לא לדור
שלם, אבל לאלה שרוצים להאזין לי. לאם.
לגבי היתה זו דרך תמרורים איומה.
בשישה באוקטובר, כשהמילחמה פרצה,
כבר חשתי כי בני איננו. ידעתי כי ליאור
נמצא בקו הראשון, במקום שאין אפשרות

ן 111

על״ידי צרור כדורים. צוות הטנק פינה אותו — ורן ניצל הטנק.
כתבה זו פורסמה למחרת המילחמה. לקראת יום־השנה החמישי של
מילחמת יום הכיפורים מפרסם ״העולם הזה״ כתבה זו מחדש.
לתמרן בשטח. זו היתה מהלומה קשה.
אותו יום היה יום הולדתו של האב. זו
היתה מתנת יום הולדתו.
ב־ 14 באוקטובר הודיעו לכל המישפחות
על מות יקיריהן. נכללנו ברשימה.
התחלתי ליצור לי תמרורים קטנים
משלי. ניסיתי לאתר את אלה אשר נשארו
בחיים, כדי לדעת על שעותיו האחרונות
של בני. איד נפצע, איפה זה קרה, מירב
האינפורמציה על רגעיו האחרונים.

ח היתר
התעללות!
מרור שני: איתור הקבר שהערימו
1עלינו. אמנם אסור היה לנו לבוא ל-
בית־הקברות ולהתייחד עם ליאור, לפני
המועד שנקבע, אולם אנחנו הישגנו אישור
לבוא ולהתייחד עם ליאור, שבוע לפני
המועד שנקבע.
זו היתד, מתנת יום הולדתי. מלאו לי
ארבעים ושבע שנים.
אחר-כך היה לי התמרור הנורא של
הטכס הפומבי במישמר־הנגב, ממנו ממש
חרדתי. זו היתד. התעללות באנשים ! האופן
בו צופפו עדר גדול של כואבים, כשה-
תפאורה ברקע היא חיילות המחייכות עם
בקבוקי־מיץ...
הורים, שלא נשאר להם שום דבר מילבד
מצבה קטנה עם שם ומיספר אישי.
גונן וניספחיו באו לנאום בטכס רב־הרושם.
אילו היה הרמקול פועל כמתוכנן,
הרי שהאנשים האחראים על הטכס היו
משיגים את מטרתם. ייתכן והרבה מה-
אבלים היו מזדהים עם המליצות הנבובות
שלהם. אולם הרמקול לא פעל כהלכה,
והעיכוב נתן לאמהות להשתחרר מהמע-
צורים, אם היו כאלה. נשים שרטו את
עצמן, התחננו שוב ושוב כי הבן יחזור...
אשה שעמדה לידי פתחה במונולוג אל
האלוהים, ושאלה אותו בגוף נוכח: למה

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 13 | לקחת את בני, למד. דווקא אותו! למה? איזה מין עולם זה? איזה מין אלוהים אתה? למה אומרים שאתה אלוהים רב- חסד? זה היה מזעזע. נשים אחרות תופפו על החזה. אחרות שרטו את

לקחת את בני, למד. דווקא אותו! למה?
איזה מין עולם זה? איזה מין אלוהים
אתה? למה אומרים שאתה אלוהים רב-
חסד?
זה היה מזעזע. נשים אחרות תופפו על
החזה. אחרות שרטו את האדמה. אני
יכולתי רק לאמץ אלי את התמונה של
ליאור ולשתוק. חשבתי לי: אילו הזעקה
הזאת, של כל האלפים האלה, היתד. הופכת
לזעקה נגד המילחמה!
גונן פתח בנאום פאתטי, עם הפסקות
מלאות בין מילה למילה, והדברים שלו
רדפו אחרי בהמשך כל מהדורות החדשות
של אותו יום, עד הסוף. זה רדף אותי
כמו רוח-רפאים. אי־אפשר היה להזדהות
עם דבריו. אני חושבת שהיו שם כעשרת
אלפים איש, לבושי־שחורים, שהתרכזו על
חלקת קברים קטנטונת, עם רווחים צפופים
בין כיברה לכיברה, בעוד רחבה גדולה
מרווחת לנואמים ומטחי־אש. איזה מין
ייעול נורא, שלא הותיר מקום לאבלים
להתאבל...
ניסיתי להתעלם מכל מה שהתרחש מסביבי.
כשם שהחטיבה של ליאור היתד.
דוממת, כל מי שקשור בה — שתק.
וזה מזכיר לי סרט רוסי ישן מבשרי־הגורל,
מתקופת מילחמת־העולם השנייה.
הרכבת עם השבויים והפצועים מגיעה
לתחנה, ושם יש הרבה אנשים, המחכים
ומצפים לקרוביהם. והם יורדים מהרכבת,
מי פיסח ומי גידם, והם מתקדמים לעבר
האנשים בתחנה. לאחר איתור הקרובים
נשארת קבוצת אנשים בפינת התחנה, ש אליהם
לא ניגש אף אחד. ונערה עם זר־פרחים
גדול, שלא היה לד. למי לצפות,
ניגשה לעומדים בפינה, וחילקה להם אח
צרור הפרחים.

..אינני שונאתר
ן * ילדותנו ;הורגלנו לקרוא ספרים
*•׳ שאולי היום נראים נאיביים מאוד —
עלובי החיים, הנגן העיוור, סיפורי אלפונז
דודה, גורקי. אם זה מה שקבע את המתכונת
הנפשית שלנו, או דברים אחרים —
אינני מומחית לדבר. אבל יש להניח שזה
יצר מתכונת נפשית רחוקה מאלימות.
אפילו שנאלצנו לעסוק באלימות.
כיום שרים את שיריו של יורם טהר־לב,
קוראים את עלילות עזית של מוטה
גור, ובהכרח — לפי הרגשתי — זה
מחולל בילדים האלה תחושות ותגובות
שונות ממה שהיו לנו.
ליאור קיבל את מה שקיבלו שאר בני
דורו. אבל משונדמה — ואפשר היה להבחין
בזה בהזדמנויות שונות — לא נתפס
לשינאה ולאיבה לערבים. יום אחד, כש חזרו
מסיור בשטחים, סיפר לי שאחד
מחבריו התבטא :״הסתכלו על חלאת־האדם
הזאת, חבל שלא חיסלו את כולם.״ ולמרות
שהיה כימעט יחיד בדעתו, אמר שאסור
לדבר כך, שהעובדה שהם הכבושים ואנחנו
הכובשים אינה נותנת לנו זכות לדבר כך,
שהוא מכבד אותם כמו שהם. התפתח
ויכוה, והוא עמד במתח קשה, מפני שהיה
כימעט יחידי בדעתו. זה !נגד את הטבע
שלו, מפני שהיה טאקטי וביכר תמיד
לוותר על הבעת דעתו, כדי ליצור מעגל של
שקט והרמוניה עם האנשים שהיה אחראי
להם, והאנשים שהיה נתון לפיקודם.
תמיד צרב אותי מראה הבתים הערביים
הנטושים, וכל כמד. שהרסו אותם עלו
שיחי־הצבר הערביים וגילו את האמת.
תמיד התפתחו ויכוחים ביני ובין ליאור
בעניינים פוליטיים, שלמעשה אינני מבינה
בהם. אבל מבחינת ההרגשה, אפילו עכשיו,
אם כי זה קשה משאול, אני גאה להודות
— ואמרתי את זה מהיום הראשון ששמעתי
על !נפילתו של בני: אינני שונאת את
המצרי שהרג את בני, ואני כואבת את
כאבן של האמהות המצריות, ככאבי.

תנו לנו ובנות
א מרפה ממגי המחשבה שאפשר
-1י היה למנוע את הקורבן הזה, כמו

שכתבה אם שכולה אחרת, תיקווה שריג
מבית־השיטה, במיכתב שפורסם בכל העיתונים.
ההרגשה שהדבר היה ניתן להימנע.
ולכן אני לא רוצה לשמוע שום
דברי-ניחומים, ושום דברי תהילה, מגולדה
ודיין. הכול כל־כך מאום. כמי שאוהב
מוסיקה — שנאתי אותה. החל מהשיר
הקל ועד ליציאה קונצרטנטית. לגבי, המוסיקה
פשטה את הרגל. כשאני שומעת
את דיין אני סוגרת בזעם את הרדיו.
זהו דרדר בעטיפה של מוך.
נתקלתי בשיר של יהודה אטלס אחרי
המילחמה, והזדהיתי עם כל מישפט שבו.
קיוויתי שמי שיקרא את השיר, שישמע את
דברי האנשים שאינם יכולים לדבר. גם
המתים וגם החיים.

ההורים והמקורבים שבורים. אין לנו
מה לומר. זהו רק מבט של עין, ופצע
שותת־דם. זו נגיעה בחפץ שלו, שמיעת
שיר שאהב, או פגישה באקראי עם חיילים
במדים, שנשארו בחיים. אני נקרעת כשאני
שומעת אותם.

עכשיו אנחנו כמו גנבים במחתרת. אחד
יודע על אסונו של האחר בסוד. מפה
לאוזן. אנחנו מקבלים מאות מיכתבים מידידים,
שמסתבר כי בדרך מיקרה נודע
להם הדבר. ה״סודיות״ הזאת, שאינה מאפשרת
אפילו להמתאבל בצוותא. חייבת להיפסק

לא מגיע לליאור להיות גיבור. אילו היה
יודע שיכתבו עליו. זה היה אוכל אותו.
אבל חייבים לדעת שהיתר. חטיבה כזו.

המסך מוכרח להיעלם. צריכים לאפשר
לנו לבכות בגלוי על הבנים שלנו.

ההורים אינם מסוגלים לדבר. השילטון
מכוון את הדממה הזו, ועוזר להשתיק את
כולם. בצמרת השילטון שלנו היתד. מיל-
חמה ללא הרוגים. אבל אי-אפשר להסתיר
זאת לאורך זמן.

ככל שהימים עוברים הפצע נפתח וקורע!
בהתחלה יש הלם ומשחקים בהצלחה
את תפקיד הגיבורה אך כשמתחילים לעכל,
זה לוחך אותך כמו אש קטנה שמחסלת
לאט לאט.

לני בקשת אמו של ליאוו, מובא פאן שיוו שר יהווה
אמלס, כני שנתב אותו, ללא השממות!

אחדי המילחמה
א ם תעיזו, א ח רי ה מי לחמה הז א ת /להוציא אלבו מי־ני צ חון ;
א ם תכ תבו ברפורט אז׳ות :״ מו שי קו( או מיקי, או אורי) לא הי ס ס ״
ל מ רו ת שזה נכון ;
א ם תעוטו כצרעות על האל מנו ת ועל הי תו מי ם
!ו תכתבו שאביטל שואל אתאמא איפה זה אב אמסתתר
כל ה י מי ם
אםת הפכו א ת הד םואת הד מ עו ת דיו ל ע טי כ ם;
אםתפת חו ב״ה שחר הפציע״ א ת כל כ ת בו תי כ ם;
א ם תרוצו בין הפצועים ל ס חו טמהם ״ סי פו רי ם ״;
אםת שתמ שו יו תר מפעם בשנה במושג ״ מי לחמת יו ם ה דין ״;
א ם תנפ חו חז הותטפ חו לעצמכם על הכתף;
אםתקר או ל מי לחמה הז א ת ״ מ פו ארת ״ ות שכחו כמה זה כו א ב;
א ם תעיזו לגבב על ה מי לחמהתמ לי לי םול חני ם;
אםת כני סו אתהמ עוזי ם שנפלו למיצעד ה פיז מוני ם ;
א ם תשירו ״חזרנו ל אכול שסק ב בו ס תניי ךדמשק ״;
וביכלל, א ם מכל ה מי לחמה הז א ת תעשו עסק ;
א ם תמ שיכו או תהב מי ל ח מו ת של ניצים ויוני ם;
א ם לא תני חו אתה חו מ ר רק ל מ צבי אי םול הי ס טו ריוני ם;
א ם תפר טו אתהד מי ם הגדולים ל פ רו טו ת של פרקמ טי ה;
א ם לא תחס כו מהפצועי ם וה שכולי םאת ביזיונו ת ה ביו רו ק ר טי ה ;
א ם יעז מי שהו ל ס חו ב ל כי סו אפילו אגורה אחת
מ מי לוו ה ה מי לחמה, מ ת רו מו ת ה אז ר חי ם, מ קו פ ת־ ה חי ס כון
שהקריב ההבת;
א ט לא תני חו ל ה, ל מי לחמה, לרבוץ גדולה וכבדה וכו אב ת,
בדממה,
כ אנ דר ט ה של עצמה ;
א ם על פ ס טי באל הצביעות־השוויץ ו ה ביזנ ס לא תוכלו לוו תר —
כי אז תצא אש ו אכל האת שעתכם הק ש ה ביו תר.
שיר זה של אטלס (אז ,)3$נכתב אחרי שגוייס
ככתב צבאי. כך התאפשר לו לחוש את זוועות המילחמה
מקרוב.
מספר יהודה :״ארבעה ימים לפני הפסקת־האש הראשונה,
כשהייתי בסיני, נזכרתי באלבומים ובסיפורי-המיל-
חמה המפוצצים, שנולדו אחרי מילחמת ששת״הימים. הרבה
על המתים לא נכתב. הם נישחקו באיזשהו מקום. רק
סיפורי הגבורה והניצחון המוחץ מילאו את האלבומים
המהודרים.
״במילחמת יום־הכיפורים הייתי והתרשמתי עמוקות
מהמתרחש.״
תמונה אחת הרשימה אותו במייוחד .״זו תמונה ליד
התעלה, בגדה המערבית. ישבתי מהצד וראיתי פגישה בין
שני קצינים ישראליים. אחרי ברכת שלום אמר אחד מהם :
אני באתי להתקלח כאן, אחרי שבוע שלא ידעתי מה זה
מים. בינתיים אלך להביא לחבר׳ה קצת מגבות.
״אמר לו הקצין השני: ואני באתי לקחת גרביים

לחבר׳ה, בי הן כבר עומדות במו תורן.
״אחר״כך נשאלו שאלות במו מה נשמע אצלכם, אין
מצב העניינים. המשיך הקצין הראשון: אתמול גמרנו להם
דיוויזיה שלטה.
בל אותו זמן עמדתי מן הצד והאזנתי. ניגשתי אל
הקצין ושאלתי: מה, באמת גמרתם להם דיוויזיה? ענה
הקצין בשקט: בן, גמרנו להם דיוויזיה, ועכשיו אני הולך
להתקלח. להתראות !
״אחרי שהלכו, צצו שוב בראשי תמונותיהם של אלבומי
הניצחון. עדיין לא ידעתי באותם ימים מה בדיוק
התרחש במילחמה, ושזו תהיה מכה בה קשה עבורנו,
בעם. חשבתי על האלבומים.
״עכשיו, כשזכרתי את רעיון האלבומים, החל הדבר
להציק לי. כך נולדו שורות אלו.״
לקראת סוף המילחמה הוקרא השיר לפני קבוצת
חיילים ברמה. אחד החיילים קרא בהתרגשות :״אני רוצה
שזו תהיה צוו א תי

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 14 | 1ה היה תעוב חו ה שהיה גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק, פירסם כתכה מרכזית של העויד, תחת הכותרת ״נכלה כאכו־גוש״ .הכתכה, שסודרה להדפסה כגיליון

1ה היה תעוב חו ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, פירסם כתכה מרכזית של העויד, תחת הכותרת ״נכלה
כאכו־גוש״ .הכתכה, שסודרה להדפסה כגיליון השכוע הקורס
(״העולם הזה״ )831 ונפסל על־ידי הצנזורה, הותרה לפירסוס,
לאחר מאכק. הכתכה העוסקת כנישולה של מישפהת סעיד מאדמתה
ככית־נקוכה (פרכר של אכו־גוש) ,וכמאכק השילטונות
נגד תושכי הכפר, שהיה הכפר הערכי היחיד ככל ארץ־ישראל,
שסייע ליישוכ היהודי עוד כימי המאכק נגד הכריטים.
מדור ספורט מורחכ הוקדש כגיליון ״העולם הזה״ ,השכוע
לפני 25 שנה, לסיקור הישגיהם של משתתפי המככיה הרכיעית.
כמו־כן פורסם דיווח מפורט על מערכת הכחירות־מטעם שנערכו
כאיגוד הימאים, לאחר שההסתדרות הצליחה להרחיק מתוכו את
מנהיגי מרד־הימאים, שהתרחש שנה קודם לכן. המאכק כין

״הכימה״ לכין ״האופרה הישראלית״ ,על השימוש כאולם
״הכימה״ ,קיכל ממדים של אלימות תרכותית. כדיווח על כף
תואר כיצד מנעה הגברת הראשונה של האופרה הישראלית, אדיס
דה־פיליפ המנוחה, את כניסתה של חנה רוביגא, הגכרת הראשונה
של התיאטרון הישראלי, לאולם ״הכימה״ .כמיסגרת הסי קור
על מאכק זה, פירסם השכועון את תולדות חייה, אמונתה,
דרכה ומאכקה של אדים דה־פיליפ, תחת הכותרת ״רק על גווייתי!״
כשער הגיליון: זמרת אופרה, אדים דה-פיליפ.

תערוכת!.בוש השמוץ וד ^ ה״דמוקוסיה וו1ץ שתולדת״ שר
בן־גוויון * שעונו של ישראל גלילי * יוסר ידיו והקפיטאליזם

העם
דח ומים
שס ירווה לו בשפע ועושר
בן ערב, בן נצרת ובני —
כי דגלי דגל טוהר ויושר,
יטהר שתי גדות ירדני
היה זה מיקרה מוזר, שדווקא החודש
השמיע קול ישראל, זו הפעם הראשונה
מאז קיומו׳ את שירו של זאב ז׳בוטינסקי,
שנחשב תמיד כביטוי לשאיפות הקיצוניות
ביותר של אגף ״פורש״ ,נראה היום
כימעט כהתראה למתינות ולרוחב־לב.
הירדן, הנהר הקדוש למאות מיליוני בני-
אדם, הפך השבוע שוב לסלע־מחלוקת,
כימעט לשדה־קרב.
כי מימי הירדן אינם רק קדושים. הם
גם סם החיים לאדמות נרחבות במרחב
המדולדל ממים. אדמות ישראל, סוריה
ועבר־הירדן צמאו להם במידה שווה. רק
החרב יכלה להכריע מי יזכה בברכתם.
לפי הצדק, מי נהרות. בימים הגדולים
של החזון הציוני, כשכיבוש השממה
עוד היה בלב אלפים אידיאל גדול בפני
עצמו, בלתי קשור עם סיסמות לאומיות
גרידא, תיכנו מהנדס עיברי תוכנית גדולה
לרשות־מים מרחבית, שתחלק את מי
כל הנהרות הגדולים באיזור לפי הצדק
בין כל ארצות המרחב, בלי להתחשב בגבולות
מיקריים, ותבטיח שפע ועושר לכולם*.
אולם היה לה תנאי מוקדם: מרחב מאוחד,
בו שולטת טובת הכלל על היצרים
השוביניסטיים.
במציאות של תשי״ד היה זה בלתי־אפ־שרי.
באווירה של שינאה והסתה לא הי

דרך למשא־ומתן הגיוני ולפשרה הוגנת,
אפילו על חלוקת מי הירדן.
מפעלים כיבוש השממה
משך חודשים אחדים היה זה גן־עדן
לכל מי שידע להחזיק בידו מכחול. ציירים
וגרפיקאים מיקצועיים, וגם עשרות אנשים
שהקשר שלהם למיקצוע זה קלוש ביותר,
עמלו על הביתנים והדוכנים. הם גבו
שכר-טירחה גבוה מהכנסותיהם משך שנים.
לבסוף הגיע היום הגדול. שעה לפני
הפתיחה עוד הלמו הפטישים, והותקן ה חשמל.
קשה היה לדמיין שהתערוכה תיגמר
אי-פעם. אולם כשנפתחו השערים היה
הכל מסודר. תערוכת כיבוש השממה, התע רוכה
הגדולה ביותר בארץ מאז יריד
המתרה, היתה מוכנה לעיני המבקרים בה.
״לו הדפו רכע הם באו — אלפים
חוגגים בחליפות כהות ובשמלות עמוקות-
מחשוף, מדברים עיברית, אנגלית ואידיש.
פקידי ממשלה, אנשי־רוח, תורמים חוצ־לארציים.
הם מילאו את אולם־הענק חסר
הגג אשר במרכז הבניין, והסתכלו במאות
הניכבדים שושבי על הבמה.
היד. זה מעמד מרומם ומדכא כאחד. היה
* התוכנית הנ״ל השאירה לעיראק את
כל מימי החידקל וחלק ממימי הפרת. יתר
מימי הפרת היו עתידים לעבור בתעלה
לסוריה. נהר האורנטוס נועד להשקות את
לבנון, ואילו מימי נהר הליטאני — להשקיית
ישראל, בעוד שעל הירדן היה להשקות
את אדמות עבר־הירדן.

בו כדי לרומם את הלב, כי כיבוש השממה
היה תמיד הצד האציל ביותר של החזון
הציוני. מילחמת העם נגד המלך בור היתה
הישג של ממש, מערכת הגבורה של רבבות
גיבורים אלמוניים, שנתנו בסיס מציאותי
מוצק למליצות התעמולה. דת השלום, היצירה
והעבודה — היתד דתם.
אולם היה זה גם מעמד מדכא׳ כי גיבורים
אלמוניים אלה נעדרו בחגיגה, ולא
עלה גם על דעתו של איש להזמינם. על
הבמה ישבו שרים, קצינים ומנהלי־מגביות.
לא ישבו עליה קדיש לוז מדגניה ב /מאיר
יערי ממרחביה, ויצחק טבנקין מעין־חרוד.
אברהם הרצפלד הוזמן כפקיד הסוכנות, ולא
כמתכנן הגדול של ההתיישבות, טבנקין
ישב בשורה האחרונה, כאילו ניקלע למקום
במיקרה. ישראל גלילי השיג כרטיס ברגע
האחרון, בתיווכו של יגאל אלון. לידו ישב
חבר־קיבוץ בודד ממעוז־חיים, בכותונת
לבנה, שנראה זר ומוזר באסיפה זו, ואמר
בליגלוג מה :״לו הלכו רבע מן הנוכחים
אל השממה, היתד ניכבשת אחת׳ שתיים!״
כיבוש השממה עודנו מציאות יומיומית
במדינה. בערבה, בגליל, על גדות הירדן
עוד פועלות קבוצות של כובשי־שממה
עקשניים. אולם משום מה לא נראה החג
היפה בירושלים, בתערוכת כיבוש השממה,
כחגם שלהם.

הממשלה דרושה: חוקח חירום
״*דוידי״בן־גוריון, שבילה את חופשתו בכתיבת
מאמרים, וסיפר על תולדות מיל-
חמת תשיחרור, ובטיפול בענייני מיפלג־תו,
הופתע עד למאד שעה שהופיעו ליד

״העולם הזה״ 832
תאריך 29.9.53 :
פתח ביתו בשדרות הקרן־הקיימת בתל-
אביב שני פקידים, בלתי מוכרים לו אי שית,
ודרשו פגישה דחופה.
ביטחונם לא היה מופרז, למרות שהדברים
אשר בפיהם היו מאד בלתי נעימים:
מאחת המחלקות במישרד ראש־הממ־שלה
נעלמו באורח מיסתורי ביותר מיס-
מכים מדיניים, בעלי חשיבות היסטורית,
העלולים, אם יפורסמו, לשפוך אור חדש
על דברים שקרו במדינה בשנים האחרונות.
״לחקור, לאסור ולשפוט״ .הפקידים
התנצלו: הם לא היו מטריחים את
בך גוריון בכבודו ובעצמו בעניין פעוט
כזה, אלמלא היו כמה פקידים גבוהים
המקורבים לו, וכן עיתון חשוב במדינה —
חשודים כמעורבים בפרשה זו.
בן-גוריון לא היסס, והזעיק אליו מייד
את ממלא מקומו כשר-הביטחון, פינחס
לבת, וכן כמה חוקרים מומחים ממנגנון-
החושך * .בלטו בהיעדרם: נציגי מישטרת
ישראל, שעל כושר חקירתם ממעט בן-
גוריון לסמוך.
היועצים שיככו את התלהבותו של ראש־הממשלה,
שהופתע במייוחד מן העובדה,
כי אחד מהמעורבים בפרשה, הינו עורך
עיתון יומי ,,איתו ניהל פלירט ממושך,
בתיקווה לרסנו. על דרישתו של בן־גור-
יון ״לחקור, לאסור ולשפוט מייד״ ,השיבו
שהמיסמכים מצויים בידי זרים, וכל פעולה
עלולה לגרום לפירסומם המיידי. הם
המליצו שלא לנקוט לפי שעה בצעדים כלשהם
כלפי המעורבים.
דרך חוקית מכדי להסתכן. אולם
נציגי מנגנון-החושך לא ידעו כי בינתיים
ניתגלה העניין על־ידי פקיד בינוני במיש-
רד ראש־הממשלה, שמסר על כך בעת
ובעונה אחת לממונים עליו ולמישטרה,
שפתחה בחקירה.
48 שעות לאחר התייעצות הודיעה ה-
מישטרה בחדוות ניצחון לראש־הממשלה,
כי בידיה מצויים כל הפרטים על המיק-
רה. הניצחון הפך לאכזבה, כאשר השיב
בן־גוריון שהכל ידוע לו, ופקד להפסיק
את החקירה ולחכות להוראות נוספות.
כוונתההמשוערת של העיכוב: לאפשר
לבן־גוריון להתייעץ עם חיים כהן, היועץ
המישפטי לממשלה, הנמצא כרגע ב־חוצלארץ,
ולחפש ביחד איתו דרך חוקית
לחיסול הפרשה, מבלי להסתכן בפירסומם
של המיסמכים. ייתכן שיהיה הכרח גם ב־חוקת־חירום
נוספת לגבי העיתונות, דבר
שהוא בתחום התמחותו של חיים כהן.

!• כוח החלטה רב גילה ישראל
גלילי, איש קיבוץ נען, שעה שד,ירצה
בפני חברי תנועת הנוער המחנות־העולים.
הוא הסתכל מדי פעם בשעונו, כדי להיות
בטוח שאינו מאריך בדברים, ובכל פעם
פרץ הקהל בצחוק מפתיע. לבסוף סיים
את ההרצאה בהתאם לזמן שקבע לעצמו,
ונוכח לתדהמתו כי שעונו עצר מלכת.
• 1עיתונאי יוגוסלבי שראיין את יוסף
(על עכברים ואנשים) ידין, ציטט במאמר
דברים שידיו אמר כביכול על עמיתיו:
כי חיי השחקנים בישראל קשים עד
למאה מאחר והקפיטליסטים לוקחים את
כל הכנסות התיאטרון. המקור המשוער
לציטוט זה, מדברי השחקן, הינו: סיכסוך
הקאמרי—טוגרבי על אולם ההצגות.
בתמונה זו חבוי סיפור, והוא
סופר לפני 25 שנים במדורו
של אורי אבנרי לקורא היקר. הצנזורה ביטלה שבוע לפני כן
ארבעה עמודים של העולם הזה, שסיפרו על המזימה לפנות את

הכפר אבו״גוש. ברגע האחרון היה צורך לסדר ארבעה. עמודים
מחדש — כשפועלי־הדפוס היו ברובם במכביה. חברי המערכת
הוזעקו לדפוס, עשו את המלאכה בעצמם. בתמונה: שלום כהן, אורי
סלע וסילבי קשת עוסקים בעימוד ובקריאת ההגהות בדפוס.

* כינוי עממי לשירותי־הביטחון, בראשית
שנות ה־ / 50 בטרם התקבל על הכל
השם: ש.ב.

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 15 | לן ולכוכבת להקת אבבא יבולה להיות הנאה משותפת... ...טלויזיה של נשיונל. לדעת להקת אבבא, להקת הפופ המצליחה ביותר מאז החיפושיות, יש רק טלויזיה ניידת אחת בעולם פולו

לן ולכוכבת להקת אבבא
יבולה להיות הנאה משותפת...

...טלויזיה של נשיונל.
לדעת להקת אבבא, להקת הפופ המצליחה ביותר
מאז החיפושיות, יש רק טלויזיה ניידת אחת
בעולם פולו המבטיחה תמונה חדה באמת וצליל
עשיר וצלול. נשיונל.
אחרי הכל, כשמסיירים
בכל רחבי העולם
מוכרחים טלויזיה ניידת
שאפשר לסמוך עליה
בכל מקום ובכל מצב.:.

12 דגמים של שלויזיות צבעוניות ושחור לבן

גם אתה יכול להינות מטלויזיה מעולה, בעלת
קליטה טובה ותמונה חדה. אם רק תשמע בקול
אבבא ותרכוש לעצמך
טלויזיה של נשיונל.
המגוון העצום של
טלויזיות צבעוניות
ושחור לבן של נשיונל,
מבטיח לך, כי הבחירה
תהיה קלה.

שמע בקול אבבא...קנה נשיונל.
צעד קדימה אל המחר.

סוז1ב< 65 0 <1^ 3151^ ) 1113 £16ו ח 3ח( 0ח 3ז )3ו 1ז 6ז 05 3ו חו ( 1601ן ח 0 3ו ח 3 5 0ח 3ח 31ח 3 !10א

אד*אלי

113180031

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 16 | לאנשים הנכונים! 777 הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי. מה הפירוש של שמו שד פרוש ומה שאל מיכאל יבין את אפו 1עזר וייזמן לא התלהב מציור־השער שהתנוסס על גיליון העולם

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

מה הפירוש של שמו שד פרוש
ומה שאל מיכאל יבין את אפו
1עזר וייזמן לא התלהב
מציור־השער שהתנוסס
על גיליון העולם הזה, שהודיע
על בחירתו כאיש־השנה. גם
אשתו, ראימה, לא אהבה את
הציור. אך שתי הציפורים היושבות
בציור על כתפיו, הנץ
והיונה, הביאו אותו לפתח את
התיאוריה הבאה :״אני נץ,
ולא יונה. מה ההבדל? נץ עף
מהר, ויונה עפה לאט. אבל
נץ יכול גם לעוף לאט. יונה,

אותו יהודי, שהודיע לרב שלו
שהוא מתנזר מאשתו כבר
שבועיים והפך פרוש. שאל
אותו הרב :״ומה אומרת אש תך
על זה?״ השיב לו האיש :
״היא עוד לא יודעת מזה.״
01 אחרי שסגן השר ב־מישרד
ראש־הממשלה, יורם
ארידוד, תקף את ראש־ה-
ממשלה, תפסו זה ביציאה מאולם
המליאה ונזף בו על נאו
שלמה
הירל

מי שהיה שר המישטרה ובאותה
תקופה היה ידוע כאיש עדין, שאינו
מרבה בקריאות ביניים וכמי שמעולם לא הרים את קולו בכנסת,
התבלט בישיבה שדנה באישור הסכמי קמפ-דייוויד כאחד מהמתנגדים
החריפים ביותר להצעת הממשלה. במשך שעות רבות קרא
הילל קריאות״ביניים חריפות ביותר לכיוון הנואמים שהצדיקו את
ההסכם עד שהתעייף ובתמונה הוא נראה כשהוא מתמתח ומפהק.

מו :״אתה לא יודע על מה
אתה מדבר, אתה אף פעם לא
ידעת על מה אתה מדבר:״
הגיב על כך ח״ב מנחם ה כהן
מהמערך :״זו אחת הפעמים
הבודדות שבגין ידע
על מה הוא מדבר.״
! 0כאשר ניגש דובר ראש-
הממשלה, שלמה (״נקדי״)
נ ק די מוז׳ אל ראש־הממשלה
מנחם ג־גין במיזנון־הכנסת,

מש ה דיין

מפעיל המיזנץ, אשר, הו־פרט,
הסתיים שלושה ימים
לפני ישיבת הכנסת והמפעיל
החדש, מלון וזילטון, עדיין לא
נכנם לפעולה. הוברט הסכים
להפעיל את המיזנון בעת הישיבה
המייוחדת, אולם התקשה
במציאת עובדים, כך שהשירות
במיזנון היה איטי במיוחד.
היחיד שזכה לקבל את
הזמנתו במהירות היה שר־הדתות,
אהרון אבו־ חצי־דא,
שהסביר זאת ליושבים
לידו :״זה היתרון בלהיות
פרענק.״

01ח״כ אברהם מלמד,
מזרחי כרמל
נרקב• ראשזן יציזזזזנחן ״ מגי׳

! 0לאברהם מלמד היה פירוש
לשמו של ח״כ אגודת-
ישראל מנחם פרוש. מלמד
סיפר בכנסת את הבדיחה על

׳ 0השירות במיזנון־הכנ־סת
התנהל בעצלתיים בעת הדיון
המראתוני. החוזה של

שר־החוץ הקפיד להיות נוכח בשעות הבוקר
של הדיון המאראתוני, וגם החל מהשעה
10 בערב. בשעות הצהריים פנה משה דיין למלון הילטון, שבו
הוא מתגורר בירושלים, התרחץ והתגלח וחטף שינה בת כמה שעות.
אחר חזר לכנסת כשהוא לבוש בבגדים שונים מאלה של הבוקר, התעייף ורענן. אולם סמוך לשעה אחת אחר חצות
משה דיין שוב ונרדם על כיסאו שליד שולחן הממשלה.

לעומת זאת, אינה יכולה לעוף
מהר. בתור נץ אני עף מהר
או לאט, כמו שצריך בכל
פעם.״
היונה של המפד״ל, נולד בעיר
הליטאית קובנו, השוכנת
על הנהר ניימן. השבוע, כא שר
הסביר מנחם בגין עד
כמה קטן המרחק בין שדות-
התעופה שייבנו בנגב לבין
אותם שיפונו בסיני, סיפר מלמד
את ההלצה הבאה מעיר
מולדתו: מעשה באדם שהלך
לשכור דירה בבית על גדת
הנהר. כשבדק את הברזים, נוכח
לדעת שאין בהם מים .״אין
דבר,״ הסביר לו המשכיר ,״ה־ניימן
הוא כל-כך קרוב, אתה
יכול לקחת מים משם!״ חשש
השוכר :״מה? כל-כך קתב?
אז יש סכנה של שיטפון!״
הרגיע אותו המשכיר :״שי טפון?
מה פיתאום! המרחק
בין הבית ובין הניימן גדול
מאד!״ חמה מלמד :״מה היה
בגין אומר אילו היה מטיף
ונגד העתקת שדות־התעופה?״

וביקש ממנו להעניק חתימות-
מזכרת לכמה מידידיו, הסכים
לכך ראש־הממשלה מייד. אולם
אשתו, עליזה, שישבה בסמוך,
העירה :״מה אתה חותם
כל־כך הרבה?״ ובפנותה אל
נקדי אמרה בהלצה :״החתימות
האלה שוות הרבה כסף.״

! 0קציף הכנסת
(״איזי״) בן־־גל היה אחד האנשים
השמחים ביותר במושב
המיוחד של הכנסת .״אסור לי,
בתפקידי, להביע דעות פוליטיות,״
הסביר בדגל ,״אבל
היום אני מוכרח להודות שאני
שמח שהליכוד עלה לשילטון.״
כשראה את מבטי התמיהה הוסיף
:״אתם יודעים איזו עבודה
היתה לי היום אם הליכוד
היה באופוזיציה? היום, כש־הליכוד
בשילטון, ההפניות נגד
קמפ-דייוויד שקטות. אם הליכוד
היה עורך אותן, אתם לא
יכולים לתאר לעצמכם מה היה
קורה.״
01 אולם לא רק בדגל

יצחק

ואומה רצמן

שהתה במשך כל הדיון בכנסת במיש-
כן, וכאשר בעלה שר־הביטחון עזר
וייצטן נאם, צפתה בו ראומה מיציע האורחים החשובים. במשך כל
נאומו הביט וייצמן לעבר אשתו, ואחרי הנאום שלח לה עם אחד
משומרי״ראשו פתק, שבו שאל אותה אם הנאום מצא חן בעיניה.
כאשר ניענעה לו ראומה בראשה לאות הן, השיב לה עזר
וייצמן, כדרך הטייסים, בזקיפת בוהן היד. בתמונה נראים
ראומה ועזר וייצמן בקומת הוועדות של הכנסת.

העולם הזה 2144

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 17 | היה ״מאוכזב״ מההפגנות. אלא גם מזכיר הממשלה אריה נאור .״איך הם לא מתביישים בהפגנה העלובה שלהם?״ שאל נאור, בהתייחסו לגוש־אמונים .״כשאני אירגנתי את ההפגנות נגד

היה ״מאוכזב״ מההפגנות. אלא
גם מזכיר הממשלה אריה
נאור .״איך הם לא מתביישים
בהפגנה העלובה שלהם?״
שאל נאור, בהתייחסו לגוש־אמונים
.״כשאני אירגנתי את
ההפגנות נגד הסכם הביניים
ונגד הגרי קיסינג׳ר, לפני
שלוש שנים, היו אלה הפגנות
של ממש.״
8בשעות הערב של אותו
היום, בירך ח״ב חיי סכר ־
ל ג את אלה שניקרו על דרכו
ב״בוקר טוב״ .כשהעירו לו על
כך שזה ערב ולא בוקר השיב:
״אנחנו נשב כאן עד הבוקר,
אז אני פשוט מקדים את הברכה.״

כרגיל,״
כדי לרמוז שאין הוא
מאמין לתחזיות של מי שנבחר
אז כמנהל מערכת־הבחירות של
הליכוד. והתוצאות ידועות.
81 אגב, כשהתבונן בנו בן
ה־ 4של יבין, מיכאל, במהדורת
החדשות המיוחדת, שהביאה
בשידור ישיר את נאומו
של הנשיא נ׳ימי קארטר,
הוא שאל את אמו :״מה, גם
קארטר כבר עובד בשביל
אבא?״
׳ 8ייגאל ידיו שמע מאחד
מידידיו כי מזכירתו,
אלוף־מישנה (מיל ).כטלה
לדי, התגוררה שנים רבות בחיפה.
מאז הוא מכנה אותה
״סטלה מאריס״.

מנחם נח ש

איש אגודת ישראל, היה ממברכי ראש הממשלה מנחם בגין על נאומו
בשעה שלוש לפנות־בוקר. בעת שבגין עכר מדוכן הנואמים חזרה למושכו,
ביקש פרוש ללחוץ את ידו, וכדי להגיע אליו היה עליו לדחוק הצידה את הרב אברמוביץ ממיפלגתו
ואת מאיר וילנר מרק״ח. ליצני הכנסת, שראו כיצד פרוש כאילו משתחווה לפני בגין, טענו כי הצבעת
אגודת ישראל עם בגין, והשתחוותו של פרוש בפני ראש הממשלה תעלה בוודאי לאוצר כ״ 5מיליוני לירות.

מאוחר יותר התבררה הסיבה.
לין הצהיר, כי ברגע שייבחר
לראשות העיר, יתפטר מהכנסת.
מי שיבוא במקומו הוא
מרדכי שטרן, יושב־ראש
איגוד הקבלנים הארצי. הקבלנים
רוצים ששטרן יכנס, לכן
החליטו לתמוך בלין בבחירות
לעירייה, כדי שיפנה את מקומו
לטובת היו״ר שלהם.

אותם ללקוחות :״כדי שיהיה
לכם מה שיש לנשיא.״

! 8נשיא המדונה יצחלו
נכון אינו מביע את דעתו בנושאים
פוליטיים מאז נבחר
כנשיא. אולם השחקן טוכיה
צ פי ר מצטט את נבון, לפחות
בכל הנוגע להחזרת שטחים.
לדברי צפיר אמר נבון :״אני
מוכן שיחזירו את הכל, אבל
על אופירה אני לא מוותר!״

81 עם שובה של מישלחת
הכנסת מבון, גרמניה, התגלה
כיצד בדיוק נפגשו הח״כים
מרדכי וירשדכסקי ואכ ־
רהם מלמד עם איש אש״ף.
העיתונאי גדעון רייכר, שליווה
את המישלחת, הוא זה
שהסית, לדבריו, את השניים
להיפגש עם איש אש״ף, והבטיח
להם פירסום רב. רייכר
אמר לווירשובסקי :״נפתלי
פדר ממפ״ם נפגש עם הנציג
הרוסי. חיים קורפו מחרות
נפגש עם הנציג הפולני. אם
אתה תיפגש עם הנציג של
אש״ף, כל העיתונים יכתבו
עליך !״

׳ 8אגב, מנהלי חנות לכלי־בית
בירושלים נדהמו, בשבוע
שעבר, כאשר נבון בעצמו נכנס
לחנותם ורכש, בסכום של
400 לירות, צמד כלי־זכוכית
לשמן וחומץ. באותו היום הזמינו
בעלי־החנות מלאי גדול
של אותם כלים, והם מציעים

81 כאשר נסעה המישלחת
מהארץ, הזמין קברניט אל־ על
את יושב־ראש הכנסת, יצחלו
שמיר, להיכנס לתא־הטייס.
שמיר סירב וגילה כי תא-
הטייס מעורר בו פחדים כבר
למעלה מ־ 30 שנה. סיפר שמיר
לקברניט :״כאשר הבריטים

אסרו אותי ושלחו אותי לגלות
באריתריאה, הם השכיבו אותי
במשך 12 שעות בתא־הטייס
של המטוס, כשאני קשור בידי
וברגלי, ופני מול הריצפה. מאז
אני לא נכנס לתא־הטיים של
מטוס.״
! ח״כ דויד גלם, שהוא
יו״ר ועדת־הכנסת שחקרה את
המצב בבתי־הכלא בארץ, הסביר
:״בגרמניה מקובל לחשוב
שתנאי המאסר של רימון הם
גרועים, אבל לעומת תנאי המאסר
בארץ, כושי חי בארמון,
והלוואי על כל אסירי ישראל
תנאי מאסר כאלה.״
! 8שני אנשי דימונה בכנסת,
סגן שר התעשייה, יצחק
פרץ, ומועמד המערך לראשות
עיריית דימונה, ח״כ
ז׳אק אמיר, נשאלו איזו
כהונה טובה יותר — סגן שר
או ראש עיר. פרץ סירב להשיב.
ואילו אמיר הסביר :
״ראש עיר זה טוב יותר, אבל
תנסו להציע לי להיות סגן שר
— אני אסכים.״

גשם בגין

ראש הממשלה, היה הפעיל כיותר מכל
חברי־הכנסת בקריאות ביניים ובהקשכה
לנאומים. ראש״הממשלה לא עזב את מושבו שליד שולחן הממשלה
אלא להפסקה לארוחת־צהריים ולמנוחה קלה, ובעת נאומה של
ח״כ ממיפלגתו גאולה כהן. למרות שהצליח שלא להירדם בישיבה,
שארכה שבע־עשרה וחצי שעות, היו לבנין התקפים של פיהוקים
שעליהם לא יכול להתגבר, ומרוב עייפות גם לא כיסה את פיו בידו.

81 הרמטכ״ל לשעבר מר דכי
(״מוטה״) גור פגש ב־מיזנון־הכנסת
את הכתבת המדינית
של על הנזישמר, דליה
שחורי. גור, שכעס על דליה
ביגלל כתבה שפירסמה עליו,
לא היה מוכן לשוחח איתה,
ואמר לה :״רק יופי לא מספיק
!״ דליה מיהרה לעברו של
גור, ולאחר שיחה ביניהם חזרה
לשולחנה במיזנון ובישרה:
״הוא סלח לי, הכל בסדר בינינו.״

8מיפגש בלתי־נעים היה
למנהל מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה, חיים יכין, עם
שר-הביטחון, עז ר דייצמן,
בעת הדיון המיוחד של הכנסת.
וייצמן פגש את יבין ואמר לו :
״וייצמן מבריק כרגיל, הא?״
יבין הסמיק ורק אחר־כך סיפר
לכל מי ששמע את ההערה, כי
כחצי שנה לפני הבחירות, כ־שריאיין
את ווייצמן בטלוויזיה,
טען זה כי הליכוד יגיע
לשילטון. בתום הראיון העיר
על כך יבין :״וייצמן מבריק
העולם הזה 2144

81 ראש עיריית רחובות,
ח״כ שמואל רכטמן, נראה
בעת הדיון המיוחד בכנסת מסופר
ומסודר יותר מהרגיל.
כשנשאל רכטמן :״מה אתה
כל כך יפה,״ השיב :״במיוחד
בשביל הדיון בכנסת הלכ תי
לספרית־נשים ברחובות,
כדי שתספר אותי.״

! 8ח״כ זיידן עטשי
הזמין לכנסת זוג ידידים מאוסטרליה,
והציג אותם בפני
מנכ״ל מישרד החיעוך והתרבות,
אליעזר שמואלי, ב-
מיזנון הכנסת. שמואלי התלהב
מיופיה של הידידה האוסטרלית
ואמר לה :״על רקע
יופיין של הח״כיות, רואים ש את
האשד, היפה ביותר בסביבה.״

8ח״כ אמנון לין, המתמודד
על תפקיד ראש עיריית
חיפה, הופתע בשבוע האחרון
לקבל תרומות כספיות
ניכרות מקבלני בניין, אפילו
מכאלה שאינם תושבי חיפה.

8 8 7 1ך י 711 בעוד אריק שרון (עם הגב למצלמה) מאזין לנאום, ושר־הפנים חד״ר יוסף בורג
11 #111/1 111 קורא בספר תנ״ך, לא יכלו ארבעת השרים הבכירים שלא לעצום את עיניהם
לתנומה קלה. משה דיין ישן שעה ארוכה באולם המליאה. בעוד דיין הרשה לעצמו ממש ״לשכב״
בכיסאו, כאשר איש לא היה ליד שולחן הממשלה (ראה תמונה מימין) ,הרי כאשר שאר השרים
נמצאו לידו התיישר, והשעין את ראשו על ידו וכך נרדם. ייגאל ידיו, שהיה פעיל ביותר בעת שבגין
ישב לידו, הירשה לעצמו בכל־זאת לחטוף תנומה קלה באותם רגעים בודדים שבהם היה בגין עוצם
את עיניו ונח. גם שר״האוצר שימחה ארליך חטף תטמות קלות, אולם הוא השאיר את ראשו זקוף.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 18 | מה שומר ואש־הממשרה לאשתו בנתח המדון? ^ מדוע הפסידה המדינה במישפטה נגד אשר •דלין? 81 לחתונתה של דכי אב־נר, בתו של יועץ ראש־הממ־שלה יהודה אכנר, עם דיי־דויד סייג?

מה שומר ואש־הממשרה לאשתו בנתח המדון? ^
מדוע הפסידה המדינה במישפטה נגד אשר •דלין?

81 לחתונתה של דכי אב־נר,
בתו של יועץ ראש־הממ־שלה
יהודה אכנר, עם דיי־דויד
סייג? ,הגיע ראש-ה-
ממשלה מנחם בגין עם אשתו
עליזה מייד אחרי שהסתיימה
ישיבת הכנסת שדנה בהסכמי
קמם־דייוויד. בדרכו למלון
הילטון, שם נערכה החתונה,
עבר על־יד בנייני האומה, והבחין
בקומץ מפגינים מגוש
אמונים שהפגינו נגדו. עם היכנסו
למלון קם הקהל על רגליו
ומחא לו כפיים. אמר ראש-
״תראי,
הממשלה לאשתו :
תראי, לכל מטבע יש שני צדדים.״
8אליהו
כן־אלישר,
מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה,
פנה באותה מסיבה אל סגן
ראש־הממשלה, ייגאל ידין,
ואמר לו :״הכיפה השחורה
מתאימה לך מאד.״ ענה לו
ידץ :״היא מכסה את הקרחת
הלבנה.״ כאשר פגש שם את
מזכיר הממשלה, אריה נאור,
אמר לו בן־אלישר :״עם הכיפה
הלבנה והעיטורים התכולים
אתה נראה כמו אחד
מגוש אמונים.״ השיב לו נאור:
״ומי אמר לך שאני לא אחד
מהם ז

בהיכל

התרבות

מונית כגינה דבוריו, והמתמחה
העובדת אצלה היא
חטובת־גוף בשם גלית ויגוצ־קי.
כששתי אלה מסתובבות
במיסדרונות היכל הצדק, בתל-
אביב, הן מושכות את תשומת-
לב כל באי המקום. כשנשאלה
דבורין אם אינה חוששת מתחרות
מצד המתמחה שלה,
ענתה :״איזו תחרות? אנחנו
הרי משלימות זו את זו.״
1הצייר אורי ליפשיץ
הוא חובב נסיעות מושבע. רק
חזר מקובה וכבר נסע לספרד,
על מנת לצייר בה בנחת, במשך
חודשיים, ולחזור ארצה
לקראת לידת ילדו הששי.
אשתו, עדה, עסוקה, על אף
הריונה, עד מעל לראש בייצור
ותיכנון אופנה. היא עושה
זאת בשיתוף עם המעצבת אי
בהשתתפות

נשיא
המדינה יצחק נכון:

על מקהלת צדיקוב, המורכבת
כולה על טהרת יוצאי בולגריה,
לא ניצח הבולגרי המפורסם
ביותר במדינה! יצחק
גרציאני, אלא מנצח ידוע
אחר, שהוא דווקא יליד רומניה,
לסלו רוט. גרציאני
היה עסוק באותו הערב בניצוח
על התיזמורת של עלי
כותרת בירושלים.

משכורתו של

מנהל

התוכניות בטלוויזיה, מרדכי
קירשנכאום, כנראה אינה
מספיקה לו, לכן הוא עושה
חלטורות בערבי ראיונות. בערב
כזה, שנערך בתיאטרון
החיפאי, ראיין את המשוררת
יונה יילד, את הכתב הדרוזי
של הטלוויזיה ראפיק הלכי,
ואת החקיין טוביה צפיר.
במכונית, בדרך לחיפה, שאל
טוביה את יונה אם היא מצליחה
להתפרנס מכתיבת שירים.
ענתה יונה :״ועוד איך!״

המתמודד על מישרת ראש־עיריית
אילת בבחירות הקרובות, זכה
לביקורו של אורח נכבד. האורח, סיר יו פרייזר, ראש אגודת ידידי
ישראל בפרלמנט הבריטי, היה בכותרות לפני כמה חודשים, כאשר
אשתו, ליידי אנטוניה, עזבה אותו למען המחזאי היהודי״אנגלי
הארולד פינטר, שעזב גם הוא את אשתו השחקנית למענה.

לנה שרון.

אורי

איש-הפיאות 1 גרוס עסוק מאד בימים אלה.
הוא נתבקש להכין שתי פיאות
עבור שני גורמים שונים. פיאה
אחת עבור חברת ההסרטה

כשנשאל סכרין(עו

שדטר, סגן פרקליט
מחוז תל־אביב, מה קרה שהמדינה
הפסידה במישפט השוחד
נגד אשר ידלין, הוא
ענה :״פשוט אבד לנו מים-
מך. היתה לנו תעודת־יושר של
עד-המדינה מרדכי אדיסון
והיא הלכה לאיבוד.״ השופט
קבע, כידוע, בפסק־דינו, שעדותו
של אליסון היא בבחינת
שקר גמור.
8מי שהיה רופא הכנסת,
ד״ר הנרי פישמן, ואשתו
הרופאה ד״ר אנה פישמן,
״ירדו״ לפני כמה חודשים לאילת
כדי לגור בה. אנה, שרצה
לבחירות למועצת העיר
באילת, נסעה לאחרונה לחו״ל,
כדי להשתתף בכנס בינלאומי
לחינוך רפואי שנערך בפולין.
היא הגיעה לווינה, חיכתה ל שווא
לאשרת־כניסה לפולין,
עד שהתייאשה וחזרה לארץ.
8ההפתעה הגדולה ביותר
בכנס יוצאי בולגריה, שנערך

טוביה סער

איש הטלוויזיה שחזר לאחרונה מארה״ב
מספר לבוס שלו, יצחק לבני, איך קרא
בעיתונים הישראליים שהגיעו לאמריקה על הצלחתו בקרב האמני-
קאים של יזהר כהן עם אבניבי באירוויזיון, בעוד שהוא גילה
שהאמריקאים מעולם לא שמעו על השיר ועל תחרות שכזו.

ראש־עיריית תל־אביב, מרבה לבקר בסופרמרקטים ובחנויות, כדי לבקש

מהמוכרים והקונים שיעזרו לו להיבחר מחדש לתפקידו. בתמונה נראח
1 4 1 1 / 1 1 /1 /1 1 1
צ׳יצ׳ מנסה לשכנע את מוכר״הדגים להצביע עבורו. אמר המוכר :״אצלי זה בסדר, אבל הדג שותק.״

* ^ 1 ^ 1 1י ך 1 ;,ן | נעזר במוצץ כדי לשתות מבקבוק ז מס•
ייי 1 11י 1תבר שבן. זה קרה בביתו שברמת־השרון,
בטכס ברית־המילה של בנו, עידו, כאשר אייבי נתן הביא לאב
המאושר כשי בקבוק וויסקי עם מוצץ. ברקן הפך לאחרונה לכוכב
תחנת הרדיו של אייבי נתן, קול השלום, שם הוא מגיש תוכנית
מייוחדת של מתיחות, הזוכה לפופולאריות רבה אצל המאזינים.
מה שטוביה לא ידע: יונה
זכתה לאחרונה במענק-יצירד,
בסך 70 אלף לירות, העוזר לה
לפרנסתה.
81 עורך־הדין שימחה
זיו נראה מסתובב במיסדרו־נות
בית-המישפט, כשהוא
לבוש בג׳ינס דהויים ובחולצה
הודית זרוקה. כשנשאל אם הוא
עציר או אסיר ענה :״לא,
סתם בא לי למות.״
! 8אחרי שבועות רבים של
כאבים וייסורים החלים סוף-
סוף יצחק ג׳יכלי, לשעבר
איש יחידת הקומנדו 101 וכיום
קצין־הביטחון של הנזוע־דוו
התל־אביבי, מפציעתו ש נגרמה
בעת שנפל מגמל, עליו
ניסה לרכב בכפר־הנופש של
אלוף־מישנה (מיל ).מנחם
דיגלי, בימית. כאשר מקנטרים
אותו חבריו על התאונה
המוזרה, משיב להם ג׳יבלי :
״לא נפלתי ביכלל מגמל. זה
היה אריה עם דבשת!״
81 אחת המישפטניות ה יפהפיות
בפרקליטות מחוז תל-
אביב היא עורכת־הדין האד
ישראפילס
למען כפיל של שחקן
ישראלי שעומד להגיע בימים
אלה מיוון. פיאה שניה
עבור תיאטרון באר-שבע, העומד
להעלות את המחזה הצל,
בבימויו של יוסף מילוא.
התיאטרון מבאר־שבע שלח לאורי
פסל של ראש, כדי שעל
פי מידותיו תעוצב הפיאה.
מתלוצץ אורי :״עבור, יש־ראפילם
יש לי פיאה, אך הראש
עדיין לא הגיע — ועבור
התיאטרון הבאר־שבעי יש לי
ראש אך עדיין בלי פיאה.״
81 דני לוינשטיין, כתב
הספורט בטלוויזיה ועורך תוכניות
הספורט לנוער, מהר יותר,
גבוה יותר, חזק יותר,
מסתובב בימים אלו במצב־רוח
רע. מסתבר שהובטח לו חוזה
עם רשות־השידור, אך ברגע
האחרון הוצע חוזה זה לנסים
קוויתי, שחזר לישראל אח רי
שהות רבת שנים בחו״ל,
שם שימש כתב ספורט של
עיתונים שונים. הפרשה מעו ררת
רוגז רב בקרב כתבי הספורט
בטלוויזיה, המגלים סו לידאריות
עם עמיתם.
העולם הזה 2144

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 19 | אנשים בשום התשנה שד נאורו נח 44 פיקאש * הרומן החוש של ג׳ק׳ בויז״ם באתו יוליאש 4״ ^ קיבלה את ראשי המדינה וקהל עצום של אזרחים, שבאו לברכה ליום הולדתה ה־ ,69

אנשים בשום

התשנה שד
נאורו נח 44
פיקאש * הרומן החוש של ג׳ק׳

בויז״ם באתו

יוליאש 4״ ^

קיבלה את ראשי המדינה
וקהל עצום של אזרחים, שבאו
לברכה ליום הולדתה
ה־ ,69 שנחוג לא מכבר. ההמולה
הרבה, ובעיקר הבזקי מצלמות
עשרות הצלמים שהנציחו
את האירוע, לא מצאו
חן בעיני הנסיך יוהן פריזו.
׳הוא שלף מכיסו רוגטקה קטנה
והחל לשלח אבנים בקהל
מברכיה של המלכה, כשהוא
מנסה לפגוע בעיקר בצלמים.
בעיתונות בהולנד התחלקה
בין העיתונאים שהתייחסו לתקרית
עם הנסיך בהומור,
ואף ניבאו לו עתיד של מצביא
בעיקבות קרב הרוגט-
קות, לבין עיתונאים שמחו על
כך שהמלכה לא הפסיקה את
׳הקרבות הפרטיים של הנסיך
ולא ׳העירה לו דבר, תוך שהיא
מפקירה את הצלמים
ואת הקהל לשיגעונותיו. מבית

חגגה בשבוע שעבר, ב־ 26בספטמבר,
את יום הולדתה ה־
.44 ערב ביקורה הצפוי בישראל,
במהלכו היא עומדת לחנוך
בית מלון בנתניה שבו
הייא שותפה ,״נתפסה״ ברי-
ג׳יט על־ידי צלמים, כשיצאה
לחוף הפרטי שלה בווילה לה־מדרג,
ליד סנט-טרופה, צרפת.
בעת האחרונה היא מסרבת
לקבל אורחים או לצאת
מהווילה, אשר מי שביקר בה
טוען כי היא אחת היפות בעולם.
היא מסרבת אפילו לראות
את החבר האחרון שליה,
הפסל -הסלאבי מירקו ברונק,
שיוצא איתה מאז .1975 אגב,
ברתק נחשב לרומן הארוך
ביותר בחייה של בארדו. עם
כל אחד מבעליה — הבמאי
רוז׳ה ואדים, השחקן ז׳אק
שארייה אבי בנה ניקולאס בן
ה־ ,18 והפלייבוי הבינלאומי
גינטר זאקס — היתה בארדו
פחות זמן מאשר עם ברונק.
גם שלל מאהביה המפורסמים
של בארדו, ביניהם ז׳אן לואי
טריטיניאן, סאשה דיסטל,
סמי פריי ונינו פרר חיתה
בארדו תקופה קצרה יותר
מאשר עם ברתק, ומשום כך
החלו פורחות השמועות על
נישואיהם הקרובים. זאת,
למרות שבארדו אמרה באחרונה
על ברונק לבקרה אצלה
בווילה אשר נמצאת ב-
1974 עזבה בארדו את הקולנוע
והיא מקדישה את כל זמנה
לטיפול בבעלי״חיים נדירים,
או בכאלה העומדים בסכנת
הכחדה. בראיון לעיתונות
אמרה :״ככל שאני מכירה
יותר אנשים, אני יותר
מתאהבת בבעלי־חיים.״ האליל התורן
של בנות העשרה בכל רחבי
העולם, כוכב ״איש המוסיקה״
ומי שיצר אופנה וסיגנון־חיים
חדש, נראה בתמונה זו בעת
הצגה חגיגית לכבוד ״איש
המוסיקה״ שנערכה בלונדון.
טראוולטה נראה לאחרונה באירועים
חברתיים ובמקומות
בילוי רק עם השחקנית קייט
אדוויארדס, ששיחקה לצידו
ב״איש המוסיקה״ ,ולמרות
שאדווארדס נותנת להבין כי
הם אכן מאוהבים, מכחיש
זאת טראוולטה מכל וכל, עלפי
הוראת סוכנו.

גיקי קנדי

71 ¥ 1 1 1 1 1 *1ח! י ו ! :ע 1בתו של הצייר הידוע פאבלו
פיקאסו, נישאה לא מכבר בטכס

נישואין אזרחי (בתמונה) לקצין הימייה הארגנטיני רפאל לופז
סנחז, שהוא גם מחזאי. הזוג הצעיר מתגורר בדירה שכורה בפאריס
ומתכונן להעלנת בצוותא מחזה. כתב אותו סנחז והתלבושות
והתפאורה יעוצבו בידי פלומה. בהשיבו לברכות לרגל נישואיה
אמרה פלומה :״אנחנו לא רוצים בילדים, בסך־הכל התחתנו כדי
לשמח את החברים שלנו וכדי שיהיה לנו תירוץ טוב לערוך
מסיבה עליזה.״ ואכן, מסיבת־הנישואין של בתו של פיקאסו עם
קצין־הימיה הארגנטינאי היתה עליזה במייוחד. חבריהם של הזוג
הצעיר הקימו רעש רב, השתכרו וזרקו בקבוקים ריקים לרחוב, עד
שהשכנים נאלצו לקרוא למישטרה להשליט סדר ותאפשר להם לישון.
העולם הזה 2144

היהודי־ישראלי של ז׳אקלין
קנדי אונאסיס, הד״ר קרל
כץ, שהביאה לביקור בישראל,
היתה מוקדמת מדי.
בשבועות האחרונים נראית
היורשת העשירה עם אדריכל
אמריקאי ידוע ג׳ון וורנק
(איתה, בתמונה) .אלה המקורבים
לג׳קי טוענים, כי שמעו
אותה אומרת :״הפעם
מצאתי סוף־סוף את האיש הנכון.״
קנדי דוחה הזמנות של
ידידים קרובים, שלהם היתה
נענית בעת שהיתה גשואה ל־אונסיס,
ומקדישה את כל זמנה
רק לוותק. נראה כי הכסף
מוסיף לרדוף אחר ג׳קי.
בעלה הראשון, נשיא ארצות־הברית,
היה בן למישפחה עשירה.
בעלה השני, אונאסיס,
היה מעשירי העולם וגם וור־נק
ידוע כאחד האדריכלים העשירים
ביותר בארצות־הברית.

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 20 | הנסיגה מסיני ־ מיגבלות ויתרונות אופירה !ורפידים, מציד אחד, ומרחבי הפריסה הפוטנציוא־ליים הסיני, מצד שני ,״טיולו מ״גבלות חמורות על חיל- האוויר, הן בטווח הזמן

הנסיגה מסיני ־ מיגבלות ויתרונות
אופירה !ורפידים, מציד אחד, ומרחבי הפריסה הפוטנציוא־ליים
הסיני, מצד שני ,״טיולו מ״גבלות חמורות על חיל-
האוויר, הן בטווח הזמן המיידי והן בטווח הזמן הרחוק.

צימצום מרחב הפרסה

של חירהאוויר
בסידרה של שלושה מאמרים, שפורסמו עד כה, ביקש
הפרישן הצבאי שאבי תמיר לבחון את המשמעויות הצבאיות,
תאיססרטגיות והאופרטיוויות של הסכם־שלוס עם
מצריים, שיחייב את צה״ל לסגת מסיני. המאמרים (״הלקח
שלא הופק״ ,העולם הרה : 2116״מלכודת פתאים בסיני״,
: 2125ו״סיני — האגרוף המיותר״ )2130 ,נועדו לערער
על האמונה הבסיסית של המימסד המדיני בישראל ושל
מערכת־הביטחון, כי נסיגת צה״ל מסיני — אפילו תוך
פירוזו — תרע באופן משמעותי את מצבה הצבאי של
ישראל וכי פירושה פגיעה בנתוני־הפתיחה האסטרטגיים

של צה״ל בכל מילחמה פוטנציאלית.
עתה, אחרי שהכנסת קיבלה ״החלטה המסמיכה את

כמתחייב מתוך דחיקת חיל־האוויר לתוך תחומי הקו־הירוק
— יפגע הן בתשתית האסטרטגית והן בנתוני הפתיחה האום-
רטיוויים.
• דחיקת חיל־האוויר לתוך תחומי הקו־הירוק, תצמצם
את ״מעגל יעדי התקיפה״ הערביים הפוטנציאליים, הן
בעומק המצרי והסעודי והן לאורך ים-ם וף.

• הרחקת חיל־האוויר הישראלי מאיזורי
הלב שד מצריים תפגע כ״מאזן ההפצצה האסטרטגי״
,היינו: היא תקטין את כושר ההרתעה
של חיד־האוויר הישראלי בדפי שימוש
מצרי בטילי ״סקאד״ נגד ערי ישראל.
• דחיקת חיל־האוויר הישראלי לתוך תחומי הקר

^ טווח הזמן המיידי, עד שייבנו שדות־התעופה ה*
חדשים, שהבטיחו האמריקאים לבנות, יש למצוא אתרי
פריסה אלטרנטיווייים למטוסים המוצבים כייום באופירה
וברפידים (זאת, כאמור, בהנחה שעציץ ועיטם נשארים בידי
ישראל) .הפתרון המיידי לבעיית זיו הוא, כמובן, העברת
המטוסים לשדות התעופה בתחומי הקזרהירוק, וכן לשדות
עיטם ועציץ. פתרון זה כרוך בכמה מיגבלות: ראשות,
הוא גיורם ל״עומס יתר״ בכל אחד מן השדות שאליהם
יועבדו המטוסים. מאחר יוכל שדה בנוי ומתואם להפעלת
מספר ינתץ של מטוסים, הרי כל תוספת משמעותיות של
מטוסים מעבר למספר זה תיפגע בכושר התיפקוד של
השדה. לדוגמה: סביר, שבתנאים אלה, בגלל מוגבלת
המסלולים, קצב הזנקת המטוסים יהיה איטי יותר מאשר
בתנאים שבהם סוזנקים המטוסים ממספר גדול יותר של
שדות תעופה. דוגמה נוספת: תתעוררנה בעיות בהקשר
למציאת שטחי בנייה למיתקני־תחזוקה, סבני־מגן שבהם
מאוחסנים המטוסים ומגורי הטייסים. תחום אחר שבו יש
משמעות ל״עומס־היתר״ של המטוסים הוא הבקרה והשליטה.
בהכרח, יכולת הבקרה והשליטה תיפגע, עובדה
שיש לה הן משמעויות אופרטיוויות והן משמעויות בהקשר
להיקף התאונות.

סיכון אהד המתחייב מהעברת המטוסים לשדות
תעופה כתחומי הקו־הירוק הוא הגדלת
פגיעות חיל-האוויר לתקיפת פתע אווירית
כוללת. ריכוז חיל־האוויר כמיספר קטן מאד של

פרישת זזיל־זזאמ׳ד
בקו־היווק תגדיל את
טווח ההתרעה שלו

חיר־השויון: סננה שר ..חנק תשתית״
הממשלה לחתום חוזה־שלום עם מצריים תוך התחייבות
לנסיגה מסיני, מפרסם העולם הזה את המאמר הרביעי
בסידרה, המיועד להציג את מאזן הימיגבלות והיתרונות
הצבאיים הכרוכים בנסיגה זו .

הנסיגה מסיני
גיגבלות ויתרת
ף מי סגרת הצגת התזה המרכזית של כתבות אלו —
^ היינו: כי היערכות צה״ל לאורך הקו־הירוק ומאחרי
סיניחמפורז עדיפה על חיערגותו והנוכחית בסיני — הוצגו
עד סה היתרונות הכרובים בהיערכות לאורך היקדהיוזק,
וכן הסיכונים ׳שמהם נימנע צה״ל על־ידי השתחררותו
ממלכודת־זהפתאים של היערכותו הנוכחית בסיני.
חובת ההגינות כלפי טיעונים מנוגדים, מחד, והצורך
להעריך את בעיית הנסיגה מסיני בפרספקטיווה כוללת,
מאידך, מחייבים להציג גם את המוגבלות והסיכונים
הכרוכים !בנסיגה. מסיני. כתבה זו מוקדשת גם להארת
ההיבטים ה״ושליליים״ של נסיגת צח״ל מסיני, והיא מתמקדת
במ״גבלות ובסיביונים הבאים :
• אובדן סיני יטיל מיגבלות חמורות על אפשרויות
הפריסה של בסיסים אלטרנטיוויים לבסיסי חיל־האוויר
הנוכחיים בסיני. צימצום מרחבי הפריסה הפוטנציאליים —
11.1

שדות תעופה ועל פני מרחב טריטוריאלי מצומצם,
יגדיל את פגיעותו ל״מיתקפת קירקוע״,
וזאת מכמה בחינות: ראשית, מאחר ומיספר
שדות-התעופה קטן, הרי שהערכים יוכלו לרכז
ולהפנות עוצמה יותר גדולה בלפי כל שדה
תעופה כשלעצמו. שנית ,״הנחת הרכה ביצים
כסל אחד״ ,היינו: הצבת מיספר גדול של
מטוסים ככל שדה פוגעת כעיקרון ״פיזור הסיבון״
,וכהכרה מגדילה את פגיעותו של חיל־האוויר.
שלישית, המיספר הקטן של שדות
תעופה, שיהוו יעדי־תקיפה דימיתקפה ערכית
סוללת, יגדיל את סיכוייו של מאמץ ערכי משולב
לתקיפה סוללת ובו-זמנית של כל השדות,
שכן המיספר הקטן של השדות מקל על כעיית
התיאום כין הכוחות התוקפים, כעייה שהיא
קריטית כמיכצע מעין זה.

רביעיית, והחשוב מסל, הצימצום הדרסטי במרחב
הידוק תצופף את הפעילות האווירית מעל שטח ישראל.
ציפוף הפעילות האווירית ומיקודה מעל שטחי ארץ־ישראל הפריסה שיל חילתהאוויר מגדיל את סיכוייה של ״מיתקפת-
המערבית בשעת מילהמה, יגרמו לקשיי בקרה ושליטה קיירקוע״ ,שכן אובד אלמנט העומק, שבנסיבות מסויימיוית
ועלולים לפגוע בעליונות ישראל בקרבות אוויר־אוויר. עלול להיות גורם ההתרעה האחרון ודדחיד. לאמור: גם
• אובדן הבסיס הימי והבסיס האווירי אם לא יועברו מטוסים מן השדות המפונים לשדות ש כאופירה
ימנע מישראל לחסום את המבואות בתחומי הקו־הירוק, כך שהמיגבלות והסיכונים הנילווים
הדרומיים של מיפרץ סואץ — וממילא את לתופעות של ״עומסחהיתד״ ושל הקטנית מספר השדות
השייט כתעלת־סואץ עצמה — כתגובה למצור ׳יתבטלו כליל, הרי עדיין תעמוד בתוקפה הקביעה, כי
יעצם ההצטמקות הדרסטיות של מרחב הפריסה הטריטוריאלי
ימי ערכי על ישראל כיס־סוף.
• ייפגע מערך האיסוף המודיעיני בעיקבות אובדן תגדיל את. פגיעותו של חיל־האוויר ל״מיתקפת קירקוע״.
ישכן, בעקרץ, ככל שקטן המרחב •הטריטוריאלי עליו פרום
בסיסי המודיעין בסיני, לפחיות בטווח הזמן הקריוב.
• ייאבדו שטחי אימונים לכוחות היבשה והאוויר, חיל-אוויר כלשהו, כן גדלה פגיעותו למיתקפה כזו.
מאחר שמתוך. הדברים שנאמרו עד פה עלול להשתמע
מטווחי־הפצצה למטוסי חיל-האוויר ושדות ניסויים פוטנציאליים.
לשטחים אלה אין תחליף הולם בתוך גבוליות כי נסיגת צה״ל מסיני הופכת את אפשרות ״קירקועיד
של חול-האוויר לנתון יסוד מוצק של המציאות הביטחונית
הקרהירוק.
• אס ובאשר יכנס המזרח-התיכון לעידן החדשה, הרי מוטב אולי להציג בעייה זו בפרספקטיווה
הגרעיני, הרי אובדן שטחי הפריסה כסיני יק יותר סוללת: ראשית, עומק הרתעה טריטוריאלי ומספר
טין את בושר השרידות של מערד גרעיני יש השדות בהם. פרום חילחאוויר כלשהו אינם הפרמטרים
ראלי, וממילא את אפשרויותיה האוכייקטי -היחידים הקובעים את שרידותו בפני ״מיתקפת קירקוע״.
מערך ההגנה מפני תקיפות כאלה מורכב ביותר, וכולל,
וויות לפתח בושר ״מכה שנייה׳׳.
ובין היתר, את האלמנטים הבאים:
נדון בכל אחת מן המיגבלות הללו.
ו•׳ מודיעין אסטרטגי, המספק הערכיות על סבירותן של
בחצי האי סיני פרוסים כיום ארבעה שדות־תעופה
של חיל־האוויר: רפידים, אופירה, עיטם — בפיתחת -פעולות־איבה ביכלל, ושל מיתקפות קירקוע בפרט, הערכות
רפיח, ועציון — בביקעת הירח, צפונית־מערבית לאילת. הקובעות ישירות את רמת הכוננות של שאר מרכיבי
התשתית האווירית של חיל -מערך ההגנה.
שדות אלה
ו • מערך ההתרעה, הכולל מטוסי התרעה, תחנות
האוויר. גם אם נניח כי שדה עיטם ושדה עציון יושארו
בידי ישראל — אם במיסגרת הסכם החכרה לטווח ארוך מכ״מ קרקעיות וצופי־ואוויר.
ואם במיסגרת הסכם לחילופי שטחים — הרי אובדן בסיסי
• מטוסים המפטרלים דרך-קבע במרחב האווירי, אם

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 21 | חיל־הים, בשארם ובאילת: אין אפשרות להפעיל כוח ימי משמעותי מאילת במיסגחות. אימונים שונות, ואם פמיסגרות אבטחה יעו־דיות. 9מערכת ההגנה סאוו״רות, המגונה על המרחב

חיל־הים, בשארם ובאילת: אין אפשרות להפעיל כוח ימי משמעותי מאילת
במיסגחות. אימונים שונות, ואם פמיסגרות אבטחה יעו־דיות.
9מערכת
ההגנה סאוו״רות, המגונה על המרחב הכולל
של המדינה.
• ומערכת ההגנה האווורות, הכסופה לכל שזזה תעופה
סשליעצמו, ומיועדת בלעדיות להגנתו.
• ,מטוסים המצויים בכוננות להמחאה מיידית בכל
שדה.
• 1וביונקריימגן, שבהם נשמרים המטוסים, וכן בונקרים
להגנת הטייסים.
• מערך לתיקון מסלולים שנפגעו בהפצצה.

מערך בולל זה, וכיחיד האלמנטים האחרונים
שלו, היינו: מיגוון המטוסים כתוך דירים,
פיזור הדירים על פני שטח גדול, המיספר הגדול
של המסלולים ומסלולים אלטרנטיוויים, הכושר
לתקן במהירות מסלולים שנפגעו והגנת
הנ״מ של השדה, כל אלה הופכים את המשימה
של ״קירקוע״ חיל-אוויר לכלתי-ריאלית כתנאי
הטכנולוגיה של היום.
,אפילו חולחאוויר הנהנה מעליונות איכותית מוחלטת,
כדוגמת חיל־האוויר הישראלי, במילחסת 73׳ ,לא הצליח
להשיג עליונות ׳אווירית באמצעות תקיפת שדות התעופה
הערביים, והישגיו כתקופות אלו היו בלתי משמעותיים
ובלתי כדאיים.

ף* הסתייגות השניה שלי, בהקשר למשמעויות של
י 1הצטמקות מרחוב הפריסה הטריטורואלי של חיל-
האוויר, מתייססת לניצול הנוכחי של יתחון העומק שמע-

הישיבה בשארם אינה
מעניקה לישראל יפובת
להבטחת החופש הימי

נייקים שטחי סיני: הפריסה הנוכחית של חיל־האוויר
בסיני אינה מנצלת סלל את היתרון הפוטנציאלי שמעניקים
מרחבי סיני מפני מיתקפת קירקוע. הן שדד, רפידים.
הן שדד, אופירה והן שדה עציה ממוקמים במרחק של
עשרות ק״מ בילבד משדות תעופה מצריים, סעודיים או
ירדניים, כד שזמן הטיסה משדות התעופה הערביים לשדות
אלה אינו עולה על דקות ספורות ותלוי בתצורת הטיסה).
ירק שידה עיטם, בפיתחת רפיח, מנצל את העומק שמעניקים
ישטחי סוני ,׳והוא מהווה כיום את ״׳שדה העומק״ של
ישראל.

כהשוואה לפריסה הנוכחית של היל־האוויף
כסיגי, הרי פריסתו כתחומי הקו-הירוק —
וכיהוד אם שדות עימם ועציון יושארו כידי
ישראל, מגדילה׳ את טווח ההרתעה מפני תקיפות
אוויר מצריות, שבז כסיני המפורז לא יוקמו
שדות תעופה מצריים.

!אם שדות התעופה סאלטרנטיוויים יוקמו מתחומי הקו-
הידוק, סאיזויר החולות של הנגב היצפודמעחבי, הרי ייש
יכבד כדי להעניק עומק יחסי גם ׳מפני תקיפות מן החזית
הירדנית, אף כי הקמת שדות תעופה באיזור זה הינה
בעייתית כשלעצמה: שכן איזור הנגב ביכלל. ואיזור
זה בפרט, עתידים לשמש כ״עורף אסטרטגי״ של ישראל
לאחד נסיגה מסיני לגבי כויחיות היבשה, מחסני־חירום וכן
מרחביאימונים עיקרי לכוחות היבשה.
!מיגבלת מרחיב הפריסה הינד״ איפוא, בעיקר מ״גבילה
בטווח הזמן הארוך, היינו: אובדן סיני שולל מישראל
מרחבים להקמת תשתית אווירית הנהנית מעומק יחסי,
מצד אחד, יוכן הוא יוצר מצב פו התפתחויות טכנולוגיות
שונות עלולות לשגות באופן דרסטי את כושר שרידותס
שיל חילותיאוויר בפני תקיפות קירקוע. לדוגמה: שילוב
של עוצמת הסרם של מטעני דלקיאוויד עם הנחייה מדד
ייקת, עלולה לפטל את עמידותם של מיגוני המטוסים

הנוכחיים. התפתחויות באלה יעלו מחדש אח ערך גורם
העומק, ואולי אף יהפכו אותו למכריע•

עדי התקיפה
^ חיקת חיל־האוויר לתוך תחומי הקו־הירוק תק-
י טין את טווח הפעולה האפקטיווי של מטוסיו כלפי
מטרות בעומק המצרי והסעודי, ובן כלפי מטרות שונות
לאורך ים־יסוף. לעובדה זו מספר משמעויות עיקריות :

שאב תמיר
ש הוצאת חלק מן הועדים שמצויים כיום בטווח
התקיפה של מטוסי חיל־האוויר אל מחוץ לטווח זה.
!• הרחקת חילק מן הועדים הערביים לטווח אליו
מסוגלים להגיע רק חלק ממטוסי חיל־האוויר, עובדה
המהווה מיגיסלד, על הקצאה אופטימלית של מטוסים
למשימות השונות.

• הרחקת ׳מטרות מצריות ויסעודיות ,׳המצויות
כיום כטווה טיסה של דקות ספורות. לעובדה
זו משמעויות כהקשר להיקף החימוש
שמסוגלים המטוסים לשאת, לקצב הגיחות
ומיספרן, לצורך ללוות מטוסי־הפצצה במטריית
מטוסי-יירוט, וכן לסיכויים להשיג הפתעה כהתקפה.
לדוגמה: מיגבלת המרחק תכפה על המטוסים
ניטיאת חימוש קטן יותר, ,מצד אחד,
וכן תקטין את מיספר הגיחות שניתן לבצע
בכל פרק זמן נתון. מאחר ומיספר גיחות בולל,
באשר הוא מוכפל כמישקל החימוש הנייטא,
מבטא את העוצמה הכוללת של חיל-האוויר
כפרק זמן נתץ, הרי אין ספק, שעוצמה זו
קטנה בלפי יעדים כעומק הסעודי והמצרי ולאורך
ים־סוף.
• 1הקטנית האיום הישראלי טלפי יעדים בעורף המצרי
בכלל, וכלפי ״הבטן הרכה״ של מצריים בפרט (איזור
מצריים התיכונה והדרומית) ,יוכן בלפי יעדים בעומק
הסעודי ובשטחי ההיערכות הקדמיים של הצבא הסעודי
למייתקפר, נגד ישראל — כולל איזור טאביוק — כמתחייב
מתוך ויתור על שדה אופירה, סל אלד, פוגעים בכושר
ההרתעוה של ישראל מול אפשרות של שימוש מצרי
בטילי סקיאיד נגיד ערי ישראל ; שבן סל מאמץ הפצצה
ישראלי פוטנציאלי בעומק המצרי והסעודי, וכן כלפי איזור

טאביויק, פיירחשם חרבה ייויתר מטוסים כידי להשיג אותו
אפקט המושג ׳בהפצצה מתוך הפריסה הנוכחית, פחוזת חימוש
וי,ותר מטוסי יירוט מלווים — ביחוד לנוכח הימצאות
מטוסי אפ 15-בעתיד הקרוב בידי הסעודים.
ברם, אף שהעומק המצרי והסעודי ״מתרחקים״ מן
התשתית האווירית הישראלית שלאחד נסיגה מסייני, הרי
זירת הקרב עצמה — היינו: מרחבי סיני בין הקו־הירוק
ותעלת־סואץ — ״מתקרבת״ אל התשתית האווירית
של ישראל, שרובה פרוסה במרכז ובדרום ישראל. כלפי
זירת הקרב העיקרית גדלה, איפוא, עוצמת חיל־האוויר
הישראלי.

ציפוף הפעירות האווירית
ן ן* היקת חיל־האוויר לתחומי הקדהיחוק והגידול
י העתידי במספר השדות והמטוסים, יצדפפו את הפעילות
האווירית מעיל המרחב האווירי של ישראל, אם נוסיף
לכך, כי במילחמה שתסיח בתנאי היערכות בקו־הירוק
יוסטו מוקדי הפעילות האווירית לכיוון המרהיב, האווירי
ישל ישראל, הרי בעיית הצפיפות מקבלת מישנה־תוקף.
יסביר, למשל, כי בנסיבות אלו תיווצרנה בעיות שליטה
ובקרה על המערך האווירי של ישראל, הן ברגיעה והן
׳בשעת מיליחמה. ציפוף הפעילות האווירית מעל המרחב
האווירי של ישראל ישפיע על היתרון הישראלי בקרבות
אוויר-אוויר, למשל. שכן, בנסיבות אלו ייתכן ולראשונה
ייתקל חיל־האוויר בתופעה שעד כה נתקל בר, רק בהקושר
למערכי הגנה אווירית: היינו, הרוויית המרחב האווירי.
הרווייה זיו מתבקשת משלושה כיוונים :

התזות שאוס־א־ש״ו
השונים את האופציה
להגיב עד ונצור ימי
9׳ראשית, הגידול העתידי הצפוי במספר המטוסים,
המסוקים והמטום ים-ללא,-טיים לסוגיהם כסד״ב מדינות
ערב.
• ושנית, הצטמקות התשתית האווירית של ישראל.
שלישית, הסטת מוקדי הפעילות האווירית לכיוון
תשתית זו במילחמה עתידית.
שלושה גורמים אלה עלולים ליצור מצב בו גם אם
היחס בין במות המטוסים שבידי ישחאל לזו שבידי הערבים
גשאר יציב ,׳הרי עצם הגידול המוחלט של חילות־האוויר
עלול לפגוע בעליונות ישראל בקרבות אוויר־אוויר.
שכן, אף כי עד רמה מסוייסת של צפיפות המרחב
האווירי, עשוי דווקא חיליאוויר הנהנה מיתרון איבדתי
לנצל את ריבוי המטוסים להגדלת יתרונו, הרי מעבר
לרמה מסויימת של הרוויית המרחב האווירי מתחיל
היתרון האיכותי להישחק. שכן הרזוייה גבוהה של המרחב
האווירי פירושה הגדלת אלמנט המקריות בקרבות אוויר־
׳אוויר, עובדה שהיא לרעת הצד הנהנה מעליונות איכותית
בתנאים רגילים של קירב סידור ומבוקר.

חסימת מיצוי ׳ובד
ף* יום כסיס ימיי ואווירי באיזור שארם־אל-ושייך, מצד
אחד, והשליטה בחוף הדרום־מזרחי של מיפרץ־סואץ,
מצד שני, מאפשרים לצה״ל לחסום את מיצרי יובל —
במבוא הדרומי של מיפרץ סואץ — למעבר אוניות. ,ובכך
למנה! ,למעשה, מעבר אוניות אל תעלת סואץ או ממנה,
׳אופציה התקפית־והתרעתית אחרת, שמאפשרת הנוכחות
הישראלית סשאדם־וא׳ל־ישייך, היא חסימת מיצרי טיראן
למעבר אוניות לי׳רידן או ממנה.

הצורך לממש אופציות אלה עלול לעלות

(המשך בעמוד )34

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 22 | לחץ על הכפתור החשמלי, ה ת מונה נשלפת, ו ה הנ אהמת חיל ה: בעוד הכל מסתכ לי ם, ה ת מונ ה מ ת חיל הלהתפתח בצבעים עשירים, תוך דקות. מ צל מו ת פולארויד 1000ו 2000

לחץ על הכפתור החשמלי, ה ת מונה
נשלפת, ו ה הנ אהמת חיל ה:
בעוד הכל מסתכ לי ם, ה ת מונ ה
מ ת חיל הלהתפתח בצבעים עשירים,
תוך דקות. מ צל מו ת פולארויד
1000ו 2000 הן הנפוצות ביותר
ל ת מונו ת .8x70
פעולת ה מצל מ ה היא או טו מ טי ת
לחלוטין — גם בשעת הפעלת
המבזק.
צבעי פולארויד הם מן העמידים
ביותר הידועים בצילום.

-£100£תמונות-צבע יפות ב 60-שניות
וקהאחתלאחר שצל מ ת, תו כ ל
לחלקת מונו ת צבע יפו ת.
תענוג מיי די במצלמת £100£
של פולארויד.
למצלמת פול א רויד 5 £100£
סוגי ס ר טי ם בשני גדלי ם שוני ם:
צבע, שחור לבן ו פוזי טי ב־נג טי ב
ל ה כנ ת עו ת קי ם ו הגדלו ת.
ני תן לתאם כל מ בז קלמצלמת

לכל מצל מו ת פול ארויד 3שנות
א ח ריו ת.

יבואנים בלעדיים לישראל:

צרכי ציל!

ה ס 039ח 160

בע״(511 )1. £־11311101־£010 £ 01511

סיטונאים ראשיים 3 :י. א ק רן בע״מ — רח׳ נחמני 39 תל׳־אביב, טלפונים 611368 — 626632 :

ליאון דגוך מציג את ח 0ו 010 ¥ 15ק

<1*01$11*01
ההמצאה המהפכנית של 1

.ח0ו31ז>0ן ז 01<1 00ז013ק /1335., 11.8.*. 0 1977ג <196 וז6וח, 03ח0ו31ז0קז 010100־1<01 ^0131ז3וזז3<16ז6^ 1ז316ו69ז 010״.183ח*01.קי

שתי דרבים להנאה מיידית

אדי מ 1ר

-5x70 תמונות -צגע נהדרות מתפתחות ממש לנגד עיניך

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 23 | א יש צדק • -ופע מייד! חררה ברפיח י ח לי חלום, אתרי ושיבת-הלילה י \ הארוסה !של הכנסת. ואולי היד. זז! בחלומי ראיתי את יישובי פיתחת־רפיח. את הגברים, והנושים!

א יש צדק • -ופע מייד!

חררה ברפיח

י ח לי חלום, אתרי ושיבת-הלילה
י \ הארוסה !של הכנסת. ואולי היד. זז!

בחלומי ראיתי את יישובי פיתחת־רפיח.
את הגברים, והנושים! ,הד,ילדים. את השרות
,׳והבארות, והכלבים.

והנה, לפתע, כרוח סערה, ירד
עליהם אריק שרון, ועימו חיל רם
מאד.

סעדת זאבים על עדר כבשים, פשטו על
היישובים. להשמוד. לחסל. לגרש.
את הבארות יסתמו באבנים ובעפר.
את העצים עקרו ואת השדות שרפו.
את הבתים פוצצו וניפצו, עד כי לא
גשארה ואבן יעל אבו•
את הנשים הבוכיות ואת הילדים המבוהלים!
,בעלי העיניים הקרועות לרווחה ב״
אימה, הם העמיסו על משאיות ושהוביליום
מן המיקום, למקום לא ידעו.
ואת הגברים הוכו ואסרו.
1בכלבים ורו.

קול כיכיין של הנשים. וכאפי עומד
ריח התכערה של החורבות
׳העשנות.

וההתחסדות רוננת ברמקולים, נז
כור־נא אותם, את -חלוצי־האמת,
כני הקיבוצים בנגב, אנשי המצפון.

; ף ין דברי הצביעות המתחסדת, שנש י
• פסו מפי פוליטיקאים בכנסת, נשמעו
גם פסוקים בנוסח :״׳איני ייודע עד כמד, זד,
נורא לעקור חקלאים מאדמתם, מן השדות
שבהם הם השקיעו את מיטב עמלם, מן
הבתים שבהם נולדו ילדיהם. מן היישובים
שבהם יבנו את חייהם...״

^ ,משהו יעל ״׳האמונה בצידקת הציון
גוית״.
שלוש מילים יפות:
אמונה.

ציוניות.

האמנם? קשה ץ

האמנם נורא הוא לעקור אדם מן האדמה׳
ישבה היסה שורשים לפני שנתיים,
שלוש, חמש, עשיר שנים?
האמנם נורא הוא לפניות יישוב, שביו נול דו
ילדים מתוקים, בליונדים ,׳תכולי־עיניים?

אם קמה אי-פעם, ככל שמונים
שנות קיומה של התנועה הציונית,
וככל מאה השנים של תולדות
ההתיישבות היהודית החדשה כארץ,
תופעה שהכתימה את שם
הציונות — הרי זו ההתנחלות כ-
פיתחת־רפיה.

וכאשר ירדה השמש על ׳פיתחת־רפיח,
לא שרדו כה אלא חורכות,
גושי כיטון פזורים, כארות סתומים,
שדות עשנים, וגוויות של
כלבים ותרנגולות פזורות כשטח.

בדואיות מגורשות

אריק שרון היה שם.

^ לזה סכר קירה פעם. שם שם• אותו

דתית, אשר תלמידיו של ברול בורזכ^ב
הפכוה.

זה היה לפני כמה שנים, כאשר
אריק שרון, ועימו היל רכ מאד,
גירשו את הכדואים, ששכנו כמקומות
אליה מדורי-דורות.

היא העבידה צמיתים מסוג חדש —
את אותם הבדואים, שגורשו על־ידה מאדמת
אבוודאבותיהם, למען תיפארת הציונות
והביטחון הלאומי.
היא לקחה אותם ׳ואת נשותיהם, ואת
ילדיהם, והעבידה אותם ביתנאי-ניצול מח פירים.
וכאילו
לא די בכך, הקא הביאה ממחנות־הפליטים
ושל עיזה את הילדים הקטנים,
בני שמונה ועשר, והעבידה גם אותם
בשכר־רעב, שמונה ועשר שעות ביום.

יחיא יצרה מעמדות של אדונים
ועבדים בהתיישבות ״העובדת״.

• שטח עצמו.

את הבארות סתמו.
ואת העצים יעקרו.
את הבתים הרסו.
את הנשים ׳והילדים העמיסו על משאיות.
!את הגברים אסרו.
ולא ׳נותרו אלא חורבות וגוויות של
כלבים1 .
יסדי לפנות את השטח למען ״מתנחלים״
ישראליים.

למען הדבר שמשה שמיר קרא
לו, השכוע ,״האמונה בצידקת הציונות.״
י ילו
היה אחד מאותם ילדים בדו־אים,
שאנשיו של אריק העלו־דחפו־בעטו
אותם אל המשאיות, יודע את שירי
ביאליק, יכול היה לזעוק :״אם יש צדק,
יויפע מייד!״
הוא לא הופיע מייד.

יאכל הוא מופיע.

הצדק מופיע בדרכים עקלקלות ימסו״
תלות> ,ששום ׳בן־ואנוש ילא יכול היד, לחזותם
מראש.

אם כן, מי זה ירכין ראש ויתאבל?

,ף* ימים אלה חוגגת הצביעות והיא
ייי מולידה ביטויים שבאופנה.
״עם כל הסאב שבלב, והוא כאב גדול
ומר, על פינוי היישובים...״
״מתוך מועקה עמוקה...״
״בנפש חדדה ובלב דואב...״

גם היונים שבקרב הפוליטיקאים
ראו צורך לשבץ פנינים ׳מסוג זה
בנאומיהם ככנסת, כדברם על הצורך
בפינוי היישובים כסיני, כדי
להראות את רוחב ליכם ולהפגין
את גדלות נפשם.
יורשה לי להעיר, על כן, להצהיר:
אין לי באב בלב.
אין בי מועקה עמוקה. אינו נפשי אינה חרדה ולבי
דואב.

בי לנגד עיני עומדות פניו של
אותו ילד כרואי. ובאוזני מצלצל

הפגנה נגד גירוש הבדואים בפיתחה ()1972

היא המיטה חרפה על הציונות.
היא הבפישה את צידקתה.

היא נרמה לבך שרבים וטובים, לא רק

אם כן, איך זה קרה שאף
חכרכנםת אחד לא הזכיר,
כדיון הארוך הזה של יום ולילה,
שאנשים נעקרו סן האדמה הזאת,
אנשים שהיכו כה שורשים — לא
לפני חמש שנים, ולא לפני חמישים
שנה, אלא לפני חמש מאות
וחמשת אלפים ץ
האם הילדים שיגורשו היו פחיות מתוקים,
מפני ושהיו שחומים ושחורי-עיניים,
סאבויתינו ׳בדמי התנ״ך?

ס ני מרשה לעצמי להעלות דברים
ו 4אלד, עתה, כי הייתי בין קומץ המפ געים
— כמה מאות, בסך הכל, מכל
קצות הארץ — שהתקבצו לפני שנים ליד
הגדר של פקתחת־רפיח, כדי להביע את
הכאב שבלעם, ואת המועקה שבנפשם,
מול פני הפיינוי האכזרי של הבדואים
מפיותחת־רפיח.
הם נענו לקריאתם של חלוצים אמיתיים
— מתיקשבים צעירים טכרם־שלום, מנידים,
ממגן !ומקקבוצים אחרים בסביבה,
בתחומי ״הקו הירוק״.

אלה ראו, נזעקו והזעיקו את קומץ
האנשים כישראל, שהיו מובנים
א ז להפגין נגד העוול, ולהסתכן
במטר של כוז ושינאה שניתך
על ראשם.
אז, כאשר חחתנחלות בפיתחת־רפיח
היתה תפארת הציונות, מיצווד, מקודשת
של הביטחון הלאומי, יעניין שיל חיים ומוות
למדינה.

ביום, באשר הצביעות חוגגת

חורבות של בית ערבי הרוס בפיתחה
לידיתד, בנישול ברוטאלי, בגירוש אכזרי,
בשוד ובחמס.
חייה בניצול מבחיל, בתאוות־בצע ובעושק
סויצייאלי.
היזא הכיניוסוד, את ניצול האדם בידי האדם
כעיקרון־יסוד בחיי ההתייושסות.
הוא הפסה מחדש את הפייראמידד, החיב־

מ אד!

בעולם אלא גם בארץ, החלו מפשפשים
מחדש במעשי הציוניות בדורות האחרונים,
בבקשם לברר שמא כל הציונות היתר,
בזאת.
שמא ד,ע גם ׳בעבד נישול וניצול וחמס?
שמא היו כל הסיפורים שלמדנו
(המשך בעמוד )36

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 24 | בגין עו ארידור: קאר״ריסט כמו ריר קמור קטן בשעות * וייצגו על אונס: זה נקרא פרופשר? * בגין על לנדאו: ל גו 1רווא עושה ל׳ את זה? * הנ סו של ו ו״ ק סל ^ ה פיתאום •

בגין עו ארידור: קאר״ריסט כמו ריר קמור קטן בשעות *
וייצגו על אונס: זה נקרא פרופשר? * בגין על לנדאו:
ל גו 1רווא עושה ל׳ את זה? * הנ סו של ו ו״ ק סל

^ ה פיתאום • מה הוא רוצה
ממני? מה עשיתי לו? מה קרה?״
אלה היו התבטאויותיו של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, לאחר ישיבת הממשלה שדנה
בהסכמי קמפ-דייוויד. בגין התייחס בדבריו
לידידו הקרוב ביותר בימים אלה, השר־בלי־תיק
חיים לנדאו. לנדאו, מנאמניו הוו*
תיקים של בגין, שנשאר נאמן לו גם לאחר
ההתרחקות בינו לבין ותיקי חרות האחרים,
כד״ר יוחנן בדר, היה הראשון שנתן
את האות להתמרדות נגד מנהיג תנו־עת־החרות.
אומנם
ח״כ גאולה כהן יצאה כנגד בגין
עוד קודם לכן, אולם מילבד הכאב האישי
שדבריה החריפים גרמו לו, היה ברור
לבגין כי היא תופעה שולית מהבחינה ה־מיפלגתית.
תומכיה של כהן לא נימנו על
מקורביו של בגין בחרות. אלה הם בעיקר
אנשי ארץ־ישראל השלמה, כמשה שמיר,
שמעולם לא היה איש חרות, ואנשי רפ״י
ותיקים, שמוצאם מתנועת־העבודה.
אולם סידרת השאלות שהציג חיים לנדאו
לבגין בישיבת הממשלה, הביכה אותו.
היחסים בין לנדאו לבגין הם כאלה, שכל
בעייה המתעוררת אצל השר־בלי־תיק, מתבררת
בשיחה בארבע עיניים בביתו של
ראש־הממשלה, שבו נחשב לנדאו לאורח
רצוי ואהוד. והנה, לפתע, מבלי שבגין
היה מוכן לכך, השיג לנדאו, בצורה של
שאילתות בישיבת הממשלה, על כל מהלכיו.
בגין, שמעטים זוכרים אותו כה שי-
כור־ניצחון כפי שהיה בישיבת הממשלה,
היה מופתע.
בגין לא ענה ללנדאו. הוא היה נדהם מדי
והבין כי לנדאו אינו שואל אלא מביע
דעה אופוזיציונית. גם בהצבעה הצטרף
לנדאו אל הנמנעים־מתנגדים. מייד לאחר
ישיבת הממשלה מיהר לנדאו להסתלק מהבניין
ולא פנה לחדרו, קומה אחת מעל
ללישכת ראש-הממשלה. למחרת יצא לנ דאו
לחוץ־לארץ. בין כה וכה אין הוא
חבר־כנסת.
הידיעה על התמרדותו של לנדאו, מד,נ־דם־בניין
במיקצועו, יליד פולין ומי שהיה
מפקד האצ״ל, פשטה במהירות רבה בקרב
חברי״הכנסת והעסקנים של חרות. לגביהם
היתד. זו מהפכה של ממש. לנדאו הוא הנאמן
מיספר אחד של בגין, ונאמנותו
לראש״הממשלה אינה מתבטאת רק בעניינים
פוליטיים. זוהי ידידות אישית עמוקה
האופיינית לרעים לנשק.
היה זה רק מבוא למה שהתרחש שלושה
ימים אחר־כך בכנסת עצמה. לפתע
התברר, כי גם לנאמני בגין המובהקים
יש חישובים פוליטיים פנימיים, חשובים
יותר מהנאמנות למנהיג, ולחלקם אף דיעות
פוליטיות שונות, ההצבעה בכנסת הטילה
אלומת־אור על יסודותיו הרעועים של

בניין, הנראה מבחוץ מטוייח ומוצק. אך
יחלוף עוד זמן רב עד שהיסודות יקרסו
תחתם. בימים או בשבועות הקרובים לא
יחול קרע בחרות, ויש הטוענים כי אפילו
גאולה כהן לא תפרוש מהמיפלגה. אולם
מנחם בגין ימצא לו את השעה המתאימה,
כדי לגמור את החשבונות עם אלה שהניפו
יד נגדו.
בגין, כמו גולדה מאיר, הוא מסוג המנהיגים
שאינם מסוגלים לסלוח או לש
כוח. נבונותו תעמוד לו להמתין לשעת־)
כושר, אולם ההצבעה של כמה מאנשי!

שהוא סגן השר במישרד ראש־הממשלה.
ארידור ידוע כרוויזיוניסט הוותיק ביותר
בקרב צעירי חרות. עוד כשהיה סטודנט
נודע כעסקן של חרות באגודת הסטודנ טים,
ומשך אליו את תשומת־ליבו של בגין,
שהכיר את אביו המנוח, שהיה אף הוא
מנאמני בית״ר. הקרע הראשון בין בגין
לארידור חל כאשר הציג עצמו ארידור
בפני מרכז חרות, כמועמד לכהונת השר
הנוסף. בגין חפץ בידידו, חיים לנדאו,
אולם נראה היה, בשלבים מסויימים, כי
ארידור יגבר על מועמדו של בגין. לארי־דור
יש השפעה רבה וכוח ניכר בקרב
העסקתה של חרות. בשלב מסויים עצר
ארידור, והגיע למסקנה כי לא כדאי לו,
מהבחינה הפוליטית־הפנימית, להתייצב כ נגד
בגין ולנדאו. הוא הסיר את מועמדותו
בטענה, שהתברר לו כי השר הנוסף יהיה
שר־ללא־תיק, וכי הוא עצמו רוצה תפקיד
ביצועי.
מייד לאחר הבחירות נדמה היה״*5י ארי־דור
הוא מהמקורבים ביותר לבגין. ראש־הממשלה
מינה אותו לסגן־שר במישרדו,
ובמשך כמה חודשים היה ארידור שר
בפועל המופקד על חמישה מישרדים. ארי־דור
עצמו לא הסתיר את תיקוותו, כי
בגין ימנה אותו בסופו של דבר לשר. הוא
רמז אף למקורביו, כי יש לו הבטחה של
בגין בעניין זה.
אולם היו בחרות כאלה שקינאו בהתקרבות
הפיתאומית שבין בגין לארידור,
והחלו לשים לסגן השר רגליים. ביניהם
היה האיש המקורב ביותר לראש־הממשלה,
ראש לישכתו, יחיאל קדישאי, ש״האזד
בה״ בינו לבין ארידור היא מן המפורסמות.
ארידור לא קיבל תפקיד של שר וגם
לא הוטלו עליו תפקידים במיסגרת מישר־תו,
סגן־שר. ארידור גם סבור, שאם היה
בגין מפעיל את השפעתו, הוא היה זוכה
במרוץ לתפקיד גיזבר הסוכנות, תפקיד
שבו חשק לאחר שהתברר לו כי אפסו
סיכוייו להיות שר של ממש.

ך ם יריביה המובהקים ביותר של
לג או ל ה כהן הוקסמו מנאומה בדיון הגדול
בכנסת. עם גאולה כהן קשה לקשר
את המושג ״קסם״ אך בכל זאת, קשה היה
שלא להישבות במילים, שיצאו מן הלב
ונכנסו אל הלב.
גאולה כהן היתה בין הבודדות, באותו
היום הגדול בכנסת, שהורגש כי אמרה
את שחשבה — או, נכון יותר, את שהר גישה.
כאשר גרונה השתנק כאילו היא
עומדת לפרוץ בבכי, היה ברור — לשומעים
בכנסת וליד מקלט הטלוויזיה —
כי גאולה כהן אכן מתרגשת, עוצרת עצמה
מלפרוץ בבכי ולפרוק את כאבה, שהיה
כן ואמיתי.
רק יומיים קודם־לכן, שוב בכנסת, ושוב
לעיני מצלמות הטלוויזיה, הרגיזה גאולה
את כל שומעיה. בסיגנון גאולה־כהני טי פוסי
היא הפריעה לנאומו של ראש הממשלה,
הרגיזה בקריאות־הביניים הוולגא-
ריות ובצורה שבה פלטה אותן.
מזה שנים רבות מרגיזה גאולה כהן
את כל שומעיה. יש בהופעתה, שהיא כמעט
תמיד על גבול ההיסטריה, דבר־מד. מעצבן,
מרתיח ומקומם. כזו היתד. הישיבה הראשונה
של הכנסת, שבה נאם בגין מייד
אחרי שהיא הוצאה מן האולם, והיא היתד.
ההיפך הגמור מכך יומיים לאחר־מכן, כאשר
נשאה את הנאום הגדול שלה.
והיה אחד שלא שמע את הנאום: מנהיגה
של גאולה כהן במשך שנים רבות,
מנחם בגין. תחת מבטי-הבוז אפילו של
מעריציו קם בגין, מייד כאשר נקראה
גאולה לדוכן, ועזב את האולם בהפגנתיות.
כאשר אמרה גאולה ״חבל שלראש
הממשלה לא היה מספיק אומץ לשמוע
את דברי,״ הסכימו עימד. גם המקורבים
ביותר לבגין.

המישפחה הלוחמת* בהתנחלות הכל וזי־ חוקית בסבסטיה
מילחנזה ביחד
חרות בכנסת לא תרפה ממנו, והוא ישקול
מחדש את המשך השותפות בינו לבינם.

;/דירקטור
קטן״
*ר ה כעצם קרה בחרות? מדוע ה.צ־
^ 1ביע כל אחד מחברי־הכנסת שלה כפי
שהצביע, כשרבים מהם שוכחים את הרמת
היד האוטומטית שלהם בשלושים השנים
האחרונות, בכל הנוגע לתמיכה בבגין.
הראשון שהצביע נגד. והפתיע בכך את
כל מכריו, היה עורך־דין יורם ארידור,
* ׳בגין, גאולה כהן (שלישית מימין),
חיים גורי, משה שמיר, צבי שילוח.

לאחר נאומו האופוזיציוני בכנסת, נפגש
ארידור עם בגין, ביציאה מאולם המליאה.
בגין היה סמוק מזעם וממש התנפל על
ארידור. אך זה לא השיב לו מילה. אחר-
כך סיפר, כי ברגע שבגין כינה אותו ״מר
ארידור״ ,ולא יורם, כפי שהיה נוהג ,״היה
לי ברור שאני גמור אצלו.״
לאחר ההצבעה בכנסת יצא ארידור
לחוץ־לארץ, לא לפני ששלח שדר לבגין,
להסביר את נאומו המתנגד ואת הימנעותו
מההצבעה :״כדאי היד. שהציבור יראה שלא
כל תנועת החרות היא מיקשה אחת. זה
לטובת העניין ולטובת המיפלגה, לכן הצבעתי
כך. חשוב היה שהציבור שלנו יבין
שאנחנו חרדים ליהודה ושומרון. עמדתי
על המישמר. אם הייתי יודע שלא יהיה
רוב לקואליציה בהצבעה, הייתי מצביע

א היתה זו הפעם הראשונה שבין
/בגין ודרכו לבין גאולה כהן לדרכה,
חל קרע משמעותי. הפעם הראשונה שבה
נפרדו דרכיהם חלה כאשר בגין עדיין
לא הכיר כלל את גאולה כהן, אבל היא
כבר ידעה היטב מיהו מנחם בגין. בשנת
,1940 כאשר היתד. גאולה כהן נערה בת
,15 בעלת ותק של שלוש שנים בתנועת-
הנוער של בית״ר, היה מנחם בגין נציב
בית״ר בפולין, ושימעו הגיע גם לאוזניהם
של הילדים הצעירים ביותר חברי בית״ר.
מייד אחרי הפילוג בין דויד רזיאל לבין
אברהם (״יאיר״) שטרן והקמת לח״י, הח ליטה
הנערה בת דד ,15 שהחלה אז את
לימודיה בסמינר למורות, כי תנועתם של
דויד רזיאל ומנחם בגין אינה אקטיוויסטית
דיור. עבורה. היא פרשה מתנועת־הנוער של
בית״ר והצטרפה ללח״י.
שנים רבות אחר-כך קיבל אותה מנחם
בגין לתנועתו, תנועת החרות, בזרועות
פתוחות. אז היתד. כבר גאולה כהן הקריי-
בעד, יחד עם הח״כים דייקסל ושילנסקי.״
אולם זה לא עזר לארידור. במיזנון הכנסת
נשמע בגין כשהוא מכנה בקול רם את
ארידור ״קארייריסט! עכשיו הוא נימנע,
כדי להשקיט את המצפון שלו. אני מכיר
אותו. הוא מתאים להיות דירקטור קטן
בסוכנות.״

;,זה פרופסורזהי״
^ אופ1זיצידנר השני לבגין היה יו ן
1שב-ראש ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת, הפרופסור משה (״מישה״) ארנס,
שאינו נימנה על ידידי־הבית של בגין, אך

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 25 | אמה של לימור ליבנת, מי שהיתה העוזרת האישית של יורם ארידור כאשר כיהן כממלא־מקום חמישה שרים. \*בתל־אביב, לאב שעלה בתחילת המאה מתימן ולאם ילידת ירושלים, שיבער.

אמה של לימור ליבנת, מי שהיתה
העוזרת האישית של יורם ארידור כאשר
כיהן כממלא־מקום חמישה שרים.

\*בתל־אביב, לאב שעלה בתחילת המאה
מתימן ולאם ילידת ירושלים, שיבער. דורות
בירושלים, שאבות־אבותיה הגיעו ממרוקו,
כמו אבות־אבותיה של אמו של
נשיא המד״נה, יצחק נבון. נראה כי כבר
עם לידתה הוחתמד. בחותמת הלאומניות.
היא נולדה למישפתה לאומנית, בי׳ בטבת,
יום הצום לזכר נפילת ירושלים. אביה
החייט קרא לה גאולה, על שם יום הולדתה.
שמונה אחוד. של גאולה נקראו
בשמות כוהנים, ואילו אחותה נקראה על
שם אסתר המלכה.
כאשר נשאלת כיום גאולה כהן למיק-
צועה, היא משיבה: עיתונאית. אולם
בילדותה חלמה להיות שחקנית. היא שקדה
על הטכסטים של תפקידיה בהצגות בית-
הספר העממי יותר מאשר על שעורי-
הבית, ופעמים רבות נמנעה מלצאת ולשחק
עם חבריה כדי לשנן שוב ושוב
רפליקות מתפקידה בהצגה שהועלתה ב־בית־הספר.
בספרה את סיפורה של לוחמת,
תיארה זאת גאולה כהן :״פעמים רבות
הייתי מדקלמת בביודהספר משירי הזעם
של ביאליק, כשמולי קהל תלמידים ומורים.
ובעוד אני בדרכי אל הבמה, אני
עוצרת בעצמי לא לפרוץ בדיקלום, ובעוד
אני יורדת ממנה — הייתי מבקשת לחזור
על עקבי ולעלות שוב.״ גאולה כהן אהבה
לא רק דיקלום ומישחק, אלא גם במה.
כיום היא ידועה בקרב עיתונאי הכנסת
כמי שמכריחה אותם לשמוע את נאומיה
ולשמוע אותה, אחר־כך, במיזנון הכנסת,
מכתיבה להם את הנאום לציטוט.
אחרי תקרית בסמינר למורות שבו למדה,
עם אחת התלמידות שהשתייכה דווקא
להגנה, תקרית ״שהיתר. מלווה מכות וחבטות,
סולקה גאולה כהן מהסמינר, בעיק־בות
הוראתם של ראשי היישוב לסלק מ
מוסדות
החינוך את כל הצעירים שנתפסו
כשהם משוייכים לאצ״ל או ללח״י. גאולה
כהן קיבלה ממנהל הסמינר, מיכתב, שבו
נאמר כי היא למדה בכיתה העליונה של
המוסד וסולקה ממנו מ״סיבות שלא היו
תלויות בלימודיה, אלא מסיבות פוליטיות
על־פי הוראות מחלקת החינוך.״
באותה עת יצא לאור אשנב, אחד מביט-
אוני ההגנה בעריכתו של אליעזר ליבנ-
שטיין. כדי להפנות את תשומת־לב השלטונות
הבריטיים אל לוחמת הלח״י הצעירה,
גולל אשנב את כל פרשת סילוקה
מבית־הספר, וגאולה נאלצה לעזוב את
בית הוריה ולרדת למחתרת לראשונה
בחייה. היה ברור שהבריטים יחפשו אותה
אחרי הפירסום באשנב. צחוק הגורל הוא
ששנים רבות אחר-כך הפסה גאולה כהן
בודבריחו של עורך אשנב, אשר שינה
בינתיים את שמו לאליעזר ליבנה, והיה,
יחד עם גאולה, אחד מראשי תנועת ארץ-
ישראל השלמה.
באותה עת הצליח הלח״י להרכיב את
משדר תחנת־ד,שידור הניידת שלו. גאולה
כהן היתד. בין חברי הלח״י שנקראו ל-
מיבחן־קול אצל אחד משלושת מפקדי
הלח״י, נתן (פרידמן) ילין־מור. גאולה
היתד. היסטרית ונרגשת, כדרכה, בעת ה-
מיבחן, עד שילין־מור, כיום יריב פוליטי
מובהק של כהן, נאלץ להתאמץ להרגיעה.
אולם דווקא התרגשות זו, שהביאה אותה
לדבר בלהט בפני מיקרופון־הדמה, היא
שהעניקה לה את התפקיד. תיאר את הפגישה
ביניהם נתן ילין־מור, בסיפרו לוחמי
חרות ישראל :
״דקודגו היתה, שברירית. אך מפניה
הציצו שתי עיניים יוקדות. שערה השחור,
שכבר בימים ההם לא סורק בצורה שיג-
רתית, היה עטרת נאותה לפניה השחומים
שסומק ביצבץ בהן וביחד שיוו לה צבע
רענן.״ תחנת־השידור של הלח״י וקולה
הפאתטי הצווחני, הרגשי מדי, אכן הפכו
סמל של הלח״י בתודעת היישוב, אך הרחיקו
רבים וטובים מאנשי ההגנה, שפעולות
הלח״י האקטיוויסטיות ועמדותיו הפוליטיות
אומנם קסמו להם, אולם הנאומים
המנופחים והקול שעל גבול ההיסטריה

מנעו בעדם מלהצטרף ללוחמי החרות.
בשנת 1946 הפכה גאולה כהן גיבורה
לאומית..אנשי הבולשת הבריטים וה״כל־ניות״
חובשי הכומתות האדומות הקיפו
בית ברחוב השומר ,3ליד שוק הכרמל ב-
תל־אביב, פרצו לתוכו וחשפו, אחרי פעו־לת־עיקוב
ממושכת, את תחנת השידור
של הלח״י שהיתר. שנואה עליהם יותר
מכל, ואת הקריינית שהיתר. סמל התחנה
— גאולה כהן. אנשי הבולשת, שבידם
היה תיאורה של גאולה כהן ואף תמונה
שלה מגיל ,12 נדהמו לפגוש תחת הצעירה
התימניד. בעלת העור השחום שלה ציפו,
נערה בלונדית. לצורך הסוואה חימצנה
אז גאולה כהן את שערה, ואפילו טרחה
להסתרק בסיגנון המקובל.
בבניין הבולשת הבריטית בתל־אביב
עונתה גאולה והוכתר ,.ואחר־כך הועברה
לבית־הכלא לנשים שבבית־לחם. כעבור
תקופה קצרה היא הצליחה להימלט מהכלא
אולם שוטרים בריטיים, נעזרים בשוטרים
ערביים דלקו אחריה במורדות
ההרים לכיוון ירושלים, פתחו עליה באש,
פצעו אותה פצע שיטחי למדי בירכה,
ולכדו אותה.
בדרך חזרה לבית־הכלא הועברה גאולה
במסע משפיל ברחובות ביודלחם, נחבשה
והובלה לצינוק, למרות שהיתר. פצועה.
אחרי שפיצעה הגליד הועברה תחת מיש-
מר כבד אל בית-המישפט בירושלים. לאחר
נאום פוליטי, מסוג הנאומים של כל
לוחמי הלח״י שנתפסו והועמדו לדין על-
ידי הבריטים, ואחרי שנאומה הופסק על-
ידי בית־המישפט, היא נידונה לתשע שנות
מאסר: שנתיים בגין אחזקת המשדר
ושבע שנים ביגלל אחזקת נשק.
אנשי הלח״י החליטו לחלץ את סמל
הלח״י מבית־הכלא. אמונים על ניסיונות
.מילוט, ידעו אנשי הלח״י כי הבריטים
נמנעים מלבדוק נשים ערביות. דווקא הערבים,
שנגדם נלחמת עתה גאולה כהן
בשצף־קצף, הם שהצילו אותה מבית־דד
כלא. אנשי הלח״י הצליחו להפעיל לחצים
למען העברתה למירפאת בית־הסוהר בירושלים,
כדי להמשיך את הטיפול ברגלה
הפצועה. כמה ערבים מאבו־גוש, מקרב
חברי הלח״י, הבריחו לגאולה בגדי ערביה,
הקימו מהומה גדולה שאיפשרד. לה
להתלבש, לשים רעלה על פניה ולהימלט
מבית־הכלא.
ממיגרש־הרוסים פנתה גאולה אל בית
ידידיסן לוחמים בירושלים. שוב חימצנה
את שערה, שהספיק בינתיים להשחיר, ובאותם
בגדי ערביה, כשעל בירכיה תינוק
מיילל וסביבה עוד נשים מחופשות כער־ביות,
הוסעה לרעננה.
כך החלה דרך־הנדודים של הלוחמת, ש-
נרדפה ״על-ידי כל הצבא הבריטי, שהיה׳
אחוז שיגעון אמוק ביגלל בריחתי.״ כעבור
זמן־מה הועברה מרעננה לבני־ברק, שם
חופשה כאשד. דתיה, ומבני-ברק לשכונת
מחלול שעל שפת הים בתל־אביב. לשם
הסוואה ״הודבק״ לה בעל. היה זה עימנואל
שטרסברג, לוחם לח״י, לשעבר חניך
בית״ר בפולין, שכינויו המחתרתי היה
״אדם״ .אחרי תקופת־מה של חיים כבעל
ואשה מאונס, החליטו בני־הזוג להינשא
ברצינות. במהלך טכם־הנישואין הצנוע,
כשגאולד, נושאת את השם מיכל ועימנואל
את השם מיכאל, נכנם לחדר אחד הזקיפים
והפסיק את החתונה, אם כי היד. זד,
(המשך בעמוד )33

הוא מקובל עליו וזוכה מצידו ליחס של
כבוד. ארנם הגיע לחיים הפוליטיים בחרות,
לאחר שהיה נציב בית״ר בארצות־הברית
והמארח של בגין בסיוריו שם.
ארנס היה מרצד. בטכניון בחיפה, ולאחר־מכן
סמנכ״ל התעשייה האווירית, בעת ש משה
דיין היה שר־ד,ביטחון. בעקיפין היד,
זה דיין שהרחיק אותו משם. אחר כך הפך
ארנס למנהל של.חברה פרטית בשם סיבר־נטיקס-.
לאחר
ניצחון הליכוד בבחירות היתר,
תמונת הממשלה ברורה לארנס. הוא ראה
את דולצ׳ין כשר־החוץ ואת עצמו כשר־הביטחון.
ארנס משוכנע כי הוא אחד
המומחים הגדולים בארץ לענייני ביטחון,
בעיקר בכל מד, שנוגע לאוויריה, והעובדה

שהוא גם קיבל את פרס-ישראל לביטחון,
הגבירה אצלו מודעות זו.
אך בגין בחר במשה דיין ובעזר וייצמן
לכהונות שר־החוץ ושר־הביטחון. לארנם
נתנו את תפקיד יושב-ראש ועדת החוץ
והביטחון של הכנסת, אותו מילא קודם לכן
יצחק נבון, שניבחר לנשיאות. אולם בעוד
שבתקופת נבון היתד, הוועדה משמעותית
במידת־מה, מזלזלים בה שני השרים הקשורים
בה היום, דיין ווייצמן. ארנם
השיב במיתקפות-נגד. בכל פעם שווייצמן
או דיין הופיעו בפני הוועדה, תקף אותם
ארנס בחריפות רבה. בין היתר הוא תקף
בשעתו את שר־הביטחון על ניהול המילה־מה
בדרום־לבנון. דיין, כדרכו, מגיב בזיל־זול
על התקפותיו של ארנס, וכמה פעמים

אף ביטל בפומבי את חשיבות הוועדה.
גם וייצמן מזלזל בוועדה, והיו מיקרים ש סירב
להופיע בפניה, אולם הוא ״מכבד״
את ארנם בלשון המחוספסת שלו. לאחר
ההצבעה בכנסת לא יכול היה וייצמן להתאפק
ואמר על ארנס, בידיעה ברורה שה דברים
יגיעו אליו :״זה פרופסור זה ד זה
אפילו לא דוקטור.״
ארנס. הגיב בחריפות רבה והצביע נגד
ההסכם. את ארנס מנחים באופוזיציה שלו
לבגין שינאתו לקברניטי ההסכם — וייצמן
ודיין — והידיעה כי בפברואר הקרוב תתקיים
ועידת חרות. לארנס, איש מחוז תל־אביב
של המיפלגה, נדמה כי אופוזיציה ל־בגין
היא ערובה לקבלת מינויים ותפקידים
בוועידה. כיום משמש ארנם כסגן יו־

שב־ראש הנהלת המיפלגה, סגנו של בגין
בחרות.
הימנעותו של ח״כ מיכאל דקל־דייקסל
בהצבעה היתה המובנת ביותר מכל הצב-
עות־הנגד של חברי חרות. דייקסל, אשר
לפי השמועה שינה לאחרונה את שמו לדקל
משום שאחיו הקבלן הרחובותי, הסתבך
בפלילים, הוא חבר מושב נורדיה
ליד נתניה. המושב, שהוקם ב־ 1948 על־ידי
אנשי בית״ר ואצ״ל ששירתו בצבא
הבריטי, ונקרא על שמו של מכם נורדאו,
הוא אחד המושבים החזקים של חרות. כוחו
של דייקסל במיפלגה הוא כוח המושבים.
מושבי חרות, כמו שאר המושבים, מתנגדים
בחריפות רבה להסכמי קמם־דייוויד,
(המשך בעמוד )32

נית האמיצה של הלח״י, האשד שהבריטים
לחמו בה מילחמה כמעט אישית, ירו עליה,
פצעו אותה, עצרו אותה, והיא הצליחה
להתחמק מידיהם ויכלה להם. גאולה הצטרפה
לתנועת החרות, עד לקרע הבא
עם מנחם בגין.
בראשית שנת ,1973 כאשר עזר וייצמן
הניף את נס המרד נגד בגין, הצטרפה
גאולה כהן אל וייצמן. מאז קיימים יחסים
טובים בינה לבין וייצמן וגם במיזנון הכנסת,
כאשר כל מי שדיבר עם גאולה כהן
היה בעיני בגין מוקצה מחמת מיאוס,
התחכם עימה וייצמן בדרכו הטיפוסית
ואף קרא לד .״גאולהל׳ה.״ וייצמן לא הש כיל
אז לחזור לזרועות חרות ההיסטוריות
של בגין, ובמשך כמה שנים ישב על קרח
פוליטי. גאולה, שהבינה את הטעות הטאק טית
שעשתה, מיהרה לחזור בתשובה עוד
.לפני שחוסלו כל שאר החשבונות עם
המורדים, ובגין סלח לה. אולם לא לגמרי.
למרות שהובטח ללוחמת האצ״ל מקום
נכבד ברשימת חרות לכנסת בבחירות ש נערכו
אז, הוצבה גאולה כהן במקום׳ ה־35
ברשימת הליכוד לכנסת, מקום שלא נחשב
אז ריאלי.
אולם גאולה כהן נכנסה לכנסת, ומאז
החלו יחסיה עם בגין מתהדקים. בגין לא
הירשה לומר בנוכחותו דבר שהיה בו
אפילו רמז של מילה רעה על גאולה.
הוא היה רץ איתה להתנחלויות של גוש-
אמונים, משתף אותה בישיבות סוערות
שנערכו בעניין ההתנחלויות בביתו שברחוב
רוזנבאום בתל-אביב. לרבים זכורה
הופעתו המשותפת של בגין עם גאולה
כהן בסבסטיה, מהתנחלות הראשונה של
גוש־אמונים שממנה גולדה אחר־כך קדום,
כאשר בגין וגאולה כהן, כל אחד בסיגנונו
שלו, מתחרים זה בזה: מי ייטיב להסית
את חברי הגוש נגד הצבא ונגד שמעון
פרם, שהיד. אז שר הביטחון ושבא לסבס־טיה
כדי לדון עם המתנחלים על התפנו־תם.
לקראת
הבחירות האחרונות היתד. כבר
גאולה מבאי־ביתו של בגין וקיבלה את
המקום השישי ברשימת חרות לכנסת (המקום
ד 15-.בליכוד) ,הרבה לפני ידידים
ותיקים של בגין.
קמפ-דייוויד היה הקרע השלישי בין
גאולה כהן לבין בגין, ונראה כי הוא גם
הקרע הסופי ביניהם. גאולה הצליחה להרגיז
את המנהיג, עד כדי כך שהוא חדל
לכנותה בשמד( .כפי שנהג בן־גוריון בבגין
עצמו) ,ואסר על מקורביו להזכיר את שמה
בנוכחותו. למרות שבגין הורה לדובריו
להכחיש זאת, הוא לקה בהתקף הקל —
שנבע מדלקת קרום־הלב שממנה הוא סובל
— ביום השישי האחרון, כאשר צפה
בטלוויזיה בגאולה כהן ובכנס המעריצים
שלה שנערך באולם עולי הגרדום שבבית
זי בו טינ ס קי בתל־אביב.
יריביה של גאולה כהן לא יכלו שלא
לבוא אל בגין ולומר לו :״הזהרנו אותך.״
בין אלד. היה דווקא משה דיין, שפעמים
רבות כינה את כהן ״אשד. היסטרית ומתוסכלת.״

ידידיה של גאולה כהן, ביניהם הזמרת
שולמית ליבנת* ,שגאולה היא בת
בית
אצלה הבינו לדיבריהם, גם את גאולה
כהן במהדורתה ההיסטרית וגם את גאולה
כהן החדשה בינתיים: שקטה, מדברת
בכאב עצור, שובת־לב בכנותה ובאמונתה
העיקשת.

ך אודה כהן נולדה לפני 53 שנים

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 26 | ה מ דינ ההפלס טיני ת ״ דים אלה ב־ 11 השנים האחרונות* ,בתור מ ה אני מרשה לעצמי לפנות אליך. אני פטריוט ישראלי, ואני דוגל כאופן מוחלט כקיומח, ככיטחונח וכשיגשוגה

ה מ דינ ההפלס טיני ת ״
דים אלה ב־ 11 השנים האחרונות* ,בתור
מ ה אני מרשה לעצמי לפנות אליך.
אני פטריוט ישראלי, ואני דוגל כאופן
מוחלט כקיומח, ככיטחונח וכשיגשוגה של
מדינת־ישראל. אני מובן להילחם למענם
עד נשימתי האחרונה.
אני חפץ בשלום. הייתי חייל במילחמה
הישראלית־פלסטינית בשנת ,1948 ראיתי
הרג והרס, נפצעתי בה, ומאז אני רואה
בהשגת השלום את היעד העליון של חיי.
מאז אותה מילחמה טראגית, שהמיטה
שואה על העם הפלסטיני, לא האמנתי
אף לרגע אחד כי ייתכן שלום מכלי שהעם
הפלסטיני יזבח בחרות לאומית כמדינה
משלו.
לכן אני דוגל מאז 1948 בפיתרון מדי ני
שיתבסס על דו־הקיום של שתי מדינות
לאומיות, עצמאיות וריבוניות, ישראל
ופלסטין, זו בצד זו, תוך שלום
ושכנות טובה, על־פי הגבולות שנקבעו
ב־.1949
הטפתי לפיתרון זה גם בשנים הארוכות
שבהן היה רק קומץ זעיר של יש ראלים
ושל פלסטינים מוכן להטות לו
אוזן, וכאשר שני העמים, ובראשם ממי
שלת־ישראל והנהגת אש״ף, פסלו אותו
מכל וכל.
הדריכה אותי בגישתי זו הנחת־יסוד,
שנוסחה לאחר־מכן על־ידי הנרי קיסינג׳ר
באחד מספריו: ששום שלום לא יהיה
בר־קיימא, אם אחד הצדדים העיקריים
של הסיכסוך לא שותף בו, או לא בא
בו על סיפוקו. והרי העם הפלסטיני אינו
רק ״צד״ בסיכסוך, אלא מרכזו. ההתנג שות
ההיסטורית בין התנועה הלאומית
היהודית והתנועה הלאומית הפלסטינית,
על אדמת הארץ הזאת, היא שהולידה את
עצם הסיכסוך, שגרף לתוכו את כל העו לם
הערבי ואת כל העולם היהודי.
אך לא ההגיון הקר לבדו הינחה אותי
בגישתי לבעייה זו. כאדם, כיהודי וכיש ראלי,
אני ער גם לצדדיה המוסריים.
משחר נעורי, כשעבדתי לא פעם ביפו
הערבית, הייתי קרוב לעם הפלסטיני. כ איש
האירגון הצבאי הלאומי, ולאחר מכן
כחייל בצה״ל, הייתי עד־ראייה לטרגדיה
שפקדה אותו — ולא במעט באשמת מנ היגיו
בימים ההם. סבורני כי אחת המשימות
הנעלות ביותר המוטלות בדורנו
על עם־ישראל היא להשתתף בתיקון ה עוול
ההיסטורי שנגרם לעם הפלסטיני.
אני מתנצל על הערות אישיות אלה,
שאינן לעצם העניין. אך הייתי רוצח
שאתה, ובל מי שיקרא שורות אלה, יהיה
סמוך וכטוח כי אני מדבר הן כפטריוט
ישראלי, הן כידיד־אמת של העם הפלסטיני•
אני משוכנע כמעמקי נפשי כי אין
סתירה כין השניים.
ועתה — לעניין עצמו.

הז ע ם והעלבון

לפבוד
מר יאפו־ עראפאת,
יו״ר האירגון לשיחרור פלסטין,
ביירות המערבית.
אדוני היו״ר,
אני כותב לך את דברי אלה בצורת
מיכתב גלוי, משני טעמים . :
ראשית, איני רוצה לפנות אליך בדרך
חשאית, מכיוון שסבורני כי לבני שגי
עמינו — הישראלי והפלסטיני — יש
עניין חיוני בנושאים הגורליים שאני מתכוון
להעלותם לפניך.
שגית, הניסיון מלמד פי זוהי הדרך
המהירה כיותר, ואני חש צורך דחוף כהבאת
הדברים לעיונו ולשיקולך, בטרם
יחליט אש׳׳ף סופית, ובצורה שאין לחזור
ממנה, על יחסו להסכמי קמפ-דייוויד.
אני מקווה כי ידידי צברי ג׳ריס, ש למדתי
להכירו ולהעריכו עוד בנעוריו,
והמכהן כעת כראש המכון של אש״ף

לחקר ענייני ישראל, יתרגם את הדברים
מעיברית לערבית בידו האמונה, וכי יהיו
מונחים לפניך יומיים־שלושה אחרי כתי בתם,
בראש־השנה היהודי.

פ ט ריו טי! ודו־קיום
** להתחלה, ואומר
^ קדים את הסדן
מייד מהי כוונת איגרת זו: לשכנע
אותך ואת עמיתיך לבל תחליטו בצורה
נמהרת לדחות את הסכמי קמפידייוויד
ולסכל את הגשמתם בגדה המערבית ובר־צועת־עזה.
הייתי
רוצה, כמלוא הכנות והרצינות,
לשכנע אותך לעיין כהסכמים אלה שוב
ושוב, ולהרהר כהם שנית ושלישית, לפני
שתקבע סופית את דעתך עליהם.
אולי אקדים ואומר, בהמשך לשני ה־מיכתבים
הקודמים שכתבתי לך מעל עמו

ני מכין היטב מדוע נזעק העם
הפלסטיני כולו, בארץ ובכל תפו צותיו,
נגד הסכמי קמם־דייוויד, למן ה רגע
שבו נודע על קיומם.
השלילה הטוטאלית היתה תגובה מו בנת
מאליה, ואף מוצדקת בהחלט.
איו לי שמץ של ספק שאילו הייתי
אנוכי פלסטיני — כשכם, ככיירות או בכוויית
— הייתי מתקומם גם אני, ברגע
הראשון, נגד מיסמכים אלה.
ברגע הראשון נראה כאילו מהווים הס כמים
אלה מהלומה נוראה נוספת על ראשו
של העם הפלסטיני, למוד־הסבל, בדומה
למהלומה שירדה על ראש היישוב העיברי
בארץ כאשר פירסמו הבריטים את הספר
הלבן שלהם במאי . 1939
שהרי הסכמים אלה שוללים את צורכי
היסוד של העם הפלסטיני ופוגעים בענייניו
החיוניים ביותר:
• הם מתיימרים לפתור את בעיית
העם הפלסטיני, מבלי שהעם הפלסטיני
שותף בצורה כלשהי במשא־ומתן ובהסכמים
עצמם.
• בהעניקם זכויות מסויימות לתושבי
הגדה המערבית ורצועת עזה, הם מתעל מים
מקיום חציו של העם הפלסטיני, החי
מאונס מחוץ למולדתו. ככד הם מפלגים
כין מחצית העם הפלסטיני, החיה עדיין
על אדמת הארץ (כישראל עצמה וכשטחים
המוחזקים) ,ובין המחצית השנייה, חפזו *
״נויכתב לאוייב״ .העולם הזה ()1655
מיום ,21.5.69ו״מתנה לבנין״ העולם הזה
( ,)2078 מיום .29.6.77

רה כדהכי העולם הערבי, וכאילו מוחקים
אותה מן המפה.
• אחרי שאתה וחבריך נאבקתם במשך
דור, כדי לשחרר את העם הפלסטיני מן
האפוטרופסות של הממשלות הערביות,
המתנכרות לו והמבקשות לנצלו לצרכי־הן,
כופים הסכמים אלה שוב את האפוט רופסות
של מדינות זתת — מצריים וירדן
— על עמכם.
• ההסכמים מתעלמים כליל מקיומו
של האירגון לשיחרור פלסטין, שהוכר
על־ידי ועידת־הפיסגה הערבית ברבאט,
כנציגו החוקי הבילעדי של העם הפלס טיני,
ושזכה, בצודה זו או אחרת, בהכרה
מטעם רוב מדינות־העולם והאו״ם. מי
כמונו זוכרים את המאבק שניהלנו אנח נו,
בטרם קום מדינתנו, למען מעמדם ובי־צורם
של ״המוסדות הלאומיים״ שלנו —
ועל כן ברורה לי חשיבותו המכרעת של
עניין זה.
על שיקולים סבירים אלה נוספו, מן
הסתם, רגשות מזעם והעלבון על כי מנ היג
ערכי בכיר העז לחתום על הסכם
המעגיק לישראל שלום מלא, ולחסל בכד
את העמדה העקרונית שנקט העולם הערכי
כלפי הציונות בנדטד שלושה דורות —
מבלי שהבטיח פיתרון מלא לכעיית העם
הפלסטיני.
כל זה ברור ומובן לי היטב. ובכל
זאת, אדוני היושב־ראש, אני מעז להציע
לך להבליג על רגשות אלה ולגייס את
מלוא כוחות ההיגיון והניתוח הקר כדי
לבחון את ההסכמים האלה מחדש.
אני משוכנע שתגלו כי ההסכמים, הטורקים
בפניכם את הדלת הראשית, פותחים
בפניכם דלת אחו־רית — ובדאי לכדוק
היטב את האפשרויות.

חזי ת ה סי רו ב
הי ש ר אלי ת
ך* ייתי יכול לעשות עבודה קלה,
י 1ולבקש ממך: אנא, הקשב לדבריהם
של אנשי ״חזית הסירוב״ הישראלית, בע־לי-בריתו
האוטומטיים של אבו־נידאל
ודומיו.
זה עתה נוכחתי בישיבה הארוכה של
הכנסת, שדנה בהסכמים. כזה אחר זה
עלו על דוכן־הנואמיס אנשי השוליים ה־ימניים־הקיצוניים
ואנשי המערד, והוכי חו
כי הסכמי קמפ-דייוויד עלולים להוכיל
להקמתה של מדינה פלסטינית כגדה וב־רצועה.

לא שיחקו מישחק. הם לא עסקו
בתכסיסים. חסידי ארץ־ישראל השלמה
דיברו בזעם ובכאב על בגידתו של מנחם
בגין, כשם שחבריך מדברים בזעם ובכאב
על בגידתו של אנוור אל־סאדאת.
הייתי יכול לצטט בהרחבה את דבריהם.
לא אעשה זאת, מפני שאין צורך להסתמך
על •מישהו. ההסכמים מדברים בעד עצמם,
ובכמה מסעיפיהם כדאי להתבונן בזכוכית
מגדלת.
אם תעשה זאת, תיווכח כי אכן מסומן
כהם שכיל — אכן, לא דרד־המלד, אלא
שכיל עקלקל ומתפתל — המוכיל להקמתה
של המדינה הפלסטינית.
מנחם בגין לא רצה בכך, ולחם בארי
נגד כל אחד מן הניסוחים האלה. הדברים
נכפו עליו על־ידי הנשיא אנוור אל־סא־דאת
והנשיא ג׳ימי קארטר, שלא זנחו את
העניין הפלסטיני בקמם־דייוויד _ ולא
חשוב מה היו מניעיהם.
הרשה לי, איפוא, להפנות את תשומת-
הלב שלך ושל עמיתיך, עוזריך ויועציך,
לכמה מן הסעיפים וההשלכות של הסכמי
קמפ־דייוויד, כפי שהם נראים לי אחרי
בחינה מדוקדקת.

חלו ק ת הארץ
^ ודם בל, כמה השלכות שאינן מפו־ז
| רטות בהסכמים כלשונן, אך הנובעות
מהם בבירור :
• גבול ה־ 4ביוני 1967 חזר ונקכע
למעשה כין מדינת־ישראל וכין השטחים
שבהם יתרחשו הדברים, שנקבעו כהסכם.
רק לגבי ירושלים נותר הדבר כספק.
• פירוש הדבר כי הארץ שבין הים
והירדן חולקה מחדש, אחרי 11 שנים
שבהן היתד, המגמה הישראלית לטשטש
גבול זה ולהתייחס אליו כאילו לא־היה
(אף כי מעולם לא סופחו השטחים שמעבר
לגבול רישמית, והחוק הישראלי לא הוחל
עליהם, מילבד ירושלים).

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 27 | • זהו סוף החלום של ״ארץ־ישראל השלמה״ ,שמר מנחם כנין היה ראש נביאיו ולוחמיו. !• הורדת ההתנחלויות הישראליות ב־צפון־סיגי מהווה תקדים ברור ורב־עוצ־מה לגבי גורל

• זהו סוף החלום של ״ארץ־ישראל
השלמה״ ,שמר מנחם כנין היה ראש נביאיו
ולוחמיו.
!• הורדת ההתנחלויות הישראליות ב־צפון־סיגי
מהווה תקדים ברור ורב־עוצ־מה
לגבי גורל ההתנחלויות שהוקמו בכל
השטחים שנכבשו ב־ — 1967 ובימעט כל
הנואמים בכנסת עמדו על כך בהרחבה.
• יש הכרל מכריע כיו ה״אוטונומיה״,
ששורטטו: כ״תוכנית־תשלום״ של מר
בגין, בדצמכר , 1977 וכיו האוטונומיה
שנקבעה בהסכמי קמפ-דייוויד. זהו ה הבדל
שביו יום ולילה.
ב״אוטונומיה״ המקורית, ניתן מינהל־עצמי
לתושבים הערביים של הגדר,
*והרצועה, מבלי לתת להם שליטה כלשהי
על השטח עצמו. כפי שהסברתי בשעתו
״אוטונומיה״ כזאת נובעת מתורת התנועה
הרוויזיוניסטית של זאב ז׳בוטינסקי, שמר
בגין היה מתלמידיה ומחסידיה. היא התאימה
למעמדו של מיעוטלאומי
החי במדינה של עם אחר. ואילו האוטונומיה
שנקבעה בהסכמים חלה עלהש
ט ח, והיא מקנה לאוכלוסיה הפלסטינית
של הגדה והרצועה שליטה מעשית
על שטחים אלה.
למעשה הוכנס למיסגרת ה״אוטונומיה״
תוכן חרש, המשנה את מהותה מן הקצה
אל הקצה ־־ ואל לנו להניח למיסנרת
החיצונית להטעות אותנו לנכי התוכן.

ריבונו תפלס טי ני ת
ף* כאן, הבה נציין את הדברים ה *׳
מופיעים מפורשות בהסכמים עצמם,
אחד לאחד :
• בסעיף א׳ 1של ה״מיסגרת לשלום
במיזרח התיכון״ מופיע ״העם הפלסטיני״
כאחד מארבעת הצדדים, שעליהם להשתתף
בפיתרון הבעייה הפלסטינית. זוהי שילטון העצמי״ של תושבי הגדה והרצו צם ל״אתרי־ביטחון שייקבעו במפורש״.
הפעם הראשונה שבה מסכימה ממשלה עה, אשר ״יחליף את המימשל הצבאי ה בלומר :״הבוהות הישראליים הנותרים״
ישראלית כלשהי לדבר על ״העם הפלס קיים״ .פירוש הדבר: השילטון הישרא (דובר על 6000 איש, אך זד, לא נאמר
טיני״ ,שאת עצם קיומו הכחישו כל ממ לי יתבטל תוך במה חודשים, והנוכחות בהסכמים) ימוקמו בבסיסים קבועים, ויש
שלות ישראל עד כה בשצף־קצף. העוב הישראלית בשטחים אלה תצטמצם לבסי להגיח שאלה יהיו בביקעת־הירדן. מר
דה שעל ההסכם חתום מר מנחם בגין, סים צבאיים, בעלי פונקציות צבאיות משה דיין ניסה לטעון בכנסת, כי אין
גדול המתנגדים למושג זה, נותנת מישנה־ בילבד, ללא כל השפעה על השילטון ה המדובר בבסיסים בודדים ונייחים, אלא
מעשי. קיומם של בסיסים צבאיים באלה באזורים שלמים, והסתמך על העובדה
תוקף למהפכה זו.
• באותו סעיף דובר על ״הבעייה יכול, כמובן, להרגיז את הפלסטינים, אך שבהסכמים דובר על ״סיורים משותפים
הפלסטינית על כל היבטיה״ .במילון ה האם ניתן להתעלם מן ההבדל הכביר של הכוחות הישראליים והירדניים״ וב־בינלאומי
המקובל ,״כל היבטיה״ פירושו שבין נוכחות ישראלית כזאת ובין איוש משותף של ״נקודות פיקוח״ .אך
גם בעיית הפזורה הפלסטינית והחזרתה המצב הנוכחי 7
דווקא אלה מלמדים על העיקרון: בסיסים
• מצריים, ישראל וירדן יסכימו על צבאיים ישראליים נייחים ומצומצמים, ולארץ.

בסעיף א׳ ( 1ג) נאמר כי המשא־ הדרכים לכינון השילטון־העצמי של תו סיורים משותפים ניידים לאורך הגבול.
והמתן צריך להכיר ב״זכויות הלגיטימיות שבי השטחים האלה, סמכויותיו ואחריותו.
׳ • החל בשנה השלישית ייפתח המשא־
•טל העם הפלסטיני וצרכיו הצודקים.״ ב על כך בוודאי יהיה נטוש מאבק חריף והמתן על ״המעמד הסופי של הגדה המילון
הבינלאומי המקובל ,״הזכויות ה ומר. אך דבר אחד בטוח, כפי שציין מר מערבית ועזה״ ועל ״יחסיהן עם ׳טכנו-
לגיטימיות״ של כל עם, והעם הפלס--מ
אחי ״טיני בפרט, כוללות את זכותו להגדרה
לאומית עצמית .״צרכיו הצודקים״ של
העם הפלסטיני כוללים, בלי כל ספק,
את פיתרון בעיית הפליטים ושיבת כל
הפלסטינים, הרוצים בכך, לאדמת פלסטין.
הדברים לא נאמרו בפירוש, אד
בכל ויכוח שיתנהל בעתיד, דעת־הקהל
העולמית תתמיד באורח מכריע במשמ אבא אבן בוויכוח בכנסת: המושג ״מימ־תיהן״
.מי שזוכר עדיין באיזו תקיפות
של עצמי״ גזור מן הפועל למשול, עקשנית התנגדה ממשלתו של מר בגין
עות זו, המובנת מאליה.
• נקבע בפירוש, בסעיף א׳ ( 1א) ,כי והמועצה המינהלית, הצריכה להיבחר, השנה לדיבור על ״מעמד קבוע״ יבין
האוטונומיה היא בבחינת ״סידורים זמניים נועדה למשול בגדה וברצועה.
את המשמעות: המדובר הוא בהעברה
• במשא־ומתן על כך ניתן לשתף מפורשת וסופית של הריבונות לידיים
לתקופת־המעבר״ — דבר שמר מנחם
בגין התנגד לו עד כה בתוקף רב. אפשר במישלחות ישראל וירדן, נוסף על פלס ערביות.
לטעון כי מצב זמני כזה יכול להימשך טינים מן הגדה והרצועה, גם ״פלסטינים
י• השאלה היא: לאילו ידיים ערביותי
זמן רב, אם לא יוסכם על המצב שיחליפו. אחרים״ .נכון שעל כך יש ״להסכים כאו נקבע כי חוזה־השלום, בתום חמש הש אך
יש חשיבות עצומה לעצם הגדרת מצב פן הדדי״ — כלומר, יש כאן וטו ישראלי. נים, יהיה ״כין ישראל וירדן״ .אך מאחר
נכון גם שזה מעליב מאד, שהפלסטינים שבאותו סעיף דובר על ״יחסיהן (של
זה בסידור לזמן־המעבר בילבד.
• מעבר — למה 7באותו סעיף נאמר יצטרכו להיות חלק ממישלחות זרות. אך הגדה ועזה) עם שכנותיהן״ ,מובן שההסבפירוש
:״כדי להבטיח את העברת ה־ לעומת זאת, יש כאן הברה מפורשת ב כמים הנוכחיים אינם קובעים סופית
שילטון בדרכי שלום ובצורה מסודרת.״ עובדה שהעניין אינו נוגע רק לתושבי כי הריבונות תוחזר לירדן. הדבר נשאר
העברת השילטון (״אוטוריטי״ ,באנגלית) הרצועה והגדה, אלא לכל הפלסטינים, פתוח — ולעם הפלסטיני יהיה מה לומר
פירושה קביעת הריבונות, וברור מכאן באשר הם שם. זהו חריץ פתוח בדלת בעניין זה.
לחלוטין, באורח חד־משמעי, כי הריבונות האחורית — ודרך חריץ כזה אפשר להכ•
במשא־ומתן על ״המעמד הסופי״
ועל ״היחסים עם ודטכנים״ ,ובמשא־יומתן
ניס הרבה מאד.
ל א תהיה עוד בידי ישראל.
• לשיאזון־העצמי הפלסטיני ניתן המקביל על ״חוזה־שלום בין ישראל ויר •
לא נאמר בהסכמים בפירוש בידי
מי מסורה הריבונות בתקופת חמש־הש־ ״בוה מישטרה מקומי חזק״ .המילה ״חזק״ ,דן״ ישתתפו ״הנציגים הנבחרים של תוש נים.
הטענה הישראלית, בי הריבונות המופיעה פעמיים, היא בעלת חשיבות בי הגדה המערבית ורצועת־עזה״ .נכון,
תמשיך להימצא בידי שילטון־הכיבוש ה רבה מאד. הכוונה היא, בלי ספק, לתת זה מעט מאד. אבל, כפי שאשתדל להסישראלי,
נפלה עוד לפני שהושמעה ברצי שיניים לשילטון זה, שיוכל למשול. ה־ ביר להלן, זה יכול גם להיות הרבה מאד.
נות. כעת תטען ממשלת־ישראל כי בכלל מישטרה תוכל להוות כוח כימעט־צבאי, הדבר תלוי, בסופו של דבר, בטיב הנציא
י ן ריבונות על הגדה והרצועה, בתקו־ על אף שני הסייגים: שהיא ״יכולה גות הנבחרת.
• המשא־והמתן ״יתבסס על בל הקפת־המעבר.
טענה זו לא תתקבל על־ידי לבלול אזרחים ירדניים,״ זשתקיים מגע
איש. מישהו מוכרח לחוקק חוקים ולקבל עם קציני־קישור ישראליים, ירדניים ומצ ביעות והעקרונות של החלטת מועצת־החלטות.
מן ההסכם יכול להשתמע כי ריים. הדגש על ״אזרחים ירדניים״ נראה הכיטחון מס׳ 242״ .בשנת 1970 פרש מר
הריבונות תהיה נתונה, להלכה ו/איו ל מוזר, שהרי בל תושבי הגדה הם עדיין בגין מממשלת־הליכוד־הלאומי של הגב׳
מעשה, בידי ועדת ארבעת־הגורמים (״מצ אזרחים ירדניים — ומכאן נובע כי נוסף גולדה מאיר, מפני שזו קיבלה את ההחרים,
ישראל, ירדן ונציגי העם הפלסטי על תושבי הגדה והרצועה, אשר יאיישו לטה .242 ולא במיקרה: מר בגין הבין
ני״) .אך יכול גם להתקבל הפירוש כי את הכוח המישטרתי, יש כוונה להחדיר היטב כי 242 קובעת את נסיגת ישראל
הריבונות תהיה נתונה, בחמש השנים לתוכו גם ירדנים מעבר־לירדן, כדי להטיל לגבולות ,1967 עם תיקונים קטנים. כיום
הקרובות, בידי המועצה המינהלית של את חיתיתו של המלך על תושבי השטחים מנסה מר בגין להתחכם ולטעון בי על
התושבים — כלומר, ריבונות פלסטינית. האלה. אם כוונה זו תתממש או לאו — פי פסק־דין של בית־המישפט הבינלאומי
• ״המימשל הצבאי הישראלי והמיג־ הרי זה תלוי לא במעט בפלסטינים עצמם. אין תוקף מחייב להקדמה של החלטת־
*• הנוכחות הצבאית הישראלית תצומ־ !או״ם. כלומר: אין תוקף מחייב להקדמה
הל האזרחי שלו יושגו״ עם בחירת ״ה־

יאסר עו אפא ת 011 מועמד קדאב ונאיו חוואתמה*

אוד אבנר

של ,242 הקובעת את ״אי־הקבילות של
רכישת שטחים בכוח״ .סבורני כי מר
בגין לא ימצא תומכים רבים לגירסה זו.
• מכאן שהמשך הסעיף, המדבר על
הצורך לקבוע במשא־ומתן זה, בין השאר,
את ״מיקום הגבולות״ ,פירושו שאפשריים
רק תיקוני־גבול מיזעריים, מטעמים ביט חוניים,
בהתאם ללשון ההחלטה 242׳ורו חה.
לא במיקהה מופיע איזכור ההחלטה
242 ואיזכור ״מיקום הגבולות״ בשני מיש-
פטים רצופים, בתת־סעיף אחד.
• לא זה בילבד ש״נציגי התושבים
של הגדה המערבית ועזה״ ישתתפו במשא־ומתן
על ״המעמד הסופי״ של הגדה וה רצועה
״ונושאים בולטים אחרים״ (עתיד
הבסיסים הצבאיים הישראליים ז בעיית
הפליטים ז) ,אלא שההסכם שיושג יהיה
כפוף ל״הצבעה מטעם הנציגים הנבחרים
•טל הגדה המערבית ועזה״ .כלומר: יש
זכות־וטו מוחלטת של גוף זה לגבי עתיד
הגדה והרצועה — והכל תלוי, שוב, בהר כבו
של הגוף ובטיבו.
• פליטי 1967 יוחזרו לגדה ולרצועה
על־פי החלטת ועדת־הארבעה (מצריים,
ישראל, ירדן ומועצת המימשל העצמי),
שתחליט ״תור הסכמה״ .יש כאן זכות־וטו
ישראלית, אך האם תעז ממשלת־ישראל
להפעיל וטו כזה נגד החזרת פלי טים,
לעיני העולם כולו ן
• לגבי פליטי ,1948 קיים סעיף מעורפל
אך קיצוני (א׳ .)4הוא קובע כי
״מצריים וישראל ישתפו פעולה ביניהם
ועם צדדים מעוניינים אחרים כדי לכונן
נוחלים מוסכמים ליישום מהיר, צודק
וקבוע של הפיתרון לבעיית-הפליטים.״
מי הם ״הצדדים המעוניינים האחרים״ —
אם לא אש״ף* ,הגוף היחידי המקבל על
עצמו אחריות ׳לחלקי העם הפלסטיני החיים
מחוץ לארץ? חשוב עוד יותר :
לא דובר באן על הסכם חדש על פיתרון
בעיית הפליטים, אלא נקבע בפירוש כי
״הפיתרון״ (בה״א הידיעה !) כבר קיים,
ויש רק ״ליישם״ אותו במהרה. והרי
קיים רק פיתרון אחד המקובל בעולם,
והמוזכר בכל החלטות האו״ם על נושא
זה מזה 30 שנה — מתן הבחירה החופ שית
לפליטים בין שיבה לארץ ובין קבלת
פיצויים.

,.ציונות״ פלסטינית
עון בצדק: את כל הסעיפים האלה אפשר
בצדק: את כל הסעיפים האלה אפשר
לפרש ולעוות כך, שהם יצטרפו להתנק שות
בזכויותיו, ובעצם קיומו, של העם
הפלסטיני. זה נכון.
אבל נכון גם ההיפר: את כל הסעיפים
* מנהיג החזית הדמוקרטית לשיחתר
פלסטין, פלג שמאלי קטן באש״ף.

_ 217י

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 28 | כתב ליאסר עראפאת (המשך מעמוד )27 האלה ניתן למלא בתוכן, שיוביל במישרין להקמתה של מדינה פלפטינית. הדבר תלוי במידה רבה, ואף מכרעת, ביחסו של העם הפלסטיני *להסכמים.

כתב ליאסר עראפאת

(המשך מעמוד )27
האלה ניתן למלא בתוכן, שיוביל במישרין
להקמתה של מדינה פלפטינית.
הדבר תלוי במידה רבה, ואף מכרעת,
ביחסו של העם הפלסטיני *להסכמים.
אם יחליט העם הפלסטיני לנצל את כל
האפשרויות הגלומות בהם עד תום, הוא
יכול ליצור תהליד המוכרח להוביל
לייעד, ושאי־אפשר יהיה לחסיגו לאחור.
יאם תרשה לי, הייתי רוצה להגיד כאן
משהו העלול להרגיז רבים במחנה הפלסטיני.
התנועה הציונית, השנואה עליכם
כל־כך, השיגה הרבה ממטרותיה תודות
לכישרונה הנדיר לנצל כל אפשרות, להפיק
את המכסימום מכל מצב וליצור
מה שנקרא, בסלאנג שלנו ,״עובדות ב שטח״.
מנהיגי
העם הפלסטיני בעבר דחו, לעומת
זאת, את כל הפיתרונות החלקיים
שהוצעו להם, על פי הכלל ״הכל או לאכלוס״•
בכך הם המיטו אסונות נוראיים
על עמם.
גם בציונות היה קיים ויכוח מתמיד
על נושא זה. היו ״מכסימליסטים״ ,שדגלו
אף הם בכלל ״הכל או לא־כלום״ .דווקא
מוריו של מר בגין, זמר בגין עצמו,
נמנו עם אסכולה זו. למרבה מזלה של
הציונות, לא המכסימליסטים ניצחו אלא
ה״מינימליסטים״ ,אותם שהיו מוכנים לק בל
בכל עת מה שניתן לקבל באותה עת.
וכך קמה מדינתנו.
אולי, אחרי כל הנסיונות המרים שפקדו
אותו כמשך שלושה דורות, מובן עתח
העם הפלסטיני לנסות את הדיד ה״ציו־נית״
הזאת — להשיג מוז שניתן להשיג
עתה, לקבל את המקדמה הראשונה על־חשבון
העצמאות והריבונות, כמטרה לב־פס
הישג זה עד אשר תקום המדינה
הפלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום עם
ישראל וחכטחת ביטחונכם וביטחוננו.

מהי האלט רנ טי ב ה? -

ף כואכם לקכל את החלטתכם, הייתי
י מציע לכם לקחת בחשבון גם שני
שיקולים נוספים, בעלי חשיבות מכרעת :
מהי האלטרנטיבה, במיקרה שלא
תקבלו את ההסכמים ף
מה עשוי להיות המצב, אם אכן תשתפו
פעולה להגשמתם?
האלטרנטיבה ברורה ואכזרית. מצריים
תחתום על שלום עם ישראל. החזית
המצרית תצא מן החשבון הצבאי, לפחות
למשך זמן רב. ישראל תוכל לרכז את
כל כוחותיה בחזית המיזרחית והצפונית.
אש״ף לא יהיה פחות תלוי באחרים,
אלא יותר. הוא יהיה אז תלוי כל־כולו
בסוריה, בסעודיה. הוא יזדקק עוד יותר
לתמיכת ברית־המועצות, תמיכה שהיא
חרב־פיפיות.
העם הפלסטיני בגדה וברצועה יישאר
משועבד למימשל צבאי, אם לא ניתן
יהיה לאייש את מוסדות המימשל־העצמי.
במיקרה הטוב ביותר, יהיה משועבד למלך
ירדן, אם זה יהיה מוכן ומסוגל לאייש
את המוסדות.
וגרוע מכל: לממשל ת־ ישראל יינתן ההכשר
להמשיך בהתנחלות, והפעם בתנופה
מוגברת, כדי לשנות במהרה את המצב
הדמוגראפי בגדה וברצועה. העם הפלסטיני
יעמוד מול התפתחות זו, כאשר
האמצעי היחידי בידיו יהיה נשק הפיגועים,
שלא יוכל לשבש את התהליך הזה.
ולעומת זאת: מה עשוי להיות המצב
בתום חמש שנים של מימשל־עצמי, אם
העם הפלסטיני יעניק לו את מלוא כו חותיו

במשך חמש שנים יהיה קיים מימשל
פלסטיני — מעין ממשלה־בדרך, בעלת
רוב הסממנים המעשיים של ממשלה. אי־אפשר
יהיה לבטל עובדה זו, אחרי שנוצרה.
המועצה תניף את הדגל הפלסטיני.
היא תדבר בשם העם הפלסטיני. היא תקבל
את הנחיותיה מן המנהיגות הלאומית
העליונה — אש״ף — כשם שהוועד
הלאומי של יהודי ארץ־ישראל, לפני קום
מדינתנו, קיבל את הנחיותיו מן המנהיגות
הלאומית העליונה שלנו, ההנהלה
הציונית( .הוועד הלאומי ייצג את היהו דים
בארץ בילבד, יואילו ההנהלה הציונית
התיימרה לדבר בשם כל יהודי העולם).
בשטח יחיח קיים כוח פלסטיני מזויין —
אותו ״בוח מישטרתי חזק״ .ההתנחלות

הישראלית תיפסק — ואם תתעקשו כנקו דה
זו, כתנאי לשיתוף־חפעולח, יתמכו
בבס כל הגורמים האחרים, וכיכללם אר-
צות־חברית.
טובן שיהיו חילוקי־דיעות בין המימשל
העצמאי ובין ישראל, במהלך חמש השנים
ובתום תקופה זו. בוודאי. אך בכל ויכוח
כזה תזכו בגיבוי בינלאומי עצום, כל עוד
תעמדו על זכויותיכם הצודקות והסבירות,
מבלי לפגוע בביטחונה של ישראל.
אחרי חמש שנים, תחיה המדינה הפלסטינית
עובדה בימעט־מוגמרת, בבחינת
״מדינה בדרך״ ,שלא תזדקק אלא לאיש־רור
סופי ו לסממנים החיצוניים של ריבונות
כפועל.
עד אז תתרגל דעת־הקהל הישראלית
למצב, ותבין כי זהו הפיתרון הטוב ביותר.
אחרי הפיגועים של שנים רבות,
קיים כיום מישקע עמוק של חשש, פחד,
שינאה וזעם. מישקע זה לא ייעלם בן־
לילה. אך חמש שנים של שיתוף־פעולה
הן תקופה ארוכה ,׳והזמן יעשה את שלו.
גם אצלנו, וגם אצלכם.

האפש רו ת ה שלי שי ת
דעתי, עומדת לפניכם עכשיו ה״
ברירה בין שלוש אפשרויות :
האפשרות הראשונה: להגיד לא מוחלט,
לחבל בחסבמים ולמנוע את ביצועם.
האפשרות השניה: להגיד כן מוחלט,
להתייצב מאחרי ההסכמים ולשתף פעולה
כגלוי לביצועם.
האפשרות השלישית: להישאר בעמדה
של התנגדות עקרונית להסכמים, אך להנחות
את נאמניכם בגדה וברצועה לשתף
פעולה באיוש המימשל־העצמי.
אתם יכולים לנהוג על פי האפשרות
הראשונה. איני מאמין כי ניתן לאייש
את מוסדות המימשל־העצמי נגד רצונכם,
ואם כן — איני מאמין שיהיה לכך ערך
כלשהו. אך כבר אמרתי מהי דעתי על
התוצאות הצפויות.
אתם יכולים לנהוג על פי האפשרות
השניה. זה קשה מאד, ואני יודע היטב
מה אדירים יהיו הקשיים, מבחינה פנימית
וחיצונית, שיעמדו לפני הנהגת אש״ף,
אם תלך בדרך זו.
אני מציע לכם לשקול היטב את האפ שרות
השלישית. אין היא מחייכת אתכם
לוותר על עקרונות, בטרם קיבלתם את
ההכרה המלאה. אך היא מאפשרת את
הפקת מלוא היתרונות מן ההסכמים, כדי
לקדם את תהליך השלום ואת השגת הריבונות
הפלסטינית.
התקדים של בחירת ראשי־הערים, נא־מני־אש״ף,
תחת הכיבוש הישראלי וב חסותו
— יפה כאן שיבמתיים.
לשם כך דרושים כוחות נפשיים כבירים
— התגברות על רגשות עמוקים,
העדפת ההיגיון הצונן והניתוח השקול
על פני הזעם והתיסכול והעלבון.
בפגישתי האחרונה עם ידידי, סעיד
חמאמי, שהעלה את חייו כקורבן על מיז-
בזז החרות הפלסטינית והשלום, בסמינר
שנערך בלונדון שלושה חודשים לפני
הירצחו, אמרתי: הרגשה של עוול יכולה
להפוך רעל קטלני, המונע מן הקורבן
את היכולת להחליט את ההחלטות הנבונות
-ולהשיג את תיקוו־העוול.
נדמה לי שבמצב הנוכחי, חמורה סכנה
זו מאד־מאד.

__ במדינה
הע ם

ה כנ ס ת

מלהאחתק טנ ה :

אין אדה נישואין
של אהבה ותשוקה —
אלא גישואי־נוחיות
חסרי רנש ונשמה
הכתבים הזרים דיווחו מישראל: הרוב
הגדול של הציבור תומך בהסכמי־השלום
שהושגו בקמפ־דייוויד. אולם אין סימנים
של התלהבות. השיכרון הנהדר, שהציף את
ישראל בעת ביקורו של אנוור אל־סאדאת
לפני עשרה חודשים, לא חזר.
הכתבים הישראליים דיווחו ממצריים:
הרוב הגדול של העם המצרי תומך בהם־
כמי־השלום, ,שעליהם חתם הנשיא אנוור
אל־סאדאת. אך אין עוד נשיקות וחיבו קים,
ההתלהבות העצומה, שבה נתקבלו
העיתונאים הישראליים הראשונים בקא-
היר, למחרת ביקור הנשיא בירושלים,
לא חזרה.
זוג קשיש. חוץ מחוגי־שוליים בשני
העמים, אנשי הימין הדתי והשמאל הדוגמאטי,
תמכו שני העמים במציאות החדשה.
אך הם עשו זאת בזהירות, בחשש־מה מפני
כוונות הצד השני.
השלום הושג. אך בלי רגש, בלי אהבה,
בלי נשמה.
זהו ההבדל הגדול בין נובמבר 1977
ואוקטובר .1978 אין זה הבדל של מה-
בכך. במשך עשרה חודשים של עמידה על
המקח, משברים, מאבק על קוצו של יו״ד,
השיגה ממשלת־ישראל מעט מאד, שלא
ניתן היה להשיגו מלכתחילה. אך היא
איבדה דבר שאין לו תחליף: ההתלהבות
הספונטאנית של שני העמים.
החל בהשגת הסכמי־המיסגרת בקמפ-
דייוויד ועד לגמר הסכמי־השלום, יהיה
התהליך קשה. יהיה צורך להתגבר על
מיכשולים רבים. בכוח ההתלהבות והאהבה,
ניתן היה לעשות זאת בנקל. בלי הת להבות
ובלי אהבה, יהיה זה קשה לאין-
שיעור.
זוג צעיר, המתחתן בסערה של אהבה
ותשוקה, יכול להתחיל בחייו החדשים בלי
בעיות. שני בני־לזוג יוותרו זה לזה ויתורים
רבים, מבלי/להרגיש בכך כלל. אך
זוג קשיש, המתחתן מתוך שיקולים של
כדאיות ונוחיות, ימצא שדרכו אינה סוגה
בשושנים.

קו בר־לב 78-13
שגי ת, צלאח״ אד־דין
עוז ה על י רו ש לי ם,
אלו הי םמנחהאתב נין
ו שלום על ישר אל

״שמעתי החבה נאומים ׳בעשרות ושניות
ושיבתו בפרלמנט,״ אמר חבר־פרלמנט
בריטי ׳לפני מאתיים שנה ,״רבים מהם היו
טובים. פטה וכמה מהם היו ׳טיובים מאד.
מעטים מהם !אף היו מעויינים. אך בכל
עשרות השנים האלה ולא שמעתי אף נאום
אחד ששינה את הצבעתו של חבר־פירלמנט
אחד ! ״
נאומו של מנחם בגין, בתום הוויכוח בן
17 רשעות בכנסת על הסכמי קמפ־דייוויד,
חקה נאום גדול, אחד ׳היטיחביים שנאם בחייו
עתירי־הנאומים. ייתכן שהוא שינה בנאום
זה את הצבעתו של ח״כ אחד — השר
אליעזר שוסטוק. אך בוודאי לא יותר מזה.
כי הפוליטיקאי הרגיל אינו משתכנע
מנאומים, ואינו מצביע ליפי שיבנועו. שום־
טק, שהוא אדם רגשני, הוא — אולי —
חחיג מכלל זה. הפוליטיקאי הנורמלי מצביע
מתוך שיקולים של כדאיות, כשהוא
פוזל לעפר החוג המסויים המצביע בעדו.
שני הי שו עי ם. הדוגמה המאלפת ביותר
לבך היה -ח״ב יהודה בן־מאיר, שדיבר
בשם עצמו ׳ובישם עמיתו, השד זבולון המר.
תשניים יהיו במצוקה. חוג־המצביעים
שלהם מוחסב מאנשי גיוש־אמונים וקרובי הם.
משום־כך ל!א יכלו להצביע בעד ה הסכמים.
יאך גם לא יחיה להם שום חישק
לפרוש מן הממשלה- ,שבה מכהן המר, ו־להידחף
אל השוליים. המסקנה שהתבקשה :
להימנע מהצבעה.
והמומחים באולם וביציע ציפו לנאומו
של בן־מאיר בסקרנות מייקצועית .״איד
הוא ייצא מזה?״ ישאלו איש את רעהו.
איד יסביר בן־טאייד, שחיה עד כה גץ
טורף, את ההימנעות י
הם לא אוכוזבו. נאומו של בן־מאיר היה
מלאבת־ומחשבת ישועיית. והוא התלבט ב קול
ירם, שקל בר ושקל גר: ,ובסוף, בפחד,
שיל שחקן מצויין המגולם את דמותו של
האמלט, והחליט להימנע.
אולם בן־מאיר אינו בליגה אחת עם
מנחם בגין. כשהגיע תורו של:בגין להשיב,
הפד את בן־מאיר ללעג ולקלס, דקר אותו
בלשונו עד שהיה דומה למסננת.
כנין א ח רי סטא לין. היה ירק נאום
אחד גדול באותו ויכוח, מילבד נאומו של
בגין יעצמו: זה של יריבתו, גאולה כהן.

^ חדי הקונגרס הציוני הראשון,
שנערך. בבאזל, רשם תיאודור הרצל,
מייסד התנועה הציונית :״בבאזל יסדתי
את מדינת־היהודים.״ כעבור כמה שנים
קרא ליהודים :״אם תרצו,׳ אין זו אגדה ! ״
ייתכן בי בעתיד ייאמר :״בקמפ-דייוויד
נוסדה מדינת הפלסטינים.״
וגם הפעם ניתן לאמר :״אם אתם, ה פלסטינים,
תרצו, לא תהיה זאת אגדה.״
איני מתיימר לתת עצות. רק העם הפלסטיני
יכול להחליט על דרכו ועל גורלו.
יחד עם כל הישראלים המייחלים לשלום
מלא ולהתפייסות ההיסטורית בין שני
עמינו, אעקוב גם אני אחרי החלטותיכם,
מתוך תיקווה עמוקה שתמצאו את הדרך
הנכונה.
ככירכת השלום,

אורי אכנרי.

הוויכוח הגדול: בן־מאיר והמר מתייעצים
לא להידחף אל השוליים
בשבוע הראשון של תשל״ט, קיוו הכל
בישראל, שהשנה הבאה תביא שלום. הברכה
״שנת שלום״ שוב לא היתה מליצה
ריקה. אך היא גם לא הביאה לאותה התרוממות
הרוח והלב, שאפשר היה לצפות
לה אחרי 30 שנות מילחמה בלתי-פוסקת.

בניגוד להיסטריה הרגילה שלה, דיברה
כהן בקול שקט, בנימה שנראתה כהיגיון
צרוף! .היא צירפה אחת -לאחת אית אימירו־תיו
והבטחותיו של מנחם בגין, שהוקרבו
בזיו אתר זו יעל המיזביח של קמפ־דייוויד.
׳באותם רגעים הפכיה גאולה כהן לראש
העולם הזה 2144

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 29 | האופוזיייצקה !החדשה גכנפת, יד,וחידת, ש־נותחה (מקלבד !חק״וח) .המעמד החדש השתקף ביחס להברקה : :הספסלים התמלאו כאשר נודע שהיוא עומדת לנאום. ההקשבה היתוה דרוכה,

האופוזיייצקה !החדשה גכנפת, יד,וחידת, ש־נותחה
(מקלבד !חק״וח) .המעמד החדש
השתקף ביחס להברקה : :הספסלים התמלאו
כאשר נודע שהיוא עומדת לנאום. ההקשבה
היתוה דרוכה, כפי שהכנסת הקשיבה ב שנים
עוברו רק לדבריו של מנחם בגין
עצמו. יושבי הייציקעים, שהיו באותה שעה
מאוחרת טלאים עד אפס מקום, עצריו אח
נשיומתם.
לעומת כהן, היה משה שמיר עלוב למדי.
במיזנון התלוצצו :״יפעם !נגמר לו סטאלין.
עסשיו נגמר לו בגין. נשארה לו רק גאולה
כהן.״ לשקא החוצפה הגיע שמיר כאשר

• יורם אדידור (׳חרות) :ההסכמים
הופכים לאשיליקה את העיקרון שההתייש־ביות
יוצרת גבולות.
• גד י ע קו כי (עבודה) :בגין אומר
ושרועיוון הפשרה הטריטורייאלית הואי שמנע
שלום! .טשומע יש י יש ראל הוא שמנער, עד
כה את השלום.
!• מ אי ר דידנר (רק״ח) הטיף נגד
ההסכמים, מפני שאינם פותרים אית ד־פעייה
הפליסטקגקת. דבריו הוו הסבר טוב
להימנעות מהצבעה, אך רק״ח הצביעה
נגד. לכו היה !רק הסבר אחד: עמדתה של

בגין נואם
לבסוף: קורן מאושר
טוב. בין השאר סיפק הסבר חדש לתפנית
החדה שחלה בגיישתו!של מנחם בגין. הסביר
גרוס, על יפי התנ״ך (ספר מ׳שלי) ו־המפרשים:
אדם דגול חופשי להחליט בין
טוב ורע. אך אין חופש כזה למלך. הקדוש־בחוך־הוא
נטל מן המלך את חופש־הביחי-
רה, ומנחה אותו ׳בעצמו, כי בהחלטותיו
תלוי גורלם שיל החבים.

״הוא ליותם שניית על קיו בו־-לב !״ התלוצץ
איחד הייושבים ביצקע.
!• אורה נמיר (עבודה) נאמה נאום
מפא״יי קלאסי, מן הומים הטובים של
מיסלגח זו, כשהיא מעלה על הנס את ה ערכים
החברתיים שיסביר נשכתו, וימש׳סנעת
את המאזינים המעטים כי אכן היא מאמינה
בהם,

׳• שלמה הילל (עבודה) הוכיח כי ההסכם
מוביל למדינה פלסטינית, ועל כן
פסל איותו.
!• יוסי שריד (עבודה) הוכיח כי ההסכם
מוביל למלונה פלסטינית, ועל כן
חיוב אותו.

י• יצחק ירכין (עבודה) נמנע מכיל
פולמוס, בינייגוד ליריבו ׳שימע׳ון סריס ב־פתקחית
הוויסות, יומיים לפני כן. הוא ירמז
שבגין קובל את בקשתו שלו: לגמור קודם
בגיזרה אתת, ולגשת ריק לאחר מכן למשא־ומיתן
בגזירות האחריות.
!• שדימה לו׳רנץ (אגו״י) ׳נאם נאום של
חנופה ואושי־ת בלתי־מרוסנת למנחם בגין.
״׳במה מקלייונים ׳זה יעילה לקופת־המדקנה ״1
שאל אחד הח״׳כים בדאגה.

דם שילגסקי (חדות) ,שהוא חסיד
ארץ־קשראל השלמה, אך שלא העז לקום
בגלוי נגיד ׳בגין, נאם נאום של התלבטות
מפורטת, שהוביל, להימנעות.
י• לובה אליאב (׳שלי) קרא קטעים
מסייפרו, ארץ הצבי ,׳׳שבייגללו נטש בשעתו
את מיפלגת־העבודה. על פי הכתוב, ההא
חיוב יאת ההסכם עם מצריים ויתבע הסכם
דומה עם הפלסטינים.
עוזי ברעם (עבודה) הפתיע רבים
באשר התגלה, במאוחר, כחסיד נלהב של
התנועה למען ״שלום עפשייו״ ,ואף סיים
את דבריו יבשתי מיילים אלה.
י • קדמן כחנא >יפא״י) ,איחד הניצים
׳הקיצוניים בכניסת מאז ומעולם, ימתח ביקורת
אדיוסד, ויחרייפד, על בגין. דעתו: הממש לות
הקודמות ייפלו ילהבוא !שילום טיוב יותיר,
אך ׳נבלמו על־יידי בגין. החא מנה את חתו־רי
בגין החדש, שבגין הקודם היה מתנגד
להם בשצף־קצף, כגון ד,וחתור על ׳גבולות־בייטחון
ועל הרצף הטריטורואילי לשארם־
אל־שייך, וההסכמה להצבת אישי או״ם
פשיטת ישראל.
י• אמנון לין (לעס) הציע לפוצץ את
ההססמים ׳בדרך מחיוסטת: להודיע מראש
כי ושהאל תסתלק מהם, אם יידרשו הערבים
ואת הפסקת ההתנחלות בגדה וברצועה.

ירא קריאת־ביניים, גאולה כהן זועמת
״אתה מקווה שלא יהיה שלום !״
דובר פפאחוס על ״היהודי המען להילחם״,
ברמזו שהוא יאחד כזה. אולם שמיר, סופר
המילחמות, לא ילחם ואף יום אחד בחייו.
בימי הקרבות הגידולים של תש״ה י!שב
בבתי־הקפה שיל: תליאב״ב, לבוש במדים
המצוחצחים של קצין־תרבות.
קרא לו בגין, אמצע הוויכוח :״אתה
הרי מקווה שלא והיה!-שליום!״
ימי אשם כשלום? .שאר עשרות ה־ח״יכים
הוסיפו, אושואיוש, את חלקו לוויכוח.
יבין השאיר :
!• אפא אכן (עבודה) :מי שמתנגד ל*
וויתור על חלק מן השטחים הכבושים,
יגיע, השלבים, יל וחתור על כולם.
• חייקה גירזסמן(מפ״ס) :יראתה את
עיקר הפעייה ׳במאבק ׳נגד הקמתה של מדינה
פלסטייניית.
1 העולם הזה 2144

ברקת־המועצות. ההימנעות של צ׳רלי ׳ביטון
הי,תה רמז ׳ראשון לפילוג בעתיד.
!• זלמן שובל (לעס) הוד, בטצויקד:,
חבריו הצביעו נגיד, יאך הוא לא רצה לעשות
כן, מפני שהוא מחזיק, בזכותו של
משד, דיין, בתואר של יו״ר הוועדד, להסב־רת־ח׳וץ.
על כן נמנע .׳נאומו היה נאום
מפא״יי קלאסי בזכיות הפשרה ,׳והיה צריך
להובילו ׳להצבעה בעד.
י• אהרון ידלין (עבודה) ,חבר-ק״בוץ,
נאם את אחד מנאומיו הטובים, ברגש אמיתי,
הביע אק לבטי ההתיישבות העובדת
מול פני הצורך לפרק ישובים. הוא הצביע
בעד.
* יעקוב גדום (אגו״י) הפתיע בנאום
* ליד בגין: דיין ויזין.

• עמוס הדר (עבודה) ,בן־׳דודו ישל
דיין ונץ קיצוני, נייבא את מות ההתיישבות
בשטחים המוחזקים. המתיישבים הפוטנציאליים
ילמדו לקח, ולא ילכו עוד להתנחלות
במקומות ׳אלה. ההתניחלחות הקיימות
תתיפר׳קנד, מאליהן, בהדרגה, וחברייהן ית־גנבו
הבקתה.
• שולמית אלוג׳י (ר״ץ) ,אשתו של
׳הממונה על ׳בניקת אופירה: צריך להתרכז
מעתה ׳בבניית הארץ. אין טעם להקים קשובים
נוספים, שיהיה צורך לפרקם בבוא
היום.
• יוסף רום (חרות) :כימו סדקנת־הצלבנים
׳בימי צלאח־ואל־דץ ,׳תושמד.מדי־נת־ישראל
בשלבים.
!• חיים כר־לם (עבודה) תקף א׳ת בגין
מימין, הסתמך על סיירוס ואנס, שיאמר כי
מועצת־ו־,ואוטונומיה תהיה ״ממשלה פלסטינית
לתקופת־והמעבר״ .הוא טען כי ׳לממש־לת
בגין חסרים הכישורים לנהל משא־ומתן
— .באילו ! 50 שנות שילטונה של
מפא״י לא הספיקו לזו להוכיח את כישוריה.

#חיים דרוקמן (מפד״ל) ,אחד הני־צים
הקיצוניים ביותר: זד, לא הסכם של
שלום לקש׳ראיל, אלא הסכם של שלום על
קשראל.
׳• אמנון רובינשטיין (ש״י) נאם
׳נאום חיוור, שהוכיוח מחדש שלמיסלגד, זו
אין מה לאמיר בעניקני מולהמה ושלום.
•,אריק שרון (חרות) הגקש אולטיימ־טום
מוסווה לבגין, ופתה לעצמו דלית !אחו־רקת
׳׳של נסיגה מן הנסיגה: הוא תומך בהסכמים
״׳מתוך אמונה שהממשלה תעמיק
את קתדות״נו ׳ביהודה ובש!ומה1ן״.

$יגאל אלון (עבודה) הציג בצורה ה־

מוצלחת ביותר את העמדה ׳המגוחכת של
מייפלגתו ,׳תקף את ׳בגין על שוויתר על
סל סיני.
• עז ר ויי צ מן (חרות) דיבר קצרות
על הפריסה הביטחונית החדשה, במיישפ־טים
הקצרים ׳והמ׳קיו׳טעים של -טייס המדווח
לבסיס ישלו באלחוט.
י• מיטה דיין (משה דיין) נאם נאום
שקרני מזהיר, כשהוא טוען במצח ׳נחושה :
אמרנו תמיד שהיקש׳ובים י׳תיקשרו לפי הגבול,
ולא הגבול לפי היישובים. הקד, זד,
ההייפך המוחלט מיטה שהוא אמר בעשרות
נאומים מאז .1967
אף! ,מילה אחת. רובים מבין 19 מצבי־עי־הגגד
יו־ 17 הנמנעים הקדקשיו את רוב
דובריהם להוכחה כי הסכמי־השלום יובילו
למדינה פלסטינקת, או לפתות לאובדן. סל
״קתודה, שומרון וחבל־עזר,״ .פשעלד, מנחם
בגין להשקב! ,נקט בטכסים ובן־יגוריוגי קשן :
הוא ״הירד,ר ׳בכל רם״ ,שפך קי׳תו׳נות של
בוז ולעג על מתנגדיו הישנים והחדשים,
סיפר סיפורים הקמפ־דייוויד.
הסל הקשיבו בדריסות מרותקת, ביודעם
שהם עדים להצגה גדולה. אחרי המחצית
הראשוינד, ש!ל ׳נאומו החל בגין עצמו ליהנות
מעצמו ׳בגלוי, התלוצץ והקהל, והחל קורן
מאושר גובר והולך, למרות ש־ 84 מצביעי-
הבעיר היו פחיות ׳מכפי שציפה.
פשסיים. את דברקו, לא שם אקש באולם
וביצועים המלאים: לב ׳לכך, שהוא לא השיב
אף במילה אתת על הטענות כבדות־המישקל
שהושמעו ינגדו, לגבי עתיד הגדה המערבית
זדצועת־יעזה.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 30 | 10.000 חובבי שסו אבו ענתו מטובי הסוסים בארץ, שזכה כבר חמש! פעמים במקום הראשון, שועט אל קו הסיום. בשל מיבנהו השרירי והמגודל היו סיכוייו טובים לזכות ום הוא כמו

10.000 חובבי שסו

אבו ענתו

מטובי הסוסים בארץ, שזכה כבר חמש!
פעמים במקום הראשון, שועט אל קו
הסיום. בשל מיבנהו השרירי והמגודל היו סיכוייו טובים לזכות

ום הוא כמו אשד!,״ פסק יואל
י סמסונוב בן ה־ ,63 אחד מוותיקי
הרכבים בארץ וממארגני הסוסיאדות הניל־הבים.
בשבת לפני שבועיים נערכה בסביון
סוסיאדה ארצית, בהשתתפות רוכבים מ־40
יישובים — מכפר גלעדי שבצפון ועד
מאהלי הבדואים אל־בורגייק ואל־חוסיין
שבדרום.
יואל בלט בקהל הצופים, בכומתתו האדומה
ובמרץ הבלתי נידלה שלו, שהריצו
מרוכב אחד למישנהו, ומהסוסים אל בימת-
הכבוד וחוזר חלילה.
״גמרתי לרכב כבר מזמן,״ סיפר יואל.
החיוך פשט על פניו השזופים, שעיקבות
הגיל לא ניכרים עליהם .״עכשיו, כדי
להישאר בנושא, שאני אוהב ומקדיש לו
את כל חיי, אני מחזיק ברשותי סוסים
ומאמץ אותם, בעין־שמר, בשדות־ים וגם
בבנימינה, מקום מגורי. גם היום משתתפת
סוסה שלי במירוץ.״
יואל סמסונוב, שנולד בזיכרון־יעקוב,
רכב על סוסים מאז שהוא זוכר את עצמו.
בזיכרון־יעקוב, הסביר הרוכב הוותיק, אדם
בלי סוס הוא כמו חצי אדם. מאז שהפסיק
לרכב, לפני כעשרים שנה, החל לגדל סוסים
ולהדריך רכיבה .״צורת אימונו של
סוס היא תורה בפני עצמה,״ אמר יואל,
״צריך הרבה ידע והרבה אהבה־לדבר.

במיקצה 1500 המטרים. אבו־ענתר גדל אצל רב־סרן בדואי
מהצפון, שנתן לו את שמו. אבו־ענתר זכה בעבר כבר שלוש
פעמים במקום הראשון. הפעם אכיזב את אלה שתלו בו תיקוות.

ישראל — סביון .78״ כל ילדה חבשה כובע־קרטון הדומה לכובע־רכיבה, והעניקה גביעים.
וכמה שמקדישים יותר מסירות וחום לסוס,
הוא מחזיר באותה המידה.״
כבר בשעה שתיים, כשעה לפני פתיחתה
הרישמית של הסוסיאדה, התאספו אלפי
חובבי־סוסים ברחבה המיועדת לקהל. בעמל
רב הצליחו הסדרנים הרבים והשוטרים
להרחיקם אל מעבר לגדרות הביטחון,
שהקיפו את שטח המירוץ.
על בימת־הכבוד בלטה דמותו של חבר-
הכנסת חיים בר־לב, שבא לתחרות עם בנו
שי בן הארבע. שניהם לבשו בגדים ספורטיביים.
בר־לב, חובב־סוסים מושבע, ניראה
שקוע בשיחה מיקצועית אודות סוסים עם
חבר מועצת סביון, טוביה לשם.
״אני רוכב כבר משנת ,1939״ סיפר מי
שהיה רמטכ״ל צה״ל ושר בממשלה .״הת חלתי
לרכב בבית־הספר החקלאי מיקווה־ישראל,
ובמילחמת העצמאות, כששירתתי
בחטיבת הנגב, הקמנו יחידת רוכבים בנגב
הדרומי. מאז לא חדלתי לרכב, תמיד
במיסגרות פרטיות, אצל חברים שיש ברשותם
סוסים.״
״במירוצים,״ גילה בר־לב, לכתבת העולס
הזה ,״הרוכב הוא המכוון את הסוס, להוציא
את כל הפוטנציאל שלו או לשמור על
כוחותיו. בשביל הארץ, מיקצה של 1,800
מטרים נחשב כבר למסוכן, כי בלי רוכב
מנוסה יכול הסוס להתפרץ קדימה ולאבד

את כוחותיו אחרי 600 המטרים הראשונים.
הרוכב מחליט גם מתי לעקוף את הסוס
שלפניו, ואיך לכוון את הסוס. במירוצים,
בכל העולם, הג׳וקי רוכב בפעם הראשונה
על הסוס שאינו מכיר, כדי לשמור על
המתח שבינו ובין הסוס וכדי לא להיכנע
לחולשותיו של הסוס.״
טוביה לשם, סיפר כי מירוצי־הסוסים
בשכונת המיליונרים סביון הפכו כבר ל מסורת.
המירוצים מאורגנים על-ידי מתנדבים,
חובבי־סוסים מכל הארץ .״כל הרוכבים
בסוסיאדה,״ הסביר לשם ,״הם רוכבים
פרטיים, והכוונה היא לעשות את ספורט
הרכיבה לדבר מקובל בארץ.״ מהצופים
במירוצים ניגבו עשר לירות דמי־כניסה,
אולם טוביה לשם חזר והסביר כי זהו רק
תשלום סימלי, המיועד לכיסוי ההוצאות
הביטחוניות והכשרת הקרקע.

__גזע
מייוחד
^ מירוץ כיום השבת השתתפו 78
רוכבים, ביניהם שלושה נכי צה״ל,
שייצגו 82 עיוורים נכי־צה״ל מכל המיל־חמות.
לפני שלוש שנים הוקם חוג־רכיבה
של עיוורים נכי־צה״ל בהדרכתו של ברוך

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 31 | התקבצו בפובו המיריתוים ויצאו מכריהם בהתרחבות ן 1טבס ביון לדעתו של יואל סמסו־ס נוב, סוס הוא כמו 1# 111111 אשה. יואל, השרוף על סוסים, מופיע בכל אירוע הקשור בחיות

התקבצו בפובו המיריתוים ויצאו מכריהם בהתרחבות

ן 1טבס ביון
לדעתו של יואל סמסו־ס

נוב, סוס הוא כמו
1# 111111
אשה. יואל, השרוף על סוסים, מופיע בכל
אירוע הקשור בחיות האהובות עליו.
בן ה־ ,28 רוכב כבר 12 שנה. חברים שהכיר
משכו אותו לרכיבה, ומאז הוא מקדיש
מדי יום ביומו זמן רב לרכיבה ולטיפול
בסוסו. זרוק, טייח במיקצועו, זכה כבר
חמש פעמים במקום הראשון, וסוסו, אבו־ענתר,
זכה שלוש פעמים.

מגפיים,
כובע ושוט
!ך* רכיכה זה הספורט היחידי שאני
/ /י 1אוהב,״ סיפר רונן קונפינו, נער
בן ,15 שהוריו טוענים כי לו היה מקדיש
ללימודים את אותו הזמן שהוא מקדיש
לסוסים, היה בוודאי תלמיד מצטיין. רונן,
חתיך עז מבע, ניבחר בשנה שעברה לרוכב
מספר אחד מטעם אגודת המירוצים ביש ראל.
הוא התחיל ללמוד רכיבה כשהיה
בכיתה א׳ ,ועתה הוא יודע לרכב היטב,
לעבור מיכשולים ולבצע תעלולים על גבו
של הסום. עתה זכה רונן במקום השלישי
במיקצה סייחים, אבל אחרי שיהיה לו סוס
משלו הוא מבטיח לנצח עוד פעמים רבות.
למרות גילה הצעיר ( )11 מבינה דליה
נבות בסוסים יותר מחבריה המבוגרים.
ולראייה זכתה הג׳ינג׳ית, ממושב מולדת,
(המשך בעמוד )41

שיינפילד מקיבוץ עין־שמר. העיוורים הפגינו
כושר רכיבה למופת, הקיפו את המסלול
פעמיים וחזרו לנקודת המוצא.
במירוץ היו 10 מיקצים, בשטח שבין
סביון למושב מגשימים, שאורכו 1,150 מט רים.
תשעה שופטים, מטובי הרוכבים בארץ,
השקיפו על המיקצים — מיקצה של 800
מטר 1,000 ,מטר 1,200 ,מטר ו־ 1,500 מטר.
במיקצה האחרון והקשה ביותר השתתפו
הסוסים הטובים ביותר, סוסי הטורוברד,
בני גזע מייוחד של סוסי־מירוץ, שיובאו
במיוחד מאנגליה למירוצים והרבעה. דרבי
ישראל סביון 78 לא היה שונה ממירוצי־סוסים
בארצות אחרות. ההתלהבות הרקיעה
לשחקים ואחרי כל ניצחון התפרץ
הקהל אל רחבת המירוצים במחיאות־כפיים
ושריקות, פרט לשתי נפילות מעל גבי
הסוסים, שלא הסתיימו בפגיעות גופניות,
עבר המירוץ ללא תקלות. האמבולנס,
שניצב הכן במשך שעתיים, לא היה
בשימוש.
בין הסוסים שהשתתפו במירוץ היו רבים
שכבר זכו במירוצים קודמים בארץ, כמו
הסוס אבו־ענתר, ששמו ניתן לו על־ידי
בעליו הקודמים, רב־סרן בדואי מהצפון.
אבו־ענתר הוא בן שבע ונחשב אחד הסוסים
היפים והחזקים בארץ, אך השנה איכזב
את רוכבו, איבר זרוק מבאר-יעקוב. איבר,

בת ה .11ש1כ
ך ך ! ה 1ך | 11
תה במיקצה 800

11 # 1
המטרים במקום הראשון, רוכבת כבר שלוש
שנים ורוצה להיות ג׳וקיי באנגליה.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 32 | חרות ־ בלי הדר (המשך מעמוד )25 ודייקסל, חרף היותו בית״רי ותיק וממע״ ריציו של בגין, היה חייב להימנע. אולם האמת היא שדייקסל אינו מודאג כלל מקרע עם בגין. הוא אף

חרות ־ בלי הדר
(המשך מעמוד )25
ודייקסל, חרף היותו בית״רי ותיק וממע״
ריציו של בגין, היה חייב להימנע. אולם
האמת היא שדייקסל אינו מודאג כלל מקרע
עם בגין. הוא אף אינו חושש פן יסולק מן
החיים הפוליטיים. הוא עשיר, ובמשק שלו
מטפחים גידולי שדה, פרחים, לול ורפת.
הוא גם שותף בבית־חרושת לקפיצים. לפני
כמה שנים החליט דייקסל, שהוא בעל
אופי עצמאי ביותר, ללמוד באוניברסיטה.
הוא נרשם לאוניברסיטת תל-אביב ומבלי
לזנוח את עבודות המשק עשה את התואר
הראשון.

מי מפעיל
את ארגס!
ך ין כר־ הכנסת יצחק יצחקי הוא נטע
1 1זר בחרות. יצחקי נבחר לכנסת ברשימת
שלומציון, בהנהגת אריק שרון,
ויחד עימו הסתפח לתנועת החרות לאחר
הבחירות. בחודשים האחרונים התהווה קרע
בין שרון ליצחקי, עד כדי כך שיצחקי
שקל פרישה מחרות, רק כדי לא להיות
עם שרון באותה מיפלגה. יצחקי נכנס
לכנסת כנץ מובהק, והוא נע עתה לכיוון
היוניות. הוא מקורב ביותר לח״כ הלל זיי־דל,
איש חטיבת־אחדות בליכוד, ונראה כי
לולא הסכם קמפ־דייוויד הוא היה מצטרף
לזיידל ומכפיל בכך את כוחה של אחדות.

ח״כ איתן ליבני היה קצין המיב־צעים
של האצ״ל. קצין המיבצעים של
בגין, אך גם קצין המיבצעים של לנדאו.
נראה כי הימנעות ליבני הושפעה במידה
רבה מכך שלנדאו התנגד לבגין. לליבני,
שהיה ידוע עד כה כנאמנו של בגין, יש
חשבון חדש עם ראש־הממשלה. לפני כמה
שבועות התפטר ליבני מהנהלת תנועת־החרות
והתריס נגד בגין על כך שהוא
מכניס להנהלה אנשים הנאמנים לו ללא
בחירות, ולא בצורה דמוקראטית. בעת
האחרונה אף החליט ליבני, ואיש אינו
מבין מדוע, כי הוא המומחה של חרות
לענייני ערבים ובידואים. דעת־המומחה
שלו קובעת, כי הסכמי קמם־דייוויד אינם
טובים ליהודים. ליבני יודע זאת, מאחר
והוא המומחה לענייני ערבים.
השר דויד לוי חייב הרבה לראש־המט־שלה,
מנחם בגין, על קידומו ועל הפיכתו
לשר. לווי כה התלהב, הן בדבריו בממשלה
והן בנאומו בכנסת, מהסכמי קמם*
דייוויד, עד שנדמה היה כי הוא בעצמי
אבי ההסכמים. לוי הוא מאותם חברי־כנסת
של חרות, שבגין במו ידיו הקים אותם
על רגליהם או, בדארגון של חרות ,״עשה״
אותם. אולם לעומת אחרים, שבגדו בבגין,
הוא נשאר נאמן לו.
עמדתו של ח״כ רוני מילוא היתה ברורה
זמן רב לפני ההצבעה. רוני הוא ממקורבי
מישפחת בגין. מילבד העובדה ש הוריו
של רוני הם רוויזיוניסטים ותיקים

הסביר, כי לא יהיה כל אסון אם תפנה יש ראל
את הגדה המערבית.

אצל בגין״
״כ חיים קאופמן הוא איש־עסקים
י י מצליח. לכנסת הגיע קאופמן ישר מ־נמל־התעופה
בן־גוריון, כשחזר מארצות־הברית,
שם חתם על חוזה שמן עם חברה
בינלאומית לתמרוקים. קאופמן הוא סוכן
מישחקי-ילדים וצעצועים בארץ, בין היתר
הוא גם סוכן של לגו, ועוסק בהפצת
תמציות תמרוקים ומצלמות. קאופמן ידוע
כנץ קיצוני, אך הוא מחסידי וייצמן. בחודשים
האחרונים היה זה קאופמן שריסן
יותר מפעם אחת את שר־הביטחון, לבל
יתבטא בנוסח שירחיב את הפער בינו לבין
בגין. אולם קאופמן, כאיש עסקים ממולח,
יודע גם היכן מרוחה החמאה. כאחד מה כוחות
הצעירים העולים בחרות, יודע
קאופמן כי בשלב זה כדאי לתמוך בראש־הממשלה.
לח״כ
חיים קורפו לא היתה כל בעייה
בעת ההצבעה. הצבעתו התאימה הן לנא מנות
האישית שלו לבגין והן לקו ד,כימ־עט־יוני
אותו נקט בחודשים האחרונים,
גם כאשר התבטאויות יוניות היו בבחינת
כפירה בעיקר בחרות. קורפו הצביע, כמו בן,
בעד, ויתמוך בכל שלב בראש־הממשלה.

דום, כארידור, אמר לאחר ההצבעה בכנסת,
כי ברגע שבגין כינה אותו ״פרופסור
רום,״ ולא בשמו הפרטי, ברור היה לו,
כי ״אני גמור אצל בגין.״ סוד הצבעת־הנגד
של רום טמון באי הבנתו הפוליטית.
לרום בן ה־ 46 נידמה היה, כי הרוח במיפ־לגה
נוטה נגד בגין. הוא נסחף ברוח זו.
הצבעתו של רום הכעיסה, כמובן, את
בגין. רום הוא מאלה שבגין שלף אותם
מהשממה הפוליטית והרים אותם מעל
לוותיקי התנועה. בגין מרגיש נבגד, אך
לרום יש הצדקה נוספת להצבעתו. כמו
ארנס, הוא חש עצמו כמבין גדול בענייני
ביטחון. רום הוא חתן פרס-ישראל לביטחון,
ולדעתו ההסכמים מסכנים את ביטחונה
של ישראל.
דב שילנסקי היה בין חברי־הכנסת של
חרות שנקרעו בנפשם פנימה עד לרגע
ההצבעה. לבסוף הוא נימנע. שילנסקי
הוא אחד מהלוחמים הוותיקים של האצ״ל,
מאלה שהמשיכו את מילחמות האצ״ל גם
לאחר קום המדינה. בעת חתימת הסכם־
השילומים, כאשר מנחם בגין אירגן מפגי־נים־פרועים
שיעלו על הכנסת, הניח שי־לנסקי
פצצת־דמה במישרד־החוץ ונאסר.
הצבעתו של שילנסקי נעשתה ללא חישו בים
פוליטיים פנימיים. הסכמי קמפ״דייוויד
עמדו בניגוד לחינוך הבית״רי והאצ״לי,
שאותו ספג במשך שנים כה רבות. יש
להניח ששילנסקי היה מתגבר על כך ותומך
בעיניים עצומות במנהיגו בגין, אך

״הטינש ,,חוסיו קור * אשתו שו גאל כהן־אווגד השביעה *
איתן ריבג מומחה ועונים * שוביו חאצ״ר שר מוסקה ציטו׳
הצבעתו של יצחקי עם הממשלה היתה
טבעית ביותר, והיה זה הוא שנשא את
אחד מנאומי התמיכה הנילהבים ביותר ב־בגין.
אנשי
בגין חששו דווקא מח״כ מאיר
כהן, איש חיפה. כהן הוא איש ־ חרות
ותיק ביותר ונאמן־עיוור של בגין. אך
לאחרונה איכזב בגין את כהן, כאשר ביכר
על פניו את איש המיפלגה הליברלית,
צבי צימרמן, כמועמד הליכוד לראשות
עיריית חיפה, תפקיד שבו חשק כהן בכל
מאודו. יש הטוענים כי ההיתקלות בין כהן
לבין שימעון פרס, יומיים לפני ההצבעה,
שנבעה מאי־הבנה, היא שהביאה את כהן
להצביע בעד בגין ולא להימנע. כהן הוא
אב שכול. בנו ניספה באסון אווירי לפני
כמה שנים, ואחיו, שהיה איש־ביטחון, נהרג
לפני כשנתיים בספרד. שימעון פרס
החל את נאומו בכנסת בציטוט דבריה של
אם־הבנים רבקה גובר. כהן קרא לעברו
קריאת־ביניים, שבה תבע ממנו לא להש תמש
בשכול לצרכים פוליטיים. פרס
נדהם, הגיב בחריפות רבה ואף כינה את
כהן ״טיפש״ .מאוחר יותר ניסה פרס להם-
ביר־להתנצל בפני כהן, אולם התעלם מ דרישת
יושב-הראש לחזור בו מדבריו מעל
בימת הכנסת.
ח״כ יגאל כהן־אורגד הוא אולי השיב־נוע־העצמי
הטוב ביותר של מנחם בגין,
שאסור לסלוח. כהן־אורגד הצטרף לתנו-
עת־החרות עוד בהיותו נער, אולם עם פרישתו
המפורסמת של שמואל תמיר, והקמת
המרכז־החופשי, הצטרף אליו כהן־אורגד.
ערב הבחירות לכנסת הקודמת, דרש כהו־אורגד
לקיים בחירות חופשיות במרכז-
החופשי. תמיר סירב והכניס את עקיבא
נוף ואת אהוד אולמרט לרשימת המועמדים
לכנסת. כהן־אורגד פרש מהמרכז־החופשי.
כעבור שנים סלח לו בגין והוא
חזר לחרות.
כהן־אורגד הוא איש־עסקים מצליח, בעל
שרירים הן בעסקים והן בפוליטיקה. בחרות
מכנים אותו קארייריסט. בד בבד עם
בנייתו של עסק מצליח לייעוץ כלכלי, שלו
שני מישרדים בירושלים ובתל-אביב, בונה
כהן־אורגד את עצמו בתוך תנועת-
החרות. הוא היחיד מכל חברי־הכנסת ה מקפיד
גם בימים אלה לרוץ מסניף לסניף,
להרצות ולהתיידע אל החברים מהשורה.
בחרות מתלוצצים כי אשתו של כהן־אור-
גד, מנהלת בית־ספר בשם שרה, היא המפעילה
האמיתית של הפרופסור ארנם. לשרה
יש השפעה רבה ביותר על בעלה, והיא
נחשבת לכוח המניע אותו, ואילו לו עצמו
יש השפעה רבה על ארנס. נראה כי שני
אנשי העסקים מצאו להם שפה משותפת,
והם פועלים בחזית אחת. הצמד ארנס-
כהן-אורגד נחשב היום כימעט לגוש בתוך
חרות, גוש שהמכנה המשותף העיקרי שלו
הוא השינאה לעזר וייצמן.

וידידי מישפחת בגין, נשוי אחיו של מילוא
לחסיה, בתו של בגין. בגין היה זה שחילץ
אותו כשהיה נתון בצרות פוליטיות, תחילה
כעסקן סטודנטים צעיר, ואחר כך כעסקן
צעירי חרות.
גם הצבעתו של עמאל נאסר א־דין, חבר־הכנסת
הדרוזי של חרות, היתד. ידועה.
נאסר א-דיו הוא תומך מובהק של בגין,
ומילבד זאת, הוא מהבודדים בחרות שאכן
רוצים בשלום, הן משום שהוא בן לעדת
מיעוט והן ביגלל העובדה ששיכל בן במיל-
חמה.
דעותיו הפוליטיות של סגן שר־הביטחון,
מרדכי (״מוטקה״) ציפורי, כפי שהביען

גם לראש המועצה המקומית קריית-
מלאכי, ח״כ משה קצב, לא היתה בעייה
כיצד להצביע. קצב הצעיר אינו איש חרות
ותיק, הוא מאנשיו של עזר וייצמן. היה
זה וייצמן שהטיל בזמנו את כל כובד
משקלו למען בחירתו של קצב בקריית־מלאכי.
הוא הופיע למענו בעיירה הקטנה,
שיכנע אנשים, ביקר בבתים ועשה לקצב
את העבודה.
אחת ההפתעות הגדולות ביותר היחה
הצבעת הנגד של הפרופסור יוסף רום,
מדען שעד לבחירות היה פרופסור להנדסה
אווירודינמית בטכניון בחיפה. הוא הצטרף
לחרות לפני כשלוש שנים, ובא ב
כגין
ליד שולחן הממשלה בפנסת
עם ידידים כאלה — מי צריך אויבים?
ערב הבחירות לכנסת ולאחריהן, הן מה־ניציות
שבחרות. ציפורי, לשעבר איש ה־אצ״ל,
הסתובב במשך שנים רבות בהרגשה,
ש״דופקים״ אותו בצה״ל ביגלל עברו
המחתרתי, וכי מגיעה לו דרגה בכירה
יותר מתת־אלוף. קצינים בכירים בצה״ל
דוחים טענה זו. לדבריהם הוא הגיע אל
קצה גבול היכולת הצבאית שלו, ואפילו
דרגת תת־אלוף הוענקה לו אחרי שטען,
כי הוא מהדפוקים. אין ספק כי לו היה
מוטקה ציפורי מצביע לפי מצפונו, היה
מראשי המצביעים נגד. אולם ציפורי ידע
כי אם יעשה כן יסולק מכהונתו על־ידי
וייצמן ויסיים בכך את הקריירה הפוליטית
שלו. כיום ציפורי הוא מגדולי התומכים
בהסכמי קמס־דייוויד. בשיחות פרטיות אף

מגע קרוב עם בגין. לפני הבחירות האח רונות
מונה כראש הוועדה שהקים הליכוד
להכנסת חילופי השילטון. תמורת זאת
קיבל רום, שהוא נטע זר בחרות, מקום
בטוח בכנסת, אולם הוא חשב שמגיע לו
יותר. רום זכה מכך שלא היתה לו כל
הבנה פוליטית ערב הבחירות, לכן הוא
היה משוכנע שהליכוד אומנם יעלה לשיל־טון.
הוא
התייחס ברצינות רבה לוועדה שבראשה
עמד, הכין דו״חות ותזכירים
לשינוי מיבנה הממשלה ומישרדי הממש לה.
לאחר הקמת הממשלה, כאשר התברר
כי כימעט אף אחת ממסקנותיו לא התקבלה,
נפגע רום עד עמקי נשמתו וטרו־נייתו
העיקרית כוונה לראש-הממשלה. גם

הצבעת לנדאו בממשלה היא ששיכנעה
אותו, בסופו של דבר, להימנע.

״להילחם
מבפגים״
ך• צבע תו של יושב־ראש הכנסת, יצ-
1 1חק שמיר, היתד. אחת ההפתעות הגדולות
של היום הרביעי לפני שבוע.
שמיר, שהיה מפקד הלח״י, הפך לאחר
קום המדינה לאישיות אפורה. הוא עבד
כמה שנים במוסד, בתנאים של סודיות
ואפרוריות. אחר כך הפך שמיר לאיש־עסקים
קטן ולעסקן בינוני בחרות. בכנסת
הקודמת היה שמיר אחד מחברי־הכנסת
הפחות־בולטים, אך בגין דאג למנות את
שמיר ליושב־ראש הכנסת והפך אותו לאחד
מאישי השורה הראשונה במדינה.
יומיים לפני ההצבעה, כשהוציא שמיר
את לוחמת הלח״י לשעבר, גאולה כהן,
מאולם המליאה, התפלאו רבים מדוע הסכימה
כהן ללא התנגדות, מבלי שינסו
להוציאה בכוח. רק עתה נודע, כי כהן
הסכימה לצאת לאחר שיחה עם שמיר.
שמיר הפתיע אותה בשיחה זו, כשסיפר
לה כי הוא עומד להימנע בהצבעה ולהתריס
בהימנעותו כנגד בגין ש״עשה אותו״.
כהן הבטיחה, וקיימה את הבטחתה, לשמור
זאת בסוד, והיתה היחידה, מילבד שמיר
ורעייתו, שידעה על כוונתו של היו״ר
להימנע.
שמיר נמנע משום שההסכמים נוגדים
את עיקרי אמונתו. בפני בגין יוכל שמיר
לתרץ זאת כהימנעות של יושב־ראש הבית,
תירוץ עלוב, ללא ספק, שאין לו
אחיזה בחיים הפרלמנטריים בארץ.
הצבעתו של אריק שרון היתה, כביכול,
הפתעה, אולם לא לגבי אלה המכירים
אותו. שרון, שסיבך בהתנחלויותיו החפוזות
והבלתי־אחראיות את הממשלה בעבר,
בגד בהתנחלויותיו ובמתנחלים. על שרון
יוטל גם, כפי הנראה, התפקיד לפנות את
ההתנחלויות, אם וכאשר יגיע הרגע המתאים.
מי שמכיר את שרון לא הופתע
כלל. לשרון אין כל בעייה לשנות את
דעותיו מהקצה אל הקצה, כאשר נידמה
לו שהדבר כדאי.
כימעט ברור שאת הצעד הבא יזום בגין
ולא מתנגדיו. לגאולה כהן, שכבשה את
עולמה בציבור הישראלי לאחר נאומה הכן
והמצויין בכנסת, אין כוח בתוך חרות.
גם הופעתו של יגאל כהן־אורגד בכנס, ש־אירגנה
כהן יום לאחר ההצבעה בכנסת,
לא היתה, בסופו־של־דבר, לטובתה. אורגה
שניבהל מהצעד אותו עשה, מיהר
להצהיר, כי בא לכנס רק כדי לשכנע את
הנאספים שלא לפרוש מחרות, והצהיר
הצהרת-אמונים לבגין. לאחר שבקשותיו
מאנשי הטלוויזיה שלא לצלמו בכנס נידחו,

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 33 | מיהר כהן־אורגד לעזוב את המקום. אם תחליט גאולה כהן לפרוש מחרות ולהקים סיעה עצמאית בכנסת, היא עלולה למצוא עצמה מבודדת. יתכן מאוד שמשה שמיר, שאינו ידוע כאיש אמיץ

מיהר כהן־אורגד לעזוב את המקום.
אם תחליט גאולה כהן לפרוש מחרות
ולהקים סיעה עצמאית בכנסת, היא עלולה
למצוא עצמה מבודדת. יתכן מאוד שמשה
שמיר, שאינו ידוע כאיש אמיץ במייוחד,
יחליט שלא לפרוש וישתמש בתירוץ הנצחי
בפוליטיקה הישראלית :״להילחם
מבפנים״ .גם תמיכתו של הרב חיים דרוק־מן,
איש גוש־אמונים במפד״ל, אינה בטוחה.
שכן דרוקמן, כרבים אחרים, גילה
לפתע את כוחו האמיתי של גוש־אמונים.
כדאי לדרוקמן להישאר במפד״ל ולבצר
את מעמדו שם, מאשר להצטרף לגאולה
כהן ללא חיילים. לדרוקמן ידוע, כי איש
מחברי־הכנסת של המפד״ל לא יצטרף
אליו.
בקרב חברי־הכנסת של חרות אין ל גאולה
כהן כל תמיכה נוספת. המהפך הפנימי
אותו הריחו רבים באוויר, ביום
הרביעי לפני שבוע הוא בינתיים בועה
של סבון. את המהפך האמיתי יעשה מנחם
בגין, שאופיו לא יתן לו להמשיך את
השותפות עם אלה שבגדו בו.

^ ״ אני

או הג

את יגאל״
ף פני כנין פתוחות כמה אפשרויות.
^ הוא עשוי לבקש בחירות חדשות בעוד
כמה שבועות, כאשר ייחתם הסכם השלום
עם מצריים. לבגין אין כיום רוב בכנסת,
כדי לחוקק חוק בחירות חדשות, אולם
הוא יכול להתחכם ולעשות אחד משני
הצעדדים: להגיש את התפטרותו, מתוך
חישוב שאף אחד אחר לא יוכל להקים
ממשלה, ואז יהיו חייבים להכריז על בחירות
חדשות, או להציע למפד״ל ולדמוקר־טים
ללכת לבחירות חדשות כגוש אחד,
תוך שהוא מבטיח לשתי מיפלגות אלה
מקומות ריאליים במיספר רב יותר מאשר
יש להם בכנסת הנוכחית. להצעה כזו עשויות
המפד״ל והדמוקרטים להסכים. לבגין
אין ספק כי אם תיערכנה בחירות חדשות
הוא יזכה להגשים את חלומו של דוויד
בן־גוריון: להשיג רוב מוחלט בכנסת. אם
אומנם יעשה כך, הוא ינפה מהרשימה שלו
לכנסת את כל מי שהעז להרים יד נגדו,
ויכניס במקומם נאמנים חדשים משלו.
האפשרות האחרת של בגין: להמתין
לוועידת חרות, שתיערך בפברואר, תוך
כדי לחימה עיקשת, פנים־מיפלגתית, לביצור
מעמדו ולסילוק יריביו. בגין, שמאז
הבחירות זילזל במוסדות תנועת־החרות,
יתחיל לבצר מחדש את מעמדו בקרב השורות.
בעוד שלושה חודשים יצטרך בגין
לעמוד במיבחן נוסף, כאשר יהיה עליו
לקיים את הבטחתו ולהעלות התנחלויות
חדשות, על פי הפירוש שהוא נתן למיסט*
כי ומיכתבי קמפ־דייוויד. גם אנשי השמאל,
תנועת שלום־עכשיו וחלקים במערך
ממתינים לתאריך זה, וגם מתנגדי בגין
בליכוד ממתינים לראות כיצד הוא ינהג.
רבים מוותיקי חרות מקווים כי בעוד שלושה
חודשים יתהווה קרע בין בגין לשותפיו
להסכמי קמס־דייוויד, דיין ווייצמן, ובגין
ישוב הביתה, לתנועתו.
בעיות נוספות יש לבגין עם שותפותיו
לליכוד ולקואליציה. בעוד שעם הליברלים
והדמוקרטים אין לו קשיים, התייצבה לפתע
תנועת לעם במרכז הבעיות של ראש־הממשלה.
היחסים בין בגין לבין שר התע שייה
המתפטר, יגאל הורביץ, היו יחסים
קרובים במייוחד. בגין הודה פעמים אח דות
:״אני אוהב את יגאל.״
הורביץ לא התכוון לקרע בתוך לעם,
וגם לא התכוון לפרוש מהממשלה. היה
זה, למרבה הגיחוך, דווקא ח״כ אהוד אול־מרט
שגרר אותו להתפטרות מהממשלה.
על דעת בגין, הסכימו הורביץ ושר־הברי-
אות, אליעזר שוסטק, כי הם יימנעו מה הצבעה
וימשיכו לכהן בממשלה. אך שוס־טק
הסכים עם אולמרט, חבר הפלג שלו
בלעם, כי גם אולמרט יימנע.
כאשר שמע שוסטק כי אולמרט הצביע
נגד, הוא רגז והחליט ללמד את אולמרט
לקח. לכן הצביע בניגוד להסכם, בעד. מבלי
להקדיש לכך מחשבה רבה, פגע שוסטק
בהורביץ והציג אותו בפני ראש״הממשלה
ככלי־ריק וכמי שאינו מכבד הסכמים.
הורביץ התרגז, והחליט ללמד את שוסטק
לקח ולהביא לקרע בלעם. מבלי להודיע
על כך לאיש, הוא התפטר מהממשלה,
בין היתר גם משום ש״קשה היה לי להס תכל
בעיניים של בגין.״
אולם לאחר מעשה התברר להורביץ כי
מעמדו בלעם אינו כה יציב. אפילו חבר-
הכנסת יגאל כהן, איש תל־עדשים, שהצביע
נגד הממשלה, התייצב מאחורי שוס־טק
בדרישה, שהתפטרותו של הורביץ לא
תביא לפרישת לעם מהממשלה ומהליכוד.

ו ה בו הו תשלהג או להי
(המשך מעמוד )25
כבר אחרי החופה והקידושין — בחוץ
׳נראתה תנועה חשודה.
כעבור שנים אחדות נולדו להם שני
ילדים. הבכור יצחק (״צחי״) ,שינה את
שמו משטרסברג להנגבי, הוא כיום בן
,23 אחרי שירותו הצבאי וממשיך בדרכה
של אמו. צחי, נער גבה־קומה ויפה־מראה,
מגלה כישרונות עיתונאיים. במשך שנים
רבות היה כתב־נוער של מעריב לנוער,
וכיום הוא מתחיל את עבודתו כעיתונאי
בגלי צה״ל. נאמנותו לאמו מוחלטת. צחי
שהה באחרונה בטיול בחוץ־לארץ, לפני
תחילת שנת הלימודים באוניברסיטה ש אליה
נרשם, אולם מייד כששמע על הסכמי
קמפ-דייוויד מיהר לחזור לארץ .״אנשים
חזרו לארץ לפני המילחמה, כדי
להילחם,״ הסביר .״מה שקורה עתה לאמא
זה גם כן מילחמה, אז אני חזרתי עכשיו
כדי להילחם.״
בנה האחר של גאולה הוא אחת הטרא-
גדיות הנוראות של חייה. אותו בן היה
חולד, קשה ובמשך שנים רבות טיפלה
בו גאולה, הן בתקופות הקצרות שבהן
שהה בבית, הן כאשר היה מאושפז במוס דות
שונים. ביגלל מחלתו של הבן, והזמן
הרב שהקדישה לו, פיתחה גאולה לאותו
בן אהבה עזה, שהיתה מעל ומעבר לאהבה
רגילה של אם לבנה. וכאשר, לפני שנים
אחדות, נגאל מייסוריו ונפטר, הוכתה
גאולה מכה קשה.
סמוך למותו של הבן נפטר גם בעלה-
לשעבר של גאולה, עימנואל. השניים היו
אומנם גרושים מזה שנים רבות, אך שררו
ביניהם יחסי רעות וכבוד. גם מותו של
בעלודלשעבר היווה מהלומה קשה ביותר
לגאולה, והיא הגדירה את השנה שבה
איבדה בן וידיד כשנה הקשה בחייה.
למרות יצר הפירסום העז שלה, והקו-
לניות המאפיינת אותה, נמנעה גאולה מל שתף
אפילו ידידים באסונות אלה, ורק
מעטים ידעו על השנים הארוכות שבהן
סבלה יחד עם בנה, ועל המשבר החריף
שעברה עם הסתלקותו של בעלד,־לשעבר.
אין ספק כי משלושת מפקדיה בלח״י —
נתן ילין־מור, יצחק שמיר (יושב־ראש
י הכנסת) והד״ר ישראל אלדד שייב —
היתד, לשייב ההשפעה המכריעה ביותר
עליה ׳ .מנתן ילין־מור נפרדה דרכה הפוליטית
לפני שנים רבות. יצחק שמיר פרש
מפוליטיקה, עבר לעיסקי מודיעין ואחר־כך
לעסקים פרטיים, ורק באחרונה שב
לבימה המיפלגתית. שייב, המזכיר בסיג־נון
מחשבתו ובצורת התבטאותו מהדורה
גברית של גאולה כהן, כבש את ליבה,
והברית שנחתמה ביניהם מאז פגישתם
הראשונה, נשארה בעינה עד היום.
אומנם, אחרי מילחמת ד,שיחדור החלה
גאולה לומדת מדעי היהדות ופילוסופיה
באוניברסיטה העיברית בירושלים, אולם
החלה מייד לעבוד בירחון סולם שבעריכת
שייב ואורי-צבי גרינברג, המשורר הלאומני
המהווה סמל נוסף בחייה של גאולה
כהן. אחרי סיום לימודיה באוניברסיטה
החלד, עובדת בעבודה עריכתית־פקידותית
באניצקלופדיה העיברית, אולם היא המשיכה
לכתוב בלהט רב בסולם, ובאותו
להט אף מכרה אותו במדידיה ברחובות
ירושלים.
באותה תקופה נהגה גאולה כהן לש לוח
כרטיסי-ברכה לשנה החדשה, אותם
כרטיסי־הברכה שהיה שולח שייב. היתד,
משורטטת עליהם מפה של ארץ־ישראל
לפי חזונם של שייב וגאולה: כל ארץ־יש־דאל
המערבית, הגדה המיזרחית, חצי האי
סיני וקטע נוסף ממצריים, כל לבנון וחלק
גדול מסוריה. שנות־טובות אלה נשלחו
עוד זמן רב לפני מילחמת ששת־הימים.
גאולה כהן מאמינה בצידקת דרכה, אם
כי מודה ש״העם לא מבין ועדיין לא
אתי.״ כדי לתת ״לעם״ בסים שאליו יוכל
לחזור בעתיד, וכדי להמשיך את דרכה
של חרות האמיתית, היא שואפת להקים
מיפלגה חדשה, לאומנית, בעלת גוון דתי,
עם שני השותפים שלה כיום: הרב חיים
דרוקמן והסופר משד, שמיר. בשיחות ׳נפרדות
היא הציעה, לשמיר ולדרוקמן, לעמוד
בראש הרשימה ״שסביבה יתרכזו בבחירות
הבאות כל אוהבי ארץ־ישראל.״ בינתיים
עדיין נראה רעיון זה כחלום. לשמיר
אין האומץ המספיק לפרוש מהליכוד, ול-
דרוקמן, יש היגיון בריא שלא לפרוש
מהמפד״ל.
אולם גאולה כהן הצליחה לאסוף סביבה
כמה עשרות מעריצים, המאמינים בנכונות
דרכה ובכנותת ותומתה הפוליטית. אין
ספק שהיא תמרר את חייו של מנחם בגין
עוד זמן רב מאד.

• במדינה יי
נזישפט
האמ רגן והקט־נה
האמרגן אהב את האם,
דכיצע מעשים מגונים
בבתה בת התשע
״אל תחלל את בתך לד,זנותה ולא תזנה
הארץ ומלאה הארץ זימה.״
במילים אלה, הלקוחות מספר ויקרא
בחר השופט אפריים שלו לחתום את הק ראת
פסק הדין בתיק שלפניו.
השופט (החילוני) כסוף־השיער, לא מצא
דרך אחרת להביע את סלידתו מהפרשה
שנגולה לפניו בתיק. מולו, על ספסל הנאשמים,
ישב חיוור האמרגן מרקו שדה בן
וד ,60 שזה־עתה הורשע בביצוע מעשים
מגונים בקטינה בת תשע.
דבריו אלה של שופט השלום התל-
אביבי, לא כוונו רק אל מרקו אלא בעיקר
אל אמה של הקטינה, וזאת אחרי שבבית-
המישפט התברר שהאם• היתד, שותפה
פעילה למעשים שבוצעו בגופה של בתה
הקטינה.
במהלך המישפט נגולה פרשת אהבים
אומללה סבוכה, שגיבוריה הראשיים היו
האמרגן מרקו שדה, האם שהיא אשת
שותפו של מרקו בעיסקי האמרגנות, ושלושת
ילדיה — שתי בנות ובן — שה-
אמצעית ביניהם, ירדנה** היא המתלוננת
והקורבן של המעשים המגונים.
יחסים אינטימיים. במשך שנות
פעילותו כאמרגן, התיידד מרקו שדה עם
אשת שותפו. מרקו, שלזכותו נזקפת הבא תם
לארץ של אמנים בינלאומיים כמו הזמרת
והכוכבנית היווניה אליקי, כוכב הטל וויזיה
הבריטי רוג׳ר (המלאך) מור, הזמר
שחום־העור אפריק סימון ממוזמביק ואח רים.
החל לוקח עימו את ידידתו למקומות
שונים בארץ שאליהם נסע במיסגרת
עסקיו. השניים קיימו ביניהם יחסים אינטימיים
כשהם שוהים בבתי מלון שונים
ברחבי הארץ. במהרה נזדקקו צמד הנאהבים
לכיסוי, עבור הבעל־השותף שהחל
חושד.
הפתרון שמצאו האמרגן ואהובתו היה
מקורי: הם החלו לוקחים עימם לנסיעו־תיהם
ובילדיהם את שלושת ילדיה של
המאהבת — שתי בנות ובן. הבת הבכורה
היתה בת 11 באותה תקופה, ואילו האמצעית
היתד, בת תשע.
ואומנם, רעיון הכיסוי הצליח וחשדותיו
של הבעל פגו. הוא סבר, לתומו, שהילדים
יהוו מיכשול לפני אשתו ושותפו, אם אכן
הם יתפתו לקיים יחסים. אלא שטעות
היתד, בידו.
אהבתם של מרקו שדה ואשת השותף
לא ידעה מעצורים. הם המשיכו להתגורר
במלונות שונים ברחבי הארץ, יחד עם שתי
הבנות הצעירות, ולקיים יחסי־קירבה כ-
מימים ימימה.
כאשר היתד, האם לוקחת רק אחת מבנותיה,
היו השניים ״חוסכים״ בהוצאות
המלון, שוכרים חדר אחד וישנים שלושתם
במיטה אחת.
מתי״ מלץ. על מה שהתרחש באותה
המיטה, בעת ששכבו בה מרקו, האם ובתה
— על־כך חלוקות הדיעות.
התביעה טענה, על-פי גירסתה של ירדנה.
שמרקו שדה לא הסתפק ״רק״ בקיום
יחסי־מין עם האם, אלא שתוך כדי האקט
המיני הוא נהג להיטפל גם לבתה בת
התשע .״בתחילה״ טענה התביעה ,״נהג
מרקו לנשק לילדה בפיה ולגעת בחזה.
אולם כעבור שנה מאז החלו המיפגשים
הללו, החל מרקו לנגוע בכל חלקי גופה
של ירדנה, לד,צמד בגופו העירום לגופה
העירום, לשכב עליה, לשים את ידו על
אבר־המין שלה ואף להחדיר את אצבעו
לתוכו. כשנעדרה האם מהחדר, לדיברי
ירדנה, אילץ אותה מרקו פעם או פעמיים
לקחת את אברו לתוך פיה. נוכח התנגדותה
הנמרצת הוא חדל ממעשה זה, אולם
לא נמנע מלהחדיר את לשונו לאברה
שלה.״
על־פי כתב האישום נמשכו מעשים אלה
כשנתיים, והם נעשו בבתי המלון פלאדה,
הילטון, שרתון, דליה ושלום בתל-אביב
ובמלון מי־יהודה בירושלים. לפעמים
* שמה נאסר לפירסוס על־ידי השופט.
** השם בדוי, השם האמיתי אסור ל־פירסום.

אמרגן
שדה הנאשם קויימו היחסים במכוניתו של מרקו בחוף
הים, או בדירתה של האם.
״במשך הזמן החלו מעשים אלה להימאס
עלי״ סיפרה ירדנה הקטינה ״אבל
אמא הכריחה אותי לבוא ופעם אחת גם
היכתה אותי כשסירבתי להצטרף.״
מחווה אבהית. גירסתו של מרקו
לגבי הפרשה היתד, שונה. הוא טען שאכן 1
התפתחה פרשת האהבים עם אמה של
ירדנה כפי שהתפתחה, אך הוא מעולם לא
ביצע מעשים מגונים בגופה של הילדה.
״אם קיימנו יחסים בנוכחות הבנות, היה
זה רק לאחר ששוכנענו שהן נרדמו.״ ן
אמר .״אם נהגתי ללטף את ירדנה, לא
היה בכך כל גילוי של תאווה מינית אלא
מחווה אבהית, כפי שנהגתי עם נכדותי.״
מרקו כפר בכל תיאוריה של ירדנה, וטען
כי הם פרי־דימיונה.
הוא הוסיף וטען שכאשר אירע שאחת
הבנות התעוררה׳ באמצע המגע המיני בינו
לבין אהובתו הוא היה מייד מפסיק, ומלטף
את הילדה כדי להרגיעה. כיוון שהיד,
שוכב בין האם לבין הבת, היתד, הילדה
מתרפקת עליו והוא, לדבריו, היה מחבקה,
כאילו כדי לומר ש״הכל בסדר.״
אלא שגירסתה של האם־המאהבת סתרה
את גירסתו של מרקו.
מעל דוכן העדים סיפרה האם שאומנם
ראתה, כיצד גוהר מרקו מעל גופה של
ירדנה הקטנה, אך היא דחתה את האפשרות
שמרקו קיים עם בתה יחסים מלאים.
גם בדיקה פאתולוגית גילתה, שירדנה
עדיין בתולה.
חיוב בדין. לא קל היה לאם לעמוד
על דוכן העדים מול המאהב שלה. מבטיהם
הצטלבו לא פעם ועל פניהם כיכר כאב
רב. לא קשה היה להבחין באהבה העזה
שעדיין פורחת בין השניים. השופט שלו
הבחין אף הוא בכך וציין בפסק-דינו :״יש
לעדותה של האם מישקל מייוחד נוכח
העובדה שניכר עליה עד היום, שהיא חשה
רגשות חמים כלפי הנאשם ואין לה כל
מניע לרצות לפגוע בו. ההיפך הוא הנכון.
האם היתה מוכנה להיאחז, בעדותה, בכל
קצה של חוט, על-מנת לתת פירוש שהיה
מסביר את מעשיו של הנאשם מרקו שדה,
לקולא.״
כדי להרשיע אדם בעבירת מין, חייבת
התביעה להביא סיוע לעדות הראשית של
המתלוננת. השופט קיבל את טענת התבי -־
עד, שיש לראות בעדותה של האם משום
סיוע לעדותה של ירדנה, חרף העובדה
שהאם נחשבת במיקרה זה שותפה ל עבירה.
סניגורו
של שדה, צבי לידסקי, טען ש האם
אמרה מה שאמרה, בעדותה, רק ביגלל
לחץ תנאי המעצר. השופט שלו לא קיבל
טענה זאת.
גם עדותה של הבת הגדולה, אחותה
הבכירה של ירדנה, שהעידה מטעם הסניגורית
לטובת מרקו שדה, לא שינתה את
דעתו של השופט שלו בהכרעה לחובת
האמרגן.
׳כעת צפוי מרקו שדה לעונש מירבי של
עד שלוש שנות מאסר. פרקליטו מתכוון
לגייס טיעונים רבים על-מנת לחלץ בעונש
מינימלי את האמרגן נמוך־הקומה, שרצה
אהבה מהאם והסתבך עם בתה הקטינה.

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 34 | בחזרה סאדאתכבר קי ב ל אתהספר ״מצר״ ואתה? האם כבר רב,שת את המהדיר הראשון לתייר הישראלי בארץ הנילוס? מ צ רי מאת שלו כהן הוא מדריד עדכני לתייר הישראלי, הכולל גם

בחזרה

סאדאתכבר קי ב ל
אתהספר ״מצר״
ואתה?

האם כבר רב,שת את המהדיר הראשון
לתייר הישראלי בארץ הנילוס?

מ צ רי מאת שלו כהן
הוא מדריד עדכני לתייר הישראלי, הכולל גם סקירה על
עברה של ארץ הפרעונים, ומאפשר לתייר הישאלי להנות
מסיורו הראשון במצרים.

המדריר מצרים
הוא האשרה שלד לסיור מהנה
עם בוא השלום הקרוב.
קניה מרוכזת בהנחה
״ ג ד ״ הפצה בע״מ, רחוב יד חרוצים ,7טלפון 33680ת״א.
הוצאת א. ל .פורז; יצחק שדה ,34 תל-אביב

אנחנו נעשה כל מה שבכוחנו ששלמה להט לא ייבחר!

הפושעים שודדי הקרקעות המלכלכים מפירי הסדר המאכערים הפרוטקציונרים
המאפיה

(המשך מעמוד )21

כמימרה של מצור ימי על ישהתנוחסימת
ראל.
היינו :
עה בים-ם וף לאוניות הנכנסות לאילת
או יוצאות ממנה. אוכדן
שארם־אל-שייך שומט, איפוא,
מידי ישראל אופציה הרתעתית־התקפית
כתגוכה להסגר ימי כ־יס־סוף,
אך אין הוא שולל מישראל
את כושרה להבטיח את חופש
השייט בים־סוף, שכן כושר זה
אינו קיים בלל.
מסקנה זו ראוי אולי לשנן באוזני כמה
פוליטיקאים ישראליים, שעדיין מאמינים,
משום מה, בי ישיבה בשארם מבטיחה את
חופש השייט בים־סוף. בעניין זה יש, אי-
פוא, להבחין בין האופציות ההרתעתיות
שמקנה נוכחות צר,״ל באיזור שארם לבין
היכולת להבטיח את חופש השייט היש ראלי
בים־סוף! האופציות ההרתעתיות —
קיימות גם קיימות, היכולת להבטיח את
חופש השייט בים־סוף מכוח הישיבה
בשארם — אינה קיימת. אם יטילו הערבים
מצור ימי על ישראל, הרי הישיבה
בשארם מעניקה לה אפשרות לחסום את
מעבר האוניות בתעלת סואץ, לנתק את
הקשר הימי לירדן, לאיים על ״הבטן ה רכה״
של מצריים, להפציץ את איזור טא־בוק
ולאיים על העורף הסעודי — אך אין
הישיבה בשארם מקנה לישראל כושר לבטל
על־ידי פעולה צבאית ישירה את המצור
הימי.
הערבים יכולים לחסום את ים־ם וף הן
במיצרי באב-אל-מנדב והן לאורו החופים
הערביים הגובלים בים־סוף לכל אורכו.
בחירת באב-אל-מנדב כנקודת־החסימה במצור
הימי שנילווה למילחמת 73׳ נבעה
מריחוקה מן התשתית האווירית של ישראל
וכן מהיותה ״צוואר־בקבוק״ קל ל חסימה.
אך איזור הטלת המצור יכול
להיות בכל נקודה לאורך החופים הער,ביים
של ים־סוף בכל צירוף של נקודות
בו־זמנית. החסימה יכולה להתבצע באמ צעות
תותחי־חוף, טילי חוף־ים, צוללות,
ספינות־טילים, ואפילו מטוסים ומסוקים.
הדרך היחידה הפתוחה בפני ישראל לבטל
מצור ימי כזה, היא השתלטות פיסית על
רצועות החוף הערביות משני צדי ים-
סוף, ולכל אורכו, משימה שהיא מבחינה
צבאית ופוליטית כאחת — אבסורד מוחלט.
גם אם תרכז ישראל את בל כוחה
האווירי והימי למתן חיפוי לשיירות או ניות
המיועדות לאילת, אין בכך כדי להבטיח
כי פגז אחד של תותח־חוף לא יפגע
במיכלית נפט בנפח של עשרות אלפי
טונות.

ישיבה בשארם אינה !מעניקה,
איפוא, לישראל יכולת להבטיח את
חופש השייט ביס-סוף, אף שהיא
מעניקה לה אופציות התקפיות
מצויינות, בכלל, ואופציות הרתע־תיות
נגד מצור ימי, בפרט. היא
מעלה את המחיר שהערבים יצטרכו
לשלם כתוצאה ממצור ימי על
ישראל, אך אין היא מעניקה יכולת
לביטול המצור באמצעים
צבאיים.
גם העובדה שבתקופת המצור הימי
שנילווה למילחמת ׳73 היתד, תעלת סואץ
חסומה מלכתחילה, ואילו כעת התעלה פתוחה
ומכניסה למצריים מאות מיליוני דו לרים,
כך שחסימת מיפרץ סואץ כיום יש
לה משמעות אחרת מאשר אז, גם עובדה
זו אינה יכולה אלא להעלות את המחיר
הכלכלי של מצור ימי על ישראל, מחיר
שהוא כטיפה בים הפטרודולרים הסעודי.
משמעות אחרת שנודעת לוויתור על שא-
רם־אל־שייד היא חיסול הכוח הימי של
ישראל באיזור ים־סוף. האפשרות להסיג
את הכוח הימי הערוך כיום באיז׳ור זה
להפעיל כוח ימי משמעותי מנמל אילת,
לאילת הינה אשלייה. אין שום אפשרות
שכן רוחב מיפרץ אילת ׳,מצד אחד, והיותו
מוקף חופים ערביים מכל עבריו, מצד
שני, יהפכו את המיפרץ למלכודת־מוות
עבור כוח ימי ישראלי.
לאובדן הבסיס הימי בשארם מיספר משמעויות
עיקריות:
! 9אובדן אופציות התקפיות לאורך ה חוף
המצרי והסעודי של ים־סוף, כולל
אפשרות של מיבצע הנחתת כוחות יבשה
בנקודות שונות לאורך חופים אלה.
הגדלת פגיעותו של נמל אילת לתקיפות
מן הים.
ו•; עם הסרת האיום הישראלי כלפי
החוף המצרי יוכלו המצרים להעביר את
מרבית הצי הימי שלהם ממרחב ים־סוף
לים־התיכון, ובכך יגדילו את האיום הימי
(המשך במבוד )38
העולם הזה 2144

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 35 | מאות אזרחים בישראל דימו את הביטוח הלאומי ערירי הוספת שנים לגילם תדניד מיוד הגיד ז* ^ים רכות ברחבי העולם, היו מוכנות • לשלם הון תועפות לפקיד הרישום במישרד

מאות אזרחים בישראל דימו את הביטוח הלאומי ערירי הוספת שנים לגילם

תדניד מיוד הגיד

ז* ^ים רכות ברחבי העולם, היו מוכנות
• לשלם הון תועפות לפקיד הרישום
במישרד הפנים, כדי שיפחית כמה שנים
טובות מגילן האמיתי. אחרות מוותרות על
ההליכים הפורמליים, אך ״שוכחות״ כמה
ספרות, שעה שהן נשאלות בדבר גילן.
בישראל, המצב הפוך.
בשנים האחרונות מוצפים מישרדי הרישום
בבקשות של אזרחים, הדורשים לשנות
את גילם ולהוסיף עשור או שניים למניין
שנות חייהם.
לא מעטים מתוכם נוקטים אף באמצעי
זיוף ותרמית על־מנת לשכנע את השיל-
טונות שהתיקון המבוקש תואם את גילם
״האמיתי״.
הסיבה, פשוטה: הגיל שווה זהב ואם
לא זהב, כי־אז לפחות כסף רב.

רישום בתרו

ספר התורה (למעלה) בהוצאת לוין־אפשטיין שעליו
נרשם הפסוק (למטה) המבשר על הולדת הבן יוסף
רעני. מינהג זה רווח בקרב יהודי תימן. בבקשה שהגיש רעני (מימין) הוא טען שהספר
הוא משנת 1927 ועל־סמך זאת ביקש לתקן את גילו. בבית־המישפט התברר שהוצאת
לוין־אפשטיין הועברה מוורשה לירושלים רק בשנת ,1935 שלאחריה רק הודפס ספר זה.
•יי!1!1יי1יייייייו
וקף

ואמ ו1:15
כל אזרח בישראל זכאי לקיצבת זיקנה
מהביטוח הלאומי בהגיעו לגימלאות. אזרח
שגילו תוקן, ונמצא שהוא עבר את גיל
הגימלאות — זכאי לפיצוי רטרואקטיבי
— על כל השנים שעבודן היה זכאי לתש לום
ולא קיבל אותו עקב הטעות.
סכום הקיצבה החודשית נע כיום בסביבות
1,300 לירות. כלומר, אזרח המצליח
״לשכנע״ את מישרד הפנים ש״יוסיף״ עשר
שנים לגילו, עשוי לקבל סכום המתקרב
ל־ 150 אלף לירות.
את החישוב הפשוט הזה למדו אלפי
אזרחים, שהגישו בשנים האחרונות בקשות
לשינוי הגיל.
האותיות המקוריות ״קפצו״
חד מאותם אלפים היה מירזה
שירכון. הוא נולד בעיר שיראז שבאירן,
ועל־פי תעודת־הזהות הישראלית שלו
היה זה בשנת .1924ב־ 1950 עלה שירכון
ארצה התיישב במושב קדימה שבשרון ושם
גידל את תישעת ילדיו. כיום היה אמור
להיות בן .54
אולם למירזה שירכון לא היתר. סבלנות
להמתין עוד 11 שנים עד שיגיע לגיל
הפנסיה, ולפיכך החליט להקדים את המועד
בכמה שנים.
אומנם, בקשה מסוג זה כרוכה בביזבוז
זמן יקר, שכן היא חייבת לעבור דיון
מישפטי לפני שופט־שלום, ורק באישורו׳
רשאי מישרד הפנים לבצע את התיקון
הדרוש. אך בדרך־כלל לא נהגו בתי-
המישפט להערים קשיים על דרכם של
המבקשים. בעיית קביעת הגיל שכיחה למדי
בארץ. עולים רבים שעלו לישראל בחופזה,
בימיה הראשונים של המדינה, לא הביאו
עימם מיסמכים רשמיים הנוגעים לגילם.
במייוחד חריפה הבעייה אצל אלה מהעולים
שבאו מארצות נחשלות, שבהן סדרי המינהל

באקראי את סגן־ניצב אליהו אריאלי מה מחלקה
לחקירת פשעים במטה־הארצי, שהיה
חוקרה של שולי. אריאלי עצמו דובר פרסית,
וצ׳רטוק הראה לו את תעודת־הזהות
האיראנית. אריאלי לקח את התעודה והח ליט
לבדוק אותה ביסודיות. התעודה הוע ברה
למז״פ (המחלקה לזיהוי פלילי במטה-
הארצי) ,ושם היא נבדקה בקרניים אולטרה-
סגולות. הבדיקה חוללה נם. תחת השם
מירזה שירכון שהיה רשום על גבי התעודה,
צף ועלה שם אחר שהיה רשום מתחתיו.
לחוקרים לא היה ספק — בתעודה בוצע
זיוף מתוחכם.
שירכון הוזמן למישטרה ונחקר. בחקירתו
הוא נשבר, וגילה כי התעודה שייכת לדודו,
שחי באיראן ונפטר זמן קצר לפני-כן.
החוקרים התחשבו בשירכון, שהוא חולה־לב
ונמנעו מלעוצרו, אך בימים אלה הוא
יואשם גם בזיוף. כעת רק נותר לבדוק
מהו גילו האמיתי של העד משה דוד חי
ששיחק עם שירכון בילדותו.
אזרח אחר, יוסף בלולו, ניסה אף הוא
שיטה דומה, אך הוא עשה זאת בתעודת־זהות
טריפוליטאית. תעודה זו נשלחה אף
היא למז״פ, ותשובת המעבדה המשוכללת
היתה חד־משמעית :״בעמודת הגיל בוצע
שינוי בדיו שונה מהדיו המקורית.״

״הפרח
היפה נולד״
ף*׳ ארצות המיזרח רווחו שיטות שר
^ נות ומשונות לזכירת תאריך־לידה.
אלה התבססו לרוב על התייחסות למאורעות
גדולים שהתרחשו בסמוך לתאריך לידתו
של התינוק.
כך למשל סיפרו עולים שנשאלו על
שנת לידתם, שהם נולדו סמוך ל״מילחמה
הגדולה״ ,שנה לאחר שהגיע ״התותח ה־גדול״
,או שנה לפני ״הבצורת הגדולה״,
אצל יהודי*תימן רווח המינהג של הנצחת
שמו ותאריך לידתו של תינוק המישפחה,
על עמודו הראשון של ספר קדוש —
לרוב אחד מסיפרי התורה. כתובות בסיגנון
״נולד הפרח היפה, פלוני בן רבי פלמוני...
בשנת שהוצגו על גבי ספרי קודש,
היוו אסמכתה מוכרת לקביעת גילם של
רבים מעולי תימן בשנות הארבעים ובתחילת
שנות החמישים.

היו לקויים, ולא היתה תרשומת מדוייקת
יכול היה לעשות הרבה, שכן מיסמך רישמי
של תאריכי לידה. הגיל נקבע, איפוא, על של מדינה כמו איראן הוא מוצג מישפטי
פי הערכת פקיד המירשם שקלט את אותם משכנע.
עולים בבואם ארצה, או על־פי הצהרתם,
חשדו של צ׳רטוק התעורר כשהתברר
שלרוב התבססה על זיכרון. מירזה שירכון לו ששירכון עצמו הוציא, לפני שנים אח־פנה
לעורך־הדין הנתנייתי מיכאל רודני

שהגיש בשמו את הבקשה לבית־המישפט.
בידי שירכון היה מיסמך משכנע: תעודת־זהות
איראנית, רשומה על שמו ושעליה
התנוססה תמונתו. על־פי התעודה הזו הוא
נולד ב* 28 לחודש אספנד שנת 1293 על־פי
לוח הירח המוסלמי. ותאריך זה מקביל
לשנת 1915 על־פי לוח השמש הנוצרי.
בתצהיר שצורף לבקשה, טען שירכון
באמצעות עורך־הדין שלו :״מטרת הבקשה
לקבוע את גילי האמיתי, על־מנת שיירשם
בתעודותי ובמיסמכי הרישמיים. סיבת ה ׳״י

שיבוש: חוסר ידיעת השפה. השיבוש האמור
הצעיר את גילי בתשע שנים, ומונע
ממני קבלת קיצבת־זיקנה מאת המוסד לביטוח
לאומי, עם הגיעי לגיל הפרישה...״

• 1י זבדף-ן י תעודת־הזהות האיראנית תורגמה לעיב־

רית על־ידי אמין קאר, מתורגמן תל-אביבי
מוסמך, שהצהיר כי התרגום זהה למקור.

נוסף על תצהירו של שירכון ועל תעודת-
הזהות האיראנית, צורף תצהיר נוסף. משה
דוד חי, עולה מפרס וידידו של שירמן,
הצהיר בשבועה לפני פרקליטו של שירכון :
״אני יליד .1915 נולדתי בשכונה היהודית
(הגטו) בעיר שיראז בפרס (איראן) .הבתים
של מישפחתי ושל מירזה שירכון, היו
צמודים זה לזה. בהיותנו ילדים נהגנו
להתרועע ולשחק ביחד בשכונה. למדנו
שהוצאה באירן ושאותה הציג מיתה שירמן בבקשה
יחד בבית־הספד אליאנס במקום, ושירכון
לתיקון גילו. על־פי התעודה הוא יליד 1915 ואילו
היה בכיתה גבוהה ממני. הוא מבוגר ממני
בשנה אחת. אני מצהיר שדברי אלה הם בישראל הוא רשוס כיליד שנת .1924 הזיוף נתגלה במעבדות מז״פ בירושלים.
אמת.״
אלא שבשיטה זו טמון גם פתח נרחב
לכאורה היתד, זו בקשה תמימה, שהת דות. דרכון ישראלי וגם בו ציין את הגיל
בססה על טעות במישרדי הרישום הישרא ה״ישראלי״ שלו ולא את הגיל המבוגר למעשי תרמית וזיוף.
עובדה זו לא נעלמה מעיניו של יוסף
ליים. אריה צ׳רטוק, עוזרה של פרקליטת יותר שאותו הוא מבקש לקבוע. בעת
דעני בן ה־ ,44 יליד שגת .1934 רעני עלה
מחוז המרכז שרה סירוטה, שייצג את מישפטה של הדוגמנית שולי חנני בבית־המדינה
בדיון המישפטי בבקשה זו, לא המישפט המחוזי בתל־אביב פגש צ׳רטוק
(המשך בעמוד )37

תעודה מזוייפת

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 36 | 1הנדון גידה (המשך מעמוד )23 בבית־הספר! ,על !אדמה שנקנתה בכסף יו״ בזיעה ובקדחת ,׳מעבודה עצמית מפרכת, עיל־ידי חלוצים ׳שמאסו בניצול־האדם- בידי־סאדם? התאהבה צידקת

1הנדון
גידה

(המשך מעמוד )23
בבית־הספר! ,על !אדמה שנקנתה בכסף יו״
בזיעה ובקדחת ,׳מעבודה עצמית מפרכת,
עיל־ידי חלוצים ׳שמאסו בניצול־האדם-
בידי־סאדם?

התאהבה

צידקת הציונות ץ מעולם ,׳מעולם
לא הונחתה עליה מכה כה נוראה,
כמו שהונחתה כקידמת־סיני:

סו ל ה־ דשעבר
של חברתה

ורק פינוי היישובים, עד האחרון שבהם,
יתקן — ,אולי; ,אחלי את הנזק המוסרי.

הטובה ביו תר,

1ו 1
יני רוצה להגזים ואיני רוצה להב־

והוא ה צ די ת

\ ג ליל.

הנחתי סטה ממתיישבי חבל-ימיה, והם
אנשים נחמדים, ומסורים.

אין ספק, דכים מן המתנחלים
שם באו מתוך מניעים חלוציים,
על־פי קריאת המוסדות הציוניים,
מתוך אמוינת־אמת שהם כאים
לשרית את הציונות ואת הביטחן ן.

ל ס בר ג או ת ה
את זו מזמן שירותן הצבאי. השתיים
שירתו בשלישות, התיידדו ונחשבו כחברות
טובות כימייוחד.
אורלי זוכרת את גילה כצעירה שיהיו
לה בעיות בבית. לדבריה, סיפרה גילה כי
אביה מאלף־הכלבים ואמה, שהיא חולת-
לב, אינם מבינים אותה ומסרבים׳ לעזור
לה. כשהשתחררה גילה מהצבא, החליטה
שלא לחזור הביתה להרצליה, אלא לש כור
דירה בתל-אביב ולהגשים את חלומה
— להיות לעיתונאית.

רבים מהם לא ידעו, או לא רצו לדעת,
יטה התרחיש בשמח זה עירב בואם.

לאלה יש לומר: טעיתם.
אינכם אשמים. אשמות והממשלות —
של אשכול, שיל גולדה, של חבין ששילחו
את אריק •שדון בבדואים, וישישלחו
אתכם לחשת אותם.
הממשלות שהגו את הקונספציה האידיוטית,
כאילו ייקבע גבול־העתיד על פי
קיו ההתנחלות ׳,כאילו העולם הערבי זה־מעצימות
יושפעו כההא־זה ימן העובדה שחבורה
ישל מתחכמים שתלו ״התנחלויות״
בשטחים אלה, ועל כן אי־ואפשר עוד ׳להחזירם.
התפתיותם.
האמנתם לכסילים. עכשיו
אתם נאלצים להסיק את המסקנות.

להסתדר עס
גבר מ בו ס ס

ואם רצונכם כאמת כחיים חלוציים,
עשו זאת עתה על אדמת ישראל,
כלי נישול וגירוש, ותבוא
כרבה על עמלכם.

^ ך אנשים טובים אלה אינם מהווים
את כל המתנחלים בפיתהת-חפיח,
ואולי אף לא !את רובם ז

יש מתנחלים ויש ״מתנחלים״.

ישנם ההלוציסתמסוג-הדש, הפדאיניקים׳
חודפי־חסצע, שהבינו כי ה״התנחלחת״ הזאת
בפיותתת־דפיח היא עסק טוב מאיד•
מקבלים מתנות מידי האיומה. אין צורך
לשלם מיסים. ניתן לזכות בווילות נאות
על חשבון הסארון. אפשר לנצל עבודה
ערבית זולה ולהפוך את זיעתם לזהב.

ורט מן

אביש ,,ג׳רה ואורלי

נפי שצולמו במסיבת־החתונה של אורלי
ואבישי, שהתקיימה בדירתו השכורה של
הראל שברחוב דובנוב בתל־אביב. הוא סיפר אז לאשתו ולגילה כי הדירה שייכת לו. גילה
התלהבה מאד מאבישי, בירכה את חברתה הטובה ביותר על ששפר חלקה, להכיר צעיר
מקסים ועשיר גם־יחד. כשהחל אבישי מסתבך, הפצירה באורלי חידה שתתגרש ממנו.

ף דידיה טוענים כי רצונה של גילה
לבחור במיקצוע זה נבע מהתדמית
הזוהרת שהיה לו, בעיניה. הצעירה, ש חיפשה
אהבה וחיברה, קיוותה כי בעזרת
מייקצוע זה תגיע למקומיות הנכונים, יכי
תכיר אנשים מפורסמים ותהיה בעניינים.
היא ניסתה ׳להתקבל ׳לעיבודה בכמה עי תונים,
אך מזלה לא שפר עליה. כאשר
התקבלה סיוף־סוף לעיבודה !בעיתונו של
משה דיין, היום הזה, נסגר העיתון כעבור
זמן קצר. כאשר התקפלה לעיבודה בשבו עון
חדש, נסגר גם הוא. יהיא ניסתה את
כוחה ככתבת במגאזין בשם שימית העיר,
המחולק בבוטיקים. בשבועזן-יהבידור לחי־טון
כתיבה תקופה מסויימית את טור־הרכי-
לות, אך הטור נלקח מידיה. העולם הזה
פירסם כתבות מעטות שילה, שנמצאו ראויות
לדפוס ופורסמו מעל לחתימתה.
מבחינה חברתית, היתד! גילה בחורה

אלה הם הפיאודלים החדיטים
של חכל-ימית, כעלי הלאטיפונד
יות.
׳באיטליה העתיקה, הלאטיסונדיות היו
אחוזות גדולות, שהוענקו לרומאים בעלי-
פרוטקציה, אשר העבידו בהם עבדים זולים
ואשר הרסו את מעמד האיכרים העצמאיים.
עליהם אמר ההיסטוריון הלאטיני:
״הלאטייפונדייות הרסו!את חוטא.״

הנשפוך עתה דמעות, כאשר
אלה יפונו מפיתחת־רפיח, כדי
להבטיח שלום וכיטחון לעם־
ישראל?
אל דאגה: אריק שרון לא יגרש אותם
במשאיות. אריק שרון יפנה אותם בדרבי-
נועם. כעזרת בסף. בעזרת הרבהתהרסה
כסף. כדאי יהיה להם לפנות את אדמת
חבל־ימית, כשם שהיה כדאי להם לעלות
עליה.

כולנו נשלם את המחיר.

ןןיותר דוסטזייייבסקי כתב שגם האידייאל
הגדול ביותר אינו ישווה את
הדמעות של יילד יאחד.
הרבה הטעות נשפכו למען הגשמת האי-
דיאל המפוקפק הזה של חיבל־ימית.

לכן רבצה קללה על המיפעל
הזה, מאז יומו הראשון.
ביגלל ימיות, כך אמר אנוור אל־סאדאת,
הוא נתן את הפקוחה לפתוח במילחמית יום־
הכיפורים, שכה נשפכו נהרות של דם ודמעות.
ביגלל
ימות ביימעט ונסגרו שיערי השלום,
שנפתחו על-ידי אל-סאדאת.

אם יכיא פינוי הפיתחה להסרת
!הקללה הזאת, תהיה גו כרכיה

אוי ב ת

ך* טלפון כמערכת העולם הזה ציל־ וכדרכו בכתבים חדשים אמר לח מילה
י י צל. על הקו היתד, פקידת מישרד־ אחת :״כיתבי.״
החוץ, שמסרה כי בידיה הודעה מטעם
כך החילה ׳גילה ורטמן, כדרכם של כתקונסוליית
ישראל במילאנו. הקונסוליה
בים צעירים אחרים, לצאת ולבוא במעמסרה
כי צעירה בשם גילה ודטמן פנתה רכת העולם הזה, כשהיא עובדת על בסים
אליה, הציגה את עצמה ככתבת העולם הזה שיל פרילאנס (עובדת בלתי-קבויעה) .בנד
שנשלחה למילאניו לשם עריכת כתבה. היא ישו הישנה שבה הביאה למערכת כתבות,
סיפרה כי כספה אזל זנייירותיה אבדו. ה פורסמו כחצי תריסר כתבות של גילה
קונסוליה שיכנה אותה במשך לילה אחד ורטימן, ששמה עובדת עיל־ידי המערכת
במילון, וביקשה לדעת אם המערבת תממן לגילה ורד.
את כרטיס ישיבתה ׳לישראל.
בניגוד למה ושפורסם ׳בעיתונים, לא פגהיתר,
זו חולייה נוספת בשירשרת ההס שה גילה יורד באביושי הראל, בעלה־לשיע-
תבכויות של גילה ורטמן בת ה־ .23 הצעי בר ישל חבירתה הטובה ביותר, כאשר נש-
רה׳ בתו ושל מאלף-יכלבים מהרצליה, ש לחה מטעם המערכת: להכין עליו כתבה.
נפלה ברשתו של א״ש־העסקים ׳שהסתבר, את אבישי פגישה במסייבת־יהיחתונה ישלו
יהתאחביה בו וחשודה כי ביצעה !משום־כך עם אורלי, שהתקיימה בדירתו השכורה ש-
עבירות פליליות חמורות.
ברחוב דיובנוב פתל־אביב. כבר אז התרש גילה
ורטמן הופנתה למערכת העולם מה ממנו עמוקות, בירכה את אורלי על
הזה לפני יותר משנה על־ידי ידידתה, מי כי ישפר חלקה להינשא לצעיר מקסים,
שהיתר, מלבתיהמים מטעם העולם הזה, ויחיד עם זאת יעשיר כל־יכך.
אורלי חידה. העורך קבע לגילה פגישה,
אורלי חידה וגילח ורטמן מבירות זו

׳בודדה. לא היו לה הברה קבועה או יחבר
קבוע. היא עברה מדירה שבורה אחת
לשניה. צעיר שפגשה לקח אותה לטיול
בחו״ל׳ על חשבונו. כשיחזרו, המשיכו ה שניים
להתראות. גילה לא הסתירה את
רצונה ׳להסתדר בחיים עם יגבר מבוסס.
היא ישבה שעות ארוכות בבתי־הקפה של
הבוהמה, כסית ופינתי, אך את הגברים
בחייה לא מצאה בשני בתי־קפה אלה.
באותה תקופה היתד, ידידתה הטובה ביותר׳
אורלי חידה, מסובבת עמוק עם
בעלה, אבישי הראל.
׳אבישי הכיר את אורלי כאשר פיירסם
מודעה, ובה הזמין דוגמניות להצטלם ילמד
דעת־פירסומת לחברת-הנסיעות שלו, מוני
דום טורם. אחרי הנישואין נתגלה כנוכל,
כשקרן וכמסוכן. שותפה מלאה לגילויים
היתה מדרד הטבע, הידידה גילה ורטמן.
כאשר נישאה אורלי חידה לאבישי
הוא היד, בעל שני מישרדי-נסיעות
גדולים, האחד ברחוב נחלית בנימין בתל-

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 37 | תרגיל בזיוף הגיד 1 אביב׳ השני ברחוב שליומציון המלבה בירושלים. לאשתו רכש בוטיק כ׳מתנת־ני- שואין. הוא נסע במכונית־פאר ובילה׳ יחד עם אורלי, בכל מקומוודהבילוי

תרגיל בזיוף הגיד 1

אביב׳ השני ברחוב שליומציון המלבה בירושלים.
לאשתו רכש בוטיק כ׳מתנת־ני-
שואין. הוא נסע במכונית־פאר ובילה׳ יחד
עם אורלי, בכל מקומוודהבילוי המפוארים.
אולם בחודש אפריל עצרה המישטרה
לפתע את אבישי הראל בחשד שרכש את
חברת־הנסיעות נוונדוס טורם במירמה.
הוא נחשד בזיוף ׳מיסמכים, בזיוף 70
שיקים ללא כיסוי, בסכום כולל של יותר
מחצי־מיליון לירות.

(המשך מעמוד )35
ארצה ב־ ,1940 וגר בנתניה. לפני שנה קצה
נפשו של רעני בגילו הצעיר והוא החלים
לפנות אל פקיד מירשם התושבים ולהוסיף
לעצמו שבע שנות חיים.
הוא פנה לעורך־דין וזה הגיש בשמו
בקשה לתיקון הגיל לבית־מישפט השלום
בנתניה.
בתמיכה לבקשתו צירף יוסף רעני ספר
תורה ישן בעל דפים צהובים שהובא
לדבריו, על־ידי מישפחתו, מתימן. היה זה
ספר ״דברים״ אחד מתוך ראשוני הספרים
שהוצאו בירושלים על־ידי הוצאת הספרים
לוין־אפשטיין.
בגב עמודו הראשון של הספר הבלה,
נכתב בדיו שחורה, בכתב של סופר סת״ם :
״נולד הילד הטוב יוסף, בשנת תרפ״ה״
(שנת .)1927
דעני טען שהמילים נכתבו על־ידי אביו
ביום היוולדו.
לכאורה היו סיכוייו של יוסף רעני לזכות
בתיקון המבוקש — טובים למדי. פרקליטות
המדינה לא היתה יכולה לסתור את
הטענה, ובאין התנגדות היה השופט מאשר
את התיקון. יוסף רעני היה זוכה בקיצבת-
זיקנה, שבע שנים לפני המועד ומדינת
ישראל היתה מפסידה עשרות אלפי לירות.
אלא שגם כאן התגנב החשד לליבו של
אריה צ׳רטוק, עוזרה של פרקליטת מחוז
המרכז והוא החליט לערוך מחקר היסטורי
קטן.

עצה טובה
לידידה
ף* ל ניסיונותיו של הראל להכחיש ה״
-מעשים שיוחסו לו, ולהשתחרר בערבות,
עלו בתוהו. הוא ניסה לשכנוע את אורלי,
אשתו, כי טופלים עליו האשמ׳ות־ישווא.
בתחילה נטתה אורלי להאמין לו. היתרי
זו דווקא גילה, ידידתה, שאמרה לה לחשוב
פעמיים על חיי־הנישואין שלה, ב־עיקבות
הסתבכויותיו של בעלה.
רק בעבור ארבעה חודשים שוחרר אבי שי
הראל מהכלא, אחרי שאביו, שא״תו
היה ביחסים גרועים מאד, הספים למכור
את מכוניתו הפרטית ולשלם את.תמורתה
כ׳ערבות לשיהרור בנו. בינתיים הצליחה
אורלי חידה לדרוש, וגם להשיג, גט סבע־לה,
שהתגלה כבועודאוד׳ר. היתד. זו גילה
ורטמן, חברתה הטובה ביותר, שעזרה לה
בתקופת־הגירושין ועודדה אותה להיפטר,
כמה !שיותר מהר, ומהצרה שלתוכה נקלעה.
אלא שאבישי הראל לא ויתר. הוא החל
מטלפן למערכות העיתונות, להטריד את
הנתבים הפליליים ולדרוש שיפרסמו בעי־תונים
כי טופלים עליו האשמות־שווא.
כאשר זה לא עזר, החל טוען כי אורלי
מציקה לו ורודפת אותו. דימיונו הפרוע
הרחיק לכת עד כדי כך שהוא טילפן למערכת
העולם הזה, טען כי אורלי מאיימת
על חייו באקדח. אותו הסיפור מכר
גם למערכות העיתונים האחרים. הראל לא
הסתפק סהוצאת־הדיבה. הוא פידסם באחד
העיתונים הודעה בזו הלשון :״בל מי
שקיבל או מסר שיקים לאורלי חידה׳ מתבקש
להתקשר עם אבישי הראל. בהודעה
צויינה תיבת־דואר בתל־אביב.
כשגם זה לא עזר, החליט אבישי הראל
לשנות את המערכה. שוב פורסמה בעיתו־ני־הערב
מודעה וגדולה ומאירת-עיניים, שבישרה
:״אורלי חידה ואבישי הראל ניש או
מחדש בון וג המישפחה.״
להשתיל סיפור בעיתון
ך* שהפין אכישי הראל כי לא יצליח
י לשכנע עיתונאים מנוסים לעזור לו
בתרגילי־גוכלות נוספים, נזכר בחברתה
הטובה ביותר של אשתו, גילה ורטמן.
הראל למד להכיר את גילה. הוא ידע בי
הצעירה הנאיווית היא טרף קל לשיכנוע.
הוא גם ידע כי היא עובדת כפרי-לאנס
במערכת העולם הזה, וקיווה כי יצליח
להשתיל באמצעותה סיפור בעיתון.
הוא צילצל אל גילה, ביקש להיפגש אי־תה.
כשחזרה מהפגישה, סיפרה לאחת מחברות
המערכת כי אבישי הראל חף מכל
פשע, וכי הוא קורבנה של אורלי יחידה,
חברתה הטובה ,׳שהלבישה עליו סיפור בדי
לזכות בפירסומת ובכספו.
כעיבור יומיים סיפרה לאותה עיתונאית :
״הוא בחור משגע. בפעם הראשונה בחיי
התאהבתי ברצינות ! אני ׳מכירה אותו
המון זמן, אבל רק עכשיו גיליתי אותו!״
כך החל מתבשל הרומן שבין גילה לאבישי,
כשהנופל המקסים מצליח ללכוד
לאט־לאט את הצעירה התמימה ברישתו.
הוא עבר להתגורר בדירתה. כאשר היה
אמור להתייצב למישפטו, העביר מיכ־תב
לשופטת, הדסה בן־עיתו, שבו מסר
לה כי החליט לרדת למחתרת׳ מכיוון שה־מ״שטרה
רודפת אחריו. מקום המיסתור:
דירתה השכורה ישל גילה, ברחוב וייצמן
בתל־׳אביב.
גילה ורטמן נשבתה בקסמיו של אבישי.
היא האמינה כי הוא חף־מפשע ,׳והאשימה
את אורלי ביהסתבבותו ׳בפלילים. על־פי
בקשתו של אבישי צילצלה אל אורלי ואמרה
לה :״תראי, אורלי, בתור הברה
שלך אני מציעה ילך להחזיר את הבגדים
שלקחת מאבישי!״ אורלי נדהמה ואמרה
לגילה :״תרדי מהפרשה! תיזהרי מאבי-
שי! יש לו בוח־ושיבנוע בלתי־רגיל. את
עלולה להסתבך איתו!״ אך גילה מיאנה
לשמוע.
כעבור שבוע צילצלה אל אורלי שוב,
׳וסיפרה לה כי התאהבה בבעלה-לשעבר.
אורלי אמרה לה, לדבריה :״גילה, את

עיתונים. בין השאר עבדה במערכת העולם הזה על בסיס פרי־לאנס ופירסמה כחצי־תריסר
כתבות במשך שנת עבודתה בעיתון. היא התלהבה מן הדימוי הזוהר שיש, כביכול,
לעיתונאית, קיוותה באמצעות מיקצוע זה להגיע לאנשים המפורסמים במקומות הנכונים.
החברה הכי טובה שלי, והוא היה בעלי.
תתרחקי ממנו!״
תשובתה של גילה :״אל ׳תדאגי לי!״
גם כישהוזהדה על־י׳די חברים נוספים
מפני אבישי, אמרה :״אל ׳תדאגו לי, מה
כבר יכול לקרות לי איתו? הוא כל־כך
׳מיסכן, כל־כך זקוק לי! אני רוצה לעזור
לז. אנחנו עוברים לגור יחד.״.
לפי הוראותיו של אבישי צילצלה
שוב לאורלי חידה, והשאירה את הקו
פתוח במשך שעתיים• ׳אורלי חידה
הגישה נגדה תלונה במישטרה. גילה מיהרה
להגיש תלונה נגדית, טענה שהיא
כתבת העולם הזה ושאורלי מפריעה לה
בעבודתה. כשמתבקשת על-ידי המישטרה
להציג תעודת-׳עי׳תונאית, טענה כי התעודה
״נמצאת ׳בדפוס.״
הדבר נודע למערכת ,׳והעורך השמיע
באוזניה אזהרה חמורה,
באותה ׳תקופה ידעה המישטרה על קשריה
של גילה ורטמן עם אבישי הראל.
באשר ׳חיפשה אותו המישטרה, היה !המקום
הראשון שבו נערך החיפוש, דירתה
של גילה. אלא שאבישי חזה כנראה את
תגובת המישטריה. ולא נמצא אז בדירה.
מאוחר יותר סיפרה גילה כי החליטה
להיפרד מאבקשי הראל. לחברה קרובה
סיפרה כי היא פוחדת שאבישי. ינסה לסחוט
ממנה כסף, וכי ברגע שיתברר לו
שהיא חסרת־פרוטה, יעזוב אותה. היא
ניסתה ללוות למעניו כספים, אך ילא ׳הצליחה.
אט־אט הבינה כי היא מסתבכת ב־סיפור-אהיבה
לא-מוצלח.
אך אבישי הצליח שוב לשכנע אותה
כי הוא הגבר שנועד ליה. הרומן התחדש
׳בעוצמה, והשניים קבעו ללכת לסרט. גילה
חיכתה לו במשך שעה ארוכה ,׳אך ׳אבישי
לא הגיע לפגישה. שוב נשבעה לנתק איתר
את הקשר.
אך כשצילצל למחרת, נשברה. אז יהגה
<3 .ישי את תוכנית הבריחה המשותפת של
שניהם. כסוכן־נסיעות לשעבר ידע את
מועד כניסתן ויציאתן של אוניות בנמל
חיפה. הוא ידע שמות של אוניות ׳ונתיבים,
והכיר סוכני-נסיעות.
ב־ 18 בספטמבר הגיעו השניים לחיפה,
אחרי שגילה י הודיעה לחברתה לדירה השכורה
כי היא נוסעת לבלות כמה ימים
באילת (החברה החליטה לעזוב את הדירה
אחרי הסתבכותה של השותפה) .גילה
פעלה בדיוק כפי !שאבישי הי׳נח׳ה אותה.
היא פנתה לחברת-׳הספנות רוזנפלד, הציגה
עצמה ככתבת ׳העולם הזה ׳וביקשה
רשות לעלות על אוניית־הנוסעים האיטלקית
אספרסו ליבורנו, לצורך כתיבה. אח
אבישי הציגה כצלם העיתון, בשם אביתר
גורן.
אחרי ׳שניתן לה ׳האישור, עלו השניים
על מאונית. אבישי הסתתר וגילה ירדה
ורכישה כרטיס נסיעה לכיוון פיראוס.
כשהפליגה האונייה, התגלה אבישי ולא
הורשה לרדת מהאונייה כשזו הגיעה ליוון.

גילה ירדה, אחרי שנדברה עם אבישי
׳להיפגש במיל׳אנו. אך הוא לא הגיע למי-
לאגו, והיא נותרה לבדה, בחוסר כל. היא
פנתה לקונסוליה הישראלית בבקשת עזרה.
גם שם הציגה עצמה ככתבת העולם הזה
׳וסיפרה שנשלחה להכין כתבה. היא לא
ידעה כי בינתיים הוחזר אבישי ארצה,
נורה קשה בראשו כאשר ניסה לברוח מהשוטרים
ולהסתתר בארובת האונייה.

בחיפוש אחר
ביטחון וחוס
ן ( חדי שנודעו לקונסוליה נסיבות
\ 1ההסתבכות של גילה, הציע ׳ליה הקונסול
לחזור לישראל ולהסגיר את עצמה
למיישטרה. גילה נעלמה והתחברה אל שני
ישראלים. גם השניים הציעו לה לחזור
לישראל. בשלב זה, כשהבינה שאין לה
מה להפסיד, טילפנה להוריה, ביקשה את
עזרתם הכספית. ההורים ׳שלחו ׳לה כסף
לכרטיס, וגילה חזרה ארצה. באמצעות
עורך־הדין מאיר שפצירר, שנשכר על-ידי
מישפחתה, הסגירה עצמה למישטרה.
בינתיים, סחדר־ההתאוששות שבבית־החולים
רמב״ם ,׳נסתבר כי מצבו של אבישי
הראל, שנפצע אנושות בראשו, השתפר
מיעט. דומה כי היה זה סיום טראגי
לסיפורו של צעיר, שנולד לפני 31 שנים
בקיבוץ אש׳דות־יעקב, ואשר מאז ׳שעמד
על דעתו הסתבך בלא הרף בעבירות של
שקר, מירמיה וזיוף.
כבר בשנת ,1972 כאשר עבד כקבלן של
חברת שיכון עובדים, יהיה שותף במשאית
ובעל חברה ׳לנקיון, נפתחו נגדו הליכים
מישפטיים על עבירות מירסה. אך הוא
הצליח להונות ׳את המישטרה ולעזוב את
הארץ. הוא הוכרז כעבריין ׳נמלט. כשחזר
מארצות־הברית נגזר עליו עונש מאסר בן
שניה. במהלך המיזשפט הסתבר בי התביעה
הצליחה להחזירו ארצה אחרי שגם באר־צות־הברית
הסתבך בעביידות־מירמה, וריצה
עו׳נשי־׳מאסר. כשהשתחרר מהכלא שינה
יאת שמו מאבישי ערפלי לאבישי הראל,
ורכש בדרכי־מירמה את חברת הנסיעות.
אורלי חידה ,׳שהכירה אותו כצעיר עשיר
ומבטיח לא ידעה, כשנישאה לו, מאומה
על עברו הפלילי. גילה ודטימן, שהתאהבה
בו, ידעה על אבישי הראל את הכל, אך
למרות האזהרות החוזרות ונישנות סירבה
להאזין לידידיה ודורשי־טובתה, והחליטה
ללכת עם אבישי עד הסוף. הנוכל המשכנע
הצליח לשכנע אותה כי נגרם לו עוול,
וכי היא האדם האחד בעולם שיצליח לתקן
את העוול הזיה. הצעירה ,׳שחיפשה יאהבה
וביטחון, ושכל חייה נזקקה למישענת, מצאת
את עצמה לפתע מעניקה אהבה, ביטחון
ומהווה מישענת ובך הצליחה להסתבך
ברשת, שרק ב״ת־המי׳שפט יחליט כיצד
תצליח להשתחרר ממנה.

מתי גוסדה
הוצאת הספרים?
רטוק פנה אל מישרדי הוצאת לוין־
״ אפשטיין וביקש לדבר עם מייסד
החברה. לאכזבתו התברר לו שלויו־אפש־טיין
הקשיש, נפטר לפני שנים אחדות
ואת מקומו תפסו בניו.
אלה היפנו את צ׳רטוק ליהושוע פרו-
שנסקי, מהנדס בן ,82 בן אחותו של מייסד
הדפוס לוין־אפשטיין.
פרושנסקי ראה את ספר התורה הבלוי,
אישר שאכן זהו אחד הספרים הראשונים
שהודפסו על־ידי דפוס לוין־אפשטיין בירושלים.
אולם כשאימץ פרושנסקי את זיכרונו
הוא נזכר שהדפוס הועבר על־ידי
לוין־אפשטיין מוורשא לירושלים, בשנת
.1935 בירושלים נבנה מיבנה מייוחד לבית
ההוצאה והבנייה הושלמה לאחר ׳ שנה.
כך שרק בשנת 1936 ראה אור הספר
הראשון של הוצאת לוין־אפשטיין בירושלים.
פרקליטות
מחוז המרכז זימנה את פרו־שנסקי
הקשיש לבוא ולמסור את גירסתו
שלו בדבר ההיסטוריה של הוצאת־הספרים
המישפחתית, מעל לדוכן העדים, והוא נענה
ובא להעיד.
כך התמוטטה מלאכת התרמית של יוסף
רעני. הוא הורשע על־ידי שופט השלום
הנתנייתי אריה סגלסון בעבירה של זיוף,
חוייב בתשלום הוצאות המישפט, בתוספת
קנס של 3000 לירות. העניין הועבר,
בהמלצת השופט, לחקירת המישטרה.
במשך שנת 1977 טיפלה פרקליטות מחוז
המרכז בקרוב ל־ 1000 תיקי בקשות לשינוי
גיל בתעודת־הזהות.
לנוכח הגל הגואה של בקשות, שחלקן
לפחות היה מבוסם על תרמית, החליטה
פרקליטת המחוז עורכת־הדין שרה סירוטה,
לנהל מאבקים מישפטיים, לחקור ולדרוש
היטב בכל תיק, להעביר מיסמכים לבדיקות
מעבדתיות ולפעול בתקיפות נגד אלה
מבין המבקשים שביססו את בקשתם על
זיוף. מדיניות זו גרמה לכך שמיספר
הבקשות ב־ 1978 פחת לאין שיעור. עד
כה הוגשו דק 192 בקשות מסוג זה.
המבקשים, שנעזרים לא פעם בעורכי־דין
מפוקפקים, ובעדי שקר, משתדלים כיום
לא להביא את בקשתם לפני בית־מישפט,
שבתחום אחריות מחוז המרכז, וכך לא
ליפול בתחום פעילותה של שרה סירוטה,
שהחלטתה לשים קץ למצב ההפקרות בשטח
זה, נחושה.
הם גם משתדלים שבקשתם לא תידון
בבית־המישפט בנתניה, שכן השופט הנתג־ייתי
אריה סגלסון בודק היטב כל בקשה
שמובאת לפניו לדיון.
עמיתיו ברמלה וברחובות הם פחות קפדניים
ולכן משתדלים רוב המבקשים להביא
את תיק הבקשה לבתי-המישפט של ערים
אלה.
אין ספק שמתוך מאות הבקשות שהוגשו,
רבות היו מוצדקות. אך לאלה שמתכוונים
לנצל את המצב לשם עשיית רווחים קלים
— שלוחה אזהרה.

עופר קוד

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 38 | ב חז ר ה (המשך מעמוד )34 בגיזרה הימית העיקרית מבחינתם: רצועת החוף של ישראל. הנגב ־ ״השרו האסטרטג הגיאדסטרטגית והדימוגרפית המוחלטת יהיה על ישראל לפתח, בכל מחיר,

ב חז ר ה
(המשך מעמוד )34
בגיזרה הימית העיקרית מבחינתם: רצועת
החוף של ישראל.

הנגב ־ ״השרו

האסטרטג

הגיאדסטרטגית והדימוגרפית המוחלטת
יהיה על ישראל לפתח, בכל מחיר, כושר
״מכה שנייה״ .אין זה המקום להוכיח, כי
.גם מדינה קטנה עם משאבים מוגבלים
כמו ישראל מסוגלת לפתח כושר ״מכה
שנייה״ ,אפילו נגד עוצמה התקפית בסדר
גודל של מעצמה בינונית. אך סיכוייה
לעשות זאת תלויים, במידה מכרעת, במרחב
הפריסה הטריטוריאלי ממנו היא נהנית.
מבחינה זו, אובדן סיני יהפוך את
נחיתותה הגיאוסטרטגית של ישראל לנחיתות
נחרצת במונחי מאזן כוחות גרעיני.

של ישראל
ך סיגת צה״ל מסיני תעמיד הן את
*4כוחות היבשה והן את חיל־האוויר גפני
סכנת ״חנק תשתיתי״ ,שכן היא תחייב את
ישראל למצוא, בתחומי הקו־הירוק, שטחי
היערכות אלטרנטיוויים לכוחות המוצבים
כיום בסיני, שטחי אימונים לתימרונים נרחבים
של כוחות היבשה, מטווחי הפצצה
לחיל־האוויר, שטחים אליהם יועברו מחסני
חירום הממוקמים בסיני, ואתרי פריסה
לשדות תעופה אלטרנטיוויים •של חיל־האוויר.
המרחב היחידי בישראל של הקו־הירוק
— וגם בישראל של תוכנית־אלון
— המתאים לשמש כתשתית טריטוריאלית
למטרה זו הוא הנגב בכלל, ובייחוד אי־זור
השפלה והחולות שממזרח ומדרום ל־באר-שבע,
עד הקו־הירוק, בהיותו ״איזור
העומק״ של מדינת ישראל כלפי החזית
המזרחית. הפיכת הנגב ל״איזור העורף
והתשתית האסטרטגית״ — במידה שמושגים
אלה ביכלל מתאימים לגודלו ולקירבתו ל זירות
הקרב העיקריות — תציב, איפוא,
בפני ישראל בעייה חמורה של כפילות :
אותו איזור צריך לשמש הן שטח היערכות
לכוחות היבשה, הן שטח אימונים,
הן שטח הפצצה, הן מרחב להקמת שדות
תעופה, והן שטח למיקום מחסני החירום.
בעייה זו עתידה, כמובן, להחמיר עם
הגידול בסד״ב צה״ל.

אם תצליח ישראל להתגבר עד
כעייה זו, הרי היא עשויה למצוא
כי לריכוזיות התשתית האסטרט גית
יש גם יתרונות. לדוגמה: ריכוז
מחסני החירום, שדות תעופה
וכוחות היכשה כאותו איזור עצמו
מאפשר הקמת מערכת הגנה
אווירית אחת שתגונן כו-זמנית עד
כד האלמנטים הפרוסים כשטח.
מיגבלה תשתיתית עתידית אחרת היא
זו הנוגעת למערך גרעיני ישראלי אפשרי.
אין ספק שכאשר יכנם המזרודהתי־כון
לעידן של ״מאזן כוחות גרעיני״ תמצא
ישראל כי הוויתור על מרחבי סיני יקטין
את כושר שרידותו של מערך גרעיני
ישראלי, ולכן יגדיל את סיכויי הערבים
להשיג כושר ״מכה ראשונה״ ,היינו: היכולת
להשמיד את כל המערך הגרעיני של
ישראל במכת־פתע אחת. מפאת נחיתותה

נושא בעיקר הסיכונים הכרוכים בפינוי
סיני, ורק מבחינתו המאזן הכולל של הסיכונים
והיתרונות הכרוכים בפינוי סיני
הוא שלילי.
כדי להציג הערכה כוללת ומאוזנת של
מצב חיל-האוויר הישראלי בעיקבות פינוי
סיני, נסכם בקצרה את מכלול היתרונות
והסיכונים, הכרוכים בפינוי סיני. נתחיל
בסקירת המיגבלות והסיכונים:
• אובדן ארבעה בסיסים מיבצעיים
וחמישה שדות תעופה נוספים, הכשירים
לנחיתת והמראת מטוסים סילוניים מהם,
תשתית זו מהווה
התשתית האווירית של ישראל.
<• הגדלת פגיעות חיל־האוויר ל״תקי-
פות קירקוע״ ,הן משום הצטמצמות מרחב
הפריסה הטריטוריאלי, הן משום אובדן
עומק התרעה, והן משום הגדלת צפיפות
המטוסים בשדות שבתחומי הקד
הירוק, על המשמעויות הנודעות לכך לגבי
רמת הכוננות הנדרשת.
• אובדן תשתית עתידית לפריסה והקמת
שדות נוספים עם הגידול הצפוי בחיל-
האוויר, מחמת המיגבלות הטריטוריאליות
בתחומי הקדהירוק.
• 1צימצום רדיוס מעגל יעדי התקיפה
הערבים הפוטנציאליים, כולל הקטנת האיום
כלפי העומק המצרי והסעודי, וכלפי
יעדים שונים לאורך ים־סוף.
• פגיעה בכושר ההרתעה של חיל-
האוויר הישראלי כלפי שימוש מצרי אפשרי
בטילי סקאד נגד ערי ישראל.
<• ציפוף הפעילות מעל המרחב האווירי
של ישראל, על המשמעויות הנודעות
לכך לגבי משימות בקרה ופיקוד, מצד
אחד, וקרבות אוויר־אוויר, מצד שני.
• אובדן מיספר מטווחי הפצצה, שאין
להם תחליף הולם בתחומי הקו־הירוק.
• הקטנת האפשרות להשיג אפילו הפתעה
טקטית בתקיפות כלפי החזית המצרית.

הצורך להעניק ליווי ״כבד״ למטוסי
תקיפה, הן בגלל המרחק הגדל של
יעדי התקיפה והן בגלל קליטת מטוסי
אפ־ 15 בסעודיה בעתיד הקרוב.
לעומת מיגבלות וסיכונים ברורים אלה,
שחלקם הם ברמה האסטרטגית, הרי היתרונות
הם יותר סמויים, וכולם באים לביטוי
רק ברמה האופרטיווית:

מעור האיסוף המודיעיני בסיני מצויים כיום כמה בסיסי מודיעין
אשר הן מיבנה פריסתם אחד ביחס
לשני, הן מיקומם הטופוגרפי, והן קירבתם
לאיזורי ההיערכות של הצבא המצרי
מהווים בסים למערך איסוף מודיעיני רגיש
ויעיל.
אובדן בסיסים אלה, והסירוב המצרי
להרשות הפעלת בסיסים אלטרנטיוויים בתוך
סיני, יפגעו בלא ספק במערך האיסוף
המודיעיני.
אף שבטווח הזמן הבינוני והרחוק עשוי
מערך המתבסס על שילוב של מטוסי־ביון,
אוניות־ביון ולוויין אמריקאי, שיספק שי-
רותי־מודיעין מוסכמים לשני הצדדים,
להוות תחליף למערך הבסיסים היבשתי הנוכחי,
הרי אין ספק שבטווח הזמן המיידי
ייפגע כושר האיסוף המודיעיני כלפי ה חזית
המצרית.

פגיעה זו מתקזזת כמידה משמעותית
מכוח העוכדה שנסיגה
ופירוז יקנו עומק והתרעה כפני
מיתקפת־פתע כוללת, וככר יורידו
מדחיפותו ומסהידותו של החומר
המודיעיני. ההיערכות החדשה תפטור,
סוף־סוף, את אמ׳׳ן מן האווירה
שד כהידות מתמדת, כאשר כל
תנועה או שינוי היערכות בלתי•
חזויים הופכים למקור שד חשד.

• כל מילחמה שתיערך לאחר
פינוי סיני תחייב את הצכא המצרי
לתנועת התקדמות לרוחכ כל
שטח סיני שכין התעלה לקו
הירוק, וממילא לניודו המוחלט של
כל מערך הגנה האווירית ופריסתו
על פני כל שטח סיני. על־ידי כך
מתנפץ המערך הנוכחי הצפוף, הפרוס
על פני מרחב מצומצם, והוא
הופך פגיע ביותר כפני תקיפות קרקעיות
ואוויריות גם יחד.

חירהאוויר ־
הנפגע העיסוי
מפינו, סיני
ף* כל מה שנאמר עד כה ברור, אי•
׳ פוא, כי חיל־האוויר הישראלי הוא ה

5 3 -0 6 3 7

שכן, ראשית, חל דילול מוחלט במערך
ההגנה האווירית ! שנית, ניוד המערך מק

שה על בקרה ושליטה יעילה, וזאת בהיותו
מחייב אמצעי קשר אלחוטי הפגיעים
לחסימה. ושיבוש; שלישית, הסוללות הניידות
אינן חפורות ומוגנות כמו הסטטיות,
ולכן גדלה באורח משמעותי פגי־עותן,
ורביעית, הבעיות הלוגיסטיות של
מערך עצום זה — כולל תיקוני -פגיעות
ותחלופת טילים — מגבילות במידה נוספת
את גמישות הפעלתו וחופש פעולתו.
!• התקדמות מצרית לעומק סיני המפו־רז,
תפריד בין מרחב זירת הקרב לבין
מרחב התשתית הלוגיסטית של הצבא המצרי,
עובדה שפירושה מתיחת הקווים
הלוגיסטיים של הצבא המצרי על פני שטח
סיני כולו.
!• שני אפקטים אלה, היינו: מתיחת הקווים
הלוגיסטיים לאורך מאות ק״מ, מצד
אחד, וניפוץ מערך ההגנה האווירית, מצד
שני, יחשפו את הצבא המצרי למלוא עוצ מתו
של חיל־האוויר. אם נוסיף לכך כי
הצבא המצרי המתקדם לעומק סיני המפות
יתועל וירוכז למיספר צירי תנועה מוגבל,
הרי פגיעות מערך ההגנה האווירי
המצרי בפרט, והצבא המצרי בכלל, לתקיפות
אוויר גדלה עוד יותר.

• פגיעות הקווים הלוגיסטיים
וירידת מישקד מערך ההגנה האווירית
המצרית יחייכו את חיל־האוויר
המצרי להפעיל את מטוסיו
והגנת קווים אלה ככר כשלב
מוקדם של המילחמה, עוכדה שתימנע
שמירתם במחסות, מתוך ציפייה
לשחיקת חיל-האוויר הישראלי,
ותעניק לחיל־האוויר הישראלי
הזדמנות להשמדת היל־האוויר המצרי
כקרבות אוויר־אוויר.
!• ולבסוף, צימצום המרחב היבשתי
והאווירי המוגן על-ידי חיל־האוויר יצמצם
ביותר את ספקטרום האיומים היבשתיים
שמפניהם הוא צריך להתגונן.
מהי המשמעות העיקרית של מאזן
״ריווח־הפסד״ זה ז
המשמעות העיקרית היא בכך, שמבחינה
צבאית טהורה אין הקו־הימק קו ההיערכות
האופטימלי של ישראל בחזית המצרית.
אילו היתד. הברירה בידי ישראל,
להתוות לה קו היערכות אופטימלי, היתה
בוחרת בקו היוצא מאל־עריש, עובר דרך
ג׳בל ליבני, ג׳בל הילאל, ומסתיים מערבה
לאופירה. בכך היה מסלק קו זה את המיג-
בלות החמורות של הפריסה הנוכחית מבחינת
כוחות היבשה, מצד אחד, ומעניק ל-
חיל־האוויר תשתית פריסה ועומק הרתעה,
מצד שני.

כמציאות הפוליטית הנוכחית
עמדו כפני ישראל שתי אפשרויות
כלכד: ההיערכות הנוכחית והיערכות
לאורך הקו-הירוק ומאחרי
סיני מפורז; מכין שתי אלה —
כפי שהבהרתי כסידרת כתכות זו
— עדיפה זו האחרונה, אף שהיא
כרוכה כמיגכדות וסיכונים מבחינת
חיל־האוויר.

$א 10ז 1(0ס 8 0ק א&זא&א

* 1ץ וז [$ז

בארה׳ב

ג״מי לוין
0ץ 110 ץ א\0/ז

מוטי גלעדי
611401

במסגרת חגיגות הי 3 0למדינת ׳שואל

6380058 6380058

( 0 1 £1 )4 1 6א אק*\וש 8ז סזאסמסז

0 6 £8 2 9ז 0 0

7 8 £4 1א 1¥£8 $17¥ 0 £ 1¥\0א 7 8 £4 1 0א4 1¥10

2 1 3 ( 5 5 2 -0 1 3 1

7418 £4

5 10$ 4

0 ¥£1¥\5 £8א

0 ¥£1¥\8 £8א

!¥1071

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 39 | במדינה סס! יי מודל ה״ דרכי ח״ ס קיים רק קטלוג אחד של ״מורזה״ ,חיזהרו מחיקויים! ה כ ״ ס ת הנו צצת האשה האזגגטית, בעזת העקבים הגבוהים, ידעה זרוץ מהר מאד אוטובוס

במדינה

סס! יי מודל ה״

דרכי ח״ ס

קיים רק קטלוג אחד של
״מורזה״ ,חיזהרו מחיקויים!

ה כ ״ ס ת הנו צצת
האשה האזגגטית, בעזת
העקבים הגבוהים,
ידעה זרוץ מהר מאד
אוטובוס יקו המש העמוס בדרך כלל לעייפה
עשה את דרכו מצפון ׳תל־אביב
לגיוון התחנה המרכזית.
סמדר לוי, צעירה נאה, סטודגטית לחי-
נוך !מיוחד בסמינר, עלתה על האוטובוס
׳בתחנה שבשדרות נורדאו; סמדר לבשה
חצאית פירחונית וחולצת־טריקו כחולה.
על זרועה היה תלוי תיק-קש אופנתי. היא
שלפה מתוך התיק !את ארנקה, ושילמה
לנהג, ומיד החזירה את הארנק לתיק.
מכיוון שכל מקומות־הישיבה היו תפוסים׳
׳עמדה ליד אשד. שנראתה לה כבת
חמישים. האשה, הלבושה בבגדים אלגנטיים׳
שהחזיקה בידה תיק־עור, עמדה,
סמוך לסמדר ,׳שהעיפה מדי פעם ׳מבטים
אל תיק הקש הפתוח שלה, כדי לבדוק
את מצב הארנק.
קצת לפני התחנה שברחוב ג׳ורדון פינת
דיזינגוף העיפה סמדר מבט נוסף אל
התיק, ואז נתברר לה כי ארנקה נעלם.
היא הבינה מיד כי האשד, האלגנטית, שעמדה
בסמוך אליה, כייסה אותה. אלא
שהאשה, למרות נעליה גבוהות־העק׳בים
הספיקה לרדת במ׳הירות־שיא מהאוטובוס,
ועמדה להיעלם מעבר לרחוב.
סמדר זינקה ׳אחריה והשיגה אותה.
אז זרקה האשה את תיקיה לרחוב ,׳וכל
תכולתו התפזרה. בין חפציה של האשד״
שכללו תמרוקים רבים, זיהתה סמדר מיד
את ארנקה .״ברגע ישבו אחזתי בזרועה,
קרעתי את שתולה״ והיא לא התנגדה.
הבנתי ושלא טעיתי. כשזרקד. את התיק
שלה על הארץ, התחילה לצעוק בקול, ש היה
מנוגד לגמרי למראה החיצוני שלה,
שהארנק שלי ׳נפל בעצם ומתוך התיק שלי.
לא עניתי לה. לקחתי את הארנק ורציתי
להסתלק ׳מהמקום .׳אך האשד. רדפה אחרי
וצעקה: אני נראית לך כמו גנבתו
״ריחמתי עליה ׳וביקשתי ממנה שתלך,
לפני שאקרא למישטרה.
״ברגע שבו!שמעה את המילה מישטרה,
נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.״

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

אותו נבוש!
הדיאודורנט האהוב על
האמריקמבו

פירסו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנסוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חגיה חופשית

״אריד״ דיאודורנט דיחגי -יבש, רגיל
וכדורי(א.)*011-0
והלהיט האחרון ־ אריד אב ק ה קלה.
רעננות ריחנית למ שך כל היום׳
״אריך׳־ מוצר יוקרה של קרקר
וואלאס, אמריקה.
להשיג בפרפומריות, ב תי־ מרקחת ׳
ובר שתות ה שיווק.
הפצה: ברק מפיצים בע״מ.

דרכי אדם
תו ש ב הים
שליחי בית־המישפט
הזבו לחפש כתובת
ומצאו גזים וחוד
עמום בן־יוסף עזריה נעצר לפני כשנה
באשמת שריפת מיבגה־קרשים בחוף תל-
ברוך, שבו התגוררו שלושה ערבים. הוא
נעצר, שוחרר בערבות של 2,500ל״י,
והתחייב להופיע למישפט בכל עת שיידרש.
אך לא ככל האדם, מסר זה שתי
כתובות, כדי שיוכלו להזמינו כראוי. כתובת
אחת היתד, של מוסך השייך למיש-
פחה, ברחוב שונצינו. הכתובת השנייה
היתר, כתובתו הפרטית: חוף־הים, קאונ-
טרי־קלאב, על שפת הים.
בית־המישפט שלח שתי הזמנות. אחת
נשלחה למוסך, ובטעות נרשם בה שם
אביו של הנאשם. ההזמנה השנייה נשלחה
לפי כתובתו הפרטית של עמוס עזריה,
אך משום מה לא הצליחו שליחי בית-
המישפט לאתרו שם.
בהופיעו לבסוף בפני בית-המישפט המחוזי,
הסתבר כי אומנם התגורר זמן־מה
על שפת הים. הוא התגורר בחדר, במלון
שהוחל בבנייתו בחוף הקאונטרי־קלאב
בתל־אביב, ואשר מעולם לא הושלם. בחדר
זה החזיק חפצים אישיים שונים, שק־שינה
וקופסאות שימורים. המקום אף שימש לו
כעסק, בשבתות, עת היה מפעילו כקיוסק,
ומוכר משקאות קרים לנופשים בחוף הים.
השופט בנימין כהן חקר אותו היטב,
כדי לברר סוף־סוף את כתובתו המדוייקת,
ואחר הזהירו כי יופיע לישיבה הבאה של
בית־המישפט ,״חי או מת״.
בית־המישפט הביע את תמיהתו על הפקידים,
שהסכימו לרשום כתובת כ״שפת-
הים״ ואף שלחו הזמנות לפיה,
העולם ה1ה 2144

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 40 | י הבחירות ההודמות שבתל־אביבייפו יהיה קצת יותר טוב ובאמת: בשנים האחרונות קצת יותר טוב, קצת יותר נקי, קצת יותר מסודר. בבחירות האלה אנו חוזרים ואומרים: בשנים

י הבחירות ההודמות
שבתל־אביבייפו
יהיה קצת יותר טוב
ובאמת:
בשנים האחרונות
קצת יותר טוב,
קצת יותר נקי,
קצת יותר מסודר.
בבחירות האלה אנו
חוזרים ואומרים:
בשנים הבאות
יהיה בתל־אביב־יפו

עוד יותר טוב.
זאת נעשה.

הטוב לתל אביב
הצביעו להט־ליכוד

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 41 | אסקוט בסביון (המשך מעמוד )31 במקום הראשון במיקצה ילדים עד גיל .14״רוכב צריך מגפיים, כובע ושוט,״ גילתה הנערה דקת הגו, בקשיחות המתאימה לרוכבי המערב־הפרוע .״אם

אסקוט בסביון
(המשך מעמוד )31
במקום הראשון במיקצה ילדים עד גיל
.14״רוכב צריך מגפיים, כובע ושוט,״
גילתה הנערה דקת הגו, בקשיחות המתאימה
לרוכבי המערב־הפרוע .״אם חסר לו מישקל
וזה מירוץ מישקל, עליו לשים מישקלות
באוכף, כי השקילה נחשבת עם האוכף וכל
מה שעל גבי הסוס, כולל המתג והרוכב
עצמו. רצוי גם להרכיב מישקפי־מגן מיוחדות,
כך שאם אתה נישאר אחרון לא
תספוג את כל האבק בעיניים.״
אבל דליה אינה מתכוונת להישאר אחרונה,
כפי שהוכיחה בשבת. בנוסף למירו־צים,
קפיצות מיכשולים ועבודה במאנג׳,
שהוא השטח המגודר המיועד ללימוד רכיבה,
אוהבת דליה גם כדור־סל וכדור־רגל.
היא מקווה להתראות גם בתחרות הבאה
— כמנצחת.
פגטאסיה בדואית
ך* קהל קט על רגליו וצעק בפחד, עת
\ 1נפל ארז בראון קטן הקומה מסוסו.
ארז בן ה־ 12 גילה קור־רוח ותושיה, כש התגלגל
מטרים ספורים מתחת לרגליו של
סן־גלו השועט, וכפסע היה בינו ובין
הדריסה.
״כבר נפלתי יותר מעשרים פעם,״ ביטל

הוא מחזיק בשלושה סוסים: וורדאן בן
הארבע, שעימו בא לתחרות, אמו, וסוס
נוסף שהוא עדיין צעיר מלהשתתף בתחרויות.
נאיף
בן ה־ ,30 במגפי-רכיבה חומים
ומכנסי ג׳ינס, עובד בשמירה באשקלון.
״אם הייתי יודע על המירוץ קודם לכן,
הייתי מאמן את הסוס,״ אמר בענווה ,״הסוס
הוא מגזע ערבי טהור ויש לו פוטנציאל
גבוה.״
נאיף יודע הכל על אודות סוסים מבלי
שלמד דבר. הוא מסוגל לטפל בכל צרכיו
של הסוס, לסדר לו את הפרסות ולטפל
בו כשהוא חולה .״למשל,״ סיפר נאיף,
״אם החניכיים שלו נפוחות, אני מורח לו
אותן במלח.״ לנאיף שני בנים קטנים
הרוכבים כבר משחר ילדותם, ושתי בנות,
שהן עדיין קטנות בשביל לרכב. מירוצי
הסוסים הם לחם חוק בשבילו. בכל חתונה
בדואית בשיבטו משתתף נאיף בפנטאסיה.

בהגיען

לדוס אנג׳לס
במחירים מוזרים
אל תח מי ץאתה הז ד מנו ת ל קנו ת

בבי תהמסחר

4ווו1ו;0שס
מירוץ לשס תענוג
קראת סדן 8התחרות התלהטו הרו/חות.
הקהל החל מתפרץ אל הרחבה,
ללא מעצור והרוכבים עצמם היו מתוחים
ולהוטים לסיים כבר. גם הסוסים החלו
להשתולל, והמארגנים קראו ברמקול לסלק

( 1 0 £ 8 0 ¥ 0 0011161: ¥1116א ס 1ג 1 £א6263 8 £ .
— 465-1002 465-5525ם 0 0 0 0 0מ
8, 8:30 3.01. — 9 !1.01.ז133ו8-1!׳1:1ז<183ס 10ג
8 3 ) 111:^ 3 ^ 5, 8:30 3.10 7 !1.111.
.01.ק 8110)13^ 8 3 0 )1 8011)13^ 8, 10 3.01. — 5

בין מוצרינו תוכל למצוא ביגוד הכולל :

* מכנסיים וחולצות של
מ א\; 08¥18

אוברולים

נעליים

* ועוד פרטי לבוש רבים ומגוונים
* אביזרי מחנאות

פרש דבש
״זה לא סוס, זה כלב!״
ארז את המאורע כאילו ולא היה .״צריך
לדעת ליפול טוב,״ גילה .״כשאני מרגיש
שאני עומד ליפול, אני מתגלגל הצידה
או קופץ מעל הסוס וכך, במקום שאפול
כמו שק תפוחי־אדמה, אני נופל בקלילות.
ועד היום לא קרה לי משהו רציני, חוץ
מכמה חבלות קטנות.״
ארז, שעיניו הכהות היו עטורות כתמי־בוץ,
החזיק את קסדת-הרכיבה והצהיר
בגאווה :״אני רוכב כבר חצי שנה. איני
צריך להתפאר, אבל עצם העובדה שנתנו
לי להשתתף במירוץ המבוגרים, על סוס
מגזע הטורוברד, שרק רוכב מנוסה יכול
לרכב עליו, מצביעה על יכולתי. הסוסה
פשוט ניתקלה ברגב ונפלה. זה יכול לקרות
לכל רוכב מנוסה. העיקר לא להתרגש,
ולקחת את העניינים בקלות.״
לארז, הגר בהוד־השרון, זה בקר המירוץ
השישי בו הוא משתתף וכבר זכה פעמיים
במקום השני. הוא נוהג לרכב יונדיום
שעתיים וחצי, בעידודם של הוריו החקלאיים.
ארז הוא היחיד הרוכב במישפחתו.
שני אחיותיו ואחיו הגדול אינם מתעניינים
בספורט זה, אולם ארז רוצה להיות
ג׳וקי באנגליה, שהיא ארץ מירוצי־הסוסים,
כשיהיה גדול .״בשביל להיות רוכב טוב
צריך אומץ, כוח והתמסרות,״ אמר ארז,
,,ואני חושב שיש לי את זה.״ ובינתיים
הוא מתאמן, גם בהתעמלות. חוץ מזה הוא
אוהב כדור־רגל, כדור־סל ומוסיקה רועשת,
ומת על סרטי־מערבונים.
בסמוך לבימת־הכבוד ניצבה מישפחת
בדואים לבושי כאפיות. הם עקבו בהערצה
אחרי בן המישפחה, נאיף אבדרקייק,
שהשתתף במיקצה החופשי של 1,000ה מטרים.
נאיף זכה במקום השני ואין זה
פלא, שכן נאיף שחום־העור, בן לשבט
אל־אעצם מבאר־שבע, רוכב מיום היוולדו.
העולם הזה 2144

את הסוסים המיותרים מהרחבה. אחד
ממסרבי־הפקודה היה עמוס דבש, שהזכיר
דמותו של פרש מהמידבר בזקנו הקצר,
בפניו השזופות ובעיניו התקיפות.
״זה לא סוס, זה כלב,״ צעק עמוס החדרתי
לעבר השוטרים שניסו להרחיקו מהשטח,
״אני יכול לעשות איתו כל דבר. הנה,
אני משחרר את הסום והוא הולך אחרי
כמו ילד טוב.״ הוא ליטף בחיבה את סוסו,
אייל, בעוד השוטרים גוררים אותו אל
היציאה .״הם לא מבינים את זד״״ אמר,
״אני נותן לאייל את כל מה שהוא רוצה
ממני, ובתמורה הוא מחזיר לי אהבה
וציות.״
עמוס בן ה־ 24 רוכב כבר מגיל חמש.
״היחס שלי לסוסים טוב יותר מיחסי
לבני-אדם,״ אמר בתקיפות .״הם נחמדים
ועושים מה שאני רוצה מהם. הם יודעים
להחזיר אהבה, הם נאמנים למי שנאמן
להם. אני לא רץ בשביל פרס, אני רץ
בשביל תענוג, אני חי את הרכיבה.״
במילחמת יום הכיפורים ניפצע עמום,
ולמרות שיש לו היום רק ריאה אחת
אין הוא מסוגל לעזוב את הסוסים .״זה
הכל מה שיש לי בחיים,״ סיפר ,״מאחורי
הבית בחדרה יש לי אורווה עם שני
סוסים ואני מבלה איתם את רוב שעות
היום. בקרוב אני מקווה לפתוח בית־ספר
לרכיבה בחדרה. אני מסוגל לטפל בכל
מחלה של הסוס, לפעמים טוב יותר מרופא.
אני אוהב חיות, יש לי גם כלב קטן וכאשר
אקים את החווה אגדל בה גם חיות אחרות
מילבד סוסים. כדי לאהוב סוס צריך
להיוולד עם זה, אחרת אף פעם לא תוכל
להבין את הסוס באמת. אני יודע תמיד
מתי אייל רוצה שאלטף אותו ומתי הוא
רוצה שאגרד לו את האף, מתי הוא
עצוב ומתי הוא רוצה להשתולל.״

כץזר סי ס ל ^ לי ר רז
בים התיכו! ובים סוף
סנ פי ר
0 0 0 0
ססג )00

נביעות

/2->4-5ו9ו 059 6

טפס !ימורלה״

קיים רק קטלוג אחד של מדרלח
היזהרו מחיקויים.

״ רז בקס׳

ומיק מלאי הו־ש של זעלחות
הנפלאות של ״רוכקם׳•

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 42 | הן משקיעות את נשמתן ברמוו המישחק נמשו שנים 1 -אחו־ 3ו חולמות והשתלב בקולנוע האידיאל: גמדה ^1100 או בתיאטרון אך עזבה כיוון שלדבריה, מגבילים שם את החופש האמנותי

הן משקיעות את
נשמתן ברמוו
המישחק נמשו
שנים 1 -אחו־ 3ו
חולמות והשתלב
בקולנוע

האידיאל: גמדה ^1100

או בתיאטרון

אך עזבה כיוון שלדבריה, מגבילים שם את החופש האמנותי של הסטודנט. הילה
חולמת לגלם בתיאטרון את דמותה של סולנאד, מהמשרתות של דאן דאנה, ועד שתקבל
עבודה בתיאטרון או בקולנוע היא כותבת ומלחינה שירים, שאותם מבצעת הזמרת יעל לוי,

ף} די שנה כשנה, עם בוא הקייץ, איה, לאמריקה הדרומית. חיתה שם זמן
הן יוצאות אל השוק החופשי — קצר ועברה לקנדה, שם נולדה בתה. יחד
צעירות, נאות, חולמות, רואות את עולם עם מישפחתה נסעה ללונדון, והתקבלה
התיאטרון והקולנוע בגוונים של ורוד. על־ידי מרגרט בארי, מנהלת בית־הספר
שלוש עד ארבע שנים הן שוהות בחממת הנודע לאמנות המישחק איסט .15
בית־הספר, שם מכשירים אותן להיות שח׳שנתיים
מעליה למדה מירב גרי, שהש קניות.
כשהן מסיימות את הלימודים, אחרי תלבה היטב בעולם התיאטרון הישראלי
שגילמו לפחות פעם אחת את דמותן של בשובה ארצה. מה נתנו לה הלימודים?
יוליה, קליאופטרה, אופליה, בלאנש או מספרת חנה :״בית־הספר נתן לי אומץ.
נינה, הן מרגישות שהן בשלות כבר לעלות התחלתי לראות את הכל באופן יותר רחב,
על הבמה המיקצועית.
למרות שלדעתי בית־הספר יותר מדי פתוח
האפשרויות הקיימות בפני אלה וחופשי, ומקפיד פחות מדי על הצד הטכני,
המעוניינים במישחק, אינן רבות. חלק בו כך שנאלצתי לקחת שעורים טכניים באופן

וגמתו 14
ללמוד ,30 וי״׳-׳ו !*,
התחלנו וו
פרטי 11*111

חנה ^
כזו היא, למשל<1411 ,
בחו״ל ..׳11-
ללמוד 111-4׳<

אהרונסון בת ד,־ .26 חנה למדה שנה ב 6א ז החליט אחד המורים שלנו להקים קבו-
סטודיו של ניסן!נתיב ונסעה, אחרי נישו־ —צה ניסיונית. אחד החברים, בן יורקשייר-

כתב מחזה בשם מחוץ למישחק. למזלי
נועד אחד התפקידים לזרה, וכך השתלבתי
בקבוצה. אחרת לא היה לי סיכוי, כי
באנגליה מקפידים מאד על מיבטא. הסתובבתי
עם ההצגה עד שחזרתי לישראל,
לפני חודש וחצי.״ חנה עדיין לא הספיקה
להתארגן ולהציע עצמה לשוק התיאטרון
המקומי, אך מייד עם הגיעה לישראל
נרשמה אצל סוכנת שחקנים.

תפקידים שטופחים
על האגו
ל ם מיקי מרין המתולתלת למדה ב־י״בתי־ספר
בחו״ל. מיקי בת ה־ 27 למדה

באוניברסיטת תל-אביב ואחר־כך נסעה
לניו־יורק, למדד, במשך שנה בסטודיו של
לי שטראסברג. כשהיא !נשאלת כיצד התקבלה
לבית־הספר של המורה המהולל,
היא משיבה :״כל מי שיש לו כסף, יכול
להתקבל לשם. בית־הספר היקנה לי הרבה
ניסיון. שטראסברג עצמו לימד אותי, אך
ממנו לא קיבלתי כלום. הוא זקן ונמצא
באגו־טרים, מדבר כל הזמן על עצמו.
אחר־כך נסעתי לבאלטימור, ולמדתי באוניברסיטת
טאוסון סטייט.״
ומיקי עובדת כרגע על פרוייקט של
צוותא שנקרא רוויו נשים. בנתניה יש
לה ולבעלה סטודיו, ובו אלף תלמידים.
הסטודיו מלמד את כל האמנויות, החל
במישחק וכלה בפיסול. מיקי מלמדת בו
מישחק ובאלט. בשנה שעברה שיחקה
בתיאטרון־הנוער של אורנה פורת, והשתתפה
בתסכית־הרדיו מישפחת מלצר. יוד-
עי־דבר טוענים כי נכון לה עתיד מבטיח,
הן בעולם התיאטרון והן בעולם הסרטים.
כשהיא נשאלת מה היתה רוצה לשחק
אילו ניתן הדבר לבחירתה, היא משיבה:
״כל־כך הרבה, שאני לא אתחיל למנות.
אך בעיקר אני רוצה להיות מיקי מרין.״
סמדר גופן בת ה־ 26 היא אם לילד בן
חמש וחצי ונשואה לטייס בחיל האוויר.
היא מתגוררת עם מישפחתה באחד מבסיסי

החיל. סמדר, בת קיבוץ אפיקים, שיחקה
בבימת הקיבוץ, למדה באוניברסיטת תל-
אביב ומנהלת כרגע משא־ומתן על עבו דה
באחד התיאטראות. היא עדיין מלאת
אופטימיות, אולי מפני שאצלה העבודה
אינה שאלה של חיים ומוות. בתחילת אוקטובר
תגלם את התפקיד הנשיי הראשי
בסירטו של חנן פלד, וזיסמומז פוליפית.
כשהיא נשאלת אם המישחק בשבילה הוא
עניין של למלא את הזמן, היא משיבה
בתוקף :״המישחק הוא המיקצוע שלי.״
ענת קרטיס בת ה־ 25 היא אחת מבנות-
המזל. מייד עם סיום לימודיה התקבלה
לעבודה בתיאטרון רפרטוארי. ענת, שסיי מה
את החוג לתיאטרון באוניברסיטה, נל קחה
מספסל-הלימודים על־ידי מורתה, ה-

£לחסם יסר יורייה ;דיד
&עיג להיות מיקי מריו י;״
ן אשת הטייס
1בנה בן החמש וחצי וטס בעלה הטייס באחד מבסיסי קרטיס, הרואה ביוליה לא ילדה נאיווית אלא אשה היודעת
.חיל־האוויר. סמדר למדה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת
תל־אביב, הספיקה לשחק באלווירה,
| סירטו הקצר עטור הפרסים של דני וקסמן.

42 - 1

את מבוקשה. ענת הספיקה לשחק עונה אחת בתיאטרון
חיפה. היא לא שובצה בתיאטרון בעונה החדשה, וטוענת
כי חוסר מיסגרת מעכב את התפתחותו של שחקן צעיר.

באוניברסיטת תל־אביב ובאוניברסיטה אמריקאית, וכן
בסטודיו למישחק של לי שטראסברג. כרגע היא משתתפת
בפרוייקט של צוותא, ומלמדת באלט ומישחק בסטודיו
בנתניה.
מרין, זאביק המשותף לה ולבעלה,

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 43 | טוענת־26 כי! לפגוש את 111׳ 45 שגילמה את דמותה של ניקול בבימרתף, .לינדה התפקיד היה גדול עליה, והיא היתה חסרת ניסיון לשחק תפקיד כל־כך מורכב. היא חולמת לשחק את

טוענת־26 כי!

לפגוש את 111׳ 45
שגילמה את דמותה של ניקול בבימרתף, .לינדה
התפקיד היה גדול עליה, והיא היתה חסרת ניסיון לשחק
תפקיד כל־כך מורכב. היא חולמת לשחק את נינה של
צ׳כוב בתיאטרון, ומעדיפה כרקע קומדיות על טרגדיות.
במאית נולה צ׳לטון, לתיאטרון החיפאי,
ושובצה במחזה הקייטנים. אחר־כך שובצה
במחזהו של יהושע סובול הדיירים,
שביים השחקן גדליה בסר. אולם עם תום
העונה נשלחה הביתה, בטענה שאין אפשרות
לשבצה בפרוייקטים של העונה
הבאה. ענת מתוסכלת. לדבריה :״הארעיות
וחוסר־המיסגרת קצת עוצרים, ויכולים
גם לסגור. לשחקן חרד אין אפשרות
להתפתח בהדרגה ובביטחון.״

| ¥ך 1ך ך 1ן 1ן!ך י שיחקה בלהה בירמן בת הו
24 11 | #11 11 בוגרת. אוניברסיטת תל־אביב
שלמדה שבע שניט באלט קלאסי ומודרני. בלהה
השתתפה בתפקיד בולט בסרט הלהקה, כחיילת המנסה לרפא
את מאיר סוויסה בחדרה, אחרי שנפגשה בו ובגידי גוב
בשק״ם. בלהה קיבלה שבחים רבים על תפקיד זה.

זאת יש בה האופטימיות של הנעורים.
הילה רז היא חברתו־לחיים של
שחקן תיאטרון הבימה חיים חובה. היא
בת ,24 ואחרי שתי שנות לימודים באוניברסיטה
החליטה לנטוש את הלימודים, כי
לדבריה :״אין שם נטייה לתת לסטודנטים
עצמאות אמנותית. השנה הראשונה היתד.
נהדרת, היו מורים מעולים ואווירה טובה.
בשנה השנייה התפרק כל העסק.
״מה שיצא לי מהאוניברסיטה הוא שעשיתי
סרט עם רוני סר, תלמיד בחוג
לקולנוע, סרט שנקרא קטמנדו — על
משולש של שני גברים ואשד״ שנתן לי
המון ניסיון ושהיה חווייה מיוחדת במינה.
כרגע, מאחר שהחלטתי לצאת אל השוק,
נפגשתי עם כל מיני אנשים בנושא הקולנוע
דווקא. תיאטרון מרתיע אותי, כי מה
שמציעים לשחקניות צעירות זה אשד.

קוב׳ ומל׳

הוא סרט־הטלוויזיה המפורסם
של צ׳פל שבו השתתפה
שחקנית צעירה העונה לשם חיה שחר, שהיא בוגרת
של בית־הספר הרמת־גני למישחק, בית צבי,
אשר מנוהל על־ידי הבמאי דויד. ברגמן. כיום
משחקת חנה שחר בתיאטרון הילדים והנוער.

גימ״ל וחיילת דל״ת, וזה לא מדבר אלי.״
חוץ ממישחק כותבת הילה שירים, ומלחינה
אותם בעצמה. שיריה מבוצעים על־ידי
הזמרת יעל לוי. כשתהיה גדולה, היא
חולמת לגלם את דמותה של סולאנז׳ במח זהו
של דאן דאגה המשרתות. האידיאל
הנשי שלה הוא השחקנית גלנדה ג׳קסון.
יונית אפלבאום, ילידת ירושלים, סיימה
את בית־סיפרו של ניסן נתיב ועדיין אינה
משובצת בעבודה למרות שמאז שסיימה
את לימודיה, לפני חודש וחצי, היא רצה
מפגישה לפגישה ויש, לדבריה, סיכוי של פחות
מאחת הפגישות ייצא משהו. היא
זוכרת שרצתה להיות שחקנית כבר בגיל
חמש, היא גם שרה במקהלות וניחנה בקול
ערב מאד. לדבריה, יש לה הרבה חלומות
ואחד מהם הוא לגלם את קליאופטרה במחזהו
של שקספיר אנטוניוס וקליאופטרה.

לינדה האריס היא המפורסמת שבשח־קניות
הצעירות. על לינדה אפשר להגיד
שכך ראה המחזאי את גיבורת מחזהו.
הסופר יצחק בן־נר ראה את תמונתה בחוג
לתיאטרון של האוניברסיטה, והמליץ עליה
לקבלת תפקידה של ניקול במחזה על פי
סיפורו, הנושא שם זה. היום, אחרי שהמחזה
הורד עקב סגירת הבימרתף, מודה
לינדה כי התפקיד היה קצת גדול עליה.
כיום משחקת לינדה בתיאטרון אנגלי
חדש, כיוון שלא הוצעו לה תפקידים בתיאטרון
הישראלי. היא רוצה לשחק בקומדיות
כי נשבר לה מטראגדיות, אך
יחד עם זאת היא מודה כי חלום חייה
הוא לגלם את נינה במחזהו של צ׳כוב,
השחף. לדבריה, אם היא תזדמן במיקרה
לניו־יורק, ווודי אלן ישים בה את עינו,
היי תשמח לעשות איתו סרט.

קליאופטרה

בת ה־ ,22 מירושלים, שסיימה לפני חודש
אתי הסטודיו של ניסן נתיב. בינתיים
רצה לפגישות עם במאים ומקווה להצליח.

והיא עסקה דד עתה בחזרות על מחזהו
של יוסף מונדי יומן נוכחות מיספר ,2
עד שהחליטו להורידו מחוסר תקציב.

להגיד ״פ!״
לוודי אלן
^ ענת אין חלומות לגלם דמות מסויימת
• בתיאטרון. אם־כי לדבריה :״יש תפקידים
נשיים שנורא טופחים על האגו, כמו
למשל בלאנש במחזהו של טנסי ויליאמס
חשמלית ושמה תשוקה.״ היא מודה בענווה
כי פעם חלמה לגלם את יוליה, שאותה
אינה רואה כילדה תמימה אלא כאשד. היודעת
את אשר לפניה, פיקחית אך יחד עם

נוגות איסם 15

היא חנה אהרונסון, שהספיקה
אחרי סיום לימודיה
בבית־הספר הדרמאטי הנודע לשחק בתיאטרון ניסיוני, בהצגה
בשם מחוץ למישחק ולנסוע איתה ברחבי אנגליה עד שהוצגה
במרכז התיאטרון שבווסט־אנד הלונדוני. חנה טוענת כי איסט 15
פתוח מדי לטעמה, ולכן נאלצה לקחת שעורים פרטיים בטכניקה.

זבנית בבוטיק

היא אודליה חי בת ה־ ,22 שסיימה
את סמינר הקיבוצים ועדיין
לא השתלבה בתיאטרון או בקולנוע. היא עובדת בינתיים כזבנית
בבוטיק, אס־כי תמונתה נמצאת בארכיונה של סוכנת־השח־קנים
פרי כפרי, אשתו של השחקן עזרא כפרי, שהפכה סוכנת
המייצגת רבות מהשתקניות הצעירות. בעבר היתה מזכירת הפקות.
413

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 44 | ת ענוג אמית בחדר האמבטיה עתה אפ שר כבר ל״עשות חיים״ ב מ קלח ת / 1א1 באמבטיה ולהוות מרחצה חפ שית ומ שוחררת - מבלי להרטיב מסביב. עם המקלחונים והאמבטיונים

ת ענוג אמית בחדר האמבטיה
עתה אפ שר כבר ל״עשות חיים״ ב מ קלח ת / 1א1
באמבטיה ולהוות מרחצה חפ שית ומ שוחררת -
מבלי להרטיב מסביב. עם המקלחונים והאמבטיונים
המקסימים של אורלי.
אורלי -יצרן המקלחונים והאמבטיונים המתקדם
ביותר בארץ ־ מציע ל ך מבחר ע שיר של דגמים
נפלאים. בשלל צבעים ודוגמאות לבחירתך. בכל
גודל ובכל מידה ומותאמים במיוחד לתנאי דירתך.
מקלחוני ואמבטיוני אורלי ־ נפתחים ונסגרים בקלות.
אטימים לחלוטין בפני מים. נוחים לנקוי ומהווים
קישוט נהדר ל חד ר האמבטיה.
אורלי -מבחר המקלחונים והאמבטיונים המקסימים
והמ שוכללים ביותר ־ במחיר המפתה ביותר בארץ!

יצרני מקלחונים. אמבטיונים. תריסים. חלונות
ודלתות כניסה.
אולמי התצוגה:
רמת השרון: אוסי שקץ 9
גדרה: ויצמן .12 טל 055-92707.
ה מפ על:
ת״א: חנוך .41 טל 922096 .

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 45 | שידור מאחרי וזמסך וזן! עייף !נראה כי ההתלהבות הרסה מהתפקיד עברה כבר ליושב־ראש הוועד־המנחל שיל חשות השידור, הפרופסור ראדכן ירון. בשבועות האחרונים ממעט ירון לסוא

שידור
מאחרי וזמסך
וזן! עייף
!נראה כי ההתלהבות הרסה מהתפקיד
עברה כבר ליושב־ראש הוועד־המנחל שיל
חשות השידור, הפרופסור ראדכן ירון.
בשבועות האחרונים ממעט ירון לסוא ל-
פנישחדו, והוא גם ׳נעדר ׳פעמים חבות מישיבות
הוועד־המנהל. גם משימות ׳שהוא עורך
כישהוא !אכן מופיע במיישריד ,׳ניכרת ובדבריו
של ירון עייפות מנושא רשות השידוד.
אולם לא דק ירון התעייף מעבודתו.
כמוהו גם חברים ׳אחרים בוועז״המנהל. יב־אחרונה
החלו ישיבות הוועד מתקיימות עם
מיספר חברים ׳מצומצם וביותר ולישיבה
האחרונה, ושבה דנו ׳בערוץ ׳נוסף לטלוויזיה,
הופיעו רק ׳ארבעה מחברי הוועד.

ה דו ב ר תפטר
׳באחרונה התקבלה לעבודה !בלישבת דובר
רשות השידור שרה הרשטיג, שקיבלה
את תפקיד הממונה על דוברות הרדיו.
הרשטיג התגלתה כדוברת מעולה, הציפה
את העיתונאים ׳בחומר סוב עיל הרדיו,
דאגה ׳שתוכניות הרדיו השונות יקבלו
פירסום רב, החבה מעל ׳ומעבר למה שפורסם
ליפני שהי׳א קיבלה ואת העבודה.
.אולם ובימים הקרובים ׳תיאלץ הרשטיג
לעזוב• סמנכיל חשות השידור, שלומה
עבאדי, גילה כי היא עובדת ללא ותקן,
והוא מסרב ולהמשיך לשלם את משכורתה.
תחתיה רוצה עבאדי להציב פקידה ממחלקת
החשבוניות, יאשר ילד. יש אומנם תקן,
אך אץ ילה כיל ידע בדוברות או מנושאי
עיתונות ,׳חחשבלתה עומדת על שנתיים
תיכון בלבד.
׳נראה כי צעדיו זה ישל עימאדי הוא הקיש
ששבר את גב הגמל והגדיש את הסאה
אצל ידובר רשות השידור, משה עמירם.
עמירב עומד להתפטר מתפקידו ,׳משום ׳שלדבריו
״לא ׳נותנים כאן לעבוד,״ והוא
סבר מחפש עבודה ׳מחוץ לרשות השידור.

שואה שנייה
״מי זוכר היום את השואה הארמנית ו״ כך אמר היטלר
בשנת ,1937 כשהחל חושב במושגים של השמדת העם היהודי
כולו. מישפט זה משמש פתיחה לסרט אמריקאי ששמו שורר
ש 038 וז 13 תשמ1 1סרט שמומן על-ידי העדה הארמנית בארה״ב
והמתעד את השואה של שנת ,1915 שבה הושמדו כמיליון ארמנים
בפרעות שערכו בהם התורכים והכורדים.
העולם שכח, כפי שהוא עלול לשכוח את השואה היהודית,
אולם נראה בעליל שלפחות שני הצדדים הנוגעים בדבר —
הארמנים והתורכים, ממאנים לשכוח.
בשביל הארמנים, כל חג הוא עילה להעלאת זכר הטבח של
שנת ,1915 ובייחוד ה־ 24 באפריל, הוא יום השואה שלהם.
התורכים, מאידך, היו רוצים אולי, אך גם הם כנראה אינם
מסוגלים לשכוח. לכן די ברמז הקל ביותר, כדי להקפיצם לעמדת־התגוננות.

קורה בימים אלה, שסרט שנעשה על העדה הארמנית
בירושלים מוציא את התורכים מכליהם והם לוחצים, דרך מישרד־החוץ
הישראלי. על רשות השידור לאסור את שידורו של הסרט
בטלוויזיה.
מי שמופתע מהסערה המתחוללת באמצעי התקשורת סביב
הנושא, הוא במאי הסרט אמנון רובינשטיין שאינו אפילו
קרוב־מישפהד. של הפרופסור־הח״כ הנושא שם זה.
לגביו, כל עניין ההתנגדות לסרט נראה כבדיחה שהחלה לקחת
את עצמה ברצינות גדולה מדי .״העניין מצחיק,״ הוא אומר .״עד
היום ניראה לי שאם היו מראים את הסרט בטלוויזיה בלי כל

ט ד תו ר ס
בטלתורס של השבוע שעבר נפלה טעיות.
נכתב שם כי מגכ״ל רשות השידור יצחק
לימני ומנהל מחלקת החדשות חיים
ימין, עומדים לנסוע ׳בחודש ינואר ליוון.

במאי רובינשטיין
הפכו את השואה —
באחרונה החליטו עובדי מחלקית החדישות
לשגר !מיביתבים זועמים לטנכ״ל הרשות
יצחק וליבני ולמנהל הטלוויזיה
ארנון צדקרמן, נגד הסנקציות של הטכנאים
חמחבלות בעבודת עובדי המחלקה,
אם כי במיכתבים לא טוענים עובדי החדשות
ונגוד הטכנאים ׳אלא ע ד הסיבה
לשביתה :׳ממנכ״יל והרשות שדימה יעפא״

יושמ-ראש ירון נמאס הדבר אינו נכץ. אך השניים אכן נוסעים :
לי מי עובט* .לצאת לטהראן, יואילו יבין לכמה
מארצות אירופה. הטעיות ׳נבעה מכך
שאומנם היתד. הזמנה ׳ביוון, אולם יבין לא
נסע לשם כיוון שרצה לשהות בארץ בתקופת
דיוני קמפ-ידייוויד יובל סד. שבא
לאחר־מכן.

ה פ רו פ סו רנשלחה בי ת ה
הסנקציות של הטכנאים ממשיכות לפגוע
בשידורים, למרות שהטכנאים הסכימו
להעביד ואת השידור הישיר מהכנסת, שנמשך
זמן רב אחרי חצות.
העולם הזה 2144

הסנקציות שיל הטכנאים יגרמו לכך כי
הפרופסור אפריים קליינמן מחאונייבר-
סיטר. העברית! ,שהוזמן להופיע במהדורת
כמעט חצות ,׳נאלץ לחזור יעל עקבותיו
מבלי שרואיין. קליינמן אחר ־בחמש דקות,
והטכנאי יאיר •טרף הודיע לו שביגלל
האיחור !אין הטכנאים מסכימים שירואיינו
אוחו.
בישיבת מחלקית החדשות ׳שנערמה לפני
שבוע, הועלו יותר מתריסר מקרים שבהם
גרמו הסנקצקות ושל הטכנאים ׳לביטול כתבות
!ושידורים.

חבר־ועד פאפו
— לדבר מצחיק
הרעש, הוא יהיה נשכח כמו כל סרט תעודתי בטלוויזיה הישראלית

כל נושא השואה הארמנית תופס בסרט פחות מחמש דקות
בילבד, אולם לדברי דובר רשות השידור משה עמירב, לגיטימי
שיהיו פניות מצד גורמים שונים, מישרד החוץ, הקונסוליה
התורכית או כל אזרח בארץ,״ ואם יודיעו לנו שיהיו פרעות
באיזמיר בעקבות שידור הסרט — לא נשדר אותו.״
פחות מחמש דקות תוך סרט של שעה, אבל מובן שהנושא
חוזר וצף על פני השטח לאורך הסרט, כיוון שאי־אפשר לעשות
סרט על הארמנים מבלי להביא את נושא השואה שלהם כחומר־רקע
להבנת מצבם דהיום.
אמנו רובינשטיין חש יחס דו־ערכי לגבי מה שקורה סביב
הסרט .״מצד אחד ברור שאני רוצה שהסרט ייראה על־ידי הציבור
ויופץ בחו״ל כמתוכנן,״ הוא אומר ,״בייחוד עכשיו כשזה הפך
עניין של עיקרון. מצד שני, אני מרגיש קצת לא נוח. כשאתה
עושה סרט, אתה צריך לאהוב את הנושא. אני לא־כל־כך אוהב
את הארמנים. לא־כל־כך מעריך את אורח חייהם. הסרט גם אינו
מגלה חיבה יתרה לעדה הארמנית בירושלים, כך שמבחינה זו
נזרקות האבנים מכיוון מפתיע. בזמן עשיית הסרט לא הרגשתי
שאני עושה משהו חשוב.״
״יש בסרט סצינה שבח מספר נגר זקן כיצד רצחו את אמו
לעיניו. סצנה אחרת מראה את בני העדה עולים ב־ 24 באפריל,
יום הזיכרון שלהם, לבית־הקברות ומתפללים. אבל הסצינה הבי
אקטואלית הנוגעת ללב, היא זו המראה שני ילדים המספרים
סיפור מוזר ביותר, שלא רבים יודעים עליו: בתורכיה נותרו
היום 15 אלף ארמנים, שגורלם למעשה להיטמע בין התורכים.
מישפחות אלו רוצות שלפחות אחד מבני המישפחה יגדל כארמני,
יקבל חינוך ארמני ויחיה כארמני בעתיד. משום כך הם מבריחים
ילד אחד מתוך המישפחה לישראל, אל העדה הארמנית בירושלים.
מנכ״ל הרשות, יצחק ליבני, מדבר על אישור הסרט לשידור
רק אחרי ״שינויים דראסטיים״ .הגיעו הדברים לידי כך שיוצרי
הסרט נשאלו מדוע, בעצם, צריך להגיד מי רצח את הארמנים.
רצחו — וזהו. ליבני שלח בזמנו מחאה לטלוויזיה הגרמנית הציבורית
על כך שהיא לא שידרה את סידרת השואה של או־בי־סי,
והשאירה את העניין רק לתחנות פרטיות.
לתומכים בשידור הסרט ברור בהחלט, שאם יתגברו על
ההתנגדות של חבר הוועד־המנהל ההיסטרי, עורך־הדין אהרון
פאפו, יהיה סיכוי שהסרט ישודר והביזיץ שבאי־שידודו יימנע.

רק כשאי־אפשר להתעלם מהן ביגלל חשי׳
בותן.

וייאמן ל א מתראיין
׳שר־הביטחון עזר דייצמן הודיע ׳למנהל
מחלקת החדשות, חיים יבין, כי הוא אינו
מוכן להתראיין לטלוויזיה. לובין, שניסה
לשכנע יאת וייצמן ׳להסיר את החרם מעל

חיקוי מריהא
באחרונה הסתיימה בטוב תקרית בלתי-
נעימה !בין מנהל מחלקת החדשות חיים
יבץ לבין ח״מ ז׳אק אמיר מהמערך.
יבין היה קריין השבוע יומן אירועים, שבו
שודרה כתבה !על !שיני מצליפי הכנסת,
פסח (״פייסי״) גרופר וז׳אק אמיר. אחרי
שידור הכתבה יאמר יבין מיישפט בניב מרוקאי׳
כשהוא מחקה את אמיר. ליבין נודע
שאמיר !נעלב מכך ,׳והוא מיהר לשגר לו
מיכ-תב התנצלות.
בשבוע שעבר הגיע מיבתב התשובה של
אמיר, ישבו הודיע ליבין כי הוא רואה את
התקרית כמוזוסלת.

על הגל

בל רק״ ח
בטלוויזיה הערבית קיימת הוראה חדשה :
אין לראיין, לדווח או ׳אפילו להזכיר אנשי
רק״ח .׳ההוראה הזו ניתנה על־ידי מנהל
הטלוויזיה, יידסן ש בראיל.
אולם לא רק את אנשי רק״זז היושחאלייס
מחרים סראל, ואלא גם את הקיצוניים מקרב
ערביי הנדה. בראל הורה שלא להקרין את
׳תמונותיהם ישל אנשי הגדה הקיצוניים !ולא
לחביא ראייונות עימם ,׳אלא רק לדווח
במתינות רבה על הודעותיהם, יועם זאת

הטלוויזיה, הבטיח וייצמן כי אם אומנם
ייחתם הסכם השלום, הוא יהיה מונן להפסיק
יאת החרם !שלו !ולהתראיין.

דו ג ל מו ה ל הרריו

מנהל בראל
בלי רק״ח

לרשימה הארוכה של המועמדים לתפקיד
מנהל הרדיו, העומד להתפנות בקרוב
עם פרישתו של חגי פינפקר, הצטרף
עוד אחד: מי שהיד. מנהל הטלוויזיה וכקם
אחד היועצים שאינם עושים מאומה של
מנב״ל הרשות, נק רימון (״נקדי״) רוגל.
!במועמדותו של דוגל תומך מננ״ל רשות
השידור, יצחק ליבני.

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 46 | נאט מתגלה בשיא טימטומו הודביץ וו!ר 4 . 10 5 . 10 17236735 הי1ו1ץ • 1רב>עי ׳ 1חמישי בטלוויזיה נוקריט המישנט׳ * הוומגיה של ווו ברמן • שיא חד־גויא וידויו של אחד

נאט מתגלה בשיא טימטומו

הודביץ וו!ר

4 . 10

5 . 10

17236735 הי1ו1ץ

• 1רב>עי

׳ 1חמישי

בטלוויזיה

נוקריט

המישנט׳

* הוומגיה של ווו ברמן

• שיא חד־גויא
וידויו של אחד החיילים שהשתתפו בד,שלכת
רימוני־גז על תלמידי בית־ספר יסודי בבית־ג׳אלה,
ליד בית־לחם, התפרסם לפני שבועיים בהעולס
הזה 2141 יהודימ (״ג׳ודי״) דדן, לשעבר
ממלאת־מקום מנהלת מחלקת התוכניות בטלוויזיה,
העבירה את הגיליון שבו התפרסם הווידוי לידי
חבר הוועד המנהל של רשות־השידור, עורך־הדין
אהרון פאפו, שכן היה זה הוא ששאג בזמנו
עד לב השמיים, כאשר חשפה הטלוויזיה את פרשת
בית־ג׳אלה. הגיב פאפו על פירסום הווידוי, שצוטט
מתוך ביטאון התנועות הקיבוציות שדמות:
״הכל ביגלל הטלוויזיה. אילולא טיפולה בפרשה
זו לא היה החייל מתוודה, שדמות לא היה מפרסם
את הווידוי והעולם הזה לא היה יכול להפיצו
ברבים.״

• שד־הת״וות מתערב
כתבתו המצויינת של יגאל גורן, מלפני כמה
שבועות, על שקיעתה של צפת, ממשיכה לעורר
הדים. לאחר מיכתבו של ראש עיריית צפת, אה רון
נחמיאס, התעורר גם שר התעשייה, המיס־חר
והתיירות, יגאל הורברץ, זימן ללישכתו

עלי כותרת לרכזת המערכת, ורד כרמן, ולעובדת
העריכה, דינה כהנוכיץ. השתיים נוסעות
לטיול בחוץ־לארץ, ממנו לא ישובו לעלי כותרת.
במסיבה סופרו קוריוזים מאחרי הקלעים של הפקת
עלי כותרת.
בין היתר סיפרה ברמן, כי לאחר שהסתיימה
התוכנית עם הרב ישראל לאו על שואה, היא
סיפרה לו כי בעת השידור הגיעו שתי שיחות
טלפוניות לאולפן ובהן התייחסות להופעתו. הרב
לאו, הידוע כבעל חוש־הומור מפותח, אחז בידה
של ברמן שעה ארוכה ואמר לה :״רק שני טלפונים
ז זה לא מספיק. אז תני לי גם את הטלפון
שלך.״

המורד

במיסגרת תוכנית ד,חידונים של
עוגניה שימחו ני ודניה אביאל,
שאלה של זמן, חידון על ספרה
של גלילה רון־פדר, המורד, על
מנהיג לח״י אברהם (״יאיר״)
שטרן. בתוכנית יופיעו אשתו
של שטרן, רוני זמיר (זמיר
הוא שמה מנישואיה השניים)
ובני מישפחה אחרים, ביניהם
כתב הטלוויזיה יאיר שטרן,
הנקרא על שם אביו. כן תופיע
בתוכנית חימיה הראובני,

החלטורה של מנהל מחלקת התוכניות, מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאום — ערב ראיונות במים־

• נחג הספורט ווו!נ
כתב הספורט היחיד של הטלוויזיה הערבית,
מחמוד אכו־כאקר, האחראי גם על הספורט

מהדורת החדשות לילדים, התופסת
מקום חשוב בתוכניות
הילדים של הטלוויזיה הישראלית.
לאחרונה ביקשה מפיקת
מה העניינים, דליה הורביץ,
שלא לפרסם את שמות המגישים,
חנן נווה מהרדיו, נדיר

החום

711

קו״ז׳ חיודיס
צור מגלי צה״ל ורינת רז, בעלת
בוטיק ירושלמי ומי שהיתר,
אשתו של הכתב מנשה רז
ומזכירתו של אלכם גילעדי.
יתכן ובקשה זו היא סימן לכך,
שהורביץ אינה רוצה בהבלטת
הקריינים, או שהיא מתכוונת
לערוך שינויים בהרכב. התוכנית
של היום תתבסס על חדשות
ישנות: זוטות מהשנה החולפת
ואירועים שלא היו בכותרות
ובכל זאת שמעו עליהם.
במאי המבט לילדים הוא ליאור
רותם.

* #יוני ואנ תנוון
גרת תיאטרון חיפה, אותו הכין מי שהיה מנהל
מחלקת הדרמה של הטלוויזיה והיום מנכ״ל תיאט־רון
חיפה, השחקן עודד קוטל ר -עברה בד,צ-
לחה מרובה ביום השישי בשבוע שעבר.
בין המרואיינים של קירשנבאום, שהיה נירגש
ביותר, היה גם רפיק הלכי, המתגורר בדלית
אל־כרמל. אחת השאלות של קירשנבאום לחלבי
היתה :״האם אתה ציוני?״ חלבי, שהוא דרוזי,
סגן בצה״ל, ושהגיע למופע ישר משירות המילואים
שלו, השיב ב״כן ולא״ :״אם הציונות היא
מדינה יהודית בגבולות בטוחים אני ציוני. אני
ציוני ששירת בצה״ל, אני אזרח של המדינה,
אני ציוני של חניתה, תל־אביב, דלית אל־כרמל
וירושלים. אם ציונות היא חברון ועזה, אני לא
ציוני, משום שאין לי כל רגש דתי או אחר למקומות
אלה.״

• מה העניינים (.)0.00

מדיפה

המורד: שטרן
שעה 5.30
כיום חברת קיבוץ כברי, שהי־תה
הקשרית של יאיר. בתוכנית
ישובצו צילומים משכונת
פלורנטין בתל־אביב, שבה הסתתר
יאיר בשנת 1942 ובד, גם
נרצח, וראיון עם גברת ויזל,
אחת השכנות, המספרת על קורות
אותו היום. גם רבה של
השכונה, יצחק ידידיה פרנקל,

הקשרית של
אז שטון
היום רבה של תל־אביב, יספר
על יאיר. האורחים באולפן
יהיו ילדי שכונת פלורנטין
והסופרת עצמה. בין היתר יוש מע
שירו של יאיר, חיילים אלמונים,
שהפך להיות הימנון ה־לח״י.

כתב
חלבי
דרוזי ציוני

( .)0.32 מאחרי הקלעים של
אחד העיתונים הגדולים והמפורסמים
בעולם, הנידיורק טיימס.
כיצד יוצרים עיתון כזה, הנמכר
ב־ 11,000 מקומות יישוב
בכל רחבי העולם. תהליך איסוף
החומר, כתיבת הידיעה או
המאמר, העימוד והעיצוב, ה דפוס
והחלוקה — כל אלה מנקודת
מבט של צוות טלוויזיה
מיקצועי ומצויין.

את מנהל מחלקת החדשות חיים יכין ואת מנהל
הטלוויזיה ארנון צדקרמן לשיחה על הכתבה.
הורביץ אומנם לא טען, כמו נחמיאס, שמה שנאמר
בכתבה לא היה נכון, אך נזף בטלוויזיה על
ששידרה כתבה כזו, הפוגעת לדבריו בתיירות הפי׳
נים־ארצית.

#חביעח וגו הטלוויזיה
הטלוויזיה עומדת שוב בפני פרשה מישפטית
סבוכה, בעיקבות כתבתו המפורסמת של רפילו
הלכי על הרמאות בקניית האדמות בקלנדיה.
לאחר שהכתבה הוכנה, העביר היועץ המישפטי
של הרשות, נתן כהן, את ההומר לפרקליטות
מחוז ירושלים. שם הוברר לו כי לגבי אחד משני
המרואיינים המרכזיים, החומר הוא בחזקת סוביודיצה
ואסור לפרסמו.
שידור הכתבה נדחה בשבוע וכאשר שודרה,
היה זה על פי ההנחיות של פרקליטות מחוז ירושלים.
לגבי המרואיין שהיה בגדר סוב־יודיצה,
הובאו רק ציטוטים מכתב־האישום, המותר ב-
פירסום.
אולם עתה התברר. כי בניגוד לדיברי פרקליטות
מחוז ירושלים, היתד, גם עבירת סוב־יודיצה
בראיון השני ששודר. אחד המרואיינים בכתבה
התלונן על כך בפני היועץ המישפטי לממשלה,
ועתה מכינים תביעה־מישפטית נגד הטלוויזיה.

• הדג ו3יס 3ו המלבון
בשבוע שעבר נערכה מסיבת־פרידה של צוות

! 4 6יו

מאחרי

הקלעים

• ידידי האדם (.)7.00

עורכת ברמן
מיספר טלפון
במיגזר הערבי בעיתון חדשות ספורט, עומד
לשאת אשד, מבית־צפפה. במבואות ירושלים, ולע זוב
את הטלוויזיה.
אבו-באקר שהוא סוציולוג במיקצועו, עומד
לצאת ללונדון, להשתלמות.

#אזהרה ונתג
באחרונה קיבלה מחלקת הספורט כתב חדש
בשם משה גדטל, שתוך ימים ספורים זכה בכינוי
״החתיך של הטלוויזיה״ .גרטל, מי שהיה
שחיין מפורסם, הוא גבה־קומה, בלונדי ונאה,
ומייד החלו העובדות בבניין מחזרות אחריו.
אולם נראה שהכתב יצטרך להיזהר. הוא בחר
דווקא בעוזרת־ההפקה מירי הלוי, אחת היפות
בטלוויזיה ועלול, בגלל קינאת מנהלי הטלוויזיה,
לאבד במהרה את מישרתו החדשה.

האם אפשר לאלף דולפין
עיוור? על־פי פרק זה, הדן
בנושא אילוף־חיות־בידור, אכן
אפשר. אולם לא רק דולפינים
עיוורים מאלפים אלא גם פילים,
קופים וכלבים, שכולם נועדו
לשרת קהל צמא בידור
ומפיקים גורפי־ממון.
• ו?אחים 8.00 לצופים
בפרק זה נדמה כאילו ה-
סידרה מתחילה לחזור על עצמה.
שני הנושאים המרכזיים
של הפרק כבר הופיעו בפרקים
קודמים, בוואריאציות שונות.
האחד: מארי האמונד שוב חולה,
והשני: בראיין נאלץ לבטל
פגישה עם ג׳ין.

אשת

הבוגד

( ) 10.05 הסרט, שההקרנה
שלו נדחתה מהשבוע שעבר.

מאדימה: כנהם
שעה 10.25
פרק ראשון בסידרת־מתח בת
שלושה פרקים, על-פי ספרו
של מחבר פול טמפל, פרנסים
דארברידג׳ .את ד,סידרה ביים
פיטר מופאט, שביים את מארחים
את מר סלואן ואת סיפור
אהבה. כמו־כן אחראי מופאט
על פרקים רבים מתיאטרון
הכורסה ומסידרת המתח המצו־יינת
תרילר, המוקרנת לעיתים
בטלוויזיה הישראלית במוצאי-
שבת. סיפור העלילה מתרכז ב־גאי
פודסטר, עיתונאי שהעיתון
בו עבד, נסגר והוא עוסק בכתיבת
ספר. את תפקיד פורסטר
מגלם פיטר בארקוורת, הידוע
מהסרט פאטון. עבודה־לא־עבו־דה
זו יוצרת חיכוכים בינו לבין
אשתו מליסה, השחקנית מוירה
רימונד, ששיחקה את אלים
קפל, אהובת המלך, בסידרה
אדווארד השביעי. מליסה טוענת
כי פורסטר דוחה הצעות
עבודה מפתות מהבחינה הכספית
ביגלל שיגעון הספר שלו,
ואילו הוא מתלונן על בזבזנו-
תה הרבה, בעיקר בכל הנוגע
לשיגעון קניית הכובעים שלה.
פליכם הבבורן ואשתו מגיעים
לביתם של הפורסטרים כדי
לקחתם למסיבה. את פליכם
מגלם השחקן רונלד פרייזר, מי
ששיחק בהתרוממות קלה, ב-
מיסגרת תיאטרון הכורסה שהוצג
בטלוויזיה. פודסטר מחליט
להישאר בבית, אך מקבל שי-
חת־טלפון-מזמינה ממליסה. כשהוא
מגיע למסיבה מתברר לו
שהוא אלמן.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 47 | 6 . 10 7 . 10 8 . 10 9 . 10 1 0 . 10 יום שישי שבת יום ראשון יום ש•1 יום שליש• מורשה 8.00 מחלקת הדת הולכת ומשתפרת. במקום להביא בתוכנית מורשה של ערב יום כיפור את

6 . 10

7 . 10

8 . 10

9 . 10

1 0 . 10

יום שישי

שבת

יום ראשון

יום ש•1

יום שליש•

מורשה 8.00 מחלקת
הדת הולכת ומשתפרת.
במקום להביא בתוכנית מורשה
של ערב יום כיפור את השב־לונות
הרגילות על משמעות
ומינהגי החג, כפי שנוהגים לעשות
מידי שנה בטלוויזיה וברדיו,
מובאת תוכנית על מילחמת
יום הכיפורים. אלמנת מילחמה,
רבו של גוש אמונים ושל ישי-
בות־ההסדר ו!רב צבי יהודה.
קוק, בני איש שלום וד״ר דויד
הרטמן עורכים דיון בהנחייתו
של מיכה שגריר על מסירות
בעיקבות מילחמת יום הכיפו-

+צחק במעה (ירדן,
ערוץ ,6שעה .)5.40

• מסע כין כוכבים
3.00 אם לא יקרה איזה
קמפ דייוויד חדש, או הצגה
בין־כוכבית של ראש הממשלה
מנחם בגין בנמל התעופה
בן־גוריון, יוקרן הפרק הבובות
במיסגרת התוכנית הרוכשת לה
כבר קהל אוהדים נלהב בקרב
הנוער והצעירים. הספינה או־טרפרייז
מגיעה במיסגרת השוטטות
שלה בחלל לכוכב גוסס
בחיפוש אחרי ד״ר קורבי, אותו
מגלם השחקן מייקל סטרונג,
מדען־חלל הנעדר מזה חמש
שנים. על סיפון האנטרפרייז
נמצאת המדענית קורבי, אשתו

האהובה בין
הי ח עיס
של המדען המאמינה כי בעלה
עדייו חי ודוחפת את מסע החיפושים
אחריו. כאשר מגיעה
הספינה לכוכב נמצא ד״ר קור־בי
בחיים ולא רק זאת אלא
שהוא הספיק בינתיים לגלות
תגליות מדעיות חשובות.

• כצהרי יום (.)0.20
עוד פרקים מהסיפורים הרומנטיים
המתקתקים.
הסופרת רובי איירס כתבה עלילה
שבה פלאש־בקס רבים, אם
כי במאי הסרט הצליח להימנע
מהם עד כמה שאפשר. כשהיתה
היתר אסטון (השחקנית לין
פארלי) בת ,18 נפטרה אמה,
והיתר החליטה לוותר על חייה
הפרטיים ועל האהבה הגדולה
שלה ברום לנג (השחקן ג׳ון
פרייזר) ולהקדיש חייה לטיפול
באביה ובארבעת אחיה, במקום
לנסוע עם ברוס לדרום־אפרי־קה
16 .שנה אחר־כך, כשהיתר
היא כבר ״בתולה זקנה״ בת

• חידושים והמצאות
( .)0.30 בין המטיילים בחוץ
לארץ נמצא ויקטור נסיב, מנהל
מחלקת ההגשה של הטלוויזיה
הערבית וקשה היה לדעת מעוז-
רתו, אשה ששמה פורטונה, מה
בדיוק יהיה בתוכנית זו. רק
ברמז, יובאו בה שלושה נושאים:
קצין ביטחון אלקטרוני,
שהוא מיתקן אלקטרוני חדש
(לגבי תחילת שנות החמישים)
המגביר את הבטיחות: קצף
נגד הזבוב השחור המכה את
תושבי אפריקה בעיוורון, וניסיון
לשמר מיבצר היסטורי.

• בצאת השבת (.)8.00
למלחין אנדרה היידו יש סמל
לכל הפילוגים בעם ישראל מתקופת
המלכים ועד למילחמת
יום הכיפורים: התמוטטותה ה מוסרית
של ממלכת ישראל
לאחר מות שלמה. הוא כתב
יצירה מוסיקאלית בשם נביא
השקר נביא האמת, בה אין הוא
חוסך ביקורת משני סוגי הנ ביאים,
המבוססת על פסוקים
ממלכים א׳ פרק י״ג וממלכים
ב׳ פרק כ״ג. את היצירה מנגנת
התזמורת הקאמרית הקיבוצית
בניצוחו של נועם שריף.

• הזוג המוזר (.)8.00
בשבוע שעבר החליטו לערוך
תוכנית חגיגית ומורחבת של
עוד להיט, ודורי בן־זאב השמיע
נהמות ויללות על גבי המסך
משך שעה שלמה. לכן
נדחה הפרק האחרון של הזוג
המוזר בשבוע, והערב עורכים
לו מסיבת פרידה. כיאות לפרידה
יוצאים פליקס ואוסקאר
לחופשה באי נידח בים הקא-
ריבי, אולם כשמגיעה ננסי למקום,
נאלץ פליקס לבלות לבד.

החבובות

מרחוב

ההפתעות 8.30 ממשיכות
להיות המהנות ביותר בטלוויזיה.
אורח השבוע הוא הזמר
הצרפתי־ארמני שארל
אזנאבור.

• ספינת האהבה (יר־

• מסך גדול מסך קטן

( .)8.30 מרבית התוכנית תוקדש
לגן של פינצי קונטיני של

ז!ית הוש?ן ון

אספן

הפרק השני לעיבוד״השעטנז לטלוויזיה
שנעשה על־פי שני
ספרים, האחד של ברט הירש־פלד
והשני של ברט ספייסר
על עיירה קטנה בקולורדו ש הפכו!
בין לילה למרכז תיירות
לאומי. בפרק זה מספר לי בישום
לקיטינג גירסה שונה לגמרי על
ההתרחשויות שקדמו למותה
של אנג׳לה מורלי. קיטינג פו־

,34 חוזרת אחותה הגדולה וילט
מסיבוב הופעות בדרום־אפריקה
ומציגה בפני היתר את אהבתה
הגדולה, שהיא לא אחרת מאשר
אותו ברום. ברוס מנסה לשכנע
את היתר כי מעולם לא הי-
תה אשרי אחרת בחייו, וכי
הוא רוצה לשאתה לאשה.
צהרי יום: במיסגרת העלילה
המטומטמת הזו נזכרת פיתאום
היתר בסיפור שסיפרה לה אמה
לפני מותה על צהרי יום —
ההזדמנות המתרחשת פעם בחילם
ושאין להחמיצה.

שעה 10.00

דן,י ערוץ ,0שעה .)0.10
אי אפשר שלא להתפעל מחדש
מסידרה מצויינת זו. בקרב
הקהילה הדיפלומטית בארץ, זו
הסידרה הפופולארית ביותר,
והפכה לבילוי של סוף שבוע
לשגרירים ומישפחותיהם. אוניית
פאר שטה באיים הקארי-
ביים ועל סיפונה קורים הדברים
המצחיקים שבעולם.

עורך מבט שני שמעון טסלר
נסע לחופשת צפיה בת שבו עיים
והוא שוהה בחוץ לארץ
כבר כמה חודשים. אם לא יספיק
טסלר להגיע חזרה לקראת
שידור מבט שני, ימשיך לערוך

קונצרט

לחובבי המוסיקה הטובה —
קונצ׳רטו מיספר 23 לפסנתר
ותזמורת בלה־מזור קכל 488
מאת מוצוט עם הסולן מוריציו
פוליני כשעל התזמורת הפיל הרמונית
של וינה מנצח מיודענו
קרל בהם.

בחרד

• שעת אמת (.)10.00

שעה 8.00
נה שוב לדארמונד בבקשה שידרוש
דחיית המישפט, נענה
בסירוב, מגיב בעקשנות ומורחק
מהטיפול בתיק. מישפטו של
בישום מסתיים כמובן בהרשעה
ומאחורי הקלעים מתחיל קי-
טינג בתיכנון מערכה בת 8
שנים להוצאת שמו של בישופ
מרשימת הנידונים למוות.

והדרך היחידה לצפות בטלוויזיה
היא להתרכז בירדן. עתה
גם אפשר יהיה לעשות השוואות
אפילו בין תוכניות הסרטים המצויירים
הקנויות בארץ לבין
אלה המשודרות בירדן, במיס־גרת
התוכנית צחק כמעה,
וההשוואה בד״כ לטובת ירדן.

שכיל האורוגון

(ירדן, ערוץ ,0שעה

.) 6.10 המערבון היחיד המוצג
באופן קבוע בתחנות הטלוויזיה
באזור. מערבונים של סידרה
חדשה יחסית, אך מעולה כמו
המערבונים הישנים והטובים.
מומלץ לא רק לילדים.

חדשות

(ירדן)

בצרפתית בשעה 7.00 בערוץ
,6בעיברית בשעה 7.30 בערוץ
,6בערבית בשני הערוצים בשעה
9.00 ובאנגלית בערוץ 6
בילבד בשעה .10.00

תעודת זהוי: גיל

מבט שני (.)0.30

אותו הפקק הקבוע של מחלקת
החדשות יאיר אלוני,
ועדיין לא ידוע איזה סרט ישודר.
ייתכן שישודר סרט של
הכתב הכלכלי אבי אנג׳ל על
תעשיית המכוניות בישראל.

בצאת השבת: לייכנר

בירדן

הסידרה ששודרה בהצלחה מרובה
בטלוויזיה הישראלית עם
פיטר גילמור. זו הפעם הראשונה
שסידרה משודרת בירדן אח רי
שהיא משודרת בישראל ולא
להיפך. אגב, בישראל שודרו
שתי סידרות מקו אונידין ואי לו
על־פי פירסומי התחנה הירדנית
הם ישדרו גם סידרה
שלישית, אותה לא ראו בארץ,

שעת אמת: קורי
081110 שעה 9.20

יום הכיפורים

• קו אוגידין (ירדן,
ערוץ ,6שעה .)0.10

מסדו מגזווין
צהרי יום: פארדי
והמסירות רים. שתי השאלות החשובות
ביותר שהועלו בדיון היו אם
מסירות הנפש היא רק במוות
או שיש מסירות נפש בחיים,
וכן אם יש לגבי אלמנה משמעות
לעובדה שבעלה נפל ב עבור
מה שהאמין בו. כמו כן
דן הצוות בתוכנית מרתקת זו
בשאלה כיצד אפשר לחנך למסירות
נפש.

מי מהוביאים

השחקנים האמיתיים הם
כלי המיתר אשר הועמדו
בצורות משתנות בפני המצלמה
של הבמאי אנדרי קאלא־ראשו
אשד הצליח להנפיש
ממש את כלי הנגינה. נופים
מידבריים מן השומרון שהתקשרו
בדימיונו של היידו אל
העלילה, צולמו בידי פטר להן.

אלמנת־המירחמה

כבכל ערב יום כיפור עושה
הטלוויזיה הישראלית חופש ל עצמה,
ומרחיבה את ערב יום
הכיפורים למשך כל היום. למרות
שאפשר היה לשדר תוכניות
לילדים וחלק מהתוכניות
בערבית עד שעת כניסת החג,
נמנעת הטלוויזיה לשדר כלל,

השם הלועזי של הסרט הוא
ואריטוז. זוג צעיר, הוא מורה
והיא שחקנית, מארחים מפיק
סרטים אמריקני, שמעוניין לערב
אותם בהפקת סרט שלו.
המפיק נכנס לתוך חיי המיש־פחה
של הזוג ומביא לעימות
בין המורה לשחקנית כשדווקא
הבעל שהוא מורה נישבה בקסמי
המפיק ובקסמי כל מה שהוא
מייצג ונכרך אחריו ואילו
האשה, שהיא דווקא השחקנית
מעוניינת לחזור לשיגרת חיי
המישפחה ולמחוק את פרשת המפיק.
את תפקיד המפיק מגלם
טיס קורי (מויל שייקספיר).
טיס קורי הזכור במישחקו ב-
סידרה ויל שייקספיר.

שעה 9.30
ויטוריו דה סיקה ערב הקרנת
הסרט בטלוויזיה בעוד יומיים.

#תעודת זהות (שעה
.)0.30 הפרק האחרון בסידרה
הכבדה של צבי גיל. בעוד
•שבתוכניות הקודמות של תעודת
זהות, בה היתה המיסגרת
האולפנית מיסגרת של עדויות
בילבד, נערך הפעם באולפן
דיון של ממש בו משתתפים
מילבד הצוות הקבוע של התוכנית,
ד״ר אמנון גולדנברג, הרב
ישראל לאו ושנלמית כנען, גם
ד״ר ישראל אלדד־שייב, הפרופסור
שלמה אבינרי והפרופסור
עוזר שילר, שמנחה את
הדיון. התוכנית נפתחת בשירה
של זלדה לכל אדם יש שם
ובקולאז׳ אנימטיבי בנושא ה זהות.
לפני הדיון גם צילומים
קצרים של מה שנקרא היש ראלי
המצוי, שנתפס ברחוב
והתבקש להגדיר את זהותו.
את הפרק מסיים סירטץ
קצר, קטע של יומן, של הבמאי
דויד פרלוב.

,הבולשת

חוקרת

11.00 גם בנוגע לתוכנית
זו קשה ביותר ללישכת דובר
הטלוויזיה להודיע מה יהיה ה פרק.
האחראית על מחלקת ההגשה,
חנה קלופפר, כה עסוקה
ברומן החדש שלה עם
אחד מטכנאי הקול, עד שהיא
בקושי זוכרת כי יש ביכלל
הבולשת חוקרת ביום זה.

קו אונידין: גילמור
שעה 9.10
ושתשודר מאמצע נובמבר.

• מישפט הבתר (ירדן,
שגי הערוצים, שעה

.) 10.10 סידרה מצויינת של
מישפטים שהיו באנגליה, כשהם
מומחזים ביד אמן טל וויזיה.
למרות שפירקי הסידרה
ניצפים כסרט מתח לכל דבר,
הרי •שכל מילה וכל מיגוון של
קול הם על־פי ספר החוקים האנגלי
היבש. מועצת המיש־פטנים
של אנגליה, גוף המק ביל
ללישכת עורכי הדין בארץ,
המליצה בפני עורכי הדין
של האי לצפות בסידרה כחומר
לימוד והשתלמות, ביגלל הדיוק
ההיסטורי והמישפטי שלה, וגם
בישראל יש עורכי דין רבים
המתמכרים ממש לסידרה זו.

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 48 | קובץ מאמרים מדהים של אנ ש -,ר 1ח מ צד״ ם סציו. את ,המחדל התרבותי של אנשי־הרוח בי שר אל לעומת עמיתיהם במצרים אנטומיה של ׳השלמה בימים אלוז ראד• אור בעיברית מיסמך

קובץ מאמרים מדהים של אנ ש -,ר 1ח מ צד״ ם סציו. את
,המחדל התרבותי של אנשי־הרוח בי שר אל לעומת עמיתיהם במצרים

אנטומיה
של ׳השלמה
בימים אלוז ראד• אור בעיברית מיסמך
תרבותי מדהים שבכוחו לפענח, לפרט
ולנמק את התהליך שעבר העם המצרי
בשנים האחרונות. תהליך תסיסה תרבותי
שהביא ליוזמת־השלום של הנשיא סאדאת.
מיסמך תרבותי זה הוא קובץ, המסייע
בהבנת הרקע והתהליכים שמהם צמחו
האירועים הדרמאתיים של השנה החולפת,
והוא הופיע בסידרה ערב וישראל תחת
הכותרת סופרים והוגים מצרים על המטרות
הלאומיות, בעריכת מתתיהו פלד

ויותר מזה, כאשר השילטון במצרים מחליט
לאמץ לעצמו קווי מדיניות חדשים
כרוך הדבר, לעיתים קרובות, בהגברת
פעילותה של קבוצת אנשי־הרוח והסופרים
הדוגלת בקו זה, ובמקביל בצימצום
פעילות המתנגדים לקו (תוך שמירת מעמדם
בחברה המצרית — בניגוד לדיכוי
שהיה מקובל בימי התקופה הנאצרית).
על כל פנים, מהלכי גיבוש ההשקפות
שהביאו ליוזמת־ השלום של סאדאת, בהתאם
למידע האגור בקובץ זה, נעוצים ב תוצאות
של הבחינה התרבותית־חברתית
אחרי מילחמת ששת־הימים במצריים. בתקופת
שלוש השנים הראשונות שלאחר
מילחמה זו, ביטאו האינטלקטואלים במצריים
את זעזוע התבוסה וחשפו, במידה
ניכרת של הלקאה-עצמית, את חולשותיה
ובעיותיה הבלתי-פתורות של חברתם.
מסתבר כי בעת ובעונה אחת הגיעו כמה

ושימעון שמיר*.

המאמרים שקובצו בקובץ זה ראו אור
במצריים, ונכתבו בידי סופרים( ואנשי-
רוח מצריים במשך השנים האחרונות.־ בכוחם
של מאמרים אלה לעורר עד לעלבון
צורב את מעמד הסופר ואיש־הרוח בישראל,
בשל אי־אונו, חולשתו, דלות דימיונו, אי-
תיפקודו ועיוורונו לנוכח התהליכים שעברו
במשך עשור שנים על המרחב, ועל
החברה הישראלית.
סך־כל המאמרים המופיעים בקובץ זה,
דן במערכת של תפיסות עולם וחברה ש צמחו
משך הזמן האמור, מתוך ניסיונותיהם
של סופרים ואנשי־רוח מצריים לה גיע
להערכה מחודשת של מצב החברה
בארצם, וסדר הקדימויות של המטרות
הלאומיות שלהם.
תמונת התהליך המצטיירת מתוך עיון
בקובץ זה, מורה על שלושה שלבים יסו דיים
שבמהלכם התפתחה והשתכללה ה מחשבה
שהוליכה ליוזמת השלום. שורשי
השלב הראשון נעוצים בשתיקתם ודיכויים
של אנשי־הרוח והסופרים במצריים, בתקופה
הנאצרית, ויציאתם לוויכוח הציבורי,
ולקידמת הבימה בימי שילטונו של
׳אל־סאדאת. קודם לפירוט שלושת שלבי
התפתחות מחשבת ההשלמה, מתוך קו בץ
זה מצטיירת תמונה מרתקת של פן

מתתיהו פלד

שמעון שמיר

שורשי המחשבה שהוליכה ליוזמת השלום
מסויים בחברה המצרית. הכוונה לטיפוח
מצב של איזון מפרה בין אנשי ההנהגה
הפוליטית והאליטה הטכנוקרטית מחד, ל ביו
אנשי-הרוח מאידך. זאת, למרות שה כותרת
אנשי-רוח עוסקת במיכלול אנשים
המבטאים קשת רחבה של דיעות. בחברה
המצרית שמיסד, קיים דיאלוג רצוף בין
מקבלי-ההכרעות לבין האינטלקטואלים,
* מתתיהו פלד ושימעון שמיר ,״סופרים
והוגים מצרים על המטרות הלאומיות,״
ראה אור בסידרה ״ערב — ישראל,״
מפירסומי המכון למחקר על שם
הרי ס. טרומן, הוצאת ספרים ״י״ל מאג־נם״
223 ,עמודים (כריכה רכה).

— 481

י!111.

הרות ה״יוניים״ החלו מטיפים בפומבי לדרך
חדשה. הסופר המצרי החשוב, נגיב
מחפוז, טען בראיון שהעניק כי :״עתידה
הציוויליזציוני של מצרים חשוב מה שטחים...״
ומוחמד סיד א ח מד, מראשי
השמאל במצרים, תבע להחיל את
הדטאנט בין המזרח למערב על הסיכסוך
הישראלי־ערבי, ולאפשר ׳לישראל למלא
״תפקיד פונקציונאלי״ באיזור. יחד עם
זאת, רצוי להעיד כאן, שגם ד,״יונים״
שבין אנשי־הרוח המצריים הביעו, ושבו
והביעו, את התיקווה שבתהליך ההיסטורי
הארוך ״יתמסמס״ קיומה של מדינת
ישראל, או שתחול תמורה עמוקה באופיר,
ובזהותה.
מן הראוי להוסיף, שאחת הסיבות שהובילו
את אנשי־הרוח המצריים בתהליך
זה של השלמה עם קיום ישראל, מקורה
בבעיית־יסוד של התרבות המצרית —
בעיית: ההשתייכות לתרבות הערבית מצד
אחד! ,והזיקה לתרבות הים־תיכונית וה קשר
הריגשי עם שורשי התרבות המצרית
העתיקה מאידך.
כדי עליו שוות יהיה
אחד

בהנחת־היסוד העקרונית :״אולם,
שאפשר יהיה לקיים את הדו־שיח,
להתנהל בין צדדים שווים, בנסיבות
ומתוך חירות, שאם לא כן הוא
צידוק מזוייף לכפיית רצונו של
הצדדים...״
קשת הדיעות של:אנשי הרוח המצריים,
מיוצגת במלואה בקובץ זה — בעיקר
בפרק שבו הם מתייחסים בהסתייגות ל־נטייתם
של כמה אנשי־רוח מצריים ״לשאוב
מוטיבים אנטישמיים מהספרות האי רופית
ולהשתמש בהם בהקשר של הסיכ-
סוד הערבי־ישראלי בקובץ מובאות

אנטישמיות ואנטי־ אנטישמיות
מבחינה כרונולוגית, המאמר שפרץ את
הדרך לגל שבא בעיקפותיו היה מאמרו
של אחמד חמרוש, שפורסם באוגוסט
1970 שהופיע החת הכותרת בעיית עקרונית
ולא הימור, ובמהלכו הטיף לדרך
חדשה בעיקבות מהלכי יוזמת רוג׳רס
וציין :״אחרי שנים של מילחמות, כאבים
וקורבנות ואחרי גלים כלתי-פוסקיס של
תעמולה היוצרת עויינות ושינאח, כאשר
האיבה מסתירה את האמת, והרצון באלימות
ובנקם הוא השולט. משום כך, היה
זה מעשה מחושב ואמיץ להגיע לתחילת
הדרך, מפני שזוהי התייצבות נכוחה מול
המציאות, תוך שמרחיקים מן המחשבה

תוסיק אל־ חכים
מאניפסט ההתפכחות
מאנשי-הרוח הבולטים של מצריים למס קנה
שיש למנות, בין הגורמים למפלת
67׳ ,את הבורות וחוסר־ד,ריאליזם ששררו
בחשיבה הערבית על ישראל, וכן את ד,הי-
סחפות אחר תעמולה צעקנית. מצב זה
הביא אותם לתבוע, כבר בשלב הראשוני,
להפסיק את התעמולה האנטישמית ולחדול
מדיבורים על השמדת־ישראל.
השלב השני נפתח עם סיומה של מיל-
חמת־ההתשה, באוגוסט ,1970 ומותו של
גמאל עבד אל־ נאצר בספטמבר אותה
שנה, תוך כדי טיפוח רוח של ״לא מיל-
חמה — ולא שלום״ שנמשכה עד למיל-
חמת אוקטובר 73׳ .תקופה זו מאופיינת
לעיתים בנימות של פיכחון ואפילו ניכור.
אנשי-רוח שונים ניסו להשפיע על סאדאת
שיבחר בדרכים חדשות ויגדיר מחדש את
את העייפות מן התנועה הנאצריסטית-הט־שיחית,
ותביעת הפלסטינים שהמצרים יוציאו
עבורם את הערמונים מן האש. המח שה
מדהימה למצב חיפושי הדרך קודם
מילחמת 73׳ מצוי בפרטים על פגישה
שערך ביוני 73׳ הקולונל קדאפי עם אנשי-
רוח מצריים, שבמהלכה נדהם לגלות ביניהם
כאלה שצידדו בגלוי בהסכם שלום
עם ישראל.
השלב השלישי במהפך המצרי נפתח,
למעשה, במילחמת יום־הכיפורים, ובעיק-
בות הצלחת צליחת תעלת-סואץ. הצליחה
עוררה שאיפות ותקוות ״לצלוח״ גם את
שאר המיכשולים המפריעים את התקדמותה
של החברה המצרית. אנשי-הרוח
גיבשו וחיזקו את הדיעה שמצרים שלאחר
אוקטובר חייבת לפנות יותר ויותר לבעיותיה
הפנימיות, תוך השגת הסדר מניח
את הדעת עם ישראל, שישחרר את מצריים
מנטל הסיכסוך הישראלי־ערבי. אנשי-

חסנין היכל
הישראלים גרועים מהיסלר
את סערת הרגישות הפיסיים ומבלי להחניף
ליצרי ההמון לקראת סיום מאמרו
מציין חמרוש את המגמות והאפשרויות
העתידיות של הקונפליקט הישראלי־ערבי,
וקובע :״פתרון המשבר כדרכי שלום
יישנה, בהכרח, את אופיה של החברה
הישראלית, לאחר שייכנס (לתוכה) מיספר
מוסכם * של פליטים פלסטינים והם ייאבקו,
יחד עם 350.000 הערבים •ששם, להסרת
כבלי האפלייה הגיזעית שהממשלה
כופה עליהם...״
שנתיים מאוחר יותר, פירסם חמרוש
מאמר נוסף ברוז אל־יוסוף, ובו הציע
לפתוח בדיאלוג עם חוגים יוניים בישראל.
שבוע מאוחר יותר הגיב עבד אל־רחמן
אל־שרקאווי, ברשימתו מה רוצים הקולות
האלה? (רשימה המופיעה בקובץ הנסקר)
,ושלל את הצעתו של חמרוש,

אניס מנצור
עיסה אידיאולוגית
כמה התייחסויות של אחד מהבולטים ב־
״זרם האנטישמי״ ,הלא הוא אניס מנ צור,
שברשימתו עמדות (שראתה אור
באל־אחבר 19 ,באוגוסט ,)1973 ,מציג את
עיסתו האידיאולוגית, והציטוטים הבאים
מעידים על נחתומם :״הספרים שהופיעו
על היטלר מתארים אותו: כחיית־אדם. ל אחר
שטעם את העם הגרמני, יצא נגד
עמים אחרים, אד היה בעל תיאבון מיוחד
ליהודים. הוא טרף אותם והטביע אותם
משום שחם בוגדים בכל ארץ והם בני-
כלי־ארץ הנוטרים איבה לכל ארץ ולכל מי
שיש לו מולדת, ומשום כד השמיד רבים
מהם. היהודים קוננו והתאכלו וביקשו
את רחמי העולם כולו, ובו בזמן החלו
גם לבקש פיצוי המרי ומוסרי מגרמניה...
אחרי כן גזלו את האדמה (פלסטין) כ השלמה
לפיצויים שהעמים האחרים לא
שילמו, כאילו והערבים הם אשר השמידו
את היהודים בגרמניה ובפולניה, בספרד
וברוסיה ...אין היהודים עם מסכן הראוי
לרחמים. איו הם עניים ולא חסרי נשק,
שהרי יש להם הכסף והנשק האמריקאים.
הם הברברים האמיתיים וכל רצונם להתנקם
בעושק ובנעשק ובכל האדם, משום
שהם־אוייבי האנושות. הפשעים שהם עושים
בשטחים הכבושים — אפילו היטלר
לא היה יכול לעשותם...״
אלא שעמדות אנטישמיות מסוג אלד, של
אניס מנצור, אינן מייצגות את הכלל.
איסמעיל צברי עבדאללה, במאמרו
השקפה חלקית היא שגיאה מסוכנת, מפריך
כמה מיתוסים שנפוצו בעולם באשר ליש ראל
וליהודים, והוא מתפלמס עם התפיסה
האנטישמית העקרונית כפי שבאה לידי
ביטוי בפרוטוקולים של זקני ציון, וכן
עם התפיסה החד־צדדית הרואה בישראל
כלי-שרת של האימפריאליזם גרידא. לכן
* הערת עורכי הקובץ :״העיקרון שרק
מיספר ׳מוסנם, של פליטים ישוב ליש ראל,
תופס את מקומו של העיקרון כי כל
הפליטים זכאים לשוב.״

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 49 | הוא מציג במאמרו את הסיכסוך־הישרא- לי־ערבי כסיכסוד פוליטי רציונאלי. אחר- כך הוא פורש גלריה של טיעונים בדבר דו־קיום־בשלום בין יהודים לערבים :״כאשר צלאח אל־דין

הוא מציג במאמרו את הסיכסוך־הישרא-
לי־ערבי כסיכסוד פוליטי רציונאלי. אחר-
כך הוא פורש גלריה של טיעונים בדבר
דו־קיום־בשלום בין יהודים לערבים :״כאשר
צלאח אל־דין שיחרר את ירושלים,
חזרו תושביה היהודים, בעיקבות צבאו
ים ל הגיבור הערבי הגדול. בתקופת ימי-
הביניים, בשעה שאירופה פגרה את היהו דים
בשכונות שנקראו ׳גיטו׳ ואשר מהן
לא יצאו, והופעלו נגדם גזיתת מסוגים
שונים, בה בשעה פרחה בארצות ערב
ההגות היהודית. הפילוסופיה היהודית התפתחה
בהשראת הפילוסופיה האיסלטית...
הרעיון הגזעני הופיע באירופה והתבסס
ונפוץ לא רק נגד היהודים, אלא בנשק

נגיב מחפוז
השכל הוא שצריך לשלוט על רצוננו
אידיאולוגי כשירות השילטון האירופי...
מהות האנטישמיות היא שלילת התואר
׳אירופי׳ מהיהודי האירופי, כלומר שלילת
השתייכותו ל,גזע העליון׳ והחזרתו
למעמד של אחד מן ׳הגזעים הנחותים׳.
בהירארכיה הגזענית המתועבת מי שמסבים
להחיל את האנטישמיות על היהודים
משמיט את הקרקע מתחת הטיעון נגד
החלטה על הערבים, מפני שלפי הגיון
האנטישמיות, אנו שמיים ממש כמו היהו דים.
מסורות התרבות שלנו דחו רעיון
זה. היהודים היו בינינו, סבלו בסבלותיה
של החברה שלנו ונהנו מן הקידמה שנפ לה
בחלקה.״״

״כהידום התותחים״
בשנת 1972 הפיץ הסופר המצרי תופיק
אל־ חכים בין ידידיו את מאניפסט ההת
פכחות,
שקטע ממנו מצוי בקובץ הנסקר.
מאניפסט זה מהווה כתבדאישום חסר־תק-
דים ל־ 18 שנות שילטון הנאצריזם, פולחן
האישיות של המנהיג, מחדליו, וחלקם
בהסלמת הסיכסוך עם ישראל. במאניפסט
מצוי פירוט ניתוחי וחדשני של תולדותיה
של מצרים המודרנית, הקשר שלד, עם
מצריים העתיקה, ותפקיד הנאצריזם בהח נקת
העבר הרחוק. אל־חכים יורד, במא־ניפסט
שלו, ממגדל־השן של איש־הרוח
עד לחשבונות הפשוטים ביותר של האומה
המצרית, תוך הצגת. עובדות בנוסח :
״פורסם רק שהפסדי המילחמות האחרונות
בילבד מוערכים בארבעה מיליארד לידות
מצריות. פירושו של דבר, בפי שבבר
נאמר, שאילו הוצא סכום זה על ארבעת

בחטף

אלפים הכפרים המצריים, היה חלקו של
בל כפר, מיליון לי״מ. בסכום בזה אפשר
היה לכנותם מחדש ולהעלותם לרמה של
הכפרים באירופה בהסברו על כישלון
המהפכה המצרית של ,1952 מוסיף אל־חכים
:״ודטליט (אל־נאצר) הצליח לזהות
את מצרים כולה עם אישיותו ולשכנע את
מצרים — אשר שנותיה. חמשת אלפים
ויותר — בי שנותיה כשנות המהפכה וה־מישטר,
ובי לפני כן לא היו למצרים ודל-
דות־חיים הראויות להיזכר וכי לא יהיו
לה כאלה לאחר כן. הצלחתה של מדיניות
זו לדחוס את מצרים, העני״ לתיד קופסת
המהפכה והמישטר — חנקה את מצריים
תרמה לה לאבד את מודעותה לעוצם
גדולתה...״
אדם שהתייצב בראש המחנה הניצי במצריים
הוא מחמד חפנין חייכר, שבקובץ
הנסקר מתפרסם מאמרו דוקטרינת
הביטחון המ1ראלית, ובו הוא מטיף למיל-
חמת־חורמח עד לרגע ניפוץ הבסיס הביטחוני
לקיומה של ישראל. תמיכה להשקפותיו
ולעמדותיו של היכל מעניק מטפי
א ל ־ ה׳ו לי, במאמרו מצרינו של אוקטובר
— לאן? שראה אור במאי .1974
הבולט ביכולת ניתוחו, בראייתו את
העתיד ובחיזוי המהלכים להתקרבות עם
ישראל, שאכן התרחשו, היה מוחמד
סי דאחמד, שפירסם בשנת 1975 את
סיפרו בהידוס התותחים, ובו הוא מציג
את עיקרי השקפתו כי בעיקבות מילחמת
אוקטובר, עולה הצורר בהסדר עם ישראל.
בהידוס התותחיס מהווה את הביטוי המגובש
של זרם מחשבתי זה של אנשי־רוח
מצריים. הוא תוקף בעת ובעונה אחת
את ה״ניצים״ במצריים ובישראל, ומת פלמס
עם הקו המדיני של אש״ף. סיד
אחמד טוען כי במילחמת 73׳ נוצרו ״איזון״
ו״מכנה משותף״ המאפשרים הסדר של
שלום. בין השאר כותב סיד אחמד, בקטע
מסיפרו המצוטט בקובץ :״הגיעה השעה
להפסיק לצייר לעצמנו את העתיד על-פי
העבר. לחדול מדהות מראש כל מה שאינו
שואב את צידוקו מתנאים שנוצרו בעבר.
ודאי שאיו לו תיאור של העתיד שאינו
נישען על כסיס בהיסטוריה ...העולם
משתנה במהירות, ואין מרחמים בו על
המפגר. עלינו ללמוד איד להתגבר על
הדברים הפוגעים בנו, שאם לא כן ישתקו
באבינו את מחשבתנו ...עודנו חיים לפי
הגיון של חברה שבטית. יתירה מזו,
אנחנו בסכנה, שהגיון החכרה השבטית
ילד ויתחזק...״
בפרק מה פירושו של ההסדר? המועתק
מסיפרו, מביא סיד אחמד הגדרות והנחות
שהפכו שרירות בחוזי קמפ-דייוויד, כמו:
״במיסגרת ההסכם יסכימו בל הצדדים ל־סיבסוך
לנטוש את דרד המילהמה כאורח
סופי, להשכין שלום ביניהם. הסדר מעין
זה הוא האפשרות בעלת הנזק המועט
כיותר לכל הצדדים. משמעותו היא בי
הצדדים מסכימים שנהווה ביניהם אי זון...״
ובנושא הפלסטינים מדגיש סיד
אחמד :״איטר לתסכובות הברוכות בהחלטה
,242 הרי הבולטת שבהן היא
הנוסח העוסק כ׳גבולות בטוחים ומוכ רים׳
נוסח זה הוא הבסיס ל׳הקפאת הני גודים
האנכים׳ ,ומשמעותו היא כי ההסדר
יעניק לישראל ביטחון (באמצעות
׳גבולות בטוהים׳) בתמורה להחזרת הריבונות
על האדמות שניכבשו למדינות-

בחירום התותחים עוסק גם בבחינת
אפשרויות ההשלמה העתידית בין ״האיכות
הישראלית״ לבין ״הכמות הערבית״,

גג גיוון ד׳ ד א

צלטוטון

בין הסימנים המעידים על תסיסת אנשי-התח במצריים, שהחלה זמן רב קודם
״יוזמת השלום״ של הנשיא סאדאת, והמתפרסמים בקובץ סופרים והוגים נזצריס על
המטרות הלאומיות שראה אור החודש בעיברית, בולט ראיון שהעניק החשוב שבסופרי
מצריים, נגיב מ ח פוז, במארס 1975 לעיתון הכווייתי אל־קבס. בין השאר אוסר מחפוז :
— וודאי שאינני מתכוון לשטחים שנכבשו ב־ . 1967 הדבר מובן מאליו. אני
9 9מתכוון להסדר סופי. כאשר נגיע להסכ ם על הסדר כזה, א ם נוכל להשיג
* ^ שלום־אמת בכך שנקריב חלק מהשטחים שהיו במקורם נחלתנו, נעשה כן
למען הצלחת ההסדר והבטחת יציבותו של השלום. אני מאמין שהשלום יקר לנו
ולעתידנו ועדיף על שטחים, כי איננו יכולים לבנות א ת הציוויליזציה אלא בתנאי
שלום. הנוקטים עמדות קיצוניות ודורשים להמשיך במאבק ובמילחמה, עד לשיחרור
כל שעל מהשטחים, פועלים כפי שעשתה קרתגה במילחמתה הממושכת ו חס ר ת
התיקווה עם רומא. קרתגה המשיכה להילחם ברומא — מאות שנים, עד שאיבדה את
כל כוחותיה ונפלה ואז איבדה את עצם קיומה. נכון שהיא נזכרת כדוגמא של
גבורה ואומץ ועמידה איתנה, אבל איפה היא היום. הבה נראה מה עשתה גרמניה,
למשל, לאחר תבוסתה במילחמת העולם השנייה. אילו נתפס עם גרמני לעמדות
קיצוניות ועמד על משך המאבק לא היתה גרמניה קיימת היום. גרמניה החל ה מייד
בשיקום הריסות המילחמה והיפנתה את כל מקורותיה לבניית הכלכלה והציווי ליזציה
שלה, וכיום היא המדינה החזקה באירופה. היא חזקה מבריטניה, שיצאה
מהמילחמה מנצחת. אנו, תודה לאל, לא הובסנו כגרמניה. לא התחלנו ממצב של
מובסים, כפי שהחלה גרמניה. אנו פועלים כמנצחים, ידינו על העליונה ואנו חופשיים
לפעול כרצוננו. אך, השכל הוא שצריך לשלוט על רצוננו, ואל לנו להיגרר אחרי
הרגש, לבל נפסיד את נצחונותינו וניהפך לאפר. עלינו להיאחז בנקודת מוצא זו
ולהתחיל לבנות את הציוויליזציה ולפעול להשגת השלום, כדי שהמילחמה לא תתיש
אותנו ותחסל את כל הישגינו ואת כל מה שביכולתנו להשיג באמצעות נכסינו והון
העתק שבידינו. אל תוציאו את הכסף על רכישת נשק. הוציאו אותו למען האדם
והציוויליזציה ולמען העתיד, גם אם הדבר יחייב אותנו לעשות כמה ויתורים. יש
לשקול את העניין לפי התועלת שתצמח לנו: להשיג א ת השלום, במחיר כמה
ויתורים, או לא לוותר, במחיר המשך המאבק והמילחמה. עלינו לדעת, שתקוותם
הגדולה של האמריקאים והישראלים היא שהמאבק והמילחמה יימשכו. בדרך זו
תתגשם האסטרטגיה הארוכת״טווח שלהם להקזת דמם של הערבים ולהתשת כוחם,
שבא לידי ביטוי לאחר מילחמת־אוקטובר. אל תיתנו לרגש להוליכנו בדרך שהלך בה
,מג׳נון לילא שהרגש השתלט עליו, עד שיצא מדעתו והחל תועה ומשוטט במיד־בריות,
בלא להשיג דבר. יש הבדל גדול בין אדם הגיוני לבין אדם השבוי ברגשותיו.
בטרם ישתלט הרגש על מחשבותיכם, בידקו את הדבר באובייקטיוויות
ובשיקול דעת, לבל יוליכנו הרגש אלי אבדון. אל תעשו מפלסטיין, לילא׳
ומהערבים, מג׳נון לילא׳ לבל יאבדו פלסטין והערבים גם יחד

* כינויו של גיבור רומנסה ערבית קדומה, שיצא מדעתו מרוב אהבה אל לילא,
שלא הותרה לו. לפיכך נתכנה ״המשוגע של לילא״.
והוא קובע :״האם זה אבסורד שכמה
חוגים ערביים מתארים לעצמם שהפוטנ ציאל
הטכנולוגי והכלכלי של ישראל יכול
להיות גורם המסייע לפיתות הערכי ולא
גורם מפריע גרידא? מדוע מתארים הם
זאת לעצמם? מפני שבפעם הראשונה
נוצרו תנאים בהם אין זח מן הנמנע
שלישראל יהיה ״תפקיד פונקציונאלי״ ב-
איזור. כפעם הראשונה מסתמן דגם, העשוי
להמריץ אנשים לבדוק מהו הריווח
שיצמח מהשלמה, הדדית כלשהי בין ״האיכות
הישראלית״ ו׳הבמות הערבית׳ ; השלטה
בין הפוטנציאל הטכנולוגי האנושי
של ישראל לבין ההון הערבי והצורד
של הערבים להשקיע הון בצורה ריווחית,
שהרי כסף מחפש טכנולוגיה...״
בסיפרו שראה, אור בשנת ,1975 צופה
סיד אחמד בין השאר :״אפשר, למשל,
לצפות שיוצע להקים מפעלי תעשייה אלה
כסיני וכחולות הנגב וכן ברצועת־עזה
ובגדה־המערבית ובכל פינות המדינה ה פלסטינית
ואפילו על הגבולות שכין ישראל
לסוריה, ולבנון. אפשר גם לצפות
שבאזורים אלה יוקמו תעשיות פטרוני־מיות,
וכי כמויות גדולות של הנפט המועבר
בצינורות למערב ייאגרו כדי להזין
את התעשיות חללו, כד שמשאבים ערביים
אלה ייוצאו לא רק כ׳חמרי-גלם׳ אלא גס
במוצרי־תעשייה מוגמרים־׳למחצה
הפרקים האחרונים בקובץ הנסקר, מופיעים
תחת הכותרות חזון שנת 2000ו־

מי צריך את .,מוסד ביאליק״?

• הוצאת־הספרים מוסד ביאליק נוסדה על־ידי הסוכנות־היהודית בימי המנדט
הבריטי, במטרה מוצהרת לפרסם תירגומים של סיפרות קלאסית לעיברית. כאשר תם
המנדט הבריטי וקמה המדינה, הופקד מישרד-חחינוך־והתרבות על נושאים אלה. ואכן,
לפני כמה שנים החלה המועצה לתרבות ולאמנות במימון תירגומן של יצירוודמופת
לעיברית, וחלוקת הוצאתם לאור בין המו״לים השונים. אלא שמוסד ביאליק ממשיך
להתקיים, ובראשו עומד משה גורדו] ,המרבה בערך עצמו, בממדים כאלה עד
שבאחרונה שילם לשני עסקני-סיפרות ירושלמיים (ביניהם אחד מראשי פא״ן קלוב ביש ראל)
ממון רב, והשניים כתבו ״מונוגראפיה״ על מוסד ביאליק, בד, קבעו על מנהל
המוסד ששכר אותם, כי כוח־העבודה שלו הוא ״שיבעים־וחמישה סוס!״ ,כפי שציטט
באחרונה איש־הספר הירושלמי י״ד אברמסקי, באחד ממאמריו בפרוזה • 1 .בימים
אלה הטיל משה גורדון על מבקר-הסיפרות דן מירון, לערוך עבור הוצאה זו סידרת
ספרים של סיפרות מקורית, מעשה שיש בו תחרות של מוסד ציבורי (הסוכנות היהודית)
במו״לים העצמאיים, המחפשים בנרות אחר ״סיפרות מקורית״ .אלא שהמו״לים אינם
מתכוונים לעבור על כך בשתיקה, ויש בכוונתם לפתוח בימים אלה במאבק ציבורי
שיעמיד את מוסד ביאליק במקומו. שמועות ממיסדרונות מוסד ביאליק מפריחות, אגב,

בעיקבות יוזמת־השלום. הראשון מביא
מיבחר מאמרים מתוך קובץ שהופיע תחת
כותרת זו, ואילו השני מביא מיבחר
מאמרים והתייחסויות בעיתונות המצרית,
ותגובות על ביקורו של אל־סאדאת בארץ.
!בסיכומו של דבר, קובץ מאמרים מרתק
זה, שתורגם החודש לעיברית, פורש בפני
המעיין בו עולם מדהים של ניגודים, עולם
של פתיחויות אידיאולוגיות לעומת שמרנות
לאומנית מדהימה. המאמרים מרתקים,
והמדהים שבהם הוא הטונים שבהם ערכה
החברה המצרית במהלד השנים האחרו נות
את הדיון הציבורי הנוקב בדבר עתי דה,
בפומבי. דיון, שבמהלכו החלה מתפתחת
המחשבה שהביאה בסופו של דבר
את יוזמת־השלום של הנשיא סאדאת. תהליך
של כתובות על הקיר, שבדומה למחדל
יום־הכיפורים עיניהם של הישראלים היו
אטומות להן. שורשי יוזמת־השלום של
סאדאת נעוצים בתהליך זה, שבו פתחו
אנשי־הרוח של המצרים.
המעקב בקובץ זה, אחר המאמרים המתארים
את תהליך ההשלמה האינטלקטואלי
במצריים, בכוחו לעורר קינאה רבה בלב
אנשי־הרוח והסופרים בישראל, שנגררו
אחר המאורעות ההיסטוריים במקום לצ פות
אותם, ושבוויכוחיהם, בעשור השנים
האחרון, הם מזכירים לעיתים את התדמית
שלנו לגבי רמת הוויכוחים שנהוגה בחברה
המצרית בתקופה שקדמה למילחמת ששת־הימים.

..פנטסיה
2000׳

כי הנהלת המוסד העניקה לפני שנים רבות מיקדמה לפרופסור מסויים לסיפרות, הניצב
בראש מכון סיפרותי נודע, והמשמש כעורך כתב־עת עיוני למדע הסיפרות המופיע
באחת מארצות השפלה. המיקדמה שהוענקה לאותו פרופסור, היתד, עבור תירגום אנתולוגיה
מתורגמת לעיברית מהשירה האידית, שמעולם לא ראתה אור בימים הקרובים
עומד לראות אור בעיברית הירחון הראשון בלשון הקודש מזה 2000 שנה שיוקדש
למדע בידיוני. הירחון, ששמו יהיה פנטסיה ,2000 עומד לפרסם סיפורים של אייזלו
אסימוב, ארתור סי קלארק, בריאן אולדים ושאר אלילי סיפרות מדע-בידיונית.
עורכו של הירחון החדש הוא אלי טנא #חיילי היחידות הסדירות של צה״ל, וחיילי
המילואים, לא ימצאו בקרוב בדלפקי קנטינות השק״ם את סיפרי הוצאת תרמיל, שהיא
מן הסדרות המפוארות של סיפרות טובה שידעה הארץ הזאת בתולדותיה. וזאת בזכות
עורכה השקדן, המשורר ישראל הר• הסיבה: קיצוצים במערכת הביטחון • 1
המשורר יאיר הורוביץ עומד לפרסם בסידרה החדשה של סיפרי סימן־קריאה ספר-
שירים לבני־הנעורים בשם ספר החלום. ספרים נוספים שיראו אור בסידרה הנוכחית הם
הפואמה ארעא מאת הארולד שימל, סרזין מאת אונורה דה־באלזלן ושתי פנים
מאת הסופר הגרמני אובה יוהאנסון.

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 50 | . 2ה מרכזני ת (יוגוסלבי ה) . 1פרובידנס (צרפת) וזסרט הטוב תשל״ח * הסרט ^ פשר לקרוא לתשל״ח ״שנת ה־י > ושביחד, הגדולה״ ,אחרי שפתי־הקולנדע נעלו את שעריהם עוד

. 2ה מרכזני ת (יוגוסלבי ה)

. 1פרובידנס (צרפת)

וזסרט הטוב תשל״ח * הסרט
^ פשר לקרוא לתשל״ח ״שנת ה־י
> ושביחד, הגדולה״ ,אחרי שפתי־הקולנדע
נעלו את שעריהם עוד בתחילתה, למשך
שלושה שבועות, במחאה על המייסים ה־וגבוהים
שהם משלמים לרשויות המקומ־יות:
ועדת־חקירה הוקמה מטעם הכנסת
כדי לברר את המצב לאשורו, והוועדה
!אכן קבעה, שמצבם של בתי הקחלנוע בכי־רע.
היא גם המליצה על הפחתה ניכרת
במיסים, והטילה על מישרד־הפנים לפצות
ואת הרשויות המקומיות על ההפסד בהסג־סד.
ממס• זוה היה בהתחלת השנה, ומה
סופה ך
ראש־ד,ע*ר תלחאביב, שלמה להט, מסרב
לקבל את המלצות הוועדה, ולא משום ש׳
ההא שונא את בעלי בתייהקולנוע, אלא
משום שאינו מאמין, כי יקבל אי־פעם את
התמורה להנחת המס הנדרשת ממנו, מ־
׳גדרם ממשלתי כלשהו. חיפה וירושלים
ניצבות מן הצד, האומרות: מה שטוב ל׳
צ׳יצ׳ ,טוב גם לנו. בתי־הקולנוע זועמים
ומונעים סרטים מן הסינמטק בתל״אביב,
משום שלדעתם, הסינמטק הוא ״יבית־קול-
נוע של העירייה״ .ומי סובל מפל העניין?
כרגיל, הצרכן של הקולנוע הטוב. אבל
בזה הרי אין כל חדש.
תשל״ח יכולה לזכות גם בכינוי נוסף:

שחקן

השנה:

שחקנית

השגה:

ברונו אס.

ג׳יין פונדה

״המיסרנורין של קאשפר האוזר״

״ג׳וליה״ ,״השיבה הגיתה״

״שגת הקיץ הלוהט ביותר״ .אחרי שבחודש
יוני לא הלך איש לקולנוע, כי הכל
צפו בלהקות קמסם ורנסגפרינק בטלוויזיה,
באו חודשי יולי ואוגוסט ושברו שי-
יאים. קשה לזכור מתי הוצגו כל־בך הרבה
׳לחיטים בעת ובעונה אחת בתל־אביב, והפליא
לעשות מכולם קולנוע נזוגרבי. בשנה
וחצי האחרונות, הוא הציג שלושה
סרטים בילבד: כוכב נולד, רוקי — ,ומזה
׳כשמונה חודשים את הלהיט המיובא הגדול
ביותר של השיה, מעבר לחצות. אם
היה צורך באישור כלשהו לטענה שרומן-
למשרתות מפיל ברישתו גם את הגבירות,
הרי מעבר לחצות מספק הוכחה ניצחת
לכך.
תופעה אחרת של תשל״ה — ירידת קרנו
של הקולנוע האירופי, לפחות בקופה. כל
הלהיטים הגדולים היו תוצרת ארצות־הברית,
ואחוז הסרטים המיובאים מעבר
לאוקיינוס האטלנטי עלה עוד יותר על השיעור
הרגיל.
הצנזורה, מצידה, יכולה להתגאות בכך
שהשנה שינסה מותניה. וחידשה נעוריה,
השחיזה מיספריה ויצאה בתנופה כדי לסלק
״טומאה ותועבה״ מלב העם העיברי
הצדיק. קביעת הטומאה והתועבה ממשי-
סד. להיות שרירותית כבעבר, מאחר ש-

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 51 | .4יום מיוחד (איטליה) .3רוקמת התחרה (שווייץ) 1הטוב תשדייח * הסרט הטו ׳המועצה עדייו פועלת לפי תקנות מתקופת הראינוע. אפל תחת היו״ר החדוש שילה, יהושע ייוסטמן

.4יום מיוחד (איטליה)

.3רוקמת התחרה (שווייץ)

1הטוב תשדייח * הסרט הטו
׳המועצה עדייו פועלת לפי תקנות מתקופת
הראינוע. אפל תחת היו״ר החדוש שילה,
יהושע ייוסטמן (׳עיתונאי החותם פשם
יוסטיוס במעריב) ,גולחה עיחנות בלתי-
׳רגילה, כיאשר הורידה שני סרטים מבתי־
׳קולנוע משום שלטענתה הוצגו ללא רשות
׳מהאומה, והחלה מפשפשת ׳בכל סרט וסרט,
אולי תמצא בו משהו פסול. בהו אליהים
נדמה היה, בהתחלה, שיכול להיות ביזיון
לידת; בהנהג חששו שוש עודף אלימות,
ואלה דק שתי דוגמאות, שבהן לא נקטו
בסופו שיל דפר פעולה כלשהי.
יואילו אכספרם של חצות שנראה בעיני
הצנזורים כסרט טוב, נפסל מאחר ש-
;מ״שרד־החיוץ טען באוזניהם ׳שזה עשוי
לפגוע במדינה ידידותית, הלא הוא תור־כיה.
בכך הוכיחו חברי הצנזורה שלא התקדמו
אף שעל אחד מזה 20 שנה. ואז
הם אסרו סרט פעולה בשם פעולת הנמר,
משום שזה עשר. לפגוע ברייגשות מדינה
ידידותית אחרת, אלבניה. ועסשיו שיעז
מישהו לקום ולומר שהצנזורה הישראלית
׳אינה רגישה ואינה מתחשבת בפוליטיקה.
׳בכל הנוגע לסרט הישראלי, תשל״ח
היתה שנת השפל, והגיאות גם־ייחד. בתחי לת
השנה דוברו על משבר חמור, ומפיקים
רבים איימו למגור את החנות. בהמשך באו

שסקן־מישנה

השנה:

פרנסואה טריפו
״מיפגשיס מן הסוג השלישי״

שחקניממישגה

השגה :

אופליה שטראהל
״אסקימו לימון״

1שלושה להיטים מסחררים, ובראשם אסקי׳
ימו לימון ששבר את כיד שיאי ההכנסה של
התעשייה המקומית, ועודדו מתדש את ד־משקיעים
היוצאים שוב ביימים אלה לשטח
לנסות את מזלם. מרץ נוסף לענף
התקבל מהופעתם בארץ של כימה צוותיים
זרים, שהגיעו עם שלל כוכבים וטכנאים
כדי לגלות את ישראל כיאתר־צ״לומים ש־ביכולתו
להתחרות בספרד. צוות אחד, זה
ישל אשאנטי, עזב ברגשות מעורבים ! צוות
ושני, אולי רציני יותר מבחינה מיקיצועיית,
יזה של התג האדום הגדול עם הבמאי סמו־אל
פולר, יצא כשהוא מלא שבחים לושי־תוף־הפעולה
שמצא בישראל. זאת, אם ל הזכיר
דק את הדגים השמנים. ברקע מסתמן
סייכיוי להמשך פעילות מסוג זה, כוש*
לפחיות שתי סידרות־יוקחד, אמריקאיות,
המעיין לפי ג׳יימם מיצ׳נר והאנטאגוניסטים
לפי ארינסט ק. גיאן (על ימי מצידה האחרונים)
,מעיינות באפשרות לצלם את סיפוריהן
באתרי ההתרחשות האמיתיים שלהן.
ולבסוף, קשה שלא להזכיר, במיסגרת
׳תשל״ח, את השינוי המהותי ביותר למי
שרוצה לעשות סרטים בישראל. במקום
שני אולסגי־סרטים יצטרך, בעתיד להת־
!מודד רק עם אחד. לא משום שהשני נסגר,
(המשך בעמוד )52

.4מעבר לחצות (ארה״ב)

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 52 | (המשך מעמוד )51 חס־׳וחלילה, אלא מפני שאולפני ההסרטה בהרצליה ואולפני ברקי־פאטה־האמפריס התאחדו תחת ניהולו ש!ל מנהל אולפני הרצליה, יצחק קול. העתיד יוכיח אם זר.

(המשך מעמוד )51
חס־׳וחלילה, אלא מפני שאולפני ההסרטה
בהרצליה ואולפני ברקי־פאטה־האמפריס
התאחדו תחת ניהולו ש!ל מנהל אולפני
הרצליה, יצחק קול. העתיד יוכיח אם זר.
לטובת הענף ואם התוצאה תהיה יעילות
עולה — או מחירים עולים.

להיטי-מוסיקה
ברוח התקופה
ך ם כקולנוע הבינלאומי הסתמנו כמה
׳ !-מגמות ברורות. עושים פחות סרטים,
אבל משקיעים בהם החבה יותר משום
!שהצלחה, דרום, יכולה לעבור במהירות
ואת גבול מאה מיליון הדולר — אסל לער
מת זאת, אין שום שלנדוביניים שיפריד
ובינה לבין כישלון. כל מה שהיה פעם באמצע,
הולך היום לטלוויזיה. המוסיקה
מתחילה שוב, להוות גורם קובע בסלטים :
לראיה: יותר מ־ 15 מיליון תקליטים ש־ונמסרו
מפסיקול הסרט שיגעון המוסיקה.
יש רק להדגיש שהכוונה אינה לסרטים
מוסיקליים במלוא מובן המילה, אלא לסרטים
שיש בהם מוסיקה ואסקימו לימון

ברוק שילדם כ״ילדה יפה״
תוס והפקרות
הבד בישראל, ויורד לניבכי נשמתו של
האינטלקטואל האירופי הגוסס, בכל הסופנים
והסשמעוייות האפשריות. סרט וכזה
*וצר רק אחת לזמן רב, ואין ספק שהוא
ומהווה אתגר לצופים סו. כל מי שרואה
עצמו חובב־קולנוע, אסור לו להחמיצו.
הסרט השני הוא המרכזנית, סרט מוקדם
של דוז׳/אן טאקאבייב שהגיע ארצח באיחור
רב, סלי לאבד מאומה טאיט׳יותיו.
שימושו של מאקאבייב בשפה הקולנועית,
כלומר בעימות בין תמונה לתמונה, בשילוב
והניגוד של התמונה עם פסיהקיול1 ,־
׳צירוף שבין קטעים תעודיים לקטעים
מבוימים ובין ציטטות של אחרים ליאינד
רות־גנף של עצמו, מוכיח שהאיש הוא
ואחיד היוצרים המתוחכמים של הקולנוע
היום. מעבר לזח, מאקאבייב חושף את
אי היכולת של האדם לתפקד כבורג בתוך
מכונה, ומטיף להבנת החולשות והמיגב״
לות של המין האנושי, כי רק מתוך השלטה
אייתם והבנתם, יכולה להיוולד האפשרות
של חיים בצוותא. כל כפייה, גם זו
שהכוונות חטובות ביותר מסתתרות מאחריה,
סופח טרגדיה.

קארי גאפי ג״מיפגשים״
החמוד המטייל לחלל
חיוב גם הוא את הצלחתו, במידה רבה,
לאופנה זו.
אם אסקימו לימון היווה את הלהיט הגדול
ביותר בתולדות הסרט הישראלי, הרי
לצידו הציעה תוצרת הארץ תשל״ח גם
בידורון חסרינשמה (הלהקה) ומצחיקון
חסד־המצאות (ישראלים מצחיקים) .שלד
שה סרטים אלה הצביעו לפחות על התקדמות
מ״קצועית ניכרת ישל פטה מיוצרי
הסרטים הישראליים, חכו במחמאות הצופים,
בחמות הכנסות נאות בקופה. לעומת
זאת, סרט כמו מיליונר בצרות הוכיח ש הקולנוע
הישראלי עוד לא נפרד מחיתוליו,
ואפילו לא דאג1לבבם אותם כראוי.
השנה זכתה ישראל ססרט־הייצוג הראשון
שלה, בקנה־מידד. רחב יותר. הכוונה
לסוסעץ, שנכלל השבועיים של הבמאים
בקאן, קיבל פרסים פאופספורד, הוצג ב־
!שבועיהביקורת בלוקארגו, ויוצג בחודשים
הקרובים גם בפסטיבלים של סן־פרנציסקו
ושיקאגו. ולא זו בילבד, אלא שנמצאו
מפקירים רבים מחוץ לגבולות ישראל, שראו
ביקי יושע את היוצר הצעיר הראשון
מישראל שכדאי לעקוב אחר הוד
פתהותו.
אשר לכלל הסרטים שהוצגו במשך
תשל״ח בישראל, בחירת ארבעת המצטיינים
עוררה בעיות ילא מעטות. ראשית,
משום שיחסית הוצגו בה מעט סרטים.
!ועוד: בין הסרטים שהוצגו היו אומנם
הצלחות רבות, אסל היה קשה מאד למצוא
ארבעה סרטים שאפשר להצביע
עליהם, עם יד על הלב, כסירטי השנה.
לגבי שניים לא היד. כל סיפק: פרו־בינדם
של אלן חנה, שהוא מלאבת-מחש־בת
של יוצר־יקולנוע בשל, המשלב את
עוצמת הטכסט של דייוויד טרסר עם ישפה
׳חזותית עוצרתינשימה, מנצל את צוות ה־שחקנים
הטוב ביותר שניראה השינה על

סרט לדוחו
של מופאסאן
^ יצ!ה ׳הגורל והקאסריוסה של צופי ד!
קולנוע, אשר החלו מתעניינים לפתע
בפרובידנס שסוע לפני סוף השנה, ומחי׳
,און תלחאביב דאג להעלות סריט נוסף ש־אין
עליו עוררין, כאחד מסידטי השנה.
הכוונה לרזקימת התחרה של הבמאי השווייצי
קלוד גורטה — אחיד הסרטים הרגישים,
הנבונים וד,׳מעמיקים ביותר על גורלה
של אשד. פשוטה, שראה הבד אי־פעם.
גורטה הבמאי שעשה בשעתו ואת ההזמנה
מתאר את התהליך המוביל ספרית פאריס־איית
קטנה, מאהבה תמימה׳ לסטודנט בן־
טובים, לידי פרידה קורעת־לב, ובסופו של
דבר אל ׳המיוסד לחיולי־גפש שבו היא 0וצ־

קווין קאמינגס ומארשה מייסדן כ״דיהה לשניים״
הילדה בעלת הלשון השנונה
ואת מיפליט מפניי עולם שאינו מובן לה.
השמירה על נימה מוצנעת לאורך כל הסרט,
מסלי להסתיר אף לרגע את התהום
הפעורה בין בני־מזוג שהם ממעמדות שוגים
ומרקיע תרבותי שונה, הפשטות האמיתית
והצורסת של הספרית הקטנה, כפי ש־מגלמת
אותה איזביל הוסרט באחד ממיבצעי
המישהק המרשימים ביותר, התבונה של
המצלמה המתבוננת ותמיד במיקום הנכון
אבל מסלי לנפות את נוכחותה על הסי־
׳פור או על הצופים, סל אלה מעמידים
את הסרט בדרגה הגבוהה ביותר. אילו חי
סוסאסאן היום, אין ספק שזה היד. סוג
הסרטים שהיה נושא חן בעיניו.
סרט רביעי שישווה לשלושת אלה, היה

קשה למצוא השיגה• אומנם סרטים בולטים
לא. נעדרו מן הרשימה — מקריאת העורב
(יטה פיתאום קראו כך לסרט ששמו היה
יצריך להיות ״האסל עורבים ועד למיס־תורין
של קאספר האוזר, ומרחוב המטר
ועד לעיטור ׳הגבורה. אם הפחיחד, נפלה
יסכל זאת על יום מיוחד, הרי זה בזכות
כמד, מיבצעיים וירטואוזיים הניכרים בו:
ראשית, עבודתו של הצלם פסקואלינו דה־סנטים
שהגיש את הצילום הדרמאתי ביותר
ישל השנה, רובו סשחוו״לבן, עם כייתמי-
צבע מדהימים מרשימים ביותר; שנית,
של הבמאי אטוירר, סקולה שהדריך את
המצלמה בתנועות ארוכות ומסובכות, שבהן
נוצחה המשכיות שהפכה את הצופה
ישותף מלא, כביכול, בקורותיהם של שניי
הגיבורים הראשיים ; שלישית, מישחקם
של מאסיטרויאני וסופיה לורן, כהומוסכסו־אל
ועקרת־בית .׳מתוסכלת, המתקשרים ליום
אחד בילבד שעה שאיטליה הפאשיסטית
חוגגת את ביקורו של הייטלר אצל הדוצ׳ה.
מקליט־ירדייו פתוח הצורח את אירועי היום,
מלווה את הסרט לכל אורכו ומוסיף לגו־ינים
האישיים העשירים גוון פוליטי מובהק.
קשה להתעלם מכל ההישגים הללו.

מה היה
^ רע יותר י

״מיפגשים מן הסוג השלישי״ של הבמאי פטיכן שפילכרג
כיצד תעמוד האנושות במיבחן העבר־העמיד הקרוב?

ף, ליע,המת ההצל חו ת -הטפלות.
1כאן היתד. הסחירה קשה לא פחות,
לא ביגלל היעדר מועמדים, אלא ביגלל העודף.
אין זיו חוכמה להצביע על משהו
כמו אוטובוס התשוקות או גס מלאכים
׳שיותים ויסקי, מאחר שהיחס אליהם היה
כזה עוד מן הרגע שנזרע הזרע הראשון
לייצורם — הפקות זולות האמורות לנצל
בזריזות את אופנת היום• לעומת זאת,
לכבוד ייתשב לציין בראש רשימת הסרטים
הקלוקלים של תשל״ח את הצלחתו

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 53 | המיסחרית הגדיולד, ביותר, מעבר לחצות. יאם יש משהו שמציין את הסרט מזה, מעל ומעבר לסל הסרטים האחרים, הרי החא עצם ההעזה של עושרו לחרוג מכל פה שנהוג לראות כטעם טוב,

המיסחרית הגדיולד, ביותר, מעבר לחצות.
יאם יש משהו שמציין את הסרט מזה,
מעל ומעבר לסל הסרטים האחרים, הרי
החא עצם ההעזה של עושרו לחרוג מכל
פה שנהוג לראות כטעם טוב, לדתך ב־חוצפה
פסל ביצות השיגהו״ להטיח את
הבוץ בגאווה צבעונית על הפסך, ולהתייחס
לצופים סאל בני 12 מפגרים בשכלם,
המופנים לבלוע את הבדותה הדימיובית
ביותר סל עוד היא מכילה מנות גדושות
של מין, קיטש, אלימות, פאר, צבע ונוף.
הצדק היה, כמובן, לצד הנועזים, אלה ש עשו
את הסרט, ומילבד פרס התיפלות של
השנה, צריך אולי להגיוש להם גם את
1פרס האומץ.
בקנה־מידה צנוע יותר, אבל בממדים
מגעילים בהרבה, צריך לציין את הנציג
הפסוודו־תעודי של השנה בסידרת מונדו
קאנה. השבה קראו לזה עולם מוזר, וב־איצטלד.
של עבודת־נסליס ואגירת חומר
מכל קצוות העולם, סאשר קריינות צידק־יניח
להחלקא מלווה את התמונות, יבול
הקהל לצפות להנאתו בגולגלות מרוטשות
שהמוח בשפך מתוכן, ברעש־אדמה בביקרא־
׳גואה, פפאקיר הסורית לעצמו את הלשון
׳בהודו, ובעוד מטעמים מן הסוג הנסחר
הזה. שוטרי־המכם הדוחפים ידיהם לישבנו
ישל פחות, כדי לבדוק שמא מבריחים דרכן
יהלומים מעבר לגבול, היוו את הצד ההר
מורייסטי של הסרט. המבחיל בסל העניין
הוא שהסרט מתיימר להטיף נגד זוועות
׳ואלימות, תוך כדי ניצול תאוותיהם דד
סאדיסטיות ביותר של הצופים חנהנים לחזות
בסיסלם של אחרים.
הסריט השלישי, חוץ מעצם היותו רע
סשלעצמו, מהווה בלימה לכל המימסד ה
הוליוודי.
נניח סביר שהוחלט כי יש צורך
להסריט מחדש את שכר האימיה של הנרי
!׳!ורג׳ קלוזיו(וליתר דיוק. של הסופר ז׳ודז׳
יארבו) .אבל כיצד אפשר. להסביר שצריך
לשם כך להוציא 22 מיליון דולר, ואחרי
שמוציאים את הכיסף, לקצץ את התוצאה
׳בצורה כזאת שהיא בלתי־הגיונית, בלתי־מובנת,
עלובה ואומללה, מנסה להעמיד
יפני רצינית ולעסוק בפשע (בצווארון לבן
זזביצווארון בהול) ,בפוליטיקה ואפיליו ב־איידגוני־יטרור
׳(אחד הגיבורים נזכר במהלך
הסרט כיצד פוצץ מימעך נפץ בירושלים)?
בסופו של דבר, כיל מד, שנותר בסרט עצמו
היה אוסף של אפקטים מיוחדים ש הודבקו
יחד בשרירותיות מוחלטת. לסרט
היד, צריך לקרוא במקור המכשף, סשם אחת
משתי המשאיות שכיכבו ביו, אבל משנשר
ישמח של המשאית על ריצפת חדר העריכה,
סונה מחחש תאינזה ושכריה, להבדיל משמו
הראשון של הסרט שכר האימה. אלא שזה
רק ההבדל הקטן בין השניים.
לסרט הרביעי אפשר, אולי, לקרוא אכזבת
השנה. ואכיזבה משום ן שהבסאי ישלו,
סידני פולאק, וסבר רשם לזכוחו וסטה
סרטים ומעניינים כימיו ג׳רימייה ג׳ונסון ושלושת
ימי הקונדור. והנה, לפתע, הוא
נוטל את אל פאצ׳ינו, כוכב הסנדק, מלביש
אותו במדי נהג־מירוצים שנתפרו למעשה
לשחקן ומסוג שונה לגמרי(כמו פול ניומן,
למשל) ,ומשתמש בו ׳סבגיבור בסיפורי
אהבה שהצולע השנייה ושלו, היא ונערה
הסובלת ממחלה ממארת. השמאלץ נוטף
מן המסך בכיפות ושל מרק, פאצ׳יבו סבוך
וממונם בתוך עצמו וטארתה קלר בריאה
כסוס ובדמות חולת הסרטן. המצלמה המשוטטת
מנציחה תמונות סוף שלא היו

במאי ג׳ורג׳ לוקאס מצלם את ״מידהימת הכוכבים״
הלהיט הגדול של כל הזמנים
מביישות את ואלבומי הגלויות הציבעוניות
המפוארים ביותר ושל ואירופה, יאבל לא די
בכך כדי להפוך !תמונות !נעוות לסרט.
אשר לשחקנים — הפיתוי המיידי
הוא, כמובן, לחפש אחר המיבצעים
הדרמאתיים של השנה. ואז, הבחירה המיידית
היא חמישיית פרובידנס. אלא ש
קשה
להחליט שם ואיזה הוא שחקן ראשי,
ומי בתפקיד מישנה, חוץ מזה שכל החמי-
׳שה: נבחרו תודות ליסולית הבליתי־רגילה
יש*־,ם. הסרט אינו מגלה אותם, אלא רק
מאשר ואת סשרונותיהם. מצד אחר אפשר
לשוב ׳ולהתייחס לתופעה, שקיבלה השגה
מישנה תוקף׳ האומרת כי אישיותו של
׳שתקן !ומידת הזדהותו עם התפקיד חשד
בות, ובקולנוע, יותר מן הטסניקה המיש־תקלת
הטשוסללית ביותר (כידי להיווכח
בכך, אפשר להשוות ׳:את דייוויד וותר ג־פרובידנס־עם
דייוויד וו ת ר בשואה הטלוויזיונית)
.׳והמסקנה. המתבקשת מאליה, שהשחקנים
׳שניתנו באישיות החלמת את דד
תפקיד, הם אלה שיוצאים מן המסך ונוגעים
לקהל.

לא י ק
שחקן מצליח

ג׳ון טראוולטה

ריצ׳ארד דרייפום

התגלית המסעירה

הפיסלון המוזהב

^ תוצאות ניכרו היטב על הבד. נוכחות
י 1ברט ריינולדס במירדף־מכוניות ארוך
וכימעט נטול סיפור, בשם הפרחח ובת־השריף,
הפך ואת הסריט ללהיט. הבמאי ג׳ון
באדהם מכר ואת !ג׳זון טראוולטה לקהל
בשיגעון המוסיקה כפי שמוכרים מוצר ב־סירטי־יפירסומת,
עם זוויות מחמיאות ו־מסננות־אור
וכל התהליכים הללו הפכו
את הכוכב לתגלית המסעירה וביותר את
לב הבערות בתשל״ח. קליינט איסיטווד המשיך
לגלם ואת. עצמו במלכודת לבלש, ודי
היד, בכך וסדי לשכנע רבים לבוא לראותו.
אבל לגבי איסטווד יש לומר שהאיש הופך,
יבד,דרגה, אחד הגורמים המעניינים ביותר
בקולנוע האמריקאי, כדמות קולנועיית ו־כיוצריסרטיים
גם ייחד! ,ואולי בשותף ל-
יצירת המיתולוגיה האינדיווידואליסטית של
׳אמריקה ובשנות השבעים.
אל השלישית המובילה הזאת אפשר
לצרף את ריצ׳וארד דרייפוס, התגלמות העירוני
שימאס במימסד! ,אשר זכה בהברה
משולשת השנה, במיפגשים מן!הסוג השלישי,
בדירה לשניים ובחלוקת פרסי האוסקר,
שבד, ינשל לעצמו פייסלון מוזהב.
הדוגמה הבוטה ביותר לכך שאין צורך
להיות שחקן בדי ׳להצליח בקולנוע, היא
ברונו אס״ האיש המוזר!שבילה את מחבית
חייו בין בתי כלא וטוסדותיטיפול במפגרים בשכלם, שד שהפך אישיות מפורסמות
׳תודות לימיסתורין של קאטפר האוזר. רד
במאי יוחנר הריצוג היה זקוק למישהו שלא
מן העולם הזה, בידיי לגילם את הדמות ההיסטורית
המוזרה ישל ואדם שהופיע משום
מקום, יחי שלוש שנים בעיירה גרמנית
בטאה ושעברה ,׳ונרצח על־ידי שיחטאיש.
ברונו ואם. הכיל בתוך יעצמו ואת כל התפר
סות הדרושות לשם כך ,׳והצלחת הסריט
נובעת לא מעט ׳מהופעתו. בכך בא לידי
ביטוי ואחד ההבדלים התהומיים שביין הקולנוע
לסל ומדיום ואמינות, אחר.

האשה
על הבד
קלינט איסטווד
מיתולוגיה אינדיווידואליסטית

כרט ריינולדם
נוכחות לוהטת

ן אס מזה במה שנים מקוננים על
1התפקידים העלובים ושנועדו לנשים על
הבד, השינה אפשר לומר שהותה שנת האשד,
במלוא טובן המילה. בדיידותה המז־
(המשך בעמוד )54

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 54 | הכוונה כמובן ל״יבברת סטלה המסמרת״ מאסקימו לימון או! ,בשמד, האמיתי אופליה שטראהל. בסל הבוגע ליצירת קשר בין המסך לצופה באולם, איש לא התחרה עיסה השנה! ,והעובדה

הכוונה כמובן ל״יבברת סטלה המסמרת״
מאסקימו לימון או! ,בשמד, האמיתי אופליה
שטראהל. בסל הבוגע ליצירת קשר בין
המסך לצופה באולם, איש לא התחרה
עיסה השנה! ,והעובדה שהמיבצע ונעשה בתפקיד
מישני, ראויה לציון־לשבח אם לא
בשטח האמבות, הנר, וראי בתחום תיקשור׳ת
ההמובים.
מבין כל (שחקני־המישבוד, של השבה,
המפתיע והמרתק ביותר היה מי שהופיע
עד היום רק בסרטים של עצמו, פרבסואה
סריסו. במיפג׳שיס מן הסוג ׳השלישי הוא
היה התגלמות האירופי הנאור וההפתוח לקראת
העתיד, משום ושססיבן שפילברג,
במאי הסרט, ראה אותו ככזה. טריפו לא רק
מילא !את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר,
הוא !אף הספיק לפתוב תוך בדי הצילומים
את התסריט לאחר מסרטיו הרגישים,
החמים והחביבים ביותר, גבר שאהב
נשים, שהוצג !בארץ עוד לפני סירסו ושל
שפילברג.

הקטנים שהאפילו
על המבוגרים
* כאן כא ה רג ע לקוד קירה עמוקה
1לשבי מיפוצצי הקופה של השבה, המסמלים
את העידן החרש של הוליווד
לפחות מבחינת גילאי היוצרים, ואת העולם
החרש !שבו הם מתעניינים. מילחמת

להתבשם בתשובות שנמצאו לבעיות החזותיות.
שעי הסרטים הרחיבו את אופקי
ההבעה הקולנועית מבחינה טבעית, והצעידו
אותה קדימה.
ייתבן שמד זה, אשר בדבריו של במאי
מיפגשים סט״בן׳שפילברג ,״ינק את תורתו
!מן המסך הקטן של הטלוויזיה ומן
הסרטים של הדוור הקודם״ — במילים
אחרות, שאב •השראתו טתהבות בקופסוות־שימורים
— הראה בסרטים הללו את. הניצנים
!לכיוון!של הציוויליזציה בעתיד.
.ולדור הצעיר עוד יותר. אם תשל״ז
ד,יתד, שנת המיפלצות בקולנוע, יש לציין
שתשל״ח רשאיות לראות את עצמה בשנת
הזאטוטים, שערבו ובכסה סרטים !מתפקידים
דשנים ביותר, וניצלו את ההזרסבות
כדי להאפיל על המבוגרים שלידם. דוגמה
בולטת אחת היא !אבה טורנט, הילדה בעילת
המבט המדהים בקריאת העורב. ,שבדמות כי
מולד, מתמוטטים כל השקרים המוסכמים
של עולם המסוגרים. הדוגמה השנייה היא
בתק שילדם, ספק־ילדה ספק־אשר״ ותערובת
מוזרה של !תום והפקרות, ילדה מקסימה
ומפחידה גם יחד, ושבלעדיה לא היתד.
לסרט ילדה יפה זכות קיום. ושני ילדים
נוספים שלא יישכחו בטהרה: קווין קא־מיבגם
ובעלת הלשון החדה ׳וחשבונה, שהיא
ספק מישענת וספק קטיגור של אמה, מארשת
מייסון, בדידיה לשנייס, וקארי גאפי,
הילד החסוד היוצא לטיול עם היצורים
מן החלל החיצון, וחוזר בסוף מיפגשים

מעמד המדידה ג״אפקימו לימון״
הלימון הכניס הון.
(המשך מעמוד )53
סחת מל ברברה סטרייסנד כיחידה ד,׳מסו־גלת
לשאת על כתפיה סרט שלם, נטוגרי
עם גל שלם של יורשות בסו ג׳יל קליי־בורג
(אש׳ה לא־נ׳שוא׳ה) ,מאחשה מייסוו
(דירה לשניים) ,קאתלין קוויגלן (לא הבטחתי
לך גן של ורדים) ,לילי טוטלין
(מעקב של חצות) ,שלי דובאל ׳וסיסי ספיי־סק
(שלוש בשיח)! ,או!אן סאגקרופט וושיר־לי
מקלין (נקודת מפנה) .ולשם שינוי היו פי
תפס השנה מקום מישני. אופי, בישרו!
ובעיקר חוצפה היו יותר חשובים להצלחה.
׳נדמה כאילו ר,תיוועד, לזכויות ר,אשר,
השיגה בבת־ואחת ׳תפנית (בתעשייה סולר״

ג׳ייל קדייבורג ב״אשה לא־נשואה״
שנת האשה
מן הסוג השלישי אל אמו.
הענקים מתו זקופים

לילי טומלין
היופי במקום מישני

שמדליק קראום כ״סוסעץ״
הסוס דהר לפסטיבלים

והצליחה לא רק לשכנע את האולפנים
לעשיות וסרטים על ובשים, אלא גם דאגה
להביא את הקהל לפרטים ואלה על־טנת
להוכיח את כדאיותם המיסחרית.
:משום בך, אין מבוס ססחירתה של ג׳יין
סחנוחה כשחקנית השנה, הן !משום ושהיתד,
בין הפעילות הראשיות לשינוי באקלים,
והן משום וששבי פרטיה החרשים מוכיחים
שלסברת, אשר עברה !סבר את גיל ה־,40
יש עוד והרובד, לומר על ר,מיסך. אומנם מי
שחיפש ואת ליליאן הלמן ובג׳וליה לא מצא
אותה, גי >ג ׳יין ערה שיחקה את ג׳יין
נרה, ואבל עשתה ׳זאת היטב .׳ואשר לשיבה
הביתה, גם אם הסרט כולו מטופל
בפשרות מפל הסוגים !ובסל הכיוונים, הרי
לפחות במד, שנוגע למישחקה של פונדה
לא היו פשרות! ,ועקשבותד, לעשות סרט
זה, אחרי שנים ישל מאמצים וחסתבכויות,
ראויה לפרים בפני עצמו.
מבין ׳שחקניהת-המישנה המצטייבות של
השבה (הורי ׳קאוחאבו ברחוב המטר, ג׳זאניס
רול בשלנש נשים, לסלי בראון בנקודת
ספגה) ,אין ספק ׳שאת הרושם החזק ביוותר
על הקהל השאירה רווקא שחקבית ישראלית!
.ולא ייסתם רושם, ואלא מושג של ממש.

קאתלץ קווינלן
אופי וכיש תן
הכוכבים היד״ תוך שבה אחת, ללהיט הקד
פתי והגדול וביותר בכל הזמנים. הרפתקת־חלל
זו, שאינה קשורה בזמן ובמקום כל שהו,
היא !תוצאה ישירה של עולם החוויות
הפנימי של הדור האמריקאי החדש, שעליו
משתייך הבמאי ג׳ורג׳ לוקאס, דוד שגדל
על ׳סדרות מצויירות, על ס״דטי פלאש גור־דון
!ועל מרחבי היקום הפתוחים לכל,
לפחיות ובעזרת עולם התעתועים של אולפן
הסרטים. לעומתו, סיפגשים סן הסוג השלישי
ושלח !מבט בוחן עם אסמכתות מדעיות
אל עבר העתיד הקרוב, בדי לראות כיצד
תעמוד האנושות במיבוזן הפגישה האפשרית
עם אנשי החלל. ואם לא במצאו תשובות
לכל השאלות האנושיות, אפשר היה בהחלט

* ,איך לסיים ,׳מבלי להזכיר את העוב־
| דד, ששניים מגדולי הקולנוע בסל הזמנים
הלט־ לעולמם במהלך השבה1
צ׳וארלי צ׳אפלין ואומנם לא עשה סבר
סרטים מזה זמן רב, אסל אם קש׳ אדם
אחד שעליו וניתן לומר כי הוא שהפיח
בשמה .׳בהמצאה של האחים ׳לומיאר, כש־היתד.
עדיין׳ בינקותה הטכנית1 ,אם יש
אדם שהדר ללב כל מי שציפה, בו בין אם
הבין נבובה ׳את כל כוונותיו! ,ובין אם
דק גיחך וסד,׳באה למחאה מעשי הקונדס
שלו, הרי זה צ׳ארלי צ׳אפלין. הוא היה
במאי, שחקן, רקדן, כוריאוגרף, מוסיקאי,
תסריטאי !ומבצע, קומיקאי וטחאגיקן, בקיצור
הוא היד, כל מה, שהקולנוע יכול
להכיל .׳ולמען האמת, אין ׳טעם להתאבל.
עליו. כי הוא חי, וימשיך לחיות כל עודי
תהיה !בעולם מכוגת-קולנוע, וייוותר ה
סרט, אחד, כי כל הסיכויים שזה יהיה
סרט של צ׳אפל׳ין.
הוארו הוקס הקד, מפורסם פחות, אבל
הוא ליווה את התפתחות הקולנוע האמריקאי
מתקופתו האילמת ועד לשבות השישים.
הוא אחד האבות שסרטיו מהווים
אטוות־מידת •לדור שבא אחריו, אחד מטחנכי
המחזור !של לוקאס ושפקלבת .,האיש ש ניצב
מאחרי, אגדות כמו בעל הצלקת וגם
לסלאכים יש כנפיים ועוד,סרטים רבים
אחרים. סרטיו הם תוסר גלם לכל מי ש לומד
קולנוע ויודע עד כמה קשה להגיע
לדרגת מיקצועיות כסו זו של הוקם, שעשה
קולנוע בדיוק כפי שאחרים נושמים.
אנשים כאלה׳• שהניחו את היסוד לקולנוע,
הציבו אתנר קשה לכל מי שיבקש
ללכת כדרכם.

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 55 | סוכות של תענוג בכפר הנופש הצרפתי, אשקלון. בואו ל״תפוס ראש״ וליהנות מ 5-ימי נופש ובידור משגעים ברמה בינלאומית. מטבח צרפתי משובח בריכת שחייה * פעילות ספורטיבית

סוכות של תענוג
בכפר הנופש הצרפתי, אשקלון.
בואו ל״תפוס ראש״ וליהנות מ 5-ימי נופש
ובידור משגעים ברמה בינלאומית.
מטבח צרפתי משובח בריכת שחייה
* פעילות ספורטיבית מגוונ ת
חוף ים פרטי * בדרן — מנ ח ה
תוכניו ת א מנו תיו ת די ס קו ט ק
לבחירתכם 2מחזורי נופש 13.10 18.10
18.10־.23.10
המחיר למחזור נופש באירוח מלא
— 2000.ל״י לאדם (לא כולל מ.ע.מ).
...וכשמזג האוויר אידי אלי והאווירה
צעירה ועליזה אל ת תפלאו א ם הז מן יעבור
מהר מדי.

הז מנ ת נו7ן 1מ 1ת:
היסתור-בן יהודה 32ת״א טל 299281 .
כפר הנו פ ש אעו 7ן ל 1ן-טל6 .־051-24195
ובכל משר די ״7ול״
גו ר דון 28ט ל׳ 222042

(פתוח רצוף )19.00-09.00
א בן־ג בי רו ל 140 טל׳ 450359
א לנ בי , 97ט ל 287663
חיפה: נו ר ד או 3 3טל׳ 668734
ירושלים: ה מל ך ג׳ו רג׳ 23 טל׳ 228258
רמת-גן: בי א לי ק 56 טל׳ 731773
ראשל״צ :״גל-ג פן״ ,רו ט שילד 37 טל׳ 941526
רמלה: ש ד׳ הרצל 72 טל׳ 054-25294

ה שבוע

בהגרלת הפי7ז

חלום שיבול להפוך למציאות
פרס ראשון

מילית לירות
2.000ו72ל־

סך כל הפרסים

גם החלום שלד יכול להפוך למעיאות
מפעל הפי ס

העולם הזה 2144

1ש ר 1ת י

ונפש

שאלואתמישכבר הי ה...

כמה כעמים
נסית להכטר מהם־
ולא הצלחת??

אנחנו נחסל את הז׳וקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הז׳וקים
לאתר חיטוי שלנו( שאורד כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו דוקים בביתך !
ד״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ * 7901x4אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הכריאות ,21 :רשיון עסלן .481/75

ו 7ע 7ז י 1 נו 8818

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 56 | ;/מ 7מ( / 77ע 1 שם טבעת סוף־סוף הגיע הזמן לוסשר: מולי שפירא. ,איש גילי־צה״יל הוותיק, נשא הקמיע שר עו ש ל:ו לאשר1 .אחו!ת־דתמנווז צמודה, ועור ואחות־חדרונחחוח

;/מ 7מ( / 77ע 1

שם טבעת
סוף־סוף הגיע הזמן לוסשר: מולי
שפירא. ,איש גילי־צה״יל הוותיק, נשא

הקמיע שר עו ש

ל:ו לאשר1 .אחו!ת־דתמנווז צמודה, ועור
ואחות־חדרונחחוח שהוא גם ואחותה של
׳רופאה ואמיתית. ועיסשיו יש לו כל הביטחון
הרפואי שלו היה זקוק.
בך, לשיסחת רבים, נחוגה חתונתו של
מולי !בן ה־ ,35 מנהל חלקה !תרבות ובידור
בגלי־צה״ל, עם בחירת־ליבו מזה
כארבע ושנים, כרמלה !בת ה־ ,27 שהיא,
נוסף. על היותה אחות, גם ססודניטית סאו־נובדסיטת
חל־יאבקב. שני האוהבים הללו,
שחלקו אותה רוחה, כמעט שאמרו שלום
לרומן הסוער, אבל !ברגע האחרון מפס
מולי שבעצם מי שמפסיד זד. הוא, ואסור
לו בשום פנים ׳ואופן לתת לברמלה לנסוע
בי לה, רבותי, הבטיחו עתיד באפריקה
השחורה.
!כרמלה היתר .׳צריבה לצאת עם מי׳שלחת
של מישרד־הברואות לג׳וונינלים. יומי יורע
מתי היתד. חחרת. לכן הוא יעשה חושבים,
׳והחליט שאין לו ברירה אלא לוותר אחת
ולתמיד וסוף-יסוף על יתואר הרווק המושבע,
ולתת צ׳ואנס למוסד הניושואין. כך
ניצלה כרמלה ברגע האחרון מאפריקה,
ומולי הרוויח ברגע האחרון אשה יפהפיה
ממוצא תימני, מה שכזכור היה אצלו תמיד
אובססיה.
יהחתונה חתקייומר, בשבוע שעבר בגינת
בית סוקול׳וב, ותאמינו לי ישהיא דרתה
מכובדת מאד ׳בכל מד, שיקשור למי שהיה
שם. גלריד, ניכבדד, מאד של אמנים ותיקים,
כמו למשל יחזקאל פיינכרג, מי
שהיה ׳נשיא הפרלמנט של כסית ומנהל
הבימה, שהוא גם דודו של מולי, ור חל
שפירא בעלת תיאטרון תליל־תילון שהיא
כמובן ואמ׳ו.
לכן לא יפליא שהיה ישם הדור הישן ליד
החדש, ובל מי שהוא מישהו ואו משהו היה,
ונהנה מאופל ׳תימני ואיידישיאי טהור.
ואבי קורן, שהקדיש שבועות לצורך
הכנת מתנת־הנ״שואין שלו לזוג הצעיר,
הפליא לעשיות. הוא הקליט למולי וכרמלה
קסטה ארוכת־גגן שיבה רק שירים עיבריים
ישנים וטובים, ולמישמע הקסטה הסתובבו
הוותיקים כשהם מתחממים לאור הנוסטל גיה
,׳והצעירים שלהם 1תמיד אפשר לספר
מה היה ישבו והקשיבו. ואם לחזור לזוג
הצעיר, הרי שיניהם עברו ׳לדירתם החדשה
ומכיאן הם יוצאים לדרך המלך. מזל טוב.

אני חשבתי שקמיעו >1קיימים רק במיש-
חקי־מזל, אבל נראה שטעיתי. זכור לי
שעזרא טיפונה, אלוף השש־בש הבינלאומי,
לוקח איתו את דב אודנץ, מנהל
מלון רמאדוו לכל מישחק בעולם בתור
קמיע אישי, אבל זה שעדנה לג, הזמרת
הישראלית שמצליחה כיום בארה״ב, גוררת
איתר. דרך־קבע קמיע־מזל לכל הופעה,
בדמותה של צעירה תימנית ישראלית
יפהפיה — זה, רבותי, היה חידוש
בשבילי.
ובכן, העניין הוא בערך כך. נורית
קליין, בת ה־ ,25 הנשואה באושר לאיש
ניכסי דלא-ניידי אמריקאי, היא־היא המזל
של עדנה, ולמרות היותה דוגמנית־תכשי-
טים מצליחה שם, היא עוזבת הכל מייד
כשעדנה מודיעה לה איפה ומתי ולאן
צריך לצאת.
בזמנו, עוד הרבה לפני שהתימניה היפה
הזו התחתנה ועוד לפני שעדנה מצאה
לה את דייוויד גרגר הקומיקאי לאהוב
אותו, גרו שתיהן יחד בדירת־גג בניו-
יורק. ואפילו כיום, כשכל אחת מהן מסודרת
בהחלט בחיים, נמשך ההסדר הקודם.
לדיברי האמא הגיזעית של עדנה, לא
יעברו ימים רבים והיא תחזור אלינו.
אומנם רק לסיבוב־הופעות, אבל היא תבוא
על בטוח. ומי יבוא איתהל לא דייוויד
שלה אלא נורית, הקמיע. מתי כל זה
יתבצע, אינני נביאה בדורי, וגם האמא
לא ידעה להגיד לי, אבל נקווה כולנו
שלא בעוד הרבה זמן.
כי כולנו אוהבים את הישראלים שבאים
ומזקיפים לכולם את האוזניים בסי פורי
הצלחה מהעולם הגדול.

תמהנו של קוון
נכון אומנם שבשנתיים האחרונות הוא
לא היה בארץ, אבל תעשו קצת חושבים
ואז ברור לי בהחלט ששמו יאמר לכם
מייד הכל. אכי קורן, התמלילן ואיש
הרדיו, בעלה של הזמרת שולח חן, שהה
בשליחות הסוכנות שנתיים בארה״ב ועכשיו,
בשסוף־סוף חזרו אלינו, עושים השניים
שינויים בחייהם. הם אומנם חיים
להם יפה מאד ונהנים מעצם היותם יחדיו,
אבל הסטאטוס שלהם בחיים השתנה, מכיוון
עבודתו של אבי.
נכון שמהפך כזה הוא תמיד לטובה, ואבי
לא מתכוון לעזוב את התמלילים אבל
רדיו, רבותי, מעכשיו זד, רק למילואים,
כי אבי קיבל ג׳וב, הלוואי על כל עם
ישראל. הוא החליף את הג׳ינסים הזרוקים
בחליפות תפורות למופת עם עניבות
תואמות, וכעת הוא נראה כמו איש־עסקים
למהדרין. כל זד, מפני שכיום הבחור יושב

מוזלי

:ורית קליין
מוכנה תמיד
על תקן של איש קישרי-החוץ של חברת-
השקעות אמריקאית.
מה צריך הבנאדם יותר מזה בחיים 1
אשה נחמדה, ילדים שיגעון, ג׳וב מכניס
וכבוד ממלאכת־הכפיים.
תלמדו.

שולה חן ואפי קורן
מג׳ינס לחליפה

׳למרבית צופי הטלוויזיה, השם חנן עז רן
אומר משהו. אבל לאלה שממש קרובים
לקדרה השם אומר הרבה יותר. ילד-
הפלא של הטלוויזיה, כך מכנים אותו, ורואים
בו גאון־תורן. חנן שכל־כולו רק בן
,28 כבר הגיע רחוק ומתקדם במהירות
בסולם הדרגות במכשיר הקטן. כיום הוא
יושב על תקן של כתב לענייני תעופה
ולעניינים פליליים וכל זה אחרי שלוש
וחצי שנים של עבודה בילבד.
אבל גם הוא בא יומו, הוא נפל ברישתה
של דיילת אל־על גורית, שגם היא בת-
גילו, היינו בת .28
השניים הכירו ביום סגרירי אחד בעת
ראיון שבא חנן לעשות בענייני תעופה,
ומאז כבר עברה שנה שלמה והכל מתנהל
ביניהם על־הכיפאק. אז למה לא לעשות
את זה לגיטימי ן אמרו — ועושים.
בקרוב תתקיים החתונה בבית ציוני אמריקה
בתל-אביב, ואני כבר רואה את כל
הפגזים הגדולים של רשות השידור כשהם
עטים על המזון והמשקה. בינתיים הם
ימשיכו להתגורר בדירת־הרווקים שבצפון
תל-אביב, שם גרו בשנה האחרונה ושם,
על הגג, בילה חנן את ימי רווקותו העליזים.

חנן
עזרן

החלטה סופית
כי מי שמכיר אותו יודע לספר עליו
גם כל מיני דברים טובים אחרים, שלא
קשורים ביכלל בטלוויזיה ובעבודה.
אבל בכל טוב הרי יש גם קצת רע,
וכמובן שלמחרת החתונה ייצא חנן ל-
ירח־דבש צבאי עם המדינה — מילואים
של חודש שישללו ממנו את זרועותיה
האוהבות של אשתו הטרייה. אבל לא
בהכרח רחוק מהעין — רחוק מן הלב,
ואט עוד יישאר לו כוח הם יטיילו להם
בארץ אחרי המילואים. נשדד להם מזל
טוב.

עמוד 57

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 57 | הנעליים שמעלו החברה השנה. ״רד פוינט״ של גלי! בסוף הקיץ כשהסנדלים של ״גלי״ נאלצים להכנס לארון, לנו יש רק אלטרנטיבה אחת, משהו שנותלבש על הרגל כמר״הסנדליס בקיץ!

הנעליים שמעלו החברה השנה.
״רד פוינט״ של גלי!
בסוף הקיץ כשהסנדלים של ״גלי״ נאלצים להכנס לארון,
לנו יש רק אלטרנטיבה אחת,
משהו שנותלבש על הרגל כמר״הסנדליס בקיץ!
1תו#נ) .86)1מין נעל למזג האוויר המוזר הזה, לא קיץ ולא חורף.
נעלי הקו החדש של ״גלי״
בעיצוב ספורטיבי חדיש ובלבדי, משהו באמת מהסרטים,
אני אומר לכם...קחו סיבוב ותרגישו.
בקיצור, נעל כמו שהחברה אוהבים. י
ז? רחץ אותם!

והצפרדע חמנטיחה לכם צעדים רבים רגיס...

תל -אביב רונדו— אלנכי • 31 רונדו— דיזנגוף • 119 גלי— דיזנגוף • 173 דנינו— דיזנגוף • 141 עופר— כן יהודה׳ • 226 סעידי— יהודה המכני • 56 אלימלך— ברודצקי 5נ רמת-אביב •
* בינא— הופנהיימר 13 נווה אביבים • די-וי— אלנבי • 35 בוקאי— נווה שאנן • 9מיכל— שכונת התקרה דרך ההגנה • 76 אילון — לה-גרדית 76 יד אליהו • דנדי — מחניים 59
ירושלים גיל— יפו • 15 וייל— המלך גורג׳ • 1קומפורט— בן יהודה • 23 מרה— בן יהודה • 5אלוף הנעל קרית יובל חיפה חרץ— הרצל • 43 נוער— החלוץ • 33 סילון— הרצל• 26
דן גבריאלי— הרצל 20-18 חו לון נעורים — שנקר • 52 דבר — נאות רחל • ליידי— שנקר 52ב ת -י ם גלי —בלפור • 49 ליידי— בלפור 39רמת-גן במבינו(גלי) — ביאליק .52רמת ״יצחק
מיגי— נגבה .57גבע תיי ם גלית— סירקיו • 12ע די -וי צ מן .27ימת ־ ה ש רון עופר(גלי)— ויצמן .6ר עננ ה עופר אחוזת . 127פתח־ ת קו ה־ פוני(-ג לי 1ההגנה . 17כפר ־ סבא ורד —
ויצמן .82 הו ד ה שרון גרוס — דרך השרון .48רחובות גלי— הרצל ( 202 פנתי) .167ר א של״צ א.ס.אי — רוטשילד 52חדרה גלי— (מלכה) רוטשילד. ב אר־ שב ע ניזרית— מורדי הגטאות 40
• עופר— הדסה .64 ערד אוניון— מרכז מסחרי .22נתניה ליליפוט — שמואל הנציב .6הרצ לי ה גלי — סוקולוב • 13 גלי— טוקולוב • 69 אריה — סוקולוב • 10 אוניון— סוקולוב .31
נ ח רי ה אוניון — ויצמן .100ט ב רי ה עדין— הגליל .9רמלה יוגלה— הרצל .85קריתמלאכי חן— מרכזמסחרי. א ש דו ד עלית— מרכזמסחרי: נצרת עי לי ת מירב— מרכזמסחרי.
ע פו ל ה גלי — מנחם .27רמתאפעל ספורט — מרכזטסחרי. ע כו רפי — בן עמי .43ז כ רון יעקב נעליברק אשק לון ספירמן—העבודה 2.וברשת בתי הכל-בו של המשביר לצרכן.
העולם הזה 2144

עמוד 58

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 58 | העולם הזה 2144 0 1 1 1 0 /*

העולם הזה 2144

0 1 1 1 0 /* 0

עמוד 59

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 59 | לבדוכין סוף־סוף אני שמחה לבשר לכם על חתונתה הקרובה של הזמרת הבלונדית הנחמדה נאווה ברוכין. הנאווה מצאה לעצמה את התגלמות חלומותיה בדמותו של צעיר שחרחר ויפהפה,

לבדוכין
סוף־סוף אני שמחה לבשר לכם על
חתונתה הקרובה של הזמרת הבלונדית הנחמדה
נאווה ברוכין. הנאווה מצאה לעצמה
את התגלמות חלומותיה בדמותו של
צעיר שחרחר ויפהפה, ששמו יונתן לוין.
אז נכון אומנם שיונתן שלה צעיר ממנה
בכמעט שנתיים, אבל מי שם ליבו לפרטים
קטנים כאלה בדור הג׳ינם 1
הסיפור היפה של שניים אלה החל דרכו
באילת הרחוקה, לפני כשנה וחצי. נאווה,
שמצאה עצמה בלחץ רציני, נסעה לבקר
אצל חברתה ריקי מנור, שגם היא זמרת
במתנה ועוד חתונה, שבאה עלינו במזל טוב.
נראה שהסתיו הוא עונה טובה לנישואין.
אנשים עושים חשבון שלא טוב לישון לבד
כשמתקרב החורף הקר והארוך, ומייד
ממהרים לתפוס לעצמם בני־זוג, להסתגר
בבית ולהגיד שלום לכל העולם.
שניים כאלה שיודעים מה טוב בשבילם,
הם השחקן אדי גורנשטיין הגבוה
מטלפלא ומהסרט הלהקה, וחברתו־לחיים
מזה כשנתיים ניצה. השניים, המסודרים
טוב בחיים, קנו לעצמם דירה זעיר־בורג־נית
ברמת־גן, וקבעו את החתונה ל־7
בנובמבר.
הם אומנם צנועים וענווים, אבל ברור
בהחלט שהחתונה תהיה דבר גדול שעוד
הרבה יסופר בו, ולו רק מפני שכל האם־
נים, השחקנים, הזמרים ואנשי הבוהמה
ישמחו בשמחת הזוג הצעיר. ורק כדי להראות
לכם כמה טוב להיות מפורסמים, וכמה
החיים יכולים להיות קלים יותר כשאתה
ידוע ומפורסם. נתחיל במסיבת האירוסין
של אלי וניצה שאותה הם קיבלו במתנה
מבעלי מיסעדה שהם חברים טובים שלהם.

אלי גורנשטיין וניצה
צנועים וענווים
אלה עשו לשניים הפתעה, והזמינו את כל
החברים לארוחת־ערב חגיגית.
ואם בזה לא די, אז הצוות דויד כר ואמי
פירוטניק נתן לאלי מתנה בדמות

מנורה של זהב

כבר ספקתי ידיים בהנאה, השחזתי את
העט ולחצתי על כפתור הארס. אחרי הכל,
לא בכל יום מזדמן לי סיפור כזה עסיסי,
שיש בו יותר מאשר סתם רכילות קטנה
ומרושעת.
מה הסיפור ז בבקשה. חיה לה בתל־אביב
הקטנה שחקנית נאה, אשה בסוף שנות
השלושים לחייה, המרבה להשתתף בשנים
האחרונות בהצגות בשפת האידיש, ושמה

מנורה זהב.

נאווה כרוכין
סוף טוב
בישראל והמשמשת כאשת יחסי־הציבור
של מלון אילתי גדול ומנהלת רומן רציני
וממושך עם מנהל המלון.
בקיצור, ישבו. שתי הזמרות בבריכה,
תפסו שמש, שקט ושלווה, ופיתאום אומרת
ריקי לנאווה :״תראי איזה חתיך!״
וכאן, רבותי, התחיל העניין.
נאווה ויונתן בילו חופשה נהדרת, ומאז
לא נפרדו. אפילו כשיונתן נאלץ לנסוע
ללונדון מטעמי עבודה הגיעה לשם גם
נאווה, ולא אחרי זמן רב. כזכור היא נסעה
לפסטיבל בצ׳ילי, ובדרכה חנתה בלונדון.
האיחוד היד. כל־כך חזק עד שיונתן, למ רות
צורכי העבודה, עזב הכל ונסע עם
נאווה לצ׳ילי.
ב־ 11 בדצמבר יחול יומם הגדול של
בני הזוג, שייכנסו בשעה טובה אל מתחת
לחופה.

דו ר

מי שמכיר את ההווי שמאחרי הקלעים
בתיאטרון האידיש יודע, כי הרכילות והשמועות
מהווים שם חלק בלתי-נפרד מהנוף
החברתי.
והנה, בוקר בהיר אחד פשטה השמועה
שאותה מנורה, המתגוררת בצוותא עם
אמה, מרבה להופיע באחרונה ברחוב די-
זנגוף כשהיא דוחפת לפניה עגלודתינוק.
נו, אתם יכולים כבר לתאר לעצמכם את
השמועות הארסיות שמיהרו לפשוט בשטח.
אחרי הכל, המוסד היה מאז ומתמיד הצד
החזק של הגווארדיה האידישאית. סיפרו
שמנורה החליטה ללכת בדרכן של כמה
מעמימותיה (מיכל טל, לדוגמה) ,וללדת
ללא נישואין. ידעו גם לספר על רומאן
ממושך• ולוהט שניהלה עם גבר עשיר ש פגשה
באחת מנסיעותיה לצרפת, ארץ־
מולדתה, ואפילו ידעו לספר עד כמה דומה
התינוק לאביו. איזה סיפור !
וכשאני שומעת שמועות כאלה, נדלקת
אצלי המנורה האדומה ומייד מתחילה
להבהב. בלי להתעצל החלטתי לברר מה
באמת קורה שם. ואיזו אכזבה נחלתי! לא
סיפור, ולא בטיח. לא לידה מחוץ לנישואין,
לא רומאן אהבה לוהט מצרפת, שום
כלום.

התינוקת היפהפיה שלה משמשת מנורה
שמרטף בשעות היום, ועימה היא נוהגת
להיראות בדיזנגוף בגאווה, אינה אלא...
נכדתה! מסתבר שרק מעטים יודעים כי
מנורה היתד, נשואה בעבר, וכי מנישואיה
אלה יש לה בת שהיא כיום בת 19 ושמה
שרוגה. זהו זה — צר לי לקלקל לכם,
דוברי האידיש, את שיחת היום, אני רק
יכולה לחדש לכם שמנודה עומדת לככב
לצידו של השחקן מקם פרלמן בהצגה
חדשה בשם אורח לא רצוי, וכי בשלב זה
אין כל גבר בחייה.
״זה קצת מצחיק״ אומרת הסבתא הצעירה
והיפה ,״שבאותה הצגה אני
תפקיד של נערה צעירה העומדת לפני

מנישואין.״

גיסה ליועץ הגלשפט התמזל מזלו של המדור השבוע, וכולו
בסימן חתונות הקרבות ובאות. וכמו שכבר
אמרתי, אני בטוחה בהחלט שהמירוץ ה מטורף
תקף את כולם ביגלל מזג־האוויר,

גירה עפר

ההמשך

נכון שעוד אי־אפשר לדעת, בגילאים כאלה, אם מערכת־יחסים בין שני אנשים
היא רצינית או לא, ואם יש סיכוי שיתפתחו התפתחות חיובית בעתיד, אבל בינתיים
רק שתדעו מה הולך, מי עם מי, וגם לדור הצעיר יש זכות להיכנס למדורי הרכילות.
בייחוד אם הוריהם של שני אלה הספציפיים הם מהיותר ידועים בחוגים היותר מבוגרים.
אחרי כל ההקדמה הזאת, הרומן מיספר אחד בין הצעירים כיום מתבשל בין
ליאורה קלוסקי, בתו של יענקמה ר,מסקי הכוריאוגרף והרקדן, לבין עומר טר פוד,
בנו בן ד,־ 16 של מי אם לא חיים טופול המהולל.
ואם אתם רוצים עוד רמז, אז לכל אלה שלא מרשים לעצמם להפסיד את תוכניות
עלי כותרת, בוודאי זכורה התוכנית שבה צעירונת יפהפיה, בת 15 וחצי רקדה סטפס עם
אביה. זו היתד, ליאורה ואביה הוא יענקל׳ה, כמובן.
וכך נמסר לי שבין שני הצעירים יש יותר מאשר סתם ידידות פשוטה, הם מבלים
צמוד צמוד, וחברים יודעים לספר שמתרקם ביניהם סיפור־אהבה צעיר ויפה.
רק שלא יתבגרו מהר.

שתי הקלטות חינם של שני שירים שיו־פיעו
בפסטיבל. מה צריך הבנאדם יותר
מזה י אשה יש, בית יש, חברים יש, אוכל
יש, שירים יש — ועכשיו, גם מזל טוב יש.

מערה זהב
פיתרון התעלומה

אחרי שימעט
אבל אולי גם לשלום היה מה להגיד. כי
לראות את מנחם בגין נואם אל תוך הלילה
לבד לא נעים, אבל כשיש מישהו ליהנות
יחד איתו זה כבר יותר טוב.
ועוד אחת שעושה את זה היא גליה
גופר, השחקנית השחרחורת שבזמנו
קישרו את שמה עם שמו של שמעון
עדן מלך הלילה של ברלין.
היו כאלה שניבאו לשניהם חופה וקידושין,
אבל לא כך היה. שימעון חזר לו לברלין,
וגליה היפה נשארה בארץ. ואם אני
זוכרת היטב, עם לב שבור. אבל לא לקח
לו ללב הצעיר זמן רב לצאת מעצבותו.
את מקומו של שימעון תפס מוקי זמיר,
דייל אל־ על שהוא אחיו של הפרופסור
זמיר היועץ המישפטי שבא תחת אהרון
ברל! ,ומאז ועד היום שניהם מראים לכולם
שימחת־חיים מהי.
מוקי מנהל במישרה חלקית מיסעדה
ידועה בתל־אביב בימי חופשתו מהטיסות
ואביה של גליה, שלהח את עניין החתונה
ברצינות, בנה לזוג הצעיר וילה לתפארת
בגני-יהודה, וכיום היא עומדת מוכנה
לכניסתם של המאושרים.
מתי בדיוק יתבצע עניין החופה עדיין לא
ברור, גם להם לא, אבל בחודשים הקרובים
זה בטח יקרה.

עמוד 60

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2144 - 4 באוקטובר 1978 - עמוד 60 | איש־הונסקיס הח שוד במירמה ניסה ל ב רו ח מהארץ ונורה ברא שו כ א שר

איש־הונסקיס הח שוד במירמה
ניסה ל ב רו ח מהארץ
ונורה ברא שו כ א שר הוחזר

חזרה לתחילת העמוד