גליון 2145 מתאריך 9 באוקטובר 1978

ועידת קמם־דייוויד ואילו אחרי הוועידה החליט שיש
לדחות את הדיון בשנה. כך למעשה ירדה התוכנית
מסדר־היום של צה״ל.

שבתנועה הדמוקרטית ועד לאהוד אולמרם ואליעזר
שוסטק שבלע״ם — לתנועת החרות, במטרה להבטיח
לבגין חזית־תמיכה רחבה יותר במיפלגתו.

ת רעו 8תעד פגי ע ה

אחד ומאיר עמית מצד שני — מתוך מסקנה שהם
שעירערו את שיווי המישקל בד״ש. מקורבי ידין
טוענים כי עתה, אחרי הסכמי קמפ־דייוויד, אין עוד
מחלוקת רעיונית בינם לבין אנשי שינוי.

תרעומת רבה הושמעה השבוע בחוגי המישפטנים
הבכירים בארץ, נוכח פנייתו של ראש־הממשלה
מנחם בגין לנשיא בית־המישפט העליון, יואל זוסמן,
שיתיר לשופט־העליון פרופסור אהרון ברק להצטרף
למישלחת ישראל למו״מ על חוזה השלום בוושינגטון,
כיועץ־מישפטי. מישפטנים, ובהם כמה משופטי
בית־המישפט העליון, טענו כי פנייה כזאת היא
התערבות של הרשות המבצעת אצל הרשות השופטת,
ואין לה מקום במדינה דמוקרטית.

טו פו דיח מו ד
אחא ״ כ מן

ב ר שו ת ה שו פטת
^ ! 1£1ןייף

שר הרווחה־והעס־דה, ישראל כץ, ייאלץ
לפרוש מהממשלה — על כך סוכם במגעים
שנערכו השבוע כץ גורמי הקואליציה.
שר־הפנים יוסף בורג ויתר על תביעת המפד״ל
שישלל מייגאל ידין תואר סגן ראש־הממשלה. לעומת
זאת עמד על כך שמספר שרי התנועה הדמוקרטית
יצומצם לשניים. סוכם שבץ יתפטר ומישרד הרווחה
יימסר לידין בתוקף תפקידו כסגן ראש־הממשלה.

החלטה כקשר לאיוש תיק התעשיה
והמסחר טרם נפלה. רא׳גדהממשלה מבקש
למנות לתפקיד את יעקב מרידוד.

אולם מאחר ומרידור הוא בעל עסקים מסועפים התבקש
היועץ־המישפטי לממשלה למסור חוות־דעת אם ניתן
למנותו לתפקיד זה. עד להכרעת היועץ־המישפטי
יחזיק בגין בתיק זה.

דויד לוי רו צ ח
א ת תיק התח בו ר ה!
שר־הקליטה דויד לוי פועל מאחרי־־הקלעים
כמכדשלה, כדי לגייס תמיכה להחלפת התיק
הממשלתי שבידיו. לוי מבקש לקבל את
תיק התחבורה והתיקשורת, שהתפנה מאז
התפטרותו של מאיר עמית ושעליו מופקד
עתה ראש־הממשלה מנחם כגץ.
אחרי הצלחתו בפתרון הסיכסוך עם עובדי התיקשורת,
גברו סיכוייו.
לוי מבקש לשכנע דווקא את שרי הליברלים להעלות
הצעה זו, בטענה שניתן יהיה לבטל את מישרד־הקליטה,
כפי שתבע בזמנו אריה דולצ׳ין, ולהעביר
את כל ענייני הקליטה לידי הסוכנות היהודית.

הו קפאהה תו כני ת
דעוינו מי בנ ה וגה״ד
התוכנית לשינוי מיבנה צה״ל, אותה תיכנן עוזר
שר־הביטחון אלוף (מיל ).ישראל טל, נגנזה למעשה.

כאשר נקרא שר־הביטחון להתערב לקבלת החלטה
הוא החליט להעביר את התוכנית לדיון במיכללה
לביטחון־לאומי. תחילה הבטיח שהדיון ייערך אחרי

ה ה תפו צ צו ת!
ב ביי רו ת ־ ת אונ ת
אנשי אש״ף התנצלו, למעשה, באוזני
כתבים זרים, על הטענה שהשמיעו
בשעתם, כאילו פוצצו ״שירותי־הכיץ
של ארצות־הכרית וישראל״
כית־קומות בביירות, על יושביו. כהתפוצצות
נהרגו קרוב למאה בני־אדם.
הופרכה
גם הריעה המקובלת, באילו
היתה ההתפוצצות פעולה של
אירגון פתח נגד אירגון-רסיס פורש,
שמיפקדתו שבנה כאותו בניין.
חקירת אש״וז העלתה, כי הארגון
הפורש איחסן כמרתה הבניין כמות
עצומה של תחמושת וחומרי-נפץ.
שומר המקום נהג לארח כמקום את
ידידיו ולהרתיח על פרימוס מים לתה.
הפרימוס, הוא שגרם את ההתפוצצות.

באופן
אישי פגעה פנייתו של כגין כשר־המישפטים
שמואל תמיר. תמיר קיווה כי
אחרי מינויו של ברק לשופט־עליון יהיה
הוא המועמד הטבעי לתפקיד המומחה
המישפטי של הממשלה ויצורף לשיחות
וושינגטון, אולם בגין סירב להיענות
לרמזים שהופנו אליו כקשר לבך.

בגין גם דחה פנייה של סגנו, הפרופסור ייגאל ידין,
בנושא זה. במישרד־המישפטים הביעו תמיהה על
שבגין לא ביקש לצרף למישלחת לפחות את היועץ־
המישפטי החדש, הפרופסור יצחק זמיר, שהוא מומחה
מישפטי שאינו נופל מברק ושבתוקף תפקידו משתתף
בישיבות הממשלה, כולל אלה שבהן נדונים פרטי
הסכם השלום.

השחקן הישראלי חיים טופול יוצא השבוע לספרד
כדי להשתתף שם בהפקה הקולנועית האמריקאית
עפ״י ספרו של איסר הראל על חטיפת אדולף אייכמן
— הבית ברחוב גריבאלדי.

טופול יגלם כסרט את התפקיד הראשי שד
אייט שירותי-הכיטחון שלכד את אייכמן
ושמר עדיו עד העברתו לישראל.

די רהס מו ר ח די ר ה
ד חו עו ב׳ ימית
תושבי העיר ימית שבפיתחת־רפיח כבר קיבלו הבטחה
רשמית, כי כל אחד מהם יקבל דירה בכל מקום בארץ
שבו ייבחר להתגורר, כשיאלצו לנטוש את בתיהם

ב רן ־ עד״ן
ב שי רו ת צהייד

מ קו ר בי *3ין

האלוף אברהם (״כרן״) אדן, מי שהיה מפקד
אוגדה כחזית הדרום כמילחמת יום־
הכיפורים ואהר־כך הנספה הצבאי
כשגרירות ישראל בוושינגטון, טרם
השתחרר כאופן רשמי מצה״ל.

כיז 01־זרי םספ רי

111

הוא נמצא עדיין בחופשת שיחרור, ולמעשה רשאי
ללבוש את מדי צה״ל ולענוד דרגות אלוף עוד כחודש
ימים — זאת בניגוד לפירסומים שהופיעו באמצעי־התיקשורת
בשבוע שעבר, כאילו הוא אלוף־מיל.
ברן הוצג כאלוף מילואים, בעת שרואיין על־ידי המנחה
יעקוב אגמון בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת, שבה
תקף בחריפות את האלופים שמואל גונן, אריק שרון
וישראל טל, על צורת תיפקודם במילחמה. נראה כי
הוא ביקש להופיע כמי שכפר השתחרר מצה״ל, שכן
השמעת דברי ביקורת, מסוג אלה שהשמיע, אסורה על
קצינים שטרם השתחררו מצה״ל.
פרט נוסף שלא הובהר דיו בראיון הטלוויזיוני: למרות
שהוא נמצא מזה חודשיים וחצי בחופשה — תקופה
בה ניסה לחפש את עתידו בחיים האזרחיים — טרם
קיבל האלוף אדן הצעת תעסוקה הולמת. כשיפשוט
את מדיו הוא עלול למצוא את עצמו מחוסר־עבודה.

מו טה עדו 6ש לו ם:
!!יום כי פו ר טד!*^
הרמטכ״ל לשעבר, רב־אלוף (מיל ).מרדכי (״מוטה״)
גור, יצא בהתקפה חריפה ביותר על הסכמי השלום של
קמם־דייוויד. בשיחה עם מנחם בגין כינה אותם מוטה :
״יום־כיפור מדיני.״

כלפי שר-הכיטחון עזר וייצמן הטיח מוטה :
״אתה תהיה כלפור שד, המדינה
הפלסטינית.״
תגובתו של עזר וייצמן לאלה שהיד עדים
לשיחה :״חכרה אל תדאגו. עכשיו יש דנו
רמטב״ל שאפשר לסמוך עדיו.״
ובאופן הפגנתי טפח וייצמן על שכמו של רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן.

ה ת רו צ צו ת 3י1
3ד1י ד״עו
בקרב שני פלגי התנועה הדמוקרטית לשינוי נערכת
בימים האחרונים התרוצצות, במטרה לגשש אחר
אפשרויות של היערכות מיפלגתית חדשה. במגעים
המתנהלים בין אנשי ד״ש לשעבר לבין עצמם, ובינם
לבין אנשי מיפלגות אחרות, מועלות אפשרויות
שונות :

• אפשרות של שיבת כל אנשי המרכז
החופשי לשעבר

— משמואל תמיר ועקיבא נוף

• אפשרות שד איחוד־מחדש שד שני פלגי
ד ״ש ללא קבוצות השוליים — שמואל תמיר מצד

1לפחות שלושה מאנשי לישננתו של
ראש-הממשלה, מקדישים הדק מזמנם
לכתיבת יומנים מפורטים ואיסוף
חומר עד ימי כהונתו של מנחם בגין
כראש-ממשלה. בעוד שניים מכותבי
היומנים טוענים כי הם עדשים זאת
״למען ההיסטוריה״ ,נראה שהשלישי
עוסק כבר כפועל בכתיבת ספר שיתרכז
כעיקר כמשא-והמתן לשלום
עם מצריים וכפיפגת קמפ-דייוויד עד
לחתימת הוזה-השדום.
מאחר שכל אחד מהשלושה יודע
על החומר שאופפים הכריו, צפוי כבוא
היום מידוץ בין שלושתם — מי
מהם יקדים להוציא את סיפרו לאור.
בימית, בעוד שלוש שנים.

על פי הבטחה זו יקבלו תושבי ימית דירה
חינם כשטח השווה לשטח דירתם הנוכחית
בימית, גם אם יבקשו לעכור להתגורר
כערים הגדולות שבמרכז הארץ.

הבורסה
סנה

; .עסיס ״

3ר ח ].,7שנ 7ך
סיכומים שנעשים בימים אלו בחברת עסיס, מלמדים
כי לאחר שנים של הפסדים תסיים השנה עסיס ברווח
נקי של 25 מיליון ל״י. כמו כן מתנהל מו״מ בין
עסיס לבין משקיע גרמני על מכירת המגרש של עסיס
בר״ג. אין ספק כי שתי סיבות אלו יותירו רישומם
במניות עסיס העשויות לעלות בצורה משמעותית.
מניות חברת שמן, זכו לעלות כתוצאה מן השמועה
על שותפות קרובה בין קולגט־פלמאוליב האמריקאית
ובין שמן. ואילו עתה מתברר, כי בעקבות מספר
מכשולים שהוצבו על ידי מנכ״ל שמן בנימין ג׳יבלי,
ובעקבות הסיכוי לחתימת הסכם שלום בין ישראל
ומצרים, החליטו האמריקאים לבטל כוונתם להקים
שותפות עם שמן. במקום זאת בוחנים כיום את
האפשרות להקים מפעל שלהם באיזור הסמוך לגבול
עם מצרים, מפעל שישווק תוצרתו בישראל ובמצרים גם
יחד. צעד כזה של האמריקאים עלול להשפיע על
מניות שמן.

* 00101ח 0׳ז! 1:ח!ז 1

81301< 81 ¥¥111*6

1ס11111*00 0
1\/זס

למבקשים את הטוב ביותר...

1ה היה העובם דו ה שהיה 25 גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיו?,
הביא את השנייה בסידרת הכתבות ״דופקים את השחורים״ ,סידרה
שהממה את ההכרה הישראלית תור שעוררה את שורשי הקיפוח
ההכרתי על בסים עדתי, שהניב שנים מאוחר יותר התפרצויות על
רקע עדתי בוואדי סאליב בחיפה, ובשכונת מוסררה כירושלים. בין
השאר כתב על נושא זה, עודר השבועון, אורי אבנרי, במדורו
״קורא יקר״ :״העלייה ממארוקו ומעיראק יצרה בעייה עדתית
חדשה לגמרי, חריפה לאין־שיעור מפל כעייה קודמת. אני משוכנע
כי תהיה זאת טיפשות הגובלת בפשע לטמון את הראש בחול
ולהתעלם מבעייה זו, מתוף הודעה שיגרתית שהעניין יסתדר
מעצמו תוף כמה שנים. אני סומר על דעתם השקולה של חברי
מערכת זו, שקיימו מגע מתמיד עם הנעשה בתוף המעברות.
הבעייה הולכת ומחריפה, והיא מתקרבת לממדים של שואה. יש
להשמיע אות אזעקה, אפילו לתת הלם לציבור, למען יתעורר
לפני שיהיה מאוחר מדי כמיסגרת ניסיונה של המערכת להתמודד
בנושא הקיפוח העדתי הובא השבוע לפני 25 שנה ,״ראיון

מייוחד״ עם שר־המישטרה, ונציג העדות המקופחות בממשלה,
בכור שיטרית, ראיון שקטעים ממנו מתפרסמים כאן.
השבוע לפני 25 שנה, המשיכה מערכת ״העולם הזה״ בהת מודדותה
העיקכית כשדה המערכה של זכויות־הפרט במדינת
ישראל. תחת הכותרת ״זה יכול לקרות לד פירסם יופו* מנקס,
מאסירי ״מחתרת צריפין״ שלא הורשע כדין * את תהליד מעצרו,
אי־האשמתו, תוף ניצולם של חוקים דראקוניים שהוכרו בימי
המנדאט הבריטי נגד לוחמי המחתרת, במטרה לשלול את
חירותו.
בשער הגיליון: האתלטית מאריאן כיהם, ממנצחות המכביה
הרביעית.

״שייע־ גלזר מתחתן * עורו ״חרות־ מואשם ב״ביזיון בית־הדין׳
* נלנו ת״גיזע״ שר ויין * אחיו שר טרומברדור

ראיון מיוחד
עבכ 1ר שיטריח,
ש ר־ ה מי שטרה
״ ש חו רי ם — ז ה מו שג שפל!״
ש: מר שיטרית, כיצד מסביר אתה את
היחסים הקיימים כיום כין העדות השונות
כארץ?
ת: לדעתי, המצב כיום הוא תוצאה
של דיעות קדומות — דבר טיבעי בארץ
של הגירה ועלייה. אי־אפשר לדרוש מעו לים
חדשים שייקלטו וישתוו לשאר התו שבים
בתקופה קצרה, בייחוד כשלא נותנים
להם את הטיפול שפעם נתנו להם.
ש: ומה כנוגע לדיעה שאותם העולים
כני עדות המיזרח אינם מוכשרים או מסוגלים
להגיע לרמה הכללית?
ת: לזה בדיוק התכוונתי, כשדיברתי
על דיעות קדומות. לעולים אלה יש כל
הכישרונות והסגולות הדרושים ללמוד
ולהתקדם. אנחנו גם עושים את כל המא מצים
בשטח זה. הקמנו מיפעלים לסטיפנד־יות
שיתנו הזדמנות שווה ללימוד. ואז
נראה אם הצעירים שעלו מארצות המיז *
ארבע שנים מאוחר יותר היה יוסף
מנקס מעורב ב״רצח קמטנר״ ,הואשם על
כך בבית־הדין, וריצה את העונש שהוטל
עליו בבית־הכלא.

רה מסוגלים ללמוד או לא.
ש: מר שיטרית, האם שמעת פעם את
המילים ״שווארצע חייעם
ת: זה מושג שפל. הוא חייב להיעלם.
כל מי שיש לו מעט רוח בוחל וסולד ממנו.
כל מי שמשתמש בו הוא עוכר־המדינה.
כמו שהי ואומרים על הערבים ״שחו רים״
.אני כשלעצמי מעולם לא כיניתי מי שהו
בשם־גנאי מפני שהיה ממוצא אחר.
האדם עצמו הוא החשוב — לא המקור.
״שחור״ זה לא שם אנושי ! זה ברברי !
(השר ניראה מרוגש מאד. המילים ״חיות
שחורות״ עוררו את חמתו. הוא מדבר בלהט
ודופק. מדי פעם על שולחנו).
זה מושג כל כך מרגיז!
ש: אכל בכל־זאת משתמשים בו. מה,
לדעתך, עלולות להיות התוצאות? י
ת: עכשיו מושג זה מזיק ביותר. אבל
יאמרו מה שיאמרו — בני כל העדות
הולכים ומתמזגים.
ש: יש עוד דיעה קדומה אחת — שכני
עדות המיזרח אינם אוהבים חיי עמל, ומת רכזים
בערים שהשפעתן שלילית ביותר.
ת: אין כל ספק שהערים מצמיחות
בתוכן סכנות ומקורות רבים של פשעים,
וכל נקודה חקלאית חדשה מחסלת מקו רות
אלה. אך מי שטוען נגד בני עדות
המיזרח — שיתעניין מעט בתנועת ההת יישבות.
מי עכשיו יוצא לכפר ו הרי רו בם
בני עדות המיזרח !
ש: כיצד, אם כן, רואה אתה את ההת פתחות
להבא?
ת: אין לי ספק שיבוא מיזוג מלא של
* באידיש: חיות שחורות !

כל העדות. זד, יקח זמן ויהיו קשיים, אבל
בסופו של דבר לא יהיו יותר ״שחורים״
ו״לבניס״ — יהיה עם ישראלי אחד.

העם
ב ש דו תבלשת *<060
>לם ד.״ס<
מדן ועד מבואות סיני סערו ההתרג שויות
האנושיות. גידופים ואיומים הדדיים
של עובדי־אדמה ואוחזי־נשק על הגבולות,
האשמות הדדיות בערים ובכפרים מילאו
את החלל.
אולם המילים הנסערות חלפו עם הרוח,
כשם שחלפו והתנדפו מזה אלפים בשנים,
ואילו האדמה המוצקה נשארה. סימן של
בריאות העם הוא, שאין הוא מרבה לדבר
על עובדת־יסוד זו של חייו, החיובית מכל,
החשובה מכל: מולדת. הוא חש את מולדתו
מתחת לרגליו.
השבוע הצטופפו יותר מאלף אזרחים
בבניין החדש של ציוני אמריקה בתל-אביב,
כדי לשמוע משהו חדש על מולדתם ה ישנה.
רבים מהם, נערים וזקנים, עמדו
משך שעתיים על רגליהם, צמאים לדיברי-
מדע יבשים שיצאו מפיו של גבר אדמדם־
פנים, מרכיב מישקפי־שמש (בלילה) :ה פרופסור
ויליאם אולברייט, השם הראשון
בעולם בחקר עתיקות ארץ־ישראל.
א 0אולברייט סיפר על הפלישתים.
הוא לא חידש הרבה, אולם הוא הצליח
להעלות לעיני מאזיניו הרתוקים תמונה
של אותו עם קדמוני אינדדאירופי שעבר
בספינותיו הקטנות מכרתים, מולדתו, דרך
קפריסין, לחופי אשקלון ועזה, כבש בשפלה
ראש־גשר מוצק, זמן קצר לפני שבני-
ישראל (הפחות מתורבתים) הסתננו לארץ
מן הצד השני *.
עד למפלתם בידי דויד המלך, הצליחו
הפלישתים להקים אימפריה שהגיעה ב היקפה
עד לגליל. אולם הם לא יכלו להח זיק
מעמד. מבודדים, כשגבם אל הים, לא
יכלו לעמוד מול לחץ יושבי המרחב ה יבשתי
מסביבם.
אולברייט, איש־המדע, לא המשיך בסי פור.
אולם אזרחי ישראל, אשר לגביה אין
תולדות הארץ חומר מדעי בלבד אלא
לקח חי לקראת עתידם, אינם יכולים להע לים
עין מעובדה מוזרה: קיים דימיון מפ תיע
בין גבולות מדינות הפלישתים, הצל בנים
והציונים — שלוש מדינות שהוקמו
בידי כובשים שבאו מן הים. שתיים מהן
הושמדו בהתקפת־הנגד של שכניהן, אחרי
שלא הצליחו להשתלב במרחב.
ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה —
אם לומדי ממנה.

מישטים
הלקח! אתאבא
לפני שבע שנים נדהם היישוב לשמע
הידיעה שגאולה כהן, קריינית לח״י, שוח ררה
מבית הסוהר על־ידי קבוצת לוחמים

שר המישטרה בכור שיטרית
״זהו ביטוי ברברי ! ״

* יש הוכחות לכך שהפלישתיס
בארץ כבר בשנת 1060 לפני הספירה.

היו

״העולם הזה״ 833
תאריך 8.10.53 :
ערבית של לח״י. היישוב לא ידע מי ניצח
על הפעולה, אולם האנגלים ידעו: הם
אסרו את עבד־אל-סאלם אבו־גוש, הושיבו
אותו בבית־הסוהר ועינוהו קשות.
השבוע באו כמה מידידי אבו־גוש אל
אשתו של עבד־אל־סאלם, המוחזק במעצר־בכפר
אדמיניסטרטיווי
ללא דין ודיין
מג׳ד־אל־כרום ליד נצרת, בעוון פשעים
שאיש אינו טוען שעשה. כשקמה האשה,
כמיטב המסורת הערבית, להגיש קפה ל מבקרים,
נשמע לפתע קולו של בנה בן
השלום :״אמא, אל תתני קפה ליהודים.
הם לקחו את אבא שלי...״
למחרת היום שמעו עבד־אל־סאלם ואש תו
בשורה שרוממה את ליבם של מאות
אלפי אזרחי המדינה, ונטעה בהם מחדש
אמונה בצדק וביושרו של מוסד אחד במ דינה:
בית־הדין הגבוה לצדק.
רק לעיתים רחוקות שמעו שופטים יש ראליים
האשמות כה כבדות נגד ממשלת
הארץ, ולעיתים רחוקות רבצה אחריות כה
כבדה על שכמם. אחרי דבריו החריפים
כחומצה של עורך־הדין תמיר, שהאשים
את הממשלה בגלוי בעיוות דין לצורך ני שול,
היה ברור כי קבלת בקשתו של תמיר
תתפרש, בעיני הציבור, כסטירת־לחי ל ממשלה.
כנגד זה עמדה התביעה הגדולה
כי המוסד העליון, הבלתי־תלוי, ימלא את
תפקידו הקדוש בלי מורא ובלי משוא
פנים.
אחרי כחצי־שעה בלבד חזרו השופטים.
והודיעו: על המפקד הצבאי (שחתם על
צו־הגירוש) ועל המפקח הכללי של ה־מישטרה,
להופיע ולהראות נימוק (אם
יש כזה) מדוע לא יבוטל הצו. כדי למנוע
התחמקות מן האחריות, הוסיפו השופטים
הוראה בלתי־רגילה: שכל אחד מן ה שניים
ישיב בנפרד.
היה זה הניצחון הגדול הראשון של הצ דק
על העוול בפרשת אבו־גוש, ניצחון
מזהיר של עצמאות השופט הישראלי. כ אשר
עטו אנשי הכפר לברך את עורך-
הדין תמיר, הוא הזהיר אותם :״המערכה
טרם נסתיימה!״

אנשים
• נפש נוספת הצטרפה למישפחת ה־אלוף
משה דיין, למורת־רוחה של
אשתו. הנפש: כלב חום בשם שי, שניתן
לו במתנה מידי איש השגרירות האמרי קאית.
לאלוף לא היה ספק שהכלב גזעי
מאד. הוא רק לא ידע לאיזה גזע שייך
הכלב.
• אורח מחוץ־לארץ. שלא יכול להת גבר
על יצרו והצטרף לחבורת דוברי רו סית
בקפה רוול, בתל־אביב, שמע כי אחד
פיאטיגורסק,
,הנוכחים. הוא יליד העיר
ושאלו אם שמע על בן אחר של אותה
העיר, יו ס ף ״טוב למות בעד ארצנו״)
טרומפלדור. לתדהמתו גילה הנשאל כי
שמו אלפרד טרומפלדור, והוא אחיו
הבכור של הגיבור הלאומי.
מטרה חדשה בחיים גילה טד לו־רי
א, עורך היומון באנגלית ג׳רוסלם פוסט
שהפך עורך זמנים * כפי שגילה במסיבה
ירושלמית. המטרה: להשמיד את העולם
הזה, הניצוץ שהדליק את להבת הקודש
שלו: המאמר על אודות חיים (איש ה שנה)
כהן.
* בגלל מאמר של מנהיג תנועת־הח־רות,
ח״ב מנחם בגין, בעניין פסק־הדין
על מחתרת צריפין.

עלית מציגה :
״איקס. איקס. איק ס״
מסטיק לדא סוכר

ייי§#ן

Xעם קסיליטול, הממתיק
Xאיט מד ק לשיניים
Xטע ם מרענו של פפרמינט
המסטיק החד ש,ללא סוכר, של״ עלית״ הוא הפתרון לאוהבי המסטיק.
במסטיק החד ש קסיליטול-ממתיק צמחי מיוחד, שאינו מזיק לשיניים.
אםשאתהלא הרשית לעצמך מסטיק, נסה א ת טע ם רפפרמינט המצוין,
במסטיק החד ש איקס איקס איקס.
אריאל׳

איקס. איקס. איקס-טוב לשיויים ומתוק בפה.

אמץ א ת

מץ־צבע. מיסד חדש בטלוויזיה *בעווית

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־,אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפרס החדש״ כע״ם, תל
אביב, רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי אורי אבנרי. העורף: אלי תבור עורף
תבנית: יוסי שנץ. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה:
אברהם סימון מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

הגיליון הדק ביותר של העולם הזה
בכל תולדותיו, הופיע בדיוק לפני חמש
שנים, ב־ 8באוקטובר . 1973 הוא ראה אור
ביום השלישי למילחמת יום־הכיפורים והיו
בו שמונה עמודים בילבד. הם כללו את
השער הקדמי(עליו התנוססה הכותרת מיל־זזמת
יום־הכיפורים — בדרך אל הקרב);
מאמר אחד (הנדון של אורי אבנרי) ושתי
כתבות: האחת על גיוסם של חיילי המי לואים
והתרוקנות העורף והשנייה, שהיתר!
ניסיון ראשוני להערכת שני יפי הקרבות
הראשונים במילחמה.
כאשר פרצה המילחמה בצהרי השבת של
ה־ 6באוקטובר 1973 היה כבר חלקו של
הגיליון שעמד להופיע באותו שבוע מוד פס.
החומר שעמד לזזידפס בו שיקף את
אווירת השאננות והשלווה בו היתד. שרויה
המדינה כולה ערב המילחמה. לא היה כל
טעם להוציאו לאור. אבל הוצאת עיתון
אחר נראתה באותו יום כמשימה בלתי
אפשרית.
כימעט כל חברי המערכת קיבלו צווי-
גיוס במשך השבת. כולם היו מוצבים כחיי לים
רגילים ביחידות המילואים של צה״ל,
מי כנהג, מי כשיריונאי ומי כצנחן. כאשר
התכנסנו במוצאי יום־הכיפורים במישרדי
המערכת, הסתבר כי רק העורך הראשי,
הכתב הצבאי, הגרפיקאי ומזכירות המע רכת
לא קיבלו צווי־חירום לגיוס.
עובד נוסף, שלא קיבל צו־גיוס, היה
צלם המערכת, רמי הלפרין ז״ל. רק שבו עות
ספורים קודם לכן השתחרר משירות
סדיר בצה״ל וטרם הוצב ליחידת מילואים.
במשך יום השבת הספיק עוד לצל? כמה
מהמראות הבלתי שיגרתיים ברחובות תל-
אביב, כשהוא חוזר מדי כמה שעות לבית
הוריו כדי לוודא אם צדהקריאה שלו הגיע.
כשהסתבר לו ששכחו לגייסו, נטל את
מצלמתו וירד למרחבי סיני ביוזמתו כדי
לחפש את יחידתו. הוא נהרג ביום ה־13
לקרבות, מכדור שפגע בו בעת שהיה עם
חבריו בנגמ״ש בקרב על ״החווה הסינית״.
במוצאי יום־הכיפורים נדמה היה שלא
ניתן יהיה להוציא באותו שבוע לאור את
העולם הזה. לא רק שלא היתד, מערכת,
גם בית־הדפוס בו מודפס העולם הזה לא
היה קיים למעשה. דוב עובדיו חויילו.
המעטים שנותרו גוייסו כדי לבצע עבודות-
דפוס עבור מערכת־ד,ביטחון.
למרות זאת, לא יכולנו להשלים עם
אי-הופעת העיתון. מאז הוקמה המערכת
הנוכחית של עיתון זה, באפריל , 1950
לא היה אף שבוע אחד שבו לא הופיע גי ליון
העולם הזה. לא רצינו לפגום במסורת
זו. זה לא היה רק עניין של גאווה מיק-
צועית. כבר בימים הראשונים לפרוץ ה-
מילחמה, כשערפל הקרב עדיין כיסה את
המתרחש בחזיתות, היה לנו מה לומר. קי ווינו
שיש גם קהל המעוניין לשמוע את
תגובת העולם הזה על המילחמה שפרצה
במפתיע. העדפנו להוציא עיתון דק ודל
מאשר לא להופיע כלל. כך נולד אותו גי ליון
יוצא־דופן.

לחלק מהדברים שהודפסו באותו גי ליון,
יש כיום — חמש שנים אחרי המיל-
חמה ושלושה שבועות אחרי חתימת הסכמי
קמפ-דייוויד — משמעות מייוחדת. הם מאפ העולם
הזה 2145

יינים את רוחו של העולם הזה ואת הבשורה
שהוא נושא בעיקביות במשך 28 ,שנים.
כדאי לחזור ולהציץ באותו גיליון, ולצטט
מתוכו כמה פיסקאות המעידות כי גם ב סערת
המילחמה המשיך העולם הזה לשרת
את היעד העליון שלו.
בכתבה, שנשאה את הכותרת הטירוף
הגדול, נעשה ניסיון ראשון לחזות את תוצ אות
המילחמה והשלכותיה, למרות אי־הבהי-
רות והיעדר המידע, שציינו את ימי המיל־חמה
הראשונים. הפיסקה האחרונה באותה
כתבה הסתיימה במישפטים הבאים :
...מילחמת ״יום הדין״ ,כפי שכיגה אותה
הרמטכ״ל, רב־אלוף דויד (״דדו״) אלעזר,
תהיה מילחמה עיקשת, מסובכת ורבת תפניות.
טועה מי שסבור כי הניצחון יושג
הפעם, כמו במילחמות הקודמות, בקלות,
תוך זמן קצר.
אחד המיכשולים של עמי ערב בדרך אל
השלום היה טמון לא בעצם התבוסה הצבאית,
שנגרמה להם במילחמות הקוד מות,
אלא בהשפלה הלאומית שהיתה כרוכה
בכך. העובדה שהם הוצגו כלפי העולם
כמוגי־לב, כנטולי־כבוד אנושי, כאספסוף
של תת־אדם, היא שמנעה מהם כל יכולת
לחשוב על שלום ־עם ישראל — הגורם
הישיר להשפלתס.
אם בתום מילחמה זו, שתהיה כנראה
ממושכת ואכזרית מכל שידע המרחב עד
כה, יסתבר כי תדמיתו של הלוחם הער בי
שופרה, וכי למרות שנחל הפסד במיל-
חמה הוא לא הושפל שוב, עשוי הדבר,
בצורה אבסורדית, לתרום להתפתחות היחסים
בין מדינות ערב וישראל בעתיד.
מדינות ערב פתחו במילחמה זו כדי
להשיג הישגים טריטוריאליים וצבאיים.
מבחינה זו היתה ההרפתקה שהחלו בה
מעשה טירוף חסר תכלית והיגיון, שגרם
אבידות כבדות בנפש וברכוש לעמיהם. אבל
המניע האמיתי מאחרי ההתקפה היה הרצון
להילחם על ״הכבוד הערבי״ .אם ב־מילחמה
זו, בה יוכו צבאות מצריים וסוריה
שוב מכה ניצחת, תעלה יחד עם המפלה
קרנו של מה שקרוי ״הכבוד הערבי״ ,ע שר
ייה דווקא מילחמת דמים אכזרית זו —
מטורף ככל שיהיה הרעיון — לפתוח דרך
לשלום.
הערכד, מעין זו היתד, מקובלת בחוגים
רבים לאחר המילחמה. כיום ד,יא אחד
ההסברים השגורים־ ביותר ליוזמת השלום
של הנשיא אל־סאדאת. העולם הזה השמיע
אותה ביום השלישי למילחמה.
1 1 1
כאותו גיליון פירסם אורי אבנרי מא מר
בשם מניצחון לשלום, הנקרא גם הוא
כיום כנבואה.
כתב אבנרי בין השאר :
ברגעים כאלה של התרגשות עמוקה, נדמה
שמאות אלפים חושבים כאיש אחד.
בלי צורך באמצעי־התיקשורת המודרניים,
עוברות מחשבות מאדם לאדם, כאילו מאליהן,
כימעט בלי אומר ודברים, והופכות
למחשבה קולקטיבית. המחשבה הראשונה
שהציפה את הארץ כולה, אחרי ההלם הרא שון
של האפתעה, היתה זו: ברוך השם
שקו הפסקת־האש הוא רחוק ! ברוך השם
שזה קורה בתעלת־סואץ ולא על סף
ביתנו !
מחשבה־הרגשה זו עוד התעמקה, כאשר
חלפו אזעקות־הסרק הראשונות, והחיים בערים
הגדולות חזרו למסלולם. המילחמה
היתה ברדיו ובטלוויזיה. היא לא היתה
קרובה ומוחשית כמו ב־ 967ו. היא היתה

רחוקה־רחוקה, כימעט בארץ אחרת. והלוחמים
ידעו שמישפחותיהס יושבות לבטח,
רחוק בעורף.
לכאורה זה מצדיק את כל הדיבורים על
״עומק איסטרטגי״ ,ששמענו במשך שש
שנים וארבעה חודשים. טבעי היה לחשוב,
במוצאי יום־כיפור :״טוב שלא החזרנו
שטחים אלה. טוב שלא נסוגונו מקווי הפי
סקת־האש.״
ואכן — קווי התעלה, הירדן ורמת־הגו־לן
היו קווים מצויינים — להפסקת־אש.
היה זה טירוף לסגת מהם, בטרם הושג
שלום של ממש. לכן לא היה אף גוף
רציני אחד בארץ שחייב נסיגה ללא שלום.
מחנה־השלום היה תקיף בעמדה זו לא פחות
מאשר אנשי ארץ־ישראל השלמה, אשר
לגביהם היה ״העומק האיסטדטגי״ רק תירוץ
לסיפוח שטחים.
בעניין זה היתה תמיד תמימות־דיעות :
אין נסיגה ללא שלום שיבטיח את הביטחון.
כל עוד אין המדובר בגבול ,
אלא בחזית, קווי ה־ 11 ביוני 1967 היו
הטובים ביותר.
המחשבה הקולקטיבית השנייה, שנולדה
כאילו מעצמה בלב ההמונים, היתה צמו דה
לראשונה. לכאורה היתה הפוכה. אך
למעשה היא השלימה את קודמתה. המח־

גידה ורטמן
התחזות כאחר
שבה הראשונה היתה :״טוב שהחזקנו בקווים
הרחוקים.״ המחשבה השנייה היתה :
״אבל הקווים הרחוקים לא נתנו לנו את
השלום.״
במשך שש שנים וארבעה חודשים שמענו
את הפזמון :״קווי הפסקת־האש הם
גבולות־ביטחון אידיאליים. הם מבטיחים
לנו את השלום.״ כאשר חלפו השנים ואיו מי
הערבים הוכחו כאיומי־סרק, גברה די־עה
זו. סיפרו לנו ש״למעשה כבר נוצר
השלום.״ שמול העליונות העצומה של
צה״ל, בקווי הפסקת־האש ,״השלימו הערבים
עם המצב.״ שהמצב של ״לא שלום
ולא מילחמה״ יכול להימשך לנצח. כך
אמרו לנו אנשי הסיפוח השכם והערב.
ורבים התחילו להאמין.
״הבעייה נפתרה. השלום בא למעשה.
אפשר לשכוח את הבעייה.״ ואם יש כמה
טרדנים האומרים שהבעייה לא נפתרה,
שהמצב יימשך כך לאורך ימים — הרי
אלה סתם נודניקים. אנשי־שוליים מגוחכים.
הייתי
אחד הטרדניס האלה. אני אומר
זאת ללא חדווה. הלוואי ודברינו לא היו

מתאמתים ...עליונות צבאית דרושה כדי
להבטיח את ביטחוננו השוטף. אבל עליונות
צבאית אינה פותרת בעיות ואינה יוצרת
שלום. קווי־חזית נוחים דרושים כשאין
שלום. אבל אין הם יוצרים שלום.
...אל נתפתה, להאמין לסיסמת־הכזב ה־ניצחית,
המטומטמת לאין־שיעור :״הפעם
הס ילמדו לקח. הפעם ננחית עליהם מכה
כזאת, שהם יצטרכו לעשות שלום.״ אנחנו
ננחית עליהם שוב מכה אדירה. בזה אני
בטוח. ההרפתקה תסתיים באסון לבעליה.
גם בזה אני בטוח. אולם אם לא ננצל
הפעם את רגע הניצחון כדי להציע פיתרון
סביר, פיתרון ששני העמיס יכולים לחיות
עימו ללא פגיעה בכבודם ובשאיפתם הלאומית
הבסיסית — הרינו זורעים במו
ידינו את הזרע למילחמה החמישית, השישית,
השביעית
כאשר נלחמים המטרה היא ניצחון.
אולם הניצחון אינו המטרה היחידה.
הניצחון הוא רק מחצית הדרך.
המטרה האמיתית הסופית היא: השלום .
יש לזכור זאת גם בעיצומה של ה־

מילחמה.
כי כבר במהלך המילחמה יש לכוון את
המעש כך, שיתאפשר המעבר מן הניצחון
בשדה־הקרב אל המאמץ המדיני להשגת
השלום
נהיה־נא אמיצים ונועזים בדרך אל ה ניצחון.
ונגלה־נא את אותו אומץ ואת אותה
העזה בדרך להשגת השלום.
דברים אלה נכתבו בבוקר היום השני
למילהמה.
הבתכה שפורסמה בגיליון הקודם
(העולם הזה ,)2144 על פרשת הסתבכותה
של העיתונאית הצעירה גילה ורטמן, ב ניסיון
הברחה מהארץ של הנוכל אבישי
הראל, עוררה ודאי מיספר תהיות. המר כזית
שבהן: האם הייתה גילה, או לא הי־תה,
כתבת העולם הזה?
מאחר וכמה כתבות שלה פורסמו במרו צת
השנה האחרונה מעל דפי עיתון זה,
מתבקשת מאליה הנטייה לראות בה כתבת
העולם הזה. ולא היא. לא כל מי שכתבו־תיו
מתפרסמות מעל עמודי העיתון הוא
כתב מן המניין של מערכת העולם הזה.
כדי למנוע אי הבנות בנושא זה, מוטב
להבהיר כיצד מגיע עיתונאי למעמד של
כתב העולם הזה.
מדי שנה פונים עשרות צעירים וצעי רות
בבקשה להתקבל לעבודה במערכת. י
כל הפונים מתבקשים להגיש כתבת־מיב־חן,
המאפשרת לעמוד על כישוריהם העי תונאיים
הפוטנציאליים. את החומר לכת בות
אלה הם חייבים לאסוף ביוזמתם, מב לי
שיהיו רשאים להציג את עצמם כעובדי
העולם הזה. גם אלד, המתקבלים, בעיק-
בות כתבת־המיבחן שהגישו, לתקופת־ני־סיון
בעבודה עיתונאית שוטפת, אינם נח שבים
כחברי המערכת. הם יכולים לציין
שהחומד שהם אוספים נועד לפירסום ב־העולם
הזה, אולם אין הם מצויירים בכל
תעודה או אישור המעידים על שייכותם

למערכת.
מאלה המתקבלים לתקופת־ניסיון מש תלבים
רק מעטים ככתבים מן המניין של
המערכת. הם מצויירים במיכתב רישמי ה מבקש
לסייע להם במילוי תפקידם. רק
בתום שנה של עבודה סדירה, אחרי שמת אפשר
לנו לעמוד על אופיים, מהימנותם
ונתוניהם, הם מומלצים לקבלת תעודת־עי-
תונאי של לישכת־ד,עיתונות הממשלתית.
בין אלה שאינם מתקבלים לעבודה, נמ צאים
בודדים הממשיכים להיות קשורים
עם המערכת על בסיס של עיתונאי־חופשי
(פרי-לאנס) .הם בבחינת עיתונאים עצ מאיים,
המציעים למערכת את עבודותיהם,
כשם שהם רשאים להציען לכל מערכת עי תון
אחר. במידה וכתבותיהם ראויות-
לדפוס, ויש בהן לדעתנו עניין לקוראי
העולם הזה, הן נרכשות מהם תמורת תש לום
חד־פעמי. אין כל התחייבות הדדית בין
המערכת לעיתונאי־חופשי מסוג זה. אחריות
המערכת חלה רק על החומר העי תונאי
שלו כשהוא מתפרסם בעיתון.
זה היד, גם מעמדה של גילה ורטמן
ביחסיה עם מערכת העולם הזה. משום כך,
אם תוכח ההאשמה נגדה, כי הציגה את
עצמה ככתבת העולם הזה בניסיונה להב ריח
מהארץ את הנוכל שהפילה ברשתו,
תהיה זו מבחינת החוק — מלבד העבירות
האחרות — גם עבירה של התחזות כאחר.

איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע,
באנשים חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע
שצריך להיות מוקדש
חצי״חצי: לעבודה ולבילוי,
בייחוד להטתב-
לות, ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה, אם תשקיע
את כל הזמן
21במרס -
20באפריל
לאחד משני התחומים
— תינזק. אל תדאג.

עבודתך הנוכחית חינה קשה וחסרת תוצאות
כאחד. דבר זה
מחייב שינוי הגישה
מחד, ויתר רצינות נו־צידד
׳לנושא בכללו
מאידך. גם שינוי כללי
של סידרי־חייך יביא
לכך שמצבך ישתפר.
בשטח הרומאנטי, עוד
;1.> 1ז,ז1נע 0
לא היה שבוע מוצלח
יותר עבורך. מעט יוז0231391

והכיבושים יצליחו.

אל תיתפסי לדאגה ולמצב-רוח רע כש-
תבחיני ביום שני בגוון החיוור המרחף
על פניך וברגישות המוזרה
שאת חשה כלפי
הסובב אותך. דעי לך
שהרגשה זו תחלוף
מהר. נסי ליהנות מהרגשה
זו, אך שילטי
בעצמך ואל תתני לאיש
לנצל את ריגשו-
תיך האימהיים השופעים
חום ואהבה. אם

היכרותכם קצרה, דחי
לכמה ימים את החלטתך בקביעת יחסך
האמיתי אליו, למרות שאת רוצה בו.

כל מה שסמוי ומעורפל עשוי למשוך אתכם
השבוע לחקור אותו. אם הנטייה תגרור
אתכם לקריאת שירים
ולביקורת ספרותית, ניחא,
אך אס תיסחפו
?.־ שבא לעירפול־חושים
כתוצאה משתיית משקה
אלכוהולי, מוטב שתנ־קטו
אמצעי־זהירות, כו־כב־הלילה
הפעיל בימים

אלה הוא הגורם האחבספטמבר

2.באוקטובר
ראי להצלחה הברוכה

של פעילויותיכם היצ־רניות,
המבוצעות על ידכם לאחר שקיעת
החמה. לבוש דרמאתי־ציורי ישקף הרגשתך.

צורת הדיבור הברורהוהמרשימה שלך
__ בימים אלה, תזכה
אותך ביתרון ובכושר
לשכנע אחרים לרעיונותיו
הבאים עכשיו
תנאי שאתה מאמין
לידי ביטוי מעשי, ב-
בהם בלב שלם. ידידה
ממזל אריה שתפגוש
עשויה להיות לך אשת-
שיח מעניינת. אתה
עלול להיסחף בשיחו-

תיך על דת ומוסר וליצור בה את הרושם
של מטיף דתי המנסה לחנך את כולם.

עקת

לקשת יהא זה שבוע של שיחדור מלחצים
מעיקים, בעיקר פיזיים.
הלבטים אם להיענות
או לסרב ייפתרו אם
תפגשי בן מזל דגים
בסוף השבוע. אל תסרבי.
בן קשת שזכה להצלחה
בשבוע שעבר
עלוק למצוא עצמו מבודד.
גלי יותר עורמה
; 2בנובמבר -
20בדצמבר
בעסקים, ותצליחי להתי
גבר
על כמה מיכשולים
המטרידים את מנוחתך. הרבי להמר השבוע.

|1ש11

י ״ /חזז

יוני!
גל חדש של הצלחות פיננסיות כורך עימו
התמוטטות כוחותיך. אל
תהסס ליטול חופשה
קצרה, לצאת לאוויר
השדה, להכיר אנשים
חדשים — אבל מצד
שני, אל תיכנע לנטיו־חיך
הטבעיות לחסל את
ההווה כדי להתמסר למחר
מעורפל. בת סר21
בי וני -
20ביולי
טן: פגישה מיקרית —
אהבה גדולה מאוד.

צרתך הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לשם כך,
אך אינך יודע ללכת
עד הסוף, מתי שצריך.
השבוע תיפול בידך
הזדמנות להתגבר על
חולשתך זו ; אם תחמיץ
אותה הפעם, מי
יודע מתי שוב יעלה
בידך לעלות על דרך 36231 המלך. במישור חיי-
האהבה, רומן חדש.

תקופה עדינה, רגישה ורבת־התפתחויות.
חוטב לשקוע לגמרי
בתוך המאורעות, מאשר
לעמוד מן הצד.
עם זאת, תיכנון קצר־טווח
ובהיר־עיניים ביום
ה׳ יאפשר לך לקצור
פירות זמן ממושך. בת
בתולה — את מסוגלת
להשפיע עליהם, ה שבוע,
כמה שרק תרצי.
בתנאי שתהיי אדיבה,
מכונסת בתוך עצמך, מלאת־הומור — אך
שלא יהיה גלוי מדי. הרבי בטיולים בחיק
הטבע על אף העייפות שאת חשה.

מכחכים איש השגה
איך נפלתם על עזר וייצמוי כל ילד
יודע שאיש־השנה הוא נשיא מצריים,
אנוור אל־סאדאת, ולא יעזור לכם דבר.
איכזבתם אותי קשות בבחירתכם. כתבת
האמצע שלכם, בגיליון השנה, גם כן מאד
מעניינת. הנעליים יפות מאד. אבל הו צאתם
לי את החשק להתחיל לקרוא. דוו קא
בגיליון השנה אתם עושים פאשלות.

אילן פרידדר, הרצליה

איני מוצאת אדם אחר המתאים לתואר
איש־השנה מילבד נשיא מצריים אנוור אל-
סאדאת. הכבוד והשבחים ראויים לו בילבד.
מיכל מלמד, גיבעתיים
הצלחתם להפתיע אותי בבחירתכם אח
עזר וייצמן כאיש־השנה. אבל נראה לי,
שמרוב מאמציכם להפתיע את הקוראים
בבחירה יוצאת־דופן ובלתי צפויה, הוד
מאתם הפעם את המטרה. כבודו של עזר
וייצמן במקומו מונח, אבל בשנה מעין זו,
כמו תשל״ח, היה רק איש אחד שהטביע
את חותמו על כל מאורעות השנה: אל־סאדאת.
מה קר הו האם חששתם שיאשימו
אותכם באהדה למי שהיה עד אתמול
אוייבז או שמא הרצון להיות מקוריים
בכל מחיר שיבש את שיקול דעתכם ן
יוסף! פנחסי, בת-ים

סוף כל סוף -אחרי מאבק של עשרות
שנים, ישנה הכרה בעם השכן לנו, שחי
בעשר השנים האחרונות בתוכנו. האב סורד
הגדול בתולדות הדיון בנושא זה,
הוא שהמיפלגות הסוציאליסטיות לא הכי רו
בזכויות עם זולתנו ודווקא מיפלגה
הרוויזיוניסטית מכירה בזכויות העם הערבי
בארץ־ישראל. יש להתחיל מייד לעזור ל פלסטינים
לבנות את עתידם. רק בחיים
משותפים בין יהודים וערביי ארץ־ישראל
יכון שלום אמת לטווח ארוך.
דן יהב, תל־אביב

זו כפרתי
עוד לפני יום־הכיפורים הפך נשיא מצ ריים
את שר המילחמה שלו, עבד אל־ראני

מסלול המיפשולים
כדאי אולי להזהיר את כל החוגגים את
השלום, כי די לשימוזה בשעתה. הדרך
אל השלום עדיין דומה למסלול מיכשולים
רב חתחתים, ואין צורך למנות את כל
הסכנות האורבות עדיין בדרך. גם מנחם
בגין וגם אנוור אל־סאדאת דומים למטפ סים
על סולם, ששלביו רעועים, ודי ב מעידה
קלה כדי שהסולם כולו יקרוס תח תיו
ויונת השלום תחמוק.
לכן אני ׳מציע שדווקא אנשי מחנה ה

ועכשיו
— השבוע הגורלי. עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. השבוע תצטרכי
להלום — כל עוד ה<.
ברזל
חם. מגע חברתי
הולם את תוכניותייך.
בייחוד ביום ד׳ ,לקראת
סוף השבוע, שהוא
גם הירח החדש.
אבל טוב תעשי אם
לא תסמכי יתר״על״ה-
מידה על אחרים, ו21ב
דצמבר
10בינואר
בייחוד לא על חברותייך
הטובות יותר. על

בחורים אינך סומכת בין כה וכה,
למרות שאחד מהם, תתפלאי לשמוע,
הוא מהימן ונאמן יותר מהאחרים.

אל־גמאסי, לכפרתו. האם אין זה רמז למה
שעלול סאדאת לעשות לנו עד יום־ד,כיפו רים
הבא?
יעקבברקועיץ׳ ,תל-אביב

אס ניחנת בסבלנות, חנש״הומור נעצבים
חזקים, תהיה זקוק להם
מאוד בימים הקרובים.
מישהו המקנא בך מסיבות
הידועות רק לשני כם,
יעשה כמיטב יכולתו
וגס יצליח במידת־מה
להפיץ עליך שמו־כויים
טובים יהיו ב־עות
ולהבאיש את ריחך
20בינואר -
18בפברואר
במקומות חשובים. סיכויים
טובים יהיו לך
במישור הרומנטי, בן דלי לבש אדום.

בגירוש הבריטים מהארץ. הגעתי למסקנה
שמעשיהם של אנשי לח״י בימים ההם לא
היו שונים ממעשיהם של המחבלים כיום.
מאחר והחלטנו לקבל מידי הבריטים את
המולדת בכל האמצעים, לא נרתענו גם
ממעשי זוועה. עלינו לפקוח את העיניים
ולראות את המציאות. כל עוד לא נהפוך
לגמישים ולהגיוניים כלפי הפלסטינים, כל
ההכרזות על שלום עם עמי ערב הם עור-
בא פרח.
מאשה פורמן־הלפרץ, רמת-גן

תקרית בלתי־חשובה עשוייה לגרום אצלך
למשבר. אל תבזבזי כסף: את עשוייה
להיכנס לתקופה של
חוסר־פעילות, אם לא
תיזהרי או אם תבואי
כקשר עם האדם הלא-
נכון. משום כך, מוטב
לא להתחייב לטווח
ארוך. אם תחליטי
לנסוע בימים הקרובים,
היזהרי ששום
דבר חשוב לא יהיה
תלוי במסע. הישמרי
מפני גניבה, ביחוד אם את עלולה לנסוע
למרחקים ארוכים. ליבשי צבעים בהירים.

כפרדי גאה
שלום יתגייסו עתה לתמיכה בממשלה ו יימנעו
מביקורת העלולה רק להחלישה.
כדאי שגם אנשי תנועת־שלום לא יפגינו
את התלהבותם היתרה ממנחם בגין, ולוא
רק כדי לא להביכו. איך נאמר ז ״צדיקים,
מלאכתם נעשית בידי אחרים.״ אז תנו
למנחם בגין וחבריו לעשות את המלאכה
במקומכם.
מיכאל צרפתי, חיפת
ובכן, הגענו בקמפ-דייוויד להסכם נפרד
עם מצריים. אולם לא לשלום הזה ייחלנו,
אלא להסכם עם כל מדינות ערב הנתו נות
בסיכסוך עם ישראל. למרות שאין
לזלזל בהישג זה, מסתבר כעת שעדיין
רחוקה מאד הדרך לשלום, כל עוד יכריזו
מדינות הסירוב שאין הן מכירות בו. דעתי
היא, שכל עוד לא נודיע קבל עם ועדה
שאנו רואים גם באש״ף צד לדיון ליד
השולחן העגול, לא ייפסק התוהו ובוהו
בעולם ואנו נצטרך לשבת על חרבנו.
לפני כמה ימים נקראתי מטעם ותיקי
לח״י לבוא ולהקליט דברים על איש לח״י
שנפל באריתריאה (קרוב מישפחה) .היינו
בדירה כשישה אנשים, והקשבתי לסיפו רים
של חברים שהשתתפו באופן פעיל

אני מסכים עימכם שתואר איש־השנה
בעיתונות מגיע לסמי גרינשפן, העיתונאי
הישראלי הראשון שהגיע לקאהיר, גם מייד
אחרי ביקור הנשיא סאדאת בירושלים וגם
אחרי שיחות• קמם־דייוויד. חבל רק שלא
ציינתם, כי גרינשפן הוא שליח ידיעות
אחרונות בקאהיר, וכתוצאה מכך אין קור אי
עיתונים אחרים יכולים לדעת מי הוא
הזוכה בתואר. תיקון נוסף: למרות שמו
ה״פולני״ ,סמי הוא ספרדי ולא ״ממוצא
אשכנזי,״ כפי שציינתם, והוא גם גאה
על כך.
ד. מ ,.תל־אביב

סליחה ומחילה
רבקה גובר — האם ששכלה את שני
בניה במילחמת העצמאות, אשר יחד עם
בעלה עזבה משק משגשג ויצאה כימעט
לפני שלושים שנה לחבל לכיש, לעזור
לעולים לבנות את משקיהם וחייהם! ה־אשה,
שיחד עם בעלה, נתנה למדינה ולעם
כל שאפשר לתת — קמה בימים אלה ואמ רה
בערך כך :״השלום* שיבוא שווה את
כל המחיר שישולם עבורו.״
אינני מאמין בקדושה של מקומות או
(המשך בעמוד ) 10
העולם הזה 2145

האס המשפחה שלו־איווה
מספיק טובה
בשביל הפילם
הטוב ביותר בעולם?

תמונות טובות באמת אפשר להשיג
רק עם פילם טוב באמת.
ופילם טוב באמת יש רק אחד. קודאק.
לא רק אנחנו חושבים כך.
־ 807 מהצלמים בעולם משתמשים בפילמים
של קודאק, ובארצות הברית מוכרת קודאק
־ 92 7מכלל תצרוכת הפילמים.
מפעלי קודאק בארצות הברית מהווים
רכוז אדיר של ידע מקצועי מתקדם ביותר,
ציוד משוכלל וחדיש שאין שני לו בעולם
ותקציבי פיתוח עצומים.

בל אלה מאפשרים לקודאק לייצר פילמים
שאיכותם עומדת מעל ומעבר לכל תחרות.
אלה הן הסיבות להצלחתה של קודאק.
ובאשר לתוצאות -את אלה תוכל לראות
במו עיניך.
קח פילם של קודאק וצלם את בני משפחתך.
את ההבדל במחיר -כ 12-ל״י, תשכח כבר למחרת.
את האיכות לא תשכח לעולם.
צלם בקודאק.
אתה חייב זאת למשפחתך.

ה עו לםמצלםב קו דאק

דרוש פיתוח באיכות קודאק במעבדות דלתה קולור.

העולם הזה 2145

מכתבים
(המשך מעמוד )8
ב״אדמה קדושה״ ,אבל אם יש אדמה קדו שה
בכל זאת, הרי זו האדמה עליה דרכו
רגליה של האשה רבקה גובר. ואם יש
במדינה אנשים שזכותם היא למעלה מכל
ספק, ראוייה אשה זו שכל מנהיגי המדינה
בעבר ובהווה — ובראשם ״הגננת הלאו מית״
גולדה מאיר — יכרעו ברך בפניה
ויבקשו את סליחתה על כל מה שעוללו,
ובעיקר מחילה על כל מה שלא עשו.
גילעד כהן, גיבעתייס

לקראת הפלישה
כשכל עם ישראל כבר אורז את הפקל־אות
ועוסק בהכנות לטיול הגדול למצ ריים,
מוטב ששר־החינוך — במקום להת
הגיבעה.
חסרה לי שם
״צולם ביום חול.״

מאד

הכתובת:

יצחק שכיב,

נתניה

האופנה האחרונה שפשטה בכל המקו מות
— פתאום נעשו כולם דתיים. השאלה
היא אם עובדי חברת עמידר, שהינה חברה
ציבורית כללית, רשאים לעשות במקום
עבודתם כטוב בעיניהם?
במודעה שהופיעה בסניף חברת ענזידר
בבית־שמש, ,על פתיחת ההרשמה לשכירת
דירות במיסגרת ״שכר־דירה־חופשי״ ,נכ תבו
בראש המילים: ב״ה (בעזרת השם).
לא נראה לי שמודעה זו פורסמה בידיעתה
של ההנהלה הארצית של חברת ענזידר.

י. בדד,

בית־שמש

ככד כלי אכא
בעיתונכם (העולם הזה )2142 פורסמה
תמונה של פילים, שהוצג ב״נכדו של מלך
הבלגים בודואך. איך הוא יכול להיות נכד
של מלך הבלגים אם למלך הזה אין יל דים!
ואיך יכולה פאולה להיות בתו של
בודואן, כשהיא צעירה ממנו רק בעשר
שנים. כל זה לא כל כך חשוב. אני רק
מקווה שבמאמרים אחרים אתם בודקים
יותר.
מרים גרף, ירושלים
#הצדק עם הקוראת גרף. עורך המדור
נכשל בהתמצאות בשושלת המיש־פחתית
של בית־המלוכה הבלגי. פילים הוא
נכד דודו של בודואן.

צביעות על דחפור
לבט אם הוא בעד ההסכם או לא —
יחל בהכשרת העם לקראת המיפגש ה עתיד
עם מי שהיו אוייבינו במשך שלו שים
שנה. כל מישרדי הממשלה כבר
מתכננים איזה טובות הנאה יוכלו מדינת־ישראל,
כלכלתה ועמה להפיק, כשייפתחו
הגבולות עם מצריים. אבל כדי שהגבול לא
ייסגר שוב במהרה, והמצרים יגיעו למס קנה
שמוטב לוותר על סיני ובילבד שלא
יהיה שלום עם הישראלים — דרוש מיבצע
חינוכי מקיף לכל שכבות העם, כדי שב-
פלישה הגדולה של הישראלים למצריים
לא יגלו המצרים את פרצופו של הישראלי
המכוער.
אם לא תיעשה פעולת הכנה חינוכית
כזו, לא ירחק היום ונראה כתובות כמו
״ברוך ג׳מילי״ על אבני הפירמידות.
אליעזר כשדי, חולון

זאת תהיה ככל הנראה שנה מצחיקה
מאוד — השנה החדשה. היא התחילה
כך. וכמו שמתחילים שנה, אומר הפיתגם
העממי, כך גס גומרים אותה. הנה, למשל,
קבלני העפר — מעמד שקיים אך ורק
בישראל ושהפך לסמל של ספסרות המיל-
חמה. בערב ראש־השנה, כך פורסם בעי תונות,
הם התכנסו כדי לאיים על עם
ישראל, ש״אם לא ייפסק המסע להשחרת
תדמיתם,״ הם לא יהיו מוכנים לבנות
לנו את קו הביצורים החדש בנגב. בדיחת
השנה.
בהתחלה אנשים רוצים כסף. אחר־כך,
כשיש להם די והותר לבנות וילות עם
בריכות־שחיה ; להחזיק בבית שלוש מכו ניות
אמריקאיות, שיהיה; ולבלות שש
פעמים בשנה בחו״ל, מתחיל גם הכבוד
להיות חשוב להם. פתאום הם לא צריכים

האיש היקר בעולם

.1סוכך־בד; .5אדוקה בדתה; . 10
עבורך; . 11 בלוטת־הנקה; . 13 קליפת ה־עינב
14 עצב בפה 15 ככה 16
לענה ; .18 כינוי ; .20 פקודה מפורשת ;
.21 סבון .22 :אפס כוחו; . 24 מפירקי
הגוף; .25 קרם .26 :שאפשר לחלקו ל שניים;
.28 התייפח; .30 ממגלי־עולם;
.31 דומה ל(ד,פוך); .32 זכר בבקר; .34
יפחה ; .35 קוץ ; .38 יהיר ; .39 בירה
אירופית ; .41 מן המצעים ; .42 כבל דק ;
.43 עבורי; .45 כאב; .47 יקירה בסולם
הצלילים; .48 הם (סיפרותית); .50 חרב;
.51 קידומת הולנדית; .52 גוף; .54 אר טיסט;
.57 נוזל חיוני; .61 בת־קול; .62
מלך עמלק ; .64 מאותיות הא״ב העברי ;
.65 וולף; .66 תבלין לקפה; .67 שם
דורכים את היין ; .69 פרח־נוי ; .70 קיטור;
.72 למקום ההוא; .74 מיבנה עצמות ה גוף;
.75 עשר עשרות; .77 אנחנו•78 :
כומז בלי ראש ; .80 בור לשאיבת מים ;
.82 מצבת־זיכרון ; .84 גדול בתורה.85 :
מסג׳; .87 קוסם; .88 נטילת כסף על־מנת
להחזירו; .90 באנגלית: כן.92 :
רשע ; .94 מענית ; .95 אדון ; .97 זז ; .99
מיקווה־מים ענקי 101 אם־הפנינה 102
בוא מלמעלה למטה 103 קרוביו של נפ טר
104 ציור מפורסם של פיקאסו.

מאונן :
. 1מונרך ; .2לא קשה ; .3השליך אב נים
; .4אות בא״ב האנגלי .6 :בזמן ההוא;
.7טס .8 :אדם ; .9למקום הזה . 12 :
תנור 15 גרם־שמיים 16 שתו די צור כם;
. 17 מין מחצב קשה 19 מן הטע מים
; .20 אוייב ; .21 מדינה באירופה ;
.23 שוטר גדודי (ר״ת); .24 מלחין גר מני;
.26 כינוי לה׳ .27 :הווייה; .29
מערה ; .30 כובל ; .33 מעשיה ; .34 פא ניקה
; .36 מפורר, עדור ; .37 גירוש מן
המולדת ; .40 מזל ; .41 כיוון ש 44 ירו שלים;
.46 מונח בתורת החשמל; .47
גיבעה קטנה .49 כסף רב ; .50 ירק ה משמש
כתבלין ! .53 שיקרי .54 :תיבה
עמוקה ; .55 בגד־שרד ; .56 חי ימי ; .58
מכינויי האלוהות ; .59 משהו ; .60 אשת
הדוד .62 :אלוהות; .63 מיכסה הבית;
.66 קריאת־ניצחון דתית; .68 ציה; .71
חבל-ארץ בעבר־הירדן ; .73אפך יקרה ;
.76 אחורי הגוף ; .77 תיבה ; .79 תבואה ;
.81 מן ההורים .83 :שער הבית ; .84 חי
מיקראי גדול ; .87 מזיק לבגדים ; .89
תינוק בן־יומו; .91 מוחשי; .93 בית ה כבשים;
.95 כינוי ׳לגדול בתורה; .96
ניר; .98 סחוב! . 100 מילת־שאלה לזיהוי;
. 101 מתגורר 102 בלבד.

על פי דברי שר־האוצר לשעבר, יהושע
רבינוביץ /עלתה מילחמת יום־הכיפורים
לישראל כ־ 32 מיליארד ל״י. משה דיין,
שר־הביטחון באותה עת, חתם על כך כ־מואשם.
פינוי העיר ימית ושאר ישובי
סיני יעלה לישראל כשלושה מיליארד ל״י,
על פי הערכות מישרד־הביטחון. משה דיין
עודד את ההתיישבויות בסיני. ימית היא
יצירת רוחו !.עד כה עלה משה דיין ל ישראל
כ־ 35 מיליארד ל״י. ולהזכירכם:
הוא נכה ב־ס/ס .50 כמה הוא היה עולה לנו
אם היה שר־ביטחון ב־ס 1007 ושר-חוץ ב־ס/ס?
100

יום]* שריק,

תל-אביב

פלאטו לקמפ-דייוויד
ממשלת־ישראל היתה נוהגת ביתר תבו נה
אם היתד. שולחת את חבר־הכנסת שמו אל
פלאטו־שרון לנהל את המשא־והמתן
בקמנדדייוויד. בוודאי שאז לא רק ימית
היתה נשארת בידינו, אלא היינו זוכים
גם בפירמידות. לא אתפלא אם ח״כ פלא-
טו־שרון היה, בנוסף לכך, צובר גם ריווח
נאה ממכירת סכר אסואן לצד שלישי.
ה.ר. הלינגר, מהנדס, תל־אביב

נכתב כיום חול
ראיתי בטלוויזיה, ב״יומן השבוע״ ,שני
חיילים נושאים על כתפיהם מתנחל מן

כבר את הכסף של משלמי־המיסים. מה
שהם רוצים זה שנכבד אותם ולא ״נשחיר
את תדמיתם.״ רבותי, קבלני־העפר — גם
לצביעות יש גבול! מי שלא רוצה שתד מיתו
תושחר — שלא ינקה ארובות. בטח
שהמדינה צריכה אנשים שיעשו גם את
העבודות השחורות האלה. אבל עכשיו
שום דבר לא בוער. לא צריך להקים את
הקווים מהר, כדי להגן על חיי החיילים.
יש זמן. וזה הזמן לחסל את ההמצאה
(המשך בעמוד )14
העולם הזה 2145

רווי נו טל תאת היוז מהלת לי ה.
רוזי אינה שומטת את היוזמה מרגליה לחורף 78/79 כמו דגם לוגאנו שבתמונה, ועוד מתבטאת היוזמה של ורזי בשפע
אף לא לעונה אחת. לא כל שכן בחורף. נעל בעלת מראה המגף,בעיצוב מרתק, דוגמאות מפתיעות ומקוריות, עשויות
עור טבעי מכף נעל ועד ראש.
יעידו על כד הדגמים החדשים של רוזי מהלהיטים הלוהטים של העונה. שכה העקב
ב״רוקי״ גם חדש
ויש ר התחבב עליך, אותו תגלי החורף בעיבוד
עץ חדשים ועם ציפויי עור מסוגננים.
הכנסי לאחת החנויות שמציעות את
נעלי רוזי ולא תצאי ברגליים ריקות.
להשיג בחנויות המובחרות.
#המפעל: ת״א, רח׳ בן אביגדור .20

(11ם/ע׳צובהכמ

העולם הזה 2145

נעלו רווי-המהלך הטבעי

לקראו! חלוקה
הימין הנוצר נובנוו מנסה דגדוו את שואל דשן־
מילחמה ־ אר האמריקאים רוצים למנוע 1את בכל מחיר
ך • נוצרים רוצים למשוך את צה״ל
י 1למילחמה בלבנון, להנחית מהלומת על
הסורים, לחסל את יריביהם בעזרת העוצ מה
הישראלית.
האמריקאים רוצים למנוע מילחמה ב לבנון,
ולכפות על מדינת־הארזים הסדר
בנוסח קמפ־דייוויד.
הסורים רוצים להימנע ממילחמה, ש־תתיש
את כוחותיהם בלבנון.
ממשלת־ישראל אינה רוצה להסתבך, על
אחת כמה וכמה אחרי הסכמי קמפ-דייוויד.
הפלסטינים רוצים להחזיק מעמד.

צירוף כד הגורמים האלה כמיש־וואה
אחת מוביל, כימעט בוודאות,
לתוצאה אחת: חלוקת לבנון לשתי
מדינות.

הפיאודלים:
מוות לפיתעודה
^ די להעריך נכונה את המצב ב*
,לבנון, ולמנוע בעד קבוצות של כסי לים
(בייחוד מקרב חברי ועדת-החוץ־והבי-
טחון של הכנסת) לסבך את ישראל בהר פתקה
מסוכנת, יש לחזור שוב על אמי-
תות־היסוד של לבנון.
עובדת־יסוד ראשונה: לבנון אי נה
מדינה מודרנית, בעלת מיפלגות ה
מאורגנות
על־פי אידיאולוגיות או אינט רסים,
והסובלת מפלי־&ה זרה.

כלבנון קיים עדיין מישטר הניתן
להגדירו רק כ״תיאוקראטיה פיאו
דלית״ ,נוסח דמי־הכיניים.
החיים הציבוריים מאורגנים בארץ זו על פי
קווים של מישפחות ועדות, והדבר
יוצר את התסבוכת הפנטסטית, שהמוח ה־

אורי א ס רי
ישראלי הפשטני אינו מסוגל, בדרך כלל,
לתפסה. מצב זה אינו קיים רק בקרב ה ימין
הנוצרי, הלוחם למען המשך המישטר
הזה, אלא גם בקרב השמאל המוסלמי.
כך, למשל, אחרי שנרצח כמאל ג׳מ-
בלאט, הפיאודל הדרוזי הזקן ששימש כ מנהיג
רישמי של ״המיפלגה הסוציאליסטית
המתקדמת״ ,לא באה במקומו אישיות
שמאלית ידועה אחרת, מקרב הדרוזים,
המוסלמים או הפלסטינים. את מקומו ירש
בנו, שהוא בחור צעיר ונחמד, אך הרחוק
מלהיות אישיות סמכותית.
חלק מן הכוחות הפיאודליים הפועלים ב לבנון
טרחו להקים ״מיפלגות״ ,שלמעשה

אינן אלא חמולות מוסוות. אחרים לא
טרחו לעשות אף זאת.
כך, למשל, פועלים במיגזר הנוצרי שלו שה
כוחות פיאודליים, שרק שניים מהם
מוסווים כמיפלגות:
• מישפחת ג׳מייל (האב פיאר
ויורשו, הבן בשיר) ,המחזיקה באירגון אל-
כתא׳ב (״הפאלאנגות״).
• מישפחת שמעון, המחזיקה ב-
״מיפלגה הליברלית״.
• מישפחת פראנג׳יה, שלא הקימה
עד לאחרונה מיפלגה, אלא הסתפקה בשלי טה
על הטריטוריה המישפחתית בצפון
לבנון (העיירה זע׳רתה, אהדו ועוד).
כוח רביעי, מסוג אחר, הוא אירגון בשם
״שומרי הארזים״ ,בהנהגת הנזיר הקנאי
שרבאל קסים, שהוא מעין מהדורה לבנו-
נית־נוצרית של גוש־אמונים הישראלי.
במחנה ממול, קיימים שני כוחות פיאו-
דליים דרוזים — מישפחת ג׳מבלאט, המח זיקה
במיפלגה הסוציאליסטית, ומישפחת
ארסלאן, שלא טרחה אף להקים מיפלגה.
בקרב המוסלמים משני המחנות — הסו נים
והשיעים — אין המצב שוגה בהרבה.
רק בקרב השמאל האמיתי — מחנה האינ טלקטואלים
הצעירים, הרוצים לשבור את
המישטר הזה כולו ולכונן מדינה חילו נית
מודרנית — התפרקו החישוקים הפי אודליים.
סימן־ההיכר
של מילחמת הפיאודלים,
החמולות והעדות: בלבנון נהרגים אנשים

מרב! ביירות: מתחת רבתים וועצי 13 המתקנים, מתקיים שוק־היוקות הפתוח

העיירה דאמור 20 ,ק־־מ מדדום לביירות: ילדים פלסטיניים משחקים במירחמה
על־פי תעודת־הזהות. אם בעל התעודד,
שייך לעדה או להמולה היריבה, הוא בן־
מוות. רק השמאל חרג מכלל זה.

כיגדד!חמימה הזה, יש פילוגים
גם במחנה הנוצרי וגם כמחגה המוסלמי.
המצכ כולו אינו יציב. כל
אחד מן הכוחות יכול לשגות את
גישתו כן־לילה מן הקצה אל הקצה,
ואיוולת היא לסמוך טל אחד מהם
לאורך ימים.

הסורים: תמי ד
נגד החוק
וכדת־ יסוד שנייה היא שסוריה
/אינה בבחינת ״מדינה זרה״ רגילה ב לבנון.
מבחינה
היסטורית, לבנון היא חלק מ סוריה.
היא הופרדה מגוף סוריה על-ידי
השילטון הקולוניאלי הצרפתי, שביקש ל קומם
את המוסלמים והנוצרים אלה נגד
אלה, על־פי העיקרון המקודש ״הפרד
ומשול״.
הסורים לא השלימו מעולם עם הפרדת
הלבנון. מעולם לא העניקה סוריה ללבנון
הכרה דיפלומטית. מעולם אף לא היתד,
קונסוליה סורית בביירות, או לבנונית
בדמשק. אחת התוצאות המוזרות: סוריה
היתה תמיד המדינה היחידה בעולם שאז רחיה
לא היו זקוקים לאשרת-כניסה ל לבנון,
ולהיפך. פשוט לא היה מי שיעניק
את האשרות.
מילבד גבול־הים וגבול-ישראל. סוריה
משתרעת לאורך כל גבולותיה של לבנון.
כל יחסי המיסחר והתחבורה של לבנון
הם עם סוריה, או דרך סוריה.
מכאן שהיתה לסוריה תמיד השפעה עצו מה
בלבנון, וכל הפיאודלים ביקשו, בתקו פה
זו או אחרת, את תמיכתה.

סוריה, מצידה, היתה תמיד מעורכת
כנעשה כלבנון, כשהמגמה
העיקרית שלה היא למנוע את השתלטותו
של גוף חזק יחיד ובלתי־תלוי
כה. משום־כך פעלה סוריה
תמיד נגד הכוח החזק כיותר כלבנון,
ותמכה ביריביו.
משום כך היתד, ההתערבות הצבאית

הסורית בקיץ 1976 טבעית לגמרי. באותו
שלב של מילחמת־האזרחים התהפך הגלגל,
והקואליציה השמאלית־מוסלמית־פלסטינית
החלה מתגברת על הימין הנוצרי. עמוד־השדרה
של הקואליציה הזאת היה מור כב
מכוחות אש״ף. לתדהמת העולם, הת ערבה
סוריה המוסלמית והלאומית לטובת
הנוצרים המפסידים, נגד המוסלמים ה מנצחים.
באותו
זמן עבר הגבול בין הדרום
(המוסלמי בעיקרו) ובין הצפון (הנוצרי
בעיקרו) לאורך כביש דמשק—ביירות. כו חות
אש״ף פרצו צפונה, דרך צוואר־בק-
בוק צר, אל ממיזרח לכוח הנוצרי העי קרי,
והחלו תוקפים את השטח הנוצרי
ממיזרח. תוך כמה ימים יכלו לחסל את
הכוח הנוצרי, להגיע אל הים בצפון,
להשתלט על המדינה כולה, מכיוון שהיתה
להם עדיפות גדולה בכוח.
באותו שלב קריטי קראו מנהיגי הנוצ רים,
ובראשם הנשיא דאז, סוליימאן פרג־ג׳יה,
לצבא הסורי להתערב. הסורים עשו
זאת ברצון, מתוך המגמה המסורתית שלהם
למנוע השתלטות של כוח בלתי־תלוי
(במיקרה זה: אש״ף והמוסלמים ה״שמא-
ליים״) בלבנון.
הם פתחו במיתקפה מוחצת לאורך כביש
דמשק—ביירות, וניתקו את הכוח האש״פי
העיקרי, שהיה ממוקם בעורף הנוצרים,
מן הבסיס שלו בדרום. על כוח זה איימה
סכנת־השמדה.
במשך שבעה ימים נערך הקרב על ה עיירה
בחמדון־עאלי, צוואר־הבקבוק הפלס טיני.
בעיני הפלסטינים, כבר הפך קרב זה
אפוס לאומי. במשך שיבער, ימים ולילות
עמדו הכוחות הפלסטיניים מול העוצמה
הסורית העדיפה והחזיקו את צוואר־הבק־בוק
פתוח, עד שכל כוחותיהם נחלצו מן
המלכודת מצפון לכביש וחזרו לשטחם.
בדרך זו, תודות להתערבות הסורית, ני צל
השטח הנוצרי.
הקרב בין הסורים והפלסטינים הגיע
לסיומו בהסכם ריאד. אש״ף התיר לצבא
הסורי להיכנס לביירות המערבית (המוס למית)
,ואילו לפלסטינים ניתנו ערובות
להמשך קיומם העצמאי בלבנון.
בעיקבות ההסכם, הניח אש״ף לצבא ה סורי
להתפרס בכל השטחים שבידיו, והיה
מוכן שהסורים יתקדמו עד לגבול היש ראלי.
הדבר נמנע ביגלל התנגדותה של

ממשלת יצחק רבין, שקבעה אז כי נהר
הליטאני הוא ״הקו האדום״.
הנוצרים, לעומת זאת, לא הניחו לס ר
דים להיכנס לשטח שלהם, למרות שהסו רים
הוסיפו לשרת גם אותם. כך, למשל,
שמרו הסורים, למען הנוצרים, על פרוז דור
פתוח לנמל־התעופה של ביירות, ה מצוי
בשטח המוסלמי־פלסטיני.

אש״ ד:
מדינה בדרן
*¥וכדת־ היסוד השלישית

היא הנו-

? כחית הפלסטינית בלבנון.
האוכלוסיה הפלסטינית בלבנון, שהגיעה
לשם במהלך מילחמת־העצמאות, מתקרבת
כיום לחצי מיליון נפש, היא חמושה מכף-

רגל ועד קודקוד. זהו כוח צבאי בעל עוצ מה
העולה על כל כוח מקומי אחר —
כולל כוחן של הפאלאנגות הנוצריות.
כוח זה אינו משופע רק באמצעי־לחי־מה
כבדים, שהגיעו אליו מידי בעלי־בריתו
בעולם, אלא גם בניסיודקרב ובמוראל
קרבי גבוה. הוא עמד במערכה הקשה נגד
הצבא הסורי, והחזיק מעמד. הוא מאמין
שהוא עמד מול כל צה״ל במילחמת־הלי-
טאני, במארס ,1978 ושהחזיק מעמד במע רכה
זו במשך כל ימי הקרבות.

אך יש לו יתרון, העולה גם עד
הנשק והמוראל: הידיעה המוחלטת
ש״אין כדירה״ .אין לפלסטינים
לאן ללכת. גם אילו רצו לעכור
למדינה אחרת — אין אף מדינה
ערכית אחת המוכנה לקכל אותם.
אוכלוסיה זו לוחמת על חייה.
(המשך בעמוד )38

מכתבים
והמשך מעמוד )10
ששמה קבלני־עפר, שאינה אלא צביעות
על דחפור. הפיתרון הקל הוא אולי להביא
קבלנים אמריקאים או אחרים. או אולי
לקחת פועלים ערבים מעזה, שיבנו את
הקווים החדשים. אבל אם רוצים באמת
לפתור בעיה — למה לא להפוך את העניין
למיבצע לאומי?
לפני הרבה שנים טיילתי ביוגוסלביה.
ראיתי שם בני־נוער, תלמידי גימנסיות,
עובדים בסלילת כבישים. פעם אפילו אצ לנו
הסתייעו בגדנ״ע לבניית קו צינור
הנפט מאילת. זה הזמן להטיל על הנוער
משימות לאומיות ולגייס אותו לבניית קו
הביצורים החדש. ואם לא היה עד עכשיו
מה לעשות עם תלמידי הישיבות, הפא־ציפיסטים
למיניהם ומשתמטות הגיוס —
הנה הפיתרון: גייסו אותם לבנות את
״קו בגין״ החדש, בדרך שתימנע את התו־פעה
של התעשרות קלה של מעטים.
אריהכיגל, תל־אביב

ד,יפוח גלי תלונות
בקשר לכתבה ״הסיזון הנגדי של ה־אצ״ל״
,שהתפרסמה בעיתונכם (העולם הזה
,)2141 ברצוני לציין שהכתב שלכם לא
התקשר איתי ו/או עם נחום שריג, ולא
קיבל מאיתנו כל אינפורמציה מכל מין
שהוא, אשר יכולה היתה להוביל לכתבה
זו ולמסקנותיה.
יותר מזאת, בכתבה יש בהקשר אלינו
עובדות לא נכונות: לא נפגשנו עם מזכיר
הממשלה מר נאור ולא הבאנו בפניו תלו נות
על קיפוח. לאמיתו של דבר, קיבלנו
ואנו ממשיכים לקבל סיוע מכל הנוגעים
בדבר, לרבות השר מודעי, מר אריה נאור
ומר דויד אדמון, מנהל אירועי שנות הש לושים.

יכאלפ רי, הוועדה המארגנת
של כנס הפלמ״ח, תל־אביב
• חבל שמר פרי לא מתייחס במיכ־תבו
לעובדה המרכזית שפורסמה בכתבה :
החלטת ועדת אירועי שנת השלושים, מ צע
את התקציב שהובטח לכנס הפלמ״ח.

סחיטה פוליטית
בעלי בתי־הקולנוע בתל־אביב־יפו הו דיעו
על כוונתם לשבש שרירותית את
הליכי הבחירות הדמוקרטיות לעיריית תל-
אביב־יפו, כאמצעי סחיטה שנועד לאלץ
את ראש העירייה, שלמה להט, לוותר על
גביית היטל העינוגים מכרטיסי־הקולנוע
— מסר דויד שיפמן, יו״ר מטה ההסברה
של הליכוד בתל־אביב, במסיבת עיתונאים.
בעלי בתי־הקולנוע הודיעו לשני בעלי
הזיכיון, על הפירסום בבתי־הקולנוע בתל-
אביב־יפו (חברות שפט ואור־קולטון),
כי יסרבו להציג סרטי תעמולה של להט
ושל הליכוד לקראת הבחירות לעירייה,
שעה שהם מוכנים, כמובן, ברצון להציג
את סרטי התעמולה של יריבי מר להט
והליכוד.
׳מבחינה מעשית עלול להתממש איום
הסחיטה של בעלי־הקולנוע, ביגלל מלאכת
חקיקה רשלנית של ועדת הפנים, שהח ליטה
להתיר תעמולת בחירות קולנועית
במערכת הבחירות לעיריות, אבל לא נתנה
דעתה ללוות את הצעת החקיקה בסעיפים
שיבטיחו אי־אפלייה בין הרשימות המת מודדות
בבחירות.
ההודעה של בעלי בתי־הקולנוע היא
נסיון גלוי ראשון בישראל של קבוצת
לחץ, לסחוט לעצמה טובות הנאה באיום
של סיכול הבחירות הדמוקרטיות. אם ישי גו
הישג כלשהו בדרך זו — ייפתח הפתח
לכל בעל־חזקה בישראל, לתבוע טובות
הנאה מן המועמדים ערב בחירות, דבר
שיסתיים עבור החברה הישראלית בתו צאות
מחרידות. לפיכך, תובע הליכוד ב-
תל־אביב מהכנסת ומכל המיפלגות, ותהא
היריבות ביניהן אשר תהיה, לנקוט בצע דים
תקיפים כדי למנוע מצב כזה מל כתחילה.

ריהגלב לו ם, חל-אביב
העולם הזה 2145

השיגעון הגדוד נגמר. הקנאי חוור• לתוריה
שלה הותר. מאחוריה מתגלה פרצופו של העם
כמו שהיה לפני השיגעון הגדול, לפני .1967

1 1 1
ך • משך כל השנים האלה אמרנו: העם הזה הוא הרבה
יותר שפוי מכפי שהוא נראה ונשמע.

הן גם הבטיחו לו שאם יחליט לעלות על
דרך השלום, העם יילך אחריו.

הבטחנו, לכל מי שהיה מעוניין לשמוע :
אם יציבו לפני העם הזה את הבחירה. הפשוטה
— שלום או שטחים — הוא יבחר בשלום.

אמדנו. אבל — למה להכחיש? — לא פעם התגנב
לליבנו צל צילו של חשש. שמא אנחנו טועים? שמא
העם מתחיל להשתגע, לאט־לאט י
סיקרי דעת־הקהל ה״מדעיים״ הראו שהציבור רוצה
בשטחים הכבושים, ואינו מוכן להחזירם גם תמורת שלום
מלא וסופי עד נצח־נצחים. המונים צעדו אנה־ואנה, על פי
מיצוות גוש־אמונים. צלילי מצדה התנגנו במוסיקת־רקע.
ולבסוף נבחר מנחם בגין כראש־הממשלה — בחירה
שלא יבלה להתפרש אלא בתזוזה מאסיבית אל. הימין
הקיצוני.

ן* כך קרה מאז שידרה הטלוויזיה את טכס חתימת
1ההסכמים בבית־הלבן, מדהימה תגובת הציבור את כל
רואי־השחורות, שאיבדו את אמונתם בשפיות־הדעת של
״העם הזה״.
גדודי השוטרים שגוייסו כדי להגן על בניין הכנסת
מפני זעם הרבבות — נשארו מובטלים. הם רבצו ברחבת
הכנסת, משועממים. מול הבניין הופיעו בקושי כמה מאות,
והמוראל של אלה היה ירוד.

לגוש־אימונים, שיכול היה כימי-השיא שלו

ך יצחון השפיות הוא תופעה המלווה את הציונות
מאז ראשית ימיה. מכל תנפעות הציונות, שהיתר, כולה
תנועה מופלאה למדי, היתד, זאת אולי התופעה המופ לאה
ביותר.

ככל המיכחנים ניצחה הציונות ״המעשית״
את הציונות ״המדינית״ ,שהיתה ציונות מילולית,
הצהרתית והפגנתית.
חיים וייצמן הגמיש, הסתגלן, שביקש בכל מצב להשיג
מה שניתן להשיג, ניצח את זאב ז׳בוטינסקי הססגוני,
שרצה תמיד להשיג יותר( .דבוטינסקי עצמו היה אדם
רציונלי ביותר. הוא היה רחוק מאד מלהיות קנאי. אך
הוא נדחה על-ידי הרוב, מפני שדרכו נראתה הרפת קנית
מדי. אולי זהו המקום להגיד: אילו. היה זאב ז׳בו-
טינסקי חי ומנהיג את העם כיום, אין שמץ של ספק
שהיה תופס בשתי ידיו את ההזדמנות ההיסטורית שנפ תחה
לפני המדינה עם ביקורו של אל־סאדאת).
׳כאשר עלתה לראשונה תוכנית־החלוקה, בדו״ח של
ועדודפיל , 1937 תמך בה הרוב( .אילו נתגשמה התוכנית,
כמה מיהודי אירופה היו ניצולים בימי השואהז)

מי שנוטה לייאוש — יכול היה להתייאש. רבים עשו
זאת. אני סבור כי חלק לא־מבוטל של תנועת הירידה
לאירופה ולארצות־הברית, מקורה בייאוש זה.
אך אנו החזקנו בדעתנו: זהו עם שפוי. התעמולה של
מנהיגות גרועה מבלבלת את ראשו. גלי־התיקשורת הלאו מניים
מסיתים אותו.

אך במיבחן האמיתי, כאשר ההכרעה תהיה
מונחת על כף המאזניים כצורה ברורה וחד־משמעית
— הוא יכריע את הכף לטובת השלום.
01 ! 0
ן • אמנו — והנה זה קרהו
1מנחם בגין החליט מה •טהחליט כקמפ-דיי-
וויד. העם יכול היה לקבל או לדחות. העם קיבל.
הספקנים יכולים לשאול :״אז מה ו זהו עם של כב שים.
כל מה שהממשלה — כ ל ממשלה — היתה או מרת
לו, העם היה מקבל. גולדה אמרה: לא להחזיר —
העם קיבל. דיין אמר: שארם־אל־שייך חשוב מן השלום —
העם קיבל. בגין חתם על הסכמי־שלום — העם קיבל.
אילו היה בגין קורא למילחמה למען שתי גדות הירדן —
העם היה מקבל.״
יש בזה גרגר של אמת. המוני הציבור בישראל —
כמו בכל ארץ — נוטים להתייצב מאחרי ממשלתם. העם
האמריקאי צעד אחרי נשיאיו אל תוך הביצה של ׳ויאט־נאם,
ורק קומץ קטנטן מחה נגד הממשלה — עד שהיה
ברור לכל שאמריקה נחלה תבוסה. הצרפתים תמכו בממ שלות
הלאומניות, שניהלו מילחמה קולוניאלית אכזרית
באלג׳יריה, עד שבא שארל דה־גול ושיחרר אותם מן
ההרפתקה. בעזרת רגשות לאומניים, יכולה גם הממשלה
המטופשת ביותר לגייס, לפחות לזמן־מה, את תמיכת
ההמונים בה.

אכל לא זהו העיקר. העיקר הוא שבמצבים
כאלה קם מיעוט שפוי וכעל־מצפון, ומטיף נגד
ההתמכרות לסם הלאומני. כאשר העם הוא
נורמלי, מיעוט זה הולך וגדל כהדרגה. כסופו
של דבר הוא משפיע על ההמונים ועל הממשלה.
זהו הדבר שקרה אצלנו. תחילה, למחרת מילחמת ששת־הימים,
היינו קומץ קטנטן. מעטים מאד היו מוכנים
באמת להחזיר שטחים תמורת שלום, ומעטים עוד יותר
היו מוכנים להחזיר את כ ל השטחים תמורת כל
השלום.
אחרי ביקור אנוור אל־סאדאת גדל מיעוט זה במהירות.
הפער בין העמדה הרשמית ובין דעת הציבור הנאור
התרחב בהתמדה.

התנועה למען ״שלום עכשיו״ קמה כביטוי
ספונטאני של תחושה זו, והיתה לה השפעה
ככירה על ההתפתחות.

איש אינו יודע, ומן הסתם גם לא יידע לעולם, מה
בדיוק השפיע על מנחם בגין, כאשר החליט להפנות עורף
לאידיאלים שהוא דגל בהם במשך חמישים שנה, ולהע דיף
על פניהם את אידיאל השלום. באיזו מידה השפיע
קול המצפון שלו עצמו? באיזו מידה נכנע ללחץ אמרי קאי?
עד כמה הושפע מאישיותם של ג׳ימי קארטר ואנוור
אל־סאדאת?
אך תהיה התשובה על שאלות אלה כאשר תהיה —
אין ספק שבצורה מודעת ובלתי־מודעת הושפע מהפגנות
״שלום עכשיו״ .הן הבהירו לו כי חלק גדול מן הציבור
מעדיף את השלום על השטחים.

לגייס רכבות למיצעדים פרובוקטיביים וליהפ
גנות שחצניות, נסתבר לפתע שהוא נשאר
בלי גייסות.
15 חברי־הכנסת הלאומניים, שהצביעו נגד ההסכמים
(להבדיל מארבעת אנשי רק״ח, שהצביעו נגדם מטעמים
אחרים) ,מבטאים את המיעוט הקנאי של יכ , 150^,-שהיה
קיים בתנועה הציונית וביישוב העיברי מאז ימי־הראשית.
יתכן כי התופעה המעניינת ביותר היא גורלם של
הפאשיסטים הגלויים, אנשי ״מלכות ישראל״ ,״ארץ עבר״,
״הציונות האכזרית״ ,״האימפריה העיברית״ ,״שילטון
הבחירים״ ודומיהם. עד יוני 1967 הם היו מוחזקים כאג-
׳שי־שוליים מטורפים. אחרי ששת־הימים, הם החלו יוצ אים
מתחת לאבנים ומגיחים מן החורים. בדלילה הפכו
הוגי־דיעות מכובדים, נואמים מבוקשים בלישיכת עורכי-
הדין ובמועדוני רוטארי (וכמובן, בטלוויזיה) .היה נדמה
שהם הפכו דוברי העם, ההולך ׳ומשתגע.

והנה, למחרת קמפדייוויד, באילו ניפנפה
פייה טובה במטה־הקסמים שלה, הם הפכו שוב
אנשי־שוליים. הם איבדו את הקהלי שלהם. הם
חוזרים אל החורים ואל מתחת לאבנים.
כמו נרקומן המקיץ מהשפעת הסם, חוזרת השפיות
לציבור. לא רק עצם התהליך מדהים, אלא גם המהירות
שבה הוא מתבצע.

מעטה השיגעון נופל, כמו מסיכה שהקשר

ג£7 #וחנ

כאשר החליטה עצרת האו״ם על החלוקה, ב 29-בנו במבר
, 1947 רקדו ההמונים ברחובות מרוב התלהבות.

היתה זאת אכסטאזה של שפיות-הדעת, ו,מסתבר
שאין סתירה כין השתיים. .
הסכם־השילומים עם גרמניה, אחת ההכרעות המצפו ניות
העמוקות ביותר בתולדות הציבור, שעורר את ה רגשות
הסוערים ביותר בתת־ההכרה הלאומית, נתקבל
על־ידי הדוב הגדול. ענני הגאז המדמיע, שהסתירו לכמה
דקות את בניין הכנסת במרכז ירושלים, לא יכלו להסתיר
עובדה זו.
כאשד החליט דויד בן־גוריון לשים קץ להרפתקה
האומללה של מילחמת־סיני ולפנות במהירות את כל השט חים
שנכבשו, עד המילימטר האחרון ממש, קיבל הציבור
את הדין בהבנה ובהסכמה. ההמונים לא עלו על הכנסת.

׳מהצהרת כלפור ויעד ביסוסה של מדינת
ישראל, השיגה הציונות את הישגיה המדיניים
הגדולים תודות לתבונה זו.

פשר לתמוה

מניין לעם הזה מידה כה רבה של

׳ * שפיות־הדעת.
תנועות־ישיחרור אינן מצטיינות, בדרך כלל, בעודף של
תבונה וחוש־המידה. כדי לבצע מהפכה גדולה דרושה,
(המשך בעמוד )26

מדוע מכנה בגין את דיין מישפטן
לאנשים הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

ומה ההבדל בין אשד ידלין לפרופסור דורזן
1ביום הראשון שעבר
היה צריך להתקיים ראיון
מיוחד של ראש־הממשלה מ ג ״
חם בגין עם שדרנית הטל וויזיה
האמריקאית המפורסמת
ברכרה וולטרס. הראיון
היה צריך להתבצע באמצעות
לוויין דו־סיטרי, כשבגין נמ צא
בירושלים ווולטרס בקלי פורניה,
והם רואים זה את זה
על פני מסכים. בגלל מחלתו
של בגין, הודיעו עוד ביום
הששי לוולטרם כי הראיון לא
יתבצע. כאשר חזר בגין לבי תו
מבית־החולים הוא מצא זר
שושנים אדומות בלוויית מב רק
מוולטרם, המאהל לו הח למה
מהירה. הדבר הראשון
שבגין עשה, לאחר שובו מ־בית־החולים,
היה להחזיר ל-
וולטס מברק שבו הוא הודה
לה והבטיח כי הראיון שבוטל
יתקיים בהקדם.

סי מודאג משך כל שהותו
בארצות־הברית ממצב בריאו תה
של אשתו, שהיא חולה
מאוד, ולדעתם ביקש תפקיד
קל יותר כדי להקדיש יותר זמן
לאשתו.

מו. סיפר ראלי :״כאשר ה נשיא
קורא לי בוטרוס, אני
יודע שהוא מרוצה ממני. כא שר
הוא קורא לי פיטר, שהוא
תירגום השם שלי לאנגלית,
אני יודע שהוא כועס עלי.״

91 אותם ישראלים מה־מישלחת
נזכרו במערכת היח סים
בין שר-החוץ בפועל ה חדש
של סאדאת, כוטרוס
ראלי לבין סאדאת, כפי ש-
תאר אותם בפניהם ראלי עצ

9רק עתה התברר מדוע
הסכים לפתע סגן־ראש־הממ-
שלה ייגאל ידין לוותר על כחבר לוושינגטון הנסיעה מישלחת המשא־ומתן עם מצ ריים.
אחד מעוזריו של ידין

! 9אותם ידידים נזכרו כי
באחד מטיוליו של ידין באי רופה,
לפני שנים אחדות, הוא
שכר מכונית שבה עבר חלק
ניכר מהיבשת. באותן ארצות
שבהן רמזור התנועה האדום
הוא העליון מבין שני הרמזו רים,
והירוק הוא התחתון, נהג
ידין כשורה. אולם כשהגיע ל ספרד,
שבה היה סדר הרמזורים
הפוך, העליון ירוק והתחתון
אדום, היה ידין, שלא הבחין
בצבעים, נוסע בכל פעם כשה־רמזור
סימן לעצור.
שר־הדתות
! 9כששמע
אהרון אנז־חצירא כי כל
אחת מהמיפלגות, ביניהן מיפי
לגתו שלו, המפד״ל, דורש ל צרף
נציג שלה למישלחת ל וושינגטון,
ולהפוד את המיש-
לחת למשא-ומתן למישלחת
מיפלגתית, הוא אמר :״אני
מסכים לכך בתנאי שיקחו גם
את ח״כ צ׳ארלי ביטון כ נציג
הפנתרים־השחורים.״

91 בעת ששכב מרותק ל מיטתו
בבית, נמנע ראש ה ממשלה
לקבל אורחים, מלבד
כמה יוצאים מן הכלל, והק דיש
את זמנו למנוחה, קריאת
עתונים ושיחות טלפון ממו שכות.
בכל זאת ביקר אותו
שר-החוץ משה דיין, שבא
להיפרד ממנו ערב צאתו של כשהגיע דיין לוואשינגטון.
מאוחר יותר גם שר־הבטחון
עזר ווייצמן לביתו של בגין,
הוא נשאל לשם מה הוא בא
והשיב בבדיחות :״רק לדיין
מותר להיפרד מבגין?״

! 9לאחר הדיון המאראתוני
בכנסת ניגש הממונה על הס ברת
החוץ, ח״כ זלמן שובל,
אל השולחן שלידו ישבו ראש-
הממשלה ואשתו עליזה ואמר
להם :״אתם לא יודעים כמה
קשה עבדתי בשלושת השבו עות
האחרונים. הכנתי את
תשתית ההסברה שלנו באר-
צות־הברית לקראת כישלון
השיחות.״ בגין, אשר כעס על
שובל בגלל הימנעותו בהצב עה,
השיב לו :״המזל הוא, ש אנחנו
הכנו את התשתית ל הצלחה.״
שובל הסמיק ועזב
את השולחן.

׳ 9באחת משיחותיו ב מד
נון־הכנסת כינה ראש־הממש-
לה מנחם בגין את שר־החוץ
משה דיין בתואר מישפ-
טן. כשנתקל במבטי התמיהה
של השומעים הסביר בגין:
״כאשר דיין מתחיל לאמר
מישפט, אף פעם אי אפשר
לדעת איך הוא יסיים אותו.״
91 חברי המישלחת היש ראלית
לקמם־דייוויד מוסיפים
פירוש משלהם לגירסאות ה שונות
על הסיבות להחלפתו
של שר־ד,מלחמה המצרי עכד־אל־ראני
אל־גאמסי, ומי נויו
כיועצו של נשיא־מצריים
אנוור אל־סאדאת. לדב רי
חברי המישלחת היה גאט־

עמירם ניר, אם יש לממ שלה
קו אדום בנוגע למילחמה
בלבנון. ידין השיב בהתחכ מות
:״יש אנשים שהם עיור
רי־צבעים.״ ידידיו של ידין
מקרב צופי הטלוויזיה יודעים
כי ידין עצמו הוא עיוור־צב־עים,
ומנסה להסתיר זאת.

חבר״הכנסת מאגודת־ישראל, מציף את
ועדת״הכנסת לבדיקת תנאי בתי״הבלא
בתזכירים רבים. בתזכירים אלה מציע גרוס לקבוע עונש מוות על
עבירות חמורות ולהקים מחנות עבודת״פרך לאסירים שנדונו על
עבירות קלות יותר. במחנות״עבודת״הפרך מציע גרוס שלא לפנק
את האסירים, גם במה שנוגע למזונם. תזכירים אלה לא הפריעו
לח״ב גרוס בישיבה האחרונה של הכנסת לאכול בהנאה גלוייה.
הסביר לו כי לא יאה לסגן-
ראש־הממשלה להיות האיש
מספר שניים במישלחת, וכי
בעוד מעמדו הרשמי של ידין
בארץ גבוה מזה של שר־החוץ
משה דיין, לא ייתכן שמעמדו
של ידין יהיה נחות מזה של
דיין בוושינגטון.

ך מי שהיה הרמטכ״ל ושר״חטיסחר־והתע־
* # 1 ^ 11 11 שייה, ידוע בחובב סוסים מושבע, ובמי
שמקדיש שעות רבות בשבוע לרכיבה בפארק״הלאומי ברמת״גן.
לאחרונה השתתף בר־לב גם בסוסיאדה שנערכה בסביון שאליה הביא
את נכדו שי, בנה של בתו זוהר. לדברי בר״לב יודע כבר שי
בן ה״ 4לרכב היטב על הסוסים, וצפוי לו עתיד מזהיר של פרש.

! 9הסקופ של הצהרון
מעריב, על נסיעתו החשאית
של ידין למשך יומיים לאר-
צות־הברית, התגלה רק ב מקרה.
התברר כי הפסל מנ שה
קדישמן נסע באותו
מטוס אל־על שבו נסע ידין.
קדישמן, אשר בדרך כלל מע לים
אותו למחלקה־ד,ראשונה
בטיסותיו באל־ על, התפלא על
כך שהפעם נאלץ לשבת במח-
לקת־התיירים, וכשהתלונן על
כך בפני הדיילת היא הסבי רה
לו לתומה כי המחלקה-
הראשונה נסגרה מפני שידין
נוסע בה וביקש להיות בגפו.
קדישמן סיפר על כך, גם כן
לתומו, לכתב מעריב, והלה
הבין כי נפל בידיו סקופ.
! 9ביום החמישי האחרון
!נשאל ידיו, לאחר שיצא מ ישיבת
הממשלה, על ידי ה כתב
הצבאי של הטלוויזיה

9 :למחמאות בלתי צפו יות
זכה שר־התעשיה הפורש
יגאל הורכיץ מפי חבר ה אופוזיציה,
איש המערך ח״כ
עדי אמוראי. אמר אמוראי :
״הורביץ השתדל, ויכול היה
להצליח, אבל שר האוצר
שמחה איליו־ לא נתן לו.״
91 אמוראי מסביר במש פט
אחד את המצב הכלכלי
בארץ :״לאחר המהפך הלכו
כל היהודים לבנק, הצמידו את
הכסף שלהם, והיום כולם ע שירים.
אבל את העתיד אי-
אפשר להצמיד כי ארליך
מישכן אותו.״

9 1בערב הראיונות
יעקב (״יענקל׳ה״)
בירה ומצב רוח הופיעו יושב־ראש
הנהלת קופת־חוליס, ה פרופסור
משה דורון, והזמר
עוזי חיטמן. חיטמן הזכיר
לאגמון כי בפעם האחרונה
שהוא הופיע בתוכניתו, היה
המרואיין אשר ידלין, ש היה
אז יושנדראש הנהלת קו־פת־חולים.
אגמון מיהר להר גיע
את דורון ואמר לו :״זה
לא עניין של שיטה. לא כולם
נכנסים לכלא אחרי שאני מ ראיין
אותם.״
9 1אגב, אגמון ערך ביום
הראשון האחרון תכנית של
בירה ומצב רוח בכלא מעש־יהו.
שלא כמינהגו, היו המ רואיינים
של אגמון האסירים
אנשי המקום, ולא אורחים מ בחוץ.
כאשר נשאל אגמון
מדוע לא הביא מרואיינים מ חוץ
לכלא השיב :״לא הצ-

אגמון

העולם הזה 2145

1 לחתי למצוא אנשים ברמה
כה גבוהה כמו אלה שיושבים
כאן.״
! 1לבנו של שר־החוץ,
אהוד (״אודי״) דיין, יש דעה
משלו על הסכם קמפ־דייוויד.

טען דיין באוזני חברים בנהלל,
שם הוא מתגורר :״משה דיין
מג׳י מי
קיבל כמה בוטנים
קארטר ותמורתם נתן לו
כמה יישובים״

שכניו של שר־האוצר

ודיה פן־ררנר

אשתו של ד״ר אלק לרנר, נשיא מכללת הטקסטיל שנקר, יומי שהיתה
אחת מכוכבות סידרת הטלוויזיה מישפחת פורסייט, מקדישה את
זמנה לשני נושאים עיקריים: אוסף האמנות הגדול שבביתה וחינוך ילדיה. בשבוע שעבר, בעת פתיחת
תערוכה בתל״אביב, שילבה דליה את שני העיסוקים. היא לקחה את בנה אלון לתערוכת ציורים.

שרטה רהט

ראש״עיריית״תל־אביב עייף לא פחות מסם
לואיס (ראה תמונה משמאל) אם כי
מסיבות אחרות. להט נמצא עתה בעיצומה של מערכת בחירות
מתישה ומעייפת. בקבלת פנים שנערכה בשבוע שעבר בתל־אביב,
ניצל להט את הזמן לשם קריאת חומר״מישרדי תוך כדי פיהוק.

שמחה ארליך שלחו בשבוע
שעבר מכתב מחאה למישטרת
תל־אביב עם העתק לשר־ה־אוצר.
במכתבם מתלוננים ה שכנים
כי שוטר מסויים דואג
לעבור כל יום ליד הבית שבו
מתגורר ארליך, ברחוב פינקס
בתל-אביב, ולרשום דו״ודחניה
לכל מכונית החונה על המיד־רכה,
מלבד לשלוש מכוניות:
מכוניתו של ארליך ומכוניות
בנו ובתו .״אנחנו לא מתלו ננים
על האפליה, וגם לא על
זה שאנחנו מקבלים דו״חות,״
כותבים השכנים ״אבל העוב דה
ששלוש מכוניות לא מקב לות
דו״ח מדי יום ביומו היא
הפסד ניכר לאוצר-ד,מדינה, ו כדאי
להביא זאת לתשומת לי בו
של שר האוצר.״
!£ראש* עיריית ירושלים
טדי קולק אינו אוהב במ יוחד
את חבר מועצת־העיר ה אחראי
על תיק שירותי־ברי־אות-הציבור,
דויד ברגמן.
בין היתר ממונה ברגמן גם
על טיפות החלב בירושלים,
ולאחרונה החל קולק לכנות
אותו :״האיש שהולך מדד
אל דד.״
1אגב, טדי נראה בראש־השנה
מטייל בשוק בירושלים
העתיקה, כשהוא מראה את ה מקום
לתיירת צעירה.
8בשני טיקסי זיכרון ש נערכו
בשבוע שעבר ארעו
תקלות לגבי הנואם המרכזי
בטקס. בעצרת הזיכרון לחללי
השיריון, שהתקיימה ליד מיש־טרת
לטרון, היה צריך לנאום
ראש הממשלה מנחם בגין,
אולם בגלל מחלתו היה הנואם
המרכזי שר הביטחון עזר
ווייצמן. בעצרת לזיכרו של במלאת שאול אביגור,
שלושים למותו, שנערכה ב אולם
בר־שירה באוניברסיטת
תל־אביב, היתד, צריכה לנאום
ראש הממשלה לשעבר -גולדה
מאיר, שהיתה ידידה קרובה
של אביגור, אולם גולדה
היתר, מאושפזת באותה עת
בבית החולים הדסה בירו שלים,
ובמקומה נקרא להיות
הנואם המרכזי מי שהיה נשיא
המדינה, הפרופסור אפריים

קציר.

ג״חאן ארסאדאת

נשא את נאומו ההיסטורי בכנסת, היא, לדבריו ,״מבורכת האל״
ביגלל המועד שבו היא נולדה. כשחזר סבה מקמפ-דייוויד, מיהר
אליה כדי להדביק לה נשיקה מצלצלת על פיה, לעיני המצלמות.

1באותה עצרת, לזכרו
של אביגור, נאמו גם יושב
ראש הנהלת הסוכנות אריה
דולצ׳ין והשר בלי תיק ל שעבר,
ישראל גלילי. נאומו
של גלילי היה כה ארוך עד
שרבים מהמוזמנים, מוקירי
זיכרו של אביגור, עזבו את

11 ^^ 11 ^ 0 1 1שגריר ארצות״הברית בישראל, השתתף בו
ו ו ! 11 1\ 1 #שבוע שעבר בפתיחת התערוכה הקונספטו־אלית,
שנערכה במוזיאון תל־אביב. נראה כי המהלכים המדיניים
שבהם לקח לואיס חלק עייפו לא רק את ראש־חממשלה מנחם
בגין אלא גם את השגריר האמריקאי בארץ, והוא נראה בטקס
מנמנם בעמידה בעת שיחה עם מנהל״מוזיאון תל־אביב, מרק שפס.
האולם באמצע הנאום.
8ח״כ המפד״ל
מלמד משוכנע שהסובייטים
יצטרפו, בסופו של דבר, להס כמי
קמם־דייוויד. כדי להסביר
זאת, סיפר את הבדיחה על
האיש, שסופר לו כי אשתו ה יפהפייה
בוגדת בו עם כל חב־ריו.
השיב האיש :״אין דבר,
אני מעדיף 50 בעסק טוב
על ס 10)^/בעסק רע.״ לדעת
מלמד, יעדיפו הרוסים מעמד
של שותף זוטר בהסדר החדש
על פני מעמד חסר־השפעה ב חוץ.

אברהם

1ח״כ מרדכי וירשובסקי
מש״י, שהצביע בעד הסכמי־השלום,
ניגש במיזנון הכנסת
אל ח״כ חרות דב שילנפקי,
שנמנע מההצבעה, ואמר לו :
״עד עכשיו לא ידעתי מה זה
המישפחה הלוחמת. עכשיו אני
יודע. המישפחה לוחמת כדי
לגמור את בעל-הבית!״ בהת כוונו
אל מפקד האצ״ל לשע בר,
מנחם בגין.
! העיתונאי גידעון ריי•
כ ר בפני יושב ראש־הכנסת,

כאשר הוא מחקה לפניו אינדיא ני
האומר ״ :תבוזז ^¥11110
! £ 0011״

כששאל

רייכר
17 העולם הזה 2145

שמיר, שהתפוצץ מצחוק ל שמע
החיקוי, אם הוא מזהה
את מי הוא חיקה, השיב לו
שמיר מיד :״כן, את ישראל
ישעיהו היושב־ראש ה קודם
של הכנסת).
1בדירתה התל־אביבית
של השחקנית גבי אלדור
יש תכונה רבה בימים אלה.
שני סרטים מצולמים בה בעת
ובעונה אחת. האחד, כתבת
שער, סירטו של אברהם
הפגר, והשני, יום חופש, סיר־טה
ש ל ציפי טרופה, שב-
מיסגרתו יש גם תפקיד לבע לת
הדירה.
1מיקה כשן, אשתו של
הזמר יגאל כשן ובתו של
בעל המספנות ואיש תנועת
החרות יעקב מרידוד, מר בה
לאחרונה לבלות בגפה.
יגאל נסע למינכן, לצורך הק לטות,
והותירה בארץ עם בנם,
אורי, העושה עתה את צעדיו
הראשונים בגן־חובה.

מיהו הזמר של שארס־אל־שייך.
ומי מדלג על התור בסניף הבנק
ישראל

הארכיטקט

כודוכיץ עוסק בימים אלה
בפרוייקט שכונת־התיקווה, ש־במיסגרתו
הוא מתכנן דירות
לתושבי המקום. השבוע הציע
לצוות צלמי טלוויזיה אמרי קאי
להילוות אליו לאחת הפ גישות
שלו בשכונה, אך הא מריקאים
חששו להיענות להז מנה.
הסיבה: הנסיון שאותו
רכשו בשכונת הקטמונים ב ירושלים,
שם זרקו עליהם תו שבים
נרגזים אבנים. הארכי טקט
הבטיח להם שאיש לא
יפגע בהם בשכונת־התיקווה,
ואומנם, הצילומים התנהלו על
פי־מנוחות והצוות התקבל על-
ידי התושבים בכבוד רב.
׳ 0את ראש־השנה חגגו
כמה מהישראלים המפורסמים
במקומות נופש שונים בארץ.
לכפר־הנופש באכזיב הגיעו

; 0אשר (״ארתור״) ביו נתן,
מועמד המערך לראשות
עיריית תל-אביב, ביקר בשכו נה
של יוצאי בוכרה, בחברת
הדוברת שלו, העיתונאית עדה
הה. אנשי השכונה קיבלו
אותו בשימחה ורצו לכבדו,
לפי מיטב המסורת שלהם, ב חבישת
כובע בוכרי מעוטר
בריקמה. הם שלפו מהארון
שני כובעים, אחד בשבילו ו אחד
בשביל ״גברת בן־נתך.
כאשר התברר שהגברת אינה
הרעייה אלא הדוברת, נטלו
מידה את הכובע והחזירוהו
לארון.
0 :ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ/יצ׳״) ילהט ויריבו
אשר בן־נתן מנהלים את חש בונם
הפרטי באותו סניף בנק
ברמת־אניב, שכונת מגוריהם.

זו הפעם הראשונה שהם רצים
בבחירות כצמד. שניהם שימ שו
בעבר כמזכירים של ה־מישמרת
הצעירה של מיפלגת
העבודה. כשנשאל ולך מדוע
אינו מעברת את שמו, השיב:
״יש לי שם עיברי טהור —
ראשי התיבות של המישפט
,ואהבת לרעך כמוך׳.״

0מזכ״ל המפד״ל דני
וורמוט לא השתתף בשום פגי שה
ישל הנהלת המפד״׳ל או של
סיעתה המורחבת בכנסת׳ ביום
שבו היתד. התרוצצות רבה ב־מיפלגה
זו, יום הדיון על קמפ־דייוויד.
כשנשאל ידידו של
וורימוס, שר־החעיוך זבולון
המר, היכן המזכ״ל, סיפר המר

הגיע חזרה מז׳כ״ל הפועל ה-
׳מזרחי רפאל בן־נתן. בן-
ניתן יצא לסיור בחוץ לארץ,
יחד עם אשתו, כישהסייבה ה רשמית
1לסיור היא הידוק ה קשרים
עם מנהיגי איגודים
מיקצועיים בארצות אירופה. כ שנשאל
בן־נתן, שאינו דובר
אנגלית או צרפתית, ביצד הוא

חיים שיף,

! 0המלונאי
איש אצ״ל לשעבר, נרתם ל מסע
הבחירות של המערך ל ראשות
עיריית. תל-אביב. כש נשאל
מדוע, השיב :״תל-
אביב זקוקה לראש־עיר עם
ראש פתוח וכושר ביצוע. מי
שמתקן כביש באיזור התיי רות,
ברחוב הירקון, במשך
שנה שלמה, כאשר אפשר ל תקנו
בשבוע — אין לו ראש
והוא מחוסר כושר ביצוע.״

ריכקה מיבאלי, ישראל

גוריון, בני אמדורסקי ו רן
אלירן, כדי לבדר את ה אורחים.
כאשר האמנים על ה במה,
הוצג אלירן על־ידי אמי
דורסקי :״עכשיו ישיר הזמר
של שארם-אל־שייד, שהתגורר
באמריקה 11 שנים ועתה הוא
כאן.״ הוסיפה רבקהל׳ה :״הוא
עוד יחזור לשם !״ בין הנופ שים
נראו גם הורי אשתו של
כוכב הכדורסל טל ברודי נ
יוכבד ואורי לוין. בכפר-
הנופש של רפי נלמון באי לת
נערכה מסיבת־חג גדולה,
שאליה הגיעו -בין היתר, ה פרופסור
אריה זקם מירו שלים
ואלכס גילעדי מה טלוויזיה.
הם כתבו בצוותא
בלדה על הכפר. באותו מקום
נראו גם יורם לייבוכיץ,
בעלה לשעבר של ריבקה מיכ־אלי,
עם ילדיו והקבלן צביקה
ליפוכיץ עם בנו. בכפר מעש
נערכה מסיבת־חג לאנשי צבא
ובוהימה. המנצחים על המסי בה
היו הדוקטור חיים שוהם

צילה ועזרא דגן

יופיעו יחדיו, לראשונה בקאר־יירה
שלהם, באותה הצגה :
שימחה פלכטל, מחזה מוסיקלי שיוצג בהבימה. צילה תשיר ועזרא
יככב. בני הזוג דגן יצאו בקרוב לשנת השתלמות בצרפת ובאנג־גליה,
אחרי שקיבל תקציב מהקרן לתרבות אמריקה־ישראל.

מרים בונהארר

והפסל מתניה אברניסון, בפתיחת
התערוכה המשותפת
שלהם בווינה, עם שגריר ישראל באוסטריה, יעקוב דורון. שני
האמנים הישראליים עוררו תשומת־לב רבה בקרב הווינאים, שרצו
לדעת מה חושבים הישראלים על הקאנצלר האוסטרי, ברונו
קרייסקי, שתקף את ראש ממשלת״ישראל. הזמרת גאולה נוני בידרה
את האורחים בשירים ישראליים ובעלה של מרים, גיורא, בישל.

כי וורמוס יצא לביוגוטה, בירת
קולומביה, ושם הוא משמש,
תמורת שכר שמן, בראיש־הישנה
וביום־כיפור כחזן בבית־הבנסת
המקומי. המר לא יכול ה״ה
להתאפק ׳והוסיף בלעג :״וור-
מום גורם כי עבודת שמיים
בניכר עדיפה על עבודת ניכר
בארץ.״
0 1כשיצא וורמום מהארץ

שוחח עם מזכירי האיגודים
המיקצועיים, הוא השיב :״ב יידיש.״

0מנכ״ל חגיגות ה־30
דויד אדמון גילה כי לאחר
חתימת החוזה שלו יעם הממ שלה
העלו את משכורתו. בעוד
שעד חתימת החוזה קיבל אד-
מון לירה לשנה, לאחר החתי מה
הוא החל מקבל לידה ל-
חודש.
! 0אגב -כאשר נשאל אד-
מון למערכת היחסים שלו עם
ח״כ שמואל פלאטו שרון,
הוא טען כי היחסים הם רק
של ׳פרסומאי ׳ומפרסם. על ה שאלה
אם הוא מתייחס אל
פלאטו כימו אל ״סבון־עילית,״

סרב ׳אדמון להשיב.

׳ 0הבדיחה האחרונה ב מסדרונות
מישרד ראש הממ שלה
שואלת :״מדוע גידל ה מלך
חוסיין זקן?״ והתשובה
היא :״כדי שלא יבלבלו בינו
ובין אריה נאור.׳׳
! 0הפתעה נגרמה בשבוע
שעיבר לשליח הארץ בוושינג טון
יואל מרכוס. מרכוס
קיבל שיחה מעורך הארץ
גרשום שוקן, שקרא לו לשוב
מיד לישראל כדי לכיתוב ספר
על ועידת קמפ-דייוויד. ואמנם
לאחר 48 שעות ה״ה כבר מר כוס
בארץ, והחל בכתיבת ה ספר׳
כאשר שוקן מסיר מעליו
כל ׳עבודה עתונאית אחרת.

קחל״ן פסרסון

שהיא סגנית עורך ״גיאוגראפיקל
מאגאזין״ בארצות״הברית, בחברת
בעלה, פט, הדומה לסופר א מס ט המינגווי. קרוליין פטרסון באה
לישראל בשליחות הירחון: כדי לכתוב רשימה על מידבר סיני.

ורעייתו, יעל שוהם,
אחותו של הצייר

שיץ.

שהיא

אורי ליפ

0שחקן הטניס ההולנדי
טוס אוקר ינחת השבוע ב-
נמל־התעופה בן־גוריון. הוא
בא לישראל כדי להשתתף ב טורניר
הטניס למיקצוענים,
אך לא בגפו. אל אוקר, שהוא
יהודי למחצה, יתלוו אמו, אש תו
וילדיו. הטניסאי מעוניין
שהם יסיירו בישראל ויכירו
אותה מקרוב.

כשנכנס צ׳יצ׳ לבנק, הבטיח
לו המנהל שרוב עובדי הבנק
יצביעו למענו .״נכון שגם אתה
וגם בן־נתן לקוחות שלנו, אך
כאשר אתה בא לכאן אתה
עומד בתור, ואילו בן־נתן פו נה
ישר אלי, במקום לעמוד
בתור כמו כולם,״ הסביר מנהל
הסניף.
! 0בין המועמדים למועצת
עיריית תל־אביב מטעם המע רך
נמצאים שני הצעירינדה־נצחיים,
נתן ולך ונחום רז.

בווריה רויזזון

אשתו של במאי הקולנוע בועז
דוידזון, חזרה זה עתה מגרמנית
עם תיסרוקת חדשה. על היאכטה של מפיק הקולנוע הגרמני סם
וינברג, פגשו ברוריה ובועז את הבמאי רומן פולנסקי ואת ספר־הכוכבות
אנטוניו לוסטו, שטיפל גם בשיער של ז׳קלין ביסט.
הוא עשה לה 60 צמות דקות, במשך שבע שעות עבודה. בצילום :
ברוריה, בועז וצבי שיסל, במאי ישראלים מצחיקים, וכלבתם סאלי.

0 1לידידו ולעוזרו של עזר
וייצמן, איש־העסקים גבה־הקו־מה
דויד קיליץ, יש בן הנקרא
ידיו, בלי קשר לסגן ראש-
הממשלה. לאחרונה נאלץ ידין
קוליץ הקטן לענוד רטייה על
עין אחת. אומר אביו :״זה
בדיוק מה שחסר לי: בן ששמו
כשמו של ייגאל ידין, והנראה
כמו משה דיין.״
העולם הזה 2145

ערגו המינגוו״ חזויה לגערה -

א נ שי ם

שלם
היציקוק

ואנטוניונ, מתחתו ע צעירה ממנו נ־ 43 ועסה

הקלאסיים, אילפרד היצ׳קוק,
מי שמקפיד להופיע לכמה
שניות על המסך בכל אחד מסרטיו,
החליט להיות ׳מוציא־לאור
של עיתון. עיתונו של
היצ׳קוק, הנקרא על שמו,
יכלול בעיקר סיפורי. מתח נבחרים
על־פי המסורת ההיצ׳־
קוקית וייצא לאור אחת לשבועיים.
במודעות הפירסומת לעיתון,
שיופיע בכמה מארצות
אירופה, מבטיח היצ׳קוק כי
הסיפורים ״יקראו בנשימה
עצורה ומובטחת, המכה׳ של
הסצינה ׳הסופית.״ על־פי אותה
׳מודעה יהיו נושאי הסיפורים
בעיתון: שחיתות אמיתית,
פחדים מסמרי שיער, ריגול
אכזר וימישטרה .׳מילבד
סיפורי הסרטים הידועים יהיו
בעיתון סיפורים חדשים שלו.

ך 1111 ^1811 הראשון, קיסר הקיסרות־המרכז־אפריקאית, הוא
לא רק חסיד של ישראל, בגלל קשריו עם האלוף
(מיל ).שמואל (״גורודיש״) גונן, אלא גם אוהב מושבע של עיר
האורות פאריס. בוקאסה אוהב לבקר בפאריס, ובטיולו האחרון
לבירה הצרפתית צירף אליו גם את אשתו קטרין. בוקאסה, שהוא
יתום שגודל על־ידי מיסיונרים צרפתיים, שירת כסמל בלגיון־הזרים
הצרפתי, ונמנה על כוחות צרפת החופשית של דה־גול. מילבד
סיורים בעיר, הפגיש בוקאסה את אשתו עם רעים־לנשק, צרפתים
ששירתו תחת פיקודו בלגיון־הזרים.

אנם גניונ׳

״ 11 הבמאי האיטלקי
המפורסם
מיכאליאנג׳לו אנטוניוני
הפתיע בשבוע שעבר את ידידיו
ואת רכילאי איטליה כשהודיע
להם על נישואיו הקרובים
עם עמנואלה פיקו. אני
טוניוני הוא בן 68 ועימנואלה
היא בת ,25 כך שהפרש הגי לים
שלהם הוא 43 שנה,
כימעט כפול מגילה של עמנו-
אלה. השניים מתגוררים ביחד
כבר חמש שנים, מאי היתה
עימנואלה בת 20 ורק לפני שנה
בחר בהם שבועון־רכילות איטלקי
גדול כזוג המאושר ביותר
של השנה. למרות שהרומן ש להם
היה ידוע, נמנעו בני הזוג
ככל האפשר להופיע ביחד בציבור
כדי לא להרגיז את בני
׳מישפחתה של עמנואלה.

קחד״ו

נסיכת מונאקו, בתם של רנייה, שליט הנסיכוו
והשחקנית גרייס קלי, חוללה שערורייה בחנד/ו
יולי האחרון, כאשר צלם גרמני הצליח להתגנב לסטודיו של מתב
נן האופנה מרק בוהן, העובד ברשת של כריסטיאן דיור בפאריס
ולצלם אותה כשהיא מודדת את שמלת החופה שלה. קרוליין
שנישאה ליועץ כלכלי לחברות אמריקאיות וקנדיות, פיליפ ז׳וגו
החליטה בחודש שעבר לסיים את שערוריית שימלת״יהחופה שלו
ולהעמיד אותה למכירה, אשר הכנסותיה תוקדשנה למטרות צדקה
הסבירה זאת קרוליין :״יש לי בעל מבוגר, בעל הנותן ביטחו
לאשה, אז לשם מה אני צריכה את השימלה הארורה הזאת 1׳

המינגוו׳ יד־ז,״

הדולאר מרגו המינגווי, נכדת
של הסופר ארנסט המינגווי
היתה ידועה משך שנים אח
דות כרעיה נאמנה לבעלה, ה
תעשיין ארול ווטסון בן ה־37
גם כשביקרה המינגווי בארץ
כאורחת חברת תמרוקים, לי
ווה אותה בעלה לכל ׳מיקום
והשניים נראו לזוג מאושו
לכל דבר. לפני שבועות אח
דים אירע משבר בחיי בג
הזוג. מרגו ליא הכחישה כ
היא מאוהבת ״עד לשיגעון׳
בשחקן הקולנוע סילווסטו
סטאלונה, כוכב סידרת סיר
טי איכות, ביניהם הסרט נה
מונית. אולם נראה כי הרויט
בין השניים היה אמנם ״ימשו
גע״ אך קצר. בשבוע שעב,
נראתה מרגו יחד עם בעלה
לראשונה מאז המשבר, בהצגו
בכורה בניו־יורק (בתמונה[
מרגו בלטה במחשוף נדיב.

העולם הזה 2145

א 1י ]117

- 3x70תמונות -צבע נהד רו תמתפתחותממש לנג ד עיני ך
לחץ על הכפ תור החשמלי, ה ת מונה
נשלפת, ו ה הנ אהמת חיל ה:
בעוד הכל מסתכ לי ם, ה ת מונ ה
מ ת חיל הלהתפתח בצבעים עשירים,
תוך דקות. מ צל מו ת פולארויד
1000ו 2000 הן הנפוצות ביותר
ל ת מונו ת .5x70
פעולת ה מ צל מ ה היא או טו מ טי ת
לחלוטין — גם בשעת הפעלת
המבזק.
צבעי פולארויד הם מן העמידים
ביותר הידועים בצילום.

דקהאחתלאחר שצלמ ת, תוכל
לחלקת מונו ת צבע יפות.
תענוג מיי די במצלמת £100£
של פולארויד.
למצלמת פול ארויד 5 £100£
סוגי ס ר טי ם בשני גדלי ם שוני ם:
צבע, שחור לבן ו פוזי טי ב־נג טי ב
ל ה כנ ת עו ת קי ם ו הגדלו ת.
ני תן לתאם כל מ בז קלמצלמת

לכל מצלמות פולארויד 3שנות
אחריות.
י בו אני םבלע דיי ם לי שראל:

היא |1ד\׳|1

חס 0 3 9ח 1_6 0

צרכיציכובגצ ״ ס 5 1101.־זס 1טכ1ו־ז51ו 0סדסחק

סיטונאים ראשיים 3 :י. אקרןבע ״ מ — רח׳ נחמני 39 תל-אביב, טלפונים 611368 — 626632 :

ליאון דגון מציג את חס 10¥ 151 סק

ההמצאה המהפכלת של ¥01**016

/1355.,א 10196־זכ1רח, 03 חס-311 זסכן־זס 0!)30־ז 013ק 1<01ז3רח 3016־ז6)11ז69!516־ז 15 3״ס 01ח^ 01.ק-

£100£ת מו נו ת ־ צבעי פו ת ב 60-שניו תבלגד

.וז0ו31 זסכן זס 01)1 0־ז 013ק 1977ט

שתי דרבים להנאה מיידית

המירוץ להחתמת תשקיף ״נלד
עד לשובו של עורן המדור, יגאל לביב, מחופשתו, ממלא את מקומו
במדור זה דב אדמוני.

בתי־כנסת מתוצרת דאק סוסם ר

במצב מביך מאוד מצא את עצמו לפני
מספר שבועות מנכ״ל קונצרן ״כלל״,
אהרון דברת. הסיבה למצבו העדין
של דברת יסודה במה שמכונה עתה בחברה
בשם ״פשלת השנה״.
בשעתו הודיעה ״כלל״ על כוונתה
להגיש תשקיף לקראת הנפקת מניות

שמו של ז׳אק סוסטל הולך לפניו כידיד המובהק ביותר של ישראל בצרפת.
סוסטל, שהיה שר בממשלות צרפת לפני עלות דה־גול לשילטון, ידוע גם כידיד
קרוב של ראש־הממשלה מנחם בגין. בעבר הם היו קרובים מאד מבחינה אידיאולוגית.
והנה לאחרונה, מסתבר כי ז׳אק סוסטל, שנעלם מעל הבמה הפוליטית, עומד
לחדש את קשריו עם ישראל. אלא שהפעם לא יהיו אלה קשרים מדיניים אלא קשרים
כלכליים מובהקים.
לסוסטל יש בצרפת מיפעל למיבנים מתועשים. מיפעל זה מייצר בין השאר גם
אלמנטים להרכבת אולמות גדולים. גורם ישראלי המכיר את ז׳אק סוסטל והמקורב
לשר״הדתות, אהרון אבו״חצירא — ,והבקיא גם בקשריו של סוסטל עם ראש־הממשלה
— הגיש לא מכבר הצעה להקמת מאות בתי״כנסת מבנייה מתועשת.
על״פי דו״ח של מישרד־הדתות, שנמסר על־ידי שר־הדתות בעת הדיון על תקציב
מישרדו, חסרים עתה בארץ כ״ 300 מיבנים לבתי״כנסת. חברתו של ז׳אק סוסטל
מוכנה ליטול על עצמה את המשימה ולבנות את 300 בתי-הכנסת תוך שנה אחת.
שיטחו של בית״כנסת מתועש על־פי ההצעה יהיה כ־ 400מ״ר ומחיר הקמתו
יגיע ל״ 100 אלף דולאר. חוגים בענף הבנייה בישראל, שהידיעות על הצעתו של
סוסטל הגיעו לאוזניהם, מיהרו למחות על האפשרות שסוסטל יקבל לידיו את
בניית כל בתי־הכנסת החסרים. לטענתם ניתן להקים מיבנים מתועשים לבתי״כנסת
מתוצרת ישראל במחיר נמוך בהרבה מזה שמציע סוכנו של סוסטל.
עתה מעניין לראות מה יגבר על מה: הנטייה לחסון ולבנות בתי״כנסת כחול״
לבן, או הרגשת החובה המפעמת בקרב ידידי סוסטל בארץ לפצותו על פעילותו
הענפה למען ישראל במשך שנים רבות ן

ח ר סר

במאבק בלתי שיגרתי עומדים לפתוח
מאות ישראלים בוגרי אוניברסיטאות
הארווארד וקולומביה בארצות־הברית.
המאבק נקרא ״למען הכבוד״ ויעדו הוא
הפסקת התופעה המבישה הנגלית לעיני
כל מי שמזדמן לבניין שגרירות ארצות־הברית
בישראל. משעת לילה מאוחרת
מזדנב במקום תור של מאות ישראלים
המבקשים אשרות לביקור בארצות-ה-
ברית.
בוגרי האוניברסיטאות האמריקאיות
שיגרו לאחרונה מיכתב אל שר-החוץ האמריקאי,
סיירוס וואנס, בו הם
מתראים על התופעה וטוענים כי השגריר
האמריקאי בישראל, סמואל לו-
איס, אינו נותן את דעתו לתיקון המצב
למרות הפניות אליו.
בדיקה, שערכה קבוצה של הבוגרים,
העלתה כי לטיעון המושמע מחוגי השגרירות
— כאילו הקשיים במתן אשרות
כניסה לישראלים לארצות-הברית מקורם
בבקשה של ממשלת״ישראל — אין כל
כיסוי במציאות. מרבית המבקשים לבקר
בארצות־הברית יוצאים לשם למטרות
עסקים או ביקור בני-משפחה. עובדה
היא, שגם הקשיים המוערמים על ידי
המחלקה הקונסולרית בשגרירות אינם
עוצרים את גל הירידה לארצות־הברית.
במייוחד זועמים הבוגרים נוכח תופ־עת
השתדלנות, שהתפתחה עקב הקשיים
הקיבוץ דרושות הקאפיטליזם
בימים אלה, כאשר קיבוץ גיבעת-ברנר
חגג יובל לקיומו, הוא יכול היה לציין
את החג באירוע מיוחד: סילוק שריד
הקפיטליזם האחרון מתחומי הקיבוץ.
כאשר עלו חברי הקיבוץ על הקרקע
הם מצאו, לא הרחק מקיבוצם, בתים
של שתי מישפחות יהודיות שעלו באותן
שנים ארצה. היו אלה מישפחת רוקס
מאיטליה ומישפחת זקס (קרובי בעלי
משי זקס) מגרמניה.
שתי המישפחות חיו את חייהן בניחותא
שנים רבות בשכנות לקיבוץ המשגשג,
עד שמחמת התפשטות גבולות המשק
מצאו את עצמן מתגוררות בעיבורו של
קרקעות הקיבוץ. כמובן שקיום שתי ה אחוזות
הפרטיות בלב המשק לא נשא חן
בעיני אנשי הקיבוץ, שניסו לפנות את
המישפחות.
ואכן, לפני כמה שנים פונתה מישפחת
זקס, תוך קבלת פיצוי מינימאלי עבור
הבית והקרקע שהעבירה לרשות הקיבוץ.
לאחרונה הצליחו חברי גיבעת-ברנר להתפטר
גם מהשריד האחרון של הקאפיט-
ליזם בתחומם. תמורת סן של חצי מיליון
ל״י ירש הקיבוץ את נחלתה של
מישפחת רוקס.

ס מו א ל

המוערמים על המבקשים לבקר בארה״ב.
במיכתבם הם מציינים כי פשטו שמועות
על מיקרים של תשלום לשתדלנים המס דירים
אשרות.
עתה טוענים הבוגרים כי עד שלא

השגריר לואיס
חרם חברתי?

יתוקן הטיפול במתן אשרות לישראלים
המבקשים לבקר בארה״ב, הם מתכוונים
לפעול למניעת הזמנת השגריר האמריקאי
לאירועים חברתיים וציבוריים בישראל.

י צי לאת
אגוז > הפקאן?
בשנים האחרונות החלו יותר ויותר
חקלאים ברחבי הארץ לנטוע שטחים נרחבים
של עצי אגוז הפקאן. רבים מהם
ראו ברכה בחלקות אלו. אולם לאחרונה
שוררת דאגה רבה בקרב אנשי הענף.
מחלה מיסתורית פוקדת את עצי הפקאן
ומאיימת להכריתם. סימני המחלה הם
התקשות עלי העץ ושינוי בצבעם. כל
הניסיונות לברר את מהות המחלה המתפשטת
עלו עד כה בתוהו.
בעקבות הופעת המחלה המיסתורית,
נערכים חקלאים רבים לעקירת מטעי
אגוזי הפקאן שלהם, בטרם יגרמו להם
נזקים ניכרים. בין השטחים, שנראה כי
לא יהיה מנוס מלעקרם, מצוי גם מטע
עצי הפקאן בדרך לבאר״שבע שהוא מ-
מהוותיקים בארץ. שטחו של מטע זה
הוא כ־ 1600 דונאם ובטישרד״החקלאות
כבר מדברים על אפשרות להחכיר את
השטח למי שיהיה מוכן לעקור את
עצי הפקאן ולהכשיר את השטח לגידולים
אחרים.

שבת וביום הראשון דיווח לקנדים כי
הם יכולים לצרף את חתימתם לתשקיף.
בריצה מהירה העביר שליח מחברת
״כלל״ את התשקיף החתום להנהלת הבורסה.
חוגים
יודעי-דבר ב״כלל״ מספרים כי
חמת דברת על הפשלה טרם שככה. הם
מנסים עתה לנחש מי יהיה הקורבן
לחימה זו — המזכיר-השכחן או השותפים
הקנדיים!

יבוא בקבוקים
מתורכיה

מנכ״ר דברת
פשלת השנה

חדשות לגיוס הון בבורסה. מועד הגשת
התשקיף נקבע לאחד מימי ראשון בצה-
ריים. והנה, ביום השישי שקדם לאותו
יום ראשון, נתגלה כי מזכיר החברה,
אפי זוסמן, שכח להחתים את השו תפים
הקנדים ב״כלל״ על התשקיף.
מיהרו אנשי ״כלל״ להתקשר עם שותפיהם
בקנדה אבל אלה סרבו בכל תוקף
לחתום על התשקיף. אהרון דברת עצמו
ניסה לשכנעם באמצעות הטלפון — אך
הם בשלהם .״הגיע הזמן שתנהגו בנו
כשותפים של ממש,״ טענו ,״אנחנו לא
חותמים בלנקו.״
השעון לא עמד מלכת ואהרון דברת
התמלא זעם על הפשלה. הוא ניסה לגייס
גורמי תיווך בינו לבין שותפיו הקנדים.
ואומנם, אחרי לחץ אדיר, נאותו סוף
סוף הקנדים להגמיש את עמדתם. הם
היו מוכנים לחתום על התשקיף אבל
בתנאי שעורך״דין ירושלמי, הקשור לאחד
מהשותפים הקנדיים, יעבור על התשקיף
ויביע את דעתו אם ניתן לחתום עליו.
הפרקליט הירושלמי יגאל ארנון
מיהר אצל עמיתו, עורך־הדין יהודה
רווה והמציא לידיו את התשקיף. רווה
הסתגר במישרדו ובילה שם את יום ה

מ תו ח

מאות אלפי בקבוקים יגיעו בשבועות
הקרובים בדרך האוויר מתורכיה. יהיו
אלה בקבוקים ריקים, מתוצרת מיפעל
תורכי, המיועדים עבור מיפעל המשקאות
הקלים ״ 7אפ״׳ בעזה. זהו יבוא ראשון
מסוגו מזה שנים והוא נעשה כדי להתגבר
על המחסור החמור בבקבוקים ב-
מיפעל העזתי, שנוצר אחרי שהוחל לשווק
את תוצרתו בישראל.
המפיצים הישראליים של המשקה
מספקים אותו בשלב זה רק במרכז ה ארץ.
המיפעל העזתי, שלמעשה רק מערבב
את המשקה, מתרכיזים מוכנים ה מגיעים
ממיפעל-האם בארצות-הברית,
אינו מספיק להדביק את הביקוש שנוצר
בישראל.
הפקק העיקרי במסלול המילוי של
הבקבוקים נוצר כתוצאה ממחסור בבקבוקים
ריקים. ניסיונות בעל המיפעל
העזתי לרכוש מיליון בקבוקים ממיפעל
הבקבוקים בירוחם השייך ל״טמפו״ —
שסיפק לו בעבר בקבוקים ללא הגבלה
— נתקל בסירוב. סירוב זה נובע, ככל
הנראה, מהתנגדותם של יצרני המשק-
אות־הקלים בארץ לחדירתו של המשקה
האמריקאי, הממולא בעזה, לישראל.
כדי להתגבר על הבעייה, פנה בעל
המיפעל בעזה לחברת־האם בארצות״ה-
ברית וזו הסדירה לו אספקת בקבוקים
ריקים מבית״חרושת תורכי. הבקבוקים
יגיעו לארץ כשהמיפרטים בעברית כבר
מוטבעים בהם.
מנהלי חברת ״ 7אפ״ בארצות־הברית
עוקבים בענייו אחרי קליטת המשקה
שלהם בישראל. אם יגיעו המפיצים ה ישראליים,
שבראשם עומד ציין ליי,
בעל מיסעדת ״ציון״ שבכרם־התימנים,
לשיווק של מיליון בקבוקים בחודש,
עשויים מנהלי החברה לעודד את ה-
מיפעל בעזה להרחבה ולמילוי סוגים
נוספים של משקאות־קלים מתוצרתם.

להח 1ד 3

והמתנד בו ת
שמו של עורך־הדין דב פרומו אולי
אינו מוכר כל כך בציבור הרחב, אולם
בקרב העוסקים בתחום התנדבות בנות
ישראל לשירות לאומי מהווה שמו ״פירמה״
.פרומו מוכר בבולדוזר, הפועל מאחרי
ההתעצמות של ה״אגודה להתנדבות
בעם״.
האגודה, שפרומן הוא היו״ר שלה,
קשורה למפד״ל, ומעמידה לרשות בתי-חו-
לים עוזרות לאחיות, ולרשות מוסדות-חי-
נוך סייעות למורות.
אולם לאחרונה נקשרו עננים מסביב
לפעילות אגודה זו. אין זה, חלילה, בשל
הירידה במספר הבנות המתנדבות. נה פוך
הוא. מסתבר שלאחרונה מתות יותר
ויותר בנות להתנדב לשירות לאומי. כל
מי שפוגש בבנות המתנדבות — הפטורות
משירות בצה״ל — מציין לשבח את מסירותן
לתפקידן. אי שביעות הרצון נובעת
מהמחיר של 3000ל״י לחודש, אותו
נדרשים לשלם הגופים המעסיקים את
המתנדבות לאגודה, עבור פעילותו של

ה מ תו ת

אלו. בירור שנערך העלה, כי חלק ניכר
מהסכומים המתקבלים מוקצב לאחזקת
העסקנים המפעילים את האגודה ורק
מיעוטו משולם למתנדבות כדמי-כיס.
נושא נוסף המדאיג כמה מהמקורבים
לאגודה נובע מן הדרישה שהופנתה אל
הנהלת האגודה ומבקר-המדינה, לבחון
את הידיעות כאילו גובה האגודה תשלום
גם עבור מתנדבות ״מתות״ — כלומר
כאלו שחדלו להיות חברות באגודה.
התהליך מתרחש בצורה הבאה: כ-
ס/ס 10 מהמתנדבות המתחילות בראשית
השנה את שירותן הלאומי נושרות במה לך
השנה מסיבה זו או אחרת. אולם
האגודה ממשיכה לקבל תשלום מהגופים
המממנים, לפי רשימות המתנדבות כפי
שהיו בתחילת השנה.
אם יסתבר בבדיקה שיש אמת בטענות
אלה שהועלו נגד האגודה, עלול
הדבר לגרום נזק רציני למיפעל חשוב
זה של השירות הלאומי.

1 24

*מטבע לשון הלקוחה משפת
הסלנג הצבאי. המילה זב״ש
גזורה מראשי תיבות -״זאת
בעיה שלך״ .המילה באה לבטא
ולהגדיר אדם המתנער מאחריות
המוטלת עליו, ואשר ״זורק״
זאת על זולתו.
למשל, כך נוהג ראש עירית
תל־אביב מר שלמה להט, בכל
בעיותיה הרציניות של העיר.
בדרך כלל הוא מעדיף ״לזרוק״
את מחדליו הקשים על משרדי

הממשלה השונים, ולאחרונה
גם על כתפיו של דא׳״ו הממשלה.
לזכותו ייאמר שאת השורש
זב״ש, הוא יודע להטות יפה.
לתושב רחוב ירמיהו הוא זורק
־ זבש״ך.
לתושבי שכונת מונטפיורי הוא
מפליט -זבשכ״ם.
ובכלל, הצרה עם שלמה להט,
שבעיותיההרציניות של
תל־אביב הן לא זבש״ו!

צעירים למען בן־נתן לראשות עירית תל־אביב־יפו

העולם הזה 2145

במדינה העם תיז כו רחשלמצ בו ת
חמש שנים אחרי מילחמת
יום־חכיפורים. ,משיחים חורים
שכולים עד חשלום, המדינה
והשינוי שהוזזה המיזחמה
סרן גרשון פונק 25 היה אחד החל לים
האחרונים של מילחמת יום־הכיפו־רים.
שעות ספורות לפני כניסת הפסקת־האש
בחזית המצרית לתוקפה, הופל מטוס
הסקייהוק שהטיס. גרשון פונק נהרג.
חמש שנים אחרי המילחמה מקפידים
הוריו, בלה ואברהם פונק, תושבי רמת-
גן, לעלות אחת לשבוע אל חלקת־הקבר
של בנם בבית־העלמין הצבאי בקריית-
שאול. ביום השישי בשבוע שעבר, במ לאות
חמש שנים לפרוץ המילחמה, הם
ישבו אבלים, כמו מאות הורים שכולים
אחרים, ליד קבר בנם. אברהם פונק הח ליף
את הפרחים הקמלים מהשבוע הקודם
בפרחים רעננים. הוא סידר אותם בסב
לנות
בתוך חמש צינצנות מלאות מים
שנשתלו באדמת הקבר. האם, בלה, נעצה
עיניים לחות באבן הירושלמית הקרה ש עליה
חקוק שמו של הבן.
״לא השתנה כלום במדינה,״ אמר האב,
״ואין גם סיכוי שיתנה. מי ששכל את
יקיריו — שילם את המחיר. לגבי האח רים
— עולם כמנהגו נוהג. המדינה חזרה
לסדר־היום.״
״אנחנו רק מתפללים שיהיה שלום,״
אמרה האם ,״שלא יהיו עוד הורים שכו לים.
מספיק כבר עם השכול בארץ הזאת.
חייבים לנסות את הסכמי־השלום. מבלי
לנסות — אי אפשר יהיה אף פעם לדעת
אם הם יביאו משהו. חבל שלא חשבו
על כך אחרי מילחמת ששת־הימים. ייתכן
שחלקת הקברים הזאת לא היתד, מוקמת.
שותפות גורל. במצריים ציינו את
יום פרוץ המילחמה במיסקר צבאי. ביש ראל
הוא צויין בעלייה לקיברות הקור בנות.
בשעות אחר־הצהריים של יום שי שי,
כשהמוני ישראלים יצאו אל חופי
הרחצה או עסקו בתיכנון מסיבות השבת,
הגיעו כמה עשרות מכוניות מול שער
בית־ד,עלמין הצבאי. בדממה יצאו מהן,

אם שכולה אסתר גואטה על קכר כנה דניאל
״מספיק עם השכול ! ״

?!כי שכול ליד קכר בנו גקריית־שאול
״סיפרי־הנצחה מול סיפרי־טיהור...״

שחוחים, בני־מישפחותיהם של חללי מיל-
חמת יום־הכיפורים: הורים שהזדקנו ב טרם
עת, אחים ואחיות אבלים, אלמנות
צעירות, יתומים.
הם נשאו בידיהם זרי־פרחים, צינצנות
מים, נרות זיכרון, עציץ או צמח שאותו
יוסיפו אל שיפעת הצמחיה המכסה את
לוחות הקברים.
בירכו זה את זה לשלום, התעניינו זה
בצרותיו של זה. החליפו דיעות על ענייני
היום. הם שייכים למישפחה אחת גדולה —
מישפחת השכול. עד לפני חמש שנים לא
הכירו איש את רעהו. אבל הפגישות ה שבועיות
ליד קיברות ד׳,בנים יצרו היכ רויות
חדשות. שותפות הגורל הידקה את
קישרי הידידות ביניהם. השבוע, לראשו

יכלו לחוש כי קורבנם לא היד, לשווא :
השלום המצפה בשער הגיע, לא במעט,
בזכות בניהם שנפלו.
״אנחנו מתים יחד עם ילדינו,״ אמר
משה מלינצקי, ניצול מחנה ההשמדה אוש־וויץ
שכל מישפחתו נספתה בשואה. במיל-
חמת־העצמאות הוא לחם עם חטיבת גיב־עתי
בנגב. אחרי המילחמה הקים מישפחה
והוליד שני בנים. הבכור היה אריה. סגן
אריה מלינצקי נפל ביום הראשון של
המילחמה, בגיזרה הצפונית של תעלת-
סואץ, כאשר מחלקת החרמ״ש שלו עלתה
על מארב מצרי. זה היה בשעה הראשונה
של המילחמה.
״כשאריה סיים את קורס הקצינים,״ נז־
(המשך בעמוד )24

האב זאב פלק (כחזית) והאב משה מלינצקי (מאחור) משקים פרחים
״בשבילנו, השלום מגיע באיחור...״
העולם הזה 2145

הורים •טכולים מרים ושמואל הכהן ליד קכר כנם
״לפחות שאחרים יחיו...״

תו לסרס ^ ו נ 1ןאתסטבחך
לב ה טוו ס הו סלא עו ל !1
חמטבחשלי?!

חייב להיות קומפקטי
אני׳ רוצה לעמוד באמצע המטבח
ומשם להגיע לכל מקום..

רק מטבח מרווח בא בחשבון.
אני רווה נחת מן הנכדים
היושבים ואוכלים
תוך כדי שאני מכינה

את ארוחת הערב.

מטבח משוכלל הוא דבר נפלא,
אני מרגישה מצויץ
עם שפע כלי עזר
ואביזרים חדישים.

בישראל יש רק מקום אחד בו מוצגים
בשלמותם עשרות מטבחים מהודרים עם
פינות אובל או בלעדיהן ־ בית מרט.
בדי לבחור במטבח המתאים לך
ולאישיותך אין טוב ממראה עיניים -
ורצוי לראות במה שיותר...
בבית מרס מוצגים 17 מטבחים
מושלמים עם כל השבלולים והפטנטים,
בגוונים ובעיצוב רבי דמיון ומעוף.
מטבחים מעץ טבעי, בפורמיקה, בבייץ;
בעיצוב בפרי, אלגנטי, או אולטרה
מודרני.

המטבחים משולבים בפינות אוכל
מהודרות ובעיצוב פנים מרהיב. בבל
מטבח של מרט תמצאי שפע של מקו ם
למקרר החשמלי, לתנור בישול ואפיה
ולאביזרי חשמל חיוניים אחרים.
מחלק ת התכנון של מרט תתאים לך א ת
המטבח על בל יחידותיו ועל שילובי
הצבעים שבו לפי גודל ה מקום, גוון
החרסינה ואופי הדירה בולה. מנעי
מעצמן התרוצצויות מיותרות ועגמת
נפש, ובואי ישר לבית מרט -
למרכז המטבחים הגדול בישראל.

הו, אני מעדיפה
מטבח מסוגנן היטב,
רצוי בעיצוב כפרי.
אני אוהבת עץ אלון טבעי,

ר י ^ וזכמו

1או גייזרו מסיפר

״; ״יייי לנ

סי־סל

13111
הנדולב

אב ע,רדו׳ הרצל 58ו

במרס-חגייה בשפע, קפטריה,מוסיקת רקע,מדרגות נעות.בית מרס פתוח ברציפות מ 8.00-בבוקר עד 7.00 בערב.

העולם הזה 2145

במדינה
(המשך מעמוד )23
כר האב ,״נכחנו במיסדר הסיום. בא לשם
הרמטכ״ל, ואמר לנו :׳אל תדאגו, המצ רים
והסורים לא יעזו לפתוח במילחמה.
זו תהיה טעותם האחרונה, אם יעשו זאת.
ב־67׳ לקח לנו שישה ימים להגיע לתעלה.
הפעם נגיע לקאהיר בשש שעות ׳.הוא
אמר, ואנחנו האמנו. חשבנו שהבנים שלנו
נמצאים בידיים טובות. היום, הגנרלים
שלהם מאשימים זה את זה.
״בכל פעם שיש אזכרה לחללי מילחמת
יום־הכיפורים — משה דיין בורח מהארץ.
מאז 73׳ הוא לא מעז להתקרב לבית־הקברות.״**
משה
מלינצקי חי את המילחמה כאילו
הסתיימה רק אמש. לגבי דידו לא חלפו
חמש שנים — גם לא חמישה ימים. חייו
נעצרו ביום שבו הודיעו לו כי בנו הנעדר
הוכרז כחלל, אחרי שגופתו נמצאה סמוך
לנגמ״ש שלו במבואות קנטרה, חודשים
אחדים אחרי הפסקת־האש. את עיקר האש מה
במחדל הוא תולה במשה דיין. כמה
פעמים תקף אותו אישית. הוא אינו מוכן
לסלוח למנחם בגין על שמינה את משה
דיין כשר־חוץ בממשלתו.
ללא תחמושת. בשורה הסמוכה הת ייחדו
אביבה וזאב פלק עם בנם שאול
(״שולי״) ,שנפל כטנקיסט בסיני.
״בכל פעם מופיע לנו גנרל חדש וזורה
מלח על פצעינו,״ הם מתמרמרים, בהת ייחסם
לראיון עם האלוף (מיל ).אברהם
(״ברן״) אדן בתוכנית עלי כותרת בטל וויזיה.

גנרל מנסה להצדיק את עצמו על
חשבון עמיתיו, ובינתיים שופכים את
דמנו.
״העם שכח. המילחמה וחלליה זה עניין
להיסטוריה. נהנים מההצגה בטלוויזיה,
וחוזרים לסדר היום. הדיבורים של כל
האלופים כיום רק מלמדים אותנו על ה פאשלות,
על הבלגאן ששרר בחזית. כעת
הם מוציאים ספרים, מנסים לטהר את
עצמם. אנחנו, ההורים, מוציאים סיפרי-
הנצחה, והם מוציאים ספרים לנגח זה את
זה ולהפיק רווחים.
״נתנו לילדינו חינוך טוב מדי. הם נל חמו
בתמימות, כי האמינו במדינה. הם
לא העלו בדעתם שיופקדו כך.״
״אני יצרן תחמושת,״ הוסיף האב זאב
פלק .״כל ימי ייצרתי תחמושת. לך תא 1

באפריל 1974 נכח משה דיין בבית־קברות
צבאי, שם הפך מטרה להתקפות
הורים שכולים שכמה מהס אף חבטו בו.
תקרית זו השפיעה עליו בצורה כה עמוקה
עד שהתייצב בפני ראש־הממשלה גולדה
מאיר, והצהיר בפניה :״אני את הקאר־יירה
הציבורית שלי גמרתי.״

ח״כ אמנון לין נואם ככנסת כוויכוח על חסכמי קמפידייוויד, לפני אולם ריק
דיבר נגד ונמנע
מין שהבן שלך ייפול בקרב, כשהתחמושת
שלו אזלה.״
״בשבילנו, השלום מגיע קצת באיחור,״
הוסיפה האם, אביבה פלק .״למה לא עשו
את זה כמה שנים לפני מלחמת יום-
כיפור? שנים קודבדלכן פנו לגולדה שלנו,
אך היא ׳לא האמינה׳ לערבים. הרבה
ילדים היו יכולים עוד לחיות היום.״
לפתוח את הקבר בפינה אחרת של
החלקה הצבאית יושבים מרים ושמואל
הכהן, הוריו של סמל המילואים בנימין
(״בני״) הכהן בן ה־ ,30 שנפל בגולן בקר בות
ההתשה שאחרי מילחמת יום־הכיפו־רים.
.״בשביל
מה עושים את הראיונות האלה
עם כל ה׳ברנים׳ וה׳גורודישים׳ ? כדי לה רוג
אותנו מחדש יום יום ושעה שעה?
הם לא עושים את זה כדי לשנות משהו,
רק כדי להצדיק את עצמם. אין כבר מה
לשנות. ואם דיין שר-החוץ של ישראל,
אז כלום כבר לא ישתנה לטובה,׳׳ הס
אומרים.

ח״כ זלמן שובל >עם גאולה בהן)
דיבר בעד ונמנע
העולם הזה 2145

הבן, בנימין הכהן, הותיר אחריו אשד,
ושני ילדים, ילד בן 5וילדה בת שנה
וחצי. המילה הראשונה שלמדה תמר
הבת הפעוטה, היתה ׳אמן.׳ היא שמעה
אותה באזכרות לזכר אביה. עכשיו היא
מבקשת שיפתחו את הקבר, כי היא לא
זוכרת איך אבא נראה.
על השלום אומרת האם השכולה, מרים
הכהן :״אנחנו כבר לא צריכים את זה,
לי כבר אין בן. אבל לפחות שאחרים
יחיו. יש עוד צעירים, אז לפחות שהם
ייהנו מהסיכוי לחיות בלי ליהרג.״

מיפלגות
מי להמחהצל לי ם
פילוג מאיים על
חמיפלנה הפיקטיבית
שלא נכחדה על־ידי איש
קל להבין את רוגזו של יגאל הורביץ
,גיל אליעזר שוסטק. הורביץ הוא שר־לשעבר,
שוסטק הוא שר־בהווה. כל זה
״?פני שהורביץ נמנע מהצבעה בכנסת על
הסכמי קמפ־דייוויד, כפי שהסכים מראש
עם עמיתו השר שוסטק, ואילו שוסטק
הצביע בעד — בניגוד למוסכם.
ייתכן שיש להצבעה זו מקוד אידיאולוגי.
שוסטק הוא רוויזיוניסט ותיק, ועל כן
אינו מקדש את ההתיישבות העובדת. כמו
מנחם בגין, הוא יכול לוותר עליה מבלי
שיחרב עליו עולמו הרעיוני. יואילו הורביץ,
שבא ממיפלגת־העבודר, ושגדל במושב, רו אה
בכך כפירה בעיקר.
ייתכן שיש גם סיבה ׳נוספת: שוסטק,
בניגוד להוריביץ, למד על בשח מהן ה־תוצאות
כישימרגיזים את בגין. שוסיטק יזם
את המרד שהתחולל בתנסעת־חרות ב־, 1966
׳ושהוליד את המרכז החופשי הזעיר. אין
לו חשק לצאת שנית למידבר הפוליטי.
נופים פיקטיכיים. המאבק שניטש
השבוע בקרב ושמונת חבריה של חטיבת
לע״ם בליכוד, גבל בגיחוך. הרוחות סערו,
הושמעו איומים הדדיים והוכן פילוג, אך
אי־אפשר היה לשכוח כי החטיבה כולה
תלויה על בלימה.
״לעם״ היא חטיבה המורכבת משלושה
מרכיבים :
• 1״התנועה למען ארץ־ישראל הש למה״
,שנציגה בכנסת הוא משיה שמיר.
תנוער, זו מעולם לא התייצבה לבחירות
כגוף עצמאי, וייתכן שאין לה גם מאה בו חרים.

1״המרכז העצמאי״ ,פלג ממה שהיה
״המרכז החופשי״ ,׳ששני נציגיו הם שוסטק
ואהוד אולמרט. המרכז העצמאי לא הת־ייצב_מעולם
כגורם עצמאי. המרכז החופשי
התייצב רק פעם אחת, ב־ , 1969 ואז נחל
תבוסה מוחצת ועבר כימעט בנס את אחוז-
החסומה.

!• ״הרשימה הממלכתית״ התייצבה ל בחירות
רק פעם אחת׳ ב־ , 1969 בהרכב
שונה לחלוטין. בהנהגת דויד בן־יגוריון,
וזכתה אז בארבע מנדאטים. מארבעת ה נבחרים
דאז, נותר ירק הורביץ.
אילו התייצבה כיום חטיבת לע״ם, על
יכל מרכיביה, לבחירות, ספק גדול מאד אם
הייתה עוברת את אחוז־החסימה. ישמזנת
המנדאטים באו ילה בעיקבות השתייכותה
לליכוד ,׳שיהלך לבחירות בהנהגתו של
מנחם בגין. זוהי תופעה ישראלית מוב הקת:
סיעה גדולה, שאין מאחריה כלום.
כעד ונגד גם הוויכוח שהתנהל ה שבוע
היה מגוחך.
לא היה זה מאבק בין מצביעי־הלאו נגד
מצביעי־ההן. הורביץ כינס במיליון רמת־אביב ישיבה סודית של שישה מח״כי ה חטיבה
(אנשי הרשימה הממלכתית והתנועה
למען ארץ־ישראל השלמה) ,׳כדי לסלק
מן החטיבה את שני אנשי המרכז העצ מאי.
אך שניים אלה לא הצביעו יחדיו:
שוסטק הצביע בעד ההסכמים, אך אול-
מרט הצביע דווקא נגדם.
גם בקרב ששת האחרים לא היתד, דיער,
אחידה. זלמן שובל אומנם נמנע מהצ בעה,
אך רק אחרי ששר שיר־תהילה ל הסכמים,
כדי לפייס את משה דיין׳ אחד
מאבות ההסכמים, שהוא בעל-יהחסות של
׳שובל, בסך־הכל הצביעו שלושה מיאנשי
החטיבה נגד ההסכמים, ארבעה נמנעו ו אחד
— שוסטק — הצביע בעד.
חזרה לחרות? מרבית חברי החטיבה
לא התלהבו מן הרעיון לגרש את שזסטק
ואולמרט. הם יודעים שהשניים יחזרו,
במיקרה זה, לחידות — יעד שהם חותרים
אליו, מן הסתם, במילא.
כנציג• של שני ח״כים לא יגיע ל׳שוסטק
תפקיד ושל ישיר. אך בנסיבות הנתונות,ייתכן מאד !שמנחם בגין ישאירו בתפ קיד,
על־חשבון חרות, כמחווה של הוקרה.
אמנון לין, שהתייצב לבחירות העירוניות
בחיפה, זקוק לכל התמיכה האפשרית, גם
מידי אנשי חרות, ואינו שש למשברים.
אף שהוא נץ קיצוני, הוא נמנע מהצבעה
בכנסת. גם אחדים מן הח״כים האחרים
מעדיפים את השמירה על הפיקציה של
לע״ם על-פני פילוג, שיוכיח כי כל ה מרכיבים
אינם אלא צללים.

ראש הממשלה
בידע ת סו ך
בנץ ״דוחח״
ו״מרכר יותר מדי״
אד הוא ״ותרן מופלג״ -
קובע עיתוגאי אמריקאי
עד קמפ־דייוויד שררה בעיתונות ה־
(המשך בעמוד )32

0הנדון י
(המשך מעמוד )15
בדרך כלל, מידה רבה של קנאות עיוורת,
והתכונות הצנועות של שפיות־הדעת, ה הסתפקות
במה שניתן להשיג ,״האמנות
של האפשרי״ ,אינן מבוקשות, לרוב, בתנו עה
מהפכנית.

הציונות היתה שונה. ייתכן שהיא
ירשה את חוכמתה מן הגלות,
שיכה למדו היהודים להתכופף עם
הרוח מכלי להישכר, לנצל כל הזדמנות
ולחדור כעד כל פירצה כדי
להישאר כחיים.
(אם כן, הרי יש כאן פאראדוכס נוסף.
הציונות קמה כדי לחסל את הפזורה ה יהודית,
והיא שללה והשמיצה את תכו נותיה.
אך דווקא תודות לתכונות אלה,
שאותן היא התאימה לצרכיה, השיגה ה ציונות
מה שהשיגה).
בהכרעות הגדולות של סוף תשל״ח ו ראשית
תשל״ט, שולטות תכונות אלה ב כיפה.
מנחם בגין מצטרף אל הזרם המרכזי
של התנועה ההיסטורית. מעל במת ה כנסת,
השתמש בטענות הקלאסיות של הציונות
השפוייה, הדוגלת באמנות־הפשרה :
שזהו המכסימום שניתן להשיגו בתנאים
הנתונים, שלולא ניצלנו את ההזדמנות ו לקחנו
מה שיכולנו היינו מאבדים את הכל.

מנחם כנין מצטרף לשרשרת ההיסטורית
של חיים וייצמן ודויד
כן־נוריון.
אין שמץ של ספק בכך שהרוב העצום
של העם תומך בעמדה זו.

שוה־הקווב העיקרי על הסכמי קמפ־וייוויו ׳נמצא עתה
בלב: ה תו ש ב יו 1ע וו הגו ה המעונין זווצ ועת עז ה -
מה קווה בשטחים המוחזקים? מ1י לוחם על מה?

תכן כי באחד הערבים הארוכים ב־קמפ-דייוויד
התנהלה שיחה מעין זו
בקאבינה של ראש ממשלת־ישראל:
כגין: אי־אפשר לקבל את ההסכם
הזה בעניין יהודה, שומרון ועזה ! הרי זה
יביא להקמת מדינה פלשתינאית !
דיין ז זה יביא למדינה פלסטינית רק
אם הפלסטינים ישתפו פעולה.
בגין ז איך אני יכול לחתום על דבר
כזה? !
דיין ז סמוך עלי, הפלסטינים לא יקבלו
את זה.
בגין ז אם כן, מה יקרה?
דיין ז שום דבר לא. הכל יישאר כמו
שהוא עכשיו. אבל אנחנו הוכחנו לעולם
כי היינו מוכנים לפתוח לפניהם דלת,

ך ם כשיא ריגשי השימחה וההקלה על
ניצחון זה של שפיות־הדעת, מן הראוי
להשמיע מילה של אזהרה.

שהם רק חלק מן העם הפלסטיני — והחלק
בר־המזל, יחסית.
הכרעה לטובת ההסכמים עלולה להת פרש,
בעיני עצמם ובעיני אחיהם, כהח לטה
אגואיסטית של חלק מן העם לטובת
עצמו — בעודו מפקיר לגורלו את שאר
החלקים, הנמקים בגולה, והנשארים לפי
ההסכמים בלי בית, בלי חרות, בלי זכו יות.
רבים מן הגולים הם פליטים חסרי-
כל. כולם זרים בארצות מגוריהם, מופק רים
למצבי־הרוח החולפים של השילטון
הזר, מועדים בכל עת לגירוש, למעצרים
ולרדיפות.

מכהינה זו, דומים תושכי־הגדה
כיום ליייטוב היהודי בימי המנדאט,
כאשד נקרא להשלים עם הפסקת
העליה היהודית, בשעה שמאות
אלפי יהודים נ.>!-ו במחנות־פליטים
באירופה.
תושבי הגדה והרצועה, שהיו שנים
רבות משועבדים למישטר ההאשמי, ול אחר
מכן לשילטון הצבאי הישראלי, למדו
בשנים האחרונות להתגאות בהישגיו המ דיניים
(וגם הצבאיים) של אש״ף. ההכרה
הבינלאומית באירגון, הופעת יאסר ערא-
פאת מעל דוכן עצרת־האו״ם, הכרת רוב
מדינות העולם וכל המדינות הערביות ב מוסדות
הלאומיים הפלסטיניים, נראות
להם כהישג לאומי ראשון־במעלה__ .
גם מבחינה זו משול היישוב הערבי
בגדה וברצועה ליישוב היהודי בארץ בימי
המנדאט, שלמד להעריך את קיום ״המוס
אין
ניצחון סופי, מוחלט ואחרון במאבק
זה בין השיכרון והשפיות.

על השפיות, כמו על החרות והצדק,
יש להאכק יום־יום מחדש,
יש לשמור עליה מכל מישמר. אין
לגרוע עין.
מנחם בגין החליט החלטה היסטורית לגבי
סיני. אין לדעת מה החליט, במעמקי לבו,
לגבי הגדה המערבית ורצועת־עזה.
בדרך אל השלום השלם, המלא, עוד
מחכים לנו מוקשים רבים — מהם מוקשים
שהעם הזה הניח אותם במו ידיו, בצורה
של התנחלויות. .

דות הלאומיים״ כהישג לאומי חשוב ביו תר.

משום
כך, נרתעים, אנשי הגדה
והרצועה מכל מעשה שיש בו התכחשות
למעמדו של אש ״ף, או
העלול להתפרש כך.
נוספת על בך הרגשת העלבון הצורב.
עצם עריכת הפיסגה בלי הפלסטינים, הט לת
האופוטרופסות של זרים עליהם, אי-
ההכרה המפורשת בזכותם להגדרה עצמית
ולחרות לאומית, ההתייחסות אליהם כאל
עם ממדרגה שניה — כל זה קומם את
תושבי הגדה והרצועה לא פחות מאשר את
שאר הפלסטינים.

עזרה לכך עובדה פשוטה: כימי
עט איש בגדה וברצועה לא קרא
את נוסח הסכמי קמפ-דייוויד.
כל זה עורר רגשות עמוקים ועודד
את חמומי־המוח, שתבעו מייד להשיב
בלאו מוחלט.
הנוסח אמנם פורסם בעיתונות הערבית
במיזרח ירושלים, אך מעטים טרחו לק רוא
את המיסמכים הארוכים והמשעממים,
ולא כל שכן לקראם שנית ושלישית.
הזכויות שניתנו לפלסטינים, החבויות ב אותיות
הקטנות בסעיפים השונים (ראה
נזיכתבו של אורי אבנרי ליאסר עראפאת,
העולם הזה )2144 לא זכו בכל תשומת-

הוויכוחים הסוערים, שהתנהלו
השבוע ככל רחבי הגדה והרצועה,

כל אחד מן המוקשים האלה יכול
להתפוצץ כפנינו, אם לא נטפל כו
כעדינות האמיצה של הכלן.
עוד נכונים לנו עשרות משברים מדיניים
ונפשיים, בדרך אל השלום במיזרח ובצפון.
כל משבר כזה יביא עימו ויכוחים מרים,
סערה של רגשות והתנגשות חזיתית בין
הקנאות הלאומנית ובין התבונה הלאומית.
כוחות הקנאות, שהובסו בקרב על הסכמי
קמפ-דייוויד. לא אמרו עדיין נואש. ברגע
זה הם נראים מיסכנים ועלובים. אך הם
עלולים להתאושש, להתלכד מחדש, להיערך
לקרב-מאסף נואש, אולי אף לעבור ל-
התקפה־נגדית.

י*ט להיות מוכנים לקרכות אלה.
אין לי ספק ששפיות־הדעת, שהרימה את
ראשה בימים האחרונים, תנצח בכל ה מאבקים.
היא ניצחה זה עתה ניצחון מכ ריע׳
ורק שואה יכולה לשים ניצחון זה
לאל.
אך עליה להישאר מגוייסת מול כל הת פרצות
אפשרית נוספת של השיגעון הלאו מני׳
מול כל תופעות־הייאוש של הנרקו מנים
ועובדי־האלילים.

הסיסמה ״שלום עכשיו״ — לא
עכר זמנה, ולא כטל קורכנה. היא
צריכה להוסיף ולהתנוסס מעל למחנה
אשד ידאג כי ככל אחד מן
הצעדים הכאים אל השלום — כ
גולן, כגדה, כירושלים וכרצועה —
ינצח קול התכונה את יללות ה
•טיכרון.

כינתיים

-מותר

להצדיע לעם

הזה.

בסך הכל, זהו עם שפוי ונבון.

שוס, נעים להרים את הראש ולומר:
ישראלי אנוכי.

אנוור אל־נוסייבה
בא לפגישה
והם סירבו. אחרי זה, לא קארטר ולא
סאדאת יוכל לבוא אלינו בטענות.
ביגין ז איך אתה יכול להיות בטוח
שהפלשתינאים לא יקבלו את זה ד
דיין נ הם תמיד סירבו. הם סירבו להקים
מועצה מחוקקת בימי המנדאט, ש־היתה
מעבירה להם בהדרגה את השילטון
על הארץ. הם סירבו לקבל את החלוקה
ב־ .1947 הם יסרבו גם עכשיו.
כגין ז אני מקוו השאתה צודק. בסדר,
אני אחתום.
שיחה דימיונית זו מראה מה מונח כרגע
על כף המאזניים, במאבק הפנימי המת נהל,
מתחת לפני השטח, בגדה המער בית
וברצועת־עזה.
מעולם לא הועמד ציבור לפני ברירה
קשה יותר, מאשר מיליון ו־ 20 אלף הפלס טינים
(לפחות*) הגרים בירושלים, בגדה
וברצועה.

כל רגשותיהם, אומרים להם :
אסור לקכל את הסכמי קמפ-דיי-
וויד. וכל חששותיהם לוחשים להם:
אם לא נקכל אותם, זה עלול
להמיט עלינו אסון נופף.
17786033
ך• רגשות הקוראים לדחיית ההם-
י 1כמים הם טבעיים והנימוקים לכך הם
סבירים.
כל תושבי הגדה והרצועה מודעים לכך,
* אין מיפקד מהימן של אוכלוסיית
הגדה והרצועה, המתרבה במהירות בדרך
של ריבוי טיבעי. ייתכן כי כבר הגיעה
ל־ 1.3מיליון, ואולי אף עברה מיספר זה.

יאסר עראפאת
ציר ביירות־נזוסקווה־עמאן

וכיכדלם. הוויכוחים כמיכלדות וב־מיס
גשי העסקנים, הוכיחו בעליל
כי רוב רובם של המתווכחים לא
קראו את המיסמבים ואינם בקיאים
בפרטיהם.

חזית ההתנגדות
לושה זרמים עיקריים קיימים
כיום בקרב תושבי הגדה והרצועה
— וכל השלושה התנגדו השבוע בחריפות
להסכמי קמפ־דייוויד.
השלושה :
• אוהדי אש ׳׳ף, ובראשם כל ראשי
העיריות החשובות, מילבד בית־לחם. אלה
פועלים על פי הקו שנקבע בביירות.
* אוהדי המלך חוסיין, הקיימים
בעיקר בקרב השיכבה העליונה של האוב־לוסיה,
שיש לה קשרים עיסקיים ואחרים
עם הממלכה ההאשמית. אלה פועלים על
פי הקו שנקבע בעמאן.

נאפז נזאל
גרם לסערה

של ה־ 4ביוני , 1967 ותוך הענקת הגדרה
עצמית לעם הפלסטיני.
• המלך חו ס י ין דוגל מזה שנים
בשלום עם ישראל, אך תובע בעקשנות
את החזרת כל הגדה והרצועה, כולל ירו שלים,
לערבים. הוא מכיר להלכה באש״ף
כבנציג החוקי הבילעדי של העם הפלס טיני,
במשך ״שלב המאבק עד לשיחרור.״
+יא סר עראפאת הודיע בצורה
חד־משמעית, בשורה של התבטאויות ב חודשים
האחרונים, שהוא מוכן להקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, בדרכי
שלום.
אולם כל שלושת הגורמים שוללים את
הסכמי קמפ־דייוויד שלילה מוחלטת, מסי בות
שונות. אפשר להגדיר את החזית
המשולשת הזאת כ״חזית ההתנגדות״:
• ברית־ המועצות מתנגדת להם
קודם כל מפני שזהו הסדר אמריקאי מוב הק,
המוציא אותה מכל עמדה של הש פעה.
בתיאוריה, קיימת האפשרות שהיא
תשנה את דעתה אם ארצות־הברית תציע
לה חלק ׳נכבד יותר בהסדר.
המלך חו סיין מתנגד להסכם, ש נעשה
בילעדיו, ומבלי שהנשיא אנוואר
אל־סאדאת אף טרח להודיע לו מראש
את תנאי. התפקיד שנועד בהסכמים ליר דן
נראה לו ככפוי־טובה וכחסר־סיכוי. אך
הוא השאיר את הדלת פתוחה, על־ידי
הצגת שורה של שאלות מתונות לארצות־הברית.
הדבר מרמז על כך שאם ישונו
תנאי ההסכם, הוא עשוי לקבל אותו.
• אש״ף נמצא במצב הקשה ביותר.
הוא חושש כי הגשמת ההסכם עלולה
לכרות תהום בין הפלסטינים בגדה וב רצועה
ובין אחיהם בגולה; לשבור את
מעמד אש״ף עצמו! להקים מנהיגות מת חרה
שתפלג את העם; לשעבד את הגדה
והרצועה למלך חוסיין; להנציח את הכי בוש
הישראלי, ועוד ועוד.
יתר על כן, אש״ף נשען בראש־וראשו־נד,
על הציבור הפלסטיני בלבנון, המור כב
מפליטים משטח ישראל, ואלה חו ששים
כי ההסכם עלול לסתום את הגולל
על סיכוייהם לחזור הביתה או לקבל
לפחות פיצויים הוגנים ואת האפשרות
להתיישב בחלק הערבי של פלסטין.

כך, למרות הבדלי ההשקפות,
קיימת ברגע זה — לפחות כאורח
זמני — תמימות־דעים מיבצעית
בין אוהדי כל שלושת הזרמים העיקריים
בגדה וברצועה. זוהי חזית
בל־בך חזקה, מאוחדת ומגובשת,
ששום דיעה נגדית אין לה סיכוי
להיקלט.

אחדות זו מצאה את ביטוייה בנכונותו
של המלך חוסיין להשתתף בפיסגה ער בית,
שתתכנס דווקא בבגדאד, הבירה ה ערבית
הקיצונית ביותר. גם עמדת המלך,
שבוטאה במסיבת־עיתונאים שערך, וב־ראיונות,
היא נוקשה ומכובדת( .כך העיר
המלך, בזעם עצור, שמצריים נוטשת עכ שיו
את ירדן — בעוד שירדן איבדה את
הגדה המערבית במילחמה לא לה, שאליה
הצטרפה לפי דרישת מצריים, ואחרי ש העמידה
את צבאה תחת פיקוד גנרל
מיצרי).

לחזית זו יש להוסיף את ״חזית־הסירוב״
האמיתית, המתנגדת לעצם
קיום ישראל, המייוצגת בגדה
וברצועה על־ידי קכוצות־שוליים
מחתרתיות שד סוכני עיראק, אנשי

המלך חוסיין
ועידת־פיסגה ב בגד אד

החזית העממית לשיהרור פלסטין .
(אירגונו של ג׳ורג׳ הביט) ועוד.

פאהד קוואסמה
המתין בחו״ל

הזום המתון

•.הקומוניסטים, המהווים את ה־מיפלגה
המאורגנת היחידה בגדה, ושיש
להם אחיזה בעיקר בקרב הסטודנטים
והאינטליגנציה הצעירה. אלה פועלים על
פי הקו שנקבע במוסקווה.
כל שלושת הזרמים האלה פעלו השבוע
בשיתוף־פעולה נדיר. גם עמאן, גם ביירות
המערבית וגם מוסקווה שללו את הסכמי
קמפ־דייוויד, כל אחת מטעמים משלה.

ודם מתחת לפני השטח של אחדות
זו של כוחות־ההתנגדו תקיים זרם

אחר.
יזהו הזרם של האנשים המפוכחים, המו כנים
לבדוק אם אכן ניתן לנצל את הסכמי
קמפידייוויד כדי לקדם את העניין הפלס טיני.

אולם
— וזוהי עובדה שיש לה
חשיבות רכה לגבי העתיד — בל
שלושת הזרמים האלה אינם
שייכים ל״חזית־הסירוב״ האמיתית
— זו השוללת את עצם קיומה של
ישראל ואת האפשרות לעשות
עימה שלום.

אנשים אדה אינם פחות לאומניים
מאשר אנשי ההתנגדות המוחלטת.
רובם אוהדים את אש״ף,
ומכירים בו כבנציג הבילעדי של
העם הפלסטיני. כולם חותרים
להקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה.
מטשטשים בישראל
כלי־התיקשורת
עובדה זו בעיקביות. הן מתוך בורות, הן
כחלק מן התעמלה הממשלתית.
ולראייה :
ברית״המועצות מכירה בישר-
בשלום עימד״ על פי הגבולות

אולם הם זוכרים את העובדה ההיסטו רית,
המוזכרת לעיתים קרובות בוויכוחים
פנימיים בקרב הפלסטינים: שפעמים
רבות בעבר, מימי המופתי אמין אל־חו-
סייני והלאה, דגלו המנהיגים הפלסטיניים
(המשך בעמוד )36

ברים חלף מעיין כגליון ״העולם הזה״
בראש המגנים

217

הולכת עם אמה, להירשם לקורס לאחיות
בבית־החולים ביילינסון, והיא בת . 18ה ושאלה
הראשונה ׳ששואלת הלן בוועדת ה קבלה
היא אם יש חוג דרמאטי בבית-
הספר לאחיות . .כישהיא נענית בשלילה,
היא מודיעה לאמה שהחליטה שלא להיות
אחות, ונרשמת תחת זאת לבית־הספר
למישחק של הבימיה.
והנה נזכרת חברתה הטובה, רחל דובסון
בהלן, שסשתגעת לריאות את השאינסונייר
הצרפתי ז׳אק ברל אך הפרוטה אונה מצויה
בכיסה. מה עושה הלן י נכנסת אל מאחרי-
הקליעים ,׳ואומרת ישם ׳לאחד הסדרנים, ב-
!עיבריית :״אני אשתו של דאק ברל.״
הסדרן מסדר ילה, בלי בעיות, כורסה נוחר,
מאחרי הקלעים.

היא זנתה בביקורות
נרחבות ודא זנחה
בתפקידיב- 1
היא 1אלצ ה
להתפרנס כמלצרית

וסיפור נוסף: להלן היה במשך 11 שנים
כלב ג׳ינ׳ג׳י זרוק בשם בוזבוז. כל יושבי
כסית הכירו את הכלב הזה, שהלך עם
הלן לכל מקום. נאווה לווין, רעייתו של
המחזאי חנוך לווין, מספרת שכשהיא היתד,
קוראת להלן מלמטה, היה בוזבוז עונה
לה שהיא לא בבית. רבקה, אחותה של
הלן, מספרית מעשי־ניסים על הכלב, שלא
אהב בשר־עוף וגבינת קוטג׳ .השחקנית
׳מרים !בריאלי, גם היא ידידה קרובה של
הלן! ,מספרת ׳שהכלב נהג לערוך ביקורים
אצל כל ידידיה ישל הלן, ולא היה מגיע
הביתה לפני שהיה מבקר בכסית. הלן היתה
אומרת לו: נו; ,בוזיבוז, מה יש לך להגיד
לי על מה שהולך ב עירי והיתר, מספרת
שהכלב רכלן בצורה בלתי־רגילה.
בכל רגיע נזכר !מישהו במשהו . ,והסי פורים
מסופרים בחיוך, בצחוק טוב. איזה
•שיבעה׳ עורכים לבחורה הזאת! והד,ל וויית!
כיל שחקני התיאטרון בארץ היו
בהלווייה שנערכה להלן בקריית־שאול. מי
שהייה שם, מספר כי דממת־מוות שררה
במקום והאוויר כאיילו יעמד מנוע.

־ !בגיל 38 מתה
ממחלה ממאות
ך שאני מדבר עם אינסוף של חב *
/ /ריה, אני מתקשה למצוא אחדות-
דעים בקשר להלן. לכל אחד היא היתה
משהו אחר. מפני ׳שהלן היתד. אחת ניאו*
יתם אנשים ׳נדירים שיש להם התכונה ה־בלתי־רגילה,
היכולת להאזין לאחר, להיות
מסוגלת להתעניין באופן כן ועמוק בבעיות
של אנשים אחרים׳ ,מבלי להביא בחשבון
את בעיותיה שילה באותו רגע. מסיבה זו
היא תפסה מקום מיוחד בליבותיהם של
כל אלו שאהבו אותה. כי לאהוב ולהכיר
את הלן היה יותר להכיר את עצמך׳ להם־
תכיל טוב יותר אל תוכך.

״אני בטיוח: שהאיכות הזאת של הלן,
היא שעזרה להפוך כל מחזה שבו הופיעה
לסיפור של הצלחה, לא רק בגלל האיכות
שלד, כשחקנית טובה, אלא גם בגלל התמיכה
שנתנה לסובבים אותה, לאלה ש עבדו
איתה.
״ומשום כך היא תהיה חסרה כל־כך
לאלה שהכירו אותה. בגלל הכישרון שלה
שחרג מגבול הכישרון התיאטרלי, בגליל

מאושרת בקיבוץ

שהיחד, כל־כך אנושית במלוא מובנה של
המילה.״
פול שטרן, עורך־דין במיקצועו וגיסה של
השחקנית המנוחה הלן קופילוביץ /מתקשה
להביע את דחשי־ליבו אחרי מותר, הטראגי
שיל אחת הדמויות המעניינות ביותר ב תיאטרון
הישראלי. פול העדיף להעלות
את הדברים: בשפת אמו, האנגלית: .בדירתו
שבצפון תל־יאבייב -שם הוא מתגורר עם

הלן קופילוביץ׳ (שנייה מימין, עם צמה) כפי ש נראתה
בגיל , 18 כשהתחנכה בקיבוץ שדוודיס.
אחר־כך הלכה להירשם לבית־הספר לאחיות שליד בית־החולים ביילינסון. כשהגיעה לשם
עם אמה, שאלה אס יש במקום חוג דרמאתי. כשנענתה שאין — הודיעה לאמה שהיא
הולכת להירשם לבית־הספר לשחקנים בתיאטרון הבן מה, במקום לבית־הספר לאחיות.

אישתו רבקה, אחותה שיל הלן, ועם בנם
רני בן השש, מתאספים מאז מותה של
השחקנית בני־המישפחה היושבים שבעה,
יחד עם חבריה הרבים. לילה־ליליה הם
יושבים סביב השולחן, יואל תוך הבוקר
מעלים את זיכרה של האחות, החברה,
השחקנית, שנפטרה בשבוע שעבר בגיל 38
לאחר מחלה ממושכת.
והסיפורים קולחים בשפע: הנה הלן

אומללה על הבמה

בכסית אספו החברים כסף ,׳לקינות פרחים
להילווייתה של הלן. הם קנו זר פרחים
לבנים וכשנשאלו מדוע דווקא לבן, סיפרו
כי פעם, לפני שנים רבות, ביקשה הלן
שכ׳שיתמות יניחו זר של פרחים לבנים
על קיברה.
היא: נהגה להתלוצץ על המוות עוד
ישנים רבות לפני ׳שעליה בדעתה כי הוא
עתיד להתדפק יעיל דלתה בגיל כה צעיר.

הלן בדמותה של דודו, עלובת־החיים במחזה
כך משתעשעת אמי המשוגעת שהועלה בחאן
הירושלמי (משמאל, עליזה רוזן) היה זה התפקיד שגילה את הלן קופילוביץ׳ לקהל
שוחרי התיאטרון. בתום אחת ההצגות קם הקהל על רגליו וצעק :״הלן! הלן!״ למרות
זאת לא קיבלה הלן תפקידים רבים בתיאטרון, נאלצה להתפרנס מעבודה נ

פעם קבעה מיפגיש בשמיים עם. מנוזל ד,־
הצגה׳ דן שמר. אולם בשנתיים האחרונות
לחייה, כאשר ידעה בי המחלה שממנה היא
סובלת ממאירה, נהגה להתייחס אליה ב-
קלות־ראש כדי שלא להכביד על האחרים,
וסיפרה תמיד כי היא סובלת משפעת.

״ איכות
של צ׳אפלין״
אז התגלתה מחלתה, נכנסה הלן
— ז ויצאה בביתי-החולים. חודש לפני מו תה
נעלם כלבה האהוב, בוזבוז, ומאז לא
חזר יאל ביתם שבשדרות הארזים בתל־אביב.
הלן המשיכה לתפקד כאילו הכל
!כשורה. יום לפני שנכנסה לב״ת־החולים
לסידרת הקרנות וטיפולים מכאיבים, מצאה
גורי חתול חולים בשדרה שבה התגוררה.
היא לקחה מונית והעבירה אותם לטיפול
אצל וטרינר.
בישנה האחרונה ׳לחייה הספיקה להשתתף
במחזה הדיירים שהועלה בתיאטרון חיפה.
המחזה הוצג עד לפני הצי שנה. למרות
הסבל והייסורים התעקשה הלן לנסוע מדי
יום לחזרות, מתל-אביב לחיפה. ברגיל הוו
הביקורות על מישחקה של הלן קופילוביץ׳
מלאות תישבחות.
מדהים עד כמה הצטיינה הלן כשחקנית,
יעד כמה היתד ,׳בלתי־מוכרת ובלתי־מצלי־חה.
דומה שקיבלה ביקורות טובות בעי־תונים
יותר מכל שחקן אחר בארץ, אך
השתתפה בהצגות פחות מכל שחקן אחר.
כדי לפרנס את עצמה נאלצה לעבוד ׳כמלצרית.
היא עבדה בכסית, בוויטמן, ב בארים
כמו הקוקסטייל יובודגה ובכל מקום
רכישה לה ידידים.
היו לה מהלכים בכל שכבות הציבור.
היא הייתה חברתם של גדולי המדינה, וגם
של אחרוני החלכאים והנדכאים של תל-
אביב.
למרות ׳שהיתה מוקפת חברים, נראתה
בדרו־כלל מבלה לבדה. היא אהבה את

) 1 - 1 1 1 1 1 0הלן קופילוביץ׳ בדמות דודו,

הנערה הסמרטוטית המתגוררת
1141111111 #111

בחבית. לימינה, השחקן אהרון אלמוג ולשמאלה רמי דנון. אמנון.
מסקין הגדיר את הלן כשחקנית באיכות צ׳אפלינית, עודד קוטלר

אמר על הלן בתפקיד דודו, כי מעולם לא ראה בתיאטרון הישראלי
מישחק כה משובח. הביקורת הגדירה את תפקידה כפנינה של
ממש. אך הלן נאלצה לכתת רגליה בבתי־הקפה ובמועדוני־הלילה,
ולחכות שמישהו יציע לה תפקיד. מעולם לא ביקשה תפקידים.
דימיון שקשה לעקוב אחריו. היו ילה איכות
פואטית !בלתי רגילה, הומור בלתי־רגיל.״
ועוד חברה :״הלן היתד, אישיות כאריז-
מטית. היא הקרינה סביבה אלומות !שיל
אור. תמיד התלכדו סביבה חבורות שלמות
של אנשים שהכירו זה את זה דרכה.
אנשים ממש ירבו עליה. כל איחד חשב
שהיא החברה הטובה ביותר שלו, ורק
שלו.״
ודומה !שהשכילה מכולם לתאר את הלן
חברתה, מרים גבריאלי, שאמחה עליה:
״יקשה לתאר, את הלן. אין דמוית כזאת
אפילו בסיפריות. צריך להיות דוסטיוייבסקי
כדי לכתוב עלייה. היא הייתה כל־כך מיו חדת.
כל־כך רגישה, מלאת הומור, חכמה,
מבינה — דמות בלתי־רגילה.״

שלוש פנים במחלה

עבדה מאחרי הבאר מייד אחרי שהגיעה לתל־אביב. באמצע :

ר,לילד״ :נד,גד, לפקוד את מקומות מבילוי
עד לשעות הקטנות. פעם חלכה עם ׳נאווה
לווין לאחד הבארים ברחוב יורדי הסירה.
השתיים ישבו בחוץ, ולפתע חלפה מכו נית
שממנה ירו לעבר הבאר ,׳והמשיכה
לנסוע.
הלן נולדה בסין, ועלתה עם מישפחתה
ארצה בהיותה: בת תשע. המיישפחה התגו ררה
בעכו, ומשם עברה עם שלושת ה ילדים,
אלי, רבקה והלן, לקיבוץ שדות־ים.
בקיבוץ !שהתה המישפחה ארבע שנים,
וכשעברה לחיפה נשארה הלן !בקיבוץ עד
לשירותה הצבאי שאותו עשתה בשבטה,
ולאחר־ימכן יצאה לשנית־שיתת באילת.
בתקופת השירות בצבא למדד, מיישחק
בתיאטרון הבימה. כשהגיעה לתיל-אביב עיב דה
בבאר ישל כסית, שם התוודעה אל
שחקני־יתיאטריון ובמאים. יום אחד פגשה
שם את אמנון מסקין ואת עודד קוטלר,
שהקימו אז את הסטודיו של במת השחקנים.
הלן ניגשה אליהם ואמרה :״אני
רוצה לשחק.״ ישנים לאחר־ימכן סיפר אמ נון
מסקין על אותה פגישה :״מכל ה שחקניות
׳שאני מכיר, הלן הייתה הקרובה
ביותר לאיכות של צ׳אפלין.״
היא החלה עובדת עם הסטודיו של
במת השחקנים. עד אז השתתפה בהצגות־ילדים
ושיחקה בתיאטרון האוהד. היא

עם השחקן אמיר אוריין בקטע מתוך ההצגה איפה אתה ג׳וני,
שהעלה הבמאי הילל נאמן במיסגרת התיאטרון הפתוח. משמאל :
הלן כפי שהיא נראתה במחזה של עמום קינן בשם: הטלפון.

החליפה את ידידתה רחל דובסון בהצגתו
של גיורא גודיק טוביה החולב, וכל אותה
עת עבדה בד־בבד גם במלצרות.

״הופעתה —
פנינה ממש״
ך ישהעלה עודד קוטדר בתיאטרון
^ החאן הירושלמי את ההצגה כך מש תעשעת
אמי המשוגעת, קיבלה הלן את
תפקידה של דודו, בת בלי־בית שגררה
איתה עגלת־סמרטוטים והתגוררה בחבית.
הביקורת יצאה מגידרה — התיאטרון גילה
את הלן קופילוביץ׳.
אך למרות התפקיד שהיקנה לה תהי לה,
למרות שבתום ההצגה קם הקהיל על
רגליו וצעק: הלן! הלן! לא המשיכה
הלן קופילוביץ׳ לשחק באופן רצוף. ע 1דד
קוטלר אמר על השחקנית שלו :״לא
ראיתי מ״שחק בתיאטרון הישראלי, עד
שראיתי: את הלן עושה את דודו.״
אחר־כך שיחקה הלן את תפקיד הסבתא
בבית ב תו ד ה אלבה. שוב יצאה הביקורת
מגיידרה ׳וכתביה :״:את הופעתה הקצרה
והנפלאה של הלן קופילוביץ׳ ,בדמות מריה
הוספה הישישה, ניתן להגדיר כפנינה.״
מבית ברנודה אלבה עברה לחפץ שיל חנוך
לווין, ושוב שיבחי הביקורת :״הלן קו־

פילוביץ׳ כחנה צ׳ריליץ׳ ,שהזכירה לי בצורתה
,׳ בצווארה הארוך והעגום, בתיס־רוקיתה
המיושבת ובפרופיל הציסורי ישלה
את הנשים העייפות והאומללות שצייר טו לוז
לוטרק, היתד, נפלאה בכל רגע שילה על
הבמה. פנינה ממש.״
אכן, מעט מאד שחקנים זכו, בשנות
הקאריירה שלהם, בביקורות מסוג זה.
אך הלן קופילוביץ׳ לא קצרה את פירות
הצלחתה. היא לא הייתה מוכנה למכור את
עצמת תמורת נזיד הקאריירה, ומשום כך
סירבה להתראיין, סירבה להצטלם לשבו־עוני־ד,׳בידור.
מעטים ידעו !מד, מתרחש
בדל״ית אמות של בייתה, או פרטים מחייה
הפרטיים.
מוזרה העובדה שלמרות היותה שח קנית
מצטיינת היתה מובטלת מרבית
הזמן. ידידיה מספרים כי הלן מעולם
לא פנתה לתיאטראות, מעולם לא הציעה
את עצמה לתפקיד כלשהו. אחת מידידו תיה,
שהקנית ידועה ומחוננת, אומרת :
״הרגעים של הלן על הבמיה היו אותם
רגעים מאד נדירים, המגלים מישהו. לכן,
תמיד נמצא תירוץ לבמאי התיאטרון שלא
היו מסוגלים להתמודד עם הפוטנציאל
ישלה, שהיה גדול מדי. אם ברגמן היה
עושה בארץ תיאטרון, הוא היה לוקח אותה
׳לכל: אחת מההצגות שלו.״
מוסיפה הברה אחרת :״הלן היתד. בעלת

הלן בימיה האחרונים, כפי
*111171
שצולמה על־ידי ידידתה, 111111 הדוגמנית והמתרגמת הלית קתמור. היו לה
עשרות ידידי־נפש מכל שכבות הציבור.

29 יי

במועדורלילה חד

ושיידעו לעמוד על הבמה ולשיר ולבדר את
באי המועדון.
היא מצאה אותם, בסופו של דבר. אחרי
שפנתה אל כל האמנים שהכירה מסר לה יוני
רכטר, שהוא זמר־מלחין וידיד של בתה טל,
שם ומיספר־טלפון של בחור שלומד באקדמיה
למוסיקה ואמר לה :״תנסי.״ יעל טילפנה לגבי
שדה וזה, אחרי שחשב כמה רגעים, הסכים
לנסות, ואפילו הציע את אשתו דורית פן,
שחקנית בתיאטרון־ילדים ובטלוויזיה הלימודית.

דורית פן, שחקנית בתיאטרון־הילדים של
¥11ך 1ך 0 )5
• 1 11י< אורנה פורת ובטלוויזיה הלימודית, מגישה
במועדון הפרוטה והירח משקאות לאורחי המקום. משמאל :

שכח שנאתה

דורית פן בפעולה, מגישה משקאות לאורחי המועדון. אחרי ההגשה,
עולה דורית על הבמה ושרה שירים ישנים וחביבים משנות
החמישים, להנאת המבקרים. דורית נשלחה לעבודה על־ידי בעלה.

כך נראה המועדון החדש. חלונות גדולים המשקיפים
על המארינה, רחבת־ריקודים מעץ וכיסאות־קש מסביב.

ליד הפסנתר מלווה את הרוקדים טנגו ציפי בן־ שפר, שהיא גם המעבדת. המוסיקלית.

רוה רודן שרה

השחקנית הישראלית החיה מזה
שנים רבות בארצות־הברית,
ונמצאת עתה עם בעלה השלישי בארץ, בביקור אצל הוריה

24א קל למצוא בתל־אביב זמר עם
) קול טוב, שיסכים לעבוד בהגשת
משקאות במועדון־לילה. ייתכן שקל יותר
למצוא מלצר שיסכים לזמר במועדון.
ובכל־זאת נמצאו ארבעה אנשים צעירים,
היודעי לשיר והמוכנים לשמש במלצ רים.
בפעם הראשונה בארץ, במועדון־
לילה חדש שנפתח זה־עתה על חוף המרי נה
בתל־אביב זוכה קהל המבקרים לראות
בפעולה ארבעה אנשים המגישים משק אות
ומופיעים בתוכנית אמנותית בזימרה.
את המועדון פתחו שלושה — אדוארדו
שוורצמן וראובן אחימוב, שניהם עולים
מארגנטינה, שהקימו כבר בארץ את רשת
בית הפרי של דוכנים להגשת מיצי־פירות,
ג׳קי פייס. שוורצמן, שעבד ככלכלן ראשי
בבית החולים תל־השומר, פגש שם ביעל
שרז. שעסקה באותו בית־חולים ביחסי־ציבור.
הוא הראה לה את המקום השוכן
ממש על חוף־הים וכל הספינות עוגנות
מתחתיו. יעל התצהבה במקום מייד, וכולם
יחד החליטו לפתוח מועדון־לילה שעדיין
לא היה כמותו בארץ.
לחידוש העיקרי הוא, כמובן, בעובדה
שהמלצרים יופיעו גם בתוכנית אמנותית,
וכאן התחיל מסעה המפרך של יעל
להשגת שני גברים ושתי נשים שיסכימו
לשמש כמלצרים, שיהיו בעלי קול טוב

בחיפה, הגיעה לפתיחת המועדון החדש של ידידתה יעל שרז
עם בת־דודתה תמר ישר, אשתו של הארכיטקט יצחק ישר.
בתמונה נראית זיוה (משמאל) מנשקת את תמי (מימין).

ער שבת־ימה שר תר־אביב 1ורד
מרצו המ ג יש, וו ק ד ומ זמ ו
דצרי אחר־כך תלתה יעל מודעה באוניברסיטה
ל תל-אביב, שאמרה :״מחפשים זמרים ש וכנים
להיות מלצרים.״ אמנון אגסי, סטודנט
סישפטים, נענה והציע גם את אחותו, תמר,
לומדת בסמינר לגננות. עם הרביעית הטרייה
:אה יעל למסע חיפושים אחר חומר מתאים
זוכנית עבורם. ידידה של יעל, שאול ביבר,
סף עבורה שירים משנות החמישים, וזד
כיעייה החלה בחזרות בבימויה של יעל.
־ פנו אל הפסנתרנית הצעירה ציפי בן-

שפר, שהכינה את העיבודים לשירים ומלווה
את המופע בפסנתר.
קורס מזורז בן יומיים במלצרות העביר
לארבעה ג׳קי פייס, מבעלי המקום, שהוא גם
בוגר בית־הספר למלונאות תדמור בהרצליה.
אחרי ארבעה חודשי עבודה, שיפוץ המקום
וריהוטו, נפתח מועדון־הלילה שקיבל את השם
הנוסטאלגי הפרוטה והירח, על שם אחד
משיריה היותר ידועים של להקת הצ׳יזבאטרון.
כתיגבורת לרביעייה הוסיפה יעל זמר בעל

1 7| { 9 | 1 ¥האח והאחות לבית אגסי, מזמרים על הבמה בדואט. הוא סטו־דנט
למישפטיס באוניברסיטת תל־אביב, והיא לומדת בסמינר

לגננות. למטה: אמנון ותמר מגישים את המשקאות לפני התוכנית, ולאחריה, הם, כשני
חבריהם לרביעייה, עברו קורס מזורז בן יומיים במלצרות, מיקצוע שבו לא עסקו קודם.

גיטארה, גבי ברלין, המשמש מורה לביו לוגיה
בשעות היום.
יעל שרז, שלפני 16 שנים היתה בעצ־״
מה זמרת ובעלת מועדון־הלילה השעות
הקטנות בצפת, נזכרת בחיוך כיצד הב טיחה
לעצמה בשעתה, כאשר סגרה את
מועדונה שבצפת, כי לעולם לא תחזור
לעיסקי־השעשועים. בשנת 1967 ביצעה
מהפך כללי בחייה. היא חדלה לשיר, הת גרשה
מבעלה, מכרה את מועדון־הלילה,
קיצצה את שערה והפסיקה לצבוע אותו.
ועכשיו היא מוצאת עצמה שוב בתוך
הקלחת

עיסקי־ה שע שועים.

תוכניות רבות לגבי המועדון החדש שלה.
״הוא בנוי,״ היא אומרת ,״לקהל מעל ל גיל
35 שרוצה לבוא ולשוחח בשקט עם
חברים, לא רוצה לחטוף כאב־ראש ממוסי קה
רועשת, ומחפש אווירה ביתית.״ אצ לה
ירקדו טנגו, סלו ורומבה, תחת הרי קודים
המקובלים היום על הדור הצעיר.
המקום, המשקיף על המארינה של תל־אביב,
מדהים ביופיו. מי, שרוצה לראות
בהורות בסרפאנים ועם חולצות רוסיות,
לשיר בצוותא עם הזמרים־מלצרים ולהיז כר
בשירים הישנים והטובים, לנוע על
במת הריקודים בקצב הטנגו, בוודאי ימצא
שם מה שהוא מחפש.
המועדון מרוהט בשולחנות נמוכים
עשויים קש וזכוכית, הקירות מצופים עץ
ומשווים למקום דמות צריף. בערב הפתי חה
הגיעו כל ידידיה של יעל מבית־החו־לים
תל־השומר ומכריה מעולם הבוהמה.
ידידתה הוותיקה זיווה רודן, ששמה כ יום
מיר בשל נישואיה לבעל מיספר
שלוש והנמצאת בארץ בביקור, באה במ יוחד
לערב הפתיחה, אף שאביה חולה
מאד והיא ממעטת לצאת מן הבית ב ימים
אלה.
הקהל גילה בערב הפתיחה היענות רבה
לשירה בציבור, והכל הצטרפו לאמנים
במחיאות־כפיים סוערות.

יעד ובנה בן השש־עשרה וחצי
קיבלו את פני האורחים במוע
החדש, שנפתח השבוע בתל־אביב.

(המשך מעמוד )25
עולמית דיעה כימעט אחידה על מנחם בגין:
!שהוא אדם נעים־הליכות, אך קנאי חסר*
תקנה.
עתה נראה -כי דיעה זו התהפכה על רא שה
— בשני הכיוונים. אחרי שנחשף ל ציבור
האמריקאי ׳מקרוב, באור הזרקורים
של הוועידה וספיחיה, נתקבלה הידיעה ה הפוכה:
שמנחם בגין הוא מדינאי גמיש,
אך שאישיותו רחוקה מלהיות ומלבבת.
אציל שירד מנכסיו. את הדמעה הזו
ביטא בצורה החריפה ביותר העיתונאי ה נודע
יחף קראפט, בעל־טור הנחשב כאוהד
ישראל. במאמר תחת הכותרת ״לשלוח מבט
קשה במנחם בגין״ .שפורסם בעיתונים
אמריקאים רבים, מצא את ההגדרות ה־
!באות לאישיותו של ראש ממשלת־י׳שראל•.
!• ״אנשים רבים מוצאים שמנחם בגין
הוא אדם דוחה...״
י• יש לו ״תכונות בלתי־מדשסות״.
י• ״כימעט תמיד הוא אומר את הדבר
הלא־נכון.״
>• ״הוא עומד על המקח כמו עורך-
דין בלתי מכובד, הוא מטיף כמו שופט-
שלום והוא רגיש יותר מאציל שירד מ נכסיו.״

״הוא ׳מרבה ׳לדבר (עד כי נואמים
ידועים נראים, בהשוואה אליו, כחרשים-
אילמים).״
> #״הוא מנפנף באמונתו הציונית בלי

הרף, ומורח אותה על פניו של הזולת.״
• יש לו ״׳תסביך השואה״.
• 1בעיניו ,״כל אי־הסכמה עם דיעותיו
דומה -למה ׳שעשו הגרמנים ליהודים.״
• את נאומו בבית־הלבן, אחרי חתימת
הסכמי קמפ-דייוויד ,״מן הראוי חיה לצמ צם
לחצי. במייוחד היה מייותר החלק ש נאמר
בעברית, ישפה שיכימעט איש מן ה נוכחים
לא הבינה.״
• כמה ימים בילבד אחרי קמם־דייוויד,
הוא כבר ״התפאר באוזני העולם בהי שגיו
המפוארים.״
• כל אלה הם ״מעשים חסרי־טאקט.״
נוקשה רק כדיבורים. אולם בעל-
הטור האמריקאי לא ׳כתב את מאמרו כדי
לגנות את בגין. להיפך. הוא מצא שכל
התכונות ״הדוחות״ האלה אינן שקולות
כנגד התכונה העיקרית של ׳בגין, שנתגלתה
בקמפ: הוא ותרן מופלג.
קראפט מנה ארבעה ויתורים חשובים
שעשה בגין ובמשך השנה — הנכונות
להעביר את כל סיני לידי מצריים, ההס כמה
לעיקרון שעתיד הגדה יוכרע במשא-
ומתן עם הירדנים והפלסטינים, הנכונות
לוותר על רעיון הפשרה הטריטוריאלית
בגדה ,׳והנכונות ילדון בנושא הריבונות
בגדה המערבית, לפני תום תקופת־המעבר
בת חמש השנים.
מסקנתו של הכתב האמריקאי :״בגין
נוקשה בדיבורים, אך גמיש בפעולה.״
במדינה מישפט
ל קי ח ה אינה ! נסה
פקידת בנק שרא
הודרכה, זוכתה
מהשד שד נניבה
״בחודש אוגוסט 75׳ גבתה הנאשמת
משושנה בן־יהודה סך של 340ל״י, ש הופקדו
על חשבון חוב שחבה הלקוחה
לבנק. הנאשמת גנבה סכום זה ולא העבי רה
אותו לבנק. בתאריך לא ידוע בחודש
אוגוסט 75׳ גבתה הנאשמת משמואל כהן
הכום של 250ל״י, שאותם הוא הפקיד
על חשבון חובו לבנק. הנאשמת גנבה
סכום זה ולא העבירה אותו לבנק כך
נאמר בכתב־ד,אישום שהוגש נגד רבקה
(״ריקי״) סלטי, שבו פורטו ששה מיקרים.
עורכת־הדין שרה ספר־חן, מפרקליטות
מחוז תל־אביב, האשימה. את ריקי סלטי
בעבירה החמורה של גניבה על־ידי סוכן,
עבירה שיש •עימה קלון. בשבוע שעבר,
אחרי שלוש שנים של עינויי־דין, החליט
השופט המחוזי דויד וולך לקבל את
הפרטים שהובאו בכתב־האישום אך, יחד
עם זאת, לזכות את ריקי מכל אשמח.
ללא הדרכה. האירועים שאותם תי ארה
התביעה בכתב־האישום, שהוגש ב דצמבר
, 1975 נגעו לתקופה שבה עבדה

ריקי, תושבת בת־ים, כפקידת קבלה במח לקת
ההלוואות של בנק טפחות. על־פי
כתב האישום קיבלה ריקי סכומי כסף
שונים, שנעו בין 250ל״י ל־ 500ל״י,
על חשבון החזר הלוואו תשל שישה מ לקוחות
הבנק. אולם במקום להעביר את
הכסף מייד לקופאי, לקחה אותו ריקי
לביתה. ללקוחות לא ניתנו קבלות על
התשלום. הם התלוננו בבנק, הפקידה נח קרה
על כך והחזירה את הכספים.
פרקליטה של ריקי סלטי, עורך־הדין
התל-אביבי משה רום, לא חלק על העוב דות
אך טען שאין בהן די כדי להוכיח
כוונת גניבה .״התביעה לא הוכיחה כוונה
לשלול את הכסף לעולמים, טען רום ,״ה עובדות
מגלות שלא היתד. כוונה כזו כלל.״
על־פי גירסת הסניגור, חלה תינוקה של
ריקי סלטי במחלה קשה והיא נעלצד,
להיעדר מהבנק לעיתים תכופות בתקופה
הנדונה. בגלל מחלת הבן היא אף הגישה
את התפטרותה. ריקי לא הודרכה כראוי
על־ידי הבנק, ביחס לנוהלי העבודה, ולכן
לא ידעה שאסור היה לה להחזיק כספים
של לקוחות, טען עורך־דין רום. הוא אף
האשים את הבנק ברשלנות, בכל הנוגע,
להדרכתה של החשודה, שהיתה פקידה
חדשה, והוסי ף שהתלונות הפורמליות נגדה
ניגבו לאחר שהחזירה את הכספים.
ללא תווית. לביסוס דבריו הביא עו-
רך־דין רום את תיקיהם של הלקוחות ש שילמו
את הכספים לריקי, והראה לשופט

שליד כל אח דמהשמות צויין הסכום
המתאים. השופט וולך השתכנע והכריע
לזכות את פקידת הבנק.
״ביודהמישפט חייב לתת מישקל לסי מון
שסימה פקידת הבנק בתיק ההלוו אות
של כל אחד מהלקוחות. ואם עשתה
כן, והתביעה לא הוכיחה שלא נעשה כן,
הרי השאירה הוכחה וסימן בתיק של כל
לווה, שהסכום אכן שולם. אם כך, דומני
שלא ניתן לומר שהיתה כאן כוונה של
שלילה לצמיתות של הכספים.
״גירסת הנאשמת, שדווקא עשתה רושם
מצויין על בית־המישפט, כי התנהגה כך
משום שלא הודרכה מספיק ובעיקר בשל
מצוקתה עקב מחלת סנה, היא אפשרית
ולפיכך הוחלט לזכותה מהאישום.״
אחרי שלוש שנות קלון, יכלה ריקי
סלטי לחייך בהקלה ולהסיר מעל מיצחה
את תווית הגנב שדבקה בה.

תחבורה
צד!ק •קר
סייר !הבטיחות הסתגך,
מישרה הרישוי טעה
אך הגאשס העדיף הרשעה
כי זה היה יותר זו?
״סייר צבי קצמן 468 ,״ פלט הצעיר
נמוך הקומה מעל דוכן העדים. ניכר היה
בו בקצמן שהוא גאה מאוד בתפקידו
כסייר־בטיחות. הוא העיף מבט נוקשה
על הנהג, שישב על דוכן ספסל הנאש מים.
אחר־כף שלח חיוך שחצני אל עבר
חברתו שהמתינה לו בספסלי הקהל כאו מר
:״סימכי עלי״ .החברה החזירה לו
חיוך מלא הערצה.
״עצרתי את הרכב הנ״ל שעה שביצע
עבירה חמורה סיפר קצמן לשופט ה תעבורה
נעים־ההליכות פריד .״הוא ביצע
עבירה חמורה,״ המשיך קצמן ,״אבל הח לטתי
לוותר לו. ביקשתי ממנו רשיונות
רכב אך אלה לא היו ברשותו ולכן שלחתי
לו הזמנה למישפט.״
הביטחון אבי• ״מדוע לא רשמת לו
דו״ח על העבירה החמורה יותר?״ הת עניין
השופט. קצמן נע על מקומו באי-
נוחות ,״הממס ...היה לי נימוק לכך,״ גימגם.
״ולנהג לא היה רשיון רכב בכיסו, או
שריכבו כלל לא עבר מיבחן שנתי?״ הת עניין
התובע .״הוא לא הראה לי ...אני לא
יודע ...לא היה לו רשיון בר־תוקף,״ השיב
הסייר קצמן, שהחל לאבד את ביטחונו.
התובע הציג לפני השופט רשיון רכב,
שתוקפו היה נכון לתאריו ביצוע העבירה,
לפי עדות הסייר. את הרשיון הביא עימו
הנהג־הנאשם, שנידון עוד לפני כן לקנס
של 150 לירות אך עירער על גזר־הדין.
״זה מזוייף,״ מילמל צבי(״צביקה״) קצמן
וניסה לחטוף את הרשיון מידי התובע.
אלא שהנאשם קם על רגליו, לקח את
רשיון הרכב מידיו של הסייר קל־הדעת
והגישו לשופט .״אתה •*א שופט,״ הוא
התרים כלפי הסייר, שהלך והחוויר.
השופט עיין ברשיון, שמע את הסברי
הנהג ושלח את סייר־הבטיחות המבולבל
מעל פניו. הוא הזמין את הנהג לדוכן.
זיכוי לא משתלם .״לפי מה שאתה
מספר לי, ואני נוטה להאמין לך, אתה
עשוי לצאת זכאי בדין,״ הסביר השופט
פריד באורר־רוח לנהג .״היתד. כאן טעות
בהחתמת הרשיון שלך במישרד הרישוי.
ייתכן שאם יוזמן הפקיד האחראי במיש־רד
הרישוי למסור עדות, אכן יתברר
שהיתה טעות טכנית ואני אזכה אותך.
אבל הזמנת העד תעלה לך 60 לירות
עבור שכר יום העבודה של העד, ואילו
אני מוכן לפטור אותך בקנס סימלי של 50
לירות,״ הציע השופט.
כוונתו של השופט היתד. ברורה. הוא
העדיף לסיים את המישפט ולחסוך בכך
בהוצאות מייותרות ממדינת ישראל, אך
מאידך לא יכול היה לזכות את הנהג לאחר
עדותו של הסייר, שנחשב איש מישטרה.
חייבת היתד, לשם כך להיות עדות הגנה.
לנהג ברור היה שהוא זכאי מבחינה
מישפטית ונפל קורבן לביורוקרטיה הנד
פט, עבור שכר יום העבודה של העד, ואילו
סורבלת של מישרד הרישוי בחולון. לא
קסם לו הרעיון שיורשע .״אבל 50 לירות
זה סכום לא מבוטל עבורי,״ הוא טען לפני
השופט ,״ובטח שלא כאשר אני צודק.״
״הברירה בידך,״ הפטיר השופט.
״טוב, אני מעדיף את האפשרות הזולה
יותר,״ אמר הנהג וביקש להרשיעו.

ושב־ חוץ מחפש בחורה שתהיה
4 1מוכנה להקים לו יורש״ — מודעה
קטנה זו הופיעה בהעולס הזה 2131 כתבת
העולם הזה יאירה יסמין קיבלה על עצמה
לבדוק עניין מוזר זה, והציגה את מועמ דותה.
היא כתבה לאותו אלמוני מיכתב
בזו הלשון :״הצעתך. נראית לי, ואני
מציעה כי ניפגש כדי לדון בפרטים.״

על ההמשך מדווחת יאירה יס מין

הטלפון צילצל בביתי בשעה תשע ב בוקר
ביום רביעי, ואדם שהציג עצמו
בשם אברהם סיפר לי כי הוא ששלח את
המודעה, והוא מעוניין להיפגש אתי.
קבענו ליום חמישי בערב; בבית־קפה
מהודר בצפון תל-אביב.
לפני הפגישה היססתי מה עלי ללבוש,
היה עלי לבחור בבגד שיתאים להופעתי
ולדמות שאני עומדת להציג בפני אותו
אדם .״אם אלבש בגדים זרוקים,״ חשב תי
,״יקבל הוא את הרושם שהכסף הוא
המניע העיקרי שלי, ואולי לא יהיה הדבר
לרוחו.״
לבסוף בחרתי בחליפה (חצאית וחולצה)
הדורה, התאפרתי בקפדנות, ענדתי כמה
תכשיטים והחלטתי שאציג בפניו את
דמותה של הבחורה שיש לה אמצעים,
אולם היא זקוקה לכסף ומוכנה ללכת רחוק
לשם השגתו.
בשעה חמש בדיוק ישבתי בבית״הקפה,
הזמנתי כוס קפה ועוגה, וחיכיתי.
בינתיים עברו על פני אנשים צעירים
ומבוגרים. בחנתי כל אחד מהם, וניסיתי
לחשוב מי מהם יבוא לשבת לידי.
היו ביניהם כאלה שניראו צעירים מדי.
אותם ביטלתי מייד, כלא־מתאימים. היו
גברים בגיל־העמידה שניראו עניים מדי.
היו כאלה שניראו כמחפשי־הרפתקות.
הכנסתי עצמי לתפקיד. התחלתי להאמין
שאני באמת הבחורה העומדת ללדת ילד
לאותו אלמוני.
לפתע ניקרה מחשבה במוחי — ומה אם
אותו אדם חמד לו לצון, ולא יופיע? מה
אם אין הוא אלא עיתונאי, וכשניפגש ית ברר
כי שנינו ביטלנו את זמננו לשווא?
ומחשבה מבהילה קצת יותר: מד, אם אותו
אדם אינו אלא סוטה־מין או פושע, המבקש
לנצל את המשיבות למודעתו לצרכים
אחרים?
חששותי התבדו משהתקרב אלי גבר
כבן שלושים, ממושקף, מהודר בלבושו,
פניו נאים וכנים, שניראה כאיש־עסקים
רגיל בהחלט.
״אני אברהם,״ אמר לי. הזמין גם הוא
קפה, ולפני שהחל לדבר סקר אותי מכף
רגל ועד ראש.
שמחתי על שהחלטתי ללבוש את אשר
לבשתי.
מיליונר ניצול השואה
^ פני שנתחיל לדבר, אני רוצה
לשאול אותך אם את עיתונאית.״
אמר לי. התחמקתי מלענות לו, והוא החל
בסידרת שאלות, שגילו לי כי כבר נפגש
עם כמה בחורות והוא יודע בדיוק מד. הוא
מחפש.

הוא שאל על הרקע החברתי שלי, אם
אני י נשואה, אם יש לי חבר. מד, מצב
בריאותי, מה המניעים שלי להיענות לו,
ואחרי שהשבעתי את רצונו החל מספר את
סיפורו.
״ראשית,״ אמר לי ״אני איני האיש ש בו
מדובר. אני רק מייצג אותו בארץ. ה איש
שבו מדובר הוא בן שישים, נולד
בפולין, ובמילחמת־העולם השנייה איבד
את אשתו ובנו. אחרי המילחמה עבר לגור
בגרמניה, ושם הוא חי כבר שלושים
וחמש שנה.
״הוא לא התחתן כי לא הרגיש צורך
בכך, והיום הוא חי עם אשה הצעירה
ממנו בעשר שנים, והיא הידועה,־בציבור
שלו לכל דבר. במשך הזמן הצליח מקם*
בעסקיו, והקים מיפעלים בחו״ל ובארץ.
בנתניה יש לו שלושה מיפעלים שאני
מנהלם. הכרתי אותו כשהיה בביקור ב ארץ
לפני כמה שנים. הוא ראה בי אדם
מתאים לנהל את עסקיו, כבעל בי־איי ב כלכלה
ומנוסה בעסקים, ומאז אני מנהל
— נוסף על שלושת מיפעליו שבנתניה —
גם את כל מה שקשור בו בארץ.
בהתחלה, כשבא אלי עם הרעיון, סלדתי
מכל העניין, אולם אחרי שהסביר לי כי
כוונותיו רציניות, הסכמתי.״
מקם, כך הסתבר במשך השיחה. שנמש כה
כשלוש שעות, חשב בהתחלה להוריש
את כל הונו לשאר־בשרו הקרוב ביותר.
שם בדוי.

איש־עסקיס יהודי מגומניה מציע סנום־עתק רצעיוה ׳שואדית
המוכנה דרות רו רד ברי נישואין ־ וכתבת ״העולם הזה״ נפגשה
עם נצ יג ו נד י לעמ וד על פרטי ההצ עה ה י וצאת ־ד ופ ן
הידועוז־בציבור שלו מבוגרת מכדי לל דת׳
וכך נותרה בפניו אפשרות אחת בל בד:
להוריש את כספו לאחת מבנות-
אחותו, שגרו גם הן בגרמניה. אולם אחת
מהן נסעה לקנאדה והתחתנה שם עם אי טלקי,
והשנייה היגרה לארץ, ולרוע מזלה
התחתנה עם יווני.
מקס, שהוא יהודי, לא רצה להוריש את
כל פרי־עמלו במשך השנים למי שאינו
יהודי.
לתרום את כספו לא רצה כי, לטענתו,
לא עבד כדי לחלק את כספו סתם. וכך
נולד הרעיון לפרסם מודעה, ולחפש בחורה
שתהיה מוכנה להקים לו יורש שיהיה
חלק ממנו, בשרו־ודמו.
בגרמניה לא רצה מקם לפרסם את ה מודעה.
״הוא
היה יכול לעשות את זד״״ אמר לי
אברהם ,״אולם למרות שבגרמניה יהיו
מאות קופצות על המציאה, הן יהיו כולן

נוצריות, כי היהודיות לא יהיו מוכנות
לעשות את זה. לכן פרסמתי את המודעה
בארץ בהעולס הזה.״

רוצות כסף

ך• היענות למודעה בארץ היתר קט ן
1נה מן המצופה. תריסר בחורות בלבד
כתבו לאברהם, וכאשר החל בפגישות
עימן, הסתבר לו כי שלוש מהן עיתונא יות
שרצו לקבל סיפור. הן השתדלו להס תיר
זאת, אך הוא גילה את הדבר בתוך
השיחה עימן.
הרביעית, שבהתחלה נראתה להוטה, לא
היתה אלא סופרת־ילדים ומשוררת מחיפה.
היא נכשלה כשאמרה לאברהם :״מכסי מום,
אם לא ייצא מזה שום דבר, אוכל
לכתוב על זה ספר.״
היו גם בחורות שבאו סתם כדי לשמוע
סיפור מעניין, ואותן שילח אברהם מייד.
אחרות היו צעירות מדי. היתד, גם חיי לת,
שבאה בטענה שהיא מעוניינת לע שות
את הילד כדי ״להיפטר מהשירות ה צבאי.״
דבר זה לא ניראה לאברהם אמי תי,
ואחרי שחקר אותה מעט הסתבר לו
כי המניע העיקרי שלה הוא הכסף.
גם היא לא התאימה, משום ש״היתה
קלת־דעת מדי, ולא ניראה כי שקלה
את העניין ברצינות״.
בחורה נוספת לא התעניינה כלל בפר טים.
הדבר היחידי שעניין אותה היה הכ סף
.״תגיד. לי רק כמה משלמים, ואני
מסכימה,״ אמרה לאברהם .״בחורה כזאת
לא טובה יותר מזונה פשוטה,״ אמר לי
״ולכן הודעתי לה מייד שאינה מתאימה.״
מתוך כל הבחורות שכתבו אליו נשארה
רק אחת מתאימה, והיא כבר נפגשה עם
מקם. אולם מקם ואברהם אינם ממהרים.
הם חושבים כי כדאי למצות את כל האפ שרויות.
היו
בחורות שחשדו באברהם כי משהו
אחר מסתתר מאחוריו, ודרשו בכל תוקף
שיגלה להן מהם מניעיו האמיתיים. הן
שאלו שאלות כמו :״איך הוא נראה?״
(הכוונה למקם).
פרט לבעיית התשלום, רצו אותן בחו רות
לדעת גם היכן יילדו את הילד, אם
העניין חוקי, מה יקרה אם תיוולד בת,
או תאומים. מה יקרה אם לבסוף תתחרט־נה,
ותחלטנה כי הן רוצות בילד.
בין הבחורות היו שלוש שרצו את הילד
לעצמן, בחורות שאינן רוצות להתחתן

אלא לגדל ילד. כל בחורה וטעמיה עמה
— כל אחת וסיפורה שלה.
כאשר התחלנו, אברהם ואנוכי, לדון
בפרטים, הסתבר שהעניין אינו כל־כך
פשוט.
אחרי ששמעתי את סיפורו, כמעט ש השתכנעתי
לעשות זאת בעצמי. זה ניראה
כל־כך חד וחלק, בהתחלה. אברהם חשב
כבר על כל האפשרויות, על כל הבעיות

מסוגלת ללדת ילדים. בדיקות התאמה בינך
לבין מקס. מישרד־חקירות יערוך מעקב
אחרייך כדי לדעת מה עברך ומה הרקע
שלך, אם אין לך מחלות תורשתיות העלו לות
לפגוע בילד. אם את בריאה מבחינה
נפשית, ועוד.״
״את העניין הכספי צריך היה לתאם
עם מקס עצמו. עלייך להציע מחיר,
שכן מקס אינו מעוניין להתחיל ב־

ללדת את הילד ולא לראותו לעולם —
או שאקבל סכום חד פעמי, או שאקבל
קיצבה חודשית.
אם אחליט לגדל את הילד בעצמי (או
ילדה, או תאומים, או שלישיה וכן הל אה
אקבל קיצבה חודשית.
מקם יהיה רשום כאביו, וכאשר ימות
יירש הילד את הכסף.
אם אתחרט וארצה לגדל את הילד ב עצמי
ולעצמי — לא אקבל דבר, או ש אקבל
רק שכר־טירחה.
אם ארצה לגדל את הילד בכל מקום אחר
בעולם, אוכל לעשות זאת — או שהוא
יגדל אצל מקם עצמו, ואני אוכל לבוא
לבקר אצלו לפעמים.
״מקס אינו מעוניין להתחתן,״ חזר
אברהם שוב ושוב.
השיחה נמשכה עוד שעה ארוכה, וב המשכה
דנו בפרטים טכניים שונים חסרי־חשיבות.

העומדות
לצוץ, ובשיתוף עם עורכי־דין
השב גם על כל הצד המישפטי. מסתבר
כי מבחינה חוקית, אומנם, אין בכך כל
עבירה. מבחינת היהדות, כל עוד האשד,
אינה נשואה העניין מותר. כלומר, אין
כל חוק האוסר על בחורה יהודיה כשרה
ללדת ילד לאדם תמורת כסף.
וכאן התחיל אברהם מפרט בפני את
הכל :״קודם כל עליך לעבור בדיקות ברי אות
יסודיות, שתכלולנה בין השאר גם
בדיקות דם, בדיקות כדי לדעת אם את

משא־ומתן על הכסף. ברגע שימצא בחו רה
מתאימה, יהיה מוכן לשלם כל סכום
סביר.
״מיליון דולר, הולך?״ שאלתי בתיקווה,
וכבר ראיתי עצמי פטורה לכל חיי מבעיות
פרנסה .״איני מוסמך לענות לך,״ השיב.
אמרתי לך, כל העניין הכספי יתואם עם
מקס. אני רק עורך את החיפושים אחר
הבחורה המתאימה.״
את הכסף, כך הבטיח לי אברהם, אוכל
לקבל באחת משתי צורות. אם אחליט

נראה היה כי אברהם התרשם מהופעתי
עמוקות, והבטיח לי כי כבר השבוע ישוחח
טלפונית עם מקס ויקבע לנו פגישה.
״אל תעשני הרבה,״ הזהיר אותי ,״כי
מקם תושב שזה מזיק מאד לבריאות.״
נפרדנו בלבביות ובהבטחה שנעמוד בק שר
טלפוני.
אני, מצידי, כבר ויתרתי על המיליון.
אולם אתן, בנות ישראל, אם יש בכן ה מוכנות
להקים יורש למקם — הוא עדיין
פנוי.

תעשיין ואיש עסקים תושב־חוץ, ללא ילדים,

גחנשא שה המובנה רווו]1יק י ו יורש
חאסה תזכה לתמורה כספית נאותה !
לפנות בכתב אל: ת.ד 30118 .תל־אביב.

המודעה שהופיעה ב״ העורם הזה״ ביויי 1978

טל ספל קפה בקפטרית־יוקרה
111111
1 . 1 1 1 1 1 1 1 .1 1 1 .1 1 1י בתל־אביב נפגשה כתבת העולם
הזה יאירה יסמין (מימין) עם אברהם, נציגו של איל־העסקים

שגולל באוזני הכתבת סיפור אנושי נוגע־ללב, על אדם שבנה את
עצמו בדרך הקשה, ועתה, בהגיעו לגיל ששיס, הוא רוצה בבחורה 1
יהודיה מתאימה שתעשה לו ילד כדי שזה יירש את המיליונים1 .

החודש יהיה לך כסף טס ף ביד
מלוות ברירה של המדינה מגיעות לפדיון
קת את הבסף שתקבל והפוך אותו ל

הצטרף לאמת התבניות:

כ ח וו״ כסל״

כ ח ברירה דולר

במסלול ה חד סעלוי

ב מ סלול החד 0ו1מ

• מענ ק מידי בשעור 107
•רבית זהצמדה למדד על הקרן והמענק
•הכל פטור ממס

במסלול החסבון החדש

• מענ ק מיד, כשעור 570
•רבית והצמדה למדד על הקרן והמענק
•הכל סטור ממס

• מ ענ ק מידיבע1עור 67
•ריבית והצמדה עלהקר! 1המענק
•הכל פטור ממס

במסלול החסכון החדש

• מ ענ ק מידיבשעור 37
• ריבית והצמדה על הקרן והמענק
•הכל פטור ממס
בשני המסלולים ההצמדה למדדאו לדולר
תשולם לך לפי ההכנסה הגבוהה יותר

פרטים נוספים בכל סניפי בנ ק לאומי, בנ ק איגוד ובנק ערבי עראל׳

פו סו ס א סל

ספורט
כדורסל
ש רי&ה למסב !
והדיה הקנאים, הידועים לשימצה,
י * של קבוצת הכדורסל של הפועל רמת־גן,
התגודדו קבוצות קבוצות ובקול אדיר
השמיעו במקהלות בזה אחר זה :״אימ פריה
! אימפריה !״ אותם אוהדים, שגרמו
לא פעם פורענות והפסדים לקבוצתם בגלל
התפרעויות למיניהן, היו הפעם שיכורי־ניצחון.
קבוצתם גברה על הפועל תל-
אביב בתוצאה 87:109 באחד ממישחקי
הכדורסל המרהיבים שנראו מפתיחת ה עונה.
הם מצאו לעצמם פורקן בהתפרצו יות
של שימחה־ללא־גבול.
גם בשנים קודם לכך הצליחה הפועל
רמת־גן לגבור מדי פעם על כדורסלני ה פועל
תל־אביב, שנחשבה עד כה קבוצת
הכדורסל השנייה בטיבה במדינה, אחרי
מכבי תל־אביב. אולם בשבוע שעבר הם
הנחילו להם תבוסה מחפירה ומוחצת.
ניל וולק, הכדורסלן המיקצועני לשעבר
של הקבוצה האמריקאית סופר פניקס, ש נרכש
על-ידי הקבוצה הרמת־גנית תמורת
סכום של 30 אלף דולאר, לא ראה אולי
בכל הקאריירה המיקצוענית שלו אוהדים
נלהבים וחמים כל כך. הוא התקרב אליהם,
הניף את ידיו והחל מנצח על ״תיזמורת
האוהדים״ ,כשהוא נסחף בהתלהבותם. היה
זה מחזה בלתי שיגרתי בנוף הכדורסל
בארץ.
אכו ניל וולק, הכדורסלן הענק, שעם
בואו לארץ התפרסם בפרשיות סמים שליוו

כשידו מגובסת. כל מי שהורכב בחמישה
הרמת־גנית, גינדין או קאשי או יהודה
לוי, השלים הרכב מלהיב. הרכב שמוטט
יריב תל-אביב בעל שאיפות. הרכב שזכה
בסיום בצדק לקריאות — ״אימפריה !
אימפריה !״
על המיפגן הרמת־גני המלהב נצח מא מן
אמריקאי בן ,41 אייבן דאנקן, האמן
האמריקאי המיקצועני הראשון של קבוצת
כדורסל ישראלית, מי שהצעיד בשלוש ה שנים
הקודמות את אולוויק השוודית ל הישגים
בזירה האירופית, הבטיח דאנקן
להצעיד גם את הפועל רמת־גן להישגים.
שלא כמאמני הכדורסל הישראליים הוא
מופיע למישחקים לבוש בקפידה בחליפות
מהודרות, מרבה להתעצבן ולהעיר לשופ טים.
אבל בינתיים יש כיסוי להצהרותיו.
על פי מישחקה של קבוצתו נגד הפועל
תל־אביב נוצר הרושם כי בפעם הראשו נה
מזה שנים רבות יש יריבה של ממש ל אלופה
הכמעט־נצחית של הכדורסל היש ראלי.
השנה יותר מאשר פעם, מאיימת
הפועל רמת־גן על כתר האליפות של
מכבי.
הלילה השחור
לרקע שימחת המנצחים בלטה תו־
? גת המנוצחים. בעוד הרמת־גנים צו הלים,
נותרו שחקני הפועל תל־אביב המו מים.
אפילו בחלומם השחור ביותר לא
תיארו לעצמם כי ינחלו תבוסה כה מוח צת.
לכל היותר ציפו למאבק קשה. אך
המציאות טפחה על פניהם. היה זה הפס-

מוסקוביץ קולע לסל תל־אכיב כשוולק משקיף מהצד
נחמה בקופה
שר, שאמור להופיע בקבוצה החל מחו דש
דצמבר, הגיע במייוחד מארצות־הברית
כדי להשתתף במישחק זה. פליישר הגיע
לשלושה ימים, משום שהיה חייב לעשות
כן על פי תקנון איגוד הכדורסל, האוסר
על שחקן ליגה לשהות חצי שנה ברצי פות
בחו״ל. אבל הסתבר שההחלטה לשת פו
במישחק היתד, טעות. הוא היד ..,חסר
כושר ועד אשר התאקלם בקבוצה הורה
כבר לוח התוצאות על יתרון רמת־גני

הופיע ב־
(יאדזוגלו),
עדיין ללא
בעל מש
שכח
לציין, כי באותו מישחק
הפועל תל־אביב סטיב יאנג
ואילו הפועל רמת־גן שיחקה
ניל וולק. וזהו בהחלט הבדל
מעות.
אין ספק שיהיה בכוחו של סטיב יאנג
לשנות את דמותה של קבוצת הפועל תל־אביב.
אבל השאלה הגדולה היא, האם
יקבל בסופו של דבר את ההיתר לשחק
בארץ?

איכן דאנקן מעודד את כדורסדני רמת־גן *
״אימפריה ! אימפריה
אותו בעת ששיחק בעונה שעברה בקבוצה
האיטלקית, קאנון ונציה, הוכיח כי
הוא סופרמן בין הסלים. עדיין לא בכו שר
שיא, אבל בהחלט בדרך הנכונה: כדורסלן
בעל נסיון רב, עם יכולת קליעה מעולה
והבנת מישחק. ניל וולק היה הכדורסלן
שהטריף את אוהדי הפועל רמת־גן באחד
ממישחקי השיא של הקבוצה.
אלא שהוא לא היה בודד במערכה. אביג דור
מוסקוביץ, הרכז הבינלאומי מגיב-
עת־ברנר, שגרם בעבר בעיות גדולות ב כל
קבוצה בה שיחק, כולל הנבחרת ה לאומית,
היה הפעם אדריכל הנצחון של
הפועל רמת־גן. זריזותו הרבה, מיבצעיו
המלהיבים והשאיפה הגדולה שלו להת עלות
על פני בארי לייבוביץ, כוכב הפו על
תל־אביב — כל אלה עשו אותו לכוכב
של ממש ב־ 40 דקות הניצחון על הפועל
תל־אביב. עד מהרה הבינו הכל, כי קבוצת
הפועל רמת־גן עשתה.עיסקה מצויי־נת
ברכישתו של הרכז נמוך הקומה.
בהפועל רמת־גן שיחקו גם שני כוכ ביה
בשנים האחרונות, הסטיבים, קפלן
ושלכטר — שניהם כדורסלנים בחסד. ו כך,
עם ארבעה כדורסלנים בכושר שיא,
לא היתד. כבר משמעות לכך שכדורסלן
חמישי, צ׳רלי דייוויס, ישב על הספסל
* לידו, ניל וולק.
העולם הזה 2145

דה הגבוה ביותר של קבוצת הפועל תל-
אביב להפועל רמת־גן. התל־אביבים לא
יכלו אפילו ל ה תנח םבה תלו צ צותו של ה־יו״ר
שלהם, פינחס להב, שטען לאחר ה־מישחק,
כי קבוצתו ניצחה לפחות במחצית
השנייה. שכן במחצית הראשונה של ה־מישחק
היתד, התוצאה 38:61 לטובת״
רמת־גן, הפרש של 23 נקודות לעומת ה הפרש
של 22 נקודות שנקבעו בתום ה־מישחק.
הופעת
התל־אביבם היתה כל כך עלו בה
עד שבשלבים רבים של המישחק ישב
המאמן הוותיק, יהושע רוזין, על הספסל,
שקט מתמיד. רוזין הבין, כנראה, שביום
שחור כזה שום דבר לא יעזור. ואמנם,
זה היה הלילה השחור של הפועל תל־אביב.
בכל
אשר עשו שחקני הקבוצה הם נכש לו.
כוכבים כבארי לייבוביץ, פינחס הוזז
ואחרים, איבדו כדורים כטירונים, התעצב נ ו ולא הצליחו למנוע את ברד הסלים
של יריביהם הרמת־גנים. במישחק שלפ־ני־האחרון
של העונה שעברה, ניצחו ה־תל-אביבים
את הפועל רמת־גן על חודה
של נקודה וסילקו אותה מההופעה העונה
במישחקי גביע אירופה. הנקמה הרמת־גנית
היתד, הפעם מושלמת.
התיקוות של הפועל תל־אביב לקראת
המישחק היו גדולות. מה גם שבוב פליי־

יהושע רוזין מאוכזב מחניכיו
הלילה השחור של תל־אביב
ברור. ספק אם בלילה שבו כל שחקני
הקבוצה אינם מצליחים לגלות את יכול תם,
יש משמעות מיוחדת לשיתופו או
אי שיתופו של כוכב כבוב פליישר.
היה מי שניסה לנחם את כדורסלני תל־אביב
ולהזכיר להם ששלושה שבועות קו דם
לכן, במישחק גביע בנדל ז״ל, ניצחו
הם את הפועל רמת-גן .95:116 הוא רק

כדורסלני ועסקני הפועל תל־אביב יכלו
למצוא נחמה בשתי עובדות: בהכנסה ה גבוהה
מהמישחק, שהסתכמה בסכום של
יותר מ־ 100 אלף ל״י; ובעובדה שהצלי חו
״לקלקל״ את הקופה למכבי תל־אביב,
יריבתם המושבעת. לאוהדי הפועל תל־אביב
נותר רק לקוות שהקבוצה שהביסה
אותם, תעשה זאת גם למכבי תל-אביב.

— בי שגדה
(החשך מעמוד . )27
בכלל של ״הכל או לא־כלום״ — והפ סידו
את הכל. הם חוששים כי תגובה
שלילית נמהרת תביא הפעם לתוצאה דו מה,
הרת-אסון.
דרוש אומץ־לב רב מאד כדי להשמיע
כיום דיעה זי בפומבי, ואף בשיחות פר טיות.
חמומי־המוח נחפזים להגדיר כ־
״בוגד״ ,כ״משתף־פעולה״ (עם שילטון
הכיבוש) וכסוכן־האוייב כל מי שאינו מק בל
את הקו הקיצוני• ביותר.

ככל זאת נמצאו מנהיגים כעלי
שיעדר קומה, שהציגו כמעשיהם
וכהתכטאויותיהם את הגישה המפוכחת
הזאת, והדכרים לא נשארו
כלי הד כתודעת הציכור.

האנשים האמיצים
^ י הם האנשים האלה? מה הם
1עשו בשבועיים האחרונים?
בשבוע שעבר הזמין השגריר האמרי קאי
הנודד, אלפרד אתרטון, עשרים אי שים
מן הגדה ומעזה, לשיחת־תידרוך.
ראשי הציבור בגדה קראו להחרמת ה פגישה
הזאת, שבעצם קיומה הם ראו
נסיון לחתור תחת מעמדו של אש״ף כ כתובת
הבילעדית למשא־ומתן. בכל זאת
הופיעו ששה מן המוזמנים.
בין הבאים:
• אנוור אל־נוסייכה, מי שהיה
שר־הביטחון הירדני ושגריר ירדן בלונ דון.
אישיות מרשימה, הנוטה למלך חוסיין
ולמישטר ההאשמי, אך שאינו מתנגד לה קמת
מדינה פלסטינית עצמאית.

• ראש-עיריית כית־לחם, אדי־

אס פרייג /הנחשב כמקורב לירדן, אף
כי הוא שומר גם על זיקה לאש״ף.
• כמה אישים מעזה, שהתקרבו
בשנים האחרונות לעמאן.
אך לצד חסידי-ירדן אלה, בלטו שני
אישים, הרחוקים מירדן:
• עזיז שהארה, עורו־דין מרמאל לה,
מנהיג פלם טי!ני ותיק, האישיות הרא שונה
בגדה שיצאה אחרי מילחמת ששת-
הימים בקריאה גלוייה להקמת מדינה
פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה, בת קופה
שהדבר היה פסול בעיני אש״ף,
ירדן והקומוניסטים כאחד. שחאדה הת נגד
ב־ 1949 לסיפוח הגדה לירדן, היה אחד
משלושת הנציגים הפלסטיניים שבאו ב מגע
עם נציגי ישראל בוועידת לוזאן
בשנת . 1949 הם הציעו הסכם ישראלי-
פלסטיני* .
• נאפז נז אל .,מר צ ה במיכללת ביר־אמריקאית
שחזר ארצה ונשא לאשה צעי-
זית (מדעי המדינה) ,פלסטיני בעל אזרחות
רה יפה מאל־בירה, גם היא מרצה בביר-
זית. השתתפותו של נזאל היא בעלת
המשמעות הרבה ביותר, כי הוא מייצג
דור פלסטיני חדש, חניך המערב, בעל
השקפות לאומניות ברורות אך גם בעל
גישה מפוכחת.
משום כך גרמה השתתפותו של נזאל
לסערה. בוויכוח נרגש בביר-זית הטיחו
מתנגדי־ההסכמים האשמות אישיות ועל בונות
חמורים בפניו של נזאל. אך הקהל,
שהיה כימעט פה־אחד נגד ההסכמים, הס תייג
בבירור משיטה זו של ויכוח, ונזאל
ממשיך לכהן ולהטיף לדיעותיו בממד
ללה, שהיא מיבצר הקומוניסטים בגדה.
כדי להפגין נגד הפגישה עם אתרטון,
קראו ראשי-העיריות לפגישה של כל רא שי
הציבור והרשויות המקומיות בגדה.
בפגישה זו, שנערכה בבית־חנינא ליד
ירושלים, נתקבלה החלטה חריפה נגד ה הסכמים.
עצם קיומה של פגישה זו מהווה
כבר ביטוי לעידן החדש, כי עד כה אסר
המימשל הצבאי הישראלי, במשך 11
שנים, את קיומן של פגישות פוליטיות
כאלה, ואף הפעיל איסור זה הלכה למע שה.
בפגישה
התבלטו, בין אנשי־ההתנגדות
הקיצוניים, כרים חלף, ראש עיריית
רמאללה, ובסאם שכעה, עמיתו בשכם.
בביר־זית התקיימה אסיפה גדולה של
תלמידי כל שלוש המיכללות בגדה (ביר-
זית, בית-לחם, חברון) ,וגם שם נתקבלה
החלטה חריפה בגנות ההסכמים.

• ראש־עיריית כית־דחם, אדי*
אודם הוויכוח לא השתתק. כשכם
חתמו רכים על עצומה, שקראה
לגישה מפוכחת יותר. יתכן
• שני האחרים: יחיא חמודת, לימים
יו״ר אש׳׳ף, לפני עראפאוז; נימר אל־חווארי,
לימים עורך־דין בנצרת.

כי כקרוב תיחתם גם כרמאלדה,
העיר הקיצונית כיותר, עצומה
דומה.

ת עוונ ת האמנות

איש אחד שתק — ולשתיקה זו היתר,
משמעות רבה. פאהד קוואסמה, ראש עי ריית
חברון, האיש שהביס את השייך מו חמר
עלי אל־ג׳עברי, שהה בחו״ל כאשר
נחתמו ההסכמים. בניגוד לכרים חלף, ש היה
בחו״ל ושנחפז לחזור, נשאר קוואס־מה
בחו״ל. בכך נמנע מן הצורך להגיב
על ההסכמים. היה זה רמז ברור לכך
שגם הוא אינו סבור כי יש להיחפז בקבי עת
עמדה, ושכדאי לבדוק את הדברים
ביתר יסודיות. רק השבוע חזר — ושתק.

החשובה ביותו

מתחת לפני השטת
ך* יום כד הזרמים האלה מעמיד בם-
פק את אחידות חזית־ההתנגדות, כפי
שהיא נראית עתה.
אם המלך חוסיין, למשל, ישנה את
עמדתו בעיקבות הבטחות שיינתנו לו מפי
האמריקאים, עלול להתהוות קרע בין חסי דיו
ובין הרוב, הנאמן לאש״ף. ויכוח כזה
עלול להיות מר וחריף, ורבים חוששים
מפני אפשרות זו.
שונה יהיה המצב אם אש״ף עצמו ישנה
את עמדתו, לפחות למעשה. במיקרה ש-
אש״ף יתן לאנשיו בגדה וברצועה את
האור הירוק להשתלט על מוסדות השיל-
טון־העצמי, עשוי להיווצר קרע בין אש״ף
ובין הקומוניסטים, נאמני מוסקבה. ב-
מיקרה זה יחריף גם הסיכסוך בין הנהגת
אש״ף ובין קבוצות־השוליים הקיצוניות.
כל. התהליכים האפשריים מושפעים,
כמובן, מדעתו של הציבור בגדה וברצו עה,.זהו
מאבק פנימי, הנערך בליבו של
כל איש. הדבר תלוי בהבנת מיסמכי
קמפ־דייוויד ובהסברתם, בראיית האלטר נטיבות
ובהתגברות על טראומות העבר.
דים וסוכני המימשל הצבאי.

אם תגכר כמרוצת השבועות
הקרוכים, מתחת לפני השטח, הנטייה
לכדוק מהדש את טי כ
הסיכויים הגלומים כהסכמים, ישפיע
הדבר במישרין או בעקיפין
גם על הגורמים הפוליטיים, מעמאן
ועד ביירות.

ט חו?

נשנים האחרונות
]נתחה השבוע
במוזיאון תדאביב
י שלא הבין עד כה את משמעות
• 1שלושת עיגולי המתכת החלודים ש הציב
הפסל הישראלי מנשה קדישמן ב רחבת
היכל התרבות בתל־אביב, עשוי
לשנות את דעתו אם יבקר בתערוכת ה אמנות
הקונסטרוקטיוויסטית שנפתחה ב שבוע
שעבר במוזיאון תל־אביב. שם יס תבר
לו שקדישמן תופס מקום של כבוד,
יחד עם עוד שלושה אמנים ישראליים
— יעקב אגם, שלמה קורן ויעקב אלחנני
— ברשימה של 108 מגדולי האמנים של
המאה, שיצירותיהם מוצגות בתערוכה זו.
שם הוא יוכל לגלות כי קדישמן ״מט פל
ביצירתו בשאלות־יסוד הקשורות ב קוטביות
שבין אשליה ומציאות, טבע וטכנולוגיה,
חללים חיוביים ושליליים,
מאסה וחוסר־מישקל, אטימות ושקיפות.
שאיפתו של קדישמן להתעלם מאיכויות
המאסה והתעניינותו בדו־משמעויות תפי־סתיות,
מוצאות ביטוי בפסלים מונומנטא־ליים...״
בזכות
תפיסות אלה מוזכר שמו של
קדישמן בעולם האמנות בנשימה אחת עם
שמות.כמו ואסילי קנדיסנסקי, פייט מזנ־דריאן,
פרנאן לדה, סול לוויט ויוסף
אלברם. המאחד אותם ואת חבריהם לתצו גה
הוא ההשתייכות לזרם הקונסטרוקטי־וויזם
— זרם־על המאחד תחתיו את האס כולות
החשובות ביותר של האמנות ה מודרנית
במאה העשרים.
162 היצירות המוצגות בתע, וכה מספ קות
לחובב־האמנות הישראלי הזדמנות

זויצקי

יוסף זריצקי, הנחשב כבחיר
ציירי ישראל כיום,
היה בין האמנים הישראליים שנכחו
בטכס פתיחת תערוכת הקונסטרוקטיווים־
טים. בין האמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה
— גם ארבעה אמנים ישראליים.

מידה כזה ניראה אפסי. שום מוסד־אמנות
ישראלי לא היה יכול לעמוד אפילו בתש לום
דמי־הביטוח הנדרשים עבור הצגת
יצירות אלה, והמסתכמים בסכומים אס טרונומיים.
רצה
הגורל, ואחד ממנהלי חברת מק־רורי
הוא משולם ריקליס, הישראלי־לשע־בר
שטיפס כמטיאור בעולם העסקים ה אמריקאי.
ריקליס, שהוא אספן אמנות
כשלעצמו, היה אחד הגורמים שדירבנו
את הנהלת החברה להשקיע חלק מרווחיה
העצומים ברכישת יצירות אמנות. לדיב רי
סיליה אשר, מנהלת האוסף והאוצרת
שלו, הוחל ברכישת הציורים והפסלים
לפני כעשר שנים. סיליה הקדישה מאז
את זמנה לאיסוף שיטתי ועקבי של יצי־רות־אמנות,
שרק מוזיאונים גדולים יכו לים
להרשות לעצמם לרכוש. האוסף נערם
במחסנים ובכספות, ורק לפני כשנתיים
הוצא חלק ממנו, המתרכז בתנועת הקוני
סטרוקטיוויזם, לתצוגה נודדת. בעידודו

** ¥אדה אחרת היא אם עלולה ל י
הופיע תופעה חדשה בגדה וברצו עה:
הטרור.

כמה מן האישים בגדה כבר
מביאים אפשרות זו בחשבון.
עד כה היה המאבק הפלסטיני חופשי,
במידה הראוייה לציון, ממעשי־אלימות
פנימיים. ייתכן שפעלה בשטח זה ה טראומה
של המרדי הערבי של השנים
( 1936/39״המאורעות״) ,שבו חיסל המופ תי
מאות אנשי-ציבור מקרב יריביו, ובכך
הנחית מהלומה נוראה על כו שר־עמידתו

של העם הפלסטיני בשנים המכריעות.
תופעות כמו ה״סיזוך של ההגנה נגד
אצ״ל ומעשים אחרים בעמים אחרים ש לחמו
למען חרותם, היו עד כה נדירות
בין אירגוני אש״ף. גם גל הרציחות של
החודשים האחרונים, שבו ניספו שוחרי-
שלום כמו סעיד חמאמי ועמיתיו, אורגן
על־ידי מוסדות־המודיעיו של עיראק, ולא
על־ידי גופים פלסטיניים אותנטיים.
במשך 11 שנות הכיבוש בגדה וברצועה,
לא היו שם כימעט מעשי־אלימות של ער בים
נגד ערבים — ולא ביגלל עירנות
מוסדות־הביטחון הישראליים דווקא. פעם,
בראשית ימי הכיבוש, נפגע ביתו של
הד״ר תאג, אל־פארוקי, שהטיף יחד עם
שחאדה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית
בגדה וברצועה. אולם היה זה מעשה
בודד, שמניעיו נשארו לוטים בערפל.
(תאג׳ נפטר השבוע ונקבר ברמאללה —
אחרי שהנהגת אש״ף קיבלה, למעשה, את
גישתו).
בזמן האחרון אירעו כמה מעשי-הרג
באיזור רמאללה. אולם כל הקורבנות היו
אנשים שנחשבו כמשתפי־פעולה קרובים
של שילטון־הכיבוש, מוכרי־קרקעות ליהו דים
וסוכני המימשל הצבאי.
השאלה היא: האם עלולים אירגונים
אלה לפעול עתה נגד אישים בגדה?

גם התשוכה לשאלה זו תלוייה
עתה כתכונתו של העם הפלסטיני,
העומד כפרשת־דרכים היסטורית.

1 \ 1 1 7 1־ ך 1סיליה אשר היא אוצרת
י 11\ 1ו 1אית מקרורי, שהביאה
מיליוני דולאריס המוצגות עתה בתערוכת
סיליה עצמה סייעה בעריכוך התערוכה

אוסף האמנות של חברת ההשקעות האמריק־לארץ
את עשרות יצירות האמנות השוות
״הקונסטרוקטיוויזם באמנות המאה העשרים״.
במוזיאון תל־אביב, והשתתפה בפתיחתה.

נדירה, לחזות באוצרות אמנות ששוויים
מיליוני דולרים רבים מאד, הגנוזים בדרך־
כלל מעיני הציבור ושדומים להם נמצ אים
רק בטובים ובחשוכים שבמוזיאוני
העולם. זוהי הזדמנות חד־פעמית לס קור,
בתערוכה אחת, את עבודותיהם של
ענקי האמנות של המאה ה־20׳.
התערוכה, שתוצג במשך כשלושה חוד שים,
היא חלק מאוסף של 600 יצירות
אמנות שנרכשו על-ידי חברת ההשקעות
האמריקאית מקרורי. במשך שנתיים נדדו
יצירות אלה בכל מוזיאוני אירופה, והסי כוי
לייבא לארץ תערוכה רצינית בקנה-

של משולם ריקלים ובסיוען של חברות
אל־על וקאל, שהתנדבו להטיס את ה יצירות
חינם, הגיעה תערוכה נדירה זו
גם לישראל.

לבן וק שה
*ץ כס הפתיחה של התערוכה היה
^ 1מאורע ססגוני ומרשים. כל המי ומה
בעולם האמנות הישראלי וכל הסלתא־

ו הנו ג ש
נ סג ל

ושמנא של החברה הישראלית היו שם.
והסימן המובהק ביותר לחשיבותה של
התערוכה היה, אולי, נוכחותו של ותיק
ציירי ישראל ואחד מעמודי־התווד של
הציור הישראלי — יוסף זריצקי.
כשתם הטכס והאורחים התפזרו בין
המוצגים, אי־אפשר היה שלא לשמוע את
קריאות ההתפעלות שנפלטו מפיותיהם.
לא היה עוד ספק כי זהו האירו ע האמ־נותי
הבולט ביותר שהיה במדי: ה בשנים
האחרונות.
האוסף המרהיב אינו עש, מיקשה אחת.
הוא כולל אסכולות י שונות למן הקובו-
פוטוריזם ועד לאמנות הקינטית, קבו
ואסאדלי
״ציטרה״.

הנושא

רים ופוסטרים, ופעלו גם בתחום המחול.
כראשון בציירי הזרם המופשט נחשב
ואסילי קנדעסקי, שצייר ב־ 1910 ציור
מופשט ראשון שאינו מכיל שום אובייקט
או חפץ כלשהו אלא צורות גיאומטריות
פשוטות. שמות שני ציוריו המוצגים ב תערוכה
משקפים מה שיש בהם :״הדג שה
רכה״ ו״לבן — רך וקשה״.
בשנות ה־20׳ של המאה הפכה התנועה
בינלאומית ופרחה ברוסיה, בהולנד וב גרמניה,
שם היא התרכזה סביב בית־הספר
לאמנויות באוהוס בברלין. האמנים
שהשתייכו לתנועת הבאוהוס היו פול קליי,
אוסקר שלמר, קנדינסקי עצמו, לסלו מו־הולי
נוג /ויוסף אלברם. הכנסים שנער־

האמן ההונגרי הגר בפאריס, מיוצג
בתערוכה בשני ציורים. בתמונה :
המרכזי ביצירותיו ״רטט חזותי״.

גאבו

כדור הפלדה
סטרוקטיוויסטית :

יצירתו של האמן הצרפתי פרנסואה מורלה משקפת את
התפיסה המאחדת את הזרמים השונים של האסכגלה הקוני
עיצוב הנובע מן השכל, תוך התעלמות מהרגש ועולם האובייקטים.

נחום גאבו, יליד רוסיה המתגורר בארה״ב,
הוא מחלוצי הפיסול הקונסטרוקטיוויסטי.
יצירתו זו, הנקראת ״עיקול״ ,עשויה ברונזה מוזהבת.

1 1ר במרכז יצירתו של אוסקר שלמר, ממורי
ה״באוהאוס״ הברלינאי, עמד תמיד ״האדם
1 * 1 #111
בחלל״ .בתמונה יצירתו ״דמות מתייל — ,הומו׳ וגב אשה״.

צות שהתרכזו סביב כיתבי־עת אמנותיים
או כאלה שנוצרו סביב תערוכות ובתי״
ספר. יש שם כל הספיחים שנוצרו בהש פעת
הקונסטרוקטיוויזם, תנועות־לוואי ו תנועות
שעברו דרך. מה שמאחד את כו לם,
תחת קורת־גג אחת, הוא השאיפה
לנתק את היצירה האמנותית מעולם ה עצמים
ומן המציאות האובייקטיווית :
להימנע מהבעת רגשות והתרשמויות, ולי צור
צורות גיאומטריות טהורות ולוגיות.
מבחינתו של הצופה אין אלה יצירות קשות
להבנה. הצורות פשוטות, הצבעים מרהיבים,
הכל אסתטי ומשובב־עין.
האוסף ערוך בצורה כרונולוגית ולפי
הזרמים השונים. הוא מתחיל בהשפעות
שמהן נולד הזרם, הקוביזם והפוטוריזם*
נמשך דרך הסופרמטיזם של קאזימיר
מלביץ׳ שצייר ב־ 1915 את הריבוע השחור
המפורסם שלו על רקע לבן, ויצר בכך
את הציור הראשון שהיה בנוי על יסודות
גיאומטריים בלבד — ומגיע עד ליצירו תיו
של יעקב אגם שהפך נציגה העיקרי
של תנועת ״אמנות בתנועה״.
האידיאולוגיה של הקונסטרוקטיוויזם
טוענת, שהאמנות צריכה לשרת את ה חברה
ולהיות פרודוקטיווית. משום כך הש תדלו
לשלב ציור ופיסול עם תיאטרון,
עיצבו כלי־אוכל ושולחן, עסקו בתיכנון״
ערים, ארכיטקטורה, דפוס, עיצוב סס־

כדוד על גדל

מה שנראה כצורה הנדסית גרידא, אינו אלא פיסלו
המפורסם של הצייר הבלגי פול בורי, השייך לזרם
האמנות הקינטית הפאריסאית. פסל זה, עשוי פליז מצופה כרום ובתוכו מנוע עם מגנטים.

כו שם תרמו להתפשטות התנועה לכל מר כזי
האמנות באירופה.
בשנות השלושים היתה נושאת דגל ה תנועה
תנועת ״הפשטה־יצירה״ ,שנוסדה
בפאריס ודירבנה אמנים רבים ברחבי
העולם להזדהות עם רעיונותיה. תנועה
זו נוצרה בעיקר כריאקציה לסיגנון ש שלט
בכיפה באותם ימים — הסוריאליזם.
אחרי מילחמת־העולם השנייה התפתחה
האמנות הקונסטרוקטיוויסטית, ומצאה
ביטוי באמנות הקינטית ובאופ־ארט. כש החלה
אירופה שוקעת כמרכז אמנותי, פר חה
התנועה מחדש בארצות־הברית וב עיקר
בניו־יורק. אמנים שנטשו את אירו פה,
כמו יוסף אלברס והפסל נחום גאבו,
זרעו את הזרעים הראשונים ליצירת מרכז
חדש. תלמידיהם המשיכו אחריהם ויצרו
זרמים חדשים, כמו תנועת ״ההפשטה ה-
אחר־ציורית״ שבאה כתגובה לאכספרסיוניזם
המופשט, ושיצירות נציגיה הבולטים
כמו אלסוורת קלי ,־ פול לוויט ורוברט
מנגולד מוצגות בתערוכה.
מלבד היותה חגיגה לעיניים, מהווה תע רוכה
זו גם שעור מאלף בתולדות האמנות
החדשה. היא מוצגת בצורה דידאקטית,
מלווה בהרצאות, ובהקמת סרטים וב־תצוגה
אור־קולית קבועה. החמצה, במק רה
זה, תהיה חטא בלתי־נסלח.

עלים טל

לקראתח לו ק ה
(המשך מעמוד )13
כיום מהווה דרום־לבנון, בין כביש ביי רות—דמשק
בצפון ועד למובלעת ר.נוצ־רית־ישראלית
בדרום, מעין מדינה פלסטי נית.
באופן רשמי מוחזק השטח בידי ה קואליציה
הלבנונית המוסלמית־שמאלית־פלסטינית.
אך למעשה השילטון שם הוא
בידי אש״ף. הכוח הצבאי הוא של אש״ף,
ואנשי אש״ף מאיישים את המינהל, והשרו־תים
הציבוריים, החל באספקת־המים וכלה
במישטרה. הוא נספג לתפקיד זה בעל-
כורחו, מפני שזהו הגורם היחידי בקוא ליציה
המוסלמית שיש לו האמצעים והאנ שים
לכך.
בצורה מוזרה, דומה מדינה־פלסטינית־גולה
זו לתוכנית־אל־עריש של בנימין זאב
הרצל. בשלב מסויים של מאמציו, ביקש
הרצל להקים מעין מדינונת יהודית בצפון
חצי־האי סיני, שהיה נתון לשילטוין ברי טי,
כתחנת־מעבר עד להקמת המדינה ה יהודית
בארץ־ישראל, שהיתה נתונה אז
בידי התורכים.

רעיון זה של מדינה־על־הסף,

ההון יחזור לביירות, ושהעסקים ישגשגו
מחדש.

הגישה הקיצונית של ג׳מייד
ושמעון מנעה זאת. כיירות נשארה
עיר במצור, הרוסה ומבותרת. ההון
שכרה, לא חזר. העסקים לא
פרחו מחדש.
פרנג׳יה הוא מתון, מפני שהוא מבקש
לבטא את שאיפת העדה המארונית׳ ה מבקשת
להרגיע את המצב. הדבר הביא
אותו לידי התנקשות עם עמיתיו־שותפיו־יריביו,
המארונים הקיצוניים.
פרנג׳יה החרים את ישיבות ״החזית ה לאומית״
,שאיחדה עד אז את שלושת ה מנהיגים
הפיאודליים. כתגובה על כך הרגו
אנשי הפאלאנגות קרוב־מישפחה של
פרנג׳יה. כנקמה, הרג פרנג׳יה את ראש
הפאלאנגות באותו איזור. כתגמול, בא
מעשה־הזוועה הגדול: כ־ 600 מאנשי הפא-
לאנגות התנפלו אל מעוזו של טוני פרנ־ג׳יה,
בנו של סוליימאן, הרגו אותו יחד
עם אשתו וילדיו. בגופו של בנו־התינוק
של טוני נורו עשרים כדורים.

וטאנקים, שבה נהרסים בתים ועמדות ונה רגים
אזרחים. אך אין תזוזה על הקרקע.
מה מתכוונים שמעון וג׳מייל להשיג ב שיטה

התשובה מתבקשת מאליה: על־ידי
חימום הקרבות כאיזור ביירות,
ומדי פעם גם כמובלעת הנוצרית
כדרום, מבקש הימין הנוצרי
למשוך את צה״ל לתוך הרפתקה
כלבנון. למשל: נחיתה של צה״ל
בנמל ג׳וניה. ברור להם כי הופעת
בוהות ישראליים שם, בעורף הצבא
הסורי, תכריח את הסורים
להיכנס לקרבות עם צה״ל, ותביא
להתלקחות של מילחמה טוטאלית
כין ישראל וסוריה.
הסורים אינם ששים לכך, ועד כה הס תפקה
גם ישראל בהגשת סיוע עקיף לימין
הנוצרי, ללא התערבות ישירה ומאסיבית.
יש להניח כי בקרב האישים האחראיים
בממשלת־ישראל (להבדיל מוועדת־החוץ־
והביטחון, שבראשה עומד אדם בלתי־נבון
ביותר ושחבריה אינם מצטיינים בעודף
אחריות) הצטמק עוד יותר החשק להתערב
בלבנון, אחרי חתימת ההסכמים בקמפ־דייוויד.

רקע זה באה ההתערבות הדיפלו מטית
האמריקאית, וגם זו של הצרפתים.
הם מבקשים להשיג ״פיתרון מדיני״.
ברור כי העולם לא יעזור לימין הנוצרי
להגשים את מטרתו — להפוך את לבנון
כולה למדינה פיאודלית־נוצרית, לגרש את
הפלסטינים ולשעבד את המוסלמים, ה מהווים
כיום רוב במדינה.

משום כך ,״פיתרון מדיני״ ,כנתונים
הקיימים יביא, כימעט
כהכרח, לחלוקת לבנון ליטתי מדינות
— מדינה נוצרית כצפון
(.מילכד האיזור המוסלמי מסביב
לטריפולי) ומדינה מוסלמית כדרום
(מילכד המובלעת הנוצרית
ליד הגבול הישראלי) .כמיקרה
כזה, תחולק גם ביירות.
הפעולות הסוריות האחרונות באות למ נוע
פיתרון כזה׳ ,או לפחות להוציא את
ביירות מן המדינה הנוצרית.

ת׳נוק קטוע* וגר ממתין דוגל תותבת
כפיתרון זמני עד להשגת המטרה,
התגשם עתה אצל הפלסטינים כלבנון.
חשוב
להביו כי הפלסטינים בלבנון חד לו
מזמן להיות שם גורם זמני וזר. כמח ציתם
כבר נולדו על אדמת לבנון, ולא
הכירו מעולם מולדת אחרת.

כאשר משמיעים כאמיל שמעון
ופיאר ג׳מייל את הדרישה ״לסלק
את הפלסטינים מעל אדמת לבנון״.
הם יודעים שהם מבטאים תביעה
תעמולתית, כלתי־מציאותית. יש
רק דרך אחת לבצע זאת, מחוץ
לודטמדת־עם: מתן האפשרות ל-
לפלסטינים לחזור לפלסטין.
אמר לא מכבר מנהיג פלסטיני; ״אין
לנו עניין בלבנון. אנחנו שונאים את
לבנון. אבל אנחנו מוכרחים להחזיק כאן
מעמד עד שנחזור לגדה !״

הפילוגהנ וצ רי :
עובדה קיימגת
* ¥וכדת־יסוד רביעית היא ש״הנוצ־
? רים״ בלבנון רחוקים מאד מלהיות
מאוחדים.
כיום קיימת קואליציה בין שתי חמולות
נוצריות — זו של שמעון וזו של ג׳מייל.
אך מול מתייצבת החמולה השלישית —
זו של פרנג׳יה• .

אין זה רק ריב כין אישים ובין
כוחות פיאודליים. יש לריב זה גם
רקע פוליטי.

סוליימאן פדנג׳יה, כנשיא המדינו! ,קרא
לסורים להיכנס ללבנון כדי להציל את
הנוצרים. גם עתה הוא דוגל בהמשך הנו כחות
הסורית, כדי למנוע תוהו ובוהו.
שני המנהיגים הנוצריים האחרים, לעו מת
זאת, הם בעלי שאיפות מרחיקות-
לכת. יחד עם הקיצונים, מסוגם של שוכד
רי-הארזים, הם מבקשים להקים מדינה
נוצרית, שבה יהיו הם המנהיגים.
הדבר מעורר חששות חמורים בלב ה־שיכבה
המארונית השלטת, שהיתה בעבר
הנהנית העיקרית מן המישטר ששרר ב לבנון.
עם סיום מילחמת־האזרחים, קיוו תה
שיכבה זו שהכל יחזור לקדמותו, ש

הזוועה הסעירה את כל החמולה של
פרנג׳יה. הריגת הבן־היורש הוא גדול ה פשעים
בחברה הפיאודלית.
פרנג׳יה עצמו רחוק מלהיות טיפוס רגוע
ושוחר־שלום. פעם, כשהיה מסוכסך עם
מישהו, נכנס ביום הראשון לכנסייה של
כפר, שלף תת־מקלע והרג במו ידיו 36
איש ואשה.
אף שהוא החלש שמבין שלושת הגדו לים׳
הוא מהווה כוח בלתי־מבוטל, הנמצא
עתה בברית עם הסורים.

האמ רי ק אי ם: למנוע
את ה מילח מה
לרקע כל הנתונים האלה יש להבין
? את המאורעות של השבועות האחרונים
בביירות.
בניגוד למה שמצטייר בכלי־התיקשורת
הישראליים, היוזמה למאורעות היא בידי
הימין הנוצרי. אנשיו צולפים בסורים, גור מים
להם אבידות. הסורים מגיבים ב הפגזות.
אין
הצבא הסורי בלבנון מאומן ומצוייד
ללוחמה בשטח בנוי, ואין הוא רוצה להס תבך
במילחמות־רחוב. משוס-כך הסכימו
הסורים, בשעתו, להסכמי־ריאד. אז חששו
שאם תימשך המערכה. בינם ובין אש״ף,
יתבצרו הכוחות הפלסטיניים בערים, ועל
הכוח המשוריין הסורי יהיה להילחם ברחו בות
ביירות, צידון וצור.

גם עתה אין הסורים רוצים
להסתבך בקרכות־החוב. הם מגיבים
על הפרובוקציות של הימין
הנוצרי בהפגזות כבדות בביירות.
הגוצרים משיכים אך הם בהפגזות
— בייחוד כשבועות האחרונים,
אחרי שקיבלו — לדברי הכתבים
הזרים — אספקה מאסי-
בית של נשק בכד מידי ישראל.
השבוע ניסו הסורים, כנראה, לאגוף
את הימין על-ידי ניתוק קו־האספקה שלו
מנמל ג׳וניה, מצפון לביירות, הנמל של
הימין הנוצרי. לדברי הפאלאנגות, ניכשלה
מיתקפה זו, והמאורעות חזרו למתכונת
הקבועה — החלפת אש כבדה של תותחים

ישראל: המל כו ד ת
המפתה
^ יתרון כזה לא יהיה, למעשה, אלא
״ אישור המצב הקיים כבר בשטח. ה הצעה
הצרפתית להכניס כוחות־או״ם בין
שני הצדדים, בביירות ואולי במדינה כו לה,
מובילה אף היא לעבר אותו יעד.
הסורים הודיעו על התנגדותם הנמרצת
לפיתרון זה. אך במצב הנתון, כאשר העו לם
הערבי מפולג ומפורר, קשה להניח
כי יש בידי הסורים הכוח למנוע זאת.
לבנון העייפה, שכבר שיכלה במילחמה
זו מאה אלף בני־אדם, מתוך אוכלוסיה של
שניים וחצי מיליון, מוכנה לקבל כל דבר,
ובילבד שישים קץ לסבל הנורא.

,אם יתקבל פיתרון זה, להדכה
או למעשה, יתמסד המצב הקיים
גם לגבי הפלסטינים, שיחזיקו למעטה
כמדינה זמנית משלהם, לא
הרחק מגבולות ישראל, תחת חסות
סורית.
אחד הגורמים היכולים לשנות את ה מצב
מעיקרו הוא צה״ל. אם תתפתה ממ שלת
ישראל לקבל את דעתם של אנשים
כמו ח״כ משה ארנס, יו״ר ועדת־החוץ־
והביטחון, שהתבטאויותיו מעידות עליו ש הוא
מבין בענייני לבנון עוד פחות מאשר
בכל עניין אחר, היא עלולה להסתבך ב הרפתקה
שאת סופה מי ישורנו, והעלולה
לפוצץ את המיבנה העדין שהוקם בקמנד
דייוויד.

יתכן מאד שזוהי אחת הכוונות
של משה ארנס, גאולה כהן ושות׳
— שהפכו במפתיע למגי,ני העדה
הנוצרית כלבנון. מי שיש לו מגינים
כאלה, אינו זקוק לאוייבים.
ההפגזה של מערב-ביירות בידי חיל-הים
של צה״ל היא דוגמה קלאסית של פעולה
צבאית חסדת־מטרה. הכתבים הזרים ב ביירות
דיווחו כי הפגזים נפלו כחצי קילו מטר
מן היעד המוצהר, ופגעו באוכלוסיה
אזרחית. אך גם לולא כן — מה יכולה
הפגזה מיקרית כזו לעזור? איזו מטרה
מעשית היא משרתת?
במאה ה־ 19 עסקו המעצמות במה שנק רא
״דיפלומטיה של ספינות־תותחים״ .ב סוף
המאה ה־ ,20 מול התסבוכת העצומה
של לבנון, זהו מהלך מגוחך.

במדינה

לאלהתג רו ת
ב או מו ת ה עו ל ם
גדולי תורה
נגד ההתנחלויות
בשטחים המוחזקים
אנשי גוש־אמונים מבססים את זכותם על להתנחל בכל שטחי ארץ־ישראל
פסקי־הלכה ודעת רבנים. גם ח״כי ה־מפד״ל,
שנמנעו מלהצביע בכנסת בעד
אישור הסמכי קמפ־דייוויד ביססו את הי מנעותם
על ההתחייבות לפנות ישובים
ולהקפיא את ההתנחלויות הכרוכה בהסכ מים
אלה. הם עשו זאת בשם הדת וה אמונה
הצרופה.
אלא שאותה דת יהודית עצמה לא מנעה
מח״כי אגודה־ישראל להצביע בעד אישור
ההסכמים. אלא שהפעם לא נבעה תמי כתם
במנחם בגין רק כתוצאה מההסכם
הקואליציוני. היא היתה מבוססת על פסק־הלכה
של נשיא מועצת גדולי־התורה, הרב
אלעזר מנחם שך. שך, הנחשב כפוסק
העליון עבור אנשי אגודת־ישראל, קבע
מפורשות כי ההתנחלויות הן מיכשול
לשלום וסתר את טענת אנשי גוש־אמו־נים,
כאילו חייבים על פי התורה למנוע
החזרת שטחים ״ולהתנחל במלוא העוז.״
במיכתב ששיגר שך לכל הרבנים ה מקורבים
לאגודת־ישראל ושהיכה הדים
רבים בעולם הישיבות קבע עניין ה התנחלות
יוכיח, שזהו התגרות גסה באו מות
העולם והוא נובע מהטעות היסודית
של הציונים, שלדעתם כל מה שעבר
עלינו הוא רק מפני שלא היה לנו מדינה
ושילטון משלנו, ועכשיו שיש כבר מדי נה
ושילטון יהודי, אנחנו מדינה שווה
בשווה עם כל האומות ושאר מדינות ה עולם,
ואם נראה יותר תקיפות ונעמוד על
דיעותינו ייכנעו אוייבינו. ואף אם יש רבים
הדוגלי ברעיונות אלו, אבל זהו נטיה
מהדרך המסורה מחז״ל וההיפך הוא ה נכון:
כי יש לנו להתחשב, שלא להיות
גורם שאיזה מדינה שהיא תסבול על
ידינו, כגון שאלת הנפט או אפילו שאלת
ההשקעות בעסקים ובבנקים, כי זה יוסיף
דלק על המדורה להרבות שינאת־ישראל,
אשר לא חסר בלי זה...״
גם אם היה נוצר רוב קואליציוני לדחיית
הסכמי קמם־דייוויד היתה אגודת-ישראל
מצביעה בעד אישור ההסכמים. דעת
נשיא מועצת גדולי־התורה מחייבת אותם
בעניין זה, למרות שהרב שך קבע גם כי
״תמיכתנו בממשלה הנוכחית אינה משום
שהיא מניחה את דעתנו אלא מפני שהיא
פחות רעה מאחרת ובתיקווה להקדוש
ברוך־הוא שנוכל קצת להציל שלא יהיה
יותר גרוע.״
״חיי־ אדם חשובים יותר״ .עיר-
עור של בעל סמכות דתית על ההיגיון
שבהתנחלויות הופיע גם ממקור אחר. הפ עם
היה זה הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש
ישיבת־ההסדר הר־ציון שבאלון שבות, ש יצא
בגלוי נגד אנשי גוש־אמונים. לדעו תיו
של הרב ליכטנשטיין יש מישנה תוקף
לא רק בשל מעמדו בעולם הישיבות אלא
גם בשל היותו חתנו של הרב יוסף דב
סולובייצ׳יק, הסמכות הדתית העליונה של
היהדות האורתודוכסית בארצות־הברית.
בראיון עם לוי יצחק הירושלמי, ש פורסם
במעריב, הסביר הרב ליכטנשטיין :
״התנחלות כלשעצמה, כלומר ישוב הארץ,
זה דבר חיובי. חובה להציב גבול לאלמנה.
אלא יש גם גורמים אחרים: מה המחיר
מבחינת המעמד הבינלאומי: באיזו מידה
יגרום הדבר להחרפת המתיחות עם המ דינות
השכנות וכתוצאה מכך, שמא, חלי לה
וחס, תפרוץ מילחמה ...אם כתוצאה
מכך עלולה להיפגע התמיכה של היהו דים
בישראל — אז צריך להתחשב גם ב נקודה
הזאת.״
על אנשי גוש־אמונים אמר הרב ליכטנ שטיין
:״אינני מזדהה ואינני לא מזדהה
עם מחנה זה. אני מזדהה עם ערכים, עם
אהבת־הארץ ועם התחושה של קדושת-
הארץ. אבל אינני מקבל את ראיית המצי אות
שלהם. כלומר: שלמות הארץ אל מול
חיי אדם. אני נוטה יותר לשיטתו של
רבי ומורי הרב סולובייצ׳יק, שחיי אדם
הם ערך יותר חשוב משלמות הארץ כש לעצמה.״
העולם
הזה 2145

קצין משוחרר הכין מדריו לזיהוי שטוי־כסף מ1וייפים

יצחק חגג
} 6מפיצי הדולרים המזוייפים ביש /ראל
צפויים מעתה חיים קשים. ה ענף
הפופולרי — הפצת שטרות מזויי־פים
של מטבע זר בשוק — ששיגשג מאז
המהפך הכלכלי, עומד בפני משבר. חוב רת
מפורטת, שעומדת לראות אור בימים
אלה, תסייע לכל בור והדיוט להבחין
בנקל אם הכסף שהוא אוחז בידו אמיתי
הוא או מזוייף.
החוברת, שנקראת בדיקת שטרי כסף
מזוייפים, נכתבה בידי אחד מטובי ד!מומ־

והחל מעבד את העובדות וההסברים ו מקבצם
לחוברת אחת. מומחיותו של חגג
נרכשה בעת שעבד שנים רבות כקצין
במעבדות הזיהוי הפלילי (מז״פ) של
המטה הארצי בירושלים. תפקידו היה
לגלות מיסמכים מזוייפים. במיסגרת עבו דתו
נשלח חגג בשנת 1967 לכמה חודשי
השתלמות במעבדות הזיהוי הפלילי של
האינטרפול בפאריס.
״לבנקים בישראל יש בעייה,״ הוא מס ביר
,״מאז ביטול הגבלות המטבע, ישנה
תנועה בלתי־פוסקת של קניה ומכירה
של מטבע זר. חלק לא מבוטל מהשטרות
שבשוק הוא מזוייף. הבנקים זקוקים היו
לחומר הדרכה בהיר ופשוט, שילמד את
פקידי הדלפק ואת קציני־הביטחון, כיצד
לגלית במהירות, מבלי להיזדקק למומ חים,
שטרות מזוייפים.״
במשך כמה חודשים צילם חגג עשרות
שטרי־כסף מזוייפים והדפיס אותם בחוב רת
לצד תצלומי שטרות אמיתיים. בדרך
זו הישווה כל פרט ופרט מאלה המרכי בים
את שטר הכסף, כשהוא מבליט את
ההבדל בין אותו פרט בשטר חמזוייף
לבין המקביל לו בשטר האמיתי.
״שמונים אחוז מהזיופים בעולם נעשים
בדולר האמריקאי,״ מגלה חגג .״לכך סי בות
אחדות, העושות את מלאכת זייפני
הדולר קלה יחסית וכדאית מאוד.״
הסיבה העיקרית נעוצח בעובדה, שכל
ערכי הדולר — החל מהשטרות של דולר
אחד, עבור דדך השטרות 10 ,5 ,2ו־100
דולר וכלה בשטר של 10,000 דולר (יש

מרקט בארצות״הברית, יודע הקופאי ו־קצין־הביטחון
כיצד לזהות דולרים מזויי־פים.
כאשר הלקוח משלם בשטר של 100
דולר או יותר, לא יקבל הקופאי את
השטר עד שלא יבדוק אותו היטב. בישר אל,
אפילו פקידי הבנק נכשלים לא פעם
בקבלת שטרות מזוייפים.״
הערכים המקובלים ביותר על זייפני ה דולרים
הם שטרות של 50 דולר ר100
דולר. לעומת הדולר, הקל לזיוף, מונה
חגג את המטבעות הקשים לזיוף: המרק
הגרמני, הגילדן ההולנדי, הפרנק הצרפתי
והלידה הישראלית.
העיקרון פשוט: ככל שמספר הגוונים
בשטר גדול יומר, כך קשה יותר מלאכת
הזיוף. גם כמות אמצעי־הביטחון שמצו יים
בשטר קובעת את מידת הקושי בזיוף.

הדצל

מזוייף

בעת ייצור שטרי הכסף מקשים על ה זייפן.
אמצעי הביטחון המוכרים הם: סימ ני
מים, סיבים ציבעוניים עשויים מחוטי
משי דקים, סיבים זוהרים, וחוטי מתכת
העוברים לרוחב השטר, בחלקו הפנימי
וניתנים לשליפה החוצה. גם אם יצליח
הזייפן לייצר גלופות מדוייקות, עדיין יק שה
עליו להכין סימן מים או להכניס חוט
כסף אל תוך השטר.
הגוונים שצובעים את השטר, אף הם
קשים לחיקוי, שכן הם מורכבים על פי
נוסחות־צבע סודיות, ששמורות בידי ה ככל
שרב מיספר הגוונים כך
מדינות.
פוחתים סיכויי הזיוף של אותו שטר.
הזיוף המוצלח ביותר שנעשה בישראל
בוצע באמצע שנות החמישים, סמוך ל־מיבצע־קדש.
הזייפנים, שהיו כניראה גר מנים,
זייפו בהצלחה שטרות של בנק
לאומי, כשנתגלה הזיוף, הוצאו אותם שט רות
מהמחזור ובמקומם הודפסו שטרי-כסף
חדשים.

ין זיוף מושלם. כלל זה הוא המנחה
את המומחה לגילוי השטרות המזויי־פים.
הקושי שבגילוי תלוי במידת המיק־צועיות
של הזייפן.
הזיוף המוצלח ביותר הוא זה שנעשה
במיסגרת ממלכתית, בידי מדינה, שלרשו תה
אמצעים טכניים משוכללים ועושר
רב. במילחמת־העולם השנייה בוצע זיוף
מוצלח בידי הנאצי היינריך הימלר, ש נעזר
בצוות מומחים במיפעל סאכשנהאוזי.
הימלר הצליח לזייף את הלירה שטרלינג
האנגלית על כל מרכיביה ואמצעי־הביט־חון
שלה, באופן שלא ניתן היה למצוא
כל הבדל בין המקור לזיוף. זיופים בקנה־מידה
ממלכתי נעשו בעת מילחמות, במט רה
לערער את כלכלת האוייב. הממשלה
היפנית זייפה שטרות יפניים ורוסיים בז מן
המילחמה עם רוסיה 1901 ונפוליון
זייף שטרות רוסיים בעת מילחמתו ברוסיה
(.) 1812
אולם הזיוף הנפוץ ביותר הוא זה ש
באיכות
הגלופה של ה־ן
ן ן 1ז רי
שטר המזוייף והאמיתי.

י 1 1 1 1 1
למעלה: שטר אמיתי. למטה: שטר מזוייף.
לעומת השיניים החדות והפרטים המודפסים
בשטר האמיתי, יש טישטוש בשטר המזוייף.

מקור וזיוף

אין זיוף מושלם. זהו הכלל, שאם
לוקחים אותו בחשבון, הרי ניתן לגלות
כל שטר כסף מזוייף. רוב הזיופים הס בדולרים אמריקאים. טעות

חים הישראליים בתחום זה, קצין־מישטרה
לשעבר, יצחק חגג.
חגג ( )39 היה עד לפני חודשים אחדים
רב־פקד במישטרת מחוז תל־אביב, וב תפקידו
האחרון שימש ראש מדור תיש־אול
ביחידה המרכזית (״המדור״) .לאח רונה
פרש חגג, שהוא גם מישפטן במיק־צועו,
משורות המישטרה ועבר לעבוד
במישרד עורכי־דין פרטי בפתח־תיקווה.

ה שתלמות
באינטרפול
ך שפר!:,
•שרוי מהמישטרה,״ מם-
פר חגג
חגג ,״פנו אלי מוסדות שונים,
ביניהם בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים,
שהכירו אותי מתקופת עבודתי במישט־רה,
כמומחה לבדיקת שטרי כסף מזויי־פים,
וביקשו אותי להוציא לאור ׳חומר
כתוב בנושא. בשוק הישראלי אין שום
פירסום עברי המדריך כיצד לבדוק כסף
מזוייף.״
קצין המישטרה בדימוס, נלהב לרעיון,

נפוצה של הזייפנים היא בהתאמת הספרות לאותיות שעל השטר.
אינה מתאימה למיספר .2
מימין: בשטר המזוייף האות
משמאל: בשטר האמיתי, האות 8מתאימה למיספר .2

כזה כולם מודפסים באותו הצבע
ובאותו הגודל. ההבדלים בין השטרות,
בערכים השונים של הדולר, הם בעיקר
בדיוקן המתנוסס במרכזם.
פרט נוסף המקל על עבודת זייפני הדו לרים
הוא היעדר סימן־מים בשטר. סימן
המים הוא אותו דיוקן שמוטבע על פיסה
לבנה בשטר, ואינו נראה לעין אלא רק
כאשר מעמידים אותו מול האור. גם
המיספר הדל של הגוונים שבהם מודפס
הדולר מקל על מלאכת החיקוי ועל
הכנת הגלופות המזוייפות.
״האמריקאים עצמם מודעים לכך היטב,״
מסביר חגג ,״אך הם אינם משנים את
צורתו המסורתית של הדולר. עובדה
מעניינת היא, שכל הדולרים המזוייפים
אינם מופצים בארצות־הברית אלא במדי נות
אחרות, ולכן הכלכלה האמריקאית
אינה נפגעת. באמריקה קשה יותר להפיץ
דולר מזוייף. ישראלי לא יבחין, למשל.
אם על שטר מסויים של דולר מופיע
דיוקנו של נשיא אמריקאי אחר מאשר
בשטר המקורי. אמריקאי יבחין בכך. וב נוסף
לכך, בכל חנות גדולה או סופר־

נעשה בקנה מידה פרטי. זיוף כזה לעולם
לא יהיה מושלם. הסיבות לכך רבות ו מגוונות,
וכדי להבינן יש צורך לעקוב
אחרי תהליכי הדפסתם של •שטרי כסף.
להדפסת כסף משתמשות המדינות ב נייר
מעולה. השטר מורכב בדרך כלל
מעיסה של כותנה, צמר־גפן או סמרטו טים.
בייצורו זקוקה המדינה לרמה טכנו לוגית
גבוהה. לכן על הזייפן יקשה לח קות
את הנייר המקורי. נייר מקורי מרש רש
תמיד ומחליק ביד, והוא עשוי משיב־בת
נייר אחת.
גם הגלופות המשמשות להדפסת השטר
הן יקרות. שטרי־כסף אינם מודפסים ב שיטת
הבלט או האופסט, כי אם בשיטה
שלישית, יקרה. יותר: שיטת הדפוס ה עמוק
(אינטגליו) .בשיטה זו האותיות אינן
בולטות מהגלופה אלה שקועות בתוכה.
קו הדפוס המתקבל על פני השטר הוא
מדוייק ביותר ואינו מטושטש. האותיות
נראות בולטות מעל לשטר וניתן לחוש
בהן בנקל בעת מישוש באצבע.
גם אמצעי הביטחון שנוקטות מדינות

לפני כשנה חשף צוות בילוש, בראשותו
של רב־פקד חגג, בצריף בצפון תל־אביב,
בית־דפוס לזיוף שטרות של 100 לירות
(״הרצלים״) .הזייפנים, תאומים בשם נד־לר,
עשו מלאכה טובה (בעזרת צלם מעו לה)
,אך לא הצליחו לזייף את סימן המים
המוטבע בשטר המקורי.
בדרך כלל טועים הזייפנים גם בהתאמת
הספרות ואותיות הקוד שעל השטר. אי־ההתאמה
חושפת, במיקרים רבים, את ה זיוף.
״הדרך
היעילה ביותר להילחם בתופ עה
המתפשטת של הפצת שטרי־כסף מזויי־פים
בישראל,״ אומר חגג ,״היא להימנע
ככל האפשר מרכישת דולרים אמריקאיים
מאנשים פרטיים, ללמוד את סימני הזיוף
העיקריים ולהיות חשדנים.״

עופי יולד //
319

בעדות מדע
)} 1110 הורוביץ
אחו וסוים,
נושעים 031 ,
והאום הקדמון
ך וסף עד היותו טייס, טפח מעולה,
^ צוללן ואספו מכוניות ישנות, עוסק
אהרון הורוביץ גם בגיאולוגיה. התמחותו
של הפרופסור היוצא״דופן הקא בשטח ה־סלינוליוגיה.
פירוש
המקלה וביוונקת: מדע־סאפק! ,ד
משמעותה המעשית העיסוק בגרגרי־אבקה
של פרחים, או, ליתר דיוק ,׳בצמחים גוש־אי־פרחים.
ואחת
הפוגות ופהדד־העסוזקה ושל הפרום־
0 סור (אהרון הורוביץ, בביתו הערבי שבירו שלים,
עמוסה בציוד הדרוש לו למחקריו
בשטח הפלינולוגיה, ואילו פינה !אהדת של
אותו ׳חדר וסחושה בבקבוקי יין וביחד. מעשה
ידיו. מחוץ לבית, בגיסה, הוא מגדל פיטר־יות,
עצי־מישמ״ש, אגסים, רימונים !ואפרס קים,
ובין השאר גם גפנים שונות, שמהן
נעשה היין ׳תווצרת־הבית.
העשיית־היין הביתית !נעשית בעזרתה
האדיבה של כל המישפחה, המונה את אש־
!תו, מיכל, ושתי!בנותיו — ואביגיל בת ה־9
ופועה בת ה־ .5הבנות בוצירות את הענ בים
הגדלים בכרם הביתי, ובעיקר הוד פות
עליהם ומאוחר יותר, בתיוד גיגית מיוח דת,
וסוחטות מהם את המיץ, בראוי ליקב
אמיתי. למיץ ומוסיפים ושומרים, ומשאירים
אותו עומד עד !שהסוכר הופך לאלכוהול
ואז מבקבקים ואותו.
בחדר־העבוחה של ואשתו, העוסקת ב־פיסיולוגיה!
,והמתמחה ובהתאמת היות ל־תסאי־מחייה
במידבר! ,נמצאת מערבה קורא-
דדופונית משוכיללת — מערבת המורכבת
מארבעה רמקולים, שאותה לא החביב ואלא
הוא עצמו, ואפשר להפסיקה ממקומות שו נים
בבית. חדר !מחשים אחר הוא המיטבח,
הרוחש !פעילות משותפת של כל דיירי-
הבית, בולל פועה, הנקראת ״על שם פו
החב! ,ולוא על ושם המטפלת !של משה״ ,כפי
שמעיד עליה ואביה.
ובפתח הבית, על המידרסה, עומדות ושתי
מסוגיות ישנות, בימעט עתיקות: אם־ג׳י
טשסת 69׳ ומורים מיינור משנת 57׳ .בשעת
קילקול הוא מתקנן במו ידיו, זכר לתקופה
שבה עבד במוסך, בנעוריו.
עמיתיו למיקצוע מהמכון הגיאולוגי, שבו
עבד, יודעים לספר על הפרופסור המס תובב
עם מפשירים בידיו !והמתקן א!ת
מכוניותיהם בשעת-הצורך.

^ עין אחת
^ ק טנ ה מדי
ף • פרופסור !הורוביץ סולד ב1938-
י ( בתוליאביב .״במימגרת מילהטת־העולם

נשארים בצורתם המקורית, וניתן לעמוד
על המיבנה המדוייק!שלהם על-ידי מיקרוסקופ
מיוחד. לכל צמח יש גרגר בעל צוירה
האופיינית ליו, ובדרך וו !ניתן ולדעת אלו
צמחים צמחו באיזו!תקופה. הצמחייה משת־סה
במשך התקופות, ועימר. משתנה הצורה
של גרגרי״האבקה בהתאם לידיעה זאת
ניתן לזהות גיל של שפבות גיאולוגיות —
גילם, של, סלעים, מידע חיוני ל׳קידוחי-נפט.
למשל.

זבת חלב

ואבקתפר חי ם

ה ^ ד ח 111 פרופסור הורוביץ הוא גיאולוג, המתמחה בתחום הפלי111

ו יניי ^ י 11 ייו נולוגיה — חקר גרגרי־אבקה של פרחים. גרגרים אלה
נשמרים כמאובנים בתוך הסלעים במשך כ־ 150 מיליון שנה, ונשארים בצורתם המקורית.
השניה,״ הוא מספר בהומיור האופייני לו,
״ביליתי בתל־ואביב. עד כיתה ה׳ התחנכתי
בבית־הספי־ היסודי במרכז !והמצאתי את
השיטות המתוחכמות ביותר איר לברוח מ־בית־הספר.
אחר־כך המשכתי ובתיכון עי רוני
א׳! ,ומאוחר יותיר הלכתי לצבא, ל-
מיבדקי קוחס־יטיס, ונכשלתי, משום שיש
לי עין אחת קטנה יותר מלידה.״
את קורס־הטיס נאלץ להמיר בקורס ל אלקטרוניקה,
ומשסיים אות הצבא נרשם ל לימודי
הגיאולוגיה באוניברסיטה בירוש לים!
.אל ותחום וההתמחות ישלו הגיע לגמרי
במיקרה :״כשסיימתי תואר ראשון באוניבר סיטה
׳פגשתי בגיאולוג הולנדי מאוניברסי טת
ליידן שבהולנד, שהציע לי מילסת־השתלמות
׳בתהום הפלינוליוגיה. לא ידעתי
מה זה, יאבל !תחת להיות ישסה בירושלים

העדפתי להיות!שסה בהולנד• ,בתנואי־מילגה.
יותר ומאוחר התברר ושהט״קצוע שימושי
למטרות שונות! ,והראשונה ושבהן נוגעת ל גיאולוגיה.״

קביעת
הגיל
של ה סל עי ם
ף* סתבר שגרגרי־׳,האבקה של הפר-
חים נשמרים כמאובנים בתוך הסלעים
במשך למעלה ממאה מיליון שנה. החומר ה אורגני,
שממנו הם בנויים, הוא חזק ויציב.
לאחר שטמיסים יאה הסלע בחומצה, נעל מים
כל המיינראלים ומתקבלת שארית אורג נית
,׳שהיא, אפקתיהפירהים. גרגרי-האבקה

ך ם במיקרים שאי-אפשר לשייך את
י * גרגר האבקה לצמח מסויים, הרי שישנן
צורות מסויימות של גרגרים, האופייניות
לבל ׳תקופה גיאולוגית. ואז, ליפי אותן צו רות,
ניתן להגדיר ואת התקופה.
שימוש אחר של הפליסולוגיד. היא ה אפשרות
ולהגדיר אקלים של איזורים סת,ו נים
בתקופות שונות, על־יפי הצמחייה ה־משיתוסה
של סאיזור. לדוגמה — אם מוצאים
גרגרייאבקה של עצים ׳טרופיים, מסיקים
שהאקלים באיזור היד. טרופי.
״לופלינולוגייה,״ !אומר הפרופסור ,״כמו
לסל מדע, יש שתי פנים. האחד הוא ה מעשי
והשני הוא !מה שנקרא מדע מחור.
אינני מאמין כל-יכך !במדע טהור, כי לכל
מדע אתה מוצא, וברגיע מיפויים, את השימוש
המעשי שלו.
״החבה יזמן, למשל, דיברו על הבעיות
של !אקלים העולם לפני !מאתיים מיליון
שנה. השאלה היא עד במה זה מעניין אם
אין לזה יישום מעשי. זה מתחיל להיות
מעניין, לדעתי, אם מתברר ׳שיצירה של
נפט בים תלוייד! .גם בובעייה של אקלים,
ואז, אם יודעים להגדיר ואיזורים בעלי אק לים
מסויים, מוצאים יאת המקומיות שבהם
כדאי לחפש !נפט.
״דוגמה ואחרת — בתנ״ך כתוב ישמשה
רבנו יחביאנו לארץ זבת חלב !ודבש. מסת בר
שהארץ באמת היתד, זבת חלב ודבש, רק
שהאקלים השתנה מאד מאז. זו היתה ארץ

שירדו !בה גשמים גם בקיץ, ולכן יכול,ה
היתד. לקיים חקלאיות מצוייגת. מאוחד יותר
יחלה ירידה בתנאי־האקילים, והאנשים
נאלצו למצוא פיתרון לבעיית האקלים ה משתנה.
לפיכך התפתחה חקלאות ׳שהתבס סה
יעל טרסות — !מדרגות יבחר. טכניקה
זו ריכזה ואדמה ׳ומים, מנעה סחף! ,איפשרה
חקלאות בתנאים קשים, ועד היום משתמ שים
בהבאיזור ההר.״

יום, למשל, מכירים תקופות קדומות מאד,
שבהן נראה הנגב מבחינת הצמחייה שלו
פחות או יותר כמו הרי־הכרמל, או כמ׳ו
הרי־יהודה.
״יתר-׳עלינן, באמצעות ניתוח השטח ו האפשרות
לדעת איך הוא נראה, ניתן לאתר
את המקומות ׳שבהם הגיוני ׳שאנשים ישבו
בעבר. למשל, מקומות שהיו!בהם מעיינות
ונחלים, או מקומות ׳שגדלו בהם יערות
ונותן היח לחיות בהם על ציד. היום יודעים
ילאן ללכת כדי למצוא התיושבוייות
פחד,־היסטוריות! ,שהמימצא העיקרי שלהם
הם בלי-צור (יסלים העשויים מאבן קשה
מאד, שהאדם הקדמון עיבד אותם והש מש
בהם) ,ולא צריך ללסת יעל כל השטח
כדי למוצאם.״ לפלינולוגיה, ואם כן, ייש
השלכות מעשיות לגבי הארכיאולוגיה, ה עוסקת
בשרידים החומריים של תרבויות
אנושיות.״

הקוף הפך
לבן־אדס
פי צמחיית־ האיזור וניתן גם ללמוד
• על המורפולוגיה ושל הסביבה, אם מוצ אים
׳אבקה ישן ל עצים, למשל, ניתן להסיק
שגדל שם יער• יאם היה יער, ומשמע שהי־תה
כמות ׳גשם שהספיקה ליתנאי-גידולו.
או!אם מגלים צמחייה הגדלה !בשדות פתו חים,
נאת ׳אומרת שהיו מישורים נרחבים
באותו השטח ,׳ולפי !נתונים אלה מתגבשת
תמונה, הן לגבי צורתו החיצונית של ה אחור,
הן לגבי החלוקה שיל ימים ויבשות.
באותה ציורה ניתן גם לעמוד על הסיבות
לבחירת ואתרי־מחייה קדומים.
״החלק המעניין אותי במדע הזה,״ מספר
הורוביץ ,״הוא לדעת את ׳סביבות המחייה
של ׳אנשים! ,או לגלות תרבויות שיחיו ב־

בין הגפנים

הנרוביץ מנדנד את שתי בנותיו בחצר ביתו. בגן הבית
הוא מגדל, בין השאר, עצי־מישמש, אגמים, רימונים, אפר סקים,
אגוזי פקניס וגפנים. אשתו ובנותיו בוצרות את הענבים, ודורכות אותם בגיגית.

גסטרונומיה מדעית

במיטבח, המצוייר כהלכה, טועם הורוביץ
.ממאפה ידיו. מטעמיו הם שם־דבר בירושלים,
וזכורים לטוב בעיקר מהמסיבות המפוארות והארוכות ש.ערך בתחילת שנות ה־,׳70

תעשיית •ין

בחדר עבודתו משמר הפרופסור יין ובירה, תוצרת בית.
בתמונת הוא מסתכל בתוך חביות ה ין והבירה. בתחתית התמונה
רקרוקי ייו מסוגים שונים — ייו־מישמש, יין לבן, יין־רחה, מוסקט, יין ארוס וחברוני
מטפלים באב׳קת־הפרחים .״לגבי,״ אומר
הורוביץ ,״הצמחייה זו צמחייה, לא משנה
אם היו לה פרחים או לא. אותי מעניין
מה צמח.״

תקופות קדומות, באיזורים ושונים. בתקופות
קדומות כוונתי ׳להתחלת הופעת המין
האנושי, לפני שלושה ואו חימושה מקלוון
שנה. הזמן שבו הופיע המין האנושי שנוי
במחלוקת, סשהוויכוחים הם לאו דווקא על
הגיל ,׳אלא על מד. זה !בדיוק בן־אדם, או
מתי הוא הפסיק להיות קוף ׳והתחיל להקות
אדם. אני מנסה להבין את סביבות המחייה
של האדם: כיצד הוא הסתגל לתנאים הטב עיים
של האי׳זור ,׳איך הוא ניצל אותם ומתי
הוא התחיל גם לפקח עליהם ולשנות או תם
לטובתו.

האבקה
של הפושע
ף החלילן יהימרתק ביותר בפלקנולד
גיזה שייך דווקא לניצולו־ ,יפתחום ה־קרימקגולוגקה.
בחקירות
מקשטרתיות משתמשים !בד, כדי
לגלות, למשל, אם החשוד היה במקום־
הפשע או לא, על־ידי בדיקת גרגרי-האבקה
בבגדיו. או!ניתן ׳לאתר מאיזה איז׳ור הגיע
עצם מסרים, שכן לסל ׳אקוד יש צמחייה
משלו! ,ובהתאם לכך יגם גרגרייאבקה משלו.
לכן, על-ידי בדיקה של גרגרי-האבקה, אפשר
לדעת מאיזה איזיור הגיע מישהו או
משהו. לדוגמה — !אם !מגיע ארגרטלוויזיה
גנוב, ומוצאים בתוכו אבנים או סמרטוטים
הרי, שעל פי בדיקת האבקה על המילוי
ניתן לברר ׳בדיוק ׳איפה ׳נעשתה ההונאה,
ואם היא לא ׳נעשתה ׳בארץ, אפשר לגלות
באיזה ׳נמל באירופה נעשתה.

הנגב היה
כמו הכרמל
!י משל, התחלת החקלאות מעניינת
/ /ת לגבי התפתחות האדם והתרבות. ל-
דוגמד״ התפתחות החקלאות בנגב בתקופת
הנבטים — תקופת בית שני. החקלאות הי תד,
מפותחת מאד באותה תקופה. היו לחם
מערכות לצבירודמים, ובתקופתנו נעשו
ניסיונות לעבוד עם המערכות האלה. התוצ אות
היו הרבה יפחות טובות משהיו מתקר
פת הנבטים. ואמנם, לאחר בדיקה של גר־גרי-האבקד,
בסלעים המקבילים מבחינת
הזמן לתקופת הנבטים, מתברר שהאקלים
בארץ הקד, שיונה מאד מזה של היום. אחוז
הגשם באותה תקופה היה ב־!ס 107 עד ׳.־ל 20
גבוה: משול היום, ופיתאום התמונה מתייש-
בת באופן הגיוני. הוא הדין לגבי התיישבו יות
פרה־הייסטורי׳ות, של האדם הקדמון. ה־

צמחים ינו!שאי-פרחים הופקעו בעולם לפני
כ־ 150 מיליון שנח, דבר הנחשב בגיאולו
גיד. כתקופת מאוחרת מאד• בתקופות מוקדמות
יותר הופיעו השרכים (צמתים חסרי
פרחים) היוצרים נבגים, גופי-רגייה !מסוג
.אחר. לפני הופעת השרכים חיו רק צמחי־מים,
כמו ׳אצות, וגם ׳בקטריות, והם העתי קים
ביותר — כשלושה וחצי מיליארד שינה.
הנבנים !והבקטריות !נמצאים אף הם בסלע,
וניתן לעמוד על טיבם באותה הדרך שבה

מוסכניק פרמי

הפרופסור מרתך את אופני בתו הקטנה, פועה, ה״נק־ראת
על שם פו הדוב״ ,לדברי אביה. מחוץ לבית עומדות
שתי מכוניות ישנות, שאותן הוא מתקן במו ידיו, זכר לעבודתו במוסך בימי צעירותו.

באותה יצורו־ ,׳ניתן לגליות כמה זמן מונה
עצם ׳מסרים בשטח, שיכן בסל חודש או
בכל עונה יש גרגרראבקד, שיונים באוויר,
לפי עונת הפריחה!של פרחים שיונים. בדרך
זו אפשר לדעת אם דברים ונשתלו בשטח
(המשך בעמוד )42

יבלש! תבר חי י

48810
?111111

(המשך מעמוד )41
ספוונה סדי להטעות סוקרים; ,או ושוהם סוב־חים
בשטח סטה חוד,שים.
הדיאודורנ האהוב על
ה א מריקני

ואפשריות •נוספת לניצול הפלינוליוגיה היא
בזיהוי דבש. למושל, ואפשר לוודא על־״די
בדיקה ׳פשוטה ואם דסש״הדרים הוא אכן
של הדרים, או של ואקליסטוס, או דבש
של סובר, ובאמת נתגלו זיזפים.

!ובמישור הניסויי — ובאמצעות בדיקת
גרגרי־אבקד, בצוף של דבורים מגלים אלו
פחחים הדבורים ׳מבקרות, בדי לשים את
הכוורות ליד ריכוזים ישל אותם פתזים.
״השתתפתי בניסויים בנגב ובערבה ומצא תי
ושם הרובה פרחים המבוקרים על-יידי
דבורים! ,שאפשר לעשות !מהם דבש,״ מספר
הורוביץ.
לאחר שנת שתות אח;ת באוניברסיטת
ליידן שבהולנד, חזר ואהרון הורוביץ ל-
אחנקברסיטה העוברות, כדי, לסיים באופן
פורמלי !את התואר השוני ,׳מוסמך למדעים,
ומאוחר יותר ואת הדוקטורט.
התואר השני והדוקטורט נעשו בהשג חה
ובהדחם ה ושל הטורה, ההולנדי באוניבר סיטת
ליידן .׳נושא הדוקטורט היד, התפת חות
התולה והכינרית. יב־ 1970 החל מלמד
גיאולוגיה ופלינולוגיה במכון לואחכיואיוולוגיה
של ׳אוניברסיטת !תלחאב״ב. קודם לכן יעבד
כמה שנים במסון סגואולוגי ביחזשלים ,׳ב נושאים
הקשורים לח״פוושיתנפט. לפני כ ארבע
שנים, בהיותו בן ,36 קיבל את ה פרופסורה.
היום הוא ׳מלמד באוניברסיטה
פעמיים בשבוע, וביתר הימים עוסק במחקר
בבית.

א״ב שסי־ננו ס
,11311 משגע את
באי הדייסקוטקיס
ומחנה ו תנקיו
ב1נהד<וה ׳שואוית

..שיגעון המוסיקה״

במייסגרת ;מחקריו שהה ישנה בדרום-
׳אפריקה והצי שנה באדצוות־הבריות. את שית
השבתון הקרובה ובלה, בנראה, בטכסיס.

ידיים מו ר מו ת
ב שדה־התעופה

׳־אריד״ דיאודורנלו ריחני -יבש. רגיל
.)11011.-0*1
וכדורי (
והלהמו האחרון ־ אריד אבקה קלה.
רעננות ריחנית למשך כל היום!
״אריד׳־ מוצר יוקרה של קרקר
וואלאס. אמריקה.
להשיג בפרפומריות, בתי־מרקחת
וברשתות השיווק.

^ לומד הי שן, להוות טייס, הוגשם
1 1דווקא בדחום־זאפריוקר״ בשנת : 1965
״הוח לי!שם מדריך אוסטרלי משוגע ונח מד,
שליימד אותי לטוס, ואחר-בך ׳נעשה גם
חבר טוב שלי.״

הפצה: ברק מפיצים בע׳׳נו.

״תיאטרון הוהופותועוות״
מציג:

״מסיבה
11 החבובות״

המופע הטלוויזיוני שכבש את ארה״ב כעת בישראל — בלבוש חדש, משובץ
בפיזמונים לוהטים, הומור סוחף, תפאורה ותלבושות מרהיבות עין.
ההצגה שכל הילדים וההורים מצפים לה !
;מחזה — דידי לוקוב, אמון הדר. במאי — דידי לוקוב.
מפיק — ארנון הדר.
מנהל מוזיקלי — יאיר רוזנבלום. תמליל לשירים — אבי קורן.
תפאורה — אבישי אביבי.
בהשתתפות — איציק גייר, שוש מרציאנו, יוסי ספירר, מושיק חסון,
שלמה רז, בני קולטון המגלמים את דמויותיהם של קרמייט, מיס׳פיגי,
סקודר, איגל, פוזיבר, ד״ר שיין, הנימל ושני הזקנים.
תאריכים: בשבוע סוכות
17.10
17.10
18.10
18.10
19.10
19.10

ב אר־ שב ע ״קיו״
1־ 9.00 וב־11.00
אשק לון ״רחל״
ב־4.00
הרצ לי ה ״דוד״
נ־ 1.00ג
כפר ״ סבא ״היכל התרבות״
ב־5.00
חו לון ״יינה״
1־11.00
ל ת ״ י ם ״רמת יוסף״
ב־4.00
משרדי התיאטרון, רח׳ מאפו ,21 טלפון .241221 ,247811

לפנה״צ
אחה״צ
לפנה״צ
אחה״צ
לפנה״צ
אחה״צ

לפני ושנה רכש מטוס ׳פריטי, ססניה . 150
״את המטוס קניתי עם הבר בהולנד ,׳והטס תי
אותו במשך שלושה !שבויעות לארץ,
באשר ׳נחיתתי בעשרה שדות־יתעופה שונים
כדי לתדלק!־ .בשום מקום לא הותה לי
ביעייה ישל נחיתה, חוץ מאשר בארץ. כש מטוס
מגיע לארץ, הוא צריך להגין ש תוב־נית־יטיסה
24 שעות לפני יכן. בקפריסין
לא רצו לקבל יאת תוכנית־הטיסה, וכשהייתי
בדרכי לארץ הודיעו לי מקפריסין, שבלוד
אין לי !איושוררנחיתה, ואז נאלצתי לחזור
לקפריסין. התנחלה שיחה ביני לבין המוגדל
בלרנקה, ובין לרנקה לתל־זאביוב ,׳ובסופו
של דבר התברר שבמיגדל בלרנקה יושב
פקח הדובר עיברית. כך שיכנענו את הפי קוח
בלוד שאני ישראלי, יורק למטוס ״ש
עדיין רישום זיר.
״!סשנחתתי בלוד הוקפתי במושטר מזיויין
של ישני קחמנדקרים, ובתוכם 25 איש ׳חמו שים,
שהובילו אותי ׳לפינה ׳ריחוקה של שידה־הידנעיחפה.
הודיעו לי ברדיו להפסיק את ה מנוע!
,ולצאת מהמטוס פיחות או ייוותר עם
ידיים ;מורמות. כיוונו ואלי כעשרים סלי-
בשק. ירק לאחר ׳שיצאתי מהמטוס וזיהו ׳או תי
חלפה הסכנה׳ ורווח לי.״
מטעמי־המיטבח שלו הם שם־דבר ב ירושלים.
הם זכורים ׳לטוב בעיקר מד,מסי בות
המפוארות ושערך בביתו בתחילת שיות
ה־ ,70 שהתחקלו בוום רביעי והסתיימו בשבת.
!בזמן
הקרווב עומד הפרופסור הורוביץ

להיוצוא ספר יעל תקופת החבקעון ביושראל,
תקופה המכסה את שלושת מיליון השנים
האחרונות, המקבילה ולהתפתחות האדם
ביכלל. הספר עוסק בבל האספקטים של
הארץ — ׳גיאולוגיה, אקלים, צמחייה ׳ו תרבויות
הקשורות להתפתחות האדם ב ארץ.
יספר
אחר, שהוא משתתף בכתיבתו, עומר
לצאת במיסגירת האוניברסיטה הפתוחה ו עוסק
יאף הוא בגיאולוגיה ושל ארץ־ישראל,
אך בתוב ביצורה פופולארית יותיר, מובנת
לסל נפש.

אוריאלה וייט 1

ך * ש אני שו מ ע מוסיקה,״ מספר
זן אייבי. שטיינבך ,״אני חש שכוחות
עליונים משתלטים עלי ודוחפים אותי
לרקוד. אולם לפני הריקוד אני צריך קצת
זמן, כדי לספוג את המכה הראשונה של

״אני הרקדן הטוב

המוסיקה, לקלוט את האווירה ולהרגיש
שאני מתמזג בצלילים ובגופות הנעים
מולי.״
המשוגע־לריקוד בן ה־ 22 הוא עולה
חדש מפרו, שבדרום־אמריקה. כאן, בארץ,
שמו הולך לפניו :״הנה ג׳ון טראוולטה
הישראלי,״ מצביעים עליו באי הדיסקו טקים
בהשתאות; ״זהו הגיבור הישראלי
של שיגעון המוסיקה,״ אומרים רקדנים
ורקדניות בעלי-נסיון בקינאה שאינה מוס תרת.
ואייבי בשלו: רוקד, רוקד ורוקד.
״כולם מכירים אותי,״ הוא מספר ב גאווה
,״בכל דיסקוטק יודעים מי אני ונות נים
לי כבוד. אני אוכל ושותה כיד המלך,
ומבלי לשלם אגורה. אני ניכנס עם מי
שאני רוצה — גם כן בלי לשלם. כולם
מחכים לי מדי ערב, כי יודעים שאני
הטוב שבין הרקדנים, אחד שתופס את
הרחבה בלי מתחרים.

.קצב, רגש
ורוח ה ת קו פ ה
:ך• בנות מתנפלות עלי, מבקשות
׳//י 1לרקוד איתי, ושמחות על כל מבט
וכל פירור של תשומת־לב שאני מעניק להן.
גם הדיסק־ג׳וקי הוא חבר טוב שלי. הוא
יודע שבשבילי המוסיקה היא כמו סם.

אני פשוט מכור למוסיקה. וכשמשמיעים
את המוסיקה בשבילי, לאט לאט משתלטת
עלי המוזה ואני נכנם לפעולה — קליל
ומרחף כמו ציפור. אני ממש דוגמה של
שיגעון המוסיקה.״
יש גם כאלה שאינם נמנים על קהל
מעריציו של אייבי שטיינבך. אומרים
עליו שהוא סתם חקיין. משמיצים אותו
שאין לו טכניקה של ריקוד. מתריסים
בפניו, שלנענע בישבנים זה לא הכל. אבל
הוא לא מתרגש וממשיך לרקוד ולרכוש
לו עוד ועוד מעריצים.
כאשר הוריו התגרשו, לפני שמונה שנים,
היה אייבי עדיין נער, אך גילו הצעיר
לא הפריע לו לנטוש הכל ולעלות ליש ראל.
בחיפה, באולפן לעולים־חדשים, נית קל
לראשונה בקשיי קליטה והסתגלות.
״אבל לא רציתי להיכנע לדרישות ההו רים׳״
הוא מספר ,״שביקשו שוב ושוב,
שאחזור לפרו, שם נשארו אחי ואחותי.״
אייבי לא השתלב אז בחברה ונותר
במשך זמן רב בודד לגמרי. הוא נע ונד
בארץ, ממקום למקום, וברגעי חולשה היה
כותב להוריו. אך ברגע האחרון היה מת חרט,
גונז את המיכתבים, ומחליט להת גבר
ולהישאר בארץ.

במסיבות נהג לפרוט על גיטארה ולרקוד
לבדו .״׳כבר בגיל צעיר אהבתי מסיבות,
והייתי נוהג להתגנב או להזמין את עצמי
למסיבות ימי־הולדת של ילדים שבקושי
הכרתי — הכל כדי לחטוף הזדמנות לרקוד.״
לדבריו
לא למד מעולם ריקוד בצורה
מיקצועית .״תמיד עשיתי תנועות לפי ה קצב
ולפי הרגש, והעיקר — רקד 11י לפי
רוח התקופה.״
בגיל עשרים התגייס לצבא והפך לחייל
קרבי. קודם לכן עבר מיבחנים פסיכו טכניים
ודורג כילד מחונן .״גילו שיש לי
גם משהו בראש,״ אומר אייבי ,״ולא רק
כישרון ברגליים. גם בחורות התחילו
לשים־לב אלי. התחלתי להתפרסם כרקדן,
ובלטתי במדי חיל־הים הצחורים שלי. ה חברה
החלו לקרוא לי פרו, על שם ארץ
מוצאי.״
גם כשהלך אייבי לקורם־חובלים לא פסק
מלרקוד בשעות הפנאי המעטות שנותרו
לו. חבריו לקורס ידעו את חולשתו —
לנצל כל דקה פנוייה כדי לחפש מוסיקה
ברדיו ולהתנועע לקצבה .״למעשה,״ מודה
אייבי ,״התחילה הקאריירה שלי כרקדן
עוד כשהייתי ילד. השתתפתי פעם במופע

ילדים בטלוויזיה בפרו, ומאז ההל לנקר
בראשי הרעיון להפוך לרקדן.״

״ 3מו מים
לאיש צמא״
ד עתה זכה כבר אייבי בכמה הצ י
ע עות לככב בסרטים בנוסח שיגעון
המוסיקה. אולם כל ההצעות נראו לו לא־רציניות.
לכן דחה אותן, מבלי לאבד
את האמונה, כי בסופו־של־דבר תוצע לו
הצעה שאי-אפשר לסרב לה.
הצעה כזו הגיעה אליו לאחרונה, לדב ריו,
מאת הבמאי שמואל אימברמן: להש תתף
בסרט ישראלי בסטייל שיגעון המוסיקה,
בתפקיד הראשי, בדמות ג׳ון טרא־וולטה
הישראלי. כשנישאל על כך אימי
ברמן, ענה :״בינתיים זה הכל חלומות,
אני מתכונן לעשות סרט רק בקייץ הבא,
ואייבי שטיינבך הוא רק מועמד אחד מני
רבים.״
אייבי לא מאבד מביטחונו, כי יזכה
להפגין את כושר הריקוד שלו ככוכב
בסרט. בינתיים כבר הספיק לכתוב לחן
מתאים, שעל פיו ירקוד בבוא היום. רקד

נים
מיקצועיים, שראו אותן בפעולה, קבעו
כי הוא כישרון אמיתי. כמה מהם הציעו
לו שיעורים פרטיים לשיפור הסיגנון ו״
לליטוש מיקצועי.
אייבי מופיע מפעם לפעם לפני קהל
חיילים בבסיס, כדי לשמח את החבר׳ה
ולהעלות את המוראל, אבל הוא מודע לכך
שזה עדיין לא זה, ועליו לעבור כיברת
דרך ארוכה, רצופה מיכשולים, עד ש יגיע
לכוכבות של ממש.
״עלי להשיג קשת רחבה של אנשים,
שיכירו שאני רקדן מעולה, למרות שלא
למדתי מעולם בצורה מסודרת ומיקצו־עית.
הערצת אנשים חשובה לי כמו מים
לאיש צמא,״ מודה אייבי בגילוי־לב.
״אני שולט בכל חלק של גופי, וכש־הצלילים
הראשונים של המוסיקה מגיעים
לאוזני, אני מרגיש תחושת יעוד. גופי
מוכן, וכל דבר אחר נעלם מראשי. אני
רואה רק את הבמה ואת הזרקורים, ושום
דבר אחר מלבדם. וכשהתקליטן שם את
התקליט של הבי־ג׳ים, משיגעון המוסיקה,
מפנים כולם את הרחבה ומקבלים אותי
במחיאות־כפיים. אני לא יכול לאכזב אותם
ושוקע כולי בריקוד, וזה באמת שיגעון
של מוסיקה.״

ביותו בארץ ...אני יודע שאני רומה לגיון טדאוולטה ...אין לי כלום חוץ מהריקוד...״

שיחר
צל״ש

למרות שבדיון התברר כי יש בסיס
מישפטי להגשת תביעות נגדם, ניבהל אפי לו
תמיר מהרעיון של נקיטת אמצעים
מישפטיים נגד עיתונאי, ובסופו של דבר
הוחלט שלא להעמיד את השניים לדין
ולשמור בסוד את עצם קיום הישיבה.

<• לעורך והמגיש החדש של מוקד
טוביה סעי עבור התוכנית על מצבה
הפנימי של תנועת החרות (יום רביעי
.)4.10 בהזמנת שר הקליטה דויד לוי

יחם י או אמת
עד כמה שזה נשמע תמוה, מסתבר כי
הפירסומים על הלחץ שמפעיל מישרד־החוץ
על רשות־השידור, שלא להקרין את
הסרט על השואה הארמנית, חריף הרבה
יותר מאשר פורסם.
יעל ורד, מי שעומדת מטעם מישרד־החוץ
בקשר עם רשות־השידור בעניין זה,
טענה לא מכבר כי למישרד־החוץ ידוע
ממקורות מהימנים, שאיום ממשלת תור כיה
בדבר ניתוק היחסים הדיפלומטים עם
ישראל, אם הסרט ישודר, הוא איום אמיתי,
ולא איום סרק.
אולם ברשות השידור מתקשים לקבל את
הערכות ורד, אשר היתד. תקופה ארוכה
פרשנית ברדיו. לרבים זכור שידור הפר שנות
שלה לאחר התפטרותו של הנשיא
גמאד עבד־ א ל ־ נאצר, בעיקבות מיל-
חמת־ששת־הימים. אז שיכנעה ורד בכי־שרון
רב, כי התפטרותו של נאצר היא
סופית. מיספר שעות לאחר מכן, חזר
בו נאצר מהתפטרותו.

עורך סער צחוק לדיון, הצליח סער להכניס בו היבט מבדר
ומצחיק, שעמד בסתירה מוחלטת לרצינו־תם
של שני המתדיינים האחרים, שמואל
כץ וח״ב מיכאל דקל־דייקסל.

צל־ג

הרבו מיספ דהטל פון

#לאחראים על הביזיון, שהתעלה אפי לו
על הביזיונות הרגילים של תוכניות
הבידור בטלוויזיה הישראלית, התוכנית
בומבה צור(יום שני ,)2.10 המפיק ישראל
ווינר והבמאי אנטואן פלאח. צופי
הטלוויזיה כבר התרגלו לתוכניות בידור
אינפאנטיליות, אולם זו עלתה על כולם
ועשתה עוול נורא לאמן, הניצב בשורה
הראשונה של אמני הבידור בישראל.

סיפור קטן, שהופיע בשבוע שעבר מעל
עמודי העולם הזה ( )2144 גרם צרות רבות
לרב ישראל לאו.
לאו השתתף בשידור עלי כותרת. אחרי
השידור אמרה לו רכזת מערכת התוכנית,
לרד ברמן, ששני אנשים טילפנו במהלך
השידור, השאירו מיספרי־טלפון וביקשו
שיתקשר עימם. השניים: ח״כ דוב שי-
לנסקי, איש הסירוב של הליכוד, והעיתו־נאי־המפגין
שמואלי.
לאו התלוצץ :״זה הכל 1אז תני לי גם
את מיספר הטלפון שלך!״
ברמן סיפרה את הדבר כבדיחה, וכך
גם הודפס בעיתון, תחת הכותרת ההיתו לית
״הרומנים של ורד ברמן״ .אולם יש
חוגים דתיים, שאינם מבינים הומור. אלה
החלו מתייחסים אל הסיפור בכל הרצינות,
האשימו את לאו בכך שהוא אוחז בידי

המי שפט שלאהת פיי ס
לפני מיספר שבועות נערך דיון במיש*
רד המישפטים בירושלים. שר המישפטים
שמואל תמיר, היועץ המישפטי לממ שלה
ופרקליט המדינה גבריאל (״גבי״{
בך, דנו בשאלה אם על המדינה להעמיד
לדין את אורי דיוויס ואת השדרן ד,מוש עה
דויד (״דודו״) וויזר בהאשמת הסתה.

מנהל פינסקר

דוכר עמירב
חרם על הרדיו

אשה, ובחטאים נוראים מסוג זה. המטרה :
לחבל במינוי לאו לתפקיד הרב הראשי
של נתניה, וזריעת חששות בלב שני ה רבנים
הראשיים הארציים, התומכים בו.
נראה כי בארץ הזאת, אפילו הלצות
יכולות להוות נשק מסוכן.

סרטי ן קרי עד ך
בדרך לא דרך הגיעו לידי הטלוויזיה
הלימודית כמה עשרות סרטים יקרי־ערך
מסוף המאה שעברה ותחילת המאה הזאת.
הסרטים נחשבים לבעלי ערך רב גם ב־חוץ־לארץ.
האחראי
ל״מציאה״ זו הוא איש הטל-
רויזיה הלימודית יצחק שאולי, החבר גם
במערכת מסך גדול מסך קטן של הטל וויזיה
הכללית. שאולי הצליח לקבל סרטים
אלה מסיפריית הקונגרס האמריקאי בווא-
שינגטון.
ב־ 24 בחודש תתחיל הטלוויזיה הלימו דית
בהקרנת 9תוכניות, כל אחת בת חצי
שעה, שבהן יוקרנו הסרטים של שאולי.
התוכנית, שתקרא ליד עריסת הקולנוע,
תוגש על־ידי הזמר יהורם גאון.

רציניים. כפי שנכתב במדור זה בשבוע
שעבר החליט סמנכ״ל רשות השידור
שלמה, עכאדי לפטר את הרשטיג,
ולהציב במקומה פקידה ממחלקת החשבו נות,
נטולת השכלה וידע המתאימים ל תפקיד.
מחאותיו
של דובר הרשות משה עמי־ר
כ לא עזרו, ועל הרשטיג, יהיה לעזוב
את מישרתה בסוף החודש, אלא אם כן
יקבל מישהו ברשות שכל.
עמירב הודיע לעבאדי ולמנכ״ל הדשות
יצחק ליכני כי באותו היום שבו תעזוב
הרשטיג, לא תהיה יותר דוברות לענייני
רדיו. מערכות העיתונות לא יקבלו עוד
תצפיות רדיו, פירוט לוח שידורים וחומר
רקע.
כאשר נודע הדבר למנהל הרדיו חגי
פינסקר, הוא החליט להקים שערורייה.
פינסקר אמנם פורש מתפקידו בעוד מיספר

ללא פי ר סו ס ברדיו
הסיכסוך סביב פיטוריה של האחראית
על דוברות הרדיו בלישכת דובר־רשות־השידור,
שרה הרשטיג, קיבל ממדים

המשכורות של עלי כותרת
קשה להבין את ריצת־האמוק של קריינים ועיתונאים לקבלת
התפקיד של מנחה עלי כותרת, כאשר מתברר מה השכר שאותו
מקבלים דן מרגלית, מני פאר ויעקב (״יענקלר,״) אגמון.
עבור כל הופעה מקבל המנחה סכום של 1500 לירות ברוטו.
כל אחד מהשלושה עובד בעבודות מכניסות אחרות ועלי כותרת
אינו מקור הפרנסה היחיד שלו. אגמון הוא מפיק, מרגלית כתב
בהארץ ומני פאר שדרן ובדרן, כך שהמס, שאותו הם משלמים על

הטלוויזיה לא ביטחה אף אחד מהשלושה והם נאלצו לעשות
זאת בעצמם. דמי הביטוח מתחלקים כך שהם מגיעים לכ־50
לירות לכל הופעה. מרגלית מתגורר בירושלים, אולם אגמון ופאר
בתל־אביב. הטלוויזיה אמנם מציעה להם מונית הלוך וחזור,
אולם שניהם מעדיפים לנסוע במכוניותיהם הפרטיות כדי להיות
ניידים יותר. גם אגמון וגם פאר עולים לירושלים, לפחות פעם
נוספת, מילבד יום השידור, כדי להכין את התוכנית, ודמי הדלק

תפאורן גדו
מבט חרש
חודשים, אולם עד אז הוא רוצה, שכיסוי
הרדיו בעיתונים ייעשה כהלכה. גם הת ערבותו
של פינסקר לא הזיזה את עבאדי,
המקבל בעניין זה, כמו בכל מעשה אחר
שלו, תמיכה מלאה ממנכ״ל הדשות יצחק
לבני.

ה מ פי ק עוז ב
ו ה מנ ח ה הו סתר

מנחה׳ פאר

מנחה אגמון

מנחה מרגלית

צריך עוד להוסיף
השכר מעלי כותרת, מגיע ל־ 60 אחוז. אחרי המס נותר ביד כל
אחד מהם סכום של 600 לירות בילבד.
בעיקר מאז ההתפוררות במערכת עלי כותרת, חייבים השלושה
לעסוק בהכנת השידורים, ומקדישים לכך מיספר רב של שעות
מדי שבוע. הם מגיעים לבניין הטלוויזיה ביום השידור בשעה
שבע בערב, כדי לערוך חזרות, ועוזבים את הבניין לקראת חצות.

שלהם — לאגמון מכונית דורג׳ דארט ולפאר וולוו, יחד עם ארוחות
קלות בדרך — מכלים את 600 הלירות שנותרו.
חישוב שאותו ערך פאר הראה כי בעלת הדרגה הנמוכה ביותר
מקרב תחקירניות עלי כותרת מרוויחה יותר ממנו. כשנשאל אג מון
מדוע הוא הצטרף לצוות המנחים, השיב :״כאשר ערכו לי
את מיבחן הבד, לא אמרו מה תהיה המשכורת שלי.״

מפיק השעה השלישית דויד מיכאליס
עומד לעזוב את הטלוויזיה ולצאת לוושינג טון,
כשליח של הטלוויזיה המערב־גר-
מנית בבירה האמריקאית.
מיכאלים עסק בעת האחרונה בעיצוב
תוכנית חדשה, שעדיין לא נקבע לה שם,
במתכונת השעה השלישית, אך קצרה יו תר.
עיקר עיסוקו היד. במציאת מגיש
לתוכנית. מתוך שלושת המגישים שנערכו
להם מיבחני מסך, תום שגב, עיתונאי
מעריב לשעבר ומעוזריו של ראש עיריית
ירושלים טדי קודק, חזי כרמל וכתב
הטייס בישראל דויד (״דודו״) הלוי, הצ ליח
רק שגב במיבחן.
אולם הנהלת הטלוויזיה אינה מרוצה
מכך ששגב נבחר. תחילה החליטו כי רצד
העולם הזה 2145

שתהיה אשה מנחה את התוכנית. היחידה
שבאה בחשבון הייתה העיתונאית דורית
לגדם, אולם היא ניכשלה במיבחן הבד.
עתה מעכבים את פירסום בחירתו של שגב,
מתוך תיקווה שאולי יצוץ שם נוסף שיצ ליח
במיבחן־המסו.

ה ג דו להשלג דו ד
התגובות על מיבנה האולפן החדש של
מבט מעודדות, אם כי עדייו לא הוחלט

במערכת החדשות כיצד בדיוק להציב את
המצלמות ולערוך את השידור. מדי יום
ביומו צופים, בשבוע האחרון, בניסיונות
שונים של צילום. לעיתים מצלמים מימין•,
לעיתים משמאל, פעמים מתקרבת המצלמה
ולפעמים היא מתרחקת וחושפת חלק גדול
יותר של גוף המגישים ואת ידיהם.
עדיין לא נקבעה המתכונת הצילומית
של מבט באופן סופי, אולם כבר עתה הכל
מלאים הערכה ומשבחים את אילן גדול,
מי שתיכנן ועיצב את האולפן החדש. אין

זו הפעם הראשונה שבה זוכה גדול לש בחים.
בדרך כלל הוא מוצא פיתרונות של
תפאורה במיבצעים המייוחדים של הטל וויזיה,
כאשר שיא ההמצאה שלו התגלה
בשלל התפאורות שהוחלפו בשידורי יום-
העצמאות שעבר.

שלונס קי והמין
על שני קיצוצים, לפחות, בטלוויזיה נו דע
השבוע. הראשון היה בסידרה בת

שלושה הפרקים, אספן. למרות הכחשותיו
של יצחק (״צחי״) שמן ןוני, אין ספק
כי צופי הטלוויזיה האמריקאית זכו לצ פות
בהרבה יותר סצינות מיניות, בעוד
שהישראלי הורשה לצפות רק בעדינות
שבהן.
התוכנית השנייה היא תוכניתו של ת
בן־אמוץ על אכרהם שלדנסקי. למ רות
שהותירו מיספר חידושי־לשון שלונס-
קיים קיצוניים, הוציאו את הגדרתו של
שלונסקי לבחורה דתית :״בחורה דד־תית.״

אתה •מל לעשן בשקט
ב הנ אה.כ מן מליונים ברחבי השלם הנהנים
מהטעם היחיד מסוגו של קנט.
הטעם העדין והנפלא שהוא שילוב
של תערובת טבק מעולה ופילטר
״מיקדוגייט״ המפורסם.
הם מעשנים אותה בשקט.
גם אתה יכול לעשן בשקט.

שוו הכלס חי ר.

העולם הזה 2145

הקוסמטיקה של גילעדי

11. 10

* החלו לריב

12 . 10

יו החיש׳

באיו!ווי ח 1 * 1י
המס:1ות של שרה נוונקל *
מתי עוסקים אנשי הטלוויזיה באהבה?
• נוסעים ו ר מוז צנע

#מזינות, מיינות

לא רק לגבי והטלוויזיה המסחרית: נעשות ספנות
בשטח, אלא אף לגבי הטלוויזיה הצבעונית.
מנהל הבמאים בטלוויזיה יעקוב (״ג׳קי״) גורן
טוען כי ההצהרות של קברניטי הטלוויזיה, פאילו
!מהבחינה הטכנית אפשר לעבור כבר מחר לשידורי*
צפע, מצוצות מהאצבע. גורן טוען כי אף אחד
מהבמאים ישלו אינו יודע כיצד לביים סרטי צבע.
לשם כך עומדים להישלח לחוץ־לארץ, החל
בחודש הבא, שני במאים מדי חודש, כדי לעבור
השתלמות בביום בצבע. המגמה היא לשלוח להש תלמות
בהדרגה את כל הבמאים המורשים של
הטלוויזיה.

שתי תקרייות־ריב מסעירות בימים אלה יאת
בניין הטלוויזיה. התקרית הראשונה והחמורה מבין
השתיים היא ריב הסמכויות בין במאי האירוויזיון
יופי צמח לבין מנהל־מחלקת-הבידור של ה טלוויזיה,
האחראי בצוות האירוויזיון על הניהול
הבידורי, הנוך חסון.
הריב האחר הוא בין במאי עלי כותרת חגי
מאנטנה לבין טכנאי הקול של לויתכנית, יריב
הנמשך כבר במשך כמה תכניות, ופעם אחת נשמעו
הדיו גם •במסגרת השידור עצמו.

< ת1א נויעור עוגת

>< תמנגא׳ וא ידע

מנהל הרדיו, חגי פינסקר, העומד לפרוש
בעוד מספר חודשים ׳מתפקידו, עסוק: בימים אילה
במשא !ומתן אינטנסיבי ביותר עם הנהלת רשות־השידור,
,בנוגע לתנאי הפרישה ישלו.
פינסקר דורש, וכפי הנראה יקבל, תנאי פרישה
מועדפים, ודרישתו להחשב כמנהל חברה ממשלתית
ולא כפקיד ממשלה, לצרכי הפרישה, כבר התקבלה,
והעלתה בצורה ניכרת את הסכום שאותו יקבל
עם פרישתו.

התקלה, שבגללה לא שודר הראיון עם שר החוץ
משה דיין בבוקר צאתו של דיין לוושינגטון,
•לא היתה ובאשמת הכתב אלימלך רם אלא
באשמת הטכנאי ואילן הופמן.
הופמן לא שמע •כפי הנראה על •הוראות הוועד
שלו, שאין לצאת לשידורים •בין השעות 12
בלילה ל־ 6בבוקר, והסכים לצאת עם רם ללוד
בשעה ארבע לפניות בוקר. ירק לאחר שהסרט היה
מוכן, סירב וועד הטכנאים לשדדו, בטענה שהוא
מהווה פגיעה במערכה ׳שהם מקיימים לשם הטבת
תנאי השכר שלהם.

• גיחות עזסמט׳

< מתגדגרים ויעוואד

לאחרונה ערך מנהל מחלקת הספורט, אלכם
גילעדי, ניתוח זעיר כדי להוריד תבלול בין
צווארו לעורפו, אשר למרות מאמצי גילעדי אי
אפשר היה שלא להבחין בתבלול בעת שגילעדי
היה משדר מהאולפן או ממגרש הספורט.
גילעדי הוא אמנם הראשון בארץ העורך ניתוח
כדי לשפיר: את הופעתו החיצונית, אולם בארצות
חוץ הדבר מקובל ביותר.

הסידרה המועלית בהצלחה מרובה בי רחב חודש
האחרון, גלגלים, על יפי סיפרו של ארתדר
היילי, שכתב גם את סמל תעופה רהנזלון, נרכשה
על ידי הטלוויזיה הישראלית ותחל להיות מוקרנת
בקרוב.
למי שאינו צופה בירדן: גלגלים מתארת ב מתח
רב את תעשיית המכוניות בארצות־הברית.

> דן נן־אגזוץ עינג־ תוכנית
הצלחתו שיל דן כן ־:אמוץ כמשנה־ילמנחה ב תכנית
עלי כותרת, שבה דואיינה המשוררת יונה
נשאה פרי הרבה יותר ממה שציפו לו אפילו
המאמינים הגדולים ׳ביותר ׳בכושרו של בן־אמוץ
להתבלט.
בן־אמוץ החל להכין סידרה של תוכניות על
אמנים ואמנות, כשהנושא של הפרק הראשון של
הסדרה שלו הוא הצייר נחום גוטמן.
תכנית חדשה אחרית היא תכניתו של שלמה
גנון, חד־גדיא, המוקדשת לאסטרולוגיה ומדי

יילד,

מנהל גילעדי
ניתוח לשיפור ההופעה
חודש תתרכז סביב מזל החודש, כשהיא ׳תביא,
מלבד ראיונות עם אסטרולוגים, גם את פזמון מזל
החודש וריקוד מזל החודש. בני מזל דלי נבחריו
:משתתפי התוכנית הראשונה.
תוכנית חדשה נוספת היא תכניתה של אה רונה
דיין מוסיקפה. התכנית תוקילט בבית־קפה הנושא
ישם יזה בתל-אביב, ותזכיר את התפנית שירים
בצוותא •של דיין, אם בי: במקום להעמיד אמן ב מרכז
התכנית: ,תעמיד ידיין נושא. הנושא ה׳ראשיון
יהיה שירתו של חיים נחמן ביאליק. דיין
מתכננת בין המש לישיש תכניות כאלה.

• מישפחת פרטרידג׳
(ירדן, ערוץ 00 ,0

• שמור על לשונך
(ירדן, ערוץ .)8.30 ,0

במיסגרת התוכנית מה העניינים,
תוכנית החדשות לילדים,
הכינה שולה אשל תוכנית
מייוחדת על עריכת חדשות ב עיתון,
ברדיו ובטלוויזיה. כדי
להסביר זאת היטב לילדים, עו רכת
אשל, יחד עם מגיש התוכ נית
יואל אסתרון מכימעט
חצות, השוואה בין יצור החד שות
בעיתון לבין יצור בגדים
במיפעל טקסטיל. בתוכנית
משולבים קטעי הומור עם ה קומיקאי
האנגלי דוליאן שג־ראן.

יש לי שאלה (.)7.00

צופיה הנאמנים של הסידרח, גם
מהתקופה שהיא שודרה בארץ,
יוכלו, לצפות בפרק נוסף של
קורות חמישפחה האמריקאית
מבלי לחלל את קדושת החג.
קומדיה אנגלית. ,שאינה מביאה
כבוד לטלוויזיה הבריטית. מיש-
חק מימי ותסריט כבד, אשר
אפילו פירחי לונדון המשודר
בשעה זו בטלוויזיה הישרא לית,
עדיפים עליו.

קונצרט

כדי שציבור הצמים לא יכנס
מייד לאווירה של חול, נפ תחים
שידורי הטלוויזיה של

יום עצמאות

ביום ניטו
מוצאי יום־הכיפור בשידור שני
של הקונצרט המפורסם שנערך
ביום העצמאות בתיאטרון ירושלים.
התזמורת הסימפונית
ירושלים רשות השידור עם ה מנצח
גארי ברתיני מנגנת את

שוב מצטיינת תוכנית זו המק בילה
לכל־בו־טק בשידודים ב־עיברית.
המפיק יעקוב למדן
הביא לאולפן, כדי לענות על
שאלות ותלונות מאזינים, את
ד״ר יוסף גבאי, סגן מנהל מיג־הל
הכנסות המדינה המתייחס
להשפעת הסכמי השלום יבין
ישראל למצריים על המצב ה כלכלי
בישראל ובשטחים. יוסף
חמים, סגן יושב־ראש המחלקה
הערבית בהסתדרות ינסה לצ פות
מה יקרה לפועלים הער־

וזה >!וה
דנוערים העתים
ביים מהשטחים העובדים מעבר
לקו־הירוק, לאחר החלת האו טונומיה
ויוסף עבדו, מנהל חב רת
התיירות בנצרת ייעץ ל צופים
בישראל בכל הנוגע ל טיולים
במצריים ולצופים ב מצריים
לגבי טיולים בישראל.

*נ><לם ו1ים
ארבע מסיבות־פרידה נערכו •ויערכו •לכתבת
לענייני מפלגות של הרדיו שרה פרנקל עירב
צאתה ב־ 20 לחודש ׳לשליחות •מטעם משהד-ההוץ
בנייו־יייורק. חבריה ברדיו יערבו לה •במוצאי־הישסת
האחרונה מסיבת-הפתעה ׳וחניכיו את\ישרשרת ה מסיביות.
את המסיבה השניה עורך ימי שהיה ח״ב,
מרדכי כן־פורת, בגן •ביתו שבאור-יהודה. את
המסיבה השלישית עורבים לישרה ידידים שאינם
קשורים לעבודה ברדיו או למפלגות ואילו את
האחרונה עורכת לכבודה ח״כ המערך אירה
נמיר, בדירתה של נמיר בתל־אביב את
מקומה של פרנקל ככיתב הרדיו לעניני מיפלגות
יתפוס אמנון גדם, מי •שהיה יכתיב הרדיו באשדוד
ויאחר כך ראש מערכת תל־אביב באשר
בשבוע שעבר לא •שודרה מהדורת כמעט חצות,
התקשרה העיתונאית טובה צימוקי לביתו של
מנ ס ל הרשות יצחק ליפני ושאלה אותו לסיבת
אי־השידור. תשובתו של ליבני היתה :״גברתי
ציימיוקי, אין לך שטויות אחרות ׳בראש מלבד
לבלבל •לי את המוח?״ למחרת בבוקר התנצל
בפניה ליבני •וטען כי הייה ׳נרגז משום שחשש

שציילצול הטלפון העיר את !בניו הקטן
יומן המחלות: ביום החמישי האחרון לקה
מנהל מחלקת החדשות חיים יכין בצרידות
בבדה ולכן הוא נמנע !מלהגיש את השבוע יומן
ארועיס ומהדורות של מבט אשתו של
חיים, יוספה יכין, טוענת כי יש הרבה מהמקביל
בין הצרפתים לבין עובדי הטלוויזיה •הישראלית.
לדברי יוספה •לא יבולים עובדי הטלוויזיה לבגוד
בנשותיהם בשעות הבוקר, כאשר הם ׳עובדים
בבניין ׳ובשעות הערב, בשיש שידורים, והם יבו לים
לעשות זאת רק בשעות אחר־הצהריים, למו
הצרפתים האוהבים את ״אהבת אחד הצהיריים.״
השבוע שעבר ליא היה השבוע הטוב ישל
הכתב לענייני התיישבות יגאל גורן. יאיר
אלוני, שהחל לאחרונה גם בשיכתוב החדשות
כינה אותו בטעות, בטקסט שכתב.למהדורת מבט,
בשם ״הכתב לענייני התנחלות״ ,והדבר תוקן
אחר־כך עיל־ידי חיים יבין שהיה קריין המהדורה.
לסוף השבוע ארעה לגורן תקלה אחרת: הביוב
בביתו ׳שבירושלים נסתם והציף את הדירה. גורן
עמל חצי לילה כדי לתקן זאת שרי רז,
שחזרה מחופשודלידה, מתכננת הסבה מקצועית.
שרי רוצה להמעיט בקריינות ולהתמסר יותר ׳ל כתבות
•במסגרת כמעט חצות, משום שהשעות של
כמעט חצות מאפשרות לח להיות יותר בבית בעת
שילדיה ערים.

• נקודת ראיה (.)0.00

• פייסיס שלוש כ
(.)9.35 הרום מצם
פירהי לונדון: ארז
שעה 8.30
הקונצ׳רטו בדדמינור לצ׳לו
ולתזמורת של היידן, כשהצ׳לן
הוא מסטיסלב רוסטרופוביץ,
חוויה מוסיקאלית גם לאלה ש אינם
אוהבים מוסיקה קלאסית.

• פירהי לונדון (.)8.30

בכמה מקהילות ישראל בגולה
קיימות מקהלות זמר, המנעי-
מות את התפילה בקהילה
שלהם. הטובה שבמקהלות אלה
היא מקהלת פירחי לונדון, או תה
מדריך ישראלי אשר ירד
לפני שנים ריבות לאנגליה,
יגאל צליק. כאשר ביקרה ה מקהלה
לפני חודשים אחדים
בארץ, מיהרה הבמאית ורדינה
ארז לצלם מופע שלם שלה, ה כולל
מילבד שירה גם תנועה
מודרנית.
מבט 9.00 יהיה

ארוך מכרגיל ויימשך שעה, למ רות
שבדרך כלל אין אירועי-
חדשות מייוחדים ביום־חכיפו־רים.
מערכת החדשות חכינה
מוסף מייוחד למוצאי יום־הכי-
פורים אשר יזכיר יוכדכיפורים
מסויים מאד, זה של . 1973

פינצי

י• הגן שד
קונטיני 10.05 סירטם
של הבמאי ויטוריו דה־סיקה •והמפיק
ארתור כהן. הסופר היהודי-
איטלקי גיורגיו במאנו כתב על
מישפחות יהודיות באיטליה
מילחמת-העולם־השנייה ערב אשר ראו עצמן כחלק מהאומה
האיטלקית עד שנתקלו בחוקי
הגזע הפאשיסטיים. בתפקידים
הראשיים בסרט דומיניק סאנ־דה,
פאביו אסטי, לינו קאפו־ליקיו
והלמוט ברגר. סרט חובה
שאסור להחמיצו.

שאלה: למדן
שעה 7.00
במיסגרת התוכנית תעודה מת חילה
הערב הטלוויזיה בשידור
סידרה חדשה, החיים על כף
המאזניים, המשחזרת אירועים
דרמטיים במרכזם •בני־אדם ש נקלעו
לנסיבות מסוכנות. אי רועים
אלה אשר אינם ניתנים
בדרך כלל לצילום בעת התרח שותם,
שוחזרו בסידרה תוך
שילוב מוצלח של דרמה ודיוקו-
מנטריה. הסרט •של הערב מספר
על רוג׳ר מלינסון ורוג׳ר ציפ־מן,
אנשי ציוותה של צוללת
זעירה שנילכדו בתחתית האוק יינוס
בעומק שאיש לפניהם לא
הצליח להחלץ ממנו חי. בני סיון
החילוץ המשוחזר הצליחו
השניים, שאחד מהם גם שי מש
יועץ להכנת הסרט, לחלץ
עצמם דקות ספורות לפני ש אזל
החמצן בתא הצוללת.

1 3 . 10

׳ 1שיש•
• מסע בין בובבים
3.00 הסידרה מתחילה לה יות
בידיונית יותר ויותר. דד
אנטרפרייז מגיעה לכוכב אם-
,113 כדי לערוך בדיקות רפו איות
שיגרתיות בארכיאולוג
החלל קרייטר ובאשתו ננסי.
ננסי מתגלה כאשד, משונה ב יותר:
כל אדם המתבונן בה
רואה אותה אחרת. האחד רו אה
אותה זקנה ובלויה, והא חר
— צעירה ומושכת. אחר-
קך גם מתברר, כי קיים ייצור
ההורג את אנשי הכוכב, על-
ידי כך שהוא שואב את המלח
מגופם. אנשי האנטרפרייז נדהמים
לגלות, כי יצור זה מצוי
על סיפון ספינתם. לאחרונה
החל ציבור הילדים, וגם המבוגרים
המוכנים להודות בכך,
להסתגל למסע בין כוכבים,
ומסתמנות התופעות של האיש
השווה מיליונים בדעת־הקהל
של הצעירים. הזמר אריק
לביא מספר כי ביום שובו של
מנחם בגין מקמפידייוויד, כא שר
שידרו בטלוויזיה קיטעי
שירה שלו ונדמה היה לילדים
כי אלה באים במקום ד,סידרה,
הוא קיבל טלפונים של מחאה
לביתו.

14 . 10

שבת
• חידושים והמצאות
6.30 נושא שיעניין את
אוהבי הנגב. אפשר לנווט קרחונים
מכל מקום בעולם לכל
מקום בעולם, כדי להרוות אד מות
צחיחות. חוקרים מ־18
ארצות נפגשו באוניברסיטת
איווה, בארצות־הברית, ודנו בעזרת באפשרויות לגרור,
ספינות, קרחונים מקצה אחד
של האוקיינוס לקצה האחר.
חוקרי איווה קיבלו דוחות מ־צוות־מחקר
ששהה על פני
קרחון באלסקה, משך תקופה
ארוכה, וחקר את המשאבים
הטמונים גם כקרחונים. למרות
שאין זה חידוש, מספר הפרק
השני של התוכנית על לווייני

1 5 . 10

1 6 . 10

יום ראשון

^ 01 שני

• טלפלא 6.00 שי דורי
ערב סוכות !נפתחים ב תוכנית,
שאותה הפיקה אסתר
סופר, על איך ילדים מצליחים
להסתדר בסוכה קטנה,
למרות שהמון ילדים באים
אליה. אל אלי גורנשטיין ומוטי
ברכאן (אין קשר למוטי
ברקן) מצטרפת גם שושיק

עה .)5.00 אין. כדרכה ב קודש
לוקחת לה מחלקת שי דורי
הילדים חופשה דווקא ב חגים,
כאשר הילדים נמצאים
בבית. זאת במקום הוספת שי דורים
לילדים, כפי שנעשה
בכל תחנת טלוויזיה בעולם ה מכבדת
את עצמה.

• תוכניות ילדים (ש
לחג

בצאת החג (.)8.00

שני.

אגדה ושיר

3.15 הפעם תורה של דליה
גוטמן לתת את התשלום ההכ רחי
לחגים, וכמו אהרונה דיין
בערב־ראש-השנה, היא מביאה
תוכנית בלתי־מוגדרת של אג דות
ושירים לחג.

ציפורים

בטיראן

8.30 לפני כמה שנים ה פיק,
ביים וצילם צלם הטל וויזיה
צדוק פרינץ תוכנית על
ציפורים. התוכנית זכתה להצ לחה
גדולה, שודרה בשידור
שני ואף נמכרה לכמה תחנות
טלוויזיה בחוץ־לארץ. פרינץ
מנסה לחזור על ההצלחה שלו
בסרט !נוסף על ציפורים, הפ עם
באי טיראן.

9שלונסקי 0.00ז?-

• באה שכת (.)8.05

למרות שהופיעה
פעמים כשחקנית

• האיש הנחמד בעו

0.20 עוד סרט מהסר טים
ד,מימיים וחסרי המשמעות,
שאותם רכשה לאחרונה הטל וויזיה
ובהם היא מאביסה את
ציבור הצופים. אשד, שד,יתד,
בטוחה בנאמנות בעלה, עד ש נפטר
והיא מגלה בהלווייתו
נשים שאותן לא הכירה קודם
לכן. מתברר לה כי הוא הח־
הכוכב אספן: אליוט

יצחק נבון

שעה 10.05

התיקשורת. מילבד השימוש ה רגיל
להעברת שידורי טלוויז יה,
שיחות טלפון וטלקס בינ לאומיים,
מביאח התוכנית כמה
דוגמות ״ארציות״ יותר לשימושי
הלוויין, כמו הקשר ב נורווגיה
בין הבירה לבין מיג-
דלי הנפט הימיים שלה, הקשר
בין ערי ברזיל הגדולות לג׳וג־גלים
במדינה זו, והקשר בין
ערי אלג׳יריה לאזורים פני מיים
ושכוחי־אל במדינה. עור-
כיה הישראלים של התוכנית
החליטו לגוון אותה, על־ידי
כך שהם מביאים בכל פרק
שבועי קטע אחד של חידושים
באמת, וקטע אחד של חומר
ישן, ממלאי הסרטים שרכשו.
• אסג־ן 10.05 פרק
שלישי ואחרון של סידרה זו.
אלכם באד, איש המאפיה, אינו
מצליח לשכנע את אביו של
טום קיטינג למכור לו את חוו־

עני וע שיו

• מיזמורים (.)0.00

לעניים

שעה 10.45

זיק עדר של מאהבות ופילג שים.
את האלמנה הנבגדת ב דיעבד
מגלמת סליה ג׳ונסון.

!• הוואי חמש אפס

10.45 למרות שהסידרה
היא סידרה חוזרת, לא הצלי חה
מחלקת ההגשה של הטל וויזיה
לבשר לעיתונאים על
מה מדובר בפרק זה, ששמו
תעלומת הפשיטה על הארמון.

לרשות־השידור הגיעו ברכות
של צופים, המודים על הסרת
בארנבי ג׳ונס.

תו, שבה חשק גם קארל אום־
בורן, והוא מנסה לחסל את
קיטינג הקשיש. לי בישום הת פרסם
כבר כעורך־הדיו החו בב
של הכלא, מגיש את עיר-
עורו ה־ 11 במיספר על הר שעתו
ברצח הצעירה אנג׳ל,
שאותו לא ביצע, ומצליח להע פיל
עם התיק שלו עד לבית-
המישפט העליון. קיטינג עצ מו
נזכר במיקרה שאירע לו
בפרק הראשון, עם מכם קנד־ריק,
עת טום הציל את מכס
ממוות. שלא כבעבר, כשמכס
חשש מבקשה של טום להימנע
מלשאת אשה שהיתה חברתו,
מחליט קיטינג הפעם לנצל
את הטובה * שחייב לו מכס.
סידרה זו ניסתה להוות חיקוי
מקוצר לעני ועשיר, אך ללא
הצלחה.
ה תוכנית
של הנשיא יצחק נבון.

* טדפדא 5,30 הזיל-
זול של מחלקת שידורי הילדים
בילדים, גובל בשערורייה. לא
די בכך שאתמול לא טרחה
המחלקה להקרין תוכניות ליל דים
שבחופשה, אלא שהיום
מביאה מנהלת המחלקה, אסתר
סופר, שידור חוזר של תוכנית
טלפלא, ששודרה שלשום. מ עניין
אם עובדי המחלקה היו

שעווו״ת
₪רקת הי מי ם
מסכימים לקבל בסוף החודש
תיזכורת על משכורתם מהחו דש
הקודם, במקום משכורת
של ממש. על קברניטי הטל וויזיה
לערוך דיון יסודי ביותר
במחלקת הילדים, ולהחליט אם
יש לתגבר את כוח האדם ול הגדיל
את התקציב, כדי למנוע
ביזיונות, או לסגור את המח לקה
ולהסתפק בשידור של
סרטים קנויים, המוצעים בשפע
ובטיב מעולה בבורסת סרטי
הטלוויזיה העולמית.

כל־כו־טק (.)8.30

בשבועות האחרונים חזרה ה-
תוסנית לימים הטובים שלה,
והיא רוכשת לה שוב את קהל
אוהדיה. גם דניאל פאר מש תפר,
לא רק בתוכנית זו, אלא
גם בהגשת חדשות. בראש־ה־שנה
הגיש פאר מהדורת חד שות
בצורה מיקצועית ומצו-
יינת, כשהוא מצליח להשתח רר
מסיגנון הגננת שלו, וגם
ההתחכמויות היו הפעם במקום.

הזדמנות (.)0.30

בטלוויזיה מתבדחים וטוענים,

שלונסקי: גולדבלט
שעה 9.00

תוכנית המרכזית של החג מוק דשת
למשורר־מתרגם אברהם
שלונסקי. במרכז התוכנית מיקי
מאו המפורסם של שלוג־

סקי, כשהוא מבויים במייוחד
לתוכנית על־ידי נעמי פולני
ומוגש על־ידי השחקנים חנן
גולדבלט וגבי קורן. מילבד
מיקי מאו יופיעו הכוכבת התו רנית
של הטלוויזיה נורית גל־רון,
כוכבת העבר של הטל וויזיה
מיקי קם, וחנן יובל ב שירי
שלונסקי. המצחיקן דן
בן־אמוץ ינחה שיחה עם דליה
רביקוביץ, חנוך ברטוב ויורם
קניוק על שלועסקי. דליה גוטמן
היא כוכב־היום בטלוויזיה,

והיא הפיקה גם תוכנית זו.

הוואי: הד

קה טסלר, משה הילל ושולה

חן, שזו לה הופעת הבכורה
בטלוויזיה מאז חזרה משהות
ממושכת בארצות־הברית. אל כל
אלה מתלווה מקהלת רמח־גן,
הידועה יותר כמקהלת הפסטי בלים
החסידיים, בניצוחו של
לשימחת־תורה.

אביבה מובס
ב־ 9בריבוע, עורכת אביבה
מרכס הופעת זימרה ראשונה
שלה בטלוויזיה, בתוכניתו של
הרב שמואל אבידור הכהן.
תהיה זו הכנה מתאימה למרכס,
לתפקיד מנחה של האירוויזיון.

יהודים דתיים מאמינים כי ב־סוכתם
מתארחים מדי שנה,
מבלי שהם ייראו, האושפיזין:
אברהם, יצחק ויעקב, יוסף,
משה ודויד המלך. אמונה זו
מהווה מיסגרת לתוכגית המצו-
יינת, שאותה הפיקה דליה
שטיינר וביים פטר ווינטרוב,
ובה מושמע שיר לכבוד כל
אחד מהאורחים הבלתי־נראים.
את השירים מבצעים רן אליכן,
הזמרת העולה־*החדשה שהיא
חביבת המחלקה הדתית, מוני-

מנשה לב־רן. שמואל רודנסקי
קורא סיפור של שלום עליכם

כבר כמה
וכמשתתפת

חמש בשידה

17 . 10

• •שבת ראשון שני

0.40 דרמה בת 100 דקות
תמימות, שאותה הפיק סיר
לורנס אוליבייה ובה הוא גם

100 דקות

עם אוויניה
משחק. הדרמה היא על פי מח זהו
של אדווארדו דה פיליפו,
המזכיר את מי מפחד מוויר־ג׳יניה
וולף. טרגדיה אנושית
מישפחתית, שבה מגלים לפתע
בני הזוג כי הם לא מתאימים,
נערכת סביב ארוחת הספגטי
המפורסמת של היום הראשון.
משחקו המצויין של אוליבייה
וההשתתפות של שחקן מצויין
אחר, פרנק פינלי, מבטיחים
100 דקות מרתקות. ליד פינלי
משתתפת גם השחקנית ג׳ין
פולבייט.

מזמורים: רקם, אופירה ויצחק נכון
יום שני שעה 9.00

כל העיתונים הקדישו עמודים
שלמים למופע שנערך לרגל
יום השנה לזמר־מלחין־ואספן
שירי קודש וחול של יהדות
ספרד, יצחק לוי. ייחודה של
התוכנית: העורו־מפיק שלה,
יואל רקם, הצליח לשכיע את
נבון לכתוב את מילות הקישור
ואף להיות נוכח במופע עצמו.
שיריו של לוי, כבמדינת הגמ דים,
לרותי יום הולדת, ציון
הלא תשאלי, וליבי במזרח,

יושמעו, יחד עם שירים אח רים,
על־ידי יוסי בנאי, שאף
הנחה את הערב, שושנה דמא־רי)
אברהם פררה, רבקה רז,
רוחמה ויהורם גאון. כן; הש
תתפה
המקהלה המצויינת של
האקדמיה למוסיקה על־שם רו בין
בירושלים, בניצוחו של
סטנלי ספרבר, מקהלה הזכורה
מעלי כותרת, חבורת רננים,

ולהקת המנדולינות של שפייה.
את המופע כולו ליוותה תיז־מורת
נתניה.

כי את ההזדמנויות הרבות ב יותר
בעולם השידור הישרא לי
מקבלים מייק בורשטיין ו עורכי
תן־הזדמנות. תוכנית זו,
המקבילה לתשואות ראשונות
ברדיו, המנסה להביא בפני ה מצלמה
כוחות חדשים, צעירים
ומתחילים בשטחי הבידור ודד
זימרה, היא כישלון מוחלט.
אולם למרות זאת, החליטו ב טלוויזיה
להמשיך בה, עד ש הקהל
יתרגל.
9כרטה 10.20 הב לש
עם התוכי באפיזודה נו ספת.
בארצות־הברית הפסיקו
מזמן לצלם את ברטה, לאחר
שסקרי דעת־קהל הוכיחו כי
הצפיה בה אפסית. אולם ב ארץ,
שבה הצופים קבעו כי
הבולשת חוקרת (סוויני) אינה
פופולארית, זוכה ברטה להצ לחה
בלתי משוערת. אין ספק
כי עם הורדתה בקרוב, יגיעו
למישרדי הטלוויזיה מיכתבי־מחאה
של המוני צופים.

רינה חססון(מימין1 1948 חצה שנתה גדירום בת ה־(10 משמאל) תהיה נמווו
^ אשר קראה רינה לווינסון־אדלר
* י לבתה בשם גלירום, היתה לה סיבה
לעשות כן. רינה, בעלת עבר עשיר בטיס,
בארץ ומחוצה לה, וכיום מדריכת־טיס,
מגדלת את בתה בת העשר להיות טייסת.
גלירום, בעלת עיני־תכלת וחיוך שובב,
נראית מבוגרת מכפי גילה. תלתליה ה חומים
מסתלסלים על כתפיה והיא מת נשאת
לגובה של 1.50 מטר.
בכיתה אולי אין גלירום אוהבת את כל
המיקצועות, ואולי אינה התלמידה הכי־טובה,
אולם היא מסוגלת לשבת שעה
תמימה ולתאר את מיבנה המטוס — כיצד
הוא פועל, כיצד טסים, ועוד ועוד.
גלירום התחילה את הקאריירה התעו־פתית
שלה בגיל ארבע, עת לקחה אותה
אמה לטיסת־בכורה במטוס הססנה .150
מהטיסה הראשונה לא זכור לה הרבה, או לם
כששואלים אותה על טיסות בגיל מאו חר
יותר היא מספרת בהתלהבות :״אני
זוכרת שפעם, כשטסתי עם אמא, היה שם
עוד ילד קטן, שנורא פחד. אני לא הבנתי
למה הוא פוחד, אז אמא הסבירה לי ש הוא
מפחד להקיא. אני אף פעם לא הקאתי

טיי ס ת
נ מו אמא
— ,ייי

בטיסה ולא פחדתי, להיפך, תמיד הרגשתי
כייף לא־נורמלי במטוס. אני אוהבת לר אות
איך הבתים נעשים קטנים קטנים,
ובייחוד את כל־בו שלום, שנראה בגודל
של שני מילימטר. אני מרגישה במטוס
כמו בבית. למעלה הכל שקט, יש ציפורים
ושמש ואם טסים בדאון אז מרגישים כאי לו
מחליקים על המים. אפשר לרדוף אחרי
להקות של ציפורים ולהסתובב איך ש רוצים.
גם אמא שלי וגם האח שלי היו
בחיל־האוויר ואני גם רוצה להיות טייסת.״

ה טיי ס ת
של ה מי ל

| ן 1 1 1בגילה של גלירום, מחופשת
להולנדית. בגיל עשר עוד לא
ידעה כי תהיה טייסת. גלירום כבר יודעת.

מישפטים, זה היה כדי לעסוק במישפט
תעופתי. ואם הייתי עיתונאית, השתדלתי
להתרכז בעיתונות־תעופתית, אבל חלומי
להמשיך לטוס לא פג.״
ההזדמנות לטוס שוב באה לרינה במיל־חמת
סיני, כשגוייסה למילואים .״במילח־מה
זה היה כייף לא־נורמלי,״ סיפרה,
״הטסתי את הגנרל הצרפתי. הייתי הטייס
הפרטי של מפקד כוחות צרפת בישראל,
ואחרי המילחמה קיבלתי הזמנה מממשלת
צרפת להשתתף בקורם טיס על סילונים.
שם טסתי במטוסים כמו נזיטאור, פוגה
מגיסטר ואלואט. בצרפת היתה זו הפעם
הראשונה שדרשו ממני לנהוג כאשה. ב ארץ
הייתי צריכה תמיד להוכיח שאני
טייסת טובה, אבל בצרפת, כשירדתי מה מטוס.
אמר לי המדריך: את אשה, אז
תסתרקי ותיראי כמו אשה.״
רינה חזרה ארצה ב־ 957ת. תחילה
עבדה בטייס־מישנה בארקיע. לאחר פי טוריה
מהחברה יסדה חברה בשם מונו־אוויר
— שירות מוניות־מייוחד, ולאחר
מכן עברה לעבוד באגף התעופה האזר חית.
ב־ 1964 קיבלה את תעודת הטיסאג־

ני משוגעת לטיס,״ מצהירה
רינה לויגסון־אדלר בכל הזדמנות.
רינה זהובת־השיער, בת בלי־גיל, לבושה
במכנסי ג׳ינס וחולצת טריקו. אין היא או הבת
להצטעצע. עיניה החומות נקיות
מאיפור, פיה תקיף ובוטה. אולם היא מת רככת,
כשהיא מדברת אודות מלאכת הבי שול,
שהיא מומחית בה, או על סריגה,
מלאכת־יד ואיסוף אבני-חן שהתחילה בו
בזמן האחרון.

כבר בגיל 14 התחילה רינה לדאות, ב־מיסגרת
קלוב התעופה הישראלי. אחרי
כמה שנים, בארצות־הברית, שברה את
השיא הישראלי בדאיה. בגיל 17 הוציאה
רישיון טיסה מנדטורי והתחילה ללמוד
הנדסה בטכניון, מתוך כוונה להיות מהג־דסת־מטוסים.
כשנעצרה על־ידי הבריטים,
מתוך טעות, חששו הוריה ושלחו אותה
לארצות־הברית, שם השתלמה בטיס והו ציאה
רישיונות־טיס שונים: מיסחרי, דו־מנועי,
מכשירים, מדריך־טיס ועוד. רק
כששברה את רגלה בעת צניחה, נשמו הו ריה
לרווחה ובמיברק ששלחו לה כתבו:
סוף־סוף אנחנו יכולים לישון בשקט.״
בגיל עשרים התגייסה רינה לחיל־האוויר
ובאותה עת למדה מישפטים. כש השתחררה
לא הצליחה למצוא עבודה, כי
כל שידעה היה להטיס מטוסים .״זה פנ טסטי
להטיס מטוסים,״ נזכרה רינה ב אד
תה תקופה ,״אבל למרבה הצער אף אחד
לא רצה פקידה שתטיס מטוס, אלא כזו
שיודעת לתקתק על מכונה.״
בעזרת ידיד הצליחה רינה להתקבל כ עיתונאית
בג׳רוסלס פוסט, אחר כך כתבה
בלמרחב ובעיתונים אחרים .״הכל הלך
מסביב לטיס,״ סיפרה ר*נה ,״אם למדתי

| ן ! ך 11 גלירוס בגיל שלוש, במסיבת
• י י 1 *1נ חנוכה בגן־הילדים .״כל הילדים
יודעים שאמא טייסת,״ סיפרה גלירום.

דיה, כאות הצטיינות על פעילותה בטיס.
באותה תקופה פגשה אדריכל־פנים וניש אה
לו. כעבור שלוש שנים נולדה גלירום.
אך מעולם לא יכלה רינה להסתגל
לחיים של עקרת־בית. אחרי תקופה סוע רת
של עצמאות, שבה למדה, בנוסף על
טיס, גם ג׳יאו־ג׳יצו, אילוף כלבים והדרכה
בהתעמלות, ועברה קורס מצילים וקורס
מורי־דרך, לא היתה מוכנה לוותר על כל
עיסוקיה. גלירום היתה חוזרת לפעמים
הביתה ומספרת :״היום שאלה אותנו ה מורה
מי מבשל בבית ומי עושה את ה קניות?
כל הילדים ענו אמא. רק אני
עניתי אבא. כשהמורה שאלה מי עובד ב חוץ,
אמרתי שאמא, וכולם אמרו אבא.״
״תמיד היה אצלנו הכל הפוך,״ סיפרה
רינה ,״ואולי זאת היתד, אחת הסיבות ש־ביגללה
התגרשנו בסופו של דבר. הוא
בחור נהדר, אבל זה פשוט לא הלך.״
״חיי הפרטיים מסתכמים היום בגלירום
ובטיסה,״ הוסיפה רינה .״אני משתדלת
לתת לה את כל מה שמגיע לה. מבחינת
הזמן היא סובלת, כי אני הולכת, למשל,
כל בוקר, בשעה שש, לבריכה, כדי לשמור

שה את זה. אמא מבטיחה לי, שאם
אלמד חשבון כמו שצריך ואהייה תלמידה
טובה יותר, היא תלמד אותי לטוס מה
שיותר מהר.

להגיע לירח

ך* שהייתי קטנה רציתי להיות אסט-
* רונאוטית. אבל הייתי בטוחה שלא
יקבלו אותי, כי אני ישראלית ואף ישרא לי
עוד לא הגיע לחלל. ואני גם אשה,
ואין הרבה טייסות־חלל שהן נשים. אז
אני רוצה להיות טייסת.״
״עקרונית, אין הבדל בין גבר ואשה
ביחס לטיסה,״ הסבירה רינה ,״מי שיש
לו הכישורים הדרושים — חלוקת־קשב,
מהירות תגובה, תושיה וכדומה — מסוגל
לטוס. לי אישית, כאשה, אין כבוד בפני
שום דבר, פרט למזג האוויר, ואני חושבת
שאם לטייס או טייסת יש את הכישורים
הדרושים, והם לוקחים בחשבון את כל
הסיכונים, לא תהיה להם שום תקלה.״

| 1ך 11111 ^ 1בדירה התל־אביבית מסרקת רינה את בתה לפני השינה.
8^ 111 111״כדי להיות טייסת,״ היא אומרת לה ,״עלייך להיות קודם
מסודרת.״ גלירוס נהנית מחברת אמה בשעות הפנאי המעטות שלה.

כשהיא רוצה, יודעת גלירום להיות רצינית ומרוכזת. זה
* ל 11ל
קורה, בדרך־כלל, כשהיא יושבת עם אמה במטוס ומקבלת
11111111 # 1 1 י הדרכה. כאן נראות השתיים במטוס חברת ססנה, כשרינה מסבירה כיצד משתמשים בהגה.

על כושר גופני. אני משתדלת לחזור בזמן,
כדי להכין אותה לבית־הספר. לפעמים
היא באה אתי לבריכה ואז היא מגיעה
לבית־הספר עם שיער רטוב. בצהריים יש
לי לפעמים עבודה במישרד או עם חני כים,
אז היא מקבלת ארוחה יותר מאוחר.
בערב אני משתדלת שתהייה לה תמיד
חברה. אני משתדלת להבין את כל הבעיות
שלה ומרשה לה יותר עצמאות כדי ש תתרגל
לעמוד על הרגליים יותר מהר.״
״אני רוצה לטוס לפני גיל ,17״
מגלה גלירום .״אבל ד-חוק לא מר־

דווקא האבא של גלירום פוחד קצת ש בתו
תהייה טייסת .״כי הוא מאד אוהב
אותי,״ סיפרה גלירום ,״אבל לאמא אין
שום חרדה מכך. לפעמים אני יוצאת עם
אמא לטיסות קצרות ואז היא מסבירה לי
את הכל על המטוס והטיסה.״
ומה ההבדל בין הגישה של ההורים
בזמנה של רינה לגישתם היום? סיפרה
רינה :״הורי נלחמו ברצון שלי לטוס.
הם חשבו שאני צריכה ללמוד באוניברסי טה.
הם חששו מכך שאהייה טייסת ולא
הבינו אותי. רוב הטייסים שהתחילו איתי

אמא דמוולה

גלירוס, היושבת בדאון, עוקבת במבטה אחרי אמה החוזרת
מגרירת דאון לגובה של 1200 מטר. עוד מעט
יגיע גם תורה לטוס עם האמא בדאון ולחוש את הסיפוק וההנאה שברחיפה באוויר.

הם בעלי גישה חופשית יותר. כימעט
כולם רוצים שגם ילדיהם יהיו טייסים,
כי הם מבינים את הסיפוק וההנאה שהטיס
נותן וגם את כל היתרונות שיש לטייס
בחיל־האוויר, למשל. אנחנו גדלנו בדור
שבו לטוס היה כמו היום לרצות להיות
אסטרונאוט, כמו שגלירום אמרה. אנחנו,
היהודים, נגיע להיות טייסים 1זה היה מין
חלום. להורים שלי ביכלל לא היה ברור
מה זה טייס בחיל־האוויר, אבל היום כל
הדרכים הסבירות לבני מדינה קטנה פתוחים
בפני הילדים. היום לא כל אב ואם
שואפים שבנם יהיה רופא או עורך־דין.
העיקר שילמד מקצוע, זאת הגישה.
״אני רוצה שגלירום תטוס בשביל ה־כייף
שלה. מצד אחד יש להורים הטייסים
רצון עז שגם ילדיהם יהיו טייסים, ומה צד
השני הם חוששים, כי הם מכירים את
כל הסיכונים הכרוכים בכך. אם ילד לא
יכול להיות בחיל־האוויר ביגלל מיגבלות
בריאות, יש הורים שמלמדים אותו לטוס
באופן פרטי. יש לי ידידים שבנם בקורס
טיס והאב קברניט באל־על. האם חוששת
מאד מכך, אבל נשים של טייסים מסתירות
את הפחד, כמו שההורים שלנו הסתירו
את הפחד כשאנחנו יצאנו לפעולות במח תרת.
יש לי בן־דוד שהיה אומר כל פעם
לאמו: אמאל׳ה אל תפחדי, אני רק הולך
לפרק איזה מוקש קטן.״
עד היום הספיקה גלירום לטוס במטוסי
ססנה ופייפר, בדאון ובמטוסי ארקיע ו־אל־על,
כימעט בכל שדות־התעופה בארץ.
״לגלירום אין בינתיים מספיק כוח רצון
והתמדה כדי ללמוד לטוס,״ סיכמה רינה.
לכן היא נאלצת להסתפק בבניית מטוסי־צעצוע
ובטיסה עם אמה. היא נוהגת לקרוא
הרבה ספרים על תעופה ומחזיקה לפעמים
בהגה המטוס, כשאמא מרשה. היא יושבת
על כנף המכונית ומדמיינת שהיא טסה.
:וחוץ מזה, היא נוהגת ככל ילדה אחרת
בגיל עשר — משחקת בבובות, שוחה בים,
רוכבת על סקטים ׳,משתובבת וחולמת על
היום נו תהייה גדולה ותטיס מטוס לבדה.

עיתונאית

מראיינת בעתי״ם
טייס בזזיל־האוויר
ומתגעגעת לימים שטסה בפייפר של החיל.

מונדי על לאה פ ודת
אמנות

מיזבח אדמה
שורשי כל עם בנופו מגיעיים לכדי הש תקפות
של ממש בעידית יצירתו התר בותית.
כאשר השלים הפסל יצחק דנציגר,
בשנות הארבעים את פסליו שבזיה
ונימרוד — גיבור ציד, שבהם הצליח
לכלוא נפחים מודרניים באבן, אחד מ חומרי
היסוד של הנוף הארצישראלי,
חולל תנועה תרבותית (כנעניות) ,המוש רשת
בכל מעשה חרבותי-איכותי, בתר בות
הישראלית מאז ועד היום.
בימים אלה מוצגת באחד מאולמי מו זיאון
ישראל תערוכה מעבודותיו של ה אמן
יגאל תומרקין, תחת הכותרת :
אדמה: חנזש ואריאציות על נושא. זוהי
תערוכה, שמבחינת ערכה ועיתויה מצוי
בה הכוח המחולל והמניע, המחדש והנד
גבש, שיש בו שורשים ליצירת מיפנה
מהפכני בתרבות הישראלית. העבודות
המוצגות בתערוכה זו מנקזות את בעיות
היסוד, התהליכים הפוליטיים, החברתיים
והתרבותיים של החברה הישראלית במשך
30 שנות המדינה.

סיפור אמיתי מתוך ״החיים כמשל

מתמודד בהן עם תפקיד האדמה במערכת
המאבקים הפוליטיים והצבאיים של המד
רח־התיכון. פיסלי־האדמה, הדמה והסקי צות,
מעוררים נושאים כ״יום האדמה״,
״הבדואים״ ,״הגולם״ ועוד. הערותיו של
תומרקין לעבודותיו מעוררות תחושה של
,יום־אדמה׳ תרבותי המתחולל במוזיאון יש ראל,
ריגשה חברתית־פוליטית שרק בכוח
האמנות לעוררה.
אין ספק שתערוכה זו היא פרי ותוצאה
ראשוניים ממגעו הישיר של אמן ישראלי
במצריים, תוך ראייה מחודשת של העבר
המזרח־תיכוני כמיקשה תרבותית אחת, ,ה־חובנת
בקירבה את סך כל ההתרחשויות
שהתחוללו באיזור משך אלפי שנה, עם
נדידות העמים הלוך ושוב. פיסלי־האדמה
של תומרקין נראים כמיזבחים מודרניים,
המזכירים את הכתוב בספר, שמות׳ :
״מיזגה אדמה תעשה לי

8$02351

ערך ציבורי
ב־ 9ביולי 1978 שיגרה פקידת־התרבות,
הגב׳ אורה יכניאלי, בשם ועדת הפרוייק טים
של המדור לתיאטרון הנימנה עם מיפי
עלי המועצה לתרבות ולאמנות שבהנהלת
הגב׳ לאה פורת, מיכתב למחזאי יוסף
מונדי.

מיכתבה של הגב׳ יבניאלי נכתב בתגו בה
לבקשת־תמיכה שהיפנה מונדי ישי רות
לגב׳ לאה פורת, לשם העלאת מחזהו
מחזור אלכוהולי (יומן נוכחות ב׳) .בין
השאר כתבה יבניאלי :״המנדט אשר ניתן
לוועדה הוא להענקת תמיכות להעלאת
הצגות שיש כהן משום חיפוש דרד־כיטוי
חדשה מכחינה תיאטרונית או דרמאטית,
כעזרה להרצת הצגות כעלות ערך צי־כורי,
שללא עזרה אינן עשויות להגיע
אל הקהל הרחכ, וכעזרה ליוצרי תיאטחן
כראשית דרכם. אף אחד מהקריטריונים
המצויינים כאן אינו נוגע ל,יומן נוכחות׳

יגאל תומרקין
שטח״הפקר אמנותי

בימים אלה נכונה הפתעה לגברות אורה
יבניאלי ולאה פורת, החולשות על הכו תרות
״ערך ציבורי״ ו״עידוד דרכי הבי טוי
החדשות״ של התיאטרון העיברי. וע־דת־הרפרטואר
של התיאטרון הלאומי הבימה
ומנהלו האמנותי החדש של תיאטרון
זה, הבמאי דויד לווין, מצאו את מחזור

למרות הגל החדשני הרווח בעשור האח רון
באמנות הישראלית, שמטרתו חיקוי
גלוי של הנעשה בבירות האמנות של אי רופה
ואמריקה, מצליח תומרקין בעבו דותיו
החדשות לשוב לערש התרבות
והאמנות, תוך מיצוי כל המרכיבים והעז רים
שהאמנות המודרנית סיפקה לו.

צטזוז £ אסוזססססמק סידרת הטלוויזיה ר,קיטשית שואה, המת יימרת
לשקף את סיפור השמדת העם־
היהודי במהלך מילחמת־העולם השנייה, הוכיחה
עובדה מסמרת־שיער אחת, והיא ש ד,ציניות
חזקה מן הלקח ההיסטורי.
בכותרות המודפסות המופיעות בסוף כל
אחד מפירקי ד,סידרה מודפס בבירור כי שם
החברה שהפיקה את הסידרד, הוא
1י׳] ,7 1 7 0 5 0 0 0 0 7 1 0שם המעורר
את האפשרות שבעתיד הלא־רחוק, עשו־ייה
הטלוויזיה הישראלית להקרין סידרת
סרטים שתתאר את נפילת הבית השני,
ואת השמדת יהודי הפרובינציה הרומית
בארץ־ישראל, בידי טיטום ואביו אספם־
יאנוס. קטע הסיום באותה סדרה יהיה, מן
הסתם, תצלום עבדים יהודים המביאים ל רומא
את כלי בית־המיקדש, וחולפים מ תחת
לקשת שער טיטום.
שם החברה שתפיק סידרה כזאת
יהיה מן הסתם\. 1 1 0 0 0 0 4 .0 8 7 ,נ
? ? 0000710181 .

החווייה הישראלית

דיוקנו של אמן
כמתאבד צעיר
החודש לפני 25 שנה יצא כותב שורות
אלו, בשעות אחר־הצהריים המוקדמות, יחד
עם חבריו מתנועת השומר הצעיר לפעולה
בעמק־המצלבה בירושלים. במקום שעליו
מונח כיום הצד הדרומי של מוזיאון יש ראל,
מקום שהיה מוכר באותם ימים בשמו
הערבי, עמליה /עלה סירחון חריף. בינות
לשני סלעים עגולים הבחנו בגופת אדם
מת, גופה שתפחה עד למאד ואיבדה לא
במעט את צלם האנוש. כמה מאיתנו
מיהרו והזעיקו את המישטרה.
למחרת היום נכתב בעיתונים הנוסח :
״גוויית נכר אלמוני נתגלתה כמה
ימים מאוחר יותר, פורסם בהרחבה בעי תונים
סיפורו של הצייר כנימין לכנר ש התאבד.

בניגוד
לדנציגר, שהגיע לנקודת־מיפנה
בראשית דרכו כאמן, הרי דרכו של תומר-
קין הינד. ההיפך מכך. אחרי שנים רבות
של ניסיונות במדיומים שונים של אמ נות,
צורות וחומרים, ואחרי הישגים לא-
מבוטלים — הוא החל במסעו לשטח־ההפ-
קר התרבותי שבו ניפגשים מערב ומיזרח.
דרכו של תומרקין לשטודהפקר זה החלה
במסעותיו באיזור, בתורכיה, פרס ומצ רים,
שבמהלכם גילה חומר יסוד של אמ י
נות האיזור — האדמה.

פיסלי האדמה של יגאל תומרקין, הני צבים
בפתח מוזיאון ישראל בימים אלה,
מעניקים ממד חדש לחומר־יסוד זד. של תר בות
ונוף. ויותר מזה, העבודות הנ״ל
אינן עוסקות באדמה כחומר ותו־לא. האמן

אלכוהולי (יומן נוכחות ב׳) מתאים לקרשי
התיאטרון הלאומי, ששיקוליו חייבים לנ בוע
מתוך בחינת ״הערך הציבורי״.
ואם מדובר בפרק ״הערך הציבורי״ ,הרי
שכישלון זה של שיקול־הדעת מצידה של
לאה פורת, והגברות שהיא מפקידה על וע דות
הפרוייקטים לתיאטרון, מעורר שוב
את התחושה הברורה, שחילופי־גברי ברא שות
המועצה לתרבות ולאמנות אך ייטיבו
עם התרבות הישראלית.

״פרק י״א: הסיפור עיל אודות
ידידי המת״ .שש שנים מאוחר יותר,

לאה פורת
עידוד דרכי־ביטוי חדשות

היום הזה, בעיני כותב שורות אלו, מש מעות
מלאה לכותרת הספר החיים כמשל,
שהפך מאז שנות ה־50׳ המאוחרות ועד
היום אבן־דרך חסרת־תקדים בסיפורת ה־עיברית.
בפרק
הנ״ל עוסק פינחס שדה בתיאור
סידרת מיפגשים בינו לבין בנימין לבנר,
משך כמה שנים, שבמהלכה הוא פורש
וחושף עולם של לבטים ומכאובי נפש וגוף.
שדה אינו מסתיר כלל את תפקידו החשוב
של בנימין לבנר בגיבוש השקפת עולמו
התרבותית של מחבר החיים כמשל, והוא
כותב :״לעיתים היה קורא ומתרגם לי,
לבקשתי, יצירות לועזיות (אני לא ידעתי
אז אלא עיכרית) .לעיתים רחוקות השתי
קירכה כה חיונית אל יצירה שאת תיר־

כאשר כותב שורות אלו שירת בצבא, נפל
לידיו עותק מהמהדורה הראשונה של ה ספר
החיים כמשל מאת פינחס שדה, שראה
אור בהוצאת ששת. בעמוד , 135ב״פרק
י״א: הסיפור על אודות ידידי המת״ נת גלה
ממד חדש מסיפור חייו ומותו של ה צייר
בנימין לכנר, סיפור הנותן עד עצם

פינחס שדה
סיפרתי לו סיפור אודות שמואל הצעיר

גומה, הערוד כלשון־לימודים, קראתי כדפוס,
כפי שחשתי זאת כהאזיני, כדממת
הלילה, לתירגומו המילולי, העילג מעט,
של בנימין. הוא קרא כאוזני את שיר
השמש של פרנציסקום • :טיר נעלה מתש־כהות.
פעם אחרת קרא ותירגם לי את
שירת היין על יגון האדמה של לי־טי־פו...
בנימין, אשר שנות ילדותו הראשונות
והבינוניות עכרו עליו כנכר, הכיר אף
מעט את התנ״ד. לילה אחד ישבנו, בנ ימין
ואני, כחדרי (היה זה כקיץ ; רוח
שרב ככרה נשכה החדרה מכער לחלון ה פתוח
והרטיטה ללא־הפוגה את שלהבת
העששית) ואני סיפרתי לו את הסיפור על
אודות שמואל הנער, השוכב, בעלטה, ב־טרם
יכבה נר האלוהים, ושומע את הקול
הקורא לו. הייתי מספר חרש כפשוטות
שבמלים, כלשון המונית, והנה כאשר כי ליתי
את סיפורי ראיתי, כי בנימין, שישב
כל אותה שעה והאזין במתיחות, ניצנצו
דמעות בעיניו. אולי ייחל עת ארוכה, ועד
כוש, לקריאה
קטע נוסף בהחיים כמשל, המציג ממד
אחר בסיפור חייו ודמותו של בנימין לבנר,
מתואר בעטו של פינחס שדד, במילים:
״העת נקפה ; שום קריאה לא נשמעה ;
נר האלוהים היה כבוי ; היתה עלטה. העת
נקפה, ולכנימין מלאו, כביטויו, ,רכע מאה
שגה׳ .לרגל יום הולדתו שלח לידידיו
הזמנות — מעשה חיתוך עץ משלו — כהן
נקראו לבוא ל,טכס קבורתן של עשרים
וחמש שנה.׳ כן נתבקשו ש,לא להביא פר חים

כושר השילטוט האנושי של פינחס שדה
מציג את בנימין לבנר כגיבור פסימי של
תקופה אופטימית בארץ. כאדם הלכוד
ב,סבלות גורל׳ אם לנקוט לשון סיפרותית.
שדה אינו מניח על ראשו של בנימין זרי־תהילה,
וגם לא זרדי־קוצים, וממשיך

ס המוקיון הצעיר
בגיליון העולם הזה ( )833 שראה אור השבוע לפני 25 שנה, במדור דרכי אדם

התפרסם קטע העוסק בדמותו של הצייר בנימין לבנר, שהתאבד. סיפור חייו של אמן
זה, וסיפור התאבדותו, שימשו השראה לסופר פינחס שדה בכתיבת ״פרק י״א: הסיפור
על אודות ידידי המת״ בסיפרו החיים כמשל, מהבולטים בספרים שראו אור בסיפרות
העיברית משך 30 שנה. רצ״ב הרשימה שפורסמה בהעולם הזה במלואה:
על דלת נמוכה, בקצהו של מסדרון ארוך בבית ירושלמי עתיק היו תלויים,
9 9בעזרת סיכה כמה כרטיסי ברכה לשנה החדשה. הם אחרו לבוא: בנימין
^ ^ לבנר 27 צייר ירושלמי, קיבל את השנה החדשה בבליעת בקבוק רעל.
לא היה סטודנט או צייר בירושלים אשר לא הכיר את בני, ולא בילה אתו שעות
נעימות על כהז קפה בניצן ההומה. אן רק מעטים הכירו את הנשמה האומללה
ששכנה מאחרי הפנים החייכניות של הבחור, שהיה מפורסם כאיש חברה וכמספר־הלצות.

דו ת מו ק שי ם. בני עלה לארץ בגיל ,13 עם עליית״הנוער מצ׳כוסלובקיה. ב־1943
נכנס לבית״הספר לאמנות בצלאל, הוכיח את יכולתו בעבודת מתכת. הוא לא היה
מאותם הגאונים שברק יצירתם מקנה להם מן הרגע הראשון כבוד ותהילה. את
עבודתו עשה לאט, אך בביטחון, חיפש תמיד דרכים חדשות. נפשו הסוערת לא
מצאה סיפוק בעבודת המתכת, בה הצטיין, חיפשה את ביטוייה בציור ובפיסול,
אליהם עבר אחר־כן לחלוטין. הפסל זאב בן״צבי היה מורו האחרון וחברו הקרוב.
זמן לא רב אחרי שסיים את חוק לימודיו פרצה מילחמת השיחרור, בני ביקש
להתגייס אך נידחה בגלל מצב בריאותו הרעוע. למרות זאת השתתף כמתנדב בהגנת
ירושלים משך כל המילחמה. מי שהיה מפקדו, ואחר ידידו הקרוב ביותר, זוכר אותו
כחייל ללא חת, אשר התנדב לאחד התפקידים המסוכנים והפחות־קוסמים ד סימון
שדות מוקשים.
חיוך כן ןיניים ירוקות. עם תום המילחמה לא הצליח בני למצוא עבודה
קבועה, נדד ממקום עבודה לשני. משך חודשים רבים סבל מחסור, והתפרנס מ־10
ל״י לחודש.
אן כל אלה לא הפכוהו לטיפוס קודר, אפוף דאגות. הוא לקח חלק פעיל בכל
המאורעות החברתיים של הנוער הירושלמי: תערוכות בצלאל, נשפי המסכות, חגיגות
הקונסבטוריון, ימי הסטודנט באוניברסיטה, קומזיצים או טיולי אופניים בכל רחבי
הארץ. בני היה עסוק באירגון כל אלה, כשחיוך שובב מרצד בעיניו הירוקות ובפיו
מוכנה תמיד בדיחה חדשה.
אך מחלת השחפת שכירסמה בגופו החריפה יותר ויותר. בחודש האחרון לחייו

לתארו :״גם פעילותו דואמנותית, שדויתה
מטרת חייו, הוחתמו; ,ככל חייו, בחותם ה גורל
הטראגי ; היא חיתה יותר השתדלות
מאשר התגשמות, יותר תיקווה, או, כאמת,
אכזבה, מאשר פרי. בנימין לא ראה ברכה
כדבר אשר בו ביקש לראות את מובן
חייו וסברם ...כציור אחר, דיוקנה של
נערה אחת ממכחתיו, בא לידי ביטוי חן

בחטף

עדין, אפילו שוכב, אבל הרקע הוא לא־גמור.
דבר זה סימל בעיני את אחד מ־שרשי
כישלונו של הצייר: הוא היה
קצר־נשימה, ואפילו אם פקדה את אמנותו
ההשראה הרגעית לא היה בכד כדי לעו רר
אותו להשליט את רצונו על החומר
עד כלה. בנימין היה חסר כושר־עכודה
כמידה מבהילה. עוד זכורות לי תמונות

שכב בבית־החולים, יצא ממנו שלושה ימים לפני מותו. לא נותרה לו כל תיקווה
להבריא.
גופתו נמצאה מוטלת בעמק המצלבה, כשלידה בקבוק הרעל הריק. לא נמצאו
אתו כל תעודות זיהוי. הוא נקבר כאלמוני בגבעת״שאול, וזוהה על״ידי חבריו רק אחר־כן,
על־פי צילומי המישטרה.
בחדרו הקטן, הגדוש ספרים ותמונות, נמצאה פיתקה המבקשת לשרוף את
כל עבודותיו. בני לא רצה שזיכרו יישאר עלי אדמות. אולם, למרות רצונו, הוא נשאר
בכל זאת — בלב חבריו.
אחד מנושאיו החביבים ביותר היה המוקיון, המשעשע את כל רואיו,
אך אינו מסוגל להתגבר על עומק עצבותו שלו. רק במאוחר התגלה, כי
היה זה ניסיון טראגי לבטא את מהותו שלו.

של בנימין, כהן תוארו ליצני־קרקם עגו מים,
כינורות, חורשות, עצי־זית ...סיפור
חיים זה, שהתפתל כין התיקווה לבין ה ייאוש,
על פני הגבעות המופזות של ה חיוניות
ובתוך המחילות האפלות של ח יסורים,
נוטה עכשיו ונופל תהומה
אם לנקוט כיום את לשונו של פינחס
שדה מאז, הרי ״העת נקפה״ ועוד ״רבע

מי ״פתח את הלשון העיברית?״
־ב־ספר לעם־הספר

• קביעה אמנותית מוזרה ביותר קבע מבקר־האמ־נות
של תוכנית הרדיו מקום טוב באמצע בגלי׳־צה״ל.

בשאלה שהיפנה לצייר יעקב מישורי, בתערוכתו :״יש
משהו גרמני בעבודה שלך בערב שנערך במועדון
צוותא לזכר המשורר אברהם שלונסקי, ערב
העומד להיות מוקרן בטלוויזיה הישראלית, אמר העיתו נאי
חנוך ברטוב את פסוק השנה של הסיפרות העיב־רית
:״שלונסקי פתח את הלשון העיברית!״ באותו ערב
אמר המנחה דן בן־אמוץ, בין דבריו :״שלונסקי קרא
לדקולטה גלאי, ואני חושב שבנימין מחשוף היד, מת נגד...״
• בארצות־הברית, נחשבות חוברות מסוגו של
הוידוס דייג׳אסט כמעוז הריאקציה התרבותית. בחודשים
האחרונים אפשר למצוא בדוכני העיתונים בארץ מהדורה
מקומית לחוברת אמריקאית זו, תחת הכותרת רב־ספר.
מלבד תקצירים של ספרים בעלי ערך סיפרותי מפוקפק,
המתורגמים מאנגלית, ואשר מעלתם העיקרית היא היותם
רבי־מכר בארצות־הברית, הרי בעמודים האחרונים של כל
חוברת, מופיע מדור רכילותי-סיפרותי, משופע בציטוטים
על הנעשה בסיפרות הישראלית. חלקם הגדול של ציטו טים
אלה מצוטט ממדור זה. עורכו של רב־ספר הוא
העיתונאי דויד שחם • בסיפור מותו של ד״ר משד,
מאת עמוס קינן, שראה אור בימים אלה בגליון החדש
של פרוזה, מצוייר, אחת הפארודיות התרבותיות הנהדרות
ביותר שנכתבו אי־פעם בסיפרות העיברית. גיבורה של
פארודיה זו הוא המשורר הלאומני אורי צבי גרינ ברג,
שעליו כותב קינן :״עוד נשוב אלייך, מתילדה,

^ מיהו בנימין מחשוף?

^ עמוס קינן על אצ״ו.

מה ההבדל בין ״סימן

מאה שנה״ עברה, על בנימין לכנר המת,
המגלם בחייו ובמותו את דיוקנו של האמן
כמתאבד צעיר, וכמעניק השראה כדמות
הממשיכה לחיות ולעורר תהיות בין קור אי
החיים כמשל. עדיין לא נכתב בסיפדות
העיברית החדשה ספר המתאר, בבהירות
שכזאת, את ייסורי החיים והמוות המרצפים
את נתיב היצירה.

נתן זך בזה־ ב

קריאה״ לבין ״סיפדי סימן קריאה?

אמר אנקריאון החדש ב־עומדו
על קוטב העיצבון,
חרבו בידו שלופה נטוייד,
על ירושלים. אנקריאון נולד
עם שיריון־קשקשים והיה
יפה-עיניים ואדמוני. לגבו רות
נולד. הוא הכריע בידו
את הענקים ואת הנפילים
ואת מיפלצות הים האגדי,
רקם אגדות ליד מדורות,
ועוד בטרם נולדה מתילדה
הבטיח בחגיגיות׳ לשוב
אליה. עוד נשוב אלייך
מתילדה, אמר, בשעת בין-
ערביים, קסומה, עוד ישירו
לך את שירך שלא היה.
הוא היה כותב חרוזים
לבנים על נייר שחור ונעל
נעליים מיספר .48 הארכי אולוגים
שגילו את עקבותיו
בחול אמרו שהיה ענק, לפי
הנעליים. מתילדה הלכה לכרכי הים למכור את אהבת
נעוריה הנכזבת, ולימים נישאה למיליונר בטכסס. בודד
ועצוב צעד אנקריאון בשבילי אהבתו. רגליו התרחבו
ובצקו מרוב הליכה. ועתה היה נועל מיספר .72
הוא צלח ימים ונהרות, הגיע עד טכסס ושתה נפט מפי

הבאר, ואמר: צילך השחור נשקף אלי, מתילדח, מתוך
הזפת על פני המים. הארכיאולוגים אמרו שככל שעובר
הזמן המתוח כגשר על פני, האין, כך נעשה אנקריאון
ענק יותר, בגלל הנעליים. הוא הפך לרחוב המתמשך
עד אין סוף, ובו הוא ממשיך להלך ולגדול יחד עימו.
מתילדה הלכה והצטמקה עד שנהפכה טיפה סרוחה
בעוד כחודשיים עומד לראות אור ספר־שירים חדש מאת
המשורר נתן זך, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. זך, שמזה
שנים לא פירסם ספר־שירים חדש, הציב תנאים שונים
להוצאת ספר זה, וביניהם שהספר יודפס באותיות
זה״ב • עסקן הסיפרות הירושלמי ומנהל בית־הסופר
בעיר העתיקה, שמאי גולן, עומד לצאת בשליחות
הסוכנות היהודית, ולהביא את בשורת עסקנות הסיפרות
העיברית ליהודי ארגנטינה, שם הוא ישהה שנתיים
ימים. את מקומו של גולן בהנהלת בית־הסופר בירושלים
עומד לתפוס י־ואש כיכר, הנושא עימו אש ראי
מכובד של סיפרי־ילדים מעולים • מנחם פרי
מבהיר :״סימן קריאה, בניגוד לסיפרי סימן קריאה, לא
נמכר מעולם מהוצאת־ספרים להוצאת־ספרים. הוא יוצא-
לאור מטעם אגודה עותומנית של 20 סופרים. את הפרוזה
של הסנדים (יונת ואלכסנדר) אהבתי, ולכן
לחצתי עליהם לפרסמה בחוברת. כדי למנוע מולעיזים
היא הועברה במיבחן חמור אצל יועצי המערכת. חוות־דעתו
של שקד נמסרה זמן רב קודם יציאתו לחוצ-
לארץ״ •