גליון 2146 מתאריך 18 באוקטובר 1978

רב־שיח על הנושא

הסכמי קמפ־דייוויד והתוצאות בהשתתפות :

״נ ־יוז ־וי

ייערך כיום החמישי,19.10.78 ,
כשעה 8.30 כערב, כאולם
כירדסוקולוב, תל־אכיב, רה׳ קפלן .4

א ר לי ךמתם !
על-פי שמועות שפשטו בחוגים כלכליים
בירושלים, מתכנן שר־האוצר, שימחה
ארליך, הפתעה כלכלית חדשה בכף,
שיקדים את מועד הטלת הגזירות
הכלכליות החדשות, המתוכננות עתה רק
לסוף המחצית השנייה של חודש נובמבר —
אחרי עריכת הבחירות לרשויות המקומיות.
על־פי שמועות אלד — ,המוכחשות בתוקף על־ידי
חוגי מישרד־האוצר — יפתיע ארליך בהעלאת
מחירי הדלק, צימצום הסובסידיות למוצרי־היסוד,
והעלאת שיעור מס־ערך־מוסף ל־ 150/0כבר
ב־ 30 באוקטובר.

הדיעה הרווחת ביום היא אומנם, שביצוע
הגזירות הכלכליות החדשות ייעשה
רק אחרי הסיבוב השני של הבחירות
המוניציפאליות כדי שהציבור לא ייכטא
את אכזבתו מהן כהצכעת־מחאה נגד
מועמדי הליכוד כרשויות המקומיות וכן
מתוך הנחה, שעד אז ייחתמו בכר הסכמי
העבודה הקיבוציים כמשק.

אולם נראה כי אילוצים מסוג אחר עלולים להקדים
את מועד הגזירות, למרות שבעקבותיהם צפוי גל
שביתות מקיף במשק. בין האילוצים האלה:
ההתמרמרות הרבה השוררת בוועדת־ד,כספים של
הכנסת ובממשלה עצמה על כך שלמרות שלא הועלו
המיסים ולא צומצמו הסובסידיות, גדל שיעור
האינפלציה מעבר לצפוי! והדרישות להגדלת תקציב
מישרדי־הממשלה להיערכות לקראת שינויים
שיביא חוזה־השלום עם מצריים. יש הטוענים כי
ארליך סבור שלצעדים הכלכליים לא תהיה כל
השפעה על תוצאות הבחירות המוניציפאליות.

מו ר ת־ רו חבקרב
השופט

יוני

שיגורו של השופט העליון אהרון ברק, כיועץ
מישפטי למישלחת הישראלית בשיחות השלום
בוושינגטון, בלחצו האישי של ראש־הממשלד, מנחם
בגין, הוליד טיעון חדש בקרב חוגי בית-
המישפט העליון.
על־פי טיעון זד, הרי שהשופט העליון מאיר שמגר,
מי שקדם לאהרון ברק כיועץ־מישפטי לממשלה,
בקיא לא פחות מברק בפרטי הניסוחים המישפטיים של
סעיפי חוזה־השלום המוצע ואם כבר מחליטים על צירוף
שופט עליון למישלחת עדיף היה לשגר אותו.

טיעון זה מסתמך על כך שאת הבסיס
המישפטי לתוכנית השלום שד ראש-
הממשלה הכין שמגר ולא ברק. עוד כעת
שכיהן כיועץ־מישפטי, לפני ארבע שנים,
הכין שמגר מיסמך מישפטי מפורט
וחוות־דעת מישפטיות לקראת הסכמי
שלום אפשריים ולמעשה מבוסס רוב
החומר המישפטי שבידי המישלחת על
עבודתו של שמגר.

מה שהכריע לבסוף היא האהדה האישית המופלגת
והאמון המוחלט שרוחש בגין דווקא לברק.

תבעו ל ה תיי ש ב
ב חוו השדא רי?
קבוצה ממתיישבי יישובי פיתחת־רפיח עומדת לנקוט
יוזמה, במטרה להביך את שר־ד,חקלאות אריאל
(״אריק״) שרון כתגובה על מד, שהם רואים
כ״בגידה״ בהם, בהסכמתו לפינוי יישובי הפיתחד,
במיסגרת חוזר,־שלום עם מצריים.
מתיישבים אלה עומדים לדחות את ההצעה שתוצע

אור• אבנר•
נתן ילין־־־׳מור
ישעיהו ליבוביץ
מתי פלד
יבי

להם להתיישב בפיתחת־שלום, מעברו השני של
הקו הירוק, בטענה שבאזור זה אין מספיק אדמות
ואין מספיק מים.

לעומת זאת יטענו כי הם מובנים לנטוש
את ישוכיהם אם ייושבו במקום שיש בו
מספיק אדמה מקרקעות המדינה ומספיק
מים — החווה החקלאית הפרטית של
אריק שרון.

המתיישבים יבקשו להביך את השר בהצגת הטענה
כי לא ייתכן שבזמן שעבודם אין אדמות ומים,
יחזיק אדם אחד בשטח, שניתן להקים עליו לפחות
שלושה מושבים ושאינו מרוחק מאזור פיתחת־שלזם.

פיצוץ ב אניי ת־
!וסעי בחיבה
פיצוץ אירע לפני כשבועיים באוניית־הנוסעים
אפולוניה, בעת שזו עגנה בנמל חיפה. הפיצוץ
אירע בקרקעית האוניה, זמן קצר לפני שזו עמדה
להפליג כשעל סיפונה קרוב ל־ 500 נוסעים. באוניה
ניבקע חור וכתוצאה מכך נאלצה הפלגת האונייה
להתעכב עד שהנזק תוקן.

מסתבר כי הפיצוץ לא נגרם בתוצאה
ממעשה הכלה או תקלה אלא מחומר-נפץ
שהושלך למים על־ידי דייגים, שניסו כשיטה
אסורה זו לתג דגים.

פרס בעד
אוטו 9111ה לי הודי
במסיבה שנערכה מטעם עורך הארץ, גרשום
שוקן, השמיע שימעון פרם פיתרון מקורי לבעיית
ההתנחלויות הישראליות בגדה וברצועה.

לפי הצעת פרם, יועברו שטחים אלה
לממלכת ירדן, ואילו ליישובים היהודים
שם תוענק אוטונומיה מינהלית, על־פי
הכללים שקבע מנחם בגין בתוכניתו
לפלסטינים.

הדסמ?וו ה
לשיבה ..ה ע בו ד ה,,
שימעון פרם טוען שהוא מאמין שיש למיפלגת־העבודה
סיכויים לחזור לשילטון.

לדעתו, מיצה הליכוד את עצמו כהחלטה
להחזיר את סיני תמורת שלום, ואין הוא
מסוגל להחזיר גם את הגדה המערבית.
לבן יחזור המערך לשילטון, וימנע את
התפקיד הזה.

ע ״ ע, הלבלראס
חסגזח ח ל ־ אביב
המיפלגה הראשונה שהפרה את תקנות־העזר
העירוניות של תל־אביב, המחייבות להדביק מודעות־בחירות
רק על לוחות־פירסום עירוניים, המיועדים
למטרד, זו, היתה דווקא מיפלגתו של ראש־העיר שלמה

בשבוע שעבר הדביקו אנשי הליכוד מודעות
כחירות של ראש־העיר ומיפלגתו על קירות
הכתים כעיר, על גדרות ועל מיתקנים
ציבוריים כמו גשרים וארגזי-חשמל!המוצבים
כרחובות. הכרזות, עליהן מופיעה תמונתו
של צ׳יצ׳ ,הודבקו גם כניגוד להוק־הכחירות
לרשויות המקומיות. נראה בי כעיקבות
תלונות שיוגשו על כך לוועדת־הכחירות

סרטישרא לי
׳וסרטקמצ ריי
מפיק הפרטים הישראלי מנחם גולן,
ככר מתכנן הפקת סרט עלילה ישראלי,
שיצולם בחלקו כישראל ובחלקו
במצריים. גולן מצפה, שמייד אחרי
חתימת חוזה*השלום: כין ישראל
ומצריים, יאפשרו לו המצרים לצלם
חלק מצילומי הסרט כקאהיר —
ייתכן^ גם כשיתוף עם שחקני-קולנוע
גולן ככר קשר בעבר קשרים עם
מפיקי קולנוע מצרים, כעת שנפגש
עימם בפסטיבלי סרטים שונים והוא
מקווה שעתה יסייעו לו מכריו במצריים
כמימוש תוכניתו לצלם שם ככר
כחודש ינואר הקרוב.
ולעיריה, ייאלץ ראש-העיר להגיש תביעות
מישפטיות כעניין זה נגד מיפלגתו שלו.

5 0 0דינ רי ם
ע בו ררצת

קנ סו ת ליועצי
ראש־ הממשדה
שני יועציו של ראש־הממשלה לענייני
עיתונות ותיקשורת, דן פתיר ושלמה
נקדימון, התחילו את השנה החדשה
כרגל שמאל — כעבירות־תנועה,
שעלו להם כקנסות כספיים. במוצאי
ראש־השנה נסעו השניים כהכרת
הכתב המדיני של הטלוויזיה, אלימלך
רם, מתל-אכיב לירושלים, כאשר
עצר אותם שוטר ורשם להם דו״חות
כרירת־קנס על שלא חגרו חגורות־בטיחות.
דן פתיר, שנהג כמכונית,
נקנס כסכום של 50צ ל״י על שלא חגר
חגורת־כטיחות ובסכום דומה על
שהתיר לשלמה נקדימון, שישב לידו
לנסוע כלתי הגור. נקדימון נקנס
כסכום דומה. בל פניותיו של הנוסע
כמושב האחורי, אלימלך רם, אל
השוטר שיוותר על הקנסות היו לשווא.

בגדה נפוצו שמועות, האומרות ששורת מעשי־הרצת,
שבהם נהרגו באחור רמאללה אנשים ששיתפו פעולה
עעם המימשל הצבאי הישראלי, בוצעה בידי רוצחים
מיקצועיים, שפעלו למען החזית העממית לשיחרור
פלסטין.

התעריף לבל מעשה-רצח 500 :דינרים
ירדניים (כ־ 15,000ל״י).

עיתונאי חוין
מחוץ לחוק
על פי הסבם שהושג כין אגודת עיתונאי
החוץ כישראל לבין סגן ראש־עיריית
תל-אכיב, דויד שיפמן, יהיו עיתונאי־החוץ
בתל-אכיב פטורים משימוש כתווי־חנייה
עירוניים במקומות החנייה המוסדרים
במרכז תל־אביב.
הסדר זה הושג אחרי שהתברר כי מישטרת תל־אביב
אינה מסוגלת להבטיח, שמקומות החנייה השמורים
לעיתונאי־חוץ בילבד, ליד בית העיתונאים בתל־אביב,
לא ייתפסו על־ידי מכוניות אחרות.

3רס 01מ77י 7ן/ו3א7ק1יראן

1ה היה : 11:105111:1שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנים בדיזל[,
הקדיש כתבה מרכזית תחת הכותרת ״הראל״ ,לקיבוץ ביבם זה| ,
•שהוקם בידי ותיקי חטיבת ״הראל״ של הפלמ״ח. קיבוץ זה,
שנימנה עם קיבוצי הקיבוץ־הארצי, עורר מדי שכת בשבת, מיכאל אלמז במערב־אירופה עם הסופר והמחזאי ארמן סאל־בירושלים,
הפגנות מחאה נגד הכפייה הדתית, ושימש אופוזיציה קארו **.
שמאלית בין קיבוצי השומר הצעיר*.
בשער האחורי של ״העולם הזה״ השבוע לפני 25 שנה, תחת
במדור ״בצל בוכע הגרב״ הובא סיפור הקמתו של יישוב הכותרת ״כיצד כבש חבר נמר את השממה״ ,ראתה אור סידרת
חדש בשם ״גבעת רחל״ ,בגבעות מול עוג׳ה אל חפיר, שהקמתו קריקטורות של הקריקטוריסט רענן לוריא כליוויית חרוזיו של
עוררה מתיחות צבאית רבה בגבול הבינלאומי של מצרים וישראל. אורני.
כשער הגיליון: הבאלרינה נכנקה ביג׳ין, רקדנית להקת
תחת הכותרת ״רצח בגרוש״ הובא סיפור לכידתה ומישפטה של
כנופיית־פשע מסוכנת שהתמקמה בגבעות בת־ים, אשר המשטרה הבאלט של האופרה הלאומית בזאגרב, מגוסלביה, שביקרה עם
ייחסה לה ביצוע של ארבעה מעשי רצח .״ראיון מיוחד״ ערף להקתה באדן.

דויד בך גוויוו עומד להתפטר מראשות הממשלה *
בו 1הוירוס ־ מי סיו נרי 1ת בעירום * המצרים
מכניס 1את משו 1 1 11ן ״ 1ושועל 1ת ע רמו מ

העם
התפט רו ת
עיסקי המדינה התנהלו כרגיל. משה
שרת ניצח על ישיבות הממשלה, החלטות
נתקבלו, איגרות נוסחו. אולם פניהם של
ראשי המדינה היו מתוחים מן הרגיל. סוד
גדול הילך במסדרונות: התפטרותו של
ראש־הממשלה ושר־הביטחון, דויד בך
גוריון.
חופשה מוזרה. כבר לפני כמה שבועות
יצא בן־גוריון לחופשה מחרה, מבלי
לקבוע לה גבול. על אף הודעות מפוצצות
כי בי־ג׳י. מטפל בענייני־ביטחון, היתה
האמת הפשוטה כי זו הפעם הראשונה מאז
קום המדינה השמיט בן־גוריון את רסן ה-
שילטון מידיו ממש. השבוע הגיע הקץ גם
למצב־לא־מצב זה. לא נשאר עוד כל ספק,
* זמן קצר אחרי פירסוס כתבה זו, פורק
קיבוץ הראל על־ידי הנהגת מפ״ם בראשותו
של מאיר יערי, ורוב חבריו עברו להתגורר
בתל־אביב. ביניהם, האמן דני קרוון, יעקב
אגמון, ודמויות מפתח נוספות.
״ שמחזהו ״לילות הזעם״ הוצג לפני
25 שנה בתיאטרון הקאמרי, ולבקשת ראש־הממשלה
דויד בן־גוריון, הושמטה מנוסחו
העברי המילה ״להשתין״.

אם לא ישנה בן־גוריון ברגע האחרון את
דעתו, יפרוש מכל תפקידיו בממשלה תוך
שישה שבועות.
יורש העצר. החור שייווצר בצמרת
המדינה והמיפלגה עם הסתלקותו של דויד
בך גוריון יהיה עצום. מעטים הם אזרחי
המדינה המעלים בדעתם באיזו מידה ריכז
בי־ג׳י. את ניהול עיסקי המדינה בידיו
ממש. הוא היה מרכדז־,עצבים של כימעט
כל ענייני הביטחון, החוץ והמיעוט הערבי.
עניינים שבהם לא התעניין, כגון ענייני
משק, היו שרויים באנדרלמוסיה מתמדת.
לפי הגיון הוותק, היתד, אדרת ראשות־הממשלה
צריכה ליפול על שכמו של שר־החוץ,
משה שרת. אולם איש כמעט אינו
מביא בחשבון אפשרות זו ברצינות. שרת
אינו מצטיין כתכסיסן מיפלגתי וכמנהל
ענייני שילטון, ורבים מחבריו במיפלגה
מפקפקים אפילו בכישרונו כמתווה מדיניות
חוץ. הם רואים בו, לכל היותר, כוח־ביצוע
טוב *.
תכסיסן מדופלם. בהיעדר מועמד
אחר במיפלגה, ששכלה תוך עשר שנים
את כל מנהיגיה בעלי שיעור־הקומה —
מאליהו גולומב וברל כצנלסון ועד לאליעזר
קפלן — ייפול השילטון בחיקו ש 5
בחירו האישי של בן־גוריון, פינחס לבון.
* סיבות אלה שמנתה מערכת ״העולם
הזה״ לפסילת יכולתו של שרת לכהן
כראש־ממשלה, הביאו לבסוף את נפילתו
מכהונה זו.

אולם איש לא היה מאושר לגמרי מבחירה
זו. יתרונו העיקרי של ״מהגוני״ לבון־,
שהוא איש־מיפלגה לפני הכל, ומעל לכל,
תכסיסו מדופלם. בתור שכזה הוא עלה
לצמרת המיפלגה. אולם הוא לא הפגין
מעולם אותה האינטואיציה שלימדה את
בן־גוריון מתי להכות את מי, מתי להרביץ
שמאלה ומתי ימינה. לעומת זאת הוא
מצטיין בחריפות של ביטוי שאינה תמיד
רצוייה לראש מיפלגה, ובוודאי שלא לראש-
ממשלה. לא תמיד אמן הפולמוס הוא גם
אמן העשייה המדינית.
מיגרעתו העיקרית: לבון לא הוכיח עד
כה כישרון מינהלתי, ונכשל בשעתו כישלון
חרוץ כשר־ד,חקלאות. בשתי החזיתות העיקריות
של האומה — השלום עם הערבים
ויצירת בסיס למשק עצמאי — לא תרם
עד כה תרומה מכרעת.
עוד לפני שבן־גוריון פירסם את דבר
התפטרותו, כבר מתגעגעים אליו רבים
מאלה שגידפו אותו — בגלוי ובסתר.

צנזורה

ז היר 1ת ! :הטבה דיתית
האדונים של ־ המועצה-לביקורת־סרטים־
ומחזות הזדעזעו: על המסך, מולם, התהלכה
התגלמות הנצרות והמיסיונריות עצמה :
ריטה הייוורת. כוונותיה הדתיות היו שקופות
ממש כמו בגדיה. היתד, סכנה שאלפי
ילדי ישראל טהורים ותמימים יילכו בעיניים
פקוחות אחר רגליה החשופות, ישר
לשמד.
שלומית, הסרט של קולומביה הוא,
כידוע, התפריט המקובל של הוליבוד המכיל
בתוכו ויטא־מין עם הברית החדשה,
מוגשים על מגש־צלולויד זה בצד זה.
לפי האגדה הנוצרית הידועה תבעה שלו*
שס שהובדק לו אחרי שהשיב לתלונות
על שבירת רהיטי ערביס בשעת חיפוש
על־ידי כוחות הביטחון :״מה יש, לא
נשברו פסנתרים ורהיטי מהגוני.״

״העולם הזה״ 834
תאריך 15.10.53 :
מית, בת הורדוס, את ראשו של יוחנן
המטביל, תמורת מחול שיבעת־ד,צעיפים
שלה שבסופו היא נשארת בלעדיהם.
הוליבוד העדיפה להשביע את רצונם
של אוהבי המין והברית החדשה, ועשתה
את שלומית אוהדת הנצרות, הרוקדת את
הריקוד המפורסם רק כדי להציל את ראשו
של המטביל. בסוף הריקוד היא נשארת,
בניגוד להיסטוריה, עדויה בצעיף אחד
דקיק ובהמון עדיים.
המועצה האדוקה דנה באיסור הצגת
הסרט בשל תוכנו המיסיונרי המובהק.
מעריציה של ריטה הייוורת, שחששו כי
ריקודה הנועז בסרט ייפסל על־ידי הצנזורה
— יוכלו לנשום לרווחה. הפעם ניצחה
הרוח את הגוף. הוועדה כלל לא שמה לב
לריקוד.
הסיבה שסירטי הקרן־הקיימת טרם צונזרו
בחוץ־לארץ בגלל אופיים ותוכנם
היהודי המובהק, נעוצה אולי בעובדה
ששחקניותיהם העיקריות הן פרות שאינן
מסוגלות, משום־מה, להדיח שום קאתולי
נאמן מדתו.

אנשים
• סיפר אורי קיסרי, סופר הארץ
ומעריב ועורכו הראשון של העולם הזה,
שעה שמסר את דעתו על אורח זר ששהה
בישראל ולמד את בעיותיה :״אצלנו, בצרפת,
היו שני מדינאים גדולים, הנוצרי
רמץ פואנקרה והיהודי ליאון כלום.
כשהיה על פואנקדה להשיב פגי אדם ריקם,
היה אומר :״לא, מפני ש בעוד שבלום
היה משתמש במילים :״לא, אבל מוזר
שהיהודים בישראל למדו, כנראה, דווקא
מן הנוצרי, ושכחו את חוכמתו של היהודי.״
• גם פיקחותו של אלוף משה דיין
הוערכה כראוי, לא לשבח, על־ידי עורכי
השבועון הקאהירי אחר סאעה, שכינה את
האלוף במאמר על ועדות שביתת־הנשק,
בכינוי ״השועל הערמומי״.
• להפתעת חבריו, קרא והבין לי אוב־רד
(ירמיהו) ברנשטיין חום השיער
ונלהב התנועה, מיברק בעברית, שנשלח
אליו מידיד ישראלי. כשראה את מבטי-
ההתפעלות -של חבריו, העיר ברנשטיין
בחיוך :״אין דבר שאני אוהב יותר מאשר
לקבל מיברק בעברית. רק דבר אחד נוסף
גורם לי תענוג: לראות חייל או שוטר
ישראלי במדים.״

1 1ויון 23 יליד תל־אביב וציירו המוכר של קיבוץ הראל, הוא שצייר
״ן י * 11 את מרבית שילטי הקיבוץ שנראו בהפגנות. קרוון למד עד לאותה

תקופה בכמה סטודיות ידועות ,־ועסק בציור שלטים בשביל מפ״נ) לפני שהצטרף לקיבוץ.

רק שתי מילים
^ קפה

ו מן!

פרסום ד־־ו יעחבסיו
העולם הזה 2146

אם החלטת לעצוד בלונדון רק כדי
לרכוש א ת אפנת 79׳-
כנראה שטרם פגשת כאן א ת ואן־דייק.
בגיר הביאה לכאן את ואן דיי ק-
מעצב אופנה שחתימתו מפארת
את העלית שבאופנת הגברים
בעולם־כדי שגמאתה תוכל
להראות כמו עמיתיך בבירות
האופנה בעולם.
קולקציית החורף של ואן דייק,
המיוצרת בארץ ע״י ״בגיר׳;
כוללת חליפות ליום ולערב בקו
ספורט־אלגנט ובעיצוב שנועד
להעניק לך נוחות מירבית. כי
ואן דייק חושב שגם בחליפה אתה
צריך להרגיש גמיש וחופשי.

מעתה לא יהיה עליך לנסוע
לחו״ל כדי לרכוש לעצמך
מלתחה אופנתית. הכנס לבוטיק
האקסקלוסיבי של ואן דייק,
בדיזנגוף סנטר, או לאחד מבתי
האופנה הידועים בארץ ותפגוש
בה שם.
ן ז 0ם ^- 0 0? 1הקו החד ש
של בגיר.
1111115 פולגת
מתשלובת גב 1/1 < 1ג
1 1_11
בגיר גוו
ע״י. ו_י> 1
מיוצר ע
1ג_ו

^סס^סם

מ &ג 6־ שםש טוב להר או ת בו.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־.אביכ, רחום גורדה ,3טלפון 24338)5־ .03 תא־דואר . 13)5
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל*
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ כע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי. העורך: אלי תבור. עורך
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.
פים עתה במטרה להצר את מרחב חופש
העיתונות. היעד הראשון הוא העולם הזה,
אולם במוקדם או במאוחר תהפוך העיתונות
כולה לקורבן לרוח החדשה שהשתלטה
על מישרד־המישפטים.
בשלב זה, כשמדובר בחקירה־ בילבד
ובטרם ננקטו הליכים משפטיים, אנו רוצים
לקוות שיעמדו לממונים על כך התבונה
והשכל הישר, שלא להפוך את מישרד־המישפטים
לפלוגת־סער הרואה בעיתונות
את האדיב מיספר אחד של השילטון.

סבנה נוראה מאיימת על צה״ל —
סכנה של התמרדות ואי־ציות לפקודות.
את האיום הזה לא גרמו, חלילה, אנשי
חזית־הסרוב הישראלית, שהחליטו להתנגד
בכל האמצעים להסכמי-השלום שגחתמו ב־קמנדדייוויד!
גם לא הקיצוניים, מסוגם
של הרבנים לווינגד וכהנא, שקראו לא

אחת לחיילי צה״ל לסרב למלא פקודות
אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה
לפנות התנחלויות בלתי חוקיות. לעומת
זאת, נשקף האיום ממכתב קצר, בן 42 האמריקאית המהוללת, היא ״הזכות לקבל
מידע״ .זכות זו, המעוגנת בחוקה, אינה
שורות, שהתפרסם במדור המכתבים ב־ניתנת
לעירעור, ובתי־המישפט האמריקהעולם
הזה לפני חמישה חודשים (העולם
אים העדיפו אותה במישפטים לא מעטים,
הזה .)2125
זהו מכתבו של הקורא בני ציטרין על־פני אינטרסים טובים וחשובים אחרים.
בישראל לא מגיעה הדמוקרטיה לדרגה
מתל־אביב, שביקש להתריע נגד מה ש נראה
בעיניו ״מעשי דיכוי של שילטון כה עליונה (בעיקר משיקולי ביטחון המ הכיבוש
הישראלי בשטחים״ .בין השאר דינה ומצב־החירום) אך בכל זאת, כש טען
הקורא ציטרין במכתבו :״עכשיו שקל המחוקק את הנזק שייגרם לחוקר
הוא הזמן לקרוא לנסיגה ישראלית מכל מול האינטרס הציבורי — הוא הכריע
השטחים בכלל ומהגדה והרצועה בפרט ...לטובת האחרון.
בשבוע שעבר נרמס אינטרס ציבורי
עכשיו היזמן לקרוע את צווי־הקריאה ולסרב
לשרת בשטחים הכבושים ...עתה הזמן ל זה בצורה בוטה וגסה, ויחד עימו נפגע
הצטרף להפגנות• היומיומיות של תושבי פגיעה קשה גם עקרון פומביות בתי
הגדה ...כל מי שמאמין בשלום אסור לו המישפט.
להחריש. עכשיו הזמן לפעול בטרם נאבד
צלם אנוש.״
כמו כל המכתבים המגיעים למדור מכתבי
הקוראים של העולם הזה, פורסם גם
מכתב זה כלשונו כשהוא משקף את דעת
כותבו בילבד. את מידת השפעתו ניתן היה
ללמוד בחמשת החודשים שחלפו, על פי
מספר חיילי המילואים שסרבו לשרת בגללו
בשטחים המוחזקים. אלא שלא כך ראתה
אותו פרקליטות־המדינה. היא העבירה הנחיה
בהולה למחלקת־החקירות של המטה-
הארצי של מישטרת־ישראל, לחקור ב דחיפות
את עניין פירסום מכתב זה. ה־מישטרה
פעלה במרץ. השבוע נקראנו ל מחלקת
החקירות של המישטרה, שם הואשמנו,
על פירסום מכתב זה, בעבירות
של הסתה לאי־ציות לפקודות חוקיות ו־פירסום
דברים שיש בהם כדי להמריד
(סעיפים 110ו־ 134 לחוק העונשין).
ספר החוקים מלא וגדוש חוקים וצווים
שעל פיהם ניתן להאשים כמעט כל אזרח
בכל שעה בעבירה כלשהיא. שלטון נאור
נמדד על פי מידת השימוש שהוא עושה
בחוקים אלה, כלפי תופעות מהותיות, שיש
בהן לשבש את סדרי־החיים התקינים או
לאיים על שלום החברה ; או כלפי תופעות
שוליות מבוטלות וחסרות משמעות. חברה
רב־ פקד סגדו מזור
דמוקרטית הבטוחה בעצמה ובצידקת דר״לא
רוצה להזדהות״
כה, אינה נחפזת לאכוף את החוק, במיוחד
אם יש בו כדי לפגוע בחופש הביטוי וחופש
אחראי לכך קצין היחידה המרכזית
המחשבה. יש בספר־החוקים מספיק סעיפים
על פיהן ניתן למנוע כל צורה של הת (״המדור״) של מישטרת מחוז תל־אביב,
בטאות חריגה, שאינה נוחה לשילטון.
רב־פקד סנדו מזור.
מזור, קזהוא אחד מאנשי צוות־החקירה
אלא שבמקרה זה נראה כי לא החשש
להמרדת צה״ל הוא שהניע את הפרקליטות המיוחד שהוקם במישטרה לחקור את פרוהמישטרה.
סימנים שונים מעידים כי ב שת ״כנופיית מע״ץ,״ משמש כיום כראש
חודשים האחרונים מנוצלת פרקליטות -מדור־תישאול ביחידה המרכזית. את טיב
המדינה — בידיעתו או באי־ידיעתו של הראיות שהשיגו מזור ואנשיו, בחקירת
שר-המישפטים — במסע מאורגן, המכוון החשודים בהשתייכות לכנופיית מע״ץ,
להתנכל בכל דרך שהיא לעתון זה. סעיפי יקבע בית־המישפט, והוא שיכריע אם
חוק נשכחים, שלא הופעלו מעולם — היתר, זו, כפי שטוענת המישטרה, כנופיה
אפילו לא בתקופה החשוכה של ימי בן־ מהמסוכנות ביותר שקמו בישראל, או
גוריון בה הפעיל השילטון במישרין את שהפרשה אינה אלא סערה בכוס מים.
המי,שטרה ניסתה לנהל את חקירתה ב׳מנגנוו־החושך
נגד העולם הזה — נשלהעולם
הזה 2146

פרשה תוך שמירת סודיות מוחלטת, וטעמיה
עימה. פרקליטיהם של שיבעה החשודים
העיקריים לא ידעו מאומה על
הראיות שנאספו נגד שולחיהם. כשנסתיימה
החקירה, והחומר הועבר לפרקליטות
מחוז תל־אביב, נעשה הדבר תוך
שמירה על מירב כללי הסודיות. גם כיתבי־האישום
הוכנו בחשאי, הודפסו ברגע ה אחרון
לפני הגשתם והוגשו לבית־המיש־פט
תוך נקיטת אמצעי־אטעייה שונים.
חרף הסודיות הרבה דלף חלק מפירטי
האישום ערב הגשתם, ופורסם על-ידי ה כתב
לענייני מישטרה של הצהרון מעריב,
אבי רז. הפירסום גרם מבוכה רבה בפרקליטות
המחוהמה יש ל א דלף היה עניין
העיסקה שנעשתה עם אחד הנאשמים,
משה מאיר, שהפך עד־מדינה.
הידיעה על כך הגיעה באופן בילעדי
לאוזני כתב העולם הזה לענייני מישפט,
עופר קוך, שהתכוון להכין כתבה בנושא.
הסכם החסינות עם עד־המדינה, משה
מאיר, היה אמור להיחתם בבוקר הגשת
כיתבי־האישום ביום השישי לפני שבועיים
(ה־ 29 בספטמבר) ,בנוכחות עורכת-
הדין פנינה דבורין מפרקליטות מחוז
תל־אביב שתייצג את התביעה בתיק, וקציני
צוות החקירה המישטרתי, ובתוכם
רב־פקד מזור.
לאותו בוקר הזמין הכתב קוו את צלם
המערכת, ציון סיפריס, כדי שיצלם את
הבאתו של עד־המדינה למישרדי פרקליטות
המחוז בקומה החמישית של היכל
המישפט בתל־אביב, שם עמד, על פי
הימורו של עופר קוך, להיחתם ההסכם.
שעה ארוכה לפני הבאת החשוד כבר
החלה תכונה רבה בפרקליטות, ועובדה זו
חיזקה את ההנחה שההסכם ייחתם במקום.
כשהבחינו קציני המישטרה שהגיעו למקום
בעיתונאי ובצלם, הם עשו ניסיונות
התחמקות ואף העבירו את המקום
לחתימת ההסכם, ממישרדו של שנקבע פרקליט המחוז לאחד החדרים הצדדיים
שבקומה הרביעית של בית־מישפט־השלום.

אדא שחרף תרגילי האטעייה וההתחמקות
של עורכת־הדין דבוריו וקציני ה־מישטרה,
הצליח עופר קוך לגלות את
החדר שבו הם נבלעו, ולהגיע לשם יחד
עם הצלם ציפריס. שניהם עמדו והמתינו
בסבלנות במיסדרונות בית־המישפט, לרגע
שבו יובא הנאשם — עד המדינה.
ואכן, סבלנותם השתלמה. בשעות ה־צהריים
הגיע למקום משה מאיר, כשהוא
מלווה ברב־פקד מזור ובשני סמלים מה
אילו
רצה, היה מאיר יכול להימלט בנקל
מהמקום.
עופר קוך, שהבחין בתקרית, חש לכיוון
ההתרחשות וצעק אל השוטרים שיניחו
לצלם־העיתונות. השוטרים אכן הניחו ל-
ציפריס, אך. התנפלו על קוד והחלו חובטים
גם בו. הרחיק לכת השוטר שימשון
נוילנדר, שהרים את הכתב באוויר וניסה
לדחוף אותו בכוח לתוך חדרו של מפקד
מישטרת בית־המישפט, השוכן באותו מיס־דרון.
כך חשב נוילנדר ליצור יש מאין,
ראיה על הסגת־גבול פלילית מצד חוליית-
הכיסוי של העולם הזה.
בסיומה של התקרית, הורחקו אנשי
העולם הזה מהמקום בכוח. הם ניסו לברר
את זהותם של אנשי המישטרה האלימים,
אך נתקלו בסירוב. רב־פקד מזור ענה
להם :״כשתקבלו כיתבי־אישום על הס־גת־גבול
פלילית, תדעו את שמותינו.״

אולם רב־פקד מזור הוא איש־מיש־טרה
ותיק, ומכיר את החוק היטב. לכן,
משעברה שעה קלה, הוא הבין שהסתבך.
לפיכך החלים לנקוט צעד נוסף, ובכך
עבר עבירה שלישית, חמורה ביותר.
מזור הכין שתי הזמנות רישמיות של
המישטרה, וזימן את הכתב והצלם של
העולם הזה להתייצב במישטרה כעבור
יומיים, לצורכי מה שהוא הגדיר כ״הקירה״.
הוא שלח את ההזמנות באמצעות שני
השוטרים ליבר ונוילנדר, והפעם הורה
להם להזדהות באופן ברור.
כך ניצל מזור את סמכותו שלא כחוק,
להטרדת אזרחים. ואם לא די בכך, הרי
כאשר התייצבו ציון ציפריס ועופר קוך
במטה המחוז לשם ד,״חקירה,״ התברר
להם מפי חוקרם, מפקח־מישנה מרדכי
שניצר, שהם ״הסיגו גבול״ בכך שחדרו
לחדרו של מפקד מישטרת בית־המישפט.
זו היתה גירסתו של מזור שהוא, אגב,
מפקדו של שניצר במדור־תישאול.
ייתכן מאוד שרב־פקד מזור עשה חש בון
פשוט, והגיע למסקנה שעדותם של
ארבעה שוטרים תעמוד בהצלחה מול עדותם
של שני עיתונאים. אך הוא.לא הביא
בחשבון דבר אחד: שניות ספורות לפני
התקרית הספיק הצלם ציפריס ללחוץ על
הדק המצלמה, ולהנציח בכמה תמונות את
תחילתה של התקרית. באותן התמונות, ש פותחו
במעבדה, נראה היטב מקום התקרית
— מיסדרון בית־המישפט.
השקר של קצין המישטרה נחשף, שחור
על־גבי לבן. עיקר ד,״חקירה״ של שניצר
נסב על הניסיון לשכנע את הכתב והצלם
שלא לפרסם את תמונת עד־המדינה.

שוטר שמשון נוילנדר

שוטר יצוען ליכר

להלביש עבירות

היה חופש־עיתונות?

יחידה המרכזית, שימשון נוילנדר ויצחק
ליבר. כשראו השוטרים את צלם העולם
הזה מתייצב מולם ומכוון את מצלמתו,
הם ניסו להתחמק, אך זה היה מאוחר מדי.
מיסדרון בית־המישפט הוא מקום המותר
לכניסת צלמים, ולא היתד, בידי השוטרים
כל דרך חוקית למנוע את הצילום ואת
הפירסום שיבוא בעיקבותיו.
עובדה זו לא הפריעה לשלושת שוטרי
היחידה המרכזית. הם זינקו לעבר הצלם
ציפריס, והחלו חובטים בו ובציוד יקד־הערך
שנשא עימו. תוך כדי כך גם שכחי
השוטרים את משימתם העיקרית — ליווי
העציר משה מאיר — והניחו לו לנפשו.

את מעשיו של מזור יחקרו הרשויות
המוסמכות, ומיכתב־תלונה רישמי בנושא
כבר שוגר. נותר רק ההיבט הציבורי,
ובעיקר זה הנוגע לחופש־הדיווח העיתונאי.
עד כה היתד, צפויה לכתבים לענייני
פלילים סכנת התנכלות מצד עבריינים או
קרוביהם. כעת, כנראה, קיימת הסכנה גם
מצד אנשי החוק עצמם.

אתה נמצא שוב בנקודה שאתה שונא
— אבל לה אתה זקוק בדי לפעול כמו
בקו־הגנה.
בן־אדס :
תוקפים אותך הזק,
וחזקה שתדע כיצד
לפעול כדי להשיב
מילחמה־שערה או למנוע
את פני הרעה. בת
טלה — חברה קנאית
עלולה לקחת אותו
ממן. אך אם הוא
חשוב לד באמת ואת
מעדיפה אותו, הפעילי
את שיללד ותזכי לברנש מתוק.

איני מכיר הרבה שבועות י טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע,
באנשים חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע
שצריך להיות מוקדש
חצי־חצי: לעבודה ולבילוי,
בייחוד להסתכלות,
ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה. אם
תשקיע את כל הזמן
: 1 21 אפריל ־
:20 בריא*
לאחד משני התחומים
— תינזק. אם תמשיך
לדאוג כבעבר — תגרום נזק לזקוקים לך.

יום א׳ פותח פרק חדש במאבק המיק-
צועי או האישי. אם אתה תדע להסט.
תכל
מסביבלפני ש-
תקפוץ, לשקול את כל
האפשרויות ולא להי כנס
להתנגשויות עק רות
— יש לך סיכויים
מצויינים להרחיק
לכת. פגישה עם
נערה בהירת־שיער תוביל
אותן לבחירה
מביכה. תצטרך להחליט,
ומהר: אחרת גדולה רומנטית הזדמנות תפסיד
מאד. בת תאומים — לבשי צבע בהיר.

השבוע צפוייה לן פעילות קשה מן הרגיל,
וגם בלתי-שיגר-
תית, ממש כמו בשבוע
שעבר. יהיה עליך
לאסוף את בל כוחותיך,
הפיזיים והנפשיים,
כדי לעמוד במשימות
שיוטל עליך
לבצען. אם תדע להתגבר
על חולשות
— 1ןוור***
קטנות שלך — תצליח.
פסבם בג
נסה השבוע לאנוס
עצמך לא לבזבז — כי תזדקק לחסכון.

יהיה עליך לרסן יצר מסויים על מנת
להגיב בראוי על מילים
או מעשים של אחרים.
אל תידבק בחלומות
אבודים —
אתה מבזבז את זמנך
ללא תועלת. יהיה
עליך ליטול אחריות
במצבו של בן־ימיש-
פחה קשיש. קצת יותר
גמישות לא תזיק
לך, במייוחד כשתצטרך
לעסוק ביותר מפעולה אחת ביחד.

הבעייה העומדת במרכז השבוע — בן
קשת — היא בריאותך.
כל אשר תעשה לשיפורה
— מצויין. כל
אשר תעשה העלול
לפגוע בה — מסוכן מן
הרגיל. גש לרופא, לבדיקה
שיגרתית, ואל 1ש11 תזניח את פוליסת־הביטוח
בגלל הצלחתך
23 בנובמבר -
20 בדצמבר
העיסקית והאמנותית.
במישור הפיננסי —
נכונו לך השבוע, הפתעות למכביר.

זהירות, הגורילה !
את מיכתבי זה אני מפנה לצייר דן קידר,
שערב כינוס ועידת קמס־דייוויד פירסם
במדור פורום של עיתונכם (העולם הזה
,)2138 את ציורו של בגין היוצא לקמפ־דייוויד,
מלווה בקינג־קונג.
דן קידר, אולי אתה לא מזהה אותי.
כי לפי הציור שלך ייתכן שלא קל לזהות.
אבל אני מוכן להתערב, שלא היית כותב
אותן השטויות היום, נכון?
אבל היתה לך פירסומת לא רעה בכלל.
אתה חזק בזה. כפי שאתה יכול לראות
מהציור המצורף עשיתי משהו שס, בקמפ־

פות לטנקים ואתא תשווק שכפ״צים לפי
צו־ד,אופנה.
אליעזר צוקר, רמת־גן
הוי! כמה חבל, שמנחם בגין לא חתם
בקמפ-דייוויד על החזרת סידרת הטלוויזיה
האחים למצרים.

איילה פנשושווילי,
קיבוץ נתיב הל״ה

אני מברך אתכם על ההישג הגדול ש־הוגשם
ונקווה להמשיך יחד עם הנצחת
השלום האמיתי והצודק לעם היהודי ולעם
הפלסטיני.
עאסם פאהום, נצרת

חופש או הפקדות
בתגובה למאמרו של אורי אבנרי אור
אדום (העולם הזה ,)2141 על העימות בין
בית־המישפט העליון וחופש־העיתונות, ברצוני
להעיר שנביאי ישראל שיצאו נגד
מלכי ישראל לא יצאו למילחמה אישית
או חיפשו פירסומת. דבריהם היו מבוססים
באותה המציאות שבה חיו. הם לא
פיברקו האשמות־שווא או פירסמו מידע
אנונימי חסר-ביסוס.
זה, לדעתי, חסר במאמר: הביסוס. אי-
אפשר ואסור לתת לאוחזים בעט, שאותם
קוראים מדי יום מאות אלפי קוראים, שיכתבו
כל העולה על רוחם. אמת: עיתונאי
אינו שופט החייב לדוש ולהעמיק בתיק
שלפניו ימים וחודשים. אבל גם עיתונאי

בגין והגורילה שד ז׳אן־פול
״חוכמה גדולה, לצייר״

11/7־01

חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניך שכניך
הצעירים, אינם מבוססים, ומצוי בהם
גרעין עלוב מאד של
אמת. אך הנזק כבר
נגרם ; עשה מאמץ עליון
לתקנו, בטרם המצב
יהיה אבוד לחלוטין.
זה ילמד אותך
להבא לקח, שלא להאמין
לכל בדותה המושמעת
באוזניך, ולטרוח
21 ביוני ־
: 0ניזי1״
לאמתם, בטרם תגיב.
בת סרטן, האדם המדבר

הרבה אינו מתאים לך כלל, עזבי אותו.

העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות די
לעבודתך, מפתיעות אבל ההמולה שאתה
מקים סביבך, מחשידה
אותך שאתה מדבר יותר
על העבודה מאשר
מבצע אותה. הדבר היחידי
שבולם ומרסן
אותך היא בעצם שו״
תפתך המצביעה בפניך
7 .בספטמבר -
; 7ב או ק טו ב ר
כל הזמן על נקודות התורפה
שלך. יש הרבה
הגיון בדבריה. בן מאזניים — צא לנופש.

מכרובי

שב בשקט, בייחוד ביום א׳ זה לא כדאי
להסתבך בגלל רצונך הטבעי לבלוט. גס
^ • הפירסומים האחרונים
לא עשו לך דווקא טובה.
מוטב שתתרכז בענייני
הלב ובענייני־כספך.
במישור היצירה
— אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויי־מת,
אך השינוי תלוי
בך. אם את רוצה בהישגים,
דחי זאת לכש־תראי
מצב בן־זוגך. בן
כדאי לך להמר השבוע.

לא. הדרך הנכונה אינה להגיד את הבל
בפרצוף. אף לא למקו-

רבות אלין ביותר.
עם חברות את חייבת
לנהוג דיפלומטיה. על-
אף שזה שנוא על בני-
גדי, שינאת־מוות. גם
עם זרים: בייחוד הבוסים
ואלה המספקים
עבודות חייבים
ו 2בדצמבר־ ־
9ובי נו א ר
להבין לרוחך, ולעדנת־חושייך
— את צריכה
להבינם. בת גדי — עיסקי בספורט.

המצב מעורפל ביותר; אל תמשיך לגשש
באפלה — אלא דרוש הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך ולסובבים
אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר
נוח, גם צעד מסוג זה
יגרום לתזוזה מועילה
לעניינן. בת דלי —
20 בינו אר -
8ו בפברואר
הזנחת לאחרונה את
נושא הופעתך. את ודאי
אינך יודעת. ,שהופעתו היא כרטיס־הביקור
שלך. אם את יפה — נצלי זאת !

במו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלן הן: חוסר״
בסף ושיעמום. במישור
הפיננסי אין רגיעה.
מוטב שתתחיל לחשוב
על חריגה קיצונית מ עיסוקן
— או אי-עי-
סוקיך — הרגילים. אם
לא תשנה את המצב,
אתה עשוי להיתקע
לצמיתות. במישור הרומנטי
— בת דגים
טעם לרומנים הקצרים.

כנין וקינג־קונג של דן קירר
״קצת מכות זה טוב״
דייוויד. אתה אמרת גם במאמרך :״אני
מצייר — זה הכלי שלי — מה אתה
עושה?״ באמת, חוכמה גדולה ! נראה
אותך מפגין, צועק, מקים מיפלגה, הולך
לבית־סוהר וסובל קשה למען רעיונותיך,
גס קצת מכות זה טוב.
שלך
אל קדר הגורילה (קינג קונג)
נא לשמור על עילום שמי, כמתבקש
מתוכן המכתב. שכן, אני לא מבקש
פירסומת.
ז ׳אן פול ל ,.יפו.

מיין קאמפ דייוויד
בעקבות הסכם השלום לפי מיין־קאמפ־דייוויד,
על פי עקרון הסאלמי (במשמעות
כפולה: סאלמי מלשון שלום ונקניק
סאלמי); ולאחר ״המסע־ומתן״ של ראש-
הממשלה, בו נסע לקמפ־דייוויד ונתן את
סיני ושדות־התעופה — ניתן לומר כי בגין
מכר אותנו בנזיד עדשים. ועם ישראל
ישמש חומר־הגלם להקדחת אותו נזיד
ואין אוד מוצל מאש.
יש יחס ישר בין מספר החיבוקים שבגין
העניק לסאדאת לגודל הוויתורים. עוד
חיבוק ואבדנו. בעקבות ״השלום״ תפסיק
חברת אגד את פעולותיה. קווי דן יגיעו
לגבול. גם הדירות ישנו את הסטאטוס:
לא עוד דירות חזית אלא כל דירה חזית.
המזחים לאורך חופי-הרחצה ישמשו כראם-

חייב להכיר את הנושא שעליו הוא כותב,
ולספק הוכחות שיש צידוק לטענותיו.
האפשרות של שליפה של עובדה שולית
קטנה מסידרה של מאמרים והפיכתה מי-
פלצת של דיבה, אינה מדוייקת. אם כל
הנכתב באותה סידרה נכון ומבוסם, הרי
גם העובדה האחת הקטנה אינה חייבת
להשתרבב למאמרים אלה. לסיכום: המאבק
אינו על חופש־העיתונות, אלא על
חופש הפקרות העיתונות.
נתן טהר, ירושלים
• ואיפה הביסוס לטענה זו?

מי היה ״כוכגא״?
יפה עשה דן עומר שהזכיר נשכחות —
את סיפרו הקלאסי של יהושע ייבין ז״ל
ירושלים מחכה, ש״חיכה״ 46 שנים לכך.
אלא שכדרכו בקודש, כתיבתו של בעל
נמר של נייר גדושה רכילות זולה, שקרים
גסים וניבזויות.
אם החליט לזהות את ״כוכבא״ עם אורי
צבי גרינברג — זוהי דעתו, ויבושם לו.
כשלעצמי, איני בטוח בכך: יש עוד דמות
שהתאימה לזו של כוכבא, המתואר כ מייסדה
ומנהיגה של ״ברית הבריונים״.
אצ״ג אף לא שהד, בשנים 1935—1931ב ארץ,
להוציא ביקור קצר ב־ ,1934 בעיצומה
של עלילת רצח ארלוזורוב.
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2146

כדי שתבחר לר
מכונית חדשה אחת־אנחנו
הציגי לפניך
דגמים שונים
אדבעה ענקי דבב.

1^108818

£1ק 0

£7.01ח0 £1£\/

<ו 0וט 8

ב״ליאו גולדברג״ בע״מ יבחרו עבורו מבחר מכוניות שאין שני לו בישראל, מבחר המייצג
את הטוב ביותר בעולם הרבב כיום. לבחירתן 57 דגמים שונים של ״מורים״ ,״אופל״,
״שברולט״ ו״ביואיק״ -פרטיות, מסחריות וטנדרים, העונים בדיוק לדרישותיך
ומותאמים לאפשרויותיו הכספיות.
בוא לאולמי התצוגה של ״ליאו גולדברג״ בע״מ ובחן מקרוב את היתרונות, שמציעה לך
בל מכונית ומכונית. אל תמהר; הרם את מכסה המנוע, פתח את הדלתות, הצץ בלוח
השעונים ובמושבים, ושאל על אביזרי הבטיחות והנוחות המוצגים לפניך.
רק עכשיו אתה יודע שכאן נמצאת המכונית שלך, מכונית ללא פשרות.
ולאחר הקנייה, עומדים לרשותך 40 מוסכים מורשים ברחבי הארץ, המבטיחים לך
שרות מהיר והספקת חלפים שוטפת.

בעימ גולדברג
ליאו
תל אביב, דרך פ״ת ,86 טל 284111 .
סני פי ם ו סו כני ם: חי פ ה, רח׳ יפו ,132 טל .522682 .וולטר יעקב, יפו ,19 טל .512251 .ירו שלים, רח׳ שלומביון המלכה ,15 טל.234536 .
כאר-שבע, רח׳ טרומפלדור ,40 טל .73515 .נצרת, סרוג׳י יוסף, טל .56300 .נ תני ה, מכוניות נתניה, טל.39423 .

שבץ

מכתבים

הווול 0
(המשך מעמוד )8

אולם, משוללת כל יסוד היא הטענה
שאצ״ג הוא למעשה מחבר ירושלים מחכה
ולא ייבין. וכי למה לשלול זכות זאת
מהאיש ששמו מופיע על הספר, ואשר היה
סופר ופובליציסט חד־עין, שכה היטיב
להכיר את ראשי היישוב דאז? נכון ש שררה
ידידות רבה בין אצ״ג וייבין, והיתד.
השפעה הדדית, אך המסקנה שמוציא מכך
אותו ״חוקר סיפרות צעיר״ ,שעומר אינו
טורח לזהותו, אינה אלא סנסאציה עלובה.
יתר על כן: איש ברוריה אינו ייבין-
כלל וכלל, כי אם יהושע אחר — יהושע
ליכטר ז״ל, אף הוא מחבורת ״ברית ה בריונים״
,ומי שהיה המו״ל של פירסומיה
— בהם חזית העם, ביטאון המאכסימליס־טים
ו״הבריונים״ בתנועה הרוויזיוניסטית.
ברוריה היתה אשתו הראשונה של יהושע
ליכטר, שאחרי קום המדינה ייסד את
שכונת־התיקווה.
מפוקפקת גם הטענה ש״המוקד״ היה העיתון
הירדן שהרי זה האחרון, בטאון
הרוויזיוניסטים, החל להופיע רק באמצע
.1934 ועוד הערת אגב: על ירושלים
מחכה כתב אצ״ג מאמר, שפורסם בחזית

(תורת טוביאנסקי־מיצקביץ׳) שיביא את
הגאולה לעולם. אחר-כך בא ״גזע האדונים״
,וידוע שלא רק ״גרמניה מעל לכל״,
אלא גם הגרמנים.
ג׳ק לונדון, הסופר האהוב של נעורי,
האמין בעליונות האדם הלבן, וקיפלינג
לימד אותי שאין לגבורה ולאצילות באנ גלים.
כאשר גדלתי, נודע לי כי הצרפתים,
בגלל גישתם הרציונאליסטית ומוחם ה אנליטי,
הם הכי־הכי בכלי העולם. מעולם
לא התעניינתי בפאגוניה, אך משוכנעני כי
יושבי הדרום הארקטי, הברברים, הם בעיני
עצמם ילידי אלוהי אמת.
יש רק סוג אחד של אנשים בעולם
המתביישים בלאומניותם ומנסים בכל כוחם
להכחיש שיש משהו מיוחד בעמם: אלה
הם היהודים הגלותיים מסוג מסויים, המנ סים
להתבולל ולהיטמע.
תמהני: מניין לדן עומר נפש גלותית
כזאת?
ארטור וקסלר, תל־ אביב

דבורת הים
במאמר על איש־השנה (העולם הזה )2143
פירסמתם את תמונתו של עזר וייצמן ה
עזר
וייצמן ליד הפי־כי
לא מסרשמיט — לא ספיטפייר
העם בגיליונו מ־ .15.11.33 אני ממליץ לעומר
לחפש מאמר זה, לעיין בו ולהשכיל.
יוסך אחימאיר, רמת־גן

• דן עומר מעיר :

מאוזן :
.1שיר פופולארי .5 :רקע״׳להצגה.10 :
מספיק ; .11 זעיר .13 :תו־יחידה .14 :
גוף שלישי רבים .15 :שייך ל־.16 :
עכשיו .18 :מזיק לבגדים .20 :מזמר:
.21 מחבת .22 :בסיס .24 :מחצית.25 :
גהר באפריקה .26 :השקפה, נקודת־מבט:
.28 מיפעל המים לישראל; .30 עב.31 :
קרש רחב; .32 אב, בערבית .34 :גשם
קפוא .35 :מצץ .38 :נופש ! .39 ירביץ :
.41 שן הפיל .42 :המיית הגלים ; .43 בה־מת־משא
טיבטית .45 :גחלים לוחשות:
.47 שנשמה באפו .48 :למרות; .50 מחסום
על פי החיה ; .51 להבה .52 :מילת-
בקשה .54 :מחייתו־יער .57 :צמד .61 :
קריאת־יגון .62 :אם כל חי ; .64 נזכר-
לעיל; .65 מן הפרקים בגוף; .66 מאכל
אבותינו במידבר ; .67 ישן ; .69 אבי המדע
הבידיוני; .70 נבון; .72 אביו של דוד;
.74 אסף, צבר; .75 לא שלם; .77 מאבני
החושן .78 :מפחד .81 :מאבות המזון;
.83 בלבד; .85 חס־וחלילה (ר״ת); .86
ידען מופלג; .88 מכינויי האלוהות; .89
בית נשות השייך ; .91 מצבת־זיכרון ;
.93 בלוטת־הנקה; .95 רצון; .96 עלוב-
נפש .98 :הווייה ; .100 כלי בשחמת :
.102 נביאים כתובים (ר״ת); .103 חזר;
.104 פרוסטראציה; .105 מן האמנויות.

מאונך :
.1בין החמור לסוס ; .2סופו של ביב ;
.3מוט דק ; .4מונח בתורת החשמל ;
.6פרוסה ; .7פרי עץ ; .8מסולם הצלילים
; .9גוף שלישי רבים (סיפרותית) :
.12 חיוני לאתלטיקה קלה ; .15 בפעם נוספת;
.16 גוי .17 :החריב; .19 מן ה־סכו״ם
.20 :אוייב (הפוך 21 זמר צרפתי;
.23 בן־אדם; .24 סוללת־מגן; .26 גן
קדם חובה .27 :בת־קול ; .29 שבח ; 30
סיר־לילה; .33 פטיפון; .34 מרבד; .37
כלי־שייט ; .40 אדו ; .41 תחמושת לק שת;
.44 צונן; .46 מושת על כל אזרח;
.47 לא קר; .49 הדר; .50 בליטה בקיר;
.53 נזילה; .54 זמן הווה; .55 מסולם
הצלילים ; .56 מילת־ברירה ! .58 קידומת
הולנדית; .59 לא מוסתר; .60 חוכמה;
.62 רוך, נועם ; .63 מילת חיוב ; .66 מיתקן
לאיחסון תבואה; .68 אלף אלפים; .71
דווי; .73 לא־אמת; .76 תנועת מים בים;
.77 ראוי לשימוש ; .79 מעורפל .80 :מס פיק
! .82 בגיל זה — לחופה (הפוך 84
מים קפואים ; .85 לא פנים ; .87 משתחווה ;
.90 כיסוי לשולחן; .92 מישבן; .94 נתיב;
.96 מס על ייבוא .97 :בואו ונעשה! .99
מתנה .101 :פקודה מפורשת; .102 מילת־זירוז
; .103 כלי־קיבול.

.1הקביעה בדבר כתיבה ״גדושה רכילות
זולה, שקרים גסים וניבזויות״ לא
הוכחה כלל.
.2מאחר שירושלים מחכה עוסק בשנות
ה־20׳ המאוחרות, איני יודע מה טעם מצא
אחימאיר להביא את סיפור שהותו של
אצ״ג בראשית שנות ה־30׳ בחו״ל.
.3ידידותם של אצ״ג וייבין אינה סוד,
זהיא הגיעה למעלה כזאת, שכאשר ייבין
תירגם ספר מסוייס לאחת מן ההוצאות־לאור,
ובית־ההוצאה סירב לקבל את כתב־היד
בטענה של תרגום לקוי, העניק אצ״ג
׳את שמו׳לתרגום על־מנת לסייע לידידו,
באותה מידה שייבין העניק ל״ירושלים מחכה״
את שמו כמחבר.
.4אני נוטה לקבל את הסברו של יוסף
אחימאיר למקור השם ״איש ברוריה״ ,אס
כי אני עומד בתוקף על כך שרעייתו של
ייבין כונתה ״ברוריה הנביאה״.
.5אותו ״חוקר סיפרות צעיר״ (סאיני
טורח לזהות עוסק בהשלמת עבודה על
יצירותיו של אצ״ג, ועד לפירסום עבודתו
ברבים נתבקשתי לשמור את שמו בסוד.

נפש גלותית
פירסמתם את מכתבי (הנעלם הזה )2133
עם תגובתו של דן עומר, בקשר למאמרו
על ספרי ידידי מלך ירושלים בזמן היותי
בהופשה, לכן רק היום נודע לי הדבר.
גדלתי בין גויים פולנים. זהו עם לאומני
במיוחד, המאמין בחלקו שהוא עם נבחר

צעיר כשהוא ניצב ליד מטוס במילחמת־העצמאות.
משום מה טענתם כי זהו מטוס
מדגם מסרשמיט. נכון שבאותה תקופה היו
בידי צה״ל כמה מטוסים מסוג זה, אך עד
כמה שנראה לי המטוס שלידו עומד עזר
אינו מסרשמיט כלל, אלא דווקא ספיטפייר.
אכנר מלמד, תל־אביב
•הצדק, בחלקו עם הקורא מלמד. המטוס
אומנם אינו ״מסרשמיט״ ,אולם גם אינו
״ספיטפייר״ .זהו מטוס מדגם ״סי־בי״
(דבורת־היס) ,ששימש במילחמת־העולם השנייה
את חיל־הים וחיל־הנחתים של צבא
ארצות־הברית.

המורים וההלכה הייחודית
בגיליונכם (העולם הזה ,)2142 הבאתם
תחקיר בדבר קניית דירת־השרד של ה-
ראשל״צ, הרב עובדיה יוסף, במחיר מגוחך
ותוך הצהרה (כוזבת, לדבריכם) שאיו לרב
דירה אחרת בירושלים. תחקירכם העלה
שהרב קיבל נדבות עבור הוצאת סיפרו
לאור, ודוברו הודה כי הסכום שקיבל היה
גדול מן הסכום שנדרש להוצאת הספר.
כל זמן שלא ניתנה הכחשה הולמת ולא
הופרכו הדברים, הרי אלה פגמים שאינם
יאים לנושא כהונה של הנהגה רוחנית.
תחקיר זה הדהים אותנו, בעיקר משום
הטפת המוסר של הרב למורים שלא לש בות,
למרות שכרם הירוד. מן המורים
אפשר לדרוש אידיאליזם והשלמה עם משכורת
של קיפוח. אך מן המורה הרוחני
הראשון במעלה בוודאי אפשר לצפות יותר.
אילו הרוויחו המורים משכורת של 1,000
ל״י לחודש (ובכוונה מובאת דוגמה אבסורדית)
,האם גם אז היה הרב אוסר עליהם
(המשך בעמוד )14
השל ^ז ^

בסוף הקיץ כשהסנדליס של ״גלי״ נאלצים להכנס לארון,
לנו יש רק אלטרנטיבה אחת,
משהו שמתלבש על הרגל כמר״הסנדליס בקיץ!
!חו#ק1ז 6ח מין נעל למזג האוויר המוזר הזה, לא קיץ ולא חורף.
נעלי הקו החדש של ״גלי״
בעיצוב ספורטיבי, חדיש ובלבדי, משהו באמת מהסרטים.
אני אומר לכם...קחו סיבוב ותרגישו.
בקיצור, נעל כמו שהחברה אוהבים.
דרך אגב, הם מתלכלכים? רחץ אותם!

והצפרדע המבטיחה לכם צעדים רבים רבים.
תל-אביב רונדו— אלנבי • 31 רונדו— זיזנגוף 119 גלי— דיזנגוף • 173 דמנו— דיזנגוף 14 עופר— בן יהודה • 226 סעידי— יהודה המכבי • 56 אלימלך— ברודצקי 15 רטת־אביב •
גינא— הופנהיימר 13 נווה אביבים • די-וי— אלנבי • 35 בוקאי— נווה שאנן • 9מיבל— שכונת התקוה דרך ההגנה • 76 אילוף — לה-גרדית 76 יד אליהו • ונדי — מחניים 59
ירושלים גיל— יפו • 15 וייל— המלך גורג׳ • 1קוטפורט— בן יהודה • 23 מרה— בן יהודה • 5אלוף הנעל קרית יובל חיפה הוץ— הרצל • 43 נוער -החלוץ • 33 סילון— הרצל• 26
דן גבריאלי— הרצל 20-18 חולון נעורים— שנקר • 52 דבר— נאות רחל • ליידי— שנקר 52 בת-ים גלי— בלפור • 49 ליידי— בלפור 39 רמת-גן במבינו(גלי)— ביאליק.52 רמת-יצחק
מיני-נגבה .57 גבעתיים גלית-סירקין • 12ע די-וי צ מן .27 רמת־השרון עופר(גלי)— ויצטן .6רעננה עופר אחוזה.127 פתח־תקוה־פוני(-גלי 1ההגנה. 17 כפר־סבא ורד -
ויצמן .82 הו 1השרון גרוס—דרך השרון .48 רחובות גלי -הרצל( 202 פנתי) .167 ראשל״צ א.מ.או— רוטשילד 52 חדרה גלי— (מלכה) רוטשילד. באר־שבע ניזרית -מורדי הגטאות 40
• עופר -הדסה .64 ערד אוניון -מרכז מסחרי .22 נתניה ליליפוט -שמואל הנציב .6הרצליה גלי -סוקולוב • 13 גלי -סוקולוב • 69 אריה -סוקולוב • 10 אוניון -סוקולוב.31
נהריה אוניון— ויצמן .100 טבריה עדין-הגליל .9רמלה יוגלה -הרצל .85י(רית מלאכי חן -מך כז מסחרי. אשדוד עלית -מרכז מסחרי; נצרת עילית מירב -מרכז מסחרי.
״׳לפולה גלי— מנחם .27 רמת אפעל ספורט— מרכז מסחרי. עכו רפי -בן עמי .43 זפרון יעקב נעלי בוק אשקלון ספירמן-העבודה 2.וברשת בתי הכל-בו של המשכיר לצרכן.

זו עופדה. כשאוכלים פצל יש ריח לוואי מהפה. לתיא יש פתרון
מצוין. שטיפת הפה עם 3-4טיפות מי־פה תיאדגט פחצי כוש מים.
מי הפה עושים פעולה שמפרשת שיניים אינה מטוגלת לפצע.
הם שוטפים ומחטאים את כל חלל הפה, חודרים לרווחים הקטנים
פיותר שפין השיניים מסלקים את שאריות
המזון ומעניקים לפה הרגשה טופה ורעננה.
מי־פה תיאדגט ממיסים את השכפות השומניות
שעל גפי השן אך אינם שוחקים את
האמאיל המגן עליה כפי שעושות המפרשת
והמשחה.

מי-פה תיאדנט

—יאור-ורשבסק

מרפא בהיפנוזה ילמדך להשתחרר ממתח
ולהתגבר על בעיות גופניות ונפשיות
טלפון 737634־03

הי דהש לו -
ה קו לשלד!

״ ר 1בקס ״
הגיע מלאי חדש של הפיחות
הנפלאות של ״רובקס״

העולם הזה 2146

שחס ״ד, שנסחזת
שיא החוצפה

גלילי; ואת המחדל הצבאי — אי״הסדר, הבלבול והי
באלאגאן שחגג בצה״ל.

אינני איש רפואה או פסיכולוג. אך ישנן תופעות של
התנהגות, שגם אדם, שלא למד מדיצינה או פסיכולוגיה,
יוכל לנתח בעצמו. ואחת מהתופעות הללו היא חוצפה,
או מצח־נחושה, או כמו שהרבה ישראלים מכנים אותה :

ייתכן, כי כצבר שנולד, גדל והתחנך בארץ, סיגלתי
אף אני לעצמי תכונה זו. אבל בכל זאת, תמיד יש
לשמור על איזושהי פרופורציה או איזשהו עידון, כי
אחרת נהפוך — וחלק מאיתנו כבר הפך — למרתיחי״דם,
טיפוסים מעוררי סלידה.
על מנת לבחון דברים אלה, בואו וניקח לדוגמא צבר
המוכר לכולנו — מוישה. כן, משה דיין• זהו צבר
טיפוסי, שגדל בנהלל, שרת בצח״ל בדרגות קצונה, ואפילו
חיה רמטכ״ל ושר־ביטחון.
היות ולא גדלנו יחדיו, בואו כולנו ונבדוק כמה
פרשיות ממעלליו של משה דיין.
הפרשיה הראשונה שבה התפרסם, חיתה היעלמו
המיסתורי בזמן ״מיבצע קדש״ .כל צה״ל עמד על רגליו
עד שנמצא חרמטכ״ל השובב. אבל אנחנו לא נשפוט
את מר דיין, לא נזרוק אותו מצה״ל, חלילה. אנחנו
תמיד סולחים למוישה, כי מוישה הוא צבר וצבר לא
תמיד שם.
והנה, מסתבר כי הצבר שלנו איננו רק רמטכ״ל
שובב. יוני 1967ו־הופ ! הוא שר״ביטחון. לפתע יש
ביטחון. כולם משוכנעים בניצחון. מוישה פח — מוישה
שם, צה״ל קוצר את אחד מנצחונותיו הגדולים ביותר
ומוישה הופך בין־לילה לגיבור לאומי. בנוסף לכך הוא
הופך למנהיג. אז למה בכלל יש צורך לבקש רשות
לערוך חפירות פרטיות ולעשות מהן הון־עתק ! המוישה
הוא צבר בעל קרדיט ומוניטין ומתקבל בכל אירוע
במחיאות״כפיים סוערות .״הידד! כל הכבוד!״ זועקים
הרבה גרונות למוישה, שמחכה לטלפון נאצר.
ואם יש כזה עידוד, אז למה לא לפתח מצעים
מפלגתיים שונים — לומר היום כך, ומחר להצהיר אחרת.
למי זה בכלל מפריע! נהפוך הוא — כולם מקבלים את
מוישה וסולחים לו אם פה ושם יש אי אלו חריגות.

כי למוישה זה מגיע. בין השנים 1970—1973 דורש
דיין להקים קו־ביטחון בין ראס מוחמד לאל־עריש.
חלק מהמפלגה מקבל וחלק אחר דוחה. אז מגיע
ישראל גלילי ומוציא את המיסמך הידוע לשימצה שלו.
בצה״ל עצמו מתפתחת מדיניות הצבר: אם לגדול
ממני מותר — אז למה לי אסור! וכך, מבלי שנרגיש,
מפתח משה דיין את שני המחדלים הנוראים, שהובילו
למילחמת יום־הכיפורים: את המחדל המדיני — בכך
שדחף לסיפוח ומפלגתו קיבלה את מיסמך הפשרה של

שחס _ השנם קזה

ק צין

111

זה האיץ בסוסו והשניים, חבוקים וצמודים, החלו עושים
דרכם אל הארמון במהירות ראויה לשבח.

צ ה ״ ל, גבעת״

• כותב המיכתב הוא קצין בשירווז־קבע, העומד
לפני שחרורו. לבקשתו מתפרסמת רשימתו בעילום שם.

יד ן

״חי האלי״ קרא הנסיך
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה־רחוקה, חי נסיך
שאהב — בין שאר עוולות וחטאים — לצוד חיות־בר
ביערות האפלים, הסבוכים שהקיפו את טירתו. לצורך זה
גידל להקה משובחת של כלבי״דם, כלבי״ציד, זרזירי-
מותניים, פוינטרים, בוקסרים, כלבי״תחש ...מכל המינים
והסוגים.
יום אחד, שעה ששעט בעיקבות חזיר־בר — שכן
יועצו המלומד של הנסיך התיר לו לצוד את החיות
ולהורגו אן לא לאכול מצידו — עצר לפתע בסוסו על
גדת הנהר. שם, במים הזורמים, במחשוף מפתה וב-
שימלנית מופשלת על ירכיה, כרעה אשה צעירה וכיבסה
את כבסיה .״כתאומי צביה העולים מן הרחצה״ ,נזכר
הנסיך, בראותו את ארשת פניה החמימה והעדינה
כתפיחת־הערמונים מעשה ידי פראנצ׳ישק נאווראטיל,
אשף המיטבח של חמלכח״האם.
״סוף־סוף הגעת״ ,לחשה הצעירה החיננית, ובדברה
היה קולה עשיר ושופע ככיפת״הקטיפה, שחבש הנסיך
מתחת לכובע־הציידים הירוק שלו .״האם ירשה לי
הוד־מעלתו, ברוב חוצפתי״ ,ליחששה ,״לשאול כמה
חזירי״בר חיסלת היום ובאומרה זאת הוסיפה :
״באנג־באנג״ ונשאה קשת וחץ בלתי נראים אל לחיה.
״שלושה״ ,שיקר הנסיך במצח־נחושה, והסמיק.
״ברצינות התפעלה הנערה .״אם כן, מדוע לא תורה
לראש־הציידים שלך, יעקב שמטוב, לתקוע בשופר לציון
סיומו של הציד המלכותי ! ״
״טרו־טרו פקד הנסיך, ויעקב שמטוב תקע בשופר.
צלילו זינק מהר אל גבע, וגם ביער האפל עבר. והתזמורת
הפילהרמונית המלכותית, שהמתינה לאות, ענתה לו
מאולם ההכתרה שבטירה, בקטעים נבחרים מתון
״קאוואלריה רוסטיקאנה״ .וחזיר-הבר התשוש — שהצליח
להערים על הנסיך ולהימלט מפניו — זכה סוף-
סוף בתנומה שלה היה ראוי, מעבר לנהר שמאחורי
העצים.
עתה, לבסוף, החווה הנסיך בזרועו את התנועה
המלכותית המקובלת והאשה הצעירה, שכבסיה נסחפו
להם מכבר במורד הנהר, טופפה במעלה הגדה, אספה
שמלתה סביב ירכיה וזינקה על הסוס, מאחורי הנסיך.

אחרי המילחמה הוחלפה שלישיית האסון־הלאומי :
גולדה־דיין־גלילי. מוישה יושב על הגדר כהרגלו ומחכה.
הוא מחכה ורואה כיצד תומכיו המובהקים, כמו שמעון
פרס, גד יעקובי ומרדכי בן־פורת, מטרפדים את ממשלת
רביו. מוישה יושב ומחכה להזדמנות. וזו אכן באח לו
— במאי ,1977 כשמנחם בגין עלה לשילטון.
חיש קל מוזמן מוישה להצטרף לממשלה כשר־החוץ.
מה היו שיקוליו של מנחם בגין ! לו הפתרונים. אבל מי
שגרם במחדליו לחילופי השילטון, עושה קפיצה ו״הופ!
הוא שוב בעמדת״מפתח. לא הועילו מחאותיהן של המשפחות
השכולות ושל ציבור גדול שהתנגד לו. בינתיים
הגיע אל־סאדאת לירושלים והדרן לשלום נפתחה. והנה
אנו מגלים כי את אותן הצעות״השלום, שהציע הנשיא
סאדאת לבגין, הוא כבר הציע לממשלת גולדה מאיר —
אלא שאז היא ושר־הביטחון דחו אותן. אבל אצל מוישה
שלנו החוצפה אינה יודעת גבול. אחרי ועידת קמפ-
דייוויד הוא מצהיר כי הצטרף לממשלה משום שידע
״שהשנה תיפולנה הכרעות חשובות״.
האיש הזה, שבמו רעיונותיו, התנהגותו ומעשיו,
גרם למילחמת יום־הכיפורים — ובעקיפין לחילופי ח•
שילטון — מעז לומר במצח־נחושה, שצפה הכרעות
השנה ואף היה שותף לחן.
לכולנו ידועות עמדותיו של משה דיין — אבל אנחנו
שוב מחרישים. הפעם אולי מתוך ציניות או סארקזם.
האם לא ברור עתה שמילחמת יום־הכיפורים היתה
מילחמת״שווא על כל המשתמע מכן !
אז בבקשה, רבותי, ישנם אנשים כמוני, שמגדלים
חוצפנים וסולחים להם — עד שחוצפתם אינה יודעת
גבול. הפעם יש לתת לחוצפן בעיטה בישבן ולשולחו לכל
הרוחות.
אנו זקוקים עתה לאנשי שלום ולא למי שרק שבוע
אחרי קמפ״דייוויד הצהיר בישיבת מרכז המפד״ל כי
ייתכן שחוזה השלום לא ייחתם כלל.

בינתיים, בארמון המלכותי, קיבצה המלכה״האם את
הנסיכות המלכותיות, אחיותיו של הנסיך, מכל קצוות
תבל, והן מיהרו ובאו ...קונגרס ציוני של דם כחול
אמיתי( .כן או כך, המלכח-האם לעולם לא היתה מעזה

שוב ושוב את הגירסה השלמה והבלתי מקוצרת של
אגדות האחים גרים במתכונתם הגרמנית המקורית —
התגנבה לחדר-השינח המלכותי והחליפה את התינוקת
בגור-כלבים חמוד ועליז( .סמוכה ובטוחה היתה כי
הנסיך יגיע מייד למסקנה הבלתי נמנעת שלחתעלסות
עם בת העם — אף שייתכן כי בתה היחידה של הכובסת
באה ממשפחה בעלת רקע דתי־מסורתי — יש גם
חסרונות בלתי נמנעים).

כשביצעה את המעשה הרע, הלכה המלכה־האם אל

ל ע רו ךאףלאחתמהןאתמבחן הנ סי כ ה ־ ע ל ־ העדשה, כ פי

המטבחהמלכותיו בי קשה מן האשף, פ ר אנ צ׳ישקנ אוו ־

שנקבע על־ידי האנס כריסטיאן אנדרסן) .כיצד אתאר,
קוראי היקרים, את תדהמתה של המלכה־האם כאשר,
בהשקיפה מבעד לשמשה המצויירת שבחלון בית־הכנסת
המלכותי, ראתה במרחק את הסוס המלכותי מתקרב
ועליו — אויה ואבוי שני רוכבים תחת אחד .״עניין
של אהבה״ ,הבינה המלכה״האם, בהיזכרה בעברה שלה.
אן מאחר שהיתה מלכה־אם לא ריככה את ארשת
פניה, גם בהודיעה לנסיכות כי עליהן להגיע הביתה
רווקות למהדרין.
״ליבן כואב שאלה אותה אחת הנסיכות באידיש
רצוצה, והשיבה במו פיה :״אם כן, צחקי בקול ! ״
המלכה-האם נשקה לה על שתי לחייה בזו אחר זו,
כדרך מלכות מאז ומעולם.
וכן הגיעו יורש-העצר ובתה היחידה של הכובסת
אל הארמון, ונעלמו בחדריו המלכותיים (חדרי־השינה
המלכותיים הפכו, לאחר מכן, אתרי־תיירות נודעים).
כאשר הגיח הנסיך בסופו של דבר מן החדרים — ואנו
מניחים כי לא ביטל בהם את זמנו — קפץ על סוסו,
שרק לכלביו, יעקב שמטוב תקע בשופר והתזמורת ה פילהרמונית
ניגנה גירסה עברית כשרה ל״מחול סלאווי
מספר 8״ לאנטונין דבוז׳אק. חזיר״הבר הקיץ מתנומתו
המתוקה בצל העצים שמעברו האחר של הנהר, שיפשף
את עיניו והבין כי עת לכל: עת לתנומה, ועת לנוס
על חייך.
בוקר נעים אחד, כאשר שעט לו הסוס המלכותי
ביער, הביאה בתה היחידה של הכובסת לאוויר העולם
תינוקת יפחפיה. אך נרדמה, והמלכה־האם — שקראה

ראטיל, מעט אפר מן הכירה. היא איבקה את שערה
באפר מול המראה, והתעטפה בגלימה מלכותית שאולה
(שדוגמתה יצאה מן האופנה במהלך מלחמת שלושים
השנים) .סערת רעמים אדירה הביאה את הנסיך הביתה,
עם שיר בליבו וזמירות על שפתיו. אך אצל הגשר שמעל
תעלת־המים המקיפה את הארמון נעצר, למראה חיזיון
מארץ הסיוטים. שם היא ניצבה: התגלמות הייאוש
והצער, אילמת, שערה נוטף מים והאפר מכתים את
פניה.
״הו, בני, בני האומלל״ ,מילמלה לבסוף .״איזו
חרפה ! איזה חרפה וכלימה שלא תיאמן ושוב
השתתקה. הנסיך האיץ בסוסו .״אנא, אל תיכנס
הביתה קראה אליו המלכה״האם .״זכור את לחץ
הדם הכחול התורשתי שלך, שלא לדבר על הסוכרת
המלכותית הפצירה בו. אך הנסיך לא נרתע. ביד
רמה הוביל את סוסו על פני הגשר, על פני החצר,
ועל גבו רכב אל תוך חדר-השינה המלכותי. שם, עדיין
זקוף על סוסו, שלף את חרבו והסיט בחודה את כילת-
היתושים המתוחה על העריסה המלכותית.
״אנא, לא ! אל תפתח !״ זעקה העלמה מוכת היגון,
ששאון פרסות הסוס העירה משנתה.
״חי האל!״ קרא הנסיך בראותו את המחזה .״חי
האל שבמרומים ! לא, זה לא ייתכן ! גור בוקסרים
יפהפה אמיתי ! מי היה מאמין !! ואני חששתי כל
העת שתהיה זו נסיכה מלכותית נוספת ! ״

יוסף שריק, ת ל ־ אביב

מכחכים
(החשך מעמוד )10
לשבות י הרי איסור שביתה יכול, בסופו
של דבר, להוביל לנטישת ההוראה, ואז
לא יוכל שום רב לעצור מורים־נושרים
בטענה שיגרמו ״ביטול תורה״ .האם לא
חשש הרב מזרעי־הסכנה הטמונים בפסק
ההלכה שלו?
אם אומנם פסק ההלכה של הרב יוסף
תקף ומוסרי, לא יהיה זה הוגן אם אותם
מורים דתיים של אגו״י (שלא שבתו) יזכו
בהטבות החומריות שתבואנה בגין השביתה

1 !< 88^ 8וזז? 1וו 1י *

זוז <י> 1ו>

ל מ ען ה ת ענוג

אני כ בר מצאתי את התענוג האמיתי.
אירו 3ה,דדת ניקוטין בעישון, עשירה בטעם.

ה״פסולה״ .רצוי שהרב יוסף יודיע לעושי
דברו, שאל להם להרוויח מאותה שביתה
מופקרת, שהצליחה על־ידי ביטול תורה
להיטיב תנאי־שכר.
ובעניין השביתה: האומנם אסור למורים
לשבות, לפי ההלכה? מתוך בירור במקורות
ומתוך שיחה עם אנשי־תורה, למדנו
כמה דברים. הנה, למשל, הוויכוח בין הרב
קוק ז״ל לרב עוזיאל ז״ל: הרב עוזיאל
סבר שאין לקיים שביתה אלא אם כן
נזקקו קודם לבית־דין או למישפט, ואילו
הרב קוק סבר שאפשר להכריז שביתה גם
מבלי הסכמת בית־דין. אירגונים של פועלים
ושל שכירים אנו מוצאים כבר בגמרא
(מגילה ד׳ כ״ו ע״א) .זכות השביתה לה טבת
תנאי־השכר נזכרת בתוספתא (ב״מ
פי״א, הי״ב) ,והנה יש גם מקרה של
שביתת פועלים בגמרא (יומא ד׳ ל״ח
ע״א) .לפי המסופר, רק כשמילאו את תנאי
השכירים בהכפלת שכרם, נענו.
אילו היה קיים מוסד לבוררות־חובה,
אפשר היה לומר שלדעת הרב עוזיאל אין
לשבות אלא לחכות לפסיקת בית־דין ולקבל
פסיקתו. כל זמן שאין מוסד לבור־רות־חובה,
אי-אפשר למנוע מציבור ה מורים
השכירים את זכות השביתה, שכן
לדיברי הרמב״ם אי־אפשר לוותר על הגנת
העובד, בחינת ״וחי אחיך עמך״; צריכים
״לדאוג לפרנסת אשתו וביתו.״
ובכלל, היה זה הרבה יותר הוגן אילו
הצטרפו המורים של אגו״י לשביתה, תוך
הידיעה שאת כל ימי ״ביטול התורה״ יחזירו
בחופשת הקייץ. אבל להפר שביתה
תוך ציפייה להטבות שתבואנה בגללה —
זהו מעשה שקשה להסבירו. נשמח אם
יבהירו מורים אלה את עמדתם, ואולי יע-
מידונו על טעותנו.
הרצל וכיפור חקק, ירושלים

תיקון טעות
אופירה לא גולפת
בידיעה שפורסמה במדור אנשים (העולם
הזה )2143 נכתב,
כי רעיית נשיא המדינה
אופירה נבון
נוסעת פעמיים בשבוע
למיגרשי הגולף
בקיסריה, שם
היא מקבלת שעורי
גולף מהמדריך ה־דרום־אפריקאי

רלי מנדלשטם. בבירור
נוסף הסתבר,
כי ידיעה זו מוטעית.
אופירה נבון נכון אומנם קיבלה שעור
גולף מידי מנדלש־טם
בעת שהותה בחופשה במלון דן קיסריה,
אולם היא עשתה זאת רק כדי לקבל מושג
על המישחק. אין בכוונתה לאמץ את מישחק
הגולף כתחביב, וממילא אין היא נוסעת
לקיסריה כדי לקבל שעורי גולף נוספים.

העולם הזה 2146

מרוע נמצא עתה חלק מן השמ אל מימינו של בגין?
חשוב לזכור פרשיה זו כיום. מגיני תל־חי
היו חסידי הציונות המעשית, אבות ההתיישבות
העובדת, ונטישת ישוב נראה להם כתועבה
שאין כדוגמתה. ז׳כוטינסקי, נביא הציונות המדינית,
לא ראה כל פסול בחיסול ישוב, כאשר
הנתונים המדיניים או הצבאיים חייבו זאת.

מןצנו על הני לו ס. הצוות המצרי מגיש לגו בירד! קרה.
•/כ פ רי ם מצריים חלפו על פנינו. רמקול הביא לנו
ממרחקים שירי־מולידת >של שידורי־ישראל. התווכחנו על
דברים ׳רבים. את דוב הדברים שכחתי.
לפני כמה ימים הזכיר חיים גורי, באחת מרשימותיו,
את אחד ׳מנושאי השיחה. הוא כתב כי ״אחד ממנהיגי היונים
בארץ, עיתונאי ועורך, שהקדים רבים, אמר לי בעת
טיול בירת מצריים ביני לבין בגין רב המשותף. זה
משונה, אך זה נכון. אתם במערך דבקים בתורת עוד
דונם ועוד עז ומחרשה וממטרה, יוכל הארץ תל־חי, ובערך
ההתייישבות כגורם מדיני וביטחוני. אנחנו תופסים את
הדברים אחרית. עם כל הכבוד, אין לנו סנטימנטים לכל
תנועת־הנוער הזאת, שאין ילה שהר. אנחנו מאמינים בסו-
לייטיקה גדולה, בז׳סטות נועזות ,׳בסיכונים ,׳בהכרעה מדינית,
בתימרון מבריק, בניצול הזדמנויות.״

איני זוכר אם אמרתי את הדברים כדיוק
בך, ואני סומך על זיכרונו שד גורי. נדמה לי
שאותם דברים, שנאמרו בדצמבר ,1977 מסבירים
הרבה דברים המתרחשים עתה.

ולמנוע יאת חצייתו על־ידי כוח אדיב ביעילות הרבה יותר
גדולה מאשר שרשרת־ישיובים( .לדעתי ׳כרב־טויראי, ולדעת
אחרים הנושאים דרגות צבאיות נשגבות יותר, אין גם צורך
סמחנות־צבא. טור משוריין יושראלי, שינוע מביית־שאן,
למשל, יוכל לחסום את הנהר, ביעית־הצורך, לפני שכוח
צבאי משמעותי יוכל לחצותו ממיזרח).
אם יהיה אי-פעם צורך להילחם על הירדן, יהיו הקיבוצים
והמושבים שם למעמסה על צד,״ל, וזאת תהיה
השפעתם היחידה על הלחימה.

מבחינה מדינית, היתה תוכנית־אדון אבסורד
— ובינתיים הוכח הדבר בעליל.
שום׳ מלך ירדני לא ייעלה על דעתו להסכים לשלום
שבעיקביותייו תהייה ממלכתו ׳מבותרת לשתיים, לכל אורכה,
עיל־ידי אתור מיושב של מדינה זרה. ואילו מדינה פלסטינית,
לכשתקום, בוודאי לא תסכים כי שטח ישראלי ינתק
אותה ימן העולם הערבי.

מאז הומצאה תוכנית־אלון, במשך 11 שנים
ארוכות, לא נמצא אף ערבי אהד שהסכים לה.

** י צדק 7הציונות המדינית או המעשית?
* 1לשאלה זו אין משמעות, אם אין מוסיפים

לה מייד שאלה שניה: ימתין

קרוב לוודאי שההיסטוריה תקבע ׳שעד להקמת המדינה׳
צדקה הציונות המעשית. העובדות שנוצרו בארץ הגיהו
את התשתית למדינה, יובלי תשתית זו — קרוב לוודאי
׳שלא היתד, קמה כלל.
תשתית זו היתד, מורכבת מעובדות רבות — ערים,
ישובים חקלאיים, מיפעלי־פלכלה, מוסדות לאומיים, איר-
גיונים המוניים כמו ההסתדרות הכלילית, מיפלגות, שרותים
סוציאליים, אירגון־יההגנה. הקיבוצים היוו את העמדות
הקדמיות שיל מערכת מסועפת זו.
ההכרעה המדינית והצבאית של 1947/48 נגזרה במידה
רביד, על פי ׳ההיערכות המעשית בשטח. יעד אוקטובר , 1948
היתד, גם המערכה הצבאית צמודה בעיקרה להתיישבות
העובדת. נגבה, באד-טוביה, דגניה, יהיעם היו באמת
עובדות בעליות מ״שקיל צבאי — בנתונים שיל המילחמה
ר, יה י א, שאופייה הצבאי היה כזד, שיל מילחמת־אזרחים.

אך מאז אמצע ,1948 עם הקמת המדינה ו

׳מסבירים, יבין השאר, ,את אחת התופעות הנראות
כמוזרות ביותר :

הלקיב גדודים שד תנועת־העבודה וההתיישבות
העובדת נמצאות עתה מימינו שד
מנחם בגין, החסיד של ארץ־ישראל השלמה,
ומחבלים בשלום שהוא חתם עליו.

ף* כל אחד משלושת מיגזירי־הש׳לום — השילום היש־
• י ראלי־מצרי, השלום הישראלי־סורי והשליום הישראלי־פלסטיני
— חוצץ יבין הצדדים שדד-,׳מוקשים קטלני.
המוקשים הם התנחלויות.

לא במיקר׳ה הונחו שם. ולא כמיקרה הונחו
שם עד-ידי ממשלה של ״ארץ־ישראל העובדת.״

^ דאי לבחון איך התרחשו הדברים, למעשה ,״בשטח״,
• אחרי מילחמת ששת־הימים.
כשאך הסתיים כיבוש הגדה המערבית, נחפזו שני
גופים לפעול.
הגוף האחד הייה שבועון זה. הוא שיגר באופן בהול
׳מייכיתב לראש־היממשלה, לוי אשכול, והציע לו לקרוא מייד
לעם הפלסטיני להקים מדינה לאומית משלו, בעזרת ישראל
ובברית עיסה.

הגוה השני היה הקיבוץ המאוחד. הוא שיגר
באופן בהוד מישדחת שד מומחים לגדה המערבית,
כדי לבדוק היכן אפשר להקים שם
קיבוצים.

היוזמה הראשונה, זו שלנו, לא הולידה דבר, מייל׳בד
שאלה של ״אילו״ .מה היה קורה אילו אכן הלכה
ממשלת־ישראל בדרך זו, והיתה מגיעה לשלום עוד ב־
,1967׳כאשר כל הקליפים היו ׳בידינו, ואנחנו יכולנו לקבוע
את הכיוון, את הקצב ואת המחיר ז

היוזמה השניה, זו של הקיבוץ המאוחד, הולידה
צרות בלי סוף.

^ מישלחת סקרה את הגדה המערבית כולה, והגיעה
1 1למסקנה מיקצועית חד־משמעית: יש בגדה רק אייזור
אחד המתאים להתיישבות קיבוצים מודרנית, והוא הגדה
עצמה. כלומר: הרצועה הדקה והארוכה שלאורך נהר הירדן.
.ברצועה יזו י!ש מים — מי הנהר. הקרקע שטוחה, ועל
כן מתאימה לעיבוד במכונות. האוכלוסייה הערבית בה
היתוה דלילה.

מסקנה זו הולידה את תובנית־אדון.

התוכנית, הנושאת את שמו שיל איש הקיביוץ־ד&אויחד,
יגאל אלון, חבר משק גינוסר, התיימרה להיות תוכנית
מדינית־ביטחונית. היתה זאת גניבת־דעת. מבחינה ביטחונית,
התוכנית היא בדיחה. מבחינה מדינית, היא אבסורד.
אך היא רצינית מאד כתוכנית להתיישבות.
התוכנית קבעה שיש לספח לישראל שטחים שונים.
את הגולן, רצועת־יעזה, חלק מאיזור חברון, פיתחת־רפיח
וחוף ים־סוף עד שארם־אל-שייך, ועד ביכלל.

אך בל אלה היו קישוטים. עיקר־העיקרים
של התוכנית היה רעיון היישוב והטיפוח של

כיקעת־הירדן.

לפי התוכנית, הייה על ישראל להקים שרשרת של ישובים
לאורך הנהר. ישובים אלד, נועדו, כביכול, להוות
״חגורת-ביטחון״ בין הגדה המערבית, שתוחזר לריבונות
ערבית (׳לירדן או לפלסטינים, לאלון לא היה איכפת)
ובין הגדה המיזרחית.

מבחינה ביטחונית, היתה זאת בדיחה.

שניים־שליוישה מחנות צבאיים יכולים לפקח על הנהר

יגאל אלון ומנחם בגין בוויכוח על הסכמי קמפ״דייוויד בכנסת
אך האטת היא, כמובן, שיתוכנית-אלון כלל לא היתה
תוכנית מדינית או ביטחונית. היא היתד. מלכתחילה תוכנית
התיישבותית בילבד. היא באה לספק את התיאבון
ההיסטורי של הקיבוץ המאוחד.
האם פלא הוא שמכל תוכנית־אלון, החלק היחידי
שבוצע, הילכה למעשה, הוא החלק ההתיישבותי ו

התוכנית לא הביאה את השלום. היא לא
הביאה את הביטחון. אך היא הניחה שדה־מוקשים
צפוף וקטלני בדרך אל השלום.

ף* אז הימים הראשונים של הציונות, נטוש בה הוויכוח
י) בין שתי אסכולות גדולות: הציונות ״המעשית״ והציונות
״המדינית״.

הציונות המעשית גרסה כי ניתן להגשים
את הציונות דק בדיד של קביעת ״עובדות בשטח״
— עוד עז, עוד דונם, עוד מחריטה, עוד
ממטרה.

כל השאר — פעולות מדיניות. צ׳רטרים, ג׳סטות, הצהרות
— נראו ילה במיקרה הטוב ביותר ׳כמעשים שוליים,
ובמיקרה הריע ביותר כחלומות באספמיה.

הציונות המדינית גרסה כי קביעת ״העובדות
בשטח״ ,ובראש וראשונה ההתיישבות
בארץ, היא פעולה חסרת־שחר או חסרת
סיכויים.
הציונות תתגשם באמצעות פעולה מדינית רבת־היקף,
שתבטיח מעמד מדייני־׳חוקי ליבית הלאומי היהודי. ההתיישבות
נראתה לה, במיקרה הטוב ביותר, כפעולת־עיזד
שולית, ובמיקרה הגרוע כהסחת־דעת מסוכנת מן העיקר.
תיאודור הרצל זילזל במושבות ישר,יכו בימיו שורשים
בארץ .,ולא ושש לבקר בהן. הוא ראה בהן, לכל היותר,
תפאורה ססגונית לפגישותיו עם קיסרים ודוכסים. זאב
ז׳בוטינסקי הייה זר לגמרי להתיישבות העובדת, וחלם על
לגיון יהודי שיכבוש את הארץ.
בשעה ׳שתיל־חי עמדה יעל נפשה בצפון הגליל, השיא
דביוטינסקי לימגיניה את העצה הנבונה והבלתי־הירואיית
להתקפל ולהסתלק משם. רק לאחר שעצתו לא נתקבלה,
ויוסף טרומפלדור שילם על כך בחייו, חיבר ז׳בוטינסקי
את שיריו המרגשים על פרשיה זו, הפך את השם תל־חי
לסיסמת תנדעתו, יוקרא אותה על שם הגיבור הגידם שאמר
(או לא אמר) ״טוב למות בעד ארצנו״.

חימוש צה״ל בשריון, בתותחים ובמטוסים,
הפכה הציונות המעשית בלתי־רלוונטית מכל
הבחינות. הציונות המדינית תפסה את מקומה.
רק כאמצעים מדיניים ניתן היה להשיג את
היעדים הבאים: שלום או אימפריה ישראלית.
(למען הצדק יש להזכיר כאן כי חסידי הציונות המדינית
יכולים לטעון כי צדקו גם קודם לכן. ההיסטוריה
אינה מעבדה מדעית, ואין בה האפשרות אלא לבחון שיטה
אחת ויחידה בכל עת. הציונות המעשית נוסתה והצליחה.
איש אינו יכול לדעת בוודאות ימה היה קיררה איליו נוסתה
באותה עת הציונות המדינית).

ך* אשר סברו אנשי הקיבוץ המאוחד ותניועית־יהמו-
~ שבים, ובראשם ישראל גלילי ומשה דיין, יכי ההתנח לויות
בשטחים הכיבושים יקבעו את גבולות־העיתיד של
המדינה, הם דמו לדינוזאורים שהתעוררו אחרי תרדמה
של כמד, מיליוני שנים ויצאו לעולם ישבו השתלטו בינתיים
היונקים. הם ניסו להפעיל ב־ 1967 שיטות של .1907
תנועת־העבודה לא הצליחה להיפטר מתפיסותיה ההיסטוריות
.׳מאובנים היסטוריים כמו יצחק טבנקין ׳וגולדה
מאיר נשארו האורים והתופים שלה.

משוםכך לא היתה תנועת־העבודה מסוגלת
להביא את השלום, והיוותה את אחד ה־מיכיטולים
העיקריים להשגתו.
ומשום -כ ך היה צורך כך מסתבר בדיעבד, בניצחון
אנשי ארץ־ישראל השלמה כדי להשיג את השלום,
שיביא לחלוקתה מחדש של ארץ־ישראל.

הדבר מצלצל בבדיחה. אך ההיסטוריה מלאה
בבדיחות כאלה.

ך* ,ל זה מתאים לדברים שהסברתי לחיים גורי, בעת
^ השיט על מימי הנילוס, לפני שנה. אני גדלתי באסכולה
הרוויזיוניסטית. בגיל 14 הצטרפתי לאצ״ל. במשך כמה
שינים מחיי, היה זאב דבוטינסקי רבי ומורי. לא הייתי
בטוח אם מניחם בגין יעבור למדיניות של ־שלום על חשבון
התנחלויות. אך יידעתי שהוא מ ם יו ג ל לכך.
׳שלום או התנחלויות 1מי שגדל בבית־הספר של הציו נות
המדינית, אין לו קושי במתן התשובה הנכונה: השלום
קודם לכל.

1 9אוחנ ׳ 3 ^ #איןף! >י 1ג 1ר<׳ 1 3יי י י

לאנשים
הנכונים!

7 7 הברנדי
הלאומי שהוא
בינלאומי.

מה יקרה אם ינסו לה תנק שבח ״ 1של ״גאל !־ץ.
ומי האלופים שחיים לסקוב קורא להם ]..מנשות ׳
81 ערב צאתו לוושינגטון
נזכר ושר־הביטהון עזר וייצ-
מן בפגישה זזשחבה ושהייתה
אמורה להתקיים !בארץ ב־20
בחורש ,׳אליה הוא ל!א יוכל
למגיע. לאחר שעזר הזר מ־קמ&־דייווייד,
טילפן ואליו. רפי
נל ס ץ מאיילת ׳וביקש הבהרות
לגבי ההסכם .״אני רוצה ליהעת
אם אני וממשיך ולמסור בירה
או שאני מקבל פיצויים,״ שאל
בלסיון, ושכפר־הנוכש ושילו, ב־טבה,
נמצא בדיוק בשטח־ההם־
קר. וייצמן הבטיח לנלסון לבוא
לחופשה באילת ב־ 20 בחודש
״ואני אבוא !אותי גם מפות,״
כדי שרפי נלסון יידע בדיוק
מה יהיה גורלו. ובערב שלפני
הנסיעה לוושינגטון. טלפן יוייצ־הנסיעה
לוושינגטון טלפן וייצ־נוהם
ל״ימועד בליתי־ידוע.״
! 8הבעייה שהעסיקה בשבועות
האחרונים -ותר מכל
את סגן־ראש־הממשיליה ייג אל
ידין הייתה ובעיית המכונית
שלו. ליידין נותנת מכונית קור־טינה
,2000׳שהיא ובשנה האח־רונה
מכונית־השרד הממשלתית
ושל מחבית !שרי־הממשלה.
ידין •טען כי המכונית !אינה ידי
טובה, יוני גם יאונה ד• מהירה,
ולכן היא מהווה סיכון ביטחוני,
יאם ירצו להתנקש ביו.
הוא !ביקש להחליפה במכונית
אמריקאית גדולה, כפי שייש
לראש־סממשלה. ,מנחם בגין.
מונהל־היחכב הממשלתי סירב
להחליף יאותה ,׳ואז החל ידין
להתלונן על ׳רעשים הבאים
מהמכונית, המפריעים לו לנוח
בעת נסיעותיו. מונהל־הרכב
החליף יאת מכונית הקורטיניה
של סגן ראשיהממשלה. במכונית
קורטינה ואחרת ,׳אולם גם
בה מצא ידין רעשים. בסופו
של דבר נכנע מיינהל־הרכב
ונתן לו מכיונית !אמריקאית מ-
צי־הרסב ושל חוליית ושומרי-
האישים. אשיר במישירד ׳האש־הממשלה.

אגב, מכוניתו הפרטית
של ידיו, שהוא מסוג וולוו,
חונה בחודשים האחרונים בחצר
ביתו ׳ברחוב רמב״ן בירושלים,
מבלי •שאיוש ייסע בה.
בין ייתר ׳תפקידי הנוטר, השומר
על ׳ביתו1שיל יידין: עליו להניע

] 711111 11 **11 צולם בעת ישיבת הכנסת כשהוא מביט לעבר יציע העיתונאים. זו ההזדמנות
היחידה של ח״ב המפד״ל, ראש־ישיבה ומראשי גוש־אמונים, לפגוש בעיתונאי

הכנסת. דרוקמן מחרים את מיזנון חברי־הכנטת, וטוען בי האוכל שם יקר ואינו טוב. דרוקמן אינו
היחידי המחרים את המזנון, גם חברי״הכנסת של רק״ח, מלבד צ׳ארלי ביטון, אינם מופיעים במיזנון
הח״כים ואוכלים רק במיזנון הכללי. אולם ורוקמו טוען כי המזון במזנון הכללי גם הוא יקר ואינו
טוב. כשנשאל היכן הוא אוכל, או אם הוא מביא כריכים, לכנסת, כפי שנהג לעשות ח״כ-לשעבר ידידיה
בארי, השיב ורוקמו :״אני מתאפק עד שאני חוזר הביתה, ואז אוכל את הארוחה שמכינה לי אשתי.
אף אחד לא יבול להתחרות בכישרון הבישול שלה.״ אך המיזנון נשאר גדוש בכל שעות הישיבות.

את המכונית יפעם ביום, כדי
לשמור יעל המצבר.
81 לאחרונה גילה שר האנרגיה
יצחק מודעי את הדת.
ולמרות ׳שאביו. של מיודעי
דתי, התרחק ובמשך השנים השיר
מהדת !ונהג מונהג היולוני.
רק !לאחר ימותן ה הטראגי ושל
בתו, ה דאקה, הזר מודעי לדת.
הוא מתפלל שילוש פעמים
בייום, ולמזכידותיו יאף ניתנו
הנוחיות לארגן יאת לוח הפגישות
שלו בך שייוותר לו זמן
לתפילה. סאשר נמצא מודעי
ביתיל־יאב״ב ההא ממהר לביית
אביו, ליד ותיאטרון ׳הבימה, ו־מתפלל
עימו. מודעי ואף החל

שומר על !כשרות ׳ואשתו. ,מי כל,
מי שהיחה סלכת־היופי
של ישראל• ,רכשה בלי הלב
ובשר !ומפרידה ביניהם. מודעי
מקפיד גם !על קדושת השבת
— הוא ואינו נוסע ׳ואינו מעשן
בשבתות.
81 כשהתבקש מי שהיה
•חכר •ועידת ואגרנט, רב־אלוף
(!מיל ).חיים דסקוכ ,׳להגיב
על מי,לחמות הגנרלים, בעיק-
בחת הראיון ׳שניתן האילוף (מיל).
שמואל (״גורודיש״) גונן לעיתונות,
ההופעה ישל ומחובר
הספר דדו, ח:וך •כרטום, ב-
טילוויזיה, והופעתו ושל האלוף
(מיל ).אברהם (״ברן״) אדן

בעלי כותרת, הוא אמר זו
לא מילתמת־גנרלים, זו מילה־פת־נמחשות.״
כאשר נשאל לס־קוב,
בעיקבות מ״שפט יזה, את
מי מיהאלופים שיל יצר,׳יל הוא
רואה בנטושה, סירב להשיב.
* 8לאחרונה מרבה שר־החינוך
זפולזן חמר לענות
על שאלות ובענייני ׳משרדו בנוסח
:״׳אני צריך לשאול את
אשתי.״ ומתברר כי ׳אשתו של
השר, מנחמיה המי, הבינה
תזכיר עב־כרס על הטלוויזיה
הישראלית, ושעליה ׳ממונה ופע לה.
התזכיר הדהים יאת המר,
שגילה לפתע כי ׳אשתו ומבינה
הן ובחינוך, הן בטלוויזיה .״מ אותו
היום,״ מ׳ספר המיר ,״אני
מתייעץ עם ואשתי כימעט בכל
דבר, יוכל העצות שהיא נתינה
לי עד כה הוכיחו !את עצמן.״
! 8רוב אישי הממשלה אינם
׳אוהבים שמתקשרים ׳אליהם
הבייתה בענייני עבודה ׳אלא אם
כן מדובר בידודים קרובים.
שונה מכולם הוא סגן־ושיר־סאו־צר
יחזקאל פדו,מיין, המציע
לכולם להתקשר לבייתו יחלא ל-
מישרה. מסביר זאת פלומין:
״מי שמתקשר למושרד־האוצר
בירושלים. ממתין בין עשר
דקות לרבע ישעה יעד ׳־שהמר־כזונות
עונה לו ואז מוטב ושית־קשית
!אלי הביתה.״ !ואומנם,
למען ונוחיות המתקשרים ל ביתו
חצוב סלומין מרכזייה
אלקטרונית• ,המקבלת הודעות
גם ׳כשאינו נמצא ׳סבות.

אפויים טון

תת־אלוף אפריים (״פרוייקה״) פוון, עוזרו הצבאי של ראש־חממשלה מנחם
בגין, הוא ללא ספק חסיד הסכמי קמפ״דייוויד, אם־פי חבל לו שצריכים
להחזיר את פיתחת רפיח. פרוייקה אוהב לבלות בדיקליח של אלוף״מישנה (מיל ).מנחם דיגלי, איזור
שיוחזר בוודאי אחרי הפינוי וגם אשתו, עדה, הנראית איתו בתמונה על שפת הים בדקליח, שהיא
ילידת עין־חרוד, מצטערת על הפינוי, כמו מרבית אנשי ההתיישבות העובדת. בינתיים אפשר עוד ליהנות.

! 8׳ מפקד המחוז הדרומי
של מיישטרת ישראל, ניצב
אדיה איבצן ,׳סיפר בשבוע
שעבר כי שם ילב לתופעה, שעובדי
סופרמרקטים רבים מת גייסים
למישטרה. וכאשר שאל
איפצן, לדבריו, ואת המתגייסים
החדשים מדוע יבחרו דווקא ב־מישיטרה,
השיב ליו !אחיד מהם :
העולם הזה 2146

״׳נמאס1לנו לעבוד ׳במקום ושובו
הלקוח יתמיד צודק.״
! 8מפקד אחר של מחוז
מ״שיטרתי, ניצב משה טיז־מ־קין
,׳מפקד מחוז ׳תל־אביב,
הניוב בבדיחה מריה האשד ישמיע
כי הסטודנט הימגויים לימייש־טרה,
יורם רבץ ,׳סהריג מפליטת
׳סדור, בעת ששסר ב־עחב
יום־הביפורים על בייתו
של שרהחתוץ משה דיין,
בעוד דיין ׳נמצא בוושינגטון :
״יתמיד בושיקודים ואסונות ובש יש
׳חללים, מצליח דיין לא
להיות ׳נויכיח ובמקום.״
׳ 8יושב־ראש סיעת המערך
בכנסת, משה שחד, גילה
בשבוע שעבר יכי ושיני חברי־

בכיגסת. שחל העמיד ואת משו*
אל על דיוק הדברים ואמר :
״ואני !מתרגש ירק באושר. ואיני
נואם בפני כנסת מלאה. אני
הגיל לנאום בפני כנסת ריקה
מאדם, וקרה לי ואפילו !שמע־לייתי
הצעת־יחוק ,׳ובאולם היו
רק ששב־דואש הישיבה ׳ואני.״
1נאשר באו מפגינים מ־שמונית
מיזירח-׳תלפיזת ליביותו
•של ראש ׳עיריית ירושלים, טדי
קדלק, במוצאי יום־הכיפורים,
הם קיוו ׳למצוא יאת קיולק יושן
ולהעיר ואותו, משום שהשעה
הייתה ׳אחרי חצות. להפתעתם
קובל ואותם קיוליק בחיוך ׳ואמר
להם :״אני מוכן לשבת אתכם
עד חמש בבוקר, אז אני צריך

ערב יום הכיפורים השתתף הרמטכ״ל רב״אלוף רפאל (״רפול״) איתן במיבצע
\ 1י!י! התרמת־רם שנערך במחנה מטב״ל בתל־אביב. דובר צה״ל הזמין את צלם״

העיתונות מיכאל פריידין לכסות את תרומת הדם של הרמטב״ל. מייד אחרי שהסתיימו הצילומים
דרש הרמטב״ל לראות את התמונות לפני שתופצנה לעיתונים. בין התמונות היתה אחת שבה ניראה
הרמטכ״ל קופץ, כאילו בבהלה, מן המיטה עליה שכב ברי לתרום את הרם. התמונה נפסלה לפירסום
על־ירי רפול, שהירשה לצלם להפיץ רק תמונה זו, שבה הוא נראה מחייך ומאושר, למרות המחט שבזרועו.

האוסרים עליהם לשוחח עם
עיתונאים ישראליים והמגיעים
לארצות שבהן חט משרתים.
לגבי שיחות ודואיונות לעיתונאים
זרים ,׳נתון חדבר להחלטת
השגריר. לבוא יגם חורה למייש־רדו
בירושלים !לטלפן אליו לאמריקה
פעמיים ׳ביום, ולדווח
לו יעל כל ׳פנייד ,׳שיל עיתונאי
ישראלי, אפילו יאם היא פנייה
של מדי־בכך.
׳ 8מי שהיה שגריר ישראל האלוף ביאומות־והטאוחדות,
(מיל ).חיים (״ויזייאן״) הר־צוג,
מכר את בייתו בצהלה
ורסש ׳וילה סחרצליד,־פיתויה.
אשתו ושל רירצוג, אורה, שהיתר,
יושסת־ראש המועצה ל־ארץ־ישראל
יפה, החליטה כי
חב״ת שלדי צריו להיות יפה

׳לפחות כמו ארץ־י׳שראל, לכן
החליטה להשקיע כסף רב בסיור.
לשם כך היא פנתה ליותר מעשרה
סיידים, ביקשה מהם
הצעות־ססחוב והמלצות. בסופו
של דביר קיבלה דווקא את ההצעה
היקרה ביותר.
81ח״ב חרות מאיר כהן
אינו אוהב את תליאביב. כ פטריוט
חיפאי הוא נמנע עד
כמה שאפשר !מלנסוע לעיר הגדולה.
בשבוע ושעבר קיבל
כרין חיזוק !נוסף לשינאתו זיו.
הוא החנה את מכיונותו ובמקום
חאסור לחניה בתל-איביב והייא
.נגררה. כיהן התלונן ליפני ה־אוש,
המשחרר מכוניות בחניון
שאליו מובאות המכוניות :
״אדוני, חניתי רק יחמש דקות,
למה ׳גדרתם לי את המכונות 1״

אתי ו״ס

מי שהיתה מבכירות הדוגמניות בארץ, כשנודעה
עוד בשמה שלפני הנישואין, אתי בן־
זאב, לא ויתרה על עולם האופנה לגמרי, למרות שכיום היא כבר
אם לשתי בנות. אתי, הנשואה לאיש־העסקים החיפאי משה ווייס,
החליטה לפתוח לה עסק משל עצמה, שיהיה קשור בעולם האופנה.
היא החלה נוסעת מדי חודש לאיטליה ומביאה משם ״שמאטעס״,
אותם היא מוכרת לחנויות ולבוטיקים בארץ. ההצלחה האירה
פנים לאתי, המצליחה למכור את המלאי הגדול שהיא מביאה
מרי חודש בתוך יומיים מרגע נחיתתה בנמל התעופה בן־גוריון,
והיא מוצפת הזמנות. עתה מתכוננת וייס לפתח את העסק שלח,
שמחזורו מגיע למאות אלפי לירות ולנסוע — אחת לשבוע — ליום
אחר לאיטליה, בדי שתוכל לספק את הביקוש העצום לשמאטעס.

כנסת מחלוכיוד פניו ׳אליו בהצעה
׳שיהמערך יצביע ׳נגיד די־ממשלח
בדיון על חסכם קמם־
דייוויד ,׳וכי בעזרת המערך
תיפול חמטשלח. ואולם ׳שחל
התרגש מחהיצעה חיזיאת עד כדי
כך, שכאשר חזר !בערב ׳לביתו
והרגיש סאבים ובוחר ,,חיה
מש׳וכינע יני ילקה סחתקף־לב.
הוא רייוסחל ולב״ת־חחיון לים
מזב״ס בחיפה, וישם קב׳עז ח־רופאים
כי אין זר, חתקף־לב
וכי שחל סובל מעייפות, פ־מתיחות
יריבה ומעישודיתר.
״במדי ושנוגע ואלינו,״ ואמרו ׳ליו
הרופאים ״אתה ייפול ימהר ׳להתגייס
וליחידה קריבות.״
81 אגב, בערב ראיונות שבו
השתתף שחל, ובקיבוץ וארמית,
הוא !נשאל: מדוע חוא יכל״
כך ׳מתרגש !באשד הוא !נואם
העולם הזה 2146

! 8לאחרונה יצא ח״כ אגו־דית־ישיראל
יעקב גרום בהתקפה
הרייפדי יעל תמיונות־התוע בה,
המופיעות לדבריו, בעיתונים,
בחוברות ובפירסומי־הו־ציות.
היה זה בישיבת ועדת
חוקה־חוקווסושפט של ׳הכנסת.
גרוס ׳תיאר בצורה פלסטית
ואת חומר־׳דיתועבדי, וגרם
לכמה מחברי הוועידה להסמיק.
באשר נשאל מהיכן הוא; ,אדם
דתי, יודע כיל-יכך הרבה פרטים
על ׳פ״רסוימייהתועבה הללו,
השיב :״אני התעמקתי
בהם.״
81 כאשר הוגשה רשימת
המערך לבחירות לעיריית היפה,
אמר מזכיר מועצת פיועלי-
היפה, ומי ׳שהירי הבר-יכנס׳ת,
משה ורטמן :״אני מקווה
כי המועמד שילונו, אדיה גור
איל, יזיכדי בבחירות, ואז נוכל
לשתות לחיים.״ השיב לו מזכיר
מחוז חיפה של מפלגת
העבודה, אורי אגמי :״גם
יאם גוראל יפסיד, אתר, תשתה
ותגיד שעשית זאת בגלל די-
צער.״
! 8נראה כי לפחות אדם
אחד במד״נדי מיאימין יכי איטר
יחלץ יקבל בקרוב חנינה.
חברתו של ידלין, עורכת הדין
טליה (״טלי״) דייבגי, החלה
לאחרונה משפצת את דירתם׳
׳המשותפת שברחוב ירד,־האז
׳סתל־אביב, במטרה להכינה ל-
קבלת־פנים לידלין כאשר ישתחרר
מביית־הכליא.

לצאת לעבודה.״ ושלוות־רוחו
שיל קדלק !לא הופרעה גם סש־המפגינים
החלו צועקים לו :
״מצא ! מצא !״ בדיתכוונם ליריבו
של קוליק בסחירות, סוע־מד־הליכוד
יהושע מצא.
קולק ענה ולהם בשלווית-ינפש :
״׳אם ימצא היה ׳חאש־ועיר, לא
היה לכם השמל בכילל ,׳ולא
רק סשך כמדי שעות.״ הפגינה
תושבי מי׳זרחחתלפיות סאד, מ־שום
שזרם־החשטל בשכונתם
נותק באמצע ׳שיידור הסרט •הגן
של פינצי קונטיני.
ערב צאתו לוושינגטון
השאיר ידובר ׳מישרד־הח׳וץ,
נפתלי לגיא ,׳הוראה חדשה,
שלדבריו ניתנה ועל יפי הוראותיו
של השר שלו! ,משה דיין.
לביא ישלה לסל ׳שגרירי־יישהאל
בסל כירות־העולם מיברקים

התשובה הייתה :״כל יאחד מספר
את הסיפור הזה.״

הטלוויזיה השואה, הפכה מאז הק מ ת הסרט עובדת חשובה ביותר
של המגבית היהודית המאוחרת, מופיעה בהרצאות על נושאי
השואה, זוכה בהצלחה מרובה ומצליחה להתרים סכומים ניכרים
לקופת המגבית. בפרס על הצלחתה החליטו ראשי המגבית להעניק
לה טיול בישראל, הארץ שעליה חלמה בעת שגילמה את הציונית
הצ׳כית הלנה. טובה עומדת להגיע בשבועות הקרובים לארץ, ובין
השאר תתקבל על־ירי ראש״הממשלה מנחם בגין, אשר ביקש לפגשה.

81 מי שהיה עוזרו של שר־המישפטים,
יחיאל (״׳חיליק״)
גוטמן, מסתובב בומים אלה
ממורמר. גוטמן ׳נאלץ לעזוב
את מיוש׳רתו סמ״ש׳רד־המישפ-
טים אחרי חיילופי־השילטון,
בייגליל ייחס של ׳אי־יאמיון אליו
מצד שר־והמיש&טים שמואל
תמיר. ,אך התנחם בהבטחתו
של ראש ׳עיריית ירושלים, טדי
קוילק, כי יוצב במקום ריאלי
ברשימתו של קיולק לעירייה.
בשבוע שעבר, כאשר הציג
קולק. את הרשימה, התברר כי
נוטמן נמצא במקום ידי־,17
מקום לא ריאלי גם בחלומות
׳הוורודים ׳ביותר של קולק עצמו.

ה שופט •צא לבדך את ע 1בדי־הני קי 1ן
והאם הטרייה יוצאת לחו״ ל ל שחק כדו רגל
! 0מפקד גלי צה״ל, צבי
שפירא, החלים לבטל את השידור
החוזר של התוכנית שאירחה
את עורכיהם של מדורי
החברה והרכילות בעיתונות
הישראלית. הסיבה: הרמה הירודה
של התוכנית והתגובות
השליליות של מאזינים. שפירא
:״עם עורכי המדורים האלה
צריך לשמור על יחסים
טובים.״
01 בהקלטת מופע הנוסטלגיה
בגלי צה״ל, שנקרא ״לאור
הזכרונות׳ /לכבודו של הזמר
הוותיק ישראל יצחקי, נפגשו
כמה מידידיו של הזמר,
ביניהם הזמר ׳פרדי דורה, הזמרת
יפה ירקוני והמנחה
אלכסנדר יהלומי. כשנשאל
יצחקי, המתגורר שנים
רבות באוסטרליה, מתי הוא
מתכונן לחזור ארצה׳ השיב
כי יחזור לישראל לאחר שיסיים
את התחייבויותיו שם.
שמע זאת יהלומי והוסיף :
״יופי .,יופי, כשאתה תחזור אני
אסע לאוסטרליה, לחפש שם
קצת התחייבויות!״
01 עמידה תמיר, העוסקת
ביחסי־ציבור, החליטה
לצאת לפאריס, לחזות בשבוע
האופנה שנערך שם. יחד עימה
נסעו שתי ידידותיה ,״בעלת
הרגליים״ פינצ׳י מור ובעלת
הבוטיק קמי זוזוכסקי. בתוכניתה
של עמידה להקים עם
שובה חברה לשירותי אסקורט
— אספקת בנות־לווייה לגברים
לאירועים חברתיים ולבילויים
— ואת סודות המיקצוע היא
רוצה ללמוד בעת שהותה ב-
עיר-האורות.
׳ 0מנהל מחלקת הבידור
בטלוויזיה, חנוך חסון, חזר
לאחרונה מסיור בלוס־אנג׳לס,
שבמיסגרתו עקב אחרי תוב-
ניות־בידור אמריקאיות. הוא
חזר מלא התפעלות מרמת ה־

תוכניות שם והסביר :״הנוסחה להצלחה שם בארצות־הברית
היא כישרון פלום רע־

שלו שונא אותו. חרף שביתת
הדוורים, ממשיכים כל חשבונות
המסים למיניהם לגדוש

משה, שוע ומוחמו

הצייר גד אולמן השתתף
בסדנת־שדה של אמנים,
שנערכה בסנטה״קתרינה. באשר הגיע אל הר״סיני, רצה להדגים

י השחקן ראובן (״בר-
יוטי״) בר״יותם קיבל מיב־תב
דחוף טארצות־הברית, ש

משמעות המקום לגבי שלוש הדתות והצטלם במשה, המניף את
האות הראשונה מלוחות־הברית, כישוע על הצלב וכמוחמד מתפלל.
שלושת התצלומים חוברו בתמונה אחת, המוצגת כיום בתערוכה.

יונות פלוס כסף. רעיונות ו־כישרונות
לא חסרים לנו, אך
עד אשר תשיג הטלוויזיה ה ישראלית
מקורות מימון, יכולים
האמריקאים לנוח ולא לדאוג
לתחרות מצד הישראלים.׳׳
חסון הביא עימו תוכנית־טל־וויזיה
חדשה, שעשועון לזוגות
בשם ״שחק אותה״ ,שתוקרן
בקרוב בארץ.
01 דני רומן, בעל מועדון
המערה ביפו, החליט שהדוור

הובטח לו גם עיון מחודש בתסריט
שכתב עבור הטלוויזיה
האמריקאית, בסיגנון של הכל
נשאר במישפחה. אם יתקבל
התסריט, ישהה ברייוטי תקופה
ממושכת בארצות־הברית כדי
לככב בסידרה.

בתיה ואלי ישראלי

משתפים פעולה לא רק
בחייהם הפרטיים, כבעל
ואשה, אלא גם בתצוגת־אופנה שנערכה השבוע. בתיה צעדה
על המסלול בדוגמנית, ואלי, שהוא שדרן בגלי צה״ל, החליף את
התקליטים שליוו את התצוגה. באשר אחד התקליטים לא תאם
את קצב ההליכה שלה, אותתה בתיה לבעלה, ששינה אותו מיד.

קיטי, חתי ותניתה

הדוגמניות קיטי ממון,
רותי ירון וחניתה צנשנר,
שהציגו את יצירותיו של המתכנן האיטלקי פרוצ׳י תחת ביפת׳
השמיים, בכיכר המדינה בתל־אביב, נהנות מהתצוגה יוצאת״הדופן.
הן עומדות לפני עגלת אבטיחים ותזמורת, שהובאו למקום לצורך
התצוגה. הבאת עגלת האבטיחים התאפשרה רק אחרי קשיים רבים.
מרבית מוכרי האבטיחים סירבו לשתף פעולה עם מארגני התצוגה.
רק אחרי משא־ומתן מייגע הסכים קדוש, מלך האבטיחים, להביא
את העגלה המבוקשת, בתנאי שיותר לו לשוחח עם הדוגמניות.

בו הוא מתבקש לצאת לשם
מייד, כדי להופיע באופן אישי
בהקרנות של סרטו סלומוניקו.

את תיבת המיכתבים שלו.
! 0ספו-השלום איי בי נ תן
ממשיך להופיע בבגדים שחורים.
הוא ינהג כך, לדבריו,
עד אשר ייחתמו סופית הסב־מי-השלום.
לידידיו גילה :״כאשר
אני פותח את הארון המלא
בבגדים שחורים, נעשה
לי שחור בעיניים, ואינני יודע
באיזה בגד שחור לבחור.״
! 0השחקנית־לשעבר אלי־־
שפע מי כ א לי, שהיא בעלת
חנות לעתיקות, התכוננה לצאת
לאירופה למסע קניות, לחידוש
המלאי, אך נאלצה לדחות את
הנסיעה בעיקבות פטירת אמה.
ביום־הכיפורים ביקרו בביתה
רבים מידידיה מעולם־התיאט־רון,
כדי לנחמה. להם הבטיחה
כי בתום ימי־האבל תצא למסע
המתוכנן, למרות העצב שבלב.
! 0שחקן הבימה אלכם
פלג אינו מוטרד מעיסוקה של
אשתו גילה, כדורסלנית המשחקת
בקבוצת אליצור־תל־אביב.
גילה חזרה לשחק בקבוצה
אחרי חופשת־לידה של
שמונה חודשים, והיא כבר
מתכוננת לנסוע ליוון לשורת
בתם,
מישחקים שם. את
מאיה, היא תשאיר בידיו האמונות
של אלכס.

01 הצייר יוסי שטרן הסביר
השבוע למחנך ואיש־הבוה־מה
הירושלמי יהורה אב*
שלום מה זה סנוב .״כשהייתי
בניו-יורק סיפרתי למיליונר
אחד, שאכלתי ארוחה טובה מאד
במיסעדה מסויימת בברצלונה.
יומיים לאחר מכן מצלצל אלי
המיליונר ומזמין אותי לארוחה
ספרדית, שהגיעה במטוס ישר
מברצלונה, מאותה מיסעדה.
זהו: סנוב הוא מי שמזמין
ארוחה מברצלונה לניו־יורק
ומפהק בין מנה למנה!״

מוחמד סוניו

הספר האישי של ג׳יהאן אל־סאדאת,
רעיית נשיא מצריים, בקונגרס העולמי
לספרים, שנערך בפאריש לפני שבוע. בתמונה: שעיד (ראשון מימין)
עם חברי המישלחת המצרית, שהוכיחה שהספרים המצריים נמצאים
ברמה בינלאומית ועוקבים אחר תהפוכות האופנה גתיספורות
לנשים. ישראל היתה מייוצגת על-ידי נשיא איגוד הספרים בארץ,
יוסי אלבז, שחתיידד עם המצרים והוזמן, לדבריו, לבקר במצרים.
העולם הזה 2146

) 11*11111בשלס

ב שבי ס־זי ע ר אוהב מץ
ז־אקלין ״ מנדנדתלבתה ״

מייד עם הגיע ההודעה על
כך שהסופר האידישאי
יצחק בשביס־זינגר זכה בפרס נובל לסיפרות, החילו צצות
מארכיונים שונים תעודות ישנות של הסופר ותמונות
מצעירותו. בעיתוני ארצות־הברית הופיע תצלום תעודת־החבר
של יצחק זינגער באשעוויס באגודת הסופרים
והעיתונאים היהודים בווארשה, ששכנה ברחוב טלומצה
.13 בטעות החליטו עיתוני ארצות־הברית כי התעודה,
שהוצאה ב־ 12 באוקטובר ,1932 היא דרכון פולני של
בשביס־זינגר. לייד התעודה תמונה של בשביס־זינגר
כשהיה בן .22 זינגר, יליד ,1904 הוא בן ונכד לרבנים
מפורסמים בראדזמין שבפולין, אולם הוא זנח את הדת
ובחר בסיפרות. בראיונות שנערכו עימו אחרי ההודעה
על הזכייה בפרס פלט הסופר הקשיש כמה פניני־לשון,
ביניהן :״סל־הניירות הוא מטובי ידידיו של הסופר,״
״טולסטוי היה מועמד לקבלת פרס נובל, אבל זה ניתן
לסופר אחר,״ ״הסופר כמוהו כאשה, מעולם אינו יודע
מדוע אוהבים או לא אוהבים אותו,״ ״אותי מעניינים
אהבה ומין יותר מכל דבר אחר.״

ססמ חי ע ר

71ך 111 פילגשו של הסנאטור טד קנדי (בתמונה הקטנה למטה),
| 1 | /ערכה ״הצגה״ בפני עיתונאים שבאו לראיינה. עתה,
כאשר ברור כמעט לחלוטין כי קנדי יציג עצמו כמועמד לנשיאות
ארצות־הברית בבחירות, הוצב סימן־שאלה גדול על היחסים בינה
ילבין קנדי, כיוון שברור כי אם קנדי לא ישוב אל אשתו, ג׳ואן,
יזיק לו הדבר במערכת הבחירות שלו. קרין ידועה כאלופת־סקי
בינלאומית, ודאגה לכך שהרומן שלה עם קנדי לא יישאר בהסתר.
כדי להרחיק את בעלה מעליה מנסה ג׳ואן קנדי ליצור את הרושם
כי היא נגמלה לחלוטין מן!האלכוהוליזם, וכי ״אין כל סיבה שטד
לא יחזור הביתה.״ אולם, למרות זאת נראית לעיתים ג׳ואן במקומות
ציבוריים, ללא בעלה, כשהיא שתויה כלוט. קרין אינה מוכנה
לפרט את מצב היחסים בינה לבין הסנאטור היום, אולם מרגיעה
את העיתונאים באומרה :״אל תדאגו, הכל יהיה בסדר.״

?111 הסופר האמריקאי ה־י
ו /ן מפורסם הרמן ווק
הגיע באחרונה לישראל כדי
להשתקע בה למשך כמה חודשים.
ווק, מי שכתב את
״המרד על הקיין״ ,הגיע מנמל
התעופה בן־גוריון ישר למלון
״מישכנות שאננים״ של
קרן ירושלים, שם קיבל מערכת
חדרים כדי לכתוב ספר,
אשר יש הטוענים כי יהיה
המשך של ״הטרד על הקיין״.
ווק הוא ידיד קרוב ביותר
של ראש עיריית ירושלים טדי
קולק, שהימין אותו ל״מיש־כנות
שאננים״ על חשבון קרן
ירושלים, אך השניים יתראו
רק לאחר הבחירות.

ניקזלסון

ג׳ק ניקולסון, שהתפרסם בעיקר
בסרט ״קן הקוקיה״,
נראה באחרונה באופן קבוע
עם לינדה קארידג׳ ,החדישה
ביותר של הוליווד. ניקולסון,
הנשוי ואב לילדים, ,מסרב ל־
!הסביר את פשר יחסיו עם
קארידג׳ ,הזוכה בימים אלה
בפירסום אדיר משום דימיונה
המפליא לשחקנית המנוחה
מרילין מונרו. קארידג׳ בת ה-
23 מסבירה ש״אני עובדת על
הדימיון למונרו מגיל .16״

ראש־ממש־לת
אנגליה,
ג׳י״ימס קאלהאן, שרוי עתה
בעיצומו של משבר המאיים
להורידו מכס ראשות הממשלה.
קאלהאן נאלץ להשתתף
בישיבות פוליטיות רבות, הן
של, ממשלתו, הן של הפרלמנט
הבריטי והן של מפלגתו,
כדי לשמור על מעמדו. באח רונה
סרב קאלהאן להכריז
על בחירות באנגליה, משום
שלדעת יריביו פחד שיפסיד
בהן. קאלהאן סיגל לעצמו
כמה דרכים להימנע מלהירדם
בשעת הישיבות המעייפות שבהן
הוא משתתף (בתמונה).
העולם הזה 2146

1ן | ך < 1בחודש הבא מת-
כוונת ז׳קלין קנדי׳

אונאסיס לערוך מסיבת יום־
הולדת לשני ילדיה, קרוליין
בת ה־ 21 וג׳ון פיצ׳גראלד קנדי
הצעיר בן ה־ . 18 לשם כך שכרה
ז׳קלין את אחד הדיס קוטקים
המפוארים בניו־יורק,
״המועדון״ ,אשר נפתח כאשר
ג׳ון קנדי היה נשיא ארציות־החלה באחרונה הברית.
ז׳קלין
מטפלת בילדיה יותר
מכפי שנהגה קודם־לכן. לדבריה
היא גילתה גם בקרוליין
וגם בג׳ון :״בגרות מדהימה.
הם שניהם, מזכירים לי את
אביהם, ברבות מתכונותיהם,
בצורות ההתבטאות שלהם ו־בסיגנון
המחשבה.״ גילויי האמהות
החדשים של ז׳קלין
אינם לרוחה של קרוליין, הטוענת
:״לפעמים אמא מתייחסת
אלי כמו אל תינוקת;״

20 ליון גברים ברחב• העול
חתחיל• בקר טוב ע דל ת א.
טבעי שלובשים
דלתא, כי בדלתא
אתה מרגיש חופשי
ונינוח.
טבעי שתרצה
ללבוש גופיות,
תחתונים וחולצות
מחומרים טבעיים,
הנעימים לגוף והמחמיאים בעיצוב ובצבע.
דלתא התחבבה
במגע ראשון על
מליוני׳ גברים
וילדים ברחבי
העולם והפכה להם
טבע שני, כי בדלתא
חושבים קודם כל
עליך כדי לתת לך
הרגשה טובה.
• ״ 1007 כותנה סרוקה.
• עיצוב וגיזרה
התפורים לפי
המידה שלך.
• רכות וגמישות של
הטריקו הטוב
בעולם.
• מידות אחידות
וקבועות.
• מוצרים ללא
תפרים טורדניים
או סרטי גומי
מציקים.
• מבחר צבעים יפים
וחדשים.
• הרגשה טבעית
וחופשית.

1 אין פלא שדלתא זינקה למעמד הבכורה של יצרן ויצואן הטריקו הגדול ביותר בישראל.

>[ על כוננים כאלה תמצאו את מוצרי דלתא בחנויות הענק ברחבי העולם.
ו בי ש ר אל -תמצ או את דלתא בכל חנויות המזון בשרות עצמי, בכל חנויות הכל־בו
ובחנויות ההלבשה המובחרות.

טבעי שלוב שים

דל ת א

העולם הזה 2146

הטיל שד ארלי ך החטיא את מוט הוד, אך
הפיל את הא״רבוס לפני שהספיק להמריא
פני בשלושה שבועות חזר שר/האוצר,
שימחה ארליך, ממסע ממושך
בחוץ־לארץ. על פי הנוהג טס ארליך
ביאל־על, ונראה כי טיסה זו חרצה את
גורלו של ימי שפקד על טיסות רבות במשך
חייו, מנהל אל־ על מרדכי(״מוטי״) הוד.
בעת הטיסה התארח ארליך בתא־הטייס,
וניהל שוחות עם אנשי הצוות של המטוס.
״גיליתי שהם ידידי אמת שלנו,״ סיפר ארליך
בהתרגשות מאוחרת יותר, במישרדו.
קברניטי וטייסי אל־ על משופשפים בפוליטיקה
זעירה אפילו יותר משימחה ארליך.
הם ידעו לשאת הן בעיניו ׳במשך הטיסה,
וידעו בדיוק מאיזה צד של פרוסתם מרוחה
החמאה.
תוך כדי ׳שיחה, במהלך הטיסה, אמרו
הטייסים לאריליך :״יש ׳לנו הברים רבים
במיפלגה הליברלית, ילמד, שלא יתעתד
פעם חוג ביית עם כמה טייסים?״ ארליך
המוקסם הסכים מייד, ואחת ההוראות הראשונות
שלו לעסקן מיפלגתו, רפי. פרבר,
אחרי שובו לארץ, היתה לארגן חוג־בית
עם ׳כמה מטייסי אל־על.
שבוע לאחר־מכן התקיים חוג־הבית. באו
אליו יותר מ 60-מקברניטי ׳וטייסי אל־על.
בעוד שבכל חוג־בית משיב האורח על
שאלות המארחים, היה המצב בחוג־בית יזה
יהפוך. ארליך שאל שאלות, והטייסים השיבו.
ישוב
יצא ארליך מוקסם מפגישתו עם
טייסי אל־על. הוא שסע מהם יעד כמה
לקוי המינהל בחברה. אחד הטייסים אף טען
כי באל־על קיימים יותר מ־סססז (מתוך
6000 עובדי החברה);אנשים המקבלים מש כורת
ואינם עושים דבר, אוכלי חסד, ש-
המנכ״ל מרדכי הוד מסרב לפטרם. הוא
ישמע מהם הצעות-ייעול, הבין את המשכורות
הגבוהות שהם מקבלים, ואף שוכנע ב־צידקת
טענותיהם ׳נגד החלטת הניהלת אל־על
לרכוש את מטוסי האיירבוס.
כשחזר ׳ארליך לימ״שרדו הוא אמר לאחד
ממקורביו :״מוטי יהוד הורס את אל־על,
צריך להיפטר ממנו במהירות, אחרת ליא
תהיה עוד אל־על.״

ך• אמנם, היחסים בין ארליך לבין מי
1שהיה מפקד חיל־ד,אוויר אינם תקינים זה

דווקא באלוף־מישנה (מיל ).שלמה ילהט
(לא קרוב ישל ראש ׳עיריית תל-אביב) .וייצ־מן
נשאר בחיל־האוויר ולא קיבל את תפקיד
סגן הרמטכ״ל, דבר שהביא לכך שמעולם
לא יהיה רמיטכ״׳ל.
ארליך נכנע לאייומייו החביבים של וייצ־מן
אולם יחסו אל הוד הפך. נוקשה וקר.־
לפני כחודשיים החליטו שלושת ראשי אל־על
— הוד, ייושב־ראש מועצת המנהלים
מרדכי בן־ארי וקצין־המיבצעים של החבריה,
הקברניט משה מורגן, על רכישת מטוסים
חדשים מסוג איירבוס, המיוצרים בצרפת.
טייסי אל־על התנגדו לאיירבוס, מ טעמים
שלהם, אולם השלישייה הכריעה.
לאוזני ארליך הגיעו שמועות על ההת נגדות
באל־על לרכישת האיירבוס, והוא
החל שואל וחוקר. ארליך טוען היום כי
הוד איים עליו. בעקיפין, כי אם מישרד
האוצר והממשלה לא יאשרו את רכישת
האיירבוס, הוא יפרסם בכל העיתונים כי
ההתנגדות נובעת מטעמים פוליטיים ,׳וכי
ארליך נכנע ללחץ האמריקאים הרוצים
שאל־על תקנה מטוסים מתוצרת לוקהיד
האמריקאית.
פירסומים אלה !נושאים משמעות שלילית
אחרי פרשת־השוחד הבינלאומית של לוק־היד.
ארליך טען יכי הוא לא ירק איים אלא
גם ביצע, וכי הידיעות שהופיעו בעיתונים
על כך שארליך מעוניין בלוקהיד ולא ב־אייויבום,
מקורן בהדלפות של הוד.

מנכ״ל מוטי הוד (עם אשתו פנינה)
לא מבין ביחסי־עבודה

יו״ר מרדכי כן־ארי וידידה*
לא הבין שלא הבין
זה חודשים ארוכים. כאשר פרצה השביתה
הגדולה באל־ על בחודש אפריל האחרון
החליט הוד, בצעד פזיז של גנרל שזה־עתה
השתחרר, לסגור את החברה ולשבור
על-ידי כך את העובדים. היוד ישכיח להתייעץ
איו לדווח על כך לארליך, אשר טען
מאוחר יותר כי הוא ישמע יעל סגירת החברה
בשידורי החדשות בקול־ישראל.
אז זעם ארליך, והחליט ללמד יאת ה־

״׳גנרל״ לקח. אולם לעזרתו של מוטי יהוד
ניחלץ ידידו ׳ומפקדו לשעבר, שר־הביטחון
עזר וייצמן. וייצמן הרגיע את ארליך, הסביר
לו יכי מאחרי צעדו של הוד לא היתד,
כל כוונה נגד שר־האוצר דווקא, וביקש
מארליך ליתת ילד,ויד הזדמנות נוספת. בדרכיו
• פולה מוזס, אשתו של עורך ידיעות
אחרונות.

אולם בידי ארליך, שהוא שועל פוליטי
ותייק, לא היו כיל הוכחות, ולכן הוא לא
יצא בהאשמות כנגד הוד אלא המתין ל-
שעת־כיושר.
שעת־כושר זו הגיעה בשבוע שעבר, עת
פרצה באל־ על שביתת עובדי התחזוקה
הישירה. השביתה נפילה כרעם ביום יבהיר
על הנהלת אל־על, הנמצאת עתיד, בעיצומו
ישל משא־ומתן עם תשעת ויעדי העובדים
שיל החברה לגבי השכר והתנאים לשנה
הבאה. ארליך ילא התערב בשביתה, זהח־יליט
להניח להוד ולבן־ארי להתמודד איתה
בעצמם. הוא ידע כי גם מומחים גדולים
יותר מהוד יתקשו להתגבר על תסבוכת
יחסי העבודה באל־על. והבין כי עומדת

שר שימחה ארליך וידידה*
לא מבין מדוע לא הובן
החביבה ניתן וייצמן לארליך להבין כי הוא
לא יניח ליו להעיף אית הוד מהנהלת החבריה.

הייתה יזו הפעם הראשונה שווייצמן
יעמד מאחרי היוד. עוד כשיהיו הישגיים בחילה,אוויר,
הוצע ׳לווייצמן ׳לקבל מינוי של סגן
הרמטכ״ל, יסדי שיהיה שנים לאחר־מכן ל־רימטכ״ל.
וייצמן הסכים, יאך דרש שיורשו
יהיה מוטי הוד .׳שר-הביטחון סרב, ורצה

׳בפניו הזדמנות חד־פעמית להיפטר סוף־
סוף מהמנכ״ל שאינו ׳אהוד עליו, גם אם
הדבר יעלה ליו בסיכסוך עם עזר וייצמן,
שאיתו מקיים ארליך בחודשים האחרונים
יחסים מצויינים.
(המשך בעמוד )38
* נספחת התרבות האוסטרית, ברברה
טאופר.

למסע פרסום של תפוח־אדמה מן הזן המובחר דזירה

דוירה י שראל
לדזירה הישראלית צריכים להיות הנתונים הבאים:
שער בגוון אדמדם -כי דזירה קליפתו אדמדמה.
חיוך נעים אבל לא מתקתק -כי דזירה אינו מתוק
תמירה ורזה -כי דזירה אינו משמין.
מלאת חיים -כי דזירה מכיל את רוב אבות המזון.
צעירה -כי דזירה הוא תפוח־אדמה חדש.
ויפה -כי דזירה יפה לכל פה.

לגערה שתבחר לדזירה הישרא
על דזירה הישראלית יהיה להקדיש, בנוסף לימי הצילום,גם יום
בשבוע, משך שלושה חודשים, לקידום מכירות הדזירה.
מעונינות מתאימות מתבקשות לפנות בכתב יד, בתאור קורות חיים
בקצרה לת.ד 2253 .תל־אביב, ולצרף צילום צבעוני, עד ליום
.27.10.78

המועצה לייצור ולשיווק של ירקות

ל ו ^ ודא 7י י1

אדומו
ת׳שב״ך

ו ה גי ד ה

עד לשובו של עורן המדור, יגאל לביב, מחופשתו, ממלא את מ קו מו
במדור זה דב אדמוני.

״המטה הכללי״ של בני פלד
אחת המילחמות הרבות שניהל מפקד

חיל־האוויר לשעבר, האלוף בני פלד,
בצה״ל היתה המילחמה על הקמת מטה
הללי נפרד לחיל־האוויר. במילחמה זו הוא
נחל כישלון. אבל מאז שעבר לשוק האזרחי
והחל מכהן כמנכ״ל חברת ״אל-
ביט מחשבים״ ,מיישם פלד את התוכנית
שהועיד לחיל״האוויר.
מייד עם כניסתו לתפקידו החל פלד
בשינויים במיבנה החברה. כשלב ראשון
הטיס מתפקידם את יהודה שינער,
מנהל השיווק של החברה, ואת נחושתן,
מנהל כוח־האדם. במקומם הכניס אנשי־צבא
במילואים, ביניהם אלוף־מישנה

אלון! >מיל ).פרד
12 המופלאים

פצצת מין
ב לוד
הסיפור הבא, משמש מזה מיספר שבועות
נושא שיחה מרכזי בין עובדי נמל-
התעופה בן־גוריון:
בין התיירים שהגיעו לארץ בחודש
שעבר, היתה גם קבוצת צלייניות מאיטליה,
שהיתה מורכבת כולה מנזירות.
נזירות לא נזירות — הן נאלצו לעבור
את הביקורת הביטחונית בצאתם את
הארץ מנמל־התעופה בלוד, כמו כל
נוסע אחר. דווקא משום שבעבר
נתפסו כבר כמה ״כלי-קודש״ בניסיונות
הברחה של מיטעני־חבלה לישראל,
בודקים בכליהם של כמרים ונזירות
ביתר הקפדה.
והנח, בעת שאחת מנערות־הביקורת
בלוד ערכה חיפוש במיזוודתה של אחת
הנזירות, היא גילתה שם חפץ מוזר,
בעל מראה משונה שהיא לא יכלה לרדת
לפשרו. כאשר שלפה הבודקת את החפץ
מהמיזוודה ונופפה בו בידה, נבוכו כל
הנזירות שהיו בסביבה.
היה זה לא פחות ולא יותר מאשר
אבר־מין גברי מלאכותי, עשוי חומר
פלסטי מוקשה ובעל מנוע חשמלי ההופך
אותו גם לוויברטור. אלא שלא היה זה
ויברטור מהסוג הרגיל. הוא היה מהסוג
שהוא חיקוי מושלם לאבר אמיתי.
בודקת־החפצים בלוד לא יכלה להוציא
מפי הנזירות הסבר למהותו של החפץ
המוזר. ואז היא אחזה בו בידה, רצה
עמו לאורך כל האולם אל הממונה עליה,
כדי שיבדוק אם אין מדובר, חס ושלום,
במכשיר חבלה מסוכן. עשרות נוסעים
ואנשי־מכס שהיו עדים למחזה התגלגלו
מצחוק למראהו.
בסופו של דבר התנצל הממונה על
המבקרת בפני הנזירות, על החדירה לתחום
האינטימי של אחת מהן. לא
ידוע מה עלה בגורלה של אותה נזירה,
שבכליה נמצא אבר־המין המלאכותי לעיני
אם הממזר שלה.

(מיל ).רוממיה הלוי-סגל, לשעבר
מפקד ממר״ם. הוא חילק את המיפעל
לשלוש חטיבות, ובראשן הציב ״מטה
כללי״ המונה ״ 12 מופלאים״ ,שרובם
אנשי־צבא לשעבר. כיאות למי שניצב
בראש המטה, קיבל בני פלד מכונית
״אולדסמוביל״ 78׳ ודירת״שרד.
בעת סיור שערכו אנשי מישרד״הביטחון
ב״אלביט״ סיפר להם פלד, כי חברתו
עובדת על בניית מחשב מקביל למחשב
איי״בי״אם .138 כאשר סיפר על הדרך
שבה חושבת החברה לייצר את המחשב,
לא האמינו אנשי־המיקצוע ששהו במקום
למשמע אוזניהם.
״אלביט״ רכשה את החברה הממשלתית
״אילתם״ ,יחד עם כל חוזי־העבודה
שהיו לה עם הממשלה, תמורת
התחייבות שלא לפטר שום עובד. רבים
בענף תמהים על רכישה זו, שכן חסרונה
של החברה הממשלתית היה נעוץ במיס-
פר עובדיה. בינתיים יש ל״אלביט״ בעיות
עם המחשב ״פאקט״ מתוצרתה. כעשרים
יחידות של מחשב זה נמכרו בישראל,
ועוד כמאה בצרפת, לחברת ״רופפ״ .רוכשי
המחשב מתלוננים על כמה ליקויים בסיסיים
בו, ושירות לקוי — ונראה כי לא
צפוייה לו הצלחה מיסחרית מלהיבה,
אם לנקוט בלשון המעטה.

מסל של משקאות נראה כי סיסמת־הפירסום של אחד מיצרני
המשקאות הקלים במדינה, הקובעת
כי המשקה > 4לו הוא ״טעם החיים״
— יש לה על מה לסמוך. ככל שמרבים
אזרחי ישראל לשתות, נעשה טעם ה חיים
של היצרן מתוק יותר. שאם לא כן
קשה להבין את המתרחש בשלהי קייץ
זה בשוק המשקאות הקלים במדינה. ה ישראלי
הזולל הפך לישראלי הגומע, ולפי
ממדי התרחבות שוק המשקאות הקלים
אפשר לחשוב שהישראלי הצמא פשוט אוגר
משקאות לתקופת יובש, כי תבוא.
חברת ״קוקה-קולה״ ,המשווקת גם את
משקאות ״קינלי״ ,עומדת להתחיל בייצור
משקה-קל חדש 118״ ,משקה
דיאטטי תוסס, אחד מלהיטי חברת
״קוקה-קולה״ בארצות־הברית.
תעשיות הבירה הישראליות עומדות
להכניס בקרוב לשוק משקה״קל חדש, שייקרא
״שנדי״ ,המהווה תערובת של
בירה ולמון־ליים. משקה זה, המיוצר לפי
ידע אנגלי, מקובל מאד על הבריטים.
חברת ״יפאורה״ ,המייצרת בארץ מיג״
וון משקאות ״שוופס״ ,ואשר סבלה ביותר
מנגיסת חלק משווקיה על-ידי ״קינלי״,
החליטה לפלוש לשוק הבירה. היא החלי טה
לנסות לייבא לארץ חביות בירה מתוצרת
״קרוננברג״ .אבל הנסיון לא עלה יפה
בינתיים וגרם לחברה הפסדים ניכרים.
ליד מיפעלה בבאר־שבע מסיימת חברת
״קריסטל-תבורי״ בימים אלה את הקמתו
של קו-ייצור חדש, שיספק את מיץ ה תפוחים
הטבעי ״אפלטייזר״ ,המיוצר על
פי ידע דרום־אפריקאי.
למרות התחרות בינם לבין עצמם מאוחדים
משווקי ויצרני המשקאות הקלים
בישראל בנושא אחד: במאבק שאותו
הם מנהלים נוכח חדירת המשקה ״ 7אפ״
המיוצר בעזה. אחד הרעיונות שהועלו
במיסגרת מאבק זה היה, שכל יצרן משקאות
יתרום את חלקו למימון מודעת-
ענק שתפורסם ב״ניו־יורק טיימס״ וב־שבועון
״ניוזוויק״ ,בה תבורך חברת ״7
אפ״ על שהצליחה לחדור לשוק הישראלי.
מטרת הצעה זו היתה שקופה: לעורר
את נציגי מדינות-ערב להפעיל לחצים על
החברה להפסיק לשווק את משקאותיה
בישראל, לפני שתוכלל ברשימת החרם
הערבי. רק אחרי שהבינו כי מודעה זו
תגרום נזק לאומי לישראל ויתרו היזמים
על פירסומה.

נו־דרפר בד מקרר
אם לשפוט על פי הודעות האוצר,
הרי שאין במדינה אדם נוח יותר לפיתוי
מאשר משה נוידרפר, הממונה על
הכנסות המדינה במישרד־האוצר. מאז
כוננה ממשלת הליכוד מתבשר הציבור
חדשות לבקרים, כי מחפשים מחליף לאיש
שהיה אחד מאבני-המסד של מישרד-
האוצר במתכונתו המפא״יית. אבל נראה
שנוידרפר הוא איש שאין לו תחליף. עובדה
— עד כה לא נמצא מי שימלא את
מקומו לכשיפרוש. על כן נמסר בכל פעם
שנוידרפר נאות להמשיך בתפקידו עד
שיימצא לו ממלא״מקום.
האמת היא, שבכל הפעמים שבהן הודיע
נוידרפר על הסכמתו להמשיך בשירות
המדינה קדמה לכך התפוצצות
בהתקשרות עם מקוט״עבודה חדש. כך
אירע כאשר נמסר כי נוידרפר עומד ל
התמנות
כמנהל בורסת היהלומים, וכך
גם אירע פעמים נוספות.
לאחרונה נמסר סופית כי נוידרפר יעבור
לקונצרן ״דיסקונט״ ,שם יתמנה כ־מנכ״ל
בנק ברקליס״דיסקונט. גורמים באוצר
מביעים תמיהה על כך, שלמרות
המינוי הצפוי ממשיך נוידרפר בתפקידו.
שכן בעצם הימים האלה מעורב נוידרפר
בעניין העשוי להיות קשור בתפקידו כא שר
יעבור לצד השני של המיתרס —
ויהפוך מגובה־מס למשלם־מס. יש הטוענים
שהוא אף מפעיל את השפעתו
בקרב גורמים במינהל־המסים, כדי להגיע
לידי הסדר עם הבנקים בנושא החלת
מס על ריווחי-הון אינפלציוניים — רווחים
הנובעים ממילוות חובה החלים על הבנקים.
הבנקים מנהלים בנושא זה מאבק
מישפטי נגד האוצר ונראה כי הפרשה
תתגלגל עד לבית״הדין העליון.
בכל מינהל תקין היה אדם כמו נוי-
דרפר חייב להיכנס למקרר לפני שיעבור
לתפקיד חדש, כדי להצטנן מעט. אבל
באוצר אין מי שישיב בכלל על השאלה :
כיצד יוכל נוידרפר לעבור ללא תקופת
צינון מהאוצר לבנק ברקליס-דיסקונט ן

חשל שחו ו
בין ציוה לדוברת

ממונה נוידרפר .
באין נזמלא־מקוס

ביטוח מנהלים
תוצרת עצמית
אחת הדרכים המקובלות במשק הישראלי
להביע הערכה לעובדים בכירים
במיפעל — פרט לשכר נאות — היא רכישת
תוכנית ביטוח-מנהלים עבור עובדים
אלה על-ידי החברה. ביטוח-המנהלים
הוא צירוף של תוכנית״ביטוח על סכום
גבוה, בתוספת חיסכון המורכב מתשלומים
לקרן״הפיצויים וקרן־הפנסיה של
העובד. הוא מבטיח למנהל או העובד
הבכיר, לעת פרישתו מהעבודה, סכום
גבוה בהרבה, מכפי שהיה מקבל מקרו״
פיצויים רגילה.
אולם כשחברה מבקשת לרכוש תוכניות
ביטוח״מנהלים למיספר רב של עובדיה
הבכירים, היא ניצבת בפני הבעייה
של תשלום קומיסיון גבוה לסוכן־הביטוח.
בעייה מעין זו עמדה גם בפני 40 עובדיה
הבכירים של חברת ״סאייטקס״ —
חברה עתירת־ידע העוסקת בפיתוח תוב-
ניות־מחשב בענף הדפוס.
מנכ״ל המיפעל, אפרים (״אפי״) אר זי,
התלבט ארוכות יחד עם מנהליו
בשאלה הנדונה. כמה מהמנהלים ערכו
סקר מקיף בנושא, כשהם אוספים כל
מידע אפשרי מסוכני וחברות-הביטוח.
לבסוף הגיעו למסקנה, כי אם רצונם
לזכות בהטבות האופטימליות, כדאי להם
לארגן לעצמם תוכנית פרטית של ביטוח•
מנהלים באמצעות אחד הבנקים.
מנכ״ל המיפעל וחבריו הבכירים עמדו
בפני לחצים עצומים של סוכני-ביטוח,
שחששו מן התקדים שעלולה ליצור חברת
״סאייטקס״ ,אולם לא נכנעו .״מה
שמעניין אותנו הוא טובת המיפעל ועובדיו,״
אומרים ארזי וחבריו.
מומחי-ביטוח שבדקו בצורה אובייק-
שיווית את מסקנות צוות-הביטוח של
״סאייטקס״ ,הגיעו למסקנה שאלה אכן
בחרו בתוכנית המבטיחה את התגמולים
המכסימליים לעובדים. למרות שהבנקים
אינם מציעים תוכניות של ביטוח־מנה-
לים, אפשר להרכיב באמצעות תוכניות
החיסכון והביטוח שלהם תוכנית ביטוח״
מנהלים דומה לזו שמציעות חברות־הביטוח,
אבל בתנאים טובים יותר.

חתול שחור חלף לאחרונה בין מנכ״ל
קונצרן ״כלל״ ,אהרון דוברת, לביו
ראש חטיבת התעשייה בקונצרן, רב-אלוף
(מיל ).צבי (״צ׳רה״) צור. הסיבה
לכך היא מחלוקת מהותית בין השניים,
בדבר התייחסות הקונצרן לדיווחי חטיבת
התעשייה.
על פי הדו״ח החצי שנתי של הקונצרן,
עשתה חטיבת התעשייה רווחים עצומים.
צור מבקש להשקיע רווחים
אלה בהרחבת התשתית התעשייתית של
הקונצרן, בעוד דוברת מבקש להשתמש
בחלק מהרווחים למימון נושאים פינאנ-
סיס אחרים בקונצרן.
דוברת, היודע את מידת הצלחתו של
צ׳רה, אינו רוצה בקרע סופי עמו. משום
כך הציע כי צ׳רה ימונה למישנה למנכ״ל
״כלל״ ואילו יוסף טוליפמן יבוא במקומו,
כראש חטיבת התעשייה, כשמאיר
שני יחליף את טוליפמן ב״כלל סחר״.

רב־אדון! >מיל ).צור
בהמתנה למעידה
אבל אנשי מועצת המנהלים של ״כלל״
מתנגדים לתוכנית המוצעת, בטענה כי
חטיבת התעשייה גדולה ממידותיו של
טוליפמן ואילו ״כלל סחר״ גדול ממידותיו
של מאיר שני.
ב״כלל״ מצפים עתה לראות אם יהיה
דוברת נכון לבלוע צפרדע נוספת ולהשאיר
את צ׳רה על כנו, או שמא תחריף ההתמודדות
ביניהם עד שצ׳רה ייאלץ לנטוש
את הקונצרן. בהקשר זה מן הראוי להזכיר,
כי בשבוע שעבר, כאשר צצה ה אפשרות
שמנכ״ל ״אל-על״ מרדכי
(״מוטי״) הוד ייאלץ לפרוש מתפקידו,
בעיקבות מיכתב הגינוי החריף שפירסם
נגדו שר־האוצר שימחה ארליך, הוזכר
שטו של צ׳רה כאחד המועמדים לרשת
את מקומו של הוד כמנכ״ל ״אל-על״.

במדינה העם מצב־רודז ש כז ה
״מה מתרחש כאן?״
שא? המדען שחזר
זביקור-מודדת.
התשובה היתח קשה

אחדים ישבו בסוכות, חגגו את החג
כדת וכדין. אחרים נחנו לשמוע את השירים
המוכרים, הזכורים להם מילדות. אח רים
שוטטו בארץ, חגגו בחיק הטבע,
על כל גיבעה רמה ותחת כל עץ רענן.
באמצעות הטרנזיסטור, הקשיבו לחדשות
על המשא־והמתן לשלום בין ישראל ומצריים,
שהתנחל בבית־הארחה בוושינגטון.
בסוכות תשל״ט שררה בישראל אווירה
שונה מאשר בכל חג־סוכות קודם. קשה
היה להגדיר את מצב־הרוח. ישראלים-
יורדים, שחזרו לחופשת־מולדת בימי הח גים,
תמהו על מצב־רוח זה, ולא הצליחו
לתהות על קנקנו.
שימחה אפורה. הדיכאון, ששרר לא
פעם בשנים קודמות, נעלם. המועקה הסתומה,
שנבעה מן הדאגה לעתיד המדינה
או מן החשש מפני מילחמה קרבה, נמוגה
ונעלמה.
אך לא היתד, שימחה צוהלת .״איני
יודע מה מתרחש כאן,״ התפלא מדען
ישראלי, שחזר ארצה אחרי שנים של
היעדרות ,״הנה קורה הדבר הכי גדול
שהתפללנו לו, ואף אחד לא מתרגש.
חשבתי שאמצא כאן התפרצות של שימחה,
ואין.״
ייתכן כי דווקא קירבת השלום, היא
שגרמה את מצב-הרוח המוזר. מרבית הישראלים
היו השבוע בטוחים בליבם כי
השלום עם מצריים, לפחות, עומד בפתח.
רבים היו משוכנעים כי השלום יבוא
גם בשאר הגזרות, וכי ישראל תיסוג לגבולותיה
הקודמים, בצורה זו או אחרת. לא
היה ספק שהציבור תמך בכך, ורצה בשלום
המתקרב. אך הציפייה היתר, מהולה
בהרגשה של אי־ודאות לגבי העתיד.
השלום לא בא לפתע־פיתאום, כמו ביקורו
של אנוור אל־סאדאת לפני שנה,
ועל כן לא גרם הלם של התרגשות והתלהבות.
הוא בא בדרך של משא־ומתן
אפור. על כן לא נראה השלום כהרפתקה
גדולה ונועזת, המהווה אתגר מרגש. הוא
נראה כמציאות אפורה, רבת בעיות קטנות,
שיהיה צורך להתגבר עליהן בחיי
יום־יום.
חתונה שיגרתית. ייתכן שזוהי גישה
בריאה יותר. אין ספק שהיא מסוכנת
פחות מאשר התפרצות גדולה של התלהבות.
אך יש בה גם נימה דקה של אכזבה
— כמו זו של נערה שחיכתה כל חייה
לטכס מרגש של חתונה, ושבאה בברית־הנישואין
במעמד שיגרתי אפרורי, אחרי
שכבר נכנסה להריון.

ל היו ת י שראל• ביום עולו
סי פוחד מפגי
השמם? רק מי
שמפקפק ביפוזתו שד האדם
הישראלי להתמודד ולהתנכר
פעמי השלום עדיין לא עברו את סף
ההגשמה, וכבר החלה מתארגנת בצמרת
התרבותית של ישראל מקהלת הדאגה:
מה יהיה ז איך ישמור עם ישראל על
ייחודו במציאות של שלום? כאשר תשתלב
ישראל במרחב, האם לא יתפרק אופייה
הלאומי?
1מוסיקה זו של אנחות ואנקות היתד,
מלווה סנגינת־רקע של שאלות חוזרות
ונישנות: מה זה להיות ישראלי? איך
יישמר אופייה היהודי של המדינה?
שפה, שיר, מיטבה. אילו נשאל
צרפתי ״מה זה בשבילך להיות צרפתי?״
או אילו נשאל אנגלי ״איך יישמר ייחודה
של בריטניה?״ היו מסתכלים בשואל בפליאה
וחושדים בו כי הוא תימהוני.
להיות צרפתי — פירושו להיות צרפתי.
זהו עניין של קשר — לרוב בלתי-מודע —
לארץ מסויימת, לתרבות מסויימת, להיסטוריה
מסויימת, לשפה מסויימת, למיטבח
מסויים. אין בריטי צריך לשאול את עצמו
(המשך במחוד )29

מנתם :1גין היה זצה ומסור לו את תפקיד נעו־הוו.עשייה־בינת״]
1מתנהל בחיטז מישפט סביב חשבון בנק של
2,5מיליון דורו שנתח לפני חמש שנים בבנק שווייצי

ך ־ 20 באוגוסט 1070 התקיימה בי
בנק פור ליה קמודס קונטיננטל ב־ז׳נווה
ישיבה חשובה. נוסף על מנהלי
הבנק השתתף בד, גם יעקב מרידור, אזרח
ישראלי ומי שנחשב באותה תקופה כאחד
;מאילי־ד,ספנות בעולם. מה ושקרה באותה
ישיבה תואר באחרונה במיישפט המתנהל
בחיפה.
למרידור היתד, הצעה לבנק, שעימו עבדו
החברות שבבעלותו: שהבנק יתן לו הלוואה
של 2וחצי מיליוני דולרים. בעזרת
הלוואה זו ירכוש מניות של החברה ש־הנדון:

מריטיים,
חברה פנאמית שמישרדיה שכנו
בציריך, שהיא חבדת־האם של החברה
הימית להובלת פרי, התנהלו באותו הבנק.
הם ידעו כי מרידוד הוא אחד ממנהליה,
בעליה ובעלי־זכות־החתימה של פאן מרי־טייס,
וכי חתימה ישלו שווה זהב.
מרידוד גם הסביר, לפי טענתם שיל
מנהלי־הבנק במיישפט, את כוונתו ביעיסקה
שהוא מציע לבנק. לדבריו, אם יזרקו לשוק
2,5מיליוני דולרים כדרישה למניות
החברה. הימית להובלת פרי, יעלה שער
המניות בצורה ניכרת, ומרידור ירוויח !מכך.

תביעתבנקפור לה ק ו סר ם
קוגטיננסל ג׳ני בהנ.
יעקבמרידור __
מכתבך מיום 2 . 5 . 7 7

יעקוב נזוידור באסיפה
של חרות. הוא היה
מפקדו של אצ״ל לפני שמנחם בגין
הגיע מפוליו וקיבל לידיו את התפקיד.

המנקד

במע נה ל מכ תבךהנ ״ להננילחזור על שאמרתי בשיחתנו
בטלפוןכינכונותנולהקציב במקרה הנדון פס״ח בשער
שיהא גבוה 5 0מן השער הרשמי, הדא בשל העובדה
שהעיסקה נש וא הת ביעה לא קיבלה את אישורהאוצר
כ נד רשעפ ״ יתקנה 4ג ׳ לתקנותההגנה ( כספים 1941
\ 1י 1י ן ך קטע ממיכתבה של היועצת המישפטית במישרד־האוצר לפרקליט
\ 11111 1\ | 1הבוק השווייצי, שבו היא מצייות כי לא היה אישור לפתיחת
> 509 על הכספים
החשבון בבוק השווייצי, ועל כן יוטל כופר של 0
שבית־המישפט עשוי להחליט שיעקוב מרידור חייב לשלם אותם לבנק.
בבעלותו, החברה הימית. להובלת פרי,
ואותן המניות תשמשנה בערבות לבנק להחזרת
ההלוואה.
באוגוסט 1973 נחשבה החברה הימית
להובלת פרי כאחת החברות המוצלחות ביותר
בעולם. בערך באותה התקופה הק דיש
השבועון הגרמני רב־ד,יוקרה שטרן
כתבה בת יותר מ־ 10 עמודים למנהלי החברה
ובעליה, ייעקוב מרידוד ומילא ברינר,
שניהם מישראל, שתיארה את ההצלחה
המטאורית שלהם בעיסקי הספנות הבינלאומית.
העולם
כולו מחא כף לשני אנשי־ד,ספנות
הישראליים, שניבאו מראש את עידן ימי-
כיליות־הענק, אשר לא יעברו בתעלת־סואץ
אלא יקיפו את כף-התיקווה־הטובה. אילי-
ספנות אחרים קינאו בשדות־הנפט הימיים,
שמילא ברנר ויעקוב מרידור רכשו בזול
וגילו בהם אחר־יכך נפט. ביעלי מספנות בכל
רחבי תבל שיחרו לפתחיהם, בבקשה שירכשו
אצלם אוניות או את המספנות בולן.

חשבון לפי
תאריך הלידה
^ ניבי הכנלן בז׳נוויד, לא חייו צריכים
י 1לקרוא עיתונים או להיות ׳ניזונים
משמועות. כמה חשבונות של חברת פאן

לדיברי הבנק. בתביעה הכספית שהגיש
לבית־המישפט המחוזי בחיפה׳ היתד, כוונתו
של מרידוד להרוויח באופן אישי כסף
מהעיסקה. שרצה לבצע בעזרת הבנק.
למרות שלמרידור היה שם טוב בעולם
הכספים הבינלאומי, נהג הבנק זהירות
ישווייצית אופיינית. .הוא הסכים, לטענתו,
להלוות למר״דור רק מיליון החצי דולר,
וגם זאת בתנאי משמעותי ביותר: בכל
פעם שיערך חמניות שהשאיר מריידיור בבנק
כערבות להלוואה שלקח, יירד מן הסכום
שקיבל ׳מרידוד כהלוואה מהבנק ,״שליש
מרידוד כסף מזומן בחשבון שייפתח בבנק
כדי שסכום זח, יחד עם חמניות ,״שלים
את סכום הערבות של מיליון וחצי דולר.
מרידוד הסכים לתנאי ,׳ובאותו היום פתח
חשבון־בנק בשמו. הוא ביקש חשבון ממוספר,
לא שמי. הבנק נתן למרידור מיספר
שוטף של חשבון ,16207 :אולם מרידוד
ביקש להחליף את חמיספר ל־ .29913 מנד,ל ד,בנק
בדק בספריו, ראה שאין חשבון
אחר הנושא מיספר זה׳ והסכים .׳מרידוד
סיפר אז למנהלי הבנק כי הוא רוצה ב־מיספר
זה דווקא כדי שיהיה ליו קל ׳לזכור
אותו, מאחר שזהו תאריך יום־הולדתו.
ואכן, מרידוד נולד ב.29.9.1913-
מייד אחרי שמרידור זרק את הסכום
העצום לבורסת־ד,מניות, עלו מניותיה
של החברה הימית להובלת פרי בצורה

מרידוד בעת חתונת בתו

מיקה עם הזמר יגאל בשן,
| 1 1 1 111
בתו האחרת, רחל, נשואה לאיש־העסקים
יוסף קרמרמן, חברו לתנועה.
תלולה ביותר. מניה ששווייה היד 14 ,דולר,
היגייעה עד ל־ 20 דולר.
אולם מגמד, זו של עליית מניות׳ היתה
מוגבלת לחודשים אחדים בילבד. מייד אחרי
מיילחמת יום־הכיפוריס, באוקטובר אותה
השנה, נפוצו בחוגי הספנות והכספים בעולם
שמועות כי מציבה של החברה הימית
להובלת פרי מעורער. כעבור חודשים אח דים,
אכן נכנסה החברה הימית להובלת פרי
לקשיים כספיים חמורים ביותר.
׳שערי המניות התחילו יורדים. ערד חמניות
׳שהיו בידי הבנק, בערבות להלוואה,
התחיל לרדת ממיליון וחצי דולר.
הבנק החל שולח למרידור דרישות ל תשלום
במזומן על־פי התנאי, ובמד, פע מים
אכן קיבל מרידוד את הדין ושלח

1ה גג י 0ח ר או ש ו ־ התחבוווו. א ו
צ׳קים־מזומן לבנק. עתה. טוען הבנק, ב־מיישפט,
כי מרידוד חדל לשלוח לו צ׳קים,
ושהוא נשאר חייב 803,647 דולר.
עורכי־הדין של הבנק בשווייץ החלו
שולחים למרידור מיכתבי־אזהרה, שאם לא
ישלם את חובו הם יגישו נגדו תביעות
מישפטיות. לטענת עיורכי־הדין לא השיב
מרידוד כלל על מיכתבי־האזהרה שלהם.
הבנק החליט לתבוע את מרידוד לדין —
ודווקא בישראל, לא סשווייץ. עורך־הדין
הישראלי של הבנק שלח אף הוא מיכיתב־אזהרה
למרידור. במיכתבו איים שאם לא
ישלם מרידוד את חובו לבנק השווייצי,
תוגש נגדו תביעה — דווקא בישראל.
לעורך־הדין, משה כהן־חי מחיפה, היה גם
הסבר לכך שהתביעה תוגש בישראל: אם
הבנק יזכה -הוא יוכל להניח יד על נכסים
של מרידוד כדי לממש את החוב. בשווייץ
אין למרידור כיום כל נכסים על שמו,
מלבד המניות של החברה הינוית להובלת
פרי הנמצאות בערבויות בבנק, ושאינן
שוות הרבה היום לדעת הבנק.
בארץ יש למרידור נכסים שעליהם אפשר
לשים יד. יש לו שתי דירות גדולות ברחוב
בארי בתל־אביב, הוא הבעלים והמנהל
(במשכורת גבוהה) ישל חברת־הדייג אט־לנסיק
בחיפה, ויש לו מניות רבות בחברה
הישראלית להובלת דלק ימי.

מרשו, מרידור, בבית־מישפט ישראלי, מה ווה
פגיעה בסודיות הבנקאית השווייצית.
הוא ילא הסביר, בתלונתו, מהו ההבדל —
מבחינת הסודיות — בין הגשת מישפט
בביית־מישפט ישראלי או שווייצי.
מלבד מיכתב מנומס, המאשר את קבלת
מיכתבו, לא השיב לו ברנרד מילר כל
תשובה עניינית.

חברה או
אזרח פרטי?
^ מ ה נו געת הפרשה לחוק הישראלי 7
יי -על-פי טענת הבנק, נתבע יעקוב
מרידוד באופן אישי, משום שהוא פתח
חשבון אישי בבנק, ויהעיסקה שיעשה עם
הבנק היתר, אישית. אילו היה מרידור פועל
במיקרה זה בשמה של חברת פאן־מריטיים,
היה הבנק ׳תובע את החברה ולא את מרי־דור.
אם טענה זיו נכונה, הרי ׳נוגע הדבר
לאחד החוקים היחמורים ביותר שהיו קיימים
במדינה לפני המהפך הכלכלי: החוק
האוסר להחזיק ׳מטבע זר בחוץ־לארץ ללא
אישור מיוחד מאגף־מטבע־החוץ של מיש־רד־האוצר*.
בתצהיר-ב׳שבועה
שהגיש מרידוד לבית-
המישפט בחיפה, באמצעות עורך־הדין
שלו אמנון גולדנברג׳ ב־ 26 באוקטובר
,1976 הוא סיפר את תולדות פתיחת החשבון
בבנק בסיגנון של ״ישבתי עם מנהלי
הבנק, אחר־כך פתחתי את החשבון.״ חודשים
אחדים אחר־כך הגיש ׳תצהיר נוסף;
ישיבו תיקן את טעותו, לדבריו ,׳והצהיר, ב־4
ביינואר : 1977״ביד,צד,רד,־בשבועה הקודמת
לי, בעיסקה המתוארת ביני לבין הבנק,
הייתי שליח ישל פאן נזויטיים. לא ייחסתי
חשיבות לשאלת הזהות של הצדדים, אולם
אחרי שהוסבר לי על־ידי פרקליטי, ברצוני
לתקן זאת ולקבוע שבכל פעם שציינתי
,אני /הכוונה היתד, אלי כשליח של פאן
מריטיים.״
עיורכי־הדין של הבנק עומדים, במישפט,
על גירסתם כי החשבון הייה חשבון אישי
של !מרידוד. יש להם לדיבריהם, כמה ראיות
לכך: הראיה הראשונה, והחשובה
ביותר. שאותה ביקשו להוכיח במיסמכים
׳שהגישו לבית־המישפט. היא שכאשר פתח
מרידוד ׳חשבונות בבנק שלהם, בשם חברת
פאן מריטיים, הוא עשה זאת בשם החבירה,
וכאשר חתם על חשבונות אלה ציין תמיד

״הפרת ה סו דיו ת
ה בנ ק אי ת ״
צם הגשת התביעה בארץ עורר את
׳ ע מרידוד לפעולה. עורו־הדין השווייצי
שלו ניהל התכתבות ענפה עם הנהלת הבנק
בז׳נווה. הפרקליט, ד״ר מקם לוטקין, פנה
לבנק וביקש ממנו כי התביעה תוגש ב־שווייץ,
לא בישראל. בין השאר כתב לוט־קין
להנהלת הבנק ב־ : 21.9.1976״אסור
לכם להגיש את התביעה בישראל. כי זוהי
הפרת הסודיות של הבנקים הנהוגה ב־שווייץ
,׳והיא עלולה לסבך את הלקוח שלי
עם החוק הישראלי.״ לטענה זו השיב
מבנק לעודך־הדין, במידה רבה של אירוניה
:״הבנק ׳שלנו מאמין בצדק הישראלי.״
כל ההתכתבות הענפה הזו מצויה בתיק
ביית־המיישפט־המחוזי בחיפה, שם מתנהל
בימים אלה המי׳שפט בין הבנק לבין יעקב
מרידוד.
כאשר סירב הבנק להימנע מלהגיש את
התביעה בישראל, שלח עורך־הדין לוטקין
מיכתב־תלונה נגד הבנק למפקח־על־הבנקים
בישווייץ, הד״ר ברנרד מילר. בתלונתו
כתב לוטקין כי הגשת תביעה נגד

גם אחרי המהפך, לא ניתן מורא־טוריוס
חוקי למי שעבר עבירה זו לפני
המהפך.

יורשו של בגין?

יעקוב מרידור, האשף הבינלאומי שהצלחתו הדהימה
בשעתו את העולם — ושעמקיו נפגעו באותה
המהירות שבה הצליחו. בצמרת השילטון רווחת השמועה שיעקוב מרידור
מייועד על־ידי בגין להיות ראש־הממשלה אחריו. הדבר מחייב את בחירתו לכנסת.

7ל 2

ייייי״־ז

1(011

ז) ^1חססססי

עס 1618.0

ז )140168) 01 • 000110

6161ת15
0 118010ו!)

0סח 060 סק ))03 סס )10

)^ 66 ) 093

< 0 1/01) •0סחס 06 סק ))03 סס זו 01ק )£ 6 ) 0380
1031

(183361133116 6301), 660673 )87/11763130)1־$$ו101)1687/
0110017.10 סר

801890 18) 0111100 01

10 0001010)00

))1011

800900

001010110:

, 663870ו06$111$36-1$3381161ח6ששס 3160ע10ן6ו1ן!ו!£ 1383

10• ) 0)1)10) 1• 001) 0זח0ייו<וז 1/0) 90 )6טא 0 )109 610)1081)1008 010011000008 סו1§001 סחחסס • 1זון

)10611/16001100100)/ 001100)11/00100) 0001010 §111
1011018)8 :

:סזט) 00 ן ז 81

ץ1011ו)|

ח 0י* /111י׳01 80 )1 1זס! 00 )110 11801) 01 ) 1119

:ץ)11ס 0ס)1הא

0) 10)06

1181/0 181)00 0010 01 )11• 000 )11) 1008

0010:א?011
760.001.

^ 0) 100011)6 :

0)60001

1)1)111/1)100)10

31008)0 )0

)טס 30/1

• 100810)0 :

דץ )00ס)1ס 01

1/0) 30 .טס

מ 0ע:111ע. !4ע4ז

80018)9000:
1)0018)1)3:

ל )6ק01 סס

( ) 1) 0181) 6 )3

<10/603

1/00 6 )01) 6 • 010/000• ) 00 )6900 )0 ). 00010 ) 0160100) 01

6 01006 חזחן 6 6 3 !9^ 03 {:0

ץ 0000 )6109 ) 0 )110 00061)1009 0 ) 11110)1 00 )110 6001). 6־ ^ 11 ) 1911) )0 )00 )0900 ) -ט 11/1) 11 1ץ ס )0ס))0

)81908

81908 )11) 0

1-10160) ) 3 ( :

•0100) 100060

:ץ)0011ס 8) 1א

349110081116 :

0)60001

)0טס0

/00|160)11/0:
)1- 800010

0וסא

0 )1ד ח\ 5״0

0 , 2 0 .8 .1 9 1 7 3ע 6ת 6ס

( 006 6 8 ) 0

החשבון שפתח ״מר יעקוב מרידור, ישראל״ בבנק פור לה קומרס

התק די ם של
יצחק רגין

(610

(81960 )0 ) 0 ) 3

) 81900 )0) 0 )3 ( 1 01/ ^ 00000

מיספו החשבון

)• 01 סא
0 6180091)1009

•0• 111/00 סא

ז0) 81)1״0

כי חתימתו ד,יא בשם פאן מריטיים, ואילו
במיקריד, זד, הוא לא עשה כן. טענה שנייד,
היא שהבנק מעולם לא ניתקל בחברה הפותחת
חשבון סודי ממוספר, ואם נמנה
טענתו של מרידור, הרי זוהי הפעם חרא-
ישונה בתולדות הבנקאות השווייצית שחברה
רשומה פותחת חשבון מסוג זה.
הבנק גילה לבית־המישפט הישראלי תגלית
׳מפתיעה נוספת, כדי להוכיח כי אכן•
החשבון הוא חשבון איישי של מרידוד.
עורך־הדין שלו, מקס לוטקין, הוא עצמו
אחד מבעלי זנות־ד,חתימה של חיברת פאן׳
מריטייס. הכתובת הרשומה של פאן מריטיים
בציריך, ברחוב בטהובן מיספר ,24 היא
כתובת מישירדו של ליוטקין• במיכתבייו ל בנק
פעורך־הדין של מרידוד, אחרי תחילת
הפרשיה, מעולם לא ציין ילוטקין כי הוא
פונה כעורך־יהידין או כבעל זכות־חתימה של
פאן מריטייס, אלא כעורך־הדין האישי של
יעקוב מרידוד. ומי כלוטקין, בעל זכרת־הסתימה
בפאן מריטייס יודע׳ אילו חשבו־נות־יבנקים
הם של החברה ואילו לא 1

)1 1 6 0
106ז 1ק)

סורים ישראל (ששמו שונה לאחר מכן לבנק פול לד, קומרס
קונטיננטל) ,בדנווה. למעלה מימין: המיספר המקורי של
החשבון, שהוחלף במיספר התואס את תאריך־הלידה של מרידור.

^ אש־ הממשלה הקודם של ישראל,
1יצחק רבין, נאלץ להתפטר, ואשתו
לאד, הועמדה לדין, בעוון אחזקת חשבון
מטבע זר בחיוץ־ילארץ בסדר־גיודל שיל כמה
אלפי דולרים — ואילו כאן מדובר בכמה
מיליוני דולרים.
׳לבנק השווייצי אין כל עניין בעבירות
על החוק של אזרח יישראלי כלשהו. העניין
הבילבדי שלהם הוא לקבל את הכסף, שהם
טוענים שמרידור חייב להם. אולם החוק
הישראלי בכל־זאת מבחיל את ׳אנשי הבנק.
הם חוששים שאם יזכו בכסף, בעיקפות
(המשך בעמוד )33

הנחה ל1ן וניט פיס ח -אוגל

פינות האופל
של סולב מיוצרות מעץ אשור משופח, מצטיינות פעיצוב חדשני, מוצעות נשלל צפעיס
ופמיבחר גדול.
המיבצע מסתיים ב־ 10 בנובמבר

3 * 10

מפעלי ריהוט ועץ של סולל בונה

אולמי תצוגה ומכירה:
תל־־־אביב :״צומת סולב״ ,יהודה הלוי , 114 טל 295935/6 .
״בית סולב״ ,פרישמן , 50 טל 246183 .
חיפה: בית ״סולל בונה״ ,יבנה ,2טל 668147/8 .

״ שגב לניהיט סו ל ב
ארונות־קיר • חדרי־שינה • חדרי

י ל די ם

תל-אב סולב — פרישמן ; 50 טאובר — מרכז מסחרי, קיראון ; יורופרהיט — מחסן רהיטים, כפר אז״ר • גבעתיי: רהיטי גלילי — פירקין ; 13 תדמית —
כצנלסון • 61 רצת־גן: לדור — ז׳בוטינסקי 93י • רמת־השרון׳ :יורודיסיין — סוקולוב 0 47 הוד השרון: אחים שמש — הבנים 6י • רעננה: רהיטי — 110
אחוזה 9 110־א שון־לציון: רהיטי גינדי — הרצל ; 94 מועדון הרהיט — רוטשילד • 84 רחובות: רהיטי סולו — הרצל , 187 בפסג׳ • פתח־תקוה :
הרהיט — קוגל ( 45 בחניון קולנוע רינה) • נתניה: רהיטי חן — שמואל הנציב ; 12 רהיטי עילית —
ארגמן — שטמפר 13י • חולון: מפגש
העצמאות • 11 כפר־סבא: נגרית תל־חי — וייצמן ; 141 לדור — וייצמן • 50 ירו שלי ם: גאנץ — שלומציון המלכה ; 6גאנ׳ן מוביליה — הרצוג ; 61
תרבות הדיור — בית כלל, רה׳ יפו • באד־שגע: היפר רהיט — העצמאות • 19 דימונה: רהיטי אביב — מרכז מסחרי • 1קרית-נו: עוגן פס־חי —
• אילת: רהיטי הוכמן — מרכז מסחרי אזור הצפון עפולה: סלון העצמאות — כיכר העצמאות י • חדרה :
מרכז מסחרי
תרבות הדיור — רח׳ הגיבורים • 78נ היי ה: רהיטי בדריאן — כיכר הדקל • צפת: רהיטי גרוס — הפלמ״ח • 1 93 שבריה: רהיטי חן — רח׳ הגליל
• היפה ; ישארק — רה׳ הנמל ; 24 רהיטי שפירא — רח׳ הרצל ; 23 רבי׳ן את בר — רח׳ שפירא 6רהיטי בירני — דלית אל כרמל ; צו־עץ — כביש
כפר אתא • קריה מוצקין: אלקטרו רהיט — קדיש לוז • 11 קרית־חיים מרכז הרהיטים — רה׳ זלמן ארן • 77כ ר מי אל: שרה נחום — מרכז
מסחרי • נצרת עילית: עיצוב פגים — מרכז מסחרי, שיכון ופיתוח • מנרל־העמק: אור המיגדל — מרכז מסחרי • שבעון: רהיטי אפיריון —
כיכר בן־גוריוז • מעלות: רהיטי בן־חמו — מרכז מסחרי • קרית שמונה: רהיטי קרו — מרכז מסחרי.
להשיג בכל סניפי המשביר לצרכן והמשביר המרכזי ובכל חנויות השקם.

העולם הזה 2146

נאשר חברכנסת הוא גם עורר־ד !,וגם
תנו של שרים השולטים על מירורים
׳(:ולי! 1לצוץ במוחו רעיונות מהפכניים

ד א הו ד

ה חזז
ר עינו
השר לוי
ישיבה אצל השר
ר ־ הבריאות אליעזר שוסטק הוא
פוליטיקאי משופשף, אחד השרים
ההגונים בממשלה, ובעיקר אדם זהיר.
בבל פעם שח״ב אהוד אולמרט, איש סי עתו,
פונה אליו, לא כחבר־כנסת, אלא
כידיד או כעורך־דין המייצג משקיעים,
עומד שוסטק על המישמר.

לשוסטק קשה לסרב לאולמרט. במשך
שנים רבות צועדים השניים, זד, בן דד 62
וזד, בן ד,־ ,31 שכם־ אל שכם, בכל הנוגע
לפוליטיקה. הם היו ביחד במרכז החופשי.
כשחל שם הפילוג, הצטרף אולמרט אל
שוסטק, או להיפר, שוסטק אל אולמרט,
והשניים הקימו את הגוף הפיקטיבי הקרוי
המרכז העצמאי. עתה, כשהם בליכוד, ולמרות
חילוקי־הדעות ביניהם, כפי שהובעו
בהצבעה בכנסת על הסכמי קמם־דייוויד,
מהווים שניהם חטיבה בתוך לעם ועומדים
במילחמה נגד יגאל הורביץ, מנהיג
החטיבה.
נוסף על כל אלה, שוסטק הוא גם ידיד
אישי קרוב של אביו של אולמרט, מי
שהיה עסקן במיפלגה הרוויזיוניסטית של
שוסטק, אחר-כך עסקן בחרות, ומאוחר
יותר אחד מתומכיו הנילהבים של שום-
טק במרכז החופשי של שמואל תמיר.
אולם למרות כל אלה, כאשר מגיע אול-
מרט ללישכתו של שוסטק, עם משקיעים
ויזמים פרטיים, ומבקש אישורים והלוו אות
לבניית בתי־חולים פרטיים, נזהר
שוסטק. במילים עדינות הוא מנסה ״לצאת
מהעניין״ ,ומבלי להיות גם־רוח כלפי אול-
מרט או המשקיעים. הוא מקפיא כל תוכ נית
שמביא לפניו מייצג־ד,משקיעים ועו-
רד־הדיו אהוד אולמרט.
בהתאם לכללי האתיקה הציבורית המ שובשת
של ישראל, מקובל שחבר-כנסת
עוסק בעסקים פרטיים, ועוסק עם המיש־רד
הממשלתי המסור בידי איש מיפלגתו.
אולמרט כבר היה במישרד־ד,בריאות
פעמים רבות, והציע לשר־חבריאות שוס-
טק שלושה פרוייקטים אדירים לבניין
בתי־חולים פרטיים. שני פרוייקטים היו
של משקיעים מארצות־הברית, שהגיעו
בדרך זו או אחרת אל אולמרט, חבר
סיעתו של השר. אחד משני הפרוייקטים
האמריקאיים היה שותפות של משקיע־הון
מארצות־הברית עם כמד, רופאים בכירים
בתל-חשומר, כדי להקים מלון רפואי רב-
מידות בירושלים. המדובר היד, במלון בן
400 סוויטות, שאליו יבואו להירפא חו-
1ליפ-עשירים מכל רחבי העולם. אולמרט

היה אחד מעורכי־הדין שייצגו את המש קיעים,
והבטיח להביא את כל האישורים
הדרושים ממישרד־הבריאות להקמת הפרוייקט.
הפרוייקט
השלישי היה של איש העסקים,
שאותו רוצה מנחם בגין למנות כשר-
ז,מיסחר־וו־,תעשייה: יעקוב מרידור. נראה
כי לדעת מרידור לא הספיקה הידידות
עם בגין. הוא היה צריך ״מאכר״,
שיסדיר לו את כל האישורים במישרד־הבריאות,
ולכן פנה אל עורו״הדין אול-
מרט.
כל שלוש ההצעות נשארו, בינתיים,
מוקפאות בתיקי מישרד־הבריאות. מדיניותו
של שוסטק, בכל הנוגע לעיסקות
ולעסקים שמציע לו אולמרט, היא שלא
להסתבך. לאחד מעובדי לישכתו אמר
פעם :״כל עורך־דין אחר, שהיה מייצג
את המשקיעים, הייתי מקבל את ההצעות
שלו בזרועות פתוחות. במה שנוגע לאול-
מרט, עם כל הכבוד שלי אליו, כדאי
להיזהר מהבחינה הציבורית.״
אולם נראה כי שר־ד,קליטה דויד לוי,

הצעיר משוסטק הן בשנים והן בנסיון
פוליטי, אינו כה זהיר כעמיתו שר-ד,ברי אות.

שיתף
להרפת קו ת

ף אחד מימי דצמבר, בשנה שעברה,
פנה אולמרט אל דויד לוי ואמר
לו כי יש לו קשרים עם כמר, יזמים
ומשקיעים, הרוצים לבנות כמה מאות דירות
לעולים חדשים במרכז הארץ. דויד
לוי שמח. למישרד־ד,קליטה, אמנם לא
תמיד חסרות דירות עבור עולים חדשים,
אבל תמיד חסרות לו דירות במרכז הארץ.
אולמרט התקשר אחר־כך עם לישכתו של
לוי וקבע פגישה ל־ 12 בדצמבר. בפגישה
עם השר השתתפו היזמים של אולמרט,
ושניים מיועציו הבכירים של דויד לוי.
}מטעם מישרד־ר,קליטה השתתפו בישיבה
זו שלושה: שר הקליטה עצמו, עוזרו
המיוחד מיכה (״הג׳ינג׳י״) רייסר, ויועצו

ח״ב אולמרט
קפה במישרד המתווכת

השרים שוסטל, ולוי
להיזהר בעדינות

ומי שהיה דוברו אודי אורן. מטעמו של
אהוד אולמרט השתתפו, מילבד אולמרט
עצמו, גם קבלן־בניין קטן מקריית־גת,
(״דודיק״) דודאי, האדריכל זלמן עינב
ומתווכת־ד,קרקעות מרמת־השרון, שרונה
ברזילי.
בעוד שברור היה מעמדם ותפקידם של
כל עובדי מישרד־ד,קליטה, לא ברור עד
היום לכמה ממשתתפי־ה,פגישה, מה באמת
מעמדם ותארם של משתתפי הפגישה מצי-
דו של אולמרט. לגבי האדריכל זלמן עינב
אין כלל בעיה. עינב הוא אדריכל מוכשר
וידוע בארץ, ומשום־כך גם היה ידוע
לאנשי מישרד־הקליטה. אולם על פי השיחה,
שניהל למעשה אולמרט, כבר הכין
עינב את התוכניות לבניין של מאות
הדירות בשטח. בשיחה עם העולם הזה
טען אולמרט כי עינב הוא מיוזמי הפגישה
ומיזמי הפרוייקט. בשיחה עם ידידים הכחיש
עינב את התואר הנכבד שהלביש
עליו אולמרט. לדברי עינב, הוא הוזמן
לפגישה על־ידי אולמרט, כאדריכל מייועד,
מבלי שהכין תוכניות. הכנתן של תוכניות
לפרוייקט כזה דורשת זמן רב. כאשר
יצאו הארבעה מלישכת-השר, הבין עינב
כי אולמרט מעוניין כי הוא ייכנס כשותף
(המשך בעמוד )28

מרוע רא מתע1״ן הציבוו

ל א הו ד היה רעיון

מחנה

לרשויות המקומיות?

משום שהוא יודע שהבחירות לא חשובות.
משום שהוא יודע שהמערך והליפוד עובדים עליו בעיניים. מפזרים
הבטחות שאין בדעתם לקיים.
משום שברור שבדברים החשובים — מחירי דירות, איבות״חיים,
תחבורה, שיקום שנונות העוני — תמשיך המדיניות הנוכחית, בין
אם יבצע אותה הליכוד, ובין אם יבצע אותה המערך.

אנו או מ רי ם :

דרוש מיפנה במדיניות המוניציפלית. דרוש
שינוי רדיקלי במבנה השלטון ה מ קו מי.
דרוש מיפנה שעיקרו העדפת שכונות המצו ק
ה, דצנטרליזציה ודי מוקר טיזציה של השל טון
ה מ קו מי.

משימה זו אינה א-פולי טי ת.
אנו רוצים ל ה קי ם כוח פוליטי חדש בבחי רות
המוניציפליות. כוח פוליטי שאינו מוכן
לקפל א ת דגל הצדק ה חבר תי עד בוא
המ שיח, אלא נכון להאבק למענו כאן
ועכשיו.

גס מועצת העירה היא דרת מאבק!

בבחירות למועצת עירית ירושלים תמוך ברשימת מחנה שלי בראשות
ד״ר יעקב ארנון, אפרים אושנים וד״ר נעמי קיס — הצבע ש
בבחירות למועצת עירית תל־אביב תמוך ברשימת מחנה שלי בראשות
עו״ד מאיר לם, לילי בכר ועמוס רולניק — הצבע ש
בבחירות למועצת עירית נאר״שבע תמוך נחזית השכונות למען תושבי
באר־שבע מיסודו של מחנה שלי בראשות דני סברו, מתילדה בוקר,
לוי ליברמן — הצבע ש
בבחירות למועצת עירית ר״ג תמוך ברשימת לקידום ר״ג — הצבע מ

עזרתך חשובה, אנו זקוקים לה! אנא פנה/י לקבלת פרטים באזור מגוריך:
תל־אביב — בוגרשוב ,60 טל.280807 .
ירושלים — סיעת שלי בכנסת, טל 61211 .
רמת־גן — הרצל / 73א /טל 730072 .
באר־שבע — חנה סנש , 14/3טל 71510 .

כמה פעמים
נסית להסטר מהם־
ולא הצלחת??

אנחנו נחסל את הדולן ים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורו כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה• לא יהיו דוקים בביתר!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ 36 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עסק .481/75

הדברת מזיקים

(המשך מעמוד )27
לחברה שתוקם לצורך הפרוייקט. ולכך
לא הסכים עינב :״אני אדריכל, עושה
תוכניות על פי הזמנה ומקבל עבור זה
תשלום. אני לא שותף להרפתקות.״
מהשיחה אשר התקיימה בלישכתו
של דויד לוי אפשר היה להבין כי
שרונה ברזילי היא בעלת כמה עשרות
דונמים יקרים באמור רמת־השרון, וכי
היא אחת מהממות של הפרוייקט, כאשר
הנדוניה שהיא מביאה לעיסקה היא הקרקעות.
שמנה ברזילי סיפרה אחר הפגישה,
כי אולמרט לא נתן לה כלל לדבר,
והיא לא יכולה היתד, להכחיש העמדת
עובדות מסולפת זו במהלך השיחה. לדיברי
שרונה ברזילי( ,שבעלה, יצחק, הוא
אלוף־מישנה בצד,״ל, המכהן כתובע צבאי)
,פנו אליה דודאי ואולמרט ושאלו
אותה אם היא, במתווכת וכעוסקת בנכסי-
דלא־וניידי, יכולה למצוא שיטחי־אדמה.
היא אומנם עשתה כן, ומצאה כ־ 110 דונמים
של קרקע לבנייה באיזור רמת־הש־רון
והרצליה, אולם בוודאי שלא רכשה
אותם. אחרי הפגישה, כך טוענת ברזילי,
היא פנתה אל אולמרט ואמרה לו :״מדוע
הצגת אותי כבעלת קרקעות?״ אולמרט
הרגיע אותה, לדבריה, וטען כי הכל בסדר.
דויד דודאי הוצג בפגישה כיזם העיקרי,
וכאחד הקבלנים הגדולים בארץ. ה אמת
היא שדודאי הוא קבלן קטן עד בינוני,
שלא בנה מעולם בניין שערכו עלה
יותר משניים־שלושה מיליוני לירות. אולם
דודאי הוא ידיד של אולמרט.
קשה היה להבין משיחה עם חבר־הכנסת
אולמרט של מי היה הרעיון לבניית הדי רות.
האם היה זה דודאי שבא אל אולמרט,
או אולמרט שבא אל דודאי? מה שידוע
הוא שעד לאותה פגישה, כבר השליש
דודאי סכום של 50 אלף לירות בידיו
של אולמרט, כמקדמה על דמי־הטיפול
שלו כעורך־דין הפרוייקט.
משום מה, איש מן המשתתפים אינו
זוכר בדיוק את מהלך השיחה. לולא היה
בנמצא מיסמך כתוב, המעיד שהיא אכן
התנהלה, יש להניח שאיש לא היה זוכר
כי היא התקיימה אי־פעם. אורי אורן
אינו זוכר את פרטיה, כיוון שלדבריו
הוא נכנם ויצא במהלכה, והשתתף־ בה
״רק משום שאהוד אולמרט השתתף.״
מיכה רייסר טען, כי אינו זוכר בדיוק
מה היה בפגישה .״אני משתתף הרבה
פעמים בפגישות כאלה, וזו היתד, לפני
כשנה, אני לא זוכר על מה בדיוק דובר
בה.״ דויד לוי עצמו סירב להגיב.
שרונה ברזילי סירבה להגיב באופן רש מי
באוזני כתב העולם הזה על הפרשה
כולה .״תפנה אל אולמרט. הוא היחיד
שיודע את כל הפרטים על העיסקה.״
בסיומה של הפגישה כתב לעצמו מיכה
רייסר זכרון־דברים, אם כי לא חתם עליו,
סיכם את הפגישה והכניס את הרישום
לתיק מיוחד. באותו זיכרוך דברים, שנכתב
ב־ 16 בדצמבר ,1977 ארבעה ימים
אחרי הפגישה, כתב רייסר :״פגישה ב־לישכת
השר מיום ב ,12.12.1977 /בנושא :
תוכנית מהפכנית בתחום הדיור. נוכחים:
מר דויד דודאי, אדריכל זלמן עינב, הגב׳
שרונה ברזילי ועורר־הדין אהוד אולמרט.
סוכם )1( :תוגש הצעה מפורטת בכתב.
( )2לאחר קבלת ההצעה, יכונס צוות ב-
מישרד לדון בהצעה, יחד עם המציעים.״
הפגישה ט וענים כיום
משתתפי
כי אינם זוכרים מה היה כל־כך מהפכני
בהצעה, ששטח אולמרט במשך יותר
משעה בפני דויד לוי. רייסר סבור שהיה
משהו בהצעה, שדיבר על קצב מואץ של
בנייה. אורי אורן חושב שהמדובר בבנייה
טרומית מסוג מיוחד. שרונה ברזילי סיפרה
כי אולמרט הציע בנייה של כ־700
דירות, בסכום של כ־ 460 מיליוני לירות,
כולל הקרקע וכולל הרווחים של היזמים,
בעלי הקרקע והמשקיעים. אין ספק כי
הדבר המהפכני ביותר בהצעה של אול-
מרט היה המחיר. אולמרט אמר אז, כי
הבנייה תעשה כולה בריווח של 15 אחוזים
בילבד, שהוא קטן ביותר. לעומת
ריווחי הקבלנים הנהוגים בשוק החופשי.
תוכניתו של אולמרט, כפי שהוא הסביר
אותה אחר־כך לקבוצה שלו, היתה פשוטה
בתכלית. תוקם חברה, שבה יהיו שותפים
אולמרט, דודאי, עינב וברזילי, כאשר לכל
אחד יהיו חלקים שונים בחברה. השכר
של עינב יהיה רווחיו מהחברה, ושכרה
של ברזילי עבור תיווך הקרקע ועבור
ההצגה שבה השתתפה אצל לוי יהיה
חמישה אחוזים מהחברה. השאר יתחלק
בין הקבלן דודאי לבין אולמרט עצמו.
בפגישה עם לוי אמר אולמרט כי הדרישה
היחידה של המשקיעים היא מיקדמה

בשיעור של כ־ 10 אחוזים מכל הפרוייקט.
לשותפים שלו לעתיד הסביר אולמרט כי
בכסף המיקדמה שהם יקבלו מהממשלה
יוכלו לרכוש את הקרקע, או לפחות לתת
מיקדמה על חשבון רכישת הקרקע, ויהיה
להם אף כסף להוצאות שוטפות.
על פי סיכום הפגישה היה צריך אול-
מרט להיפגש שוב עם אנשי מישרד־הקליטה,
אחרי שיגיש להם הצעה מפורטת
בכתב. ההצעה המפורטת לא הוגשה
מעולם, ואולמרט אפילו לא טרח להודיע
על ביטול הרעיון לשר־הקליטה דויד לוי.
כשנשאל דוברו של לוי, אורי אורן,
מדוע לא התעניין מישרד־הקליטד, בפרוייקט,
ומדוע לא שאל אף פעם לוי
את אולמרט מה דינה של ההצעה המהפכנית,
השיב :״מגיעות אלינו הרבה
הצעות לבנייה, וחלק גדול מהן נופל.״

גסך־ הכל
עורך־דין
ך* עיפקה התפוצצה, בכך מודים
י 1כל המשתתפים בפרשה. שרונה ברזילי
סיפרה כי כאשר היא דיווחה לבעלה
על הפגישה, הוא אסר עליה להמשיך
ולקיים כל קשר עם אולמרט ועם העיסקה,
וטען כי העיסקה כולה מפוקפקת.
לכמה מידידיה סיפרה שרונה, כי כאשר
הופיע אולמרט במישרד־התיווך שלד. ב-
רמת־השרון, מתוך כוונה לשכנע אותה
לחזור בד. מנסיגתה, כדי שתמשיך להעמיד
פנים בפני שר־הקליטה כבעלת הקרקע,
פגש בבעלה של שרונה, שהיד.
במיקרה במישרד. אמר הבעל לח״ב, שאם
הוא ימשיך לפנות אל אשתו, הוא, הבעל,
יכתוב מיבתבים לרשויות המתאימות ויטען
כי העניין טעון חקירה.
גם זלמן עינב עצמו לא היד. מאושר
מהסידור, כפי שהסתבר לו בשיחה ב-
לישכת השר לוי. עינם הודיע לאולמרט
ולדודאי כי הוא אומנם מוכן להיות האדריכל
של הפרוייקט החדש, אם אכן יקום,
אך בתנאים כספיים רגילים של אדריכלים:
תשלום אחוז מסויים מהשכר לפני
העבודה, אחוז מסויים עם הגשת העבודה
וסיום התשלום תוך שנה מיום מסירת
העבודה. לשותפות לא היה מוכן עינם
להיכנס.
לאהוד אולמרט עצמו יש הסבר אחר
לפיצוץ העיסקה. לדבריו, הוא היה בסך
הכל עורך-הדין של אחד היזמים, דויד
דודאי, ולא היה לו כל קשר לעיסקה
עצמה. אולמרט הכחיש את הדבר שנטען
על־ידי מרבית המשתתפים בפגישה, כי
את רוב נטל השיחה והשיכנוע הוא לקח
על עצמו. הוא אף טען, כי מעולם לא
פגש את בעלה של שרונה ברזילי. לדבריו,
את ברזילי לא הוא הביא לפגישה,
אלא פגש אותה לראשונה ולאחרונה ב חייו
בלישכת השר לוי, וכי היא הובאה
לפגישה על־ידי האדריכל עינב. רק מאוחר
יותר נזכר אולמרט, כי אכן ביקר במיש־רדה
של ברזילי, ופגש שם את בעלה :
״אבל הוא היה נחמד מאד, ואפילו עשה
לי קפה.״
לדברי אולמרט התפוצצה עיסקודרד
מיליונים משום שהשותפים רבו ביניהם
והבינו כי לא יוכלו לעבוד ביחד.
עוזריו של שר־הקליטה טוענים כי לא
מעניין אותם כלל אם אומנם היתד. הפגי שה
העמדת־פנים, ואם היו לאולמרט כוונות
כלשהן. לדבריהם, בדרך כלל לא
מקבל שר־הקליטה אנשים בנושא הבנייה,
אלא מפנה אותם ישירות אל שר־השיכון,
גידעון פת .״במיקרה זה היה מעורב
בכך ח״ב אהוד אולמרט, אז השר קיבל
אותו. אבל היינו מפנים את העניין לשר-
השיכון בין כה וכה, כך שהבעייה היתד,
של שריה,שיכון,״ טען אורי אורן. טענה
זו מנוגדת למיסמך של מישרד־הקליטד,
עצמו, שבו כתוב כי ״לאחר קבלת ההצעה
יכונס צוות במישרד לדון בהצעה
יחד עם המציעים.״ אנשי מישרד־הקלי-
טה יודעים היטב כי אילו היתד, הצעתו
של אולמרט מחזיקה מעמד, ולא היתד,
מתפוררת מבפנים, ייתכן שאנשי מישרד-
הקליטה היו יושבים עם בעלי ההצעה
שוב, מאשרים את ההצעה ופונים למישרד-
השיכון רק באורח פורמלי, לשם קבלת
הכסף למימושה.
עם התפוצצות העיסקה, אין ספק כי
המדינה ניצלה מהסתבכות בעיסקד, ש-
מציעיה ביקשו לקבל עשרות מיליוני לירות
כמפרעה עבור בניית דירות מבלי
שהיתר, להם קרקע ולמרות שלא עסקו
מעולם בפרוייקט כה גדול ושכל המימון
לה היה בא, לבסוף, מקופת המדינה.
העולם הזה .146

במדינה
(המשך מעמוד )24
מהו ייחודה של בריטניה.
האדם הישראלי, שגדל בארץ ומדבר
עברית, אינו שונה מבחינה זו מן הבריטי
והצרפתי. ייחודו הלאומי ברור לו, אף
שאינו מציג לעצמו שאלות לגביו. להיות
ישראלי־יהודי (להבדיל מישראלי־ערבי)
פירושו להיות מעורה בנוף מסויים, בעל
אקלים מסויים, שהשפיע על זיכרונות
ילדות ונעורים; לדבר עברית; להיזכר
בשירים עבריים שנחרתו בזיכרון בגך
הילדים ובבית־הספר, בתגועודהנוער ובצבא
; להזדהות עם היסטוריה לאומית על פי
הפירוש הניתן לה כיום בישראל;
להשתייך לתרבות מסויימת, על גווניה השונים,
ספריה וחגיה, סימונה וביטוייה,
במהדורתה החילונית או הדתית.
להשתנות בלי הרף. אבסורד גמור
הוא לחשוש מפני המגע הקרוב עם תרבות
זרה. מתוך פחד שמא במגע כזה תתפרק
התרבות העצמית.
הישראלי שיבקר בשנה הבאה במצריים
לא יוכל לשכוח אף לרגע את 1ההבדל
העצום בין התרבות המצרית לבין התרבות
הישראלית. קירבת-המישפחה של
שתי השפות, המגעים בין שתי התרבויות
בתקופות קודמות, אינם יכולים לצמצם

שפת־הים בתל־אכיב ביום־ הכיפורים
״מה זה משנה? העיקר שאני צ מ דאשתו ׳להעב־ד את יום הביסוריס בבית
אביו.
דורון הוא ,׳אקש־עסקים ,׳ועד לפני ׳שנתיים
לא ינהג !לצום ובוום הכיפורים. הוא
החל לצום בעי׳קבוית אשתו, שהוא מסו־רתות!
,ואין הוא מתחרט על ׳בך .״ואני
עדשה ׳את זה בעיקר מסוביות בריאות,״
סיפר דורון ״אבל ימה זה ומשגה, העיקר
שאני צם.״
״לנוח קצת״ .ובעוד הדתיים יוצאים
מבתי־הכנסת, זרמו אנושים רבים יאל חוף
ימה של תלקאבקב. רבים מהם היו תיירים.
אך !שלא כבשנים עבת, עת המה
חוף הים במישפחות, ושתבואו עימן מכל
טחב, בצידניות ׳ובסלים, היה, מספר האוכלים
ובים זעום השנה. יעם זאת, הקו
ריבים ו־שהשתדעו יעיל ׳החיול החמים, יקראו
עיתונים, האזינו לרדיו, פיצחו ׳גרעינים
בהסתר, יושתו ימים מן הברז המיועד ל
שלי
טב׳נואי־ישיקניים,״ יסופר דרור בגאווה,
״׳אני בכלל ילא עושה חשבון ׳לאנשים.
מכסימום יזרקו עלי אבנים, ואביל הם ולא
יכולים לפגוע !בי, כי יש לי, אופניים ראלי,
ואני מאד זריז כשאני רוכב ׳עליהם.״ ואחרי
כמה דקות הצטרפו !אל דרור עוד חמישה
חברים ׳וכולם הסתלקו בהוארקה מהירה
לכיוון ׳רחוב פר״שמן.
וממול !סונית המציל שבחוף שרתו! ושיחקו
ישני ׳גברים ברקטות, השניים, ושסירבו
להזדהות, סיפרו כי הם ואקרחסטים בספרד,
המופיעים עתה ׳במועדון נובמבר, בתוכנית
׳אקרובטית היתיולקת .״רק בחדר שלי
אני מוכן לספר על עצמי,״ יפסיק הגבוה
מבין השניים ,״!שם יש מיטה ,׳ואפשר
לשבת !ולדבר.״ חברו, שהייה אדיב, סיפר
כי הוא מתאמן בספורט מזה 15 ישנה. ה שניים
נימצאים בארץ, לדבריו, מזה כמה
שבועיות ורק הבוקר החליטו לערוך טיול

מתפללים נחים על בסאות־מיסעדות בכיכר מלכי־ישראל
״לאף אחד אין כבר ערכים במדינה הזאת !״
פער עצום זה — ואולי חבל על כך.
הדבר נכון גם לגבי הישראלים המכונים
״בני עדות המיזרח״ .העולים מארצות-
האיסלאם התרחקו מרקע מוצאם לא פחות
מאשר העולים מארצות־אירופה. קיים אומנם
פער בין הישראלי בן־המערב והישראלי
בן־המיזרח, אך פער זה קטן בהרבה
מן הקיים כיום בין שניהם ובין תושבי
גרמניה, מצריים, פולין, עיראק או רוסיה.
מובן שהשלום ישפיע על הייחוד היש ראלי,
ויתן כיוון חדש להתפתחות המדינה.
אך שום תרבות לאומית אינה דפוס נוקשה.
תרבות לאומית, כל עוד היא חיה,
מתפתחת ומשתנה בלי הרף, כובשת לעצמה
אפיקים חדשים.
אתגרי השלום. ייתכן כי בעוד שנה
ייראו כל הדפוסים של ישראל של היום
כאילו שייכים הם לעבר הרחוק. ייתכן
כי עתה מסתיימת תקופה בחיי המדינה
ועמה — תקופה של שלושים השנים
מ 1948-עד .1978 ייתכן שעם בוא השלום
ישתנה הכל, ותתחיל תקופה חדשה.
אך אין בכך כל רע. להיפך, יהיה זה
סימן של בריאות, של צמיחה, של יכולת
להשתנות עם הזמן.
השלום יביא עימו אתגרים חדשים. אך
אין אף אתגר אחד של שלום שהאדם
הישראלי והעם הישראלי לא יוכלו להתמודד
עימו כשם שהתמודדו עם המילחמה.
הווי בילויים ושל יוגו־ר.כ 13 ,ר, ם
חופי״הרחצה כת-7אכיב
הפכו מוקד־משיכה
פייויחד כיום״הכיפורים
מדי ושטה הולך מדל !מספר היורדים אל
חופי הרחצה וביום הכיפורים. השונה גילו
ישראלים רבים צורית בילוי !נוספת ביום
העולם הזה 2146

הקדוש: רכיבה על !אופניים בחוצות תול־אביב.
היו. גס !מכוניות לא מעטות, שה־נוסעים
בהן ושבו שפופים במושביהם, כדי
לא לספוג ואבנים !שהושלכו לעברם. ברחוב
אבן־גבירול ובכיכר מלכי-ישראל היו ה־מייסעדות
!ובתי־הקסה סגורים אומנם, אך
הכיסאות !שנותרו בחוץ שירתו גברים
חובשי־כיסות ונשים! ,שיחזרו זה עתה מ־בתי־הכנסת.
אלה התייושבו על הכיסאות,
ניהלו שיחות־חולין, הסתכלו בתרעומת במכוניות
החולפות !על פניהם ׳ובילדים !שנעו
מי על אופניים יומי על סקטים. מי שהכעיס
אותם כמיייוחד היו האמהות שטיילו
עם ילדיהן לכיוון ימה ׳של !תל-ן אביב, כשהן
עמוסות ׳סנדוויצ׳ים ׳ובקבוקי-משקה.
סיפר אהרון מאיר 62״זה עשר
שנים ושאני גר: בתל-יאבקב, ומעולם לא
ראיתי ובחשה כה גדולה כסו היזם. מילא,
אם השכנים ׳שלי רוצים לפתוח את הרדיו
בקול רם! ,או לשחק קלפים על ה־מיהפסת,
הם עושים אית זה לפחות בבתיהם,
אבל להסתובב ׳באמצע הרחוב,
לאכול ויליעשן, זה עושים ירק בשנים ה־אחרונות.
איך אומרים? לאף !אחד אין
כבר ערכים במדינה הזאת.״ אהרון מאיר,
שישב עם ׳חבריו על כיסאות הפיצר״ה,
וימיני, ברחוב פרקשמן, ואונו אדם מסורתי,
אולם את חגי-״שחאל הוא משתדל, לדבריו,
לושמור כהי׳לכתם, .רש׳ לי ושני ונכדים
בבית־ספר,״ סיפר אהרון ,״בתי אינה צמה
ביום הכיפורים ,׳אולם הוא, לפחות, יושבת
בבית ומכבדת את ואלה ,׳שצמים.״
דורון רביגוביץ ובן ה־ ,30 שעבר באותה
השעה ברחוב ׳בלוויית !אביו הקשיש,
יאמר :״׳אני ׳מציע שבל יזם ישבת
יהיה במו יוס-כייפור. מה יוש! ,שאנשים
לא ילכו לים וביום ׳שבת, לא ונהגו במכוניות
׳ולא יעשנו. לפחות קנוהו כמו ׳ש צריך.״
חפינוביץ
,׳תושב רמת־אבי׳ב, בא עם

איירין ויוחנן כונים טירה כיום־הכיפורים
״מכסימום יזו־ק! עלי אבנים !״
אל הים .״׳חופש או לא חופש,״ אמר השטיפת
הרגליים.
השנה היו על החוף הרבה זוגות ללא גבוה ,״יצריך לנוח קיצית, הערב קש לנו
יולדים, אנשים בודדים וכלבים. הגברית הופעה.״
ובין כדור לכדור ניראה ובאופק זוג
ויין, מרחוב ׳מאפו !בתלקאבקב, יביאה לחוף
עם כלב־הזאב ישלה, ס,ליופי ,׳שלדבריה מחובק, ושהתקחב לאיטו יאל חוף גורדון.
הוא הכלב הכי מפורסם בתלקאבקב. סלופי הגבר יכהה השיער, שהחנקב ומשקפיקשמש,
וגבירתו שתו לרוויה ממי הברז .״מים לא חתיקשב על החול. ראשה, העונה לשם
רגילים,״ נאנחה ׳בסיפוק, הגברת! ,שמרבה ענת פטריכה, ארכיטקטית תל־אביבית,
לגלות אית ׳שמה הפרטי. הגברת ויין נוה נהגה כמותו. גם היא גירה ביקירבת מקיום
גת, כך ׳סיפרה, לבוא מדי יום חכיפיורים אל לחוף ונוהגת לרדת ׳לים בכל קום בייפור.
הים, כיוון שהקא •גרה בקירבת החוף. לבו ״המים יוצאים מהכלל ״,אמרה בסיפוק.
ארמון של חול. דויד סבן יבריא הגוף,
שה בחצאי,ת מידי פירחוניית וחולצה לבנה,
כששערה הבלונדי נוטף מים, ונופפה ובידה התיישב לקד ׳סוסת המציל והעביר את
לשלום למכרוד! ,שעל החוף ופנתה ל־ הזמן בשיחה עם חברים. דויד 35 עובד
דפוס• ,טען בי נישבר לו מחבקת, יותר מדי
בקתה.
ובעלותה, בקמעט שנדרסה על־ידי רוכב שקט שם. לבן בא ואל החוף. חבריו, ,אפריים
נניו, בן ה־ ,39 שוערו המתולתל ומאפיר
אופניים לא־זהקר .״׳גם היום, כשאין ותנועה,
קכוילות לקריות ׳תאונות,״ הקמחטו כמה ב׳צידעים, טען בי גם וליו נשובר מהבקת,
נשים זקנות ׳שצפו בנעשה מעל למעקה ״ולכן באתי לכאן, ולמצוא מקשהו כדי לדבר
הטיילת .׳הרוכב, דרור לזקיאץ׳ בן ה־ ,11 איתו.״
(המשך בעמוד )38
לומד ובביית־הספר ׳גורדון כתלקאבקב .״אבא

נשעה שבאוץ הת1וו?
היה ש״קה אוניו ע
סירסו של מנחם גולן ,״
ונתע לשווה הראו
נאשו, ניום יהצירוס
הסיפור יצחק בשביו
צ׳ל) .אך עד שהקוסם פוגש בה מתרחשים בחייו
דברים רבים. הוא חש שהוא מוכרח לנסוע
לווארשה. שמול מתחנן בפניו שיישאר בלוב לין,
אך הקוסם מתעקש. שמול נשאר בתוך
עמו, ויאשר, נוסע לווארשה. שם, באולם התי אטרון
אלהמברה, ממתינה וארשה כולה לראות
את האיש המסוגל לעוף.
יאשה מתכונן להופעתו באלהמבוה, כשלפתע
מופיעה בחדרו זפטל (ואלרי פרין) ,זונה יהודיה
שהוא היה פעם מאהבה. היא מספרת לו כי פגשה
בגבר המוכן לקחת אותה לארגנטינה. יאשה מתרגז
ורוצה להכות את רועה־הזונות, העומד
לטמון פח לזפטל, אהובתו־לשעבר. מנהלו־אמר־גנו
(לי ג׳קובי) מתחנן לפניו להגיע לאולם-
התיאטרון, שם מחכים לו אלפי בני״אדם.
אך יאשר. חם־המזג אינו מוכן להקשיב, הוא
פוגש ברועה־הזונות (רודי • אליאס) ,המתגלה
כאדם חביב ומתיידד עימו. בו־במקום מארגן רו-
עה־הזונות אורגיה אדירה (שבה משתתפת גם
השחקנית הישראלית אופליה שטראל) ,ובעוד
אלפי אנשים ממתינים לקוסם מלובלין באולם-
התיאטרון, מבלה הוא עם ידידו החדש, הזונה
זפטל וידידותיה במיטה אחת.
ובינתיים — מגדה, שולייתו, שהיא בתה של
פולניה גויה ושאותה רכש בכסף מידי אמה

המישפחה המאושרת

לידיה ושייקח
אופיר עם בתם
קארין, כפי שצולמו בקורפירסטנדאס, רחובה הראשי של ברלין
המערבית. ברקע: כנסיית הזיכרון. לידיה וילדיה, גיגי וקארין,
הצטרפו אל שייקה בברלין. אווירת הקסמים ששררה על בימת־

הצילומים של הסרט השפיעה גס על המישפחה, שנהנתה מאד
משהותה בעיר המערב גרמנית. גס פרשת אירית דותן שסערה
בארץ ושהיתה אמורה כביכול להעיב על חיי מישפחת אופיר, הועילה
למעשה להיפך הגמור: המישפחה הפכה מאוחדת ומאושרת
עוד הרבה יותר, על כד גם מעידים לידיה ושייקה אופיר.

ך* דעתי, ייבוא יום ויצחק בשביס-
זינגר יזכה בפרס נובל לסיפרות,
כיוון שהוא המספר הדגול ביותר שקם
לעם היהודי בכל הזמנים, והקוסם מלובלין
הוא יצירתו הטובה ביותר.״ ניבא — ולא
ידע את אשר ניבא. ומי שניבא זאת
לא היה אלא המפיק־במאי מנחם גולן,
שאמר את הדברים בראיון שהעניק לכת־בת־קולנוע
ישראלית לפני כחמש שנים.

עוד אחד ממעשי־הניסים של הקוסם מלובלין.״
האווירה
על בימת־הצילומים של הקוסם
מלובלין היתה מיוחדת במינה. על כך מוכן
להעיד אחד מבעלי התפקידים המרכזיים
בסרט, השחקן הישראלי שייקה אופיר. הוא
מגלם את דמותו של שמול, המגלם את
שוליית הקוסם יחד עם השחקנית האמריקאית
מאיה דנציגר.

בשבוע שעבר התגשמה נבואתו של
גולן ואכן, הסופר הנערץ עליו זכה בפרס־נובל.
בשבים־זינגר זכה אומנם בפרס, אך
גם מנחם גולן זכה. ביום שבו סיים את
צילומי סירטו החשוב ביותר עד כה,
הקוסם מלובלין, שנערכו במערב־ברלין,
טילפן אחד מאנשי מישרדו, המפיק דני
ורמוס, לבימת הצילומים, ובישר לגולן
ולדודנו־שותפו, יורם גלובוס, כי בשביס-
זינגר זכה בפרס. תגובתו של גולן :״זהו

ה קי ס ס
שרצ הל עו ף

ייקה, שזכה באחרונה בכותרות שכל
י שחקן חולם על שכמותן — בזכות
הפרשה הסנסציונית שקשרה אותו לכ אורה
לזמרת אירית דותן — היד, טרוד
בגילום דמותו המיוחדת במינה של שמול,
שבניגוד לקוסם מבקש לשמור על יהדו

,לא להיטמע בין הגויים ולהתאחד עם
אלוהים.
סיפורו של הקוסם מלובלין נסב
סביב יאשה, הקוסם מהעיר הפולנית
לובלין, המשתוקק לפרוץ את המיסגרת
היהודית שבתוכה הוא חי ולכבוש את
העולם הגדול. חלומו הגדול הוא לעוף.
יש לו כנפיים, ומדי פעם הוא מנסה לעוף
בעזרתן. שולייתו, שמול (שייקה אופיר)
מזהיר אותו, כי ברצותו לעוף הוא מורד
באלוהים ובחוקים הפיסיקליים שקבע בעולם.
אך יאשה בשלו, הוא רוצה לעוף.
הוא אוהב את אשתו אסתר אהבת־נפש,
אך היא אינה יולדת לו ילדים. הוא מסרב
להתגרש ממנה, אולם יחד עם זאת יש
לו פרשיות אהבים עם ונשים אחרות,
שבכל אחת מהן הוא מאוהב עד טירוף.
מי שממוטטת עליו את עולמו היא
אמיליה (השחקנית לואיז פלטשר) ,אצילה
פולנית אם לבת חולת-שחפת (לואיז ויל-

שלי תסרס חולצת שד
חולצת את שדה מול פניו של אלאן ארקין, הסגלם
מלובלין. וינטרס איבדה את מיזוודותיה כשהג׳

;־ה סעדה סוניב שמו,
ווק בבול! נצילומי
וקוסם!(לונלירשקנץ
ו1ה בעולם הסוט־ם
האחוון, זנה מחנו
ו־נינגר, בפוס נובל
ואחיה, מגלה כי יאשה, מעבידה שהוא גם
מאהבה, אינו נאמן לה. אך היא מאוהבת בו,
וכשהוא חוזר לביתו אחרי האורגיה הוא מגלה
את כל החיות שלו — הכלב, הזאב, הנץ, התוכי
והקוף — מוטלים שחוטים, ואילו מגדה, שגזזה
את שערה הארוך, תלתה את עצמה.
כך, אט־אט, מתמוטט עולמו של הקוסם.
אמיליה, האצילה הפולניה, אינה מניחה לו לגעת
בה ומסרבת להתמסר לו. הוא מאוהב בה עד
טירוף. היא זקוקה לכסף לרפא את בתה היחידה.
וכדי לעזור לה הוא גונב כספת מאציל
פולני. כשמגלים אותו, הוא קופץ מן הקומה
השמינית (במציאות ביצע זאת איש־פעלולים,
שקיבל עבור כל קפיצה מהקומה השמינית 1,000
מארק, שהם 10 אלפי לירות ישראליות) .יאשה
שובר רגל ובורח. השוטרים רודפים אחריו, והוא
מוצא לו מיסתור בבית־הכנסת. שם הוא מבלה
בייסורי־תופת. כל חייו עוברים לבגד עיני־רוחו.
הוא חוזר ללובלין, בונה לעצמו קבר ומסתגר
בתוכו חורף וקיץ. אשתו, אסתר, מגישה
לו את מזונו פעם ביום, דרך חרך קטן. לובלין
כולה עולה אליו לרגל, והוא הופך אדם
קדוש. אמיליה, האצילה הפולנית, באה אליו
לבקש מחילה. זפטל עולה אליו לשאול לשלוחו,
ושמול גם הוא בא אל הקוסם שהפך קדוש.

1 0ן!ון! ׳7 1השחקן הישראלי שייקח אופיר
ש 11111| #11 111 # 1והשחקנית האמריקאית מאיה
דנציגר, בדמותם של שמול ומגרה, שוליות הקוסם מלובלין. את

האיפור יצר המאפר הישראלי מוני, שכיום נחשב אחד המאפרים
המצטיינים של עולם הקולנוע בארץ. השחקנית מאיה דנציגר טסה
על חשבונה לעיר ברלין כדי לערוך שם מיבחן־בד לסרט.

תחת מגדה, שהתאבדה, מגיעה אמה
הפולניה (שלי וינטרס) עם בנה (צחי נוי).
הפולניה באה לבקש את חיי בתה. בסצנה
פרועה הורסים היא ובנה את הקבר, אח רי
שהיא חובטת בכל הנקרה בדרכה ואחרי
שבנה בועט בפרצופו של שמול. כשמסל־קים
את הריסות הקבר מגלים כי הקוסם
נעלם. ואז נראית אשתו, אסתר, מביטה
לשמיים ורואה להקת עגורים. היא פולטת

1ו*! 1ן|> 11 ״11 ¥111 *׳1שייקה אופיר בדמות שמול, שוליית הקוסם, בסצנה
שבה בועט בפניו צחי נוי, המגלם את בנה של שלי
1 1 ^ 1/111
1111 11
וינטרס. צחי גילה, בשהותו בברלין, כי הוא כוכב פופולארי בעיקבות ״אסקימו לימון״.

ן השחקנית האמן
ריקאית הנודעת
ת דמותו של הקוסם
ך לברלין, והופיעה

במלון קמפינסקי המהודר נעולה בנעל אחת חומה ונעל אחת לבנה.
היא הרבתה להקים רעש, אך יחד עם זאת התגלתה שוב כשחקנית מעולה.
משמאל: שייקה אופיר ליד השלט המכריז על העיירה לובלין.
בעגלה הנגררת על ידי סוסים, יושבים אלאן ארקין ומאיה דנציגר.

!נטר הי ש

ואלרי פרין, שגילמה את אשתו של לני ברום בסרט לני,
מגלמת דמות אחת מאהובותיו של הקוסם. על הופעתה
בעירום אמרה בצחוק :״אצלי בחוזה כתוב שללא עירום, לא אשתתף בסרט.״

שייקה ורירו! בסוט

שייקה אופיר ואשתו לידיה כפי שניראו
על אתר־הצילומים של הקוסם מלובלין.
כדי שלא להשתעמם הצטלמה לידיה בסרט כניצבת, והרוויחה 800 לירות ביום. בסך־הכל
היו לה 12 ימי־צילום, ועשתה כסף טוב. גס הילדים, גיגי וקארין, הצטלמו כניצבים.

(המשך מעמוד )31
זעקה נוראה, וכל העיירה נושאת עיניה
לשמיים. אט-אט הופכת העיר לובלין מתמונה
— לציור.
שייקר, אופיר מספר כי מעולם לא
חווה תוך כדי עבודה חודיה עזה כזו
שנפלה בחלקו בברלין. עתה חזר ארצה,
אחרי שהות בת שלושה חודשים בגרמניה.
את כל הסקנדאלים, הריצות והמבוכות
סביב פרשת אירית דותן נשאה אשתו,
לידיה, לבדה. לאחר־מכן הצטרפה עם
ילדיה, גיגי וקארין, לבעלה בברלין. שם,
שעה שעשה שייקה את אחד מתפקידיו
החשובים ביותר, היא לא התבטלה. הצטלמה
כניצבת, והרוויחה סך 80 מארקים
גרמניים ליום.
על פרשת אירית דותן אין מרחיבים
את הדיבור בבית אופיר. שייקר, מבקש
לומר רק דבר אחד :״בזמן היעדרי מהארץ
ניסו כמה אנשים להרוס את הדבר
היקר לי ביותר בחיים: את מישפחתי,
ילדי, אשתי ואת תדמיתי. כל מי שנתן
ידו למסכת השקרים וההשמצות, יבוא על
עונשו. אשר לשבועון להיטון, שיצא בהצהרות
הנוראיות שלו בלי לבדוק את
אמיתותן, ושניצל לכך את היעדרי מהארץ,
תבענו אותו לדין.
הנושאים המעניינים את שייקר, אופיר
סובבים, בימים אלה, רובם ככולם סביב
הסרט. אומר שייקר :,״היתה לי מעורבות
בחומר, שהוא נכס. אני עצמי גיליתי את
בשביס־זינגר לפני שנתיים. הוא מישמר־חיים,
האיש הזה. אני מכיר הרבה אנשים
שרצו נגיסה קטנה בסרט הזה, והיו
מוכנים לעשות הכל כדי להשתתף בו.
מאיה דנציגר טסה לברלין על חשבונה
כדי לערוך מיבחן־בד לסרט. אופליה שט-
ראל טילפנד, לברלין על חשבונה וביקשה
ממנחם תפקיד בסרט.
״עכשיו, אחרי שבשביס־זינגר זכה בפרס,
הוליווד כולה רועשת. אני חושב
שמנחם קיבל פיצוי מהשמיים, מתנה מ אלוהים.
כיוץ שהוא פיספם את העיתוי של
הצגת מיבצע יונתן, הנה יש לו עיתוי
טוב עם הקוסם מלובלין. אני זוכר שישבתי
והאזנתי למהדורת החדשות בשפה ה

אנגלית,
ופיתאום שמעתי שהוא זכה בפרס
הנובל. תיכף צילצלתי ליורם גלובוס,
והוא אמר לי , :אתה מספר לי?
המישרד שלי כבר טילפן מהארץ.׳״

היעילות של
הי שראלים
ץ ו היתה חווייה גדולה. מנחם
1/ /היה המום, הוא לא האמין שזה קורה
לו. אני חושב שאת החווייה הזו של
ההפתעה חווינו כולנו, כאשר יורם גלובוס
צילצל אלי לחדר בחמש לפנות־בוקר
וצעק לי באוזן, :שייקה, יש שלום! חתמו
בקמס־דייוויד חוזר,־שלום !׳ אני מצטער
שלא היינו בארץ כדי לחגוג זאת
כאן, אך גם בברלין חגגנו.
״מה אגיד על הסרט הזה שלא אמרתי?
היה שם צוות עצום של ישראלים, החל
מהחשמלאי הראשי אברהם לייבמן ומהצלם
הראשי דויד גורפינקל, ועד אחרוני הגריסים.
את צילומי הסטילס צילם יוני המנחם,
שעשה עבודה נפלאה. המאפר היה מוני,
שגולן לקח אותו מהארץ והוא עשה עבודה
בחסד.
״בכלל, היה הבדל עצום בין הטכנאים
הישראלים היו כבר מסיימים את עבו-
גרמנית עובדת רק ליד מכונות־הייצור,
ואילו בקולנוע יש הרבה מהאילתור. עד
שמנחם היה גומר את המישפט, הטכנאים
הישראלים היו כבר מסיימים את עבודתם,
ואילו הגרמנים — איזו איטיות !
כששקעה השמש, הגרמנים הפסיקו לצלם,
והישראלים נכנסו לצילומי־פנים.
״אני זוכר שמנחם ביקש פעם ירקות,
ואחרי חצי שעה הוא שאל מה עם הירקות.
אחד הגרמנים אמר , :הלכו
להביא ,.עד שהוא הספיק לסיים את ה־מישפט,
קפץ גרשוני לאחת הדירות סמוך
לאתר־ד,צילומים, דפק בדלת ואמר, :סליחה,
אנחנו עושים סרט, צריך ירקות. הוא
הביא למנחם ירקות צ׳יק־צ׳אק. זאת נקראת
יעילות, ובשביל זה היה כדאי למנחם
להביא את מרבית הצוות הטכני מהארץ.״
והסיפורים קולחים. לידיה ושייקה

מגדה המחיה

השחקנית מאיה דנציגר, המגלמת את מגדה, שוליית
הקוסם המאוהבת בו, כפי שהיא נראית לעיניו של
יאשה. למטה: בשיער ארוך, ולמעלה, בשיער קצר בסצנת־אמבטיה, אחרי שקצצה שערה.

1ה מי ספרשל מר״דור 1

מעשה־ניסים בשמיים

מאיה דנציגר
בדמות מגדה,
שוליית הקוסם, מכה בתוף ואנשי העיירה לובלין מביטים לשמיים
כדי לראות את יאשה הקוסם מהלך על חבל. את הפעלולים ביצעו

התיידדו במייוחד עם השחקנית לואיז
פלטשר, מי שקיבלה את האוסקר על תפקידה
בקן הקוקיה. לואיז, שהיא טיפוס
מסתגר, הגיעה לבימת־הצילומים עם ידידה
האישי, מורגן מייסון, בנו בן ה־24
של השחקן ג׳יימם מייסון, שגילו כמח צית
גילה.
השחקן המצויין אלן ארקין (מילכוד )22
התגלה כאיש־מישפחה מסוגר. כל עוד
שהו במקום אשתו וילדיו, נהג לצאת בחברה.
ברגע שעזבה מישפחתו את אתר־הצילומים
הסתגר, ולא שוחח עוד עם איש.
לשייקה אופיר סיפר כי הוא עושה יוגה
מזה 10 שנים, וכי סיגל לעצמו הרגל שלא
לשוחח עם מי שאינו מעניין אותו.
ואלרי פרין (לני) הגיעה גם היא לבי־מת־הצילומים
עם ידיד פרטי בן .22 ואלרי
סיפרה כי היתד, במשך שנים אהובתו של
שייך סעודי, שרכש עבורה בתים, תכשיטים
ופרוות. אך כשהציע לה להצטרף
אליו ולחיות עימו בסעודיה אמרה לו,
כדבריה :״שכח מזה.״ היא טענה שהמוטו
שלה בחיים הוא לקחת מגברים כמה שיותר.
אך הצעקנית והבולטת בכל הכוכבים
היתה, ללא ספק, שלי וינטרס. ביום הגיעה
לברלין איבדה את מיזוודותיה. היא פגשה
בלידיה אופיר באולם־המבוא של מלון
קמפינסקי המכובד והתחילה לצעוק כי
המיזוודות אבדו. אחר־כך הראתה ללידיה
את שתי רגליה. לידיה נדהמה. שלי נעלה
נעל אחת חומה ונעל אחת לבנה, ואמרה
לה :״את רואה, זה ביגלל שאיבדתי את
המיזוודות.״
על בימת־הצילומים היא לא חדלה לצעוק
ולצרוח. כשהיתה מתבלבלת, היתד,
מאשימה את כל האחרים. אנשי הצוות ללא
יוצא מן הכלל, השתמשו במעילי־גשם צהובים
שהגנו עליהם מפני הגשם הטורדני.
יום אחד, אחרי שהתבלבלה כמה פעמים,
צעקה ווינטרם :״כל אלה שעושים לי
צבע צהוב בעיניים, שיסתלקו מפה ! הצהוב
מפריע לי להתרכז!״ היחידי שהבין
לליבה ולא יצא מכליו ביגללה היה
מנחם גולן. הוא הסביר לטכנאים ולצוות:
״זוהי דרכה לחמם את עצמה ולהיכנס
לתפקיד.״
והוא לא טעה. כשראה, בערב, ראשם
(צילומי היום) הסתבר כי ווינטרם ממש
ו (צילומי היום) הסתבר כי ווינטרס ממש
גדולה בתפקיד שלה. וינטרס לא התנגדה
לחשוף שד כשגולן דרש זאת ממנה. הסרט,
ככלל, שופע ארוטיקה, וביום שבו
צולמו הסצנות הארוטיות הקפיד גולן כי
באתר־הצילומים יימצא רק מי שחייב להימצא.
טרדנים וסקרנים — סולקו.

לוליינים מיקצועיים. איש־פעלולים מייוחד נשכר כדי לקפוץ
מהקומה השמינית. כאשר אמר לו מנחם גולן שהוא יכול
לרדת, כי הכנת הסצנה תארך חצי־שעה, הוא קפץ משם —
טען שיותר קל לקפוץ מאשר לרדת שמונה קומוות ברגל.

אנשי הצוות נהגו לבלות מדי יום, אח רי
הצילומים, במיסעדות מפוארות. שייקה
אופיר ואשתו רכשו להם חוג ידידים נרחב
מד,אצולה הברלינאית. הסרט, שתקציבו
הגיע עד לכ־ 6מיליון דולר, זכה בהש קעה
בת 500 אלף דולר של עיריית ברלין,
המעודדת בדרך זו צילומי סרטים
בעיר. אם הסרט ייכשל, לא תקבל העירייה

יהודי מרובלין

בחזרה את הכסף שהשקיעה.
אך איש אינו מעלה בדעתו שהסרט
ייכשל. ההיפך הוא הנכון. מנחם גולן,
שסרטיו מיבצע יונתן, סלאח שבתי, הבית
ברחוב שלוש ואני־ אוהב אותך, רוזה,
שהיה הראשון שביים — היו מועמדים
לאוסקר ולא זכו בו, בטוח.הפעם בהצלחה.

שרית ישי 1

שייקה אופיר בדמות שמול היהודי, רץ להרגיע את
הפולניה הגויה שלי וינטרם, הבאה לבקש את חיי בתה
מגדה, שהתאבדה בגלל הקוסם מלובלין. כדי להכניס עצמה לתפקיד נהגה לרגוז ולצעוק.

(המשך מעמוד )25
המישפט, יתקשו להוציא אותו מהארץ ו־להעבירו
לשווייץ, משום שהעיסקה היתד,
— כפי שדם חששו — עבירה על החוק.
עורכי־הדין פנו לאגף־למטבע־חוץ. סמיוש*
רד־האוצר, גוללו בפניהם את הפרשה כולה,
וביקשו לדעת על־פי איזה שער יתירו
שילטונות האוצר לבנק, אם זה יזכה בכסף
ממרידור, להוציאו מן הארץ: על־פי השער
הרישמי או על־פי השער הכולל קנם,
כיוון ׳שהעיסקה היתד, בלתי־יחוקית.
בתשובה לפנייתו של עורך־הדין משה
כהן־חי לאגף למטבע זר, הוא קיבל את
המיכתב הבא מהעמדת ליועץ המישפטי באגף
למטבע־חזץ, חיה ויטלסון. במיכתבה
כותבת ויטלסון :״הנדון: תביעת בנק
פור לה קומרס קונטיננטל מעווה נגד
יעקוב מרידוד, מיכתבך מיום .2.5.1977
במענה למיכתבך תנ״ל הנני לחזור על שאמרתי
בשיחתנו בטלפון, כי נכונותו להק ציב
במיקרה הנדון מט״ח (מטבע חוץ) בשער
שיהיה גבוה ב־ 50 אחוז מן השער
הרי׳שמי, היא בשל העובדה שהעיסקה,
נשוא התביעה, לא קיבלה את אישור האוצר
כנדרש על־פי תקנה 4ג׳ לתקנות ההגנה
(כספים) .1941״
עתה מתעוררת השאלה הגדולה: מדוע
לא פתח אגף־מטבע־חחוץ ישל מישרד־האוצר
בירושלים, שידוע לו על עבירה-
לכאורה שביצע מרידור׳ בחקירת הנושאי
מדוע לא הורה שר־המישפטים, שמואל
תמיר׳ .אשר ׳אף לו צריכה הפרשה להיות
ידועה, משום שכל המיסמכים נמצאים בתיק
בית־המישפט, למ״שטרה לחקור אם
עבר מרידוד על חוק המטבע־הזר או לא י
בעבר הכיר מישרדו של תמיר את עיסקי
מרידוד. במשך שנים רבות טיפל מישרד
עורכי־הדין תמיר את מוריץ בחברות הרבות
של מרידוד, ביניהן החברה הימית
להובלת פרי, שהיא חברת־הבת של פאן
מריטיים. תמיר אינו מתכחש עד היום ל יחסיו
האישיים ההדוקים עם מרידור ש החלו.
לדבריו, עוד מלפני התקופה שבה
.שימש מישרד עורכי־הדין שלו כנציגם של
מרידור וחברותיו, עוד מהתקופה שבה היה
מרידוד אחד ממפקדי אצ״ל ותמיר חבר
באירגון זה.

״זה לא
עניינך ! ״
^ מי רעצ מו סירב להתייחס לפרשה,
• • וכאשר נשאל על־ידי כתב העולם הזה
מדוע לא ׳נפתחה חקירה נגד מרידור,
חשיב :״זה לא עניינך.״
אולם תמיר אינו הידיד היחידי של מרי־דור
בממשלה. יש לו שם ידיד בעל עמדה
חשובה הרבה יותר: ראש־הממשלה עצמו,
מנחם בגין.
בגין ומרידור הם ידידי-אמת כבר שנים
רבות, מאז לחמו ופקדו על אצ״ל. מרידוד
היה המפקד הראשי של אצ״ל לפני בואו
של בגין.
באחרונה אף שקל בגין, והוא עדיין שוקל
את צירופו של מרידור לממשלתו כשר-
התעשייה, המיסחר־׳והתיירות, אם לא ייעתר
יגאל הורביץ, בסופו של דבר, לחזור
ולקבל עליו את התיק. בגין אף מוכן
לעמוד במרכז מיפלגתו, חרות, ולהילחם על
מועמדותו של מרידור, למרות שעסקני-
חרות רוצים להציב איש משלהם, חבר־הכנקת
חיים קאופמן.
למקורביו גילה בגין שאם יחזור בו יגאל
הורביץ מהתפטרותו, או אם ייבצר ממנו,
בגלל סיבה אחרת, למנות את מרידור
׳סשר־התעשייה, הוא ימנה אותו כשר־התחבורה.
׳שרי
הממשלה גם יודעים כי על־פי ידיעות
ממקורות מוסמכים ביותר, מתכוון
בגץ להכין ולהועיד את מרידוד כיורשו
בראשות־הממשלה.
ממקור שונה לחלוטין יודע תמיר על
הקשר ההדוק בין בגין למרידור, בעיקר
בעת האחרונה. היה זה מרידור ששיכנע
את בגין, ובעיקר את אשתו, עליזה להפסיק
את החרם החברתי שלהם על תמיר.
ואכן, אחרי כמה שיחות־שיכנוע של מרידוד
התחיל בגין מדבר עם תמיר, אפילו
החביבות מסויומת, ועליזה בגין הזמינה
׳אותו לביתם שברחוב בלפור בירושלים,
למרות שחודשים אחדים לפני־כן, כשתמיר
כבר היה שר בממשלת בעלה, הצהירה כי
״כף רגלו של תמיר לא תדרוך בבית הזה !״
אם אכן ימונה יעקוב מר״דור כשר ב־
׳ממשלה, תזכה ישראל בישר שדירותיו עוקלו,
עסקיו השונים מעוקלים אף הם בפקודת
בית־המישפט המחוזי בחיפה, ושלא
נפתח נגדו תיק פלילי.

בו כו ת מדדחותת הגורלי !
חשוכה כעולם שלא הולידה מיל־חמת־גנרלים
כזאת, אדיבה יותר
או אדיבה פחות.
יתר על כן, מילחמת־הגנרלים היא תופעה
נחוצה, המולידה תוצאות חיוביות
ביותר, גם אם מניעיה אינם חיוביים כל־כך.

לא זה כילכד שאין להפסיק את
מילחמת־הגנרלים ולהשתיק אותה
בקריאות זעם ובושה, אלא שיש
לדרכן אותה.

א׳(! 011 נמ וכל סשאר
^ ודם בל, לגבי התופעה עצמה. אפשר
\ /להביא אלפי דוגמות מכל התקופות.
הגדולה במילחמות (עד כה) ,מילחמת־העולם
השנייה, הולידה סיפרות ענקית של
מילחמת־גנרלים בכל המדינות, החזיתות
והמיגזרים. ספרייה שלמה של כל ספרי-
הגנרלים הייתה יכולה למלא קירות רבים.

הגנרלים של הוורמאבט הגר מני
אך פשטו את מדיהם ויצאו
ממחנות־המעצר, כשהתחילו לגנות
איש את רעהו על מישגים, מחדלים
והחלטות חסרות־אחריות.

חד הגילויים האופנתיים של הצבי־עות
המתחסדת בארץ הוא מטר דיב־רי־הגינוי
היורד על ״מילחמת הגנרלים״.
איד הם מעזים, הגנרלים האלה, להתווכח
ביניהם, להשמיץ איש את רעהו
ולקטרג זה על זה, אחרי שאלפים שילמו
בחייהם עבור מעשיהם י

איך אין הם מתביישים, הגנרלים, לגרד
את הפצעים הישנים, שטרם הגלידו, בשעה
שאלפי הורים שכולים, אלמנות וילדים
עדיין כואבים את כאב אבידתם הנוראה?
איד*הם מכבסים את כבסיהם המלוכלכים
בפומבי? איך הם מגלים את הסודות
הכמוסים? איך הם פוסלים איש את

מום רעהו? איך טוען כל אחד מהם שהוא-
הוא שצדק, הוא־הוא החכם והנבון והאמיץ,
שראה את הנולד, ואילו כל האחדים היו
טיפשים, קלי־דעת, פחדנים ומוכי־סנוורים?
יורשה לי להביע דיעה שונה לגמרי:

מירחמת־הגנרדים היא תופעה
טבעית, ולא היתה עוד מידחמה

הם האשימו איש את רעהו גם ביחס
נכנע להיטלר, בהשתתפות בבתי־המישפט
הצבאיים ששלחו למוות אכזרי את טובי
הגנרלים שקשרו קשר נגד הפירר הנא צי,
בבגידה באחיהם, וכר.
לגנרלים הגרמניים היתד, מלאכה קלה,
יחסית, כי הם יכלו להטיל את כל האש מה
למישגים ולמחדלים על המצביא הרא שי,
אדולף היטלר. עשרות גנרלים גרמניים
כתבו ספרים, שבהם גילו שהם צדקו
בכל, תמיד, ורק היטלר הטיפש והמטורף
סיכל את תוכניותיהם הגאוניות. לאחר-
מכן בא גל שני של ספרים ביקורתיים
יותר, שאחדים מהם טענו כי דווקא הטו-
ראי־הראשון היטלר צדק ברוב המיק-
רים׳ בוויכוחים שהיו לו עם גנרליו היהירים.
מסיבות
מובנות, אין ספרות רוסית מסוג
זה. בארץ הסובייטים התנהלה מילחמת־הגנרלים,
למחרת המילחמה, באמצעות ה־

אור* א סרי
מישטרה החשאית של סטאלין. רק אחרי
מותו של העריץ החלו להישמע הרמזים הראשונים, שהאשימו אותו בכל המחדלים
הנוראים, ערב הפלישה הנאצית ואחריה.
(יש דמיון רב בין ״מיבצע אדום־הזקן״
הגרמני, שהפתיע את הצבא האדום ביוני
,1941 וביו התקפת המצרים והסורים ב-
יום־ר,כיפורים .1973 בשני המיקרים היה
מצוי בידי הצד המותקף שפע של ידי עות
מוקדמות על ההתקפה העומדת להיערך,
ובשני המיקרים התעלמה ההנהגה
המדינית והצבאית מן הידיעות המהימנות,
מפני שאלה סתרו את ד,״קונספציה״ ה קיימת).
אפילו
כאשר העז אלכסנדר סולז׳ניצין
לתאר את מילחמת־הגנרלים הצאריים של
אוגוסט ,1914 באיחור של שני דורות, הוא
עורר עליו את זעם העיתונות הסובייטית.

האלון! גונן (משמאל)

האלון? אדן (מימיו)
הזורקים בוץ היום — חוסכים דם מחר

במערב התנהלה מילחמת־הגג
דלים בזעם וגזען!.
דוייט אייזנהואר האמריקאי וברנארד לו
מונטגומרי הבריטי הדביקו זה על חזהו של

האלוף שרון במילחמה

האלופים אדן וגונן כמילחמוז

— אחרי המילחמה

אין מנוחה ללוחמים —
זה את כל התוויות האפשריות, אחרי שהדביקו
שם עיטורים. אייק תיאר את
מונטי כטיפש, כאגו־מאניאק, כגנרל כושל,
כחורש־מזימות וכמפר־פקודות. מוג-
טי תיאר את אייק ככסיל גמור, כיושב־ראש
של חברה מיסחרית שאין לו הבנה
צבאית מינימלית, כבובה חייכנית, כאדם
נטול כושר־החלטה.
גנרלים אמריקאיים אחרים, כמו ג׳ורג׳
פאטון ועומר בראדלי, השתתפו במילחמה
זו בהתלהבות רבה, כשהם משמיצים בעיקר
את מונטי הבלתי־נסבל, בעוד שהבריטים
חשו לעזרת מפקדם נמוך־הקומה.
הגנרלים המידבריים, שהודחו על־ידי צ׳ר־צ׳יל
לטובת מונטי, תבעו באיחור את עלבונם,
וטענו כי הם־דים היו המנצחים
האמיתיים במידבר המערבי, אף שהניצחון
נגזל מהם ערב ההכרעה.

הרמטב״ל הבריטי, אלן ברוק,
מתח ביקורת רצחנית על וינסטון
צ׳רצ׳יל, המנהיג האגדתי, ותיאר
אותו כחובב חסר־תקנה, שהתערב
ככל דבר וקילקל בכל שיבול. צ׳ר־צ׳יל,
מצירו לא הניח לאיש ליהנות
אף מניצוץ אחד של תהילה,
ולמיקרא ספריו מתקבל הרושם
שהוא ניהל את המילחמה, פחות
או יותר, לכדו.

רוצה שדמותו תישמר בהיסטוריה באור
החיובי ביותר. לשם כך הוא צריך להצדיק
או להעלים מישגים שעלו בחיי־אדם, לגזול
את תהילת שכנו, לפאר את מעשיו
המוצלחים.

אחד מגדולי האלופים ככל התקופות,
נפוליון כונאפארט, היה גם
אחד מגדולי המצטיינים כמיק•
צוע זה.

. 11111111

! 1118

יייי״ע ן

היטלר והגנרלים הגרמנים
הוא היה אשם בכל

חוששני כי השאלות האלה נוש

לא, המניעים
אלא התוצאות.

העיקר,

לולא מילחמות־הגנרלים, לא הי
תה נודעת האמת על שום מילהמה.

כאורה, זוהי תופעה בלתי-סימפטית
) מאד. מיליוני החיילים של מילחמת־העולם
השנייה בוודאי הזדעזעו לקרוא בספרים
אלה שהמנהיגים הנערצים, שלמענם
הם עמדו לשפוך את דמם, פשוטו כמש מעו,
היו אנשים קטנים, אגו־צנטריים מאד,
שניהלו ביניהם מריבות בלתי-פוסקות על
נושאים שהיו כרוכים בגורלם של מאות.
אלפי בני־אדם חיים.
מונטי ופאטון התקוטטו ביניהם על ציר
המאמץ העיקרי של הפלישה לגרמניה. כל
אחד מהם רצה שאייק, כמפקד ראשי, יתן
לו את כל המשאבים, התגבורות וחומרי-
המילחמה, כדי לסיים את המילחמה במזנטגומרי
(מימין) ואייזנהואר (כמרכז)
מהלומה מוחצת אחת לליבה של גרמניה.
טיפש, אגו־מאניאק, גנרל כושל, כסיל גמור, בובה חייכנית
מונטי רצה להלום בצפון, שם היה הפיקוד
בידיו, ואילו פאטון רצה להכות בדרום,
שם היה המפקד — כמובן — אות בחובן אי-הבגה מסויימת של עון ,״הסופגים״ את ההתקפה היום בגופותיהם,
ועל שלמה ושמואל ודני, שיחצו
הוא עצמו. שניהם התמרמרו על אייק, מהות המיקצוע של הגנרל.
מיקצועו של הגנרל הוא המילחמה. המיל מחר את ים האש. זוהי אי־רגישות הכשחילק
את המאמץ באופן דיפלומטי בין
רחית. מי שאינו מבורך (או מקולל) בה,
שניהם.
׳חמה היא ממלכת ההרג וההרס.
נפלט זמן רב לפני שהוא מגיע לדרגת
אילו החליט אייק להלום בצפון, ייתכן קביעה מול
האף את שנעקם טעם אין
אלוף.
כי רבבות בריטים ואמריקאיים נוספים, פשוטה זו. הגנרל הוא השכיר של כולנו,
זאת ועוד: אין אדם יכול לשלוח מאות
מהגייסות שהוצבו שם, היו נהרגים. אילו השליח של כולנו. כולנו אחראים למציהחליט
להלום בדרום, היה קורה הדבר אות המולידה מילחמות. כולנו מעוניינים ואלפים אל תוך גיא ההריגה, מבלי להאלאמריקאים
מן האוגדות שם. כל החלטה שהגנרל יקדיש את מירצו למלאכת־המיל -מין בעצמו. בסופו של דבר, מזדקק כל
היתר, מתרגמת את עצמה, אוטומטית, ל חמה, יתכונן למילחמה בימי-רגיעה וינהל מפקד בכיר למנה גדושה של אמונה־בעצ־את
המילחמה, אם תפרוץ באשמת הפולי מו, ואין לו מנוס ממידה זו או אחרת של
שפת בית-הקבתת.
אגדמאניה. יכול גנרל אחד להתפלש באגו-
אם כן, האם לא היה זה בבחי טיקאים שאנחנו בוחרים בהם.
מאניה זו, כמו ״אריק״ ,או להצניע אותה,
:הוספת חטא על פשע, כאשר
אין אדם יבול לקבל החלטות כמו ״ברן, אך שום אלוף קרבי אינו יכול
ידו הגנרלים את המריבה הזאת, הרות־גורל
כמילחמה, אם ליבו דו להיות לגמרי חופשי ממנה.
אחרי המילחמה, באוזני החיילים אב למראה בל הרוג.
האם אין הדבר מגלה שיפלות מוסרית
מאין כמוה מצד הגנרלים, חוסר רגישות
אנושית פשוטה?

ד כאן נראה כי המוטיבציה של
+מילחמת־הגנרלים היא שלילית למדי
— אגו־מאניה, חוסר־רגישות ואהבה־עצ-
מית, אם כי בעיני גנרלים רבים נראים
מניעיהם, מן הסתם׳ באור יפה יותר. הם
הקדישו את חייהם להגנת עמיהם, והם
ביקשו לתאר את הדברים על־פי האמת
שלהם, כפי שראו אותם.

יהיו מניעיהם של המשתתפים במיל־חמות־הגנרלים
כאשר יהיו, התוצאות הן
חשובות וחיוביות ביותר.

מ מי ר ^ -זו סו ם ) ו ס תי ם

שנותרו כחיים, הפצועים, הנכים
והמישפחות השכולות ץ

נגר סשרהשתיקה

בחייו הפרטיים יכול הגנרל להיות רגיש
ורגשני ככל אדם אחר. אך בשעה שהוא
רוכן על מפותיו, ומחליט שהיום ״נספוג
התקפה של אוייב״ ושמחר ״נעבור להת־קפודנגד״
,אין הוא יכול לחשוב על מש מעות
החלטה זו לגבי משה ודויד ושימ־

אי־אפשר למלא את תפקידו של
אלוהים, לדון המוני־אדם לחיים
ולמוות, מכלי ללקות כתכונות של
אלוהים־זוטא.

כל גנרל שניצח על מערכה במילחמה
רואה את עצמו כדמות היסטורית, והוא

המילחמה מתנהלת בערפל של אי-
ודאות. לרוב נשאר הערפל הסמיך גם אח רי
המילחמה. דברים רבים שרויים בסוד,
אחרים כוסו במעטה עבה של תעמולה
וכזב. כאשר הגנרלים קושרים ביניהם קשר
של שתיקה, בייחוד אחרי מילחמה מוג־לחת־כביכול,
אין לאמת כל סיכוי להיוודע.

כימעט בל המישגים והמחדלים
הרכים של מילהמת-סיני ומיל-
חמת-ששת-הימים נגנזו כעיקכות
קשר כזה. הם יצאו לאור רק כמיס
גרת מילהמת־חגנרלים שלאחר
מילחמת יום־הכיפודים.
אולם רק חשיפה אכזרית של שגיאות
העבר יכולה למנוע את הישנותן בעתיד.
יש חשיבות עצומה לידיעת האמת על
מאורעות ואנשים בתולדות המילחמה.

מי שעוזר לגנוז מישגה או ליקוי,
שעלה בחייהם של מאות
חיילים כמילחמת יום־הכיפורים,
עלול להנציח את המישגה או הליקוי,
ולהביא?קטילת אלפים כמיל־דומה
עתידה, אם תפרוץ.
האינטרס הלאומי העליון הזה — לח שוף
ליקויים כדי שתהיה אפשרות לתקנם
— עומד מעל לכל אינטרס אחר. הוא
גם עומד מעל לכאב המישפחות השכולות.
האינטרס האמיתי של המישפחות
השכולות היה למנוע את הליקויים לפני
שהביאו להריגת יקיריהם. וזהו, כמובן,
האינטרס העליון של כל מישפחה שאי -
נ ה שכולה — והעלולה ליפול קורבן לגודל
נורא זה ביגלל ליקוי שלא תוקן.

דווקא מפני שהמידחמה היא
תופעה כד-כך נוראה, הרי חיונית
חשיפתה, ככד הדרכים.
כשעיתונאי טועה, מישהו נפגע בשמו
הטוב. כשעורך־דיו טועה, מישהו מפסיד
(המשך בעמוד )36

1אחי גיבורי החה׳ ל ה

(המשך מעמוד )35
כסף, או הולך לכלא. כאשר רופא טועה,
אדם עלול למות. כשגנרל טועה, מאות,
אלפים ורבבות מושלכים לקבר־אחים.
דוגמה בולטת מאד: אחרי מילחמת־העולם
הראשונה נחשפו מישגים נוראים
של הגנרלים הבריטיים, ממיטב הכסילים
הבוטחים־בעצמם, שגרמו למותם של מאות
אלפי חיילים בקרב על הנהר סום בצרפת.
הטראומה שנגרמה על־ידי פירסום
הדברים, במילחמות־הגנרלים של אז, חסכה
ביזיון במילחמת־העולם השנייה.

ש׳מש, ן
ך דפסוף, הערה פילוסופית או סיס-
1רותית:
כל מי שהתנסה בחווייה הקרבית, וכתב
על כך ספר, יודע כי מבחינה סיפרותית,
אחת התכונות העיקריות של המילחמה
טמונה בעובדה שהיא מתנהלת בו־זמנית
בשני מישורים שונים. רוב סופרי־המיל־חמה
הגדולים — מלייב טולסטוי ועד נור־מן
מיילר — הנציחו כפילות זו.
יש המילחמה של החיילים — תערובת
של דם ובוץ, החוויות האנושיות הבסיסיות
ביותר כשיעמום, גבורה ופחד, רעות
ונטישה, המיקריות הנוראה של המוות
וההתגלות הגדולה של אהבת־האדם.
מעליה מתנהלת מילחמה לגמרי אחרת,
המילחמה של הגנרלים. זוהי מילחמה של
החלטות, של סטאטיסטיקה, של כמויות־תחמושת
של ״חומר אנושי״ ,של חיצים־
על־גבי־מפות, מין מישחק שח־מת שהכלים
בו הם גייסות־אדם, או מישחק־פו־קר
בקלפים חיים.

מפקד ;דוד משתתף כגורל
הייליו, יושב עימם ליד המדורה,
מתכושם עימם ככוץ. אך למרות
הכל — מילחמתו אינה מילחמתם,
ומילחמתם אינה מידחמתו. הוא
לוחם כמישור אהד, והם כמישור
אהר.
מילחמות־הגנרלים מבליטות תופעה זו,
ועל כן הן מדהימות את החיילים, שלא
העלו על דעתם שיש ביכלל מילחמה אחרת,
של מפות וויכוחים ומריבות וקנוג־יות.
אך יש להבין היטב שמה שמתגלה
כאן אינו תופעה המייוחדת למילחמת־הגנרלים,
אלא למילחמה ביכלל.
מי שמשלים עם המילחמה, מוכרח להש לים
עם תופעה זו. מי שמתקומם נגדה,
צריך להתקומם נגד המילחמה עצמה, ולח תור
לעולם שלא יהיו בו מילחמות.
עולם זה עדיין אינו קיים. הסילחמה
עדיין קיימת כאפשרות בחיינו, גם בהת־קרבנו
לשלום באחד מגבולותינו. עדיין
זקוקים אנחנו לצה״ל, לחייליו ולאלופיו.
ושומה עלינו לדאוג לכך שזה יהיה הצבא
הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים לקיימו, חופשי
עד כמה שאפשר מליקויים, מחוסן ככל
שניתן בפני מישגים ומחדלים.
לכן טוב שישנה מילחמת־הגנרלים. וטוב
עושים הגנרלים של אתמול אריאל
(״אריק״) שרון, אברהם (״ברן״) אדן, שמואל
(״גורודיש״) גונן, ישראל (״טליק״) טל
וכל השאר, וידידיו של דויד (״דדו״) אל־עזר
המנוח, כשהם מפרסמים את הכל,
וחושפים את הכל, ומבטאים את דעתם כסו
שהיא, בלי כחל ושרק. ולא איכפת לי מה
בדיוק הם מניעיהם.

זוהי הוכתם.
למשל: הדברים שמספר לנו דדו, מתוך
הקבר, על דמותו של משה דיין ערב ה-
מילחמה ובימיה הראשונים, אינם רק מח רידים.
הם חשובים לגבי העתיד. חשוב
לדעת כי האיש הממלא עתה תפקיד חשוב
בעידן המאבק על השלום, התגלה בימים
ההם כגרוטאה אנושית, כאדם חסר כל שיקול
ואיזון נפשי, אדם שבבואו להחליט
החלטה שנגעה לחייהם של אלפים, הוטרד
רק על־ידי מחשבה אחת: שלא יצחקו ממנו
למחרת־היום. המילואים לא הגיעו בזמן,
מאות נהרגו, ולא צחקו ממשה דיין.

האם זה חשוכ לדעת ץ כן, זה
חשוב לדעת. גם כשזה כואכ מאד.
האלופים האלה החזיקו אתמול בידיהם
את חייהם של מיטב הבנים. הם חלשו על
גורלנו. מוטב שישפכו עכשיו את כל אשר
על ליבם — ולוא רק כדי שיורשיהם ייזהרו,
אם יעמדו אי־פעם — חלילה — במצב
דומה.

7־11־ 3־11-1^ 71

ב א שקלון 2

הגירסה
שו נתקה ניו
בכתבה קרב השיריון באשקלון, שפור*
סמה לפני כחודש ימים (העולם הזה ,)2141
נגולה פרשת נזילחמת הבחירות העכורה
המתנהלת באשקלון. הכתבה גוללה את
סיפורם של שני תתי־אלופים במילואים —
אריה קרן ונתקה ניר — שהיו מפקדי חטי׳
בות שיריון באוגדה אחת במילחמת יום־
הכיפורים, ועתה הם לוחמים זה בזה במאבק
בו הועלו האשמות על מסעי טירור
והפחדה וניצול לרעה של שמו של צה״ל.
בעיקבות פירסום זה הגיעו למערכת תגו״
בות רבות בהן נטען כי הכתבה לא היתה
מאוזנת וכי בצורת הצגת הדברים נעשה
עוול למועמד הליכוד לראשות עיריית אשי
קלון, תת־אלוף (מיל ).נתקה ניר. נאמן
למסורתו, לאפשר למי שמרגיש עצמו נפגע
מדברים שפורסמו אודותיו בעיתון זה,
להגיב ולהבהיר את העובדות ולהציג את
גירסתו שלו, ערך העולם הזה ראיון נוסף
עם נתקה ניר, המתפרסם להלן :

• מה קורה כאשקלון ז מדוע
מכל הערים והמוטצדת־המקומיות
כארץ ;לשה מערכת הכחירות
דווקא כאשקלון לפסים כה סוערים?

זוהי
עיר, שסבלה יותר מכל מקום אחר
מניהול מקומי כושל, והראיה — מזה למע־לה
משנה מנהלת אותה ועדה קרואה,
שמונתה ביגלל מעשי השחיתות של מנהיגי
העיר ונבחריה. משום כך הציבור
כאן יותר רגיש מאשר במקומות אחרים.
גם הרכב האוכלוסיה גורם לכך. קרוב ל-
{,ף 60מ־ 55 אלף תושבי העיר מתגוררים
בשכונות־עוני, שהגדולה בהן היא שכונת
שמשון, השרויות במצוקה שאין דומה לה.
החלק הגדול מגילאי הגיוס שם אינם
מתגייסים כלל לצה״ל. לרבים מהם יש
עבר פלילי מתיק אחד עד 40 תיקים. יש
שם כיום קרוב ל־ 300 עבריינים רשומים.
ביגלל הפשיעה וחוסר הפרנסה, עוזבים
מדי שנה כ־ 400 אנשים צעירים את העיר.
באופן יחסי עומדת אשקלון במקום
הראשון במדינה מבחינת מעשי הפשיעה
בה. כל לילה יש כאן בממוצע 12 פריצות
לבתים 9 ,פריצות למכוניות, ועוד
פשעים ממעשי אונם ועד זריקות רימונים.

• אז מה מגיע כחור כמוך
לרצות לנהל עיר כזאת ץ
אחרי מילחמת יום־הכיפורים נשלחתי
לקודם פיקוד ומטה בארצות־הברית. שם,
בין מסיבות הקוקטייל, היה לי הרבה זמן
לחשוב. אני בחור שעבר את השואה. זה
גם המוטו שדוחף ומפעיל אותי — נושא
השואה. כשהתחלתי לעשות חשבון־נפש,
הגעתי למסקנה שהבעייה המרכזית שלנו
היא שאנחנו מתפוררים מבחינה חברתית.
יש לנו צבא מפואר. אבל בסופו של דבר
לא יהיה בעד מי להילחם, ספני שהחברה
שלנו מתפוררת.
על רקע זה התגבש אצלי הרצון להמשיך
ולשרת כדי לפרוע את ההשקעה שהש קיעו
בי בצבא. החלטתי, שכשאשתחרר
אצא לחיים פוליטיים מוניציפאליים. לפני
הבחירות האחרונות לכנסת קרא לי בגין
והציע לי להצטרף לרשימת הליכוד לכנסת
מטעם חרות. דחיתי את ההצעה.
חבר־כנסת צריך לדאוג ששמו יופיע כל
יום בעיתון. אני החלטתי לעשות עבודה
ועבודה קשה. אני גר באשקלון 20 שנה.
כאן נולדו הבנים שלי. החלטתי לרוץ כאן
לבחירות.

• הועלתה נגדך הטענה, כי
התחלת את מערכת הכחירות •טדך
עוד כעת שהיית כשירות פעיל

רציתי להשתחרר עוד ב־ 6ד. אבל מוטה
ושמעון פרם לחצו עלי שאשאר בצבא.
הם ביקשו ממני להיפגש עם רפול, שהיה
אז אלוף־פיקוד הצפון. נפגשתי עימו ונפגעת
.,הוא לקח אותי להיות ראש־המטה
שלו. זה היה התפקיד האחרון שלי בצה״ל.
למרות הלחצים הנוספים החלטתי להש־

תתיאלוו(מיל ).נתקה ניר במדים
תחרר. ביולי 1977 יצאתי לשנת חופשה
וגמרתי את לימודי בגיאוגרפיה באוניברסיטת
תל־אביב. בשנה הזאת גם
למדתי את בעיות העיר אשקלון. ערב יום-
הכיפורים בשנה שעברה הודעתי שאני מוכן
לרוץ לבחירות לראשות העיר. הצטרפתי
לתנועת החרות כחבר. עוד לפני
שנתיים פנו אלי אנשי חרות, שאהיה המועמד
שלהם. פניתי לראש אכ״א כדי
לדעת כיצד לנהוג. נאמר לי, שכל עוד אני
במדים אסור לי להיבחר לשום מוסד מיס־לגתי
וגם לא לנהל תעמולה. אבל החוק
הצבאי אינו אוסר עלי להשתתף בשיחות
ובהרצאות כשומע. זה מה שעשיתי. רק
ביולי 78׳ ,כשהורדתי את המדים, התחלתי
להתארגן ולהקים מטה בחירות.

״ תד מי ת של
טירורי ס ט ;/
• מדוע אותם אג־טים, שרצו
כך כמועמד כשהיית כמרים, התנגדו
דך כשהשתחררת מצה״ל ך .
רק כשהתחלתי לעבוד לקראת מערכת
הבחירות התחילו הצרות שלי מבחינה פוליטית.
הרגשתי פיתאום, שאותם אנשים
שנתנו בי אמון, מנסים לכוון אותי לפי
דרכם. הסברתי להם שאני לא פוליטיקאי,
והדבר היחיד שמעניין אותי זה להוציא
את העיר הזאת מהבוץ שהיא שקועה בו.
לא מעניינים אותי האינטרסים הפרטיים
שלהם. אז הם החליטו שאני לא מספיק
טוב בשבילם ושאני מחוספס. אני בחור,
שכשאני שומע בדיונים מישהו שקם ומספר
סיפורים, אז אני לא אומר לו ,״הוצאת
דברים מהקשרם,״ או ״לא דיברת אמת.״
אני אומר לו פשוט :״חביבי, אתה משקד.״
כתוצאה מכך קמה קבוצת ותיקים בתנועה
וניסתה להדיח אותי מהמועמדות לראשות
העיר. אותה קבוצה מצאה את עצמה
בחוץ, הצטרפה למועמד הרשימה העל-
מפלגתית, אריה קרן, והתחילה את מסע

ההשמצות נגדי. בין אלה יש אנשים שיש
להם עסקים רציניים באשקלון. הם הבינו שדרכי
הם לא יוכלו להמשיך בשיטות שלהם.
הם תפסו, שבין הדברים שאני עומד
לתקן, הם יהיו בין המתוקנים הראשונים.
אחר־כך היה העניין של הרכבת רשימת
המועמדים. כל חטיבה בליכוד עשתה בחירות
בתוך עצמה ואחר־כך היה צריך לעשות
שבץ־נא, לפי יחסי הכוחות. כש ראיתי
את רשימת המועמדים שהגישו לי
נעשה לי לא טוב. ראיתי שעם הקבוצה
הזאת לא אוכל לעשות מה שאני מתסנן.
רשימת מועמדים משלי — אנשים לא
מפלגתיים אבל עם כישורים. את הרשימה
הזאת הגשתי למרכז המפלגה. השר משה
ניסים מהמפלגה הליברלית לא רצה לקבל
אותה. הודעתי לו, שבמידה והרשימה שלי
לא תתקבל, אני מתכוון להתפטר ושימנו
מישהו אחר במקומי. אחרי הרבה לילות
של התרוצצויות הם קיבלו ברצינות מה
שאמרתי והרשימה שלי התקבלה כפי ש הגשתי
אותה.

• מדוע מתמרד המאכק האישי
החריף דווקא כינך דכץ מי
שהיה הכרך לנשק, תת־אדוף
(מיד ).אריה קרן ץ
אני וקרן שרתנו יחד בצבא 25 שנה.
היינו יחד מפקדי מחלקות באותה פלוגה
במבצע קדש. שרתנו יחד בחיל־השיריון.
עברנו תפקידים מקבילים. פעם הוא היה
המפקד שלי ופעם אני המפקד שלו. כשאני
הייתי מפקד טנק הוא היה סמל מחלקה.
בששת־הימים אני הייתי מג״ד טנקים והוא
היה מג״ד חרמ״ש. הוא גם החליף אותי
בתפקיד המדריך הראשי בפו״ם. ביום-
הכיפורים היינו מפקדי חטיבות באוגדה
של ברן. לשנינו היו אבידות קשות תוך
כדי המילחמה. אחרי המילחמה אני נסעתי
לארצות־הברית וקרן התמנה כראש מח לקת
תורת־לחימה במטכ״ל.
היינו גם חברים טובים. כשהייתי ב־

ארה״ב מונה קרן לדרגת תת־אלוף ולתפקיד
סגן מפקד גייסות־השיריון. שלחתי
לו מכתב חברי וברכתי אותו על עלייתו
בדרגה. כתבתי לו, שאני שמח שאחד
החברים שלי עלה לדרגת גנרל. את המכתב
הזה הוא שיכפל והפיץ עכשיו באלפי
עותקים, כדי להוכיח לאנשים שהוא עלה
בדרגה לפני ושבעצם חייתי תלוי בו בקידום
ובהעלאת הדרגה שלי.
אני החלטתי לרוץ לראשות־העיר כשנה
לפניו. הוא ידע על זה ודירבן אותי אבל
אף פעם לא אמר לי שהוא גם מתכונן
לרוץ ולהתחרות בי. בשלב מסויים סיפרו
לי שקרן מתכונן לרוץ גם כן לראשות-
העיר. זה נראה לי משונה. לי הוא סיפר
שהוא מתכוון ללכת לעסקים פרטיים. עד
שיום אחד, חבר משותף הביא אותו אלי
הביתה, והוא סיפר לי שהוא מתכוון לרוץ
לראשוודהעיר מטעם המערך. אמרתי לו
שאני מתפלא על ההחלטה כי זה פגע
באמינות שהיתה בינינו כחברים. אמרתי
לו גם, שכיוון שמכירים בעיר את שנינו
אין לו שום סיכוי להצליח, אבל לי הוא
יפריע. אמרתי לו בצורה חברית שהוא
יקשה עלי את המערכה. הוא אמר לי שהוא
חושב שהוא יותר טוב ממני. איחלתי לו
הצלחה וחשבתי בליבי, שאם הוא הולך
לרוץ מטעם מפלגה אחרת, אז אולי זה
לא יפה שהוא לא סיפר לי את זה,
אבל לו יש גישה סוציאליסטית ולי גישה
ימנית ולאומית — אז זה בסדר. מה
שקרה הוא, שאז החלה מערכת ההשמצות
נגדי. אלה היו השמצות בעל-פה. כאי
לי ולא יכולתי להתייחם אליהן. אבל לא
הוא ולא אני שרבבנו נושאים צבאיים
במילחמת הבחירות בינינו. יש הרבה אנשים
באשקלון ששירתו תחת פיקודו ותחת
פיקודי וכנראה שאלה שירבבו את הנוש אים
הצבאיים למילחמת הבחירות.

היום ז

מה מערכת היחסים ביניכם

הגענו למצב שאנחנו לא מדברים. זה
אחרי שהייתי בא לחוגי־בית ואנשים שלו
היו אומרים לי :״אתה פושע, יורה,
משסה כלבים ומאיים בטלפוגים.״ יצרו
לי תדמית של טירוריסט ודיקטאטור. קשה
היה לי להוכיח שזה מצוץ מהאצבע ולא
נכון. נכון שזה לא קרן שהפיץ את הסיפורים
עלי, אלא רק האנשים שתומכים
בו. אני גם יודע שקרן עצמו אינו משמיץ
אותי בשום חוג־בית. מי שעושה את זה
אלה האנשים שמסביבו. אבל אם הוא
מנהל מילחמת־בחירות, הוא צריך לקבל
על עצמו אחריות על המילחמה הזאת,
לטוב ולרע. אני מקבל על עצמי את
האחריות לכל מה שנעשה סביבי.

• אהת הטענות העיקריות
נגיד היא שאתה מתרועע עם
ע ב רייני ם...
כשבאתי לאשקלון ב 1958-גרתי בשי כון
דרומי. הייתי אז קצין צעיר בדרגת
סגן. הייתי היחיד בשכונה שהיה לו טלפון
בבית. כשהייתי בא הביתה, פעם בשלושה
שבועות, הייתי בא עם קומנדקאר. בית-
החולים הקרוב ביותר היה אז ברחובות
וכל מי שהיו לו קרובים בבית־החולים
והוא רצה לשאול בשלומם עשה את זה
דרך הטלפון שלי. כשהיו צריכים להעביר
בלילה יולדת לבית־החולים, היו מעירים
אותי באמצע הלילה כדי שאקח אותה
עם הקומנדקאר. כך נוצר ביני ובין תו שבי
השכונות האלה קשר הדוק, שנמשך
עד היום. כל בחור צעיר שהסתבך וערק
מהצבא ורוצה לחזור לשרת, פונה אלי
שאעזור לו. אני לא מתבייש לשבת איתם
בבתי-קפה ולקחת מהם פרטים. אני מתקשר
לפרקליט־הצבאי ומבקש לקבל אותם

חזרה לצבא — להעמיד אותם לדין אבל
להתחשב בבעיות שלהם. כך נהגתי כל
חיי. הרגשתי שכל נפש שאני מחזיר למוטב
אני קונה בזאת את לחמי.
יש באשקלון ביריון אלים אחד, ששירת
במילחמה בפלוגת צנחנים, שהיתה מסופחת
לחטיבה שלי.
ראיתי
את הבחור במילחמה. נלחמנו כתף אל
כתף ואני מעריו אותו מאוד. יש בינינו
אחוות־לוחמים. כשהוא יושב בבית־קפה
וקורא לי :״נתקה בוא תשתה איתי קפה״,
אני גאה לשתות איתו. ואני אמשיך לעשות
זאת גם כשאהיה ראש־עיר, למרות
כל המכופתרים שטוענים שזה לא יאה.
יש עוד בחור באשקלון, שהסתבך מגיל
צעיר. זהו בחור מוכה גורל. כשהוא עמד
להתחתן בגיל ,40 הוא שלה לאשתי הזמנה
לחתונה עם טכסי ספיישל. באתי
לחופשה ואמרתי לאשתי שאנחנו הולכים
לחתונה. כשהוא ראה אותי מתחת לחופה,
אז עם כל שני המטרים גובה שלו
הוא התחיל לבכות. הרגשתי שנתתי לו
תקווה — שהחברה לא נעלה את הדלת
בפניו. למחרת כל העיר דיברה שהייתי
בחתונה של עבריינים.
לכן מספרים עלי שאני מתרועע עם
עבריינים. אבל אני אוסיף לעזור לאנשים
אומללים ככל שאוכל. אני משמש להם
כדוגמה ואוטוריטה יותר מכל אדם אחר.

לא אמרתי זאת גס לאיש ואומר שכל
זה לא נכון.
יכול להיות שאחרי ששרמן הגיש את
התלונה נגדי ונגד בני וראה שביטלו את
גזר־הדין הוא הפליט בשעתו כמה דברים
נגדי. הדברים קיבלו כנפיים ואנשים בנו
על זה סיפור שלם.

• אוזכרה גם פרשה של איומים
עד איש חכרת־החשמד

ב־ ,1958 כשחזרתי יום אחד לחופשה
מהצבא, מצאתי את אשתי בוכה. היינו
נשואים אז שנה והיא נשארה שבוע בלי
חשמל. זה היה בתקופה שהחליפו את
פתקי-התשלום של החברה והיא לא שמה

גדר שהכלב לא יסתובב בחוץ.״ והוא
הקים את הגדר — מרשת ולא מאבן —
בקו אחד עם הגדרות של השכנים. אחרי
שלושה שבועות, כשיצאתי מהבית, ראיתי
בחור מודד את הגדר. הוא אמר לי ש גנבתי
שטח מהעיריה. אמרתי לו :״אז
למה אתה לא דופק אצלי בדלת ומודיע
לי על זה?״ הוא השיב לי :״לא אשאל
אותך מה לעשות!״ היה בינינו ויכוח.
אחרי שבוע קיבלתי מכתב מהעיריה שהתפשטתי
על שטח שלא שייך לי.
הודיעו לי שבכוונת העיריה לבנות שם
מקלט ולכן עלי להציב את הגדר בשטח
ששייך לבית שלי. הלכתי לעיריה. אמרתי
שאני מצטער וכי לא ידעתי בדיוק מה
גבול השטח שלי. הגענו להסכם, שאשאיר
את הגדר וכשהעיריה תצטרך את השטח
אזיז אותה. קיבלתי על כך מיכתב רשמי.
באותו זמן ניהלתי משא־ומתן על מכירת
הבית. הראיתי את המיכתב ללקוח,
שעמד לקנות את הבית, והסברתי לו ש ברגע
שהעיריה תפנה יצטרך להזיז את
הגדר. אחרי שהוא כבר גר בבית שמכרתי
לו, קיבלתי מכתב מהעיריה שהולכים לבנות
את המיקלט ושעלי להזיז את הגדר.
הלכתי עם המכתב לאשתו של הדייר
והודעתי לה, שיבואו עובדים להחזיר את
הגדר למקומה. בזה נגמר הסיפור. אבל
היה לי סיכסוך עם הקונה. קבענו תנאי
תשלום והוא לא עמד בהם. אני מצידי
הייתי צריך לשלם בעד הבית החדש ש קניתי.
היו לי עם האיש ויכוחים רציניים
והוא התחיל ללכלך אותי. אז דרשתי
ממנו גם תמורה עבור המזגנים שהש ארתי
בבית ושזכותי היתה לקחת אותם.

״שבוע שלם
בלי ח שמל״
• מה היתה כדיוק הפרשה
כינך וכין סמל המישטרה חיים
שרמן זו
בארצות־הברית יש מה שנקרא ״מיני
בייק״ — אופניים עם מנוע של מכסחת
דשא. כל ילד מגיל 7נוסע שם על דבר
כזה. כשחזרתי לארץ, הבאתי דבר כזה
והילד נסע על זה על הדשא. יום אחד
בא אלי הסמל שדמן והעיר לי שצריך
רישיון לדבר הזה. אמרתי לו שכדאי
שיבדוק — כי זה תקדים אם צריך רישיון
לכלי־רכב ננסי כזה. הוא חזר פעם שניה
והודיע לי שהוא נאלץ להגיש תלונה
גם נגד הילד שלי שנסע על האופנוע
הננסי, וגם נגדי על שהחזקתי את זה
בלי רישיון. חשבתי שהוא צוחק. אחרי
זמן קיבלתי הזמנה לבית־המישפט. כתבתי
מכתב למפקד מחוז הדרום של המישטרה
והסברתי את העניין. סיפרתי שלא ידעתי
שכלי-רכב כזה טעון רישיון ושלדעתי זה
לא בסדר להעמיד בגלל זה ילד בן 11
למישפט.
קיבלתי מכתב תשובה שניתנה הוראה
לבטל את גזר־הדין נגדי. רק על פי מכתב
זה למדתי שהיה בינתיים מישפט נגדי
ושניתן גזר־דין. מעולם לא איימתי על
שרמן ולא שיסיתי בו אח כלבי. אחרי
שהעולם הזה פירסם את הפרשה, הוא
בא אלי ביוזמתו ואמר לי :׳לא ישנתי
כל הלילה. אני נשרף מבפנים.׳ בנוכחותי
הוא כתב לכם את המכתב הבא: לפני
כשבועיים נפגש עמי כתב עתונכס וביקש
לדעת פרטים על נתקה. עניתי לו, שלא
אומר לו דבר ואין לי שוס דבר נגד
נתקה ושלפי דעתי עשה מר נתקה הרבה
בשביל המדינה ודעתי גם שהמדינה חייבת
לו הרבה. בקשר לדברים שפורסמו ב־עתונכס
ברצוני להעיר: מעולם לא נשלחתי
לביתו של מר ניר ; נתקה מעולם
לא אמר שישסח בי את כלבו וממולם
לא איים שירה בי ; נתקה מעולם לא אמר
שיגרום לפיטורי מהמישטרה. לא זו ביל־בד
שלא אמרתי דברים אלה לעתונאי —

מועמד נתקה(יו נאזרח
לב ולא שילמה את החשבון. בא אחד
מחברת־החשמל, דחף אותה הצידה וניתק
את החשמל. עד שבאתי הביתה היא היתד׳
שבוע בחושך.
כששמעתי את הסיפור נסעתי במדים
לחברת־החשמל ואמרתי להם :״תשמעו,
זה מה שקרה.״ ברור שהייתי מרוגז.
דרשתי שיחברו את החשמל לביתי עוד
באותו יום, אחרי שבינתיים שילמתי את
החשבון. זה היה ביום שישי ולא היה שם
אף אחד מלבד התורן. ביקשתי ממנו את
הטלפון של מנהל החברה. צילצלתי אליו
וסיפרתי לו מה היה והוא הורה לחבר
לי את החשמל עוד באותו היום. זה כל
הסיפור. לא היו שום איומים. זה קרה
בדיוק לפני עשרים שנה. זה שבאתי ב צעקות
וברוגז, על זה שניתקו לי את
החשמל — זה אולי נכון. הייתי אז ג׳חש
צעיר, אבל לא הוגשה נגדי כל תלונה
למישטרה.

; +ותרה עוד פרשת הגדר שהקמת
עד שטח עירוני. מה היה
אז בדיוק?
כששרתתי בפיקוד-הצפון, הייתי רוב ה שבוע
מחוץ לבית. אשתי, דרורה, באה
בטענות שהכלב שלנו עושה לה צרות
והוא עוד יכול לנשוך מישהו. הזמנתי
בחור, שבונה גדרות ואמרתי לו :״תבנה

האיש עלה על הגג והתחיל לצעוק והיום
יש כאלה שמעוניינים להשתמש בו נגדי.
זה כל הסיפור על הבית והגדר.

• היו אנשים שטענו בי שמעו
אותן• מאיים בחוג-כית. ש״אני
אכיא את אריק שרון שיספר לכו-
דם מי הנמושה קרן
אני אביא את אריק שרון לאשקלון,
אבל אני לא יודע אם הוא יגיד משהו
נגד קרן. לא אמרתי מעולם שאריק יספר
על קרן שהוא נמושה וברח מקרב. חס
וחלילה. אין לי שום עניין לשרבב נוש אים
צבאיים במילחמת־הבחירות. אני לא
הפצתי שום מכתב של צה״ל עלי, כמו
שעשו האנשים של קרן, שהפיצו את
מיכתבו של מוטה גור אליו. מה שאני
עשיתי זה, ששיכפלתי והפצת, ראיון ש ערך
עמי דב גולדשטיין במעריב, שבו
סופר העבר הצבאי שלי. אבל לא היו
שם שום מיסמכים צבאיים. זה היה חומר
טוב וחשבתי שראוי להפיץ את זה.

• נתקה, כמי שמעורב כמיל־חמת
גנרללם מוניציפאלית, מה
דעתן• עד מילחמת הגנרלים ה־צה״לית?

מילחמות הגנרלים הם על שטויות.
הם בכלל לא יודעים עד היום מה קרה
בשטח ממש. יגיע יום ואספר על יזה.

קרב אווירי

(המשך מעמוד )21
סשואיים ועד עגבדי־סתח זוקה־ה ישירה
לפתוח !בשביתה, אם לא יקבל מייד תוספת
של ! 15 אחוזים למשבורת, נבהל מוטי הוד.
הוא זכר את המיקלחת !שקיבל מיאדליך
בחודש !אפריל, והפעם החליט ולעמוד איתן
מול דרישות העובדים.
לאחרונה חלה התקרבות מפתיעה בין ה־סנכ״ל
הוד לבין יושב־חאש מ׳ועצות־המינה־לים
של החברה, מרדכי !בן־וארי. עד למינויו
של הוד! ,ובמה חודשים לאחר מכן,
קשה היה לשמוע את האחד מדבר על
השני ללא מילותיגנאי. עתה הם ידידים
בלב !ובנפש. הוד התייעץ עם בן־וארי וזה
קבע קו !והבטיח לו את גי&וי מועצת־המנהלים
של החברה :״!אל תתן להם, עד
שהם לא יסכימו על ועד ואחד.״ בך ארי

שהעתק״ו הגיעו לעיתונות עוד לפני שהמקור
הגיע !להוד. במיכתב אמר ארליך
להוד :״גרמת נזק להברה ;בכך שלא מנעת
את השביתה. צר לי לקבוע שהשביתה
היתד. מיותרת לחלוטין, וגרסת נזק ד
אובדן־יוקרה להנהלת אל־על ולממשלה.״
בהמשך מיבוובו טען ארליך כי השביתה
כולה נגרמה בגלל, שתי סיבות :
<• להוד לא היה מושג על המדיניות
הכלכלית של הממשלה.
• הוד לא טרח כלל להכניס אותו,
ארליך, לתמונה.
היה זה סהמיכתבים החריפים ביותר
ששלח אי־׳פעם שר לפקיד ציבורי. למקורביו
אמר וארליך :״!אני רוצה לדעת
איך יכול הוא שלא להתפטר אחרי ה־מייפתב
שלי אליו. הפגישה הבאה שלי

הרוח יצאה מתחת לכנפיים

מגכ״ל-לשעבר
__ בדיך
ף* עידודו •טל בן־ארי הודיע הוד
•לוועד עובדי התחזוקה כי אינו מוכן
להוסיף לטשסודתם.
מכאן והלאה יש פער בין שתי הגירסות
— של ארליך ושל הוד. ארליך טוען כי
לא ידע שזו התשובה שנתן הוד לאנשי־התחזוקה,
והוא טוען כי ־ארליך ידע על
כך היטב. התיחזוקנים פרצו בשביתה •ו״
חשיבותו את אל־על.
ארליך עדיין ליא התערב בסיכסוך, שעליה,
לדבריו, יותר ממיליון דולר ליום.
למקורביו אמר :״ניתן להסתדרות לצאת
מהעניין, ונראה איך היא תנהג.״ אולם
כוונתו האמיתית ושל ארליך היתד ניתן
להוד לצאת מהעניין, ונראה איך הוא
1ינהג.״
הוד. נבהל מהשביתה, ומיהר לשבת עם
ועד אנשי-התיחזוקה. הוא הציע להם את
אותם 15 האחוזים סמיקדמה על חשבון
משכורתם, ולא כתוספת ישכר.
כששמע על כך ארליך, הוא עט על
הוד. מדיניותה העכשווית של הממשלה
היא •שלא לתת סלל מיקדמות לעובדי־מדינה.
ארליך וסגנו, יחזקאל פלומין, החליטו
שזה יהיה חוק בל-יעבור. שביתת המורים,
ושתתחחש מן הסתם. אחרי הוסשת
סוכות, פרצה רק ביגלל עניין זה. לעומת
זאת מובנה הממשלה להרוג מתוספת־היוקר
המוצהרת ישלה בסקטורים מסויי־מים,
ולהגיע עד 15 אחוז, בדיוק כמו ש דרשו
התחזוקנים•
כאשר נזף ארליך במוטי הוד, מיהר
הוד לתת לאנשי התחזוקה את 15האחוזים,
והשביתה הופלה בינתיים. בכך
חשב הוד כי הפרשה הסתיימה. באוזני
ידידים הקרובים אליו טען אומנם כי היה
זה בן־ארי שסיבך אותו, ונתן לו עצות
גרועות, אך כלפי הציבור, כך חשב הוד,
ייזכר כמי ושהצליח לחסל שבותו! שפרצה
באל־ על, תוך יממה !אחת.
אולם ארליך החליט ליהנות עד תום
משגיאתו של הוד. הוא שיגר לו מיכתב,

(המשן מעמוד )37
ארמון של חול נבנה בשכנות. יוחנן
התל־אביבי!וחברתו איירין מארצות־הברית
היו שקודים כל כד על מלאכתם, שלא
השגיחו בגל גדול שאיים להרוס את
ארמיון־החול שלהם .״באנו לים כדי לתפוס
קצת פרטיות,״ יטען יוחנן ,״יוכל מייני אנשים
באים ושואלים אותנו שאלות מטופשות.״

החוף נימצא גם עמרם המסטול —
כך הציג !את עצמו — ,בלוויית כלבתו
לינדה, מגזע זיאב גרמני. גם עמרם, העובד
בשיוקיהכרמל, בא לים בכל יום־כיפור,
״כדי לראות את החבר׳ה, בסוסה של המציל.
אבל לא מצאתי אף יאחד.״ הוא לא
צם בוום הכיפורים .״!אם אצום ותנו לי
את המיליון?״ שאל.
גלינרה ביסלהוף מגרמניה. תיירת בת
,22 חשפה את חלק גופה העליון לקרני
השמש, בעודה מאזינה לטרניזיסטור. סש־ראתך.
את הצלם, מיהרה ללבוש את החלק
העליון של הביקיני .״׳חשבתי שהיום לא
יהיו אנשים בים,״ אמרה גלינדה ,״אבל
בל הזמן ניגשים אלי בחורים ומבלבלים
לי את המוח! .שואלים שואלות !ומטדידים,
אם !אני יהודיה ואם !איני !אוכלת חזיר ואיפה
אני גרד. ואם אני היה !לבד.״
לעת ערב החלו ניויפשי יום־הכיפורים
לחזור, איש ואקש לביתו או למלונו. גוררים
את השמיכות ואת המי,זדונים, מצניעים
את הטרנזיסטורים ואת הסיגריות בתיקים•
סורקים את השיער בקפידה ולובשים
את הבגדים• אחרי הסל זהו יום־הכופורים,
יום קדוש מאין כמוהו, ומה יגידו השכנים

חינוך לע צ מאות
ולשילוב
ף ל״ייד הקבוצה, שהיא חלק מכיתה
י! בת 25 תלמידים (מהם כעשרה גברים)
,שמרביתם נשארו בדנמרק, הוא
בחור יפה־תואר ביינקה דולרה בן ה־.35
ביינקה גבה־הקומה וכחול־העיניים, בעל
גוף אתלטי ושיער בגון הדבש, נראה כאל
יווני.
סיפר ביינקה :״אני בוגר אוניברסיטה
בפסיכולוגיה וחינוך תיאורטי בדנמרק.
למדתי את המיקצוע והשתלטתי בו יותר
מעשר שנים. אחר־כך, בגלל אהבתי הרבה
לילדים, החלטתי להדריך קבוצות של

מישטו״ה

מטוס ״איירכום״(חלקים מפורקים)
ניתח באוזני הוד את המצב :״הוועדים
חתמו, ואיתם ההסתדרות, שיוקם ועד !אהד.
לוועד הזה אנחנו ניתן את 15 האחוזים,
אבל לא לבל ועד בנפרד.״
בן־ארי אף הבטיח כי ההסתדרות העמוד
בהסכם ושעליו חתום נציגה, רחביה אופק,
ושהיא תסיר את חסותה. מכל ועד שינקוט
בסנקציות או שישבות, עד לכינון ועד
אחיד של בל עובדי אל־על.

במדינה

ך דנמרק, מקום שבו הולכת ומתחז־
* קת התנועה לשיחרור האשה, לא
טומנים הגברים ידם בצלחת. הם דווקא נוטים
לעסוק במיקצועות הנשיים יותר, י־לראייה
רבים מן הגברים בארץ זו בוחרים
לעבוד כגננות ילדים.
השבוע הגיעה לישראל קבוצה דנית —
חמש בחורות ובחור אחד, בלוויית מורה
לגננות — כדי לעמוד מקרוב על שיטות
הלימוד בגני־הילדים בארץ.
תוכנית הסיורים תכלול ביקורים בגני-
ילדים בערים ובקיבוצים ופגישות עם מורים
וגננות בעלי ניסיון. כן מתעתדים בני
הקבוצה לתפוס כמה ימים של מנוחה בדרומה
של הארץ, על חופי ים־סוף.

ת ע לו מהבמרתףהמ עצרים

תהיה עם מוטי הוד, מנכ״ול אל־ על לש עבר.״

לבזות

הסוף
^ ח* עצמו לא מיהר להגיב. לעיתון
1נאים אמר :״אני צריך קודם לען
במיכתב, אחר־כך להשיב לשר, ורק לאחר
שהשר יקרא את מיכתב־התשובה שלי אפרסם
אותו, ולא כפי שהשר עשה, שנתן את
המיכתב לעיתונאים לפני שהוא הגיע אלי.״
בניגוד לציפיותיו ישל ארליך, לא התפטר
הוד. הוא גם לא שלח מיכתב־תשובד..
תחת זאת ביקש פגיישה עם ארליך, וזו
נקבעה לערב יום־הכיפודים.
ארליך החליט לבזות את הוד עד הסוף.
סמוך למועד הפגישה הודייעד. מזכירתו של
ארליך להוד כי הוא עסוק, והפגישה נערכה
רק יומיים לאחר מכן.
אל !אותה פגישה הגיע הוד כשבלבו החלטה
נחושה: לדרוש מארליד לקחת את
מיכיתבו בחזרה. אולם ארליך כימעט ולא
נתן להוד לפתוח את הפה. הוא יצא בהתקפה
מוחצת על מגכ״ל אל־ על, כשהוא
רומז על רצונו שיתפטר .״אתה לא יכול
להסתתר מאחורי הברים שלד אחרי ה־בזיון
שכימעט ומוטט את כל מערכת־השביר
במשק,״ אמיר !אדליד !להוד, כשהוא
רומז ליחסים ביו הוד לווייצמן. לדברי
ארליך, אילו הוד. ועד עובדי־התחדוקה
מקבל את הצעת המיקדמות של הוד, היה
הדבר ממוטט את כל מערכת־השכר במשק,
משום שאז היתה הממשלה צריסד. להעתר
לדרישות למיקדטות בנות 15 אחוזים ויותר
של סקטורים נוספים רבים.
מוטי הוד הוא ׳אלוף אמיץ, אד פוליטיקאי
זוטר. התקפתו של !ארליך עליו הוציאה,
את הרוח מכנפיו. הוא הסכים למה
שארליד כינה ״הצעת־פשרה״ ,אולם לאמיתו
של דבר היתה זיו הצעד. מבזה:
ארליך לא ייקח !את מיכתבו בחזרה, אולם
ישלח להוד מיכתב נוסף! ,שייכתב בלשון
נקיה אך ברוח הזו: מאחר שמוטי הוד
החליט להיות ילד טוב ולהישמע מעתד,
ז׳אילד בכל לארליד, מקבל !ארליך את הסבריו
של הוד לגבי השביתו, האחרונה.
אולם בכך לא ויתר ארליך. הוא גם ׳נגע
בנושא מטוסי האיירבום. בזכרו את סוג־הבית
שערך עם טייסי אל־ על מאחורי גבו
שיל מנכ״לם, הצליח ארליך להוצקא מהוד
הבטחה בי הנהלת אל־על תשקול מחדש
את הנושא.
המשמעות האמיתית של ההבטחה: סוד
התקפל גם בנושא זה, וחברת אל־על
לא תרכוש את מטופי איירבוס.

כדי זהאריד מעצר
ש 7חשוק העבירה
אותו המישטרה מעיר זעיר
עורך־הדין מנחם רובינשטיין היה נרגש•
אחד מלקוחותיו, ליאון מוצניק, היד,
אמור להיות מובא לאולם המעצרים, לדיון
בבקשת המישטרה להאריך את מעצרו.
והנה, כשנסתיימו כל הדיונים של אותו
היום, באולם המעצרים של השופט נתן
עמית, התברר לרובינשטיין, שמוצניק נעלם.
׳הוא
מיהר אל שוטרי ליווי העצירים.
אלה בדקו במרתף המעצרים של בית-
המישפט׳ אך העציר מוצניק לא נמצא.
רובינשטיין לא השתהה, פנה לשופט
עמיף, לפני שזה סיים את עבודתו, והסביר
לו את הבעיה.
לשיזוף על הגג. רק לאחר התערבותו
של השופט ולאחר שרובינשטיין חקר
בין כל שוטרי הליווי, נפתרה התעלומה.
התברר שהחשוד מוצניק אכן הובא לבית-
המישפט בתל־אביב, אך בטרם הועלה מהמרתף
אל אולם המעצרים, הגיע איש
מישטרה מתחנת מסובים (קריית־אונו),
חתם על העציר מוצניק וקיבל אותו לרשותו•
מקריית-אונו נלקח מוצניק לתחנת
המישטרה בראשון־לציון, שם היו מעת־יינים
לחקרו. אד מאחר שהיה עצור כבר
18 יום בידי המישטרה, לקחו אותו שוטרי
ראשון־לציון אל בית־מישפט השלום ברחובות,
להארכת מעצרו פעם נוספת.
״התנהגות המישטרה נראית לי תמוהה
במיקרה דנן ודורשת הסבר,״ פפק השופט
עמית בו במקום ,״אולם בשלב זה, כש-
העציר איננו בפני, וצו המעצר אינו כבר
בתוקף כלפיו, אני מצווה על שיחרורו.״
ליאון מוצניק ( )20 מנוה-מונוסון הוא
עולה חדש מברית־המועצות. המישטרה
עצרה אותו בחשד שפרץ לארבע דירות.
הוא נתפס על גג אחד הבניינים, באיזור
הפריצה. וטען להגנתו שהשתזף שם. מעצרו
הוארך בבית־המישפט פעמיים.
בכל פעם טענה המישטרה שנתגלו חש דות
נוספים, שקושרים אותו לפריצות
נוספות. לבסוף, כאשר נראה היה שהוא
עומד להיות משוחרר מהמעצר, נחטף מוצ-
ניק על-ידי המישטרה.
השופט עמית ציווה אומנם על שיח-
רורו. אד לא היתד, כל ערובה לכד שה שופט
ברחובות, לשם הוא נלקח ללא פרקליטו,
לא יאריך את מעצרו.
מצוייר בצו של שופט־השלום התל־אבי-
בי, מיהר עורד־הדין לבית־מישפט השלום
ברחובות לנסות ולאתר את לקוחו החטוף.

הצולרנית

ברידה ברה, נוהגת
לרדת בזמנה החופשי
אל הים ולצלול. לפני לימודיה היא
עבדה כאחות ולאחר מכן כגננת בגן־ילדים.
סטודנטים המעוניינים לעבוד בגני-ילדים.
משך הלימודים הוא שלוש שנים, של
לימודים תיאורטיים ומעשיים.
״המגמה החדשה אצל המורים בדנמרק
היא להתחיל בתוכנית מיוחדת לילדים,
כמו בקיבוץ אצלכם, כלומר שהילדים יבלו
את מרבית הזמן בגן־הילדים. בדנמרק,
התנועה לשיחרור האשה חזקה מאד ועל
כן, ובגלל יוקר המחיה, יש נשים רבות
היוצאות לעבודות־חוץ ואין להן היכן
להשאיר את ילדיהן.
״אנחנו, המורים, מעוניינים להכשיר
את הילדים כבר מגיל רך לקראת בית-
הספר. אולם הממשלה מתנגדת לכך. אסור
לנו ללמד את הילדים לקרוא או לאמן
אותם כאילו הם בבתי־ספר, ולכן השיטה
שבה אנו מלמדים את הילדים היא
שיטת־ביניים — מגיל שנתיים ועד חמש
שנים לומדים הילדים בגן־ילדים נורמלי,
משעות הבוקר המוקדמות ועד שש, שבע
בערב. מגיל שש אנחנו נותנים להם שנת
הכנה מוקדמת לבתי־הספר. אסור לנו,
אומנם, ללמד אותם, אבל מותר לנו לע נות
על שאלותיהם. אם הם שואלים, למ של•
איזו אות זו, אנחנו מסבירים להם.
״אנחנו קוראים בפני הילדים ספרים
רבים, לא סתם סיפורי־ילדים, אלא סיס־רי-לימוד.
כבר בגיל חמש אנחנו לוקחים
אותם לסיורים בתחנות לכיבוי-אש, במים־
עדות, במוזיאונים, ספריות, מועדונים,
לוקחים אותם לים וליער ולסיורים בארץ.
אנחנו מלמדים אותם לאכול בסכין ומז-

הגננות ממין זכר בדנמרק .״בכלל לא
נראה. לי מוזר שאני עומד להיות גננת.״
אומר אול .״חברים רבים שלי עובדים כ־גננות,
ואיננו חושבים, בדנמרק, שזהו
מיקצוע המיועד דווקא לנשים.״ לאול יש
בדנמרק חברה עימד, הוא חי כבר חצי-
שנה, והם אינם חושבים להתחתן .״בכלל,״
הוא אומר ,״אצלנו נהוג שבחור ובחורה
יגורו יחד, או יעשו ילדים ולא
יתחתנו.
לפני עשר שנים זה ניראה מאד מוזר
בדנמרק, שבחור יטפל בילדים. אז היו
חושבים שהוא הומו, או נשי .״אבל היום,
כל אחד יכול לעשות את זה. אני, אישית,
מקווה שאהיה גננת טובה, מפני שאני
קושר קשרים עם ילדים מהר מאד. ילדים
אוהבים אותי ובוטחים בי, ואני יודע איך
לנהוג בהם ולהתייחס אליהם.״
עד היום הספיק אול לעבוד כבר בכמה
גני־ילדים כעוזר־גננת, ונחל הצלחה גדולה.
חבריו לקורס מנבאים לו כי יהיה
אחת הגננות הטובות בקופנהגן, ובינתיים
הוא מבלה את חופשותיו עם חברתו, יוצא
הרבה לרקוד ומשחק כדור־עף.
ל 1 | 0זוהי משכורתו הממוצעת של מורה או גנן

111 1111 # 1 #1 1בדנמרק. כך סיפרו מטה פיליפסון ;מימין)
וחברתה, הלי אולמן, בנות ה־ .24 שתיהן אוהבות, נוסף על טיפול בילדים, גס סבודות־יד,
יציאה לריקודים, עיסוק בספורט, ומצדדות במתן חינוך מיני מוקדם לילדים.
לג, ומחנכים אותם להיות עצמאיים ולהשתלב
בחברת בית־הספר והמבוגרים.
.לבו, המורים, יש מילחמה קשה בשיל־טונות,
החושבים שמספיק שהילדים ילמדו
בבניין נקי ומסודר, ולא איכפת להם מה
ילמדו הילדים. אבל אני מקווה שאחרי
שהשיטה שלנו תוכיח את עצמה, נקבל גם
אישור מהשילטונות.״

לא הומו;
ל א נשי
ף* יינקה מעיד על עצמו כי הוא אחד
•י האנשים המשוחררים ביותר בין חב ריו.
הוא הספיק כבר להתחתן ולהתגרש
פעמיים. בנישואיו לאשתו הראשונה לא
היו היחסים המיניים ביניהם מספקים, ועל

כן החליטו השניים להחליף בני־זוג. ה־אשה
מצאה לה סטודנט צעיר ממנה בכמה
שנים, עזבה אותו אחרי שנתיים, ואילו
ביינקה החל יוצא עם אחת מהסטודנטיות
שלימד, שהיתה צעירה ממנו בעשר שנים.
אחרי חודשיים התאהב באשה אחרת. בני-
הזוג התגרשו, וכל אחד מהם התחתן שוב.
כעבור כמה שנים התגרש ביינקה בשנית,
והפעם עזב את אשתו לטובת סטודנטית
אחרת, גם היא צעירה ממנו בעשר שנים.
״היא עדיין ילדה בשבילי,״ הוא מספד,
״אבל אני מאוהב בה על כל הראש. בינתיים,
עד שנחליט, היא גרה עם חבר
אחר שלה. אני לא מוכן להתחתן עם ילדה,
והזמן שאני נמצא בישראל הוא זמן
לחשוב בשביל שנינו.״
אול ניילסן בהיר־השיער בן ה־ ,23הנראה
גילדון לעומת מורו, הוא נציגם של

שכר א פ סי
לגננות
ד כנת ממין נקבה בחבורה היא ברידה
ברה בת ה־ .22 ברידה וחבריה הם יוצ־אי
מישפחות ממעמד הפועלים, ואת הנסיעה
לישראל הצליחה לממן רק בקשיים
גדולים. ברידה, המתגוררת במעונות ה סטודנטים
בקופנהגן, טוענת כי הסטודנטים
בקופנהגן מוכיחים את העובדה ש אפשר
גם לחיות ברמת־חיים נמוכה בהרבה
מן הרמה הגבוהה שמייחסים בדרך
-כלל לתושבי דנמרק.
,׳התחלתי לעבוד בגני־ילדים,״ מספרת
ברידה ,״כבר לפני שלוש שנים. בגן־היל־דים
שבו עבדתי היה בחור־גננת, ואני
הייתי העוזרת שלו. הוא הסתדר עם הילדים
יותר טוב ממני.״
משכורתם של מורה ממוצע וגננת בדנמרק
נעה בין 1,200ל־ 2,500 דולר לחודש,
כך מספרים בני הקבוצה, הטוענים כי
יחסית ליוקר המחיה בדנמרק זהו שכר
אפסי. בכל גן־ילדים בקופנהגן יש כ־20

ילדים. ורבים מהם ילדיהן של אמהות
לא־נשואות או גרושות.
פייאטה האפ בת ה* ,24 הלומדת גם היא
להיות גננת, היא אם לילד בן ארבע .״מעולם
לא הייתי נשואה,״ מספרת פייאטה.
״יצאתי עם בחור שבע שנים, ולפני ש נפרדנו
אמרתי לו שאני רוצה ילד ממנו.
אינני מתכוונת להתחתן בעתיד הקרוב.
אצלנו, בדנמרק זו תופעה רגילה שבן־
זוג אחד מגדל ילד לבדו. יש הרבה חברים
וחברות שמוכנים לעזור לי. אני בחרתי
בדבר מרצוני, כי אני אוהבת ילדים.

מן טב לגדל
ילד לבד
^ כי חושבת שמצבי הרבה יותר
^ //טוב מזוגות נשואים שבהם שני
בני־הזוג עובדים וכמעט שאינם מדברים
זה עם זה — כל אחד ועיסוקיו שלו.
בערב חוזרים שניהם מהעבודה, רואים טלוויזיה
או קוראים עיתון, או שכל אחד
יוצא לבילוייו שלו. עם כל החופש המיני
בדנמרק, אינני חושבת שזה מועיל ליל דים.
להיפך. לכן אני מגדלת ילד משלי.
בני היום בן ארבע. הוא רואה את אביו
פעם בחודש, ואני חושבת שזה מספיק לו
בהחלט.״
שאר בני הקבוצה הם בני משפחות עמלות,
שבזכות כישוריהם קיבלו מילגות
ללימודים במיכללה. בין ביקור בגן־ילדים
אחד בישראל למישנהו הם מבלים את
זמנם בחוף ימה של תל-אביב. וכבר הספיקו
להיתקל בעשרות צעירים ישראלים
ש״הטרידו״ אותם, לדבריהם ״בגלל ש אנחנו
מדנמרק, ונראים אחרת.״
ביינקה קיבל הדרכה מפורטת מכמה יש ראלים,
כיצד להתחיל עם הבחורה היש ראלית
הממוצעת .״הבחורה הישראלית
ענייה,״ אמר לו •חבר .״אתה צריך להזמין
אותה למיסעדה טובה, להוציא עליה
קצת כסף — והיא תיפול לידיך כפרי
בשל.
״אני חושב לבוא לישראל שוב,״ אמר
ביינקה ,״עם קבוצה נוספת של סטודנטים.
הביקור הנוכחי יימשך שבועיים, אבל אני
מקווה שבחופש הגדול הבא נוכל לבוא
שוב, כי יש הרבה מה ללמוד מכם, היש ראלים,
בכל הנוגע לגננות.״

שיחר
המש כו רתשל רו1
באחרונה נפוצו ברשות השידור שמועות
כי יושב־ראש הוועד־המנהל של הרשות,
הפרופסור ראובן ירון, ממשיך
לקבל משכורת מבית הספרים הלאומי שבאוניברסיטה
העברית בירושלים.
בירור קצר שערך דובר רשות השידור,
משה עמירב, העלה בי הדבר אינו
נכון. ירון אומנם ממשיך לעבוד ב־בית
הספרים הלאומי, עד שיימצא לו מחליף,
ועמירב מבקש להדגיש כי הוא עובד שם
רק כיועץ — אולם הוא עושה זאת, לדבריו,
בהתנדבות ומבלי לקבל שכר.
אך ירון ממשיך לקבל משכורת מהאוניברסיטה
העברית בירושלים, בתוקף היותו
מרצה־לשעבר באוניברסיטה. עמירב
טוען בי זוהי המשכורת היחידה שמקבל
ירון, וזאת על־פי הסדר מיוחד בין רשות־
הסעודה האחרונה
ביום אחד את יכולה להיפטר מן הג׳רקים
בדירתך, זאת ללא ריסוס, ללא רעל ובלי

המלכודת האוטומטית
פועלת ע״י
משיכה כימית
(ריח המושך
מקקים) .הג׳וקים
וכנשים לתוכה
ואינם יכולים
לצאת. הרחקתם
נעשית ללא
מגע יד,
כצורה פשוטה
ונוחה. גם בבית
הנקי ביותר

ויגאל גורן.

במחלקת החדשות קיימת התמרמרות
רבה על כך שלמרות העומס הרב שיוטל
על כולם, שוחרר הכתב מנשה רז מהעבודה
בליל הבחירות. רז עסק בחודשיים
האחרונים בצילום סרט למבט שני, על
בתי־הכלא בארץ, וקיבל עוד חודש לעבודה
בעריכת הסרט. לדעת רבים, שבר
רז את שיאיו של צבי גיל, לגבי הזמן
הדרוש לעריכת כתבה אחת ויחידה.

פ א פו ו״1יקו רא ש״
בישיבת מליאת רשות השידור טען חבר
הוועד־המנהל מטעם הליכוד, עורך־הדין
אהרון פאפו 5״יש לחדש את ניקוי
ראש. בין כה וכה, העובדים עושים ברשות
השידור מה שהם רוצים, אז שיעשו
שוב את ניקוי ראש וחירבת וזיזעה.״
מנהל מחלקת התוכניות, מרדכי (״מוטי״)
קיריטנבאום, שהיה באולם סנאט
האוניברסיטה העברית, שם נערכה ישיבת
המליאה אם־בי אינו חבר המליאה,
התקומם נגד דבריו של פאפו.
מבלי לקבל את רשות־הדיבור, הוא קם
ממקומו ואמר :״אני רוצה להודיע בזה
כי ניקוי ראש וחירבת חיזעה קיבלו את
אישור מליאת רשות־השידור, ואת אישורם
של כל הגורמים האחרים ברשות, לפני
ששודרו.״
רק בעמל רב עלה בידי יושב־ראש הוועד
המנהל.של הרשות, הפרופסור ראובן
ירון, להרגיע את השניים.

ש ל הגו קי ט...
קורה שג׳וק מעופף
נכנס לדירה. עם
מלכודת ״רוטל״
הוא כבר לא
יטייל ...להשיג:
בכל רשתות
השיווק: שקם,
משביר לצרכן,
סופרסל, סופרמרקט
חנויות חשמל
ובתי מרקחת.

שמעון טסלר, שחזר בשבוע שעבר לארץ
אחרי שהות בת חודשיים באירופה,
יחד עם נחמן שי, הכתב הפרלמנטרי
הממלא עתה גם את מקומו של הכתב
הצבאי, והכתב המקומי עמום כרמלי.
מירושלים ידווחו יאיר אלוני ויורם
רונן, ולבאר-ישבע יישלח טוביה סער

הפסוה קו ל
ביום החמישי לפני שבוע היה צריך לה
יות
מוקרן סירטו של הבמאי נדב לוויתן

מפיצים לרשתות
שיווק: ברק אבנר
767917־03

יבואן: מ.ו?: .פעלי ים גע״מ, טלפון 611734־03

09#?1

מלכודת ג־71 ן ים
הגיינית
£וללא רעדים
מנהל צוקרמן
מי לא נתן את ההוראה

הודעה

״אולפו גרג״ (פר־קמא) פותח

יחידה

1־ 29.10.78 קורס של חודש ל

צ ר 11ת

ע ב רי ת

ו/או אנג לי ת

החצלחד, מובטחת ! הירשמו מיד :
תל* אסיג: רח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה: בי״ס ״במעלה״ .שמריהו לוין ,30 טל 664922 .

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

״ר ובקס ׳
הגיע מלאי ח,דש של
הצלחות הנפלאות של ״רובקס״

בירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
237118 ,227117 7* 79

חניה חופשית

מנים יימורלה ׳ י
קיים רק קטלוג אחד של מוררוז
היזהרו מחיקויים.

השידור לבין האוניברסיטה, שלפיו לא
יקבל בינתיים ירון שכר מהרשות, והאוניברסיטה
תמשיך לשלם לו את משכורתו
למרות שחדל ללמד בה.
הסכם זה נועד להבטיח הטבות שונות
שקיבל ירון כמרצה באוניברסיטה, ושאותן
אין רשות השידור יכולה להעניק לו
על־פי החוק.

התחמ קו תמע בו ד ה
ההכנות לקראת שידור הבחירות לרשויות
העירוניות שייערכו ב־ 7בחודיש הבא,
נכנסו להילוך גבוה. טכנאי הטלוויזיה
כבר הבטיחו כי לא יחבלו בשידור המיוחד,
שייערך החל בשעה 11 בלילה ביום
הבחירות, ושיימשך שעות אחדות.
הטלוויזיה, בניצוחו של אלכם גילעדי
המרכז את צוותי יום־הבחירות, מתכוונת
להביא תחזיות ולבנות דגמים, ממש כמו
בליל הבחירות לכנסת ובליל הבחירות ל הסתדרות.
לשם
כך יוצבו ניידות־שידור בארבע ה ערים
הגדולות — ירושלים, תל־אביב, חיפה
ובאר־שבע — וכן בשש ערים קטנות
יותר.
כל חברי מערכות החדשות, ובכללם צלמים
שקיבלו לשם כך הסמכה ככתבים,
גוייסו למיבצע הגדול שבו מקווה הטל וויזיה,
בעזרת הסטטיסטיקאי חנוך
סמית, לנבא את תוצאות הבחירות בדיוק
נמרץ. מתל־אביב ישדרו אלימלך
רם, דן רביב וניטים מישעל. מחיפה

מנהל קירשנכוים
מי התיר ניקוי־ראש
היתה דממה, על מאה השנים של העיר
פתח־תיקווה.
בשעוודהצהריים של אותו יום התברר
כי פס־הקול של הסרט אינו תואם את
התמונה, החל ממחציתו השנייה של הס רט,
וכי יש לבצע תיקון טכני זעיר.
לוויתן הוזעק מתל־אביב ופנה לטכנאי התורן,
בבקשה שיתקן את פס־הקול.
אז התברר ללוויתן, כי מאז העיצומים
שהחלו הטכנאים נוקטים, אין הם מקבלים
כל עבודה אלא־אם־כן מודיעים להם עליה
48 שעות מראש. לוויתן פגש ביהודית
(״ג׳ודי״) לוץ, מנהלת מחלקת הסרטים
התעודיים, אולם היא לא יכלה לעזור לו.
השניים הזעיקו את מנהל הטלוויזיה,
ארנון צוקרמן, מביתו. צוקרמן הודיע
כי אין בסמכותו לתת הוראה לטכנאים.
לוויתן וצוקרמן התחננו לפני הטכנאים
להסדיר את התקלה. לבסוף הגיעו לידי
פשרה: לוויתן יישאר באולפנים, ובאשר
יגיעו לנקודת התקלה, תוקרן שקופית של
העולם הזה 2146

סליחה תקלה, ואז יתקן זאת הטכנאי התורן.
אולם
בשעה 9.00 בערב התברר כי הטכנאי
התורן איננו נמצא כלל בבניין.
רק עשרים דקות לאחר־מכן, כעשר דקות
לפני מועד התחלת השידור, הגיע הטכנאי,
זרק את סירטו של לוויתן הצידה
ונטל באופן שרירותי סרט ממדף סירטי־

כתב בוושינגטון אלי ניסן, מתכוון לבקש
הארכה נוספת. ניסן היה צריך לחזור כבר
לפני כשמונה חודשים, אולם אחרי שלחץ
להארכת שהותו בבירה האמריקאית
היא אכן הוארכה בשנה.
עתה מתכוון ניסן לבקש הארכה נוספת,
ואף רמז כי אם זו לא תינתן לו יישאר

כתג יערי ^
מי מתקשר בשלוש בבוקר

ער מתקשררקבל ׳ ל ה
כתב-הטלוויזיה בקאהיר, אהוד יערי,

מבקש כמעט מדי יום רשות לחזור אר

אך מנהל מחלקת החדשות חיים
יכין מעכב בעדו. ליעדי, הנמצא כבר

מראיין פאר
מי יצטלם בתמונה רישמית
התעודה. מבלי להסתכל כלל איזה סרט
הוא לוקח. הרכיב אותו על מכונת־ההקר־נה.
קריין־הרצף דן כנר, שהיה הקריין
באותו ערב, לא ידע איזה סרט יוקרן במקום
היתה דממה, ולא יכול להודיע על
כך לצופים.
רק אחר־כך התברר כי הטכנאי לקח,
באקראי, סרט מהסידרה עולם הולך ונעלם,
כאשר נשאל הטכנאי מדוע לא כיבד
את הסכם הפשרה שלו הסכים קודם־לכן,
טען,, :קיבלתי הוראה מהוועד שלי.״

העולם הזה 2146

חודש תמים בקאהיר, פשוט נמאס בבירה
המצרית, אולם יבין הצליח לסחוט ממנו
הבטחה כי הוא יישאר לפחות עד סיום
השיחות בבלייר־האום בוושינגטון.
אגב, השיחות בין קאהיר למערכת ירושלים
מתנהלות בין השעות שלוש לחמש
לפנות־בוקר. אלה הן השעות היחידות
שבהן אפשר להשיג מהארץ קשר עם קא־היר,
ובמחלקת החדשות עורכים תורנויות־מנהלים
לשיחות אלה, כדי שאפשר יהיה
לישון בלילה.

ה עלי ם גושר
הכירסום בצוות מערכת עלי כותרת
נמשך, מטיל על הנותרים עומס עצום של
עבודה. אל ורד כרמן, דינה כהנוכיץ
ואירית שוחט, השוהות בחוץ־לארץ,
* עם ראש מינהל ההסברה המצרי,
שהוחלף באחרונה, ד״ר מורסי סעד־אל־דין.

הצטרפו גם האחראית על האמנים אורנה
תמיר, והתחקירנית מיה כר. גם התחקירן
־דורון הרן עומד לעזוב את התוכנית,
בסוף החודש.
המעמסה כולה נותרה על כתפיהם סל
חנינא אמוץ המפיק, נאווה בודק וגיורא
איילון׳ בירושלים, ועל יעד פז
בתל־אביב. בינתיים כבר מונה עוזר־הפקה
חדש, במקום כהנוביץ: צכי פלפון.
רדן ו 7ק 3לחח! ,
לגמרי במיקרה התגלה לראשי מחלקת
הסרטים הקנויים, יצחק (״צחי״) שמעו־ני
ומרים רוטשילד, שהתחנה המתחרה,
הטלוויזיה של ירדן, לא בילבד שזוכה לפני
התחנה הישראלית בסרטי טלוויזיה ה־המייוצרים
באנגליה אלא שהיא מקבלת אותם
חינם, בעוד ישראל משלמת סכומי־עתק
עבור סרטים אלה.
עתה דנים ברשות־השידור אם לשלוח
מיכתבי־מחאה לבי־בי־סי ולתחנת הטלוויזיה
העצמאית באנגליה, או לעבור על
עניין זה בשתיקה, ולנסות לרכוש סרטים
רבים ככל היותר ממקורות אמריקאיים.

למחלקת החדשות הגיעו ידיעות כי ה
כוזכ
ניסן
מי לא יחזור לארץ
בארצות־הברית שלא כעובד הרשות. רא שי
הרשות החליטו שלא להיכנע הפעם
ללחציו ולאיומיו של ניסן.

התצ לו םשל מג באר
בטלוויזיה החליטו לחדש את תצלומי
העובדים, המסופקים לעיתונים. בין השאר
צולם גם מנחה עלי כותרת מני פאר,
אולם התצלום (ראה גלופה) לא נשא חן
בעיני פאר. הוא הורה לגנוז אותו ולצלמו
מחדש.

ירושת העצות של פאט * עזרן מבלה ירח־דבש
במילואים * נסטלבאום רצה מיקרופון
בעת ליווז בת * 1ה ה סב ם הסוו ׳
ביו י ה 1וית 1־בי ץ 1נ 1ויתגלוון
מגבייה וד 1נוו ת
פרשת פיטוריה של האחראית על הרדיו ב
מחלקת
דובר רשות השידור, שרה הרשטיג,
משום שסמניכ״ל דרישות שרמה ע כאדי החליט

כי אין לה תקן, באה על תיקונה בדרך משונה
ביותר.
אחרי שעבאדי ניסה להכניס לתפקיד פקידות
שונות, הסרות התמחות מינימלית בתפקיד הדוברות,
שכולן נדחו על-ידי הדובר משה עמי־דכ׳
מצא עבאדי פיתרון בדמותו של שמואל
(״סמי״) בושם.
עד לבואו של עבאדי לרשות השידור היה בושם
הממונה על מחלקת הגבייה .,האחראי על אותן
ניידות הבאות להחרים ומקלטים כאשר לא שולמה
האגרה. בושם הצליח בתפקידו, לדעת רבים, אולם
הצלחה זו לא נראתה: בעיני עמודי, שהחליט לפטרו
ולהכניס אדם אחר לתפקיד.
אולם את בושם היה קשה לפטר. הוא אחד ה עובדים
הוותיקים ברשות השידור, ואף מתקרב
לגיל הפנסיה. במשך שנה תמימה לא עשה בושם

יבין מנצל כוח יזה שניתן בידיו. באחרונה אסר
על הכתב לענייני השטחים רפיק תלכי, הממלא
עתה יגם את מקומו ׳של אחוד יערי ככתב לענייני
ערבים, להתראיין בעיתונים. יבין מסרב לנמק את
איסורו זה.

#נתב חדש
כתב חדש עומד להצטרף למחל׳קת־היח׳דשיוית
של הטלוויזיה. ד״ר דויד ויצטום, מי שהה כתב
רדיו לפני שנים מיספר, נסע לבלגיה וקיבל דוקטורט
עבור עבודה ׳שליו על נוישא השוק המשותף.
בינתיים נמצא ויצטום ׳בתקופת מיבחן, ולכאורה
הוא מיועד לעסוק ׳בדסק חדשות ׳וכתבות
החוץ.
אולם כוונתו של מנהל המחלקה חיים יכין
היא לייעד את ויצטום בסופו של ידבר לדסק הכלכלי.
יבין מבין כי תגיע השעה שבה יצטרך להיפרד
מראש הדסק, ואלישע שפיגלמן, ומשום
!שאינו רוצה לתת את התפקיד לכתב הכלכלי,
א כי אנג׳ל, הוא מייעד ע׳תה את ויצטום לתפקיד
ראש הדסק.

18. 10

19 . 10

יום רביע•

יום הסיעו•

• קרוסלה

תוכנית
החודשית של שרה
גינור, הפעם לחודש תשרי.
גינור כימעט שאינה מחליפה
את הצוות שלד : ,חוה אלברש־

טיין, חנן גולדבלט, שלמה
וישינסקי ואברהם מור. את
התסריט כתבה לאה נאור, אש תו
של מרדכי נאור, מי שהיה
מפקד גלי־צה״ל.

• שבוע הספר הערבי

6.32 אנטואן שמס מביא
תוכנית מייוחדת על שבוע
הספר הערבי שנערך בבית
הגפן, בחיפה״ ובמרכז הקהילתי
בכפר תמרה לפני כחודשיים.
שמם, שליווה את עבודת האיר-
גון לקראת אירוע זה, שהיד,
הראשון מסוגו בארץ, מעלה
בתוכנית כמד, שאלות מעניינות

• פינוקיו 5.35 גירסה
אחרת לפינוקיו, ששודר כבר
לפני כמה שבועות בתוכניות
לילדים. הפעם: עיבוד מוסי קאלי
הומוריסטי לאגדה על
בובת העץ של סבא ג׳פטו,
תוך נאמנות המפיקים למקור,
ליצירה של קהלו קולודי.
• פדיפר 6 .32 איש
מדע מגיע אל באד ומציע לו
עיסקה: באד יתן את פליפר,
כדי שבעזרתו אפשר יהיה
לאמן ולאלף דולפינים אחרים:
בתמורה יתן המדען כסף ל־סאנדי,
אחיו של באד, כדי
שיוכל להגשים את חלומו
וללמוד בבית־הספר הימי. עליו
להחליט ״מי הוא אוהב יותר.״

• המטוס שאכד (שעה

.) 0.35 הפרק השני במיסגרת

מ קו ס הי ם
אין לו מזל, לכיתב־׳לענייני־תעופה של ד,טל וויזיה
,׳חגן עזרן. לפני שבועיים נשא אשה במסיבה
שבה השתתפה כל הטלוויזיה, ויומיים אח׳ר-כך
נקהא למילואים לתקופה של חודש ״מים. עזרן
מקווה שהמפקדים שלו יתחשבו בו, וייתנו לו
״חופשת דבש הבמאי והקריין הוותיק
אריח אורגד החליט כי השנה שלו התחי׳ליד,
במזל טוב, וכי אולי לידת בתו, מיכל, מישרת לו
עויד דבר משמח: זכייה בתפקיד -שבו רוצה אוריגד
יותר מכל, מנחה מופע האירוויזיון. ל׳אור׳גד ׳ולאשתו,
מתי, שני ילדים נוספים: יגיב יבן ה־12
ויעל בת דדן * אב מאושר נוסף הוא כתב
הרדיו משה גסטלכאום, מי שהיה מעורב
בפרשת הצנזורה על דבריו של שר-האוצר שימחה
ארליך בשבוע שעבר. לנסטלבאום ולאשתו, עדי״

כתג חלכי
אסור להתראיין
מאומה וקיבל משכורת, למרות שסירבו לתת לו
איזשהו תפקיד ברשות. כאשר נשאל בושם לתם-
יקירו ברשות הוא השיב ״ע׳ביא׳די הפך אותי למאונן
הפרטי שלו.״
עתה החליט עבאדי לאיוש את מישרת דובר
הרדיו בדמותו של בושם. בושם עצמו לועג לכך,
וטוען כי אין לו כל ידע בדוברות, אולם הוא
הודיע שימלא כל ׳תפקיד שיוטל עליו ירק מפני
׳שאינו מוכן לקבל משכורת חינם.

׳מאז נכנם לתפקידו כחבר הוועד־סמנהל של

רשות השידור, לא חדל עורך־הדין אהרון פאפו

חצנזווה שר נין
כאשר עובד רשות השידור ירוצה להתראיין
בעיתון או בשבועון, עליו לקבל את אישורם של
מנכ״ל הרשות, יצחק ליבני, או ש׳ל דובר הדשות
,׳משיה עמירב. פל העובדים — מלבד
עובדי מחלקית החדשות. אלה צריכים לקבל נם
את אישורו של חיים יכין: ,מנהל המחלקה.

• ידידי האדם (.)7.00
זד, קורה גם בתוכניות הער ביות.
זו הפעם השלישית שפרק
זד — ,הפרימטיס — העוסק
בעדר קופי-האדם שהובא ל־טכסאם
מיפן, מייועד לשידור.
ואם יתמזל המזל, אפשר יהיה
לצפות השבוע כיצד מחנכים
קופים אלד, להבין שפת־סימנים

ושפת־מחשב.

• נקודת חן (.)8.50

#העצוח שו בזונו
לתת ׳עצות מיקצועיות לעורכי הטלוויזיה ולכת-
ביה. הכיל יתמהו מניין וש לו מלאי כזה של עצות.
עד שאחד מוותיקי ירושלים, העובדים ברשות
השידור, גילה בעיר רחוב הקרוי רחוב פלא-יועץ.
הרחוב קרוי בשמו ישל רבי חיים פאפו, אחד
מראשי רבני העיר סיאלוניקי, שעלה אחר־כך
לארץ ׳והיה רב מכובד בירושלים, וכתב ספר ׳בשם

עורך־הדין אהרון פאפו טוען כי ייתכן ׳שקיים
קשר בין מ״שפחתו לבין מי׳שפחת הרב ׳חיים היועץ׳
ומסביר בכך את כיו׳שר־ד,ייעוץ שבא לו בירושה.

עתידה של הסיפרות הער בית
בישראל.

דוברת הרשטיג
אסור לדבור
נח, נולדה בת בכירה ,׳מאיה, ונסטלבאום נסח
בעת הלידה. כאשר נשאל מד, היתד, הרגשתו בעת
שראה את אשתו יולדת, השיב :״חייפשתי כל הזמן
מיקרופון, כדי לדווח על־כך.״ +הזמרת יהודית
רביץ התרשמה מהצלחתה של זמרת אחרת, נורית
גלרון, והזמינה אותה לשיחת היכרות. במהלך
השיחה הבטיחו הזמרות זו לזו, ביוזמתה של רביץ,
כי בכל פעם שאחת מהן תוזמן להופיע בטלוויזיה,
היא תתנה זאתב הופעתה של השנייה * .מחלקת־התוכניות
רצתה להכין סרט לקראת י׳ום־ד,ולדתה
של מלכת התיאטרון הישראלי, חנה רוכינא,
במלאת לה 89 שנים ,׳ולשלב זאת בסרט על יוביל
ה־ 60 של תיאטרון הביסה. ר׳ובינא סירבה, אך הז-
!מינה את הטלוויזיה להכין עליה סרט בשנה הבאה,
לקראת יוס-הולדתה ה־.90

מלבד כמד, משוגעים־לטיולים־
בארץ, הרואים בכל שיחה על
׳נושא זה הישג אישי שלהם,
ללא אבחנה אם טובה היא או
גרועה, הרי התגובות המגיעות
אל לישכת דובר רשות־ד,שידור
על תוכניתו השבועית של אורי
דביר ד,ן שליליות ברובן. ה טענה
הקבועה של הצופים
היא, שעדיף היה ״פילר״ של
זימרה. רשות-ד,שידור עדיין
לא הזמינה סקר צפייה לגבי
התוכנית, ולכן אין אפשרות
לקבוע, בצורה נחרצת, אם היא
כישלון או הצלחה. אד בדרך
כלל תואמים המיכתבים המגי עים
לדובר לתוצאות הסקרים.
• מוקד 0.35 העורך
והמגיש החדש של מוקד, טוביה

לא כוזס

ינחו מוקד
סער, עדיין בוחן כמה רעיונות
למיסגור התוכנית שלו. בין
היתר הוא חושב על עריכת
קורסים קצרים בהגשת מוקד.
אלד, מעובדי מחלקת החדשות
שיעברו את הקורס יזכו בתואר
״מורשי מוקד״ ,ורק הם יופיעו
בצוות השואלים.

ד,סידרה חיים על כף המאזניים,
המשחזרת מיקרים אמי תיים
שבהם נקלעו בני־אדם
לסכנת חיים. מטוסו של מרטין

אדם ולזזיודו
הרטוול התרסק דווקא בעת
שהטיס אשד, אסקימוסית כורעת
ללדת, בליווי ילד אסקימוסי
ואחות. האשד, והאחות נהרגו
מייד, ואילו הילד המשיך לחיות,
כשהוא פצוע קשה, עוד
23 יום. הרטוול, שאף הוא
נפצע קשה, נותר בחיים תודות
לשפע בשר־אדם שברשותו.
• מלי ש ה 10.25ה פרק
השלישי והאחרון בסידרד.
מבולבלת, שזכתה להצלחה ב קרב
קהל קוראי הרומנים הזעי רים
בגיל מסויים. בניתוח-
שלאחר־המוות מתגלה, שמרי
אנטרובם היתד, מכורה להרו אין.
גיי פורסטר, אותו מגלם
השחקן פיטר בראקוור, מזהה
את האדם שהתחזה לג׳ורג׳
אנטרובס, ומתברר כי ד,לד, הוא
עבריין ידוע בעל שמות רבים.
גיי מנסה, ללא הצלחה, להוציא
פרטים נוספים מג׳ויס דין. אך
אם ג׳וים לא דיברה, עשה זאת
פינקס הכתובות שלה, שאותו
הצליח גיי לסחוב בעת שביקר
אצלה. שם הוא מוצא את
כתובותיהם של כל המעורבים
בפרשה. מי שהתחזה לג׳ורג׳
אנטרובס נעצר ומספר בחקי רתו,
כי מליסד, היתד, סחטנית
ועבדה עם שותף בשם גדיי,
שהחליט לחסלה בעיקבות מרי בה
ביניהם. מרגע זד, ואילך
מתחילה העלילה לרוץ ממש,
כדי להספיק ולהתיר את כל
הפקעות וכדי שהצופים לא
יסבלו מפרק נוסף.

20 . 10

21. 10

2 2 . 10

2 3 . 10

24 . 10

יום שישי

שבת

יום ראשון

יום שני

יום שלישי

• מסע כין כוכבים
( .)3.00 סיפורי העלילה של

סידרה זו מתחילים להיות דומים
זה לזה. האנטרפרייז
יוצאת לכוכב פי.סי .2000 .ספוק
ואיש צוות נוסף בשם טורמולן
יורדים לכוכב ומגלים, כי כל
חברי הצוות המדעי שהיו עליו
ניספו. עם שובם לאנטרפרייד
מתחיל טורמולן להתנהג בצורה
מוזרה, ונראה כי מגיפה של
התנהגות מוזרה מתפשטת על
פני הספינה כולה. אחד מאנשי
הצוות מתנהג כאילו היד. סייף
במאה ה־ .18 טורמולן מת ואיש
צוות אחר משתלט על חדר
המכונות, טוען כי הוא מפקד
הספינה, והאנטרפרייז נסחפת
לעבר הכוכב העומד להתפוצץ.

• כאה שכת (.)8.05

כוכבת השבוע היא סנדרה
ג׳ונסון, שכוכבד. דרך בשמי
הזמר הישראלי כשהועלתה ההצגה
לזיכרה של אדית פיאף,
אך נעלמה מייד כשנכשלה.

• ארץ הילדות המאושרת
0.20 קיית זוטר־

האום החל את הקאריירה העיתונאית
שלו בגיל ,15 כשהפך
להיות כתב של עיתוני־נוער
באנגליה. מאוחר יותר הפך
לבעל טור קבוע בדיילי נוירוו.
אולם ווטרהאוס לא הסתפק
בכתיבה לעיתונים, וחיבר ספ-

• חידושים והמצאות
6.50 הסיפור הראשון הוא
על המיקרומטר החדיש, אותו
בורג המודד כל דבר זעיר.
המצאה מלפני 200 שנה, וכן על
השיטה של אמני הפום־ארט
בתחילת שנות ה־ .60 המיש
המילטון הוא חוקר מערות
אפלות ורטובות, שניתקל ב־בעייה
של שקי־שינה רטובים,
שבמצבים מסויימים מהווים
מלכודת של דלקת־ריאות. הוא
המציא שק־שינה מייוחד במינו,
שנבדק ואושר על־ידי מדעני
אוניברסיטת לידם. השק של
המילטון יכול להיות רטוב
לגמרי, אולם בגלל החומרים
המייוחדים שמהם הוא עשוי,
אין הרטיבות משפיעה כלל על
יכולתו לחמם את השוכב בתוכו.
הסיפור השלישי בתוכנית
זו הוא סיפור הטייסים.
הטייס המודרני סובל, כשאין
הוא מציב את מערכת מטוסו
על הנווט האלקטרוני, משלל
שעונים שעליהם הוא צריך
לפקח כל הזמן. ההמצאה החדשה
מבטלת את כל השעונים
ומציבה במקומם שבעה מסכי
טלוויזיה, המקרינים את כל המידע
שסיפקו השעונים ונותנים
הוראות לטייס כיצד להתגבר על
כל אחת מהבעיות המתעוררות
ומה הפעולה הבאה שאותה
הוא צריך לבצע. ממציאי שבעת
המסכים טוענים, כי כאשר אלה
יכנסו לייצור מיסחרי, יוכל גם
ילד חסר־השכלה לנהוג במטוס
ענק.

• כצאת השבת (.)8.00
לגבי החסידים רבי נחמן מבר•
צלב הוא עולם ומלואו. ה־אדמו״ר,
שנולד בשנת 1772
ומת בגיל ,48 יסד זרם מייוחד

הו!׳ מבוצלאב

עדיין חי
ילדות מאושרת: וודהד
שעה 9.00 :
רים, מחזות ותסריטים. הרומן
הראשון שלו הוא אוטוביוגראפי
למחצה ומתאר את המיפגש
של נער בן 12 עם עולם המבוגרים.
העלילה מתרחשת ליד
העיר לידם והצילומים נעשו
על רקע בית־הספר שבו למד
ווטרהאוס. מלבד שני השחקנים

• מבט לחדשות (שעה
8.00 כמו בכל ערב־חג
השנה, עושה לה מערכת החד שות
חצי־חופש. מבט מקוצר
ומוקדם.

• שיר לחג (.)8.15
קשה לדעת כיצד היתד, המפיקה
אהרונה דיין מצדיקה את ה משכורת
שאותה היא מקבלת
מרשות־השידור לולא היו חגים.
שוב הוטלה עליה המשימה
הכבדה: לשדר שיר לחג, ב־מיסגרת
תוכנית בת 10 דקות
תמימות.

אהובתי

0 .15 המשורר רוברט בראו־נינג
לא הבין מדוע מסרבת
המשוררת אליזבט בארט להי פגש
עימו. רק לאחר שורה של
מיכתבי־תחיינה הצליח לשכנעה
וכאשר נפגשו הבין את הסיבות
לחששה. הוא מוצא אשה נכה
ושברירית, רתוקה למיטתה,
בבית הקודר של אביה השתל טן.
בניגוד לכל היגיון פורחת
האהבה בין השניים. הוא חובב
מסיבות, טיולים וחברה, היא
קודרת ומסוגרת בביתה. היא
היתד ,״הבת של אבא״ ,והוא
מעיד על עצמו כ״בן של אמא״.
אפילו סיגנון הביטוי שלהם
שונה. שירתו פראית וסוערת
ושירתה עצורה. האהבה בין
השניים, שהתפתחה לנישואין
ולבריחה משותפת לאיטליה,
כדי לפתוח דף־חיים חדש,
גירתה את כותבי המחזות
והתסריטים. השחקן קית מיט־של,
המגלם את בראונינג ב דרמה
המוקרנת הערב, עשה
זאת פעמיים בעבר.

קונצרט

בו שח חמיואז׳
השוויצי אלפרד פרוינקנכט,
ששירת את ישראל. סגל פגש
את פרוינקנכט בכפר הררי קטן
בשווייץ, שבו הוא עוסק עתה,
לאחר שיצא מבית־הסוהר, ב־תיכנון
מקררים. סגל הצליח
לשכנע את פרוינקנכט לפתוח
את סגור ליבו, ושאב ממנו
פרטים רבים על הפרשה, מנקודת
המבט של המדען השווייצי
אוהב־ישראל. מתברר כי הקשר
בין שירות הביטחון הישראלי
לבין פרוינקנכט החל עוד
הרבה לפני ,1973 עת בוצעה
העיסקה. שבע שנים קודם לכן
הצליחו ישראלים ליצור קשר
עם מהנדס מנועי הסילון ב־מיפעל
זולצר בציריך, שיצר,
על פי רישיון, מטוסי מיראז/
כאשר הגנרל שארל דה־גול
הטיל אמברגו על יצוא נשק

הטלוויזיה הישראלית ניזכרה
כי לליאונארד ברנשטיין מלאו
60 שנה בחודש אוגוסט האחרון,
והחליטה לשדר סרט המוקדש
לאירוע זה. הסרט
הועבר עוד באוגוסט, בשידור
חי מוושינגטון לאולפנים בירושלים.
משתתפים בחגיגה ל-
ברנשטיין הצ׳לן מטטיסלב רוס־

מיראז׳ :הולם

אהובתי היקרה: מיטשד
שעה 9.15 :
טרופוביץ, יהודי מנוחין אנד־רי
פריון, לוקאס פוס, המקהלה
הלאומית האמריקאית. כל אלה
מנגנים מיצירות סטראווינסקי,
ברנשטיין ובטהובן. וכמובן,

הרב שמואל אבידור הכהן,
המרבה לצטטו. בתוכנית זו
מספרים ארבעה, מי באומר
ומי בשיר, מה אומר רבי נחמן
לאדם בן זמננו. אלה הם הסופר
אהרון אפלפלד, השחקנים זה־רירה
חריפאי ומיקי ורשביאק
והזמרת שולי נתן.

לברטה יש עוד רווחים מעבד

שעה 8.30 :

שעה 9.00 :

שעה 8.00 :

• הכט אחורה כאימה
10.20 פאראפרזה על הבט
אחורה בזעם של ג׳ון אוסברן,
במיסגרת ברטה. מסתבר כי

בלכוטק: בגין

בחסידות, וסביב כתביו וחייו
נוצרו כמה מהאגדות והסיפורים
היפים ביותר ביהדות,
שפירנסו רבים מהסופרים הדתיים
והחילוניים שבאו אחריו.
להדיוטות ידוע רבי נחמן
מן הרחובות הקרויים על שמו
בערים השונות ותוכניתו של

כצאת השבת: חריפאי

מיצעד

הכוכבים

0.30 קשה להתחרות בתוכ נית
הבידור ששודרה אתמול
מהפאלאדיום בלונדון. בתוכנית
של הערב, הנקראת נויצעד
הכוכבים מספר אחד, מופיעים
הסופרימס, ניל דיאמונד ותיז־מורתו
של ג׳ימס לסט.

• יום הולדת (.)10.15

של נתב

במרכזו הצ׳לן עוזי ויזל. יחד
עם התיזמורת הסימפונית ירושלים
רשוודהשידור והמנצח
אנטוניו רום מרבה, הוא מגיש
את הקונצ׳רטו לצ׳לו ולתיזמו־רת
של טוטיני, בפני הקהל
הקבוע של תיאטרודירושליס.

ז!אמת ווו

היקרה
אוטוניוגואניח הראשיים, משתתפים בסרט עוד
60 תלמידים מאותו בית־הספר.
בתפקיד הסופר, הילד ג׳קי בן
ה־ ,12 משחק פול וודהד, כשל-
צידו הילדה־שחקנית סוזן ברא־דוק.
וודהד הוא התגלית האמיתית
של הסרט. ארץ הילדות
המאושרת הוא הרומן הראשון
של ווטרהאום, שכתב גם את
בילי בדאי, שהוא הספר האהוב
עליו. וורטהאוס אף עיבד את
הספר לתסריט, כדי שבארי
דייווים יוכל לביימו.

• מיראז 0.00 אלן
סגל הוא איש המחקר של
הסידרה העולם בפעולה, והתפקיד
המוטל עליו בדרך כלל
הוא לערוך מחקרים על נושאים
שמפיקי חברת גרנדה מטילים
עליו. אולם במיקרה זה הוקסם
סגל מסיפור הברחת תוכניות
המיראז׳ לישראל, עד שהחליט
ליזום בעצמו הכנת סרט סמי-
דוקומנטרי על מהנדס המטוסים

כל־כו־טק (.)8.30

מתברר כי לפחות מעריצה
מוצהרת אחת יש לתוכנית זו
— רעיית ראש־הממשלה עליזה
בגין. כשהופיע דניאל (״דני״)
פאר כמנחה, בערב מכירה-
פומבית למטרות צדקה, שנערך
בביתה של בגין בירושלים,
שוחחה עימו המארחת שעה
ארוכה וסיפרה לו כי אינה
מחמיצה תוכנית אחת של
כל־בו־טק, שהיא, לדעתה, תוכ נית
חשובה ביותר.

ום־הולדת באיחור אין שוכחים את המחזות המו-
סיקאליים של ברנשטיין, כניו־יורק
ניריורק, סיפור הפרברים
וקנדיד. חגיגת יום ההולדת
נמשכת 73 דקות.

לישראל, לאחר מילחמת ,1967
הצליח פרוינקנכט להעביר
למעלה מ־ 160 אלף תוכניות-
ייצור של המיראז׳ לידי 60
סוכנים ישראלים שנשלחו לשם
כך לשווייץ. כדי להצליח במשימה,
הקים פרוינקנכט מחלקת
מיקרופילמים מיוחדת במיפעל
שבו עבד. סגל טוען, כי כתוצאה
ישירה מהתוכניות של
פרוינקנכט הצליח חיל־האוויר
הישראלי לייצר 40 מטוסי מי-
ראז׳ תוך שנתיים. הסיפור האמיתי,
שלאחר המיבצע, לא
נחשף בסרט: כיצד הזניחו
השילטונות הישראליים את
פרוינקנכט לאחר שנתפס. את
תפקיד פרוינקנכט מגלם השחקן
יאן הולם.

המופע

המלכותי

0.50 מאז שנת 1921 נערך
מדי שנה בלונדון פאלאדיוס
מופע בידור בהשתתפות אנד
נים מכל העולם. המופע נערך
לכבוד המלך או המלכה האנג לים
והכנסותיו קודש לצדקה.
המופע של השנה שעברה ישו דר
הערב.

דתו כבלש, מלבד המשכורת
והסיפוק. הוא שלח אסיר לכלא
ואחר כך החל להתעסק עם
חברתו. האסיר, שלא ידע על
כך, בורח מהכלא כדי לנקום
בברטה, ומגלה כי ברטר. לא
רק שלל ממנו את החופש אלא
גם את נערתו. הנערה, שאותה
מגלמת השחקנית סמנטה אגר,
לא היתד. טלית שכולה תכלת,
וברטה מעלה אותה על דרך
הישר על פי מיטב הסיפור
האמריקאי. כשבורח החבר שלה,
היא נקרעת בין שתי האהבות,
אבל נחשו מי הצליח?

• עלי כותרת (.)11.10
מתברר כי הדימוי של עלי־כותרת,
לאחר הופעתם של
חנוך.ברטוב, שסיפר על דויד

ווועוו 1!1זשנוזוזו
ס י ׳ נוזוון1״

(״דדו״) אלעזר, ושל האלוף
(מיל ).אברהס (״ברן״) אדן,
הפך להיות רציני יותר אצל
קהל המרואיינים בפוטנציה.
עתה לא נתקלים יעקוב אגמון
ומני פאר ואפילו לא דן
מרגלית, בקשיים, אם ברצונם
להזמין אישיות מרכזית ולא
קוריוזית לתוכנית. שלושת מגישי
התוכנית יכולים גם להודות
למדור זה על ההעלאה
במשכורתם. החל מהחודש הבא,
ובעיקבות הכתבה שהופיעה
בהעולם הזה 214 החליטו
ברשות־השידור כימעט להכפיל
את המשכורת שאותה מקבלים
המראיינים.

?;הנוע סרטים כמו אג ריף ספד צו ף
הדבר הטבעי ביותר שיכיויל יהיה סילבסטר
סטאלון לעשות אחרי רוקי ההא סרט
בשם אגרוף. כי הרי ׳אין דבר המזוהה
ע״מיו יותר !מן המהלומה ׳׳של האגרוף.
זיאכן, הסרט שעשה ׳לאחר מיכן ׳ניקרא
אגרוף. לייתר דיוק ההא ׳נקרא ׳באנגלית
פ.י.ס.ט ,.ראשי התיבות של ״!איגוד: נהגי
המשאיות, סאשר האותיות נבחרו ׳בקפדניות
ירבה, יעל מנית להרכיב יהד יאה המילה
שהיא יסמל ישל סטאלון.
הסרט מעביד ואת. מי ושנהשב לתגליות
ישנת ,1977 מזירת האיגרוף לזירה ׳הפרועה
הרסה יותר: של האיגודים המיקצועיים ׳באמריקה.
הוא ׳מגילם מנהיג של קבוצת
נהגי משאיות ,׳שמתחיל כסוציאליסט ׳מוב הק
והופך ׳בהדרגה לרודן ושמושתף פעולה
עם המאפיה, משתיק ׳תעשיות ׳ונוהג 0אנ־
•שים הנתונים למרותו ׳ביד חזקה ובזרוע
נטויה.
עוצמה משכרת. סשטחענים ׳נגד
במאי הסרט ,׳גורמן ג׳׳ויסון יליד קנדה
(מי שעשה את ישו כוכב עליון בישראל
ואת כנר על הגג ביוגוסלביה)• ,שהוא התלבש
יעל הצלחת אופנה סשיגתן את ד,׳תפקיד
לסטאלון, הוא ממהר !להצביע על כך
שהחתים ואת השחקן יעוד ובטרם יצא רוקי
אל השוק .״לדעתי הוא וטיפוס ואידיאלי
לתפקיד ׳הזה! ,שחקן !שאיוניו ושומר דבר
בפנים ׳ומוציא יאת הכל החוצה. הוא יניחן
בבמות בליתי רגילה של מרץ ,׳והדמות
של ג׳׳וני קויב׳אץ׳ דורשת שהקן ושבזה.״
יקוסאץ׳ הוא סן למישפחת. מהגרים הונגרים,
הנושא ליאשה צעירה סת למהגרים
פולנים, ומשתמש ומנוח הושיסנוע שליו,

תיגרת אלות בין נהגי משאיות מושבתים לכיריונים שכירים ב״אגרוף״
הזירה הפרועה של האיגוד המיקצועי
באגרופיו ,׳וסשיאפת־ניות סלתי ׳נלאית, כידי
לארגן את מקופחי קליוולנד סשנים הקשות
של המשבר הכלכלי והרעב .׳תודעתו ה־סוציאלית
מתעוררת, כשמנהל עבודה מפטר
׳אותו ממישרתו העלובה, ללא הצדקה,
ויבירייונים מכים ׳אותו כשהוא מנסה להתקומם
!נגיד המעשה. מכאן פתוחה הדרך
לקראת הצלחה במילחמה, שובר, כל האמצעים
מותירים, סולל שית׳וף־יפעולה עם ה־עולם־התחיתון
׳והטלת מורא ׳וטרור על כיל
מי ׳שאינו מוכן ׳להצטרף למאבק.
ומה ׳שקורה לגיוני קוסאץ׳ ובסרט של
גיויסון ואופייני לגורלם של מנהיגים רבים.
המטרה הופנית !להיות השיוסד, יותר מן
האמצעים ,׳והעוצמה ׳שבידיהם משכרת יאית
החושים .׳הסרים ושהושיטו יד כתחילת ה
דרך
׳נ׳סיוגים, כשמסתסר להם שקוסאץ׳
אינו נרתע מן ההנאות הפרטיות שהוא
יבול להפיק באמצעות המאבק הסוציאליסטי.
ואין, ספק, שנהגי המשאיות, בחג־ד,גתו,
משיגים ואת התנאים הטובים ביותר
בין. בל השכירים וה תעשיה כולה רועדת
מפניהם .׳אסל האיגוד מתנהל בדומה לתנועה
פאשיטטית, כשטובת המנהיג היא
טובת ״העם״ ,׳ואפילו הרמת האגרופים בכנסים
׳שלהם מזכירה במשהו את ובעלי
החולצות החומות !והשחורות.
!ג׳׳ויסון מניסה מזה ושנים לעשיות סרט
על ׳איגודי ׳פועלים באמריקה ועל הכיוון
המוזר ושביו וסחרו — ימינה ולא שמאלה,
כבמ׳רבית וארצות העולם .״0־ 1961 היתד,
לי !אופציה על ספר ובשם ׳האינטרנציונל,

התגלית החדשה
של טריפו
שחקנית נאטאדי כיי
מה מצא בי טריפו?
נאטאלי ביי אינה שם מוכר עדיין. חדי
העין הבחינו בה, כאשר גילמה את עוזרת
ההפקה חסרת המעצורים והמעשית בלילה
האמריקאי של טריפה אותם חדי עין שמו
לב כאשר חזרה והופיעה, בהדרכת טריפו,
בגבר שאהב נשים, כנערה הנפגשת בטעות
עם שארל דנר, העוקב אחרי זוג רגליים
מקסימות מתוך מרתף של מכבסה ומאמין
לרגע קט שהגברת ביי היא בעלת הרגליים.
אבל בקרוב אפשר יהיה להכיר אותה
קצת יותר טוב, ושוב, בעזרתו של פרנסואה
טריפו. בסרטו החדש, החדר הירוק, המבוסס
על סיפור של הנרי ג׳יימס, מלון
המתים, היא אינה עוד דמות שחולפת
מהר, ברקע, אלא השחקנית הראשית,
כשמולה, בתפקיד הגברי הראשי, הבמאי
עצמו.
הצד חחכרמני• ״מה מצא בי טרי־פו
ז״ חוזרת נאטאלי על השאלה שמפנים
אליה רבים .״זד, כניראה הצד החברמני
שלי. כשהגעתי אליו בפעם הראשונה,
נפחדת, זמן קצר לאחר שסיימתי את
לימודי בקונסרבטוריון, הציץ בי ואמר לי
בגלוי, שאינו סבור כי אתאים לתפקיד
עוזרת ההפקה. פשוט אין לי את הנתונים
הטבעיים לכך.״ אפשר אולי להבין זאת,

כאשר יודעים שטריפו ביסס את הדמות
על סמן שיסמן, שותפתו לעבודה בסרטים
רבים .״אבל הוא בכל זאת הסכים לתת
לי הזדמנות להדגים את כשרונותי, וכנראה
ששיכנעתי אותו, כי הוא קיצץ את עינויי
הספקות שלי ואמר לי, על המקום, שקיבלתי
את התפקיד.״
היה זה הישג רציני לשחקנית הצעירה
והאלמונית, שכולם ניבאו לה רק זמן קצר
לפני כן עתיד שחור, אחרי שסירבה להצעה
להצטרף ללהקת התיאטרון של האודיאון
בפאריס.
עם במה פרוטות. נאטאלי בת ,30
נולדה בעיר־שדה צרפתית, אבל הגיעה
כבר בילדותה, יחד עם דיוריה, ציירים
שמרבים לבלות בחוגי הבוהימה, תחילה
לפאריס ואחר כך למנטון, עיירודקייט ליד
מונטה קארלו. בלימודיה היא מעדיפה שלא
להיזכר, ואם החליטה בגיל 17 לעזוב את
הבית ולעלות לבירה, עם כמד. פרוטות
בכים, לא היה זד. בשל הציונים הגבוהים
שקיבלה. היא הגיעה לניו־יורק, בדרך
לחפש את עצמה, ולמדה בלט במשך שנה.
ההורים, שיצאו מדעתם מרוב דאגה, כש שמעו
כי בתם הקטנה מתגוררת באיזה
סטודיו ניו־יורקי עם שתי רקדניות נוספות,
התחננו שתשוב. היא באה לבקרם,
משוכנעת שתחזור לניו־יורק תוך שבו עיים.
אבל הביקור נמשך תשע שנים.
בינתיים נרשמה לאולפן שחקנים בפא ריס,
שם קיבלה הדרכה ועידוד רב לא
רק מן המורים, אלא גם מחבריה ללימודים,
שכמה מהם, כמו אנדרה דוסוליה,

הם היום

שחקנים

ידועים בצרפת.

האולפן היא עברה לקונסרבטוריון, שנחשב
עדיין לסיוט בעיניה. מישמעת קפדנית,
הגבלות ומסורות כפייתיות אינן עולות
בקנה אחד עם הרוח החופשית שמאפיינת
אותה.
כעיניים עצומות. הלילה האמריקאי
פתח בפניה שערים רבים, גם על הבד
וגם על הבמה. היא עבדה עם מארקו פררי
(האשה האחרונה, האסור להצגה בארץ)
ועם קלוד סוטה (מאדו, שאיש לא רכש
להפצה בארץ) .אבל לטריפו שמור בליבה
מקום מייוחד :״אני מרגישה חופשית לגמרי
כשאני עובדת איתו. השפעתו כזאת,
שאני יכולה לשחק בעיניים עצומות.
נדמה לי שכאשר הוא בוחר את השחקנים
הוא מבחין כל כך טוב בנתוניהם, שמאותו
הרגע אינו חושש להניח להם לעשות

כרצונם.״
את חייה הפרטיים חולקת נאטאלי עם
השחקן פיליפ לאוטר, מן השחקנים המעניינים
ביותר של הדור החדש בצרפת
(עוזרו של. רג׳יאני במלכודת לבלש).
השניים גרים בחווה קטנה מחוץ לפאריס,
שבה היא משתדלת לשכוח את הצד
הדרמטי שבעיסוקיה, ומתמסרת בהתלהבות
לבישול ארוחות־ענק.
אבל אין זאת אומרת שיש לה פיקפוקים
בכל מה שנוגע ליעודה. ואם שואלים אותה
מדוע בחרה להיות שחקנית, היא מצטטת
את לורנס אוליוויה :״איני מכיר מיקצוע
אחר שבו יכול האדם להכיר כל כך טוב
את נבכי נפשו.״

אודות. פעיל וסאי־גיוד מיקצועי. ואיש סהולי־ווד
ילא !הסכים לתמוך !בי ונאלצתי לוותר.
לפני ׳שבתיים הגיש לי ואחד ממנהלי הברת
יונייטד ארטיסטס תקציר ושל ספר חדש
על ׳נושא דומה. קראתי ׳ומיד התלהבתי.
זד. היה פ.י.ס.ט! .ובאמצעותו ראיתי אפשרות
להסשים !את תוכניתי הישנה.״
׳מחלה סמרה! .אלא ׳שזה לא היה
פשוט !סל בך. ביונייטד ארטיסטס ינהגו
בזהירות ׳ואמרו לו ,׳שאם קובל למצוא
בכוחות יעצמו!ארבעה !מילקון דולר, תשלים
החסרה ;את הארבעה הנוספים הדרושים
להפקה .״׳בהתחלה, סל ימי ׳שפניתי אליו
פחות ממני, אלא
נשמעמשולהב לא
שמחלה מתרה ואחזה בסולם. למחרת היום
היו מצלצלים ואלי ומתנצלים, ושאינם יכולים
ברגע זה להיכנס לעיסקה.״ ג׳דסון
אומנם !אינו ׳מאשים מישהו מוגדר על
שהרפה ידי משקיעים, ואבל הרמז !ברור.
בסופו של דבר חזר ואל יוינייטד ארטיסטס
ואמר ילחם: שאחרי הצלחות קופה !כמו
ד-ולרבול, כנר על הגג, הרוסים באים, הרוסים
באים וכחום הלילה, מוטב להם
שיאמינו כי הוא יודע ומה הוא עושה
ויפסיקו ׳לסיפור יאת הפרוטות .׳ואכן, הוא
קיבל ׳מהם, ובסופו ׳שיל דבר, את כיל שמונית
המיליונים הדרושים.
יאך הבעיות לא הסתיימו בשלב זה. ההסרטה
׳נמשכה יותיר !מן המיתוכונן, ולא
פעם דובר על התנגשויות קלות יבין הבמאי
לכוסב הידוע בדעותיו העצמאיות.
סטאלון כתב יחלק ׳ניכר מן הדיאלוגים
של יעצמו בסרט, אבל סאשר יניסה לשכנע
את הבמאי לסיים את הסרט !ב״הפי-אנד״
(כמו רוקי) העלה ׳חרס בידיו .״ניסינו,
אסל בסופו של ודבר ׳בחרתי בסוף הלא־מאושר,״
הסביר ג׳ויסון.
הסרט !נמשך סשעתיים וחצי, ממוצע יבין
מה שהחברה דרושה (ושעתיים) לבין מה
שהבמאי ירצה (!שלוש ׳שעות) .״סירבתי
לקצר יותר — זה סיפור ושצריך זימן כדי
להתפתח ׳בציורה הנבונה.״
הדימיון ד חו פ ה. הידימיון יבין ימה ש קורה
בסרט לחייו של מנהיג !נהגי המש איות
׳בארצות־יהיברית, ג׳ימי הופה, בולט
מאד לעין. הופה ,׳שנעלם !באורה מיסתורי,
ומניחים בי ׳נרצח על־י׳די חבריו במאפיה
לפני בשנתיים, יעלה לגדולה בעיר דטרויט
(הקרובה, מאד לקליוולגד) .הוא העיף מתפקידו
׳מנהיג קודם !של הנהגים ׳(ובדיוק כפי
שקובאץ׳ עושה ובסרט) ,׳ובילה כימה שנים
טובות בכלא, סאשר הסתבר שיעשה בכספי
הא״רגון שבשלו (ואשמה שבפניה צריך
קובאץ׳ להתגונן בסרט, מול ועדת הקונגרס
החוקרת בעניין).
גץ יסיון! ,שמודע לכל הצרות שיכולות
לצמוח מדומות ׳קרוב מדי !למציאות, כמו
פושפטי־דיבה למיניהם (ימה עוד שמיש־פחת
הופה עדיין מנסה לפענח את פרשית
העלמו) ,מכחיש בתוקף כי הסיפור מבוסס
העולם הזה 2146

על פרשה ואמותיה .״!הסרט !מטפל אומנם
במנהיג של איגוד מיקצועי,״ הוא הסביר,
״יאבל הוא ומנסה !לעמוד על ובעיית השחיתות
!בכללה, וזו יבולה ׳להופיע בכל
מיסגרת !שהוא.״ !וכדי ולהוכיח שזה הכיוון
בו ינקוט ובסרטים הבאים, הוא סבר מודיע
שיתוסניתו הבאה הוא !לעשות סרט !בשם
אי־צידק לכל, שיצביע יעל שחיתות במערכות
המושפט .״קומדיה ושחורה על עורכי־דין,״
כך הוא !מכנה ואת סרטו, שאותך
הוא מכין, ובקווים סלליים, בחווה שלו, ליד
טורונטו, בקנדה.
צנזורה וחהחמצה הג דו ל ה
הצנזורה הישראלית יכולה להתגאות
בכך, שתרמה תרומה משמעותית לתעמולה
נגד מדינת־ישראל בעולם. היא סירבה
לאשר הקרנת סרט תעודי בן 45 דקות,
בשם המאבק על הקרקע, של ישראלי
המתגורר בברלין, מריו אופנברג, שמנסה
להוכיח, על סמך שלש דוגמות שונות
כי היהודים לא נכנסו לחלל ריק כאשר
יישבו את ארץ־ישראל, ואפילו לא רכשו

!בנוסטאלגיה זזביבה כפילתה של כוכבת קולנוע
(סינמה ,2תל־אביב, ארצות־הב־רית)
— סרט מלפני 41 שנים, שהובא
לארץ מתוך תיקווה ששמו של האמפרי בוגארט יעזור
למכירה אם כי, למען האמת, בוגארט מופיע בו בתפקיד
מישני בלבד.
זהו סיפור על נציגו של בנק גדול, איש־כספים שאין לו
מושג בקולנוע, שנוסע להוליווד כדי להציל אולפן סרטים
שמתדרדר מדחי אל דחי, ללא סיבה הגיונית לדעתו. כנהוג
בקומדיות הרומנטיות של אותה התקופה, מגלה האיש
היבש במהלך הסרט את האהבה ואת הנפש המסתתרת
בתוכו, מאחרי משקפי המתכת. הוא מציל את האולפן
ונושא בדגל היצירה הקולנועית, החשוב יותר מכל האינטרסים
של הבנק שהוא מייצג, או של המשק הכלכלי
שצריך היה להיות קרוב לליבו.
את הדמות המרכזית הזאת מגלם בחן רב השחקן
הבריטי המנוח לסלי הוארד, שנראה כאורח מכוכב אחר
בג׳ונגל של יעיר הסרטים. ג׳ואן בלונדל, הבלונדית המפוקחת
והשנונה של אותם הימים, היא שמכניסה אותו לסוד
העניינים, והאמפרי בוגארט הוא בסך הכל מנהל אולפן
הנתון בקשיים, בגלל הסתבכותו הרומנטית עם כוכבת
בסימן ירידה.
למי שמתייחס בנוסטלגיה לימים ההם, כדאי להציץ שוב
לא רק בסוג של סרטים שהלך לעולמו, אלא גם בכמה מן
הבעיות הכאובות של הקולנוע דאז, כמו השתלטות הממון

האמפרי בוגארט— הסתבכות רומנטית
על היצירה, כמו הספסרות באולפנים קטנים שנאכלו על-
ידי הגדולים, כמו המאבקים המיקצועיים לשמירת מקו-
מות-העבודה. אבל העניין אינו הופך לרציני, ומה שהתרחש
באמת מאחרי הקלעים ממשיך להיות פרוע מדי עבור
סרט הוליוודי מנומס.
זהו סיפור קטן וחביב, עם הלצה ועקיצה בכל שורה
שלישית, עם חיוך אחד על חשבון שירלי טמפל וחיוך שני
על חשבון רינ־טינ־טין ופרנסיס החמוד, ועוד חיוכים כהנה
וכהנה.

פנ ט סי ה למבוגרים סטאדונה בדמות קוכאץ׳
מורא וטרור
קרקעות מערבים, אלא פשוט גירשו את
התושבים הקודמים.
האמת היא, שאופנברג לא השתדל להקרין
את סירטו בארץ. לאחר שנפסל, הוא
ביקש אומנם לדעת את המניעים של
הצנזורה (״הסרט עשוי להסית גורמים קיצוניים
נגד המדינה,״ מסביר יו״ר הצנזורה
יהושע יוסטמן) ,אבל לא טרח להגיש
עירעור, תהליך טבעי ופשוט למי ש מעוניין
ובאמת !לעבור ואת !מחסום הצנזורה.
תחת1זאת העדיף ואוסנברג לצאת ואל הפס־טיבלים
השונים הנערכים ׳באירופה, לה ציג
שם את סירטו, המקושט עתה בתואר
״קורבן הצנזורה״ ,ולהצביע על כך ש-
״המדינה הציונית מפחדת להראות את
האמת״ .הוא פנה לאיגוד המבקרים הבינלאומי
(פיפרסק״י) וביקש שימחה. אבל
ראשי האיגוד לא ידעו בדיוק את כל
העובדות והסתפקו במיכתב אל שר־הפנים
של ישראל, בו הביעו צער על איסור
הסרט, תוך הדגשה כי זוהי המדיניות
של האיגוד, הנלחם בצנזורה בכל צורה

שהיא.
אמיתי לכס: כל זה, כמובן, לא
היה מתרחש, אילו היתה הצנזורה הישראלית
קצת יותר ׳נבונה ותופסת, שהסרט
של אופנברג אינו יכול לדבר אלא אל
אותם אנשים שחושבים כמוהו, ואין בו
שום דבר מסוכן יותר משידור שיגרתי
של הטלוויזיה הסורית, למשל.
בסיגנון הסרטים המיליטנטים צרי־האו־פק,
הולך אופנברג לגבות עדויות רק
מפי אנשי שלומו (למשל: איש מצפן
עודד פקלובסקי); ,מסתמך יעל סיסמכים של
הפרופסור ישראל שחק וטוען, לסיכום :
הרי אמרתי לכם ! ייתכן שזו טכניקה של
סרט־תעמולה, אבל אין ספק שאילו טרח
למצוא את האסמכתות שלו גם מהעבר
השני של המיתרם, ותיקי היישוב, שאינם
בהכרח אנשי שלומו, היו משמשים לו
עדים, היה הסרט כולו מקבל ממדים אמינים
ומשכנעים הרבה יותר.
קשה להניח שהסרט היה מעורר התרגשות
גדולה במיוחד בישראל, שבה מוכרים
האנשים המדברים על המסך. אבל
דווקא סאן הוא !נאסר.
העולם הזה 2146

אלגרו נון טרופו (פאריס, תל-
אביב, איטליה) — העקרון נוצל
כבר בהרחבה על״ידי אולפני דיס-
ני: נוטלים קטעי מוסיקה קלאסית ומנסים לראות איך
פועל הדימיון של המאייר, הממציא לת 6הנפשה מצויירת.
אלא שלהבדיל מדיסני, דימיונו של הצייר האיטלקי ברונו
בוצטו אינו מכוון לעיני ילדים דווקא. כמה מהירהורי ליבו
יכולים בהחלט להיות מוגבלים לגיל הגבוה יותר כמו,
למשל, הסיפור על הפאון המזדקן המחפש לו נערות צעירות
לפי מוסיקה של דביסי.
בוצטו הוא אחד מאותם האנשים שמצליחים במייוחד
כשאינם לוקחים את עצמם או את הנושא שבידיהם ברצי נות
יתרה, אלא מרשים לעצמם לחייך מאוזן לאוזן על
מחדלי המין האנושי. כך, למשל, כשהוא הופך מחול סלא-
בוני של דבוז׳ק לסימפוניה של קונפורמיזם, וכאשר האדם
הקטן והפשוט אינו יכול לעשות מאומה מבלי שצבא שלם
של מחקים ירדוף אחריו. וכך, כאשר ציפור האש של
סטראווינסקי הופך לתמצית ההתפתחות האנושית שחיתה
יכולה להיות, אילו אדם וחווה לא היו נוטלים את התפוח
והנחש היה זולל אותו בעצמו. וכך, כאשר האדם בא להפריע
למהלך הטבע ולסעודה שמכינה לעצמה דבורה חביבה,
לצלילי קונצ׳רטו של ויוואלדי.

יצירות בוצטו — כישרון מקורי
פחות מוצלח, אולי בשל היומרנות היתרה, הוא הבולרו
של ראוול, שצריך ללוות הפיכת מיקרוקוסמוס בדמות טיפת
קוקה־קולה, לתבל שלמה ומאוכלסת מפלצות. ואילו ואלס
עצוב של סיווליוס הוא הקטע היותר מרוח בסרט כולו,
עם חתול השוקע בזיכרונות נוסטאלגיים על עברו של בית
חם ומלבב, שהפך לגל הריסות.

א>נד>אנ>ם צבועים האוצר הגנוב (דרייב אין, תל-
אביב, ארצות־הברית) — זה צריך
להיות סיפור נוסח מארק טווין
ברוטב וולט דיסני. זוג ילדים הולך לחפש אוצר אבוד במורד
המיסיסיפי, וספינות הנהר והדודות אינן יכולות שלא
להזכיר את האקלברי פין. אבל החייכנות הנוסכת על הכל
אווירה של תום ושל סיפור לא״מסוכן, שבו הכל חייב
להסתדר על הצד הטוב ביותר, היא תוצרת דיסני במאה
אחוז.
מעשה בילד בלונדי וחברו שחום העור, שהולכים לחפש
אוצר כדי להציל את אחוזת המישפחה, במדינת קנטאקי,
שעומדת על סף פשיטת רגל אחרי מילחמת הצפון נגד
הדרום. מי שמסכן את שלומה הם, כמובן, הצפוניים ה מושחתים,
שלא רק ניצחו במילחמה אלא באו לספסר
בקרקעות.
בדרך אל האוצר מצטרפים נערה דרומית שונאת יאנקים,
הדוד של הנער הלבן, ורופא אליל המוכר תרופות-פלא
שצריכות לעזור באותה המידה נגד שיגרון, שחפת ואבעבו-
עות •וכדי שהדרך לא תהיה חלקה יש, כמובן, כמה פירא טים
מן הצפון, שרוצים לחטוף את האוצר לפני הגיבורים
הדרומיים הנאצלים.

האקט ודוראן — מישחק מתחנחן
קורטוב של הרפתקות נוסח שודדי-הים, וקצת אינדיאנים
צבועים צבעי מילחמה, ומיסתרי שמורות-הטנע של
דרום־פלורידה, כל אלה עוזרים להפיח רוח־חיים בסיפור
הזה, כשצילומי חיות נדירות מן המלאי הקבוע של דיסני
ממלאים מדי פעם את החסר.

אשר ידלין מעיד על העזרה הכספית ל״מוסדות חינוו״

״מנהיגי ה,עבודה׳ בירכו על, ת רו מ ה׳ של אליסון
לתל־אביב גם שיתן
ואמרו:
בחיפה ה מפלג

נדהמתי לשמוע כיצד כל המנהיגים ברחו ואמרו שלא ידעו שום דבי ד

,,ט^יכי * יסמ ^ אלי
וסיפר, כי פנו אליו אנשים
ממפלנת-העבודה בחיפה ן
ביקשו טמנו עזרה כספית
של ב־ 200 אלף דולר. הוא
שאל אותי אם להיעתר ל בקשה
זו, ואמרתי לו שאלד
להתייעץ. פניתי לספיר,
רבינוביץ׳ ועוד אנשים ממנהיגי
טפלגת־העבודה של
אותם יפים, ואז נאמר לי
.שהכסף הזה יכורד, אד מדוע
שהוא יגיע רק לחיפה
ולא לתל-אביב, שבה הפרובלמה
בבהירות לעיריה
הטורה יותר י אמרתי את
זה לאליסון, ואני טכין ש-
הכספים האלה מעברו לתעודתם
בארץ״-

ס ו״יי-׳ד

להטוב לתל צוביב !# 01
הצביעולהט לי כוד

העולם הזה 2146

בית־הסור. ניקוו חורים״ ביוושדם
מתמוטט -והעזובה נוגסת בנד אגפיו

החוד
י< מגיס מוכים בהרבה כבר ידע ביתן
החולים ביקור חולים, השוכן בטבורה
של ירושלים. כיום, כשבית־החולים שנוסד
לפני 150 שנה משתדל בכל מאודו לשפר
את רמתו ולהישאר בחיים, מתרוצצים
בחדר־המיון שלו חתולים. השירותים היחידים
בקומת־הקרקע מטונפים, חדר־המיון
שנועד לשמש את כל תושבי הבירה בעת
שהמקום ממלא תפקיד בית־חולים תורן,
מכיל רק שש מיטות וכולו דומה יותר
לחדר טיפולים של מירפאה צבאית בבסיס
נידח. המעלית של בית־החולים מקולקלת
מרבית הזמן, ואחד מפקידי-קבלה, המשמשים
בלילה כמרכזנים, הוא אלכוהוליסט
המתעלל בחולים והמתייחס בגסות רוח
לצוות בית־החולים.
!פקיד־קבלה זה התעלל לפני שלושה
שבועות בחולה־נפילה שבא להיבדק בחדר־המיון
וכינה אותו בשמות־גנאי, תוך שהוא
מעכב את כניסתו של החולה לחדר־המיון.
החולה פרץ בבכי. כשביקשו אחיות חדר-
המיון מן הפקיד לחדול ממעשיו, צעק גם
עליהן ואמר להן שלא תתערבנה. הצוות
הרפואי של בית־החולים מורכב, מלבד
כמה פרופסורים בעלי־שם, מעולים חדשים

ורופאים חדשים.
״הכל * כאן חרא,״ אמר הד״ר אהרון
יעקובי, עולה חדש מרוסיה ,״אבל בכל־זאת
אני מרוצה מאד, כי למדתי פה הרבה.
בשום מקום אחר לא הייתי מקבל הזדמנות
לעבוד כרופא־תורן. התנאים בבית־החולים
גרועים, וקשה מאד לעבוד, כי יש הרבה
ברדאק. הבניין מתפרק, ותנאי ההיגיינה
הם מתחת לכל ביקורת. אבל זה בגלל
השיפוצים. אחר־כך, אני מקווה שיהיה
יותר טוב.״
בית־החולים נעדר ציוד אלמנטרי, והאחיות
מביאות עימן לתורנויותיהן סטתוס־קום
(מסכת) ופנס, אחרת לא תהיינה מסוגלות
לעבוד. חדר־המיון חסר מעמדים
לתליית אינפוזיות, ועד לפני זמן לא רב
היה כל הציוד הרפואי של חדר־המיון
נתון בתוך ארגזים.
המיטות בבית־החולים ישנות ביותר,
ואת חלקן אי-אפשר לסגל לנוחיות החולים.
המיזמים ממולאים קש ישן.
הטלפון בחדר־המיון משמש לחיוג פנימי
בילבד, וכאשר יש צורך להזעיק רופא
או אמבולנס, תלויים הרופאים בחסדיו
של פקיד־הקבלה הלילי, שלעיתים ישן
ולעיתים מתרגז על חוצפתן של האחיות,
בבקשן קו־חוץ בשעות מאוחרות בלילה.

תם של תלמידי הגר״א וממשיכי דרכם,
הוקמה חברת ביקור חולים, שהיתה אבן־
הפינה לבית־החולים. המצב בימים ההם
מתואר על-ידי אלמוני בן התקופה כך :
״אין לך עיר בתבל אשר יושביה יהיו
עניים כבני ירושלים. רובם סובלים דחק
פרנסה, וזה יסבב חלאים רבים ומדווים
נוראים. כי יום־יום ינהרו אל העיר זקנים
וישישים, אשר יבואו לחצוב להם קבר
במרומי הר-הזיתים ואין מיתה בלי מחלה,
ורבים מהם רחוקים המה ממישפחתם,
ובנופלם אין למו אף מי שיושיט למו כוס
חמין. ועל כן בחלותם, צפויים הם לכל
רע, אם איש לא ישים לב אליהם.״
זה היה הרקע להקמת חברת ביקור
חולים על-ידי מתנדבים, אשר ביקרו חולים
בבתיהם, סעדו אותם על ערש־דווי
והשתדלו למלא את כל מחסורם. במשך
הזמן ערכו מנהלי החברה חוזה עם אחד
הרופאים היהודים היחידים בארץ־ישראל
באותה תקופה, לבקר אצל בני החברה
בחלותם במחצית המחיר וגם ה״סם״ ,מי־הכינין,
שהיה דרוש כמעט לכל איש
מהתושבים, ניתן לחברים במחצית מחירו.
בשנת 1843 כבר היו ברשות חברת
ביקור חולים שלושה חדרים, שבהם אוש פזו
חולים שלא היתה אפשרות לטפל
בהם בביתם. סר משה מונטיפיורי שיגר
לחברה את הרופא ד״ר שמעון פרנקל,
וכן סייע באספקת סמי־מרפא. תשע שנים
מאוחר יותר נרכש בית עבור בית-החולים,
אולם הוא לא ענה על הצרכים המרובים.
הרופא •קיבל חולים רק שלושה ימים
בשבוע, ובשאר הימים היה עלץ החולה
להזמין רופא אחר ולשלם לו 10 פיאסטר.

בשנת 1865 התרחב בית־החולים על־ידי
כך שנרכשה עבורו חצר גדולה, לא הרחק
מבית־החולים של המיסיון בירושלים.
בחצר היו שני בתים גדולים, שהאחד מהם
שימש את החולים והשני היה אגף השירותים.
בית־החולים התפתח והלך, וכשפרצה
בירושלים מגיפת כולרה בשנת ,1866
הורגשה נחיצותו עוד יותר, וביישוב היהודי
קמה התעוררות גדולה לחלץ את
המוסד מעול חובותיו.
בראשית 1873 יצאו לאירופה שניים
מראשי היישוב הירושלמי, שהיו גם מנהלים
בביקור חולים — רבי יואל משה
סלומון ורבי שלמה זלמן לוי, כדי לבקש
סיוע כספי עבור בית־החולים. ואומנם,
הם הצליחו לחזור ארצה ובידם סכום כסף
נכבד, שסייע לבית־החולים במשך זמן מה.
עם התרחבות ירושלים מחוץ לחומת
העיר העתיקה, נוצר צורך להרחיב את
הגבולות ולהקים בניין חדש מחוץ לחומה.

אילוצי ה חוגי ם
ה ח רדיי ם

כין כל
ה מי ל ח מו ת
י קו ד חו לי ם ״ מהווה, מזה 150
י ב שנה, חלק בלתי־נפרד מן הנוף
הירושלמי. הוא ממוסדות־הציבור הראשונים
בין החומות שהוקמו על-ידי החלוצים
הראשונים, מניחי היסוד ליישוב היהודי
המתחדש בירושלים בשנת .1825 עם עליי
הקשרים
ההדוקים בין בית־החולים לבין
המושבות החדשות ברחבי הארץ ניכרו
בשנת ,1912 כאשר הוחל בהכנות להקמת
הבניין החדש להנצחת ארבעה ממניחי
היסוד למושבות: רבי יואל משה סלומון,
רבי יחיאל מיכל פינם, רבי דויד גוטמן,
ורבי יהושע שטמפפר ממייסדי פתח־תקווה.
אולם מילחמת העולם הראשונה מנעה
את סיום הקמת הבניין וגם משנסתיימה,
לא חודשה עבודת הבנייה עקב מחסור
באמצעים. רק בשנת 1925 הושלם סוף־סוף
הבית, אחרי קריאות נואשות של הרב
קוק אל הציבור להצילו.
בין שתי מילחמות העולם, בתקופת
המנדאט הבריטי, גדל בית־החולים, קלט
רופאים וציוד, והיה לבית־חולים כללי.
מאוחר יותר מילא תפקיד חשוב, כאשר
בית־החולים האוניברסיטאי של הדסה על
הר־הצופים נותק, וביקור חולים קלט מאות
פצועים. גם במילחמת ששת־הימים נטל
ביקור חולים חלק, ופעל במתכונת־חירום
מיוחדת. הוכנו 255 מיטות לקליטת נפגעים,
הופעלו חדרי־ניתוח במיקלט וב־קומודהקרקע,
וצוותים מיוחדים של מנתחים
טיפלו ב 482-פצועים, שיותר מ־300
מהם נותחו.

במיסרסן: הצפיפות הפכה בלתי־נסברת

^ ומנם תקופה מפוארת עבר ביקור
׳ • חולים. אך החדרים צפופים ובהם
•נוגעות המיטות זו בזו והמיסדרונות הצרים
מאוכלסים אף הם לעיתים. השירותים
מביאים אף את העובדים עצמם לידי
קבס. האם כל אלה יחזיקו מעמד עוד
זמן רב? האם יצליח מוסד זה, שתקציבו
השנתי 100 מיליון ל״י והכורע תחת העומס
של גירעון מצטבר גדל והולך, העומד
עתה על 17 מיליון ל״י, להתקיים?
מנהל בית־החולים, יוסף כהן, מאמין
שכן :״בעוד כמה חודשים נסיים את
השיפוצים, ואז נמשיך לאט־לאט לשפר
את הרמה שלנו. אחרת, לא נחזיק מעמד.״
הגיב הממונה על השירות הרפואי במחוז
הדרום, הד״ר יהושע שטרק, אחרי שבדק
את הנושא בעיקבות פניית העולם הזה :
(המשך בעמוד )49

מרים תגיר, האסטוורוגית הנודעת, טוענת כי רא ניתן

הנועיס זאשווים -
אמת. או שהוא אינו באמת אסטרולוג,
או שאינו מוכן להודות שהוא משתמש
בעזרים נוספים.״
מרים תמיר מתכוונת להוציא השנה
ספר, שבו תגלה את כל האמת על האסט
רולוגיה,
ושבו היא מתכוונת להזהיר את
כל המתלהבים מן האסטרולוגיה כי הם
מתלהבים למעשה מדברים אחרים, ולא
מאסטרולוגיה לשמה.
״האסטרולוגיה,״ טוענת תמיר, העוסקת

111־ 1ך | ך ח \ 1לפני העלייה לישר־אל,
בפז שבמארוקו.

הסבתא, בת למישפחת ספיריטואליסטים
ידועה, היתה אחת המיילדות המבוקשות שם.
י־ אפשר לחזות את דעתיד על
נ פי האסטרולוגיה!״ בהכרזה מרעישה
זו יצאה האסטרולוגית מרים תמיר.
האסטרולוגית, הידועה ברחבי העולם,
קבעה כי כל אותם שתחזיותיהם מתפרסמות
מעל דפי העיתונות, אינם חוזים
רק על־פי האסטרולוגיה, כיוון שמדע זה
מוגבל רק לדברים כלליים ואינו יכול
לעסוק בפרטים.
״בין אם אותם אנשים צודקים ובין שהם
טועים בתחזיותיהם,״ אמרה מרים תמיר,
״הם חייבים להשתמש בכלי-עזר נוספים,
או באינטואיציה אישית. מי שטוען כי
הוא משתמש רק באסטרולוגיה, אינו דובר

1 ,ול -ע1ו.וו

׳1111

גירושיה .״כבר בגיל ,14״ סיפרה ,״ידעתי
עם מי אתחתן, שאתגרש, ומה שאלד.״

נוסף על היותה אסטרולוגית, עוסקת מריס תמיר גם בקריאת
111
כף־היד, חיזוי הגורל על־פי קפה וקלפים, גראפולוגיה ושימוש

בידיעת הנסתר. בתמונה חוזה מרים תמיר את עתידה של אחת מחברותיה בכף־היד.

בנושא כבר 14 שנה ,״מוגבלת רק לראיית
הפוטנציאל של האובייקט, או להשפעות
חיוביות ושליליות ולהכוונה, אך אינה
חזון עתיד מושלם.״
בעלת עיני־תכלת חודרות, שיער אדמוני,
גוף מלא ותווי־פנים נאים — מרים
תמיר היא אשה חמה ולבבית, בעלת
חוכמת־חיים שופעת ותחושה חדה לגבי
הנסתר.
היא עצמה מודה כי תחזיותיה, שהתפרסמו
בשנים האחרונות בארץ ומחוצה
לה, מבוססות יותר על תחושתה הטיבעית
ועל עזרים נוספים מאשר על האסטרולוגיה

לבדה. מרים עובדת בעיקר עם ארצות
חוץ, שם היא מתפרסמת בזכות כתבותיד.
בעיתונות.
מרים בת ה־ 37 עלתה ממארוקו לפני
שלושים שנה.
פרט לאסטרולוגיה, שבה היא עוסקת
באופן מיקצועי, היא עוסקת גם בגראפו-
לוגיה, כירומנטיקה (חוכמת קריאת כף-
היד) ,וקריאה בקפה ובקלפים. מרים היא
דור שישי במישפחתה העוסקים במיקצוע
זה. בני הדורות הקודמים עסקו בעיקר
באסטרולוגיה ובספיריטואליזם.

מספרת מרים:
מילדותי התעניינתי בסיפורים של סבא
וסבתא, על הניסים והנפלאות שחוללו הם
ואבות־אבותי בתחום הנסתר שאיני רוצה
לדבר עליו. זה הפחיד אותי, להיכנס ל נושא,
אך לא יכולתי להימלט מן הגורל.
זה התחיל אצלי בתחושות. חשתי דברים
שעמדו לקרות, חשתי תכונות של אנשים.
ומגיל חמש התחלתי לומר את דעתי על
אנשים והפתעתי את כל הסובבים אותי.
זה התבטא אפילו בביקורת. כשפגשתי
אנשים שליליים חשתי רתיעה מהם, וכש-
פגשתי באנשים חיוביים חשתי קירבה
אליהם.
הורי חששו שאלמד את הנושא —
למעשה, בכל דור רצתה מישפחתי לחדול
מן העיסוק בנסתר, ואני הבנתי אחר־כך
על בשרי את הפחד של אבי מכך שאתעניין
בספיריטואליזם ובכל הכרוך בו, כי זהו
נושא רגיש מאד הגורם נזקים נפשיים.
׳אבי רצה שאעסוק במיקצוע׳ רגיל,
שאהיה מורה. לא הייתי מורה. כמעט
גמרתי תיכון, והתחתנתי בגיל 15 וחצי. עד
לנישואי התעניינתי כל הזמן בנושא, בלי
ידיעת הורי.
כל הזמן הלכתי לאנשים שילמדו אותי.
לא היה איכפת לי שיגידו לי מה יהיה
אתי, כמו שרציתי לראות מה הם מסוגלים
לעשות.
יעוד לפני החתונה ידעתי עם מי אתחתן.
ידעתי גם שאתגרש, ידעתי כמה זמן אהיה
נשואה, ידעתי שיהיה לי ילד בעל־מום
וידעתי שיהיו לי גם תאומים. כבר בגיל
14 אמרתי לאמי שאני עומדת להתחתן
עם בן־הדודה שלי, שהיה מבוגר ממני
בתשע שנים. הוא היה כבר גבר מאורס
ומבוגר, ואילו אני הייתי רק תלמידה וכל
העניין לא ניראה הגיוני, אבל כך הרגשתי.

ח תו לי ם סזדר־־חמיזן

481110

(המשך מעמוד )49
״נכון שיש חתולים בחדר-המיון, וכבר
פניתי למחלקת התברואה של עיריית ירושלים
שיטפלו בנושא. אך יש להבין שבית-
החולים נמצא בתהליך של שיפוצים, בעיק-
בות אולטימטום שלנו. לפני שנתיים ביקרנו
בבית־החולים, והגענו למסקינה שאם
לא ייעשו שיפורים משמעותיים ביותר,
יהיה עלינו לסגור אותו או להפסיק
להשתמש בו כביודחולים תורן. הגשנו
למנהלי ביקור חולים את מימצאינו לתוכנית
שיפורים הכרחיים, והם אומנם פועלים
בנדון.״
אולם, גם אילוצים אחרים אינם מאפשרים
את סגירת בית־החולים. אמר הד״ר
שטרק :״ביקור חולים נמצא במרכז העיר,
וכל פיגוע. קטן או תאונה מטופלים
על ידו. יש גם עניין אחר, והוא קשור
בחוגים החרדיים בירושלים, הרואים את
בית־החולים הזה כמקום היחידי שבו הם
יכולים להתאשפז. לכן, קשה מאד לסוגרו.
אני מקווה מאד שאחרי סיום השיפוצים,
בעוד כמה חודשים, יהיה מצב בית־החולים
ביקור חולים לא רע.״ אומר המנהל האדמיניסטרטיבי
של בית־ד,חולים, יוסף
גרוס :״אנו במצב קשה מאד, שכן הבניין
המשמש אותנו ישן מאד, ולמרות השיפוצים,
איננו יכולים להתגבר על בעיות שונות,
כמו מערכת הביוב הגרועה. כשהוקם
הבניין השתמשו בו רק אותם שהיו, לא
עלינו, צפויים למוות. אלה לא הזדקקו
אותך נבוש!
הדיאודורנט האהוב על
האמריקנים

״־אריד״ דיאודורנט ריחני -יבש, רגיל
וכדורי 011-0*1
והלהיט האחרון -אריד אבקה קלה.
רעננות ריחנית למשך כל היום!
״אריד׳י מוצר יוקרה של קרטר
וואלאס, אמריקה.
להשיג בפרפומריות, בתי־נורקחת
וברשתות השיווק.

ת או מי ם ״
^ יפיתי לאמי כל מה שחזיתי, והיא
• אמרה לי :״תפסיקי לדבר שטויות,
אל תחשבי על זה.״
אמי לא היתד, בעניינים. רק אבי ומיש־פחתו
עסקו בדברים האלה. לאבי פחדתי
לספר את תחושותי, כי ידעתי שהוא ינסה
למנוע את החתונה. בן־דודי היה שוטר,
ועבד בעיר אחרת. יום אחד חליתי באג-
גינה והוא בא לבקר אצלי, ובאותו היום
אמר לי שהתאהב בי.
כשהדבר נודע לאבי, הוא התנגד לנישואים
בכל תוקף. הוא לא רצה נישואי-
מישפחה. בסוף התחתנו, למרות הכל.
כשעמדתי ללדת, בגיל 16 וחצי, אמר
לי הרופא :״יש לך תאומים.״ אמרתי
לו :״אני יודעת.״ ילדתי תינוק במישקל
2.700 קילו. אז אמרתי לעצמי :״אם אין
תאומים, לא יד,״ה גם תינוק בעל-מום וגם

לא אתגרש.״ נראה שטעיתי. כעבור שלוש
שנים הייתי שוב בהריון. הרופא אמר
לי :״יש לך תאומים.״ אמרתי לו :״אני
יודעת.״ ילדתי שוב תינוק במשקל 2.700
קילו. ושוב הייתי בטוחה שטעיתי. רק
אחרי חמישה חודשים גיליתי שהתינוק
השני שלי חרש.
כל האנשים מסביבי נדהמו איך אני
בכלל לא מתרגשת מהעניין. חשבו שאני
אכזרית, שאין לי לב. האמת היא שציפיתי
להרבה יותר גרוע מזה, והוקל לי כש נוכחתי
שהוא רק חרש.
חיי הנישואים שלי התחילו להידרדר
בגלל כל מיני גורמים. ניסיתי למנוע את
הגירושים, דווקא בגלל שידעתי שאני
צריכה להתגרש. קיבלתי את הגט שש
שנים ותישעה חודשים אחרי נישואי, כמו
שחזיתי. ואז אמרה לי אמי :״את זוכרת
מה שאמרח לי בגיל? 14
סמוך לגירושי הייתי בהריון. לא רציתי
שבעלי יידע מזה, והלכתי לעשות הפלה.
עשיתי הפלה בחודש השלישי, והרופא
אמר שהיו לי תאומים.
עד כאן, כל הניחושים שלי מגיל 14
התאמתו. ואז התחלתי לעסוק באסטרולוגיה
באופן רציעי ומעמיק. התעניינותי
היתה יותר סקרנות אישית שלי. אף פעם
(המשך בעמוד )54

מנהל יוסף כהן

הפצה: ברק מפיצים בע״מ.

הכל יהיה בסדר
כמעט לשירותים שונים. היום, בעזרת
השם, אנו מספקים שירותים רפואיים
מגוונים וברמה גבוהה, וגם החולים המאושפזים
אצלנו יכולים, תודה לאל,
לרדת מהמיטות ולהסתובב _בעצמם.
״אולם כיוון שהבניין בנוי כמו שהוא,
קשה לשפצו לרמה גבוהה ביותר. למרות
כל אלה יש בבית־החולים י כמד, מחלקות
שאנו יכולים בהחלט להתפאר בהן: נפ תחה
מחלקה חדשה ליולדות ונשים, בחדרים
מרווחים וציוד מודרני. הוקמה יחידה
מיוחדת לטיפול נמרץ ביילודים, ובה ציוד
חדיש ומשוכלל ביותר, וכך ניצלים חייהם
של תינוקות. הוקם מכון אודיולוגי —
טיפול בליקויי שמיעה ודיבור. נפתח מכון-
רנטגן נוסף עם ציוד חדיש. הוקמה יחידה
לשיקום ילדים פגועי מערכת העצבים.
נפתחה מחלקה לעיניים המצויידת במכשירים
משוכללים ביותר. הורחבה המחלקה
לטיפול באף־אוזן-גרון, ועוד. אנו משקיעים
סכומים גדולים בבית־ד,חולים, ובתנאים
האובייקטיוויים הקיימים אני חושב
שנגיע לרמה סבירה ביותר.״
גאוותם של העסקנים המנהלים את
בית־החולים היא על ייחודו כבית־חולים
שניהולו על טהרת הקודש. יוצריו
ובוניו היו גאוני ארץ, ורבה של ירושלים
הגאון רבי שמואל סלנט עמד בראשם.
ומאז הונחו היסודות ועד עתה, בעידן
הרפואה והטכנולוגיה המתקדמת, מתנהל
בית־החולים על־פי ההלכה הצרופה.״
אלא שגם הציבור הדתי המשתמש בשירותיו
של ביקור חולים אינו שבע־רצון
ממנו. אמרה אשתו של אחד החולים:
״אנחנו באים לכאן, כי אין ברירה. רק
כאן אני בטוחה ששומרים על כשרות ועל
כל שאר ענייני הדת. אולם מלבד זאת,
כל שאר הדברים — כמו מיזרני-הקש
ומיטות הסוכנות והקירות המתפוררים,
אינם יכולים לשפר את ההרגשה הכללית.״

השבוע חלום שיבול להפוך למציאות

בהגדלת הפיט

פרס ראשון

הפרסים_,מ ת
מיליון לי
סך כל
2.000ו72ל
גם החלום שלד יכול להפוך למציאות

מפעל הפי ס 1/

,,רובד! ״
דוגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקס״

ספי! ״מורלית״
קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזחרו מחיקויים.

עורף הראשים הלאטיני מ״בצלאל״
והבורות

בשנת 1920 פירסם סופר צעיר בשם
יהודה בורלא, שהיה בן־חסות של י״ח
ברנד בקובץ האדמה, את הרומן שלו בלי
כוכב, שהוא מפניני המופת של הסיפורת
העיברית. כעבור שנים סיפר בורלא :
״סיפור זה כתכתי כזמן המילהמה, כקיר

המילה האחרונה בהמחשת עירוב־תרבויות
זה היא פיזמון חדש (ראה: אנתולוגיה
ישראלית) הקרוי שיר אהבה בדואי שאותו
חיבר יצחק ויינגרטן והלחין יצחק קלפטר

מיקצביו השיריים והמוסיקליים של שיר
אהבה בדואי מושתתים על המחלף ה־מערחי
(מערבי-מיזרחי) .זהו שיר של עדנה
וגירוי, שמעטים כמותו בעיברית. שיר
של שני מישורים. מחד סיפור-אהבה נאי-
ווי, ומאידך סיפור־אהבה עם סמלים ארוטיים
חזקים (חול, מוט האוהל, קני הסוף,
סופה נודדת) .אך מעל לכל מהווה שיר

זה קצדדקצהו של קרחון תרבותי העשוי
להתפרץ בארץ בשנים הקרובות, ולהוות
ציר מרכזי של היצירה הישראלית החדשה.

מואב
אשר כעכר־הירדן ...למדתי להכיר
שם את חיי הבדואים — את שפתם ידעתי
מקודם — ונתרקם כמוחי רומן מן ההווי
הכדואי, שהמידכר משמש רקע לו״.״
הרומן של יהודה בורלא מביא אנטומיה
של סיפור־אהבה בדואי, המסופר מפי גשש
בדואי למתורגמן יהודי המשרת בצבא
התורכי, במהלך מילחמת־העולם הראשו נה,
במידבריות סיני. הסיפור מסופר בנוסח
אלף לילה ולילה בחניית הלילה.
בלי כוכב פתח גל חדש של ניסיונות
ספרותיים ותרבותיים, שמטרתם להיתלות
בתרבות נודדי המידבר. אחרי בורלא היה
זה פסח כראדון שהתגורר תקופת זמן
בין הבדואים, וחיבר על תקופה זו את
סיפרו בין עדרי הצאן. ספרים המשיכו
לעסוק בכמיהה למדבריות, ופיזמונאים
חיפשו אחר השראת המידבר והבדואים.
הדבקות, ריקודי הרועים, מאקאמות מלאכותיות
וכל שאר רכיבי התרבות המלאכותית
שהתפתחו במשך השנים נעלמו
כלעומת שבאו. התרבות הארץ־ישראלית
ויורשתה, התרבות הישראלית, עברו מאז
מהפכים תרבותיים, בנתיב שהוליד מפרובינציה
של מיזרח־אירופה ועד,להווה שבו
נוצרת תרבות מקומית וערכית ששורשיה
הטיבעיים נטועים בנוף הארץ.
המהלכים והמהפכים החדים העוברים על
החברה הישראלית מאז מילחמת ששת־הימים,
הביאו בהדרגה — עם מות דור-
המידבר — ליצירת תחושות של שייכות
מוחלטת לנוף הארצישראלי, תוך השמטת
גלריית השאלות של הדור הקודם בנוסח :
מהי זכות הקיום שלנו בארץ? החל נוצר
מצב של טמיעה תרבותית, תוך עיר-
בול השפעות תרבותיות של הממרח בבסיסים
התרבותיים המערביים, מעין מזיגה
של ״מערב״ ב״מיזרח״ ויצירת כותרת
חדשה :״מערח״.
ביקור הנשיא סאדאת בירושלים, ושאר
אירועי השנה האחרונה, הפכו מגמה תרבותית
זו מגמת־יסוד ביכולת התמודדותה
של התרבות הישראלית עם הבעיות החדשות
שמציב השלום בפנינו. את מקומם של
.הסופרים והמשוררים, בתהליך טיבעי זה
של יצירת מחלף־תרבותי, ממלאה בתקופה
האחרונה הפיזמונאות המתקדמת *.

מאת: יצחק ויינגרטן
צלילי חליל אל החולות של
המידבר היה שולח,
ליטף הוא את גופה הרך
והסופה טרפה הכל.
״חדל להיות כמו החולות ארי
רוצה אותן כמו סלע.״
ואז הבטיח :״לא אנדוד שוב כמו החול.״
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז
אחז במוט האוהל.
אוזניו אטם הוא לא לשמוע,
לא לראות כלל את הצליל.
״אתה נווד ״.לחש המידבר ,״אתה
נקבר באוהל צר.״
והכבשים פעו בוואדי כמו חליל.
אוהוהו, קול קורא לנדוד,
לנדוד, אוהוהו.

* יוצאת־דופן בעודם הסיפרות היא
המשוררת יונה וולך, שהופיעה בקריאת
שירים שלה עם להקת נגני עוד וסינואר.

וכשפרצו השיטפונות, שכח את
כל מה שהבטיח.
אל הצלילים של החליל הושיט

שד החיינוך

שירמישגלבדואימלה, עלו.לי האתר •^ר

סנ ה ד רין שלאמצעיהחיקשורת
תרבות חדשה

מלחמת תרבויות

תודעה יהודית מאד ביום החמישי לפני כשבועיים נכנסו 18
חברי האקדמיה השוודית לארמון מהודר
בעיר העתיקה של שטוקהולם, לחדר־העבו-
דה המהודר שלהם, והתיישבו בכורסות
הנוחות המסודרות סביב שולחן ישר־זוויות.
כמה מהם העיפו מבטים חייכניים
בפסל־הארד המוזהב המוצב בקצה השולחן,
זה של המשורר קארל מיכאל כלמאן
הפורט על הנבל כדי לשעשע אותם. אח־

^ ה שו פטשפצה וצי פצף

רים העיפו מבט משועמם ברהיטים ה עשויים
עץ ורדין, בווילאות־הסאטן ה תלויים
על החלונות קטני הזגוגיות, והח ליטו
שתי החלטות חשובות הקשורות
אחת ברעותה. הראשונה: להעניק את פרס
נובל לסיפרות -שנה זו לסופר האידי
יצחק באשווים זינגר, והשנייה: לציין
לקלס את שר־החינוך־והתרבות של יש ראל.
למחרת,
בשעות אחר־הצהריים (קודם
כניסת השבת) בישרה מהדורת חדשות של
שידורי־ישראל כי ״שר־החיגוד־והתרבות,
זכולון המר, שיגר מיכרק־כרכח לחתן פרם
נוכל לסיפרות, יצחק כאשוויס־זינגר,״
והכתירו בכתר ״גדול סופרי האידיש״.
קביעה זו על באשוויס־זינגר כ״גדול
סופרי האידיש״ ,מעידה על בורות תהו מית
בסיפרות היהודית, בודות ששר־חי־נוך־ותרבות,
התובע השכם והערב את חי זוק
החינוך ל״תודעה יהודית״ במערכת
החינוך, אינו יכול להרשות לעצמו. הק ביעה
משולה להצהרה מטעם שר־הברי־אות
בנוסח: שפעת היא המחלה הממארת
ביותר עלי אדמות.
מיברקו של השר המר מתעלם מגדולי
סיפרות האידיש כמו שלום. עליכם, י״ל
פרץ, שלום אש, י.י. זינגר (אחיו הבכור
של באשוויס־זינגר) ,פרץ מארקיש, דאר
נסתר (פנחס כהנוביץ׳) הנמנים עם הבכי רים
באותה תרבות וסיפרות ההולכת וכלה
מן העולם, סופרים שעם כל הכבוד ל־באשוויס־זינגר,
כל אשר נותר לו לידם
הוא לשמשם בקודש.
אותם 18 אדונים שוודים נכבדים, לא
תמיד הטביעו חותם על תולדות הספרות.
למשל: בין חתני פרס נובל הראשונים
מצויים סופרים כמו פילי פורדאם 1901
קארדוצ׳י 1906 רודולף אויקן ()1908
ופאול הייזח 1910 שאיש אינו זוכר
או קורא אותם. האמת הטראגית היא, ש באותו
עשור שנים שבמהלכו הוענקו ל סופרים
אלה פרסי־הנובל שלהם, הגיע
סופר א״ידי ענק כי״ל פרץ לשיאי יצי רתו
ומעמדו התרבותיים. הוא הפך דוברם
של מיליוני יהודים מדוכאים בממרח־אירופה,
שמצוקתם לא הגיעה אל תוך
החדר שבארמון בשטוקהולם. צחוק הגורל
הוא שספריו של י״ל פרץ נפוצים בעולם
בעשרות לשונות עד עצם היום הזה, ומופיעים
שוב ושוב, מהדורה אהר מהדורה.
בגורל דומה זכה הסופר שלום עליכם.
קביעה נבערת ומלאת־יוהרה זו מצד
של שר המופקד על חינוכם של למעלה
ממיליון תלמידים במדינת־ישראל מת-

עלמת, במתכוון או שלא במתכוון, מתפקידה
של האידיש במילחמת־התרבויות שהתחוללה
בגולה היהודית של מיזרח־אי־רופה,
שבמהלכה שללו ולחמו בציונות
כמה מחשובי סופרי האידיש, שראו ב לשון
הז׳ארגון שלהם את תרבותו ושפתו
של הפרולטריון היהודי (שעם מנצליו הם
מנו את הרבנות היהודית־אורתודוכסית).
הרחיק לכת מכולם י״ל פרץ, שראה ב ציונות
חזרה של אדם בשיא אונו אל
מיטת הינקות שלו. ספק רב אם ראייתו של
באשוויס־זינגר רחוקה בהרבה מזו של
פרץ, היות שבמקום להימלט מווארשה

יצחק בשווים זינגר
במקום פלשתינה, ק״ק ניו־יורק
לפלשתינה (א״י) בסוף שנות ה־ / 30 הוא
נימלט לק״ק גידיורק.
שרי חינוך ותרבות קודמים כמו זלמן
שז״ר וכנציון דינור, היו אומנם ״סוציא ליסטים״
,אך יחד עם זאת הם היו בקיאים
בתרבות היהודית, וספק רב אם היו
פולטים דבר־איוולת שכזה. אלא שמסתבר
כי כל דור מקבל את שר־החינוך שמגיע
לו, ואת ״התודעה היהודית״ שלה הוא
ראוי.
אמנות אנתולוגיה ישראלית

שיר אהבה בדואי
ידיים בסופה.
במחול טירוף, בקני הסוף,
נסחף שיכור כמו חול ברוח,
גם הסלעים פרשו כנפיים כענפה.
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק
את מוט האוהל,
על היריעות היא בחוטים
ובצבעים מילים רקמה :
״ברוך שובך, בוגד, אחוז
היטב במוט האוהל,
כי גם אותי סופה נודדת סחפה.״
אוהוהו, קול קורא לנדוד,
לנדוד, אוהוהו.
צלילי חליל אל החולות של
המידבר היה שולח,
ליטף הוא את גופה הרך
והסופה טרפה הכל.
״חדל להיות כמו החולות
אני רוצה אותך כמו סלע.״
ואי הבטיח :״לא אנדוד שוב כמו החול״.

מיכחול ׳להשכיר
במיסגרת מאמציו הבלתי־גלאים של הפרופסור
(לציור) דן הפגר (״סלוואדור
הפנר״) ,מנהלה הוותיק של האקדמיה לאמי
נויות בצלאל, להכרית כל סימן וזכר לאמנות
ישראלית והפיכת המוסד שבהנ־חלתו
לאקדמיה ממשלתית לעיצוב המוצר,
הוא החליט (בניגוד לצו־הקפאה מטעם
ועדת־החינוך של הכנסת) להעלות את הכורת
על המחלקה לאמנות בבצלאל. השיטה:
להציב בראש מחלקה זו דמות עי לגת
שעדיין לא זכתה להותיר רישום
כלשהו באמנות הישראלית, דמות העומדת
להותיר רישומה באמנות־הישראלית כ־
״מיכחול להשכיר״.
המנהל־מטעם החדש של המחלקה לאמנות
בבצלאל הוא עולה־חדש מאמריקה
הלאטינית בשם אוסוואלדו רומפרג, שלמ רות
סיועם הרב של מישרד־הקליטה
והסוכנות היהודית ופתיחתם של כלי־התיקשורת
בפניו, לא עלה בידו להט־