גליון 2148 מתאריך 1 בנובמבר 1978

יותר מ־ 12 מדינות ערביות, וביניהן מדינות כמו דרום
תימן ועיראק, השיבו בשלילה לפניית קפריסין.

ש מיר ע לו ל
להתפטר*
תיג * 1ןיך
פצצת אטום

אם יוסרו הקשיים בדיד להפכם כשיחות
וושינגטון, עשוי שמיר להתפטר בדי
להטיל את כובד מישקלו לצד שוללי ההסדר.

ע ״ דאק *

ההסכם הצבאי שנחתם בין סוריה ועיראק מהווה איום
צבאי ישיר על ישראל, לא רק ביגלל האפשרות
שאוגרות עיראקיות משוריינות תוצבנה בגבול סוריה־ישראל.
הברית הצבאית בין שתי המדינות עלולה
לשנות את מאזן־הכוחות בין ישראל וסוריה, בעיקר
בשל העובדה שעיראק עומדת, ככל הנראה, להיות
המדינה הערבית הראשונה שברשותה תהיה
פצצת אטום.

העיראקים הקימו בשעתו כור גרעיני,
כעזרת ידע וסיוע של ממשלת
צרפת, הכור האטומי בדימונה,
נכנה אה הוא כסיוע הצרפתים. על־ פי
ההערכות של מומחים כחו״ל, עלולים
העיראקים להגיע כעזרת כור זה לייצור
פצצת־אטום משלהם תוך השנתיים
הקרובות.

נוכח האפשרות, שממשלה ראדיקאלית כמו ממשלת־הבעת
בעיראק, שאינה כפופה להשפעה ישירה של
הסובייטים או האמריקאים, תעשה שימוש בפצצה
שתהיה בידה נגד ישראל, הובעה חרדה בחוגים
בינלאומיים, כי הברית הצבאית בין עיראק לסוריה
תוביל להתלקחות מילחמה חדשה במרחב,
גם אחרי שייחתם חהה־שלום בין מצריים לישראל.

מומחים צבאיים זרים חרדים כי הסכנה
של הימצאות פצצת־אטום כידי עיראק
עלולה לפתות את ישראל למילחמת־מנע
נגד סוריה ועיראק, כמטרה למנוע מעיראק
את ייצור הפצצה.

לא מן הנמנע כי יו״ר הכנסת, ח״ב יצחק שמיר,
יחליט בימים הקרובים להתפטר מתפקידו, כדי
להצטרף לפעילות פוליטית במיסגרת אירגון
נאמני ארץ־ישראל של גאולה כהן, יגאל הורביץ
והרב דרוקמן, נגד הסכמי קמפ־דייוויד. מקורביו
של שמיר טוענים כי הוא נמנה עם השוללים
הקיצוניים של ההסדר, והוא קרוב לדיעותיה של
גאולה כהן.

לרוצח אד־ סיב אע
נשיא קפריסין, ספירוס קיפריאנו, נמצא לאחרונה
במצוקה חמורה, מחוסר יכולת למצוא פיתרון לבעיית
שני רוצחי המדינאי המצרי יוסוף אל־סיבאעי,
הממתינים בקפריסין לביצוע דין המוות שנגזר עליהם.
הביצוע נדחה כמה פעמים, והמועד האחרון שנקבע
הוא דד 15 בנובמבר.
ממשלת קפריסין נמצאת בין הפטיש והסדן נוכח
הלחצים המופעלים עליה, הן מצד ממשלת מצריים,
הלוחצת לביצוע גזר־הדין, והן מצד האירגונים
הפלסטינים, התובעים לבטלו.

קיפריאנו היה מעדיף לגרש מארצו את
שני הרוצחים, השייכים לאירגונו הפורש
של אכו־נידאל. לאחרונה נעשו מאמצים
לקבל את הסכמת אחת המדינות הערכיות
לקכלן. אולם הסתבר שאף מדינה אחת,
בולל מדינות שנתנו כעבר מיקלט
לפידאיון פלסטיניים, אינה מוכנה לקכל
את רוצחי אל־סיכאעי, כנראה מחשש
לתגמול מצד מצריים.
הופעתו של גיליון

העוו!ם ה1ה
בשבוע הבא תתאחר ביום אחד,
ביגלל השבתון של יום הבחירות
לרשויות המקומיות.
הגיליון הבא, ובו דיווח ופרשנות על
תוצאות הבחירות, יימצא למכירה
בתל,״אביב החל ביום הרביעי,
, 8.11.78 בשעות הערב, ולמחרת
היום יהיה מצוי בכל דוכני המכירה
בארץ.

ז כויו ת חוז רי ם -
י!רק לי הודי ם ויי
ממשלת ישראל הוציאה תקנה מייוחדת,
שתמנע את הענקת הזכויות המייוחדות,
הניתנות על־ידי הממשלה לאזרחים
חוזרים, למי שאינם יהודים.
התקנה קובעת כי ההקלות והזכויות המייוחדות
לאזרחים־חוזרים תינתנה רק לאזרחים ״שעליהם היה

״העיזיים שלו

ה מ דינ ה״ בחו׳יל
הצעיר הטברייני כני מסם, שהתפרסם
ברחבי ישראל כתואר ״העיניים של
המדינה״ ,יצא לחו״ל כדי לחפש את
עתידו שם. כני מסס, שהיה חייל
כחטיבת ״גולני״ ,התפרסם לפני חמש
שנים, אחרי מילחמת יום־הכיפורים,
כאשר רואיין בטלוויזיה וסיפר על
הסתערות יחידתו על !מוצב החרמון,
שאותו הגדיר ״העיניים של המדינה״.
לפני כשלוש שנים ׳הוא נשפט על
הריגת ערכי מנצרת, כעת קטטה
שנערכה כטבריה, ונידון לשלוש שנות
מאסר.
לא מכבר השתחרר מסם מבית־הכלא,
ותוך הסבם עם המישטרה יצא
לחו״ל, בדי למנוע ניסיץ של נקמת־דם
מצד מישיפחת הערכי שהרג.
חל וזוק־השבות, אילמלא היו אזרחים״.
אחרי שמפיק־ד,סרטים הישראלי, אלכם מסים, היושב
בניו־יורק, פנה לשר־הקליטה כדי לברר את הדבר,
אישר לו דובר מישרד־ד,קליטה במיכתב רישמי שאכן
הזכויות מיועדות ליהודים בילבד.

דאגה דנ?אב גולדה
אישפוזה החוזר, בשבוע שעבר, של ראש־הממשלה
לשעבר גולדה מאיר, מעורר דאגה בקרב רופאיה.
עד כה נטען כי גולדה אושפזה פעמים אחדות
בחודשים האחרונים, אחרי שסבלה כאבים בגבה
כתוצאה מפגיעת וירום. אישפוזה האחרון היה על
רקע של כאבים באחת מרגליה, שבה סבלה בעבר
מטרומבוזה.

נראה בי גולדה אינה סובלת מפגיעת
וירוס אלא מתהליך דגנרטיכי, הפוגע
כחוליות חוט־השדרה שלה, ושכתוצאה
ממנו תיאלץ להתאשפז לעיתים קרובות
גם כעתיד.

ב סיו רבארה״
הכתבים הצבאיים של חמשת היומונים הגדולים
במדינה ייעדרו למשך כחודש ימים מהארץ.
הם הוזמנו על־ידי ממשלת ארצות־הברית לסיור־לימודים
במיתקני הצבא האמריקאי ברחבי
ארצות־הברית.

לסיור הוזמנו הכתבים הצבאיים של
״ידיעות אחרונות מעריב דבר״,
״הארץ״ ו״ג׳רהלס פוסט״ .הסיור ממומן בולו
על־ידי משלסהזמיסים האמריקאי.
סו ש ע רוו ד ק הו ל ה

ואצ -ב מוזי און ח״ א

דיוקנו של פושע־המילחמה הנאצי, תעשיין הנשק
של היטלר, אלפרד קרום, התגלה בתערוכה אמנותית
של דיוקנות מצולמים, המוצגת במוזיאון תל־אביב.
בתערוכה מוצגים תצלומיו של אמן־הצילום היהודי-
האמריקאי ארנולד ניומן, שהנציח אישים רבים,
בעיקר יהודים, מתחומי התרבות, האמנות והמדינאות
ברחבי העולם.

אזרח שגילה כץ התמונות גם את דיוקנו
של קרופ, מחה על כך כפני הנהלת
המוזיאון. אולם המוזיאון לא הסיר את
התמונה, כטענה שהדיוקן הוא צילום
סובייקטיבי של האמן, המבטא
״דמוניזציה׳׳ של הדמות, ולא היתה כהצגת
התמונה כוונה לדוקומנטציה ולהנצחת
קרופ כגלריית אישי השם.

א?] 13 עובר
ב אי גו דהב דו רסד
באיגוד הכדורסל הישראלי צפוי משבר, ביגלל
פרשת גיורו של הכדורסלן השחור של מכבי תל־אביב6 ,
אולסי פרי, אחרי שהסתבר שאיגוד הרבנים
האורתודוכסיים פסל את כשרות גיורו של אולסי
על־ידי בית־הדין הרבני תפארת ישראל בברוקלין,
בעיקבות מיכתב פרובוקטיבי של המזכיר הכללי
של אגודת הפועל תל־אביב.

אנשי הפועל טענו כי שיגרו את המיכתב
כדי לברר אפשרות לגיור כדורסלן שחור
גם עכור קבוצתם, אולם נוסח המיכתב
מעיד על הכוונה השקופה של כותביו.

וזה נוסח המיכתב ששיגר מזכיר הפועל :״כדורסלן
כושי אמריקאי פנה אלינו והביע את רצונו להתגייר,
כדי להתיישב באופן קבוע בישראל ולשחק
בקבוצתנו. ידוע לנו כי בית־הדין הרבני תפארת ישראל
גייר בתהליך מקוצר של חודשיים את הכדורסלן
הכושי אולסי פרי. נהיה אסירי תודה לכם אם
תודיעו לנו בדחיפות, האם אתם מאשרים את
הרבנים הנ״ל, וממליצים בפנינו לפנות אליהם
כדי לבקש את שירותיהם בעניין המוזכר.״
כיוון שאולסי פרי הוא במעמד של אזרח־על־תנאי,
כל עוד לא חלפו 90 יום מיום קבלת אזרחותו, עלולה
התערבות של חוגים דתיים למנוע את אזרחות־הקבע
שלו, וממילא לפסול את שיתופו במישחקי הליגה
של מכבי.

אם ייעשה שימוש כטענה שגיורו של אודסי
לא נעשה כהלכה — דכר המוכחש
טוטאלית על־ידי עסקני מכבי תל־אביב —
ותימנע ממנו האזרחות, עלולה מכבי
לפוצץ את הליגה הלאומית לכדורסל
בהעלאת טענות כקשר לכשרות יהדותם
של כדורסלנים אמריקאיים נוספים
המשחקים כליגה.
בינתיים עומדת קבוצת כדורסל אחרת בליגה
הלאומית לפנות לבית־המישפט ולבקש את הפסקת
מישחקי־הליגה, עד שתתברר כל פרשת הגיורים.
מייייייי יייייייי *

אנסק הו שווה
מ א גו ד ת העי תונ אי ם
שחץ ״גלי־צה״ל״ אלכם אנסכי, הוא
העיתונאי שוועדת־האתיקה של אגד
דת העיתונאים ההליטה להשעותו
מחברות כאגודה, כעיקבות פעילותו
בבהירות האחרונות לכנסת, כתעמו*
לת הבחירות למען הליכוד. הדיץ
כהשעייתו של אנסקי החל רק אחדי*:
שפירסם את ספרו ,״מכירת הליכוד״,
שכו גולל את כל פירטי העסקתו
:כמסע־הכהירות של הליכוד, וטען בי
גם עיתונאים אחדים עשו זאת כניגוד
לתקנות, אך נמנע מלגלות את זהותם.
* למרות תכיעתם של כמה מחברי
הוועדה, היא לא ציינה בהחלטתה,
שנמסרה לפירסום, את שמו של העיתונאי
שהושעה. ניסיון זה להעלים
זהותו של עיתונאי שהוענש עורר
ביקורת רכה בלפי הוועדה.
₪ח ו1וןו1וו ו1 1

וו1ווווווושו:ווו{וו1ווווו ...ז1 .

דדיו-ט״פ קסטות סטריאו למכונית
• 2גלים ת\ו\//ת\ו=ו סטריאו
• 2חנוטים
•עיצוב חדיש בעובי 43ח״מ בלבד
• 7.3וואט יציאה לבל ערן קזס 7ט א 5־ 70ט*/
•ב פ תו ד להרצת הסרט קדימה ואחורה
•זוג רמקולים

ט ״ פ -ק ס טו ת סטריאו למבונית
• 2מנועים
•עיצוב חדיש בעובי 45מ״מ בלבד
• 6וואט יציאה לכל ערו!> •נורית בקרה
• כ פ תו ר להרצת הסרט קדימה ואחורה
•זוג רמקולים

גרעוס נותיק/וכאו נויואן

העולם הזה 2148

1ה היה הונוו 03 הו ר שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיור״ הביא אה החלרן השלישי בסידרת בתבות־התחל,יר שדנו
בהעמקה הקיטוב החכרהי בישראל, החה הבוהרת ״דופקים אה
השחורים״ .עיקרה של הבהבה עסק כאי יבולהה של העיליה
שכין עולי ארצוה אסיה למלא כישראל אה התפקידים אוהם
הם מילאו בארצות מוצאם. כתכה־השער הוקדשה לתולדותיו
ולדיוקנו של מזכיר־המדינה ( ש ר ־ הוזוץ ) האמריקאי, ג׳ון פוסטר
דאלס, אבי מדיניות על עברי פי־ההום, שהביאה להסלמתה של
המילחמה־הקרה, בין המערב למזרח. דאלם, כעזרת שיתוף-
פעולה אמריקאי־ערבי, הביא לקיצוץ כמענקים האמריקאים לישראל׳
תוף הבאתה אלי פה של משבר־כלבלי.
השבוע לפני 25 שנה, התפרסמו כעולם הדיה של פעולת-
התגמול הישראלית, בכפר הערכי קיבייה, פעולה שהכיסוי העי־

תונאי היחיד אודותיה בישראל, נעשה שבוע קודם לכן בשבועון
זה. כתב השבועון בפאריס, מקסים סלומון, הכיא בכתבה תחת
הכותרת ״ישראלים בפאריס״ ,את סיפורה של תלמידת־האמנות
ודוגמנית־העירום הישראלית חנה אשר, ותלאותיה בעיר־האורות.
סופר השבועון לענייני קולנוע ותיאטרון, מיכאל אלמז, הביא
תחת הכותרת ״צ׳ארלי, צ׳ארלי״ את סיפור חייו של אמן הקולנוע
צ׳רלי צ׳פלין.
כשער הגיליון: מזכיר־המדינה האמריקאי, ג׳ון פוסטר דאלס
(״אם איו אללה מלכד הדולר, עבדאלס הוא נביאו״).

שעווו״ת נעורת־התגמול ננט־־קינ״ה * והקים קיוסק ריר
מרוע לומד יגאל מוסינתן צרפתית?
צרים של בך גוויוו

עיחונוח
ללאה כנ ה
...לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי
המשמר הלאומי ( 25 כדורים לאיש) חדרו
הישראלים לתוך קיבייה, כשבידיהם רובים
ותת־מיקלעים. הם קטלו כל גבר,
אשה וילד שמצאו, אחר היפנו את האש
אל הצאן. בתום מלאכה זו פוצצו 42 בתים,
בית־ספר ומיסגד. צעקות הגוססים נשמעו
בין הפיצוצים. הכפריים שהתחבאו בין
השיחים יכלו לראות חיילים ישראליים
משתרעים על מיפתן בתיהם, מעשנים את ומתלוצצים, כשהלהבות מאירות
פניהם
שלושה מיליון קוראי שבועון־החדשות
טייס, קראו השבוע את התיאור הזה. מאות
מיליונים קראו תיאורים אחרים, לא פחות
מזעזעים. ההסתננות הערבית לישראל הוזכרה
לרוב רק בשתיים־שלוש מילים
מסייגות.
היה זה קודם כל התגשמות החוק הפסיכולוגי
הישן, הידוע לכל תועמלן מומ חה.
תאונת־רכבת אחת, בה נהרגים שלושים
איש, מזעזעת את הציבור פי אלף
יותר מאשר תאונות שיגרתיות, ד,קוטלות
מאות בני אדם משך שנה.
מעשה קיבייה יצר הלם. הזעזועים הרעידו
את העולם.
מברקי הזוועה. אולם היה זה גם
כישלון מעשי של מנגנון התעמולה של
מדינת־ישראל. כל מדינות־ערב שיכללו
את שירותי־התעמולה שלהם, כדי שיאים
מיקצועיים. עיתונאים זרים ומקומיים זוכים
בהן להקלות מרחיקות־לכת, מתקבלים
בקלות על־ידי ראשי המדינות, מ־שישאקלי
עד נגיב.
בירדן פועל מנגנון זריז מאד תחת פיקוחו
של נאשאשיבי הפיקח, בעבר מנהיג
פלסטיני ותיק. הוא החיש את העיתונאים
לקיביה שעות מעטות אחר גמר
הפעולה. הם עוד מצאו את החורבות עש־נות,
את הפלחים מייללים, את הפצועים
זועקים. תמונות הזוועה הוברקו ללונדון
ולוושינגטון בו ביום.
מנגנון התעמולה של ישראל, לעומת
זאת, אינו מצטיין בגאוניותו. כימעט כל
העיתונאים הזרים התלוננו מאז ומעולם
שאינם יכולים להגיע למקורות האינפורמציה.
רובם יצאו את ישראל בשבילכם
טינה. עיתונאים וצלמים מקומיים, זוכים
רק לעיתים קרובות לעידוד, ולא עלה על
דע תאיש לנצל את פרי עבודתם למען
המדינה.
רק השבוע רצו פקידי הממשלה אל
העיתונים, וביקשו באופן בהול מיסמכים,
שיעזרו לבסס את טענות נציגי ישראל
באו״ם ״ .נתברר כי ניספחי ישראל בחוץ־
לארץ, העולים למדינה כסף לא מועט, לא
ניהלו בחודשים האחרונים שום תעמולה
נגד הסתננות, לא מסרו לעיתוני העולם
שום אינפורמציה בעלת־ערך. אחת הסיבות:
הניספחים הם ברובם פונקציוגרים
מיפלגתיים, חובבים, וחסרי ניסיון במיק-
צוע העיתונות.
בין השאר הובהלו לנציגי ישראל
תמונות העולם הזה ( )810 מתקריות־הגבול
בירושלים.

הממ שלה
לא ל הרגיז

כשקיבל פינחס שינער, ראש מישלחת
השילומים** בקלן, גרמניה, מיברק דחוף
מאת ממשלת ישראל, לבוא במהירות האפשרית
לירושלים, לא יכול היה לנחש את
סיבת ההזמנה הפתאומית. זה עתה חזר
מישראל לגרמניה, כשבידו רשימת סחורות
השילומים לשנ .1954/55 6הוא מיהר
להגיש לממשלת בון את הרשימה ב־ 1באוקטובר
לפי הנוהל, ולא הספיק עדיין
לפרוק את מזוודותיו בבית־המלון הגר**
מישלחת השילומים תיפקדה בשנים
הראשונות לאחר חתימת הסכם־השילומים,
כשגרירות ישראל בגרמניה.

מני, והנה נקרא לחזור. האם שכח משהו?
באותו זמן המו מישרד ראש־הממשלה
וצמרת מישרד־האוצד ככוורת. מעצבי המדיניות
הישראלית עיינו בכובד ראש ב־דו״ח
שגריר ישראל בארצות־הברית, אבא
אבן, שהודיע בצורה שלא השתמעה לשתי
פנים, כי הממשלה האמריקאית החליטה
לעכב את מתן המענק לשנת הכספים השוטפת
לישראל, ביגלל אי־ציותה להוראות
ראש משקיפי האו״ם, ראגן באניקה,
להפסיק את העבודות בערוץ הירדן.
3י.ג׳י. גגד שדת. הדו״ח ירד כמהלומה
כבדה על ראשי המדינה. גם
הידיעות הקודמות על מגמות האמריקאים
לקצץ ב־ 10 מיליון דולר במענק בן 67
מיליון דולר, גרמו כאב־ראש הגון לשר-
האוצר, לוי אשכול׳ ולשר־המיסחר והתעשייה,
פרץ ברנשטיין. מישרדיהם נחפזו
לערוך מחדש את התקציבים במטבע חוץ,
לקצץ בכל הסעיפים האפשריים, מנות

״העולם הזה״ 836
תאריך 29.10.53 :
הקפה והתה הוקטנו מייד, ועדיין היתרי
יד המקצץ נטוייה.
כשנתקבל האיום על הפסקת המענק,
נדמה היה שיד המתונים בממשלה תהיה
על העליונה. שר־החוץ, משה שרת, היה
עוד לפני כן נגד הסתבכות עם ראש משקיפי
או״ם ועם ג׳ון פוסטר דאלם, חיפש
מוצא של כבוד מעניין חפירת התעלה ליד
גשר בנות־יעקב. אולם ההצבעה בממשלה
הוכיחה הפעם אחרת: שרת נותר במיעוט
גמור (לצידו עמדו רק משה שפירא ופרץ
נפתלי) .הציונים הכלליים (כיום ד,מיפ־לגה
הליברלית) ,למרות הרוגז ביגלל הפעולות
בערוץ הירדן ופעולות תגמול שנערכו
ללא ידיעתם, תמכו בראש־המם-
שלה.
הקש לטובע. אולם עם ההחלטה לא
להיכנע ללחץ האמריקאי, נשאר חור פעור
בקופת האוצר. לפני שנה, בתקופה זו,
עבד כבר מישרדו של מק־דניאל במלוא
הקיטור. האדמיניסטרציה של ממשלת טרו־מן
העבירה באותה תקופה כבר סכום של
50 מיליון דולר, והממשלה יכלה לסתום
פיות כמה נושים ולמלא בזרם הדולרים
את המחסנים הריקים. השנה לא
קיבלה עדיין אף סנט. החובות שרבצו
עליה לא היו קלים כל עיקר 70 .מיליון
דולר היה עליה לשלם תוך תקופה קצרה.
מישהו הזכיר לפתע את השילומים,
שיוכלו לעמוד לעזר בזמן צרה. כשם
שהטובע נאחז בקש, ולמרות שלא האמינו
בעזרתה של גרמניה, יצא מיברק מבוהל
לפינחס שינער.
תוכן השיחה בין לוי אשכול לשינער לא
פורסם ברבים. יושב־ראש מישלחת הקניות,
המכיר את גרמניה לא פחות טוב
מאשכול את קופחו, לא השאיר כל אש ליה
שהיא לגבי אפשרויות החלפת השילומים
ב־ 60 מיליוני הדולרים של המענק
האמריקאי. לא ידוע עדייו מה היו תוצאות
השיחות המוקדמות של שינער בגרמניה.
אולם ארצה הגיעו קטעי עיתונות
המתייחסים בספק רב לגבי האפשרות לחלץ
את ישראל מן המצוקה הכלכלית.
>• גרמניה קונה בעצמה חיטה מארצות
אחרות.
!• לגרמניה יש השנה מאזן שלילי עם
ארצות גוש השטרלינג.
אולם חוגים גרמניים שהיו יותר גלויי
לב, הביעו את הסתייגותם לגבי העזרה
הכלכלית לישראל, גם לו היה בכוח ממשלת
בון לעזור:
• לא להרגיז את ג׳ון פוסטר דאלס.
• לא להרגיז את הערבים.
!• לא להרגיז את הגרמנים.

אנשים

צייר הקריקטורות של מערכת העולם הזה, השבוע לפני 25

שנה, היה רענן לוריא, שהיה באותם ימים בראשית דרכו,
י ׳111ן 11 #
אס כי ציוריו ניחנו באותו קוו מאפיין של היום. הקריקטורה הרצ״ב הופיעה
על עמוד השער האחורי, ועסקה בתיאור מדינת ישראל, בלא המענקים האמריקניים.

• בדרך האופיינית לו, הגיב על השמועה
של השתקעות בן־גוריון בנגב,
אפרים גוזמן . ,מזכירה הנימרץ, החייכני
ובריא־הגוף של התאחדות הסוחרים.
הוא אמר :״אם יקימו צריף לראש־הממ־שלה
בנגב, כל בקשתי היא שיתנו לי
רשיון להקים לידו קיוסק״.
ו• ידידים שפגשו את קצין קשרי־הציבור
של המישטרה והסופר יגאל
מוסינזון, המרכיב כרגיל משקפיים כהות
זכוכית וכובע קצין מישטרה, בכניסה ל בית
הספר ללימוד שפות ברליץ, בתל-
אביב, הופתעו לשמוע מפיו כי החליט
לעת זיקנה ( )34 ללמוד צרפתית. המטרה :
לקרוא את גדולי הספרות הצרפתית במקורם.

אגוזי של עלית-
אגדה״

״כדורגלן השנה״ עודד מכנס אומר:
״אגוזי של עלית -אגדה ! ״
כדורגלן הגון לעולם לא יקח סמים ממריצים,אבל אם יש לו שכל
הוא יאכל אגוזי או שניים
לפני כל אימון ולפני כל משחק
חתיכת אגוזי היא ״פצצת-אנרגיה״ ק טנ ה המכילה:
שוקולד, סוכר, גלוקוזה, שמני מאכל, אבק ת -חלב,
אגוזים, ק ר מל -חלב -אגדה !
תאכלו וגם אתם תאמ רו-

אולי אינך יזרע את כד תראה הדוודף
במונטה-קרלו, אבל אתה יכול לדעת
מה הוא ילבש בערב.
בגיר הביאה לכאן את ואן דיי ק-
מעצב אופנה שחתימתו מפארת
את העלית שבאופנת הגברים
בעולם-כדי שגם אתה תוכל
להראות כמו עמיתיך בבירות
האופנה בעולם. י
קולקציית החורף של ואן דייק,
המיוצרת בארץ ע״י״בגיר׳;
כוללת חליפות ליום ולערב בקו
ספורט־אלגנט ובעיצוב שנועד
להעניק לך נוחות מירבית. כי
ואן דייק חושב שגם בחליפה אתה
צריך להרגיש גמיש וחופשי.

מעתה לא יהיה עליך לנסוע
לחו״ל כדי לרכוש לעצמך
מלתחה אופנתית. הכנס לבוטיק
האקסקלוסיבי של ואן דייק,
בדיזנגוף סנטר, או לאחד מבתי
האופנה הידועים בארץ ותפגוש
בה שם.
א0כ1א0? 1.0

מ^\-0הקו החדש

שלבגיר.

מיוצרע״יבגירמתשלובתפולגת <

^ססזאנסם

0\ ^ 11־ שםש טו בלהראות בו.
העולם הזה 2148

הנה סיכומו המסורתי שד דני
נספר :
תקופת החגים תמה. אבל לפני שנכנס
לשיגרת החיים האפרוריים, עלי לבשר ל־מישפחת
העולם הזה את תוצאות סיכומי
המספריים, עם חתימתו של כרך השנה
ה־ ,42 שבו נשברו לא פחות משבעה שיאים
על־ידי המערכת הפועלת ללא ליאות.
השנה ה־ 42 החלה בגיליון ( 2088 גיליון
הסיכום של שנת תשל״ז) ותמה בגיליון
( 2142 אשי־השנה עזר וייצמן חנך
את השנה ה־ .)43 בסד הכל הופיעו בשנה
זו 55 גיליונות שעלו לכיסו של הקורא
הנאמן 676ל״י (בתנאי שרכש אותם ב־

השנה הורכב הכרך מ־ 24 גיליונות בני
56 עמודים 17 ,גיליונות בני 60 עמודים,
13 גיליונות בני 68 עמודים וגיליון אחד
של 84 עמודים. נו, ובאם נשבר שיא התכולה
כיצד לא ישברו שיאי התוכן?
6255 תמונות ו־ 2179 מודעות פורסמו השנה,
לעומת 5039 תמונות ו־ 1743 מודעות
פירסומת שהופיעו בכרך השנה ד.41-,
מדור המיכתבים (כולל פורום) הכיל
השנה 954 מיכתבים לעומת 914 בשנה
שעברה. אך בנושא אחד ישנה ירידה :
רק ל־ 51 מיכתבים צורפו תמונות כותביהם.
מינהג זה שהיה נפוץ בהעולם הזה
בשנות החמישים והשישים הולך ונע־

״העולם הזה״ ,שמעון ההדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תד־אכיב. רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מכרמי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ י גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי. העורך: אלי תמר עורך
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהדה :
אבחה ם סיטון מה׳ המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״מ.

לפני כחודש וחצי נודע לכתבת
העולם הזה כי השחקנית־דוגמנית, מנדי
ריס־דייוויס-שאולי, נישאה בחשאי בחו״ל.
הערכנו כי ידיעה זו שווה יותר מאשר
מישפט או שניים במדור אנשים או קטע
במדור רחל המרזזלת. סוף־סוף, מנדי אינה
רק שחקנית וכוכבת קולנוע ישראלית
ודמות בולטת בחוגי החברה. בשל מעורבותה
בשעתו בשערוריית פרופיומו בבריטניה,
שגרמה להתפטרותו של שר־המיל־חמה
הבריטי, היא הפכה דמות בינלאומית,
שהעיתונות ברחבי העולם מגלה בה
התעניינות.
כאשר גילה העולם הזה, לפני כחצי שנה,

למתיחה. למנדי היו כנראה נימוקים אישיים
משלד. לשמור את דבר נישואיה ל-
ז׳אן־שארל בסוד.
אבל ההכחשה הופיעה בשבועון אחר.
שבועון הבידוד להיטון פירסם כעבור
שבוע ידיעה, שהציגה את הסיפור שפורסם
בהעולם הזה על חתונתה של מנדי כ״פרי
דימיונו הפרוע של הכותב.״ באותו סי פור
צוטטה גם מנדי כמי שאמרה :״איני
מתכוונת להתחתן בעתיד הקרוב, לא עם
דאן שארל ולא עם אף אחד אחר.״
לא היה לנו עניין להיכנס בוויכוח עם
אותו עיתון בעניין שולי מעין זה. הנחנו
שבמוקדם או במאוחר תצא האמת לאור.
כך גם קרה. לפני שבועיים נאלץ אותו
שבועון לפרסם תיקון לידיעתו, סיפר ל קוראיו
כי מנדי בכל זאת נישאה לז׳אן
שארל. אלא שעורכי אותו עיתון לא העלו
כלל על דעתם להתנצל בפני העולם הזה
על שניסו להפריך סיפור אמיתי ולהציגו
כשקר. מחלנו להם גם על כך.
בשבוע האחרון היתר. לנו הזדמנות
לברר אצל מנדי, בעת שהופיעה בפומבי׳
עם בעלה החדש, מדוע ניסתה להכחיש את
נשואיה .״אני פורשת מהחיים הציבוריים,״
סיפרה ,״אני עוזבת את התיאטרון והקולנוע
והופכת לחיית־בי׳ת.״ לא בדיוק. מנ די
מתכוונת לערוך את מדור האופנה
בירחון מוניטין, להוציא ספר עצות לנשים
בנושאי יופי ולנהל עסק בידור קטן
בתל־אביב.
״אבל מדוע הכחשת כי נישאת?״ התעקשנו
לדעת.
״לא הכחשתי,״ טענה מנדי .״אתם כתב תם
שנישאתי בברלין. האמת היא שנישאתי
בבריטניה
״אבל להימון ציטט אותך כמי שאמרה,

מנדי: לא התחתנת

השער האחורי (״העולם הזה״ )2141
חתונה חשאית
שמנדי עומדת להינשא למולטימיליונר הקנדי
ג׳ו ליבו, היכה הסיפור הדים והועתק
בעיתונים רבים בבריטניה ובקנדה. גם
ללא פירסומה המופלג היה הפעם סיפור
חתונתה של מנדי (העולם הזה )2141 סיפור
אנושי בעל עניין מייוחד. לא בכל
יום מבטלת נערת-זוהר נשואין עם מולטי-
מיליונר, כדי להינשא שלושה חודשים
אחר־כך בחשאי למרקיד דיסקוטקים יפה-
תואר אך חסד אמצעים, כסי שעשתה מנדי
בעת שנישאה לז׳אן־שארל לפאוור.
הקדשנו לסיפור עמוד אחד בחלק הקל של
העיתון ואת השער האחורי של אותו גיליון.
בשעת הופעת הגיליון היתד. כבר מנדי
בארץ. מייד אחרי שראו•..העיתון אור היא
התקשרה עם אחד מאנשי המערכת, ביקשה
להכחיש את סיפור חתונתה. לא עשינו
זאת. אומנם איש מאנשי העולם הזה לא
נכח במעמד חתונתה של מנדי, אבל המקורות
שלנו בנושא זה היו מספיק טובים
ומהימנים כדי להשתכנע שלא נפלנו קורבן
העולם הזה 2148

^ כתבהש הו פי ע ה כגיליון השבוע שעפר של ״העולס הזה״ ,ואשר כד
1 1סופר כפרט-פרטים על טקס כישואיד של מנדי רייס־דיווים וידידה,
התקליטן ז׳אן־שארל — היא פרי דימיונו הפרוע של הכותב !
״ממש צחקתי כאשר תירגמו לי את הכתבה על החתונה שלי — דבר
שלא היה ולא נברא״ ,הגיבה השבוע מנדי באוזני כתבתנו, נעמי רון.
״הם ממש המציאו סיפור שלם סביב הטקס, כולל תגובות הפקידות במשרד
רישום בברלין. הכל מצוץ מן האצבע ! ״
״העולם•הזה״ הקדיש לכתבה לא רק עמוד שלם — אלא נם את השער
האחורי שלו!
מנדי וז׳אן־שארל בילו אמנם באחרונה בברלין״ אך מכאן ועד לחתונה
הדרך עוד ארוכה .״אינני מתכוונת להתחתן כעתיד הקרוב, לא עם ז׳או־שארל
ולא עם אף אחד אחר״ ,אמרה מנדי.

הידיעה כ״להיטון״21.0.78 ,
״לא כל מה שכותבים זח מה שאומרים
שאין לה שום כוונות להינשא בעתיד
הקרוב
״כן,״ עשתה מנדי תנועת ביטול בידה,
״ממתי כל מה שכותבים זה מה שאומרים?״

כמינהגו מזה שנים, טרח הקורא דני
גספר מנתניה לערוך גם השנה סיכום סטא-
טיסטי של גיליונות העולם הזה שראו אור
בשנה החולפת. כמה מהנתונים שהעלה
במחקרו הפתיעו אותנו ויעניינו בוודאי
גם אותך.

זה שבר את השיא
405ל״י. במשך
להעלות ארבע פעהודות
לאינפלאציה

דוכן העיתונים) .סכום
דאשתקד, שעמד על
השנה נאלצה המערכת
מים את מחיר העיתון,
הדוהרת.
בעיקבות השיא הכספי נשבר גם שיא
העובי. הכרך של תשל״ח מכיל לא פחות
מ־ 3332 עמודים, לעומת כרך תשל״ז ש הכיל
2804 עמודים, שהם כימעט כיפ-
ליים מתכולת כרך תשל״ד שהצטנע ב־
1487 עמודים בלבד.

לם — וחבל. טוב תעשה המערכת אם
תרתם שוב להחדרת נוהג זה כבימים
עברו, כדי שהקורא יוכל להתרשם גם ״עם
מי יש לו עסק״ מלבד קריאת הדעה המובעת
במיכתב.
המדור דף תשקיף סיפק השנה 687
ידיעות מול 603 בשנה שעברה. מדור
אנשים סיפק 1664 סיפורים קטנים על
אנשים חשובים ופחות חשובים — שיפור
עצום לעומת שנים קודמות: במדור
במדינה הופיעו 421 כתבות מול 363 בכרך
ה־ .41 ולסיום חידוש לחובבי הרכילות :
השנה נוסף לסיכום הסטאטיסטי גם מדור
רחל המרחלת שהספקו היה השנה 517
קטעי רכילות, לא עלינו (לעומת 309
בשנה הקודמת).
אכן חג לעיניים. וכיוון שלא ייתכן
חג ללא איחולים — אז שתהיה לכם שנת
עבודה פוריה. ולנו הקוראים אאחל, שלעולם
לא נקבל מוצר פחות בטיבו מהכרך
ה־ 42 של העולם הזה.

עד כאן מיכתכו של דני גספר,
שאילוליא הוא, לא היינו מודעים לעולם
למידת הגידול המתמיד והעקבי של העולם
הזה משנה לשנה.

הרגע לו אתהמ כפ ת חו ד שי םכתא רו כי ם
ביו ם
השבוע,
יגיע
ח מי שי או ביו ם רא שון.
הו א גם י הוו ה
עבורך שי מן ל פ תי ח ת
חד שה.
ת קו פ ת״ חיי ם
אין צורך ל מ חו קאת
העבר, אךהש תדלי
לבנות ע תי ד טו ב יוה
שיכנוע
כו ח

21במרס -
20באפריל
שלך גובר• אתה או מנם
מו צאאת עצמך
מבודד, אך יחד עם זאתמ או ש ר ובעל
כוח בלתי״רגיל. א פי לו י רי בי ם, ע לי ה ם
תשפיע בנו שא מ סויי ם, יכבדוך ו ל או־ דוו ק א
מאהדה. הרבו בשבוע זהבמס עו ת.

רומן סוער, משוגע ממש, נפתח בפניך, בת
שור, אם יהיו לך רק
העיניים לראות את האיש,
הנראה כבלתי־נכון.
זה יתחיל בריב,
זה יימשך בסערה, זה
יגיע לשיאו באהבה
גדולה. גם בענייני־כס־פיס
יש סערות, אבל
: 1 21אפריל -
לאט, דווקא שליליות :
0׳נבמאי
דע לעמוד על שלך,
אך ברכות ובאצילות
מסויימת. שמור על עצמך מבעיות־קיבה
— ואל תתן למועד סיום הביטוח
שלך לחלוף. זה מסוכן. כי חייבים אתס
בני שור להיזהר השבוע בנסיעותיכם.

שווו

א ט־ א ט, מ ת חי לי םמאמ צי ךהמ הו ס סי ם לשלא
שאת
פרי• ד אג
יקלק לו לך א ת העניי ועוד
יו תר —
נים,
שאתה עצמך לאתקל קל
לעצמך, מ תו ך הז נ
ח ה או מ תו ך שינ אה
ע צ מי ת. זכור שלא רק
כבוד
אתהאדם עם
עצמי. ת או מ ה: הו א
או ה ב או ת ך, אבל א ם

שהח- בדרך תלכי
לטת, כלפיו, אתע שוייה להפ סי ד או תו.
כסף מ מ קו ר ס מוי יגיע לידיך. היז ה ר ! ז ה
כרוך בהת חיי בויו ת שלא ברור א ם תו כל
למלא. צבע כ חו ל טו ב ה שבוע.

יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותך
שאולה, אס לא תדעי
לרסן את שניהם ולהוסיף
להם מידה אמיצה
של חוש־הומור, שהוא
אחת מתכונותיו היפות
ביותר. זה לא שהוא לא
רוצה אותך: זה שהוא
בטוח שאת לא רוצה
אותו. אז — קדימה !
גלי לו את האמת.
עשוי לבלום
כוח־ההרתעה שלמתנגד
התקדמותך היזהר מתרופות לא״מוכרות.

יו ם ה׳ פו ת ח פרק חד שבמאבקךה מי ק-
צועי או ה אי שי. א ם
אתה תד עלהסתכל
מ ס בי ב לפני שתקפוץ,
ל שקול א ת כל האפ שרויות
ולא ל הי כנ ס
ל ה תנג שויו תעק רו ת —
יש לך סי כויי ם מ צויי-
נים להר חי ק לכת. פגישה
ע ם נערה ב היר ת״
ז 2ביולי -
ז 2באוגוסט

או ת ך תוביל שיער
ל ב חי רה מ בי כ ה. תצטרך
להח לי טומהר: אחרתתפ סי ד הז ד
מנו ת רו מ אנ טי ת גדול המאד. עליך
ל שים א ת הדג ש על פ עילו ת דוו קאמ חו ץ
ל מ קו ם מגוריך, ולהסת כן מעטמאד בכך.

שבוע מצויין — אס תדעי לנצל אותו ואם
לא תנטרלי את עצמך,
מתוך דווקאיזם. הכוכבים
מבשרים על פגי־שות־לב
ופגישות־כיס,
ובשני המישורים — על
הצלחות קטנות וגדולות.
אתה יכול למצוא
עצמך, לפתע, במצב
חדש בו לא רצית.
בדוק אותו מחדש.
אתה תגלה משהו חדש.

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה
יודע זאת, אבל אינך
מסוגל עדיין להעריך
את מלוא״המאמץ
הדרוש ממך, משום כך,
פזר את האחריות ואת
העבודה על־פני כל
ימות־השבוע. אל תשקיע
את כל אונך ביום
אחד, ואת כל כספך ב2
.בספטמבר .־
2.ב או ק טו ב ר
נקודה אחת ויחידה.
אתה תידרש להחליט
מה עדיף. נוח השבוע.

מאזניים

שב בשקט, ביי חו ד ביו ם ה׳ .ז ה לא כ ד אי
להסתבך ביגלל רצונך ה טי ב עי לבלוט. גם
ה פי ר סו מי םהאח רוני ם
לא עשו לך דוו ק א טו בה.
מו ט ב שתתרכז ב-
ובענייני-
ענייני־הלב
כספך. במי שור היצי רה
— אתהממ שיך
לחו ש בבצורת מ סויי-
מ ת, אךה שינוי תלוי
בך. אםאת רוצה בהי
שגים, ד חי זאת עד
ש תראי מצב בן־זוגך.

נזכחכים שיא הצביעות
אינני יודע איזה תיקונים החליטה ממשלת
ישראל לתבוע, באשרה את טיוטת
הסכם השלום. אולם עצם העובדה, שמתנגדים
מובהקים להסכמי קמם־דייוויד מסוגם
של זבולון המר וחיים לנדאו, סמכו את
ידיהם על החלטה זו מעוררת חשד. מה
קרה י האם נבהל מנחם בגין מהאופוזיציה
שקמה לו בתוך מפלגתו ובתוך ממשלתו ז
יוסף עמיאל, בת-ים
את שיא הצביעות השיגה בימים אלה
מיפלגת העבודה. אחרי שממשלת הליכוד
קיבלה למעשה את תביעת המערך לעיבוי

][ש11

הווי כו חי םוהמ רי בו תשאתה שותף להם
לא יעזרו ל ה פג תהמ
ת ח, אלא רק יג רמו
לך לד פ ר סיה. ב מייו ח ד

מ אי־נ עי מויו ת
הי מנ ע
עד יו ם ראשון. אז
ת ת חי ל להרגי שבה פגת
המתח. ה ת אז ר ב הרבה
ס בלנו ת. לך לר ו
2בדצמבי
או תסרט טוב, רציני,

לבד, או עםחב רה,
ו תיוו כ ח שצפויה לך

הנ א ה בל תי רגילה.

הישובים ביהודה ובשומרון, לא יכלו מנ
היגי המערך להשלים עם כך שהליכוד
מקבל את כל דרישותיהם. איזו מין ממשלה
זאת שמסכימה עם כל מה שאומרת
האופוזיציה ז אבל אל דאגה. חכמי המערך
כבר מצאו פסול בהחלטה על עיבוי
הישובים. ההחלטה היא בסדר, הם אומרים.
מה שלא בסדר זאת ההצהרה עליה. את
העיבוי היה צריך לעשות לדעתם בחשאי
״ללא פומבי וראוותנות״ כדברי גד יעקובי.
רבותי אנשי המערך, האם זאת הדרך
בה אתם חושבים לשוב לשילטון? בהתנהגות
צבועה מעין זו ספק אם אתם זכאים
אפילו להיות אופוזיציה.
יהודה גדילי, גבעתיים
מסקנתכם, שהמשבר בשיחות השלום
בוושינגטון לא היה אלא משבר מפוברק
(העולם הזה ,)2147 היתה ככל הנראה
מוקדמת מדי. ממשלת ישראל מעוניינת
במשבר. היא רק לא רוצה שיאשימו אותה
בו. כמה חבל שהמצרים אינם מתנהגים
כפי שמצפים מהם ואינם מפוצצים את
הוועידה, כדי שכל העולם יראה מי הם
אלה שאינם מעוניינים בשלום.
גיורא קליין, תל־אביב

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה, כי
בעתיד הקרוב מאד
תזדקק לכל רצונם
הטוב. היחסים המתוחים
עם בן זוגך ישתפרו
בעקבות פגישה בלתי
צפויה עם ידיד קרוב,
אותו לא פגשת זמן רב.
אל תיקח על עצמו סי20ב
ינוארי
כונים מיותרים בענייני
18בפב רו א ר
כספים, ואל תיכנם להר־פתקאות־נפל
פיננסיות.
׳963£3 833י

גם לך ב ת מז ל דגים יש יו םאה בי ם —
אבל ה רבה יו ת ר רציני. היו ם שלך הו א
יו ם א ,.דעי ל ה פי ק
מ מנו אתהמכ סי מו ם.
צרות בעבודה. לי קוי
ב רי או תי ק ל שבקלים.
י הי הזה שבוע מ לוו ה
התפר צויו ת עצבים ב ענייני
ם שונים, אךבמ
תו ק.
סופו י הי ה
ב קנו תךתכ שי טי ם או
דברי ערך, קחי אי ת ך
בעל מי ק צו ע מ הי מן.

לדעתי, אין זה צודק, שאזרח שאינו
ממלא את חובותיו למדינה רשאי לקחת
חלק בקביעת דרכה ומדיניותה. אי לכך
אני מציע לחוקק חוק שיבטיח, שרק אזרחים
ששירתו בצה״ל (או בשירות ביטחון
אחר) יהיו זכאים להשתתף בבחירות. זוהי,
לדעתי, דמוקרטיה אמיתית.
דלף הדינגר, תל־אביב

עוד בטרם קיבל ציבור השכירים את
משכורות חודש אוקטובר, בהן כלולות
תוספות־היוקר החדשות וההפרשים בשינוי
דרגות המס, כבר עומדת הממשלה
לנגוס מתוספת ההכנסה הזאת באמצעות
ביטול סובסידיות וייקור מצרכי־מזון חיוניים.
ביד אחת הממשלה נותנת ואילו ביד
השניה היא לוקחת. אלא שהיד הלוקחת
יודעת לעשות זאת תמיד יותר מהר. בצורה
זו הופך כל עניין תוספת־היוקר לפארסה
אחת גדולה. ההסתדרות, הצריכה לייצג

יזיני

דימוקרטיח אמיתית

הזדמנות למחאה

הקסם האישי שלך יסייע לך להיחלץ ממצב
מביך. הדימיון הפורה
בו חנן אותך מזלך
טלול להיראות השבוע
בעיני אנשים מסויימים
כהפרזה בתפיסת המציאות.
עליך להישמר מלהיות
אכזר כלפי אחד
האנשים הקרובים אליך
ביותר. אכזבה ריגשית
( 2בוו ב לי ב ר -
20בדצמבר
תימוג ותיראה באור
שונה. לבשי סגול.

ר״/דוזז

פחות חלוציים. מתיישבים אלה, אם הם
חלוצים של אמת, לא יתקשו — ואפילו
מתוך כאב שבהכרח — לעבור ליישובים
חדשים שייבנו;;בורם כמה קילומטרים
מזרחה, תוך קבלת בתים ומשקים מקבילים
לאלה שעזבו.
ג. כהן, חל־אביב

הלוצים — מיזרחה !
קיים במדינה חוק ברור וחד־משמעי
לגבי הסתה או ניסיון הסתה נגד המדינה,
חוקיה ומוסדות השילטון שלה. אינני יודע
מהו החוק המתייחס לניסיון של התנגדות
בכוח הנשק לפעולות חוקיות של הממשלה
ומוסדותיה. אם עדיין אין חוק כזה,
מוטב לחוקקו מייד. הדברים אמורים לגבי
אנשים מכובדים, וביניהם ח״כים נכבדים,
המנסים לעשות או עושים פעולות הסתה
בקרב מתיישבי פיתחת־רפיח ורמת־הגולן.
כן אמורים הדברים לגבי כמה מלוחמי
אצ״ל ולח״י לשעבר, שכבודם במקומו
מונח, שהצהירו על כוונה להתנגד בכוח
ואפילו בכוח הנשק לפינוי ישובים. בעיקר
אמורים הדברים לגבי הרב מאיר כהנא
ואנשיו, שהודיעו במפורש על כוונתם
לקיים שליטה בשטחי יהודה ושומרון, כש־יפונו
מהם כוחות המימשל הצבאי. הודעתם
לא עוררה תגובה רשמית כלשהי.
באשר למתיישבי פיתחת־רפיח, חלקם
הגדול, כך אני מאמין, בא להתיישב במקום
מתוך היענות לקריאת הממשלה
ליישב אי־זור זה. חלקם בא מתוך מניעים

את האינטרסים של העובדים, מסתפקת
באיומים ובהצהרות, המתגלות בכל פעם
כחסרות שיניים. הגיע הזמן שהציבור יביע
את דעתו על האינפלציה הדוהרת ועל ה־התיקרות,
ההופכים את החיים במדינה
לאנשים עובדים וישרים לבלתי אפשריים.
ההזדמנות לכך היא בבחירות המוניציפאליות,
העומדות להיערך בקרוב. הצבעה
בעד מועמדי הליכוד׳ בבחירות אלה תהיה
תמיכה גלויה גם במדיניות הכלכלית של
הממשלה. אם יצביע ציבור העובדים בעד
מועמדי הליכוד הוא ראוי לכל הגזירות
שגוזרים עליו.
ע. נרקיס, אשדוד

פרהי־גן במישכן
נדהמתי לקרוא בעיתונכם (העולם הזח
2144־ )2141 תגובות כה עויינות כלפי
נשיאנו. אני אישית מכירה את מישפחת
הנשיא באמצעות ידידים וכן הייתי בביתו.
בקשר לשיפוצים שנעשו בבית הנשיא
— באישור — נעשה רק שיפוץ עיקרי
אחד: המדרגות מחדרי הילדים לחצר.
וזה, לדעתי, בהחלט הגיוני, שהרי לא ייתכן
שהילדים יירדו דרך המישרדים. חדר-
הילדים שניבנה במישכן הנשיא הוא צנוע
מאד, שני הילדים דרים בחדר אחד, ולא
כפי שנהוג היום בחברה המתירנית שלנו.
הצניעות במישכן הנשיא ניכרת בכל
פינה. הפרחים באגרטלים הן מגן המישכן
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2148

בעצם מה צריך
ה׳׳בנאדם״ בחורף ן

איזה מעיל ׳׳זרוק״
חתיכה לענין, שיהיה חם גזעי ושובב!
ונעליים של ״גלי״
עם סמל הצפרדע כמובן המבטיחה לכם
צעדים רבים רבים רבים...
;..וחורף גזעי לענץ.
דרך אגב הנעליים מתלבלכות? רחצו אותן
כן!!! במים וסבון.
ועוד משהו קטן. שימו לב לכפ תו ר האדום !

>;1יי*6311

והצפרדע המבטיחה לכם צעדים רבים רבים...

!!עולם הזה 2148

מכתבים

שבץה עו ל ם

(המשך מעמוד )8
ולא כפי שהיה בעבר — מחנויות יוקרה
בירושלים. מאחר שאני מכירה היטב את
הילכות בית הנשיאל אני זועקת נגד העוול
שגרמו הקוראים, שכתבו כאילו נעשה שם
ביזבוז. מדוע לראש ממשלתנו מותר לעשות
מסיבת יונדהולדת, שהיא לכל הדעות
ביזבוז משווע, ועל זה לא זעק איש מלבדכם
ולא אמר דבר י
לדעתי לא קם ולא היה במדינה נשיא
צנוע יותר מיצחק נבון ופשוט כואב שיש
אנשים המחפשים מתחת לאדמה כדי להקניט.

א ־ ודלף, בני־ברק

המלכלכיס — לדין
לידיעה שפורסמה בעיתונכם (העולם
הזה ,)2146 במדור תשקיף ,״צ׳יצ׳ מלכלך
את תל־אביב,״ ברצוני להבהיר, כי ברגע
שנודע לראש־העיר, מר שלמה להט, כי
גורמים פוליטיים, כולל אנשי הליכוד, מדביקים
פלקטים עם תמונתו בניגוד לחוק
ולא על השלטים שנקבעו לשם כך — הורה
להסיר אותם.
ראש־העיריה גם הורה לתבוע גורמים
אלה לדין בשל ליכלוך העיר.
עמיקם שפירא, דובר העירית,
תל־אביב

אנו אנו זזפלמ״ח
כפלמ״חאי לשעבר עלי לציין בסיפוק,
כי העולם הזה היה העיתון היחיד במדינה
שהקדיש לכנס הפלמ״ח את הכיסוי הראוי

גמר חשבון כלכנון

האם העזרה

לנוצרים?לבנון

דויר ניב ומאיר פעיל כננס הפלמ״ח 1902
אותם הפנים —

מאוזן :
.1ציפור ססגונית; .5שם מרפדים
רהיטים ; .10 צאצאה ; .11 מחלקי הראש ;
.13 מידת שטח ! .14 הדרך הקצרה בין
2נקודות; .15 כיתה דתית; .16 לבוש;
. 18 יהיר ; .20 אם הפנינה ; .21 מחלקי
העין; .22 מילת שלילה; .24 התגוררו;
.25 מונח בתורת החשמל ; .26 בתוך ה צוואר;
.28 קטף ענבים; .30 תקופת זמן;
.31 תעלת שופכין; .32 דמו בנפשכם!
.34 משמשת לקיבוע האוהל ; .35 עובד
בגינון; .38 נתקל ב־; .39 בת־קול! .41
תווית ; .42 ציפור־שיר קטנה ; .43 רצועה ;
.45 כופר בעיקר; .47 חס־וחלילה (ר״ת);
.48 עזוב; .50 טס; .51 אילו; .52 קריאת
הבקר ! .54 דין־ודברים ; .57 בננה ! .61
קידומת הולנדית ; .62 סיום ; .64 משאבת
הגוף; .65 מימטר; .66 הבל; .67 פקודה
מפורשת ; .69 מחול אצילי ; .70 בוץ ;
.72 קל מאד; .74 רב־ערך; .75 מוט! .77
קריאה טלפונית; .78 צמית; .80 ספינת
המידבר; .82 ידית; .84 חודש עברי; .85
חלק בראש ; .87 מטבע צרפתי ; .88 יונק
מפריס פרסה ; .90 ועוד, בתוספת .92 :
ריקבון; .94 הוא הארנבת; .95 מזמר!
.97 בהמת־עבודה טיבטית ; .99 נוח ונעים;

.101 פרוסה .102 :בוא הלום ; .103 עיסת־שקדים
; .104ג׳ינג׳י.

מאונך :

.1המגיפה השחורה ; .2סיומת לרבות ;
.3מבני נוח ; .4במקום הזה ! .6 ,ראש
אגף (ר״ת 7פרח־בר אדום ; .8כמו
97 מאוזן; .10 נכסים! .12 בן־צבע; .15
ירק־גינה ; .16 מוצג בקולנוע .17 :זכר
בעתים ; .19 כנף העוף ; .20 מתגורר ; .21
מילחמת־שוורים ; .23 בשבילו ; .24 מחוספס
! .26 גן לפעוטים ; .27 דגל ; .29 כלי־עבודה
; .30 בצדיה ; .33 אסקופה ; .34 אבן
יקרה ; .36 זנוח ; .37 רצרצי גלים ! .40 נוזל
החיים ; .41 חי לילי ; .44 כועס ! .46
מצבת־זיכרון; .47 מועד; .49 יובל; .50
פגם ; .53 תורה רוחנית במיזרח ; .54
נוטר ; .55 מטבע יפאני ; .56 מיקווה־מים
ענקי ; .58 נהר באפריקה ; .59 בית ; .60
בהמת בית; .62 מזל; .63 מכלי השח־מת
! .66 שש-בש ! .68 עיר בקנאדה !
.71 בעל־החיים הגדול ביותר; .73 שבחים;
.76 מיכסה הבית; .77 לכאן! .79
כלי־עבודה ; .81 מושת על כל אזרח .83 :
חי לילי ! .84 כוח ; .86 תרופה ; .89 אשד !
.91 נוזל חיוני ; .93 כלומר ; .95 ציר הדלת;
.96 בד דק יקר ; .98 לא חם ; .100 מן
הסכו״ם; .101 ענף; .102 בוסתן.

מאיר פעיל ודויד ניב בכנס הפלמ״ח 1978
— אחרי 16 שנים
לו. היו עיתונים במדינה שלא מצאו אפילו
לנכון להזכיר את עובדת קיום הכנס. צריך
לזכור שבמדינה קמו דורות חדשים, ש המושג
״פלמ״ח״ אינו אומר להם מאומה,
מילבד כמה עובדות יבשות שמלמדים
אותם בבית־הספר. טוב עשיתם שהזכרתם
את תרומת הפלמ״ח למדינה ולצה״ל.
מיכה נכון, באר־שבע
בפעם האחרונה שכיסיתם את כנס ה־פלמ״ח,
היה זה לפני 16 שנה. עיינתי
בכרך משנת ,1962 השמור עמי, ומצאתי
להפתעתי כי בין התמונות שפורסמו אז
(העולם הזה )1307 היתה אחת דומה לזו
שפירסמתם גם מכנס הפלמ״ח הנוכחי:
מיפגש בין מאיר פעיל (שהיה אז במדי
צה״ל) לבין הגיאולוג דויד ניב. מעניין
להשוות בין שתי התמונות שפורסמו בהבדל
של 16 שנה.
אדיח קמחי, סל-אביב
• מי שרוצה להשוות יוכל לעשות
זאת באמצעות שתי התמונות לעיל.

נובז&ת מאהבת הנוצרים ומרצונה של ישראל
להגן עליהם ולמנוע את השמדתם, או
שהיא נובעת מתוך שינאה לפלסטינים
ותומכיהם י ההתערבות הישראלית ב־מילחמת־האזרחים
בלבנון מבוססת על
ההתכחשות לעצם קיומו של העם הפלסטיני.
היא
מתאימה לפיתגם הערבי האומר, כי
האוייב של אוייבי הוא ידידי, ולא משנה
מי זה ומה זה. ישראל דואגת לנוצרים בלבנון
וזועקת על מר גורלם בו בזמן שהיא
מקיימת קשרים עם מדינה כמו דרום־אם־
ריקה, שטובחת בכושים ללא רחמים. יש ראל
גם הצדיקה את השאה של איראן, המדכא
את העם שהתקומם נגדו. זה מוכיח
שההתערבות הישראלית בלבנון לא נובעת
מרחמים או מדאגה לנוצרים, זהו ניצול
של הזדמנות כדי לגמור את החשבון עם
הפלסטינים.
מוחמר קוגעה, באר־שבע

מן העתונות *

לא רק בשכונת התקוה התנפצה ״אגדת־צ׳יץ״.

י<ר,ע

י״יר

ל,יד

וז ד

ייו

לא רק ברחוב ירמיהו גילו התושבים את פרצופו
האמיתי.
אך לא צריך ביצים סרוחות,כדי להצביע נגד
שלמה להט.
פשוט יותר, להצביע בעד אשר בן־נתן .׳

ויל׳2 ^ 1 5

הצביעו

אשר 11־1 1 ^ 1111
לרא שות עירית תל־אביבפו

העולם הזה 2148

אל תתנו לי כבוד,
תנו לי לעבוד!
אזרחי תל־אביב־יפו,
אני מאמין שרבים מכם רוצים בי כראש העירייה גם בעתיד. אני מלא
תודה והערכה על כך.
אבל הייתי רוצה להסביר נקודה מכרעת, שאולי איננה ברורה די
הצורך מעצמה:
יכולתי לפעול ולעשות יותר למען העיר ותושביה התלוייה לא רק
בבחירתי. לא פחות מזה היא תלוייה בהרכב מועצת העירייה.

דברים רבים וחשובים אינם יכולים להתבצע בגלל הצורך בפשרות
קואליציוניות. ועוד גרוע מזה: על פי החוק החדש, יכול להיווצר מצב
קשה ביותר — שאזכה באמון תושבי העיר כראש עירייה, אבל במועצת

העירייה אשאר במיעוט. אז בוודאי שצפוי שיתוק כללי שהעיר וכל
תושביה יסבלו ממנו קשות.
לכן, אם יש בדעתכם לאפשר לי לעבוד — לא די שתצביעו בעדי
כראש עירייה. עליכם להצביע למועצת העירייה בעד הרשימה ששמי
כלול בה — רשימת הליכוד, שסימנה — מח״ל.
רק כך תתנו לי תמיכה ממשית לעשות את מה שצריך לעשות — וגם
לשאת במלוא האחריות לתוצאות.
אני אוהב לעשות ואני מוכן לשאת באחריות — בעזרתכם.

העולם הזה 2148

מילכוד 78׳ ?
חמ ש שנים א ח רי או תו ערב דרמ טי, בו הו ח ל בגיו ס
ב הול של כו חו ת ה מי לו אי םלקראתה מי לחמההא כז רית
והח שו ב ה ביו תרבתה לי ךההתפכ חו ת ה הי ס טו רי
של ה מז ר ח־ ה תי כון ; בערב ז ה שוב פועם הלב ב ד אג ה
ובחשש ל ב או ת. קשהלהתעלםמהסמ ליו ת שב ה תרח־שותם
של אי רו עי םדרס טיי ם וגורליי ם לעם י שראל, דווק
א סביב היו םהח שו ב ביו תר שבא מונ ת הי הו די.
קשה גם שלא ל שי ם לב להקבלההמ הו פכת — יו ם
כיפור , 1973ת חי לתה של מי לחמה נו ראהשה בי א ה
לשינוי מו שגי ם בעם י שראל ; יו ם כיפור , 1978ת חי ל תן
הר ציני ת של שי חו ת ה שלו ם בין י שראל למצ ריי ם, שבא
םתצל חנ ה ת שננח שוב מו שגי ם רבים. ב 1973-מנ ה לי
ם אנ שי צבא מאבק אכזרי ז ה בז הבאמצ עו ת ה מו ח
ו ח תו ת ח ; ב״ ,1978חלקמ או ת ם אנ שי צבא, שהפכו מ די נ
אי ם, מ מ שי כי ם לנ הל א ת או תו המאבקבאמצ עו ת ה מו
ח א בל ללא תו ת ח. להר או תנו של מלה, ל מי שפט ולשיח
יש או ת ה עו צמהלפ חו ת כ מו ל תו ת ח.
ה מ עניין, המרתקוהמד אי ג בכל המתרחש הו א, שה א
דםשמאח רי מ או ר עו תאלה — מחברהתס רי ט, ה ב
מ אי והשח קן הרא שי, המת כנן, היז םוהמ בצ ע — הו א
אדםאחד, הירי ב שמנגד, ה אויי במאת מו ל — אנוו ר
א ל־ סאדאת. הצלחתה של ה ה צג ה ב טוו ח הנ ראה לעין
תלוי ה ב מי ד ה רבה בו — ל שבט או לחסד.

מדינ ת־י שר אל נ קל ע ה למצב שבו מרחבה תי מ רון
שלה הולך ומצטמצם, ולא רק בי ח סי ה עם מ צ ריי םאלא
בעיקר בי ח סי ה עם שאר מ דינו ת ה עי מו ת. י שראל צו שי
חיי ב או ת ה
עדת להסדר שלום ב חזי תהד רו מי ת,
בע תיד ה ק רו ב ל שמור על או תהרמת כוננו ת ב חזי ת זו,
ובה בע ת עדיין נ שארו תהב עיו ת ב חזי תו ת ה מז רחוה צפון
ס בו כו תומ סו ב כו ת, דבר שי חיי באתי שראל ל הגביר
אתרמתה כוננו ת שם.
האםנ כנ סהי שראל ל מי ל כוד? ! האםל קינו בעיוו רון
ו אין אנו רו אי ם ו קו ר אי ם נכון אתהמתרחשז !
האם בכלל יש מו צ א הגיוני אחרמהסבךן
דבר אחד אפ שר לו מ ר בוו ד או ת, מ תו ך הני סיון —
קל יו תר להת מו ד ד עם ה ע תי ד הנעלם, ב בו אנו ל ק בל
החל טו ת ב הוו ה, כא שר י שנם קווי -י סו ד מנ חי ם וברו רים
של ת פי ס ת -עו ל ם, כא שר י שנה אי די או לוגי ה ברורה,
ו הי אהמכ תי בהלאדםאת כיוון צעיד תו ועל פי ה הו א
מקבלאתהחל טו תיו. ה ב עי ה ב אי די או לוגי ה הי א, שככל
י צי ר ת״ אד םאחרת, לעול ם אין הי א מו שלמתו אין
הי א מ בי א ה בח שבון א ת כל המצ בי םהאפש ריי םוהמ
ש תני ם.

ל מנ ח ם בגין הי ת ה אי די או לו גי ה כז אתו הו א זנח
או ת ה. האם צד ק או שגה ן רק לע תיד פ ת רוני ם. דבר
אחד ברור — בין א ם צד ק או שגה, הי הזהמהלך
הי ס טו רי מ ב חינ תו. א בל עם י שראל נו תר לל א אי די או לוגיה,
מיל בדאחת, רצוצה: אי די או לוגיי ת ה בי ט חון,
שעליה ני תן ל ה תוו כחולהתמקח.
וכך יכול א ל ־ סאדאת לתבוע מי ש ר אל וי תו רי ם מפ ליגים
ו אף ל ק בל ם. י שראל נ תב ע ת לוו ת ר על דברים
מ מ שיי ם — על ש ט חי קרקע שנל ק חו ב מי לחמה שלא
י שראל יז מ ה. הצדקה הי ס טו רי לא מצפה מי ש ר אל ל ווי
תו רי ם מ פליגי ם ו הי תהס בי ר ח, מ ב חינ תו, הסכמה
של מ צ ריי ם לה תפ שר על כמה קי לו מ ט רי ם מ רו בעי ם
מאדמ תו ה חו לי ת ו ״ ה ק דו ש ה ״ של ח צי״ ה אי סיני.
איך יי ת כן שכאשר צועדי ם ל שלום אמת, עו מ די ם
ב תו ק ף על דרי שה או ל טי מ טיווי ת לעקור אנ שי םמא דמ
ה שיי שבו, מ פ רנ סתםומדרך־ חיי ם שבחרו ב ה, ובכך
ה בי או תנופ ת פי תו ח ל איזו ר שלם, שבלעדיהם הי ה נש אר
במצבו ה קו ד ם — וז א ת רק בגלל ה ש תיי כו תםלל או ם
אחר ן
חי הזה נכון, צוד ק ואפשרי, לתתלמ תיי ש בי פי תחת״
רפיח ל פ חו תאת אפ שרו תהב חי ר ה, אםל הי שאר בב תי ה
ם או לנטו ש או ת ם עם החלפתה שי ל טון ב איזור.

א ם יתברר בע תיד ששגינו, נ ע מוד בפני הצורך לה שיב
על השאלה, כי צד יכולנו להתעלםמה עו בדה שה מ
ת רח ש נעשה על פי ת ס רי ט של סאדאת, ומב חינ ת
הז מן — בי חסל מי שכו של ה קונ פ לי ק ט הערבי־י שראלי
— גם ב מ הי רו ת רבה. השאלההמרה שעלולה ל הי שאל
בע תיד הי א, כיצד יכולנו להתעלםמה סי מ ני ם הברו רים
המצ בי עי ם על כוונ ה לה שיג ב די פ לו מ טי ה מ פו כחת
א ת שלא ני תן הי ה לה שיג ב שד ה-הקרבן
זו הי ש אל ה ה מז כי רהב מי ד ה רבה אתהשאלהשנ
ש אלה למחרת מי לחמת יו ם־ ה כי פו רי ם: כיצד יכולנו
ל הי צמדל קונ ס פ צי ה מ טו פשת, ל א טו םאת אוזנינו ולסרב
ל ה בין אתש רו או ת עינינו ו קו ל טו ת אוזנינו ן
יחד עם זאת, ולמ רו תזאת, דו מ ה שעלינו לי טו ל
אתה סי כון ו אל לנו לבלום אתהתה לי ך — ת היינ ה
כוונו תיו של סאדאת אשר ת היינ ה. שכן, ל כוונו תיו של
סאדאתח שיבו ת מ שני ת כל עוד מע שיו תו א מי םאת
אינ טרסה שלום, ש הו א ה אינ טרס שלנו. זאת ברא ש
ורא שונה מאחרומ תנ הלכ אן מאבק הי ס טו רי בין שתי
צורות שי ל טון ובין שתי ת פי סו תחבר תיו ת — האחת
מתקדמתו צו דקתוה שני ה מיו שנ תומ בו ססת על תפי סו
ת העבר. ז הו המאבק שבין ה ד מו קרא טי ה ל או טו קרא ־
טי ה. ז הו גם המאבק בין ההשקפהשה מנ היג הו א שיוצר
אתה הי ס טו רי ה לבין זו ה ס בו ר ה שרצון העם הו א

ה קוב עאתמהלכה, כא שר ה מנ היג רק נו תן בי טוי לרצון
העםו מנ ס ה לכוון ול ה כ תי באת קצב ה אי רו עי ם,
תוך ניצול עי תויי םמת אי מי ם ב מצ בי םמש תני ם.
מ ב חינ ת ה מצ בעתה ני תן ל ה סי קשה מי ש טר במצריים,
הבאל בי טוי בפעילו תו של סאדאת, יעיל יו ת ר
בהכתרתהקצב וכיוון התה לי כי ם. או ל ם סי בתה של
י עילו תזאתב תנ אי ם. ה אי סטרט גי ההמצ רי ת תו אמת
א ת רצון מ רבי תהעםה מצ רי, העם הי שראלי ואתה אינ ט
ר סי ם של א ר צו ת -ה ב רי ת ב מז ר ח״ ה תי כון. מי ב חנ ההא
מי תי בע תיד, אםא כן כוונו תיו ה א מי תיו ת של סאדאת
הן שונות. מי ב חנו ה א מי תי י בו א ברגע שירצה ל שנות
כיוון, נגד רצון העם. האם יוכל סאדאת, או כל מנ היג
מצרי אחרבמ קו מו, ל ה שפיע על עמו ל שינוי כיוון. ואם
כן, עד כמה !
ב ש אל ה זו ט מונ ה תי קוו תנו. ב ה נמ צאה סו דלהס-
כ מ תנו ליוז מההמצ רי ת, ל מ רו ת הווי תו רי םהמ פליגי ם,
ה סי כוני םהע צו מי ם וחרף כל סי מני השאלהוה אז ה רו ת.
במע שינו היו ם אנו מ עצ בי םאתד מו תהע תיד. לכן עלינו
לפעול בכל כו חנו ל מני ע ת היוו צ רו ת מצב, שבו יוכל
מנ היג מצרי לה שפיע על עמו ל שנות כיוון ולה חזי ראת
גלגלי ה הי ס טו רי הלא חו ר.
לכן עלינו ל ע מו ד היו ם ב תו ק ף, כחלק מצרכי ה בי טחון
שלנו, על כך שמצריים תפעל הן ב ח צי -ה אי סיני ו הן
ב מצריים גופה, ב סיו ע י שראלי ואחר, להעלאת רמת־ה
חיי ם של העםה מצרי, ל הו צאת עגלת הכל כלה ה מ צרית
הכו של תמה בי צ ה שבה הי א ת קו ע ה. א ם נצליח
בכך, יילכ דסאדאת עצמו ביוז מ תו העכ שווי ת, גם א ם
תו כניו תיו ו תי קוו תיו לגבי י שראל שונות מ ה מו צ ה רו ת.
למען בי ט חוננו ב טוו חהקצרוה מיי די עלינו ל ה תעקש
ולא ל סג ת מ שו םשטח או נ קו ד ה אי סטר טגי ת,
לפני שנשתכנע כי ת ה לי ך ח שלום מ ת חו ללב מצריי ם
גופה. כלו מר, ש מ דיניו תההכלכ לי ת של מ צ ריי םמש תנה
מ מ דיניו ת של מי לחמה לכלכל ה של שלום.
ה ט ענ ה ה מו שמעתמעת לעת, שעל פי ה אי מ ץ לעצמו
סאדאתאתהדעהשאתי שראל אין צורך לחסל
ב מי לחמה, מ פני ש הי אתתחסלמעצמהב שלום, אינ ה
רלוונ טי ת כלל למצב. זו הי הי פו תז ה שטרם הו כחהוספק
א ם תו כ ח אי פעם. קיו מ ה של י שראל ו חו סנ ההחבר תי
במצב של נו ר מליז צי ה בי ח סי ם שבינה לבין ש כנו תיה,
נמצ אי ם בידי י שראל בלבד. רק לנו ה ש לי ט ה על עצמנו
ועל ב עיו תינו הכל כליו תוהחבר תיו ת. אםלא נשכיל לתת
אתהת שו בו תהמת אי מו ת לבעיו תאלה, הרי שאין לנו
כל הצדקה הי ס טו רי תלהמ שיך ולהת קיי ם כעם ב מדינ תו.
ז הו ה א תג ר שלנו, כעם ה שו אףל חיו ת ככל עם נור מלי.
רק לנו ה ת שו בו ת לבעיות אלהו אין כל סי ב ה שלא
נוכל להת מו ד ד עמן.

גדגזית, חל־אביב

־ ד׳ ע /זגסד ״ ז ק

יריד בבית־הקברות
פעם בשבוע, כצורה של כפרה, אני עולה א ל קבר
א מי ו אל ק ב רי ה ם של א ח די ם מי די די, שהלכו לעול מ ם.
אני מ שו חחת אי ת ם בליבי, מ ני חהפר חי ם, וכעבור כ שעה
אני חשה רגועה יו תרואשמהפ חו ת בכל הק שור ל מצפוני
כלפי או ת ם שהלכו מ אי תי.
כשה או טו בו ס מגיע ל ת חנ ה הר א שונה, בדרכי חז ר ה
מ בי ת״ ה קב רו ת, מ ת חי ל ה ״ ה פ לי ש ה ״ של ת ל מי די בי ת-
הספר בגילי ם .16—1$ב צ רי חו תי ה ם, ש רי קו תי ה ם ופטפו-
טי ה ם קו ר עי ם לגזרים א ת רגעי השקט שלי, ומש אי רי ם
או תי עצבגית עד ל סופו של היו ם.
ני סי תי פעם ל פ תו חאתהפה. בקש תי מעטהתחש בו ת
ברגשות הנו ס עי ם, שזה עתה עזבו א ת בי ת״ הקב רו ת
וכעת ישבו ה מו מי ם מהרע שוהה מו ל ה שסביבם. בקש תי
נ ענ תהבצע קו ת ועצה מאחד ״ הג בו רי ם״ שבקבוצה :
״ ק חי ט כ סי, בפעם הבאה ״ 1מ אז לאפ צי תי יו תראת
פי. אין ח שי בו ת ל מי לי ם. הנ הג הי ה חרש, הנו ס עי ם
האח רי ם חלו שי ם. נו תרה בידי רק ה אפ ש רו תלס טו ר
ל״רא שהק בו צ ה ״ בפרצופו ה מג ח ך — מע שה שהו א,
כמובן, א סו ר בארצנו ה״ ת ר בו תי ת ״ .תמה תני — האם זו
תרבות ! או ל ם ככל שזה נראה רע קיי מי ם דברים גרועים
מאלה, ה ק שו רי םלטכס, או ש מא ל חו סרהטכס בי שראל.

האם יש צורך בטכס ! לדע תי או מנ ם כן. בכל
צורת חיי ם מ שו תפת, בכל תרבות, מהפ רי מי טיווי ת ועד
למתקדמת ביותר, הטכ סי ם קיי מי ם ורו ח שי םלהם כבוד.
כפי הנ ראה, העלאת זכרונם של אלה הי ק רי ם לנו ל א
ק שורה בכבוד בארצנו — דבר שלא רק הופך או תנו
ל מכוערי ם בעיני ה צו פי ם בנו, אלאל מכוע רי םוחס רי-
ערך כעובדה בפני עצמה.
אנ סהלהס בי ר: ה שנה נפל ערב יו ם־ הכי פו רי ם ב או תו
היו ם בשבוע שבו אני עול ה ל קבר א מי. ק מ תי מו קדם,
משום שידעתי שביום ז ה יי סג ר בי ת -הקב רו ת מו קדם
מהרגיל. כ שהגעתי, לפני הצה ריי ם, היו שם 3או טו בו סי ם
שפלטו א ב לי ם, דבר ש הו א כ שלעצמו יו צ א דופן, אך
מובן, מ שו ם שביו ם־הכי פורי ם כל אחדחש בצורך לכפר.
אך הדבר שפגע בי כמכה ממ ש, הי ה נו כ חו ת ם של תגרנים
ורוכלים שונים, על מ רכול ת ם הפרו שה בצבעוניות
רועשת, על מיני שול חנו ת מ או ל ת רי ם, מ כ ריזי םבהתל
ה בו ת על ה ס חו רהוה ״ הז ד מנו ת ״ .הי ה שם שולחן עם

מיני מי צי ם צבועים, ב ק בו קי בי רה ט בו לי םבקרח, שולחן
עם עוגות ט ריו ת ו מעוררו ת תי א בון, ע ם גרעיני שו מ שו ם
שהוכרזו ב קו לניו ת, ועוד שולחן עם רוכל שצעק :״ ביגל ס
ח מי ם, ביגל ס ט ריי ם דוכן הפר חי םהק טן, ה ק בו ע
בשער בי ת״ ה קב רו ת, הוכפל על־ידי עוד 3מוכ רי -פ ר חי ם
א ח רי ם, במרחקמהמ מנו, ומשה, מוכר הפר חי ם ה חביב,
ש ת מיד מ ש אי ר לי א ת ניצני הוו רדי םהט ריי ם ביו ת ר
שלו ו אף נו תן לי פ ר חי ם ה בי ת ה, הי ה מו קףבקהל
אנ שי ם מיוז עי ם ונרגשים. כול ם מו פ ת עי םממ חי ר ם הגבוה
של הפר חי ם, כול םבל תי מ רוצי ם מז רי הפר חי םהד לי ם
שעבורם רצו ל שלם, כול ם כו ע סי ם, קו לניי ם וזו לי ם
ב ה תנ הגו ת ם, מתעל מי םמהמ קו ם, מהתא רי ךומ סי ב ת
בו אםל בי ת -הקב רו ת. א דון אחד, לבוש הי ט ב, ביק ש
ממשה מוכ ר־ הפר חי םקבלה על ה ס כו ם שהוצי א בעבור
זר הפר חי ם ! ומשה קרץ לעברי כ או מ ר :״ הו א ינ כ ה
אתזהכ הו צאהבמס -ה ה כנ ס ה — על ב טו ח ! ״

כן, חברי הי ש ר אלי ם, הרעש הי המהמם, עליז ושמח,
כמו שעליו ל היו תואף פעם אינו ביו ס״ העצמ או ת, שגם
בו חסרהטכסהמת אי ם. אנ שי ם ש הזי עה ניגרת מהם,
פ רחי ם בי די ה ם, ב או ל דו מיי ה של בי ת -הקב רו תומל או
דו מיי ה זו בברכות ״ ש לו ם״ ו ״ א ה לן ״ ,שי חו ת קו לניו ת
ו אווי ר ה כללי ת של פגי שת״חברים. קרוב ל מ קו ם בו
התפלל תי על ברכי, ני סתהאשהאחת, כ מי טבי כו לתה,
לג הקמש הו ה דו מ ה לבכי הי ס ט רי, וכעבור ז מן מהתפסה
א ת מצב ה רוח המת אי םופתחה ביי בבו ת וצ רחו ת.
התפלא תי. עיני היו יבשות. עורי הצ תמרר בעצבנות.
האםה תנ הגו תי שלי חי ת ה יו צאת-דופן לנוכ ח ה תנ הגו ת
שאר ה אנ שי ם, או שמ אההפך הו א הנכון ולא היי תי
ב טו ח ה עוד. הספקהחל לכ רסם: מי טו ע ה — אני או
האח רי ם ן
ק מ תי והלכ תי ל אי טי לכיוון השער. ב מ קו ם שני
ה ק בצני ם ה מו כ רי ם היו שם ל פ חו ת כ חצי ת רי ס ר —
לכל אחדמהם צל ח ת-ענ ק עם מטב עו ת כ סף לפניו, כל
אחדמהם זוע קלת שומ ת״לב, צועק אתב רכו תיו א ח רי
ק בל ת הנד בה ב קול כעו ס וצרוד שנשמע כקללה.
הר ם־קול ה ח רי ש אוזניי םבק רי א ת שמו של נפטר
חדש והע מי ד ב ״ כוננו ת ״ א ת קרובי המת. מ חוץ לשער
ה שי חי ם ה מל בל בי ם ״ קו שטה ״ ה ס בי בהלמהד רין ב כו סו ת

פלס טי ק ל בנו תאח רי שימוש, ב ע טי פו ת צלופן של עוגות
וממת קי םובבק בו קי בי רה. ה רוכלי ם עדיין צעקו ו הכריזו
על טי ב מ רכול ת ם, ה או טו בו סי םהמל אי ם ב או ונ סעו,
ה ק בצני ם קי ל לו, הרם־ קול צרח, הרבנים לבושי ה ש חורי ם
ני כנ סו בינ תיי םלאטל מי ש רדי ה ם, מבלי להתערב, כתו-
שביו של כוכב-לכ תאחר.
ש אל תי אתמ שה, מוכ ר -הפר חי ם, א ם אווי רתה-
קי רקס הזו הי א דבר רגיל ביו ם קדו שזהו הו א ענה :
״ מ ה אפ שר לע שות ן אין ברירה חיי כ תי בעצב. ומה
שח ס ר לי באמת, על מנ תלה שלי םאתה אווי ר ה ביום-
הכי פו רי ם ב בי ת -הקב רו ת ב חולון, היו ב לוני ם צבעוניים.
ז ה הי החס רון רציני בנוף הכללי. ר שמ תי לעצמי לו מר
זאתל מנ הלה קי רקס, א בל הו א לא הי ה שם. א מ רו לי
שהלך ה בי ת ה מו קדם, כדי להת כונן לקראת היו ם הקדו ש.

אירנהגטרי, תל־אביב

מכתבים
מה מותר לברטוב?

דמעו התענוג

אני כבר מצאת א ת התענוג האמיתי.
אירופה,דלת ניקוטין בעישון, עשירה בטעם.

איך מתיישבת התקפתו הפרועה של דן
עומר על תנוך ברטוב.
ביגלל כתיבת
סיפרו על דדו (העולם
הזה )2147 עם
מאמרו של אורי
אבנרי, המייחס חשיבות
חיובית ל־מילחמת
הגנרלים
(העולם הזה? )2146
מדוע אסור לברטוב
להקדיש את מיטב
כישרונותיו לעריכת
ספר המציג, בדיעברטוב

את גירסתו של
דדו על המילחמה ז

אכי חנניה, רמת־ג!

• שתי הגישות אינן מתיישבות. לחברים
שונים של מערכת העולם הזה יש
ריעות שונות על נושאים שונים, והם חופ־שיים
לבטאן במדורים אישיים וחתומים.
אורי אבנרי סבור כי סיפרו של ברטוב
על דדו הוא תרומה חיובית לוויכוח.

פנים חדשות בתמונה

במדור רחל המרחלת בעיתונכם (העולם
הזה )2145 הופיע סיפור על הציירת מרים
דאובר, שאימצה ילד וייט־נאמי. אבל
התמונה המופיעה בסיפור אינה דומה כלל
לתמונתה של מרים דאובר. עד כמה

גילגי קלינה (מימין) ודאוכר
דרך הגב
שזכור לי, מרים דאובר היא בלונדית ולא
כהת שיער, כמו האשה המופיעה בתמונה.
אריאלה מיר, תל־אביב
• הצדק עם הקוראת מיר. האשה בתמונה
היא השחקנית גילגי קלינה, העומדת
לפתוח בחאן הירושלמי תיאטרון
אנגלי של ירושלים. מרים דאובר מופיעה
עימה יחד באותה תמונה, מאחרי גבה

מילחמת הגורילות

ראיתי בהעולם הזה ( )2146 ציור המתאר
גורילה, בצירוף מיכתב של אחד, ז׳אן פול
משהו, או יוחנן
פאולוס, או משהו
כזה — המופנה
אלי. אותו כתבן
צנוע, המבקש להישאר
בעילום־שם,
רוצה להצטייר —
ומצליח — כאיש
פירסומת גרוע. אולם
מה שגרוע יותר
זה, כמובן, הרישום
עצמו. חלש, ז׳אן
דומיניק, חלש מאד.
אבל אין דבר׳ יוחנן,
עוד תתבגר.
•ידר, תל־אביב

עלי זית ותאנה
אני מתייחם לקטע שהופיע במדור קורא
יקר (העולם הזה )2144 בו מסופר שהצייר
דב ליפ צייר סקיצה לשער גיליון השנה
בה נראה עזר וייצמן מציץ מתוך נץ עוטה
שיריון כשבפיו עלה תאנה ,״כמו היונה
בתיבתו של נוח״ .הייתכן שאני טועה
ועלה הזית היה הכיסוי של חווה אמנו?
י. גול] ,באר־שבע

העולם הזה 2148

ת שלו ם ע בו רהעבר. ס״קידסה עלח שבזן ה ע תי ד

^ אם זה הגיע לו י יתאם דווקא מנחם בגין יהיר צריך
י 1לזכות בפרס־נובל לשלום?

הפיתוי הראשון הוא לומר: גזה פיתאום ז

האם ׳אין בישראל ומאות אנשים הראויים לפרס הזה
יותר? אנשים שסיכנו את ׳עצמם. ולעיתים גם את -המהם
ממש, במאבק יעל השלום? !אנשים שוויתרו יעל קאריירות
מבטיחות, שיצאו למיהבר הפוליטי, מפני שהעמידו את
אידיאל השילום ימעל לכל אינטרס אקשי? אנשים ׳שסבלו
במשך ישנים ארוכות מעלבונות, מהשמצות, מאיומים —
•בשעה שמנחם !בגין סמנה עם המעליבים, המשמיצים והמאיימים?

כוודאי,
יש כאלה.

היכל ידעו כי את התוכנית המזהירה לניהול הקרב לא
הגה פון־הינדנבודג הקשיש, ישכלל לא הספיק עדיין
להגיע אל זירית־הקרב באותה ישעיה, אלא סגן־׳אלוף צעיר,
מאיבס הופמן ,׳שלא היה אלא סגן קצין־המיבצעים של
הארמייה ׳׳הגרמנית השמינית.
פעם נשאל פון־הינדנבורג המהולל אם יש אמית בטענה
זיו. המצביא הזקן נייענע ׳בראשו ואמר :״כן, אומרים
שיהויפמן הוא שניצח. יאך אילו הפסדנו בקרב, יהיו אומרים
שאני הוא שהפסדתי.״
זוהי כל ׳תורת האחריות על רגל אחת. אדם הנושא
באחריות, אחראי גם להישג וגם לכישלון.

קל להעלות על הדעת מה היינו כולנו כות*

האם לא הגיע הפרס לאנוור אל־סאדאת לבדו? האם
לא סיכן ׳נשיא מצריים !את ׳חייו, את מעמדו, את עתידו,
כאשר הגה את המעשה ההיסטורי ובא לביקור בישראיי?
כיצד ניתן להשוות את מעשיו ׳׳של בגין ,׳שהגיב על מעשיו
של אל־סאד׳את בהתאם לרגשות הרוב המכריע של בני
עמו, למעשיו ;של עמיתו המצרי, שהתקומם נגד הרגשות
שישלטו בעולם הערבי ׳במשך שלושה דורות?
ובכל זאת:

אך קשה גם להשוות את תפקידו שד הפטיש,
בידיו שד הנפח, לזה •טל הסדן.

הפטיש הולם. הפטיש פועל. הפטיש מכה בברזל המלובן.
ואילו הסדן אינו עושה, לכאורה, דבר. הוא רק נמצא שם.

אך בלעדי הסדן, לא יכול היה הפטיש למלא
את תפקידו.

1/כעיני תמימים, קרה ימה ׳שקרה לפני שנה כמו בסיפור
של אגדה: ביום בהיר אחד החליט הנסיך המצרי לבקר
׳אצל היפהפייה הנרדמת הישראלית, ולפתע התמלא הארמון
ששון ושימחה.
זה לא קרה כך.

ותפקידו של הסדן אינו קל יותר מזה של הפטיש.
במהלך המאורעות הדרמתיים, שהפכו את השגה העומדת
׳להסתיים ב־ 19 בנובמבר ׳לישנה כה גדולה בחיינו, היה
יאל סאידאית האיש הפעיל, היוזם -המעז, המסתכן. אך
בלי שיתוף־הפעולה של בגין, לא יכול הייה להצליח.

לביקורו של אל־כאדאת קדמו, כמוכן, שבועות
ארוכים של מגעים סודיים, הכנות ודיונים.

בוודאי יעברו, שנים עד ׳שיתגלו ׳פרטי כל הדיונים
הסודיים, שקדמו לביקור ההיסטורי. אך ברור כי לפחות
שני אנשים חשובים ,׳שעימם נפגיש בגין בחודשים הראשונים
של שילטיו׳נו, השתכנעו כי בגין מסוגל להתקדם,
אל עמדות־המינימום הדרושות לשלום.

שניים אלה היו ג׳ימי קארטר האמריקאי
וניקולי צ׳אוצ׳סקו הרומני. הם העכירו את
הבשורה לאנוור אל-סאדאת. קרום לוודאי שדם־
ריהם הם שהיטו את כף־המאזניים כליכו, ושיכי
נעו אותו בכך שיש מקום ליוזמה גדולה.
!0 1 0
ך* עובדה היא ׳שאמור א׳ל־סאדאת יבא לירושלים אחרי

י • שמנחם בגין ׳נבחר כראש־המטשלה, ולא כאשר ישבו
על הכס הרם הזה גולדה מאיר ׳ויצחק רביו.
מדוע אז? מדוע לא קודם לכן?
בוודאי ניתן למצוא סיבות רבות, אובייקטיביות זסויב־ייקטיביות,
לעיתוי הזה.

אך אין להטיל שמץ של יספק בכך שאישיותו
של מנחם בגין, מילאה תפקיד בחישוביו
של אל־סאדאת.
הויא לא האמין, כנראה, שניתן לדבר עם גולדה( .מי
יעז לומר שלא צדק?) מן הסתם גם לא ׳האמין כי יצחק
רביו הוא די חזק, כדי ׳לקבל את ההחלטות המסוכנות
׳שהיו דרושות כדי לצאת למסע־ההרפתקות אל השלום.
׳תחיה הדיעה על יאייש יו תו!של בגין כאשר תהיה: ברור
כי משהו באישיות זו שיכניע את אל־סאדאת. הוא עצמו
אמר ׳לאחר מכן ששוכנע יכי בגין תצר. בשלום, ושהוא
די חזיק כדי לקבל את ההחלטות הדרושות ולבצעו.

על סמ שתי הנחות חיוניות אלה גילגל את
יוזמתו הכבירה.

אחרי מילחמת־העולם הראשונה התהלך סיפור
על הפלד־מרשל הגרמני פאול פון־הינדנבורג, שעמד
בראש הגייסות הגרמניים שנחלו, באוגוסט ,1914 את
הנצחון ׳באחת הקרבות הגדולים ביותר בהיסטוריה, הקרב
של טאנניברג.

לא נאמר בה הרסה על נושא זה, ומה שנאמר לא התקרב
אף למיניימום ׳שבמינימום הדרוש כדי לסתור את הפעייה,
אך אין זה גורע ׳מגודל המהפך שחל בגישתו של בגין.
כל ממשלות המערך סירבו להכיר בצורה כלשהי בקיומו
של עם פלסטיני, שייש ליו זכויות לאומיות כלשהן ושיש
לשתפו בתהליכי השלום. העובדה ההיסטורית היא שה״
ממשילה שפסעה א׳ת הפסיעה הראשונה לעבר הכרה יזו
הייתה ממשלתו שיל ׳מנחם בגין — אותו בגין שהיד, קיצוני
מאין כמוהו בשלילת עצם השימוש במילה ״׳פלסטיני״
(״פלש׳שששתינאי״ ,בלשונו).

מנם, קשיח להשוות את תרומתו ישל בגין ליוזמת־ד*
השלום לזיו של אנוור אל־סאדאית.

הגיע למנחם בגין להתחלק כפרם הזה.
זה צודק. וחשוב יותר: זה נכון.

^ ודם כל, לגבי הצדק.

אך השום כי ככר כאותם ימים האמין כגץ
כי תפקידו העיקרי הוא להשיג את השלום —
וכי הצליח להנחיל לכעלי־שיחו את ההרגשה
שאמונתו זו כנה היא ואמיתית.

כאותה טיוטה דובר לראשונה עד השתתפותם
•טל נציגים פלסטיניים כתהליך השלום.

גם על מעשה זה מגיע לו פרס.

כוודאי, קשה להשוות.

הם התחילו, למעשה, ברניע שמנחם בגין עלה ׳לשילטון.
אז — ולא לפני כן.
עזר וייצ׳מן ׳מספר שבשייחתו הראשונה עם בגין, אחרי
הבחירות, דיבר המועמד הפיתאוימי לראשוית-יהימסשלה רק
על נושא אחד: השלום. בגין ראה בהשגתו את התפקיד
העיקרי של ממשלתו, שעדיין לא קמה.
מן הסתם לא הבין עדיין בגין, באותן ׳שעות של
אויפוריה ומתפעמת, מהן בעיות השלום, ואיזה מחיר הוא
יידרש לשלם עבורו. בוודאי האמין למה שאמר כל
הישנים, כי!הערבים ישלימו עם ארץ־ישראיל השלמה ויעשו
עימד שלום.

״נייר־העבדדה״ הזה (מוטב לקרוא לו, בעברית,
״טיוטה״) סיפק את הרגל השניה ליוזמה. כי מילבד החזרת
כל סיני, היה אל־סאדאת זקוק להתקדמות בעניין הפלסטיני,
לפני שהייה יכול להעז לצאת לדרכו.

יש הגיון כמתן הפרם לפטיש ולסדן גם יחד.

חתני פרס־נובל אל-סאדאת ובגין: פטיש וסדן
כים אילו הכשיל מנחם בגין את היוזמה ההיסטורית.
יהיה זה אך נאה אם נכיר בפה מלא
ככד שמנחם בגין הוא שותף להצלחה.

^׳ הרי שנשיא מצריים השתכנע שבגין הוא ישותף
י * סביר ל׳מ׳שא־וימתן, הוא גולגל יאת הדברים מאחרי
הקלעים.
נשיא מצריים הוא אדם נועז, אך אין הוא הרפתקן.
לא היה עולה עיל דעתו לצאת לביקור, לולא הובטח מראש,
:בביטחון של ברזל, כי ראש ממשלת ישראל מוכן לתת
לו את המינימום הדרוש — החזרת כל סיני למצרים.
כדי לוודא זאת, שיגר את יועציו האישי, אל־תיוהימי,
לפגישה סודית עם משה דיין יעל אדמת מארויקו. דיין
הבי׳א עיימו את ההבטחה הזאת. לשם יכך ׳נחפז הביתה,
התראה עם בגין, וסיכם עקמו את הדברים.
יכל גורל היוזמה, שאיש עדיין ׳לא חלם עליה !באותם
הימים, מיילבד קומץ יודעי־סוד, היה תלוי בהחלטתו זו של
בגין. בגין היה ׳נאלץ לקבל את ההחילטח לבדו, כי לא
יכול היה להתחלק בסוד עם איש, מילבד השליח עצמו.

כאשר החליט כנץ להודיע לאד-ם אדאת
שהוא מוכן להחזיר לו את כל חצי־האי סיני
תמורת שלום, עשה מעשה היסטורי.
׳נכון, הוא ניסה לאחר מכן להתחכם, לתת פירוש
משלו למושג ״ריבונות״ ,לטעון כי הבטחתו אינה !מונעת
את המשך קיומן של ההתנחלויות בצפון־סיני בחסות
״כוח־מגן ישראלי.״ נכון שהיתר. זאת התחכמות מיותרת
ומזיקה, שגרמה לאובדן של חודשים ארוכים והוציאה
את הדוח ממיפרשי תנופתו של אל־יסאחא׳ת.

אך כשעת ההכרעה, נשאר כנין נאמן להם-
טחתו המקורית, והסכים לסידוק כד היישובים
מסיני. ההחלטה היסודית היא שקבעה, ועד
כך כוודאי מגיע דו פרם.

ן * י שאינו משתכנע מכל הנימוקים האלה, מוטיב לו
לחשוב על ההגיון הפוליטי והפסיכולוגי שבחלוקת
הפרס שורהחסשווה.
כל הענקה של פרם־נו׳בל היא אקט פוליטי, והענקת
פרס־השלום יעל אחת כמה וכמה. אנשים פוליטיים מקבלים
את ההחלטות המכריעות לגבי הפרסים, והם פועלים
בזהירות ,׳תוך התחשבות מירבית ברגישויות פוליטיות, ולא
פעם גם כדי להשיג יעדים פוליטיים.
ציניקיאי יכול לומר כי הפרס חולק בין איל-ס׳אדאת
ובגין. מפני ששום מוסד סקנדינבי לא היה יכול לתת פרס
למנהיג ערבי בילבד. הדבר היה מתפרש כפעולה ׳אנטי־יישראלית,
וכעלבון לראש ממישלת־״שראל. דע׳ת־הקהל
בארצות סקנדינביה, ובאירופה כולה, עדיין רגישה לעניינים
הנוגעים ליהודים.

מכיוון שאי-אפשר היה שלא להעניק השנה
את הפרם לאד־סאדאת — הרי המסקנה ה פוליטית
הנבונה היתה להעניק אותו דשני
המנהיגים גם יחד.

^ ך אין צורך לבחור בפרשנות הצינית דווקא. יתכן
מאד שמעניקי־הפרס פעלו גם מתוך תבונה פסיכולוגית.
מנחם בגין עלה על דרך השלום. הוא עשה בה כמה
צעדים נועזים. אך הוא גם היסס, נעצר׳ ומדי פעם גם
נסוג. ההחלטה השערורייתית, המטורסת־כיסעט, יעל ״עיבוי״
ההתנחלויות בגד־ ,שנתקבלה ערב הענקת פרס־נובל,
מדגימה זאת היטב.

התיקווה הגדולה היתה, ונשארה, שמנחם
בגין ייסחף בתנופה שד עצמו, ובתנופה שד
התהליך שהוא שותף לו. במידה מסויימת דומה
בגין ליהודי בטיפור־הבדיחה, שלכד את
הדוב. היהודי ככר היה מוכן להניח לדום —
אך איך עושים זאת ד
מנחם בגין לכד את הדוב של השלום. יש לעיסות את
הכל ׳שלא יוכל להרפות ממנו.
המלאכה ׳עדיין לא הושלמה. אחרי השלום עם מצריים
יהיה ציורך למגיע לשלום גם עם הפלסטינים והסורים.
למנחם בגין עדיין ממתינות החלטות קשות ומכאיבות מאד.

הענקת פרס-נוכל לשלום תיתן לכגין דחיפה
גדולה נוספת בדרך אל השלום. היא תגביר
את התנופה העצמית שלו בכיוון הנכון. היא
תחזק את התדמית־העצמית שדו כאיש שייזכר
בתולדות העם והעמים כמכיא־׳השלום.

איני מניח שכמיה ראשים סקנדינביים טובים יחשבו
על כך, כאשר החליטו מה שהחליטו. אני סבור שהיתר
זאת מחשבה נבונה.

ולחתן — ברכה.

וזו הברכה: יקבל נא את הפרס, לא רק כתשלום
עבור העבר ,׳אלא גם ׳כמקדמה על השבון העתיד.

*1111

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

גו לדה מתלוננת ונד ב ך שבגין קי בלאת
פרם נובל, ב מ קו םפרס או ס קר
8כשנשאל דובר ראש־הממשלה,
שלמה (״נקדי״)
נקדימון, מה יעשה. מנחם
כנין בכספי פרס הנובל, בסך
80 אלף דולר, השיב בלצון:
״הוא יעביר אותם לקרן תל־חי,״
8דובר
אחר של ראשהממשלה,
דן פתיר, סיפר כיצד
קיבל בגין את ההודעה
על קבלת הפרס, ומה היתד,
תגובתו הראשונה .״בשעות ה־צהריים
של היום השישי אמרתי
לראש־הממשלה כי ׳נודע
לי ממקורות שלי, כי כימעט
בטוח כי הוא ואנודר אד־סאדאת
יזכו בפרס. סמוך
לשעה שש בערב התקשרה
עימי טלפונית שגרירתנו באוסלו,
והודיעה לי כי פירסם
שבגין וסאדאת הם חתני הפרם.
טילפנתי מיד לראש־ה־ממשלה
וסיפרתי לו על כך.
התגובה שלו היתה ׳ :נו, אז
אתה צדקת/״
8בשיחת־טלפון שערכה
ראש־הממשלה לשעבר, גול דה
מאיר, עם יושב־ראש
מיפלגת העבודה, ח״כ שיטיעץ
פרם ביום השישי בלילה,
דיברו השניים כמובן גם
על זכייתו של מנחם בגין ב פרס
נובל. אמרה על כך גולדה,
במרירות :״אני רואה שהם
לא קיבלו את ההצעה שלי
לתת לבגין את פרס האוס־קאו.״

8מסיבודהעיתונאים שערך
מנחם בגין במוצאי-השבת
האחרונה לכבוד קבלת הפרס
היתד, נטולת חגיגיות, ומילבד
נכדיו של ראש־הממשלה, שהיו
עליזים ושמחים, היו כל
שאר הנוכחים חמורי־סבר. ה עצוב
מכולם היה צלם־הטל-
וויזיה של יו־פי־איי, אריה
מזרחי כרמל
מיקב• רא׳*ת לצימ חכחן יעקכ

מנחם בגין

הצלם הי רו של מי הוו תי ק, צלם ה טיי ם־ ליי ף בארץ, ה צליח ל תפו ס מ קו ם
בשורה הרא שונה ב מ סי בתה עי תונ אי ם ש או ת ה ערך ראש״ הממ שלה, מנ ח ם
1 1 1 1 1 1 ! 1 1 1 1
בגין, ב מו צ אי ה שבת האח רונ ה, לרגל ז כיי תו בפרס נובל לשלום. ל מ רו ת שרובינגר הו א ידיד מי שפחה
של בגין, הו א לא הוז מו אל ויין הבי ת, כדי לצלם א ת בגין מ שו חחב טל פון עם א ל־ סאדאת, ובכבוד
זהזכה צלם לי שכת ה עי תונו תהממשל תי ת, י ע קו ב סער. רובינגר ני ס ה לשלוח פ תק־ בקשה לעליזה בגין,
באמצ עו תאחדמ שומרי־הרא ש, כדי ש תז מין או תו לתוך הבי ת, אך שומרי־הרא ש של ראש־ הממ שלה
סירבו להעביר אתהפתק, ל מ רו ת שידעו כי דויד -רובינגר הו א ידיד אי שי של אשת רא ש־ המ מ שלה.

(״רחי״) רוזנפלד, שמיהר
מתל־אביב במכוניתו כדי להספיק
למסיבת־העיתונאים, ובדרך
תפס אותו רדאר מישטר־תי
כשהוא דוהר במהירות של
130 קילומטרים לשעה.
! 8פליאתו של ראש־הממ־שלה
על כך, שהאמריקאים
הופתעו מהחלטת הממשלה על

הופיע ל מ סי בתה עי תונ אי םבחברתחמ שת
נכדיו, ביני ה ם נכדיו מבנו אדם, שחזר
בשבוע שעבר מ ש הו ת בת שנים רבות בחוץ־לארץ. הנכדי םלא כל״כך
רצו להשתתף בהצגה של סבא, ובגין נראהכ שהו א מו שך או ת ם
לעבר ה עי תונ אי ם. לבסוף עמדו הי ל די םבשקט ליד בגין בנא מ י•

עיבוי היישובים בגדה המערבית,
למרות שלטענתו חזר
והשמיע את הכוונה לעשות
זאת באוזני הנשיא ג׳ימי
קארטר, הזכירה לפיזמונאי
דידי מנוסי את הסיפור הבא
:״בגין נוהג כמו אותו
יהודי שהצהיר: אם אני אומר
שאני לא משלם — אז אני לא
משלם. ואם אני אומר שאני
כן משלם — אז אמרתי..״
! 8עוזרו האישי של שר-
החוץ, אלי רוכינשטיין,
כבר זכה בעבר בשבהים וב־

מחמאות בשל זיכרונו המופלג
וכושר־עבודתו. עתה, בוועידת
וושינגטון, שוב זוכה רובינשטיין
בהתפעלות כללית. הישראלים
המשתתפים בדיונים
כבר התרגלו לכך, אבל המצרים
והאמריקאים עדיין מתבוננים
בו בישיבות המשותפות
בהשתוממות, למשל, כשהוא
מאזין__לדברים הנאמרים באנג^
ליתל״רושם אותם בידו -ר,אחת
בעברית בעוד ידו השניה נוברת
בערימת מיסמכים, כדי
לשלוף ממנה בו־זמינית מיסמך

אותור רובינשטיין

הפ תעה לבאי מ סי ב ת העי תונ
אי ם של בגין הי ת ה
הפ סנ ת רן הק שי שאר תו ר רובינ שטיין, שליווה א ת רא ש״ המ מ שלה,
יחד עם א ש תו הצעירה ו הנ א ה אל עבר ה עי תונ אי ם. רובינ שטיין
עמד ז קו ף, כבח רד ת־ קוד ש, ליד בגין בעת שנאם ו הי חי דשמחא לו כף.
העולם הזה 2148

הדרוש לדיונים. למרבה מבטי
התמיהה המופנים לעברו של
רובינשטיין, העיר אחד מחברי
המישלחת הישראלית :
״חכו, חכו, זה עוד לא הכל...
אתם צריכים לראות מה קורה
כשרובינשטיין עובד גם ברגליים...״

התנגדותו של שר־האנר־גיה
יצחק מודעי להסכמי
קמפ־דייוויד זוכה בפירושים
שונים בקרב חבריו למיפלגה
הליברלית. יש המייחסים את
עמדותיו הקיצוניות לעובדה
שמזה חודשים אחדים, מאז
נהרגה בתו בתאונת־דרכים,
התחזקה הכרתו הדתית של
מודעי והוא נוהג להתפלל
שלוש פעמים ביום. אמר עליו
אחד מחבריו לממשלה :״בדרך
זו הוא עוד יגיע אל גוש
אמונים.״
01 מנכ״ל רשות שמורות-

הטבע, האלוף (מיל ).אכרה ם
יפה, חזר לפני שבוע מכנס
בינלאומי של מנהלי שמורות-
טבע, שנערך בברית־המועצות.
כאשר שאלו אותו מכריו ל־מארץ־הסובייטים התרשמותו התלוצץ
יפה :״זה עולם ה-
מחרא !״
( 0רק עתה התגלה מדוע
לא השתתף סגן ראש־הממש־לה,
ומי שהיה הרמטכ״ל השני
של צה״ל ייגאל ידין, בכנס
הפלמ״ח. המארגנים שכחו, כפי
הנראה, לשלוח לו הזמנה, או
שההזמנה לא הגיעה אליו. יומיים
לפני הכנס התקשר עם
ידין מי שהיה מפקד הפלמ״ח,
ח״כ יגאל אלץ, ושאל אותו
אם יבוא לכנס. ידין, שנעלב
על כך שההזמנה מגיעה כל-
כך מאוחר ,,החליט להחרים את
הכנס.
! 0בישיבת סיעת המערך
בכנסת, שנערכה בסוף השבוע
שעבר, התלונן מזכ״ל ההסתדרות,
ח״כ ירוחם משל, עי
שאין נותנים לו את רשות־הדיבור
:״כאן נותנים אח
רשות־הדיבור רק למיקצועיים

אויה נאור

בענייני־ביטחון !״ עגה לו מי
שהיה שר־המישטרה, ח״כ
שלמה הילל :״דווקא אתה,
כמזכ״ל ההסתדרות, צריך לתמוך
במאבק מיקצועי.״

! 0ח״כ המערך דניאל
(״דני״) רוזוליו, איש קיבוץ
כברי, עומד לצאת לניו־יורק
כחבר מישלחת ישראל לאו״ם.
ערב צאתו פנה רוזוליו אל
מישרד־החוץ וביקש מיסמב־ב
שונים, כדי להתכונן לנסיעה.
פקיד מישרד־החוץ הביע בפניו
את תמיהתו׳ ואמר :״זו
הפעם הראשונה שחבר־כיסת
מבקש חומר כדי להכין שיעו־רי־בית.״
ענה רוזוליו :״אין
פלא, אני במיקצועי מורה י.׳־
[ 0אגב, כאשר דנו בסיעת
המערך בסקרי דעת־הקהל האחרונים,
המראים כי הסופר•
לריות של ראש־הממשלה מנחם
בגין נמצאת בעליה מתמדת,
הרגיע רוזוליו את חבריו
לאופוזיציה ״בזמן מיל-
חמת־העולם השניה עבר מעל
שמי חיפה מטוס גרמני. אהד
הפקחים המקומיים התחיל לש׳מטוס
גרמני !
רוק וצעק
מטוס גרמני !׳ כששמע זאת
ראש הפקחים באיזור הוא הורה
לו ׳תן לו לעבור/״ הסביר
רוזוליו ״גם לנו אין ברירה.
צריך לתת לבגין לעבור.״
| 0הבדיחה האחרונה המסתובבת
בבוהימה התל־אביבית
היא על ראש־הממשלה, מנחם
בגין, ששלח לאפיפיור החדש
יוחנן פאודוס ה־ 2ברכה בצורת
פיזמון. שם הפיזמון :
אנחנו שנינו מאותו הכפר.
! 0בדיחות פוליטיות מוש מעות
גם על חשבונו של הסופר
משה שמיר, הסטאלי-
ניסט־לשעבר, שהפך הקיצוני
הימני של נבחרת הזית־הסי־רוב
הישראלית. הבדיחה האח רונה
על חשבונו של מחבר
הזא הלך בשדות היא ״שמיר
>) עומד להוציא לאור ספר חדש:
3הוא הלך משדות...״
01 1בחוגי המערך בחיפה

אנדי מ״זרס

כתב רשת ה ט לוויזי ה, אי־ בי־ סי בארץ, הי ה בין עשרות ה עי תונ אי םוהצל מי ם
שהמ תינו שעה א רו כהלמ סי בתה עי תונ אי ם של בגין בחצר בי תו בירו שלים.
מבעד ל ח לונו ת ה בי ת ראו הצל מי ם כיצד בגין מ שתעשע עם נכדיו וידידיו, בעוד שה ם קו פ אי ם בקור
הי רו שלמי מ חו ץ לבניין. כדי ל ה תג ב ר על ה קו ר, ה ח לי ט מייז ל ס לשעשע א ת עצמו ואת חבריו העי תונ
אי ם. הו א ה תיי צ ב מול סו ללתה מי ק רו פוני ם ש הוכנ ה מבעוד מועד, ונשא נ או ם א רון ב אנגלי ת
שבו חי קהאת קו לו של ראש״ הממ שלה ואתהה עוויו ת ה או פייניו ת של בגין, ביני הן ישור העני בה. רעמי
ה צ חו ק שליוו אתהה צג ההפר טי ת של מייז לסה בי או ל מ קו םאת עוזרי רא ש־ המ מ שלה, א שר
הכפיל שלו ת ס תיי םבמהרה.
מי ה רו להגיע ל תוך ה בי ת ו חזרו עם מנ ח ם בגין, כדי שהצגת

מתלוצצים על ח״כ אמנו*
לין, הרץ בראש רשימה עצמאית
לראשות עיריית חיפה :
״הוא סומך כנראה על-כך שרבים
מתושבי חיפה אינם יודעים
שאכא חושי מת, ולא
יעזו להצביע נגד חתנו.״
| 0הכל נשאר במישפתה,
בזאת נוכחה לדעת דליה כן״
אליעזר, אשתו של יריב
בן־אליעזר, נכדו של דויד
כן־גוריץ. היא הלכה לתומה
לערוך קניות בסופרמרקט
בנווודאביבים, כאשר פגשה
בשלמה (״צ׳יצ׳״) להט, שלחץ
ידי קונים וביקש את קולם
בבחירות הקרובות. דליה אמרה
לו שלא תוכל להצביע עבורו,
כי בעלה עובד בשביל אשר
(״ארתור״) מן־ נתן• אחרי ש התברר
ללהט מיהו בעלה של
דליה, אמר לה שדודתו של
בעלה, הד״ר רננה שלם,
בתו של דויד בן־גוריון, מצ
מזכיר
הממשלה הגיע א ל בי תראש״ הממ של ה כ שבידיו ה מי סמך הר שמי הרא שון
המאשראת שידעו כול ם: מי ברקמ שגרירות י שראל ב או ס לו, המב שר על
הז כיי ה של בגין בפרס נובל• נאו ר ניצב בפני ה עי תונ אי םוהק רי אלהםאת תוכן ה מי ברק. כ שביק ש
אחדה עי תונ אי םאתה מי ברק, ה שיב לו נאור :״ אני מוכ רח בכל זאתלתת או תו לבגין.״ ליד א רי ה
נאור עו מדתכתבתי די עו תאח רונו ת בירו שלים, ריבי תבורי, וכ ת ב מעריב בבירה, יהו שעוקס מן.

העולם הזה 2148

ביעה עבורו. דליה לא התעצלה,
טילפנה אל רננה כדי לברר
עבור מי תצביע. הבטיחה
רננה, שגם היא וגם בעלה
יצביעו עבור מועמד מיפלגת־העבודה.

היה לא נעים בטורניר
הטניס שנערך ברמת־השרון,
כאשר כמה סדרנים, שעמדו
ליד הדלת, לא הכירו את לאה
רבין, אשתו של חבר־הכנסת
יצחק רבץ, ולא רצו לתת
לה להיכנס. רק אחרי שנודע
להם מי היא, נתנו לה להיכנס
בכבוד גדול. היתה זו לאה
שחנכה את המקום ב־ 6ז9ו, כאשר
היתד, אשת ראש-דספד
שלה.

על חוזה השלום המוצע :״על
החוזה הזה אפשר לאמר יק
דבר אחד: חוזה לך ברח.״

• העיתונאי אסף או
ריין,
בחותם :״האפיפיור הוא
ממוצא פולני! ראש ממשלת־ישראל
הוא ממוצא פולני! יועץ
הנשיא קארטר לענייני-
ביטחון־לאומי, זביגנייב בז׳־
ז׳ינסקי, הוא ממוצא פולני !
נשיא פולין ד,נרי יבלונסקי
הוא ממוצא פולני! יו״ר מיפ־לגת
העבודה שימעון פרס הוא
ממוצא פולני! וגם מאיר תלמי,
מזכ״ל מפ״ם, הוא ממוצא
פולני. התאחדות יוצאי פ־לין
שלטת עלינו. טוב שגם בין
הפולנים יש חילוקי־דיעות.
אחרת לא היינו מסתדרים.״

• ח״ב הרב מנחם ה־

פסוקי ה שבוע
• שר החוץ משה דיין

כהן :״עתה, לאחר הכתרתו
של יוחנן פאולוס ׳השני — יש
גם לעולם הנוצרי אפיפיור ממוצא
פולני.״

מירי איבגיי

מזכי ר תו של מו ע מד הליכוד ב ב חי רו ת לעירייח
ירו שלים, יהו שעמצא, הגי עהאף הי א לביח
ראש״המ מ שלה, כדי לבידאתה מנ היג של ה בו ס שלה. מצא עצמו הי ה
ע סו ק מ די ב או תו ערב ול א הופיע, או ל ם יו פי ה של אי בג׳י ו הי ח סי ם שלה
עם מצא לא עזרו ל ה אצל שומרי־הרא ש הנו ק שי ם, שלא ה תי רו כני סתה.

הבעל עו שה ספונזיה למען א שתו ה מו ע מד ת.
והבעל־ לשעבר התקין ת אור ה לנ שואי גרו שתו
81 היכן נפגשו השחקן
יענקל׳ה כן־ מירא, סגן
ראש העיר חיים כסיל! ואבי
הפצועים שימחה הודצ־כ
דגי בבית הכנסת של הרבי
ממוז׳יץ, דווקא. בערב
שימחת־תורה השתתפו שלוש תם
בהקפות ושרו שירים, ש הרבי
שלהם חיבר בעצמו. איך

יענקל׳ה למד את השירים י
פשוט :״רק משמיעה. אני לא
יודע תווים.״ באותו בית־הכג־סת
מתפללים באופן קבוע המשורר
אכות ישורון וראש
לישכתו של ראש־הממשלה,

יחיאד קדישאי.

81 למיבצע הקשה של החזרת
יורדים מאמריקה נרתם

גם הרב איקא ישראלי,
החוזר־בתשובה הוותיק ביותר
מבין אנשי הבוהמה בתל-
אביב. איקא הגיע לניו־יורק
במטרה להיפגש עם ישראלים
ולהחזירם — לא רק לארצם
אלא גם לחיק היהדות. מיבצע-
השיכנוע שלו הועיל. וכמה
ישראלים נרשמו לישיבה של
איקא אור שמח, ומתכוננים
לחזור גם לארץ גם לתורה
וגם למיצוות.
81 שדרני־רדיו, המטיילים
בניו-יורק, מרגישים כמו בבית
כאשר הם נכנסים לבוטיק של
שדרן גלי צה״ל לשעבר. יו רם
יוגס, בווילג׳ במנהטן.
לא זה בילבד שיורם נמצא
שם, גם עיינה אילץ, השדרנית
לשעבר, בתה של השחקנית
ליה (כנר על הגג) דו־ליצקיה,
מוכרת אצלו בחנות
בשעות שאינך, משדרת בתוכנית
העברית, המוגשת שם
מדי ערב.
׳ 8ליושבי כסית הקבועים
קשה להבין איך זה שדווקא
בעל המקום, משה איש
כפית, לא ישב ביום הולדתו
בכסית. כאשר מלאו לו 31
שנים, לקח משה הרבה אוכל
ומשקאות מהקפה, ובחר לחגוג
את האירוע בהוד־השרון, ה•—
חק מההמון החוגג של דיזנ־גוף.

חדהח שו בי ם שבציירי י שראל, זכהה שגו ע

בהצלחהמסחררת. הו אהתבקש על־ידי בעלת
8111 11 1 1 7 /8
הגלריה התל־ א בי בי ת לו ט ה גיא ל ה ציג תע רוכה של יצי רו תיו. כיוון
שחלפו רק עשרה חו ד שי ם מ אז שהציג א ת תערוכתו האח רונ ה,
לא היו בי דיו די ציורים ל ה צג ה. גת ה ח לי ט להציג רי שומי ם שרשם
במחבר תו כ ס קי צו ת ל סי ד רו ת ציורי״ שמן שצייר בעבר על נו ש אי
מי ל ח מו ת־ שוו רי ם, יוני ם ודייגי םמכ סי ק אי ם. יו תרממח צי תהס קי -
צות ה מ מו סג רו ת, שנמכרו ב מ חי רי ם שבין 3000ל״ 6000 לירות,
נחט פו כבר בליל פ תי חתהת ערוכה, ש הי ה גם יו ם הול ד תו ה־ 43 של
גת• ב ת מונ ה: ה סו פ ר יג אל מו סינזון מבשר לגת על הו לדת בנו החד ש.

81 עליזה טימור הרצה
בבחירות לראשות מועצת

!וחקנית תי א ט רון ה בי מ ה, פורשת בעוד
• 1 1 1
כ שבועיים מתפ קי ד ה בהצגת ח לו ם ליל

\#1 1111 קיץ. יונ ה, הנ מצאת בחוד ש השביעי ל ה ריונ ה, מ פ סי קהל שח קאת
טי טי אנ ההמפתה, מלכ ת הפיו ת, ו מ פנ האתמ קו מהלשח קני ת
הצעירה עדי לב. כדי שלא ת ש תע מ ם בבית עד הליד ה, הי א עו סקת
א לי ה לשבועות א ח די ם. כדי שהו א לא י ש תע מ ם שם, מצאה לו

צלע של הר, מעל לכינרת,
עם תאורה רומנטית, נישאה
תלמה אליגון, בתה של העיתונאית
עופרה אדיגון,
שהיא גם תמלילנית ומפיקת
תקליטים, לידידה יורם רוז.
התאורה היתה לפי טעמה של
הכלה, שהיא גם תמלילנית ומפיקת
תקליטים, ונעשתה ביד
מיקצועית. מי יכול להיטיב לדעת.
מה אוהבת תלמה יותר
מאשר בעלה לשעבר, שהוא
איש־תאורה בתיאטרון? כל
התאורה היתד, מעשה ידיו להתפאר.
הוא גם בא לברך את
גרושתו ביום נישואיה, והראה
לה שהוא יכול להאיר את חייה
בדרך אחרת מאשר בעבר.

פיטר פריי
ברט והמ תגו ררת בלו ס־ אנג׳ל ס, שם הי א עובדת עתהכ מנהל ת־ח ש־בונות,
הגי ע ה לארץ ל בי קו ר־ מולד ת. כ שנכ חהב אי רוע פו מבי ה תעניינה
:״ האם גם א רי ה דולצ׳יו י חי ה כ אן ה ס בי רהא לי ס :
״ב שעתו, כ ש היי תי בת ,18ו היי תי עוברת על־פני בי ת״ הקפה שבו
ישב דול צ׳ין, הו א הי ה רץ א ח רי עם ספל־ הקפה ביד. אני רוצה
ל ר או תאם הו א יע שה זאת גם עכ שיו.״ א לי ס, ה בו דקתאת אפשרו יו
ת ע ליי ת ה -מחדש לארץ, מבקשת לדעת א ם דולצ׳ין יוכל ל סיי עלה.

הבמ אי ואש תו השח קני ת, תלמה רובי,
חזרו זהעתה מד רו ם־ אפ רי ק ה. תלמה
שי חקה שם אתתפ קי ד ה של גולדה בה צגה ב שם ז ה, ופיטר הצטרף
א לי ה ל שבועות א ח די ם. כדי שהו א לא ישתעמם שם, מצאה לו
תל מ ה עי סו ק — עבודה עם חוגי ש ח קני ם ב אוני ב ר סי ט ה של הו די ם,
שעימם עשה אי מפ רו ביז ציו ת, כפי שהו א עושה כ אן. תלמהמ תלבט
ת לגבי התפ קי דשת שחק עתה. א ח רי ״גולד ה״ ,כל ת פ קי ד
י הוו ה י רי דהב שבילה. הגיב על כך פיטר פריי :״ הי א תצטרך
ל שח קאת מנ ח ם בגין, כדי ל שמור על רמהג בו ה ה.״

נווה-מונוסון, עסוקה בימים
אלה עד כדי כך שאינה מספיקה
לעשות דבר בבית. בעלה,
איש הטלוויזיה מ׳טה טי־מור,
נרתם לעבודות הבית

ועושה ספונג׳ה, באין ברירה.
׳ 8כשכל הבוהמה — אנשי
מוסיקה, עיתונות ותיאטרון —
׳נוהרת לטבריה דווקא, סימן
שיש לד, סיבה טובה לכך. על

! 8על אחד הרישומים של
משהגת, שהוצגו בתערוכתו.
היתד, חתימה של השחקן
הגרמני מכסימיליאן שד.
כאשר גת שהה בספרד נהג
ללכת ולחזות במילחמת־שוו־רים,
כשבידו האחת דלי קטן
של מים, ובשניה בקבוק עם
טוש שחור. בעת ההופעה הוא
רשם כל הזמן. השחקן הגרמני,
שהיה נוכח באותה הופעה,
׳ניגש לבחור, שנראה מוזר בעיניו.
ושאל אותו למעשיו. גת
הסביר לו שכך הוא מצייר את
מילחמת־ד,שוורים. מכסימילאן
של התפעל עד כדי כך מהרעיון,
שהחליט לחתום על
אחד מציוריו של האמן היש ראלי.

8מי עוד זוכר היום, כי
הצייר ומנהל־הנופש מיטה
ינוקא היה פעם רב־סרן בצנחנים
ז ובכן, ינוקא מזכיר
זאת לאחרונה. מאז חתימת
הסכמי קמפ״דייוויד הוא מתלוצץ
:״אני חוזר לצבא-ה-
קבע כששואלים אותו ״מה
פיתאום?״ הוא משיב :״עכשיו
זקוק צה״ל לאנשים כמוני
— אני אחד הבודדים שעדיין
מכיר את הנגב.״
העולם הזה 2148

*!!עינו בשלנו
א ס• דיין
אינו אוהב

אביו

אוהב

את א הרוו ה
אי ש־ הסר טי ם ובנו של שר־החוץ,
א סי דיין, שהה לא
מכבר ב אי ט לי ה בני סיונו תיו
למכור ל מ פי קי םתס רי ט ש כתב,
המתאר פר שיות ריגול
שב ה ם
ב מו ס קוו ה
י הו דיו ת
מעורבים הק־ג־בוה סי־ איי-
איי. כא שר הי ה ב אי ט לי ה נ תן
א סי ר איון ל שבועון ה אי ט ל קי
רב־התפוצה ״ אוגי״ ,בו אמר
דברים ח רי פי ם ביו תר על
א ביו, משה דיין, דברים ש כ
מו ת ם לא נאמ רו בארץ מ עולם
על־ידי ״ דיין הצעיר״,
כפי ש הוא מ כונ ה לאורך כל
הר איון.
כותרת ה ר איון הי א :״ דיין
הצעיר: אבי מנ צחב מי ל ח־מות,
א בל סאדאת ני צח ב שלום.״

מ ר איין ה אי ט ל קי הציע
ל א סי ל היעז רבהמל צו ת של

לאב ולבן ש שלוש עיניים
מגנטיות, והאפיפיור עושה סקי

*זסוחוו] ח 8ץ 0 3מסס 0ווו ף £ 00110

1^ 11611)10111 סין
מסק גו 101111 סס ז * וווו
־ 3 4 0 11 0 0 0 3 9ז 1וחוח 3סו! .ח 3ץ 6 3 1 6 6 0 1 :6 69121300 1106 11 6 10 <1! 1^ 1 0 8 6 6 0 3־ 0 6 1 91׳<
>3165410681 31( 6 1 3 0 0 .ן £׳ 9 1 0 8 4 0 0 6 6 1 1843618 הסס 3 0 6ק 0 1 0 4 0 13ש 3ו 0 0 ! 1חסס 9 *0
6 6 8 606101 3 0־ 1 841:01 סוססס 610 £16113 9410443־1001־0410 1־ 11 61׳י • -י 0 0 3 1040 46443 0110 3 0 1 1 0 0 ,ח 611 3 8 8 0 0 1 1 9 1 1 0 ? 11־ 6 0 1 4 3 4 6־ 6 3 4031 * 1840 4וודו הסח 6ז ׳ 0 6 2 6יי׳ 8י ״ י ׳ 0
• 6 0 0 0 6 ! 441394161:101־ 6 0 6 36618460 41 חן 3 , 6 1 0 6 0 6 6ג{ 3ק 2 3 0 6 0 80113 1( 6 0 6 3 61־ 8 0 6 6 1

״פעם שאלו או תי ב איזו
מי דהה שפיעה ד מו תו של א בי
על הקא ריי ר ה שלי. אמר תי
שאני ת מי ד עו מד מ צויין על
רגלי־שלי. א בי מ עול ם לא יעץ
לי עצות, ו אני א ף פעם ל א
בי ק ש תי זאתמ מנו.
המר איין מתעקש :״בכל
זאת, אב מ פו רסם שווה ה רבה
מסע־ פי ר סו מ ת
מכל
יו ת ר
טו ב.״
א סי דיין :״ אני חו שב ש לא.
יי ת כן שהסק רני ם או מ רי ם
,נראה אי ךמשחקה בן של
מ שה דיין,׳ א בל אםה מי שחק
או ה בי מוי שלי אינ ם טו בי ם,
ה ם לא י בו או ל ר או ת או תי

ל הי שמע אדי ש, אני מו ד ה שאני
מרגיש רתיעה אינ ס טינ ק ־
טיווי ת מנ ציגי םומ אי רגוני ם
פו לי טיי ם בדרך כלל.
המר איין :״ מ ה דע תך על
הנ שיא סאדאתז״
א סי :״ אני מעריץ בו א ת
או מ ץ־הל ב שלו, שבזכותו עשה
א ת הצעד הרא שון לקראת
ה שלום. הו א בא לי שראל, כבש
ס בי ב ה עויינ ת, שם זר על קבר
ה חיי להאל מוני. הו אאדם
בעל אנו שיו ת בל תי־רגילה.
הו א, או לי יו תרמאח רי ם, זכה
בשלום. ללא שום קשר לשי חו
תקמפ -דייווי ד, קיי מתנ חיצות
א ב סו לו טי ת ל מצו א פתרון
חיו בי למצב העכ שווי ב־מיז
ר ח־ ה תי כון. נדמה לי ש ז
א ת, א ם־כי בני סו ח אח ר, גם
דעתו של אבי. א בל דע תי ה אי
שי ת יו תרב סי סי ת ויו ת ר
א ל מנ ט רי ת. י שראל ב מי לחמה
כבר 30 שנה, והגי ע הז מן ל ה
פ סי ק. בי שראל ס בו רו ת שכבות
גדולו ת יו ת ר ויו ת ר שה שלום
יו תרח שוב מ ח תי כ ת
אדמה. או מ רי םזאת ליברא לים
א ח די ם, שמרנים א ח די ם,
קו מוני ס טי ם,
סו צי א לי ס טי ם,
ו א פילו אנ שי ם מ מי פ לג תו של
בגין. ז ה גם צוד ק שלפל ס טי נים
ת הי ה מ דינ ה מ של ה ם,
כ מו שי שראל צריכה מ דינ ה
מ שלה. בקרוב יפוג הסכם הפס
קתהאשמ־ ,1975 וצריך לזכור
א ת איו ם ה מי לחמה. נק ווה
שזה לא י חזו ר. אני הש

ת פ תי

כבר

בשלוש

מי ל ח־

המר איין :״ ב איזו הרג שה !״
״ ב מי לחמת ששת־א

הי מי םעמד תי מו ל ה עי מו ת
ב ת מי מו ת, כ מו רוב ה צעי רי ם
בארץ. היי תי בן . 22 אחר־כך,
מי ל ח מו ת יו ם־ ה כי פו רי ם וה־מי
לחמההקצרה נגד סו רי ה
לא ה צ לי חו לעורר בי שום
התלה בו תלהשתתף בהן. ח שתי
רגש ע מו ק של רתיעה,
אפשר לומר גם של פחד, כן,
פחד נורא. יש א פיזו דהב מיל-
חמה שאני זוכר בצער ע מו ק
— מוו ת של החבר שלי, אדם.
עבדנו ב או תהחב רה של שח קני
ם. הו א הי ההאדם הא
ח רון שהגיע לו סו ף כז ה.״
המר איין :״ פחדת גם ב נ
סי בו תאח רו ת ז״
א סי :״לפני ש מונ ה שנים,
בנמל ה ת עו פ ה במינכן, כש שלו
שה ערבים ה ת קי פו ברי מוני
ם וירו לכל עבר. הי ה
הרוג אחדוהר בה פצועים, בי ני
ה ם חב ר תי ל טי ס ה, השח קנית
חנ ה מרון, שנפצעה ק שה.
ק ט עו ל ה רגל. לגביה הקאר־יי
ר ה נג מרה.״
״ היי תמשחק
המר איין :
ת פ קי דקלמחבלפלס טיני בסרט

א סי :״ אני חו שב שכן. ב תנ
אי שהסרט לא י הי ה קי

צוני, ל טו בתי שראל
רעתה.״

או ל

מ ר איין :״ מהל מד תימה
אתה קורא !״
א סי :״ הפסק תי לל מוד פי לו
סו פי ה, אבל אני מ קוו ה לח זור
לל מוד בשנה הבאה. ה סופרי
ם שלי הםז׳ אן פול
סארטר, אלבר ק א מי ולאח רונה
סול בלו. אבל לא היי תי
מ מ חיז לעולם אחת מעבודו תי

המר איין :״ אתהד תי י ״
א סי :״ אני לא מ א מין. ז ה
מעניין, בי שראל כולנו חיי ם באווי
רהד תי ת אבל ה ד תיי םהם
מי עו טול עי תי ם קרובות מוש
מי ם ללעג. ה הי ס טו רי ה שלנו
הי א ד תי ת. כך, למשל, ה שם
אסף הו א שם של גנרל בצבא
שאול.״

המר איין :
בין הדת הי הו די ת
לי ת ״ 1

ההבדל
לקא תו־

א סי :״ ה ת פי ל ה. הי הו די ם
מקר בי םומתקר בי םאלהא לו הי
ם דרך ה ת פי ל ה, נ שארים
עו ב די־ א לו הי ם ב אופן מו חלט
ו מ ציי תי ם לעשרת הדיברו ת. ה ת
פילו ת של הקא תו לי ם הן, בדרך
כלל, ת פי לו ת של בק שות,
כמעטאף פעם לא של פחד.״
המר איין :״ במהאתהמא מין

א סי :״ בני שו אין. אני נשוי
11 שנה ל א שה שאני מעריץ.״

האל בו ם הפר טי שד
א ביו כדי ל מכור אתהתס רי ט
שלו. א סי ה שיב לו :״ 12 שנה
אני עובד ב קולנו עכבמ אי, סו פר
ושח קן, ו אבי מ עול ם לא
ראה ס ר טי ם שביי מ תי, כ תב תי
או שי ח ק תי בהם. הו א מ עול ם
לא ה ת עניין בפעילו ת שלי. בין
ה שאר אני מו כרח לציין ש איננו
מתר אי ם ל עי תי ם קרו בות,
וגם אין לנו טעםמ שו ת ף
ו ת חו מי־ ה ת עניינו ת מ שו תפי ם.
אנ חנו רק דו מי ם, אולי, פי סי ת.
חבר שלי, מ פי קסר טי ם, ש־ה
ת בד ח על ה ר טיי ה של אבי,
טוען שלשנינו יש שלוש עיניי ם
מגנ טיו ת. א ח רי ם רו אי םאת
ה די מיון בחיוך, א בל לא יו תר
מז ה. כ שהציעו לי לגלם א ת
ד מו ת אבי בסרט, ה שבתי ש יש
לי דברים א ח רי ם בראש.

העולם הזה 2148

בסר טי םהב אי ם. אתה רו אהן
ה שם לא מ שר ת.״
המר איין :״ אז מדו ע לא
החלפתאת שמך ז״
א סי :״ז ה הי ה מ אול ץ,
קרוב לוו ד אי כניעה. אני מ א מין
שצריכה ל היו ת צורה
מ סויי מ ת של ת ח רו ת בין א ב
לבן, גם כ שפועלים בשט חי ם
כל-כך שונים.
״ מ עו ל ם לא הקשב תי לנ
או ם של אבי, ו אני גם לא
מצביע בעדו בב חי רו ת. אני
נו תן א ת קו לי ל מי פלגה שמא לי
ת ק טנ ה * .על אףה סי כון

* על־פי הצהרותיו של
אסי דיין בארץ, הכוונה לשלי.

שליחי
מ רבי ת ה עי תוני ם ה גדולים
בעולם נ שלחו לפולין,
כדי לדלו ת פ רטי ם על עברו
של ה א פי פיו ר החד ש, יו חנן
פ או לו ס ה־ , 2ה א פי פיו ר הל א־אי
ט ל קי הרא שון מז ה 450
שנה ו ה פולני, הרא שון מז ה
1000 שנה.

עי תונ אי ה ״ניוז ־ווי ק ״ האמ
רי ק אי העלו בחכתם גם שלל
ת מונו ת, מ ת קו פו ת שונות ב חייו
של ה א פי פיו ר, ה מ כונ ה
על־ידי י די דיו בשם ה חי בהה פולני
הנפוץ לול ק. ב ת מונ המי
מין הו אנר אה, בעתש הי ה
כו מ ר צעיר בעיירה קטנה ליד

קרא קו ב, חובב ספו ר ט מו ש בע.
עי קר אהב תו ב ספו רטנ תונ
הלס קי, ובת מונ ההאמצ עי ת
הו אנראהבאחתמ חו פ שו ת
ה ס קי שלו בפולין. ב ת מונ ה
משמ אל נראה יו חנן פ או לו ס
ה־ 2לאחר הכ ת ר תו.

ספם ״מוו־לה״

60131 ! 1 6 5 נן 10010065130 5

קיים רק קטלוג אחד של
״מורלה״ ,היזהרו מחיקויים!

׳.רובקס

מחנה

01500768 * 8677 51716 0 6 018180

11X 9^11

018180 800*4

! 2 /׳ 7 ^}$ן * 157301/ח!״}51-14101ח״ 0 011^ 6ת07

הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רובקס׳׳

דרושים

93 8197

6ט 8011 * 8 0 6816805818 01 שו-זז א׳
4 1) 6868 8 * 76500 - 868217* 8110* 08
• *108 0 * 7$ד׳£7681805 8 0 0 066

001701110 *160ס ו * 011^ 0 * 1 0 5 1 0 -8 6 * 1 6 0 /ז ! 6 * 01<06
^ 0 * 64016 1 1 0 8 1
56617 * 1 1 0 8 5 5 0 0 .0 6 5 1 6 0

מור• דרך

בעיות ולבטים
בחיי המין

לעבודה אחראית וקבועה
למשך השנה

מאת
חד״י מרדכי זידמן

לקבלת פרטים נא לפנות:
טיולי הגליל טבריה,
טל 22660 .־.067^20550—067

הוצאת רשיים

דוברי הולנדית,
צרפתית

פרוות

שאחת חיים ו₪ת שוצות
לא וק בקמפ־דייוויד
או: גווע חונה להצביע
בבחיוות לעירות

יש להכניס סוף־סוף למועצת העיריה אופוזיציה לוחמת,
שתחשוף מחדלים ועיוותים של הליכוד והמערך,
שתוקיע קנוניות בינם ובין המפד״ל, שתשתתף בכל
מאמץ חיובי.

ההתמודדות העיקרית היא בין הליכוד והמערך.
הבעיות המוניציפליות הן חלק בלתי-נפרד מהמדיניות
הכלכלית-חברתית. אם אתם רוצים לתת תשובה הולמת
לשיטות רבינוביץ־ארליך (יוקר משתולל +הון שחור
+רווחים אדירים +דפיקת השכירים) — עליכם לתמוך
בשל״י.

9לבחירות המוניציפליות יש גם משקל פוליטי רב. לכן
— אם אתם רוגזים על ״העיבוי״ של בגין ועל נוקשותו
בשאלת הגדה. אם אתם כועסים על המערך המנסה
לאגף את הליכוד מימין ומשתמש שוב בחלפון הידוע —
עליכם לתת לכך תשובה הולמת ולתמוך בשל״י.

עכשיו כדאי לתקן ולשנות
אצל

אלכסנדר

סירקץ ,27 תל־אכיב

ואם אתם שואלים — מה תוכל לעשות במועצת העיריה
סיעה קטנה — אנו משיבים: מה שעושות סיעות של״י
בכנסת ובהסתדרות — יוכיח.

אנשי שמאל, סוציאליסטים וליברלים מתקדמים,
שוחרי שלום ושוויון — ביום הבחירות
אל תשבו בבית —
בי רו ש לי ם, ב ת ״ א, בב אר־ שב ע

״מורלה״ טפט מורלה ״ ר 1בקס
קיים רק קטלוג אחד של

הצביעו

הגיע מלאי חדש של הצלחות
ה:פלאות של ״רובקס״

היזהרו מחיקויים.

בשבת 4.11.78ב־ 11.00 בבוקר, בכית הפועלים ברמת־גן,
הרצל פינת קריניצי

האם יביא בגין את השלום?
ח״כ מאיר פעיל, יאיר צבו
על עמדת של״י בנחירות לעיריית רמת־גן
עלי נפתלי

— השלישי ברשימת ״לקידום״ — כר״ג הצביעו מ׳
בבית המהנדב, רחוב הילל ,37 כיום חמישי ,2.11.78
בשעה .20.00

ירושלים של שלום ושוויון

מפרש

מוקה קריגר
מנ הל בי תהספר

נפת חי ם ! !

מירי זמיר
מ ד רי כהרא שי ת׳

^ קורס לדוגמניות שמנות
+קורס לדוגמניס/יות — רגיל
קורס דוגמנות לילדים
ה קו ר סי םבהד רכ ת מי טבה מו רי ם בארץ
ת עו דו ת גמר
ה קו ר ס —
ל מ סיי מי

רח׳ סירקיו , 7גבעתיים.

קול ה שלו -
ה קול שלר!

הו צאה לאור נ ע ״ מ, ת.ד• ,4411 ירו שלים

כולם מדברים על פלסטינים; כולם מדברים על פליטים;

ג ברי בשמש
מאת הסופר הפלסטיני — עסאןכנפאני כבר קר א ת!
תאור ספ רו תי מרתק שנושאו קיו מו הנוא ש של הפליט הפלס טיני הדו ח ף
או תו לנ סיונו ת פריצה טרגיים.

עוד בסדרה

או סףמסות מאת פרופ׳ נ. חומסקי
יל די סוי א טו מאת פ. ברנטל
ה מ דיניו תהכלכ לי ת של סאדאת מאת ד״ר פ. מורסי

פרטים על ההוצאה ועל תכניות מנויים ת.ד — 4421 .ירושלים.
הפצה: ערמוני בע״מ, בלפור ,4תל־אביב.

העולם הזה 2148

מאת יג אל לביב

צייצי וסגירת הגגיסעדוח ראש עי ריי ת תל-אביב, שלמה (צ׳יצ׳<
להט, הו רהלפ קי דיו ל שלוח ל 14-בעלי
מי ס ע דו תוס טיי קי ו ת בצפון תל־אביב צו

ה מ חיי בי ם לסגור אתעס קי הםבח צו ת.
ב תו ספתל צווי ם נ שלח גם שוטר לווד א
אםמק פי די ם על ביצוע ה צווי ם. כל ה מי ס-

סם א בנ ר׳ עו ס ק בו״ ר הוחיק
סגן־נשיא
ב עי ס קי בשר
בבנק האמריקאי
בלאס ־ועאס
סם אבנרי הו א י שראלי שפעל שנים
רבות בעס קי קולנו ע וי ה לו מי ם בדרום-
א פ רי ק ה, רכש ח ב רה לאספקת בשר ק פו א
ל מי ס ע דו תולמ לונו תבלאס ״וג אסו הו א
מפ עיל הבהצלחה. הו א סיפר כי קו ד ם לכן
עסק עם י שראלי אחר, פ ת חי ה שצ׳ל-
צ׳ינ ס קי, בהברחתיה לו מי-גלם מדרום-
א פ רי ק ה שנמ ס רו לי ה לו מן י הו די מ בלגי ה.
י שראלי אחר הי ה רוכש א ת הי ה לו מי ם
ברובע הכו שי מ ס רווי, ופת חי ה הי ה דו אג
ל הו צאתםבאמצ עו ת עובדי ״ אל־ ע ל״ ש הכיר.

שריו עם ״ א ל -ע ל״ נבעו מ רן ש הי ה
מ ח לי ף ל דיי לי ם בכירים של החברה ראנ-
דים ד רו ס ״ א פ רי ק איי ם בדולרים. ה ם מכרו
לו דולרים בשער שחור, ו הו אמסרלהם
ראנדים ש או תםהם נתנו לחב רה, כ אי לו
קיבלו מנו ס עי םבמ טו ס ת שלו מי ם בראנ־דים
ולא בדולרים. ל״ אל״על״ נ תנו ראנ־
§ די ם בשער הג בו ה מן השער שבו ה ח לי פו
או ת ם עם פתחיה*

בנק ל או מי בניו״יורק, ש הוא גוף עצ מ
אי, נפרד באח רונ ה מ סגן הנ שי א לענייני
ה לוו או ת, אדולפו ריידר, ש הי ה סגן-
נשיא בכיר. נ שיא בל״לבח צי-הכדו ר ה מערבי,
אליעזר לרנד, אמר כי הבנ ק
הגיע ל ה סד ר עם ריידר על פרי שתו מ רצונו,
וכי ההפס די ם שנגרמו לבנק כ תוצ
אהמ עי ס קי ריידר אינ ם עולים על מי ליון
דולר.
מ קו רו ת מ הי מני םמס רו, כי ההפס די ם
עולים על 2מי ליון דולר. ההפס די ם מ קו רם
בפ שיטות־רגל של כמהל קו חו ת, ש הבנק
הי לוו הלהםכס פי ם. כל ה ל קו חו ת
הללו קי ב לו אי שורי ה לוו או ת מריידר.
כל ה ל קו חו ת הללו עבדו עם או תו רו אה־הח
שבון, ש הי ה מ קור ב לריידר. באמ רי ק ה
נו תני ם ה לוו או תלל קו ח בעיקר באמצ עו ת
רו א ה -החש בון והמ אזן ש הוא מגיש, ולא
לפי ה שי ט ה הי ש ר אלי ת של בי ט חונו ת כ נגד
ה ה לוו א ה. כא שר רו א ה״ החש בון עו שה

ס ם אבנרי מסר לי כי הי ה שותף
לפת חי הבעס קי הברחת הי ה לו מי ם, ול א
ח רונ ה פרץ סי כסון בין ה שניי ם.
נטלאתחל קו, לדבריו של ס ם,
ח בי לתיה לו מי ם בשווי כמאה אל ף
ונ ס ע עי מהל ארצו ת״הברי ת, שם
או תו פ ת חי ה.
סם בצורת
דולר,
מחפ ש

ו.ילב רע מנ הל
מיסעדן שאולי ומועמד צ׳יצ׳

*מרכבים

חוג בית

הבורסה

עדות שנכפ תה עלי הן ה סגי ר ה הן ב איזו ר
ה ר חו בו ת יורדי ה סי ר ה וי ר מי הו. שלוש
מי ס ע דו ת ב איזו רזה לא קי ב לו צו סגי ר ה
ו הן מו ר שו ת לפעול עד שעה 2אחרח צו ת :
״ תל -א בי בהקטנה ״ ,ה ב מבו ה מז מ ר ״ ו־
״ ה מו ע דון ״ .שלו שתן שייכו תלק בו צ ת רפי

שאולי.

וי שראל
עשרות מ ש קי עי ם ב בו רסההאמ רי ק אי ת
ה פ סי דו בי מי םהאח רוני םאתכספם. ה ם
ה ש קיעו במה שקרוי או פ ציו ת, ה עו לו ת
ונופלות בצורה ת לו ל ה. הפע ם הן נפלו
ומש קי עי ם רבים א מ רו שלום לכל כספם.
ההפסד שם קץ להת עניינו ת של ציבור
המש קי עי ם ב בו רסההאמ רי ק אי ת, שב א
מ צ עו ת ה קיוו ל ה רווי ח יותר מא שרב בו
רסה הי ש ר אלי ת.
ב בו ר סה הי שרא לי ת כד אי לשים־לב לשתי
מניו ת .״ בנ ק מז ר חי ״ ה ח לי טלס טו ת
מ מ דיניו ת אי -ההתער בו ת שלו בענייני ה בו
רסה ויפעל על -מנ ת ששערי מניו תיו
י היו בהתאם לערכן. ה בנ ק כבר עצר
בשבוע שעבר הי צעי ם גדולי ם ש היו ל מניו ת
אלהוקלטאתה הי צ עי ם בלי שינוי בשער.
ה בנ ק סבור, כי ה מיזוג הצפוי עם
״בנק ט פ חו ת ״ י עלה ב מי ד ה ניכ רתאת
ערך מניו ת הבנ ק. מני האחרתהר אוי ה
לת שומת־לב הי א של ק בו צ ת ״י ר דן״ ,שמ
פרסמתה שבוע ת ש קיף. יש לצפו ת ל כן,
כי כמהי מי םאחר פי ר סו םהתש קי ף תבו צענה
עי ס קו תמב טי חו ת של החברה ושערי
מניו תי ה יעלו.

הבל על הביטוח
ד״ר פינחס גולדשטיין, מ רצה בפ
קו לטהל מי ש פ טי ם ב אוני ב ר סי ט ת תל-
אביב, הו צי א ל או ר ספר על בי טו ח נפגעי
תאונו ת־דרכי ם בי שראל. ז הו ספ ר״ חו בה
לכל מי ש עו סקב בי טו ח נו ס עי ם ברכב
ו הו א כולל מיד ע מ קי ף על הנו ש א.

דובר ה עי רי ת, עמיקם שפירא, ה סביר
כי ה צווי ם נ שלחו רק ל מ קו מו ת ה מו צי
אי ם שול חנו תאלהמדרכה. הו א טען,
כי ה מי ס ע דו ת של ש אולי אינן גו ר מו ת
רעש ולכן לא ננ קטה נגדה פעולה. ב ת שובה
ל ש אלה מדו ע נ שלח צו״סגירה ל מועדון
של רפי ניצחון, הנ מצאב קו מ ה השלי שית,
ב פינ ת בניין הפונ ה לנ מל ולא ל־איזו
ר מגו רי ם, ו אינו יכול ל הו צי א שולחנו
ת ה חו צ ה, ה שיב הדובר כי ב מ קו ם
מופי ע זמר, ויש תיז מו ר ת -די ס קו הגו רמת
רעש. שפירא נ שאל גם מדו ע נסגר ת ב חצו
ת ״ פי צ ריה הראל״ ,ליד שער הנ מ ל
הי שן, ש אינ ה מו צי א ה שול חנו ת ו אין ב ה
זמר או תיז מו ר ת. ת שוב תו: ה מ קו ם לא
נסגר !

בניגוד לגי רסת הדובר מסר יצחק
פהן, המפ עיל אתהמ קו ם, כי הו א סוגר
כל ליל הבח צו ת, כיוון שבכל פעם בא
שוטר ה כו פ ה עליו לע שות כן.
עורד-הדין אמנון חלד, ה מיי צג א ת
רפי ניצ חון, מסר כי יגיש בג״צ נגד ה־עיריה,
שאי שרה בכתב ל ל קו חו אתפ תי ח ת
ה מ קו ם עד 2אחר חצו ת, ועל סמךזה
נפתחהבמ קו ם מי סעדהבהשקעה של
250 אלף לי רו ת.
דובר ה ע רייי ה אי שר כי ״ תל־ א בי בהק
טנה ״ אינו מו צי א שול חנו ת ל מד רכה,
מכיוון שעל המדרכהה קי ם ש אולי מי בנ ה
ל א־ חו קי. הדובר אמר כי קיי ם צו־ ה רי ס ה
ל מי בנ ה, מז ה ז מן רב, וכי הצו יבוצע
ב מועד המת אי ם, בהתאםל לו ח -הז מני ם
של ה עי רי ה. כן אי שר, כי הו צ א צו-
ה רי סהמטעםה עי רי ה ל מי בנ הבל תי־ חו קי
־ שהקים שאולי ב ת חו ם ה מו ע דון. הו א נשאל
מדו עהשת תף ראש־ העיריה בחוג־בי ת
שאירגן למענו רפי שאולי, ביייד ה מו ע דון
שעליו הו צ א צו״ ה רי ס ה. ה שיב ע מי ק ם
שפירא: צ׳יצ׳ הי ה ב חוג־ ה בי ת לא כ-
ראש״עיריה, אלאכ מו עמדה לי כוד ב ב
חי רו ת.

ברוך גילבוע ה ת מנ ה מנ הל-כללי של
מיפעלי ״ מרכ בי ם״ ,ה עו ס ק בבניי ת של-
דיו ת או טו בו סי ם. גילבוע, ש הי ה קו ד ם
לכן מנ ה ל מיפעל הרכבת המש איו ת של
״ מאק ״ ו״ ליי לנ ד״ ב א שדוד, הכיר, ב תו ק ף
ת פ קי דו, א ת ראשי ״ ליי לנ ד״ ב אנג לי ה.
הו א עזר לרמי א ונגר, סו כן ״ ל אנ צ׳י ה ״,
לקבל א ת סו כנו ת ״ ליי לנ ד״ בי ש ר אל ועזב
אתה מיפ ע ל בא שדוד. מ או ח ר יו תרש קל
הג שת ת בי עה נגד אונגר, על שלא שילם
לו די ת מו רתהסדרתה סו כנו ת.

ה סו כו ת עול
א בי קורן
כאשר סיי ם אבי קורן אתתפ קי דו,
כ שליח ה ק רן ־ ה קיי מ ת בניו״יורק, עשה
זאת בצורה מ הי רהשהד הי מהאת רעיו.
קורן עסק בניו־יורק, נו ס ף על מי ש ר תו
כ שליח, גם כמד רין ק הי לי ה — דבר ש ה
כני ס לו כסף נוסף. הו א סיי םאת
שלי חו תו, כי קי בל מי ש רה נאה כדובר
ואי שיח סי״ ציבו ר של חברה כלכלי ת בי
שראל. מרוב חי פזון שכח קו רן לשלם
שכר-דירה לכמה חוד שי ם, וכן חו בו ת של
כמהמ או ת דולרים ל מכול ת, ל חל בן ולמ
כבסה. כל אלהב או א ל שכניו של קו רן
(בשעה ש היי תי ב מ קו ם) והם לא ה ס תי רו
אתדעתם על קו רן ועל הי ש ר אלי ם בכלל.
£א 0א*£1- £1־1

1$נ<טס 0חקץ מו* . 0

/. 10473י 1.יז ^,־זסץ א\^6ז 6.,ץ\/עוז3וח־ז2338 ^16
801116
_0א 001.

לא פוטר !
קנוני ה עם בנ ק אי ני תן ל הו צי אכס פי ם
רבים כ ה לוו או תלעסקה מו די ע על פשי-
טת־רגל, והכסף אינו מו חז ר.
לרנר הדגי ש כי ל מ רו ת ח קי רו ת רבות
לא ה צליח הבנ ק ל מצו א כל הו כחה לקשר
בין ריידר ל רו א ה -החש בון, ולכן לא ננ ק טו
נגדו כל פעולות, אלאהסתפ קו בב ק שה
כי יפרוש מן ה בנ ק.

מז מצא
אדכ״אולויגי
נ ד* ר
הו ברח ללונ דון

סאיוף

א ס פן ה ע תי קו ת הלונדוני שלמה מי -

4500־ 0 2תסז 1 ¥

הכניסה לכד׳׳ד

1x1 ^ 7

!26£1ח086 וח 10־13 1ז3ט | 0
11601ח096 וח< 1/2 001. ^ 0׳
99 וזזוז 81 7ודון 51
ווז 15 51<1ז3ט 0
6זס1סססו 81015 01

אי שר כי רכש, ת מו ר ת 3000 דולר
ב מזו מן, לו ח א בן שעליו חקוקה מנו ר ה
מ ת קו פ ת בית־ שני. לדבריו ראהאתה לו ח
ב חנו ת״ ע תי קו ת של יואב ששון בירו שלים
וביק ש ל קנו תו, או לםה תנ ה תנ אי,
ש ה עי סקה תבוצע ב חו״ ל, שכן הי א בל תי-
חו קי ת בי שראל. כעבור כמה שבועות הו ב א
אליו ה לו ח ללונדון.
ששון נאבקעתה עם אגף ה ע תי קו ת,
המסרב לא שר לו מכי ר ת מי מ צ אי ם א רכי אולוגי
ם שרכש, ביני ה ם חו ת מו ת נדי רו ת
מ ת קו פ ת בית־ שני. ששון ה ס כי ם ל מכו ר
אתה או סףל ״ מוזי און י שראל״ ,ת מו ר ת
350 אלף דולר, או לםל מוזי און אין ת ק ציב
לביצוע ה עי סקח.

הבושם המדליק...

סלמיגייו

השבוע חלום שיכול להפוך למציאות

פרס ראשון

נדלקו לירות
2.000ו72ל־

סך בל הפרסים

גם החלום שלד יכול להפוך למציאות
מפעל הפיס

בהגרלת הפיס

עכשיו גם בדיאודורנט וסבון יוסי.

הסוכן בי שראל בלמון בע״מ המפיצים חברה נורית ב ע ״ מ

ספם ״מוררה״

״רובקס״

קיים רק קמדוג אחד שד פורדה
התחרו מחיקויים.

חגיע סדאי חרש שד הגד חות
הנגדאות שד ״רוכקס״

מכון הבריאות

מרפא בהיפנוזה

הרזיה, ס אונ ה, מסג׳,
התעמ לו ת
פיזיו ט ר פי ה,
מדו פל ם
סגל עובדים
ילמדך להשתחרר ממתח
ולהתגבר על בעיות גופניות ונפשיות
טלפון 737634־03

ת א בן הודה 73
0ל 238063 .

נגדה ענ קתה בי רסלב גין
אנחנו החתומים מטה יהודים יערבים בישראל, מוחים נגד
החלטת הוועדה לחלוקת פרס נובל, להעניק פרס שלום לראש
ממשלת ישראל מנחם בגין.
מגוחך הדבר שבעצם הימים האלו, כשבגיו הכריז על עיבוי
ההתנחלויות ועל התנגדותו המוחלטת להקמת מדינה
פלשתינאית הוענק לו פרס נובל לשלום,
ואילו אנחנו משוכנעים, שללא פתרון צודק לבעיה
הפלשתינאית לא יכוך שלום יציב במזרח־התיבון.
שלום יכון רק על בסים הכרה בזכויות הלאומיות הצודקות של
העם הערבי הפלשתינאי, כולל זכותו להקמת,מדינתו העצמאית
בגדה המערבית וברצועת עזה בצד מדינת ישראל.
פרופ׳ קל מן אל ט מן
חנא אי בר הי ם
אדוארד א לי א ס
פרופ׳הלמוט אפ שטיין
עוזי בורשטיין
ח״ ח צ׳רלי ביטון
ירון בקר

סאלםג׳ובראן
פרופ׳ אר תור גולדרייך
ר מיס ג׳ראסי
אנדרי דרזנין
עבדול חפיז דרעושה
ח״ב תופיק זיאד
חביב אבו חילו

ד״ר בנימין כהן
יצחק לאור
אריה דקר (לוין)
רות לוין
חניך לוין
ראובן מושקוביץ
איבר הים מ א לי ק

ברזילי נוף
נאיף ס לי ם
אחמד סעיד
טהר מו ח מר עלי
ג׳מאל קוער
ד״ר נעמי קי ס
עזיז שחדי
יגאל תו מרקין

הסולם הזה 2148

המי שטרה ע צר ה אדו 1ו״ר ועד העובד׳
ב ט ענ ה ש עסק ב מיר מהובד רי ש ה שוח
־ העובד׳ טוען• \3טזוה* עליל ה מטע
ה הנ הלה כדי לחסלאת ] 111171ך -ועל
החברה מאיימת ה ש בי ת ה הג דו ל ה
ביותר ב תו ל דו תי ה

מ יפה סוערת ושוב. לא חיפה של
י 1היום, אלא -חיפה האדומה׳ :מהימים
הטובים של אבא חושי. מאבקי עובדים ו־מייליחמות
פועלים, בהם מעורבים עסקני
מועצת־הפועלים, מעסיקים וכמובן — צי״ם.
הפרשה החלה במעצר מישטרתי ירגיל.
אורי צוקרמן, יושב־ראש ועד עובדי צי״ם,
הא״ש שהוכיח פעמים חבות להנהלת החברה
כי הוא כל־יכול וכי כימעט כל אחד מ־
1.400 עובדי החברה עומד מאחוריו, נעצר
ביום הרביעי בשבוע שעבר על־ידי הממד
טרה ל־ 48 שעות.
האשמה נגד צוקרמן היתד. משולשת :
הוא הוחישד כי קייפל במירמה ׳ביטוח כפול

בימים אלה חזר אורי צוקרמן לחדרו
המרווח בבניין צי״ס, ברחוב העצמאות
9בחיפה. הוא ממשיך לכהן כיושב־ראש
הוועד לכל דבר. אולם בהנהגתו מכינים
עתה עובדי החברה את המילחמה הגדולה
בצי״ם. לדברי במה מהם :״המילחמה של
הקצינים והדירוגיים !כנגד חברות הספנות
תחוויר לעומת המילחמה שלנו.״ תוך כמה
ימים. באם לא ׳תגענה הבהרות והתנצלויות
מההנהלה, ובאם לא תודיע המישטרה כי
הוא מסירה כל חשד מצוקרמן ומבקשת
את סליחתו על המעצר, תושבת חברת צי״ם.
לדברי העובדים תהיה זו השביתה הארוכה
ביותר בתולדות הצי הישראלי.
הרינונים יעל העבירוית־כביכול שיעשה צו״
קרמן, פשטו בבניין לפני כמה חודשים.
אחד מפקידי מחלקת הביטוח של צי״ס,
אדם כרמי, פגה בתלונה אל: ועדת־הביקורת
של מועצת פועלי חיפה׳ שבה פירט את
האשמותיו נגד צוקרמן. ועדת־הביקורת חק ירה
בנושא, לא ימצאה מקום להאשים ׳את
צוקרמן. כרמי לא הסתפק בכך. הוא הגוש
עיריעור על החלטת ועדת־ד,׳ביקורת של
מועצת־הפועלים המקומית לוועד׳ת-הביקורת
של הוועד הפועל. שוב נפתחה חקירה, וחברי
׳ועדת־הביקורת של הוועד הפועל

קיבלו את הסבריו של צוקרמן לכל אחת
מהאשמות.
לחשד בדבר הביטוח-הכפול על התאונה
היה לצוקרמן הסבר פשוט. מכוניתו הפרטית
היתד, מעורבת בתאונה עם מכונית
השייכת לצי״ס. הוא קיבל, בשלבים מאוחרים
ייותר, את דמי־הביטוח ׳מחברת הביטוח
הפרטית ושלו, ואחריכך גם דמי־ביטוח
בסך 1,365ל״י ממחלקת הביטוח של צי׳׳ם.
כאשר התבררה לו טעות הביטוח הכפול,
הוא מיהר לכתוב אל אגף התביעות והביטוח
שיל צי״ס, שבו הורה לנכות משכרו את
הסכום המתאים. מיכתבו נשלח ב־ 8בספטמבר
,1977 זמן רב לפני שהועלו החשדות.
גם לגבי קבילת דמי הביטוח עבור פציעתו,
בעודו ממשיך לקבל משכורת מצי״ם, היה
לצוקרמן הסבר. לדבריו, שבר את הרגל
בעת שהיה בפגישת עבודה בבניין הוועד
הפועל ביתל-אביב. הרופא נתן ליו אישור־מחלה
לתקופה של כמה ימים ,״אולם לחץ
העבודה ה״ה כה גדול, שהחלטתי ללכת
בכל זאת למישרד, למרות הכאבים !ולמרות
שהייתי בגבם.״ צוקרמן הסביר כי לא
ידע כלל שאסור לו לקבל שיני תשלומים.
הוא אף המציא לוועידת הביקורת רשימה
של למעלה מ־ 70 עובדים בכירים בצי״ם,

שקיבלו תשלום כפול מסוג זח, כשהיו
חולים או פצועים ,׳ובכל זאת יד,משיבו
בעבודתם.

מי הגיש
תלונה?
ך י נכי דרישת השוחד ממוכר האהילים
• טען צוקחמן: לא חייו דברים מעולם !
הוא לא יודע על משא־ומיתן לקניית אהילים,
מעולם לא נפגש עם מוכר אחילים
כלשהו ובוודאי שלא ביקש ממנו שוחד.
צוקרמן אינו מאשים את אדם כרמי
על תלונתו. לדעתו, כרמי ד,וא שליח הנהלת

צי חברת השיט הישראלית בע״לו לכבוד סועצת עובדי ״איסיי
נאד ׳

נודע לנו כי נעשה מצד גורמים מסויי מים נ סיין
להפיץ עלילה כאילו הנהלת החברה או פקיד מסעמה הס שהגישו

סימנכ״ר רון
״לא אני !״

החברה כמישטרה

את התלונה נג ד אורי צוקרמן למסשרה.

עבור תאונה שאירעה למכיונייתו ! כי קיבל
תשלום מביטוח־העובידים שלו ׳אחרי ששבר
יאת רגלו, בעודו ממשיך לקבל את משכורתו
מצי״ם, וכי דרש שוחד ממוכר־אה״לים
חיפאי בשם יוחנן יאשר, כתנאי לרכישה
מרוכזת יעבור ועד עובדי צי״ם.
רק כאשר שוחרר צוקרמן ממעצרו, בפקודת
שופט, התברר כי גורמים פוליטיים
מעורבים בפרשה. התלונות ׳נגד ציוקחמן
הוגשו, לדבריו, על־ידי אחד או כמה ממנהלי
צי״ם. עובדים ׳בחברה טוענים, כי על צו*
קרמן העלילו עלילה כדי לחסל איותיו כ־יושב־ראש
הועד וכדי לפיגוע בזכויות העובדים,
שאותם השיג באמצעיות מאבק עם
ההנהלה.

•נתבקשתי על י די המנכייל להודיעכם כי העלילה הנ״ל
היא ז דוני ת וחסרת י סו ד ו כי הנהלת החברה לא הגישה ולא יפתה
כו חו סל שום אדם מטעמה להגיש למשטרה כל תלונה שהיא נג ד
אורי צוקרטן.
ככל הידוע להנהלה התלונה הוגשה על י די אחד
העובדים והדבר נעשה שלא על דעתה, ואף ללא ידיעתה של ההנהלה.

ת אונה
כפולה
ך* פרשה הסתככה עוד יותר, כאשר
י 1לתמונה נכנס גם מזכיר מועצת פועלי
חיפה, הח״כ לשעבר משה ורטמן. להפתעת
הכל החל ורטט ן מגמגם כאשר נדרש לצאת
להגנת צויקרמן: ,והידיעות על מגעיו הידידותיים
עם הנהלת צי״ס היכו את עובדי
החברה בתדהמה.

בברכה ,

ראש

מ. רון
מינהל

ההכחשה של הנהלת ״צים״
ידנו לא במעל !

ראש־ ועד צוקרמן

הסגל

החבירה, שהחליטה לחסל איותו ולשבור .
על־ידי כך את הוועד החזק של עובדי צי ״ ם .
גורם צוקחמן: כרמי הוא רק שליח קטן,
שנשלה לוועדת הביקורת, ומלבד ההטרדה
שבדבר ליא גרם כל נזק. אולם כאשר
התלונן כרמי גם בימישיטריד״ וזו מיהרה
ליעציור את צוקחמן, הבינו גם צוקרמן וגם
חברי הוועד האחרים כי הוכרזה מ״לחמה.
בעת הדיון הודה התובע המיישטרתי, ר,ב סמל
ארנסט טל. כי התלונה הוגשה לא רק
על-ידי כרמי, אלא גם על־ידי אחד מחברי
הנהלת צי״ם. צוקרמן סיפר אחר־כך, כי
טל, בשיחה פרטית ביניהם, סיפר ליו כי
איש זה הוא מרדכי(״׳מוטקה׳״) רון, סמנכ״ל
צ י ״ ם והאחראי על כח־יאדם בחברה.
השמועה כי היה זה רון פשטה חיש מהר
בבניין צי״ס. לגבי העובדים היתיה זו הוכחד,
מכרעת, כי מקור ׳התלונה אינו בשאיפת
צדק של פקיד זוטר אלא במדיניות
של הנהלת החברה. לעובדים גם נודע,
כי עוד לפני המעצר היד, זה רון שהודיע
לצוקדמן. בשיחה חברית ביניהם, כי ה*
המישטרה החלד, בחקירה. רון אף הציע לו
להודות בכמה הא-שמות קלות, כדי לחטל
את הפרשה.
מאוחר יותר, כישצוקרמן סבר היה עצ׳ור,
(המשך בעמוד )38

. 215

11 פניה
לאנשי![
צעירים
ב גי ל
וברוח
במדינה העם
1א •1ד 3ר דינאמיט
׳מנחם בגין ירש את
מקומם ש 7פון־זוטנר,
שווייצר דקיגג

יצחק ארצי
ראש רשימת ל״ע לעירית תל־אביב
מועמד לראשות.העירית

לפני חמש שנים לא יכולת לבלות את יום השישי בתל-
אביב בערב תוך צפייה שקטה לסרט בבית קולנוע.
גם בשבת בבוקר לא היה מה לעשות בתל־אביב-יפו.
היוםהמצבי שונ ה: ביום שישי בערב פתוחים
בעיר 13 בתי קולנוע. אלפי אזרחים — ברובם צעירים,
ממלאים את אולמות בתי הקולנוע, כן פתוחים בעיר כל
אולמות התיאטרון( .פרט לתיאטרונים הממלכתיים).

גם בשבת יש כבר מה לעשות בתל־אביב

כל המוזיאונים פתוחים חינם אין כסף.

* באולמות המוזיאון, בספריה, בקומה השלישית, נערכים
מאגאזינים לתרבות ואומנות כגון ״שבתרבות״ ,״שבתלאביב״
ועוד.
ואל תשכח גם את יוזמות התרבות התוססו ת שנתנו תנופה
חדשה לעיר.

זה שייך להשגים של ל״ע ושל יצחק ארצי
בקואליציה זו.
עם הצטרפותנו לקואליציה העמדנו תנאי :

פעולות תרבות ובידור בסופי שבוע
לנוער ולמבוגרים.
המפלגות הדתיות התנגדו.
נאבקנו קשות — והשגנו.

היום יש כבר ״סטטוס קור׳ חדש בתל־אביב־יפו,
אם אתה רוצה לשמור על !הישגים אלה,
אם אתה רוצה שההצגה ביום שישי בערב לא תהיה
ההצגה האחרונה,

הצבע עבור יצחק ארצי לראשות העיריה.
הצבע ל״ע למועצה.
למען חיי תרבות עשירים — תן לנו להמשיך

א״לו!אמר !מישהו!לפני שנתיים כי ׳מנחם
בגין׳!מפקד האירפון הצבאי הלאומי, שנתן
עשרות פקודות לפעולות הרג *׳פיגוע (החל
בפיצוץ מלון המלך דוד ופלה בתליית שני
הסמלים הבריטיים) ,חסיד ארץ־״שראל השלמה,
יזכה בפרס־נובל לשלום, היה נתקל
ברעמי־צחוק. כל פסיכיאטר טוב היה חותם
בלי היסוס על צו לאישפוזו.
אולם דרכי העולם נפתלות. השבוע קרה
הדבר שאיואפשר היה להעלותו על הדעת.
פרם־נובל הוענק במשותף ליאנוור אל-
סאדאת ולמנחם בגין.
כך הצטרף בגין לחבורה המ׳ובחרה שלי
אידיאליסטים. בין השאר:
9הנרי דונואנט, יוזם אירגון הצלב
האדום ואמנת־ז׳נבה (פרם נובל לשלום,
;) 1901

• הפאציפיסטית האוסטרית הדגולה
ברטר( ,אל חתנו להם רובים!) פון־זוטנר,
ידידתו של הרצל 1905
• הנשיא האמריקאי וודרו וילסון׳ יוזם
חבר־הלאומים 1919
• חוקר־הקוטב הנורווגי פרידיוף נאנסן,
אבי הפליטים בעולם 1922
9הפאציפיסט הגרמני קארל פון־או-
סייצקי, שקיבל את הפרס בשעה שישב
!במחנר,־ריכוז נאצי, בטרם נרצה שם
(;)1935
<• האמריקאי הכושי ראלף ׳סאנץ /אבי
הסכמי שביתת־הנשק בין ישראל ושכנותיה
!אחרי מילחמת־העצמאות 1950
!• רופאה־־,מצורעים !והפילוסוף אלברט
שווייצר 1952
• הגנרל האמריקאי ג׳ודג׳ מרשל׳ אבי
תוכנית־מרשל לשיקום !אירופה 1953
• 1מזכיד־האו״ם השוודי דאג האפר־שילד
1961
• הכומר מדטין ליותר קינג, מנהיג התנועה
לשיווי־הזכויות בארצות-ר,בריית
(.)1964
מוו ת ושלום. עצם העובדה שמי שהיה
!מנהיג תנועה אלימה זוכה בפרס אינה כה
יוצאת־דופן, אם לוקחים בחשבון מניין בא

בדוף ושמו

ווי

^ !אש־הממשלה, מנחם בגין, יכול היה השבוע להגן בלהט ובמילים הוצבות
1להבות על החלטת הממשלה מהשבוע1שעבר, לעבות את הישובים וההתנחלויות
בשטחים המוחזקים.
שר־החוץ !משד, דיין יכול היה גם הוא השבוע לגייס את כל הנימוקים
העולים על הדעת, בדי להצדיק את ההחלטה על ד,עיבוי, שהוא היה עד לפני
זמן. קצר משולליד, החריפים ביותר.
לשניהם היו טענות מעוגנות היטב במה שהתרחש בעת דיוני קמפ-דייוויד
ואחריהם: ישראל מעולם לא ויתרה על זכות ההתנחלות ביהודה שומרון ורצועת
עזה! בגין הבהיר לנשיא ג׳ימי ׳קארטיר כי גם החלטתו, להקפיא את ההתנחלויות
עד תום המשא־ומתן לשלום עם מצריים, לא תמנע מממשלת ישראל להוסיף מתנחלים
לישובים קיימים — ועל כך יש קבילות; ובעיקר — ההחלטה על ד,עיבוי לא
היתר! ,אלא תגובה לעמדות שמביע עוזר שר-החוץ האמריקאי, הרולד סזנידרס,
בפגישותיו עם מנהיגים פלסטיניים בעית ביקורו בישראל.
היו !אלה נימוקים משכנעים ביותר. במיוחד הם שיכנעו את משמיעיהם. אולם
היד, בהם פגם פעוט אחד: הם לא היו אמת.

את ההחלטה על עיבוי היישובים כשטחים המוחזקים לא קיבלה
הממשלה כתגובה להצהרות סונדריס וגם לא כדי להבהיר את
!מדיניותה הדוגלת בהמשך ההתנחלויות כשטחים. היתה להחלטה
סיכה אחת ויחידה: למנוע משכר כממשלת בגין.

!משביר מעין זה היה מהוייב המציאות לוא היתד, הממשלה מעמידה להצבעה
את אישור טיוטת ההסכם עם מצרים ללא ההחלטה על ד,עיבוי. אז היה מסתבר
כי רק עשרה שרים מיתוך 17 ושרי הממשלה היו מצביעים בעד אישור טיוטת ההסכם.
רוב קטן יחסית כזה, היה עלול לערער את ׳מנהיגותו של מנחם בגין, ולהשמיט
אית הקרקע מתחת לסמכותם שיל ראשי משלחת ישראל פדיוני וושינגטון להמשיך
ולנהל יאה המשא-ומתן. ההחלטה על ר,עיבוי התקבלה כדי להציל את שלום הבית
בתוך הממשלה ולא בגלל סיבר, אחרת כלשהיא.
כאשר חיזרו משה דיין ועזר וייצימן בשבוע שיעבר להתייעצויות בארץ, הם
לא פיקפקיו שהממשלה אומנם תאשר את נוסח טיוטת הפשרה האמריקאית, שניסח
הנשיא קארטר ברגע האחרון לפני צאתם לישראל. שניהם כאהד הביעו את דעתם,
שזהו ניסוח שיש בו כדי לספק את תביעותיה של ישראל בנושא ההפרדה.

אולם תוך זמן קצר הסתכר להם כי בהעדרם מהארץ התרחש
בממשלה משהו שהם לא היו מודעים לו. כעוד הם מנהלים את
המאכק בוושינגטון, התנהלה כירושלים מילחמת יהודים חריפה פי
במה ממילחמתם שלהם כאמריקאים וכמצרים.

ף* מהלך שלוש הישיבות, שקיימה הממשלה בנושא המדיני, בהן ניתנה זכות
יי התבטאות בלתי מוגבלת לכל אחד מהשרים, הסתבר כי לא פחות משבעה
שרים עלולים להצביע נגד או להימנע מאישור הסכם השלום. לכולם היו, במובן,
נימוקים אידיאולוגיים ופוליטיים רבי-מישקל, בהם נימקו את התנגדותם לנוסח
ההסכם. רובם ׳נאחזו בעניין הזיקה (הלינקג ,),שבין ההסכמים לגבי השלום עם מצריים
והאוטונומיה לתושבי השטחים. אחרים העלו נימוקים כלכליים מסוגים שונים. אבל
במידה רבה היתד, ההתנגדות שנוצרה בתוך הממשלה להסכם פרי אינטרסים אישיים.
״כל אחד מהמתנגדים עשה את !תשובון הרווח וההפסד הפרטי שלו ולא את
המאזן הלאומי,״ התבטא אחד השרים.
׳ואומנם, על פי תיאורו של אחד מהמקורבים לדיונים, נראה היה כי שיקולי
המתנגדים נובעים מתיסנולים וחשבוניות אישיים:

• שריהחקדאות, אריק שרון התייצב כראש חזית המתנגדים.
התנגדותו הוסברה על רקע תיסכולו מאי צירופו למישדחת לוושינגטון
למרות תמיכתו של כנין כפך.

נראה היה כי אריק שרון חושש כי ייאלץ לפרוש מהממשלה בגלל ניגוד
האינטרסים שבין עסקיו הפרטיים ותפקידו וחיפש עניין אידיאולוגי כדי להצדיקה.

העולם הזה 2148

הכסף לקרן־הפרס. כאשר דיבר מנחם בגין
בשפת הדינאמיט, חיה קרוב מאד ליאלפרד
נובל.
נובל, הכימאי והתעשיין השוודי, נודע
בעיקר בשל הושגו העיקרי: הוא המציא
יאת הדינאמיט. כאשר נפטר בשנות ,1896
השנה שבד, כתב הרצל את מדינת היהודים,
הוא הקדיש את ההון שהרוויח מהמצאה
קטלנית זו להענקת חמשה הפרסים השנתיים
(פיסיקה, כימיה, רפואה ופיסיולוגיה,
סיפרות, ושלום) למען הקידמה האנושית.
הוא עבר בחייו את אותה הדרך שעבר
— כפי שמקווים ומעניקי־הפרס — מנחם
בגין.
קשה לפרגן. קשה לדעת מה היתד,
!כוונתם של מעניקי־הפרס הנורווגיים (ראה
׳הנדון) ,אך דבר אחד הם כבר השיגו, אם
התכוונו לכך ואם לאו: הם כפו על שני
החתנים את חתימת הסכם־השלום.
אף אחיד מן השיניים שוב אינו יכול
עוד להרשות לעצמו לחסל בהסכם —
לא למען התנחלויות ולא למען כל מטרה
אחרת. פיצוץ המשא־ומתן בשעה זז, אחרי
הענקת הפרס ועירב קבלתו, היה מציג את
שניהם באור מגוחך, שולל מהם את ההנאה
האישית הגדולה ביותר שאדם יכול
לזכות בה.
הדבר סבר בלט השבוע. אל־סאדאת
׳ויתר יעל החזרת מישליחתו מוושינגטון

״להתייעצויות״ בקאהיר, כתגמול על החלטתה
הפרובוקטיבית של ממשלת־בגין
״לעבות״ את ההתנחלויות. בגדה המערבית,
שנתקבלה ערב היוודע ההחלטה על
הענקת הפרם. יתכן מאד שבגין עצמו
היה מונע את קבלתה של החליטה זו,
אילו הוענק לו הפרס שבוע לפני בן.
בעולם כולו סער השבוע הוויכוח על
צידקת החלטתם של שליחי הפרלמנט הנורווגי.
האם הגיע ליבגין להתחלק בפרס
עם נשייא־מצריים י האם לא היו צריכים
להמתין עד ׳לחתימת שילום סופי ׳ומלא?
מדוע ׳הושמט הנשיא ג׳יומי קיארטר מחבורת
החתנים?
ובשום מקום לא גרמו שאלות אלה לוויכוחים
ריבים יותר מאשר בישראל עצמה.
רבים לא יכילו לפרגן למנחם בגין את
הפרס. ראשי מיפלגת־ד,עבודה זעפו במיייו־חד.
אולם אחרי עשרות ישנים של שילטון,
ובייחוד עשר השנים אחרי ׳מילחמת ששת־הימים,
ושבהם הוכיח המערך סופית שאינו
מסוגל לפעול למען השלום, היה מותר
ילחם לזעום ריק יעל עצמם.
אמר השבוע חבר־כנסת :״קשה לי להשלים
עם מתן הפרס לבגין. אך אני שמח
על הענקת הפרס לבגין, כשאני חושב על
מה שמתרחש ׳ברגע זה בליבה של גולדה
מאיר.״

• שר-יהח״נוך והתרבות, זבולון המר, שהתייצב בשורה אחת עם אריק נתון
בלחץ אנשי גוש אמונים ובלחץ שותפו למנהיגות חוג הצעירים במפד״ל, יהודה
בן־מאיר. המר חושש שאם יתפשר עם עקרונותיו הוא עלול להפסיד את מנהיגות
הצעירים לבן־מאיר: ומשום כך הייה מוכן להתפטר.

• שר המישפטים, שמואל תמיר, הצטרף במפתיע לחזית השוללים
כנימוקים ליגאליסטיים, מתוך תיסכול על שבגין ניטרל אותו
לגמרי מהצד המישפטי של דיוני־השלוס ,׳העדיף לגייס כמקומו את
השופט !העליון אהרון כרק.

פורס
| חדוו׳(ונוצות וחרד 1

• השר ללא תיק, חיים לנדאו, חסר המישקל והסמכויות בממשלה, שהוא
נושא ׳מתמיד לבדיחות והלצות !בין חבריה, מנסה ליצור לעצמו עמדת חשיבות,
בתיקווה שבגין יניסה לפייסו ולרצותו.
• שר-הברייאות, אליעזר שוסטק ,׳תומך אומנם בהסכם אך הוא כפוף להחלטת,
סיעתו בכנסת, שלא לאשר את ההסכמים.
• 1שר האנרגיה והתשתית יצחק מודעי ״ועושה שמיניות באוויר״ כדי להכשיל
את ההסכם סל עוד ומדובר בו על הוצאת שדות־הנפט במיפרץ סואץ משליטת ישראל.

בחסות

מודעי יודע שכרגע שישראל תוותר על הנפט של סיני יישאר
תפקידו בממשלה ריק מתוכן.

ובביצוע :״יעד״ ,הדרכה והשתלמויות1 .
לקבלת פרטים וטופסי הרשמה נא לפנות
אישית ״יעד״ ,רח׳ ילין ,2ת״א,
טלפון 1
,441239 או בכתב לת.ד ,21529 .ת״א.
למנהלי קבוצות /1.א.ז.*.ו

ן• השר ללא תייק, משה ניסים, ביקש ״להפגין שרירים״ ׳ולהתגלות כבעל עמדה
עצמאית, על רקיע של מאבק כוחות פנימי בתוך המפלגה הליברלית.
רק כאשד היה ברור, ששבעה שרים אלה יצביעו ׳נגד אישור טיוטת ההסכם
או ימנעו מהצבעה, הועלה כמעט ברגע האחרון רעיון העיבוי. היתד, זיו הברקה
פרטית של משה דיין דווקא, שביקש להעלות אותה כפיתיון למתנגדי ההסכם.
דיין היה משוכנע כי הוא יצליח להסביר לאמריקאים ולמצרים גם יחד, שההחלטה
נועדה לצרכים פנומיים בלבד ושאין בה כדי לחבל כמשא־ומתן. הוא שזרק את
הרעיון לביגין •וראש־הממושלה קנה אותו מיד.

שניהם לא שיערו מראש איזו סערת רוחות עלולה ההחלטה לעורר
ומה תהיה עוצמת התגובה כלפיה ברחבי ׳העולם. מה שעניין אותם
היה להשיג רוב גדול בכל !האפשר עכור !אישור טיוטת ההסכם.

בממשלה דובר, כביכול, על סכום של 300 מיליון ל״י, שיוקצב לצורך ד,עיבוי.
סכום זה כשלעצמו הוא מגוחך ומבוטל בהשוואה לתחשיבי מחלקת ההתישבות
של הסוכנות, בהם הוערכו ההוצאות הנדרשות לע״ב׳וי בלבד ולסלילית דרכי הרוחב
בגדה. בתחשיבים אילה מדובר על הוצאה בסך שיל כ־ 25 מיליארד ל״י בחמש שינים
למטרה זו 300 .מיליון ל״י אינם אלא טיפה בים.
אלא שגם סכום זה לא הוקצב ולא אושר. במשרד האוצר מדברים על הקצאת
סכום כולל של 90 מיליון ל״י לצורך העיבוי, שגם הוא לא יוקצב אלא בעוד
מיספר חודשים. בסכום זה ניתן בקושי לשפר מעט את תנאי המגורים בכמה
מההתנחלויות הקיימות לקראת החורף הקרב ובא.

,העם בישראל, הצליחו
שם ישנם עדיין
י חדלה ככל

אני לא תו מר בליכוד
אך אני אב חר ב של מהלהט ־
כרא ש עיריית תל־אביב־יפו

כל פרשת העיכוי לא היתה אלא כלוף אחד גדול שנועד לתיצרובת
פנימית. כדי לבצע ״אופרטיווית״ את העיכוי דרושים שני נתונים
יסודיים: בסף ואנשים. שני אלה אינם כנמצא כדי לבצע את העיכוי.

]נם עתה להצדיק את הידלדלות הרזרבויאר האנושי
לה טיל ה הממשלה לגבי עתיד יהודה ושומרון
מתנחלים חדשים להצטרף אליהם.
׳ לממשלה מתירה התנחלות חופשית
.לאות מונה עשרות ספורות

*ץ כל ההחלטות והצעות התיקון שקיבלה ׳הממשלה בישיבה, בה אושרה
*יו טיוטת ההסכם ״עקרונית״ ,דלפה במתכוון ובמודע החוצה רק ההחלטה על
העיבוי. לולא הצילו הנודבגים את בגין, בהחלטתם לצרף אותו כשותף לפרס
נובל לשלום, עלול היה העיבוי לגרום למשבר החמור ביותר בשיחות השלום.
הפעם ׳נראה היה כי האמריקאים מוכנים ליטול על עצמם את האחריות למשבר
ולהפעיל ׳לחצים יעל ישראל יעד שתחזור בה מהחלטת העיבוי. הם יידעו כי יש בידם
קלף חזק, בעזרתו הם יכולים להציג יאת ושהאל כמי שהכשילה שוב את המו״מ
במתכוון ובזדון.
אלא שחלפו רק כמה ׳שעות מאז חזרו דיין ווייצמן לוושינגטון עד שהסתברה
התרמית שמאחרי ההחלטה על ר,עיבוי.

אכל גם אילו היתה הממשלה מחליטה לגייס משאכים כבל הניתן
כדי לעבות את יישובי יהודה ושומרון היא היתה ניצכת ימול שוקת
ריקה כתחום המאגר האנושי. האמת הערומה היא שאין, לא לגוש
—ונים, לא לכית״ר ולא לשום תנועה התיישבותית אחרת, פוטנציאל
--כים, המוכנים לעבות את יישובי הגדה. כל הדיבורים על־:גניים ותרמית גדולה אחת.

ובפיקוח:

הארגון

הבינלאומי

דן בן־אמוץ

עבו, הווה, עתיד
סוד הצלחה ־ אושר ־ אהבה
א <;4עס ץ/1£8א
המדיום המפורסם
הגיעה לארץ.
יעוץ אך ורק לפי ק בי ע ה מרא ש —

טל ,03—234513 .שעות 09.00—13.00 :

עכשיו הוגן לחשוב גחדש על חלקה של ׳שואל בלבנון
תה פוגש אותם בכל מקום באירו־
\ 1סד. ובמרחב הערבי. בנימלי־תעופה,
בבתי־קפה בפאריס, בטרקלינים של בתי-
מלון יקרים בלונדון, בשכונות־פאר ב־קאהיר.
ישבתי
השבוע במיסעדה על שפת ימה
של פיראוס, בשמש־סתיו אירופית, בחברת
כמה ידידים. התבוננו בסירות שהתנדנדו
במים, אכלנו חסילונים מטוגנים ודיברנו
באנגלית על השלום הישראלי־ערבי.
ראיתי שהאדם הבודד, שישב ליד השולחן
הסמוך, מקשיב בעניין. חזות־פניו העידה
עליו שהוא ערבי. פניתי אליו באנגלית,
בירכתי אותו בערבית, הצגתי את
עצמי כישראלי ושאלתי אם היה רוצה
להצטרף לשולחננו. הוא נענה ברצון.
התברר שהאיש הוא איש־עסקים לבנוני,
המתגורר בשכונה המיזרווית (הנוצרית)
של ביירות, למרות שהוא מוסלמי-
סוני. הוא ברח ליוון בימי מילחמת־האז־רחים.
לקראת התחדדות היחסים עם הצבא
הסורי, ברח שנית.

פלג קיצוני? האם מזוהה דובר הפאלאנגות
כראוי, כנציג אחד הפלגים הנוצרים הימניים,
או כ״דובר הכוחות הלבנוניים״ —
תואר כוזב לחלוטין, המטעה את הציבור
הישראלי? האם מובאת או הובאה אי ־
פעם גירסת המוסלמים, או הסורים, בצד
הגירסה הנוצרית־ימנית על אירוע מסויים
(כפי שהיה צריך להיות בכל פעם) ?
האם ביכלל מובאים הדברים תוך זיהוי
המקור, כדי שהקורא יוכל לשפוט בעצמו
את אמינותם?
האם הובאה הכתבה של אהוד יערי
בטלוויזיה כתיאור של מחנה הנוצרים הקיצוניים,
תוך הדגשת ההסתייגות הנובעת
מכך, או שנוצר הרושם שזהו תיאור נאמן
של המציאות הלבנונית כולה?

איד יכול עם דהחדיט החלטות
נכונות, הנוגעות לעתידה שד ישראל
ולגודלה של לכנון, באווירה
זו של שטיפת־מדח טוטאלית,
כאשר הפוליטיקאים שטופים לא
פחות מן הציבור הרחכ, ואילו
שוטפי־המוח שטפו גם את מוח
עצמם ץ

כמה דכגונים כמוהו יש כחוץ
לארץ ץ ״כמיליון איש,״ השיכ כלי
היסוס. מיליון — מתוך שלושה
מיליון :
האם ברחו בעיקר הנוצרים? ״לאו דווקא.
כל מי שיש לו כסף, ברח. הכסף בורח
יותר מהר מאשר בני־האדם.״ שכניו
הנוצרים לא פגעו בדירתו, והוא מתכוון
לחזור אליה בהקדם האפשרי.
מי אשב במצב? שוב תשובה, בלא היסום
:״הפוליטיקאים. סלק את הפוליטיקאים,
ויהיה לך שלום. העם רוצה בשלום.
אין שינאה בין הנוצרים לבין המוסלמים
הפשוטים. כל האסון נובע מהפוליטיקאים.
הם רוצים רק להרוויח כסף. כל הרוג
מכנים להם כסף!״
כל הפוליטיקאים? מי הגרוע ביותר?
״כמיל שמעון. הוא הכי גרוע.״ ומי מבין
הנוצרים הנבון ביותר ן ״פייר ג׳מייל.
הוא פטריוט לבנוני.״ ג׳מייל הוא מנהיג
הכתא׳אב (הפאלאנגות) .שמעון הוא מנהיג
המיפלגה המארונית השנייה, שהיא
ימנית עוד יותר.
האם תקום בלבנון חלוקה? לא, בן-
שיחי אינו מאמין בכך. לבנון תישאר
מאוחדת.
ואז? האם תהיה תקומה למדינה ולעיר?
לבן־שיחי אין ספק .״חצי שנה אחרי השלום
יחזור הכל לקדמותו. הבתים ישוקמו,
הבנקים שוב יפעלו, והמיסחר הלבנוני
ישגשג. כאלה אנחנו. מחלימים מהר.״
העיקר הוא לסלק את הפוליטיקאים.
אני מושיט לו את כרטיס־הביקור שלי,
והוא נותן לי את כתובתו בביירות .״זו לי
הפעם הראשונה שאני מקבל כרטיס־בי־קור
ישראלי,״ הוא מהרהר בקול־רם. הוא
תומך בהסכמי קמפ״דייוויד ובאנוור אל-
סאדאת, ומאמין שיאסר עראפאת יצטרף
בבוא היום.

גאולה בחן הלבנונית
יחות כאלה, שאפשר לנהל כמו-
י -תן כעת בכל מקום באירופה ובמצריים,
מציירות תמונה שונה מאד מזו
המתקבלת בכלי־התיקשורת הישראלים.

רצח־עם ץ

השמדת

הנוצרים

כידי הסורים ץ אושוויץ חדשה ץ

אין אף דכנוני המאמין כבך כרצי
נות. גם לא המארונים שכחם
נתקלתי.
יש מצב מסובן ומילחמה אכזרית. אין
שום דצח־עם.
השבוע ראו המוני הצופים בישראל בטלוויזיה
כתבה מביירות, שהגיעה לשיא
חדש של חד־צדדיות מטעה. חבל שניצח
עליה אהוד יערי, שהוא כתב רציני. אפשר
להבין את הסיבות הטכניות של חד־הצ־דדיות
יערי ראה ושמע את אנשי הימין
הנוצרי בלבד. פה ושם הגניב לדבריו
רמזים הנוגדים את הקו הרישמי, אך

1שדים סותרי

למרות המילחמה: מלונות במערב ביירות
התמונה כולה היתד. מעוותת עד להחריד.
בכתבה לא צוטט אף מוסלמי אחד. לא
צוטט גם סוליימן פראנג׳יה, ראש הפלג
המארוני התומך בסורים. הגיבור היה
אותו כמיל שמעון, איש הימין הקיצוני,
שגרר את לבנון כבר פעמיים אל תוך
מילחמת־אזרחים עקובה־מדם. קצין ״שומרי
הארזים״ צוטט בהרחבה, מבלי שנאמר

כמה פעמים מצוטטות בעיתוני ישראל
תחנות־השידור של המוסלמים, של אש״ף,
או אף של ממשלת לבנון החוקית? אולי
פעם אחת בחודש. בכל שאר הימים מצוטטת
תחנת־שידור אחת ויחידה — זו של
הפאלאנגות שממשלת לבנון החליטה, השבוע׳
לפעול לחיסולה. אילו היתה קיימת
בישראל תחנת־שידור מחתרתית חדשה של

תה, כאשר נדמו בלבנון התותחים
^ (לפחות זמנית ויחסית) ,ניתנה לישראל
ההזדמנות להתנער מתוצאות שטי־פת־המוח
הרת־האסון, ולחשוב מחדש על
פרשת לבנון ועל ההתערבות הישראלית

פרשה זו התחילה, עוד בימיו של יצחק
רבין, בלי מחשבה יתרה, תוך היגררות
אחר המאורעות, כניעה ללחץ (אמריקאי
בעיקר) ומחשבות פוליסיות קיצ־רות־טווח
(וקיצרות־רואי) .מעולם לא נערך
חשבון מפוכח וקר־רוח על האינטרסים
הישראליים המעורבים בסיכסוך הלבנוני,
ומעולם לא נשקלו בהיגיון צונן המעלות
והמיגרעות של ההתערבות הישראלית, הסיכויים
והסכנות, באופן מקיף, ממצה ואחראי.
אני אחראי לקביעה מדהימה זו.
יש לעניין צד מדיני וצד מוסרי. נדון-
נא בשניהם, בזה אחר זה.
ההתערבות הישראלית (וביכללה ההתערבות
הקיימת, לפי דיווח העיתונים ומוס־דות־ביון
בעולם, בצורת אספקה מאסיווית
של נשק קל וכבד, גיבוי פוליטי, ועוד)
יכולה להיות מיועדת, בתיאוריה, להביא
לתוצאות הבאות:
• קיום לכנון מאוחדת, תחת
השילטון הבילעדן_של_ הימ ין הנוצרי__ .
!• חלוקת״לכנון והקמת מדינה נוצ־רית־ימנית
בחלק משיטחה.
• גירוש הפלסטינים מלכנון, או
החלשת כוחם וניטרולם.

• גירוש הסורים מלבנון.
• משיכת הסורים אל תוך לכנון
והתשת כוחם שם.

• קידום האינטרסים האמרי קאים
בלבנון, לשם החלשת ברית־המוע־

צות.
מא ת
י שהוא מעין גאולה כהן במהדורה לבנונית.
ואילו שרבאל קסים זוהה כ״ראש
הנזירים״ ,מבלי לציין שהוא מנהיג גוש־אמונים
הלבנוני, המהדורה הלבנונית של
הרב משה לוויגגר.

כל מיגוון הריעות היה — כמו
•טגים ישראליים — כמו זה שכין
שמואל כץ והרב קוק. מי שיצייר
תמונה כזאת של ישראל, יאמרו
עליו •טהוא מסלף את המציאות
כצורה מחרידה. ואילו אצלנו, תיאור
כזה של לכנון מקוכל.
אסר גאולה כהן (ולמה לא? הרי יש
ניסיון רב בכך) ,ועיתוני העולם היו מש
תמשים בשידוריה כבמקור יחידי
אור המתרחש בישראל —
הדבר מעורר אצלנו גיחוך
כל אזרח נבון יכול
בעצמו. בקוראו
תוני, בהאזינו
ישים־נא
נון׳

<• חיזוק כוחו של אנוור אל־

סאדאת והחלשת מתנגדיו בעולם הערבי. יעדים כהנה וכהנה) סותרים למשל

היה בגדר שטות, ביגלל היעדר יעד ברור.
היעדים התחלפו תדיר, ולא פעם התקבל
הרושם כי ההתערבות עצמה מכתיבה את
היעדים, ולא להיפך. הופעלה כאן שיטתו
של אותו קלעי, אשר ירה תחילה בלוח
המטרה, ורק לאחר־מכן צייר את העיגולים
סביב מקום-הפגיעה.
ההתערבות הגדולה הראשונה של יצחק
רבץ, בקיץ ,1976 נועדה לשרת את
המטרה השלישית והשישית. ישראל הסכימה
לפלישת הצבא הסורי עד ל״קו האדום״
(נהר הליטאני) ,מפני שזו באה
אחרי הידברות אמריקאית־סורית, ונועדה
למשוך את סוריה למחנה המערבי. ישראל
הטילה מצור ימי על החוף הדרומי
של לבנון, כדי להחניק את כוחות אש״ף
ולעזור לסורים, שלחמו אז בפלסטינים
ושתמכו בימין הנוצרי.

הקו המנחה היה . :מה שרע לפלסטינים,
טוב לישראל: ומה שטוב
לאמריקאים, טוב לישראל.
בעיקבות השתלשלות המאורעות עברה
נקודת־הכובד הישראלית דרומה, ויעדה
העיקרי היה ליצור מובלעת נוצרית־ימנית
לאורך הגבול הישראלי, כמדינונת־חסות
ואיזוד־חיץ בין ישראל והפלסטינים.
במארס 1978 פלש צה״ל ללבנון כדי
למגר את הפלסטינים. התוצאה היתד. ,כני סת
כוחות האו״ם שהעניקו לאש״ף הכרה
רישמית, והמגינים כיום על ה״מדינה״
המוסלמיודפלסטינית בדרום־לבנון מפני
צה״ל.
של הנוצאחר־כך
בא החימוש
רים בצפון, שחסך אותם לכוח המסוגל
להתגרות בצבא הסורי, כדי להתישם, או
כדי להביא לחלוקה, או כדי לסייע לישראל
במיקרה של מילחמה סורית־ישראלית.

ובבן, במה מעוניינת ישראל ץ
זאת שואל העולם כולו. אנשי הימין
הנוצרי שואלים זאת בדאגה
גוברת, מתיר הרגשה שישראל
רימתה אותם. הגיע הזמן להציג
את השאלה הזאת גם מהבחינה
הישראלית.
מה, לכל הרוחות, אנחנו רוצים להשיג
שפז

..אוץ־לב1ון {1ע1דמה״
ך* יעד האפשרי הראשון — קיום
י 1לבנון מאוחדת, תחת שילטון נוצרי-
ימני — פשוט אינו בר־השגה. הנוצרים
מהווים כיום מיעוט בלבנון. הימין המאורגן
מהווה מיעוט אף בקרב הנוצרים.
גם אילו היו כל הנוצרים מאוחדים
ברצונם להיות לעם-אדונים השולט על רוב
מוסלמי מדוכא (מעין מהדורה לבנונית
של חלום ״ארץ־ישראל השלמה גם
אז לא היתד, העדה חזקה די צורכה להגשים
זאת, אף בעזרה ישראלית. הסורים
לא היו מרשים זאת, ואין בכוחם של
הנוצרים למגר את הסורים בלא התערבות
ישראלית ישירה.

אידו היה צד,״ל כובש את לבנון
כולה, תוף בדי מילהמה בסוריה,

קעקע של עואפאת על זרוע פלסטינית, צלב מעל לרובה!1צוי
ומקים בה דיקטטורה ימנית־נוצ־רית
— היה הדבר מחריב את
לבנון. אין קיום ללבנון, אלא במרכז
בלבדי־מיסהרי המשרת את העולם
הערבי ובעיקר את סוריה
ומדינות־הנפט. כמדינה המנותקת
ממרחב זה, אין לבנון בת-קיום.
מובן שארצות־הברית לא היתה סובלת
התערבות ישראלית כזאת, שד,יתד, דוחפת
את סוריה חזרה אל זרועות הסוביי טים,
אחרי שכבר עברה יותר ממחצית
הדרך אל המחנה האמריקאי.

בקיצור: יעד זה אינו מציאותי,
ואין הוא אלא מיקסם־שווא.
אם דוגל בו מישהו כייטראל ברצינות,
אין הוא אדם רציני.

מדינת חווקז־ו
^ תבן שהיעד האפשרי׳השני קוסם
לרבים בירושלים, ואולי הם אף רואים
בו את היעד המרכזי.
אם כן, כדאי להם לחשוב על כך בשנית.
חלוקת לבנון לשתי מדינות (מדינה נוצרית
בצפון, בתוספת מובלעת ליד הגבול

הישראלי, ומדינה מוסלמית־פלסטינית בדרום,
עם מובלעת בצפון ליד טריפולי)
תיצור מצב בעייתי מאד מבחינה ישראלית.
אומנם תיווצר מדינה נוצרית-ימנית, שתהיה
תלוייד, בישראל לחלוטין ושתשמש
כמשרתת שלה. מדינה כזאת יכולה לסכן
את האגף של הסורים ואת העורף של אש״ף
בלבנון. יכולים להיות לה שימושים רבים.

אך מדינה כזו תהיה לא רק מכשיר,
אלא גם נטל. ישראל תצטרך
להעניק לה סיוע מאסיווי ומתמיד,
מדיני, כלכלי וצבאי. היא לא תתן
לישראל מנוח. היא עלולה לגרור
את ישראל כבל עת להרפתקות
שאינה רוצה בהן. היא תאלץ את
ישראל להסיט חלק מכוחה המוגבל
למטרות לא־לה.
לא ברור אם במאזן הסופי, היתרון של
מצב כזה שקול כנגד חסרונותיו.
אך יש לעניין גם צד שני :
חלוקת לבנון תנציח את המצב הקיים
בדרום־לבנון כבר עתה. שם קיימת למעשה
מדינה מוסלמית, שהכוח המדיני והצבאי
היחידי בה הוא אש״ף. המינהל
אש״פי, הצבא אש״פי, כמחצית האוכלוסייה
פלסטינית.

האם יעדה של ממשלת־בגין
הוא להביא לידי חיזוק מדינה
פלסטינית־גולה בדרום לבנון, כמרחק
של כמה קילומטרים מן הגבול
הישראלי, שמטרתה העיקרית להיאבק
למען בינון מדינה פלסטינית
בגדה יברצועה ץ

אם כן ווי סביר. אם לא, הקו
*מד הצבא הפלסטיני בלבנון חזק דיו
לעמוד לבדו מול הסתערות הצבא הימני-
נוצרי, גם אחרי חימושו של זה בידי
ישראל^ .אילו היה המאזן משתנה, היו
הסורים מתערבים בהכרח לצד הפלסטינים,
כדי למנוע את השתלטות הימין הנוצרי.
אם תהיה פעולה ישראלית־נוצרית
משותפת לחיסול המדינה המוסלמית־פלם-
טינית, יביא הדבר — בביטחון מוח לט
— למילחמה כוללת בין ישראל והחזית
הערבית המיזרחית.
שיקול זה ממלא בוודאי תפקיד מסויים
בהתקרבות המדהימה הנוכחית בין סוריה
ועיראק.
(אומנם, דויד בן־גוריון חלם על חלוקת
לבנון, כפי שמסתבר עתה מיומנו של משה
שרת. אבל בן־גוריון חלם גם על חלוקת
אלג׳יריה, והציע זאת לשארל דה־גול.
אחרי שהגשים את חלוקת ארץ־ישראל,
ראה בן־גוריון בחלוקה את הפתרון לכל
בעייה בעולם, ואילו ניתנה לו האפשרות
לכך היה מציע גם לחלק את בלגיה וקנא-
דה, בריטניה וארצות־הברית).

לוחמי הפאלאנגות בעמדה בביירות

אין לי פסק ששיקול קר־רו־ח
יביא למסקנה כי חלוקת לבנון

אינה רצוייה לישראל, וכי הנזק
הכרוך בה גדול בהרבה מכל תועלת
העשוייה לצמוח ממנה מבחינה
ישראלית.

וו1רה יאוודד
ף יעד של גירוש הפלסטינים מלבנון
י 1אינו בר-ביצוע. פשוטו כמשמעו: אין
להם לאן ללכת. אין מדינה ערבית המוכנה
או המסוגלת לקלטם. גם אילו היו
חסרי־מגן, אי־אפשר היה להזיזם. על אחת
כמה וכמה כשמדובר בקיבוץ של למעלה
מחצי מיליון נפש (ההערכות נעות בין
400ו־ 600 אלף) ,שהוא מאורגן היטב ושיש
לו צבא שעמד לכבוש את לבנון כולה,
ערב הפלישה הסורית של .1976
יש רק מקום אחד שבו יכולים המונים
אלה להיקלט, ושהם רוצים להיקלט בו:
הארץ הקרוייה בפיהם ״פלסטין״ ,בין הירדן
והים. קשה להניח כי ממשלת בגין רוצה
דווקא בכך.

להיפך: דווקא ממשלת בגין
צריבה היתה להיות מאורגנת ש־יי-טארו,
ישתקעו ויכו שורשים כלבנון
לצמיתות. הדבר מוכיח.*,.
מחדש עד כמה מתנהלת מ— :י ו ״ -
ישראל בלי מחשבה ובלי הגדרתי
מטרה.
אם המטרה היא להחליש את הפלסטינים
בלבנון, איך משרתת• אותה מדי-

אמנם, בת,-.
בות הישראלית עד כה מטרה זו. בדרום
הוקם איזור־חסות ״נוצרי״ ,הכפוף מכל
הבחינות לצה״ל, ושנועד לחצוץ בין הפלסטינים
ובין ישראל. בצפון חומש הכוח
הנוצרי־ימני, המאיים על עורפם של הפלסטינים.
אין ספק כי הימין הנוצרי לא
היה כלל פותח במילחמת־האזרחים ב־
,1975 לולא היה בטוח בתמיכה ישראלית
מאסיווית. ואילו הסורים לא היו פולשים
ללבנון ב־ 1976 לולא הובטח להם,
באמצעות האמריקאים, כי ישראל רואה
פלישה זו בעין יפה, מפני שנועדה —
באותו מועד — להציל את הנוצרים מידי
הפלסטינים שעמדו באותו שלב של המיל־חמה
לנצח.
אולם מחשבה שנייה מלמדת כי היה זה
חשבון קצר־רואי. בעיקבות מילחמת־האז-
רחים, קמה למעשה מעין־מדינה פלסטינית
במחצית לבנון, מביירות דרוסה עד
למובלעת הישראלית.

לאש״ף יש כיום צבא שהוא
בימעט סדיר. הסורים הסתכסכו עם
הנוצרים ונותנים עתה יד לפלסטינים.
בסך־הכל גרמה ההתערבות
(המשך בעמוד )36

במדינה בחירות מדד הסוחרים

ראשי הערים הגדולות
עלולים זמצוא את עצמם
כמפקדים ללא מיפקדות
אילו היו ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ להט׳ צריך לשפוט על סיכויי
בחירתו מחדש על־פי כנס הבחירות המרכזי
שלו — היו לו סיבות טובות לדאגה.
• למרות שהנואם המרכזי בעצרת, שכונסה
בהיכל הספורט התל־אביבי, היה מנחם
בגין ולמרות שרוב המשתתפים בה הובאו
למקום בהסעה מאורגנת, לא נכחו בעצרת
אלא כ־ 1500 איש.
ייתכן שיש בכך כדי ללמד על מידת
האדישות, שמגלים הבוחרים לבחירות המוניציפאליות
שייערכו בשבוע הבא.
הסכנה מדאיגה בעיקר את ראשי שתי
הערים הגדולות במדינה: ירושלים ותל־אביב.
על־פי כל התחזיות צפויה בחירתם
של טדי קולק ושלמה להט מחדש. אפילו
סקר המערך מצביע על יתרון לצ׳יצ׳ על
פני יריבו, אשר בן־נתן, בשיעור של 440/0
לעומת 0/0ד ,3ביגלל מיעוט המתמודדים על
ראשות הערים בערים אלה לא קיימת גם
סכנה של סיבוב נוסף, בבחירות האישיות
הראשונות של ראשי־הערים. אלא
שגם טדי וגם צ׳יצ׳ חוששים מכך שלא
יעמוד לרשותם רוב במועצת־העיר.
במיקרה של צ׳יצ׳ העניין מסובך עוד
יותר. שכן, לכאורה מעוניין צ׳יצ׳ לזכות
ביותר בוחרים מאשר סיעת הליכוד בעירייה.
הדבר יאפשר לו להפגין שוב את
אי־תלותו במנגנון המיפלגתי. אולם פער
גדול מדי בין מיספר המצביעים בעדו
ובעד רשימת הליכוד עלול לסבכו.
כיגדל מיסדרי המטאטאים. רק בימים
האחרונים התגלה האיום מצד רשימה
שולית לכאורה, שכימעט ולא התפרסמה
ולא ייחסו לה מישקל: רשימת
היוזמה החופשית (שאות הבחירות שלה
הוא ט׳) ,המאגדת את סוחרי תל-אביב
ובעלי־המלאכה שלה. ציבור זה, היה מאז
ומעולם העורף האלקטוראלי של ד,מיפ־לגה
הליברלית והליכוד. בתל-אביב קיימים
כיום כעשרת אלפים בעלי עסקי מיסחר
וכ־ 15 אלף בעלי־מלאכה. עם בני מיש־פחותיהם
הם מונים ציבור של כ־ 60 אלף
איש, בעל אינטרסים ספציפיים.
צ׳יצ׳ הצליח לריב עם ציבור זה. העי מות
שלו עם הסוחרים בפרשת ניקוי ה מדרכות
והעלאת שיעורי מס־העסקים,
הביא את הסוחרים למסקנה שעליהם לרוץ
ברשימה ניפרדת.
בתל-אביב היה זה יהושע נהרי, יו״ר
התאחדות הסוחרים שיזם את הקמת רשימת
היוזמה החופשית. אולם ברגע האחרון
ערב הגשת הרשימות הופעלו על נהרי,
איש המיפלגה הליברלית לחצים כבדים
והובטח לו המקום ה־ ,15 הבלתי ריאלי,
ברשימת הליכוד. הוא חזר לחיק המים־
*״ יחד עם רשימת המועמדים והחתי־להגשתם,
עשה הכל כדי שחבריו לא
יוכלו להגיש את הרשימה. במקומו הוצב
בראש הרשימה אברהם בן־הר, בעל עסק
להפצת צעצועים, איש לח״י לשעבר, ש נדון
למוות בידי הבריטים אחרי שנתפס
בתי-המלאכה ש י היי הל י־׳
בדלית הצליח 12 ועמדים סולהגיש
את הרשימה בזמן.
בשבוע האחרון התגבר החשש בקרב
עסקני הליכוד כי רשימת הסוחרים ובעלי-
המלאכה עלולה להכשיל את הליכוד בבחי רות
למועצה. נהרי גויים כדי לפעול
נגד הרשימה שהוא עצמו הקים. נפתחה
מערכת הסברה מקיפה כדי לשכנע את
הסוחרים לתמוך בליכוד.
אולם התעלומה עדיין עומדת בעינה :
האם יצביעו הסוחרים בעד המיפלגה ש־התכחשה
להתחייבותה להגן עליהם י

פשעים
ה מ צוד גמ שך
״אני חוזר בתשובה!״
טוען האסיר הנמלט
בעוד כל שוטרי מישטרת״ישראל עוסקים
בחיפושים אחר דודו דהרי, האסיר הנכד
(המשך בעמוד £46

סוג חו ש שד מועמדים מתייצבים ל ב חיו חו

3וי 0חדשות
אחת התופעות הבולטות ביותר בבחירות לרשויות המקומיות,
שתיערכנה כשבוע הבא, היא השתלבותם של אישים ודמויות ציבוריות
חדשים כרשימות המועמדים למועצות הערים. נראה בי בדי להתחרות
כרשימות עצמאיות וכלתי־מיפלגתיות, נאלצו גם הרשימות המיפלגתיות
לכלול כמקומות הריאליים שלהן אישים שלא מתחום העסקונה המיס־לגתית
האפורה. תהיינה אשר תהיינה תוצאות ההתמודדות על בחירת
ראשי הערים — דבר אחד בכר ברור: מועצות העיריות תכלולנה אחרי
הבחירות פנים חדשות, העשויות לתרום להחייאה ולריענון של הגופים
המוניציפאליים. שלוש מדמויות אלה, המתמודדות על מקומות במועצות
ולא על ראשות הערים, מוצגות ככתבה זו.

של מפא״י מאז השתחרר משירותו ב־צה״ל
לפני 27 שנים. אבל איש משניהם
לא. הכיר אישית את ראש הרשימה שהוא
רץ, בה עתה לבחירות מטעם מיפלגתו.
רשימת המערך לעיריה הורכבה בחלקה
ממועמדים שנבחרו בבחירות אישיות ו־מכאלה
שמונו על ידי ראש הרשימה, אר־תור
בן־נתן. ארתור מינה את אבניאון
כמיספר שניים שלו, מבלי להכירו אישית,
אחדי שהומלץ בפניו וכישוריו סופרו

מועמד רוטלוי

מועמד אכניאון
קיטורים במסיבות יום שישי
ך* ״קיטורים״ של מסיכות יום-
1 1שישי — אחת מצורות הבילוי הנפוצות
ביותר בחברה הישראלית — הולידו
כבר תוצאה חיובית אחת: שני חברי
מועצה חדשים במועצה הבאה של עיריית
תל־אביב—יפו.
גם איתן אבניאון, המועמד מיספר שניים
ברשימת המערך, וגם דוד רוטלוי, המועמד
מיספר 10 ברשימת הליכוד, יהיו
חברי מועצת העיריה בגלל אותה סיבה
עצמה, אם כי מזווית ראיה שונה.
אומר איתן אבניאון, מנכ״ל חברת הביטוח
ההסתדרותית הסנה, שלא עסק
מעולם בפעילות מיפלגתית למרות שחי
במיסגרת פוליטית :״השינוי אצלי בא
אחדי ה־ 17 במאי .1977 הגעתי למסקנה
שהדרך הקודמת, של לשבת בלילות שישי
ולקטר היא שהובילה לאן שהובילה וגרמה
לי״י במדינה.״

מבלי לישמוג י י, יד אבניאון,
חוזר דוד רוטלוי, יו״ר ׳לשכת ׳עוו.,יי-
הדין, כמעט על אותן מילים ג .״החלטתי
שמספיק לשבת בלגלות שישי ולקטר...
חשבתי שאין לי זכות לשבת ולבקר מבלי
להקדיש מזמני כדי לעשות משהו.״
שניהם הם אנשים צעירים 48 בני אותו
שנתון, בלתי פוליטיים במובן המקובל
של המילה. שניהם הם סיפורי הצלחה, כל
אחד בתחומו. כשיישבו זה מול זה ליד
שולחן מועצת־העיר, הם עשויים עוד לגלות,
שלמרות השתייכותם לשתי מיפלגות
יריבות, יש ביניהם יותר משותף מאשר
בינם לבין כמה מחבריהם לסיעה.
איתן אבניאון שולט כיום על אחד הענפים
המצליחים ביותר במשק ההסתדרותי.
מזה חמש שנים הוא מנכ״ל קבוצת
הביטוח הגדולה ביותר במדינה — קבוצת
הסנה. תוך תקופה זו הוא הצליח להפוך
אותה מחברה שחלשה על /0ס 13 משוק הביטוח
במדינה, לקונצרן שכמעט רבע משוק
הפרמיות שייך לו. הוא הרחיב את הקבוצה,
רכש והקים עבורה חברות חדשות,
הנהיג בה שיטות ייעול מודרניות שהפכו
אותה לשם דבר.
לאבניאון, מתון הדיבור ובעל הכישרון

ליחסי־אנוש, יש שפע של תוארים. הוא באוזניו. רוטלוי נבחר בבחירות אישיות
יושב ראש איגוד־חברות־הביטוח ! יו״ר כמועמד מטעם חרות במקום השביעי. דיראש
הוועד־הפועל של חברת א בנ ר; יו״ר רוג זה היה מציב אותו ברשימת הליכוד
מועצות המנהלים של כל חברות הבנות במקום בלתי ריאלי. בהסכמת כל הנבחרים
של הסנה וחבר בדירקטוריונים של מוזי ועל דעתם, הוא קודם למקום הרביעי, שאון
תל-אביב, אוניברסיטת תל־אביב וחב העניק לו את המיספר עשר ברשימת מוערת
העובדים. אולם ההישג הגדול ביותר מדי הליכוד. משערך עמו היכרות, הכליל
שלו הוא אולי כיו״ר ועדת הכספים של אותו שלמה (״צ׳יצ׳״) להט ברשימת אלה
מיפלגת העבודה.
שלא היה מוכן לוותר עליהם בצוות שלו.
כשנטל את התפקיד, לפני יותר משנה,
בדרך מוזרה יש דמיון רב גם ברקע של
הסתכמו החובות המצטברים של המיפלגה שני המועמדים, הדומים זה לזה הן בביותר
מ־ 50 מיליון לירות. כיום הם נעים אופיים והן בצורתם החיצונית.
בסביבות ה־ 30 מיליון. ומה שיותר חשוב :
איתן אבניאון היה בן שנתיים כשעלה
החוב שנותר הוא חוב מסודר, עם זמני עם הוריו מפולין. אביו היה רב ועד שהת פרעון
קבועים על פי סדר עדיפות. הוא גייס לצה״ל במילחמת העצמאות קיבל
הצליח לקצץ במנגנון המיפלגה ובהוצאו־ איתן׳ חינוך דתי, למד בבית־ספר דתי,
תיה, לארגן ביעילות את המגבית למען והיה חניך בתנועת בני־עקיבא ״לא זו
המיפלגה ואת תשלום התרומות ומיסי־ של הכיפות הסרוגות, אלא זו שהיתה
החבר. וכל זה ללא אף שערורייה מסוג תנועה ליברלית של תורה ועבודה.״ דוד
אלה שהיו נחלתה של קרן תל־חי של ה רוטלוי הוא בן לתעשיין טכסטיל, שעלה
ליכוד.
לארץ מפולין לפני 50 שנה והקים את
כוטלוי הוא כיום אחד מעורכי־הדין מיפעל הטכסטיל רוטקס הנמצא בבעלות
הפרטיים ׳ה״&ח־ייחים, שותף במישרד עור־ המישפחה עד היום. גם הוא כאבניאון למד
כי־הדין של מק£ז קריצ׳מן, בו החל את_ בבית־ספר דתי, היה חניך בשבט צופי-
הקאריירה המישפטית י ״ נממחןי ^ ן ^ העדה הדתי. אלא שאבניאון גדל בירוש שך
מיספר שנים כיהן כיו״ר ועדודזא ש^^ לים ורוטלוי בשכונת פלורנטין התל-
קה של לישכת עורכי־הדין, עד שלפני ־אביג-יז.
שלוש שנים נבחר בבחירות אישיות לבמילחמת־העצמאות
נילו!״ ,מל אחד מהם
תפקיד יו״ר הלישכה, תוך שהוא זוכה
בחזית אחרת: רוטלוי, שאחד ממוריו היד,
באמון ובהערכה מצד רוב ציבור עורכי -מרדכי רזיאל, אביו של מפקד האצ״ל
הדין בישראל.
דוד רזיאל, הושפע מדיעותיו והיה קרוב
ביצועיס טיס לאצ״ל. אבל במילחמה התגייס לגדוד ה שלישי
של הפלמ״ח, נלחם בגליל, בדגג־יות
ובבאב־אל־וואד. אבניאון גויים בגיל
במובן החיובי 17 לפלוגת יהונתן, שנלחמה בעין־כרם
ובמלחה וכשזו פורקה צורף לגדוד מוריה
ך* מאפיין את אכניאון ורוטלוי, של החטיבה הירושלמית. שניהם השתחררו
י • הוא היותם ביצועיסטים מובהקים ב משירות סדיר בצה״ל בדרגות סמלים, הלמובן
החיובי של המילה: אנשים השקו כי ישר מהמילחמה ללימודים אקדמאיים
עים בעבודה המהווה כמעט את כל עולמם. באוניברסיטה העברית בירושלים.
יחד עם זה, המקצוענות שלהם היא יעוד
אבניאון בחר בלימודי כלכלה, החל לע המלווה
בהשקפת עולם.
בוד כפקיד במישרד־האוצר. הוא חזר לאורוטלוי
הוא חבר רשום אך בלתי פעיל ניברסיטה שנית כעבור כמה שנים, הפעם
של תנועת החרות מיום שזו קמה, אחרי למסלול מינהל־עסקים. עד ל־ 1967 עבד בהקמת
המדינה. אבניאון היה חבר רשום אוצר, תחילה באגף מס־ההכנסה, כעוזר

העירוניות שיתקיימו בשבוע הבא

במראה

ראשי לניכויים, ואחר כך כסגן הממונה
על החיסכון והביטוח. כשפרש מהשירות
הממשלתי עבר למשק ההסתדרותי, קיבל
על עצמו את ניהול גמול, חברת ההשק עות
של קרנות־הפנסיה ההסתדרותיות.
משם עשה את דרכו לבנק הפועלים, היה
בו אחד מחמשת המנהלים במעמד של
מנהל־כללי־שותף.
רוטלוי לעומתו היה בוגר המחזור הראשון
של הפקולטה למישפטים של אוני ברסיטת
ירושלים. תחילה עסק בפרקטיקה
פלילית, היה סניגורו של אחד מנאש־מי
משפט טבח כפר־קאסם. כשהתמחה
בדיני נזיקין ניהל מישפט נגד עיריית
תל־אביב, הביא לביטול חוקי העזר העירוניים
שאסרו מסחר בבשר חזיר באטליזי
העיר וזאת למרות שבהכרתו הוא נשאר
נאמן לערכי המסורת והדת. לפני כשש
שנים היה אחד מסניגוריו של הטירו־ריסט
היפאני קהו אוקומוטו.

הבעייה :
איכו ת ה חיי ם
נכי אנשים כמותם, שהעסקנות ה/פוליטית
לא נראתה להם כעניין ש כדאי
להשקיע בו מאמץ, זמן ומרץ, הש תתפות
במילחמת הבחירות היא בבחינת
כניסה לעולם חדש. למרות שאינם מתמודדים
על תפקיד ראש־העיר, הם נוטלים
בה חלק פעיל, משתתפים בסיורים ונד
חוגי־בית משני עברי המיתרס הפוליטי
וחושפים את האני מאמין המוניציפאלי
שלהם.
אבניאון, אב לארבעה, תושב רמת־גן עד
לפני כשנה, שהתחביב היחיד שהוא מרשה
לעצמו היא צעידה ברגל של חצי שעה
ביום, תוקף את בעיות העיר מנקודת מבט
של. מנהל :״עיר היא עסק כמו כל עסק
גדול וצריך לדעת לנהל אותה בהיגיון,
בידע ועם חזון, שלצערי אינו קיים בהנ הלה
הנוכחית. עיר כמו תל־אביב היא
קומפלכס עצום שצריך לנהלו באופן שונה
לחלוטין מכפי שעושים להט והליכוד. יש
בה בעיות של איכות חיים, נופש, תרבות,
שירותים ואכיפת החוק. יש בעיות של איזון
דמוגרפי ואספקת מקורות תעסוקה.
באף אחת מבעיות אלה לא הצליחה ההנהלה
הנוכחית. כל ההצלחות שלה הן עוד
מתקופת רבינוביץ׳ .כל מה שנעשה גדול
בעיר הזאת נעשה בתקופתו. צ׳יצ׳ לא עשה
שום דבר חדש. מה שהוא עשה זה חגיגות.
אלא שעיר אינה קרניבל. צריך לבנות
קודם מידרכות בשכונות לפני שמחד־שים
את המידרכות ברחוב דיזנגוף.״
רוטלוי, אב לשלושה, הנשוי לשופטת,
הנוער סבינה רוטלוי, נגן כינור לשעבר
שתחביבו העיקרי היא האזנה למוסיקה,
מסנגר על הנהלת העיר הנוכחית ומבקש
לאפשר לה לממש את יעדיה לעתיד. גם
דוגל בדעה, שאיכות החיים היא הכזית
של עיר כתל־אביב :״אני
ה ״א יצור סביבתי, שה־
,בתחום המגורים שלו,
מהבעיות הגדו־זמן
מן הראוי
ממנה אני
נים לתרום

רגל.״ אמר לו ספיר :״לי אתה יכול
לומר את האמת, אני לא אשתך.״
ספיר לא היה מסוגל להאמין שאנשים
רציניים כארנון מגלים התעניינות בנושאים
שכאלה.
סיפור זה, מבטא, אולי יותר מכל, את
אישיותו הססגונית של יעקב ארנון
נרדפים על־ידי הנאצים בהולנד עקב היותם
יהודים, ועקב היות ארנון אחד ממנהיגי
התנועה הציונית שם, מצאו הוא
ואשתו מיקלט בכפר קטן בדרומה של
ארץ השפלה. במשך שנות הכיבוש הנאצי
חיו כנוצרים, ואיש מתושבי הכפר לא
ידע את זהותם האמיתית.
״החיים עם הגויים לימדוני שאפשר לש נוא
כובשים גם אם הם רק כובשים ולא
משמידי עם, כפי שהיו הגרמנים,״ אומר
ארנון .״אין מקום להשוואה בין הגרמנים
לבינינו, אולם הדוגמה הטובה ביותר שאני
מוצא היא זו של ההולנדים בתקופת הכיבוש.
כל החלטה שביצעו הגרמנים, ותהיה
טובה או רעה עבור ההולנדים,
זכתה מייד בביקורות זעם כיוון שההולנדים
לא האמינו שכובשים מסוגלים לרצות
בטובתם.״
סיפורים יש לארנון רבים :״היית מאמין,
למשל, שהייתי מורה של אנה פרנק?
היא היתה תלמידה רגילה ביותר בבית־הספר
שבו לימדתי. אני בטוח שאף אחד
מהמורים לא העלה בדעתו שהיא בעלת
אישיות רגישה ומעניינת כל־כך. יש עוד
הרבה סיפורים. אני חושב שיום אחד אתיישב
ואכתוב אותם.״

בשנת ,1934 והוא בן ,20 הוסמך להוראת
הנהלת־חשבונות. במשך כל תקופת
לימודיו היה ארנון פעיל בפועלי ציון
ובקהילה היהודית בהולנד. בשנת 1936
נבחר לתפקיד יו״ר ההסתדרות הציונית
ההולנדית, ומאוחר יותר היה ליו״ר הפדרציה
של כל תנועות־הנוער בהולנד.
בשנת 1938 החליט לעלות לארץ־ישר־אל,
אך קיבל היתר־עלייה משילטונות
המנדאט הבריטי רק שנתיים מאוחר יותר,
בדיוק יום אחד לפני שנכבשה הולנד על־ידי
הנאצים.
במשך כל שנות מילחמת־העולם השנייה
חי ארנון במחתרת. בתחילה הסתתר
אצל חברים באמסטרדם, ואחר־כך
הוברח בעזרת מיסמכים מזוייפים לדרומה
של הולנד .״אז איבדתי את אמוני בניירות
ובמיסמכים,״ הוא אומר .״במשך ה־מילחמה
עבדתי כפקיד במישרד ההקצבה
ההולנדי, ולא היה בידי אפילו מיסמך
אחד שלא היה מזוייף.״
במארס 1948 עלה ארצה עם אשתו, לביאה,
שהסתתרה עימו כל שנות המילחמה
ועם בנם הבכור אריה, שהיה בן תשעה
חודשים, ונתבקש מייד על־ידי מינהלת
העם להכין תוכנית לפיקוח על היהלומים.
עוד לפני הכרזת העצמאות שימש
כמפקח ארצי על היהלומים, וכשקמה המדינה
ב־ 15 במאי ,1948 הוטל על ארנון
להקים את המחלקה הממשלתית לפיקוח
על היהלומים במישרד־המיסחר והתעשייה.
״הסכמתי לעבוד כפקיד ממשלתי באופן
זמני, אולם הזמניות הזו ארכה 22 שנים.״
כעבור ארבע שנים עבר ארנון, על־פי
בקשת מגכ״ל האוצר דאז דויד הורביץ,
למישרד האוצר, שם החל את דרכו כסגן
המפקח על מטבע־חוץ. כעבור שמונה חודשים
הקים, בעזרת חמישה כלכלנים צעירים,
את ה״יחידה החשובה במשק״ — אגף
התקציבים שבראשה עמד עד לשנת 1956
עת מונה, על-ידי שר־האוצר דאז, לוי
אשכול, לתפקיד מנכ״ל מישרד־האוצר,
שבו שימש 14 שנים.
מספר ארנון :״על לוי אשכול אני רוצה
לומר כי אהבתי את האיש מאד, ובמשך
השנים נקשרו בינינו קישרי ידידות

חברת־החשמל, ויו״ר האגודה לטיפוח
ספורטאים מצטיינים. בפוליטיקה לא עסק :
״היו לי התלבטויות רבות בקשר לדרכה
של מיפלגת העבודה, שגברו והלכו בעיקר
אחרי מילחמת ששת־הימים. אולם על פי
השקפתי, המושפעת מהחינוך ההולנדי ש קיבלתי,
אל להם לפקידים ממשלתיים להיות
מעורבים בפוליטיקה.״
בסוף שנת ,1969 כשקיבל לידיו פינחס
ספיר, את תיק האוצר בשנית, פרש ארנון.
״אינני יודע אם הייתי נשאר בשירותו
של שר אחר,״ הוא אומר ,״אבל היו בינינו
חילוקי־דיעות לגבי דרך ניהול אוצר המדינה.״

;/אני

כי אני מפחד! ״
ף•׳ שעזס את שירות המדינה, החל מג־
^ בש את עמדותיו. המעשה הפוליטי ה־

ארנון ואשכול
וידויים אישיים
ראשון שבו נטל חלק היה ״מיכתב הפרופסורים
נגד הסטאטוס־קוו,״ שנשלח לראש-
הממשלה גולדה מאיר.
״ראיתי,״ הוא מספר ,״איך במשך הש נים
איבדה מיפלגת העבודה את דרכה.
ההתעשרות הקלה, הזילזול בחשיבותן של
גביית המיסים, הרדיפה אחר משקיעי־חוץ
בכל מחיר, הפריעו לי מאד. חיפשתי מיס־גרת
חדשה, ולא היתה. ב־ 1973 עזבתי את
מיפלגת העבודה, אולם רק לקראת הבחירות
של 1977 מצאתי את המיסגרת ש חיפשתי
כל־כך, בדמות מחנה שלי שהיה
לי חלק קטן בהקמתו.
״מדוע אני רץ למועצת עיריית ירושלים?
כי אני מפחד! כן, אני חושש שמא
מועמד ארנון >עם פינחס ספיר)
דברים קטנים שהם בתחום החלטות ה־החנכ״ל
הלך לכדורגל
עיריה, הם שימנעו את השלום. אין לי
יומרות רבות, אולם אם נצליח לקבל כמה
לבד מסיפורים צבר הד״ר ארנון גם אמיתיים אמיצים עד־כדי־כך
שבהיותו מנדטים, אולי נוכל לשמש כלשון־המאז-
ניים.
תארים רבים, מאז שימש כיו״ר ההסתד ראש ממשלה נהג לספר לי את צרותיו.
״אשכול הואשם בכך שלא קיבל החלטה
״מילבד זאת, בתחום הכלכלי יש לי כמה
רות הציונית של הולנד ועד שהתמנה כמועמד
מחנה של״י לראשות מועצת עי לפתוח במילחמת ששת״הימים שבוע לפני השגות. ייתכן שמדי קולק חזק מאד בכל
ריית ירושלים. במשך 14 שנים, ובשירותם שפרצה. אחרי הניצחון במילחמה הסביר הנוגע לקבלת תרומות, אולם הוצאת הכסשל
ארבעה שרים, שימש ארנון מנכ״ל לכתב שידורי ישראל, מדוע לא רצה ש פים אינה הצד החזק שלו, והיינו רוצים
מישרד־האוצר, שאליו הגיע ביום שבו התחלת המילחמה תוקדם. הוא לא ידע להיות לו עזר־כנגדו.
בוצע בישראל הפיחות הראשון — ב שהכתב מקליט אותו, ודבריו, נשמעו
״הייתי רוצה לראות חלוקה אחרת של
פברואר ,1952 ושאותו עזב בינואר ,1970 מגומגמים כיוון שלא העלה בדעתו שמק תקציב העיריה. יותר כסף לשיפור רמת
הרי שלושה פיחותים נוספים.
ליטים אותו. מאוחר יותר, כששודרו הדב החיים של הנזקקים הרבים בעיר, במקום
עקב ירנון נולד באמסטרדם למישפחה רים שאמר, נשמע מגמגם ומבולבל.
למוזיאונים. גם מוזיאונים ומוסדות תרדית
גדולה וותיקה .״לא נולדתי כ״כאב
לו מאד, לאשכול, שצחקו עליו. בות הם דבר חשוב מאד, אבל בראש
,״ הוא מעיד על עצמו ,״אולם בבית כששאלתי אותו מדוע, בעצם, לא הח סולם העדיפויות עומדים האזרחים הנתונים
,ו שבת וכשרות.״
ליט על הקדמת המילחמה, הזכיר לי את במצוקה.
,1932 עת מלאו לו ,16 סיים את ההצבעה בממשלה שבה היו תישעה שרים
״איך אני רואה את ירושלים בזמן
בעד ותישעה נגד, ואמר, :כשיש תיש־
:ר התיכון והכשיר עצמו במשך
שלום?״ ארנון מחייך .״זאת השאלה הח היות
יהלומן. אז הצטרף לתנועת עה נגד ותישעה בעד, לא מחליטים על שובה ביותר! הייתי רוצה מאד לראות את
ן, שבה מצא שילוב של אידי־ מילחמה
ירושלים, שכל-כך חשובה לנו ולכולם
סוציאליסטית, הומאניסטית וציו־כל
אותה התקופה שבה עבד אר כעיר מאוחדת וחופשית. ירושלים יכולה
יחד. בהיותו בן 18 החל לומד נון במישרד־האוצר, עסק בפעילות צי להיות בירה לא רק של מדינת ישראל,
והנהלת חשבונות באוניברסיטת בורית ענפה, ושימש בין השאר מנהל האלא
גם של ערביי ישראל, שבה יהיו לתו׳ם,
ובמקביל עבד כמינהלן במים־ רשות לתיכנון כלכלי במישרד ראש־הממ־שבים
זכויות של חופש תרבותי, לאומי
שלה, חבר פעיל בדירקטוריון המנהל של
ומים המישפחתי.
ודתי. ורק שלא יאמרו עלי שאני נאיווי!״

219

השו־ושעבו גא דמיבער, שאת הב
התמלאו השוטרים התלהבות, פיזרו

הסר סונר
ך*׳ דוחות סערו השבויע יבמחלבות הי
1מאוחדות. המישיסרה עצרה חמישה
׳נהגים ;שהשתתפו סשבי׳חה. ונוכחותו שיל
יגאל הורביץ, שהתפטר זה־עתה מתפקידו
כשר התעשייה, המיסחר והתיירות, כשטח,
חוממה את האווירה עוד יותר. הנהגים השובתים
ודעו. כנראה מרואש ׳שימיילהסתם
׳אבודה. כל עוד הייה השרילשיעבר במקום,
לא יבלו לבצע. את רצונם: להשבית את
המחלבות.
עוד לא הספיק כיסאו ישל ישר התמ״ית,
ייגאל הוריביץ, להתקרר מהתפטרותו, וכביר
חזר חיבר־הכינסת עתיד־הנססים לפעילות
בימיפעל המישיפחיתי שנויהיל, מאז מוינה כשר,
על־״די בנו, יוני הורביץ.
הורביץ פא למקום רק כדי ״לייעץ״ לבנו
כיצד להתגבר יעל ׳בעיות השביתה המתקיימת
עתה במחלבות המאוחדות. אולם

סשהוזיעקיו השוטרים לפינות יאת העובדים
המפגינים, לא יכלו להתעלם ׳מינויפחיותו
של השר־לשיעבר וחבר־הכינסת ׳בהווה. ה־שוטרים,
שיעצרו חמיישה מפגינים ויפינו
מן הכניסה למיפעל כל מי שמנהלי ד,מים־
על הורו עליו ׳באצבע, לא שעו לתלונות
המפגינים יעל כך ׳שיוני היורכיץ ניסה לדרוס
אותם.
הפקד הצעיר יאיר יצחקי, צעק •על המפגינים
;כשביקשו. ממינו לבדוק אם יוני
נוהג במשאית יעם ריישיוינות וביטוח, והטיח

שובתים לפני הגלגלים

ניסה לנהוג את המשאית אל מחוץ למחלבות, רצו הנהגים השובתים

..לא תזוז!

׳ ״ קרא אחד השובתים, שהבחין ביוני הורביץ המנסה לחמוק
פגוש המשאית וניסה למנוע בכך את התקדמותה. כעבור
אחדים מחבריר. השוטרים, שהגיעו גס הס אל המשאית, סילקו את כולם. השובתים צעקו

גבר משופשף,״ טעו ויעץ לבנו לא להיכנע.

בהם :״אינני ׳שואל ׳אתיכם למי לבדוק
ר״שיונות ולמי לא! ׳אני ילא אבדוק יאת
ה׳רי׳שייוינות שלו !״
אולם יצחקי ׳נבהל מייד מן הדברים
שיצאו מפיו ,׳וכעבור דקות ספורות ישלח
ניידת אחרי יוני ׳שנהג יאת ׳משאיתו על
תוצרתה לירושלים. הוא ציווה על השוטרים
לבדוק את רישיונו׳תיו של בן השד.
השביתה במיפעל המחלבות המאוחדות
פרצה ביום הרביעי שעבר בשעה

שיביע בערב, כאשר ועד מחלקי
של המחלבות הודיע על סיכסוך
הרקע לשביתה אינו ברור.
של 150 הנהגים־המחלקים,
קבלנים פרטיים המשמשים סוכני
המאוחדות, הויא שהם •מנוצלים,
לים את האחוזים המגיעים להם
עבודתם, וכי ׳מערכת יחסי־העבודה
דרה.
״זה ישנה ויותר ישבני מי׳שיפחת

והשתרעו על הכביש. פ
שניסו למנוע את שב
המפריעים סולקו חזר,

,רות עריו העניו־ רשמית, ודמואהו
את השובתים ועצרו חמישה מהם

ד יאיר יצחקי ושוטריו סילקו מייד את הנהגים,
רת השביתה על־ידי בן השר. אחרי ששני
־וני אל משאית־הענק ונהג אותה לירושלים.

שותייהם. אך הדיבר ׳החמור מסל, ושאין לו
אח ורע במשק הישראלי, הוא שהם עובדים
גם ׳בחברה המתחרה שלנו — טרה.
זהו עיוות ישל שנים ,׳שהשיתריש סאן עוד
לפני שרכשתי אית החברה, וזו ההזדמנות
שלנו ׳להיפטר העיוות. טוב שבני הוא גבר
עם ביצים מרובעות, ולא ייסניע. ימי מהנהגים
שרוצה לחזור לעיבודה, בבקשה. אבל
על חוזה ושבו יהיה כתוב שהוא עובד. ר ק
אצלנו. אני מקווה שבני יישמע לי. אני
גבר משופשף. אסור לתת להם להתחיל
לעבוד כילי שיחתמו על חוזה כזה !״
״לדעתי, יש סאן התערבות של גיורימים
פוליטיים .׳אינני יודע מי עומד מאחרי
יזה, יאבל אין לי יספק שלפחות לשניים מה־שובתים
יש יעניין אחר משל הישאר, והם
אלה שמילבים את היצרים של סולם.״
לשאלה, אם חזר לנהל יאת המיפעל,
השיב הורביץ :״׳אל יתערב אותי בעניין!
אני כאן רק בדי לעזור לביני ׳בעצות .׳אין לי
ולמיפעל דלא־בלום !״ כשנשאל אם לא הייה
נכון הפירסום בעיתונות כי חזר לעבודה
במחלבות ,׳שילל השר־ילשעבר את הדבר מסל
וכל ,׳וטען שאפילו לא שמע יעל כך.
אולם באותו הפירסום ישבו מדובר, אשר
ראה אור ב־ 22 בנובמבר השנה, נכתב מפי
השר המתפטר :״השיבה לעסקים טיבעית
אצלי — ׳ללא צל של ׳משיבר. התיישבתי
אל שולחן במישדדי בטנא־נוגה ליד הבנים
שלי, שניהלו עד כה את העסקים חמוש־פחתיים
בהצלחה רבה, והופקרתי לטלפונים
אין־ספור ישל תעשיינים, מלונאים, יהלומנים,
המפצירים בי לשוב לממשלה.״
גם יוני הורביץ, הבן, מצטרף לדעת
אביו בכל הנוגע לשביתה במיפעל :״רבים
מהנהגים רוצים לחזור ׳לעבודה, אבל הם
מפחדים מחבריהם. לא ניכנע להם, לא
ביתן להם ׳לעשות כרצונם. אנו מסתדרים
די יפה גם ללא עבודת החלוקה שיל השובתים.
הצבא !שולח לקחת את אספקתו
בעצמו, וגם כמה מוסדות מקבלים את
הזמנותיהם כך. בסך-הכל, איני מעריך שאנחנו
מצליחים לשווק כ־ 70—60 אחוזים
מהתוצרת, למרות השבייתה.״

רגגעצו

המישטרה עצרה חמישה מהשובתיס, שישבו במשך כשעה בתוך
הניידת. בתמונה נראה הנהג אברהם סדן, העובד במיפעל של מישפחת
הורביץ מזה חמש שנים. מתוך הניידת שבה ישב, סיפר מדוע הם שובתים.

הלה. אך תחילה ביקש מהם לפנות את
השטח. השובתים נעתרו לפנייה.
כשפונתה היציאה, פרץ דרכה יוני כיש-
הוא נוהג במשאית ענקית, ובתיא־הנהג
יושב עימו שוטר במדים.
השובתים זיינקיו על המשאית הדוהרת,
ושלושה ׳מחם והשתרעו תחת גלגליה. ה שוטרים
מיהרו לגרור את השוכבים ולהרחיקם.
אך השובתים לא היריפו ימן ה
משאית
גם כשהתרחקה. אחד מהם ניתלה
מאחור וזעק בקיולי־קולוית. אולם הדבר לא
הפריע ליוני הורביץ להמשיך בדרכו, כשהוא
׳מגביר את מהירותו ללא־הדף.
ביום הראשון השבוע, בשעה שמונה
בערב, הגייע סיכסוך העבודה לסיומו וה־שובתים
שבו לעבודתם, תוך הבטחה ש תוקם
ועדה משותפת לבדיקת טענותיהם.

יורם כר ׳10

מתנה המוערכת בכ־ 300 מיליון ל״י, הוכיח לכולם, כולל
ר אף על טיפה אחת של חלב. הוא עלה בעצמו על משאית
והו, והוא נהג את המשאית היישר לקראתם. בסוף נעצר.
אלה אמר
עצור.
שונה לחלוטין.
כאשר חסמו
השוכנות
כי אין הם יוד־בערב,
בדיוק
הנהגים הודיעו לנו
לברר מה דרי-

בשעה שתיים בליילה, ביום הרביעי,
התלהטו הרוחות, כאשר ניסה יוני לצאת
בעצמו, במשאית עמוסה תוצרת. הנהגים
חסימו מייד במשאיותיהם את היציאה מ־חמיפעיל,
ופקד יאיר יצחקי נאלץ לאיים
עליהם שיפנו יאת המכוניות מייד, שאם לא
כן יזעיק מבוניות־גרר.
בינתיים התערב בסיכיסוך ידידו שיל יגאל
הורביץ, סגדיאלוף במילואים, והציע ל שובתים
לנסות לתווך ביניהם לבין היהנ־

| | 1 \ 1ך 1141ךןי׳״| קרא אחד השובתים כשיצאה המשאית, נהוגה בידי יוני
הורביץ. השובתים לא ויתרו. אחד מהם קפץ וניתלה

מאחור, וצעק :״עצור מייד, אני מאחוריך ! אתה תהרוג אותי !״ יוני לא עצר.

״אריק שרון לחץ את ידו ...ה עיניי ם של המדינה־ הכין־ לי אותו...
כשהכר תי אותו ל א יד ע תי שהוא עבריין ...המי שטרה הציעה לי ל ב לו ת
עם ב ע לי ב מ לו ן. פ ל אז ה ...ה ע 1 ״1כ קנה לו בג די םושכר ליו מכונית...״
^ קלט הטלוויזיה כאילו נאלם דום.
יייו הדברים שאמר זה-עתה קריין החדשות
היסו את המאזינים בהלם. הקריין
סיפר !על מיבצע יוצא־דופן של שירותי
הביטחון, שהצליחו ללכוד צעיר ישראלי
בושם יוסף נידם, ששיתף פעולה עם גורמים
עויינים ועמד לפוצץ מיזוודת־נפץ
במרכז ירושלים.
הנושא הפך שיחת היום. עם ישראל
רגיש במיוחד לבגידה במולדת׳ וזהו אחד
הפשעים שעליהם אין כפרה, ואין מחילה.
העיתונים עטו על הידיעה הסנסציונית
כמוצאי שלל רב, וידיעות סותרות התפרסמו
!מדי יום. והנה, לפתע הסתבר כי לא
היה זה מיבצע מזהיר -של ריש״ב כי אם
מיקרה בלבד. יוסף נידם, המכונה דדז׳ו
או !גץ! ,ניתפס ׳ע׳ל־ידי המישטרה כשהוא
״נוהג במכונית ללא רישיון. היה זה הוא-
עצמו שגילה לשוטרים על דבר ומיזוודת
הנפץ, הוא שהוביל את אנשי שירותי הביטחון
אל מצבורי הנשק, והוא שגרם את
לכידת כנופיית הפתח שעימר, היה בקשר.

אעזוב אותו. חיביתי לו -שמונח וחודשים,
כאשר ישב. זה סאב לי, פגע בי, לא
חשבתי שהוא -עבריין ולא חלמתי על דבר
כזה.״
!אמא של רעה :״לא ידעתי שהוא ועבר*
יין. תמיד ראיתי !את הדברים היפים —
ראיתי סירה, ראיתי דגים. הייתי מקבלת
כל שבוע -ארגז דגים. כשהסתבר לנו שהוא
עבריין לא רצינו אותו, למרות שהוא היה
טוב אלינו. אבל לא יכולתי לשכנע אתהבת שלי לעזוב אותו.״
׳רינה :״אהבתי אותו וחשבתי שאולי הוא
לא אשם. הוא לא השאיר לי כסף, לא היה
לו. חייתי על חשבון האמא שלי, דגם
המ״שפחה שלו עזרה לי. כשהשתחרר אמרתי
לו שאם עוד פעם יסתבך אני אעזוב
אותו. הוא נשבע !לי שיחזור למוטב ובאמת,
עד למקרה, הוא תמיד עבד ולא
חשדתי בכלום.
״שבוע לפני שהפרשה התפוצצה, זה
היה יום אחרי ראש־השנה, צילצלו לי
מהמ״שטרה ואמרו לי שהוא עצור על

צח לעזוב את !ביתם בבושית־פנים.
דינה ידעה כי ובעלה עצור ׳בידי המיש־טרה.
לדבריה! ,נתבקשה על-ידי בעילה, על-
ידי המישטרה ושירותי הביטחון, לשמור
על הידיעה בסוד.

ז׳וז׳ו נידם, המוכר למישטרה כעבריין
!שעבירת הברחת־סמים חמורה תלוייה ועומדת
!נגרו, הפך האיש המוכר ביותר
׳בארץ. תצלומיו פורסמו בעיתונות והוא
דיבר בטלוויזיה .׳באותו מעמד דיברה -גם
אשתו, רינה, שהכריזה קבל עם ועדה :
״׳בעלי חף ׳מפשע.״
רינה נידם בת ה־ ,21 מכירה את בעלה
מזה חמש שנים. הם נשואים מזה שלוש
ישנים ויש להם. בית ׳אחת, קארין יבת השנתיים.
רינה, יפהפייה מדהימה בעלת
:שיעיר בלונדי מסורק בסיגנון פארה ׳פוסט־מייג׳רס
ועיניים ענקיות, שהתה בעת ש פורסמה
הידיעה הראשונה ׳בטלוויזיה ב־
!ביית ידידים ,׳בחברת אחיה. ההודעה, אם כי
לא תוכנה, יבאה לה בהפתעה, והיא ׳ניסתה
לשכנע את החברים בי בעלה חף־מפשע,
אך הם סירבו לקבל את דבריה והיא ינאל־

״מי שמכיר או תו
או ה ב או תו״

1 1 1 *1טופז מראיין את רינה נידם,ן 1 1 1 1כשהיתה מועמדת לתחרות מל!
כת האביב. רינה זכתה במקום השני. לד׳!
בריה, המלכה זכתה בתואר בפרוטקציה.

^ מים אחדים הסתגרה בביתה, והש תדלה
שלא לפגוש באנשים. כמוה נהגו
גם אביה, שהוא יבעל מיפעל לחלקי־חילוף
ואמה, העובדת בשירות המדינה. את ת־תעוקת
המשיבה לשלוח מידי יום ולמעון,
בדרכה, אך נמנעה ׳מלשוחח עם הגננת.
בשיהתלו הידועות שהתפרסמו בכלי-התיק-
׳שורת מאירות במיקצית את הרקיע המטושטש
של הידועה הראשונה שפורסמה, החלה
רינה יוצאת !לרחוב, ולדבריה איש לא נהג
יבה שלא כשוחה. שכניה השתדלו לעזור
לה כמיטב יכולתם, וקרובי־מישפחה וירידים
פוקדים את ביתה מדי יום. אמה,
שלקחה חופשה מייוחדת ביעיקיבות הפרישה,
נמצאה איתה. רינה מקווה, כך היא טוענת
בלהט, כי דודו שילה ישוחרר בקרוב, ויקח
אותה ואת בתם לאמריקה.
דירתם השכורה שבבת־ים היא בת
שלושה חדרים, ובה רהיטים מרופדים
סקאי וכתליה מכוסים אוסף של כליינשק
עתיקים ותצלומיהם של ג׳ו ורינה. היא
יושבת, לבושה באילו יצאה זה־עתה מתוך
יחחון־אופנח, גמייכנסי־ג׳עס שחורים, חולצת
שחורה עשוייה רשת. היא מאופרת
למישעי, ומפגינה הופעה של נערת־זוחר.
לידה, קרובי־מ״שפחה שאינם משים מ־צידה.
הילדח נמצאת במעון. כיצד הבירה
׳רינה היפהפייה את בעלה העבריין, כיצד
הסתבכה הבחורה שבאה מבית טוב עם
צעיר החשוד בביצוע עבירה שאין לה
אח יורע מאז קום המרעה? מספרת רינה :
״אני ילידת הארץ. אמא שלי ילידת
צ׳כיה ואבי הוא ס׳^ט, כמה דורות בארץ.
יש לי אח מבוגר ׳שלומד הנדסאות ׳באוני־ברסיטה.
מוציאי ממישפחזד טובה, המתנו־ררת
בבת־ים. סיימתי שנתיים ׳תיכון, ומייד
אחר־כך הלכתי לעבוד במיון אביני־חן.
את ג׳ו, המבוגר ממני כעשר שנים,
הכרתי בכינרת. באתי לעשות סקי, גם הוא
עשה סקי, ונפגשנו ממש בלב ים. אחר־כך
הכיר ׳בינינו בני מסם, שסולם ׳מכירים
אותו בתור ״העיניים של המדינה״ .מאז
אנחנו ייחד! .בהתחלה הוא היד, בא לתל־

אבי׳ב. אחר־כך באתי אני לטבריה. התחלנו
לצאת, ואחרי ׳שלוש שנים התחתנו.
״כשהכרתי אותו, ידעתי שהוא דייג. הוא
היה אז ׳בהליכי גירושין מאשתו הראשונה,
שיש לו ממנה יבת. היו לנו חיים טובים
ומאושרים. הוא בעל טוב, ואבא טוב. בהתחלה
גרנו אצל אמא ׳שלי, אחר־כך חיזרנו
לטבריה ומשם שוב ל׳בת־ים. כל החיים —
בדירות שבורות.
״׳אם הוא מ ה מיליונר כמו שאומרים
עליו, למה אין לנו בית? לי עצמי יש
מכונית סי׳מק׳ה, לג׳ו אין מכונית כבר קרוב
לארבע שנים• אם הוא היה מיליונר, היה
נוסע ׳בפונטיאק. הוא היה יוצא לדייג
לפנות־בוקר, ולפעמים בערב. היתד! ליו
סירה בנמל יפו. לפעמים היה יוציא לדוג
ליד חדרה, איפה שאסור אפל יש דגה
טובה. בערבים היינו יוצאים המיון לבילויים.
גץ לא אהב הברים. הוא טיפוס
.סגור, לא במיוחד קשוח, אבל בשצריך
להיות חבוב הוא חביב, וכשצריך להיות
קשוח הוא קשוח. החברים המעטים שהיו
לו, ומסודרים בולם. הם בעלי בוטיקים,
קצבים, לא ושייכים לפשע ככלל. מי שמכיר
אית ג׳ו, ואוהב אותו!מאד. הוא מסור לבית,
דואג, עורך קניות, עושה הכל, משחק
עם ה״לדד.,״
׳בשלב ׳זד, מצטרפת לשיחה אמד, של רינה,
המוסיפה :״בתור חתן, אין עוד אחד כמוהו.
היחס שליו כלפי היה לא־רגיל, אני לא
אשה צעירה, ותמיד הציע לי לצאת לסרט
או לארו׳חת־ערב יחד איתם. כשהייתי חולה,
היה מבקר אצלי פעמיים ביום, היה עוזר
לי ׳בניקיון יסודי בבית. בתי לא אוהבת
לעשות את ׳זה אסל הוא תמיד נתן יד.
הוא נשמה טובה, אוהב לעזור לכולם. היה
׳בא הביתה, ישר ׳מתרחץ. הוא אוהב מים,
יגדל על המים, .קרא הרבה, מדע זהאירולד
רוביינס. אהב לראות טלוויזיה, היה הולך
לבית־בנסת.״
ריבה :״לגץ היתד, תוכנית לחזור בתשובה.״
מתי,
אם כן, נודע לרינה שפעלה עבריין?

שלילת רישיון. נסעתי מייד למיגרש הרוסים
א׳בל לא איתרתי אותו, שמו לא
הופיע ברשימת העצירים. חיפשתי, חיפשתי
ולא מצאתי .׳חזרתי הביחד ,׳בשתיים
בלילה, ושוב קיבלתי טלפון. הוא ביקש
שאבוא ׳לקחת ׳אותו הביתה בבוקר. נסעתי
שיוב לימיגרש הרוסים, נכנסתי ללישכד, לתפקידים
מייוחדים ושם הוא חיכה לי.
״ושבתי איתו. אמרתי לו, יבוא הביתה,׳
כי לא הבנתי כלום. אז הקצין יאמר לו:
,תסביר לה ימה העניין, יאבל בעדינות.׳
והוא סיפר לי כך , :קרה לי מקרח שידעתי
על איזה יעניין, והודעתי למישטרד, והסגרתי
להם מתבלים.׳ עוד לא הבנתי אותו.
!שאלתי: ביו, אז יופי, יבוא הביתה.׳
״הקצין אמר לי, :רינת, לוקחים את
בעלך לעוד יומיים. אל תדאגי, הוא ׳בפנסיון
מלא.׳ אמרתי, :יופי! בדיוק בערב חג

״ הגנ תי
א ת התרגיל״
ך* ינה ג ״יי 8אחד, לפני ארבע שנים,
1י עצרו אותו. שוטרים הגיעו אלי הביתה,
ואז התברר לי שיש לו תיק על הברחת
סמים. אבל עד עסשיו אני לא מאמינה
שהוא נכנס לירדן ׳בשכול להבריח. הייתי
מבולבלת. ג׳ו יפחד שיפסיד אותי, שאני

1ץ1י

פאי

לתחרות

תה במקום הראשון.
פייה השתתפה בו

..בחודש הנא ניסע לאמריקה!
רינה אוסרת
נידם, המאמינה
כי חפותו של בעלה תוכח וכי הש״ב יקיים את הבטחתו ויסדר לה, לבעלה ולבתה קארין

בטבויו

רינה וג׳ו נידם, באחד ממועדוגי־הלילה בטבריה,
בחברת ידיד. רינה מספרת כי הוא בעל למופת
ושררו ביניהם יחסים מצויינים. הם אהבו מאד לבלות, ונהגו לצאת מדי ערב. סופי־שבוע
רבים היו מבלים בטבריה, שם היו להם חברים רבים — בהם בני מסס, הלוחם הידוע.
אתם לוקחים לי ואותו?׳ אמרו לי שאוכל
לבוא לפנסיון עם הילדה, ולחזור בלולה
הביתה. זד, היד. ביום שבת. לקחו אותו
׳למלון פלאזה בירושלים, לחדר .715 שכרו
לו אוטו, ולמרות שאין לו ר״שי׳ון סידרו
לו רישיון מייוחד. קנו לו שלוש־ארבע
חולצות יפות, והתייחסו אליו כמו אל מלך.
״לפלאזה לא הגעתי. הוא צילצל אלי
ואמר לי שהוא יוצא לסיור ויצלצל כשיחזור.
הוא ביקש רשות מהקצין ׳להגיד לי
:איפה הוא. אך לא אישרו לו, כי זה היד,
מקום !סודי: .מאותו היום לא החזירו אותו
לפלאזח! .נסעתי למי׳גרש הרוסים• .שוחחנו,
ולא היה יחסר הרבה שיעשו גם לי איזה
סידור. השוטר אמר שאפשר שיסדרו לי
להיות איתו. אבל:אני הבנתי את התרגיל,
ולא רציתי.
״מה להגיד איך הרגשתי? כיבדתי את
מר ,׳שהוא יעשה. אמרו לי לא לדבר על זה
עם איש. לא היה לי הרבה זמן לדבר עם
בעלי ולהבין איך נודע לו על המחבלים.
קישרתי את זה שהוא ;מכיר איזה בן־אדם
ערבי מהסמים, וחשבתי -שאולי דרכו נודע
לו על מה שהמחבלים רוצים לעשות.
הייתי שקטה. עכשיו אני לא ישנה.״

״ ה ם עבדו
עלינו׳,
מא של רינה :״יום אחד היא
אומרת לי , :אמא, אני רוצה לספר לך
;משהו. גץ ואני עומדים לנסוע לזוו״ל.׳
אמרתי לה!, :איך את יכולה? בעלך לא
יכול לצאת !מהארץ ,.יאמרה לי , :כן, אבל

הוא עשה משהו טוב למדינה, לעם ישראל,
ויום אחד אני אספר לך.׳״
״רונה :״!אמרו לי שיסדרו אותנו בארי
צות־הבדית ׳ושיתנו לנו כרטיסים •וכסף.
אני: מתה לנסוע. לפני שנה נסעתי לבד
׳לחודשיים ונדלקתי. עכשיו ׳אני בכלל!מתה,
אני רוצה להתחיל הכל מחדש.״
מה עבר על רינה במהלך מעצרו הראשון
ישל בעליה?
רינה :״היו איזה יומיים־שלושה שלא
הייתי אתו ׳בקשר, הוא היה במקום סודי
כזה. יום אחד טילפן ׳ואמר לי בואי, אני
מחכה לך. הוא היה חופשי כמו בחור מבחוץ!
-אכל אוכל !מבחוץ ולבש חולצות
יפות. לא התנהגו אליו כמו אל עציר.
עד עכשיו הוא מקבל ייחס אנושי ומאוד.
אך אחדי שבוע הודיעו בטלוויזיה. זה היה
נורא, עד שהחברים שלי ממש לא האמינו
לי שגץ חף מפשע.״
׳אמא של רינה :״לקחתי חופשה .׳אני
עובדת בשירות המדינה ואיך אחזור לעבודה?
אני מקווה שיוכח שהוא חף מפשע.
אני ציונית ואם תוכח אשמתו לא אכיר בו.
״הייתי ׳בבית״ר, הגיס ׳שלי -נפל באלט־לנה
,׳נלחמתי באצ״ל. אני פטריוטית. עד
היום קש ;פסל מייוחד במינו של דבוטינסקי
אצלנו בבית.״
רינה :״ברור שאם הייתי חושבת שגץ
אשם הייתי הולכת לבית־דין רבני, אבל
אני יודעת שהוא חף־מפשע. אפי־לו אם
ירשיעו אותו אני יודעת שזה תרגיל של
ה׳ש״ב. הם עבדו עלינו. הוא לא מסוגל
לעשות דבר כזה. בראש השגה עשה קידוש,
למחרת יילך ויעשה דבר רע? יפוצץ יהודים?
זה לא יבול להיות. אני רואה אותו

כיל יום, הוא יושב עם עוד שני אסירים
בתא. בבית־סוהר יודעים את האמת. העצירים
הירושלמים הבטיחו לו שכאשר
ישתחררו יארגנו ׳לו עצומה, כי התל-ואבי-
בים לא יודעים להעריך מה הוא עשה.
הירושלמים יודעים להעריך. אצלם מתפוצצת
פצצה בל יום.
גץ הוא מאוד אינטליגנטי. הוא לא סטייל
של עבריין בכלל. הש״ב יודעים שהוא
בסדר. זד, הערבי הזה, אבדאחמד, שהיה
לו קשר עם ג׳ו. בזמנו הוא הבריח אתו
חרוזים ואני אפילו לא ידעתי. רק עכשיו
חברים שלו מספרים לי. הם היו מבריחים
ניירות לגילגול סיגריות, שטיחים ותמרוקים.
ג׳ו סיפר לי שהוא יתם בעניין.הזה.
על יכל הברחה קיבל עשר או עשרים
אלף לירות ופתאום הציעו לו סכום נוסף.
הוא היה תפרן והסכים. כשניסה לפתוח
את המי׳זוודה, הסתבר לו שהיא עם צופן
והוא חשד. נ׳ו טוען שכאשר קרא על הבן
של שייך ג׳יעברי מחברון הבין שהמיזוודה
קשורה לחבלה והתחיל לחשוד.״
אמא של רינה :״ישבתי אתו בפורום
ידוע בירושלים, ושמעתי אותו
מספר שהם אמרו לו, :למה לך להתעסק
בדברים שאתה לא יכול להרוויח יפה?
תתעסק בדברים אחרים, שתרוויח יותר.
אתה !תעביר חצי כמות, ואנחנו נעביר
חצי כמות ,.׳אבל מרוב שהוא ג׳נטלמן,
הוא הציע להעביר את הכל.
״סשיהוא התחיל לחשוד. הוא צילצל לפקד
אנקורי שאותו הכיר מעבירות הסמים,
ורצה למסור ליו על המיקה־ .,פקד אנקורי
(המשך בעמוד )36

צויחה בכינרת

ג׳ו נידם לא שירת בצבא — לטענת אשתו, כיוון
שהיה עליו לסייע בפרנסת מישפחתו נתמכת־הסעד.
הוא אהב מאד את הכינרת. אחד מתחביביו היה צניחת־מים, ספורט אופנתי ויקר.
רינה וג׳ו נידם הכירו זה את זה בעת ששניהם ערכו סקי מים ונפגשו בלב הכינרת

מוחם בגין זכה בנוס נובל־ואייבי
נתן ערך את הח גיג ה

נויו קיבר
ה״ב׳ והן

ספן־השלום אייבי נתן זוכה בנשיקה מפיה של מעצבת
התיסרוקות ליזה בביוף, הלבושה במיכנסי־הרמון, בעת
שניצח על המסיבה הראשונה שבה נחוגה הענקת פרס נובל לשלום למנחם
בגין ואנוור אל־סאדאת. אייבי נתן הרגיש את עצמו כמחותן הראשי במסיבה.

חתן בלי פוס

>> ייכי נתן תמיד ראשון. ראשון
>* במצריים. ראשון בביאפרה. ראשון בלבנון.
אפילו את השלום הוא חוגג ראשון.
עוד לפני שעם ישראל כולו הספיק
לשמוע, שבזכותו של מנחם בגין תגיע
מחצית פרס נובל לשלום לישראל, אייבי
נתן כבר חגג את זה. ולא בסתם חגיגה,
אלא בכזאת שהשתתפו בה 150 איש —

השתלבות במרחב

כל אלה שליוו אותו בשעותיו הקשות
וברגעיו הגדולים, מאז רשם את השלום
על שמו בטאבו.
זה לא היה חם ושלום אילתור של
הרגע האחרון. אייבי תיכנן את מסיבת
פרם־השלום שלו ימים רבים מראש. ולא
היה שום מקום לדאגה. אם הנורבגים לא
היו מחליטים להעניק את הפרס גם למנחם
בגין, הוא בטח היה מוצא תירוץ
אחר, מדוע בחד לערוך את החגיגה דווקא
במוצאי השבת האחרונה. אבל כיוון שהפרס
ניתן, יכול היד. אייבי להעיד על עצמו
שהוא צפה את זה, כמו דברים אחרים,
מראש.
האמת היא, שמועד החגיגה נבחר כדי
לציין מלאות תריסר שנים בדיוק, ליום
הסרת הלוט מעל אנדרטת־השלום של
אייבי, מול חומת העיר העתיקה בירושלים.
אז עוד היה אייבי בגדר בעל מזללה תמהוני
ובלתי מוכר, שג׳וק השלום נכנס
לו בראש. הוא הזמין את אנדרטת־השלום
מהפסל יגאל תומרקין והציב אותה במקומה
עוד לפני שביקש רשות לכך מטדי
קולק. כאשר הגיש לבסוף את הבקשה
לאישור העירייה בצינורות המקובלים לא
היתד, לעירייה הברירה אלא לאשר אותה.
אף אחד מחברי המועצה לא רצה להיראות
כמחבל בשלום. איש לא האמין שיהיה
פעם שלום. אז שתהיה לפחות אנדרטה.

אל טלנה״
כספינ ת ה שלום
^ את אולי הסיבה, שבכל משתתפי המ ן
סיבה ראו לעצמם חובה לנחם את אייבי
על שבגין הוא שקיבל את פרס נובל
לשלום ולא הוא ,״הנורבגים בטח התבלבלו,״
ניחם אותו מישהו ,״הם ידעו שהם

הצייר משח ינוקא (מימין) וסגן ראש עיריית
רפיח (למעלה) ,שהגיע במייוחד לחגיגה נזהר־צומת,
תוקעים שטרות כסף בחזי תה של רקדנית־בטן בת ,8אשר שיעשעה את החוגגים.

צריכים להעניק את הפרס לאחד שהשיט
ספינה מול חופי תל-אביב. אז בטעות הם
נתנו את זה לזה שהביא את אלטלנה.״
לאייבי עצמו לא היו טענות :״אני לא
מקבל פרסים — אני נותן.״ ההוכחה לכך
היתה החגיגה, שנערכה באוהל הבדואי
שהוקם באכסדרת מלון שחזון בתל־אביב,
שהוצאותיה הסתכמו בכמה רבבות ל״י.
מחנה־השלום הפרטי של אייבי כלל לא
רק אמנים, ח״כים, עיתונאים וסתם ידידים,
שעזרו בשעתו בעצות או בהזדהות.
מלבדם היתה שם גם מנה גדושה של יפים
ויפות, שהוזמנו אולי כדי לאשר את ה-
אימרה ש״שלום זה יפה״ .אלה עודדו
את אייבי בכך שתפקידו לא יסתיים גם
אחרי שיבוא השלום .״תמצא שימוש אחר
לספינת השלום שלך,״ אמרו לו׳ ״תוכל,

דן בן־אמוץ, לבוש בגלא־ביה
ובגלימה בדואית, היה
היחיד מהחוגגים, שבא בתלבושת מתאימה.

דדי והדדיים
רקדנית־הבטן

התורכיה,

הפיזמונאי דירי מנוסי גילגל שטר של חמישים לירות
בצורת סיגר, כדי להיטיב לתקוע אותו בין דדיה של
באשר הוא מצהיר :״זאת התרומה שלי לשלום.״

בגין!
המאוחדתנוהשימחה על זכייתו של2י2 התורנית בתה בת השמונה, היתה הראשונה שיצאה ברווח כספי
בפרס נובל לשלום. בנענועי מישמניה היא הצליחה לצבור כמה אלפי לירות, שנתחבו לתוך
חזייתה ותחתוניה. צופה בה בהתפעלות, כשהוא ישוב על מיזרן, ח״כ המערך עדי אמוראי.
למשל, להביא עכשיו
הארץ.״

מעפילים

לחופי

צינורות ה שק אה
כ חלילי ם
ך* כרואים של שייך אבו רביע סיפ•
1קו את האווירה. הם היו שם, כמו שטען
הזמר אריק לביא, כדי להוכיח ש לשלוט
יש מחיר. והמחיר היה הפעם ישיבה
מזרחית על כריות ומחצלות על הארץ,
זלילה באצבעות נוטפות שומן מתוך קערות
גדושות אורז ובשר כבש צלוי, האזנה
לנעימות בדואיות מונוטוניות, שהושמעו
מתוך צינורות־השקאה נקובי חרירים
ושירה בציבור על טהרת שירי המזרח.
במרכז התוכנית היתד, צריכה לעמוד
תצוגת האופנה של יצירות לורנס איש־יהודה,
שידע ותיכנן מראש את אופנת
השלום. הוא עיצב את דגמיו בסיגנון אופ־נת
המידבר בצורה, שאפילו המהודרות
שבנשות החברה תתפארנה להופיע בהן.
אבל אייבי ידע ששלום בלי ריקודי־בטן
זה כמו מילחמד, בלי תותחים, והוא דאג
מראש שגם במנה הזאת לא יקופחו אורחיו.
הרקדניות שהביא אייבי לחגיגה לא היו
אומנם ערביות, אבל גם תורכיה עדיין
שייכת ללבאנט. חוץ מזה הן היו צמד לגמ רי
לא שיגרתי, שנועד לספק את כל הטעמים:
אם שופעת בשרים לחסידי פול חן
הבטן הקלאסי ובתה בת השמונה,
לחובבי הלוליטות.
אייבי, שגילה תחילה ספקנות לגבי נדיבותם
ורוחב־ליבם של אורחיו, דאג לצייד
אותם מראש בשטות של 50ל״י כדי

שישלשלו אותם, כנדרש בטכסים מעין
אלה, לתוך חזיותיהן של הרקדניות. התמריץ
עשה את שלו. אחרי שאזלו השטרות
שחילק אייבי, החלו האורחים לשלוף שטרות
פרטיים משלהם שהעניקו להם את
הזכות לגלות את ההבדל שבין רקדניות־בטן
לנרות חנוכה: רק הנרות נועדו לראייה
בילבד. רקדניות־בטן אפשר גם
למשש. והיו מהדרין שאפילו שילמו עבור
המיצווה בשטרות של 500ל״י.

הקרן הקיימת
תחליף,.

״עד לבוא השלום היתה הקופסה הכחולה של הקרן
הקיימת,״ טען הזמר אריק לביא ,״עכשיו כבר יש
בתמונה נראה אריק לביא כשהוא נועץ את תרומתו לקרן־הקיימת החדשה.

נציג אישי
של בגין
יי• כה מגל ההתנדבות גם הצייר שלמה
1צפריר. הוא התנדב להיות בן־זוג לרק דנית
הבטן וקצין־הביטחון יצחק ג׳יבלי לא
קיפח אותו, תקע לו שטר של 100ל״י
בתוך מכנסיו. אבל היו גם כאלה שנחשדו
בכך שתרמו שטר של 50 לירות
לחזיית הרקדנית, אך הצליחו לשלוף משם
בתמורה שטר בן 100ל״י.
רק אחרי שהרקדניות כרעו כימעט תחת
עומס השטרות, שהפריעו להן לנענע את
משמניהן, נפסקה ההתרמה למגבית התורכית
המאוחדת ואפשר היה שוב להתפנות
לחגוג את השלום בראש שקט.
כשהתפזרו החוגגים בשעת לילה מאו חרת
הם יכלו רק לאחל זה לזה שפרס
נובל לא יהיה הדבר היחיד שיוותר מהשלום.
המסר הזה הגיע בוודאי גם לאוזניו
של חתן הפרם הישראלי. הוא אומנם
לא נכח אישית בחגיגה, אבל לפחות היה
לו שם נציג מכובד — יועצו לענייני
תיקשורת, דן פתיר.

חאפלה ער מחצלת

ח״כ שלי לובה אליאב (שני מימין) ,רעייתו,
ואיש הדור הצעיר של מפ״ס, לטיף דורי,
נועצים את אצבעותיהם בקערת האורז ובשר הכבש שהוגשה להס על־גבי מחצלת.

יי העו״ב עבד עלינו

(המשך מעמוד )33
לא היה בתחינה. אבל ׳במישטהה רשמו
את הצילצול שלו, והם יודעים. אני לא
אומרת שעשה יאת זה בחינם, הוא ׳בטח
חצה: לקבל הטבה בתיק של הסמים.״
רינה :״ביום שנעצר על נהיגה בלי
ר״שיון, הוא גילה להם לא בגלל שפחד,
אלא בגלל *שהוא פטריוט! הוא ביקש
לקרוא ל׳ש״ב. עשרים מכוניות נסעו אחריו
ורמקולים והכל. כשגילה להם, עם אמרו לו , :סו. אתה גדול !׳ עשו אותו
שר־הביטחון. אני ראייתי בעיניים שלי
אלופים הכי גידולים שהיו ישם, שרים נישקו
אותו, אריק שרון לחץ לו את היד.
ראש הש״ב הכי גדול לא הפסיק לחבק
אותו. לא היה1מקום לנשום מחוב ׳קצינים.
״באו אליו עוד השבוע מהש״ב, אמרו
לו, :לא זרקנו אותך לקרשים, תקבל מה
שהבטחנו. בבוא הזמן ניגלה את האמת.׳
״בעלי מאמין ושהוא יצא מהעניין, ואני
מאמינה עוד יותיר מטנו. השבוע כתב
לי מיכיתב. הוא קיבל את העניין !מאד
קשה, לא משלים עם יזה שעשו:איותו בוגד,
הוא כתב לי. :״אם חס וחלילה אעשה
משהו לעצמי על העוול שעושים לי. אז
לפחות אני יודע ׳שהשארתי לך דביר יקר
מאד והוא ביתנו החמודה. לכן אני מבקש
שתשמרי עליה כמו ששמרת עלי כל הזמן.׳
ככה כותב בן ראדם מיואש. אבל אני לא

פסקז מן
(המשך מעמוד )2/

הישראלית לחיזוק כוחם ומעמדם
של הפלסטינים כלבנון.
למעשה הכירו גם האמריקאים בכך ש הם
מהווים ״צד״ במאבק הלבנוני, ושיש
לשתפם בוועידת־פיוס, אם תתכנס.

סילוק הסווים
^ ם היעד הוא גירוש הסורים מ־לבנון,
הרי הגשמתו רחוקה מאד.
הסורים נכנסו ללבנון בתוקף הסכם
חשאי סורי-אמריקאי-ישראלי, שהושג בניצוחו
של הנרי קיסינג׳ר. היה קיים שי־תוף־פעולה
מלא בין הכוחות הסוריים ש תקפו
את הפלסטינים ובין צה״ל, שהטיל
מצור ימי על החוף הלבנוני הנתון בידי
אש״ף. לפי בקשת ישראל, נעצרו הסורים
ליד הליטאני, ולא הדרימו.
האם חימוש הנוצרים בצפון יביא לסילוק
הסורים מלבנון?

נדמה שההיפך הגמור נכון.

איש אינו בטוח מהי כוונתם האמיתית
של הסורים בטווח הקצר והבינוני. יש
לפחות שתי גירסות. האתת אומרת כי הסורים
מבקשים להישאר, כדי להפוך את
לבנון למדינת־חסות במיסגרת סוריה־רב־תי.
השנייה אומרת כי הסורים רוצים
להסתלק, מפני שלבנון מתישה את כוחם
הצבאי, והם נספגים לתוך מצב דמוי-
וייאט־נאמי.
אם נכונה הגירסה השנייה (שיש לה

תומכים בצמרת מערכת־הביטחון הישראלית)
הרי חימוש הכוח הנוצרי־הימני
משיג את המטרה ההפוכה.

הוא מונע מן הסורים את האפשרות
להסתלק מלבנון, מפני שצבא
נוצרי חזק, המהווה חיל-עזר
לישראל, מאיים על העורף הסורי
ואין סוריה יכולה להשאירו על כנו.
לדעת מומחים רבים, ההפגזות של החו דשים
האחרונים בביירות באו על רקע
זה. הנוצרים גרמו שוב ושוב להתחממות
הגיזרה, על-ידי פעולות־צליפה כלפי העמדות
הסוריות והריגת חיילים סוריים. הם
ביקשו להביא למילחמה כוללת, שהיתה
מכריחה, לדעתם, את ישראל להתערב
ישירות לצידם. ואילו הסורים ביקשו לחסל
את הכוח הצבאי של הפלנגות, ולפרוק מהן
את נשקן. מאחר שלא העזו להסתבך ב־קרבות־רחוב
עם צבא החמוש בנשק אנטי-
טנקי, הסתפקו בהפגזות איזורי־המגורים
— שיטה ברברית למדי, שנועדה להתיש
את הנוצרים ולהביאם לכניעה תוך מינימום
של לחימה.

רינה כדוגמ:ית־תים רול,ות
כתבה ב״העולם הזה״
מיואשת: ,אני ׳בטוחה שיוכח ־שהוא חח 1 מפשע.״
בינתיים מתראה ׳רינה עם מעלה מדי
יום• לדבריה, היא שוהה ׳במחיצתו בין
ארבע לחמש שעות׳ ׳והיא רשאית ׳להביא
איתר׳ חברים וקרובי־מישפחה. יג׳ו עצמו
מטלפן הביתה, לדבריה, מדי ערב, ומשוחח
עם הילדה.
רינה עוסקת בזמנה הפנוי: בדוגמנות,
למרות שבעלה אינו מעודד אותה לכך.
לטענתה, הוא מתנגד לקאריירה שלה ב־
׳תוקף. אולם, למרות זאת היא השתתפה
בכמה תחרויות־יופי, ובכולו זכתה בתא רים•
בין השאר היתה סגנית מלכת האביב
׳ומיס בת־ים.
רינה השתתפה כבר בתצוגות־יאויפנה ו-
בתצוגות־׳תיסרוקות, וצלמי-האופנה משחירים
לפיתחה. לכולם היא משיבה בלאו.
׳מצד ׳אחד, היא מודה, היא משתוקקת
להצליח ומעולם הזוהר ,׳ואכן ניחנה בכל
הנתונים: פנים יפהפיות וגוף חטוב. מאידך
היא יודעת כי אינה יכולה להמרות את פי
מעלה. הוא ׳אוסר עליה, למשל, להצטלם
בביקיני, אך כשהופיע ׳תצלום ושלה, שיפוע
,לפני מעצרו של בעליה, בהעולם יחזה, ב-
מיסגרת כתפה יעיל תצוגת ׳תיסרדקות, מיהר
לקנות את העיתון ולהביאו הביתה.
מה תעשה הצעירה, בית ה 21-אם !אכן
יורשע בעלה׳ ואפילו יידון למוות כפי
׳שכותבים העיתונים?
רינה :״אני אשבות רעב, אלך לכנסת !״
ואם גם זה לא יועיל? אומרת רינה:
״מה אני יכולה לעשות? אני עוד צעירה.
:אצטרך לגדל את הילדה שלי, ואולי אבניה
:לי קאריירה. אבל אני לא רוצה לחשוב
:על זה. אני ירוצה ירק לקוות שכבר מחודש
הבא ג׳ו, הילדה ואני ניסע לארצות-הברית.״

שרית ישי

אין כוח כעולם היכול להכריח
את הסורים לצאת מלבנון, אם הם
סבורים שהדבר מסכן את ביטחונם
הלאומי או את כבודם — מיל
כד פלישה מאסיווית של צה״ל,
שתביא למילחמה ישראלית־ערכית
כוללת.

ייתכן כי מאחרי המסווה של כוונה
זו — לסלק את הסורים — מתכוונים
בעלי־ההתערבוח להשיג דווקא את היעד
ההפוך: למשוך את הסורים לתוך לבנון
ולגרום להם להסתבך שם, כדי להתיש
את כוחם.
אשר לעצם היעד האפשרי, ספק אם
הוא משרת אינטרס אמיתי. אמנם ידוע
כי יצחק רבין תמך בפלישה הסורית ללבנון,
בין השאר ביגלל נימוק זה. מבחינה
איסטראטגית, התפרסות הצבא הסורי בלבנון
מאריכה את הקווים הלוגיסטיים שלו,
חושפת אותו להתקפה, ומונעת ממנו את
ריכוז כוחותיו לפעולה נגד ישראל.
אך האם כדאי, למען מטרה מוגבלת
כזאת, לסבך את הנוצרים בהרפתקה חס־רת-שחר
ומסוכנת לעתידם? האם ההסתבכות
הסורית לא היתה מלווה בהסתבכות
ישראלית, שקשה מאד להחלץ ממנה?
האם בכלל היה צורך לסבך את הסורים?
במה יכלו הסורים להפריע למשא־ומתן
הישראלי־מצרי?

האם חימוש הימין הנוצרי כידי
ישראל משרת כיום את האינטרס
האמריקאי ץ

למראית־עין, כן. הימין הנוצרי בלבנון
הוא פרו־אמריקאי, בעוד השמאל המוסלמי
הוא פרדסובייטי. אש״ף קשור בברית
עם הסובייטים (ולו רק מפני שנסיונותיו
להתקרב לוושינגטון נדחו על־ידי האמריקאים,
בעיקבות הסכם חשאי בין קיסינסר
ורבין שהושג ב ,1975-שאסר על האמרי קאים
קיום יחסים עם אש״ף).
אך אם חיזוק הימין הפרו־אמריקאי בלבנון
מביא להתרחקות הסורים מן המחנה
האמריקאי, יוצא השכר בהפסד. יחסי אנד
ריקה־סוריה חשובים לוושינגטון לאין-

שיעור יותר מאשר יחסי אמריקה־לבנון.
אין האמריקאים רואים בימין הנוצרי בלבנון
כוח רציני, שאפשר להעזר בו לאורך
ימים. בעיני האמריקאים, איש כמו כמיל
שמעון שייך לשוליים המטורפים.

מכאן התופעה, שרכים כישראל
תמהים עליה וכדחלים כה: אין
האמריקאים תומכים כימין הנוצרי
כלבנון. הם משתדלים לחזק את
יחסיהם עם סוריה. מעשיה של
ישראל מפריעים לכך, ועל כן אר*
צות-הברית מתנגדת להם.

בידוד סאדאת
ך ותר היעד האפשרי האחרון: חיזוק
מעמדו של אנוור אל־סאדאת בעולם
הערבי, על־ידי החלשת יריבתו העיקרית,
סוריה.

הדבר מפנה את זרקור הניתוח
לעבר השאלה העיקרית, הקובעת
את הגדרת האינטרס הישראלי
כלבנון: מיהי, כעצם, מטרתנו לגבי
סוריה?־

האם מעוניינת ישראל במצב שבו יעמוד
אל-סאדאת לבדו מול כל העולם הערבי,
מבודד ומנודה, כבעל-בריתה היחיד של
ישראל? ואולי מעוניינת ישראל דווקא
במצב ההפוך: מצב שיו תישבר טבעת-
הבידוד מסביב למצריים, וחלקים גדולים
של העולם הערבי יתפייסו עם ישראל
ויכוננו עימד, שלום מלא ומקיף?

אם נכונה ההנחה השנייה, הרי
אין שמץ של ספק בכך שהאינטרס
הישראלי מחייב את משיכת
סוריה לתוך מעגל השלום (במו
שנמשכה סוריה, בשעתו, אל מעגל
הסדרי-הביניים, בעיקכות מצריים).

אל-סאדאת
עצמו אינו מעוניין בשום
פנים להביא להקצנת העמדה הסורית נגדו.
להיפך, הוא מעוניין למשוך את סוריה
ואת אש״ף לצידו. הבידוד מעיק על מצריים,
ויוצר מעקה כבדה בלב שיכבת-
העילית הפוליטית שלה.

ההתערבות הישראלית כלבנון
מרחיקה את סוריה משולחן ה־משא־והמתן,
ועל בן היא מזיקה
למדיניות-השלום המצרית, למרות
שאין המצרים יכולים להתאפק
מלגלות שימחה לאידם של הסורים
המסובבים כארץ-הארזיפ.

אם המטרה הלאומית העליונה של ישראל
היא השגת שלום מלא ומקיף, ההרפתקה
שלה בלבנון היא איוולת מסוכנת.

חינו חאינסוס הישואד?
ך ייתוח שטחי זה מגלה טפח מים
^הבעיות, שהיו צריכות להילקח בחש בון
ולבוא לידי הכרעה בדרך של ניתוח
הגיוני, לפני שיצאה ישראל להרפתקה
הלבנונית. זה לא נעשה. עתה, לפחות,
יש לעשות זאת, לפני שהמדינה תסתבך
עוד יותר.

נותרת השאלה המוסדית: האם
יכולה ישראל לזנוח את הימין הנוצרי,
אחרי שהיא משכה אותו
אל תוך הרפתקה זו?

קרוב לוודאי כי הנוצרים לא היו שועים
לדבריהם של אנשים כמו שמעון וסמייל,
לולא הבטיחו אלה עזרה ישראלית בלתי-
מוגבלת. בגישתה קלת-הדעת, קיבלה יש ראל
על עצמה אחריות כבדה מאד.

אך מוטב להגיד לנוצרים הימניים
עכשיו, שישראל לא תוכל
לעזור להם ימעל למידה מסויימת,
ולא תסתבן* למענם כמילחמה —
לפני שהם יעברו את הקו שאין
ממנו שיכה.

כדאי להבהיר זאת לנוצרים היטב, ל טובתם.
מוטב להם לזנוח את החלומות
של הקמת דיקטטורה נוצרית-ימנית על
כל לבנון, או על חלק ממנה.
הם ערבים, ועליהם להסתדר עם העולם
הערבי. העצה הטובה ביותר שאפשר לעוץ
להם בשעה זו היא לנצל את כוחם הנוכחי,
הנובע מן הסיוע הישראלי, כדי להסתדר
עם הרוב המוסלמי בארצם, עם הסורים
ועם הפלסטינים, בתנאים הטובים ביותר
שניתן להשיגם.

זוהי גישה מוסרית, מפני שהיא
נכונה, ומפני שהיא מבטיחה את
עתיד הנוצרים כלבנון. כל עצה
אחרת היא הרפתקנית, קלת־דעת
והרת־אסון לנוצרים כלבנון.

יגאל לביב, שהיה עם
שמת השבוע, מי
ך* גבר שהשתרע על הכורסה הרכה
\ 1וצפה בטלוויזיה, חש לפתע ברע. הוא
ניסה, כנראה, לקרוא לאשתו, שהיתה באותה
העת במיטבה, אך לשווא. קולו בגד
בו. הוא הספיק להשמיע גניחה קלה, שהגיעה
לאוזני רעייתו, וצנח מן הכורסה
ארצה. כשפרצה זו לחדר, הכל היה ברור
ומוחוור: התקף הלב השני, שממנו חששו
במשך שבועות וחודשים, הכריע את האיש.
היא עוד הספיקה לאחוז בו ולהעלותו
על הספה, כשהיא פורמת את כפתורי
חולצתו, אך לא היה בכוסה להחזירו
לחיים. הוא אחז בידה במשך כמה שניות,
כשרעד עובר בגופו — ונפח את נשמתו.
כך הסתלק מן העולם יעקב כהן, מי
שנחשב במשך שנים רבות לדמות מרכזית
בעולם ההימורים והפשע של ישראל.
סביב דמותו של האיש, שהיה ידוע בפי
כל כ״יעקובלה״ ולא סתם יעקוב, נשזרו
סיפורים ואגדות לרוב. הוא תואר כאדם
שידו בכל — בישראל ובעולם הגדול.
כשנפטר החודש בלונדון לא לקח עימו
את כל סודותיו לקבר. טפח מהם גילה

לפני כמה חודשים לעורך־דין ארווין שינד
רון, שהיה יו״ר י הוועדה לחקירת הפשע
בישראל ושנפטר זמן קצר לאחר פירסום
מימצאיה וטפחיים גילה לי. כמה מגילוייו
אף פורסמו בהעולם הזה.

וי ס קי ס קו טי
ושאמפגייה
^ איטר חש לפתע ברע, לפני כמה
* חודשים, לא העריך נכונה את מצבו.
היה זה אמנם התקף־לב, אך יעקובלה,
שכבר סבל בשנים האחרונות מסכרת, חשב
תחילה כי יוכל להתגבר על הצרה החדשה,
הרי כבד ממילא היה מוגבל לדיאטה
חמורה, שגזלה ממנו את אחד מתענוגותיו
העיקריים — הזלילה.
האיש, שגילו התקרב לשבעים, חדל
לאכול בנוסח שהיה אהוב עליו בימים
שבילה במיסעדות כרם־התימנים בתל־אביב.
לא עוד כרעי כבש לרוב ושולחן
עמוס שיפודים. לא עוד ויסקי סקוטי ו־שאמפנייה
צרפתית. עתה, כשהזמינני לסעוד
בחברתו, הגביל את עצמו לירקות
מאודים ולמרק צח. רק מעישון לא יכול
היה להתנזר, וחיסל כשלוש חפיסות ביום.
הרופא שבדק אותו אז בקפידה רבה
קבע, כי אחת הסיבות למחלה מקורה
בהתרגשות הרבה שאחזה באיש, לאחר
הפירסומים בעיתונים על עדותו בפני ועדת
שימרון. שוב הוזכר כאחד מגבירי
הפשע הישראלי וכמלך העולם התחתון.
הוא הוזכר בתור שכזה גם בשנים עברו,
אולם אז לא סבל מכך. עתה השתנה הכל.
בנו הצעיר בגר והחל לקרוא עיתונים.
מפעם לפעם נתקל בשם אביו — והדבר
גרם לו ייסורים ועורר בו רגשות בושה.
יעקובלה אמר לי לא פעם, כי מה שמניע
אותו במאבקו לטיהור שמו הוא הרצון
שבנו יגדל מבלי להתבייש באביו.
הרופא האנגלי שטיפל ביעקובלה קבע,
כי לולא חוסנו הגופני לא היה עובר
בשלום את ההתקף הראשון. הוא הזהיר
אותו מפני מאמץ־יתר ומפני התרגשויות.
וכדי להתכונן לבאות, קבע הרופא שכהן
חייב לעבור צילום־לב מיוחד (צינטור) ,ש הוא
למעשה מעין ניתוח. כהכנה לצילום-
ניתוח פקד הרופא על מנוחה קפדנית.
אלא שמצב החולה החמיר, חרף המנוחה.
האיש התקשה לנשום וסבל מנדודי שינה.
לבסוף אף לא יכול היה להשתרע
על מיטתו. באותה תקופה פגשתיו במשך
כמה ימים, ונוכחתי לדעת כי בילה יממות
שלמות בישיבה על כסא.
את ההתקף הראשון קיבל יעקובלה
בלונדון. הוא הגיע אז לבירת בריטניה
כדי להיפגש עם ארווין שימרון ולמסור
את עדותו. אשתו ובנו הצעיר נשארו
בניו־יורק, סמוך לבית אחיו.
כשפגשתי אותו בלונדון — הוא התגורר
אז בדירת פאר באדג׳וואר רוד — היה
יחידי בדירה. הוא סירב להודיע לבני
מישפחתו על מצב בריאותו והאנשים היחידים
שפגש נימנו על קומץ ידידיו.
הם סרו לדירתו בתורנות, כדי להשגיח
עליו ולדאוג לצרכי היונדיום. ימים שלמים
ניזון אז רק מסאלרי מבושל. מישקלו
ירד עד 54 קילו והוא נראה כמת מהלך.

יעקבלה בשעותיו האתווגות ושמע ונים משחתיו, מתאו אוו איש־המיסתווין
שנחשב בשנים האחוונות כאיש החזון של העולם התחתון הישואלי
המספרים האלה. אם הכדור נופל שלוש
פעמים ברציפות בקבוצה מסויימת, שים
את מירב כספך על כל המספרים בשתי
הקבוצות הנותרות. המכסימום של יעקובלה
עצמו באנגליה היה שלושים אלף לירות
שטרלינג במישחק. ואכן, הישראלי שגדל
בשכונות העוני של דרום תל-אביב נהג
לשחק בערב אחד בסכומים שנעו סביב
מיליון לי״ש. לזהירים יעץ: המרו רק
אחרי שהכדור נופל ארבע פעמים באותה
קבוצה, שהרי אז קטנים הסיכויים שהכדור
יפול גם בפעם החמישית באותו
המקום.

ידידיו לקחו אותו אל אחד מרופאי־הלב
הנודעים ביותר בבריטניה, ד״ר ווב פס־לאו,
שהורה, אחרי בדיקות מקיפות, על
המרת התרופות שקיבל עד אז באחרות.
ואמנם, מצבו השתפר ללא הכר, עד שהחל
לצאת בכוחות עצמו אל מחוץ לבית. ואז,
בניגוד להוראות הרופא, טס לניו־יורק,
לבלות קצת בחיק המישפחה, וחזר ללונדון,
כדי לעבור את הניתוח־צילום. יחד
עימו הגיעה ללונדון גם אשתו, בטי.
לפני שבועיים עבר את הניתוח־צילום,
וכאשר הגעתי ללונדון, מייד עם תום
הטיפול, נמסרו לי המימצאים הבאים :
משאבת הלב העיקרית נפגעה בצורה רצינית
כתוצאה מהתקף־הלב! העורקים והוורידים
הוצרו ושניים מהם אף נסתמו
לחלוטין. בהתאם לכך התנגד הרופא לני תוח
לב — הוא היה סבור כי החולה
לא יעמדו בו. כמו כן חזה התקף נוסף.
יעקובלה החל עתה להתייחס במלוא
הרצינות למצבו. הוא הרגיש, כנראה, ש סופו
קרב. הוא התעניין ברופאים נודעים
בארצות־הברית.
שיכנעתי אותו כי טוב יהיה אם רופא
נוסף, מוכר וידוע, יבדוק את הצילומים.
נקבתי בשמו של פרופסור מורים לוי
הישראלי והבעתי את נכונותי להתקשר
עימו מייד עם שובי לישראל.
פרופסור לוי הסכים ופירט בפני לאיזה
מיסמכים, תעודות וצילומים ייזדקק, כדי
לקבוע חוות־דעת. התקשרתי עם יעקובלה,
בלונדון, כדי לבשרו על כך ולעודדו.
אך קולו נשמע לאה וכימעט חסר־עניין.
ניסיתי לעודדו וסיימנו את השיחה בקביעת
פגישה בארצות־הברית, אם יוחלט
בכל זאת לנתחו שם. כעבור יומיים נפטר.
כיצד עשה האיש את כספו י כיצד
שלט, בעודו צעיר, על מועדוני קלפים
והימורים 1את התשובות על כך
ייתכן ולא נדע לעולם. מה שידוע הוא,
שבחמש־עשרה השנים האחרונות עסק בעסקי
מימון בהיקף נרחב. הוא נתן הלוואות
למיפעלי תעשייה, רכש מיגרשים
ומכרם וחדר לעסקי מימון בינלאומיים.

סו דו ת הפיגק ס
השחור
ך* אגדה מספרת כי יעקובלה לא
י 1הפסיד, זולת פעם אחת. הוא נהג
להמר למען ידידים שבאו לבקרו בחו״ל,
ביניהם אנשי־עסקים ידועים ומכובדים מ ישראל.
הוא היה זוכה בעבורם בכמה
אלפים טובים — והמדובר בלירות אנגליות!
— מוסר להם את הכסף בחיוך
ומסרב לקבל מידיהם ״אחוזים״ או סתם
מתנה.
גם מפסידים נהגו לבקשו, שיהמר למענם
ויחזיר להם את אוצרם האבוד. יום
אחד ניגש אליו עורך־דין ישראלי ידוע,
אדם שנהג לפקוד את מועדוני ההימורים
של לונדון כמה פעמים בשנה, וביקש
את עזרתו בהשבת הפסדיו. השניים הכירו
איש את רעהו מעסקי מקרקעין שבהם
היו מעורבים, אך יעקובלה סירב .״מזלי
בגד בי הערב,״ הסביר אשף ההימורים
לעורך־דין המפסיד ,״וחבל לי עליך.״ אלא
שזה לא הניח, עד שלבסוף הסכים יעקובלה
לשחק, בתנאי שעורך־הדין ישא בתוצאות.
והתוצאות היו עצובות: יעקוב כהן
הפסיד 80 אלף לי״ש.
התוצאה היתה שיעקובלה נאלץ לצרף
את שם עורך־הדין הישראלי לרשימת השמות
בפינקס השחור שלו. זהו פינקס

כשחי בארץ נהג כהן לפקוד מדי
יום את קפה אכסודוס, בצפון תל־אביב.
היה מגיע לקפד. ב־ 11 לפני הצהריים,
כשהוא הדור בלבושו ומבושם, ומבלה על
אינסוף ספלי אספרסו עד לשעות הצרי־ריים.
אחר כך היה נעלם לזמן מה ושב
לקפה בחמש אחר־הצהריים, עד לשעות
הערב. תמיד מנומס, ממהר להצית סיגריה
לסובבים אותו ומקפיד לקוד קידה בפני
גברת שנקרתה לשולחן. שיחות עדינות
נהג לקיים בהליכה ליד הקפה.

אפס לעומת
שגי א פ סי ם
ך* עתים קרובות היה נעדר מאכסודוס.
/אז ידעו עובדי המקום ומבקריו הקבועים,
כי יעקובלה כהן קפץ לחו״ל —
לניהול עסקים או למישחקי הימורים.
פעם הסביר לי את שיטתו בהימורים
ואת סוד הצלחתו ליד שולחן הרולטה.
כלל ראשון, אמר, הוא פשוט בתכלית:
אם לשחק, אז לשחק באנגליה. שם יש
ברולטה 36 מספרים ואפס אחד, לעומת
אמריקה, שבה יש שני אפסים, המבטלים
את סיכויי הזכייה של האורח. הרולטה
מחולקת לשלוש קבוצות של מספרים :
מאפם עד שמונה: משמונה עד עשרים-
וארבע, ומעשרים־וארבע עד הסוף. כלל
שני אליבא ד׳כהן: מנה את מספר הפעמים
שהכדור נופל בכל קבוצה מקבוצות

יעקבלה עם ארווין שימרון
ירקות מאודים ומרק צח

קטן, בעל כריכה שחורה, שבו נהג כהן
לרשום את שמות כל הלווים וכל החייבים
לד. כאשר רכשתי את אמונו, והוא הראה
לי את הפינקס, גיליתי שאותו עורך-דין
לא היה האיש המפורסם ביותר ברשימה
הארוכה של הלווים והחייבים. הוא סיפר
לי הרבה על עסקיו ועל קשריו, במיוחד
על אישים נודעים עימם היה קשור בעס קים
שונים ושהתכחשו לו לאחר מכן.
מכיוון שהתגורר בחו״ל ולא יכול היה
לחזור לישראל, נמצאו לא מעט ישראלים,
שהיו מעורבים בפשעים מקומיים ובינלאומיים,
שניצלו את המצב כדי להעליל
עליו ולקשור את שמו בעסקים אפלים.
לפעמים היו מציירים אותו כדמות מרכזית
בפרשה שעליה לא ידע יעקובלה דבר,
מטוב ועד רע. דוגמה לכך יכולה לשמש
מסכת ההונאות בדרום־אפריקה, שמומנה
ובוצעה לרוב על־ידי חבורת הכרם. ידידי
החבורה, הן במישטרה והן בעיתונות, קנו
את שמו של יעקוב כהן כאחראי למעשים
שונים, כך שאנשי החבורה עצמם נשארו
חבויים בצל ויכלו להמשיך בעסקיהם בשקט.
כשהחליט יעקובלה להופיע בפני ועדת
שימרון עשה זאת מאותן סיבות שהניעו
אותו לפתוח את סגור־ליבו בפני. בעזרת
הפרטים שסיפר לי — שחלקם יפורסם
בעתיד — נחשפה בישראל אחריותה של
חבורת הכרם למעשי־פשע רבים. בפועלו
למען טיהור שמו סייע יעקובלה כהן לח שוף
פושעים ולגלות פשעים.

יגאל לביב

(המשך מעמוד )23
טלפן ממלא-מיקומו בוועד, אביב קורנגולד,
אל עורכי־דינו ישל צוקרמן וסיפר להם כי
היתד. לו שיחה עם רון. רון סיפר לו,
לדבריו, כי הוא היגיע להסדר עם המישטרה,
שאם צוקרמן יודה בסעיף אחד או שיניים
ינסו לסגור את הפחשה ״בזול״.
מי שבקיא במערכת הפוליטית החיפאית
יודע כי הבטחה של רון ,׳במידה ואכן
ניתנה# ,היוא הבטחה של ממש ואפשר
לסמוך עליה. מרדכי רון היה עד לפני כמה
חודשים ניצב במישטרת ישראל, מפקד
מרחב חיפה ואחר כך מפקד המחוז הצפוני
של המ״שטרה. אפשר היה להניח, כי לרון
יש עדיין מהלכים במישטרה, וכי הצליח
לקבל הקלות אלה למען צוקרמן.

מי הפיץ
עלילה ן
^ ודם צוקרמן ידע יותר מכך. הוא
י 3יידע ביי היחסים בין רון לבין מפקד
המרחב הנוכחי, תית־ניצב אברהם תורגמן,
הם יחסי חתול ועכבר. כל אחד מהמעורבים
בעולם הפוליטי של חיפה יודע, כי רון
אינו יכול כיום לבקש בקשות במישטרה,
—ואם אכן יבקש, העשה המיזשטרה בדיוק
את ההפך.
צוקרמן טען באוזני חבריו לוועד, כי רון
זמם מזימה :״אם הייתי מודה, אפילו בהאשמה
אחת או בחלקה, היתר, הנהלת
צי״ם משעה אותי מייד מתפקידי ומנסה
לשבור את הוועד.״
באותו הירגע הוטל הפור. היה ברור כי
העובדים עומדים להכריז על שביתה. אולם
כעיבור כמה שעות הגיע לידיו של צוקיהמן
מיכתב מרון, ביו הוא מכחיש כי הנהלת
החבריה היתד, מעורבת בתלונה למיישטרה.
בימיכתבו לוועד כותב רון :״׳נודע לנו יכי
נעשה מצד גורמים מסויימים נסיון להפיץ
עלילה, כאילו הנהלת ההברה או פקיד
מטעמה הם שהגישו את התלונה נגד אורי
צוקרמן למישיטרה. נתבקשתי על־יידי יה־מנכ״ל
להודיעכם, כי העלילה הנ״ל היא
זדונית וחסרת יסוד וכי הנהלת החברה לא
הגישה ולא ייפתח כוחו של שום אדם
מטעמה להגיש למישטרה תלונה כלשהי
נגד ׳אורי צוקרמן. ככל הידוע להנהלה
התלונה הוגשה על-ידי אחד העובדים, והדבר
נעשה שלא על דעתה ואף ללא ידיעת
ההנהלה.״
אולם היחסים המעורערים בין הנהלת
צי״ס ילבין עובדיה גרמו לכך, שיכימעט
אין עובד שמאמין לנאמר במיכתבו ש.ל
רון. לפחות צוקרמן משוכנע, כי יהיה זה
רון שעודד ותמך בהגשת התלונה. לצוקרמן
יש אף ראיות לכאורה בעניין זה. לפני
כחודש הוא תפס את כרמי כשהוא יוצא
עם תיקי מיסימכים מבניין צי״ס, דבר האסור
על פי תקנות החברה. למחרת בבוקר המתין

שיל צי״ם, זאב וינברגר, הכפוף ישירות
למינכ״ל, נתן ביוזמתו עדות למישטחה, שאישרה
את פרטי התלונה של כרמי. לגבי
העובדים זיו הוכחה, כי התלונה הוגשה
ביוזמת ההנהלה, למרות הכחשותיו ישל רון.
״האם נשמע שיפקיד בכיר, חבר הנהלה,
יתלונן על עובד מבלי שההנהלה יודעת
על כך?״ שאל צוקרמן את ׳רותם. תשובתו
של רותם, הן לכתב העולם הזה והן ל־צויקרמן
:״׳וינברגר אינו חבר הנהלת צי״ס.
האוש היחיד שהוא חיבר הנהלת צי״ם זה
אני. אני ההנהלה.״ גם מרדכי רון טען
בפני כתב העולם הזה כי וינברגד אינו
יחבר הנהלת צי״ם, יאם כי סירב לפרט ממי
מורכבת, לדעתו, ההנהלה. למרות זאת
יודע כל אחד מעובדי צי״ס כי הנהלת החברה
מורכבת ממנכ״׳ל החבירה, יהודה
רותם, מסגנו, האחראי על כוח־יאדם, או
ובלשונו שלו ״ראש מינהל הסגל״ ,מרדכי
רון, ומראשי האגפים אשר וינברגר נמנה
עליהם. לגופו שיל עניין הכחיש ויינברגר
כי הגיש תלונה נגד צוקרמן אך הודה כי
מסר עדות במושטרה.
חברי מועצת העובדים של צי״ס עמדו
כבר לדון בהכרזת שביתה כללית .׳אולם
ציוקרמן חשש שמא תיראה השביתה בציבור
כמו התמוכה שנתנו בזמניו פועלי נמל
אשדוד ליהושע פרץ, ולא כשביתה עיל עניין
עקרוני. הוא פינה אל משה ורטמן, מזכיר
׳מועצת פועלי חיפה, בבקשת תמיכה. גם
יצחק מסיקה, חבר מועצת פועלי חיפה,
פינה. אל וירטמן. אך ורטמן סירב לצאת
להגנתו של צוקרמן׳ או לבדוק יאם מעצרו

לפני שבוע, בשעות אחר הצהריים, ויוצא
ממינה רק בסביבות השעה 10 בלילה. גם
את מרדכי רון )וגם את עורך־הידין של ה־חיברה
ראו כשהם נכנסים לחדרו של רותם.״
לציוקרמן הגיעה עוד פיסת מידע, שלדעתו
היא בבחינת ריאיוה לכך, שוורטמן מצוי
היטב בעניינים, ודווקא מהצד של הנהלת
צי״ם. עיורו-־דיגו של צוקרימן נכניס, ביום
שבו שוחרר לקוחו מהמעצר, למיסעדת
צלאח שבכיכר פאריס בחיפה. זוהי היום
הימיסעדה האופנתית בחיפה, שיבה מתקיימים
מייפגשי יונחששי אחר-יהצהיריים. במיפג-
שים איליה משתתפים איישי־מפתח רבים בעיר,
בעיניהם גם ורטמן וגם רון, שהם
ידידים קרובים עוד מהתקופה שביה לבש
רון מדי מישטריה וורטמן היה חבר־כנסת.
ביעל המיסעדה סיפר לעורך־הדין של צו־קרימן,
כי ורטמן שיהיה במיסעדה זמן מה
קודם לכן ואמר כי ״היום הולכים לקרוע
את ציוקרימן, הוא יכנס לשבועיים מעצר וזה
הסוף שליו.״ צלאח תיאר את שימחתו שיל
ורטמן כאשר סיפר יעל כך.

הישג לא יגיל
ביחסי-עבודה
שה רץ ויהודה רותם מכחישים את
<) קיום הפגישה עם ורטמן, רותם אף
טען בפני כתב העולם הזה :״לא ראיתי
את ורטמן מכחיש יאת דבר קיום הפגישה
ואת השיחה עם בעל הימיסעדה. בפני כתב
העולם הזה טען כי לא עסק כלל בפרשה:

דויד (״דדו״) אלעזר המנוח, תתמוטט כל
המערכת הכספית והכלכלית של צי״ם. כך
לפחות טוענים ראשי החברה.

״לפני שיהיו
זעזועיס״
^׳ עוד הנהלת צי״ם היתד, מוכנה לתת
4העלאות בדרגה ל־ 55 עובדים, הצליח
צוקרמן להשיג העילאיות לכ־ 700 עובדים.
הוועד שלו גם שותף בכל ויעדיה, כולל ועדות
המיברזים, בניגוד לנהוג בחברות אחריות
מסוגה של צי״ם. הנהלת צי״ס אינה מצליחה
להוציא את חברי הוועד מוועדות אלה.
בנוסף עורר עלייו ציוקרמן את חמת
הנהלת צי״ם, כאשר מנע את נסיעתה של
גילה שטסיל, אשתו של יושב־ראש מועצת
המנהלים של צי״ס, חיים שטסל, לטוקיו.
גילה שטסל הייתה אמורה לנסוע מטעם
החברה, כדי להשיק את האוניה אבידג׳אן
סטאר שיל צי״ס. צוקרימן הקים קול זעקה,
שהגיע גם לעיתונות, ודרש כי במקום
אשתו ישל יושב־רא׳ש מועצת המנהלים תסע
אלימנת־ימילהמה מקריב העובדים. החברה
חרקה שיניים. גילה שטסל נשארה בארץ.
ואלמנת המילחימה לא נסעה.
׳מנכ״יל צי״ם יהודה רותם טוען כי אין
לפרשה היבטים פוליטיים. לכתב העולם
הזיה הוא אמר :״יש ריב בין שני אנשים,
כרמי וצוקרמן, וכרמי החליט להתלונן נגד
צוקרמן. לנו אין כל נגיעה בעניין. איש לא
פנה אלינו בתלונה על ציוקרמן, ולו היו
היו פונים, היינו מבררים זאת מבפנים,
וריק אחר כך מחליטים אם יש כאן מיקרה
שבו צריכה להתערב המישטרה. איש מ־צי״ם
לא מוסמך לפניות למישטרה ׳בשם
החברה בתלונה כנגד צוקרמן מבלי לקבל
אית אישורי לכך, ואיש לא קקבל את האישור.״
רותם מקווה כי הפרשה תדעך
לפני שיהיו זעזועים של ממש בצי״ם, ושלא
תפרוץ שבייתה כללית בחברה .״לפעמים
יש חילוקי-ידיעות עם הוועד ולפעמים
אין, אבל אנחנו גומרים את כל העניינים
בפנים,״ טען.
ועד עובדי צי״ס לא הסתפק במיכתבו
של רון על אי־היתערבות ההנהלה בפרשיה,התעלם מהתעלמותם של ורטמן ושל מועצת
פועלי חיפה, והחליט לדרוש ממיזכיר
ההסתדרות, ירוחם משל, להתערב בפרשה.
במיברק שישלח הוועד אל: משל, נאמר:
״׳מועצת העובדים שיל צי״ם רואה בחומרה
רבה את העובדה שמסיר קצין מיישטרד,
(הכוונה לריב־סמל ארנסיט טל) ,תחת שבועה
בבית־המישפט, שלפיה התלונה נגיד יושיב־ראש
מועצת העובדים הוגשה עיל-ידי הנהלת
חברת צי״ס. אנו רואים בכך החלטה
להילחם בוועד העובדים וביושב־הראש באמצעות
מי־שטרה, בנושאים הקשורים בנהלים
פנימיים של החברה, בשיטות המזכירות
מישטרים מסויימים. אנו דוחים
בשאט־נפש שיטות אלה של טפילת עלילה
׳ומילחמד, בעובדים, ודורשים התערבותך

הראייה של צוקרמן
לא אשם
יבוצע במיסגרת נסייון להתנכל לעובדי החברה
.״אני לא צריך להתערב בזה, ש יתערבו
חברי המועצה המחזיקים בתיק
של צי״ם,״ אמר ורטמן. חברי המועצה המחזיקים
בתיק של צי״ם, משה גיור ויהודה
קרן, לא התערבו ומילאו פיהם מים. השניים
ידועים כנאמנ״ו של וריטמן.

״ הולכי ם לקרוע
א ת צוקרמן״
מנכ״ל רותם
לא רוצה שביתה
קצין־הביטיחון של צי״ם ליד שער הבניין
ותפס את כרמי כשהוא מחזיר את התיקים.
הוא ניסה לעצרו, אולם הלה לא שעה לו.
כאשר פגו קצין הביטחון וצוקרמן אל ה־מינכ״יל
יהודה רותם ואיל רון בתלונה על
כך, ובדרישה לפנות למושטרה, שתחקור
לשם מה לקח כרמי את התיקים לביתו,
נענו בסירוב ובמשיכת־יכתף.
לצוקדמן גם נודע כי מנהל איגף הביטוח

ולס תדהמתו שיל ציוקרמן, מכד
\ * שמזכיר מועצת הפועלים שלו התעלם
יממנו, לא ארכה זמן רב .״׳בהתחלה חשיבתי
כי הוא נוטר לי טינה אישית,״ סיפר צו-
קרמן לידידים. בחיפה זכורה פרשת תביעת
הדיפה שאותה הגיש צוקרמן נגד ורטמן
לפני כחצי ושנה. רק לאחר שוורטמן ביקש
את סליחתו של צוקרמן, על דברי הדיבה
!שהשמיע נגדו, בוטלה התביעה .״:אבל אחר־כך
הבנתי,״ סיפר ציוקדמן ,״׳כי לשתיקה
שיל ׳ ורטמן יש משמיעות עמוקה יותר. עובדים
ריבים של צי״ם ראו את ורטמן נכנס
לל״שכיתו של יהודיה רותם ביום החמישי

״העניין נמצא בחקירת הימיישטרה ואנחנו
לא יכולים לעסוק בכך.״
בינתיים דורשים חברי ויעד העובדים מ־צוקרמן
להחריף את הצעדים כנגד הנהלת
החברה. העובדים יודעים כי צוקרימן הוא
לצנינים בעיני הנהלת צי״ם. ריק בחודשים
האחרונים בלבד הצליח ציוקרמן להשיג
מהחברה כמה הטבות לעובדים, ששום
עובדי מיוסד ציבורי אחר בארץ לא הצליחו
להשיגן. הוא זכה בפסק־דין שיל ב״ודהדיו
האיזורי לעבודה, שחייב את הנהלת צי״ם
לתת לעובדיה את דמי אחזקת הרכיב, כפי
שהממשלה ׳נותנת לעובדיה — הישג ׳בלתי
רגיל ביחסי העבודה בארץ, שזכה לפירסום
׳והפחיד לא רק את ראשי צי״ם, שמיהרו
להגיש עירעור לבית־הדין הארצי לעבודה,
אלא גם מוסדות ציבור ריבים אחרים בארץ.
בשבוע הביא, ללא כל קשר לפרישה, יגיש
ע׳ודך־הדין של ויעד העובדים בקשה ליבית־הדין
לעיבודה, להורות להנהלה לחלק בין
העובדים את מיניות חיברת צי״ם. אם ׳תתקבל
הדרישה, המסתמכת על הבטחות בכתב שניתנו
לעובדים מטעם מינכ״ל החברה לשעבר,
משיה קשתי המנוח, ויושב־יראש מועצת
המנהלים שיל החברה לשעבר, רב-אלוף

מזכ״ל־מפ״ח ורטמן
לא רוצה לדעת
המיידית פדי ׳לחסל תופעות אליה, הפוגעות
בכלל העובדים, בעודן באיבן.״
עתה ממתינים עובדי צי״ם לתגובתו של
מושל .״אם משל לא יתערב לטובתנו, לא
יפסיק את מיחיול־יהשדים נגד איורי צוקרמן,
נוכיח כי כוחנו גדול, ולא רק בצי״ס. אם
נפתח בימילחמה, ייסגרו מקיומות־עבודה
רבים בחיפה,״ אמיר השבוע איחד מבכירי
העובדים בצי״ם.

שידור
צל״ ש
לצל״ש מיוחד ראוי כתב הטלוויזיה בוושינגטון,
מי שהיה מנהל מחלקת החדשות,
דן שילון. הוא כיסה את הדיונים
בבלייר־האוס, שכר לו חדר במלון מדיסון,
שם מתגוררות המישלחות הישראלית וה־מצרית,
והצליח לשתול בחדרים שונים של
המישלחות את המיקרופונים והמצלמות
שלו.
התוצאה היתה, ששילון קלט ושידר שיחות
אישיות בין ראשי המישלחת הישראלית
משה דיין ועזר וייצמן לבין עצ־

הא׳רוו־זיין בע שק
מילחמתה של ההנהלה בטכנאים הגיעה
לאבסורד. הטכנאים דורשים מסמנכ״ל הרשות
לענייני מינהל, שדמה עבאדי,
לדון עימם בתוספת שכר עבור עבודה
אחרי חצות. עבאדי דוחה כבר כמה חודשים
את הפגישה עימם, בתירוצים שונים,
והתוצאה היא ששידורים רבים מופסקים,
וכתבות המצולמות לאחר חצות אינן מגיעות
לשידור. כמו־כן מושבתים השידורים
לחוץ־לארץ ומישדרי השירות.
אנשי המקצוע ברדיו ובטלוויזיה מתחננים
בפני עבאדי. שיגיע למשא־ומתן עם
הטכנאים ויסיים את הפרשה, אולם הוא
נכנס למבוי סתום של עקרונות ילדותיים,
ועורך עם הטכנאים מילחמה פרטית העולה
בכסף רב לציבור משלמי האגרה.
עבאדי זוכה לגיבוי של מנכ״ל הרשות
יצחק ליבני, בעוד שהוועד המנהל,
בראשותו של הפרופסור ראובן ירון,
אינו נוקט עמדה בסיכסוך. במיסגרת
תמיכתו בעבאדי הודיע ליבני לעיתונ אים,
כי אם יימשכו הסנקציות של הטכנ אים,
אי אפשר יהיה לערוך את האירוויז־יון
בארץ. הידיעה שפורסמה עוררה בהלה,
ואחד העיתונים אף הקדיש לה מאמר
מערכת.
אולם איש מהעיתונאים לא טרח לחשוב
קצת או לשאול את הטכנאים. האירוויזיון
יסתיים, כנראה, בין השעות 11.30ל״11.45

השר בורג
טכנאים לא די טובים
לים ובתל-אביב, וכוכב השידור היחיד
יהיה הסטטיסטיקאי הגוף סמית.

הסוביו די צ ה וה 0יד1אי 0ו
בפני בעיות מישפטיות עומדת כתבה
שהכין גיל סדן, על בעיית הקרקעות של
הבדואים. אחרי שצולמה הכתבה התברר
לעורכי התוכנית מבט שני, שבמיסגרתה
היתד צריכה הכתבה להיות משודרת, כי
יש בה בעיות מישפטיות רבות, ביניהן
כאלה של סוב־יודיצה.
היועץ המישפטי של הרשות, נתן בהן,
החל מטפל בשיפוץ הכתבה ושידורה יידחה
למועד מאוחר יותר, עד שהיא תתוקן.

טלת1דס

שדר שילון

לכבוד האירוויזיון נמצאים עתה שלושה
בחוץ־לארץ. יצחק (״צחי״) שמעוני האחראי
על האירוויזיון, עוזרת וסגנית מנהל
מחלקת התוכניות של הטלוויזיה יהו דית
(״ג׳ודי״) לוץ ומנהלת מחלקת הסרטים
הקנויים, שתפסה אף היא טרמס על
תקציב האירוויזיון מרים רוטשילד.
חנוך חסון, מנהל מחלקת הבידור וארנון
צוקרמן, מנהל הטלוויזיה, חזרו
לא מכבר מחוץ־לארץ שם עסקו בין היתר
בענייני האיוחיזיון.

מיקרופונים שתולים
מם וכן שיחות בין ראשי המישלחת ה ישראלית
לבין ראשי המישלחת המצרית.
הסקופים של שילון מחדרי מלון מדיסון
צוטטו בהרחבה בעיתוני העולם, שבהם
ציינו את מקורם, בטלוויזיה הישראלית
ובעיתוני הארץ, שבהם שכחו כמובן לציין
את המקור.

מ א חרי המסך

לחצי והסיעות

מ׳ טוב לסורג
סנקציות שקטות פרצו דווקא במערכת
תל־אביב של הטלוויזיה ונשמרו בסוד.
היו אלה סנקציות של הצלמים והטכנ אים,
שסירבו להעביר כתבות מתל־אביב
לירושלים, בגלל המוקד שנערך עם שר הפנים
הד״ר יוסף בורג.
המוקד עם בורג לא נערך בשידור חי,
כרגיל, משום שלבורג לא היה זמן באותו
היום ובאותה השעה. השידור הוקלט יום
קודם לכן. אולם היה מי שהחליט, שאת ה שר
יאה לצלם דווקא באולפני הטלוויזיה
הלימודית ברמת-אביב.
הטכנאים והצלמים של תל־אביב נעלבו
והפסיקו את עבודתם ליומיים. טענתם היא:
״אם אנחנו לא די טובים בשביל בורג,
אנחנו לא טובים גם בשביל תוכניות אח רות.״

ידיו
ואלון עושים חדשות)
מוקד אחר שכמעט ולא שודר היה המוקד
שבמרכזו עמד סגן ראש־הממשלה,
ייגאל ידין, בשבוע שעבר. ידין, יחד
עם חברי הכנסת יגאל אדון ויהודה
בן־מאיר, הופיע ביום שבו הכריזו טכנאי
ההנדסה של מישרד התקשורת על הסנקציות
שלהם, שגרמו לביטול השידורים.
אנשי
מישרד התקשורת הסכימו לשדר
את מהדורת מבט, אך לא את יתר התוכ ניות.
מנהל מחלקת החדשות חיים יכין
הזעיק את מנכ״ל מישרד התקשורת, האלוף
(מיל ).משה (״מוסיק״) גידרון,
שהצליח לשכנע את עובדיו בחשיבות ה־מישדר
עם ידין־אלודאלון־בן־מאיר והם
קיבלו את הגירסה כי גם מוקד שייך לחדשות.
העולם
הזה 2148

מנכ״ל גידרון
הכל למען ידין
בלילה. גם אם יגלוש הארוויזיון אל מעבר
לחצות, מוכנים הטכנאים להבטיח כי
לא יפעילו את הסנקציות שלהם. הם יבטלו
את הסנקציות כפי שעשו בעת השידורים
מקמפ־דייוויד.

די ל! ס חי רו ת * 1קוצר
מילחמתו של שלמה עבאדי בטכנאים
גרמה כבר לביטול אחד המישדרים־המיב־צעיים
החשובים ביותר של הטלוויזיה —
מישדר ליל הבחירות שתוכנן ל־ 7בחודש.
כוונת מחלקת החדשות היתד לחזור על
המיבצעים המוצלחים של ליל הבחירות
לכנסת ולהסתדרות, ולשם כך הוקם מטה
מייוחד בראשותו של אלכם גילעדי,
איש המיבצעים מס׳ 1של הטלוויזיה.
הכוונה היתה להקים שישה מוקדי־שי־דור,
להביא תגובות מהירות ופרשנויות
ולהיכנס אל תוך הלילה בשידור מרתוני
ישיימשך בין שלוש לחמש שעות. התפקידים
חולקו, נערכה חזרה כללית, ונראה
היה שהכל ידפוק כהלכה.
עתה החליטו לבטל את המישדר הגדול
ולהצטמצם בשידור,של שעה אחת בילבד,
שיתחיל ב־ 11 בלילה, עם סגירת הקלפיות,
ויסתיים בדיוק בחצות. במיסגרת שידור
זה יופעלו רק שני מוקדי־שידור, בירוש
היא
אך שלב נוסף בהתנכלותו של עבאדי
אליו, אולם כפקיד־מדינה ממושמע הוא
החליט לקבל עליו כל תפקיד.
אך הגורל החליט אחרת. יום לפני שהיה
בושם אמור להיכנס לתפקידו הוא לקה
בהתקף־לב קשה. יחד עם איחולי ההחלמה
המהירה שמשגרים עובדי לישכת הדובר
לבושם, שבשיחות המועטות שלהן עימו
הצליח להתחבב עליהם, הם מודאגים גם
מן העובדה שבמשך תקופה ארוכה לא יהיה
דובר לרדיו.

אתמא1ה! 0ו ותר
בעיקבות עריבת סקר על הצפייה וההנואה
מהצפייה בסידהה ראש העיר קאסטרברידג׳,
ערבו בטלוויזיה השוואה בין ושובע סדרות
ששודרו לאחרונה בלילות שבת: בית
ארמה! ,ששודחה ׳בפברואר שנר, ושעברה,
אני קלאודיוס, ששודרה בספטמבר ,1977
וושינגטון מאחרי הקלעים, ששודרה בנובמבר
,1977 עני ועשיר חלק א /נובמבר
דצמבר ,1977ג׳ני, ד,סידרה על אמו של
דיכסטון צו־צ׳יל ששודרה בינואר השנה,
זמנים קשים: ,במארס השנה, וראש
העיר קאסטרברידג׳ ,׳ביולי השנה.
!מתוצאות ההשוואה מתברר, כי אחוז
הצפייה הגדול ביותר, בין אלה שנוהגים
לצפות ׳בטלוויזיה ובלולות שבת, שייך לבית
ארמה 56 ,אחוזים, לעומת 55 אחוזים בעני
ועשיר 44 ,אחוזים !באני קלאודיוס 42 ,

בדיקה מחדש של נושא כתבי החוץ של
רשות השידור עומדת להיערך עם שובם
של שלום קיטל, הכתב המדיני של ה רדיו
ו א לי לניאדו, הכתב המדיני של
הטלוויזיה הערבית, מוושינגטון. למרות
שגם אנשי הרדיו וגם אנשי הטלוויזיה
הערבית מוכנים להודות, בשיחות אישיות,
כי שני כתבי הרשות דן שילון ו א לי
ניסן שרתו את שני המדיומים כהלכה,
נוסף על הכתבות ששלחו לטלוויזיה בעברית,
נכנעו ראשי הרשות ושלחו שני אנשים
נוספים, בהוצאה כספית גדולה.
קיטל נתן אולטימטומים של ממש כדי
שיצחק ליבני יאשר את נסיעתו באופן
אישי, מבלי להביא זאת להחלטת פורום
כלשהו ואילו לניאדו, שבידו כוח רב
מאחר שהוא ראש ועד עובדי הטלוויזיה,
החרים את שידוריהם של שילון וניסן מוושינגטון
פשוטו כמשמעו ולא שידרם, כך
שלא היתד, ברירה אלא לשלוח גם אותו.
אולם כתבותיו של לניאדו אינן משודרות.
הטכנאים והצלמים נעלבו על שלא
שלחו גם אותם, ומסרבים בינתיים לשדר
את דיווחיו.

ה דו ברק • סלהתקףלב
על פי הוראתו של שלמה עכאדי
פוטרה טובה ׳הרשטיג, האחראית על
דוברות הרדיו בלישכת הדובר, ותחתיה
הובא למישרה שמואל (״סם״) בושם*,
מי שהיה מנהל מחלקת הגביה ונאלץ
לצאת לחופשה ממושכת בשכר בגלל סיב״
סוכיו עם עבאדי.
בושס ידע כי תפקיד דובר הרדיו אינו
תפור על־פי מידותיו, וכי הצבתו לתפקיד
* אינו קרוב־מישפזזה של הנזבקרת הדה
בושם.

פמנכ״ל עכאדי
חורבן הרשות
בראש העיר קאסטרבריודיג׳ 40 בג׳ני 27 ,
בזמנים קשים יד 26 בוושינגטון מאחרי הקלעים.
ומתברר
ני וושינגטון !אכן הימה לא פופולאריות
40 .ואחוזים ומצופי ליל-השבת !לא
ראו אף פרק איחד !מוושינגטון מאחרי הקלעים
.׳עולה עליה׳ באיחד,׳פופולאריות רק
הסודרה זמנים קשים, שבה לא התבוננו
47 אחוזים מן הצופים.

דינו׳ לקיושננאום. :קמץ ר התיסווקות
שר הנתב ^ ,עוינת חושוח רב התוו ^
נין רוצה והשתלט * רמלה מצד הבחירות
בישיבת פורום־ד,חדשות, שנערכו׳ בשבוע ש עבר׳
דנו, המובן! ,סוזפרעה שגורמים יחסי-יהמינהל
והבלתי־תקיינים: ברשות־סשידור לשידורי וטלווי זיה.
באשר להטו הרוחות, אמר מנב״ל רשות־השידור
יצחלן ליכני למנהל מחלקת התוכניות
מרדכי (״מוטי״) קירשנבארם, שהשתתף בישיבה
על תקן של ממלא־ומקום מנהל הטלוויזיה,
ששהה באותו יום בחוץ־לארץ :״מוטי, אתה יבול
לקפוץ לי !״ תשובתו של קירשגפאום :״יצחק,
זה לא יפה לדבר כסר׳ אל חתן פרס ישראל!״
קירשנבאום זכה בפרס לפני שנתיים.

9חן הזדמנות במ־סה
קיימים חילוקי־גירסות בין מי שהגיש את התוכנית
תן הזדמנות, מייק בורשטיין, לבין
המנהלים, המפיקים והבמאים של התוכנית, לגבי
השאלה אם בורשטיין התפטר או פוטר. בורשטיין
טוען, במובן, כי הוא התפטר, ואילו בעלי התוכנית
טוענים כי הוא פוטר ,׳משום שלא היה מוצלח.
כך או אחרת מתכנן עתה בורשטיין מילחמה
!נגד יכל מי שקשור בתוכנית. לדבריו הוא יכול
להוכיח כי אף זמרת או אמנית אחת שרצתה
להופיע לא קיבלה הזדמנות בתוכנית, אשר כל
מטרתה היתד׳ גילוי כישרוגות צעירים׳ מבלי להסתבך
בקשרים עם אחד העובדים. לדבריו, סיבה
נוספת לקרע שבינו לבין מארגני התוכנית היא
העובדה שמייק לא הסכים כי קרוליין לנגפורד,
בתו של ברי לנגפורד, המפיק והבמאי של תן
הזדמנות, תנחה עימו את התוכנית קרוליין הנחתה
תוכנית אחת יחד עם בורשטיין, אולם על פי
דרישה ׳אולטימטיבית ישל הזמר־מנהה סולקה, ולדבריו
נוטר לו מאז לגגפורד טינה.

• שינו,׳ נויזווה
מכד, של שינויי תיספרות ותסרוקות בטל וויזיה.
הרב שמואל אבידור הכהן, מגיש
תוכנית־הדת ישל ערב־שבת, הסתפר תספורת קצרה
ביותר. אלי ניסן, הכתב בוושינגטון, שהפתיע
יאת ידידיו בירושלים כאשר התגלה לפני כחודשיים
כשזקן עוטר את פניו, גילח יאת זקניו והוא שוב
מגולח למשעי. הכתב לענייני אווירה לשעבר
של מחלקת החדשות, חיים גיל, שעבר למחלקת
התוכניות, גידל לו שפם עבות.

0713

שונים

במחלקת החדשות חל קצר מסויים ׳וחסרים

רשות

עורכי חדשות, בעיקר למהדורות ד,קצרות המשודרות
בערבי־שבת, במוצאי-שבתיות ובערבי ובמוצאי
חגים. באחרונה החליטו במחלקת החדשות כי
כל אחד !מהכתבים ישמש כעורך חדשות על־פי
התור, מבלי לקבל הכשרה מוקדמת לכך. בין הראשונים
שנבחרו הייה הכתב לענייני השטחים,
הממלא עתה יאת מקומו של הכתב לענייני ערבים

ניסיון מיוחד־במינו מזומן לכתב אליעזר
(״לייזר״) יערי ביום הבחירות לעיריות. על יערי
הוטל להכין סרט על ״אנטומיה של עייר קטנה ביום
הבחירות״ .הוא מלווה את מערכת הבחירות, את
יום הבחירות מהבוקר עד הליל, ואת ׳מסיבת ה־מיפלגר,
המנצחת, לעומת ישיבות־האבל של המיס־ליגות
המנוצחות .׳במחלקת החדשות מייחסים חשיבות
ירבה לסירטו שיל יערי, שיצולם בעיר רמלה,
ומתכוונים לבנות עליו תוכנית של חבט שני, ש תוקדש
לבחירות.

יעל ׳שולחנו של ניסים מיזריחי, יאייש הכל-יבו
של הנהלת רשות־ד־,שידורי, ייש פתק, וביו הוראות
לגבי ׳קניית ושבועונים לבכירי ׳רשוית־השידויר. הבכירים,
הזוכים בעיתונים, הם מנכ״יל הרשות
יצחק ליפני, המקבל את מרבית העיתונים ;
הסמנכ״יל שלימה עבאדי, הקורא עיתונים לועזיים
יקרים על חשבון הרשות; הדובר משה
עמירב ,׳היועץ המ״שפטי נתן כהן ויועץ מנכ״ל
הרשות, ארי אכנר. הצימוק שברשימה: קניית
הירחון פלייבוי למנכ״ל הרשות.

יום א׳

״ -אקונומיסט״

יום ב׳

״ -לאשה״

לינני, עם י רב

נתן כהן

יום ה לוזיטון״

יבב י, עם י רב

״ניוזוו״יק״

-פעם בהודש

ל יב נ י, עפירב

כ. ל יבנ י, עמ ירב, אר י, נת ן, עבד י

״טיים״ ־

על דד
אגדות בדואיות, יגלה את מקור
השם שייך אברק. הארכיאולוג
גדעון פרמטר יציג את מערכת
הקברים בבית־שערים. הזמרת
אופירה גלוסקא, שבשבועות
האחרונים הפכה רקדנית, תשיר

. 5ל יבנ י, עם י רב,אר י, נת ן, עבד י .
.2ל יבב י, עם י רב.

״פלי בוי ״ -פעם בחודש .1ל יבנ י. ז
״מונ יט י ן ״ -פעם בחודש . 3ל יב נ י, עמירב, עבדי,

מיסמף חלוקת העיתונים למנהלים
המנכ״ל וה״פלייבוי״

• פיצוץ כאפולו 13

( .)0.30 הפרק האחרון באחת
הסדרות הטובות ששודרו ב-
מיסגרת תעודה, החיים על כף
המאזניים. אחד ממיכלי-החנד
צן של אפולו 13 התפוצץ.
מפיקי הסרט שיחזרו, עם שלושת
טייסי הספינה, את שאירע
בה. הפיצוץ, במהירות של
10,000 קילומטרים בשעה, נחשב
ליקוי טכני מסוכן וחסר-
תקדים. במרכז הסרט: מאבקם
של השלושה להחזיר את החללית
בשלום לכדור־הארץ.

• מרטין לותר קינג

( .)10.20 הפרק השני של ה-
סידרה. בפרק זה עומדת אמונתו
של המנהיג הכושי באי ר,אלימות
במיבחן קשה, כאשר
בביתו מוטמנת פצצה והוא
נאלץ להתנסות בהשפלה של
ישיבה בכלא. זמן קצר אחרי
מעצרו מתערבים האחים ג׳ון
ורנברט קנדי למען שיחרורו.
פעילותו של קינג מביאה לו
תומכים רבים, מקרב שחורים
ולבנים כאחד, אך מקימה נגדו

האחים: אומרה
שעה 8.00
את שירם של מרדכי זעירא
ואלכסנדר פן: שייך אברק.
בין משתתפי החידון יהיו שלושה
ילדים מקריית־טבעון וילד
בדואי מבושמת־טיבעון הסמוכה,
היישוב הבדואי הראשון
שנבנה על־ידי הממשלה. את
התוכנית מנחה מאיר שלו,
מביימת דניה אביאל, ומפיקה
עוגניה שימחוני. את שאלות
החידון כתב זאב עור. זוהי
התוכנית המוצלחת ביותר של
מחלקת הילדים.
• קסמים 0.32ה-
סידרה מאחרי הקלעים מוקדשת
הערב לקוסמים. הסרט
שיוצג נעשה מנקודת מבטם
של יוצרי האשליות זריזי-ה-
ידיים. בניו־יורק קיים בית-
קסמים עירוני ואחד מוותיקי
הקוסמים מספר בגעגועים על
התקופה שבה חיה הקוסם ב אמת
קוסם ולא שרלטן.
זרזיר־ד,מותניים הוא כלב גיז־עי
קדום, שמקורו בתקופה
של לפני 6000 שנה. זרזיר-
המותניים נחשב הכלב המהיר
בעולם, כ־ 80 קילומטרים ב שעה,
ואין ספק, כי אחרי הקרנת
הסרט תתחיל בחוגים
מסויימים אופנה של חיפוש
וגידול זרזיר־ד,מותניים גם בישראל.

יכנ י י

הוקונית שלה

• ידידי האדם (.)7.00

״פעריב לנוער״ ו. ליבני
״הארץ שלנו״

השעשועון לילדים של עוגניה
שמחוני מוקדש לספרו של אורח
התוכנית, אליעזר שמאלי,
אנשי בראשית, על מישפחת
אלכסנדר זייד. בן מישפחתו
של זייד יספר זיכרונות, ואליהו
ואווי, ראש עיריית
באר־שבע, שהוא גם מספר

מנהל מחלקת החדשות חיים יכין, רוצה
לצאת אף הוא ׳להשתלמות ממושכת בנושאי חדשות
טלוויזיה בחוץ־לארץ.
יבין פנה בעניין זיר, אל מנהל הטלוויזיה ארנון
צוקרימן, וטען לפנייו כי במשך ארביע השנים
האחרונות, מאז חזר מנייו־יורק, לא מיה בחוץ-
לארץ וכי לא ראה כיצד התקדמו תחנות הטלוויזיה
בעולם במשך •תקופה זו.
צוקרמן אישר את מסעו של יבין עקרונית
אולם בינתיים, בגלל המאורעות הרודפים זה את
זה במיגזר היחסים יבין ישראל למצריים, לא נקבע
מועד לצאתו שיל יבין. כאשר ייסע, ימלא את
מקומו יעקוב אחימאיר.

לעבדי

יום ד העולם הזה״

• שאלה של זמן (.)5.30

( ) 7.00 התוכנית עוסקת באחד
הנושאים החשובים ביותר
הנוגעים לערביי ארץ־יש־ראל:
השיכון ומצוקת הדיור
במיגזר הערבי. אולם נראה כי
האיש היחידי העובד במחלקת
התוכניות של הטלוויזיה הערבית
הוא זיקטור וסיב, השוהה
בחופשה בארצות־הברית,
ואיש אינו יודע למסור פרטים
על תוכניות, גם אם הן חשובות.

יבין חצה להשתלם

0דיננ וה״נל״נו׳,

יום חמי שי
• כין האזרח לרשות

הדוגמה: ומרה

•ום רביע•

רפיק חלבי.

השידור

״אלאקספרס״

1. 11

2 . 11

האחים

ג׳ין אנדרסון, היא אמא מרי,
חוזרת מהבראה ומוצאת את
מישפחתה מאוחדת נגד ניסיונות
ההתפשטות של מרוני,
אך הרוסה מבחינת היחסים האישיים.
ג׳ניפר ואדוארד ב־ברוגז
ובפירוד זמני, ודייוויד
רוצה להתפטר מהחברה ושופך
את ליבו באוזני ג׳יין. המתח
בין ג׳ניפר וג׳יין גובר.
אף הפלא ופלא, היחסים בין
ג׳ניפר למרי, אשת מאהבה-
לשעבר, מתהדקים. פרק קלאסי
של האחים, עם עלילה מור״
כבת ומסובכת.

קינג: ויינפילד וטייסון
שעה 10.20
את אוייבו הגדול ביותר, ראש
האף־בי־איי. ג׳יי אדגר הובר,
שתסריטאי ובמאי הסידרה
אייבי מאן מאשימו, בעקיפין,
ברצח של קינג. מאן הוא גיבורה
האמיתי של הסידרה, שהפרק
הראשון שלה היה מאכזב
למדי. אין זו הפעם הראשונה
שמאן יוצר סרטים בנושאים
שעשו מהפכות בדעת

הגחשנות של
הנשיא קנדי
הקהל באמריקה. סירסו משפטי
נירנברג עורר סערה באר-
צוודהברית, והנשיא ג׳ון קנדי
הודה בפומבי כי ״הסרט עורר
מחשבות וויכוח על גרמניה
הנאצית במידה כזו, שחוקי ההגבלות
על פושעי מילחמה
נאציים הורחבו.״ סרט אחר
של מאן, רצח מרמס ונלסזן,
היד, מבוסס על מיקרה אמיתי
שבו הועמד כושי לדין על
פשע שלא ביצע. השפעתו של
הסרט היתד, כד, גדולה עד ש־הצעיר
הכושי שוחרר מהכלא.

1[1־.־1זדם זז 0

הצריף שד תמרי

3.00 הופעת־בכורה מחודשת
של התוכנית שהעבירד,
את מסע בין כוכבים ליום ה ראשון
בשבוע. השחקן יוסי
גובר ממלא בסידרה, ששודרה
כבר לפני ארבע שנים, תפקיד

הצויף חודו
אחו׳ 4שנים
כפול..הוא גם יצר את הבובות
המשתתפות בה, יחד עם אריק
ממית, וגם ממלא את התפקיד
הראשי, זה של תמרי הנגר.

• השבוע יומן אירו

.) 8.20( 3מגיש התוכנית,
חיים יבין, טוען כי הופעתו של
דניאל פאר לפני שבוע כמגיש
השבוע, היתה חד־פעמית. יבין
אינו מתכוון, לפי שעה, לוותר
על ההגשה, וטוען :״עדיין
לא מצאתי מישהו שיוכל להגיש
את התוכנית על רמה,
ושיתקבל גם על דעתי וגם
על דעתה של העורכת, יעל
חן.״ עד שיבין יגלה מגיש
כזה, הוא ימשיך להגיש את
התוכנית כאשר בחופשותיו
ימלא פאר את מקומו.

• די׳שראדי (.)0.20
כמה מהסצנות בפרק השני של
הסידרה צולמו בביתו של ד׳־
ישראלי בלונדון, שהפך בינתיים
למוזיאון, ובכנסיית. סנט
ג׳ורג׳ בכיכר האנובר בלונדון,
שם נשא ד׳ישראלי את מרי־אן
לאשה ב־ 28 באוגוסט .1839
נישואין אלה התאפשרו אחרי
שווינדהאם לואיס, בעלה של
מרי־אן, נפטר. ד׳ישראל חושד
בעצמו בתחילה כי הציע נישואין
לאשר. המבוגרת בשנים
רבות רק ביגלל כספה, אולם
העובדה שהיא דוחה את הצעתו
במשך שנה מגלה לו שני
דברים. האחד: הונה של מרי-
אן אינו כה גדול. השנייה :

שבת
• חידושים והמצאות
( .)0.30 לפני שנים רבות היו
תושבי העיר קלייטון שבניו-
מכסיקו, מראשוני המתיישבים
בארצות־הברית שהקימו טח־נות־רוח
כדי לשאוב מים.
היום בונים תושבי אותה עיר
טחנות־רוח שוב. הפעם, כדי
להפיק אנרגיה מהרוח.
אחרי הניסיונות שנעשו ב-
קלייטון, שם הצליחו לספק
חשמל ל־ 60 יחידות דיור מ־טחנת־רוח
אחת, מתכננים עתה
טורבינת-רוח שתופעל בשנות
ה־ ,80 שגובהה יהיה 70 מטר.
והפקת החשמל שלה תגיע
לשניים וחצי מיליוני ואט.
בתחתיתה של הטורבינה יימצא
מיתקן מיוחד שבו אפשר
יהיה לשרוף אשפה ולהפעיל
את הטורבינה בעת שלא תנשוב
רוח. נושא נוסף בתוכנית
הוא עצירת המידבריות. כיום,
שליש מכדור־הארץ מורכב
מידבריות ומידבריות־למחצה,
ואם לא תיעשה פעולה מהירה
ומקיפה, יכסה המידבר את
מחצית אדמות המירעה והחקלאות
בעולם כבר בשנת .2000

( )5.30 כדאי לערוך הכ רות
עם כוכבי סידרה זו, שכבשה
מקום נכבד בליבות הילדים
והמבוגרים גם־יחד.
האנטרפרייז, של מפקדה
ג׳יימס קירק, הוא השחקן ה-
קנאדי ויליאס שאטנר, שהופיע
בטלוויזיה כבעלה של
מארג׳ורי בסידרה על פי שנייס
יקוס דבר, ובסרט־הקולנוע
מישפטי נירנברג. עד לסידרה
זו היה ידוע שאטנר כשחקן-
אופי בסרטים רציניים .״רק
בבגרותי למדתי לירות, ילהש-
ליך חבלים ולטפס, כפי שהתפקיד
במסע בין כוכבים וב־מערבונים
שהתחלתי לשחק ב
0מבט
לחדשות (.)8.30
במחלקת החדשות שוקדים
עתה על מציאת מתכונת חד שה
למהדורת מבט של מוצאי-
השבתות ומוצאי החגים. המתכונת
החדשה תצטרך להשיב
על שתי בעיות מרכזיות.
האחת: כיצד להתגבר על מח סור
בחדשות, תופעה מוכרת
אחרי שבת ובעיקר אחרי חג,
והבעייה השנייה: כיצד להח יות
את המהדורה הקצרה ב מוצאי
השבת והחג ובערבי-
שבת, לעומת הציבעוניות של
כמעט חצות בשאר ימי השבוע.

• רוח רפאים מהוליווד
10.10 סרט־מתח
על הוליווד. חברת־סרטים גדולה
רוצה למכור אחד מאתרי-
הצילומים הגדולים שלה לקונה
פרטי. סידרת רציחות נע

באחרונה מחייב,״ סיפר.
ד״ר ספוק, שאותו מגלם ליאו־נרד
ניסוי, הוא השחקן הטוב
ביותר בסידרה והיה מועמד
לקבלת פרם אמי, האוסקאר
של הטלוויזיה, על מישחקו ב־סידרה
זו. נימוי החל משחק
בגיל שמונה וזכה בהצלחה
גדולה בהצגה הנזל וגרטל.
מאוחר יותר השתתף במחזות
שלושת המוסקטרים, חשמלית
ושמה תשוקה וחתולה על גג
פח לוהט. דה־פורסט קלי הוא
הרופא החביב של החללית,
ליאונרד מקוי. הוא מוכר לצופים
הישראלים מתפקידי-אורח
בקוג׳אק ובבארנבי ג׳ונס. התגלית
של הסידרה היא השחקנית
הכושית מישל ניקולס,
המגלמת את האחראית על די־תיקשורת
בספינה, אהארה.
זהו תפקידה הראשון על ה מסך,
אולם בעיקבות הצייחתה
הוצפה הצעות לסרטים.

חוזר רמסו
הוא מאוהב באשה, לא בכספה.
ד׳ישראלי נכנם לפרלמנט, ונוחל
כמה אכזבות. נאומו הראשון
נכשל והמלכה ויקטוריה,
שבינתיים עלתה על כס המלוכה,
אינה ממעריצותיו. רו־ברט
פיל מקים ממשלה, וד׳יש־ראלי
אינו מוזמן להשתתף בה.
יריב אחר שלו הוא ויליאס
גלאדסטון. אולם אט־אט מש תנה
התמונה. המלכה משנה
את דעתה עליו וכך גם הלורד
ססנלי, שהיה ממתנגדיו. ממ שלתו
של פיל נופלת כעבור
זמן קצר, והלורד סטנלי מר כיב
ממשלה שבה מכהן ד׳יש-
ראלי כשר־האוצר.

רכת במטרה למנוע אח דד
עיסקה. המעורבים בפרשה נז כרים
באגדה על רוח־רפאים
המתרוצצת דווקא באיזור זה,
מאשימים את הרוח ברציחות

רוח רפאים

רוצחת בהודיוור
ומתחילים לחפש אחריה. בסרט
משתתפים ג׳ק קאסידי,
ג׳קי קוגן וגיסו של הנשיא
ג׳ון קנדי פיטר, לופורד.

עיבוד חופשי, בנוסח הקומדיה
דל־ארטה, של תעלולי סקאפן
למולייר, בביצועו של תיאטרון
היאנג וויק. סקפינו נחלץ
לעזרתם של שני צעירים ש הסתבכו
בפרשיות־אהבים אולם
הוריהם מבקשים להשיאם
לנערות אחרות. את סקפינו
מגלם השחקן ג׳ים־דל, ואת
שני המסובכים באהבים: או־ליוויו
יאן וליאונרד ברמי.

הבולשת

( .)10.30 שמו של הפרק :
סמוך על רד. אולם הבעייה
האמיתית של הבולשת חוקרת
היא בעיותיהם האישיות של
שני כוכבי הסידרה, ג׳ון תאו,
המגלם את ג׳ק ריגן, ודנים
ורטמן המגלם את ג׳ורג׳ קאר־טר.
לתאו יש בעיות רבות :
״אני שונא כשמזהים אותי ב רחוב.
האנשים הניגשים אל־במקומות
ציבוריים מקווים לגלות
את הדמות הקשוחה מ-
סוויני, ומתאכזבים כשהם מגלים
אדם שקט וביישן. האכזבה
שלהם מעצבנת אותי. אני
מופיע כשחקן כבר 20 שנה,
והמישחק בשבילי הוא פרנסה,
כמו כל פרנסה אחרת. פתאום
בגלל הסוויני, הפכתי למעין
גיבור תרבות, סמל, ואיני בטוח
כלל שאני אוהב מצב זה. ה יחידה
שעוזרת לי להתגבר על

שקט: כרונשטיין
ביישנותי היא אשתי.״ תאו
נשוי לשחקנית שיילה הנקוק.
נישואיו הקודמים של תאו היו
כישלון, ובין נישואין לנישואין
הוא התגורר יחד עם ידידו,
השחקן הבריטי המפורסם
ניקול ויליאמסון. ויליאמסון
היה כוכב, עם כל מה שכרוך
בכך, ואילו תאו היה שחקן
כושל עד בינוני. לדניס ורט־מן
אין הבעיות של תאו. הוא
נולד בפרבר לונדוני קשוח
ופרקים רבים מהסידרה מזכירים
לו את שכונת מגוריו. אולם,
שלא כתאו, החל ורטמן
את הקאריירה שלו בשלב
מוקדם, וכבר בגיל 14 הוזמן
לארצות־הברית להופיע בסיד-

נזוגליה נב״שן

10.30 סרט שבו משתתפים
רק שניים. עולס ומלואו
בחדר אחד. לבן וכושית, ובעיותיהם
עם עצמם ועם החברה
הסובבת אותם. סרט זה היווה
השראה להצגה שב ניס המוע לית
עתה בארץ, בתיאטרון
פרגוד, שבה נסב הסיפור על
ערבי ויהודיה.

רה אמריקאית שזכתה בהצלחה.
ורטמן נשוי לשחקנית
פט מיינארד, ואף לו אלה הם
נישואין שניים. כישלונו בפעם
הראשונה גרם לו להחליט ש לא
להינשא בשנית. הוא חי
עם מיינארד ללא נישואין ונולד
להם ילד, ורק אחר־כך הפר
את נידרו ונשא אותה לאשה.

תיאטרון

• למישפחה (.)7.00
כוכבת המגאזין המישפחתי בערבית
היא נועה אשכול, בתו
של מי שהיה ראש הממשלה
לוי אשכול. נועה, הידועה כמי
שהמציאה את כתנדהתנועה,
עוסקת עתה בעיצוב וייצור
שטיחים, והתוכנית סוקרת את
תערוכת השטיחים שלה. פרקים
נוספים: בפעם המי יודע

סעח אשמו
עושה שטיחים
כמה — סידור פרחים בכדי-
חרם, טיפול בעורב בעודו ברחם,
תרגילי זריזות לילדים
ופינת האופנה. נראה כי ראוי
להטיל על מפיקת התוכנית,
מיקה רביד, תוכניות נוספות,
ואולי אף תוכנית מסוג זך.
בטלוויזיה העברית.

• לו גראנט (.)11.00
את הסידרה בארטה מחליפה
סוף־סוף התוכנית החדשה, ש אינה
בלשית אלא קורותיו של
עיתונאי׳ ,עם הרבה צדק והומור.
אמריקאי מתקתק. הפרק
הראשון מספר על לו גראנט,
השחקן אדוארד אשנר, אדם
בסביבות ה־ .,50 החוזר ללוס־אנג׳לס
שאותה עזב 18 שנה
קודם־לכן, כשבידו תיק וב־כיסו
30 דולאר. הוא מחליט
לחזור לעולם העיתונות שעזב
בצאתו את העיר, ופונה ללוס
אנג׳לס טריביון, שם מכהן כעורך
ידידו משכבר הימים,
צ׳ארלי הום. הום זקוק לכתב
מקומי ומקבל את גראנט לעבודה.
כוכב הסידרה, אשנר,
הוא תושב טיפוסי של עיירה
אמריקאית. הוא נולד
בקנזאס־סיטי, וגילה כישרד
נות בשעורי הדראמה הרדיופונית
בבית־סיפרו, כשם •מגילה
כישרונות בספורט. המשיך
את לימודיו באוניברסיטה
של שיקאגו, ואז גם קיבל את
תפקידו הבימתי הראשון, זה
של תומאס בקט ברצח בקתדרלה.
השלב הבא היה, כמובן,
ניו־יורק, שם -השתתף בכמה
מחזות, ביניהם לצידו של ג׳ק

שעה 5.30

חוזר, עם ההעוויות שלו, ב־סידרה
מיספר שניים של הכל
נשאר במשפחה, שבה משתתפות
אותן הדמויות של הסיד-
רה הראשונה. בפרק של הערב
מקים ארצ׳י עסק חדש ולכבודו
מעניקים לו שעה שלמה
של הקרנה, אם כי החל מן
השבוע הבא, יהיו פירקי רד
סידרה בני 25 דקות בלבד.

הבורסה

יום שלי שי

חוקרת

שעה 5.30

אוצי׳ מקו
יום שישי שעה 9.20

סקפינו

מסע: נימוי

• הבל נשאר במיש
פחה 8.00 ארצ׳י באנקר

דישראלי: לטש ומל,שיין

יום ש1י

• 1רא שון
• מסע כין בובכים

הגרש הקשוח

לי גראנט: אשנר
שעה 11.00
למון. מניו־יורק — להוליווד,
שם שיחק בסדרות טלוויזיה
רבות כאיירונסייד, הרופאים,
ש ס המישחק וגם בסרטים שוגים.
מלבד הצלחתו בלו
גראנט, סידרה הנחשבת עד
היום אחת הפופולאריות באר-
צות־הברית ושעל ארבעה מפרקיה
קיבל ארבעה פרסי
אמי, זכה אשנר גם בפרס אמי
על הופעתו בעני ועשיר, כאביו
של דודי ג׳ורדאש.

הו 7

*$$$וגויי

חד הניטים המופלאים שעליהם
א מסופר בכתבי הקודש מתאר כיצד
הלך ישוע הנוצרי לפני כאלפיים שנה,
על פני המים. נס מרשים זה, שנעשה
לעיני חסידיו של ישוע, הפך את אגם
הכינרת לקדוש עבור מיליוני נוצרים
מאמינים ברחבי תבל.
משה (״מושיק״) גנזי הבת־ימי, עשה זאת
בדרך קצת שונה, אך גם לו מנבאים פיר-
סום בינלאומי. גנזי ( )20 הפליא את אלפי
הצופים בהופעתו המרהיבה בתחרות על
אליפות ישראל בסקי מים, בהישגיו הספורטיביים
המרשימים. בין היתר זינק
משה גנזי למרחק של 48.75 מטרים מעל
למקפצה צפה שהונחה על מימי הכינרת,
תימרן בזריזות בין מצופי ה״סלאלום״
וביצע שורת פעלולי מים (״טריקס״) עוצרי
נשימה.
אך הוא לא היה שם לבד.
יחד עם גנזי, שהוא גם אלוף אירופה
בקפיצה עם מגלשי סקי, התחרו על גביע
האליפות בספורט הגלישה על המים, עוד
עשרות צעירים וצעירות, שחלקם הוכיחו
מיומנות ברמה בינלאומית שמעוררת תיק-
וות בלב חובביו של ענף ספורט זה.
״זהו ג׳וק שמצריך התמדה. טכניקה

והרבה כסף,״ הסביר דוד ספקטור מסביון,
אחד ממשתתפי התחרות, את תמצית
ענף ספורט הסקי.
ספקטור התכוון לציוד המינימלי, שבל עדיו
אי־אפשר להתחיל לחשוב על הסקי
כמיקצוע ספורטיבי.

שבעת אלפים לירות ומחליקי ״טריקס״
שלושת אלפים לירות).
בנוסף חייב המחליק להצטייד במיכנסי
ברמודה מייוחדים מגומי להגנת אגן הירכיים
ואלה עולות 800 לירות, חגורת הצלה
שעולה אלף לירות ועוד אי־אילו אביזרים
״פעוטים״ יותר.
״אבל לא רק זה,״ מוסיף דוד ספקטור,
שאביו, דוב ספקטור, הוא בעל מיפעל
ספקטרוניקס לציוד כיבוי־אש אוטומטי,
״האימונים מצריכים נסיעה שבועית לכינ רת,
קיץ וחורף, וזה עניין של מאות לירות
דלק.״ לדוד ספקטור אין בעיה. לאחר שיח־רורו
מהצבא הוא נכנס לעסקי אביו, וכיום
הוא מנהל מיפעל מקביל לציוד כיבוי־אש
ואת שעות הפנאי הוא מבלה בכינרת.
הצצה חטופה בשמותיהם של שאר ה־מיתחרים
מגלה שגם הם שמות ידועים בעולם
הכלכלה והעסקים בישראל.
יעקוב (״ישבה״) גנזי, אביהם של המתחרים
משה, עפר ועינת גנזי מבת־ים, הוא
בעל מיפעל אורגון לתריסי פלסטיק. אב

ה סי ס
רהם קרת, אביו של איתן קרת שתפס את
המקום השני בתחרות, הוא קבלן בת־ימי
אמיד,
מתחרה אחר, יצחק ספקטור (אין קשר
עם דוד ספקטור) הוא בנו של אליהו ספק־טור,
יבואן גדול לכלי בית ואחד מגדולי
התורמים לוועד־למען־החייל. אביהם של
טלי קוך, שתפסה את המקום השני בסיכום
הכללי של הבנות, ואורי קוך, הוא יוסק׳ה
קוך מבעלי חברת המטייל. יששכר מרשג־סקי,
אביהם של גיא וארז מרשנסקי, אף
הם מתחרים בולטים, הוא קבלן מצליח
מגבעתיים, ואילן גלאון הוא יהלומן חולוני
ואביו של ניר גלאון בן ה־ ,12 אחד מצעירי
המתחרים.
אולם אין להסיק מכך שאנשי הסקי מרוצים
מהאכסלוסיוויות שלהם. ההיפך הוא
הנכון.
כמו הרבה דברים אחרים, כך גם
ספורט סקי המים בישראל, החל מקומץ
משוגעים לדבר. תחילה היתה זו
קבוצה מצומצמת של חובבי סקי שהתאס־

״צריך אבא
מיליונר //
* *1יוד זה כולל בראש ובראשונה סירת
מירוץ משוכללת המייועדת להחלקה
ספורטיבית. סירה כזו צריכה להיות בעלת
מנוע רב עוצמה וגחון שטוח, כך שכמות
הגלים שהיא משאירה מאחוריה, תהיה מועטת
ככל האפשר. סירה מסוג זה, בעלת
מנוע של 8צילינדר והספק של 260 כו־חות-סוס,
עלתה לספקטור 250 אלף לירות.
כמו כן חייב העוסק בספורט הסקי, להצטייד
בשלושה סוגים שונים של מגלשיים,
— זוג עבור כל ענף תחרותי. שלושת מיק־צועות
התחרות העיקריים הם:
• 1סלאלום — החלקה בזיג־זאג במסלול
שסומן במצופים.
י• ״טריקס״(פעלולים) — המתחרה מבצע
סידרת פעלולים בזמן קצוב תוך כדי
החלקה על המים. כל פעלול מזכה אותו
במיספר מסויים של נקודות.
!• קפיצות — המתחרה מחליק לעבר
רמפת עץ משופעת, קופץ מעליה, נוחת
וממשיך בהחלקה.
שלושת סוגי המיגלשיים, לשלושת מיק-
צועות התחרות עולים יחד כעשרים אלף
לירות (זוג ״ג׳מפרים״ לקפיצות עולה עש רת
אלפים לירות, זוג מחליקי ״סלאלום״

.טויקס׳

טלי, בתו של יוסק׳ה קוך, מפגינה שליטה באומנות סקי המים
בשורת פעלולים שהיא מבצעת תוך כדי החלקה (למטה) .כאן
היא נראית מסתובבת הצידה ומחליקה ומפנה את צירו הרחב של הגלשן לכיוון ההחלקה.
בתחרות ה״טריקס״ צריך המתחרה לבצע מיספר רב ככל האפשר של פעלולים במשך 20
שניות. מהסירה מונצחים תרגיליו במצלמת ״וידיאו״ .למעלה טלי בצאתה מהמים.
פו בעיתות הפנאי שלהם בחוף שלד; הסמוך
לטבריה. בשלהי שנות ה* 60 נסעו
כמה מאותן מישפחות לאליפות העולם ש התקיימה
בספרד. הם פגשו שם באקראי
ביהודי בריטי בשם דויד ניישן שהוא
יושב־ראש התאחדות הסקי האירופית,
מאמן ואמרגן של אליפויות סקי. ניישן,
שהוא אוהד ישראל מושבע, היה מעוניין
להכניס את הסקי אל בין ענפי הספורט
הישראלים.

רעיון אנגלי —
מספרד

בת הקברניט

מאל־על, שני
כהן, היא אחת
מן המשתתפות הצעירות בתחרות הסקי.

.. 4 2וי!

^ ין מארן הסקי הבריטי וחובבי הסקי
י—י הישראליים נקשרה ידידות, וניישן
ביקר בארץ ולקח את משה גנזי ואחיו עפר
וכן את שני האחים גיא וארז מרשנסקי,
לסידרת אימונים באנגליה. באותה עת נסע
גם עמנואל (״מנו״) גרינברג לאנגליה ועבר
השתלמות בנושא הקמת התאחדות סקי,
אירגון תחרויות, שיפוט ואירגון מועדון.
התוצאה — לקראת סוף שנות ה־60

עשרות 1שואלים בני נר הגילים חזה השבוע ער הנס
של ׳ שוע הנ וצר י: הם הלנו על פני הכי נרת
הוקמה התאחדות הסקי הישראלית. החל
מ־ 1967 מתקיימת אליפות ישראל בסקי
באופן קבוע. היוזמה לכך באה מצד בני
מישפחת ולד מכפר־סבא. רמי ולד היה
רב־סרן בצנחנים שנפל במילחמת ששת
הימים. הוא נהג לבוא למושבה כינרת
ולעשות סקי בחוף שלדג. לאחר מותו
יזמה מישפחתו את התחרות המסורתית
שבה מוענק גביע נודד על שמו של רמי.
עד עצם היום הזה, לא זכתה התאחדות
הסקי להכרה רישמית מצד רשות הספורט
ומצד גורמים אחדים שחולשים על מקורות
המימון של הספורט הישראלי. לכן
חייבים כל המתחרים לרכוש את כל הציור
מכספם, לנסוע לתחרויות האירופיות על
חשבונם, ולארגן בעצמם תחרויות בארץ.
עובדה זו גורמת להתמרמרות רבה
בקרב המיתחרים, ששניים מהם, משה גנזי
ואיתן קרת נמנים כיום עם חמשת הטובים
בעולם, ותופסים את שני המקומות הראשונים
באירופה בקפיצות.
״התחלתי להתאמן בגיל תשע״ ,סיפר
איתן קרת בן ה־ ,18״ב־ 1971 הגיע לארץ
מאנגליה דויד ניישן, אחרי שהורי פגשו
אותו קודם לכן באליפות העולם בספרד.

משה גנזי ( )20 מבוזים,
אלוף אירופה בקפי־צת־סקכ
ואחד המועמדים הטובים לזכות
בכתר אליפות העולם בתחרות במונטריאול.

קפיצת הניצחון

הוא הביא עימו סירה, מגלשי ספורט מיק־צועיים
ומדריכים. מאז התחלנו לקחת את
העניינים ברצינות והתוצאות לא איחרו.
״העבודה היא קשה. כל רגע פנוי מוקדש
לאימונים. באים לכינרת ,4פעמים בשבוע.
נסענו לבתי־ספר לסקי בארצות־הברית ובאנגליה.
יש להם שם תנאים פנטסטיים.
לרשות מועדוני הסקי בחו״ל עומד אגם
מלאכותי שהוא תמיד שקט ורוגע, נהגי
סירות מיקצועיים (הצלחת המתחרה תלויה
לא מעט במשיט הסירה) ,ציוד משוכלל
ומדריכים מיקצועיים. לעומת זאת בארץ,
אנחנו תלויים בכינרת ובמזג האוויר. כל
אימון מצריך נסיעה של 300 קילומטר
לכינרת וחזרה, את המיתקנים אנחנו חייבים
לארגן בעצמנו, אין מדריכים מיקצו־עיים
ואנחנו מאמנים איש את דעהו.
״קבוצת כדורגל מליגה ג׳ מקבלת יותר
תמיכה כספית מאשר התאחדות הסקי הישראלית״
,מסכם קרת בהתמרמרות.
לא פחות ממורמר היה ״מנו״ גרינברג,
האיש שמאחורי אירגון התחרות הארצית:
״סע למכון וינגייט ותראה כמה כסף
ומרץ משקיעים באתלט, או בקבוצות של
ענפי ספורט כושלים, שהישגיהם בעולם
ירודים זה שנים. בסקי, יש השנה סיכוי
לאלוף עולמי בדמותו של משה גנזי,
וההשקעה מצד רשות הספורט אפסית.״

עופר קיר !

שתי תמונות המראות את קפיצתו של משה גנזי מבתים,
בשלב הקפיצות של אליפות הסקי. גנזי ניצח
כשקפץ למרחק של 48.75 מטרים. בתחרות על אליפות. אירופה הוא קפץ למרחק של 53

דוו העתיד

בן ,11 אחד מצעירי המשתתפים בתחרות,
לאחר שעלה לסירה שמשתה אותו מהמים
בגננו־ חלקו בתחרות. באליפות ישראל בחוף׳ טבריה בלטה השתתפות בני־עשרה.

מטרים, שלושה מטרים פחות מהשיא העולמי. אם יקבל ספורט הסקי בישראל הכרה
רישמית של מוסדות הספורט, צפויים למדינה הישגים עולמיים בענף זה. אל המקפצה
צילם: שלמה סתר
זצפה הגיע משה גנזי במהירות של 120 קמ״ש בקירוב.

קולנוע
סרטים
ה פי ר חוזי ס עג 6ח ר רנ
במשך קרוב לארבע שגים שכב סרט
צרפתי בשם הפירחחיס בצנזורה ולא הותר
להצגה, כמוקצה מחמת מיאוס. אפילו ה קיצוצים
שהוצעו על־ידי המפיצים, כדי
להכשיר את הסרט עבור עיני העם הקדוש
היושב בציון, לא שיכנעו את אבירי המוסר
האבסולוטי שבוועדה לביקורת מחזות וסרטים.
הסרט נחשב תועבה בלתי־נסבלת
פשוטו כמשמעו, ונאסר להצגה.
אלא מאי? מסתבר שמהפכות גדולות
חלו ברמת המוסר של עם ישראל בשנים

דפארדייה, מיאו־מיאו ודוור כ״פירחחים״
שניים שהגיעו ל״מארש הניצחון״
חשבון־נפש של הנוער בתחילת שנות ה־שיבעים.
כאשר התקשה בתחילה למצוא
מימון לסרט, הוא כתב את הסיפור כרומן
שהפך רב־מכר ולאחר־מכן, מובן שעשיית
הסרט נעשתה קלה הרבה יותר. גיבוריו הם
שני פירחחים החיים רק למען רגע ההנאה
וההתרגשות שאפשר לסחוט מכל שניה ב חיים.
הסיסמה של אחד מהם, שעליה הוא
חוזר ללא-הרף, היא :״האם לא טוב לנו

ומאחר שההנאה היא המטרה המקודשת
ביותר, מותר לעשות למענה הכל. לגנוב
מכוניות, לאנוס נערות, להכות, להשתולל
ולפרוק כל רסן. בלייה ניסה, בדרך כלשהי,
להציג את שני פירחחיו כמורדים המושלמים
נגד המוסר הזעיר־בורגני, והיחידים
שמבינים לרוחם הם אלה שהחיים הותירו
בהם את חותמם (כדוגמת ז׳אן מורו, ב־

פירחחים ופרחים
תועבה בלתי־נסבלת
האחרונות, ואחרי שהוחלט לחסן כל תינוק
גם בחיסון אנטי־תועבה, הותר הסרט להצגה
אחרי כמה תפרים פה ושם, המיועדים
להמתקת הגלולה, והוא יוצג בקרוב על
בדי ישראל.
כל המהומה קמה משום שבמאי צרפתי
צעיר יחסית, בשם ברטראן בלייה (בני
של שחקן הקולנוע ברנד בלייה) עשה בצרפת,
בעיקבות התפוז המכני, סרט על
אלימות־השווא של הדור החדש, אלא ש תחת
הסיגנון והעידון העילאיים של קוב־ריק,
הוא השתמש דווקא בשפה ריאליסטית
ביותר, שגרמה לרבים אי-נוחות,
מאחר שנראתה קרוב מדי למה שרואים
מדי יום ברחוב.
סיגנון עיתונאי. על מה שיצא מסיג־נונו
של בלייה, תחליט הביקורת. אבל דבר
אחד צריך לומר, ובאופן ברור. הסרט שיקף
אווירה מסויימת וצורת מהשבה מסויי־מת,
האופייניות לשנה שבה נעשה. הדברים
שנאמרו אז, והיה בהם צליל אקטואלי
נוקב, דורשים היום מן הצופה התבוננות
מתוך פרספקטיווה. מה שהיה אמור לע מוד,
בסיגנון כמעט־עיתונאי, על תופעה
של הרגע, הופך לסרט היסטורי במידה
מסויימת.
בלייה, שהחל מביים סרטים כבר לפני
שנים, גילה תמיד התעניינות רבה באורחות
המחשבה של הנוער בארצו. לפני 16
שנים, משולהב מגל ״קולנוע האמת״ ,עשה
סרט באורך מלא בשם היטלר, אינני מכיר
כזה, הסרט כולו היה סידרה של ראיונות
עם בני 20־ ,16 שהוזמנו לאולפן סרטים,
לשבת שם בין כמה מצלמות שכוונו אליהם,
ועמדו בחקירות על חיי המישפחה
שלהם, על הבילויים והעיסוקים השיגרתיים
שלהם.
היו בסרט רגעים מעניינים לא מעטים,
כשהמסקנה העיקרית שאליה רצה בלייה
להוביל היא שהנוער של 1962 אינו יודע,
אינו רוצה לדעת ואינו מתעניין בכל מה
שהטריד את הוריו. וההתעלמות מן השואה
.ומהיטלר היו סמל לכך.
מורדים מושלמים. בפירחחיס, ניסה
בלייה לערוך, הפעם בצורת סרט רגיל,

דפארדייה ודוור כאמכטיה
האס לא טוב לנו כך?

מיאו מיאו ב״פרחחים״
אחד אחרי השני

כריז׳יט פוסח והפירחחים
לפרוק כל רסן

תפקיד אורח, כאסירה הנהנית מעזרת השניים)
,או בני־גילם. כסף, מין, נאמנות,
טוב ורע — בלייה מנסה להקנות לכל המושגים
הללו ערכים חדשים, שאותם מייצ גים
השניים, לעומת הערכים המיושנים של
הדור הקודם.
הוא אינו מנסה אף לרגע להציגם כ־חביבים
או כצודקים במעשיהם, אבל הוא
בכל־זאת מבדיל ביניהם לבין הפושע ה מועד,
זה שהפשע לגביו אינו רק צורת
חיים, אלא גם הנאה בפני עצמה.
איטה כמתנה. בלייה, שקרא לסירטו
במקור לה ולסז׳ (כינוי סלנג לאשכים),
העולם הזה 2148

כתב דיאלוגים, מן הסוג המפולפל ביותר
שנשמעו באותה עת בקולנוע, והצליח
למצוא עבור התפקידים הראשיים שלושה
צעירים שהדהימו בטיבעיות שבה התנהגו,
דיברו ועשו את הדברים הנועזים ביותר.
הסרט שימש קרש־קפיצה לשלושה, שהפכו
בינתיים כוכבים ידועים. ז׳ראר
דפארדייה הוא, כיום, היורש החוקי־למח־צה
של בלמונדו בצרפת! מיאו־מיאו מופיעה
בסרטים בזה אחר זה, בצרפת ובאיטליה
(באחרונה נראתה במארש הניצחון)
ועימה גם מי שהיה ידידה במשך שנים
אחדות, פאטריק דוור (שהופיע גם הוא במארש
הניצחון, וכמו־כן בסרט בשם הדרך
הטובה בה הלכנו).
בינתיים המשיך בלייה, השנה, והכין
פרק נוסף בהרפתקות של פירחחיו, שהתבגרו
בינתיים. לסירטו החדש הוא קורא
הכינו את המימחטות. ובו מגיש אחד ה־פירחחים
לרעהו את אשתו במתנה. דפאר־דייה
ודוור מופיעים בשני התפקידים הראשיים,
ואילו מק־מה של מיאו־מיאו בשלישיה
המקורית נתפס על־ידי השחקנית
הקנאדית הצעירה קארול לור.

י שראל
הכסףמתקרבלכ תו בו ת
למעלה ממחצית השנה מסתובבים בארץ
הזאת שנים־עשר מיליון לירות המחפשים
כתובת. במקור נועדו לעודד את הקולנוע
הישראלי־האיכותי, כך לפחות קבעה ועדת־הכספים
של הכנסת, כאשר דנה בתקציב
מישרד־החינוך-והתרבות, אלא שמאז יושב
הכסף, מעלה אבק, מאבד את ערכו במהירות
ואין איש משתמש בו עד היום•.
הסחבת במישרד־החינוו־והתרבות היא
דוגמה מאלפת לדרך הטיפול השיגרתית
בקולנוע בארץ, שכל ענין אחר חשוב
ממנו ואילולא ניסה מרכז הקולנוע היש ראלי,
המסונף למישרד המתחרה של
התעשייה המיסחר והתיירות, להשתלט על
הכסף בשלהי־הקיץ הזה, מי יודע אם
הכסף היה מגיע אי פעם לידי עושי הקולנוע
עצמם.
אחרי אותו ניסיון שלא הצליח, הורכבה
סוף־כל־סוף הנהלה לקרן החדשה, והוכן
לה תקנון וביום החמישי האחרון נפגשה
ההנהלה לראשונה. כפי שמצטייר המצב
היום יהיה מנהל הקרן, לפחות למשך השנה
הבאה, פרופסור הרצל שמואלי
והתסריטים שיוגשו לקרן יועברו לידי שני
שופטים שיצטרכו להחליט מי ראוי לתמיכה
זו שתתבטא בסכום של מיליון
לידות לסרט. באם אחד השופטים יפסול
תוכנית, תהיה למגיש האפשרות לפנות
אל השופט השני.
פרטים נוספים על הנדרש מן המועמדים
לא נקבעו עדיין, מי השופטים לא הוחלט
עדיין, אבל כאשר עוקבים אחרי הרכב
ההנהלה בה חברים אנשים כמו אברהם
שריר ועדי אמוראי (שני השושבינים ש בזכותם
קיימת הקרן) ולידם אנשים כמו
חבר־כנסת יהודה בן־מאיר או פרופסור
בן־שלמה, מן המגישים של התוכנית
מורשה בטלוויזיה ואין אפילו איש אחד
הקרוב לקולנוע, מותר לחשוש לגורלו של
הכסף או ליעילות שתהיה לו, לפחות
בעבור הקולנוע האיכותי.

ת ד רי ך
חוב הלר או ת :
תל־אכיג — רוקמת התחרה, אלגרו
נון טרופו, אשה לא נשואה ;
ירושלים — אשה לא נשואה ;
חדדה — חייל בכחול.

תל-אביב
רוקמת התחרה (מחיאון,
שווייץ—צרפת) — ספרית קטנה מאמינה
שמצאה את אושרה במחיצתו של סטודנט
למדעי הרוח, ומוצאת שהפער במעמד
גדול מן העוצמה של הרגשות. סרט מעודן׳
מבויים ברגישות ומשוחק להפליא.
*++אלגרו נון מרוסו (פאריס,
איטליה) — שש יצירות מוסיקליות מוכ רות
משמשות רקע להפלגות דמיון עשירות
ומרעננות של הצייר ברונו בוצטו.
מעין פאנטסיה למבוגרים.
אשה לא נשואה (פאר, אר־צוודהברית)
— אשה מנסה לעמוד על רגליה
אחרי 17 שנות נישואין, שבהם היתה
פונקציה של בעלה. קומדיה מפוקחת, לעתים
קצת חלקלקה, משוחקת היטב על-
ידי ג׳יל קלייבורג ומבויימת ברוח טובה.
העולם הזה 2148

חטא מתחסד ומאובק כודנז נגיע?גן-עד! (צפין, תל־אביב,
צרפת) — ס רח-עודף ל ל הי ט
צרפתי בשם ״על רוו קי ם, נשוי
אי ם ו...בוגדים״ ,ה מנ סהלס חו ט ב כו חמה שנשאר מן
הני חו ח של התבד חו ת ה מין ה צ רפ תי תהקלה, ש אי פיינ האת
החלק הרא שון.

ארבעת הי די די ם שבמרכז ה סי פו רממ שי כי םבמעל לי ה ם
גם הפעם. ז׳ אן רושפור מ קנ אלאש תו, א ח רי ש הי א קי נאה
בו בסרט הרא שון. וי ק טו ר ל אנו רועה ב שדו ת זרים, כי
א ש תו עזבה או תו ב סו ףהסרטה קוד ם• גי ב דו סממ שיך
ל סבול אתשתל טנו ת א מו, אך למד בינ תיי ם ל בדו קאת
ה חו לו ת שלו לא רק בעזרת מכ שיר רנטגן. ו ק לו דבראסר
כי מעט ונגמל מן ה הו מו ס כ סו א ליו ת שלו ב מ חי צ ת הבי״
סי ת הגב רי ת שלו. ה א רבעה רוכ שים ב צוו ת א בי ת בכפר,
שנראה כ מ צי אהומ תג להכא סון, ו מעו רבי םבמ עללי םקט נים,
כולל ה צג ת־חוב בי ם שבה דני אל דלורס, א ש תו של
ב מ אי הסרט איוו רובר, נ הני תמהדרכת בעלה ה קו ד ם,
דני אל ג׳לן, ה מו פי עבסרטל שניו ת מי ספ ר.
ה בעייה הי א, שכל ה ב די חו תהק טנו ת הפזו רו ת ל או רך
הדרך, נפתרו בג סו ת. ה כ תי ב ה, ה ע ריכ הוה בי מוי מ די פי ם
ריח של מי ק ריו ת, ו או תו קו ר טו ב של חטא, ש הי ה ה סי מן

לאנו ובראסר — בדיחות קטנות
ה מי ס ח רי של ה קו מ די ה הצ רפ תי ת, נר אה מתחסדומ או ב ק
ב ה שוו אהלמה שנעשה היו ם בקולנוע•
חבל על צוו תהשח קני ם, שכל אחדמהם הו כי ח בעבר
כי הו א מ סוג ללה רבה יו ת ר, המת בז בז כ אן בכל מיני תנו עות
ר חבו ת ודי בו רי ם ר מי ם, ב הי עדרה של י ד מכוונ ת.

ח טי פ ה
הי ס ט רי ת
כתובת לגורל (לימור, תל-
אביב, צרפת) — אנד רהקאיאט
הי ה פעם פ ר קלי ט שעשה ס ר טי ם
על בעיו ת מי ש פ טיו ת, ש או תן ה ע מי ד מול הצד ה אנו שי של
ה מעו רבי ם ב בעייה.
היו ם הו א עדיין פרק לי ט, אבל ה ב עיו ת ה מי ש פ טיו ת,
הצדדי ם ה אנו שיי ם וכל שאר המר כי בי םהתחב רו יחד לרומני
ם של משר תו ת, ביני ה ם מו צ ל חי ם יו תרו מו צ ל חי ם פ חו ת.
סרטזהנ מנ ה על ה סוג ה שני.
מע שה ב הו רי ם ה מו כי םבהלםכ שילד תם נחטפת על״ידי
א ל מוני ם. הסרטמת חי ל ב בי קו ר ת על הסק רנו ת ה חו לני ת של
ה ה מון, מ מ שיך ב ק טנוניו ת של בני ה מי שפחה, ש סופ רי ם
אתהמ עו ת הנד ר שו ת ככופר, מתקשטבכמה נוצו תמתח
וזוועה, בדרך לני הו למשא-ו מ תן עםה חו ט ף, אינו שוכח
להת רי ע נגד הי חסהא לי םוהא די ש של ה מי שטרה, ומס תיי
ם בפיתרון־פסיכולוגי״בגרו ש.
על כל אלה צריך ל הו סי ףאתה בי מוי הכבד וחסר הרגישות
של ק אי א ט • הו אמשחק בצילצולי ט ל פון, בצע קו ת
ה ה מון, ובעוד תרגילים מ סוג ז ה, ז מן רב א ח רי ש אינ ם מפ תיעי
ם או מעו ר רים אי ש מן ה צופי ם. צוו תהשח קני ם שאסף
סביבו הפע ם מורכב מ אנ שי ם מנו סי ם, שהופיעו ביו תרמ די
ס ר טי ם, ו מ שו ם כך אינ ם י כו לי םלהתלהביתר־ ע ל־ ה מי ד ה,
אלא כאשר הבמ אי מ צליח לעורר בהםהת עניינו ת. ב מי קרה
ז ה הנ ס לא קרה.
אני ג׳יר ארדו, בתפ קי דהאם הנ שו אהב שני ת, שבתה

ז׳ירארדו והילל — מזוייף ביותר
נחטפה, מגי שה אתה מי שחקה הי ס ט רי ו ה מזויי ף ביו תר
שלה. במר פרסון, כבעלה בסרט, אובד־עצו ת לכל או רכו
ו אינו יכול אלאלהר או ת מו ד אג כל הז מן — קשה לדעת
אםמ או פי התפ קי ד או ביגלל דרי שות הדמו ת• פרנן לדו,
שהי ה פעם אחדהשח קני ם הגדולי ם של ה תי א ט רון ו ה קו ל נוע
בצרפת, נאלץ ל שח ק חו תן ק טנוני וקמ צן, מן ה סוג
הבנלי והשט חי, והאר די קרוגר, כמפקח מי שטרהק שו ח,
מו צאאת עצמו באחדהתפ קי די םהפ חו ת הו ל מי ם או תו.

על הבל
גלא כלום
לא הבטחתי לך נישואין
( מ ק סי ם, תל־אביב, צרפת) —
קו ד ם כל, שם הסרט. ב מ קו ר
קו ר אי ם לו ״ויו לטופ רנ סו א ה״ ,כ ש מם של שני הגיבורים.
אל א שה שם נ שמע בעיני האחר אי םלה פצ תו בארץ כבל תי-
מגרה. וכדי ל פ תו ת צופי ם שיבואו ל קולנו ע, ולו ב טענו ת-
שווא, ה ח לי טו ל ק רו א לו ב שם אחר, שיזכיר או לי הצל חו ת-
קו פ ה קו ד מו ת, גם א ם אין ל הן שום קשר ל סיפו רזה.
יי קראסרטזה כפי שיי קרא, הו א אינו יכול ל הי חשב ובעונה ליו ת ר מני סיון כושל לו מרכמה דברים בע ת
אחת, מבלי לדע ת בעצם מ ה הו א רוצה לומר• ז הו סיפו ר
על שני צעירים ה חיי םיחד בפ א רי ס. הו אמת חי ל לגנוב• ,
מ שום ש אין לו כ סף לני הו למשק הבי ת. הי אמצטרפת
אליו, ל מ ען אי חו ד הלבבו ת. הצורך הופך ל מ אני ה, וכל ז ה
אינו יכול, כ מו בן, ל הו בי ל ל סו ף מאושר•
ז ה צריך או לי ל היו תסרט על הנוער החד ש, שבוחל
ב מו ס כ מו ת של הלור ה קו ד ם. אבל אין מני חי ם לו ל חיו ת
כך, ול א ברור כלל אי ך הו א רוצה ל חיו ת. ז ה יכול ל היו ת
סרט על מי ש מנ סהלשאת דברו לעולם ו אינו מו צאאמ צעי
הסרט .,ל הו צי א ל או ר
לכך ( פ רנ סו א ה מנ ס ה, ל או רך כל
עי תון) .אלא של מ ר אה או ר ח -חייו, ל שמע מחש בו תיו ולפי
מעשיו, קשהל הני ח שיש לו מ ה לומר.
וז ה יכול גם ל היו תסרט על קלפ טו מני ה דו הרת, על

אדג׳אני ודיטרון — בילבול ערכים

הצורך ה ס מוי ו ה חו לני של האדם לגנוב. א בל בתור שכזה
של יד מכוונ ת.
מתקשההסרטלה ציג א ת מניעי הגנב או לפרט א ת פעו לו
תיי ב או תהדקד קנו תקפ דני ת של ב ר סון ב״ כיי ס״.
חבל שבכל הגי מגו מי ם הללו של הבמ אי ז׳ ק רופיו, מ ת בזבזי
ם רגעים י פי ם של בי מוי אי ל ם, וכמהשח קני ם בעלי
יכול ת, כ מו אזי בל א דז׳ אני, ז׳ א ק די ט רון ולאהמאסא רי.

במדינה

הבושם המדליק ...

עכשיו גם בדיאודורנט וסבון יופי.

הסוכן בי שראל בלמון ב ע״ מ המפיצים חברת נורית בע״נז

(המשך מממוד )38
לט המבוקש ביותר בישראל (העולם הזה
,)2147 העבירה אשתו של החשוד ברצח
שני מיכתבים אל העולם הזה.
במיכתב הראשון שמסרה יפה דהרי כותב
דהרי כי ברח מבית־הכלא, כיוון שלא
רצח את אלי בדש, כפי שטוענת המישט־רה,
וכל הסיפור כולו הוא עלילה של
המישטרה, כיוון שלא הצליחה לפתור את
מעשה הרצח.
רב־פקד יהודה כוכבי, שהיה ראש צוות־החקירות
במיקרה־הרצח שאירע בנתניה
לפני חצי שנה, כשרכב הנרצח על סוסו
ברחוב רבי עקיבא בנתניה, ונורה לעברו
צרור־כדורים מתוך מכונית נוסעת, אישר
כי המיכתב שבידי העולם הזה אכן נכתב
על־ידי דהרי.
המיכתב השני שנמסר על־ידי יפה היה
אמור לשמש כאמצעי כדי לוודא שהמיכתב
הראשון הוא אותנטי, אולם השוואת כתבי-
היד הוכיחה בעליל ששני המיכתבים נכתבו
על־ידי אנשים שונים. המיכתב השני
לא נכתב על־ידי דהרי, אלא, כנראה,
על־ידי אחד מחבריו בכלא, ולא ברור
לשם־מה העמידה האשה פנים כאילו הוא
נכתב על־ידי דודו. המיכתב, הנושא את
התאריך 22 ביוני ,1978 נשלח מכלא רמלה
שם היה דהרי עצור עד לתום ההליכים

נגדו.
מכות בצ!ני האב. אמו של דודו דה רי,
מזל, בת ,45 שיש לה עוד שמונה
בנים ובנות, מעידה על עצמה כי היא
משוגעת. בביתה בשכוגת־הרצל בנתניה
נתגלה מחזה נוגע־ללב של אב חולה סברת
ולב, שרעד בכל גופו, בכה וצחק לחילופין.
כשניסה האב לדבר היכתה אותו
אשתו בפניו ובגופו, גררה אותו מהחדר ואמרה
לו לסתום את פיו.
חיים טוויג, חברו של דודו דהרי, ש בילה
אתו בבתי־כלא שונים מגיל תשע,
סיפר כי השוטרים עורכים בבית הוריו

״חוץ מזה, לפני ארבע שנים חזר דודו
בתשובה, ומאז הוא מתפלל ומניח תפילין
כל יום. דודו עשה טובות להרבה אנשים,
והחזיר גם אותי אל הדת. מאז שהוא
חזר בתשובה, גם אני לא מעשן ולא נוסע
בשבת.
.״אני יודע שהמישטרה אומרת שכל החזרה
בתשובה של דודו זה שטויות, והוא
סתם עובד על כולם בעיניים. אבל תאמין
לי, מילה של גבר, הוא באמת מאמין
ונהיה אדם טוב.״
לטענת המישטרה, מסוכן האסיר הנמלט
ביותר, וקרוב לוודאי שהוא חמוש בנשק
חם. בעיקר חוששים במישטרה מפני קשריו
המסועפים של דהרי בעולם התחתון

אפיר־נמדט דהרי
״הם לא מתביישין ז ! ׳

הורים אברהם ומזל דהרי
״אני משוגעת !״

איזבלאז ־ ג׳ ני1׳מ*•ז

3 ( 3ר>

33/ 7/

קטע ממיבתבו של דהרי
״הוא באמת מאמין !״

לאהמם ריגי א בז דיתרון־סרגי רגייאני
בכורה ארצית

בקולנוע

״מקסים״

המחודש והמשופץ ובהנהלה חדשה

ליל ששי — 12—10 חצות. מוצ״ש — .9.30—7.15 חול — 5,30—7.15—4.30
׳י נ ״ ט ז ־ זזינג

םידמ

ב צ בז גי ם

7ן ח > אוחולזזו -ט -כ ז ־ א ׳ ל ך

בנתניה חיפושים מדי יום, .׳הם לא מתביישים
להעמיד את אמי אל היקיר, לערוך
בדיקות כאילו אנחנו אלה שהברחנו את
דודו.״
״כשביל מה להסתפר ז ״ טוען
טוויג :״זה ברור שדודו לא עשה את מה
שמייחסים לו. הוא לא היה צריך שום דבר.
מאז שהשתחרר מהכלא בפעם האחרונה
פתח חנות־דגים בשוק, והלך לו על הכיף
כיפאק. אז בשביל מה שיסתבך עם צרות
כאלה 1

בכל רחבי הארץ, ובכנופיות־הפשע בנתניה.
בימים
האחרונים נשמעה בנתניה׳י^יקו־רת
קשה על מישטרת מרחב השרון, על כך
שלמרות חודש החיפושים אין המישטרה-
מצליחה לשים את.ידה על האסיר הנמלט.
אולם ראש צוות־החיפושים המיוחד במרחב
השרון, המפקח יהודה וייס, אמר כי אל
לו לציבור לדאוג :״אם אני שם את ידי
על משהו, אתה יכול להיות בטוח שיהיה
בסדר !״
העולם הזה 2148

עכשיו וג״גאת יש 1אד

תושות-נדווה

נש־ט

* 44 לוש הגבולות הענקיות שחנו בי
רמת־׳השרון, ליד בית־המלאכה של
אירגונית, הועמסו בעצ׳י־יער בגובה של

העכביש הנוראי

הנקרה בדרכם של הנזל
וגרטל, מפחיד אותם מאד.
מי ראה אי־פעם עכביש גדול כזה, עם שתי שיניים חדות כל־כך?

האמן דויד שריר ראה זאת בדימיונו, ומציג את הדברים לפני קהל
הילדים שיבוא לראות מה עלה בגורלם של הנזל וגרטל, כיצד
עלה בידם להחלץ מכל מיכשול ולשוב מאושרים מן ההרפתקה.

ן פיר, קרנף וצב, פרי דמיונו שר דויד שייר, בדור לאוצות־הבוית ן

מפחיד או לא?

האריה המפחיד־מקסיס שבו פוגשים הילדים ביער
הגדול, גורם להם בהלה. הס מחפשים מקום להסתתר
ומגיעים לבית המכשפה. הגוונים הוורודים, הכחולים והכתומים שובים לב כל ילד.

שישה וחצי מטרים, עשויי מתכת, דיקט
וקל־קר (חומר־בידוד חסר־מישקל) ,ב־חיוודענק
דימיוניות עשויות מאותם החומרים.
בכלוב־ציפורים מקושט ומצועצע,
ובבית של מכשפה רעה.
יעדן של המכולות: נמל חיפה ומשם,
בית־האופרה של בוסטון שבארצות־הב־רית.
כל האביזרים הללו עתידים לקשט
את בימת האופרה בהצגתה החדשה שתועלה
בחודש נובמבר, הנזל וגדטל, שאותה
מביימת המוסיקאית והמנצחת האמריקאית
הנודעת שרה קולדוול.
מה הקשר בין בית־האופרה האמרי קאי
לבין חברת אירגונית — שהיא חברה
לאירגון אירועים, תערוכות ותפאורות י
— הצייר דויד שריר.
תחילתו של עניין בתערוכת ציורים של
שריר שנערכה בבוסטון לפני חודשים
אחדים. אחת המבקרות בתערוכה היתד.
הגברת הראשונה של הניצוח באמריקה,
שרה קולדוול. היא התלהבה מעבודתו של
הצייר הישראלי עד־כדי כך שמייד׳הציעה
לו להכין עבורה תפאורה לאופרה
המבוססת על סיפור־הילדים הידוע הנזל
וגרטל. שריר קיבל את ההצעה, חזר ארצה
והחל מתכנן את הדגם לתפאורה.
הגברת קולדוול הגיעה ארצה ליומיים,
כדי לראות את הדגם, ונתנה הוראה מיידית
להתחיל לבצע את התפאורה עצמה.
הצייר, שעבד בעבר על תפאורות פרי
תיכנונו עם אירגונית, פנה אל החברה
גם הפעם, הציג את הדגם וכך נפתח מי-
רוץ נגד הזמן! ביצוע מהיר של תפאו-
רות־ענק, על־פי הדגם.
(המשך בעמוד )48

דויד שריר, שאינו טירון 1
בהכנת תפאורות, עמד 1

הפעם בכל־זאת בפני אתגר עצוס־ממדים| .

1 47

— סיוט בסרט גע

אם אתה חייל,
אם את חיילת
כני תל־אביב־יפו...
בקלפיות שבמחנות ובבסיסים לא תמצאו פתקים מודפסים
מראש — אלא רק פתקים ריקים.
מה עליבם לעשות?
קחו פתק צהוב ריק וכתבו עליו בכתב ידכם
אח המלים 1״שלמה להט״.
עכשיו קחו פתק לבן ריק ועליו תכתבו את
האותיות מחל.
את שני הפתקים הכניסו למעטפה שלכם ומסרו
אותה לוועדת הקלפי.
שימו לבי
גם אם אתם בחופשה בחל־אביב־יפו — ׳עליכם
להצביע באחת הקלפיות הצבאיות (מקומן יפורסם, אבל
אחת מהן בודאי תהיה בבית החיל).
להתראות ביום שלישי ה 7-בנובמבר 1978
ליד הקלפי•

(המשך מעמוד )47
״עשינו עבודה אשר היתה צריכה
לקחת כחודשיים ימים, בשלושה שבועות״׳
מספרים שניים מבעלי אירגונית,
זאב (״שמן״) הלפרין ואדם מישורי.
״במשך כל חמש־עשרה שנות קיומנו לא
התנסינו במיבצע מהיר וגדול כמו זה.
כבר עשינו תפאורות רבות, לתיאטראות
שונים בארץ׳ אך עדיין לא הגענו לייצוא
של תפאורות כמו הפעם.״
המיבצע כולו עלה כרבע־מיליון לירות,
סכום שאותו מממנת האופרה בבוסטון.
מדוע היה המיבצע כה מסובך ן כיוון
שהתפאורות אינן רק ענקיות, אלא גם
משתתפות בהצגה באופן פעיל.
בשלב מסויים באופרה צריכים העצים
לפהק, לרקוד ולהסתלק מעל הבמה. כמד
כן הציפורים צריכות לצאת מקיניהן ש בראשי
העצים ולצייץ. גם החיות הענקיות
צריכות לעלות על הבמה ואחרי זמן קצר
להסתלק ממנה — וכל זה, לעיני הקהל.
כדי לבצע כל זאת, עבדו חמישה־עשר

העצים של הגזל וגרטל
לפהק, לרקוד ולהסתלק

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

פי ר סו ם אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

פועלים של החברה בפיתרון הבעיות הטכניות
הכרוכות בהפעלת תפאורות כאלה.
מחשבה רבה הושקעה בתיכנון כל הפרטים,
כולל בעיית הניידות. ככלות הכל
ההצגות תיערכנה לא רק בבוסטון אלא
בערים רבות נוספות באמריקה, ולשם כך
יש צורך בתפאורה המתפרקת לחלקים
קטנים, וקלים יחסית לנשיאה.
״שמן ומישורי, שניהם יוצאי קיבוץ
סאסא. הם הקימו את החברה
שלהם לפני 15 שנים, עם עוזבם את הקיבוץ.
התפאורה הראשונה שביצעו היתה
עבור הצגת תיאטרון הקאמרי, מלאך האבן,
ומאז הם ידועים בארץ כיוצרי תפאורות.
הצייר דויד שריר יסע גם הוא לבוסטון,
להצגה הראשונה לפחות, ויפקח על הרכבת
התפאורה שם.
׳האופרה מספרת את האגדה הידועה לילדים,
על הנזל וגרטל שגדלו בבית
אביהם העני, עושה־המטאטאים. באחד הימים,
כאשר הפריעו לאמא בבית, סילקה
אותם זו ואמרה להם שיילכו לטייל ביער.
הם החלו תועים בדרכם, עד שהגיעו
לבית מכשפה מכוסה ממתקים. כאשר
החלו טועמים מן המעדנים, יצאה המכשפה
הרעה והכניסה את שניהם לביתה.
שם היא נעלה את הנזל בכלוב של ציפורים,
ואת גרטל ניסתה להכניס לתנור.
לבסוף הערימו עליה הילדים, והצליחו לדחוף
אותה לתנור. הנזל וגרטל, שמחים
וצוהלים, ברחו מבית המכשפה ומצאו את
הוריהם שחיפשו אחריהם. זהו סיפור ה־מעשיה.
הבמאית שרה קולדוול, המכוונת
את ההצגה לילדים בלבד, הבטיחה שמבוגר
שאינו מלווה בילד לא יוכל להיכנס.
חבל רק שילדי ישראל לא יזכו לראות
אופרה מרהיבה זו, עם התפאורה
שהיא מלאכת־מחשבת של אמן ישראלי.

במדינה
בנ קי ם
ח ת על חטא
האוצר תבע?דין סוחר־מניות,
ואחד ממנהליו הבכירים לשעבר
העיד שגס הכגקים עוברים
ע 7אותו החוק
״ידוע לי על פעולות של בנקים, שרצו
לייצב שער בצורה לא־חוקית לפי דעתי.״״
העד שניצב על הדוכן, בבית־מישפט השלום
בתל־אביב נראה שלו ובוטח. אילו
היה העד סוחר מניות בבורסה, יועץ פי ננסי
או ברוקר, אפשר היה להתייחס לדבריו
כאל עדות בלתי אובייקטיבית מפי
אדם שהוא יריב פיננסי של הבנקים. אולם
האיש שעל הדוכן, באולמו של שופט השלום
אהרון כהן, היה לא אחר מאשר
הד״ר מאיר חת, לשעבר המפקח על הבנ קים
מטעם בנק ישראל והיום יושב־ראש
חבר המנהלים של הבורסה לניירות ערד
בתל־אביב.
ההיסטריה. דבריו החמורים של ה־ד״ר
חת לא נאמרו במישפט של בנק מים־
חרי כלשהו, אלה צצו ועלו, כבדרך אגב,

המניות בבורסה ולהעלות את ערכן בניגוד
למתבקש מחוקי ההיצע והביקוש, היא בל־תי־חוקית.
היתה
זו הפעם הראשונה בקורות המיש־פט
הישראלי, שאדם הועמד לדין על־פי הסעיף
הדן בגרימת מניפולציות.
העיקרון. סניגורו של לוינקוף, עורך־
הדין יעקוב וינרוט, ניסה להוכיח לבית־המישפט
שלא רק הנאשם נהג כך, אלא גם
בנקים מיסחריים גדולים. לפיכך הוא חקר
ארוכות את הד״ר מאיר חת, שהוזמן להעיד
בעניין זה.
בתשובה לשאלות הסניגור אמר חת דברים
שהטילו צל כבד על פעולות פיננסיות
של הבנקים בבורסה לניירות ערך.
בין היתר אמר :״אם בנקים מגישים ביקוש
גדול, במטרה להעלות את שערה של
מניה שהיה בירידה לפני כן, הרי שהם
עושים מעשה שהוא בניגוד לחוק לדעתי.
בעיני, ייצוב שער לגיטימי היא פעולה הבאה
למנוע תנודות שער חריפות ומיקריות
במניה. כל פעולה שבאה להעלות שער
היא בעיני פעולה מניפולטיבית. פעולת
ייצוב היא, כאשר יש ביקוש או היצע מקרי
גדול ובנק קולט את הביקוש הנ״ל
כדי לייצב את השער. ידוע לי על פעולות
של הבנקים, שרצו לייצב שער בצורה לא־חוקית
לדעתי.״
״זו אינה אותה העבירה שעשה הנאשם,
במידה ועבר אותה,״ הוסיף הד״ר חת,
״שכן כאשר נעשו פעולות לא רצויות
לדעתי, על־ידי הבנקים, הרי שהבנק קלט
את המניות ובפועל קנה אותן, ואילו ה נאשם
לא קנה אותן.״
אם ביצע לוינקוף מניפולציות או שהיה
חף מפשע, זאת יקבע השופט כהן. אך מה
שברור כבר עתה, הוא שעדותו של הכל כלן
הבכיר, הד״ד מאיר חת, מחייבת
חקירה ובדיקה של פעולות הבנקים, על
פי העקרון של שיוויון הכל בפני החוק.

גבירתי,

מלון רמדה שלום ירושלים
מץ ורח ץ וותך
על חשבון הסלון •

צ ר כנו ת
סו פ ר ־ מארקטשד טע1ין ת
השופט קבע: המוכר הוא
האחראי זאמימת המישק?
שנרשם על מיצרכיס ארוזים;
ודא היצרן
יו״ר דירקטוריון הבורסה חת
גם הבנקים עוברים על החוק
במישפט פלילי שמתנהל נגד הכלכלן יע קוב
לוינקוף.
תחילתה של הפרשה בחודש יוני ,1977
בתקופת הגיאות הגדולה בשוק המניות
בארץ, כאשר מאות אלפי אזרחים ישראלים
השקיעו את מיטב כספם במניות זב־ניירות־ערך
בצורה שגבלה בהסטריה המונית.
באותה עת הילכו שמועות שונות בציבור,
על מניפולציות בלתי־חוקיות של
גופים פיננסיים ושל סוחרי מניות גדולים.
היו שהאשימו את הבנקים הגדולים ביצירת
מצבים מלאכותיים בבורסה ובהטעיית
ציבור המשקיעים הקטנים. גם מדורו
הכלכלי של העולם הזה ,״אתה והלידה״,
התריע לא פעם על פעולות בלתי הוגנות
שבוצעו בידי הבנקים.
על רקע שמועות אלה הגישה הנהלת הבורסה
תלונה אל הרשות לניירות־ערך באוצר,
נגד סוחר המניות יעקוב לוינקוף.
על־פי התלונה ביצע לוינקוף מניפולציות
במניות בית־הרכב.
התלונה נחקרה, לוינקוף נעצר לחקירה
ושוחרר. מאוחר יותר הוגש נגדו כתב-
אישום.
עורך־הדין אמנון רודה, סגן בכיר רא שון
לפרקליט מחוז תל־אביב, האשים את
לוינקוף בכך שב־ 14 וב* 15 ביוני 77׳ גרם
לעליה מלאכותית בשער מניות בית־הרכב,
על־ידי בקשת קניה גדולה. על־פי כתב האישום
הניח לוינקוף שלא יימצא מציע
למניות בסכום שהוא דרש 400 ,אלף לירות,
כך שהוא אפילו לא ישקיע אגורה.
אך, לעומת זאת, נקבע למניה שער של
קונים בלבד וערכה עלה אוטומטית ב־/0ס.5
התביעה טוענת עוד, שמטרתו הסופית של
לוינקוף היתה ליצור שוק טוב למניות
בית־הרכב שבהן החזיק, וכך לקבל עבורן
שער טוב בבוא היום, לכשימכור אותן.
פעולה כזו, שנועדה להשפיע על שערי
העולם הזה 2148

לחברת שופר־סל אין הרשעות קודמות,
והיא גם לא התכוונה להטעות את עקרות-
הבית שקנו פירות בסניפיה. כך טען פרקליט
החברה, שהועמדה לדין בבית־מישפט
השלום בתל־אביב. לעומתו, דרש נציג
מישרד המיסחר והתעשייה והתיירות להטיל
על החברה עונש הולם.
הכל החל בביקור־פתע של מפקחי זד
מישרד באחת מחנויות רשת השיווק
שופה־סל, השוכנת בקרן הרחובות אבן-
גבירול—שדרות־נורדאו בתל-אביב. הפק חים
שקלו את אריזות התפוזים שהוצבו
באחד הדוכנים. בתשע אריזות נתגלה חסר,
שנע בין 130 גרם ל־ 400 גרם. בממוצע
גילו הפקחים חסר של כ 70/,-במישקל
האריזות, הנמכרות כבנות 4קילוגרם כל
אחת.
דרושה תווית. שקיות הרשת, המכילות
תפוזים, משווקות באופן סטנדרטי
על־ידי המועצה לשיווק פרי־הדר. הן נכד.
כרות בעיקר ברשתות השיווק הגדולות
ובתחנות־דלק. בנוסף על חסר־במישקל
בוצעה עבירה נוספת בעצם שיווקן של
האריזות ללא ציון מישקלן. צו־סימון־
מוצרים משנת 1950 קובע, שעל המוצר
חייבת להתנוסס תווית שעליה רשום ה־מישקל.
אולם
פרקליט החברה טען, שחברת
שופר־סל לא הפיקה רווחים מעצם הטעות
במישקל, שכן היא אינה אורזת את התפוזים
אלא קונה אותם באריזות מוכנות
במחיר קבוע. נהפוך הוא, לרשת־השיווק
נגרם נזק כלכלי בכך שנאלצה להציב,
לאחר הביקורת, עובד מיוחד ששוקל את
כל האריזות הנמכרות.
!אולם נציגי מישרד התעשייה והמיסחר
לא התרשמו מטענות אלה. לדיבריהם חייבת
חברת שיווק גדולה לדאוג, שכל מוצריה
יהיו תקינים, גם כשמדובר בעניין
של מה בכך. שופטת חשלום מרים פורת
קיבלה טיעון זח והרשיעה את שופר־סל
ואת מנחלה, אך התחשבה גם בנימוקיהם
של פרקליטי החברה והטילה עליה קנם
של 2,000ל״י.

לזוג המתאזרח בסלון רמדה שלו ם-ירו שלי ם
ב ת קו פהס 8 -דווו עד 5-2-79ו, ב חצי פנסיון
,אוירוח
בת הווג על חשבון הסלון!*
בכל אחד מסדרי המלון העומדים לרשותכם
תמצאו נוף נפלא, ריהוט מודרני ויפהפה,טלויזיה,
רדיו,מיזוג אויר והסקה מרכזית.
בחדרי האוכל והקפיטריה מוגשים מטעמים
מעשה ידיו של אשף מטבחגו. חדר הגריל
המפורסם שלנו, פיאנו-באר על גג המלון,
הצופה אל הנוף הלילי המקסים של ירושלים,
ומרכז קניות -לרשותכם ולהנאתכם !
* לילד עד גיל 7. - 16ם 5הנחה

מלון רמדה שלום ירושלים

בי ת וגן, טלפון )021422111

נ שיא של שונן נו 1ב ה מלש!} סופ רי הארץ הזאת
וילך שלום זה התחלתהגזעשלנו
פלסטינים ניצלים ב מיבלית
החווייה הישראלית
בידבדרים מול שורשים
וכאשר החלה הטלוויזיה הישראלית בשידוריה,
לפני כעשר שנים, היו רבים
שטענו בי היא תשנה את פני הפוליטיקה
הישראלית, מאחר שהאישים השונים יופיעו
בה כמות שהם ובמידת־מה במערומיהם,
בחינת בגדי המלך החדשים. בתהליך
חישוף פומבי זה לא נפקד מקומה
של התרבות הישראלית.
בהפרש של 24 שעות, בחג הסוכות,
ניתנה הדגמה מדהימה של התהליך.
הקרנת הערב ה״בידורי״ שנערך לזיכרו
של המשורר אברהם שלו;סל,י, בצוותא,
תל-אביב, היתד -סימפטום מאפיין.
כל מי שצפה בתוכנית ואמון על שירתו
של שלונסקי, עשוי לחשוב שהמשורר היה
מעין ליצן שוטה של בתי-קפה ותו-לא.
מלבד המשוררת דליה רכיקוכיץ ששמרה
במידת האפשר, באווירה הסובבת,
על כבוד השפה והסיפרות, הלהג המי לולי
של חנוך ברטוב ויורם קניוק
(שקרא דברים ספונטאניים מתוך הנייר)
תרם לפיחות טלוויזיוני בערכו של משורר
ולקבורתו הפומבית ת״ק אמות מתחת
למקלטי הטלוויזיה.
שביעות רצונו של הקהל התל-אביבי
המפוטם, שצחק מדי פעם כאשר המנחה,
דן בן*אמוץ, ציטט מניבולי-לשונו של
שלונסקי — עוררה בחילה. מפיקת התוכנית,
דליה גוטמן, שהתאמצה להוכיח
במדיום הזה ששלונסקי היה ״פיזמונאי״
ולא משורר, דאגה להשמיע בתוכניתה
פעמיים את לא אורחת גמלים ...בתוספת

נשיא יצחק נכון
יתרון תרבותי על המתפרנסים מתרבות
ליצנים שעשו את ״עוץ לי גוץ לי
שהצליחו להפוך את שלונסקי אפיזודה
בידורית.
תוכנית זו של בירבורים, בדיחות וזיכרונות
נטולי־ערך של סופרים, שנאמרו
בעברית מגומגמת ופגומה, מעידים על
תופעה תרבותית הרווחת בשנים האח רונות:
התזת נוסטאלגיה מתקתקה ועקרה
לכל עבר, כתחליף לדברים משמעותיים
ומוצקים. זו הגיעה לאחד משיאיה בערב

50 1

אינפנטילי זה, שלא לדבר על פגיעה בטעם
הטוב וגימור ערכו של משורר, שהיה
ראוי ליותר.
נחמה פורתא תרבותית היתד -על המסך
הקטן בערב שאחריו, בתוכנית מיז־מורים
שהוקדשה לזיכרו של יצחק לוי,
מלחין וחוקר פולקלור. התוכנית, שלא
היו לה יומרות בידוריות ריקניות כלקוד־מתה,
נפתחה בדברים לזיכרו של לוי,
שנאמרו על-ידי נשיא־המדינה, יצחק
נכון, אשר למרבית הפליאה נשמעה לשונו
עברית יותר מלשונם של סופרי ערב
שלונסקי. גם אוצר המילים של נשיא-
המדינה, ויכולתו להשלים את מישפטיו,
העידו כאלף מונים על יתרונו התרבותי
על אלה המתפרנסים מתרבות בזכות עיל-
גות לשונם.
גם הופעת המנחה והזמרים במיזמורים
לעומת הקירטועים החבר׳המניים והקפיצות
התרנגוליות של משתתפי ערב שלוג־סקי
העידו על שורשים תרבותיים שאפשר
היה ללמד בעזרתם את היומרות העלובות
של מארגני ערב שלונסקי, שלא
לדבר על היסחפותו של הקהל שהיתה
הפעם ספונטאנית, ולא מפוברקת.
עוד כמה מופעים בנוסח זה שייערכו
במועדון צוותא במתכונת זו, עלולים להציג
את המדור החאלטוריסטי של התרבות
הישראלית במערומיו.

בתוכנית־הרדיו שאלות אישיות

הציג

המראיין, יעקב אגמון, למשוררת יונה

יולד, סידרת שאלות הנוגעות לעולמה
הפנימי והיצירתי. בתשובותיה הביאה המשוררת
טפח מעולמה הסגור, המוכר לקוראיה
אך־ורק מתוך שיריה. בין שאר
דבריה אמרה יונה וולך:
• על חומרי השיר: יש הצד שבו
אתה מייצר את החומר, והצד •שבו אתה
מעריך אותו. אנחנו בפולים. יש כפילות.
הצד היצירתי והצד הביקורתי. ואתה קורא
חומרים בשיר, ואתה יודע במה אתה
משתמש. אם אתה משתמש כחפרדת־הרשויות,
בביוגרפיה שלך, או בחומר
שקורה עכשיו, או בחומר שמשותף לכל
האנשים. אז איך זה קורה אצלי? כאשר
אני משתמשת בחומר שמשותף לכל האנשים,
יש בזה איזון ושיווי־מישקל• ,שאני
יודעת, פחות או יותר, מה אני עושה
לגביו. מהו המרחק של ההערכה ההיס טורית
שלי? בדרך־בלל אני בודקת דברים
של התרחשויות פנימיות, פרפפצידת.
דברים שאני מכניסה אותם כרגע לקטגוריה
פארה־פסיכולוגית — ואני חושבת
שזה הרבה יותר רחב מזה. זה גם לא
עונה על הצרכים שלי, בעצם. אם אני
מדברת על מרחב היסטורי, על ממדים,
על שינויים, על בל החומר הפנימי שאני
מנסה בעזרתו להכין מה זה בן־אדם.
איך הוא רואה? איך הוא שומע? ולפתח
את החושים בכל המובנים. את כל המיב־נה
שלי, כדי -שאוכל להשתמש בו יותר
מאוחר, יותר טוב, יותר מאוחר מבלי
להבין, ולקרוא לדברים בשמם. זוהי דרך
מסויימת של ניצול חומרים מסויימים, או
לתת לדברים לקרות באופן מבוקר.
• על מילים ז הניסוחים שלנו חם
ניסוחים שמחוללים תנועות נפשיות. כל
ניסוח כזה גורם התרחשות מדעית...
אמירה י-ט בה כוח פעולה ...שאנחנו מפ עילים
על־ידי מילים. אם לא היו מילים,

פדי טי ס

הסופרת שחלתה בעגבת

אז כל המנגנון של התרחשויות לא היה
קורה חיינו הופכים דם...
• על התבודדות: היתה לי תקו פה
של חמש שנים, שבמעט שלא פגשתי
בה נפיש חיה. ניתקתי טלפונים, שלחתי
מיבתבים גסי־רוח ...כל מה שלמדתי,
למדתי באותו זמן. מה -שאני עושה עכשיו
זה לפתח את מה שלמדתי. ניסיתי
להבין כל מיני דברים שנתתי להם להיפתח,
דברים שלא היה לי שילטון עליהם.

תמיד יקרה לי משהו רע. אז תמיד יקרה
ליהודים משחו רע, אכל יש סיכויים שזה
משתנה. מבחינה היסטורית כל מה שקרח,
חשיחרור מדתות, פחות פאישיזם, זה
טוב ...סוף הדת הגיעי סוף חדת הגיע,
אז להרבה דברים יש התחלה, כמו לקיום
הגזע. אנחנו לא קיימים בתור גזע, אלא
בתור דת. ואם אנחנו מתחילים להתקיים
בתור גזע, אז מקבלים את זה בעולם :
שיש־ קיום לכל גזע שישנו. אני חושבת
•שזו התחלה של איזשהו דבר ...אני מאד
אופטימית. אני חושבת שיחיה שלום...
זו התחלת הגזע שלנו. זו התחלת הלאום
שלנו, ולהיות משוחררים מדת, ולדעת,
שזה נכס תרבותי שאנחנו מספיק אחראים
כדי לטפל בו טוב. לא צריכים ב׳שכיל
זח איזה מישמר דתי, מישמר־כבוד כזה
במו מישמר המלכה האנגלית — כדי
לשמור. אני חושבת שזו התחלה של דברים•
ואם אין דת — אז אני חושבת
שיהיה שלום. אני חושבת שדת זה הדבר
הבי רע שיבול להיות בין העמים...

מסך החול

״גברים בשמש״

ניסוחים

של יונה ודל ך

וגה

יונה וולך
5שנים כימעט שלא פגשתי נפש חיה
כמו ממדים. להשתלט על כל העולם החזק
של הוויזיות. לנסות למשטר את עצמי.
לדעת שאני קובעת את מה שיקרה ...ל־מקצע
את הדברים...
• על שירים וחשיפה: צריך ל הבדיל
בין כמה קבוצות של שירים (שלי).
אחת, יש לי כישרון מסויים להיכנס לכל
מיני מצבים. להיכנס לאנשים ולהסביר
להם מה שקורה, ולשחרר להם לחצים.
ויש שירים שהם יותר קולניים, באמת,
׳שאני יוצרת או נכנסת לתוך עולם, או
של טירוף מסויים, או של אלימות. אני
חושבת שזה טוב שכותבים שירים כאלה.
השירים שנכתבו עד תקופח טסויימת הם
כל-בך נקיים, כל־כך קרובים לרוח הרומנטיקה
שמנסים להשתחרר ממנה. שכל
המודרניזם מנסח להשתחרר ממנה. לחשוף
את הדברים — ולא להתבייש בהם ...כי
אם מוציאים את הדברים ...לפחות מטפלים
בהם...
• על מצבי בתיבת שירה: אם
אנחנו יוצרים מצבים, מובן שי־ש מצב-
רוח של כאב. מצב־רוח של רע. זה יכול
לקרות תע, וזה יכול לקרות רבע שעה,
וזה יכול בכלל לא לקרות. ויש שירים
שאתה מתחיל לגלות חומר. אז פתאום
נפתחים אצלך דברים אחרים, ואתה נע שה
יותר שמח. אני מאמינה שחומר טסו־יים
לא הייתי רוצה לשכוח. לא ־ חייתי
רוצה לשכוח מה זה שינאה, או מה זה
נקמה. ואני שהנאת לשנוא, זו השינאה
היחידה שלי. אבל בישביל לטפל כזה, או
להבין, או להשתלם באנושיות — אתה
צריך לדעת מה ז הי
• על הזיכרון ג אם אני מתאמצת,
אין דבר שאני לא יבולה להגיד. בל סרט
אני זוכרת מן ההתחלה עד הסוף. בל ספר,
בל שורה. יש לי ממש זיכרון פנומנאלי.
• על יהדות, דת ולאום: אם
אתה לוקח את היהדות בתור אסון־טבע,
ואתה אומר לעצמך, מבחינה פסיכולוגית
בל מה ׳שקורה לי רע — זה היהודים.

ההתבוננות הרעבתנית והריקנית של
חלק מעולם הסיפרות הישראלי, לעבר כל
מה שנעשה בסיפרויות אירופה ואמריקה
— למטרות העתקה ותוגלא — משכיחה
ממנה את הסיפרות הניכתבת על סף הבית
הלאומי היהודי בארץ הזאת.
בימים אלה ראה אור ספר ראשון
מתורגם לעברית של רסאן כנפאני,
תחת הכותרת גברים בשמש * ,שהוא בגדר
סנונית ראשונה למגע סיפרותי מחודש עם
האומה השנייה החיה בארץ הזאת. רסאן
כנפאני*״ שימש, בראשית שנות ה-סד,
כדובר החזית העממית לשיחרור פלסטין
— בביירות, ושילם על כך בחייו, כאשר
נהרג על־ידי שירותי הביטחון הישראליים
בפיצוץ שאירע במכוניתו.
ספר מתורגם זה של כנפאני מכיל שתי
נובלות, גבריס בשמש ומה שנותר לכס.
בנובלה הראשונה מתאר כנפאני את עולמו
וגורלו של פליט פלסטיני חסר תעו־דת־זהות,
משהו נוסח אוניית המתים של
ב. טראוון, הנע ונד בארצות־ערב כשהוא
מחפש אחר עבודה, שתביא לו ולמש פחתו
רווחה כלשהי. עיקרו של הסיפור
שלושה פליטים פלסטינים המשלמים שוחד
לנהג מיכליודמים (אף הוא פלסטיני
— המייצג את ההנהגה הפלסטינית) ,על-
מנת שיובילם אל אחת מנסיכויות־הנפט
בחצי-האי ערב.
ושלושת הפליטים הפלסטינים מסתתרים
במיכל הריק. שורר בתוכו חום תופת. הם
עוברים בשלום את תחנת־הגבול הראשונה,
התחנה העיראקית אך בתחנת־הגבול
השנייה, בשל התעכבות נהג המיבלית
אצל שומרי־הגבול שחוקרים אותו על
חיי־המין שלו בבגדאד (למרות שנפגע באשכיו
במילחמת 48 מתים השלושה
בחום.
הנובלה השנייה, מה שנותר לכס, מצנד
* רסאן כנפאני ,״גברים בשמש״ ,תירגמו
לעברית: דניאלה ברפמן ויאני דמיא־נוס,
ערך ד״ר שמעון בלס ,״מ״פרש׳ הו־צאה־לאור״
— סידרת ספרים בעריכת ד״ר
שמעון בלס, פרוס׳ צבי לס, פרופ׳ דן
מירון, פרוס׳ דניאל עמית, אלי שאלתיאל.
141 עמודים (כריכה רכה).
** בכתיב: ע׳סאן, האות הראשונה היא
הרי״ש הערבית הגרונית.