גליון 2149

ט, חשון תשל״גי9.11.78 ,

המחיר

מספר 2149

תחייב את פינויין של מאות מישפחות של בדואים,
המתגוררות באיזור מזה מאות שנים. לבדואים
המועמדים לנישול יש שם שיטחי־מירעה ושיטחי־
...בעל דבים.

במנמוז למנוע שוב מיכצע רחכ-היקף שד
נישול כדואים מאדמתם- ,תיערך ככר
כיום השישי הקרוב הפגנת־מחאה גדולה
כאיזור המייועד להקמת שדה־התעופה.

בגין טעווייו
ב ד חיי תהה
הסברה שהועלתה השבוע, כאילו ניצלו שרי־הממשלה
את היעדרו של ראש־הממשלה, מנחם בגין,
מהארץ כדי להערים קשיים בדרך לחתימת ההסכם
עם מצריים, במגמה להאיט את קצב המשא־והמתן
ולדחות את חתימת ההסכם בניגוד לדעתו של בגין
— אין לה על מה שתסמוך.

בגין הוא המעוניין כדחיית חתימת
ההסכם, אך אינו רוצה •טהאשם ככך
יוטל עדיו.

הסיבה, כפי שמסבירים מקורביו: בגין אינו רוצה
שהמשא־והמתן יסתיים לפני ה־ 19 בנובמבר,
יום־השנה לביקורו של הנשיא אל־סאדאת בירושלים.

דכר זה היה מאפשר לנשיא המצרי
להציג את ההסכם כפרי כילעדי של
יוזמתו.

חתימת השלום במועד מאוחר יותר, ערב קבלת
פרס נובל לשלום באוסלו, או במועד אחר, תאפשר
לבגין להתחלק עם אל־סאדאת בתהילה.

בפה חו ד ה
גו רדה באמת?
ההודעות הסתומות, המתפרסמות מדי פעם על
מצב בריאותה של גולדה, מעלימות את העיקר.
מסתבר שגולדה סובלת, מזה שנים רבות, מסרטן־דם
כרוני. מחלה זו קטלנית כאשר היא אקוטית, אך
במצב כרוני יכול אדם להתקיים עימה זמן רב,
כשהוא נתון תחת מעקב רפואי מתמיד ומקבל את
הטיפולים והתרופות הדרושים בבית־חולים.
בעיותיה הנוכחיות של גולדה קשורות בבעייה זו.

ת מי ר
כ.,מציד ת מדיות״
בצמרת הליכוד זועמים על שר־המישפטים, שמואל
תמיר, נוכח העמדות שנקט בישיבות־הממשלה
האחרונות, שבהן נדון המשא־והמתן לשלום עם
מצריים.

בעיקבות החלטתו של בגין לאמץ את
ההנחיות שניסח תמיר למישלחת
בוושינגטון, החל תמיר מופיע כמי שהציל
את המדינה מ״מבכייה לדורות״.
מהתפארויותיו של תמיר בפורומים שונים
כדטתמע, כאילו עמד מנחם כגין לאשר
״שגיאות פאטאליות״ כניסוח ההסכם עם
מצריים, וכי רק כזכותו של תמיר
״הונחו יסודות איתנים״ לשלום.
בעקיפין השתמעה מדברי תמיר גם ביקורת על
השופט העליון אהרון ברק, שלא עמד כביכול
בוושינגטון על המכשלות המישפטיות שהיו כלולות
בטיוטת־ההסכם הראשונה, זו שהציעו האמריקאים.
גם בתוך מיפלגתו של תמיר יש החושדים בו שהוא
״תוקע מקלות בגלגלי המיפלגה,״ בניסיונותיו
להתחבר עם גורמים קיצוניים בתנועת־החרות,
מתוך מגמה לסלול את הדרך לשובו לחרות.

מחאה וגד
1ישת* ס דו אי ס
בחירת איזור מלחה־מיזרחית לבאר־שבע כאחד
השטחים המיועדים לבניית שדה־תעופה צבאי חדש
עבור צה״ל, במקום שדות־התעופה שיוחזרו בסיני,

סו ב סי די ה ל שי חו ת
ט ל פון ל תיי רי ם

שלושה טלפונים ציבוריים׳,שהיו מותקנים׳במלון :
הילטון בתל־אביב, שמהם יכלו אורהי־המלון, תיירים
ברובם, לחייג באמצעות אסימונים, הוחלפו
לאחרונה על־ידי מישרד־התיקשורת.

83 גין מי שטרה
ה ד לי ף מי ס מ כי ם

תחת אסימונים, שמחירם לירה אחת, יוכלו
עתה דיירי המלון לחייג כטלפונים אדה
באמצעות מטכעות שד חצי דירה — דכר
המוזיל את תעריפי השימוש כטלפון
.הציבורי לגביהם ב־*.50

במישטרת מחוז תל־אביב נפתחה חקירה פנימית,
נגד אחד הקצינים הבכירים במישטרת המחוז.

מישרד התיקשורת התקין במלון טלפונים מיושנים
אלה, למרות שברשותו כבר נמצאים מכשירים שניתן
להפעילם במטבעות של לירה אחת.

הקצין הכפיר חשוד ככך כי הוציא
מיסמכי־מודיעין סודיים •טל המישטרה,
מכלי שקיכל לכך רשות או אישור, והראה
את תוכנם לגורמים פרטיים שהיה להם
אינטרס ישייר כחומר הכלול כמיקים
החסויים.
כין השאר ייחקר גם החשד, כי הקצין
הככיר הציג את תוכן המיפמכים
החשאיים תמורת תשלום או טוכת־הנאה
אחרת שקיבל.
הפרשה התגלתה אחרי שהקצין הוציא את התיקים
ממקומם והעבירם לתחנת־מישטרה אחרת, שם
הציגם בפני האנשים שלא היו רשאים לראותם.

ה בו רסה
ת קוו תדם
הישראלים המשקיעים בבורסות חו״ל ספגו השבוע
הקזת־דם נוספת, כאשר עלה הדולר כמעט ב־ס/ס10

ה סוביי טי ם מ כיו ם
או כלכשר
שידטונות -כרית־המועצות הבטיחו רשמית
לדאוג לאוכל כשר למהדרין לח״ב המפד״ל
אברהם מלמד, ככל שדבי סיורו הקרוב
ברחבי כרית־המועצות.
מלמד יהיה חבר במישלחת שהוזמנה על־ידי מועצת־השלום
הסובייטית, שהיא גוף של המיפלגה
הקומוניסטית. יחד עימו יהיו במישלחת יוסי שריד
ממיפלגת העבודה, נפתלי פדר ממפ״ם, תופיק טובי
ועוזי בורשטיין מרק״ח, ואמנון זיכרוני משל״י.
יש משמעות פוליטית לעצם הזמנתה של מישלחת
ישראלית רמודדרג כזאת בתקופת ממשלת־בגין,
וייתכן שיש בכך משום רמז ראשון לרצונה של
ברית־המועצות לצמצם את הפער בינה לבין ישראל.
התשובה הסובייטית החיובית לרעיון המישלחת
נתקבלה לפני ארבעה חודשים.

חרסעדו>ודת
תוץ־וביטחון
תעלול עיתונאי, שבא למחות על הסודיות המופרזת
של ועדת החוץ־והביטחון של הכנסת, נעשה בשבוע
שעבר בירושלים.

העיתונאים החליטו לנהוג בהתאם לחוק,
ולא לפרסם כלל •טנערכה ישיכה של
הוועדה ,־שכה מסר לה ייגאל ידין דו״ח
על מצב המשא־דהמתן המדיני בוושינגטון.
כאשר נכחו חברי־הוועדה וידין לדעת שלא פורסמה
אף מילה אחת על הישיבה, הם נדהמו וזעמו.

ה שו טרי ם 31 לו
קו ר בן לגנבים
מישטרת ישראל הפכה את עצמה
ללעג ולקלס כעיני מפקדי מישטרות
העולם, ומפקדיה הולכים עתה זעומים
וחפויי־ראש כעיקכות ביזיון שאירע
בכנס שוטרים בינלאומי הנערך עתה
כארץ, לרגל מלאת 15 שנים לסניף
הישראלי של אירגון השוטרים.
מאות אורחי-הכנס• ,טוטרים מ־טצ
מדינות, אוכסנו על־ידי מישטרת־ישראל
כמלון ״גולדאר״ בנתניה. כדי
לשמור על כיטחונם של קציני־המיש•
טרה האורחים, ,הוצבה כמקום יחידה
מיוחדת של מישמר־הגכול.
למרות השמירה הקפדנית, הצליחו
גנכים לפרוץ לחדריהם של כחצי-
תריסר מקציני־המישטרה הזרים ולגנוב
משם סכומי-כסף כמטבע זר.

מ ג די ראדאד
מיתקן אלקטרוני מיוחד, המאפשר
לנהגים לגלות אם נלכדו בקרן־יהרא*
דאר של ״מלכודת המהירות״ של
המישטרה ולהאט את מהירות ריככם
כעוד מועד, נאסר להכנסה לישראל
ומוחרם על־ידי שילטונות המכס.
לרשת־החשמל ־של. המכונית,
כמכירה חופשית כארצות-הברית
כמחיר של כ־ 60 דולאר. הוא מאפשר
לנהגים להיחלץ ממלכודנת*המהירות
של המישטרה. כ,ייגע שקרך־הראדאר
של המלכודת פוגעת כמכונית, משמיע
המכשיר זימזום ונדלקת גו נורה.
:אחרונה עודכנו שילטונות המכס
יתקן וצורתו, ד־וס
המיתק
כמי:
המנפים להכניפד
ומידי ...
$1111

לעומת המטבעות האירופאיים שירדו. הישראלים
השקיעו בחודשים האחרונים השקעות ניכרות
במטבעות אירופאיות ויפאניות. אלה שנכנסו לשוק
לפני חצי־שנה, הפסידו עתה רק את הרווח שעשו
עד השבוע. אלה שנכנסו לשוק רק באחרונה הפסידו
אחוזים ניכרים, וייאלצו עתה לממש את ההימור
בהפסד או להוסיף כסף.
בהשקעות במטבעות קונים או מוכרים מטבע מסויים
בצורה זו: הקונה מתחייב למכור או לקנות את
המטבע בעוד מיספר חודשים, בשער שיהיה אז,
וכיום הוא משליש חלק מן ההשקעה להבטחת
העיסקה. כאשר חלה ירידה חזקה בשער המטבע,
נופל שער המכר שיבוצע בעתיד בצורה תלולה׳
והמשקיע יכול לאבד את כל השקעתו.
הקזת־דם זו באה בגלל מדיניותו החזקה של הנשיא
קארטר, שחיזקה את הדולר. מדיניות זו של הנשיא
הביאה גם לירידה חזקה בשער הזהב, מ־ 245ל־207
דולר האונקיה תוך שלושה ימים, ואף כאן הפסידו
ישראלים כסף רב. הפסדים אלה נוספו להפסדי־הענק
שנגרמו החודש לכל הישראלים שהשקיעו בבורסות
האמריקאיות בשיטת האופציות, ואשר מחקו
לישראלים רבים את כל חסכונותיהם.
בורסת המניות ממתינה עתה למשקיעים שספגו
מהלומות בעסקי חו״ל, ולאלה שיבינו כי קשה
לראות כיצד תפדה הממשלה בעוד עשר־עשרים
שנה צמודים ב־ 500 מיליארד לירות.
ועדה של בנק דיסקונט ערכה השוואה בין השקעה.
במניות אי־די־בי של הבנק לבין השקעות אחרות,
כולל צמודים לתקופה של כמה שנים. ההשקעה
במניות הבנק השתלמה במאות אחוזים יותר מאשר
בצמודים או בהשקעות אחרות.
עד שיחזור ציבור המשקיעים לבורסה הישראלית
היא תוסיף להתנהל על מי־מנוחות, כאשר מפעם
לפעם אפשר יהיה לעשות כמה אחוזי רווח בגיחה
קצרה ומהירה.

^1ר8!30)<81\^1

למבקשים את הטוב ביותר...
העולם הזה 2149

1ה היה >11131 חז ה שחיה 25 גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני • 25 בנה בדיור! ,
הקדיש כתכת־תחקיר תחת הכותרת ״שערורייה ושמה חינוך׳
לניתוח מיכלול הכעיות של מערכת החיניד כישראל, הקטנת
התקציב של מישרד־החינוף וחיזוי המחיר שישלמו עקכ כף
הדורות הכאיב. כמדור הבידור של השכועון התפרסמה כתכה
מצולמת על תיאטרון הכירוה והסאטירה ״לי־לה־לו״ ,שנוסד
מחדש כמטרה לכדר את הייטראלים.
כתבת־השער, השבוע לפני 25 שנה, הוקדשה לתולדות־חייו
של הסופר ודוכר־מישטרת־ישראל, יגאל מופינזון, שזכה
כ״פרס אוסישקין״ לסיפרות עכור ספרו ״דרד גבר״ ,שעורר

שערורייה סיפרותית, כשחש!* את חיי המין כתנועה הקיבוצית
ואת רדיפתו של איש האצ״ל יטפ. כשער האחורי של הגיליון
פורסם סיפורו של מוסינזון ״אבא עוד יחזור״*.
כשער הגיליון , :סופד יגאל מוסינזץ, דרד ההגנה באצ״ל,
דיר אדם כקיבוץ, דרד גכר כעלמה.

בן־גוריון רואה את הקשת בענן בודהאומוות־׳ היהודיה
של בטהובן * תופיק סובי מ בון את מיקוניס
״העולם הזה״ 837
העם בריווה אל
חור הגרלות
ענני הגשם הראשונים עברו על פני
השמים. לאחדים בישרו סוף הקיץ המחניק,
ראשית תקופה רעננה ופוריה. לאחרים לא
ניבאו אלא ימים קודרים, חסרי־שמש.
על פני המאורעות רבצה כענן כבד פרי שתו
של דויד בן־גוריון מהנהלת ענייני
המדינה. לרוב אזרחי המדינה בישרה תקו פה
חדשה של חידוש החלוציות, ההחלה
חדשה של המדינה אחרי שניכנסה מב חינה
רוחנית למבוי סתום של התפרקות.
אולם היו רבים אחרים — ובעיקר שותפיו
הקרובים ביותר של דויד בן־גוריון עצ מו
— שבריחת מנהיגם לתוך הגדולה,
בישרה להם ימים קשים של התרוצצות
פנימית במפא״י ומאבק חיצוני עם השו תפים
בקואליציה.
בן־גוריון לא שעה לפיקפוקים הקטנים,
הוא ראה את הקשת בענן, תופעת־טבע
ססגונית ומאירת־עיניים. היתה זו דמותו
של בן־גוריון עצמו, כפי שהיא משתקפת
בעיני ההמונים.

* חמש שנים לאחר מכן גמל מוסינחן
ל״העולם הזה״ על תמיכתו ב״דרך גבר״,
על־ידי העלאת המחזה ״זרוק אותו לכלבים״,
שבו הטיף לרצח עורכי השבועון.
מדיניות האוצר השני
״למדינות אחרות יש נפט, ברזל, זהב,״
אמר לא מכבר אחד מראשי המדינה,
״למדינת ישראל ישנם שני אוצרות טבע
אחרים, יקרים הרבה יותר: יהודי אמריקה
וטיפשות הערבים.״
השבוע נוצלו שני חומרי הגלם האלה
באופן קדחתני, בשלוש משמרות ליממה.
יהודי אמריקה התארגנו לתנועת־לחץ רבתי
על ממשלתם, גרמו לכך שההענקה תחודש
מייד אחרי שישראל הפסיקה זמנית את ה עבודה
בירדן — אחרי שהערוץ החדש
באיזור המפורז הושלם למעשה ממילא.
הלחץ היהודי הורגש בעיקר בניו־יורק,
שם מנסה כרגע מועמד רפובליקאי לזכות
בבחירות לראשות־העיר אחרי דור שלם
של שילטון דימוקרטי. היהודים הם שיכ ריעו
בבחירות בנידיורק.
אולם אוצר־הטבע השני הוכיח את עצ מו
עוד יותר. אחרי שזכו, הודות למעשה
קיביה, לאהדתן המלוכדת של כימעט כל
העולם, חזרו הממשלות הערביות על מי טב
השטויות של המופתי הירושלמי, הו דיעו
לעולם שלא ישתפו פעולה על שום
תוכנית להסדר מרחבי של חלוקת מי היר דן,
אפילו יפגע הדבר בתושביהם. במקום
להסכים לעקרון ולהתנגד לפרטים, כדרך
דיפלומטים נבונים, דחו באופן עקרוני כל
אפשרו ת של שלום עם ישראל.
התוצאה: שבוע אחרי״קיביה^נמ״אסו ה ערבים
על המדינאים ודעת־הקהל בארצות־

המערב. שוב נוצר שיווי־מישקל ביניהם
לבין ישראל.
מחקר האהובה נחגדחה
לודוויג ון־בטהובן היה מעריץ גדול של
היופי הנשי. חלק גדול מ־ 57 שנות חייו
היה שקוע באהבת־נצח — אך מעולם לא
נמשכו יחסיו עם אשד, אחת יותר מ־ 7חו דשים.
רוב האהבות הללו היו גלויות
וידועות, אך אחדות מהן, שנשארו תעלו מה,
גרו את דימיון החוקרים הרבים ש עסקו
משך 126 שנים, מאז מותו של המל חין
הגדול, בחקר מקורות השראתו.
השבוע הודיע לעולם חוקר ירושלמי,
ד״ר זיגמונד כצנלסון, שפירסם בשווייץ
ספר בשם אהובה רחוקה ובת־האלמזות, כי
גילה את האהובה האמיתית, שבטהובן כי נה
אותה במיכתביו בשם ״בת־האלמוות״,
והצליח במקום שם ניכשלו כל חוקריו
הקודמים של בטהובו .״בת־האלמוות״ הי־תה
יוזפינה דיים־שטקלברג, אחותה של
הרוזנת ברונסוויק, אשר רגילים היו לר אות
בה את אהובתו העיקרית. ממנה נול דה
למלחין, בהיותו בן ,42 בת בשם
מינונה.
״האהובה הרחוקה״ היתה אחרת לגמ רי:
יהודיה בשם רחל לוין־ורנהאגן, שהי-
תה אהבתו האחרונה הגדולה של הגאון
החירש והחולה, שמת מדלקת־ריאות שעה
שעסק בחיבור הסימפוניה העשירית שלו.
פשעים המוהל שניבול

גם דאש־הממשלה, דויד בן־גוריון מש־ך

תתף בהצגה, יחד עם עוד שישה שרים.

״הס רוקדים אצלי כמו בובות,״ אמר משה ואלין, מנהל תיאטרון לי-לה־לו, בהציגו
את דמותו של ראש־הממשלה, דויד בן־גוריון, מעוצבת כבובה, עם מיקטורן ועניבה.

בהיזכרם במסורת יהודית עתיקה. תו לדת
פקודה אלוהית לאברהם, המסוכמת
בארבע מילים בספר בראשית (פרק י״ז,
פסוק י׳) ,החליטו שלושה נוכלים תל־אבי-
ביים לנקום את ניקמתם של כל התינוקות
היהודיים הכואבים ביום השמיני וגם לפצות
את עצמם על אותו כאב בסכום לא מכ איב
כלל.
שיגרתית. למחרת קבלת בדיקה ההחלמה הנ״ל׳ צילצלו שלושה גברים שק־טי
לבוש, חובשי משקפי קרן עבות ואו חז,
נרתיקי רופאים מכובדי־מראה, בדלתו
של אחד המנהלים, מוותיקי מוהלי תל־אביב.
משיצא
אליהם המוהל, שעוד היה נתון
בסינור הצחור אותו ענד שעתיים קודם
לכן באחד מבתי-החולים בעיר, הודיעו לו
האורחים כי הם רופאים שנשלחו על־ידי
לישכת הבריאות המחוזית לבצע בדיקה
שיגרתית, שתוודא את מצב בריאותו של
המוהל, שמתחת לסכינו עוברים מדי חו דש
עשרות תינוקות רכים.
שיטה מודרנית. אחר בדיקה רפו אית
שיגרתית, שנראתה למוהל מהירה
למדי, התלחשו הרופאים שניות מיספר,
ביקשו את סליחתו של לקוחם מאונס,
והורוהו להתפשט לחלוטין. המוהל המבו הל
הורגע בהודעה כי כל שהרופאים רו צים
הוא למדוד את חומו של הנבדק לפי
שיטה מודרנית, שלא היתה אלא השיטה
המקובלת במדידת חומם של תינוקות.
המוהל, שהושכב עם פניו אל המיטה,
נתבקש להזדיין בסבלנות משך עשר
דקות, אותן החליטו הרופאים לנצל לבדי קה
קצרה של נקיון ואיכות כלי אומנותו
של המוהל בחדר השכן.

תאריך:

5.11.53

כאשר עברו עשר פעמים עשר דקות,
החליט המוהל כי מדידת חומו נמשכה,
בכל זאת, יתר על המידה, קרא לרופאים,
שכפי שאפשר היה לצפות, לא נתנו כל
תשובה. במקומם דיברו המגירות המרו קנית
מחפצי־ערך ששוויים עלה לכמה
אלפי לירות.
המוהל שנימול על־ידי שלושת הנוכ לים
תוך הכאבה יתירה, ביכר להתעלם
מכל הפרשה, להמשיך באומנותו תוך
החלטה על הקפדה יתירה בבדיקת זהו תם
של רופאים־בודקים, באם עוד יופיעו
כאלה אצלו, אי־פעם בעתיד.
מיעוטים הוא רוצה דרבון
אם צה״ל מפנה אדם למישרד הרישום
ומוציא לו תעודת־זהות — האם אדם זה
נחשב לאזרח המדינה? שאלה זו מעסיקה
כעת את בית־הדין הגבוה לצדק. אולם
יותר מן השופטים היא מעניינת את ה איש
עליו מדובר: סאלים מחמוד קאסם
( ,)35 מזכיר קונגרס הפועלים (הקומוניס טי)
בנצרת.
כאשר ניגשו לקאסם, בנובמבר , 1948
שלושה חיילים מצריים, שעה שעמד לע לות
לאוטובוס שיסיע אותו מחאדיוניס
לעזה, הבין כי הגיע הקץ למישחק המח בואים
שלו. הוא הואשם בניהול תעמולה
תבוסתנית נגד הצבא המצרי באיזור הכי בוש
של ארץ־ישראל ונגד מאמץ־המיל-
חמה, ונידון למעצר מייוחד באבו־עגילה,
במבואות מידבר סיני. שם נשאר העסקן
הקומוניסטי עד כיבוש המקום בידי יחי דה
של הפלמ״ח.
מזכיר במזן צר. אולם כאשר יצא
מאבו־עגילה היה עדייו רחוק מלהיות חופ שי•
הוא הוכנס למחנה־שבויים של צה״ל,
ונשאר בשבי עד יוני . 1949 אז העלו
אותו, יחד עם עוד 12 מחבריו, על מכו-
נית־משא והורידו אותו בנצרת.
שם מצא כי נבחר, בזמן העדרו, לאותו
תפקיד שמילא ביפו לפני הכיבוש: מז כיר
הקונגרס. התפקיד זיכה את קאסם
ביחס המקובל לגבי קומוניסטים שהם גם
ערבים.
שלוש פעמים ביקש קאסם היתר-יציאה
לחוץ־לארץ, להשתתף באירועים בינלאו-
מיים. שלוש פעמים סירב מישרד־הפנים
להיענות לבקשה, בטענה כי אין הוא אז 0
״,כחוק. באופן בלתי רשמי הודיעו לו,
כי מוכנים לתת לו היתר־יציאה — בתנאי
שלא ינסה לחזור לארץ. הוא סירב.
עתה יחליט בית־הדין באיזו מידה זכאי
פועל ערבי, שנולד במג׳דל, גדל ביפו, נע צר
באבו־עגילה והועבר לנצרת, לדרוש
דרכון של מדינת־ישראל.

אנשים

הוועד המרכזי של מק״י, בה בירך ח ״כ
תוסיק טובי את מזכיר המיפלגה, ח ״כ
שמואל מיקונים, ליובל ה 50-שלו,
ואמר בין השאר :״התכנסו היום לישיבה
חגיגית, כדי לחוג יום גדול למיפלגתנו,
שייהפך בעתיד ליום גדול לעם כולו.״
דבריו, במקום זה, הופסקו בתשואות סו ערות.

- 57ק

• 1אל אביטל

יופי זה כשחברה הידועה באיכותה

מחליאה 1ג1ות
גם את יופיה.
גופיות תחתוני ם גרביים פיג׳מות, כותנות חולצות שמלות לבית ולחוף.

העולם הזה 2149

יופי ואיכות
עם טיסד
טיסו -השעון של היפות והיפים.
טיסו -השעון של המעדיפים איכות
שויצרית אמיתית.
טיסו -מבחר שעונים באיכות וביופי
ללא תחרות ׳לגברים ולנשים.

ח3161ח 1נ1נו3 )3ח1616־1
ץ!ו 8061x 6 6 018631ר71
ש׳ חינם לכל קתה-
שי יקר ערו -מבחר מוצרי היופי
המעולים של הלנה רובינשטיין
בתיק ספארי מיו ח ד -ש׳ חינם
לכל קונה שטון טיסו.

שטוני טיסו -
השטונים של מלכות היופי,

1 3 3־1־

להשיג בחוויות השעוו״ם המובחרות

של בן־גוריון ואנשיו לחסל את המישטר
הרב־מיפלגתי בארץ. על כן פירסמנו רא־יון
ארוך עם לורנץ (העולם הזה )866
ונתנו לו להביע את גירסתו.
באותו גליון פירסמנו גם ראיון דומה
עם ח״ב ישראל שלמה רוזנברג (אביו של
ח״כ יהודה בן־מאיר) שהוחשד אף הוא
בעבירות כלכליות שונות.
הסיפור על לורנץ עובד במהדורה ה אנגלית
שלנו, ופורסם בגיליון הראשון,
שהופיע ב־ 3ביוני . 1954
ניתן היה לחשוב כי התייצבותו של
העולם הזה לימין איש אגודת־ישראל —
אדם שדיעותיו מנוגדות לחלוטין לדיעות
העולם הזה — תיזכר לטובה. הרי זו
דוגמה מובהקת של הגינות עיתונאית ודב קות
בסיסמתנו ״בלי מורא, בלי משוא־פנים״
.לא כן חשב משה שרת.
הנה הקטע מיומנו:

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה :
תל־־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״ס, תל*
אביב, רה׳ כן־אכיגדור * הפצה :״גד״ גע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי אורי אכנרי ! .העורך: אלי תגור עודד
תכנית: יוסי שנון עורבת ביתוג: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה פע״מ.
הרישום הראשון, הוא מיוני — 1954
כחצי שנה אחרי ׳ ששרת נבחר בראש־הממשלה,
במקומו של בן־גוריון, שפרש
לשדה־בוקר.
ך* אש־ הממשלה מסתודד עם ראש
מוסד־הריגול ועם מפקד המישטרה

הפוליטית החשאית. הם מטכסים עצה
כיצד לחסל את האוייב העיקרי של המיש־טר,
עורך־עיתון המנצח על מזימות האו פוזיציה״
מדברים על פצצות ..מתכננים
פעולות חשאיות נגד העיתון...
סיפור־מתח מסידרת ג׳יימס בונד? פרק
מתוך סידרת־קיטש טלוויזיונית?
לאו דווקא. הדברים לקוחים מיומנו ה אישי
של משה שרת, שהופיע זה עתה.
יצירה מונומנטלית זו גדושה ומלאה
גילויים על !נושאים רבים. אחד הנושאים
האלה הוא העולם הזה, שאותו שנא שרת
בלב ובנפש.
ומקורה של שינאה זו מסתבר היטב
מתוך היומן עצמו. שרת, כמו דויד בן־
גוריון, ראה בעיתונות מכשיר של השיל-
טון. העיתונות הישראלית באותם הימים
קיבלה תפיסה זו בהכנעה ורקדה לפי חליל
הממשלה. כך מספר שרת (ביום )8.12.53
כי עורך מעריב, ד״ר עזריאל קרליבך,
בא אליו לפגישה לפי בקשתו (של קרלי-
בד) ,ו״יזכיע רצון עז להדק קשר עימדי,
ולאמיתו של דבר הציע את מעריב לשרו-
תי. הבה ואמנה איש־אמונים, אליו יוכלו
לפנות שליחיו בכל עת ובכל שעה. מי
רצוי לי — אותו יעמיד כאיש־קשר מצי-
דו.״ שרת, שעמד באותם הימים להתמנות
כראש־הממשלה, בחר בשלום רוזנפלד, ה עורך
הנוכחי של מעריב.
העיתונות נהגה אז להעלים כל פרשה
שראש־הממשלה ביקש להעלימה. היא פיר־סמר,
ברצון דברי כזב ושקר, שפוברקו
על-ידי הממשלה לצרכיה. מובן מאליו
שלא העזה לחשוף פרשות־שחיתות של
אישי-השילטון. כל זה מצטייר בבירור
ביומנו של שרת.
רק עיתון אחד לא היה שותף לקנוניה
כללית זו. זה היד. העולם הזה, שבן־גוריון
שינא אותו עד כדי כך שלא ביטא אף את
שמו (בפיו היה זה ״השבועון המסויים״),
ושמשה שרת ראה בו ״סמרטוט״ ״נאלח״.
העולם הזה הפר כל הסככדהשתקה של
עורכי־העיתונים, סירב לקבל הוראות מכל
שלוחה ממשלתית שהיא, חשף פרשות-
שחיתות ובמיקרים של שרירות שילטונית,
נאבק עם הצנזורה הפוליטית.
בשבילנו, אנשי העולם הזה, גילוייו של
שרת על השבועון המסדים הם פרשה
מרתקת במיוחד. רוב הדברים שגילה שרת
ביומנו הפרטי, בצינעת ביתו, הם ההיפך
ממה שאמרו הוא ועוזריו באותם הימים
בפומבי. מתגלה כאן מסכת של שקרים,
מזימות ושחיתות המאשרת את כל אשר
כתב העולם הזה בשנים ההן.
!הקוראים הוותיקים של העולם הזה, ה זוכרים
את הפרשות הנדונות, בוודאי ימ צאו
עניין רב בגילויים אלה. קוראים צעי־
.דים יותר, ביניהם כאלה שטרם נולדו אז,
יוכלו להסיק מן הדברים מסקנות לגבי
אמינות העולם הזה, רוח־הלחימה שלו וה לחצים
שבהם הוא עומד — כאז כן עתה.
נביא להלן כמה מן הפרשות האלה.

״שבועון ניקלה
ונאלח״

יום רביעי 9 ,ביוני .1954
(דניאל) בן־שבתאי, היועץ המישפטי
של מישרד ראש־הממשלה, בא לחוות
דעתו על כדאיותה של תביעה מישפטית
נגד ״העולם הזה״ בשל הוצאת דיבה
על היועץ המישפטי לממשלה (חיים
כהן).
שבועון נקלה ונאלח זה עומד כנראה
שוב בגאות של תפוצה. על בל פנים
נמצאו לו השקעות נוספות, והוא פלש
לשתי שפות נוטפות — התחיל מוציא
מהדורה באידיש ומהדורה אנגלית ששמה
•^!;קז״סז? (עמוד השער).
משום הסקרנות לראות יצור זה נתק
לתי בשבועון האנגלי בקטע המשמיץ
את חיים בהן — הוא בלי־שרת בידי בן־

^ אותם היטיב ניסה העולם הזה
להרחיב את חוג קוראיו, על־ידי פיר־סום
מהדורות בשפות נוספות. פורסמו מה דורה
באידיש, מהדורה באנגלית, ולאחר
מכן גם מהדודה בספרדית, שהופיעה במכ סיקו.
כעבור שנים נעשה נסיון לפרסם
מהדורה ערבית. נסיונות אלה לא עלו יפה
מבחינה כלכלית, והיה צורך לוותר עליהם
אחרי שגרמו להפסדים כבדים.
באותה תקופה ניהל העולם הזה מילח־מת־חורמה
נגד היועץ המישפטי לממשלה
דאז, חיים כהן. לא היתה למילחמה זו
כל סיבה אישית. ראינו בכהן מכשיר
בידי מזימותיו של בן־גוריון לצימצום
הדמוקרטיה הישראלית. בין השאר הכין
כהן חוק־לביטחון־המדינה בעל סעיפים
דראקוניים, וביניהם כמה וכמה סעיפים
שהטילו עונש־המוות. בעוד שכל העיתו־

אגב, מאבקו של העולם הזה בחיים
כהן הסתיים ברגע שכהן פרש ממישרת
היועץ המישפטי, והתמנה כשופט בית-
המישפט העליון. שם הפך כהן אחד מע־מודי־התווך
של הדמוקרטיה הישראלית,
והצטיין בפסקי־דין רבים בזכות חופש-
העיתונות ונגד תופעות שונות של שרי רות
שילטונית. פסקי־דין אלה זכו, כמו בן,
בציון אוהד ביותר בשבועון.

לקנות את
״העולם הזה״
הקטע הבא נבתב ב־ 26 בינואר
— 1955 אגב, יומיים לפני התקפתו הקט לנית
של צה״ל על המחנות המצריים
ברצועת־עזה, ששינתה את מהלך ההיס טוריה
של המרחב( .בעיקבות התקפה זו
החליט נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נא-
צר, לפנות אל הגוש הסובייטי כדי להשיג
ממנו נשק).
קטע זה סתום גם בעינינו. מדובר בו
על נסיון של מפא״י לקנות את מחצית
הבעלות על העולם הזה, כדי לסתום לנו
את הפה.
משה שרת היה אז עדיין ראש־הממשלה.
אם כי דויד בך גוריון הוחזר משדה־בוקר
וגתמנה שוב כשר־הביטחון (בעיקבות הד חתו
של פינחס לבון, אחרי העסק־ביש).
הפרשה כולה סתומה. ייתכן שהיתר,
כוונה לפעול בדרכי מחתרת, באמצעות
שליח. סמוי, שהוטל עליו להעמיד פני
בעל־הון עצמאי המעוניין ברכישת מניות.
מדי פעם פנו בעלי־הון אל הנהלת השבו עון
ותתעניינו באפשרות להשקיע בו כסף.
באותם הימים ביקש גם עורך מעריב,
ד״ר עזריאל קרליבך, לרכוש את מחצית
הבעלות על העולם הזה — וייתכן כי
הדברים היו מכוונים לכך.
!הנה הקטע מיומנו של שרת:

יום רביעי 26 ,בינואר .1955
לאחר שהתקנתי את הנוסח האנגלי
של הצהרתי לפירסום נועדתי עם חברי
ועדת המיפלגה לתעמולת בחירות —
(הרצל) ברגר( ,חיים) צדוק ולוי יצחק
הירושלמי — להתייעצות על תוכנית
רכישת 50 אחוז ב״העולם הזה״ ו־25
אחוז ב״ג׳רוסלם פוסט״.
למרות כל ההיסוסים המוסריים לגבי
הפיגול שבשותפות בזו, אישרתיה מתון
סיכוי למנוע תועבות ונבלות ולהחזיר
מישהו למוטב.
עיקר הבעייה, כמובן,
אדם שלנו להשתתפות
מובן שכל הנסיון
בעלי־המניות של
אל המניות —
פיקדון, שלא
אלא
מה של
בע״ם,

טשה שרת *
״הפיגול שבשותפות זו״...

איש השגה חיים בהן (*)1053
״להניח לכלבי־רחוב לנבוח...״
נות שתקה, יצא העולם הזה לקרב חריף
ביותר, וכתוצאה מכך נגנזה הצעת־החוק.
גורל דומה היה להצעת־חוק אחרת של
חיים כהן — הטיוטה הראשונה של חוק-
לשון־הרע, שנגנזה בעיקבות מאבקו הח ריף
של העולם הזה. החוק הדראקוני
שנתקבל ב־ 1965 היה רק צל חיוור של
ההצעה המקורית, שנועדה בגלוי לסתום
את פי העולם הזה.
על רקע זה מובן הקטע הבא שרשם
שרת ביומנו. הוא בא בעיקבות תביעתו
של חיים כהן לבטל את חסינותו של ח״כ
שלמה לורנץ מאגודת־ישראל. העולם הזה
היה משוכנע כי לפעולה זו נגד לורנץ
יש מניע פוליטי, במיסגרת נסיונותיהם
* ציור של שמואל. בק.

גוריון, עושה רצונו בכל, ולכן הגיש תביעה
נגד (ח״ב שלמה) לורנץ, בדי להבאיש
את הדתיים ולסייע לחיסולם, למען תפונה
הדרך למישטר דו־מיפלגתי, כרצון
אדוניו.
בארץ באנגליה היה פירסום בזה נגד
פרקליט המדינה מכניס את האחראים
לבית״סוהר או לפחות עולה להם בקנס
של 50 אלף לי״ש. כאן הכל הפקר.
ביקשתי את בן־שבתאי לבדוק את
העניין והנה בא ומסקנתו שלילית. בשום
פנים אין כדאי לעורר תביעה. לפי החוק
על הנפגע מהעלילה להוכיח כי זוהי
עלילת־בזב, ולא עוד אלא עליו להוכיח
בי העלילה חוברה לא בהיסח הדעת
אלא בכוונת זדון. הוכחה כזו אינה קיב-
לות קלה — על כל פנים אינה בטוחה.
לעומת זאת יכול הנתבע להעלות בחקירת
התובע כל מיני מעשים שהיו ושלא
היו ולהבפישו בעפר.
מוטב לגרוס כי אין משגיחים בעיתונות
צהובה — להניח לבלבי״רחוב לנבוח
מבלי להתעבר.
* תצלום מפורסם של העולם תזה.
כאשר ראה שרת את הצלם, שלף מכיסו
מסרק והחל מסתרק. ברגע זה צילם אותו
הצלם.
את טורק

המוצח
ז תו £

תוי

על ״3
מעולם לא ראתה העיתונות הישראלית
מסע-גילויים כזה — הראשון מבין מסעי־הגילויים
הגדולים של העולם הזה, שהט ביעו
ב־ 25 השנים האחרונות את חותמם
על המדינה. הדברים גרמו להלם בחוגי
השילטון — מה גם שכעבור חודשיים
עמדו להיערך הבחירות לכנסת השלישית.
נגד העולם הזה נפתחה מערכת־טרור,
שלא היה לה תקדים. לא היתה זאת עוד
פעולת־טרור בודדת, כמו הנחת הפצצה
במערכת העולם הזה בדצמבר ( 1952 שבה
נפצע הקאריקטוריסט דוש, אז העורך
הגראפי של העולם הזה) ,או ההתנפלות
הלילית של חולייה מיסתורית על עורך
העולם הזה בדצמבר ,1953 כמה שבועות
אחרי פעולת קיביה (שתי ידיו של אורי
אבנרי!.נשברו במהלומות ידית של טוריה,

(המשך מעמוד )7
ונגרם זעזוע־מוח לשלום כהן, שחש ל עזרתו)
.אגב, את המאורע הזה אין שרת
מזכיר ביומנו, אלא במישפט אחד ביום
: 27.1.54״בכנסת עניתי על שבע הצעות־לסדר־היום
והיתה לי התנגשות מעניינת
עם אנשי חרות בשאלת ההתנפלות על
עורך העולם הזה (אורי אבנרי) והאשמת
הש״ב במעשה זה.״
הפעם היה זה טרטור שיטתי. מרכזו היה
בחיפה — שהדבקנו לה אז את השם
״חושיסתאן״ .חושי פקד על כל בעלי-
הקיוסקים בממלכתו להחרים את השבו עון,
ואנשיו איימו באלימות על כל מוכר
שיעז להפר פקודה זו. ברוך נאדל, אז
חבר מערכת העולם הזה, שניהל את הח קירה,
התהלך בחיפה כשהוא חגור בגלוי
באקדח טעון, אחרי שאיימו על חייו. במ הרה
החריפו פעולות־אלימות והגיעו לנס-
יונות לרצח.
ערב פתיחת המסע נגד חושיסתאן רשם
שרת ביומנו:

יום שלישי 10 ,במאי .1955
מייד אחרי הישיבה נדרשתי להתייעצות
מיוחדת בפינת ספרייתו של בן-
גוריון. איטר (הראל) בישר כי ״העולם
הזה״ ניגש למסע־השמצה ארסי וממאיר
ביותר נגד אישים במיפלגה. הקורבן הרא שון
— אבא חושי.
הגיליון שיופיע מחר יכלול כל מיני
גילויים מרעישים על מעלליו ומעילו־תיו.
מאחורי מסע זה עומדים ״הכלליים״
מזה ואחדות־העבודה מזח, עם שורת
המתנדבים באמצע ואליעזר ליבנה מציץ
מחרך. קיבלתי על עצמי להתרות ב(יש-
ראל) רוקח וב(יוסף) סרלין כי נשיב מיל-
חמה שערה ונריק את כל הצבור ב-
תיקינו על אישי ״הכלליים״ .כן הוחלט
על אזהרה לאחדות״העבודה...

מישאלותיו,

הראל דאג למלא את כל
גם הבלתי־חוקיות ביותר.
יומנו של שרת מגלה כי מבחינה זו לא
היה הבדל בינו ובין בן־גוריון. גם הוא
השתמש באיסר הראל ובשרותי־הביטחון
לצרכיו, מחוץ לכל חוק. בכל האינטרי גות
ד,עכורות בין שרת, פינחס לבון, משה
דיין, דויד בן־גוריון וכר, המתוארות ב יומן
בהרחבה רבה, מילא איסר הראל
תפקיד חשוב. מסתבר כי כל הטענות
וד,חשדות שהשמיע אז העולם הזה 1גד
״מנגנון החושך״ ,שרוב הציבור ראה בהם
סימנים של פאראנוייד, או רדיפת־סנסציות,
היו נכונים לחלוטין. הם גילו רק טפח
מן התמונה המלאה.
בקטע זה מודה שרת בלי בושה, כי
הוא הפעיל את שרותי־הביטחון לבילוש
אחרי העולם הזה. הממונה על שרותי-
הביטחון מגלה לו מראש מד, עומד להת פרסם
בשבועון. איד ידע זאת? ברור
שד,יתד, האזנה לטלפונים שלנו, ושנשתלו
סוכנים במערכת.
כאיש־מיפלגה חשד שרת, כמובן, באו פן
אוטומטי בראשי המיפלגה היריבה.
לא עלה כלל על דעתו כי העולם הזה
פועל כגוף עצמאי, שאינו מקבל הוראות
מאיש, ושאי-אפשר לקנותו או לשחדו.
מניין, אם כן, הקביעה הפסקנית כי
״מאחורי מסע זה (של העולם הזה) עומ דים
(הציונים) הכלליים מזה ואחדות־הע

שמו של אליעזר ליבנה, שגורש אז
ממפא״י.
ברור כי הראל ניצל את פחדיו של
שרת, כדי להשחיר בעיניו גופים ואנשים
שונים, שהוא רצה ברעתם, או שהמציא
דברים כדי להעמיד פנים שהוא יעיל ויודע
להשיג מידע. ברור גם ששרת האמין
לכל מילה שיצאה מפיו. הדבר מטיל אור
על הסכנה הכרוכה במישטר כזה.

״אותו סמרטוט
נאלח״
אפשר רק לרחם על ישראל רוקח.
שהיה איש ישר והגון ביותר, ועל יוסף
סרלין, שנפלו קורבן לחשדות ולאיומים
על לא עוול בכפם. משעשע לראות כיצד
נתקפו פחד ומיהרו לפייס את ראשי מפא״י.

הנה קטע, שנרשם יום אחרי הקטע
הקודם — ביום שבו הופיע הגיליון ההיס טורי
של העולם הזה בקיוסקים בתל-אביב:
יום רביעי 11 ,במאי .1955
בבוקר הזמנתי את רוקח ואת סרלין
למישרד״החוץ ואמרתי להם בי הגיעוני
ידיעות בי יד מטה הציונים־הפלליים ב-
מסע-ההשמצה שפתח בו ״העולם הזה״
נגד אישי מפא״י — בגיליון שהופיע
הבוקר הקורבן הוא אבא חושי, ועוד

הממשלה, כמו בתקופת בן־גוריון לפני
ואחרי כן, הטילו הממשלה, הסוכנות היהודית
וההסתדרות חרם כלכלי טוטאלי על
העולם הזה, הן מבחינת רכישת גליונות
העיתון למוסדותיהם והן מבחינת פירסום
מודעות בהעולם הזה.
חרם זה, שנמשך כעשרים שנה, שלל
מאיתנו הכנסות של מיליוני לירות. שי למנו
מחיר זד, ברצון תמורת עצמאותנו
וחרותנו.

__;,תועבות״
״השבועון המזוהם״
בעבור שבועיים, כאשר מסע-ד,גי לויים
שלנו היה בעיצומו והרעיש את

5 גנגשויזס בבית העיוית
יי״איי ך*<י* איי• א*•

כדאי לעיין היטב בקטע זה.
איסר־הראל היה אז ראש המוסד למו דיעין
והממונה על כל שרותי־ד,ביטחון.
הציבור לא ידע כלל על קיומו, כי עצם
קיומם של שרותי־ד,ביטחון במדינת־ישראל

כתבת־הפתידוה על חושיסתאן*
״אותו סמרטוט מטונף

מתענוגות ״העולם הזה״ (אריה גבון ,״דבר״ ,מאי )1955
״לגולל את יריעת התועבות של העולם הזה

״המיגדלור בחופי־ הכרד״*
״השמצה ארסית וממאירו
הוכחש נמרצות, והצנזורה גנזה כל אח כור
של המוסד ושרות־הביטחון.
העולם הזה הפר את האיסור בכל האמ צעים•
הוא המציא את המונח ״מנגנון החו שד״־
שהפך אז חלק מן הפולקלור היש ראלי•
באמצעותו התריע נגד פעולות הבי לוש׳
ההאזנה, העיקוב החתירה והפרובו קציה
שערכו אז שרותי־ד,ביטחון נגד ירי ביו
של דויד בן־גוריון.
בן־גוריון התייחס אל השרותים כמו אל
העיתונות. הוא ראה בהם מכשיר לקידום
שאיפותיו הפרטיות והמיפלגתיות. איסר
* ציור של שמואל בק, העולם הזה
( .19.5.55 ,)918 בק, שהיה חייל בשרות
סדיר, עבד אז בהעולם הזה וחתם בשם
״ברתור״.

בודה מזה, עם שורת־המתנדביס באמצע
ואליעזר ליבנה מציץ מחרך״? ברור כי
שרת למד זאת מפיו של איסר הראל,
המתגלה כאן כאינטריגנט ממדרגה רא שונה.

היה שמץ של אמת בד,חשדה זו.
מקורות־המידע שלנו היו בחיפה, בתוככי
העירייה. כמה וכמה מעובדי־העיריה, ש נפשם
נקעה ממישטר־הטרור של חושי,
שיתפו עימנו פעולה, תוך סיכון פרנסתם,
ואולי גם חייהם.
מנהיגי הציונים־ד,כלליים (מיפלגודהאם
של הליברלים בליכוד דד,יום) לא שיתפו
עימנו פעולה. גם כשפנינו אליהם בבקשה
למסירת מידע — דחו את פנינו. לאור
יומן שרת ברור מדוע נהגו כן.
לאחדות־העבודה לא היה שום קשר
לעניין. להיפך: בהמשך החקירה פנינו
אל משה כרמל, איש אחדות־ד,עבודה, ש היה
מפקד חטיבת כרמלי במילחמת־ד,עצ מאות,
וביקשנו ממנו פרטים על פרשת-
התנהגותו של אבא חושי באותה מילחמה.
כרמל פחד וסירב.
לשורת־המתנדבים אירגון קטן של צעי רים
בלתי־מיפלגתיים, לא היתד, שום נגי עה
לפרשת־חיפה. ורק לאלוהים פיתרונים
כיצד הצליח איסר לשרבב בפרשה זו

יד אותו בתב״עת נאלח נטוייה. אם זוהי
מגמתם — נדעה.
רוקח נשבע בי אין לו מושג מהעניין
ובוודאי אמר אמת. סרלין הודיע בי
אומנם בהסדר ששוחח עליו אתי, למניעת
השמצה אישית, הוא נתבוון רק לשרים,
אבל למעשה נתן ל(יצחק) זיו-
אב הוראות חמורות נגד השמצה כלשהי,
ולבן הוא בטוח בי הידיעות שהגיעוני
כוזבות. אף על פי בן יחקור ויודיעני״.
בהיותי בכנסת שלום) זיסמן (״ה כלליים״)
ניגש אלי והכחיש בבל תוקף
את שייכות ״הכלליים״ לפירסום שב-
״העולם הזה״ נגד אבא חושי. אגב כך
הודה, כי הם קנו באותו סמרטוט מטונף
שני עמודים, שהם קודש לתעמולה גלו־ייה
ומפורשת בעד ״הכלליים״ ,אבל ב-
השמצת אבא חושי לא היתה להם יד.
מה נקרא ״קנח עמודים״ ? הציונים-
הכלליים פירסמו בהעולם הזה מודעות-
בחירות, כפי שעשו באותה מערכת־בחי-
רות גם המיפלגה הפרוגרסיבית ומפ״ם.
בעיני שרת היתד, זאת תועבה. כמו בן-
גוריוך סבר גם הוא כי יש להשתיק
ביקורת בכל האמצעים. אחד האמצעים
היה הטלת חרם כלכלי על עיתון לוחם.
במשך כל תקופת כהונתו של שרת כראש-

הארץ, עברו אנשי חושיסתאן להתקפה
׳נגדית אלימה.
ביום-ד,שבת (שהוא יום-עבודד, בשבו עון)
גמרו עובדי המערכת את עבודתם,
כאשר אורי סלע, אז העורך הגראפי שלנו,
שם לב לחבילה שהיתה מונחת לפני.הדלת,
מתחת למרבד. הוא הרים אותה, וגילה
שהיו בה ארבע לבנים של טי־אן־טי.
עפי שנסתבר לאחר מכן, לא התפוצץ
המיטען ביגלל פגם בנפץ. מעבדת־המיש-
טרד, קבעה בדו״ח סודי, כי היה זה פגם
שלא ניתן היד, להכינו או לצפותו מראש.
הסתבר, איפוא, כי מניחי־המיטען התכוונו
לכך שיתפוצץ. מכיוון שהוא היה מונח
ליד עמוד-התווך של בית־מגורים, עלולה
היתד, ההתפוצצות לגרום לעשרות קור בנות.
המישטרד,
ידעה זאת, אך ״חוגי־מיש-
טרד, גבוהים״ הדליפו לעיתונות כי ״קיימת
סברה שהיתה זאת פצצת־הפחדד.,״ היה
זד, שקר גם.
למחרת היום הונחה הפצצה השניה, ליד
קיר בית־הדפוס שבו הודפס השבועון. הפ עם
לא היו פגמים. הפצצה התפוצצה,
חפרה חור גדול בקיר הבניין ופצעה פועל־דפוס.
הפרשה תוארה לפרטיה בגליון
העולם הזה 921 שהופיע באו.?,י י״בייג.
(ביומנו של שרת השתקף המאורע כך:

יום שלישי 31 ,כמאי .1955
הגענו לירושלים מאוחר כלילה. מצא תי
שדר, כי ראשי סיעתנו נכנסת מוברחים
לראותי מיד בבואי.
הופיעו יעקב שפירא ועמי אסף. הבוקר
התפוצצה פצצה בדפוס של העולם הזה.
הגירסה האנטי־מפא״ית היא כי זהו
מעשה סוכניו של אבא חושי, אשר השבועון
המזוהם יורד לחייו.
סיעות האופוזיציה, לרבות הציונים־
הכלליים, עטו על השלל. הוגשו חמש
הצעות־לסדר-היום. חברינו החליטו להגיש
אף הם הצעה.
כדי להוציא רוח ממיפרשי המקטרגים,
מוטב כי הממשלה תקדים ותמסור
הודעה, אף תכריז כי אינה מתנגדת לוויכוח.
זה יתקיים בשבוע הבא, והמיפלגה
תובל לגולל את יריעת התועבות של
״העולם הזה״.
טילפנתי מייד לאיסר (הראל) בתל-
אביב, וחזמנתיו למחר.
* העולם ד,זח (.12.5.55 ,)917

אם אתה חושב על בילוי חופשה קצרה
בעתיד הקרוב, זה הזמן
המתאים לתכנן את ה פרטים
באופן מעשי.
מוטב שתצא לחופשה
זו בחברת קבוצת אנשים
מצומצמת, ותניח
להם את מלאכת ה-
תיכנון וקביעת התא ריך.
מיכתב רשמי ש21ב
מרס -
20באפריל לקבל אתה עלול
בסוף השבוע, יגרום
לך אי״נעימות מבחינה כספית מיידית.

כדאי לשים לב: אף לא מילה אחת
בגנות מעשי־הטרור. לא היה איכפת לשרת
אם יש פצצות, מי הניח אותם, כמה קור בנות
עלולים היו ליפול. אף לא מילד.
אחת על עצם התועבה שבנסיונות לסתום
את פיו של עיתון באמצעים פאשיסטיים
מובהקים. הדאגה היא כולה למיפלגה.
מה לעשות, כדי שהמיפלגה לא תינזק
בוויכוח בכנסת?
מה לעשות? דבר ראשון: להזמין את
הממונה על שרותי־הביטחון, איש התכ כים
והמזימות. זה ידע בדיוק מה לעשות :
להעליל על העולם הזה שפוצץ את עצמו !
ההמשך נרשם ביומן למחרת היום:

יום רביעי 1 ,ביוני .1955
במישור ראש״המשלה התייעצות עם
אישר. לא ברור לו מי הניח את הפצצה,
אן אינו מוציא מהחשבון כי אורי אב־נרי
וחבריו ביימו כאן מחזה למען היות
״קדושים״ .גם ייתכן כי ידו של (איש
לח״י, לשעבר, ישראל) שייב (אלדד) במעל,
כדי לגרות יצרים נגד השילטון.
נועצתי בו על נישוח הודעתי.
במישרד-החוץ קיבלתי לראיון את הציר
הדומיניקני ..חטפתי שיחה עם ה־מנכ״ל,
גידעון ויעקב על המסקנות הנובעות
מהתקרית האחרונה ברצועת־עזה
לגבי פעולה כלפי המעצמות.
עברתי לכנסת — לחזית ההצעות-
לסדר״היום. למדתי מפי (שר־המישטרה
בכור) שיטרית פרטי עניין הפצצה, אבל
לא נזקקתי להם. מסרתי הודעה קצרה,
שבה גיניתי נמרצות את תועבת הטירור
— ״אחת היא מי ולשם מה הניח את
הפצצה״ — והודעתי כי הממשלה מוכנה
לוויכוח. נעיצת סיכה זו הוציאה מייד
את האוויר מחמש השלפוחיות המנופחות
שהיו מוכנות להעפה בידי הסיעות.
ישיבת-ראש הזריזה והתקיפה של
מינץ מ״פועלי-האגודה״ הבטיחה את סיכול
מזימתן להשמיע דברי־בלע אגב הצ-
עות־לסדר־היום. היו״ר הודיע, כי כיוון
שהממשלה מוכנה לוויכוח, שוב אין טעם
בשמיעת ההצעות ומייד עבר לסעיף הבא.
הנה כי כן: התחכמות פרלמנטרית ש מנעד,
את הוויכוח.
הטענה שהעולם הזה פוצץ את עצמו לא
היתד, רק שקר גס. היה זה שקר גס ביוד עין.
ראשי המישטרה ושרותי־ד,ביטחון יד עו
היטב בי זוהי עלילה. כי מימצאי המע בדה
המישטרית הוכיחו בעליל כי אי-
התפוצצותה של הפצצה הקטלנית שהונ חה
במערכת היתד, מיקרה בלתי־צפוי.
בכל זאת הופץ השקר בשקידה. אחרי
ההתפוצצות בדפוס הגיע מפכ״ל המיש-
טרה, יחזקאל סהר, למקום תוך דקות
מעטות, ואז — עוד לפני שהחקירה אף
התחילה — סיפר לעיתונאים בסוד כי
העולם הזה הניח את הפצצה בעצמו.
ובאותו היום קיבל העולם הזה על עצמו
לשחרר את המישטרה מן הצמרת המוש חתת
שלה, הרואה בשרות המיפלגה את
תפקידה העיקרי. נפתח מאבק-איתנים, ש נסתיים
בחיסול הקאריירה המישטרתית
של סהר וסגנו, עמוס בן־גוריץ, והרשעת

רצוי לך לשוב ולהיצמד אל ידידיך הישנים
המתגעגעים לחברתך,
לידם תרגיש טוב יותר.
עליך לשכוח את חילו־קי־הדיעות
שאירעו ביניכם
לאחרונה. ידידיך
יקנו לך ביטחון שחסר
לך ׳מאד בימים טרופים
אלה. הגיע הזמן
שתפסיק לנדוד ממקום
1 21נאפויל ־
!0נבמאי
לשני.
עבודה אחד
עתידך.
חשוב על

שווו ן

אכנרי אחרי ההתנקשות ()1953
״אותו נתב־עת נאלח
סהר בבית־המישפט בעוון שבועת־שקר.
הוא נדון למאסר.
באותו היום הופיע גם מאמר של עזריאל
קרליבך במעריב, שחזר על אותה ד,חשדה.
סברנו אז שקרליבך כותב מתוך רוגז על
כך שסירבנו למכור לו את מחצית העולם
הזה. אך עתה, לאור יומנו של שרת,
נראה כי היה לו מניע אחר. כפי שכתב
שרת, הוא באמת העמיד את מעריב ״לר שותו״
של ראש־הממשלה.
העולם הזה הגיב על מאמרו של קרליבך
במאמר־תגובה, שהיה החריף ביותר שהת פרסם
אי־פעם מעל עמודי שבועון זה.
נמצאנו במצב קפקאי: פצעו את עוב־דינו,
איימו על היינו — ובאותה שעה
הפיצו בארץ שאנחנו מביימים את כל
העניין. .

נאצר
ז ״העולם הזה״

נדל מהלך הדברים משתרבבות פר שות
ביומן על העולם הזה עם הבעיות המ דיניות
העיקריות של המדינה. כך, למשל :

יום שני 6 ,ביוני . 1955
לאוסן (השגריר האמריקאי) הזכיר את
ההצהרה המשולשת (האמריקאית-ברי-
טית״צרפתית) — ז״א כרך איום. השתמשתי
בהזדמנות והסברתי משמעותה
האמיתית של הצעת־הפירוז של נאצר.
בינתיים הוזעקתי להסדרת עניין הווי כוח,
העומד להיערך בכנסת על הפצצה
בדפוס של ״העולם הזה״ .שפרינצק, שדרכו
לחשוש, ביקש לקבעו להיום. חברינו
מעוניינים לדחות לשבוע הבא. התקשרתי
עם (מזכיר הכנסת) רוזטי והתפשרנו
על יום ד׳ בבוקר.
ולמחרת היום :

יום שלישי 7 ,ביוני .1955
בכנסת, עם הנהלת סיעתנו, לקראת
הוויכוח על ״העולם הזה״ ותכסיס שננקוט
כלפי ״הכלליים״ ,אם יתעקשו לדרוש
חקירה פרלמנטרית — שכמוה כהבעת
אי-אמון לממשלה.
קראתי אלי את בן-גוריון לחדרי בכנסת,
הזכרתיו כי הבטחתי בממשלה
להתייעץ איתו על הקו שננקוט כלפי
הצעת נאצר, והרציתי לפניו את מישנתי.

וכן הלאה וכן הלאה.
נסיונות־הטרור לא הועילו. העולם הזוג
לא פחד ולא נכנע, אלא לד,ופך, הגביר
את מאבקו. חלק גדול מן הציבור התלכד
סביבו.
שרת ואיסר הראל החליטו שיש צורך
באמצעים אחרים כדי לחסל את השבועון,
ושרת רשם את הכל בנאמנות ביומנו.
על כך אספר לך בשבוע הבא.

אם את מתאכזבת מאד ביום א׳ או ב׳ — ס זכרי שרצית בזה, ולא
עשית שום דבר בסיסי
כדי למנוע את הדבר.
האיש שפגשת שוב אינו
משאיר בפיך אלא
טעם של אפר: זכרי
שגם הוא איננו יכול
לתת לך אלא מה שאת
מרשה לו לתת. אל
תהסס לצאת לבלות
לבלות הרבה, לערוך
טיולים ארוכים, רצוי במכונית ן הופעתך
היא בעלת חשיבות מרכזית לבריאותך
ולמצבי־רוחך, השבוע. שמור פאסון.

שבוע נפלא מחכה לך. בייחוד ביחסיך ה הולכים
ומשתפרים עם
שהחליטה
בת־זוגתך
להיות בסדר איתך.
קבל אותה בזרועות
פתוחות. במישור הפיננסי
הכל מתנהל כשורה.
המשך לבזבז, אתה
בין כה וכה עומד לזכות
בבת אחת בסכום
ניכר של כסף. המי
שך לעבוד בנאמנות

ובמסירות. הבוסים שלך מעריכים את
שבוע
לך, בת סרטן, מצפה

שכולו רצוף תענוגות. נצלי את זה.

השבוע עומד כוכב הלכת אורנוס להיכנס
לתחום השפעה מעורב
בהורוסקופ שלך. ה תקופה
המצפה לך צופנת
לבטים והסתבכויות
מצד אחד, והתעוררות
נפשית תלולה
מצד שני. בהדרגה
תגיע למסקנה, כי אינך
מרוצה ממעשיך והי!1נ
ביו לי -
ו 2באוגוסט
שגיו בעבר, למרות
שיש לך סיבות רבות
להתפאר בהם. נצל את הזמן לעריכת
חשבון נפש, ואולי יעלה בידך לגלות
את הסיבה להרגשה מיוחדת זו.

ארי 11

ועכשיו — השבוע הגורלי. עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. השבוע
תצטרכי להלום
— כל עוד הברזל הוא
חם. מגע חברתי הולם
את תוכניותייך. בייחוד
ביום ה׳ בסוף השבוע,
שהוא גס הירח החדש.
אבל טוב תעשי אס
תסמכי יתר־על־לא
אחרים על המידה
ובייחוד
לא על חברותייך
הטובות יותר. על בחורים אינך סומכת
בין כה וכה, למרות שאחד מהם, תתפלאי
לשמוע, הוא מהימן ונאמן יותר מהאחרים.

ביום א׳ ייפתרו כמה בעיות עסקים ומוטב
שתימנע מכל הימור,
או סיכון־יתר עד
סוף השבוע. כדאי גס על שתשמור היטב
בריאותך, ושתנהג בזהירות.
גילוי לב עשוי
ליישב אי הבנה חמורה
שהתעוררה שלא באשמתך.
יהירותו של
} 1בספטמבר ־
* 2באוקטובר
חבר לעבודה מרגיזה
מאזניים.
אותך, בן

את פוגשת אותו, את האחד. את מס-
תכסכת איתו. את עלולה לאבד אותו
__ ביום ג׳ שבסוף השבוע.
זמן נהדר לצאת לטיול
עם חבר או חברה טובה.
זמן עוד יותר טוב
להכיר את הנעלם, להרפתקות להיכנס
קלות, לעשות שטויות
ובכלל, להתפרק. לא
22באוקטובר
זמן מתאים לעסקים
22בנובמבר
או להחלטות הרות־גורל.
צווי״המזלות, ל-
בני־עקרב, השבוע: השתעשעו ! לבשי בגדים
בצבעים עליזים. המנעי מרעשנות.

עקת

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודתך
או לבעייה מישפחתית
כלשהי, עשוייה לזמן
לך פגישה מרגשת עד
מאד. אם אתה רווק,
אתה עשוי לפגוש השבוע,
לגמרי במיקרה,

את אשתך לעתיד. עם
זאת, אל תתפתה להא }
2בנו במבר -
20בדצמבר
ריך את שהותך במקום, יי מכיוון שרק הפתעה
תקסום לה. פעל במרץ רב ובהחלטיות.

השותף שלך לא מרמה אותך. הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמוך. לכן החיכוכים. מוטב

*0111

שתנסה להיות יותר
ותרן. שום דבר לא
בוער. התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך, או מי שהו
המקורב אלייך.
כל בני דלי הרווקים
עשויים להיתקל הש•
21בדצמבר -
10בינואר •
בוע במיכשולים בשטח
הרומאנטי. אך

אל דאגה, העתיד הקרוב צופן הפתעות.
0 יוי

יום ד׳ פותח פרק חדש במאבקך המיקצזעי
או האישי. אס תדע להסתכל מסביב לפני
שתקפוץ, לשקול את
כל האפשרויות ולא להתנגשויות להיכנס
מקרוב — יש לך סיכוי
.להרחיק לכת. פגישה
עם נערה בהירת שיער
תוביל אותך לבחירה
מביכה. תצטרך להח20ב
ינואר ־
ליט — ומהר, אחרת
18בפב רו א ר
תפסיד הזדמנות רומאנטית
גדולה מאד.
היזהר מלהסתכן השבוע יתר על המידה.

דווקא ביום בו חשבת שכבר נשבר הכל,
ושוב אין מוצא ממצב מסובך — אתה
הופך לאדם אחר. הכל
נפתר בנקל, חלק, בלי
בעיות. זהו שבוע בו
טוב תעשה, אם תרבה
בקשרים חברתיים, בבילויים,
ובפגישות עם
בני שני המינים. השתזף
אך היזהר, במיק-
צת, על דרכי הנשימה
10 בפברואר ־
20 במרס
שלך. בת דגים, לבשי
בגדים בצבע תכלת.

זו]י[1

מכתבים

מקום לא היה סל מזון והקימותי את
המתים מקבריהם הצרים. לפי מצוותי ינבל
עץ התאנה ׳לעיני המון רב. ובכל זאת
לא צלבו אותי !׳״
והנמשל למה דומה?
למיכתב (הדימייוני) הבא:
אל הוועדה הנורווגית לפרס נובל לשלום,
גם אני אמרתי מלה קטניה :״לא גם
אני סרבתי להתדיין עם ׳השחורים. גם אני
נתתי אוטונומיה לבישוף מוצרווה. גם לי
יש אש״ף בדמות ג׳ושוואה אנקומה ולוחמיו,
שהרוסים תומכים גס בהם. גס בי
ביצעו אונם. גם בי ביצע הנשיא קארטר
מעשה סדום (שלא לדבר על אנדריו יאנג).
גם אני למשל ולשנינה בעיני העולם,
ולי אף יותר ותק. ובכל זאת — פרס
נובל לשלום לא קיבלתי.
(—) איאן ס׳מית, ראש־ממשלה, רודזיד

קשכגו הקשיב
ברצוני להגיב על הדברים שאמר אורי
איבנרי בתוכנית-הטלוויזיה עלי כותרת, ב־
!נוגע לדיווחים ׳שלי ברדיו ובטלוויזיה על
הנעשה בלבנון.
הוא ידע לכפר ממקורותיו שהסורים לא
ביצעו טבח אכזרי. באזרחים, וכי בלבנון
מתנהלת מילחמה מוגבלת בין הסורים וה־פאלאינגות.
איני
יודע איזה עיתונים הוא קורא, אבל
אני יכול להבטיח לו שאת טבח הנוצרים
בלבנון לא המציאו רדיו הפאליאנגות ו־שידורי־ישראל.
דיווחי בנושא זה התבססו
על השידורים המדהימים על הטבח הסורי,
שקלטתי מתחנות־השידוד הבכירות יבתכל,
שלכל ׳אחת מהן יש כתבים בביירות, ואף
יכולתי לשמוע בשידורים את הקולות ה־מזועזעים
של כתבים אלה מביידות ד,מופ־גזת.
מדי
יום אני מאזין לעשרות שידורים
מביירות של כתבי רדיו צרפת• ,סונטה
קארלו, הבי־בי־סי ורשתות־השידור האמ ריקאיות,
אן־בי־סי, סי־בי־אס ואיי־בי־סי,
בנוסף לעשרות אלפי מילים שאני קורא
על כך מדי יום מדיווחי סוכנויות־הידי-
עות העולמיות משליחיהן בביירות.
האם כל אלה הם שקרנים י המילה ה חוזרת
בכל השידורים האלה היא ׳טבח
נוראי ורצח אכזרי וללא־אבחנה. האם ירי
ושל ׳אלפי פגזים סוריים מדי יום על מיזרח
ביירות, והריסתה לחלוטין, האם כל ואלה
הם מילחמה ׳מוגבלת בין צבא סוריה ל-
פאלאנגותז מעניין כמה מרבבות הקורב־

קשב נורדוס
טבח נוראי
גוית שנהרגו, נפצעו והפכו לפליטים ב׳עיק-
׳ביות הירי הסורי עדיין תומכים בסוליימאן
פרנג׳יה המתבודד בזרורתא.
ולגבי הניסיון שלי בעבודה — רדיו
הפאלאנגות הוא תחנת־שידור שדיווחיה
מהימנים למדי, ויידע־נא איורי אבנרי ש-
ביימי הקריבות !בביירות מצוטטים שידוריה
מדי שעה על-ידי כ ל ׳תחנו׳ת-השידור ב עולם
המערבי.
המידע של אבנרי על הנעשה בלבנון
חופף, לפי מה. ששמעתי באוזני, רק ל דברים
שמשדרים רדיו מוסקווה, רדיו
פראג ומיזרח־ברלין, וכמובן — רדיו דמ שק.
ברצוני
להביע תיקווה שבעתיד יסתמך
אבנרי במידע שלו לגבי הקורה בלבנון
גם על דיווחי כתבי־החוץ בביירות, ולא
רק יעל המקורות שאותם הגדיר כ״העיתד
נות העולמית״.
מי כאל ;ו ר דו ם, תל־אביב
• התוכן והסיגנון של מיכתב הקורא
גורדוס ממירים בעליל שהוא ׳מזדהה לחלוטין
עם צד אחד במאבק הלבנוני,
וכי הפך למעשה תועמלן של הפ׳אלאנגות.
חבל שהוא מתעקש, למרות זאת, לראות
בעצמו מדווח אובייקטיבי. הדבר מגלה את
המכניזם המסוכן של שטיפת־המוח: שוט־פי־המוח
מצליחים תמיד לשטוף קודם כל
את המוח של עצמם.
ואשר לטענות המעשיות :
• אבנרי לא הכחיש מעולם ובישום
מקום שהיה טבח בלבנון. הוא רק הכחיש
שהיה זה טבח חד־צדדי. הפאלאנגות טבחו

יגאל תומרקין,

תל-אביב

התנחלות לבל מישפהה
ביריביהן באכזריות ככל שידן ה שיג ה׳,ו כמה
מימעשי־יהטבח הנוראים ביותר, כמו
בתל־אל־זעתר, התפרסמו בהרחבה בכלי־התיקשדת
המוזכרים על־ידי הקורא גור־דוס.
כל חייל צה״ל שהשתתף במיבצע־ליטאני
יודע לספר על כך סיפורים מחרידים.

9אין ספק שיבתק ריות ׳האחרונות בביירות
הפגיזו הסורים בלא־אבחנה את
האוכלוסיה האזרחית ברובעיס שבשליטת
הפאלאנגות. השאלה היא מי פתח בתקריות,
לשם מה. על פי מקורותיו, טען
אבנרי כי כימעט כל התקריות נפתחו על־ידי
אנשי הפאלאנגות, שמטרתם היתה
להביא להתלקחות כללית, ש תכריח את
צה״ל להתערב לצידם. יש תימוכין ל׳גירסה
זו במיספר הרב של ההרוגים הסוריים,
שהגיע למאות, ואולי לאלפים, על פי
דיווחיהם של אנשי־הפאלאנגות עצמם. אותה
גירסה הופיעה בכל כלי־התיקשורת
המכובדים בעולם, לצד הגירסות המטילות
את האחריות לפתיחת התקריות על הסורים.
9אין
כל אפשרות לדעת מהי מידת
ההשפעה היחסית של סוליימאן פרנג׳יה,
כמיל שמעון ופיאר ג׳מייל, כי מעולם לא
היו בחירות בקרב הימין הנוצרי, ומדובר
על ראשי־חמולות דיקטטוריים שכל אחד
מהם מחזיק בצבא פרטי. לפי מקורותיו
של אבנירי, הולכת ופושטת בקרב המימסד
הימארוני העייפות מן המילחמה, וגובר
הרצון להגיע לפשרה. נראה כי הימים
האחרונים מחזקים גירסה זו.
9הקורא גורדוס אינו מכחיש את
הטענה העיקרית, שהשמיע אבנרי נגדו :
שהן א מסתמך כימעט בילעדית על תחנת־השידור
ישל הפאלאנגות. גורדוס אף מצדיק
זאת בכך שהוא מעניק לתחנה זו הילה
של מהימנות. לכך אין שחר. תחנה זו
היא מכשיר של לוחמה־פסיכולוגית, במובן
השלילי ביותר של המושג, והיא מפורסמת
בעולם כולו בשל שקרנותה המופלגת. אין
כתב רציני אחד בעולם כולו (מחוץ ליש ראל)
המוכן לקבל את דבריה כאמת. הנוהג
בכל כלי־התיקשורת. הרציניים במערב
הוא להציג את גירסת תחנת־הפא־לאגגות
לצד הגירסות האחרות (של ממש לת
לבנון החוקית, רדיו דמשק ודוברי
השמאל, המוסלמים והפלסטינים) ,ולהניח
למאזין או לקורא לקבוע את דעתו.
הטענה המכרעת נגד הקורא גורדוס ודומיו
היא שאין הם נוהגים כך. גורדוס
מעלים את כל הגירסות האחרות, ומצטט
מדי יום את תחנת־הפאלאנגות כמקור־מידע
מוסמך ובילעדי.
זוהי שטיפת־תמוח, שאבנרי התלונן
עליה בתוכני׳ת־הטלוויזיה.
• אין הבדל עקרוני ביין הקורא גורדוס
ושידורי־י׳שראיל ובין רדיו מוסקווה ורדיו
דמשק, שגס הס עוסקים בשטיפת־מוח,
על פי אותן השיטות — אולם מהכיוון
ההפוך.

חרפה בלבנון
היתד! זיאת חווייד, מזעזעת ׳לקרוא את
המאמר ״לקראת הלוקה״ (העולם הזה
)2145 מפרי־עטו של אורי אבנרי.
באיצטלד, ישל מאמר עובדתי תקף אבנרי
דווקא את הנרצחים בלבנון, הנוצרים, ו-
הושיבם על ספסל־הנאשמים. למעשי ה סורים
׳בלבנון, לעומת זאת, הוא מגלה

״׳הבנה״ ,למרות ׳התנהגותם הרצחנית ודד
מזוויעה, המזכירה את התנהגות הנאצים
בימיל׳חמת־העולם השניה. את התערבותם
הצבאית בלבנון הוא רואה ״כמעשה טיבעי
לגמרי״ .אכן, טוב שהניצולים שושרדו
מהרומנים העשנים של ביירות אינם קור אים
את העולם הזה.
מר: אבנרי קובע במאמרו שלבנון היא,
מבחינה היסטורית, חילק מסוריה שהיופירד
על־ידי השי׳לטון הקולוניאלי הצרפתי, וב כך
הוא ׳מרמז שהכיבוש הסורי מוצדק.
האם הוא טרח לשאול את עצמו האם
תושבי לבנון רוצים בכלל להיספח ל סוריה?

ירדן היא מבחינה היסטורית חלק
מארץ־ישראל, שהוטרד בשנת 1922 על־ידי
השילטון הקולוניאלי הבריטי. כל ה גבולות
במיזריח התיכון הם גבולות קולו ניאליים.
בהקשר׳
זה מעניין לציין שהאמנה הפלסטינית
קובעת ׳את הגבולות הקולוני אליים
של המנדט הבריטי כגבולות המדינה
הפלסטינית שתקום בפלסטין, וזאת משום
שכל הרעיון ׳שהאוכלוסי׳ה הערבית ׳בארץ-
״שהאל היא יקשוית לאומית נפרדת הוא
רעיון הדש, ללא שורשים היסטוריים ארו כים.
אין להם שום גבולות אחרים להצ ביע
עליהם.
׳אינני יכול להבין כיצד אפשר לטעון
שלפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית,
ומאידך לתקוף את הנוצרים בלבנון שאינם
רוצים להיכבש ולהירצח על-ידי הסורים.
אולי גירינ׳גו הצרפתי יוכל להסביר לי...
המאמר הנ״ל הוא חרפה.
חיים רוזן, חיפה
9הקורא רוזן אינו מציין שיש לו
מקורות־מידע מילבד העיתונות הישראלית,
ואכן נרא׳ה מדבריו ׳שהוא נפל קורבן לאותה
שטיפת־מוח שאורי אבנרי תיאר
אותה במאמרו. אבנרי לא טען בשום
מקום ס כו ת סיפוח לבנון לסוריה, אלא
ל׳היפך, בזכות קיום לבנון עצמאית ו ש
למה, נגד החלוקה שהמימסד תימני־הנוצרי
מנסה לכפות עליה. מובן שיש
לעם הלבנוני הזכות להגדרה עצמית. אך
האם יש זכות כזו לעדה דתית, שהייא
מיעוט בלבנון? ומניין לקורא רוזן שרוב
אנשי העדות הנוצריות בלבנון רוצים ב־יישות
נפרדת 7

אש״!? פה, אש״!? שם
סוחב אוסקר ויילד (המורה, מתוך פיוטים
בפרוזה, בתרגום ח. תרסי) :״כאשר
ירדה האפלה על הארץ, ירד יוסף איש
ארימאיתיה מההר אל העמק, אחרי שהדליק
׳לפיד שיל עץ אורן. כי היה לו דבר ל עשייתו
בביתו. הוא ראה על אבני החלמיש
של עמק השממה איש צעיר כורע על
׳ברכיו! ,חשוף ובוכה. שערו היה כצבע
הדבש וגופו הייה כפרח לבן, אך גופו יהיה
פצוע, מקוצים ועל ראשו שם אפר כעטרה.
״זהאייש ייוסף ,׳שהיה בעל נכסים רבים,
!אומר אל הצעיר החשוף והבוכה, :לא
אתפלא כי רב יגונך, כי הוא היה איש
צדיק.׳ והאיש הצעיר ענה לו אינני
בוכה עליו אלא על עצמי. גם אני הפכתי
מים ליין, גם אני ריפאתי את המצורע,
׳והשיבותי ׳מאור עיניים לעיוור. הלכתי
על פני המים וגירשתי את השדים מיושבי
הקברים. נתתי מזיון לרעבים במדבר ב
אני
מתפלא יעיל ציבור השכירים במדינה,
שהגיב בזעם ובעיציומיים על החלטת ה ממשלה
שליא להעלות את השכר ביותר
מ־/0״ . 15 האם הציבור אינו מבין שהכסף
דרוש ״ותר לשם עיבוי היישובים בשט חים
הכבושים? ומוטב שמאות אלפי מיש־פחות
בישראל תיהדקניה את החגורה ותו־רדנה
את רמת־חייהן, כדי שכמיה מאות
מיישפחות מתנחלים תוכלנה לחיות חיי
רווחה, עם כבישים חדשים דמיבנים משוכ ללים.
נכון
שהממשלה הבטיחה שתוספת השכר
תגיע עד ל׳ .220/0אבל התעורר לפתע
צורך להוסיף יעוד כמה, מאות מיליוני ל״י,
כדי להרגיז את האמריקאים ולהוכיח להם
ימי הוא בעל־הבית האמיתי בשטחים. אס
האמריקאים ומשיבו להתעקש שירושלים
המזרחית היא שטח כבוש והגדה־המערבית

׳אינה בריבונות ישראל, כדאי אולי ש נשרוף
את כל הבית, כידי להבהיר להם
שאינו בעלי־הבית ולא הם.
יהושע קייב, ירושלים
שר־ההקלאוית ׳אריק ושרון נכשל ביעדים
האלמנטריים ביותר של מיושרדו. הוא גרם
למחסור בבשר עוף ובבשר קפוא. למרות
עורמתו לא הצליח לתכנן דבר פשוט, כמו
אספקה סדירה ושל עופות לחגים לכל ה אוכלוסייה,
מיבצע שכל שרי־החקלאות ש קדמו
לו ביצעו וללא בעיות. עכשיו הוא
מנסה לשכנע אותנו שנפקיד בידיו, מיל יארדים
לשם עיבוי היישובים בגדה. אני
מציע שאריק יוכיח יקודם שהוא מסוגל
׳לארגן דבר יפשוט כמו ״:עוף לכל מישפחה״,
לפני שיוציא יאת כספי הציבור על ״התנח לות
לכל מי׳שפחה״.
צבי תירוש, תל-אביב

חישלה הישראלי
במדינת־ישראל יש שיר שרק דורך על
מקום וכבר מוקם בו ישוב. חפצתי לשאול
כמה שאלות. האם ׳תחת מימשל צבאי ״כול
המושל הצבאי לגסות על התושבים הקמת
ישוב של זרים? (זה דומה למי שמכה
יאת יחברו בחוזקה ודורש ׳ממנו לא לצעוק).
ימה ההבדל יבין קאטייושה הנורית
או קלקיליה, לעבר נתניה או פתח־יתי׳
לבין מכוני׳ת-תופת או מקרר ממולכד ה-
(המשך בעמוד ) 13

העולם הזה 2149

לך ולבוכבת להקת אבבא
יפולה להיות הנאה משותפת

...טלויזיה של נשיונל.
לדעת להקת אבבא, להקת הפופ המצליחה ביותר
מאז החיפושיות, יש רק טלויזיה ניידת אחת
בעולם כולו המבטיחה תמונה חדה באמת וצליל
עשיר וצלול. נשיונל.
אחרי הכל, כשמסיירים
בכל רחבי העולם
מוכרחים טלויזיה ניידת
שאפשר לסמוך עליה
בכל מקום ובכל מצב...

12 דגמים של טלויזיות צבעוניות ושחור לבן
גם אתה יכול להינות מטלויזיה מעולה, בעלת
קליטה טובה ותמונה חדה. אם רק תשמע בקול
אבבא ותרכוש לעצמך
טלויזיה של נשיונל.
המגוון העצום של
טלויזיות צבעוניות
ושחור לבן של נשיונל,
מבטיח לך, כי הבחירה
תהיה קלה.

שמע בקול אבבא...קנה נשיונל.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.
ס!זזס 13 £10 וו 315051י^זיס 65ו ח 3ח ^ ח 3זנ) 6י^ 6 1ז 05 3ווזר 300 ( 1601ו)וח 8 $ 0ח 3ק 31ח 0ו1\ 131

פרוות
עכשיו כדאי לתקן ולשנות

אצל

ססצ
אלנסנדר סירקץ ,27 תל־אכיג

״ר ובקס ״

הבושם המדליק...

הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

טפט ״מורלה״
קיים רק קטלוג אחד של
,,מורלה״ ,היזהרו מחיקויים:

איתן עמיחי

הדברתלהדכרתמזיקים .#48 !^.
מומחים

תולעי עץ ועש
רמת-גן. רח׳ מודיסין 8ו. ת ד 2272
טל 6־ 7 9 0 1 1 4 5

זזסוכן בישראל בלמון בע״מ המפיצים חבר ת נורית בע״נל

סלסיגיא

השבוע

בהגרלת הפיס

חלום שיכול להפוך למציאות
פרס ראשון
לירות כדלית
סד כל הפרסים
2.000ו 72ל
גם החלום שלד יכול להפוך למציאות

מפעל הפיס

ייי

הפופולארית של הבנקים ח״י כפליים.
ההפקדה של 36,000ל״י בתכנית ח״י
כפליים (בדצמבר )1977 מעניקה בתום
תקופת ההפקדה לשש שנים את הסכום
הנכבד של 130,867ל״י אולם, הפקדה
של 36,000ל״י בתכנית החסכון לחינוך-
גבוה ב״גחלת״ למטרת לימודים במוסד
להשכלה גבוהה מסתכמת בתום תקופת
ההפקדה בסכום נכבד הרבה יותר —
לא פחות מ־ 165,897ל״י !
גם חשבון של חסכון לחינוך־גבוה ב־
״גחלת״ שלא נוצל, בסופו־של״דבר, ללימודים
אקדמיים, מעניק תשואה גבוהה
יותר מתכנית חסכון נוסח ח״י כפליים.

יש מסיו? טס7ן 481/75

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת

8 )3601311168...ח 6313ח010ח!

סאואוס זס 16 צז$צל£א * ו$<:07£1וס

**ססא סאואוס!*5 ?361 /ו חו״ 4/01ז-ז />5־,/י • 0111}€מ /ס א

פירסו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

0108ק1אל0א0 £1:1£א*11 סא £אז אן

&טזוק 6217 סם£$ץ*אא*£8£

5 93 8197צ*0א6X06- 0080$^1*10א1א£ע6
< £0א0ו(1ם א 00 חוו / /ס0-*£*1£ו$ט 81 ם אט0ח0א8/\0
5 $000£51£0 4א0ו/\1עח£5£ח ^ 1£ 110*1סאג0/

חניה חופשית

״ ר 1ב ק 0״ טפט ״מורלה״
הגיע מלאי חדש של
הצלחות הנפלאות של ״רובקס״

קיים רק קטלוג אהד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

מ כונ ה * פיל טרי ם * טבק

ו נ יי ר

להשיג בכל חנויות הטבק והקיוסקיס
-גי/77א1וי

מדוע כדאי לחסוך
לחינוך גבוה ב״גחלת״*
החסכון לחינוד״גבוה ב״גחלת״ נושא
* 7ריבית נצברת (ריבית דריבית) ; הקרן
והריבית צמודים (כתום ארבע שנים) ב־
* 100 למדד המחירים לצרכן ; כל ההטבות
פטורות ממס־הכגסה ; נוסף
ביטוח־חיים להבטחת המשך התשלומים.
אלה הם תנאים העולים על כל ׳הניתן
בכל תכנית אחרת במדינה, ולפיכך גם
התוצאות של החסכון ב״גחלת״ הן, כמובן,
הטובות ביותר.
מחקר השוואתי, שנערך על־ידי כלכלנים
ורואי־חישבון, מוכיח את הדבר. ההשוואה
נערכה ביחס לתכנית החסכון

^ ^יייל^י

וחרקי ם כ״רים ובגדים.

עכשיו גם בדיאודורנט וסבון יוסי.

סבם ״מורלה׳י
קיים רק קטלוג אחד של מורל,ח
היזהרו מחיקויים.

במקרה זה, אם יופקדו 36,000ל״י (הריבית
תחושב במקרה זה לפי * ,5במקום
* )7יהיו בידי החוסך, בתום תקופת
החסכון, לא פחות מ־ 144,054ל״י.
הורים יכולים לחסוך בשביל ילדיהם
בתכנית לחינוך־גבוה של ״גחלת״ מגיל
לידה ועד גיל .20 אך קורה, כמובן,
שמי שחסכו בשבילו או בשבילה לא נרשמו,
למעשה, ללימודים באוניברסיטה,
אלא, נאמר, נישאו והקימו בית בישראל,
גם במקרה זה, יזכו הודות לחסכון ב־
״גחלת״ ,בקרן נאותה, שתעזור להם להסתדר
בחיים.

מטן הבריאות
הרזיה, סאונה, מסג׳,
פיזיוטרפיה, התעמלות
סגל עובדים מדופלם

ת׳א בן •הודה 73
סל 1 2 3 8 0 6 3 . 7 העולס הזה 2149

מכתבים
(המשך מעמוד )10
.מוצבים בשוק 1בירושלים, בבאר־שיבע או
בתל־אביב?
בכל !אופן נואר. לי שנוכחות ישראלית
בקאהיר ותהיה תוצאה של ההיאחזדת ה ראשונה
ושתינטש. מישאלתי, שירבו כאלה.
יוסף אלקלס, מיצפיה־רמון
ערב מילהמת ששת־הימים •היו במגירות
המתכננים תוכניות לבניית עדים חדשות
׳בישראל. .אחרי הסכמי קמם־דייוויד וה שיחות
בבלייר־האח יש לחזור ׳וליושם
׳תוכניות אלה. ונזכיר רק במה מהן:
י• העיר בשור — שמיקומה בנגב
המערבי ותיפקודה להיות מרכז שירותים,
תעשייה ומינה ל ליישובי הנגב במקום העיר
ימית.
י העיר מודיעין — במערב השומרון,
לש הקו־הירוק, מרכז להתיישבות כפרית
כתחליף ליישוב העירוני בשומרון, בחרס.
• עיר ׳בערבה — הקסת עיר באיזור
עין־יהב, שתנקיז את השירותים לקיבוצים
ולמושבים שבאיזור, במקום אופירה.
בניית יערים יאלה תחזיר את מערך ה יישוב
העירוני במדינת-ישראל להגיונו
המדעי, ללא אילוצים רגשניים־לאוסניים.
דן יהב, תל־ אביב

ספורט כזעבי
בניגוד לדעת הרוב בציבור, המתייצב
לצידו של הכדורסילן אולסי פרי, שג׳וייר
והפך לאלישע בן־אברהם, אני סבור שטוב
עשו אנשי הפועל תל-אביב כשיפוצצו את
פרשת הגיור שלו. מישהו צריך להוריד,
פעם •אחת ולתמוד, את מסווה הצביעות

ו1שבץ הסו&סחור

!:צבים מתוחים

2149

ביום הושענא רבה, לפני כניסת חג
שימחת תורה, פניתי טלפונית למפקד
מישטרת חיפה ,׳תית־ניצב תורג׳מן, בעניין
ינער מתושבי העיר, שנדרש לחקירה על-
ידי מישטרת חיפה, כחשוד בהשחתת מוד יעות
פירסומת לבחירות ׳העירוניות. בהת חשב
בחג, בקשתיו לאפשר לנער להופיע
בתחנת המישטרה לחקירה למחרת ה״ים,
ואיני אביאנו. לשסע בקשתי התפרץ מד
תורג׳מן ואני מצטט :״מדוע אתה צריך
להופיע עם הנער
במישטרה? ובכלל,
אתה רוצה לנהל
לי את המישטרה?
אתה עולה לי על
העצבים !״ וטרק את
הטלפון. שלקצין היתכן
מישטרד. בכיר לא
ידועה זכותו של
חשוד ׳להופיע ל חקירה
עם בא-כו-
הו? האם אזרחים
ח״ב כהן
הפונים לקצין מיש־טרה
בכיר עולים
על עצביו י אם זו תשובה הניתיי׳ת לחבר־כנסת,
מותר לשאול כיצד מתייחס אותו
קצין בכיר ליתר אזרחי העיר ותושביה,
גם כשאינם חשודים?
באם שיחה טלפונית כפי שהתנהלה עולה
על עצביו של יקצין מישטריה, אני מציע
לאותו קצין לעיבור טיפול או בדיקה־רפו־אית,
וזאת כדי למנוע התערערות עצביו.
כל אזרח זכאי לסיים שיחת טלפון ללא
טריקת השפופרת. זיהו הנימוס האלמנטרי
— האם כללי הנימוס בהתאם לתקשי״ר
אינם חלים או אינם מחייבים קציני מיש־טרה
בכירים?
ח״כ מאיר כהן, חיפה

״צד^גו — והרי ההוכחות״
מזה שנים, מאז עמדתי על דעותי כאדם
בוגר, אני קוראת את עיתונכם, מסכימה
עם רוב דיעותיבם הפוליטיות, וללא צל
של ספק מושפעת מדברי אורי אבנרי
המיובאים בעיתון. אולם. מעולם לא עברה
בי חלחלה למקרא דברים שכתב אורי
אבנרי, כפי ׳שקרה למקרא מאמרו ״אז
מה אם אנחנו צדקנו?״ (העולם הזה ,)2147
נכון, צדק: אבנרי, אין רע: בלהיות צודק.
יש הרבה חטא יבלא-להיות־צודק ולהתעלם
מצדק כשזה מוכח. יש להכות על יחטא
כשיט׳עית, אולם לעולם לא כאשר אתה
הצודק. אולם, מר אבנרי, יהללך זר ולא
פיך. ראוי היה המאמר לשאת את הכות רת
:״צדקנו — והרי ההוכחות!״ וחבל
שלא כך היה.
א. גורן, תל־אביב

בהירה נכונה

,מעל חוקי הגזע הדתיים ׳בישראל. שאינם
ן זפשרים למי שאינו יהודי לשחק ׳כדורסל
_ הישראלית.
במייוחד תגובתם של הדתיים
״.אנשי מיזשירד״הפנים. אלה שהיע-
^מיכ שולים בפני חצאי-יהיודים ועולים
.לשיה שינ״שאו בנישואי-יתערובת, מתייצ בים
לפתע לצידיו של אולסי ומגינים על
יהדותו ומשום שהוא ״מוסיף כבוד לעם
־יהודי״ .זז״כים נכבדים מבקשים להשתיק
ן שערוריה, כדי ״לא להוריד את קרן
בעיני אומות העולם״ .אפל חתנ־״ מסוג זו היא טאטוא מתחת לשטיח.
.במקום לפתור את הבעיה אחת ולתמיד,
ולאפשר לכל מי שרוצה להיות והודי
לעשיות דאת ללא מיכשולים: ,משאירים את
חוקי הגזע ׳בעינם יורק מוציאים מהכלל
את אולסי פרי. אילו היה אולסי נמוך יב־20
סנטימטרים הוא לא היה מיגיע כלל
להיות יהודי.
אבי רובינשטיין, תל־אביב

העולם הזה 2149

בחירת שר־הביטחון, עזר וייצמן, כאיש־השנה
מטעם ׳העולם הזה מוסיפה כבוד
וצדק לאדם שהביא, בעזרת סאידאת, את
השלום .׳אכן, האיש ראוי לתואר. כתבת
איש־׳השניה משקפת בהחלט את מהלך
האירועים והיתד. מעניינית ביותר. חן חן
על הבחירה הנכונה.
חיים שלמה, תל־אביב

ילר־רע־ושינגטון
אבקש לשלוח מעל גבי עיתיונכם צרור
ברכות לשליח האמריקאי הרולד סונדרם
ולהודות לו אלפי פעמים על הצלחתו. מי
שהציל את ועידת השלום ממשבר חמוד
זה הוא ולא אחר. לא שר־המישפטים, עם
הנחיותיו המבריקות, ולא, במחילה מכבודו,
חתן פרס נובל לשלום.
30 יום בלבד הצליחה הממשלה לעמוד
בפיתוי הנורא, שלא להעלות מתנחלים
ולא לעבות יישובים. חודש ימים סבלו
שרי הממשלה מקיתונות הבוץ ׳והבוז ש שילחו
בהם חבלני־השלום ממקום מוש בם
בגדה המערבית. דומה היה, כי אי
אפשר יעוד. עד שהגיע גואלנו סונדרס.
חוצפתו המדהימה והתנהגותו המבישה ה
קפיצו ממקומם את כל יפי־הנפש הלאו
מיניים, השומרים באמונה על הכבוד ה־
(המשך בעמוד ) 14

מאוגד :
. 1בהמת־עבודה ! .2עליך לרשת ! .3
השליך אבנים .4 :מין ! .6מונח בתורת
החשמל ! .7פיסגה ! .8משאבת הגוף !
.9המציא סיפור 12 מינעל חורפי 15
גבוה! . 16 וילון! . 17 אריה! . 19 לא
עיקרי ! .20 אבר־הליכה ! .21 יישוב ליד
חיפה ! .23 מילת-זירוז ! .24 רוח רעה !
.26 צורה גיאומטרית ! .27 דגל ! .29 צמית !
.30 ליסטים ! .33 סליל לחוטים ! .34 כסף !
.36 אשרה! .37 נפלא! .40 נוזל החיים!
.41 הגיח ! .44 עולז ! .46 מכשף ! .47
תנועת־מים בים ! .49 שוק ! .50 צמח ים !
.53 סובייקט ! .54 בית קטן ! .55 מזמר !
.56 כעס גדול ! .58 מן ההורים ! .59 אומר !
.60 שיעור ; .62 עוף־טרף ! .63 עבר ! .66
גלגל קטן ! .68 מילחמת שוורים ! .71 עצם!
.73 שביב ! .76 חי ימי> .77 טשולנט !
.79 הודאה ! .80 יבשה בלב־ים ! .82 מס פיק
! .84 תיכלה ! .85 כלי־קיבול לנוזלים!
.87 כולל ! .90 צדע> .92 חיית־בית ! .94
מם על ייבוא! .96 השגיח! .97 כלי־קיבול
לנוזלים! .99 קינה! . 101 מיפתן! . 102
בירת הנגב (ר״ת 103 מילת שלילה.

מאוזן :

. 1לוחם מחתרת ! .5כפר ערבי בגליל !

. 10 אביון! . 11 מן השבטים! . 13 אות ב־א״ב
האנגלי! . 14 ענף! . 15 משקה קל!
. 16 משמש לקציר 18 להבה ! .20 ועוד,
בנוסף ! .21 משמשת במדחום ! .22 קידו מת
הולנדית ! .24 מעדנות ! .25 כלי-קיבול
לשמן! .26 אכסניה! .28 חבל תעשייתי
בגרמניה! .30 שייך לי! .31 מידת־יבש
קדומה ! .32 לא רע ! .34 מיכסה הפתח !
.35 מגיבורי הוואי 5־ .38 ; 0ציר הדלת!
. 39 הבל ! .41 מזל ! .42 אגם ! .43 מצבת״
זיכרון! .45 תבלין נפוץ! .47 ממצבי הצ בירה
! .48 לחם הפסח ! .50 כלי־נשק קר !
.51 רטוב במיקצת ! .52 כלי בשחמת ! .54
אולם ! .57 ספר נודע של גורקי ! .6 1מטבע
יפאני! .62 קול פיצוץ! .64 קוסם! .65
מין קוץ ! .66 רשף ! .67 לא עבה ! .69
זאטוט ! .70 נתיב־מים ! .72 פרדדנוי ! .74
אסון ! .75 בן־זוגו של ביגתן ! .77 מחצית!
.78 נמל עתיק בארץ ! .8 1עצם> .83 אדמה
המצויה בנגב ! .85 חומת־מים ! .86 רחש
הגלים ! .88 מילת־תחינה ! .89 הנחייה !
.91׳נהר באפריקה ; .93 ישן ! .95 דרגה
במישטרה! .96 מתנה! .98 מסולם הצלי לים
100 כיסא־כבוד 102 בתוכם 103
ממציא הטלפון! . 104 מוסד לימודי! . 105
תושב הארץ.

מכתבים

(המשך ממנזוד )13
עצמי של העם היהודי. ד,ם החליטו לל!מד
את העם האמריקאי ואת השגריר סונדרם
ברק בהילכות נימוסים.
עכשיו הם מספרים לנו, כמובן, שמעולם
לא חתמנו׳על התחייבות להפסיק יאת ה התנחלויות.
קרי: תהיינה עוד התנחלויות
ופל זאת רק בגלל שסונדרס הוא ילד ריע
ולא ד״שתתף בשיעורי נימיוסים בבית־ה־ספר.
יהודה
קונפורטס, תל־אביב

לופט געשפטען
אולי אתם טובים בכל הנעשה על הקר קע
אבל במה שנוגע ל״לופט געשפטען״
אתם חלשים מאד. תחילה זייהיתם בטעות
את המטוס שעזר וייצמן עומד לידו
(העולם הזה )2143 כמסרשמיט, עד שהם־
חבר שמדובר בעצם בסי־בי. אבל ישם
לפחות יש דימייון מסויים בין שני המטו סים.
נכשלתם לחלוטין כאשר באותו ה־גיליון
(העולם הזה )2146 ישבו תיקנתם
את הטעות, עשיתם טעות נוספת באותו

איירכוס מגיח ממטוס תוכדה
קצה החרטום
׳תחום. צילום המטוס שהופיע במאמר ״קרב
אווירי״ ,על פרשת רכישת מטוסי האיירבוס
על־ידי אל־על, ,אינו של איירבוס. איירבוס
הוא מטוס בעל מנוע סילון והמטוס שהוצג
על־ידבם הוא בעל מדחפים. כדאי שלהבא,
כאשר אתם לוקחים מישהו הכותב על
ענייני תעופה, שיגלה קצת התמצאות ב מטוסים.
יהודה
כץ, רמת-גן
...המטוס המופיע בכתבה כאילו הוא
איירבוס אינו אלא מטוס סטרטוקרחר, ה שייך
לחברת איירבוס, שהותקן במייוחד
לצורך העברת חלקים שונים של הטיל
סאטורן במיסגרת מלבצע אפולו.
רמי פורטים, תל־אביב
• בתמונה שפורסמה נראה חרטום של
מטוס איירבוס (לבן, משמאל) מגיח מתוך
מטוס תובלה ׳אירומריטים של תעשיות
איירבוס. אין זה סטרטוקרוזר, כטענת הקורא
פורטיס.

החצי השני של האמת
בגיליון האחרון של עיתונכם (העולם
הזה )2147 פורסם, במדור לפני 25 שע!
על תלונה שהוגשה נגד אבי, עורך^
דויד ברמן ז״ל׳ כהיותו ראש עיריי__
האשמות נגד אבא היו עלי ^ י * ^
רקע מאבק פוליטי בעיר, והאדם ־״פ ׳י?ן י
את העבירות שיוחסו לאבא נקנה 3 4יד
׳אנשים שהיו מעוניינים בהיעלמותו מ|*י
מפה הפוליטית. אדם יזה העיד נגד אב.
במי׳שפט שהתקיים בבית־המישפט המחוזי
בחיפה, כ״עד המדינה״.
בסופו של דבר זוכה אבא
האשמות שיוחסו לו. אחרי שכבוד השופט
י. כהן (כיום שופט בית־המישפט העליון)
קבע כי עדות ״עד המדינה״ הנ״ל הינה
שקר וכזב וכי ההאשמות הן עלילה.
נראה לי כי יהיה זה נכון והוגן להבהיר
ולהוסיף את השתלשלות העניינים בפרשה,
ובי בלעדיה הדברים שפורסמו הינם ״חצי
אמת״ והם משאירים את הרושם כי ה האשמות
שפורסמו היו אמת.

שי כרמן,

חליאביב

העולם הזה 2149

הא יש בכלל צורך בעיריו ת?

עירו ועיריה
הגדול

ך* שי למדם
! 1עיריות נסתיימו.
הלב יצא אל עסקני־המיפלגות האומ ללים,
שניסו לעניין את תושבי עריהם
בבחירות אלה. מה לא עשו ן ניסחו מודעות
מפוצצות, הטיחו האשמות איש ברעהו, אף
הגישו בסיטונות מישפטים על הוצאת
לשון־הרע. המועמדים הצטלמו בחברת
שחקנים, ערכו הפגנות־רחוב, והיו מוכנים
אפילו לעמוד על הראש בכיכר הראשית
או לעשות שמיניות באוויר.

נגמר. הבחירות ל
דכד
לא עזר. לאזרחים פשוט
לא היה איכפת אם יענקלכיץ או
הכינוביץ, כיטון או כאסוטו יעמדו
כראש עירייתם.

גם אותם שהלכו, לבסוף, אל הקלפי,
עשו זאת רק מתוך הרגשה של חובה
אזרחית. פעמים כה רבות אמרו להם שאזרח
טוב הולך להצביע, עד כי לא היה נעים
להם להשתמט, איך יסבירו זאת לילדים?
ועוד בקלפי היססו. מי משעמם פחות —
האדון אורים או החבר תומים? מי מבטיח
יותר דברים שאין הוא חולם לקיימם —
בוקי מהמערך או סריקי מהליכוד?

הקטנה?

קח את גדול המבינים בישראל, כסה את
עיניו והובל אותו, סחור־סחור, למרכזה של
שכונה ברעננה. הסר את הכיסוי. הוא לא
יידע אם הוא נמצא ברחובות או בנתניה,
בקריית־יובל או בנצרת־עילית, בבאר־שבע
או במעלות.

אותם הפקידים כנו את אותו
השיכון, לפי תוכנית־המיתאר שד
אותה עירייה, ואותו הקבלן הוסין!
עוד קומה, מתוך קנונייה עם אותו
ראש־העירייה. ה־טאלה היחידה
היא אם הראש המקומי בכר נתפס
אד (עדיין) לא.

^ ם תפוזרנה כל העיריות בארץ, וכל
\ 1ריכוזי האוכלוסייה ינוהלו בידי פקידי
מישרד־הפנים — האם ישתנו הדברים ל טובה
או לרעה? האם ביכלל ישתנה משהו?

בסופו של דבר יהיה צורך להקים חיל־כיבוי
ארצי, בדומה למישטרה הארצית
(כפי שהצעתי לא פעם בכנסת) .יהיה צורך
להקים שירות־אישפוז ארצי, שבו לא יהיה
הבדל בין בית־חולים שהיה עירוני לבין
זה שהיה ממלכתי או הסתדרותי.

כימעט ככל התפקידים
שיים (ואני משתמש כתיכה
עט״ למען הזהירות כילכד)
גון הארצי יעלה כהרבה עד
גון המקומי.

המע״כיכד
האיר־האיר•

תכן שהמצכ היה שונה אילו הצטיינה
רשות מקומית אחת בפטריוטיזם המקומי
של תושביה, ואלה היו אצים להעלות לה
מם ביד נדיבה, לעומת הרשות השכנה,
שתושביה קמצנים מופלגים. או אילו עירייה
אחת היתה מצטיינת בניהול יעיל, חסכני
ומודרני, בעוד ששכנתה המפגרת ממשיכה

מסתבר שאין רגליהם אלא ברעי
תרנגולים.

האזרח הרגיל עקב אחרי מאבק״האיתנים
בעירייה שלו כמו שהוא עוקב אחרי מאבק
ספורטאי, כצופה מן היציע או — מוטב —
כצופה על כורסה, או במיטה, מול מסך-
הטלוויזיה.
מאבק עירוני טוב אינו מגיע, כמובן,
לרמה של תחרות כדורגל או כדורסל בינ לאומית.
אך הוא עולה על תחרות שח־מת
או איגרוף. יתכן שהוא דומה לתחרות על
תואר מלכת״היופי.

וכלשון גסה: האם
יש צורך בעיריות ז

ך * עיר הישראלית אינה

ככלל

דומה לעיר

י 1האירופית.
ברבות מארצות אירופה, קדמה העיר
למדינה בהרבה. פירנצה היתה עיר עתיקה,
בעלת היסטוריה מפוארת, לפני שקמה ה מדינה
האיטלקית. הערים האמבורג וליבק
היו מעצמות ימיות וכלכליות לפני שקם
הרייך הגרמני המודרני. פראג קדמה בדו רות
רבים לצ׳כוסלובקיה. אתונה משקיפה
בבוז, ממרומי האקרופוליס, על ההיסטוריה
הקצרצרה של יוון החדשה, שחגגה בשבוע
שעבר את ״יום הלאו״ ,היום שבו אמרו
היוונים ״לא״ לאולטימטום הגרמני ב״. 1941
לכל הערים האלה יש פטריוטיזם מקומי
עמוק, היונק משורשים המעורים במאות
שנים של היסטוריה עצמאית. יש לעיר
ייחוד. אין ונציה שניה בעולם, ועולם שלם
של תרבות וסיגנון מפריד בין פראנקפורט
ומינכן. גאוותו של בן־מארסיי על עירו
שונה מגאוותו על צרפת, וכשהוא שר את
ההימנון הלאומי הוא שר לשתיהן גם יחד.

מה לכל אלה ולישראל החדשה,

ך תיקון קוסמטי, כ״גימיק״ של בחי-
• י רות, זהו שינוי טפל. רואים פחות את
המיפלגות האפורות, רואים יותר את השע רות
האפורות של המועמדים המחייכים.
אז מה?
לתיקון הזה יכול היה להיות ערך אילו
חדלה מועצת־העירייה מלהיות רשות מב צעת,
והיתד, הופכת רשות מחוקקת. כלומר :
אילו היה ראש־העיר הנבחר ממנה את
הממשלה העירונית ועומד בראשה, ואילו
הפכה מועצת־העירייה לכנסת עירונית,
המאשרת תקציבים, המטילה מסים והמחו קקת
חוקי־עזר.

בסופו של דבר בשאלת השאלה: האם
כל זה דרוש? מבחינת המאמץ, השקעת
הכספים, השבתון הכללי במשק וכו׳ —
האם זה בכלל כדאי?

*י• וכן שהעיריות לא תפוזרנה, לטובת
י! מנגנון ארצי תכליתי. המציאות הפולי־טית־מיפלגתית
אינה מאפשרת זאת. אין
גורם חזק יותר בפוליטיקה מאשר הסטא־טום־קוו.

הנסיונות הקלושים שנעשו לביטול
הגבולות חסרי־ההגיון בין ״ערים״ ,הדומות
בגודלן בקושי לארונדיסמאן בפאריס, כדי
להקים עיריות מטרופוליות, עלו בתוהו.
לכל עיר ועירונת יש עסקנים, ולכל עסקן
יש אינטרסים, ולא פעם האינטרסים שווים
כסף (ולפעמים גם שנות־מאסר) .סוף ה סיפור.
מכאן
בא הנסיון לשפר משהו במצב
הקיים על־ידי הנהגת שיטה של בחירות
אישיות לראשוודהערים. תמכתי בה והצ בעתי
בעדה.

כחירות האלה היו מייוחדות במינן.
יי 1זו הפעם הראשונה הופרדו הבחירות
לעיריות מן הבחירות לכנסת. בפעם הרא שונה
נאלצו המועמדים העירוניים לעמוד
על רגליהם שלהם, מבלי לרכב על גבם
של המועמדים לממשלה ולכנסת.

זד-אינה מצטיינת כיפי פניה,אך רגליה חטובות להפליא. ההיא
מטומטמת לאללה, אך יש לה
חיוך מקסים. פלוני ידוע כטיפש,
אך יש לו הופעה נאה. ההוא לא
עשה הרכה למען העיר, אך גם לא
הזיק הרכה, וכסך הבל הוא כסדר.

אז היכן, לכד הרוחות, ההכדל ץ

אודם משהו מצחיק קרה להצעה
זו כדרך מן המהשכה אל הביצוע.
היא נתקלה כאינטרסים •טל כעדי
הסטאטוס־קוו.

לולא השבתון המבורך, גם הם
לא היו מצביעים.

מן העשירים ונותנים לעניים, בעוד שבמקום
השני עושים את ההיפך?
המדיניות הסוציאלית בכל העיריות היא
זהה, פחות או יותר. היא דומה לזו הנהוגה
במדינה כולה, בחסות המערך והליכוד גם
יחד. נותנים לשכונות־העוני את המינימום
הדרוש כדי לסתום להן את הפה, ומקדישים
את עיקר האמצעים לטיפוח השכונות העשי רות,
שבהן גרים — כמובן — גם עסקני־המיפלגות.

לשון
אחרת: אידו הונהג כרשות
המקומית מעין מישטר
נשיאותי.
כי אז היה ראש״העירייה מסוגל לבצע
את תוכניותיו — אם יש לו כאלה —
ואחרי ארבע שנים היו הבוחרים יכולים
להחליט, על פי התרשמותם האישית היומ יומית,
אם הצליח האיש או לא.

צ׳יצ׳ ואר תו ר: ב מ קו ם מיפלגו ת א פורו ת, שערות א פו רו ת
הביורוקרטיה הממשלתית היא
מנופחת וכלתי־יעילה. אך מה כיחס
לכיורוקרטיה העירונית?
מנגנון־הפקידים של עיריית תל-אביב
קדם בכמה שנים טובות למנגנון־הפקידים
של מדינת־ישראל, והוא מסורבל יותר,
מנופח יותר וכושל יותר. אי־אפשר לפטר
בו. איש, אי־אפשר לתת הוראות לאיש.
ראש־העירייה — יהיה אשר יהיה — עומד
חסר־אונים מול מיפלצת אדירה ורדומה זו,
המסוגלת להזיז אך בקושי את קצות
אצבעותיה.

האם כאמת דרושה נציגות עירונית
נכחדת, עד פי בל הכללים
המיפלגתיים, בדי לסלק אשפה?

האם הכוונת התנועה המנועית בעיר היא
באמת תפקיד עירוני, או שמא גורמת
חלוקה זו לחיכוכים מתמידים עם המוסדות
האחראיים לתנועה בארץ כולה?
בשטחים רבים — כגון כיבוי האש —
גורמת החלוקה העירונית לשיבושים חסרי
כל הגיון. האש הפורצת בצד הרמת־גני
של רחוב אינה נעצרת בגבול תל־אביב
או בני־ברק. קיום שירותים עירוניים של
כיבוי־אש גורם לביזבוז ולחוסר-יעילות,
להבדלים בציוד ובנוהגים, לריבוי מפקדים
ופקידים. גם כאשר תופרים טלאי על יבי
טלאי, בצורת ״איגודי ערים״ ,אין הדבר
בא על תיקונו, ואולי להיפך.

לנפח את מנגנונה ולבזבז כספים על עסקי־שחיתות
מיפלגתיים.
למרבה הצער מלמד הנסיון (וגם מבקר־המדינה)
,שההבדלים בין רשות מקומית
אחת לשניה הם מיזעריים. כל המנגנונים
העירוניים מנופחים ובלתי־יעילים. אף אחת
מהן אינה מתקיימת על כספי־המסים שהיא
גובה. כולן פושטות־רגל. וכולן פושטות־יד
לעבר המדינה, הנתבעת לכסות את
מחסורן.

מבחינה זו מהוות כד הרשויות
המקומיות מעין קכלני-מישנה של
המדינה, הממלאים תפקידים ציבוריים
כמחיר יקר יותר ובצורה
יעילה פחות.
כל אזרח יודע זאת. באותם המיקרים
המעטים שבהם התחלף השילטון בעיריה
חשובה, ובמקום מיפלגה א׳ באה מיפלגה
ב /לא השתנה הרבה, מילבד הקוסמטיקה
והקישוטים. פה ושם השתנה סיגנון יחסי־הציבור.
פה ושם בא אדם יותר (או פחות)
סימפאטי במקום קודמו. אך שינוי של
ממש?

גם מכחינה סוציאלית אין הבדלים
של ממיט.
האם יש הבדל בין תל־אביב, המנוהלת
בידי הליכוד, ובין ירושלים, שבראשה עומד
איש מיפלגת־העבודה, או בין שתיהן ובין
״חיפה האדומה״ ? האם במקום אחד לוקחים

ראש-העירייה היה אז אחראי
אישית לחזות האסתטית של העיר,
לאיכות החיים היומיומיים
כה, לשימור סכיכתה, ליעילות
שרותיה.
הרצון להיבחר מחדש היה מביא לשיפור.
כדי לעמוד במשימה זו, היה האיש צריך
לקבל סמכויות נרחבות גם כמנהל המנגנין
העירוני, וביכללן גם הסמכות לטפל במיק־רים
של הפרת־משמעות, התנהגות גסה
וחוסר־יעילות.
סמכויות כאלה, ואף דומות להן, לא ניתנו
לראשי־העיריות על פי החוק. כימעט ולא
ניתנו להם סמכויות ביכלל. התוצאה עלולה
להיות אף שלילית: ראש־העירייה הבלתי־נבחר
היה, לפחות, ראש הסיעה הגדולה
ביותר, והיה לו הכוח הדרוש כדי להעכיר
במועצה את ההחלטות שהיו דרושות לו.
עתה עלול להיווצר בעירייה פלונית מצב
שבו יעמוד ראש״העיר הנבחר מול מועצה.
שהסיעה העיקרית בה אינה סיעתו.

ם הגמל הוא סוס שתוכנן על-ידי
ועדה, הרי שיטת״הבחירות הנוכחית
בעיריות היא פרי של קנוניה. קבוצות־לחץ
מיפלגתיות, כמו המפד״ל, לא יכלו למנוע
את שינוי השיטה, אך הן יכלו למנוע מן
השיטה החדשה משמעות ממשית. וכך עשו.
האזרחים הרגישו בזאת, גם אם לא הבינו
את הפרטים. עוד לפני שנפתחו הקלפיות,
היתה הדיעה הכללית :״שום דבר לא
ישתנה.״

ואם שום דבר לא ישתנה —
לשם מה להתרגש?

שמואל תמיר זקוק לפסיכולוג. ובו.ץ הציע
את רבע פרס נובל ליגאל הורביץ תמורת שיבתו
לאנשים הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

י בנמל דיתעופה בן־גור-
יון נפרד, בתחילת השבוע,
ראש-הממשלה מנחם בגין
מאישי־ציבור, שבאו ללוות
אותו ביציאתו לארצות־הברית
ולקנדה. בפנותו אל סגן־השר
במישרדו, הממונה עתה על
מישרד־התעשייה, ח״כ יורם
ארידור, אמר בגין :״יורם,
זה לא הוגן, אתה מקבל את
כל הכיבודים, כממלא־מקום
ואני
שר־התעשייודוהמיסחר,
חותם על כל הגזירות להע לאת
המחירים.״

9כמה דקות לפני שהח לה
מסיבה זו בא שר־התעשייה
לשעבר, יג א ל הו ר כי ץ, ל-
לישכתו של בגין במישכן־ה־כנסת
והתנצל לפניו על כך

31ח״ כ
!שעמד לידם, סיפר לראש־הממשלה
אנקדוטה על ז׳ורז׳
מנדל, מי שהיה מזכירו של
נשיא צרפת, ז׳ורז׳ קלמנ־סי,
ואחר־כך שר בממשלתו.
מנדל פנה אל קלמנסו ואמר
לו: אתה לוקח יותר מדי
תפקידים, תתחלק איתי בעו מס.״
השיב קלמנסו :״בסדר,
החל ממחר בבוקר אתה חותם
על כל המיכתבים המתחילים
במלים :׳אני מצטער,׳ ואני
אחתום על כל המיכתבים ה מתחילים
במלים :׳אני שמח׳.״
בגין צחק שעה ארוכה לשמע
הסיפור ושאל את ארידור:
״אתה מוכן שזו תהיה החלוקה
בינינו?״

מנחם סבידור,

׳ 1אגב, סבידור היה כוכב
אירוע הפרידה מראש־המנד
שלה בנמל־התעופה. כאשר
ראה את שגרירי ארצות־הב־רית
וקנדה, סמואל (״סם״)
לזאים ואדווארד לי, לוח צים
ידיים, הוא ניגש אליהם.
ואז שמע את לואיס מתנצל
בפני לי על לחיצת־היד הרפה
ומסביר :״צמחו לי פטריות
על היד.״ הגיב על־כך סבי-
דור, לקול צחוקו של לואיס:
״זה מה שקורה לדיפלומטים,
שהסטייט־דפרטמנט נותן להם
יד חופשית.״
חילוקי־דעות חריפים י פרצו בין יושב־ראש ועדת־החוקה־חוק־ומישפט
של הכנסת,
עורך־דין ח״כ דויד גלם,
לבין שר־המישפטים שמואל
תמיר• גלס דרש לקבוע בחוק
את זכותו של עציר להיפגש
עם עורך־דין, ותמיר התנגד.
אחרי הישיבה טען תמיר, כי
גלס !נגדו משום שכמה ימים
קודם לכן, כאשר נערך בכנסת
טכס פתיחת שנת המישפט, לא
נמצא לו מקום על הבמה .״אי לו
היה כיסא נוסף על הבמה,״
אמר תמיר ,״לא היה גלס תו קף
אותי.״ כשסיפרו לגלס על
הערה זו של תמיר הוא נדהם
והשיב :״אני חושב שתכיר
אינו זקוק לייעוץ מישפטי אלא
לפסיכולוג מישפטי!״
9רעיית נשיא־המדינה,
אופירה נכון, סיפרה הש בוע
:״כשיצאתי לאוויר העו לם
רצו הורי לקרוא לי גולדה,
על שם הסבתא שלי. אולם
ידידים שיכנעו אותם כי השם
אינו יפה. התירגום של גולדה
זה זהבה, והשם לא מצא חן
בעיני ההורים שלי, ואז הם
הגיעו לפשרה: אופירה —
משום ששלמה המלך הביא זהב
מאופירה.״ אילולא נמצאה ה פשרה,
היתד, גולדה כיום רע יית
נשיא־המדינה.
׳ 0במסיבה שערכה סיעת
הליכוד בכנסת לכבוד הזכיה
של מנחם בגין בפרס נובל,
סיפר בגין כי החליט להקים
בכסף הפרם קרן על שם אש תו,
עדיזה בכין. יושב-ראש
הסיעה, אברהם שריר, ש

בירך
את בגין על החלטתו,
אמר לראש־הממשלה :״מאח רי
כל אדם גדול עומדת אדר
גדולה.״ תשובתו של בגין
היתה :״אתה צריך לדעת, לך
זה קרה פעמיים.״ כדי לחלץ
את שריר מהמצב הבלתי־נעים,
פצח ח״כ מנחם סבידור

הבאנו־שלום־עליכם, בשירת שאליה הצטרפו כל הנוכחים.

שהוא לא יוכל להשתתף במ סיבה.
ענה לו בגין :״חבל ש לא
תבוא, יגאל, רציתי להו דיע
במסיבה שאם אתה חוזר
לממשלה, אני נותן לך את
חצי הכסף של הפרם.״
׳ 3כשנפגשו בסוף השבוע
שעבר שר-האוצר שימחה
ארי די ד ויושב־ראש מועצת-
המנהלים של אל־על, מרדכי
כן־ארי, אמר ארליך לבן-
ארי :״מה קרה, הפסקתם ל התחנף
לבגין? לא אתה ולא
מוטי הוד נסעתם איתו ה פעם.
ואולי הנסיעות הרבות
של בגין התישו את הכוחות
שלכם?״ בהנהלת אל־על היה
מקובל שהיו״ר או המנכ״ל
מלווים תמיד את ראש־הממ-
שלה, כשהוא טס לחוץ־לארץ.
בן־ארי הסביר לארליך כי ה פעם
הגיע תורה של מזכירת-
החברה הכל־יכולח, לוכה.
! 9באותה שיחה אמר אר ליך
לבן־ארי :״אחד הדברים
הכי ידועים בארץ זה העובדה
שאף מטוס אחד של אל־על
לא יוצא בזמן ואף מטוס אחד
לא מגיע בזמן.״
! 9כאשר פוגש שר־הד־תות
אהרון אכו־חצידא
במנהיגי מיפלגת־ד,עבודה, הוא
אומר להם :״אם תתנהגו יפה,
אני אסדר לכם ראיון אצל
שייקה כן־פורת.״ אבו-
חצירא רומז לסידרה החדשה
של עיתונאי ידיעות אחרונות
על מנהיגי העבר. עד כה פיר-
סם בן־פורת ראיונות עם
השר-בלי־תיק-לשעבר ישראל
גלילי ועם נשיא־ההסתדרות
הציונית־לשעבר, נחום גולד־מן.
הוא עוסק עתה בהכנת
הראיון עם שר־המישפטים־ל-
שעבר יעקב שמשון שפי־

מי שהתפרסם לפני שנים רבות כ״האיש
ך 1*1ל 9 במיזוודה,׳׳ אחרי שהמצרים ניסו לחטוף

אותו והניחו אותו במיזוודה, נעלם בשנים האחרונות מהנוף
הישראלי. רק באחרונה התגלה שוב בתל־אביב, כשפתח חנות,
ודווקא למיזוודות. לוק, שיצא למילואים בימים האחרונים, עוד
הספיק להצטלם עם מועמד המערך אשר (״ארתור״) בן״נתן, שמצא
אותו בחנותו באחד מסיורי־הבחירות שלו בחנויות וברחובות
תל״אביב, בבקשו מאזרחי העיר להצביע עבורו כראש העיר.

! 9מתברר כי הריב בין
הח״כ תושב עתלית, פסח
גרופר, לבין הנחלת רכבת-
ישראל, שאינה מוכנה לעצור
את הרכבת הנוסעת בקו תל-
אביב־חיפה במיוחד בשביל ה-
ח״כ בעתלית, הוא ריב ישן.
גרופר עצמו סיפר השבוע כי

1 0 | 1ן 1!>1ך חבר־הכנסת הצעיר של המערך, נפגש במסיבה שנערכה בשבוע שעבר עם אורי
פרומקין (איתו בתמונה) ,הממונה על התקציבים במישרד־החינוך־והתרבות.
1 111/

שריר ופרומקין, שבינתיים ישנה את שמו למרום, לא התראו מזה שנים רבות, ופגישתם האחרונה נערכה
כאשר שימש שריד מנהל הלישכה לתעסוקת אקדמאים של משרד החינוך והתרבות ואילו פרומקין
שימש שליח הלישכה בלונדון. השניים הציגו את נשותיהם זו בפני זו, ואז הסתבר להם כי גם הנשים
מכירות מזה שנים רבות. נעמה (משמאל) ,אשתו של פרומקין, היא ספרנית במוזיאון ישראל בירושלים
ואילו דורית, אשתו של יוסי שריד, היתה ממייסדות בית״הספר לאמנויות בקריית־שמונה. דורית
קיבלה אז את הספרים הראשונים לספריית בית״הספר מנעמה פרומקין במוזיאון ישראל.
העולם הזה 2149

פעמים אחדות הוא פגש את
מנהל־הרכבת צבי צפרירי ב תחנת
הרכבת בתל־אביב, ובי קש
ממנו :״בוא תאמר לנהג-
הקטר שיעצור בשבילי בעת לית.״
וצפרירי תמיד סירב.
כשנשאל גרופר מדוע אינו
מושך בידית־החירום העוצרת
את הרכבת, הוא השיב :״עוד
זה חסר לי, עוד יגידו עלי
שאני באמת פסיכי!״
0כששמע ח״כ יוסי
שריד על הבעיות של גרופר
עם הרכבת, הוא אמר לו:
״פסי, צריך תמיד לדעת על
איזו רכבת לעלות!״
8ח״כ רוני מילוא הציע
כהלצה כי ישחררו את המו רים
ממס־ההכנסה על שיעורים
פרטיים, במקום לתת להם תו־ספת־שכר.
מילוא התכוון לר מוז
לכך, שהמורים הפרטיים
מרוויחים כסף רב, מבלי להצ היר
עליו לשילטונות־המס, ול טענתו,
בדיקה שערך סגן שר-
האוצר יחזקאל פלומין הר אתה
כי אין אף מורה אחד
המשלם מס־הכנסה על שיעו רים
פרטיים. כששמע את ה הצעה
ח״כ חיים קאופמן
הוא גילה כי מילוא יודע על

בדרך מתל־אביב לירושלים,
והתנגש במכונית שיצאה מ המושב
שורש. מהמכונית יצא
עולה חדש מברית־המועצות,
וכאשר התברר לו כי לשם,
שנפצע ברגלו ושמכוניתו הת רסקה,
הוא איש מישטרה, הוא
נבהל. למרות שמאומה לא אי רע
לנהג המכונית השנייה,
מצא עצמו לשם הפצוע מרגיע
את העולה החדש, ומסביר לו
כי העובדה שהוא התנגש דוו קא
בקצין־מישטרה, אינה מש נה
מאומה במדינת ישראל.
! 8בטכס הפרידה למנכ״ל
הפורש של חגיגות ה־ ,30ה־פירסומאי
דויד אדמון /שנע רך
בלישכת ראש־הממשלה,
פנה אליו מנחם בגין ושאל
אותו :״לך כבר נגמרה שנת
ה־ ,30 אבל אולי אתה יודע
אם יש לי עוד הופעות במים־
גרת החגיגות?״ אדמון ענה
לו :״כן, ב־ 16 בחודש מת קיים
כנם האצ״ל בהיכל התרבות
בתל־אביב.״ הגיב בגין :
״אוי ואבוי, דווקא את זה
שכחתי !״
81 אולם לא רק בגין, חגג
את פרישתו של אדמון, גם
עובדי מישרד־הפירסום שלו

התפרסם לפני שנים רבות כבעל חברת האוניות סומרפיין, שנתקלה
*1 ^1 0
בקשיים ונסגרה, לא בלי שערורייה גדולה. מאז טעו הלוי כי כישלונה
1/11
1 1\ #1
של סומרפיין נבע מיחסם של הממשלה ושר־האוצר המנוח פינחס ספיר, ולא מן הניהול שלו. באחרונה
התברר כי הלוי הוא •מידידיהם הקרובים של ראש־הממשלה מנחם בגין ואשתו עליזה, יחד עם הד״ר
ראובן הבט וניסים גאון. הלוי מקפיד בחודשים האחרונים ללוות את ראש־הממשלה בצל בבל
אירוע הנערך בביתו. הוא מופיע מדי שבוע בכנסת, שם הוא דואג שבולם יראו אותו יושב ליד שולחנו
של ראש״הממשלה במיזנון הכנסת. שלא בהבט, לא מינה בגין את הלוי בינתיים לשום מישרה במישרדו
(הבט הוא יועץ ראש־הממשלה לעניינים מיוחדים) ,ואף לא יכבד אותו בנסיעה לחוץ־לארץ• אולם
במסיבה שנערכה בבית ראש־הממשלה לכבוד קבלת פרס נובל סיפר הלוי, כי הפעם ילווה הוא את בגין
במסעו לארצות־הברית. הלוי אומנם הגיע לנמל התעופה כשנסע בגין, אולם הוא לא נסע איתו. היה
זה שוב ראובן הבט, שיצא יחד עם ראש־המטשלה מנחם בגין לארצות־הברית וקנך ה.
נמצא במקום כפירסומאי של
בעלי סוכנות מכוניות, שתרמו
את הכסף לבניית בית־הספר.
8מי שהיה קצין מודיעין
בכיר, תת־אלוף (מיל ).אריה
שדו, הופיע בתוכניתו של
מני פאר ממני מני וניתח
את הסכם־השלום בין ישראל
ומצריים מהבחינה הביטחונית.
כיום עוסק שלו במחקר בנושא
זה במכון למחקרים אסטרט גיים
שליד אוניברסיטת תל-
אביב, בראשותו של האלוף

המפה המפורטת של הר־הצו־פים,
ומרבית חילדקי־הדעות ו־התלקחויות
האש סביב פרשת
הר־הצופים היו בגלל שלאף
אחד לא היתד, מפה מוסכמת
של המקום, עם החלוקה של
דרכי־הגישה אליו.
8מי שהיה מועמד הלי כוד
לראשות עיריית ירושלים,
יהושע מצא, מצא הסבר
מדוע נכשל בהתמודדות שבינו
לבין ראש-העיר טדי קולק.
טען מצא :״ארבע הספרות

יד! יופיו

לאחר שחזרו שייקה ולידיה אופיר
לישראל הם הכנישו עצמם למשטר
רות וחשדנות. בעוד שקודם לבן היו נוהגים בני הזוג
ילעיתים כל אחד בנפרד, היא עם ידידותיה והוא עם ידידיו,
|!ועתה הם מקפידים למעט להופיע בציבור ובאשר הם מופיעים
בתמונה) ,במסיבה פרטית שנערכה בת״א, הרי שזה תמיד
ביחד תוך הפגנה הדדית של זוג אוהבים. לאחר הפרשה עם אירית
דותן, ביקשו בני הזוג ממישרד־התיקשורת להחליף את מיספר
הטלפון שלהם, והם מקפידים שלא לגלות את המיספר החדש,
אלא לבמה ידידים קרובים במיוחד וזאת כדי למנוע הטרדות.
אשתו של

מה הוא מדבר :
מילוא היא מורה.
׳ 8אגב, קאופמן סיפר ה שבוע
על צרות שהיו לו בעת
שהתגייס לצבא. קאופמן, איש
פתח־תיקווה, התגייס באותו
מחזור שבו שירת כוכב־העבר
של הכדורגל הישראלי, חיים
סטדמד. מפקדי יחידת־התות־חנים,
שאליה נשלחו, היו מ שוכנעים
כי שני כוכבי־כדורגל
מפתח-תיקווה, סטלמך וקאופ מן,
מגיעים כדי לחזק את ניב-
חרת הכדורגל שלהם. באותה
תקופה התפרסם בארץ כוכב־כדורגל
נוסף מפתח־תיקווה,
בועז קאופמן. כאשר הרב-
רר למפקדיו של קאופמן כי
בידיהם רק שחקן אחד, הס
כעסו דווקא על חיים קאיפמן.
׳ 8הדובר החדש של מיש-
טרת ישראל, סגן־ניצב כדוד
לשם, החל את דרכו דווקא
ברגל שמאל. לשם נהג במ כוניתו
המישטרתית מסוג רנו

העולם הזה 2149

חגגו זאת. ביום הראשון ל שובו
של אדמון למישרדו הכי נו
לו העובדים הפתעה בדמות
עוגה גדולה, שבמרכזה ציור
מקצפת של מטבע בן־לירה,
רמז למשכורת השנתית שקי בל
אדמון תמורת עבודתו ב חגיגות
דד .30 אדמון ביקש ל אכול
דווקא את הקטע בעוגה
שבו ציור הלירה, בהסבירו ל ״בעבודה
בוועדת
עובדיו :
וד 30 אכלתי אותה, אז עכשיו
אני רוצה לאכול אותה עד
הסוף.״
81 אגב, למחרת פרישתו
נפגש אדמון עם שר־החינוך
זבולון המר בטכס חנוכת
בית־הספר למדעי־הרוח באו ניברסיטה
על-שם דויד ב ך
גוריון בבאר־שבע. המר, שידע
על כך שאדמון התפטר, הת פלא
על פגישתו עימו שם
ושאל אותו :״מה, גם הטכס
כאן הוא במיסגרת שנות ה סר?״
אדמון הסביר לו כי הוא

0 ^ 11^1 0 0שגריר ארה״ב בישראל, השתתף בשבוע ש־
1/עבר בהפנינג אומנותי בין־לאומי שנערך ב־
1 1/1
״תאטרון ירושלים״• לואיס היה בר־המזל הגדול ביותר מכל חברי
המושבה הדיפלומטית בישראל שהשתתפו באירוע. לאחר שקנה
את תמונת ״סיני״ של הצייר הורום, הוא זכה בשני הפרסים
הגדולים ביותר בהגרלה שנערכה במקום: סוף שבוע בבית־מלון
מפואר ברפובליקה של סנטו דומינגו וספר מהודר ויקר על תולדות
האומנות בארה״ב שנתרם להגרלה, קודם לבן, על ידו. בשיחה עם
מנהל ״תיאטרון ירושלים״ (לידו בתמונה) ,שערך לואיס לאחר
שזבה בהגרלות, הוא התלונן בבדיחות :״מה אעשה עם הפרסים
האלה ! לסנטו דומינגו אני לא אסע, מספיק לי שרם־אל־שייך,
ובמה שנוגע לספר יש לי המון עותקים ממנו בשגרירות.״

(מיל ).אהרון
יריב. עצתו של שלו למס־שלת־ישראל
היתה להקפיד על
כך שעל כל הסכם ועל כל
מפה שתצורף אליו תהיינה
חתימות שלושת הצדדים, וכי
ייעשו מההסכמים ומהמפות
העתקים רבים. שלו סיפר כי
לאחר הסכם שביתת־הנשק בין
ישראל לירדן ב״ 1948 אבדה

האחרונות של המכונית של
קולק הן ,4444 ואילו במכונית
שלי רק שלוש הספרות האח רונות
הן .444 בגלל 4אחד
הפסדתי את הבחירות.
! 8שתי נשים, שהלכו ל תומן
בשכונת נווה־שרת, ליד
בא שר
נתקלו
תל-אביב,
(״ארתור״< בן ־ נתןו שי ט ־

עץ פרס באחד מסיורי־הב־חירות
שלהם. שאלה האחת :
״מי זה?״ ענתה לה חברתה :
״זהו פרס עם העוזר שלו.״
׳ 8השחקן־חקיין
שירת במילואים ברמת־הגולן
והופתע לגלות שמפקד המחנה
הוא תת־אלוף יוסי כן־ חנן.
יוסי הוא בנו של מורה־ההת־עמלות
הוותיק, מיכאל כין
חנן, שעד לפני שנה היתד,
לו תוכנית לתרגילי־בוקר ב רדיו.
גדי מחקה מזה שנים
את המורה הוותיק, בעל המב טא
היקי, וחיקוי זה נכלל גם
בתוכנית שהגיש לפני חיילי
המחנה.

גדי יגיל

! 8המועצה האזורית של
עמק הירדן ערכה קבלת פנים
לשחקני תיאטרון הבימה, לכ בוד
יום הולדתו השישים, ב קיבוץ
אפיקים ׳.השחקן יהו־דה
אפרוני נזכר, באותו
מעמד, שהיה בעבר חבר קי בוץ
כנרת. הוא סיפר למוזמ נים
אילו אמא לא היתד,
מדיחה את אבא לעזוב את
הקיבוץ, בוודאי לא הייתי
היום עומד על הבמה, אלא
הייתי אחד הקיבוצניקים המוז מנים
לכאן.״
! 8פאלי לואיס, רעיית
השגריר האמריקאי, סם לו־איש,
לימדה את ראובן פר חי,
עושה מיסגרות לתמונות
איך־להצליח־ברמת־השרון,
בעסקים
נוסח אמריקה. בביתה
היו לה תמונות רבות, חסרות
מיסגרות. היא נסעה לבית־ה־מלאכה
של פרחי, אך לא הצ ליחה
למצוא אותו, מאחר וה מקום
היה מוצנע משום מה.
כאשר סוף־סוף מצאה אותו,
שאלה מדוע אין לו שלט
שיורה היכן הוא ממוקם. הב טיח
לה הממסגר :״כאשר
תבואי לקחת את התמונות
כבר יהיה שלט.״ ואומנם פר חי
לא התעצל, והתקין שלט
מאיר עיניים במקום. אמרה לו
סאלי :״עכשיו, שלמדת פרק
בהילכות עסקים, אשלח אליך
את כל ידידותי.״ כעבור יו מיים
הופיעה אצלו אשת השג ריר
האוסטרלי, כדי שיתקין
לה מיסגרות, ומאז הפך לממס-
גר של המושבה הדיפלומאטית
בישראל.

ט 1פ 1ל מתכנן את חופשת ילד !,
לזמן שביתת־המורים. ושפם הרס־־ד לא הועיל
סודות המיקצוע למד אריאל
מאשתו.
׳ 0בהצגת הילדים ספר ה־ג׳ונגל
שהתקיימה בחולון. ני צל
את ההזדמנות מועמד הלי כוד
לראשות עיריית חולון,
יחזקאל אדירם, ועלה על
הבמה כדי להשמיע דיעותיו
הפוליטיות. ההורים הנזעמים,
שנכחו באולם, ביקשו ממנו
בתוקף לרדת מהבמה ולהניח
להצגה להתחיל.

* 811ר

׳ 11 ריו 11\ 1ן 1בן השלוש״עשרה, שעל שמו קראה אמו מרים את התיאטרון שלה ,״יובל״,
חגג את מסיבת הבר״מיצווה שלו בתל־אביב. יובל כבר מורגל בפגישות עם

אמנים. עם השחקן גדי יגיל יש לו יחסי־גומלין. גדי ניסה את הבדיחות שלו על יובל, ובתמורה ניסה
יובל את נאום הבר-מיצווה על גדי. ההבדל היחידי הוא שמהבדיחות של גדי צחק יוגל אן מהנאום
של הנער לא צחק גדי, כי היה זה נאום רציני. משמאל בתמונה: מרים עציוני, ולידה חווה אלברשטיין.
01 אנשי המגבית היהודית
לאנגליה זוכרים לשחקן מייק
בורשטיין את הופעתו ה מוצלחת
ביום־העצמאות האח רון
בלונדון, כאשר כל הרמ קולים
באולם נדמו והוא שיע-
שע את הקהל במאמץ גדול.
כאשר פנו אליו בבקשה שיו פיע
לפני אנשיהם המגיעים
ארצה, הודיע להם מייק שב תאריך
המבוקש הוא יימצא ב אמסטרדם,
שם יש לו תוכנית-
טלוויזיה משלו. אך הם לא
ויתרו ושלחו לו כרטיס־טיסה
מיוחד, להופעה בארץ. מייק
יקפוץ ארצה ליומיים, ויחזור
להולנד מייד לאחר־מכן.

1קשרים מישפחתיים או
קישרי־לב, מתגלים כמועילים
גם בעסקים. בסרט כתבת שער
מעסיק הבמאי אכרהם הפ ני
את אשתו יעד בתחום ה הפקה.
כאשר המפיק־בפועל של
הסרט, שמעון דוחן, יצא
למילואים, תפס את מקומו
אבי (״צ׳רופה״) קליינבר־גר,
כמפיק. צ׳רופה הוא חב רה
מזה זמן של אחת מכוכבות
הסרט, אתי זבל,ז.
י שוד־הבנק ברמת־הש־רון
התרחש במרחק של כשיב־עה
מטרים מתחנת המישמר
האזרחי בשכונה. מפקד־התח־גר,
הוא הרס״ר־לשעבר הכי
מפורסם בצה״ל, חזי עובד יה,
בעל שפם־האימים, שהפיל
את חיתיתו על חיילי
צה״ל בעבר. מסתבר שהשו דדים
לא נבהלו מחזי באופן
מיוחד.

׳ 0השחקנית הישראלית ל שעבר,
זיוה רודן־מיד, ש היתר,
מארץ בביקור מישפחתי
קצר וחזרה לביתה שבלוס־אנג׳לס,
חזרה שוב ארצה כע בור
שבועיים בנסיבות עצו בות.
אביה נפטר בחיפה. זיוה
יושבת עתה שיבעה בבית
אמה.
] 0״לא, אינני עובד על
תפקיד חדש. איננ מן השח־ .
קנים הדוגלים בשיטה של ה מורה
לדראמה לי שטראסברג
שבה הם מתרגלים את תפקי דם
באופן מעשי,״ מרגיע ה שחקן
אריאל (כולם עם כו־

בועז אפדכאום, עוזרו של
שימעון פרם, שהפליא לח קות
את ראשי מיפלגת־העבו־דה.
רק שני אנשים הוא סירב
בתוקף לחקות: את חיים
כר־לב, שבהיותו שר־המים-
חר־והתעשייה, היה הבום שלו,
ואת שימעון פרם, הבום ה נוכחי
שלו. הוא טען שאינו
רוצה להעליבם.
0עדה ליפשיץ, אשתו
של הצייר אורי ליפשיץ,
נסעה לספרד לכמה ימים לב לות
עם בעלה, שצייר שם.
עדה נזכרה כי בפעם האחרו נה
שהיתר, בספרד, לפני חמש
שנים, היתד, בהריון, והבטיחה
אז לכל ידידיה שם שבפעם
הבאה שתבוא יראו אותה רזה
וחתיכית. מובן שהיא לא יכלה
לעמוד בהבטחה, כי הפעם
הגיעה לשם כשהיא שוב ב הריון,
עם ילדה השלישי.
! 0באחד הערבים בספרד בשחקן הליפשיצים פגשו חיים טופול, העושה במד ריד
׳את סירטו החדש על חטי פת
אייכמן. טופול הביא לספ רד
את אשתו, גליה, ושניים
מילדיהם. הילדים חזרו ארצה
עם תום חופש ת־ד,חגים, אך
הבטיחו לאבא שאם תפרוץ
שביתת־מורים בארץ, כמתוכ נן,
יחזרו לבקרו בספרד.
0 1אפשר לחשוב שתל-
אביב מלאה אנשים רעבים.
שלוש מיסעדות עומדות להי פתח
בחודש זה, ובעליהן אינם
ידועים דווקא בזכות כישורי הם
הגסטרונומיים. מיסעדה
אחת, ביפו, תיפתח על־ידי ה צייר
אורי ליפשיץ וידידו גא־זי
הקאק. מיסעדה אחרת
תיפתח בכיכר־אתרים, על-ידי
במאי-ן־,קולנוע צבי שיסל
ובועז דוידזון, והשלישית
תיפתח בצפון תל־אביב על-
ידי צדוק קראום ואחיו יג אל,
בשיתוף עם שחקן־הכדו־רגל
לשעבר משה אגמי.
אגמי, שהיה חלוץ מרכזי ב מכבי
חיפה, פרש לטובת לי- ומשסיים מודי־ו־,פסיכולוגיה,
אותם פרש מהם לטובת חיי-
הלילה של תל־אביב.

אראל זירבו

אינו מורה מיקצועי וגם אינו נראה
כך, אך הוא בכל״זאת לימד את גילה
בת ה־ 6כיצד לכתוב את שמה. הוא מתגורר בנס״ציונה עם גילה
ועם אמה, רחל, שהיא חברתו מזה שנה וחצי. גילה היא בתה
מנישואין קודמים. הקטנה גאה מאד במורה שלה, ומראה לכל
אחד כיצד היא כותבת כבר עכשיו את שמה בלי שגיאות. אריאל
אומנם אינו אביה, אך תרגילים בלהיות אבא הוא קיבל אצל בנו
מנישואיו הראשונים רועי, בן החמש, המתגורר עם אמו בתל־אביב.

בדוס קשרן

איש מישרד״החוץ, מציג פסל שנתרם
עבור גלריה לאמניס״עולים בירושלים,
לפני סאלי לואיס, אשת השגריר האמריקאי. בהגרלה שהתקיימה
באותו אירוע לא זכתה שאלי בפסל, אך לעומת זאת זכתה בכרטיס
זוגי לסוף שבוע במלון בסאנטה״דומינגו, ברפובליקה הדומיניקנית.

לס) ,פור מן את הלקוחות ה מופתעות
הבאות למיספרה ש לו
ברמת־אביב. הוא בסו־הכל
עוזר. שם לאשתו, מידה, ב-
שעות־העומס במיספרה שלה.
העזרה שלו מעשית מאד. הוא
חופף את שערן של הלקוחות
במומחיות של בעל-ניסיון. את

! 0אשודהחברה החיפאית
ציונה גסט ערכה לביתה
סי סי בת ה־ 23 מסיבת יום-
הולדת, שבה השתתפו כל פעי לי
תנועת שלום עכשיו בחי פה.
המסיבה התקיימה בחווי-
לתה של הציירת גיתית
הראל• כוכב המסיבה היה

הדסה מור 525

סמה בשעתו כשגוללה את
פרשת־הרומן שלה עם משה
דיין, בעת שכיהן כרמטכ״ל
ברומן ״דרכים לוהטות״ ,עומדת
להוציא לאור רומן חדש
שייקרא ״הפנתרה״ .כשנשא לה
אם יהיו גם ברומן החדש
גילויים, השיבה הדסה מור :
״שניים, שלושה, ארבעה
הסולם הזה 2149

אנ שי םבשלט

בת הנשיא מתחתנת עם הגווייה
שרה, וסוביה לוון מתנשמת שוב

שניה לוון מתנשמת ות״בת
השחקנית המפורסמת בת ה־ 44 החליטה בכל־זאת להתפשט, אחרי
שהודיעה כי לא תתפשט ״אפילו קצת״ אחרי גיל .40 היא עושה
זאת לכבוד סרט חדש, ששמו בינתיים ״שפיכות־דם בין שני גברים
בגלל אלמנה,״ סירטה של לינה וורטמולר. לורן היא האלמנה,
ואילו שני הגברים השופכים את הדם הם מרצ׳לו מסטרויאני
וג׳אנקרלו ג׳אניני. על ראשה של לורן מאיימת כיום סכנת מאסר
אם תדרוך כף רגלה על אדמת איטליה, בגלל מישפטים שהגישו
נגדה שילטונות המס האיטלקיים. בביקורה האחרון באיטליה אומנם
נעצרה לווץ, אולם רק על־ידי אנשי !המכס, שחיפשו במיזוודותיה.

בדיסטיינה
מ או שדת ומבלה למרות השמועות ושמועות-
הנגד על יחסיה הטובים —
או הרעים — עם בעלה הרוסי
סרגיי קאוזוב בן ה־,37
נתפסה כריסטינה אונאסיס
במצלמתו של צלם־עיתונות
מערבי על שפת הים באודסה,

שם בילתה חופשה עם בעלה,
וככל שאפשר לראות השניים
בכל־זאת מאושרים. כאשר
הבחינה כריסטינה בצלם שצילם
אותה, היא נתקפה
זעם ודרשה ממנו להסתלק
מן המקום. דווקא בעלה,
חניך המישטר הסובייטי, הרגיע
אותה ולא ביקש מן הצלם
דבר. מאורסה טסה
כריסטינה ישר למוסקווה,
שהתה שם יומיים בחברת
בעלה ואחר־כך יצאה בגפה
לשווייץ, שם היא שוהה עד
היום. נסיעתה זו הגבירה שוב
את השמועות על פרידה אפשרית
בין השניים.

בטי בווו
נגד הנישואין
״הבת שלי רק בת ,21 ואינני
חושבת שהיא מוכנה כבר לנישואין,״
הצהירה בטי פורר,
רעייתו של נשיא ארצות-
הברית לשעבר — ג׳ראלד
פורר, כאשר נודע לה בי בתה
סוזאן מתכוונת להתחתן. אולם
סוזאן התעקשה, והיא
עומדת להינשא לצ׳ארלס פר־דריק
ואנס (אינו קרוב־מיש־פחה
של שר־החוץ האמרי קאי)
,גרוש בן ,37 שהוא איש
השירותים החשאיים של אר־צות־הברית,
ששמר על משפחת
פורד כשג׳ראלד כיהן בנשיא.
,העולם הזה 2149

11—•111

111נהדר—זרו־; י!גהד

8א ד \ן \ ץ

לבד• ייבב ולבשיי
למתנה

לפשתן

לבדי ייאל חמטיי

לבדים מעורבים:
סינעע׳ עם מתנה

אבקת הכביסה המתאימה לכל וגי הבדים
ולבל ממנות \ ־
הכביסה
נס-קלה״ מנקה ביעילות
ובעדינות את כל סוגי הליכלון!
אבק, זיעה, טו מנים, ועוד...
גס-קלה״ נשפכת בקלות לתוך
ה מכונ ה ואינה מתקשה לגושים.
היא עשוייה מגרגרים-כדוריים קטנים
שנמסים ב־ס 1000/ואינה מכילה מלח.

בפיקוח מכון הסיבים. בהתאם לתקן הישראלי.

העולם הזה 2149

171¥

נמכר מיגרש
(1יקדמה שר 1,7
בית יר תל־אביב ודדון מאוק ער

בדל רוכש מניות ב״דיסקונט׳
עיון בתשקיף האחרון של ״אי״די-בי״ מעלה כי בעל־המניווג השני בגודלו,
אחרי מישפחת רקנאטי, הוא ״בנק לאומי״ .״בנק לאומי״ רוכש בשקט ובהתמדה,
במשך תקופה ארוכה, את המניות בחברה זו, השולטת ב״בנק דיטקונט״• לבנק
עצמו עמדה בכירה במירוץ על השליטה ב״דיסקונט״ ,אם מסיבות כלשהן תסתלק
מישפחת רקנאטי מן השליטה.
מנכ״ל ״בנק דיסקונט״ ,דניאל רקנאטי, שנשאל לגבי רכישות אלה, השיב

מנב״ל רקנאטי

מכירת מיגרש בית״ר תל-אביב הביאה
לפרעו! של שני״שלישים מחובות תנועת
החרות. המיגרש, ששטחו 40 דונם, נמכר
למשקיעים מבלגיה במחיר של 28 מיליון
לירות; מזה קיבל מינהל־מקרקעי-
ישראל 11 מיליון לירות דמי־הסכמה.
קרוב ל 2-מיליון לירות יוצאו למיסי
עיריה, עורכי־דין ותיווך. היתרה נטו תהיה
15 מיליון לירות. מסכום זה יקבל בית״ר
3מיליון לירות במזומן, וכן ניתנה לו
התחייבות כי יקבל עוד 12 מיליון תוך
שלוש שנים לצרבי הקמת מיגרש ספורט
חדש, על שטח אחר.
אם לא יוקם המיתקן החדש תוך שלוש
שנים, לא יקבל את הסכום. מכלל חובות
תנועת החרות, שהיו לפי הפירסומים 60
מיליון לירות, שולמו לפני מבירת ה־מיגרש
* 56 שהם כ־ 36 מיליון. תנועת
החרות משלמת מדי ארבעה חודשים 6
מיליון לירות, ותוך 14 חודשים תפרע
את בל חובותיה.
בשעתו נחתם הסכם למכירת הטיגרש
לאחים אלה מירושלים, ב־ 40 מיליון לירות
אולם מנהל מינהל־מקרקעי־ישראל,
אלוף (מיל ).מאיר זורע, סירב לאשר
את המכירה וטען שאם בית״ר אינו זקוק
למיגרש לצרכי ספורט, עליו להחזירו ל-
מינהל. המינהל הנוכחי, שמונה על-ידי
שר־החקלאות אריאל שריו, אישר את
המכירה עתה. המיגרש נמכר במחיר נמוך
יותר, בי נמכר כשטח-תעשייה בעוד שהאחים
אלה הציעו מחיר על סמך ה הנחה
בי עיריית תל־אביב תשנה את
ייעודו לבנייה.

10 סיבו קישון
הוצאת ״לאנגן־מילר״ במערב־גרמניה,
בעלת הזכויות המקוריות להוצאת כיתבי
אפרים קישון שם, מברה לבית-ההו-
צאה ״אולשטיין״ בברלין זכויות להוצאת
10 ספרים של קישון במהדורת־כיס תמורת
1.7מיליון מארק, ועוד מסע פיר-
סומת שיעלה לפחות 400,000 מארקים.
על כך מוסר הירחון ״העתיד״ ,היוצא
לאור בגרמניה. נמסר גם, כי מתחרים על

קנייה טובה

כי אינו מתפלא שבל״ל רוכש מניות של קבוצת אי״די״בי, שכן אלה מניות טובות.
אשר לאפשרות של השתלטות של בל״ל על ״דיסקונט״ ,אמר כי על בל״ל לרכוש קודם
מעל * 50 ממניות אי״דיבי.
השקעות שקטות אלו של בל״ל ב״דיסקונט״ ,כאשר ״בנק הפועלים״ אינו מהווה
צד כלל, מעלות אפשרות לטווח ארוך של שיתוף־פעולה, או אפילו מיזוג, בין שני
הבנקים.

״האיד מאשר: האיננדציה ־
מכשיר לפגיעה בשנו
כל הקורא והשומע את דיברי האורים
ותומים הכלכליים בשנים האחרונות יודע
כי השכר גורם אינפלציה, וכי בכל
פעם ששכירים דורשים תוספת שכר, יגרום
הדבר אינפלציה דוהרת כתוצאה
מהזרמת כספים לשוק. מדור זה היה
היחידי בעיתונות, שטען כל העת את
ההיפך הגמור. טענתי ללא־הרף כי האינפלציה
היא מכשיר של השילטון כדי
לכרסם ולפגוע בשכר ; כי השכר הוא
פיצוי על התייקרויות שכבר היו ולכן
אינו יכול לגרום התייקרויות נוספות,
וכי לא השכר גורר אינפלציה אלא ה־שילטון
יוצר אותה במכוון, כדי לכרסם
בתוספות־שכר ולהעשיר תוך כך את בעליי
הרכוש, הנהנים מכל אינפלציה ופיחות
בערך הכסף.
חיזוק לדיעה זו ניתן באפריל , 1976
עת התפרסם מחקרה של אסתר אלכסנדר
/מרכזת המחקרים הכלכליים במועצה
הלאומית למחקר ופיתוח, שקבעה
כי עלייה בשבר ובתשלום תוספת-יוקר
מלאה לפועלים נגד האינפלציה, וכי ה אינפלציה
מחלקת מחדש את ההכנסה
הלאומית לרעת השכירים׳ ולטובת ה מרוויחים
שלא משכר. היא קבעה כי ה-
מילחמה באינפלציה היא בצימצום ה הכנסות
שלא־משבר. מחקרה פורסם רק
במדור זה וב״מעריב״ ,והיא רואיינה בתוכנית
״עלי כותרת״ .איש מבין הכלכלנים
לא ניסה להתווכח עם מחקרה.
הכל התעלמו ממנה והמשיכו לפרסם
את השקרים הרגילים, וכך עשה גם מזכיר
ההסתדרות ירוחם משל, שלא הגיב
על הטיעונים השיקריים כאילו תוספות־שבר
גורמות אינפלציה.
והנה פירסם ״הארץ״ ,ביום השישי ה
אחרון,
רשימה מאלפת של כתבו הכלכלי
השקול, מרדכי צבי, שעיקרה כי
יהיה על שר־האוצר לגרום התייקרו׳ת של
*( 37 לפחות) מתחילת נובמבר 1978 ועד
סוף מארס ,1979 אם ברצונו למנוע את
עליית השכר במונחים ריאליים. כלומר,
הוא מציע לגרום אינפלציה מכוונת.
מי שסבור כי שכרו של הפועל הישראלי
גבוה מדי (שבן פרשני העיתונות פתחו
שוב בפירסומים על עליות ״גדולות מדי״
שהיו בשכר הריאלי של השכיר השנה),
באים כלכלני מישרד התעשייה וקובעים
(במחקר של הכלכלן ויקשור בוק) כי
יש הצדקה לתביעות־השכר של פועלי ה תעשייה,
שכן רמת שכרם ביחס ליחידת־תפוקה,
נמוכה בהשוואה לארצות-המערב.
המחקר קובע גם שהתעשייה הישראלית
יכולה להעניק לעובדיה תנאי־שכר טובים
יותר, בלי לפגוע בכושר״התחרות שלה
בשוקי חו״ל.
העלות הכוללת של שכיר בחודש ל־מיפעל,
היא בישראל 403 דולר, בגרמניה
המערבית 949 דולר, באנגליה 525 דולר,
בדנמרק 817 דולר׳ בפינלנד 549 דולר,
בנורווגיה 760 דולר, בהולנד 728 דולר
ובארצות-הברית 897 דולר.
הביצה ואתה
אחת הטענות בפי מישרד־האוצר, ל ביטול
הסובסידיות על מוצרים חיוניים,
היא שהאזרח הישראלי משלם תמורת
מוצרים אלה רק חלק קטן ממחירם
האמיתי. בכך מרושש האזרח את קופת
האוצר, ופוגע בביטחון המדינה. כדי למנוע
חבלות אלה בביטחון, החליט האוצר
על קיצוץ זוחל בסובסידיות למוצרים
חיוניים.
אגב: הקצבות האוצר בתקציב השנה
לסיבסוד מוצרים חיוניים, הן כ״ 9מיליארד
לירות. האוצר מקציב השנה 20
מיליארד לירות לסיבסוד הלוואות לבעלי
הון ורכוש. האוצר אף אינו חולם להציע
קיצוץ מקביל בסובסידיות להון, ומזכיר
ההסתדרות הנמרץ ירוחם משל נאלם
דום בנושא זה.
למשל: מוצר מסובסד ושמו ביצת־מאכל.
הצרכן בישראל משלם תמורת ביצה
אחת 85 אגורות לערך, לפי הגודל. בך־
בבד מייצאת המדינה את הביצים לחו״ל
במחיר של סנט אחד — או 18 אגורות —
הביצה. אם מחיר הביצה בחו״ל הוא סנט
אחד, מדוע מאשימים את האזרחים המשלטים
חמישה סנטים לביצה ן בימים
אלה מעלים את מחיר הדלק מפני שמחירו
עלה בחו״ל, וכך גם את מחירי
הבשר הקפוא. מדוע לא יוזילו את מחירי
הביצים׳ בהתאם למחירן בחו״ל 2
אותו סיפור בדיוק לגבי שמן״מאכל
שמחירו בחו״ל כה זול עד בי לא כדאי
בלל לייצאו ללא מענקי ייצוא. אולם
ביוון שאחרי המהפך הכלכלי ביטלו את
המענקים, יצואני שמני המאכל מקבלים
תמיכה לייצוא מתקציב הסובסידיות למזון,
שנועד להוזלת מחירים בשוק המקומי

בעיית האוצר: לגרום להתייקרות
של 3096 עד מארס 1979
בשוקי ההון
והכספים

כדי למנוע עלייה ריאלית של השכר
טר לחיזוק הדולר נראית כמשמ* ן( ק רי בנקים) חרדים בימים אלד.

סופר קישון
אביר המיסדר

השגת הזכויות הציעו לשלם למחבר שכר-
סופרים בשיעור של * 10 מהתמורה —
ההצעה הראשונה מסוגה בגובה כזה
בשוק סיפרי-הביס, שבו מקובל לשלם *, 5
ורק במיקרים יוצאים־מן־הכלל משלמים

הוצאת ״אולשטיין״ שייכת לאכסל
שפרינגר. החלפת ההוצאות של סיפרי-

הכיס של קישון (קודם היו זכויות על
חמישה ספרי ביס להוצאת דטייפ) נחשבת
כסנסציה בגרמניה, וברור שעיתוניו
של שפרינגר יתרמו להגברת המכירות של
סיפרי קישון. עד בה נמכרו בגרמניה
ספרים שלו ביותר מ־ 11 מיליון עותקים[ ,
קצת פחות ממחציתם במהדורות-כיס[ .
עד בה יצאו לאור בגרמניה יותר מ־30
ספרים, שבראשם צועד ״הביטי לאחור,
גברת לוט״ (יותר ממיליון עותקים) ,ואחריו
״תיבת נוח״ ו״הלוויית חולה
הים״ .הוצאת דטייפ הפיצה יותר מחמישה
מיליון סיפרי־כיס של קישון. לפי העיתון
״זיד-דויטשה צייטונג״ יכול קישון לקוות
לקבל מבית־ההוצאה החדש הכנסה מוק דמת
גדולה יותר, ולא רק אחוזי-מכירה
מן הפדיון.
באחרונה קיבל קישון את תואר אביר
מיסדר קרנבל ההומור בעיר אבן, והצטרף
ל־ 29 אבירים קודמים ביניהם קו-
נארד אדנואר והלמוט שמיט.

בקדזב ייפתח
בנק לצפון אמריקה
ברחוב אלנבי פינת שדרות רוטשילד
בתל-אביב, משלימים עתה את הסניף
הראשון של בנק חדש בישראל, שייקרא
״בנק לצפון אמריקה״ .המשקיעים בבנק
הם קבוצת איירה גולדין מניו-יורק, השותף
בבנק בעל שם דומה בניו-יורק, ובנק
״אוצר לחיסכון״ בירושלים של יהושע
הלפרין. בבנק הושקעו 3מיליון דולר
בהון נפרע, ומנב״לו יהיה דויד צפריר.

עליית ערךההשקעה במניות אי ד׳ בי(רגילות)
לעומ ת עליית המדדו הדולר.

מה אומרים על

טיעור הגידול ( ג ) 90-
בסיס• :נואר 1971־ 1 0 0

מגייר.
רגילה
טל א• ד• ב•

א חברה לאחזקות בנקאיות

4ה מדד

מבנה הקבוצה

הדולר

אי די בי
חברה לה שקעות של
בנק דיס קונ ט
אוק 78דצס 77

דצח 76

דצם 75

ד צגז 74

ד * מ 73

ד:ננז 72

ד * מ 71

ינואר 71

* 1כולל ה ש קע ה מ חד ש

אי די בי, חברת האם של בנ ק דיסקונט, היא
הקונצרן הבולט ביותר בסק טור הכלכלי הפרטי
במשק הישראלי ופועלת בענפי הבנק אות,
המימון, התעשייה, המסחר, הבניה, הפרדסנות,
הספנות והביטוח.

כפי שרואים ״ מאז .71ו 1.ועד 3.9.78 התשואה
הכוללת של מניה רגילה של אי די בי היתה
כ , 16094-ו לעומת עליית שער הדולר באותה
תקופה בשיעור 42094 ועליית־מדד בשיעור .,64094
דהיינו -מנית אי די בי נתנה תשואה גבוהה יותר
מהמדד והדולר בתקופה של כמעט 8שנים.

בבנק או ת מהווה הקבוצה כ 2094-מהמערכת.
התשואה על המניה הרגילה של אי די בי:
סך הפדיון התעשייתי של החברות מקבוצת
׳אי די בי מהווה 2.594 מסך קפדיון של
התע שייה בישראל 1594(.מפדיון
התע שייה האלקטרונית!)

׳ 1 594 מענף הפרדסנות.

794 מפרמיות הביטוח המקומי.

הטבלה הבאה מסכמת את התשואה הכוללת של
השקעה במניה הרגילה של אי די בי:

ר שי מתהשק עו ת עי ק ריו ת של החברהלהשק עו ת ופי אי סי

התשואה הכוללת של המניה
לשנת 1977 היתה .9494

גגקברק לי ס די ס קונ ט
ננקל פי תו חולמש כנ ת או ת

גידול אי די בי בשנים האחרונות היה מהיר יותר
מהגידול במדד המחירים לצרכן:
הרווח הנ קי של קבוצת אי די בי גדל בשנים
1977 - 1974 בממוצע רב־שנתי של , 5294ל עו מ ת
עליית מדד המחירים לצרכן בממוצע רב־שנתי של
.3694
התפתחות התוצאות למניה רגילה של אי די בי:
תאריך רכישה
תאריך החישוב
תשואה כוללת

1.1.71
1.1,76
1.1.77
1.1.78.

3.9.78
3.9.78
3.9.78
3.9.78

(,16094 21794 14594
2794

לשנה שהסתיימה
ב 31-בדצמבר
רווח למניה
דיבידנד במזומן
מניות הטבה

בנ קמרננ תי ל

בנ ק ל מי מון התע שיי ה
מנ פי קי ם, חברה ל הנ פ קו ת
אי די בי לי סי נ ג
ישראל די ס קונ טטרסט קו מ פני
ניו־יור ק

1976 1975 1974
3894 3194 3494
1394 1294 1294
־ 2594 2594
1977 5794 1594 2594

די ס קונ ט בנ ק ( ל טין א מ רי ק ה),
מונ ט בי די או

מתוך דיוקן של אי די בי חברה ל א חז קו ת בנ ק איו ת שפורסם ע״י

ת ע שי ה
בנ ק או ת מי מו ן ובי טו ח
א בי ק
או רני ם (ב טוחו ת)
אלב ר
בטח
א ל סינ ט
בנ ק ל פי תו חהתע שי ה
א ל קו
ה פני ק ס הי ש ר אלי
אל רון
חברה ישרא לי תלער בויו ת
א רג מן
בלל
הב רלון
פי אי סי חברה ל ה לוו או ת
ה חב ר ה הי שרא לי ת ל קו פ ס או ת פח קנ ד ה -ישראלדב לו פ מנ ט
החברה לנ ב לי םול חו טי חשמל
בני ןוחקל או ת
י שקר
חברה לנ כ סי םול בנין
להבי ישקר
ק.ב.ע. קבוצ ת בוני ע רי ם
מפע לי ניי רחדרה
״ ג ד ״ חב רה ל בנין
נ חו ש תן
״ גי ל ת ״ חב רה לבני ה
סאי־טקס
חב ר ת ״ג ביי ם ״ לקרק עו ת
סינ טי פי קדטהסיסמטס
מהד רין
פילו ט רדיו
מפע לי א ריז ה של מהד רין
צ ב עי ט מ בו ראסקר
׳׳נורו ,,חברהל בנין
ק ליל ת ע שיו תמתכת

שונו ת
ש מ טן מוצרי סי כהו כי מי ק לי ם
ב רינ ק ס
ת ע שי ת ע סי ס ל כו ה ל
ג־נרל מ הנ ד סי ם
ת ע שן
ט לי ע ד או ל פני י רו שלי ם
ישראמר
ס פנו ת ודל ק
פי ר א חב רה למסחר (רדיו)
אל־ים אוניו ת ת פזו ר ת
רגי ס 1966 חברה ל שיוו ק
אוניו תמשא ״ א ל־י ם״
מוצ רי הנדסה
״דלק״

נשיונל קונסלטנטס ( אוקטובר .) 1978

בגין הבטיח דהשדים את ההמשלה
מיד אחו שובו מקנוה.
בכל מיפלגות הקואליציה ובה התסיסה
ך* תסיסה גמו ד המיפלגות המרכי-
י י בות את הקואליציה, ובתוך החטיבות
המרכיבות את הליכוד, ביחס למיבנה ה ממשלה,
הולכת וגוברת. כוונתו של ראש־הממשלה
היתד, להקפיא, עד כמה שאפשר,
את המצב הקיים, שבו חסרים בממשלה
שני שרים שאחזו בשלושה תיקים. במצב
זה אין כל קשר בין כוחן האמיתי של
המיפלגות לבין יצוגן בממשלה.
תחילה הודיע מנחם בגין, כי אין בכוונ תו
לעסוק בשיבוץ שרים או בשינוי הר כב
הממשלה עד לסיום שיחות השלום
וחתימת ההסכם עם מצריים. אולם ערב
נסיעתו לארצות־הברית ולקנדה, אמר בגין
למקורביו כי נראה לו שלא תהיה ברירה,
אלא ״להרכיב את הממשלה מחדש״ לאחר
שובו מהמסע בן השבועיים.
פעולת השיבוץ תהיה קשה ומפרכת, לא
רק בגלל הבעיות האישיות של אנשי
מיפלגה הרוצים להיות שרים, אלא גם
בגלל הפילוג בד״ש. הפילוג במחנה ידין

1ו 1ו1

אירגון־מחדש זה לוחצות תנועת החרות,
המיפלגה הליבראלית והמפד״ל, המרגי שה
עצמה מקופחת. מתנגדים לו התנועה
הדמוקרטית והשר שוסטק מלעם.
בגין היה
הרעיון הראשוני של
פשוט מאד, ובתחילה נראה היה כי
הוא גם יצליח לממשו. לקבל את המלצות
ועדת חורב ולבטל את מישרד-הקליטה ;
לתת לשר־הקליטה דויד לוי את מישרד
התיקשורת, לשר משה ניסים את מישרד־התחבורה
ועל־ידי כך לסתום את הפיות
במיפלגה הליברלית! ובנוגע לתיק מישרד
התעשייה, המיסחר והתיירות, החליט בגין
להגביר את לחצו על ייגאל הורביץ כדי
שיחזור בו מהתפטרותו. במידה שהלחץ
לא יעזור חשב בגין להציע תיק זה לאיש
חרות ותיק, שאינו חבר־כנסת, יעקוב
מרידוד, ועל־ידי כך להשתיק את הקו לות
המוחים בתוך מיפלגתו. בגין הניח
כי בכך שלא יערוך שינויים בהרכב ה־בין־מיפלגתי
בתוך הממשלה, הוא ירגיע

חיים לנדאו
יתוייק 7

^ 1ו1
את המפד״ל, שתחדל מדרישתה לתיק נו סף
או לחליפין — לנטילת תיק אחד
מידי הדמוקרטים.

הוליד מצב שבו למיפלגה בת שיבעה חב־רי־כנסת
יש שלושה שרים בממשלה, ש אחד
מהם הוא סגן ראש־הממשלה.
על בעיותיו אלה של ראש־הממשלה
חיש מהר התברר לבגין כי לא יוכל
נתווספו גם בעיות חמורות מבית, במיפלג־לבצע
תוכנית זו. דויד לוי מסרב לקבל
תו, תנועת החרות. הבדיחה המהלכת ב־את
תיק התיקשורת. במשך שנים רבות
מיפלגה אומרת, כי בגין הוא ממשיך הקו
היה ידוע תיק זה — בשמו הקודם, תיק
של דויד בן־גוריון המנוח, שגרס כי ממ התואר
— כמתת שאותו נותנים לספרדים־
שלה בישראל חייבת להיות ״בלי חרות
מטעם. מחזיקי התיק הזה מטעם מפא״י
ומק״י.״ כיום יש לחרות באורח רשמי 5
היו אליהו ששון, ישראל ישעיהו ואהרון
שרים, מלבד ראש־הממשלה, האוחזים ב אוזן,
כולם עסקנים שעלו בעיקר בגלל
ארבעה תיקים. שר אחד, חיים לנדאו, הוא
מוצאם הספרדי. דויד לוי יודע זאת, ואף
שר בלי־תיק. אולם מתוך החמישה (וייצמן,
אמר לבגין בנוכחות רבים :״אני לא מת לוי,
שרון, לנדאו ודיין) שניים אינם שיי כוון
להיות פרענק־תורן!״ כאשר נרמז ל כים
לאמיתו של דבר למיפלגה. הם נכנסו
לוי כי הוא עשוי לקבל יחד עם תיק
לממשלה על חשבון מיכסת חרות. שניים
התיקשורת גם את תיק התחבורה, שכח את
אלה הם משה דיין, שהוא סיעת יחיד, ו מוצאו
העדתי ונתן להבין כי יסכים לסידור
אריק שרון, שמיפלגתו שלומציון, שמנתה
כזה.
שני ח״כים, הצטרפה לחרות אחרי המה גם
משה ניסים לא הסכים להיות שר־פך.
ותיקי חרות אינם מחשיבים גם את
התחבורה. לידידיו אמר גיסים, בנו של מי
עזר וייצמן כאיש מיפלגה ממש.
שהיה הרב הראשי לישראל :״להיות שר
לליברלים יש ארבעה שרים, משה ני־תחבורה
פירושו להיות השר האחראי על
סים, שימחה ארליך, יצחק מודעי וגדעון
חילול השבת הרשמי הגדול. ביותר שקיים
פת, שלכל אחד מהם תיק בממשלה. לתנו במדינת־ישראל.״
תיק אחר לא יכול היה
עה הדמוקרטית יש שלושה שרים — ייג בגין
להציע לניסים. התיק היחיד הפנוי
אל ידין, שמואל תמיר וישראל כץ. ל־הוא
תיק כלכלי — תעשייה, מיסחר ותיי מפד״ל,
שהיא המיפלגה השניה בגודלה ב רות•
ולכל ברור כי חבר מיפלגתו של
קואליציה, יש שלושה שרים בלבד —
ניסים, שר־האוצר שימחה ארליך, יתנגד
יוסף בורג, זבולון המר ואהרון אבו-
לכך שתיק חשוב זה יפול בחלקו.
חצירא. ואילו ללעם, התופסת שמונה מוש־ !
לבגין היתד. מחשבה נוספת, שבאמצ בים
בכנסת, יש כיום רק שר אחד —
עותה ביקש להשתיק את עסקי מיפלגתו

אליעזר שוסטק.
שלו: לתת לשר בלי־תיק חיים לנדאו את
תיק התעשייה או את תיק התחבורה. על
פני השטח נראה כי ללנדאו יש כישורים
מתאימים לתיק כלכלי, מאחר שהיה שר־הפיתוח
בממשלת הליכוד הלאומי, אולם
דברים רבים מפריעים להסדר זה. העניין
לכד געיית איוש התיקים החסרים
הראשון הוא בריאותו של לנדאו. הוא אדם
יו בממשלה והורדת הנטל מראש־הממש־חולה,
שעבר כבר כמה התקפי־לב. הוא
לה עצמו ומסגך השר שבמשרדו, יורם ארי-
יוצא ונכנס אצל רופאים ובתי־חולים לפ דור,
המטפלים בינתיים, עם עזרה מסויי־חות
באותה תדירות שבה הוא נוסע לתו״ל
מת של השר דויד לוי, בשלושה תיקים,
במיסגרת עיסוקו כשר הממונה על העלייה
חייב בגין לבצע אירגון־מחדש של כל
התיקים על פי, מפתח חברי-הכנסת. על
(המשך בעמוד )34

יגאל הורוביץ
יחזור 7

^ ״הפרענק
התורן״

דויד לוי
יוכפל 7

מזכיר מועצת־הפועלים, משה ורטמן,
נעלם. ח״כ משה שחל יושב בביתו. שבח
וייס מתכונן לקראת הופעתו בטלוויזיה.
חדר גדול, דחוס חיפאיות צעירות ה מתכוננות
למבול הטלפונים, נראה כמו
בית־עלמין, ולאווירה הקודרת מוסיפים
הלוחות ובהם המישבצעות הריקות. ה פסימיסטים
טוענים כי אמנון לין יקה את
המקום הראשון. האופטימיסטים מחשבים
כי גוראל אומנם יהיה הראשון ולין השני,
אך גוראל לא יעבור את קו 40 האחוזים,
ובסיבוב השני יצטרפו אוהדי הליכוד אל
לין ויביסו את גוראל.
אבל חיפה החליטה לחזק את המעדך.
שלהמערך היה
הניצחון הגדול ביותר
דווקא בעיר זו. המהפך הגדול ביותר של
הבחירות אירע בחיפה. גוראל עצמו מודה
אחר־כך בפני בתו :״זו לא רק היתד,
תמיכה בי, אלא סטירת־לחי לליכוד. חיפה
חזרה אל עצמה.״

• מטה ארצי •טל הדיכוד ג*
מצודת־זאב.
שומר לבוש ביגדי־חאקי עומד ליד
דלת־סורג עבה בקומה ה־ 13 של מצודתי
זאב. הוא מרשה להיכנס למטה הבחירות
רק לנושאי תווית מיוהדת. לידו, גלילה,
צעירה בעלת שיער אדמוני, עורכת בי קורת
נוספת. אוהדי הליכוד המציעים עז רה
או מכונית, נדהים על־ידי גלילה :
״איננו צריכים שום עזרה.״ גלילה עצמה
מספרת שהיא נגד הליכוד, למרות שהיא
לובשת חולצת־טי שאותיות גח״ל מודפ סות
עליה :״אני נגד הליכוד, אבל משל מים
לי 600 לירות בשביל העבודה היום.״
ראש המערכת הגדולה של הליכוד, ע ד
רך־הדין דב מילמן, יושב בחדרו ומקבל
דיווחים על אחוזי ההצבעה. הכל שקט. אין
התרגשות. העבודה נעשתה כבר בימים

מטה הליכוד

בקומה ה־ 13 של מצודת זאב בתל־אביב שכן המטה הארצי
של הליכוד, כשהוא שמור על־ידי שומרים לבושי מדים

חומים מאחרי דלתיסורג. איש לא יכול להיכנס למטה ללא תוויתיזיהוי, והפעילים שרצו
להתנדב לעבודה נידחו עליידי המפלגה, שיכורת הניצחון של לפני שנה וחצי.

• מטה הבחירות שד אמנון דין
רהדר, חיבה. המטה הניצחון

צוהל משעות הבוקר המוקדמות.
מונח בכיס. אמנון לין משוטט

חמהמך !1ח !1ב ר

הקודמים. הכל בטוחים בניצחון כללי ו מוחלט.
עדיין לא התעוררו משיכרון הניצ חון
של לפני שנה וחצי. למטה, במיזנון,
ניצבת אחת הנשים הפופולאריות ביותר
השבוע. תמה, העולה החדשה מברית־המו־עצות
שבישרה יום קודם לכן דרך הטל וויזיה
לכל עם ישראל על כמויות עצומות
של כריכים ,״גם סנדוויצ׳ים רוסיים,״ ואל פי
בקבובי־משקה שהכינה .״אצלנו אין
עוגות, אנחנו לא הכנסת,״ אמרה תמה.
כעת היא ניצבת מאחרי מגש גדול של
עוגות.
היחידי העצבני הוא מנהל בית דבוטינס־קי,
איש האצ״ל הוותיק יעקוב מזלי .״כל
מיני שרים ויושב־ראש הכנסת רצו לבוא
לכאן בערב, ולשבת בחדר של בגין,״ הוא
אומר .״את החדר של בגין אני לא נותן
לאף אחד, עם כל הכבוד.״

הבחירות
• מטה י
הארציי״שד
המערך במרכז מיפדגת העבודה.
רחוב הירקון ט.11
בשעות הצהריים חוזר שמעון פרם מ סיור
שערך עם ארתור בן־נתן בשכונות.
״קיבלנו פיתות עיראקיות וכיבדו אותנו
בסלט חצילים,״ מספר נהגו של פרס .״ה מצב
בשטח הרבה יותר טוב מזה שהיה
בסיור הקודם שלנו,״ אומר פרס למזכיר תו׳
״קיבלו אותנו הרבה יותר טוב.״ או לם
גם פרס אינו מאמין בניצחונו. של בן־

נתן וחושש, כמו כולם, ממפולת נוספת
של המערך בעיריות השונות ובמועצות
המקומיות.
אהרון (״אהרל׳ה״) הראל, רכז מטה הב הירות
של המערך, ריכז כבר מטה־בחירות
אחד בעבר. היה זה מטה הבחירות של
רפ״י, ב־ . 1965 הראל רגוע ,״מוכן לספוג
כל מכה בשקט.״ מצב־הרוח הכללי: עגום.
מכל רחבי הארץ מגיעים דיווחים על
פעילות של אוהדי הליכוד. ערב קודם־
לכן ערך הליכוד מסע מאורגן של הסרת
כרזות המערך ממאות לוחות־מודעות. מ נקודות
יישוב רבות מודיעים כי בקלפיות
נעלמים באופן שיטתי פתקי ההצבעה של
רשימות המערך ושל מועמדי מיפלגה זו.
דיווחים על התנגשויות ותיגרות־ידיים מגי עים
כמעט מכל רחבי הארץ. הראל מב ליג.
הוא יודע כי דבר לא יעזור.
ניצה יעקוב, צעירה חיננית שתפקידה
לעזור לדובר מטה הבחירות, מתרוצצת
בין המיזנון שבקומה השלישית לבין שאר
הקומות ומציעה קפה שחור ,״אולי זה ירו מם
את האווירה.״ כאשר ידיה פנויות מכו סות
קפה, היא מתיישבת ליד הטלפון של
הראל ומשיגה לו מטות בחירות בכל ה ארץ.
כדי לברר כמה הצביעו.
בשיחות פרטיות מביע הראל את חששו
כי המפולת של מאי 77׳ תחזור על עצמה.
כאשר נודעו תוצאות הבחירות, ובעיקר
אחרי

שהתפרסם

מידגם הטלוויזיה

לגבי

הבחירות הכלליות, היה הראל עדיין מאו פק,
אם כי אפשר היה להבחין בניצנוץ
דימעות־שמחה בעיניו. שמעון פרס, עייף,
עיגולים שחורים תחת עיניו ועור־פניו
מתוח, היה במשך כל היום אותו שמעון
פרס שהפסיד לרבין ואחר־כך לבגין. אחרי.
שידור הטלוויזיה קשה היה שלא להבחין
בתיקווה שבעיניו :״חבר׳ה, זאת ההתח לה
של ההתחלה,״ סיכם, ומיהר לטלפן אל
בן־נתן, לנחם אותו.

• מטה הבחירות שד המערך
בחיפה, בית המיפדגה בהדר.
הבניין שמור כמיבצר. כל אורח בלתי-
מוכר מקבל שומר־ראש צמוד, מסדרני
הפועל המפורסמים, כדי שילווה אותו ב תוך
הבניין ויקפיד על כך שאין הוא ״מר גל״
.אורי אגמי עם־הכרס, מזכיר מחוז
המיפלגה וראש המטה שלה, כעוס ועצבני.
יש המדברים בגלוי על כך שהמערך יפסיד
את ההגמוניה שלו בעיר האדומה לאמנון
לין, חתנו של אבא חושי המנוח, מי ש יצר
את חיפה האדומה. אפילו בתו בת ה־9
של אגמי, הפוסעת אחריו כצל, אינה מצ ליחה
להרגיעו. אריה גוראל מתרוצץ ב עיר,
בין קלפי לשכונה, בין השוק לבתי-
קפה. כל שאר אנשי המפתח במערך ב חיפה
נעלמו כחפרפרות לתוך חוריהן.
״היתד, לנו תחושה שאנחנו מפסידים כאן
את הכל,״ הסביר אחד מהם.

ברחובות, ומדי פעם בפעם שולח מכונית
של פעיל כדי לצרף אליו את אשתו רות
או את בתו אורנה, קצינה־לשעבר בצה״ל
ובת אוהבת. בצד יושבת אלישבע בת־בונה,
שאינה מדברת עברית, לבושה חולצה ש עליה
פירסומת לאמנון לין, וסורגת. היא
אינה עושה דבר, אולם רות לין מסבירה :
״היא תומכת בנו, אז היא באה לסרוג
כאן.״
בפתח המטה מופיע אדם עב־כרם, בל-
תי־מגולח וזוכה בנשיקות ובחיבוקים מ אורנה•
״זהו בנימין עמרמי,״ היא אומרת.
״אנחנו קוראים לו ימני. הוא היה שנים
רבות הנהג של אבא.״ הכוונה לא לאבא
של אורנה, אמנון, אלא לסבא שלה, אבא
חושי.
לין מגיע למטה, שקט כהרגלו .״אנחנו
מנצחים, אין ספק,״ הוא אומר לפעילים,
שולח נהגים למקומות־תורפה ושומע על
התנכלויות של פעילי הליכוד לרשימתו.
את תוצאות מידגם הטלוויזיה מקבל אמ נון
לין בשקט. יש לו גם הסבר מן המוכן
לכישלון :״המיפלגה שלי, הליכוד, היא
האשמה. אילו היה לה די שכל להציב
אותי בראש הרשימה שלה, היינו מסלקים
את המערך.״

• טטה הדיכוד בחיפה מעד

קולנוע ״ ע צ מון״ כהדר.

מועמד הליכוד, צבי צימרמן, יוצא ל-

,מאי*

ן חזאוו!!1ו^

קוראת כרזת־פירסוס להצגת־בידור המועלית ב־
111 11
אולם תיאטרון אוהל. ביום הבחירות נערכה במקום
״ויי
#111
הצגה אחרת, זו של מועמד המערך המובס לראשות עיריית תל־אביב אשר בן־נתן.

— 214

מנגינת הברבור

אחת מפעילות מטה הבחירות של צבי צימרמן
בחיפה, רוחמה גרשגורן, ניסתה להתגבר על אווירת
הייאוש במטה הליכוד על־ידי כך שפרטה נעימה קלה על פסנתר־כנף שנמצא במקום.

חיפה: המעדר המנצח

ראש מטה הבחירות של המערך בחיפה,
אורי אגמי, היה עצבני ומתוח כל היום,
התחזיות טענו כי מועמד המערך, גוראל, יצטרך להתמודד בסיבוב נוסף נגד לין. אגמי
הוא נראה במרכז חדר־הבקרה במטה שלו. תוצאות הבחירות הוכיחו, כי ניצחונו

מסע־בחירות אחרון בעיר. הוא אינו נוסע
בגפו. מאחוריו נוסעת שיירה גדולה של
מכוניות פרטיות ומוניות, שעל כולן כר זות
גדולות הנושאות את תמונתו. דק
האופנועים חסרים. במטה, עזובה של לא־חר־כישלון
כבר בשעות בוקר מוקדמות של
יום־הבחירות. הרצפות מלוכלכות, פעילים
כמעט שאין. רוחמה גרשגורן, פעילה ש נשארה
בכל־זאת במטה, מצאה פסנתר־כנף
באחד החדרים, פתחה אותו והחלה
מקשקשת את יונתן הקטן.
אצל צימרמן במטה, ידעו הכל כי הוא
יפסיד בבחירות. השאלה היתד. רק בכמה.
היה סקר שנגנז, שטען כי הוא יזכה ב־6
אחוזים בלבד, סקר אחר דיבר על יותר
מ־ 20 אחוז. נראה היה כי 20 אחוז הם
מטרתם האמיתית של אנשי צימרמן. אחד
הפעילים נזכר בנאום־הבחירות של בגין,
שנחלץ שבוע קודם־לכן לעזרתו של צי-
מדמן .״בגין אמר, שאם היה צימרמן חבר־כנסת
הוא היה ממנה אותו שר בממשלה.
בגין שכח שאפשר למנות שר גם בלי ש יהיה
חבר־כנסת, ואם הוא היה לוקח את
צימרמרן היה חוסו מאיתנו את הביזיון.״
אולם נראה כי דווקא המטה של צימרמן
היה העשיר ביותר בחיפה. כמעט כל מו ניות
העיר גוייסו, תמורת תשלום נכבד,
להסתובב ברחובות, להביא מצביעים, וב עיקר
לשאת את הכרזות שעליהן פרצופו
של המועמד המפסיד. כאשר נודע על ההפ סד,
היתד, תגובתו הראשונה של צימרמן:
״הכל בגלל אמנון.״

ארתור מודיע לכולם כי הוא יתפטר ממוע צת
העיר, ובוודאי לא יסכים להיכנס לקו אליציה
עם צ׳יצ׳.

• מטה הבחירות של שדמה
להט בכית המיפדגה הליברלית
ברחוב אכן־נכירול.
קשה לאתר את הפעילים של צ׳יצ׳
חלקם מסתובבים בבניין, עונים על טל פונים
וממלאים את הדיאגרמות שעל ה קיר.
פעילים רבים שהם עובדי עיריה,

חיפה: לין

^ 11 *1111^1אמנון לין מוקף פעילים במטה הבחירות שלו
בחיפה. במשך כל יום הבחירות היה ליי

משוכנע בניצחונו, ונהג בשקט ובאיפוק של מנצח. רק אחרי שהתבררו התוצאות, ולין
׳נוכח כי יריבו גוראל זכה בניצחון מוחץ, טען לי כי ההאשמה היתה במיפלגתו, הליכוד.
כשהיה כבר ברור כי אחוז ההצבעה יהיה
נמוך ביותר, גברה עצבנותו של צ׳יצ/
״גם בימים הכי גרועים שלו בעיריה לא
ראינו אותו כל כך עצבני,״ אמרו .״צ׳יצ׳
מסתובב כארי בסוגר, מזנק לשמע כל ציל־צול
טלפון, גוער באנשיו כמעט בצעקות.
באולפן הטלוויזיה בקריה בתל־אביב,
היה צ׳יצ׳ מתוח .״אז מה, ארתור, נלך
לסיבוב שנין״ שאל. בן־נתן, ששריד לא
זז בפניו, לא הגיב. כאשר נודע על תוצ אות
המידגם, השתנה צ׳יצ׳ .מאוחר יותר,
כך סיפר ניסים מישעל, מראיינו באולפן ה

מטה יהושע מצא, כמרכז
ירושלים.

• המטה של אשר בן־נתן בבית
תיאטרון ה״אוהל״ בתל־אכיב.
כמה צעירות חינניות יושבות מול מכ שיר,
בפתח אולם התיאטרון. המכשיר הוא
מפענח מיקרופילם, והוא מראה להן באיזו
קלפי מצביע כל אחד מתושבי תל-אביב.
יריב בן־אליעזר, נכדו של דויד בן־גוריון,
הוא עוזרו של בן־נתן.
בחוץ, שלט גדול הטוען כי ארתור בן־
נתן הוא ראש העיר הבא של תל־אביב,
ולידו שלט גדול לא פחות הקורא לתוש בים
לבוא להצגה שתועלה ממחרת הבחי רות
באותו תיאטרון: שלכם בפאניקה.
בשעות הצהריים נוסע בן־נתן לביתו,
לישון כמה שעות. אנשי לישכתו מתאספים
כדי לספר צ׳יזבאטים מימי הבחירות ה אחרונים.
ח״כ אליהו שפייזר לא רצה לע זור,
אבל אלוהים סידר שהוא יצטרך לע זור,״
סיפר אחד הפעילים .״כשצ׳יצ׳ נאם
בכיכר מוגרבי, ניגשו אחר־כך רבים אל
שפייזר, שהלך באותו יום לקולנוע, לחצו
את ידו ואמרו לו, :אדוני ראש־העיר, היה
לך נאום נהדר, .״
יום קודם־לכן הסתובב בן־נתן יחד עם
!סי שריד. ואנשים ברחוב צעקו:
,העיר הבא, יחי סגן ראש־אורה
נמיר הסתובבה
וחילקה כרוזים של
אליה, התבוננו
״אולי את
הנעליים

אשתו של ח״כ עוזי ברעם, ראש המטה
של טדי.
את הכל מקשר דבר אחד: השנאה
ליהושע מצא. ירושלים היתה המקום היחידי
שבו התפתחה שינאה של ממש בין שני
היריבים. לכל ברור כי טדי ינצח, והשאלה
הגדולה היא: כמה מקומות הוא יקבל
במועצה, כדי שמצא לא ימרר את חייו
במשך׳ ארבע השנים הבאות.
כשהגיע קולק לבניין הטלוויזיה, עוד
לפני שנודעו התוצאות, ניגש אליו מצא
וביקש ללחוץ את ידו. קולק התעלם ממנו.
הוא היה עייף, עצבני ומתוח. כאשר נודעו
תוצאות הבחירות, שהיו ניצחון אדיר
לקולק ולרשימתו, לא יכול קולק שלא
לתקוף את מצא, גם בנאום הניצחון. מצא,
שהכין נאום מתון עוד מקודם הבין, רק
אחרי שכבר ברך בנעימות אח ראש העיר,
כי הותקף בגסות, ואז טען :״הערבים, הם
שהביאו את הניצחון לקולק.״ באולפן ה טלוויזיה
פרץ צחוק כללי.

נכד ברגודיוו

יריב בן־אליעזר, נכדו של דויד בן־גוריון (במרכז התמונה,
מזוקן) ,היה אחד מעוזריו של אשר בן־נתן, ואחראי על
צבא הצעירות שהפעילו מכשיר אלקטרוני לפיענוח מיקרופילמיס שעליהם היו שמות
וקלפיות כל תושבי תל־אביב. בן־אליעזר הי המוכן להתערב עם כל אחד שבן־נתן יזכה

אינם מעזים להראות היום את פניהם ב מטה
ונשארים בעיריה .״היום יהיו כאן
הרבה עיתונאים, ואסור שיראו אותנו כאן,״
הם מסבירים .״גם צ׳יצ׳ עצמו מפוצל, בין
לישכתו שבקומה ה־ 12 של העיריה לבין
המטה בקומה השלישית שבבניין ממול :
לו מותר להיראות בשני המקומות.
האווירה עגומה למדי. אין המתח ש־איפיין
את ריצתו של צ׳יצ׳ לבחירות לפני
חמש שנים. החתיכות המפורסמות של
צי׳צ הזדקנו בחמש שנים, ולא באו חדשות
שימלאו את מקומן.
הדיווחים שהתקבלו אצל צ׳יצ׳ לא היו
מעודדים. בימים האחרונים, כך סיפרו לו
אנשיו בשטח, עלה בן־נתן במידה עצומה.
״יש סכנה שנלך לסיבוב שני,״ אמר אחד
העוזרים, בשעת הבוקר, ספק ברצינות ספק
בהלצה. צ׳יצ׳ קיבל התרשמות שלילית זו
גם מסיוריו ברחובות העיר. בכל מקום
שמע תלונות וטרוניות, ובמקומות רבים
קיבלו אותו בקריאות :״בן־נתן, בו־נתן!״
זיווה להט היתה היחידה שטענה, גם כשלא
היו עיתונאים בסביבה :״הניצחון של
צ׳יצ׳ יהיה גדול.״
כבר החלו עושים חשבונות: האם היו
אנשי חרות, ואולי ליברלים, שחיבלו
תיים י מי האשם בכישלון הצפוי 1

טלוויזיה, אפשר היה לראות דמעות בזוויות״
עיניו.

• מטה טדי קודר, כרחוב יותם
כירושלים.
במדרגות, בקומה הראשונה של המטה,
משחקים ילדים־שכנים בקלפים עשויים
מפיתקי־הצבעה. בקומה השנייה משחקים
עוזרוהנאמן של
בבחירות. איצ׳ו גור,
קולק, מנצח על עשרות פעילים, חלקם
נושאים מכשירי-קשר, ועל הבחורות ה רבות
הלובשות חולצות שנותנות יד לטדי
וכובעים שעליהם רשום שמו של ראש
העיר .״אנחנו לא מתכננים מסיבת ניצחון,
כי הניצחון ברור,״ מסביר איצ׳ו.
טדי קולק אינו בא למטה. הוא ישב
כל היום בבניין העיריה .״יש בחירות, אבל
הוא מסביר.
גם לנהל צריך אתהעיר,״
בצהריים יצא קולק לשורה של טכסים
לכבוד בית־החולים שערי צדק, והקפיד
שלא להזכיר את הבחירות.
אמירה סופר. ,מצעירות המטה של טדי,
לבושה בהידור כמו למסיבה, על אצבעותיה
טבעות גדולות ולצווארה שרשרות־כסף.
על הראש היא חובשת כובע של טדי.
תמי גור, אשתו של איצ׳ו ועורכת־סרטים
בטלוויזיה, עוזרת בטלפונים לרות ברעם,

בשעות הבוקר ערך יהושע מצא סיור
בעיר. הוא נכנס לג׳יפ עטור כרזות של
הליכוד, והסתובב עימו בשווקים. את המטה
שלו אייש גדוד של חתיכות, מתומכות
הליכוד בירושלים, ובראשן מזכירת חרות
בכנסת עליזה מוסרי.
ומצב־הרוח במטה מרומם. אין. ומעולם
לא היתה, תיקווה להפיל את טדי קולק
מכס ראש העיר, אולם מצא קיווה כי
יקבל רוב במועצת העיריה, ימרר את חייו
של קולק האימפולסיבי אשר יתפטר אחרי
כמה חודשים, ואז תהיה מועצת העיר
חופשית לבחור במצא ו״להלביש״ אותו
על הכיסא בדלת האחורית.
לקראת שעות הערב גייס מצא את
אשתו לעבודת המטה, וכליווי הצמוד שלו.
אז גם החלו מסתמנות תוצאות ההצבעה.
אז השתנה לפתע נוהגו של מצא. החיוך
נמוג, וטפיחות־הכתף המעודדות שנהג
להעניק בשפע לפעיליו, נעלמו. אז גם
החלו נעלמים פעילים, ופחת מיספר הבחו רות
היפות שקישטו את המטה. לכל היה
ברור ששואה מתקרבת, אולם איש עדיין
לא ניחש את ממדיה.
ההאשמות ההדדיות באו במהירות. אחת
מעמדותיו של מצא הישימה בכישלון את
מנהל מחלקת הבחירות שלו, קבלן־הבחי-
רות נתן ברון. את ברון אי-אפשר היה
למצוא. מצא ישב בשקט, באחת מפינות
חדר־הבקרה הגדול של מטהו, והמתין עד
לשעה 10 בלילה. אז נסע לבניין הטלוויזיה.
אחרי שהגיעו תוצאות הבחירות והתברר
כי נאומו של מנחם בגין בקולנוע אדיסון
בירושלים, ערב !נסיעתו של ראש-הממשלה
לארצות־הברית, גם הוא לא המעיט מגודל
האסון, ואחרי שהתברר כי כוחו של מצא
ירד גם במועצה, שבה תלה תיקוות כה
גדולות, היה מצא לאדם שבור.
אפילו הערתו של עובד־הטלוויזיה בו־נאמה,
מתומכיו המובהקים של מצא :״לא
נורא, בית״ר ירושלים תנצח בשבת הבאה,״
לא הצליחה להעלות חיוך על פניו. חרות
של בית״ר ירושלים, חרות של ירושלים
בלי בית״ר, אמרה ״לא״ גדול למצא
ולבגין ,״לא״ שהיה גדול אפילו מה״כן״
שאמרה לטדי.

215

שיחה סודית על גורד..אל־סד: אודיו החייט לנסר אלו
עובדם, להויח את המננ״ל, להשניא את לניעות המטוסים
והציוד, למסר את ״אוקיע־ ולשבור את הטייסים ושבדי־הקוקע

ווו* ח ה

ב ט די ^ ה

השר ארליך
״מחשבה פראגמטית״

^ חד האנשים המפוחדים ביותר
י * בארץ בימים אלה, הוא יושב־ראש
מועצת־המנהלים של הברת אל־על, ומי
שהיה במשך ישנים רבות מנכ״יל החבריה,
מרדכי בן־ארי. מבקר־המדינה חוקר את
הנעשה בחברת אל־ על זה יותר משנה,
עוד מהתקופה שבה שימש בן־ארי כמניכ״ל.

יו״ר מועצח־המנהלים כן־ארי
״אין הדלפות מהמועצה״

מנכ״ל הוד
״המבקר לא עדך !״

מן ההדלפות מצד עובדי מישרד מבקר-
המדינה, זעל־פי שאלות ההבהרה ששאל
צוות המשרד פקידים שונים באל־על, הת ברר
לו כי הדידוחישבון שיתפרסם בחודש
פברואר הקרוב, יהיה בבחינת חומר־נפץ
של ממש.
עובדי מישרד מבקר־המדינה חקרו ב מיוחד
חשדות על ההטבות השוניות שבן-
ארי נתן לאנשי־שלומו, הן בחברה והן
מחוצה ילה: ברטיסי־טיסה במתנה, שיכר
נוסף, העברות ממחלקת־תיירות למחלקה
ראשונה, ומתנות בהיקף של מאות־אלפי
לירות.
כאשר מונה מרדכי (״מוטי״) יהוד כמג־כ״ל
אל־על, נדמה היה כי זהו סוף דרכו
של בן־ארי ׳בחברה. אולם מי שהכיר את
בן־ארי היטב, התנבא אז :״האיש ית אושש,
יסתגל למישטר החדש וייאכל את
מוטי.״ נראה כי נבואה זו התאמתה. בן־
ארי הצליח להשיג פנסיה: מוגדלת של
70 אחוז משכר המנכ״ל, נוסף על הטבות
שמהן הוא נהנה כיושב־ריאש מועצת-
המנהלים ,׳ופתח במסע יחסי־ציבור בין
ראשי המישטר החדש, כשעיקר חיצייו ה משוחים
בדבש מכוון אל שר־האוצר שימ חה
ארליך.
כאשר יצא ארליך, לפני כחודש, במית־קפה
על מוטי הוד, מיהר בן־ארי לתמוך
במנכ״׳ל שלו. אולם ׳חדי־עין הבחינו כי
התמיכה היתיה שיטיחיית ומגומגמת בלבד.
מי שמצוי בעולם הפנימי המיוחד של אל־על,
ידע כי הוד נפל במלכודת שטמן לו
בן־ארי. מהלכיו של היוד בתקופת השבי־

תה הקצרה שאירעה לפני שבועות אח דים׳
והצהרותיו דאז, היו כולם פרי עצתו
של בן־׳ארי. כיום משוכנעים הכל כי בן-
ארי יידע שמהלכים אלה שיל הוד יביאו
לידי ההתקפה הגדולה של ארליך עליו,
וכי העצות שניתנו לו היו עצות־כזב
מכוונות, שמטרתן להבאיש את ריחו של
הוד בעיני ארליך ולרומם את מעמדו שלו.
ואם חיפשו הוכחה לקיומה של הקואלי ציה
המוזרה בין ׳שר־האוצר לבין י׳ו״יד
מועצת־המנהלים של אל־על, יבאה זו בדמו־יתד.
של ארוחת־צהריים שסעדו השניים
במיסעדית טדיאנוז בתל-אבייב, בצהרי היום
השישי האחרון.
באותה סעודה, שאת מחירה אגב שי לם
בן־יארי, ושארכה יותר משלוש שעות,
הגיעו ׳ארליך ובן־יארי לכמה החלטות, הגו רליות
ביותר ושנעשו לגבי אל־על בכל
שנות קיומה של החברה. בין המוסאקה
לקבב היווני, הם סיכמו ביניהם דרכי-
פעולה לגבי עתידו האישי של הוד בהנ הלת
החברה. ובין קפה תורכי למים קרים
ופיסטוק חלבי, חתכו את גורלם •של עובדי
החברה ואת עתידה שיל חברת־יהיתעופה
הפנים־ארצית ארקיע.
יעל מוטי הוד עצמו דיברו השניים ׳כאי לו
ברור ׳כבר מאליו ושהוא לא יוכל להמ שיך
לכהן כמנב״ל אד־על, וכי הבעייה היא
רק כיצד לגרום שיעזוב ואת מי לקבוע
כיורשו.
א ר לי ך :״יחשוב מאד ׳שתעשה בשבילי
משהו. חשוב לי מאיד שמוטי יהוד יחשוב
שהפנייה שלי אל מבקר־המדינה לא הייתה
מכוונת נגדו. זה עשה יותר מדי רעש
׳אצל חברים טובים שלו בממשלה. הוא
צריך להיות משוכנע שאני פניתי אל מיב־קר־המדינה
רק כדי שימליץ בפני אלה
מטוסים חדשים יש לרכוש, אם צריך
בכלל לרכוש מטוסים חדשים, ואם יש לק נות
ציוד חדש לחברה.״
בן־ א רי :״אתה רוצה שאגיד לו זאת
בשמך?״
ארליך :״חס וחלילה. אני מכיר אותך.
אתה כבר ׳תמצא דרך להביאו לכך שהוא
יאמין בזה. הוא חייב להאמין בזה, אחרת
יקח עוד הרבה זמן עד שהוא יילך״.
ך פני כשכועיים ימים פנה שר-האו-
צר בפנייה תמוהה וביליתי־שייגרתית
אל מבקר־המדינה, בבקשה שיחקור מה
מתרחש באל־על, וישיעלה המלצות בכיוון
זה. זיו הפעם הראשונה שקורה שישר פו נה
אל מבקר־המדינה בבקשה שיחקור
מושרה חברה או תאגיד, הקשורים במיש־רדו
,׳מבלי ׳שנתגלו גילויים מוגדרים ה מחייבים
חקירה !מצד המבקר או המישטרה.
הפרשנות המיידית שניתנה לפנייה זו
של ארליך איל מבקר־המדיינה, אשר אינה
קשורה כלל בחקירתו של המבקר את אל־על
לגבי התקופה ישבה היתיה החברה ׳תחת
הנהלתו -של בן־ארי, גרסה כי ארליך מב קש
למצוא דרך ציבורית להיפטר ממוטי
הוד, מבלי להתייצב למאבק במגיניו של
היוד בממשלה וידידו מזה שנים רבוית, שר-
הביטחון עזר וייצימן.
היו שסברו כי הוד ייאלץ להתפטר,
הכלימה הכרוכה בפנייתו אל השר.
כפי שאירע שבועיים קודם־לכן,

הדליף, ארליך ׳לעיתונים ״!אני ׳ממתין ש הוד
עיש לי מיכתב־התפטרות,״ ההליט
רימנסל לחרוק שיניים — ולהחריש.
!אחרי ׳שהבטיח בן־ארי לשכנע את מוטי
הוד, כי כוונתו של שר־האוצר בפנייתו
למבקר־המדיגה: נגעה רק לחידוש הציוד
׳והמטוסים, פנו השניים לדבר על יורשים
אפשריים להוד בתפקיד המנכ״ל, מבלי
לנקוב במפורש בתואר המיועד. אחרי ש דנו
באריכות בדין־וחשבון שהגיש מי
שיהיה מפקד חיל־האוויר, האלוף (מייל ).דן
טולקובסקי על אל־על, התנהלה השיחה
כדלהלן :
כ ״ אריג ״אני חושב שהדו״ח !של טיול־קובסקי
בסדר. גם קיבלתי את התזכיר של
הטייסים בקשר אליו.״
ארליךנ ״מה, גם אתה קיבלת? הרי
התזכיר היה מיועד רק אלי!״
בן־י א רי ג ״אדוני השר ...אתה יודע,
יש כל ימיני דרכים לקבל כל מיני דברים.״
הם ילא סיכמו דבר ׳לגבי דן טולקובסקי,
והיה ברור כי ארליך מבקיש רק -לשמוע
מה דעתו של בן־ארי לגבי המועמדים ה מוצעים
ביורשיו האפשריים של הוד. ה שיחה
נמשכה:
ארליך :״מה רעתך על אריאל יויינ-
שטיין ן״ *
כ ן ־ ארי :״הוא בחור מצויץ.״
א ר לי ך :״אני רוצה להכניס אותו ל עמק.
אולי נימנה אותו לדירקטוריון של
תש״ת?** יש שם עוד מקיום ן״
כ ן ־ ארי :״כן, יזה בסדר.׳,
ארליך :״אז עוד השבוע נכניס אותו
לתש״ת. הוא ביקש ממני ׳תפקיד חדש.
אני חושב שהוא יתאים.״
בן־י א רי :״,אתה תודיע לו על זה, או
שיאני אודיע?״
ארליך :״ודאי שאני אודיע לו.״
ג ן ־ ארי :״יש ילי בעייה. מוטי ביקש
ממני להשתתף בפגושה עם טייסים ש נערכת
מחר.״
א ר לי ך :״אני לא, חושב שיהיה טיוב
אם אתה תופיע שם עכשיו.״
כןיארי :״אדוני הישר, איננג, יודע
איך לצאת מזה. כבר הבטחתי ליו.״
׳ארליך :״׳בן-ארי, אינני יכול להגיד
לך ׳ללכת או לא ללכת. אני וחושב שלא
יהיה טוב אם אתה ׳תהיה מזוהה עם מה
שיאמרו שם. תן למוטי להסתבך לבד ב עניין.
אם אתה מוכרח ללכת לשם, תק פיד
לפחות יעל כך ישלא תאמר שום ידבר.
אם ילחצו ואותך לקיר ,׳תדגיש שכל מה
שיוחלט בין הטייסים לבין אל־על, כפוף
׳לשינויים בהחלטיות שיוכלו הממשלה איו
שר־האוצר לעשות. אבל אני בכל־זאת
מציע לך לא ללכת לשם.״

ף* שלב זה עברה
לנושא השינויים
שיים שמבקש ארליך

ארליך :

נ ו !ואתה השביתה האחרונה* :את מי אנשד עוד להפשיט?
פה צריכה תמיד להרוויח כסף. בכל העו לם
ידוע אחוז ההפסד של חברות־התעופה,
אבל אני אינני מוכן שאל־על תגיע למצב
שבו היא !תפסיד יותר מהאחוז הזה.״
בן־ארי :״אדוני השר, יש לך מחש־בה
פרגמאטי ת״.
א ר לי ך :״עלינו להציב את אל־ על
במקומה. יוש לי תוכנית כיצד לעשות זאת.
צריך להקפיא 1את החברה בשוק, לא צריך
לקנות מטוסים חדשים, לא צריך ציוד
חדש. צריך להקפיא את החברה עד שה עובדים,
מן המנהל ועד לפקיד והתחזוקאי
השובתים, יידעו שאם הם יעשו מה
שהם רוצים, אין אל־טל, וזה לא אסון.
יש לי תוכנית •מגובשת להקפיא את ההתפתחות
של אל־על לכמה שנים. זה לא
יהיה אסון לעם ישראל. אבל אני צריך
את אישור מועצת־המנהלים של אל־ על.
•אני רוצה להופיע בפני מויעצת־המנהלים
!של אל־יעל ושיסכימו עם התוכנית שלי.״
כ ן ־ ארי :״אין שום בעייה. אנחנו
יכולים לעשות את זה״.
ארליך :״אבל איך אפשר לדאוג ש לא
יהיו הדלפות מהישיבה איתם?״
ן־ ארי :״לא יהיו הדלפות. סמוך

ארליך :״אם אתה בטוח שאפשר לס מוך
עליהם, בסדר. נעשה את זה כך.
אני גם רוצה לדבר שם על פיטורי עובדים.
יש באל־על פראזיטים שלא עושים שום
דבר. אם אנחנו עושים מהפכה, נעשה כבר
פיטורי עובדים. אפשר לפטר, עם החלטה
של מועצת־המנהלים 1,000 ,עובדים ב קלות.״
כן־ארי
:״יש באל־על רק 400 או
500 עובדים שצריך לפטר.״
ארליך :״לא דיברתי על מיספר, רק
על עיקרון. אינני מדבר על 1,000 דווקא,
סתם נקבתי במיספר. אתה? 500 שיהיה
.500 בעצם, קראתי בדו״ח שאפשר לפטר
, 1000 אז למה לא לעשות הכל במכה
אחת?״

־! 61 תעדי *מ־ד״שראד

״לא כדאי לדבר על
ך ן־אדי:
מיספוים. צריך לבדוק את זה. אבל
אני מסכים באופן עקרוני למה שאתה
אומר. יהיו בעיות גם עם הטייסים וגם
עם עובדי־הקרקע. עם הטייסים יהיו גם
בעיות עם הדולארים, אבל יש לי רעיון
איך לפתור את הבעיות האלה.״
ארליך :

|רליך :״אינני מאמין. אם אני אופיע
מייד יהיו הדלפות.״
ארי :״אף פעם לא היו הדלפות
;!נהלים של אל־על.״
לא מספיק, צריך למצוא
ע בפניה, ואף אחד לא
הדלפות.״
אם השר יבוא
לערוך פגישה
,כל חברי מיד

״איזה בעיות?״

בן־ארי :״של התשלום במטבע זר.
היום הטייסים מקבלים חלק גדול משכרם
במטבע זר. בסופו של דבר זה בלירות,
אבל החישוב הוא במטבע זר. מדי חודש
נותנים להם דולרים, ולזה הרי אתם מת נגדים.״

ארליך:
בן־ארי

״ההצעה שלי היא שהם
יקבלו בלירות ישראליות, על-פי שער ה דולר,
אבל שהעידכון של השערים ייעשה
רק מדי חצי־שנה. לא תהיה להם ברירה
אלא להסכים לכך, ולדעתי אנחנו נרוויח
מזה 28 מיליון דולר לשנה. המיספר הזה,
28 מיליוני דולר, זה מיספר שנתנו לי.
עוד לא בדקתי אותו אישית, אבל אני
נוטה להניח שהוא מדוייק.״ ״

ם: האם יובא צבא?

ארליך :״ומה עם עובדי־הקרקע? הכי
חשוב אצלם הוא עניין המישמעת.״
(המשך בעמוד )34

במדינה

כיום בקושי ׳תפקיד של שר־היתיקשורית —
אם בכלל.
גודלו, של אמנון רובינישטיין לא ישפר
יותר. ההרפתקה ושלו עם גנרלים למיניהם
,הרסה גם את תדמיתו שלו, וכוחו הציבורי
שוב אינו שונה מזה של , 1977 אך הוא
נשאר צף על פני המים.
עיקר הקולות שיל ד״וש חזרו למקום ש ממנו
יבאו — ואל מיפלגת־העבודה 10 .
המנדאטים, של ד״ש ׳שהשתחררו (נוסף על
2לידיו 2 ,לרוביינשטיין יד 1ישחזר ליל״ע)
הלכו כולם ׳למערך.
ניצחון העבודה. המנצחת הגדולה יו־המפתיעה
חותה מיפלגת־סעבודה. לימעישה
קיבלה ובחזרה יאת סל יאשר איבדה לטובת
ד״וש.
האם היה זה ׳בבחינת ׳חידוש האמיון ב־מיפל׳גה
זו 1קשה הייה להאמין ׳בכך ,׳ליאור
מציב־הרוח ברחוב. לא ׳ניכרה ובשבועות ה אחרונים
התלהבות חדשה למיפלגח.
סביר יותר להניח כי העבודה משמשת
עתה מוקד כל קיולותיהמחאד ,׳במדינה. מי
שרצה להצביע ׳נגד הליכוד, ומאס ׳בפלגי
ד״יש, מוכרח היה להצביע ׳בעד המערך,
מחוסר כתובת מושכת ׳אחרת.
׳אולם, תהיה הסיבה יאשר תהיה — ניצחון
זה מעלה למרומים ואת שיטעון יפרם. מא חר
-שהוא עמד ׳בראש המיפלגה, ייזקף ה־ניצחון
— ׳בצדק — לחשבונו. הוא הפך
אישיות לאומית, ,בעל פוטנציה ובינליאו־מית.
ייתכן
שבסופו,של דבר יהיה זח וניצחון־
פירהום• ׳במיפלגת־העבודה עדיין לא החל
תהליך ושל הבראה ושיקום, ושהיה עשוי
להעלות כוחות ׳חדשים. הניצחון ישל השבוע
עשוי לקטול ׳תהליך זד. יעוד קודם !שהחל.
שיכרץ תהגיצחון, אחרי ישנה וחצי במידבר,
עשוי לבצר את ההנהגה הקיימת, להחניק
באיבם כל כוחות חדשים.
דילדזל המפד״ל. תופעה מעניינת נוספת
טמונה בירידת, המפז־״ל. כשביל מים־
לגר, בסדר־גודל בזח ,׳זוהי ירידה מסו כנת
ביותר. מה מקורר.י
קרוב לוודאי שיש ילה כמה גורמים. בין
השאר :
#הדתיים היותר־קיצוניים עברו ל-
אגודת־יישראל.
י• הדתיים הלאומנים, אנשי גוש אמו נים׳
׳בוודאי ׳נמנעו מהצבעה ׳בקלפי הניס־יונית
׳שיל הטלוויזיה ספני שלהם, כמו ל שוליים
הלאומניים, של חרות, ישוב אין
כתובת. עתידם הוא במיפלגה החדשה של
ארץ־יישריא׳ל השלמה ,׳שתקום מן ׳הסתם.
גם למיפלגיות, אחריות ואין ׳תמונת-השבוע
מנבאת טובות:
העם פול׳טיקה כבול״ס

בעצם?א וזיה
איכפת לאזרחים — אב?
פתק־הכוחרים ריגדג

משעות הבוקר, החל פתק-הבוחר מדגדג
בידיהם של האזרחים.
רק מיעוט קטן באוכלוסיה היה מעוניין
באמת בבחירות. מילבד כמה מתחסדים,
קיבלו כולם בברכה את הבטלה של יום־
השבתון. הם היו חופשיים לצאת לפיקני קים,
להסתובב, לבקר ידידים, לשחק
קלפים.
תוך כדי כך טעמו את טעמו של יום־
שבתון בלתי־דתי, כפי שהאירופים נהנים
ממנו בכל שבוע, בארצות שבהן יש שבוע־שימעון
פרס כמטה המעיד כיוס־הכחירות
עבודה של חמישה ימים. עולה אבל המצפון האזרחי לא נתן מנוח. ה הרגשה
שהם היו צריכים להצביע, ולמלא
תעות מעטות. כניגוד למצופה, נוכחה: ה מתנגדי
בגין ומדיניותו. למיעוט זה אין
את ״החובה האזרחית,״ כירסמה בלב האז אפתעה
הגדולה דווקא ׳בתמונה הארצית —
עדיין כתובת. קרוב לוודאי !שתהיה לו
רחים. אי־אפשר היה ליהנות באמת מפי רות
השבתון, מבלי למלא את החובה ה ד,ן בתמונה הכללית של ההצבעה לרשויות
כתובית כזאת בבחירות הבאות, ובצורת
המקומיות, הן בתמונה שהשתקפה בחיזוי
רשימה ישל חסידי ואר־ישחאל השלמה, ב קטנה
הזאת.
הטלוויזיה לסבי הבחירות לכנסת, ואילו
הנהגת ואנשים כמו חיים דריוקמן מן המפ־וכך,
לאט־לאט, באו בכל זאת אזרחים
התקיימו השבוע.
ד״ל, גאולה יסד,ן ׳ושלמה שימיר מהליכוד.
רבים, בשיעור של עשרות אחוזים מבעלי
שתי התמונות השלומו יזו, את יזו.
זכות־הבחירה, אל הקלפיות. רק אחרי ש־פרישה
זיו ימינה עשיוייד, לכרסם יעוד ייד
שילשלו את שני הפתקים אל תוך התיבה,
במישור העירוני, יש להשוות את התו יתר ׳בסוחו ישל הליכוד — יאל!א אם יכן,כבר
הם הרגישו שזהו זה — הם עשו את של צאות
לואיותן ׳שנתקבלו לפני יחמש ישנים,
השתקפו! עדיין בחיזוי !של הטלוויזיה ח־הם,
ועכשיו הם יכולים להתבטל במצפון
כאשר ׳נערכו הבחירות העירוניות האחרו שבוע.
נות.
היה זה זמן חב לפני העלייה הגדולה
שקט.
השנייה: הליכוד לא נהנה כלל מהת של
הליכוד והתמוטטות מיפלסת־ז־,עבודה.
השבתון המגירד. בדיעבד, הוכיח
פרקות ד״וש. זוהי עובדה רבת־השיסות.
הדבר בעליל כי מחייבי יום־השבתון צדקו.
העובדה, שהמערך ישמר יעל כוחו ב מסתבר
שלמרות מדיניותיהשלום, והייעלמם
מישור זה: ,למרות סל מה שקרה מאז, פי לולא
השבתון, היה אחוז המצביעים נו של
הפחדים העמוקים שיעורר הליכוד ב רושה
עלייה גדולה של המערך לעומת . 1977
פל, מן הסתם, מ־ .250/0הבחירות היו נעל עבר
!אצל בוחרים מן המרכז, ואין יעוד זרי מות
בין עיסוקי־השיגרה, איש כימעט לא
תוצ את להשוות יש הממלכתי
במישור

מן המרכז ואל הימין. בפי שאמר ה היה
מרגיש צורך להשתתף בהן. האנשים
מאי של הבחירות לתוצאות השבוע אות פרופסור שיבה וייס: בטלוויזיה, מסתבר כי
היו ממהרים הביתה אחרי העבודה, כמדי
1977 ולהרכב הכנסת הנוכחית. כאן חל
הליכוד מיצה את מקורות יניקתו בתו יום״
הקלפיות היו נשארות ריקות.
שינוי מהותי. שגם פירושו עלייה גדולה
צאות של . 1977
רק שבתון הציל את הבחירות מגורל
של המערך וקיפאון הליכוד.
המוחה !במיוחד, יעבור הליכוד, העובדה
זה. הוא העניק חגיגיות כלשהי לאירוע
קיפאון -התפוצצות -זינוק.
שיזהו למעשה המייבחן הראשון ׳שיל הליכוד
שהיה נשאר, אחרת, ללא זוהר והדר וגם
סבר המבט הראשון מלמד יעל ושלושה ׳תה אחרי
שינה וחצי סשילטיון. ואם ההישגים
ללא עניין פוליטי אמיתי (ראה הנדון).
ליכים שילובים :
סמדיניות־ההוץ ליא הביאו ׳לשום עלייה
הדמוקרטיה העירונית היא התא היסודי
הלי

ההיסטורי ההישג
למרות

נוספת,
פירוש החבר ׳שהכישלון בענייני
של התהליך הפוליטי, כשם שהמישפחה
כוד במדיניות־החוץ, החל בהחלטתו של
היפנים, ההברה ׳והכלכלה, קיזזו את סל ה היא
התא היסודי של החברה. עצם המילה
אנוור אל־סאדאת ולערוך את ביקורו ה הישגים
(ראה מיסגרת).
״פוליטיקה״ נגזר מן המילה היוונית ״פו היסטורי
ובירושלים דווקא בימי שילטונו
הירושה של ד ״ש. הפרק המעניין ב ליס״
(עיר) .גם אזרחים שאינם מבינים,
של מנחם בגין, וכלה !בתהליך הסשא-יומתן
יותר הוא, כמובן, זה שיל דיש.
בעצם, את הבעיות המורכבות להפליא ה שהגיע
לסף חתימת הססמי־השלום ול עומדות
לפני המדינה המודרנית, חזקה
ד״!ש הצליחו־ ,לאשר ,׳תוך שנח ו׳חצי ביל-
הענקת פרס־נובל למנהיג הליכוד — קפא
עליהם שהם מסוגלים להבין את הבעיות
בד, את יכל הטענות של מבקריו (ובכ הליכוד.
העומדות
לפני ראש המועצה המקומית ב ללם
העולם הזה) עם הקמתה: שהיא גי •
בועת־הסבון הגדולה והזוהרת של
עיירתם. הבחירות המקומיות היו אמו דול
;קונייונקטורילי ומלאכותי, שהיא כולד,
6הירידה הקלח ישל מחנה שלי, הדימו
התפוצצה, ולא נותרו ממינה אלא זיכ רות
לחדד את החוש הדמוקרטי שלהם.
מיקסם־שווא שיל יחסי־ציבור, שהיא חסרה
מסכנת ואת המנדאט השני שליו, מסוכנת
רונות עגומים 15 .המנדאטים ישל ודימו הצ עמוד־ישדחה,
בסיס ומצע, הדמוקרטיה טמאני הול. אולם, דווקא
יותר מכפי שהוא נראית במבט ראשון.
טמקו ל־ ,4׳וייתכן שגם זה אינו סוף-
העירונית סבלה קשה בשנים האחרונות,
הוא הייתה צריבה ליהנות ימן העליייה ח־מבחינה
זו לא הי־תה יכל אפתעה סהי-
פסוק.
ולא רק בישראל. במדינות רבות התגלתה
דהמאתית בפופולאריות של רעיונות־ד-,
עלמה הכימעט־מוחלט של ד״!ש, על יכל
• המערך רשם לזכותו עלייה דרמאתיית
העירייה כבור־שומן של שחיתות פוליטית.
שלום. ההשתתפות המועטה בבחירות הייתה
פלגיה, מן המפה הפוליטית. השאלה ה של
כ־ס .330/היא לא החזירה ואותו ׳למקום
בארץ התקדם תהליך זה בעיריות לא״
צריכה לתת עדיפות למישלגות קטנות: סע-
גדולה היתד :,ליאן ייילכ׳ו הקוליות?
הבכיר סמדי׳נד״ אך היא הביאה אותו איל
מעטות, ששמן נקשר בגלוי או בסתר עם
לוית טוטיוואצוה חזקה. יאם למרות סל!אלד,
סף הניצחון, שיעניק לו יאת האופציה ה השבוע
ניתנה התשובה הברורה. לסל
פרשות־שחיתות שונות, עד כי חבר־כנסת
היו התוצאות מאכזבות, יכול הדבר לשמש
הסאה.
הממשלה את לבונן
סבירה
— העשוי רסיס, נותר הפלגים משני אחד
אחד אמר השבוע בזילזול :״מי שהולך
לתנועה זו מזון רב למחשבה. ברור כי שלי
במיקרה הטוב — להבטיח לו את היכולת
,מה קרה לליכוד ״ מה משמעותם של
להיות עסקן עירוני, הוא או טיפש או
לא משך שום קולות ימן המצבור של ד״ש.
לעבור את אחוזיו־,חסימה — אילו היו
נתונים ׳אלד, ,מבחינת ניתוח העבר וחיזוי
מושחת. הטיפש רוצה בכבוד, המושחת
• תנועתה של שולמית אלוני החזי הבחירות
מתקיימות סבר כיום.
העתיד י
רוצה בכסף.״
קה מעמד, .אין זה מבשר טובות למיפלגד,
וכיוון שהעירייה חולשת על דברים ה יו־עוד חמור הדבר
לליכוד.
קרר,
משהו ב תמיר ושמואל ידין
ייגאל של מעמדם
הקרובה

מאד לאהוז-החסימה, ישכל תנודה
קשורים בממון, כגון רישיונות־בנייה, ה תר לאור כמד, עובדות ׳נסתרות.
ממשלה הנוכחית הפך מגוחך ,׳אנאכרוניזם
קלה עלולה לחסלה. מעניין שגם אלוני לא
פיתוי לשחיתות גדול במייוחד בדרג ה האחת:
יש בליכוד מיעוט קנאי של
הזועק לשמיים. לכל התנועה הזאת מגיע
קיבלה בחזרה את הקולות שהפסידה ב־1977
עירוני.

לד״ש.
ובכל־זאת — כאשר מילאו השבוע מאות-
י• רקוח ואיבדה מכוחה. יברור שזין
אלפי אזרחים את ״חובתם האזרחית״ ו תגובה
יעל עמדתה השלילית כלפי ה ס׳
הצביעו לעיריות ולמועצות המקומיות,
קמפ־דייוויד, המרתיעה, ,בנראה, דביר
היתה זו הפגנה נוספת של חיוניות התה הערבים
בישראל.
ליך הדמוקרטי בישראל — שהוא כשלעצ מו
בחזקת נס, לאור העובדה שמרבית אז #שמואל
סלאטו-ישרון נתגלה בפיו
רחי ישראל לא ראו מעולם דמוקרטיה
הוא — אדם שהצליח פעם בתע*
מהי בארצות שמהן באו, ממוסקווה עד
לו סיכוי ליחזויר עליו.
מאראקש, ושגם בארץ־ישראל שלטה עד
לקום המדינה דיקטטורה קולוניאלית.
נוחה שד תמוג
מיקיצועיים יזהירו
מדי לתחזיות
עטה ׳ספהירוה שכבות למחרת חיום

< 67-7

צ-י?ל719

בחירות

בילייכיו;

כמכה אחת השתנתה
.התמונה הפוליטית
כמדינה -זהרכר משכיע
?{? כ? המפלגות
דווקא במאבק העיקרי ישל היום — ה קרבות
על ראשות העיריות — היוו האפ־

אחדי הבחירות:

חשבר

^ יינו יכולים להגיע לתוצאות טו־
/ /י • בות הרבה יותר, אם שמחה ארליך
לא היה פאטריוט כזה,״ אמר בבוקר ש אחרי
יום־הבחירות יו״ר מטה הבחירות של
הליכוד, עורך־הדין דב מילמן. מכל ה תגובות
שהושמעו אחרי היוודע תוצאות
הבחירות, מפי דוברי הליכוד ומנהיגיו,
היתה זו התגובה ששיקפה ביותר את הלך
הרוחות במיפלגת השילטון.
כלפי חוץ ניסו עסקני הליכוד להציג
תדמית אופטימית ועליזה. הם התייחסו
בביטול מופגן לצהלתם של ראשי המערך
כי ״המערך קם לתחיה.״ באופן רשמי לא
היה איש עהם מוכן לקבל את הקביעות
והפרשנויות על פיהן תוצאות הבחירות
.לרשויות־המקומיות מהוות למעשה, אם לא
מפלה לליכוד הרי לפחות קיפאון וחסימה.
בהשוואה לבחירות המוניציפאליות ה קודמות,
שנערכו לפני חמש שנים, לא
היה אומנם ההישג הכללי של הליכוד ב רחבי
המדינה בבחינת כישלון.
אולם כגודל הציפיות כן גודל האכזבה.
וציפיות הליכוד ערב הבחירות לרשויות
המקומיות שנערכו השבוע המריאו שחקים.
כשאף אחת מציפיות אלו לא התממשה
צנחה האכזבה למעמקים, למרות הניסיו נות
לחפות עליה ולהסוותה.
הציפיות, שבוטאו במפורש במיסגרת מס עי
הבחירות ושהושמעו בדיונים פנימיים
בחדרי חדרים, היו שהבחירות המקומיות
ינעצו את המסמר האחרון בארון המתים
של המערך.

קיפאון פירושו
כישלון

שדווקא ממשלת הליכוד היא שהצליחה
להביא את השלום עם מצרים עד לסף
ביתם של הבוחרים והפופולאריות הבינ לאומית
העצומה לה זכה מנהיג הליכוד
מנחם בגין עקב כך, נטעו בלב מנהיגי
הליכוד את ההרגשה שהכוח האלקטוראלי
שלהם גדול עתה בשיעור רב מאשר בעת
המהפך הפוליטי. הדברים הגיעו עד לידי
כך, שמומחי הבחירות של הליכוד החלו
לתכנן את הקדמת הבחירות הכלליות. על
פי הערכות וסקרי דעודקהל, שנערכו ב חודשים
האחרונים, הם האמינו שאילו היו
הבחירות לכנסת נערכות עתה, או אחרי
חתימת חוזה־השלום עם מצרים, היה ה ליכוד
מצליח להגיע לרוב מוחלט בכנסת.
לא היתה כל סיבה שנטיה זו לא תשתקף
גם בבחירות המקומיות. ואז החלו להגיע
תוצאות הבחירות מהקלפיות והמציאות
טרפה את כל הקלפים וטפחה על פניהם
של המשתעשעים בתיקוות אלה.
באופן טבעי החלו עסקני הליכוד לחפש
אחר שעיר לעזאזל, כלפיו ניתן יהיה לכוון
אצבע מאשימה ולהטיל עליו את האחריות
לכישלון. האיש כלפיו הופנו כל האצבעות,
היה שר־האוצר ומנהיג החטיבה הליברלית
בליכוד, שמחה ארליך.

מפלגה בורגנית
ואנטי פועלית

פשוט לקלפיות. הם לא עשו זאת במחאה
נגד יום השבתון או נגד מועמדי הליכוד.
הם מחו נגד ארליך. מכיוון שלא יכלו
להצביע נגד הליכוד הם פשוט לא באו
להצבעה.״
לטענת אנשי חרות היו אלה הכישלונות
הכלכליים של ארליך, והאווירה הקודרת
שהשתררה בציבור בשבועות האחרונים
כתוצאה מכך, שגרמו לאדישות ציבור ה בוחרים
הפוטנציאלי שלהם .״אנחנו מפלגה
של עובדים ושכירים,״ אמר אחד הח״כים
של חרות ,״ארליך יוצר לליכוד כולו את
התדמית של מפלגה אנטי־פועלית ובור־גנית
שבעלי ההון שולטים בה.״
אולם הטענות מצד אנשי חרות אינן
מכוונות רק כלפי מדיניותו הכלכלית של
ארליך. הם מאשימים אותו גם כמנהיג ה חטיבה
הליברלית שבליכוד כולה, בה הם
רואים את האחראית לכשלון הליכוד. אומ נם
היו אלה דווקא אנשי המפלגה הליבר לית,
כמו צ׳יצ׳ וישראל פלד, שקצרו את
ההישגים המרשימים ביותר של מועמדי
הליכוד. אבל מצד שני מצביעים בליכוד
על כך שהליברלים הם שגרמו לפיצול
ברשימות הליכוד במספר ניכר של רשויות־מקומיות
ושאנשיהם הם הנושאים גם ב אחריות
למפלגות הכבדות ביותר.
הדוגמאות הבולטות לכך, הן מה שאירע

ארליך

להט
צימרמן כפייה של מועמדים

היה להם יתרון נוסף. הבחירות האחרונות
לכנסת שברו למעשה את המחסום הפסי כולוגי,
שהיה קיים בשכבות רחבות בחברה
הישראלית, ומנע מהם לתת את קולותיהם
לליכוד. היו סיבות טובות להאמין ששבירת
מחסום זה תישא פירות בקלפיות.
אולם עיקר התיקווה הסתמכה על ה־משא־ומתן
לשלום עם מצרים. העובדה,

בוויכוחים שפרצו על רקע זה בין עסקני
חרות והליברלים טענו אנשי חרות לא
פעם כי הליברלים הגיעו לשלטון רק
בזכותם .״אילו היו מתייצבים היום לבחי רות
באופן עצמאי הם לא היו מגיעים
אפילו לרבע הייצוג שיש להם כיום
בכנסת,״ טען לא מכבר אחד מראשי סיעת
חרות בכנסת. העמדות היוניות, שנוקטים
מרבית אנשי הליברלים בוויכוחים המדי-

פאטויוט או חבלן?

הצרות יתחילו עכשיו

ניסים

״הם מנהלים את המדינה ומתיחסים
לאנשי חרות כאילו הם נתונים בחסדם,״
טענו לא פעם עסקני חרות בפני ראש-
הממשלה, מנחם בגין.

ף*׳ קרב ראשי הליכוד, ובמיוחד בין
^ אנשי חרות שבהם, לא היה צל של
ספק: שמחה ארליך אחראי לכישלון.
תחיית המערך וכישלון הליכוד הם תוצאה
ישירה של התמוטטות המדיניות הכלכלית
שלו האינפלציה הדוהרת והחלטתו לגזור

סקני הליכוד קיוו הפעם להישגים
? יותר מרשימים מאשר אלה שהושגו
בבחירות הכלליות לכנסת לפני שנה וחצי.
היו להם סיבות טובות, מעוגנות בנתונים
בשטח, לא רק לטפח תיקוות כמוסות מעין
אלה אלא לראות אותן כעובדה מוגמרת.
הם נמצאו בעמדת יתרון של כל מפלגת
שילטון, שבה מוקרנת השפעת השילטון
המרכזי על הבוחרים לשילטון המקומי.

השתלטות על עמדות־מפתח

נראה כי אי ההצלחה בבחירות לרשו יות
המקומיות, היא בבחינת הקש
ששבר את גב הגמל המלוכד. שכן, עוד
לפני שנערכו הבחירות הועלו טענות חמו רות
בקרב אנשי חרות כלפי אנשי הליב רלים
וארליך בראשם.

גזירות כלכליות חדשות דווקא ערב הבחי רות.
הטענה,
כי שמחה ארליך מחבל בסיכויי
ההצלחה של הליכוד בבחירות המקומיות,
הועלתה עוד זמן רב לפני שנפתחו הקל פיות.
כאשר דחה ארליך את הלחצים,
שהופעלו עליו מצד ראשי הליכוד, לדחות
את הגזירות הכלכליות שהביאו לעליית
מחירים והגברת האינפלציה, עד אחרי ה בחירות
— העריכו עסקני הבחירות כי
צעדים כלכליים אלה יתנקמו במפלגתם.
דב מילמן אפילו התפטר מתפקידו במחאה
על כך.
עתה, כאשר התאמתו החששות, שוב
אין אנשי הליכוד מסתירים את זעמם על
ארליך .״אנשי השכונות ושכבות המצוקה,״
הסביר אחד מראשי מטה־הבחירות של
הליכוד ,״הבוחרים הנאמנים של חרות ו הליכוד
מאז קום המדינה — לא הלכו

לרשימות הליכוד בערים כמו חיפה, נתנ יה
ופתח־תקווה. בחיפה כפו הליברלים
על הליכוד את מועמדם, עורר־הדין צבי
צימרמן, עסקן אנמי וחיוור החסר כל
נתונים למשיכת בוחרים. הצבתו גרמה
לפילוג בליכוד בחיפה, חיסלה את כל ה סיכויים,
שנשקפו על פי תוצאות הבחירות
האחרונות לכנסת, לכבוש גם את ראשות

חיפה האדומה.
בפתח־תקוה, שהיתה בעבר אחד מ מבצרי
הימין, כפו הליבראלים על הליכוד
את מועמדותו של עורך־הדין יצחק ברא״ז,
שגרמה למפלה. בנתניה, שנחשבה אף היא
במשך שנים רבות לאחד ממבצרי הימין,
לא הצליחו הליברלים למנוע מעובד ב ך
עמי להתייצב לבחירות ברשימה נפרדת
ולחבל בכך בסיכויי מועמד הליכוד להו ציא
את ראשות־העיר מרשות המערך.
אצבע מאשימה בנקודה זו מופנית כלפי
השר ללא תיק, משה ניסים, שניצב בראש
ועדת הבחירות העליונה של הליכוד והיה
הפוסק האחרון בכל הסיכסוכים שנתגלעו
בין המועמדים בסניפים. לטענת אנשי
חרות ולעם, העדיף ניסים בכל מקום את
מועמדי הליברלים, גם כשהיה ברור מראש
שאין להם כל סיכוי להתמודד עם ירי ביהם
מרשימות אחרות.

ניים בתוך סיעת הליכוד בכנסת ובממשלה,
רק הגבירו את התיסכול והזעם כלפיהם
מצד אנשי חרות.
אם עד כה נשמרו החיכוכים והמריבות,
שבין שתי החטיבות המרכזיות בליכוד,
בתוך הבית פנימה, נראה שעתה, אחרי
האכזבה מתוצאות הבחירות לרשויות־המקומיות,
הם יובילו לידי עימות גלוי.
המשבר עלול לפרוץ דווקא בקרב הגרני-
טורה השניה של העסקונה המפלגתית.
כך, למשל, היו עסקני חרות בתל-אביב
מוכנים עד עתה לבלוע בשקט את כל
העלבונות שהטיח בהם ראש־העיר, שלמה
להט, איש הליברלים. הם ידעו שרק
בזכותו הם שולטים בעיריה וכי אם יממש
את איומו להתייצב לבחירות ברשימה
עצמאית הוא יביס אותם. תוצאות הבחי רות
אימתו הנחה זו. אולם דווקא עתה,
עלול התיסכול של אנשי חרות בתל־אביב
לפרוץ החוצה. הם ינסו לנקום בצ׳יצ׳
ולכפות עליו משמעת מפלגתית.
במישור המפלגתי יתאחדו עסקני חרות
בתל-אביב עם מאוכזבי המפלגה בערים
אחרות, התולים את כישלונם באנשי המפ לגה
הליברלית ושמחה ארליך בראשם.
בשבועות ובחודשים הקרובים צפוי משבר
חמור ביחסים שבין אנשי שתי החטיבות
המרכזיות בליכוד. אין שום חשש שהוא
יביא לידי פילוג במפלגה. אבל ההאשמות
המועלות נגד ארליך, והתביעות לרסן את
אנשי המפלגה הליברלית ולמנוע מהם את
קביעת מדיניות־הפנים והשתלטות על
עמדות״מפתח, יובילו להעכרת היחסים
במפלגת השלטון.

סוסה: הג

המציג לעצמו ולאחרים דמות של נער־שעשועים
צעיר.
היו שראו בו גיבור, איש שאינו נכנע
לגילו, שנאבק בו עד יומו האחרון, מאבק
הירואי ופאתן זי.

איש השרת

פנקה הירש, מבלה במסיבת־תחפושות שאירגן בביתו.
לידו, מנדי רייס־דייוויס. הוא נהג לומר שהוא חי בדיוק
כפי שחלס תמיד, ועושה כל דבר שהוא רוצה ובלב שלס. סיפר שהוא קונה לעצמו כל
שמתאווה נפשו, וטען שהחיים הם כמו מיתץ־סוסים, למעלה מימין לשמאל :
פוקה בחברת מנדי רייס־דייווים, הדוגמנית סוזי לרמר, ידידה אלמונית ואשת החברה
והשחקנית לשעבר, בתיה בנדיקט בר־צבי, המתגוררת כיוס בארצות־הברית.
המילחמה בגיל
ך*׳ יו יבראו בו סמל של כל התהליכים
י 1השליליים במדינה — .סוחר־נשק ש הפיק
רווחי-עתק מאספקת ציוד לצד,״ל,
אדם שנתפס בהעלמוודמס גדולות, אדם

ך• אוטובוס, שהוזמן כדי להוביל ב י
1מסע־ההלווייה את המוני ידידיו, חזר
כלעומת שבא. לא היה צורך בו.
נציגי החוג הנוצץ לא באו. גם דיפלומט
אחד לא נראה בשטח. קומנדו נערות-
הזוהר, שליווה אותו על כל צעד ושעל
בימי־חייו, בלט בהעדרו.
כל אותם שהופיעו, בדייקנות של שעון,
למסיבות־הפאר שערך, כל אותם ששתו
בשימחה את השמפנייה הצרפתית שלו ו
העיתונאי
שייקה בן־
מעט הידידים שבא
לשכור את דב כדי שיבנה דקורציה למסיבות שלו
מוזמנים למסיבותיו של פוקה. למטה: מת

נציגת המין חינה

הדוגמנית ג׳ודי ברנס, היתה הנציגה היחידה
של כל קומאנדו נננרות־הזוהר שסבב את פנקה
בימי תזייו. ג׳ודי הכירה את פוקה אחרי ניסיון־ההתאבדות שלו בעיקבות פשיטת מס־ההכנסה
על דירתו, הפכה ידידתו הטובה. היא היתה היחידה שהזילה דמעות על קיברו.

פרדי

סגל, מלכת חיי־הלילה של
תל־אביב ומידידותיו הטו־בות,
לא שכחה אותו ובאה להלווייתו.

3 0יי

אכלו את הקאוויאר הרוסי שהגיש, לא
עמדו ליד הקבר. הפתוח.
דק קומץ ידידי־האמת שלו השתתפו ב מסיבה
האחרונה של פוקה הירש. הם ליוו
אותו בדרכו האחרונה.
מי היה פוקד. הירש 1
הוא היה אדם מייוחד במינו. אך על
ייחודו היו דיעות שונות.
היו שראו בו דמות מגוחכת, איש מזדקן

שכל חייו הם קודש להוללות ריקנית.
היו שראו בו את הנציג האחרון של ה תרבות
המרכז־אירופית, אדם ששמר על
גחלת הנימוסים של עולם שאבד ואיננו,
איש שידע לכבד נשים כאילו היתד, כל
אחת מהן מלכת־לבבו.
בין הפאתטי והמגוחך, המלבב והדוחה,
הנערץ והשנוא, חי לו ׳פוקד, הירש את
חייו הכפולים כאיש־עסקים ממולח וכנער-
שעשועים שב־שיער, גיבור טורי־הרכילות

1סי בההא חרתה
ומדורי-החברה, אורח־קבוע בכל מסיבת
חברתית חשובה, דמות ידועה במועדוני-
הלילה.
קוראי הרכילות חשבוהו, לא פעם, ל־
״פוני״ ,אדם בעל חזות מזויפת, מין העתק
ישראלי מצחיק של איש־העולם־הגדול. כל
גם תואר בפארודיות שנכתבו עליו, כמו
הקטע הסאטירי של זיווה יריב, שהוצג
פעמים רבות בהצלחה על־ידי גדי יגיל.
אך פוקה, כפי שקראו לו הכל, לא היה

מזוייף. מה שהיה בו, היה אמיתי. סיפר
איש-עסקים ישראלי מופתע :״הזדמנתי
למלון פאלאס בסן־מוריץ, בשווייץ, שהוא
אולי המלון היקר והיוקרתי ביותר ב אירופה
כולה. שאלתי בצחוק את השוער
אם הוא מכיר את מר פוקה הירש. הוא
השיב בכבוד רב, :בוודאי, מר פוקה
נמצא כאן לעיתים קרובות, הוא אדון
מכובד מאד׳.״
הוא היה האזרח הישראלי היחידי שיכול

היה להתפאר בחוג־חברים בינלאומי, ה נמנה
עם חוג־הסילון. הוא היה ידידם
האישי של המיליונר הבריטי צ׳ארלס קלור
ושל הנסיכה האיראנית סוראייה, אשתו
לשעבר של השאה האיראני. הוא סעד
על שולחנו של הנרי פורד, ועמד לשאת
לאשה נסיכה איטלקיח, שדם כחול זורם ב עורקיה.
הוא היה הראשון בתל־אביב ש העז
ללבוש פרווה, הראשון שהעז בגלוי
(המשך בעמוד )32

וות (ימין) והאדריכל דב סגד (משמאל) .היו בין
1להיפרד מפוקה בדרכו האחרונה. פוקה נהג
| שיי ק ה נימנה על מעט העיתונאים שזכו להיות
1נת האופנה לולה בר ובעלה בהלווייה.

< ך | 1:על פוקה מעיפים אחיו הארי הדומה לו
!| 111
! 1ייווי | דימיון ניכר שבא במיוחד מאנגלית,
אשתו של הארי וגיסתו, אשת אחיו המנוח. משמאל: התאומים

סמי ודויד, בני אחיו המנוח, שהשמועה טוענת כי הם אלה
שיירשו את כל רכושו הרב, למרות שסוכנויות־הנשק אותן ייצג
את הונו, נלקחו ממנו.
פוקה בישראל, ומהן עשה

בו ק ה: ה מ סי בההאח רונ ה
(המשך מעמוד )31
לשלם לנשים תמורת השרותים שהיו מעניקות

תורת־חייו :״אם מזמינים אותי ל מסיבה,
אני בא. אם לא מזמינים אותי,
אני לא ברוגז.״

לא להיות
צועני
ך* וא נולד ברומניה בשנת . 1908 את
י 1לימודיו עשה ב,חדר /ובגיל 13 סחב
כסף מארנקה של אמו וביקר בפעם הרא שונה
אצל גברת מסויימת, שעשתה ממנו
גבר. חמישים שנה לאחר־מכן חגג את
האירוע במסיבה־רבתי, שהתקיימה בדירתו
בתל-אביב. למסיבה קרא :״חמישים שנות
הסכם של פוקה״.
כנער הפך ציוני, ושימש כראש מכבי
וכיו״ר החוג התרבותי ומזכיר הקרן הקיימת
של הקהילה היהודית בעיר הולדתו.
בגיל 16 למד נגרות! תוד כדי לימודים,
נחתך במשור ואיבד את חצי בוהן־שמאל
שלו. שנים לאחר־מכן סיפר, שהמחשבה
הראשונה שעלתה בדעתו כשראה את
מחצית הבוהן על הריצפה, היתה :״מה
יהיה על המאניקיור?״
בשנת 1934 הגיע לתל-אביב, וכך תיאר
בזמנו את התרשמותו הראשונה מהארץ :
״כולם הלכו במיכנסיים קצרים. חלוצים.

׳ראשון במהנדסות. באיטליה זה ככל, לכל
אחד קוראים דוקטור, זאת אומרת, שהוא
מלומד.״
דוקטור פוקד. הירש נקלט היטב ב חברה
הגבוהה של תל-אביב הקטנה. הוא ובגעגועים בנוסטאלגיה לדבר נהג
על הימים הטובים ההם, שבהם החברה
הגבוהה היתה חברה גבוהה, והמסיבות
היו מסיבות. לדבריו התקבל לחברה הגבוהה
של העיר העברית הראשונה בזכות היותו
יפה־תואר, שארמאנטי ורקדן מעולה, וגם
בזכות הדיפלומה מחוץ לארץ, שבה נהג
לנופף לעיני כל.
כיצד הפך ה״דוקטור למהנדסות״ ,כפי
שהוא כינה את עצמו, עשיר מופלג? סיפר
פוקה :״באתי, הציעו לי עבודה בעיריה
בתור אינג׳ינר, בשכר של 11 לא״י בחודש.
שוטר הרוויח אז חמש. ראיתי שאין לי
מה לעשות כדיפלומה שלי, ועברתי לעס קים.
מזל שהציעו לי בעיריה משכורת
מצחיקה, אחרת •אולי הייתי נשאר שם עד
היום.
״ראיתי שכולם אכספורטרים, הביאו סחו רה
טובה מחוץ־לארץ. אז עלה בדעתי
הרעיון שהרבה יותר קל לייצא מהארץ,
שיש בה מעט יהודים, לארץ שיש בה
הרבה יהודים. וכך כולם היו אכספור-
טרים, ואני אימפורטר. ייצאתי סבונים,
שמן, יינות, סכינים. היה עסק מצויין, וגם
קשרים בינלאומיים.״

בבית, כשהיא

מחרימה

חיפוש מדוקדק
מיסמכים.
אותה שעה בילה הדוקטור בן דד 64
במיטתו בחברת צעירה גרמניה בת 20 בשם
הילדה־עימנואלה. העיתונות, שהוזמנה מ ראש
על-ידי פקידי המס, עשתה מטעמים
מהפרשה, וזמן קצר לאחר מכן ניסה פוקד,
הירש לשים קץ לחייו, אך ניצל ברגע
האחרון (העולם הזה .)1810
שבועות מעטים קודם לכן הגיש פוקד,
תביעה מישפטית נגד חברה אמריקאית
בשם אירדמאריטים, יצרני אלקטרוניקה.
העילה לתביעה: החברה, שפוקד, היה
סוכנה בישראל, הפסיקה את הסוכנות.
פוקד, דרש פיצויים. זמן קצר לאחר־מכן
התברר מה קרה לסוכנות. החברה האמרי קאית
מסרה אותה לידי חברה ישראלית
אחרת, בשם וייצמן רוגבי, שאחד משותפיה
היה שר־הביטחון דד,יום, עזר וייצמן. החב רה
היתה שייכת לאביו של עזר, יחיאל.
עם מותו של האב עברו מניותיה למישפחה,
אולם עזר עצמו לא השתתף בניהול החברה
בשנות שירותו בצד,״ל ובמישרד־התחבורה.
העסק נוהל על־ידי השותפים האחרים,
חנניה נאמן ויצחק אלמוג, ורק מאוחר
יותר הצטרף עזר כשותף פעיל לחברה.
באותה תביעה מישפטית, שהגיש פוקה
נגד החברה, הוא גילה לראשונה בפומבי
חלק מהיקף־העסקים שלו. הוא טען כי
הרוויח בשנים האחרונות מאירומאויטיס
בלבד כ־ 45 אלף דולאר בשנה (ב 1972
וזו היתד, רק אחת החברות שאותן ייצג
בארץ.
תביעתו של פוקה נגד החברה האמרי קאית
הסתכמה ב־ 1.18 מיליון ל״י, סכום
זה כלל עמלה בעד מכירות שפוקד, כבר
ביצע, לטענתו, עבור החברה עד ליום
הפסקת הסוכנות בנובמבר , 1971 וכן פי צויים
על ביטול הסוכנות.
בעיקבות המיספרים שהתגלו בבית-
המישפט מיהרו אנשי מס־הכנסה לעשות
כמה חישובים מהירים, ערכו השוואה עם
דו״חות ההכנסה והצהרות־ההון שהגיש
פוקד״ והגיעו לידי החשד כי העלים מהם
הכנסה של מיליון ורבע ל״י ממכירות עבור
חברת אירומאריטים בלבד. הם גם חשדו
שההכנסות מהעלמות אלה הועברו, בפקודת
פוקה, לחשבונות־בנק סודיים בשווייץ
ובמדינות אחרות.

שבור
מן הכלא
פוקח הירש אחרי ניסיון־ההתאכדות
הנוצצים לא באו
דבר ראשון, קניתי לי בגדים שחשבתי
שהם ארצישראליים — כתונת, מיכנסי
פישתן לבניט מתרחבים במודה של צ׳אר־לסטון,
וכובע טרופי משעם. הלכתי ככה
יומיים. מישהו הציג אותי באומרו , :תכיר,
דוקטור מהנדס.׳ השני צחק ואמר: גם
אני יכול להגיד אותו הדבר, ללכת מלובש
ככה ולהגיד שאני דוקטור-מהנדס,
״ככהן הלכתי הביתה והבטתי במראה.
זה באמת נראה כמו ג׳יפסי. זרקתי את
המיכנסיים הלבנים והכובע הטרופי, ומאז
לא הורדתי את החליפה והעניבה. ועד
היום, בשמונה בבוקר אני כבר בחליפה
ועניבה. לא באתי לארץ־ישראל להיות
ג׳יפסי.״
בארץ־ישראל החלוצית הכירו אותו הכל
כ״דוקטור פוקה הירש״ .את השם פוקה
בחר לעצמו. הוא נולד כאפריים־אהרון־
שמואל. בעיירת הולדתו כינו אותו פרויי-
קד! ,אך השם לא נעם לאוזניו, והוא הלך
והמיר אותו בפוקה, שם יווני־רומי שנגזר
משמו של הקיסר הביז׳נטי פוקאס. פוקד,
הירש טרח ומצא מטבע־זהב של אותו
קיסר, הכין לה העתקים והטביע אותה על
כל הפמוטים בביתו, שהוכנו במיוחד ברחוב
בונד בלונדון, וגם על מערכת צלחות
מיוחדת שהוזמנה באותו רחוב.

יפה-תואר,
ושארמאנטי
ת, ה תו א ר דוקטור העניקו לפוקה ב־
\ * איטליה, למרות שמעולם לא סיים לי מודים
לתואר זה. כשנשאל פעם דוקטור
למה הוא, ומה למד, סיפר :״הלכתי ללמוד
מהנדסות באיטליה. שם קיבלתי את התואר
דוטורה (דוקטור) ,כי כך נקרא התואר ה-

במיסגרת קשריו הבינלאומיים נהג ל סחור
גם עם המצרים, וכך הכיר את
המלך פארוק ונהג כל ימיו להתפאר כי
נימנה עם חוג ידידיו. פוקד. קנה אדמות
ומכר אותן לעולים מגרמניה, שבאו אז
בהמוניהם. הוא הפך מעורה יותר ויותר
בחברה, ואט-אט היה לאחד מעמודי־התווך
שלה.
במילחמת־העולם השנייה הרחיב את
עסקיו, בעזרת קשרים שיצר עם אנשי-
עסקים שפקדו את ארץ־ישראל. אחרי
מילחמת־ד,עצמאות שבגללה הפסיד, כך
טען, יותר מ־ 20 אלף לירות שטרלינג
שהשקיע במצריים, החל פוקד, בעסקים
הכבדים שלו, שהפכו אותו מיליונר בקנה-
מידה בינלאומי.
סיפר פוקח :״אחרי המילחמה נשלחתי
לצרפת עם אנשי מישלחת חיל־האוויר.
הם אמרו לי איך מתקשרים עם חברת
ויקרם, המספקת חלפים לספיטפיירים.
היו לי קשרים, וקיבלתי בקלות את
הסוכנות בארץ.
״המשכתי עם פירמות גדולות ומאד
סופיסטיקייטד, כמו ויקרם אומסטרונג.
אחרי הספיטפייר ייצרו צנטוריונים. כך
הפכתי סוכן למיפעלי הידראוליקה מסדי-
מים, לפירמה עצומה, המספקת ציוד רדאר,
ולפירמות הקשורות בציוד אלקטרוני ועוד.
זה טיוב לארץ, שיש סוכן שיש לו מידע
והיודע תמיד מה אפשר להזמין, ומי הזמין
את זה. אני גם דואג יפה למס-הכנסה, והם
מקבלים ממני די.״
אך הסתבר כי למרות דבריו, לא דאג
פוקה די למס־ההכנסה.
בלילה אחד במאי 1972 פרצה חוליית
חוקרי מס־הכנסה, מלווה בעיתונאים וב־צלמים,
אל דירת־הפאר בת שתי הקומות
שלו ברחוב בן־עמי בתל־אביב, וערכה

ך* תוצאה: אחרי שהושלמה חקירת
י 1מס־ההכנסה, הועמד פוקה הירש לדין,
נידון לקנס כספי גבוה ולריצוי עונש-מאסר
בן ארבעה חודשים.
האיש שנכנס אל כלא מעשיהו לא היה
האיש שיצא משם בתום ריצוי עונשו. הוא
יצא מהמקום שבור ורצוץ. שרשרת המח לות,
שהביאה אותו לבסוף אל הקבר,
החלה.
כשיצא לחופשתו הראשונה מבית־הסוהר
לקחו אותו ידידיו, דוב ופרדריקה סגל,
לפתיחה של מיסעדת־יוקרה.
דוב סגל שאל אותו על הכלא :״נו,
נכון שזה לא היה כל-כך גרוע?״
פוקה השיב :״זה פי-אלף יותר גרוע
ממה שתיארתי לעצמי!״
האיש, שמשרתים שירתו אותו יומם
ולילה, שהתגורר בדירת־פאר בת חמישה
הדרים ושהחזיק וילה בקיסריה,־ נאלץ
לישון בתא אחד עם שמונה אנשים. מה
ששבר אותו סופית, כך הסביר, היו אובדן
הכבוד העצמי שלו כאדם ואובדן הפרטיות.
אך למרות שנשבר, חזר עד־מהרה לפעי לות
חברתית, אם־כי מואטת. לפני כשנה
ערך את מסיבתו האחרונה. התאריך היה
ד,־ 6בפברואר, יום הולדתו. המסיבה היתד,
במתכונת הרגילה: אלפי פרחים, אדריכל
מיוחד לתפאורה, כל המי־ומי, קוויאר
ושמפניה. רק פוקד, לא היה אותו האיש.
הגבר השזוף וגבר־הקומה, כמו שחה
קומתו.
לפני כחצי־שנה אושפז בבית־החולים,
כשהוא חוליה בנפשו ובגופו. מבית־ד,חולים
כבר לא יצא.
בגלרית החתיכות שלו אפשר היה למצוא
שמות כמו פנינה רוזנבלום, ברכה שוורץ,
סוזי לרמר, מנדי ריים־דייוויס. אף אחת
מהן לא באה ללוותו בדרכו האחרונה,
מילבד הדוגמנית ג׳ודי ברנס, שהתיידדה
עם פוקד, אחרי ניסיון־ד,התאבדות שלו.
ג׳ודי היתד, היחידה שהזילה דמעות על
קיברו של פוקה. האיש שידע לחיות
כגדול, נקבר בהלווייה קטנה ושקטה.
ש רי ת י עי ם

גווודיש טוען שזוהי
יוזמת השיב, ואיל!
מקוד מוסמר טוען
שראשי השי ב קראו
על זה בעיתונים
ף ואי מהר, המישטחה יפה, הם רו ;/צים
אותך! ׳אתה ׳מוכרח ל!בוא ,׳אני
לא יודעת מה לעשות ניצה פוניסקה, ה צעירה
הייפהפיה ,׳שאחזה ׳בשפופרת הטל פון
,׳דוברה !בהתרגשות רבה. לידה ׳ניצבו
שלושה ובלשי ה״חיידה המרכזית ישל ׳מיש-
טרת !תל־ואביב (׳לשעבד: הסדור) .הם היק-
שוביו לסל מילה ׳שאמרה כטלפון. הייא
דוברה יעם האלוף (מייל ).ושמואל (״וגיורו־דיש״)
יגונן ,׳שנמצא !באותה עית !במושרד
של ׳ידידיו, ובבורסת היהלויטיס וברמית־יגן.
סמי׳שטרד, פלשה לדירה ,׳שנשכרת יעל י*
גונן שלושה חודשים יקודם לכן, בירחוב יד־מרדכי
,5וסגובעתיים. האלוף יעצמו ביקיר
בדירה זיו ירק יפעם ואחת, כששכר אותה,
ועתה לא ידע איך להגיע ׳אלוה יצה
( ,)28׳שהיתה ונרגשת! ,ניסתה להסבייר ׳לול 4
אך לשווא. אמיר. לה גותדוש :״׳בואי וקחי
אותי מכאן. אני אמתין לך בפתח הבורסה.״
וכעבור עשיר דקות הגועה מכונית כידי
לאסוף את גורודוש. הייתה זיו קורטיניה אז רחית
של היחידה המרכזית, ובה ושבו שני
בלשים. גורודקש הוזמן להצטרף אליהם.
בדרך הם סיפרו לו כי יש להם צו־חיפוש,
חיתום !על־ודי ושופט, הסתור להם להיכנס
לדיירת ולחפש !בה כלי־ינשק.
״מה ׳פתאום?״ !שאל גורודיש.
״יקופלנו מידע מודיעיני, כי י!ש בדירה
נשק ׳בלתיוחיוקי,״ השובו ליו הבלשים.
סשהגייע גורודייש לדירה ופגשי!את ׳ניצה,
התברר ליו יכי!גורסת הבלשים הייתה!תמימה
מדי. לדברי ניצה ׳ ובאו ואנשי המושטדה
לבייתה, יסמוך לדירה שאותה השכירה ל-
גורודוש ,׳ואמרו ילה כי ייש להם צידחייפוש
לדורה של האלוף .״מה פיתיאום צו־יחיפוש
בדיירת של ׳גורודוש?״ ׳תמהה !ניצה. ה-
שוטרים :״׳לא !מעניין ואותנו ג־ורודוש, לא
גורודייש, אם לא ׳תיפתחי לנו, נפרוץ ב כוח
״.לדבריה, רק ׳לאחר ׳שנכנסו לדורה
והפכו אותה, הם טרחו למצוא בטלפון את
האלוף. יורק יאז ׳ביקשו את רשותו לחפש
בדירה.
לאחר כ־ 20 דקות ,׳שבחן ינברו בדירה,
בנוכחות גונן, לקחיו עימם 39 כילי-ינשיק —
רובם רובי־יציד ,׳והשאר קלצ׳וניקזזבים, סלי-
נשק !עתיקים ,׳וסתמה 60 מילימטר! ,שיציאה
מכלל שימוש, ושאותה קובל יגונן במזכרת
מחייליו בזירת ים־סוף. השוטרים עמדו
לעזוב את הדירה. ואולם לפתע הגיח שוטר
נוסף, לביוש אזרחית, ושהוצג עיל-ידי יתר
השוטרים כ״קציו ואורי״.
״!אחזקד, בלתי־הוק״ת ׳שיל ינשק היא יפשע,
וכאשר ׳אנחנו מגילים יפשע מותיר לנו להח רים
כל דבר. לבן אני לוקח יגם יאת בל
המיסמיכים ושנמצאים ׳סאן,״ אמר ד,יקצין.
גוריודוש התקומם. בדיחה חייו ׳אלפי מיס־מכים
צבאיים, ושאותם ׳ליקט הקצין הבכיר
כדי לכתוב ואת גירסתיו על מקלחמת יום־
הכיפורים. יהיו ישם יומני-מילחמה, יומני
פייקוד-הדרום, סוברות רבות שאותן ערך
גורודיש בעת שירותו הצבאי וסטנוגרמות
של ישיבות: ,שירק בחלקן השתתף, יאך יש
בהן בידי לסייע לו ׳בכתיבת הספר.
גורודיש יניסה לשכנע ואת השוטרים כי
המיסמיכים דרושים ליו, אולם ללא הו עיל.

׳עדיין לא חשדתי ׳במאומה, אולם
כאשר השוטרים התחילו להטעין את אר גזי
המוסמכים על מיניבוס ,׳שאותו הביאו
במיוחד לשם יכך, הבנתי כי מטרתם הרא שונה
הייתה המיסמכים ולא כלי-הנשק. ושאם
לא כן ,׳לשם מה הביאו את המיניבוס?״
מאוחר יותר קובל גורודיש ,׳לדבריו, חי זוק
׳להשערתו יזו. הוא מיסיפר כי במהלך
ההעמסה, כאשר הקצין ׳אורי לא היה נוכח
פחידר, לקזז אותו הצידה אחד השוטרים,
שכפי הנראה היה יפקוד ושל גורודיש ב־צד,״ל,
ואמר לו :״׳אנחנו !שונאים את ה עבודות
המלוכלכות האלה

711

ה?! ד ב
ה מי סנז ך

1י קודי

הדירה כגפעתיים
מניין באה הידיעה?

קצין המישטרה הורה לגורודיש לבוא
איתו אל מטה המישטרה ברחוב די-
זנגוף י 0תל־!אביב. האלוף התבקש !לנסוע
במ-יגי&וס המישטוזתי, ואך ;סירב• לשניה
נהמה היה שתפרוץ ׳ת״גרד! ,בין האלוף לבין
השוטרים! ,אולם השוטרים הסכימו לוותר.
גוחודיש הזמין מחנית !ונסע !בה בלוויית
אתך• הבלשים, אל המטה.
י׳!שם הוא התקבל ׳על־ידי ׳חב־סקד סליומנ-

בשעות הערב! ,ולא !בשעות הבוקר של
יום ;פרוץ סמילסמה.
המי״סמך. שהיה בידי גורודיש הוא
סטנוגרמה מישיבת מטסל ׳שנערכה ב*6
באוקטובר . 1973 השתתפו בה ׳שר־הבי-
טחון, הרמטכ״ל, ראש אג״ם ומפקדי חילות
האוויר והים. גוחוד״ש לא !נבח ;בה. באותה
ישיבה !נאמר !ם דיוק, על פי הסטנוגרמה,
כי על !גוחודיש לפרוש יאת בוהותיו!בסדר
של ישליש מלפנים ושניישלישים מאחור.
לגבי מועד הפרישה הייתה שם הוראה שיל

דובריו יטענו יכי ואחד השכנים בגיבעתיים
ראה יסטה סדורים על הריצפיה, יליד הדי רה,
והודיע על כך לחבר שלו, קצין מיש־טרה
!בכיר. לכן נשלה סודו הפשיטה! .לעי תונאים
מסויימים נודע כי השכן טילפן,
אם !אומנם טיילפן, לחב-יפקד וחנון ממיש־טרת
יפו. גם אם ׳נכונה אחת מגירסויתיה
של המ״שטחה, בוודאי !שאין זיו הגירסה
האחרונה. הנשק !והמיסמכים הובאו לדירת
גורודיש !שבגיבעתיים שלושה חודשים קו דם
לכן. אם היו כדורים על ד,ריצפה, הרי
שהיו שם לפני שלושה חודשים, ולא בזמן
האחרון.
!אולם ספי הנראה צדק טיומקין, כשטען
שלא ידע דבר על הפשיטה שבוצעה.

גורו-
דיש יטען כי קצין־הקישוד של מחוז יתל־

אמת היא שפעם בוועדה ,׳אמרתי עליו
שהוא טמבל, ואבל יזה לא נקרא ידידות.״
ישנן כמה נקודות תמוהות בהתנהגותו
של גורודיש. השאלה הראשונה היא,
מדוע שכיר גוריודייש יאת הדירה ,׳ומדוע
השאיר יסד. מיסמכים ופלי-ינישק בצורה הגובלת
סזילזול משווע. את הדירה ישבר
גוריודיש מניצה פ׳ונסקה. בעלה שיל ניצה,
דני פונסקה! ,שוהה ׳באפריקה כאחד מעוב דיו
של גורודייש. לדברי גורודיש הוא הת כוון
לעבוד בדיחה על ׳הספר ישלו, ולבן
ריכז בה כל-כך הרבה מיסמכים.
השאלה החשובה מכיל נוגעת לסידורי
הביטחון שבדירה. מיסימכים סודיים לאל פים
התגוללו בה מפלי שד,יתד, נעולה
כהלכה. על בספת ׳אין בכלל מה לדיבר.
גורודיש טוען כי העובדה שהדירה !אינה
מושבת תשומת־לב עונה-על דרישת הבי טחון
יותר מסל אמצ׳עי־יעזר. בכלל ״זיו לא
הדירה הראשונה שלי ישבה שמתי מיס-
מכים,״ מסביר גיורודיש ,״הייתה לי קודם
דירה אחרת, שגם בה לא שמתי כספת ולא

שוכר גורודיש
מי מתנכל לו?
פלד, שחקר אותו שעד, ארובה וגבה ממנו
עדות.
במהלך החקירה נכנס אחד מקציני ה יחידה
המרכזית ואמר לבלומנפלד, סג ד
כהות גוריחדיש :״קיבלתי הוראה לעצור
אותו.״ ב׳לויטנפלד השיב לקצין :״;מה פיית־אום?
אני לא עוצר אותו.״ ׳תשובתו שיל
הקצין, שלבש1בגדים אזרחיים, הייתה :״אני
קיבלתי הוראה, מילאתי וחתמתי יעל ציו.
איני ׳נותן לך את הצו ואתה ׳תעשה מה
שאתה רוצה.״
!גורודיש לא !נעצר. תחת דאת אמר לו
בלומנפלד :״אנחנו נוסעים בשיו אליך
הביתה, לערוך יגם שם חיפוש.״ !גורודיש
התנגד, לדבריו, וטען ׳שאין צדחיפחש ב־ביתו
.״ואנחנו לא צריכים צו,״ השיב לו
בלומנפלד ,״הצו ישיש לנו לגבי גיבעתיים,
טיוב גם לגבי הדיחה שלך.״
מהו אותו מיסמך סודי — !ואחלי מיס*
מבים — שיעליו ידעו קודם לכן אנשי ה יחידה
המרכזית שאותו הם חיפשו? גו־חודיש
יסבור !שהוא יודע. זהו המיסמך ה מרכזי
בכל מערכת־ההגנד, שהוא בנה
לעצמו, נגד הדסה של !ועדתיאגרבט• זהו
׳*ריס להתקפתו על ישני הסרי־הוחעזזה —
יאש־הממשלה, ייגאל ידין! ,חחבחאלוף
חיים ליסיקוב — ועל שר־סחוץ, מי
ר־הביטחון סמ״לחמת יום הגיפו־דייו•
הטיחה
בגורחדיש שתי
מ. האחת: ,שהחא פרש כ־
,.זהכוהות, עם יפרוץ ה־ייחחחת
השאיר מאחור,
:פרש את סחחחתיו
לפנים ורק שליש

שר־הביטחון, יכי הפרישה צריבה להתבצע
בשעה . 17.15
להשתין יחדיו
^ הרי שהשוטרים סיימו:את ואיסוף
המיסמכים ובלי־הנשק בביתו, חזר עימם
גורחדיש למטה המישטהה. היתד! .לו ׳בקשה
אחת וטקצינייהמישטדה: לשמור שדבר ה־חיפוש
לא יגיע לעיתונות .״יש לי עסקים
במדינה רגישה !ביותר באפריקה,״ הסביר,
״והפירסום יכול ׳להמיט הרס על העסקים
שלי ולהוריד לטמיון מיליונים רבים.״ ו אומנם!
,קציני־המישטרה הבטיחו לו כי
פרשת־החיפחש לא !תודלף.
הפרשה ד,״תה !אחד המיקרים הנדירים
שלא נודעו לבתפי־המישטרה הזריזים של
העיתונות היומית .׳אולם העיתונאי ׳אריה
אבנר י!מידיעות אחרונות הנייח את הידיעה
על:שולחן המערבת שלו ׳סבר למחרת היום.
אבינרי אינו !כתב לענייני מישטריה, יחמקו־רותיו
הם סדרו כלל פוליטיים. דאת יודע
בל מי שמתמצא !בענייני העיתונות היש־ריאלית,
וזאת ידע נם גוריחד״ש.
אחר־זכך החל מחול התגובות שיל המיש־טרה!
.ניצב משה טייומקין, מפקד מתח הל־אביב
ישל המישטחה, המימונה הישיר על
היחידה המרכזית, טען בי לא ידע ידבר על
החיפוש ׳ולא ידע. כי הדירה !שייכת לג ד
רחדיש. לאחר בדיקה סיפר טייומיקין, בי
למישטחה הגיע מידע מודיעיני שיש ובדי רה
מחיסדנשק, מבלי ׳שהיה ידוע ׳שהדירה
היא של גורודיוש.
למחרת נסוג טיומקין גם מגירסד, זו.

משכירה פונסקה
מה אמרו לה?
אביס היה נוכה ׳בעת ׳שנערך החיפוש בדי רה,
מסלי שהזדהה.
החשד הראשון של ׳גורוד״ש הופנה אל
עפר סגן חאש־סממשלה, ייגאל ידין, ה ממלא
עתה !את מקום חאשיהממשלה, ו בתור
שבזה הוא ממונה בעת גם על ה־שב׳^ב.
לפני כמה שסועות -תקף גודודיש
בחריפות חסה את ידין והזמינו, כמי שהיה
חבר סוועדת־ואגרניט, לתסוע ואותו לדין.
ידין חשש לתבוע את גורודיש לדין, אך
פנה יאל היועץ המ״שיפטי לממשלה, הפרד
פסור יצחק זמיר, וביקש בי המדינה ׳תגיש
תביעה נגד האלוף במילואים. יידין גם יטען
כי ואינו ייודע יסד, גורודיש ירוצה ממנו:
״!אנחנו ידידים ׳ותיקים! ,אסל היה עלי למלא
את חובתי, כסבר ועדת־אגרונט.״
!גוחודיש לועג לגיחסה זו שיל ידין:
״!נפגשנו פעמיים ושוחחנו כמה מילים.
פעם אחת, כשטסנו יחד משדה דוב בתל־אביב
למחניים. אני נסעתי לפיקוד צפון
וידיו לחפירות הצור. בפעם השנייה נפ גשנו
באשר !שנינו הלבינו להשתין יחדיו,
בהפסקה של ישיבה של ויעדת־אגרנט. ה־

נעלתי אותו כימו מי,בצר. עובדה — כאשר
איוש לא חושב, לא באים לגנוב.״
גורודיש חשש מגניבת דמיסמכים רק
על־ידי ׳אנשים המעוניינים בהם. הוא זכר
היטיב, כי בשנת 1973 הופרעה סלאסת
המיון של מסמכים השייכים לפיקוז״הדרום,
שהיו בתוך כספת, בענף ההיסטוריה יב־מטכ״׳ל.
האלמונים, שניסו לחבל במיון,
הצליחו להימלט מהמקום.
מקור מוסמך הכחיש נמרצות וחד־משמעית
כאילו היה לשרות־חביטחון-
הכללי קשר כלשהו לפרשה .״ראשי השב״ב
קראו על העניין ׳בעיתונים. לפני כן לא
היד, להם מושג על סל העניין.״
ואותו מקור רמז ישאילו היה השב״ב
מחליט לבצע פעולה מעין זו, הנוגעת ל אלוף
בצה״ול, היד, בוודאי עושה זאת בצו רה
אלגנטית ׳ושקטה יותר ,׳ולא בצורה
רעשנית וגסה ספי שזה בוצע .״׳אני מניח
שפל העניין בא מדרגים ׳נמוכים ישל קצי־ני-ימישטחה
וסמלים,״ אמיר המקור.
ואת הג״חסה הזאת אישר מקוד מישטרתי
בכיר, שמסר את התיאור הבא של ההש־

הממשלה החדשה
(המשך מעמוד )23
מברית־המועצות. אין ספק כי תיק כלכלי
ממשי יכביד ביותר על בריאותו.
הגורם השני המונע מבגין לתת ללב־דאו
את התיק הוא היחסים שהתהוו ביני הם
בעקבות קמפ־דייוויד. לנדאו התבטא
בחריפות רבה כנגד בגין בישיבת הממש לה
שדנה בהסכם. לנדאו אומנם לא נכח
בדיון בכנסת, הוא היה אז בחוץ־לארץ,
וגם אם היה נוכח בו לא יכול היה להצביע,
משום שאינו חבר־כנסת. אולם בגין נע לב
מהתבטאויותיו של לנדאו בישיבת ה ממשלה
ואפילו רטן על כך :״למה הוא
לא בא לדבר איתי אישית, כפי שהוא
נוהג תמיד? מדוע הוא היה מוכרח להגיד
את הדברים האלה בישיבת הממשלה?״
בינתיים יושבו על פני השטח ההדורים
שבין שני ותיקי האצ״ל, אולם מי שמכיר
את בגין יודע כי הוא רואה בהתנהגותו
של לנדאו בגידה, וכי לעולם לא יסלח
לו על כך. כך או אחרת, בשיחה בין לנדאו
לבגין, ערב יציאתו של ראש־הממשלה
את הארץ, הוסכם כי הרעיון להטיל על
לנדאו תיק בממשלה אינו משרת אף אחד
מן הצדדים.

;/אחי כך כדבר
על עמית״
ף ינתיים עומד בגין בלחצים כבדים
מצדו של מנהיג ש״י, מאיר עמית,
הרוצה לחזור לממשלה. עמית ממש מפ גיז
את בגין בשליחים וברצים, המבקשים
ממנו לשקול שיבה לממשלה. עמית מב טיח׳
ללא שום ביסוס ומבלי להתייעץ עם
חבריו למיפלגה, את כניסת כל ש״י לקו־

שיחה בטד׳אזד.

ההסכמים וארץ־ישראל השלמה. בגין רוחש
גם סימפאטיה רבה ליגאל הורביץ שאותה
אינו מסתיר .״אני אוהב את האיש הזה,״
נוהג הוא לאמר ,״אני אוהב את יגאל.״
בשיחות בגין־הורביץ — השיחה האחרו נה
נערכה ערב צאתו של בגין לאמריקה
— היה כבר ה״לא״ של הורביץ פחות
החלטי. בגין מקווה כי לבסוף יסכים הור־ביץ
לשוב לממשלה. אם לא, מתכוון בגין,
לצרף אליה את יעקוב מרידוד.
אך ביחס למרידור קיימות בעיות רבות,
שהראשונה בהן היא שמו, המוכפש לאח רונה,
והסתבכויותיו הכספיות. כיום עומ דים
ותלויים נגד מרידור כמה מישפטים
אזרחיים, שבהם תובעים ממנו אנשים ו מוסדות
מיליונים רבים של לירות.
כאשר נודע לכמה מעסקני חרות על
הכוונה למנות את מרידוד לשר, הם דרשו
כי מרכז המיפלגה יחליט על כך. שניים
מהם אף הודיעו כי הם מתחרים על התפ קיד
שנועד למרידור. אלה הם סגן־השר
במישרד ראש־הממשלה, עורך־הדין ח״כ
יורם ארידור, ואיש־העסקים ח״כ חיים
קאופמן. בגין אינו רוצה באף אחד מה שניים
כשרים בממשלתו. הוא גורס כי
מרכז תנועת החרות אינו רשאי לכפות
עליו שר שבו אין הוא חפץ.
אולם כאשר גבר הלחץ בתוך המיפלגה,
ועיקר הטענות הושמעו נגד מועמדותו
של מרידוד, הודיע בגין לכמה אנשי מים-
לגה בכירים, כי אם ותטורפד המוע מדות
של מרידוד הוא ימצא מועמד מחוץ
לבנסת, שאינו עסקן מיפלגתי אך מקורב
לחרות, וימנה אותו תחתיו. הניחושים
לגבי המועמד המיסתורי של בגין, אם
שהורביץ לא יחזור ומרידור ייאלץ להסת לק
מהמירוץ, הם רבים. יש המעלים את
שמו הד״ר רודולף הכט, איש ממגורות
דגו! בחיפה, שקיבל מינוי כיועץ מייוחד
לראש-הממשלה ומלווה את בגין במסעותיו
הרבים. שם נוסף העולה מפעם לפעם
הוא שמו של אחד הבנקאים הידועים ב ארץ,
אדם המקורב לבגין.

הבאלון
^ שהתרוקן

כגץ ולנדאו
מחלה וריב
אליציה. בגין יודע שאין כל ביטחון שש״י
אומנם תצטרף לקואליציה, ואם אכן תצ טרף
תדרוש בוודאי שיהיה לה מיספר תי קים
כפי שיש לדימוקרטים, הפלג האחר
של ד״ש. בינתיים אין בגין יכול להוריד
מהדמוקרטים אפילו תיק אחד, ובוודאי ש אינו
יכול לעשות אינפלציה בממשלה ו לתת
לש״י שלושה תיקים. אולם גם אם
יצליח מאיר עמית לשכנע את חבריו ל־מיפלגה
— הח״כים אמנון רובינשטיין,
מרדכי וירשובסקי ושמואל טולידנו — כי
כדאי לש״י להצטרף לקואליציה גם בע בור
תיק אחד, התיק שלו, גם אז לא
ישוש בגין לראות את עמית בתוך ממ שלתו.
בגין כועס עליו ומאשים גם אותו
בבגידה. למקורביו אמר :״בואו נגמור
קודם את ההסכם עם מצריים ואחר כך
נדבר על עמית. אם הוא ייכנס עכשיו הוא
עוד יגיד שבגללו נחתם הסכם השלום.״
עיקר הבעיה של בגין קשור בתיק ה תעשייה,
המיסחר והתיירות. בגין יודע כי
בשבועות הקרובים יתרחש פילוג בסיעת
לעם. הפילוג יתחולל כפי הנראה בשני
שלבים: תחילה תתהווה חטיבה אחת, של
אליעזר שוסטק ואהוד אולמרט, לעומת
חטיבה שניה, של יגאל הורביץ, זלמן שו בל,
אמנון לין ומשה שמיר. ח״כ יגאל
כהן יוותר בבדידות. בשלב השני יצטרף
כהן לקבוצת הורביץ וקבוצת שוסטק־אול־מרט
תצטרף לחרות.
כאשר תמיכתם של שוסטק ואולמרט
מובטחת לו, נזקק בגין לתמיכתה של קבו צת
הורביץ, בעיקר משום שקבוצה זו היא
עתה חוד החנית של מתנגדי בגין בנושא

^ עי האחרת יכולה לצמוח דווקא מ כיוון
המפד״ל. קיימת אפשרות, ששר-
החינוך זבולון המר יקום בוקר אחד ויודיע
על התפטרותו מהממשלה. המר נמצא במצב
קשה במיפלגתו שלו. לאחר הדיון וה הפגנות
על ההסכמים עם מצריים התגלה
לפתע המר כמצביא ללא צבאות — הבא־לון
המאיים של גוש אמונים התרוקן בקול
שריקה דקה.
בעייתו של המר היא גם הסיבה לכך,
שבינתיים המפד״ל שותקת ואינה מתמר מרת
על שהיא מקופחת מבחינת חלוקת
התיקים בממשלה, בעיקר לעומת הדמוקר טים
של ידין. אילו היה בגין מציע מחר ל-
מפד״ל תיק נוסף בממשלה, היתה המיל-
חמה על תיק זה הורסת את הסטאטוס-
קוו העדין בתוך המפד״ל ומאיימת להרוס
את המיפלגה ואת מעמדה בתוך הממשלה.
אולם מנהיגי המפד״ל, שהם עסקנים פו ליטיים
משופשפים וערומים לא פחות
מבגין עצמו, לא יוכלו לשבת בשקט, כאשר
יגש בגין לחלוקה מחדש של התיקים בין
מרכיבי הקואליציה.
אם יוצאים מתוך ההנחה שבממשלתו
של בגין במתכונתה החדשה יהיו 19
תיקים, כמו היום, וישתתפו בה אותן ה־מיפלגות,
תיעשה חלוקת התיקים לפי
המפתח הבא: תיק אחד על כל 3.5חברי-
כנסת. לחרות עם דיין יגיעו אז 6שרים,
אחד יותר מכפי שיש להם היום ! לליבר לים
יגיעו 4שרים, בדיוק כפי שיש להם
היום ; ללעם שני שרים, עתה יש להם רק
אחד! למפד״ל 3—4שרים ולדמוקרטים .2
אולם חשבון אריתמטי פשוט זה אינו
חשבונם של עסקני המיפלגות. עסקני
חרות יענו, כי לאמיתו של דבר אין לכ לול
בחשבון את ראש״הממשלה, ובגלל
סיבות הפוכות, אין להכניס לחישוב את
דיין ואת שרון, כך שמגיעים להם עוד
3—4שרים. ייגאל ידין ושמואל תמיר לא
יסכימו להקריב את התיק של כץ, לא
משום שהשניים הם ממעריציו הגדולים,
אלא משום שהם יודעים שהדחתו של כץ
תחלישם. המפד״ל תדרוש את המגיע לה,
כשהיא פוזלת לשר הרביעי.
כאשר יסיים בגין את המו״מ המדיני
ויתפנה למלאכת השיבוץ המיפלגתית, הוא
עשוי לגלות כי מאבק מדיני עם מדינת־אוייב
מזה שלושים שנה קל יותר מהסדרים
מיפלגתיים עם חברינדלנשק ועמיתים
קרובים.

(המשך מעמוד )27
בן־ארי :״יש שני סוגים של עובדי-
קרקע: מיקצועיים כמו התחזוקאים, ו־מינהליים
כמו הפקידים. אנחנו נתחיל ל שחק
בהסבות ביניהם. אפשר יהיה ללמד
תחזוקאי להיות פקיד, אם הוא רוצה
להישאר בחברה. יהיה קשה יותר ללמד
פקיד להיות תחזוקאי, אבל אצל הפקידים
אין כל־כך בעיות.״
ארליך :״הכל בסדר, אבל כל מה
שאני רוצה זה להשיג אצלם מישמעת.
אם אנחנו עושים ניתוח כזה בחברה, הכל
יהיה בנוי על מישמעת. למדתי בפוליטיקה
דבר חשוב: הכל קשור בפסיכולוגיה. עם
פסיכולוגיה אנחנו נוכל לעשות לעובדים
חוזים והסכמים, ולהוביל אותם לאן ש אנחנו
רוצים בלי שהם ירגישו. בן־ארי,
אני מכיר אותך, אתה יודע איך משתמ שים
בפסיכולוגיה.״
בן־ארי :״תודה רבה, אדוני השר.
אני שמח שאנחנו מבהירים עמדות, ה שיחה
הזו בינינו היא שיחה חשובה ב יותר.
כעת אני רוצה להעלות עוד נושא
אחד, העניין של ארקיע. אני חושב שצריך
שאל־על תרכוש את ארקיע.״
ארליך ז ״בשום פנים ואופן לא. חשב תי
׳שאתה מכיר אותי ואת התורות ה כלכליות
שלי. אנחנו לא נרכוש את ארקיע
בשום פנים ואופן. כל המגמה שלנו היא
למכור חברות ממשלתיות, וחברות שיש
לממשלה חלק בהן. מובן שלא נמכור את
התעשייה האווירית, ואפילו בסופו של
דבר לא נמכור את חברת החשמל.
אבל את החלק שלנו, של אל־על
בארקיע, אנחנו נמכור. אני רוצה
להסביר לך משהו. העובדים של ארקיע,
כמו עובדי אל־ על, מתחילים להרים את
האף. זה לא מוצא חן בעיני. אני רוצה
לעשות עם ארקיע מה שאעשה באל־ על.
אל־על תמכור את המניות שלה בארקיע״.

׳ף ין־ ארי:
ארליך ז

״למי?

סו״תו שר עקובה!
כהן ויבזה יהלומנים
תעשיינים
ו״בדוקאים־
^ מה מאות אנשים באו לחלוק כבוד
^ אחרון ליעקובלה כהן. הם לא ידעו כי
יחד עם גופתו, נקברת תקופה שלמה ב תולדות
הישוב.
הרכב הבאים להלווייה היה מאלף. אנשי-
עסקים מכובדים, בחליפות כהות ועניבות,
שעזבו לשעה קלה את מישרדיהם ממוזגי-
האוויר, נראו לצד פשוטי־עם בבגדי*
עבודה, תושבי שכונות הדרום, שבאו לר אות
בפעם האחרונה את בן שכונתם ש הצליח.
יעקובלה
איגד בתוכו את הסממגיפ״-עזל
שנות דד 30׳ באמריקה ושנות ה60-׳ ב

להסתדרות?״*

״אני
לא מאמין שההסתד רות
תרצה או תוכל ולקנות. לא, ההסתד רות
לא תקנה.״
בן־ארי :״אז למי? אולי שהממשלה
תקנה את החלק של אל־על 7״
ארליך :״מה אתה מדבר שטויות?
שהממשלה תקנה את החלק שלה מעצמה?
אל־על זה גם כן הממשלה.״
דן־ארי :״אז למי תמכור?״
ארליך ז ״אני לא יודע,
שיקנה, ואתה יודע למי אני
על לא צריכה לפחד מזה
חברת־תעופה. גם אתה לא
מזה.״

אבל יהיה מי
מתכוון. אל־שתהיה
עוד
צריך לפחד

ן[ ך! 1
י 141
בניו בניו
בניו־יורק,
פירסומים

ך 1גדעון הבכור (למעלה) .ו 4י
דורון הצעיר (למטה) ,שני
של יעקובלה. דורון 14 שהה
לשם עקר עם אמו נזוזנזת ה־בעיתונות
הישראלית על אביו.

כן־ ארי :״אני לא אפחד מזה, אם
הממשלה תבטיח שהיא לא תתן לארקיע
לטוס לחוץ־לארץ. שלא תתן זכויוודטיס
לחוץ־לארץ לחברה החדשה.״
א ר לי ך :״אנחנו לא ניתן, והם לא
יוכלו להחזיק מעמד. אחרי שנתיים הם
יבואו על ארבע לממשלה ולאל־על, ו יבקשו
לקנות בחזרה. אז אנחנו נקבע את
הכללים ואף אחד, כולל העובדים, לא
יוכל להרים את הראש. זו תהיה מכירה
לשם קניה, בתנאים יותר טובים׳ אחרי
שנתיים.״
כ ן ־ ארי :״זה רעיון חדש בשבילי, תן
לי לחשוב על זה. אפגש אתך בנמל-
התעופה ביום שלישי, ואז נדבר על זה.״
ארליך :״אני לא יודע אם יהיה זמן
ביום שלישי. אני אגיע לשדה עד שמונה-
ורבע.

בן־אדי
ארליך :

:״אז נדבר אחרי שתחזור.״

״בסדר. אני חושב שאפשר
ללכת עכשיו.״
כן־ארי :״אני רוצה לומר לך, אדוני
השר, שזו היתד, שיחה חשובה ביותר.
הבהרנו את העמדות, וזה חשוב מאד. אני
חושב שאנחנו צריכים לקיים עוד שיחות
כאלה.״
השר ארליך קם וניגש למסעדה לחתום
על החשבון, ואז אמר בן־ארי :״לא,
אדוני השר. הפעם אתה אורח שלי.״
* ההסתדרות
״ארקיע״.

ו״אל־על״

שותפות

ישראל. כדי להיחלץ מתנאי־העוני בהם
גדל, ולצבור כסף, לא היו לפניו אפש רויות
רבות. עולם־העסקים הכשר היה
סגור ומסוגר בידי יוצאי אירופה ואמריקה,
שלא הניחו לבן השכונות, ועוד ממוצא
ספרדי, לעלות למעלה. הדרך המהירה, ו־הפנוייה
לעשיית כסף, בידי בן־שכונות־עוני
ממוצא ספרדי, היתד, דרך הפשע
סוגיו.
יעקובלה עצמו אמר לי לא
בנעוריו לא היה צדיק, ואת כסש
בדרכים שמוטב לא לדבר ז
מועדוני־קלפים, פריצות ושדין[
בלים על ההולכים
יעקובלה הביך מהר, בש
כסף הגדול מצוי
ארבעה מועדוני-׳
כל מועדון מכו!1

אביו של שאולי באותה דושכונה) ועסק*
קרקעות לרוב.
מבחינות רבות דומה התפתחותו לזו
של מרדכי (״מנטש״) צרפתי, שאף
הוא חי וצמח בשכונות הדרום. מנטש יזם
הבאת סבלים מסלוניקי לנמל תל־אביב,
אירגן אותם והשתלט על הנמלים וההוב־לות.
צווארוגיס שונים

חון־
ואושר

ישראל דנוך וטוביה אושרי נראים
מבעד לשער בית־הקברות בחולון.
גם אחיו של שראל דנוך, שימשון, הגיע להלוויית, בעוד ששותפו

של טוביה, רחמים אהרוני, נעדר. האחים דנוך היו ידידים קרובים
של יעקובלה. בניגוד למה שציפו אנשי המישטרה וצלמי המתונות
שהגיעו למקום, היתה לוויתו של יעקבלה לוויה צנועה.

^ ין הבדלים בעיקרון עשיית־הכסף
י בין יעקובלה ובין מתעשרים ממוצא
אשכנזי אחרים. אלה רימו את המדינה (ב*
הונאות־ייצוא, השקעות־סרק, שוחד) בשי טות
מקובלות על שיכבת יוצאי אירופה,
ובכך עברו על החוק. ואילו יוצאי השכונות
עברו על חוקים אחרים ורימו את המדינה
בעיקר בענייני מנדהמסה.
כאשר עשה יעקובלה כסף רב, החליט
לעבור לעסקים גדולים בחו״ל, קשר קש רים
עם יהלומנים ואנשי־עסקים ברחבי-
העולם. מעבר זה התאפיין גם במעבר
מהדירה שבשכונה לדירה בצפון תל-אביב.
יעקובלד. מסמל את יוצאי השכונות שעשו
כסף בדיד לא חוקית, ושניסו באחרית
ימיהם להימלט מעברם ולהפוך אזרחים
הגונים, כדוגמת שכניהם החדשים, עבר ייני
הצווארון הלבן. כמוהו חיים עוד עש רות
רבות של יוצאי השכונות, שעשו
כספם בדרך דומה ועתה הם בדרכם אל
הלגיטימיזציה של כספם ושל שמם.
הם בני דור־המעבר מעולם־הפשע־והעוני
לעולם־העושר־והצביעות. הם הצליחו ל התעשר,
כיוון שהחברה עצמה עיניה מול
מעשיהם. ג׳ימי לוי, מוטי פרידמן, מיכאל
צור או אשר ידלין, כמוהם כיעקובלה כהן
וחבריו לשכונות, בני אותו הדור, שעשו
את כספם בישראל, בתקופת ההתעשרות
הקלה.

לירות לערב (בערכי הלי ח ת של היום),
כאשר המועדון גובה לעצמו אחוז קבוע
מכל המחזור ואינו מסכן כלום.
הכנסות עצומות זרמו אליו, והן חייבו
קניית שוטרים, כדי שלא יפעלו נגד ה מועדונים.

בקלות —
הולך בקלות

״יחי
העיר הבא !״
ברחובות
בן־נתן. כמה נשים
בכרוזים ואחר־כך
יכולה לספר לנו היכן
היפות שלך?״
במטה, הלך־רוח מרומם. הסקרים האח רונים
מורים כי הפופולאריות של ארתור
בן־נתן עלתה, וכי השכונות יתמכו בו.
רק אחרי קבלת התוצאות מתברר שחש בונות
איכזבו. הן פשוט כמעט לא הצביעו.

^ סף שבא בקלות הולך בקלות, ושנים
רבות ביזבז יעקובלה כימעט את כל
מה שהרוויח, בעיקר בשחקו בעצמו יוב־הפסידו
סכומים אדירים. הוא היה מהמר
מטבעו. גם בשנותיו האחרונות, כשחי
בחו״ל, נהג לבלות ימים רבים ליד שול חנות
הרולטה והבלק־ג׳ק בגבולי בתי ה־קאזינו
בעולם.
לפני כ־ 15 שנה החליט לחדול מלשחק,
ותוך כמה שנים צבר מיליונים. הוא החל
משקיע בנכסים, בעסקים, מלווה למים־
עלים הגונים שהיו בקשיים, תמורת ריבית
גבוהה.
הבסיס להכנסותיו היה כל הזמן מו-
עדוני־הקלפים, אולם עד מהרה היו לו
מועדודלילה משלו (שנו ברחוב היר־
.בתל־אביב) ,השקעות בקלובים של
המועדון הראשון של רפי שאולי
מ 70־הלוואות של יעקובלה, שגדל עם

טוביה והבלשים

טוביה אושרי ומולו נראים שלושת צלמי הנזישטרה
בפעולה. צלמי המישטרה לא היססו להפעיל גם
מסרטת 8מ״מ כדי להנציח את הבאים להלווייה. חלק מהקהל טעה, חשב כי הצלמים
הס אנשי עיתונות, שבאו לצלם את הנוכחים בטקס, וניסו להתקיף אותם,

0המ־סמר הסודי 1^01
(המשך מעמוד )33
תלשלות, אחרי שנבדקה מטעם המטה ה ארצי.

וזו
לשונו:

4£ן110

ממקורותיו של. אחד הקצינים ביפו הגי עה
ידיעה שייש דירה בג״סעתיים, המעו ררות
השד. שני בחורים הביאו ארגזים
מלאים לדירה, ומתוכה נשפכו במה בדורי־רובה.
החבר הועבר ליהידה המרכזית.
בשנבדק העניין, אמרו הדיירים במקום
שהדירה שייכת לאשה מסויימת, בשם ניצה
פונסקיה, שייש לה דירה במקום אחר. ה־מישטרה
הוציאה פקיודת־הי׳פוש לדירה, על
שם אותה אישה; .עד לאותו רגע ילא עלה
על דעת איש שיש לעניין הזה קשר כל שהו
לאלוף שמואל גונן.
כאשר הגיעו השוטרים אל האשה והו דיעו
לה שיש בידיהם צדה יפוש ׳לדירה
בג״בעתייט. ,אמחה האשה שהיא שכרה
את הדירה לאלוף גונן. השוטרים צילצלו
לגונן, וביקשו שיהיה נוכח בעת החיפוש.
כעת החיפוש נמצאה. במקום כמות גדו לה
של נשק וציוד. אחר, כגון מבשיר
אף־אל־אם (מכשיר המגדיל את אור הכו כבים)׳
ועליו סימון צ׳ של או,״ל.
.נמצאו גם עשר קופסות-קרטון מלאות
מיסמכים צבאיים, עם סימונים !שונים של
סודיות בדרגות שונות• האלוף גונן !אמר
שהם נמצאים ברשותו כדין, חלקם משמ שים
לו ׳לכתובת ספר, יחלקם ישרדו אצלו
מתקופת ישרותו בצה״ל.
העת החיפוש אמד האלוף גונן לשוטרים
שייש לו רשיונות לנשק. ,והזמין אותם
ליבוא אליו הביתה, שם וש לו אוסף גדול
יותר, המוחזק 0ארון-פלדה. הוא הבטיח
לבוא למחרת היזם ולהמציא. את החש-
ייונות.
לצמרת המושיטרה, וביכללה לניצב אהרון
׳שלוש, אז מ״ומ המפכ״׳ל, נודע על כל
העניין לראשונה בערב של אותו יום.
למחרת היום הופיע האלוף גונן והניח
על השולחן כ־ 90 רשיונות לנשק. בדיקה
העלתה שהחשיונות נוגעים לעשרות פירטי
נשק אחרים, אך לא לכלי־הנשק שנתפסו
בדירה בגובעתיים.
׳ניצב שלוש החליט להזמין את מצ״ה
(מישטרה צבאית — חקירות) שתבדוק
את מקור פריטי־הנשק, ואת ביטחון־שדה
שיל צה׳/ל שיבדוק יאת מקור המיסמכים.
יתכן מאד שהחומר היה ברשות האלוף
גונן כדין, אבל צורית האחזקה שלו היתד,
מזעזעת. יתכן שצה״ל יחליט, על כן,
להעמיד את החומר גם להבא לרשותו, ל שימוש
תופשי, אך בתנאי שהחומר יישאר
באחזקת צד,״ל ויהיר, שמור כראוי.
אם יקבל האלוף גונן רשיונות לפריטי-
הנשק שנתפסו אצלו ,׳ושלגביהם לא המ ציא
עד כה רשיונות, יוחזר לו הנשק,
בתנאי שיחזיק אותם כראוי, במקום שמור.
יאשר להגשת תביעה נגרו — הדבר יהיה
תלוי בפרקליטות. נראה כי לכאורה יש
עילה להגשת תביעה על החזקת ינשק בלי
רשיון. אחרי מיון המיסמכים יתכן שתהיה
גם עילה להגיש תביעה על החזקת כמה
פריטים כהם.
על כל פנים, גם אם רשאי האלוף גונן
להחזיק במיסמכים. אלה, אין הוא רשאי
להחזיקם בבית,, .

׳אסנמונס!

דיזנגוף 128ת״א • הילטון ירושלים

למי מותר

איתן ענו חי מ
להדברתמזיקים הדברת
מומחים לחדבודת

תולעי עץ ועש

וחדקי ספ רי ם ובגדים.
רמת גן. רח׳ מודיעין .18ת ד 2272
6.70־ 790114 5ישמס׳ 1י עסד! 481/75

קול השלו -
הקול שלך!

ך ורודיש משוכנע כי הצבא לא יעמידו
^לידין .״׳אין אלוף בצר,״ל שלא מחזיק
מיסמכים אצלו בבית,״ טוען הוא ,״גם
שר־הביטחזן לשעבר כתב ספר, ואני יודע
שהוא כתב אותו בבית. הוא הסתמך על
מיסמכים, סטנוגרמות ויומנדמילחמה. גם
הוא החזיק בביתו מיסמכים.״
בעיית הנשק שנמצא אצל גיורודיש נפ תלת
יותר. לדברי גורודיש, מעולם לא
התבקש קצין בביר בצד,״.ל להוציא רישי׳ון
על כלי־נשק שקיבל ׳במתנה, עם הקדשה,
מפקודיו. ואומנם, לגבי נשק מסוג זה אין
לגורודיש רישיון. לכן נראה כי יהיה קשה
להאשים את גורודיש, מה גם שעד לפני
שנה היה חוק צבאי, שהתיר לאלופים ב שירות
להעניק כלי״ינשק לפקודים מצטיי נים׳
מבלי ׳להזדקק לרישיון. ואם לאלופים
מותר לתת, הגיוני להיניח שמותר להם גם
לקבל.

עד כאן נירסת!המישטרה.

* בצה״ל הונהג בזמנו שכל קצין בכיר
שיש ברשותו מיסימכים צבאיים רשאי למסרם
לשמירה יבמוסיאון צה״ל, שם ישמרו
לשימושו הפרטי ויהבלבדי.
במדינה דרכי אדם
גאו הגבר

פי״נ׳י, הטייס
מנפאל, מכלה את
העולם דרד הכהורות
אומרים על המלח כי יש לו נערה בכל
נמל. לקברניט פראדדה (״פי־ג׳י״) שאה,
יש נערה בכל נמל־תעופה.
שאה בן ד 32-,הוא בעל תווי־פנים של
נפאלי טיפוסי. עיניו החומות שקועות
קימעה. עורו, בגוץ הצהוב־קרם, מתוח מעל
לעצמות־לחיים גבוהות. שערו חום כהה,
גזוז בתיספורת קצרה, כיאות לטייס רא שי,
קומתו גבוהה משל הנפאלי הממוצע,
וגופו רזה וגמיש מאומנות־היוגה, שבה
הוא עוסק כבר שנים רבות.
לארץ הגיע שאה עם צוות מטוס גפאלי
המביא חיילי-או״ם ממולדתו לארץ. בבו אם,
שוהים אנשי הקבוצה במלון מפואר
בתל־אביב, ומבלים את זמנם בשתייה, ב הימורים
ובבילוי עם נערות.
שאה עצמו אינו שותה ואינו מעשן.
אשר לעניין הנערות :״נערות זה דבר
פנטסטי. דרכן אתה יכול להכיר את העו לם.
די לי לשהות עם נערה כמד, ימים,
וכבר אני יכול לעמוד על אופי הארץ
שבה אני נמצא ! ״
קפטן בן 2צ. שאה נולד באחד ה כפרים
הנידחים בנפאל לאב איכר, שהיה
מרוויח 10 דולר בחודש. פרט לאמו היו
לו עוד שתי אמהות חורגות, כי בימים
ההם היד, הדבר חוקי במקום־ד,ולדתו.
לשאה 16 אחים ואחיות, שרובם נשואים,
ואחדים מהם מכהנים במישרות חשובות
בכל אירופה.

מ״&ר שאה :

כשהייתי קטן, למדתי אצל בודן בו דהיסטי.
מצאתי חן בעיניו, והוא אמר
לאבי שעלי לנסוע ללמוד, כי אני ברוד-
כישרונות. הייתי רק נער. בכפר שבו
גדלתי חיינו חיים די פרימיטיביים. התל בושת
המסורתית שלנו היתה, ונשארה עד
היום, לגברים — מכנסיים קצרים וחול צה
רחבה, ולנשים — סארי.
מצחיק שהיום, כשאני רגיל לחיי העו לם
הגדול, אני שוהה במלונות הכי מפו ארים,
ונוהג בנימוס הכי רב, אולם כאשר
אני בא לבקר את הורי אנחנו אוכלים את
האורז בידם, ואני שוב לובש את התל בושת
המסורתית.
בגיל 12 שלח אותי אבי ללמוד בקט מנדו
(בירת נפאל) .עד אותו הזמן לא
ידעתי כלל מה קורה בעיר גדולה, והיה
לי קשה להסתגל בהתחלה. עדיין לא הי תד,
תחבורה, לא היו מכוניות, והיינו הול כים
ברגל עד לתחנת־הרכבת. התגעגעתי
לנופים מרהיבי־העין של כפר מולדתי, הת געגעתי
למישחקים שהייתי משחק עם
חברי. למשל, היינו נוהגים להמציא מיש־חקי־מילחמה,
היינו בונים את מה שנראה
בעינינו ככלי-נשק, והייתי מכנה כלים אלה
בשמות מוזרים, שחשבתי שיש להם ציל־צול
אנגלי. הייתי יוצא עם אבי לצוד
ביערות, ואז ראיתי בפעם הראשונה את
השובל הלבן של מטוס־הסילון, שאלתי
את אבי מה זה, והוא הסביר לי שזה
מטוס. מאותו היום גמלה בי ההחלטה
להיות טייס.
בקטמנדו הייתי אחד המצטיינים בכי תה׳
וקיבלתי מדליית־זהב מהמלך, כי
הייתי בעל הציונים הגבוהים ביותר בכל
הסריגה. אחדי גיל 16 קיבלתי מילגד, לל מוד
טיס באירופה, ובגיל 22 כבר הייתי
קפטן. היום, בגיל ,32 אני מדריך־טייס.
כל שנה אני יוצא עם צוות־מתלמדים
לארצות־הברית, ומדריד אותם על המטו סים
האמריקאיים, כי בנפאל אין עד היום
הרבה אפשרויות להשתלם בטייס.
מזד עם בחורות. הסתובבתי כבר
בכל העולם, ובכל מקום אני פוגש אנ שים
מעניינים. אין מקום שאין לו משהו
מייוחד המאפיין אותו, והנערות הן העיקר.
זה נכון. בכל מקום יש לי אהובה. פשוט
יש לי מזל עם בחורות. הרבה מהדיילות
העובדות אתי מתות עלי. לפעמים הן באות
בשעת־הטיסה ומעסות לי את הגב. כורם
בצוות מאד אוהבים אותי. אינני יודע למה.
הנערות בעולם שונות זו מזו. בארצות-
הברית הן מאד רעשניות. הן לבושות
בדינם וחולצה רחבה, ומדברות בגסות.
באירופה הבחורות יותר מעודנות, יותר
נשיות. אני לא אוהב בחורות שאינן
נשיות, כי אני חושב שהעיקר בבחורה

העולם הזח 2149

חבורת נוכלים ישואלית־גומנ
השתמשה נשמו ובמיסמכיו של
ווווו־וין תר־אניב׳ בלי ידיעתו,
והוציאה במיומה הצי מיליון מארקים
ף* תחילת ספטמבר 1977 נפגשו ב־
^ מישרדי חברת אופאל, ברחוב ברלינר
,74 בעיר אופנבאך שליד פרנקפורט, מיס־פר
אנשים לעיסקה שהיתה אחת מעיס־קות־ד,הונאה
המוצלחות של זמננו.
למישרדים הגיעו מנהלי חברת הבניה
הבלגית אינבאם, שפעלה בעיר ניאופורט,
מלווים בעורן־־דין גרמני בשם הרולד
סוינסקי ונתין בלגי בשם סארשאו. הם
באו להיפגש עם עורך־הדין הידוע מפרנק פורט,
פינחס קליינר, שהיו לו לקוחות

כופל פאר
ההמחאות היו מזוייפות .
אשר רצו לקנות מיבני־מגורים שבנתה
חברת אינבאס בבלגיה.
הלקוחות היו ישראלים, ולעורך־הדין
קליינר יש מישרדים גם בתל-אביב —
נאמר למנהלי אינבאס על־ידי מלוויהם
לוינסקי וסארשאו.
הבלגים אצו למכור דירות בכל מחיר,
ביגלל המיתון במכירות שעבר על חברתם,
ובאו במהירות ליופנבאך לפגוש את עורו־הדין
קליינר.

דיוקנו של
זייפן כטייס

ף* הגיעם למישרד התקבלו על-ידי
עורך־הדין, גבר נאה, שהורה תוך
כדי השיחה עימם למזכירתו היפהפיה,
בירגיטה גראכט, לשלוח פקודות עסקיות
באמצעות שמונה מכשירי־ד,טלפון ושלושה
מכשירי־הטלקס שבמישרד. על שולחנו היד,
מונח מכתב שנשא את שמו, עורו־הדין

פינחס קליינר, בעברית ובגרמנית, ושגשא
גם כמה שורות וחותמות של מישטרת
פרנקפורט. הבלגים קיבלו את הרושם ש לפניהם
עורך־דין ידוע, מוכר ורב-פעלים.
עורך־הדין קליינר אמר כי.י ש לו שני
לקוחות, האחד צבי פארוביץ מתל-אביב
והשני אהרון פארוביץ, וכל אחד רוצה
לקנות דירות במיליון דולר. הם ישלמו
בהמחאות בנקאיות טובות. קליינר ביקש
לעצמו עמלה של 200 אלף מארק על כל
אחת משתי העיסקות, שישולמו לו במזומן.

כי שטיינקה נמלט מגרמניה עם כספי-
ההונאה.
בחיפוש שערכה המישטרה בדירתו של
שטיינקה, בעזרתה הפעילה של אשתו
אינגריד, שכעסה על בעלה שברח עם מז כירתו
בירגיטה, נמצאו ניירות־מכתבים
אוריגינליים של עורף־הדין קליינר מתל-
אביב, ושוחזרה שיטת זיוף המכתבים ש ראו
הבלגים. שטיינקה צילם את כותרת
נייר המכתבים המקורי עם מכתב הנושא
חותמת של מישטרת פרנקפורט, שנשלח
אליו בעניין שיחרורו מן הכלא. התוצאה
היתד, המכתב שראו הבלגים. התברר גם
כי עורך־הדין סוינסקי הוא גרמני בשם
ויילנד, בעל עבר פלילי.
הגרמנים פנו לאינטרפול בבקשה לעצור
את שטיינקה, ושבוע לפני ביקורי אצל
הפרקליט רודנהאוזר הוא התבשר כי שטיי־נקה
נעצר בעיר זלצבורג, אוסטריה, כש הוא
מתחזה כטייס של חברת סוויסאייר.
הוא עורר את חשד המישטרה כשהתרועע
עם אנשי העולם התחתון בזלצבורג, וב חקירה
התברר כי דרכונו מזוייף. בזמן
קצר־יחסית נשלח תיאורו למישטרת גר מניה,
שווידאה שזהו שטיינקה, המבוקש
על־ידה.
רודנהאוזר סבור כי תוך זמן קצר יוסגר
שטיינקה למחוזו ויועמד לדין. ראשית כל
הוא ירצה שלוש שבות מעצר, שהוא חייב
בגין שיחרור מוקדם מן הכלא, ומילבד
זאת צפוי לו עונש על מעשהו האחרון.
גם צבי פאר מבוקש על־ידי הפרקליט, אך
דק על עסקי־היהלומים. הפרקליט סבור
כי עורך־הדין קליינר הוכנס בפרשה ללא
ידיעתו, ולכן אין לגר מני ם דבר נגדו.
הפרקליט לא ידע מאומה על קשריו של
שטיינקה עם עסקי־הונאה אחרים, ולא
גילה כל עניין בהם.

הבלגים עשו הערכת מצב מד,ירד״
וסיכמו כי הם מוכנים לעיסקה, ויבו או
למישרדי עורך־הדין כעבור יומיים, ב יום
השבת, שכן עליהם לנסוע לבלגיה
להביא את החוזים והכסף במזומן.
הם הגיעו למישרדיו של קליינר באו־פנבאך
במועד שנקבע, ועימם עובד בכיר
בבנק בלגי ידוע, שהיד, הבנקאי שלהם.
החוזים נחתמו, וכאשר בירגיטה הגישה
שמפניה, מסר עורך־הדין קליינר לבלגים
חבילה של המחאות בנות 30 אלף דולר
כל אחת, המשוכות על־ידי אלייד אייריש
בנק בלונדון. מנהל הבנק, שבא עם הבל גים,
בדק את ההמחאות ואישר אותן ב מקוריות.
כולם נסעו לנמל־התעופה של
פרנקפורט, שם הוצאו 200 אלף מאר קים
מכספת, ונמסרו לעורך־הדין קליינר.
הבלגים עלו על מטוס לארצם, כשהם
קובעים כי יחזרו כעבור יומיים. לבצע את
העיסקה השניה.
ביום השני נפגשו הכל במישרדי קליי־נר
— ההמחאות נבדקו, עוד 200 אלף
מארק נמסרו, והבלגים חזרו לארצם, שמ חים
וטובי לב. ביום הרביעי חזרו כל
ההמחאות מן הבנק כמזוייפות. מכיוון ש־העיסקה
הראשונה נעשתה בשבת, והבנ קים
סגורים באירופה בשבתות ובימי א/
לא היה ניתן לבדוק את ההמחאות לפני

קודם לכן, בתחילת אוגוסט, קנה היש ראלי
צבי פאר יהלומים מיהלומן בעיר
נויאינבורג שליד פרנקפורט. היהלומן דרש
66 אלף מארק, ופאר שילם לו בהמחאה על
סך 30 אלף דולר של אלי־יד אייריש בנק.
העיסקה נעשתה במישרדי חברת אופאל
באופנבך, וכאשר היהלומן ביקש לבדוק
את ההמחאה לפני מסרו את היהלומים,
הודיע לו מנהל חברת אופאל, גרהארד
שטיינקה, כי הוא ערב להמחאה ונתן לו
על־כך אישור בכתב. היהלומן התרשם
משטיינקה וקיבל את הערבות. למותר לו מר
כי ההמחאה לא נפדתה, והערבות לא
מומשה. פאר מכד מייד את היהלומים
בפרנקפורט וטס לישראל.
פרקליט מדינת הסן בגרמניה, האחראי
על תיקי ההונאה, קורט רודנהאוזר, שעימו
נפגשתי במישרדו בעיר דארמשטאט, סיפר
כי חיש מהר התברר למישטרת אופנבך
כי עורך־הדין קליינר הוא גרד,ארד שטיי-
נקה, שהתחזה ־כעורך־הדין הישראלי שיש
לו מישרד ברחוב גליקסון בתל־אביב.
הוברר גם כי צבי פארוביץ הוא צבי פאר
מתל-אביב, ואהרון הוא אחיו. עוד התברר

^ ד כאן מימצאי חקירת מישטרת
? פרנקפורט, כפי שנמסרו לי על־ידי
פרקליט מדינת הסה. אולם חקירה נוספת,
העלתה כמה עובדות מאלפות נוספות.
שטיינקה היה קשור עם צבי פאר בעיס־קת
ההונאה הגדולה של דרום־אפריקה,
שבה הוצאו במירמה, באמצעות המחאות
בנקאיות מזוייפות, קרוב לחמישה מיליון
דולר (העולם הזה .)2108 בעיסקה זו מעור בים
גם, כפי שנמסר בעדויות למישטרות

הן ממעיטות בערך עצמן, ומקדישות את
כולן לגבר. והמסג׳ שהן נותנות זה פנ טסטי.
הרפתקה
בלבנון. לפני חודש הייתי
בלבנון ופגשתי שם בחורה נהדרת. היא
היתד, בתולה. היו לה עיניים משגעות

וגוף פנטסטי. בילינו שבועיים ביחד, והיא
התאהבה בי. היא ידעה שאני נשוי, אבל
לא היה איכפת לה. ומאז היא כותבת אלי
מיכתבים :״אני רוצה שתחשוב רק עלי,
שתאהב רק אותי.״
לכל בחורה יש לי יחם מיוחד. אני אף

הרואין נוזלי
באוניה

ראשי

דרום־אפריקה וישראל,
הכרם מתל־אביב.
אחד המעורבים בעיסקה היה קוקו מנדו־זה,
שעדותו הביאה לביטול תביעת־הדיבה
שהגישה שולי חנני על פירסומי בדבר
חלקה בהעברות כספים מדרום־אפריקה
לישראל.
שטיינקה היה גם מעורב בעיסקת־ד,הונאה
של ממשלת קונגו, שבה ניסו הוא וצבי
פאר, בעזרת ראשי חבורת־הכדם, להו ציא
במירמה כמה מיליוני דולרים בתר גיל
השגת מילווה מבנק שווייצי לממשלת
קונגו, להקמת מיסלת ברזל. עיסקה זו
עדיין נחקרת על־ידי, וטרם הצלחתי לא סוף
את כל הניתן לדעת עליה.
עיסקה אחרת, שבה היה קשור שטיינקה,
היתד, נסיון להשיג מילווה של 20 מיליון
דולר לממשלת לפיליפינים. היה זה כאשר
צבי פאר פגש בדרום־אפריקה ישראלי
בשם יצחק שרם, שניסה למכור שם 12
אלף אקדחים. שרם ופאר טסו למישרדו של
שטיינקה באופנבך, ושם דיברו על העמד
קה, אולם שרם סיפר לשותפיו כי החליט
לא לבצעה. שרם עצמו לא אותר.
ההמחאות של אלייד אייריש בנק, ש השתמשו
בהן בדרום־אפריקה ובגרמניה
התגלו גם בישראל. מקור ההמחאות ש*
סיפקן לשטיינקה הוא ישראלי לשעבר בשם
אלברט ליאני, שהיה עובד בצים (העולם
הזה .)2108 ליאני ריכז לפני עשר שנים את
רשת הברחות הסמים מן המיזרח התיכון
לאמריקה, באמצעות אוניות ציס. הוא עבר
לגור במרסיי, שם עוגנות אוניות ציס, ו היה
מעורב בהברחת הד,רואיו הנוזלי. ש נתפס
באוניית צים לפני שנתיים. ליאני
סירב לענות לשאלות כשפגשתיו בישראל,
בבואו לקחת את מישפחתו, לדבריו —
לצמיתות.
החלק המסקרן ביותר הוא חלקו של עו־רך־הדיו
פינחס קליינר. קליינר היה גם
עורך־הדין של יוסף עמיאל, והוא שיחרר
בשעתו את כספי עמיאל מחשבון הבנק
שלו בשווייץ, לשם אירגון בדיחתו מן
הכלא. קליינר אישר זאת בשעתו, והדבר
פורסם בכתבה על עסקי חבורת־הכרם
(העולם הזה .)2110 קליינר הוא גם עורף־
הדין של צבי פאר, ולדברי פאר נסעו יחד
לחו״ל. לדברי פאר, קליינר גם מכיר היטב
את שטיינקה, והיה במישרדיו באופנבך.
קליינר עצמו שוהה עתה בחו״ל, ועד
היום טרם הגיעה תשובתו לשאלות שהפ ניתי
למישרדו.

יגאל לביב ׳11

הוא הנשיות שבה.
ביפאן, למשל, פגשתי בחורה במים־
עדה. היא היתד, כל־כד חמודה שהצעתי
לה לצאת לבלות. היפאניות יודעות להע ריך
את הגבר, ולהעניק לו מה שהוא
רוצה.

העולם הזה 2149

חבורת־

— י ^ ג 8 £ווו

—פווווזר•^ו ז* 1

פעם לא שוכח איך ביליתי עם בחורה.
אני לא מדבר על בחורות ללילה אחד.
אני מדבר על בחורות שדיברתי איתן, וש־ביליתי
איתן בחוץ ובמיטה. יש לי בחורה
באנגליה, ובחורה בצרפת, בחורה בספרד,
(המשך בעמוד )46

בדאי לך לבחור דווקא

מץצבע !

במץ-צבע,ניתן להתקין ( 81:1*51 8£¥1¥£8 -״אנטי מחיקון״ ,לפי אפרים קישון) -
אותו חלק אלקטרוני המבטיח לך קליטת תוכניות צבעוניות המשודרות
בטלויזיה, גם אם עברו ״סינון״ צבע באולפן -ומשוררות בטלויזיות צבעוניות
אחרות בשחור לבן, כגון :״תשע בריבוע״ ,״האחים״ ,״עוד להיט תי אטרון-
הכורסא״ ,כדורגל אנגלי, ועוד
מץ־צבע הינה בעלת מכשיר הפעלה מרחוק -ע ס &זאסס 101£ס 1לנוחיותך.
מץ־צבע קולטת עבורך את השידורים בצבעים הברורים והטבעיים ביותר -
ממש כמו בחיים.
ניתן להשיג בגדלים ״ 2 6״ 6ו ״ 4ו.

אז למה לו להתאמץ?
אמ׳זאת

מ׳ו־צבע. מיסד חד ש בטלוויזיה צבעונית
פרטים אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 9ו בני־ברק -רמת־גן.

העולם הזה 2149

הב על נג מר,
י חי הדייל!
חברת־ד,תעופה הלאומית שלבו היא הר־געש
של רכילות, ומי שיפתח בה רק תיבת-
פנדורה אחת, לא יוכל לסגור אותה.
לכן, מהיום שהתחלתי לעבוד בעיתון,
אצלי זה כימעט חוק שאת אנשי אל על
צסיך לעזוב, וביחוד את הנשואים שביניהם.
כי יש להם הרבה מה להפסיד, כולם אנשי
מישפחה נאמנים כשהם פה, עם האשה
והילדים, אבל כבר בערב שלפני הטיסה
כולם מקבלים ספידים, ולא יכולים להמתין
עד שיהיו באוויר וירגישו את החופש.
בקיצור, אנשי צוותי־האוויר של אל על
חיים בהרפתקה אהת ארוכה ורצינית. אז
מי אני שאקלקל להם את השימחה י
אבל כשנופלת לידי אינפורמציה על אחת
כזאת שאפשר לספר עליה אין שום סיבה
שלא אעשה זאת. והפעם לאת כן־נפתלי,
הדיילת הוותיקה, היא הקורבן.
לאה כבר משמשת כדיילת־אוויר כעשר
שנים, ואם תשאלו את עצמכם איך זה
שהיא לא עלתה בדרגה ולא הפכה כלכלת

מאהבת צו־פתיה משמיצה:

שימעון עדן רע ב מי ט ה!

נער־השעשועים של ברלין המיזרחית,
שי מעץ (״רולף״) עדן, זכה שוב בפיר־סומת.
אבל הפעם, כך נדמה לי, הוא
היה בהחלט מוכן לוותר עליה. כי היא
פוגעת בו במקום הכי רגיש שלו — לא
בכיס, אלא במקום אחד.
עיתו״המיליונים בילד פירסם בעמוד
הראשון של המהדורה הברלינית שלו
כותרת־ענק בזו הלשון :״דע במיטה —
נער־השועשועים עדן מביא את אהובתו
לדין.״
הסיפור בפנים העיתון נושא כותרת
שניה :״אהובתו של עדן — אני גמרתי
אותו.״
למה להוסיף? כדאי לתת את הכתבה
כמו שהיא, במלואה :

סיס)

ח 6ט ¥מ1ץ - 03מ 6 0הט
זו1מ1־! 06ז¥0
הכותרת הראשית כעיתון הגרמני
״נער־השעשועיס תובע את המאהבת שלו לדין ! ״

לאה בן־נפתלי*
הריון או לא?

ההמשך קצת מעורפל. לפי גירסה אחת
היא נכנסה להריון, אבל הנ״ל דרש בכל
תוקף שהיא תעשה הפלה. היא, עשתה
זאת ברצון, ובאותה הזדמנות חגיגית גם
עזבה אותו ואת אמריקה לטובת ישראל.
לפי גירסה אחרת, כל הסיפור בא רק כדי
להוציא מהחברה חופשת־הריון של תשעה
חודשים. בינתיים היא יושבת בארץ, מחכה
לגט ומנהלת רומן רציני עם דייל יפה־תואר
הצעיר ממנה בעשר שנים טובות.
מה שלא מפריע להם בכלל ליהנות מהחיים
ולעשותם יפים, בזכות דירת־הרווקות של
לאה בשיכון בבלי, המרוהטת והמסוגננת
לטעמה.
וזה עוד לא הכל. לאה מחכה לחורף,
כשיבוא סטנלי לארץ, ואז תסתיים פרשת
הנישואין שלה, כי את הגט עומדים השניים
לקבל בחורף התל־אביבי הבא עלינו לטובה.
* בחברת כתב־המישטרה של מעריב,
אבי רז.

קאריקטוחה כעיתון הגרמני
״אני גמרתי אותו!״

הלב נמצא בפאו׳ס |מה חשוב הז יל?
לוי.

לאיציק ולפסי היה רומן רציני מאד בארץ,
והוריה התנגדו שהיא תצטרף אליו בנסי עתו
לפאריס. אבל נראה שהאהבה חזקה
מקשר־דם, ולא עברו חודשים אחדים והיא
פשוט הרימה עוגן ונעלמה מהנוף התל־אביבי.
ומה היא עושה שם בפאריס הגדולה?
זה בכלל לא בעייה לאחת מיקצועית
כמוה, ועוד עם קשרים כמו שיש לאיציק
שם. הוא השיג לה עבודת דוגמנות בבית־מיסחר
גדול, ונראה שהיא נהנית מהעניין
מאד־מאד, גם מהעבודה וגם מעצם העובדה
שאיציק נמצא לידה. השניים טיילו במשך
כחודש בריביירה הצרפתית, ראו עדלם
ועשו לעצמם טוב על הלב. נו, מה רע י
ושוב נכניס את הסבתא החכמה שלי ז״ל
לתמונה, כי היא תמיד אמרה :״מותק,
את תמיד תלכי איפה שהלב שלך נמצא.׳׳
כך עשתה פסי, ומסתבר שהסבתא צדקה,
כרגיל.

א?1.1ץ~{ 3

31110116חוחו1ו וו 61€10 חו!ג< 0461 *1/^ 11*5

ברלין 2)9 ,באוקטובר.

האם יצא לכם לשאול את עצמכם לאן
נעלמה הדוגמנית הבלונדית החטובה, פסי
קוברד? ובכן, לי יצא, וכיום יש לי
את התשובה. הנ״ל פשוט עזבה אותנו
לטובת פאריס ולטובת אהבת־חייה, איציק

נער־השעשועים הברליני עדן אהב נשים
רבות בחייו. את ברברה ולנטין הוא אהב
אפילו עד כדי כך, שמיטת־בית־המלון
התמוטטה מתחתם.

אחרי כל־כך הרבה שנים, אז ישמיעו לכם
בשימחה איך היא התחצפה והרגיזה את
החבר׳ה, וזה גרם לאיבוד סיכוייה לעלות
לדרגת כלכלת, מה שלא הפריע לה להמ־שיך_לטוס_שנים_בתקן
של דיילת.
ובכול לאה״ זגישכבר׳עברה את קו השלו־שים,
החליטה שהגיע זמנה למצוא לעצמה
גבר. אמרה ועשתה, ומצאה לעצמה בניו-
יורק, לפני כמה חודשים, עורך־דין במיק־צועו
בשם סטנלי שפירו. הנ״ל הוא
בחור נאה, ומובן שמייד ניצתה האהבה
ממבט ראשון, ולא עברו שלושה ימים ולאה
החליטה שזהו זה. אמרה ועשתה, ולא
עברו כמה חודשים והשניים הגיעו ארצה
ונישאו, די בצינעה. מייד עזבו וחזרו לארץ
מולדתו של סטנלי, שם התחילה לאה לעשות
את כל הסידורים לקבלת הכרטיס הירוק
שלה. ואומנם, בתוקף היותה אשת איש
אמריקאי קיבלה את האישור הדרוש.

מסתובבת לה גרושה עליזה בתל־אב־ב
ועושה חיים משוגעים. כוונתי לנורית
רי ד ר. הבחורה שאומרת שלום לשלושים
התגרשה לפני כחמישה חודשים, ומאז החלו
חייה האמיתיים לזרוח. אומנם, בתחילה
היתד, הבחורה בתקופת־משבר רצינית ב יותר,
אבל לא עברו ימים רבים והיא
לקחה לעצמה חופש משלושת ילדיה וירדה
לפוש באילת. ושם, במועדון־לילה, היא
פגשה את בחיר־ליבה.

לפלא השמיני הזה קוראים עופר שדה,
והוא בן ,23 בעל חנות למימכר מוצרי־חשמל
בגבעתיים. ומעז יצא מתוק, כי
ממש באותו הרגע שבו שמה נורית זו
עינה בעיניו של עופר, חדל הבחור להת רשל
בעבודתו וחזר העירה עם הבחורה,
כדי להמשיך את הרומן החם הזה. וככה,
כבר חודש ימים ששניהם לא נפרדים אף
לרגע. ונורית, הידועה בתור טבחית פרסט־קלאס,
הכינה מסיבת־הפתעה לבחיר־ליבה,
לכבוד יום־הולדתו, והזמינה את כל מכריו
מאילת לרגל המאורע. השמועות אומרות
שהאוכל היד, פנטאסטי, מצב־הרוח שיגעוני
וההשתוללות בשיאה.

אבל הוא כועס מאד על מה שדיווחה
עליו נערת״הנשפים הפאריסית סילוויה
בורדון 29 הוא לא היה מוכן להקזלים
עם זה. הוא תובע אותה לדין.
כי אותה פאריסאית, שהיא תורגמנית,
בעלת־גלריה ושחקנית־פורנו, כתבה ספר
בשם האהבה היא חגיגה. ושם היא הודיעה
שנער־השעשועים רע במיטה.
היא קוראת לו בשם ״רולף, הפרפר הקטן
שלי בברלין״ .היא קבעה שהוא ״ביישן״
וש״צריכים לטפל ברולף בעדינות״ .שחור
על גבי לבן.
עדן, שעליו ידוע שהוא כובש את היפה פיות
במחי־יד, נאלץ לקרוא בספר מפי ׳
סילוויה הקטנה :״אני גמרתי את מלך
מועדוני־הלילה.״
רולף עדן עצמו אמר אתמול לבילד :
״נו, בטח, היה לי משהו עם סילוויה. מי
שהיה בפאריס, היה אצלה. אבל לטעון
שאני פרפר קטן, ושאני רע במיטה...״
״אני אבקש צר־מניעה לאיסור הפצת
הספר. על כל פנ ת, הקטעים עלי צריכים
להיעלם משם.״
סילוויה בורדון גרמה בגילויים שלה
סקנדל בריא ביריד־הספרים בפראנקפורט.
היא טוענת בספרה, שבמסיבה אחת עשתה
אהבה, בזה אחר זה, עם 12 גברים —
ואפילו כלב אחד, מגזע ניו־פאונדלנד,
עדכ אן הכתבה של בילד. העיתון גם
עיטר אותה בקאריקטודה, שבה נראה
שימעון עדן שוכב במיטה וקורא בספר
בהבעת־פנים זועפת, ושפן קטן אומר לו:
״לא צריכים להאמין לכל דבר שהשפג־פניות
כותבות.״

חתונה רדיופונית
הפעם הושתלה הטבעת על אצבעה של
תרצה יוכל, שהיא מפיקה בכירה בגלי
צה״ל ותוכניתה הפופולרית ביותר היא
״האוניברסיטה הפתוחה״.
תרצה זו לא היתר, נשואה מעולם, למרות
37 שנותיה, וכולם גם יודעים שהיא ניהלה
רומן רציני וממושך עם עובד בכיר בתחנה,
שהוא נשוי ואב.
ובכן, סוף־סוף מצאה תרצד, את אהבתה,
בדמותו של משה אלחנטי, צייר הידוע
בהדפסי־המשי שלו. הנ״ל היה בזמנו מועמד
רציני לנישואין עם ברמל כן־ אפריים,
שהיא כיום קריינית בשידורי ישראל. אבל
מכל הבילבולים הרדיופוניים הללו יצא
סוף טוב, ומכולם זכתה תרצה, הנמצאת
בחודש הריון ראשונים.
לא נותר לי אלא לאחל לזוג הצעיר
כל טוב.

חסוך לחימך הבוה
ניג

ה טובה ב תבניו תהחס כון ב מדינ ה.
ה ח סכון לחינוך גבוה ג״גחל ת״ נותן
תשואה 7כולל /0י< 2מענק ללומדים)
ריבית נצברת, כשהקרן והריבית צמודים
ב-ס/ס 100 למדד ה מ חי רי ם לצרכן וכל
ההט בו ת פטורות ממסה כנ סהכ תום שלוש
שנות חסכון.
שידור ארדין־ ידו־ אז! הטטנא׳
טכנאי מישרד־התקשורת כועסים, על
שרומו על־ידי ׳אנשי מחלקת״החדשות ב יום
הרביעי האחרון. אנשי מישרד התק שורת,
שהשביתו את השידורים, הסכימו
לאפשר שידור מהדורת מבט, אך לא את
מוקד. במוקד היה צריך להופיע שר-האד
צר, שמחה אדליד, ואותו היו צריכים
לראיין במוקד ראש !מערבת תוכנית זו,
טוביה סער, ראש הדסק הכלכלי אלישע
שפיגלמן והכתב הכלכלי של ה-
ג׳רוסלס פוסט, מאיר מרחם, שזו היתה
אמורה להיות ההופעה הטלוויזיונית ה ראשונה
שלו.
כאשר התברר 1לאנשי הטלוויזיה כי לא
יוכלו לשדר מוקד עם ארליך, הם הכניסו
לתוך מהדורת מבט מוקד־זוטא עם ארליך,
שבו ריאיין אותו רק שפיגלמן. מבט הת ארך
מ־ 30ל־ 50 דקות.

א*זו!מין ועדיה

ההרשמה בכל ל שכו ת המודיעין העירוניות
ו ב ״ג ח לו ד א לנ בי ,91ודא

״ ר 1בקס״
הגיע מלאי חדש שד הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

הוועדה שהוקמה על־ידי הוועד־המנהל
כדי למקור את היחסים בטלוויזיה הער בית,
בתקופה שלפני ההפרדה מן הטל וויזיה
הכללית, עומדת להגיש יאת מסק נותיה
בימים הקרובים.
בוועדה היו שני חברים: חבר הוועד־המנהל
מטעם הדמוקרטים, צבי (״הזי״)
זינדר, וסמנכ׳׳יל רשות השידור שלמה
עבאדי. הוועדה הגיעה למסקנות מבלי
לקרוא להעיד !איש מן המעורבים בפר שות
הטלוויזיה הערבית.

מפטרי ע*ת11 אים

גופא בהיפנוזה ילמדך להשתחרר ממתח
ולהתגבר על בעיות גופניות ונפשיות
טלפון 737634־03

כלי־נגינה
גיטרות — אקורדיונים
פסנתרים — אורגנים
מיתרים — חלקים

׳ברשות־השידור, הן ברדיו והן בטלווי זיה,
עובדים עיתונאים רבים במישרות
חלקיות. אותם עיתונאים עובדים בעיתו נים
יומיים, אך משרתים גם יאת הרדיו,
והטלוויזיה במקומות או בנושאים ׳שבהם

הבושם המדליק...
השאלה תיקונים
מכירה

א. גינצבורג אלנבי 48ת״א
פינת רה׳ גאולה, טל 57773 .־03

בעיות ולבטים
בחיי המין

עכשיו גם בדיאודורנט וסכ1ן יוסי.

מאת
הד״ר

מרדכי זידמן

הסוכן בישראל בלמון בע״מ המפיצים חברת נורית בע״מ

הוצאת רשפים

טו־מ 3
לחייל

שר ארליך
מוקד ללא מוקד

בגד

עור

מכירה, של עודפי יצוא עד * 50 הנחה
יום שישי 16.00-23.00 - 10.11.1978
שפת 10.00-23.00 _ 11.11.1978

בית ווב
רחום כן־גוריון ,16 רמתיים -הוד־השרון

אין לטלוויזיה או לרדיו כתבים מלאים.
אותם עיתונאים הם עובדים קבועים ב רשות
השידור, ביניהם כאלה העובדים
כבר למעילה מ־ 20 שנה. עתה נקראו כו לם,
כל אחד בנפרד. אל סמנכ״ל רשות
השידור לענייני מינהל שלמה עבאדי,
לשיחה. עבאדי הודיע להם כי לדעתו, אין
הם נאמנים ידיים לרשות, ובי עליהם ׳לב חור:
לעזוב את עיתונם, או לעזוב את
עבודתם ברדיו או בטלוויזיה.
בין העיתונאים שזומנו אל עבאדי:
אייזיק סדומי ׳מדבר בתל־אב״ב המש־דת
את הרדיו; יעקב >״ג׳קי״) פרראל
מהג׳רוסלם פוסט בחיפה, המשרת את ה רדיו
בעברית ובאנגלית; יהודה אראל
מהארץ בנהריה, המשרת את הרדיו; גד*
עץ רייכר מידיעות אחרונות בירושלים,
המשרת את הרדיו והטלוויזיה ; עמום
כרמלי מדבר בחיפה, המשרת את הטל וויזיה;׳
צכי קסלר מידיעות אחרונות
בירושלים, המשרת את חדשות הרדיו ו כמה
תוכניות כלכליות ברדיו; ישעיהו
אכיעם מידיעות אחרונות יסשרון, המש רת.
את הרדיו ויונה כהן, הכתב הפרל מנטרי
הוותיק ישל הצופה, המשרת את ה רדיו.

העולם
הזה 2149

עיבואדי אינו מציע ל.אותם העיתונאים
לעבוד במישריה מלאה ברדיו או בטלווי זיה׳
בך שלאמיתו של דבר הצעתו כמוה
כהודעת פיטורין לכל אחד מהם. שלא יו כל
להמשיך לחיות ממשכורת חלקית
בלבד.
אגודת העיתונאים החליטה להילחם כנ גד
פיטוריהם של. אותם העיתונאים מרשות
השידור, ונראה כי גם מנכ״ל הרשות, יצ חק
ליכני, יבלום הפעם את עבאדי, אם
כי ־הוא עדיין לא הביע כל דיעד. בנדון.
אולם. ההערכה היא ש׳ליבני לא יהיה
מעוניין להקים לו ׳אויייבים בעיתונות ה ישראלית.

הביטול
גרם חיסכון
לביטול התוכנית לשדר את תוצאות ה בחירות
לעיריות ולמועצות המקומיות

מועמד־טדוויזיה שילון

מועמד־ רשות צוקרמן
חי יהיה מה?

מי יהיו שלושת הגדולים^
רשות השידור כולד, עוסקת עתה בניחושים בדבר זהותו של
המנכ״ל הבא, וזהותם של מנהלי הרדיו והטלוויזיה הנאים. בין
החודשים פברואר ואפריל בשנה הבאה מסתיימים החוזים של
שלושת הגדולים, והניחושים לגבי יורשיהם מרקיעים ׳לשחקים.
לגבי מנכ״יל רשות־ד־,שידור קיימות !כמר, ובמה גירסיות. האחת
אומרת כי המנכ״יל הנוכחי, יצחק ליבני, שאינו מכחיש את
רצונו העז ולהמשיך בתפקיד, יישאר בו. לדיברי גירסה זו, רוצה
שר־החינוך הממונה יעל חוק רשות־חשידור, זבולון המר, בהמ־
!שך כהונתו של ליבני, בעיקר משום שאין הוא רוצה ׳שהליכוד
יכניס לתפקיד איש ימשלו.
גירסד, אחרת טוענת כי את התפקיד יקבל מזכיר־ד,ממשלה,
אריה נאור. נאור עצמו אינו מוכן לאשר אז להכחיש, וטוען
כי עדיין מוקדם להפש יורשים לליבני. נאור, מי שהיה איש־רדיו
לפני שהליכוד עלה לשילטון עדיין מהסס, כנראה, בין תפקידו
הנוכחי, שבו הוא מצוי בצומת־ד,עצבים של כל מה שקורה ב מדינה,
ילבין תפקיד מנכ״ל־הרשות, שיאפשר לו לבנות וליצור
דפוסים חדשים לשני כלי־הה׳סברה האדירים, הרדיו והטלוויזיה.
אין ספק, שאם יחליט נאור כי הוא רוצה בתפקיד, ידאג ראש־הממשלה,
מנחם בגין לכך שאכן יזכה בו.
מועמד נוסף הוא ׳מנהל הטלוויזיה, ארנון. צוקרמן. מנחם
בגין כבר הודיע ׳למקורביו, כי אין הוא מסכים שצוקרמן ימשיך
לכהן בתפקידו כמנהל הטלוויזיה, וברור שזה ייאלץ ללכת. אולם
יש החושדים באנשי ליכוד כי הם יעשו ״תרגיל״ :ייתנו לצוקר־מן
את התפקיד המינהלי יותר של מנכ״ל הרשות, דבר שיאפשר
להם להציב בתפקיד מנהל־הטלוויזיד, איש־חרות מובהק. למנהל

עורך אחימאיר
שביתה ללא שביתה
במשך ארבע או חמש שעות בלילה שבין
היום השלישי והרביעי השבוע. בגלל ה סנקציות
ישל הטכנאים, יש גם צדדים חיו ביים.
המיבצע המצומצם. שייערך רק בין
11 בלילה לחצות, יעלה 680 אלף לירות,
בעוד התיכנון הגדול היה צריך לעלות
יותר מ־ 2מיליוני לירות. .

כן, לא, כן, לא

אל דובר הרושות משה עמירב, וביקשו
ממנו אישור לכתוב על המחלקה ולצאת
עם ניידותיה לסיורים, קיבלו אישור עק רוני
לכך. גם מנהל ׳מחלקית הגבייה, י ע קוב
אריאב, הסכים ׳לשתף את העיתו נאים
בבעיות המחלקה שלו.
אולם כשהגיע הנושא אל שולחנו של
סמנכ״יל הרשות, שלמיה עכאדי, הממו נה
הישיר יעל מחלקת הגבייה, הוא הטיל
עליו וטו. עבאדי החליט לאסור על ארי־אב
להתראיין ועל עיתונאים לכסות את
הנושא.
הדנב רו חמת פו ררת
לישכת הדובר מתפוררת והולכת. פ ר

יעקוב אחימאיר, עורך מבט, שהגיש
גם את מהדורת מבט ביום האחרון לשבי תה
עמד במצב לא־נעים כאשר עם סיום
המהדורה הודיע על סיום־השביתה, בעוד
קריינית־הרצף׳ !שהופיע מייד אחריו, גיל תה
לצופים כי הם יכולים לסגור את כפ תור
המקלט ׳שלהם או לעבור לירדן.
את אחימאיר יד,יטעה הכתב אליעזר
(״גיזר״) יערי, שבמהלך המהדורה העביר
לו פתק ׳ובו נכתב כי השביתה הסתיימה.
להצדקתו טען יערי אחר-כך כי קיבל יאת
הידיעה משני מקורות: ועד עובדי מיש־מישרד־התיק־
והנהלת
רד־התיקשורת,
שורת.

הטלוויזיה,
במידה שהוא איש חזק בפי שהיה צוקרמן, שליטה
גדולה הרבה יותר על עצם !דושידורים מאושר ל׳מנכ״׳ל הרשות.
לגבי תפקיד מנהל הטלוויזיה, קיימות בינתיים שתי אפשרויות.
האתת: מינוי פוליטי ׳מבחוץ, כפי שחוששים ברשות־ד,שידוד.
האדרת: להחזיר לארץ את: מי שהיה מנהל מחלקת החדשות,
דן שילון. שילון הצליח להתחבב יעל בגין בביקוריו של ראש־הממשלה
בארצות־הברית, והוא ידיד מקורב ביותר לשר־הביט־חון,
עזר וייצמן, שבוודאי יתמוך במועמדותו. מועמדותו של
שילון תתקבל בברכה גם על־ידי ׳מרבית עובדי הטלוויזיה.
לתפקיד מנהל־הירדיו, המישרה הראשונה ,׳שתתפנה מבין ה שליש,
עדיין יש כמה מועמדים. עד כה נחשבו כבעלי הסיכויים
הטובים ביותר שניים: מיכל זמורה, מנהלת מחלקת המוסיקה
של הרדיו ואשתו של השופט העליון חיים כהן, ונקדימון
(״נקדי״) רוגל, מי שהיה בעבר מנהל הטלוויזיה, כתב הרשות
בפאריס ׳וכיום יאחד היועצים של מנכ״יל הרשות, שהוא נטול
למעשיה, יכל תפקיד. ואולם איל שניים !אליה התוספו בימים האח רונים
שמות !שיל ישני מועמדים: נוספים. האחד הוא ויקטור
נרייבסקי, מנהל חטיבת שידורי־החוץ של הרדיו, שמילא פע מים
אחדות תפקידי ממלא־ומקום של מנהל הרדיו ומנהל החד שות
ברדיו. גרייביסקי אומנם אינו איש חרות, אך הוא ידוע
כמי שמקורב ביותר בדיעותיז למפלגה זו.
השני ששמו הועלה ושהתקבל בתחילה בחיוך אולם עתה מת ייחסים
אליו ברצינות, הוא מרדכי (״מוטי״) פרימן. פרימן הוא
המניחה הדתי של חידוני הטלוויזיה ומקורב ביותר ׳לזבולון תמר,
ואין ספק ששר־החיניוך היה רוצה לראותו בתפקיד מנהל הרדיו.

שת דובר הרדיו מסתבכת. אחרי שטובה
הרשטיג נאלצה ׳לעזוב, זממלא-מקומה
שמואל (״סמי״) בושט לקה בהתקף־לב
פנה דובר הרשות, משה עמירב, שנו אש
בבר משיחותיו עם המנכ״ל וסגניו, אל
מנהל הרדיו חגי פינסקר ואמר לו:
״זוהי בעייה שלך. תן לי תקן לדובר,
ותהייה דוברות לרדיו. לא תתן ׳לי תקן. לא
תהייה דוברות.״
פינסקיר רץ, איל יצחק ליבני, והקים
צעקות על היעדר התקן. ליבני היפנה או תו
אל שלמה עבאדי, אך הלה לא היד,
מוכן ׳לשימוע. פינסקר חזר אל לייביני, וה־מנכ״ל
העלה הצעה: למנות את רבקה
בהירי, ימי שעבדה פעם בלישכת הדובר
ועתיד, היא ׳למעשה ׳מובטלת, כדוברת ה רדיו.
לכך
התנגד עמיירב, אישר הודיע בי אם
בהירי תחזור ללישכד, שלו הוא יתפטר.
כאשר ניכנס !עמירב ׳לעבודתו לפני כשנ תיים,
היד, מיבצעו הראשון: סילוקה של
בהירי.
אחרי כל הישובות בנושא זה, שנוהלו
בטונים גבוהים ביותר, נותר המצב כש־.
היה: לרדיו אין ידובר.
על עמירב ניחתה ;מכסה נוספת. לפני
חודשים אחדים הוא נאלץ לפטר את מז כירתו
בגלל חוסר תקן ולקבל אחרת,
חיה פרידמן, שהייתה מוכנה לעיבוד בינ תיים
גם לליא תקן. אולם פרידמן הבינה
לבסוף כי היא לעולם ילא יתקבל קביעות
ברשות, ולכן עזבה השבוע את !עבודתה.
עמירב נשאר בינתיים גם ללא מזכירה.

צנזורה על מחדלים

אין מזל

דין־וחשבזן של נציב תלונות הציבור,
מבקר המדינה הד״ר ארנסט נבנצאל,
תקף ושוב בחריפות רבה את מחלקת ה גבייה
של רשות השידור. עיתונאים שפנו

צילומי התוכנית הראשונה שיל תלוי במזל,
המוקדשת למזל דלי, נכשלו. המפיק־
׳במאי שלמה גנון, החל סשב׳וע שעבר
מצלם: את התוכנית עם שלל אומנים ׳ול
העולם
הזה 2149

מפיק גנון
מזל ללא מזל

מנחה מיכאלי
הזדמנות ללא הזדמנות
הקית־יריקוד׳ ,אולם
ותקלות אירגוניות
לומים יום שחור.
עד שייקבע מועד

בגלל תנאי מזג־אוויר
שונות הפך יום הצי היכל
בשלחו ׳לבתיהם,
חדש לצילומים.

מיכאל• חתן הודזמגוח
אחרי שערוריית הנחיית תן הזדמנות,
שבד, טעיוריבים מפיקי התוכנית; ,מארגניו
והמגיש ישלה לשעבר, מייק בורשטיין,
הוחלט יכביר יעל מסליפתו הקבועה שיל
בורשטיין: רבקה (״רביקהל׳ה״) מיבאלי.
גם בתקופה שבה שימש בורשטיין ׳מגיש
תן הזדמנות החליפה אותו מיכאלי, נאשר
נאלץ לנסוע לחוץ־ילארץ.

צביקה פיק עשר עיצומים * מלכות־יופי חצות
להנחות את האווו,זן ןן
נאנקו

נשיא המרינה ואוצ״

* החותנת המדומה של עמירב

#הסנקציות של צגקו! ניק
הופעתו של הזמר צכיקה פיל! בתחילת1השבוע
שעבר בתוכנית עלי כותרת, בהנחייתו של דן
מרגלית, כימעט שהפכה שערוריה.
סוכם עם פיק שהוא יופיע בשני שירים, וירואיין
על־ידי המנחה. אולם בשעה 10.30 בערב, לפני
השידור עצמו, החליט המפיק חנינא אמוץ
לקצר את הופעתו של פיק לשיר אחד בלבד,
ולוותר על הראיון. פיק נעלב, והודיע בי לא
יסכים להופיע במתכונת המוקטנת. אחרי משא־ומתן
ארוך ומייגע הושגה פשרה: פיק אומנם
יופיע בשני שירים, אך לא יוכל לבשר בשורות
לאומה במיסגרת ראיון.

• אוו נ אוו חיון
שוב בעיות בקשר לארורזיון. הנהלת המופע
החליטה להזמין מחוץ־לארץ איש־תאורה הולנדי,
הידוע היטב בחוגי הטלוויזיה העולמית, ושכבר
עיצב את התאורה לכמה מופעי ארוויזיון. איש־התאורה
הישראלי ידי בי אלילן נעלב, ואיים
להשבית את הארוויזיון כולו.
הנהלת המופע הציעה פשרה ומינתה את ביאליק
כתאורן. של האווויזיון, בעוד איש־החוץ יכונה
רק ״יועץ״ .עדיין לא ברור אם ביאליק יקבל
הסדר זה, או שיוסיף לאיים בהשבתה.

• נדי גינו ת יוני
עדיין לא נקבע באופן רישמי מי ינחה את
הארוויזיון, אם־כי ההחלטה הבלתי־רישמית גורסת

דן מרגלית ויעקוב

הבידור. תוכניותיהם של
(״יענקל׳ה״) אגמון, יישארו

בשעה

הרגילה.

מזן וסונים
כתבת הטלוויזיה של ג׳רוסלם פוסט, ג׳ודי
סיגל, התלוננה בפני יושב־ראש הוועד־המנהל,
הפרופסור ראובן ירון, על כך שגורמים מסויי־מים
ברשות שזהו תפקידם, אינם עוזרים לעיתונאי
הרדיו והטלוויזיה לבצע את מלאכתם. ירון טען
בפניה כי לא ידע על כך, ויחד עימד, ניסח מיכתב
למנכ״ל הרשות, יצחק ליבגי, שבו דרש ממנו
לחקור את הנושא ולמסור לו מסקנות מהירות
נאמנות בלתי־רגילה לבעלה מוכיחה מדי
יום האחראית על התקליטיה בגלי צה״ל, ברוריה
אנג׳ל. ברוריה חזרה אחרי פרידה ממושכת אל
בעלה, אמנון אנג׳ל, מנהל מיפעלים ירושלמי,
וכדי שעבודתה לא תפריע לעבודתו שלו, היא
נוסעת מדי יום ביומו במונית מירושלים, שם
היא מתגוררת, ליפו, מקום תחנת גלי צה״ל, וחזרה
לאשתו של מנהל מחלקת־החדשות חיים
יבין יש הגדרה לבעלה, והסבר לחיי־המישפחה
המוצלחים שלה. טוענת יוספה יבין נ ״חיים הוא
מרובע ואני די עגולה, אז אנחנו מסתדרים טוב
ביחד נשיא המדינה, יצחק נכון, הוא
מן השמחים על־כך שהתוכנית הכל נשאר בנוישפחה
חוזרת אל המסך הקטן• .בבית הנשיא ביקרו בשבוע
שעבר כמה מראשי תחנות־הטלוויזיה בארצות־הברית,
וביניהם מפיק הסידרה על ארצ׳י כאנקר.
נבון גילה בקיאות בתוכנית וסיפר כי הוא מרותק
אליה נראה כי דובר רשות־השידור, משה
עמירב, הסתבך במיקצת בכל הקשור לחייו
האישיים. בל מי שטילפן לביתו של עמירב בשבת
האחרונה נענה על־ידי אשה, שהציגה עצמה

9. 11

8 . 11

ו רביע
זמן

• יש די שאלה (.)7.00

5.30 שוב תוכנית מצויי-
נת, במיסגרת החידון לילדים
של שנות ה־ .30 נדמה כי אם
היו כל אירועי שנות ה־30
מעולים כמו התוכניות של
עוגניה שינזחוני ודניה אביאל,
היתד. השנה פחות שערוריי תית.
התוכנית היום מוקדשת
לשרה גיבורת נילי ומשתת פים
בה, מלבד הנערים של
החידון, גם שחקנים רבים, בי ניהם
זהרירה חריפאי.

יעקב למדן ממשיך להפתיע
לטובה בתוכנית זו, המצליחה
להיות אקטואלית כימעט כמו
מהדורת חדשות. יצחק בו־משה,
מבית השידור הערבי
(הרדיו בערבית) ,ישוחח, ב תשובה
לשאלת מאזין, על ה התקרבות
בין סוריה לעיראק
ומשמעות הציר החדש הזה
לגבי מדינת ישראל. סגן מנהל
מינהל-הסנסות־ו־,מדינה, הד״ר
יוסף גבאי, יסביר לציבור ה ערבי
— וכדאי היה שמישהו
יסביר זאת גם לציבור היהודי
— את משמעות האינפלציה
הדוהרת והשפעתה על תקציב
המדינה. המישפטן סולימאן
סולימאן יעסוק בחוקי־עבודה
ויתן כמה עצות לתובעי פי צויים
ממעבידיהם.

שאלה

• ידידי האדם (.)7.00

במיסגרת הסידרה, סרט הסוקר
את עזרת החיות לתגליות ה מדעיות.
השימפנזה היתד, ה ראשונה
שטסה לחלל. ומהחלל
למעמקי הים. התוכנית מתא רת
עבודת־מחקר של מדענים
מאוניברסיטה בקנדה הלומ דים,
על גבי חיות, את הסכ נות
שבשחייה ממושכת מתחת
למים בעומק רב. גם שפני

• היתה דממה (.)0.30

הערב יוקרן סוף־סוף סרטו של
נדב לויתן. הסרט תוכנן להק רנה
לפני כשלושה שבועות,

בתם־תיקווה והטכנאים אולם טכנאי סיכל את ההקרנה
קל בהתאמת הקול לתמונה.
בכך שלא הסכים לערוך תיקון
השערורייה קוממה נגד הטכנ אים,
את עובדי הטלוויזיה, ו הסבה
נזק למאבקם הצודק.
הערב אפשר יד,יד, לצפות ב־

שאלה: חריפאי
שעה 5.30
הנסיונות עוזרים למדע, ועז-
רפתם מתוארת בתוכנית, ש מראה
גם את צידו השני של
המטבע: היחס של המדענים
אל חיות הנסיונות, שהוא יחס
של אהבה וכבוד.
• האחים 8.00 הפרק
שהיד, צריך להיות משודר ב שעבר
נדחה־להערב שבוע בגלל השביתה. אמא מרי חו זרת
מד,בראה ומוצאת את מיש-
פחתה מאוחדת נגד נסיונות
ההתפשטות של מרוני.

מישל

דמעות בעיניים
אז שנחו?

מלבה מור

• זמר פיק
בין עיצומים לארוויזיון

שהמנחה תהיה אביבה מארקס. אולם, נקבע
כבר מי לא ינחה: שתי מלכות־יופי שהציעו את
מועמדותן.
האחת היא מיס יוניברס הישראלית, רינה מור,
והשנייה מי שהיתה מלכת־יופי בלי תואר בינ לאומי,
מירי זמיר, המנסה עתה להיות לשחקנית.

• פאר מקד׳
בשורה טובה למעריצי מני פאר, המגיש את
עלי כותרת ביום השלישי. תוכניתו של פאר
תוקדם, החל בחודש הבא, לשעה .9.30 בעיקבות
גל של בקשות צופים, הוחלט להחליף את מועדי
השידור של עלי כותרת ביום שלישי בתוכנית

כחותנתו של עמירב, שאינו נשוי. האשה היתה
אמה של חברתו מירי, עימה הוא מתגורר
אלבס גילעדי, הממונה על ההכנות
לארוויזיון, טוען כי הכל בטלוויזיה כועסים על
כך שאין מקבלים ממנו עצות בקשר לארוויזיון,
ואומר :״אפילו משה ארבלי, מהמיזנון של
הטלוויזיה, רוצה לתת לי עצות יגאל
גורן הכתב לענייני התנחלויות, יצא בתחילת
השבוע למנוחה בת 10 ימים בעיר־האורות פאריס.
יגאל השאיר בבית את אשתו עליזה, שחזרה
לפני שלושה שבועות מטיול בגפה בארצות־הברית,
אך לקח עימו את ידידו, כתב מערכת
הספורט של הטלוויזיה יורם שימרץ. שימרון
וגורן ביקרו בפאריס לפני 10 שנים, והחליטו
לחזור על החווייה שהיתה להם אז.

שער 10.20 ,

סטרוגון ע

10.00 כשיצא ספרו של
ז׳ול וורן בהוצאת אמנות, לפ־

מלבה זמיר

קינג: ויינפילד

ני כ־ 40 שנה, קראו לו מיכאל
סטרוגוף. בסרט של הבמאי ה איטלקי
קארמינה גאלונה קור אים
לו מישל סטרוגוף. קורט
יורגנס משחק את שליח הצאר
הנוסע למושל אירקוצק, כדי
להזהירו מפני הטאטארים. הוא
נתפס על־ידי הטאטארים ועו בר
עינויים. הטאטארים, שגי לו
בי סטרוגוף הוא מרגל,
מחליטים להענישו ושורפים
את עיניו. אל פי וורן בכד,
סטרוגוף בעת ששרפו את עי ניו
בברזל מלובן. הדמעות
הפרידו בין הברזל לבין העין
והצילו את מאור עיניו של
סטרוגוף. עולם הסרטים יותר
ריאלי: וורן הצליח לשחד את
אחד משורפיו וכך הציל את
מאור עיניו. לצידו של יורגנס
מופיעים בסרט דנבייב פאד,
סילוויח קושינה ופראנסואז
פאביאן.

סרט, שמביא סיפורים אישיים
של ותיקי פתח־תיקווה לרגל.
מלאת 100 שנד, לאם־ד,מוש בות.
השם היתר! דממה לקוח
משורה בשירה של אסתר ראב,
המופיעה בתוכנית לצידם של
חנוך ברטוב, אהוד בן־עזר,
נתן יונתן, רות אלמוג, עדה
ייבין, מרדכי הורביץ ויוסף
חווי — כולם מוותיקי המקום.

• מרתין לותר קינג
10.20 הפרק השלישי, מ תוך
ששה, על המנהיג הכושי
האמריקאי שזכה בפרס נובל
לשלום. בפרק של הערב עובר
קינג לבירמינגהם שבאלאבא־מה,
אחד ממעוזי האנטי־גיזע-
נות שבארצות־הברית, ומולו
מתייצב ראש המישטרה המ קומית
בול קונוסר. ממרחקים
מגן עליו הנשיא ג׳ון פיצ׳־
ג׳ראלד קנדי, שהוצג בפרק
הקודם יחד עם אחיו, כדמות
חלשה ומגוחכת. תוצאות מא בקיו
של קינג שיכנעו את
הטלוויזיה האמריקאית רבת-
העוצמה לתמוך במאבקו למען
שיוויון זכויות לכושים. לאחר
רצח ילדות כושיות בכנסייה,
התגבשה תוכניתו של קינג
על המיצעד לוושינגטון.

׳ שיש׳

• הצריף שד תמרי
( •0 0 0תלמה אליגון כתבה
תסריט לסיפור על חתול וצב
והבמאי חגי מאוטנר מביים
את יוסי גרבר והבובות של
אריק סמית. רק עתה, עם חי דוש
הסידרה, נזכרו לפתע
מדוע היא הופסקה לפני כ־4
שנים. מתברר כי אמרגנית
תיאטרון הבובות של סמית,
מרים עציוני, הבינה כי הסיד־רה
בטלוויזיה, שהביאה פיר-
סום רב לבובות, החלה לפגוע
במופעים הפומביים של התי אטרון
שלה. היא תבעה פיצוי
כספי מהטלוויזיה, אך זו סיר בה
לתתו, ועציוני לקחה את
הבובות. בינתיים הספיקו ה בובות׳
יחד עם סמית וגרבר,
לערוד סידרה כימעט מקבילה
בטלוויזיה של גרמניה המער בית
ולזכות בהצלחה ובהכנסה
כספית גדולה. עתה, לאחר ש התיאטרון
כבר מפורסם וע שיר,
הסכימה עציוני להחזיר
את הסידרה למסך הקטן.

הסרט

כערבית

5.30 בטלוויזיה לא יוד עים
עדיין איזה סרט יוקרן,
אך יודעים כבר כי מפאת אור כו
הוא יוקדם מ־ 6.02ל־.5.30
נראה כי קברניטי הטלוויזיה
הערבית למדו חיש קל כיצד
לזלזל בקהל הצופים, ממש
כפי שעושים זאת עמיתיהם
בטלוויזיה בעברית. גישה זו

שבת
• חידושים והמצאות

המכולות
7.00 המצאת
היתד, מהפיכה עצומה בתעבו רה
הימית. התוכנית מספרת
על שיכלול בהמצאה זו: מכו לות
העשויות מחומר פלאסטי
ממולא אוויר, שאינו גוזל מקום
רב ומישקלו פחות בהרבה מ-
מכולות העץ שהיו מקובלות
עד כה. הפרק השני מוקדש
לחידושים בתחום התקפי־הלב
ומספר את סיפורו של בוב
הייטס, צעיר בן 30 שלקה ב־התקף־לב.
בהרדמה חלקית,
כשהוא ער לגמרי, נלקחה דוג מת
שריר מתוך ליבו הפועם,
כשהוא עוקב, בעזרת טלוויזיה
במעגל סגור, בנעשה. הפרק
השלישי בתוכנית מרתקת זו
זו נקרא ״משקפיים לזיקית״.
האנגלית לינדסי המדענית הרקנס עסוקה במרבית שעות
היום בבילוי עם ביבר הזיקיות
שלה.

שעה 9.30
רת קונצרטים מתוך מארתון
תיזמורת־נוער שנערך השנה
במיסגרת הפסטיבל הישראלי.

• מכט שני (.)0.30

מתח: סומרס
שעה 10.10
מודרניים ללחנים עתיקים ול־חבבם
כך על השומעים. בעניין
זה דנים איתן אביצור, צעיר
ממוצא אשכנזי דווקא, הלומד
ומלמד מוסיקה מיזרחית באו־

מוסיקה מיזחזית
בלבוש נוב

דישראדי

הפרקהל פני ־ א ח רון ו ה טו ב מ כול
ם• המלכה ויקטוריה מ מנ ה
די שרא לי ראש־ הממשלה

ו רו צהלה עני ק לו תו ארא צו לה.
די שרא לי מ ע די ףשה תו א ר
מרי־אן. בין
לאש תו,
יו ענ ק
שני בניהזוגנרקמתמערכת
די ש־נ
פלאה ־ ע צו ב ה.
י ח סי ם
ר א לי מנ סהלהס תי רממ רי -אן
א ת הי די עהעלמחלתה, ו אי לו
היא מנ סהלהס תי ר מ מנו א ת
הי די עהעל סי בלההרב.

• הוואי חמש אפס

1 1 . 0 5ה סי דרהשמצ לי ח ה
ל היו ת ג רו ע ה יו תרמש בו ע ל שבו
ע. יי ת כן ש ב סי דרההחד שה,
שבהיככבד אנו, הו א
השח קן ג׳יימס מקארוזוו, בנ ה
של השח קני ת הלן הייס, ב מ קו
ם ג׳ק לורד, אפשרי הי ה
לי הנו ת.

ניברסיטת בר־אילן, אברהם
אמזלג, שמוצאו מצפון־אפרי-
קר, והוא חסיד !נלהב של המו סיקה
האירופית, אביגדור הר צו;
,מנהל אוסף התקליטים
הנדיר של האוניברסיטה העבבירושלים,
והמוסיקאי רית אנדרי היידו, מוסיקאי ממוצא
הונגרי שחזר לדת ונשא לאשר,
גיורת ששמה, כמובן, רות.

• אני הנערה שהדא

רוצה לרצוח 10.10 אן
רוג׳רם, השחקנית ג׳ולי סו־מרם,
צעירה אמריקאית המת גוררת
בלונדון, הפכה להיות
האדם היחיד המסוגל לזהות
רוצח פסיכופאתי שמסתובב
בעיר, מפני שראתה אותו רו צח
את שכנתה לדירה. אן אי נה
מצליחה לזהות אותו על פי
אלבום הפושעים, המוצג
בפניה על־ידי הבלש מארק
טאנר, השחקן טוני סלבי. בין
תמונה לתמונה מתפתח רומן
זעיר בין עדת־הראיה לבלש.
השניים אוהבים והרוצח מס תובב
חופשי.

• מו רשה 8.00 החי דון
החודשי בעריכתו של מר דכי
(״מוטקה״) פרימן ובהג-
שתו. פרימן, שהתמחה בהנ חיית
תוכניוודדת בטלוויזיה ו באירועים
של המפד״ל, הוא
אחד המועמדים לתפקיד מנהל
והחידונא הרדיו, המתפנה
חודשים.

בעוד

החכוכות

כמה

מרחוב

ההפתעות 8.30 מארחות
הערב את שארל אזנאבור. אחד
הרעיונות שצצו ברשות״ד,שי דור,
להקים חברה לתעשיות-
לוואי לשידורי הטלוויזיה, מ קורו
בהצלחת המכירה של ה ב ובות השונות המופיעות ב תוכנית
על־ידי חברה פרטית
השייכת לח״כ חיים קאופמן.
אולם כמו כל יוזמה ברוכה,
גם זו נקטעה באיבה על-ידי
סמנכ״ל הרשות שלמה עבאדי.

• לחם חוק (.)0.30

מכט שני: טסלר

משתלבת היטב בשידורי היום
השישי בטלוויזיה. יום. זה, שבו
יש האזנת־שיא, הוא היום ה דליל
ביותר בכל הנוגע לשי דורי
הטלוויזיה.

שעה 11.05

• מסע כין סוככים
5 . 3 0זוו עו ת הנ א צי ם מוכ נ
סו תבדלתהא חו רי ת ב סי פו ר ה
של ס פ ינ תהחלל. האנטרפרייז
מגי עהל כו כבהמשמשכמר
ש ע לי המפקד
שבתת ־ א סי רי ם
ד ״ ראדאמס, השח קן ג׳יימס
גרגורי. מפקדהס פינ הוהפ סי־כי
א ט רי ת שלה, נו א ל, השח קני ת
ל כו כ ב
מריאנה היל, יו ר די ם
ו מג לי ם עו ב דו ת נו ר או תבשטח.
אדאמס עו ר ך ני סויי ם מ סו כני ם
ו א כז ריי ם ב מו חו תהא סי רי ם.
• קונצרט ( )8.00ה ט לוויזי
ההח לי ט ה כי ארצ׳י ב אג ־
קרי שו דררקפעםבש בו עיי ם.
ב ש בו ע ש בין ל בין תו ב א סי ד־

• כצאת השבת (שעה

1־ 4שנים

הוואי: הייס ומקארתור

יו ראשון
והדתית התוכנית

מוקדשת הערב למוסיקה מיז-
רחית. כדי לקרב את הנעימות
המיזרחיות העתיקות לבני ה דור,
החליטו המוסיקולוגים ה עוסקים
בנושא ליצור עיבודים

זוביצו הנסב,

יום שני

יו שלישי

1 2 . 11

11. 11

10 . 11

13. 11

14. 11

כל מי שישב פעם באולם ה מעצרים,
או שביקר בבתי־ה־מעצר
המרכזיים, הבין כי ה סרט
שהוקרן בשבוע שעבר
במיסגרת נובט שני היה שטחי
לגמרי. יש לקוות כי הסרט
השני בסידרה, המוקדש למצב
הפיסי של בתי-הסוהר בארץ,
לצפיפות ולאלימות, יהיה מע מיק
יותר. הסרט הראשון היה
ערוך בצורה מיקצועית ומצו־יינת
בידיה של תמי גור. מע רכת
מבט שני מחשיבה מאד
את הסידרה, שעלתה סכומי-
עתק והוכנה במשך חודשים
רבים. מנהל מחלקת החדשות
חיים יבין ביקש מהכתב מנשה
רז לבטל את נסיעתו לחוץ-
ארץ, כדי להשלים את הצי לומים
והעריכה שגלשו מעבר
ללוח־ד,זמנים. עורך מבט שני,
שואה בין־סכנית

שימעון טסלר, אף איפשר לרז
לערוך מסיבת־עיתונאים־זוטא
בעניין הסידרה שלו, שבה
השתתפו ארבע כתבות טל וויזיה.
רז טען במסיבה זו,
שחיים יבין מחשיב מאד את
ר,סידרה. כאשר נכנם יבין ל רגע
אל החדר שבו נערך ה־מיפגש
עם העיתונאים אמר רז
לכתבות :״אתן רואות, הוא
חושב שד,סידרה חשובה, אחרת
לא היה נכנס.״

היית עושה

10.00 דראמה הנפתחת ב תיאור
מישפחה מאושרת —
אבא, אמא ושני ילדים. האב,
השחקן יאן מקשיין, שגילם
את שיקספיר בסידרה וויל
שיקספיר, יוצא למסע עסקים
בלידס. שם הוא נזכר בעברו
כרווק מאושר ובירידתו מאז,
שבה היה מאוהב, בשחקנית
לויס דיין.

התוכנית חוזרת למסך אחרי
תקופת חופשה, כשהשינוי ה בולט
בה הוא במערכת התא רים.
נאווה כהן, מי שהיתר,
עוזרת־הפקה לפני החופשה,
אך עשתה לאמיתו של דבר
את כל העבודה, מקבלת עתה
גם את התואר ״מפיקה״ .ב־תיכנון
של כהן לקיים דיונים
בשאלות הזנות, נתיחת־מתים
והסחבת בבתי־המישפט. או לם
התוכנית של הערב מוק דשת
לנושא מיהו־יהודי ול-
חוק־השבות. אחת ההבטחות
של ראש־הממשלה מנחם בגין
למיפלגות הדתיות היתד, לדון

• 0כריבוע (.)8.00
בשורה לצופי התוכנית ולאו־הדים־לשעבר
של התוכנית זה
הסוד שלי. ביום הששי הקרוב
ייערך באולפני הסרטה הרצליה
צילום הפרק הראשון ב-
סידרה זה הסוד שלי, שתחליף
החל מהחודש הבא את 9בריבוע
לא ידוע עדיין לכמה
זמן. את זה הסוד שלי החדש
ינחה כמובן טוביה צפיר, וב-
צוות יופיעו שניים מהצוות ה קודם•
איש הרדיו משה (״מו-
שיק״) טימור והעיתונאית בלה
אלמוג. פנים חדשות: הכדור גלן
מרדכי (״מוטלה״) שפיגלר.

• לו גראנט (.)10.30

הפרק של הערב מציג את ה בעיה
הגדולה ביותר של עי תונאי.
ג׳ו רוסי, המגולם על-
ידי השחקן רוברט וולדן, ובי ל,
יוצאים לחפש סקופ. בילי
מכסה סיפור חטיפה, אולם מא מציה
לדווח, תוך כדי שמירת
הדיוק בדיווח, מביאים לכך
שהיא איחרה את מועד מסירת
הידיעה. הצרה של רוסי היא
הפוכה — זריזותו באה על
חשבון הדיוק. רוברט וולדן
היה אחד מתלמידי התיכון וה-

בעיותיו
ש ז (1יתו1אי
אוני ב ר סי ט ה בניו ־יו ר ק, ע ל פי
הו א
האמ רי ק אי ת.
המת כונ ת
ה צ טיין ב ש חי ה, ביי ס בו לוהתאס
פו רטלב
קו ת• או ל ם בין
ס פו ר ט הו א גי להאת לי מו די
ה מי שחק, ו מ אז ה ס פי קלשחק
בכמהסר טי ם, מ חזו תואףב ־
סי דרההט לוויזיוני ת הרופאים.
מ אז כבר קי בלתפ קי די ס ר טי ם
ו ט לוויזי ה ג דו לי ם כ מו ב סי דרה
רודה והשוטרת ( שני ה ם מו צגי
ם בי ר דן) ובסר טי ם ניו־יורק

ניו״יורק

וכל אנשי

הנשיא.

+ארץ טרופית יפה

0 . 3 0ה תו כ ני ת של א שו ד רה
ל פני ש בו עיי ם — כבר אי
אפשר לז כו רבגלל איזו שבי תה
— ת שו דרהערב, אם לא
י היו עי צו מי ם, ת ק לו ת או ש בי-

דחם חוק: זוהר
שעה 9.30
מחדש בשאלה מיד,וי יהודי.
המצב כיום, כפי שהוגדר על-
ידי יעקב שמשון שפירא, מי
שהיה שר־המישפטים :״כל מי
שיביא תעודת־גיור מקהילה
יהודית כלשהי בחו״ל, יתקבל
כיהודי, ותהא זו תעודה של
קהילה רפורמית, ליבראלית
או קונסרבטיבית.״ המיפלגות
האזרחיות רוצות לשנותו ו לקבוע
שיהודי הוא גם מי ש רואה
עצמו יהודי ומקובל כך
על סביבתו. המישפטן אלי זו הר
ינחה מישפט בין הרב חייס
פרדס, דיין בבית־הדין הרבני
בתל־אביב, המשמש גם כבית-
דין מחמיר ביותר ביחס לגיור,
ובין הפרופסור שמואל אטע־גר,
הטוען כי יהודי הוא מי
שרואה עצמו כיהודי. פרדס
יביא עד אחד, את הרב שמואל
דולגין, מי שהיה רב בארצות-
הברית במשך 33 שנים, אחר־כך
מנכ״ל משרד־הדתות וכיום
יו״ר הפועל־המזרחי ורבה של
שכונת רמת־אשכול בירושלים.

0בריבע: צפיר
שעה 8.00
תות נוספות. אין ספק כי זו
התוכנית הטובה ביותר שעשה
עד כה דן בירון לטלוויזיה.
בירון זכה כבר למעריץ אחד:
שגריר ברזיל בישראל, שהפך
מאותו היום לידידו. בברור
חיל, קיבוץ שנוסד על-ידי עו לים
מדרום־אמריקה, הוקלטה
התוכנית שבה אפשר יהיה
לשמוע את מתי כספי ויהודית
רביץ שרים סמבה ואת בנות
הקיבוץ מחוללות בקצב המס עיר
של הסמבה.

קולנוע סרטים בדש בגרגש
!אחת ההצלחות הקופתיות הגדולות ב־
׳אמריקה, לפני שנתיים. היתה סרט שמ חיר
ההפקה שלו היה זול. יחסית, בשם
רצח בהריגה, שנקרא בישראל חמישה
בלשים לקינוח. למרות שרבים סברו כי
איו לסרט סיכוי להצליח, מאחר שהוא
מיועד לקהל בעל רקע קולנועי עשיר
הרבה יותר מזר של הקהל הישראלי הוא
הוכיח את ההיפך, וחוקרו במשך שבועיות
רבים על מסכי הערים הגדולות.
האחראים לאותו סרט היו המחזאי ניל
סיימון ובמאי אלמוני־יחסית בשם רוברט

שגזלם בקולנוע ׳ע׳ל־ידי האמפרי בוגיארט
ואיילין ברנן, שגילמה את מזכירתו. עם
שני אלה החליט סיימון לשכלל את השיטה
ולקשטה בנוצות חדשות, בסרט הנו שא
את השם הפארודי בלש בגרוש.
לכאורה זה אמור להיות סיפור מתח,
ובו בליש נוסח סם ספייד (שאותו מגלם,
כאמור, פאלק) ,המתבקש למצוא חפץ יקר-
המציאות יעבור כמה לקוחות השוכרים
אותו בעת־ובעונה־אחת — לאותה המטרה.
שילוב מטורף. למעשה, זהו שילוב
מטורף בין כמה מן ההצלחות הקולנועיות
הגדולות של בוגארט, כאשר הנץ ממאל־טה,
קאזאבלנקה, להחזיק ולאבד והתרדמה
הגדולה, משמשים בעירבוביה השראה ו
פסנתרן
ויילסון ב״קזכלנקה״ (למעלה) ופסנתרן קרותר כ״כלש בגרוש״
געגועים אל העבר

ובוגארט

פרזיר ופאלר

דמיון מפליא ל״להחזיק ולאבד״
מור. סיימון, הידוע כסחזאי זריז, שנון
ומפ־כח. וכאיש •שהוציא מ׳תייאטראוית
ברודווי, יותר כטף מכל מחזאי אחר מאז
מלחמת־העולם, התרשם שאחרים עושים
ממון רב מבלי להתאמץ. הנה וודי אילן.
שעימו נהג, בעבר, לכיתוב בדיחות לתוכ ניות
הטלוויזיה של סיד ציזר, שוקע ב־נוסטאלגיה
קולנועית בשחק אותה, סס ו משחזר
את סצנת המדרגות מתוך פו־טיומקין
בבננות, והקהל משלם טביך
ותקילין כדי לראות זאת.
השותף האחר לכתיבת בדיחות מאותם
הימים, מל ברוקס• ,עושה קאריירה מה עמדת
סרטים נורמאליים על ראשם ונד
שפיכת הקרביים של תעשיית הקולנוע,
על המסך. סיימון• ,שמעולם לא סבל מרגיש
נחיתות, החליט •שאם חבריו מצליחים לע שות
זאת במקום לטרוח להמציא מדי פעם
עלילות ורעיונות חדשים, אזי, כדאי שגם
הוא ינסה כוחו בשיטה זו. זר. לא יכול
להזיק, כפסק־זמן מרגיע בין מחזה מצ ליח
אחד למישנהו.
ל פי ה תו ר. חמישה בלשים לקינוח היד,
ניסיון ראשון, והוא הוכיח את עצמו. לא
מבחינת הביקורת אבל איש לא שילם
בביקורות במכולת. בסרט זה אסף סיי-
מון את הבלשים המפורסמים ביותר של
הקולנוע, בתוך טירה מיסתורית חורקת,
סדי לפתור תעלומה נוסח אגיאתה כריסטי.
סיפור של וממש לא היה לסרט, וכל מה
שיכול להציע היה סידרת קריקאטורות
קולנועיות, שהסתייעו בכי׳שרונם של שח קנים
כמו פיטר סלרס, אלק גינס, דייוויד
ניבן ואלזה לאנקסטר, שנתבקשו להגיש,
לפי התור, כיל אחד אית החיאלטורה שלו.
מאחר שהסרט כולו התנהל בתוך תינד
אורה אחת, של הטירה ,׳ועיקר המאמץ
שנדרש מן השחקנים יהיה לזכור את הת חכמויותיו
של סיי׳מון ולהגישו לפי סימן
מאת הבמאי, היה הסרט מציאה של ממש.
אך לא איש כסיימון יניח ׳לתופעה כזאת
לעבור מבלי לנצלה עד תומה. ואכן, הוא
החליט ליטול ומן הסרט הקודם שני שח קנים
שנשאו חן בעיניו באופן מ״וחד.
פיטר פאלק. שהיה מעין גילגול פארודי
של סם טפייד, גיבורו של דשי׳אל האמט,

מקור־חיקוי לא אכזב׳ לסיימון המחבר ול מור
הבמאי.
אותה האווירה. אשר לגברים, ג׳ון
האוזמן (המפיק שהפך שחקן) מתנפח ככל
יכולתו, כדי להיראות כמו הנבל הקלאסי

של סירטי בוגארט, סידני גרינסטריט. דום
דה־לואיז משתדל להיראות כמו פיטר
ליורה (יגם גרינסטריט וגם ליורה הופיעו
בסרטים אחדים עם בוגארט) .ניקול וי-
לייאמסון הוא עירבון הדמות הנאצית של
קונראד ויידט בקאזאבלנקה. סיד ציזר
(מעסיקו !של סיימון בעבר) מגלם מעין
וריאציה על הגנרל הישיש בהתרדמה ה גדולה,
ואילו את מקומו של הפסנתרן
הכושי המפורסם באותו הסרט, דולי ויל-
סון, מגלם כאן כושי אחר, סקאטמן קרותר.
לא ירק הדמויות והסיפור רומזים הפעם
לעבר• אפילו התיפאירות מנסות לשחזר
בקפדנות אותה האווירה, בעזרתו של ה צלם
ג׳ון אלינזו, שהוכיח כבר את יכולתו
בסרטים כמו צ׳יינה סאון של פולנסקי.
כך, למשל, מועדון־הלילח בבלש בגרוש
דומה להפליא למועדון האמריקאי בקא־זאבלנקה,
מישרדו של הבלש זהה לזה
שבנץ ממאלטה, טירת צמד הרמאים מז כירה
את זו של התרדמה הגדולה והסיום,
ליד רציף המעבורת, ביתיר ערפל כבד,
הוא פארודיה על בוגארט המלווה את
ברגמן לנמל־התעופה בסוף קאזאבלנקה.
ימה •נותר •עוד לעשות אחרי סרט כזה 7
מל ברוקס יעשה בישנה הבאה סרט יעל
מחבר בשם סיימון נילסן, הכותבת פא־הודיות
על בוגארט; אחר־כך יעשה ג׳ין
ויילדר סרט על במאי בשם ברוק מלסון,
הצוחק על תסריטאי שכותב פארחדיות על
בוגיארט. ולבסוף יבוא מאירטי פלדמן, ו יעשה
את הגירסיה האחרונה של האמפרי
בוגארט. אין צורך •להוסיף שהוא עצמו
יופיע בתפקיד הראשי.
כוכבים רוזיורו ברב׳עיח

לורה, אסטור וגרינסטריט (למעלה) קאהן, האוזמן ודה־לואיז (למטה)
זכרונות מ״הנץ ממאדטה״

אנוק איימה היא אחת התופעות המו זרות
ביותר ישל הבד. הצרפתי. בגיל 15
הופיעה בסירטד, הראשון, בגיל 18ה״תה
כבר כוכבת ,׳ובגיל 20 היתה נחלת העבר,
נשואה לניקום פאפאטאקיס ועקרח־בית.
חלפו יחמש שנים. אנוק נפרדה מבעלה,
והייתה שוב תגלית .׳במאים עמדו בתור
כדי להעסיקה, וביניהם כאלה כמו ז׳אק
דמי ופדריקו פליני.
אבל׳ *!ד״ מהרה היא נסוגה שוב, לא
גילתה עניין רב בקידום קאריירה וכש עברה
את גיל ה־ 30ד,״תה רק עוד אחת
מצבא של שחקניות שכמעט זהרו פעם.

העולם הזה 2149

הכל נגמר? לא ולא.
בגיל 34 היתד. אנוק איימה האשד. ב גבר
ואשה של ללוש, ליקטה פרסים ברח בי
העולם, היתד. הסנסאציה שהוליווד
היתר. בטוחה כי ׳תאפיל ׳אפילו על גרטה
גארבו .׳אבל׳ הכוכבת התחתנה עם בן-
זוגה לסרט, פייר ברוך ,׳והעדיפה לשמוע
אותו מזמר תחת להופיע בסרטים. היא
קבעה לעצמה מיגבלה: סרט אחד לשנה.
אך בזד, אין די ׳למי שרוצה ילבסס את
מעמדו בג׳ונגל הקולנועי. היא עזבה את
ברוך, ונישאה לשחקן הבריטי אלברט פיני.
התעניינותה בקולנוע פחתה והלכה.
באו שמונה שנים של דממה כמעט מוח לטת.
ואז, כשפנה האהבה, שבה לפאריס,
נפגשה שוב עם ללוש י והתוצאה: לחיות
שנית. גם אם לא זכתה בשיבחי הביקורת,
לפחות גרפה הון ובמטר מחודש של שב חים
מן הקהל. היום ,׳בגיל ,46 יחד עם
מי ישר,יה עוזרו של ללוש, צעיר בשם
אלי שוריאקי, הקימה אנוק איימה חברת־הפקה.
סירטם הראשון של השניים, אהבתי
הראשונה, מכה גלים בפאריס.
השלהבת המקודשת. איך קרה כל
זה? אנוק׳איקמה, ששמה האמיתי פרנסו׳א׳ז
סוריה ,׳בתו של שחקן־תיאטרון, הסבירה
זאת פעם בעצמה, כשרואיינה עבור ה שבועון
ל׳אבספרס :״אני חוששת שלא
קורצתי מחומר-הגלם של שחקנים. איני
חשה בי אותה שלהבת מקודשת שדוחפת
תמיד קדימה.״
מדברים אלה אולי, מתקבל הרושם שה הצלחה
כמעט נכפי׳ת עליה. בגיל , 15 כאשר
גילמה דמות של עוזרת־בית קטנה בסרט
בשם הבית מתחת לים, הופנו העיניים
אליה, והזהות בינה לבין התפקיד היתה
גדולה כל־כך, יעד שאימצה לעצמה את
שמה הפרטי של הדמות — ׳אנוק.
מרסל קארנה (במאי ילדי גן־העדן) ,הו עיד
לה ׳תפקיד מרכזי בסרט שלא הופק
והוריש ליה את שמה השני, איימה (בצר פתית:
אהובה) .ואילו אנדרה כאיאט הב טיח
את מעמדה בפיסגה, בהסירו מעליה
את שמלותיה לסצנת־רחצה (צנועה מאד,
בקני־מידה של ימינו) ,בגירסה שלו ל־רומיאו
ויוליה שנקראה הנאהבים מוורונה.
חייה עם פעלה, ניקום פאפאטאקיס,
(א״ש״רוח מקורב ליג׳נה ופרוור, שהפך
מאוחר יותר במאי) ,הציבו אותה במרכז
היי הרוח בפאריס, בתקופה שבה הזניחה
את קידומה המקצועי. משעזבה את פא-

איימה כגיל 47( 15ע)1
במענו ילדה

ש רי רי בז

מוו>>אט־נאכו
המאבקל חיי ם (הוד, תל־אביב,
ארצות־הברית) — האישיות השולטת
גסרט ה היא זו של התסריטאי
פול שיאיר, מי שכתב בעבר את נהג מונית.
בשני הסרטים מדובר בחוויה הטראומטית של מילחמת
וייט־נאם, ושני הגיבורים הם מעין פצצות־זמן־אלימות המתפוצצות
בסצנת־השיא של הסרט. הפעם, במרכז העלילה,
קצין החוזר הביתה אחרי שנות שבי בצפון וייט־נאם. עיר־מולדתו
מקבלת אותו כגיבור לאומי, אבל מישפחתו מכינה
לו קבלת־פנים שונה. אשתו הספיקה להתאהב בגבר אחר ;
בנו, שהיה עדיין תינוק כאשר עזב, אינו מכיר אותו כלל,
והגיבור מוצא את עצמו מבודד ומיותר, כזר שנקלע מכוכב״
לכת אחר. העינויים שעבר בידי שוביו כמעט ששיעבדו
אותו לכאב ולסבל. הוא מתהלך כסהרורי, וכהגדרתו, טוען
שלמעשה מת ביום שבו נלכד על־ידי האוייב.
ערב אחד, כשהוא שב הביתה, ממתינים לו שם ארבעה
ביריונים. הם שודדים את רכושו׳ רוצחים את אשתו ואת
בנו ופוצעים אותו קשה. באותו רגע מתעוררת בו מכונת־ההרג
המשוכללת, שפותחה בקפדנות רבה כל־כך על-ידי
הצבא. הוא יוצא לנקום בביריונים ואינו מרפה עד שהוא
מחסל את כולם, כשהוא נעזר באחד מחבריו לשבי שגם
הוא, כמוהו, אינו מוצא עוד את מקומו במיסגרת שעזב.
הבמאי ג׳ון פלין משרת היטב את התסריט, ומגניב
אל לב הצופה תחושה של אי״מנוחה המאיימת להתפרץ
בכל רגע, החל מן הסצנה הראשונה. הוא נעזר לא רק
במצלמה, אלא גם במישחקו הקפוא והעצור של ויליאם
דיוויין, המיטיב להשתמש באחד הכלים החשובים ביותר
של שחקן־קולנוע — העיניים — כדי להביע כל מה שפניו
כובשים.

פטריק דיוויין — חוסר־מנוחה
בסרט, כמה בעיות. מה שמתחיל כמבט מרצין ומעמיק,
בהשפעת המילחמה, על נפשו של האדם, הופך ברגע מסויים
מותחן פעלתני שבו ההלם של הגיבור משמש כלי מדרבן
נוסף להפעלת מנגנון הרציחה שבו, ולא מניע עיקרי. שנית,
התפניות רבות מדי בסיפור, מתבססות על המיקרה העיוור
ועל רצונם של היוצרים להביא לידי התרחשות מסויימת,
גם אם אינה מחוייבת המציאות. הסיום, נוסח נהג מונית
(הגיבור וידידו הופכים בית-בושת מכסיקאי בית-קברות
המוני) מנסה, לפתע, ללבוש ממדים סימליים. הכדורים
הנורים בגיבורים אינם מסוגלים להזיק להם, שכן אי-
אפשר להרוג אדם פעמיים, והם, הרי כבר מתו בוייט־נאם.
עם זאת, זהו אחד הסרטים החריפים והיותר מעניינים
שנעשו על וייט-נאם.

פאטאקיס קיבלה מייד הצעות קוסמות,
כמו תפקיד אהובתו של מודליא׳ני ב!מונ־פארנאס
, 19 התפקיד המרכזי בלולה (סרט
הנמנה עד היום עם החשובים שבסרטי
הגל החדש בצרפת) .וכמובן, שני תפקי דים
בסרטיו של פליני, כאחת הנשים הכד
עס־קות את מסטרויאני בחיים המתוקים,
ולאחר־מכן -ברעייתו של הבמאי המתלבט
בשמונה וחצי .״במחיצתו למדתי את ה דבר
החשוב ביותר בעיני, אומרת אנוק
איימה. אסור לו, לאדם, לקחת את עצמו
יותר מדי ברצינות. כשיודעים זאת, מש־
׳תנה הכל. אפשר ׳לעשות עבודה טובה,
ועם זאת גם ליהנות, לא רק להתייסר.״
אולי זה מה שמנע אותה מלהתקשר עם
הוליווד, כאשר זו חיזרה אחריה בעיקבות
הצלחת גבר ואשה. מספרת אנויק :״הציעו
לי חוזה לשבע שנים ,׳אבל אף סרט שהו צע
לי לא שיכנע במיוחד ...פייר ואני
גרנו אז בהוליווד, ומאחר שהוא עדיין לא
קיבל את זכויות המוסיקה שיל גבר ואשת,
היינו לווים כל הזמן כסף מן האולפנים
שעל חוזיהם סירבנו לחתום. אף אחד שם
לא הבין מה בדיוק קורה. הם חשדו בנו
שירדנו מבוכב־לכת אחר״.
אהבת אמת. בלחיות שנית נדמה
היה שהיא שבה לכור-מחצבתו ישל ללוש,
בתפקיד הידידה הבשלה של קאתרין דנב,
אם לבן מתבגר, שבילתה שנים בכלא.

איימה כסירטה החדש :״אהבתי הראשונה״
הזדהות קרובה להתמוטטות

אנול, איימה ב״גבר ואשד!״
אש ה והצלחה
העולםהזה 2149

את ההשלמה לתפקיד זה מביאה אנוק
איימה עתה, בסירטה החדש. אהבתי הראשונה
אינו סיפור אהבה רגיל בין גבר
ואשה, שכן ׳שתי הדמויות הראשיות בו
הן אם ובניה. אך לפני הכל יש לדייק
ולומר שמדובר באמת באהבת אם לבנה,
ולא בגירסה מחודשת של הלחישה שבלב.
אנוק איימה מתמודדת עם יבן העומד
לסיים את בית־הספר התיכון, והמוצא את
כל עיסוקיו מחוץ לבית. הוא אינו מקדיש
כל ׳תשומת־לב לאמו, עד שהוא מגלה כי
היא חולה ׳במחילה ממארת. הידיעה שה קשר
ביניהם מוגבל בזמן משנה את יחסו
אליה מן הקצה אל הקצה, ובחודשים ה מעטים
׳שנותרים להם להיות יחד מגלים

השניים זה את זה. במקום האם הקטנר־ני׳ת,
המנדנדת והעייפה תמיד, מגלה הצ עיר
את האדם המסתתר מאחרי הסינר.
התפקיד היפה. ושוב, דיעות המבק רים
חלוקות מאד לגבי איכויותיו של סרט
זה ,׳אפל השחקנית עצמה מרוצה מאד.
״זה התפקיד היפה בחיי,״ היא אומרת,
״אבל עלי להודות שתוך מאמצי להזדהות
לחלוטין עם הדמיות, הייתי קרובה ׳מאד
להתמוטטות נפשית.״
ובינתיים כדי להוכיח שהיא באמת חיה
ברביעית, הודיעה כבר על סרטה הבא.
שמו יהיה אהבה עוורת, הבמאי יהיה
מישל לגראנד, מלחין שניצב בפעם הרא שונה
מאחורי המצלמה.

במדינה

אנשו...

.לשחות א תו ...לרקוד אתו ...להתע מל א תו ...לרכב א תו
...ל ש חק א תו ...לרוץ א תו ...לרחוץ א תו ...ל טייל א תו
...לבלותאתו וגם

(המשך מעמוד )36
רק פעם אחת התביישתי, כאשר כתבתי
לשתי בחורות מיכתבים, ובטעות שלחתי
לכל אחת את המיכתב של השניה, אבל
הן הבינו אותי. כל אחת ידעה שיש לי
עוד אחרות.
עם אשתי התחתנתי לפני עשר שנים,
וכל שנה אנחנו מבלים ביחד שמונה
חודשים. את השאר אני מבלה בנסיעות.
לפעמים אני לוקח אותה איתי. היא אשה
נהדרת, ואני אוהב אותה מאד. היא יודעת
מה שאני עושה.
הרבה בחורות מצלצלות אלי הביתה,
אבל לא איכפת לה. נישואינו היו נשואין
מאורגנים. הכרתי אותה רק ביום החתונה.
היום היא בת ,22 ויש לי שני ילדים
חמודים שאני מאד מתגעגע אליהם.
האשה לחוד והבחורות לחוד — זוהי
המדיניות שלי, ואני מאושר בחלקי, כי
לגבי שני הדברים החשובים בחיים הם
הטיסה והבחורות.

...חנות בפרסים!
השתתפי

הקטן, שדמה בכל לאב־הטיפוס היהודי ה־שיגרתי
מברוקלין, לא היה אלא המחצית
החיה מצמד מחברי סיפורי־המתח המפורסם
ביותר בעולם, שכינה עצמו בשמו של
גיבור ספריו, אלרי קווין.
ואם את מותחניהם המפורסמים מכירים
הכל, אך מעטים יודעים שמאחרי השם אלרי
קווין מסתתרים שניים: פרדריק דאניי
ודורנו לי, שנפטר בשנת . 1971״מעטים
עוד יותר,״ טוען דאניי ,״יודעים כי אני
ודודני נולדנו בברוקלין, כמו כל היהודים
הטובים האחרים בסביבה.
״לי ואני עבדנו יחד 43 שנים,״ הוא
מספר ,״ורבנו עוד יותר מגילברט וסאליבן.
אבל אחרי שמתרגלים לחשוב בשניים, קשה
מאד להתרגל לכתוב לבד.״
תעלומת הזכויות. למרות שהשנים

ישראלים בחנ״ל

11ו

ואת עשוייה לזכות באחד מ־

אור לגויים

ביצר רואה הקונסול
הישראלי בניו־יורק
את עתיד המדינה

הפ ר סים יקרי הערך :

פרס ראשון

חופשתש 11ע נחדוס

״יש בה שמש /יש בה ים /עבודה /
ובית חם מבשר שיר הפירסומת שיל
מ״שרד־ד,קליטה, המושמע עתה כעשרים
פעמים בשיפוע בתחנת הרדיו בעברית ב־ניו־יורק.
השמש,
הים, העבודה והבית החם הם
אביזרי המשיכה ׳והפיתוי של מישרה־הקליטה
בירושלים לפזורה הישראליית ב־ארצות־הברית.
בתקציב של חצי מיליון
ל״י לחודשים הקרובים — ועם מנגנון־
ענק של עשרות פקידים ושליחים פולי טיים
ומפלגתיים ברחבי ארצות־הברית —
מנסה המישרד, מחוסר־העבודה ויהמובטל,
בהעדר ׳עלייה יהודית לישראל, להחזיר ״ש ואלי
לרפואה ארצה.
הקונסול הכלכלי של ישראל בניו־יורק,
משה אבנימלך, התגייס אף הוא למלאכה,
בפרוזה: בראיון מוקלט עם נילי ינאי,
מנהלת השידורים בעברית, אמר אבניסלך
כי הישראלים יוכלו עתה לחזור לישראל,
ראיתם מאות אלפי יהודים אמריקאיים,
שלדברי הקונסול ,״לא באו עד עתה ליש ראל
מסיבות מופנות״.
מה השתנה 1השלום ! ״השלום הישר-
אלי־מצרי,״ אמר אבנימלך ,״יתן לישראל
!מעמד מייחד: הפירמות האמריקאיות יקי מו
בישראל את מישרדיהן למיזרח התי כון,
יוד,ישראלים יהיו המתווכים בין האמ ריקאים
לערבים ...המשימות המיסחריות
ויהעיסקיות, שיטילו עלינו האמריקאים
מתאימות במייוחד להרכב הדמוגראפי של
העם היהודי ...נוכל לחזור ולשמש כמע מד
הבינוני של המיזרח התיכון, תפקיד
שמילאו היהודים בכל הדורות שבהם שכנו
באיזור...״
נילי ינאי שאלה :״אתה חוזה, איפוא,
שכל המטרות הלאומיות של הציונות יש תנו
מעתה. הציונות המעשיית שאפה לכך
שהעם היהודי יהפוך מסוחרים ועובדי-
מיקצועותיתימך לעובדי־כפיים וליצרנים.״
הקונסול ילא התבלבל :״אומנם לא
תהיה זו עפודת־יכפיים, אלא עבודת-יממז
— עבודה המכבדת את עושיה. עבודת־כפיים
אינה הכרחית להגשמת הציונות.
להיפר, היהדות שואפת להיות אור לגויים,
ואנו נהיה אור למייזרח התיכון.״

באביב — כולל טי ס ה !

1 1 0חולצות
1אפנתיות

^| ןץן

זוגות נעליים
אפנתיות

בקבוקי בושם
איב סאן לורין

בגדי־ים
אפנתייס

מערכות למיטה
( 2ציפות
וסדין גדול)

נוצל׳ נ

סחס׳ו

כלי מיטה ללא גיהוץ

אריזות שי
־ 4וז 1_0110ץ0ס 8
2סבונים

אריזות שי (סבון,
מי קולון וטאלק)

כ> אחא ׳

| ן 0אריזות שי
(בושם מיני ספריי
2 +סבונים)

כל שעלייך לעשות — גזרי:
4מ כ סי ם של קו פ ס או ת 10ט מ פוני או־ ב ה או
2מ כ סי ם של קו פ ס או ת 40ט ט פוני או־ ב ה או
מכסהאחד של קו פ ס או ת 80ט מ פוני אוי־בה

וחש

אפשר לשלוח יותר ממעטפה אחת !

אח־־חים
הביקור המיס חורי

א 7רי קרוץ ביקר
בישרא? בחשאי ובאין
יודע, במיטב מסורת
סיפרי המתח שזז

ושלחי אל: מבצע או־בה, ת.ד , 2115 .חיפה
בציון: שמך, כתיבתן וגילך.
המעטפות שתגענה עד ה־25.12.78
תשתתפנה בהגרלה שתערך בפקוח
רואה חשבון.

עובדי החברה אינ ם ר שאיס להשתתף במבצע

ם פ £ב*יז

הטמפון ה ק טן
שכבש א ת העולם.

הישיש קטן־הקומה, הממושקף ועטור
הזקן המאפיר, שנרשם בשם פרדריק דאניי
במלון היילט ץ התל־אביבי, לא היה זוכה
אף במבט שני מפקיד־הקבלה, אילמלא פרט
קטן אחד. אחרי שסיים את הרישום וכמעט
שפנה ללכת, פלט מבלי״משים :״אם ישאלו
בטלפון על אלרי קווין — זה אני.״
פקיד־הקבלה עצר את נשימתו — האיש

סופר־מתח אדרי קווין
אולי לבוא ולהשתקע
חולפות, ממשיך פרדריק דאניי וכותב
לבדו, תחת השם אלרי קווין, וחוגג כיום
50 שנה להוצאתו־לאור של המותחן הרא שון
שכתב 38 ,שנים לירחון סיפורי־המתח
היוצא לאור בארצות־הברית, ושלוש שנות
נישואין לרעייתו השלישית (משתי הרא שונות
התגרש) ,שעימה בא לישראל.
״איני יודע למה,״ הוא אומר ,״אבל זו
רק הפעם הראשונה שאני מבקר בארץ,
ואיני יכול להפסיק להתרגש מכל מה שאני
רואה כאן. איני מסוגל לתפוס כיצד במדינה,
המיטלטלת בין קשיים אובייקטיוויים כל כליים
ופוליטיים כאלה, הצלחתם לבנות את
אשר בניתם. זהו מיסתורין אמיתי בעיני.״
כך אומר אלרי קמין, שאת כל 14 היימים
שבילה בישראל באין יודע, הקדיש לטיולים
לאורכה ולרוחבה של הארץ.
התיור עורר בו אולי חשק לבוא ולהשתקע
בישראל, לעת פרישה .״פרישה, אין פי רושה
חלילה להפסיק לכתוב,״ הצטחק
אמן־המתח .״אני עדיין משתוקק ומצפה
מדי בוקר לא רק לכתוב, אלא אם גב
לקרוא סיפורי־מתח של אחרים, צעירים
ממני, המשגרים אלי את כיתביהם עבור
כתב־העת שלי. ואם יש בישראל סופרים
המעוניינים לשלוח אלי את סיפוריהם
לפירסום, הם יתקבלו בברכה.״
והמיסתורין הגדול ביותר בעיניו של
מיקצוען כדאניי, הוא גורל זכויות היוצרים
של ספריו שלו בישראל. מאחר שאיש לא
גילה את אוזנו בדבר המיספר והכמות של
ספריו שהוצאו לאור בישראל עד היום
החליט, בהזדמנות חגיגית זו של ביקורו,
להתחקות בעצמו אחר התעלומה.
״אין דבר,״ הוא אומר ,״כשביקרתי ב יפאן,
לפני נמה שבועות, גיליתי שמכרו
שם 20 מיליון סיפרי אלרי קמין מבלי
שיעבירו אלי אף פרוטה אחת. אין כל
סיבה שבישראל לא יקרה דבר דומה.״

העולם הזה 2149

להשיג בחנויות המובחרות,
פרס1ם גומיק

תוך שלוש שנים
וחזו והב
רמצו״ם,
ונו עם ׳שואל
סחו וחמה כוי
!בנעם האחוונה

ט-הונדו שיחקור
אחמד זוכייד, בן שבט המזיינה,
* לא איכפת אם יחזירו את סיני או
לא יחזירו.
״מה איכפת לי מצרים או יהודים י כל
זמן שיש אנשים יש פרנסה,״ אומר אחמד
בן החמישים, בעל העור השחום והעי ניים
הבוהקות.
אחמד, שנולד באחד הוואדיות הסמוכים
לדהב, מתגורר עתה בכפר הבדואי דהב
עם אשתו ושלושת ילדיו.

כדרכם של הבדואים הוא עובד רק
תקופה מסויימת בשנה, וכשיש בידו כבר
די כסף, הוא לוקח לעצמו חופשה עד
שנגמר הכסף, וחוזר חלילה.
אחמד הוא אחד משנים־עשר הנהגים
העושים שירות־מוניות בדהב. הרישיון ש בידם
תקף לכל דרום סיני, ועד אי־האל-
מוגים שבאילת.
כדי להיכנס לאילת הם נזקקים לרישיון
מייוחד, שאותו קשה מאד להשיג.
בתקופת החגים ועוד קודם־לכן, שעה
שהתחילה הנהירה הגדולה של עמך יש ראל
לדרום, עשו אחמד וחבריו כ־4,000
לירות במשך שבוע (כל אחד) ,רק על
הבאת מטיילים ממושב דהב אל הכפר ה בדואי,
טיולים בסנטזדקטרינה.
לקראת הנהירה הגדולה אל הדרום, הקי מו
הבדואים שבכפר דהב עשרות סוכות
נוספות, כדי לשכן בהן את המטיילים
שלא הביאו עימם אוהלים או שקי־שינה.
״מקום פצצה,״ אמרו סמדר ונורית
בנות ה־ ,22 שזו להן הפעם הראשונה לגור
בכפר הבדואי .״לא חסר כאן שום דבר.

מה כבר צריך הבן־אדם בשכיל לחיות י —
מים, בגד-ים, שק-שינה, וכסף לפיתות.״
איפה הנודיסטים?
מדר ונורית שתיהן תימניות, מתגו-
״ י ררות ביד-אליהו. סמדר חטובת־הגו,
בעלת הענייים בגון הדבש, שירתה בצבא
בסיני ולפי דבריה :״ההורים כבר רגי לים
שאני מסתובבת בסביבה הזאת, והם
לא דואגים לי. השתחררתי מהצבא לפני
שלושה חודשים.״
לפני שתחליט מה בדיוק היא רוצה
לעשות, ירדה עם חברתה לדרום.
״היינו בהתחלה בנואייבה,״ סיפרה נו רית
השמנמונת, שחומת העור, שהיתה
יושבת יום־יום על שפת־הים כשהיא מני חה
לקרני השמש לחמם את גופה, בעודה
קוראת בספר טוב.
״זהו המקום היחידי שבו אפשר לנקות

קצת את הראש מכל הליכלוך. אתה פשוט
תופס שלווה ליד המים. אני לא נשרפת,
ביגלל צבע העור שלי. כשאני צמאה, אני
הולכת לבית־הקפה של מוחמד ושותה כוס
תה. בבוקר אני אוכלת פיתה, וזה מספיק.״
דודי רזניק, ניסן סיני ורביב טבח באו
למטרה שונה לגמרי. שלושת החברים
בני ה־ 18 מהרצליה, הגיעו לדרום עם עוד
שניים מחברי גרעין נחל-עוז, שאליו הם
משתייכים .״אמרו לנו שיש פה בדהב הר בה
נודיסטים,״ סיפר דודי השמנמן .״אנח נו
כבר שבוע בדרום, ובאנו לנואייבה
להתנדם (מלשון נודיסט) .״יום שלם שי-
זפנו את התחת בנואייבה, ועכשיו אנחנו
נראים כמו בבונים, וזה די שורף.״
״זאת פעם ראשונה שאנחנו בדהב. בעצם
שמענו שיש פה אתר צלילה נהדר, וזאת
סיבה נוספת לבואנו. איך נסתדר ן נקנה
פיתות מהבדואים. גנבנו מדי-זהב מימיה
ובקבוק, מילאנו אותם מים, כי אמרו לנו
שבכפר הבדואי אין מים, ובאנו לכאן.״
״אבל משעמם כאן נורא,״ מחה רביב קטן
הקומה, בעל פני ילדון מפונק .״אין מה
לעשות, כמה כבר אפשר לשבת ב שמ שו
אין אנשים מעניינים, אין מוסיקה, אין
נודיסטים, נמאס לי, אני רוצה לחזור.״
מכת הגניבות

דייגי רונשיס

דב, משה, ישראל ויוסף נפגשו בזהב, עם התייר ! שמוליק
עומרי, ויחדיו החליטו לצוד להם נשים• לרוע המזל היו
הנערות שבמקום פיקחיות מהם, וניצלו את נדיבות הדייגים העליזים מבלי לתת להם דבר.

** י שזוכר את דהב של לפני שנה,
פ״! יתקשה, להכיר את המקום היום. מו שב
די־זהב, בשיתוף עם רשות שמורות
הטבע, סידר במקום חניון מאורגן לתיפ־ארת,
למען אוהבי־הנוחיות. כיום מצויים
במקום שירותים ומיקלחות מסודרות, וכן
מיזנון מורחב המשרת את החונים ואת
היורדים לחניית־ביניים קצרה בדרך לשא רם
א־שייך או בחזרה ממנה.
בכפר הבדואי עצמו, פרט לשירות המכו ניות
והגמלים של הבדואים ( 250 לירות
למינזר סנטה־קטרינה 100 ,לירות לאדם
לנסיעה לאילת, ו־ 10 לירות מהמושב אל
הכפר הבדואי) ,הוקמה גם מאפיה בדו אית,
הפתוחה מדי יום משבע וחצי ועד
לשעות הערב המאוחרות.
השכם בבוקר ובשעות הצהריים, מזדנב
תור ארוך של קונים ליד הצריף הקטן
המשמש כמאפיה, שם אפשר לקנות פי תה
בשלוש לירות. ומי שרוצה פיתה בדו אית
אמיתית, צריך רק להמתין על החוף
עד שתגש אליו אחת הנערות הבדואיות

הקטנות ותציע :״פיתה חם / ,כחל ערבי
לעיניים או צמידים מאל־עריש.
בכפר יש גם כחמישה בתי־קפה בדו איים,
שבהם מוכרים קופסות־שימורים,
שתייה קלה, תה וקפה כפי שרק הבדואים
יודעים להכין, גלאביות, כאפיות, טבק בדו אי,
ואפלים, יינות למיניהם ועוד ועוד.
בית־הקפה של ואדיד, הוא היחידי ה מצוייר
בגנרטור ומשום כך השתייה בו
קרה באמת, הומה אדם בכל שעות היום.
ישראלים, גרמנים, שוודים, נורווגים ובנות־זוגם,
מבלים שם את זמנם בשתיה ואכי לה,
מישחקי שש־בש ושח, ובשיחות־חו־לין
על מזג־האוויר, על ״מה נשמע ב צפון״
,על ״איד לתפוס כאן חתיכות״,
או סתם שיחות של מסטולים משתייה או
מהשיש.
המישטרה מנסה, אומנם, לעשות כמיטב
יכולתה לתפוס את העבריינים, אך תמיד
נמצא מי שבא ׳מהצפון והביא עימו סמים.
מפה לאוזן עוברת השמועה ,״הימאני ש נמצא
בסוכה האחרונה, מוכר,״ והלה מס פיק
לעשות כמה עיסקות טובות עד ש תופסים
אותו השוטרים.

את העניין ויזרקו אותן. יש כאן הרבד.
בחורות כאלה.״
שמוליק עומרי בן ה־ 27 וחברו יוסי,
הישראלים מהאוהל הירוק, הגיעו אותה
שעה לשתות קפה, עמוסים במישקפות־צלילה,
מסיכות, רובים וסנפירים .״נולדתי
בארץ,״ סיפר שמוליק ,״ולפני שבע שנים
נסעתי לארצות־הברית. התאהבתי שם ב בחורה,
ונשארתי. השנה באתי לבקר את
המישפחה, והחלטתי לרדת קצת לדרום
לפני שיחזירו אותו.
״עכשיו, תלוי איך יהיה המצב. אם
נתפוס כמה בחורות שיהיו מוכנות להמ שיך
איתנו, נישאר. אם לא — נחזור.
אנחנו מנסים לצוד בחורות כמו שצדים
דגים, אלא שכאן שמורת־טבע — אסור
לדוג דגים, ואין בחורות שנותנות. גם קשה
מאד לתפוס שיחה איתן. איך אומרים?
כל אחד בא להיזרק כאן.״
״באנו לכאן לצלול,״ סיפרה גבי
תע פקידה

ה־, 19 שווינלינג שייתית מגרמניה, שבאה עם חברה טור־מס
.״כולנו נמצאים בארץ בשנת השתל
הנהגים
ממתינים

סאלס ראנם, חדייר שטיווי ומוסא ובייל, יושבים
ומחכים למטיילים שישכרו את מכוניותיהם לסיורים
בסביבה. השעה עדיין -מוקדמת. הסמיילים לא התעוררו משנתם, אבל לנהגים ש זמן.

מות. התנדבנו גם לקיבוץ, ושם אמרו לנו
שכדאי לנסוע לדרום. אז הנה אנחנו כאן.
אנחנו משחקים בקלפים ומשתזפים, צו ללים,
מדברים עם אנשים, רק חבל שגנבו
לנו את החפצים. המישטרה אמרה לנו
שזאת ממש מכה קשה עכשיו. אצלנו ב גרמניה
אין דבר כזה. מי ביכלל חושב
לקחת דבר שלא שלוז זו ממש בושה.״
השמש שקעה מאחרי ההרים. ירח מלא
עלה. קבוצות החלו להכין עצמן לשינה.
אחרים ניגנו שירי־עם בגיטארה ושרו,
העלו מדורות, וניחוח קפה ודגים צלויים
אפף את חופה של דהב.

₪במידבר

בסוכת בית־יהקפה של ואדיד, בכפר הבדואי בדהב, שרר׳וז
שלווה. הסמיילים הרבים נהגו להתאסף שם יוס־יום לשתות
קפה או תה, לנגן בגיטארה, לאכול מהפיחות הבדואיות של עוודה ולשחק שח.
בזרוקיאדה הכללית שעל החוף אפשר
למצוא גם כמה ״מרובעים״ שלא יודעים
בדיוק איך לאכול את התופעה. הם באים
עם המכונית, עם ציוד מלא, מצלמות יק רות אוהלים, טייפים, בקיצור — סוחבים
איתם את כל הבית. הללו חשופים למכת
הגניבות שפשטה באחרונה באחור הדרום.
דב מאירוב בן ה־ 27 מבת־ים וחברו
משה דמבנר בן ה־ 31 מתל־אביב ,״הש אירו״
מאחוריהם טייפק יקר־ערך ומצ למה
בשווי 4,000 לירות .״התחלנו לארוז
את הדברים,״ סיפר דב ,״ואני עשיתי את
הנאגלה האחרונה למכונית. פתאום נז כרתי
שאני לא יודע איפה המצלמה והטייפ.
חזרתי לסוכה, ולא מצאתי כלום. הגנבים
ניקו את הכל. אין לי מושג איך הם הס פיקו
לעשות את זה בשתי דקות.״
דב, סוכן תרופות, לבש בגד־ים טור קיז׳
נעל נעלי־התעמלות, וחבש מישקפי-
שמש כהים. חברו, משה, העובד במישרד־הביטחון,
ניסה להיראות קצת אחרת עם
מיטפחת אדומה לצווארו, כששפמו ה שחור
מסתלסל לשני צידי פניו. הם
ושלושה חבריהם הגיעו לדהב לראשונה.
״עוד לא ראיתי מקום כזה אכסוטי,״
התלהב דב .״אפשר להגדיר אותו כמשהו
מיסתורי, חדש, משהו שלא רואים כל
יום. קיבלנו חופש מהעבודה, וירדנו לר אות
את הדרום לפני שיחזירו אותו. חבל
רק שאין לנו יותר זמן להישאר. הכרנו
כאן עוד כמה חבר׳ה, ואנחנו גרים איתם.״
״למרבה הצרה, יש כאן הרבה דינמיס-
טיות,״ טען משה .״דינמיסטית זאת בחו רה
שעושה הרבה רוח, נותנים לה הכל,
אבל היא לא נותנת כלום. הנה, יש כאי
שלוש בחורות גרמניות, אני תיכף הרחת
אותן ולא דיברתי איתן. אבל יש כאן
שני ישראלים, שגרים באוהל הירוק בסוף
הכפר, שאירחו אותן שבוע, והן לא נתנו
להם. כשהבינו את הפרינציפ, זרקו אותן.
עכשיו הן נמצאות אצל שני שוודים.
מהבוקר עד הערב אתה רואה אותן אוכ לות
ושותות, עד שגם השוודים יתפסו

״מה קרה לכל האנשים האלה, הם הש תגעו?
בסנטה־קטרינה שברו דלת עתי קה
של מאות שנה. עומדים בחוץ ודו חפים,
עד שהדלת נשברת. בבתי־השימוש
כאן אין נייר, אנשים גונבים אותו. מתוך

נודיסטים. לרוע המזל לא גילו השלושה בד הב נודיסטים שאליהם

חמישה בתי־שימוש, רק אחד בשימוש.
״כמה היה יפה כאן בראש השנה. באו
עולים חדשים מרוסיה. לא דחפו, לא צעקו,
ביקשו יפה סליחה, אמרו תודה, התנהגו
בשקט ובסדר, לא ליכלכו את הסביבה.
היום, עשרות בדואים צריכים לנקות כל
יום מה שהאנשים זורקים כאן.
״משתינים בכל מקום. נכנסו אפילו ל בונגלו
שאנשים גרים בו ועשו את צרכי-
הם. והולכים מכות, כמו חיות מטומטמות,
ואי־אפשר להגיד להם שום דבר. אני
שואלת אותם , :למה אתם זורקים בק־בוקי־שמן
מהאוטו?׳ והם עונים , :מה יש,
אתם מרוויחים מספיק כסף, אז תנקו.״
״מתי ילמדו כבר הישראלים האלה,״
נאנחה רות .״אתם אוהבים את המקומות
האלה, אתם לא רוצים שיחזירו אותם, אז
תדעו להעריך את המקום ולהתנהג כיאות.״

שכיבה בשמש ועכוזים שהאדימו כאש, נכנעו וחזרו צפונה.

בית פוו תיכון
ערר ני נויון מהפכני:

מאבק־בחירות
אמיתי 111ל השילטוו
במועצת התלמידים,
לפי כל הכללים
של מילחמת־בחירות
לעיריות

דור פורח עובר מקום /בגין בטח
רוצה שלום /ילד צורח :״קרה
אסון!״ /אדם מתקלח רוצה סבון /
פיזמון חוזר: אוטו הרוס עומד בלי
גלגל /אס את בוחרת, הצביעי רע״ל.״
מילות הפיזמון לא היו גרועות בהרבה
מסיסמות התעמולה של רשימות רבות, ש עמדו
אתמול לבחירה למועצות המקומיות.
אפילו הרעל לא חסר. אבל קבוצת תלמידי
רע״ל, ששרה בשבוע שעבר את שירה לפי
נעימה של שיר של הגשש, לא היתה שיי כת
אף לאחת מהן. היא ניהלה תעמולה
סוערת במיסגרת מסע־בחירות מיוחד־במי-
נו, בבית־הספר התיכון המקיף על שם רוט*
ברג שברמת-השרון.
את הטאקטיקה של ראש רשימת רע״ל,
אלון לוי, בן ר ת , 17 בעל העיניים החול מניות
והחיוך השובב, לא היתה שום מיפי
לגה רגילה מעזה לסגל לעצמה.

711

סיפר לוי :״רע״ל הן ראשי־התיבות
של שלושת הגדולים אצלנו. מטרתנו, לפ עול
באי־רצינות למען הרצינות. כל התע מולה
שלנו מורכבת מבדיחות. אבל כש ניכנס,
אנחנו מבטיחים להיות רציניים.״
הכל התחיל דווקא ברצינות .״ישבנו
בבית של המחנכת שלנו, נעמי סאמט,״
סיפר איתי שילוני בן ה־ , 17 מנהיג המיס־לגה
המתחרה, יט״ב .״חשבנו מה לעשות
השנה כדי להגביר את מעורבות התלמידים
במועצת התלמידים, ואז עלה הרעיון של
מיפלגות ומערכת בחירות.״
ההחלטה שנפלה באותה שיחה היתד,
מבטיחה. הוחלט שאיתי שילוני ועמית שכ טר,
ידידים טובים מאותה הכיתה, יקימו
כל אחד מיפלגה ויתחרו ביניהם .״זה נועד
בינינו,״
להיות מיבחן חשוב לידידות
סיפר שילוני ,״מלבד המטרה האחרת: המ חשת
נושא הבחירות בבית-הספר.״ זמן
קצר לפני מועד סגירת הרשימות, נוספה
גם מיפלגתו של אלון לוי.

ההמשך היה בתחילה יגע, ואחר־כך
דרמאתי מן הצפוי. ההיענות הראשונית
היתד, בינונית. המצעים של המיפלגות היו
דומים זה לזה. התלמידים עברו בין חב ריהם
וניסו לעשות נפשות, ובהדרגה נע שה
שמח בגימנסיה.
יומיים לפני מועד הבחירות, בשבוע ש עבר,
היה בית־הספר התיכון ברמת־השרון
עד לחיקוי מוצלח של מערכת־הבחירות
לרשויות המקומיות, שנראה לעתים משכ נע
מן המקור .״אני חושב שלמיפלגה שלנו
יש המצע הכי טוב מכולם! אני לא בעד
צחוק. אנשים מנוסים לא עושים צחוק.
אני חושב שברשימה שלנו יש אנשים מנו סים
שלא רק מבטיחים דברים, אלא גם
יודעים שיוכלו לקיים אותם !״ קרא נציג
רשימת יט״ב לעבר 500 תלמידים שהצטו פפו
באולם ההתעמלות של בית־הספר, חל קם
ישובים בכיסאות והשאר על הארץ.
כולם הביטו ברצינות אל עבר שולחן
מכוסה מפה ירוקה. לידו ישבו ארבעה תל

1מ} 1

;טיט׳ ן^1\ 1 ,ע 1נו

צע) ראש יט״ב, ואלון לוי (משמאל) ,ראש רע״יל, העמידו במיבחן את ידידותם. היא ניצחה.

50 -1

מידים, שלא נבדלו במאומה מכל השאר,
פרט לחולצות הטריקו שלבשו שלושה
מהם. בטוש ציבעוני נכתבו עליהן הכתו בות:
רע״ל, יט״ב ואסי״ר. ליד המיק רופון
עמד נער שחרחר, ודיבר בלהט ש נואמים
רבים יכלו להתקנא בו. דבריו
הופסקו מדי פעם במחיאות כפיים סוע רות,
או בקריאות־ביניים לגלגניות.
המילחמה בעיצומה
אדם מבוגר, לא ניראה באולם.
תלמיד אחד, הממונה על הסדר, היה
מפסיק מדי־פעם את הנואם, ומחכה עד ש־ישתרר
שקט. תעמולת־הבחירות לראשות
מועצת־התלמידים של בית־הספר היתזז
בשיאה. יומיים לפני הבחירות — ותלמידי

בית־הספר היו טרודים בניחושים וויכוחים
על השאלה שעניינה אותם יותר מהמתים־
טיקה והתנ״ך: איזו רשימה תנצח ו
בשלב זה היו התלמידים חשופים לתע מולה.
שחסרו בה רק סירטוני־פירסומת
בקולנוע ומודעות בעיתונים. קירות בית־הספר
היו מכוסים כרזות מנקרוודעיניים ;
בהפסקות אירגנו ראשי הרשימות הרק דות
בחצר, ובאחד הימים הובילו תהלוכה
למרכז העירוני.
להטוטי התעמולה כללו חמורים שהובאו
לבית־הספר כשהם עמוסים י בכרזות, וקוב־צרט־רוק
על גג בית־הספר. כל תלמיד
קיבל סיכה עם שמות המיפלגות. אוהדי ה רשימות
קיבלו היתר ממנהל בית־הספר,
אורי אורנן, להסתובב בשטח המוסד עם
חולצות־טריקו שעליהן רשומים שמות ה־מיפלגות.
שלושת
ראשי־המיפלגות היו תלמידי
י״ב , 13 כיתתה של נעמי סאמט, שהיא
גם אחראית על החינוך החברתי בכיתות
י״ב. היא האמינה בתלמידיה, ונתנה להם
את מלוא התמיכה,, .עבודה עם תלמידים

ערב ההנועו!

מחנכת השמינית, נעמי סאמט, שבשיחה איתה עלה
רעיון הבחירות, בחברת ראשי הרשימות. סאמט,
שהיא גם מורה לגיאוגרפיה, דירבנה את תלמידיה ואיפשרה להם להתבטא בחופשיות.

מערכת הבחירות .״מטרתי לבוא לקראתם.״

ך 1רע״ל, המיפלגה שקיבלה את מים־
0 *1 1 7 1 1 1 7 1
פר הקולות הקטן ביותר, לא חסכה
י 1י
מאמצים כדי להגיע לראשות המועצה. אלון לוי (מימין) ,ראש
כאלה, עושה אותי אופטימית ללא תקנה״
סיפרה נעמי היפה, תכולת העיניים, הלבו שה
שימלת־איכרים פרחונית, שערה ה בלונדי
פרוע ופניה משולהבים מהתלה בות.
ובעודה מסתובבת בין התלמידים,
עוזרת פה ומייעצת שם, הוסיפה :״במילה־מת
הבחירות הזאת התלמידים יזמו, תיב־ננו
וביצעו הכל בעצמם, וזה הצליח.״
״אנחנו מנסים לתת הזדמנויות רבות
ככל האפשר לתלמידים, להגיע לניצול
מירבי של הפוטנציאל שלהם,״ סיפר מנ שה
בך־מאיר, מתאם החינוך החברתי ומו רה
לסיפרות .״הצוות החינוכי של בית־הספר
החליט השנה לטפח את הנושא של
המעורבות הפוליטית אצל התלמידים. לשם
כך החלטנו להכין פרוייקטים שונים שב אמצעותם
ייכנסו התלמידים לעורן של
דמויות פוליטיות וינהלו מאבק פוליטי על פי
כללי המישחק המקובלים. כך, למשל,
מתוכנן פרוייקט שבו התלמידים יכהנו כ־הנהלת־מועצה,
עם תפקידים מוגדרים, ו יתמודדו
עם הקושי שבקבלת החלטות.״
על מישחק הבחירות סיפר בן־מאיר :
״מכל הבחינות הן דומות לבחירות לרשו יות
המקומיות. כל מועמד ניסה לקבץ
סביבו כמה שיותר מועמדים ולשמור, עם
זאת, על נציגויות מכל שיכבות התלמי דים,
כלומר, מכל הכיתות. רשימות ה מועמדים
היו פתוחות לכל תלמיד שרצה
להיכנס. אחר־כך, כשהיו כבר שלוש רשי מות,
התכנסו אנשי הרשימות לאסיפות

הרשימה, ושניים מחבריו הסתובבו בתלבושות ססגוניות, ושרו
משירי המיפלגה, כשהתלמידים מתבוננים וצוחקים .״אנחנו המיפ־לגה
היחידה הפועלת בחוסר רצינות למען הרצינות,״ גילה אלון.

מיס על תלמיד אחד יותר מדי, ימונה
כל תלמיד על תיק מסויים ובישיבות־המו־עצה
יסביר כל אחד איך הוא מתקדם,
ויועלו הצעות־ייעול.״
הפעילים השתדלו שלא יהיה ליכלוך ב בחירות,
למרות ־שלפעמים בלט החשק
להשמיץ, כדי שהדימיון לבחירות האמי תיות
יהיה שלם יותר. עמית שכטר (,)17
נער מרצין, מנומש, הנוהג לדבר לאט,
התחמם כשניזכר במערכת־ההשמצות ב זעיר
אנפין שניהלו חבריו לכיתה נגד
רשימתו — אסי״ר. הוא החל להטיח בהם
דברי־זעם. בשחקם את מישחק הבחירות,
שכחו לרגע שלושת החברים את עצמם.
״כן, אני נפגעתי באופן אישי,״ התרים
עמית .״כי חשבתי שהמטרה היא לעזור
לבית־הספר ולא להגיע לכסא של כבוד
במועצת־התלמידים. כל התעמולה שלנו
היתד, רק על המצע שלנו. בקונצרט הרוק
שארגנו, יכולתי לספר שקרים ולרדת ב אופן
אישי על כל אחד מכם, אבל לא
(המשך בעמוד )57

והחליטו על קווי־הפעולה, על התעמולה
ועל המצע.״
התעמולה שהתפתחה היתד, ממש עזה.
היה מיקרה שפלאקאט אחד חרג מכללי-
התעמולה והוא ניפסל, ואז דרשו התל מידים
להקים ועדת־בחירות שקבעה סדר
וחלוקה הוגנת בין המיפלגות השונות. כמה
שבועות לאחר ההתחלה, סמוך לשעת ה אפס,
ניראה השעשוע כמשהו רעיני הרבה
יותר. שלושת ראשי״הרשימות, לבושים
בחולצות־טריקו, נירגעו לשעה קלה מסע־רת־הבחירות
ושוחחו בלהט על סיכויי
כל אחד מהם להיבחר.
בלי ליכלן ך
**ץ ילוני, שדיבר כאילו עתידו הפו •
/ליטי על כף המאזניים, אמר :״רא שי
התיבות שלנו הם: יהיה טוב בבית־הספר.
המצע שלנו מטפל בשלושה מישו רים.
במישור הפעילות החברתית, יש לנו
כמה הצעות לפעולה — הקמת חוג לטיו לים,
יום־ספורט ויום־התלמיד. חידוש פעי לות
המועדון של בית־הספר ופעילות משו תפת
במסיבות וחגים.
״התחום השני נוגע ליחס מורים־תלמי-
דים. העיקרון הוא להקים ועד, שיפעל
בשיתוף עם הנהלת בית־הספר, כדי לקבל
עירעורים על ציונים. התחום השלישי הוא
ניהול המועצה. החלטנו, שכדי לא להע-

מניין הקולות

המתח גבר עת ישבו שלושת ראשי המיפלגות, ביחד עם
שני נציגים מכל מיפלגה ובפיקוח המנהל, למנות את
הקולות. הספירה התנהלה על־ידי התלמידים תוך שמירה על סדר מופתי, וארכה כשעה וחצי.

אסיר גבר על רעל

״נילי״
מביאה את ;/אביבי״ ן
לחדר המיטות
אם נתקלת בשנתיים האחרונות בסידרת כלי מיטה מרהיבה הנושאת
את השם נילי, בוודאי תהית מי עומד מאחורי דוגמאות וצבעים
חדשניים אלו. ובכן הסיפור חינו יותר ממעניין.
יהודה זילברברג, יצרן טכסטיל רב מוניטין מזה 30 שנה, הינו שם
דבר בכל בית-מלון. מעולה בישראל. סדינים, ציפיות, ציפות, שמיכות,
מפות ומפיות ועוד מתוצרת י. זילברברג נמצאים בשימוש כבר שנים רבות
במלונות ידועים כהילטון תל־אביב וירושלים, פלזה תל־אביב וירושלים,
לרום, אילת ; שרתון ; רמדה ועוד רבים ממלונות השורה הראשונה
בישראל.
יש לציין כי איכותם הגבוהה של מוצרי י. זילברברג עומדת זה שנים
רבות בדרישות ומבחני התקן הקפדניים של בתי־המלון וההארחה המעולים.
בנוסף לנושא האיכות, מצטיין יהודה זילברברג גם בחדשנות. מפות
וסדינים שעד לפני שנים לא מעטות ניתן היה לראות בצבע לבן בלבד, הפכו
לנחלת העבר. היום מקשטות מפות וסדיני יהודה זילברברג הרבה מחדרי
האוכל והשינה במלונות היוקרה בצבעים ססגוניים במגוון צבעי הקשת.

(המשך מעמוד )51
עשיתי את זה, כי אני חושב שעלינו לפ עול
באופן קונסטרוקטיבי ולא על בסיס של
השמצות הדדיות.״
איתי סיפר את גירסתו שלו :״יום אחד
הופצו בבית־הספר מטעם מיפלגת אסי״ר
קטעי־עיתונות בנוסח, :מה עשה איתי
שילוני שבזכותו ניתן לו להנהיג.׳ או:
,הפילו את איתי ׳,עם ציור של נעל הדור כת
על אדם.
״ישבנו וחשבנו איד נרד קצת על שכ טר,
ואז פירסמנו פלקאטים היורדים על
הצורה שבה ניהל שכטר בשנה שעברה
את עיתון בית״הספר. כששכטר ראה את
הפלקאטים הוא נורא התרגז, ואז ישבנו
והחלטנו שלא יהיו יותר השמצות אישיות.
זה היה יום לפני התחלת הלימודים, בחופש
סוכות, כך ששאר התלמידים לא ידעו כלל
מה קרה.
סיפר עמית שכטר :״כשראיתי שהם
תולים מודעות שבהם כתוב כי רק שני
אנשים ניהלו בשנה שעברה את העיתון,
חשבתי כי אוכל לנצל זאת לטובתי. כי
העובדה ששני אנשים ניהלו עיתון לבדם
היא לזכותי. אבל אחרי־כן היו עוד הש מצות.
הודעתי לחברי, כי אם לא יורידו
את ההשמצות אצא ממערכת־הבחירות, כי
לא נכנסתי אליה כדי שיכפישו את שמי.״
ואמנם, הסדר הושב על כנו בעזרת ה מנהל,
ומערכת־הבחירות המשיכה להתנהל
על מי־מנוחות.
סיפר עמית, ראש רשימת אסי״ר :״בכל

מנדטים) ! יט״ב — 262 קולות ( 3מנדטים),
ורע״ל — 136 קולות ( 2מנדטים) .מתוך
1100 תלמידי בית־הספר הצביעו 872
תלמידים. השאר נימנעו, ניפסלו או שנעד רו
באותו היום מבית־הספר.
סיום המיבצע יבול להוות דוגמה לפולי-

ההצנעה

תלמידי כיתה י״א
מכניסים את פתקי
ההצבעה לקלפי הניידת שהעבירו חבריהם,
ביום ג׳ בשבוע שעבר, הוא יום הבחירות.

1 1 הומור תרמידיס

המעורבות הרבה שגילו תלמידי בית־הספר בבחירות
השתקפה, בין השאר, גנן בקריקטורות שציירו
אחדים מהם. בחדר מייוחד, שהוקדש ללימוד העקרונות הפוליטיים, קושטו הקירות.

בעקבות דרישות ופניות אין ספור מהשוק הפרטי, נענה היצרן וסידרת
כלי מיטה ללא גיהוץ נילי נולדה.
נילי הציגה בפני האשה הישראלית מושג חדש באפנת כלי המיטה
כלומר ״דוגמאות שילוב״ שהינה המילה האחרונה

בכלי מיטה ברחבי העולם. לאחר הצלחתו של הדגם הראשון בסדרה
שנקרא מוטיב מציג היצרן בימים אלו דגם חדש בסידרה הנושא את
השם ״אביב לשכב על פרחים קטנים ולהתכסות בפרחים גדולים״
— הסדין בדוגמא אחת והציפה בווריאציה של אותה דוגמא .״אביב
מופיע בארבעה שילובי צבעים חדשניים כגון — :שחור לבן ורוד (האלגנטי) ;
כחול תכלת סגול (הרומנטי) ועוד.
ניתן להשיג את כל מוצרי נילי הן בדוגמאות והן במבחר צבעים
חלקים תואמים, ברשת חנויות המשביר לצרכן ובחנויות המובחרות•

רשימה יש כעשרה חברים. היו אחרים, ש ניסו
להקים רשימות אך נכשלו. איי עשי תי
חשבון שצריך שיהיו ברשימתי אנשים
שיודעים להנהיג ולתפקד, ושהבוחרים
יאהבו אותם. וכך גם הכנסתי יצוג מתאים
לכל הביתית ברשימה שלי. פירוש ראשי-
התיבות של רשימתי הוא: איכות, סמכות,
יוזמה, רצון. עיקרון המיפלגה שלנו הוא
שכל אחד עושה משהו.
״כל חברינו הם חברים בתנועות־נוער
ומדריכים. המצע שלנו הוא למען דברים
שאפשר לבצע בבית־הספר. בנוסף להצ עות
של המיפלגות האחרות, אנו בעד הק מת
בית־דין של תלמידים שיטפל בענייני
מישמעת, בעד הקמת מידשאות, בעד הז מנת
כרטיסים־מוזלים להופעות, ועוד. אני
עוזב בשנה הבאה את בית־הספר, לכן נק בע
שהמגנים שלי יהיו אחד מהשביעית
ואחד מהשישית, כי אני רוצה לדאוג ל עתידו
של בית־הספר.״
שלושת ראשי הרשימות הם חברים ב חוג
הדרמאתי של בית־הספר. מלבד הפ לישה
לפוליטיקה עוסק איתי גם בצילום
ופיתוח שחור־לבן. עמית הוא ראש גדוד
בצופים וחבר בלהקה של הצופים. אלון
חובב ציפורים, ומדריך בגרעין של הנוער
העובד והלומד.
ביום הבחירות התנהלה ההצבעה בשקט
מופתי. הקלפיות הנודדות הועברו בכיתות.
כל תלמיד קיבל פתק עם חותמת בית-
הספר, ועליו רשם את אות המיפלגה ש בחר.
הבחירות התחילו ב־ 8בבוקר והס תיימו
ב־ 12.30 בצהריים. ספירת הקולות
נעשתה על־ידי ראשי המיפלגות, שני נצי גים
מכל רשימה, ובפיקוח המנהל. הספירה
הסתיימה בדיוק בשעה שתיים.
התוצאות: אסי״ר — 474 קולות (6

יגן

המיפלגה שזכתה בבחירות,
1 11 \ 1ך
קיבלה את ראשות המועצה
\ 1ע 1 שניהלו בזכות התעמולה המתוחכמת
חבריה — בנאומים, במופעים ובכרזות.
טיקאים הוותיקים. המתמודדים הצעירים
קיבלו את התוצאות בחיוך והעניקו זה
לזה סטייקים, בהתאם להתערבויות שקיי מו
ביניהם לפני יום הקלפי.

יאירה יסמין ׳ 1

העולם הזה 2149

1שד1ק1דה ל!כ1ת צסר החסידה.
הסיב הטבעי
הסיב הטבעי חוזו לאופנה. זה המואה
שנגלה ממעוף החסידה בחולפה מעל מוקד׳
אופנת הצמו בעולם.
בהתאם לכך, מוני ת הצמו׳ם של צמר
החסידה כוללים העונה צ מו מסיב טבעי,
נסוגים מסוגים שונים, כשבולט׳ם במיוחד
ב׳וט׳ ,הוואנה ונומנה.
לצד היתוון שבחזוה אל הטבע, יש
לסיב הטבעי נקודות יתרון דנות נוספות:
אין כמותו להדגשת רוך והנאה, הוא מצטיין
בגמישותו, נעמ׳דותו, אינו מתקמט או
מתכווץ וניחן בכושר בידוד חום מצוין.

לכן, כשכדור צמר החסידה עובר לידיך,
את יכולה לסרוג בשקט ובהנאה, כי החסידה
הרי רגילה לשהות נצמדת. ולא רק בזכות
הסיב הטבעי. זו נקודה אחת בלבד מני
רנות, שבזכותן הגביהה החסידה עוף.
נעת, גם רישמי לפנייך שאת חוברת
הסריגה החדשה של צמר החסידה, הכוללת
אוסף מרהיב של דגמים אופנתיים לסתיו
ולחורף, מלווה הוראות סריגה, תוכל׳ להשיג
בחנויות הצמר, בחנויות הספרים ונק׳וסק׳ם,
או באמצעות הדואר עי׳ משלוח התלוש.

צסר החסידה
מקבוצת מפעלי אדרת

| לכבוד
ציוו החסידה

ת. ר 29178 .ת״א

| נא שילחו ל׳ את חיבות הסריגה החושה.

שי 1׳

כתובתי
רצ״ב המחאה על סך ־ 19.לייי ]כולל ומי משלוח!

כל החוסים מוליכים לצמך החסידה
העולם הזה 2149

נש־ושב־ואש הכנסת נאלץ לשלם

5 3 . 1 5

עבור מנת עוף וסודה, ה ת חו שההס עו ה
סביב מסירת מיזנון הח״כים לידי ״הילטון
ארים, על השולחנות פרושות מפות צבעוניות ומפיות־בד,
וכאשר חבר־כנסת קורא למלצר, ממהרים שלושה להגיע
אל שולחנו כשעל פניהם חיוכים־מיקצועיים. האוכל של
מלון הילטון אינו ערב לחיכם של רבים מחברי־הכנסת,
אולם הם מכירים אותו מהארוחות שהם אוכלים במלון
עצמו, כאשר הם מתגוררים בו ביגלל ההנחות המפליגות.
אם יש מי שנושא באחריות למתרחש במיזנון, הרי
אלה הם הח״כים עצמם או ועדת־המיזנון, שבראשה עו מד
ח״כ יהודה אברהמוביץ. הוועדה היא אשר אישרה את
המחירים המופרזים למלון הליטון, והיא אשר אישרה,
אם במודע או מבלי שהבינה, את הרכב התפריט. הוועדה
לא טרחה כלל לבדוק את טיב האוכל המוגש במיזנון
הכנסת •ובמלון הילטון, והסתמכה רק על השם הנוצץ —
הילטון.
המיזנון במתכונתו הקודמת היה מופעל על-ידי אדם
פרטי בשם אשר הוברט. הוא התחנן כמה פעמים בפני
ועדת־המיזנון, להעלות את מחיר הארוחות, אולם לא
נענה. כמה שבועות לפני שהסתיים החוזה של הוברט
עם הכנסת, הוא ביקש העלאת מחירים של 15 אחוז.

היו״ר שמיר
נתקע בגרון —

הוו״בים

אובד 0

ון* ושב־ ראש הכנסת, יצחק שמיר, נוהג להזמין ארו חות
צנועות במיזנון חברי־הכנסת. שלא כקודמו, יש ראל
ישעיהו, הוא נוהג לשלם עבור הארוחה שלו בכנסת,
ולא לחייב בהן את לישכת היושב־ראש. אולם לא הכסף
הוא הסיבה שביגללה מזמין שמיר ארוחות צנועות.
שמיר, הידוע כאיש בעל הליכות צנועות. רגיל לאכול
פשוט ובסיסי.
בשבוע שעבר, כשנפתחה מיזנון הכנסת בהנהלה
החדשה, הנהלת מלון הילטון בירושלים, הזמין שמיר,
כהרגלו, מנה של עוף עם שתי תוספות: אורז ואפונה-
עם־גזר. כמו כן הזמין גם בקבוק סודה. כשהתבונן בחש בון׳
כימעט ונתקע האוכל בגרונו: החשבון היה על סך
53.15 לירות. שמיר ביקש מהמלצר שיסביר לו את החש בון
וקיבל את הפירוט הבא: עוף — 32.85ל״י, אורז —
7.70ל״י, אפונה עם.גזר — 7.70ל״י ובקבוק סודה —
4.90 לירות.
הארוחות של שמיר בכנסת הן בדרכ כלל בעלות תפ ריט
קבוע. שמיר לא יכול היה שלא להשוות את המחיר
שאותו שילם עבור הארוחה במיזנון הכנסת שבהפעלת
מלון הילטון, למחירים שאותם שילם באותו מיזנון,
כשהופעל על־ידי אדם פרטי. המחירים שבהנהלת הילטו!
גבוהים בכ־ 70 אחוזים.
כאילו באופן מתוכנן, מייד לאחר שסיים את ארו חתו
הכניסה לו מזכירתו, חיה מן, מיכתב מח״כ אורה
נמיר. במיכתב מתלוננת ח״כ נמיר, מי שהיתה במשך
שנים רבות יושבת־ראש ועדת המיזנון של הכנסת, על
המחירים הגבוהים שבמיזנון, ועל העובדה ששמו של
המיזנון הוסב ממיזנון הכנסת למיסעדת הכנסת. כותבת
נמיר לשמיר :״מיזנון הכנסת, שהיה שם דבר לצניעותר
ולעממיותו, הפך מעתה לבעל אופי סנובי, אכסקולסיבי•
ויקר.״
אורה נמיר לא היתה בין הלוחמות ברעיון לתת ל-
הילטון את מיזנון הכנסת, ובוודאי שלא היתה מעורבת
בשערוריית הכשרות של המלון, שהיו לה השלכות גם
על בעיית הכשרות של מיזנון הכנסת. אולם נמיר, כמו
רבים מחברי-הכנסת שאינם בעלי־עסקים או עורכי־דין
מצליחים, חיה ממשכורת די צנועה. את מרבית זמנם,
במשך שלושה ימים, מבלים חברי־הכנסת במיזנון. וקשה
לשבת במיזנון שעות ארוכות מבלי להזמין לפחות ארו חה
אחת וכמה כוסות קפה.
מיכתבה של אורה נמיר נפל על אוזן קשבת אצל
יושב־ראש הכנסת. בינתיים הגיעו אליו גם שמועות עלי׳
התארגנות של חברי כנסת מסיעות שונות, נגד המחירים;
הגבוהים הנהוגים במיזנון הכנסת שבהנהלת הילטון.

ועדת־המיזנון לא הסכימה, והוברט סירב לחדש את החוזה
על הפעלת המיזנון.

את חברי־הכנסת מרגיזים המחירים הגבוהים של
הילטון :״הצרה היא שחושבים שאנחנו מיליונרים,״ טוען
חיים קאופמן, שהוא דווקא אחד מחברי־הננסת העשירים
ביותר,״ ולכן חושבים שאפשר לדרוש מאיתנו כל סכום.״
ח״ב דב שילנסקי, שגם הוא אינו מן האביונים, הנחשב
כעורך־דין המשתכר היטב, התמרמר אף הוא על הסכומים

חת חידשו

ופחות טעים
אמת ״יא, כי כלפי מלון הילטון לא יכולות להיות
לחברי־הכנסת טענות. אנשי המיזנון עושים כל יי שביכולתם כדי להצטיין. המלצרים לבושים במדים מפרי

התוצאה היא, שחברי־הכנסת משלמים מחיר הגבוה
בכ־ 70 אחוזים מהמחיר שאותו שילמו להוברט ; לדעת
רבים מהם, האוכל שאותו היה מגיש הוברט, לא היה
אומנם מוגש בצורה כה מיקצועית, ועל־ידי כל-כך הרבה
מלצרים, אך היה טעים יותר ומוגש בלבביות רבה יותר.

מנו ת עקריו ת
32.85

עוף א פוי

85.0

או מצה על גחלי
דג שמך מ טוגן

69.55

בשר ועוף מ ב שולי ם

46.40
35.20
46.40

שניצל הו דו
קבב
שי שליק
דג דקר בגריל

46.40
69.55

פלטה קרה

65.00

תו ס פו ת
סלטיר קו ת ק צו צי ם

5.80

ח מו צי ם מ עו רבי ם

5.80

סלט כרוב

•5.80

סלטיר קו ת
סלט עגבניו ת

5.80
5.80

י ר קו ת

7.70
7.70

ן אורז בטעם מז ר חי
ת פו חי אדמהמ בו שלי ם

7.70

ת פו חי אדמהא פויי ם

7.70

א פונ ה ע גזר

7.70

קטע מתפריט במיזנון
נתקע בכיס

ח׳׳ב יעקוב גרום במיזנון
נתקע בצלחת
הגבוהים. כמה חברי־כנסת אחרים הודיעו כי הם יחדלו
לאכול בכנסת ויסתפקו בהזמנת קפה או תה, וגם זאת
רק כשיבואו אליהם אורחים.
״שווה לי לצאת מהכנסת בשעת הצהריים, לאכול
במיסעדה הב טובה בירושלים ולחזור אחר־כך לכנסת.
האוכל יהיה טוב יותר והמחיר זול יותר,״ אמר יושב-
ראש סיעת המערו, ח״כ משה שחל.
בפי חברי-הכנסת יש טענות נוספות כלפי המיזנון
החדש. הם היו רגילים למלצרים של האדמיניסטרציה
הקודמת, שבמשך השנים התחבבו והכירו את כל חברי-
הכנסת על כל שיגיונותיהם והמאכלים האהובים עליהם.
היו מלצרים שהיטיבו להכיר את חברי־הכנסת עד שקראו
לחלקם הגדול בשמם הפרטי, היו מזמינים אותם לבתיהם,
לאירועים ולמסיבות מישפחתיות ואף בא ואליהם הביתה.
״עכשיו הכל כל־כך מכופתר ולא נעים, אני מרגיש כאן
כמו זר,״ אמר שחל.
ועדת־המיזנון אישרה להילטון, כפי שטען אחד מחב ריה׳
עוד תוספת משמעותית במחיר, מבלי לשים לב
לכך. בעוד שמחיר המנות העיקריות של הוברט כלל
בתוכו את מחיר התוספות, הרי שהילטון גובה מחיר
מייוחד עבור התוספות. כאשר חברי־כנסת או אורחיהם
רוצים לאכול מנה של בשר עם שתי תוספות — הניתנות,
אגב, בצימצום רב — עליהם לשלם תוספת של 15.40ל״י.
מלון הילטון זכה אומנם בהסכם לשנה תמימה, עם
אופציה להארכתו. אולם ׳בהסכם יש סעיף אחד, המאפשר
לכנסת לחזור לימים הטובים והאינטימיים של המיזנון,
בעידן שלפני הילטון. בחוזה שבין הנהלת המלון לבין
הכנסת נאמר במפורש, כי יושב־ראש הכנסת רשאי לבטל
את ההסכם בכל עת, גם לפני תום השנה, בתנאי שיודיע
על כך חודש מראש.
כאשר ביקר בשבוע שעבר אשר הוברט במיזנון הכנסת,
שאותו הפעיל במושב הקודם, ניגשו אליו ח״כים רבים,
התלוננו על המיזנון החדש ושאלו אם הוא יהיה מוכן
לשוב ולשרתם. תשובתו של הוברט, שהובאה לידיעת יו*
שב־ראש הכנסת היתה :״אם יתנו לי להעלות את המחיר
ב־ 15 אחוזים, לעומת המחיר שלקחתי אז, אני מוכן
לחזור.״ העלאת המחירים על־ידי הוברט ב־ 15 אחוזים
פירושה הורדה של המחיר הנוכחי בכ* 50 אחוזים.
בימים הקרובים עשוי יושב־ראש הכנסת יצחק שמיר
להחליט, אם להפעיל את סעיפי החוזה ולבטל את ההסכם
אם הילטון. שמיר עדיין מהסס. הוא ממתיו כדי לקבל
עוד חוות־דעת של חברי־כנסת ובאי המישכן. קיימת אפ שרות
סבירה כי הרומן שבין הכנסת לביו הילטון יארך
עוד חודש אחד בלבד.

-3x70 תמונות -צבע נהדרות מתפתחות ממש לנגד עיניך
לחץ על הכפתור החשמלי, ה ת מונה
נשלפת, ו ה הנ אה מ ת חילה:
בעוד הכל מסתכלים, ה ת מונה
מ ת חיל ה להתפתח בצבעים עשירים,
תוך דקות. מצלמות פולארויד
1000ו 2000 הן הנפוצות ביותר
לתמונות .5x70
פעולת ה מ צל מה היא או טו מ טי ת
לחלוטין — גם בשעת הפעלת
המבזק.
צבעי פולארויד הם מן העמידי ם
ביותר הידועים בצילום.

שתי דרבים להנאה מיידית
ססושש-

תמונות־צנע יפות ב 60-שניות בלבר

דקה אחת לאחר שצלמת, תוכל
לחלק תמונו ת צבע יפות.
תענוג מיידי במצלמת £100£
של פולארויד.
למצלמת פולארויד 5 £100£
סוגי סרטים בשני גדלים שונים:
צבע, שחור לבן ופוזיטיב־נגטיב
להכנת עותקי ם והגדלות.
ניתן ל תא ם כל מבזק למצלמת

לכל מצלמות פולארויד 3שנות
אחריות.
יבואנים בלעדיים לישראל:

היא| 1,\1 | 1

ה 390ח160

צלליצילובע ״ ס 3 1101.ז 10 גוכ!1ז* ! 5ס 0 1 0ו*ק

סי טו נ אי םרא שיי ם: י .א ק רן בע״מ -רח׳ נחמני ,39 תל-אביב, ט ל פוני ם611368 - 625632 :
שרות פולארויד — רח׳ אבן גבירול ,125ת״א, ט ל 241432 :

7יי א1ן דגון מציג את 0101/151011

ההמצאה המהב סו ת של? 01* 1-01)1

סופד אנטישמי ב״מישכנזת שאננים״ ^-י ..דשת הכזבים
הספרותיים של אהרון מגד ^ן י האמן ה״מהפכן״ שמכר אמנותו
ב נזי ד־ בי בו די ם
תולעי תרבות

דור דוד דאנטישמיו בהתייחסות של ״אני איש תרבות העו לם״
,הציג משה דור במוסף־התרבות של
מעריב תחת הכותרת :״ג׳ון אפדייק: המין
והמוות — לקראת ביקורו בישראל של.
מחבר, זוגות׳ ו,רוץ, שפן״ רשימה שהיא
בבחינת שיר־הלל של התגמדות יהודית
לעומת אנטישמי, הכותב בצורה חסרת-
תקדים בסיפרות האמריקאית העכשווית.
אפדייק הוא המייצג הבולט ביותר של אנ טישמיות
תרבותית וואס״פית ״.
ג׳ון אפדייק מתגורר בימים אלה במיש־כנות
שאננים בירושלים כאורח רישמי של
קרן ירושלים לתרבות ולאמנות, שנועדה
להרים את קרנה התרבותית של הבירה,
וכתחליף היא מצליחה לגמד את העיר
ואת כבודה.
ספר״ .לפני שנים אחדות

פירסם אפדייק ספר תחת הכותרת בק :
ספר** שמשה דור מקדיש לו במאמרו
את שש השורות הבאות :״ברומו שלו
,בלן: ספר׳ נזקק אפדייק לנושא היהודי.
גיבור הרומן הוא הסופר הנרי בלן, אשר
בדמותו ביקש אפדייק, כפי הנראה, לעימות
חשבון סאטירי עם הנציגים המפורסמים
של הסיפרות האמריקאית־יהודית, שהט ביעו
חותם בל יימחה על חיי היצירה
האמנותית של ארה״ב הצגת הספר
כ״חשבון סאטירי היא בבחינת הצגת
דברים מילולית, שכל קשר בינה לבין

מירון

רווח בלי הצלה* ,שם הוא כותב על
אפדייק :
״...בעויינות שלו כלפי גיבור הספר
מקופלת איבה לקולקטיב האתני שלו...
הסאטירה הזאת נכתבה במתבוון ביד שמאל
וכעיפרון גס. מה הגיע אותו לכ תוב
ספר־כלע ביגוני זה יצויין ש האנטישמיות
הארסית של אפדייק מת חרזת,
אי־שם לאויד החוט המתוח בין

חוצפה גויית (במקור 355 :־ 150116 131ץ ,) 80
מעין מצח־נחושה, לביו הלשון־נופל־על־לשון
של ( 1611 )16 ^101:5המילה הצרפתית
,1611 שהוראתה מישחק אפדייק קלט
ידיעות מקוטעות על־אודות יהודים, דונם
פה, קבליזם ימם. האם מסתכמות ידיעות
אלה בשימוש במילים יהודיות כמו
,שמוק׳ או, פוץ׳ ,האם התופעות ה,ביו לוגיות׳
הידועות לעיתון, דר שטירמר׳,
האף היהודי הגדול והשיער היהודי ה שחור
והמקורזל, הן גבול חדירתו אל ה דמות
שהוא מחקה אפדייק מתאמץ
לקיים את הנצרות כאקט־אהבה ...אפדייק
מחפיט את הגרעין הבריא שבנצרות, כדי
לטפחו ולהשקותו. הגרעין הוא אהבה, והוא
נמצא בכנסייה
כמה מרגש לראות את המאזוכיזם היהו די
בפעולה, את ג׳ון אפדייק כאורח קרן
ירושלים, ואם היה עדיין חי המשורר הגר מני
קולבנהייאר מן הסתם היתד, קרן
ירושלים מזמינה אותו להתארח במישכנות
שאננים.

״משתחצפת״

משה דור התגמדות המתרחש בספר זה ולבין עולם הסמלים של
אפדייק, מיקרי בהחלט. מוטב לצטט קט עים
אחדים מתוך סיפרו של חוקר הסיס־רות
ההיודית בארצות־הברית, אמנון הדרי,

תמונתרקעל אהרון מגד, סופר
עיברי בולט בשנות זד 50׳ ועסקן־תרבות
בכיר מזה חיי דור, מזכיר בכתיבתו את
שכתוב ב,בבא בתרא׳ :״שכיב מרע שכתב
כל נכסיו מזה שנים אין למגד מה

* כינוי אמריקאי לראשוני ותיקי ה לבנים
שם, מתוך ראשי־התיבות של :
לבנים, אנגלו־סכסיס ופרוטסטנטים.
136011: 3 13001 111x111 101111) 6

* אמנון הדרי ,״רווח בלי הצלה״,
הוצאת ״ספריית אופקים — עם־עובד״,
197 עמודים (כריכה רכה).
* משורר־החצר של אדולף היטלר.

שלום

לומר, ולשון כתיבתו מנותקת לחלוטין מן
השפה העיברית העכשווית*.
עשהאד _ תמצית: עשהאל הלפרין,
בן למושבה גלילית ותיקה, מפגר מעט
בשיכלו, אינו מוצא את מקומו בחברה
הישראלית. הוא רווי זיכרונות־ילדות דלי לים
(ומאד מזוייפים ולא־אמינים) ,תוך
שהוא מיטלטל בין ההווה האפור לבין
הזיותיו. אמו רודה בו, ידידותיו רודות
בו, וערכיה המזוייפים של ארץ־ישראל
שמעולם לא היתד, בנמצא — מלבד מאשר
בספריו של מגד — גם הם רודים בו.
הוא עובד בלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עשר,אל הוא דמות דהוייה, המתוארת ב לשון
רדודה ובמיבנה טיפרותי משומש.
עשר,אל הוא נפל סיפרותי, של גיבור מגדי
משנות ד,־50׳ שהמחבר, מסיבות השמו רות
עימו, הצעיר אותו ושתלו בשנות
ד,־70׳ ,כדמות חד־ממדית המרוקנת מכל
תוכן.
ראיון +בשורות: כמו מיפעלים
כושלים רבים המשקיעים מאמץ מירבי ב־פירסום
מוצריהם הפגומים, טרח אהרון
מגד במכירת עשהאל עם צאת הספר ל חנויות.
בין השאר העניק ראיון לכתבת
מעריב, תחת הכותרת היומרנית והמטעה
״ארץ־ישראל היפה באמת, קיימת היום
רק בסיפרות״ .במבוא לראיון טורח מגד
ליצור דימוי חדש ונאיווי לעצמו, דימוי
שיהלום את רוח התקופה, והמראיינת אכן
כותבת עליו :״בנעוריו התחנן־ מגד בתנו עת,
המחנות העולים׳ ,תנועה שבה העריכו
דווקא אנשים הססניים, בעלי ספקות והת לבטויות
נפשיות**.״
דוגמה ל״ספיקות והתלבטויות נפשיות״
כאלה אפשר למצוא ברשימה רבת בשורה,
שאותה חיבר מגד בתוקף היותו פוליטרוק
סיפרותי מרכזי של אחדות העבודה במשא
מס׳ , 1מיום , 19.7.51 שם כתב הנחיות
לפקודיו הסיפרותיים :״בהיותנו אנשי
תנועה של שיחדור לאומי וחברתי, הננו
חלק ממערכה אנושית המקיפה את העו לם
בולו להפיכת המישטר הקיים, להקמת
הברה קומוניסטית. ועל כן, שילוב גורלנו
כאן עם גורל הקוריאני הלוחם, הסיני
המשוחרר, והכושי הנדכא במילים
אחרות, ד,״ספיקות וההתלבטויות״ של מגד,
הן מילים שהוא נוטה להשתמש בהן
כזיקית.
הביקורת קוטלת: לפני כשנתיים
כתב המבקר דן מירון על מגד, שהוא
״פורש את רשת הכזבים הסיפרותיים שלו
על פני תחומים נרחבים ורחוקים
ביקורת שהפכה — ובצדק — את כתי בתו
של מגד, טרף קל למבקרים. ראשון
המבקרים את עשהאל היה אהוד בן־עזר,
שקבל ברשימתו בדבר על הדימיון הרב
בין גיבוריו של מגד לבין גיבוריו של
א.ב. יהושע. בן־עזר המחיש, בין השאר,
את חולשתו של מגד כסופר, בקביעה :
״למזלו של עשהאל, אין הנזק שנגרם לו
עקב התאונות למיניהן מפריע לו לקבלת
רשיון־נהיגה, ובן לנהיגה אינטסיווית ב מכוניתו,
כל אימת שהמספר (מגד) צריף
״הזדרחותו של חלמיאל עלומי״ ,כתב ב מעריב
:״ואילו כ,עשהאל׳ ,הגזמותיו של
* בין המילים שמגד משזר בספרו
החדש, במלאכותיות, כתחליף לניתוקו מהלשון
התיקנית של היום, מצויות :
מצמרר ...הדיבור הצלצלני ...משתחצפת...
נפש מוחצנית ...מזדרחות ...עלומית...
משרשפת ...בשלן ...מתוחפר ...קשבנית...
והשתופפתי להחריא...
•* כתוצאה מהתלבטויותיו הנפשיות
וספקותיו, בימי מילחמת־העולם השנייה,
בין הפלמ״ח לצבא הבריטי, הפך מגד,
באותם ימים הרי־סכנה, פונקציונר של סיעת
לאחדות העבודה (סיעה ב׳) במפא״י.

עליכם

לו במקום כלשהו במרוצת העלילה...״
ועל הפתרון ד,סיפחתי ד,״קל״ של כתיבה
בגוף־ראשון, מוסיף בן־עזר :״ואילו היה
עשהאל אכן, כותב׳ את הספר, ודאי לא
היה יוצא מתוכנן כל־כד״.״ את בשורתו
של מגד מתמצת בן־עזר בכך שאם נקבל
אותה ,״יהיה עלינו לפרק את האוניבר סיטאות
ומכון־וייצמן וכתי־החולים המו דרניים
וצה״ל, וכל התשתית התעשייתית
המודרנית של ישראל, ורוב עריה...״
במוסף הסיפרותי של הארץ כתבה על
עשהאל רחל שקלובסקי :״המיקצועיות
של מגד אינה מלווה השראה הספר)
בלתי־מעניין ובלתי־רלוואנטי. אין בו שום
מסר ייחודי וסוחף, ומצד שני אין בו ני פויים
צורניים והגשה מקורית של מסרים
מוכרים. לכן הוא אינו משאיר שום חותם
בלב הקורא, העשוי לשכוח אותו מייד עם
תום הקריאה ...מגד אומר דברים נדו שים,
בצורה נדושה ...אנו מוצאים דלות
דומה כספרים אחרים שלו. גם המיקצו־עיות
של מגד עשוייה להרתיע, משום ש היא
מוגבלת לטריקים פשוטים וגלויים ל עין
...התוצאה היא רומן מלאכותי, סינ תטי,
חסר רגש אמיתי ...לאלה המחפשים
בסיפרות חווייה עמוקה ומשמעותית יותר,
אומר — :לא זה הספר
מבקר רחמן יותר, התלוי בענפי דורו
של מגד, הוא יוסף אורן, שברשימתו

אהרון מגד
שני סוגי נייר
המספר כה כבדות שאין בכוחה של ההמ חשה
לשאתן. וכד קורס הסיפור תחת עוט־סה
של המגמה ...כובד העומס האידיאי,
הסאטירי, שנתכוון אליו הרומן, עשהאל׳,
קובר תחתיו את הסיפור. המגחד הופף,
בשל כד, מגוחד ...שיוויון המרחק, העדר
החמימות האנושית, מונע מהקורא הזדהות
עם גיבוריו (של מגד ליקויו העיקרי
של, עשהאל׳ ,שנהדר באפייה חפוזה :
שחום לכאורה מבחוץ, אד עודו בצקי למדי
מבפנים הערכות הביקורת הסיפרותית.
מגיב מגד: לא מקובל שסופר אי כותי
מגיב על ביקורת, ועל אחת כמה
וכמה על ביקורת קטלנית. סופר הוא סו פר
— ומבקר הוא מבקר. אלא שלאור
הביקורות הנ״ל החליט אהרון מגד לדלג
מעל לגדר הזאת. מאחר שבראיון שלא
ניכפה עליו להעניק, עם צאת סיפרו ל שוק,
הוא רמז שכתיבתו היא אלגוריה
על המתרחש בחברה הישראלית, הרי מובן

שמרבית המבקרים בחנו את איכותו של
ננשהאל בהתאם לכך. תמצית תגובתו של
מגד במדורי המיכתביט למערכת הסיס־רותית,
היתה :״,עשהאל׳ אינו, ארכיטיפ
המסמל את דיוקננו החולני כציבור׳״.
(על איה) איננה מייצגת את, המציאות
המדולדלת מערכים, מחוון וגם מתיקווה...״
מ,עישהאל־ ועד, רעואל׳ :אין בכוונתו
של כותב שורות אלה להמליץ לט רוח
בקריאת הספר, ואפילו לא להטריח
עצמו בסימון החביונות התת־הכדיתיים של
המחבר, העמוסים תילי־תילים של מילי טאריזם.
מעיברית משובשת ומלאכותית
חסרת הקשרים סיפרותיים הופכת ספר
זה אחד מהגרועים שראתה הסיפרות ה־עיברית
מעודה. כותב שורות אלה אינו
מוצא גם טעם להטריח עצמו בפיענוח
השיקריות המגדית, שמקורה בשנות רא שית
המדינה, כאשר מגד ורעיו לעט (לא
לנשק) היו כלי־שרת בידי, דין התנועה׳
מדין החזון׳ ורק לא דין הסיפרות ה טהורה.
עשהאל
פותח עידן חדש בסיפרות בני
דורו של מגד. ואם לנקוט את לשונו של
מנדלי מוכר ספרים, הרי עד שכותב שורות
אלה עסוק בחיבור רשימה זו שלפ ניכם,
רבותי, העבירו כיתבי־העיתים ה שמועה
שחיים גוריי עומד לפרסם ספר בשם
פירקי רעואל, ופרקיו שראו אוד בכיתביל
העיתים מעידים על כך שמעשהאל ועד
רעואל לא היה עוד כפלמ״חיאל. וקול
ספר נשמע בישראל :״איסתרא בלגינא
קיש קיש קריא מטבע קטן הנתון
בתוך כד ריק, משמיע קול רם).

אמנות
הבריגדה הוורודה
״מכאן יצאו הגלגלים שיגיעו את
גלגלי ההיסטוריה״ :לפני כמה שבו עות
פירסם גדעון עפרת במוסף הארץ,
רשימה תחת הכותרת בריגדות אדומות,
שעסקה בקביעה כי ״מול נטייה ימנית
גוברת והולכת של הציבור בארץ, מפתח
האוונגארד הישראלי עמדה שמאלנית רדי קאלית
יותר ויותר
ציר רשימתו של עפרת הוא אחד בשם
צבי גולדשטיין, שעליו כתב עפרת :״צבי
גולדשטיין אינו מעוניין באמנות של עיצוב
צורני או הבעה ריגשית. האמנות
לגביו היא תוכן, קודם כל. והתוכן הוא
— ניתוח דיאלקטי מטריאליסטי ותוקפני
של המצב החברתי, התרבותי והאמנותי.
גולדשטיין רואה את עצמו כחלק מהעי־לית
האינטלקטואלית המכינה את הקרקע
למהפכה. הקהל שלו, לפיכך, אינו ההמו נים,
אלא החוג האינטלקטואלי של עולם
התרבות והאמנות (קרי: גדעון עפרת).
מכאן ייצאו הגלגלים שיגיעו את גלגלי
ההיסטוריה. לקהלו המצומצם יוצא גולד שטיין
בניתוח שכלתני יבש ומרכסיסטי
של עובדות. המאדיום שלו הוא הכרזה
והטקסט או הטייפריקורדר. על כרזות גדו לות
יותר או גדולות פחות הוא מנתה
מדיניות של גלריות, מוזיאונים, אינטרסים
של בעלי־ממון וראשי מדינות וחושף את
המזימות והתככים האפלים של נבלי העו לם
...עם זאת, רואה עצמו צבי גולדשטיין
כאיש, בריגדות אדומות׳ כאמנות, בעיקר
בכל הקשור לתהליכי עבודה ולהגדרה
התנהגותית שלו כאמן. אנשי, הבריגדות׳
נראים כבורגנים לכל דבר. במשך היום
הם עמלים כפקידים, כפועלים ובו׳ ,והם
מנהלים חיי מישפחה מסודרים ...גולדשטיין
אימץ זאת כתחום האמנות. לא עוד האמן
הבוהמי המתפקד כמין חייה מבוייתת. לא
עוד אנטי־כורגנות שהוכחה ככלתי־ייעי־לה
...האמן הרדיקאלי יפעל מעתה בחשאי
מתוך המחנה הבורגני עצמו. במודע, מת לבש
ומתנהג צבי גולדשטיין לא כ,אמן׳.
שיער קצר, מגולח למשעי, מטפל בנאמנות
בילדיו ובביתו — בזה הוא הגילגול ה מהפכני
החדש. חדר עבודתו נראה כאני
טי־סטודיו של אמן: מכונת בתיבה, טייפ־ריקורדר,
שולחן בתיבה וכוננית קטנה. זה
הכל. בחדר המצוחצח והמסודר נוצרת אמ נות,
הבריגדות האדומות׳ — בהירה, קרה,
רציונאלית אך אכזרית

הבריגדיר

החריט לשרת

הריאקציה ז גדעון עפרת, בתיאורו
הסכאריני־סביבתי, הלקוח היישר מתוך
תרבות עיתוני־הנשים הבורגנית, הריאקצ יונית
וכר, העמיד בתיאורו את הגולד־שטיין
הנ״ל כדמות שעל פיה יישק דבר
בעתיד האמנות הישראלית. עפרת מתבשם,
כנראה, מן המחר שאותו מבטיח, ניתוח
שכלתני, יבש ומארכסיסטי של עובדות
ודיוקנו של ״האמן הרדיקאלי (ש)יפעל
מעתה בחשאי מתוך המחנה הבורגני

שבועיים אחרי פירסום כתבה זו של
גדעון עפרת הוכח ברבים, כי צבי גולד שטיין
הוא אדם המשתמש במילים שאינו
מתכוון להן כלל וכלל. ראשית: תוצאה
ישירה של הכתבה של עפרת היתר, הק צנה
של עמדתו של מישרד-ההינוך בסיב־סוך
שבין מנהל בצלאל לבין תלמידי
המוסד, כאשר אנשי מישרד־החינוך טענו :
״אנחנו לא נתמוך ב,בריגדות האדומות׳

אלא ש״גלגלי ההיסטוריה״ הטילו מי מיהם
על ראשי הכל. הבריגדיר האדום,
צבי גולדשטיין, הוכיח שכמינהג, מהפ כנ מי׳
רבים בעבר הוא אינו אדום כל־כך, וכי
הוא משתייך על ה, בריגדה הוורודה׳ .הנ הלת
בצלאל וקליקת הקונספטואלים, ברא שות
פנחס כהן־גן (השוהה בחו״ל),
ובשותפות עם אוסוולדו ברומברג והני־קליסט
פינחס עשת, שכרו את שירותיו
ה״מהפכניים״ של צבי גולדשטיין, על־מנת
לדכא** את ״העילית האינטלקטו אלית
המכינה את הקרקע למהפכה של
התלמידים, וקיבלו אותו כמורה במח לקה
— במקום פרולטארים־מורים שפוט רו
— וספק רב, אם בתור שכזה הוא
״יפעל מעתה בחשאי מתוך המחנה הבור גני

הקשר האחד והיחידי בין גולדשטיין,
המהפכן־בדימוס, לבין, הבריגדוודהאדד
מות׳ ,המארכסיזם, הדיאלקטיקה וכל ה שאר,
הוא גישתו ה,בהירה, הקרה, הרציונאלית
אך אכזרית שטבחה את הדגם
הרעיוני של גדעון עפרת, את הנהלת
בצלאל, למען מטרה אחת לא-מהפכנית —
הרי היא קידומו האמנותי בלבד. אם אמר
מישהו ש״המהפכה טורפת את ילדיה
הוכיח צבי גולדשטיין כי ״הבורגנות מלקקת
את מחזריה

עיון

״א יידישער
שרייבער״
בימים אלה, שבהם מתנהל פסטיבל
יצחק כשוויס־זינגר, אין טוב מאשר לשוב
ולבחון את ענקי סיפרות האידיש, ולהע ריך
מחדש את ערכם ברצף התרבות ה יהודית
לדורותיה. בחודש שעבר ראתה
אור מהדורה חדשה ומורחבת של שלום.
עליכם — מסות משולבות מאת הפרוס׳
דן מירון
דן מירון מעמיד את שלום עליכם ב מעלה
של סופר בעל ערך אוניברסלי,
המצליח בכתביו לחדור לרבדי החברה ה יהודית
בגטו המיזרה־אירופי, בסוף המאה
שעברה ובראשית המאה הנוכחית. שלום
עליכם פורש בספריו גלריה מהגבירים
ועד לפרולטריון היהודי שם. פרוס׳ מירון
מנתח ניתוח מבריק את תהליך הפיכתה
של האידיש לשון סיפרותית, עם כל הבע יות
הכרוכות בכך, ואת שיאיה של לשון
זו בכיתבי שלום עליכם. פירוט היכולת
הסיפרותית, המתארת בקפידה מנופה את
מיכלול בעיות התרבות והקיום של יה דות
מיזרח־אירופה, תוך היכולת לקיים
* מר עפרת שמע בווד אי .,כי העולם
רצוף קברים של בני־אדם, קורבנות ]/ניתוח
השכלתני יבש ומרכסיסטי של עובדות

** גולדשטיין כמייבא של אופנות
,מהפכניות, יודע, מן הסתם, שלמעשהו
קוראים מהפכנים בעולם בשם, סקב׳
(נ 1גס = )5מפר שביתה, ו,סקב׳ בזוי מ ך
הסתם אפילו בעיני, הבריגדות האדומות׳
של אטיליה.
*** דן מירון ,״שלום עליכם — מסות
משולבות״ ,מהדורה חדשה ומורחבת, הוצאת
״מסדה״ 259 ,עמודים( .כריכה רכה).

6001

ה אקדמיה

סופרינו...״

ללשון

ו״מ יט ס

שבחים בחויל לעמוס עוז

* בורסת הציורים הדיוק של ״ים המוות״
9בישיבה חגיגית שערכה האקדמיה ללשון העבירית, במלאות לה 25 שנה,
סיכם נשיאה פרוס׳ זאב כן־ חיים את פועלה והישגיה. יחד עם זאת הקדיש פרום׳
בן־חיים דברים למאבקו של בלשן רשות־השידור אבא בנדויד (ולמאבק־הנגד של
ד״ר ראובן סיוון) על לשון השדרים, וטען, כי לעיתים קרובות דרכי-סיגנון
שמבקש בנדויד לפסול ״מצויות בדברי מיטב סופרינו פרום׳ כו־חיים הוסיף, כי
״אין בכוחה של האקדמיה להורות הלכה פסוקה מאוששת בראיות חותכות, הגיוניות
ומוסכמות על הכל או על הרוב, וכשאין התנאי הזה להלכה פסוקה, על מוסד האקדמיה
להיזהר מלהיכשל בעניינים המסורים לטעם בלבד הוא השמטי בכך את הקרקע מתחת

למרבית טיעוניו של אבא בנדויד, ההופך לעיתים את לשון השדרים מגוחכת
קובץ הסיפורים הר העצה הרעה מאת הסופר עמוס עוז, שראה אור בתירגום לאנגלית
באנגליה, זכה בשבחים בביקורת שפורסמה
בטיימס ליטרארי סאפלמנט. עוז הוא כיום
הסופר הישראלי שספריו נפוצים ומתור גמים
ביותר בעולם י• ספר אחר מאת
מחבר ישראלי, שזכה בשבחים בטיימס
ליטרארי סאפלמנט הוא סיפרו (בצרפתית)
של פרוס׳ זאב שטרנהאל, העוסק ב שורשי
הפאשיזם הצרפתי עד למילחמת־העולם
הראשונה, ובתרומתם לתפקידה של
צרפת במילחמת־העולם השנייה. פרופ׳
שטרנהאל פירסם באחרונה מאמר בהארץ,
שבו ניתח את שורשי הפאשיזם היש ראלי,
מברית ביריונים של אבא אחי־מאיר
ועד ליורשיו הנוכחיים 9מחירים
מרקיעי־שחקים נקבעו לציורים העומדים
להימכר במכירה פומבית של יצירות אמ נות,
שתיערך ב־ 11 וב־ 12 לחודש זה ב בית
ציוני אמריקה בתל־אביב. בין מחירי
המינימום: רישום של פיקאסו — רבע
מיליון לירות! שמואל כלן — 90 אלף
לירות ! יוסף* זריצקי — 60 אלף ! פסל
של יגאל תומרקין — 60 אלף לירות !
נחום גוטמן — 16 אלף לירות. בסך-
הכל יימכרו בבורסת הציורים 294 יצירות
שונות • על הופעתו המחודשת של במעלה, עיתון הנוער העובד, שמרבית סופרי דור
הפלמ״ח עשו בו את צעדיהם הראשונסי, אמר משורר ירושלמי :״במעלה חידש את
הוצאתו לאור כדי שלכל סופרי דור הפלמ״ח תהיה שוב במה לפירסום יצירותיהם
חנות הספרים הגדולה ביותר בעולם נפתחה בחודש שעבר בטוקיו, ויש בה יותר
ממיליון ספרים. החנות משתרעת על שטח של 3,000 ממ״ר בקירוב. מחירי הספרים
בחנות זו נעים בין 30 יאן (כ־ 3ל״י) למיליון יאן (כ־סססז ל״י) לאלבומים יקרים
ביותר 9ההזמנה המקורית ביותר לתערוכת ציורים בשנים האחרונות, היא זו
״יו ס ף לן. מציג: חלקך באדמת ארץ ישראל השלמה. ההזמנה לתערוכתו של יוסף ק.
(ששמו כשם גיבורו של פרנץ קפקא בסיפרו המישפט) ,מודפסת על נייר־זכו־כית׳
9זה יותר משנה נשמעים בגלי צה״ל, בלילות, מנגינות דייגים דרום־אמריקאים,
השרים שירים בליווי מלל, על־פי סיפרו של ז׳ורדה אמאדו ים המוות. בימים
אלה ראתה אור בספריית פועלים מהדורה חדשה של ספר זה, בתירגומו של מנשה
לווין. בגוף הספר מודפס הנוסח :״מהדורה ראשונה יצאה לאור ב־1954״ .כמה חבל
שהוצאת ספריית פועלים אינה יודעת מתי היא פירסמה לראשונה ספר זה, מאחר
שבסיפרייתו של כותב שורות אלה, מצויה מהדורה ראשונה של ים המוות באותה
ההוצאה, אלא שהספר ראה אור כבר בשנת 9 1951 בדיחה הרווחת באחרונה בטרקליני
סיפרות תל־אביביים היא: עכשיו, אחרי שיצחק בשוויס־זינגר קיבל את פרס נובל,
מן הראוי להעניק את פרם ביאליק לבנו, הסופר־עיתונאי ישראל זמיר, כדי שלא
יגידו כי התפוח נופל-רחוק מן הנובל 9

ביניהם כלי־תיקשורת שונים, שהעיתון
הוא העיקרי בהם ומשום כך תפקידו כ מפיץ
תרבות חסר־תקדים בתרבויות אח רות.
מתוך סיפרו של מירון עולה, כי
שלום עליכם היה הדמות הדומיננטית ש ידעה
להפיק את כל שאפשר להפיק מ־דיקנם
באנגליה של המאה שעברה.
ספר המסות של דן מירון מתשבץ מיני־מדיום
תיקשורתי זה. לפחות כצ׳ארלס
מונוגראפיה של הסופר היהודי הגדול,
תוך שהוא מתאר כיצד הופך מלמד־דר־דקי
בעיירה קטנה בשם שלום רבינוביץ,
ל,שלום עליכם׳ המעיד על עצמו ״ ,איך
כין א יידישער שרייכער תוך יצי רת
זהויות כפולות בין המחבר לפסבדו־נים
שלו, ובין המחבר לבין הנפשות הפו עלות
באלפי העמודים של כתביו. מירון
מנתח ומפענח, כיצד צמח ועלה מתוך
מילות התוגה ובדיחות־הדעת בעיר הבדו־ייה
כתריאלכקה, מצב קיומי יהודי ש הפך,
לדבריו ״קומדיה אוליספית של מיכ־שולים
כדרך אין־קץ אל איתקה־כתריאלב־קה
ואל פנלופה־שיינה־שיינדל ניתוח
בהיר ופשוט של מירון בוחן את שלום
עליכם, המציג עצמו כחוט מוליך, כמא זין,
כאיש־סוד של דיבריהם, צרותיהם,
מועקותיהם וכלל עולמם של עמך־ישראל.
אך יחד עם זאת הוא מפרט את המע מדות
הכלכליים־חברתיים בחברה היהודית
* באידיש :״אני מחבר יהודי.״

המסורתית במיזרח־אירופה.
פרופ׳ מירון מאמץ את קביעתו של
דויד פרישמן, שכינה את שלום עליכם
״מיליונר של סיפרות״ ,וקובע כי במהלך
33 שנות פעולה סיפרותית 1883—1916
״הוציא מתחת ידו דיכרי־סיפרות כדי סיפ־קם
של שלושה סופרים מאריבי־ימים ומר-
כי־יצירה מדור נוסף בסיפרו של מי רון
עוסק בהעמדת יצירתו של שלום עלי כם
כיצירה מודרנית, המוסווית בהצגה
פשוטה של הדברים. יחד עם זאת, את
היצירה מעמת מירון עם מפלתו והידר־דרותו
הכלכלית של שלום עליכם, עד ל הפיכתו,
פרולטר־סיפרותי /תוך שהוא
מצטט את אשר כיילין ששימש את הסו פר
כעוזר־מעתיק, וכתב :״העיתונים כל-
עו כתוך דפיהם הגדולים את יצירותיו,
זרקון במהירות לתוך לועיהם הרחבים, לא
ידעו שוכעה ותמיד קראו: הב י הב ! כתי־המערכת
גידהמו אז כעיני לכיכשכים ענ קיים,
שלתוכם נקלע שלום עליכם ולשו נות
שלהכתם לוחכות את לשדו של ה אמן

סיפרו של פרופ׳ דן מירון מעמיד בפני
הקורא את ממדי הענק של סיפרות האי דיש
באותם ימים, ואת ממדי הענק של
שלום עליכם כסופר, תוך פרישה בהירה
של יצירתו וניתוח מיכלול הבעיות בהן
עסקה סיפרות זו. זוהי סיפרות שהיו בה
חיות וחיוניות, שלעיתים נדמה כי הפיפי
רות העיברית, הישראלית, נזקקת לשכמותן.

שרתה
לג ב רי םכמ 1ה1

׳שרתוך היא סיגריה עם אישיות.
התערובת המשובחת שבה הוכנה
בקפדנות מעלי וירג׳יניה מובחרים.
כמיטב הסיגריות האנגליות.
אם עדיין לא ניסית
-קח ׳׳שרתוך עוד היום.

העולם הזה 2149

הדוגמניות וצו אל העם בתצוגה מאולתרת: דוגמן ווקז עם חיילת תור ״נסית

׳7/111
פעה, ולכל הפרטים שבדרך־כלל אין לי
קשר אליהם.
״בתצוגה כזאת צריך ליצור קשר עם
הקהל. יש הבדל אם מופיעים בבתי-מלון
סטריליים או ברחוב. בבתי־מלון הקהל בא
לראות תצוגה, וכאן הייתי צריכה לדאוג
שהקהל יבוא לראות ויתעניין בנעשה,
הייתי צריכה לשים לב שהדוגמניות לא
יהיו יותר מדי פרובוקאטיוויות או אכס-
ל. סיוויות מצד אחד, ומצד שני לדאוג
שהן לא תהיינה זולות מדי.
״הדוגמנית ליאורה לפידות ואני עשינו
רבות מאד, ואף פעם לא ירדנו מרמתנו,
ומכאן נבע כל החשש. אבל לשימחתי,
הכל הלך חלק. אף אחד לא שלח ידיים,
וקיבלנו מהקהל תגובות נהדרות.״
אחרי התצוגה, בעוד הדוגמניות ה מיוזעות
מחליפות את בגדיהן, והקהל
נרגע אט-אט מן ההמולה שנחתה עליו
לפתע וחזר אל שולחנות בתי־הקפה, ל קניות
ולטיול של צהריים, סיפר הפירסו-

מאי אורי אבנת, שהיה מן המארגנים :
״אני חושב שעשינו כאן דבר גדול. כל
הרעיון עלה בדעתי בעקבות תצוגה דומה
שערכתי בפאריס, בגאלרי לפאייט. חשבתי
שאם רוצים להביא אנשים לחנויות, צריך
להוציא את הבגדים אל הרחוב. ואז אמרתי
לעצמי , :אם זה הצליח בפאריס, אין כל
סיבה שזה לא יצליח בארץ.׳ רחוב דיזנ-
גוף הוא רק ההתחלה. אנחנו חושבים
להמשיך את כל העניין גם בשאר הערים
הגדולות בארץ.
״אני חושב שבמה שעשינו, הראינו ל קהל
שדוגמניות הן לא רק יצורים שבירים
ומסתייגים, אלא מסוגלות להיות גם חלק
מן העם.
״על המאורע כולו הוצאנו כמה מאות-
אלפי לירות. מבצע כזה, נועז וחשדני,
עוד לא היה בארץ. אבל לשימחתי היתה
לנו הצלחה עצומה, ואנחנו מקווים שגם
בשאר הערים נצליח כמו שהצלחנו ב־תל־אביב.״׳

חניתה
מביימת

הדוגמנית הוותיקה חניתה צנטנר, האחראית על ה מאורע
העליז, היתה הרוח החיה בקרנבל. היא שלפה
את הדוגמניות מאדישותן ודחפה אומן להתערב בין ההמונים ולטפס על מכוניות.

ף* כוניות נעצרו בחריקות-בלמים.
!*/עוברי־אורח משתוממים קפאו על
מקומם באמצע הכביש, וכמעט שנדרסו.
יושבי בתי־הקפה בדיזנגוף קמו מעל כו־סות־המשקה
שלהם, ונסחפו לריקוד ה סוער.
שלוות־הצהריים
של רחוב דיזנגוף הופ רה
לחצי־שעד, ביום השישי האחרון, עת
פרצו אל הרחוב עשרה דוגמנים ודוגמניות,
כשבראשם הדוגמנית חניתה צנטנר, ש דחפה
אותם להתערב בין ההמונים.
הדוגמנים, שהיו לבושים בבגדים ססגו ניים,
חבושי כובעים, החזיקו בידיהם עי תונים
ופיסות נייר ציבעוני שאותם השליכו
אל עבר הקהל המופתע. הם צפרו בשום-
׳,רות קרטון והפריחו באוויר נשיקות ו .בלונים.

החיזיון כולו ליוותה מוסיקה רעש נית,
מתוך רמקול נייד.
העוברים והשבים נחלצו מאדישות ה־צהריים,
נחלקו לשני טורים ופינו דרך
לתהלוכה המוזרה, בעוד הדוגמניות מפי
גינות עוז־רוח, מטפסות על המכוניות ש בעליהן
המופתעים נאלצו לבלום, ומפ גינות
מעליהן תנוחות שונות ומשונות.
״תושיב אותה גם על המכונית ש לי ד

צעק נהג צעיר במכונית פיאט אדומה, שבה
ישבו שלושת ילדיו .״אני. מוכן לשלם!״
״אתם השתגעתם או מה״ ? צעק אחר, י
ונענה :״בטח, אתה לא רואה ! ״

את, התצוגה
אל הקהל

ך ״ ניתהצנטנר, האחראית על ה י
1מיבצע, הסתובבה בין הדוגמניות והקהל,
והקפידה שהשיגעון לא יהפוך הש תוללות
שלוחת־רסן.
״לקח לי זמן להסכים לרעיון כה משו גע,״
סיפרה חניתה בסיפוק .״זו פעם רא שונה
שדוגמניות יוצאות אל הקהל, ו עורכות,
תצוגודרחוב. הקהל הישראלי לא
רגיל לאירועים כאלה. האנשים פשוט >א
רגילים לשמוח בצורה ספונטאנית.
״לפני המיבצע היו לי חששות כבדים.
פשוט פחדתי שהקהל יהיה אדיש מדי או
להיפך, שהדוגמניות יחטפו צביטות ביש בן.
תצוגת־רחוב אינה תצוגה רגילה. כ דוגמנית
ותיקה אני יודעת שדוגמניות הן
די פאסיוויות, וכאן הייתי צריכה לדאוג
לכל, לצד של הבגדים, המוסיקה, ההד

בשימלת־קורדרוי של אחד מבתי־האופנה הידועים
קפצה הדוגמנית החיננית חנית בנקובסקי על אחד מהשולחנות
:ית־הקפה כסית, בלי לעשות חשבון למבטים הנדהמים ששלחו אליה יושבי הקפה.

המחיר

׳׳• 800890

פר שת

חזרה לתחילת העמוד