גליון 2150 מתאריך 15 בנובמבר 1978

גונן לפני חודשים אחדים, סייעו אף הם לקבלת
החלפה זו.
נראה כי גונן יתבקש להגיש בקשות לרישיונות
לכלי־הנשק שנמצאו ברשותו, ושעבורם לא היו בידיו
רישיונות בני־תוקף. אחרי הוצאת הרישיונות
יוחזרו לו כלי־הנשק. המיסמכים הצבאיים המסווגים,
שנמצאו אצלו, לא יוחזרו לו, אולם הם יימסרו
למישמרת — כנראה לארכיון צה״ל — ולגורודיש
תינתן גישה חופשית בילעדית אליהם, כדי שיוכל
להסתמך עליהם אם ייגש לכתיבת ספרו.

אולם הן נעקרו ממקומן בידי אנשי אגד, הטוענים
שהקו מגיע להם.
ניסיון דומה של אנשי הליכוד בהרצליה להשפיע
על שר־הבינוי גירעון פת להפסיק את עבודות
הסלילה של כביש חדש, שיחבר את הרצליה עם
כביש החוף, כדי שלא לסייע לתעמולת המערה נדחו
בידי השר, ועבודות סלילת הכביש נמשכו.

ה שלו -
כם־ו־רח־מחח

? רו ב ה פי לו ג
בחטיבת לוו
למרות הניסיונות לאחות את הקרעים בתוך חטיבת
לע״ם שבליכוד, נראה כי הפילוג בחטיבה הוא
בלתי־נמנע. הדוחפים לפילוג עתה הם דווקא שר־הבריאות
אליעזר שוסטק וח״כ אהוד אולמרט,
המבקשים לשוב לחיק תנועת־האם שלהם — חרות.

כימים האחרונים גיהל אולמרט מגעים
עם ראשי חרות כדבר התנאים לשיכה
למיפלנה. אולמרט תבע כי יינתנו לו
ולשוסטק אותם התנאים שניתנו לאריק
שרון, כעת שפירק את תנועת שלומציון
שלו, והצטרף לחרות: ייצוג של 105£
כמוסדות המיפלנה.
לטענת אולמרט מגיע לו שיעור זה, כיוון שגם שרון
קיבל אותו תמורת שני ח״כים. תחילה טענו אנשי
חרות כי יסכימו לשיעור ייצוג זה עד לוועידת־המיפלגה,
כאשר יוכרע שיעור הייצוג בדרך של
בחירות. אולם אולמרט תבע לשריין עבור סיעתו
את הייצוג המוגדל מבלי שייאלצו להתמודד
בבחירות לוועידה.
נראה כי ראשי חרות יסכימו לתנאי זה מתוך הנחה
שבתוך המיפלגה ״יעשה אולמרט פחות צרות לבגין.״

כינתיים חושדים חכריו של אולמרט כלעם
שהוא תיכנן מראש את המשכר כחטיכח
כעת ההצכעה על הסכמי קמפ-דייוויד,
מתוך כוונה לאלץ את יגאל הורכיץ
להתפטר מהממשלה ולדחוף לפילוג, כדי
שיוכל להפיק מכך רווחים פוליטיים.

גונן ל א
יועמד לד״1
בצמרת המישטרה והפרקליטות הצכאית
מתנכשת ההחלטה שלא להעמיד את אלוף
(מיל ).שמואל (גורודיש׳׳) גונן לדין על
אחזקת כלי־נשק ללא רישיץ ועל אחזקת
מיסמכים צכאיים סודיים.
גורמים פוליטיים בתנועת־החרות, שאליה הצטרף האלוף

בנו שלברק
הו שווה מלימוד!
אבנר כרק, כנו כן ה־ 15 של השופט
העליון, הפרופסור אהרון כרק, הושעה
למשך שכוע מלימודיו ככית־הספר
התיכון שליד האוניברסיטה העיברית
כירושלים. ההחלטה להשעותו מלימודים
התקבלה בעיקבות התערבות
מסוכנת, שערך עם חכרו כעת טיול
כיתתי, ואחרי שנמצא מעשן סיגריה.
אכנר הוחזר לכיתתו מכלי שאכיו,
השוהה עם מישלחת ישראל לשיחות
השלום בוושינגטון, התערב כפרשה.

כינוס מרב ! ח רו ת
למרות ההחלטה שקיבל בית־הדין הגבוה של תנועת־החרות,
המחייבת את כינוס מרכז־התנועה ביום
הראשון בשבוע הבא, קיימים סיכויים סבירים שמרכז
התנועה לא יכונס ולא ידון בנושאים מדיניים.

עם שוכו של ראש־הממשלה מנחם כנין
לארץ ייעשו כל המאמצים לביטול כינוס
מרכז־התנועה, כדי שלא להעמיד את
כנין כאש צולבת של מבקריו כתוך תנועתו,
שהתרבו כשבועות האחרונים.

בגין *משיד
ל טיי ל
מנחם בגין ייעדר שוב מהארץ במשך כמה ימים,
בעוד כשבועיים. עוד לפני יציאתו המתוכננת
בתחילת החודש הבא לאוסלו, לטכס הענקת פרס־נובל
לשלום, עומד ראש־הממשלה לצאת לביקור פרטי
נוסף בארצות־הברית. הפעם מתכנן בגין להשתתף
במסיבה שתיערך בניו־יורק לכבוד הנדבן היהודי
המולטי־מיליוגר המתגורר בשווייץ, ניסים גאון.

למרות שיועציו של ראש־הממשלה מנסים
להניאו מנסיעה זו, כטענה כי ביקוריו
התכופים בארצות־הברית והיעדרויותיו
מהארץ ככר מעוררים גיחוך, חש ראש־הממשלה
מחוייכות אישית להשתתף
כמסיבה לכבוד גאון.

צפו משבר
ב עי ריי תתל ־ אביב
המשבר בין ראש עיריית תל-אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, לבין סגנו, יגאל גריפל, שנמנע ערב הבחירות
לרשויות המקומיות, עלול לפרוץ בימים הקרובים.

גריפל יזכה אומנם כתואר סגן ראש־העיר,
אולם נראה שמנוי וגמור עם צ׳יצ׳ שלא
להעניק לו עוד את תפקיד יו״ר ועדת בניין•
הערים. גריפל תוכע תפקיד זה לעצמו,
ועל רקע זה עלול לפרוץ משכר כתוך
סיעת הליכוד בעירייה.

ת תוו ס או טובו סי
בתע מו לתב חי רו ת
תושבי הרצליה הופתעו, כאשר יומיים לפני הבחירות
לרשויות המקומיות הוצבו בעירם תחנות לקו
אוטובוס חדש, שיקשר בין הרצליה לשוק הכרמל
בתל־אביב ויחצה את צפון תל־אביב. תושבי הרצליה
תבעו במשך שנים להקים את הקו, אך יומיים אחרי
הבחירות נעקרו התחנות ממקומן.
מסתבר כי הקמת הקו הבינעירוני (מס׳ )48 אושרה
לחברת דן עוד בידי מאיר עמית, שכיהן
כשד־התחבורה.

הקו עמד לההנך כאחד כנוכמכר, אולם
כהתערכות מזכירו של ראש־הממשלה,
יחיאל קדישאי, נדחתה פתיחת הקו. היו
אלה אנשי הליכוד בהרצליה שביקשו
לדחות את חנוכת הקו, כטענה שהוא
יסייע לתעמולת־הכחירות של מועמד
המערך, יוסף נכו.
דן הזדרז להציב את התחנות לקראת פתיחת הקו,

הסכמי־השלום בין ישראל ומצריים ימצאו את
ביטויים גם בסידרת־מתח טלוויזיונית חדשה,
שתצולם בעת ובעונה אחת בקאהיר ובירושלים,
ושתנסה להתחרות בסידרות־הטלוויזיה האמריקאיות
הפופולאריות. הסידרה, שתיקרא בשם עבדול הקר
ולוט החם, נמצאת עתה בשלבי פיתוח וכתיבת
התסריטים, בשמפיקה יהיה מפיק סרטי בוננזה

!גן־י מ חיי ת
ההשפעה הראשונה של תוצאות הכי
חידות לעיריית תל-אביב תורגש
דווקא כגן-ההיות התל-אכיכי. כינלל
עד כה ראש עיריית
כניסה חופשית כשבתות לגדהחיות
העירוני. כתוצאה מכך סיכסדו למעשה
תושבי העיר את תושבי השטחים
המוחזקים, שנהרו לגן־ההיות כשבתות,
כדי להיכנס אליו ללא תש•
לום. עתה, גם אם יהיו הדתיים בקואליציה
העירונית, שוב לא יהיה ראש־העיר
תלוי כהם. השינוי יתבטא בכד
שצעתיד הקרוב שוב יימכרו כשבתות
כרטיסים לנן-החיות, שיכניסו לקופת
העירייה כמה מיליוני ל׳׳י מדי שנה.

האמריקאי, דויד דורטרוט, שחתם על הסכם
קופרודוקציה עם חברת ישראפילם.

גיבורי הסידרה יהיו שני סוכני האף־כי־איי,
אחד ממוצא יהודי(לוט) ואחד ממוצא ערכי
(עבדול) ,שניהם אזרחים אמריקאיים,
שתפקידם לטפל סהברחות סמים, זיוף
שטרות כסף אמריקאים, חטיפות וריגול
כשטח שיפוטם, המשתרע כץ הקונסוליות
של ארצות־הברית כירושלים המזרחית
וקאהיר.

מיזרחי יסריט
בי שראל
במאי־הקולנוע הישראלי משה מיזרחי, שזכה בשנה
האחרונה בפרס אוסקאר לסרט הזר הטוב ביותר,
עבור סירטו מאדאם רוזה (כל החיים לפניו) ,עומד
להתחיל בקרוב בצילום סרט חדש בישראל, שיהיה
קופרודוקציה צרפתית־ישראלית.

כסרט, שיצולם כירושלים, יופיעו, ככל
הנראה, אסי דיין ומיכל בת־אדם. סיפור
הסרט: רומן־אהבה משולש, כין שתי
נשים ונכר.

ת מי רמגדה: הדלפות
ביגלד חי ט ה
בחוגי העיתונאים פשטו גלי־זעם בעיקבות דברים
שאמר שמואל תמיר בערב־ראיונות בבית ציוני
אמריקה. למקום באו רק כחמישים איש, ועל כן היה
נדמה לתמיד שהדברים לא ידלפו.

תמיר סיפר שבהיותו חכר חדש כוועדת-
חחוץ־והכיטחון איים עליו כתב, שאם לא
ידליף לעיתונאים מדיוני הוועדה, לא יקבל
שום פירסום כעיתון. תמיר לא אמר אם
נכנע לסחיטה או לא.
ניתן היה להבין מדברי השר, שזוהי השיטה
המקובלת אצל הכתבים הפרלמנטריים.

• # 80א ט 10510 807758״>

י<ן^ן מ
פטיפ1ו אוטומט• טם ראש מגוט׳ ומחט •היום
• ט״פיליסטאת ׳)•0018
• זוג ו מ קו ר ם 730־ 3 3

• 1150א 1710510 807758 0
• 18 וואט 8 .171.5.

• פטיפון אוטומט• טם ואש מגוט׳
• ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 53-37

50 וואט 1710510 807758
15 וואט8 .11/1.5.

• פטיפון אוטומטי
י ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 55-420

1130 אט 1710510 807758
10 וואט8 .171.5.

• פטיפון אוטומט•
ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 55-27
־ מרקים נזמ־ק/ר3א 7טיראן

העולס הזה 2150

וה היה :113 091113 שחיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שכה בדיו?!
הקדיש כתבת־הווי, תחת הכותרת ״שדה בוקר: אין אכו קאובויס״,
לתיאורי המקום שבחר לעצמו רא־ט־הממשלה המתפטר, דויד כן־
גוריון. הכתבה תיארה את ריקעס והווי חייהם של מייסדי שדה־בוקר,
ואת הסיבות ׳שהביאו אותם לייסד יישוב זה מחוץ למיסגרות
היישוביות המקובלות. דו״ח מהקצה השני של הים־התיכון, בצירוף
תמונות רבות, הביאו הרפתקני הסירה ״י׳שראלה״ ,שיצאו להקיף
שיבעת ימים בחסות ״העולם הזה״.
המדור ״קלסתר״ ,השבוע לפני 25 שנה, הוקדש לפרופסור

בנימין זאב מזר (מייזלר) ,גיסו של נשיא המדינה דאז, יצחק
כן־צכי, שנבחר כרקטור השלישי של האוניברסיטה העברית
כירושלים.
בשער הגיליון: שר־האוצר לוי אשכול, אחד המועמדים לרשת
את מקומו של דויד בן־גוריון במישרת ראש־הממשלה.

ו, בנימיו על פשע נפר קיביה * דן מוגרת נגד קיבוצו שד
יעקב אגמון * ח־־נ באדר על פרופי מפוזר ואוניבר מפחות

העם
גז לי ברוהגמד ,
כל ילד בישראל מכיר את הסיפור על
למואל גוליבר שנקלע לארץ הגמדים,
הקטנים פי 12 מאדם רגיל. השבוע חזו
אזרחי ישראל בגירסה מתוקנת של אותה
עלילה, במהדורה למבוגרים *.
על המצע הממשלתי השתרעה דמותו
של דויד בן־גוריון, כשעליה מטפסים עסקני
מיפלגה זעירים, מתרוצצים מנהיגי גמדים,
ומתחלקים עיתונאים קטנים.
להמולת־ננסים זו גרמה הודעתו של
גוליבר בן־גוריון שעל אף ההפצרות, עומד
הוא לקום על רגליו, לנדוד לשדה־בוקר.
אפשר היה לחשוב שמאז גומדו הגמדים
לא קרה להם אסון שכזה.
במקום שמעשהו הגדול של ראש־המנד
שלה יהפוך תרועת־חצוצרה, שתהדהד על-
פני המישור האנושי של המדינה ותקרא
את הנוער לחיקוי ולהתעוררות, עשו הגמ דים
הכל כדי להטביע את הקול בצווחות־אימה.
הם השתדלו בכל כוחם ליטול כל
תוכן מן המעשה, להעמידו לעיני העם
כפעולת ייאוש של אדם שבור ורצוץ שירד
מן הפסים.
אם היתד, דרושה הוכחה לעומק ההתנוו נות
שבן־גוריון ביקש להימלט ממנה,
סופקה זו השבוע על-ידי מעריצידעוצריו.

״אב שר ל ה שיג שלום!״
ד״ר נחום גולדמן, יו״ר הנהלת הסוכנות
היהודית, אדריכל השילומים מגרמניה
לישראל, העניק השבוע לפני 25 שנה ראיון
למערכת העולם הזה, שנושאו, האפשרות
להשגת שלום עם מדינות־ערב :

• ר״ד גולדמן, נפוצו שמועות
שהיית מובן לקפל על עצמך יוזמה
כמאמץ להשיג שלום עם הערכים.
מה יחסר לכעייה זו ץ
ישראל לעולם לא תוכל להתקיים כמבצר
מזויין בים הערבי. עליה לבוא לידי הסכם
עם העולם הערבי. דרוש הסכם כלכלי,
צבאי ופוליטי.

• היית אומר שזו הכעייה העיקרית
של המדינה?
כן. כל הצרות של ישראל בעולם ובאמ ריקה
נובעות מזה. זוהי בעייה קשה מאד,
אך אין בעייה פוליטית שאי-אפשר לפתור
אותה. לדעתי צריך לפותרה במהירות, כי
המצב נעשה קשה יותר ויותר.

• אתה מותח כיקורת על הממשלה

יש לי הרושם שדעת־הקהל בישראל
אינה מייחסת לעניין את הערך האמיתי
שלו. כאן חיים באי, אין רואים את הבעיות.
הממשלה הטובה ביותר אינה יכולה לעשות
יותר מכפי שדעת־הקהל נותנת לה לעשות.
צריך לחנך את דעת־הקהל.

• מה יש להסביר ץ
ואנחנו חלק אורגני של המיזרח־חתיכון.
מישקלו של האיזור בזירה הבינלאומית
גדל והולך. מצבו הגיאופוליטי חשוב מאד,
יש לו אוצרות חיוניים של נפט. מדינה
* למרות שנכתב במקורו כסאטירה
פוליטית, אך הפך במרוצת השנים ספר־ילדים.

אחר
מדינה מקבלות עצמאות. לא נוכל
להתעלם מזה.

אני יכול להגיד לממשלה מה דעתי. אך
זה הכל.

אין בעיה עיקרית. חשובים היחסים
בכללותם, ולאו־דווקא בעייה ספציפית,
כגון גבולות ופליטים. כל זמן שהעולם
הערבי רואה בנו אוייב וגורם זר, אין
הוא מוכן לדבר על שלום.

מכוזבים

• כמה אתה רואה את הפעייה
העיקרית כמשא-ומתן על שלום?

• היחס ההדדי הוא החשוב ץ

כן. צריך לשכנע אותם שאנחנו אומה

״עייח ה פ לי ט, ה ש־ב״ם״
את מאמרך (העולם הזה )835 הקדשת

בוגורזן דוחה את רחץ העסקתו

פטר, דויד בן־גוריון, עוזב יחד עם שלישו הצבאי, סגן־אלוף נחמיה ארגוב (שהתאבד
שנים מאוחר יותר) את ישיבת מרכז מפ״אי, שבמהלכה עמד מול לחצם של עסקני
המיפלגה לחזור בו ולא לפרוש מתפקידו כראש־ממשלה ולהיענות ל״צו התנופה״.

החיה בחלק זה של העולם, לקשור את
גורלנו בגורל האיזור.

• מהו הצעד הראשון ץ

דרושה הכנה פוליטית של דעת־הקהל.
למדיניות הפנימית הישראלית יש השפעה
רבה. למשל, חשוב יחסנו למיעוט הערבי.
יש לעניין גם את מעצמות המערב, לגייס
בכל העולם את אלה מידידינו שיש להם
קשרים בעולם הערבי. זה יהיה מאמץ
פוליטי רחב.

• ד״ר גודדמן. נניח שממשלת
ישראל היתה מציעה לך לקכל
עליך את כל העניין בקבלנות. האם
היית מסכים ץ
(ד״ר גולדמן מחייך, נמנע מתשובה).

• כמה זמן יהיה דרוש למאמץ
כזה ז
דרוש זמן. אפילו אם תהיה מדיניות
דינאמית, תהיינה דרושות לפחות שנתיים־
שלוש. לקחתי על עצמי להשיג את הסכם
השילומים עם גרמניה תוך שישה חודשים,
וקיימתי את הבטחתי. הסכם עם הערבים
יהיה קשה יותר, בייחוד אחרי מעשה
קיביה.

• ד״ר גולדמן, מאחר שאלה
דיעותיף, ואין הן מקובלות כהוגי
הממשלה הנוכחית, מה אתה מתכוון
לעשות כדי לחחדירן 1

לא־כלום. אני יושב־ראש הסוכנות.
המדינה היא ריבונית, והסוכנות אינה
מתערבת בענייניה. אילו רציתי להשפיע,
היה עלי לבוא קודם־כל לכאן ולהתיישב
בארץ. עד שאעשה זאת, עלי להיות זהיר.

״העולם הזה״ 838
תאריך 12.11.53 :
השערתך כי המעשים הם מתוכננים על-
ידי ממשלת עבר־הירדן היא רק סברה,
אחת מבין כמה השערות, שהן כהררים
התלויים בשערה ובהערה. מחוסר־מקום
אני נמנע מלשרטט השערות אחרות, שאינן
נופלות בערכן מהשערתך שלך. ועל 0מך
השערה רעועה ופורחת באוויר כזאת אתה
אומר לשלוח בני אדם ״נגד מחנה מבוצר
של הליגיון, עמוק בעורף הירדני״ ז היכן
כאן ההיגיון, והיכן הצדקן
ואם כן, אולי תשאלני, אם לא לרצוח
ילד ואשד, באישון לילה ואפלה, בעזרת
תותחים ומרגמות, ואף לא להילחם במחנה
מבוצר של הליגיון, שזה בעיניך כביכול
״הגישה המשלבת את דרישת המוסר
האנושי עם דרישת ההיגיון הפוליטי״ —
אם זה לא וגם זה לא, מה אפשר לעשות
כדי למנוע להבא רצח אשד, על ילדיה,
ביהוד או במקום אחר?
שאלה גדולה שאלת, ידידי. ואני איני
לא דיפלומט ולא אסטרטג. אני אדם פשוט.
כמוך כמוני ואני אח לך. אח לאשה ביהוד,
ואח לילד ואשד, בקיביה. דם יהודי ודם
ערבי אחד הוא בעיני — ולכן גישתי
היא גישה אחת, גישה אנושית.
גישתי היא לעקור את הגורם הרע הרא שון,
שהוא שורש פארה ראש ולענה.
גישתי היא זו שאמרתיה לך לפני יהוד
וקיביה.
הגורם הרע הראשון הוא בעיית הפליטים
הערבים. יותר מ־ 800.000 מנושלים ושדו-
דים על לא עוול בכפם. רק שקרנים מיק־צועיים
יכחישו דבר זה. רק שקרנים מיק־צועיים
יעזו להגדיר כי אילו נמצאו מעבר
לגבול 800.000 פליטים יהודים, היו מתנה גים
בסבלנות כזו כמו הפליטים הערבים.
ואני לא מדבר פה אל השקרנים, כי אם
אליך, אל אורי אבנרי.
איך לפתור את הבעייה הזאת בכבוד
ובאופן המניח את הדעת? זאת הראה מר
דאלס האמריקאי: להחזיר לפחות חלק
בולט, ומסויים (מהפליטים) לאדמת ישראל,
היינו להחזיר לפחות חלק מן המילה. את
הפתרון הזה הצעתי, אחרי בדיקת הנתונים,
עוד לפני שלוש שנים.

יהושע התדימי >ר׳ בנימין),
ירושלים

למעשה קיביה. תנני נא לנתח את מאמרך
לאור האמת וההיגיון, ונראה אם הוא
אמיתי לחלוטין או רק למחצה. ראשית כל
אשרטט את קוויו הכלליים.
אתה אומר: הרצח ביהוד היה מעשה
שפל ונאלח, הרעיד את כולנו, דרש תגמול.
זה בא בדבלילה בקיביה. הרגש הראשון
היה של סיפוק. גמלנו להם כגמולם.
הראינו להם. אך מייד בא ההיגיון הצלול,
תוך אבחנה מוסרית.
מעשי הרצח והחבלה אינם מבוצעים
בידי סתם פלאחים, אלא מתוכננים מאת
הממשלה מעבר לגבול. אם כך, קודם כל
נקבע: מי האוייב? האוייב אינו הילד
הישן במיטתו, אינו האשה חסרת-הישע.
האדיב הוא הצבא הירדני, האדיב הוא
הממשלה הירדנית. לפיכך, פעולודתגמול
יש לכוון נגד מטרות צבאיות, נגד מחנה
מבוצר של הליגיון, עמוק בעורף הירדני.
בדברים אלה יש אמת גדולה אחת: לא
סתם פלאחים ביצעו את הרצח ביהוד, לא
ילד ואשה. יוצא שהמעשה בקיביה שפגע
בהם •,היה ״מעשה שפל ונאלח״ .פוגרום
בסטיאלי ללא מצפון אנושי׳.

• סיכום תמציתי יותר למשבר־הממ־שלתי
נתן ח״כ חרות הממושקף והמפולפל,
יוחנן כאדר :״המצב נואש, אך לא
רציני.״ כשהתלוננו סטודנטים לפני באדר
על הפיזור הרב של בנייני האוניברסיטה
בירושלים תמה הלה :״שמעתי כבר
על פרופסור מפוזר, אך לא על אוניברסיטה
מפוזרת.״

* עם מפקדי פעולת קיביה נימנה, בין
השאר, שלמה באום, מאנשי יחידת , 101
שפוטר כתוצאה מכך מצה״ל. צחוק ההיסטוריה
הוא שבאחרונה הקים שלמה באום,
יחד עם אליעזר שילוני נציב מס־ההכנסה
בעבר, אירגון המשלם פרסים כספיים לאזרחים
המגלים מיטעני־נפץ, שנועדו לפגוע
בישראלים.

• דן מרגלית לא ידע, י־־.צור 25 שנה
ינחה, בשותפות עם אד !.מאנשי קיבוץ
הראל באותם ימים, יעקב אגמון, את
תוכנית־הטלוויזיה ״עלי כותרת״.
•* עד להקמת קמפוס האוניברסיטה
העברית על גבעת רם בירושלים, היו
מפוזרים מיבני האוניברסיטה שפונתה
ערב מילחמת־השחרור, ברחבי העיר כולה.

קו מ ב׳ 1ציוח
כל הכבוד לחלוציות הבלתי־מעורערת של
קיבוץ הראל (העולם הזה ,)834 אך החגיגה
מחייבת כי מול התמונה שבה מתוארת
סיסמת הקיבוץ נגד דאלם וכד, תפרסמו
גם תמונה של הקומביינים וכר ששלח
הדוד דאלם.
דן מרגלית 1י, תל-אביב

אנשים

אגוזי של עלית
אגדה

״...אוכלת אגוזי ומוותרת על
אוח טבול בצ חצ חי־ שו מו, טל טורט בקצפת,
טל משקה רווי סוכר, ונראית -אג ד ה!״
פו סו 8די ר עקבסנן

שוב לי עם אגמי של?<512

הגידי את האמת,
ידעת שיש למצקין כאלה רעיונות צעירים!

אלה רק שני דגמים מתוך
המבחר העצום שיש במצקין
כדי לגלות את הצד היפה
שלך. בואי למדוד,
£05311113
היא צעירה ויש לה סטייל. עד
שבחרה בצרוף המעניין הזה
מדדה )!(17 זוגות מכנסיים6 ,
חולצות ושלושה וסטים. אבל
במצקין, לא נבהלו. היה להם
עוד הרבה להציע לה.

׳}? 1003)1111
הצוארון והכיסים מרופדים
קטיפה. זה נעים ואופנתי.
ה״פפיון״ מוסיף לה חן( אבל
אינו חובה) ,וכל הצרוף הזה
מגלה את הגיזרה שלה — את
הצד היפה שלה.
זאת המומחיות של מצקין.
מצקין — ג תי אופנה
ירח׳ דיזנגוף ,101 תל־אביב
רח׳ אלנבי 74 תל־אביב
רח׳ נחלת בנימין , 44
תל־אביב
רח׳ הרצל 37 חיפה
י. לוי, רח׳ יפו
בניין העמודים, ירושלים.

02311113

מצקץ מגלה את הצד היפה שלן.
.עיצוב: פייך קווה

961׳ו 1 3י

המולטי הזה 2150

בלי ב;־ע׳\ 1א ס גי גו
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמיגהרה :
תל־אכיב, רחוב גורדון .3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ מודפס ב״הדפוים החדש״ בע״מ, תל
אביב, רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע׳׳ם. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורר הראשי אורי אכנרי. העורר: אלי תבור עורף
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינחלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

משה שרת שנא את העולם הזה. הוא
חשב עליו, כנראה, בלי הרף. נראה כי מדי
פעם -בשבתו לכתוב את יומנו, יפשוט לא
יכול להתאפק מלעסוק בו.
כך, למשל, ברישום של יום ד, ה־17
בנובמבר . 1954 לפני 24 שנים בדיוק, מופיע
סעיף המורכב כולו משתי מילים בילבד:
״העולם הזה״ .אין סימן פיסוק. אין המשך.
אין הסבר. אין הקשר. כאילו השבועון הט ריד
אותו עד כדי כך ,׳שמוכרח היה להעלות
את השם על גבי הנייר, בזעקה!אילמת. נר אה
כי לשרית, שהיה אז ראש־הממשלה ושר־החוץ,
לא היו דאגות חמורות יותר.
(בדקתי מה היה כתוב בגיליון העולם הזה
,892 שהופיע באותו יום. השבועון גילה
שדויד בן־גוריון הגה ׳תוכנית סודית לק ראת
שיבתו לשילטון מגלותו בשדדדבוקר.
בין השאר: הקמת קאבעט מצומצם, שבו
ישלוט בן־גוריון, סילוק שרת מכהונת שר־החוץ
ועוד. התוכנית לא מומשה, אך בן-
גיורייון אכן סילק את שרת בהזדמנות הרא שונה.
כעבור שנה ׳וחצי).
כעבור שמונה חודשים רשם שרת ביו מנו
:״ארוחת־ערב עם חיים: מאמר קובי
(שרת) על (אורי) אבנרי (ששלח מהדל).״
נראה שזה היה הנושא העיקרי לשיחה ב־
׳ארוחת־חערב ;שיל ראש־יהממשליה.

ליד דלת המערכת, והפצצה שהתפוצצה ב־בית־הדפוס
שבו נדפס העיתון. שרת סיפר
על התייעצויותיו התכופות עם איסר (״איסר
הקטן״) הראל׳ אז הממונה על שירותי ׳
הביטחון וראש־המוסד.
רישומיו של שרת מעידים עליו בבירור
שלא הצטער על התנקשויות אלה. בצינעת
חדרו, כשהתבודד עם יומנו, לא מצא שרת
אף מילה אחת של גינוי לגילויים ׳אלה של
טרוריזם נפשע נגד חופש־העיתונות. הוא
גם לא התעניין במיייוחד בזהות המתנק שים,
ולא הטיל על איסר הקטן להפעיל
את השירותים כדי לגלותם. הוא דאג רק
להשפעתם של המעשים על ׳תדמיתה וסי כוייה
של מפא״י בבחירות.
מילחמתו של שרת ׳בשבועון המסדים
לא נפסקה כאשר הצליח בן־גוריון, ביוני
, 1956 לסלק יאת שרת מן הממשלה —
לתדהמתו הגמורה של שרת עצמו.
שרת עבר אז לעיסוק בענייני ההסברה
של המיפלגה. פחות מחודשיים בלבד אחרי
המהפכה בחייו, יאנו מוצאים אותו במישרדי
המיפלגה, כשהוא עוסק שוב בוזעולם וזזה :

המדהימה (הנכונה כיום, כמו אז) שגיליון
אחד של העולם הזה ׳נקרא לפחות על־ידי
עשרה אנשים, דבר המעניק לשבועון זה
כוח־מחץ מדיני ופירסומי העולה בהרבה
יעל תפוצתו הפורמאלית, והמעניק לו מעמד
כאחד מארבעת העיתונים המשפיעים ב מדינה.
משה
שרת וחבריו, בהנהגת המיפלגה
ושירותי־הביטחון, החליטו שמוכרחים לגייס
את כל האמצעים כדי להרוס את העולם
הזה. אחרי שפעולות־הטרור לא הצליחו
להכניע ׳מערכת זו, שהמשיכה לפעול תחת
האיום המתמיד ברצח וחבלה כאילו לא
קרה דבר, הוחלט לעבור לשיטות מתוח כמות
יותר.

מלא שקרים
כ,,רימון״
באוגוסט 1056 החל מופיע בארץ שבו עון
מהודר, מודפס על נייר משובח במייו־חד,
שהתיימר להיות שבועון-חדשות בלתי־מיפלגתי.
׳לעומת
העולם הזה העני, שסבל מן החרם
המיסחדי הטוטאלי שהוטל עליו, בפקודת
הממשלה, על־ידי כל המשק הממלכתי, ה הסתדרותי
והיסוכנותי, היד, השבועון החדש,
רימון, משופע במשאבים שניראו כאיג־סופיים.
העיתון הוצא לאור בלי תחשיב ובלי
בסיס כלכלי כלשהו, כשעליות כל גילייון
עולה בהרבה על. מחירו בקיוסק.
כאשר מישהו מוכן לזרוק ביד נדיבה
כסף כדי ולייצר עיתון או פתב־עת המוכרח
להפסיד כסף כבד, מעורר הדבר חשד או טומטי.
במערכת העולם הזה לא היו חשדות
— היה מידע סודי מוצק.
מידע זה אמר דבר, שקשה להאמין בו:
שהשיבועון החדש מוצא מטעם שירות־הביטחון-הכללי
של מדינת־ישראל, וממומז

יום שישי 3 ,באוגוסט .1056
כל הבוקר במישרדי המיפלגה. תחי-

שרת בשר־החוץ
: 1953 התנקשות באבנרי

, ,ס קי רהמאלפת
ו מדכ א ת׳,
בשבוע שעפר סיפרתי לך על הרישו מים
ביומנו של שרת (שפורסם עתה). ,ה מתייחסים
למאבקו בהעולם הזה, בתקופת
היותו דאש־הממשלה ושר־החוץ.
בתקופה זו אירעו מע׳שי־הטרור החמורים

שרת כראש־הממשדה (ואיבתו)
: 1955

שרת בעלייה דמצדה
: 1955

שרת בימי מחלתו האחרונה
: 1956 עיתון הרפש
נגד העולם הזה — ההתנקשות בחייו של
אורי אבנרי בדצמבר ( 1953 לא ברור ימה
היתד. מטרת התוקפים. כיוון שהם לא הצליחו
להתגבר על התנגדותו של אבנרי, והופרעו
בזממם על־ידי קבוצה של צנחנים. תוך הת גוננותו,
נשברו שתי ידיו של אבנרי ב מהלומות
של טוריה)! הפצצה שהונחתה

כי זוהי המציאה זדונית של השבועון ה־מסויים,
המסית והמדיח.
מי היה מוכן להאמין כי אותו ״מנגנון
חושך׳ דימיוני מוציא שבועון, שמטרתו
האחת והיחידה היא להרוס את העולם הזה?
אנחנו ידענו מי מוציא את השבועון. אך
יגם בדימיוננו לא העלינו שבפרשה זו מעו רב
משה שרית.
שבועיים אחרי הדחת שרת ימן הממשלה,
ב־ 28 ביוני , 1956 הופיע גיליון של העולם
הזה 1976 היכול גם הוא להיחשב כ־
״היסטורי״ בתולדות העיתונות הישראלית.
על שערו התנוססה תמונתו של דויד בן־
גורייון. ליד הכותרת :״דיקטטורה בדרך?״
במדור ״הנדון״ של אורי אבנרי, תחת הכו תרת
״שילטון בצללים״ ,הופיע גילוי ש נראה
אז דימיתי לגמרי: שמאחרי ״הזקן״
האגדתי נוצרת מזימה של צעירים שאפ תניים,
המבקשים להשתלט במדינה באמ צעים
בלתי־דמוקרטיים, בחסותו של בן-
גורייון. בין השאר זוהו אהוד אבריאיל,
שי׳מעון פרס, טדי קרלק, יוסף אלמוגי ו ייגאל
ידין. ביגלל הצנזורה שהייתה יאז מכ שיר
בידי משה דיין ,׳אי־אפשר יהיה לזהות
את הרמטכ״ל, דיין, ואת ראשי ישירות־הביטחון.
ידענו
שזוהי הכרזת־מילחמה, וגם הצד
השני ידע זאת. בראש דבריו כתיב אבנרי,
בין השאר :״מאמר זה נכתב במורא. לא

פצצה בדפוס

לה ישיבה קצרה על מימון ״מולד״ .אח ריה
ישיבה על אופן הצגת עניין בית-
ברל בוועידה. לבסוף, ישיבת ועדת״העי-
תונות• בישיבה זו מסר לוי יצחק (הירו שלמי)
סקירה מעניינת, מאלפת ומדכאה
על מעמד המיפלגה בעולם העיתונות.
תפוצת ״דבר״ , 38,000״הארץ״ יותר
מ ,40,000-״מעריב״ ( 74,000 בימות
חול ידיעות אחרונות״ , 37,000׳,לעצ-
טע נייעס״ 25,000 בעוד שתפוצת ״דבר״
ברובה על־ידי מנויים, נשענים שאר ה עיתונים
בעיקר על מכירה חופשית .״העו לם
הזה״ ב־ 19—12 אלף, ומיספר קוראיו
פי־עשרה.
מיספרים אלה נכונים בעיקרם. הדגיש
יהיה, כמובן, על הפיסקה האחרונה: העובדה

פצצה במערכת

כולו על־ידי תקציבים סודיים של הממשלה,
המייויעדים לפעולות חשאיות לשם הגנה
על ביטחון־המדינה.
על תקציבים אלה לא היתה, כמובן, כל
ביקורת מטעם הכנסת או מבקר־ה׳מדינה.
כשנתגלתה לנו האמת, היינו במבוכה.
לא ידענו כיצד לנהוג בה. אם נפרסם או תה
— מי יאמין לנו? הרי יגידו שאנחנו
מטורפים, פ׳אראנויאידים הסובלים מתסביך־
רדיפה, או אנשים הממציאים בציניות עלי לות
דמיוניות שפלות כדי להזיק למתחרה
מיסחרי.
העיתון עצמו הייה מוסווה כראוי. עורכו
היה משורר צעיר וידוע, שלמה טנאי. עימדו
בעיתון חזי לופבן, בנו של עסקן ידוע של
מפא״י, והמשורר דויד אבידן. ראש־המינ־הלה
היה יעקוב (״יענקליה״) אגמון (׳שהס תלק
ברגע שנודע לו מה מתחבא מאחרי
העסק ).כמו״ול הופיע מהנדס, אחיו של
טנאי. שום עקבות לא הובילו אל המאר גנים
האמיתיים.
גם העולם הזה, שידע את האמת, לא הצ ליח
למצוא הוכחה כלשהי, שבעזרתה ׳ניתן
היה לשכנע את הציבור באמיתיות החשד
שלנו, שניראה דימיוני לגמרי.
יש לזכור כי באותם הימים כלל לא
הודתה ממשלודישראל בעצם קיומם של
שירותיה החשאיים. את שמות המוסד ו/יאו
הש״ב אסור היה יאף להזכיר, וגם העולם
מעולם לא ישמע שמיות ׳אלה. העולם הזה
הצליח לעקוף איסור זה, באופן חלקי, יעל-
ידי המצאת מטבע־הלשון ״מנגנון החושך״
— אך רוב הציבור בישראל היה בטוח

פעם דרכנו על היבלות של שליטים רבי-
כוח, רודנים קטנים וגדולים, שפעלו ב מחשך.
אולם יכל אילה היו כאין וכאפס,
בהשוואה לאנשים שעל יבלויתיהם אנו עומ דים
לדרוך בשורות הבאות ...כי זוהי קבו צה
שאין לה שם ואין לה כתובת, המחזיקה
בידיה את מיטב כוח המחץ והלחץ של
המדינה — מבלי להיות קיימת ביכלל...
זוהי הכיתה האלמונית, שרבים חוששים
מפניה אך ׳איש אינו מעיז לדבר עלייה, שגם
חברי הממשלה ומנהיגי המיפלגות משוחחים
עליה בקול נמוך, מחוץ לטווח כל מכשירי־ההאזנה
האפשריים...״
(יעברו שנים — גילוי פרשת־ילבון, הקמת
רפ״י וכו׳ — עד שהציבור היה מוכן
להודות שאותו גילוי סנסציוני היה אמיתי,
אחראי וימדוייק. יומנו של שרת מאשר או תו
,׳בדיעבד, במלואו).
היה ברור לנו כי ההחלטה לפתוח בהת־קפת־הנגד
המוחצת עלינו, באמצעות השבו עון
רימון, נתקבלה על־ידי שילטודהצללים
של נערי בן־גוריון. לא עלה בדעתנו כי
גם משה שרת מעורב בעניין. הרי אותה
קבוצה עצמה הדיחה זה־עיתה את שרת
מן הממשלה!
עתה בא יומנו של ישרת, ומגלה טפח
מהתערבותו שליו בפרשה עכורה זו.

ראש השב״כ
מוציא עיתון
בחודשיים אחרי סילוקו מן הממשלה,
הזכיר שרת ביומנו בפעם הראשונה את
פרשית רימון, כלהלן :

יום ששי 17 ,באוגוסט .1056
פגישה עם איסר (הראל) ,עמוס מנור
ולוי יצחק (הירושלמי) בעניין השבועון
החדש ״רימון״ ,המייעוד להכות את
״העולם הזה״ .לוי יצחק קטיגור ואיסר
סניגור. השבועון מהודר מאד בניירו וב-
דפוסו ומרהיב בתמונותיו, אך חסר כל
תוכן של ממש, ואין בו שמץ מלח ופיל-
פל. אף על פי בן אומרים, כי הוא נפוץ

בבר ג־ 10,000 טפסים — הצלחה לא-
תשוער.
השאלה היא א ם הוא מתחרה ב״הע>-
לם הזה״ או ב״דבר השבוע״.
גדי להבין קטע זר״ יש לזהות זזת דד
!נפשות הפועלות.
נוכחותו של לוי יצחק הירושלמי 1מובנת.
הירושלמי, המכהן כיום כיו״ר האיגוד האר צי
של עיתונאי ישראל, איש מעריב, היה
אז איש־העיתונות של המיפלגה. מן הקטע

על הצלחתו הפנטסטית.׳של השבועון, העו מד
׳כביכול להגשים ואת החלום ולחסל את
העולם הזה :

יום שלישי 4 ,בספטמבר .1115)5

...לפנות ערב ישבתי עם שלמה טנאי,
עורן ״רימון״ ,שסיפר לי כי תפוצתו של
זה כבר הדביקה את תפוצת ״העולם
הזה״ ,ובערב באו אלי ברקת וכסה להתייעצות
לקראת ועידת בומביי.
היתד. דרושה שנה שלמר. כדי להקיץ מן

היהודים תמורת אספקת משאיות (״סחורה
תמורת דם״) ,היה העד הראשי במישפט־הד״בד.
שהגישה המדינה נגד אחד מלכיאל
גרינוולד, זקן עובר־בטל שפירסם פרשה
זו. השופט המחוזי בנימץ ר,לוי -האשים את
קסטנר בפסק־דינו במילים חריפות מאין
כמותן (,״מכד את נישמתו לשטן אמנם,
בעירעור טוהר קסטנר ברוב הנקודות על־ידי
בית־המישפט העליון, אך לפני כן נרצח
ליד ביתו בתל־אביב. חקירת הרצח העלתה

סירב לתת יד למזימה הזדונית ותבע לראות
הוכחות. מול תבוער. זו, התקפלו בן־יגודיון
ואיסר הקטן, והמזימה לא בוצעה( .ראשי
חרות דאגו אז להזהיר את אבנרי ולגלות
לו את דבר המזימה).
בל ז ה השתקף ביומנו של שרת רק
בעקיפין. במארס , 1957 כימעט שנה אחרי
הדחתו מן הממשלה, הוא רשם את הדברים
הבאים, שמתגלים בהם רגשות מהולים
מאד: שינאתו העיוורת להעולם הזה מת־

סכום השווה ל ־ 20 מיליון ד,״ הוצא מקופת השייס
כד להילחםב ..ה עו ל הז ה ״ -ללא הו עי ל
נובע שהוא התנגד להוצאת רימון, ויש
לזקוף זאת לזכותו. אישים במפא״י לשע בר,
ציינו השבוע באוזני כי שום מוסד של
מפא״י לא דן מעולם בנושא רימון ומנהיגי
מפא״י ברובם הופתעו מהופעת השבועון
והסתייגו ממנו.
איסר הראל היה הממונה על שירותי-
הביטחון וראש המוסד, ועצם נוכחותו בהתייעצות
זו מהווה, כמובן, שערורייה מח רידה.
א״ש יזה, שהיה ממונה על כל פעולות
הביון והריגול, החבלה ׳והחתירה של הממ שלה,
הופיע בהתייעצות כטוען למען הו צאת
רימון,
יאך מעניין ביותר דווקא השם השלישי,

החלום המתוק הזה, כפי שמעיד המשך ה יומן.
ושוב
— מעניין השילוב הבלתי־אמצעי
בין העיסוק בהעולם הזה ובין פעולות
דיפלומטיות חיובקות-עולם, כמו הוועידה
בהודו.

״מחתרת
מזויינת״
פרצופו האמיתי של רימון •נתגלה
במהרה. במשך כמה חודשים המשיך העי תון
לשאת את המסווה של שבועון ׳תמים

נקודות ׳מוזרות, בין השאר נתגלה שהרוצח
היה במשך זמן חב מודיע וסוכן של שירות־הביטחוך
הכללי. איסר הראל טען כי השב״כ
איבד את הקשר עם האיש, אחרי שהצטרף
למחתרת לאומנית־קיצונית. העולם הזה לא
הידסה מן העניין, וגילוייו על פרשה זז
זיעזעו את הציבור וחשפו במידה רבה
את שיטות־,הפעולה ישל ״מנגנון־החושך״.

• המערכה נגד נערי־החצר של
כן־גוריון, שבה חשף העולם הזה ׳בהדרגה
את יכל השלוחות והשיטות של שיל־טונם
הנסתר, הוציא אותם מן המחתרת
הפוליטית וביכר חיסל בהדרגה את ׳כוחם.
רימון נחלץ להגנה על בעליו, בצורה שלא

נגוי ד די ת

לרזרגדת

שייב טען
בי אבנר*
גדוע ממרגל.
אבנר״ טען
כ* שייב
הסית אנשים
לראות אותו.
מדוע אבנר•
משרת עתה אח
מטרתי! ?שייב*
עלהאמתמא הו ד ״ רצח
קסמנר -קרא בג ר ז ה.

שער ״העולם הזה״ :הדחת שרת

שער ״רימון״ :אחת העלילות נגד ״העולם הזה״

עץ הרימון נתן ריחו
הידוע פחות מכל. עמום מגור היה! ,באותה
תקופה, מפקד שירות־היביטחון־הסללי. לכ אורה
ממונה גוף זה על המאבק בריגול,
בחבלה ובפעולות עויינות אחרות גגד בי טחון
המדינה. למעשה שימש, באותה תקו פה,
בבולשת הפוליטית !של המיפלגה, לפי
מיטב המסורת הבו׳לשוויק״ת. נוכחותו של
עמוס מנור בהתייעצות מייפלגת״ת יזו, יעל
עניין שלא הייה ליו שום קשר עם ענייני־ביטחון,
מעידה על טיב המישטר בומים
ההם יותר ׳מכל דבר אחר.
לנוסחות זו היתד. כמובן, סיבה פשוטה :
כספי רימון באו מהקופה הסודית של שי-
רות־ד,ביטחון ועמום מנור הייה, למעשה,
המו״ל( .אחרי פרישתו מן השביס הפך
מנור מנהל־העסקים הישראלי של טיבור
רחנבאום, הנוכל שפשט את הרגל בשווייץ
ויחד עם ידידו, עמום בן־גיוריון, הוא מנהל
כיום את קונצרן אתא).
שבועיים אחרי הרישום הקודם נגע שרת
בפרשה זו שוב. הוא עדיין האמין לסיפורים

למישפחה, אך הוא נאלץ לשמוט מסווה

גרמו לכד שלושה מאבקי־ן א״תנים של
העולם הזיה, שהחרידו את ראשי־המיישטר
והוציאו אותם כיימעט מדעתם:
• מישפט עמוס־כן־גוריץ, שנמ שך
חודשים רבים ,׳ושנסתיים בחיסול כל
צמרת המישטרה. מאבק זד, החל בגילוי
העולם הזה על מי שהיה אז סגן המפכ״ל,
בנו של ראש־הממשלה. בן־גוריון הצעיר לא
העז לתבוע לדין את השבועון, אך התחכם
ותבע לדין קבוצה קטנה של חובבים, שורת
המתנדבים, שיפירסמד, גילויים פחות מרעי שים.
המערכה של שמואל תמיד בבית-
המישפט ושלנו מעל דפי העיתון חשפה
תמונה מחרידה של המתרחש בדרגים ה עליונים
של מישטרת־ישחאל.
• רצח קסטנר, שהשאיר אחריו שו בל
ארוך של פחדים וחשדות. ישראל קסט-
נר, ממנהיגי יהודי הונגריה בימי השואה,
שנשא-יונתן עם ׳אדולף אייכמן על הצלת

היה לד. תקדים בארץ. מדי שבוע יצא בעלילות
זדוניות נגד העולם -הזה ועורכו,
החשיד אותו !בחשדות דימייוניים. זה היה
עיסוקו העיקרי. בין השאר טען כי יש קשר
סמוי בין אורי אבנרי וד״ר ישראל אלדד
(שייב) ,אביה הרוחני של המחתרת הלאו־מנית־הקיצונית,
שהורשעה ברצח קסטנר.
״מנגנון־החושו״ השתדל לפברק בדרכים
נלוזות ״הוכחות״ כאילו ׳משתתף אורי יאב־נרי
בהקמת מחתרת מזויינית להפלת ד,מיש־טר,
ולבסוף ניסה להביא למעצרו של אבנרי
כסוכן סובייטי.

״טירוף דשע
הולך וגובר״
לפני שנה אישר מנחם בגין כי דויד
בן־גוריון פנה אליו בתקופה ההיא וביקש
את הסכמתו האילמת מראש למעצר זה.
בגין! ,אשר ידע כי אבנרי ד,יד, בעבר חבר
אצ״ל ושהוא רחוק בדיעותיו מן הקומוניזם,

חרד, בשינאתו לדויד בן־גוריזן ולמישפח־תו,
ובשימחד, לאידם.
וכך רשם:

יום חמישי8 ,צ במארס .1957
בינתיים תובע נשר* שבת להדרכת מרצים
בוויכוח חרות— ״העולם הזה״—שורת־המתנדבים.
בארץ
גאות של גל עבור, באשר לא
ידענו זה בבר, ומי יודע אם ידענו בכלל.
בגין עובר בארץ כבימי מילחמת-בחי-
רות, מקהיל אספות עצומות ונושא נאו מים
מפוצצים, אינו מואס גם בישובים
קטנים, דלים ונידחים, עובר שם מבית
לבית ועושה מאמץ מחושב ולא בלתי־יעיל
לכבוש לב אנשים.
״העולם הזה״ משתולל בטירוף־רשע
הולך וגובר. בגיליון האחרון מאמר ה מוכיח
באותות ובמופתים כי המיפלגה
— ״המישטר״ — רצחו את קסטנר !
שורת המתנדבים ספק מפרפרת ביסודי־גסיסה
ספק נאבקת על זבות־קיום, אך
מכל מקום אכולה שינאת מפא״י ומפיצה
שיטנה ארסית.
ייעשה מאמץ מיוחד לדרוך את המחנה
שלנו להשבת מילחמה שערה. אמש הרצה
(יונה) כסה בכינוס מרצים על מקורו תיו
ומהותו של הפשיזם הישראלי, ו בנראה
לא בכל קלע למטרה — עשה
מאמץ אינטלקטואלי של ניתוח, אך לא
סיפק רי תחמושת למערכה.
לשבת, בבית־ברל, גויסו (בנימיו) אלי אב
— הוא עצמו מחניכי הצה״ר, מומחה
גדול לבנין, כותב עליו עכשיו חוברת —
הרצל ברגר, ועילוי חרש אחד (אהרון בן-
עמי) ,סוציולוג צעיר, היה מלכתחילה חבר
מפא״י, בימי המאבק פרש לאצ״ל, עם
העצמאות חזר למפא״י•־.
...אחרי שנסעו, הלכתי לקיים מיצוות
ביקור שהובטח זה עידן לזילברלסטים
(הנריק וסוגיה) .הללו קיבלוני בהתלה בות.
שניהם אנשים לא רעים. אני, בריג-
שותי שאין לה תקנה, לא אוכל לשכוח כי
אשת תססנית ובמיקצת־רעשנית זו היא
נפדתו של חיאל״מיכל פינס (יריד יעקוב
שרתוק).
הצהירה באוזני בי מזמן שפרשתי פנה
זיו המדינה בעיניה — אין זו אותה ארץ-
ישראל אשר אהבה, כאילו נתמוטטו יסודות
חייה ונפסלו ערכיה העיקריים. בלי
משים נשרה מפיה ההגדרה שלי לבן-
גוריו! — הוא אישיות, אך לא ארם ! ניה
צ׳לוביאק ! (ברוסית) — איננו בעל, איננו
אב, איננו אח
דיברה בשצף קצף עס עמוס, בשל ה-
מישפט שסידר לעצמו והאסון שהמיט על
עצמו, על הוריו, על מישטרת-ישראל, על
בית־המישפט עצמו. מה חשג — כי יבוא
ויספר א ת סיפורו וייצא נקי וחסל ז שכח
מיהו (שמואל) תמיר ומהו ״העולם חזה״
וכיצד עט הציבור שלנו על כל סירכה ועל
כל קורטוב רכילות וטפק של חשד ז
_ סיפרה דברים מפי יקירות קרתא בתל-
אביב, נהגים ברחוב, כל מיני אנשים מן
העם. נהג אחד אמר לה כי היתה לו אמו נה
אחת תמימה, והוא ביושרו של המיש־פט
הישראלי — עכשיו גם זו נתמוטטה.
כך התרשם מאופן ניהול המישפט הזה,
* אריה נשר, שעליו כותב שרת ביומנו :
״המנצח על ההסברה במיפלגה — בחור
מוכשר ונעים, אך טרם עמדתי סופית על
טיבו המוסרי׳.
** ומאז מילחמת ששת־הימיס מראשי
התנועה למען ארץ־ישראל השלמה.
** כאן הוסיף העורך, יעקוב שרת (הנק רא
על שס סבו, יעקוב שרתוק) ,ציטוט
מתוך ספרו הביוגרפי של מיכאל בר־ווהר
על בן־גוריון :״גם לפולה, גם למישפחתו
לא הקדיש שימת־לב רבה. הוא כ״מעט לא
נפגש עם אחיותיו ואחיו׳.

שיש נו, לדעתו, פנייה לטובת עמוס, משוס
שהוא בן ראש־הממשלה.
בחצות שילחוני סוף־סוף לחופשי ו באתי
הביתה ורשמתי את יומן היום.

״ועם זה
לא הועיל״.

שינאה זו לבן־גוריון ולצעיריו, שהש תלטו
על המדינה, לא הפריעה לשרת
להמשיך במאבק נגד העולם הזה, ולתת
את חסותו לשבועון־הרפש של ״מנגנון־
החושך״.
רימון המשיך לפרסם מדי שבוע את
עלילותיו על העולם הזה. אנחנו לא הגבנו.
גזרנו על עצמנו שביתה מוחלטת, ולא
הזכרנו אף את השם רימון, אלא אחרי
שהשבועון התמוטט והתחסל.
ואכן, לא שפר גורלו של רימון. למרות
האמצעים העצומים שהושקעו בו, הוא לא
הצליח במשימתו.
להיפך, כשם שהחרם הכלכלי ומעשי-
הטרור חישלו את העזלם הזה והפכו את
קוראיו לאוהדים ולשותפים במאבקו, כן
הגבירה גם התקפת רימון את כוחנו.
שרת עצמו מציין זאת:

יום רביעי 18 ,בספטמבר .1957

לוי יצחק הירושלמי בא לשיחה. שפך
מרי שיחו על מצב המיפלגה בעיתונות.
קיטרג חמורות (השבועון) ״רימון״ ,שהו צאתו
עלתה עד כה, לפי אומדנתו, בהפסד
של 3—400,000ל״י, ועם זה לא הועיל
לערער את ״העולם הזה״ אף כלשהו, ו הזיק
רק ל״דבר השבוע״.
״ידיעת אחרונות״ הולך ורע (במדיניותו
לגבי מפא״י) ,והעובדה כי למעשה המיפ־לגה
שותפת בעיתון זה על-ידי * 50 של
מניותיו היא שערורייה שאין לשאתה.
לעומת זה ״מעריב״ נוהג הגינות ואחריות
ציבורית, ואפשר להוסיף ולטפח י חס זה
מצידו למיפלגה. עיקר כוונתו היה להזהיר
שוב מהוצאת עיתון־ערב בדגל ה-
מיפלגה, אם כביטאונה הרשמי או כמיפ-
עלם של חברים אחדים באורח פרטי.
״מעריב״ יראה בזה הכרזת־מילחמה, ו יגיב
לפי זה.
זאת ועוד, דבר חימצאם של כמה מעובדי
מישרד־הביטחון בקרב הקבוצה היוזמת
חשוד בעיניו ואומר דרשני. תאוות הפיר-
סום העצמי של שימעון פרס היא מה מפורסמות.
הוא ״בונה את עצמו״ בלי־הרף,
במתוכנן ובמחושב, ותוך התמדה
שאינה נרתעת משום קושי, על-ידי טיפוח
קשרים אישיים עם עיתונים ועיתונאים,
פירסום מאמרים ומתן ראיונות, ודאגה
לפירסום סיפורים וסקירות על עצמו ו מתנים
בסתר של קי צנו ת מהכספים ה סמויים
שברשותו.
האין דבר התעוררותם החופשית של
כמה חברים מסורים, למלא א ת החסר
במאזנה ההסברתי של המיפלגה, על״ידי
הוצאת־עיתון ערב כאילו על אחריות עצ מם,
משמשת מסווה למזימתו של פרס ז
אל אלוהים, כמה כיעור !
קטע זה חשוב מכמה בחינות. הוא מגלה
כי ברימון הושקע הון־עתק, המקביל לסכום
של כ־ 20 מיליון ל״י בערכים של היום —
הכל מתוך הכספים הסודיים שייועדו להגנה
על ביטחון־המדינה !
מסתבר כי העולם הזה הגן במאבקו על
חופש־העיתונות ביכללה. אילו הצליח ה־נסיון
של רימון, היו נערי־החצר של בן־
גוריון מוציאים עיתון־ערב. מתוך הקטע
ברור כי הכוונה היתד. לממן נסיון זה
בכספי מערכת־הביטחון — כלומר, מאותן
קרנות סודיות, שאת מקורן אפשר רק
לנחש.
מעניין שדווקא בימים אלה התגלה כי
הממשלה הפאשיסטית של דרוכדאפריקה
עשתה לאחרונה נסיון דומה. מישרד-
התעמולה של הממשלה הלבנה ניסה
לקנות עיתון בלתי־תלוי, הלוחם בה. משלא
הצליחה, השתמשה בקרנות סודיות כדי
לממן את הקמתו של עיתון מתחרה. באותה
שעה ניסתה גם לקנות עיתון חשוב בבירת
ארצות־הברית.
גילויים אלה גרמו בשבועיים האחרונים
לזעזוע עמוק והביאו להתפטרותו של שר.
מסתבר שאפילו במישטר גזעני פאשיסטי
אין מעשים כאלה עוברים בשקט.
שקיו מועד
מילכד. הקטעים המתייחסים במישרין
להעולם הזה, יש ביומן רישומים רבים

אחרים הנוגעים למאבקי שבועון זה בעקי פין.
הם מאשרים את הגילויים של העולם
הזה, ששרת עצמו הכחיש אותם, בשעתו,
בשצף־קצף. למרבה הצער, אין מנוס מן
המסקנה כי משה שרת היה שקרן מועד.
למשל: במשך השנים גילה העולם הזה
פעמים רבות כי נשיא מצריים, גמאל
עבד־אל־נאצר, ביקש בחשאי להיפגש עם
ראשי ישראל, כדי לדון עימם על הפסקת
המילחמה וכינון השלום. היה לנו על כך
מידע מוסמך, ממקור ראשון. בין השאר
נודעו הפרטים לאבנרי בשיחות הרבות
שניהל בחו״ל עם מנהיגים ערביים ובינ לאומיים.

גילינו כי לפני מיבצע סיני, וגם
אחריו, ביקש עבד־אל־נאצר כמה פעמים
להיפגש בחשאי עם שליחיו של משה שרת,
ואף עם שרת עצמו. שרת הכחיש זאת
בתוקף, ופעם אחת אף פירסם הודעה רש מית,
שבה תיאר את גילויי העולם הזה
כשקרים גסים, והוסיף כי הדבר תואם את
השקרנות השיטתית של שבועון זה.
עתה מסתבר כי אחרי שהיה מפרסם
ברבים הכחשות־התקפות אלה, היה משה
שרת מסתגר בחדרו ורושם ביומנו את
האמת — שתאמה לחלוטין לגילויינו!
יש לדבר חשיבות היסטורית, החורגת
בהרבה מן היחסים בין פוליטיקאי מסויים
ושבועון מסויים. באותן שנים התנהל
במדינה מסע שיטתי נגד עבד־אל־נאצר,
שנקרא בכל כלי־התיקשורת, על פי פקו דתו
המפורשת של בן־גוריון, בשם ״הרודן
המצרי״ .בחסות מסע זה הוכן מיבצע-
סיני, ונכרתה בין ישראל ומצריים תהום
שלתוכה נפלו החללים של שלוש מילחמות
— מילחמת ששת־הימים, מילחמת־ההתשה
ומילחמת־יום־הכיפורים.
במשך כל השנים ההן טען העולם הזה
כי ניתן להשיג שלום עם מצריים, וכי
ממשלת־ישראלת היא המחבלת בכך. היה
בידינו מידע מוסמך, אולם קולנו היה
כקול־קורא־במידבר, מפני שרוב הציבור
האמין להכחשות ולשקרים, שהופצו על-
ידי משה שרת וחבריו. עתה, באיחור של
שנים רבות, מוכיח יומנו של שרת כי כל
דברינו על נושא זה היו אמת לאמיתה.
מדוע השתתף שרת במסע־שקרים, שנועד
להכין ולהצדיק מדיניות שהוא עצמו התנגד
לה, בחסותו של מנהיג שהוא שנא אותו
וראה בו סכנה למדינה? רק לאלוהים או
לפסיכולוגיה פיתרונים.
מן היומנים מסתבר כי על אף השינאה
העזה ששררה בין בן־גוריון ושרת, איחדה
אותם השינאד. המשותפת להעולם הזה,
בן־גוריון ידע לנגן על נימה זו. כך, בשיא
פרשת־לבון, שבה מילא העולם הזה שוב
תפקיד מרכזי (היינו הראשונים שגילו את
פרטי העסק־ביש, בסיפור הבדיוני־כביכול
פרשת אלכסיס, וחשפנו את רוב הפרטים
האחרים של הפרשה העכורה) ,ביקש בן-
גוריון להקים את שרת נגד לבון על־ידי
כך שקשר בין לבון והעולם הזה.
ביום ה־ 21 בינואר 1961 כתב בן־גוריון
לשרת מיכתב שנכלל ביומן. בין השאר
כתב בן־גוריון:
לנון נשען על חרות ,״העולם הזה״,
״יעד״( ,מאיר) יערי ו מנופ ה חנרינו.
(יעד היה שבועון־נפל, חיקוי להעולם
הזה, שניסה שמואל תמיר להוציא לאור
באחד הזיג־זאגים של הקאריירה שלו,
כשעמד בראש קבוצה שנקראה ״המישטר
החדש״).
למען ההגינות כדאי להזכיר כי לקראת
סוף חייו, כשהיה מרותק לכסא־גלגלים
וכשכבר ידע כי הוא עומד למות מסרטן-
הגרון, התעלה שרת מעל לפחדנות שציינה
אותו במרבית ימי חייו, והתייצב באומץ־
לב ובצורה מרשימה לימינו של לבון.
ואולי כדאי להזכיר גם כי בן־גוריון עצמו,
בשנים האחרונות של חייו, כשהיה עמיתו
של אבנרי כאיש־האופוזיציה בכנסת ה שביעית,
שינה את יחסו אליו והתפייס
עימו. וכמובן, מאז ימי איסר הקטן חל
שינוי עצום בתפקידיהם ובגישתם של ה מוסד
והשב״ב.
כך או כך, יומנו של שרת הוא מיסמך
מרתק. למי שעקב אחרי מאבקי העולם
הזה במשך השנים. זהו מיסמך מאלף
שיבעתיים.
מכתבים פדס דבל או לא?
אני מסכים בלב שלם עם חברת־הבנסת
גאולה כהן, שמנחם בגין הוא ״בלתי מסוגל
להגן על האינטרסים הבסיסיים של יש ראל.״
אבל גאולה כהן טועה בהעריכה
שזה נובע משום שבגין בגד בפטריוטיזם
ההיסטרי והפאראנואידי שלה. מנחם בגין
עסוק יותר מדי בלבגוד בסאדאת, קארטר
והפלסטינים, בעזרת הנוסחות, הסעיפים
והמליצות צרות־המוח, העוסקות בהסכם
המיסגרת לשלום במזרח־התיכון שהושג
בקמפ־דייוויד.
השקפותיו הפוליטיות של מנחם בגין
מקוממות את האמריקאים, נדחות על־ידי
העולם החופשי, נחשבות כפרובוקציה
אנטי־רוסית על־ידי הסובייטים, מוגדרות
בגזענות ניאו־קולוניאלית על-ידי העולם
השלישי, ובערמומיות יהודית על-ידי ה ערבים.

גאולה כהן צודקת: מנחם בגין
אינו מסוגל להגן על האינטרסים הבסיסיים
של ישראל. יחד עם זאת הוא מסוגל לבטח
לגרור את ישראל לבידוד מזהיר בקרב
אומות העולם.
יוסף שריי! ,תל-אביב
נראה לי כי פרס נובל לשלום, שהוענק
לנשיא מצריים, רק יגביר את תיאבונו
לקבל פרסים נוספים ממדינת־ישראל ונד
ארצות־הברית, בדמות ויתורים מרחיקי־לכת
מצידנו ומטוסי-קרב וכלי־נשק אח רים
מארצות־הברית.
׳ביום בהיר, מעל במה /הכריז נשיא
בפני אומה לא עוד תהיה פה מיל־חמה
אז ליבלבלו השושנים /וצילצלו
פעמונים /לקול תרועת ההמונים המלך
מת, יחי סאדאת ! /יחי, יחי, יחי, הידד !״
מיד צצו הניחושים /שטימטמו את
החושים /במרכאות ופירושים ויהי
ערב, ויהי יום /תם ונגוז כל החלום/ .
ואותו נשיא זכה /בפרס עידוד והערכה /
— טילי תחמושת למערכה.
שמואל אילץ, תל־אביב

ישראל לשמור על ריבונותה, ללא נוכחות
כזאת. יתכן שדווקא אי־הנוכחות היא זו
ששמרה על יחסי ידידות בין ישראל
לארצות־הברית. יכולתן של מדינות קט נות
לעצב לעצמן מדיניות עצמאית, בעידן
המעצמות, איננה בהכרח פונקציה של
הזמנת אותן המעצמות, לכונן בתוך המדי נות
הקטנות בסיסי צבא.
מה עגומה תמונת המצב החברתית,
כשיש מי שבוחנים סיטואציה זו בפריסמה
של ״עליית הקיוסקאים״.
שערי נמל חיפה יהיו ודאי פתוחים
לביקוריהן של אוניות הצי השישי. ארצות־הברית
היא ידידתה של ישראל ומנהיגת
העולם המערבי, אך נוכחות קבועה של
הצי השישי בחיפה, באופן מוזר, איננה
עונה על האינטרסים של ישראל וגם לא
על אלה של ארצות־הברית.
פרופסור שכח וייס, חיפה

ההר הוליד עכבר
כדאי היד, לערוך את הבחירות המוני ציפאליות
ולוא רק למטרה אחת בילבד :
להוכיח שהבלון הנפוח של שני פלגי ד״ש
התרוקן מאוויר ושוב לא נותרו ממנו אלא
קרעי גומי בילבד. אומנם שני פלגי ד״ש
לא התייצבו לבחירות לרשויות המקומיות,
אלא במספר מועט של מקומות יישוב.
אולם המידגם שערכה הטלוויזיה הראה,
כי אילו היו הבחירות לכנסת נערכות היום
היו שני פלגי ד״ש מקבלים יחד ארבעה
מנדטים בכנסת, במקום ד,־ 15 בהם זכו
בבחירות האחרונות. כלומר, הפלג של
שמואל תמיר וייגאל ידין, שכוחו מגיע

הצי השישי בחיפה
מאז שפורסמה הידיעה כאילו ראש־הממשלה
הציע את חיפה כמקום מושבו
של הצי השישי, מיהרו גורמים ציבוריים
שונים להגיב על כך באהדה. סוחרי חיפה
החלו מדברים על השיגשוג הכלכלי הצפוי
לחיפה. גורמי תיירות שינסו מותניהם
לקראת עתיד עתיר סיכויים. גורמי הנמל
החלו מחשבים התועלת שתצמח מהתביי־תות
הצי בנמל הצפוני. חיפה, הנאנקת
תחת עומס תדמיתה, כעיר מנמנמת, כאילו
התעוררה לחיים חדשים. לפני זמן מה
ביקרה אומנם אוניית הצי השישי בנמל,
והעיר חיפה, צהלה ושמחה.
אנו ניזקקים לתגובה זאת לא רק על
מנת להדגים באמצעותה פרק מן ההווי
הקרתני שלנו, אלא בהקשר חברתי תר בותי
רחב יותר. שכן קרוב לוודאי ששימחה
דומה היתד. פוקדת את תושבי אשדוד
ואילת, לו נתבשרו על הפיכת גמליהם
למארחי קבע של הצי השישי. לוד היתד.
עולזת לו נקבע בסביבתה שדד,־תעופה
למטרות חיל־האוויר האמריקאי. אמריקאי,
צרפתי, ואפילו סובייטי. לו היו נסיבות
מדיניות מאפשרות זאת.
החברה הישראלית של שנות השבעים
מאופיינת בגישתה החומרנית לכל תופעה
פוליטית .״מה טוב ליהודים?״ הפך למה
טוב לכיסם של היהודים. הולכים ונעלמים
השיקולים הפוליטיים: האם יש היגיון
בהפיכת ישראל לבסיס אמריקאי? כיצד
תשפיע עובדה זו על מערך הכוחות הסוב ייטיים
באיזור? האם עובדה זו לא תגרום
לכך, שחיפה תסומן על מפתה האיסטר-
טגית של ברית־המועצות וברית־וארשה
כמטרה לטילים בליסטיים נושאי ראשי־חץ
גרעיניים? חיפה, אילת, אשדוד או לוד,
או שמא ישראל כולה?
אין גם מרחיקים חשוב, על התוצאות
החברתיות הצפויות לעיר ולאיזור שלם
מנוכחותם של אלפים, אם לא עשרות
.אלפים, של מלחים, אורחים נוטים ללון
ולהפיץ תרבות של ברים, בתי־עינוג ובתי־בושת.
העיקר ש״הכלכלה״ תפרח.
כותב שורות אלה מוקיר את מרכזיותה
של ארצות־הברית בין שיקולי תוחלת
הקיום של ישראל. יש ודאי מקום לשקול
באיזו מידה ובאיזה היקף, דרושה נוכחות
צבאית אמריקאית באיזור. עד כה הצליחה

מיוצג

כיום לשני חברי-כנסת בילבד,
בממשלה על־ידי שלושה שרים.
דומני שמידגם זה צריך להוביל את שני
פלגי ד״ש למסקנה אחת ויחידה: להתחסל
בעוד מועד ולהיטמע במיפלגות הקיימות.
בעוד שנתיים וחצי הם לא יוכלו להשיג
אפילו את ארבעת המנדטים שעומדים
לרשותם, באופן תיאורטי, עכשיו. ההר
של ד״ש הוליד עכבר פוליטי. לחשוב
עכשיו שהמהפך הפוליטי במדינה נגרם
כולו לא במעט בזכות עכבר זה, שניצל
קוניקטורה זמנית, מוביל למסקנות עגומות
לגבי הקשר שבין רצון העם ומעשי מנהיגיו.
יעקב שפר, תל־אביב

החפוזים, הממונעים
במלאות שבע שנים לסיירת הבטיחות
נעלמתם (או הועלמתם) מהנוף התל-
אביבי. יותר לא נראה אתכם. לא נציית
לכם. לא נהנה משירותכם. לא נחטוף מכם
דו״חים. לא נשמע שריקותיכם.
אתם, שבעת גשם החלפתם את הרמזו רים
המקולקלים ! אתם, שעמדתם במרכז
שלולית גדולה וכיוונתם את התנועה ; אתם,
שפיניתם נפגעי תאונות־דרכים ובגדיכם
ספגו מדמם של נהגים והולכי־רגל לא
זהירים.
אתם, שבעזרת פנסיכם הזעירים ד,כוונתם
(המשך בעמוד ) 15

בדאי לר לבחור דווקא

במץ-צבע,ניתן להתקין ( 81;8$1 8£¥1¥£11 -״׳אנטי מתיקון״ ,לפי אפריט קישון) ־
אותו חלק אלקטרוני המבטיח לך קליטת תוכניות צבעוניות המשודרות
בטלויזיה, גם אם עברו ״סינון״ צבע באולפן -ומשוררות בטלויזיות צבעוניות
אחרות בשחור לבן, כגון :״תשע בריבוע״ ,״האחים״ ,״עוד להיט״ ,״תיאטרון-
הכורסא״ ,כדורגל אנגלי, ועוד __
מץ־צבע הינה בעלת מכשיר הפעלה מרחוק !1110£-ו - 8£ !^107£ 001 לנוחיותך.
מץ־צבע קולטת עבורך את השידורים בצבעים הברורים והטבעיים ביותר -
ממש כמו בחיים.
ניתן להשיג בגדלים ״ 26״ 16״. 14

אז למה לו להתאמץ?
אמץ את

מץ־*בע. מימד הדש בטלוויזיה צבעועית
פרטים אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 19 בני־ברק -רמת־גן.

העולם הזה 2150

_ העולםד״זה

שלו ונד פרס השלו
על גיבעת תיז אל-עובי, בין ברושים זקופי־צמרת,
בצל האקליפטוס הענק וזנוח תפאורות,
בינות שיחי צבר דוקרניים ופורחים,
התקיימה הפגישה ההיסטורית.
גמבור, הלביא מטיל האימה, ששלט על
מרחבי הטריטוריה שמן שדירת האקציות
הזהבות מזרחה, עד לנחל טילדו השוצף
דרומה — אל מעבר להרי החושך, ואשר כל
חיות הטריטוריה חרדות היו למשמע שאגת-
השליט-הבלתי-מעורער שלו. ואלה שלא נח רדו,
נטרפו מזמן ושאריותיהם הזינו ויזינו
את נשרי הצוקים הגבוהים.
גמבור זהוב התלתלים ליקק שפתיו והתבונן
בסקרנות חייתית של זאולוג מלידה
ביריבו-אוייבו הבלתי-מוכרע משכבר הימים
— ליגון .״איך זה ששליט ללא מיצרים כליגון
זה, שהצליח להחזיק בטריטוריה כבירה ומשגשגת,
החל בשדירת האקציות הזהובות
מערבה, אל מעבר לשרשרת הרי פילו ועד
הקניון העמוק, אשר לא נחצה מעולם על-
ידי שום יצור נושם אוויר ופולט דו-תחמוצת
הפחמן ושאר פסולת אוויר.״ ״איך זה, שרודן
זה לא נקרא בשם שידמה לפחות בצילצולו
לשמי !״ חשב גמבור — ״כמו למשל זמבור...״
״מעולם לא טעמתי טעמו של בשר
גורילה,״ חשב ,״הפרימאטים האלה — בשרם
ודאי טעמו פיקנטי ומייוחד.״ אך מבטו ה-
צהוב-חום לא הסגיר אף לא מיקצת ממח שבותיו.

הפגישה
ההיסטורית הזו עם הגורילה
האדירה, ששום יצור לא העז לערער על שיל-
טונו חסר המיצרים באיזורו, ואלה שעירערו
שלדיהם הלבנים מבהיקים מזמן על פני כרי
הדשא הנרחבים. ואלה המערערים עדיין בסתרי
לבם, תקועים עד קצה חוטמיהם ה כהים
במאורותיהם מרבית שעות היממה,
ומרשים לעצמם להגיח ולנשום קצת חמצן
שנותר לפליטה, כך כאשר נחרותיו הקצובות
של ליגון מהלכות היו על פני הביקעה ומעידות
באלף נחרות שהגורילה נם את תנומתו

הביולוגית היוס-יומית הקבועה.
פגישה היסטורית זו התקיימה בחסותו
של הייצור, שאין גבולות לשילטונו, זה ההולך
על שתיים (רוב הזמן) והגר על ראש ההר
בבתים המרובעים הקשים. אותו הייצור,
שאיתו יש לחיות תמיד בשלום, ואשר נמאס
לו להתעורר כל לילה ובכל אחר-צהריים מ תנומתו,
למשמע שאגותיהם של שני אלה,
בעת שהם מכריזים על טריטוריותיהם זה
בפני זה, ללא יכולת להכריע זה את זה,
״כך זה לא יכול להימשך,״ חשב בליבו
הייצור הזקוף ,״צריך למצוא הסדר!״ ליגון,
יושב היה על הסלע, מגרד בעצבנות ובסקרנות
בפדחתו הענקית והולם מדי פעם, מתוך
הרגל, על חזהו האדיר הצעיר, שפה ושם כבר
ביצבצו בו קבוצות של שיער-שיבה לבן או
מאפיר, שבלט על רקע שיערו השחור הסמיך.
ליגון חשף את שיניו הלבנות בחיוך רחב
של ביטחון מהול במבוכה. מעולם לא ישב
כה קרוב לאריה אכזר זה, מבלי ששערותיו
יסמרו, דמו ישצוף בעורקיו וגרונו יפלוט
שאגות-זעם מתוך אינסטינקט תורשתי אבו לוציוני
פרוע .״מעניין איזה צליל היה נישמע
מביתוק מלתעותיו של הייצור הזהוב בעל
הרעמה הגאוותנית הזו!״ חשב.

אך חיוכו המבהיק לא הסגיר אף לא
מיזער ממחשבותיו האפלות. בסיומה של ה פגישה
ההיסטורית הזאת, שאת מישכה ה ארוך
והמייגע אין טעם לתאר כאן, הגיעו
שני הענקים האלה להסכם של הכרה הדדית
בטריטוריות, תוך מעבר חופשי הדדי בחלקים
של הטריטוריות. אחד הסעיפים החשובים
בהסכם היה סתימת פיות הדדית, בשעות
בהן הייצור הזקוף שעל ראש ההר נם את
תנומתו היומית.
העצובים היחידים היו הנשרים מהצוקים
הגבוהים, שידעו בוודאות שמעתה יצטרכו
להתאמץ,יותר בחיפוש הפגרים, ורק הפרטים
החרוצים שבהם יוכלו להמשיך ולהתקיים
בדורות הבאים, כאשר הברירה הטבעית תדון

לכליה את אלה אשר לא יצליחו להיפטר.
במהלכה הבלתי פוסק של מילחמת הקיום

מהגנים של העצלות שבתאיהם...
למשמע ההסכם אחזה התרגשות ר ג
בכל שוכני הטריטוריות השכנות, אשר גם נפשם
נקעה מהרעש הבלתי פוסק שבקע ירחים
רבים משתי הטריטוריות הקיצוניות. הם כה
שמחו לשקט הממשמש ובא, עד שמרוב שלא
ידעו את נפשם החליטו להעניק פרס לשני
המחותנים, לגמבור ולליגון, את הפרס על
ההומאניות החייתית. הפרס ניתפר במייוחד
על פי מידותיהם הרחבות ובהתאם להבל
שפיותיהם רגילים היו לפלוט מאז ומתמיד.
הפרס היפה, שעד עתה היה ניתן לחיות
השקטות דוגמת הג׳ירפות, הצבאים, או ה שימפנזים
אוכלי-הבננות, ולשאר צימחונים
מלחכי-עשב, על עדינות נפש, שקדנות, שק טנות,
ואהבת הזולת החייתית.
אבוי לנו ולאנושות אם התחלנו לחלק
פרסי נובל לשלום לשליטים ולפוליטיקאים.

מבקש מראש את סליחת ההיסטוריונים
והזאולוגים על אי-הדיוקים המיקצועיים.

גד גזית, חל־אב׳ב

שוש * 0211117חוח

ברית בין הכדורים
אני אף פ׳ם לא התעניינתי
בכדור-סל או כדור-רגל.
אני בספורט כלל לא הבנתי
וגם לא רצתי אל הדגל.
למישחקים ביד-אליהו
לקפוץ אף פעם לא רציתי,
גם במסך הטלוויזיה —
בהם כמעט שלא צפיתי.
וכשדיין, על הטריבונה,
היה יושב עם כל הנוער —
אני סובבתי ת׳כפתור,
והלכתי לקולנוע
כזה אני. טיפוס רומנטי.
שירים כותב, מושך בחרט :
עד שהש --ק של אולסי פרי
הפך לפתע לכותרת
מאז אני ״חדשות הספורט״
קורא כל בוקר עם תפילה :
אם אצל אולסי הגבוה —
מילה אצלו אומנם מילה...
אני, שמעולם בעצם
לא התעניינתי כלל בליגה —

נדהם לראות איך שהספורט
הפך להיות לממליגה.
איזו רישעות אצל ״הפועל׳,
איזו קינאה, צרות-של-עין :
סובל שחקן של ליגה אלף
— בגלל עסקן של ליגה זין.
איך ש״הפועל תל-אביב״
שולחים מיכתב לרבנים
הממונים על הכשרות
והמילה לשחקנים
התנהגות ממש ספורטיבית
המובילה ממש למרי,
וכל הארץ מתעסקת —
רק בק-ן של אולסי פרי...
וכל מוהל או רב פאנאתי
אשר הספורט אצלו זה נר,
כבר מתנדב מיד לקבוע
אם אולסי פרי הוא כשר.
וכל עסקן של ליגה זין
במין חיוך כזה צבוע,
נרתם לשמור על טוהר-גזע,
כמו במישטר אחד ידוע...

רק אולסי פרי, אולסי פרי,
לא שם קצוץ, איך שאומרים.
(כי הקצוץ שלו, בעצם,
הפך נושא להמונים)...
במין חיוך כזה, סטואיסטי,
מתראיין בטלוויזיה —
ולא חושב כלל לבצע
בברית שלו איזו ...רוויזיה.
ההמונים ביד-אליהו
עוד מריעים לו: אולסי-כיפאק !
וכל כדור אצלו בסל
פוגע בול. ממש בכיפה.
וגם אני, אשר לספורט
אדיש הייתי בתחילה,
לאולסי פרי הגבוה
רוצה לומר איזו מילה :
לי לא איכפת כלל מה אומרים
העסקנים, גם לא הרבי —
אם הוא מוכן את הק-ן
כך לקצץ בשביל ״מכבי״...

אב* אורן3 ,ח!ח־תילן!וה

רוזי נוקטת צעד מפתיע.
החורף מצפה לך הפתעה נעי מ ה-
מגפי חזי. אותה איכות, אותה נוחות
ואותה עבודה מעולה שכה מאפיינות
את נעלי רמי, צועדות גם במגפי רווי.

שס/עיצוב הכס

העונה הולכת רוזי לקראתך במגפיים
בסגנון בוקרים, עשויים עור ״טקסס״
טבעי ועור זמש,למראה הנשי.
הסוליות רכות-מעור ומפוליאוריטן,

והעקבים בשלוש מידות: נמוך, בינוני
וגבוה.
שלושה סוגי מגפי בוקרים, מפתיעים
בצעדיהם: מגף קצר, שאינו יורד מרגלן
של נשות אירופה, מגף שלושת רבעי
ומגף בגובה הברך כולם כאחד בעיצוב
מפתיע ביופיו.
הכנסי לאחת החנויות שמציעות את
נעלי רוזי ולא תצאי ברגלים ריקות.
להשיג בחנויות המובחרות.
״ המפעל: ת״א, בן אביגדור .20

נעלי רוזי-המהלך הטבעי

מכחכים
(המשך מעמוד )9
תנועה בלילות, כשעלטה נפלה על תל-
אביב ; שידעתם היכן הנהגים לא מצייתים
לתמרורים וחיכיתם להם בפינה! שניהלתם
מירדפים אחרי הנוהגים ברכב גנוב ! שעזר-
תם לנהגת להחליף גלגל או לנהג שמכו ניתו
נתקעה לפנותה מהצומת.
אתם חסרים לנהג. סירבתם להצטרף
לשורות המישטרה, ולכן הנוהג בגוש דן
סובל מדי בוקר, בצאתו לעבודה, ומדי
ערב, בשובו ממנה. אתם לא הבנתם למה
יש לצרפכם למישטרה אחרי שבע שנים
של עצמאות (גם אני לא) .אתם תמצאו
בוודאי עבודות מכניסות יותר, אך לנו,
הנהגים, האבידה כבדה ביותר.
עוזי מרום, רמת־גן

הצעה לתמרור במידבר סיני
למי המעבר?

זכות קדימה לגמלים
הזה מצאתי בעיתון גרמני.
השלט הוא ״זכות מעבר
״זהירות גמלים חוצים !״
החזרת מידבר סיני לידי
כדאי להציב שלטים מסוג

׳את התצלום
ייתכן שפירוש
לגמלים״ או
עכשיו, לפני
המצרים, אולי
זה גם שם.
חנן גו נ ן, האמבורג, גרמניה
• השלט שמצא הקורא גונן —
ראה גלופה.

החשבונוה שולמו
ביחס לכתבה שהופיעה עלי במדורו של
יגאל לביב (העולם הזה )2148 אני חייב
לציין שיש לי הרגשה קשה מאד. בחזקת
״אחותך זונה, ואתה לד ותוכיח שאין לך
בכלל אחות.״
לגופו של עניין: כל הקבלות המצויות

הוא שקר וכזב. ו״המהירות״ שבה חזרתי
לישראל נמצאת בכתובי הקרן־הקיימת-
לישראל. שם ימצא מר לביב מיכתבים
ששלחתי לירושלים עוד בחודש פברואר,
בהם אני מציע לחם להכין את מחליפי
משום שאני מתכוון לסיים את שליחותי
בתחילת יולי. כלומר, הודעתי על סיום
שליחותי בארצות־הברית כמחצית השנה
לפני כן.
אין זו הפעם הראשונה ש״מחפשים״ אותי
מעל דפי עיתונכם. לפני שיצאתי לשליחות
פורסם בתשקיף שלכם שאני עומד לצאת
לשליחות ולשלב אותה עם לימודים. בעת
שהותי בארצות־הברית נכתב שאני דואג
ל״חאלטורות״ לאשתי, שולה חן, במיסגרת
נשפי הקרן־הקיימת שאני מארגן. כל הידי עות
הללו היו מצוצות מהאצבע ולא היה
בהן שמץ של אמת. אינני יודע אצבעו
של מי היא, וקצת קשה לי להבין מדוע
הוא עושה זאת.
אבי קורן, תל-אביב
• יגאל לביב מעיר: מיכתבו של אבי
קורן מאשר את האמור בידיעה, כי קורן
עזב את ארצות־הברית בלי ששילם את
חובותיו. קורן מסביר זאת באומרו, כי
מסר כספים לשכנים כדי שישלמו את
חובותיו, אלא ששכנים אלה נסעו לישראל
לששה שבועות, ופרעו את החובות רק עס
שובס לניו־יורק. ההמחאה שהציג קורן,
כהוכחה לתשלום החוב לחלבן• ,נושאת
תאריך של 25 באוגוסט, בעוד הפתק
שפורסם בידיעה (העולם הזה ,)2148 ובו
תביעה לשלם את החוב, נושא את התאריך
של ה־ 3ביולי. כך אירע גס לחובות שכר־הדירה,
ועוד חובות. קורן פשוט דחה
פירעון חובות שוטפים במיספר שבועות.
אין הקורא קורן מגיב על הטענה השניה
בידיעה, שלפיה עסק, בניגוד להוראות,
בהדרכה במרכז קהילתי, בנוסף טל מישרת
שליח הקרן־הקיימת־לישראל.

אכי קורן
מתי שלמו החובות?
בידו של לביב, שכאילו לא שולמו, מצויות
בידי לאחר ששולמו. כאשר עזבתי את
ארצות־הברית (ולא במפתיע) הודעתי על
שינוי כתובתי למישרד־הדואר המקומי.
עשיתי זאת כדי שכל החשבונות שלי יגיעו
לידי שכנים מסויימים, שבידיהם הפקדתי
כספים למטרה זו. השכנים הללו מתגוררים
באותו הבניין שבו גרתי אני. באותו בניין
התארח גם מר לביב, ואם היה עולה תשע
קומות (במעלית) היה מקבל מהם את כל
ההסבר לפני שפירסם מה שפירסם.
במחצית חודש אוגוסט שבו השכנים
שלי מביקור בישראל ושילמו את כל
החשבונות שהגיעו אחרי צאתי את ארצות-
הברית. כל בר־דעת יודע שחשבונות רבים
מגיעים באיחור של חודש ואפילו חודשיים,
ומי שבאמת רוצה יכול להשאיר ״פס״
מאחוריו ולהתעלם מהם.
כל הצילומים של ״פקודות לתשלום״
וקבלות על תשלומים מצויים בידי. עד
ל־ 28 באוגוסט, חודש וחצי אחרי שיצאתי
את ארצות־הברית, הגיעו כל החשבונות
ושולמו כל התשלומים. לדעתי זהו זמן
סביר בהחלט, בהתחשב בעובדה שהאנשים
שבידיהם הפקדתי את הכספים לתשלום
לא שהו -בארצות־הברית במשך כשישה
שבועות.
אל יתר הסיפורים הכלולים בכתבתו של
לביב באמת שאינני מתכוון להתייחם. כל
הסיפור על ״שתי מישרות״ בהן עסקתי

העולם הזה 2150

ילדות גזולה
בהאזייגי לתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת,
שבה השתתף הילד־״הפרופסור״ רון קריי-
טלר, שמחתי ׳מאוד שביתי נטלי כבר הלכה
לישון. כי בתי קמה כל בוקר בשעה ,7
כדי ללסת לבית־ד,ם פר, ואילו הלוחם ה צעיר
1למען ״זכויות הילדים״ הולך בבוקר
לים.
יומיים לפני כן קראתי בידיעות אחרונות
על האגודה שאותה הקים רון —
אליה הצטרפו כמה ילדים־טבוגרים, חולי
שיגעון־גדלות — המגינה על ילדים מפני
הוריהם. מעניין ולדעת במיסיגרת איזו תוכ נית
בישרו לו על העוול שהורים עושים
לילדיהם?
רון קרייטלר הוא כנראה מוצר מייוחד
במינו. הוא בן יחיד -שהוריו מנצלים אותו
כנראה ׳לצרכי לימודי הפסיכולוגיה ואולי
לצרכי פירסומת, מבלי לתת שום דין־וחש־בון
ליילד. הואלא הולך לבית־הססר, כשאר
הילדים, ולא משום: שברח חס וחלילה, אלא
מפני ישכלל לא רשמיו אותו למוסד שמת אים
לו. מדוע אינו מקים אגודה עותומא-
נ״ת !נגד הוריו, המונעים ממינו ׳לגדול ו להתפתח
כשאר הילדים, במקום להקים
אגודות שהוא עצמו ׳אינו ייודע את ׳מובנן?
האם לא הקריאו לו אף פעם על ״חוק
חינוך חובה״ ,על ילדים הלומדים יבמים־
גרת ושיש להם חברים (הוא טוען שלו
אין) ויעל האושר של ילדים התורמים ל-
מישפחה 1במיקום על שודדים ׳ואטום?!
׳בתוכנית עלי כותרת חזר רון יעל חמשת
הסעיפים ׳שאותם למד יפה בעל־פה .׳לעו

זאת הודה ׳בפירוש שאינו מבין מה
הן ״זכויות וחובות״.
בעיני רון קרייטלר ילד צריך להיות
״פרזיט״ ,כי גס ׳אביו הוא פרזיט וכן סביו,
וכך הלאה, דור אחר דור. כשאותו פרזיט
שלא רגיל לקבל מרות גדל — למה ש-
יתגייס לצבא? כשיתחתן, מדוע שיעזור
לאשתו ולילדיו — אם הוא לא הורגל
לכך מיילדות?
יש חיוביות כילד, יש חובות כנער, יש
חובות כבעל וכאזרח. אף אחת מחובות
אלה אינה מקנה לבעליה את התואר ״עבד״.
מחובתו של יכל אחד בחברה לתרום את
תרומתו.
מי יחזיר לרון את הילדות שהוריו
גזלו מימינו? אולי כשיגדל יצליח להזיז
את מחוגי הזמן לאחור. ובינתיים, אנא
רון, אל תקלקל את ילדינו! בטל את
אגודת ״הפרזיטים״.
דרורה זכרוני, תל־אביב

מע״מ על קמפ-רייוויד

בעיתונות היומית וגם בעיתון בשפה
האנגלית, ג׳רוזלם פוסט, מתפרסמת מודעה
׳גדולה מטעם החברה התל־יאביבית למדליות
ומטבעות, המציעה למכירה את המדליה
המתארת את פגישת שלושת המנהיגים
בוועידת קמפ-דייוויד. כאשר מודעה כזאת
מתפרסמת בעיתון בשפה האנגלית המופץ
בחו״ל, נראה שהכוונה היא ליעניין יאת
הקוראים לרכוש מדליה זו. אך באיזו
רשות ׳מבקשת החברה הנ״ל ׳מחירים ה כוללים
יגם ׳מס־יערדיימוסף? כאשר המוצר
נמכר בחו״ל נכנסים דולרים לקופת ה מדינה.
למכירת מדליות בחו״ל אפשר
לקרוא ״ייצוא מדליות״ ועל ייצוא לא חל
כל מס־ערך-מוסף. האם אין כאן מעילה
באימון הצביויר?
שימעון שטאוכר, מרגרהוט, בלגיה
המחירים הנקובים במודעות והכוללים
מס־ערך־מוסף מיועדים למכירה

חוק ,־משום שצבא מתוקן צריך לדאוג
שלחייל לא יהיה !כדאי לבצע עבירה. אותם
חיילים שאינם חופשים כומתות (ולדעתי
הם מעטים מאוד) עושים זאת מאחת משתי
הסיבות הבאות: או שהפקודה אינה היגיד
נית (לגביהם) והם מעדיפים להסתכן ב עונש
ובלבד שלא לחבוש כומתה ! או
שהפקודה היגיונית, ואלא שהם אינם מבצ עים
אותה משום שהם אינם מסתכנים
בעונש, מאחר והמושטרה הצבאית אינה
ממלאת את תפקידה.
בשיני המקרים האשם הוא בצה״ל: הור דת
פקודה שאינה ניתנת לביצוע או אי-
הקפד־ ,על: מילוי פקודה. בהמשך מכתיבו
כותב הקורא גולדגרט :״האם נשארה ב מדינתו
של העם הנבחר חלקה אחת טובה
לרפואה או שהכל רקוב בה עד היסוד?״
במילים אלה מבטא הכותב׳ גיי״זה, שרבים
בארץ שותפים לה: האשמת הרוב נמח־דלים
של הצמרת. הכותב מאשים את
החיילים באי־מילוי פקודה למדות שבצבא
׳נורמלי מילוי פקודה אינו נתון כלל ל שיקול
דעתו שיל החייל. התעשיינים מא שימים
את הפועל הישראלי במוסר עבודה
ירוד, כגורם לתחלואי התעשייה (ועוד הם
מעזים לטעון ש״היעבודה היא ערך׳ ולשלם
לפועלים ישכיר ירעב) .המנהיגות וגם כותב
הימיכתב מאשימים את העם בנטייה אחרי
״סיר הבשר״ ,בעוד שרוב העם מורכב
משכירים ופירורי הבשר !שהם מקבלים
בהחלט מגיעים להם.
אזרחים כמו הקורא גולדגרט ראויים
בהחלט לחרא שהם ׳אוכלים.
ש. אזולאי, קריית־גת

מישהקי ״אנטיקה״

ברצוני להגיב יעל השמצת הטלוויזיה ה־
״שראליית במדור הטלוויזיה שלכם (העולם
הזה .)2147 שם ׳נכתב כאילו צריכים עורכי
מחלקת הספורט בטלוויזיה הישראלית
ללמוד ׳מהירדנים. כאשר מתאר הכותב
את המתרחש בירדן, או ׳שאינו צמוד ל עובדות
או שאיינו מבין בכדורגל. בירדן
משדרים מזה כמה ׳שבועות מישחיק כדורגל
איחד בלבד מהליגה האנגלית. אלא ש־מישחקים
אליה הם ממישחקי הליגה בשנה
1שעיברה יאו: משנים קודמות בהרבה. כך
׳שלפני שמשמיצים את הטלוויזיה הישר־אליית
שי לבדוק את העובדות ולברך
יאותה, על שהיא משדרת מיישחקים האג־גלית
שנערכו רק בשבועות האחרונים,
ולא מישחקי ״אנטיקה״ כמו בירדן.
נחום בהן, קרית מוצקיו

טעות לעולם צוד;3ת

מצורף בזה קטע הכותרת של אחד
מעמודי מעריב ( 31 באוקטובר .)1978 ,עד
עכשיו חשבתי כי היום השלישי הוא היום
שבו נאמר פעמיים כי טוב. עכשיו מסתבר
שזהו יום שלילי.
שאול דישי, תל־אביב
• שלילי — אבל לפחות רק פעם אחת.
עמוד 17

יום שלילי
ל׳ בתשרי
תשל״ם

מ ע לי ב-

11.10.1978

היום השלילי כשבוע
מעריב 31.10.78 ,

19.05 קונצרט אילשבת. בטהובן: סימפוניה מס׳ 6
״הנפאסטוראלית״ ז שוברט: חמישייה לפסנתר
ולרביעיית מיתרים — ״דג השמך׳ /ודבר ; ק:ונ*
צ׳רטו מס׳ 1לקלרנית זלתזמורת.
הסימפוניה הנפאפטורלית
ידיעות אחרונות4.11.78 ,
בארץ. רוכשי המדליון מחו״ל זכאים לפטור
ממס־ערך־מוסף בשיעור של ס.120/

מה אוכלים האזרחים

במדור המכתבים (העולם הזיה )2147 כו תב
הקורא יחנן גולידגרט על מחדל הכומ תות
:״ואיד החיילים אינם מתביישים לזל זל
במנהיגם בפרהסיה?״ בתור חייל איני
הושיב שגישתו של הכותב ׳מצחיקה. זו
שטות לטעון שחייול צריך להתבייש להיפר

בלוח שידורי הרדיו, שפורסם בידיעות
אחרונות ( 4בנובמבר )1978 מצאתי סוף־
סוף הוכחה לחשד שקונן בליבי מזה זמן
רב: שבטהובן היה למעשה חשישניק,
וכתב את המוסיקה הטובה ביותר שלו
תחת השפעת סמים. תודה לעיתון, שהיה
לו אומץ הלב לחשוף את האמת, ששמה
האמיתי של הסימפוניה הפאסטוראלית לא
היה אלא הסימפוניה הנאפסטוראלית.
בני ימיר, תל־אביב
• ומכאן גם הסימון שלה: אופיוס .76

מכתבים

אור לגויים
כ״כהך (בדימום, עד לבניין ביודהמיקדש
מחדש) הרשו לי לתת עצה טובה למר
אולסי פרי. הצעתי היא, שהוא יוריד את
מכנסיו אחרי כל סל שהוא כובש לזכות
קבוצתו במישחק הבא. כך יראו עם ועדה
וצופי הטלוויזיה כי הוא אומנם יהודי
כשר.
אינג׳ ה.ר. הדינגר, תל־אביב

למען התענו\..
אב כבד מצאת* אתהתענו\ האמיתי.
א י רו פ ה, דדת ניקוטין בעי שון. ע שי רהבטעם.

י!לפים רן, קפה לא
ברצוני להעיר את תשומת־לבכם לטעות
בכתבה שפירסמתם
אודותי (העולם הזה
.)2140 ניכתב בה
כי אני מאמינה ב חיזוי
על פי הקפה.
דבר זד, אינו נכון.
אני מאמינה כי ה חיזוי
על פי ה אינו אסטרולוגיה מושלם,
ופרט ל אני אסטרולוגיה מאמינה
גם בחיזוי
על פי הקלפים ה אסטרולוגיים,
הגר־תמיר
פולוגיה,
ותורת כף־
היד.
מרים תמיר, אסטרולוגית, תל־אביב

חליפתן הוא העיקר
ייתכן שלאנשי מבט ספורט בטלוויזיה,
מישחקי הכדורגל הנערכים באירופה הם
ליפתן. אבל לגבי ולגבי כל אוהד כדורגל
שאני מכיר, קטעים מאותם משחקים הם
העיקר בתוכנית הספורט המוקרנת בטל וויזיה
כל שבת. אז אם מפרסמים, שבתוכ נית
הספורט בטלוויזיה יוצגו קטעים
ממשחקי הכדורגל
בגביעי אירופה ה שונים
ומהליגה ה אנגלית
ובסוף לא
מראים שום דבר,
אלא אפס קצהו של
מישחק אחד, סימן פשטה שהתוכנית
את הרגל.
אני חושב שאני
מדבר בשם רבים
אם אומר, שאנשי
מבט ספורט בטל פרידדר
וויזיה
פשוט חות כים
בבשר החי של
אוהדי הכדורגל. את אף אחד מאוהדי
הספורט לאמעניין הבולשיט של הכדורעף
או השיוט. הפתרון צריך להיות פשוט:
במרכז התוכנית להקרין משחקי כדורגל
זרים ושהליפתן יהיה התעמלות או כדורעף.
למען השם: עד מתי יראו לנו בשידורים
בערבית פי עשר כדורגל אירופאי מאשר
בתוכנית העברית?
אילן פרידלר, הרצליה

יוזמה של המישטרה
בכתבה על המתרחש בצים כתב העולס
הזה ( )2148 את הדברים הבאים המתייחסים
אלי:
״לצוקרמן גם נודע כי מנהל אגף הביטוח
של ציס, זאב וינברגר, הכפוף ישירות
למנכ״ל, נתן ביוזמתו עדות למישטרה,
שאישרה את פרטי התלונה של כרמי.״
כן נכתב:
״לגופו של עניין הכחיש וינברגר כי
הגיש תלונה נגד צוקרמן אך הודה כי
מסר עדות במישטרה.״
ילא ברור לי על סמך מה נכתבו הדברים,
המייחסים לי יוזמה בהגשת עדות למיש־טרה,
דבר שאינו נכון. הנכון הוא כי
בשובי מחופשה קצרה המתין לי ליד
מישרדי חוקר־מישטרה, והזמינני לגשת
למישטרה למטרת חקירה. אני ניגשתי ל-
מישטרה לא מיוזמתי ולא מיוזמת גורם
כלשהו בהנהלת צים, אלא לאור זימון
שקיבלתי מהחוקר הנ״ל. שם מסרתי הודעה
ביחס לשאלות ומיסמכים שהוצגו בפני.
זאב ויננדגר, חיפה

העולם הזח 2150

על מנח בגין ל ה חלי ף את ממ שלתו

בניו לשילנחן!
אם יש לקיים כחירות

1 1לכנסת?

חדשות

הכחירות העירוניות הוכיחו כי
הכנסת התשיעית ככר הפכה קא־ריקטורה
של המציאות הפוליטית.

הסיעה שזכתה במקום?!שלישי בבחי רות
האחרונות לכנסת נמחקה מן המפה
הפוליטית. אף אחד משני רסיסיה לא.
היה עובר, כנראה, את אחוז־החסימה אילו
נערכו הבחירות היום. בנקודה יחידה זו
מסכימים ביניהם בעלי כל המישאלים ה יריבים,
החלוקים על כל שאר הפרטים. .
האם ייתכן כי סיעה שאינה קיימת
תהיה בעלת עמדת־מפתח בממשלה ותכ־ריע
בעניינים הנוגעים לחיינו?
הקבוצה הצעקנית של גאולה כהן ושות׳
פועלת בכנסת מבלי שמישהו יידע את
מי היא מייצגת. גם לה עצמה אין כל
אפשרות לדעת זאת.
אפשר להמשיך ברשימה זו. רב הפיתוי
לאמר: כנסת זו צריכה להתפזר. יותר
מדי קרה מאז שנבחרה. יותר מדי מונח
עתה על כפות־המאזניים. הבה נבחר ב כנסת
חדשה, על פי המציאות של היום,
וזו תמשיך בדרך.

יהיה זה אסון שאין ערוך לו.

התענוג של גירוש רוחות־הרפאים של
ד״ש מן הכנסת אינו שווה זאת. וגם לא
תוספת מנדאטים לגוש זה או אחר.
(ואם יש פוליטיקאים המתפתים להאמין
כי המנדאטים הנוספים כבר מונחים בכי סם,
הבה נזכיר להם את גורלו של ראש-
ממשלת־בריטניה, לפני שנים לא־רבות,
שפיזר את הפרלמנט אחרי שכל המיש־אלים
המדעיים הבטיחו לו רוב מוחץ —
ושהובס בבחירות שוק על ירך. הרבה
דברים מצחיקים יכולים לקרות בדרך מן
המישאל אל הקלפי).

כנסת הנוכחית, על כל מיגרעו־י
1תיה הזועקות לשמיים, טובה די צור כה
כדי להביא את רכבת־השלום אל
התחנה שלאחר-הבאה: הקמת המימשל־העצמי
בגדה וברצועה, אחרי חתימת
ההסכם עם מצריים.

משה דיין, מסיבות השמורות עימו, מש רת
אותו במשימה זו, ביעילות.
עזר וייצמן ממשיך לשמש כדינאמו של
התהליך הזה, וכהונתו במישרד״הביטחון
חשובה בשעה זו מאין כמוה.

אך קיימת עתה כממשלה קכו־צה
גדולה ויעילה, שתפקידה היחידי
כחיים הוא להפריע, להכשיל,
להטריד, לחכל, להציק, לטרפד.
אין
לקבוצה זו מכנה משותף. אין לה
אידיאולוגיה או מצע. זוהי תערובת נזילה
של פוליטיקאים, אשר לכל אחד חשבו נות,
אינטרסים ותסביכים משלו.
מה מתרחש בנפתולי נפשו של שמואל
תמיר, שר שהסוס שלו התמוטט בין רג ליו?
ייתכן שזיגמונד פרויד, בהתייעצות
עם קארל גוסטאב יונג ואלפרד אדלר, היה
מפענח את התעלומה. מסופקני.
מה פשר התעלולים של אריק שרון?
בוודאי יש בהם חשבון כלשהו. אך רק

רם הפיתוי. יש לעמוד כו, כי
התענוג יקר מדי.

ף ( י שרוצה לחכל במאמצי-השלום

• י בשלב המכריע, מן הראוי שיציע עתה
בחירות חדשות. כשגאולה כהן תובעת
זאת, היא פועלת בהגיון נדיר אצלה.

כי מערכת־כחירות היא תירוץ
אידיאלי לשיתוק המימשל הישראלי.
גלגליה של רככת־השלום
ייעצרו כחריקת־כלמים.

לפני חתימת הסכם־השלום עם מצריים.
נערוך בחירות למחרת היום.

גם זוהי עצה, שאחיתופל היה
מתכייש כה. אם השלב הנוכחי של
המשא-והמתן הוא קריטי, הרי ה־
•טדב שלמחרת-החתימה יהיה קריטי
כפל כיפליים.
^כיפליים: כי לא רק בסיני יהיה צורך
לבצע פעולות חשובות, שיחייבו החלטות
מהירות ואמיצות על כל צעד ושעל. עיכוב
הביצוע של ההסכם בחצי־האי ימיט אסון
על השלום הטרי, בעודו מונח חסר-ישע.
אך חשובות עוד הרבה יותר ההכרעות
שיהיה צורך לקבלן, והפעולות שיהיה צו רך
לבצען, בגדה המערבית וברצועת־עזה.
יהיה ניסוח ה״קשר״ כאשר יהיה — כל
ילד מבין כי יש קשר ישיר ואמיץ בין
עתיד יחסינו עם מצריים ובין הקמת המימי
של־העצמי הפלסטיני בשטחים הכבושים.

אם תעצר רככת-השלום לפני
שתגיע לתחנה זו, כרגעים המכריעים
מכחינה פסיכולוגית ופוליטית,

ממשלת אפסים — ניחא. ממשלה של
לא־יוצלחים — ניחא. ממשלה בעלת רמה
מוסרית מפוקפקת — ניחא (בקושי).

אכל ממשלה שהיא כד אלה
כיהד — וגם מהווה מיכשול כדרך
לשלום — זה יותר מדי :

^ יך מחליפים ממשלה בלי בחירות?
במישטר האמריקאי, אין בעיות. הנשיא
נבחר אישית, והוא מהווה את הרשות
המבצעת. השרים אינם אלא עוזריו האי שיים.
הוא ממנה ומפטר אותם כרצונו.
במישטר הפרלמנטרי הבריטי בוחר ה פרלמנט
בממשלה כולה. אך בפועל יש
לראש־הממשלה הסמכות הבילעדית למנות
שרים ולפטרם. ההגיון הבריטי אומר שאין
טעם במינוי שרים, שאין ראש־הממשלה
מסוגל או חפץ לשתף עימם פעולה. הממ שלה
צריכה להוות צוות הומוגני והאר־מוני,
ואין לסבול חריגים קיצוניים מדי.
בישראל לא נתקבל עיקרון זה מעולם.
לכאורה, גרם לכך המישטר הקואליציוני.
אך לכל ראשי־הממשלות היו בעיות חמו רות
במיפלגתם. לא פחות מאשר ביחסים
עם שותפיהם בקואליציה. יצחק רבין סבל
משימעון פרס יותר מאשר מזבולון המר,
ויריבו העיקרי של דויד בן־גוריון בממ שלו
היה משה שרת, ולא משה שפירא
או פינחס רוזן.

השרים המחבלים במדיניותו והמציקים
לו אישית, הם, ברובם, שרי הליכוד, ואף
שרי מיפלגתו שלו עצמו.

כמה זמן תימשך עצירה זו?
שלושה חודשים? ארבעה? מה
יהיה מצכו של אנוואר אל־סאדאת
כעולם הערכי אחרי ארכעה חודשים
שכאלה?׳

השגת השלום היא משימה
היסטורית, המגמדת כל התחכמות
פוליטית ושיקול מיפלגתי. הפיכתה
של התחכמות דמוקרטית
ליתד. כדי לתקעו כגלגלי משימה
זו, היא עיוות הדמוקרטיה.

ן, ש המתחכמים ואומרים: בסדר, לא

כל זה ניתן היה, אודי, לסכול,
אידו היתה ממשלה זו עוזרת לראשה
כמלאכת עשיית-הש־ום-.

זהו גם גורלו שד מנחם כגץ.
האופוזיציה היעילה היחידה לדרכו
הנוכחית היא כדיכוד.

גם האמריקאים, שוחרי הדמוקרטיה, יצ טרכו
להבין כי אין הממשלה יכולה לקבל
החלטות בשעה שהיא מתייצבת לבחירות.

בשלב הקריטי הנוכחי, אין דריכה במ קום.
מי שנדמה לו שהוא דורך במקום,
אינו חש שהוא נסוג במהירות. בממלכת
השלום, כמו בעולמה של עליסה מארץ-
הפלאות, מי שרוצה להישאר במקום צריך
לרוץ במלוא המהירות.

לממשלה זו במה להתפאר. המצב הבלתי־נסבל
של שר־החקלאות, המחלק את זמנו
בין עיבוי ההתנחלות הלאומית בשטחים
הכבושים ובין עיבוי רווחיו הפרטיים בח וותו
נמשך. יריביו חוששים לתבוע ממנו
את הסקת המסקנות, פן יידחף לזרועותיח
של גאולה כהן( .האם זה עונש חמור
מדי?)

מנחם בגין בקנדה: הצרות הן בבית
זה יהיה ״השלום הקטן״ .השגת
״השלום הגדול״ — ההסכם הכולל,
שיפתור את כל הכעיות ויכלול
שלום ישראלי־פלסטיני —
תהיה מוטלת מן הסתם על הכנסת
הכאה, העשירית.
יש בכנסת הנוכחית רוב יציב לשלום.
שום פשרה או ויתור למען השלום, שיוצע
על־ידי הממשלה, לא ייתקל בכנסת זו
במיכשול של ממש.

הכנסת תדון ותאשר.

היא תעשה זאת מפני שההרכב שלה
מתאים לצורך זה.
זהו הפאראדוכס הקיים ברגע זה:

אי ן אופוזיציה יעילה לשלום

ככנסת.

לשלום

י ש אופוזיציה יעילה
כממשלה.

נחם כגין הגיע, אחרי מאבק

פני ! מי קשה ומר, לעמדה המאפשרת לו
להשיג את ״השלום הקטן״ — השלום עם
מצריים, והתחלת ההסדר עם הפלסטינים.

נכון, זה קשה לו. יהיה עוד צורך
כלחץ אמריקאי מתמיד ומא
סיווי, וכלחץ מקכיל של כוחות־השלום
כישראל, כדי שיגיע לתחנה
זו. אך הדכר אפשרי.
יש לתת לו את ההזדמנות לעשות זאת.
מה גם שאין מועמד מתאים אחר בשטח,
שיש לו הסיכוי לתפוס את מקומו כעת.

אריק שרון שני היה מסוגל להבינם.
מה קורה ליצחק מודעי? רק לפסיכולוג-
העליון, השוכן בשמיים, פיתרונים.
מה חושבים השרים האחרים, המציקים
לבגין, המתנכלים לעזר וייצמן, התוקעים
בכל הזדמנות יתדות בגלגלי־השלום?

ודמה — לכד הרוחות — :זה
צריך להיות השוכ לעם ישראל?

ף י כה נאמד זאת בפה מלא: מב-

ו • חינת הרמה האנושית, האינטלקטוא לית
והמוסרית, ממשלה זו היא — ברובה
הגדול — אוסף של אפסים.

נראה כי כימעט אף אחד מחבריה
אינו מצטיין כתפקידו. הבדיחות
שהתמקדו, משום־מה, כדויד
לוי המיסכן, מתאימות גם לרוב
השרים האחרים.
שני שרים, ששלטו על חמישה תחומים
חשובים — התעשייה, המיסחר, התיקשד
רת, התיירות והתחבורה — כבר התפטרו,
ואיש אינו מרגיש בחסרונם. אילו התפטרו
גם שרי השיכון, הבריאות, המישפטים,
הרווחה, החינוך, הדתות, האנרגיה וכל
התשתית — מה היה ההבדל? אילו נעלם
סגך ראש-הממשלה בכבודו ובעצמו, יחד
עם גדוד שומרי-הראש שלו — למי היה
איכפת? את ישיבות־הממשלה יכול היה
לנהל, בהעדרו של בגין, גם אריה נאור
או יחיאל קדישאי.
אשר לרה המוסרית — נדמה שאין

כמישטר הישראלי, יש לכך פי־תרון
פשוט: ראש־הממשלה מתייצב
לפני הנשיא ומגיש את התפטרותו.
אחרי התייעצויותיו עם
הסיעות ככנסת, מטיל הנשיא עד
אותו ראש,הממשלה להרכיב ממשלה
חדשה.

ך דמה לי שהגיעה השעה לכך.
!שום פוליטיקאי אינו אוהב לערער את
הסטאטוס־קוו ולגרום למאבקים מיפלגתיים
ובין־מיפלגתיים. אך אי-נעימות זו כדאית,
אם תצמח מכך ממשלה המאוחדת בגי שתה,
המסוגלת לבצע בלב שלם את המדיניות
שהיא קיבלה על עצמה.

הכד שככלל יש צורך ככך. שד
שאינו מסכים למדיניות הממיטלה
שהוא חכר כה, חוכתו המוסרית
והמדינית היא להתפטר.

כך עשה יגאל הורביץ, וטוב שעשה
כך. אם אכן הוא פוזל בחזרה אל כסאו
האבוד, זה מוזר.
מוזר עוד יותר להיווכח שאף אחד
משאר השרים, שהביעו בהצבעותיהם או
בדבריהם את התנגדותם להסכמי קמפ־דייוויד,
לא נהג כמוהו. יש כאן מידה
של שחיתות פוליטית, שאין הדעת סובל-

חיים לנדאו, שר־בלי־תיק שלא נבחר
לכנסת, הסתייג פומבית מן ההסכמים. מה
מעשיו בממשלה זו? יצחק מודעי הוא
אדיב ההסכמים. איך הוא מקבל על עצמו
לנהל משא־ומתן להגשמתם? מה בדיוק
עושה אריק שרון — פועל למען ההס כמים
או נגדם, או גם זה וגם זה? וכל
האדונים האחרים שזו דעתם — איך הם
נשארים בממשלה?

אם אין הם מסתלקים מרצונם,
הוכה ציבורית היא לסלקם.

אין ברגע זה אלטרנטיבה מעשית למנד
שלת־בגין. אבל אפשר לדרוש ממשלת־בגין
אחרת .

לאנשים

הנבונים!
777 הברנדי הלאומי שהוא
בינלאומי.

חיריק החליק במירזץ לעירייה
ושני הח־־כים היו צפויים לתלייה פומבית
! 8את אחד ממיברקי-ה-
ברכה שהגיעו ללישכתו של
שמעון פרם אחרי הבחי רות
שלח ראש ממשלת שווד יה
לשעבר, אודן! פאלמה,
מי שהפסיד את הבחירות ב אותה
שנה שבה הפסיד המע רך
את הבחירות בארץ. פאל־מה
לפרס במיברקו :״יחד
נפלנו לאחר ארבעים שנה,
יחד התאוששנו תוך פחות מ שנתיים,
ויחד נחזור לשילטון
בעתיד הקרוב.״
11 מחלוקת בין פרס לבין
מזכירה הכללי של.מיפלגת־ה־עבודה,
רב־אלוף (מיל ).חיים
כר־ ל * ,פרצה כאשר החל
השידור המפורסם בטלוויזיה.
פרס הורה להביא מיד את בק-
בוקי־הוויסקי, ובר־לב, המתון
יותר, התעקש שיש להביאם,
אם בכלל, רק לאחר תום ה שידור
וגילוי כל התוצאות. ה פשרה
בין השניים: הבקבו קים
יובאו והמשקה יימזג, אך
ישתוהו אחרי תום השידור.
! 8מי ששמח לדבריו, יו תר
מכל אדם אחר, על כך
שיום הבחירות הגיע סוף־סוף
אל. סיומו, היה ח״כ הליכוד
אכרהם שריר. הוטל עליו
לבקר בקלפיות בתל־אביב, ב-
גיבעתיים וברמת־גן, והוצמדה
לו חברת־כנסת נוספת מהלי כוד,
שרה דורון. רק אחרי
שהסתיים היום הארוך אמר
שריר :״זה היה היום הקשה
בחיי.״
׳ 8מי שהיה עוזר שר־המישפטים,
עורך־הדין יחי אל
(״חיליק וטמן, היה
מועמד ברשימת קולק למועצת
עיריית ירושלים, במקום ה־. 17
רשימת קולק קיבלה רק 16
מקומות. אולם זה לא היה ה אסון
הגדול של חיליק ביום-
הבחירות. כאשר מיהר באותו
היום לבניין העיריה, הוא הת חלק
על הכביש הרטוב ושבר
את ידו. כשנשאל אחר־כך כי צד
שבר את היד, השיב :״ב־מירוץ
שלי לעיריה.״
׳ 8נראה כי מילחמת־הב-
חירות השפיעה בצורה חמורה
ביותר לפחות על חברי־הכנסת
של הליכוד. לראשונה מאז ש
ישן

נבחר
כסגן שר־האוצר,
בשבת האחרונה
פלומין עד שעה 12 בצהריים,
ולדבריו היה זה ביגלל העיי פות
המצטברת בתקופת הב חירות.
גם ח״כ מנחם סכי־דור,
שהוזמן לעשרות חוגי-
בית מטעם הליכוד ערב הבחי רות,
ישן בשבת האחרונה עד
צהרי־היום.
1שני חברי־הכנסת תו שבי
גיבעתיים, אנשי המערך,

יחזקאל

מיכה חריש ועדי אמו
ראי,
נרתמו בשבועות האח רונים
לעבודה למען מועמד
המערך לראשות עיריית גיב־עתיים,
יצחק ירון, שזכה ב סופו
של דבר בכם ראשות-
העיר. השניים החליטו לחלק
ביניהם את העבודה כך: חריש,
מי שהיה בצעירותו שחקן-
כדורגל, ילווה את ירון לכל
מישחקי הכדורגל, ואילו אמו ראי,
שהיה בצעירותו חבר
במקהלה של החזן יחודה
רכיץ, ילווה את המועמד ב־סיוריו
בבתי־הכנסת.
! 8אחרי הניצחון מיהר
אמוראי לבית־הכנסת ואמר את
בירכת־הגומל. כאשר נשאל
מה פיתאום, השיב :״החיים
שלי ושל מיכה חריש ניצלו.
אילו היה ירון מפסיד בהת מודדות,
היו תולים את שנינו
בטכס פומבי.״
8לשר־הדתות, אהרון
אבו־חצירא, כנראה ברור
שארצות־הברית נמצאת באמ צע
הדרך בין ישראל לאוסלו.
לאבדחצירא יש גם הוכחה ל כך
.״תראו,״ אמר ,״כשבגין
יסע לקבל את פרס־נובל ב אוסלו,
הוא יעבור דרך אר-
צוודהברית.״ השר רומז לנ־סיעותיו
התכופות של בגין
לאמריקה, שהולידו גל של
בדיחות גם בארץ וגם באר־צוח־הברית.

8כאשר נשאל יושב-
ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ הוא מדוע
פרם, שמעון ממהר לדווח על כל דבר לגור״
דה מאיר, השוכבת בבית-
החולים הדסה בירושלים, הוא
השיב :״זה ההבדל בין ה-
מיפלגה שלנו לבין הליכוד.

דוברו של נשיא״המדינה יצחק נבון, ולהפתעת הכל פנה אליו אגסי
בתואר :״החותן שלי.״ כאשר כל מי ששמע זאת הביע תמיהה,
מאחר שידוע שאגסי הוא בעל אשה שאינה בתו של צימוקי, הסבירו
זאת השניים: כאשר היתה בתו של צימוקי, טובה, כיום כתבת
״דבר״ ,ילדה בת ,10 הודיע אגסי, שהיה מבני ביתם של הצימו קים,
כי כאשר תגדל טובה, הוא ישא אותה לאשה. למרות שבינתיים
נשא אשה אחרת, מכנה אגסי את צימוקי בכל מצב בשם המישפחתי.

יהושע 1גצא

מועמד הליכוד המובס בבחירות
לעיריית ירושלים, הצליח לרכז סביבו
במשך מערכת״הבחירות גדוד של חתיכות, שליוו אותו בעיקר
ביום הבחירות. כאשר חזר מצא למטה״הבחירות שלו אחרי השי דור
בטלוויזיה, הוא לא מצא את החתיכות, שמיהרו ל הס תלק
מהמקום מייד כאשר נודע על התבוסה. היחידה שנשארה במקום
והמתינה למצא ולאשתו היתה מזכירת סיעת־הליכוד בכנסת,
עליזה מוסרי, וכאות תודה ליטף אותה מצא, ואשתו נישקה אותה.

אשתו של חבר־הבנסת עוזי ברעם, מי
11 ^ 1

1111 1 .1שהיה יד״יממו של ראש עיריית ירושלים 1111 טדי קולק במשך פל מערכת־הבחירות לעירייה, תרמה אף היא
למאמץ של קולק, וביום הבחירות ישבה במשך כל היום ליד הטלפונים
במטה. רותי עבדה עם מתנדבת נוספת, עורכת-טרטים בטל־וויזיה
תמי גור, שהיא בתו של אברהם (״אברשה״) שכטרמן,
יושב-ראש הנהלת הליכוד, המיפלגה היריבה למיפלגתו של קולק.
תמי היא אשתו של מי שהיה ראש מטה״הבחירות של קולק, יצחק
(״איצ׳ו״) גור, הנראה בתמונה כשהוא מוריד את חולצתו, דווקא
ליד רותי ברעם. התירוץ של איצ׳ו להסרת החולצה ליד ברעם, שמי־הרה
להפנות את פניה :״יש כאן יותר מדי חתיכות, אז חם כ אן!״

אנשי־הליכוד הם יתומי־קש,
כל ההורים שלהם נמצאים כל
הזמן בחוץ־לארץ. אצלנו יש וכל הארמוניה מישפחתית,
דבר אנחנו מדווחים לאמא.״
הרמטכ״ל, רב־אלוף

רפאל (״רפול״) איתן, בא
השבוע לביקור קצר לתחרות
הכושר־הגופני, שנערכה בין
יחידות צה״ל השונות בבית-

הספר לכושר־גופני של צה״ל.
בתום סיורו ניגש אליו עיתו־נאי-הספורט
שימעון ויל נאי,
שגויים על־ידי דובר
צה״ל כדי לכסות את האירוע
עבור העיתונות כולה, וביקש
לשמוע מפיו על התרשמותו
ממה שראו עיניו. תחת תשו בה
ביקש הרמטכ״ל לבדוק
את הכושר הגופני של העיתו־

העולם הזה 2150

נאי. הוא הורה לו על מיכשול
עליו : ופקד חביות

״קפוץ!״ וילנאי סירב .״נש לחתי
לכאן בתור עיתונאי ולא
בתור חייל,״ הסביר. אבל ה־רמטכ״ל
עמד על שלו :״הגיע
הזמן שגם לעיתונאי־הספורט
יהיה כושר גופני!״ כשעמד
וילנאי בסירובו, סירב רפול
למסור כל תגובה לעיתונות.
׳ 8ביום שאחרי הבחירות ערכו לרשויות המקומיות,
עובדי עיריית תל־אביב מסי בה
לכבוד ראש העיר שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, שנבחר מח דש.
באותה מסיבה אמר יו״ר
ת די
איגוד עובדי־העיריה
קאופמן 5״אמרנו לפני ה בחירות
:׳לא חשוב מי ייבחר

צו ידיים בחמימות והתבדחו
זה עם זח. אחד מעורכי ה תוכנית
ראה אותם ואמר להם:
״אוי ואבוי! אתם ידידים? זה
יהיה שיעמום נורא! מה יגידו
הצופים עליכם? תעשו לי טו בה:
תצעקו ותריבו !״ השניים
קיבלו את ההנחייה ברצינות-
יתר, ומול המצלמות התחילו
לריב ולצעוק מבלי להניח זה
לזה לדבר.
8שגריר ארצות־הברית בישראל,
סם לו אי ס, התקבל
כחבר במועדון רוטרי בתל־אביב,
אחרי שהגיש בקשה ל כך
והיא נתקבלה. בטקס חגי גי,
נשא נאום נרגש על יחסי
ישראל וארצות־הברית. בין
היתר סיפר שכאשר פתחו ב־

מי שהיה במשך שנים רבות חבר־כנסת מטעם חרות ויד ימינו של ראש״
*11111
האופוזיציה דאז, מנחם בגין, הופיע בליל־הבחירות ב״בית אגרון״ בירושלים
1 11\ - 1 11111
וזבה בקבלת־פנים נלהבת מנציגי כל המיפלגות ששהו באולם, ששירת את ועדת״הבחירות הארצית. כאשר
בירך נציג המערך בוועדת הבחירות המרכזית, יהודה חשאי, את הפרלמנטר הוותיק, קרא מישהו:
״מה אתה מברך אותו, הוא מהמיפלגה היריבה!״ השיב לו באדר :״אני לא בטוח במי אני תומך
היום. אולי בחשאי יותר מאשר במיפלגה שלי כידוע יש קרע בין ראש־הממשלה לבין באדר עוד
לפני הבחירות האחרונות, וזה התרחב כאשר באדר התייצב לצד המתנגדים להסכמי קמפ-דייוויד.

של ראש-ד,ממשלח מנחם
גינין, העושה עתה בטיול פר טי
בארצות־הברית. יונה מו פיעה
שם בעיתונים מקומיים
רבים, מוצגת כעוזרת האישית
של ראש־ממשלת־ישראל וזו כה
באירוח אצל אישי מדינה,
חברה ועיתונות. עתה מתברר
כי נסיעתה של יונה לא היתד,
כל־כך פרטית — כדי לממן
נסיעה זו היא מרצה בקהילות

שונות ביבשת הגדולה, בשם
מישרד־החוץ.
חבר־הכנסת אבא

אבן לקח את אשתו סוזי
ונסע לחופשה לארצות־הברית.
שימעון פרם חיפש אותו ו־טילפן
לביתו שבהרצליה, שם
אמרו לו שאבן בחופש. הגיב
פרס :״מתי הוא,לא בחופש?״

8בועז אפדכאום

דני
אנגיז

איש־המאפיות הוותיק כירושלים, ידוע כאחד
מאוהדיו של ראש־העיר טדי קולק, ואף
הקים את האגודה לתמיכה בטדי קולק ערב הבחירות. אנג׳ל הסתובב
במשך כל יום־הבחירות, כשהוא לבוש בחולצה שעליה מודפסות
סיס מו ת למען בחירתו של טדי, ומקטורן מהודר מעל לחולצה
זו, ובפיו סיגר עבה. גם כאשר נשפך קפה על חולצתו, החליף אותה
אנג׳ל בחולצה אחרת, שעליה פרסומת לרשימתו של קולק. אנג׳ל,
שהיה מועמד במקום ה״ 31 ברשימתו של טדי, הנחשב למקום מכובד,
מאחר והוא הסוגר א ת הרשימה, הסכים לוותר על מקום זה
לרחל ינאית בן־צבי, רעיית נשיא המדינה המנוח, ולהסתפק במקום
ה־ .30 כאשר התברר גודל הניצחון אמר אנג׳ל :״עוד מעט והייתי
נבחר למועצת העירייה, ורחל ינאית בן־צבי היתה נשארת בחוץ״.

ראש־העיר — אנחנו נעמוד
לימינו׳.״ השיב לו צ׳יצ׳:
״תראה כמה חכם היית כש אמרת
׳מימינו׳ ,ולא ׳משמאלו/״
! 8ההתנצחות הטלוויזיו נית
הקולנית, שנערכה בשבוע
שעבר. בתוכנית עלי כותרת
בין יו״ר אגודת הכדורסל של
מכבי תל־אביב, עורך־הדין
שימעון מיזרחי לבין יו״ר
אגודת הכדורסל של הפועל
תל־אביב, פינחס (״פינייה״)
להב, בפרשת גיורו של או ד ־
סי פרי, כבר זכתה לתגובות
רבות. מה שצופי הטלוויזיה
לא ידעו הוא שמיזרחי ולהב
הם ידידים, והיחסים האישיים
ביניהם הם מצויינים. גם עור כי
עלי כותרת לא ידעו זאת.
הם נוכחו בכך רק דקות אח דות
לפני תחילת הראיון, כש השניים
נפגשו במיסדרון, לח-

העולם הזה 2150

אמריקה את אוניברסיטת ייל,
לפני יותר ממאתיים שנה היה
ויכוח על השאלה באיזו שפה
ילמדו שם, בעברית או באנג לית.
ההכרעה היתד, לטובת
השפה האנגלית.
! 8גם במסיבת־הניצחון ש ערך
טדי קולל! בליל הבחי רות,
במיסעדת שמש בירו שלים,
לא יכול היה ראש-
העיר בלי העקיצות החביבות
עליו ואמר :״קיבלנו 16 מג־דאטים.
תארו לעצמכם כמה
היינו מקבלים, אילו היתד, לנו
הסברה טובה, ואילו האירגון
של המטה שלנו היה טוב.״
אחד מחסידיו של קולק קרא
מקצה האולם :״ותאר לך
כמה היינו מקבלים אילו ה מועמד
שלנו היה טוב.״
׳ 8לפירסום בינלאומי זוכה
יונה קלימוכיצקי מזכירתו

ליל הבחירות ב״בית אגרון״ בירושלים. אילנה היא מזכירת המנהל
הכללי של מישרד־הפנים, חיים קוברסקי. היא היתה שליחתו של
קוברסקי לוועדה, כאשר קוברסקי לא היה במקום. הדבר לא הפריע
לה להעתר להצעתו של צלם ירושלמי, העורך עתה סידרת
צילומי־אופנה של משקפיים, לעלות על גג ״בית אגרון״ ,ולערוך
סידרה של צילומי״משקפיים עבור עיתונות״חוץ. היתה זו הופעת״
הבכורה של אילנה בוועדת הבחירות הארצית והופעת״בכורה שלה
כדוגמנית, אולם בעוד הבחירות נערכות אחת לארבע שנים, הבטיח
הצלם הירושלמי לאילנה סבאג צילומי-דוגטנות רבים.

קנא בבוס שלו, שימעון פרס,
החוטא לעיתים בכתיבת שי רים.
הוא עצמו התחיל לכתוב
שירים ועומד להגיש אחד מהם
לפסטיבל שירי־ד,ילדים, שית קיים
בקרוב.
! 8הטלפון של עורך־הדין
משה רום אינו פוסק מלצל צל,
וכולם מברכים אותו על
כישלון מיפלגתו (ליכוד) בב חירות
לראשות עיריית חולון.
רום התמודד עם יחזקאל
אדירם על מועמדות הליכוד
בבחירות. אדירם זכה בבחירה,
אך נכשל בבחירות. הפעם מק ווים
ידידיו של רום שבבחי רות
הבאות יהיה הוא הנציג
של הליכוד.
81 עיריית גיבעתיים זכתה
בראש־עיר חדש ובלתי־מוכר,
המורה יצחק ירון, שתפס
את מקומו של קוכה קרייז־מן
הוותיק. על אחד הפתקים
שנמצאו בקלפי, עם מניין ה קולות,
היד, כתוב :״איציק
החמוד מכל, בתיקווה שהינך
זוכה.״ על החתום :״החיילת״.
הגיב על־כך ירון :״הקול נפ סל,
אבל זה שווה, לא?״
׳ 8כשבוע לפני הבחירות
הבטיח ראש עיריית חולון,
פינחס אילץ, לתושבי ה עיר
שאם יבחרו בו, יקים ברי-
כת־שחיה נוספת במרכז העיר.
התושבים התרעמו שהבריכה,
שהוקמה כבר שם, שייכת ל-
קאנטרי?ולאב, ורק חברים
רשומים בו יכולים להשתמש
בה. עכשיו, משנבחר מחדש
לראשות העיר, מצפים תושבי
חולון שאילון יקיים את הבט חתו.
משנשאל על־ידי מראיין
אם הוא עצמו יודע לשחות,
ענה :״לא, אבל אני יודע
לשחות במים פוליטיים.״
81 מי שהיה גיזבר הסוכ נות
היהודית באירופה, יצחלו
(״איצ׳ה״) מאיר, וסיים את
תקופת כהונתו שם, התמנה
עם שובו לארץ כמזכיר אי-
גוד־הטנים הישראלי. ידידיו
של איצ׳ה, שתמהו בפניו כי צד
אירע שהוא, הידוע כמקו־רבו
של יו״ר הסוכנות היהו דית,
אדיה דו־לצ׳ין, וכאיש
המיפלגה הליברלית, לא קיבל
מישרה ממשלתית בכירה. זכו
לקבל ממנו את התשובה :״כל
השרים רבו עלי. כל אחד מהם
רצה שאני אקבל תפקיד בכיר
— אצל השני...״

צ־אדלי ביטזן טוען שניסו לביים נגד!
עלילת רצח, ואייבי נתן הפך סבא בשנית

צ׳ארלי

! 3חבר־הכנסת
ביטון, שחגג לפני כשלושה
וחצי חודשים את הולדת ה תאומים
שלו, בת ובן, הסתו בב
לפני שבועיים מדוכא מאד
התינוקת, בתו ולא־מגולח.
ליזי, נפטרה. ביום הראשון
לפני שבועיים, אחרי שאשתו
לבנה האכילה את התאומים
והשכיבה אותם לישון, התעו-
.דר הבי בבכי. צ׳ארלי ניגש
למיטת התינוק הבוכה, והבחין
כי במיטה השנייה שוכבת בתו
כשפניה על הסדין. הוא הפך
אותה על גבה וגילה שהיא
כחולה. מייד הזעיק אמבולנס,
והקטנה הובהלה לבית־החו-
לים, שם נקבע מותה. למקום
.נקראה גם המישטרה. כאשר
התברר לשוטרים כי מדובר
בבתו של חבר־כנסת, הובא
למקום סגן־ניצב ממחלקת־ד,ח קירות.
הוצע לצ׳ארלי שייערך
ניתוח לאחר־המוות, בפעוטה
!־והוא נתן את הסכמתו לכך.
ן השוטר ניסה לומר לו שהוא
יכול לסרב לניתוח כזה, אך
צ׳ארלי היה מעוניין לדעת
ממה !נפטרה בתו. בבדיקה נת גלה
שהתינוקת מתה מדלקת !
ריאות, אך מה שקומם את
צ׳ארלי הוא שהמישטרה, ללא
1ידיעתו, פנתה לבית־המישפט
כדי שיתן צו לעשות ניתוח
כזה מחשש לרצח. כאן נכנס
לתמונה עורך־הדין של צ׳אר־לי,
שמחה על הצעד של המש טרה,
בטענה שנעשה במטרה
להכפיש את שמו של ביטון.
מות התינוקת גרם לחבר־ה-
כנסת דיכאון עמוק, ובמשך
שבוע הוא הסתגר בביתו. עם
תום השיבעה, גילח צ׳ארלי
את זקנו.

תערוכת־הציורים של 31 הצייר משה ינוקא, שנפתחה
בשבוע שעבר בגלריה 15 וחצי
ביפו, הפכה חגיגה חברתית
שרק ציירים מעטים זוכים ל !
שכמותה. מאות האורחים נאל

ן | 1י! | ף \ 1ר ישראלי המתגורר בלוס-אנג׳לס, ורונית רינת,
מלכת־היופי של ישראל לשעבר, החליטו להל־
1 1 #111
ביש את היפים והיפות של לוס־אנג׳לס, ופתחו בית־אופנה חדש,
המוכר את מוצרי ״פירוצ׳י״ האיטלקי בעיר האמריקאית• המקום משך
אליו רבים, כי מלבד האופנה המוצעת בו, ניתן לרקוד בו, לשתות
צו לעמוד בתור כדי להיכנס
לחגיגת־הפתיחה, והתחרו זד,
בזה בחטיפת הציורים, שכימ־עט
כולם נמכרו תוך ערב
אחד. אולם שימחתו האמיתית
של ינוקא באותו ערב לא נב עה
מכך אלא מההתפייסות,
שנערכה באותו מעמד בין
שניים שניהלו את מישחק־ה־ברוגז
הממושך ביותר בעיר:
הצייר משה גת וספן־השלום
אייכי נתן, שביגלל ריב של
מה-בכך לא דיברו זה עם זה
במשך כחמש שנים. ינוקא היה
כה נרגש מהעובדה שהשניים
השלימו בפתיחת תערוכתו,
עד שהחליט בדבמקום לערוך
מסיבה לכבוד ההתפייסות. ב מסיבה,
שנמשכה עד לשעות
הקטנות של הלילה באחד מ־מועדוני־הלילה
בעיר, הזמין
ינוקא את אורחיו לחגוג על
בקבוקי־שמפניה .״מזל שמכר תי
תמונות,״ אמר ינוקא ,״וא ני
יכול לממן את השלום ביני כם.״

ולמצוא
אנשים יפים, לבושים במיטב אופנת־הפאנק. כמה שחקנים
הוליבודיים נבר הראו את עצמם במקום, ביניהם השחקן שגילם את
דמותו של קונטה קינטה והמלאכית של צ׳רלי, פארה פוסט־ מייג׳ר.
בתמונה מימין: זלצר (באמצע) ורונית (משמאל) ,ליד זוג הלבוש
באופנת״הפאנק• בתמונה משמאל: ריטה קולין, דוגמנית צמרת.

חפר;
אוריאל

בין מפיק הסרטים
גבריאלי ואשתו

השחקנית, מרים גכריאלי,
ובין צמד ספרי־הצמרת דויד
וליז ה כפיוף.
! 3בטור הקבוע שלו כתב

חיים חפר מקאמה, כביכול ב שם
בתו מימי, שהסבירה
מדוע לא כדאי לה ללכת לכנס
הפלמ״ח, אלא לפגישה של ה צופים.
קוראים רבים חשבו, ב טעות,
שמימי כתבה זאת ב־

3אייבי הפך השבוע סב
בפעם השנייה. בתו שרונה
ילדה בת, אחות לבנה הבכור.

הפסל הישראלי שזכה בתהילה עו־
1 1 0ל
למית, נכח השבוע בפתיחת תערוכת
\ 1י 1 1י *י

פסליו, שנערכה בגלריה ״מבט״ המשופצת בתל״אביב. אתרוג,
שלא הציג בארץ מזה עשרים שנה, מתגורר בטורונטו ובפאריס.

׳ 11 כמה סיכסוכים מיש-
פחתיים ממושכים הגיעו הש בוע,
בשעה טובה, לסיומם. הם
אומנם לא הסתיימו בהתפיי-
סות, אבל גם להגיע להסכם־
גירושין בדרכי־שלום אין זה
דבר של מה־בכך. הסכמים כ אלה
הושגו השבוע, סוף־סוף
בין המשורר חיים חפר ו אשתו,
סוחרת-ד־,אמנות רות

/1י 1 ״1ל 1 ״11ל 1הכנרת הסולנית של התיז־מורת
הפילהרמונית היש^^
>1 1 1/ 111 1 1 1
ראלית, זכתה בהכתרה מייוחדת במינה מידי חבריה לתיזמורת.
בסיורה האחרון של התיזמורת ביבשת אמריקה, ניצלו הנגנים
שהייה בנמל״התעופה של בואנוס״איירס כדי להביע לה את הערכתם.
הם חבשו לראשה כתר עשוי משקית־נייר, העמידו אותה על עגלת-
סבלים וערכו לה ״מסע הכתרה״ באולמות הטרמינל, לקול תשואות
הנוכחים• בתמונה נראה נגן החצוצרה של התזמורת, גלן
בורשטיין, מוביל את העגלה אשר עליה ניצבת סילביה
מרקוביצ׳י, כשביניהם ניצב נגן הוויולה אברהם בורנשטיין.

העולם הזה 2150

מכדי ללמוד, מוכיח הבמאי ה וותיק
של תיאטרוני הילדים
א.א( .אליעזר אשר) אנס
קי. בגיל 70 הוא עומד לצאת
לספרד, כדי ללמוד את אמנות
האיקונין (ציורי קדושים נוצ ריים)
.הסטודנט מתכונן להת גורר
בכנסיה, שבה ילמד את
המלאכה. אנסקי סיים זה־עתה
בימוי הצגת ילדים חדשה, אל
קווטידו (החצר) ,בתיאטרון
הספרדים בירושלים. מי שמצ טער
לראותו נוסע הוא בנו-
יחידו, שדרן גלי צה״ל אדכם

אנסקי.

עתליה נוג ע

אשתו של הפירסומאי יורם
ברנע, שמישרדו עסק במע־המערך
רכת־הפירסום

בבחירות המוניציפליות, הופתעה
על־ידי שי מקורי ליום-
הולדתה, שחל ביום־הבחי-
רות 100 :קופסות־גפרורים,
הנושאות את דיוקנה, וסיס מה
״עתליה לראשות המישפחה״.

עצמה, פנו אל אביה וסיפרו
לו שסיגנונה דומה מאד לסיג-
נון שלו. היא קיבלה גם תגו בות
של קוראים בדואר, וב אחת
מהן כתב לה קורא אלמו ני
מקאמה משלו, שהסבירה לה
מדוע בכל־זאת כדאי לה ללכת
לכנס הפלמ״ח במקום לפגישה
בצופים.
י למי שתהה לאן נעלם
מייל! נכון, מנהל מלון גני
שולמית בעבר הרחוק ומנהל

המשוררת התל־אביבית
לאה ה ד פז, גילתה שבכתי בת
שירים אין פרנסה רבה.
כיוון שעליה לפרנס שלוש
בנות, החליטה להתמסר לס ריגה
ובימים אלה פתחה מיפ־על
משלה, שבו היא מוכרת
מוצרים מעשה־ידיה. גם הזמ רת
׳מיכל טל גילתה עניין
באופנת־הסריגה, וייתכן שמי כל
ולאה תעצבנה יחד כמה
פריטי־אופנה.
׳ 0גבר הלבוש תמיד בהי דור
רב ד, ו א כנימין ג׳יכילי,
מנכ״ל שמן בחיפה. אין זה
פלא שהוא ניראה בתצוגת־אופנה
לחליפות גברים. כאשר
התעניין ג׳יבלי במחירי החלי פות
הזרוקות, נענה שהם נעים
בסביבות מאה דולר החליפה.
הגיב ג׳יבלי :״החליפה שאני
לובש יפה, נכון? היא עלתה
לי רק 35 דולר בבנקוק. למה
לי להוציא כל-כך הרבה כסף
על חליפה שהיא גם יקרה וגם
לא מתאימה לגילי?״

..אבי עוברי מריח קוקאין!״
טוענת הז מרתמא רגו ט ורנד
אורנה גרזן

הדוגמנית יכולה להפריך את הדיעה שחיי
דוגמניות זוהרים וקלים. אורנה עובדת
במשך היום כדיילת ב״ארקיע״ ,ואחר״פך היא מתחילה להתרוצץ
מתצוגת אופנה אחת לשנייה. השבוע, עם תום עבודתה בחברת־התעופה,
חיכו לה שלוש תצוגות בערב אחד• ב״ 9.30 בערב הציגה
בגדי ספורט, ב״ 10.30 מיהרה למקום אחר להציג שמלות זרוקות,
וב־ 11.30 בלילה הגיעה למועדון חדש כדי להציג בגדי־לילה (בתמונה).
כשנותר לה זמן, מבלה אותו עם העו״ד החביב עליה, צבי לידסקי.

כפר המכביה בעבר הלא־כל-
כך רחוק, נכונה ידיעה מרעי שה
זו. מייק עדיין מנהל, אך
הפעם הוא נמצא עם אשתו
(השניה) רותי בברלין, שם הוא
מנהל בפעם השניה את מוע-
דון־הלילה של הצעיר הנצחי,
שימעו־ן עדן. הוא ניהל או תו
גם לפני כ־ 15 שנה.

לעולם לא מאוחר מדי

הטולס הזה 2150

! 0הספר הכבש השישה־עשר
של יהונתן גפן, הפך
רב־מכר. רבים תהו על פשר
שמה של הוצאת־הספרים ש הוציאה
את הספר, נושי. נושי
הוא שם־החיבה שבו מכנה
יהונתן את אשתו, נורית.
יהונתן עסוק עתה בדבר שלא
עשה מעולם: הוא עובד על
תוכנית חדשה, שבה ישיר
ויפרוט על גיטארה.

ב מי שפטש הו א הגי ש נג ד ה
פעם זה היה זוג אידיאלי. כימעט כמו

ואסתר עופרים.

אבי

אומנם, אין דימיון רב בין אסתר עופרים לבין
מארגוט ורנר. מארגוט היא בלונדית וטבטונית
באותה המידה שאסתר היא שחרחורת ומיזרחית.
אבל שתיהן יודעות לשיר, ואת שתיהן אהב אבי
עופרים.
אבי עופרים הופיע עם מארגוט, הפיק וביים
אותה. עד לסתו , 1977 לפני שנה, כאשר מארגוט
ביטלה לפתע את התקשרותה עם אבי, בלי הודעה
מוקדמת .״אני לא יכולה עוד לעבוד עם אבי,״
הכריזה ,״הוא לא מדייק, ואי־אפשר לסמוך
עליו בפיה של גרמניה, זוהי האשמה גרועה
מרצח ואונס.
אבי הגיש מישפט נגד הזמרת בבית־המישפט
המחוזי במינכן, ובשבוע שעבר התקיימה ה ישיבה
הראשונה. שני הצדדים לא הופיעו, אבל

זה לא הפריע לדיון.
״ראיתי את אבי עופרים לפחות עשר פעמים
כשהוא מריח קוקאין ״,העיד ראלף טורזל, מלחין
שהיה בעבר יד־ימינו של אבי .״הוא הציע קוקאין
גם לי עכשיו משמש טורזל בעצמו אמרגנה של
ורנר.
הוא לא הסתפק בזה .״אבי ירד פלאים מ בחינה
מוסיקאלית. בהופעות עם מארגוט הוא
נתן קצב לא־נכון. הוא היה מסוגל בקושי להחזיק
בגיטרה.״
מארגוט, שהיתה בעבר רקדנית־באלט באופרה
של מינכן, טענה בעת הגשת התביעה כי אבי
עופרים גרם את כל הצרות בגלל התמכרותו
לסמים.
אם יפסיד אבי במישפט האזרחי, הוא עלול
להיתבע לדין על השימוש בסמים — הפעם בדין
פלילי.

״שמפו רויאל״ עושה לי כמה דברים נפלאים...

בשעות הפנאי
והמנוחה

סו״^״^יוו 111* 1 1״

בנסיעות בטיולים
ובפגישות״.

שמפו רויאל בארבעה סוגים שונים
צהוב -עם תוספת לימון.
כחול -לשיער שמנוני ורגיל.
אדום -נגד קשקשים.
ירוק -לשיער יבש.

1:־ 0 0פלד

בכל מקום ובכל שעה,
לשיער בריא, רענן
ובעל ברק טבעי
ולהרגשה טובה באמת,
שמפו רויאל -
השמפו שלי.

עעזזזית:
סטודיו רם

אנעוי םבשלס

13 הק״ג שר נאדיה * ייחשבו! הישן של
דנ״ה * הקאר״רה החדשה של #וחמד עלי

חנסיו חינה
את הצלם
בנשף של ״הצלב האדום״,
שבו השתתפו כל הימי־ומי של
עולם הנוצצים באירופה, חטף
צלם־העיתונות הצרפתי פאב־ריס
פיקו מכות נאמנות מ־נסיך
מונאקו, רנייה. היה זה
כאשר שרוולה של הנסיכה
גרייס ממונקו נתפס ברצועת־המצלמה
של פיקו, וגרייס
פרצה בצעקות. רנייה מיהר
למקום והיכה את הצלם,
אשר מאוחר יותר הגיש נגדו
תביעת־נזיקין גדולה. פיקו
טוען כי רנייה ניצל את ההזדמנות
כדי לחסל עימו חש בון
ישן משום שבעבר הוא
צילם את בתו של רנייה, קרו־ליין,
כשהיא משתזפת בשמש
בחזה חשוף, .מימין: הצלם השמאלית ובתמונה פיקו רנייה עם בעלה החדש של
בתו קרוליין, פיליפ.

הנו שד אנה
מניאנ מהגוש
מנבילת אמו
איטליה כולה נסערת מבק שתה
של ג׳יליולה מניאני בת
ה־ , 40 להתגרש ׳מבעלה לוקה
מניאני בן ה־ ,36 בנה של
השחקנית המנוחה אנה מג־יאני.
ג׳יליולה טוענת, בבק־שת־הגירושין
שלה, כי נמאס
לה לחיות במוזיאון אנה מנ-
יאני. לדיברי האשה המבקשת
להתגרש, והדומה דימיון מפתיע
לאמו ישל בעלה מתנהג

לוקה, שהוא משותק מילדות,
כאילו אמו עודנה בחיים, אינו
מזיז דבר מחפצי אמו בבית
וגם המשרתים מתנהגים, עלפי
הוראותיו, כאילו אנה מג־יאני
עומדת לחזור הביתה
בכל רגע.

קאסיוס
קד״ אדור קולנוע
בימים אלה מצלמים בארצות-
הברית סרט חדש של הבמאי
יאן קאדר, שבו מככב אלוף
העולם באיגרוף מוחמד עלי,
הוא ק אסיוס קליי. בראיונות קליי לעיתונאים מתרברב
השחקן כמו קליי המתאגרף,
יתברר לעולם כולו כי הוא
וטוען כי עם הקרנת הסרט
הגדול ׳מכולם גם בתחום ה־מישחק.

מדוע
נכשלה נאדה קומאנציי?
באליפות העולם האחרונה בהתעמלות על מכשירים, זכתה אלופת
האולימפיאדה שעברה, הרומניה נאדיה קומאנצ׳י, רק במקום
הרביעי, ורק במדליית־זהב אחת בהתעמלות על מקבילים מדורגים•
מאז זכתה באליפות העולם ב־ ,1976 הוסיפה נדיה 13 קילוגרמים
ל־ 36 הק״ג ששקלה אז. מאמצי הרופאים לעכב את התפת-
פותה הנשית בזריקות הורמונים לא הועילו, והפכה אשה לכל דבר.

העולם הזה 2150

יו תררמ חי ם.
פחותסתבר <ז ש.

עם ק תו ת הסיזנזנות של בנק הפועלים.
במסגרת מבצע מיוחד לתקופה מוגבלת תוכל להשקיע
בקרנות הנאמנות הרווחיות של בנק הפועלים בלי לשלם כל עמלה על השקעתך.
ההשקעה בקרנות הנאמנות של בנק הפועלים נותנת לך יתרונות רבים:
ניהול מקצועי • רווחים גבוהים פטורים ממס • פזור ההשקעה
חסכון בטרחה ובזמן • נזילות גבוהה.
כדאי לך להצטרף לקרנות הנאמנות של בנק הפועלים.
לקבלת פרטים נוספים ותשקיפים על הקרנות להשקעות משותפות בנאמנות-
פגה ליועץ לניירות ערך באחד מסניפי קבוצת בנק הפועלים.

ץ ויתן ץזלמוגץ זרזעדיף^בררשף
אריאל•

יבייח הפועל!!•

מודעה זו אינה מהוות הצעה לרכישת יחידות בתשקיפים הג־ל, ההצעה כלולה בתשקיפים המתאימים של הקרנות1יש לעיין בהם בטרם רכישת היחידות.

מיהו
תשלומים שחורים במזומן
עובדות מאלפות על המתרחש בתעשיית היהלומים עולות מתביעה כספית, שהוגשה
בבית־מישפט השלום בתל-אביב (תיק ,)19491/78 על־ידי יורשי המנוח עזר בלפור
נגד היהלומנים צבי סגדיק ואליהו ששון בורוכוב. התביעה היא על סך 150
אלף לירות.
המנוח עיר בלפור ואליהו בורוכוב עבדו כמנהלי־עבודה במלטשת יהלומים של
צבי סנדיק, שנוהלה על־ידו. באוגוסט 1976 החליטו בלפור ובורוכוב להקים שותפות
בלתי״רשומה בחלקים שווים, שבמיסגרתה ניהלו את עסקי ליטוש היהלומים. סנדיק
סיפק לשותפות חומר־גלם לליטוש, והשותפים דאגו לעיבוד החומר במלטשה, לתשלום
שכר־הפועלים ולניהול המלטשה.
על פי המקובל בעסקי־היהלומים, משלם ספק החומר המעובד למנהלי המלטשה
תשלום השווה לשכר עבודת״הפועלים, בתוספת * .120 התביעה טוענת כי כך היה גם
ההסדר הכספי במיקרה הזה. כן נטען כי המנוח בלפור ובורוכוב היו אמורים להתחלק
שווה בשווה בדיווחי השותפות.
השכר לפועלי־המלטשה שולם בתשלומים. בסוף כל חודש שולמה לכל פועל
מקדמה בסכום קבוע, המבוסס על משכורתו המשוערת. לאחר מכן נעיד חישוב
מדוייק של משכורתו, המבוססת על כמות האבנים שליטש. ממשכורתו הסופית
מופחתת המקדמה שקיבל, והיתרה משולמת לו ב־ 15 בחודש שלאחריו, בשני תשלומים
שווים. מחצית מועברת לחשבון הבנק שלו, ומחצית משולמת לו במזומן.
לטענות התובעים שולמו לפועלי המלטשה בחמישה חודשי קיום השותפות יתרות-
שכר במזומן של 250 אלף לירות. על סכום זה היה חייב סנדיק לשלם תוספת של
* ,120 היינו 300 אלף לירות, ומחצית מסכום זה הגיעה לתובעים כמחצית ריווחי
השותפות. התובעים קיבלו רק חלק מסכום זה, כאשר הנתבעים לא כללו בחישוב
הכנסות השותפים את התשלומים ששילמו במזומן, וכן חישבו את התוספת לשכר לפי
* ,80 ולא לפי *. 120
בכתבי־ההגנה מכחישים הנתבעים כי הם חייבים לתובעים דבר, ומכחישים כאילו
יש תשלומים במזומן מחוץ למיסגרת הרגילה.
אם האמור בתביעה זו נכון, הרי שקרוב ל־* 40 מהמחזור הכספי של מלטשות
היהלומים נעשה במזומן, ולא משלמים עליו מסים כלשהם.

טוס ללונדון עם כרטיס לניו־יורק
המחירים החדשים של טיסות מישראל
יצרו מצבים מגוחכים. כרטיס הליך־ושוב
ללונדון במחיר קבוצתי, עולה 7,301 לירות.
מי שקונה בלונדון כרטיס הלוך־ושוב
לישראל, רגיל וללא הגבלת תאריך,
ישלם רק 4,480 לירות.
למה ז ככה. כרטיס רגיל מתל־אביב ללונדון
בכיוון אחד עולה 415 דולר. כרטיס
רגיל לניו-יורק בכיוון אחד עולה 365
דולר. נראה ש״אל-על״ אינה יודעת שלונדון
קרובה לתל־אביב יותר מאשר ניו-
יורק.
מה יעשה ישראלי נבון, הטס ללונדון
לעיתים קרובות? יקנה כרטיס רגיל בכיוון
אחד לניו״יורק, ויטוס בטיסה , 015

כמה מרוויח

מורה בתיכון?
מחנך בתיכון שלח אלי את תלוש מש כורתו.
הוא עובד במישרה מלאה, סיים
אוניברסיטה ונושא תואר בי-איי. כן הש לים
עוד שתי שנות לימודים גבוהים לקבלת
תעודת־הוראה. היינו, יש מאחוריו
שש שנות לימודים אקדמאיים. הוא נשוי
ואב לשלושה ילדים (על כך הוא מקבל
תוספת של 10 לירות לחודש!<
משכורתו עבור מישרה מלאה היא
4,557.30 לירות ברוטו. מנכים משכר זה
מס־הכנסה ( 351 לירות) ,ביטוח לאומי ו־קופת״גמל,
ובסך־הכל מסתכמים הניכו יים
ב־ 877 לירות. המורה מקבל נטו עבור
חודש של עבודה מלאה 3,679.79 לירות.
שאלתו: כיצד היה שר-האוצר חי מ משכורת
כזו?

העוצרת בלונדון. שם יקנה כרטיס רגיל
לונדון־תל-אביב־לונדון, שמחירו 225 דולר,
וכך יקבל במחיר של 590 דולר כרטיס
מתל-אביב ללונדון וחזרה, ועוד כרטיס
נוסף מתל-אביב ללונדון( .הוא יפסיד את
הטיסה מלונדון לניו״יורק, ברדתו בלונדון.
את המיזוודה שלן עליך לקחת, כמובן,
ביד, כי אין אפשרות להורידה בלונדון
).אגב, אם יעדיף לחזור ארצה
מלונדון בשבת, יוכל לקנות בחברת
״בי־אי״ הבריטית כרטיס הלוך ושוב, מ לונדון
לתל-אביב וחזרה, במחיר של 150
דולר, או פחות מ־ 3000 לירות, בתנאי שיטוס
בשבת.
המחירים הגבוהים של ״אל-על״ ללונדון
בולטים בייחוד בהשוואה למחירים
הזולים, שניתן לטוס בהם למקומות אח רים
באירופה. ניתן לטוס בטיסות קבוצתיות
לשווייץ במחיר של 5257 לירות,
לליסבון במחיר של 4973 לירות, לפאריס
6005 לירות. הטיסה לפאריס עולה היום
(לירות לקילומטר) בשליש יותר מאשר
הטיסות לניו־יורק. טיסה זולה לניו-יורק
עולה כיום (הלוך ושוב) 499 דולר, או
כ־ 10 אלפים לירות. השוט שהכריח את
החברות להוזיל את הטיסות מעל האוק יינוס
האטלנטי הוא החברה של לייקר,
ונראה כי יש לצפות שהיא תתחיל לטוס
מעל לים התיכון כדי שחברות״התעופה
יוזילו גם את המחירים ללונדון ולפאריס.

אבי אלון?
הישראלי אבי אלין הוא דמות ידועה
בתל-אביב. כבעליו־לשעבר של מועדיו־הלילה
״אל-מאצ׳ו״ ,וכאיש־עסקים ה שולח
ידו בכל, הוא גם א חת הדמויות
המופיעות לעיתים קרובות בטורי הרכי לות,
כאיש־חברה מצליח. מי הוא אותו
אבי אלון?
כתבו לעניינים פליליים של ״מעריב״,
אבי רז, פירסם ביוני השנה סידרה בת
שלושה מאמרים על הכנופיות, המוציאות
כספים במירמה באמצעות המחאות מזו*
ייפות. כנופיות אלה פעלו בעיקר בלונדון
(״החוג ההונגרי״) ,ובישראל. רז סיפר כי
בינואר 1975 הגיע ארצה אדם בשם
צ׳ארלי, שיצר קשר עם ישראלי בשם
אברהם ציטרמבוים, לשעבר תלמיד-
ישיבה מבני־ברק, שעשה שמונה שנים
בניו-יורק.
צ׳ארלי ביקש מציטרינבוים שיסייע לו
למכור המחאות־בדולרים, ותוך כמה
ימים נמכרו במאות אלפי דולרים המח אות,
שהתגלו אחרי כמה ימים כמזו-
ייפות. הנפגעים בבני-ברק, כולם חרדים,
הקימו ועד־פעולה שנציגו טס עם ציט־רינבוים
לניו-יורק לאתר את צ׳ארלי.
נוצר קשר, ובפגישה טען צ׳ארלי כי לא
ידע שההמחאות מזוייפות, והבטיח ל החזיר
את הכסף מייד. הוא יצא עימם
לבנק, ונעלם בדלת אחורית, והפעם לא
התגלה עוד.
ציטרינבוים נעצר במאי , 1975 ועימו
קרוב״מישפחה, רפאל בטלר, תלמיד-
ישיבה. הם סירבו להוביל את השוטרים
רוכשי ההמחאות. המישטרה גילתה כי
מקור הה מחאות בזיוף של ״החוג ההונגרי״
בלונדון, שראשיו, הנרי אוברלנדר
וליונרד גילרט, הורשעו ונדונו לשנות-
מאסר רבות על הפצת המחאות בנקאיות
מזוייפות במיליוני דולרים.
אגב, בנובמבר 1967 נעצרה אשה בשם
גבי רוזן בנמל-התעופה לוד, ועימה המ חאות
מזוייפות מאותו זיוף של ״החוג
ההונגרי״ ,שנועדו לדרום־אפריקה, כחלק

מיליון דולר במירמה. גבי רוזן אמרה כי
קיבלה את ההמחאות מידידה בוריס
לווין, ונגד שניהם הוגשו בארץ כתבי-
אישום.
ולמי שלא ניחש — ציטרינבוים הוא
אבי אלון. מתלמיד״ישיבה הפן מפעיל
מועדוני־לילה.
אמנון אבני, מי שהיה שותפו של
אלון בהפעלת מועדון ״אל-מאצ׳ו״ ,טוען
כי אלון חייב לו עד חיום 50 אלף לירות
כנגד המחאות שלא נפרעו. לאלון עוד
שיטה לנצל ידידות. כאשר יצא עם הדיילת
ספירית (״ספי״) רבני, נהג לנהל שי חות
טלפוניות בינלאומיות מדירתה. כא שר
הגיעו חשבונות הטלפון בסך 35 אלף
לירות, סירב לשלמן, והוגשה נגדו תביעה
מישפטית ואף צו עיכוב-יציאה מן הארץ.
בהליך המישפטי טענה ספירית שהחוב
הוא שלו. הצו מנע ממנה לעבוד כדיילת,
ו״אל-על״ עמדה לפטרה בשל כך. רק
אחרי תחנונים רבים הסכים אלון להחזיר
חלק מן הכספים, וספירית ניצלה.
אלון עצמו אישר כי שמו האמיתי הוא
ציטרינבוים, אך הכחיש כי הוא חייב
כספים כלשהם.

אושר מיגדרדיוות ב״דיזשף סנטו־הוועדה
המחוזית לבניין ערים אישרה
הקמת מיגדל־דירות ב״דיזנגוף סנטר״.
אושרו לבנייה למגורים 16 אלף מטר,

שהם 140 עד 160 דירות. הק מת מיגדל
הדירות כבר החלה.

אושוה הקמת
מונז התיקשוות בירושלים מרכז ההשקעות אישר את הק מת
מרכז־התיקשורת בירושלים, בהשקעה כוללת
של 9מיליון לירות. המרכז יציע
לחברות הטלוויזיה־ מערכת ציוד אלק טרוני,
עם חיבור ללוויין באמצעות עמק
האלה.
מנהל המרכז, מיכה שגריר, מחברת
״סרטי קסטל״ ,מסר כי הזמין מצלמות-
כתף אלקטרוניות של ״אר״סי־איי״ ,ש
יזם
שגריר
ציוד חדיש
מחירן 45 אלף דולר לכל אחת, לעומת
המצלמות הישנות, שמחירן 300 אלף
דולר האחת. המרכז כבר התחיל להכשיר
מיבנים, ב״בית מוצרי נייר״ ירושלים. ה משקיעים
במרכז הם הקבלנים הירושלמים
האחים כדורי 20״סרטי ק סטל״
37 המשקיע הקנדי מוריי גולד־מן
20 ועל היתר יש משא־ומתן עם
קונצרן ״כלל״ ואחרים. ההשקעה מהון
עצמי היא 4.6מיליון לירות.

תרגיל חוק
ו1ל חשבון האו 1ו
האוצר התקין תקנות, המאפשרות לחברות
העוסקות בשכר-מכר או בשכירות
רגילה של מכוניות שלא לשלם * 25 ממס
הקניה על המכונית החדשה, בתנאי ש היא
תושכר לפחות במשך שנה וחצי. ה הנחה
הזו באה למעשה במקום הפחת על
מכונית, הנותן ניכוי של * 25 אחרי שנה
וחצי, לחברה המוכרת אוטו חדש כעבור
זמן מה. כדי שחברה, העוסקת בהשכרת-
רכב, תקבל הנחה זו במס-הקניה, עליה
להשכיר את המכונית שהיא קונה לפחות
לשנה וחצי, ועל כך מבוססו ת כל החברות
להשכרת־רכב, החל מ״הרץ״ ו״אביס״
וכלה בחברות שכר־מכר כמו ״כללית״ או
״תיפארת המכונית״ או ״רץ״.
לאחרונה החלה לפעול בירושלים חברה
בשם ״ק.פ.ר.״ ,העושה תרגיל מחוכם ביותר.
היא מציעה לאנשים מכוניות חד שות
במחיר הנמוך בעשרות אלפי לירות
מן המחיר הרגיל, אם יקנו את המכונית
בצורת שכירות.
מכונית אמריקאית עולה בערך חצי
מיליון לירות. ההנחה של מס-קניה נותנת
לחברה, המצהירה כי היא קונה
את המכונית לצורכי השכרה 75 ,אלף
לירות. היא מציעה לקונה את המכונית
ב 450-אלף לירות, מזה 425 אלף לירות
מייד והיתר ב־ 18 תשלומים של אלף לי רות
לחודש, עם ריבית נמוכה. כך ניתנת
המכונית לכאורה בהשכרה, החברה מק בלת
את כל כספה מייד, מרוויחה כ־25
אלף לירות על כל מכונית מחלק ה בהנחה
של מס־הקניה. הסיכון של הקונה: ה מכונית
נשארת על שם החברה המשכירה-
כביכול למשך שנה וחצי, ובכל מיקרה של
תקלה כספית יעקלו את המכונית והוא
יפסיד את כספו.

213

במדינה
העם
פצצה ביו ס תיו
כאשר -הציפור מסיט
לרגע קנז את מבטו
ממעשי הממשלה —
ע?וד לקרו־וז אסון

גשמים קלים ירדו ברחבי הארץ. הנערות
פתחו את הארונות ושלפו בשימחה את
מלתחת־החורף. בבתי־הקפה ישבו הבריות,
לגמו קפה והסתכלו בנשים נעולות־המג־פיים.
בשבת יצאו רבים לשפת־הים, הת פשטו
בשמש, רחצו בגלים הקרירים.
האינטרמצו של הבחירות המקומיות, ו הוויכוחים
על מישאלי דעת־הקהל, הוסיפו
תבלין פוליטי לבידור. הדבר הרציני ה יחידי,
שעמד על הפרק, היה קצף האינ פלציה,
וגל־השביתות שבא בעיקבותיו.
בסך־הכל היתה אווירת הסתיו, כמו בכל
שנה, מרנינה. הטבע התעורר מן המתת
הקייצי, החיים נעשו טעימים יותר.
פסיקים ונקודות. בתוך אידיליה עו ן
נתית
זו התפוצצה הפצצה של משבר ה שיחות בוושינגטון.
בעיני האזרח נראה עניין השלום כ גמור.
היה נדמה לו שהשיחות בוושינגטון
לא באו אלא להוסיף פסיקים ונקודות ל הסכם
שכבר הושג. הידיעות על חילוקי-
הדיעות שהופיעו בכותרות העיתונים, נראו
בטכסיסים של הרגע האחרון, שבהם נוק טים
הצדדים כדי להשיג הישגים אחרונים.
לפתע נסתבר שאין זה כך, בשעה ש האזרחים
הסירו את עיניהם מן הנעשה,
,הצליחה ממשלת ישראל לגרום למשבר
ממדרגה ראשונה (ראה להלן).
המסקנה: במדינה דמוקרטית, כאשר
מונחים על כפות המאזניים עניינים של
חיים ומוות, אסור לאזרח להסיט את המבט
ממעשי ממשלתו אף לרגע אחד — גם
כשזורחת שמש סתווית.

מ דיניו ת
מרד האפס•
קלות־הדעת השתוללה
בירושלים כאשר כנין
אסף כיכרדים ופרסים
ברחבי העולם
ו:ל צד האשים את יריבו בכך שהוא
״חזר ברי, שהוא העלה דרישות חדשות,
שהוא מפוצץ את אשר כבר הושג.
לא היתד, כל חשיבות לשאלה מי מ שניהם
צדק באופן טכני. האמת היסודית
היא, שמעולם לא הושג הסכם אמיתי בין
קאהיר וירושלים על הנקודה העיקרית.
במשך חודש המשא־והמתן בוושינגטון
נעשו נסיונות רבים להסוות עובדה זו, תחת
לשנותה. שתי המישלחות רצו בהסכם הר בה
יותר מממשלותיהן. עזר וייצמן ובוטרום
בוטרוס־ראלי הם שוחרי־שלום מובהקים,
וגם למשה דיין ולחסן עלי יש עניין אישי
בסיכום מוצלח.
אך הנסיון להשאיר את הבעייה העיקרית
בלתי־פתורה, כשהיא מוסווית על־ידי מסך
של מלים, לא הצליח מפני שממשלת־ישראל
קרעה את המסך.
הגל הגואה. הנקודה המרכזית היא
מהותו של השלום — שלום מצרי נפרד
וסופי או התחלה של שלום כולל.
בשביל מצריים זהו עניין גורלי. כאשר
יצא אנוור אל־סאדאת לדרכו, לפני שנה,
לא העלה על דעתו שהוא עלול להסתכן
בבידוד מוחלט בעולם הערבי. הוא ידע כי
הוא מרגיז את סוריה ואש״ף, נוסף על
עיראק ולוב, והתייחס אליהם בזילזול מופ גן.
אך. הוא היה בטוח כי המדינות הערביות
״המתונות״ ,הפרו־מערביות, יתייצבו מ אחוריו
אחרי שיחלימו מן ההלם הראשון.
תיקווה זו לא התגשמה. הגל הנגדי
בעולם הערבי גאה, והיה חזק הרבה יותר
בכפי ששיער נשיא מצריים. גם הכוחות
־מתונים, ובראשם שליטי סעודיה וירדן,
:שטפו בגל הזה. הם השתדלו להאט אותו,
אך לא יכלו לעצרו.
היתד, רק דרך אחת לאל־סאדאת להקהות
את העוקץ, המופנה אליו: להוכיח כי הוא
,אמן להבטחתו, וכי הוא פועל במלוא ה־זקיפות
למען העלאת העם הפלסטיני על
ירך המלך להשגת עצמאותו.
כך התעוררה הבעייה שנכנסה לסלאנג

הדיפלומטי במילה האנגלית המשובשת
1<.^0 £א .£1שפירושו ״חיבור״.
לו ח לטניס -כתנאי. בקמפ-דייוויד
הושגו שני הסכמים. האחד מיסגרת ברורה
לשלום ישראלי־מצרי, והשני — מיסגרת
מעורפלת לפיתרון הבעייה הפלסטינית.
יעצם העובדה שהושגו שני הסכמים בעת
ובעונה אחת, ושנחתמו ביחד, היא תוצאה
של חיבור אוטומטי. נשיא מצריים לא רצה,
וגם לא היה יכול לחתום על הראשון בלי
השני. אילו עשה כן, היה מציג עצמו
כבוגד בעניין הפלסטיני וכמפר את הבטח-
אל־סאדאת, לא היה יכול להרשות זאת.
מנחם בגין קיבל את החיבור בקמם־
דייוויד מאונס, אך ביקש לנתק אותו למחרת
היום, בבוא הצדדים לנסח את ההסכם
הישאלי־מצרי. טענתו: אין קשר בין שני
נושאים, הכרוכים בבעיות כה שונות.
כאשר גברה ההתנגדות הפלסטינית ל הסכמי
קמפ־דייוויד, וכשכל מנהיגי האוב־לוסיה
בגדה המערבית וברצועת־עזה הצ טרפו
אליה, ניתן כביכול חיזוק לטענה זו.
איו אפשר להתחייב על לוח־זמנים להקמת
המימשל־העצמי בשטחים הכבושים, כאשר
אין אף גורם ירדני או פלסטיני אחד המוכן
לתת יד לכך? אם ״יחובר״ ההסכם הישר-
אלי־מצרי להקמת המימשל־העצמי, עלולה
אי־הקמתו, ביגלל התנגדות הפלסטינים,
לתת בידי המצרים אמתלה להתחמקות מן
ההתחייבויות שלהם, אחרי שצה״ל כבר
נסוג ממחצית סיני.
על כך ניתן היה להתגבר בקלות, אילו
היתד, לממשלת־בגין כוונה כנה. ניתן היה
לכלול בהסכם לוח־זמנים למעשים אשר
ישראל התחייבה להם — בתנאי שהצד
השני (ירדן, הפלסטינים, המצרים) יאפשרו
אותם. אין ספק שזה היה מספק את מצריים.
ג׳ימי רגז. אולם ממשלת־ישראל לא
רצתה לקבל על עצמה שום התחייבות
מפורשת להגשמת הסכם־המיסגרת לגבי
הגדה והרצועה. עדיין קיימת בה קבוצה
חזקה של נצים, המתנגדים ביכלל להסכם
זה (ראה הנדון) .קבוצה זו הסכימה בקושי
למילות ההסכם, מתוך תיקווה שלא יהיה
צורך להגשימן. עתה, כשנדרשה התחייבות
להגשמה, באמצעות ה״לינקאג״ /סירבה.
עצם ההתנגדות חשפה את המגמה. אילו
התכוונה ממשלת־ישראל בכנות לעמוד ב התחייבות
להעניק מימשל־עצמי לגדה ו־לרצועה,
לא היה לה עניין להתנגד ל־לינקאג
/דווקא התנגדותה בשבועיים האח רונים
מראה בעליל, לממשלות וושינגטון
וקאהיר, שבעצם אין לה כוונה כזאת.
ג׳ימי קארטר התרגז, הסתיר את זעמו
רק בקושי. אל־סאדאת לא התאמץ להסתיר
את רוגזו שלו. הוא הגיב כפי שהגיב ב חודש
ינואר, כשנתקל בהתנגדות ישרא לית
דומה, בעת דיוני ״הוועדה המדינית״.
בעיני אל־סאדאת, הגישה ממשלת־ישראל
את הסיאה. אחרי שכל העולם הערבי פנה
נגדו, מפני שהשיג כה מעט למען הפלס טינים,
ביקשה ממשלת־ישראל לרוקן בגלוי
גם את המעט הזה מתוכנו.
דגיאד כגוב האריות. אך לא היה
לעניין רק היבט חיצוני חמור. היתד, לו
גם השלכה פנימית חמורה.
הדבר נעשה בשעה שמנחם בגין טייל
בעולם, בצורה הגובלת בקלות־דעת, כש הוא
נראה כמעוניין בכיבודים, בפרסים ו בחיוכים
יותר מאשר בהשגת השלום, ש עליו
כבר קיבל תשלום בצורת פרס־נובל.
לשיא קלות־הדעת הגיעו הדברים כאשר
שלח בגין את עזר וייצמן ארצה, כדי ל השיג
את הסכמת הממשלה לניסוח שהושג
בעמל רב בוושינגטון. מאז שהושלך דניאל
לגוב האריות, לא היה מעשה כזה.
הניצים בממשלה, שביקשו לנעוץ סכין
בגבו של בגין, אך לא העזו לעשות זאת
בגלוי, עשו זאת על־ידי תקיעת הסכין
בגבו של וייצמן. וייצמן לבדו, בהעדרם של
בגין ודיין, לא יכול היה לעמוד בתנאים
הנתונים מול מרד האפסים בממשלה. ה ממשלה
קיבלה החלטה פרובוקטיבית, ו אריה
נאור נשלח לקנדה לספר עליה לבגין.
יתכן שבגין עשה זאת בכוונה, כדי
להוכיח שאין הדברים מסתדרים בילעדיו,
או כדי להוריד את הראש לווייצמן, או
כדי לדחות את מועד חתימת ההסכם עד
אחרי יום־השנה של ביקור אל־סאדאת ב ירושלים.
אם כן, זהו מישחק חסר־אחריות.
כאשר חזר השבוע ארצה, היה עליו
להטיל את מרותו על ממשלתו בתנאים
הרבה יותר קשים מכפי שהיו קודם לכן,
ואחרי שכבר נגרם ליחסי ישראל־מצריים
נזק שאינו ניתן לתיקון במהרה.

זה נוגע במישארים שלהם וננח ש!
שוהם!״ טוען חנוך סמית נגד תוקכיו -
ומסביר 1גרוע בכר ־זאת המיוגם שרו
משתו את המציאות הפוליטית שר היום
ך, שאלה אב המידגס -או מישאל־י
• דעת־הקהל שערך חנוך סמית בעזרת
הטלוויזיה — הוא אמיתי או שיקרי, זוהי
כיום שאלת־המפתח בקרב כל אחת מהמפ לגות
בארץ. חנוך סמית עצמו מתייחס
למישאל דעת־הקהל שלו בזהירות רבה.
הוא אומנם טוען כי אילו נערכו הבחירות
כיום, היו תוצאותיהן פחות או יותר אותן
התוצאות אשר התבטאו במישאל שלו.
אולם סמית מסתייג מייד :״אפשר ללמוד
באמצעות נתונים סטאטיסטיים על מצבים,
כמו יחס בין ייבוא לייצוא, אך לא על בגי-
אדם. אינני גורס הפיכת אנשים לכמויות.
היצור האנושי מורכב ומסובך, הרבה יותר
מהנתונים הסטאטיסטיים שלו.״
הסערה הגדולה בעיקבות המישאל של
סמית מקורה בעיקר בעלייתו העצומה של
המערך בו, מ־ 33 המנדטים שיש לו בכנסת
הנוכחית ל־ 48 מנדטים על־פי המישאל.

על הנייר, גם הליכוד לא הפסיד, אלא אף
הגביר את כוחו במנדט אחד, מ־ 45ל־.46
אולם המערך הדביק את הליכוד וחלף
על פניו, והפך המיפלגה הראשונה בבחי רות
על־פי המישאל של סמית.
המפד״ל הפסידה ארבעה מנדטים אולם
ראשיה טענו, ולכך מסכים במידה מסויימת

גם הסטטיסטיקאי, כי בדרך־כלל אין ה דתיים
נוטים להשתתף במישאלים ומשום
כך התוצאות שלהם נמוכות יותר. אולם
סמית אינו מוכן לקבל שכל ארבעת המנ דטים
שהפסידה המפד״ל, אבדו בגלל התנהגות
דתית. בדרך־כלל, המסרבים להש תתף
במישאלים הם הדתיים הקיצוניים
יותר, אנשי אגודת ישראל, ומיפלגה זו
שמרה על ארבעת המנדטים שיש לה ב כנסת,
ואף פא״י שמרה על המנדט שלה,
גם לפי המשאל של סמית.

ריקוד על
ריצפה עקו מ ה
^ ״צ, מלגתה של שולמית אלוני,
איבדה את המנדט היחיד שיש לה 1 והל״ע הכפילה את קולה ממנדט אחד ל
שניים.
יש הטוענים כי הנדט הנוסף
של ל״ע הוא זה של ר״צ. פלאטו־שרון
איבד את המנדט שהיה לו (ולשרון זו
מכה גדולה, כיוון שלאמיתו של דבר
השיג בבחירות האחרונות די קולות
לשני מנדטים אך קיבל רק מנדט אחד,
מאחר שהיה מועמד בודד) .ד״ש, שזכתה
בניצחון אדיר בבחירות וקיבלה 15 מנ דטים,
מצאה עצמה במישאל של סמית כש היא
מרוסקת לחלוטין. הפלג של ידין,
הדמוקרטים, קיבל שני מנדטים וגם זה
של מאיר עמית ואמנון רובינשטיין, ש״י,
שני מנדטים. אסף יגורי, המרכיב השלישי
כיום בד״ש עליה השלום, לא קיבל אף קול
אחד, למרות שפתק־הבחירה שלו היה מצוי
בקלפיות. רק״ח איבדה את המנדט החמי שי,
שבו זכתה רק בכנסת האחרונה, כפי
הנראה לטובת מיפלגת העבודה ואילו ה מיעוטים,
הרשימה הערבית הקשורה ב־מיפלגת
העבודה, שמרו על כוחם: מנדט
אחד. של״י שמר על שניים.
כשם שהסקר עורר במערך התלהבות ש כמותה
לא ידעה מיפלגה זו מאז הבחירות
האחרונות, הוא עורר בתחילה דאגה רבה
בליכוד, ואחר-כך רוגז גדול. אנשי הליכוד
הנדהמים מצאו מייד תירוצים למפלתם,
נוסח תירוציו של הרקדן הגרוע הטוען
שהריצפה עקומה.
עיקר טענות הליכוד הן נגד אחוז המש תתפים
הנמוך בבחירות לרשויות המקו מיות,
ובמילא גם אחוז המשתתפים הנמוך
במידגם הטלוויזיה של סמית, ששאל :
״אילו נערכו היום בחירות לכנסת, לאיזה
מיפלגה היית מצביע?״

מסיב ת העיתונ אים
הו חר מ ה

מישאלנית צמח
״היא אסטרולוגית !״

ליכוד כה בעזרה ממקור שלו
0 1לא ציפה. עורכי מישאל דעת־הקהל,
כמו ראש המכון למחקר חברתי־שינזוש,הפרופסור לואיס גוטמן: עורכת המיש־אלים
של חברת מודיעין אזרחי הד״ר
מינה צמח ועורך המישאלים גד יציב,
התנפלו בשצף־קצף על סמית ועל המידגם
שלו, ועשו מהם עפר ואפר.
מיתקפת הבכורה היתד, זו של מינה
צמח, בעיתון מבט, ומיתקפה זו צוטטה
בעיתונים היומיים. כעבור יומיים הופיע

סמית בתוכנית עלי כותרת בטלוויזיה, כש מולו
מתייצב גוטמן. היה זה ביוזמתו של
סמית, המותקף. הוא היה אמור להופיע
בעלי כותרת מול מינה צמח ביום החמישי,
יומיים אחרי הבחירות אולם מנהל הטל וויזיה,
ארנון צוקרמן, אסר על קיום העי מות,
מאחר שלא רצה שאמינותו של מידגם
הטלוויזיה תיפגע.

הכנסת העשירית לפי סטית
אגרי

כשגברו ההתקפות ביקש סמית את עזרתו
של צוקרמן ומנהל הטלוויזיה, יחד עם
מנהל מחלקת החדשות חיים יבין, הח ליטו
ביום הראשון האחרון לכנס מסיבת
עיתונאים שבה ישתתף גם סמית, אשר יס ביר
לעיתונאים את המידגם שלו וידחה
את ההתקפות עליו. העיתונאים הוזמנו ל בניין
הטלוויזיה, אולם כחצי־שעה לפני
שהחלה מסיבת־העיתונאים הודיעו ליבין
כי מאחר שהמסיבה לא כונסה בבית אגרון,
הוא בית העיתונאים בירושלים, הם מחרי מים
אותה.

פא־ י ן
מפד״ל
מערך

כל פלגי
ד״ש נעלמים
^ וכמקום החליט צוקרמן לאפשר ל־
—1סמית להופיע בעימות עם אחד ממת נגדיו.
מינה צמח מתגוררת בתל-אביב, ו היה
מאוחר מכדי להזמינה. משום כך הוזמן
גוטמן. אולם ההופעה בטלוויזיה היתה
לסמית לרועץ. גוטמן התגלה כמרואיין
תוקפני שאינו מניח ליריבו להתבטא, ובמ הרה
דחק את סמית לעמדות־התגוננות —
מבלי שאיפשר לו להשיב על ההאשמות

דמוקרטים 2

ש לי 2

הכנסת העשירית לפי צטח
אגרי

מפדי־ל

מערך 32 ליכוד

|שי־ 2
רק׳־ח

ולהסביר את עצמו ואת המידגם שלו. כל
ניסיונותיו של המנחה, דן מרגלית, לחלץ
את סמית ממטח מיתקפתו של גוטמן, עלו
בתוהו.
עיקר טענותיו של גוטמן כלפי סמית
נסב, כמובן, על אחוז ההצבעה הנמוך
בבחירות לרשויות המקומיות, שעל מ צב-
עיהן הסתמך המידגם של סמית. גוטמן
טען כי סמית הוא איש טכני, המסוגל לחשב
תוצאות של בחירות כאשר יש לו מידגם
של המצביעים באותו יום, אולם אינו
מישאלי דעת־קהל לבחירות
במועד אחר.
גוטמן על מישאל
סמוך לבחי״
גם כתב
המחקר

שלו, ואת חלוקת המנדטים לכנסת על־פי
המידגם שלו. לפי גוטמן היו שלושת המים*
לגות הגדולות מקבלות אותו מיספר ה מנדטים
שיש להן בכנסת הנוכחית: הלי כוד
45 מנדטים, המערך 33 והמפד״ל . 12
הבשורה הגדולה בסקר המכון שבראשו
עומד גוטמן נוגעת לד״ש. אף לא אחד
מפלגיה של מיפלגה זו, שקיבלה בבחי רות
לכנסת האחרונה 15 מנדטים, לא עבר
את אחוז החסימה. כמה מפלגות קטנות
אחרות שומרות בו ׳ על כוחן. שלי (2
מנדטים) ,אגודת ישראל ( 4מנדטים) ,פא״י
(מנדט אחד) ורק״ח ( 5מנדטים) .ר״צ זוכה
במנדט נוסף, אצל גוטמן יש לה 2מנדטים,
הל״ע אינה עוברת את אחוז החסימה, וכמוה
גם מיפלגתו של פלאטו־שרון.
אולם בידי גוטמן נותרו מנדטים רבים

ריקים, שלגביהם יש בפיו הסבר :״לגבי
35 אחוזים מכלל הבוחרים קיימת אצלנו
אי־ודאות, ואנחנו עדיין עובדים עליהם.״

״זורה חול
בעיני הציבור״
;ך* ד״ר מינה צמח תקפה אף היא את
* סמית בחריפות רבה, מכל וכל ואת
תוצאות המידגם שלו:
״חנוך סמית,״ היא אומרת ,״יודע לעשות
תחזית כשיש לו מידגם מייצג של קהל
המצביעים בפועל, וכשיש סימולציה של
ההצבעה — כלומר, כשהוא לוקח מידגם
של אנשים שגמרו את ההצבעה לכנסת
בפועל. אבל הוא תמיד נכשל כשניסה

לעשות תחזית על־פי מידגם של כלל בעלי
זכות הבחירה. ההבדל — ברור. כאשר
סמית עורך תחזית בין המצביעים בפועל
החוזרים בקלפיות המידגמיות שלו על
דפוסי ההצבעה האמיתית שלהם, אין מצב
שבו אנשים לא החליטו עדיין בעד מי הם
יצביעו.
״אבל כשסמית עשה תחזיות לפני הבחירות
על מידגם מייצג של כלל בעלי זכות
הבחירה, כשבערך 3070 מבעלי זכות ה בחירה
עדיין לא החליטו בעד מי להצביע,
הוא תמיד נכשל בתחזיותיו. זה קרה גם
לפני הבחירות לכנסת האחרונה. כל התח זיות
שלו נכשלו.
״מה שתמוה ומוזר במישאל שערך סמית
הפעם, הוא שכל אלה שהצביעו בקלפיות
המידגם של הטלוויזיה, ידעו בדיוק בעד
מי יצביעו גם אילו היו נערכות באותה
שעה בחירות לכנסת. זה סותר את המציאות
הקבועה, שבה בדרך־כלל כ־ ס 307 אינם
יודעים בעד מי יצביעו עד ליום ההצבעה.
״ההטעייה השנייה של סמית היא בכך
שהוא מחלק את אלה שלא השתתפו ב בחירות
באופן פרופורציונאלי בין הממד
לגות, כאילו אלה שלא השתתפו במישאל
היו מצביעים לפי אותה ההתפלגות כמו
אלה שהשתתפו בו. זה דבר שאסור לעשות
מבחינה מדעית. כתוצאה מכך, המידגם
של סמית אינו מייצג. זהו מידגם סלקטיווי.
סמית פשוט זורה חול בעיני הציבור.״

התאמה מו חלטת
ל תו צאה הכללית
ף* ניגוד לטענותיהם של צמח וגוט-
מן, מסביר סמית כי הוא לא לקח
את 19,500 פיתקי־ההצבעה שהיו במידגם
של הטלוויזיה וחילק אותם לפי מנדטים,
אלא הכנים לתוך המחשב נתונים רבים נו ספים
של ״אילו״ .עוד קודם־לכן, כדי
שהמישאל או המידגם יצליח, הוא פיזר
קלפיות באיזורי מצוקה ובשכונות, על־פי
היחס של מצביעי אותם המקומות בבחי רות
האחרונות. בתל־אביב, שבה היו 9
קלפיות־מידגם, היו קלפיות בשכונת־התיקווה
וביד־אליהו. בירושלים, שגם בה
היו 9קלפיות־מידגם, היו קלפיות גם ב־
(המשך בעמוד )28

הפסיקי לרכל. מישהו זומם להזיק לך,
לאחר שהרסת בפיטפוטייך משהו חשוב
לו. אל תהס סי לדרוש
משותפך את אשר חפצת•
ה היסוסי ם רק
מחזקים אותו בדעתו
לא להיענות לדרישו תיך,
הצודקות כשלעצמן.
שיחה טלפונית
בראשית השבוע תגרום
לך נחת רוח לזמן קצר
. 21 .,במד ס -
20באפ רי ל
אך תזיק לך לטווח
ארוך. בת מזל טלה,
נסי להיזכר בדבר אותו היית צריכה לבצע
ושכחת. הרבה דברים קשורים בדבר זה.

ידידי ך כועס — אבל לא נורא — זה יעבור
לו. בשבוע זה מראים
הכוכבים שינוי דראסטי.
מה שחשבת שלא
יהיה בסדר — יסתדר
בסופו של דבר. בכל
השטחים. זהו כנראה
השבוע שלכם, שוורים.
בלו היטב, טיילו הר בה,
בעיקר בחיק הטבע
ונצלו את החיים. אל
תשימו לב למה שה־שכנה
אומרת. מה היא כבר מבינת 7חוץ
נחה, הקינאה מעבירה אותה על דעתה.

יום א׳ פותח פרק חדש במאבקך המיק-
צועי או האישי. אם
תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול
את כל האפשרויות ו לא
להיכנס להתנגשו יות
עקרות — יש לך
סיכוי להרחיק לכת.
פגישה עם נערה בהירת
שיער תוביל אותך
21 בכ סזי ־

לבחירה מביכה. תצטרך
להחליט _ ו מהר,
אחרת תפסיד הזדמנות רומאנטית.
היזהר מלהסתכן השבוע יתר על המידה.

!1אומים־־

אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך,
ואינך מנתח באופן
נכון את האינפורמציה
שהגיעה לידך. אל תה ס
ס מלהתייעץ עם
בו־זוגך בענייני עבודה.
שמור על ההישגים ה גדולים
אליהם הגעת
לאחרונה, ואל תפטפט.
לביאה — זכרי
שאי־אפשר לרמות את
כולם כל הזמן. הז-
הרי בדברייך, ושקלי היטב את מעשייך.
כדאי שתתחילי לחשוב ברצונות על עתידך.

שבוע טוב לעשיית עסקים. כל עסק שתיגע
בו בשבוע זה — יהפוך מיכרה זהב. אדם
זמנית. לא נורא, הוא 1 יחזור ותמשיכו לנהל
יחדיו חיים משותפים

מאושרים. אבל בינתיים

אתה יכול לנצל את ה ן
מצב
להרפתקאות. לך
בתולה מצפה השבוע

הפתעה לא נורמלית,

חטפי אותה. רק דחילק,

אל תהססי, ההססנות
תהיה בעוכריך. עוד לא פורים ואת כבר
מתלבשת כמו בפורים, איפה הטעם שלך 7

״מ 26

ע1ן ר1

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותו הנוכחית. העיקר הוא
לא להסתכסך, השבוע,
עם אנשים נוספים.
לקחת את הכל בשקט,
ולעשות טובות, כשאתה
נדרש לכך. גם אם ה אנשים
שמבקשים זאת
ממך, הם, בעצס, בלתי־נסבלים.
בכלל, קצת
21 בי וני -
טאקט לא יזיק. מצבך
20 ביו לי
משתנה — לשבט או
לחסד •י -עם הירח ה י׳
חדש,
ביום חמישי הבא. בן סרטן —
עקוב אחרי הירח בזהירות רבה ותצליח.

אם ניחנת בסבלנות, חוש הומור ועצבים זקוק תהיה
חזקים,
להם מאוד בימים ה קרובים.
מישהו המקנא
בך מסיבות הידועות
רך לשניכם, יעשה כמיטב
יכולתו וגם יצליח
במידת מה להפיץ
עליך שמועות ולהבאיש
את ריחך במקו ג?
בספ טנו ב ר -
גגב או ק טו ב ר
מות חשובים. סיכויים
טובים במישור הרומנ טי
נכונו לך. בת מאזניים
לבשי לבן.

אם תוכניותיך כוללות נסיעה למרחקים,
עכשיו הזמן לממשן.
רומן שאתה חושג ש הוא
מסתמן באופק,
מפיח בך רוח חדשה.
אל תתלה תקוות, ה זמן
יעשה את שלו.
ידידות שנרקמה זה
מכבר בינך לבין בת
שור עוזרת לך רבות
בימים אלה, הינך ני זון
ממנה, אל תזלזל
בה• הרבה בעתיד לעסוק בכתיבה.

אל תתן להישג האחרון שלך לעלות לך שיש זכור
לראש :
הרבה מאוד אנשים
המוכנים לדכא אותך,
אם תרים יותר מדי
ראש. ב ת קשת: פגישה
ליד המים תביא
עם חברה, למריבה לריקמת יחסים מופלאה
ובלתי־מובנת עם גבר,
אותו חשבת לבל תי״
מושג לחלוטין. היכוני
למסע ארוך מאד לשינוי ניכר במעמדך.

אלה ימי־שיא אם ברצונך להגשים תוכ-
ניותיך בשבוע הבא,
עלול להיות מאוחר
מדי. בת־גדי, קשר עם
אדם בעל קומה גבו הה
הופך בהדרגה לחיוני
עבורך• הזהרי
לא להיתפס במקום
בלתי־מתאים. אם יש
לך התחייבויות כספיות
שמור שלא יעברו
את המותר, וסלק את 1 החובות שיש לך עד סוף השבוע הזה.

כן, כולנו יודעים שאתה איש נימרץ ותקיף.
אבל למה לך
להפגין את זה כשהיא
בלאו־הכי מסכימה? ה שבוע
תהיה הניצוד ולא
הצייד, אם אתה לא
רוצה בכך — מוטב
שתתנזר מאהבה. פגיעה
בכבודך מזעימה
אותך. נסה להבליג.
20 בינו א ר ־
18בפב רו א ר
כוונת היריב אינה כה
לך. כנדמה חמורה
בת דלי — הכיני עצמך לסוף שבוע מהנה.

גישה רצינית לעבודתך תוכיח את עצמה
ככדאית מאוד, מכל הבחינות. הדרך
סלולה בפניך לרומנים,
פעילות חברתית והתחייבויות
רגשיות. דאג
לנצל היטב הזדמנות

זו ולבנות לך בסיס,
אותו תפתח בשבועות
הבאים. אל תחשוש
להיות נועד — בכל
השטחים. הקפד לש1

מור
על בריאותך, ואל
תתייחס ברצינות לדברי
הביקורת שיושמעו כלפיך מצד אדם
קשיש. השבוע יאיר מזלך לאן שתפנה.
במדינה גזי שפט
לאלהש אי ר אבן ע ל אבן
השופט העליון חיימ
כהן ממשיך במאבקו
ש.7היועץ המישפטי
חיים כהן
הנואם לא הסתיר את חיוכו. גם הקהל
חייך. בן־רגע נוצר קשר־של־שתיקה בין
האיש על הדוכן ובין היושבים באולם ה עגול
היפה של מוסד ואן־ליר בירושלים.
הכל הבינו במה המדובר.
הנואם היה שופט בית־המישפט העל יון
חיים כהן. האירוע נועד להעלות את
זיכרו של העיתונאי משה קרן, כותב ה מאמרים
הראשיים של הארץ, לרגל הופעת
קובץ־מאמריו.
אך תחת להעלות את זיכרו של המנוח,
מי שהיה קצין בצבא הבריטי, דיפלומט
בשרות־החוץ ובעיקר עיתונאי בעל־מצפון,
העלה כהן את זיכרה של פרשה, שהסעירה
בשעתו את הארץ.
נשמה לשטן. הנושא שבחר לעצמו
חיים כהן לנאומו המבריק, שעמד במרכז
האירוע, היה זכות־הביקורת של העיתונות
על פסקי-דין של בתי־המישפט. נקודת־המוצא:
שורת־מאמרים שכתב משה קרן
ב* ,1955 למחרת מתן פסק־דינו של השו פט
המחוזי בפרשת קסטנר.
בפסק־דינו במישפט הדיבה, שהגישה ה מדינה
נגד אחד מלכיאל גרינוולד, בעל
בית־מלון ירושלמי קטן, קבע הלוי כי
״קסטנר מכר את נישמתו לשטן,״ כאשר
שיתף פעולה עם מנכ״ל־השואה אדולף
אייכמן. קרן תקף את פסק־הדין, וכדברי
חיים כהן ״לא השאיר אבן על אבן — לא
בפסק־הדין ולא בשופט.״ חיים כהן לא הז כיר
מי היה השופט: בנימין ד,לוי, שעלה
לאחר מכן לבית־המישפט העליון, התפטר,
נבחר לכנסת השישית בסיעת גח״ל
(חרות) ,פרש מהליכוד, הקים סיעת־יחיד,
הצטרף לד״ש ונמצא עתה בתנועה הדמוק רטית
של ייגאל ידין ושמואל תמיר.
כהן לא הזכיר גם מי היה הפרקליט,
שניצח בפסק-הדין אשר קרן לא השאיר
ממנו ״אבן על אבן״ — שר־המישפטים
הנוכחי, שמואל תמיר.
אך בעיקר לא הזכיר כהן מי שהיה
התובע באותו מישפט: היועץ־המישפטי
לממשלה דאז, חיים כהן, שהופיע במיש־פט
בכבודו ובעצמו.
בהצדיקו את מאמריו החריפים של קרן,
המשיך השופט חיים כהן במאמציו של
התובע חיים כהן, שעירער בשעתו על
פסק־הדין שבו הצדיק הלוי את תמיר.
אותו פסק־דין נפסל לאחר־מכן על-ידי
בית־המישפט העליון, שטיהר את קסטנר
מכל הטענות שהטיחו בפניו השופט הלוי
והפרקליט תמיר, מילבד אחת: העדות
שמסר קסטנר אחרי המילחמה לטובת קורט
בכר, קצין בכיר במנגנון הכלכלי של ה־ס״ס.
קסטנר טען שבכר עזר ליהודים, אך
בית־המישפט העליון מצא שלא היתד, לו
הזכות להעיד לטובת קצין הס״ס .
״כבנות ובאדיבות״ .בהרצאתו קבע
כהן כמה הלכות, שיש להן חשיבות רבה
לגבי המאבק הסמוי הנטוש עתה בין בית־המישפט
והעיתונות.
העיקרית: שופט מיקצועי אינו יכול
להיות מושפע ממה שכתוב בעיתונים (״גם
כשהוא קורא אותם״) ,כי הוא חונך לש פוט
על־פי הראיות הקבילות שהובאו
לפניו. לכן, במדינת ישראל, שיש בה שופ טים
מיקצועיים בילבד, ואין בה חבר-
מושבעים, אין העיתונות יכולה להשפיע
על בית־המישפט. משום כך אין להאשים
עיתונאים על־פי הסעיף האוסר פירסום
חומר העלול להשפיע על מהלך מישפט
תלוי ועומד*.
קביעה זו, המאמצת לעצמה את ההלכה
האמריקאית, בניגוד למלכה האירופית, אי נה
חדשה אצל כהן. עוד בהיותו היועץ
המישפטי לממשלה הנחה את פרקליטות־המדינה
שלא להגיש מישפטים נגד עיתו נאים
בעוון זה.
על אחת כמה וכמה מותר לעיתונאי, לפי
כהן, למתוח ביקורת על פסק־דין, מבלי
״להשאיר אבן על אבן״ ,כל עוד נעשה
הדבר ״בכנות ובאדיבות״ ,בלא התקפה אי שית
על השופט והחשדת מניעיו.
* ביום שבו השמיע חיים כהן את הרצאתו,
נדון עורך העולם הזה, אורי אבנרי,
על־ידי שופט־שלום תל־אביבי לקנס על־פי
אותו סעיף עצמו.

ף* וצאות הבחירות העירוניות עו-
• • ררו ויכוחים נוקבים — גלויים
וסמויים. הושמעו דיעות תקיפות בעד ונגד
הקדמת הבחירות לכנסת העשירית (ראה
הנדון) .נערכו חשבונות־נפש בכמה מים־
לגות. אך השאלה העיקרית לא הועלתה
בפומבי :

איזו השפעה יש — או צריכה
להיות — לתוצאות אדה על מיבנה
ההנהגה של המיפלגותץ

הבחירות היו אישיות. הן התמקדו במי שרין
(ולא רק בעקיפין, כמו עד כה)
סביב אישיותו של המועמד לראשות־העירייה.
הדבר מעניק תוקף מדיני רב
לאותם מועמדים שנחלו ניצחונות אישיים
מהדהדים.

בין אלה בולטים כעיקר שני
המנצחים כשתי הערים הגרודות :
טדי קודק כירושלים, ושלמה להט
כתד־אכיב.

י ף* ארץ אין זה מקובל שמנהיג מקומי

י הופך מנהיג לאומי. רובצת כאילו
תהום בין הרמה העירונית והרמה הממ לכתית.

לא אחד מראשי־הממשלה בישראל
היה אי־פעם ראש־עירייה. הם היו מנהי גים
ציוניים ובעלי כהונות רמות בסוכנות
היהודית (דויד בן־גוריון, משה שרת, גול דה
מאיר, לוי אשכול) ,ו/או מזכ״לים של
ההסתדרות הכללית (בן־גוריון, גולדה
מאיר).
פוליטיקאי מקומי חשוב אחד עלה מדר גת
ראש־עירייה לדרגת שר (ישראל רו קח,
ראש עיריית תל־אביב, שהיה שר־הפנים
בראשית שנות ה־50׳) .פוליטיקאי
מקומי אחר, אבא חושי החיפאי, שלח את
מבטו אל ההנהגה הממלכתית, אך סיכוייו

מאח
אסר הוחנקו באיבם כאשר גילה העולם הזה
את שיטות הטרור והשחיתות שהנהיג ב חיפה.
ניתוק
זה מוזר, לכאורה. תפקידיהם של
ביצועיים, הם ושר
ראש־הממשלה
וכזהו גם תפקידו של ראש־העירייה. סביר
להניח שאדם שהצליח בתפקיד ראש-
העירייה, כשהוא מנהל מנגנון של אלפי
עובדים ואחראי למערכת פוליטית ומיג-
הלית, יהיה מוכשר יותר לנהל מישרד
ממשלתי מאשר פוליטיקאי שבילה שנים
ארוכות בכנסת, באווירה העקרה של וי כוחים
וישיבות.
בארצות־הברית, למשל, המצב שונה. סי כוייו
של מושל־מדינה לזכות בכס־הנשי-
אות, גדולים בהרבה מאלה של סנאטור
או חבר בית־הנבחרים. האמריקאים מבי נים
כי מושל, שהוכיח את עצמו בתפקיד
הביצועי של ראש מינהל איזורי, מתאים
לתפקיד הביצועי העליון יותר מאשר מת ווכח
מיקצועי, הטוחן מים בפרלמנט.
מתוך חמישה הנשיאים האחרונים של
לכם־הנשיאות שהגיעו ארצות־הברית,
לראשונה בדרך של בחירות, שניים היו
קודם־לכן מושלי־מחהות (פראנקלין דלאנו
רוזוולט וג׳ימי קארטר) ,אחד מצביא
(דווייט אייזנהואר) ,אחד סגן־נשיא (רי-
צ׳ארד ניכסון) ,ורק אחד בא במישרין מן
הסנאט (ג׳ון קנדי) .ואילו דווקא שלושה
סגני־הנשיאים שהפכו נשיאים לראשונה
בלי בחירות, עם פטירתו או הדחתו של
קודמם, יבאו מן הסנאט ובית־הנבחרים
(הארי טרומן לינדון ג׳ונסון, ג׳רי פורד).

ייתכן שהגיע הזמן לשנות את
הגישה הישראלית ככיוון דומה.
ביוון ששני,המנצחים הגדולים של
השבוע שעבר שייכים למיפלגות
שיש בהן בעיות חמורות של מנהיגות.

^ מנ ה ל מי שרד ראש־הממשלה בת־קופות
בן־גוריון ושרת, ישב טדי קו־לק
בצומת ההתרחשויות וההחלטות הממ לכתיות.
עלייתו לירושלים וירידתו לתפ קיד
עירוני היו פרי החלטתו. כמנכ״ל, היה
איש־ביצוע. החיים המיפלגתיים לא משכו
אותו. תפקיד ראש-העירייה קסם לו יותר.
אולם, גם כראש־העירייה של העיר ה מורכבת
והמסובבת ביותר במדינה, מילא
קולק תפקיד בעל היב טי ה
וכלל-לאומיים רבים.
ואולי רובם המג
שעבר את י|£
קום יחסיהן
ראליח

רגישים ועדינים ביותר( .מאותה הסיבה
קרא גם העולם הזה להצביע בעדו).

כמיפלגת-העכודה קיים עתה
משכר של מנהיגות. המיבשול

כחי של ההתפתחות המדינית במדינה, אין
בזה די.

אודם ראש עיריית ירושלים
צריך להיות מועמד טיכעי דרא
ד דדאוווות העבודה העיקרי העומד לפני התאוששות
המיפלגה הוא הקיפאון המוחלט
שהשתרר כדרגיה העליונים.
למרות התבוסה המוחצת של מאי , 1977
דבר לא התרחש שם. המנהיגים הישנים,
שהובילו את המיפלגה אל המפלה, נש ארו
במקומם. המאבקים הגלויים והסמויים
בין מנהיגים אלה (ובראשם המאבק פרס—
רבץ) נמשך, כאילו דבר לא קרה.
לא זו בילבד שבמשך השנה וחצי האלה
לא קם במיפלגה סגל חדש של מנהיגות,
אלא שאין בה אף גרעין כלשהו שיבטיח
חידוש וריענון בעתיד. במצב כזה יכולה
המיפלגה לזכות, בשעה של קוניונקטורה
מתאימה, בקולות של מחאה נגד מדיניות
הליכוד, אך אין היא יכולה לקוות ברצי נות
לזכייה באמונו של הבוחר.

תופעה נלווית היא הקיפאון המחשבתי
והרעיוני. המיפלגה כאילו
קפאה מבחינה רעיונית כ17-
במאי ,1977 כמו היפהפיה הנרדמת
כאגדה, והכל נשאר תקוע
כמקומו.
פרם וחבריו עדיין מדברים על פתרונות
שאבד עליהם הכלח, ושהפכו מאז קמפ-

שות המיפלגה, וגם מועמדה לתפקיד
הככיר כמדינה.
קולק הוכיח שיש לו תכונות רבות
הדרושות למילוי תפקיד זה. בין השאר,
מן הקל אל הכבד:

• הוא זכה בפופולאריות רכה
וכהצלחה אלקטוראלית גדולה כירושלים.
לפי כל הסימנים, הוא
נהנה מפופולאריות דומה גם כ-
רחכי הארץ. הכאריזמה המייוהדת
שלו אינה מוגכלת לעיר אהת.
י• הוא אמן של יחסי־ציבור, לא בצו רה
השיטחית של פירסומאים שכירים,
אלא בצורה הטיבעית של פוליטיקאי מצ ליח.
הוא הוכיח שיש לו כישרון מייוחד־במינו
לרכוש את ליבותיהם של מדינאים
זרים, ביניהם כאלה שהיו עויינים למפד
שלת־ישראל.
• אף שכנראה אינו איש־מינהל מוש לם׳
הוא איש־ביצוע מעולה, המצטיין בעי קר
במקום שבו מצטלבים השיקולים המדי ניים
והמינהליים, הציבוריים והמעשיים.

היו״ר אין הוא צריך להפריע לטדי,
שהתפתח עד מאד מאז התפרקה האגודה
של בן־גוריון.
מיכשול נוסף טמון ברצונו של קולק
עצמו. איש אינו יכול לדעת אם יש לו
שאיפות ממלכתיות או אין, אך עד כה
נראה שאין לו. הוא התרכז כל-כולו בעיר
שבחרה בו, ולא חרג מגבולותיה בשום
נושא או אופן. השאלה היא אם אחרי הני צחון
המוחץ האחרון, הוא ישאף להרים
את עיניו ולהרחיב את תחום פעולתו.

כמיפלגה הליברלית חפר-צורה
ונזיל. מזה זמן רב, זוהי מיפלגה
כלא מנהיגים וכלא אישים.
כיום שולט בה שימחה ארליך, אך קיים
ספק לגבי יכולתו להמשיך בכך לאורך
ימים, לאור כישלונותיו כאיש־ביצוע במיש־רד־האוצר,
ואי-יכולתו להעניק למיפלגה
הליברלית את המעמד והכוח המגיעים לה
במיסגרת הליכוד.
אנשים רבים פועלים כעת במיפלגה ה ליברלית
בחשאי, וחלקם גם בגלוי, נגד

• למרות שלא ראה עד כה
צורך כהצגת מצע רעיוני כולל,
החלטותיו והצעותיו עד כה כ־

ציונ
דצחרת הליברלי
דייוויד אנאכרוניזם משווע :״פשרה טרי טוריאלית״
,סיפוח ביקעת־הירדן ורמת-
הגולן, וכד. השבוע קיבל הקיבוץ המאוחד
שוב החלטות מדיניות שחזרו על מליצות
אלה, אשר התרוקנו מכל תוכן.

נדמה כי תוצאות הכחירות
כירושלים מספקות פתרון לכעייה

ענייני ירושלים מוכיחות שיש לו
הכנה פרגמאטית, המוכילה ככיוון
הנכון.
הוא מבין שקיים בארץ עם שני, וכי
הבעייה המרכזית היא למצוא פיתרון ש העם
השני יוכל וירצה להשלים עימו.
הבנה כזו אין לשימעון פרם, ליצחק
רבין או למנחם בגין.

המסקנה המתבקשת היא, יטטדי
קולק הוא האיש שהיה צריך לעמוד
עתה כראש מיפלגת-העכודה.
ולחילופין, כהצעה טובה פחות: שהוא
יתפוס את מקומו בצמרת המיפלגה, כאחד
משלושה־ארבעה מנהיגיה הבכירים.
הצעה כזו לא תוכל להתממש בקלות
שית, טדי קולק היה איש רפ״י, ובארץ
ם ערך כמעט מיסטי לתוויות דהו־
:ך גם שימעון פרס היה איש רפ״י,
הדבר לא מנע את עלייתו לתפקיד

ייתכן שטדי קולק אינו זקוק
לכך, אך מיפלגת־העכודה זקוקה
מאד-מאד.
ונה לחלוטין בעייתו של ־שלמה
להט, איש המיפלגה הליברלית.

כניגוד למיפלגת־העכודה, שיש
כה צמרת קפואה אך חזקה, חמצכ

מנהיגותו של ארליך. הצרה היא שאיש
מהם לא הוכיח יכולת כלשהי, בשטח כל שהו.
אנשים כמו יצחק מודעי, גידעון פת
ודומיהם היו חברי־כנסת אפורים מאד,
לפני שהפכו שרים אפורים מאד.
איש מהם אינו מנהיג, גם לא איש־בי-
צוע. איש מהם מעולם לא נבחר על-ידי
הציבור לכהונה כלשהי.
(המשך בעמוד )28

סקר או עוקר?-
(המשך מעמוד )25
קטמונים ובחיפה, שם היו 12 קלפיות, היו
קלפיות גם בנווה־דויד וברחוב החשמל.
נוסף לאלה חולקו קלפיות בנצרת (,)7
בפתח־תיקווה 6בבאר־שבע 7בנתניה
( ,)7ברחובות 7בחולון 6באשקלון
( )7ובבית־שאן 4סך הכל 81 קלפיות
ב־ 11 נקודות יישוב, שבהן הצביעו 19,500
בוחרים בקלפיות הטלוויזיה. עורכי המידגם
מספרים כי יותר מ־ 98 אחוזים של מצביעי
המידגם הטלוויזיוני לבחירות לרשויות
המקומיות, הסכימו אחר־כך להיכנס גם
לקלפי ניסיונית נוספת ולהצביע ״כאילו״
לכנסת.
סמית הביא בחשבון את אחוזי ההצבעה
בקלפיות השונות, לפי אחוזי ההצבעה
שלהם בבחירות שנערכו לפני שנה וחצי.
אם בשכונת התיקווה היה האחוז נמוך
מהרגיל, נתן סמית להצבעה בשכונת־התיקווה
מישקל גדול יותר, כאשר הכנים
למחשב את נתוני ההצבעה בשכונת־התיק־ווה.
הוא הביא בחשבון גם את המצביעים
הדתיים, ומשום כך הצליח להגיע במישאל
שלו, לגבי אגודת ישראל, לאותה התוצאה
של הבחירות שהיו לכנסת. והתוצאה של
8מנדטים למפד״ל היא, לדעתו, ריאלית

טדי ־ צייצי

פיות המידגם הצביע אותו אחוז הבוחרים
שהצביע באותן הקלפיות לכנסת, בבחי רות
של מאי 77׳ .תוצאות המידגם בקל פיות
אלה תאמו באופן מוחלט את התוצאה
הכללית שהסיק מן המצביעים ושיקלולים
בקלפיות האחרות.
ראייה נוספת של סמית נוגעת לעליית
המערך במיספרים מוחלטים 7570 .מהבו חרים
(כ־ 80 אחוז מבעלי זכות הבחירה),
השתתפו בבחירות למועצות המקומיות ו־במידגם
של סמית. מתוך 1,100,000 המצ ביעים
לרשויות המקומיות, כ־ 40 אחוזים
הצביעו עבור המערך במידגם של סמית
ואלה הם, בתירגום למיספרים מוחלטים,
בין 420ל־ 430 אלף מצביעים.
גם אילו הצביעו 25 האחוזים הנותרים
כולם כאחד עבור הליכוד, דבר שכלל אינו
עולה על הדעת• גם אז מיספר זה של מצ ביעים
גבוה יותר ממיספר הקולות — 370
אלף — שקיבל המערך בבחירות לכנסת
האחרונה, ומכאן שעליית המערך היתד. ב־4
מנדטים לפחות.
סמית דוחה גם את הטענה שתושבי אי־זורי
המצוקה, שהם בדרך־כלל מתומכי
הליכוד, נמנעו הפעם מלהצביע, וכי משום
כך נגרע חלקו של הליכוד במידגם שלו.

(המשך מעמוד )27

והמהפך לא היה מתרחש כלל. סמית אינו
מכחיש את הכישלון של אז. הוא מסביר
אותו בכך שהסקר נערך כשלושה שבועות
לפני הבחירות, אם־כי פורסם רק ארבעה
ימים לפניהן.

כהכורה זו יכול צ׳י־צ׳ להופיע
עתה כמלוא התוקף. הוא זכה כ
כחירות ככוחות עצמו. ונחל ניצחון
מרשים מאד.

הוא טוען כי גם באותו סקר ניכרה
כבר המגמה של עליית הליכוד .״כמה ימים
לפני הבחירות ערכתי סקר נוסף,״ הוא
אומר .״לא היה לי כסף, אז המישאל נערך
על־פי מידגם מצומצם ביותר. התוצאות ש קיבלתי
תאמו כמעט בדיוק את תוצאות
הבחירות, אבל החלטתי לגנוז את הסקר.
חששתי שמא הוא לא נכון, כיוון שנעשה
על־פי מידגם קטן. אני לא מספר עכשיו
על הסקר הזה, כיוון שלא פירסמתי אותו

י כשנבחר צ׳יצ׳ בפעם הראשונה, אפשר
היה לראות בכך קוריוז, הצלחה של תרגיל
ביחסי־ציבור נוסח אמריקה, ניצחון מול
פוליטיקאי נעדר־כאריזמה שהציבור הת קומם
נגדו (אולי שלא בצדק) .לא כן ניצ חונו
השני ברציפות: הפעם התמודד עם
מועמד חדש, טרי ובעל־שם, ואילו הוא
עצמו נמדד על־פי ההצלחות והכישלו נות
שלו.

ככל פורום מיפדגתי, יכול שלמה
להט להתייצב כעת כמי שהוכיח
את יכולתו העצמית לגרוף קולות,
לנהל מנגנון גדול ולקבל החלטות
מדיניות־מינהליות הנוגעות ל-
מאות־אלפי אזרחים.

צמח, שערכה ערב הבחירות האחרונות
את מישאל דעת־הקהל היחידי שקלע ל תוצאות
הבחירות, מודה כי גם לה היו
בעבר כישלונות. אחרי הצלחתה הגדולה
ערב הבחירות לכנסת, היא הוזמנה לחזות
את תוצאות הבחירות להסתדרות ונכשלה
כישלון חרוץ — כאשר ניבאה למערך
פחות מ־ 50 אחוז. אולם צמח בטוחה כי
הסקר שערכה עתה הוא האמיתי, בעוד
הסקר של סמית הוא ״רמאות.״
על פי הסקר של צמח, הדומה בנטייתו
הכללית לזה של גוטמן, זוכה הליכוד ב ניצחון
גדול הרבה יותר מניצחונו בבחי רות
המהפך, ומגיע ל־ 54 מנדטים (במקום
45 בבהירות) ,המערך יורד במנדט אחד,
ומקבל רק 32 מנדטים ! המפד״ל אף היא
יורדת במנדט אחר ועומדת על 11 מנדטים,
ולעומתה מגדילה אגודת ישראל את כוחה
במנדט אהד ומקבלת 5מנדטים. רק״ח
ושלי מקבלות אותו מיספר המנדטים שהיה
להן בבחירות האחרונות — רק״ח 5ושלי
.2פלאטדשרון, ר״צ, המיעוטים של המערך
ופא״י, אינם עוברים את אחוז החסימה.
כך גם שני פלגי ד״ש.

״זה פוגע
בפרנסה שלהם׳׳
ף ם אצל צמח, כמו אצל גוטמן, חסרים
י * מנדטים רבים. היא אינה יודעת אל מי
הלכו 11 המנדטים החסרים לה .״ביטאתי
את תוצאות הסקר שלי באחוזים, ולא ב-
חברי-כנסת,״ טענה הסטטיסטיקאית .״את
התרגום לח״כים עשה העיתונאי של טבט.
הוא מבין בפוליטיקה יותר טוב ממני.״

לדבר היבטים פוליטיים ראשונים־במע-
לה. צ׳יצ׳ הבליט את דיעותיו היוניות
לא פעם, באומץ־לב ציבורי שאינו נופל
מזה של טדי קולק. לפני ארבע שנים
חתם — יחד עם עמיתו הרמת־גני יש ראל
פלד, עם לובה אליאב ואחרים — על
גילוי־דעת, שנחשב אז מרחיק־לכת בגי שתו
היונית.
ביגלל היעדר־מנהיגות, התמסמס ייחו דה
של המיפלגה הליברלית בליכוד. באופן
מסורתי היו הליברלים (והציונים הכלליים
לפניהם) מיפלגה ימנית־יונית, שהצטיינה
במידה אופיינית של שכל ישר בעל־ביתי,
ומתינות אזרחית. מידה זו בלטה באישים
כמו פרץ ברנשטיין, ישראל רוקח, יוסף
ספיר — אנשים שתמכו תמיד בקו יוני
בממשלה, ושהתנגדו לקנאות הלאומנית
של חדות.
עם הקמת גח״ל, והליכוד לאחריה, נע לם
בהדרגה ייחוד זה של הליברלים, והם
נכנעו יותר ויותר לאידיאולוגיה ולטבד
פרמנט של חרות.

כיום נוצר מצב מגוחך: כעוד
בגין עצמו נטש את הלאומנות
הקיצונית, והגיע למעשה לעמדה
״יונית״ בכמה נושאים (אם־כי לא
ככולם). ,מהווים כמה מראשי הליברלים
״אופוזיציה לאומנית״ לבגין.
ברור שלמיפלגה הליברלית דרושים
כיוון חדש, ומנהיגות שיש לה היכולת

חנוך סמית, לעומתה, מסביר מדוע אצלו
אין חסרים מנדטים או אחוזים שעה שב סקרים
של המתנגדים לו קיים חיסרון גדול
זה .״כאשר עורכים מישאל דעת־קהל,״
הוא אומר ,״יש אנשים שעונים שאינם יודעים
למי יצביעו. אלה הם הבלתי־מזוהים.
כשאותם אנשים מגיעים לקלפי, הם בכל־זאת
מצביעים. במישאל של הטלוויזיה
היה המצב אחר. אחרי שהבוחר התבקש
להצביע למידגם של הרשויות המקומיות,
הוא התבקש להצביע גם למידגם של הכ נסת.
הוא עמד בפני רגע של אמת, כמו
שקורה לו כשהוא הולך לקלפי אמיתית ו מצביע
כפי שהוא חש באותו הרגע.״

״נו, איך זה נראה לך!״*
פחות או יותר, כיוון שהכניס לתוך המחשב
את הנתון שהדתיים משתתפים פחות ב־מישאלים.
לגבי שתי המיפלגות האלה
תיכנת סמית את המחשב שלו תוך התחש בות
בעובדה שבאחד מריכוזי ההצבעה
הדתית, העיר בני־ברק, לא היתה לו קלפי
ניסיונית.

המערך עלה גם
ב מי ספרי ם
^ שיחה עם כתב העולם הזה הסביר
* -סמית כמה שיקלולים נוספים במידגם
שלו. לגבי הקיבוצים, שם לא היו לו קל פיות,
ובעיקבות מפולת ד״ש, הניח סמית
כי הקולות שנתנו בני הקיבוצים לד״ש
בבחירות לכנסת, חזרו אל המערך. לסמית
יש הוכחה מכרעת לגבי הדיוק שבמגמת
תוצאות המידגם שלו. לפחות בארבע מקל
בבדיקה
נוספת שערך. הוא חילק את הקל פיות
של המידגם לפי איזורי בחירה של
עשירים, עניים ובעלי הכנסה בינונית. אחוז
ההצבעה של בני השכבות היה שווה לאחוז
בצפון תל־אביב, ובעיר התחתית בחיפה הצ ביע
אותו האחוז שהצביע בכרמל העשיר.

״לא היה לי
די כסף׳׳
ף ם גוטמן וגם צמח אינם שוכחים ל־
^ סמית את כישלונו בסקר דעת־הקהל
שעשה, ושפורסם ארבעה ימים לפני ה בחירות
לכנסת התשיעית. לפי הסקר ה הוא
של סמית, היה המערך זוכה בניצחון
* קאריקטורה של הרבלוק על תוצאות
הבחירות בארצות־הברית, שנערכו באותו
יום, ושהסתיימו אף הן בתמונה מטושטשת.

בפיו של סמית הסברים נוספים למית־קפה
הגדולה עליו. לדעתו עומדים גורמים
פוליטיים מאחרי הניסיון לקעקע את ה־מידגם
שלו, והוא אינו מקבל את טענתה
של צמח שהיא מקורבת מבחינת ההשקפות
הפוליטיות האישיות שלה למערך יותר
מאשר לליכוד. לדבריו קיים הבדל מהותי
בין מישאלי דעת״קהל לבין מידגמים מהסוג
שערך בטלוויזיה, בעיקר בגלל האחוז ה גבוה
של הבלתי־מזוהים.
״גם כשאני עושה מחקר מהסוג של
האשה הזאת (הכוונה לצמח) או של לואיס
(גוטמן),״ הוא אומר ,״אצלי ישנם הבלתי-
מזוהים, מה שאין כן במידגם שעשיתי
בטלוויזיה. לאשה הזאת יש איזה פטנט
שהיא אפילו לא מוכנה לגלות אם הוא
מדעי או אסטרולוגי, כיצד לחלק את ה קולות
הבלתי־ידועים. לי אין פטנטים
כאלה, ותודה לאל שאין לי פטנטים כאלה.״
את חריפות ההתקפה עליו מסביר סמית
בדרך מקורית משלו :״לא רציתי להגיד את
זה. יכולתי לעשות לגוטמן ולאשה הזאת מה
שהם עשו לי, אבל רציתי להיות יותר תר בותי.
ברור שכאשר המידגם שלי, שהוא
כל־כך מדוייק, אינו תואם את הסקרים
הפרטיים שהם עושים, זה פוגע בהם, כיו
שזה פוגע בפרנסה שלהם.״

צ׳יצ׳
תשובה לניציס
והרצון להבליט ייחוד זה בצמרת המדי נה.
מנהיגות זו יכולה לבוא מתוך קבוצת
דאשי־הערים המצליחים — צ׳יצ׳ ,פלד
ואחרים.

צ׳יצ׳ הוא
קבוצה

עד לעשור האחרון ניתן היה להחזיק בחיים את מי
שלקו בסרטן־הדם האקוטי לכל היותר במשך חודש אחד.
כיום קיימת סידרה של טיפולים, המצליחה לעיתים להח זיק
את החולה בסרטן־דם אקוטי במשך חודשים אחדים,
ולעיתים אף במשך כמה שנים.
בין הטיפולים: הזרקה של רעלים קשים אל תוך הדם.
רעלים אלה תוקפים את התאים הממאירים ומחסלים
אותם. אולם טיפול זה טומן בחובו כמה סיכונים, ביניהם
פגיעה ברקמות הבריאות שהגוף נזקק להן.
מובן שבמצב של ייאוש, כאשר האדם חולה בסרטן-
דם אקוטי, הוא מוכן ליטול עליו כל סיכון.
טיפול אחר: הזרקת כדוריות־דם בריאות בריכוז
גבוה אל תוך הגוף. באחרונה פורסם מחקר מדעי, שבישר
כי בקרוב אפשר יהיה להשתיל לחולי סרטן־הדם מה עצמות,
היוצר את כדוריות־הדם הלבנות.

הדו״ חהמלא הר א שון
עלמ8ג 3־ 3רי או ח ה

• כעוד כסרטן־הדם האקוטי לוקים כעיקר
צעירים, סרטן־הדם הכרוני הוא מחלתם של
קשישים יותר. קיים הכדל מהותי כין שני סוגי
סרטן-הדם. האקוטי פירושו מוות כמעט מיידי
ואילו עם סרטן־הדם הכרוני אפשר להמשיך
לחיות שנים רכות, כשהסכנה העיקרית היא
שהוא יהפוך מכרוני לאקוטי.

ה א מי תי שדגולדה
מאיר: סרטהדם

בסכנה זו נלחמים הרופאים בכל פעם כשהם מגלים
סרטו־דם כרוני. דרך הטיפול היא כימותראפיה, החדרה
או הזרקה של חומרים רעילים לגוף. כאשר מקבל חולד,
סרטן־הדם הכרוני את הטיפולים הכימותראפיים, יש לו
סיכוי להמשיך לחיות עם סרטן-הדם תקופה ארוכה.
אולם לטיפול הכימותראפי יש תופעות־לוואי לא־נעי-
מות. אחת מהן, הנראית לעין, היא התקרחות מוחלטת
של מקבל הטיפול. בעיקבות הטיפול הופך האדם קרח
לגמרי ורק אחרי תום הטיפול, הנמשך שנים אחדות,
יתחיל שערו לצמוח מחדש.

]31090 313 *01 ׳1113
ף* יום השישי האחרון נראה היה בית־החולים הדסה
6בירושלים, כמו הרחבה שמול מישרד ראש־הממשלה
בעת שמסתיימת ישיבת ממשלה, וייגאל ידין או אריה
נאור משמיעים הצהרות באוזני עשרות עיתונאים, שדרים
וצלמים.
השמועה שפשטה ברחבי הארץ היתד״ שחלה הרעה
ניכרת במצבה של ׳גולדה מאיר. לקראת שעות הערב
אמרה השמועה המרושעת כי גולדה נפטרה, וכי הרופאים
עדיין שומרים זאת בסוד. ציוותי טלוויזיה מכל רחבי־תבל
הגיעו לבית־החולים. אולפני־ההסרטה בהרצליה שלחו
אולפן־נייד לשער בית־החולים.

גולדה מאיר אינה מוכנה לקכל את הטיפול
הזה, והיא נלחמת כרופאיה ככל כוחה .״אני
רוצה למות עם השערות שלי על הראש,״ הסבירה
לפרופסור איזק, ולא הסכימה אפילו לשמוע
את הנימוקים שכהם ניסה לשכנע אותה.

אולם עוכרי ״הדסה״ יכלו להרגיע את הכל :
״גולדה חיה, אינה גוססת ומצכה משתפר.״

מ א חרי
דלת נעולה

״בריאות
פ סי כו סו מ א טי ת

ר ראה כי גם איזק עצמו מבין לליבה של גולדה. קשה
— לאשה, שכל חייה עמדה במרכז הזרקורים, להופיע פית-
אום קרחת. לגולדה יש חולשה לשערות שלה. אחותה
שיינדל, היושבת כבר חודשיים בארץ, ליד מיטתה של
גולדה, סיפרה פעם בראיון לעיתון אמריקאי, כי גולדה
היתה תמיד מאוהבת בשערה הארוך, והיתה מטפלת בו
ומסרקת אותו באופן כימעט כפייתי. כל זאת מבין איזק,
אחד המומחים הגדולים בארץ למחלות־דם, גבר נאה, בעל

!*ץ צכ כריאותה של גולדה מאיר כובש את כותרות
יי! העיתונים כבר שנים רבות. ערב מינוייד, כראש הממ שלה,
במארס , 1969 היה מצבה הבריאותי של גולדה יותר
ממדאיג. היא ביקרה בבית־החולים בילינסון, כימעט באותה
תדירות שבה ביקרה, מאוחד יותר, כאשר כבר מונתה
כראש-ממשלה, במישכן הכנסת. גולדה לקתה בסידרה של

נולדה סתוגדת דחסר
מחלות־ריאה קשות, שהן מסוכנות ביותר לאשה בגילה.
אז היתד, גולדה בת .72
אחת לכמה שבועות היתה מגיעה גולדה מאיר אל
בית־החולים במצב של כימעט־חנק, כאשר בריאתה הצ טברות
של נוזלים. העובדה שגולדה עישנה אז יותר
משלוש חפיסות סיגריות ליום, מהסוג החריף( ,סיגריות
צ׳סטופילד) ,ונהגה ללגום ביום עשרות כוסות קפה שחור,
לא עזרו לה להתגבר על מחלתה. כאשר היתד, מגיעה
לבית־החולים ניתן לה טיפול קשה, והרופאים השתדלו
למלא את מיצוותה :״תגמרו מהר, אין לי זמן.״
כשמונתה גולדה כראש־ממשלה, נעלמו כבדרך־פלא
כל מחלותיה. ימים ספורים לפני שהושבעה כראש־ד,ממ שלה
היא יצאה מבית־החולים בילינסון אחרי שאושפזה
בו בעיקבות התקף־חנק ביגלל מחלת־הריאה שלה. ההו דעה
הרישמית אמרה אז :״גולדה אושפזה לבדיקות מאחר
שחשה ברע, עכשיו היא מרגישה מצויץ.״ אל מכתירה
של גולדה מאיר, פינחס ספיר ז״ל, באו אז בטענות כב דות
:״התפקיד יהרוג אותה !״
ספיר, שנבהל פן תוטל עליו האחריות למותה של
גולדה, מיהר להסביר :״המינוי הוא רק לתקופת־ביניים,
לכמה חודשים.״
אולם גולדה מאיר היתד, ראש־ממשלה במשך חמש
שנים — חמש השנים הקשות ביותר של מדינת־ישראל.
במהלך חמש שנים אלה היתד, מילחמת יום־הכיפורים.
לעברה של גולדה מאיר הוטחו אז האשמות כבדות בצד
דיברי-נאצה. אולם בכל אותה תקופה היתד, גולדה בריאה
כאשד, צעירה, לא נזקקה לטיפולים רפואיים כימעט בכלל.
העולם הזה טבע אז את מטבע־הלשון ״בריאות פסיכוסו־מאטית״*
,שנפוצה בעולם.
גם במדע ידועה התופעה שמחלות נעלמות או נד חקות,
ביגלל כוח־הרצון העז הקשור בתפקיד רם, וללא
קשר לעצם המחלה.

אולם גם רופאים מומחים מודים, כי ״בריאותה
הפסיכוסומאטית״ של גולדה מאיר כת*
פסיכי = נפשי, סומאטי = גופני.
מתייחסת להשפעת הגומלין בין מחלות גופניות
נפשיים.

קופה שהיתה ראש-ממשלה אין לה אח ורע
כתולדות הרפואה המוכרת להם.

סר טן־ד ם
כרוני
!ך• יום ממש מתגוררת גולדה מאיר בבית-החולים
* הדסה בירושלים, כאשר החופשות שלה הן מבית־החולים,
ולא להיפך.
אחרי שכבר פורסם בהרחבה כי גולדה מאיר סובלת
ממחלת־עיניים, שביגללה עברה כבר סידרה של ניתו חים,
וממחלת סרטן-העוד הבלתי-מסוכנת, שביגללה היתה
בטיפולו של הפרופסור אברהם הוכמן המפורסם, נתגל גלה
הידיעה על מחלת סרטן־הדם של גולדה (תשקיף,
העולם הזה )2149 ,כרעם ביום בהיר בקרב מכריה.

גולדה סוכלת מסרטן־דם כרוני כבר כמה
שנים.
מזה שנים היא נמצאת בטיפול במחלקתו של הפרו פסור
גבריאל איזק, במרכז לריפוי־דם, במכון שרת בבית־החולים
הדסה בירושלים.
כדי להבין בדיוק ממה סובלת גולדה מאיר, ועד כמה
מסוכנת מחלתה, כדאי להכיר את המחלה, סרטן הדם
הכרוני (או הלוקמיה הכרונית).
הלוקמיה היא ריבוי שאינו תקין של כדוריות־הדם
הלבנות. גוף האדם מגן על עצמו בפני כניסת חיידקים
שונים בעזרת כדוריות־הדם האלה (לויקוציטים) .יש בדם
כמה קבוצות של כדוריות־דם.לבנות, המחולקות לתפקידים
או לגילאים. מיספרם הכולל, במצב־בריאות תקין, הוא בין
6000ל־ 8000 כדוריות דם לבנות למישטח־דם. כאשר לוקה
הגוף בדלקת קשה, והוא מנסה למנוע כניסת חיידקים
ולהילחם בהם, מגיע מיספר כדוריות־הדם הלבנות עד
ל ־ 20 או 30 אלף.
בסרטן-הדם, מגיע סוג מסויים של כדוריות לבנות
ל־ 100 אלף. אותן כדוריות־דם לבנות אינן ממלאות את
,אלא הולכות ומתרבות ופוגעות בתאים
סרטן־הדם הכרוני וסרטן־
פוגע בדרך כלל ב
שיער
אפור, הנחשב מזה שנים רבות כאחד ״הרופאים
החתיכים״ של ירושלים.
בינתיים נעולה דלת חדרה של גולדה מאיר. טל פון
מייוחד הוצב ליד מיטתה, ואת המיספר הסודי שלו
יודעים רק בני מישפחתה, שימעון פרס וישראל גלילי.
מדי פעם, כאשר חלה רגיעה במצב בריאותה של
גולדה, נכנסת לחדר גם מזכירתה. גולדה אוסרת על כני סת
מבקרים לחדרה, וגם צוות בית־ד,חולים יודע כי אסור
לו להיכנס. רק הפרופסור איזק רשאי להיכנס לחדר בכל
עת. לאחיות ולרופאים אחרים אסור להיכנס. את המזון ואת
התרופות מוסרות האחיות לבן־מישפחתה של גולדה הנמ צא
באותה עת בחדר, או לנהגה הוותיק, שהוא בין הבודדים
שמותרת להם הכניסה, והוא אכן מבלה במקום

ימים תמימים.

בוסף עד חששם של הרופאים פן תהפוך —
או שככר הפכה — מחלת סרטן־הדם הכרוני של
גולדה סרטן־דם אקוטי, חזרו אליה כד מחלו
תיה הישנות :
• קשה לה ללכת. סרטן־הדם פגע בעצמות, ואלה
שוב אינו חזקות ויציבות כבעבר. בצילומי־ד,רנטגן שלה
אפשר לדאות ממש ״חורים״ בעצמות. במינוח הרפואי
נקראת תופעה זו אוסטאופורוזים. חומר הבניין של_
מות, המכונה סידן בפי הדיוטות נחלש, וח

• מחדת־העיניים שלה_
נורה קטנה מכאיב לען
.מדי פעם בפעם,
דלקת־ריאות קשה, .
הריאות מסוכנת

• האפשו
חששם של הרופאים
בהתקף־לב קל. תח״
האישפוז לקתה
פחתה כי המדובט
הגדול היה כי

אולם עג שסרטעי היא

סיסמת המו אה
החורף היא

ל ד 1מביאה הדוגמנית חלי גולדו־
1111^ 111151
1 1 1 1 * 11111י 1יי ן ברג, המעריצה את האופנאית
הצעירה. מאחורי־הקלעים של התצוגה, הסבירה חלי לדודין עד

כמה היא נהנית להציג את דגמיה. דורין הגיבה בשימחה, אף
שלא חזתה בתצוגה. היא שמעה תגובות נלהבות מהקהל על ביגדי־החורף
החדשים שלה. את התצוגה ציינו קלילות ומקום רב לתנועה.

להמס לו ל צעדו חמש דוגמניות ב־
^ בגדים קלילים, רפויים, מתנפנפים ו מרהיבים.
לכולם היתד. אחראית !מעצבת־האופנה
בת ה־ ,27 דורין פרנקפורט.
דרכה של דורין, אל ההצלחה בעולם ה אופנה
היתד. מהירה, יחסית. מתיכנון של
אביזרי־קישוט! ,מטסהות־ראש וכובעים עב רה,
במשך חמש שנים בלבד, ל תיכנון
׳מקורי זיוצא־דופן של מלתחה ׳שלמה.
מן החנות הראשונה, שנקראה חיצומצום,
כשם־החיבה שהעניקו לה הוריה בילדותה,
הגיעה כיום למיפעל עצמאי משלה, ה מעסיק
כחמושים עובדים. היא קנתה לה

שם של מתכננת מקורית, שכמעט כיל בגד
שלה הופך להיט.
דורין, ילידת הארץ, זכתה לטייל ביל דותה
במיזרח־הרחוק, בארצות אמריקה ה דרומית,
באיי האנטילים ובאיי יוון. כבר
בילדותה גילתה עניין בפולקלור, במיס־תורין
ובציבעוניות שפגשה בדרכה. אביה׳,
מנהל סניף של חברת־התעופה האמריקאית
טי־וו־איי, נהג לקחת אותה, ואת שתי אח יותיה
ואחיה, למסעות אלה ברחבי העו לם.
כך נדלק בה הניצוץ הראשון, שאותו
הביעה אז בציור.
עם תום שירותה הצבאי, נסעה ללונדון
ללמוד גראפיקה ועיצוב־אופנה. שם גילתה
גם את א מנ ע ^ן ^ ה פו ס ט רי ם .״אני זזת-
לי להדפיס את
הסל שבידה, כדי שתוכל לחלקם
בתצוגה. קיסי ממון היא התגלית
האופנה, פרי עיצובה.

ש ע שי -

המנחה והדוגמנית

חניתה צ|
התצוגה.
שינזלת־חורף פיוחונית, ואילו נחום בחליפה בת שלו!!

השלום שלה נמכרו במיספר גדול.
אחרי תקופת־מה באנגליה, עברה לפאריס ללמו)
שם עיצוב־אופנה. בעיר־האורות בילתה את שתי
שנים היפות של חייה, לדבריה. מפאריס נסעה
באלי, שם רכשה בדים יוצאי־דופן. כך התחיל הרום
שלה עם העיצוב.
אחרי מילחמת ־ום־הכיפורים חזרה דורין ארצו[
ופתחה את מיצומצוס. את הדוגמנית קיטי ממון גיל!
תה אז היא, כאשר קיטי עבדה אצלה כזבנית. אי!
עדיין מלווה אותה, הפעם כדוגמנית המדגימה אי| שי בגדיה של דורין בכל תצוגה שלה.
אחרי עיצוב האביזרים, עברה דורין לגנאי.
ללא-כתפיות, שהפכו להיט עד מהרה• ׳תפקד.
אני הראשונה בעולם שחידשה אופנה זו׳״ ־ומדי-
דורין. מאז, הרקיעה הצלחתה שחקים. החנות . .כעס .
היתד, הצעד הראשון בדרך למיפעל גדול• ,מיש־התגייסה
אמה, נאווה, העובדת איתה במיפע
מנות לתצוגות־אופנה הגיעו בקצב של
בחודש.

ח ך 1גולדנברג מציגה שניים מדגמיה
של דורין, למעלה ולמטה.

האחד לשעות הבוקר, והשני לשעות הערב.

קארי! הכיוחווית

לבושה בדגם פירחוני שעליו הדפם של פרחים
בוורוד־כהה על רקע ורוד־בהיר. היא השליכה פר חים
מהבמה לצופים. לראשה סרט פירחוני, אביזר שאותו אוהבת דורין לצרף לבגדיה.

טנר הדוגמנית ונחוס שליט השחקן, מנחה
יוצאים בריקוד על המסלול. חניתה לבושה
ה חלקים וכותונת בעיצובה של דורין פרנקפורט.

״אצלי הבגדים זה לא כמו בקירקס או
בתיאטרון,״ אומרות דורין .״אצלי הכל
לביש. כל אשה יכולה להשתמש בשמלות
שלי.״ היא עובדת בקצב מטורף, ובין ה שאר
מתכננת בגדים לאמנים עבור מופעים
שלהם. היא זו שיתיכבנר, את תילבושתו
של יזהר כהן לקראת הופעתו באירוויזיון,
״.ואת תילבושתו של נחום שליט להצגת־וזי׳חוד
שלו.
את התצוגה שלה לקראת החורף האחרון

* ^ תיכננה דורין במשך חודש ימים, והתלונה
^ 0 8ניחידה ;־בפיה היא •;•מעולם לא זכתה
זזו ת בהציגה משלה, ב־ המיה עליה
:ד י ־ לדיגמניית להתלבש, ילדאוג לליטוש
* | 11זופ ׳ של הבגד וההופעה.
אני עובדת עשרים־וארבע שעות ב־
.9 9 8מה,״ אומרת דורין ,״ואוהבת כל רגע.
׳*•:י חושבת שהצלחתי להפיח חיים באופנה

מלכת היופי
בתצוגת־האופנה.

דורית

לשנה זו, דורית ילינק הגיעה,
גבוהה משיכחה ומעלה, כדי לחזות
ינק היפה באה בלוויית ידיד.

השחקנית־לשעבר, שהשתתפה בסרט אחד ויחיד
בשם זה, נראתה בתוך הקהל הנוצץ שהגיע
לחזות בתצוגה. היא בלטה במעיל־הגשם הזהוב שלה ובכיפתה.

כל ם הלמו אותה להפליא: היא עורכת־דין ; חובבת
ציור שהד-גד, כבר תערוכה פרי־מיכחולה, ופירסמה לא מכבר
בידיעות אחרונות כמה כתבות על גידול ילדים. יש לה בן המשרת
|צה״ל. ובעיקר: היא זכתה בפירסומה הפומבי הראשון בזכות
זן שהיה לה עם קצין בכיר בצה״ל, לא אלוף אלא רב-אלוף.

משורר זקס וידידה
״השיר נאמן לכותרת ! ״

אר\ה זקס

אשה משוחררת

מדפס

ועליו \ :ז
כרטיס י־1
יש דלה -ן•
ציור?סן על הקיר מעשה ידידי״
כותגנת לעתון על גדול ן לדים
וחולמת אלופים ואלוף נעוריה״
לצבא,
ונכנס ־ז ז

כברת־הבן

••יממקם היטב במשרד המונע
?רות?.יזע (כאן פאן בקביבה),
אך כ???ד קל מוסר מעליה
וערב מזרח הכוני וכחלחל
בפנות ח׳ך ךה מכחיל ושוקע
גבר מקרי שקם מתסכל
אומר ״הקן טוב״ ונמנה על שונאיה,
עם קמטים כנ״ל בצואר הג׳יראף
וצללים של בלוז סביב הפה והאף.
השיר
״קולאד של פרטים
ף* ק לעיתים רחוקות מצליח שיר לעורר סערה בחוגי הבוהמה
הישראלית. השבוע התחוללה סערה מעין זו. היה זה אחרי י שבמוסף הסיפרותי של היומון הארץ, התפרסם שירו של המשורר
והפרופסור לסיפרות אנגלית אריה זקס, שנשא את השם אש ה
משוחררת.
לכאורה היה זה שיר תמים, שבאמצעותו ניסה המשורר לצייר
דיוקן אירוני של אשה ישראלית משוחררת. אולם חובבי השירה
שעיינו ביצירתו של זקם, פקחו את עיניהם בתדהמה למיקרא
תיאורה של האשד. בשירו. בניגוד למינהגם של משוררים, הפעם
לא הותיר המשורר מקום רב לדימיון באשר לזהותה של גי בורת
שירו. הוא תיאר אותה כעורכת־דין, כציירת, כמי שכו תבת
בעיתון על גידול ילדים, וחולמת על אלופים כשבנה
מתגייס לצבא.

חשיז

לה, וכן לוח־שיש
את סוחרי־הסמים בבדיקת החומר. כמו־כן
נמצא בארנקה סך של 11 אלף לירות.
המעגל הושלם. חביב אבוזמיל (,)32
גבר בריא־גוף בעל מועדון ברחוב הירקון
בתל־אביב ואשתו הנאה, חטובת־הגיזרה,
נהגו באלימות• כלפי השוטרים — הם
קיללו אותם, וחביב אף בעט באחד מהם.
לבסוף הורגעו השניים. חביב אבוזמיל
נעצר עד תום ההליכים המישפטיים, ואילו
אשתו שוחררה בערבות.
במשך התקופה שעד מאי 78׳ עשתה
התביעה ימים ולילות באיסוף חומר ה ראיות,
כדי להביא לענישת הנאשמים.
במישפט שנערך, לסירוגין, בפני השופט
שמואל קוורט, טען אבוזמיל כי החזיק
בחומר ברשותו לשימושו האישי, מאחר
שעבר טיפול גמילה מסמים. אשתו טענה
כי לא ידוע לה דבר על הסמים.
הקלה לאשד! .לטענתו של חביב, קיבל
את הסמים מאדם שפגש בבית־קפה ביפו,
וזה הציע לעזור לו להיגמל ומכר לו את
החומר.
התביעה הצליחה להפריך את טענות ה נאשמים,
בהוכיחה, כי כמות הסם שנמצאה
בדירה היתד, מיסחרית, וכי אשתו של חביב
ידעה על כל הנעשה.

סופרת מור
״אני לא מאושרת מהפירסוס
לפני 15 שנים חוללה הדסה מור סערה בצמרת המדינה,
כאשר פירסמה את רומן־הבתולים שלה, דרכים לוהטות. על
עטיפת הספר נכתב אז :״עלילתו מתרקמת על רקע מציאותה
הממשית של ישראל בשנים האחרונות.״ ואומנם, למרות שגי בורי
הרומן של הדסה מור כונו בשמות פיקטיוויים, זיהתה
אותם מייד המדינה כולה. שכן, הרומן שכתבה הדסה מור לא היה
אלא שיחזור אוטוביוגראפי של עלילת־אהבים שאירעה לה עצמה.
גיבורת הספר היתה בחורה, הגר מירוז, בת עיר־הכינרת
המשרתת בצד,״ל כמורה, ומתאהבת על סף שיחרורה בסגך
אלוף. הוא מתגרש ביגללה מאשתו, עוזב את ביתו ואת שתי
בנותיו ונושא אותה לאשה. אחרי נישואיה הולכת הגר ללמוד
באוניברסיטה בירושלים, שם היא פוגשת במתי יניב, מנהל
מיפעל המים הארצי, שהוא בעל עבר קרבי מפואר בצה״ל. מתי
הוא חברדמילדות של בעלה, עובדה שאינה מפריעה לו לגזול
ממנו את אשתו הצעירה, לאנוס אותה — ולאחר־מכן לתנות
עימה אהבים במשך תקופה מסויימת.
כאשר מגלה הבעל מה שעולל לו חברו ואת בגידתה של
אשתו, הוא שולח מיכתבים לחבר שבגד בו, לאשה ולראשי
המדינה.
מתי יניב שברומן לא היה אלא משה דיין, שהשתחרר באותה
תקופה מתפקידו כרמטכ״ל צה״ל וניסה את כוחו בלימודים באוני ברסיטה.
הפרשה כולה אירעה במציאות בחייה של הדסה מור,
שבעלה הנבגד שיגר מיכתבי זעם וכאב אל ראש־הממשלה דויד
בן־גוריון, שאותו ראה כפטרונו של מאהבה של אשתו.
הפרשה במלואה זכתה בפירסום פומבי רק עם גירושיו של
משה דיין מאשתו הראשונה, בעת שפורסמו המיכתבים ששיגר
בשעתו בעלה של הדסה מור אל דויד בן־גוריון. אז גם הסתבר,
שכתוצאה מאותה פרשה התגלע קרע עמוק בחיי המישפחה של
משה דיין, והוא שהיה אחד הגורמים שהביאו בסופו של דבר
לגירושיו כעבור עשר שנים לערך.
(המשך בעמוד )35

פרקליטה נקדימון
שנתיים? לא מספיק!
ביום הראשון השבוע נקבע גזר־דינם של
הנאשמים. חביב אבוזמיל נאשם באחזקת
סמים ללא היתר, ובתקיפת והעלבת שוטו״-
אשתו רינה הואשמה רק באחזקת מ9רם .
ובהעלבת שוטר. הוקל בעונשה, בשל היו תה
אם לילדה בגיל הגן, והוטל עליה קנק
בסך 100 אלף לירות או ארבעה חוד1!!.
מאסר ועוד שלושה חודשי מאסר על־ן
התובעת, זהבה נקדימון, לא ה ס|
בגזר־דין זה .״העונש חורג בקלותו
ניות הענישה הנהוגה היום,״ אמרה
נקדימון עומדת עתה לפנות לבית־ף
פט העליון, ולערער על גזר־הדין.
העולם הזה 50

1ו ע 1ו1

ה 1וזו נ

ש ע־* 1

111 וב ט

ובו 1.1 11

11 בוורוד־כהה על רקע ורוד־בהיר. היא השליכה פר חים
מהבמה לצופים. לראשה סרט פירחוני, אביזר שאותו אוהבת דורין לצרף לבגדיה.

טנר הדוגמנית ונחום שליט השחקן, מנחה
וצאיס בריקוד על המנולול. חניתה לבושה
! חלקים וכותונת בעיצובה של דורין פרנקפורט.

״אצלי הבגדים זד! לא כמו בקירקם או
בתיאטרון,״ ׳אומרות דורין .״אצלי הכל
לבייש. יכל אשד. יכולה להשתמש בשמלות
שלי.״ היא עובדת בקצב מטורף, ובין השאר
מיתיכיננת בגדים לאמנים יעבור ׳מופעים
שלהם. היא זו שיתיכננה את תילבושתו
של יזהר כיהן לקראת הופעתו באירוויזיון,
־״!ואת תילבושתו של נחום שליט להצגת־הי׳דויד
שלו.
את התצוגה שלה לקראת החורף האחרון

^ תיכננה דורין במשך חודש ימים, והתלונה
״ • ויחידה שבפיה היא שמעולם לא זכתה
זזית בתצוגה משלה, כי תמיד עליה
| § א י לדיגמניות להתלבש, ירא־ :.לליטוש
• תופי של הבגד וההופעה.
5אני עובדת עשרים־וארבע שעות ב־
^ 1 1״ ״ אומרת דורין .״ואוהבת כל רגע.
י חישבת שהצלחתי להפיח חיים באופנה
ה שיג ר תי ת והמשעממת.״

מלכת היופ,
בתצוגת־האופנה.

דורית

לשנה זו, דורית ילינק הגיעה,
גבוהה משיכמה ומעלה, כדי לחזות
ילינק היפה באה בלוויית ידיד.

פורטונה

השחקנית־לשעבר, שהשתתפה בסרט אחד ויחיד
בשם זה, נראתה בתוך הקהל הנוצץ שהגיע
לחזות בתצוגה. היא בלטה במעיל־הגשם הזהוב שלה ובכיפתה.

אור בימים

נדג -דול ילדים. יש לה בן המשרת
^ו ב עי ק ר: היא זכתה בפירסומה הפומבי הראשון בזכות
ן שהיה לה עם קצין בכיר בצה״ל, לא אלוף אלא רב-אלוף.

משורר זקם וידידה
״השיר נאמן לכותרת ! ״

אהיהזקם

אשה משוחררת

מדפס ועליו ד
כרטיס !־י

יש ־1
ציור שמן על הקיר מעשה מייד״
פות? ת לעמון על גדיל זלדים
וחולמת אלופים ואלוף נעוריה.
הבן כבר יצא ונכנס לצבא ,״
ממקם היטב במשרד המונע
#רות מיזע (פאן פאן בקביבה),
אך כשעגד קל מוסר מעליה
וערב מזרח תכוני וכחלחל
בפנות חידדה מכחיל ושוקע
גבר מקרי שקם מתסכל
אומר ״הן ה טוב״ ונמנה על שונאיה,
עם קמטים כנ״ל בצואר הג׳יראף
וצללים של בלוז קביב הפה והאף.

זיז

ד זי

השיר
״קולאד של פרטים
^ ק לעיתים רחוקות מצליח שיר לעורר סערה בחוגי הבוהמה
הישראלית. השבוע התחוללה סערה מעין זו. היה זה אחרי י שבמוסף הסיפרותי של היומון הארץ, התפרסם שירו של המשורר
והפרופסור לסיפרות אנגלית אריה זקס, שנשא את השם אשה
משוחררת.
לכאורה היה זה שיר תמים, שבאמצעותו ניסה המשורר לצייר
דיוקן אירוני של אשה ישראלית משוחררת. אולם חובבי השירה
שעיינו ביצירתו של זקס, פקחו את עיניהם בתדהמה למיקרא
תיאורה של האשד, בשירו. בניגוד למינהגם של משוררים, הפעם
לא הותיר המשורר מקום רב לדימיון באשר לזהותה של גי בורת
שירו. הוא תיאר אותה כעורבת־דין, כציירת, כמי שכו תבת
בעיתון על גידול ילדים, וחולמת על אלופים כשבנה
מתגייס לצבא.

יי 32

היק
לוח שיש
במי
את סוחרי־הסמים בבד קת
נמצא בארנקה סך של 11 אלף לירות.
המעגל תושלם. חביב אבוזמיל (,)32
גבר בריא־גוף בעל מועדון ברחוב הירקון
בתל־אביב ואשתו הנאה, חטובת־הגיזרה,
נהגו באלימות כלפי השוטרים — הם
קיללו אותם, וחביב אף בעט באחד מהם.
לבסוף הורגעו השניים. חביב אבוזמיל
נעצר עד תום ההליכים המישפטיים, ואילו
אשתו שוחררה בערבות.
במשך התקופה שעד מאי 78׳ עשתה
התביעה ימים ולילות באיסוף חומר ה ראיות,
כדי להביא לענישת הנאשמים.
במישפט שנערך, לסירוגין, בפני השופט
שמואל קוורט, טען אבוזמיל כי החזיק
בחומר ברשותו לשימושו האישי, מאחר
שעבר טיפול גמילה מסמים. אשתו טענה
כי לא ידוע לה דבר על הסמים.
הקלה לאשה. לטענתו של חביב, קיבל
את הסמים מאדם שפגש בבית־קפה ביפו,
וזה הציע לעזור לו להיגמל ומכר לו את
החומר.
התביעה הצליחה להפריך את טענות ה נאשמים,
בהוכיחה, כי כמות הסם שנמצאה
בדירה היתה מיסחרית, וכי אשתו של חביב
ידעה על כל הנעשה.

סופרת מור
״אני לא מאושרת מהפירסום . .
לפני 15 שנים חוללה הדסה מור סערה בצמרת המדינה,
כאשר פירסמה את רומן־הבתולים שלה, דרכים לוהטות. על
עטיפת הספר נכתב אז :״עלילתו מתרקמת על רקע מציאותה
הממשית של ישראל בשנים האחרונות.״ ואומנם, למרות שגי בורי
הרומן של הדסה מור כונו בשמות פיקטיוויים, זיהתה
אותם מייד המדינה כולה. שכן, הרומן שכתבה הדסה מור לא היה
אלא שיחזור אוטוביוגראפי של עלילת־אהבים שאירעה לה עצמה.
גיבורת הספר היתה בחורה, הגר מירח, בת עיר־הכינרת
המשרתת בצה״ל כמורה, ומתאהבת על סף שיחרורה בסגך
אלוף. הוא מתגרש ביגללה מאשתו, עוזב את ביתו ואת שתי
בנותיו ונושא אותה לאשה. אחרי נישואיה הולכת הגר ללמוד
באוניברסיטה בירושלים, שם היא פוגשת במתי יניב, מנהל
מיפעל המים הארצי, שהוא בעל עבר קרבי מפואר בצה״ל. מתי
הוא חברדמילדות של בעלה, עובדה שאינה מפריעה לו לגזול
ממנו את אשתו הצעירה, לאנוס אותה — ולאחר־מכן לתנות
עימה אהבים במשך תקופה מסויימת.
כאשר מגלה הבעל מה שעולל לו חברו ואת בגידתה של
אשתו, הוא שולח מיכתבים לחבר שבגד בו, לאשה ולראשי
המדינה.
מתי יניב שברומן לא היה אלא משה דיין, שהשתחרר באותה
תקופה מתפקידו כרמ&נ״ל צה״ל וניסה את כוחו בלימודים באוני אירעה
במציאות בחייה של הדסה מור,
ברסיטה. הפרשן
שבעלה ה נ מיכתבי זעם וכאב אל ראש־הממשלה דויד
בן־גן ן א מי *כ ׳ יראה כפטרונו של מאהבה של אשתו.
הפרשה במלואה זכתה בפירסום פומבי רק עם גירושיו של
משה דיין מאשתו הראשונה, בעת שפורסמו המיכתבים ששיגר
בשעתו בעלה של הדסה מור אל דויד בן־גוריון. אז גם הסתבר,
שכתוצאה מאותה פרשה התגלע קרע עמוק בחיי המישפחה של
משה דיין, והוא שהיה אחד הגורמים שהביאו בסופו של דבר
לגירושיו כעבור עשר שנים לערך.
(המשך בעמוד )36

פרקליטה נקדימץ
שנתיים? לא מספיק!
ביום הראשון השבוע נקבע גזר־דינם של י
הנאשמים. חביב אבוזמיל נאשם באחזקת
סמים ללא היתר, ובתקיפת והעלבת שוטה-,
אשתו רינה הואשמה רק באחזקת ם ים .
ובהעלבת שוטר. הוקל בעונשה, בל
תה אם לילדה בגיל הגן, והוטל עליה קנ>^
בסך 100 אלף לירות או ארבעה חוד!
מאסר ועוד שלושה חודשי מאסר על*
התובעת, זהבה נקדימון, לא הס>
בגזר־דין זה .״העונש חורג בקלותו
ניות הענישה הנהוגה היום,״ אמרה
נקדימון עומדת עתה לפנות לבית־ז^
פט העליון, ולערער על גזר־הדין.
העולם הזה 50ז!

האם יש להאמין ועד שממו את עוותו נשהיה בהיפנוזה?

וי עדהח חו סנ ט
אין זו הפעם הראשונה שהמישטרה
מהפנטת חשודים בביצוע עבירות פלי ליות.
אולם זו הפעם הראשונה שהדבר
נחשף בבית־המ״שפט.

״ל מהפנ ט יש
כוח עצום!״
ך* אם המהופנט דובר אמת ב״תר-
י • דמתו״ ? האם הוא יכול ״להינעל״ בהיפ נוזה
על גירסה שבה הוא חפ>י להאמין?

דברים ישאמר במהלך ההיפנוזה. אחרי ש יתעורר,
יאמין ללא סייג בדברים שאמר,
בין אם הם אמת, בין אם הם שקר.

״השימוש בהיפנוזה כשלעצמו, מעניק
למשתמש בו כוח עצום לשלוט ב,מהופנט.
במצב של היפנוזה נתון המהופנט לשלי טתו
הבילעדית של המהפנט, היכול לנצל
ואותו לכל מטרה ׳שהיא,״ כתב קליינהא׳וז
עצמו בירחון מדעי אנגלי. והדברים צוטטו
על־ידי הסניגוריה בבית־המישפט.
באותו מאמר נרב קליינהאוז כי ״מאז

ן ןן

פסיכיאטר קליינהאוז
אם אדם רוצה מאד שמאורע מסוייס יקרה —
ך*ו תובעת הבלונדית שלחד, מבטים
י 1׳ קודרים בפרופסור הממושקף• ,שעמד
על דוכך העדים. היה ברור כי שרד, סירוטד,
הנאה, בעלת ההופעה המאופקת, רחוקה
מלהיות מרוצה.
הד״ר מורים קליינהאוז, המומחה המו כר
לענייני היפנוזה, שריתק לא פעם את
דמיון הציבור במעשיו, נקרא להעיד על־ידי
התביעה. אולם דבריו של הפסיכיאטר
הנודע היו עלולים למוטט את בניין ה תביעה
במישפט זה, שהוא בעל חשיבות
ציבורית !ממדרגה ראשונה: המיושפט של
מדינ׳ת־ישר׳אל נגד ח״כ שמואל רכטמן.
לדיון עמדה שאלה מרתקת, שחרגה
בהרבה מעבר למישפט זה: האם יש ערך
לעדות ׳שניתנה בהשפעת היפנוזה?

ף* החלטה להשתמש בהיפנוזה בי
• פרשת רכטמן נתקבלה על־ידי המיש־טרה
בשלב מוקדם.
׳בידיה היה הקבלן הרחובותי אהרון גי בור,
והוא היה מוכן להעיד שנתן שוחד
לרכטמן, בתנאי ׳שתובטח לו חסינות. ה-
מישטרה חששה לפעול נגד רכטמן, מבלי
שתהיה בידיה !תביעה מוצקה כברזל. אילו
הגישה תביעה נגד הבר-כנסת !מאנשי ה-
שילטון, ותביעה זו הימה מתמוטטת בבית-
המישפט, היה הדבר עלול להביא לעריפת
ראשים !ולסיום הקאריירה של קציני־מיש־טרה
בכירים.

לכן הוחלט לוודא את הדברים עד כמה
שניתן. מכאן הרעיון להביא את גיבור
למירפאתו של מהפנט, כדי שימסור את
דבריו בהשפעת היפנוזה, וייזכר בכל מה
שניתן לזכור. עדות שנמסרה בהיפנוזה,
כך סברו קציני־המישטרח, מוכרחה להיות
אמת, כי אין אדם מסוגל לשקר בתנאים
כאלה.
המהפנט שנבחר היה האיש מס׳ 1בענף
מדעי זה בארץ: מורים קליינהאה, שהת פרסם
כאשר עורר מתרדמה ממושכת ׳נערה
שהופנטה במופע־בידור.
אולם בבית־המי׳ש׳פ׳ט קרה דבר ׳בלתי־צפוי:
קליינהאוז לא אישר את הנחות־היסוד
שעל פיהן פעלו הקצינים. בחקירה
הנגדית ׳של אחד מפרקליטיו של רכטמן,
דויד קולקר, אישר קליינהאוז ברצון ש־ההיפך
הוא נכון: ההיפנוזה אינה מוסיפה
בהכרח אמינות לעדות.
בשביל ההגנה של רכטמן, נקודה זו היא
מכרעת. אהרון גיבור הוא העד המרכזי
בפרשה, ויש מקום לסברה כי התביעה
כולה עומדת ונופלת עם עדותו. יאם ׳תצליח
הסניגוריה למוטט עדות זו, היא תנחל
׳11X111
ניצחון מכריע.
על כן יצאו עורך־הדין משה נחשון
ועמיתיו להתקפת־מחץ בנקודה זו. הם
ביקשו להוכיח כי אדם הנתון בהיפנוזה
אי׳נו אחראי לדבריו. החוקר עשוי להכניס
לראש הנחקר דברים, וזה יאמין בהם
לאחר מכן, כאילו היו אמת צרופה. את
התיזה הזאת ביקשו להוכיח באמצעות
עדותו ושל עד־חתביעה דווקא, המומחה
קליינהאוז.

פרקליט נחשון ותובעת סירוטדז
— לא יקשה עליו לתאר את המאורע הדינזיוני בהיפנוזה״
תשובתו של עד־ר,׳תביעה קליינהאוז: כן.
קליינהאוז טען כי השימוש בהיפנוזה אינו
אמין, ולא ניתן לקבוע אם המהופנט דובר
אמת.
למעשה קבע קליינהאוז, כי כל אדם יכול
לשקר תחת היפנוזה, אם הוא רוצה בכך
מאד, ואפילו תחת היפנוזה עמוקה.
אחד הגורמים העיקריים המביא את ה מהופנט
לשקר במצב של היפנוזה הוא
הרצון העז שלו להאמין בשקר :״אם אדם
רוצה מאד להאמין שדבר מסויים אירע,
למרות שלא אירע מעולם, לא יקשה עליו
לתאר את המאורע הדימיוני, מבלי שניתן
יהיה להבחין בין אמת לדימיון.״
אחרי חקירה !ממושכת אמר קליינהאוז
כי גם מבלי שהמהפנט ישלוט או יבחין
בכך, יכול המהופנט ״לנעול״ את עצמו על

1973 משתמשת מישטרת־ישראל בהיפנוזה
כאמצעי לקידום חקירות. האם נתן מישהו
את דעתו על הכוח הרב שהמישטרה נו טלת
לידיה מזה כמה שנים? האם מישרד־המישפטים
ער לבעיות החוקיות, העלולות
לצמוח משליט׳ת־יתר? האם הדבר נעשה
בתיאום עם מישרד־ד,בריאות? ככל הניראה
אין קשר בין גורמי המימשל השונים ׳וספק
אם מישרד־המישפטים ומישרד־הבריאות
מודעים לעובדה.״
חודשים אחדים אחרי כתיבת המאמר
הזה נתן מישהו את דעתו לדברים. במישפט
!שמואל רכטמן העלה הסניגור קולקר את
הטענה, כי למעשה עדותו של גיבור כיום
איננה קבילה .״אם בי׳ת־המ״שפט יקבל
טענתי זו, הרי עליו לזכות את דכטמן!״
(המשך בעמוד )38

חנשבץ ה״יי*:
במדינה תנו עו ת
ס לי ח ה. חו ד ה. בבקשה
אזה הן מימת־המפתח
שיחזירו, לדעת אלחנן
פרידמן, את איכות
החיים האמיתית לישראל
זהו. הגיע הזמן להפסיק להשמיץ את
החברים הכי טובים, להפסיק לקלל את
הנהג שלא נתן מעבר בכביש, לדחוף
ולצעוק ברחובות, לגלגל בקבוקים בקולנוע
ולהיות חברמ׳נים כל הזמן. צריך לפתוח
דף חדש, להוציא מהארון את המילים
הישנות והטובות שבכיתה א׳ נכתבו ב שגיאות,
כמו סליחה, תודה, בבקשה. צריך
להתחיל להתנהג כמו בני־אדם. נמאס כבר
לשמוע בלילות־שבת, בסלונים מרוחים ב טפטים,
כמה קשה לחיות בארץ הזאת,
איזו איכות חיים ירודה יש כאן, ולתכנן
נסיעה לחוץ־לארץ בתיקווה שיסתדר להי שאר
שם. זה הזמן להתחיל לעשות משהו.
אלחנן פרידמן עשוי להישמע נאיווי
מאד כשהוא מספר על אמונתו באיש ב רחוב.׳
הוא חושב באמת ובתמים, שכל
מה שצריך זה להתלכד יחד נגד גסות-

עברי ! ש ראלי
ומנהיג מישכחדו
המאפיה, ששלטה
בסחר הסמים
בניו־יורק, נהרגו בתאווה מיסתורית
געיר־גבול מכסיקאית שאליה הגיע,
אחרי מוחם,
יוסף עמיאל
מן הכלא בארגנטינה כונית פורד־גלאקסי נסעה במהירות
י! בכביש המוביל מטאפאצ׳ולד. למאלא־קאטאן,
בגבול מכסיקו וגואטמלה. יושביה
שוחחו בעליצות, כאושר הבחין הנהג ב אוטובוס
הנוסע אחרי המכונית במהירות.
נהג הפורד הגביר את מהירותו, אך גם
האוטובוס עשה כך. באחד הסיבובים הר גיש
נהג הסורר בחבטה גדולה. היה זה
הדבר האחרון שבו הרגיש.
הדין־והחשבון המופיע בבית־המישפט
במאלאקאטאן בגואטמלה, שנכתב על־ידי

ראש־ תנועה פרידמן
הכל יפה

מאהן :
) 1תביעות! )5ענווה; )10 אביון; ) 11
מזון אבותינו במידבר; ) 13 אם־הפנינה!
) 14 מיקווה־מים ענקי; ) 15 בוא הלום!:
) 16 אונקל 1מעדנות; )20 חזר)21 :
אמת ; )22 זמן ; )24 החיים שלי ; )25 מונח
בתורת החשמל; )26 הזדקקות; )28 אחי
יעקוב; )30 שם נפוץ לילדה; )31 עט;
)32 עברו את הגבול ; )34 יוון ; )35 יניע ;
)38 מטה דק ; )39 צאן־קודשים )41 :שביב;
)42 ערוץ ; )43 גוף שני יחידה ; )45 צור ;
)47 חומת־מגן ; )48 פילוסוף גרמני ; )50
מקל; )51 משאבת הגוף; )52 מתגורר;
)54 נהרה ; )57 מבונה בטעות ארנבת ;
)61 מכנים בבריתו של אברהם ; )62 עקץ ;
)64 משקה קל; )65 מגווני האדום; )66
תרופה ; )67 לא־עבה ; )69 גוש אדמה ; )70
גדול בתורה )72 :מתאים ; )74 ראש־מטה
(ר״ת 75 מטבע בתקופת המיקרא ; )77
עירטל ! )78 ראש־עיריית תל־אביב (ש״ומ):
)81 מגופה ; )83 מגש ; )85 מטבע צרפתי ;
)86 מחול אצילי ; )88 ארמדה ; )89 ציפור
לילית; )91 פלא; )93 רשע; )95 דחף;
)96 ככה ; )98 בהשאלה: מרכז 100 שר ;
) 102 מחייתדיער; ) 103 מסולם הצלילים;
) 104 בירת הנגב ; 105 קיבוץ בעמק.

מאונך :
)1נתיב ; )2עליך לרשת 3הרסה ;
)4קידומת הולנדית ; )6חומת־מים ; )7
מפחד; )8קריאת־צער; )9משקה עשוי
מדבש; )12 ערימת גרעינים; ) 15 משמש
לשתיית יין ) 16 :קפל 17 ללא כוונה
מיוחדת 19 שגיאה ; )20 מתת ; )21 ההר
הגבוה בעולם ; )23 שוטט ; )24 נועם ; )26
ירק-גינה! )27 כיתה דתית; )29 אריה:
)30 בית הצמח ; )33 חינני ; )34 הרחק
מכאן; )37 שלל; )40 רצועה; )41 עליך
לגעת!; )44 תרגילי סדר (ר״ת); )46 קוסם;
)47 שן הפיל; )49 קריאה טלפונית;
)50 שיר־לכת צבאי; )53 מתיר; )54 צי־פור־שיר
; )55 מנעול פטנטי ; )56 ריקבון ;
)58 פרוסה; )59 אור גדול; )60 ממכות
מצרים ; )62 נוזל החיים ; )63 בוא מלמעלה
למטה!; )66 חביב ונחמד; )68 מיפלצת
מיתולוגית; )71 סופר עברי (ש״מ); )73
כלי־נשק קר; )76 בור־מים 77 ורעם;
)79 מישקל עשרוני ; )80 מזיק לבגדים ;
)82 מכלי השחמת ; )84 תיכלה ; )87 אדמה
המצוייר. בנגב ; )90 הודעה אלחוטית ;
)92 חיית־ישעשועים )94 :תבע ; )96 מייד ;
)97 כלי־קיבול לנוזלים; )99 הגיע; ) 101
52 בגימטריה ; )102 מספיק 103 קידומת
שמשמעה שניים.

הרוח הטיפוסית של הישראלים. והוא לא
רק מדבר, אלא גם עושה. מזה שנתיים
עומד פרידמן בראש תנועה בשם עם יפה
בארץ יפה, תנועה בלתי-מפלגתית המתייחסת
למשימותיה ברצינות רבה. העם
כולו מוזמן להצטרף אליה -אך רק ארבעת
אלפים איש חברים בה כיום. הדרישות אינן
מעבר ליכולתו של כל אדם ואדם במדינה.
צריך רק רצון טוב וקצת מאמץ, לא הרבה.
לעשות משהו. פרידמן טוען שכל ה תירוצים
להתנהגות פרועה אינם תופסים
עוד. אמתלה ביטחונית או מצוקה כלכלית
אינם מספקים עוד. אפשרלחיות יפה
יותר בארץ הזאת, אם כולם יתנהגו כ הלכה.
מדי יום משמיעים ה״יורדים״ את
הטענה הנדושה שרק איכות חיים טובה
יותר תחזיר אותם ארצה. אז בבקשה,
צריך לעשות משהו בנדון.
לא די, הוא טוען, שרמת החיים בארץ
השתפרה בשלושים שנות קיומה: הבתים
יפים ונוחים יותר, המכשירים לשימוש
יום־יומי מתוחכמים יותר. אבל איפה ה נימוס,
האדיבות, העזרה לזולת ז
אלחנן פרידמן, שהוא כיום סב לשלושה
נכדים, עדיין זוכר את הארץ כשהיתה
בה חדוות־חיים אמיתית. כאשר עלה אר צה
מפולין, יחד עם מנחם בגין, בשנת
, 1944 היה הכל אחרת. פרידמן עצמו נדד
מעיסוק לעיסוק. בתחילת דרכו בארץ,
הוא היה הראשון שפתח מישרד לכרטיסי
תיאטרון וקולנוע. הוא גם תרם את מאה
הלירות הראשונות לתיאטרון הקאמרי. היו
לו בית־חרושת לסבון, חנות למכשירי-
חשמל ומכבסות אוטומטיות.
בשנת , 1954 עם רקע טכני מסויים, ייסד
את חברת קריסטל למכונות־כביסה ומק ררים.
כיום הוא חולש על חברה גדולה
שבה מאה עובדים. השירות אצלו אדיב
(המשך בעמוד )36

במלאת 11 חודשים
למותו הטראגי
של יקירנו

אבי

אשרוב דיל
שנספה בתאונת דרכים במקסיקו נעלה לקברו לטכס
אזכרה וגילוי מצפה

ביום רביעי כ״ז אב
תשל״ח 30.8.78 בשעה
3אחו״הצהריים בבית
העלמין בקרית שאול.
נפגשים ליד השער.
ההורים אחיו ואחותו
ומשפחת אשרוב
מודעה ב״ידיעות אחרונות״
מחבית החומצה לים

המישטרה המקומית לצורכי אישור רשמי
של המוות, קבע כי אוטובוס־תיירים ש זהותו
אינה ידועה, נגח בטעות את הפורד־גלאקסי,
וכל יושביה נהרגו ׳במקום. הדין-
והחשבון של הרופא, ושבדק ׳את הגופות,
קבע כי כל הגופות שלמים לחלוטין, ללא
כל פגיעה, מילבד שבר בגולגולת אצל כל
הנפטרים. הרופא לא יבול היה להסביר
כיצד מתו כולם מאותה חבטה, אך המיש־טרה
טענה בבית־המישפט כי נראה ש האוטובוס
!עלה על מכונית הפורד, הנמוכה

הידוע היטב בישראל.
לפני כחמש שני ם עבר אבי לניו־יורק,
שם התגורר ופעל אחיו של טוני המשקה,
והכיר את חבורת יג׳ו קולומבו.
קולומבו שלט באחור ברוקלין, וניהל
מילחמות עקובות־מדם עם ׳שאר חבורות
המאפיה, ובעיקר עם שלושת האחים יגאלו.
מי ל תמו ת אלו הביאו לחיסול חבורת גאלו,
ולהשתלמות קולומבו על מישפחת פרו-
פאצ׳י.
פעולותיו של קולומבו עוררו עליו את

הרחוב המרכזי כטאפאצ׳ולה
להסתלק, ומהר

ג׳ו קולומבו(כמיגכעת) עם כני מישפחתו
מישפחה שכזאת
ממנו, ותושבת האוטובוס גילחה את החלק
העליון של הפורד, וכך רוצצה גולגלות
הנוסעים.
ייתכן כי התאונה היתד. עוברת ללא
תשומת־לב מיוחדת, לולא שמות ההרוגים.
ליד הנהג נהרג מטיאו קולומבו, אחיו
של גץ קולומביו, מנהיג חבורת הפשע ה מאורגן
מבדוקלין, שהתפרסם בשנים ה אחרונות
במילחמותייו נגד כנופיית גאלו
בניו־יורק. הנהג, אזרח מכסיקאי, נהרג
לידו, ושמו לא זוהה. מאחור ישבה בחורה
ושמה כריסטינה, שהי׳תה ידידתו ושל היש ראלי
אבי אשרוב, שנהרג עימה. לידם נהרג
סטיפן, מעובדיו של מטיאו.
מה עיסה הישראלי בחברת מנהיג חבורת
פשע מאורגן, ומדוע הם נהרגו?

ידידו של ראש
ה מ אפי ה
8881
^ כיגדל בישראל אצל אביו יהושוע
\ אשרוב, שהיה בעל מוסך מורשה לתי קון
מכוניות אוטוקרם. מגיל צעיר הסתבך
בעסקי־סמים, ועבר לאמסטרדאם, שהיא
מרכז־סמים בינלאומי. הוא גר שלוש שנים
בביתו. של סוחר סמים ידוע, שאף הורשע
באמסטרדאם על עסקי־הרואין. לאחר מכן
עבר לפרנקפורט, ונראה הרבה במועדון־
הלילה סברה, במוזל־שטראסה. הוא יצא
עם כריסטינה פרידמן, אשתו של הישראלי
עמי פרידמן.
חיש קל עשה חיל בעסקי סמים ושעשו־עים,
והיה שותף בבעלות על שלושה בארים
עם טוני ׳בניהו. אחיו של ג׳סי הרושקה,

סוכני האף־׳בי-איי, וכדי לסכל את המערכה
נגדו הקים קולומבו את הליגה נגד השמיצה
של איטלקים, וטען כי המערכה נגדו היא
מערכה של האמריקאים האנגל׳ו־סאכסים
נגד האיטלקים. הוא גייס לעזרתו גם את
הרבי מאיר כהנא, שהופיע עם ג׳ו קולומבו
בעצרת־ד,מונים משותפת, שמחתה — כביכול
— נגד רדיפת היהודים והאיטלקים.
מקור־הכנסה עיקרי.של מישפחת קולומביו
היה מכירת מריחואנה, והמישפחה שלטה
באיזורי גידול־הסם בגבול מכסיקו־גואט-
מלה. מטיאו קולומבו ניהל את עסקי גידול
המריחואנה וזיקוק ההרואין, והברחתם ל־ניו־יורק
לרשת המישפחה, שבה שלט האח

אבי אשרוב השתלב מהר בעסקי־המיש־פחה,
ונשלח למכסיקו לעזור למטיאו בעס קי
הסמים של המישפחה. אבי היה בעל
קשרים הדוקים באירופה, שבה פעל בעבר
עם חבורת יוסף עמיאיל. וסיפק סמים ממכ סיקו
לגרמניה ולהולנד. הוא הקים לעצמו
במכסיקו־סיטי כמה מיפעלים לייצור מיב־נסי־׳ג׳ינס,
בשם מודלוס־רותי, יועסק גם
בהברחות מיכנסי־ג׳ינס לקליפורניה דרך
הגבול המכסיקאי.
לפני ׳שלוש שנים התפוצצה אחה הפרשות
של מוסכי אוטוקרס ומישרד הביטחון, ש במרכזה
עמדו עמי אבטיחי, שהתאבד או
נרצח, ויהושע אשר׳וב. עדותו של ׳אשרוב
היתה חיונית לחקירה. הוא הסתבך גם ב ענייני
מס־הכנסה, ויום אחד עלד. על סירה
וברח דרך הים ׳לקפריסין. מושם הגיע ל מכסיקו
והצטרף אל עסקי בנו, אבי.
יהושע סיפר לי בי פגש לא פעם את
ג׳ו קולומבו אצל אחיו, מטיאו, בביתם

בעיר טאפאצץ לה, הגובלת בגואטמלה. מיש-
הקודם, הרי אם ידווחו למכסיקאים יעל כך
הם עלולים להקשות יותר על מתן האשרות
פחת קולומבו שלטה למעשה בעיר, ובמר לישראלים
בכלל.
בית מיפעלי־יד,תעשייה שבה.
גם תת־שר הפנים המכסיקאי, הממונה
כאשר אירעה תאונת־המכונית, ובנו נה רג,
ישהה יהושע במכסיקו־סיטי ומיהר ל-
על מירשם התושבים, הוזה גרסייה, ער
מאלאקאטאן. שם קיבל את גופת בנו ל לפעילות
הפלילית הגוברת של ישראלים ׳
קבורה. כל השאלות ששאל את המישטרר ,׳ב ארצו, אולם הוא סבור כי מיש רדו יודע
כיל מה שמתרחש בארצו. עם גרסייד, נפ על
סיבות המוות נענו — לדבריו —
גשתי פעמיים: פעם בייוזמתי, לצרכי כתבה
בהצעות כי מוטב שיסתלק מהר.
זו, ופעם שיניד, ביוזמתו. פגיושה יזו הוכיחה
כאשר התעקש לחקור, נאמר לו כי
לי, כי איכן יודע מיש׳רדו י סד, קודד, בארצו.
תוגש נגדו תביעה לכיסוי הנזקים שנגרמו
לאוטובוס.
אחת ממטרות ׳בואי למכסיקו הייתה לב דוק
ידיעה ממקור מהימן, כי יוסף עימיאל
הוא מיהר לטאפאצ׳ולה, ושם פגש את
׳אלמנתו, של מטיאו קוילומבו, שנתנה לו
השתחרר ׳מכלאו בארגנטינה והגיע לטיא-
פאצץ לה. נסעתי לטאפאצ׳ולה, הן כדי
את ׳שעונו של הבן ואת הטבעת שהיתר,
על ידו. האלמנה יעצה ליהושע להסתלק
לברר פרטים נוספים על מותו של אבי
אשרוב, והן כדי לברר מה עושה שם עמי-
מהר. היא סיפרה לו, כי זמן קצר קודם.
לכן מת ג׳ו קולומבו, שנורה בידי מת אל.
שהיתי במקום יום וחזרתי מבלי לפ גוש
איש.
נקש, בעת אסיפה עם מיאיר כהנא, ועתה
עסקי־המישפחה מתמוטטים. יהושע לקח
כשהגעתי ישוב למכסיקו־סיטי, התקשרתי
את גופת בנו וקברה תחילה במכסיקו-
עם יעקובלד, כהן בלונדון, ושאלתיו אם
סיטי. אחר־כך העבירה לישראל וקברה ב-
ידוע ליו דבר על עמיאל, שכן בשעתו סייע
קרייודשאול.
יעקובלה לעמיאל להיקלט בבראזיל, אחרי
שנמלט מגרמניה. יעקובלה השיב לי, כי
אנשי שגרירות ישראל במכסיקו ידעו
הסדיר בזמנו לעמיאל דרכון •של מדינת
על המוות, שכן יהושע אשרוב הודיע להם
פאראגוואי, על שם מרכוס, ונראה כי הוא
כי דרכונו נעלם במכונית שבה נהרג
נושא עתר, שם זה. החלטתי לחזור ולטיאפא־יבנו.
הם הוציאו לו דרכון חדש. שאלתי את
צ׳ולה ולחפש יאה עמיאיל מרכוס.
יהושע אישרוב מדוע נתן את דרכונו לבניו.
שעתיים לפני הטיסה קראני תת-׳שר ה בנו,
אגב, היה אזרח מכסיקאי, ובעל
יפנים לפגישה לא-רשמית, והציע לי שלא
דרכון מכסיקאי ׳נוסף על הישראלי. גם
לנסוע לטאפאצץ לה. הוא אמר כי מקוריות
יהושע אשריוב קיבל אזרחות מכסיקאי׳ת
המיש טרה החשאית המכיסיקאית ישמעו כי
ודרכון של מדינה זו. ייתכן כי דרכונו סייע
גורמים לא־חוקיים בטאפיאצ׳ולה ידעו על
למעבר הגבול ׳של החבורה.
חקירתי, והחליטו להכניסני לחבית כאשר
אנשי השגרירות יודעים לספר, כי פעי־אבוא
לטאפאצ׳ולה.
ילדתו של אבי אשרוב עם מישפחת קולומבו
״להכניס לחבית״ היא שיטה פופולארית
לא היתד, הפעילות הבלתי־חוקית הישראלית
ביותר במכסיקו — מכניסים אדם לחבית
היחידה במדינה זו. ב־ 2מאי 1977 נעצר
חומצה׳ ואחרי כמה ימים שופכים את ה בנימל־ד,העופר,
של העיר מכסיקו הישראלי
חבית לים, כאשר היא מכילה תמיסה.
:אהרון בן־אהרון, המתגורר בלוס־אנג׳לס,
תית־י־שר הפנים יעץ לי לעלות על מטוס
׳ובתחתית כפולה במיזוודתו נמצאו שני
לארצותיו־,בריית, ומהר, יתהת לעלות על
קילוגרם של קוקאין שמקורו בפרו.
מטוס לטאפאצ׳ולה. התייעצתי טלפונית עם
בסוף אפריל באותה שנה נעצרו היש השגריר
רוזוליו, שהצטרף אף הוא בכל
ראלים דורי שאולי ואברהם זייאת ׳ועליהם
כובד־מישקלו לבקשה שאעזוב את מכסיקו.
מאות דולרים מזוייפים. הם שוחררו ממעצר
דברים דומים שמעתי בפגישה שקיימתי
רק תמורה תשלום ׳נאות.
לפני נסיעתי למכסיקו עם אנשי מחלקת-
כאשר שהיתי במכסיקו, לפני שלושה
הסמים האמריקאית, שעימם התייעצתי.
׳חודשים, הגיע לעיר־הבירה ישראלי, שהציע
אחד ׳מהם הייה פעיל במכסיקו ,׳והוא יאמר
לכימה יהודים עשירים יהלומים ותכשיטים
כי יתמיד הקפיד שלא לישון בטאפאצ׳ולה,
גנובים מישראל, בחצי המחיר. הוא עצמו
ולעבור בה במהירות האפשרית.
הזהיר את הקונים המיועדים כי הסחורה
כאשר עליתי על המטוס ללום־אנג׳לם
חמה, ולכן מחירה זול.
ליא היה ברור לי מי היה מעוניין להרחיקני.
בביקורי במקום בדקתי גם מה בדיוק
עושים במכסיקו־סיטי, מזה זמן רב,
רחמים אהרוני וטוביה אושרי- ,ששניהם
נסעו לליום־אנג׳לם במד, ימים לפני בואי
לעיר. חשבתי שאם לא פגשתי את עמיאל,
גדיד ישראל במכסיקו, מפכ״ל ה לפחיות
אוכל לפגוש את שניהם בלום-
* /מישטרה לשעבר שאול רוזוליו, ער
אנג׳לס, ישם יכולים האמריקאים לסייע
לפעילות גוברת זו של ישראלים במכסי יותר.

לדבריו,אין בידו הרבה מד, לעשות, פרט
(הנושך יבוא)
לדיווחים ׳לישראל. שכן, למרות שהוא נתקל
יגאל לכיב
מדי פעם בישמיות הידועים לו ממיקצועו

ל הכני סאו תי
ל ח בי ת

אשר. מ שו חררת

במדינה

(המשך מעמוד )32
אולם, בעת שהרסה מור פירסמה את
הרומן האוטוביוגראפי שלה, העסיקו את
הציבור לא רק פרשיות־האהבים של דיין,
שנחשפו בספר. להט לא פחות הוויכוח
סביב זכותה של סופרת לחשוף בפומבי
את עלילות־האהבה שלה עם דמויות צי בוריות
מוכרות, שאי־אפשר לטעות בזהו־תן.
היו שהגנו על זכותה זו, והיו שביק רו
אותה על כך קשות. כך או כך, סיפ רה
הפך להיט ונחטף כלחמניות חמות, לא
במעט בזכות התיאורים החושניים והארו-
טיים שנכללו בו.

״הגברת
מ קו ב ב שמה״
שלא

ך ׳ שבוע מצאה את עצמה הדסה מור
י 1בדיוק באותו מצב שבו העמידה את
דיין לפני 15 שנה. הפעם היתד. זו היא
שזוהתה כגיבורת שיר שנכתב בהשראת
ביקור של המשודר אצלה. ושוב סער
הוויכוח בחוגי הבוהמה: איך הוא יכול
לעשות לה את זה? האם אין גבול לחרות
המשורר 1
כשהתבקש אריה זקס להשיב על שאלות

(המשך מעמוד )34
במיוחד, הלקוח תמיד צודק ומקבל את
המכסימום מאנשי השירות במיפעל. הוא
נסע לחוץ־לארץ בענייני עסקים ופגש
ישראלים בכל מקום בעולם, שמע את
תלונותיהם על איכות חיים ירודה בארץ,
נפגש עם ידידים ושמע גם מהם רק
ביקורת.
למה מילחמה 1לבסוף לקח הכל
ברצינות, והחליט להקים את התנועה שלו.
חבריה מחלקים לאנשים ברחובות פתקים,
הקוראים לציבור להשתמש במילים מנו מסות,
לחייך, לשמור על הניקיון. הוא גם
פנה אל חברי־הכנסת בבקשה שיחדלו ל העליב
איש את רעהו בישיבות שלהם, ו שיצטרפו
לתנועה. נשיא המדינה הקודם,
אפריים קציר, היה אף הוא חבר התנועה.
אל הנשיא החדש, יצחק נבון נשלחה עתה
פנייה להצטרף. כאשר אדם כלשהו עושה
מעשה טוב, הוא מקבל מחברי התנועה
תעודת־הוקרה.
מה זה מעשה טובן לענות בנימוס אל
שאלה המופנית אליו, לבקש סליחה אם
פגע במישהו, להרים קליפה שנזרקה ב רחוב.
יש גם כמה מושגים בחברה ה ישראלית
שמקוממים את אלחנן .״המילה־מה
ב למשל. למה להשתמש כל הזמן
במונח כזה? למה לומר ״מילחמה״ ב־תאונות־דרכים
או ״מילחמה״ בסרטן ו הגיע
הזמן להפסיק עם המילחמות, להניח מן
היד את החרבות הלשוניות והממשיות.
״כשמדובר באדיבות, אנחנו כולנו נזקקים,
כולנו נמצאים במצוקה״ ,טוען פרידמן.
הוא קורא לאופנה חדשה, אופנת דרך-
הארץ. האדישות, עבר זמנה.

פ ר שו ת
מי בתב־ אהבה
לאשתהח שו ד
במכתב פרטי
שהנגיג 7אשמוי, טוען
נידם כי עמד
7ג 7ות את הס?

הדסה מור
וחולמת אלופים ואלוף נעוריה

בחוץ ירד גשם טורדני. רוחות קרות גרמו
לתושבי ירושלים למהר ולמצוא מחסה.
אלא שמזג־האוויר המועד לא הפריע לרינה
נידם, רעייתו היפה של יוסף נידם, החשוד
בהברחת חומרי־חבלה לישראל ובשיתוף־
פעולה עם הפידאיון, לארגן את מסיבת
יום־ההולדת של בתה קארין בת השנתיים

רינה לא הורשתה לשוחח עם בעלה, אך
הבעל הצליח להגניב אליה מיכתב שבו
תיאר בשפתו כיצד הציל, לדעתו, את ירו שלים.

להלן
המיכתב, כדשוגו :
לאשתי היקרה, לקארין המתוקה, מאד
מאד שמחתי והיה לי טוב שראיתי את ה מתוקה
שלי קארין, וכל־כך נורא נקרע לי
הלב. חבל שקארין לא רצתה לעזוב אותי
אחרי הביקור. אין לך מושג עד כמה שמח
אני ורגוע זה שאת באה לבקר אותי.
בחלום הכי גרוע לא האמנתי שבמקום
פרס יושיבו אותי בכלא. מי יתן ואזכה
שבעזרת השם, איך שאשתחרר, אוכיח
לך שזו תהיה הפעם האחרונה שאני במעצר.
אהכת גצה. למרות שלא עשיתי עבי רה,
רינה, אהבתי אליך היא אהבת־נצח,
והיא לא תישכח לעולמים, למרות כל מה
שיקרה. אין לך מושג כמה הייתי רוצה
להוכיח לכולם את עזרתי למדינה ואת
חפותי מכל פשע. כי פשוט אני יום־יום
נלחם, ויש שמאמינים ויש שקשה להם
להאמין, לכן כל־כך הייתי רוצה שלפחות
יפרסמו הש״ב בעצמם את המיבצע המסוכן
שעשיתי עבור המדינה.
ברגע שזה נגע בביטחון־המדינה ובחיי
ילדים רבים, לא חשבתי פעמיים וסיפרתי
את כל הידוע, ואפילו לא לקחתי מהם פתק
בכתב, כי הזמן פעל לטובת הערבים ופחדתי
שאם אדחה את הפגישה איתם אז הם בעצ מם
היו רואים שלא באתי לפגישה, ואז
תארי לך מה היה קורה בירושלים.
ועוד דבר, תארי לך אם הערבים לא היו
מספרים לי, אז באמת היה קורה אסון כבד !
״בעד כל הון כל-כך הם סמכו עלי,
עד שהיו בטוחים בי שאעשה את כל מה
שיגידו לי, אך רינה, מי כמוך מכיר אותי,
שבעד כל הון שבעולם לא הייתי פוגע
ביהודי. רינה, הייתי חייב לנהוג בלי
רשיון, העיקר להגיע לפגישה איתם, וכל
התוכנית שלי היתר שלמחרת בבוקר הייתי
צריך לבוא לרב־פקד אנקורי, שהוא מכיר
אותי די טוב, ולספר לו.
אז התחלתי לחשוב, קודם כל התקשרתי
למר אנקורי, ואפילו קצין־תנועה בירושלים
אישר לי להתקשר. ענה לי איזה קצין
אחר, ואמר לי שמר אנקורי איננו, ולכן
התחלתי לחשוב והגעתי למסקנה שאת כל
הסיפור אספר בירושלים, כי ממילא אנקורי
היה מעביר אותי לירושלים. חוץ מזה הזמן
פעל לטובת הערבים, תארי לך שלא הייתי
מופיע לפגישה, וזה היה הפחד שלי, שאם
לא אבוא לפגישה עם הערבים, אז באמת

אלה, אמר :״השיר הוא לא־כל-כך על
הגברת שלא ננקוב בשמה. השיר נאמן
לכותרת שלו, והוא דן בנשים משוחררות
באופן כללי. השיר מעניין אותי רק במי דה
שהוא לא דן בגברת זו או אחרת, ולא
בעניין הזה. הפרטים האישיים המופיעים
בשיר אינם חשובים. מה שחשוב הוא המי דה
שבה מצטרפים הפרטים לתמונה כללית.
״השיר הוא חלק מסידרה של סונטות,
שיתפרסמו בספר שאני עומד להוציא לאור,
ושייקרא עזרת נשים. הרעיון הכללי של
הספר היא תערובת של כמה וכמה נשים
בשיר אחד. לעיתים קרובות היא מתחילה
באשה אחת, ונגמרת באשה אחרת. כך
גם השיר הזה.
״התגובה היחידה שקיבלתי בירושלים,
אחרי פירסום השיר, באה מפרופסור לפי לוסופיה
שטילפן אלי, ואמר שקרא את
השיר והתפעל ממנו. הוא התפעל מהצו רה
שבה קלע השיר למעמד שלם של
נשים, ולא לאשה מסוימת זו או אחרת.
זהו בסך־הכל קולאז׳ של פרטים שצירפ תי
יחד.״
להדסה מור עצמה כמעט שלא היה
ספק שהשיר מתייחם אליה. נראה שהיו ילה
גם סיבות טובות לחשוב כך. אבל היא
לא כעסה על זקס. להיפך. אמרה הדסה:
״זכותו של כל אדם לכתוב, אם הוא מר גיש
דחף לכתיבה. אם אריה זקס הרגיש
שהוא צריך לפרסם את השיר הזה, אז
אין לי טענות נגדו, למרות שאני לא
מאושרת מהפירסום. אני נגד הגבלת זכו יות
מכל סוג שהוא — אם זה הגבלת
זכויות האזרח, או הגבלת חופש היצירה.״
וכך, אחרי שהנציחה את עצמה בסי פורת
העיברית הונצחה הסופרת עצמה גם
בשירה העיברית.

ז׳וז׳ו ורינה נידם
״סיכנתי את חיי למען המדינה ! ״
דווקא בפתח של בית־המישפט המחוזי, ש־במיגרש
הרוסים בירושלים.
רינה, לבושה על פי מיטב האופנה האח רונה,
הגיעה למקום עם ידידי בעלה, אמה
ואחותה. הן נשאו בידיהן קרטונים עם עו־גיוודשוקולד.
תוך דקות ספורות סודר שול חן
יום־הולדת בכניסה לבית־המישפט.
כשהגיע יוסף נידם, המכונה ז׳וז׳ו, לבית־המישפט,
שם ביקש בא־כוח המישטרה
להאריך את מעצרו לצורך חקירה, הרשו
לו השוטרים ללגום יין ליד שולחן יוס ד,הולדת
ולשאת בזרועותיו את בתו התי־נותת,
שפרצה בבכי קורע־לב.

אני חושב שהיו בעצמם עושים את ההרג.
ביגדי עבודה. האם זה הפרס שמגיע
לי? ולא מספיק כל זה, גם בעיתונות,
בעזרת האלוהים, הכל עוד יתגלה, ואז
באמת אני לא רוצה שום דבר, רק דבר
אחד וזה לחזור לזרועותיך ולבתנו המתוקה
שלנו, זה כל מה שאני מבקש מאלוהים.
רינה, אני שוב נותן לך את מילת״
הכבוד ואוכיח לך את כל שאמרתי לך
בביקור.
האמת, נמאסו עלי חיי עולם תחתון. שוב
אני אומר לך, אם יהיה צורך, תראי אותי
בביגדי עבודה.

ף פצצה התפוצצה לפני הזמן.״
/ /י • זו היתה תגובתו של יצחק שנדר,
מנהל חברת־הבת של אל־ על לטיסות
צ׳ארטר, אל־על שירותי־שכר.
שנדל הוא אחד מנאמניו של יושב־ראש
מועצת־המנהלים של אל־על, מרדכי בן־
ארי, ותמורת נאמנותו זו קיבל את תפקיד
מנהל חברת־הבת. הפצצה שאליה התכוון
היתד, הסקופ של העולם הזה מהשבוע ש עבר,
על שיחה במיסעדה טריאנה, שבה
הובאו ציטוטים משיחתו של בן־ארי עם
שר־האוצר שימחה ארליך.
התגובות לכתבה היו סוערות במיוחד.
בשיחות פרטיות אמר מנכ״ל אל־ על, מרדכי
(״מוטי״) הוד, כי הוא מאמין לכל מה
שנכתב בכתבה. הוא, כמו כל אחד מעובדי
אל־על וארקיע, ידע כי שום עיתונאי או
אדם שאינו מצוי כמו בן־ארי וארליך בכל
רזי־הרזים של אל־על, לא היה יכול לכתוב
כתבה זו.
כאשר, במשך השבוע שאחרי פירסום
הכתבה, התבררו אף דברים שאיש מלבד
השניים לא היה יכול לנחש, שוכנע מוטי
הוד לחלוטין. אחת מדוגמות ה״בישול״ ש איש
לא היד, יכול לדעת עליו מלבד בן־ארי
וארליך, ד,יתה הרמז לכוונה למנות את
אריאל וינשטיין כמנכ״ל אל־על. השיחה
שהתנהלה, ושצוטטה בכתבה, היתד, כדל הלן:
ארליך
:״מה דעתך על אריאל ויינ־שטיין?״
בן־ארי
:״הוא בחור מצויץ.״
ארליך :״אני רוצה להכניס אותו ל עסק.
אולי נמנה אותו לדירקטוריון של
תש״ת? יש שם עוד מקום 1״
גן־ארי :״כן, זה בסדר.״
רק אחרי שהכתבה פורסמה, התברר
כי אכן ויינשטיין מונה כחבר מועצת-
המנהלים של תש״ת.
התגובה הרישמית הראשונה על הכתבה
באה למחרת פירסומה, ביום הראשון ה אחרון.
מוטי הוד ביקש פגישה עם בן־
ארי, וזו אכן נערכה במישרדו של בן־ארי
בנמל־התעופה בן־גוריון. עובדים רבים
טוענים כי שמעו את הצעקות הבוקעות
מהחדר — החל מהשעה ,9.00 עת החלה
הפגישה, ועד לשעה . 10.00 איש אינו יודע
בבירור מה נאמר באותה פגישה, שהתנהלה

הסקופ שפווסס בגיליון האחרון
של ״העולם הזה ־ גרר אחריו
ה תנג שו ת חזי תי! 1מרובע ת:
השר, ה׳ ו״ר, המנב״ל והעובדים
בארבע עיניים, אולם, מקורביו של הוד
סיפרו כי בפגישה היה המנכ״ל החלטי ב יותר
.״יש לברר את הענינים בינינו. אי
אפשר להמשיך יותר בצורה זו. היתד.
תקופת ניסיון של ענה, אני כמנכ״ל ואתה
כיושב־ראש מועצת־המנהלים, והניסיון לא
עלה יפה.״
בן־ארי חזר והכחיש באותה פגישה
כל מה שפורסם בהעולם הזה, והוד הודיע
לו במפורש כי הוא מאמין למה שנכתב
בעיתון, כלומר שאינו מאמין לבן־ארי. הוד
זרק את הכפפה לבן־ארי. במילים בוטות
פחות או יותר הוא הסביר ליושב־ראש
שהם לא יוכלו לנהל את אל־עד יחד.
יש מן הפקידים הבכירים האומרים, כי
כוונתו של הוד היתד, שעל בן־ארי יהיה
להתפטר, אחרת יתפטר הוא. יש המפרשים
דברים אלה באופן מתון יותר: בן־ארי
יוכל להמשיך לכהן כיושב־ראש מועצת־המנהלים,
אך לא באופן פעיל.

״הדברים הוצאו
מהק שרם״?
ף* אותו היום ׳היו הוד ובן־ארי צריכים
•י לצאת לכנס השנתי של יאט״א שנערך
בז׳נווה, ואשר בו עמדו לדון במחירי ה טיסות
באירופה. מוטי הוד הודיע כי אינו
נוסע לכנס, מפני שאינו יכול לעזוב את

פעולה מלא ביני לבין מנכ״ל אל־ על, וביני
לבין הדירקטוריון של החברה. המנכ״ל
נהנה מאמון הדירקטוריון ומאמוני האישי.״
הראשון שצחק למיקרא הודעה זו היה מוטי
הוד.
באותו יום גם פורסמה תגובה ראשונה
של מישרד־האוצר. דובר המישרד מסר
הודעה לעיתונות, מאחר שארליך עצמו
נמצא בחוץ־לארץ. בהודעה מסר כי ארליך
לא נפגש עם מרדכי בן־ארי לשם דיון
על פיטורי הוד או על פיטורי עובדים
באל־על. מאוחר יותר נודע כי גיליון
העולם הזה הגיע אל ארליך, והוא מיהר
לטלפן ביום השישי לביתו של הוד ולהסביר
לו כי ״חלק מהדברים שפורסמו״ לא נאמרו.

״הו א חו תר
תחת המנכ״ל״
ך אל־על״ היתד! חלוקה של פקידים
י בכירים התומכים בהוד, לעומת פקידים
בכירים אחרים התומכים בבן־ארי. כיום
נראה כי לבן־ארי נותרו שני תומכים בלבד.
האחת: לובה וולק, מזכירת הנהלת החברה,
אשר בתקופה שבה היה בן־ארי מנהל
החברה נאמר עליה כי היא שולטת לא רק
בבן־ארי אלא גם באל־ על. וולק שהתה
בחוץ־לארץ כאשר התפוצצה הפרשה. בן-
ארי סידר שהיא תלווה את ראש־הממשלה

נערכה בין סמנכ״ל החברה לענייני כוח-
אדם, מנחם ליאור, לבין נציגי חמישה
ועדים, לא היתד, הכתבה שהופיעה בהעולם
הזה הנושא הרישמי, אולם התייחסות אליה
היתה כימעט בכל מישפט. לראשונה מאז
נכנס מוטי הוד לחברה ־הודיעו העובדים
על תמיכתם המוחלטת במנכ״ל שלהם. ב התייחסם
להצעות־הפיטורין של ארליך ו־בן־ארי,
אמר יושב־ראש ועד עובדי התח זוקה
איתן רוזנמן :״אותנו לא יפחידו
עם דיבורים על הקפאת פיתוח. אם רוצים

פצצתה חן

החברה הנמצאת במשבר! ואילו בן־ארי
לא ויתר על הנסיעה אך דהה אותה ביום,
בגלל הפגישה עם הוד.
סיכום השיחה בין השניים היה כי הם
ידונו במעמדו של בן־ארי, מייד עם שובו
של זה מחוץ־לארץ. יש הטוענים כי בן־ארי
ממתין לשובו של שר־האוצר, השוהה אף
הוא בחו״ל, כדי לקבל ממנו גיבוי, ואילו
הוד ממתין לשובו של ידידו, שר־ד,ביטחון
עזר וייצמן, מחו״ל, כדי לקבל גיבוי נגדי.
׳התגובה הרישמית הראשונה היתד, של
מוטי הוד .״אם יושב־ראש מועצודהמנהלים
מרדכי בן־ארי ושר־האוצר שימחה ארליך
מקיימים שיחה, והיא כולה נוגעת לתיכנון
העניינים שעליהם דובר הרי זה דבר המור.
הועלו נושאים מאחרי גבי. אם תוכן ה שיחה
נכון, ויש לי יסוד להניח שהוא נכון,
זה חמור מאד.״
בעוד מוטי הוד אינו מסתיר את זעמו
ומשוחח עם עיתונאים, הסתגר בן־ארי
בחדרו וסרב לקבל עיתונאים או שיחות־טלפון
מהם. רק מאוחר יותר באותו יום
הוציא דובר אל־על, עמי דוראון, הודעה
מגומגמת לעיתונות שנוסחה על־ידי בן־
ארי עצמו. הודעתו של בן־ארי אמרה:
״הדברים שהופיעו בהעולם הזה אינם משק פים
את תוכן השיחה שנערכה ביני לבין
שר־האוצר, אינם תואמים את האמת והם
תערובת של חצאי־אמת, פרי דימיונו של
הכתב והוצאת דברים מהקשרם.״ בסופה
של ההודעה אמר בן־ארי — ״קיים שיתוף־

מנחם בגין במסעו לארצות־הברית, תפקיד
שאותו נטל בן־ארי בדרך־כלל על עצמו.
המקורבים לבן־ארי סיפרו כי הוא ערך כמה
שיחות־טלפון עם לובה.
התומך השני של בן־ארי הוא מנהל
חברת־הבת של אל־על לטיסות שכר, אל־על
שירותי־שכר, יצחק שנדר. שנדר הוא איש
מובהק של בן־ארי ובן־ארי היה זד, שסידר
לו, למרות התנגדותם של רבים מבכירי
אל־ על, את תפקיד מנכ״ל חברת־הבת. ה איש
היחידי שאיתו שוחח בן־ארי, פעמים
במשך שעות ארוכות, היה שנדר.
לבן־ארי היו תומכים נוספים בתוך מע רכת
הפקידות הבכירה של אל־על, אולם
נראה כי התפוצצות הפרשה נטלה ממנו
את תמיכתם. סיפר אחד מהם :״המילחמה
של בן־ארי נעשית בצורה לא־הוגנת. הוא
דחף אותנו אל מוטי הוד. אי־אפשר לתמוך
בבן־ארי כאשר רואים איך הוא חותר תחת
המנכ״ל, ומוכן להקריב את החברה כולה
למען האמביציות האישיות שלו.״
בסוף השבוע שעבר ובתחילת השבוע ה נוכחי,
קשה היה למצוא באל־על אדם
עובד. הכל היו עסוקים בפגישות ובשיחות
על פרשת טריאנה. ועד הפקידים באל־על,
שהוא דווקא אחד הוועדים הממושמעים
ומאלה ש״לא עושים צרות,״ שיכפל על
חשבונו את הכתבה של העולם הזה, והפיץ
1000 עותקים בין העובדים.
בתחילת השבוע באה גם ההתייחסות
הראשונה של העובדים עצמם. בפגישה ש-

לפטר, שיפטרו אנשים מהנחלה שהתנפחה
מעל ומעבר לכל פרופורציה.״
בשיחות סודיות שקיימו חברי ה וועדים,
הם החליטו להילחם עד חורמה
בבן־ארי ולתת גיבוי מלא להוד. הם עומ דים
לפתוח את מילחמתם בפירסום בוטה
נגד בן־ארי בעיתון הפנימי של אל־על,
שייצא בשבוע הבא. מאוחר יותר דורשים
העובדים לקבל הצהרה כי אין מתכוונים
לפטר אפילו עובד אחד, או להקפיא את
הפיתוח של החברה.

מו טי מחכה
__ לעזר
׳64 עובדים אין ספק שיקבלו הצהרה
/מהוד, שכבר אמר השבוע :״נתייעל
בדרכים שונות אבל אני, אישית, נגד פיטורי
עובדים.״ אולם הם ידרשו מבן־ארי הצהרה
מקבילה, או התפטרות. קיימת אפשרות
שאם ימשיך בן־ארי לכהן כיושב־ראש פעיל
של מועצת־המנהלים של אל־על, ולא יסכים
למסור הצהרה נגד פיטורי עובדים והקפאת
ההצטיידות, יכריזו העובדים על שביתה
— עד לסילוקו.
אולם, יותר מכל ייקבע גורלם של בן־ארי
והוד על־פי זהותו של שר־התחבורד, הבא.
אילו פרצה סערה זו בעת שמאיר עמית
היה שר״התחבורה, היה בן־ארי מוצא עצמו
מחוץ לאל־על תוך דקות ספורות, מבלי

שעמית היה נותן לארליך דריסת־רגל כל שהי
בהחלטה זו. עמית נתן גיבוי מלא
להוד בעת שהיה שר־תחבורה, גם מול ניס יונות
ההתנכלות של בן־ארי.
אם ייבחר כשר־ד,תחבורה דוד לוי, איש
חרות וידידו של וייצמן, נראה שד,פור יוטל
לטובתו של הוד, ובן־ארי יצטרך ללכת מ אל עד בצורה עדינה יותר או פחות.
1אולם קיימת גם אפשרות שתיק התחבורה
יינתן לאיש המיפלגה הליברלית. אם אומנם
כך יהיה, יצטרך הוד לעזוב את החברה.

מי לחמה
עד הסוף
ף, עוד עובדי אל־על מניחים בינתיים
לשני ראשי החברה לנהל את המאבק
שלהם, יצאו עובדי ארקיע למילחמה מיי דית.
בשיחה בין ארליך לבן־ארי היתד,
התייחסות מפורשת לארקיע, ותוכניתם של
השניים היתד, להמית את ארקיע תוך שג־

תיים על־ידי מכירת חלקה של הממשלה
בה לגורם זר, ודיכוי העובדים.
ביום השני השבוע השביתו עובדי ארקיע
את טיסות החברה למשך שעתיים, וכינסו
אסיפת עובדים. העובדים דרשו הבטחות
מפורשות שהחברה לא תיסגר ולא תימכר
לגורם שישתק אותה. כמו־כן דרשו ה עובדים
את התפטרותו של מרדכי בן־ארי
מתפקיד יושב־ראש מועצת־המנהלים של
אוקיע. לדיבריהם, היה זה בן־ארי שהרס
את ארקיע והביאה למשבר שבו היא שרויה,
וקיים ניגוד אינטרסים בין שני תפקידיו
של בן־ארי באל־על ובארקיע.
מזה שנים אחדות טוענים בארקיע כי
קיים ניגוד אינטרסים כזה, אולם לא יכלו
להוכיח אותו. השיחה שנערכה בטריאנה
משמשת להם הוכחה חותכת לכך, ועורכי־הדין
של עובדי ארקיע מתכוונים להשתמש
בה בפנייה לביודהמישפט־הגבוה־לצדק ש הם
עומדים להגיש.
אולם עובדי ארקיע החליטו גם על כמה
פעולות נוספות. ביום השישי הקרוב יקבלו
בהפגנה — הם ומישפחותיהם — את פני
שר־האוצר בשובו לארץ. גם אם יצליח
ארליך להסתלק במהירות ממפגיני ארקיע,
הוא לא ייפטר מהם בקלות. ההפגנה תימשך
שבוע שלם, ליד ביתו של ארליך.
ביום הראשון, ה 26-בחודש זה, תושבת
חברת ארקיע. עובדי החברה יעלו לירושלים
עם מישפחותיהם, יפגינו ליד מישרד ראש-
הממשלה בעת שתערך ישיבת הממשלה.

העד המהופנט
(המשך מעמוד )33
טען קולקר: החקירה בהיפנוזה גו רמת
לכך שהנחקר יאמין בדברים
שיאעם בהכרח אמת .״כאשר ישאיל המהפנט
את הקבלן גיבור !מתי נתת לרכטמן כסף,
הניח המהפנט שגיבור אבן נתן את הכסף,
ויעל־ידי כך קיבל תשובת מתאימה להנחה
שהניח בשאלה.״

.לשחות אתו ...לרקוד אתו ...להתעמל אתו ...לרכב אתו
...לקחק אתו ...לרוץ אתו ...לרחוץ אתו ...לטייל אתו
...לבלות אתו וגם

״.לזנות!פוסיס!

מי שלט
ב מ הופנט י

השתתפי

נמנ צוז ה נ חו שהגדה
של ט חנ תי או נ ה
ואת עשוייה לזכות באחד מהפרטים
יקרי הערך
פרס ראשון :

!!נשתש בו עבח דו ס
באביב — כולל טיסה !

בגדי־ים
אפנתייס

חול צו ת
א פנ ת יו ת

^ןןץן
בקבוקי בושם
איב סאן לורין

זוגות נעליים
אפנתיות

נעלי סרג ״ ר ^ ר ׳ /
0רו 0־) 1 6

מערכות למיטה
( 2ציפות
וסדין גדול)

אריזות טי

+ח10ז 1_0ץ808
2סבונים

אריזות טי (סבון,
מי קולון וטאלק)

0 | 1אריזות טי
(בוטם מיני ספריי
2 +סגונים)

שעלייך לעשות — גזרי:

וטלחי אל: מבצע או־ 5ה, ת.ד , 2115 .חיפה
בציון: טמן, כתובתך וגילן.
המעט פו ת טתגעיה עד ה־25.12.78
תטתתפנה גרזגרלה טתערך בפקוח
רואה תטבון.

אפשר

ל ש לו ח

יותר ממעטפה אחת !

עובדי החברהא ינ ם רשאי להשתתף במבצע

ץ ם* £2ביי
ווש

4מ כ סי ם של קו פ ס או ת 10ט מ פוני או־ ב ה או
2מ כ סי ם של קו פ ס או ת 40ט מ פוני או־ ב ה או
מכסהאחד של קו פ ס או ת 80ט מ פוני א1־

הטמפון הקטן
שכבש את העולם.

60 אלף
לטמיון*
העיד אבוד,ב :״בבדיקת התצלומים גיליתי
רעש־רקע *שנקטע בצורה חדה, וכניסת
רעש הדש בתדירות נמוכה ביותר, תופעה
המעידה על התחברות אינפורמציה חדשה
כתוצאה מהפעלתו של מכשיר־הקלטז*,־
משמיע בזמן עריכת בישול.
״בהמשך גיליתי, שהתדירות הולכת ו גדלה
עם התייצבותו של המכשיר במצב
של ׳חוסר־תנועה למצב של מהיריות נור מלית.״
בבדיקת
הקטע ההשוד השני גילה אבו־

האם בושל
הסליל?

כל מי טהללא גיהו ץ

י * גי בו רהיתה, לדעת הסניגור, מוטי-
* ווציה גבוהה לשקר, שכן מעמד עד־המ־דינה
הוענק לו כדי שיעיד נגד רכטמן. אם
לא יעשה כן, הוא צפוי להפעלת עונש־מאסר
על־תנאי, התלוי ועומד נגדו, והגשת כתב-
אישום נוסף בשל עבירות־בינייה וגניבת־
:מים שביצע.
הוסיף הסניגור :״ייתכן, כפי שהעיד
קליינהאת, שעד־ד,מדינר, נעל עצמו על
הפרטים שנאמרו בשעת ההיפנוזה. בימיקרה
כזה הוא מאמין בדבריו, מוכן להישבע כי
.אכן הוא זוכר את הפרטים, בעוד שלמעשה
.אלה יכולים להיות שקרים או מישאילות־לב,
ולא ניתן לבדוק זאת. לפיכך אץ בית-
המ״שפט יכול להחליט אם להאמין לגי בור
אם לאו, אפילו אם קולו והתנהגותו
נראים כנים.
״טענות אלה עולות לראשונה בבית-
מישפט בארץ, ונראה שבית־המישפט ה עליון
והכנסת יצטרכו לתת עליהן את ה דעת.
״׳כיפי
שעולה מעדותו ישל הד״ר קליע-
האוז, אל נערך כל פרוטוקול של החקירה
בהיפנוזה. במהלך החקירה העביר המהפנט
את הקבלן גיבור לשליטתו של ׳חוקר-
המישטרה, ששאל אותו כמה שאלות. האם
יכולים אזרחי מדינת־חוק להסכים, שהשי מוש
בהיפנוזה על־ידי המישטרה ייעשה
באופן חופשי, מבלי ושיחולו עליו כללי
רישום אלמנטריים: או לפחות הקלטה?״
השופט חיים *שטיינברג עדיין לא הספיק
להכריע בעניין. הוא סירב להיענות ל דרישת
הסניגורית ולפטור אותה כליל מן
הצורך להשיב לתביעה, בין השאר, על
סמך טענה: זו. אך החלטתו העקרונית ב סוגיה
מרתקת זו תינתן רק בפסק־הדין, כש יצטרך
השופט לשקול כיצד להתייחם ל ־׳
עדותו של גיבור. .
עד אז יוכל הסניגור להביא עדים להפרכת
עדותו של קליינהאוז (או לחיזוקה
דווקא) — אם הוא מעוניין בכך.

) שיחה שניהל עם אנשים ברחוב, בדרכו יל ׳ביתו,
ושיחה שניהל עם אשתו.
כשהחליטה פרקליטות־המדינד, להעמיד
את רכטמן לדין ולהשתפדש בסלילי־ההק־לטה
כראייה, שלחה הסניגוריה מומחה
מטעמה לבדוק את הסליל.
טכנאי־הקול שמואל אבויהב בדק את ה־סלילים,
ובעדותו בבית־המישפט טען:
״בסליל־ההקלטה בוצעו לפחות שני שי נויים,
בצורת השמטת שני קטעים.״
אבוהב אמר כי אי־אפשר לברר מבחינה
טכנית את אורכם של הקטעים שהושמטו.
על דרך בדיקת הסלילים סיפר :״בתחילה
שמעתי יאת ההקלטות מיספר רב של פעמים.
תוך כידי !שמיעה הבחנתי בשני מקומות
שנשמעו חשודים.
״במקום החשוד הראשון שמעתי כניסה
מוזרה של המילה שהייתה אמורה להיות
,אנחנו /אולם בהקלטה נשמעה המילה
.נחנו/
״בקטע השני הבחנתי בהפסקה של הל־קיק־שנייה
ברעש מזגן־האוויר שפעל ב הדר,
ונשמע ברקע השיחה לכל אורכה,
מילבד במקום זה.״
לצורך הבדיקה המדוקדקת של הסלי-
לים, שאיל אבוהב מפשיר אוסצילוסקוס
(משקף תנודזית) ממכון וייצמן. הוא העביר
את סליל ההקלטה דרך המכשיר, וצילם
את המוקרן על מסכו.

ף* עיה מישפטית אחרת שהטרידה
את הכנסת והציבור בולו, והקשורה
במישפטיו של רנטמן, היתד, קבלת סליל־ההקלטה,
שבו הקליט אהרון גיבור את
שיחתו עם שמואל רכטמן, אחרי שד,מיש־טרה
הטמינה על גופו מכשיר־האזנה: והד ריכה
׳אותו אילו שאלות לשאול, כדי להו ציא
מפי רכטמן הודאה בכך שקיבל ממנו
שוחד.
.אחרי שדחה יאת קבלית החלטתו במשך
חודש ימים, קבע השופט שטיינברג :״סלי־לי־ההקלטה
בין הנאשם לבין עדיו־,מדינה
התקבלו כראייה ביבית־המישפט.״
במשך שישה ומים דן בית־המישפט ב סוגיה
טכנית סבוכה זו, כאשר פרקליטות-
המדינה טוענת כי לא נערכו בסלילים זיופים,
ואילו ר,סניגוריה מצידה מנסה בכל
כוחה לשכנע את בית־המישפט כי בסלילי
ההקלטה נערכו שינויים, ועל כן אין לקבלם
כראייה בבית־המישפט•
עורך־הדין עודד י גבע, ממישרדו של
נחשון, טען בבית־המישפט כי בהתאם
להליכות שנפסקו על־ידי בית־יהמישפט ה עליון,
מוטלת על התביעה החובה להוכיח
שישה תנאים: מוקדמים, קודם שישתכנע
בית־המישפט באמינותה של ההקלטה ה מוצגת
בפניו. לטענת הסניגור, התביעה
לא הוכיחה את התנאי הרביעי, מתוך ה־ישי!שה,
האומר כי ״לא נעשו בסרט־ההקלטה

שינויים בצורת השמטות״.
אהרון גיבור נישלח עיל־ידי המישטרה
להיפגש עם הנאשם במישרדו. הנאשם
היה אז ראש עיריית רחובות. על גופו
של גיבור הוטמן מכשיר-הקלטה זעיר, מסוג
נאגרה־אס־אן- ,ומיקרופון הוצמד לגופייתו.
השיחה שניהל גיבור. עם רכטמן ארכה
פחמקשים דקות, אולם בצאתו• מן שיחה
שכח גיבור להפסיק את פעולת מכשיר־ההקלטה,
ולתוך הסליל שורבבו קי,טעי-

דממת האלחוט ־551
שצולמה על־ידי המומחה שמואל אבוהב,
לטענתו בדבר הפסקת רעש מזגן־האוויר.

ועש המזגן 2
האלחוט. הרעש ליווה את השיחה בין גיבור
לרכטמן לכל אורכה, ונעלם לפתע.

הב, לדבריו, תופעה של שקט מוחלט במשך
פרק־זמן של חלקיק השניה ,״דבר הנובע
מהפעלתו של המכשיר בשעת ביצוע הבי שול.״
׳סיכם
איבוד,ב :״אין לי כל ספק שבסלייל-
ההקלטה בוצעו ב״שולים.״
השופט שטיינברג לא קיבל את דעתו
של מומחה־הקול.
כשקרא את החלטתו, לקבל את ההק לטות
כראייה׳ החווירו. פניו של הנאשם.
שמואל רכטמן כביש פניו בקרקע. דק ׳ב צאתו
מבית־המישפט סינן בעצב :״ 60 אלף
לירות עלתה העדות היקרה של אבוד,ב.
עכשיו ירד גם זה לטימיון !״

העולם הזה 2150

לבני השמוט בתנורי
חימום דומות לרוב אחת
לשניה בצורתן, אך שונות
לחלוטין בביצועיהן.
כשאתם רוכשים תנור -
ולא חשוב היכן ־ שימו
לב ללבני השמוט: שלנו
מיוצרות באנגליה לפי
דרישות מיוחדות של
״רוקח תעשיות׳ /מפיקות
חום רב יותר בהקרנה
אינפרה־אדומה מרוכזת,
המחממת את הלב
ומאירה את העין.
האם חשבתם על 1בטחון
הילדים המסתובבים
בבית? בידקו אם התנור
החדש מצוייר בברז
בטחון טרמו־מגנטי,
הקוטע מידית את זרימ
הגז במקרה של הפסקת
הבעירה.

עוד נושא שיש לתת עליו
את הדעת הוא החסכון
בגז. האם הותקן בתנור
מבער של ״רוקח
תעשיות״ המנצל כל גרם
של גז בצורה מושלמת
וללא ריחות לוואי?
כך ניתן להפיק יותר חום

ריקח תעשיות ע:וה לציפיות
ת.ד 245.הוד השרון

בפחות אנרגיה.
״רוקח תעשיות״ מפנה
את תשומת לבכם
לשכלול נוסף: מתג פיקוד
המפעיל את ההצתה
האלקטרונית בסיבוב לול ומאפשר בחירת דרגות בעירה שונות לפי
החורף..

ר!קת
ת ע שי; ת
אגף החיתום

בעצם מה צריך
בנאדם״ בחורף?

...איזה מעיל ״זרוק״
התיבה לעניין, שיהיה חם גזעי ושובב !
ונעליים של ״גלי״
עם סמל הצפרדע במובן המבטיחה לכם
צעדים רבים רבים רבים...
...וחורף גזעי לענץ.
דרך אגב הנעליים מתלבלבות? רחצו אותן
כן!!! במים וסבון.
ועוד משהו קסן. שימו לב לכפתור האדום!

ג ל >׳ 0 3 1 1
והצפרדע המבטיחה לכ ם צעדים רבים רבים

העולם הזח 2150

שיחר
צ ל ׳י ש

• למפיק אלכם גילעדי, על ההפקה
המצויינת של מוצאי יום־הבחירות לרשויות
המקומיות. למרות ששמו של גילעדי נחבא
בין הכותרות, בין. חיים יבין שהוכתר
כמפיק התוכנית, לבין עמירם ניר, ש ערך
את הסירטון על אופן ההצבעה וריכז
את המצביעים, הרי לעובדי הטלוויזיה
ברור כי חלק־הארי של ההצלחה היה בזכות
גילעדי.
כיום נחשב גילעדי כאחד המפיקים ה מעולים
בתבל, והוא אף מקבל הצעות־עבודה
מתחנות טלוויזיה שונות בעולם, ש אנשיהן־
נתקלו בו בעבודתו המיבצעית.
אולם גילעדי ממשיך לעבוד בטלוויזיה ה ישראלית,
תמורת משכורת של 7000 לירות
לחודש, ומפאר את הטלוויזיה במיבצעים
שונים משלו, כמו האולימפיאדות, אליפו־יות־העולם
בכדורגל, מיבצע ביקורו של
אנוור אל־סאדאת בארץ, מיבצע השי דורים
ממצריים (שם כבש לחלוטין את לב
המצרים) ׳וכמו עבודתו בשני המיבצעים
הקרובים של הטלוויזיה הישראלית: כיסוי

הבודדים בארץ המבינים והעוסקים בנושא
המוניציפלי, ולכן לא היה צורך להתחשב
בדיעותיו.
להתקפות יש לאחימאיר תשובה אחת,
שאפילו לאנשי הליכוד קשה לערער עליה :
״אני עיתונאי. אין לי יחס למיפלגה זו או
אחרת. אני מביא לשידור מה שראוי ל שידור.״

רסהד לי ףאתה תו צ או ת
מידגם הטלוויזיה על הבחירות לכנסת
כימעט ולא שודר. תוצאות המידגם לא
הגיעו למערכת המורכבת של שידורי יום־
הבחירות עד כמה דקות לפני , 12 מועד
שבו יאיימו הטכנאים להפסיק השידורים.
אולם כפי שקרה הרבה פעמים, לא מימשו
הטכנאים את האיום שלהם. יש בין הטכ נאים
הטוענים כי הגלישות הכימעט יומ יומיות,
מהשעה 12 בלילה, שהטכנאים
מאפשרים למערכת החדשות, מביאות לכך
כי סמנכ״ל רשות־השידור, שלמהעבאדי
מצליח במילחמתו נגדם, וכי מאבקם הצודק
אינו מגיע לפיתרון.
אחרי שידור התוצאות החלקיות באותה
מהדורה, שעובדו באופן ידני ולא על־ידי
מחשב, המשיכו במחלקת החדשות, עד
לשעה שלוש לפנות בוקר, לעבד את התו צאות,
שבסופו של דבר הביאו עוד מנדא־טים
למערך ופחות מנדאטים לליכוד. מגמת
עורכי המידגם, ובראשם יעקוב אחי
מאיר, היתה שלא לפרסם את התוצאות
הסופיות עד למהדורת מבט של היום ה רביעי
בלילה, אולם אחימאיר עשה שגיאה.
הוא ביקש מכתביו לבקש תגובות על ה תוצאות
המעודכנות של המידגם מראשי
המיפלגות, וביניהם ראש מיפלגת־העבודה,
שמעון פרם היה זה פרס שהדליף,
כמובן, את התוצאות הסופיות של הסקר,

עורך אחימאיר
הליכוד החליט לפטר
למחרת יום הבחירות במידגם המייוחד, וכל
הנוכחים, מילבד אחד, גמרו עליו את ההלל.
היחידי שטען נגד הסקר היה דובר רשות-
השידור, מיטה עמירב, הידוע כאיש
הליכוד.
עמירב אף נתפס על-ידי אנשי מחלקת־החדשות
בפשע עיתונאי שלא ייעשה.
בשעה 10.30 בערב, כחצי שעה לפני התחלת
השידור, כבר היו תוצאות חלקיות בידי
הטלוויזיה, ובין שאר האנשים שקיבלו אותם
או שמעו עליהם היה משה עמירב. הוא
מיהר לטלפון ודיווח על התוצאות. איש
אינו יודע למי דיווח עמירב, אם לליכוד או
לידידיו, אולם הדבר עורר את חמתם של
אנשי מערכת־החדשות, שהודיעו לעמירב
כי לא יתירו לו בעתיד, במיבצעים מסוג
זה, להיכנס לתוך האולפן.

פ שי טתרגל ! טוו לטח
בשבוע שעבר הוזעק מי שהיה מפיק
התוכנית השעה
ממקום מושבו בוושינגטון, כדי להציל את
מחלקת״התוכניות מהבעיות שיש לה ב חידוש
ההפקה של השעה השלישית. מיב־אליס
אמנם בא ויעץ עצות, אולם נראה כי
מחלקת־התוכניות לא תוכל להרים בעצמה
תוכנית זו, והיא תתן אותה להפקה פרטית,
תוך כדי הוצאה כספית גדולה.
נערכו כבר מגעים עם המפיק דן ארזי,
אחד השותפים של סרטי קסטל, כדי שהוא
יפיק את השעה השלישית עבור הטלוויזיה.
אם אמנם תפיק חברה פרטית תוכנית זו,
הרי זו תהיה עדות נוספת לכישלונה של
הטלוויזיה הישראלית בהפקה עצמית.
בשבוע שעבר התקיים דיון ארוך בוועד
המנהל סביב השאלה: את מי לבחור כ יורשו
של ד״ר ירמיהו יובל בהנחיית
התוכנית. רק לאחר שמרבית חברי הוועד
המנהל הביעו את דעתם והעלו שמות,
התברר להם כי הטלוויזיה כבר בחרה ב מנחה
השעה השלישית, יהיה זה ההיסטוריון
יהודה עילם, אשר עבר כבר מיבחן־מסך.

השלישית, דוד מיכאלים,

מפיק גילעדי
הטוב בעולם
חתימת הסכם־השלום והארוויזיון.
נראה כי אין כיום מפיק בסדר־הגודל של
גילעדי המסוגל להרים הפקות מסובכות,
אם כי כדאי היה לקברניטי הטלוויזיה לגדל
ממלא־מקום, לאותם מיקרים בהם לא יעמוד
לו כוחו של גילעדי לשאת בכל המעמסה.

מאח רי המסך
רוצים לחסלאת אודויומאיר
המילחמה הגדולה נגד עורך מבט וסגן
מנהל מחלקת־החדשות, יעקוב אחי
מאיר, החלה. אישי־שילטון וחברי־בנסת
מהליכוד התחילו כבר לבחוש בצלחת, ובין
התנאים שיוצגו למנהל־הסלוויזיה הבא יהיה
הראשון: להעיף את אחימאיר.
אנשי־הליכוד רואים באחימאיר לא רק
מתנגד אלא גם בוגד. מנחם בגין היה
בטוח כי יעקוב, בנו של אבא אחימאיר,
מראשוני הרביזיוניסטים ומייסד כרית־הבריונים
בשנות ה־ ,20 נמצא בכיסו,
ונראה כי לא כך. בין המתארגנים הראשיים
נגד אחימאיר נמצאים דווקא שניים מראשי
הליברלים, ח״כ יצחק שריר וח״ב מנחם

סבידור.

עיקר חמתם של השניים היתה על ה־מידגם
שערכה הטלוויזיה לבחירות לכנסת,
שהראה מפולת גדולה לליכוד. נודע לראשי
הליכוד כי הראיון לערוך את המידגם
הזה היה של אחימאיר, והוא גם דאג ל־הפקתו.
פגע בהם יותר מכל שאחימאיר
דאג לכך שעצם עריכת המידגם תישמר
בסוד, כדי שאנשים כמו שריר וסבידור
לא יצליחו למנוע את עריכתו ושידורו.
אחימאיר הוא איש־חדשות מהטובים ב בניין
הטלוויזיה, וידוע כמי שאינו נושא
פנים לאיש. למרות רטינותיהם של ראשי
הליכוד, הזמין אחימאיר דווקא את הפרו פסור
שבח וייס להיות פרשן יום־הבחי-
רות, למרות שווייס ידוע כחבר המערך
וכמועמד רשימת מיפלגה זו לעיריית חיפה.
אחימאיר טען להגנתו כי. וייס הוא בין

העולם הזה 2150

סמנכ״ל עכאדי

מצריים. המגמה היא לשדר במשך כל
היום שידורים בעברית ובערבית, עם או
בלי שיתוף פעולה עם הטלוויזיה המצרית.
השידור יכלול תוכניות־בידור של שני
העמים וראיונות פוליטיים עם אישים
ישראליים ומצריים.
אולם הבעיה מתעוררת לגבי שידור
ישיר מטקס חתימת ההסכם. אם הטקס
ייערך בירושלים או בקאהיר, אין כל
בעיה. אולם על פי טענת מהנדס הטל וויזיה,
אורי לעדן, אי־אפשר יהיה, מה בחינה
הטכנית, לשדר את הטקס בשידור
ישיר אם הוא ייערך בסנטה קטרינה.
מפיק המיבצע, אלבס גילעדי, לועג
בגלוי לטענותיו של לעדן, וטוען כי ב מאמץ
הנדסי קל, אם יהיה לעדן מוכן
לעשותו, אפשר היהה לשדר גם מסנטה.

מ• משקר>־
אחת מבכירות עיתונאיוח־הטלוויזיה ב עיתונות
היומית, כתבת על המשמר שול מית
טויב, הגישה ליושב־ראש הוועד
המנהל של רשות־השידור, הפרופסור ראו־

ה ב עי ה: סנ טהקת רינ ה

העיתונאים מתארגנים
והוא שודר לראשונה בגלי צה״ל במקום
בטלוויזיה הישראלית.

.כבר עתה נערכים בטלוויזיה לשידור
מייוחד ביום חתימת הסכם־השלום עם

מפיק פרטי ארזי

ה דו ברהד לי ף

השעה השלישית

הסקר הטלוויזיוני גרם לכמה וכמה
חיכוכים בתוך המערכת. מנכ״ל רשות־השידור,
יצחק לבני, לא ידע על הכוונה
לעשות את המידגם לכנסת, אשר כונה ב־מערכת־החדשות
בשם־הצופן ״מידגם מיס־פר
שלוש״ .אנשי החדשות חששו לספר
על־כך ללבני, מאחר והם ידעו על יחסיו
הקרובים עם עיתונאים רבים.
אחת שידעה על הסקר, המסעיר כיום את
כל הארץ -היתה כתבת דבר מוכהצי ־
מוקי* .היא העבירה ידיעה על כך לעי-
תונה, אולם העיתון לא פירסם זאת בטענה
כי ״העניין אינו מעניין.״
גם פורום־החדשות של רשות־השידור דן
* העולם הזה ידע על המידגם שבוע
מראש, והדבר השפיע על החלטת המערכת
לעכב, את הופעת הגליון האחרון ביממה
אחת, כדי לאפשר תגובה על מידגס זה.

דובר עמירב
חטא עיתונאי

כן גרון, תלונה נגד סמנכ״ל הרשות
שלמה עכאדי, וטענה בתלונתה כי
עבאדי שקרן.
לפני למעלה משבוע הגיעה לטויב ה ידיעה
בדבר נסיונותיו של עבאדי לפטר
עיתונאים העובדים בחלקי־מישרה ברדיו
ובטלוויזיה, בעוד הם עובדים במישמרות
שלמות בעיתונים יומיים. כפי שעליה לע שות,
כעיתונאית, פנתה טויב אליו וביקשה
את תגובתו לידיעה. עבאדי הכחיש אותה
מכל וכל, ורק אחר כך התברר לה שה ידיעה
(שהופיעה בשבוע שעבר בהעולם
הזה) היתה נכונה, וכי עבאדי שיקר לה
במצח נחושה.
נראה כי תלונה זו של העיתונאית תה ווה
בסיס לירון לבדוק את כל מערכת
הבזיונות של סמנכ״ל רשות־השידור, ואולי
יצליח ירון להתגבר על עבאדי ולהיפטר
ממנו.

וון ורב! ,ביסוו בחוו־הנקוה ^ בגין אינו
יודע מי עובד בטלוויזיה * מי נלחם בקויינית
היפהפיה?

* הנזק במכונית! של סגל

• מייחמת הנן ו״ניס
מי שעומדת להיות תגלית השנה בקריינות,
קריינית־הספורט המייועדת חלי חיים, נתקלה
באווירה המורעלת בבניין הטלוויזיה עוד לפני
שהופיעה פעם אחת על המסך. לפתע התברר לחלי,
כי יש מי שמזין את עיתוני-הטלוויזיה והמדד
רים בידיעות כאילו היא כישלון, עוד לפני שראו
אותה על המסך.
רק אחר-כך התברר לה כי המדליף הוא קריין,
החושש לתפקידו אם היא תצליח. הדלפותיו של
זה גרמו דאגה רבה אצל הוריה של חלי, תושבי
אילת, שביקשו ממנה לחזור הביתה. אולם חלי

האמריקאי סיירוס ואנס, כ״הכתב הפוליטי
וכתב־הטלוויזיה המבריק ביותר בישראל.״ זאת,
למרות שכיתל כלל אינו עובד בטלוויזיה.

דא חצים וגן רוצים

15. 11

16. 11

יום רביעי

׳ 1חמישי

זמן

• מה העניינים (.)6.00

5.30 חידון שניות השלו שים
של עוגניה שמחוני מגיע
הערב לתל־אביב. התוכנית !מת ארת
את תל־׳אביב הקטנה מימי
התורכים, בעיקבות ספרו של
נחום גוטמן שביל קליפות התפוזים.
אורחי התוכנית הם
שרה צ׳יזיק, שהיתר. ממגורשות
התורכים והצייר שמואל כץ,
׳מתלמידיו של גוטמן. כן ישו דר
סירטון על תל-אביב של

תוכנית־החדשות השבועית של
הילדים, המופקת על־ידי דליה
הורביץ, נחשבת מזה זמן רב
אחת התוכניות הטובות של הטלוויזיה
הישראלית. מנהל ה

שאלה

עובד׳

חווים ׳וזים
טלוויזיה, ארנון צוקרמן, אמר
פעם במי׳פגש חברי, בבדיחות
שהיה בה מן הרצינות, כי היה
כדאי לשלוח את אנשי מבט
לעבור קורס מוקדם במה העניינים.

הופעתם
של יושב־ראש הוועד־המנהל של
רשות־השידור, הפרופסור ראוכן ירץ, ושל
מנכ״ל הרשות, יצחק ליבני, באולפן הטלוויזיה
בעת השידור המייוחד של הבחירות, גרמה תר עומת
קשה מצד מפיקי המישדר, שטענו כי ירון
וליבני הפריעו להם בחדר־הבקרה הקטן.
לעומת זאת, עובדי הגל הפתוח ברשת ב׳ של

שורשים

הטלוויזיה אינה ׳מתכוונת לשדר
את הסידרה שעוררה הד ציבורי
כה רב בשידור תחר -אם כי
איש לא היה מתפלא אם הטל וויזיה,
המרבה בשידורים חוז רים,
היתד. מוצאת תירוץ לע-
ישות גם זאת• המדובר הפעם
במישדר־תעודה הקרוי שורשים,
רוק וראגיי, הסיגנון המוסיקא-

שאלה: ארזי
שעה 5.30
היום, כפי שרואה אותה הצייר
רפי לביא. התלמידים המשתת פים
בחידון הם תלמידי הגימ נסיה
הרצליה וירדנה ארזי
תשיר את גן השיקמים.

מאחרי

הקלעים

6.32 ראשי הטלוויזיה ה ערבית
ודוברם, עזרא יחזקאל,
מזלזלים בעצמם בתוכנית זו
וטוענים ושאין לה כל ערך, ימה

השנויות בערבית

דודו ראש־העיר (מדליק את השידור של קרוייף!)
מכבי תל־אביב עזבה

קינג: ווינפילד
בטוחה כי כשם שהצליחה להתגבר על קשיים
מיקצועיים, תצליח להתגבר גם על קינאתם של
עמיתים.

• כיתד: בחב החצר
מי הכתב הפוליטי המבריק ביותר בארץ? ומי
כתב־הטלוויזיה המבריק ביותר? למנחם כנין,
ראש־הממשלה, יש תשובה לכך: כתב־הרדיו

שלום כיתד.

כאשר יצא בגין את הארץ, במסעו האחרון
לארצות־הברית ולקנאדה, ניגש אליו בנמל־התעד
פה לוד כתב גלי צה״ל וביקש לראיינו. כאשד
קו השידור פתוח השיב לו בגין,; :אני לא מת חיל
להתראיין, עד שכיתל יגיע.״ בגין לא ידע
באותה עת כי כיתל נמצא כבר בניו־יורק.
כאשר הגיע בגין לנידיורק ופגש בכיתל ב-
נמל־התעופה, הוא מיהר להציגו בפני שר־החוץ

כתב כיתד
ואנס המבריק

הרדיו, ששידרו במשך כל היום והלילה דיווחים
מיום־הבחירות, טענו במרירות רבה כי שני האי שים
לא טרחו לבוא לבקרם.

• הטזווויזיה התסלקוה באמצע הכל באולפן הטלוויזיה היו במתח ביום־הבחי-
רות, ביגלל הבחירות וביגללל המדגמים, מלבד
כמה עשרות עובדי-טלוויזיה ואורחים, חברי קבו צת
הכדורגל של מכבי תל־אביב, שבאו לחזות
בשידור הישיר של מישחקו האחרון של יוהאן
קרזייף, שקלטה תחנת הלוויינים.
את השחקנים ואוהדי־הסיפורט, שהתעלמו לחלו טין
ממיבצע־הבחירות ושהתעמקו במישחק שהס תיים
בתוצאה הגבוהה של ,8:0אירח איש־הטלפ־רינטרים
דודו(״ראש העיר״) קופרמן. אולם
לאכזבתו של דודו ׳והשחקנים האורחים נקטע לפתע
השידור. כל ניסיונותיו של דודו לכוון את מקלט-
הטלוויזיה עלו בתוהו, ושחקני־הכדורגל עזבו את
הבניין באכזבה.

לאחד מעורכי מבט, ישראל סגל, נגרמה
הפתעה לא נעימה כאשר חזר מחוץ־לארץ. מכו נית
האסקורט של אשתו (לישראל עצמו אין מכו נית)
נמצאה, לדבריו, הרוסה לגמרי.
ישראל השאיר את המכונית בידי האחראי על
הרכב במחלקת־החדשות, בוננזה, שהוא דמות
ירושלמית מפורסמת. זה נע בה, הירשה גם לכתב
רפיק הלכי לנסוע בה, וישראל סגל טוען כי
השניים הרסו אותה, וכי נגרם לו נזק בסך 6,000
לירות.
עתה דורש סגל מבוננזה לכסות את הנזק,
אולם בוננזה טוען :״המכונית היתה גרוטאה עוד
לפני שנגעתי כה.״

שלא מפריע להם להקרין פרקים
ממניה מדי שבוע, רק מפני ש הם
מצויים ׳במלאי. השבוע,
סרט על ביית־הספר הלאומי
לבלט של קנאדה, והסרט מנ סה
לטיעון כי בית־ספר זה שו נה
מבתי־ספר אחרים לבלט ב כל
רחבי העולם.

האחים

מרי ממשיכה לדאוג לבן־הזקו־
׳נים ושלה, דייווקד, המתגורר
עתה במלון בגלל קשריו עם
׳ג׳יין. מרי כועסת ׳במיוחד משום
שנראה כי לאח הבכור, אדו־ארד,
לא איכפת כלל מהפרשה.
לאד׳וארד ״ש ׳בעיות משלו עם
אשתו, ג׳נייפר, המחמירות כא שר
ג׳ניפר מקבלת הזמנה ל-
בית־מישפט בגלל נהיגה מסו כנת.
באמצע מסיבה שבה מש תתפים
כולם, מגיע מרוני ו מבשר
כי איחד המטוסים שלהם
אבד מעל לאוקיינוס האטלנטי.

הסנטור לא נזהר

10.20 סרט שהוסרט זמן
רב לפני פרשת וואטרגייט.
סנאטור פעיל וצר־׳מוח, השח קן
ויליאס פאואל, מנהל יומן
מדוקדק של כל מעשיו, וברור
ושאם־או כאשר יפול יומן זה
לידיים הלא-נכונות, תתמוטט
המערכת שבנה הסניאטור. ה סרט
צולם לפני 29 שנים על-
ידי ג׳ורג׳ קאופמן, מי שהיה
ידוע עד לסרט זה כהומוריסטן
מעולה, מחזאי ותסריטאי, אך
לא כבמאי .׳ואומנם, אחדי ש סיים
את ביימויו של סרט זה,
חזר קאופמן למיקצועותיו ה קודמים
ולא הוסיף עוד לחטוא
בבימוי.

שעה 10.25 :
לי הכובש עתה את העולם (זה
מה שחושבים בארץ. בחוץ-
לארץ הוא כבש כבר לפני כמה
שנים) ,ומתברר כי לאמיתו של
דבר זהו סיגנון עתיק, כמעט
כמו התנ״ך.

• מרטין לותר קינג

10.25 לפני מיספר שבו עות
תי׳אר מדור שידור את
חורבנה של מחלקת דובר ה רשות
שאינה מסוגלת, בין ב אשמתה
ובין באשמת הממונים
עליה, להעביר חומר לכתבי־הטלוויזיה
הרבים. מייד אחרי
הופעת הכתבה כינס דובר ה רשות,
משה ממירב, את כל
עובדיו ונזף בהם. כשהוא מצ דיק
את כל שנאמר בכתבה.
במשך. כמה שבועות היתד, רוו חה
לעיתונאים. הדוברים וה פקידים
שינסו מותניים, והו כיחו
כי הם מסוגלים להצדיק
׳את המשכורת שהם מקבלים.
השיפור החזיק מעמד בדיוק
שבועיים. ואז החלה הירידה
התלולה. השבוע הגיע המצב
לשפל גדול עוד יותר מזה ש שרר
לפני הכתבה. הדוגמה ה טובה
ביותר לכך היא הפרק
הרביעי בסידרד. מרטין לותר
קינג, המשודר הערב. בעוד ש לקראת
שלושת הפרקים ה קודמים
קיבלו העיתונאים חו מר
מלא ומעודכן על הסידרה,
לגבי הפרק הרביעי התעייפו
כנראה בילישכת הדובר. וכל
שידור יום חמישי 16.11
מד, שהיו מוכנים לגלות על
פרק זה הוזז שקינג זוכה בפרס
נובל לשלום ובשובו לארצות-
הברית, אחרי קבלת הפרם, הוא
יוצא למאבק על זכות־בחירה.

17 . 11

יום שי ש׳
• באה שבת (.)8.05
נירה גל אומנם איבד. מקבלת
מיבתבי מעריצים רבים כאלה
שצביקה פיק מספר שהוא מק בל׳
אבל ייש לה קהל־אוהדים
גדול. לקהל זה מוקדשת תוב־נייתו
השבועית של הרב שמואל
אבידויר הכהן, והמארח את נירה
גל בשני שירים בפינת השבת
שלו.

ד׳ישראלי (.)0.20

הפרק האחרון ש׳ל הסידרה על
ראש ממשלית אנגליה היהודי

ה1ו1מו 30 סואי

בתפקיד מאהב
המומר שהיא, יותר מכל, סי-
פור־אהבה מופלא. אחרי ש מרי
אן הולכת לעולמה מביס
ד׳ישראלי את גלאדסטון, ולפני
מותו הוא מספיק לכתוב עוד
רומן, מה שלדעת רבים ״לא
יאה״ לראש ממשלה. בשבוע
הבא תתחיל סידרה חדשה במקום
ד׳ישראלי, גלגלים, עיל־פי
סיפרו הנודע של ארתור היילי,
מי שכתב את המלון ונמל־תעופה.
הסידרה, המוקרנות כבר
שבועות אחדים בירדן, שם אפ שר
לראות אותה בצבע, כוללת
׳לאמיתו של דבר חמישה פר קים.
אבל בטלוויזיה הישראלית
החליטו לערוך חלוקה שונה
שלהם ולהגדיל את מיספרם
ל־ . 10 נושא הסידרה הוא רומן
סביב תעשיית המכוניות של
ארצות־הברית, המאבקים הם-

19 . 11

2 0 . 11

21 . 11

יו ראשון

נורנחז ס

׳ 1שלישי

18. 11

שבת
• חידושים והמצאות

• מסע כין כוכבים

0.30 פעם היה הפחם מקור
האנרגיה העיקרי של העולם,
ואת מקומו ירש הנפט. עתה,
כשברור שמאגר הנפט העולמי
מידלדל והולך, מחפשים מקו־רות
אנרגיה אחרים. האטום
הוא אחד מהם, אולם יש לו
חסרונות רבים המעמידים בצל
את האפשרות להפוך אותו
מקור־האנרגיה הראשי. כך חוז רים
שוב אל הפחם הישן וה טוב.
ארצות־הברית היתה, כמובן,
הראשונה שגילתה את ה נטייה
העתידה לבוא, ושם נע רכים
עתה מחקרים רחבי-היקף
לגבי ניצולו של הפחם: כיצד
למנוע את זיהום האוויר על־ידי
השימוש בו, כיצד להפוך
אותו גאז טיבעי או ׳מעין נפט.
ללא כל קשר לנושא זה, מס פרת
התוכנית הערב גם על
צעצועי-למידה לילדים פגועי-
מוחין. מרכז רפואי בפנסיל בניה
חוקר המצאת ציפויי־מגן
שיפחיתו את הפגיעה בתינו קות
הסובלים מפגע נורא זה.
התוכנית מציגה ילדה קטנה
בשם פיה, שרופאים ופסיכולו גים
המציאו עבורה קסדה ה מכוונת
רכב־צעצוע רק כש הראש
שעלי׳ו הייא מונחת ׳נמצא
במצב אנכי. פיה מפעילה כך
את הרכבת, ולומדת לייצב את
ראשה. היא גם לומדת לכיתוב
בעט בעל נורה מיוחדת, הנד לקת
בכל פעם שהיא מחזיקה
את העט ישר כבה ומקימה קול
אזעקה כאשר העט עקום.

5 .30 בפרק של היום יש
כמעט הכל. קפטן קירק מוזעק
במירמה לאחד הכוכבים, כדי
לזהות שם את התליין קודום,
מי שהוציא להורג מחצית מבני
האדם באחד הכוכבים; על-׳פי
הטענה הוא שינה את שמו וחי
תחת זהות אחרת בכוכב זה.
כמו שהפרק הקודם הזכיר את
השואה, כך מזכיר הפרק הזה

נימיים בין ראשי תעשייה זיו,
יחסי הנשים והגברים ומזימות
אפלות הקשורות במיליונים
רבים של דולרים. בסידרה
מככבים רוק הארמון, המגלם
תפקיד של מנהל בכיר בחברה
לייצור מכוניות ולי רמיק, אש תו
!של האדסון שהיא גם, כמו בן,
בתו של יושב־ראש חבר-
הנאמנים של אותה חברה. יבין
השאר מנהלת לי רמיק דומן
עם נהג־מדוצים ידוע, השחקן
ג׳ון בק. היא מספרת לבעלה
על הרומן ביניהם, עוזבת אותו
ומתלווה איל נהג־המרוצים ב־מסעותיו
בעולם. אולם גם רוק
האדסון, שבראיון לעיתון אמ ריקאי
הודה לא מזמן כי הואי
הומוסכסואל, אינו טומן ידו
בצלחת; על־פי התסריט הוא
מתאהב באשת־היפיידסום של החברה
שלו, השחקנית בלייר
בראון. הוא מקווה לקבל גט
מאשתו, אך זה לא מיגיע, ביוון
שהמאהב שלה נהרג בתאונה.
זו רק דוגמה אחת להסתבכות
קטנה במישור הרומנטי. בסדי־רה
יש עוד ר׳בות כאלה.

מיברק, שבו הוא מתבקש לבוא
מהר הביתה כיוון שהאב חולה.
פרן מלווה את בעלה לנמל-
התעופה ,׳אולם לא מצטרפת
אליו לטיסה בגלל פחדה מטי סות
ובגלל הסחרחורות שלה.
באותו רגע נעלם סם מחייה
כאילו בלעה אותו האדמה, ו המתח
מתחיל.

• כל־יכו-טק

נל־בו־טק הביצים והזוחדיסוויות השפעתה הרבה של תוכנית זו.
עורך מדור זה, שגילה ליקויים

את לכידתו ישל אדולף איינמן.
ואם לא די בכך, הרי אותו
תליין מופיע בלהקה שקספירית
מקומית. ואם יבם בזה לא די,

אחוד א״נמן
זמסע הכוננים קירק פיה׳ ברה כאיב

מגלה כי?ש לו בת יפה־הלא
היא השחקנית בר אנדרסון,
מי שהופיעה
בסידרה איירונסייד.

קונצרט

מתברר כי סידרת הקונצרטים
ישל רינה אגוזי אינה מחליפה
את ארצ׳י באנקר מדי שבוע,
אלא היא תוכנית־קבע שבועית
שאיש אינו ייודע כמה זמן תי משך.
הערב יופיעו בתוכנית
התיזמורת הצעירה של האק דמיה
למוסיקה בניצוחו של
שלום רונלי־ריקליס, ותזמורת
בניצוחו של
בני־הקיבוצים
אהרון חרל״פ.

מכט שני (.)0.30

• רומן עם קונטרה־כס
10.00 אנטון צ׳כוב

שעה 10.10 :־

כדאי לערוך פעם מחקר על

שעה 10.00 :

שני הפרקים הראשונים בסיד־רה
יעל בתי־הסוהר בישראל לא
היו מלהיבים במייוחד, בכך
מודים גם ראשי מחלקת ה חדשות.
אולם תמי גור, עו דפת
הסרטים על בתי-הסוהד
בישראל, והיחידה שעשתה ב סרטים
אלה עבודה מיקצועית
ורצינית, מבטיחה כי הסרט של
הערב יהיה טוב. נושא הסרט:
המערך הטיפולי בבתי־הסוהר.

מתח: רמיק

בשורה טובה לאוהדי הסידרה.
התוכנית ילא יתרה מהמסך •ב תחילת
החודש הבא׳ אלא באי-
זשהו תאריך באמצע החודש,
וקיבלה דחייה נוספת של גזר-
דין המוות שלה. בעוד שלושת
המשתתפים הראשונים יבזה הסוד
שלי יהיו משה (״מושיק״)
טיימור, בלה אלמוג ומרדכי
(״׳מוטלה״) שפיגלר, הרי כעבור
׳כמה תוכניות עם הצוות הזה,
יחליפו אותו בפנים חדשות־ישנות
מהמהדורה הקודמת של
זה הסוד שלי.

קונטרה בס: בות

הבעל נעז־ם

שעה 9.20 :

תעלומה

הטלוויזיה שומרת בסוד מה
תהיה התוכנית שתשודר בשעה
זו. נראה כי הכוונה למישחק
כדורסל או כדורגל האסורים
בפירסום מוקדם על פי ההסכם

• לא יכלו להציל אותה

גלגלים:
בדאון

#מסן-
8.30 חגיגה שלמה, שאותה
לא יצליח לקלקל אפילו יצחק
(״איציק״) בן־נר. תוכנית ה מוקדשת
ליהאימפרי בוגאירט. בין
השאר יוקרנו סרטים משיל בו-
גארט כהיער המאובן, הנץ
ממאלטה, קזבלאנקה, לאחוז ולאבד
והתרדמה הגדולה. אולם
בכך לא הסתפקו עורכי התוכ נית,
שעשו הפעם עבודה מצו־יינת.
הם מביאים גם סרטים
!מאוחרים יותר, שהיו פארודיות
על סירטי בוגארט ועל בוגארט
עצמו. בין השאר יוקרנו קט עים
מהסרטים שחק אותה סם,
בלש בגרוש בכיכובו של פיטר
פאלק מקולזמבו, וגירסה חדשה
של התרדמה הגדולה.

10.00 השחקנית לי

תזיק, מי שתופיע ביום השישי
הקרוב בסידרה גלגלים, היא
כוכבת סרט־המתח של הערב.
רמיק, מגלמת את דמותה של
פרן, יורשת אמריקאית עשירה
החיה באושר רב עם בעלה
סם ארניל, שאותו מגלם השחקן
פרנק גויימז. למרות האושר
בנישואיה, סובלת פרן מחת־קפי־סחרחורית
׳ונאלצת ליטול
כדורים ׳מיוחדים. אחרי חצי-
שנה של נישואין מאושרים,
מקבל סם מאביו שבאירלנד

גדוד מיסד קטן

• 0כריבוע (.)8.00

כתיב את הסיפור ביל אוון כתב
את התסריט שאותו עיבדו ל טלוויזיה
שני הכוכבים הרא שיים
של הדראמה, ג׳ון קליז
זקוני בות. צ׳כוב תאר יום חם
ברוסיה של שינות ה־ 80 של
המאה שעברה, בו מגיע נגן
קונטרה־בס לבייתו של נסיך
רוסי, כדי לנגן במסיבת-האי-
רוסין של בת הנסיך. הנגן מת-
יפשט והולך להתרחץ בנהר, ה נסיכה
מתפשטת ועומדת ׳לט בוע
השניים נפגשים׳ הנגן
מכנים אותה לתיק הקונטרה-
בם שלו וכך מוביל אותה ל ארמון.
בדרך מתרחשים מצ בים
מביכים, הגוברים כשהם
מגיעים לארמון. משעשע כפי
שרק צ׳׳כוב יודע לשעשע, ו מומלץ
לצפייה.

סיפורה של כאשה: אדמגור ומלבישה
יום שני:
עם ההתאחדויות או הקבוצות,
כדי שהקהל לא יימנע מלקנות
כרטיסים. הידיעה על מה ש יבוא
הערב בשעה זיו תותר ל-

הסוד של
פירסיום רק באותו היום, או
יום קודם־לכן.

׳• סיפורה של באשה
10.15 הפעם יש לטלוויזיה
לפחות תירוץ כדי להביא משהו
בהקרנה חוזרת. התירוץ הוא
חתן פרס נובל לסיפרות יצחק
באשביס־זינגר. הבמאי דני ווקמן
עיבד את הסיפור, המתרחש
בעיירה קטנה בפולין למחזה־טלוויזיה,
ורחוב בעיר העתיקה
והפארק הלאומי ברמת־גן היו
אתרי הצילומים שנעשו מחוץ
לאולפן. באשה, הפרוצה היפר,
והפופולאריית ביותר בעיירה,
הופכת גברת ליום אחד בעיק-
ביות פגישה עם גביר. הפגישה
עם הגביר, המתנות שהוא קונה
ילה וכל הטוב שהרעיף עליה
לא יהיו תוצאה של טוב־לב או
.אהבה פיתאומית. זה לא היה
מתאים לבאשביס־זינגר. הוא
פשוט רצה בעזרתה כדי לעורר
את קינאת־אשתו־בנפרד. נש ארת
ברשותה של באשה, ומכ איב
בגלל הזיכרון, סיכת־הזהב.
גילה אלמגור היא באישה, אר נון
צפריר הוא הגביר וצדוק
צרפתי הסרסור. הסרט הופק
על־ידי יוסי משולם ועל־ידי
טובי עובדי הטלוויזיה, הצלם
שרגא מרחב והתאורן יצחק
(״איציק״) אלבלק.

שעה 10.15
בחשבון שנתן לו המוסך שלו,
התבקש על־ידי בעלי המוסך:
״רק אל תלך לכל־בו־טק.״ ה תוכנית
ששודרה לפני שבו עיים׳
יעל תעשיית העוגות וה ביצים,
גרמה ירידה תלולה ב יותר
במכירת העוגות בקיוס קים
ובקונדיטיורידת. לעיתים
נדמה כי תוכנית ותיקה זו היא
המשפיעה ׳והמאיימת ביותר ב טלוויזיה
הישראלית.

• צבאו שד אכא (ירדן,
ערוץ .)8.30 ,0
הקומדיה הבריטית הנפלאה צבאו
של אבא, הלועגת להג״א
הבריטי או למישמר האזרחי
הבריטי במיליחמ׳ת-העולם הש נייה,
כפי שרק הבריטים יוד עים
ללעוג לעצמם.

• קד אונידין (ירדן,
ערוץ .)0.10 ,0
הזדמנות ־וספת לחזור ולצפות
בפיטר גילמור, שהעסיק משך
שנה שלמה את הציבור היש־ראלי
מדי יום רביעי. מי שיש
לו טלוויזיה צבעונית, יוכל לצ פות
ביאונידין זבים בצבעים
טיבעיים.

מיצעד

כובכים

0.30 תוכנית הבידור ה שבועית
גם היא סודית בטל וויזיה
הישראלית. מה שבכל-
זאת אפשר היה לדלות שמיצעד
הכוכבים יכלול את ג׳יימס
לאסט, שינגן עם תיזמורתו יצי רות
משל היידן לברט בברך.
הטלוויזיה הישראלית נזכרה
לקנות סידרה זו׳ שלפני ארבע
שנים הוקרנה בירדן וזכתה ב הצלחה
גדולה בקרב ציבור ה צופים
בישראל.

קולנוע
ס ר טי ם
קוראסאווה ח 1ו ר לחיים
במאי יפאני מביים בבריית־המועצות סרט
שעלילתו מתרחשת ברוסיה הצארית ו גיבורה
הוא יבן שבט מונגולי, הנודד ב רחבי
סיביר. שילוב מוזר, ושזכה לפני
שלחש ישנים בפרס האוסקר, כסרט הזר
הטוב ביותר של השנה, וכמובן, גם בפרס
פסטיבל הסרטים במוסקווה.
לסרט קוראים במקור דרסו אתלה, כשם
הדמות המרכזית! .בעברית יקראו לו שומר
היערות ,׳כדי שצברינו החמודים לא יצטרכו
לאמץ את מוחם כדי ׳להבין אית פירוש השם
הלועזי המוזר, ולא יצטרכו להוגיע את
לשונם בהיגויו.
חבל שהסרט דובר אנגלית ולא רוסית,
כמו במקור, ימה גם שהאנגלית !בסרט נש מעת
בדיקלום קפדני שיל תלמידים מצ טיינים
באוניברסיטה ישל מוסקווה (׳למרות
שההקלטה נעשתה בפאריס) .אבל, כך
מסתבר, הרוסים לא שישו לספק ׳לישראל
את הגירסד, המקורית, ואחרי שלוש שנות
תימרונים ניתן היה לקנות את היגירסה
הקיימת באמצעות מתווכים.
יש לברך על כך, שסרטו האחרון של
אקידה קוראסאוויה הגיע בבל זאת ליש ראל.
יזה האיש שבזכותו זכה הקולנוע ה יפאני
בהכרה באירופה, אחרי שזכה בפרס
בוונציה על ראש ומון. זה האיש שנחשב
לאחד הבמאים הגדולים בעולם. הוא ד,צ-
יליח להפוך את הסמוראי כי׳מעט שווה־ערך
קולנועי לא׳קדוחן במערב. ואמנם, שי׳בעת
הסמוראים שלו הפכו לשיבעת ׳המופלאים,
ויוג׳ימבו היה לבעד חופן דולרים, שלא
להזכיר את לחיות הנמנה, ברוב הרשימות,
על ״עשרת הסרטים הטובים שנעשו אי-
פעם״.
׳השיגה לחיים. לגבי קוראסאווה מהווה
שומר היערות שייבה לחיים. חמש שנים
לפני-כן שבת מעבודה, עביר משברים מיק-
ציועיים ואישיים שהביאוהו ליידי ניסיון הת אבדות
שנכשל. הגיל (באותה התקופה מלאו
ליו 60 שנה) ,הקשיים להשיג גיבוי כספי
לסרטיו, אחרי כימה כיישליונות־יקופה, ותוכ ניות
לשיתוף־יפעולה עם הוליווד שיעלו

בעיותיו הנפשיות
של מושי
** ד לפני שנים לא רבות, נהוג היה
+לחשוב שרק משוגעים קוראים ספרים
על קולנוע. השאר הולכים לראות את ה סרטים.
אלא שבעידן ישבו התיקשורת עו בדת
על עיקרון של שפע עד־בחילה, ברור
היה ׳שבמוקדם או ׳במאוחר יימצא ימי ש יפרוץ
גם את המחסום הזה. ואכן׳ כביר
היום קשה ׳לעמוד בפני מבול הספרים ש ביהם
מפרטים את קורות חייהם של בימאים,
מפיקים, שחקנים, יובל מי שקישור בענף.
ככל שמתרבים המוצרים, גוברת הנטייה
לפשפש בתחתוני הגיבורים, לאוורר את
מגירותיהם הכמוסות ולהוציא לאור את
סודותיהם הפרטיים ביותר, מתוך תיקווה
שיהיו גם הפיקאנטיים ׳ביותר ויבטיחו
מכירה טובה של הספר.
קשה להימנע מהרגשה זו למיקרא בי׳ו׳ג־ראפיה
חדשה ׳שהופיעה באחרונה ,׳המשח זרת
את חייו של שחיקן־הקולנוע האמרי קאי
המינוח מוניטגומרי ׳קיליפט. קלייפט.
מן המרשימים שבכוכבי־הקולנוע של הו ליווד
בתקופה ׳שבין סוף ישנות הארבעים
לאמצע שנות השישים, היה הראשון ש הוכיח
כיצד אפשר ליישם את תורותיו של
׳איליה קאזיאן על ה״ישיטה״ במישיחק לפני
מצלמת־הקולנוע (הוא עשה זאת עוד לפני
בראנדו) .לדעת רבים הוא איחד המעטים
שהצליחו למצוא יאת שביל־יהזהב שיבין
המילמול היומרני המגומגם של אנשי
״השיטה השיגדתיים, לבין ההתאבנות של
כיופבי־קולנוע אחרים בני־גילו. לפני 12
שנים, ימת באורח טראגי, אחרי סרט אומלל
בשם ׳המרגל שנעשה כולו בסימן של
אסונות. המפיק והבמאי של הסרט, יהודי
צרפתי בשם ראול לוי, התאבד זמן קצר
אחרי שהסרט נכשל.

עלילה של השמצות

כבים ששים להודות בנטיות כאלה) .הוא
!שתה לשוכרה ׳כדי להתגבר יעל ההכרח
׳להסתיר את חולשתו, והשתמש ׳בסמים
כדי להתגבר על פיתויי המשקה. כל העובדות
הללו נכונות, ואושרו כבר ומכמה
מקוריות שונים. אבל בספר הן מקבלות
ממד מכריע כאשר הסופר מנסה להסביר
כי אמו של מונטי, בת למישפחה קוויי־קרית
עתיקת־מסורת, חובבת־יתרבות מוש בעת
שדחפה יאת בנר, להופיע יעיל קרשי
הבמה, היתה בעצם האשמה בכל העניין.
אצבע מאשימה נוספת מופנית כלפי
פסיכיאטר שטיפל בקלייפט במשך ׳ 13 שינים,
ך* הביוגראפיה החדשה, שנכתבה
וקיבל שכר גם כאשר השחקן נמצא מחוץ
•בידי עיתונאי יחרוץ בשם ריוברט לה-
לגבולות ארצות־ד,בריית (כדי שיבטיח את
גארדיה, מעידה שהאיש הכין היטב את
מקומו ביומן העמום של הרופא, לכשיח־שייעורי־הבית
שלו ונפגש עם אנשים ש זיור)
,והסתבר שלא הועיל לו במאום. לה־הכירו
את ״מוינטי״ (כפי שחבריו שיל
השחקן כיני אותו) מאז ימי ילדותו ועדי גארדיה אף רומז ביי היה קישר ר,ומוסב־סואילי
בין השניים, וטוען שהרופא לא ידע
ליום מותו. אלא שהדגש, לכל אורך הספר,
כלל על שיכתתו הכרונית שיל השחקן.
מושם על בעיותיו הנפשיות של השחקן,
ולה־גארדייד, מציג אותן בציורה בוטה ב לזדגארדיה,
הנהנה לקשט את הפרוזה
יותר המעוררת לעיתים את השאלה, כיצד ושליו במישפטים מפוצצים (הוא מתאר את
ייתכן ושקליפט הצליח בכלל להספיק לע-
האווירה באולפן של קאזאן, אחרי מיל־ישות
גם סרטים.
המת־העולם השנייה, באווירה מיוחמת ש מונטגומרי
קליפט היה הומוסכסואל, מה
בה ניחוח הזרע נישא באוויר) הצליח
לעורר את רוגזה של עיתונאית בריטית
שבאותם ימים היה עדיין בחזקת חטא בל-
שממנה קיבל חלק ימן החומר. היא טו יכופר
בעיר־הסרטים (גם היום אין סו-

הקשר עם
הפ סיכי אטר

ייחס לצייד בן שבט מונגולי, בשם דרסו
אוזל־ ,שהתלווה ׳אליו במסעותיו .׳תיאורי
הדמות הזו היו יכה מרשימים, עד שמקסים
גורקי כתב בזמניו מייכ׳תב למחבר, כדי
להביע את התפעלותו ממנה.
״בשעתו חשפתי לצלם את הסרט בצפון
יפאן, כי סיביר עצמה היתד, סגורה בפני,״

מקסים מונזוק פדרסו אוזלה

ליז טיילזר ומונטגומרי ר,ליפט ב״מחוז ריינטרי

סיפר קוראיסאווה .״׳אפל עד־מהרד. הסתבר
לי, ישאילו הייתי מעביר את הסיפור למיס־גירת
יפאנית, הייתי הורס את הדמות ואת
הרייקמד, ישבה מתרחש הסיפור בוילו.״
הסיפור עצמו פשוט בתכלית. ארסנייאב
׳ובייתית־חיי׳לים נכנסים אל מעבה הערבות
והיערות ישל ׳סיביר ׳ופוגשים באדם שנולד

פרס אוסקר לצייד
יעל שירטון, בל אליה דיכאו את רוחו עד
כדי כך שמאס בחיים.
אם ביכיל-׳זאת חזר לעיבוד וליצור, לא
יהיה זה בזכיות התעשייה היפאנית, החייבת
׳ליו כה הרבה, לפחות ׳בכל הנוגע לייצוא
;שלה, אלא דווקא תודות לפגישה מקרית
עם נציגי הקולנוע הסובייטי. אלה ביקרו
ביפאן לרגל שבוע הסרט הסובייטי, ואחד
האורחים, הבמאי סרגיי גראסימוב, הציע
לו לבוא לרוסיה לביים שם סרט. שנה
לאיחר-מכן הוזמן קוראסיאווה לפסטיבל ׳מום־
קווה, יושם הועלתה ההצעה מחדש. מבלי
שהמציעים יידעו זאת, הצעתם אייפישרה
לבמאי להגשים תוכנית בת שלושים שינה.
איש המרחבים .״הם הופתעו,״ גי לה
,״כשסיפרתי להם כי בכוונתי ׳לעשות
סרט לפי יספר מסעותיו של ולאדימיר אר־סנייאב,
סרן בצבא הרוסי שחקר בתחילית
המאה את מרחבי סיביר כדי להכין מפיות
שיל האיזורים, יורשם את ׳חוויותיו ביומן
אישי.״ בין הישאר חירבה ׳ארסנייאב לחת-

הצלת אנשים ביערות גיכיר כ״שומר היערות״ *
״זיכרו את הבאים אחריכם״

ענת שהוא לא ירק הכניס נימה זולה לחלק
מן הפרטים ׳שסופקו על־ידה, אלא גם
חדר לצנעת הפרט וגלש להשמצות של
ממשי במיקרים אחרים, כדי להוסיף פיל־פל
לספריו.
כך, למשל, לדבריה, מצץ לה־גארדיה
את השמצותיו של קליפט על אליזבט
טיילור מן האצבע. השמצות אלה עמדו
בניגוד גמור, בספר, מול מעשה אצילי של
השחקנית, שנטילה על עצמה את האחריות
׳להופעתו של קליפט בהשתקפות בעיר
הזהב (היא דרשה שרק הוא יופיע בתפ קיד)
.זאת, למרות, ששום חברת-ביטוח
לא הסכימה לבטח אותו, במשך ארבע
שנים, בעיקביות סידרה של משברים ׳חמורים
ישתקפו איותו בשעה שהופיע בתפקיד
פרויד( .בסופו של דבר נפטר קליפט לפני
׳שהספיק להופיע עם אליזבט טייילור, ו־בראנדו
׳תפס את מקומו).
האמת היא שעבור חובב־סרטים אמיתי,
הזוכר בחיבה ׳סרטים כמו הנהר האדום
ואני מתוודה, מקום תחת השמש ולפתע
בקיץ האחרון, מעתה ועד עולם והחיפוש,
יש בספיר ׳מישהו המעורר מבוכה. למיקרא
דברים כאלה, מתעורר החשק להסתפק שוב
רק בתמונות הנעות על המסך, ולהתעניין
ריק בדמויות ׳שעל הבד.

וחי במקומיות אלה כיל חייו. זהו דרסו
אויזלה, ההופך מידריך־המסע שלהם. בעבור
יחמש שנים שב ארסנייאב עם כיתית-חיילים
׳אחרת ופוגש שוב ׳פדרסו אוזלה.
כאשר מסתבר שראייתו של הצייד ה וותיק
נחלשת והולכת לוקח אותו יארס־נייאב
איל ביתו שיבעיר. אולם׳ למרות ה נועם
והחיבה שמעניקים לו, מתקשה איש
המרחבים הפתוחים להסתגל לקירות ה אטומים
ולצפיפות האנושית. הוא חוזר
ליער, כדי למצוא את מותו שם.
החשש מן הזיקנה. הפרשנויות ל סרט
הזה, מתבקשות מייד. ראשית, הרמז
הברור ישל החשש מפני הזיקנה, שתקף את
קוראסאוויה לפני שיעשה את הסרט ׳וה מהווה
למעשה את שיאו הדרמיאתי, כאשר
דרסו אוזלר, מגלה כי אינו מסוגל עוד
לריאות את הטרף שעליו לצוד. שניית,
השינוי הקיצוני בקצב, סדשר הסערות
שאותן פותח קיוראסאווה יעל המסך בטכ ניקה
ומשוכללת ׳להפליא, הן *של תנועת
׳מצלמה והן של עריכה, מפנות מקומן
לשלווה המיסטית ולאווירה האפית של
הסיפור. נראה ׳באילו התרגשותו של ה איש
הצעיר והזועם פינתה מקומה למבט
המהורהר שבא עם ׳שעד־השיבה. יש אומ רים
כי זיהו קיוראסאווה חדש, ששינה את
עורו לחלוטין. אך אם מתבוננים כסרט
היטב, מוצאים בו את ההמשך ההגיוני של
יכל מה שיעשה הבמאי עד היום, ואולי
אף מגלים את קווי המחשבה ד,משותפים
* שס הסרט במקור :״דרסו אתלה״.

העולם הזה 2150

לו ולכמה מאותם יוצרי קולנוע מן ה מערב׳
שאותם העריץ תמיד.
אשכבה לסורי. לדוגמה, ג׳ון פורר.
קוראסאווה: אמר לא פעם כי זה האיש
שתשפיע עליו ביותר. פורר דיבר כל חייו
על אנשים ששורשיהם תקועים עמוק בתוך
האדמה שבה הם חיים, אנשים שהאתיקה
האישית היא הדבר היחידי שבכוחו ׳להדריכם
בציוויליזציה שעדייו לא קיבלה
רמות וצורה. וככל שחלף הזמן, הפך
גיבורו של פורר מיותר בתוך החברה
העירונית המתוכנתת. ואכן, בסרטיו האח רונים
הוא ערך אשכבה לדמות זו, ואולי
אף לעצמו.
בערוב ימיו, עושה קוראסאווה תפנית
רומה. דרסו אחלה, הצייד המונגולי בסרט
זה, חי כל אחד מרחשי היער, מדבר עם
הגחלים הלוחשות, מתקפל עם הרוח ו מזדקף
עימה; הוא חלק בלתי־נפרד מן
היער, מן הטבע, מן המרחבים הפתוחים
הלא מוגבלים.
מאחר שקוראסאווה רצה להדגיש במ יוחד
יאת מראה הטביע וקולותיה הוא צילם
את הסרט, במקור, ב* 70מ״מ (גודל סרט
המעניק תמונה עשירה הריבה יותר בפרטים
ובגוונים) ,ומקליט אותו בשישה ערוצים
סטריאופוניים. עדיין ילא ברור מה יישאר
מכל זה על מסכי הארץ. כמו במערבונים
של פורד׳ האנשים בסרט מהווים חלק
בלתי־נפרד מן הרקע שבו הם נעים, הול-

ללמוד לחיות ׳עימם.״ אחת הסצנות ה־דרמאתיות
ביותר בסרט, שבה תועים אר־סנייאב
ודרסו אוזלה בדרכם במרחבים
שטוחים ושוממים שיל שלג, צולמה במשך
עשרה ימים רצופים. שייכבת־הקרח הדקה
שמתחת לדגלי הצלמים התבקעה מדי
יפעם, ורוח עזה עזריה למבונות־האפקטים.
קוראסאווה, הידוע כקפדן חולני בעבו דתו,
נזקק ל־ 15 חודשים כדי לעבד את
החומר, לערוך אותו, להרכיב את פסי
הקול, ולעצב את צורתו הסופית של ה סרט,
לעתים הוא מזכיר יצירה מוסי־קלית,
מן השלווה ישל שיר ליד מדורה ביער,
דרך החרדה של קולות מיסתוריים, ועד
להתרגשות ולמתח של שני האנשים ה בודדים,
בערבה קפואה, מול סערה וללא
כל ׳סיכוי הצלה. סצנה זו מצולמת וערוכה
לפי מיטב המסורת של קוראסאווה מקרבות
הסמוראים.
האדם לטבע. כפי שקורה בדרך־כלל
בקולנוע, חלק גדול מן המאמצים שהשקיע
הבמאי היפאני, לא ייראה על הבד. ה־גירסיה
המופצת בעולם קצרה בכרבע־שעה
ימן המקור (גם כך היא נמשכת 140 דקות,
כלומר כמחצית השעה יותר מסרט רגיל).
.גם הצליל והתמונה המתוחכמים אינם באים
לידי ביטוי ׳בבתי-הקולניוע השיגרתיים. עם

דרסו אוזלה ובנו של הקפיטן ב״שומר היערות״
העיר חנקה את בן הטבע
זאת דרסו אוזלה הוא אחד מאותם סרטים
מעטים העוברים את מחסום הסיפורת ה־
׳רגילה, ומובילים את הצופה למחשבות

על מהות החיים, על משמעות הקידמה ועל
הצורך בזיקת האדם לטבע, שהוא חלק
ממנו ולא יריב שבו יש להילחם.

מלוא הפח

יורי סולומון בקפיטן ארסנייאב
גורקי התפעל
כים לאיבוד בתוך ים של ירק, או מהווים
נקודות לבנות זעירות במרחבי שממה
לבנה.
לדבר עם היער. קוראסאווה שואף
ליצור ממדים שיונים לחלוטין, הן של
הטבע והן של הזמן. בעולמו של דרסו
אוזלה, יכול סיני להתבודד במשך 40
שנה כדי להרהר באחיו שגזל ממנו את
אשתו, והצייד המנוסה אינו חייב להזדרז
מפני שאין לוח־זמנים המחייב אותו. הוא
אינו ירוצה להגיע למקום אחר, הוא נמצא
במקום שבו הוא רוצה להיות.
מול הצייד המדבר עם רוח היער, צועק
על נמר וחושש מנייקמת אלים נסתרים,
יועם זאת מתמצא בערבות סיביר היטב
יותר מכפי שבן־יעיר מסתדר במיטיבחו,
ניצבים אנשי התרבות המערבית, חיילים
המתייחסים בספקנות מהולה בלעג ליצור
המשונה, נמוך־הקומה, בעל ההליכה המו זרה,
שצץ והצטרף אליהם בעבי היער.
עד כמה גדולה התהום המפרידה ביניהם,
אפשר לדאות כאשר הצייד מבקש אורז
ומלח עבור אלה שיבואו אחריהם (שם־
המישנה של הסרט הוא זיכרו את הבאים
אחריכם) .אפשר לראות זאת כשהוא מטיף
נגד הריגת חיות שלא לצורך אכילה, נגד
ביזבוז של בקבוק לתרגילי-ירי ולהבדיל,
כשהוא מתגעגע לשמש היקרה לו והמום-
תרת מעיניו, בסוף הסרט. קיוראסאווה מצ ביע
על עולם הבנוי חטיבה אחת, עולם
שבו כוח אמונתו המיסטית של הצייד
בתכונותיו השוניות חזקה, והגיונית מכל
הטכנולוגיה והחוכמה של התרבות המת פתחת.
קפדן
חולני .׳תישעה חודשים נמשכו
צילומי הסרט — החלו באביב והסתיימו
בחורף. מספיר קיוראסאווה :״הציוד הכבד
שסחבנו עימנו, הסערות והגשמים, כל
אלה גזלו זמן ריב. בעבודה עצמה למדנו
שאי־׳אפשר להילחם באיתני הטבע, צריך

העולם הזה 2150

ג ריז (אדיסון, ירושלים, ארצות־הברית)
— קשה לעשות פארודיה
על פארודיה. סרט זה, שרוצה
להציג א ת אופנת הפופ של שנות ה־ 50 המאוחרות בראי
עקום ובחיוך מעורב בחיבה, מ חק האת סרטי התקופה
בצורה מושלמת כל־כך, עד שאינו עולה עליהם במאומה.
אלא שהתופעה הפכה כבר למחלת המונים. הסרט,
למרות סיפורו האווילי ונסיונותיו הכושלים להציג בסל־חנות
את אלילי אותה התקופה (פראנקי אוולון, אנט פי־ניצ׳לו,
פאביאן, ריקי נלסון ועוד) ,הצית את דימיונם של
צעירים בכל העולם, כולל ישראל, שבה אין להיטיו יורדים
מעל הגרמופונים.
מעשה בצמד־חמד שנפגש על שפת־הים, בקיץ, ומתאהב.
כשמתחילה שנת הלימודים, עולה האהבה על שרטון המוסכמות
של התנהגות־בהמון. תיכוניסט יכול, לכל היותר
״להציע מיזמוז״ ,עד שהוא מתבגר, בסוף השנה, ומבין את
החיוניות של מילות הנימוס שלפני המעשה עצמו. על כך
יש להוסיף את העיסוק המוגזם במיבנה התיסרוקת, במנו עי
מכוניות וברברבנות ריקה, ואת האדישות המוחלטת
כלפי בית־הספר, והרי תמונה שלמה של ״גריז״ (חומר
חיוני ביותר למכוניות ולשיער)• ובדי לא לחטוא לאמת
רצוי להוסיף סידרה של מחולות שבהם המרץ צריך להוות

טראוולטה וניוטון־ג׳ון: מיבנה התסרוקת
פיצוי על הסיגנון, וסידרה של פיזמונים שמעוררים התפעלו
ת בדייקנות שבהם נתפרו למיצעדי הפיזמונים.
ג׳ון טראוולטה מצטיין כמגלם הריקנות המושלמת,
ומי שהתעקש לראות ב״שיגעון המוסיקה״ את בבואת שנות
השבעים, בנראה שלא התכוון להחמיא לתקופת. א ם יש
מי שיוטרד מן העובדה, כי רעיונות אחדים נגנבו מ״מרד
הנעורים״ ,למשל, אין צורך לדאוג — ג׳יימס דין נח על
מישכבו בשלום.

מז>מת־דזצר מודרנית איפימיה (פאריס, תל-אביב,
יוון) — הבמאי מיכאל קאקו*
יאניס מתמודד בשלישית עם מח זותיו
של אויריפידס, אחרי ״אלקטרה״ ו״נשות טרויה״
(שלא הוצג בישראל) .במקום רציפות של זמן, מקום ועלי לה,
יש הצגת ראווה: סצנות המוניות, נופים רחבי-ידיים,
ואפילו קמצוץ של פ, לתנות אלימה. סרט שמיועד לס ת ם
חובבי־קולנוע, ולא רק למי שאויריפידס קרוב לליבו.
מצד אחד חסר בסרט הריבוז של טרגדיה יוונית, המתפתחת
ברציפות וללא רחם לקראת סוף שאין מנוס ממנו ;
מצד שני, התחבולות הקולנועיות שקופות, ואין שום סי כוי
שההמונים של ק אקויאניס יהפכו, ולו לרגע קט, בעלי
עוצמה ואישיות כדוגמת ההמונים של אייזנשטיין.
הסיפור על איפיגניה מופר היטב: ספינות החיל היווני
תקועות בדרכן לטרויה, ואורקל מנבא למלך אגממנון
שהרוח לא תניע אפילו ספינה אח ת, עד שיקריב את בתו
הבכורה, איפיגניה, לאלים.
קאקויאניט רצה ל הסיק מסקנות מודרניות מן הגרעין
העלילתי• לכן הוא מדגיש את התמכרות האדם לכוח, א ת
מקומה הנחות של האשה בחברה, ואת הסכנה שבהמון
המשתולל. הוא מתקן א ת אויריפידס ומוסיף לו את דמותו
של יוליסס (אודיסאוס ביוונית) .הוא עושה זאת כתכבן
שמנצל את בורות העם, המאמין באמונות טפלות, בדי
להקיז את דם מישפחת אגממנון. אלא שבבל השיפוצים
הללו הוא מגמד את ממד המאבק של האדם עם עצמו
(שהוא העיקר במחזה) ומלביש על הסיפור אדרת של מזי-

פאפאס ופאפאמוסקו -הפוליטיקה המודרנית
מת״חצר אפלח והרבה יותר שטוחה. יתכן שזה מתאים
יותר לאופנות הפוליטיקה המודרנית, אבל לא לאויריפידס.
אופי הצילום מלודרמאתי ואילו איכותו גבוהה מאד
(גיאורגי ארווניטיס הוא מגדולי הצלמים של אירופה).
דברים דומים אפשר לומר גם על המישחק.

—1 י 511־

ן * יה זה הפוקר השני בתוך ארבעה
• י ימים שבו גילה הד״ר אבנר רגב כי
צמיג מכוניתו, מסוג שבי מאליבו, נוקב
בדקר קרח. מישהו החליט לרדת לחייו. חו תנתו
של הד״ר רגב, הלן ריץ, היתד, מנקבת
לעיתים צמיגים ושוברת אנטנות של מכו ניות
שחנו בחזית ביתה, שבג׳ואל אווניו
בפורסט־הילס ,׳והוא כבר ראה אותה מבצעת
מעשי־תגמול דומים על דיירי תשעה בתי-
הדירות השייכים לה, שבמנהאטן. עתה,
משהוא ובתה של הגברת ריץ, מארשה,
החלו בהליכי גירושין ופתחו במאבק על
האחזקה בבתם הקטנה, דפנה, התחילה חו תנתו
מכנה אותו מנוול, בן־כלבה, פרחח
ואפס־מאופס בכל פעם שנפגשו .״שאלתי
את הרבי, אבנר,״ אמרה לו באחת מפגי שותיהם
האחרונות ,״והוא אמר לי שאתה
תשבור רגל או תחטוף סרטן. לא שאני
מאחלת לך את זה.״
הפעם האחרונה שבה ראה ד״ר רגב את
הלן ריץ למעשה, היתה במיגרש־החנייה
של הגן הבוטאני בקווינס. היא היתד, שם
עם בלש פרטי בשם פאסקואלה סימון,
בלש־בדימום ממישטרת ניו־יורק שאותו
שכרה על־מנת להשגיח על נכדתה, בטענה
שהיא חוששת כי דפנה תיחטף ותוברח

לבני שנה הז ד עז ע ה הארץ כאשד נודע כ׳ אשה יהודית הואשמו רוצוז לחיסור חתנה הישדא לי ־
1הו הסיפור המלא של הפרשה והמישפט, נ:נ׳ שתוארו בעיתון אמריקאי

הנאצי! הוריה ניספו במחנה־השמדה. ב שנת
1947 היגרה לארצות־הברית עם בעלה,
מורים, שהיה עתה נכה בעקבות שבץ. הם
קנו את בית־ד,דירות הראשון שלהם ב־
, 1953 ובמשך עשרים השנים שלאחר מכן
רכשו שמונה בתים נוספים, כולם — להו ציא
אחד — במערב מנהאטן. ערכם הכולל
של נכסיה של משפחת ריץ 2מיליון דולר,
אף שהגברת ריץ מבכרת לתאר עצמה כ־
״ענייה״.
הגברת ריץ, אשה שגובהה כ־ 1.55 מטר,
בעלת לחיים גבוהות ומבט חודר, היתה
מאז־ומתמיד בעלת־בית נקמנית. היא נהגה
לד•,שמיד את דיברי־הדואר של דיירים שלא
נשאו חן מלפניה, ופעם ניסתה לאלץ זוג
קשישים להסתלק מדירתם המוגנת על־פי
חוק השכירות, על־ידי פיזור צואת-כלבים
בחדריהם. ראו אותה רודפת אחר דייריה
במורד רחובות מנהאטן ומגדפת אותם
בקול, במיבטא פולני כבד. דיירים אחרים,
הללו ששילמו את שכר־הדירה במזומנים,
זכו בהנחות.
הגברת~ריץ היתר, ידועה כקנאית בכל
הנוגע למישפחתה — בעלה החולה, בנה
בן ה* 18 ובתה בת ה־ ,30 מארשה. אחרי
שסיימה את לימודיה במיכללת טאפט ב־

האתלטי, היה סטודנט מבריק. אולם הני שואין
לא הגשימו את ציפיותיהם. מארשה
התרעמה על השעות הארוכות שהוא מבלה
בבית־הספר, ועל המחסור בכסף לצרכיה
הרבים. היא ביקשה לצאת מתחת כנפיה
הנדיבות לול אמה — אך הם לא יכלו

״אל תצביע עדי כמו גסטאפו -
ההורי שדיויספו בשואה!״
להרשות זאת לעצמם. באפריל , 1974 אחרי
מריבות רבות, נעלה מארשה לפני אפו של
אבנר את דלת בית אמה, שם התגורר הזוג
במהלך שנת־לימודיו הראשונה בבית־הספר
לרפואה. לאחר־מכן עשה כל אחד מהם
ניסיונות־פיוס, שאותם דחה האחר.

^ גבי הגברת ריץ, גירושין במיש־
* פחה היו בבחינת הכלימה בהתגלמותה.
פעם אחת אף הציעה שוחד — לשווא —
למישהו בעל קשרים, על־מנת שידאג ש
התופע
פרוס גולדסטון

הרוצח־ השכיר קני או׳דונל

להדק את חבל־התלייה

הספקות הכריעו נגד

בחזרה לישראל. הבלש סימון ליווה את
דפנה ואת סבתה לגן ד,בוטאני, לפגישה-
של־שבת עם אביה של דפנה. ושם, שעה
שדפנה שיחקה בינות לצמחים ולשרכים,
ביקש סימון מן הד״ר רגב שייגש איתו
אל אוטומט הקוקה-קולה. הטיול הקצר
תוכנן בקפידה: הוא גילה את רגב לעיני
גבר שלא ראה מימיו. אותו גבר, שהיה
חבוש כובע־סקי המכסה את הפנים, והח זיק
בידו עטויית־הכפפה אקדח רוסי ,38
דרוך וטעון בחמישה כדורי דום־דום, ישב
עתה במכונית האלדורדו שלו וצפה בד״ר
רגב שהחליף את הצמיג המנוקב במכוניתו.
הלן ריץ, שנולדה בפולין ב־ , 1924 היתה
נערה בשנות העשרה לחייה במהלך הכיבוש

1968 ביקרה מארשה בישראל ושם, בקיבוץ,
התאהבה בסטודנט להנדסה בשם אבנר רגב.
כעבור שלוש שנים של התכתבות וביקורים
אחדים בארצוודהברית ובישראל, נישאו
אבנר ומארשה בישראל בשנת . 1971 הם
נסעו לארצות־הברית ! אבנר סיים את
לימודיו באוניברסיטת קולומביה ב־,1973
והתקבל לבית־הספר לרפואה על-שם אל-
ברט איינשטיין. באותה עת היתד, כבר
מארשה בהריון. השניים דנו בהפלה, אך
היא עמדה על כך שתלד את התינוק.
בתחילה הם ניראו כזוג מקסים, מארשה
ניחנה בגוף זעיר, חטוב להפליא ! בזכות
תווי־פניה הנאים ועורה הצח היתד, כמעט
יפהפיה. אבנר יפזדהתואר ובעל המיבנה

הביא אבנר פרחים לאשתו־בנפרד, השליכה
אותם זו בבוז לאשפה. בראותה זאת קמה
הילדה, והשליכה את הממתקים שהביא לה
אביה באותה דרך. אבנר נוכח כי אהבתה
של בתו נשללת ממנו, והגיש תביעת אפוט רופסות.
מארשה כתבה לבית־המישפט כי

אבנר יתקבל (בלא ידיעתו) לבית־ספר ל רפואה.
עתה איימה שתוציא את פרוטתה
האחרונה, ובלבד שלעולם לא יזכה לראות
את ילדתו שוב. היא שלחה את הילדה,
דפנה, עם מארשה לישראל באוקטובר , 1975
ושם נשארו השתיים עד חודש מאי , 1976
כאשר טס אבנר לישראל לחפש אחריה,
הן שבו וברחו בחזרה לארצות־הברית ושם,
בניגוד לצו מטעם בית־הדין לגירושין,
נטלה מארשה את דפנה לקליפורניה ב נובמבר.
צו־הבאה שהוצא נגדה אילץ אותה
להביא את הילדה לניו־יורק בפברואר . 1977
אבנר סיפר לידידים כי דפנה עברה שטי־פת־מוח
נגדו. בני מישפחת ריץ, אמר,
אמרו לדפנה שאין לה אב. יום אחד, כאשר

הוא ״חיה סאדיסטית״ וכי הוא מתכוון
״להחדיר בילדה תעמולה קומוניסטית״ ו־
״לאלץ אותה לחיות בקיבוץ־ספר בישראל.״
הוא הכחיש האשמות אלה בתוקף מוחלט.
מארשה הגישה בקשה לביטול הנישואין
— דבר המביש פחות מגירושין. אולם, לא
זו בלבד שבקשתה נדחתה, בית־המישפט
תבע זכויות־ביקור עבור האב. וכך הוכנה
הבמה המרה לקראת הבאות.
הגברת ריץ, מתוסכלת עד עומק ליבה
וזועמת על החלטת בית־המישפט, שכרה
את שירותיו של פאסקואלה סימון על־מנת
שיגלה דברים מזוהמים ככל האפשר על
אודות אבנר, ושישגיח על נכדתה בהימצ אה
בחברת אביה. אט־אט, בהדרגה, עברה
החותנת את הגבול — מגידופים וכינויים
גסים הגיעה עד לידי רצח.
כפי שהסתבר, הבלש־בדימוס בן ה־48
לא התקשה כלל לארגן את ה״חוזה׳; עבור
הגברת ריץ ! למרות עברו הנקי מכל דופי,
נחשב סימון על־ידי עמיתיו־לשעבר כשוטר
קשוח .״סימון היה מיספר חזק,״ אמר עליו
אחד מחבריו,, ,הוא ביצע מעצרים מוצלחים
על ימין ועל שמאל.״ למעשה, חשדו בו
יפעם שרצח את טוני(״החתול״) סיצ׳יליאנו,
מודיע איש המאפיה שעבד ב״שירותד.
אולם, סימון לא הסכים לבצע את העבו דה
עבור הגברת ריץ באופן אישי. תחת
זאת פנה אל טוני סודה, עבריין זעיר
מרובע קורונה בקווינס, וביקש ממנו ש יקשר
אותו עם ״האדם המתאים״ לביצוע
מעשה־הרצח עצמו. סודה לא נאלץ לחפש
הרבה, הוא התגורר בחדר מעל לרובינסווד
אין, מיסעדת־באר סמוך לקצהו של גשר
וייטסטון מצד קווינס, שם נהג לשתות
דרך־קבע בחברת פושע בשם קני או׳דונל.
סודה ידע שאו׳דונל זקוק לכסף באופן
נואש.,ויהיה מעוניין. סודה הפגיש את שני
הגברים, וסימון גולל את ההצעה — התע ריף
הוא 10,000 דולר, אמר — באוזני
הרוצח־השכיר המובטל. או׳דונל הסכים.
למחרת היום הם יצאו לגן הבוטאני ב־קווינס
כדי להראות לרוצח את קורבנו
המיועד.
אז החל או׳דונל עוקב אחר הרופא־המת־מחה
הצעיר בבית־החולים שבו עבד. הוא
חנה בכביש המוביל לכניסה של אנשי הסגל
הרפואי, והמתין לד״ר רגב שייצא מן ה בניין
אחרי מישמרת הלילה. בשלוש הז דמנויות
שונות בתחילת חודש מאי היה
מוכן כבר לירות, אולם הרופאים והאחיות
הרבים שיצאו באותה שעה את הבניין אחרי
המישמרת הפריעו לו לבצע את זממו.
הגברת ריץ, שרוחה קצרה בשל העיכו בים
הרבים, הציעה מענק נוסף בסך 2,000
דולר על־מנת להחיש את ביצוע הרצח.
היא הוסיפה 2,000 דולרים נוספים, בתנאי
שהרצח יתבצע לא יאוחר מיום השישי,
ה־ 20 במאי. סך־כל הסכום עלה ל״14,000
דולר. הכסף היווה פיתוי גדול. הרוצח־השכיר
או׳דונל לקח מסימון מיקדמה בסך
1,000 דולר. עם זאת, ככל שהירבה להרהר