גליון 2151 מתאריך 22 בנובמבר 1978

כ״ב חשון תשל״ט22.11.78 ,

שנה 43

המחיר 15.00 :ל״י(כולל מ.ע.מ<.

מספד 2151

גיו מהתנחלות אלקנה מזנק עד המכונית שבה יושב מנחם בגין, והביצים ]יתנוה מן השמשה

במישרד ראש־הממשלה בירושלים כבר פנינים את
לישבתו של היועץ החדש, שמינויו עומד לעורר
הדים כפו אותם שליוו את פינויים של הפרופסור
יצחק שתה והד״ר יהודה בלום, משום התנגדותם של
פרופסורים בכירים באוניברסיטה לבר־זכאי.

ידד! ליא חנן
ועדת־החנינות העליונה, בראשות שר־המישפטים
שמואל תמיר, עומדת לדחות
את מקשתו של אשר ידלין לחנינה.
כמה עורכי־דיו עומדים לפנות לנשיא־המדינה
לגבי כמה חנינות שנידחו. על־פי הטענה אישרו
הוועדות־הבודקות מיספר רב של חנינות, שנידחו
ללא הסבר על־ידי ועדת־החנינות העליונה של
תמיר.

דין ל טי פו ל
סגן ראש־הממשלה, ייגאל ידין, עומד לצאת בימים
הקרובים למסע מיסתורי נוסף לחוץ־לארץ. ידין
יסע בין השאר לז׳נווה, כדי לקבל טיפול רפואי
והקרנות.

תו סי ת
שר אלי ת־ירדוי ח
בתיווכו של מי שהיה שר־החוץ האמריקאי, הנרי
קיסינג׳ר, וביוזמת יגאל אלון, התקיימו מגעים בין
משקיעים ישראליים ובין שילטונות ירדן לגבי הקמת
מיפעל הידרו־אלקטרי, שינצל את הפרשי־הגובה
בין הים־התיכון והירדן.

ב די ק ה סי א ר חי ע ״
מישרד מכקר־המדינה כודק את קשריו של
המנכ״ל הקודם של ״ארקיע״ ,לכ כיגון,
עם חכרת ייצור המטוסים •טמכרה
ל״ארקיע״ את מטוס ה״באק׳׳.
הועלתה טענה כי אחיו של ביגון משמש כסוכן
של החברה המייצרת מטוסים, ועתה בודקים אם
אין בכך טעם לפגם.

ט טמן א ח לין
מיספד אייטים מרכזיים כחרות נפגיטו

אלון, העומד למסור על כך כימים
הקרוכים, טוען כי קיסינג׳ר הכטיח לגייס
מימון אמריקאי, ממשלתי ופרטי לפרוייקט
זה. כידי אלון נמצאת תוכנית־אכ מפורטת
לפרוייקט, שעכרה את עיונה של ממשלת
ירדן.

צפו׳ מעצר
פ קי דבכיר

בג! חו ת ר

אישיות ככירה כיותר כמינהל העירוני
כחיפה עומדת להיעצר כימים
הקרובים על-ידי מחלקת ההונאות כמטה
הארצי, המחלקה של בנימין
זיגל.
האישיות תיעצר כקשר לפרשת המהנדסים
והקכלנים, שכה נעצרו עד
כה קבלן ומהנדס. האישיות לא נעצרה
עד־כה כעלל ההוראה של שר־הפנים,
שלא לעצור מועמדים לעיריות
ערב־הבחירות המקומיות.

תחת ארל״ר
ראש׳־הממשלה, מנחם כגין, עומד למנות
כשכועות הקרוכים שרים נוספים
לממשלתו, ולהשלים ככך את מילוי
הכיסאות הריקים כממשלה.
כימעט ברור כבר ששר־הקליטה דויד לוי יקבל את
תיקי התיקשורת והתחבורה, ואילו תיק הקליטה
יבוטל. נראה שיעקב מרידור יקבל בכל־זאת את
תיק התעשיידדהמיסחר־והתיירות, כשמינוי זה מלווה
בהבטחה של בגין כי לא יארך הזמן והוא יוחלף
בתיק־האוצר. כוונתו של בגין היא לשכנע חוגים
מסויימים במיפלגה הליברלית להסכים שסגן־שר־האוצר,
יחזקאל פלומין, יחליף את שימחה ארליך ליד
שולחן הממשלה, ויקבל את תיק התעשייה — זאת,
תמורת סגנות ראש־ממשלה לאיש המיפלגה
הליברלית.
מקורביו של בגין כבר החלו מנהלים שיחות עם
חברים בכירים במיפלגה הליברלית, שיסכימו
להדחתו־למעשה של ארליך. בין התומכים בכך
שר־האנדגיה יצחק מודעי, ראש עיריית תל־אביב
שלמה להט, שמעמדו במיפלגה התחזק אחרי הבחירות,
סגנו דויד שיפמן וח״כ יצחק ברמן, האיש החזק
של סניף תל־אביב, הוא הסניף של ארליך.

בו ר ג פכי! אוטוגופיה
צוות מיוחד, שהוקם על־ידי מנכ״ד
מישרד־הפנים חיים קוברסקי, על־פי
הוראת שר־הפנים יוסף כורג, מכין עתה
תוכנית־אכ של המישרד לתקופת
האוטונומיה.
הצוות, המורכב מראשי מישרד־הפנים, פקידים
בכירים במישרד־החוץ ואנשי צה״ל, מכין תוכניות
לגבי מיגזרי־פעילות שונים, כשהדגש מושם על
בעיות הבחירות בשטח האוטונומיה.
בורג הורה לשמור את דבר קיומו של הצוות בסוד,
בעיקר מטעמים מיפלגתיים־פנימיים.

עתידן ייעץ ל ב גין
יועץ חדש עומד להתוסף אל גדוד
יועצי ראש־הממשלה, מנחם כגין. המדובר
כאיש האוניכרסיטה העכרית, הפרופסור
לעתידנות שמואל כר־זכאי, שימונה כיועץ
לענייני שלום.
1 כשבוע שעכר עם ח״כ אמנון לין. כידיעתו
של ראש־הממשלה מנחם בגין. כשיחה
הועלה נושא החובות של לין ממערכת
הבחירות לעיריית חיפה, שכה הוא נכשל,
ואותם אישים הבטיחו ללין סיוע כתשלום
החובות.

פיקפקו ביכולתו של השוטר לזהות את הפכונית
שנתפסה במכ״ם. המכשיר החדש מצלם את
המכונית בקרני אינפרא־אדום, כשעל התמונה
מופיעה גם מהירות הנסיעה.

מצצהב מי שטרת
אנשי מישטדה, שקראו את סיפרו של
סגן־ניצם יהודה סגלוכיץ, טוענים שאם
ספר זה יפורסם, יגרום תדבר מהפכה
כמישטרה.
סגלוביץ, שהתפרסם בשעתו כאשר הועמד בפני בית־דין
מישמעתי של המישטרה בהאשמות שונות וזוכה
ממרביתן, כתב ספר ובו גילויים מרעישים על
קצינים בכירים במישטרה, ועל מערכת היחסים
האנושיים במוסד זה.
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב חיים תבורי, מנסה
למנוע את הופעת הספר בכל מחיר. בכך הצטרף
אל תבורי גם שר־המישפטים שמואל תמיר, העומד
בראש ועדת־שרים שמתפקידה לאשר או לפסול
ספרים שכתבו עובדי מדינה. עד כה, הנטיה בוועדה
היא לפסול את הספר.

מצאוגד בגין
המועמד המוכס של הליכוד לראשות
עיריית ירושלים, יהושע מצא, החליט
לארגן חוג כתוך תנועת החרות, שיתנגד
למדיניות־הפנים של כגין.
מצא אינו מצטרף לקבוצת גאולה כהן בחרות,
מאחר שהוא תומך במדיניות החוץ והביטחון של
בגין, אולם טוען כי בגין נכשל בדבר החשוב
ביותר לדעתו: ניהול ענייני הפנים של המדינה
ההולכים, לדבריו, מדחי אל דחי.

מילואימנ״קיט
חייבי םכסף
כאחרונה התגלה בצה״ל כי ביקורת
חוכות אנשי המילואים ממילחמת יום־
הכיפורים לא היתה מושלמת, וכי יש
עדיין אלפי חיילי־מילואים שקיבלו מצה״ל
סכומי-ענק עכור תקופות שכהן לא
שירתו כמילואים כלל.
מחלקת התשלומים (מת״ש) ,עומדת לשלוח דרישות־תשלום
לאנשי־המילואים שעדייו חייבים כסף,
ולהגיש תביעות מישפטיות נגד אותם שלא יפרעו
את חובם. החיילים החייבים יוכלו לקזז סכומים
אלה מהכספים שיגיעו להם בעתיד מהביטוח הלאומי
עבור שירות־מילואים, והביטוח הלאומי יעביר את
הכספים לצה״ל.

דו ברחדש דומי ש ט רות
לשישה עיתונאים תוצע על-ידי מפקד
מחוז תל־אביב של המישטרה, ניצב משה
טיומקין, להתגייס ולשמש כדוכרי המחוז,
אולם כולם סירבו.
בינתיים מתנהל משא־ומתן עם אחד מכתבי סוכנות
עיתים, הנוטה לקבל מישרה זו.

מתוך הוצאותיו במערכת הבחירות, שהסתכמו בכ־400
אלף לירות, הצליח לין לגייס תרומות והלוואות־עומדות
בסכום של 320 אלף לירות. העזרה שהובטחה
לו היתה בסך 80 אלף הלירות החסרות.
אנשי הפלג של יגאל הורביץ בלע״ם טוענים,
כי מסיבה זו לא הצטרף לין אליהם.

וחיק האצילי ה ח רי מו
רק עתה נודע כי כמה מוותיקי אצ״ל
החרימו את כנס אצ״ל שנערך כשבוע
שעבר, כיוון שהכנס נערך בתל־אביב,
ולא כירושלים.
אל ראש־הממשלה, מנחם בגין, הגיע מיכתב נזעם
מאותם ותיקים.

מכ״ם לי לי
מישטרת ישראל רכשה כאחרונה מכשירי
מכ״ם ללכידת נהגים הנוסעים במהירות
מופרזת, שכחם אפשר להשתמש גם
כלילה.
עד כה לא התקבלו דו״חות המכ״ם כראיות במישפט,
כשהדו״ח נעשה בלילה, כיוון שבתי־המישפט

־!מ־צונד

20 מתוך 40 אופנועי ה־ ^ 8 \ 1של
זדה הצבאית עומדים להימכר המישטרה לתעשייה הצבאית. אלה הם האופנועים
שנרכשו כדי ללוות את ראש*
זממשלה ביום־העצמאות האחרון, אך
תוכנית זו בוטלה בעיקבות הסערה
הציבורית שקמה אז.
חזני המישטרח הצבאית אינם מחוצים
מאופנועים אלה, כאשר הם מתפקדים
בפעילות רגילה. עד כה היו 10
מהם מעורבים בתאונות־דרכים.

!ה היה 03111:1הו ה שחיה יז גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנד כדיורן,
הקדיש 6והצי עמודים (מתוף )16 לפירסוס ״דו״ח אישי מייוחד
עכור, העולם הזה׳״ מאת יעקב מרחבי, שהואשם כרצח אפיו
יופף מרחבי. דו״ח זה הוא אחד המיסמכים האנושיים המדהי מים
שפורסמו אי-פעם כישראל.
כתפת-השער הוקדמה לרקדנית־הכאלם זחרח גילכר, אחייני תה
ותלמידתה של מיא ארכטובה, מהרקדניות הישראליות הבו דדות
שניסו כוחן בבאלט קלאסי. הכתבה העלתה את דרכם

וקשייהם של רקדני הבאלט הקלאסי הישראלים, שנאלצו לרקוד
כשדות זרים.
בשער הגיליון: פרח־ריקוד זהרה גילכר.

״הטוב, היפה והנאצל שהקים ומק״ם מוינה עיסק
מרידור * 1953 השאה הפרסי מחסר את מתנגדו ו?ו 0אוק
העם שלו שה חברי
״:גבאים ! נגבאינז !
עיניכם האדומות עוד תחזינה
במיפנה ! ׳
(דף קרבי, גבעתי, יולי )1948
האורות כבו. האפלה חזרה וכבשה את
מרחב נגבה.
מעל הבהיקו הדובה הגדולה, כוכב הציר,
הקסיופיאה, מורי־נבוכים של לילות הקרב.
הדימיון מילא את הלילה בחיים עמומים.
ממול, בעיבדים. התכווצו לוחמים עייפים
בשוחותיהם. ביד קפואה על קנה הרובה.
ליד בית־עפא נערכו בדומיה מחלקות
להסתערות, הציבו רגמים את מרגמותי-
הם. מאחור, מול החומות האימתניות של
מצודת עירק־סואידן, זחלו סיירים בין השיחים.
עוד רגע יתמלא החלל כדורים
מצליפים, רעם תותחים, קריאות, צווחות,
אנקות
ולפתע נדלקו הזרקורים. רחש עבר בין
המאות שהתכנסו ליד שער נגבה, לרגלי
מיגדל־המים המפוצץ. שלוש דמויות ענק
הזדקרו מולם מתוך האפלה, שלובות יד,
כחומה חיה: איש־משק גבה־קומה ונחוש־מצח,
חייל גיבעתי מתולתל, ובודמשק לו־הטת־עין
חגורה תיק של חובשת.
מי ט ב נו ער הז ה ב. מעטים באו להש תתף
במאורע. רק כמה עשרות מבין מאות
הלוחמים שהחזיקו בציפורניהם בעמדות,
בלמו את המצרי בעל העדיפות הכבירה,
שעה שהמדינה הנצורה השליכה את כל
כוחותיה לעבר הליגיון הערבי וכבשה את
לוד ואת רמלה. הם לא דמו לגיבורים של
סיפרי ההיסטוריה: בעל חנות גלנטריה,
נהג־מונית, חקלאי, מסגר, דיירי שכונות
פלורנטין והתיקווה, בני מושבות הדרום,
מיטב נוער הזהב הממלא את בתי־הקפה
של תל־אביב.
ולעומתם — בני נגבה כפופי־העמל, הגי
בורים
האמיתיים של הערב, ומאות בני
מישקי הדרום שבאו להשתתף באזכרתם
ובשימחתם; .הגרעין הקשה של ההתייש בות
העובדת שהיתה בסים, עורף ועמדה
קידמית לחיילי גיבעתי בשעת ההכרעה.
הידיים לא נעצרו 44 .חללי הקרב
חסר־התקדים זכו בהנצחה חסרת־תקדים.
נתן רפפורט, יוצר אנדרטת מרד הגטו
בווארשה ופסל מרדכי אנילביץ ביד־מר־דכי,
התעלה לשיא חדש בפסל הענק, ה משקיף
על בית-הקברות הקטן, שהוא גאוות
המשק ומרכז טיפוחו. במשך שלוש שנים
תמימות ניסה רפפורט לתמצת את קווי
האופי של תקופה שלמה, של משק שלם,
בשלוש פנים.
ביגלל התנגדות הדתיים אי־אפשר היה
לממשלה להקים פסל דומה במקום ציבו רי,
ורק קיבוץ של השומר־הצעיר יכול
היה ליצור יצירה אדירה זו. אולם מיש-
רד־הביטחון, בהנהלת מנציח החללים אפרים
(עלילות שי) דקל * ,נתן עזרה מכרעת
בתיכנון ובביצוע.
כמינהג היהודים באזכרה, לא מחא הקהל
כפיים כששרה מקהלת נגבה בחולצותיה ה לבנות,
בהדרכת יעקב רבאו, את יפתח
של הנדל. אולם הוא לא יכול לעצור את
כפות־ידיו כשקם ליד השולחן גבר צנום
ולא-בולט׳ בחולצה כחולה־כהה. שימעון
אבידן, שקולו ריחף פעם על מרחב נגבה
כקול הגורל, דיבר עתה במילים שקטות,
שחדרו היישר לנישמות האנשים שחייהם
היו פעם תלויים בו .״הטאקטיקה מש תנה,
אך גורמי-היסוד של הלחימה לא
השתנו ...כאז כן עתה, גבול המדינה יהיה
במקום שאחרון החורשים יחרוש את נירו!״
היה זה כאילו כל הטוב, היפה והנאצל
שהקים ומקיים אה המדינה התגלם במאורע
אחד מתחת לשמיים השחורים של נג בה
הלילית. רחוק־רחוק התמקחו מיפלגות,
הורכבו ופורקו קואליציות, שטפו החיים
הקטנים. הם ניראו זעירים ומוזרים, לעומת
שלושת החברים היצוקים בברונזה.
* מראשי הש״י, שירות־הנזודיעין של.
ה״הגנה״.

״העולם הזה״ 839
תאריך 19.11.53 :

שטן הב שרי
התאווה לבשר, המקננת עמוק בליבו של
כל אזרח ישראלי שאינו נמנה עם צר-
כניו הקבועים של השוק השחור, הניעה
את יעקב (ארוכה הדרך לחרות) מרידוד
לפרוש לפני שנתיים מהכנסת, להקים חב רה
בשם אינקודה לייבוא בשר מחבש.
אולם למרות העובדה שלחברה החדשה
לא חסר הון, שהיה לה שוק רעב לבשר
ושקיסר הקיסרים הנאגוס היילה (״גור-
אריה יהודה״) סלאסיה פרש את
חסותו עליה, לא התנהל העסק כשורה.
הבשר החבשי לא התבשל בסיריהן של
עקרות־הבית הישראליות, אם ביגלל הת ערבות
המצרים, שהחרימו פעם מיטען בשר
בתעלת־סואץ, ואם ביגלל מחסור בעובדים
מוכשרים וכשרים ובמחסנים מתאימים ב־אריתריאה.
הסיר
הריק. כשנפסק כימעט לחלוטין
ייבוא הבשר מארגנטינה, ביגלל דילדול
העדרים באסם־הבקר העולמי, נעשתה ה מדורה
מתחת לסיר (הריק) של הבשר
החבשי בוערת ביותר. החברה חזרה על
הבטחותיה הקוסמות, הביאה מיטען של
230 טון בשר ללא תקלות בדרך. מנהל
חטיבת המזון במישרד המיסחר והתעשייה
שיפשף בנחת את ידיו, והכריז על שתי
חלוקות בנות 100 גדם לנפש בחודש נו במבר.
אולם
ברגע האחרון ציפתה לו, ולכל
חובבי הבשר בארץ, אכזבה קשה: הווט-
רינארים שבדקו את המישלוח עיוו את
פרצופיהם, וקבעו שהבשר אינו ראוי ל אכילה.
הסיבה: מחוסר מחסני־קירור בחבש,
הושלך הבשר על קרקע הנמל וקלט כמות
חול ורמשים גדולה מכפי שתוכל לעכל
אפילו קיבתו הרעבה של האזרח הישראלי.
רק 50 טון, החלק המשובח (יחסית) של
המישלוח, נמסר לתעשיית הנקניקים, ש כבי
התנסתה לא פעם בעיבוד חומר־גלם
מעין זה.

במרחב
התקפהעלהה גנ ה

[ 1 \ ״111י [ 1,11ן 11ך י ׳ 1״ יעקב מרחבי נאשם בפטע חמור ביותר שבין
אדם לאדם: רצח אב. בהמתינו למשפטו,
\ - 18 \ 111
״ 1111 111
בכלא תל־מונד, כתב יומן אישי, שלוש מחברות שאותן מסר למערכת העולם הזה.
המערכת ראתה חובה לעצמה לסטות ממנהגה, ולהביא לקהל הקוראים מיסמך זה במלואו.

1 11 1

טבריז, עיר הבירה של מחוז אזרבייג׳אן
הצפוני, ידועה ברחבי איראן בשני מוצריה
העיקריים: שטיחים, ומנהיגים קומו ניסטיים.
השבוע הוסיפה העיר הישג חדש
רשימת תהילותיה.
ברחובותיה העתיקים ערכו מאות אוהדי
השאה צייד שיטתי על קומוניסטים.
לא היתד. זו אומנם מילחמת־אזרחים קט לנית,
אך לקומץ אוהדי מיפלגת הסודה,
שנלכדו ברשת, הכאיבה לא מעט. אנשי
השאה כרתו להם את אוזניהם .״זאת רק
אזהרה,״ היתרו בהם.
בטהראן הבירה פורסמה אזהרה נוספת.
מכוונת גם היא לקומוניסטים. אם יערכו
הפגנות או שביתות, תנקוט הממשלה צע דים
נגדם.
לא רוצה עזרה. הסיבה לכל זה הת חוללה
באולם קטן, במרכז טהראן, שם
ישב בית־הדין הצבאי שהוקם במייוחד כדי
לשפוט את ראש־הממשלה לשעבר, מד
חמד מוסאדק.
ראש־הממשלה המודח התנהג כפי שנהג ב כל
הרגעים הגדולים בחייו: הוא בכה, הש תולל,
התעלף. הדבר הראשון שהעיר את

חמתו היה הסנגוריה שלו .״איך העזתם
למנות לי סניגור?״ צעק לעבר השופ טים
,״אני לא רוצה שום עזרה מכם !
אגן על עצמי*!״
הסניגור, קולונל ג׳ליל בוזורגמאד, שתפ קידו
לא נעם לו כלל, לא ידע מה לעשות.
מוסאדק עזר לו להחליט. בתנועות מהי רות
זינק הזקן ממושבו, הדף את הקו לונל
הצידה, הנחית עליו סטירת־לחי מצלצלת.
איש מהנוכחים לא העז לעצור בעדו.
אחרי הניצחון על ההגנה פנה מוסאדק
לפתח בית־המישפט, אולם שם ניצבו שני
שומרים מזויינים שחסמו בפניו את הדרך.
הוא לא ניסה להתפרץ, העדיף להתעלף.
שלושה קצינים הרימו אותו, והחזירוהו
למושב הנאשמים.
הגורל העיוור. כאשד התעורר מעל פונו
היה עליו להשיב להאשמות הכבדות
שהועלו נגדו: סירוב להישמע להוראת
הפיטורין של השאה, חתירה־בכוח נגד
השילטון, פעילות מזיקה למדינה.
מוסאדק, האיש ששיחרר את ארצו מ השפעת
האנגלים וכימעט שהרס את כל כלתה
והביאה תחת השפעה רוסית תוך
כדי כך, יכול רק להתלונן על הגורל העי וור
.״עמדתי כבד לסיים את מילחמתי
בניצחון,״ הכריז להגנתו .״לולא הקנוניה
של אנשי החצר הייתי כבר חותם על חוזה
עם האנגלים, שלפיו יוותרו על זיכיונות
הנפט ובתי-הזיקוק, תמורת פיצויים שהיו
משולמים במשך 20 שנה. אבל נראה שיש
באיראן אנשים המקנאים בי. הם רוצים
להדיחני כאדם שנכשל, ולקצור בעצמם
את פרי עמלי.״**

אנשים
• סיפר ד״ר נחום גולדמן, יושב*
ראש הסוכנות היהודית הדור־הלבוש, ערב
טיסתו מן הארץ: בארצות־הברית נתן ה שנה,
ראיון לכתב לייף, וקיבל עבורו
2,000 דולר ( 5,000 לירות ישראליות) כשכר
סופרים. לצורך תמונה אחת שנדפסה, צו לם
על-ידי צלם השבועון הנודע (תפוצה
3 :מיליון עותקים) 60 פעם*•*.
• התנחם השחקן הצעיר יורם מט־מור
אחרי הופעתו בתפקיד ראשון
על במת אוהל במחזה הדגן הוא ירוקי:
״אומנם הפעם נתנו לי תפקיד קטן, אבל
אין דבר, להצגה הבאה הבטיחו לי תפקיד
עוד יותר קטן.״
• מרוצה מעצמה לא פחות היתה שח קנית
הקאמרי חנה (אחותי איילין) מרון,
שעה שנראתה השבוע עונדת צמיד־זהב
דקיק על רגלה הימנית. הסבירה מרון, בקו לה
המגרה :״אני חושבת שזה יפה,״ והו סיפה
אחרי הירהור :״אומנם אינני יכולה
לראות את עצמי, אבל כשראיתי זאת אצל
אחרים, זה מצא חן בעיני.״
* מוסאדק סייס את חוק לימודיו בפקולטה
למישפטיס בסורבון, פאריס.
** השאה אכן קצר את פרי־עמלו של
ד״ר מוסאדק, ובחודשים האחרונים הוא
נקלע למשבר לאומי המזכיר במאפייניו את
המשבר שהיה באיראן לפני 25 שנה.
*׳י לצורכי השוואה: העולם הזה ()838
ערך את הראיון חינם, וצילם 25 תמונות.
שהתפרסם מאוחר יותר במחזהו
״מחזה רגיל״ ,שהוא הטוב והמעולה במחזות
על דור תש״ח. מטמור נפטר לפני
כשלוש שנים, בפורטוגל, מהתקף־לב.

אריאל׳

כ ד אי ל סגו ש
א ת הוו ר מו סהחדש
שלש סו ק

וורמוט הזה.

שטוק הביאה לארץ משקה משגע. וורמוט רוזה.
טעם חדש לכל מסיבה. טעם חדש לכל אירוע.
פגוש אותו. זה כדאי לך.

״העולם הזה״ ,שס־עוד החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אכיב, רחום גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מכרקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״ס. גלופות: צינקוגרפיה
״כספי״ בע״מ. העורך הראשי אורי א מ רי. העורר: אלי תבור * עודד
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי י ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזח בע״כג

ככניסה למישרדי המערכת שלנו
תלוי תצלום, שאנו עוברים על פניו כמה
פעמים ביום. ובכל פעם נצבט לבנו מחדש.
בתצלום נראה בחור צעיר, בעל פנים
קורנות, כשמצלמה תלוייה מכתפיו. זהו
רמי הלפרין ז״ל.
רמי בא אלינו ישר משרותו הסדיר ב צבא.
רק לאחר מכן נודע לנו כי כבר ב ילדותו
חלם להיות צלם במערכת העולם
הזה, ואף התכונן לכך במשך שנים. לק ראת
תום שרותו הצבאי בא אלי, ומכיוון
שאנו משתוקקים תמיד׳לצרף למערכת כיש-
רונות צעירים רעננים, קיבלנו אותו לעבודה.
הוא התחבב במהירות על כולנו. כל הכתבים
ביקשו לצרפו לחוליית־הכיסוי שלהם. כ שבאו
לעבודה שחייבה העזה או התמדה.
זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת יום־
הכיפורים. לשווא המתין רמי לצו־גיוס. הצו
לא בא — כי רמי נמצא במצב שביו־השמשות,
הוא שוחרר מיחידתו וטרם צו רף
ליחידת־מילואים.
במשך יום־יומיים צילם רמי בתל־אביב
את גיוס המילואים, ואז נמאס לו. באופן
פרטיזני הגיע ליחידה שממנה שוחרר, ש־היתה
מעורבת בקרבות הקשים ביותר ליד

לסטודנט המצטיין, יגאל שם־טוב.
אביו של רמי נעדר מן הטכס. הוא נפטר
כמה ימים לפני כן. הוא לא החלים מעולם
מן ההלם של האסון שפקד את המישפחה.
אנו, במערכת זו, מצדיעים בלבנו לרמי
בכל פעם שאנו עוברים על פני תצלומו.

מזה שכועיים מקרינה הטלוויזיה סידרה
בשם לו גראנט, שבמרכזה אין רצח
ואלימות, אלא עבודה עיתונאית. גיבוריה
אינם בלשים קשוחים או גנגסטרים אכ זריים.
אלא עורכים וכתבים של עיתון אמ ריקאי
דמיוני אך רגיל.
מאז שואלים אותי כל מכרי באיזו מידה
נאמנה סידרה זו למציאות, ועד כמה היא
משקפת את עבודת העיתונאי בארצנו. ו בכלל,
מה דעתנו על הסידרה י
אף שהסידרה היא, כמובן, פשטנית ו־בידורית,
כמו כימעט כל סידרה טלוויז יונית,
היא מעוררת בכל זאת כמה מן ה בעיות
היסודיות של המיקצוע. בעיות אלה
שוות בכל מקום שיש בו עיתונות חופשית.
למשל: הניגוד המתמיד בין הצורך בדיוק
ובין הצורך במהירות.
לאחרונה נזדמן לעורכי שבועון זה כמה
פעמים לעמוד בבית־המישפט ולנסות להס ביר
את הבעייה הזאת לשופטים, הרחוקים
מן ההווי העיתונאי.
באופן אידיאלי לא יפרסם עיתון אחראי

דפוס. העיתון הוא מנגנון מורכב, הכפוף
לצרכים טכניים רבים, וחומר שאינו מוגש
בשעה הנכונה, כאילו מת.
כפי שמראה הסידרה בצורה מוחשית,
נמצא כל עיתונאי במירוץ מתמיד עם ה זמן.
העריצות של מועד־ההגשה־לדפוס
שולטת בו ובכל מעשיו בכל עת. בסופו
של דבר מושגת פשרה בין השאיפה לדיי קנות
מושלמת ובין הצורך למסור את ה ידיעה
לדפוס.
לפשרה זו יש הרבה מרכיבים — בין
השאר האינטואיציה של הכתב ושל העורך,
ושיקול־הדעת של העיתונאי המנוסה. בכל
עיתון בעולם, הדיוק הוא אופטימלי, לא
מכסימלי, ואין כל אפשרות למנוע לחלוטין
טעויות ושגיאות. השאיפה צריכה להיות
למנוע טעויות ככל האפשר.
בפרק שהוקרן בשבוע שעבר בסידרה
אירעו לעיתון שתי תקלות. פעם פורסם
שפוליטיקאי מסויים מתייצב לבחירות, ו הסתבר
לאחר מכן שהיה זה ניחוש כוזב.
בפעם השניה פורסם שמפקד־המישטרה מת
בתאונה, בעוד שהוא רק נפצע. בשני ה־מיקרים
לא נגרם נזק לאיש.
בחיים, להבדיל מן הטלוויזיה, קורות
שגיאות הפוגעות באזרחים. במיקרה כזה,
עיתון הגון מתנצל ודואג לתקן את הד ברים
בצורה נאותה ובולטת. אך לא פעם
מנצלים אזרחים שגיאה כזאת, שנעשתה
בתום־לב, כדי לסחוט כסף מן העיתון. שו פט
נבון מבין זאת, ולא יתן את ידו לסחי טה.
אך לא פעם קורה שהשופט עצמו
אינו מבין את עבודת העיתונאי, ונותן
פורקן לעצמו על-ידי חיוב העיתון בפי צויים
ובקנסות שאין להם כל הצדקה.
אולי תעזור סידרה זו להבהיר גם ל שופטים
אלה את הבעיות שהעיתונאי מת מודד
עימן מדי יום.
! 1 01
המילה החוזרת בסידרה היא המושג
העיתונאי המקודש ״סקופ״ (מתחרז, פחות
או יותר, עם חבוב).

— בחווה הסינית

עם נשק ן טצלמוז —
התעלה. כאזרח הצטרף ליחידתו, כשהוא
מצוייד בנשק ובמצלמה. בקרב על החווה
הסינית נהרג. צה״ל חייל אותו אחרי מותו.
אני חוזר ומספר לך סיפור זה, כי לא
מכבר, במלאת חמש שנים למותו של רמי,
נערך באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים
טכס צנוע לזיכרו. הוריו של רמי, בשיתוף
עם ועד נאמני קופת־עם (שבה עבד האב)
הקימו קרן לזיכרו ועל־שמו. הקרן מעניקה
פרם לסטודנט־הצילום, המצטיין בגישה
חזותית ורעיונית לצילום ובכושר־ביצוע.
בטכס העניקה אמו של רמי את הפרס
העולם הזה 2151

שום חומר אלא אם כן נבדק כל פרט ופרט
שבו כמה פעמים, ואחרי שכל אחד מן ה מעורבים
בפרשה נתבקש להגיב עליה,
לוודא את פרטיה ולמסור את גירסתו.
זהו האידיאל. כמו כל אידיאל אפלטוני,
אין הוא ניתן להשגה במלואו. והוא חשוב
כמטרה שיש לשאוף אליה.
כי מול צורך זה קיים המושג העיתונאי
האנגלו־סאכסי, שאין לו תירגום בעברית:
£א ,0 1>0כלומר: תאריך ההגשה.
לכל חומר בעיתון, יומי או שבועי, יש
״קו־מוות״ כזה, מועד אחרון להגשה ל

יכול אתה לשאול: מה, בעצם, חשיבותו
של הסקופ י מדוע ממלאה שאיפה זו
תפקיד כה גדול בעבודתו של העיתונאי 1
האם אין זו שאיפה ילדותית במיקצת ו
התשובה היא ששאיפה זו דרוש כדי ש העיתונאי
ימלא את תפקידו, שהוא חיוני
לתיפקודה של החברה הדמוקרטית.
השאיפה הנעלה ביותר של הרופא היא
להציל חיי אדם. שאיפת הקצין היא לנצח
בקרב, מבלי לאבד אבידות. שאיפת המורה
היא להנך תלמידים בעלי־רמה. לכל מיק־צוע
שאיפה משלו, הנובעת מן המהות והאתיקה
של המיקצוע המסויים.
השאיפה לסקום מבטאת את האתיקה של
המיקצוע העיתונאי. תפקיד העיתונאי הוא
למסור לציבור מידע — את מירב המידע
על מירב המאורעות. זרם מתמיד של מידע
חיוני לפעולתו של האדם המודרני כפרט,
כאזרח, כבוחר, כאיש־מיקצוע.
השאיפה לסקום מדרבנת את העיתונאי
למלא את שליחותו זו. אם הוא בחור (או
בחורה) בעל יוזמה ותושיה, אינטואיציה
ושיקול־דעת, הוא יכול להרוויח הרבה יותר
כסף במיקצוע אחר. הוא יכול להשיג כבוד
ומעמד הברתי בפחות מאמץ בדרכים אח רות.
אם הוא נשאר עיתונאי למרות כל
הפיתויים האלה, ואם הוא נשאר נלהב ודרוך
אחרי שנים ארוכות של עבודה במיק־צוע,
הרי זה תודות למיתוס של הסקופ.
עיתונאי אמיתי — כלומר, אדם שהעי תונות
היא בדמו 24 ,שעות ביממה ושיבעה
ימים בשבוע — מפיק סיפוק עילאי ברגע
שיש בידו סקום. שום פרס, שום כיבוד לא
ישתוו בעיניו להרגשה זו, שהוא השיג ידי עה
בילעדית לגמרי, חשובה ומעניינת. גם
אם אף אדם אחד לא יידע על כך, מילבד
העורך שלו.
דומה שהסידרה הטלוויזיוינית מצליחה
להעביר את המסר הזה, ומשום כך היא
ממלאה תפקיד חיובי.

ושוב אתה יכול לשאוד: למה, ב
רמי
הלפרין ז״ל

אביו של רמי מעניק את הפרם ליגאל שם־ טוב

ידיעה בילעדית לחלוטין, שאין דומה לה
בשום עיתון אחר, ושיש לה חשיבות רבה.
לפעמים עוברים חודשים מבלי שאנחנו
משתמשים בכוכב זה. בשבועות האחרונים
השתמשנו בו פעמיים, בזה אחר זה —
פעם כאשר פירסמנו את השיחה על גורל
אל־על, שהתקיימה במיסעדת מריאנה, ופעם
כאשר מסרנו, בשבוע שעבר, את ה־דו״ח
הרפואי המלא, המוסמך והמפורט
על מצב־בריאותה האמיתי של גולדה מאיר.

ה״סקום״ היא ידיעה בילעדית, בעלת
חשיבות ועניין, והיא משאת־נפשו של ה עיתונאי
ועיתונו.
הסידרה מראה כיצד כל כתב (וכתבת)
רודף אחרי הסקופ, ומוכן כימעט להיהרג
כדי להקדים את מתחריו בכמה דקות.
השאיפה לסקופ קיימת אצל כל עיתונאי
בשדה, הראוי לשמו. במערכת זו היא שו לטת
בדיוק כמו באותו עיתון שבטלוויזיה.
אצלנו הבעייה היא קשה עוד יותר. אין
אנו מתחרים בשבועון אחר, כי אין בארץ
שבועון־חדשות שני. אנו מתחרים בעיתונים
היומיים. ברדיו ובטלוויזיה. פירוש
הדבר שאם נודע לנו סקופ עצום ביום
הרביעי בבוקר (וזה קורה, לשיברון הלב,
פעמים רבות) אנו נאלצים ״לשבת״ עליו
במשך כימעט שבוע שלם, כשאנחנו פות חים
כמה פעמים ביום את העיתון ואת
המקלט מתוך חשש שהנה״הנה התפוצץ
הסקופ שלנו.
בכל גליון של העולם הזה יש עשרות
סקופים, אך רק לעיתים רחוקות מאד
אנו מעניקים לגילוי שלנו את התווית ה רשמית
של ״סקופ״ ,באמצעות הכוכב המיוחד
המודפס בראש העמוד. אנו עושים
זאת רק כאשר אנו רוצים להדגיש כי זוהי

עצם ז למה היה זה חשוב לפרסם מילולית
את תוכנה של שיחה חשאית בין שר־האוצר
ובין יו״ר מועצת־המנהלים של אל־על?
ומדוע היה זה חשוב לספר על מצב
בריאותה של גולדה מאיר י
אנחנו צריכים לחשוב פעמיים בבואנו
להסביר לך את הנימוקים לכך — כי לנו
הם מובנים מאליהם, ואיננו רגילים לחשוב
על כך כלל.
גילוי השיחה החשאית (ובאחד הימים
נוכל לספר לך את הסיפור הפנטסטי כיצד
השגנו אותו) חשוב, מפני שהוא נוגע ל חברה
לאומית חשובה ביותר, ולפרנסתם
של אלפי עובדים. הפירסום גרם לתגובת-
שרשרת. הוא העמיד את החברה על ראשה.
הוא גרם לתהליכים רבים במישורים שונים.
בחברה הדמוקרטית, האזרח צריך לדעת
מה קורה בחברת־ענק השייכת לו. חוץ
משני בעלי־השיחה, לא היה אדם שלא
בירך את העולם הזה על סקום זה.
מצב בריאותה של מנהיגה לאומית, גם
כשאינה עוד בתפקיד רשמי, הוא נושא
חשוב, שכל אזרח רשאי וחייב לדעת אותו.
עיקרון זה נתקבל מזמן בארצות האנגלו־סאכסיות,
והוא חדר גם ארצה, תודות ל-
העולם הזה, שדגל בו מאז קמה מערכה זו.
גם כשאינה בתפקיד, יש לגולדה מאיר
השפעה רבה על מיפלגתה, ובמילא גם על
המאורעות. מזה כמה שבועות פעלה
״במחתרת״ חרושת־שמועות. פעם אף הד
דעקו כל כלי־התיקשורת בעולם, וצוותות־הטלוויזיה
צבאו על בית־החולים, אחרי
שפשטה שמועה חסרת־שחר. תפקידו של
עיתון אחראי למסור על כך מידע אחראי.
באחד הימים נספר לך איך השגנו את
המידע המוסמך.

כל המזלות השבוע מראים
חודש אידיאלי.
אתה יודע לצחוק וליהנות
מהחיים. המשך
בדרך בה התחלת. העזרה
לה ציפית מנת
זוגך מתגשמת. בחיים
הרומנטיים הצלחה. ה 21ב
מרס ־
יחס הקריר, אותו קי20
באפריל
בלת מבת זוגן הולך
ומתחמם. הקפא את
תוכניותיך העסקיות לחודש הקרוב, אפילו
אם נדמה לך שזה הזמן להגשים אותן.
הימנע מהימורים השבוע. אל תפריז בערך
עצמך. בסופו של דבר אתה עוד תנחל אכזבה,
מגיעה לן מנוחה. על כן צא לחיפשה.

השבוע תסיים בהצלחה
תפקיד בו לקחת
חלק בעבר. אתה חוזר
שוב לעבודתך הקבועה.
היזהר מהתנגשויות
בינך לבין
חבריך לעבודה. האנשים
שמקנאים בך
מחכים שתעשה מיש־
: 1 21 אפריל -
0׳; בלזאי
גים כדי להשתמש בהם
נגדך. עם קצת עימות
תוכל להתגבר על המכשולים שבפניך.

שוו

פזיזות אינה מעלה, אך
הססנות־יתר אינה טובה
ממנה. אם נגזר
עליך להחליט, עשה
זאת, אחרת תישאר
קרח משני הצדדים.
ברגע שהחלטת, הקדש
את כל תשומת ליבן
ואת יכולתן כדי להוציא
את החלטתן לפועל.
חוסר בטחונן יק טן
השבוע, בעקבות יחס חם ולבבי ממקור
בלתי צפוי. אל תעוררי את קינאתו השבוע.

אס תוכלי לשמור על דומה מיסגרת ־ חיים
לזו בה היית עד כה,
בתנאים החדשים, תק־לי
במיקצת על הבעיות.
אס לא — מוטב
שתסמכי על איש עם
שיקול נבון. העיקר :
לא להגזים ולא לבוא
לידי ריב. אל תזניחי
סרטן, בת אותו,
טפלי בו במסירות והשגיחי שלא יחסר לו
דבר. הוא יקח את זה לתשומת־ליבו ויחזיר
לך — בבוא הזמן — כגמולך.

אם תסמון השבוע על
האינטואיציה שלן, ולא
תהסס לקבל החלטות
חשובות במישור הכספי,
עומדים לרושתן
סיכויים רבים לעשות
עיסקה מצויינת ולהבטיח
את עתידן לאורן
ימים. אם ההחלטה אינה
בידן, הפעל את
מלוא השפעתן על בר
הסמכא, והשתדל לשכנע אותו לקבל את
עמדתן, כדי להצליח עליו להשתמש
בנימוקים הגיוניים. בת אריה —
מקסים.
גבר זה תכירי בשבוע

מחלה קלה, בה לקית
בתחילת השבוע, תעבור
בלי להשאיר אחריה
עקבות. בחיי האהבה
שלך חל משבר
קטן. גס עליו תתגברי.
אבל רק אם
תדעי איך להתנהג.
פנקי אותו ותני לו
להבין כי הוא האחד
ויחיד בחייך. אחרת
הוא עוד עלול לעזוב אותך. לך בן בתול,
צפוי שבוע יבש. לא תצליח בשום דבר :
לא בעבודה ולא בחיי המישפחה. להשקיע אלא
ברירה לך אין
את כל כולך בלימודי השפות שלך.

בתחילת השבוע שב בשקט. השתדל לצבור
מנוחה. בשבוע הבא תזדקק לכל•
כוחותיך הפיזיים והנפשיים.
גם לך יהיה
כדאי השבוע להפסיק
להתאמץ. בין כה וכה
לא תראי עמל בטיר־חתך.
יחד עם זאת
כדאי לכס, בני מזל
מאזניים משני המינים,
להתחיל לחסוך לשעת
מצוקה. לעומת הבשורות
הרעות עתידכם
צופן בחובו אושר.

דול המדהים בעבריינות הנוער והילדים
בארץ, כפי ששמענו השבוע, למה שלא
יקומו גם הם ויקימו להם אגודה ו הם
יוכלו לבחור ועד, להקים מטות־פעולה,
למנות מנהיגים, ולחלק את העבודה לפי
קבוצות־הגיל (סוגי עבירות שונים לבני
הגילים השונים).
רוצים מדינה מתוקנת! שיהיה סדר!
ג. הרפלר, רמת־גן

אלופי (מיל ).שלנו היו צריכים לתת
דוגמה טובה לאזרחי ישראל, בתחום הת נהגותם
הציבורית ובאזרחות טובה.
נדהמתי, וכמוני בוודאי רוב עם ישראל.
מצורת דיבורו הקיצונית של האלוף שמואל
גונן. חבל מאד! — על כן — מה אנו
מתפלאים על קרייסקי?
ולעצם העניין: החלטות ועדת אגרנט
פגעו קשות בדדו המנוח, בלי להתייחם
כלל לשר־החוץ של היום, משה דיין. כמו
אזרחים רבים אחרים, גם אני חושב שנע שה
עוול לדדו, וזה מה ששבר אותו.
ההגינות פחתה, כנראה, מאד בציבורנו.
איך אפשר להסביר את העובדה שמשה
דיין היה יכול להגיע לעמדה כזאת בהנ הגת
מדינתנו, אחרי כל מעשיו הבלתי-
מכובדים הידועים לכל ו

הישמר מאכילה מופרזת, ואל תזלזל בחוקי
הבטיחות בדרכים. סיכסון שכנים
עלול לגרום אי-נעימות,

צם תתפתה להיות מעורב
בו יתר על המידה.
אל תסמוך על
בעלי המלאכה המטפלים
בחפצין, ובדוק
היטב את עבודתם. בת
גדי: תפסיקי להיות
ביישנית, ואל תשאלי
אותו בל הזמן אם
הוא באמת אוהבן.

יהושע מאיי,

עכשיו, כשהשלום כבר מבצבץ ונובט,
אי־בזה, מבין הניירות, החתימות, החיבוקים,
ההבזקים, המילים — אפשר להגיד
משהו נוסף.
זה הזמן להשכין שלום־בית. אסור להש תהות,
להדחיק ולדחות! יש להתנהג כב-
ני־אדם, להתחשב בזולת, להחשיבו, ל כבדו.

ללכלך את החוצות, לא לגלגל בק בוקים,
לא להשליך ניירות.
יש להנמיך את מקלטי הרדיו, הטל וויזיה
ו ...את הפה.
יש לסגת מהיריבויות הבין־אישיות, וגם
מן הקינאות.
יש לטפח איכות־חיים שונה, אחרת,
חדשה.
ואם לא עכשיו — אימתי?
אגדהם שרון, עירהשופט

רוצח להיות ראש-עיר!
אני פשוט לא יכול לסלוח לעצמי. אילו
רק עשה מישהו את הטעות, והיה מעלה
לראשי־הערים את המשכורות שלהם ב־
)!(300 אחוזים לפני הבחירות המוני ציפאליות,
בטוח שגם אני הייתי מגיש
את מועמדותי. אני רק מביט בתוצאות

כפר־ רו פין

הדת ועיפויי השלום

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת לעצמך.
נצל את השלווה היחסית
ממנה אתה נהנה
כדי לקדם את מעמדך
בעבודה. פקח עין על
שותפיך ועל הכפופים
לך, ואל תהסס להעיר
להם כאשר הס מתרש לים.
במישור הרומנ20
בינו אר ־
טי — אל תניח ליח18
בפברואר
סים המתוחים קצת
בבית להדאיג אותך.

לטובת בני״משפחתן, גלה כלפיהם תשומת
לב. הם יעריכו את זח. אף על פי
שהם לא יביעו זאת
בלפי חוץ. בת דגים,
הפתעה לן נכונה
זוצאת מן הכלל מכיוון
שלגמרי לא ציפית בי
תבוא. השבוע תשיגי
הישגים ניכרים, אם
תדעי לנצל את כוחותיך
לדברים מועילים
1-9בפברואר ל
ולא לדברי הבל. בת
20׳ ..נרורס.
ורוד.
דגים ליבשי

שלום כיונ — עכשיו

דונמה אלופית

* * 111

באחרונה, אופנתי מאד בארץ להקים
אגודות. אחרי האוסף הלא־ייאמן של אגו דות
עותומניות שיש לנו כבר, שמענו
לא מכבר על האגודה שהקים ילד בן
שמונה להגנה על זכויות הילדים (משגעים
פה ילדים קטנים).
אבל הרעיון, בעצם, לא רע. לאור הגי-

אל תהיה יותר מדי ביקורתי לגבי מאמציהם
ועבודתם של האח רים.
אם יש לן מה
להעיר, אמור זאת, אן
בצורה עניינית ולא
בנימה מבטלת. שמור
על יחסי עבודה תקינים
ותזכה לתמורה באותו
מטבע. גישה פילוסופית
לבעיות תוכיח
את עצמה כמשתלמת
בקרוב. היה סבלני.

מצפה לך שבוע נפלא מבחינה רומנטית.
סוף־סוף תפוצה על והכאב עוגמת־הנפש
שנגרמו לך בפרשת האהבה
הגדולה שנסתיימה
לא מזמן. נסה
לכבוש את נטייתך לנקום
בבן־הזוג החדש
על כל מה שהישן עולל
לך, והתנהג אליו
כמו שמגיע לו. נסיעה
קצרה, תפתיע אותך.

אנודח סושטומגית

חולין בענייני מדינה רגישים, השנויים
במחלוקת גם בציבור הדתי.
החלטת הממשלה לעבות יישובים ביהו דה
ושומרון, היא הרת־גורל ומסכנת את
השלום ואת הסכמי קמפ־דייוויד, בלשון
המעטה.
הצטרפות עשרות מישפחות לכל יישוב
וסלילת כמה כבישי־רוחב בגדה, לא תוכל
לדחות את הפתרון האחד והיחידי :אוטו נומיה
מלאה או ריבונות לעם הפלסטיני,
לנהל את חייו ואורחותיו על־פי דרכו.
נראה כי אין תקדים לכך שכמה יישובים
ישראלים וכמה אלפי אזרחים, ינהלו את
חייהם בשטח אוטונומי או ריבוני זר לעם
היהודי. לא כך רקמנו את חלום הציונות,
ולא כך נגשימה.
לכן, אך איוולת תהיה כל השקעה כספית
נוספת בשטחים המוחזקים. משאבים אלה
יש להפנות לתיכנון משותף, לפיתרון בע יות
חברה וכלכלה משותפות.
פיתרון ״חבל ימית״ יביא גאולה לנגב
השומם — פיתרון ״יהודה ושומרון״ יביא
גאולה לגליל הריק.
דן יהב, זזל־אביב

כאשר חתמו אזרחים חופשיים על עצו מות
שונות, יצאו חוצץ נגדם, בטענה
שהשתמשו בדרגותיהם הצבאיות כשמות-
תואר (קצינים במילואים).
אך כאשר יוצאים חלק מרבני ישראל
בעצומות וגילויי־דעת, וחותמים בתארי
מישרותיהם הציבוריות־דתיות, אין חרד
ואין פוצה פה ומצפצף בקהל־מרעיתם.
הרבנים שיצאו לטעון על ה״איסור להח זרת
שטחים מארץ־ישראל,״ הביאו מו באות
רבות מספור מן המקורות, אך קל
ביותר לסותרם. אשתמש בשני טיעונים
יסודיים :
• ארץ־ישראל, על-פי תפיסתם, משת רעת
מ״נחל מצריים ועד נהר הפרת וה חידקל,
ומהים ועד המידבר הגדול״ .איזור
זה כולל כיום את ירדן, סוריה, עיראק
ומצריים, והרי לית מאן דפליג שזהו חלום
באספמיא.
•• ארץ כנען היעודה לא היתד .״ישרא לית״
עד להתנחלות בני־ישראל, והם הו רישוה
מבני עמים אחרים, וכמו־כן מעולם
לא זכינו לשלוט על כל כנען (להוציא
תקופות קצרות).
אי-לכך, צר הדבר שאנשים המכהנים
בקודש (כנבחרים מטעם) ,עושים עבודתם

הבחירות, וזה מספיק כדי לשכנע אותי
שאם אלה מי שהיו ראשי־העיריות שלנו,
ואלה מי שיהיו — אז כל אחד יכול !
לא מתמצא ביותר בסיבכי האותיות ה קטנות
של העלאת המשכורת המשונה
הזאת, אבל דבר אחד בטוח: כשהמש-
כורת ש לי תעלה בשלוש־מאות אחוז,
אני כבר לא אהיה כאן. רק הנכדים שלי
יזכו לראות את זה, אם בכלל.
נחמן אלוני, חיפה

בכל־זאת — שינוי
בבחירות העירוניות של נובמבר 8ד,
חל בכל־זאת שינוי.
במועצת רמת־השרון הודח פסח בלקין,
למרות שקיבל 43 אחוזים מהקולות.
בעיריית גבעתיים הודח קובא קרייזמן
ברוב גדול ובלתי-צפוי, על־ידי מורה צעיר
בשם יצחק ירון, איש המערך.
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2151

פ ר סו מ אי

אל־גה
מקנה לך
תשומת צב בהילוך גבוה.
הקו ספורטיבי-אלגנטי,
הוא הנתיב ש״אלגה״ התוותה עבורכן
לחורף 79-78־,
מ ת אי ם לכל שעות היום ונראה טוב עם כל בגד
קולק ציית החורף מאופיינת
במספר דגמים מענינים:
מגף גבוה ורגיל שניתן להופכו לערדליים
באמצעות רוכסן מיוחד,
״ערדלים״ ,מגפי שלושת רבעי נמוכים( .בלעז
בוטים.1
מגף בסגנון בוקרים בעקב רחב ועבה.
הצבעים המאפיינים א ת דגמי הנתיב החדש :
מס טיק, קרם, חום אדמדם, קוניאק ועוד.

אל-גה
הנתיב החדש
אליו פנתה הנעל
ל ה שיג ב חנויו ת ה מו ב ח רו ת

אל-גה
סלמה 99 תל־אביב טל 838475 .

מכתבים
תשבץ 05111:1

2151

(המשך מעמוד )8
האם עובדות אלה ואחרות בקשר לבחירה
האישית כבר לא מעניינות את העולם
הזה?
היינו רוצים !נתח ענייני יותר, ביחס
לבחירות האישיות של נובמבר 78׳.
דן ויגדר, גיבעתיים

אתם משתמשים, כפי הנראה, בשאב־לונה
קבועה, ועורך התשבץ רק מחבר
מילים חדשות והגדרות אחרות למיספרים
הקבועים — בקיצור, הטעויות חוזרות
ונישנות.
אבקש לשים לב לכך, ובכלל לערוך
הגהה מדי שבוע גם על התשבץ.
נ. צוריאל, תל־אביב

ל,מה מיכן צוע?

• עורך מדור התשבצים משיב:
התשבץ אכן מתחבר מחדש, מדי שבוע,
בערכים והגדרות חדשים לגלופה קבוע1ו.
את הגלופה עצמה משנים אחת לכמה
חודשים בלבד, וכך מקובל.
אשר להגהה: באחרונה הוזנח העניין
— מכאן השיבושים — ואנו מקווים
שיתוקן לאלתר.

קראתי לפני חודש (העולם הזה ,)2147
את המאמר על המהנדסת שחנקה את אשת
מאהבה למוות.
תמהני, מדוע הודגש מיקצועה של הפי לגש?
מה הקשר בין מיקצועה לבין המע שה
שהיא עשתה?
אשמח אם העניין יוסבר לי.
זהבה אלרואי, תל־אביב
• בכל העולם נוהגת העיתונות למסור
את מיקצועו של אדם, בין שאר הפרטים
הנוגעים לו, בכתבה על פרשה כלשהי.

מדיטציה — ומהר!

מה שאסור לשוטרים
המדינה כולה סערה בשבוע האחרון בגלל
הופעתם של שלושת אנשי המישט-
רה בטלוויזיה, בעניין זכותם של השוט-

קופת־חולים פירסמה, שעשרים אלף
מיקרי מחלות־לב מתגלים בארץ מדי שנה,
והם הגורם הראשון לתחלואה ולתמותה
בישראל. מסיבה זו מייחסת קופת־חולים
חשיבות רבה להרחבת הפעולות למניעת
המחלה.
מאחר שהוכח, מדעית ומעשית, שתיר־גול
המדיטציה מבטל גורמי מחלות־לב
(ועוד מחלות אחרות) ,כדאי לקופת־חולים
לעודד את חבריה שיאמצו לעצמם תרגיל
קל, יעיל וחסכוני זה — לטובתם. הדבר
גם יפחית את הלחץ על הרופאים ואת
השימוש המופרז בתרופות.
המדיטציה כבר מזמן התקבלה בעולם
המערבי כמסייעת בדוקה למדיצינה. לנו
לא נותר אלא לקטוף את הפרי הבשל,
ויפה שעה אחת קודם.
זאם גזע, חולון

מי שנזכר להיכחד
אני מתפלאת על העולם הזה. עיתון
כזה, שרק מחפש שחיתויות וסקופים לע לות
עליהם, ושמפרסם כתבות בענייני כל כלה
כמעט בכל שבוע, לא הבחין במה
שקורה בשטח העלאות המחירים? ההו דעות
השבוע על העלייה הפנטסטית של
המדד, שנחתו על ראשי כולנו כרעם ביום
בהיר והפתיעו אפילו את האמריקאים, ב עצם
לא היו צריכות להפתיע בכלל.
כבר חודשים רבים אנחנו רואים, יומ יום׳
במכולת ובשוק ובכל חנות וחנות,
איך המחירים משתוללים. מה נזכרו פית-

רים להתאגד ולתבוע את זכויותיהם בצו רה
מסודרת. נדמה שרק העולם הזה שתק.
האם אין לכם מה לומר בנדון?
עד שלא ייערך דיון מקיף בכל ההי בטים
החוקיים של העניין, אף אחד לא
יידע בדיוק מה מותר לשוטרים ומה אסור
להם. בינתיים אנחנו יכולים להסתמך רק
על הרגשות.
אותי, באופן אישי, מדאיג רק דבר אחד.
המישטרד. היא גוף ממלכתי, המופקד על
שלומה וביטחונה של המדינה. מה יקרה,
אם־כן, אם גם בצה״ל יחליטו להתאגד?
האם אותם סעיפים בחוק, שאותם ציטטו
המישפטנים, הפותחים פתח להתאגדויות
בתוך המישטרה, תופסים גם לגבי צד-״ל?
ואם לא — מדוע?
יעקב אלפי, רחובות

חול בעיניים
מאוזן :
)1שחקנית־קולנוע נודעת (ש״מ 5
בעל־חיים שוכן נהרות; )10 דלפון! )11
רצועה ; )13 בתוכם ! )14 אם־ד,פנינה ;
)15 אחוריים; )16 מחוטי האריג; )18 מילת־תנאי
; )20 נוכרי ; )21 צורי ; )22 מרגיש ;
)24 נחל בעמק ; )25 פרוסה ! )26 צורת
יישוב חקלאית; )28 תחושה! )30 חתיכה
גדולה ; )31 אולם ; )32 קללה ; )34 צידו
החיצוני; )35 אגם גדול; )38 הסתיר;
)39.חי לילי; )41 רחמנא־ליצלן (ר״ת);
)42 ממדינות מלכותו של אחשוורוש ; )43
מצבת־זיכרון; )45 פיקפוק; )47 כיוון ש־;
)48 לחם הפסח; )50 צמית; )51 מושת על
כל אזרח ; )52 מידת־שטח ; )54 מטפל ב גנים;
)57 גנגרנה; )61 מונח בתורת ה חשמל
; )62 יורד־ים ; )64 מגופה ! )65
סיעה בכנסת ; )66 מילת־שאלה ; )67 מילת-
תחינה ; )69 נמל עתיק בארץ ; )70 ממוצרי
החלב ! )7 2היפרעות ; )74 ציר הדלת ! )75
צאצאי החיה ; )77 נהיר ; )78 בצוותא ! )81
רוכב; )82 מילת-זירוז; )85 בסיס! )86
ערוץ־נחל; )88 הדרך הקצרה בין שתי
נקודות ; )89 הפצצה ; )91 מכלי־השחמת ;
)93 מספיק 95 נס ; )96 מסולם הצלילים ;
)98 מזמר ; )100 קידומת הולנדית ; )102
מופע, באנגלית ! )103 ועוד, בתוספת :
)104 קליעים; )106 קיבוץ בנגב,

הנני להתייחק לכתבה לוקש של שוטר
במדור אתה והלירה, בגליונכם מיום 25
באוקטובר (העולם הזה .)2147
השוטר ששכרו נטו הוא כ־ 5700ל״י
מקבל ״נקי״ 1,664ל״י, משום שבחר לקחת
הלוואות שונות שעליהן הוא משלם, קרוב
לוודאי, פחות ריבית מאשר אזרח רגיל
כדוגמת הח״מ. עצם הצגת הסכום כ״מש־כורת
נטו של שוטר״ היא איפוא בבחינת
זריית חול בעיניים. אילו, למשל, היה
לוקח הלוואות באלף ל״י נוספות, יכול
היה להצביע על משכורת נטו של 664

כזאונד :
)1ציפור־שיר קטנה ; )2הוויה ; )3ירק־גינה
; )4סוס בלי ראש ; )6סופו של
טוב ; )7לא קדוש )8 :מן הגפיים ; )9
עזוב 12 מעונות השנה ; )15 אבר ה תנועה
; )16 משגיח ; )17 ירביץ ; )19 כאב;
)20 מחוספס; )21 יכולת; )23 אריג מיק־ראי
יקר ; )24 מילת איסור ; )26 סופר
אנגלי(ש״מ 2 7הגיע ; )29 תרנגול ; )30
חבל בארץ ; )33 הבל ; )34 צאצאים ממץ
זכר ; )36 כלל בתוכו ; )37 כהן־דת נוצרי ;
)40 פלא ; )41 בלבד ; )44 עולץ ! )46 שמא ;
)47 כיסא־כבוד; )49 מצוררי ישראל; )50
אבי המדע־הבידיוני ; )53 נאום־הטפה ; )54
קלף ; )55 ניתן שכם ; )56 תנועת מים בים ;
)58 בגד־שרד; )59 חמסין! )0משמש ל חתירה
; )62 מלכסיקון הכבשים ; )63 נועם,
רוך ; )66 לחן ; )68 דלקת השקדים ; )71
עוטף את העצמות ; )73 מים קפואים ; )76
אבר־ה תנועה ; )77 חבל בארץ ; )79 תבואת־קיץ
)80 :מילת־שאלה לזהות ; )82 כמו
41 מאונך; )84 פרח נאה ; )85 מעד; )87
עבר (הפוך 90 בן הפרה ; )92 עיר גדו לה;
)94 נבער; )9ירק־גינה; )97 קטל
בביקורתו ; )99 חומת־מים ; )101 נרו יאיר
(ר״ת 102 אמר 103 גוף.

אום לעשות סטאטיסטיקה ולהיבהל? ועוד
מתפלאים שהעם הזה, שהיה תמים ורואה־ורודות
רק לפני שנים מעטות, הפך עם
של זאבים טורפים.
וזה עוד לא הסוף.
גילה זנדבדג, תל-אביב

תשבצים שגויים
שמתי ליבי לעובדה שבגיליונות האח רונים
של העולם הזה חלו שיבושים בתש בצים,
ובשל כך לא ניתן לפתור אותם
כהלכה.

יש להניח שאם אכן נכנם השוטר דנן
לחובות, משמע שיש לו הכנסות נוספות,
למשל — אשה עובדת. לגופו של עניין,
5,700ל״י נטו אינם כיום בבחינת משכורת-
רעב. אלפי עובדי ציבור ותעשייה מקבלים
משכורת כזו, מהם עובדים שהכשרתם
המיקצועית עולה על זו של הסמל השני
הנדון בכתבתכם.
אלי פניגשטיץ, פתח־תיקווה
• שכר הנטו של השוטר, בסך 5,700
ל״י, התקבל אחרי עבודה של שעות נוספות,
משמרות לילה ועבודה בשבתות.
ללא תוספות אלה היתה משכורתו נמוכה
בהרבה, כפי שפורט בכתבה.
העולם הזה 2151

כדא לו לבחוד דווקא

מץצבע!

במץ־צבע״ניתן להתקין 857 ¥1¥£11££ -ס ( 8״אנטי מחיקון״ ,לפי אפרים קישון) -
אותו חלק אלקטרוני המבטיח לן קליטת תוכניות צבעוניות המשודרות
בטלויזיה, גם אם עברו ״סינון״ צבע באולפן -ומשוררות בטלויזיות צבעוניות
אחרות בשחור לבן, בגון :״תשע בריבוע׳ /״האחים׳ /״עוד להיט׳ /״תיאטרון-
הכורסא״ ,כדורגל אנגלי, ועוד
מץ־צבע חינה בעלת מכשיר הפעלה מרחוק 7110£-א 0ס - 8£ !^07£לנוחיותן.
מץ־צבע קולטת עבורן את השידורים בצבעים הברורים והטבעיים ביותר -
ממש במו בחיים.

מץ־צבע. סימד חדש בטלוויזיה צבעולת
פרטים אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 19 בני-ברק -רמת־גן.
העולם הזה 2151

בלבנון חדה תפנית גדולה -ובאוץ התנוסס
מיסמן ו ו ומגרו נוטים מדהי!מים 11 ול

בשלום עמוק. בשנים ההן, כאשר שררה
המתיחות לאורך כל שאר גבולות ישראל,
דמה הגבול הלבנוני לגן־עדן בודד. שני
הצדדים לא החזיקו בגבול זה כוחות־צבא.
היישובים הישראליים שם התנהגו כאילו
הם נמצאים בלב ישראל. באופן בלתי-
רשמי, שררו בין התושבים ואנשי־הביט-
חון משני עברי הגבול יחסים ידידותיים.

ריאליסט, התעלם ממנו באירוניה דקה.
הוא רצה להינתק מאלג׳יריה, ולא להס תבך
במילחמת־נצח.
עתה מסתבר מיומנו של שרת כי בצ מרת
ישראל התנהלו במשך שנים דיונים
על התערבות פעילה בלבנון, כדי לכפות
עליה חלוקה. אף רמז על כך לא דלף
אל כלי-התיקשורת. לכאורה יכלה להירקם

באותה שעה היה שרת ראש־הממשלה
ושר־החוץ. פינחס לבון היה שר־הביטחון,
ומשה דיין כיהן כרמטכ״ל. בן־גוריון ישב,
כביכול, בשדה־בוקר, לשם היגלה את
עצמו כמחאה על גיבוש גוש יוני בממ שלה,
שלא קיבל את דעתו בנושאים
שונים.
אולם בעודו יושב בשדה־בוקר הפעיל

הרעיון: דויד בן־גוויוו
ך לבנון חד מיפנה. הקרבות שקטו,
מילבד התפרצויות מדי פעם. סיגנון
דיבריהם של מנהיגי הימין הנוצרי הש תנה.
לא עוד הצהרות מפוצצות. לא עוד
דיבורים על ״רצח עם״.

לפי ידיעות מוסמכות, החלו אנשי
הימין הנוצרי לצמצם כאופן
מכריע את קשריהם עם ישראל ועם
המובלעת הישראלית בדרום לבנון.
מה קרה י
׳מנהיגי הימין הנוצרי הגיעו לכלל מסקנה
כי ישראל לא תחוש לעזרתם, אם
יעלה בידיהם לגרום למילחמה־רבתי בלב נון.
כפי שגילה העולם הזה, על פי מקד
רות־המידע העצמאיים שלו( ,וחרף שטי-
פת־המוח הכללית בארץ) היה זה היעד
העיקרי של הנוצרים: להביא להסלמה
בלוחמה בלבנון, בעיקר על־ידי פעולות
פרובוקטיביות בביירות, מתוך אמונה שאם
הסורים יסתערו עליהם בכל כוחם, תאלץ
ישראל להתערב במילחמה ולגרש את הסורים
מלבנון.
תיקווה זו נתבדתה עתה. ראשי הימין
הנוצרי הגיעו למסקנה כי מצבם מסוכן
מאד, וכי הם התקרבו אל עברי פי פחת.
על כן שעו לעצות הנבונות שבאו מפי
ממשלת צרפת, שעוררו זעם רב בישראל :
שלא לסמוך על סיכויי ההתערבות היש ראלית,
אלא להסתדר עם הצדדים הלב נוניים
ועם סוריה.
בשבועות האחרונים פעלו כמיל שמעון
ופיאר ג׳מייל על פי עצה זו. הם נועדו
עם ראשי אש״ף. הם הפסיקו כימעט לגמ רי
את הצליפות שלהם לעבר הסורים.
הם הסכימו להסדר חדש בביירות, שצימ־צם
את אפשרויות החיכוך בינם ובין
הצבא הסורי. ובעיקר: הם צימצמו באופן
מכריע את קשריהם עם ישראל.

פירוש הדבר: ראשי הימין ה נוצרי
ויתרו, לפחות לפי שעה, עד
חלומם להקים בכל רחבי לבנון
שידטון שד המיעוט הנוצרי, או
(לחילופין) להביא לחלוקת לבנון
ולכינון מדינה נוצרית כחלק ממנה.

התעדנות ׳שיוה בוננון
ך שעה שוופנית זו *יוער בי טון.
* התרחש בישראל דבר שלכאורה אין
לו שום קשר עם המאורעות שמעבר לגבול
הצפוני. פורסם יומנו האישי של משה
שרת.
אולם מי שמעיין בעיון ביומן רחב־הממדים,
ימצא שיש קשר בין הדברים.
היומנים מכילים חומר־נפץ גם בשטח זה.

כי החד בראשית 1954 גידה
שרת ליומנו, כי דויד בן־גוריון הוגה
רעיון מהפכני: לגרום לחלוקת
לבנון ולהקמת מדינה נוצרית נפרדת

לא היתה זאת הצעה מופשטת.
בדגוריון הציע להקדיש לכך אמצעים
ניכרים, ולהתערב במישרין
במתרחש בלבנון.
כל זאת בשעה שלבנון היתה שרוייה

התוצאה: לוחם מוסלמי בב״וות יווה בגופתו של רוחם 11 צד
מדי פעם עברו אזרחים ישראליים, ביני הם
נערים ונערות, את הגבול בטעות, והם
הוחזרו ארצה ברוב כבוד, אחרי שהוענק
להם יחס אדיב.

לא היתה, איפוא, שום סיבה מיידית
לתשוקתו שד בן־גוריון להתערב
בלכגון ולחמם שם את האווירה.
בן־גוריון פעל על-פי דחפים
אחרים.
במשך שנים היה בן־גוריון חסיד חלו קתה
של ארץ־ישראל, כפיתרון יחידי ל־סיכסוך
בין שני העמים בארץ. מרוב
התלהבות לפיתרון זה, סבר בן־גוריון כי
זהו הפיתרון בכל מקום בעולם שבו יש
סיכסוך מקומי. וכדרכם של גרי־צדק הפך
קנאי לרעיון ומיסיונר ששקד על חפצו.
כך, למשל, כעבור שנים, כאשר מיל-
חמת־השיחרור האלג׳ירית הגיעה לשיאה,
הציע בן־גוריון באופן פומבי לנשיא
שארל דה־גול להביא לחלוקת אלג׳יריה
בין מדינה אלג׳ירית מוסלמית בדרום ומ דינה
של המתיישבים הצרפתיים (״הקו־לונים״)
בצפון. לוחמי-השיחרור האלג׳י-
ריים דחו רעיון זה בזעם, ודה־גול, שהיה

קנונייה בינלאומית מסוכנת ביותר, מטעם
ממשלת־ישראל, מאחרי גבו של הציבור
הישראלי.
מן הראוי לזכור כי בראש המימסד
השמרני הנוצרי בלבנון עמדו אז אותם שכת 21 ,כפכרואר 1954
האנשים העומדים בראשו כיום. כמיל שמ עלי
להוסיף כי כתחילת השיחה, כעון,
פיאר ג׳מייל, ריימון אדה, סוליימאן
שסקר לגון את המצג ואפשרויות-הפעו-
פרנג׳יה ועמיתיהם הם מנהיגים זקנים . ,לה, ציין כאחת התוכניות הבאות בחש-
שלא התחלפו. בראש המחנה השמאלי
בון את הגיחה מהנגב לחוף הים מדרום
לרצועת עזה, על מנת לנתקה ממצריים,
עמד ג׳נבלאט הזקן, המנהיג הדרוזי ש אן
בן״גוריון דחה כל מחשבה על התנרצח
רק בשנה שעברה.
,הדברים השוגים כיום, כי כע־ גרות במצריים והציע להתרכז הפעם
בפעולה נגד סוריה.
כור 22 שגים הלכו יורשיו של כן
גוריון כדרך זו כדיוק. גילוייו של
בן-גוריון פתח בענייו אחר. זוהי השרת
יבולים לעזור מאד להכנת שעה לעורר את לבנון — זאת אומרת את
הדכרים הסתומים שהתרחשו כהמארונים
שבה — להכריז על מדינה
לבנון מאז ,1976 ואולי עוד לפ נוצרית. אמרתי כי זהו חלוס״שווא. המא-
ני כן.
רונים מפולגים. הדוגלים בהתבדלות נוצרית
ידם על התחתונה, ולא יעזו דבר.
לבנון נוצרית פירושה ויתור על חבל צור,
על טריפולי, על ביקעת־לבנון. אין כוח
שיחזיר את לבנון לממדיה שלפני מיל-
חמת־העולם הראשונה * ,מה גם שאז
ך* ישומיו של שרת בפרשת לבנון
היא מאבדת כל זכות״קיום מבחינה כל-
י החלו בפברואר . 1954

בן־גוריון לחצים כבירים על ממשלת-
שרת, וניסה לכפות עליה את רעיונותיו
ודיעותיו.
וכך רשם שרת ביומנו:

מידיו! חלאו להתערבות

פלית. בן־גורייו הגיב כשכף. התחיל מו טבעי, יש לו שורש היסטורי, וימצא תמיכה
בכוחות גדולים בעולם הנוצרי, גם
כיח הצדקה היסטורית ללבנון נוצרית
הקאתולי וגם הפרוטסטנטי.
מצומצמת.
בימים כתיקונם הדבר הוא כימעט
אם תיווצר עובדה, לא יעזו המעצמות
הנוצריות לצאת נגדה. טענתי כי אין גו -בלתי-אפשרי. קודם־כל מחוסר יוזמה
ואומץ־לב של הנוצרים. אבל בשעת מבו רם
שייצור את העובדה, ואם נתחיל לעוכה
ומהומה ומהפכה או מילחמת־אז־רר
ולדרבן, נסתבך בהרפתקה שננחל בה
רק קלון.
רחים, משתנים הדברים והחלש יאמר
כאן פרץ נחשול של תוכחה על חוסר -גיבור אני. יתכן (כמובן שאין ודאות
העזה וצרות-אופק. יש לשגר שליחים ולז במדיניות) שעכשיו היא שעת-הכושר
להביא לידי הקמת מדינה נוצרית ברוק
כסף. אמרתי כי אין כסף. התשובה
השקולה היתה כי זוהי שטות, הכסף שכנותנו.
מוכרח להימצא, אם לא מהאוצר אזי
בלי יוזמתנו ועזרתנו הנמרצת הדבר
מהסוכנות לשם מטרה כזו מותר לא ייעשה ; ונראה לי שזהו עכשיו
לתלות על קרן הצבי מאה אלף דולר,
התפקידהמרכזי, או לכל הפחות
חצי מיליון, מיליון, ובלבד שיקום הדבר,
אחד התפקידים המרכזיים של מדי-
ואז יבוא שידוד מכריע.במערכות המיז -ניות־החוץ שלנו, ויש להשקיע אמצעים,
רח התיכון ותתחיל תקופה חדשה.
זמן, מרץ, ולפעול בכל הדרכים העלועייפתי
מלהאבק עם גלגל־סופה.
לים להביא לשינוי יסודי בלבנון.
חילצוני מהמיצר חברים שבאו להתיש
לגייס את אליהו ששון (למען
ייעצות המיפלגתית...
המדינה הנוצרית אני מוכן להשתמש
• עד אז היתה לבנון חבל קטן, שהב״את״)
ושאר הערביסטים שלנו. אם
קיף את האזורים הנוצריים. כאשר עברה
יידרש כסף — אין לחסיד בדולרים, אם
סוריה מידי התורכים לידי הצרפתים, צירכי
אולי יונח הכסף על קרן הצבי. יש
פו אלה לחבל־לבנון אזורים מוסלמים
להתרכז בדבר זה בכל הכוחות.
גדולים, כדי שהחבל יהיה גדול וחזק יותר,
אולי כדאי להביא הנה מייד, לשם
ויוכל לשמש מישקל־נגד לשאר חלקי כך, את ראובן שילוח. זוהי הזדמנות היססוריה,
על פי העיקרון של ״הפרד ומשול״.
טורית שהחמצתה לא תסולח. פה אין
לדעת רבים היתה הסכמת הנוצרים לכך
כל התגרות בתקיפי־עולם. בכלל אין אנו
טעות היסטורית, כי המוסלמים הפכו מייד
צריכים לעשות שום דבר ״מטעם״ —
מיעוט גדול בלבנון הגדולה, ובינתיים
אבל יש לעשות, לדעתי, הכל בזריזות
הפכו בה רוב.
ובמלוא הקיטור.
בלי קיצוץ הגבולות של לבנון הדבר
כמובן לא ייתכן, אבל אם יימצאו אנשים
וגולים בלבנון שיתגייסו להקמת
מדינה מארוניסטית — אין להם צורך
ך* אותו יום שיגר בן־גוריון לשרת
בגבולות מורחבים וביישוב מוסלמי גדול,
י מיכתב מפורט, שבו פיתח את רעיון
ולא זה יהיה המפריע.
ההתערבות הישראלית ביתר פירוט.
איני יודע אם יש לנו אנשים בלבנון —
להלן המיכתב, שצורף ליומן :
אבל יש כל מיני דרכים אם יש לעשות
שדה בוקר.27.2.1954 ,
הניסיון המוצע.
משה,
...הלבנון היא החוליה החלשה ביותר שלך,
בשלשלת ״הליגה״ .המיעוטים האחרים ד. בו־גוריון.
במדינות ערב הם מוסלמים, פרט לקופ-
מי שסבור כי משה שרת התנגד עקרו־

האנשים שונו בלבנון

ואולי גם להנחיל לה הצלחה על־ידי עידוד
ועזרה מבחוץ. אין טעם ואין חשבון
לנסות לעורר מבחוץ תנועה שאיננה
קיימת כלל בפנים. אפשר לחזק רוח
חיים כשהיא פועמת ממילא. אי-אפשר
להפיח רוח בגוף שאינו מראה כל סי־מני־חיים.
...אחרי
כל הדברים האלה, לא רק
שלא הייתי מתנגד אלא הייתי מסכים
בהחלט להושיט עזרה פעילה לכל תסיסה
בקרב העדה המארונית, במגמת ההתעצמות
וההתבדלות, גם כשתסיסה
זו היתה מתנהלת ללא כל סיכוי להשיג
את המטרה. הייתי רואה ברכה בתסיסה
זו כשלעצמה, בעירעור היציבות שהיה
בייד בה, בצרות שהיא היתה גורמת ל־
״ליגה״ ,בהסחת־הדעת מהתסבוכת היש־ראלית־ערבית
שהיתה נובעת ממנה, ובעצם
ליבוי הגחלת של יצר העצמאות
הנוצרית לבל תכבה, שהיה בא בעיק-
בותיה. אבל מה אעשה, ותסיסה כזו איננה,
כמו שכבר ציינתי בראשית דברי...

נמיר שי3ווון מוניוו

טים. אבל מצריים היא חקומפקטית
והמבוססת ביותר מבין כל מדינות-ערב,
והרוב המכריע הוא גוש מוצק אחד,
מעור גזעי (ממש) אחד, מדת ומלשון,
ואין המיעוט הנוצרי פוגם ברצינות בשלמות
המדינית והאומה.
לא כן הנוצרים בלבנון. הם רוב בלבנון
ההיסטורית, ולרוב זה יש מסורת
ותרבות שונה לגמרי מאשר לשאר ישובי
״הליגה״ .גם בגבולות המורחבים (וזו
היתה השגיאה הקשה ביותר של צרפת,
שהרחיבה גבולות הלבנון) אין המוסלמים
חופשיים במעשיהם, גם אם הם רוב
(ואיני יודע אם הם רוב) מפרוד הנוצרים.
כינון מדינה נוצרית כאן הוא דבר

נית לרעיון לעורר מהומות ומהפכה ב מדינה
שכנה, שהיתר, שרוייה בשלום פני מי
גמור, טועה.

״ליבוי הגחסד
**לושה שבועות אוורי היית עם בז *
/גוריון, השיב שרת למיכתבו. הוא
פיתח את התנגדותו להצעת בן־גוריון —
אך תוך כדי כך הוא תמך בעצם הרעיון
בפה מלא. הוא רק הסתייג מהערכת־המצב
ומן העיתוי.
ברור כי ההתערבות הישראלית, שבאה
כעבור 22 שנים, בימי כהונתו של יצחק

רבין, תאמה לא רק את השקפת בן־גוריון,
אלא גם את השקפת שרת.
וכך כתב שרת:
. 18.0.54
לכבוד
מר דוד׳בן־גוריון,
שדה-בוקר.
...קודם כל עלי לקבוע הנחה אחת יסודית
הנקוטה בידי מאז, והיא כי אם יש
לפעמים טעם וחשבון לגורם מבחוץ
להתערב בענייניה הפנימיים של איזו ארץ,
על״מנת לתמיד בתנועה מדינית החותרת
בתוכה לקראת איזו מטרה, הרי זה רק
במיקרה שאותה תנועה מגלה פעילות עצמית
כלשהי, אשר יש סיכוי להגבירה

^ ך נראה שבינתיים כבר החלד, ה א
קנוניה פועלת כאילו מכוחות עצמה.
אולי היד, זה מיקרה, ואולי החל בן־גור־יון
מפיץ את הרעיון בדרכים משלו, באמ צעות
נאמניו שהיו פזורים בשלוחות ה־שילטון,
ובעיקר במערכת־ד,ביטחון ובשי רותים
החשאיים.
על כל פנים,שנה אחרי הדיון הראשון,
בפברואר ,1954 בעצם הימים שבהם חזר
בן־גוריון משדה־בוקר לתפקיד שר־ד,ביט חון
(בעיקבות פרשת לבון) רשם שרת
ביומנו רישום מעניין. בקטע זה צץ לרא שונה
שמו של כמיל שמעון — הראש
המדיני של המימסד הנוצרי־הימני כיום.
וכר רשם שרת:

בכת 12 ,בפברואר .1955

במיברקים של היום ידיעה מוזרה
מרומא. הגיע לשם נג׳יב צפיר (מארוני)
מביירות, מכרי משנת , 1920 הרפתקן
ושוגה בדימיונות, ואף־על־פי־כן תמיד יש
בדבריו משהו.
בא אל אליהו ששון כאילו בשם נשיא
הלבנון, כמיל שמעון, המוכן לשלום נפרד,
אם נבטיח שלושה דברים: לערוב
לגבולות הלבנון, לעזור לה להתגונן באם
תותקף על־ידי סוריה, ולקנות עודפי תוצרתה
החקלאית.
(המשך בעמוד )46

מכתבים
סכץ מפלסטיק

0 3 0 1 )0 1

ספי טול־ סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול.

רינו, אלא חוגגים פידיון־הבן — כך אין
לכרות בפועל אבר מן הגוף, אלא להסתפק
בברית־מילה סימלית.
העורלה חייבת להישאר צמודה למקומה,
כפי שההכרה האלוהית תיכננה ! ובא שר
לניקיון — יש סבון ומים. רבותי,
איננו חיים בג׳ונגל ! דומני שהגיעה העת
לשפץ קצת את המסורת, למען השם !
בעידן ההשתלות והניתוחים הפלסטיים,
לא תהיה בעייה להרכיב עורלות למעוג־יינים
(לשחקני הפועל, למשל — ולאות
סולידאריות, גם למכבי) .כל מנתח־מתהיל
וסטודנט לכירורגיה ישמחו להתאמן ב פרוייקט
זה, וכך ייצאו נשכרים כולם —
הספורט הלאומי, המדינה והדת.
גם המוהלים לא יפסידו: הם ימשיכו
לנהל את טיכסי הברית, אבל עם סכין

מפלסטיק.
חנן גודדגרט, חולון

הסבלנות תשא פרי

1) 01ץ € 3

דובק מייצרת סיגריות אי כו ת למעלה מ־ 40 שנה.

מיסכן אולסי פרי! לא די שחתכו לו
את הברית־מילה, עוד עושים לו דייסה
שלמה מזה.
)חיתוך העורלה נחשב, משום־מה, מיפי
על בריאותי. אך הוא ל א הוכיח את
עצמו. נהפוך הוא. הנה, הודיעו ברדיו
שההולנדים צמודי־העורלות דווקא ניצחו
את הפועל, נטולי־העורלות, בכדורסל.
אלוהים בראנו מושלמים. איוולת
וחוצפה מצידנו לעשות תיקונים ביצירתו.
כשאלוהים זימן לאברהם אייל לקורבן,
במקום את בכורו יצחק, הוא התכוון בפי רוש
שהקורבן צריך להיות סימלי בלבד.
כשם שאין אנו מעלים קורבן את בכו
קפיטול-שמריה
עם אופי למעשן הרציני
פוסוס דיר ׳עקבסון

עם כל הכבוד ל״בעד״ ו״נגד״ בהקשר
לתהליכי השלום הנעשים בוושינגטון, מציע
אני, שאנו העם, נניח להם לקברניטי
השלום משני הצדדים לנהל. את המשא־ומתן
ללא הפרעה.
בשיטה דמוקרטית נבחרו נציגי העם, ואל
לנו עתה לפגוע במכשיר יקר זה שרק אנו
באם נסטה, עלולים לגרום לנו לרועץ.
למרות שאני לא נמניתי בין בוחרי
הליכוד, עומד אני בדעתי כי אין להת נכר
לראש הממשלה ולשריו בשעה זו.
מאיר הירשהורן, תל־אביב

העולם הזה 2151

האם נכנסת ממשלת ישראל למלכודת שטמנה לעצמה?

ק דוי
ך דמד! כי שכבר סיפרתי פעם את הסיפור
במדור ׳זה :
בדצמבר ,1973 במה שבדעות אחרי
מילחמת יום־הכיפורים, טסתי לז׳ניבה כדי
לסקר את ועידת־השלום כעיתונאי וכחבר־כנסת.
נזדמן
לי לטוס במטוס שבו נמצאו גם
׳חברי ״קומנדו הפרופסורים״ — קבוצת
המיזרחניס ׳שהוזמנו עיל-ידי מישרד־החוץ
״לייעץ״ ׳למיושלחת הישראלית במש׳א־ומתן.
(;מובן שאיש לא שאל לעצתם, והם הסתוב בו
במיסדרונות היכל־סאומות כדוחות־רפאים
).בעת הטיסה מתל-אביב לציריך
התפתחה שיחה ״מיקצועית״.

אחד הפרופסורים, איש המחנה
הניצי טען, נכנסים למלכודת.

״הנה מה שיתרחש,״ הזהיר אותנו,
״אנחנו נבוא למשא־ומתן עם מצריים, ירלן
וסוריה. ילחצו עלינו, ובסופו של דבר
נגיע עימם לידי הסכם שיכלול את החזרת
בל השטחים שכבשנו — סיני למצריים,
הגולן לסוריה, הגדה והרצועה לירדן.
״בושזה ייגמר, ואנחנו נהיה מוכנים ל חתימת
חוזה־השלום, הם יגידו: רגע
אחד, רבותי. יש עוד עניין על סדר־היום.
לא טיפלנו עדיין בפעייה הפלסטינית. לא
נופל לחתום מבלי שתיפתר גם בעייה זו.
״מאחר שבשלב זה כבר ויתרנו על כל
השטחים ושמעבר לגבולות ,1967 יתחיל
הוויכוח על גבולות 1947 ועל החזרת פלי טי
. 1948 יעבדו עלינו לפי שיטת דד
סאלאמי.״
״יתכן שאתה צודק לגמרי,״ עניתי.
״יתכן שאנחנו נכנסים באמת למלכודת.
״אבל אם התסריט שלך הוא נכון —
ויתכן ׳בהחלט שהוא נכון — מה נובע
מכד? מהי המסקנה ההגיונית שעלינו ל הסיק
ממנו?

העו 1ר

לדברי משה דיין, ההסכם הישראלי-
מצרי מוכן. אפשר ל׳חתום עליו מחר בבוקר.
אולם הוא ומתעכב, מפני שהמצרים
תובעים לקבוע לוח־זמנים להקמת השיל־טון־העצמי
בגדה וברצועה. שילטודיעצמי
זה אינו אלא שלב־מעבר לקראית פיתרון
שלא הוגדר מראש.
ממשלת־ישראל אינה רוצה להסכים ל־לוודזמנים
בזה. הוא שואלת, בצדק: מה
יקרה יאם לא יהיה אפשרי לעמוד בלוח־הזמנים
המוסכם? מה ייקרה׳ למשל, אם
לא יושג הסכם על סמכויות -מוסדות ה־שילטון־העצמי,
או על ההתנחלויות, או
על ירושלים? הרי אז יגידו המצרים ש־הפרנו
את החוזה עימם, והם יסרבו לקיימו.
לעומת זיא׳ת טוענים המצרים, וגם הם
בצדק: אם לא תתחייבו ללוח־זמנים, מניין
לנו שביכלל !תקימו את השילטון־העצמי?
הרי תוכלו למזמז את המשא־והמתן בלי
סוף, להציג דרישות ששום •ערבי לא יוכל
להסכים להן (כגון המשך ההתנחלות),

האם יוכלו לשגשג ״יחסים נורמליים״ בינ ובין
ישראל?

שלום נפרד ,״שלום קטן״ ,יובל
להחזיק מעמד זמן־מה. אולי שנתיים,
אולי המיט שנים. כמוקדם
או כמאוחד הוא מוכרח להתמוטט.
מה שיקרה בשבועות האחרונים בין מצ ריים
וישראל, בשעה •ששני הצדדים שוא פים
באמת ובתמים להגיע להסכם בינינו,
ואתרי ששני הצדדים כבר עברו מזמן את
הנקודה שממנה עוד אפשר לחזור —
הוא אות לבאות.

כלי פיתרון לבעיית הגדה והרצועה,
כלי שלום בולל ,״שלום
גדול״ ,גם השלום הישראלי-מצרי
רופך ופגיע.

!9! 81 9
הו הפיתרון לגדה ו׳לרצועה?
1שימעון פרם אמר השבוע שיש שלושה
פיתרוינות אפשריים( .פרס מאמין בכוח

סיבם הארי שבחבורת הפרופסורים
:״יתכן שזה הגיוני, אכל
אין זה אפשרי כמציאות הישראלית.
הממשלה (של גולדה מאיר)
ודעת־הקהל לא יקבלו את זה.״

!9! 1 8
ך • רשיתי לעצמי לחזור על סיפור זה,
י 1כי הוא משליך אור על מה שמתרחש
בימים אלה.
הממשלה הסכימה להחזיר למצריים את
כל חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון.
הממשלה השיגה את הסכמית מצריים לכי נון
שליום מלא בין שתי המדינות. הממשלה
חשבה ׳שבכך היא מתחמקת מן
הצורך ׳לפתור את הבעייה הפלסטינית.
היה נדמה לחברי מטשלת־בגין שהם
הצליחו לבצע טכסיס גאוני.

הם לא הכינו שהם נכנסו למלכודת
שהם טמנו לעצמם.

אין בימעט ספק שאחרי עיסקה כזאת,
יופל המלך על־ידי נתיניו הפלסטיניים.
אחרי ישנה או חמש או עשר ישנים ישתלטו
והפלסטינים על המדיינה שימשני-עברי-
הירדן, אז נעמוד מול מדינה פלסטינית
שתשתרע מטול־בדם עד יגבול עיראק, ו־שממשלתה
תתכחש — •בצדק — לכל דר
הסכומים שנחתמו על־ידי מלך זר, בלי
השתתפותו של העם הפלסטיני עצמו.

בל ״הפיתרוך הזה הוא אווילי,
ואבד עליו הבלח.

שימעון פרם אמר שה״איוטונוט־יה״
תכיא כהכרח למדינה פלסטינית,
כהנהגת אש״ף. גם בכך צודק.
השאלה היא: איזו מין מדינה פלסטי נית?
מה תהיה רוחה?
מן הגדה נושבות בימים האחרונים רוחות
של שרב. בכינוסים הושמעו סיסמות
קיצוניות! ,מליציות שחוקות על ״האימ פריאליזם
והציונות״ ,תביעות לחזור ליפו
(אם כי בהקשר של החזרת־פליטים).
מניין יבאה קשיחות זו לחסידי אש״ף
יגדה, המדברים עתה בלשון ׳קיצונית מזו
של המנהיגים בביירות?

״אילו עמדתי בראש המישלחת ה ישראלית,
הייתי יפותח את נאומי בהודעה
׳שלא נתחיל כלל בדיון, אלא אם כן יש תתפו
בו נציגי אש״ף.
״הייתי מודיע לנציגי מצריים, ירדן ו סוריה
(אילו באו הסורים) :רבותי, עם כל
הכבוד לבעיות התלויות ועומדות בינינו,
ברור לכולנו בי הפעייה הפלסטינית היא
לב הס״כסוך.

״אניא, הבי,או הנה את הנצי׳גים המוסבד
״כים של העם הפלסטיני, שאתם מכירים
,בהם. יניחו־נא יעל השולחן את היפיתרון
•שהם חפצים: בו. אנחנו נציע את הצעו־חיינו.
ננהל משא־ומתן. אם יושג הסכם על
כך ,׳נדבר גם על ענייני סיני והגולן. ולא
— אין טעם להמשיך.״

אך גם אילו היה המלך מתפתה
להרפתקה בזאת — האם היה זה
בדאי לנו?

כאשר חזרו הבורבונים לשילטון בצרפת,
אחרי נפילת נפוליון, נאמד עליהם
ש״הם לא שכחו כלום ולא למדו כלום.״
חוששני שאם תחזור מיפלגת־העבודה אי-
פעם לשילטון, אחרי בגין, ייאמר עליה
אותו הדבר.

ותר ה פית ר ץ השלישי. לאמיתו של
דבר, זהו הפיתרון המעשי היחידי.

״המסקנה היא: לפרק את המלכודת.
להפוך את הקערה על פיה.

״איני מוכן להגיד אך מילה אחת
על סיני והגולן, עד אשר יושג כינינו
הסכם על פיתרון הפעייה הפלסטינית,
פיתרון שיתקבל על
דעת כל הצדדים.

יהיה זה מעשה־טירוף מצד המלך לקבל
על עצמו ישוב לשלוט על ארץ ששני
שלושים מתושביה יהיו פלסטינים, וזאת
•תוך !מילחמה לחיים־ולמוות במנהיגות ה מוכרת
של העם הפלסטיני. והמלך אל-
חוסיין רחוק מאד־מאד מלהיות מטורף.
נכון, הוא עשה זאת עד י׳וני . 1967 אז
ישב על הפגיונות של שוטריו ועל הכידו נים
של צה״ל (אחרי שממשלת ישראל
הודיעה חד־משמעית שתפלוש לגדה אם
יופל מיישטר המלך ).אך מאז זרמיו הרבה
מים בירדן. קמה והתגבשה תנוזעת-ההתנג-
דות הפלסטינית. קמה מנהיגות לאומית
שאינה מוכרת רק על־ידי ארבע־חמישיזת
ממדיינות־העולם וחאו״ם, אלא גם על־ידי
המוני העם הפלסטיני באשר הם.

חוסיין ואשתו: למה לעלות על ה סו ס!
למצוא לבל, סעיף אלף פירושים מסול פים,
כפי שעשיתם לגבי החלטה .242

המסקנה: כלי הסבם מפורט על
העניין הפלסטיני, בל הסכם שהושג
אז יושג עם מצריים עומד על כר
עי־תרנגולת.

91 81 1
ן) ש להניח כי בסוסו של דבר תימצא
נוסחת־פשרה מעורפלת, ש׳תהווה חצי-
פיתרון לחצי־בעייה. שני חתני פרם־נובל
לא יוכלו להרשות לעצמם להודיע לפר למנט
הנורווגי שהכל היה טעות, ושהם
׳מוותרים על הפרם.
נניח. יאז מה?
ייחתם הסכם. ישראל תיסוג, תוך תיש־עד.
חודשים, מחצי סיני ותקום שגרירות
מצרית ברחוב הירקון בתל־אביב.

אכל אם הכעייה הפלסטינית לא
תיפתר, תתרחש כמוקדם או במאוחר
התפוצצות.

הפלסטינים יילחמו. יהיה מרי בגדה וברצועה.
השם הקדוש ושל אל־יקודס ייוסיף
להפעים ׳לבבות ערביים ממיכה עד רבאט.
תקום חזית מיזרחית, שתוכל — בעזרת
הסובייטים — לגרום לסיבוך בינלאומי.
האם תיופל מצריים לעמוד מנגד לאורך
ימיים, כאשר ביל העולם הערבי ימשיך
במיליחמתו בישראל? האם תוכל מצרייה
להחזיק מעמד, מבחינה ׳נפשית ומעשית,
כשהיא מבודדת לחלוטין בעולם הערבי?

המאגי של המיספר ,3היגמונד פרויד
כבר יאמר יעל כך !מה שאמר. לכל דבר
יש אצלו שלושה פיתרונות. אבל הפעם,
במיקרה, הוא צודק).

הפיתרון הראשון הוא להמשיך
ולשכת שם על כידוני צה״ל, לנצח
נצחים. בלומר, לקיים שם את ה־מימשל
הצבאי לצמיתות.
׳נדמה ושחת מקומץ מטורפים בממשלה
ומחוצה לה׳ אין עוד איש מאמין שהדיבר
אפשרי. הדביר נעשה יקשה יותר משנה
לשנה, ובמוקדם או, במאוחר יתמוטט די־שיילטון
הישראלי בגדה וברצועה תחת
לחץ המעצמות, המילחמה, המרי והטרור.

בפוך ,1978 אין טעם להשחית
על בך מלים. מי שאינו מכין זאת
עתה, לא יבין זאת לעולם. אפשר
למחוק ״פיתרוך זה מן הרשימה.

פיתרון השני הוא יזה ששימעון
1 1פרם ממליץ עליו. זהו הקו המסורתי
של מיפליגת גולדה מאיר.
הפיתרון, ליפי פרס, הוא להפוך את
המלך חוסיין לשוטר מטעם ישראל, ולמסור
לו את השטחים האלה (או חלק מהם,
כ״פשרה טריטוריאלית״) לשם חיסול אש״ף.

הצרה היא שהוד מלכותו אינו
מראה שום להיטות לקבל על עצמו
את התפקיד המכובד של שוטר
ישראלי.

החלטתה של ממשלת־ישראל
למנוע כל השתתפות של אש״ך במהלכים
המדיניים לקראת השלום,
ולפסול מכל ובל בל אפשרות שתקום
מדינה פלסטינית, דוחקת את
המחנה הפלסטיני לעמדות קיצוניות
יותר ויותר.
קשה לדעת אם הדבר נעשה מתוך
כוונה תחילה או מתוך חיוסר־מחשבה. זה
לא חשוב. חשובה רק התוצאה.
וזו התוצאה: אם לא יחול שינוי במצב,
לא יהיה פיתרון בגדיה ׳וברצועה, ולא
יהיה שליום בולל.

ובהעדר פיתרון כזה, השלום עם
מצריים יוולד כתינוק חולה מאד.

;1 1 9

^ ל הגיחוך שבעימדתה של ׳ממשלית •
בגין התגלה השבוע בהחלטה לאסור
בנסים פוליטיים בגדה.
ישראל הציעה להעניק שילטון־עצמי ל תושבי
הגדה והרצועה, בדי להימנע מן
הצורך לשאת־ולתת עם אש״ף. עתה ברוד
כי הרוב העצום ( 9070ז )? 990/0ושל תוש בים
אלה תומכים באש״ף ופועלים על פי
הוראותיו. כתוצאה !מכך אוסרת עליהם
ישראל להתכנס ולהתבטא.

פאראדובס !

אכסורד ך

מעגל

קסמים ץ
איך תקום אוטונומיה׳ אם לתושבים
אסור להתבטא? ואיך יינתן לתושבים ל התבטא,
אם הביטוי הוא שאש״ף מייצגם?

הסתבכות קטנה זו היא רק קצה
המלכודת, שממשלת-ישראל טומנת
לעצמה. בטרם תיכנס לתוכה
כשתי רגליה, מוטב שתשנה את
הכיוון, תביר כעובדות-החיים ותתפוס
את השור כקרניו.

ייייייייייייייייי-

1* 511־1

*11111

גם לפלמי־ח וגם לאצי ל הצטרפו אנשים רבים
אחרי שהאידגונים כבר פורקו
לאנשים הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

הגיעו האנשים, והתירוץ שבפי
ראש המישלחת היה ש״העוב-
דה ש״הגרמנים ידועים כדיי-
קנים נכונה רק לגבי הגרמ נים
העירוניים, לא לגבי אלה
שגרים מחוץ לעיר.״

! 8כאשר נשאל מי שהיד.
יושב־ראש ועדת חגיגות דד
30 דויד ארמון, מה השוגה
ומה השווה בין כנס אצ״ל
שנערך בשבוע שעבר לבין
כנס הפלמ״ח, שנערך חודש
קודם־לכן במעיין־חרוד, השיב:
״בכנס הפלמ״ח כולם ציפו ל נאום
קצר וענייני מפיו של
מפקד הפלמ״ח, יגאל אלון,
והוא נשא נאום פוליטי ארוך.
בכנס אצ״ל ציפו כולם לנאום
פוליטי ארוך מפי מפקד רד
אצ״ל, מנחם בגין, והוא נשא
נאום בן שני מישפטים בילבד.
השווה בין שני הכנסים הוא,
שהתגלה כי גם לפלמ״ח וגם
לאצ״ל הצטרפו הרבה מאד
אנשים אחרי שאירגונים אלה
פורקו.״
! 8יום לפני שחזר ראש־הממשלה
מנחם כגין ליש ראל
נכנס ממלא־מקומו, סגן־
ראש־הממשלה ייגאל ידי],
ללישכת ראש־הממשלה וישב
על כיסאו של ראש־הממשלה.
מייד אחרי שהתיישב הוא זי נק
בבעתה מהכיסא וצעק :
״מישהו ישב על הכסא הזה!
מישהו טיפל לי בניירות שעל
השולחן!״ רק לאחר־מכן התברר
כי אחם ממזכירותיו של
ראש־הממשלה אומנם ישבה
על הכיסא, בעת שסידרה את

| 1 , ¥י| 1י ה 111 דן קצרנית הממשלה, היתה בין מקבלות פניו
^ י י של בגין כאשר שב בשבוע שעבר לארץ.
11 11 11
יפה, אלמנתו של איש חיל״האוויר אלוף־מישנה (מיל ).אברהם
יפה, באה לנמל־התעופה בתפקיד, כדי לכתוב בקצרנות את נאומו
של בגין. באמצע נאומו פנה ראש־הממשלה אל יפה ואמר לה :
״אוי, שכחתי, מגיע לן מזל טוב. אני רוצה לברך אותך ״.מיטקה
יפה התרגשה, כשסיפר לכל כי היא אמו של טייס — ,בעלה של מיכל,
בתו של שר־החוץ עזר וייצמן — .והפכה סבתא באותו היום שבו
הפך עזר סבא, כאשר למיכל ולבנה של מיטקה נולדה בת.

8יושנדראש סיעת המערך
בכנסת, ח״ה משה שחד,
כינס את כל חברי־הכנסת של
המערך כדי לחלק ביניהם את
העיריות, שבהן מתמודד המע רך
בסיבוב השני בבחירות
לראשי־ערים ולמועצות מקו מיות.
כוונתו של שחל היתד,
שכל חברי־הכנסת של המערך
ייצאו לעזור למתמודדי המיס־לגה.
אולם כאשר התחיל לח לק
האזורים, התברר לו כי כל
חבר־כנסת כבר אימץ לו את
העיריות שלו. לדוגמה: ח״כ
מיכה חריש בחר ברמלה,
ח״כ עוזי כרעם במבשרת-
ירושלים. שחל התרגז :״אתם
תקבלו מה שאני מציע, ותפ סיקו
לחשוב על איזור־בחירה
שלכם לקראת הבחירות לכנ סת
הבאה!״ רק אחרי הישי בה
התברר, כי גם שחל עצמו
אימץ לו איזור־בחירה: רמת-
ישי וטירת־הכרמל, הסמוכות
לעיר־מגוריו, חיפה.
8כאשר נאם בשבוע ש-
שעבר יגאל אלון לפני ה-
מישמרת הצעירה של תנועת-
העבודה הציונית, העביר לו
מזכיר-המישמרת, חיים צ׳ם־
ל ר, באמצע הנאום פתק שבו
סיפר לו, כי על פי הרדיו,
אנוור אל־סאדאת הודיע
על השעיית השיחות עם יש ראל.
אלון הודיע זאת לנא ספים,
ובאותו רגע קם אחד
הפקידים הבכירים במישרד-
החוץ שהשתתף באסיפה, אלץ
לכל, כדי לצאת את האולם.
קרא לעברו אלון :״מה, אתה
כבר רץ להתגייס למילואים?״

״ חבר־הכנסת עוזי ברעם

ביקר בחריפות את הופעותיו
הרבות של ראש־הממשלה,
מנחם כגין, בארצות-הב-

אריק פזלאט

אחד מעורכי״החוץ של השבועון הגרמני שטרן, מכין פרופיל על ראש
הממשלה מנחם בגין לעיתונו, ורצה לשם כך לראיין את בגין, אם כי
ידע שראש־ממשלת ישראל אינו מוכן להעניק ראיונות לעיתונים גרמנים. פולאט רכש כרטיסי טיסה
למטוס שבו טס בגין לארצות״הברית, במחלקה הראשונה, והיה היחידי שם מלבד ראש־הממשלה, אשתו,
ארבעה קרובי״מישפחה של בגין, ראש־לישכתו יחיאל קדישאי, ואיש ביטחון של אל־על. אחרי שהמריא
המטוס ניגש פולאט אל בגין, הציג עצמו והציע לו לשחק עימו שחמת. בגין הסכים, פולאט שלף לוח-
שחמת והשניים שיחקו שני מישחקים, שבהם הפסיד ראש־הממשלה לעיתונאי הגרמני. רק אז ביקש
פולאט מבגין ראיון, וראש-הממשלה ענה לו :״אני מבקש ממן, לא, אני לא יכול.״ אולם בגין לקח
את לוח־השחמת, וכתב מאחריו הקדשה שעליה חתם, בזו הלשון :״מהמפסיד פעמיים, מנחם בגין,״
אח״כ חיבק את העיתונאי הגרמני ונפרד טמנו. אגב, סרט הקולנוע שהוצג באותה טיסה היה על הנאצים.
השולחן כפי שאוהב בגין, ולא
על־פי הסדרים של ידין.

זבולון

שר-החינוך

המר נתן השבוע את הרמז
הבולט ביותר, שהוא אכן עו מד
להתפטר מחברותו בממש לה.
המר ביקש מנהגו שימצא
עבורו מורדדנהיגה טוב בירו שלים,
ויברר את המחירים. עד
היום לא היה להמר רשיון-
נהיגה, ולפני שהתמנה כשר
!נהג לנסוע מביתו שבבני־ברק
לירושלים באוטובוס, כשאת
הדרך בחזרה הוא עושה ב טרמפ
עם אחד מחברי-הכנסת.

! 8שני חברי תנועת־המו־שבים
מקרב חברי-הכנסת, ח״ב
עמום הדר וח״כ יחזקאל
זכאי, המתינו בשבוע שעבר
לביקור של מישלחת נציגי
כפרים מגרמניה, שהוזמנה על-
ידי מיפלגת־העבודה לארץ,
ושהיתד, אמורה להיות אורחת
שלהם בכנסת. השניים הזמינו
במיזנון כיבוד בכמות גדולה,
אולם חברי־המישלחת לא הגי עו.
לפתע נודע לשניים כי
המישלחת הגרמנית נמצאת ב־קומודד,וועדה
של הכנסת. הם
הריצו את מלצרי המיזנון ל אותה
קומה, אולם התברר כי

היתה זו אזעקת־שווא. בקומת-
הוועדות נודע להם כי המיש־לחת
התקבלה על-ידי יושב-
ראש הכנסת, יצחק שמיר,
בלישכתו. המלצרים נשלחו
בבהילות עם המשקאות והעו גות
אל חדר היושב־ראש, או לם
התברר כי המישלחת ה גרמנית
לא הגיעה לשם כלל.
אז אמרה מזכירת היושב־ראש,
חיה מן, כי נדמה לה שרא תה
את האורחים בקומה הח מישית,
בחדר סיעת המערך.
המלצרים נשלחו לשם עם מנ שיהם,
אולם גם שם לא נמצאו
הגרמנים. כעבור שעה תמימה

יחזקאל לביא

דובר מישרד-הפנים, ידוע בירושלים
כמי שפוחד ממצלמות.
בכל פעם שפוגש לגיא
בצלם־עיתונות, הוא מבקש
ממנו שלא לצלמו ובורח מ המצלמה.
גם כשהוא נמצא
ליד השר שלו, יוסף בורג,
באירועים רישמיים. השבוע
תפס את לביא צלם העולם
הזה, ואחרי שזה הבין כי
צולם, עיוות את פניו למצלמה.
העולם הזה 2151

דית, וטען כי הן מעוררות
גיחוך .״בגין נוהג,״ טען בר עם׳
״כמו אותה צפרדע המ גיעה
לאורווה ומרימה את ה רגל
כדי שיפרזלו לה פרסה,
באמריקה כבר בכלל לא מת ייחסים
לבגין !״
! !11 מי שהיה שר־המישט-
רה, ח״כ שלמה הילל, תקף
אף בחריפות את בגין, על כך
שביקש מהאמריקאים הלוואה

טרומן שותף בחנות גלנטריה
עם יהודי בשם יעקוב,פון,
במיסורי. השניים פשטו את
הרגל, וטרומן נשאר חייב כסף
ליעקובסון. מישלחת של עס קנים
יהודיים איתרה את יע-
קובסון, וזה טילפן אל הנשיא
ואמר לו :״תמורת ויתור על
החוב שלך, אני מבקש ממך
להיפגש עם וייצמן.״ טרומן
הסכים, ווייצמן הצליח לשב־

יצחק

|| *1 1 4 1 1מחלקת יחסי־הציבור של מיפעל צעצועי־תילדים הגדול בדנמרק, לגו, שלחה
לבל סניפיה בעולם תמונה שבה הם רשאים להשתמש לפירסומם. בתמונה
1 #1111
נראים יושב־ראש הכנסת יצחק שמיר וכמה חברי״כנסת, כשהם יוצאים ממיפעל לגו ב״ארץ הלגו״ ,בעיר
בילונד שבדנמרק, כשבידיהם שקיות שי של לגו. התמונה צולמה בעת שבדנמרק ביקרה לפני כחודש
מישלחת של הכנסת בראשותו של שמיר, אשר קפצה גם לביקור ב״ארץ הלגו״ .בתמונה נראים, מימין
לשמאל: המזוקן פיטר אמבק״מדסן, קצין־העיתונות של לגו ; לידו (עם קרחת) אלי תבורי, ציר
ישראל בשגרירות בדנמרק, ח״ב יגאל כהן מלע״ם, יושב״ראש הכנסת יצחק שמיר שמאחרי גבו מציץ
יושב״ראש סיעת המערך בכנסת, משה שחל, וכתב ידיעות אחרונות שנילווה למישלחת, גדעון רייכרט.

שניה בוס

רבים תמהו לראות את יושב־ראש מיפלגת
העבודה, שימעון פרס, בין מקבלי פניו
של ראש הממשלה מנחם בגין עם שובו של זה מחוץ־לארץ. פרס
מיהר להסביר כי הוא אינו ממתין לבגין אלא לרעייתו, סוניה,
ששבה מביקור בבוסטון, שם שהתה אצל בתה ציקי המתגוררת עתה
באמריקה. ואומנם, כאשר ירדה סונית פרס מהמטוס, רווח לשימעון.
במקום מענק. הילל הישווה
מעשה* זה לאחת הבדיחות העתיקות
ביותר, שגיבורה הוא
קצין פולני. לפי גירסתו של
הילל :״הצעד הזה של בגין
מזכיר לי אותו קצין רוסי, ש בילה
בבאר, ואחרי ששתה
כמות גדולה של וודקה, לקח
עימו מהבאר יצאנית רוסיה
והלך עימה לחדרה. בבוקר
הוא התעורר, והתחיל להתל בש.
הזונה שאלה אותה :׳מה,
אתה כבר הולך ד אמר לה
הקצין הרוסי :׳התפקיד מח ייב.׳
׳ומה עם הכסף?״׳ שאלה
הזונה .׳קצין רוסי אף פעם
לא לוקח כסף מנשים,׳ השיב
לה הקצין.״
11 מי שהיה שגריר יש ראל
באנגליה וקודם־לכן חבר
המישלחת הבלתי־רשמית של
המדיגה־בדרך לאירגון האומות
המאוחדות, מיכאל (״מייקל״)
קומיי, רואיין בשבוע שעבר
בתוכנית־הרדיו ממני מני, ש תשודר
לקראת יום הכ״ט ב נובמבר.
קומיי סיפר כי ה נשיא
האמריקאי הארי טרו*
* מן לא רצה להכיר בנגב כ חלק
ממדינת-ישראל, והלובי
היהודי וד,ארצישראלי הפעיל
עליו לחצים כבדים. בין הש אר
הגיע לארצוודהברית גם
מי שהיה אחר־כך נשיאה ה ראשון
של מדינת־ישראל ה־ד״ר
חיים וייצמן, וביקש
להיפגש עם טרומן. טרומן סי רב,
ואמר :״נמאס לי כבר
מהנידנודים של כל היהודים
האלה.״ חברי המישלחת לאו״ם
היו אובדי עצות, עד שמישהו
גילה כי בשנות דד 30׳ היה
העולם הזה 2151

נעו להשאיר את הנגב בידי
מדינת־ישראל.״ הגיב
פאר על סיפורו של קומיי:
״עכשיו אני מבין. בחובות של
טרומן קנינו את הנגב.״ זוהי,
אגב, גירסה חדשה לסיפור ה ידוע
זה מכבר.
91 אחרי שסגן־שר־הביט-
הון, מרדכי (״מוטקה״) ציפורי,
הודיע כי המדינה תצ טרך
להשקיע בנגב כ־ 60 מיל יארד
לירות בעיקבות פינוי
סיני, פנה אליו שר-הדתות
אהרון אבו־חצירא ואמר
לו :״אני חושב שאנחנו צרי כים
לשכנע את המצרים להס כים
שנבצע את הפינוי מהר,
עוד השנה. בשנה הבאה הוא
יהיה הרבה יותר יקר.״
! אנשי האצ״ל, שהשתת-
ביום החמישי האחרון בכנס
אצ״ל, שנערך בהיכל התרבות
בתל־אביב יצאו מאוכזבים, וטענו
כי העצרת, שבויימה על-
ידי יוסי כנאי, היתה שיט תית
ופסחה על פרקים חשו בים
בתולדות האירגון. בין ה מתלוננים
היה גם יועץ ראש-
הממשלה לענייני עיתונות,
שלמה (״נקדי״) נקדימון,
שהתמרמר בעיקר על־כך ש־פרשות
אלטלנה והסיזון לא
הוזכרו כלל במסכת. אולם ל-
נקדימון היתד, סיבה דווקא לש מוח.
בדוכן־מכירה מיוחד ש הוצב
בהיכל התרבות נמכרו
יותר נדססז עותקים של סיפ רו,
אלטלנה.
! 9בנו של שר-החוץ משה
דיין, תושב נהלל אהוד
(״אודי״) דיין, ממשיך בהת קפותיו
על מדיניותו של אביו.

אמר דיין הצעיר :״אבא שלי
גרם כבר די הרבה מילחמות
בחיים שלו. אבל המילחמד, ה באה
תהיה הראשונה שהוא
יגרום ביגלל הטיפשות שלו,
ולא ביגלל הרצון להילחם.״

ושוואנצים יכולים לחשוב ש-
זקיפות־קומה היא ערך לאומי.״

ח״כ (ש״י) מרדכי
וירשוכסקי :״רק פוצים

• הסופר בנימין גלאי,

על השאה הפרסי :
החש־בראש.״

״השאה

מני

צלם השבועון המערב־גרמני שטרן בארץ (מימין) ,נפגש בעת טכס הענקת
פרס מישפחת האדם לראש״הממשלה מנחם בגין, שנערך במלון הילטון בניו־יורק,
עם שני ידידים ישראליים שלו, יועצי ראש הממשלה לעיתונות דן פתיר ושלמה (״נקדי׳ ):נקדימון.
השניים הציגו את טל לפני שגריר מצריים, אשרף גורבאל (שאת ידו לוחץ טל) ,ועם רעייתו של
גורבאל הנראית משמאל בתמונה. טל נזכר באותו רגע כי הגברת גורבאל היתה קורבן שערוריית
הפירמידות של עוזרו של הנשיא קארטר, המילטון גורדון, אשר התייחס בארוחת״ערב, שגרמה לפרשה
בינלאומית, למחשופה של אשת השגריר, ואמר בגילופין :״הייתי רוצה לנגוע בזוג הפיראמידות שלה״.

שבתאי טר

למישה אשרוב לא היה התקף־־לב.

11 שחקן הבימה, שלמה
בר־שכיט, מגלם בימים
אלה תפקיד של אשה באחת
ההצגות. כאשר נשאל איך
הוא מרגיש כאשה, טען שגילה
תופעה חדשה. כל השחקניות
בהצגה נוגעות בו ללא-הרף.
למשל, השחקנית ליא קגיג.
״שיחקתי עם ליא בהצגת הכס־אות
במשך חודשים רבים, ואף
פעם לא שמה עלי יד. עכשיו,
היא ממש לא יכולה להסיר

׳ 8קינאת מנחים תרבה
חוכמה? לאו־דווקא. שני המנחים
של שעשועון־הטלוויזיה
החדש שאלה של זמן, זאב
ענר ומאיר שדיו, עסקו
בהקלטת אחת התוכניות של הם.
באולפן הקימו הילדים,
המתחרים בתוכנית, אוהל״סיי-
רים. כאשר נכנס ענר לאוהל,
לבדוק אם הכל בסדר, הפיל
עליו שליו את האוהל לעיני
המצלמות. אחרי שהצליח ענר

יפה ירקוני נשדדה ן עדה וזוז אינה גבר
לשידור ברדיו הדוברת עדה
הוז, שעבדה עבור אשר
(״ארתור״) בן־ נתן והדובר
שפירא, שעבד עמיקם עבור שלמה (״צ׳יצ להט.
עדה, בעלת הקול העמוק,
ביקשה מהקריין, שכאשר הוא
פונה אליה יציין בפירוש את
שמה, מאחר שחשש שהמא זינים
יחשבו שמדבר גבר.
קולו של שפירא, לעומת זאת,
דקיק.

שהלחין יגאל. הקשר ביניהם
נוצר דווקא בגרמניה, באמצ עות
החברה שהפיקה תקליטים
לשניהם. כאשר חיפשה
רוזאן מלחין לאחדים משיריה,
המליץ בעל החברה על בשן.
רוזאן הוציאה תקליט שבו
תשיר את שירו של הזמר ה ישראלי.
אחרי שנפגשו הש ניים
באירופה, הזמין יגאל את
הזמרת לביקור בארץ. היא
הגיעה, מלווה במישפחתה הע-

סף הגיע איתם גם בנם המ שותף.

11 עודף־מישקל הוא בע-
ייה המטרידה מאד אנשים בע לי
נטיות השמנה. זאת גילה
השחקן ראובן (;,בריותי״)
בד־יותם, המתכונן בימים
אלה להצגתו החדשה חוות השמנים,
העוסקת במכוני־הרז־ייה.
בריותי בירר אצל ידידו,
עזריאל עינב, בעל בריכת

צבי שיסל

במאי הסרטים (״ישראלים מצחיקים״) /נתכבד בקריעת־חסרט
בחנוכת־הבית של מועדון הלילה החדש שנפתח בצפון ת״א,
״המקום החדש״ .לצורך הפעולה המסובכת ניתן לו סייה אך שיסל קרע הסרט בשיניו.

אורי ליפשי׳{

הצייר וצבי שיסל שהיו אורחים במועדון־הלילה
החדש, צפו בסקרנות בכל החתיכות שמילאו את
המקום בהמוניהן. לבסוף החליטו שמה שהם באמת אוהבים זה את זה וכהוכחה
לאהבה זו, נישקו איש את רעהו בחום. הנשיקה עוררה סקרנות במקום.

את ידיה מעלי,״ סיפר בר־שביט
בהנאה גלוייה.
! 8תור כדי חזרה על הצ גה
חדשה, ליל הכלולות, נתקף
השחקן מיש,ה אשרוב בן
ה־ 54 בכאבים בחזהו. הוא נל קח
מייד לבית־החולים איכי־לוב,
ושם נקבע שאומנם לא
היה זה התקף־לב, אך השחקן
חייב להישאר ימים אחדים ב מקום,
לצורך בדיקות. שתי
הצגות הביתה, הביתה ותיבת
הצללים, שהיו אמורות להת קיים
באותו שבוע, בוטלו מחמת
מחלתו של מישה. השח קן
שמואד עצמון קפץ ל תפקידו
של מישה בהביתה,
הביתה, וימלא תפקיד זה עד
שיחלים עמיתו ממחלתו.

להיחלץ משם, התלוצץ :״אין
לי ספק שמאיר מנסה להתנקש
בחיי, בגלל התחרות ביניגו.
מזל שצילמו את הקטע ויש
לי עדים!״
8פירצה קוראת לגנב
בזאת נוכח שייקה ירקוני,
בעלה של הזמרת יפה יר קוני•
יפה, שיצאה לסיור הופעות
ב^נלנד לשלושה שבועות,
הפקידה את ביתה בידיו
האמונות של בעלה. אך בוקר
אחד.,,משיצא שייקה לעבודה,
פרצו׳ גנבים לדירה ועשו שם
מהפיכה אמיתית. עדייו לא
ידוע מה בדיוק נגנב. יש לח-
י כות עד שבעלת־הבית תחזור
מפינלנד ותברר מה חסר.
1ביום הבחירות הוזמנו

הדוגמנית הצרפתיה אמנם לא היתה עדיין, בישראל, אך

כבר קשורה לארץ. היא לובשת דגם חדש של מתכנן-
111 #1י11
האופנה גירעון אוברזון, וצולמה על־ידי צלם ישראלי, אבי מרוז, המתגורר במילאנו
אשר באיטליה. התמונה צולמה בווילה של מלך־הוודקה האיטלקי, רוברטו גאבאסי.

01 בתוכנית־הרדיו לצון
נופל על לצון, שהוקדשה ל לשון
העברית, נתבקשו חברי
הצוות להמציא מונחים חדשים
למילים לועזיות. אמר הבלשן
״לאוטו
אבשלום קור :
טראנטה אני מציע לקרוא
או־טדטו.״ המנחה דודו ידו־תן
שאל איך לקרוא לפאנ־קייק.
אמר קור :״פאנקייק זה
מין בליל, שיכול להכין גם מי
שלא למד לבשל. אני מציע
לקרוא לבליל הזה ׳בלילל-

8בתוכנית־הטלוויזיה עלי
כותרת ניראה הזמר יגאל
כשן כשהוא מלווה בגיטארה
את הזמרת האמריקאית הצעירה
רוזאן קאש, ששרה שיר

נפה. אביה, זמר־העם האמריקאי
ג׳וני קאיט, שבעבר הרחוק
היה מכור לסמים ואף
ישב בשל כך בכלא ,״חזר
בתשובה״ אחרי שהשתחרר,
הפך מטיף נאמן לנצרות. ג׳וני
הגיע ארצה בראש קבוצת צל יינים
יחד עם אשתו, הזמרת
ג׳׳ץ (מתחרז עם נו״ן) קאר־טר,
שהביאה את בתה מני שואין
קודמים, דוזי, שהופי עה
גם היא בתוכנית כזמרת-
רקע.
81 אגב, בני־הזוג קאש,
ששניהם נשואים בפעם הש נייה,
הביאו אה כל ילדיהם
מנישואיהם בעבר. ג׳וני בא
עם שלוש בנותיו מנישואיו
הקודמים, וג׳ון עם ארבע בנו תיה
מנישואיה הקודמים. בנו-

גורדון בתל־אביב, שבו פגש
בטיסה מלונדון לתל-אביב, מה
קורה בחוות שכאלה. עינב סי פר
לו שאומנם שהה במכון
מעין זה בלונדון עם ידיד
שלו, והשניים התחרו ביניהם,
מי יוריד מישקל רב יותר בז מן
קצר. אך שניהם קיבלו
בלילות, בחשאי, אוכל מידי דים,
ששהו מחוץ לחווה. עינב
טען שבאחת הארוחות האלה
קיבל אשכולית ועליה דובדבן.
חברו, שהיה רעב מאד, הסכים
לקנות את הדובדבן מעינב
בסכום של 50 דולר.
! 8שמדליק ארוך, נגן
הבאס הישראלי, מעורה מאד
בכל הנוגע למוסיקת־גאז ב ארץ.
מלבד הופעותיו בלילות,
העולם הזה 2151

וונינשס״ן
נקרע בין
בגין דקורק

תמונתם של ׳הפסנתרן ארתור
רובינשטיין וראש עיריית ירושלים
טדי קולק, הצועדים יחדיו
באחד מרחובות הבירה,
פורסמה ברבים מעיתוני תבל.
רובינשטיין ביקר באחרונה
בארץ לצורך הכנת סרט עליו,
והגיע בדיוק בתקופת הבחירות
המקומיות. באחרונה
התיידד רובינשטיין עם ראש־הממשלה
מנחם בגין, אולם
הוא לא שכח גם את ידידותו
עם קולק, ותמך בו בבחירות
לעירייה, למרות שבגין
תמך ביריבו של טדי קולק.

אילנה גור

הפסלת, הנמצאת בביקור בן 10 ימים
בארץ, הגיעה למסיבה בקיסריה כשהיא
עונדת שלושה תליונים מזהב, כשכל תליון הוא דמוי גוף של גבר.
אילנה מפסלת גופות נשים וגברים, ולאחרונה החלה יוצקת אותם
מזהב, בתכשיטים. במסיבה פגש אותה נשיא התאחדות התעשיינים,
בומה שביט. הוא התפעל מאד מהתליונים וקנה בו במקום תליון
אחד כדי להעניק אותו כמתנה לאשתו. בכל התליונים האלה
שיבצה אילנה גור יהלום במקום אבר״המין של הגבר.

הוא גם משמש כמזזנדס־קול
וכמורה לגיטארודבאס. לפני
זמן־מה לימד שמוליק את תו־רת־הנגינה
לבחור, שגילה
קשיים רבים בנגינה. אחרי
שלושה חודשים הצליח הסטו דנט
ללמוד שני אקורדים ביל-
בד. שמוליק הציע לו לוותר
על הרעיון ולעבור לעיסוק
אחר. כל העניין נשתכח מלי-
בו, אך בביקורו האחרון ב־מיאמי,
לרגל אחת מהופעותיו
שם, הוזמן שמוליק להתראיין
בטלוויזיה המקומית. להפתעתו
היה המראיין אותו התלמיד עצ מו,
שתוך כדי ראיון לקח גי-
טארה לידיו, ועם שני האקור
סאוטר
וסימון דה־בוסאו משתזפים ברומא

דים שידע, ניגן מנגינות אח דות
עבור אורחיו.
יש אישים שמשתלם
להם לעשות רושם של זרוקים
או נוודים. יצחק (״פיצ׳ו״)
כן־ צור הוא אחד מהם. הוא
קיבל תפקיד בסרט ישראלי
חדש בשם טרנזיט, רק משום
שהוא נראה כבן־בלי־בית, המ בלה
בבתי־מלון מרבית הזמן.
התפקיד שיגלם מול השחקן
גדליה כסר יהיה כדמותו
הוא. אך פיצ׳ו בכל־זאת הס פיק
לעשות כמה דברים בחייו
הקצרים. הוא בעל תואר רא שון
בפילוסופיה, ותואר שני
בקולנוע.
הפילוסוף הצרפתי ז׳אן־פול סארטר בן ה־73
וידידתו הסופרת סימון דה בובואר, נכחו בשבוע
שעבר כשהם מתחממים בשמש הרומאית החורפית,
באחד מבתי הקפת שבוויא־וונטו ברומא.
שני ענקי־הרוח אינם כותבים עוד. סארטר הוא
עיוור־למחצה ודה־בובואר, שהיא כבר בת ,70

נשענת על עברה. בשנה הבאה עומד לצאת לאור
קובץ מאמריה של דה־בובואר על הפמיניזם,
שאותם פירסמה במשך השנים. דה־בובואר מכינה
עוד הפתעה לאוהדיה. בשנה הבאה ייצא לאור
גם ׳הרומן הראשון שלה ,״קריאת הנשמה״,
שאותו כתבה בובואר בין השנים 1936ו״.1938

הספורט תגבר׳
שר אנתונ קוויו

הפירסומאי מישראל שהוזמן לסאן־פאולו
*!׳¥1 711171
בבראזיל, לסימפוזיון של מדינות אמריקה

הלאטינית, התיידד עם הנציג של דובאי, סמיר פארס (מימין
בתמונה) שהוא ממוצא לבנוני נוצרי. השניים בילו את מסיבת״
הסיום של הסימפוזיון במועדון־הלילה מונט״ליבאן (הר הלבנון),
שהוא מרכז הקהילה הערבית בעיר הבראזילית. בתוכנית הופיעה,
כמובן, רקדנית־בטן ערביה, לצלילי תיזמורת כושית בראזילית.
שיעשע אותם נציג כוויית, שסיפר שכאשר מתקלקלת מכונית
בכוויית, אין נותנים אותה לתיקון, אלא קונים מכונית חדשה
במקומה. לידו אשתו זמירה אחותה של המלחינה דפנה אילת.
העולם הזה 2151

״אפשר להיות מיתוס בעולם
הקולנוע, ענק שקט, וגם לדעת
לכתוב,״ טוען השחקן אנתוני
קוויו, המבלה את השבועות
האחרונים בטירתו שעל שפת
הים, טירת קסטלגאנדולפו,
בכתיבה ובעיסוקי הספורט יוז־אהובים
עליו: שייט־מיפ־רשיות,
דייג וטניס. קוויו עשה
בתקופה האחרונה הסבה
מיקצועית, משחקן־קולנוע לסופר.
אחרי שהספר הראשון
שפירסם זכה בהצלחה, התיישב
בטירתו לכתוב שני ספרים
נוספים. האחד: סיפורה שייקרא הרפתקנית

״מאמא בורג׳יה״ ,והשני —
מחקר על פרחים. קווין גאה
בכושר העבודה וההתמדה
שלו, ומספר לכל• עיתונאי הבא
לראיין אותו :״אני מוכרח
לעשות משהו אחרת אשתגע.״

יותר רווחים.
פחות כאב ראש.

במסגרת מבצע מיוחד לתקופה מוגבלת תוכל להשקיע
בקרנות הנאמנות הרווחיות של בנק הפועלים בלי לשלם כל עמלה על ה שק ע תך.
ההשקעה בקרנות הנאמנות של בנק הפועלים נותנת לך יתרונות רבים:
ניהול מקצועי • רווחים גבוהים פטורים ממס • פזור ההשקעה
חסכון בטרחה ובזמן • נזילות גבוהה.
כדאי לך להצטרף לקרנות הנאמנות של בנק הפועלים.
לקבלת פרסים נוספים ותשקיפים על הקרנות להשקעות משותפות בנאמנות-
פנה ליועץ לניירות ערך באחד מסניפי קבוצת בנק הפועלים.

איתן־אלמוגארזעדיף בבררשף

ב 1ח

ה פו ע לי ם

מודעה וו אינה מהווה הצעת לרכי שת יחידות בתש קיפי ם ה מל, ההצעה כלולה בתש קיפי םהמת אי מי ם של הקרנות וי ש לעיין בהם בטרם רכי שת ה׳ חידות.
העולם הזה 2151

בנק לאומי משלם ליפת
הוצאות אחזקה של ביתו
מיס בים פנימיים של ״בנק לאומי״ מראים פי הבנק משלם הוצאות״אחזקה
שוטפות ל ביתו הפרטי של ארנסט יפת, מנהלו הפללי של הבנק, יושב־ראש
מועצת החנהלים שלו.
הבית נמכר ליפת בשנת 1977 על־ידי הבנק, במחיר שלא פורסם, פפי שנאמר
בתשקיף של הבנק.
המיסמכים מגלים פי ב״בנק איגוד״ ,השייך ל״בנק לאומי״ ,קיים חשבוו מייוחד,
שמיספרו ,820900/08 שממנו שילמו כמה פעמים הוצאות שונות של יפת, שהן
הוצאות פרטיות שלו. כן, למשל, שולם מחשבון זה ב־ 10 באוגוסט השנה סכום של

*.סתיי־א יגיי-ת עי ־.ן יגיין רובייס נעיז י

ארגון עונד • גניז ל או מילישראל
ובנק א פו מיק א• נלל׳ נ ע־מ
הועדהאר ו 7ג> 1/ןוח _ ף
חוזר

יהר

שכרו ושל

ה שנתי

לפי• הד ב רי ם

יו״ר

כלימנכ ״ ל משותף

ג ע הון

י*די 0-י-זני•*

״ מ ע רי ב״

שפורסמו

מועצה

ובדים

ב ע תון י ׳העול ם

הרנה 1,־ לסר

7 0 0 *0 00 -

נע־ס

הזה״

״ 2 .0 0 0 .0 0 0לשגה

( הד ב רי ם

פו רסמה הכחשה

בחדש

יו לי

ל ״י לענה
קבלו

לכתבו ת

חיזו ק

הנ״ל

בכתבה

קטע מחוזר העובדים
הוצאות שוטפות
4,120 לירות, כהוצאות סיוד הגג בבית יפת, ברחוב דנין 20 בצפון תל-אביב. בספטמבר
השנה שולמו הוצאות גינון בסך כמה מאות לירות.
דובר הבנק, ד״ר זלמן סגל, אמר בתגובה, כי למיטב ידיעתו משולמים בדרן
כלל כל התשלומים מחשבונו האישי של יפת. לפעמים מחייבים בטעות את חשבון
הבנק, ואז מחייבים לאחר מכן את חשבונו האישי של יפת.
הפירסום במדור זה, כי משכורתו של יפת מגיעה ל״ 2מיליון לירות לשנה
בקירוב, והיא משולמת לו מראש בתחילת כל שנה (גידול למעשה ב״* )40 זכה בציטוט
נרחב בכרוז של ״אירגון עובדי בנק לאומי״ ,במיסגרת מאבק עובדי הבנק נגד ההנהלה.
פירסום זה קדם בארבעה חודשים לידיעה של יאיר קוטלר ב״מעריב״ ,שהופיעה
לפני כמה ימיט בעמוד הראשון, והתחזתה כגילוי ראשון.

העונים הצילו
את וורנסוו
מהפסד

נשיונאל קורפוריישן״ .״ארטוק״ תשקיע
40 ממניות ״ליי״ ,סכום של 4.5
מיליון לירות סטרלינג.
נוסף להון מכוויית השתתפו בעיסקה
זו גם בעלי־הון מסעודיה ולוב, כך מסר
הדו־שבועון הבריטי ״פרייבט איי״ ב־10
בנובמבר . 1978
״ליי״ הפסידה בשלוש השנים האח רונות
מעל ל 6-מיליון לי״ס, והיתה במצב
כספי קשה. אחד המלווים הגדולים
ל״ליי״ היה ״בנק״ אנגלו-פורטוגז״ ,ש-
הילווה 5מיליון לי״ס ל״ליי״.
הבנק היה שייך לסר אייזיק, ונמכר
לאחרונה לקבוצות הביטוח ״נורויץ׳ יוני
יון״.
למעשה, ההלוואה ניתנה לחברה-בת
של ״ליי״ בשם ״גרייט יוניברסל דוול-
ופמנט״ .חברה זו קשורה בחברה של
וולפסון ,״גרייט יוניברסל סטורס״ .ה הלוואה
ניתנה ללא ביטחונות, זמן קצר
לפי ש״ליי״ קנתה את מחצית המניות
של ״גרייט יוניברסל דוולופמנט״ בתנאים
נוחים.
דבר מוזר נוסף: המישנה-ליו״ר מוע-
צת המנהלים של ״ארטוק בנק״ הוא
ליאונרד וולטון, שהוא גם מישנה-
ליו״ר מועצת״המנהלים של ״בנק אנגלי׳
פורטוגז״.

מי כאל׳ פר ש
פר אייזיק

קודם כל דרוש שהממשלה תרצה להי לחם
באינפלציה. שכן האינפלציה מש משת
לממשלה מכשיר לבטל את תוספות-
השכר של השכירים, ולהעשיר את השכבות
ששלחו את שימחה ארליך, ה תעשיין
הזעיר, ויחזקאל פלומין,
רואה־החשבון, לכנסת — העשירים של
המיפלגה הליברלית.
אולם כיוון שזו ממשלה שלומיאלית
יותר מזו של המערך ויהושע רבינו-
ביץ, הרי שכמו בסיפור על שוליית-
הקוסם, חרגה האינפלציה מהמתוכנן. ה אוצר
רצה אינפלציה של ס/ס 40 בילבד,
למטרותיו שלו, והיא חורגת ממיסגרת זו.
עכשיו אומר ארליך שיש להקטין את
האינפלציה על־ידי מניעת תוספות שכר.
אפילו ״הארץ״ יודע (״העולם הזה״
)2150 כי האינפלציה נוצרת כדי לבטל
את תוספות־השכר, הבאות ביגלל האינפלציה
וכפיצוי עליה.
הגורם העיקרי לאינפלציה הוא הביקוש
הגובר, וזה בא כתוצאה מכמויות
גדלות והולכות של הון שחור. בהתאם
לכלכלני האוצר, נוספו ב 1977-לפחות 20
מיליארד לירות להון השחור המצטבר של
כ־ 200 מיליארד לירות. השנה יהיה ודאי
גידול בסן 40 מיליארד לירות. זהו סכום
אדיר, השקול כנגד רבע מכלל תקציב
המדינה. הוא אינו עובר מיסוי, ויכול
להתפנות לצריכה בזבזנית.
סקר הוצאות המישפחה, שפורסם לפני
כמה ימים, מגלה כי הכנסות המישפחה
מכסות בקושי את מחצית הדרוש לה
למחייה. מכאן שיש מצבור הכנסות נעלמות,
גם אצל שכירים, אך בעיקר אצל
עצמאיים. כאן, אגב, המניע העיקרי ל-
שחיתויות, לשוחד ולשאר המעשים הנעשים
כדי לזכות בתוספת הכנסה.
מנגנון הגביה של האוצר אינו יעיל ואינו
פועל, ונראה כי ארליך ופלומין
שבעים־רצון ממצב זה, המגביר את הכ
נסות
שולחיהם לכנסת. רק עתה ערכו
שילטונות מס-ההכנסה בדיקה מידגמית
של ניהול ספרים של 2000 עצמאיים
וחברות. הבדיקה הוכיחה כי 20מ הספרים
נפסלו לחלוטין כלא״נכונים, ובמרבית
המיקרים הוכח שההכנסות ה מוצהרות
היו קטנות במאות אחוזים
מהאמיתיות. הבדיקות הראו כי הנבדקים
הרוויחו למעשה במאות אחוזים
יותר ממה שהצהירו, ומכאן יש לקבל
מושג לגבי קרוב למאה אלף עצמאיים,
שאינם מנהלים ספרים כלל, ושאינם
משלמים מס ערן מוסף.
תחת להגביר את הגביה, וכך להילחם
בביקוש היוצר אינפלציה, אישרה ממי
שלת-הליכוד השנה שורה של תיקונים
בחוקי־המסים, המקטינים את המסים
ב 5-מיליארד לירות. תיקונים אלה הועברו
על-ידי יו״ר סיעת הליכוד, חיים
קויפמן, שהוא גם יבואן גדול של מוצרי
״לגו״ ,ויש לו עניין אישי וישיר
בתיקונים שנעשו.
סיעת הליכוד מקטינה את הסובסידיות
למוצרי״יסוד, שכל היקפם פחות מ10-
מיליארד לירות, השנה, ולא נוגעת בסובסידיות
להלוואות לעשירים, שהיקפם
השנה בתקציב 25 מיליארד לירות.
אפילו נציג הליכוד בוועדת הכספים של
הכנסת, ח״כ יגאל כהן־אורגד, אומר
על הפליה זו :״אין כל הצדקה בקיצוץ
הסובסידיות למזון, כל עוד לא שמנו
קץ לתופעה השערורייתית הזאת של
מיליארדים כבדים של סובסידיה להון.
הדעת אינה סובלת אפליה כזאת, שאת
המוני״העם נחייב לשלם יותר בעד לחם
ושמן וביצים וחלב, אבל הממשלה תיתן
ביטוחי הצמדה של מיליארדי לירות לחלקים
החזקים והמבוססים ביותר בחברה
ובמימסד הישראלי, המתעשרים
במשק אינפלציוני.״

מי שרד התע שיי ה:
ההון ה ש חו ר ולא
ה שכר גו רםל אינ פל צי ה
גידולו של הסקטור השחור הבלתי-
נמדד והבלתי־מבוקר מחזק את הלחצים
האינפלציוניים, ועובדה זו, נוסף על הכללים
והמועדים של השינויים בשכר ובתוספות
היוקר, מביאה למסקנה די ברורה
כי הטענות על עליות השכר כגורם
לשינויי המחירים, אינן מבוססות, וקביעה
זו מתחזקת מן המגמה העיקבית
של ירידת השכר ליחידת-תפוקה. מסקנות
אלו מופיעות בסיכום החוברת הרשמית עליית שכר
ריאלי

של מישרד התעשייה־המיסחר־והתיירות
על התעשייה הישראלית בשנים 1975
,1977 שהופיעה בימים אלה.
דומה כי דברים אלה ברורים ביותר,
ולא ברור מדוע ממשיכים עיתונאים שונים
לטעון כי תוספות השכר יוצן ות את
האינפלציה. על ס מן נתוני המיסמך ה ממשלתי
האמור עשה חבר הוועד הפועל
של ההסתדרות, יאיר צבן, את
הטבלה המאלפת הבאה :
שיעור אינפלציה

עליית
תל״ג

1972

1974

זאב מיכאלי פרש מניהול חברת
״סולכור״ .במקומו התמנה יוסף ברג־טל,
שניהל קודם־לכן מיפעל בקריית״

1975

הפלדה.
שלמה אלין, שניהל את מישרד כור
בווינה, עבר לנחל את חברת ״סולביט״
של ״כור״ במקום שלמה ירושלמי.

1976

מ,,ולכור׳

עזרה מכוויית
סר אייזיק וולפסון ניצל לאחרונה
מהפסד של כמה מיליוני לירות סטרלינג
תודות למשקיעים מכוויית. בעלי־הון כוויי-
תיים הם בעלי חברה בשם ״ארטוק
בנק אנד טראסט״ .״ארטוק״ רכשה באחרונה
חברה אמריקאית בשם ״ליי

איך להילחם
באינפלציה

״117י^י ה^ן

לי פו תשב או סנ ה
להשיג בחנויות המובחרות

קו אופנתי חדיש ובלעדי לחורף 1978/79

העולם הזה 2151

ב מ דינ ה העם איש מיוחד מאד

שכה אחרי הסיקור,
הוא מזדקר
כהר שגיא בגוף ההיסטוריה

יתכן שזהו טיבעם של מאורעות היס טוריים
גדולים: שהם יוצרים מציאות חד שה׳
שבה נראה המעשה החריג בדיעבד
כטיבעי לגמרי.
שבועיים לפני בואו של אנוור אל־סא־דאת
לירושלים, נראה מעשה כזה כבלתי-
אפשרי, כפרי דמיונו של מחבר ספרי מדע-
בדיוני.
השבוע עבר יום־השנה של מעשה זה
בלי ציון מייוחד. לא ננאמו נאומים, לא
הוקדשה לו תשומת־לב מייוחדת בכלי-
התיקשורת.
בעיני הישראלי בנובמבר ,1978 לא
היה דבר טבעי יותר מאשר ביקורו של
נשיא ערבי בישראל.
צחוק ודמעות• אותו ישראלי התרגש
ב־ 19 בנובמבר ,1977 כפי שלא התרגש
אולי מימיו.
הוא ישב מרותק למקלט־הטלוויזיה, כאשר
׳נפתחה דלת המטוס המצרי בלוד,
וחצוצרות צה״ל הריעו לכבודו של נשיא
המדינה האוייבת, שפקד ארבע שנים לפני
כן לתקוף את צה״ל.
האזרח שתה בצמא כל מילה שיצאה
מפי אל־סאדאת בכנסת, התרגש עד דמ עות
למראה הנשיא המצרי במוסד יד ושם,
התגלגל מצחוק כאשר התלוצץ המצרי עם

\ ! 11111111י ד

אנוור אל־־פאדאת מגיע ינמל־התעו־פה כן־־גוריון 19.11.78 :
מה שנראה כבואו של משיח —

אל־סאדאת נואם ככנסת 0.11.78 :צ
— הפך בדיעבד מעשה שיגרתי
גולדה מאיר, עלז כאשר סקר את מיש־מר־הכבוד
של צה״ל והצדיע לדגל הישראלי.

שררה ההרגשה שהגיעו ימי המשיח.
השבוע נראה בואו של המשיח כדבר ש־בשיגרה.
אחד
כדודו. אולם ביקור אל־סאדאת
בירושלים יישאר לעד רשום בתולדות העמים,
כמעשה מייוחד־במינו, מקורי וחסר-
תקדים.
ברבות הימים התגלה ועוד יתגלה כי
קדמו לכך מהלכים סודיים, וכי חלקו של
מנחם בגין במהלכים אלה לא היה קטן.
אך בכל זאת יישאר הביקור עצמו בבחינת
אקט אישי, שאין דומה לו. המעשה וה איש
ראויים לאותו התואר: אחד בדורו.
כל מנהיג יכול להחליט, אחרי שנים
רבות של מילחמה, כי הגיעה השעה לע שות
שלום. כל מנהיג יכול ליזום מהל כים,
שיקרבו מטרה זו. אך מעשהו של
אל־סאדאת עצר את נשימת העולם, מפני
שהיה נועז מאין כמוהו. היתד, טבועה בו
חותמת של אישיות מיוחדת מאד.
מזה מאות בשנים סוער הוויכוח בין
ההיסטוריונים הטוענים כי הנסיבות יוצרות
את הגיבור, ובין עמיתיהם הטוענים כי
העולם הזה 2151

הגיבור הוא היוצר את הנסיבות. מעשהו
של אל־סאדאת יכול לספק את התשובה
לשאלה. הנסיבות לכריתת שלום בשלו
במצריים, כתוצאה מתהליכים שונים. אך
רק אדם מייוחד־במינו יכול היה להחליט
לבקר בבירת הארץ האוייבת, בעיצומו של
מצב־מילחמה, בלא השגת הסכם מלא
מוקדם.
עיקכי עד הסוף. במהלכה של שנה
של משא־ומתן, משברים ומשברונים, כו סה
המעשה המקורי במעטה עבה של דב־רי־תעמולה,
חששות, ספקות, האשמות
וטענות. באווירה של משא־ומתן, זה טבעי.
אך המבט החודר מבעד למעטה זה
מגלה כי אנוור אל־סאדאת נשאר עיקבי
בגישתו למן היום הראשון. הוא לא העלה
במשך השנה, ואף לא בשבוע האחרון,
שום דרישה או תביעה שלא היתד. כלו לה
עוד בנאומו הגדול בכנסת.
כבר אז אמר בצורה חד־משמעית כי
לא יסכים להסכם נפרד עם ישראל, ושגם
אין בעיניו ערך להסכם כזה, אף לא לישר אל•
הוא אמר שיש להעניק לעם הפלס טיני
את הזכות להגדרה עצמית, וכי על
ישראל להחזיר לערבים את כל השטחים
שכבשה במילחמת ששת־הימים, וביכללם
ירושלים המיזרחית.
לא היתה כל זכות למישהו בישראל
להתמרמר או להתפלא על כך, שאל-סא-
דאת העלה דרישות אלה שוב ושוב, ואף
חזר עליהם השבוע.
שלום נפרד. אם ביכלל יכולה להיות

״ההמראה תתעכב

טענה כלפי אל-סאדאת, הרי דווקא בכיוון
ההפוך: על שלא היה די עיקבי ועיקש
בעמידה על דרישות אלה.
ההסכם שהושג בקמם־דייוויד, והנמצא
עתה על האובניים בוושינגטון, ה1א למעשה
שלום נפרד, אף כי אל־סאדאת עשה את
הכל כדי למנוע רושם זה. דרישתו לחייב
את ממשלת־ישראל ללוח־זמנים לכינון
המימשל־העצמי בגדה המערבית וברצועת-
עזה, היא המאמץ האחרון בכיוון זה. בהיע דר
לוח־זמנים כזה, המפיח רוח־חיים בהתחייבות
לגבי הגדה ועזה, נותר ההסכם
הישראלי־מצרי כאקט מוחלט של שלום
נפרד.
הם ההישגים שהשיג אל־סאדאת בקמפ־דייוויד
עבור העם הפלסטיני עלולים להישאר
ריקים מתוכן ממשי, ואף להיראות
כך, אם לא ייכלל בהסכם דבר שיחייב
את ממשלת־ישראל למלא אותם בתוכן.
גבולות ה־ 4ביוני 1967 אמנם מרומזים בהסכמי
קמפ-דייוויד, אך בהסכם־השלום
הסופי עם מצריים מדובר רק על הגבול
הבינלאומי בסיני.
אל־סאדאת שילם מחיר זה, כדי להשיג
את השלום עם ישראל, בבירכת האמרי קאים.
זהו מחיר כביר. בעיני מיליוני ער בים,
נראה מעשהו כאקט של בגידה —
לא מפני שעשה שלום עם ישראל, אלא
מפני שהוציא את מצריים מחזית־המילח־מה
מבלי שכל שכנותיה של ישראל, ובעיקר
הפלסטינים, באו על סיפוקם.
מחיר כסיר. גם מבחינה זו אין כל
דמיון בין הקורבן שהביא בגין ובין זה
של אל־סאדאת.
שני המנהיגים הקריבו, על מיזבח הש לום,
את האידיאולוגיות של אתמול, סיסמות
מקודשות ומושגים שדבקו בהם במ שך
כל חייהם.
לשני המנהיגים יש בבית אופוזיציות
קטנות של קומוניסטים, לאומנים וקנאים
דתיים. כל אחד מהם פותר בעייה זו בשי טות
משלו (ראה עמודים .)27—29 לכל
אחד משניהם יש בעמו רוב גדול התומך
במדיניות השלום.
אך בעוד שבגין יכול לסמוך גם על
תמיכת הרוב המכריע של העם היהודי בעולם,
נתקל אל־סאדאת בהתנגדות כימעט
טוטאלית בעולם הערבי. אף מנהיג ערבי
אחד מחוץ למצריים אינו תומך בהסכמי
קמפ-דייוויד, וגם ידידיו הטובים ביותר
של אל-סאדאת, כמו מלך מארוקו, סבורים
שוויתר על דברים שאסור היה לו לוותר
עליהם.
המוני העולם הערבי, וכימעט כל העם
הפלסטיני, רואה בו בוגד.
זהו מחיר נורא. הוא עולה בהרבה על
הקשיים שאל־סאדאת עצמו ציפה להם,
כשיצא לדרכו. הוא יעיב על עתיד חש־
(המשך בעמוד )24

ב מ די נ ה

נו1ל אלי ם

כן, גם לנשים!
נ ע לי קוויקר׳ ם מיוצרות מעור וגובוק א מי תיי ם, על
סוליות גו מי ג מי שו ת, בל עדיו ת לנ ע לי אלי ם שהן ל הי ט
ה עונ ה באירופ ה ובארה״ב.
קוויקר׳ס של נ ע לי אלים: רכות, ונו חו ת כמו כפפה. תופ תעי
עד כמה תהיי ה הליכתך קלילה, מרהפת ולא מ עייפ ת.
נ ע לי קוויקר׳ם מיוצרות בל עדי ת ע ״ינע לי אלים.

דגם 127:
דגם 123:

(המשך מעמוד )23
לום ועל עתידה של מצריים (ראה הנדון).
האנדרטה שאיננה. אין אדם יכול
לדעת מה מתרחש במוחו של זולתו, ועל
אחת כמה וכמה אם הזולת הוא פוליטי קאי.
אך עולמו של אנוור אל־סאדאת סתום
אף יותר מן הרגיל.
הנער מן הכפר מית אבדאל־כום היה
תמיד מופנם ומכונס בעצמו. נטייה זו
גברה בו במשך השנים הארוכות, שבילה
בכלא, ולאחר מכן, כאשר היה חבר מוצנע,
מודודלמחצה, בצמרת המהפכה המצרית,
בצילו של גמאל עבד־אל־נאצר.
איש אינו יכול לדעת אילו מחשבות
ריצדו במוחו לפני שנה, כאשר עמד על
הבמה בלוד, והקשיב לתזמורת צה״ל ש ניגנה
את הימנוני מצריים וישראל.
איש גם לא יכול היה לדעת, השבוע,
מה מתרחש בליבו עתה, במלאת שנה
ליוזמתו, ערב חתימת הסכם המכונן שלום
בין ישראל ומצריים, בעודו משאיר את
המילחמה סוערת במלוא חמתה בין ישראל
ושאר העולם הערבי.
תיקווה אחת שלו כבר התבדתה. החלום
של חתימת ההסכם ביום־השנה לביקור,
כדי להפוך את מיסמך־השלום עצמו אנדר טה
היסטורית לביקור זה, נמוג השבוע.
בשביל אנוור אל־סאדאת היתה זאת,
מן הסתם, מכה מרה, שאת רישומה גנז,
כרגיל, מאחרי ארשת־הפנים הרגועה ה מסתירה
את כל המתרחש בליבו.־

מ יפ לגות
הלצהב חו ך ב די ח ה

דגם 147:

קוויקרם של נעלי אלים להשיג ב: תל-אביב; די-וי ־ אלנבי ;35 מיקוליגסקי -אלנבי ;45 נימרוד -דיזנגוף ;185
פומרנץ -אלנבי , 33 דיזנגוף ;150 רונדו -אלנבי ,29 דיזנגוף . 119 ירושלים: מאוטגר -בן יהודה ;9מרניר -בן יהודה
;5פרידמן -יפו ;45 שיק פריזיאן ־ יפו .63 חיפה והקריות: צוריאנו -הרצל ;29 צמרת -שד׳ הנשיא ;117 שיינמן -
הרצל ;15 טלי -מרטיז בובר .5ק. ים אזור המרכז: רחובות: באום -הרצל ; 160 חן -הרצל ; 182 פינ תי -הרצל. נ ס -
ציונה: הולנדר. ראשל״צ: אריה ימפולר. לוד: לילי -הרצל .41 אשדוד: באו ם.קיראון: אבניר -המרכז המסחרי.
בת-ים: ראוז -מגדל נחום. רמת-גן: שולי -ביאליק .47 פתה-תקוה: מיקי -ההגנה ;13
נתניה: גזית -הרצל ;24 הרצליה: הרצליה -סוקולוב ;26 מלמו -סוקולוב .13 רעננה: מלמו. אזור הצפון: עכו:
ארבע העונות -כן עמי .26 עפולה: ארבע העונות ־ ארלוזורוב .16 נצרת עילית: מירב -מרכז מסחרי חדש. חדרה:
דו בון -רוטשילד; מיאמי -הרברט סמואל ;66 נתן -הנשיא ויצמן .50 באר-שבע: נעלי אטרנה -פסג׳ אוניקו;
נזרית -מורדי הגיטאות ;40 שיק -קק״ל . 85
רשתות שווק: אבנעל, המשכיר לצרכן.

בהוצאת ״אור־עס״ ,ת״ד ,22096 תל־אביב
הופיע ספרם של

ב. וו. מ ק אר טי, מ .ריאן ופ. א .גונסון

מודעות מינית
גישה מעשית לשיפור חיי המין
ספר ז ה שונה ל ח לו טין מכל שאר ספרי ההדרכה בנושא ה מין. רובם כ תו בי םבמת כונ ת ״ ספר בי שול״
וב ה ם מצוי שפע של ט כני קו ת ו תרגילים מ תו ח כ מי ם, אך מיו ע די ם לזוגו ת בעלי נ סיון וכושר מיני רב.
לעו מת זאת הספ ר הז ה נועד לצרכיו של האדם או הזוג הרגיל ו הו א מדגי םלהםט כני קו ת ו תרגילי ם
שהם בהחלט יכולי ם ליי שם או תםב חיי ה מין שלהם.
הספר מדריך א ת הזוג ה מ מוצ ע, ב ה דג מ ת שפע של תרגילים ו ט כני קו ת על מנ ת להע שיר א ת חיי ה מין
שלהם. ספר זהמ שמש כמדריך לשפור הכושר ה מיני, ותק שו רתהד די ת טו ב ה יו ת ר בין שני בני הזוג,
שהיא הי סו ד ל חיי מין מ ל אי םומ או ש רי ם.

את הספר ניתן להשיג בכל חנויות הספרים
ובהזמנה ישירה מההוצאה, .
מחיר הספר 89.60ל״י (כולל מע״מ ודמי משלוה)
המחיר כתוקף עד 15.12.78

הבדיחה, העטופה, בהלצה,
בתיד קריקטורה, מפרפרת
את פירסוריה האהרוגיב
כשהתבקש פעם וינסטון צ׳רצ׳יל להגדיר
את ברית־המועצות, הוא אמר זאת
כך :״סוד, עטוף בחידה, בתוך סוד.״
אילו חי צ׳רצ׳יל כיום, ואילו התבקש
להגדיר את מיפלגת לע״ם שהתפלגה בסוף
השבוע שעבר, ודאי היה אומר :״בדיחה,
עטופה בהלצה, בתוך קריקטורה.״
הרצינות שבה התייחסו כלי־התיקשורת
להתפלגותה של לע״ם, יכולה רק לעורר
חיוך אצל כל מי שמכיר את ההיסטוריה
והקצרה של מיפלגה זו.
לידתה של לע״ם היתה בשנת ,1965
עת קמה רפ״י של דויד בך גוריון וניסתה
להתמודד עם מפא״י, שהיתה של בן־גור־יון.
איש משמונה חברי הכנסת של לע״ם
כיום לא היה חבר פעיל ברפ״י ההיס טורית.
יגאל הורביץ, הגאה כל-כך על
היותו תלמידו של בן־גוריון אומנם תמך
ברפ״י כספית, התראיין לביטאונה ואף
אירגן סניף של רפ״י בקריית־מלאכי, ה סמוכה
ליישוב־מגוריו באר־טוביה, אך
לא הראה את פניו במרכז.
מוזר ומשונה. זלמן שובל היה איש-
עסקים מרוחק מפוליטיקה. יצחק פרץ היה
עסקן מקומי קטן בדימונה, ללא כל זיקה
ממשית לרפ״י שאותה הנהיג בעיר זו
יריבו, ערמון לרדו. הסופר משה שמיר
היה עדיין בשמאל, שהיה מרוחק מרפ״י.
אליעזר שוסטק ואהוד אולמרט התחבטו
בין חרות למרכז החופשי, אמנון לין היה
מפא״יניק שרוף שיצא בחריפות נגד רפ״י,
במיצוות חתנו אבא חושי ז״ל, ואילו
יגאל כהן היה רק בתחילת דרכו כעסקן
של תנועת המושבים, מטעם מפא״י.
ב־ ,1969 כאשר רפ״י בהנהגתו של שמ עון
פרס חזרה למפא״י והותירה את בך
גוריון כמעט בודד, גילה אותו יגאל הור־ביץ.
אז הוקמה רפ״י ב /שזכתה בארב עה
מנדטים, כאשר הבין אפילו בן־גוריון
עצמו כי רפ״י הפכה בדיחה, הוא התפטר
מהכנסת והותיר אחריו את יגאל הורביץ
כמנהיג, מבלי שהוריש לו את ההנהגה.
אחרי מותו של בן-גוריון החל תהליך
שרק הפוליטיקה הישראלית היתד. מסוגלת
להמציא מוזר ומשונה כמוהו. הורביץ
תלה תיקוות רבות במשה דיין, והחליט
להחזיק מעמד, פוליטית, רק כדי לתמוך
במאבקיו הפנימיים של דיין בתוך מים־
לגת העבודה. דיין עצמו מעולם לא הזדהה
עם לע״ם, ולא רמז אפילו להתייחסות ל־מיפלגה
זו, אם כי מעולם לא התכחש
לתמיכתו בו.
לקפוץ על העגלה. בינתיים חלו שי נויים
במיגזרים אחרים. בין שמואל תמיר
ואליעזר שוסטק חל פילוג -ושוסטק מצא
(המשך בעמוד )33
הגמלם הזה 2151

..הוץ תנגוים רמויניות השלום עור בגין
רא השתת
בעצמם בשום
!}ירחמה ר קוא
סגן שו־חביטחון.
למי התנין?

ך ץ גן שר־הכיטחון, שלמה ציפורי,
״ י זעם. הלוהם הוותיק, שהיה תת־אלוף
בצה״ל, קרא לעבר המתנגדים להסכמי
קמפ״דייוויד :״הלוחמים נגד מדיניות־השלום
של בגין לא השתתפו בעצמם ב שום
מילחמה!״ (ראה עמודים .)27—28
לא ברוד למי בדיוק התכוון ציפורי
בדבריו. המיבחר גדול מאד. בקרב מיב־חר
מגוון זה שמור מקום־כבוד לח״כ ה ליכוד
שהצביע נגד אישור ההסכמים ב כנסת:
הלוחם האמיץ אהוד אולמרט.
בימים אלה משתדל אולמרט לשים את
ידו על אחד החילות הביטחוניים במדינה:
מישטרת־ישראל. מזה כמה שבועות ש הוא
מנסה לגייס תמיכה בקרב עסקני ה־ליכוד
מצד אחד ובקרב קציני־מישטרה

חייבות לשרת בשירות־קבע אחרי ש ישלים
את לימודיו האקדמיים. דרישה
מעין בו מעוגנת בתקנות־הצבא, והיא נדרשת
מכל מי שמקבל שיחדור או דחיית־שירות,
במיסגרת העתודה האקדמאית או
מחוצה לו. תמורת הפריווילגיה להמשיך
בלימודים באוניברסיטה, בשעה שחבריו
משרתים בצבא, דרש צה״ל מאולמרט
לשרת שנה בצבא־הקבע, בנוסף ליתרת
שירותו הסדיר. מאחר שאולמרט סירב
לחתום, לא היו שילטונות צה״ל נכונים
לאשר לו דחיית־שירות נוספת.
אלא שבאותה שעה כבר היה אהוד אול־מרט
עסקן פוליטי פעיל בתנועת החרות.
אהוד הוא בנו של מרדכי אולמרט, בית״רי
ותיק, שהיה יו״ר המחלקה להתיישבות
של חירות ובית״ר, ושכיהן גם קדנציה
אחת כח״כ מטעם תנועת החרות. הבן
החל עוסק בפעילות פוליטית בהיותו בן
,20 כשנמנה עם פעילי תא־הסטודנטים של
חרות בירושלים. כעבור שנה, ב־,1966
נבחר לייצג את התא בוועידה השמינית
של תנועת־החרות, שנערכה בכפר״המכ־ביה.
הוא נשא שם נאום תוקפני נגד מנ היגותו.
של מנחם בגין, טען כי בגין נכשל
בבחירות, וכתוצאה מכך עליו להתפטר

מצד שני, כדי שיתמכו בתביעתו למנותו
כסגן־שר־הפנים הממונה על המישטרה,
כשלב־ביניים, לפני שיירש את אליעזר
שוסטק בתפקיד שר בממשלה.
שר־הפנים, יוסף בורג, דחה בזילזול
מויפגן הצעה למנות את אולמרט כסגנו.
צמרת המטה־הארצי של המישטרה הביעה
אף היא את התנגדותה לכך.
אולם עם פרישתו של יגאל הורביץ מה ממשלה
והפילוג שאירע השבוע בסיעת
לעם, צופה אולמרט את ההזדמנות ש נקרתה
לו. קיימת האפשרות שבנוסף לשר
אחד (אליעזר שוסטק) ,יפצו את נאמני
הקואליציה של לעם במישרת סגן־שר.
אולמרט נושא את עיניו לתפקיד זה. כמי
שרואה את הנולד ומתכנן את מהלכיו
מראש, כבר החל במלאכת הכשרת הקרקע
לכך.

יד שבורה
ב אי מוני ם

ח״ב אולמרט בפעולה
לא בצה״ל

לרקע מסע השתדלנות שעורך
^ אולמרט למען מינויו כסגן־שר ל ענייני
מישטרה, כדאי לבדוק מה אירע
לרוח־הלחימה של הח״כ הצעיר דווקא בת קופה
שבה נדרש היה לגלותה, ובה זייפו
ממנו, כמו מכל צעיר ישראלי אחר בגיל
גיוס, להפגינה לעיני כל.
כאשר מלאו לאהוד אולמרט 18 שנים
והגיעה שעתו להתייצב לשירות צבאי,
הוא היה חדור רוח־קרב. כאשר גויים, ב־
13 בנובמבר ,1963 הוצב הטוראי אהוד
אולמרט. לחטיבת חיל־הרגלים גולני. ב־מיסגרת
זו גם עבר את אימוני הטירונות
שלו.
עד היום נוהג אולמרט להתפאר בשירותו
הקרבי בחטיבת גולני. בראיונות, ש העניק
בזמנו לעיתונות, סיפר כי אחרי
שירות של שנה בחטיבה הוא נפצע, נז קק
לאישפוז ממושך וכתוצאה מכך נדחה
המשך שירותו הצבאי.
האמת היא קצת שונה. אולמרט, שרצה
להיות לוחם כמו אחיו, שהם קצינים
קרביים בצה״ל, לא הספיק לסיים את אי-
מוני־הטירונות שלו. באחת מסידרות ה אימונים
המפרכות נפצע ולקה בשבר ביד
וברגל.
הוא לא היה, כמובן, החייל הראשון ב־צה״ל
שנפצע באימונים. כל חיילי גולני,
כמו כל חייל אחר בצה״ל, זוכים לטיפול
רפואי חינם בשירותי חיל־הרפואה, ה משולבים
בבתי־חולים אזרחיים, והעומדים
על רמה הנחשבת בין הגבוהות שבעולם.
חובתו של צה״ל היא לרפא ולשקם את

החיילים הנפצעים באימונים, כמו את החיילים
הנפצעים בקרב. אולם סידור זה
לא הלם, ככל הנראה, את דרישותיו ורמתו
של הטוראי אהוד אולמרט.
אחרי שרגלו השבורה החלימה, התגלו
סיבוכים בשבר כף־ידו, שהיתה נתונה בגבס
תקופה ממושכת. אולמרט לא סמך
על הטיפול הרפואי הניתן לכל חיילי
צה״ל, הביא אישורים רפואיים שהוא נזקק
ל״ניתוח פרטי״ .על סמך אישורים אלה
נאותו שילטונות צה״ל לאשר לאולמרט
דחיית־שירות לחצי שנה, כדי שיוכל לק בל
טיפול רפואי פרטי. כך שוחרר אול-
מרט מהשירות בדיוק חצי־שנה אחרי ש גויים
לצה״ל, כשחלק מתקופת שירותו זו
עבר בביודחולים. בחודש מאי 1964 ניתנה
לאולמרט דחיית־שירות לחצי שנה.
אולם כאשר חלפה מחצית השנה, לא
שב אולמרט ללבוש את מדי צה״ל. כף
ידו עדיין היתה נתונה בגבס, והוא ביקש
להאריך את משך דחיית השירות. גם
הפעם התחשבו שילטונות צה״ל במצבו,
הסכימו להאריך את חופשתו בחצי שנה
נוספת.

משוחרר מ מי לחמת
ששת הי מי ם
ך ראה שאולמרט ידע מראש כי
* המשך שירותו בצה״ל יידחה. באותה
השנה שבה קיבל דחיית־שירות, נרשם
ללימודים באוניברסיטה העברית בירוש לים,
בחוגים לפסיכולוגיה ולפילוסופיה.
הפציעה בפרק כף ידו השמאלית, שלא
איפשרה לו להמשיך ולשרת בצה״ל, לא
מנעה ממנו ללמוד באוניברסיטה.
כאשר החלימה כף היד והיה עליו לח זור
לשירות סדיר, לא התחשק לאהוד
אולמרט להפסיק את לימודיו האקדמיים.
ביגלל פציעתו הורד הפרופיל הרפואי שלו.
לא היתה סכנה שיציבו אותו שוב ליחי דה
קרבית. תחת זאת ביקשו להציבו ב יחידת
מורים. אבל גם זה לא היה בש בילו,
שהרי הוא כבר לומד לימודים אקדמיים.
אולמרט תבע אז שתינתן לו דחיית־שירות
נוספת, כדי שיוכל להשלים את
לימודיו באוניברסיטה.
שילטונות צה״ל לא גילו נכונות רבה
להיענות לבקשתו זו. היו לכך שתי סיבות.
אולמרט איחר להתייצב לשירות ה צבאי
המחודש, והואשם בנפקדות של
חודש ימים. טענתו היתה שהנפקדות שלו
מקורה בטעות ברישום. ואומנם, הוא לא
נתבע לדין על כך.
לעומת זאת הוא סירב לחתום על הת־

ולהניח לכוחות חדשים להנהיג את התנועה.
באותה
ועידה נזרע זרע הפילוג בחרות,
שכתוצאה ממנו פרשו שמואל תמיר ו אליעזר
שוסטק מהתנועה והקימו את ה מרכז
החופשי. ואולמרט פרש מחרות ו הצטרף
למיפלגתו החדשה של תמיר.
בזכות פעילותו הפוליטית הצליח אול־מרט
לגייס שתדלנים, כדי לזכות בדחיית
שירות נוספת. פטרוניו הפוליטיים הפעילו
מערכת של קשרים כדי למנוע את גיוסו
מחדש. ואומנם, אחרי הרבה התכתבויות
עם שילטונות־הצבא אושרה לאולמרט
דחיית־שירות נוספת, עד לתום לימודיו
האקדמיים, מבלי שייאלץ, ככל צעיר אחר,
להחזיר תמורתה שנת שירות בצבא־הקבע.
אולמרט קיבל דחיית שירות עד לחודש
נובמבר .1969 כתוצאה מכך חם ך לעצמו
שירות צבאי עם בגי־גילו, ונימנעה ממנו
ההשתתפות במילחמת ששודהימים וב־מילחמת
ההתשה, שהתחוללה לאחריה.

מ קו ם פנוי
בזלדה
ף אותן שנים שבהן לא שירת אול־
— מרט בצה״ל, ובהן גם לא נקרא לשירות
מילואים, הוא יכול היה להשלים את
לימודיו בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, לשאת
אשה, להוליד ילדים ולכהן גם כמזכיר
סיעת המרכז החופשי בכנסת.
כאשר חזר לשירות סדיר, בנובמבר
,1969 אי־אפשר היה להתייחס אליו עוד
כאל חייל רגיל. עיסוקיו הפוליטיים כמז־כיר־סיעה
לא איפשרו לו לשרת בצה״ל
כמו כל מגויים אחר. בעזרת קשרים ו פניות,
שיחות טלפוניות ופתקים, הוא שו בץ
לבסוף ביחידת-החינוך של צה״ל, ככתב
שבועון צה״ל במחנה ותחנת השידור
הצבאית גלי־צה״ל.
שירותו הצבאי הנוח איפשר לו לחי־רשכן
שוב ללימודים באוניברסיטה —
הפעם בפקולטה למישפטים — ולהמשיך
לעסוק בפעילות הפוליטית הענפה, למ רות
שעיסוק זה אסור על פי פקודות ה־מטכ״ל.
שתי
שנים ומחצית השנה, שהיה עליו
להחזיר לצה״ל, עברו על אולמרט למע שה
כאזרח. אחת לשבוע או לשבועיים
הוא היה מספק כתבה לבמחנה, מבלה את
יתרת זמנו באוניברסיטה ובפעילות פולי טית
במרכז החופשי. חבריו לשירות ב אותה
תקופה מספרים אודותיו ניסים ונם־

(המשך בעמוד )29

111611 זס! 0 * 0 .731161•$11316 מיאחרגילוח לגבר
עם מי אחר גילוח .1סח על הבקר, תהיה לגבר שלך הרגשה חדשה,
הרגשה נפלאה של גבריות ורעננות, הרגשה רעננה וניחוח נעים שילוו אותו ואת הסובבים אותו במשך כל היום.
. 1ס ח מגיש לך מי אחר גילוח בשני סוגים שונים לבחירתך.
. 1ס ח בבקבוק הירוק 1631ח 6 6ז . 1 ;0ס ח בבקבוק החום 3 <:£0נ! 3ז ת0 0 1 )10

באור־ורשבסקי

קרן התרבות אמריקה -ישראל
מפעל הכתלגות עיש שרת
הכרזה על מילגות לשנת 1979/80
ההרשמה עד ל־ 15 בדצמבר 1978

למילגות השתלמות קצרות מועד בחו״ל לאמנים
— יוצרים ומבצעים — ולמורים.
בתחומי ה מו סי ק ה, א מנו ת הבמה, המחול
והאמנויות הפלס טיו ת (פרט לעיצוב תעשייתי
וסביבתי) בעלי נסיון מקצועי רב ובן לאנשי
מקצועות טפניים ב ת חו מי התיאטרון והמחול.
בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות — המועצה
הציבורית לתרבות ולאמנות והמכון הישראלי
לקולנוע בת חו ם הקולנוע והטלויזיה.
לה שתלמויות קצרות מועד בחו״ל לאמנים ול מורים
שהם בעלי נסיון מקצועי רב.
ללימודים סדירים של שנה או שנתיים במוסד מוכר
בחו״ל — למי שסיימו לימודיהם בבי״ס גבוה
לקולנוע וטלויזיה בישראל והם בעלי נסיון של
שנתיים לפחות ב ת חו ם המקצועי.

פרטים וטפסי הרשמה: במשרדי קרן התרבות אמריקה—ישראל
רח׳ אלנבי ,32ת״א (טל 54177/8 03

הז!זזזזיו ו*

ך ז1

רצוף גימגומים ושגיאות .״לא אמרנו לו
מה אנחנו חושבים עליו, בגלל שהוא היה
כל־כך עלוב,״ הסביר אחר־כך גרשון, מ חסידיה
של גאולה כהן• ואומנם, נאומו של
בגין, שמרביתו נקראה מן הנייר — שלא
כהרגלו של ראש־הממשלה — נעדר כל
ברק, והיה מעין דיווח מסוג אלה שמוסר
מזכיר הממשלה אריה נאור אחרי ישיבות
הממשלה.

דברימ כדורבנות
מ אל מג ת הידיד

ותיק חוות שורח אצבע מא ש׳ גה ־
ף• גץ בוגד״ הכריזו השלטים ש /
/נשאו חברי גוש־אמונים ויישובי
פיתחת רפיח וההתנחלויות, בפיתחה של
מצודת זאב בתל־אביב. נהג מכוניתו של
ראש־הממשלד. שהגיע למצודה, שם התקיימה
ביום הראשון האחרון ישיבת מרכז
חרות, נדהם. כאשר עמדה המכונית ל היעצר
זינק לעברה צעיר, בן היישוב אלק-
נה, והשטתח יעל המישטח הקידמי של ה מכונית.
שומר־הראש שישב ליד הנהג, קפא
במקומו .׳כעבור שניות, שניראו ארוכות
כנצח, זינקו לעברו כמה שיומרי־ראש מהיחידה
המיוחדת לשמירה על אישים׳ ש המתינו
לראש-יהממשלה כבר שעה ארוכה
קודם־לבן, והורידו אותו מהמכונית.
מנחם בגין עצמו, חיוור ונרעש, יצא מן
המכונית. אולם התלאות שנועדו לו ל אותו
ערב רק החלו. מעבר קהל המפגי־ינים
הוטלו לעברו כמה עשרות ביצים.
ישני שיומרי־הראש ׳שליוו אותו, מיהרו ל סוכך
עליו בגופם. בגין לא נפגע מהבי צים
,׳ונדחק לתוך הבניין במהירות. הנז קים
של שני ׳שומרי־הרואש: חליפה כחולה
ומעיל־עור חום שהוכתמו כליל.
כשישב מנחם בגין יעל הבמה בתוך האו לם,
שבדרך־כלל משמש כאולם־חתונות,
דומה היה שהוא מתגעגע לאי־הניעימויות
שחווה בחוץ. חסידיה של גאולה כהן חיל קו
כרוזים, עצומות וקריקאטורות, כולם
מכוונים נגדו. הנואמים שעלו לבמה תקפו
אותו בחריפות רבה, ואלה שתמכו ביו עשו
זאת נחצי-פה או ללא כישרון. מפלגתו של
בגין הפנתה לו את הגב -י הן בקריאוית־הביניים,
הן ביחס הזילזול והן בתרועות
למתנגדיו — אם-בי היה יברור שבכל הצב עה
ינצח הרוב השקט התומך בבגין.
ראשון הנואמים היה בגין עצמו. הוא
עלה על הדוכן ונשא נאום אפור, כמו
פניו, שיניואו חולניים באותו ערב, נאום

^ בגץ אכן מסר דיווח מישיבת הממ ו
שלה. הוא לא סיפר כל שאירע בישיבה
שנערכה באותו בוקר. בישיבה זו לא נגע
כלל. הוא מסר רק את תגובתו שלו על
הישיבה, סיפר על שלושת הלאווים ש העביר
למצריים, בהנחה שזו ׳תהיה החלטת

הממשלה בישיבתה שעמדה להיערך יו מיים
אחר־כך. בגין מיהר לסיים את הנאום,
וחזר למקומו. באמצע נאומו של
בגין נכנס לאולם אברהם (״אברשה״) שב־טרמן,
יושב־דאש הנהלת חרות. הוא אומ נם
הגיע לבניין קודם־ילכן אך המישטרה,
אנשי הג״א יומישמר־הגבול ושאר אנשי־ביטחון
למיניהם שסגרו על מצודת זאב,
לא זיהו אותו ולא הניחו לו להיכנס.
כמה דקות דיחריו נכנס לאולם שר־הביט־חון,
עזר וייצמן. הציעו לו לעלות: ולשבת
יעל הבימה, אולם הוא סירב והתיישב בשורה
הראשונה .״אני לא רוצה לאכול את הלב
של ארנס,״ הסביר למלוויו, בהתכוונו אל
יושב ראש זעדת־החוץ־והביטחיון שניהל
את הושיבה מעל הבמה. אולם פטור בלא-
כלום, אי־אפשר. ח״כ יצחק יצחקי, שישב
בשולי הבמה, מיהר למלא כוס פלסטיק
במיץ, יריד מהבמה והגישה לעזר.
אחרי בגין עלה אריק שרון. שלא

מחסידיו שר מנתם בגין מ שה רהשתיק אותו

013ה חרוו ל ה עול בגין
תו, ולשומעיו נדמה היה כאילו בגין אומר
:״אילו חי בן־אליעזר היום, היה הכל
אחרת,״ :בהתכוונו לאופוזיציה הפנימית ש קמה
נגדו במיפלגתו.
יהודיית גך אליעזר, אשד. מטופחת נשאה
נאום שקט מהכתב, אך אמרה דברים כ־דורבנות.
ותיקי חרות גם הנאמנים ביו תר
לבגין, לא העזו להפריע לה. היא תק־
.פה את בגין, בשמה ובשם ביעלה, כשמדי
!פעם היא נעזרת גם בשמו ׳ שיל זאב
דבוטינסקי. יהודית בן-אליעזר לא חסה

(המשך מעמוד )27 בחליפה כהרגלו היה אריק לבוש
וענוב עניבה. הוא נשא נאום נרגש שנע
בין תמיכה בבגין לבין התנגדות למדיניותו.
בין מישפט למישפט העיף אריק מבט
לעבר בגין, כדי לבדוק !את תגובותיו.
סיכום נאומו של אריק היה ישלב נוסף
בנדנדת דיעותיו בחודשים האחרונים, ו הפעם
— לטובתו של בגין. אולם הקהל
לא הניח ליאריק לעבור סיבוב זה בשקט :
״זכור את שלומציון!״ צעקו לעברו .״אריק,

עים הם שיניים בלבד. אחד הצועקים יהללו,
דיגבי שמו, הוצא על-ידי יושב־ראש ה ישיבה,
משה ארנס, מן האולם.
!את הנאום המרכזי נשא מי שהיה יד־ימינו
של ׳בגין במשך שנים רבות, אחד
הפרלמנטרים הטובים שיהיו אי־פעם לכנ סת,
הד״ר יוחנן באדר. לפגי שנים אחדות
נתגלע קרע אישי בין ׳בגין ׳לבאדר. עתה,
אחרי קמפ-דייוויד, לבש קרע זה מעטה
אידיאולוגי ,׳נאשר באדר התייצב במחנה
המתנגד למדיניותו של בגין.
בקהל הושלך הס. באדר פתח בניתוח
פרק סיני של המשא־והמתן, ונזף בבגין:
״ההסכם לגבי סיני הוא כאילו אנחנו היינו
המנוצחים במילחמות, וחייבים לקבל את
תנאי המנצחים,״ אמר, אולם אחר־כך עבר
לטפל ביהודה ושומרון. תוך שימוש בכל
הגימיקים של ׳תודת הנאום — אירוניה,
צחוק, לעג, קריאות, דפיקות על השולחן,
ענווה והכנעה — וכשהוא מכנה את ראש־הממשלה
״מנחם ידידי!״ ,קילף באדר אחת
לאחת את כיל הטענות שהשמיע קודם־לכן
בגין עצמו, בגייסו לעזרתו את הנשיא
סאדאת, סונדרס, משה דיין ווייצמן.

ציפורי נאלץ
להתנצל

ציפורי ושלט־האתרעה שצייר לעצמו
הלוחמים לא שירתו בצה״ל
על ידידו של בעלה המנוח, אחרי שחשפה
את חולשות תוכניותיו, היא תקפה את
התרפסיותו ׳בפני הנשיא קארטר. כשסיימה
יפרק יזה, רמזה לחוסר־נאמינותו של בגין
לעקרונות המקודשים לו ולבעלה, ובסיימה
זאת, חשפה את מחדליו ושל בגין ׳במהלכים
הטאקטיים היומיומיים במהלך המשא-
והמתן. יכיל אותה עת ישב בגין, כשפניו
נעווים ׳וקפואים.
כשסיימה בן־יאליעזר את נאומה פרץ שוב
מחול־יהשדים של קריאות־הביניים
הנאצה לעבר בגין. דוברו של בגין,
(״נקדי״) נקדימון, עבר בין העיתונאים
ניסה לשכנע אותם, כי למעשה,

אתה יכול לגמור. כבר צילמו אותך!״
״זכור את הדם שנשפך במיליהמות ! אסור
לוותר על הכל !״ באחת השורות האחרו נות
ישבה לילי שרון, לידה עוזרו של
אריק מוטי תמר ומצידה האחר אשה יפה,
אראלה קייש, אשתו של המהנדס מיכאל
קיש, בנו של מי שהיה הבריגאדיר קיש.
הנאום הבא היה, לגבי בגין, חווייה קשה
בהרבה מדמות המפגין שניתלה על מכוניתו
יומן הביצים שהוטלו לעברו. הנואמת
היתד, יהודית בן־אליעזר, אלמנתו של ידי דו
הקרוב ביותר של בגין, אריה בך
אליעזר. פעמים רבות בחודשים האחרונים
ציטט בגין מדיברי בן־אליעזר, הזכיר או־

אומו שד באדר היה מעשר-,אמן.
* הקהל כולו קם על רגליו ומחא לו
׳כפיים בהתרגשות ירבה, כשהוא יסיים באומרו
:״אני כבר עוד מעט בן ,78 ויכול
מאד להיות שזר הפעם האחרונה שאני מד בר
ואליכם, יאבל הייתי מוכרח להגיד את
האמת שלי. איני בטוח שאם ידידי, מנחם,
היה אומר לכם אותן המיילים בכישרון
הרתורי שלו, הייתם משתכנעים פי־מאה.
חבל שהוא ילא אומר מילים אלה.״
ההיפך הגמור מנאומו של באדר חייה
זה של סגן !שר־הביטחון, מרדכי ציפורי.
ציפורי, אגרסיווי ולא-נעים, הצליח להר גיז
את הכל, אפילו את השר שלו, עזר
וייצמן, שישב לא הרחק משם. הוא אנן ר
כי לדעתו, אילה ׳שמתנגדים לבגין לא לחמו
כלל במילחמות ישראל. אחר־כך גילה כי
הוא פעיל בתנועה כבר 40 ישנה. רק ערב
הבחירות האחרונות השתחרר ציפורי מ־צה״יל,
בדרגת תת־איליוף. כאשר משרתים
בצה״יל, אמר ,״יאסור להיות חברים בתנועה
פוליטית.״
ציפורי הצליח להרגיז אפילו את יושב־ראש
הישיבה, הפרופסור ארנס. כשקרא
לעברו מישהו מהקהל ״תגמור כבר !״
:״אל תדאג, אני אגמור.״ מישהו
קרא לעברו :״אם היושב־חאש ירשה

שומר־ ראש מלוכלך בביצים

סל חשבון סי הניקוי?

לך,״ וציפורי ענה :״עם היושב־ראש, או
בלי היושב־יראש !״
אתם הסמיק מיהימח. הוא קם, שיסע
את דבריו של ציפורי והודיע לו :״תחליט
אם אתה מדבר עם ׳רשותו שיל היושב־ראש,
או בלעדיה. אם אתה ומדבר בלי
רשות, לא תמשיך לדבר.״ ציפורי התנצל.
כשסיים את נאומו, מיהר ציפורי לכתוב
על פיסית־קרטון את מילית הקסם הביית״רית
״הדר״ ,והציב יאותה על שולחן בימת ה׳נ-
שיאות, מול עייני הקהל. התגובה :״תיפנה
את השלט לעצמך!״
כיל איותה עת ישב בגין בשקט. מי ש אינו
מכיר אותו יראה בגין מובס, שידידיו
מתנפלים עליו בזה אחר זה ׳ותומכיו, כמו
עזר וייצמן שותקים, או כימו אריק שרון
וציפורי — מגמגמים. מי שמכיר אותו
ידע כי יפגין שאנן, זומם ומתכונן.
לוויכוח !נרשמו יותר מ־ 50 משתתפים.
גאולה כהן, שוויתרה יעיל מקומה הרביעי
ברשימה למען באדר, הוצבה רק במקום
ד 24-,ברשימה. כעבור 11 נאומים, אחרי
שהתייעץ ישעיה ארוכה עם בגין ׳ואחרי
שנאם בעצמו, הוטלה הפצצה: הנאומים
נסתיימו. בגין יסכם, ואחר־כך כולם יילכו.

כמו בי מי ם
ה טובי ם

וייצמן מקשיב למתנגד
לא להרגיז את אדנס

כאדר מקבר ברכות ממתנגד
בן להרגיז את בגין

ך אודה כהן וחסידיה השתוללו מ-
ר* יזעם על שרומו. בנאומו פרק יא, הב טיח
להם בגין כי עד לישיבת הממשלה
יובל המרכז להחליט — ואילו עתה לא
ניתן למרכז לדביר כמעט כלל. כמד, עשרות
׳מחסידיו של יפגין, שישיבו בשקט עד ל אותו
רגע, התארגנו, כיעל־פי הסכם מוקדים,
ויצרו שלוש שורות של כיסאות סביב
הבמה, כידי שלא לאפשר לגוש של גאולה
כהן להתפרץ לעבר היבמה.
כשהוא נשמר על־ידי שומרי־ראישו מוב־תימי
הביצים ועל־ידי חברי המשפחה ה לוחמת
שניצבו סביבו כחומה חיה, נשא
בגין את הפריק השני שיל ׳נאומו. יריק עתה
התבדר כי בגין של פרק א׳ הייה חלש
בכוו־נה־תיחיילה. היה זה ׳מסוג הנאומים ש בהם
התמחה בגין ב־ 30 השנים האחרונות.
״למה עילי לספוג עלבונות ולשימוע את
בי״ת-ו״ו־׳גימ״ל-דל״ת?״ קרא .״האם אני
צריך להמשיך? חייב להמשיך? יכול ל-
המישיר?״ ביקש בגין את רחמיו ואהדתו
של הקהל הוותיק ישלו.
״אני לא רוצה שיוציאו מכאן אף אחד.
אם יהיו הפרעות, אני יורד ונוסע לירושלים.״
איים, והמשיך :״אני מבקש את
אמונכם. אם לא, אצטרך להסיק את המסקנות.״
חרות כולה נבהלה. ראשי ה מגדפים
ור,צועקים הרכינו ראש. הם ידעו
יכי הפסידו עוד קרב אחד.
וכדי להיות ביטוח. סיים בגין ׳בהנפת־ידיים
ובהרמת״קול :״צבא ישראל ביהודה,
שומרון ועזה לנצח ! ירושלים עיר אחת !״
התוצאה הייתה בלתי־נמנעת 306 :תמכו
בראש־ד,ממשלה — 51 התנגדו לו.

1החייל האמיץ או למרט

שתי הגזמת ער מה שהתרחש

(המשך מעמוד )25
לאות. במשך ימים תמימים ושבועות של מים
לא היה האיש בהישג יד מפקדיו, ש לא
יכלו להטיל עליו משימה כלשהי. כ אשר
הגיע תורו לצאת לשמירה במחנה
של יחידתו הוא פשוט סירב. טענתו היתה,
כי חובת השמירה בלילות מוטלת רק על
שכמם של חיילים רווקים, ואילו הוא,
בעל-מישפחה, פטור מכך.
בשנים , 1969—1972 כאשר בגבולות
השתוללה מילחמת״התשה, כאשר מירד־פים
אחרי פידאיון היו דבר שבשיגרה,
כאשר חיילי צה״ל נהרגו ונפצעו כימעט
בכל החזיתות — סירב החייל הלומד אול־מרט
לצאת אפילו לשמירה על מחנה ב תחום
העיר תל־אביב.
יצחק לימי, שהיה אז מפקד במחנה ו־גלי־צה״ל,
ניסה לטפל בחייל הסורר. אך
עד מהרה קיבל שדר מאולמרט כי מוטב
שיניח לו. גם פטרוניו של אולמרם פנו
לא פעם למפקדיו, בתביעה שלא להכביד
עליו. וכך, הניחו לו לנפשו.
באפריל 1972 הסתיים סוף־סוף השירות
הארוך והמפותל של החייל האמיץ אולי־מרט,
והוא הוצב לשירות מילואים. כיוון
שחזר לכהן כמזכיר סיעת המרכז החופשי
בכנסת, לא קראו לו לשירות מילואים
אלא כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים. הוא
נשלח אז ככתב במחנה לחזית הדרום.
במשך כמה ימים שהה אולמרט במיפקדתו
של האלוף אריאל שרון. אולם כאשר יצאה
אוגדתו של אריק לחצות את התעלה,
קרה משהו לאולמרט.
מספר על כך מי שהיה באותם ימים
סגן־אלוף באוגדת שרון ואחד ממפקדי
הגשר שהוקם על תעלת־סואץ, כדי לאפ שר
לחיילי צה״ל לחצות את התעלה :
״כאשר יצאנו להתקפת־הנגד הוצמד אלי
אהוד אולמרט בתור כתב של במחנה
וגלי צה״ל. במהלך ״התנועה בליל התקפת-
הנגד, יצא הזחל״ם שלי מכלל פעולה. אני
עברתי לזלדה, להמשך הלחימה, ועם
חציית תעלודסואץ נשארתי עשרה ימים
על ראש־הגשר כמפקדו. אולמרט לא היה
ולא נברא. הוא נעלם. לאן? אינני יודע.
בכל אופן עימי, על זלדת הפיקוד ובראש־הגשר,
הוא לא היה, למרות שהיתה לו
פקודה להיצמד אלי. אחרי הפסקת־האש
ראיתי אותו מסתובב במטה. כן שמעתי
אותו כמה פעמים מדבר ברדיו. אבל ב גיהינום,
תחת האש, הטילים, הקאטיושות
והתקפות־האוויר — בראש־הגשר הוא לא
היה.״

1111111
^זסתלת
ך בוקר היום הראשון השבוע נקרא
רהב ברקאי אל מפקדו. רהב: מישרת
חיל-הים
וידוע כאחד החיילים המצטיינים
״אתה נוסע מכאן ישר ה־
:ביתה,״ הודיע לו המפקד. רהב נדהם.
אביו, מפקד חיל־הים האלוף מיכאל
(״יומי״) ברקאי, מעולם לא ניצל את ה עובדה
שהוא מפקד החיל כדי להסדיר
לבנו חופשות מיוחדות. רהב, שחשש שמא
זוהי ״יוזמה״ אישית של המפקד שלו, ניסה
לסרב אולם התגובה היתד זאת פקודה.״
אותה הצגה חזרה על עצמה באותו יום,
ובאותה השעה, בבסיס של חיל־הים, שבו

׳רחל, אשה צנומה בעלת ׳שיער ׳שחור קצוץ,
הגבוהה מבעילה בכמה סנטימטרים, אישרו
את אשר חשו הבן ׳והבת במשך כל ה שיחה:
גם אביהם וגם אמם סבורים כי זו
עלילה, וכי אמא תומכת באבא בכל ליבה.
יומי עוד ניסה להתחכם ולהתבדח, או לם
את ילדיו קשה היה לו לרמיות. הם
חשו במתח העצום שבו היה שרוי. כש אמר
להם ״נו, ועכשיו לחזור לבסיס,״
הם יחשו הקלת־מה, ואחרי נשיקות וחי בוקים
נפרדו מהוריהם.
אבל מיכאל (״יומי״) ברקאי ואשתו רחל
לא נשארו לבדם זמן רב. עוד לפני ש פורסמה
הודעת דובר צד,״ל, כבר החלו

ברקאי כספורט־ים
המכה השלישית

נגד ויתורים;
ל מ ען ג׳ו ב
* מן קצר אחרי מילחמת יום־הכיפו־
1רים נבחר אהוד אולמרט כחבר־כנסת
מטעם המרכז החופשי, במיסגרת הליכוד.
הוא הוצב ליחידת־מילואים שאליה מש תייכים
חברי־הכנסת ומאז ועד היום לא
נקרא לשרת במילואים.
ייתכן שבהשוואה לחבריו בממשלת ה ליכוד,
שרבים מהם הצליחו להשתמט
בדרך זו או אחרת משירות בצה״ל, אין
לאהוד אולמרט במה להתבייש. הוא הרי
שירת כמה חודשים בגדלני והשלים את
חובתו הצבאית כעבור שש שנים, כאשר
החזיר לצה״ל 30 חודשי שירות, תוך כדי
לימודיו באוניברסיטה ופעילותו הפולי טית.
עבר
צבאי מפואר זה מקנה לו את הבי טחון
העצמי הדרוש כדי להציג את עצמו
כנץ שבנצים, כמי שמתנגד לכל הסדר
וויתור. לא איכפת לו שתפרוץ עוד מיל-
חמה. הוא לא יילחם בה. אבל הוא, כמו
חבריו המשתמטים בממשלת הליכוד, יהיה
שותף להכרעה על מילחמות וגבולות. הם
יחליטו מתי אחרים יחרפו את נפשם
למען המדינה.
אהוד אולמרט, שלא הצליח להישאר ב־גולני
משום שהיה זקוק ל״ניתוח פרטי״,
שהצליח להוציא מצה״ל דחיות שירות מ מאי
1964 ועד נובמבר 1969 ובינתיים למד
באוניברסיטה ועסק בפוליטיקה ! החייל
שהיה לג׳ובניק בקרייה בשנות הסער של
מילחמת ההתשה ; החייל שסירב לצאת
לשמירה כאשר חיילים אחרים רבצו ב מארבים
חודשים ושנים, תובע עכשיו את
הפרס: תפקיד סגן־שר בממשלת־ישראל.
העולם הזה 2151

נחשדה במתלוננת האפשרית — שוב, בגלל
ההודעה המעורפלת — אמרו :״אנחנו
אתך.״ רחל התרוצצה בין חדר־האורחים
למיטבח כשהיא נושאת עימה מגשים
עמוסי סטייקים, דגים, ויסקי ועוגות.
על המיקרה עצמו, כמעט שלא דיברו.
יומי ביקש :״אסור לי.״ אבל חוץ ממה
שהסעיר בדיוק באותה השעה את הארץ
כולה, דיברו בביתו של יומי על הכל.
סיפרו בדיחות, העלו זכרונות והחליפו
חוויות. יומי לקח ׳גיטרה וניסה לנגן עליה,
כפי שעשה בעשרות או ימאות מסיבות
קודמות שנערכו בביתו, או שבהן היה
אורה, אבל התברר ש הגי טרה שבורה ,׳ואי־

יומי ורחל כרקאי
האם אמרה :״אין לי עוד בשביל מה לחיות !״
משרתת החיילת נוגד, ברקאי, בתו של
מפקיד החיל. נוגה, המשרתת בצה״ל רק
מזה חודשים ספורים, נשלחה על־ידי המפקדת
שלה, על-פי פקודה, הביתה.
בשעות הצהריים הגיעו רהב ונוגה * ל ביית
הוריהם שבכיכר המדינה בתל-אביב.
בבית המתינו להם אבא ואימא. אחר־כך
סיפרו השניים :״זה היה רגע משונה.
הבנו שקרה משהו. אבא היה באמצע היום
בלי מדים, והפנים של אמא היו המורים.״
יומי ורחל ברקאי עמדו בפני אחת המ שימות
הקשות של חייהם. על יומי ניטל
לספר לילדייו, כי בעוד שעות אחדות יתפרסם
ברבים כי הושעה מתפקידו, בשל
התנהגות בלתי־הולטת כלפי חיילת.
כשם שהבין כל מי שקרא את הודעת
דובר צה״ל, כך הבינו מייד גם ילדיו
של יומי. אביהם ׳נאשם בכך שניסה לאנוס
חיילת. מבטי השאלה שהופנו אל אמם,
* הוא כבן 20 ונקרא על שם הצוללת
״רהב״ ,והיא בת 18 ונקראת על שם אחת
הספינות הראשונות של חיל־הים.

השמועות מרחפות.
תחילה דובר רק על התעסקות במכונית,
אחר־כך על ניסיון־לאונם, אחר־כך על או נם
של ממש. השמועה האחרונה סיפרה
שיומי הכניס להריון, וכשילדה לו בן, הח ליטה
להיפרע ממנו.
בעיקבות השמועות, באו הטלפונים. עזר
וייצמן אומנם כינס את עורכי העיתונים
וביקש מהם להצניע את הידיעה ו״לא לש חוט
את יומי,״ אבל דובר צה״ל נהג
באופן שפגע דווקא ביומי, שעליו התכוון
להגן. ההודעה הקצרה גררה מייד גל
של שמועות וניחושים, שכל הודעה אמי תית
ומפורטת לא הייתה יכולה להיות
גרועה מהם. הכל טילפנו לביתו של יומי,
ביקשו לדעת אם זה נכון, ביקשו לעודד
ולהגיד :״המפקד, אני אתך.״
אחרי הטלפונים התחילו לבוא האנשים.
בבית ברקיאי התאספו בשעות הערב כמה
עשרות ידידים. קציני חיל־הים בכירים,
ביניהם מי שמונה כממלא־מקומו של יומי
אחרי ההשעייה, באו להביע אהדה ואמון.
פקידותיו של יומי, אלה שכל אחית מהן

אפשר לנגן בה.
!שעות אחדות קודם־לכן ביקר יומי אצל
אמו, שגם שמה רחל. הוא לא רצה שה־אשד
למודית־הסבל תשמע לראשונה ברדיו
או בטלוויזיה כי בנה הודח מתפקידו.
רחל שמעה בשקט מה שהיה ליומי לספר
לה, ואחר כך ניסתה לעודד את רוחו. רק
אחרי שהלך: ,נשברה. לקרובת־מישפחה שביקרה
אצלה, אמרה :״אני לא יודעת
בשביל מה יש לי לחיות עכשיו.״

המגע —
״דק כמעט״
* 6גבי מה שאירע באמת קיימות
* כמה גירסות, שלפחות שתיים מהן
מיוחסות לשתי הדמויות הראשיות בדראמה,
אשר מעטות כמוה הסעירו אי-׳פעם
אית צה״ל. בחודש יוני לפני שנה ,׳נפ גשו
מפקד חיל הים, האלוף ברקאי, וסמלת
בשירות־קבע, שאינה עובדת עימו אלא
עוסקת בנושאים הקרובים יותר לחינוך
בצה״ל.
לפי דיברי הסמלת, כפי שנאמרו ב־
(המשך בעסוד )36

השאה, שבנו נורו נעוות הנאים ׳שואו״ם. והמהווה את
בעדהבדית החשוב
ביותר של ישראל
במרחב, מ תנדנד
על ביסאו -ובמאבק
עורבים הננ ס,
יבה מושחתת,
ך* רגיל, הופתעו
שירותי־ביטחון,

כל שירותי־המו־
• דיעין. כמו פרל־הארבור לאמריקאים
ויום־הכיפורים לישראלים, באה ההתפוצצות
האיראנית כאפתעה גמורה לאמרי קאים
ולישראלים כאחד.
גם לאלה וגם לאלה יש עניין חיוני
בשילטונו של השאהינשאה (מלך המלכים)
מוחמר ריד׳ה שאהפור פהלווי, שהחל
לפתע מתנדנד.

ן ועם ההמונים: קנאים מוסלמים בטהראן

לגבי ארצות־הברית, איראן היא אחד
מעמודי-התווך של שליטתם במרחב. כל
הישגי קמפ-דייוויד עלולים לאבד את ער כם,
בעיעיה, אם תצא איראן ממעגל-
ההשפעה האמריקאי.
תחילה נפלה אפגאניסתאן לזרועות ה סובייטים.
אם תיפול עתה איראן, יהיו
לכך השלכות הרות־שואה. בין השאר:
!• הנפט האיראני יועמד בסכנה. אי ראן
מספקת כעת ס/ס 10 מכל הנפט בעולם,
והיא הספק השני בחשיבותו למערב (אח רי
סעודיה).
!• אם תתחולל באיראן מהפכה לאו מנית
ו/או שמאלנית, עלול הדבר לשמש
דוגמה לכוחות מרדניים בסעו-דיה. ממלכת
הנפט מס׳ 1בעולם עלולה להילחץ מכל
הכיוונים: איראן, עיראק, דרום־תימן,
אתיופיה. ובעיקר: מבפנים.
!• כל האסטראטגיה האמריקאית, ש הובילה
לקמם־דייוויד, עלולה לאבד הרבה
מערכה. אסטראטגיה זו היתה בנוייה על
יצירת מיבנה אמריקאי במרחב, שיהיה
מושתת על ארבעה עמודים: מצריים, יש ראל,
סעודיה, איראן. בלי איראן, יהיה
מיבנה זה פגום ופגיע.
לגבי ישראל, יש לעניין השלכה חמורה
לא־פחות. בעיתוני העולם פורסם כי ס/ס60
מכל אספקת הנפט לישראל באים מאיראן,
וכי מבחינת התלות בנפט האיראני עומדת
ישראל במקום השני בעולם. רק מדינה
אחת תלוייה בו עוד יותר: יפאן.
איראן
גם מבחינה מדינית,

השאה עם אשתו פא כת כמו ישראל, היא
למחנה האמריקאי. למע
מסורה בלב־ונפש
כמוה, היא משקיעה הון־עתק בבניין צב היה

כאוייבת פוטנציאלית של עיראק, היא
דואגת לכך שעיראק לא תוכל להתמסר
למילחמה בישראל. גם כבעלת־חסות פו־ ד,מו
קד, ג
טנציאלית לכורדים, היא מאיימת על עי־האנ
ראק.
ובמעצמה צבאית גדולה בעורף העו־לם
הערבי כולו, יש בעצם קיומה יתקונות הצי בספ רבים לישראל.

אם תשתלט באיראן
כל זה יתמוטט

איספאהאן: גנראל מוביל תישמר בשוק ה1

ה דיבה ובנו ויציה
פוסלמית-קנאית-לאומית, או אם תצטרף איראן
ל הקומוניסטי.
>ם ייתכן הדבר? במשך כמה •טבועות סוערים,
דמה כי השאה אכן הגיע לסיום המישחק הקרוי
זמר — שאהמת (שחמת) .הוא נלחץ בין המלכה
ומית השחורה והצריח הקומוניסטי האדום, ועמד
ן בכל רגע למצב של ״מת״ .הסוס של הסי-איי-אי
יקאי והרצים של צבאות ושירותי־הביטחון שלו
אותו לפי־שעה — אך התוצאות עדיין מוטלות
חמור.
י נמצא עתה בשילטון בטהראן? לפי הגירסה

מוות דשאה!״ צועקים המפגינים, הנושאים את גופת תנו ס
המרגיעה, מסר השאה את השילטון לידי
הרמטכ״ל הנאמן שלו, הגנראל ג׳ולם ריד׳ה
אזהרי. אולם אפשר לראות זאת גם להי־פך
! הצבא תפס את השילטון.
במשך דור שלם חרד השאה מפני אפשרות
זו, ועשה הכל כדי למנוע אותה.
בעודו בונה מכונה צבאית כבירה, המצויירת
בנשק היקר ביותר בעולם, מן הסוג
שהאמריקאים עצמם עדיין לא הספיקו
לצייד בו את צבאם כהלכה, דאג שלא
תיתכן הפיכה צבאית. לשם כך נקט אמ
צעים
שגבלו בגיחוך.
שיטת הקידום בסגל הקצונה התבססה
על עיקרון פשוט: הכישרון אינו חשוב,
חשובה אך־ורק הנאמנות האישית לשאה.
בין החילות — אוויר, ים, קרקע — נאסר
כל קשר. כל המגעים בין חיל־האוויר
(המאומן בידי האמריקאים) ובין חיל־הים
(המאומן בידי הבריטים) ,ובין שניהם לבין
חיל־היבשה (שהוא הפרימיטיווי ביותר)
התנהלו אך ורק בדרג העליון, ובאמצעות
לישכתו של השאה עצמו. בדרך זו ביקש

מאות החלו רוכשים כרטיסי־טיסה לצרפת
כדי לעלות לרגל ולהשתטח לפניו.

(המשך מעמוד )31
ד,שאד. למנוע אפשרות של קשירת קשר
של קצינים צעירים נגדו.
כל זה הרס, כמובן, את היעילות של
המכונה הצבאית, שבה השקיע השאה את
מיטב הכנסות־הנפט של המדינה. אך הדבר
ניראה לו דרוש לקיום מישטרו.
עכשיו הועבר השילטון לידי המכונה
הזאת, ורק היא מסוגלת עוד לקיים את
מישטרו של השאה. התוצאה צפוייה, ב טווח
הקצר או הארוך: הצבא ירצה ב־שילטון
כולו, והשאה יישאר — במיקרה
הטוב ביותר — שליט רישמי בילבד,
משולל כוח אמיתי.
אך גם זה אינו בטוח, כי כוחות כבירים
פועלים באיראן, בתערובת מטורפת: ה קנאים
הדתיים, אנשי־השמאל, ובעיקר:
ההמונים הבלתי־מרוצים, שציפו כי עושר־הנפט
העצום של איראן — הכנסות של
85 מיליארד דולאר מאז — 1973 יביא
להם גן-עדן, ושהתאכזבו מרה.

נגד אלכו הול
ונשים
ף* פגנו ת אי נן דבר יוצא־דופן באי ׳•
1ראן, בפרט בערים משהד, קום ו־טהראן
הבירה. אולם איש לא פילל כי

מן של חולשה. אביו, השאה ריד׳ה, זיל־זל
בהם. הם נזכרו כי ביוני בשנה הבאה
תתחיל תקופה חדשה, שהרי המלך הבטיח
לצמצם את סמכויותיו החל בתאריך זה,
לתת חופש לעיתונות ולמיפלגות, לפזר
את הסינאט ולהחיל את החוקה על כל
מוסדות המדינה.
מרגע שהכריז המלך על מגמתו זו הודי עו
הדתיים על התנגדותם לכך ודרשו
ממנו להתחשב בסעיף שבחוק, האומר, כי
דת־המדינה היא דת האיסלאם, וכת השיעים
היא הכת השלטת, המנחה בכל נושאי
הדת.
עד לביקור המלך במשהד נשכח עניין
זה מליבם.
עתה החלו להמטיר על חצר־המלוכה
דרישות נמרצות ומשונות. בין השאר
תבעו לסגור את בתי־הקולנוע והבארים,
לבטל את המניסטריון לזכויות האשד( ,ש הוקם
בלחץ אירגוני הנשים ובהתערבות
המלכה החדשה, פארה דיבה, ושהחל לפעול
למען נישואין אזרחיים רישמיים ובי טול
ההגבלות של הדת על חירויות האשה),
ולסגור את המיפעלים לייצור משקאות
חריפים.
המלך זילזל בדרישות אלה, והחל מזרז
את ביצוע הרפורמות שהוכרז עליהן בספרו
המהפכה הלבנה, וזה הרגיז עוד
יותר את מנהיגי השיעים,

מישפחו! שמאת

כל מישפחת השאה. ליד השאה( ,מימין) אשתו
פארה־דיבא. לידה יושב (מימין) הנסיך ריד׳ה,
לידו (מימין, עונדת פנינים)
אחותו־התאומה של השאה אשרף, בעלת דריסת רגל נרחבת בנעשה בממלכת השאה.

הפגנות של קומץ מנהיגים ופעילים של
הכת השיעית יכולות להביא להתעוררות
ולהתקוממות, כפי שקרה בשבועות האח רונים.
עוד
בשנות ה־60׳ הראשונות החל
מנהיג השיעים, אאיית־אוללה קאשאני, לארגן
הפגנות ולהסית למרד נגד המלוכה.
בשנות ה־ 50 פעל גם נגד הד״ר מוח־מד
מוצדק, אך פעילותו היתה אפסית.
אז צידד בבית המלוכה.
הוא הקים את האירגון הקנאי־דתי פדאי־אן
איסלאם, הדומה בגישתו המדינית ל-
אירגון האחים המוסלמיים במצריים. איר-
גון זה החל בפעילות חבלנית, אך חוסל
כליל לאחר שהמוסד־לביטחון של השאה,
הקרוי שאבאק, השיג את רשימת הפעי לים
שלו.
אולם בתחילת השנה פנו מנהיגי השיעים
למלך בדרישה לתשומת־לב יתירה
למקומות הקדושים (במשהד קבור ריד׳ה,
האימאם השמיני של האיסלאם לכת השי עים)
.הם הצביעו על הצריחים שמעל ל-
קיברו של ריד׳ה, המצופה בלוחות של
זהב, וביקשו הקצבה חד־פעמית מיידית
לשיקום מיבנה ביודהקבר.
יועצי המלך הציעו לקבל את בקשתם
ולערוך מסע פירסום רב-ממדים לכבוד
רצונו הטוב של השאה, הנענה לבקשת
מנהיגי הדת. בתחילת עבודות השיפוץ
והציפוי, בחודש יוני השנה, הגיע המלך
עם אשתו ופמליה גדולה של מלווים ו עיתונאים
אל העיר משהד, שם ערד המלך
עליה לרגל לקבר הקדוש.
מנהיגי השיעים ראו בהיענות המלך סי1

יועצי המלך הציעו לו להתחשב בדורשי
החירויות ולזלזל בדרישות הדתיים. הם
נימקו זאת בכך שמנהיג השיעה, אאיית־אוללה
ח׳ומייני, נמצא בגלות בעיראק
(בעיר נג׳ף, שם קבור האימאם הראשון,
עלי בן אבדטאליב, בן דודו של הנביא
מוחמד) ואינו יכול להכתיב את רצונו ל איראן,
שהוא זקן וחולני וחלוש, שאין
ברשותו אף דיוויזיה אחת.
טעותם התגלתה מייד, והתברר, כי ל־ח׳ומייני
יש הרבה יותר מדיוויזיה אחת.
ההפגנות, שתחילתן היתה בקומץ דתיים
לבושי מדי־הדת, הפכו תופעה יום־יומית.
המלך נתן הוראה לעצרם, ואז החלו ה הפגנות
לובשות צורה עממית, והשתתפו
בהן, לראשונה, פועלים ופלאחים מכפרי
הסביבה.
הדתיים שלחו שליחים לכל ערי איראן,
שבהן יש השפעה לדת, והחלו להפגין
ביום קבוע בשבוע, ביום השישי הקדוש,
מייד עם סיום תפילת אל-ג׳ומעה (תפילת
היום השישי) ,כשהשוטרים עומדים מנגד
חסרי־אונים.
השאה החל לוחץ על ממשלת עיראק
לסלק מתחומה את ח׳ומייני, והיא עשתה
זאת אחרי ביקור המלכה פארה דיבה שם.
אולם מעשה זה זכה בפירסום רב. מנהיגי
הדת ניצלו את גירוש מנהיגם כדי לנגח
את המלך ולהסית את השיעים נגדו. ח׳ו־מייני
ביקש מיקלט בצרפת ונענה.
ח׳ומייני הפך קדוש מעונה, תמונותיו
נמכרו ברחובות העיר תוך פירוט מעלותיו
ותכונותיו העל־אנושיות, עד כדי כך ש
פשיטת־רגל
בעושר

מוחמד,
כדי שהנביא יעזור לו, יקחהו
תחת חסותו וישמור עליו מכל פגע ורעה.
הבת אשרף התפתחה יפה, והאח פיגר
בהרבה אחריה. בגיל שלוש, כשהאב הפך
גנראל, החל הבן מהלך לראשונה.
המישטר אומנם היה אז מלוכני, אך פרס
היתה מדינהמפוצלת. למדינונות קטנות.
בדרום שלט השייך הערבי ח׳אזעל, ובצפון
היו גדודי קוזאקים. ההשפעה הרוסית היתה
חזקה והסובייטים היו מתערבים בכל.
המלך, האחרון לשושלת קאג׳אר, היה
חלש־אופי. הוא התקיים ממענקים שזרמו
לכיסו מכל מיני בעלי אינטרסים במדינה.
רוב זמנו עבר בהוללות ובבילויים עם
סריסים ורקדניות.
ריד׳ה ח׳אן, שהציב לעצמו מטרה להפוך
את פרס למדינה מודרנית, החל רואה ב מלך
צעיר אבן־נגף. הוא הדיח אותו, ול אחר
תקופה קצרה הומלך הוא עצמו על
פרם כולה. עם הרוסים הסתדר יפה, ועם
הבריטים פעל לפי הכלל: כבדהו וחשדהו.
כל שנתיים היה מזמין את הנהלת החברה
האנגלו־איראנית לנפט באבאדאן, כדי ל דרוש
הגדלת חלקה של פרס בתמלוגים.
הבת אשרף הלכה בעיקבות אביה בכל.
היא החלה עוקבת אחר מעשיו, בפרט כש הזמין
את הגרמנים לסלול את מסילות־הרכבת,
תוך כריית 39 מינהרות בהרי פרס
הגבוהים.
המלך היה עסוק בלימודיו, ולאחר-מכן
בנהיגה במכוניות־מירוץ ולאחר מכן ב מטוסים
זעירים. הוא גם הקדיש זמן רב
לסוסים.

יל תכן כי ׳ההסתה הדתית לא היתה
מצליחה, לולא• היה המשק האיראני
עומד על כרעי תרנגולת.
הדבר נראה כבדיחה, אך ארץ שופעת־נפט
זו, בעלת ההכנסה האגדתית במטבע
חוץ, שוקעת בחובות.
הדבר נבע, דווקא, מרצונו הטוב של
השאה. הוא רצה לבצע ב־ 20 שנה מה
שנעשה באירופה ב־ 200 שנה, להקפיץ את
ארצו מימייהביניים ישר אל תוך המצי אות
של מדינה תעשייתית מודרנית מתקדמת.
לשם
כך הוקדש הון־עתק לא רק לצבא
המנופח, אלא גם להקמת מיפעלי־תעשייה
מתוחכמים, בעיקר לניצול מוצרי־נפט. ה רעיון
היה להכין את איראן מראש ליום
שיבוא בעוד כ־ 15 שנה, כשאוצרות־הנפט
שלה יאזלו.
הרעיון היה מבורך, אך אוטופי. אי־אפשר,
כך מסתבר, להקים מיבנה כזה בלי
תשתית כלכלית, מדינית ופסיכולוגית. ה־מיגדלים
נבנו באוויר.
מיפעלים רבים הוקמו בלי חשבון, בענ פים
שבהם כבר קיים עודף־ייצור בעולם.
אחרים הוקמו בחיפזון ובהצלחה, אך מבלי
שניתן היה לדאוג בעוד מועד לתנאי-
המחייה של העובדים, שנשארו בלי שירומעורבות
תים
מינימליים. הייבוא הרקיע שחקים,
ומילבד הנפט לא הצליחה איראן לייצא
א מ רי ק אי ת
כימעט דבר.
^ אוגוסט 1941 פלשו לאיראן כוחות
יתר־על־כן, עם התפתחות הכלכלה באה
* בריטניה, ארה״ב וברית־המועצות
דרישה טבעית לחופש אנושי. הדבר לא
ואילצו את המלך־האב להתפטר. אשרף
ניתן. המישטרה החשאית המחרידה של
השאה, שאבאק, המטילה את מוראה על _דאגה להמליך במקומו את אחיה־התאום,
שהיה אז בן ,22 בעלה של הנסיכה המצ כל
אדם במדינה,
רית פתיה, אשר ילדה לו בת בשם
שאהנאז. פוזיה היתה אחותו של המלך
דרסה באכזריות נוראה כל גילוי של
פארוק.
חירות.
אשרף לא סבלה את נוכחותה של הנסי ובעיקר:
ההתפתחות המהירה יצרה מתחים
קיצוניים בין חדש וישן, בין המסורת כה המצרית, שהיתה צריכה ליהפך למל כה,
והחלה חותרת נגדה, עד שלבסוף
והקידמה, ואלה גרמו לכך שגם הקומו התגרש
ממנה המלך הצעיר, בטענה שהיא
ניסטים ושוחרי־הקידמה בקצה האחד, וגם
יולדת רק בנות, והוא זקוק ליורש־הכתר.
הקנאים הדתיים החשוכים בקצה השני
נישואיו עם סוראיה נערכו לפי המלצת
החלו מתקוממים נגד השאה — ובסופו של
דבר גם מצאו דרך להתאחד במאבק משו האחות אשרף.
תף נגד המלוכה.
כשפרץ בראשית שנות ה־ 50 המרד של
ד״ר מוחמד מוצדק, שהלאים את הנפט,
עיקר הכישלונות הכלכליים נובע מסי והמלך
נאלץ לברוח עם אשתו סוראיה,
בות עמוקות אלה. אך הם הוחמרו על־ידי
נשארה אשרף לנהל את המאבק למיגור
השחיתות השוררת בצמרת המימסד, ובעי שילטונו
של מוצדק. יחד עם האמריקאים,
קר בבית־המלוכה עצמו. טבעי הוא ש כמובן,
הצליחה להדיח את ראש־הממשלה
דווקא גילויים אלה, שקל יותר להבינם
החולה ושופע־הדמעות, ולהחזיר את אחיה
מאשר תהליכים כלכליים מסובכים, משכו
את תשומת־לב ההמונים וזעמם. הם הפכו לארמון בטהראן.
השאה חזר, אך גם הגדיל את סמכויומוקד
המאבק.
תיו, והחל פועל למען סילוק הבריטים
אחותו־התאו־עומדת הסקנדלים במרכז
משדות
הנפט תוך החלפתם כאמריקאים.
מה של השאה, אשרף פהלווי. הסתבר ש ב־ 1954 הוקם הקונסורציום ש־ 40 אחוזים
היא ומקרוביה גובים עמלה גבוהה על כל
מבעלי־הזכויות בו היו האמריקאים, ומאז
הציוד האזרחי והצבאי הזורם למדינה, הפך המלך לבן חסותה של וושינגטון.
ושאין כימעט אפשרות לקבל ציוד כזה
בעזרתה של אשרף חדר ההון האמרי מבלי
לפנות לכתובת הנכונה — כתובתה
קאי לפרס, ועימו הנשק האמריקאי. כיום
של הנסיכה,
נמצאים שם 40 אלף אמריקאים, רובם
הגברת בעלת מומחים צבאיים. לא לשווא צעקו המפגי נים
״מוות לשאר, ומוות לגברת הנרקומא־נית

עיני האש
גם ישראל עורבבה, ושמה שורבב לא
פעם בהפגנות. פשטו שמועות, כי חיילים
ש רף פהלזיוי אינה נהנית רק מ-
ישראליים ירו על המפגינים. אין שחר
אחוזי-עמלה. היא מעורבת כימעט בכל
לטענה זאת: החיילים שלא ידעו פרסית
הנעשה במדינה זאת, והיא למעשה השליהם
מאיזור בלוץ /במיזרח פרם, שהם בעלי
טה הכל יכולה במדינתו של מלך־המלכים.
פנים אדומים ולא שחומים. הממשלה היתה
החיים שלה קשורים לתולדות המדינה —
מזעיקה חיילים מאיזור מסויים אחד כדי
מן הרגע שנולדה.
לפעול באיזור־אירועים שני.
ב־ 26 באוקטובר 1919 הודיע שליח בהול
למפקד גדוד קוזאקים, ריד׳א ח׳אן, כי
נולדה לו בת. הוא מסר שי לשליח, וביקש
כי יודיע לאשתו הקווקאזית (היו לו שלוש
נשים) ,כי ינתן לה השם אשרף.
* ׳6ייטראל יש קשרים הדוקים עם ה־ובפיו
שני,
שעה
לאחר מכן הגיע שליח
€מדינה הפרסית. תחילתם עוד משנות
הבשורה שנולד לו בן. הוא יצא רכוב על
הארבעים, כשעובדי סולל־בונה עבדו ב־סוסו
אל הבית, שם מצא כי אמת הדבר.
עיר־הנפט אבאדאן. אט־אט החלו מגיעים
אשתו ילדה תאומים, אשרף היתה הראשו ישראלים שהקימו את תנועת החלוץ, ש נה,
ואחריה נולד הבן. ההשוואה היתד. פעלה באופן חוקי. דגל ישראל התנוסס
קשה. הבת היתד, גדולדדיחסית, חזקה ו מעל בית־החלוץ בשכונת היהודית מחלה,
ערה למדי, ולעומתה היה הבן חלוש ונטה ברח׳ סירוס. כשיהודי עיראק החלו בור למות.
חים
משילטודהפרעות של נורי אל־סעיד,
(המשך בעמוד )36
חבריו־לנשק יעצו לו לקרוא לבן בשם

במד־ינה
(המשך מעמוד )24
עצמו בראש מפלגה קיקיונית בת שני
חברי־כנסת, שהיה ברור כי אין לה סיכוי
אפילו להתקרב לאחוז החסימה. קרנו של
אמנון לין במפא״י ירדה אחרי מותו של
אבא חושי, משה שמיר שכח את סטאלין
והפך נץ לפחות כמו בגין באופוזיציה,
ונץ עוד יותר מבגין אחרי שזה עלה
לשילטון.
כל אהד משרידי חלקיקי מיפלגות אלה
הבין, כי אם יישאר במתכונתו הנוכחית
זו תהיה התאבדות פוליטית. כל שרידי
מיפלגונות אלה הבינו כי גם אם יילכו
כגוש אחד לבחירות האחרונות שנערכו,
גם אז לא יצליחו להשיג אפילו מנדט
אחד. הפתרון היה פשוט: להתאחד ולה קים
חטיבה בתוך הליכוד, ולקפוץ על
עגלת המיפלגה הגדולה.
המיפלגות הגדולות שבליכוד מצאו עצ מן
בולעות את הפתיון, וקיבלו לקירבן
את כל הגורמים המרכיבים את לע״ם כיום.
אחרי ששרידי רפ״י יחד עם שרידי המרכז
העצמאי, ובתוספת עם הנציג הבודד
של התנועה למען ארץ־ישראל השלמה
הקימו להם חטיבה אחת, התברר לפתע
כי יש להם שמונה חברי־כנסת, שמבחינה
אלקטוראלית אין אף לאחד מהם קיום
בזכות עצמו, וכי הם המרכיב השלישי
בחשיבותו בליכוד.
החצאים ייעלמו. כשם שההתחברות
לא היתה אידיאולוגית כן גם הפירוד, ש נשלם
בשבוע שעבר, לא היה בעל רקע
ערכי. שוסטק, מן הניצים־לשעבר, של
חרות, הצביע עבור הסכם־השלום של
בגין, בעוד אולמרט מתנגד לו. הורביץ,
המתנגד להסבם השלום, נמנע מהצבעה
בעוד שובל, שהפך בינתיים פקיד מישרד־החוץ,
תומך בה. משה שמיר, מאחרוני
הסטאליניסטים, הפך ראש המתנגדים ל
בית
הדר דפנה. אחרי הדליקה בצי״ם היה
קמנדדייוויד ויגאל כהן, המתנגד החריף
להסכם, נמנע מהצבעה ונווט אחר־כך לת מיד
בו. אמנון לין דיבר כהרגלו גבוהה-
גבוהה נגד ההסכם, אך קיבל את המישמ־עת
והצביע בעדו, בעוד יצחק פרץ הצביע
כפי שהצביע הורביץ.
אולם זו אינה החלוקה של ההתפלגות.
במחנה אחד נמצאים שוסטק (בעד) ואול-
מרט (נגד) ,ובמחנה האחר הורביץ (נמנע),
עם שובל (בעד) ,המחנה הראשון, שלו
רקע של חרות, תומך בהסכם — ואילו
המחנה השני, שלו רקע של מיפלגת ה עבודה,
מתנגד לו.
חציה האחד של הבדיחה ייעלם בקרוב
מהמפה הפוליטית, כאשר הפלג של שוסטק
יצטרף לחרות. חציה האחר של הקריקטורה
ילבש קווים היתוליים ברורים יותר
כאשר יהפוך, החל מהיום הרביעי הקרוב,
הנציג הקיצוני ביותר של האופוזיציה
לממשלה.

אסונות
הו* .אייו שריפה 1חמדה
מי שהציז את המצב
ב״הדר־דפגה״ היה צח ״7
שהפיק ו7מד את 7יקחי ״פית צים״
ברגע בו הגיעה הידיעה על הדליקה
המשתוללת בבניין רב־הקומות הדר דפנה,
ליד בית־המישפט בתל־אביב, קשה היה
להימנע מלהיזכר בדליקה של בית צי״ם,
בשדרות רוטשילד, שאירעה לפני יותר
מ־ 10 שנים.
אולם רודפי האש, המהומות, מעשי ה
מסוק
לצד הקומה הבוערת, מעל למנוף ולככאי
צה״ל למד את הלקח
את הניצולים ומנע את הסכנה הגדולה
ביותר במיקרי אסון מסוג זה: הבהלה
הכללית.
הנפגעים הכמעט־יחידים מהדליקה, ש נראית
עתה רק כתרגיל גדול לכיבוי־אש,
היו קומת המסד של הבניין, שם פרצה
האש כנראה בעקבות קצר, מישרדי מיש-
רד־החינוך על יחידת המחשב שלו, ומיש-
רדי פקיד שומה 4בתל-אביב.
כפי שאמר אחד הכבאים, אחרי תום
פעולות החילוץ :״עם ישראל כבר התגבר
על אסונות גדולים מאלה.״

קצינה מבוהלת ואחד הניצולים
מישרד החינוך —
ברגעים מסויימים אפוף להבות, וברגעים
רבים אחרים פלט עשן כארובת רידינג,
אנשים נמלטו ממנו בבהלה ופה־ושם נלכדו
אחדים מהם בקומות העליונות שלו —
אולם יחסית לדליקה בבית צי״ס, אי-אפשר
היה לכנות את הדליקה שפרצה ביום השני
האחרון בהדר דפנה אלא ״נחמדה״.
טייסת המסוקים. בצ״ים נפלו קור בנות
בנפש, ולולא מעשי־הגבורה של
אזרח, אלמוני עד אז, בשם משה קטן,
היו נגרמות אבדות כבדות הרבה יותר.
בהדר דפנה נשלחו לבית־החולים, בעיקר
מטעמי זהירות, כמה שבלעו עשן או
שהוכו בהיסטריה, וכמעט כולם שוחררו
לבתיהם כעבור שעות אחדות.
למרות הנזקים בגובה כמה מיליוני לירות
שנגרמו להדר דפנה, בעיקר בציוד
ובריהוט הפנימי של הבניין, נשאר הבניין
עומד על כנו, וכבר בשעות אחר־הצהריים
של אותו יום חזרו מרבית מישרדיו לתפ קד
כרגיל. בית צי״ס נשרף בשעתו לחלו טין,
והשלד החרוך שלו פאר את שדרות
רוטשילד עוד שנים רבות אחרי הדליקה.
אך נראה כי דווקא בגלל שהדליקה
בבית צי״ס היתה ביזיון כה נורא, ניצל
העולם הזה 2151

גבורה והדראמות שמיהרו לעבר הדר
דפנה, רק התאכזבו. הבניין אומנם היה
לפחות גורם אחד שהתיישב להפיק ולל מוד
לקחים — צה״ל. טייסת מסוקים של
חיל־האוויר התאמנה מאז בכיבוי דליקות
ובחילוץ אנשים לכודים בבניין ׳בוער.
ציוד יקר ניקנה למיקרה של דליקה נוספת
בסדר־גודל של בית צי״ס, וחלק מלוח־האימונים
של אנשי טייסת המסוקים כולל
בתוכו הפעלת ציוד זה.
הפאניקה נמנעה. כאשר הוזעק מ-
שדה־דוב הסמוך המסוק הראשון להדר
דפנה, לא עשה טייסו את השגיאה ש הביאה
לאסון בית צי״ס. המדחף שלו לא
ריחף מעל הבניין ולא ליבה את האש.
הטייס ידע כי עליו להישאר בצד הבניין,
וידע כיצד לנווט את המסוק כך שזה לא
ילבה את האש אך יוכל להטיל ציוד,
מחלצים וחבלים, ולשאת עימו נפגעים.
נקודת איסוף הנפגעים לא הוקמה על
הגג הבוער אלא על גג סמוך. מסכות
נשלפו ממחסן־החירום של טייסת המסו קים,
הועברו לבניין שבער והצילו רבים
מחנק ומאיבוד־ההכרה. אדם בעל הכשרה
פסיכולוגית השתלט על הרמקול, שכיוון
פרשות האיש בעד 87 וזתיקיס
״המענל נסגר״ ,כותב מן
החופש האסיר שברח
והמישטרה כולה מחפשת אחריו
״גברת, אני מציע לך להיזהר, כי ברגע
שנראה, את עמי, אנחנו יורים! קיבלנו
הוראה לירות בו בלי לדבר קודם!״ כך
הודיעה המ״שטרה לדודתו של עימנואל
מוטעי.
עמנואל, המכונה עמי, הוא המבוקש
מם׳ 1ברשימת המישטרה בימים אלה.
עמי 26 יליד צפת, בן למישפחה שמוצ אה
מפרס ולה שישר, ילדים. הבת הבכורה
( ,)27 נאה ומטופחת, נושאת במישרה
ממשלתית אחראית. עמי הוא השני במים־
פר. נוסף עליהם׳ אחות אחת היא פקידה,
ושלושה אחים נוספים עובדים ומתפרנסים
בכבוד .״אנחנו מישפחה טובה,״ אומרת
האם.
״את לימודיו סיים עמי בכיתה ג׳,״
מספרת אמו. אחר־כך, לפי׳ תיקו האישי ב־מישטרה,
יעבר השתלמויות מקצועיות ב מוסדות
נוער נבתי־כלא.

לפני שבועיים, אחרי בריחה מכלא שאטה
שנמשכה חמישה חודשים, נתפס עמי מוטעי
והובא לפני שופט. בדרך חזרה לכלא, נפגעה
ניידת האסירים שבה הוסע בתאונת־דרכים,
והשוטרים ששמרו עליו נעלו את
הדלתות ויצאו לריב עם נהג המכונית ה פוגעת.
בתוך
שניות הצליח עמי לקרוע את רשת
החלון, קפץ החוצה והתחיל לרוץ. מייד
נזעקו ניידות, והחל מיררף ברחובות תל־אביב.
בינתיים נבדקו עשרות בתים של
עבריינים מועדים המוכרים למישטרה.
הוקמו מחסומים בכבישים — אך לשווא,
עמי עדיין לא נמצא.
״המישטרה נדבקה״ .במיכתבים ש הוא
שולח למערכות העיתונים מאז בריח תו,
הוא מודיע שיתנכל לכל מי שיגיע
אליו. המישטרה, מצידה, טוענת שהוא
נושא עימו נישק ומהווה סכנה לציבור ה אזרחי
— ובמיוחד לקציני־מיושטרה.
עד היום נשפט עמי על 53 עבירות, ישב
11 שנים בכלא, מתוכן שבע שנים בצינוק.
אם ייתפס או יסגיר את עצמו, הוא
יהיה חייב לעמוד לדין על 34 תיקים נוספים,
ביניהם אישומים בניסיון לאונס, רצח
ובריחות מהכלא. סך־הכל 87 :תיקים.
״כשעמי היה בן ,12״ מספרת האם ,״הוא
ניסה להציל ילד שנפל לבור־סיד. עמי נפל
פנימה מגובה 18 מטר, קיבל מכה בראש
ושכב בבית־החולים כפר־סבא מחוסר־הכרה.
מאז התחילו הצרות. הוא היד, תמיד
עצבני, צעק, שבר דברים, התחבר לפוש עים
והתחיל לגנוב.
״בכל פעם שהשתחרר,״ מוסיפה אחותו,
״ניסה לעבוד, אבל המישטחז ׳נדבקה אליו
ולא ׳נתנה לו מנוחה.״
ביומן שהצליח עמי להעביר להוריו לפני
במר, ימים, הוא מספר את תולדות חייו
ואת חוויותיו בבתי־הסוהר .״כשמפקד
הכלא, אלברט חיות,״ הוא כותב ,״אמר
(המשך בעמוד )34

במדינה צי עתאמנה מימיו לא היה פידאין. הוא לא
(המשך מעמוד )33
נהרג בקרב עם כוחות ישראלים. אך
פעם שמהאגף הזד, עוד לא הצליח אסיר
בכל־זאת זכה, אחרי מותו, בכינוי ״פרח
להימלט ולא יצליח החלטתי: פרינציפ.
בזר החללים״ ,שבאמצעותו חולקים ה אני
בורח. בסוף התחרטתי, אבל עזרתי לפלסטינים
כבוד לגיבוריהם הלאומיים. הוא
אחרים לברוח. רציתי להראות לו.״
היה קורבן מילחמת הבחירות למועצה
״זריקות שמכווצות״ .אחרי המאסרים
התחיל להתעסק בסמים והפך נרקו המקומית בכפרו.
מן. משוחרר, מתחבר עם רחל דרום,
ש בו עהכ מי סנ ר. שעה קלה אחרי
שכונתה ״חיפושית״ .השניים היו זקוקים
סיום ההצבעה בריינה ידעו כבר כל תו ל־
2500 לירות ליום בשביל סמים ,״אז
שבי הכפר — חמשת אלפים במיספר —
גנבנו,״ הוא כותב.
את התוצאות: החזית הדמוקרטית, מ״חיפושית״
מתה ממנת־יתר של סמים . .ייסודה של רק״ח. זכתה בארבעה מתוך
טוען עמי :״נתנו לה רצפטים ל־ 30 פרו־ תישעה המושבים במועצה המקומית, וב דורמול
ליום, כדי להרוג אותה. אני מכיר יכולתה להקים קואליציה בברית עם נציג
עוד כאלה שהקלו עליהם שימוש בסמים,
בודד של רשימה חמולתית קטנה. הרשיעל־מנת
לחסלם, ואני מוכן לעמוד בפני
מה המתחרה, רשימת טאטור, על־שם הח שופט
,׳לספר הכל ולתת שמות.״
מולה ששלטה במועצה במשך שנים רבות,
בכלא רמלה ניסה עמי להיגמל מן ה על־פי מינוי של מישרד־הפנים, זכתה רק
סמים. הוא פנה לד״ר סילפן, מי שהופיע בשלושה מושבים. גם כס ראש-המועצה
בשבוע שעבר כגיבור -תוכנית הטלוויזיה
נכבש על־ידי רק״ח ובני־בריתה — את
על מצב בתי-הסוהר בארץ בהופעה מאכז־מקומו
של ראש־המועצה הממונה, ראג׳ח
עבד־אל־קאדר טאטור, יתפוס מעתה ראש
המועצה הנבחר, חסן מחמוד חוטבא.
המתח הבין־חמולתי, שליווה את מערכת
הבחירות במשך שבועות אחדים, גבר עם
היוודע התוצאות. מפה לאוזן הילכו שמו עות
כי אחד מבני טאטור נשבע, במיסגד,
שהמועצה החדשה לא תכונס לעולם ויהי-
מה. שמועה אחרת דיברה על מתיחות
גוברת והולכת בקרב בני המולת בסול,
שהיא הגדולה והעשירה בכפר. שהרי בני
בסול התפלגו לשני מחנות עוד לפני
יום־הקלפי: חלק מבניה עסק בתעמולה
למען החזית של רק״ח וחלק אחר בתעמולה
למען הרשימה היריבה. שני אגפי
החמולה התגאו בהישגיהם. אוהדי הקומו ניסטים
התגאו בעובדה שארבעה מבני
החמולה קיבלו מילגות־לימודים בארצות
הגוש הסובייטי, יריביהם הבליטו את ה עובדה
כי אחד מבני החמולה הוא המועמד
מס׳ 2ברשימת טאטור.
חרם ככפר 24 .שעות אחרי שנודעו
התוצאות, במוצאי היום הרביעי לפני
שבועיים, הרעיד צרור יריות תת־מיקלע
את שלוות הלילה הכפרי. הצרור כוון
עבריין־ נמלט מוטעי
אל כיתו של ספר הכפר, מוחמר איברהים
״אני יורה בכל מי שמתקרב אלי!״
טאטור, שהעז לשבור את הסולידאריות
החמולתית ולהעמיד את המיספרה שלו,
המכונה ״הקרמלין של ריינה״ ,לרשות
בת .״הייתי בקן הקוקיה הישראלי,״ מספר
רשימת החזית הדמוקרטית.
עמי .״נתנו לי זריקות באלה שמכווצות
את הבנאדם -וחורגות אותו לגמרי.״
יריבי הקומוניסטים חדלו זה־מכבר להס לחתונתו
של אחיו, יואל, קיבל עמי חופ תפר
ולהתגלח במיספרה האדומה, חרף
שה ל־ 32 שעות מן הכלא. היתה זו חופש היותה
המיספרה היחידה שבכפר. הם הע תו
הראשונה .״הכל נהדר כל-בך,״ כתב.
דיפו׳ לדיברי אחד מהם, להפקיד את
״אך כשהגיע הזמן לחזור, התברר ליו שלא
ראשיהם בידי ספר ניטראלי, בנצרת ד,שכ־יוכל
להשיג די סמים, והוא החליט להיש נה.
אך הם לא הסתפקו בחרם על הספר.
אר חופשי. הברים הסתירו אותו. הוא
באחד מלילות השבוע שעבר, שעה שה השתמש
בתעודת־זהות מזוייפת, גם בשיבקומוניסטים
ובני־בריתם חגגו במסיבת-
תו בתא־המיעצר. עמי נסע צפונה, ויעבד
ניצחון אחת מני רבות, חבלו אלמונים
וגר בחווה של מערבי, ליד ראש־פינה.
במכוניותיהם, שברו זגוגיות ו׳ניקבו צמי ״המעגל
נסגר״ .בעבור חודשיים הת גים• הקומוניסטים התלוננו במישטרת נצ חיל
מערבי, בעל החווה, לחשוד, ועמי
ים׳ אך משהואילו סוף־סוף השוטרים
ברח .״הייתי רעב,״ הוא מספר ביומנו. לבוא לכפר בחרו, משום־מה, לעצור לח-
״אף אחד ל-א הסכים לתת לי עיבודה.״
קירה דווקא את חבריהם של המתלוננים
כפתרון אירגן כנופיה קטנה, שהטילה את ולא את יריביהם. המתח בכפר לא שכך
אימתה על הצפון. המישטרה טענה ש־שם
מ חיי ב. ביום הראשון לפני שבוע
אירגונו של עמי ניסה לרצוח קצין צה״ל
בעיצומו של חג הקורבן המוסלמי, הופיז
לפי ״חוזה״ ,תשלום -שנתן להם מי שהיה
אחד מבני טאטור בביתו של איש החזית
מעוניין לרצוח אותו קצין.
כדי לברכו לרגל החג, כמתחייב לס
כשנתפס עמי לפני חודש, התברר לו,
כי שניים מחברי כנופייתו הפכו עדי־ המסורת. בני הבית, ממישפחת עתאמנה
הופתעו לראות איש מן המחנה הירי!
מדינה נגדו .״המעגל נסגר, ואני הולך שבא לברכם בעיצומה של מתיחות גוברת
לשבת אותה,״ הוא אומר .״ברגע האחרון
ואומנם, הברכות פינו מקומן לחרפוח
הצליח לברוח. עתה מחפשת אחריו מישט־ולחיצות־הידיים
הפכו מהלומות.
רת ישראל בכוחות מוגברים• ,תוך חשש
ואז החל הגיוס ההמוני. כל אחד קר;
כבד לחיי אנשיה.
לאחיו ולדודיו והתיגרות פשטו ברחובה
הכפר, שבתי-האבן שלו, הטובלים ביר?
משרים בדרו־כלל שלווה על תושביו
עשרות אנשים מכל צד פשטו זה על ז!
נערה ו שמה רקח
כשאלות בידיהם, וגם סכינים נשלפו^ .עפי
הבחירות למועצה המקומית עתאמ-נה נדקר למוות.
הלווייתו של ההרוג, שנערכה למחרת
הובילו לתיגרה המונית
היום, הפכה הפגנה פוליטית, בהשתת ככפר
היינה, ולמותו פות אלפים מאנשי רק״ח, מכפרי הגליל
ומנצרת. הח״ב־לשעבר אמיל חביבי הר של
צעיר מקומי
גיע את האבלים הזועמים ואילו ח״כ
תאופיק זייאד, המנצח מן העיר השכנה,
״עוד פרח נתווסף לזר החללים !״ זו
היתה הכותרת שהעניק השבוע ביטאון הבטיה לדאוג לכל מחסורה של מישפחת
ההרוג. שכן הקומוניסט המסור עפיף
רק״ח בערבית, אל־אתיחאד, לידיעה על
עתאמנה השאיר אחריו אלמנה מטופלת
מותו של עפיף קאסם עתאמנה 27 חש בחמישה
יתומים. לאחת מבנותיו קרא
מלאי מן הכפר ריינה שבמבואות נצרת״•.
לונה, לכבוד הישגי־החלל הסובייטיים, ול-
שנייה העניק שם מחייב הרבה יותר:
• מרבית אדמות הכפר הופקעו מור
בשנות ה־ / 50 לצורך הקמח נצרת עילית. רקח.

בחידות

האף־בי־איי חשף רשת של ישראלי!

המאפיה
^ אשר טילפנתי אל מיספר הטלפון
~ שקיבלתי ממקור בלוס־אנג׳לס ובי קשתי
את אמנון, ואחרי שהצגתי את עצ מי
לפני אותו אמנון, הופתעתי כשאמר
שאבוא מהר, וכי הוא מכיר אותי טוב.
אמנון זה, לדברי המקור, היה מגדולי
הסוחרים במכשירי החשמל בלוס-אנג׳לס,
ואירח זמן קצר לפני כן את רחמים אחרו ני
ואשתו, וכן את טוביה אושרי, ששהו
בלוס־אנג׳לס, לשם הגיעו ממכסיקדסיטי.
אותו מקוד גם אמר כי שמע על־כך
שהשניים נשדדו וכימעט חוסלו, וכי אמ נון
יודע׳הכל.
טילפנתי אל אמנון אחרי שהתברר לי
כי השניים טסו לאירופה יחד עם עמליה
לוין, שאירחה אותם בביתה.
עוד במכסיקו־סיטי נאמר לי כי רחמים
וטוביה יתארחו בלוס־אנג׳לם אצל עמליה,
וכי עברו את הגבול במטוס פרטי שירד
בסאן־דייגו, ועמליה באה לקחתם משם
העירה. כיוון שידעתי שרחמים לא קיבל
אשרה לארצות־הברית, עניין אותי לדעת
כיצד נכנס ללא אשרה. מסרו לי במכסיקו
כי השניים התעניינו בעיסקי זהב ונפט
שם, ורציתי לשמוע מהם פרטים על כך.
כאשר הגעתי לדירתה של עמליה, הוברר
לי כי טסה עם רחמים לפאריס, ב־19
באוגוסט, ומשם המשיכה לתל־אביב ותש הה
בהילטון כשבועיים, ואחר־כך תצא
למסע סביב העולם.
ידידיה וידידותיה, שעזרו לה לארח את
השניים, סיפרו כי היא לקחה את רחמים
ללאם־וגאס, שם קיבלה דירה על חשבון
הקאזינו והמלון צזאר־פלאס, שכן בעלה,
מוקה לוין, היה מהמר גדול וקיבל תמיד
אירוח חינם במלון.
אגב, בעלה עזב אותה כמה חודשים
לפני בוא אורחיה מישראל. ידידיה אמרו
גם כי כתודה על העזרה שהושיטה לאורחיה
(טוביה שהה במיאמי בשעה שרחמים
טס עם אשתו ועמליה ללאס־וגאס) הבטיח
לה רחמים כרטיס סביב העולם.

בדרכו מישראל ללוס־אנג׳לס, שכן שרפו
לו את העסק, והוא עצר בלונדון להתייעץ
עם יעקובלה מה לעשות. לא נכחתי
בהתייעצות, אך הוא זכר אותי, ולכן הס כים
לקבלני.
אמנון בחשיאן. ממוצא פרסי, היה עבריין
בישראל -והחליט לשקם את עצמו. הוא
עבר ללוס־אנג׳לם והחל בעיסקי־חשמל.
חיש מהר הפך את עיסקו למיפעל פורח.
הוא חתם חוזה בילעדי עם אודיו־ווקס,
חברה גדולה ביפאן לייצור מכשירי־רד־יו
סטריאופוגיים למכוניות. לפי החוזה
מכרה לו החברה את כל המכשירים הפגו מים
שלה, והוא תיקנם במיפעל שהקים
ומכרם ב־ 28 דולר היחידה לחנויות. מת חריו
מכרו מכשיר ב־ 36 דולר, וכך הגיע
מחזור עסקיו חיש מהר ל־ 3מיליון דולר
לשנה.
גידולו המהיר הפריע ליריביו, שאף הם
ישראלים, ובשעה ששהה בישראל לבי קור
אצל מישפחתו הציתו לו את העסק
בלוס-אנג׳לס. כאשר הגיע ללוס־אנג׳לס,
ראה כי הכל הרוס. הנזק נאמד על ידו
ביותר ממיליון דולר, ולא היה לו ביטוח.
תוך שבוע מצא מקום חדש, והקים את
העסק מחדש. כיום, ארבעה חודשים אחרי
השריפה, הוא כיסה כימעט את כל הנזקים
הישירים ( 650 אלף דולר) .כדי לעמוד
בנזקי השריפה העביר את ביתו למיפעל,
והוא עובד שבעה ימים בשבוע, יום ולי לה.
עשרות טכנאים משפצים את המכ שירים
שנפגעו בשריפה, ומנסים להציל
את מה שניתן להציל.

פושטי־הרגל
הרמ אי ם
ך אשר שאלתי את אמנון על השוד
שנעשה במישרדו, הראה לי חורי כדו רים
בשולחן־הכתיבד, שלו.
הוא סיפר כי ישב במישרד עם רחמים

איש־ עסקים אמנון בחשיאן (מימין) עם לקוחות
ארבעה כושים נזזוייניס פרצו פנימה —
אותו אמנון מיסתורי היה המקור האח רון
שנותר ילי לשמוע על השוד, ולכן
מיהרתי לעיר התחתית, למקום העסק שלו.

המתח רי ם שרפו
את העסק
י^ן מזכירה שאלה אותי בעיברית מה
י 11 רצוני, והודיעה לאמנון בטלפון פני מי
שבאתי. הוא הפעיל מנגנון שפתח
דלתות משוריינות, והכניסני לחדרו.
כשנכנסתי, הכרתיו. כמה חודשים קודם
לכן שהיתי עם יעקובלה כהן בדירתו
בלונדון, כשנכנס אמנון וסיפר כי הוא

וטוביה, כאשר פרצו לפתע פנימה ארבעה
כושים רעולי־פנים, וציוו עליהם לשכב.
הוא נשכב מייד, אך רחמים וטוביה לא
הבינו מה נאמר להם והמשיכו לשבת.
השודדים ירו צרור לכיוונם, ופגעו בשול חן.
אמנון צעק להם כי השניים לא מבי נים
אנגלית, ואמר להם בעיברית לשכב.
השודדים רוקנו את הקופה והלכו. רחמים
וטוביה חשבו תחילה כי מישהו הוציא
עליהם ״חוזה״ ,אך נרגעו כשראו שזה שוד
מיקרי. מאז המיקרה סגר אמנון את ה־מיפעל
והמישור בדלתות משוריינות, והתקין
מערכות־צילום בכל פינה. טוביה אוש רי
אישר באוזני את פרטי השוד.
אמנון אמר כי הוא מכיר את רחמים

שהמציאו סוג חוש שר פשע, והדביק רה במיסמכים וישמ״ם את השם:

היטואדית בקדיפווניה
וטוביה מלפני עשר שנים בתל־אביב,
וכשבאו לעירו הזמינם לארוחת־ערב ולבי קור
במישרדו.
אמנון סיפר לי כי אחת הסיבות לכך
שהצליח לשקם את עצמו כה מהר היא
שסירב לעזור למאפיה הישראלית בקלי פורניה,
הפועלת בשיטת פשיטות־הרגל המדומות.
הוא אמר כי ישראלים רבים
מעולם הפשע מקימים חברות ופותחים עסק
למכירת מוצרי־חשמל. הם מזמינים דוג מות
מספקים, ותחילה הם משלמים בסדר.
אחר־כך הם עושים הזמנה גדולה אחת,
מוכרים את הסחורה במזומן, בחצי חינם,
ופושטים רגל בחברה. הבעייה שלהם היא
שכאשר הם מתחילים לפעול, עליהם להראות
המלצות של חברות ידועות, ואמנון
סירב כמה פעמים לעזור לנוכלים אלה.
ייתכן כי ההצתה במיפעלו קשורה בסי-
רובים שלו.

מות בעלות שם כמו נזאראנץ, אקאי, ישי־קה,
פנטאקס, סוני, רוקוול, בולובה, קודק
וטכסס אינסטרתזנט. קל להעביר סחורה
זו ולמכרה, כי מי שמבין במוצרים כאלה
יבחין מייד בסחורה מעולה ויבין שהמחיר
המוצע הוא טוב.
הפירצה הראשונה במאפיה הישראלית
באה בחודש האחרון בסאן־דיאגו, כאשד
סוכן של האף־בי־איי איתר את יוסף
פרץ* ,תושב קלכסיקו, בעל מוצא יש *
לפי הכתיב האנגלי אין לדעת אם
השם הוא פרץ או פרס.

ראלי-ספרדי, שהיה קשור בפשיטת״הרגל
בפניכם של חברה בשם וידאו־פלכס. חברה
זו פעלה מספטמבר 1977 עד מארם
1978 לפני שנפלה, בהשאירה חנות ריקה
ונושים בסכומים של חצי מיליון דולר,
ואולי כפול מזה.
סוכני האף־בי־איי, ששמרו על דירתו
של פרץ, עקבו אחר בנו בן ה־ ,17 שהו בילם
למיבנה שבו הוחבאה סחורה באריזות
שעליהן הבחינו הסוכנים בשם
וידאו־פלכס.
פרץ רצה להוציא את בנו מצרות, ושי תף
פעולה עם הסוכנים. פרץ סיפר כי

לאתר את הבעלים. חקירות נוספות הן
על פשיטת־רגל בקלכסיקו, וכמה פשיטות-
רגל באיזור לוס־אנג׳לם.

רשימה
של י שראלים
;ך• חודיה המקשרת את המיקרים הללו
1 1הוא העבר הישראלי המשותף ל־ 12 אנשים
המעורבים במעשים. אם הם פועלים
ביחד, או רק לומדים זה מזה, אין הסוכ נים
יכולים לומר. אבל ברור כי הם יוד-

״פוצץ
וברח״
^ פעילות של המאפיה הישראלית
י 1זכתה בכיסוי בולט בעיתון סאן־דיאגו
יוניון בידיעה מה־ 20 במאי . 1978

להלן הידיעה במלואה :

האף־בי־איי מכין חקירה נרחבת על
פשיטות־רגל פליליות בדרום־קליפורניה
ובאריזונה, שבהן מעורבים קבוצות אנשים
הקשורים זה לזה על-ידי הרקע היש ראלי
המשותף שלהם. כחצי תריסר פשי־טות־רגל
כאלה, ששומרי־החוק קוראים להן
בשם ״פוצץ וברח״ ,היו לאחרונה בערים
פניקס, קלכסיקו ולוס־אנג׳לס, והן שייכות
למה שמכונה בפי סוכני האף־בי־איי
״המאפיה הישראלית״.
שלושה אנשים נאסרו, מהם אחד בסאן-
דיאגו, בקשר עם פשיטת־הרגל בפניקס,
וקרוב ל־ 60 אלף דולר של סחורות גנו בות
הוחזרו ממקומות בסאן־דיאגו וצ׳ולה־ויסטה.
בהקשר זה טוען האף־בי־איי •כי
החקירה שלו מצביעה לעבר פשעים נוספים,
כולל סמים ורצח.
שיטת ה״פוצץ ובדח״ ידועה מזמן כשי טה
של הפשע המאורגן להשגת כסף, אמר
דיק דאלטון, הממונה במישרד האף־בי־איי
בסאן־דיאגו על פישעי הצווארון הלבן.
במרבית המיקרים, אמר דאלטון, עסקים
קטנים נפתחים או נשלטים על־ידי אנשים
הבונים לעצמם אשראי על־ידי תשלום הז מנות
קטנות, ואז עושים הזמנה גדולה,
לרוב לפני חג־המולד, מעבירים את הס חורה
למקום אחר ומכריזים על פשיטת־רגל.
הסחורה משווקת לעיתים קרובות
לסוחרים מכובדים אחרים.
האנשים האלה עסקו בעיקר בסחורות
כסו מוצרי אלקטרוניקה, מצלמות וסטרי־או.
מדובר רק בסחורות מעולות, של פיר־

3#6י) ט 0

6ו00ו

•1111!* 1 2 ,

1978

1318

•כיא 1־£.161

168 0ס 1116 5 * 0סז 6 3 1 1 1 0 1 6 13 1:1016 )1 0ת 1״ 1116 £ 0 1 1 0
1 0 1 £ 8 :ק 311)1111601: 1>301).!0־)1631108 )#1111 £1

1ם 16״<1״ ! 10 )76311831100 0£ £13ס ^ ז ז 1116 ? 81 13 0 0 0 )1)10^ 108 3
* 0 114116)1־ 0£ ? 61ק ס 0ז 50111:11600 0311101:013 3 0 )1 * 1:12003 )#111011 10 )701)763 3 8
:0 )10)13 .נ <8ו 1>3 0

3 6 1 1ש 1 3־1:11611

* 1111 (0 1 6 )1 1 0 * 8 6 1 ? 8 1 * 8 6 0 1פ * 3 * 0 8 6 1 6 5 113)76 1(6 6 0נ * 0 3 1 6 * 100 3 0 )1

״ 3 £ 1 3 ׳.א 306 0 3 1 1 1 0 8 11)6 ״ 181 3 6 1 1

— וירו צרור בשני האורחים חחבורת־הכרם

הודעת האזהרה מטעם ״התאחדות מפיצי כרטיסי האשראי״
12 מבוקשים ממוצא ישראלי
הסיעו את הסחורות מפניכם לסאן־דיאגו
ב־ 20 משאיות. החלק שנתפס, בשווי 60
אלף דולר, הוא חלקו של פרץ בעיסקה.
פרץ מסר שני שמות נוספים. לדבריו
הוא שימש ככיסוי שלהם. אחד מהם שמו
ולטר זיפרט 49 בעל הרשעות קודמות,
הידוע ברחוב כשובר-רגליים מטעם חבו-
רוודפשע, והשני ג׳ק ארליך 39 שניהם
נאסרו והואשמו בהעברת סחורות גנובות
ממדינה למדינה*.
הם שוחררו עד למישפט בערבות של
100 אלף דולר כל אחד.
האף־בי־איי ורשויות מקומיות אחרות
חוקרים פשיטת־רגל אחרת של חנות גדו לה
בעיר אל-סנטרו. החובות עולים על
400 אלף דולר, ואין הסוכנים יכולים

המיפעד החדש שד כחשיאן כלום־אננ׳לם

? 110601* ,

* מכיוון שאין החוק הפדרלי של אר־צות־הברית
יכול להטיל עונשים על עבירות
המבוצעות בתוך תחומה של מדינה
(סטיים) אחת, ניתן לשילטונות הפדרליים,
כגון האף־בי-איי ובתי־המישפט הפדרליים,
לפעול רק נגד פשעים המבוצעים. ביותר
ממדינה אחת, כגון העברת סחורות ממדינה
למדינה, וכן נגד עבירות קשות, שיש
להן משמעות כלל־ארצית, כגון בגידנו.

עים הכל אחד על השני.
יש גם חשדות שטרם הוכחו, כי אנשי
עסקים׳ שהיגרו מישראל, נאלצו
להכניס כשותפים את המאפיה הישרא לית,
באיומים על חיי בני מישפחותיהם
שנשארו עדיין בישראל.
כמה מבין הישראלים המעורבים בעניין
הם בעלי מעמד של תושב זר, וכמה שו הים
בארצות־הברית באופן בלתי־חוקי. כמה
מהם הם חסרי כל נתינות, שכן נולדו בפלסטינה
לפני שקמה מדינת ישראל *.
החקירות המתנהלות עתה האטו את
קצב פשיטות־הרגל הפליליות, וסוכני ה-
אף־בי־איי עוקבים אחרי חנויות המיועדות
לפשיטות־רגל פליליות.
עד כאן המאמר שהופיע בעיתון ב-
סאן־דיאגו.
מאמר זה הופץ בביטאון התאחדות מפיצי
כרטיסי אשראי באמריקה, שצירף רשימה
של גופים החשודים בפעילות פלילית מ סוג
זה, ובקשרים עם עבירות סמים. כולם
בעלי שמות ישראליים. איני מוצא לנכון
לפרסם רשימה זו, בהעדר הוכחות נוספות.
י זוהי אי־הבנה של כתב העיתון.

יגאל לביב

ה א לו ףוהסמלת
(חמשו מעמוד )29
חקירתה במצ״ח, הגיע אלי הקצין, שליח
מטעמו של יומי, שאמר לה כי המפקד
קורא לה כיוון שברצונו להטיל עליה עבודה
מסוייסת. לדבריה פגש בה יומי קודם
באחד מבסיסי צה״ל, היא משכה את תשו־מת־ליבו,
הוא חקר מי היא ואחר־כך שלח
את הקצין אליה.
לפי גירסתה, כדי ׳לבצע את העבודה
!שהטיל עליה יומי, היא היתד, צריכה
לנסוע עימו במכוניתו. הוא ניצל את ה עובדה
שהיו ביחד, וניסה לאנוס אותה.
הוא הפשיט אותה בכוח, השתמש בכוח
רב שהשאיר בה סימנים, כדי לאנוס אותה.
הסמלת מודה כי בסופו של דבר לא
קיים איתר, יומי, גם על־פי גירסתה, מגע
מיני של ממש אלא רק ״כמעט.״
אותה סמלת מתגוררת בגפה בדירה
באיזור תל־אביב, ואילו מישפחתה מת גוררת
בעיירת־פיתוח, הרחק מתל־אביב.
!החיילת עצמה מודה כי היא באה מרקע
של ״מיש׳פחה פרימיטיווית״ וזו היתד, גם,
לדבריה, הסיבה שבגללה נזכרה רק אחרי
ישנה וחודשיים להתלונן על ברקאי .״פחדתי,״
סיפרה לח״כ שולמית אלוני, מי
שהביאה את תלונתה בפני הגורמים ה צבאיים,
ש״המישפחה שלי תעשה נקמה
במפקד. פחדתי שהם יחפישו אותו ויהרגו
אותו.״
לאותה סמלת היו גם סיבות נוספות
להסביר בהן מדוע לא התלוננה כל אותו
הזמן .״פחדתי שיהיו לחצים, ובסוף לא
ייצא שום דבר מהתלונה שלי. גם פחדתי
שיגלו את השם שלי וזה יתפרסם, ואז
תהיה לי בושה גדולה.״

במיצוות הרמטכ״ל
}י כולים להיות, גם כמובן, הסברים
נוספים לכך ׳שיתלונתה של הסמלת
באה אחרי תקופה כה ארוכה. בפיה של

ה שוק הפר

חקירה ראשונה מסוגה מאז הוקם צה״ל —
ואחר־כך הגישו את מסקנותיהם לפרקליט
הצבאי הראשי. המסקנה: יש מקום להע מיד
את האלוף ברקאי לדין.
הפרקליט הצבאי הראשי התייעץ עם
הרמטכ״ל ועם שר־הביטחון, והללו הח ליטו
להעמיד את יומי לדין. עזר •וייצמן
היה זה שהחליט להשעות את מפקד חיל-
הים עד למישפט עצמו.
על יומי ׳נאסר לדבר. מלבד פקודות
המטכ״ל החמורות החלות על התראיינות
לכלי-התיקשורת, הוא נקרא אל ה-
רמטכ״ל שאסר עליו להגיב, בדרך כלשהי,
גם באוזני חבריו. יומי, כחייל ממושמע,
נשמע גם לפקודה זו.

ב מ קו ם שלא
הצליחו הנאצים
** ד שיתכנס כית־הדץ המיוחד של
י ע מישפטנים! ,שחבריו יקבילו דרגות-
ייצוג של אלוף כדי שיוכלו לשפוט את
יומי, יועד ׳שיחליט בית־הדין אם יומי
אומנם. ניסה לאנוס או שהסמלת מעלילה
עליו עלילת־שווא, הטיל על עצמו יומי
שתיקה מוחלטת בנושא. הוא החל כבר
׳נושא את העונש, יחד עם מיש פחתו,
עוד לפני שהתברר בכלל אם העונש מגיע
לו ואם המעשר, המיוחס לו אכן נעשה.
אולם רפול לא אסר על ידידיו של יומי
לדבר, ואלה טוענים כי הסמלת משקרת.
ב״ת־המישפט הצבאי יקבע את נכונות
האשמותיה של הסמלת, או שהיא מעלילה
עלילות־כזב. אולם מה שברור כבר עתה
הוא שחיילת שחורת־שער, צנומה ונמוכה־קומה,
הצליחה לעשות ימה שלא הצליחו
לעשות הנאצים, השילטונות הבריטיים המצרים,
מעמקי הים והגורל, שכולם הלמו
ביומי בתקופה זו או אחרת של חייו. אותה
סמלת הצליחה, כבר בשלב זה של הפר שה,
להנחית עליו מכה עזה. למרות ד,עמ-
דת־הפנים שלו בימים אלה, קשה להניח

כרקאי אחרי שמירתו התהפכה כתחרות
שתי אהבות: האשה והים
שולמית אלוני יש הסברים מסוג זה. אלוני
ישיבה בראשות ועדת כנסת שעסקה ב נושאי
האונס, ולדבריה הובאו בפני הווע דה
כמה מיקרים שבהם התלוננו נאנסות
רק חודשים רבים, ולפעמים שנים׳ אחרי
מיקרה האונס עצמו. הן פשוט היו שרויות
קודם־לכן בהלם. .אלוני גם טוענת כי מאז
הוקמה הוועדה והתפרסמו דיוניה, הצעירות
הישראליות, וביניהן הסמלת שבר, מדובר,
פתוחות הרבה יותר להגשת תלונה, חו-
ששות פחות, ורבות מהן פונות ישירות
אליה במקום למישטרה.
כאשר שמעה שולמית אלוני את סיפורה
של הסמלת, היא מיהרה לדבריה לבדוק
-,עם גורמים מוסמכים,״ פרטים שונים
בסיפור, והגיעה למסקנה כי על פני הדב רים
הוא נראה נכון. אז הפעילה קשדים נום-
יפים שלה. התקשרה עם שר־הביטחון עזר
וייצמן ועם הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, וסיפרה להם על כך.
מכונת החקירה של צה״ל פתחה בעבודתה.
על מצ״ח הוטל לחקור את הפרשה.
חוקרי מצ״ח, שהגיעו ללישכתו של יומי,
נתקלו בתחילה בתגובה של ״בדיחה לא־מוצלחת״
.רק אחרי שהבין יומי כי העניין
רציני, הוא מסר לחוקרי מצ״ח כמה הודעות.
לדיברי אלוני היו למצ״ח כמה עדים
נוספים, ביניהם אותו קצין־שליח כביכול
והמתלוננת שלפתע הסכימה לחשוף את
עצמה. במשך ש״שה שבועות חקרו אנשי
המישטרה־הצבאית־החוקף ת את האלוף —

שאחרי סיום הפרשה יהיה זה עדיין אויתו
יומי מחיל־הים.

המי שפחה —

עיד

מקוד ש

די ומי נודד־בבוקרשט, רומניה, ב-
ושינת . 1935 אחרי הכיבוש הגרמני, הו בל
אביו משה, שהיה מנה׳ל־יחשבונות ב בוקרשט,
למחנה־הכפייה ׳ואמו, רחל, גידלה
אותו ואת אחיו הצעיר אברהם (״בומי
ד,אוניה שבה עלתה המישפחה בת ארבע
הנפשות לישראל נתפסה על־ידי משחתת
בריטית, ונוסעיה הובלו למחנה בקפריסין.
כל תושבי אותה תקופה במחנה זוכרים את
האוהל של מ״שפחית בורסוק, הוא שם־
מישפחתו של יומי לפני שהוחלף ב־ברקאי.
היה זד, האוהל הנקי ביותר, ש היה
מוקף מישטח מצוחצח תמיד ובתוכו
שולחן שבערבי־שבת הונח עליו סדין לבן
והודלקו שני נרות.
אנשי המחנה בקפריסין זוכרים היטב גם
את תפילת ומסיבת בר־המיצווה שערו ה זוג
בורסוק, בתנאי המחנה הקשים, לבנם
יומי. היתח יזו חגיגה למחנה כולו׳ יוכל
אהד מיושביו חש אז כאילו הכנים את
בנו שלו בעול המיצוות.
עם קום המדינה הגיעה המישפחח ל-
׳ארץ. יומי הצטרף מייד ׳לפלוגה הימית
של־ הפועל. ישנה אחריו הצטרף אליה גם

בומי. מאותו רגע היו דרכיהם של יומי ו-
בומי מקבילות זיו לזו. כאשר בומי מפגר
אך במעט אחר אחיו הבכור, ולשניהם
אהבה משותפת אחת: הים.
בשנת 1955 התגייס יומי לצד,״ל, והיה
חבר גרעין הנח״ל הימי נחשולים. הוא סיים
בהצטיינות קורס־חובלים, ומונה שנתיים
לאחר־מכן כסגן מפקד ספינת־טורפדו באילת,
ואחר־כך כקצין־המיבצעים של ה שייטת
באילת. ב־ 1957 הוא פנה לצוללות.
אחיו בומי מיהר אחריו, אולם רק שנה
אחר־כך איפשר יוחאי בן־נון, מי שהיה
אז מפקד חיל־הים, גם לבומי להיכנס
למסלול הצוללות, ולעקוב שוב אחר אחיו.
אחרי שהיה כבר סגן־המפקד בצוללת
רהב, נשלח יומי בשנת 1967 לסקוטלנד,
לעבור את הקורס הראשון של מפקדי
צוללות ישל חיל-הים הישראלי שנערך
ישם. יחד איתו היה גם בומי, שיועד להיות
סגן ואחר־כך מפקד הצוללת דקר. כש השניים
היו בסקוטלנד הגיעה אליהם ה ידיעה
שאביהם לקה בהתקף־לב, ונפטר.
יומי, שלמרות דמותו הקשוחה, הליכו תיו
המחוספסות, הזקן והקרחת המשווים
ליו דמות של איש־ים נוקשה, הוא איש
רגיש. היתד, זו מכה כיבדה עבורו. הוא
אהב את ׳אביו, אהב ׳את הבית המטופח •שבו
גדל בגבול יפו — בת־ים, אהב את ערבי-
השבת שבהם היתה המישפחה מתכנסת
מול הרדיו והאב היה שר יצירות מוסיקאליות
שלמות שנוגנו באותה עת ברדיו,
בעוד הוא וביומי יושבים מרוכזים, כמו
בקונצרט. לגבי יומי, אביו ואמו היו ערך
מקודש, החשוב ביותר בחייו.

(המשך מעמוד )32
עברו דרך פרם, שהסכימה לקבלם כפלי טים
מדיניים. המלך סירב למסרם חזרה
לעיראק, כשביקש זאת יורש־העצר העיראקי
עבד־אל־איללה בביקורו בטהראן.
שני שבועונים יהודיים (סיני ועאלם יהוד)
הופיעו באופן גלוי והטיפו לציונות ולעליה
לישראל.
עם הקמת המדינה, הכירה בה איראן של
השאהינשאה כבעובדה קיימת, ושלחה את
הציר שלה לעיר תל־אביב. צירות זו נסגרה
כשהצביעה ישראל באו״ם נגד פרס של
מוצדק, בעניין הלאמת הנפט. היחסים בין
שתי המדינות התהדקו עם שובו של השאה
לכסאו. מדריכים חקלאיים הגיעו מפעם
לפעם לפרס, מאות אלפי אפרוחים של
תרנגולות לגהורן הועברו במטוסי אל־על
לגידול בחוות פרס.
עזרה רפואית הגיעה לפרס בכל פעם
שנפגע איזור כלשהו מפגעי-טבע, ואחרי
הרעש בחבל־קאזווין החלו הישראלים הופ כים
שם תושבי־קבע כמומחים לחקלאות.
בראשם עמד לובה אליאב.

גיבוי חילי
ל מפקד
ך ומי חזר לארץ ומונה מפקד הצוללת
לוויתן. אחיו צורף לצוות דקר, שהי תר,
צריכה לחזור ארצה כעבור זמן. הוא
היה צריך לקבל את הפיקוד עליה חודשים
אחדים אחר־כך. הידיעה על היעלמה קל הדקר
הגיעה אל יומי כאשר ישב בבסיס-
האם שלו בחיפה. עוד לפני שקיבל את
הפקודה, יצאה הלווייתן ללב־ים לחפש את
הדקר. כעבור שבוע נכנסה הלווייתן ל נמל
חיפה כדי לתדלק. יומי מיהר לבייתה
של אשת אחיו, חווה. מאוחר יותר סיפרה
חווה :״יומי ׳לא אמר לי אז שהעסק
׳אבוד, אבל אני הבנתי בעצמי. כל מה
שהיה איכפת לו אז זה שאני אהיה משוכ נעת
שבדק ר מתו בבת־אחת, ולא סבלו.״
הים התאכזר אל יומי ואל אמו, ש־
׳איבדה בעל ובן בתוך כמה חודשים. או לם
יומי המשיך לאהוב את הים, והמשיך
לחיות איתו ובו. שנה אחר־כך הוא מונה
מפקד זירת ים־סוף, ושנתיים מאוחר יו תר
מפקד הבסיס הגדול באשדוד.
שנית 1971 היתד, החשובה ביותר בקאר־יירה
של יומי. הוא מונה מפקד פלגת
ספינז׳ת־טילים בחיפה, ושנתיים אחר־כך
מפקד שייטת ספיניוית־טילים. בתפקיד זה
מצאה אותו ׳מילחמת ייום־יהכיפורים. תחת
פיקודו חיסלה השיייטת שבע ספינות־טילים
של חיל־הים המצרי בקרבות ״נקיים ומהירים
״.איש מחייליו של יומי אפילו לא
נשרט, תופעה נדירה ביותר במילחמת
יום־הכיפורים. כל אחד מהקצינים והמל חים
שהשתתפו בקרבות שהנהיג יומי מו כן,
עד היום׳ להישבע במפקד שלו. לכל
ברור כי היה זה יומי ׳שהביא לאחד ה ניצחונות
הגדולים של צה״ל במילחמת
יום־הכיפורים, והוא הפך בדלילה אגדה
ב׳חיל־הים — אגדה שהאפילה אפילו •על
זו של יוחאי בן-׳נון, שזכה בתואר גיבור
ישראל במילחמת־השחרור.
גם צה״ל הכיר יבאומץ-׳ליבו של יומי
בקרבות מילחמת יום־ד,כיפורים. שנה ל-
אחר־מכן העניק לו הרמטכ״ל, בטכס צנוע,
את עיטור־המופת.
מאותו רגע נסללה דרכו של יומי לתפקיד
הבכיר ביותר שאליו יכול לשאוף:
מפקד חיל־הים. קצין אחר, שהתחרה עימו
על התפקיד, תת־אלוף שבתאי לוי, פרש
מהמירוץ ומצה״ל משהתברר כי יומי גבר
עליו. ביולי 1974 הוא מונה כסגן מפקד
חיל־הים, ושנה אחר־כך כמפקד החיל.
בקרב חבריו ופיקודיו בחיל הים היתר,
דמותו של יומי שנויה במחלוקת עד ליום
הראשון האחרון. החיספוס, המילים הגסות
׳שבהן נהג להשתמש לעיתים קרובות מדי
והגישה הישירה, גם כאשר משהו מצא חן
בעיניו ובעיקר כשנזף, הקימו לו מיספר
ניכר למדי של שונאים. חבריו, לעומת
זאת, ביניהם אלה ששירתו תחת פיקודו
תחת אש, נשארו נאמנים לו.
* שני הכינויים, יומי ובתזי, שכיחים
ברומניה.

ך*| שבוע חלה רגיעה בפרס. העוצר
׳• 1הוסר, וחלק רב מהשיריוניות שסיירו
יומם ולילה ברחובות הבירה ובערים אח רות,
שב לבסיסיו, מילבד יחידות צבא,
שהוצבו ליד מיכללות שונות שהיו מוקדי
הפגנות.
אולם ביום־הצבא שנערך השבוע, כאשר
טורי רגלים וטאנקים עברו ברחובות הבירה,
חשש השאה לצאת מארמונו ולקבל
את המיסדר — זו הפעם הראשונה.
יותר ויותר מתבהר כי היתד, אמת ב נבואתו
של המלך פארוק. כשנשאל אם
יש עתיד למלכים בעולם, השיב, כי בשנת
1980 יוותרו רק חמישה מלכים: ארבעת
מלכי הקלפים והמלכה הבריטית.
העולם הזה 2151

האד
והק טינו ח
א שכבתי איתה,״ חזר וטען
ן ן ׳ €דייל סטרייסנד 25 חבר תנועת
הארי קרישנה, שנעצר בשבוע שעבר לח קירה,
כחשוד בבעילת קטינה.
׳בדירתו שברחוב וייצמן בתל־אביב, היה
דייל שקוע בחזרה אין־סופית על המאנטרה
״הארי קרישנה, הארי ראמה״ .הבחור
ממוצע הקומה, ששערו מגודל ׳ובעורפו
הצמה המסורתית של אנשי הארי קריש-
נה, הפסיק לשנן את המאנטרה ואמר בקול
שקט ואיטי :״אינני יודע על מה עצרה
אותי המישטרה. אני דבק בעקרונות הת נועה
ומאמין בהם. מעולם לא הייתי
ביחידות עם ריקי* .סתם נטפלו אלי.״
אמה של הקטינה, מנהלת מערכות בכי רה
במחשבים, נורית לימור 37 היתד,
נסערת ונרגשת. לבושה בהידור, כשלעי־ניה
משקפיים כהים, היא דיברה בקול
רוטט :״אינני יודעת כבר מה לחשוב.
חשבתי שהעניין יסתדר מאליו, אבל קרו-
בי־מישפחה לחצו עלי להגיש תלונה. ה ילדה
הפסיקה ללמוד ואנחנו רבות כל
הזמן. פיתאום היא נעשתה צימחונית. אני
לא מכירה את הבחור ולא יודעת אם היא
שכבה איתו. היא לא מספרת לי שום דבר.״
ריקי, הקטינה בת ה־ , 14 ישבה שלווה
במיקדש התנועה, ברחוב הירקון 35 בתל-

ערב ערב לביתה בשעה עשר.
זבעיקבות לחצים מצד סבתה של ריקי,
פנתה האם לחבר־הכנסת יצחק יצחקי,
מסיעת הליכוד, שהגיש השבוע הצעה
לסדר־היום, לפיה יש להקים ועדה מיוחדת
שתחקור בנושא. הח״כ הסתמך בהצ עתו
על דברי הסבתא, כי מאות קטינים
מסתופפים ב* 17 מיקדשים ברחבי־הארץ
השייכים לתנועה, והם נתונים לשטיפת־מוח
מצד חברי התנועה. הוא סיפר כי
סבתה של ריקי חשבה, שהקטינה עמדה
להינשא לראש התנועה בארץ, המחזיק
כבר ב־ 20 אלף נשים, וכי היא עזבה את
בית־הספר, ותחת ללמוד היא משננת מאות
פעם ביום את המאנטרה של התנועה.
פרחים ולא מין
ף*׳ עיקבות התלונה עצרה המישטרה
^ בשבוע שעבר את דייל סטרייסנד ל חקירה.
הוא נחשד בבעילת קטינה, אך
שוחרר מחוסר הוכחות כעבור 48 שעות.
האשמה נוספת, שלא הוכחה עדיין —
״הדחת קטין להמרת דתו״ — הוטחה בכל
חברי התנועה. התלונות הועברו לטיפולו

ריקי לבקר בקביעות בהיכל שלנו, והתנגדותה
של אמה התחילה עוד לפני שהגיע
דייל לארץ. כשהתחילה האם להתנגד בתוקף,
יעצתי לריקי לחזור לבית־הספר וא מרתי
לה כי אם לא תחזור ללימודים
לא ארשה לה לבקר אצלנו.״
ריקי הקשיבה לטענותיו ומשסיים מסרה
את גירסתה :״הייתי באה להיכל כל בו קר
בחופש, פרט לשבועיים שבהם הייתי
במחנה נוער שוחר־אמנות. הייתי אוכלת
ונחה כאן, הייתי קוראת בספרי התנועה
מתוך עניין, ולשם כך התחלתי גם ללמוד

איימו כי ישרפו את המקום ויעשו בעיות.
האמת היא, שפשוט לא היה לי טוב
בבית. הורי התגרשו כשהייתי בת שמונה,
ומאז לא פסקו המריבות בבית. כל אחד
מההורים שלי ניסה לסכסך אותי עם
השני, ואמי השתמשה נגד אבי בכל מיני
אמצעים בלתי מקובלים, בגלל שהיו לה
הרבה קשרים בכל מיני מקומות.
כשהתחילו העניינים עם התנועה, בא
אבי יום אחד להיכל והזהיר את חברי
התנועה מפני אמי. הוא אמר להם כי
היא מסוגלת לכל דבר כדי להשיג את

..היחס שלי לדיילנמימין בתמונה) אינו קשור במין!־־ טוענת הקטינה.. .רק טיפלתי בבנו!״
אביב.״ ״ביקשתי מההורים שיתנו לי לח יות
את חיי,״ הסבירה הקטינה הנאה,
בעלת השיער הגולש ועיני האיילה, די-
ניראית בת 17 לפחות .״אמא רדפה אחרי
וירדה לחיי. לא הפסקתי ללמוד בגלל ה תנועה,
אלא בגלל הבעיות שהיו בבית.״
הסערה התחילה בעיקבות תלונתה של
האם במישטרה, כי בתה אינה חוזרת
הביתה ונשארת לישון במיקדש התנועה.
חברי התנועה הכחישו בפני חוקרי המיש־טרה
כי ריקי לנח במיקדשם. לבסוף הס כימו
אנשי קרישנד, והאם, כי ריקי תחזור
* שמה של הקטינה ושם
בדויים.

אמה —

של היועץ המישפטי במחוז תל-אביב, ודו בר
המישטרה שנשאל על כך, סירב להגיב.
ביום השבת האחרון התכנסו חברי תנו עת
הארי קרישנה במיקדשם שברחוב ה ירקון,
וקיימו תפילה ושירה בציבור. במ קום
נכחו, פרט לגברים, גם שתי נערות
בנות ,17 החברות בתנועה כשנה, וכעשר
בחורות אחרות, שעברו כבר את גיל ה עשרים
והגישו לאורחים ארוחה צימחונית.
סיפר לוצאנאננדה, בחור גבה-קומה בעל
תווי־פנים נבונים ועיניים חודרות, שהוא
המייצג הרוחני של התנועה בארץ :״ריקי
התוודעה לתנועתנו ביוני השנה, באמצ עות
מנחם שטיין, העושה עתה בחו״ל
בשליחות התנועה. רק באוגוסט התחילה

אנגלית. אחרי כמה זמן התחלתי לעזור
לשאר הבחורות לבשל ולנקות את המקים.
הבעיות העיקריות עם אמי התחילו
כשהתחלתי ללכת ברחובות ולהציע לא נשים
פרחים. העיסוק שלי לא נראה
לה והיא, שלחה להיכל את סבתי, שהיא
אשה עם הרבה קשרים, כי היא בעלת
מישרד גדול לפירסום ויחסי-ציבור. הסי-
תא והדודה, שהיא עורכת־דין, הגיעו להי כל
והתחילו לצעוק, כשראו את חי־י
התנועה הולכים למיקלחת כשרק מגבות
לגופם. הן צעקו שחם עירומים, והתחילו
לאיים שיש להן קשרים עם אנשים כאלה,
שיאסרו עלי לבוא למקום. אחרי כמה
זמן שלחה אמי למקום חברים שלה, ש

שהיא רוצה. אני חזרתי הביתה ולא
ביקרתי בהיכל. אחרי כמה ימים נפגשתי
במיקרה עם חברי התנועה ברחוב דיזנגוף,
ועזרתי להם לחלק פרחים. אמי, שחיפשה
אותי, הגיעה למקום, תפסה אותי בכוח
ביד וצעקה עלי לפני כל האנשים ברחוב
שאפסיק לחלק פרחים. אמרתי לה שתע זוב
אותי, אבל היא התחילה לגרור אותי
לכיוון פסג׳ הוד. שם הצלחתי להתחמק
ממנה, ורצתי את כל הדרך עד רחוב
הירקון דרך חצרות צדדיים ובין פחי
זבל. כשהגעתי לירקון ראיתי את המיש־טרה
חוקרת כמה מהחברים. ואז חזרתי
הביתה, כי ראש התנועה ביקש ממני
לא לחזור לשם יותר.

ה ארי והק טינות
(המשך מעמוד )37
שוב היה שקט כמה ימים ואז היתה
מריבה גדולה עם אמי. היא הכינה אוכל
שלא היה לטעמי, כי הפכתי לצימחונית.
אמרתי לה שאין לי חשק לאכול, והיא
לקחה את הצלחת וזרקה אותה לזבל
ואמרה לי שאקח את המיזוודה ואעזוב
את הבית. הלכתי להיכל. לאן כבר יכולתי
ללכתו שם הם אמרו לי שאחזור הביתה,
אז ישנתי באותו הלילה אצל חברה שלי
ולמחרת חזרתי הביתה.
אחר־כך הסכימה אמי שאוכל לבקר
אצלם בתנאי שאחזור יום־יום הביתה.
לגבי הבחור, דייל סטרייסנד, אף פעם לא
הייתי איתו ביחידות. פעם אחת בלבד
ישנתי אצלו בדירה, ואז היו שם אנשים
אחרים. אני ישנתי שם עם עוד שתי
בחורות, כי עזרנו לו לסדר את הדירה.
זה היה בדיוק כשהוא -עבר לגור שם.
פרט לי ולשתי הבחורות היו שם עוד
אנשים.
1אני רוצה רק להגיד, שמאז שאני מבקרת
בתנועה אני יותר שליווה. אני לא מאמינה
בהארי קרישנה אבל אני משננת את
המאנטרה שלהם כי זה מרגיע אותי.
לבית־הספר לא הפסקתי ללכת בגלל הת נועה.
הפסקתי ללכת עוד לפני שהכרתי
את התנועה. כשסיפרתי לראש התנועה

שאני לא הולכת לבית־הספר, הוא דרש
ממני לחזור לשם. אני באמת מתכוונת לח זור
לבית־הספר כשתיגמר השביתה.

עד כאן סיפורה של ריקי לימור.

״לא כל כך
נורמליים״
דבריו של דייל סטרייסנד, הוא
) חבר בתנועה כבר עשר שנים. הוא
היה נשוי בעבר לחברת תנועה, ונולד
להם ילד שהיום הוא בן שלוש. לפני ארבע
שנים גילה דייל כי אשתו מעשנת סמים
ושוכבת עם גברים אחרים. הוא הגיש
בקשה לגט והיום נמצאים בני הזוג בה־ליכי־גירושין.
לארץ נשלח דייל על־ידי
חברי התנועה בארצות־הברית.
דייל, שהוא בן למישפחה יהודית, הת חיל
ללמוד עברית באולפן ובדעתו להי שאר
בארץ. את ריקי הכיר, לדבריו, לפני
חודשיים. לא היה בינו ובינה כל קשר,
פרט לעובדה שהיא היתה מטפלת בבנו
כאשר הוא היה יוצא בבוקר עם החברים
לחלק כרוזים ופרחים.
״כשראיתי שהיא דואגת לילד שלי,״
סיפר דייל ,״התעניינתי אצל ראש התנועה
אם היא חברה קבועה בתנועה. לא ידעתי
אז כי היא רק בת . 14 חשבתי שהיא

מוסיקה ומעריצה

״מה שכתוב בעיתונים זה שטויות, הכל נקי
כאן,״ אמרה ניצה חיימה, אוהדת התנועה
שהשתתפה בשבת האחרונה בשירה־בציבור בהיכל התנועה, .״לדעתי זוהי רדיפה דתית״.

..הכר שקו!״

התרתחה רוזה, אם לבת חברה בתנועה ,״אס מה שאומרים
עליהם היה נכון, הבת שלי לא היתה
נמצאת איחס. הילדה שלי יודעת מה שהיא עושה, היא די מבוגרת כדי להבין׳.

לפחות בת .18 ראש התנועה אמר לי,
כי אינה חברת התנועה בגלל שאמה
מתנגדת לדבר, וכי היא רק בת . 14 אף
פעם לא עלה בדעתי כי יאשימו אותי
בהאשמה כל כך מגוחכת. חשבתי שזה
ברור לכולם, כי תורתנו אוסרת על קיום י יחסי־מין מחוץ למיסגרת הנישואין, וגם
אז — יחסי־מין הם רק לשם הולדת ילדים
ולא לשם הנאה. אני חושב שגרמו לנו
עוול גדול בכך שמאשימים אותנו ורוד פים
אחרינו.״
נורית לימור, אמה של ריקי, סירבה
להתייחס לנושא היחסים שבינה ובין בתה.
על השמועות בדבר יחסי המין בין בתה
ובין דייל אמרה :״לא ידוע לי שום דבר
על כך. אי׳נני נוהגת לדבר עם בתי על
הנושאים האלה, וכלל לא חשבתי להגיש
תלונה במישטרה. חשבתי שהדבר יעבור
לבד. רק בגלל לחצים של אמי, הסבתא
של ריקי, הגשתי את התלונה, והיום אני
מבולבלת. יכול להיות שיותר טוב לילדה
שתהיה איתם, ואולי זה לא טוב. אני לא
יודעת.״
לאמה של קטינה אחרת החברה בתנו עה,
גירסה שונה מזו של אמה של ריקי:
״אני לא מאמינה לשום דבר שכתוב
בעיתונים. אני מכירה את הבת שלי.
אם זה היה נכון שהם מקיימים שם יחסי-
מין ומעשנים סמים, הבת שלי לא היתה
נמצאת איתם. אני ביקרתי במקום כמה
פעמים והתרשמתי שהם אנשים טובים
שלא רוצים להזיק לאף אחד. לפי דעתי
הם לא כל כך נורמליים, כי בשביל מה
השכנה מרים מספרת פ! לעבוד לקרישנה כשיש מזוזה ו אבל עיקר
ריקי ישבה כשנזרטפין! הסיכסוך עם בתי היה על רקע עזיבתה
בדירתה, ולידיעתה לא ישנה ריקי בהיכל.
את בית־הספר. השבוע היא אמרה לי

אריב׳
1 38 ,

1 11ך 1
ו! 1 1
״כך אנחנו
צאן־אננדה,

ס גיחך לוצאן־אננדה, מנהיג
התנועה בישראל.

הולכים למיקלחת, אמר לו־
״האם זה לא מוסרי?״

שהיא חושבת ללמוד באכסטרני, ואם היא
תלמד הכל יהיה בסדר. אני חושבת שצריך
לתת לזמן לעשות את שלו, ויהיה טוב.״

ה ת מי מי ם
והי שרים
*ץ דים לוי 26 שכנתם של חברי
התנועה ברחוב הירקון, היא עקרת-
בית בלונדית ואם לשלושה ילדים. בדירה
שבקומת הקרקע סיפרה, כי כמה פעמים
עשו בנות הקבוצה בייבי־סיטר לילדיה,
ופעם אף נשארו בדירתה שלושה ימים,

כאשר היה עליה לעבור ניתוח בבית־חולים
.״אני סומכת עליהם עד הסוף,״
אמרה השכנה ,״אחרת לא הייתי נותנת
להם לשבת אצלי בדירה. הם נראים לי
כל כך תמימים וישרים. אני בדרך כלל
לא בוטחת באנשים, אבל מי שכתב את
השטויות בעיתונים לא יודע על מה הוא
מדבר.״
כאשר הגיעו השמועות על הנעשה ב היכל
לאוזניה של אורה, שהיתה חברה
בתנועת הארי קרישנה והיום משרתת
כחיילת בשירות־סדיר, היא מיהרה להגיע
להיכל שברחוב הירקון. אורה, ירוקת-
העיניים ודקת־הגיזרה, באה כדי להביע
את אהדתה לחבריה בשעת צרתם.
״אני עזבתי את התנועה בגלל ׳לחצם
של ההורים והחברים ואני לא מצטערת
שהלכתי לצבא,״ סיפרה החיילת ,״אני
סיימתי תיכון, אבל אישית אני לא חושבת
שזה כל כך גרוע לא ללמוד. בתקופה
שהייתי בתנועה, הייתי נמצאת שם יום
יום ומעולם לא ראיתי שמישהו יסתובב
שם בעירום. בתקופתי לא היו שם קטינים,
פרט לבחורה אחת, שאמה לא התנגדה
לכך. איש מאלה שאני מכירה גם לא עזב
את בית־הספר בגלל התנועה, ואף חבר
של התנועה לא היה עם בחורה ביחידות,
כי זה אסור על פי דתם.
״את ריקי הכרתי זמן קצר. היא היתה
עושה מה שכל הבחורות האחרות היו
עושות. אני חושבת שהבעיה העיקרית
שלה היתה שאמא שלה לא הבינה אותה.
אני אישית לא הבחנתי שבינה ובין דייל
יש יחסי־קירבה. היא לא דיברה איתו
יותר ממה שדיברה עם האחרים.״
השבוע נפגשו חברי התנועה עם חבר-
הכנסת יצחקי, שמסר להם כי ההצעה שלו
לסדר־היום נוגעת רק להפסקת הלימודים
של הקטינים. יצחקי מסר, כי לא ידוע
לו דבר על יחסי־מין בתנועה, וכי הוא
בטוח שההאשמות על יחסי־מין אינן נכונות,
כי ידועים לו עיקרי התנועה בדבר
איסור יחסי־מין לפני הנישואין. חבר-
הכנסת אף מתכוון להזמין את חברי התנו עה
לדיון שיתקיים בכנסת, שבמיסגרתו,
כך הוא מאמין, תתברר האמת לאמיתה.
המישפטן זאב ברעם, שהוא ידיד ותיק
של התנועה ומייעץ לחבריה לעתים בב־דיות
שונות, סבור כי כל הרעש שהוקם
בזיתונות הוא כסערה בכוס מים .״כל
אדם רשאי להתנהג לפי המוסכמות שלו
ולפי ערכיו,״ אמר ברעם ,״בתנאי ש מעשיו
לא יהוו פגיעה בחוק. אנחנו לא
מענישים בישראל על השקפת־עולם. ואני
בטוח שהוועדה שתחקור בעניין תשאף
להוציא את האמת לאור ותמצא כי חברי
התנועה לא עברו על החוק.״

ש נושהו בשם בוגרנ1
אנו מציגים בוגרט חדש
•ש בו קורטוב של עדיגות^ ,

מעורבת בשמץ של קשיחות וחיססוס גביי.
ר.וא רגיש מעט, אך אינו פגיע ובוטח בעצתו
הוא תמיד נר אה כאילו 11
נולד בעניבתו השחורה ובמגבעתו הרכה | 1
כללילה עבורו הואסרק חדש בחיים סוערים 8

ש משהו בשם 1

הגורם לך לרטט
שלהתרגשות^^ן
בכלסעס

׳£ד ד 6 11.£ק

ימי 480

שחק? 11 :לי פו

בונרט־מושנ בינלאומי חדש
לניחוח גבר• מעורר-
אפטר־׳שייב, מי קולון,
קצף לאחר חני ל 1ח,
דיאודורנט וסבון.
קצף לאחר נילוח
חידתט עולח• בלעדי של״בוגרס״!
אפסר-שייב ההופך לקצף
עם יציאתו מן הבקבוק
ונמוג במגע עם עורהפנים.

סז-סום סזינ׳קון ח &מז

שנשים אינן יכולות
לעמוד בסניו!...

אתה סל לעשן בשקט
בה נאה. כמו מליונים ברחבי העולם הנהנים
מהטעם היחיד מסוגו של קנט.
הטעם העדין והנפלא שהוא שילוב
של תערובת טבק מעולה ופילטר
״מיקדונייט״ המפורסם.
הם מעשנים אותה בשקט.
גם אתר. יכול לעשן בשקט.

שווה כד מחיר.

איתן עמיחי

להדכרת מזיקי 101י *ם הדברת מומחים להדם דת

תולעי עץ. עש
ודודקי סטדים !בגדים.
רמת-גן. רח׳ מודיעין 18ת ד 2272
ט 6 . 7־ 7 3 0 1 1 4 • 5

מסיי?

י1סד! 481/75

קול ה ש לו ם ־
הקול שלך!
,.רובקם״

טפס ״מורלה״

הגיע מלאי חדש של
הצלחות הנפלאות של ״רובקס״

קייס רק קטלוג אחד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

שדור צליש לדן מירדן, מפיק ובמאי אחת מתוב־ניות־הבידור
הטובות ביותר שהופקו ב טלוויזיה,
ארץ טרופית יפה. היה זה מיפגן
מרהיב של סאמבה, שכל מי שיש לו טל וויזיה
ציבעונית בבית ובה המיתקן ה מבטל
את ביטול.הצבע, יכול היה ליהנות
ממנה עוד יותר. בירון הצליח להוכיח כי
אפשר להכין תוכנית־בידור פשוטה ללא
התחכמות, שדק האיכות שבה תקסים את
הצופה. כדאי היה לביתן ללמוד מהצלחתו
זו לגבי תוכנית אחרת שלו, עוד להיט,
הדדשבועי, שם גורר אותו דורי כן־
זאכ להתחכמויות וגסויות הפוגעות ב ״
תוכנית.
צל״ש
גם לתפאורן של ארץ טרופית יפה,
אדי בן־חרוש, שעד לתוכנית זו היה

נות ירושלים. ניסיון של צוקרמן לפסול
גם ראיון עם ח״כ דני רוזוליו נכשל,
מאחר שדוזוליו הפעיל לחצים כבדים לשי דור
הראיון עימו על איחוד שתי הת נועות
הקיבוציות.
לאיש לא היה ספק כי מיפגש בין ח״כ
פסח (״פסי״) גרופר לבין מנכ״ל רכבת
ישראל צכי צפרירי אינו נושא
פוליטי. היתד, זו בדיוק כתבה מהסוג
המבדד המתאימה לעלי כותרת, אולם צו־קרמן
השתמש בהחלטתו שלא לאפשר רא־יונות
עם ח״כים בעלי כותרת, ופסל את
הראיון.
סבלנותו של חנינא אמוץ פקעה. והוא
פנה לחדרו של צוקרמן כדי לערער על
ההחלטה. צוקרמן דיבר אליו בגסות רבה,
וסירב לשמוע את הערעור. כאן עשה אמוץ
את טעות חיט: הוא הציע לצוקדמו לקרוא
למנכ״ל הרשות יצחק ליכני, כדי שיפ סוק
בין השניים.
להזכיר לפני צוקדמן את שמו של ליבני,
הרי זה כמו לנפנף בסדין מול עיניו של
פר. צוקדמן איבד את עשתונותיו, ופיטר
את אמוץ בו־במקום. מיכתב־הפיטורין הגיע
אל אמוץ חמש דקות אחרי השיחה, והודפס
על-ידי צוקרמן במו־ידיו.
את מקומו של אמוץ תתפוס, לתקופת-
ביניים, מי שהיתה רכזת המערכת של עלי
כותרת, ורד כרמן, אשד עזבה את התוכ נית
לפני כחודש. לגבי העתיד, יש כמה
רעיונות. האחד, שיהודית (״ג׳ודי״) רוץ
עצמה תפיק את התוכנית. רעיון אחר הוא
להחזיר את ירון לונדון, לפחות לתפקיד
מפיק התוכנית, ואף יגיש אותה לעיתים.
אולם ייתכן כי בסופו של דבר יצליחו
הצוות יבין־את־אחימאיר, ועלי כותרת תרד
כליל מהמסך ותצורף לכנזעט חצות.

מפיק כירון
סאמבה בלי להיט
איש־אביזרים בטלוויזיה והיתד, לו זו הופ־עת־בכורה
כתפאורן. כדאי לראשי הטל וויזיה
למצוא אביזרן אחר במקומו ולאפשר
לבן־הרוש להמשיך לעצב תפאורות.

מאחרי המסך
ליס הו ל ד 10מ־ח
דאש־הממשלה ושר־האוצר שי מחה
ארליך מצאו להם זמן בין בעיות המשא־והמתן
עם מצריים לבין ההתמוטטות הכל כלית,
להחליט באופן סופי, כי מנכ״ל רשות
השידור, יצחק ליכני, לא ימשיך בתפקידו
ויסיימו בחודש פברואר הקרוב.
אל שלל השמות שהועלו עד כה כמחלי־פים
אפשריים של ליבני, ביניהם מזכיר
הממשלה אריה נאזר, הרמטכ״ל לשעבר
מרדכי (״מוטה״) גור והאלוף אהרון
דוידי הועלה, ודווקא על־ידי ארליך, שם
נוסף: מי שהיה מנכ״ל הוועדה לחגיגות
השלושים, הפירסומאי דויד אדמץ.
אדמון, שהתבקש להגיב על ההצעה למ נותו
כמנכ״ל הרשות, אמר לכתב העולם
הזה :״אני מכחיש שהדבר הוצע לי, ותוב־גיותי
לשנים הקרובות אינן כוללות זאת.״

ראש־דסק שפיגלמן
מי טילפן

מ הל שין

ישיבת הבוקר של היום השישי האחרון
.היתר, מן הסועדות ביותר שידעה מחלקת
החדשות מעודה. על הפרק עלה הדיון ב־מיסגרת
מבט, שאותו ערך ראש הדסק ה כלכלי
אלישע שפיגלמן, בין סגן־שר-
האוצר יחזקאל פלומין לבין ח״כ המערך
ויושב־ראש ועדת־הכלכלה של הכנסת,
גד יעקוכי. באותו דיון השתלט יעקובי
על המיקרופון ועל המצלמה, והותיר את
פלומין מגמגם ואת שפיגלמן חדל־אונים.
שפיגלמן סיפר כי פלומין בא אליו בטע נות,
על שלדעתו היה חד־צדדי לטובת יע־קובי,
ואמר לו אחרי הראיון :״אפילו אחד
החברים שלך במחלקה אמר לי שאתה נגדי.״
באותו רגע הפסיק מנהל מחלקת
החדשות, חיים י 2ין, את דבריו של
שפיגלמן, ואמר לו :״או שתנקוב בשם ש הזכיר
פלומין, או שתפסיק לדבר.״ תשו בתו
של שפיגלמן :״אני אגיד לך אחר־כך.״
לחברי המערכת היה ברור למי מתכוון
שפיגלמן. בין הכתב הכלכלי של המחלקה
אבי אנג׳ל לבין שפיגלמן, קיים זד,
זמן־מה סיכסוך מיקצועי גלוי.
כאשר נכנס שפיגלמן אחרי הישיבה ל חדרו
של יבין, הוא הודה בפניו כיי סגן
השר לא ציין את שם הכתב שאמר לו זאת.
בשיחה מאוחרת יותר בין יבין לבין אני
ג׳ל, יצא יבין משוכנע כי לא היה זה אנג׳ל.
יבין החליט לחקור את העניין עד תומו.
לדבריו, קיימת אפשרות כי פלומין שיקר
כאשר אמר לשפיגלמן שאחד מחברי ה מערכת
אמר לו זאת, וכי איש מאנשי
החדשות לא היה מעז לעשות דבר כזה.
פלומין עצמו הכחיש בינתיים שאמר ל־שפיגלמן
דבר כזה.
תקרית זו רק חושפת את מצב העניינים
הלקוי במחלקת החדשות, ובעיקר בדסק
הכלכלי שלה.

פחכ־כלכלי אנג׳ל
השר?
מהם לא הופיע לישיבה. טסלר ערך ניסיון
נוסף לקבוע ישיבה, ודק שלושה הופיעו.
בשקט האופייני לו הודיע טסלר לחיים
יכין כי הוא מתפטר מתפקידו, ויבין נטל
על עצמו להכין את תוכניות יום חתימת
הסכם השלום.

מי יחלקאח הקר ט־ס־ס
אהה הבעיות שהתעוררו באחרונה ב עניין
הארוויזיון היא זו: מי יהיה אחראי
על חלוקת הכרטיסים למופע הבינלאומי.
האתויזיון ייערך באולם בנייני האומה
בירושלים, שבו 3,000 מקומות, אולם בגלל
המצלמות הרבות ייוותרו באולם בערב ה־ארוויזיון
רק 1,700 מקומות ישיבה.
בישיבת מטה הארוויזיון, שבה השתתף
גם מנב״ל רשות השידור יצחק ליכני,
דרש המנכ״ל כי על חלוקת הכרטיסים יופקדו
יועצו המיוחד ארי אכנר, ואיש ה מחלקה
הכלכלית אחרון דורי• לדרי שתו
זו של ליבגי התנגד מפיק הארוויזיון,

אלכם גילעדי.

דבר

כהצעת־פשדה הקימו בסופו של
ועדה, שבה חברים דורי, גילעדי, יצחק
(״צחי״) ש מ עוני והיועץ המישפטי של
רשות השידור נתן י״הן.

דנלצ׳־ן 1גד רז
כתב הטלוויזיה לענייני ירושלים והסוכ נות
היהודית, אמיר שכיכ, ביקש לשח־

טסלרהח 23 ור

מנכ״ל ליכני
פרישה סופית

במיסגרת ההכנות לשידורי יום חתימת
הסכם השלום בין ישראל למצריים, הוטל
על עורך מבט שני, שמעדן טפלר, להכין
את התוכניות (להבדיל מהשידורים הישירים)
של יום זה.
טסלר קיבל עליו את המשימה, והזמין
לישיבה כשיבעה מעובדי המחלקה. איש

ה מ תי ח ה 3מעט ה צ רי ח ה
שערוריית עלי כותרת פרצה לא דק
בגלל מריבתם של שני כוכביה, מנהל ה טלוויזיה
ארנון צוקרמן והמפיק המודח
של התוכנית חנינא אמוץ, אלא יש לה
רקע קודם שהוא, לאמיתו של דבר, ההס בר
למה שאירע.
ראשי מחלקת החדשות, חיים יכין ויעקוב
אחימאיר, לוטשים מזה זמן־מה
עיניהם לעבר תוכנית זו. כוונתם של יבין
ואחימאיר היא לצרף את׳התוכנית לכמעט
חצות, שתהפוך מגזין חדשות מורחב בן
שעה — שלוש פעמים בשבוע.
במיסגרת כוונתם זו הם התלוננו פעמים
אחדות. בפני צוקדמן נגד עלי כותרת, על
שהתוכנית גולשת לנושאים ולמרואיינים
פוליטיים, המצויים בעצם בתחום החדשות.
צוקרמן נכנע ללחץ, והורה למפיק
עלי כותרת שלא להביא הברי־כנסת לרא-
יונות בתוכניתו. עד כה נפסלו שתי תוכניות:
האחת עם ח״כ מיכה חריש אחרי
הבחירות בגבעתיים, והשנייה עם ח״כ
עוזי כרעם לגבי סיכסוך הכשרות במלוהעולם
הזה 2151

כתכ רז
דולצ׳ין מתנגד

מנהל יכין ועורך אחימאיר
המזימה להשתלטות על ״עלי נותרת״

ררו מתפקידו מאחר שהתחיל ללמוד באוניברסיטה.
על שביב הוטל להיות אחד
מעורכי־ר,מישנה של כמעט חצות, ובמקומו
מונה לתפקיד זה הכתב מנשה רז.
רז אינו שש לתפקיד, והוא מנסה לדחות
את רוע הגזירה. אולם בינתיים הובעה התנגדות
לעזיבתו של שביב ולמינויו של רז.
דובר הסוכנות, יוסי הראל, פנה בעניין
זה אל יושב ראש הנהלת הסוכנות א רי ה
דולצ׳ין, והשניים החליטו כי אין הם
מעוניינים בחילופין. דולצ׳ין עומד לשלוח
מיכתב למחלקת החדשות, ובו הוא מבקש
למנוע את פרישתו של שביב מהתפקיד
ואת מינויו של רז.
מנהל מחלקת החדשות, חיים יבין,
איתן בדעתו שעל רז לבצע את התפקיד
למרות התנגדותו של דולצ׳ין.

נומית גיא מתחתנת עם התנו שר רנה כהנוביץ
* דן כנד מכחיש שהוא מתגרש * החרשים* 1רביעי
• שאלה של זמן (.)5.30
אילמים דורשיס״מבט פרטי * יבין הרחיק את ניר

• הכניסה ללבנון אסורה
ביזם הרביעי האחרון מסר הכתב לענייני ער בים,
אהוד יערי, ידיעה במבט, כי גורמים
ישראלים מנסים להפחית מן הקשר עם הנוצרים
בלבנון (ראה עמודים .)12—13 למחרת היום,
הכחיש מבט את עצמו. בידיעה מטעם עמירם
ניר, הכתב הצבאי של הטלוויזיה, נמסר כי גורמים
ישראליים אינם מנסים להפחית את הקשר
עם הנוצרים בלבנון.
ביום השישי אירע הפיצוץ במערכת החדשות.
יערי טען, כי לא ייתכן שידיעה שלו תוכחש

כששהתה דינה בחוץ-לארץ, פגש אלי בכרמית.
כעבור ימים אחדים החליטו השניים להינשא,
וכשחזרה דינה לארץ, קיבלה הלם כאשר הודיע
לה אלי על חילופי הכלה.
אולם אחרי ששככו הכעס והעלבון, הצטרפה
גם דינה אל ידידיה של כרמית, המברכים אותה
לרגל נישואיה.

#זן 113 מנחיש גירושין
לעומת חתונתה של כרמית גי:א, המפעימה
את הטלוויזיה, מסעירה את הבניין שמועה אח רת:
דן כנר ואשתו היפהפיה דפנה ווכ, דיילת
אל־ על, עומדים להתגרש, וזאת שבועות אחדים
אחרי שנולדה בתם הבכירה.
דן מכחיש את השמועות האלה, אם כי הוא
מודה שהן הגיעו גם אליו :״עוד לפני שהתחתנו
סיפרו שאנחנו מתגרשים, וזה בא בגלים. עכשיו
בא עוד גל.״ לדן יש גם הוכחות שאין הדבר
נכון-, :דפנה סיימה עתה שלושה חודשי חופשת־לידה
שקיבלה מאל־על, ובשבוע הבא היא נכנסת
לשנת חופשה ללא תשלום. אם היא הייתה מתגרישת
ממני, היא היתד. חוזרת לעבוד באוויר!״
דן כנר מספר כי מעולם לא היו מאושרים כמו
עתה.

החידון מוקדש לחדרה של
פעם, כאשר היו שותלים אק ליפטוסים
כדי לייבש את הבי צות
בעזרת כפות־הרגליים ו לוקים
בקדחת או בדלקת־רי־אות.
החידון הוא בעיקבות
סיפרו של יגאל בן נתן, החאן
על הגבעה, ויובא בו סירטון
ישן של נתן אכסלרוד על עבו דת
חלוצי חדרה. ילדי חדרה
יפגינו את בקיאותם בתולדות
עירם, נוסף על רכיבה על
סוסים, ונירה רבינוביץ תתן
את החלק האמנותי.

והחל מכנה אותו ״עבאדי החלבי.״ עבאדי, שהוא
ממוצא סורי, נעלב, וטען :״אני לא מחלב, אני
מדמשק, ויש הבדל גדול ו * יושבת־ראש
ועדת־החינוך של הכנסת ח״ב ;אורה נמיר

מנהל יכין וכתב ניר

לעיסקה, שלפיה היא מודה
בעבירה קלה ומקבלת רק קנם,
וזוכה שוב באישור אהבתו
של אדוארד, פטריק ארקונול.
• מוקד 0.30 מה בין
התוכנית מוקד לסרט גריז,
המוצג עתה ברחבי הארץ י
המפיק שלמה ארד מכנה את
גריז ״מוקד״ :על שום שערו
של מפיק ומגיש התוכנית
טוביה סטר.

מבלי שישאלו אותו קודם־לכן, והודיע כי בדק
את הידיעה בשנית אצל מקורותיו, הידועים כמהימנים
ביותר, וכי הוא עומד על אמיתותה.
בשיחת־בירור, שהתקיימה בחדרו של מנהל
מחלקת החזזשזת, חיים יכין, דרש יערי כי
הסיקור של כל הנוגע בלבנון יהיה בילעדי שלו,
וכי לעמירם גיר לא תהיה בו דריסת־רגל. ניר,
כמובן, התנגד לכך. בין השניים קיימת מזה חודשים
רבים תחרות לגבי לבנון, וניר לא רצה
להפסיד שטח-סיקור זה. יש לכך משמעות מדי נית,
כי ניר הוא כתב צבאי, הניזון ממקורות
צבאיים, ואילו יערי הוא מיזרחן, שיש לו גם
מקורות נוספים.
בסופו של דבר החליט יבץ לגרש את ניר
מלבנון. הוא הודיע, כי החליט שהמסקר הבילעדי
׳של לבנון יהיה אהוד יערי. יעדי לא הסתפק בכך
ודרש לקבל את ההחלטה בכתב, כדי למנוע אי־הבנות
בעתיד. יבין נעתר לדרישתו.

חדשות טובות למעריציה של הקריינית כר מית
גיא• כרמית בת ה־ 28 עומדת להינשא
בשבועות הקרובים. אולם פטור בלא שערוריונת
קטנה, אי־אפשר. על־ידי נישואיה עוררה עליה
כרמית חמתם של ידידים רבים בטלוויזיה.
הסיפור החל כאשר נסעה: אחת מעובדות-
התחקיר של עלי כותרת, דינה כהנוכיץ, לטיול
בחוץ־לארץ. כהנוביץ בת ה־ 34 הותירה אחריה
בארץ חבר אהוב, היסטוריון ומבקר סיפרותי בשם
אלי שאלתיאל, דמות ידועה בירושלים, אלמן
ואב לילד בן .8לדיברי כהנוביץ היו היא ואלי
׳אמורים להינשא ׳כאשר תשוב מסו׳׳ל .״בעיקר
נקשרתי לבן ושל אלי, שהוא ילד נהדר,״ סיפרה
כהנוביץ לידידותיה, ששמחו בשימחתה.

צ נ ״ ה נמקונו

הטלוויזיה קרב אחר ביניהם
שנערך באנגליה, בוימבלדון.
הבאת שני הטניסאים ארצה
והפרס שיקבל המנצח, מגיעות
למיליון לירות — מה ש מחייב
את המארגנים, אחד ה־וחברת
השוקולד צהרונים עלית, לדרוש ולקבל 370 לי רות
לכרטיס אחד ליד־אליהו.

האחים

אינגמר ברגמן מ־ ,1964 שזכה
בפרס האוסקר בסרט הזר הטוב
ביותר. הסרט, שהוא פרק רא שון
של טרילוגיה, מתאר 24
שעות בחייה של מישפחה ה מתגוררת
על אי בודד. האב
סופר, אשר הזניח את מיש־פחתו
למען הכתיבה ועימו חת נו׳
בנו ובתו הסכיזופראנית
קארין. האב מגלה את מחלת

• נומית גיא מתחתנת

8.00 חובבי הספורט וחו בבי
הדברים היפים, מוזמנים
לצפות בקרב־הטנים המרתק,
שנערך ביום השלישי השבוע
בין ביורן בורג וגרולייטיס ב־איצטדיון
יד־אליהו, על הסכום
של 665,000 לירות. הקרב בין
השניים אמור להיות מרתק,
אחרי שבמישחק השבוע, ב יום
החמישי האחרון, שידרה

מרי, האם, היא ג׳ין אנדרסון,
הולמת שוב. היא קוראת ל-
ג׳יין, קייט אומרה, ומזהירה
אותה, כפי שעשתה פעם ל-
ג׳ניפר, ג׳ניפר וילסון, מפני
נישואין עם בנה דייוויד, רו־ברט
צ׳דוויס, ומצליחה להרגיז
את הצופים. קודס־לכן מתרח שות
התפתחויות מעניינות ב פרשת
המטוס האבוד מהשבוע
שעבר. וג׳ניפר מגיעה עם ה תביעה
במישפט התנועה שלה

מיכתב הדחה מלבנון

אגודת־העיוורים פנתה להנהלת הטלוויזיה, ודרשה,
כי תחזית מזג-האוויר לא רק תוקרן מעל
גבי השיקופיות, אלא גם תקוריין ע״י מגיש מבט.
תשובת הטלוויזיה לאגודה היתד. הצעה להפנות
את העיוורים לגל-י צה״ל, שם משדרים את
מהדורת מבט מדי ערב, והקריין גם קורא את
התחזית.

מישחק

השבוע

• מבעד לזכוכית ה אפלה
10.00 סירטו של

• העיהו רוצים תחזית

יום ח מי שי

370 דירות

• גסלטונים

איש הכל־בו ברשות השידור, ניסים כדזר־חי,
רב עם סמגכ״ל הרשות שלמה עכאדי,

מאבק על המחר

0.30 יש המכנים את ד-.
תאלידומיד אסון־המאה. אלפי
מישפחות, שבהן רצתה האם
לשכך את כאביה בזמן ההריון
ורכשה בבית־המרקחת ללא
מירשם את הגלולה, הוכו ב אסון.
נולדו בהן ילדים בעלי
מומים קשים. בארצות־הבריח
׳נהגו האמהות שנפגעו מהגלו לה
להגיש תביעות של מיליוני
דולארים כנגד החברה המיי צרת.
ב 1962-נולד לבני הזוג
היפאני ארי בנם תאקאשי, כ שהוא
בעל־מום כתוצאה מנטילת
התאלידומיד על־ידי
אמו. בני-הזוג החליטו להעניק
לבנם חיים נורמאליים ומאו-

קינג: דינפילד
שעה 10.20
שרים ככל האפשר. המצלמה
עקבה במשך שנים רבות אחר
בני הזוג ובנם בעל-המום בניסיונות
אלה, והביאה למסך
סרט רגיש ומרתק.

קריינים גיא וכנר
מתחתנת ומכחיש גירושין
נזפה קשות בעבאדי, שהשתתף עם כמה חברים
נוספים של הנהלת חשות־השידור בושיבת הוועדה
שלה, שדנה על רשות־השידור. אחרי ישעבאדי
התפרץ כמה פעמים לדבריה של נמיר, היא
אמרה לו :״אני לא יודעת מי אתה בדיוק, אבל
אתה חצוף. כאן זד. ועדה של הכנסת׳ ואני רוצה
שתדע !בפני מי אתה עומד. אתה תדבר רק
כשתקבל את רשות-הדיבור, או שאני אוציא אותך
מכאן ן* בשבוע שעבר החלו מצלמים
בטלוויזיה סרט בשם פרופסור קרין, על רדיפות
יהדות רוסיה, שמביים העולה החדש מרוסיה
סטניסלב צ׳פלץ על־פי תסריט של עולה
חדשה אחרת נינה ארזנל. את הסרט מצלמים
בחדר הנהלת דשות־השידור תקלה לא־נעימה
אירעה לאלכס גילעדי. הוא איבד את
ספר־הטלפונים שלו שבו היו מיספרי־הטלפון של
כמה מאות צעירות בכל רחבי הארץ, ידידותיו
של אלכם הרווק 1לפחות שיחת־טלפון אחת
הגיעה למרכזיה של הטלוויזיה, אחרי שנודע כי
גיבורי סידרת האחים עומדים להגיע לארץ.
היתד. זאת שיחה מאיש שהציג את עצמו כקבלן-
עפר, שביקש לדעת היכן יתגוררו האחים, ושאמר :
״יש לי להציע עסק גדול לחברת האמונד.״

• מרטין לותר קינג

מוקד: סער
שעה 9.30
בתו, עוקב אחריה מרחוק, כסופר,
ומתעד את כל שלבי
מחלתה. היומן מתגלה על־ידי
קארין, שקוראת אותו ומצבה
מחמיר. הסופר וחתנו, בעלה
של קארין, יוצאים לדיג וקא-
רין נשארת רק עם אחיה. היא
מפתה אותו, ואז מתמוטטת.
השחקנים הם שחקניו הקבועים
פחות־או־יותר של ברגמן.

10.20 השחקן המגלם את
דמותו של קינג, פול וינפילד,
ערך מחקר מעמיק על חייו
של המנהיג הכושי הדגול לפני
שהסכים לקבל את התפקיד.
מפיקי סרטים והצגות חששו
לתת לו תפקידים בגלל חזותו
המגושמת, ועד לסידרה הטל וויזיונית
הוא השתתף בסרט
אחד בלבד, שלא הוקרן בארץ,
איש הקול, לצידה של מטילי
טייסון המגלמת בסידרה הנו כחית
את דמות אשתו. איש
הקול היה הצלחה גדולה, וויג־פילד
היה מועמד לאוסקר. וי נ-
פילד מופיע בעיקר בהצגות
בניו־יורק, ומשתדל להופיע
בהצגות של שחורי־עור. ב ראיון
לעיתונות הביע פעם
מישאלה להקים תיאטרון כושי
מיוחד ,״תיאטרון שיתבסס על
העבר המעיק וההווה המבטיח.״

24. 11

׳ 1שי ש׳
• סרט ערכי (.)6.02
אנשי הטלוויזיה הערבית טו ענים׳
כי בגלל הבעיות הכרוכות
בהשגת סרטים ערבים ה מושגים,
לדיבריהם, באמצעים
כמעט־מחתרתיים, אין באפש רותם
לדעת — עד סמוך לש עת
הקרנת הסרט — איזה
סרט יוקרן בכל שבוע,

• השבוע יומן אירועים
8.20 בבניין הטלוויזיה
לוחשים, כי היחסים ה טובים
בין מנהל מחלקת הח דשות
חיים יבין לבין עורכת
השבוע יעל חן הסתיימו, וכי
באחרונה נערכה ביניהם שיחה
קשה, שבה התבטאה חן כלפי
יבין בחריפות גדולה. יבין עצ מו
מכחיש זאת, וטוען :״זו
רכילות שפלה. היחסים ביני
לבין יעל ממשיכים להיות
מצוי״נים.״ אם נערכה שיחה
כזו אם לאו, לחן יש טענה
מוצדקת כלפי יבין. מאחר ש
שעה
8.20
יבין מגיש, בינתיים מזה חצי-
שנה, את היומן, הרי הוא כותב
את הפתיחים לכל כתבה. הם-

יעי חן נגד רנתיחים תיחים של יבין גולשים לא
פעם לכתבה עצמה, המהווה
אחר־כך חזרה עליהם.

גלגלים

26. 11

שבת

יום ר א שון

1 ^ 0חז ס

• חידושים והמצאות

• מסע כין כוכבים
( .)5.30 מצ׳יסטה מגיע לכו

טרזן (ירח, ערוץ

8.30 המצאת המאה, כך
נקראה לפני יותר מ־ 10 שנים
ההמצאה שבה עירבבו בטון
בגרגרי־פחם. לתירכובת זו
השפעות, הנובעות מכך שה-
בטון הפו מוליד חשמל. בתים
הנבנים מבטון זה יכולים להיות
מחוממים בזול, ישר בקי רות,
תאונות הנגרמות מהצ טברות
חשמל סטאטי נמנעות,
וכבישים קפואים מופשרים. ל־

!(!אבדם סוטים
!(חומו בחוב
מי שאינו יכול ללא עכברים
מוקדש הפרק השני, המספר
על גלאי עכברים הפועל על
אור אינפרה־אדום. הפרק השלישי
מוקדש לעקרת־הבית
— מכונת־סריגה חדשה הסו רג
^ ללא מחט, והפרק האח רון
מספר על שיכלול של מכ״ם
היכול לפעול בכל תנאי מזג-
האוויר.

• גזר־ דין מוות (שעה

השבוע: חן

2 7 . 11

.) 10.10 שוב סרט־מתח ש עליו
אין הטלוויזיה מסוגלת
למסור ולו פרט אחד, מלבד
שמו והעובדה שמשתתפים בו
השחקנים לזונם לקינבין וניק
מלט, מי שגילם את תפקיד
אחיו של הסנאטור רודי ג׳ור־דאש
בעני ועשיר חלק א /באחרונה
התקיימה פגישה בין
דובר הרשות משה עמירב ל בין
האחראית על סרטים
קנויים, מרים רוטשילד, במט רה
לנסות להביא לכך שמח לקת
הדובר תקבל חומר המ גיע
אל רוטשילד יחד עם ה סרטים
עצמם. סיגנון העבודה
של רוטשילד הוא מן הידועים
בבניין הטלוויזיה. במחלקתה
כמעט שאי אפשר למצוא דבר,
ופעמים רבות קרה אפילו ש סרטים
נעלמו ערב הקרנתם.
רוטשילד, שעברה מזמן את
גיל הפרישה, פשוט מאבדת
פעמים רבות את החומר הפיר־סומי
המגיע עם הסרט, וטוענת
אחר־כך כי לא קיבלה
אותו כלל. רוטשילד, שברשות

כבים. מר ספוק, הידוע בעי קר
בגלל אוזניו המחודדות,
נוחת על כוכב מורם קי 312-ו שם
נתקל ביצורי־ענק המת נפלים
עליו, הורגים שניים
מאנשי ציוותו, פוצעים אותו
ומאיימים על הספינה. הסוף,
כמובן, טוב. עם התפתחות ה עלילה
מתברר כי הכוכב הא מיתי
שלה הוא השחקן המגלם
את ספוק, ליאונרד נימוי. ני-
מוי, יליד לוס-אנג׳לס, שירת
בצבא האמריקאי בלהקה צב אית.
כשהשתחרר עסק בעבו דות
שונות, ביניהן מכירת יר קות
ודוורות. בסידרה מסע בין
כוכבים החל לשחק לפני 4נ
שנה וזו הביאה לפירסומו הרב
ולאמונתו ביצורי־חלל ובעצ מים
בלתי־מזוהים. בינתיים
שיחק כבר בסרטים אחדים ו בהצגות,
בין השאר לצידו של
פיטר פאלק, כוכב קולומבו.

• מבט שני

הסרט הרביעי והאחרון

סוגויס את
בתי־הסוהו
בתי־הסוהר בארץ. נראה כי ל-
סידרה זו מגיע צל״ש בתחום
העריכה. מי שהיתה מזכירת
תיאטרון הבימה, תמר (״תמי״)
גור, שערכה את הסרטים,
עשתה כאן עבודה מצויינת,
שהצליחה במידה מסויימת לח פות
על שגיאות העורכים, ה מפיקים
והכתבים של ארבעת
הסרטים. הערב מוקדש סיור
בתי־הסוהר של הטלוויזיה ה ישראלית
לפתרונות אפשריים
למצב, באמצעות פרוייקטים
ניסיוניים הנערכים בארץ.

3שעה .) 6.30 שוב צועדת
התחנה הירדנית בראש. היא
מתחילה בשידור סידרה של

סזון חוזו דמסו סירטי טרזן עם כוכבים שונים
— ביניהם אם כי לא
הערב, ג׳וני וייסמילר המפור סם.
מומלץ למבוגרים, בדיוק
כמו לילדים.

החבובות

מרחוב

נביעות: רביץ
שעה 9.30

צעיר העובד למענה, שהוא
הומוסכסואל, שזחה האלמנה
היטב במיגזר העיסקי ושולטת
בו ביד רמה, לפחות כבעלה
המנוח.

• נער השעשועים שר
העולם המערבי (.)9.30

מוות: רוטשילד
שעה 10.10
מלגלגים על הוותק הרב שלה
בעבודתה וטוענים ש״אפילו
בבולדוזר אי־אפשר יהיה להו ציא
אותה מכיסאה,״ גם מתנגדת
לכך שחומר־רקע יופיע
בעיתונים. היא מקבלת בעניין
זה תמיכה מהבוס שלה, יצחק
(״צחי״) שמעוני, שטען לא
מכבר :״כשיהיה לרשות ה שידור
עיתון משלה, נמסור
לו חומר; לעיתונים האחרים
איננו חייבים דבר.״ גישה זו
אינה מפריעה לשימעוני להת ראיין
בכלי־התיקשורת.

רו א ה 10.00 במיסגרת
תיאטרון הכורסה, דראמה מ בולבלת
שהופקה ובויימה על-
ידי קיס מילס. משבר מישפח־תי
עם האשה. האח הצעיר רוצה
לפתוח מיספרה מישפחתית
ועורך מסיבה לכבוד האירוע.
למסיבה מגיעים הכוכב, המ גולם
על־ידי השחקן לסלי
סאנדס, אשתו עמה הוא מצוי
במשבר, אן קארול ובו1ם התי-
׳נוקת. הוא רוצה להשלים, היא
אינה יודעת אם היא רוצה
בכך, אבל מוכנה לבלות איתו
במסיבה. בינתיים פוגש הבעל
הרוצה להשלים את חברה ה קודם
של אשתו — נושא חלומותיה
ותיסכוליה . ,השחקן והשניים באניסטר, טרוור חושבים על עיסקה משותפת
שתבוא, כמובן, על חשבון ה סיכוי
לאיחוד המישפחה.

לית על אלמנה צעירה ויפה
השחקנית לינט דייוויס, שירשה
מבעלה את עסקיו הרבים ואת
החברות והקרנות שלו. האלמ נה
מחליטה להתמודד עם עולם
העסקים הבריטי המפופתר׳ ונאלצת
גם להתמודד עם כמה
מעובדי ידידי בעלה המנסים
לחזר אחריה בגלל עושרה,
יופיה ומעמדה בחברה. תוך
שהיא מסתבכת מדי־פעם ב־הרפתקות־אהבים,
ביניהן עם

שמה 8.30

שעה 9.30

חגיגה

בנביעות

9.30 כאשר נערך פסטיבל
הפופ המפורסם של נביעות,
שלחה לשם הטלוויזיה שגי
צוותים. האחד בראשותו של
אורי גולדשטיין, אשר היה
צריך להכין כתבה למבט וכת בה
להשבוע יומן אירועים, והשנייה
׳בראשותו של חיים
(״קיימיל״) גיל, שעליו הוטל
להכין סרט שהיה צריך להיות
מוקרן יאז, ואף להימכר לחוץ־

• הקרן (ירדן, ערוץ
6שעה .)9.10 סידרה אנג
הבובות:
פוזי

מבט שני: גור

• סמנטה (ירדן, ערוץ

3שעה .) 6.55 סמנטה ה זכורה
לטוב, הקוסמת של לפני
שלוש שנים בטלוויזיה הישראלית׳
חוזרת למסך הקטן, הפעם
בירדן ובלוויית בתה.

ההפתעות 8.30 מארחות
הערב את קוני סטיוונס•

• לו ראית מה שאני

הפרק הראשון יהיה ארוך במ יוחד.
בטלוויזיה עשו ניסיונות
שונים לחתוך פרק זה לשניים,
אולם מבחינת התוכן אי־אפשר
היה, כיוון שהפרק מביא את
הרקע לעלילה כולה, כך ש-
גלגלים יימשך, הערב, שעה
וארבעים דקות. החל מהשבוע
הבא יחתכו את הפרקים המקוריים
לשניים, וכל פרק ש ישודר
יהיה בן 50 דקות בלבד.
בגלל אורך הסרט, לא ישודר
קונצרט ליל-השבת ומייד אח רי
גלגלים ישודר הוואי חמש
אפם. בפרק של השבוע מש תעממת
גיבורת הסידרה, ארי קה
טרנטון, השחקנית לי
ומיק, בתו של יושב־ראש מו עצת
המנהלים של חברת־מכו־ניות
גדולה ואשתו של אחד
ממנהליה אדם טרנטון, השחקן
רוק הדסון. שני בניה גדלו,
יש לה הכל, בעלה משקיע את
כל זמנו בפיתוח דגם חדש של
מכונית. היא מוצאת לה עניין
בנהג מירוצים מפורסם סיר
פלודנהל, השחקן ג׳ון בק. כל
אותה עת עוסק טרנטון בשיב-
נוע אביה של אשתו, לואל
באקסטר, השחקן ולף בלאמי
ונשיא החברה היוב הוויטסון,
טים או׳קונור, לתמוך בפרו ייקט
החדש שלו.

28. 11

סרט שהיה אמור להיות מוקרן
לפני שבועות אחדים, יאך נידחה
בגלל השביתה. במחלקת
דובר רשו׳ת־השידור לא היו
אז פרטים, והם מסרו, כי הסרט
מתאר את מעלליו של
פלייבוי ידוע. אולם נראה כי
בכל רע יש גם טוב. השביתה
הביאה לכך שהיה זמן לבדוק
במה באמת מדובר בסרט׳ ומתברר
כי אין בל קשר לפליי־בוי.
נער־השעשועיס של העולם
המערבי הוא סרט אירי המנסה
להביא, בצד העלילה, גם תמו נות
ורגשות מחיי עם מיוחד
זה. המחזה, שנכתב על־ידי ג׳ון
מילינגטון סיוג, מתאר צעיר
אירי הבורח מפני החוק אחרי
שהרג את אביו. הגיבור, שאותו
מגלם גארי ריימונד, זוכה
באהדת התושבים העוזרים לו
לברוח, מפני שהכירו את אביו
ואת יחסו של האב כלפיו. בין
העוזרים לו גם צעירה המאוהבת
פו וההולמת על ׳נישואין
עימו, אך מתפכחת באופן
אכזרי כשהיא מגלה את פרצופו
האמיתי.

לארץ. שני הצוותים יחזרו, אולם
הטכנאים סירבו להקרין את
הסרטים שלהם, כיוון שחלק מהצילומים
נערך אחרי שעת
חצות׳ שעת הסנקציה של הטכנאים.
הכתבות של גולדשטיין
נזרקו לפח, אולם לגבי
הסרט הארוך של חיים גיל
החל משא-יומתן ארוך ומייגע.
בסופו של דבר התקפלו ה טכנאים,
והסכימו לשידורו. גיל
צילם את הזמרים, ריאיין את
הזמרות וניסה ליחוש את הקהל.
יאחד הסיפורים מאותם שלו שת
ימי נביעות נגע לזמרת
ייחודית רביץ. רביץ ה״תה ב־מצב-ריוח
רע בנביעות, כיוון
ששם הופיעה גם מתחרתה,
נורית גלרון, שזכתה בהצלחה
גדולה. כשפנה אליה חיים גיל
וביקש לשוחח עימד״ חישבה
שזהו עוד מעריץ מנדנד, ד

הסננאים נננעו
ימוסיסת

3130

השיבה לו בגסות. רק אחרי ש נודע
לה מי הפונה ומדוע, רדפה
רביץ אחרי גיל, אבל אז
הוא כבר לא הסכים לדבר אי-
תה. נוסף לגלרון ולרביץ יופי עו
׳בסרט גם שלום חנוך, אריאל
זילבר ולהקת ברוש, הכוכב
העולה דויד ברורה, שלמה ארצי,
יגאל בשן, רייצ׳י הייבום
ולהקת שמפיין, ששניהם הגי עו
לנביעות במקום ג׳ון באאז
שביטלה את הופעתה, כשגיל תה
ברגע האחרון שינביעות
היא לאמיתו של דבר שטח
כבוש, והכוכב צביקת פיק.

• לו גראנט (.)10.25
הכוכבת של הערב היא העיתונאית
בילי ניומן אותה
מגלמת השחקנית ליורה קלסי.
בילי מסקרת קרב-יר״ות שיגר תי
בין כנופיות במזרח לוס־אנג׳לם
ומוצאת עצמה, כהרגלה
המעצבן, מעורבת אישית.

קולנוע
סרטים
ההתקפהה מו חצת
קארלוס סאורה עבר בירשאל את מיבחן
האש. אחרי שסירטו קריאת העורב הובא
ארצה בדחילו־וברחימו, מלווה בחששות
כבדים אבל הצליח למשוך מייספר לא־מבוטל
של צופים, מותר להביא סרטים
נוספים משלו.
ובכן, הסרט הבא של סאורה שיוצג ב קרוב
הוא אנה והזאבים, סרט שעשה ה במאי
שלוש שנים לפני קריאת העורב, וש־עניינו
העיקרי הוא הדגמת האיוולת המוח לטת
שבמוסד הצנזורה, באשר הוא. לא
מפני שהסרט הזה מדבר ישירות על צנ זורה
(אם כי הדבר מוזכר גם הוא) ,אלא
מפני שהצליח לעבור מתחת לאפם של
״מוהלי״ המישטר הפדאנקיסטי ; הוא אפילו
ייצג את ספרד של הגנראליסימו בפסטיבל
קאן, למדות שיש בו התקפה פרועה ואכז רית
ביותר על ספרד ועל המישטר הפולי טי
שבו היתה נתונה באותו הזמן.
שלא כבסרטיו האחרים, הפעם יצא סאורה
לדרך, למן הרגע הראשון להכנת הסרט,
במחשבה של הטפה פוליטית שבמרכזה
שלושת הגורמים העיקריים לעיצוב אורח
החיים בארצו: הדת, הצבא והבורגנות ה אמידה
.״זהו הסרט המנותק ביותר מן
המציאות שעשיתי,״ מודה סאורה .״הכל
מתרחש כאן על מישור המשל.״
סטלה מיגמרת ביפאניח באיטליה קוראים לזה פופ למון ובספרד
פולו דה למון; בגרמניה ובשווייץ זה
מכונה איים אס שטיל (קרח על מקל) וב בריטניה
למון פופסיקל. בארצות־הבריוו
קוראים לזה פשוט: להתבגר. אולם למרות
השוני בשמות חוזרת התופעה על עצמה
בכל מדינה ומדינה: אסקימו לימון הישראלי,
סרטו של הבמאי בועז דווידזון, זוכה
לקבלת־פנים בינלאומית חמה וחסרת תק דים,
ששום סרט ישראלי לא זכה בה קודם
לכן.
בלשון המיקצועית של מפיצי הסרטים
כבר זכה אסקימו לימון לכינוי סליפר. זהו
כינוי המוענק לסרטים אלמוניים, שאינם
מקושטים בכוכבים ידועי־שם, שאיש לא
ניבא להם הצלחה מייוחדת, ההופכים בין-
לילה לשוברי־קופות בינלאומיים. פחות
משנה מאז הוקרן לראשונה על המסכים
בישראל שבר אסקימו לימון את כל שיאי
הקולנוע המקומי בארץ, הציב שיא הדש
במספר הצופים שראו אותו (מיליון ו־300
אלף) ,כשהוא מקדים אף את מחזיקי השיאים
הקודמים סאלזז שבאתי וקזבלן. עתה
הוא עומד לשבור שיא נוסף: הוא יהיה
הסרט הישראלי הראשון הניצב בין להיטי
הקולנוע העולמיים, שמספר הצופים שיראו
אותו בעולם יעלה סי כמה על מספרם
של אלה שראו אותו בארץ.
״בגרמניה מוצג אסקימו לימון ב־ 80 ערים זה השבוע השלושים ברציפות, כשהוא
מוסיף למלא אולמות. במדינות כמו שווייץ
והולנד הוא הפך ללהיט קולנועי המתחרה
בהצלחה עם סרטים אמריקאים כמו שיג:
עוז המוסיקה וגריז. בשבוע שעבר החלה
הקרנתו ב־ 40 בתי־קולנוע בבריטניה, שם
הקדיש לו ״התנ״ך של תעשיית הקולנוע
הבריטית״ ,ירחון הקולנוע פילמס אוד
פילמינג, את תמונת השער שלו. בשבוע
הבא עומדת רשת ההפצה הצרפתית הנודעת
גומון להפיץ אותו ב־ 40 בתי־קולנוע
בפאריס ובעדי צרפת הגדולות האחרות.
תוך זמן קצר הוא ייצא אל המסכים ברחבי
ארצות־הברית ואמריקה הדרומית במאות
עותקים. הדים מהצלחה חובקודעולם זו
מגיעים גם מיפאן, ספרד ומאיי הודו ה מערבית.
בכל
מקום שבו מוקרן הסרט מופץ גם

ג׳ראלדין צ׳אפלין וחוזה ליוו ב״אנה והזאבים״
הביקורת הריעה

תקליט כם־הקול שלו, המורכב מלהיטי סוף
.שנות ה־50׳ .חברת סי־בי־אס הבינלאומית
מצליחה בזכותו של הסרט למכור את ה תקליט
הנושא את שמו במאות אלפי עות קים.
בימים אלה מנסה אסקימו לימון לס לול
לעצמו את הדרך גם לתחרויות היוקר
רתיות של פרסי גלובוס הזהב והאוסקר
בארצות־הברית.
יה 5ן דה,לכילם אין עוד ספק: בפעם
הראשונה הצליח סרט ישראלי לפרוץ אל
מסכי הקולנוע הבינלאומיים. והוא עושה

״אני חושב שזה מפני שאסקימו לימון
הוא סרט כנה ואמיתי,״ אומר בועז דוויד־זון
.״בגלל האמינות שלו הוא יוצר הזדהות
אצל הקהל בכל מקום. הלכתי לראות
הקרבות בכל מיני מדינות. לא קרה לי פעם
שמישהו — ויהיה זה המקרין או מטאטא
האולם — לא יבוא אלי ויגיד, :תשמע,
דבר כזה בדיוק קרה לי כשהייתי צעיר.׳״
״אולי זה כדאי.״ ״בכל מקום הקהל
מקבל את הסרט בהתלהבות,״ אומר המפיק
יורם גלובוס .״לא איכפת לאיש שהסרט

צ׳אפדין ופרנן־גוסז
הצנזורה נכלמה

אופליה שטראלר וצחי גוי ב״אסקימו •לימון״
פריצה אל המסכים הבינלאומיים
זאת לאו־דווקא בזכות היותו ישראלי.
מפיציו ברחבי העולם אינם מציגים אותו
כסרט ישראלו. ברוב המדינות שבהן הוא
מוצג שונה פס הקול והשחקנים מדברים
בשפת המדינה. בגרמניה צועקת סטלה ה-
מיגמרת בגרמנית, באיטליה — באי טלקית
וביפאן ביפאנית. אבל ישראליותו
של הסרט אינה ניתנת למחיקה. היא קופ צת
לעיני הצופים מהשלטים בעברית, ה מופיעים
ברקע צילומי הסרט, או מדגלי
המדינה ותמונת הרצל המופיעים בסצנה
של טכס סיום שנת הלימודים בגמנסיה.
דווקא העובדה שניתן להציג את הסרט
בכל מקום בעולם, כיצירה קולנועית אוניברסלית
שכל צופה יכול להזדהות עימה,
ולא־דווקא כמשהו הנושא עליו חותם של
תעמולה ישראלית היא כנראה שגרמה ל־פריצת־הדרך
הזאת, שתעשיית הסרטים
הישראלית ייחלה לה במשך שלושים שנה,
מה סוד הצלחתו של אסקימו לימון?
איך הוא מצליח למשוך אליו מיליוני צופים
ברחבי העולם ולקצור ביקומח נלהבות
בכל מקום בו הוא מוצג?

צולם בישראל. הם מזדהים עם הגיבורים
מפני שהם רואים את עצמם על הבד. זאת
הפעם הראשונה בהיסטוריה של סרט ה ישראלי
שאנשים ברחבי עולם עומדים
בתור כדי לראות סרט ישראלי. הם מת ייחסים
אליו כאל סרט ככל הסרטים. ומה
שחשוב ביותר, שבעיקבות הצלחתו הת חילו
מפיצים בכל העולם לגלות התעניינות
בתעשיית הסרטים הישראלית ומבקשים
לדעת אצל המפיקים המקומיים אם יש
עוד סרטים מסוג זה.״
״מה שמרגיז אותי,״ טוען בועז דווידזון,
״זה הפרובינציאליות של כמה מבקרי סר טים
ישראליים. כל השנים הם צועקים:
היכן הסרט הישראלי שיפרוץ את הדרך
לעולם הקולנוע הבינלאומי ויכבוש את ה עולם?
כשסוף סוף קורה דבר כזה לסרט
ישראלי, בא מבקר כמו יצחק בן־נר, מעקם
את האף, טוען שזה סרט נורא ושאני
נורא־לא־מוכשר. אז אם צריך להיות לא
מוכשר כדי שחברות ההפצה הבינלאומיות
יתחילו לרוץ אחריך, אולי כדאי להיות
כזה.״

הסיפור — פשוט. צעירה זרה באה לש מש
אומנת בבית שבו גדים שלוש בנים
מבוגרים עם אמם הישישה. בית כפרי, מנו תק
ממקום יישוב, שבו מחיצות ברורות
בין אדונים למשרתים ; בית שבו המסורת
שולטת ביד ברזל, ואיש אינו מעז לערער
על שילטון זה.
טירון! דתי. זוהי ספרד בזעיר־אנפין.
בן אחד סובל מטירוף דתי מתקדם, מסתגף
בתוך מערה בחצר, ומקדיש חייו לישו
כאשר אינו חושק בגופה של הנערה. בן
אחר מקשט את עצמו ואת הבובות שבחדרו
במדים חגיגיים, מצטעצע בפולחנים
צבאיים, אם כי אין כל סכנה שייצא אי-
פעם למילחמה ואין• כל רמז לכך שהיה
מסוגל לעמוד במיבחן כזה. ואילו הבן ה שלישי,
המעודן, הכאילו״מתורבת מבין ה שלושה,
הוא רכיכה חסרת כוח־רצון ו־יכולת־החלטה.
גם שניים אלה חושקים, לפי
דרכם, באומנת הנאה, ומנסים לזכות בחס דיה
— כמובן, מבלי לתת דבר מעצמם
בתמורה.
אולם הדמות המפחידה והמיפלצתית
מכולן היא זו של אם מישפחה, אשה מז דקנת
הסובלת מקצרת, והמנפנפת במוד
לותיה ובנכותה כבשוט, שתחתיו היא מח זיקה
את כל בני הבית תחת מרותה, כ אשר
מטרתה המוצהרת ברורה: אסור ש ישתנה
משהו באורחות החיים, ביחסים בין
האנשים, בצורת המחשבה ובחינוך. בצד
כל אלה גדל דור צעיר, המשקיף בעיניים
מאשימות על הקורה סביבו, דור ש העולם
הזה 2151

מבשר את המבט הנוקב וחסר־הפשרות של
הילדה אנה טורנט בקריאת העורב.
דיכוי ניבזי. לא קשה לזהות ולפרש
את כוונותיו של סאורה. החנק של חברה
החיה תחת מגף של רודנות, הפחד מפני
שינויים, האחיזה בדימיונות־שווא כדי
להשתמט מן האחריות של המציאות המיי דית,
ההרס העצמי והצביעות — כל אלה
בוטים, ובולטים לעין. קשה להעלות על
הדעת שילטון דיכוי נבזי יותר מזה של
האם ״הדואגת כל־כך לבניה״ ,בדיוק כשם
שקשה לתאר ריקבון משכנע יותר של ה דת,
הצבא והאינטליגנציה הספרדיים.
״מובן שאגי מושפע מגויא ומבוניואל,״
מודה סאורה, כדי להסביר אותה תערובת
של סרקאזם אכזרי, אנטי־קלריקליזם והתקוממות
.״בכלל, אני חש שאני שואב את
השראתי מן המסורת הספרדית, וחבל שה־מישטר
מקשה עלינו כל־כך לנצל השראה
זו.״ אכן, מאחר שהתכוון מראש לנושא
פוליטי בצורה מוצהרת כל־כך, עבד סאורה
במשך שנה תמימה יחד עם התסריטאי רפאל
אזקונה, כדי להכין תסריט״שיאמר כל
מה שהכביד על לבם, ועם זאת — להוציא
מתוכו כל מילה מפורשת שהיתה יכולה
להתפרש כפגיעה במישטר.
״התוצאה היא שזהו התסריט המעובד
ביותר שלי,״ סיפר סאורה, וגם כך נאלץ
המסיק שלו לעמול זמן רב עד שמצא את
הכסף הדרוש להפקה. המשקיעים לא התקשו
להבין את כוונותיו של סאורה, ולא
ששו להיכנס לעימות ישיר עם השילטון.
למרות הצנזורה. אלא שהמיבצע
עבר בשלום. התסריט לא שונה, ועם בת־זוגו
של הבמאי, ג׳ראלדין צ׳אפלין, בתפקיד
הראשי של האומנת המפקידה את חייה
לקן־הציפעונים המבודד, יצא הסרט לאור,
הוצג בקאן, והעיתונות הבינלאומית חייכה
מאוזן לאוזן: שוב סידרו את הצנזורה ה ספרדית.
עשר שנים קודם־לכן עשה זאת
בוניואל, כשהציג בשם ספרד את וירידי־אנה,
ואחרי התגובות שקיבל הסרט בפסטיבל,
הוא נאסר להצגה בארצו. והנה,
סאורה חוזר על אותו התרגיל, משחיר
את פני המישטר הפראנקיסטי ללא רחמים,
ומוכיח בפעם נוספת כי גם כשיש צנזורה,
אפשר למצוא דרכים לומר את שרוצים
לומר, כשאבירי המיספריים אינם חשים
כלל בנעשה תחת אפם.
סינמטקים היפאני שבכולם
שלושה הסינמטקים בישראל — בירו שלים,
בתל־אביב ובחיפה — מסתפקים
בדרך כלל בשירות לטעם הצרכן ומציגים
שוב ושוב אותם הסרטים שעברו, בדרך
כלל אפילו בהצלחה, לפני זמן לא רב.כל

במאי יאסוז׳רו אוזו
החיים פשוטים
כך את בדי הקולנוע המיסחריים בישראל.
זאת במקום לטרוח להרחיב את האופקים
הצרים של צופה הסרטים הישראלי ה ממוצע.
הטענה, שהתמיכה הניתנת להם
אינה מאפשרת הפלגות נועזות מדי במיב־נה
התוכנית, ומשום כך יש תלות מסויי־מת
במספר הכרטיסים שהם מוכרים בכל
העולם הזה 2151

בלש פרטי
ל קינו ח
בלש בגרוש (דקל, תל-אביב, אר*
צות־הברית) — עוד אחד מאותם
תרגילי קולנוע אופנתיים, שבהם
מסתבר שכאשר אין מה לומר, אפשר תמיד ליטול את מה
שאמרו אחרים ולהעמידו על הראש.
ניל סיימון (״דירה לשניים״) ,שהוא מומחה ואיש מיק־צוע
ותיק בהעמדת דברים על ראשם, חוזר אל אותו חלק
במיתולוגיה של הקולנוע, שכבר הכניס לו׳הרבה כסף:
פולחן הבלש הפרטי ההוליוודי.
פיטר פאלק, שרבים גורסים כי דמות קולומבו שלו היא
מעין קריקטורה מודרנית של האמפרי בוגארט, הופך כאן
לקריקטורה של ממש. הוא מגלם את לו פקינפו, בלש
פרטי, תוצאה של שילוב התכונות הבוטות והמצחיקות
ביותר שבבמה מגיבוריו של בוגארט, החל בסם ספייד,
ב״נץ ממאלטה״ וכלה בפיליפ מארלו, ג״תרדמה הארו־כה״
עם ריק בליין ב״קזבלנקה״ ומורגן ב״להחזיק ולאבד״.
הסיפור אינו חשוב, אינו מתקבל על הדעת ואינו מעניין
(זו דרכו של סיימון לומר, כנראה, שגס באותם הסרטים
היו הדמויות והאווירה חשובים יותר מן הסיפור) .אשר
להצחקות, הן רובן בדיאלוג השנון ומלא התפניות שסיימון

ויליאמסון ופאלק, ציטוטים ובדיחות פרטיות
כותב בבר כלאחר יד, אבל הרבה יותר מזה, הוא טמון
בהשוואה שניו הקריקטורות שבסרט, למקור השראתן מלפני
35 שנים ומעלה.

א ס קי מו צרפתי גזוז מנטה (אורלי, תל־אביב,
צרפת) — עוד טבילה נוסטאלגית
בזיכרונות האישיים של במאית
צעירה בשם דיאן קיריס, המשחזרת על המסך את ימי
נעוריה בפאריס של תחילת שנות השישים.
מעשה בשתי אחיות, בנות להורים גרושים, המבלות את
החופשות עם האב, ואת שנת הלימודים עם האם. הסרט
מתחיל בסופה של חופשה, ומסתיים בתחילתה של החופשה
הבאה. הוא מתרכז, ברובו, בחוויות בית״הספר של שתי
האחיות (בעיקר הצעירה) ,בעימותים עם המורות, ביחסים
בין חברות לביתה ובגישושיט הראשונים לקראת חיי המין
(המחזור הראשון, הסיפורים הבדויים על יחסים אינטימיים
ועוד) — ובקווים כלליים יותר, במצב הפוליטי של
אותה התקופה, שבה רגשה עדיין צרפת עם ויתורה על
אלג׳יריה ומישפטיהם של הגנרלים הסרבנים. בד־בבד משוח זרים
העימותים עם האם, הקינאה הסמוייה לקשריה עם
גבר זר והניצול המשוכלל של המרחק בין האב לאם כדי
להשיג דברים שאם־לא-כן לא היו בהישג ידן.
כל זה מסופר בצורה אפיזודית, קטעיס״קטעים, בלי עומק
מייוחד או התעניינות של ממש בדמויות החורגות מן

הצגה, אולי מובנת אבל אינה משנה את
העובדות היסודיות.
דווקא משום כך צריך לברך בכל פעם
שהסינמטקים חורגים מן המינהג המקו בל
הזה. לדוגמה, כאשר הם מציגים תוכ ניות
של סרטים גרמנים חדשים, שאין הז דמנות
אחרת לראותם בישראל. דוגמות
אחרות: כאשר הם מביאים תוכניות של
קולנוע נסיוני משנות העשרים ! כאשר הם
מציגים ריכוז גדול של יצירות במאי אחד
(למשל, בולוניני) ,שהובאו במייוחד לשם
כך, או, כפי שזה קורה עתה, כאשר הם
מציגים לפני הצופה הישראלי את אחד
הבמאים הגדולים ביותר של הקולנוע, ש אינו
מוכר כלל בארץ ואף אחד מסרטיו
עוד לא הוצג כאן.
הכוונה לבמאי היפאני יאסודירו אוזו,
ששניים מסרטיו, סתיו מאוחר וסיפור
טוקיו, מגיעים לישראל הודות לשירותים
הטובים של שגרירות יפאן. מאחר שמדובר
בבמאי לא מוכר בישראל, כדאי להק דים
ולהכין את המתעניינים. מה עוד, ש כדברי
מבקר הקולנוע הבריטי רובין ווד:
״הצופה הפאסיבי שיילך לראות סרט של
אוזו, ישתעמם עד מוות.״
היי המישפחה. אוזו, שנפטר לפני
15 שנים, נחשב היפאני ביותר באופיו
מכל הבמאים הגדולים של ארץ השמש
העולה. במשך שנים לא עשו היפאנים
שום מאמץ כדי להביא את סרטיו אל
המערב, מתוך ביטחון מוחלט שהמערב,
הלהוט אחרי צחצוחי החרבות של הסמו־ראים
או האכזוטיקה של מסתרי העבר ה אפופים
בערפל, לא יוכל כלל להבחין ב ערכים
של יוצר, אשר ב־ 35 שנות יצירתו

תעלולי שנת הלימודים — עד לחופש הבא
המעגל הקטן של המישפחה. הדמויות השרירותיות ביותר,
החד־ממדיות ביותר, הן במובן גם המצחיקות ביותר.
בסך הבל זהו סרט מאופק יותר מ״אסקימו לימון״.

של ה בהתפו
ובאירושל
חיי

התעניין אך ורק בחיי המישפחה
יפאני בן ימינו, בפערי הדורות,
ררות התא היסודי של החברה,
עים הבאנליים והאפשריים ביותר
היום־יום.
דונאלד ריצ׳י, עיתונאי אמריקאי החי
ביפאן והמהווה את מקור האינפורמציה
העיקרי על הקולנוע היפאני בכלל ועל
אוזו בפרט, גילה שהיפאנים נידהמו כאשר
סיפור טוקיו הוצג לפני כ־ 20 שנה, באוני ברסיטה
אמריקאית כימעט בהחבא, וזכה
בשבחים. האזרחים ברחוב, שמצאו כי ה הגדרה
המתאימה ביותר לסרטיו של אוזו
היא ״בעל טעם יפאני״ לא הבינו כיצד
יכול בן תרבות אחרת וחברה אחרת לרדת
לעומקם.
החיים פשוטים. מאז התפרסמו עליו
במערב מהקרים רבים. יש הרואים בו את
נושא הנס של השמרנות היפאנית בעימות
בין הדורות. את אמן הדיוק וההפשטה
(במובן הטוב של המילה) ,או את מיישם
תורת הזן על, המסך. את הדימויים׳ שלו
משווים ל״הייקו״ (חריזה יפאנית בת שלוש
שורות — בראשונה חמש הברותדבשנייה
שבע, ובשלישית שוב חמש) ,שגם סרגי
אייזנשטיין הושפע מהם. ואילו מישפט־המפתח
בסתיו מאוחר — ״החיים יכולים
להיות פשוטים, אבל בני האדם מסבכים
אותם״ — מתאים לא רק לסרט עצמו אלא
לכל יצירתו של אוזו.
מבחינה חזותית גובל סיגנונו בסגפנות.
המצלמה כימעט שאינה זזה, והיא ניצבת
בדרך כלל בגובה עיניו של אדם היושב על
הריצפה, כדרך היפאנים. המסך ה״ריק׳/

כלומר צילום שאין בו אנשים אלא רק
תפאורה, הוא חיזיון תדיר בסרטיו, הן
משום שזו דרכו למקם את העלילה בצורה
מדוייקת, והן משום שזה עוזר לצופה
להיכנס לאווירה של הסצנה. וזאת מבלי
להיכנס לכל התיאוריות הסבוכות שמעניקות
למסך ריק פרשנויות נוספות.
טחזור החיים. כרווק מושבע שחי עם
אמו, אוזו מרבה לדבר בסרטיו על הרגע
הקריטי שבו צריך הצעיר לבחור בין הורה
בודד לחיים עצמאיים. סתיו מאוחר הוא רק
דוגמא אחת לכך. כמי, שהרבה לשבת עם
חבריו וללגום סאקה בבתי־הקפה של
טוקיו, הוא השתמש במה שראה סביבו
וסרטיו מתרחשים למעשה בין ארבעה מוק דים
עיקריים: הבית, המישרד, בתי־הקפה
והמיסעדות. אתרים אלה מרכיבים את ה חוויה
של היפאני המצוי בסרטיו. אוזנו
הכרויה הבטיחה שאף שורה מן הדיאלוגים
בסרטיו לא תכלול צליל מזויף של מלודרמה
או יומרה. כמשקיף נצחי מן הצד,
נזהרה המצלמה שלו מהצצה אל תוך גרונה
של דמות או אל מאחרי פרגוד הפרטיות
שלה: היא נשארת תמיד במרחק בינוני
מן האובייקט המצולם, קולטת את ההתנהגות
החיצונית ומניחה לצופה לפרש או תה
כדי להבין את ניבכי הנשמה. אין
בסרטיו אהבות גדולות או טרגדיות גדולות;
ואפילו לידה, נישואין או מוות, הם
חלק בלתי נפרד ממחזור החיים. אולי
משוט כך נושאים סרטיו שמות כמו סוף
האביב, תחילת הקיץ, בוקר טוב, סתיו
מוקדם וכדומה.
סרטיו של אוזו מספקים ניחוח של חיים,
על הצופה לפענח את הטעם.

(המשך מעמוד )13
ששון ענה כהלכה, ביק ש הו כ חו ת כי
ה פניי ה מו סמכת, ו ה צי ע כי שמעון ייפגש
אי תו אי שי ת, אגב בי קו רו ה קרו ב ב רו מ א.

״לקנות $גין ר1נוני״
ץ * י שער,כ אחרי הרפתקותיו של ד>־

— 1מייג׳ור האמיץ סעיד חדאד, בוודאי
התרשם כי הנה לפניו פטריוט לבנוני,
אשר בצר לו השליך את יהבו על ישראל,
מתוך מניעים אידיאליסטיים טהורים.
ייתכן שמי שסבור כך יחשוב שנית
כאשר יקרא את הקטע הבא מיומנו של
שרת. הוא נרשם במאי , 1955 זמן קצר
לפני ששרת נאלץ לפנות את מקומו על
כס ראש־הממשלה, ולהחזיר את התפקיד
לבן־גוריון. באותה שעה כבר היה מנוי
וגמור עם בן־גוריון וחבר־מרעיו, ובראשם
הרמטכ״ל משה דיין ומנכ״ל מישרד־הבי־טחון
שימעון פרם, לסלק את שרת כליל
מן הבמה הפוליטית. הם עשו זאת כעבור
שנה.
בפגישה זו השמיע דיין הצעה פשוטה :
לקנות קצין לבנוני־נוצרי כלשהו, כקוויז־לינג
ישראלי לכל דבר. הדבר הוצע בלי
כחל ושרק, כעיסקה צינית המזכירה מיש-
טרים מסויימים.
דיין גם לא הסתיר בשיחה סודית זו
למה הוא מתכוון: סיפוח כל דרום־לבנון
לישראל, עד לנהר הליטני, והפיכת שאר
הלבנון למדינה לבנונית־נוצרית, תחת
חסות ישראלית.
מן הראוי לזכור כי בשנים ההם טענה,
התעמולה הערבית בלי הרף כי ישראל
זוממת לספח אליה את דרום־לבנון, כדי
להשתלט על מימי הליטני. טענה זו נש מעה
באוזני כל אזרחי ישראל כהשמצד,
מיפלצתית, פרי הדימיון המיזרחי הפרוע.
עתה מסתבר כי הדבר היה הרבה יותר
קרוב לאמת מכפי שידעו אף הערבים
עצמם — אלא אם כן היו להם ידיעות
חשאיות מן הנעשה בצמרת העליונה של
ישראל.
(על כל פנים — כל מה שהתרחש
בלבנון משנת 1975 והלאה כבר משתקף
בקטע זה, שנכתב 21 שנים לפני כן.
וכך רשם שרת:

מ מ של ת עי ראקאת רצוננו ותכבו שאת
סו רי ה. בו־גוריון א מנ ם מי ה ר להדגי ש
בי תוכני תו הו א מ כוונ ת לפעולה א ך
ורק נוכח כיבוש סו רי ה בי די עי ראק.
לא רציתי ל הי כנ ס בווי כו ח נרחב ונוקב
עם בן־גוריוו על ה תו כני ת ה די מיוני ת
וההרפת קני ת — המפ תי ע ה בגו ל מיו ת ה
ו ב תלי שו ת ה — בנו כ חו ת קציניו. הסתפק תי
בה ע רה בי פירוש הדברי ם לא ה תעצמו
ת לבנון הנוצרית, אלא מי לחמת ישראל
ו סו רי ה, ולפי סי כוי ז ה יש ל שקול
אתההצ עו ת. עם ז ה קי ב ל תי הצע ת בן-
גוריון בי תו ק ם חו לי ה מ שו תפ ת של מי ש-
רד־החוץ וצה״ ל ל טיפול בענייני לבנון.
ל ש אל תי מי י תן הו ר או ת ל חו לי ה זו ענה
בן־גוריוו בי הי א צריכה ל ע מוד תחת
״ ה פי קו ד ה עליון״ של ראש״ המ מ שלה.
חו ס ר״ה רצינו ת שנתגלה מצד ה אג ף ה צבאי
של ה ה תיי ע צו ת בכל גי שתו לענייני
ה א רצו ת ה שכנו ת, ו בי חו ד לבעייה ה מו ר כבת
ביו ת ר של מ צ בה ה פני מי ו ה חי צוני
של לבנון, הי ה פ שוט מ ב היל. ר אי ת בעליל
כיצד אלה שהצילו אתהמ דינ ה בגבורתם
ובחירוף״נפשם ב מי לחמתה קו מ מיו ת,
מ סוג לי םלה מי ט עלי ה שו אהאם תו ת ר
להם הרצועה בי מי ם ב תי קונ ם.

..הונתסה מטוונוד
ך עגור שכרעיים ה״ננסד, הדזולייה
~ שהוקמה. יש לזכור כי זה אירע לפני
23 שנה, וכי כבר אז הוקמה בממשלת
ישראל ועדה בינמישרדית, שכל מטרתה
היתה לבדוק את האפשרויות של התער בות
ישראלית בלבנון, כדי להביא לבי-
תורה, לסיפוח חלק ממנה לישראל ול ביצוע
מהפכה בה.
וכך רשם שרת ביומנו:

כד זה כאשר שררו כין ישראל
ולכנון יחסים מצויינים, וכאשר
דכנון עצמה היתה שרוייה כשלום
פנימי אידיאלי, ששימש דוגמה לעולם
כולו.
וכך רשם שרת ביומנו:

שכת 28 ,כמאי .1955
לפנו ת ערב שי ח ה עם גדעון רפאל על
מה עניינים שו טפי ם, בין ה שאר על
שנעשה ומה שלא נע שה כלפי לבנון,
ב עי ק בו תההחלטה על הקמת חו לי ה
מ שו תפ ת ל מי ש רד־ ה חוץ ו ה בי ט חון.
הרמטכ״ ל גורס שבירת ק צין כל שהו,
שי ה א מוכן לשמש ד ח לי ל של מנ היג, על-
מנ ת ש צה״ל יופי ע כנענה ל ק רי א תו ״לשח רר״
א ת לבנון הנוצ רי ת מ עול נוג שיה ה מו
ס ל מי ם.
זו ת הי ה, כ מו בן, הרפתקהמ טו רפת,
ו טוב ש הו קמה חו לי ה מ שו תפת על״מנ ת
שנוכל באמצ עו תהל מנו עהסתב כו ת מ סו כנת.
יש ל ה טי ל על ה חו לי התפ קי די חקר
וסקר ופעולו ת ז הי רו ת, ב מג מ ת עי דו ד ם
מ רכיני ם
של חוגי םמא רוניי ם ש אינ ם
ראש ללחץ מו ס ל מי ו מו בני ם לחפ ש מי ש-
ען לעצ מ ם בנו.

מן הראוי לקרוא את הפסוק האחרון
פעמיים.
נאמר כאן כי שרת הצליח אמנם להדוף
את ההצעות של בן־גוריון ודיין, שרצו
בהתערבות מיידית בלבנון, אך לא מפני
שהוא התנגד להן עקרונית, אלא מפני
שהיה אדם זהיר.
לעומת זאת הסכים גם שרת שיש לע שות
פעולות־חתירה חשאיות בלבנון, כדי
להפר את השלום הפנימי בה.

מעניין שהאידיאולוגיה העומדת
מאחרי הרפתקה זו היא כולה
דתית, גם דגכי שרת. יש מילחמה
כץ היהודים ו״המוסלמים״ ,וכמיל
חמה זו נועד תפקיד ד״מארונים״
— שאינם אלא כת דתית נוצרית.
התסריט כולו הוא תערוכת מוזרה
כין מושגים מימי־הכינייס
ומדיניות מודרנית, מן הסוג הציני
כיותר.

,.מישענת קנה וצוד
ף* קי ץ 1956 סולק שרת ממישרד־
• * החוץ ומממשלת ישראל, ושוב לא ידע
מה מתרחש וכיצד מתקדמת הקנוניה של
בן־גוריון ודיין לעירעור המישטר בלבנון.
בכל זאת יש רישום נוסף — ומעניין
ביותר — על נושא זה ביומנו.

יום שני 16 ,כמאי .1955
אחרהצה ריי ם ני סיון נועז, יזו ם מצדי,
של ה תיי ע צו ת ביו מי שרד־החוץ ו צה״ל,
לאחרהפסקהא רו ב ה. י שבתי ראש. מ־מי
שרד״החוץ ה מנ כ״ ל, לוריא( ,גירעון)
רפאל( ,יוסף) ת קוע, נג׳ר. הז מנ תי גם א ת
טדי (קולק) ואת זי אמה דיבון. מ ה בי ט
חון — בן־גוריון, הרמטפ ״ ל (מ שה דיין),
ראשי אג ״ ם מ אי ר ע מי תואמ ״ן י הו שפט
הרכבי, עם סגנו יובל נ א מן, ועוד מי שהו.
בסעיף הרא שון — הרכש מצרפת —
לא הי ה וי כו ח רב. הבל ה ס כי מו בי יש
ל קנו ת בצרפת מ ה שרק אפשר, ויש למ נוע
מביר ת נשק צרפתי ל מצריי םאם רק
אפשר.
ויכו ח רב נתעורר ב שאלה ה שניי ה —
מ ה ייע שה א ם תפלוש עיר אקל סו רי ה,
או אםי קו ם אי חו ד שתי האר צו ת בדרך
אחרת.
בטרם נ תן בן־גוריון ת שובתו ל שאל תי
זו, פתחבב עיית הלבנון. ח לו מו מ אז —
להתערב בענייני לבנון ולה בי א לידי הכרזת
ק הי ליי ה נוצרית. הי ה לי פעם וי כוח
רב אי תו בעניין ז ה, וני סי תי ל הו כי ח
בי המא רוני םהם מי שענת קנ ה קצוץ, כי
ה ם מפולגי ם בפני ם, ובי אין בהם גורם
שיעז להסת בן ויובל לשמש לנו מי שען
ובעל-ברית של ממ ש. הו א בשלו.
נובח אפ שרות של פלי שה עי ר א קי ת
ל סו רי ה, התעורר בו או תו יצר מחד ש.
נזכר בי יש גם דרוזים בלבנון, א שר
ברור מ שו ם־ מ ה בי י תנו יד להרפתקה
של לבנון נוצרית, ובן פקדל טו בהאת
ה מ תו א לי ם.
הרמטב״ ל (דיין) החרהאח ריו וגיל ה
צפונות מחש בו תיו המר חי קו ת. לדידו בל
מ ה שדרוש הרי זהל מצו א קצין, ולוא
בדרגת סרן, לרכוש א ת לבו או ל קנו תו
בכסף, על מנ ת שי סכי ם להבריז על עצ מו
כמו שיע ה או כ לו סיי ההמא רוני ת. או
אז יי כנ סצה ״ ל ללבנון, יכבוש אתהשטח
הבא בח שבון ויכונן שילטון נוצרי ב ברית
עם י שראל. השטח שמדרום ללי-
טני י סו פ ח סי פו ח גמור לי שראל, והכל
על מ קו מו יבו א בשלום.
שמענו,
אםב קו להרמטכ ״ ל לוא
ועשינו זאתמחר, גם מבלי להמ תין ל או ת
מבגדאד. א בל בנ סי בו ת הנ תונו ת מוכן
הרמטכ״ ללהת אז רבס בלנו ת עד שתע שה

ערב מיבצע־סיני, דאג בן־גוריון לסלק
את שרת מן השטח, כדי שלא יוכל להפ ריע.
שרת, שלא ידע דבר, נשלח לשלי חות
מדינית חסרת־שחר באסיה. בשעה
שכוחות צה״ל פרצו לסיני, בתיאום עם
הממשלות הקולוניאליות של בריטניה וצר פת,
היה שרת עסוק בשיחה עם ג׳ווהאר-
לאל נהרו, ראש ממשלת הודו, האיש
שנחשב אז כמנהיג הגדול של כל העולם
השלישי.

בשיחה זו ה!עי ע שוכ שמו •טל
כמיל שמעון, אז נשיא לכנון, וכיום
ראש ״החזית הלבנונית״ — מיס-
גרת-הגג של אירגוני הימין הנוצרי
כלבנון.

יש להניח כי כבר אז היו קיימים קש רים
חשאייים בין בן־גוריון ובין שמעון.
וכך רשם שרת:

יום שלי־טי 30 ,באוקטובר .1956
אנו ה תו ק פן 1
...נהרו אמר (על ט ענו תמשה שרת בי
א ם הערבים פו ח די ם מי ש ר אל אד רבה,
יעשו שלום וי בל מו ב חוז ה ס כנ ת התפ ש טו
ת ה) בי כל ז ה הגיוני א בל ה ם (הערבים)
אינ ם הגיוניי ם כלל.
הנ ה דוו ק א מנ שיא לבנון, ב מי ל שמ עון,
נז ד מן לו ל שמוע א ת הדברים ה ק שי ם
ביו תר על י שראל — פ חד עצום מה ש־ת
ל טו ת ה. אמר תי בי ז הו שוב א ב סו רד.
הן מכל א ר צו ת ערב יש ללבנון לח שו ש
פ חו ת. זו הי ה אר ץ הי חי דהב מיז רחה תי כון
ש אין ב ה רוב מו ס ל מי, פרט לי שראל.
אנו והםי בולי ם ל הוו תיחד חו מ ה בפני
השתל טו ת מו ס ל מי ת.

זוהי דוגמה לתיחכום המנהיגים המא-
רוניים, המתיימרים להיות צאצאי הצידו נים
הקדומים, בעלי עבר מיסחרי ודיפ לומטי
רצוף של חמשת אלפים שנים
ויותר.
בעודו רוקם את מזימותיו עם בן־גוריון,
דאג כמיל שמעון לתקוף את ישראל ב־שצף־קצף
באוזני מנהיגים זרים וגדול ה עולם,
ולהוקיע את מזימותיה.

שום דבר לא יפריע לאותו שמעון
להצטרף מחר לקואליציה של
אויכי ייטראל, ואף להתקפה צכאית
עליה, אם ייראה לו שהדבר משרת
את האינטרסים של המימסד הפי-
אודלי־השמרני של ראשי החמולות
המארוניות.
כפי שמנהיגי ישראל ביקשו לנצל את
ראשי המארונים כדי לשרת את מגמות
הסיפוח וההתפשטות של ממשלת ישראל,
כך ביקשו מנהיגי המאמנים לנצל את
ישראל למטרותיהם שלהם, דבר שלא הפ ריע
להם לנצל מעת לעת למטרות אלה
גם את מנהיגי סוריה.
הגדרתו של שרת. שאנשים אלה הם
״מישענת קנה רצוץ״ ,מנוסחת בלשון
ההמעטה.

שיא תצנישת המחחסוח

נוצריה בוחוזו #ביירות: מיליון לבנונים הפנו פליטים

קורא הי־צדאלי וגלולים הגילויים
• האלה, שאמיתותם היא מעל לכל ספק,
לגרום להלם.
מתגלים כאן מעמקים של ציניות מת חסדת׳
שהאזרח התמים לא היה כלל מסוגל
להעלותם על דעתם, עד שפורסם יומן
זה( .אולי יימצאו כמה אזרחים שימצאו
עתה לנכון, לפחות בסתר ליבם, להתנצל
על המחשבות שעלו בליבם כאשר קראו,
במרוצת השנים, את טענות העולם הזה

על נושא זה).
התעמולה הישראלית טענה במשך ה שנים
כי לבנון היתה אידיליה של דו-
קיום מוסלמי־נוצרי, וכי אידיליה זו הופ רה
ביד גסה וברוטאלית על־ידי סוריה
(או אש״ף, או ״המוסלמים״) .ברבבות נאו מים
ומאמרים הובא הדבר כהוכחה ניצחת
לכך שאין לסמוך על הערבים, שהם בוג־דניים
ומפירי־הסכם, וששום עם קטן ב מרחב
אינו בטוח בחייו נוכח הפראות
הטבעית של הערבים.
מה יגידו עתה בעלי כל המאמרים וה נאומים
האלה — החל ביזהר (״ם. יזהר״)
סמילנסקי וכלה באחרון הכסילים בכנסת
ובעיתונות — נוכח הגילוי, כי ממשלת
ישראל היא שתיכננה במשך שנים
ארוכות את הריסות שלום־הבית בלבנון,
פעלה לשם כך במחשכים, ובלי ספק תרמה
תרומה נכבדה להשגת מטרה זו — שאת
מחירה שילמו כל פלגי העם הלבנוני
בטרגדיה אנושית נוראה, בנהרות של דם
ובזוועות איו־ספורז

עבור ל״שרזזון
0א 61£א 11$א 1 £

היא נו עד ה לג ב רי ם

שרתון היא סיגריה עם אישיות.
התערובת המשובחת שבה הוכנה בקפדנות
מעלי וירג־יניה מובחרים, כמיטב הסיגריות האנגליות.
• אם עריץ לא ני סי ת־ק ח ׳ שרתוך עור היום.

״שרתו?״
סיגרית וירג׳יניה אמיתית
סו\וש 81 זז5ו01.ו\ו־ו
באריזה חדשה!

העולם הזה 2151

בתבילבית הסיפרות

שחושבת עצמה ממל״כת סופרים ^

אהבותיה של ..אהובת הקצץ הצרפתי,,

״שמש העם ,

ומאוו־־

האנושות ־ מכבה את להבת השידה היהודית ^ פיבו־וק ״רבי המכר־־*
תולעי תרבות
המשקללת בגן־החיות של הסיפרות העיברית, ברא
האל בעלי־חיים מסוגים שונים ומשונים.
סוג התופס לו אחיזה בשנים האחרונות,
גדל ותופח מקבוצה של עקרות־בית, ש מרוב
שיעמום העבירו את זמנן בפקולטות
לסיפרות, שהסמיכו אותן נ״מבינות״ ב־סיפרות.
גברות אלה מודעות לעובדה שהן
לא תצלחנה להיות למרצות לסיפרות, דבר
שמתסכל אותן, והופכן מרות־נפש. הן
מוצאות לעצמן ריפוי־בעיסוק בדפים ה־סיפרותיים
של העיתונות היומית שמומחי
הסיפרות, המוסמכים לכך, ממעטים להש תתף
בהם.
נשים אלה חוסכות מעורכי המדורים הללו
את הבושה להופיע במדורים חלקים ונטולי
סימני־דפוס כלשהם. בתפקידן ככתב-
לבות־סיפרות, הן מפתחות רפלכם מותנה
של ממליכות סופרים ומוציאות־להורג
של סופרים, והכל תוך ניסיון לשכך את
להט תיסכוליהן. לשון כתיבתן היא בבחי נת
חיקוי עילג השאול מסיגנון כתיבתה
של הדה בושם, בהצלבה עם תככיו הל שוניים
של בנימין הרושוכסקי (1.8 1
במהילה עם דיו הלקוחה מנחלי־האכזב
המפכים למרגלות גיבעת הוונוס שלהן,
בעזרתה הן מטמאות בשיטחיותן ובבורו־תן
את הסיפרות העיברית — ואיש אינו
מתקומם.
אחת הגברות הללו זכתה באחרונה ב כינוי
״המשקללת״ (מתחת עם ״ד,מ־גמרת״)
,והגיעה לאחד משיאיה של מגי-
פת״תרבות זו. ברשימה שפירסמה המשק ללת
במוסף־הסיפרות של אחד הצהרונים,
על אודות ספדביכורים משעמם וחדגוני
של מספר חדש — היללה ושיבחה את
הספר, כאשר מניעיה אינם אהבת מרדכי

אלא שינאת המן. הרשימה מקיפה כעמוד
וחצי, היקף שבכמותו לא זכו כיאליק,
ברנד וכרדיצ׳בסלוי.
המשקללת ניסחה כך את מלאכת ההלל
שלה, באומרה על המחבר הצעיר :״אינו
מגלה אותה וירטואוזיות לשונית שאנו
מוצאים, לנוטל, כמי־טפטים המוסיקאליים
והמאניים של נפתלי יכין והיא
עושה מלאכתה קלה, מאחר שלשבח את
המתים אינו מחייב, ונפתלי יבין בחייו
ובמותו לא זכה להגיע לפסגות הסיפרות
העיברית. ה״מישפנרם המוסיקאליים והמא־גייס
של נפתלי יבין לא הגיעו לאוזני
קוראי הצהרון, והמעט הידוע להם מהסים-
רות העיברית הוא האותיות שנעלמו מ עיניה
של המשקללת הנ״ל, פרי עטם של
ס. יזהר, פינחס שדה, עמום עוז ויצחק
בן־נר, שמישפטיהם המוסיקאלייס שלהם
מן הסתם אינם קליטים באוזניה.
קביעות מתמיהות רבות בנוסח זו המצו טטת
לעילי, שבהן רצוף המאמר הנ״ל אין
מקורן, רחמנא־ליצלן, באי־ידיעתה של
אותה משקללת את מיכמני הסיפרות העיב־רית,
בבורותה ובכל השאר* .מאחרי ה קביעות
הללו מסתתרת אשלייה של עוצ מה,
של כוח להמליך או להדיח סופרים.
אלא שבדומה לממליכי מלכים אמיתיים,
יצרה של המשקללת וסקרנותה לא באו
לידי סיפוק באותיות הספר, והתעורר
בה יצרה לפגוש במומלך שלה, כבשר
ודם. על כן הטריחה אותו מעירו הרחוקה,
וזימנה אותו לאחד מבתי־הקפה של תל־אביב.
בין השאר אמרה לו המשקללת
דברים בנוסח :״אם אני רק רוצה, אני
יכולה מחר להוריד את יצחק בן־נר,
ו(א.כ ).יהושע, ולהעלות אותך אל הפיס־

* מרוב התלהבותה לשבח את הספר
האמור, התעלמה המשקללת מן העובדה
שמחברו השתיל במילחמת יום־הכיפורים
חייל מיצרי צמא, שנותר עוד ממילחמת
ששת־הימים.

מאחר שבדומה לשאר מדעותיה אין
המשקללת יוצרת של ממש, והבורא לא
העניק לה תכונות המתקרבות קירבה כל שהי
ליצירתיות לשמה, נבצר ממנה לצטט
עצמה ולומר דברים כגון :״כפי שכתבתי
כבר כסיפרי, החול העשבוני ו/או
״אם לומר כדברים שהדגשתי כפיפרי
,אנשי עמודה היא נתקפת, בסוף רשי מתה,
בגל של אפולוגטיקה תוקפנית, וקו בעת
:״ולאור כל האמור כרשימה זאת,
אני יבולה לענות סוף־סוף על השאלה
ששאלו אותי בגלי־צה״ל כרא־ט־השנה —
מהו האירוע הסיפרותי החשוב כיותר של
תשל״ח?״ והתשובה ברורה — בן־חסותה
הצעיר, שאותו היא מייעדת למלכות.
מזלה האחד של הסיפרות העיברית, ש בין
נישואין לגירושין של המשקללות
למיניהן נותרים מירווחים,־ המאפשרים ל־סיפרות
לנשום לריאותיה אוויר צח. ואז,
בינות לערוגותיה ממשיכים לצמוח עש בים
שוטים, חרולים ומשקללות חדשות
לבקרים.

תרגום

רומן למשרתות
הסיפרות
״ומה אם אני זונה, איזו רשות יש
לחברה להשפילני? האם קיבלתי מוכות
כלשהן מידי החברה? אם אני גידול סרטני
נורא בחכרה, האם אין לחפש את
סיכות המחלה בריקכון־השלד? האם אי נני
בתה החוקית, לא ממזרה, אדוני?״
(מתוך נזיכתב ל,טיימס׳ ( 24 בפברואר,
.)1858 קטע ממיכתב זה, ויותר מ־ 100 קיט־עי
שירים, פרוזה ורשומות היסטוריה, פרי־עטם
של קארל מארכם, תומם הארדי, צ׳א־רלם
דארווין, לורד טניסון, ג׳ין אופטין,
מתיו ארנולד, ויליאם כארנם, לואיס קא־רול,
מארטין גארדינר ועוד רבים אחרים
וטובים, מהווים אחת מאנתולוגיות הצי טוט
המעולות ביותר, מכיתבי המאה ה־, 19
שראו אי־פעם אור בעיברית, בתירגום.
חסרונה הבולט של אנתולוגיה זו מצוי
בעובדה שבינות לציטוטים מצוי מילוי מי לולי
של רומן־משרתות ריקני ומשעמם*
פדי עטו של מחבר האספן והמאגוס, רבי״
מכר שהוסרטו, המנסה לעטות על עצמו
בספר זה מעטה של סופר רציני ומכובד.
תוך כדי ניסיון זה, איבד המחבר את
כישרונו ואת יכולתו לספר סיפור־מתח
פשוט, המשולל ״ערכים סיפרותיים״ והפך
אולי התופעה הסיפרותית הריקנית ביותר
במחצית השנייה של המאה העשרים.
היות שמזה חי דור סיפרותי שלם,
קיימת עדה עולמית של כתבלבי סיפרות,
שנבצר מהם לחדור למעמקי משמעות ה־סיפרות
המודרנית, ציפו לאדם שיבוא
ויקח את ״הרומן החדש״ לסוגיו, ויהפוך
אותו דייסת־מילים פופולאריות במתכונת
של רב־מכר מתקתק, שיפריח סיסמות וסי טואציות
סיפרותיות כמו היו בלונים
פורחים באוויר. חלומם של כתבלבי ה־סיפרות
היה למצוא רומן מודרני שיש
בכוחו להעלות לחות של ריגשה אינטלק טואלית
באברים הלא־אינטלקטואלים של
מבקרות ומבקרי סיפרות, ובעיקר משרתות
הסיפרות. ג׳ון פאולס הצליח בכך, וחיבר
רומן למשרתות הסיפרות. בעזרתו הן יצ ליחו
לפתוח צוהר לעולם לא לו נועדו.
* ג׳ון פאולס ,״אהובת הקצין הצרפתי״
.תירגום: אביבה גור, הוצאת ״ספריית
פועלים״׳ 413 עמודים (כריכה רכה).

בחודשים האחרונים הפכו משרתות ה־סיפרות
המקומיות את אהובת הקצין
הצרפתי האירוע הסיפרותי התמוה ביותר
בארץ בשנים האחרונות. גברת בשם רחל
שקלוכסקי, ברשימה שפירסמה בידיעות
אחרונות תחת הכותרת המשחררת האשה
כאמצעי ואיום, נלכדה כפרפר באור־החש-
מל במלכודת אנתולוגיית הציטוטים שהכין
פאולס למשרתות סיפרות מסוגה, והיא כת בה
על הספר :״הוא רומאן חכרתי־היס־טורי,
על התקופה הוויקטוריאנית, ועל ה שינויים
החברתיים והרעיוניים שהתרדדטו
כמחצית השנייה של המאח חתשע־עיט־דה...״
ובכלל, מיהם צ׳ארלם דיקנס, תומאם
חארדי הסופרים, ומארכם ואנגלם שעשו
מלאכתם בנושא תיאורי זה.
כלי הניתוח והפיענוח שבעזרתם מבארת
ומפרשת גברת זו את אהובת הקצין הצר־פתי,
לקוחים מהספרים האחרונים שעליהם
כתבה. למשל, לצורך הבהרת פרשת כיכד
עט־נישואיו של ״הגיבור״ צ׳ארלם, היא
נעזרת במאטייה דאלרי, גיבור גיל התבונה
של סארטר, שאותו סקרה כמה שבועות
קודם לכן בהארץ. וכותבת שקלובסקי :
״נישואים אלה הם בשבילו מה שהנישו אים
הם כשביל מאטייה דאלרי, גיבור, גיל
התבונה׳ של סארטר: קץ החירות, קץ
האפשרות להגשים את כל הפוטנציאל

אלא שלצורך הצגת בקיאותה בסיפרות
מסתחררת הגב׳ שקלובסקי מעמדתה, מרי מה
את סיפרו של פאולס מניבכי אותיו תיו,
וכותבת עליו את הדברים הבאים :
״המיפגש הראשון כין שרה לצ׳ארלם מז כיר,
אגב, רומאן־התכגרות נודע אחר :
,דיוקנו של האמן כאדם צעיר 1916
של ג׳יימם ג׳וים למותר לציין, שאם
זורם בדמו של אותו ג׳ון פאולס דם יהו די,
ואפילו באחוז דליל, מוטב שיממש
בהקדם את חוק השבות ויעלה מייד ארצה,
על־מנת לעמוד במעמס ההשוואה עם
ג׳וים, שמרעיפה עליו הגברת שקלובסקי.
בארצו שלו, איש לא הניח על ראשו
המתולתל כתר זה.
את רשימתה מסיימת הגב׳ שקלובסקי ב קביעה
ד״מאד־מאד־סיפרותית׳ ,והיא :
״חינו של הספר תלוי כמידה רכה בקורא
וכמידת הרגישות שלו לסיגנון, לאילוז־יות,
למישחקי-הלשון ובו׳ — עד בי אפ שר
לומר כי הספר מתמכוט רק בעזרת
שיתוף־פעולה עירני מצד הקורא. פאולם
מזמין את הקורא למישחק אינטליגנטי
ומתוחכם והצלחתו — היוקרתית ולא
,הקופתית׳ — של הספר תלוייה כקיומו
של קורא אינטליגנטי ומתוחכם במילים
אחרות, אם שקלובסקי היתד, כותבת בי קורת
אמנות על ונוס ממילו, הרי :
חינו של הפסל תלוי במידה רבה במתבונן
ובמידת הרגישות שלו לסיגנון, לאילה־יות,
למישחקי־האבן וכו׳ — עד כי אפשר
לומר שהפסל מתממש רק בעזרת שיתוף־
פעולה עירני מצד המתבונן
עמיתה של הגב׳ שקלובסקי, הגב׳ לאה
דובב, סקרה ספר זה במעריב, והבהירה
לקוראיה שבניגוד ׳לקודמתה שקראה את
סארטר וג׳וים, היא קראה באחרונה את
דוריס לסינג, דבר שלא מנע בעדה לפזר
על הספר דייסה של מילים, המסתכמות
בקביעה :״כשלעצמי, סבורני כי אמת היא
שפאולס איננו טולסטוי ; אבל לעומת זאת,
בתור פאולם הוא עומד בהחלט כזכות
עצמו, וזכות זו איננה פעוטה מקום
מכובד בעדת החאפריות המקומיות תופסת
* הגב׳ שקלובסקי מדגישה את, דיוקנו
של האמן כאדם צעיר׳ ולא, כאיש צעיר/
בתרגומו המקובל של שם הספר לעיברית,
ומתעלמת מכך ששם הספר שהיא סוקרת
צריך להיות, בעיברית :״אשת הקצין הצרפתי*.

הגב׳ רינה ליטווין, שחרגה הפעם ממיני
הגה, הלא הוא כתיבת הקדמות מבומבמות
לספרים שהיא מתרגמת, והיא פירסמה ב-
הארץ רשימה עמוסה ציטוטים, המעידים
על אהבתה העמוקה לאהובת הקצין הצרפתי.
נרעש
פחות מגברות אלה היה המבקר
הנרי אונגר, שכתב בדבר בין השאר על
סיפרו של פאולס :״כמקום להיות אלו הים
— הוא משחק בלהיות אלוהים: כדור
שבו אין אלוהים — זה כל מה שיש.
וכדור שבו תוחלת החיים של תהילה
סיפרותית מונה חמש שנים כלבד, הערות
אלה בנוגע לתהילתו של פאולם מספי קות...״
.אך מאחר שברומן גרוע עסקי נן,
הרצוף ציטוטים מעולים שבמעולים,
שהביך וריגש את האינטלקט של הכותבות,
מן הראוי לסיים עבורן רשימה זו
באחד מציטוטי הספר, בזו הלשון :
X 63^,^\7 6116ק 13ז? 03111111113׳׳
£(111)1 113110 01035, £51131110 81111
׳0111§6118, 113513111, / 0501113 031 £116 11011־ 81 £5113 ? 116113 £11111? /£11§111ס!)
111 £16׳ £11111 0 6 )1116,׳ 118 £51:נן 0
13513־ 6115 £018115 1 0 161111׳ 01X11 /

חייו האחרונה, לשפיטתם ולהשמדתם של
סופרי האידיש בברית־המועצות, תוך עקי רת
נידבך מרכזי מכותל המזרח של התר בות
היהודית בגולה. בפעלו זה השלים
סטאלין מלאכת השמדת תרבות בה החל
אדולף היטלר, עשרים שנה קודם לכן.
בימים אלה, ראתה אור אנתולוגיה מתור גמת
משירת סופרי האידיש בברית־המוע־צות**
.באנתולוגיה כינס עורכה מרדכי
סכר, משיריהם של 13 משוררים שיצרו
בתקופת המהפיכה ומלחמת־העולם השניה,

אנתולוגיה מודרנית

פרץ מארקיש
שי ר
מי עוד כ מוני כ ה נירדף בין גבול לגבול ן
על כל צעד יארבו לי בגושי.
נו, ס ח בוני כבר א ל הגרדו ם, ס ח בו,
אני אז ר ח רוסי
גבולות י ם־ ה ש חור ווי סלהאסבב !
אל נא עם פנ סי כ ם לרצד ן
אין ע מי דרכון. אצלי בלב
כוכב א דו ם לו ה ט
מס בי בכ ם, שומרים נו ק שי ם, א שו ט
ברא ש מור ם, פרוע ומדובלל ;
נקטה נפשי בעניב ת״ קי שוט,
עת עניב ת״ תליה רו מז תמעל
בכל האר צו ת תנוע ד מו ת־ פני
בדרום — לבי, ראשי — בצפון־תבל ;
נו, ק חוני מ שר תי םקר חי ם, חפשו ב תוך כלי;
העין האחת — כלי ה, ו ש תי הן — בבל

פרץ מארקיש
אה, רוסיה הבוערת בראש הר
בצירוף מבוא, המגלה טפח מעולם תר בותי
זה שילידי הארץ, שהעיברית היא
שפת אמם, אינם מודעים לו כלל. בין
המשוררים ששיריהם מכונסים באנתולוג יה
זו בולטים דאר ניסתר, שנפטר במחנה־ריכוז
סטאליניסטי ב־ ,1950 לייב קויטקו
ופרץ מארקיש שהוצאו להורג ב־,1952
ועוד משוררים — קורבנות הצדק של סטא־ליו•
קולות
מן הדממה הוא, כאמור, אוצר של
תרבות, אוצר בלום שראוי לו שיימצא בכל
מדף־ספרים של חובב שירה, ויש בכוח
השירים הכנוסים בו לגלות מן האנמיות
האידיאולוגית הקיימת בשירת מרבית ה משוררים
הישראלים הכותבים שירה בימים
אלה. יעיד על כך שירו של פרץ מארקיש
באנתולוגיה מודרנית.

הה, רו סי ה ה בו ערת ברא ש־הר,
קבל עולם כולו בא יו ם־ דינן !
א ת מו כנ ה ו מזו מנ ה כבר ל קבל הגזר,
ו אני מ שוררן הנע־ונד, עי מך

עיברית: מרדכי סכר

הונאת־מכר סטאלינגרדום מסורת האגדה היהודית מספרת, כי סמוך
למותו חבש חמלד חורדוס אחדים מזיקני
יהודה בבית־האסורים ביריחו, וציווה ל הורגם
ביום מותו כדי שיהא העם מתאבל
עליהם, ולא יביע שימחה על מות המלך
השנוא. הדימיון בין אגדה זו, לתקופת
חייו האחרונה של הרודן הרוסי, שכונה
״שמש העמים, מאור האנושות, זיו האומות
ואבי העמים״ יוסף ויסראנוביץ גור־נאשווילי
סטאלין שהקדיש את תקופת
* האל פריפאוס הוא המדבר: פסלי־עץ
קטנים שלו, זקופי־פין, שנועדו להפחיד את
הגנבים כמו גס להביא פריון, היו חזון
נפרץ בבוסתנים הרומאיים, רוצה היית
לדעת מדוע מנשקת הנערה את החנית
הזאת שלי, אף־על־פי שאני עשוייעץ? אינך
חייב להיות בעל ראייה צלזלה כדי לפענח
זאת, .נקווה,׳ חושבת היא, ,שהגברים יש תמשו
בחנית הזאת עליי — ובאכזריות.׳

במדור זה לפני שבועות אחדים (העולם
הזה ,)2147 נקבע שרשימת רבי־המכר ש עורך
ומשדר עובד גלי צח״ל, דניאל כהן־
שגיא, ומפרסם בו־זמנית בידיעות אחרונות,
אינה מייצגת את מיספרי המכירה הרי אליים
של הספר העיברי בארץ. ן זי־לכך,
גלי צה״ל משרתים אובייקטיווית את
תעשיית־הספר העיברי, ומזיקים לו בשד־רם
רשימות מסולפות של רבי־מכר.
אחרי פירסום זה התקשר כהן־שגיא אל
כותב שורות אלה, וציין כי רשימת רבי־המכר
שלו נקבעת על־סמך רישום ב־15
חנויות ספרים — 5חנויות בכל אחת מ שלושת
הערים הגדולות* ,שלפיהן הוא
** ״קולות מן הדממה — אנתולוגיה
לשירת אידיש בברית־המועצות״ ,עיברית :
מרדכי סבר, הוצאת ״אל״ף״ 109 ,עמודים
(כריכה קשה).
* בשיחה שערכתי עם כהן־שגיא התברר,
שגס כמידגם מוגבל לשלוש הערים
הגדולות פגום מידגמו, בשל היעדר חנות־הספרים
של מיפעל השיכפול באוניברסיטה
העיברית בירושלים, מחמש החניות
הירושלמיות שלו. זאת, למרות שזו נחשבת
חנות־הספרים בעלת היקף המכירה הגדול
ביותר בירושלים.

בחטף

תרבות הבורות בטלוויזיה * מיהו

המשורר רוברט פוזן? * סופרי־הצללים
של האודם * הצניעות של פ1־ופ׳ שלום
• במחלקת החדשות של הטלוויזיה הישראלית מצויים דסקים לנושאים שונים,
וביניהם גם דסק לתרבות שבראשו ניצב ״איש התרבות״ של הטלוויזיה, הכתב עמום
ארכל — וכל קשר בינו לבין תרבות מיקרי בהחלט. לפני כחודש ימים דיווח הדסק
שבראשותו על יריד־הספרים הבינלאומי בפרנקפורט, בקריינות כתבת־לווין. בדיברי
ההקשר שליוו את הסירטון נאמר, כי בהצלחה גדולה ביריד זוכה סיפרו החדש של
הסופר הגרמני זיגפריד לאגדם. והכוונה היתה, מן הסתם, לסיפרו החדש של זיגפריד
לנץ מוזיאון המולדת. בכתבה אחרת, שאותה ערך והגיש עמוס ארבל עצמו, על הסרטת
מחזהו של אפרים גוטהולד לסינג, נתן החכם הדגיש ארבל, שבין שאר הדמויות
המופיעות במחזה המצולם עבור הטלוויזיה הגרמנית לקראת מלאות 200 שנים למותו של
לסינג (נולד ב־ 1729 ומת ב־ ,)1781 בלטה ״דמותו של סאלאדין״ .מיהו סאלאדין? אין
הוא אלא הסולטאן סאלח א־דין, ש תרגום
שמו לגרמנית סאלאדין • העי תונאי
עמום אילץ, ברשימתו ״לחיות עם
(משה) דיין חי את התנ״ך׳ כותב, בין ה שאר
:״למי התכוון רוברט פוץ כשכתב
(״אחרי הפלת המטוס הלובי״) לפני שש
שנים בקירוב — ״תולעי גרם אצבעותי/
הן מחטטות ועד ועוד /בקיברי קדומים/.
לאורך קירות ביתי /רומזים חלולים,
דוממים /ארונות בריתי / .אברי מתחפר
עוד ועוד /במחילותיהן הלחות של ה נשים
/ .את הגברים קוראת עיני /ה קרועה
נוראת הוד / .אמרי־פי מתחלפים /
כי בתחבולות אעשה מלחמותי /אך שפתות,
חתומות /גוזרות עליכם דין
אמת שורות השיר מביאות את ה תשובה
לשאלתו של אילון למי התכוון
רוברט פוזן, אך מותירות את הנעלם:
מיהו רוברט פתן? התשובה ידועה רק
למתי־מעם. רוברט פוזן אינו אלא עורכו
של אילון גרשום שוקן, המפרסם
לעיתים רחוקות שירים תחת פסבדונים
זה. באותה רשימה מגלה עמום אילון מיהם
״סופרי הצללים״ שחיברו את סיסריהם של
מנהיגים שונים בישראל, והוא כותב :
״גולדה מאיר תרמה בקושי שורה ל זיכרונותיה,
הם נכתבו ע״י גברת רינה סמואל מרחובות, שחיברה גם את קשת לוחמים
של יגאל אלץ* חלק הגון מסיפרו של אבא אכן עמי כתב ניל קוסודי, מעורכי
קומנטארי בניו־יורק. משה פרלמן כותב את ספריו של טדי קוללן. אך אין כימעט
ספק שמשה דיין כתב בעצמו את הספר הקצר הזה (לחיות עם התנ״ך) ,שהוא תדיר
חינני ופעמים נאיווי בפגישה שנערכה באחד מבתי־המלון בירושלים, בין קבוצת
סופרים ירושלמיים לבין משתתפי סמינר של הג׳ואיש סוסייאטי פאבליקיישן, הציגו
המשתתפים הישראלים ברוב רהב את רשימות הספרים שחיברו. כאשר הגיע תורו של
פרופ׳ גרשום שלום, חוקר המיסטיקה הנודע, הוא הציג עצמו במילים :״אני פרופסור
שלום. אני קורא, בדרך־כלל, דברים שאף אחד אחר אינו קורא אתיקה חסרת־תקדים
הפגין באחרונה עורך־המוסף לסיפרות של על המישמר א״ב. יפה, שחיבר רשימה
אחרי פגישת עסקני ועורכי סיפרות עם הסופר האמריקאי ג׳ ץ אפדייק. בהערה לרשימתו
כתב יפה :״בשעת השיחה עם אפדייק לא היתה בידי אפשרות להקליט את תשובותיו,
ואף לא לרשום אותן. בשל האופי המיכתמי של דבריו, שקשה מאד למסור אותם
בנאמנות בלא מכשירי־עזר, הסתייעתי בניסוח כמה מישפטים מתשובותיו של אפדייק
לשאלות זהות, בראיונות שנערכו באמריקה ואשר הובאו בסיפרו ( )1976ק ס 1010601״
.?16063״ ! 0בפליטת־פה מצערת נכשלה ח״ב שולמית אלוני בראיון עם גדעון
לב־ארי, שבו הזכירה ברשימת נשים פוליטיקאיות את השם רוזה ליכטנשטיין(!)
מן הסתם התבלבלה חברת־הכנסת והתכוונה, במקום השחקנית הוותיקה, למהפכנית רוזה

לובסמבורג.

קובע את רשימתו. המידע שמסר, מצדיק
ומחזק את הביקורת שהועלתה במדור זה.
כותב שורות אלה פנה לדויד נוימן, דובר
הלישכה המרכזית לסטאטיסטיקה בירו שלים,
אשר הבהיר, שמידגם ייצוגי לבדיקת
כמות מכירת הספרים בישראל, חייב
להקיף חתך מלא של החברה הישראלית,
על־פי מרכיביה ורבדיה השונים, דבר ש רשימת
רבי־המכר של גלי צה״ל אינה
עושה. במקביל, מסר דובר הלישכה המר כזית
לסטאטיסטיקה חוברת נתונים ומיס־פרים,
המנתחת את התפלגות הוצאת ומכי רת
הספרים בישראל ואת נושאי הספרים,
חוברת המעמידה במסקנותיה את רשימת
רבי-המכר של גלי צה״ל באור מגוחך
ובלתי-מדוייק, אם לנקוט לשון המעטה.
שיטת ריכוז המידע שלפיה נוהג כוהן־
שגיא, משולה לעריכת מידגם־חיזוי להר כב
הכוחות בכנסת הבאה, על־פי קלפיות־מידגם
שתמוקמנה בשכונות רחביה בירו שלים,
ברמת־אביב, בתל-אביב, ובהדר ב חיפה.
תוצאות מידגם כזה יהיו הונאה
ותו־לא.
כהן־שגיא טען בפני כותב שורות אלה,
שרשימת רבי־המכר שלו עשוייה על-פי
מתכונת רבי־המכר שעורכים השבועון טייס

וגופים אמריקאיים אחרים. גם טיעון זה
בהונאה יסודו, מאחר ששיטת הפצת ה ספרים
ומכירתם בארצות־הברית שונה לח לוטין
מזו הרווחת בארץ. בארצות־הברית
מופצים ספרים בעזרת מחשב. לדוגמה :
באחרונה הגיע סיפרו של ג׳יימם מיצ׳נר,
צ׳ספיק, לראש רשימת רבי־המכר בארצות-
הברית ...יום אחד לפני שהוחל בהפצת
הספר ! הסיבה: בניגוד לשיטה הישרא לית,
בארצות־הברית ספרים אינם נמ כרים
בקומיסיון לחנויות דרך מפיצי-
ספרים, והחנויות רוכשות את הספרים
בעזרת הזמנוודמחשב היישר מבתי־ההו־צאה.
המידע בדבר מיקומו של ספר
מסויים ברשימת רבי־המכר, מבוסס על
סיכומי הזמנות המחשב של חנויות הס פרים
ברחבי המדינה כולה.
ראייה נוספת להונאת הציבור, ושירות
אינטרסים מוגבלים של מו״לים שספריהם
מיועדים לקהל מוגבל ברשימה הצה״לית
של רבי־המכר, מצויה בעובדה שסיפרי
סדרות טלוויזיה כפולדאוק, והאחים הנמ כרות
לעיתים בעשרות אלפי עותקים ב-
עיירות־פיתוח, וסדרות של סיפרי־מתח ושל
ספרים רומנטיים, נפקד מקומם ברשימת
רבי-המכר הצה״לית.