גליון 2152 מתאריך 29 בנובמבר 1978

המחיר

מספד 2152

של משל. בקרב אנשי רפ״י לשעבר כמיפלגת
העבודה ככר מתנהלת עבודת הכשרת
הקרקע למועמדותו של יעקובי.
המיכשול העיקרי בדרכו של יעקובי עלול להיות
ירוחם משל עצמו. נראה שמשל יבקש לכהן בתפקיד
קדנציה נוספת, למרות מיגבלת הגיל שלו, המונעת
באופן פורמלי את בחירתו מחדש בעוד כשנתיים וחצי.

עיתונים ל בני ם ־ כטחאה ידחה טכס
פרס נו בללש לו ם *
נוכח השמועות שהגיעו מקאהיר בדבר כוונתו של
גשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, שלא להשתתף
ביחד עם ראש־הממשלה מנחם בגין בטכס הענקת
פרס־נובל לשלום, העומד להיערך בעשרה בחודש
הבא באוסלו, אם לא ייחתם עד אז הסכם השלום,
לא מן הנמנע כי הטכס יידחה.

נראה כי דווקא ישראל היא המעוניינת
בדחייה, כדי לא להביך את ראש־הממשלה,
אם ייאלץ להשתתף לבדו בטכס. למרות
שהנורווגים מקפידים מאד על עריכת הטכס
במועד קבוע, מנסים עתה לברר אפשרות
לדחייתו, עד אחרי שייחתם ההסכם
וסאדאת יסכים אף הוא להשתתף בטכס.

בגין מנעו 1״1
במניפג ש צסנרס

בין ראשי איגוד עיתונאי ישראל מתגבשת
החלטה לצאת למאבק, במחאה נגד הגבלת
חופש הביטוי,מצד הממשלה, וכמייוחד כנגד
ההכרזה על ישיבות הממשלה בישיבות
ועדת־השרים לענייני חוץ וביטחון,
שכתוצאה ממנה נמנעת מסירת מידע מדיני
חשוב לציבור.
יו״ר האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, לוי יצחק
הירושלמי, גילה בתוכנית הרדיו שאלות אישיות, כי
נשקלת הצעה להוציא לאור את העיתונים היומיים
במדינה ביום אחד עם עמוד ראשון שכולו לבן —
כמחאה נגד הגבלת חופש העיתונות. היום שייבחר
לפעולת מחאה זו יהיה כנראה יום שבו יצטרכו
העיתונים לדווח על ישיבת ממשלה חשובה, או על
צאתם ובואם של שרים.

מנישפס לויז גראד?

.. 3הקד טו ח פלאטו״

נרמז למישלחת כי חידוש רשמי של היחסים
כין ירושלים ומוסקבה יתכן רק עם חידוש
ועידת־־ז׳נכה.

יעקוב חו ת ר
ד ב תוו ח ה מז כ ״ ד
שר־התחבורה לשעבר בממשלת המערך, ח״כ גד
יעקובי, מועיד את עצמו לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות
הבא, במקומו של המזכ״ל הנוכחי ירוחם משל.

יעקוכי, שחתר בעבר לכהונת שר־האוצר,
השלים כנראה עם כך שהמערך לא ישוב
במהרה לשילטון ומבקש לעצמו את כסאו

!? 31ר ד 3ץ
ח 1רדבלא
אחרי ששוחרר ממעצר ממושך לפני כשלושה חודשים,

אם לא יקבל ראש־הממשלה מנחם בגין את תביעת
מנהיגי המפד״ל, להוצאת אחד משרי התנועה
הדמוקרטית מהממשלה, כדי לאזן את יחסי הכוחות
הפנימיים בין מרכיבי הקואליציה השונים, עלולה
המפד״ל לנקוט בפעולת־תגמול שתסכן אף היא את
שלמות הקואליציה.

חנ׳נ ה לנס!

בשיחה טלפונית ממינסק למערכת העולם הזה, גילה
זיכרוני כי השילטונות הסובייטיים טוענים שרק
כ־ 1.50/0ממבקשי העליה לישראל אינם זוכים באשרת־יציאה.
פעילי־עליה, שעימם נפגשו חברי המישלחת
(מילבד אנשי רק״ח) טענו לעומת זאת כי האחוז גבוה
יותר.
יחד עם זאת מעניקים המארחים למישלחת יחס כה
לבבי, עד כי ברור כי זהו נסמן מכוון להפשיר את
היחסים של ברית־המועצות עם ישראל, בעודה
תומכת בחזית האנטי־סאדאתית בעולם הערבי.

אמיתי, אשר היה דוברם של שבעה שרי
תחבורה, ממתין עד שימונה שר תחבורה,
כדי לחדש את בקשתו ללכת לסוכנות
בתנאיו שלו.

כץ יותר מ־ססזו חללי ההתאבדות
הקולקטיבית בג׳ונסטאץ שבגויאנה,
עלול להימצא גם ישראלי אהד. מיש•
פחתו של. הצעיר, בן אהד הקיבוצים
במרכז הארץ, עושה עתה מאמצים
נואשים לברר מה על בגורלו של
שעזב לפני כשנתיים את הארץ
לטיול מסביב לעולם.
:מישפד
:הה, כי בנה עלול
חשדה של הם
להימצא בין אנשי הכת הקנאית בגויאנה,
הו1עורר. אחרי שבאחד ממכתביו
האחרונים הביתה, שהגיע לארץ
לפני כמה חודשים, סיפר הבחור
כי השתתף בכנס של אנשי הכת ב־לוס-אנג׳לס
שבארצות-הברית, ובי
הוא עשוי לבקר ב״קיבוץ״ שהקימו
אנשי הכת בגויאנה.

נמשכחהח קי ר ה

המיחווה הצפוייה עשוייה ללבוש צורה של
מתן חנינה לנדוני סישפט־לנינגראד.

דובר משרד התחבורה יחיאל אמיתי, נאלץ לענות
בשלילה לפניית יושב ראש הסוכנות היהודית אריה
דולצ׳ין לקבל על עצמו את תפקיד דובר הסוכנות.
אמיתי, נאלץ לדחות את ההצעה משום שמגכ״ל
משרד התחבורה אהוד שילה, סרב להרשות לו לצאת
לסוכנות כ״מושאל״ ממשרד התחבורה, ולכן לא יכול
היה אמיתי להבטיח כי מקומו במשרד התחבורה ישמר

!,מיהו יהודי די

לטענת מקורבי דיין מעוניין בנץ שהסכם
השלום יראה כהישג אישי פרטי שלו, בעוד
שאם היה ההסכם מושג בשיחות ועידת
וושינגטץ היתה ההצלחה נזקפת לזכותו
של ראש המישלחת הישראלית, שר־החוץ
דיין.

יתכן כי שילטונות ברית־המועצות יעשו מחווה כלפי
ישראל, בעיקבות ביקור המישלחת הישראלית
בברית־המועצות. במישלחת משתתפים עורך־הדין
אמנון זיכרוני, חברי־הכנסת יוסי שריד, אברהם מלמד,
נפתלי פדר ותופיק טובי, ודובר רק״ח עוזי בורשטיין.

אין דוברל סו כ נו ת

חאבד ׳ גוי אנ הד

כמה מאנשי המפד״ל מתכוונים לעורר
מחדש את פרשת ״מיהו יהודי ז״ ולחייב את
הממשלה לקבל החלטה מקשר לגיור
כהלכה. על פי ההסכם הקואליציוני כץ
הליכוד למפד״ל, התחייב הליכוד להעביר
את החוק המכיר רק בגיור על פי ההלכה.
כדי לא לעורר את חמת הזרמים הבלתי
אורתודוכסים כיהדות האמריקאית ולא
להקשות על מנחם בגין, הקפיאה המפד׳׳ל
עד כה סעיף זה כהסכם הקואליציוני. הוא
יוצא מהמקרר ועלול לערום קשיים על
המשך השתתפותה של התנועה הדמוקרטית
בקואליציה.

מקורביו של שר־החוץ משה דיין זועמים על ראש־הממשלה
מנחם בגין. הם טוענים כי בגין דוחף
במתכוון לעריכת ועידת־פיסגה משולשת נוספת,
בינו לבין הנשיאים קארטר ואל־סאדאת, שבה יוסרו,
כך הוא מקווה, כל המיכשולים בדרך לחתימת הסכם
השלום.

לניצב איש־שלום, המנהל את החקירה נגד
פלאטו, שאכן היו הקלטות כאלה ואם
אומנם הן אינן אותנטיות, הרי שהן
מלאכת מחשבת של זיוף.

עורכי העולם הזה מסרו השבוע עדות לחוקרי המטה
הארצי של המישטרה, החוקרים את פרשת הקלטות
השיחות שערך ח״כ שמואל פלאטו־שרון עם אישי
ציבור שביקשו ממנו תרומות למערכות הבחירות
שלהם בבחירות לרשדות המקומיות.

בעדויותיהם מס ת עורכי ״העולם הזה״

א ד לי ד -לרא שו ת
ממשלת יפאן
נוכח קשייו של ראש־הממשלה
מנחם בגין לאייש מחדש את התיקים
בממשלתו, נפוצה השבוע כין שרי
הממשלה הבדיחה הבאה: יש למנות
את שר־האוצר, שימחה ארליך, כראש
ממשלת יפאן.
ראש-ממשלת יפאן נכשל השבוע
בבחירות הפנימיות במיפלגתו, בגלל
אי הצלחתו להוריד את שער היין
היפאני. כתוצאה מכך נאלץ להתפטר
מתפקידו כראש־ממשלה,
״יש רק דרך אחת להציל את יפאן,״
התלוצצו חבריו של ארליך בממשלה.
״רק אדם אחד מסוגל להוריד את שער
היין במהירות — שימחה ארליך ! ״

חזר איש־־העסקים הישראלי מנפרד כץ לכלא הגרמני,
כדי לרצות עונש מאסר של עשרה חודשים שהוטל
עליו בגלל התחמקות מתשלומי מם־הכנסה.

כץ, המוגדר כ״מלך הפיצות״ של המבורג,
הספיק כשבועות המעטים בהם שהה מחוץ
לכלא, להקים שני עסקים חדשים בעיר
הנמל הגרמנית הגדולה, אחרי שמיסעדותיו
נתפסו על־ידי שילטונות המם בגרמניה
ומנוהלות עתה בידי כונס נכסים.

ו 7פסד ׳מ״ל״ונים
בטל פו נים
משרד־התיקשורת מפסיד מדי יום רכבות
לירות, כתוצאה מאי החלפת מכשירי
הטלפון הציבוריים המופעלים עדיין
באמצעות מטבעות של חצי לירה.
מאז הועלו תעריפי הטלפון ומחיר האסימון הועלה .
ללידה אחת, לא הצליחו טכנאי משרד־התיקשורת
לשנות מאות מכשירים הפועלים עדיין במטבעות של -
חצי לירה. במשרד־התיקשורת מעריכים כי עד היום
הפסיד המשרד כתוצאה מכך כעשרה מיליון ל״י.

גאון ־ לפצר ״ ם *
הזמר הישראלי יהורם גאון פנה באמצעות
אמרגניו לשגרירויות מצריים בניקוסיה
ובאתונה. ,בהצעה רשמית להתיר לו להיכנס
למצריים כדי להופיע שם בשתי הופעות
פומביות גדולות, שב /ההכנסות מהן יוקדשו
למטרות צדקה.
גאון הציע שהופעותיו במצריים תערכנה על בסים
הדדיות, וכי אחרי הופעתו בקיהיר יארגן הופעת אמן
מצרי בארץ. הבקשות שהוגשו נתקבלו בשגרירויות,
אולם נציגיו של גאון נענו כי ההחלטה על אישורן
צריכה ליפול בקאהיר.

יויו סיבה למסיבה!..

• 50 וו א ט! ע ״יסק ¥0510
• 118ואט*.5 .ו.ה
• פטיפון אוטומטי ט ם ראש מגזט׳ ומחט יהלום
• ט ״ פקס טו ת * 0008
• ווג רחקולים 750־ 5 5

• 50 וואט 0 *1£8ק 1* 0510
• 1 8וואט*.5 .ו.מ
• פטיפון אוטומטי ט ם ראש מגז ט׳
• ט״פקס טו ת
• ווג רמקולים 55-37

14#18€׳ 4 1 9
• 50 וואט £8ש 1* 0510 80
• 15 וואט*.5 .ו.ח
• פטיפון אוטומטי
• ט״פקס טו ת
• זוג רמקולים 420־ 5 5

* 11<׳2 2 9א
• 30 וואט >0 *1£8ז 11/10510
• 10 וואט*.5 .ו.ח
• פטיפון אוטומט•
ט״פ קס טו ת
• ווג רמקולים 55-27

י סוסזס חיויק/ונ״ד #יואן

הם רצו מייד לעזרה. אך כשהגיעו למ קום,
הביעו המתקיפים שהיחס המיספרי
השתנה לרעתם, החליטו לסגת. הם קפצו,
אחד אחרי השני. לתוך ג׳יפ אפור, סגור
בברזנט, בעל חלונות־צלולויד, שעמד עד
כה בפינה חשוכה. אחד הצנחנים, גרשון
שזיפי, ניסה למנוע מהבריון האחרון לע לות
לג׳יפ, תפס לאחר #כן בנהג הג׳יפ,
ניסה למשוך אותו החוצה ולמנוע ממנו
להמשיך בנסיעה. אך הנהג כיוון את ההגה
בסמוך מאד למכונית־משא, שחנתה ברחוב,
במטרה לפגוע בראשו של שזיפי, בעוד
שאחד מחבריו היכר, באלה על ידו. שזיפי
נאלץ להרפות מן הג׳יפ, שטס בסערה דרומה.
לרוע המזל, לא הצליח איש מן הנו כחים
הנסערים להבחין במיספרו של הג׳יפ.

המערכת והמינהלו
״העולם, הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי
תל־־אביכ, רחום ;ורדון ,3טלפון 4338<5צ־ .03 תא־דואר 13)5
מען מכרמי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל*
אכיכ, רה׳ בן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תכור. עורך
תבנית: יוסי שנץ. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

נעור שלושה ימים ב־ 1בדצמבר,
ימלאו 25 שנים לאחד המאורעות החשו בים
בהיסטוריה הסוערת של שבועון זה.
׳זה היה יומיים אחרי שהמערכת ״חגגה״
מאורע קודם. בסוף נובמבר 1952 הניחו
אלמונים פצצה על אדן החלון של המע רכת,
ששכנה אז בקומת־מרתף. הפצצה
התפוצצה ופצעה את העורך הגראפי של
העולם הזה, קריאל (״דוש״) גרדוש, הקא-
ריקטוריסט הנודע. דוש נפצע בעיניו.
היתה זאת פגיעה קלה. לולא היה לו מזל,
היה עלול לאבד את מאור עיניו. הדבר
קרה בשעודערב מאוחרת.

דיו הנוספים של האלמוני. הם התנפלו
על כהן, כשהם מזויינים באלות עבות וארוכות,
היכו אותו בכוח על ראשו. גם
אחרי שנפל מתעלף על הארץ, כשפצעיו
הפתוחים שותתים דם, לא הפסיקו הביר־יונים
את מכותיהם.
בו בזמן התחולל מאבק עז ליד הג׳יפ
השני. האלמונים, שדיברו עיברית שוטפת,

ה רו ח{? ,ל ה גו ב ה. בחוש טיבעי ש אינו
מרשה להפקיר אדם בצרה, הרימו
החיילים את שלום כהן, חסר־ההכרה, אל
הג׳יפ, הובילוהו לתחנת־המישטרה בצפון,
ואחר-כן למגן־דויד אדום. אבנרי, שלא
נפצע כה קשה, ירד חזרה אל מישרד־המערכת,
הזעיק את המישטרה ואת מגן-
דויד־אדום.
המישטרה, שגבתה עדויות מחברי־המע־רכת
ומדיירי הבית, העלתה חרס בידה:
איש מהם לא הבחין בחשכה במתקיפים,
לא יכול היה להעלות על דעתו מי היה
עלול לבצע מעשה כה קיצוני, כתוצאה
מפגיעה, אמיתית או מדומה, מעל דפי
העיתון.
שני הפצועים הועברו לטיפול בבית-
החולים הדסה, לא איבדו לרגע אחד את
הרוח הטובה. בשעה שהובל על גבי אלונקה
לחדר־הניתוח, לא פסק שלום כהן
מלהתריע בפני חברי המערכת, שעמדו

״מנגנון
החושך״
בגליון ״העולם הזה 841 מלפני 25
שנים פחות שבוע, תחת הכותרת —
״מנגנון החושך — אלות נגד חופש הדיבור״
,הופיעה הכתבה שחוברה בידי חברי־המערכת
יום אחרי המאורע, בהעדר ה עורכים.

וזו
רשונה :
השעה היתה 11 בערב. כרגיל בימים
הראשונים של השבוע, לא הסתיימה עדיין
העבודה במערכת העולם הזה. החברים יש בו
כפופים על מכונות־הכתיבה, כתבו וער כו
את החומר לגליון הבא.
בשעה זאת היה אורי אבנרי צריך למהר
לפגישה חשובה, בלתי-צפוייה. חדשות
מרעישות — שהיו עלולות, אם תתאמתנה,
לשנות לחלוטין את מיבנה־הגליון — חיי בו
אותו לברר דברים בשעה כה מאוחרת.
הוא יצא על־מנת לנסוע בג׳יפ, קרא
לשלום כהן(אז ראש־המערכת) שטרם סיים
את עבודתו, וביקש אותו לצאת איתו כדי
לדחוף את מכוניתו, שסוללתה התקלקלה,
בעזרת הג׳יפ השני של המערכת.
השניים התיישבו, כל אחד ליד הגה
מכוניתו. ברגע זה הגיח מן האפלה אל מוני.
רמז לאבנרי לעצור את מכוניתו,
אמר לו :״אני רוצה לדבר איתך על
משהו.״
עורכו של עיתון צפוי תמיד לטרדנים,
שיספרו לו על הבעיות־החשובות־ביותר-
בעולם, אפילו בשעות־הלילה המאוחרות.
אבנרי לא התפעל, על כן, מההופעה המו זרה,
התכוון להמשיך בדרכו.
מאבק עז* ברגע זה פתח האלמוני
את דלת הג׳יפ (שהיה בעל קאבינה סגו רה)
.ניסה למשוך את אבנרי מתוכו החו צה.
שלום כהן, שראה בחשכה את המראה
המבהיל, חשב ברגע הראשון שדקרו את
אבנרי. קפץ מהגי׳ם לעזרתו.
)כאן עלו על במת המאורע שלושת ידי

שלמה
הררי* ,שדוב כהן ואורי אכנרי בכית־החולים
״מה אתם עומדים כאן 7לכו דעבוד !״
עשו את כל המאמצים להוציא את אבנרי
מהג׳יפ הסגור כדי שאפשר יהיה לחבול
בו כראוי. המאמצים עלו בתוהו. הדלת
השנייה של (הקאבינה של) הג׳ים היתה
נעולה, ומבעד לדלת השמאלית הצרה התגונן
אבנרי בעוז, בעט ברגליו במתקיפים.
הם השתדלו לפגוע בכל אשר יכלו: דקרו
באלותיהם בפניו, היכו על רגלו התפוסה
ביד אחד מהם, שברו שתי אצבעות בידו
הימנית, שנשלחה החוצה כדי להגן על
הרגל משבר.
ג׳יפ נעלם כחושך. הקרב, השקט ב דרך
כלל, משך בכל זאת את תשומת-
ליבם של דיירי הבתים הסמוכים. הם יצאו
למירפסות, ניסו להזעיק עזרה למותק-
פים. העזרה הממשית באה לבסוף לקריאת
אחת השכנים בדמות קבוצה של חיילים —
צנחנים — שישבו סביב מדורה, שהדליקו
לעצמם לייד בניין אוהל, הסמוך למערכת.
הם חיכו, בשירה, לבוא המכונית שתחזיר
אותם למחנה.
* אז ראש־המינהלה של השבועון, כיום
פרופסור לפסיכולוגיה בארצות־הברית.

מודאגים סביבו :״מה אתם עומדים
לכו ותגמרו את העבודה!״
הם צייתו לו, לבסוף.

כאן 1
מרדף בלילה
עד כאן לשון הכתבה הראשונה, שנכ תבה
בידי אורי סלע, אז עורך־מישנה של
השבועון.
והפרשה היתה מיסתורית אז, ונשארה
אפופת־מיסתורין עד היום.
קודם כל, לא ברור מה היתד. מטרת
התוקפים, מאחר שלא הצליחו לבצע את
זממם. האם הם ביקשו לחטוף את אבנרי,
למטרה מיסתורית כלשהי? האם הם ביקשו
לעשות בו שפטים במקום אחר, או במקום
זה ז
משהו על גיבורי העלילה: השכנה ש יצאה
למירפסת דירתה ושהזעיקה את העז רה
בצעקותיה( ,ושבכל הצילה את אבנרי)
היתר. אשתו של מי שהיה אז חבר־הכנסת
של חרות, יוסף שופמן. היא נפטרה מאז.

מנהיג הצנחנים, שי״
היה ירמי בורדנוב, שהפך
גדה. הוא התיידד באותו לילה ,
ונשאר ידידו עד שנהרג באחת מט״
התגמול.
בחוליה של בירמי היו כמה חיילים, שעלו
בינתיים לגדולה. אחד מהם, כיום תת־אלוף
בצה״ל, פגש לפני כמה ימים את
אבנרי במיקרה, סיפר לו את זיכרונותיו
מאותו לילה. מסתבר כי גם הוא ניסה
לתפוס את התוקפים כשכבר היו בג׳יפ-
המנוסה, אך הירפה כאשר שמע אחד מהם
קורא לעבר השני :״תגמור אותו!״ הוא
ניסה לרדוף אחרי הבורחים במכונית שלו,
אך איבד אותם בדרך.
שלום כהן לקה בזעזוע־מוח, נשאר כמה

ימים בבית־החולים. אפנרי חזר כבר כעי
בור יום־יומיים לעבודה, אחרי שנהב
אצבעותיו השבורות ושאר פצעיו ׳.ב!
כמה שבועות לא יכול היה להשתמש
ידיו.

,101

ש״ב ועוד
התעלומה העיקרית היתד, ונשארה:
מי ביצע את הפעולה השפלה, בפקודת
מי, ולשם מה?
קיווינו שיומנו של משה שרת, אז ראש־הממשלה
בפועל, ישפוך אור על הפרשה.
אך מסתבר כי שרת לא ביקש מידידו,
איסר הראל, הממונה על שרותי־הביטחון,
לדווח לו על כך — או שלא רשם זאת
ביומנו. המאורע מוזכר ביומן רק בהקשר
אחר — תגובת שרת על פעולת סיעת־חרות
בכנסת, שנזדעקה לעזרת העולם הזה
ושהעלתה את הנושא.
אופי הביצוע וההתרשמות המטושטשת
של המותקפים מן המתקיפים שיכנעו את
המערכת אז כי המבצעים היו חולייה
צבאית, או כימעט־צבאית.
החשד הראשון נפל על יחידה ,101ש קיומה
היה ידוע אז רק למעטים (וגם
למערכת זו) .כמה שבועות לפני כן ביצעה
יחידה זו את פעולת־קיביה הזכורה־לשיפד
צר״ שבה נרצזזו עשרות כפריים ערביים,
גברים, נשים וטף. אורי אבנרי היה האדם
היחידי במדינה שהעז אז למתוח ביקורת
קטלנית על פעולה זו, במדור זה. כמה
מחברי ״מערכת חששו שההתנפלות על
אבנרי ז,יא מעשר-,נקמה של אנשי היחידה.
כחצי שנה אחרי ההתנפלות אוחדה ה יחידה
( 101 בפקודת אריק שרון) עם יחי דת
הצנחנים, שחבריה הצילו את אבנרי.
אותו תת־אלוף, שהשתתף בחילוץ אבנרי,
אמר לו בשיחה לפני כמה ימים :״לא
יכול להיות שאנשי 101 ביצעו את ההת נפלות.
חיינו עימם לאחר מכן במשך
תקופה ארוכה, והם לא היו מצליחים להס תיר
זאת מאיתנו.״
כמה ימים לפני ההתנפלות נפגש אבנרי
בפעם הראשונה עם שימעון פרם, אז
המנכ״ל החדש (והבלתי־ידוע כימעט) של
מישרד־הביטחון. פרס הזמין את אבנרי
כדי לשכנעו שלא לפרסם כתבה על פיצוץ
האוניה פאטריה בנמל חיפה על־ידי ההג נה
בימי ההעפלה. מבצעי הפעולה לא
רצו שהעניין יוזכר, מפני שביגלל שגיאה
בחישוב חומר-הנפץ גרם הפיצוץ לאבידות
רבות. אבנרי דחה את הבקשה, והכתבה
פורסמה שבוע לפני הפיצוץ (העולם הזה
.)840 היו שסברו כי המעשה הוא נקמה
על כך( .ראה עמוד .)6
רוב חברי המערכת סברו כי הפעולה
בוצעה על־ידי שרותי-ד,ביטחון הסמויים
(״מנגנון החושך״) ,שהעולם הזה לחם ב פעולותיהם
הבלתי־חוקיות. על כך מרמזת
הכותרת לכתבה שנכתבה אז על ההתנפ לות.
גורמים
עויינים ניסו להפיץ שמועות
שונות: שהיה זה מעשה של העולם התח תון
(לא היו לכך שום תימוכין או מניעים),
או נקמה פרטית באבנרי.
העובדה היא שמעולם לא נתפסו התוק פים,
שאיש לא הועמד לדין או אף נעצר.
בעיני מערכת זו נשאר המעשה המיס-
תורי סימן־דרך בנתיב ארוך של מאבק,
שכלל שלוש פצצות, חטיפה, שריפודהמע־רכת,
ועוד התנקשות בחייו של אבנרי.

ה עו ל ם הז ה 2152

״אגוזי של עלית־אגדה

״כדורגלן השנה״ עודד מכנם אומר:
״אגוזי של עלית -אגדה ! ״
כדורגלן הגון לעולם לא יקה סמים ממריצים,אבל אם יש לו שכל
הוא יאכל אגוזי או שניים
לפני כל אימון ולפני כל משחק
חתיכת אגוזי היא ״פצצת-אגרגיה״ ק טנה המכילה:
שוקולד, סוכר,גלוקוז ה, שמני מאכל, אבק ת -חלב,
אגוזים, קר מל -חלב -אגדה !
תאכלו וגם אתם תאמ רו-

טוב לי עם אגוזי של ע6££

1ה היה העול הוד שהיה

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
פירפם כתבה תתת הכותרת ״הנדון: גיבורים פרטיים״ ,שמוענה
לכתובת ״לכבוד דויד בן־גוריון, ראש הממשלה ושר־הביטחון,
רה׳ אבן־גבירול ,1ירושלים״ ,ועסקה כאייההכרה של מישיר־הביטחון
וממשלת־ישרא^ כלוחמי אצ״ל ולח״י, ושלילת זכויות
שונות, כולל זכויות של נכים וחיילים משוחררים. כתבה תחת
הכותרת ״באתי, אכלתי, ניצחתי!״ תיארה את תחתת ״אלוף
האכילה 1953״ שנערכה בחסות המערכת. כתבת־תחקיר שיחזרה

את אסון ספינת־המעפילים ״פאטריה״ ,בלוויית תמונות בלעדיות,
שפורסמו לראשונה כגיליון זה *.
בשער הגיליון: גב׳ כוכבה בנאליאל, מן המתחרות בתחרות
,אלוף האכילה 1953׳ שנערכה ביוזמת ״העולם הזה״.

וז־־כ ליבנה מוחרם ערירי מפא י בגלל וילה בת 4חדרים *
המייג׳ר הרוקד * רבוטינסקי לא ערר בר־מיצווה לבנו ערי

שם המאמר היה רמז לדיברי לוי אשכול,
שהגן בשעתו על פקידי הסוכנות המוש חתים
בפסוק התנ״כי ״לא תחסום שור
בדישו״ .אולם גם ליבנה לא יכול לתאר
לעצמו שניקמת השוורים תהיה כה מהירה
סיומו עול פרגן
ותוקפנית.
בן־גוריון,
דויד של למרות השתדלותו
ביום בהיר אחד קיבל מיכתב מהמוסד
הגיע המירוץ הגדול אל כסאו הנטוש
לביקורת של מפא״י, שבו הזהיר אותו ה לסיום
בלתי־רצוי לו. משה שרת נתמנה
מוסד שלא יעבור מדירתו בגבעתיים ל כיורש.
בית
החדש שהקים לעצמו בקריית־יובל,
כבר בסוף השבוע שעבר הבליט שרת
ליד ירושלים. טען המוסד: הבית, בעל
ביטחון עצמי של מנצח. אני מועמד ד,מיפ־ארבעת
החדרים והריהוט היפה, אינו הי־לגה,״
אמר לעיתונאי שריאיין אותו .״מועלם
איש־ציבוד הצריך לשמש בצנע חייו
מד מנגנון המיפלגה״ היה הגדרה טובה דוגמה לאחרים.
יותר.
״יש אלפי חברים ליבנה רתח
צמרת מפא״י, שמעולם לא אהבה את
והפר את הפקודה, ודרש מייד בירור פומ דויד
בן־גוריון, חששה כי פרישתו תהווה
בי שבו יוכל להשמיע את דעתו בפני
צעד ראשון לקראת חיסולה והקמת שיל -עדים. במקום תשובה לבקשתו קיבל מיב־טון
אישי** .לא היתר, מוכנה לציית
תב שני, שכלל את הדרישה לצאת מייד
לפקודתו ולהמליך תחתיו את לוי אש מן הבית, שעלה כ־ 25 אלף ל״י מכספי אביו
כול. אשכול עצמו חייך השבוע, אמר באי האמיד.
דיש
:״אני לא צריך כאב־ראש !״
הפעם יצא ליבנה מכליו, וטען :״יש
בשביל דויד בן־גוריון היתד, זו מכה
אלפי חברים בצמרת מפא״י החיים בתנאים
מכאיבה. כי משה שרת מסמל ומגלם את
טובים ממני, אחדים מהם אפילו על חש כל
המסורת הארוכה של התנגדות עק בון
המדינה.״ כסופר וכהוגה־דעות הוא
שנית לדיעותיו ולמעשיו. אשכול, כראש-
זקוק לחדר־עבודה ולחדר־אורחים. אין אלה
ממשלה, היה יכול לסמל את המשך שיל-
אלא כלי-עבודתו, ממש כמו המחרשה של
טונו של בן־גוריון מאחרי הקלעים. משה
החקלאי או הפטיש של המסגר. לדעתו,
שרת כראש־ממשלה, מסמל את סיומו הנועשה
מעשה טוב בכך שהשתמש בכספו
כחי של פרק בן־גוריון.
הפרטי לרכישת כלי-עבודה כאלה, במקום
להשקיע אותו בעיסקי ספסרות או להלוותו
בריבית.
בהיותו משוכנע שההתקפה היא ההגנה
הטובה ביותר, דרש ליבנה שוב בירור
פומבי ברמת חייהם ורכושם של עסקני
המיפלגה, והציע שכל המנהיגים יפרסמו
ו־קמת השוורים
מייד את רשימת כל רכושם. אולם המוסד
לביקורת, ברוב זהירותו, לא ענה אפילו
ייתכן שח״כ מפא״י הלוחם־בשחיתות,
אליעזר ליבנה, פיזם לעצמו מנגינה זו על דרישה זו. הוא פחד ליצור תקדים
העלול להמיט שואה על שמה הטוב של
כשפירסם לפני חודשים אחדים בדבר,
המיפלגה.
מאמר בשם ״אל השוורים״ ,שבו תקף בחריפות
את השחיתות שפשתה במיפלגתו.
השבוע ישב ח״כ אליעזר ליבנה עם
אשתו ושתי בנותיו היפות בביתו החדש,
בשכונה שאדמתה הוקצבה על־ידי הקרן־
* אסון ״פאטריה״ התרחש ב־ 25 בנובמבר
.1940
הקיינזת־לישראל לעסקנים ולפקידים גבוהים*
.מנהיגי המיפלגה שבאו לבקרו אמ**
הערכה זו של מערכת העולם הזה,
דו לו שהוא צודק. אולם בינתיים גרמה
אומתה שנים מאוחר יותר, כאשר בן־
לו מילחמת־השוורים נזק עצום. היא תפ גוריון
בראש סיעה שעימה נימנו נשיא־המדינה
הנוכחי יצחק נבון, שר־החוץ הנוריע
לו מאד להפצת השקפותיו, המסתב־כחי
משה דיין, מזכ״ל מיפלגת העבודה
הנוכחי שימעון פרס והסופר (סמילנסקי)
* לידו בנה גדעון רפאל, מראשי מיש־יזהר,
פרשו ממפא״י והקימו את רפ״י
רד־החוץ, בית דומה, נמולו נמצא מיגרש
(רשימת פועלי ישראל).
שהוקצב לאבא אבן.

מיפלגוח

״׳העולם הזה״ 840

מות בדרישה להקפיא את השכר בארץ,
ולהוריד באופן קיצוני את רמת־המחייה
של העם.
במרחב עסקים שחורים
לפי תארו הרשמי, סאג (רב־סרן) סלאח
סאלם הוא שר־ההסברה הלאומית, חבר
מועצת ההפיכה המצרית בחוג מכריו
ובקדיקטורות נושא הסאג תואר נוקשה
פחות: הרקדן. התואר דבק בו מאז הת פרסם
תצלומו של הקצין הצנום והמקריח,
שליחו המייוחד של מוחמד נגיב, כשהוא
רוקד עירום עם בני שבט סודאני.
אחרי הריקוד חזר סאלם לקאהיר, כשבכיסו
חוזה חתום כדת וכדין על-ידי
ראשי השבטים, בו הסכימו אלה להצטרף
לחזית הלאומית האחידה שמצריים ביק שה
לארגן לקראת הבחירות הראשונות ב סודאן.
מאז נחשב סאלם כמומחה המצרי
הבלתי־מעורער לענייני סודאן.
אד־מאהדי לא הבטיח. הצלחתו
הגדולה ביותר היתה כאשר הצליח לזמן
יחד את שני המנהיגים המתחרים של
הסודאן: סיד עבד אל־רחמן אל-מאהדי,
בנו של מנהיג המרד הגדול משנת 1880
(מרד שדוכא בידי הגנרל גורדון. ופקודו, מי
שנודע מאוחר יותר בתואר לורד קיצ׳-
נר) ,אוהד אנגליה העומד עתה בראש מים־
לגת אל אומה, שהתנגד לסיפוח מצריים
ועלי אל מירגאני, ראש הכת המוסלמית
כוזמיה, מנהיג המיפלגה הלאומית המאוחדת
ואוהד מושבע של מצריים.
בוועידה מייוחדת, שנערכה בקאהיר, דר שו
המצרים הקמת חזית מאוחדת׳ תוך
חלוקת 97 המושבים של בית־הנבחרים
לפי הסכם ידידותי, מבלי שיהיה צורך
בבחירות .״זה יהיה ניצחון מוסרי אדיר,״
הסבירו המצרים .״האנגלים לא יוכלו ב שום
אופן לטעון כי סודאן עדיין לא הגי עה
לבגרות פוליטית.״
כל אחד מאשים. כאשר החלו הבחי רות
לבית־הנבחרים, התחרו ארבע מיפ-
** סלאוז סאלס נימנה עם קבוצת הקצינים
שחוללנ את המהפיכה במצריים,
וביניהם גמאל עבד אל־נאצר ואנונר אל־סאדאת.

השבוע
לפני 38 שש התרחש אסון..פאטריה״

שצולמו בשעת ההתפוצצות ומיד לאחריה על ידי סרג׳נט בריטי שעמד על הר״הכרמל. התמונה הרצ״ב, צולמה 5דקות
ההתפוצצות, ובתבונה אפשר לראות את האוניה ״פאטריה״ כשהיא מתחילה לנטות על צידה כתוצאה מן ההתפוצצות

לאחר העזה.

תאריך 26.11.53 :
לגות עיקריות, מהן שלוש התומכות באי חוד
כלשהו עם מצריים, והרביעית אל
אומה שתבעה עצמאות מוחלטת, ורמזה
שתהיה מוכנה להצטרף לחבר־העמים.
עוד לפני שהחלו הבחירות נשמעו האש מות:
שר־החוץ הבריטי אנתוני אידן הא שים
את המצרים בשליחת פקידים רשמיים
בכוונה להשפיע על הבוחרים הסודאנים,
במתן שוחד ובהפעלת איומים. המצרים
האשימו את אנגליה באיום על בני ה שבטים
הדרומיים, שיעזו להצביע בעד
מצדדי מצריים .״הם אמרו להם שנמכור
אותם בשוקי העבדים אם שתי הארצות
תאוחדנה,״ הטיחו המצרים. הם גם האשי מו
את אל־אומה בחלוקת אלות מסומרות
לפעיליה כדי ״לשכנע״ בוחרים.
הפעיל ביותר בכל הפרשה היה, כמובן,
סלאח סאלם. אולם הריקוד שנדרש ממנו
הפעם היה קשה הרבה יותר. ההוכחות
להתערבות מצרית היו רבות מכדי שיוכל
להכחישן.
אנשים 6כשהזדמנו השבוע איש גינוסר יגאל
אלץ ואיש נען ישראל גלילי למתקפה
ירושלמי, הוכיחו כי טרם איבדו את
תיאבונם הכפרי: הם לא הסתפקו בארו-
חת־הבוקד העירונית (ביצה, גבינה, ריבה
וקפה) שהוגשה להם, והורו למלצרית ל הגיש
להם אותה הארוחה פעם נוספת.
>• כשהגיב שר־הפיתוח עבוודהגבות
דוב יוסף על הצעתו של חנן רובין,
ח״ב מפ״ם יוצא-גרמניה, להקים ועדת־חקירה
בכל מיקרה ש־ 24 חברי-כנסת דור שים
זאת, טען השר שלא ידוע לו על אף
פרלמנט בו נהוג דבר כזה. השיב לו מגיש
ההצעה בחריפות :״השר צריך להתרגל
למחשבה, שלא כל דבר שאינו ידוע לו
איננו קיים.״
!• סיפר ח״כ חרות בכנסת הראשונה,
ובנו של מייסד התנועה ומורה דרכה,
ערי ז׳בוטינסקי, עגול־הפנים ואפור-
השיער, בתשובה לתמהים על עמדתו התקי פה
נגד כפייה דתית* :״אומרים לי שאבי
היה אדוק. אבל הוא אפילו לא עשה לי בר־מצווה,
ומעולם לא ביקרתי בבית־כנסת.״
>• כשנכנסה, בשבוע שעבר, שחקנית
התיאטרון הקאמרי חנה (אחותי איילין)
מרץ לכסית עם מטריה בידה, אות לגשם
הראשון, חיפשה מקום לתלות אותה. שח קן
האוהל, גבה הקומה, יעקב כנעני,
מצא לה מקום מתאים ותלה אותה על המאוורר
הקבוע בתיקרה. כשראה זאת נתן
(הטור השביעי) אלתרמן, המפורסם בלי-
צנותו, ניגש בחשאי ללוח המפסיקים, והת ניע
את המאוורר, לצחוקם הרם של כל
הנוכחים ולתלונתה של חבה :״מי יקנה
לי עכשיו מטריה חדשה ד״ .למחרת, חזר
על אותה בדיחה בעלה־לשעבר של חנה
מרון, הארכיטקט יצחל! ישר, שהפעיל
את המאוורר ללא מטריה, וחייך לעבר
הנמלטים מרוח־הכפור :״מה יש? זה בריא!״
• מרחיקת־לכת יותר היתה השפעת ה קור
והגשמים על שלושה צעירים ירושל מים
ידועים: המשורר אהרץ (אלף)
אמיר החל מגדל זקן־לחיים צר ונאה,
הפיזמונאי ידידיה (דידי) מנוסי החל חו בש
כומתת נערה ורודה־אדומה ** והצייר
יוסי שטרן שהחל חובש כובע אוסטרלי
צמוד־שוליים.
* בתקופת היותו חבר בכנסת, הגיש
דבוטינסקי שאילתה, שאילתה: מדוע אין
מגישים במיזנון הכנסת כריכים עס בשר־חזיר.

שאותה הוא חובש עד עצם היום הזה.

אתה ע שוי להיות

מי לי ונר

בשתרבוש דידה באחד ממשרדי החכידות של

דירו ת גינד

אתה עשו• לזכות בסך של 1 .0 0 0 .0 0 0ל •(מליון ל ׳)במזומן
בץ* 300 רוכשי דירות החל מתאריך 19.5.1978
תערך הגרלה, בה יזכה אחד הרוכשים בסך של
1,000,000ל״י(מליון לירות) במזומן.
ההגרלה תיערך בנוכחות

• נציג המכון למסחר הונן • עו׳׳ד ונוטריון • רואה חשבון החברה • נציג מודיעין אזרחי

רמת־ כוכב

פת>>7ן גו >ו7ן רתי
בראשוו-לציוו

אזור מ גו רי םאקסק לו סי בי על גבעה

דירות בנות
}±־ 4חדרים
ודירות גג

הפרוייקט יכלול בניני כוכב ו שכונת קוטג׳יבו
פיתוח סביבתי ע״ י אדריכלי צמרת הכולל:
גני נוי, מד ש אות, מרכז מ ס חרי מקומי ו מ תקני משח קי ם לילדים.
כל בניו בעל תכנון ארכיטקטוני מר שים הכולל:
״דד ארונות,שני חדרי רח צה, מ טב ח מפואר,חרס*גה פרחונית במטבח ועוד
| ^ י מפואר, חדר תרבות הכולל שולחן פינג־ פונג ועוד.
^ 7נאי רכישה נו חי ם ל ־ 24 חו ד שי ם. מ ש כנ ת א לא צמודה.
משרדי מכירות:

ראשון־לציוו

פתח־תקוה

רח׳ חיי.ם עוזר

העולם הזה 2152

משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל

(מול העיריהו • רמת חשרון

דגם מבני בוגב
ברמת־ כוכב

62 וליד ה ת חנ ה המרכזית ו ת חנ ת ס מולו

רח׳ סו קולוב (יפתח

בקרוב) •

חניה פרטית למבקרים במשרד• .
•יחים חמנצע לאחר ניכייר. הדירה הססו.

^1358^^^ 0^ 8^ 8898808

לימתו! 1ב או פ1
להשיג בחנויות המובחרות

העולם הדו! 2152

_ ה שנ ם חז ה

ירו שלי םוה אי סלאם
״אמר שליחו של אללה: אין לך משימה נעלה
מזו של ביקור בשלושת המיסגדים: המיסגד
שבמכה, המיסגד שלי (במדינה) והמיסגד של
בית אלמקדס (ירושלים)״.

ני״) והכותל המערבי (הסוסה הפלאית אלבוראק
נקשרה אליו) המיסגד הפד להיות מוקד עליה-לרגל
בחיי היום־יום ובעיקר בתפילות יום השישי (יום אל-
ג׳ומעה).

עתה, עם גמר החתימה על הסכמי־המיסגרת לשלים
בקמפ״דייוויד והדיונים על חתימת חוזה־השלום,
ניתן לשאול בריש גלי ובמלוא הכוונה שבלב, מה יהיה
מעמדת של ירושלים, במיטגרת חוזה״השלום י

• במאות ה״ 7ועד ה־ ,11 חוברו אלפי שירים, ספרי
הסטוריה, גיאוגרפיה וספרות, המתארים את ירושלים
וקדושתה לאיסלאם: אל-מוקדיסי, אידריס, מוג׳יר
אל-דין ואחרים, תיארו אותה ושרו אודותיה.

ביפת הסלע
״עיר קטנה חסרת ייחוד
0מוחמד, בתחילת דרכו, ציווה על מאמיניו לפנות
בתפילותיהם לכיוון ירושלים, וזוהי ״הקיבלה״ הרא שונה,
המפורסמת בתולדות דת האיסלאם. רק מאוחר
יותר שינה מוחמד את הכיוון לעבר מכה, תוך התנגדות
עיקשת של מאמיניו (סורה , 2פסוקים .)145—136

הזה
•סשסס
ש ר שי מהש חו ר ה!

שנים רבות מדובר בארץ על ״רשימה שחורה״ מיס-
תורית, אשר בה מצויינים שמות של אנשים מוקצים-
מחמת״מיאוס, שאין לטעות בהבאתם לשידור, רחמנא
ליצלן. יבול אני להעיד באן, במקור מוסמך: רשימה
זו לא הופיעה מעולם על גבי נייר כלשהו ובבל זאת,
קיימת היא גם קיימת. הכיצד! להלן דוגמה( .במציאות
— הדברים הם קצת יותר מסובבים).
לפני שעלה הליכוד לשילטון, ערבתי והשמעתי תוכנית
תיעודית ששיחזרח את סיפור חטיפתם ותלייתם
של שני הסמלים הבריטיים בידי האצ״ל לפני קום
המדינה. לתוך סיפור השיחזור שילבתי ראיון עם ראש
האופוזיציה דאז, מר מנחם בגין. השאלה ששאלתי את
מר בגין היתה :״האם קיים הבדל מהותי בין איר-
גוני־המחתרת הציוניים, במו האצ״ל והלח״י, לבין איר-
גוני־המחתרת הפלסטיניים !״ בתחילה סירב ראש״הממ-
שלה דהיום להשיב על השאלה, ורק לאחר שאמרתי
לו בי צעירים רבים שואלים את עצמם את אותה
השאלה בצורות שונות, הסכים להתייחס להשוואה כדי
להפריך אותה מכל ובל. הימים היו עוד ימי שילטון
המערך, ולא התעוררה כל בעייה בשידור התוכנית.
עברו ״ימי המערך״ ובאו ״ימי המהפך״ ,והנה כינה
מישהו בעיתונות העולמית את ראש ממשלתנו החדש
״טרוריסט״ .התייצבתי אצל מנהלת מחלקת התוכניות
התיעודיות, שבמיסגרתה פעלתי, הגברת אסתר ברזל,
והצעתי לה לשוב ולשדר את התוכנית, מאחר שזו הפכה
רלוונטית אף יותר משחיתה בעת שידורה. הגברת
ברזל שמעה את הצעתי ואמרח שעלית להיוועץ בממונה
עליה, מנהל חטיבת-האומר של הרדיו, מר אליהו
כרמל. בעבור חודש בקירוב, לא בלי ״נידנודים״ מצידי,
נמסרה לי התשובה :״הזמן אינו מתאים״ .חשתי שההחלטה
שהתקבלה היא מוטעית, אלא שבאותו זמן עדיין
הקפדתי לחיות ״ילד טוב״.
דוגמה נוספת: לפני שנים אחדות יצא עורך ״העו

מועויה, חליף מבית אומיה ( 660 לספה״נ) ,דרש
דרשה במיסגד אל־אקצה ואמר :״הוי ירושלים ! בל
מה שנמצא בין חומותיך אהוב על אללה יותר מכל
שכיות חמדה ! ״

• במאה התשיעית, נהגו המוסלמים לסובב ולהקיף
בטכסיהם הדתיים את ״אבן השתיה״ ,בפי שנהגו
להקיף את אבן״הכעבה, שבמכה.

יש הנוטים להמעיט בערכה של ירושלים לבני העדות
האחרות, ובפרט למוסלמים, בטענות של חיקוי, ביטול
והזנחה :

הושעיתי מעבודתי כעורך־תובניות בכיר ברדיו הממלכתי
בעיקבות ראיון שקיימתי ושידרתי עם אדם בשם־
אורי דייוויס. הדבר אירע בערך לפני שלושה חודשים,
ומאז טרם ״הושבתי על בני״ ,כדברי עורך־הדיו שלי.
במשך עשר שנות עבודתי ברשות-השידור ולאחר הש-
עייתי, על בל מה שהיה ברוך בה, הגעתי לכמה מסקנות
שיש בהן, לדעתי, עניין לציבור.

• אחרי מות מוחמד, ועט כיבוש ארץ־ישראל על-
ידי צבאות עומר, עלתה חשיבותה של עיר״הקודש
בעולם המוסלמי. בשנת ,638 לאחר כיבוש העיר, מצווה
עומר לנקות את הר־הבית ולהקים בו מיסגד.

עבד אלמליב, בנה את המיבנה המונומנטאלי הקרוי
״ביפת-הסלע״ (״קובית אלצחרה) ,ושיכלל את מיסגד
אל־אקצה. שני אתרי״קדושה אלו הפכו יקרים לכל
מוסלמי, כאשר רק אתרי״הקדושה במכה ובמדינה
עולים עליהם.

מוסכם על רוב הסיעות בכנסת, בי אין לחלק את
העיר שנית. עיר מחולקת היא עיר חצוייה בלב ובנפש,
וכן קשה לפתחה מבחינה מוניציפאלית, אן ניתן להרהר
על אלטרנטיבות מינהליות שונות.
אנוור אל־סאדאת, בבואו לביקור ההיסטורי בירושלים,
עלה לרגל להר״הבית והשתתף בתפילה במיסגד
אל־אקצה. האם היתה זו תחבולה פוליטית גרידא,
או אמונה עמוקה ושורשית, הנטועה בליבו של כל
מוסלמי ז

״הערבים כאומה, או בקבוצה לא גילו זיקה כלשהי
לארץ־ישראל כארץ או לירושלים בעיר, היא לא היתה
בעיני השליטים יותר מעיר קטנה חסרת ייחוד״
(שמואל כץ ״מעריב״ .)6.10.78
בדי שלא נשלה עצמנו, ולא ננתב את מהלכינו
הפוליטיים לאפיקים רגשניים, לאומיים־מיתוסיים, יש
לבדוק בצורה רציונאלית קשרם של במאה מיליון
מוסלמים להר־הבית, לעיר העתיקה ולירושלים המיז-
רחית :
• בקוראן מובא סיפור ״פרשת ליל המסע״
(איסרא) .מסביב לאגדה זו, התקדש חראם אל-שריף
(הר־הבית) בכלל ומיסגד אל״אקצה (״המיסגד הקיצו

הזה״ ,מר אורי אבנרי, לאחת הוועידות באיטליה,
שהיו משותפות ליהודים ולערבים. מילחמת יוס״כי-
פור טרם נראתה באופק, וזקיפות־הקומה הלאומית
חיתה בריגעי שיאה. מר גדעון לב-ארי, שבתובניתו ״הטור
השבועי״ שימשתי בכתב, הטיל עלי לשוחח עם מר
אבנרי טלפונית בבולוניה, לצורך הקלטת השיחה ושי-
דורה. ניסחתי שורה ארוכה של שאלות בכתובים, ואותן
הצגתי לעורך ״העולם הזה״ בטלפון, בעוד סרט־ההק-
לטה מתגלגל באולפן. הראיון שודר לאחר עריבה די
״תוקפנית״ שביצעתי בו.
כאשר חזר מר אבנרי ארצה, האשים בעיתונו כי
שאלותי לא נוסחו בידי, כי אם בידי מישרד״החוץ. מה
שמר אבנרי לא הבין היה בי לא נזקקתי למנסח־מטעם.
בתוך מוחי ישב אחד כזה.

מרבית הילדים לומדים חיש קל מהוריהם שיש
מיבלול שלם של דברים שאין לומר אותם. הנזיפה
והעונש נראים לגיטימיים לחלוטין בעיני הורים כשהם
באים לכוון את ילדיהם לצורת הביטוי וההתייחסות
המקובלות עליהם. יש גם חורים לא מעטים המבנים
פעולה זאת ב״חינובית״ .חלוקת המחשבות לבאלה שמותר
להגות אותן ולכאלה שחל איסור מוחלט בהגייתן
מאפשרת חיים ב״שלום כביבול״ ,תוך דחיקה מתמדת
של קונפליקטים אל מתחת לפני השטיח. לרוע מזלם
של נאמני שיטה זו צצים בדרך בלל הקונפליקטים
במקומות ובאופנים שאין צופים אותם מראש.
בעיית צידקתנו, בפרטים ובקבוצה (לאומית או
אחרת) ,מעסיקה אותנו תמיד. נקודת-המוצא של כל
אחד מאיתנו היא שהוא ״בסדר״ .הרבה אנשים במהלך
חיי הקצרים ניסו לשכנע אותי בדברים רבים, מעט
מאד ניסו לעשות זאת כדי להוכיח לי שהם ״לא
בסדר״ .בבנה של אם יהודית חונכתי לחשוב שאלוהים
הבטיח לעמי את ארץ־ישראל, ורק אחר״כך באו במה
אנשים נפלאים, לפני כמאה שנה, לממש את ההבטחה.
כשבגרתי, מצאתי את עצמי, כאדם לא-דתי,
ניצב בפני בעייה מוסרית: האין אני חי במקום שנגזל
בכוח־הזרוע מידי אחרים ז בגרתי עוד קצת להבין
שהשאלה אינה, קודם בל, מוסרית, כי אם עובדתית.
בלומר, אינפורמאטיבית. ואז מצאתי את עצמי בעמדה
שאפשר לנסח אותה כדלהלן :
.1סילקנו אנשים מעל אדמתם.

9במשך כ־ 1300 שנה, נבנו בירושלים המיזרחית
וסביבותיה אלפי מיבני ציבור ודת, אשר הטביעו חותמם
על הקדושה והאווירה המייוחדת, המאפיינת את עיר״
הקודש: חומות ושערים, ביפות ומיסגדים, מידרשות
וזאויות, בתי-קברות ובתי-מירחץ וכר ...בל אלה מוכי חים
בעליל על מיקומה של אל־קודס בלב כל מאמין
מוסלמי, החדור בהברה דתית, בי :״כל מי שמתפלל
בירושלים חמש תפילות ביום, מן השמיים מוחלים לו
בל עוונותיו, והוא יוצא זכאי וחף־מפשע בביום היוולדו״.
כל הרוצה להעמיק בנושא זה, ילך אל המקורות
הרבים, בראש ובראשונה אל הקוראן ומפרשיו, ואל
החוקרים המאוחרים יותר: ברסלבי, גוייטין, וילנאי,
לצרוס־יפה, סיוון ואחרים.

דןיה, ת ל־ א ב־ ב

.2שללנו מאנשים חופש א !וי ותרבותי.
.3מה שהיה — היה. נקודה.
כשאתה מוכן להתייחס לאמת מסויימת, שאינה
ערבה לאוזנך, מצחיקים אותך כל אלה שמתפתלים כדי
להשתחרר מהצורך להתייחס אליה. הם נראים לך
כמטורפים, שאינם מוכנים לבלוע את הגלולה המרה של
אותה תחושה מופלאה ונפלאה, שאנחנו מבנים מציאות.
כך גם נראים לי כל נושאי־הדגל של מה שאני
מכנה ״היסטריית דייוויס״.
״היסטריית דייוויס״ היא אותה התקוממות פנימית
שאתה חש למישמעם של דברים מסויימים בסיג״
נון מסויים .״היסטריית דייוויס״ היא הגורם לתחושתם
התוקפנית ״שלא בל דבר אתה מובן לשמוע״.
שאל את עצמך מה ״אינך מובן לשמוע״ ,והרי לפניך
מפת הבעיות הריגשיות, שלך כאדם. משום שלשמוע,
לא רק שלא עולה בסף, לשמוע גם לא יבול להזיק.
נסיוני הקצר עלי חלדי לימד אותי דברים מעניינים
לגבי מציאת הגיון מסויים בשטויות שנזדמן לי לשמוע.
אבי, למשל, כאשר לא רצה ״לשמוע״ דברים מסויימים
מפי אמי, נהג לטעון שאוייביו דוברים מגרונה. כמה
מוזר היה לחזור ולהיתקל בסוג זה של הגיון אצל
כמה עיתונאים בני-דעת, שהכתירו את ״שעת שידור״
בתואר של ״שידורי פת״ח״.
״שעת שידור״ אירחה ביום ה 22-ביולי 1978 אדם.
עצם הופעתו של אדם בכלי-תיקשורת אינה נותנת לגיטימציה
בזו או אחרת לדבריו. זכותו לומר אותם
חייבת להיות מעוגנת בחוק.
חוק רשות״השידור נולד בשלהי התקופה הבנגוריו-
נית, והוא מעורפל דיו בדי להצהיר מצד אחד הצהרות
נוגעות-ללב ומשאיר מצד שני די שליטה בידי
המערבת המנהלת את ענייני המדינה, שהאופוזיציה
הלוהטת היא חלק בלתי״נפרד ממנה.
מיקרה הראיון עם מר דייוויס מוכיח זאת. למרות
שלא עברתי כל עבירה טישמעתית מכל סוג אפשרי
שבעולם, הורחקתי בגסות בידי מנגנון פחדני, החושש
לעורו בימעט יותר מכפי שהוא חושש, כנראה, לחייו.
שיקול״דעתי המיקצועי, שאמר לי דווקא להשמיע את
דבריו של אורי דייוויס כדי לנסות להפיח רוח-חיים
בוויכוח כאוב וכאוב שהוא בנפשנו, לדעתי, פשוטו כמשמעו
— לא נחשב שיקול במקום־העבודה, שוועד-העוב-
דים שבו נועד לימי״חירום של שביתות־שבר נועזות,
וההנהלה שבו נועדה לשמור את קאדנצייתח הנוספת
הבאה, ותו לא.
אלמלא קיוויתי שמצב זה הוא בר־חלוף, לא הייתי
טורח לכתוב את המאמר.

דוי ד וי 1ר, ח ל ־ א גי ב

כדא לר לג חו ר דוו ק א
נ 7ץצבו! 1

במץ-צבע,ניתן להתקין ( 81( 8 5 7 8 1 8 -״׳אנטי מחיקון״ ,לפי אפרים קישון) -
אותו חלק׳ אל ק ט רוני המבטיח לך קליטת תוכניו ת צבעוניות המשודרות
״בטלויזיה, גם אם עברו ״סינון״ צבע באולפן ־ ומשוררות בטלויזיות צבעוניות
אחרות בשחור לבן, כגון :״תשע בריבוע״ ,״האחים״ ,״עוד להיט תי א ט רון/ -

הכורסא״ ,כדורגל אנגלי, ועוד
מץ־צבע הינה בעלת מכשיר הפעלה מרחוק 7 8 0 £ -א 0כ< 107£ו - 8£1לנו חיותך.
מץ־צבע קולטת עבורך את השידורים בצבעים הברורים והטבעיים ביותר -

ממש כמו בחיים.

ניתן להשיג בגדלים ״ 26״ 16״ 4ו .

אז למה לך להתאמץ?

9 ?3 ׳6 0

אמץ את

מץ־צבע. מימד חדש בטלוויזיה צבעונית
פרטים אצל הסוכני ם המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 19 בני־ברק -רמת־גן.

העולס הזה 2152

מכת בי ם

ואזי ידבר דינמיט
כל הכבוד למנחם בגין ולממשלת ישר אל.
ממש לא יאומן כי יסופר. במה קיתו נות
של רפש שפכו על בגין בימי הבחירות?
כמה פחד וחרדה נטעו.יריביו בלב
הציבור (״אם תבחרו בליכוד — יוביל
אתכם בגין למחרת למילחמה והנה
הוכח בעליל כי זה האיש בגין ,״הקשה׳/

למרות הצהרותיו הפומביות, משלים עם
דחיית הסכם השלום ומחפש רק דרך כדי
להטיל את האחריות לכך על יריבו. העוב דה
שמנחם בגין הצליח לשכנע את חברי
ממשלתו לאשר את סעיף הלינקג׳ בחוזה
השלום, למרות שרק שבועות קודם־לכן
התנגדו לו, מעוררת את החשד כי ממש לת
ישראל תהיה מוכנה להשלים עם כל
תביעה ובלבד שישראל לא תואשם בפי צוץ
השיחות.
יעקב: מילר, נתניה

הדגש השבוע יושם על
השטח הכספי והרומנטי.
קרוב לוודאי שתה יינה
לך הוצאות הקשורות
בנסיעות או בתיקונים
של רכושך.
ייתפן, מבחינה מסויי-
מת, שהשבוע יתחיל
21במרס ־
20באפ רי ל
באכזבה. האכזבה מקורה
בצייד לשנות
ולארגן מחדש תוכנית מוכנות עליהן
עמלת קשות. ייתכן שייגרם הפסד כספי.

סוס השלום
למנחם בגין ולאנואר סאדאת יש זמן.
הם מוכנים להניח ליונת־השלום להמתין
מאחרי הדלת עד שיגמרו את ההתנגחות
וההתנצחות ביניהם. מה שקורה מזכיר
את הסיפור המפורסם על אותו עגלון ש ניסה
להרגיל את סוסו שלא לאכול.,כדי
לחסוך בהוצאות לתבן, ובסופו של דבר
איבד את הסוס, שמת מרעב. יונת השלום
אולי אינה סוס, אבל גם היא מסוגלת למות
מרעב. עובדה היא שכל השהייה נוספת
בשיחות וכל עיכוב גורמים ליתר ספקנות
בקשר לעתידו ומהותו של השלום. ה־תימרונים
הטאקטיים של שני הצדדים עו־

אתה נמצא בתקופה
בה הכל נעשה אצלך
באיטיות. אך אל דאגה,
השבוע שלפניך
יהיה מלא חיים וידענו
אותך גם מב]
1111
חינה נפשית וגם גופנית.
כדאי שתפריש
: 1 21 אפריל -
;20ב מ אי
הצידה מכוס כסף קרי
לקניית מתנות, כי ב
קרוב היו לך סיבות לתת אותן. אתה
צפוי לקשיים כספיים בעתיד הקרוב.

אתה מנסה להפוך בכוח
כל אדם הנמצא ב-
חברתן למטומטם. פח-
דין וחוסר בטחונך העצמי
אינם מתירים לך
לחבב אדם מבלי להפוך
אותו לנחות ממך, כפי
שנדמה לן. אנשים
עומדים על כוונותיך,
ונותנים לך לעלות להם
על הראש, ביגלל טוב-לב והתחשבות שאינך
ראוי לח. חדל לנהוג בדרן נפסדת זו.

״הקשוח״ ,״הפאשיסט״ ,״הטירוריסט״ —
חינו ככל האדם ואפילו מושלם בנפשו
וברוחו יותר מכולנו. קרוב לוודאי שדווקא
הוא עוד יזכנו בעזרת השם בשלום אמת
ובר־קיימא. ראוי הוא לפרס נובל לשלום,
ויהא זה פיצוי מה על כל הסבל, הסבל נות
והקש שאכל באופוזיציה במשך 30
שנות שירותו את עם.
אולם עם כל השמחה והתקווה, עלינו
לנהוג כלפי הערבים כדברי חז״ל ,״כבדהו
וחשדהו״ .לצערנו יש הרבה אמת בחששות
של רבים בארץ לגבי אמינות השלום עם
הערבים. עיקר החשש נעוץ בעובדה ש לאחר
הנסיגה יהיו המצרים ערוכים ממש
בגבול השוכן ליד חלונות בתינו. חס
וחלילה, אם השלום המיוחל לא יחזיק
מעמד, אז בתנאים החדשים מי ישור את
גודל הקורבן שנצטרך להקריב?
הבה נקווה ונתפלל כולנו שאכן נזכה
לשלום אמיתי ובר־קיימא.
אמיד פלו,מכר, טוקיו, יפאן
מעניין מה יאמרו מנחם בגין ואנוור
אל־סאדאת זה לזה כאשר יפגשו באוסלו
בקרוב, בטכס חלוקת פרס נובל לשלום,
אם יימשך מצב הקיפאון הנוכחי בשיחות
השלום, או יחמיר ויגיע עד לידי פיצוץ.
קשה לתאר שהם יוותרו על הפרס, גם אם
תפסקנה שיחות השלום. קרוב לוודאי שהם
יאשימו איש את רעהו באחריות למשבר.
גם אז תהיה הענקת הפרם לשניהם מוצד קת,
כשניים שבמקום לדבר מניחים לדיג־מיט
לדבר במקומם. סוף סוף היה נובל
ממציאו של זה.
חיים תורן, תל־אביב
אחרי כל הכרזות ההסכמה הספונטאניות
הבוקעות מפיו של שר־הביטחון עזר וייצ־מן
ועמיתיו, ראש־הממשלה ושר־החוץ,
לאמור ״הן״ רבתי לכל דרישה חדשה של
נשיא מצרים ; אחרי פיק הברכיים הפוקד
את אנשי האופוזיציה הגדולה בתוך ה ממשלה,
ד,נסחפת אחרי גלי הכניעה שאינה
יודעת רסן ומעצור ; אחרי מבול ההכרזות
של שר־האוצר וסגנו, המשננים וחוז רים
באוזני עם ישראל, כי עניין העלייה
הדראסטית במדד הוא רק ״עניין של
בוכהלטריה״ ותו לא — נשאלת השאלה :
האם הממשלה מתפקדת כראוי בכל ה חזיתות
והאם יש לנו, אזרחי ישראל, על
מי לסמוך?
לדעתי, כל מהלכיה הגורליים של ה ממשלה
נעשים בחופזה יתרה. האחריות
חלה על כל חברי הממשלה ובראש וברא שונה
על האופוזיציה שבה, שמתפקידה ו-
באפשרותה לעצור את הדהירה אל ה תהום.
שמואל
איילון, תל-אביב
ממהלכי המשא־ומתן המתנהל בוושינגטון
הולך ומסתבר, כי מטרתם של שני
המנהיגים, בגין וסאדאת, אינה כל כך
השלום עצמו. נראה שכל אחד מהם,
העולם הזה 2152

לים כבר על העצבים. האם אין שני ה מנהיגים
מבינים שהם יוצרים בקרב שני
העמים רתיעה מפני השלום הצפוי?
ערן גולדשטיין, תל-אביב

בלי שטיפת־מוח
בתגובה לתשובות שניתנו למכתביהם
של הקוראים גורדום ורוזן שהתפרסמו ב מדור
מכתבים (העדלם הזה ,)2149 לא
ברור לי מי העונה, אורי אבנרי עצמו או
דוברו האישי. ברצוני להעיר על התשו בות
את ההערות הבאות:
• אני מתגורר בפאריס וקורא עתונות
יומית ימנית (לה פיגאת) ושמאלית (לה
מאטין) .אין לחשוד בי כמי שנתון ל־שטיפת־מוח
של הפאלאנגות או שידורי
ישראל. העתונות היומית הצרפתית היתה
בדעה שהסורים טבחו בלבנונים לשם שבירה
וכיבוש ללא אבחנה בין לוחמים ואזר חים.

הדעה שהביע לואי דה גירנגו (בדומה
לאבנרי) ,לפיה אשמים הנוצרים בפתיחת
האש, גונתה על-ידי מפלגתו שלו,
הקואליציה והאופוזיציה גם יחד. אין הוא
היחיד הקרוב למקורות מידע על המתרחש
בלבנון. אם אורי אבנרי היה במקום
וראה במו עיניו את הנוצרים פותחים
באש ראשונים, ייצא נא להגנת גירנגו ויציג
את העובדות.
!• הטלוויזיה הצרפתית הממשלתית
הציגה בדיווחים ישירים את הטבח שערכו
הסורים בנוצרים. אין לחשוד בה שגם
היא נתונה לשטיפודמוח של מי שהוא.
י• את התגובה לדברי מר רוזן אני
מבין כך: אבנרי תומך (רטרואקטיבית)
בקיום פלסטין עצמאית ושלמה והוא נגד
החלוקה שהמימסד הימני־שמאלי ניסה לכפות.
לגביו מובן מאליו שלעם הפלסטיני
יש זכות להגדרה עצמית. אך האם יש
זכות כזאת גם לעדה דתית (דהיינו ה יהודית)
שהיא מיעוט בפלסטין? ומניין
לכותב שרוב היהודים בפלסטין רוצים
בישות נפרדת?
(המשך בעמוד )12

* 0111

.קיק שהחלטת ההחלטה
קשה מאד לביצוע,
אך הכרחית. ניתוק
קשרים וחזרה אליהם
לא יביאו שוס תועלת.
נסה ליצור תנאים ש־ייקלו
עליך לעמוד במשבר
הבלתי נמנע.
עבור לעיר אחרת,
החלף מקום עבודה.
אס מצבך מאפשר לך זאת — סע לחדל,
אל תתייעץ על בעיותיך עם איש.

מתרבים והולכים הסימנים
לכן, שאתה עומד
בפני מיפנה חשוב
בחייך. קרוב לוודאי
שאתה עצמך כבר חש
בכן, ואפילו מנחש כי
המיפנה יהיה לטובה
ויודגש בעיקר במישור
ז>יו>^וזיו!
הכספי. אך — עדיין
*5 3 2 2 0 0
לא ברור די הצורך
מנין יבוא השינוי. קיימים סיכויים רבים
שדבר זה יתברר לן תוך הזמן הקרוב.

נקודת תורפה בלתי
צפויה עלולה להתגלות
במצב בריאותך,
מאחר שהמתח • הנפשי
בו אתה שרוי מש פיע
לרעה על מצבך
הגופני. השתדל לא להרהר
יותר מדי בבעיות
מעורפלות. אל
תפסח על ארוחות ואל
תוותר על המנוחה הנחוצה לך. קבע
לעצמך סדר יום קפדני, הכולל עיסוק רב.

שתי התפתחויות לא נעימות ביותר עלולות
לחול השבוע. ראשית, צפויים מאורעות שונים
שירגיזו אותך ויפריעו
לך מבחינה
רגשית. שנית, לא תוכל
לסמוך על מזלך
מבחינה כלכלית, מכיוון
שצפויה לך הוכספית
כבדה צאה ובלתי צפויה. מצד
שני — תמצא פיצוי
בהצלחה חברתית,
בעיקר במחצית הראשונה של השבוע.
בת מאזניים — השתדלי לאלהיסחף אחרי
זוהר חיצוני שאין מאחוריוכלום.

סמוך על שיכלן הישר, בעיקר במחצית
הראשונה של השבוע. השתדל להיות יותר
__ מעשי ולבחון את הדברים
כמות שהם, מבלי
לעטפם בהילה דמיונית
ורודה. ביומיים
האחרונים של השבוע
תחוש קשר חזק יותר
לדברים רחוקים. אפשר
שיהיה זה מכר, בן
22ב או ק טו ב ר
מישפחה, או ידידה
22 בנו במבר
ותיקה, הנמצאת רחוק
ממך. הדק את קשריך
החברתיים תוך הדגשת הצד האינטלקטואלי
שבאישיותך. שבוע נפלא לבילויים.

עקת

ז יו

אל תצפה לגדולות במישור הרומנטי,
לא השבוע, ואף לא בשבוע..הבא. צפויה
אף נסיגה מסויימת
ביחסיך עם בן
אל תניח לדברים את להעכיר
ולהוריד לך את
ראל. אמנם אין
נוח לאהבה, אך
מצויין לאירגון
חברה פעילים,
} 2בנובמבר * *
?0בדצמבר
מסגרתם תוכל להכיר יי אנשים בעלי עמדה ו־השפעה,
שיעזרו בקידום הקאר רה שלך.
ילדים יביאו לך השבוע הנאה רבה.

מקומך אינו במרכז העניינים, פפי שאתה
סבור, אלא בשוליים, ואם כי מתחשבים ומכבדים בדיעותיך
אותך, לא יביאו המא מצים
שאתה עושה לקידום
המקווה. השתדל
למצוא נחמה בעבודה
שיגרתית מוגברת,
ובטיפוח היחסים
ההדדיים בתוך ה משפחה.
מצב רוחך עשוי
להשתפר במידה
ניכרת ביומיים האח );
רונים של השבוע, ביג-
לל בשורה משמחת מאד הקשורה באדם
אותו אתה אוהב. הוא מעוניין לעזור לך.

המטרידה הדוחקת הכספית הבעיה
אותך, תיפתר השבוע בעזרת דבר מה
הקשור במספר שישה.
תקוות גדולות שטי-
פחת במשך החודשים
האחרונים, עלולות להתגלות
השבוע
זיה או אשליה
מית. האכזבה
גדולה, אם לא
כיל לראות סוף
20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר
את המציאות
נכון. עליך להבין כי
אנשים שנחשבו בעיניך לידידים מסורים
אינם מוכנים לעשות למענך מאמצים.

געגועים למקום רחוק, או לאנשים שהרחיקו
לנסוע, עשויים להעסיק אותך במשך
רוב ימי השבוע. אט
אט יתחלפו הגעגועים
בתקווה שיינתן לך לנסוע
לביקור באותו מקום
המעסיק את הז-
יותין. נסה לברר מהם
הסיכויים להפוך תיקווה
זו לעובדה ממשית.
אל תניח לעצמן לש*
1בפברואר -
קוע למצב של דכאון
20 במרס
נפשי ואדישות, כי בכך
אתה מזיק לא רק לעצמן, אלא לאלה התלויים
בן. שים לב לדברי ידידים.

[ נין

מכחכים
(המשך מעמוד )11
שאלתי היא: מה עושה הכותב הנכבד
במדינת-ישראל?
דן וידור, פאריס, צרפת

אין עם ;מי זדבר
התחלתי לקרוא את העולם רמה בערך
לפני כשנה. הרעיון המדיני העיקרי החוזר
על עצמו בעקביות ובעקשנות, שבוע
אחר שבוע, אומר שיש עם מי לדבר ו שצריך
לשבת עם אש״ף ולהכיר בו, כשם
שצריך להכיר במדינה פלסטינית בגדה ו ברצועת
עזה.
כל הרעיונות הללו מתבססים על הנחת
יסוד אחת ויחידה, שפשוט איננה נכונה :
שאש״ף והפלסטינים מוכנים להסתפק ב מדינה
פלסטינית שתקום בגדה המערבית
וברצועת עזה ולחיות עמנו בשכנות ובשלום.
האמנה הפלסטינית חיה וקיימת
ולא שונה בה מאום. המטרה הסופית היתד,
ונשארה חיסולה של מדינת ישראל והקמת
מדינה פלסטינית דמוקראטית ב שטחה.
מנהיגי אש״ף חוזרים ומכריזים
על אותו רעיון ללא שינוי. ההסכמה ה קיימת
אולי אצל חלק ממנהיגיהם להקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, מוגדרת

פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה,
כאחד השלבים בדרך למדינה פלסטינית
עצמאית בכל פלסטין.״
הייתי רוצה להאמין כמוכם שיש עם
מי לדבר ויש עם מי לחיות בשלום. אך
זה פשוט לא כך, וחבל.
דני גלדי, ברן, שווייץ

אותה כיתדת, כלי הנכרת,
במדור אנשים בעתונכם (העולם הזה
)2151 ראיתי את תמונתו של ראש־הממש־לה,
מנחם בגין, שצולם בעת מישחק
שחמט עם אריק פולאט, עורך־החוץ של
השבועון הגרמני שטרן, שנערך במטוס
בעת טיסתו של ראש־הממשלה לארצות־הברית.
מעניין, אבל בגיליון השמרן ש הגיע
לידי התפרסמה אותה תמונה עצמה
אבל בשינוי אחד: ליד ראש־הממשלה
מופיעה גם בתו חסיד, הנראית צופה ב עניין
במשחק. מדוע הוצאתם אותה מ התמונה?
אמנון
בורג, פרנקפורט, גרמניה
!• לא העולם הזה אלא ד,שטרן הוא
שקיצץ את התמונה. מסתבר כי בגלל תמו־

התמונה הראשונה: כנין משחק שח כשדיילת צופה כמישחק
הדיילת נחשבה כבת

מאוזן :
)1מסוגלות ; )5שחקני־קלפים מיקצו־עיים
; )10 ידית ; )11 מהלך בשחמת ;
)13 מן המצעים ; )14 מיניסטר ; )15 בתו כה
; )16 עיר קדושה למוסלמים ; )18 לאן?
)20 מזל ; )21 משמשים לכיסוי גג משופע ;
)22 מסולם הצלילים ; )24 כשם, כמו ;
)25 מן ההורים ; )26 שפכטל ; )28 שיר־לכת
צבאי )30 :עצם, פריט )31 :בך
צבע )32 :מכשיר )34 :גוש־חול קשה :
)35 ניסיון רב )38 :דווי )39 :מלכסיקון
הכלבים )41 :בהשאלה: פתי )42 :מגופה ;
)43 לא קשה )45 :נגמר, אזל )47 :פקו דה
! )48 שיתקי ! )50 ממרכיבי הקשת ;
)51 תחמושת הקשת )52 :עליך לגעת!
)54 מלבוש )57 :מיכסה הפתח )61 :
משאבת הגוף )62 :מתוח על מים סוע רים
; )64 שן המפתח )65 :מעונות השנה:
)66 נחפז ; )67 צאצאה )69 :מחול אצילי ;
)70 העוף הגדול ביותר )72 :בננה )74 :
מחברי התיזמורת )75 :חיבב מאד)77 :
גוף ראשון רבים )78 :פרח-נוי )81 :תר נגול
)83 :נישא )85 :צאצא )86 :אחי
הבעל או האשד )88 : .בשבילי )89 :מילת
תפילה ; )91 מצבת־זיכרון ; )93 מזיק ל בגדים;
)95 תנור; )96 כינוי; )98 חומת-
מים; )100 הבל; )102 עליך לדעת!
)103 חומת־מגן )104 :כפר אמנים בארץ;
)105 עיר בארץ.

מאונך :
)1שערכו רב ; )2כיתה דתית ; )3מילת
שאלה ; )4מונח בתורת החשמל ; )6
עבירך ; )7לא־מתורבת ; )8הודיה ; )9
התקוממות; )12 כפה על; )15 ענפים;
)16 מס־ערך־מוסף (ר״ת 17 מידת לח
קדומה ; )19 דינאמי ; )20 אבר־תנוע ; )21
מיספר אחת ברשימה )23 :מכינויי ה אלוהות
; )24 ככה ולא אחרת ; )26 מפה
קטנה ; )27 גיבעה קטנה ; )29 גוש־עפר ;
)30 חזיון־לילה ; )33 תרנגול ; )34 כנף
העוף ; )36 פרמננטי ; )37 אוכל ; )40
בתוכך ; )41 משקה קל )44 :כיסא־כבוד;
)46 אדמה המצויה בנגב; )47 חי איטי:
)49 בצוותא ; )50 פסיעה )53 :רב־מג ;
)54 מהוה ! )55 בור לאגירת מי־גשם ; )56
להבה ; )58 רטוב במיקצת ; )59 מן ההדרים
; )60 מועך, כותש ; )62 שביב ; )63
מספיק ! )66 מין כבש שצמרו מובחר ;
)68 איש מוזר ומשונה ; )71 עב ; )73 מל חין
רומנטי ; )76 חי ימי ; )77 וסאל ; )79
מן המזלות ; )80 מקולות המקהלה )82 :
מילת־שלילה ; )84 מונארך ; )85 בור ל שאיבת
מים ; )87 מן הגפיים ; )90 סופר
אמריקאי (ש״מ) )92 :קיצוב במזון; )94
מידת יבש קדומה ; )96 פתח ; )97 נם ;
)99 מספיק ! )101 מסולם הצלילים ; )102
עלה בספר ; )103 בעל״חוב.

התמונה השנייה: כנין משחק שח ללא הדיילת
לחוס על חסיה
במפורש כצעד טאקטי בלבד בדרך אל
המטרה הסופית.
להלן תרגום קטע, קטן אך חשוב, מ דבריו
של איברהיס סאוסה, נציג אש״ף
בפאריס, בראיון שנתן לתחנת הרדיו אירופה
,1ב־ 5בספטמבר השנה :״זוהי
הנוסחה שלנו לשלום, ואני עומד לחזור
על כך בתחנתכם כדי שכל מי שמאזין
לה יידע בדיוק מה אש״ף רוצה. מטרתנו
היא לייסד מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית
על כל סנטימטר של הטריטוריה
הפלסטינית שתפונה מכוהות ישראליים. זה
אומר שאש״ף יכיר או יקבל יסוד מדינה

נה זו נאלץ השטרן להדפיס שתי מהדו רות
של הגיליון בו פורסמה התמונה. במהדורה
הראשונה הופיעה התמונה כשליד
ראש־הממשלה יושבת צעירה הצופה במשחק,
אותה זיהה השטרן כחסיה, בתו
של מנחס בגין. רק במאוחר הסתבר כי
הצעירה אינה חסיה, אלא אחת הדיילות
במטוס אל־על. עורכי השטרן הפסיקו את
ההדפסה, החליפו את התמונה באחרת,
ממנה הוצאה האלמונית שלא יכלו לזהותה.
גיליון המהדורה השניה ובו התמונה
ללא הקיביצרית, הוא שהגיע למערכת
העולס הזה.
העולם הזה 2152

כוה הולד

פידמות, כותנות לילה, חולצות, גרביים,
(לא רק תחתונים וגופיות)

מתלבש עליך יופי.

יואל אביטל

מזבן תד״ראן ע ם קחוווק ז £6א
סב טי ח חורף חסים ומל ו.״ קי׳\ מ מ סו וקריר
קו/מו1ק £* 7״

שיטת החימום החדישה והחסכונית
בעולם.

מזגן תדריאן המצוייד
ב-ק!^וטק
מזרים לביתך אויר חמים
בטמפרטורה הניתנת לויסות
וללא ריחות לוואי.

החימום החטכוני
ביותר. פי 3תפוקה
מפל קילוואט חשמל
חימום בעזרת מזגן הוא הדרך
החסכונית ובעלת הניצולת הגבוהה
ביותר, המומלצת ע״י משרד
האנרגיה והתשתית (ראה פרסומי
משרד האנרגיה )1977 מכל קילוואט
חשמל אתה מפיק עד פי 3
חימום.

חימום במחיי נמ
ביותד ־ 1500ל״י בלבד
תמורת 1500ל״י בלבד אתה
) מקבל את ה קו^וטק £/\7ט
המשוכלל במזגן תדיראן.

החימום הבריא
ביותר.

סקרים ובדיקות העלו
שהחימום ע״י מזגן אינו מזהם
את האויר, אינו פוגע בכושר
הריכוז ואינו יוצר הרגשת עייפות.

מובטח לכם חורף
חמים ונעים.
כשאתה מתעניין ברכישת
מכשיר לחימום הדירה שאל על
מזגן תדיראן עם קו^וטק 7ו
רכוש אותו ואתה יכול לשכוח
מחשבונות חשמל וגז מנופחים ומהתלות בחסדי מחלק הנפט —
לך יש מזגן תדיראן
עכשיו, אתה מאורגן
לחורף ול...קיץ.

את מזגני תדיראן ניתן לשכור
עם אופציה לרכישה בעוד
שנתיים במחיר של היום.

העולם הזה 2152

תדיראן

עם קו/מסק אידאוי וחורף ו קיץ

ירד מועצה העובדים חשד בהנהלה שהיא רוצה
להכניס אוחו
לכלא ־ 1אז הוא
התחילל 1מ 1ו
ופקידים בכיריום
הזול* לה יו 1צ ר
^ פגי כחודש הוכתה חיפה בתדהמה.
* מזה כמה זמן שבעיר פשטו שמועות
על שוחה איומים וגניבות במיגזרים צי בוריים
רבים.
לפני כחודש נעצרה אחת הדמויות ה ידועות
ביותר בעיה יושב־ראש מועצת
העובדים של צי״ם, אורי צוקרמן. הוא
היה עצור במשך 48 שעות והוחשד אז
בשורה של עבירות, ביניהן קבלת כספים
במירמה ונסיון לקבל שוחד. כששוחרר
צוקרמן נעצר חבר אחר של הוועד, יעקב

ליבוביץ. הוא הוחשד אז בקבלת שוחד,
בצורת שתי חולצות, מאדם שסיפק צרכים
שונים לעובדי צי״ם (העולם הזה .)2148
לצוקרמן היה ברור מדוע המישטרה
עצרה אותו. הוא היה חבר תקיף בוועדה
שהצליח להוציא מההנהלה הטבות מפ ליגות
לעובדי צי״ס וההנהלה החליטה
לחסל אותו. כימעט באופן ישיר האשים
צוקרמן את מי שהיה קצין מישטרה בכיר
והיום סמנכ״ל חברת צי׳׳ם, מדדכי (״מוט־קה״)
רון, כי הוא משך בחוטי הפרשה.
רון ומנכ״ל צי״ם, יהודה רותם, נבהלו
וניערו חוצנם מההאשמות נגד צוקרמן.
מישטרת חיפה היתה בטוחה כי יש יסוד
להאשים את צוקרמן ואת ליבוביץ. היא
ביקשה לעוצרם לתקופה ממושכת, ואחד
מקצחניה הצהיר, כי מאחרי התלונה כנגד
צוקרמן עומד מישהו מהנהלת צי״ם.
לפני ימים אחדים קיבל צוקרמן מיכתב
ממאשימו, רב־סמל ארנם טל, שבו מודה
טל כי הוא ממליץ לסגור את התיק נגד
צוקרמן מפני שהתברר כי אין לו נגיעה

יו״ר מועצה צוקרמן
בפרשה. ליבוביץ לא קיבל עדיין מיכתב
כזה, אולם לאיש אין ספק כי לאחר כל
המהומה סביב השוחד, לא תתבזה המיש־טרה
ולא תנסה להעמידו לדין באשמת
קבלת שתי חולצות־פרוטה כמתנת שוחד.

קח, התוכניות הוזמנו, והעיריה הבטיחה
להשתתף במחצית ההוצאה.
הבניין לא הוקם במשך שנים ארוכות.
בכל פעם שהתורמים הגיעו מפילדלפיה,
כדי לראות את הפרוייקט שלהם, התאחדו
עיריית חיפה ואירגון נכי צה״ל, והזמינו
כמה טרקטורים כדי שיעבדו בשטח. בי נתיים
נשכר אדריכל, שזכה במיכרז לב ניית
בית־הלוחם, דויד ינאי שמו, ינאי
אינו רגיל לסיגנון העבודה הנהוג בעיריית
חיפה ובאירגון נכי צה״ל.
האיש האחראי על מחלקת ההנדסה בעיריית
חיפה הוא סגן ראש העיר, יוסף
בלושטיין, מי שהיה במשך שנים רבות
מנהל חברת־החשמל בעיר. מי שהיה אח ראי
על הסניף החיפאי של אירגון נכי
צה״ל ועסק בפרוייקט בית־הלוחם הוא
אדם בשם אביגדור, שעבד אף הוא בחב-
רת־החשמל.
ינאי הבין כי עליו לשלם שוחד. הוא
גילה כי עליו להסתפק בקבלנים לא־טו־בים,
שעשו עבודה לא-טובה, רק משום
ששילמו שוחד, וכי הפרוייקט הגדול שהוא
עוסק בו עלול להתמוטט בכל רגע. ינאי
סירב להסתגל לשיטה זו ופנה למישטרה.
מחלקת ההונאות של מישטרת חיפה חו קרת
בעניין. בינתיים היא ערכה מעצרים
ומבטיחה מעצרים נוספים. בין אלה ש עתידים
להיעצר יהיו כנראה כמה מראשי

עוררו חשדות כי הוא שיחד את אחד
מהפקידים הבכירים ביותר בעיריה. על פי
חשדות אלה קיבלה אישיות בכירה זו,
המעורבת גם בפרשת בית־הלוחם, דירה
מפריצקר וטובות הנאה אחרות, תמורת
אישור חריגות בנייה של הקבלן. יחד עם
פריצקר נעצר גם המהנדס משה גלעד,
גס הוא דמות ידועה בעולם העסקים וה בילויים
של חיפה.
על פני השטח אין למצוא קשר בין
שתי פרשות אלה לבין שתי הפרשות
הקשורות בצי״ס והנחקרות עתה בידי
המישטרה. אך למעורבים בפרשות אין
ספק, כי לאחר שצוקרמן וליבוביץ נעצרו,
ולאחר שהתברר כי ההאשמות !נגדם חס רות
יסוד, החליטו השניים לספר את כל
הידוע להם על השחיתויות בצי״ס.
הפרשה הראשונה היא פרשת קב לת
שוחד ממספנות במזרח הרחוק.
עד כה היה ניצב אברהם תורג׳מן, מפקד
מחוז חיפה, אחראי על חקירת פרשות

אולם צוקרמן וליבוביץ החליטו, כפי
הנראה, לא לשתוק.

טרק טו רי ם
ב הז מנ ה
ך* יפה מוצפת באחרונה בפרשיות
1 1שוחד ובמעצרים. לכאורה אין קשר
בין שלוש הפרשיות המעסיקות עתה את
העיר, אך כל מי שמכיר את המתרחש
בעיר הנמל הצפונית יודע כי יש קשר
מסויים ביניהן, מאחר ומעורבים בהן אנ שים
השייכים לאותה חברה, בעלי אינ טרסים
משותפים והמוכנים לקום לעזור
איש לאחיו, אפילו כנגד הצדק והחוק,
כדי לשמור על הגילדה שלהם.
הפרשה הראשונה היא פרשת בית־הלו־חם.
תורמים אמריקאים, שקראו לעצמם
ברית־שלום מפילדלפיה, הביאו לאירגון
נכי צה״ל תרומה בת מיליונים רבים, כדי
לבנות את בית־הלוחם בחיפה. הכסף נל-

אירגון נכי צה״ל ובעלי תפקידים בכירים
בעיריה.
פרשה זו הובילה, בין אם בצורה ישירה
ובין אם בדרך מיקרה, לפרשה אחרת,
הקשורה במחלקת מהנדס העיר חיפה. ב שבוע
שעבר נעצר אחד מהקבלנים הגדו לים
ביותר בחיפה, יעקב פריצקר, שהוא
גם דמות ידועה בחיי החברה של העיר,
פריצקר בנה שיכונים רבים ואת המלונות
דן כרמל ונוף (הוא גם הבעלים של מלון
נוף) ויש לו יד בכימעט כל מיפעל בניה
גדול בעיר. הוא היה יוצא ונכנס לבניין
העיריה ועושה בו כבתוך שלו, עד שהת־

צי״ס. עתה הצטרף לחקירה תת־ניצב
בנימין זיגל, עם כל צוות עובדיו. לפתע
התגלה, כי קיימים חשדות שאחד או כמה
מחברי ההנהלה של צי״ם קיבלו שוחד בן
למעלה ממיליון דולר ממספנות שבהן
בונה ומשפצת צי״ם את אוניותיה. בעולם
הספנות הבינלאומי, כמו בעולם האוויריה
הבינלאומי, מתגלים מדי פעם בפעם פר שיות
שוחד של מיליוני דולרים, משום
שהעיסקות בתחומים אלה הן עיסקות ב היקף
של עשרות ומאות מיליוני דולרים.
מלבד כמה רמזים, בעת חקירת פרשות
מיכאל צור ומשה קשתי המנוח, לא הועלה
עד כה עניין קבלת שוחד בהקשר לאנשי
ימיה ישראליים. עתה התגלו כמה סימנים,
כי אכן היו מיקרים של קבלת שוחד על-
ידי ישראלים ממספנות במזרח־הרחוק.
המחלקה של זיגל חוקרת בעניין, בצי״ס
לא ישנים בלילה, וזיגל אף מתכוון לשלוח
את אחד מעוזריו למזרח־הרחוק.

מ סי בו ת
ב סי טונו ת

החוקרים

מי שהחל בחקירה ללא משוא פנים הוא
ניצב אברהם תורג׳מן, אחד השוטריס המעו־לים
ביותר במישטרת ישראל, שהודיע לעסקונה החיפאית כי לא

יתיר עוד מקח וממכר עם המישטרה. לעזרתו של תורג׳מן הגיעה
מחלקת ההונאות של המטה הארצי, בראשותו של תת־ניצב בנימין
זיגל (משמאל) ,החוקרת עתה ארבע פרשיות שחיתות בחיפה.

^ 4ג בי ח קי ר ת הפרשה השניה, לא צרי /כים
חוקריו של זיגל לטוס למזרח ה רחוק.
ואומנם, בפרשה זו כבר נקראו אנ שים
רבים לחקירה, ורבים אף נעצרו. לצי״ם
יש חברודבת בשם ליס, האחראית על כל
ההספקה לאוניות צי״ם. החברה עוסקת
במיצרכים ובמוצרים פטורים ממכס, ולמ רות
שהיא בבעלות מלאה של צי״ס (מל-־
בד אחוז אחד של המניות, השייך לסוכנות
היהודית) ,עושים בה מנהליה ככל העולה
על רוחם.
אחת מהדמויות המרכזיות בחברת ליס
היא סמנכ״ל החברה, יהושע טיבעוני, חבר
בקבוצה חיפאית ידועה שבה חברים אב רהם
זניוק, בעל בית־מיסחר גדול לנשק
•ולצעצועים בעיר, משה ורטמן, מי שהיה
הבר־כנסת וכיום מזכיר מועצת פועלי
חיפה, יוסף בלושטיין, סגן ראש עיריית
חיפה, המעורב בפרשיות אחרות הנחקרות
עתה, מוטקה רון, סמנכ״ל צי״ם, ועוד
רבים אחרים.

15 יי

מי שי חד א ת מיי
(המשך מעמוד ) 15
מהבחיינה העיסקית אין לכאורה קשר
בין כל חברי הקבוצה, הנוהגים לבלות
בצוותא. אולם במשך שנים אחדות היו
נפגשים כל חברי הקבוצה בבית־המיסחר
של זניוק, מדי יום ששי אחר הצהריים,
שותים לשוכרה ומבלים עד לכניסת השבת.
אז היו נוסעים הביתה, איש איש
לאשתו ולילדיו.
כאשר פוצץ העולם הזה את פרשת
המסיבות אצל זניוק, חלה הפוגה בהן ב משך
כמה חודשים. אולם מהר מאד חזרו
בני החבורה להתכנס שוב, כשבקבוקים
בידיהם. פעם התלונן אב במישטרת חיפה,
כי בתו השתתפה באחת מהמסיבות האלה,
בהיותה במדים, חיילת בחיב״ה. הקשר
בין חיילות חיב״ה שהיו כפופות למיש־טרה,
לבין אחד ממשתתפי המסיבה, מרדכי
רון, עורר הערות רבות. בהזדמנות אחרת
ראו אנשים בחיפה כיצד יוצאים בני
החבורה מחנותו של זניוק כשהם מתנדנדים
בגילופין. כיוון שכמה מבני הקבו־צד,
לא יכלו לנהוג במכוניותיהם בכוחות

מילר, החלו לפקוד את המיסעדה של
סאלח מדי יום ששי. סאלח אומנם הגיש
חשבון בסוף המסיבה, אולם החשבון היה
נמוך בעשרות אחוזים מהמחירים הנקובים
בתפריט. ברוב הפעמים שילם יהושע טיב-
עוני את החשבון.
כשראתה הקבוצה כי טוב אצל סאלח,
הפכו אנשיה את המקום לביתם השני,
לא רק בימי ששי, אלא גם ביתר ימות
השבוע. עד לשבוע שעבר אפשר היה
לראות כמה מאנשי הקבוצה כשהם אוכ לים
וסובאים וסאלח עומד עליהם לשרתם.
עתה החליטה המחלקה של זיגל כי
הקשר בין אישים אלה אינו רק קשר של
ידידות ובילויים, אלא גם קשר עסקי.
ששה מעובדי לים נעצרו על־ידי המיש־טרה
ואחרים, ביניהם טיבעוני, נחקרו.
הששה שנעצרו הם אריה גסט, מנהל
מחלקת ההספקה לאוניות ישראליות, נחום
שיין, מנהל מחלקת התיפעול של החברה,
צבי צלאל, עוזרו של גסט, מירה ליברמן,
מזכירת מחלקת המשק של ליס, משה
אלבלט וזיגי גייטלר, שניהם עובדי מחלקת
התיפעול.
בנוסף לאלה נעצרו גם ארבעה נהגי

המננזל

יהודה רותם, מנכ״ל
צי״ם, השוהה עתה באפריקה,
קיבל דיווח על פרשת המעצרים
והתבקש נדי עורכי־הדין לשוב ארצה.

העילה

מרדכי רון, מי שהיה
מפקד מישטרת חיפה,
וכיום סמנכ״ל צי״ם, הוא האיש שלדעת
צוקרמן עמד מאחרי התלונות למשטרה.

זו הולכת להיות נושה גד ולה ׳ות ומנושה
ולין!״ אומו אחו מחוקו מחלקת ההונאות של
בנימיו זיגל, שנמסה לחקיות התיסבונת החיפאית
משאיות שהיה להם הסכם עם לים, כקב לנים
עצמאיים, להובלת המיצרכים שאותם
סיפקה החברה לאוניות. כאשר נעצר גם
צבי מילר, האחראי על המכס בחיפה,
התברר לכל הקשר בין המעצרים השונים.
המישטרה חושדת, ולדיברי זיגל יש לה
אף ראיות, כי מיצרכים ומוצרים במאות

אלפי לירות יצאו ממחסני לים ולא הגיעו
אל האוניות אלא לחנויות הידועות של
הימאים, בדרך העצמאות בחיפה. המיש-
טרה גם חושדת, כי בעזרתו של מילר
בוצעו על־ידי עובדי לים עיסקות הפוכות:
הברחת מוצרים ומיצרכים בסכומים של
מיליוני לירות, שהגיעו באוניות של צי״ם

היו ״ י מי שהיה ח״כ וכיום מזכיר
מועצת פועלי חיפה, משה

ורטמן, אכל ושתה פעמים רבות על חשבון
טבעוני מהחברה שכמה ממנהליה נעצרו.
עצמם, טילפן רון אל מטה המישטרה
הסמוך — אז הוא היה עדיין מפקדו —
והזמין שוטרים כדי שיסיעו את השיכורים
לבתיהם. רון הכחיש בזמנו את הפר שה
כולה וטען בפני המפכ״ל, חיים תבורי.
כי הוא סובל מאולקום ולכן אינו שותה.
אולם היו אנשים רבים שראו את המחזה
במו עיניהם, ביניהם עיתונאי ידוע מחיפה,
והיו אנשים רבים עוד יותר, שהיו מוכנים
להעיד כי שתו משקאות חריפים עם רון
בהזדמנויות אחרות. יתכן כי פרשת מסיבות
השיכרות בחיפה תרמה אף היא, בין ה שאר,
לכך שרון נאלץ לצאת לפנסיה.
)הפרשה הזו הולידה עוד התרחשות —
המסיבות עברו מחנותו של זניוק למקום
אחר. האתר החדש היה מיסעדת עינת,
בדרך בין הצ׳ק־פוסט לבין קריית־חיים.
מסיבות שונות, אולי משום שבעל עינת
לא היה מוכן להשתתף בהוצאה הכספית
של מימון בילויי העסקנים החיפאים, הם
נאלצו לעזוב את המיסעדה ולחפש מקום
אחר.

ה מיסעדה
של סאלח
ך ן מקו שנ מצא היה מיסעדת סאלח
י ׳1בכיכר פאריס (כיכר חמרה) בחיפה.
סאלח, ערבי יליד חיפה, ידידו של משה
ורטמן ושל מוטקה רון, פתח לפני כמה
שנים מיסעדה ליד שתי מיסעדות ידועות
אחרות בעיר, צבי ועבד. הוא השקיע הון
עתק בשיפוץ, וחיפש בכל כוחותיו קהל
לקוחות טובים לכיסוי ההוצאות. לשם כך
היה מוכן סאלח לשלם. הוא נתן הנחות
מפליגות לקבוצה — ורטמן, רון, טיבעוני,
בלושטיין והאחראי על המכס בחיפה, צבי

תמונה של אחת מחנויות המימכר של סחורות הימאים בחיפה. ללא
י י 1י * 1י י * קשר לחנות זו, חושדת המישטרה כי בעזרת האחראי על המכס בחיפה
וכמה מהעובדים הבכירים בלים, הועברו סחורות מוברחות שנועדו לאוניות צי״ם לחנויות.

ומצאו את דרכם אל מבריחים שונים,
וזאת, כמובן, מבלי ששולם עליהם מכס.

ה עסקן זרק
ממישרד השוטר
ך* אשר התפרסמו הידיעות על המע-
*י צרים, החקירות והחרמת המיסמכים
בדירותיהם ובמכועיותיהם של חשודים
רבים, מהם פקידים בכירים של צי״ם.
געשה ורעשה החברה. מנכ״ל צי״ם, יהודה
רותם, נמצא עתה בסיור באפריקה. עורכי-
הדין של החברה מיהרו להתקשר עימו
בטלפון, כדי לדווח לו על מעצר הפקידים
הבכירים שלו ועל החקירה, ולבקש ממנו
למהר ולחזור לארץ.
משה ורטמן, חבר של רבים מהנחקרים
והעצורים, ביקש מידע מכל מקור אפשרי,
כדי לדעת מה בדיוק ההאשמות. מוטקה
רון, שאין לו דריסת רגל במישטרה שהוא
היה מפקדה, מאז נכנס תורג׳מן לתפקידו,
ניסה להפעיל קשרים ישנים, בדרג נמוך
יותר, כדי לדעת פרטים על החקירה. גם
יושב־ראש מועצת המנהלים של צי״ס,
חיים שטסל, אשר אשתו היתה מעורבת
בשערוריית השקת ספינת צי״ם במזרח*
הרחוק, מגלה התעניינות בחקירת המיש-
טרה.
׳אולם מזלם הרע של אישי חיפה, בין
אם הם עצמם מעורבים בפרשה ובין אם
רק ידידיהם מעורבים בה, שמים רבים
זרמו בינתיים בקישון ועתה אין מיש-
טרת חיפה מוכנה לעזור להם, כפי שהיה
בעבר. אברהם תורג׳מן הנהיג סדרים חד שים,
במישטרה, ועתה אי-אפשר לסיים פר שיות
על-ידי הרמת טלפון. לפני כמה חו דשים
הבין תורג׳מן כי אישיות בכירה
בעיריה מנסה לשים לו רגליים. הוא הזמין
אותה אישיות למישרדו, הסביר לה כי
הימים הטובים של עיסקות מפוקפקות
וסגירת תיקים של עסקנים חיפאיים עברו
לבלי שוב. כאשר ניסה אותו פקיד בכיר
להתווכח ולהתמקח, זרק אותו תורג׳מן
ממישרדו.
אולם גם אם תורג׳מן לא היה קיים ואת
המישטרה היה ממשיך לנהל רון, שהוא
אחד מהחבורה, גם אז לא היה בכוחו
להושיע. אל התמונה נכנם זיגל, הנימנה
על אנשי המטה הארצי ושמושבו בתל-
אביב, והוא אינו מכיר כלל את המערכת
המורכבת של היחסים האישיים בחיפה.
מה שקורה עתה בחיפה הוא רק ההת חלה.
אומר על כך אחד מחוקרי מחלקת
ההונאות :״זו הולכת להיות פרשה גדולה
יותר מפרשת ידלין.״ שהרי בכל יום
נעצרים עוד אנשים, בעלי מעמד ותפקידים
בכירים, הן בסקטור הפרטי והן בעס־קונה
הציבורית של העיר.

*ו ר מציעה:
סריגי וולסי
מסקוטלנד בץ והבה

1^ 1111 * 111

אנוה-סמל האיכות באסה
א 0.1!;.רסוחאים/יקי הלפרין/

העולם הזה 2152

ק ,3א6 /יג* <

השטר של ז׳בומיגסקי

למען התענוג...

אני כבר מצאתי אתהת ענוג האמיתי.
א! רו פ ה, דלת ניקוטין בעישון, ע שירה ב ט ענו.

בנק־ישראל עומד להדפיס שטר של אלף
ל״י עם דיוקנו של זאב דבוטינסקי.
(מן העתונות)
הרצל במבט נוסטלגי /מסתכל על בן־
גוריון / ,ואומר לו: יא־חביבי / ,איך
ירדנו במדרון עוד שלשום הייתי
״הרצל שטר חשוב, קשה כמו צוק; /
ומחר הז׳בוטינסקים /כבר יציפו את ה ,,
שיק•
ומשיב
ב.ג. בעצב / :גם אני קצת מדוכ דך
/ :ז׳בוטינסקי כבר מגיע — /זה
ביטוי למהפך שטר בן־אלף דבוטע-
סקי / ,בודאי יחזיק שנתיים / .אחריו יבוא
שטר־בגין — /שיהיה כבר בן־אלניים...
וכש״בגינים״ יהיו /לאינפלציה משתול לת
— /כבר ידפיסו את ה״ארליך״/ ,
זהו שטר בן עשר־אלף / .כשה״ארליכים״
בשוק /כבר יהיו שווים למילים /אז
ידפיסו גם את ;,פרם גם את ״גולדה״
ו״גלילי״.
אחר־כך יבוא גם ״המר כל אחד
ודאי ישיר / :
אז הייתי גם עשיר אחריו תודפס גם
״שולה״ /וגם ״לובה אליאב ואולי גם
צ׳רלי ביטון — /מסלק בקבוק חלב...
כל שנה דיוקן חדש /בארנק נישא
בקודש / .רק אנחנו לא נדע /איך אפשר
לגמור ת׳החודש הם אומרים: לעם
יש כסף / .העובדה — שהוא אוגר/ .
בואו נבטל סובסידיות י — /וניסע לחו״ל
מהר.
במטוס אחד מר ארליך / ,במטוס אחר
דיין / .כשחשים געגועים /הם קופצים
מזמן לזמן ומעת לעת אלינו /הם
חוזרים לכאן, העירה / ,וגוזרים איזו
גזירה / ,שפוגעת שוב בלירה.
...הרצל במבט נוסטלגי /מסתכל על
בן־גוריון /ואומר לו: יא־חביבי / ,איך
ירדנו במדרון פעם ווייצמן, זה הדוד/ ,
שטר חזק היה, כמו גזר / .לך תראה
לאן הגיע /האחיין, מר וייצמן עזר.
ערב רד. שתיקה רועמת / .הם יושבים
דומם בעצב / .בן־גוריון ליד הנרייטה/ .
מונטיפיורי לצד הרצל/ .
...ובאופק מתקרב לו /עפ עתיד ממש
מזהיר / ,שטר־בן־אלף (שתי גדות)/ :
דבוטינסקי הצעיר!
אבי אורן, פתח־תקוזה

אהבת החי
אנשי ״הסיירת הירוקה״ של רשות שמו־רות־הטבע
אוהבים את הטבע אהבת מוות,
ושרופים על חיות־הבר בצורה לא נור מלית.
למען הטבע והנוף הם מוסנים
לעשות את הכל: לרדוף את רועי-הצאן,
להכות אותם ואפילו לירות באוויר ללא
שום סיבה, רק כדי להפחיד אותם. כדי
להגן על חיות־הבר הם מוכנים לדאוג גם
לעדרי הצאן בשיטה מודרנית המעידה על
אהבתם: הם מבריחים את העדרי ,6רוד פים
אותם בליווי יריות וצפירות, כדי
ש4נהיה ״חאפלה״ אמיתית.
האם כך שומרים את הטבע ועל חיות-
הבר ז או שמא, כדי. לשמור על חיות־הבר
צריכים לגמור את חיות־הבית?
מוחמר קבועה, באר־שבע
תיקוניטעויות במאמר אז מה אם אנחנו צדקנו (העולם
הזה ,)2147 מגלה אורי אבנרי בווידויו כי
הוא חטא גם בספיריטואליזם. שאם לא כן,
כיצד יסביר את התקשרותו באביב 1970
עם ראש־הממשלה המנוח, לוי אשכול, שהלך
לעולמו בראשית 1969ך
אברהם לוי, חיפה
• ׳ הקורא לוי צודק. שמו של לוי
אשכול ד׳ל השתרבב למישפט זה שלא
לצורך. המדובר הוא בפנחס ספיר ז״ל.

בספרו על טכס חלוקת הפרס לזכרו
של צלם העולם הזה רמי הלפרין, באקדמ יה
לאמנות בצלאל (העולם הזה ,)2151
מציין אלי תבור כי אביו של רמי ז״ל
נעדר מן הטכס אחרי שנפטר כמה ימים
קודם לכן. אבל בכותרת לתמונה שה ״
פיעה במצורף !נאמר שהיא מראה את אב• י
של רמי מעניק את הפרם ליגאל שם־טוב.
כיצד אתם מסבירים את הסתירה?
יובי עמרני, ירושלים
• כפי שניתן לראות בתמונה היתה זו,
כמובן, אמו של רמי הלפרין שהעניקה את
הפרס ליגאל שם־טוב. בטעות צויין כי
היה זה האב.
העולם הזה 2152

( 111 בדוחא

^ ישפטו של הקבלן בצלאל מיזרחי
נגד העיתון הארץ, על פי החוק
לאיסור לשון הרע, הוא עדיין ״תחת
השופט״ (סוב יודיצה) ,ועל־כן אין לחוות
דיעה עליו לכאן או לכאן.
אולם השבוע נאמרו במישפט כמה
דברים, שאינם נוגעים לנושא־התביעה, ו־על־כן
יש הזכות — וגם החובה — להגיב
עליהם.
על דוכן העדים עמד ניצב־מישנה יגאל
מרקוס, ראש מחלקת־המודיעין של מיש־טרת
ישראל, שנקרא על־ידי ההגנה. בחקירה
הנגדית של התביעה נאמרו, על פי
הפרוטוקול הרישמי, הדברים הבאים :
שאלה ז מה זה מידע מודיעיני?
מ ר קז ס ז מידע מודיעיני זה חומר 111׳
שנאסף במישטרה ממקורות שונים. ממקורות
גלויים, ממקורות סמויים. החומר הזה
יכול להיות עובדתי אמיתי של 1007
ויכול להיות בלתי־נכון לגמרי ־.07
המישטרה אוספת כל מה שמגיע לידיה
בצורה כוללנית. זה נאגר ונזכר פה ושם
במאגר מישטרתי.
כאשר חומר על איש מסוייס מתחיל
להתקבץ בכמות גדולה, נפתח לאיש הזה
תיק. ואז החומר הנוגע לו ישירות מתקבץ
באותו תיק. זה נקרא אצלנו ״תיק
בדוקאי.״
שאלה: כדי שיהיה לנו מושג, אולי
כדאי לנו לשמוע פעם גס מיספרים. האס
אני טועה כשאני אומר שבמישטרת־יש־ראל,
מבלי להזכיר שמות, יש כ־ססו אלף
תיקים של בדוקאים, במדינת־ישראל, במדינה
הקטנה שלנו?
:מרקום 5אתה לא טועה.
שאלה: יש מאה אלף בדוקאים? !

^ בה ננסה לעכל, קודם כל, את ה יי
1עובדות.
במדינת־ישראל יש כשלושה וחצי מיל יון
תושבים. אם ננכה ממיספר זה את
הילדים, ונחלק את האוכלוסיה למישפחות,
הרי משמעות העדות של הקצין היא זו :

ששמע שרוזנשטיין מעשן חשיש.

האזרח סעדיה רוזגשטיין הופך
״כדוקאי״.

:משהו מבעית

למדי

במצב

כזה.
פעם היו תיקים כאלה מונחים במח סנים
מאובקים של מישטרות חשאיות, ומי
שרצה לעיין בהם היה צריך לעבור
נוהל מסובן־.

עכשיו הכד השתנה. אנחנו חיים
כעידן המחשב.
כי מי שמוסמך לכך (ואולי גם מי שאינו
מוסמך לכך, וידידתו, ובן־הדוד שלו) יכולים
לגלות תוך שניות את כל הרפש ש הצטבר
בתיקו של הבדוקאי רוזנשטיין.

בינתיים פועל התיק במהשכים.

אולי יש למתחרהו של הפרופסור ב־בית־החולים
או באוניברסיטה, ידיד, שיש
לו גישה למחשב הבדוקאים. התוצאות
מועברות מפה־לאוזן בין העמיתים.
״השמעת? הרוזנשטיין הזה נראה תמים,
אבל במישטרה יש לו תיק כזה גדול.
אומרים שיש לו סטיות מיניות. היחס שלו
לנערים חשוד מאד. אל תגיד לו כלום,
אבל יש להיזהר מלתת לו עמדות־מפתח...״
אולי חפץ הפרופסור להתקבל למישרה
המחייבת בדיקה ביטחונית. חוקר השב״ב
מבקש, כמובן, לבדוק במישטרה .״הממ,
ובכן, אין לנו שום דבר ממשי, אבל האיש
הוא בדוקאי, ונתקבל עליו מידע מסויים.
זה בלתי־בדוק, כמובן, ואין לייחס לזה
יותר מדי חשיבות, אבל אם מדובר על

מי יבדוק מה לצבור ומה לגנוז 1
מה תהיינה אמות־המידה ץ

1 01 1
ן*( בעייה היא עולמית, ובעולם נמצאו
י ׳1פיתרונות חלקיים. בייחוד בארצות־הברית
הוליד הזעזוע של פרשת ווטרגייט
וניספחיה מחשבה חדשה על כל הנושא,
והוסקו מסקנות מפתיעות בהעזתן.

המסקנה העיקרית היא גיבוש
זכות אזרחית חדשה: הזכות

לדעת.
בסיפור הדימיוני על האזרח סעדיה
רוזנשטיין, בדוקאי, העובדה הבולטת ביו תר
היא שאיןהואיודע כלל
שהוא נפל קורבן למאשימים אלמוניים.

זהו מצב בלתי-נסבד, והוא בא
על תיקונו בארצות-הברית.

על סי החוק האמריקאי החדש, יש להודיע
לבדוקאי שנתקבל חומר נגדו. כל
אזרח רשאי לפנות למישטרה, לאף־בי-איי,
לשרותי הביטחון למיניהם ולכל מישירד
ממשלתי אחר, ולשאול איזה חומר הנוגע
לו נשמר בתיקיהם ובמחשביהם. כל מישרד
ממשלתי חייב למסור לאזרח את כל החומר
הזה, על פי דרישתו ולאזרח הזכות להגיב.

אני מציע לחוקק לאלתר הוק
כזה במדינת ישראל.

תחת לחוקק תיקון פסול לפקודת־המיש־טרה,
האוסר על השוטרים להתאגד באי גוד
מיקצועי (ואין צורך להדגיש כי
לדעתי סותר תיקון כזה את מושגי־היסוד
של חברה ליברלית מתקדמת) יש להוסיף
לפקודת־המישטרה את הסעיפים הבאים :

קצין: הומר שהוא נכון ,100$
חומר שהוא בלתי־נכון .0$כד מה
שבא לידי המישטרה, ממקורות
גלויים וממקורות סמויים.

איש העולנדהתחתון מספר לבלש כי שמע
מפי שיכור במועדון־לילה שהאזרח סעדיה
רוזנשטיין אנס קטינה. מיכתב אנונימי
מגלה שיש לו לאותו רוזנשטיין חשבון־
בנק בוואדוץ. בהאזנת־סתר לשיחה בין
שני פושעים נרשם שהאחד מספר לשני

כאשר מצטברים חשדות כלפי פלוני,
גם כאשר המקורות אינם מוסמכים וה מידע
אינו בדוק, האם יש לצוות על ה־מישטרה
להתעלם מהם כליל ולגנוז את
החומר המפוקפק?

אך לא די בכך.

רוב האנשים מאלה לא עברו, מן הסתם,
שום עבירה. רובם הגדול לא הורשעו, לא
הועמדו למישפט, לא נעצרו מעולם.
מה יש בתיקים ץ כדברי ה
למישטרה
יש, כפי שמסתבר מן
העדות, דרך שלישית: בל הזבל
הזה נאסף בתיקים.

עלינו לתת בידי המישטרה את
כל האמצעים הדרושים למילחמה
כפשע, בל עוד הם תואמים את
רוחה של חברה דמוקרטית ב־מדינת־חוק.

אלה
הן שאלות נכבדות, ורק אדם קל-
דעת ישיב עליהן בפזיזות. הן מחייבות
דיון מעמיק וגיבוש מסקנות, אם בצורת
חוק של הכנסת, אם בצורת תקנות מי-
ניסטריות.

בכד מישפחה ישראלית שביעית
יש ״בדוקאי״ — אדם שיש
לו תיק מודיעיני במישטרה.

קל לדמיין את מקורה של מרבית ה חומר
הזה: שמועות המתהלכות בעולם
העליון ובעולם התחתון, מיכתבים אנונימיים
של שכנים נרגנים, הלשנות של
מתחרים עיסקיים, פילגשים נטושות, יריבים
פוליטיים, מטורפים למיניהם.
אני מכיר במיקצת את טיב החומר הזה,
כי מערכת העולם הזה נחשבת, בעיני
רבים, כמעין מישטרה של בני-אור הנא בקים
בבני-חושך. אנו מוצפים במיכתבים
אנונימיים, המספרים לנו כי הרב פלוני
מחזיק פילגש מן הצד, שקצין־מישטרה
אלמוני מקיים יחסי־מין עם השוטרת אי־זבל
בוזגלו, שהשגריר שלמוני מקבל של מונים
קבועים מהשרות החשאי של נפאל.
מה אנחנו עושים במיכתבים אלה? חלק
קטן מהם, הנראים כרציניים, והעשויים
להכיל סיפור אמיתי שיש בו עניין לציבור,
נמסרים לבדיקה לחוקרי־המערכת. כל
האחרים נזרקים ישר לסל.

יש פשע מאורגן. יש פשע בלתי־מאורגן.
יש פשיעה אלימה. יש פשיעה כלכלית.
מעשי־הרצח מתרבים. האונס הפרטי ו הקבוצתי
חוגג. מיליארדי ההון השחור
נוזלים מן הארץ.

והעיקר: האזרח סעדיה רוזג-
שטיין כדל אינו יודע שהוא זכה
כתיק פרטי משלו והפך ״בדוקאי״ :
נתאר־נא לעצמנו את התמונה:
מר סעדיה רוזנשטיין, פרופסור למחלות־ילדים
(ואולי סוכן־ביטוח או חבר־מושב)
עוסק במלאכתו בשלוות־נפש. הוא יודע
שהוא עושה עבודה יעילה. מישפחתו מסודרת.
הוא מתכנן טיול לנורווגיה.

אין הוא מעדה על דעתו, שכד
אותו זמן הולך ותופח אי־שם תיק
של כדוקאי, הרשום על שמו.

נניח שכלב־הזאב של הפרופסור רוזנ־שטיין
נשך את בנו של השכן יענקלביץ.
יענקלביץ אינו איש הסולח ומוחל. הוא
זומם נקמה. למישטרה מגיע מיכתב אנונימי
הרומז כי לפרופסור יש חשבון־בנק
סודי בוואדוץ. לידידו השוטר מגלה יעג־קלביץ
כי הפרופסור מעלים בכל חודש
ממס־ההכנסה כמה רבבות לירות, מהכנסות
הפרקטיקה הפרטית שלו. וכן הלאה.
המישטרה יודעת, כמובן, שזהו — קרוב
לוודאי — מידע כוזב, הבא מקור מפוק פק
מאד. אך לעולם אין לדעת. מי יודע,
אולי בסופו של דבר זה יתקשר עם משהו?
בינתיים הוכנס הכל לתיק. לבדוקאי רו־זנשטיין
הצטרף ללגיון של מאה־אלף בני־האלמוות,
שהונצחו במחשב.

מישרה רגישה ...ייתכן שהוא נתנן ל סחיטה...״
אולי
רוצה הפרופסור הטוב להיבחר ל תפקיד
במיפלגה. למישהו במיפלגה יש
גישה לתיקים. חרושת־השמועות עובדת.
הבדוקאי רוזנשטיין אינו יודע דבר.
אין הוא מקבל עמדת־מפתח בבית־החולים.
המישרה הרגישה שוב אינה פנוייה למע נו,
למרבה הצער. דרכו במיפלגה נחסמה.

האזרח סעדיה רוזנשטיין אינו
מבין מה קורה. וכיצד יכול להבין?

ל נעמיד פנים כאילו
קלה.

הבעייה

התגובה הראשונה העולה על הדעת
היא, כמובן: לסלק את הרפש.
איננו רוצים לחיות במדינת
מישטרה, גם אם מישטרת־ישראל
אינה גסטאפו או קג״ב. איננו רוצים
שיגיע מצב שבו כל אזרח שני
במדינה יהיה ״בדוקאי״.
(חוץ מהכל, זוהי גם תועבה לשונית).

אבל יש צד שני למטבע.

המישטרה פועלת בשם החברה ולמענה.
תפקידה להפעיל את החוקים, שחוקקנו
באורח דמוקרטי, כדי לאפשר חיים־בצוותא
בדרך תקינה.

• החליטה המישטרה לפתוח
תיק בדוקאי, יימסר על בך לאיש.

• ידרוש הבדוקאי לדע;ת מה החומר
הכלול בתיק שלו, תודיע לו המישטרה
מהו המידע הכלול בתיק.
• המידע יועבר לבדוקאי באורח סו די,
והמישטרה תהיה רשאית לשמור בסוד
את מקורות המידע.

• ירצה הבדוקאי להפריך את
המידע ולמסור מידע סותר, תעמוד
לו הזכות לעשות כן, וכד טענותיו
וראיותיו ייכללו באותו תיק.

• יצליח הבדוקאי להזים את החומר
בעליל, יצווה קצין־מישטרה מוסמך להש מיד
את התיק כולו.

• יותקנו תקנות קפדניות לשמירה
על תיקי הבדוקאים, לאיסור
הגישה אליהם לבל מי שאינו מוסמך
לכך, לניפויים ולהשמדתם.

1 01

** ין להשלים כשום פנים ואופן
עם המצב הקיים ביום, שהתגלה
עתה. נודף מבד הנושא הזה
ריח שד קלות־דעת מוסדית, שהדעת
אינה סוכלתה.
100 אלף הבדוקאים של היום יהפכו
במהרה ל־ 200 אלף, לחצי מיליון.

הבה נקים סייג לנוהל זה, לפני
שנהפוך עם של ״בדוקאים״.

יי איי ^גוו רייי אוכ בז ריי

מה יציג צ־אדלי ביטון מעל דוכן הכנסת
כאשר ייערך שם דיון על הזנות?
לאנשים הנבונים!

כל במיזנון הכללי, הזול יותר,
משום שיש לו חור בתקציב,
ביגלל הוצאות מערכת־הגחי-
רות לעיריית חיפה, השיב :
״לא אני פשוט רעב, ובמיזנון
הח״כים אני צריך להמתין
שעות עד שמלצר מואיל לגשת
אלי !״

777

! 9במושב האחרון של מר כז
חרות הניח דובר ראש־דד
ממשלה, שלמה (״נקדי״)
נקדימון, את תיקו על שול חן
העיתונאים. כתב מעריב,
אכרה ם רותם, שאל אותו:
״נקדי, יש לד בתיק כסף?״
השיב לו נקדי :״מה זה מש נה,
עד שתשלח את היד לקחת
אותו, הוא בין כה וכה יהיה
שווה חצי.״
1אגב, רותם היה העי תונאי
האהוד ביותר באותו
ערב. כשהתברר כי הישיבה
תימשך אל תוך הלילה, הוא
עזב את האולם וחזר כעבור
חצי שעה, כשהוא מביא לע מיתיו
העיתונאים מנות פלא פל.
הברנדי הלאומי
שהוא

ל או מי.
חיים תנור

מפכ״ל המישטרה נפגש בשבוע שעבר עם שר״המישטרה, הד״ר יוסף בורג.
את תבורי ליוו שני קציני מישטרה בכירים, האחד ניצב אריה איבצן והשני
ניצב בנימין גלעד. כאשר נשאל תבורי, מאוחר יותר, על מה שוחחו שלושת קציני המישטרה עם
השר הממונה עליהם, ומה פשר הרמות הידיים שהיו בעת השיחה, השיב :״שלא לציטוט, אני לא
זוכר.״ אחד מהנוכחים בשיחה זכר, כי דובר על בעיית השוטרים הרוצים להקים איגוד״מקצועי, אולם
הכחיש כי הקצינים והשר ערכו הצבעה: מי בעד להיות קשה ומי בעד להיות רך עם הקצינים.

8לאחר שבדיון על בעיות
הכלכלה הוציא ח״כ צ׳ארלי
ביטון כיכר-לחם וגביע אשל
והציג אותם בפני הכנסת, פנה
אליו ח״כ אחדות, הילל זיי־דל,
ושאל אותו :״צ׳ארלי,
מה תראה לכנסת כאשר יהיה
דיון על הזנות?״
! 8כשנשאל ח״כ חרות
חיים קאופמן מדוע כה מו עטות
הנשים הצעירות והיפות
במיפלגתו, השיב :״כשיש חרות
פוליטית, אין מקום לחרות מינית.״

״אני
מצטער, אמרו לי שכהן
הוא שמן, אז חשבתי שזה
אתה.״
91 בדיון שנערך בוועדת-
הכספים על העלאת מחיר ה מים,
אמר גרופר :״עלינו לג מור
את המלאכה ולאשר את
התקנה עוד היום, אפילו אם
נצטרך לעבוד עד הערב, למען
יראה העם דוגמה.״ התרגז
עליו ח״כ מערך יחזקאל

זכאי ואמר לו :״אתה מדבר?
אתה בדרך כלל רק מציץ
לישיבות ובורח, ובמחצית ה ישיבות
אתה לא משתתף בכ לל.״

9ח״ כ אמנון לין נראה
בשבוע האחרון כשהוא עומד
בתור במיזנון הכללי של ה כנסת,
בעוד שעד כה היה נו הג
לאכול במיזנון חברי־הכנ־סת.
כשנשאל לין אם הוא או-

! 8בעיקבות הסיכסוך בין
שר-האנרגיה יצחק מודעי
לבין שר-השיכון גידעון פת
על תפקיד שר־התעשייה, הח לו
בכנסת לכנות את מודעי
בכינוי ״אנטיפת.״
! 8כשהסתיימה בשבוע ש עבר
ישיבת הכנסת, ביקשה
ח״כ גאולה כהן טרמפ מח״כ
מנחם פבידור לתל-אביב.
״מה קרה למכונית שלך?״
שאל אותה סבידור .״אל תש אל,״
ענתה לו כהן ,״תיבת-
ההילוכים שלי התקלקלה, ואיבדתי
את התורם.״ ״זו הצרה
שלך,״ אמר לה סבידור ״גם
בפוליטיקה אין לך תורם.״
״לי אין תורם? למנחם נ־גין
שלד אין תורם,״ השיבה כהן
בזעם, וסירבה לנצל את הטרמפ.

במיסדרונות הכנסת ניגש
צעיר אל ח״כ פסח גרופר
ושאל אותו :״אתה ח״כ יגאל
כהן יי״ אמר לו גרושך :
״מה פיתאום?״ ענה הצעיר:

1כאשר החלו כהן וורט-
היימר להתווכח בעת מניין ה קולות,
קרא חבר מיפלגתו של
ורטהיימר, ח״כ מרדכי ויד־שוכסקי,
לעברו :״סטף,
אל תעשה איתו שום פשרה,
ואל תיתן לו לדפוק אותך!״
81 אחד המעשים הראשונים
של המנכ״ל החדש של מיש-
רד־החוץ, יוסף (״יוסי״) צ״
הנזכר היה להנהיג במישרדו
שיעורים לתלמוד ולמישפט
היהודי. פקידי מישרד־החוץ
מצאו לנכון להשתתף בשיעו רים
אלה אחרי שנוכחו לדעת
כי זה חפצו של המנכ״ל. איש
אחד שראה עצמו משוחרר
מכך: שר־החוץ ׳משה דיין.
! 9אגב, התברר כי משה
דיין הקיף עצמו במישרד-ה-
חוץ באנשים דתיים שומרי-
מסורת. מילבד צ׳חנובר, הרי
שגם שני עוזריו האישיים של
דייי, אליקום (״אלי״) רו־

כינשטיין ונפתלי לכיא

הם שומרי־מסורת. אגב, לביא

הוא אחיו של הרב ישראל
לאו.

! 8ח״כ המערך עדי אמו ר
אי ניגש במיזנון הכנסת אל
עובדת לישכת העיתונות הממ שלתית,
לינדה רמבאום,
אחז בידה שעה ארוכה כאילו
הוא בוחן טבעת על אצבעה.
כאשר שאל אותו עיתונאי, ש ישב
ליד לינדה, אם הוא בוחן
את הטבעת או מנצל הזדמנות
לאחוז בידה של לינדה, אשד.
נאה בעלת יופי מיזרחי, השיב:
״מה, אני כל־כך שקוף?״

91 לפני הצבעת אי־האמון
לממשלה, שנערכה בשבוע ש עבר,
מינה היושב־ראש כמוני-
קולות שני חברי־כנסת: ח״כ
יגאל כהן מפלג לעם וח״כ
סטף ורטהיימר מש״י. יו־שב־ראש
הישיבה פינחם
שיינמן התבלבל, וכינה את
ורטהיימר בשם סטפי, דבר ש עורר
צחוק בין חברי־הכנסת.

ירדנה מרו

מזכירת הליכוד בכנסת היא אחת הצעירות
היפות המסתובבות במיזנון הח״כים.
אולם בשבוע שעבר אפשר היה לראות אשה יפה זו כשהיא בוכה.
היא התחננה בפני חברי״הכנסת של מיפלגתה, להיכנס לאולם
המליאה כדי להצביע, אבל כל אחד מחם השתהה, מה שהביאה
לדמעות. לפחות במיקרה אחד, של ח״כ רכטמן, ירדנה כימעט
והוציאה מידו את הצלחת ממנה אכל כדי לזרזו להכנס לישיבה.

81 לפני חודשים אחדים
התפרסם בארץ ובעולם העי תונאי
האמריקאי־הולנדי המ זוקן
ג׳יימס דורסי, יליד
ברלין, כאשר פוצץ סנסציה
עולמית: הראיון אם קאנצלר
אוסטריה גרונו קרסקי, ש בו
מתח קרייסקי ביקורת על
היהודים. מאוחר יותר הסביר
קרייסקי כי רוב הדברים ש אמר
לדורסי היו בשיחה פר טית,
שלא לפירסום. השבוע
הגיע דורסי לישראל, אולם לא
לא כדי לערוך ראיון מפוצץ
אחר, אלא כדי לשאת לאשה
צעירה ירושלמית.
! 8מי שהיה מנכ״ל משרד-
האוצר, הד״ר יעקב ארנון,
אינו יודע בתקופה האחרונה
אם להיות שמח או עצוב. מה צד
האחד, ארנון נכשל במרו צו
למועצת עיריית ירושלים,
המזלם הזה 2152

כמועמד של״י, למרות שזכה
ביותר משני אחוזים של הקו לות.
אולם מהצד השני נולדה
לארנון נכדה, עינכל, בת בנו,
עורך־הדין אריה ארנון.
11 איש של״י אחר, ח״כ
אריה (״לובה״) אליאג נז כר
השבוע, כאשר יצאה מיש-
לחת של אנשי־ציבור למום-
קווה, וביניהם איש־־של״י עד
רך־הדין אמנון זיכרוני, ב סיפור
מוסקוואי שאירע לו, כאשר
היה אליאב דיפלומט ב שגרירות
הישראלית במוסקווה.
אליאב ביקר עם בתו, שהיתר,
אז בת ארבע, במוזוליאום על-
שם לנין, שבו שכבו זה בצד

זה ולאדימיר איליץ׳ או־ליאנוב
ווסריונוכיץ ויוסף
דז׳דגאשווילי סטאלין ב שעה
שהקהל עבר בדומיית-
מוות על פני שני החנוטים,
שאלה פיתאום הילדה בשפה
הרוסית :״אבא, הם תאומים?״
הרוסים חובבי־ר,ילדים נשארו
דוממים, אך ניכר בהם שהם
התפוצצו מצחוק חרישי. כ עבור
זמן קצר הוצאה גופתו
של סטאלין מד,מוזוליאום.
! ח״כ אסף יזנורי ערד
את הופעת־הבכורה שלו בכנ סת
לאחר שהוא הוכר כסיעת-
יחיד בשם יעד, בצורה מרשי מה.
יגורי הופיע לכנסת בלוד

אלימלך 01

נראה בשבוע שעבר ליד שולחן אחד במסעדה עם הרמטכ״ל רב״אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, שיחת השניים עוררה התענינות מאחר ורפול ידוע כמי שאינו
אוהב עיתונאים וממעט לשבת איתם. רק אחי׳כד התברר כי רפול לא הדליף מאומה לכתב המדיני
של הטלוויזיה אלא שהשיחה ביניהם היתה בנושאי כלכלה. רפול סיפר לרם כי מספיקות לו 1500
לירות לחודש לכלכלת הבית .״אנחנו קונים באופן מרוכז ירקות בשוק, מצרכי בית אצל סיטונאים
ובשר ב,,מזרע,״ טען רפול. רם הנדהם לא גילה לרפול כמה עולה לו כלכלת הבית.
יית בחורה צעירה ויפר,פיר״
והציג אותה לפני כל אחד כ מזכירתו
החדשה.
! 8לפני כן ביקש יגורי, מי
שהיה השבוי הישראלי הבכיר
במצריים במילחמת יום־ד,כיפורים,
רשות מח״ב לובה
אליאב להשתמש בשם ״יעד״,
שהיה שם הסיעה המשותפת
של אליאב ושולמית אלוני
לפני הקמת מחנה של״י. אליהסכים
ברצון, אך שאל

את יגורי :״מדוע לא תיקח
לך שם מתאים יותר, כגון
שבי?״

מיה

מזנונאית מצודת זאב, התפרסמה ערב
הבחירות למועצות המקומיות כאשר
דיווחה לטלוויזיה על כמויות עצומות של כריכים ובקבוקי משקה
אוולם הכינה ליום הגדול. כאשר נשאלה מיה מה בדבר עוגות ז״
השיבה במבטא רוסי מודגש :״אצלינו אין עוגות. עוגות שיאכלו
בכנסת.״ אולם השבוע התברר כי ההחלטה של מיה שונתה.
במזנון של מצודת זאב מוכרים עשרות עוגות ליום הנחטפות
במהירות רבה על־ידי עסקני תנועת־החרות, השוהים במקום.

׳אריה נאור

81 עכשיו כבר ניתן לגלות
את פשר ההיעדרויות הפיתאו־מיות
של יו״ר מיפלגת העבודה,
שימעון פרם, בעיצו מם
של ימי מערכת-ד,בחירות.
פרס נהג לרדת לשפת־הים,
הסמוך לבניין מיפלגת־העבד
דה, ולהשתזף ישם בחברת ה הופיע
בשבוע שעבר במרכז תנועת החרות, ועוד לפני שהספיק להתיישב ליד
אמו, חברת־המרכז ומי שהיתה ח״ב# ,סתר רזיאל נאור, נחטף על־ידי שתיים
מהצעירות שהיו במקום. מימין לנאור דינה מגן, מזכירתו של ח״כ רוני מילוא, שלא בא לישיבה אך
שלח במקומו את המזכירה. שתי המזכירות אמרו לנאור :״זה יפה לן בלי השפם.״ נאור, שהתמוגג
מנחת מדבריהן, ענה להן :״״אם תגידו לי את זה עוד פעם, אני מבטיח שלא אגדל יותר שפם.״
העולם הזה 2152

פירסומאי שימעון ליניאל,
כשמאחוריהם משתזף, להנאתו,
שומר־הראש של שר־הבי-
טחון־לשעבר.
1במחמאה מפוקפקת זכה
השבוע צד,״ל. העיתונים האמריקאים
פירסמו ראיון עם
שכיר־ההרב האנגלי המפור־סם־לשימצה,
מייק (״המטו רף״)
הו ד, רב־טבחים של כמה
מילחמות אפריקאיות. הור חי לק
ציונים צבאיים כלהלן: הצבא
הטוב ביותר בעולם:
צה״ל. השני בדירוג: הצבא
ד,רוחי. גם הצבא הדרום־אפ־ריקאי
זכה בפיו בציון מצויין.
! 8הערכה אחרת על צה״ל
באה ממקור בלתי-צפוי עוד
יותר. בסיאנס ספיריטואליסטי
שערך המשורר דויד אכידן,
הופיעה רוחו של ה ר מן
נרינג, המרשל של הרייך ה שלישי
ומפקד חיל־האוויר של
אדולף היטלר, שהתאבד
ערב הוצאתו להורג בנירנברג.
גרינג הביע את דעתו כי ארי אל
(״אריק״) שרון הוא גנרל
טוב, אך שהוא סומך יותר מדי
על אילתורים. בעוברה לנושא
אחר, אמרה רוחו של
גרינג כי יש להצטער על האנטי
שמיות של היטלר, מפני
שגרמניה היתד, מנצחת במיל-
חמת־העולם השניה לולא פע לו
יהודי העולם נגדה.
הערכה אחרת על צה״ל
באה ממקור בלתי־צפוי עוד
יותר. בסיאנס ספיריטואליסטי
שערך המשורר דויד אסיח,
הופיעה רוחו של הרמן גרי־גג,
המרשל של הרייך השלישי
ומפקד חיל-ד,אוויר של אדולף
היטל ר, שהתאבד ערב הוצא תו
להורג בנירנברג. גרינג
הביע את דעתו כי אריאל
(״אריק״) שרון הוא גנרל טוב,
אך שהוא סומך יותר מדי על
אילתורים. בעוברה לנושא
אחר, אמרה רוחו של גרינג כי
יש להצטער על האנטי־שמיות
של היטלר, מפני שגרמניה
י היתד, מנצחת במילחמת־העו? 9
השניה לולא פעלו יהודי העולם
נגדה.
81 ציונים חילק גם הפרופסור
האמריקאי ג׳יימם כד גם,
שביקר בשבוע שעבר ב ארץ.
ברנס מנד, את האישים

הגדולים, לדעתו, של הדור ה אחרון,
כלהלן: יוסף סטא־

לין, אדולף היטלר, הא-
תלד וילסון, מהטמה גאג
די, תומאס מאן, איגוד זיגמונד סטראוויגפקי,
פרויד, אלגדט אייג-
שטיין, אלינור ופראגקלין
רוזוולט, ג׳ון ורוברט קנ די,
מארטין לותר קינג
וגולדה מאיר.
! 8האסיר המפורסם ביו תר
במדינודישראל, מי שהיה
יושב־ראש הנהלת קופת־חו־לים
והמועמד לתפקיד נגיד
בנק־ישראל, אשר ידלין,
עסוק בימים אלה בכתיבת
ספר, שלדבריו ינקה אותו
כליל מכל אשמה. הנהלת
בית־הסוהר שיחררה את יד־לין
מעבודתו כפקיד בבית־ה־סוהר,
ומאפשרת לו לעסוק
בכתיבת סיפרו באופן חופשי.
ידלין התקשר כבר עם הוצאת
הספרים של ידיעות אחרונות,
שתוציא את הספר לאוד.
! 8הסטיריקאי ועורך־הדין
יואל ריפל, סיפר השבוע כי
ערב הבחירות נכנס מי שהיה
ראש־עיריית גיבעתיים, קו״
ג־ה קרייזמן, לבית-קפה ב עירו,
והחל משכנע את שלו שת
האורחים במקום להצביע
עבורו. שניים השתכנעו מייד,
ואילו השלישי סירב. פנה אליו
קרייזמן ואמר :״מדוע אתה
מסרב? אתה חושב שאני ראש־עיר
רע?״ השיב לו הסועד:
״אתה אולי לא ראש־עיר רע,
אבל אני מועמד המערך בבחי רות.״
לקרייזמן הנדהם התב רר,
כי מולו יושב מי שנבחר
אחר־כך כראש העיר, יצחק

ירדן.

81 הבדיחה האחרונה בקפה
אכסודוס מספרת, כי ב שמיים
החליטו לבנות גשר בין
גן־העדן לגיהנום. על השוהים
בגן־העדן הוטל לבנות מחצית
אחת של הגשר, ועל השוהים
בגיד,נום את המחצית האחת.
תוך שבועות ספורים השלימו
אנשי הגיהנום את המחצית
שלהם, ואילו אנשי גן־העדן
כלל לא התחילו בבנייה. כאשר
בא הקדוש כדוד־ הוא ב טענות
אל אנשי גן־העדן, אמרו
לו :״לא הצלחנו למצוא
אצלנו אפילו קבלן אחד.״

711

אג שי ם
11 אשת נשיא המדינה.
אופירה נכון, התרוצצה השבוע
בין בתי־חולים. בבית־החולים
איכילוב, בתל־אביב.
מאושפזת אמה, ובבית־החולים
הדסה, בירושלים, היה מאוש־פז
בעלה, הנשיא יצהר! נכון,
אחרי שלקה בהתקף של אבד
בכליה.
9עורכת־הסרטים בטל וויזיה
שושנה כר, אשתו
של השחקן שימעון כר,
עבדה באחד מערבי השבוע ב־בהרצליה.
אולפני־הטלוויזיה
במקום
הופיעו שני צעירים,
שרצו שמישהו יראיין אותם,
אחרי שזרקו ביצים על ראש־הממשלה
מנחם כנין בפתח
מצודת זאב, אמרה להם שוש :
״תגידו לבום שלכם, גאולה
כהן, שאין כאן אף אחד עב־שיו.״
השניים התעקשו להת ראיין
בו במקום, וביקשו לר
המיליונר
תסעוו׳ 31*0לתחם למען הג״ונה הציונית,
והנסנתו הוא דוגמה ליתסי־גזונים תקינים

אות את הבום שלה מיד. שו שנה
הזעיקה את השומר הער בי
של המקום, שהגיע עם שני
כלביו, ופעה את השניים משטח
האולפן.
! 9השחקן האמריקאי טו ני
קדטים, שהגיע ארצה לשם
צילום סרט חדש, הביא איתו
את ידידו, הספר היהודי-אמ-
ריקאי, ג׳ין שאקוכ, בן ה-
.45ג׳ין, המתגורר בלוס־אנג׳-
לס, שימש כבסים לסירטו של
ווארן כיטי, שטפו, שהוצג
בארץ בזמנו, הדן בחייו של
ספר אוהב־נשים, המטפל ב שערן
של נשות-הזזברה בהו ליווד.
זה לו ביקורו הראשון
בארץ, ואחרי שירד לאילת עם
קרטיס, החליט שהוא אוהב את
הארץ ורוצה לפתוח כאן עסק
משלו, לשם כך נפגש עם ספר
תל-אביבי שהכיר בארצות־ה־ברית,
בביתו של הספר הידוע

! 0המזכיר הכללי של הד,איגוד
המיקצועי׳ של עובדי-
המזון בקניה, תאמי מו־האנג׳י,
הגיע לביקור בארץ,
כדי להיפגש עם מזכיר ההס תדרות
ירוחם משל• ערב

של תושבי שכונת־התיקווה ב־תל־אביב.
9גודוביץ
/שחזר בימים
אלה מטיול בקניה, מספר ש־התאכסן
במלון קניה סאפארי,
שהיה שייך בעבר לשחקן

״צריך להודיע לרם כרמי,
מי שתיכנן את בית־הספר, ש גם
בזמן שביתה נמצא שימוש
למיבנהו יוצא־הדופן.״
9במסיבת בת־המיצווה
של אלה הקר, בתו של ה
וידאל
ששון.

מיכל אדו

הדוגמנית, הוזמנה לסידרה של תצלומים בבגדי״ים על־ידי צלם־האופנה סמי
בן־גד. הוא גם הזמין דוגמן לאותה מטרה. כאשר התברר לו, ברגע האחרון,
שהדוגמן לא יבוא, לא התעצל הצלם, לבש בעצמו בגד־ים, כיוון את המצלמה ועמד לצידה של הדוגמנית.

,לפני הפגישה ביקר מוהאנג׳י
במועדון־לילה ביפו. בעל ה מועדון,
יואל שר, רצה לש מח
את לבו והתלוצץ :״אחד
המקומות היחידים בעולם שבו
לבנים ושחורים גרים בהרמוניה
— הוא הפסנתר.״

; ׳רחל דיסגצ׳יק, אל

1 1 1 1 * 0 *0צעירה סינית, הנשואה לישראלי ושחת1111
גלתה על ידי ״העולם הזה״ ,הפכה

ו! 41 11
בעיקבות הכתבה דוגמנית. מצליחה. לאחרונה התגלתה סיסי גם׳
כמעצבת־פנים. היא ובעלה, זוהר, פתחו מסעדה סינית והזמינו
אדריכל כדי שייעצב את פנים המיסעדה. כששמעו את המחיר
שדרש תמורת עבודתו, הסתבר להם כי לא יוכלו לעמוד בו,
סיסי החליטה לקחת את העניינים לידיה, נסעה ללונדון, ייבאה
פריטים סיניים וקישטה את המיסעדה. היא הצליחה עד כדי כך,
שאנשים, הפותחים מיסעדה לידה, הזמינו אצלה עיצוב פנים.

מנתו של עורך מעריב לשע בר,
אריה דיסנצ׳יק, מצאה
לה באחרונה עיסוק חדש. היא
החלה לעבוד בחברה לאירועים.
המיבצע הראשון שבו היא
עוסקת הוא כינוס בינלאומי
של בונים שייערך בארץ. היא
פנתה אל הארכיטקט ישראל
גודוכיץ, וביקשה ממנו ש יתן
בכעוס זה הרצאה על
״פיתרון בעיית מישכנות־העו-
ני״ .גודוביץ מטפל עתה ב-
פיתרון בעיית מישכנות־העוני

ויליאם חולין, ושנקנה אחר־כך
על-ידי עדכן חאשוקקי,
המיליונר הסעודי, העוסק ב־מיסחר־בנשק.
כשהיה חאשקו-
קי במלון נגש אליו מישהו
וביקש להתרימו לקרן מיוח דת
לשימור הג׳ירפה האדומה,
החיה בקניה, שהיא בעל־חיים
נדיר. באנגלית !נקראת הג׳י-
רפה הזאת ״רוטשילד ג׳ירף״.
אמר המיליונר הערבי למת-
רים :״אינני תורם כסף עבור
ג׳ירפה ציונית!״
! תומר, בנו בן ד,־16
של גודוביץ, מצא לו עיסוק
לימי־חופשתו מבית־הספר, עקב
שביתת-המורים־התיכוניים. הוא
וחבריו הולכים לבית־הספר
עמל, שעל כביש תל־ברוך
ומחליקים מהגגות הקמורים
שם. הגיב על־כך אביו :

ארכיטקט צכי הקר, התאסף
צוות של ארכיטקטים, שכולם
בני אותו מחזור לימודים ב טכניון.
אחד מהם היה אדי
גרינכרג, שאחרי לימודיו
נסע לצרפת ופתח שם בקאר־יירה
משגשגת במיקצועו. ב מהלך
המסיבה התיישב אדי
ליד הפסנתר הרשים את כולם
בנגינתו. מי שתהה מה הקשר
של אדי למוסיקה שמע שהוא
היה האקורדיוניסט הראשון של
להקת הצ׳יזבאטרון, בימי מיל-
חמת״העצמאות. אדי גם היה
נשוי ליעל כרכיו, בתם של
השחקנים זאכ כרכן ז״ל ו־דכורה
קסטלנץ, שהיו שח קנים
בתיאטרון אהל. אחרי גי רושיה
מאדי, נישאה יעל ל-
מוסיקאי צרפתי, ונשארה גרה
בצרפת.
העולם הזה 2152

זאב ספקטוו

צלם־העיתונות, שהוא אחת
בבוהמה התל־אביבית, גילה
הוא שימש כרוז במכירה פומבית של חפצים מיוחדים
״מאנד׳יס דראגסטור״ .בחוש״ההומור המייוחד שלו הפך

הדמויות הבולטות (ברוחב)
השבוע כישרון בתחום חדש.
ומוזרים, שנערכה במיסעדת
״ספקי״ ,כפי שהוא מכונה

בפי ידידיו, את המכירה להצגת בידור. כן,
(מימין) ״המגרשים שדים לא רק מהבית,
(במרכז) הוצג על״ידו כ״תחליף ללפיד של
לרגל הופעתו בתפקיד החדש, העיר :״אני

למשל, הציג ספקי למכירה קמיע ״חמשה״
אלא מכל השכונה״ .סמובאר רוסי עתיק
פסל״החרות״ .כשהביאו לו ידידיו פרחים
מקווה שלא הורדתם אותם מאיזה מצבה.״

תהיה גם מסיבת פרידה. במ קומה
הביאה המפיקה *טרה
פרידמן תוכנית חדשה ליל דים
בשם מועדון שמיל החתול,
שבה יראיין החתול כוכ־בי־בידור
שונים.
׳ 8בפתיחת הגלריה הח דשה
של עמליה ארבל ר.וצ-

מארק שאגאל.״ עמליה
הציגה רק תמונות ספורות ש לו,
שנועדו למכירה, מאותן
שצייר בעשר השנים האחרונות.
יתר התמונות במקום
נאספו על־ידה בכל מיני מו זיאונים
בעולם.
! 8בהצגת הבכורה של

חלי גולדנברג

וספירית (״ספי״) דבני, הציגו מיסגרות למשקפיים בתצוגת־אופנה
ראשונה מסוג זה. שתיהן אמנם אינן מרכיבות משקפיים בחיי יום־יום,
אן לצורך התצוגה החליפו השתיים עשרות זוגות משקפיים. בתצוגת משקפיים זו הוגש מיץ־גזר
בילבד ,״המחזק את העיניים״ כדברי הסבתות. אבל אחרי הכל ,״מי ראה שפן מרכיב משקפיים ז״.

! הפסל מנשקה קדיש־מן,
שזכה בתשומת־לב בביא־גאלה
שבאיטליה, בשל הכב שים
שהציג שם ושאותם צבע
בכחול־לבן, מכין עתה הדפסי־משי
מציוריו, שאותם הוא מת כונן
להציג בכמה גלריות ב־ניו־יורק.
מנשקה, שהפסיק ל עשן,
מסתובב כל היום עם
סיגאר בפיו. למי שמתקרב
אליו מגלה כי הסיגאר שלו,
הוא בעצם חתיכודעץ דמויית
סיגאר, הצבועה בצבעים בהי רים
.״אני מוכרח לשים משהו
בפה, כדי שלא ישעמם לי,״
מסביר קדישמן.
( 9הפתעה נעימה נגרמה
לציירת המתחילה אסתר
כר־טל, אשר חנכה תערוכת־ציורים
שלה בבית־האמנים ב ירושלים.
בר־טל, הנשואה
לכלכל באל־על, נדהמה לר העולם
הזה 2152

אות בין באי הפתיחה את
הצייר המפורסם פינחם ליט־כינוכפקי,
שפתח אף הוא
תערוכה משלו בשבוע ש עבר
בירושלים. הוא ניגש אליה
ואמר לה :״אילו הייתי נוהג
ללכת לתערוכות, הייתי בא
לזו שלך, לפני שהייתי בא
לתערוכה של ליטבינובסקי.״
1יחסים מתוחים שנמ שכו
שנים רבות בין הזמרות

יפה ירקוני!שולמית ליב

הגיעו לסיומם. כאשר יצ אה
יפה לסידרת־הופעות בפינלנד,
היא פנתה דווקא אל ליבנת,
כדי שתחליף אותה במו-
עדונה שביפו.
באה מנוחה ליגע, כך
המלחין־זמר־שחקן מרגיש שמוליק קראום. בימים
אלה הוא אורז את חפציו ונו סע
לחופשת־מנוחה בארצות־

הברית, לזמן בלתי־מוגבל.

! 8הפסל דני בינסטד,
המתגורר בהולנד עם אשתו,
השחקנית ז׳רמן אוניקוב־סקי,
הגיע ארצה לחופשת־מולדת
קצרה. באחד מימות
השבוע שעבר אפשר היה לר אותו
בחוף הים של כיכר אתרים,
כשהוא עוזר למציל הוותיק,
שמאי (״טופסי״) קג־צופולסקי,
לתכנן דגם חדש
של גלשנים. דני עבד לפני
שש שנים כמציל בתחנה של
טופסי, ושניהם החלו אז בייצור
גלשנים מפוליאסטר. כ יום
מפסל דני בהולנד באותו
החומר.
! 8תוכנית הטלוויזיה ה פופולארית,
טלאפלא עומדת
לרדת מעל המסך הקטן. לק ראת
השידור האחרון מכי׳נים
לטלא מסיבת יום־הולדת, ש
צדוק
לוי

הוא פותח מועדוני״לילה. אחרי שהיה לו
הוא פותח מועדוני״לילה. אחרי שיהיה לו
מועדון באילת נסע לגרמניה, שם פתח מועדון־לילה. אחר כך נסע
לנורווגיה, וגם שם פתח מועדון. הקור העז הבריח אותו בחזרה
לארץ, ובימים אלה פתח מועדון לילה חדש בתל־אביב ששמו
(״בוסתן״) נגזר על שם ידידו, בוסתנאי (״בוסי״) סחה, שנרצח
באילת לפני שנה. ליד צדוק בתמונה — מירי וויס, הבארמנית
שלו, המביימת בשעות הפנאי שלה סרטים קצרים. סירטה האחרון
של מירי ״רות המואביה״ ,הוקרן ועורר עניין רב בקרב צופיו.
גו עבודותיו של הצייר בן
ה ,80-יצחק פרנקל, המת גורר
בפאריס. בין אורחי המקום
היה הבמאי היי קילוס,
שאמר לבעלת־הגלריה :״חבל
על כל תמונה של פרנקל שאת
מוכרת, הוא שייך רק למוזיאו נים.
הוא שני בגודלו אחרי

להקת הכל עובר זזביבל קיבלו
האורחים, באולם המבוא של
התיאטרון, צרור פרחים כדי
לקחתו הביתה. אולם הזמרת
שלומית אה רון מצאה חן
בעיני הקהל עד כדי כך, שעם
תום ההצגה זרקו רבים את
הפרחים אליה לבמה.

לכל גבר יש צד חזק.
מצקין יודע להראות אותו.

אלה רק שני דגמים מתוך
המבחר העצום שיש היום
במצקין. בוא למדוד דגמים
נוספים.
0031ו01ח 6ז €135810 1
הכתפיים הם ״הצד החזק,,
של הגבר שמשמאל.
מצקין יודע להראות את זה.
באנגליה זוכה
ה ־ זגססאס ^ זזז הזה
לפופולאריות רבה (ומי מבין
יותר מהאנגלים במעילי

ז 10ז 0 ? 61ז? 10
הוא חש בנוח במעיל הצמר
הזה.הגיזרה מתאימה לו.
הצבע מתאים לו. הוא גבר
שיודע להתלבש אבל מחפש
גם עיצה מקצועית, עין עם
נסיון, ומישהו עם חוש.
וזה בדיוק מה שיש במצקין.
ניצקין — בתי אופגה
רח, דיזנגוף ,101 תל־אביב
רח׳ אלנבי 74 תל־אביב
רח׳ נחלת בנימין ,44
תל־אביב
רח׳ הרצל 37 חיפה
י. לוי, רח׳ יפו
בניין העמודים, ירושלים.

961־731

חזה• יבואו* הסבוניות
המכונית הזולה ״פיאט 127״ עולה כיום בישראל 180 אלף לירות. מחירה
בנמל־התעופה של אמסטרדם, לכל דיכפין 3000 ,דולר, או 57 אלף לירות. כל המסים
החלים עליה, כולל מס ערן מוסף, מסתכמים ב־ 90 אלף לירות בערך. בסן הכל תעלה
המכונית, למי שקונה אותה בעצמו באירופה 147 ,אלף לירות. בתוספת דמי הובלה
של 7000 לירות, תחיה ההוצאה 155 אלף לירות. לייבואן ״פיאט״ היא עולה בבית״
החרושת 2500 דולר, ויחד עם ההובלה והמסים היא עולה לו בחנות בישראל 140
אלף לירות. הוא מוכר אותה לצרכן במחיר של 180 אלף לירות — ריווח של כ.30*-
נוסף לכך לוקח יבואן ״פיאט״ מקדמה מכל המזמין מכונית, בסך 20 אלף לירות
בעת ההזמנה, ותשלומים נוספים המגיעים עד 160 אלף לירות לכל מכונית, לקראת
השיחרור מן המכס. הייבואן מחזיק את המקדמה של 20 אלף לירות כחודשיים,
ואת כל הסכום של 160 אלף לירות כחודש. הייבואן של ״פיאט״ מוכר כ־ 500 מכוניות
בחודש, ויוצא כי הוא מחזיק באופן קבוע 80 מיליון לירות ללא ריבית.
כך נוהג הייבואן של המכונית הזולה. יבואני מכוניות יקרות יותר נוהגים
העלה בימים אלה את מחיר המכונית מדגם
ביתר העזה. יבואן המכוניות
518 במאה אלף לירות. הוא דורש עתה 504 אלף לירות למכונית. קונים ששילמו כבר
מקדמות של 360 אלף לירות על חשבון המכונית, שהיתה צריכה לעלות כ״ 400 אלף
לירות, נדרשים עתה להוסיף עוד * 25 למחיר המכונית. כשנשאל על״ידי הקונים
לסיבת ההעלאה, הודיע הייבואן כי החליט להגדיל את הריווח שלו מ 28*-ל״*.40
למה לא ז

עוני מנ כ״ ל..׳ובד־

מאיר שני החל עובד כמנכ״ל חברת
הביטוח ״יובל״ ,שנקנתה על־ידי קונצרן
״כלל״ .שני ניהל קודם לכן את מיפעלי
חהוצאה־לאור של ״כלל״ ,״כתר״ .הוא
החליף את מנכ״ל ״יובל״ ,ובעל המניות
שלה, ג׳ייסי קפלן.

מ ח סו רבמצב רי ם
ל מ כוניו ת
מחסור חמור היה בשבועות האחרונים
במצברים למכוניות. מקורות בענף מסרו,
כי הסיבה למחסור היא שהיצרן העיקרי,
מיפעל ״וולקן״ ,עבר למיבנה חדש, וההעברה
הפסיקה את הייצור. אצל היצרן
הגדול השני, מיפעלי ״שנאפ״ ,היתה שריפה
של חלק מן המיבנה, דבר שהפסיק
אף הוא את הייצור. בימים האחרונים
חודשה הזרמת המצברים לשוק.
אין שרתון בישראל
מגאזין רשת המלונות ״שרתון״ אינו
יודע, כנראה, כי לחברה יש מלון גם
בתל״אביב. על כל פנים, בתמונה של
רשת מלונות ״שרתון״ במיזרח-התיכון,
הנראית כאן, תל-אביב אינה קיימת.

איר להש קי ע
3א 13י קרות?
בימים אלה של אינפלציה דוהרת,
שינויים תכופים במחירי המטבעות השונים
ובמחירי הזהב, נראות-אבני-חן
כהשקעה הנשארת יציבה בכל התהפוכות.
כמו בכל השקעה, הריווחיות תלוייה
במה שאתה קונה.
כאשר משקיעים ביהלומים, יש להביא
בחשבון כי בחמש השנים האחרונות
הכפילו את ערכם מרבית היהלומים
באיכות מעולה (לבן, דירוג ם ו־ ,0
כאשר די הוא הטוב ביותר, בגודל של
חצי קראט עד שני קראט האבן) .היינו,
השקעה ביהלומים אלה נתנה * 20 לשנה,
ושמרה על ערך ההשקעה. סביר כי מחיר
היהלומים ימשיך לעלות באותו הקצב,
תודות לשליטת חברת ״דה־בירס״ בשוק.

1לסחרגובר 1*3
ישראלל צי כ -ה
לאחרונה גבר היקף המיסחר בין ישראל
לצ׳כוסלובקיה. עיקר המיסחר נעשה
באמצעות החברה הישראלית ״הליסקון״,
המנוהלת בידי מניה בראוו! ומניותי-
הן בידי אדית ויין מווינה. אדית ויין
היא בעלת שתי חברות בווינה ,״הלימא-
קס״ ו״קונאקסטרייד״ ,הסוחרות ישי רות
עם חברת־הייצוא הצ׳כית הממלכתית.
תחילה סיפקה החברה ציוד לעיבוד
שבבי וציוד למיפעלי מתכת, אך לאחרונה
התחילו לייבא מצ׳כיה גם ציוד מישרדי
רגיל.

צ רו ת ל ..מ מ13״
3גללהרב ווה
מיפעלי הזכוכית של ״טמפו״ בירוחם
ייאלצו להיסגר בגלל הדרישות התקיפות
של הרבנים מבעל־המיפעל, משה בור נשטיין,
להפסיק את עבודת המיפעל
בשבת. בורנשטיין טוען, כי לא ניתן להפעיל
תנור־זכוכית אם מפסיקים אותו יום
בשבוע, אולם הרבנים מתעקשים בלחצם
עליו. כיוון שבורנשטיין הוא דתי, ומראשי
המיפלגה הדתית הלאומית, הוא שוקל
את מכירת המיפעל, כדי לצאת מן הסבך.

לאחרונה העלתה החברה את מחירי
יהלומי״הגלם שלה ב״* ,30 והדבר ישפיע
על מחירי היהלומים המלוטשים בעתיד.
לדוגמה, מי שרכש בשנת 1972 יהלום בן
קראט, מאיכות מעולה ביותר, שילם אז
1775 דולר, ויקבל כיום יותר מ־7650
דולר. יהלומים צבעוניים מחירם עלה
במאה עד מאתיים אחוזים, בחמש השנים
האחרונות, אולם מחירם כה גבוה (20
אלף דולר לקראט) שאין הם אטרקציה
למשקיע המצוי.
לעומת זאת, מעניין יותר התחום של
אבנים יקרות כדוגמת רוביות, אמראל־

אלת קנ ה
81161*3100 111־110161100311011 § 111)16 £01
^ 6 1 0 3 311)1 ^ 11€

דות, ספירים, אופאלים, ג׳אד, עיני חתול
— כל אלה מחירם משתנה ואינו יציב,
בעיקר בגלל מחסור בסטנדרט יציב וקבוע
לאיכות שלהם. האבן היקרה ביותר, רובי,
נמכרת כיום במחיר של אלף עד 4000
דולר לקראט.
מומחי האבנים של מוזיאון ״סמית-
סון״ בוושינגטון אומרים, כי בעוד שהשקעה
ביהלומים מבטיחה בעיקר את
ערך ההשקעה, הרי שהשקעה באבנים
טובות לא-ידועות כל־כך, כמו ברקטות,
נותנת כיום אפשרות טובה לריווח גבוה.
מחירי היהלומים כיום כבר גבוה, בעוד
שניתן להשיג אבנים יקרות במחירים
שטרם הגיעו לגבהים. בין האבנים הללו
ממליצים על טורמאלין, שמחירה 40 עד

בגדים בי שראל !
אם בדעתך לרכוש לעצמך או למיש-
פחתך מילתחה לחורף, כדאי לך לנסוע
לאנגליה. המחיר שתשלם עבור הבגדים
שם יאפשר לך לקחת את כל המישפחה
ללונדון ועוד לחסוך, לעומת ההוצאה על
קנייתם בישראל.
לדוגמה: בלייזר תוצרת ״בגיר״ הישראלית
נמכר ב״מרקס אנד ספנסר״ בלונדון
במחיר של 27 לירות אנגליות, או
1000 לירות ישראליות. אותו בלייזר עולה
בחנויות האופנה בתל-אביב 2700 לירות.
למה ן ככה. חליפה מבד אנגלי, כולל
תיקון המכנסיים, עולה בחנות־יוקרה
בלונדון, כמו ״לורד ג׳ון״ 70 ,לירות אנגליות,
או 2800 לירות ישראליות. אותה
חליפה מבד אנגלי מחירה בתל־אביב
6000 לירות ישראליות. בחנויות של
״מרקס אנד ספנסר״ ניתן לקנות מכנסיים
מבד קטיפה, האופנה האחרונה,
ב־ 16 לירות אנגליות, וז׳אקט במחיר של
27 לירות אנגליות — יחד כ־ 1700 לירות
ישראליות. אותה מערכת בחנות־אופנה
ישראלית מחירה 7000 לירות.
נראה כי הכמויות האדירות של ההון
השחור, המצטברות בידי הישראלים,
מאפשרות לחנויות הישראליות לדרוש
כל מחיר תמורת מוצריהן _ ואף לקבלו.

100 דולר לקראט; גארנאט צבעוני, שמחירו
50 עד 500 דולר לקראט ; פרי-
דוטס בצבע צהוב-ירוק, שמחירו 75 עד
100 דולר קראט; טופאז במחיר של 50
עד 75 דולר לקראט ; ואפילו אקואמ־רין,
במחיר של 350 דולר הקראט.
בין הגורמים המשפיעים על מחירי
האבנים היקרות, מצויות התפתחויות
בלתי־צפויות. כך, למשל, אבני הצאבוריט,
שמקורן בקניה, מחירן יעלה, כיוון שממשלת
קניה הפסיקה לשווקן. כך קורה
גם לאבנים מטנזניה, בשם טאנזאניט. כן
יקרה גם לאבנים שמוצאן מבראזיל, כמו
אמאטיס, טופאז וטורמאלין, אם הממשלה
תצמצם את שיווקן.
כיצד יוכל המשקיע ללמוד את הנושא :
ראשית, על־ידי ביקור במוזיאון שיש לו
מחלקה מינרלית. שנית, באמצעות ספרים
(באנגלית) כמו ״איך להשקיע באבנים
יקרות״ ,מאת בנימין צוקר, בהוצאה
״ניו־יורק טיימס״ ,או ״ממלכת האבניכ
היקרות״ של פול דאסאו, בהוצאה
״ראנדום״.

קשיים ב רונ דו;
למבטחי ״ לו״ד ס־

עולם הביטוח בלונדון סוער סבי1
קשיים של קבוצת־ביטוח גדולה, העוסקו
בעיקר בביטוח צוותי-אוויר. הקשיים ה1
בגלל סירוב מבטחי־מישנה לשלם לקבוצו
הלונדונית. הדבר ישפיע גם על חברוו
ישראליות, הקשורות עם קבוצות ״לוידס
בביטוחי־מישנה.
לעומת זאת הוסר איום מחברוח
הביטוח הישראליות בעיקבות הכרז׳
חברת הביטוח ״מיד־אטלנטיק״ כפושטה
רגל. החברה עסקה בביטוחים בשטחי
הכבושים, ונקלעה לקשיים בעיקבו
הסתבכות חברת־האם שלה בלונדון. ו
הכרזה מונעת אפשרות גבייה של חובו
״מיד-אטלנטיק״ מחברות־ביטוח ישר<
ליות אחרות, שהיו קשורות עימה.

215

אוניה חושה ־ א 4ז¥0צ ־
מצטרפת רצי האוניות שר
חבות הספנות ). 1.5.
קו ספנו ת יעיל ובלתי תלוי ל שרות היבואנים והיצואנים.
חברת הספנות 0.1.5 .המיוצגת בישראל ע״י אלאלוף ישות׳ ספנות בע״מ
בהמבורג — גרמניה בתאריך
קיבלה את האוניה החדישה
.6.10.78 האוניה נבנתה ע״י 5111X^.5אוניה תאומה תסופק לחברת
הספנות בחודש פברואר ,1979 בנוסף על כך תקבל החברה לרשותה שתי
אוניות חדישות נוספות בגודל שווה ממספנות 0ס א151£י 0 8ן>
08811110 זר 11£1באפרל וביוני .1979 לאוניה החדשה 0 X ^ 1הגיעה
לנמל חיפה ב״ )23.10.78 כושר נשיאה של 2.500 טונות ובעלת קיבולת
של 280/20 מכולות, מהירותה 14 קשר. האוניה היא רב תכליתית ומלבד
המכולות מסוגלת 0 X ^ 15 להוביל את כל סוגי המשא הכלליים
המקובלים.
צרוף האוניה החדשה לצי האוניות של החברה הינו חלק ממדיניות
חברת הספנות — 0.1.5.שיפור מתמיד בשירותיה המבטיח תחבורה

ימית סדירה ויעילות מירבית לציבור לקוחותיו.
החברה מובילה מטענים מיבשת אירופה ומאנגליה לישראל במחיר זול
יותר ממחירי תובלה של שני קונפרנסים, בהם חברת ״צים״ וחברות
ספנות זרות. קיום קו ספנות עצמאי שאינו קשור בקונפרנסים, בולם
מגמות ייקור בהובלות החברות המאוגדות בקונפרנסים. אין ספק שאילו
לא פעל מתחרה עצמאי בקווים אלו, היו הללו מייקרים את ההובלה
בשיעורים ניכרים.
כתוצאה ממחיר ההובלה הזול יותר בחברת 0.1.5.חוסכים גם הלקוחות
בהוצאות אגרות שונות משום שעל שיעוריהן משפיע גם מרכיב ההובלה.
ולבסוף, ואולי החשוב מכל, הטיפול של חברת 0.1.5.בלקוחותיה —
ע״י חברת אלאלוף ושות׳ ספנות בע״מ — הינו אינדיבידואלי לכל לקוח
ולקוח. חברת 0.1.5.מקיימת הפלגות שבועיות מישראל.

העולם הזה 2152

עוד

חידוש

ב שבי תה

בי ח סי־־העבוד ה: איו

בחברת ״אל על״ ביגללצ 11ורה בעיתון פ 1י מ

ה/נורד
היוד

^ יתן רוזמן הוא הכל מלבד עיתונאי,
או סופר. איתן, הבלתי מעורער של
אנשי התחזוקה באל־על, ואיש הוועד ה חזק
ביותר בחברה, השבית כבר פעמים
אחדות את אל־ על, כשהוא נושא את דגל
מילחמות הפועלים. אולם איתן רוזמן מעו לם
לא חשב כי ישבית את החברה, רק
מפני שלא נותנים לו להתבטא בעיתון
הפנימי שלה.
לכאורה נראה הסיפור כסיפורו של יהו
בית
הסמנכ״לים וראשי האגפים של אל־ על,
המהווים את ההנהלה.
בעוד עובדי ארקיע, שנבהלו גם הם
מתוכניות בן־ארי—ארליך לגביהם, פותחים
בשביתות, בעיצומים ובהפגנות, החליטו
עובדי אל־על, הבקיאים יותר במאבקים
מיקצועיים, לנהל מילחמה על פי כל החד

אל־ על והוא יחד עם איתן הנהיגו את•
השביתה הגדולה של . 1975 אולם באחרונה
החליט בן־ארי להעלות את אטינגר למע לה.
אטינגר מונה לעורך אל־ עלון, קיבל
חדר בקומת ההנהלה בבניין המשרדים של
אל־על בלוד, ולשרותו עומדים מערכת
וצוות של מזכירות.

אל־על ככל העולה על רוחו ויפסיק, כפי
שטוען איתן :״להרוס את החברה.״
מזה תקופה ארוכה, עוד כאשר היה בן־
ארי מנכ״ל אל־על, היה ברור לעובדים
כי בן־ארי מוכן לכל דבר, גם אם יהיה
על חשבון עובדי החברה, רק כדי להאדיר
את מעמדו שלו, בחברה פנימה ובעיני
הממשלה. פירסום שיחת בן־ארי ושר-
האוצר שימחה ארליך (העולם הזה ,)2149
שנערכה במיסעדת טריאנה, הוכיח לעוב
עויד
אטינגר
— אין תגובה !

כותב רוזמן
— התגובה
שע פרץ, שסגר את נמל אשדוד, רק מפני
שאיש מישמר הגבול בפתח הנמל לא
זיהה אותו כביכול. אולם, אם מעמיקים
בסיפור הצנזורה על כתבתו של רחמן,
מתברר כי מנהיג הוועד לוחם על כך,
שיושב־ראש הוועד המנהל של חברת
אל־ על, מרדכי בן־ארי, יפסיק לעשות ב
דים
כי בן־ארי מסוכן להם ולחברה.
ועדי החברה התחילו להכין חומר נגד
בן־ארי, שיוכיח כי במשך שנות שילטוגו
הביא את אל־על אל פי הפחת. העובדים
קיבלו לפתע תמיכה ממקום שלא ציפו
לו, ואשר לא היו רגילים לתמיכה ממנו:
מנכ״ל החברה מרדכי (״מוטי״) הוד, ומר
קים,
ולא להיגרר להתפרצויות זעם.
העובדים החליטו כי את יריית הגישוש
הראשונה יירה איתן רוזמן, יושב-ראש
ועד התחזוקנים, כאשר יכתוב מאמר חריף
כנגד בן־ארי בביטאונה הפנימי של החב רה,
אל־ עלון.
על דעת איתן ושאר העובדים, לא עלה
כי המאמר לא יפורסם. הנהלת אל־ על הו דיעה
במפורש, כי כל מכתב או מאמר
של עובד, הקשור באל־על, יפורסם, בתנאי
שהכותב יסכים להזדהות בשמו, ולח תום
על מאמרו. איתן רוזמן חתם על
המאמר, שבו תקף בחריפות רבה את בן־
ארי וטען, בין השאר, כי זה הרם במשך
שנים רבות את אל־ על. הוא קרא לעובדי
החברה לתמוך במנכ״ל מוטי הוד במיל-
חמתו כנגד בן־ארי, בכנותו את הוד ״קרן
אור באפילת הניהול של אל־על,״ הוא
עודד את הוד לא להיבהל, לא לסגת בפני
לחצים ולא ״לנטוש את הספינה״.
רוזמן גם לא חשש כי עורך אל־עלון,
עמי אטינגר, יפסול את הכתבה. עמי היה
עד לפני זמן מה אחד ממנהיגי עובדי

ההסבר של בן-ארי למינויו של אטינגר
— איש הוועד — לעורך העלון, היה, כי
העלון צריך להיות פה לעובדי אל־ על,
לכן טיבעי שאחד ממנהיגי העובדים יעמוד
בראשו.

״ אנ חנו
נפעל״
;ך* אשר הגיע מאמרו של רוזמן לידיו
~ של העורך אטינגר היפנה את המאמר
לבן־ארי ולמנכ״ל הוד, כדי שיגיבו עליו.
הסביר אטינגר :״ההגינות מחייבת שכא שר
מתקיפים אדם במאמר או כאשר כותבים
עליו, יש לתת לו את האפשרות להגיב.״
מוטי
הוד סרב להגיב, וגם לא הלה לו
על מה. הוא אמר לאטינגר כי הוא מסכים
שהמאמר של רוזמן יפורסם ללא תגובה
שלו. גם מרדכי בן־ארי סרב להגיב, אולם
ביקש מאטינגר לפרוע את השטר ולשלם
(המשך בעמוד )28

יי * -אד־ על
(המשך מעמוד )27
עבור העלאתו לדרגת עורך, בין בן־ארי
לאטינגר נערכו שיחות, שבהן דרש בן־
ארי לא לפרסם את המאמר. אטינגר נכנע.
המאמר לא פורסם.
אטינגר מכחיש כי המאמר הוצא בגלל
לחצים ישירים או עקיפים של בן־ארי.
״ביקשנו מבן־ארי להגיב, הוא סרב להגיב,
אז אי אפשר לפרסם מאמר ללא תגובה
שלו.״
אולם נראה כי מי שכן יגיב יהיה איתן
רוזמן. לידידיו אמר :״בן־ארי ממשיך
בשיטות הישנות שלו. הוא ממשיך לנסות
לסתום את הפה לכל מי שהדברים שלו
לא מוצאים־חן בעיניו. לנו הבטיחו שד-,
ביטאון יהיה של עובדי אל־על, שלנו,
וכי נוכל לכתוב בו מה שנרצה. לא איכפת
לי שבן־ארי יגיב, אם יש לו בכלל מה
להגיב, אבל לא לפרסם את דבר העובדים,
רק משום שליושב־ראש אין מה
להגיב, או שהוא פוחד להגיב, זו סתימת

׳מנהיג העובדים רוזמן הציב אולטימטום
למנהיג־העובדים־לשעבר — אטינגר: או
שהמאמר יפורסם בגיליון הבא של אל־עלון,
או ש״אנחנו נפעל״ .פירוש הדבר:
שהעובדים ינקטו בצעדים נגד הצנזורה
בביטאון. אין כמו עמי אטינגר היודע
במדינה העם
כ א בי ב שימש ס תו
כאב־השיגיים וכאב־חבטן
!מתחרים ע7
תשומודהזב הלאומית
כמו אדם שיש לו כאב־בטן וכאב־שי־ניים
בעת ובעונה אחת, לא ידעה מדי־נת־ישראל
השבוע במה להתרכז.
כל פעם שחשבה על הכאבים הכלכליים
שלה, באו ידיעות מדיניות והסיחו את
דעתה. וכל פעם שחשבה על המשבר
במשא־ומתן לשלום, באה האינפלציה ו הפכה
את קרביה.
לולא כמה שערוריות, מישפטים ורכי לויות,
היו שני הנושאים המרכזיים עלו לים
להעכיר את מצב״הרוח הלאומי, למ רות
מזג־האוויר הנהדר של סתו שטוף־
שמש־ בארץ־ישראל.
הממשלה קומדיה ב א 1ס ל? 1
בכין קי7ק 7את
התאריך זסאדאת —
האם יק 7ק 7באדאת
את התאריד?בגין ז
יועצו של ראש־הממשלה, שלמה (״נקדי״)
נקדימון, חיפש בנרות, עיתונאים שיואילו
להילוות אל ראש־הממשלה בדרכו ההיס טורית
לקבלת פרס־נובל לשלום.
העיתונאים לא נלהבו. לכל עיתון יש
כתב באירופה הצפונית, ואף לא כתב אהד
היה להוט אחר התפקיד הרם של סיקו,
טקס קצרצר, שעל העיתונאים יהיה לעקוב
אחריו מאולם סמוך באמצעות הטלוויזיה —

לעשות את כל השגיאות האפשריות, וגם
כמד, בלתי־אפשריות.
לא בו ע ר. תחילה נעשה הכל כדי למ נוע
את חתימת ההסכם ב־ 19 בנובמבר,
התאריך ההיסטורי שבו מלאה שנה לביקור
אנוואר אל־סאדאת בישראל. היה ברור
לכל, כי איכפת מאד לאל־סאדאת לקשור
את החתימה בתאריך זה, וייתכן כי היה
מוכן לפשרות רבות כדי לאפשר זאת.
תחת לנצל מומנט פסיכולוגי זה כדי
להשיג פשרה, התעקשה ממשלת־ישראל
לדחות את המועד. תחילה דחתה את
ההצעה האמריקנית בעניין ה״חיבור״ בין
הסכם־סיני והסכם־הגדה־והרצועה. לאחר-

גליון ביטאון־,המריבה
החבר׳ה נזהצנזורה
מה פירושו של איום זה. הוא עצמו שיתק
את החברה כאשר לא התפעלו מה״אנחנו
נפעל״ שאותו השמיע לפני שנים אחדות.
אולם מלחמת העובדים ביושב־ראש
מועצת המנהלים לא הסתיימה בכך. עוב די
אל־על פועלים במשותף יחד עם עובדי
ארקיע במאבק נגד בן־ארי וארליך. כאשר
הפגינו עובדי ארקיע בזזחילת השבוע מול
בניין הכנסת, הם יכלו לשמוע מילות
עידוד מחברי־כנסת, משר התשתית וה אנרגיה
יצחק מודעי ואפילו מראש־הממש־לה
מנחם בגין. מודעי, כמו בגין, ידע כי
הוא משוחח לא רק עם נציגי 400 עובדי
ארקיע אלא גם עם עובדי אל־על.
במידה שהמאבק של ארקיע או הקרב
על העלון לא יצליחו ובן־ארי לא יעוף,
מכינים לו העובדים חזית חדשה. הוכנה
רשימה מלאה של סמנכ״לי אל־על וראשי
האגפים והפקידים הבכירים, וליד כל שם
צויין אם הוא מתומכי בן־ארי או מתומכי
מוטי הוד. העובדים מכינים עתה גם תיקים
מלאים על כל אחד מהמנהלים התומ כים
בבן־ארי, ושולחים אותות אזהרה ל אלה
מהמנהלים שעדייו לא החליטו במי
לתמוך.
מתוך הארכיבים מוציאים מיסמכים,
קבלות וצ׳קים של מנהלים שונים, ש לדעת
העובדים הם מהווים הוכחה מכרעת
למעשי השחיתות שלהם .״אפילו אנחנו
בעצמנו נדהמנו מהיקף החומר,״ אמר
אחד העובדים לכתב העולם הזה .״פתאום
גילינו כי במשך שנים רבות עשה כל
אחד באל־על כרצונו, ורבים השתמשו ב כספי
החברה כבקופתם האישית.״

בעוד שיכלו לשכב במיטה בבתיהם בתל-
אביב, ולצפות בשידור משם.
אולם הטקס כולו עמד בסכנה חמורה
של הפיכתו לקומדיה.
שבועיים לפני הענקת הפרם העולמי,
נכנס המשא-ומתן למבוי־סתום. היה נדמה
כאילו מנוי וגמור עם ממשלת־ישראל

מכן התחרטה וקיבלה את ההצעה האמרי קנית
— אך התאריך חלף.
אחרי שעבר התאריך ההיסטורי, שוב לא
בער דבר לאל־סאדאת. עתה התהפכה
הקערה על פיה, ולבגין בער, כי רצה
לזכות בכבוד באוסלו. נראה כי אל־סאדאת
כועס, ולא איכפת לו שלא להופיע בבירת

נורבגיה. עתה הוא מתעקש על קביעת
לוח־הזמנים לביצוע ההסכם בגדה וברצועה.
7וח זמנים. התנגדות ישראל לקביעת
לוח־זמנים כזה, אף באורח בלתי־מחייב
כ״תאריך יעד״ ,העלה חשד חמור שאכן
חלק ניכר בממשלת־בגין כלל אינו מתכוון
להגשים את הסכם האוטונומיה.
אילו רצתה הממשלה להחשיד את עצ מה
— ותוך כדי כך להחשיד גם את
אל־סאדאת בעולם הערבי — לא יכלה
לנהוג אחרת. ידיעות־זוועה מביודהחרושת
של אריק שרון, על התנחלויות חדשות
ברצועה ובגדה, הקדיחו את התבשיל.
הדבר הרגיז את האמריקאים, שיש להם
עניין גדול בהשגת הסכם כולל, אף יותר
מאשר למצרים. כי האמריקאים מעונייגים
בהשגת התמיכה של סעודיה, ואחר-כך
של ירדן, סוריה ואש״ף, ל״שלום אמרי קאי״
שיסגור את המרחב בפני הסובייטים.
הסכם נפרד ישראלי־מצרי, שאינו מוסווה
כהלכה, ירחיק מטרה זו.
אולטימטום ריק. כאילו לא די בכך,
החלה הממשלה, באמצעות משה דיין הרב-
צדדי, מדברת לפתע בלשון אולטימטיבית.
היא הודיעה כי נוסח ההסכם מוכן לחתימה,
וכי אין עוד על מה לנהל משא-ומתן.
סיגנון זד, היה מיועד להרגיז את האמ ריקאים
ואת המצרים גם יחד, ואכן הצליח
בכך. היה ברור כי זהו אולטימטום ריק —
נשק בלתי־טעון.
דיין אינו מכין. כאילו לא די בכך,
באה ״אי־ההבנה״ בפרשת הפירסומים.
המצרים פירסמו נוסח מקוצר של טיוטת-
ההסכם. הקיצור בא להדגיש את הנקודות
המבליטות את פעולת מצריים למען שלום
כולל, ולהצניע את הפסוקים שבהם הסכימה
מצריים, למעשה, לשלום נפרד.
הדבר עורר רוגז בתל־אביב, וגם ב וושינגטון.
היה מקום למחשבה שאם מצ ריים
מתביישת בסעיפים מסויימים שהיא
מוכנה לחתום עליהם, אין ערך רב לחתימה.
על כן נתנו האמריקאים אור ירוק לישראל
לפרסם את הנוסח המדוייק של ההסכם.
משה דיין ניצל את ההזדמנות, וביצע
תרגיל אופייני לו. ד,תככן הוותיק התחכם,
העמיד פני לא־מבין, ופירסם גם את הנספח,
המפרט את ההתחייבויות של מצריים לכינון
שלום ממשי בים, ביבשה ובאוויר.
בשעה עדינה זו, של בידוד מצריים
בעולם הערבי, היה פירסום זה בבחינת
תקיעת סכין בגבה של מצריים, והמשבר
הישראלי־אמריקאי הגיע לשיאו.
הנשל! הסודי. השבוע עדיין היו מוכ נים
מרבית המשקיפים להתערב, כי בסופו
של דבר יכפו האמריקאים פשרה.
אך תאריך־היעד של ד,־ 10 בדצמבר, יום
הענקת פרס־נובל, היה שרוי השבוע בערפל
כבד מאד. אחרי שבגין קילקל לאל־סאדאת
את החתימה בסנטה־קתרינה ביום־השנה
לביקורו ההיסטורי, עשוי אל־סאדאת לקלקל
לבגין את החתימה באוסלו, לרגל הענקת
פרס־נובל.
(באמתחתו של אל־סאדאת עוד נוחר נשק
סודי, שהוא עלול לשולפו: אי־הופעה
לטקס הענקת הפרם באוסלו, ושיגור אחד
ממשרתיו כדי לקבלו בשמו. העדרו של
אל־סאדאת, יוזם מהלכי־השלום, מן הטקס,
והשארת בגין לבדו שם, יכול להפוך את
הטקס כולו בדיחה.
העולם הזה 2152

פלאטו ישב ליד שולחן רגיל כשכולו רוגז.
חלפון הציע לפרס כי ילחץ את ידו של
פלאטו, אולם השר לשעבר סירב. מנטש
הבטיח לפלאטו למצוא משהו. כאשר פרס
קם לצאת, מצא כי מסלול היציאה שונה
על־ידי הזזת שולחנות, כך שהיה עליו
לעבור ליד פלאטו, שזינק והושיט ידו
לשר. לפרס לא נותרה ברירה, והלחיצה
הונצחה במצלמות.

שזרו שר נראטו
גיוסם 130
ע 1מ טען 3
גחלי המדינה

אריק, עזר
ובצלאל

ביקשו ממנו נסו
ף* ימים הקרובים יוצע למכירה ב־דוכני־הספרים
סיפרון בן 194 עמודים,

שיחולל סערה מחודשת סביב חבר־הכנסת
שמואל פלאטדשרון. הספר נכתב על־ידי
עוזרו הפוליטי הקרוב ביותר, ג׳אק בן־
אודיס, והוא מכיל מיספר גדול של גילויים.
חלקו הראשון של הספר מוקדש ל דרכים
הבלתי־חוקיות שבהן עשה פלאטו
את כספו. בן־אודיס גם תירגם ספר
שהופיע בצרפת, ושמו ה...כמו הונאה,
הכולל כ־ 70 עמודים על פרשת סמואל
שייביץ־פלאטו. וכך כותב הסופר הצרפתי
על האיש, שהיה לפי המסופר, ג׳יימס בונד
של ההונאה הפיסקלית:
״בשנת ,1961 ופלאטו בן ,31 הוא מסתבך
בפשיטת־רגל של חברת הבניה דולי, ש חובותיה
היו יותר מ־ 10 מיליון פרנקים
חדשים. שייביץ ומנהל שני הוציאו שטרות-
קנוניה בסך 2מיליון פרנק. המנהל השני
נעצר, שייביץ !נעלם ^
״כעבור שנה מופיע פלאטו שוב, ומקים
עסק חדש, שבו הוא עושה 20 מיליון פרנק
חדשים, בהשקעה של פרנק אחד. הוא
רוכש עם שותף, מיפעל לתנורי־חימום,
העומד על סף פשיטת־רגל. הם סופגים
את החוב בעזרת שטרות־קנוניה, ומשתל טים
באמצעות תרגילי שטרות־קנוניה על
עוד כמה חברות. אז הם מתחילים בהע ברות
במעגל של השטרות בין החברות
השונות, עד אשר כל החברות מתמוטטות
במחצית ,1973 ומשאירות חובות של 20

לא פורסם, ובו הוא מספר, בין ה־השאר,
כיצד קנה משגרירות־ישראל ב צרפת
שלושה בניינים. את המשא־ומתן
עשה ישירות עם השגריר, ארתור בן־נתן.
גם את השיפוצים במיבנה החדש של
השגרירות עשתה חברה בבעלותו של
פלאטו. וכך מתאר הספר קטע זה:
״מי דאג להפגיש אותך עם בן־נתן״?
״פלאטו: היה זה שלמה פרידריך,
נשיא הברית ישראל צרפת,״ הוא שימש
איש קשר בינינו. כיוון שרחש לי ידידות
רבה הוא עשה הכל כדי שאצליח בעיסקה.
הבה נגיד שהוא מצא בעיסקה הזאת ׳ענייך
רב מאוד.
״המראיין: אתה רוצה לומר שהוא
לא ׳הפסיד׳...
״פלאטו: אמרתי מה שאמרתי.״
בתחילת ינואר ,1977 רעשה הארץ סביב
תביעות צרפת להסגיר את פלאטו. אותה

והוסיף כי -העיתונאי אריה אבנרי אמר לו,
כי חלפון פנוי להצעות.
חלפון הגיע לפגישה, מלווה בשותפו־לעסקים,
הקבלן אברהם אורליצקי מבאר־שבע,
וסירב להודיע כמה יבקש כשכרו.
הוא אמר כי על כסף ידבר אחרי הבהי רות.
בתחילת
מארס 1977 פנתה העיתונאית
אורה שם־אור אל ג׳אק בן־אודיס, וביקשה
להיפגש עם פלאטו, כדי שיתרום כסף
לתנועתה, המעגל הראשון. בפגישה הג דירה
-את עצמה כפאשיסטית. היא אמרה
לפלאטו כי בתה, מירית שם־אור, עובדת
גם היא כעיתונאית, ופירסמה מאמר נגד
הסגרתו. היא ביקשה תרומה, ופלאטו הב טיח
לה תשובה כעבור זמן קצר. כאשר
הודיע בן־אודיס כי פלאטו החליט שלא
לתרום, צעקה שאם פלאטו לא יתן לה
כסף עוד באותו שבוע, היא תטפל בו

^ עיצומן של ההכנות לבחירות הציע
• עוזרו של אריק שרון בתנועת שלוח־ציון,
מוטי תאג׳ר, לארגן פגישה בין שני
השדונים, כדי שפלאטו יתרום כסף לתנועה
של אריק. פלאטו הצהיר כי הוא מוכן
לתרום כמה מאות אלפי לירות, אם שרון
יכריז בכל אסיפה כי פלאטו הוא איש־הכלכלה
הראשון של ישראל. הפגישה לא
התקיימה, כי אריק עמד על כך, שפלאטו
יבוא אליו לרחובות, ואילו חלפון התנגד.
בתחילת אפריל הגיע אל בן־אודיס יעקב
גידי, ראש מחלקת האירגון של המפד״ל.
הוא סיפר, כי הוא נמנה על תומכיו של
יצחק רפאל שהודח. הוא הציע לגייס
קולות של חברי המפד״ל למען פלאטו.
גידי הצהיר כי יביא 5000 קולות לכל
הפחות, וביקש תמורתם חמישה מיליון
לירות. בן־אודיס סיפר בספרו, כי הבטיח
לדווח על השיחה לפלאטו ולהשיב, אך
לא סיפר מה היתר, התשובה.
כמובן מספר בן־אודים בספרו, כי פלאטו
ויועציו שקלו, במערכת הבחירות, אם
לנסות להפגיש את פלאטו עם אורי אבניי,
עורך המולס הזה. הרעיון נפסל, כאשר
נתקבלה הדיעה שאין כל סיכוי לכך ש־אבנרי
ישנה את עמדתו כלפי פלאטו.
במישחק הכדורגל בין הפועל חדרה
לקבוצת בני־יהודה בעט פלאטו את בעי־טת־הפתיחה.
אבי הרעיון היה בצלאל
מיזרחי, ואותו העלה בפגישה במיסעדת
ציון עם חלפון, שבה דנו כיצד לשלב
את ידידיו במערכת־הבחירות למען פלאטו.
בני־יהודה דרשו תמורת הסכמתם בגדים
ונעליים לכל הקבוצה. בן־אודיס לא סיפר
אם המתנה נמסרה.
ב־ 15 במאי הגיע לווילה של פלאטו
בסביון עזר וייצמן, ראש מטה־הבחירות
של הליכוד. את ביקורו ראה כתב הארץ,
אמנון ברזילי, אך הוא לא ידע דבר על
תוכן הפגישה.
פלאטו סיפר לאחר מכן על תוכן השיחה.

מדם ונוימן! ופואט\
מיליון פרנק חדשים.
״שופט חוקר מרשיע את פלאטו ואת
רעיו במעשי מידמה והונאה, פשיטת־רגל
בלתי־חוקית ועבירה על חוקי־החברות.
פלאטו וחלק מרעיו נכלאים בבית־הכלא.
הוא משוחרר זמנית ממעצרו, ונעלם שוב.
״כעבור שש שנים, הוא חוזר לצרפת
עם אזרחות דרום־אפריקאית ודרכון על
שם סמי פלאטו. מכאן והלאה מופיע שמו
בכל העיסקות כיועץ טכני בלבד. הוא
פותח בעיסקות־ההונאה הגדולות שלו,
תוך שהוא מסבך אישים מכובדים ובהם
ידידיו של ראש־הממשלה, ז׳אק שיראק.
נראה שבגלל האישים המעורבים צולעת
החקירה, ומאפשרת לפלאטו לעזוב את
צרפת בתחילת 1974 ללא כל הפרעה, אחרי
שהוציא בדרכים שונות בין 200ל־600
מיליון פרנקים חדשים. באמצעות מיבצעי-
קניות ומכירות של נכסים, רוקן פלאטו
את הונה של קבוצת החברות שהקים,
ונמלט לז׳נבה. כעבור חודשיים עבר לארץ.

איש חרו ת
וגדולי ה תור ה
ף* ישראל פ;ה לקבלן פילץ, שאותו
י הכיר באמצעות פינחס ספיר, ש התרשם
מתרומותיו של פלאטו לקרן־ספיר.
״כשהגיע לישראל חי תחילה במלון
הילטון, עד ^שהושלמו השיפוצים בווילה
שרכש בסביון מבצלאל מיזרחי״.
הספר מביא ראיון־רדיו, עם פלאטו, ש
שעה
הופיע במישרדו של פלאטו צעיר
בשם אברהם הלוי, שאמר כי הוא טוען
רבני, וכי יש רק דרך אחת למנוע את
ההסגרה והיא: השגת פסק־הלכה ממועצת
גדולי התורה. הלוי הציע כי ישיג עבור
פלאטו פסק כזה, והשניים נסעו לבני־ברק,
לביתו של הרב גרוסברד, ראש מערכת
החינוך העצמאי של אגודת־ישראל. גרום־
ברד הזעיק את ח״כ שלמה לורנץ, שסבר
כי הוצאת פסק כזה תהיה צעד דרמתי
מדי, והציע כי תוגש הצעה לתיקון חוק־ההסגרה,
כשהוא ועוד שני חברי־כנסת מן
המערך והליכוד יגישו אותה.
׳באותה פגישה נולד גם הרעיון להחתים
חברי־כנסת נגד הסגרת פלאטו.
אותה עת תבעה ישראל להסגיר לידיה
את אבו־דאוד, ממארגני הטבח במינכן.
איש יחסי-הציבוה אריק גלבלום, יעץ
לפלאטו כי יציע להסגיר את עצמו תמורת
אבו-דאוד. פרקליטו של פלאטו, יצחק
טוניק, השתכנע כי יוזמה זו אינה מסכנת
את פלאטו, וכי אין להניח שממשלת־צרפת
תקבל את ההצעה.
התרגיל הצליח, ופלאטו הפך גיבור
לאומי.
לקראת התחלת מסע הבחירות של
פלאטו, חיפשו יועציו איש ינהל את המסע.
הפירסומאי דויד אדמון הציע לקחת את
המומחה מיספר 1בארץ, יעקב חלפון,
* שהיתה למעשה סניף של תנועת
חרות. פרידריך היה הפעיל המרכזי של
חרות בצרפת.

ותכתוב עליו דברים כאלה שלא יעז לרוץ !

פא שיס טי ת,
מנטש ופרס
ך* אחר שנפתח המטה של פלאטו
/ברחוב מלצט, הופיע אדם שהציג
עצמו כיעקב לוי, אמר שהוא רוצה לעזור
וכי מנטש מכיר אותו. הוא סיפר כי מנטש
שלח אותו לעזור לפלאטו, וכי הוא בעל
ומנהל תברת־שמירה, המעסיקה 200 עוב דים.
חלפון קבע פגישה עם מנטש, שבא
למטה. מנטש נכנם לפעילות מלאה למען
פלאטו. הוא הזמינו לנשף השנתי של
אירגון יוצאי יוון, באולמי דליה בתל-
אביב. וכך מתאר בן־אודים את הנשף:
״פלאטו שרון התיישב ליד מנטש, כש־משמאלו
אהרון רובינשטיין, הקבלן ה ותיק,
שפרשת הסתבכותו עם שילטזעות
האוצר גרמה לא־מעט לשיגורה הפיתאומי
של בקשת־ההסגרה הצרפתית. ליד שולחן
סמוך ישב האלוף רחבעם זאבי, המכונה
גנדי. במקום נכח גם קצין־מישטרה לשעבר
במחוז תל־אביב, יהושע וולפסון, שעבר
לענייני השקעות.״
באמצע הנשף הודיע מנטש כי פלאטו
תרם תרומה ניכבדה לבית־החולים תל־השומר.
כעבור כמה זמן נערך נשף נוסף,
לכבוד אחד מנכדיו של מנטש, שהגיע
למיצוות. נוסף לפלאטו הוזמן גם שר־הביטחון
שמעון פרס, שעמד על כך, כי
פלאטו לא יישב עימו ליד אותו השולחן.

לדבריו, אמר לו וייצמן שאם הליכוד
יעלה לשלטון, ייסגר התיק הצרפתי ולא
תהיה הסגרה. בינתיים, כיוון שלליכוד
קשה לגמור את מערכת־הבחירות, הוא
ביקש מפלאטו תרומה של שלושה מיליון.
אין בן־אודיס מספר אם התרומה ניתנה.
ב־ 16 במאי התפרסמה בעיתונים מודעה
הכוללת מיכתב של עמוס ספיר, בנו של
המנוח פינחס ספיר, לפלאטו־שרון, ובה
קביעה כי פינחס ספיר העריך מאד את
תוכניותיו הכלכליות של פלאטו. התאריך
שהופיע על המיכתב היה של ה־ 15 בספ טמבר
,1975 כחודש אחרי פטירת ספיר,
וכתשובה על איגרת תנחומים של פלאטו.
בן־אודיס מספר, כי למעשה נכתבה האיגרת
במאי ,1977 עם תאריך של שנתיים לאחור,
וכי עמוס ספיר הסכים לכתבה, אחרי שתי
פגישות סודיות ביותר בינו לבין פלאטו.
בספר לא נאמר אם נכתב בהשראת
פלאטו־שרון, או למורת־רוחו. אך מתוך
סיגנון הדברים ברור כי בן־אודיס אינו
פועל למורת־רוחו של הבוס.
יש דמיון רב בין ספר זה ובין פרשת
ההקלטות (האמיתיות או המזוייפות) של
שיחות פלאטו־שרון עם המועמדים בב חירות
לעיריות, שפורסמו בהעולם הזה
( .)2139 בשני המיקרים, חשף פלאטו, ב אמצעות
אחרים, את אלה שפנו אליו לקבל
תרומות (או שהוא טוען, כי פנו אליו
לקבלת תרומות) ,כדי להלבין את פניהם
ברבים, ולהתנקם בראשי המימסד, המת נכרים
לו פומבית, אך המוכנים בכל עת
לקבל מידיו את המיליונים בחושך.

ביומנו גירה משה
שות בוטים חושים
עו תפקידו שר
איסו הואר(בתמונה,
מאחד׳ גנו שד
בן~גוו,ו - )1איש
המיסתורין וראש
שהתי־הניסחון שבער
רמען !ו ני ס חו!,
המינלגה,
ואשי־השירטון, ותיאם
15938759

עם הסי־א״־אי

ח שר ת ס ₪ל כל
אחת הדמויות המרתקות ביותר, המבצבצות בדפי יומנו של משה שרת, שפורסם
לאחרונה, היא דמותו של איסר הראל, מי שהיה תחילה מפקד שרות״הביטחוף חבללי
(שב״ב, ובפי העם שיך בית) ,ולאחר מכן ראש המוסד לביון (״המוסד״) והממונה
על שרותי־הביטחון.
החל באוקטובר ,1953 כששרת פעל כראש־חממשלה במקומו של דויד בן־גוריון,
שהיה בחופשת־פרישה ושפרש לאחר־מכן רשמית לשדח״בוקר, התמלאו דפי היומן
בהתייחסויות לאיש שנקרא בפי כל בשם ״איסר הקטן״ (חן בשל קומתו הנמוכה,
הן כדי להבדילו מ״איסר הגדול״ ,גבוה״הקומה, שהיה ראש שרות־חידיעות של ההגנה
ושהודח במילחמת־העצמאות).
איסר, שהיה עד אז איש־אמונו של דויד בן־גוריון וחבר החוג המצומצם של
מקורביו, הופיע לפתע כאיש־אמונו של שרת, כשהוא חותר תחת מעמדם של אחרים.
הוא מופיע ביומן כמי שממלא שליחויות אישיות ואף מישפחתיות, מוסר קטעי מידע
ורכילות ומספק את תאוותו של ראש־הממשלה הטרי לחיות מעין ״מציץ״.
להלן כמה מן הקטעים היותר־מעניינים מן היומן, המטילים אור על תפקידו
המייוחד במינו של ראש שרותי־הביטחון כחורש מזימות בצמרת חשילטון, כשליח
מיפלגתי לסידור עניינים מיפלגתיים, כעוסק בבילוש מיפלגתי וכאדם שידו בכל ויד
כל בו.
(באותיות רגילות — קטעים מן היומן כלשונם. באותיות דקות — דיברי הסבר
וקיצור דברים מן היומן. ההערות בסוגריים, בגוף היומן, נכתבו על־ידי יעקוב (״קובי״)
שרת, בנו ועורך יומנו של שרת).

יום ששי.((.10.53 ,
ישבתי שעד, ארוכה.עם איסר ה׳(הראל-
ד,לפריו) ,ושמעתי דו״ח ענייני ביותר על
כמה התרחשויות ובעיות.
אחת הידיעות שזיעזועני היתד, על מי נויו
— עוד לפני כחצי שנה — של
הקומוניסט ע״ל כמהנדס עיריית־חיפה.
אמרתי בשעתו לישראל רוקח (שר־הפנים;
צ״כ ציוני־כללי) ,כי אסור לאשר מינוי
זה, והרי לך החלטה קואליציונית של ראש
העיר המפא״יי, אבא חושי, ושר־הפנים
״הציוני הכללי״ ,למסור מישרת־מפתח
זו בעיר־מפתח כחיפה בידי מרשיע־ברית
ממאיר !
בישיבת הממשלה הקרובה אציג לרוקח
שאילתה בענייו זה, ובוודאי אצטרך להביא
אליו את א׳ חושי.

יום ראשון.10.1.54 ,
אחר הצהריים קיבלתי בבית את איסר
שבא להזהירני מראש על מיבצע נועז
העומד להיעשות הלילה.

שכת.13.2.54 ,
ואיסר בא הבוקר וישב כשעה וחצי.

עיקר השיחה נסב על עניינים שיצטרך
לטפל בהם בביקורו הקרוב בארצות־הב־רית.
עוד יבוא ליטול ד״ש בשביל קובי.
התפעל כששמע כי קובי יצא ראשון בכי תתו
בבחינה שהיתר, בשפה הרוסית.

יום •טשי.20.2.54 ,
סליק שישקלי! חסל ונתחסל. בעיתו נות
כותרות על כניעתו ובריחתו מדמשק
— איו יודע אל נכון לאן. איסר עם צרור
שלם, כרגיל.

יום ששי.11.0.54 ,
עם איסר על מצב יחסינו עם האמרי קאים.
בידיו עדויות נוספות על יחס
עויין. לא הרי אשגרים מבגדאד או מדמשק
על עיראק וסוריה כהרי אשגרים מת״א
על ישראל.
נועצתי בשאלת מישפט (המוטראן) חכים
נגד זמנים (יומון ה״פרוגרסיבים״) .לדעתו
מוטב להתנצל. אם יהיה מישפט יהיה
בידי חכים חומר מרשיע נגד המדינה
ממדרגה ראשונה — נישול בירעם, פגי עות
בכנסיה וכד /לעומת זה החומר שיש
בידנו נגדו אינו ניתן להוכחה בבית־דין.

מוטב לחסל פרשה זו במינימום של הפסד.
אם נחליט פעם ״לחסל״ את חכים באמצעים
מישפטיים, מוטב לעשות זאת על-
ידי הבאת שותפיו היהודים לדין, כי אז
יתגלו מעשיו הנאים אגב הרשעת אחרים.
התעוררה בעיית המלומדים השמאליים
בארצות־הברית, שאחדים מהם התחילו
מתדפקים על שערי ישראל (בגלל ה־
״מקארתיזם״) .איסר מציע קו — מי שבא.
כעולה יש לפתוח לו בהתאם לחוק השבות,
אך את הבאים לעבודה יש להכניס רק
על יסוד בדיקה אישית.

יום ששי.0.7.54 ,

איסר: במזכירות המיפלגה על ה״ליגה״
(לידידות עם ברית־המועצות).

יום ששי.23.7.54 ,
בבוקר איסר — ויכוח איתו על לבון
אם יש תקנה או לא. הוא — (לסלקו).
מייד, לפני שיזיק לבחירות, מכין לעצמו
מישענות מחוץ למיפלגה.

יום חמישי.20.7.54 ,
קראתי איסר — יחידת מודיעין (המצ ריים)
שעורר פעם ((שימת לבי בינ תיים
עושים! הודה כי התעלם משיקול
זה! חזר — קרא לג׳יבלי* — עיכב כל
פעולה. מה שג׳יבלי סיפר על־ מצריים.
יכתוב דו״ח ואז אקח לבון בידיים.

יום ששי.20.8.54 ,
עם איסר — להתקשר עם אפרים לוי
בירושלים, איסר נגד פירוק הקואליציה.

יום ששי.24.0.54 ,
מסיבת עיתונאים. רמטכ״ל? תיאום!
אח״כ עם איסר (אמר לי) :״פטר אותו!״.

יום ששי.15 .10.54 ,
איסר על מעריב — ידיעות

יום ששי.22.10.54 ,
1עם איסר ברחוב הירקון — נגד לדיד״ם
* בנימין ג׳יבלי — ראש אמ״ן בתקופת
עסק־הביש במצריים, נודע בכינוי ״הקצין
הבכיר״.

בעניין ״הפרשה״ במצריים, לירושלים, ישר
לישיבה על אלכסנדריה — להד״ם.

״עז זזינן הגעוו?• ,
יום ששי.14.1.55 ,
שרת ואיסר נפגשים לשיחה ״ממושכת
וכבדת־משמעות, מאד נוקבת ומרחיקה במסקנותיה.״
זה עתה נודע כי חייל ישראלי
בשם אורי אילן, שהיה כלוא בסוריה, התאבד.
אילן נשלח, עם חבריו ליחידת המודיעין,
לתוך השטח הסורי, כדי להפעיל
מיתקן האזנה מיוחד. איסר מזהיר את
ראש־הממשלה מפני המתרחש בצבא, וקובע
כי ״יש למנוע בכל התוקף התפרעויות
פורצות גדר.״
שרת מציע, שבלית ברירה יקח על
עצמו את תיק־הביטחון אך איסר מתנגד.
״לדעתו יש להטיל את תיק״הביסחון על
גולדה, ואם תסרב — על אשכול, כתוספת
לתיקיהם הקיימים. הוא שלל גם את הנחתי
כי צירופם של שאול ואהוד * יפתור את
הבעיה — שאול אינו מסוגל למאמץ מתמיד
(בשל בריאות לקויה) ואהוד הוא בכלל
איש ממוכן...״
וכה ממשיך שרת באותו היום :
אמרתי כי לדעתי גם ג׳יבלי צריך ללכת.
שנינו הסכמנו כי אין לנגוע ברמטכ״ל.
הוא מסוגל אומנם לשרת הן את האלוהים
הן את השטן, ולא נשאר לנו אלא לקוות
כי בתקופה הקרובה יעשה את הישר בעיני
ה׳ ויבלום את יצר ההרפתקנות והבאשת
השילטון העליון, מתוך התעלות לאחריותו
הממלכתית, אשר בהחלט יש לאל ידו
להבינה כראוי.
איסר סיפר דברים מסמרי שערות על
שיחה שיזם איתו בנימין ג׳יבלי — בה
הציע חטיפת מצרים לא רק ברצועת עזה
אלא גם בקפריסין ובאירופה — וכן על
תוכנית מטורפת לפגוע בשגרירות ד,מצ־
* הכוונה לשאול אביגור, גיסו של שרת
שנפטר השנה, ולאהוד אבריאל.

רית ברבת־עמון, כל אלה למקרה של
פסקי־מוות בקאהיר.
איסר אמר לבנימין כי יוציא מראשו
פראות זו — כלום הוא מעלה על הדעת
הוצאת ״בני ערובה״ כאלה להורג גם אם
ייתלו אחדים מנדוני קהיר? סיפרתי לאיסר
כי אמרתי כבר ל(מנחם) בגין בוועדת חוץ
וביטחון, כי מדינת־ישראל אינה אצ״ל
והיא לא תתלה ״סרדנטים״ .עכשיו התברר
לי כי עלי לטפל באותה סכנה כלפי הצבא
הסדיר של המדינה.
עוד סיפר איסר כי הוא פגש היום את
הרמטכ״ל שביקשו להפציר בו, כי אחיש
את הסקת מסקנותי מהחקירה — ואחת
היא מה אחליט, הוא יציית וישתף פעולה.
ועוד סיפר כי ג׳יבלי בא אליו, כאילו
לא על דעת הרמטכ״ל, להציע לו כי יתווך
בין המטה לביני בעניין ועדות שביתת-
הנשק. הרמטכ״ל אמנם הציע העברת כל
הסמכות למישרד־החוץ אך הוא עשה זאת
מתוך ״ברוגז״ ועכשיו הוא מוכן להת פייס,
זאת אומרת לקבל לידיו את העניין
חזרה.
איסר המליץ למעשה על היענות להצעה
זו והזהירני כי הוצאת הצבא מקביעת
מדיניותנו בוועדות שביתת־הנשק — בייחוד
הוצאת המגע עם ברנס מידי ה-
רמטכ״ל — עלולות להביא את הצבא
לידי חבלות קשות בעבודת מישרד־החוץ
וליצור מצב של תוהו. אף על פי כן
הודעתי, כי אני רואה ברכה עצומה בקבי עת
מסמרות, אחת ולתמיד, בדבר אחריו תם
הייחודית של מישרד־החוץ ושל ראש־הממשלה
להכרעות מדיניות בענייני וע דות
שביתת־נשק ולא אפתח עכשיו ב־מו״מ
חדש עם הרמטכ״ל.

יום שלישי.18.1.55 ,

איסר הרביץ את קיטרוגו הקטלני על
לבון ותבע בכל פה סילוקו לאלתר —
הזכיר כי דרש זאת מאיתנו עוד בטרם
התחוללה זוועת מצריים שפך זעמו גם
על דיין — כיצד הוא מוציא את צה״ל
לתרבות רעה על־ידי הרשעת הממשלה

לפני הקצינים ! לכאורה הוא מכריז על
חובת המשמעת הגמורה למרותה המדי נית,
אך הוא מקפיד להסביר כי אומנם
הוא וחבריו ביקשו סמכות לפעול כך וכך,
ואילו ניתן להם כי אז היו מביאים את
הגאולה, אלא שהממשלה גזרה אחרת, ואמ נם
הם בטוחים כי דרכה של הממשלה
מובילה לכישלון, אבל כיוון שהם אנשי
צבא ממושמעים הריהם מקבלים את הדין.
הסברה כזו של חובת המשמעת כמוה כחי נוך
למרי. על כל פנים לפנינו תהליך
מתמיד של מידון הצבא.

יום ששי.21.1.55 ,
בבוקר בקריה בתל־אביב איסר על הצ עת
קרמיט (רוזוולט ה)בן (איש סי-איי-אי;
להפגיש נציג ישראלי עם נאצר).

יום שלישי.25.1.55 ,
שיחה עם איסר הראל. היה אתמול
בשדה־בוקר. דיבר מישפטים עם בן־גוריון
על לבון ועל הרמטכ״ל ועל המצב הפני־מי
בצבא. הודיע לו כי בכל ההסתה המת
!.יד תממ שלר, מסתמכים הבי-

כזיתים ע ליו ו מנ צ לי םאת שמו. ע ליו ה חו

לשים קץ. למצב פרוע וממאיר זה.
דרש כי יתן הסכמתו להחלפת לבון לאל תר
ולמינוי שאול (אביגור) במקומו. טען
כי המשימה הנדרשת עכשיו, בכל הדחיפות.
היא ביעור הרוח הרעה שדבקה בצבא
וההורסת את מוסרו. באישיותו של שאול
ערובה לטוהר האווירה שתשתרר. לדעתו
הגיעו הדברים לידי כך שמיבצעים המ סכנים
חיי חיילים מוצעים ונחרצים לא
וך שיקולים ענייניים אלא כתכסיס
י-תעמולה נגד מישהו. יש כאן ספ־ייש
לעקור נגע זה

מקובל עלי ככל עובד אחראי במשרד
החוץ 1״
׳אמרתי לאיסר :״מפני שהללו אינם
מסיתים נגדי ואינם מעלימים ממני דבר ז
למעשה הייתי מוכן להעניק לרמטכ״ל
סמכות רחבה ביותר, אך לא כל מה
שהוא ביקש.״
סיפרתי לאיסר על הנבלה שנעשתה
במטכ״ל על-ידי יצחק רבין (ראש מה״ד)?
או שמא ביוזמת הרמטכ״ל? מסירת הסוד
הכמוס ביותר של הבטחה בכתב על שיח דור
ג׳יבלי — לכתב של למרחב, למען
יעשה מזה קרניים לנגח את ראש־הממ־שלה.
לבסוף
אפתעה — שיחת איסר ודיין
התגלגלה על מיבצע אילת (העברת אוניה
ישראלית במיצר והגבה בכוח אם תיחסם
דרכה) ולתמהונו שמע איסר כי הרמטכ״ל
מתנגד למיבצע זה. אין הוא רואה אפשרות
להגן על האוניה על־ידי מטוסים בפני אש
תותחים ; גם חושש הוא כי התנגשות
כזו תביא לידי מילחמה והוא שואל אם
אמנם רצוי לנו הדבר. הקשה איסר :״אבל
כאשר נערך הדיון לאן להפנות את בת
גלים, ומישרד־החוץ העדיף את הנסיון
לעבור בתעלת סואץ, הן אתה וחבריך
טענתם בכל תוקף כי יש לשלוח את
האוניה לאילת, דווקא משום שבמעבר
ההוא יש אפשרות להגיב בכוח על השימוש
בכוח.״
הודה הרמטכ״ל, כי כנראה אז לא הביא
בחשבון את תוצאותיו הסופיות של המע שה
— תירוץ כוזב, שכן אז טענתי אני
כי הדבר עלול להביא לידי מילחמה, ואם
אני מחייב את הנסיון עכשיו הרי (זה)
משום שאני רואה סיכוי להידבר על כך
עם המצרים למען יעבור העניין בשלום.
המסקנה מתהפוכות עמדתו של הרמטכ״ל
ברורה — מלכתחילה לא דגל במעבר
לאילת בכנות וברצינות, אלא היה זה
בעיניו תכסיס של התנצחות עם מישרד־החוץ;
הציע מה שהציע מתוך ביטחון
כי הצעתו לא תתקבל, ואז ישאר הוא

עצמו גורסם בליבו, אלא הוא נאלץ להז דהות
עימם כדי לשמור על מעמדו ועל
״שמו הטוב״.
אל אלוהים, עד היכן הגענו!
לבסוף קבל איסר באוזני על הרשלנות
בהכנות לבחירות מצד המיפלגה. הפעילות
אצל ״הכלליים״ במעלה ואילו אצלנו מתנהל
העניין בעצלתיים.

.,חתיוותיו וווו הומסנ -ר״
יים ששי.11.2.55 ,
איסר בא לשעתו השבועית. בין העניי נים
שהביא לפני — מאמרו של (אלדד)
שייב ב(ירחונו) סולם המכריז עלי כעל
בוגד ומסית ממש להתנקשות בחיי. בשל
הפקרתי את שבויי דמשק על-ידי התנגדותי
לחטיפת בני-ערובה.
קבל חמורות על אוזלת ידה האירגונית
של המיפלגה בתכונה לבחירות — התברר
כי האמונה ביכולתו של (אריה) בהיר היתה
אשליה: אין הוא כוח אירגוני כלל וכלל.
אצל המיפלגות האחרות גויסו כוחות איר־גון
ממדרגה ראשונה ואילו מפא״י צולעת
בשתי רגליה. יש לחולל מהפכה וכל יום
יקר.

יום רגיעי.16.2.55 ,

עוד כסה מדבר ואיסר בא...
השמאי הקטן הזה נוקב ברצינותו וב יושרו,
אבל דווקא ישרנותה הבלתי־אנו-
שית כימעט של מחשבתו עושה לפעמים
את עצותיו לנטולות ממשות מציאותית.

שכת.19.2.55 ,

איסר נדהם כשסיפרתי כי הרמטכ״ל היה

הרמטכ״ל מכמה בחינות — חוץ מבעניין
המדיני. דווקא בתחום המדיניות מוכן בן-
גוריון לתת לרמטכ״ל יד חופשית, ולא
רק משום שהוא תמים דעיס איתו, אלא
זהו הפיצוי שהוא מעוניין לתת לו תמורת
המיגבלות שהוא עומד להטיל עליו בענ יינים
הצבאיים ממש.
איסר שאל עם מי עוד-בדעתי להת ייעץ.
כשאמרתי לו :״עם אהוד״ נתכרכמו
פניו והזהירני. אמרתי לו כי עלינו
לחדול מלהתווכח על אהוד ויחסי אליו.
לי יש אמון אליו והוא לא ישנה דעתי.
השמאי הקטן הזה לא קיבל הדין וביקש
לשכנע אותי כי שום ברכה לא תצמח
מהישענותי על אהוד כיועץ. גם על משה
דיין כנראה הגיע לגיבוש של חוות דעת
שלילית לחלוטין. הוא רואה את רמטכלו־תו
למישגה פטאלי של בן־גוריון ומתנבא
רק לשחורות בתוצאותיה.

יום ששי.15.4.55 ,
שיחה ממושכת ומסועפת עם איסר )1 :
בירור עניין הנזילות (הדלפות) מישיבות
סודיות של הממשלה לעיתונות. הוברר ללא
ספק כי סרלין הדליף עניין רצועת עזה
למעריב, אם גם לא נתפרסם הסיפור,
ואילו הפירסום באותו עניין שהיה בידיעות
אחרונות הוא מפי ידידי הטוב בורג >

..נצצרשמאסר
יום שלישי.17.5.55 ,
בהתייעצות של בן־גוריון, שרת, גולדה,
אשכול והרמטכ״ל — דנו בפעולת־תגמול :

הגיבור הבודד ותהיה לו קובלנה ״שמנה״
נגד מישרד־החוץ הפחדני.

יום חמישי.27.1.55 ,
במהלך הישיבה יי קיבלתי פתק מאיסר :
״הפגשי״ בקהיר מה יהא עליו?״ עניתי
כי כמובן מאליו הוא בטל ומבוטל. לא
ניוועד בצילו של גרדום. אם יוכלו אנשיו
בארצות־הברית להושיע — אדרבה !

יום ששי.28.1.55 ,
איסר בא לבירור עניינים שוטפים. הו דיעני
כי הבריק ללונדון לעכב מסירת
המיכתב לייגאל ידין. שוב נכנסנו לתיס-
בוכת לבון והרמטכ״ל. איסר ראה את ה־רמטכ״ל
אחרי שובו משדה־בוקר. נראה
כי בן־גוריון הרביץ בו, אך ספק אם די.
איסר דרש מבן־גוריון כי יזהיר את דיין
מלדגול בו במסע ההשמצה שלי ושל המנד
שלה, ויצווה עליו להפסיק תעמולת לחש
זו. נראה כי בן־גוריון אמר לו משהו
בכיוון זה, אך לא ברור באיזו מידה של
תקיפות. לעומת זה ברור כי בן־גוריון
שאל את דיין אם יוכל להמשיך עם שר־ביטחון
זה ודיין ענה בחיוב.
השיקול של דיין ברור. הוא מוכן להתפשר
עם הזיוף שביחסים ובלבד שיהיה
מעליו שר־ביטחון מובאש לחלוטין בעיני
הצבא ונמצא הוא בלבד עוטר לראשו
הילה של כבוד וגבורה והוא היחיד משני
האישים העומדים בראש הצבא הנערץ
בשורותיו. זהו, על כל פנים, פירושו של
איסר. לדעתו הרמטכ״ל עצמו נתון בסבך.
הוא מעז פנים כלפי ראש־הממשלה ומו־קיעו
על פשרנותו בפני פקודיו, אך הוא
עצמו שבוי בידי קבוצת חבריו הצעירים,
שלחצס מעבירו לעתים על דעתו ומביאו
לידי תמיכה בעצות ובמעשים שאין הוא
נ4יבת חוומדה המדינית של מפא״י.
** יזס קודם לכן שלח שרת, באמצעות
מיכתב לייגאל ידין, שלמד אז בנו
הציע לו להיות השליח היש־יינו.
אך היום התבשר על דין
ר, שנגזר על שניים מנאשמי

מוכן להתפשר, הזהיר כי אינו מרוצה
מבן־גוריון...

יום ששי.25.2.55 ,
איסר בא להביע כל מיני סברות על
הסכנות הנשקפות לי מהתפתחות היחסים
עם בן־גוריון, בייחוד נוכח חתירותיו של
הרמטכ״ל להוכיח ל״זקן״ כי מישרד־החוץ
הוא ״אסון״.

יום ששי.1.4.55 ,
אחר הצהריים בדירת רח׳ הירקון סיפר תי
לאיסר על פרשת המאבק שהיד. לי
עם בן־גוריון בעניין רצועת עזה * .גישתו
של איש חכם ונבון זה לבעיה לא העידה
על רוחב מספיק של אופק ראיה —
הוא שלל את רעיונו של בן־גוריון רק
מטעם מעשי — עקב מציאת פליטים
כה רבים ברצועה — אבל לא מפני הסבך
המדיני-הבינלאומי שהדבר כרוך בו.

יום שני.11.4.55 ,
חזרתי עם איטר לדירה, סיפרתי לו על
ההתנגשות שהיתה בממשלה בשאלת בי טולו
או קיומו של הסכם שביתת־הנשק
עם מצריים, ולבסוף גוללתי לפניו את
יריעת סיכסוך הסמכויות...
איסר הירבה לספר על השפעתו השלילית
של משה דיין בצמרת הצבא, על
הרוח הרעה השוררת שם, על הבנת בן־
גוריון את המצב ועל נכונותו לרסן את
* המדובר בתוכניתו של בן־גוריון ל
כיבוש הרצועה.

אמרתי כי אני רואה את הסיכון של
ליבוי מדורה חדשה הרבה יותר חמור
מהסיכוי של בלימת יצר התוקפנות. גולדה
טענה :״ובכן, לא לעשות כלום ד ידעתי
כי הכל חושבים אותה שעה — אם כי
אין מגיד — כי אפס־מעשד. בשעה זו הוא
מכה אנושה לנו, בבחירות והסגרת אלפי
מצביעים לחי״ת (תנועת החרות) ולת״ו
(אחדות העבודה).
בהמשך השיחה המתוחה התפרץ בן־
גוריון בנאום געשני על פשעי נאצר,
כאילו לא ישב בשיחה חשאית בתוך חדר
קטן וסגור עם ארבעה חברים מהקרובים
לו ביותר ומהאחראים ביותר לענייני המדינה,
אלא עמד וחצב להבות באסיפה
פומבית או לפחות באוזני איזה עיתונאי
אמריקאי: יש ללמד אותו לקח שוב ושוב
— או יעשה את המוטל עליו או יפול.
אפשר בהחלט להפילו ומיצווה לעשות
זאת. מיהו בכלל — ״נאצר־שמאסר״ זה?
וכהנה דברים צרופי הגיון וצלולי שיקול.
...בין השאר הכנסתי ל״חדר העגול״
את איסר וסיפרתי לו על המתרחש. האיש
הגוץ והחכם הזה העיר רק הערה אחת :
״מדוע לא שאלת אותו מי יבוא במקום
נאצר?״

יום שני.4.7.55 ,

על פי סידור מראש נפגשתי בצאתי
־(המשך בעמוד )42
* יוסף סרלין ויוסף בורג — שרים
בממשלת משה שרת.

מייד עם פירסום הכתכה כ״מעריב״ על אודות ה״תזביר״ ששלח
ה״כ אהוד אולמרט, כביכול, ליועץ המישפטי לממשלה, שיגר אורי אמרי,
העורך הראשי של ״העולם הזה״ ,את המיכתכים הבאים למוסדות
דלאישי־הציכדר הנוגעים לפרשה :

עדלוח שגיות
תל־אביב 27.11.78 ,

לכבוד
מר יצחק שמיר,
יו״ר הכנסת,
הכנסת,
ירושלים.

אדוני היו״ר,
אני פונה אליך כדי לתבוע את התערבותך
המיידית, על מנת לשים קץ, בעודה
באיבה, לשיטה חדשה שאין לכנותה אלא
כגאנגסטריזם במטווה פרלמנטרי.
אני למד מידיעה משמיצה שפורסמה
היום בעיתון מעריב, כי ח״ב אהוד אול־מרט
— כביכול בתוקף תפקידו כחבר-
כנסת — פנה ליועץ המישפטי לממשלה,
בתזכיר שבו העלה שורה של טענות נגד
השבועון העולם הזה, נגדי אישית ונגד
מר אלי תבור, שאינן אלא שקרים מאל״ף
ועד ת״ו — דהיינו, דברים שאין בהם אף
גרעין זעיר של אמת.
אין לי שמץ של ספק שה״כ אולמרט
ידע כי הדברים, שהעלה בתזכירו, הם
עלילות שפלות ובדויות לחלוטין, וכי אין
ביכולתו להוכיח בבית־מישפט אף פרט
אחד מהם.
לכן דאג ח״ב אולמרט לפרסם את עלי לותיו
הנתעבות בצורה מתוחכמת, המע ניקה
להן, לדעתו, חסינות מוחלטת על־פי
הסעיף 1של חוק חסינות חברי־הכנסת.
אין צורך להפנות את תשומת־ליבך לכך
שחסינות זו, המוענקת בחוק למה שמוגדר
פעולת חבר־כנסת ״במילוי תפקידו״ ,אינה
ניתנת לביטול ולהסרה, והיא מוחלטת.
אנחנו נטען בבית־המישפט כי פירוש
זה של חוק־החסינות אינו תופס, אך אם

צודק ח״כ אולמרט בהנחתו, כי בעזרת
סעיף זה ניתן לבצע כל פעולה של גאנג־סטריזם
מילולי, ללא דין וללא דיין, חובה
על הכנסת להבטיח בעצמה שהסעיף הנ״ל
לא ינוצל לרעה וכי מי שעושה זאת, ייבלם
וייענש.
אני תובע ממך, כמי שמופקד על תקנון-
הכנסת ועל שמירת כבוד הכנסת, לפתוח
בבירור מיידי של נסיבות מיקרה מחפיר
זה, ולהסיק את המסקנות.

כברכה,
אורי אכנרי,
עורך ראשי.

שיטות המאניה
וזל־אביב 27.11.78 ,

לכבוד
ח״כ יצחק כרמן,
יו״ר ועדת הכנסת,
הכנסת,
ירושלים.

אדוני היו״ר,
הריני מפנה את תשומת לבך לידיעת-
השמצה שפורמה בעיתון מעריב, בגיליון
מיום .27.11.78 באותה ידיעה מסופר כי ח״כ
אהוד אולמרט כתב מיכתב ליועץ המיש־פטי
לממשלה, ובו העלה שורה של עלי לות
זדוניות נגד העולם הזה, נגדי ונגד
מר אלי תבור.
הריני מודיע לך בזה כי דבריו של ח״כ
אולמרט הם שקר גס, מתחילתם ועד סופם,
ואין בהם קורטוב של אמת.
השיטה שבה נקט ח״כ אולמרט היא
בעליל ניצול לרעה של סעיף 1של חוק
חסינות חברי־הכנסת. זהו ניסיון שקוף ל הלביש
על עלילת־זדון, שגם מחברה יודע

מערכת

העו&ס דו ה מודיעה

ביום ה־ 27 בנובמבר 1978 פירסם הצהרון ״מעריב״ ידיעה, המוסרת כי
חבר״הכנסת אהוד אולמרס (״לעם״ ,בליכוד) שיגר תזכיר ליועץ־המישפטי
לממשלה, שבו ביקש כביכול את חוות דעתו בקשר לשינוי, החוק לאיסור
לשון הרע.

התזכיר מגוחך בעליל, מאחר שח״כ אולמרט מבקש בו דבר הקיים כבר
בחוק, כך שכל אדם בעל השכלה מינימלית, ואפילו ח״כ אולמרט עצמו,
מבין כי אין כל צורך בתיקון המוצע — והוא, שהמדינה תגיש מישפטי־דיבה
נגד עיתונאים המוציאים דיבה על אנשי־ציבור על רקע עבודתם
הציבורית.

לשם הדגמה, כביכול, הזכיר ח״כ אולמרט את פירסומי ״העולם הזה״
עליו, תוך הטחת עלילות־זדון ודברי־שקר בפני ״העולם הזה״ ,אורי אבנרי
ואלי תבור.

ברור לחלוטין, כי כל המיכתב לא נשלח, אלא כדי לפרסם ולהפיץ עלילות
אלה, בצורה שתהווה כביכול חלק מפעולה פרלמנטרית תקינה, הנהנית
מחסינות פרלמנטרית מוחלטת.
על פי חוק חסינות חברי הכנסת, סעיף ,1חבר״כנסת הוא חסין בפני כל
פעולה מישפטית בשל הבעת־דיעה בעל־פה ובכתב, או בשל מעשה שעשה
״למען מילוי תפקידו כחבר־כנסת״.

ברור, איפוא, כי כל המעשה בא כדי להעניק חסינות כזאת לדברי־בלע
נתבעים, אשר אין ביכולתו ואין ברצונו של חבר״הכנסת להגן עליהם
ולהוכיחם במישפט.

מעשה זה בא בעיקבות שורה של פירסומים, בין השאר כתבה שבה גילה
״העולם הזה 2114 שח״כ אולמרט ניסה לנצל את קשריו עם שר
הבריאות ועם שרים אחרים כדי להפיק רווחים אישיים גדולים, כתבה
שבה חשף ״העולם הזה 2151 את עברו הצבאי המפוקפק של הח״כ,
וכתבה שבה תיאר ״העולם הזה 2146 את נסיונו של ח״כ אולמרט
לנצל את קשריו עם מישרד־הקליטה כדי לבנות, כביכול, שיכונים לעולים
ולהרוויח מכך. כל הכתבות האלה היו חשופות לתביעה על פי החוק
לאיסור לשון הרע. אולם ח״כ אולמרט לא העז להגיש תביעה בגללן
ולהעמיד את הדברים במיבחן מישפטי, בידעו היטב כי בידי ״העולם הזה״
הוכחות נחרצות לכל הפירסומים.

תחת זאת בחר הח״כ בשיטה המנוולת של פירסום שקרים, תוך הסתתרות
מוגת־לב מאחרי חוק חסינות חברי״הכנסת, ובכך ביזה את הכנסת והשפיל
את כבודה עד עפר.

״העולם הזה״ פנה בענייו אל יו״ר הכנסת, המופקד כחוק על שמירת
כבוד הכנסת ; וכן אל יו״ר ועדת־הכנסת ; אל מנהיג הליכוד, מר מנחם
בגין ; אל מנהיג לעם, מר אליעזר שוסטק ; אל היועץ המישפטי לממשלה ;
ואל יו״ר מועצת״העיתונות.

שהיא מצוצה מן האצבע, לבוש של חסינות
פרלמנטרית, כדי להקנות לבעל העלילה ו־למפיציד,
חסינות מפני תביעה מישפטית
על־פי החוק לאיסור לשון הרע.
שימוש זה בחוק־החסינות מהווה לא רק
סכנה קיצונית לחופש־העיתונות במדינה,
אלא גם מסכן את הרותו של כל אזרח,
שח״כ כלשהו רוצה לנקום בו נקמה אישית
בדרך של רצח אופי.
ח״כ אולמרט מבקש בדרך זו לנקום
בהעולם הזה, שחשף לאחרונה שורה של
עובדות על פעילותו ״הציבורית״ ועל
עברו בצה״ל. העולם הזה חשוף לתביעות
על־פי החוק לאיסור לשון הרע, אך מר
אולמרט לא מצא לנכון לתבוע את העיתון
לדין, ביודעו שיש בידינו הוכחות לכל
פרט ופרט בדברים שפירסמנו. תחת זאת
בחר בדרך השפלה של השמצה מוגת־לב,
תוך הסתתרות מאחרי מגן־החסינות.
הריני מגיש בזה תביעה רשמית לוועדת
הכנסת להעלות על סדר־יומה באופן דחוף
מיקרה מחסיד זה של ניצול לרעה של
מעמד חבר־הכנסת, ושימוש בחוק חסינות
חברי הכנסת להפעלת שיטות מאפיה.
מיכתבו של ח״כ אולמרט ליועץ המיש־פטי
הוא מיסמך פסול, שהופק כאילו לשם
מילוי תפקידו, אך לאמיתו של דבר אינו
אלא — כלשון הספרות המישפטיח, הדנה
בנושא זה — שימוש לרעה בהזדמנות
כשרה, וזו אינה מוגנת ואינה חסינה.
כבודה של הכנסת וחבריה מחייב הוקעת
שיטות פסולות מעין זו, שבה נקט ח״כ
אולמרט, הממיטות קלון על בית־המחוקקיו
כולו.

י— 32

רננת באוווים של שקר וכזב

ו3ק־קאותיזם
תל־אכיב 27.11.78 ,

לכבוד
מר מנחם בגין,
משרד ראש־הממשלה,
ירושלים.

מר בגין הנכבד,
הריני פונה אליו לא בתפקידך כראש-
״ממ ״ליה׳ אלא במעמדך כמנהיג המדיני
חטיבותיד״ל סיעת ׳־׳5׳ 1יי• י
אחד מחברי הסיעה, ח״כ אהוד אולמרט,
עשה השבוע מעשה המזכיר את הימים
השחורים ביותר של הסנאטור ג׳ו מק-
קארתי, ואין לי ספק שאתה סולד משיטות
אלה.
כנקמה על פירסומים עובדתיים בהעולם
הזה, שנגעו לעברו הצבאי ולפעולותיו ה־מיסחריות
של מר אולמרט, הוא המציא
והפיץ־< שורה של השמצות זדוניות נגד
העולם הזה, נגדי ונגד מר אלי תבור.
אני מוסר לך בזה את מילת הכבוד
שלי, שאין אף שמץ של אמת בהשמצות
אלה, ואני מרשה לעצמי לקוות שתתייחס
באמון לדברים שאני מוכן להצהיר עליהם
בהן צדק.
השפלות הטמונה בשיטתו
אולמרט מתבטאת
עלי

^ פרקליט ״העולם הזה״ שיגר מיכתב־התראה לעיתון ״מעריב״ ,ובו תבע
4ממנו להתנצל לאלתר על פירסום ההשמצה, ולתרום סכום של 10 אלפים
| ל״י למיפעל צדקה כפיצוי, שאם לא כן תוגש נגד העיתון תביעה על הוצאת
לשון־הרע. בדעת ״העולם הזה״ להפריד את הטענה כאילו מעשי־נבלה
מסוג זה יכולים להחשב כפעולות פרלמנטריות תקינות, ושהן נהנות, על
כן, מחסינות כלשהי.
מתחת לכבודנו הוא להפריך את ההשמצות של ח״כ אולמרט, אך כדי
להסיר כל ספק, הנה העובדות לגבי הטענה העיקרית מתיך תזכירו של
ח״כ אולמרט, ש״מעריב״ מצא לנכון לפרסמו: מר אלי תבור לא קיבל
שום הלוואה מאיש, לשם קניית דירתו. הדירה, שהיא בת שלושה וחצי
חדרים (ולא בת חמישה חדרים, כפי שטען ח״כ אולמרט) נקנתה על״ידי
הגברת ציפי תבור ב־ 31 במארס ,1974 מחברת ״נאות״ברכה בע״מ״ ,בסכום
של 200 אלף לירות. הסכום הזה שולם על״ידי הגברת תבור בעזרת 182
אלף לירות שקיבלה ממכירת דירתה הקודמת, בשיכון בבלי, שנקנתה בשנת
.1967 כן קיבלה משכנתא בסך 30 אלף לירות מ״בנק למשכנתאות
ולהשקעות בע״מ.״
מר אולמרט לא טרח כלל לבדוק במישרדי מירשם המקרקעין אם יש
דירה הרשומה על שם אלי תבור, מה גודלה, ובאיזה מחיר נקנתה. לפעולתו
אין אף הסממנים הראשוניים של תום־לב, כנדרש מכל עיתונאי על״פי חוק.
גם שאר הטענות שהועלו על־ידי מר אולמרט, באותו ״מיסמן״ מבזה
ובזוי, מצוצות מן האצבע, והן שקר וכזב מתחילתן ועד סופן.

^ בעוד שמנוי וגמור עם ״העולם הזה״ למצות את הדין, עד כמה שניתן
4במצב החוקי הקיים, ועל אף הסכנה שבית־המישפט יהיה נאלץ להעניק
חסינות למעשה״נבלה זה, הרינו מעמידים בזה במיבחן את דברי ח״כ
אולמרט, ומעניקים לו את ההזדמנות להוכיח לעיני כל שאינו פוחד
ואינו חושש מבירור מישפטי.
לשם כך מזמין ״העולם הזה״ את ח״כ אהוד אולמרט להגיש נגדנו מישפט
על פי החוק לאיסור לשון הרע, בעיקבות טענותינו הבאות :

( )1שמר אהוד אולמרט הוא שקרן.
(צ) ששיטותיו כפרשה זו הן בטחינת גנגסטריזם פרלמנטרי.

)3שמר אולמרט מנצל לרעה את מעמדו כחכר־כנסת,
ומשפיל את ככור הכנסת.

״העולם הזה״ מצפה לכן שמר אולמרט יגיש מישפט נגדו תון שבוע, ואם
לא יעשה כן יהיה מר אולמרט גלוי וחשוף לעיני כל כשקרן מוג״לב, שלא
יכירנו מקומו על כל במה ציבורית בישראל.
אורי אבנרי ואלי תבור מוכנים בכל עת להיבדק בגלאי־אמת (פוליגראף)
להוכחת הטענות האלה, והם קוראים תגר על ח״כ אהוד אולמרט לחשוף
את עצמו לבדיקה כזאת.
^ פרשה זו כולה היא חוליה נוספת בשרשרת ההתנקשויות ב״העולם הזה״,
<4שכללה נסיונות לרצח, פצצות, חטיפות, שריפות, חרם כלכלי, מסעי־ן
| השמצה ועוד — וכשם שכל אלה לא הרתיעו את ״העולם הזה״ במאומה
מלמלא את תפקידו של עיתון לוחם, חושף־שחיתות ונאבק על טגהר־המידות,
כן בוודאי לא יפגע מעשה שפל, בזוי ופחדני זה של ח״כ זוטר
בעל מישקל״זבוב בפעולתנו.

כלי מורא, כלי משואזפנים.

ח״כ אולמרט שיגר מיכתב מגוחך ליו־עץ־המישפטי
לממשלה, כשברור וגלוי שכל
מטרתו של מיכתב זה אינה אלא להעניק
להשמצותיו מעמד של ״פעולת חבר־כנסת
למען מילוי תפקידו״ ,המחוטבת בחוק.
הריני מבקש ממך, כמנהיג הסיעה,
לערוך בירור דחוף בעניין זה, כדי למ נוע
את המשך הפעלתן של שיטות פסולות
אלה בשם הסיעה, וכדי לאפשר לנו להפריך
את השמצותיו הזדוניות של ח״כ
אולמרט. אנחנו עומדים לרשותך לצורך
כל בירור, בכל דרך שתמצא לנכון.

כברכה,
אורי אבנרי,
עורך ראשי.

באש־זם
תל־אכיב, א27.11.7

ל ככור
השר אליעזר שוסטק,
שד הבריאות,
ירושלים.

אדוני השר,
הריני פונה אליך כאל ראש חטיבת לעם
בליכוד, וכאל מי שנושא על כן באח ריות
פוליטית ומוסרית למעשיו של חבר
החטיבה, ח״כ אהוד אולמרט.
ח״כ אולמרט מפיץ עתה השמצה זדו נית
ומרושעת נגד השבועון העולם הזה,
נגדי ונגד מר אלי תבור, כמעשה־נקמה
על כתבות עובדתיות שפורסמו עליו לאח רונה.
אך בעוד שפירסומינו אודותיו היו
חשופים לתביעה על־פי החוק לאיסור לעזרן
הרע, השתמש ח״כ אולמרט בשיטה ה מעניקה
לו, לדעתו, חסינות מוחלטת על-פי
סעיף 1של חוק חסינות חברי־הכנסת.
באמתלה שקופה של כתיבת תזכיר

כח״כ ליועץ־המישפטי לממשלה, תזכיר ש הוא
מגוחך בעליל, הפיץ ח״כ אולמרט את
השמצותיו מתוך תיקווה שהן תהנינה
מחסינות מוחלטת.
ללא קשר לשאר הפעולות שננקוט בהן
כדי להגן על עצמנו מפני שיטה פסולה
זו של דצח־אופי ופגיעה בחופש־העיתונות,
המזכירה את שיטות הפאשיזם בתקופה
הקודרת של אירופה, הריני פונה אליך
ומבקש שתעמוד באחריותך המוסרית וה פוליטית.
הריני
מודיע לך בצורה חד־משמעיח
ובלי כל הסתייגות, שאין בהשמצותיו של
ח״כ אולמרט שמץ של אמת. אני מקווה
שאחרי היכרות של 36 שנים, הקיימת
בינינו, תתייחס באמון מוחלט להודעתי
זו, ושתפעל לעקירתה של שיטת־השמצה
פסולה ומעוותת זו.

כברכה,
אורי אכנרי,
עורך ראשי.

תוגיר עוסוך
תל־אכיב, א27.11.7
דככוד הפרופסור יצחק זמיר,
היועץ המישפטי לממשלה,
משרד המשפטים,
ירושלים.

אדוני היועץ המישפטי,
נדהמתי לקרוא היום בעיתון מעריב על
מיכתב שנשלח אליך מאת ח״כ אהוד
אולמרט, שבו כלולות השמצות זדוניות
ומרושעות נגד העולם הזה, נגדי ונגד
מר אלי תבור. השמצות אלה מצוצות
כולן מן האצבע, ואין בהן אף מילה אחת
של אמת.

אין צורך להסביר לאיש מנוסה כמוך,
שזהו תרגיל שקוף של ח״כ אולמרט,
שנועד להעניק כביכול חסינות פרלמנטרית
למערכת־ד,שמצות שלוחות רסן, ש אין
בכוונתנו ואין ביכולתו להוכיח בבית-
המישפט.
בהלבישו השמצות אלה בלבוש של
פניית ח״כ אליך, במיכתב שהעילה לו
היא מגוחכת בעליל, מנצל אולמרט את
מעמדו כח״כ, את חוק חסינות חברי־הכנסת
ואותך, למעשה שההגדרה ההו למת
אותו היא גאנגסטריזם פרלמנטרי.
ננקוט בכל האמצעים כדי להעמיד שיטה
פסולה זו במיבחן מישפטי. עם זאת
עלי להביע את השתוממותי העמוקה על
שלא העמדת את ח״כ אולמרט בו במקום
על אי־המוסריות שבמעשהו, המערבב גם
אותך בעניין.
אני מצפה ממך לעשות זאת בהקדם
האפשרי ובצורה פומבית.

כברכה,
אורי אכנרי,
עורך ראשי.

מיד אחרי פירסום ידיעת ההשמצה
כ״מעריב״ כיוס השגי השבוע,
שיגר פרקליט ״העולם הזה״
עורך־הדין אביגדור פלדמן, מ•
מישרדו של עורך־הדין אמנון זיכרוני,
את המיכתב הכא לעורכי
״מעריב״ ולהוצאת ״מודיעין״
בע״מ, המוציאה את ״מעריב״ לאור

דנו׳ נוע והשמדת
ביום 27.11.78 בעמוד 16 של מעריב,
התפרסמה ידיעה הנושאת כותרת ״מחר
תידון תביעת ח״כ אולמרט מזאבי להשיב
על שאלונים״ ,מאת יהושוע ביצור, להלן
״הפרסום״.
תוכן הפירסום מפרט דברים המופיעים,
לכאורה, בתזכיר שהגיש ח״כ אהוד אול-
מרט ליועץ־המישפטי לממשלה.
הפירסום, בעיקבות התזכיר האמור,
מייחם למרשי אלי תבור עובדות, המהוות
כל אחת בנפרד, וכולן ביחד, הוצאת
לשון הרע חמורה ביותר כנגדו. אין אני
חפץ למנות פרטי הדיבה כולן, באשר
הפירסום דובר בעד עצמו, ומיספר טענות
אשר כולן דברי־בלע והשמצה.
הפירסום מהווה הוצאת לשון הרע כנגד
אלי תבור וכנגד אורי אבנרי והעולם הזה
בע״מ, כי משתמע מן הפירסום כי עורך
העולם הזה, מר אבנרי, מעמיד עיתונו
לרשות אלי תבור לעיסות בו את אשר
הפירסום מייחם לו, ומהווה פגיעה חמורה
בעיתון עצמו, שמו המיקצועי ואמינותו.
אין צורך לומר כמה חמורה הדיבה,
המטילה בוץ בעבודתם העיתונאית של
מרשי, כאילו היו כלי־שרת בידי אנשים
אלה ואחרים. כך התחייבתם כלפי מרשי
בעוולת לשון הרע, הן הפלילית והן
האזרחית.
דשאי אני לצפות לטענתכם כאילו ה־פירסום
לא ישמש עילה לתביעה לפי
חוק איסור לשון הרע באשר הוא מהווה
פירסום המוגן על־פי חוק חסינות חברי־כנסת.
אין
אני סבור כי טענה זו תעמוד לכם.
אמת, שחוק חסינות חברי־הכנסת פורש
חסינות מוחלטת על הבעת־דעה של חבר־כנסת
למען מילוי תפקידו, אך פסיקת
בתי־המישפט קבעה כי יש לתת להוראות
החסינות פירוש דווקני, אשר ימנע
העדפה של חברי־כנסת לעומת אזרחים
מן השורה( .פלאטו שרון כ. מדינת ישראל,
פ״ם תשל״ז .)315
הקורא את הדברים שמייחס הפירסום
לתזכירו של ח״כ אולמרט, אינו יכול
שלא להגיע למסקנה כי מר אולמרט
הלביש את דבר דיבתו באיצטלה של
תזכיר ליועץ המישפטי, לא למען מילוי
תפקידו אלא על־מנת ליתן לעצמו הז דמנות
להשמיץ ולא להיפגע.
אין לי כוונה להיכנס עתה לפולמוס
מישפטי. יומו של זו יבוא בבית־המישפט.

אך על פי שיקול דעתי המיקצועי אין חוק
חסינות חברי הכנסת מגן על פירסום,
המהווה שימוש זדוני ולרעה בחסינות.
אין לי ספק כי דיבה לשמה אינה למען
מילוי תפקידו של ח״כ אולמרט, אפילו
כאשר היא רשומה על גב תזכיר ליועץ
המישפטי.
אני מתחזק בדעתי כי אין קשר בין
תפקידיו המגוונים של ח״כ אולמרט ובין
הדיבה, באשר לא מצאתי בחוק הכנסת
או בתקנותיה מה סיבה של בריה זו ה קרויה
״תזכיר ליועץ־המישפטי״ .מאימתי
עוסק היועץ המישפטי לממשלה בחקיקת
חוקים, ומה טעם ראה ח״כ אולמרט להפנות
אליו תזכיר לשינוי חוק לשון הרע
וחוק חסינות חברי־כנסת? אולי נשכח
מח״כ אולמרט כי הוא עצמו ״המחוקק״,
ואילו היועץ המישפטי אינו אלא יועץ.
ברורה לגמרי כוונתו של ח״כ אולמרט
ליצור יש מאין, מיסמך־כלאיים, שכאילו
הופק למען מילוי תפקידו כח״כ, ולאמיתו
של דבר אינו אלא, כלשון הספרות המיש־פטית
הדנה בעניין, שימוש לרעה בהז דמנות
כשרה, וזו אינה מוגנת וחסינה.
הכנסת נתנה דעתה לשים מחסום בפני
שימוש־לרעה כזה בחסינות, וקבעה בסעיף
38 לתקנון הכנסת לעניין שאילתות, כי
לא תכיל שאילתה :
( )1פירסום כל שם, או גילוי דברים
שפירסומם אינו הכרחי להבנת השאלה.
( )2ויכוח, חריצת־מישפט, כינוי או
ביטוי מעליב.
באם חפץ ח״כ אולמרט ליזום שינוי
בחוק, פותחים בפניו חוק יסוד הכנסת
ותקנון הכנסת דרכים למכביר ליזום שינוי
חקיקה. פנייה חסרת־טעם ליועץ המישפטי
לממשלה, שאין עניינו חקיקה, היא בוודאי
אינה דרכו של חבר־כנסת לעשות למען
מילוי תפקידו.
עוד נותר לבדוק כיצד הגיעו הדברים
לפירסום בעיתונכם. מרשה אני לעצמי
להניח כי לא משולחנו של היועץ המיש-
פטי לממשלה הגיעו. ודאי כי שקידתו
של ח״כ אולמרט לפרסם הדברים בעיתון,
כאשר בצידם הבטחה לכאורה ; ״אני חסין
ואף אתם לא תפגעו״ ,גם היא מעידה על
שימוש לרעה בהזדמנות כשרה.
אין בפני התזכיר האמור בכתבה, ועל
כן אין אני יודע האם נכון הפירסום, והאם
הוא הוגן, כפי שדורש חוק איסור לשון
תדע. הלשון המתפרסמת בעיתון בוודאי
שאינה הוגנת, שהנה תשע עשיריות מן
הפירסום סיפורי־מעשד, ודברי־לעז, ועשירית
ממנו התייחסות סתמית לתיקון, שאינו
מפורש בחוק איסור לשון הרע וחוק חסינות
חברי־כנסת, כאילו פרטי הדיבה משרתים
מטרה זו.
עד כאן מקצת ההלכות המישפטיות
הנוגעות לעניין, וכאמור תורחב היריעה
כאשר יעלה הצורך וכך יהיה, באם לא
תפרסמו מייד נוסח הכחשה והתנצלות,
אשר יתואמו עמי, ותתרמו למוסד צדקה,
כאשר נורה, הסך של 10,000ל״י.
אין מרשי נושאים נפשם לפיצוי כספי,
אך בכל מיקרה, ועל־מנת לשים קץ לתופעה,
שהינכם מעמידים את מנגנון התפוצה
הגדול שלכם לרשות חבר־כנסת העושה
כאילו למען מילוי תפקידו, הורו מרשי
לתבוע מכם הסך של 1,000,000ל״י דמי-
נזק בעוולת לשון־הרע.
לעניין זה חמור במייוחד הפירסום, באשר
מרשי, אלי תבור, הודיע לכם לפני הפיר־סום
כי הוא מהווה לשון הרע נגדו, וכי
לא יהסס לנקוט צעדים מישפטיים הולמים
אם ייעשה הפירסום.

ככבוד רב,
אביגדור פלדמן,
עורך־דין•

ביום השלישי השבוע, עם הדפסתו של
גיליון זה, חזרו גם שידורי ישראל והיומון
דבר, על עלילותיו הדימיוניות של ח״כ
אהוד אולמרט, שהן כולן פרי דימיונו ה חולני
והמעוות. דבר אפילו לא טרח לבקש
את תגובת העולס הזה על פירסום הדיבה
המרושעת. פרקליטי העולם הזה יגישו
תביעות דיבה על פי החוק לאיסור לשון
הרע גם נגד שני גופים אלה.

תור כדי הבנת סרט־טלוויזיה 1גילה ה1
ח צלומים 1נוו1ים ובלתי־ידועים שר
את 11 1הצד 1X11א11
מגלים 1א1
(*311־1
ומיסמכים ה
.1/10711
הא]!;ע1טי־ 1

הצריף שנו נורו בחוריו! ,נוהוב העיזים בפלונסק

בן ג1ריח 1

וויו בחוריו! (שנקרא או גויס בפלונסק, עם תנוו מנועו שלמת צמח, ולבוש ברובשקה רוסית בארץ־,
השבוע ימלאו המיט שנים דפטי־רונו
שד דויד כן־גוריון(ה־ 1בדצמבר
73נ ,)15 ראש־ממשלתה הראשון
שד ישראל. בשבוע הבא תקרין
הטלוויזיה הישראלית, סרט תיעודי
יוצא־דופן, המציג את הצדדים
הבלתי ידועים לציבור מאישיותו
של כן־גוריון. מלאכת עשיית הסרט
הופקדה בידיו של הבמאי דויד
גרינברג (באחרונה הוקרן בטלוויזיה
סירטו על האמן היהודי מאו־ריציו
גוטליב) .כמינהגו, יצא גרינברג
כמיסגרת עבודות ההכנה עד
סירטו, לנבור בעברו •טל כן־גוריון,
ומצא מיסמכים ותצלומים שטרם
נודעו כציבור, המאירים כאור חדש
את אישיותו המורכבת של דויד
כן־גוריון. עד מלאכת הכנת הסרט,
יעד כמה מתגליותיו, סיפר דויד
גרינברג ״להעודם הזה״ :
ראשית, לא רציתי לעשות תוכנית טל וויזיה.
אלא סרט טלוויזיה. הכרונולוגיה
של הסרט שלי היא לא פוליטית, אלא
בדידותו בשדה־בוקר עם זכרונותיו. בלא
עזרת מזכירה, או מכשיר הקלטה, בן-
גוריון ישב שם ליד נחל צין, וכתב את
זכדונותיו, תוך שהוא חי אותם מחדש.
היו לו כל חומרי הגלם לחיים החדשים
האלה. הוא שמר כל פיסת נייר, היו לו
יומנים. לסרט שלי היתד, קונספציה פשוטה
מאוד, האיש דועך והאגדה צומחת, לחייוב
ולהגזמה, ואני רציתי להביא. למסך׳את
האיש.
הסרט שלי אינו הסרט הראשון על בן־
גוריון. נוצרו עליו הרבה סרטים 20 .סר טים
תיעודיים, ושני סרטים באורך מלא.
אלא שמרבית הסרטים הללו עוסקים בהים־

מאי 1רויד גרינברג
דויד בן־גוריוו,
ונסתר של המנהיג

!אחר

תצוום של נוו ה בן־גוויזן ונחה גאווה שנתגלה נאוטך ת שוידם ישן בניו־יודק
טוריה ובפוליטיקה, בעוד שאלה שרצו ל טפל
באישיות שלו, העבירו את הסרטים
במעין תהליך של ייפוי. מה שעניין אותי,
בבן־גודיון, היה ההתמקדות בעולם ה־זיקנה,
המוות והבדידות, אותו חי האיש
במזיגה עם זכרונותיו. במקביל, הסתקרנתי
לחדור לעולמו כבעל, כאב, כילד וכנער
מאוהב, ואפילו כחולה אצל רופאו.
בעבודתי השפיעה עד למאוד, ההירארכיה
של בחירת העובדות מחייו, שבהן טיפלתי
טיפול לא פוליטי. לא ב־ 90 אחוז שלו
כאדם פוליטי, אלא ב־ 10 אחוז שלו כאדם
פרטי, שגם עליהם הדיעות חלוקות באותה
מידה כמו על בן־גוריון הפוליטי. אישיותו
היתה מאוד מורכבת, ואפשר להמחיש זאת
בבחינת בן־גוריון האב, כפי שהוא משתקף
בעיני שתי בנותיו, גאולה ורננה ,.כל אחת
מהן — סביר להניח — מוסרת עובדות כ-
הוויתן, אבל זה אדם שונה. מקורביו מסדו
עובדות סותרות לגבי אותם 10 אחוז של
אדם פרטי.

שראו נעבוד שניט אחדות

״ההיתה פעם כלב גבר אהבה
חזקה יותר...״

<ו: 11ו,ו < ־1 11׳ו < 1: 0ד 1ו 0

כאשר נפטרה אשתו פולה, כתב בן־

תעודת הנשואין האזרחיים שר דויד ונורה בן־גוד׳וו

בנית נך גודיוו שצורם נשנות העשרים בירושלים

גוריון הקדשה :״לפולה באהבה, זכרתי
לד חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך
אחרי במידבר, בארץ לא זרועה׳ דוד״ .ב עולם
הניגודים של בן־גוריון, היה לאהבה
מקום ראשון במעלה. הוא נזקק לביטחון
הריגשי, שיאפשר לו להגשים את כל חלומותיו,
ואת כל תוכניותיו. כבר בהיותו
בך , 17 הוא בוחן ניגודים אלה ביומנו, וכותב
:״עוד ילד הייתי כבן שתים־עשדה
וכבר אהבתי. זה היה בלומדי איתה יחד
בבית־הספר הממשלתי. רבה היתה אז אהבתי
כניצני ראשית האביב. במשך העת
גדלה האהבה ותתלקח כלהבה. בקיץ שעבר
נודע לי כי היא אוהבת אותי ...נידמה היה
לי כי עליתי השמימה. ואז — בא המשבר.
התחלתי לפקפק באהבתי. ועודני נער בן
שתים־עשרה. האם באמת אני אוהבן הו ספתי
להרגיש רגש אהבה חזק, אולם לא
הייתי בטוח את מי אוהב. לפעמים ישבתי
לילה שלם במיטתי ובכיתי. גם עתה כשאני
בן שבע-עשרה, יש אשר יבריק ברק האהבה
בליבי. שביב יתלקח ויתלהט. בייחוד
כשאני בודד וזוכר נישכחות. האם התקשה
ליבי, כבר בגיל שבע עשרה, והתאבן ן מי
ימצא חידת הנפש...״
אהובתו של בן־גוריון בפלונסק היתה
רחל בית־הלחמי. פרשה זו עוררה התרג שות
גדולה בנפשו. בימי מלחמת־העולם
הראשונה, בניו־יורק פגש באחות בית-
חולים בשם פולה מונבז ואותה נשא לאשה.
על נישואיו כתב ביומנו :״ביום כ׳ ב־כיסלו
תרע״ח ה־ 5בדצמבר 1917 התחתנתי
(המשך בעמוד )40

דויד גרן הצע? בפלונסק 1

למאות ]שרתו הזמנות בצירוף המושה:

^ יכה גהלדסן וזאב ענר ערכו הצגה
״ י מושלמת. שבועות אחדים קודם לכן
הוזמן ח״כ יגאל אלון לחנוך את בית-
העם החדש והמפואר שהוקם בכפר הולדתו,
כפר תבור. אלון לא רצה לסרב
לגולדמן, בעיקר כשהאחרון הסביר לו
כי מכינים גם שידור לרדיו על בית־העם
וכדאי היה לראיין אותו.
ביום הראשון האחרון, בשעת בין ער ביים
הגיע אלון לביתו של גולדמן בכפר
תבור. שם המתין לו זאב ענר שראיין אותו
עבור הרדיו, ברשם־קול שלא הופעל כלל.
סמור לשעה שש בערב, אמר גולדמן ל אלון
:״נו, עכשיו מוכרחים ללכת לבית־העם.״
״אין לי כוח לחנוך בניינים, זה
עניין לנשים, אולי שרות תחתוך את ה־סרטז״
שאל אלון.

1 0 *11111ן יגאל אלון שיחק היטב את תפקיד המופתע, כאשר נכנס לבית־העס
111111-1 111 ופגש מאות ידידים שהתכנסו כדי לחגוג, אל מול מצלמות
הטלוויזיה, את יום הולדתו ה־ .60 אחרי הערב החליט ראש המועצה־המקומית כפר תבור,
מיכה גולדמן, להכין ערב דומה ליעקוב מרידוד ממפקדי האצ״ל ,״לשם האיזון.״

רות אלון, העובדת היום בבית ההארחה
של קיבוץ גינוסר, היתה שותפה למזימה
שכימעט הצליחה: להפתיע את בעלה במסיבה מצולמת.

כשהגיעה הקבוצה כולה לבית־העם, ראה
אלון מאות מכוניות, תופעה שאינה שכיחה
בכפר תבור, חונות ליד הבניין .״עשית
לי אמבוש,״ פנה אל גולדמן ״אתה עושה
לי תוכנית של חיים שכאלה.״ גולדמן הו דה
באשמה ואז רצה אלון ללכת. אולם
היתה זו דווקא אשתו רות, ששיכנעה אותו
להיכנס :״כל החברים באו מכל הארץ.
אתה לא יכול לאכזב אותם.״
ואכן, אלון החליט לא לאכזב את חבריו.

ךןל שנקה אלון, צעירה יפהפיה בעלת שער־פסיס,
11 11 התרגשה במייוחד כאשר שמעה, אולי לראשונה,
את כל מעללי־הגבורה של אבי בעלה, גיבור הערב.

הוא נכנס לאולם, שבו היו מכונסים כ־600
מידידיו, וערך את ההצגה המושלמת של
ההפתעה. הידידים נהנו. בהזמנה לארוע.
שצולם כולו על-ידי אולפני־הסרטה הר צליה,
עבור הטלוויזיה הישראלית, נכתב
כי הם מתבקשים לשמור את דבר קיומו
של הערב, בסוד מאלון. ואומנם, כולם
שמרו על הסוד, ממש כמו בפלמ״ח.
אז התגלה לאלון כי זאב ענר לא מראיין
עבור הרדיו, אלא עורך התוכנית, כי אורי
סלע ממתין לו על הבמה, וכי ממתינות
לו שש שעות ארוכות של פגישה עם
קרובי מישפחה וידידים, החל מהתקופה
שבה היה נער בכפר־תבור ובראש פינה
ועד לתקופה שבה הוא אחד מראשי האו פוזיציה.
בשורה
הראשונה ישבו דמויות מוכרות.
גוני קוסונוגי, בתו של אלון, ובעלה. שנ-
קה אלון, אשת בנו של מי שהיה שר
העבודה, החינוך והחוץ. ידידים ערביים
מהגליל, בני מישפחה קרובים ורחוקים,
לוחמים מהפלמ״ח, חברים לממשלות שבהן
כיהן, ועוזריו הרבים מהתקופה שבה היה
שר, שעזרו להכין את הערב. אחותו של
אלון, דבורה הראל, סיפרה על יגאל, הילד
היפה, תכול העיניים, שנפל מעגלה רתומה
לסוס משתולל. רחל רוזנברג, אם הבית
בכדורי, בית־הספר שבו למד אלון, סיפרה

! ! ך 1*1גוני קוסונוגי, בתו של אלון, זכתה ב־
1 ! 1יי 1 1מחיאות כפיים, מבלי שהופיעה על הבמה,
נשהמנחה סיפר כי היא עומדת לפתוח חוות סוסים.

יגאל ארון יהיה (בששים חש! 1הבאות) תשריט

בהפסקה,

רב־אלוף

חיים

בר־לב.

אבירן, אחד מראשי ההגנה, וכיום המבקר הפנימי של מערכת הביטחון.

מולה כהן, שאת דיבות התקשה המנחה אורי סלע
להפסיק, התיישב ליד ח״ב אריה (לובה) אליאב,
את הקהל בסיפור על פגישתו עם אלון על סיפונה של ספינת המעפילים.

איך שנא את האחד במאי משום שאהב את
מכבי.
משורר הפלמ״ח, חיים גורי, סיפר על
עצמו, כיצד לחם, ומשורר אחר של ה־פלמ״ח,
חיים חפר, קרא מקאמה בה קרא
לאלון לחזור לשילטון. יצחק רבין סיפר
כיצד ניווט פעם את אלון דרך שדה
מוקשים. דויד הכהן, שהיה ללא ספק כוכב
הערב, סיפר על פרשת יחסיו עם הבריטים,
מבלי שהזכיר כלל את אלון.
אהרון ידלין הגדיר את. אלון הפוליטי קאי
כ:״לא סיפור הומוריסטי, אלא סיפור
עצוב.״ אך התנבא כי ״האלון הזה עוד
יגאל את ישראל,״ וחיים בר־לב גילה את
תוכנית אלון והסביר אותה על המפה. הנרי
קיסינג׳ר שוחח בטלפון וזכה בברכות :
״האלו הנרי, מסור שלום לננס .,״
סמוך לשתיים לפנות בוקר התפזרו הכל.
אחד מכוכבי הערב, מי שהיה פקוד של
אלון בפלמ״ח וכיום מפקד המישמר האזרחי,
מישרה שאותה סידר לו אלון עוד
כאשר היה המערך בשילטון, ניצב מולה
כהן, נכנם למכונית השרד המשטרתית
שלו. קודם לכן, לפני המצלמות, סיפר
מולה על אחוות הלוחמים של הפלמ״ח.
אחרי שנכנס כהן למכונית. פנה אליו חייל,
עטוף דובון, נושא עוזי, וקופא בלילה
הגלילי הקר :״אפשר לנסוע איתך עד
לכביש?״ שאל החייל .״אני לא נוסע-לשום
מקום,״ ענה כהן ולחץ על דוושת הבנזין.

שתיים מוותיקות הגליל, משוחחות על הימים, שהיו אפילו
11*111
לפני הפלמ״ח. מסתירה את פניה רחל רוזנברג, אס קבלת של

״כדורי״ ,בו למד אלון במחזורו הראשון, שכבשה את הקהל בסיפוריה על אלון כילד1 .

! - 317

לן ולבוצבת להקת אבבא
יבולה להיות הנאה משותפת...

118110081

מ 0־ד8י*8ח.ם,מ־ד **.1.

...טלויזיהשלצשיונל.
לדעת ל הק ת אבבא, ל הק ת הפופ המצליחה ביותר
מאז החיפושיות, יש רק טלויזיה ניידת אחת
בעולם כולו המבטיחה תמונה חדה באמת וצליל
עשיר וצלול. נשיונל.
אחרי הכל, כשמסיירים
בכל רחבי העולם
מוכרחים טלויזיה ניידת
שאפשר לסמוך עליה
בכל מקום ובכל מצב...

12 דגמים של טלויזיות צבעוניות ושחור לבן
גם אתה יכול להינות מטלויזיה מעולה, בעלת
קליטה טובה ותמונה חדה. א ם רק תשמע בקול

אבבא ותרכוש לעצמך
טלויזיה של נשיונל.
המגוון העצום של
טלויזיות צבעוניות
ושחור לבן של נשיונל,
מבטיח לך, כי הבחירה
תהיה קלה.

שמע בקול אבבא...קנה נשיונל.

צעד קדימה אל המחר.
1113 0601110־65 011^ 313051 וזז 3ח 0ח6 013י!0 16000105 3161ח 10 3ח 330ח 3ק 31ח 0ו!1\13

אפשר״.

במדינה
ה תנ ח לו ת
הורדים שד קר! ,שזמדון

כדאי מאד
?חיוו; אידיאליסט
באדץ־ישראד השדמה
המודעה שפורסמה בעיתונות היתד.
גדולה ועלתה בכסף רב. במודעה הבולטת
הוזמנו הסידי ההתנחלות בארץ־ישראל
להצטרף להתנחלות קרני־שומרון, ולסייע
בכך למדיניות עיבוי הישובים ביהודה ו בשומרון,
שעליה הצהירה, באותו שבוע,
ממשלת ישראל.
המודעה הבטיהה למאה המישפחות, ש אותן
הזמינה להצטרף, חברה דינמית ואווירה
דתית ורגועה.
עשרות אנשים טילפנו באותו שבוע
למזכירות קרני־שומרון. הם הוזמנו על-

בית־הספר, ובשעות הלימודים הם חוב שים
כיפה. אחרי הלימודים הם רשאים
להסיר אותה.
תושבי קרני-שומרון עובדים ברובם ב־תל-אביב,
בני-ברק ובפתח־תיקווה, מקו מות
מגוריהם הקודמים. אחד התושבים
הוא בעל הצרכניה במקום, המספקת את
צרכי התושבים. אחר מנהל את הסופרמרקט
באלון־מורה. חלק מהנשים משמ שות
במקום כמורות וכגננות.
המגמה של קרני שומרון היא לקבל
למקום גם מישפחות חילוניות, המוכנות
לשמור על ציביונו הדתי של המקום.
התושבים מתגוררים במיבנים טרומיים.
זוג ללא ילדים גר במיבנה בן חדר אהד.
זוג עם ילד עד שלושה — בשני חדרים.
זוג עם ארבעה עד שמונה ילדים מקבל
ארבעה חדרים. חדר המגורים משמש בדרך
כלל גם כחדר־השינה של ההורים ומהווה
יחידה אחת ביחד עם המיטבח. בכל המיב־נים
מותקן מזגן־אוויר.

.ל שחות א תו ...לרקוד א תו ...להתע מל א תו ...לרכב א תו
...ל שחק א תו ...לרוץ א תו ...לרחוץ א תו ...ל טייל א תו
לבלו ת א תו וג ם

...לזנות בפרסים!
במבצעהפרסים הגדול
של שוטו,אובה
השתתפי

ווו

ואת עשוייה לזכות באחד מ־ 1 1 1הפרסים יקרי הערך :
פרס ראשון :

ם ו שתשבוע בחרום

באביב — כולל טיס ה !

יהידוח־דיור כקרני־ שומרון*

וסדין גדול)

אידיאולוגיה לחוד —
1 נעלי ( 0ו 0/ך
1 6 )0 0 0

— עסק ם לחוד
ידי מזכיר ההתנחלות, מנחם שטנדלר חו*
בש־הכיפה, לבוא לסיור היכרות במקום.
כיפה לשעות היום. ההתנחלות שוכנת
בין קלקיליה לשכם, קילומטרים אח דים
לפני התנחלות אלון־מורה. במקום
שוהות כרגע כמאה מישפחות, ובהן מיש־פחות
המטופלות בשמונה ילדים, ושלוש
רווקות. גם זוג קשיש נמצא במקום. בגי ד,זוג
הקשישים עוסקים בייצור תוויות
לבגדים.
בין מאת המישפחות הדתיות, השולחות
את ילדיהן לבית־הספר הממלכתי־דתי ה נמצא
במקום, נמצאת גם מישפחה חילונית
אחת מערד. ילדי המישפחה הולכים ל־העולם
הזה 2152

שכר״הדירה המשולם לחברת עמידו,
תמורת המגורים במיבנה הטרומי, הוא בסד
500 לירות, לחודש מחיר אחיד, ללא תלות
במיספר החדרים. גם דמי־הלימוד במעון
של קרני־שומרון, המחזיק בילדים מ־
7.00 בבוקר ועד ל 2.00-אחר־הצהריים
הוא בסך 500 לירות — השליש ממחירו
של מעון בתוך גבולות הקו הירוק.
אידיאולוגיה דיווחית. הגרעין ה ראשון
של המתנחלים טוען כי הגיע ל-
(המשך בעמוד )40
* מלפנים, בתצלום * :כתבת העולם הזה
שרית ישי.

אלעזר ושורד
פרסומה, בעיימ

הכ שרת קרקע בקרני־ שומרון

כל• סיטה ללא גיהוץ

כל שעלייך• לעשות — גזרי:
4מ כ סי ם של קו פ ס או ת 10ט מ פוני או־ ב ה או
2מ כ סי של קו פ ס או ת 40ט מ פוני או־ ב ה או
מכסהאחד של קו פ ס או ת 80ט מ פוני או־ ב ה
ושלהי אל: מבצע או־בה, ת.ד , 2115 .חיפה
בציון: שמך, כתובתן וגילך.
המעטפות שתגעיודעד ה־25.12.78
תשתתפנה בהגרלה שתערך בפקוח
רואה חשבון.

אפשר לשלוח יותר סמעטפה אחתי
עובדי החברה אינם רשאי לה שתתף במבצע

הטמפון הקטן
שכבש את העולם.

בן־גור־ון האחר,
(המשך מעמוד )35
עם פולה מונבז, החתונה שלנו התקיימה
בעיריה שבניו־יורק על־ידי פקידי ראש
העיר״ .בגלל החתונה אחרתי ברבע שעה
לישיבה של פועלי ציון. החברים השתוממו
על האיחור. הסברתי להם: איחרתי כי זה
עכשיו התחתנתי...״

ששמורים עימם תשלילים של תצלומים
שונים, שאינם בארץ. אחד התצלומים, הוא
תצלומה של פולה בן־גוריון עם הבת גאולה
(ראה תצלום) .כאשר פתחתי את אחת
הווטרינות של התצלומים בצריף בשדה-
בוקר, להוציא תצלום ולצלם אותו מקרוב,
מצאתי קבוצה של תצלומים דבוקים אליו,
שאיש לא ידע על קיומם. קבוצת תצלומים
נוספת שנמצאה, היתד, בבית בן־גוריון
בתל־אביב, בתוך חיבור של אחת הספות.

תיאור לקוני זה של נישואיו ביומנו,
אינו עומד ביחס כלשהו לתחושותיו לפולה.
מיד אחרי גיוסו ל,גדודי העברי /הוא
מתחיל להציף אותה במיכתביס נרגשים.
ב־ 6באוגוסט , 1918 כתב לה בן־גוריון :
״פולה יקרה ! עשית לי תעלול יפה —
נשתקעת יותר מדי עמוק בלבי, במעמקי
המעמקים של הוויתי, וכלום זוהי אשמתי
כשאני רוצה להחזיק אותך לא רק בלבי,
אלא גם בזרועותי ובחיקי ; כשאני רוצה

״האם את פכורה שאני אכיא הנה
את ילדתי למען תסכול?״

״יחד, זרוע בזרוע, שפה לשפה, לב
ללב, כמיטת העלומים שלך שהיתה
כל־ כך קדושה לי...״

מתוך מיכתביו של בן־גוריון, ניתן ללמוד
לא מעט על דאגות האב, וגאוותו. ניסוחים
כמו :״אתמול קיבלתי התמונות, ו־כאילו
מעיין חדש של אושר ושימחה
נפתח לפני. תמונה יפה יותר של ילד
לא ראיתי עדיין מימי במיכתב, מיפו,
ה־ 14 בפברואר ,1919 כתב :״יום וליל
אני שקוע במחשבה עלייך ועל התינוקת,
ובלילות־הנדודים הארוכים, אני מנהל שי חות
ארוכות בליבי איתך ועם התינוקת,
ואני מנסה לתאר לעצמי צלמה ודמותה
של הילדה שלנו! אני מנסה לראות בת-
צחוקה הילדותית, לשמוע קול בכיה, וב מרירות
אני מרגיש שאני בודד. ואתן —
רחוקות, רחוקות, ועוד טרם ראיתי את
ילדתי...״
מסתבר שפולה חששה לבוא בעקבות
דויד בן־גוריון עם. בתם גאולה מארצות־הברית
לארץ, ואילו הוא מרגיע אותה
באחד המיכתבים :״את חוששת שלא
תשיגי פה חלב וביצים, פוליה יקרה, האם
את סבורה שאני אביא הנה את ילדתי
למען תסבול י אני אספק לד ביצים וחלב
לא רק לשתיה, אלא גם לרחיצת התינוקת
שלנו, אם רק תרצי בכך. מדוע את מקשיבה
לכל המעשיות שמספרים בנידיורק על
ארץ־ישראל

״גלולה המסוגלת לשפר הזיכרון...״

ך 1ך ולא בקושטא: מקובל לפרסם
1 - 1 - 1תצלום זה בתצלום של בן־גוריון
בתקופת לימודיו בקושטא. אך הבמאי דויד
גרינברג מצא את הנגאטיב של התצלום
בארכיון־התצלומים של הצלם מימי ראשית
הישוב, הלא הוא אליהו סוסקין, ביפו.
להסתכל לא רק בתמונתו, אלא בך עצמך,
לחבק אותך וללחוץ אותך ללבי ולנשק
אותך, לנשק באהבה העצורה והחנוקה כל-
כך הרבה זמן
כימעט שנה מאוחר יותר, כאשר בך
גוריון נמצא כבר עם חיילי הגדוד העברי
בארץ, הוא כותב לפולה, מיפו ב־ 15באפריל
: 1919״הזוכרת את הרגעים ה ספורים
בבוקר, כשהייתי בא אצלך, תוך
העבודה שחיכתה לי, וכמה פעמים מצאתי
אותך ישנה אחרי לילות־עבודה נטולי-
שינה ועוררתי אותך בנשיקת־פי ובחיבוק
זרועותיך החשופות, ועינייך התחננו ש־אישאר
עוד קצת. ויותר מעינייך צעק
ליבי: הישאר, הישאר, ושנינו ספרנו את
הרגעים הספורים, שחלפו כה מהר. וכמה
שימחה ואושר אצלו לנו. פוליה יקרה, כמה
הייתי נותן עכשיו בעד רגע כזה, בעד שניה
אחת, בעד מבט חטוף אחד! שוב, כנער
קטן, כנער שוטה, מרגיש אני כאילו מאוהב
אני בך בפעם הראשונה, ואני מחפש
שיפתותייך, זרועותייך ואני רוצה ללחוץ
אותך אלי, לחבק אותך בידיים לוהטות,
לעמוד על-יד מיטתך, לרכון אליך, לדבוק
בך ולהתמכר לזרועותייך ולשכוח הכל
מלבדך. כמו אז ולהיות מאושר מאהבתך
הקרובה — ,יחד, זרוע בזרוע, שפה לשפה,
לב ללב, במיטת־העלומים שלך שהיתה
כל-כך קדושה לי...״
בן־גוריון, במיכתביו לפולה, מזכיר הר בה
מאד צילומים, ולא מצאנו את כל
התצלומים עליהם כתב. מצאתי על חלק
מהתצלומים שהיו, כתובת של סטודיו ל צילום
בניו־יורק. החלטתי לפנות אליהם,
ולמרבית הפליאה, הגיעה משם תשובה
* דויד ופודה בן־גוריון מעודם לא ניש או
נישואים דתיים.

במכון למורשת בן־גוריון, בשדה־בוקר
מצויים רבע מיליון מיסמכים. צוות מזכי רות,
פקידים ומתמחים, ממיין, מתייק,
מצלם ומשכפל כל פיסת נייר, המתעדת
את חייו -של בן־גוריון. היתד, לי בעייה,
כיצד אני מטפל באותם רבע מיליון מיס־מכים,
כבמאי. החלטתי לעשות מעשה נועז,
נכנסתי עם מצלמה לחדר המיסמכים ה־בלתי־חסויים,
ובחרתי מיסמך באורח ה־מיקרי
ביותר. מיסמך שלא יכולתי למצוא
טוב ממנו. זהו מיכתב ששלח בן־גוריון
ב־ 1968 לד״ר שיבא, בו הוא כותב בין
השאר :״בעיתונים נתפרסמה גלולה הנפוצה
עכשיו באירופה בשם ריבאמינול, שניסויים
שנעשו עד עכשיו על זקנים ועל סטודנטים
הוכיחו כי הגלולה משפרת את הזיכרון.
הידוע לך הדבר הזה? היכול אתה לברר
אם יש גלולה כזו ואם באמת היא מ־שפרת
הזיכרון. בשנים האחרונות אני מדגיש
החלשת זכרוני, ביחוד בזכרון שמות, והייתי
מקבל ברצון גלולה המסוגלת לשפר
הזיכרון...״
הלכתי לדוקטור גולדמן, הרופא שטיפל
בבן־גוריון בשנותיו האחרונות. שאלתי
על הגלולה. היתה שמועה שנטלו את
הגלולה הזאת, אישים כצ׳רצ׳יל, אדאנאו־אר
ואחרים. אבל הרופא הסביר, שאובדן
הזיכרון הוא אובדן תאים במוח, ואין
לעשות דבר נגד זה. בין השאר סיפר ד״ר
גולדמן בסרט :״אי אפשר היה לטפל בבן-
גוריון מבלי להסביר לו מה עושים. כל
גלולה שהיה מקבל, היה חוקר את טיבה
ומה היא מכילה. במייוחד עניין אותו ה מוח
ופעולתו. כשהייתי מבקר אצלו בבית,
היה משחק עם הבת שלי. פעם אמרה לה
המורה לכתוב חיבור, מה עשית אתמול?׳
והבת שלי כתבה, שיחקתי עם בך גוריוו׳
ואז המורה אמרה לה, שלא יפה לשקר.
כשבן־גוריון שמע את זה מייד ציווה על
שומר ראשו להביא צלם, .תראי את ה צילום
למורה. איך זה שלא מאמינים ל ילדים
בן־גוריון
הכיר בתהליך הזדקנותו, וסבל
מאד מהעובדה שאינו יכול לזכור עוד ב קלות׳
שמות של אנשים. ודי בסיפורו של
יהושע כוהן, על האופן בו הפסיק בן־גוריון
את צעדותיו המפורסמות בשדה־בוקר :
״מכאן הוא היה יוצא. המסלול היה דרך
המשק, בכביש, עד מקום מסויים. ולאחר-
מכן היה חוזר. יום אחד כשיצאנו — אמר
לי :״יהושע בוא נחזור. הבנתי. המנוע
חדל מלפעול. יותר לא צעד...״
הסרט שעשיתי הוא סרט על אדם המצוי
בין דימדומים לאגדה. סרט על אותם 10
אחוז אדם פרטי, ולא על 90 אחוז של אדם
פוליטי. על אדם האוהב אהבה גדולה את
אשתו, אדם בעל נפש חקרנית. סרט על
דויד בן־גוריון האחר.

במדינה
(הנזשך מענזוד )39
מקום מטעמים אידיאולוגיים, אך אידיאו לוגיה
לחוד ועסקים לחוד. בירור קצר עם
כמה חברים במקום מעלה כי משתלם מאוד
להיות אידיאליסט על חשבון ארץ־ישראל
השלמה.
כימעט כל מתנחלי קרני־שומרון מחזיקים
בדירות בתל־אביב, בבני־ברק, בפתח-
תיקווה ובמקומות אחרים בארץ. איש מהם,
ללא יוצא מהכלל, לא מכר את ביתו.
כולם משכירים את הבית, חלקם בדולא־רים,
בעודם משלמים תמורת מגוריהם
בקרני־שומרון 500 לירות לחודש.
שושי הגננת, שבעלה הוא מנהל הסופרמרקט,
הגיבה בתדהמה כשנשאלה אם
מכרה את ביתה שבעיר :״אני יודעת מה
יהיה מחר?״ אמרה, וסיפרה כי שכר־הדירה,
שהיא ובעלה מקבלים עבור הדי רה
בבני־ברק, דיו כדי לפרנס מישפחה
במקום כמו קרני־שומרון. אך בני־הזוג
עובדים שניהם, ומקבלים שתי משכורות,
נוסף על שכר־הדירה. בקרוב הם עומדים
לעבור ביחד עם שאר חברי ההתנחלות
למיבנים של קבע. טרקטוריסט ישראלי
ופועלים ערביים מקלקיליה כבר מכשירים
עבורם את הקרקע. את מיבני־הקבע ירכשו
בתשלומים נוחים, ובמשכנתא גבוהה
ולטווח רחוק.
בקרני־שומרון עומדים להקים בקרוב
ארבעה מיפעלי-תעשייה, רשימת בעלי־המיפעלים
העומדים בתור כדי לקבל זב־יון
להקים את מיפעלם בהתנחלות, ארוכה
— ולא מטעמים אידיאולוגיים בילבד.
המרחק בין תל־אביב לקרני־שומרון הוא
50 דקות נסיעה. כיום כימעט בלתי־אפש־רי
למצוא מקומות למיבני־תעשייה במרכז
הארץ. גם מחירי המיגרשים המוצעים
למיבני־תעשייה מרקיעים שחקים. בקרני-
שומרון יינתן לבנות מיפעלי־תעשייה במ חירים
אפסיים, ובתשלומים, ומאחר וה מקום
קרוב יותר מכל איזור־פיתוח אחר
למרכז הארץ, רבים עליו הקופצים.
בינתיים גדלה והולכת רשימת המישם־
חות הנרשמות להתנחלות קרני־שומרון.
מזכיר ההתנחלות מודה כי לא כולם באים
למקום מטעמים אידיאולוגיים. ועדת־הקב־לה
שתקבל את המישפחות המצטרפות,
אחרי מיון קפדני, לא תשים את הדגש על
אידיאולוגיה, ואילו בקרב האוכלוסייה
נפוץ לאחרונה מונח חדש, על מישקל המו נח
האמריקאי 6־.811510658 \¥1111 ? 10:15111
המונח הוא :
6115111655 ^ 1111 861116016111.

מים בערבות של 5000ל״י.
רצח ככווגה תחירה: בפני הרכב
שבראשו השופט בנימין כהן, וחבריו ה שופטים
אליהו וינוגרד ומשה טלגם.
הנאשם: עבד סלום, צעיר מוסלמי מ יפו,
מיוצג על־ידי מאיר זיו.
התובעת: דבורה ברלינר.
סלום נאשם ברצח אחותו הצעירה כומה.
היא היתד, מפגרת במובן גופני ונפשי.
ומשר,תגלה לאחיה כי היא נמצאת בחודש
החמישי להריונה, לקחה לרופא גינקולוג.
זה העיד כי הסביר שמאוחר לעשות הפ לה.
לדברי התביעה חנק עבד את אחותו
במו ידיו וקבר אותה בבור בבית־הקב־רות
המוסלמי ביפו. לדברי הנאשם, ש העיד
כעד הגנה ראשון, הוא כלל לא תיכ נו
לרצחה. כל כוונתו היתה להפחידה כדי
שתפיל. ואולם משהחלה מתחצפת ומק ללת,
ד,יכה אותה, ופיתאום הרגיש כי
הפסיקה לנשום.
רצח ככוונה תחילח: בפני הרכב
שבראשו השופט דב לוין, וחבריו השופ טים
ישראל גלעדי ונחמיה בר.
הנאשמים :
י• ישראל גרון (בן ,)35 בעל משחטה
מרחובות. מיוצג על־ידי נתן קנת.
9צבאח חסון אבדעמרה (בן ,)26
בדואי מבאר־שבע ועובד במשחטה של
גרון. מיוצג על־ידי משה אהרון.
!• חליל איברהים אבו־עמאר (בן ,)23
בדואי מבאר־שבע. מיוצג על־ידי׳ אהוד
שליש.
• עלי עיד אבדעמרה (בן )26 תושב
עזה ועובד במשחטה. מיוצג על־ידי אבר הם
ברקת.
התובעת: עדנה ארבל.
במישפט קשה ומורכב זה נאשם בעל
ד,משחטה היהודי גרון, כי יחד עם צבאח
תיכנן שכירתו של ערבי בשם עבד אל־מונעים,
כדי שירצח את בעל המוסך מ הווי בידח־
מ׳שפט1
מיצעד מישפטי השבוע
מוגש כשירות
זתיכוגיסט ;המושכת
מיסדרונות בתי־המישפט מלאים בימים
אלה תיכוניסטים מאונם. רובם סובבים
ס חו ר

ס חו ר

ומחפ שי ם

מי שפ ט

מ עניין.

חלק מהם מגיעים בסופו של דבר אל מיב־חד
מישפטי השבוע, אבל חלק נתקע ב-
מישפטים משעממים וחסרי־חשיבות. לשם
עזרה לתועים בדרכי המישפט אנו מגי שים
בזה סקירה של מיבחר המשפטים
הנערכים השבוע בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב.
איגום קבוצתי ג בפני השופט אהרון
אולסקר.
הנאשמים :
• גבריאל חשש (בן ,)25 מנהל עבודה
במיפעל מתכת. מיוצג על־ידי אברהם
אורן.
>• מאיר פדל (בן ,)24 סוכן גלידה.
מיוצג על־ידי צבי לידסקי.
#אריה והאב (בן ,)20 פועל מתכת.
מיוצג על־ידי אסתר דורון.
י• צדוק בן־ציון, שוטר לשעבר, מיוצג
על־ידי עורך־דין שכטר.
התובעת: דרורה פלפל.
בבקשה שהגישה התביעה להחזיק את
הנאשמים במעצר עד לסיום המישפט,
טענו הסניגורים כי לא היה כל מעשה
אינוס. כי הנערות שהשתתפו במין הק בוצתי
הן אומנם קטינות, אולם בעלות
נסיון מיני מגוון ועשיר. כי הן רגילות
במין פרוע ואורגיות, ולא התנגדו כלל.
אי לכך ביקשו מהשופטים לא להחזיק
את מרשיהם במעצר, אלא לשחררם. ה שופט
נעתר להם ושיחרר את כל הנאש
השופט
בנימין כהן
רצח אחות צעירה
רחובות, מאיר אזולאי. לדברי התביעה
שילם גרון לרוצח השכיר 15,000ל״י.
הסיבה לרצח היתה סחיטות שסחט הקור בן
את גרון וצבאח. מאז חודש מאי ,1978
טוענת התביעה, נהג אזולאי לסחוט סכו מים
גדולים מצבאח, בהשתמשו, בין היתר,
בעובדה שצבאח נהג לקיים בקביעות יח סים
עם אשת מעבידו, גרון.
הבדואים פיתו את הקורבן לבוא עימם,
בהבטיחם לו פגישה עם סוחר חשיש.
הם תיאמו את מעשיהם, בחרו מקום לר צח׳
וב־ 16 במאי 1978 חיכו הבדואים
לקורבן, והביאוהו למקום הרצח. שם הת נפלו
עליו ודקרוהו באולרים מתקפלים.
משניסה לברוח, פצוע וזב דם, ירה בו
הרוצח השכיר שתי יריות מעוזי. אחר כך
נטלו את הגופה, הכניסוה למכוניתו של
הקורבן, שפכו עליה בנזין והציתוה.
במעשה הרצח הממשי לא השתתף גרון
כלל. הוא היה דחוק משם, בביתו. אולם
לדברי התביעה הוא אשר שכר את ה רוצח
ושילם לו, וכן עזר בפרטי התיכנון.

העולם הזו! 2152

סשו־־ט
כ דו רגל
האיש שהמציא
אח הסדורגל
כאשר, לפני 15 חודשים, נכנס עמנואל
שפר לכהונת מאמן ניבחרת הכדורגל
של ישראל הצהיר, כי מטרתו הראשונה
במעלה, היא להביא לכך שהניבחרת תש חק
כדורגל התקפי ופתוח .״לא איכפת
לי אם נפסיד ,3:2או ,4:3אך העיקר ש נשחק
טוב ונחזיר את הקהל למיגרשים
ונגרום לכך שהניבחרת תהיה מקור משי כה
לאוהדי הכדורגל כמו לפני שנים
רבות.״
שפד אומנם אמר, אבל במציאות עשה
את ההיפר. הוא סיגל לניבחרת ישראל
סיגנון מישחק הגנתי, המבוסס על הפתעת
היריב בגיחות פתע ובמקום להביא
את הקהל חזרה למישחקי הניבחרת, הר חיק
את המעט, שעוד שמר אמונים לניב־חרת
הלאומית.
כך קרה, שעם סיומו של המישחק ה־בין־ארצי
בין ניבחרות ישראל ובלגיה,
לא היה בעצם הניצחון הישראלי ,0:1
כדי להרשים את אוהדי הכדורגל שבאו
לאיצטדיון בלומפילד ורבים מהם ליוו בשריקות
בוז את המאמן הלאומי ושחק ניו.
הם לא הגיבו כפי שהגיבו, ביגלל
התוצאה, שהיתה מחמיאה כשלעצמה, אלא
ביגלל התצוגה העלובה בה חזו.
המאמן שפר, הידוע במיזגו החם, לא
יכול לעכל את תגובת הקהל כלפיו וב־שידור
חי ברדיו אמר :״ביגלל הקהל
השוביניסטי הזה אני שוקל אפשרות להפ סיק
לאמן כדורגל. בגילי איני מוכן ש־יצעקו
לעברי: בן זונה.״ שפר הגיב כפי
שהגיב, אבל מסקנות לא הפיק, והוא
ממשיך להדריך את הניבחרת על פי דר כו,
כאשר השאלה הגדולה היא — עד
מתי יצליח להוליך שולל את קברניטי
ההתאחדות לכדורגל בישראל ן
הלון ראווה. כאשד מונה עמנואל שפר
לתפקיד המאמן הלאומי, התחייב שלא לע סוק
במיפעל להלבשה שבבעלותו ולהתמסר
אך ורק לאימון הניבחרת, אולם במציאות
פני הדברים שונים. שפר עסוק ימים ולילות
במיפעלו המצליח ואל הדרכת הניב־חרת
מתייחס כאל חאלטורה. ראשי ה התאחדות
לכדורגל השלימו עם המצב
שנוצר. המאמן שפר הבטיח עם כניסתו
לתפקיד המאמן הלאומי, כי בכל מיקרה
שבו לא יהיו הבדלי איכות גדולים בין
שחקן ותיק לשחקן צעיר, יעדיף את ה צעיר,
אולם למרות זאת, הוא מציב בהר כב
הבכיר של הניבחרת את קפטן הפו על
כפר־סבא (מקום מגוריו של המאמן)
יצחק שום, אשר לדעת רבים נגמר לו
הסוס וצעירים טובים ממנו יושבים על
הספסל.
שסר הבטיח עם כניסתו לתפקיד, כדורגל
התקפי, והוא החדיר בניבחרת שיטה
הגנתית. כמו־כן הבטיח כי יעבוד לאורך
זמן עם צוות שחקנים מצומצם ופחות או
יותר קבוע, אך ב־ 15 חודשי עבודתו הפך
את הניבחרת הלאומית לתחנת רכבת.
שחקן בא ואחר הולך וחוזר חלילה. עש רות
שחקנים התאמנו כבר במדי הניבה־רת
מאז ה־ 1בספטמבר . 1977
נוסף לכל האמור, לא מצא גם המאמן
הלאומי, שפה משותפת עם עסקני ההת אחדות
לכדורגל. כאשר הוחלט על מינוי
מנהל לניבחרת (אברהם בנדודי) הוא התנגד
לכך ואיים להתפטר ובמקום זאת
החזיר לתפקיד המנהל את עובד ההתאח דות,
יוסף דגן, אשר שנה קודם לכן
הפסיק את עבודתו בניבחרת ביגלל...
שפר. המאמן טוען, שעסקנים בהתאחדות
לכדורגל מחכים לכשלונו, למרות שאלה
מתערבים בעבודתו פחות מאשר בעבודת
כל מאמן לאומי אחר בעבר. שפר מנצל
כל הזדמנות כדי לנגח את מרבית מאמני
הכדורגל בישראל וטוען, שהמאמנים בקבוצות
אינם יודעים כיצד לעבוד עם
שחקנים. שפר מחדיר אווירה רעה בכדורגל
הישראלי.
ב־ 15 חודשי עבודתו עם הניבחרת ה לאומית
הספיק עמנואל שפר לעשות כל-
כך הרבה דברים רעים לכדורגל הישרא לי,
אך לא מעשה טוב אחד. לא בכדי
יש הטוענים, כי למרות שלכדורגל ה ישראלי
יש כיום מיבחר של שחקנים
כישרוניים ומצטיינים, עלולה ניבחרת
העולם הזה 2152

הסיזוה הטלוויזיונית המותחת ביותו מתנהלת מאחרי המצלמה

הקרבעלא לי

ף* מוצאי השבת האחרונה שאלו
עצמם רבבות צופי הטלוויזיה אותה
השאלה :״מה קרה לכרמית גיא 1״ כר מית,
הידועה כאחת הקרייניות הטובות
בטלוויזיה, קראה את מהדורת מבט כ קריינית
מתחילה וכושלת. היא התבלבלה,
חזרה על עצמה ולא היתה יכולה להסתיר
את מבוכתה.
כרמית עצמה הסבירה אחר־כך, כי ה מכשיר
המקרין את הטקסט מול פני ה קריין
היה מקולקל וזו הסיבה לקריאתה
הגרועה, אולם לא היה אדם בטלוויזיה,
שלא הגיב על כך :״הפרשה עם דינה
כהנוביץ גרמה לכרמית להיות מתוחה
ונרגשת.״
פרשת המשולש הניצחי שהיכתה הפעם

היה עונה על הטלפון, היה מקלל אותו
קול נשי בשפת הרחוב, עורך השוואות
בין דינה לבין כרמית, ומציע לו להסיק
את המסקנה מההשוואה ולחזור אל דינה.
אך השיחות שהגיעו לביתה של כרמית
היו גסות עוד יותר, וכרמית כונתה בהם
בשמות גנאי והואשמה ב״גניבתו של אלי.״
כמובן — אלי וכרמית אינם חושדים
שדינה עצמה היא המטלפנת אלא ב־ידידותיה,
החושבות כי הן נוקמות את
נקמתה של חברתן. באחת השיחות, ב אמצע
הלילה, הזדהתה המדברת. היתד, זו
ורד ברמן, ששאלה את אלי :״כיצד יכולת
לעשות את זה ד הלוא דינה היא פי אלף
יותר בן־אדם ויותר חתיכה מכרמית. תר אה
שעוד תצטער על כך.״

״היא לקחה אותו ממנה !״

ישראל לעמוד בפני שוקת שבורה עם
סיום עבודתו של עמנואל שפר. המאמן
הוא אומנם איש עסקים ממולח ומצליח
אך אינו מאמן כדורגל המתאים להנהיג
את חלון הראווה של הכדורגל הישראלי.
שני ״שינים״ .מפעם לפעם, כאשר
מקשים על עמנואל שפר ומציגים בפניו
שאלות מביכות, הוא מעלה על נם את
הישגיו במישחקי הגביע העולמי במכסיקו
. 1970 האם הוא רשאי לנוח על זרי ה דפנה?
העובדות שונות בתכלית. ראשית,
אין איש שינסה להתכחש להישגי ,1970
אבל יודעי דבר מספרים ב־ ,1978 כי לאחר

בעוד רבים מאשימים את כרמית בהת נשאות
ובגינונים של כוכבת, דינה היא
אחת הדמויות האהודות בירושלים. כש-
היתה דינה תלמידה בבצלאל זכרו אותה
רבים כצעירה מיניאטורית ומלאה. אולם ל דינה
קרה מה שקרה לברווזון המכוער. ב משך
השנים היא אומנם לא גבהה, אך רזתה
מאוד והיום היא אשד, חטובה, מושכת
ושופעת נשיות. רבים מוקסמים מאישיותה.
דינה היא צעירה מלאת מרץ,
המוקפת תמיד בידידים וידידות רבים. די רתה
במרכז ירושלים, חורבה ערבית עתי־

ההפסד 2:0לניבחרת אורגוואי בפתיחת
מישחקי הגביע העולמי, איבד שפר את
עשתונותיו ואיפשר לשני ה״שינים״ מרדכי
שפיגלר וגיורא שפיגל להנהיג את ה־ניבחרת
בשני מישחקי התיקו נגד שבדיה
ואיטליה ( 1:1ו־ ,)0:0על פי הבנתם, כשהוא
קוצר בסופו של דבר את פרי ההישגים.
אבל גם אם לשפר היה חלק ניכבד
בהישגי הנבחרת ב־ , 1970 אין להתעלם
מכך שמאז ועד ,1977 לא תרם דבר ממשי
לכדורגל ולא הדביק את התקדמותו של
הכדורגל העולמי. יתרה מזאת — אחרי
שסיים ב־ 1970 את תפקידו כמאמן לאומי,

גורל,
ה טיול ל רו ממה
יי* פני חודשים אחדים פגשה דינה
/את אלי שאלתיאל, אף הוא דמות
מוכרת היטב בירושלים. קיסמו של אלי
אינו דווקא בחיצוניותו. אולם ההיסטוריון
הצעיר, החוטא לעיתים בכתיבת ביקורת
למוספים הסיפרותיים, הקסים את דינה,
כפי שהקסים מאוחר יותר את כרמית, באישיותו.
העובדה שאלי הוא אלמן( ,אשתו
נפטרה לפני ארבע שנים) ואב לבן, אורי
בן ה־ ,8שאותו הוא מגדל בעצמו, רק
הוסיפה, לגבי דינה, לקיסמו של אלי .״בעיקר
אהבתי את אורי, ואת היחס של
אלי לאורי,״ סיפרה דינה .״אורי הוא ילד
מקסים והצורה שבה מטפל אלי באורי נה דרת.״
גם כרמית מציינת את היחס בין
האב לבנו :״אלי מטפל באורי כמו אבא
ואמא גם יחד.״
הרומן בין דינה לאלי התפרסם במהירות•
הם נראו בכל מקום ביחד, לעיתים
עם אורי ולעיתים בלעדיו. דינה נראתה
פורחת ומאושרת, והיה ברור לה ולכל
ידידיה כי החתונה קרבה. כאשר יצאה
דינה, לפני שבועות ספורים, לטיול קצר
ברומניה, הביא אותה אלי לנמל התעופה,
והשניים נפרדו כזוג אוהבים. יום אחרי
שהזרה דינה מרומניה, לקח אותה אלי
לשיחה. באותה שיחה סיפר לה על מה
שהתרחש בזמן היעדרה מן הארץ.
ובזמן זה התרחש הרבה. כשהיתה דינה

עוזרות־הפקה כהנוביץ וברמן
בטלוויזיה, פרשת כרמית גיא, דינה כה־נוביץ
ואלי שאלתיאל, היא הנושא היחי די
שמדברים עליו היום בביניין הטל וויזיה
ובבתי־הקפה של ירושלים. הידיעה
על נישואיה הצפויים של כרמית, לצעיר
ירושלמי בשם אלי שאלתיאל (העולם הזה
,)2151 היכתה בתדהמה כל מי שמכיר את
כרמית, ועוד יותר, את מי שמכיר את
דינה כהנוביץ, עוזרת תחקיר בתכנית עלי
כותרת. כיוון שמי שהכיר את דינה ידע,
כי היא החברה של אלי שאלתיאל, והיו גם
שסיפרו כי שמעו ממנה, שהיא ואלי עומ דים
להינשא.
בטלוויזיה נוצרו מייד שני מחנות: בראשותו
של המחנה הראשון עומדות ידידותיה
של דינה, בעיקר המפיקה בפועל
של עלי כותרת ורד ברמן והקריינית שרי
רז, שהיא שכנה וידידה טובה של דינה,
אשר טענו כי כרמית חטפה את אלי
״בצורה ניבזית,״ מידיה של דינה. ואילו
בראשותו של המחנה האחר, עומדת הקרי-
נית דליה מזור, אשר טענה כי :״איש לא
חטף אף אחד. אלי גמד מזמן עם דינה,
הכיר את כרמית, השניים אוהבים ומאוש רים.״

כאן הסיפור הוא ־מעשיה רכילותית
שרבים כמותה בכל חברה. אולם הוא
קיבל ממדים מנופחים, כאשר אל ביתו של
אלי, ומאוחר יותר גם אל ביתה של כרמית.
החלו להגיע בשעות הקטנות של
הלילה שיחות טלפוניות, שבעליהן לא
טרחו ברוב המיקרים להזדהות. כשאלי

קר״ שאותה שיפצה ושהפכה ארמון ממש,
משמשת כאחד ממוקדי הבידור והמיפגש
לירושלמים ובעיקר לעובדי הטלוויזיה.

בחוץ־לארץ ניפגשו כרמית ואלי אצל ידי דים.
כעבור יומיים החליטו להתחתן .״אלי
אמר לי שהוא סיים את הפרשה״ עם דינה
עוד לפני שהכרנו,״ טוענת כרמית ,״ואני
מאמינה לו. חבל לי על דינה, היא ילדה
נחמדה, שאולי השלתה את עצמה, אבל
מה אשמים אלי ואנין אנחנו נתחתן על
אפם ועל חמתם של כולם. אני לא יודעת
בדיוק מתי, את זה אלי יחליט.״
דינה עצמה לא הסכימה להתייחס לפרשה
ואילו אלי אמר :״אני לא רוצה להו סיף
על זה מילה.״

חתם על הסכם אימון עם קבוצת בית״י
ירושלים, אך אחרי כמה חודשי עבודה,
שבהם נכשל בצורה בולטת, סיים את
תפקידו. מאז לא אימן שפר קבוצה כלשהי
וכאשר מעיפים מבט לעבר תקופות עבודתו
השונות, עם קבוצות ישראליות, עולים
כשלונותיו פי כמה על הישגיו האפסיים.
למרות כל האמור, מתנהג עמנואל שפר
לפחות כמי שהמציא את הכדורגל. הוא
פוסל בליגלוג עמיתים למיקצוע, מבטל
עסקנים המשקיעים את זמנם ומירצם לטו בת
ענף הכדורגל וחותר על הפזמון ה קבוע
:״תנו לי לעבוד בשקט...״

— משרת 0שלכלהא דוני ם —י
(המשך מעמוד )31
עם איסר שבא במיוחד לתל־אביב. נסענו
לרחובות וסרנו שם לבית־קפה, אנו ורע־יונותינו.
איסר בא, ערב נסיעתו החטופה
לחו״ל, להציע תגובה לשיטנתם המשותפת
של ״למרחב״ ו״הבוקר״ ,המגוללת על
מפא״י נסיונות להתקשר עם היטלר בימי
מילחמת־העולם לשם הצלת היישוב מפלישה.

יום
ראשון.10.7.5)( ,
איסר שחזר מחו״ל בא לפי בקשתי,
דיווח על הרפתקאותיו בפאריס, ונמלכתי
בו כדת מה ייעשה בהבוקר, שפירסם היום
את אשר גנז ביום ר, אכן במהדורה מקוצרת
ומאופקת — .לא פגע בשירות (הביטחון
הכללי) כשלעצמו אבל התריע על
היות מכשיר ממלכתי זה משועבד כליל
לתעלולי מפא״י.
טילפנתי אחר־כך לעורך דבר כיצד להגיב
ובחצות, לאחר שחזר איסר לחל־אביב
והשתתף בעריכת הפרשה, קרא
(חיים) שורר באוזני טלפונית את הנוסח
שחיבר.

יום שני.3.10.55 ,
איסר, שחזר אתמול מנסיעתו לארגנטינה
— שם נזדמן בדיוק בשעת המהפכה
הגדולה של מיגור פרון — בא לשיחה
בעניין מיוחד שבמיוחד. נקודת המוצא
הוא אותו שדר שהגיע מוושינגטון :״אנו
מתפלאים לשתיקתכם״ — לעת כזו.
׳מאותו מקור הגיעתנו ידיעה ערב הת־קפתנו
על חאן־יונס, כי נאצר התכונן ל התקיף
את ישראל, אבל עלה בידי ביירוד
להניאו מביצוע זממו. שואל איסר :״לשם
מה מוסרים לנו דברים אלה ממקור כה
פנימי וכה מוסמך במנגנון השילטון של
ארצות־הברית? בשום פנים לא סתם כסי פור
מעניין.״
הוא מסיק כי כוונתם לרמוז לנו כי
לדידם ידינו חופשיות ותבוא עלינו ברכה
אם נפעל נועזות. ושוב הוא שואל :״מדוע
לא נזפו בנו אף במלה אחת על חאך
יונס? לא מפני שמיבצע זה היד. מוצדק
מבחינה מוסרית, אלא משום שהיה רצוי
לארצות־הברית מהצד המדיני. ומשום מה?
משום שכבר אז היתה ידועה לארצות־הברית
המתקת הסוד בין נאצר לבין הרו סים
ולכן שמחו לעשיית שפטים בו.״
עכשיו ברור לאיסר כי ארצות־הברית
מעוניינת במיגורו של נאצר ובחורבן מיש-
טרו, אבל לעת עתה אינה מעזה לנקוט
כנגדו באמצעים שנקטה ב(הפלת ממשלתו
השמאלנית של ג׳קובו ארבנז ב־1954
ב)גוואטמלה וב(הפלת ממשלתו השמאלנית
של מוחמד מוצאדק ב־ 1953ב)פרס —
ואפשר אין אמצעים כאלה ברשותה לגבי
מצריים, ולכן כדאי לה שמלאכתה תעשה
בידי ישראל. אמנם אין לנו לעצמנו כל
עניין לשמש שבט מוסר ארצות־הברית
כלפי מצריים, אבל יש לנו חשבון שלנו
עם נאצר ודווקא אם נמהר לסלקו יתבלט
יותר האופי העצמאי של פעולתנו — נקודה
זו נשארה בלתי מוסברת.
קיצורו של דבר, איסר מציע, בכל חומר
הרצינות ובכל כוח המחץ שהוא מסוגל
להם במאמץ של שיכנוע, לבצע עכשיו
את תוכנית כיבוש הרצועה. לשעבר, כש דרשו
זאת בן־גוריון ודיין, הוא היה בעצה
אחת עימדי נגד המיבצע. הנימוקים היו
שניים — חששנו בצדק לתגובת מועצת-
הביטחון והמעצמות — הפעלת ההצהרה
המשולשת וכו׳ — ולא ידענו מה נעשה
בפליטים — יותר נכון ידענו כי זו תהיה
פורענות אשר לא נעמוד בה.
כיום נשתנה המצב וצפו גורמים חדשים
המכריעים לטובה ״עת לעשות״ .ראשית,
גילוי הנפט בקירבת הרצועה. אסור להפקיר
נכס זה לסכנת התקפה וחורבן, הגנתו
מחייבת השתלטות על הרצועה, כל שכן
אם גם בה ייתכנו מקורות של נפט.
שיקול זה בלבד דיו. להכריע כנגד פור ענות
הפליטים. שנית, בגידת מצריים ב מערב.
עובדה זו מחסלת את סכנת התערבותן
חמזויינת של המעצמות נגדנו.
אבל אם יוחלט לפעול יש לפעול מייד,
יען כל יום יקר. אם לא ננגוד את הברזל
בעודו חם — זאת אומרת, אם לא נהלום
בנאצר כל עוד ההתמרמרות עליו ברחבי
דעת־הקהל המערבית בשיאה — יש לח שוש
כי נחמיץ את השעה ; עלול להתחיל
תהליך של התפייסות, שסימניו הראשו נים
מבצבצים כבר בעיתונות, ואז יאבד
אותו הרקע הנוח למיבצע כזה מצידנו,
שכיום עודנו קיים.
התרשמתי מאד מטיעון זה עד שנקפני
לבי: על שום מה לא התעוררה במוחי
יוזמה כזאת? אמנם זה כבר אני הוגה

באפשרות של כיבוש הרצועה ותוהה על
הצטרפות נסיבות שתאפשר אותה! מדוע
איפוא, לא עלה על דעתי כי הנה הגיעה
שעת הכושר? עם זאת הרגשתי כי הרצא תו
של איסר לא מיצתה את כל השיקולים...

יכולתי שלא לשתף מישהו בשקלה
וטריה שעורר איסר בהצעתו. הפור נפל
על תקוע* .תגובתו היתד, קולעת יותר
מדי למרחוק. מה בצע בכיבוש הרצועה
עם איסר שבא במיוחד לתל־אביב. נסענו
בלבד? זה מניח עיקר הבעיות התלויות
בינינו לבין מצריים ללא פיתרון — יתר
על כן, הן נשארות אז במצב יותר חמור
מעכשיו. כדאית פעולה נועזת אם נהיה
מוכנים להמשיך במילחמה עד להכתבת
תנאים — או עד לקום מישטר חדש
על חורבות מימשל נאצר והכת הצבאית,
שיהא מוכן להסיק מסקנות מרחיקות :
לכרות שלום ולחסל את החרם וההסגר.

מיה! האיש

..אותו מוסד סתר״
יום שלישי.4.10.55 ,
התעוררתי תוך מחשבות ולבטים על
הבעיה שהעמידני בפניה איסר. יותר ש־הירהרתי,
פחות ראיתי את הדבר מעשי
וכדאי. אי הביטחון כי אותם רמזים שנמס
רו לנו מאחורי הפרגוד של אותו מוסד
סתר (סי-איי-אי) משקפים באמת את שיקו
ל דעתם של הבית (הלבן) והמחלקה
(מחלקת המדינה) ואם נפעל לפיהם לא
נקדיח תבשילנו ללא תקנה...

יום רביעי.10.10.55 ,
בבית בא אלי איסר ובידו תזכיר נרחב
ויסודי על מילחמת מנע שהוא מחייבה
במוקף מוחלט...
״הזקן״״* מתוח מאד וכל הגיגיו כנראה
במילחמה הקרובה.

יום שלישי.27.12.55 ,
אחר כך בבית, איסר: בן־גוריון נכנע
(בעניין ״כינרת ודיין עשה על דעת
עצמו.

יום רביעי.28.12.55 ,
לשיחה איסר איתי — ״השליתני״ (—
אמר משה שרת לאיסר! על זה השיב
איסר? ):זה בדיוק היה הלך רוחו (של
בן־גוריון) אך כאן (ב״כיינרת״) פרץ לגמרי,
נראה שלא תפס היקף העניין: משה
דיין (אמר) בסגל הפיקודי: ממשלה ז ו
לא תכריז מילחמה, אך נגיע לכך על-ידי
תקריות.

שכת.31.12.55 ,
איסר על עניינים אחרים( ,לדבריו) ברור
כי פני בן־גוריון למ״מ (למילחמת מנע),
לכן עליו (איסר) לנסוע לאלן דאלס

יום ששי.6.1.50 ,
איסר לקראת נסיעתו (לארצוודהברית)
— למסור (שם) לגולדה, איך יבוא השליח
(האמריקאי לתיווך ישראל־מצריים) מה
שהוא (איסר) יסביר לאח (אלן דאלם).

יום חמישי.10.1.56 ,
איסר מרוצה משיחתו עם האח, אף מילה
על טדי.

יום שלישי 12.6 ,
אחר הצהריים ישיבה ממושכת ורבת
עניין של ״הוועד הערבי העליון״ :דיבון,
פלמון, הראל, הרכבי. ראש המדברים היה
ג׳וש שחזר ממסעו והירצה ארוכות וחשובות,
נתהדק הקשר עם (אדיב) שישקלי
(הגולה) ונקבעו מסמרות לגבי שיתוף פעו לה
איתו לאחר שיחזור — אם יחזור ! —
לשילטון. בסוריה. הותוו קווים להתקשרו־תנו
עם ארצות־הברית על רקע זה.
עמיתי איסר בוושינגטון פנו אלינו ב הצעת
טיכוס עצה משותף לגדיעת גאון
עוזו של נאצר ואין כתוכנית הסורית יאה
לפיתחון המו״מ איתם. אישרתי התקש רות
נסיונית עם קבוצה מצרית מסויימת.
הובהרו סיכויים ממשיים לפעולה משותפת
עם מיפלגת ״האומה״ בסודאן, שאחד ממנ היגיה
עומד לבקר בארץ לשם שיחות
יותר מעמיקות.
* יוסף (״ג׳ו״) תקוע — לשעבר נציג
ישראל באו״ם.
** כינויו של בן־גוריון.
•*• הכוונה לנזיבצע כינרת, שבוצע על־ידי
צה״ל שבועיים קודם לכן, וחיבל בסיכויי
הפגישה עם עבד־אל־נאצר.
אחיו של שר־החוץ האמריקאי,
פוסטר דאלס, ומי שהיה ממונה על הסי־איי־אי.

ואים אותו בטלוויזיה כימעט מדי
1יום ביומו, בכל פעם שיש אירוע פוליטי,
או אחר, הוא מחייך מאחורי גבם
של המצולמים. בכל אסיפת בחירות, בכל
כינוס מיפלגתי, בכל פעם שראש־הממשלה,
ולא חשוב איזה ראש־ממשלה, מופיע, אפ שר
להבחין בשערו המקורזל, במשקפי
הקרן העבים שלו ובמצחו הגבוה, כשהוא
מציץ מאחורי הגב של המרואיין, מנענע
בראשו, בהסכמה או שלא בהסכמה, ושולח
מבט תמהוני לעבר מרכז המצלמה.
לעיתים יש לו גם הופעות סולו. ה
הידוע
,״וזה מספיק.״ הוא אפילו מסרב
לגלות את גילו :״אני נולדתי בווילנה,
ואני בעשור השישי שלי. המישפחה שלי
היתה דבר יקר. מישפחה מסורתית. כל
המישפחה נספתה בשואה מלבדי ומלבד
אחותי, החיה היום בקליוולנד בארצות-
הברית.״
לזכרה של המישפחה שינה שמואלי את
שמו — מרוזנברג לשמואלי, על שם אביו
המנוח, שמואל.
כשהגיע שמואלי לארץ הוא התגורר
בראשון־לציון, החל לעבוד כפקיד בהס

מאחד
הג ב
מצלמה קולטת אותו, כשהוא מפגין ב רחוב,
כשעל גופו או בידיו כרזות גדולות
כתובות בכתב־יד. באסיפות סוערות קו לטת
אותו תמיד המצלמה כשהוא צועק,
מוחה, מתווכח עם שוטרים, נדחף על־ידם,
שולח אגרוף קמוץ.
האיש המצולם ביותר בארץ הוא יהודי
ירושלמי בשם יצחק שמואלי, עיתונאי
לשעבר, איש מיפלגת חרות, או כפי ש הוא
מגדיר את עצמו :״אני שייך למיס־לגה
קטנה של אנשים שאיכפת להם, איכ פת
להם כל דבר.״
כשהתכנס מרכז חרות האחרון הוא הפ ריע,
כימעט כמו כולם, לנאומים שהגנו על
בגין, והפריע בקריאות־תמיכד, לנואמים
שתקפו את בגין. כל.מי שהיה באולם הכיר
אותו, והוא לא הפסיק לפזר הערות ועקי צות
בפה נדיב, עד שמישהו צעק לו:
״שמואלי .,הטלוויזיה הפיקה לצלם, אתה
יכול לשבת בשקט.״
ושמואלי ישב בשקט.
הכל מכירים אותו, ומעט מאד מכירים
אותו באמת. רק בני מישפחתו הקרובים
ביותר יודעים, כי יש לו גם שם פרטי,
יצחק, ורק אשה אחת, רעייתו מטילדה,
מכנה אותו בשם זה .״כולם קוראים לי
שמואלי,״ הוא מספר ,״האוהבים שלי והשונאים
שלי. כולם קוראים לי שמואלי.״
שמואלי שומר על הפרטיות שלו. הוא
לא אוהב שידעו היכן הוא גר, מה גילו
ובמה הוא עוסק .״מכירים אותי מההופעות
הפוליטיות שלי,״ מסביר האלמוני

תדרות העובדים הלאומיים ולכתוב לעיתון
המשקיף .״הייתי חבר באצ״ל, חבר נאמן,
יותר מכל אלה שהיום מספרים שהיו
באצ״ל, אם כי לא הייתי לוחם פעיל,״
הוא מודה .״הכוח שלי איננו בידי אלא
בלשון שלי ובעט שלי, לא רק זו הכו תבת
כרזות, אלא גם זו שכתבה מאמרים
לעיתונים.״
עם קום המדינה התפרק המשקיף. חרות
הקימה לה עיתון אחר, שנשא את שמה.
אחר כך התאחד העיתון חרות עם העיתון
הבוקר, של הציונים הכלליים, ובתקופה
מסויימת יצא לאור עיתון משותף היום.
שמואלי התמנה לכתב חרות בכנסת.
״ירשתי את שלום רוזנפלד, שעבר ל מעריב.
היום רוזנפלד הוא עורך מעריב
ואני חצי פנסיונר,״ אומר שמואלי. כשעבר
להתגורר בירושלים, ככתב פרלמנטרי, הוא
פגש במטילדה, אשה נאה, בת לעדה ה יוונית,
והשניים נישאו .״קשה לי להיות
איתר,״ מודה מטילדה ,״הוא איש טוב,
ואם לא היה באפשרותו להגיב על כל
דבר, להפגין בגלל כל דבר, ולמחות נגד
כל מה שלא מוצא חן בעיניו — חייו לא
היו חיים.״
לשמואלי ולמטילדה בן בשם דווידי.
הבן למד עד לפני שבוע בפנימיה הצבאית.
״רציתי שיהיה חייל וישכח מביח״ר,״ מס פר
שמואלי .״הכוונה שלי לא לבית״ר
ולחרות, אלא לבית״ר ירושלים. הקבוצה
הזאת היא ממש האוויר והמים של דווי-

שמואלי, שהתגלה כאדם קשוח וכנביא-
הזעם הנצחי של תנועת־החרות, הוא איש
רך לב כאשר הוא מדבר על בנו או עם
בנו .״בא אלי מי קינה״ הוא אומר לו ב עברית
מתובלת באידיש ,״אתה רוצה ש אבא
יעשה לך כום תה? לא טוב לשתות
דברים קרים בחורף.״
נזיפה למזכיר ה או ״ ם
^ שנת 1950 התמנה שמואלי ככתב
חרות לאומות־המאוחדות .״נסענו אז
שלושה שבועות באוניה,״ מספרת מטילדה,
״וזה החופש היחיד שהיה אי פעם לשמואל,
בחיים.״ שמואלי מודה כיום, כי ב ראש
סדר העדיפויות שלו היתה משימה
אחרת, לא עיתונאית כלל, מטעם הממונים:
לגייס כספים לתנועת־החרות, ורק
אחר כך לכתוב לעיתון שלה.
״לזה אני לא מוצלח,״ מודה הוא ,״לכן
נכשלתי בתור עיתונאי .״אולם אי אפשר
ללא שערוריה שמואלית טיפוסית. כאשר
חזר מי שהיה מזכיר האו״ם, דאג האמר־שלד,
מביקור בישראל, ונודע ברבים כי

אל למושב.״ ומאז קם והיה המושב רמת
רזיאל.
מחרות הוא עבר להיום. היום נסגר ו שמואל,
מצא עצמו בלי עבודה ועם הרבה
כעס בלב על עורכו האחרון של היום,
יצחק (״אידו״) רגר .״בגלל רגר סגרו
את העיתון,״ פוסק^שמואלי .״הוא האשם
בכך שלעיתון היו גרעונות והפסדים. היום
רגר הוא העוזר של דולצ׳ין בסוכנות.
שם הוא מסתדר מצויין, כי בסוכנות רגילים
לגרעונות, ואותי זרקו אז לכלבים. השאירו
אותי בלי פרנסה. אבל בעצם אני לא רוצה
להשמיץ את חרות, את הבית שלי, אז
לא אספר את זה.
״אבל לא היתה לי עבודה, ומאז אין
לי עבודה. יש לי חצי פנסיה מקופת־חולים
של העובדים הלאומיים, שם עבדתי
בחצי משרה, ומזה אני מתפרנס. זה מספיק
לי לאוכל, לבגדים ולקנות את הבריסטו־לים
שעליהם אני כותב את הכרזות שלי.״
ביתו של שמואלי, בשכונת טלביה ב ירושלים,
מלא ספרים — ״זה לא עולה
כסף, אספתי אותם במשך שנים״ — ויצי רות
אמנות. הרבה מאד תמונות של רבנים,
מראות של מחנוודריכה, הכותל המערבי
וציורי המרד .״אני קונה ציורים לא לפי

שמואלי מאחרי מנחם ועליזה בגין
להגיב על כל דבר י
הפוליטי שלו, באיזו מיפלגה הוא תומך,
והאם הוא נץ או יונה. שמואלי עצמו עוזר
להגביר את אי־הבהירות. כאשר זכה מרדכי
(״מוטי״) קירשנבאום בפרס ישראל
לטלוויזיה, עמד שמואלי, כמפגין יחיד, מול
תיאטרון ירושלים ומחה על כך. קירשג־באום,
אבי ניקוי ראש, היה שמ^זלני מדי
עבורו. הוא אפילו העז להשמיץ ׳יותר מדי
את חיים לנדאו, מחרות.
כאשר הפגין מוטי אשכנזי, אחרי מיל-
חמת יום־הכיפורים, מצאו הכל את שמואלי
לצידו. הוא אומנם בא להפגין נגד אש כנזי׳
אולם אחוות לוחמים־מפגינים הניאה
אותו להיות נחמד עם אשכנזי, כך שרבים
טעו לחשוב כי הוא מפגין יחד עם אש כנזי.
אחר
כך הפגין שמואלי בעד בגין. בכל
מקום שבו היה בגין, שמואלי היה הולך
אחריו כצל, מהנהן בראשו למשמע כל
מישפט שיצא מפי המנהיג. אולם הוא
לא הסתפק רק בכך. הוא עקב אחרי מתנגדי
בגין, כמו יצחק רבין, שימעון פרם,
ויתר אנשי המערך, הפגין נגדם ותמך
בבגין.
כאשר עלה סוף־סוף מנחם בגין לשיל-
טון, חגג שמואלי עד בלי סוף והפך
בן־בית אצל ראש־הממשלה, בבית המיועד
לראש־הממשלה. אולם כשחתם על הסכם

שמואדי מאחרי גולדה מאיר
להפגין בגלל כל דבר
הוא סרב להחתים את דרכונו בחותמת
ישראלית וסרב לנסוע לירושלים, לא יכול
היה שמואלי להתאפק עוד. במסיבת עיתונאים
שערך האמרשלד, שבה השתתפו 500
כתבים זרים בניו־יורק, נזף שמואלי במז כיר
האו״ם. למחרת הופיעה בניו־יורק
טיימס ידיעה על התקרית ושמואלי שומר
את העיתון עד היום.
כשחזר לישראל היה שמואלי ממקימי
מושב בהרי ירושלים. הוא רצה כי יקראו
למקום על שם דויד רזיאל, מפקד האצ״ל,
שנהרג לפני קום המדינה בעיראק. הסוכנות
התנגדה לכך. שמואלי לקח עימו
למשרדי הסוכנות את חברו מאצ״ל, יחז קאל
בן־חור (אלטמן) ,ויחדיו פנו אל
הפקיד האחראי על השמות. כאשר עמד
אותו פקיד בסרובו, שלף אלטמן תת־מיקלע
סטן ודרך אותו .״אמרתי לפקיד כי אלטמן
הוא משוגע ועצבני,״ מגלה היום שמואלי
את הסוד ,״והוא אישר מייד את השם רזי־

השם,״ מסביר שמואלי ,״אלא רק כאלה
שמוצאים חן בעיני, ואם הם במחירי הז דמנות.״

חאה נגד
ה טלוויי ה
ף* עיז תהפ רג ס ח של שמואלי פוגעות
^ גם ביעילותו כמפגין .״אין לי כסף
לקנות מכונית, אז קורה הרבה פעמים
שאני מאחר להפגנות,״ מגלה האיש שההפ־גנות
החזירו אותו אל מורשת אבותיו.
״באחרונה נעשיתי דתי יותר, ומזה חמש
שנים אני מניח תפילין.״ והדת הולכת
אצלו, כמובן, עם הלאומיות. בית־הכנסת
שבו הוא מתפלל הוא בית־הכנסת על־שם
עולי־הגרדום בירושלים.
כיום מוכר שמואלי כמפגין הנצחי. יש נם
כאלה שאפילו אינם יודעים מהו הקו

קמפ־דייוויד, הוא הקים לו אוייב נחרץ
מבית — שמואלי החל להפגין. וכמו ש הפגין
בעד בגין, כך הפגין עתה נגדו.
רבים טוענים לכן, כי אינם מכירים
את דעותיו ואת השתייכותו המיפלגתית.
מתנגדיו, ואלה שמים לו, אומרים :״הוא
פשוט נהנה להפגין. הוא יוצא בהפגנות
נגד כל דבר.״ המתנגדים החריפים יותר
פשוט מבטלים אותו :״שמואלי אוהב להופיע
בטלוויזיה, לכן הוא מפגין. ברגע
שיפסיקו לצלם אותו והוא לא יופיע עוד עם
השלטים שלו ולא יקרא קריאות מחאה.
האיש חולה פרסום, ויש לו קשרים עם
כתבי טלוויזיה, ישראלים וזרים, המודיעים
לו היכן הם עומדים לצלם, והוא מופיע

לשמואלי עצמו יש הסבר אחר לגמרי:
״אני לא ישבתי בלטרון, וגם היום אינני
נמנה על אנשי מינזר השתקנים.״
אלבום ההפגנות של שמואלי יכול לשמש
ספר הזכרונות של הטלוויזיה הישראלית.
כאשר סערו הרוחות סביב נושא הר־הבית,
התייצב שמואלי נגד טדי קולק ומירון
בנבנישתי בהפגשה משלו. ופעם, כאשר
היה קיסינג׳ר בארץ, ארב לו שמואלי
בפינות שונות, עם שלטיו, והקדים בכך
פעמים רבות את גוש־אמונים וצעירי חרות.
כאשר נסע בגין לארצות־הברית, היה זה

5 8האיש מאחר הגב

(המשך מעמוד )43
שמואלי שהמתין לו בנמל־התעופד. בן־
גוריון.
ביחס לבגין, אישיותו של שמואלי מפוצלת
,״הוא עורר את החשד שלי, לאחר
שנים כה רבות שבהן האמנתי בו, כאשר
פרש מממשלת הליכוד הלאומי. אז לא
העזתי להפגין נגד בגין, חשבתי שאולי
אני טועה. אבל היום, אחרי קמם־דייוויד,
עברתי את מחסום הדרך־ארץ בהתייחסות
לבגין. אם היתה גולדה חותמת על הסכם
כזה, היינו מרימים את ביודארלוזורוב.״

אבי אבו ת
ה מפול ת
¥99י מו אלי כו ע ס על בגין, כמו שילד
/כועס על מבוגר שהכזיב :״מה שהוא
ניסה לעשות לנו בעניין פרופסור שווה?
מה בכלל שווה שווה? איך הוא מעז לה ציע
לחבר את יום־השואה עם תשעה באב?
ודווקא בדור הזה. מי נתן לו את הזכות
להעלות הצעה כזו על דל שפתיו. איזו
כלכלה יש במדינה, שהשרים העלו לעצ מם
את המשכורת?״
אולם לא רק על מנחם בגין גיבש
לעצמו שמואלי דעות מוצקות. על כל ה אישים
שבהם הוא תמך, ולמען עלייתם
לשילטון הוא נלחם במשך שנים רבות,
בלהט שמואליי אופייני, יש לו הגדרות
פרטיות משלו :
שר־החקלאות, אריק שרון :״טרמפיסט,
אין לו שורשיות מדינית.״

שמואדי עם מוטי אשכנזי ()1974

שמואלי עם כאטה קדארספלד
״כוחי בלשוני ובעטי״
שר הבינוי, גדעון פת :״אפס, פסיק,
עריק ויורד. לא הריח אבק־שריפה ולא
נגע בפארבלוס.״
שר־הביטחון, עזר וייצמן :״פלייבוי.
אלוף האוויריה שהפך לצנחן. לך שמיים
לך הארץ תשאר כותרת לילדינו במקום
בשבילנו. דוברו של סאדאת.״
שר-החוץ, משה דיין :״סר הביטחון,
אבי אבות המפולת.״
שר־הבריאות, אליעזר שוסטק :״כשפעם

שבועון

הייתי נגדו, בוויכוח פוליטי, הוא הפסיק
לי את הפנסיה לכמה חודשים.״
שר־המישפטים, שמואל תמיר :״שמואל
תמיר שכה רבות המיר.״
ראש לישכת ראש־הממשלה, יחיאל קדי־שאי
:״ציניקאי וסטיריקאי.״
דובר ראש־הממשלה, שלמה (״נקדי״)
נקדימון :״הוא בכלל לא יודע אנגלית, אז
איך הוא יועץ לעיתונות?״

;,לאשה״ ו״קל סיפופ״

ח״כ-לשעבר, יוחנן באדר :״זרקו אותו
לכלבים.״
שר־בלי־תיק, חיים לנדאו :״בובה!״
ועל עצמו :״בגין והחברים שלו שכחו
אותנו, את הוותיקים. איך זה יכול להיות
שאדם כמוני יסתובב סתם ככה, ללא פעי לות
ממוסדת?״
היחיד שאותו עדיין לא תקף שמואלי
הוא זאב ז׳בוטינסקי .״אותו אני מעריץ
ותמיד אעריץ.״

ארגון ארועי בידור בע״מ

מופע ה שנה ־ דיסקו ישר אל
התחרות לבחירת אלון׳ ישראל -במסגרת אליפות העולם בריקוד הדיסקו
2תו פ עו תבלבדברחביה אר ץ

• הנ0ח וו גקום 1סש ע1ען ןוהנוסיס!

אליפות אזור המרכז בתל־אביב ״בית החייל״ יום רביעי 29.11.78 בשעה ׳9.00

כרטיסים לקהל הרחב ב״הדרן״ ,אבן־גבירול ,90 טל 248844 .ובכל המשרדים בגוש דן

__ אמנים אורחים שילוו את הערב: זמרת הדיסקו שרי, מנחה שוש עטרי

מופע הגמר־ אליפות הארץ בריקוד הדיסקו במסגרת אליפות העולם
בחל ־ אביב ..היכלהס פו ר ט ״ מוצי׳ש 2.12.78בשעה 9.00
את הערב ילוו זמרת הדיסקו

שרי/

בליווי

להקת ריקוד ג׳אז־דמזקי
תנחה שוש עטרי

, 7 8האמן בדרן

דורי בן־זאב

א לו ף ה די ס קו הי שרא לי ישתתףבא לי פו ת ה עו ל ם שתיערך ב לונ דון 1־ , 10.12.78ו ת שוד רבט לוויזי ה
במר בי תאר צו ת ה עול ם. הו צ או ת ה טי סהוהא רו ח על־ ח שבון המא רגני ם. לזו כהבתח רו ת הג מ ר
בלונדון יו ענ קו פ ר סי םומ תנו ת ב שווי של כ־ 16,000 לי ש׳׳ ט ( למעלהמ־ 600,000ל״י) .כדי להשתתף
בתח רו ת, פנ הלקבלתהתק נון למ שרדי ההפצההרא שיי ם, ב ת ״ א :״ ה ד רן ״ ,א בן גבירול ,90ט ל׳
, 248844ב חי פ ה :״גרבר״ ,ט ל׳ 84777 ובבאד־ שבע :״ מ ר קו ר ״ ,ט ל׳ .77421
הפקה: איתן גפני. משרד ההפק ה: רמברנדט , 18 תל־אביב, טלפון 7־229176

העולס הזה 2152

שיחר
צל״ג
זוועה טלוו* 1יו1ית
• לזמרת ריק י גל, שהגיעה לשיא
הטעם הרע בניענועי־עכוז־וקול שנקראו
״דיסקו־חסידיות״ ,בתוכנית עלי כותרת.
בוולגריות מבחילה ערכה ריקי, בעזרת
שתי מיסכנות שנראו כבובות דביליות
בשרוולים ארוכים, הצגה שהיתה פארודיה
גרועה על שירו של צכיקד! פיק, ש נשמע
כפארודיה הגרועה של שיר חסידי.
המיסחריות הלאומנית־דתית המתקתקת
של פיק (״אדושם״) ,בצירוף הצעקנות ה־פסבדו־דתית
של גל ותנועותיה המגוח־חכות,
סיפקו לטלוויזיה כמה דקות מבי כות
ודוחות מאין כמוהן.

מאח רי המסך
חלב •מדוש
נראה כי הטלוויזיה עומדת להפסיד את
אחד הכתבים המוכשרים, אם כי גם ה מסעירים
ביותר שלה, רפיק הלכי.

במיכרז לגבי אורך־התקופה אינו תופס,
וכי הרשות אינה יכולה לפטרו.
אם יקבע בית־המישפט כך, הרי ש פקידים
בכירים רבים ברשות יוכלו להי שאר
בתפקידיהם עד לגיל פרישה, וביניהם
גם מנהל־הטלוויזיה, ארנון צוקר־מן,
שמגמת הממשלה היא שלא להאריך
את חוזה־העבודה שלו, המסתיים בחודש
אוגוסט הקרוב.

ליף שיציע הליכוד. אולם באותה שעה
נשמעו קולות הדורשים להשאיר את
ליבני על כנו.

בין !וגמן לדיין מנהל למרות מיכתב־הנזיפה, ששלח
מחלקת־החדשות חיים יכין, לכתב ה-
צבאי עמירם גיר, בעיקבות הסכסוך
בין ניר ובין הכתב לענייני ערבים, אהוד
יערי, ממשיכים היחסים בין יערי לניר
להיות גרועים. השניים אינם מדברים איש
עם רעהו.
מחלקת־החדשות כולה עוקבת אחרי ה מאבק
בין שני הכתבים, שהוא, לאמיתו
של דבר, מאבק בין שתי אסכולות, זו של
שר־הביטחון עזר וייצמן, שאותה מייצג
ניר, ידידו של וייצמן, וזו של שר־החוץ
משה דיין, שאותה מייצג אהוד יערי.
יערי מכחיש כל קשר בינו לבין דיין, או לם
בשבוע שעבר הם סעדו בצוותא ארו־חת־צהריים.
היחסים
בין ניר ויעדי, העובדים, אגב,
באותו חדר במחלקת־החדשות, מעכירים
את האווירה בכל המחלקה.

טוביה ער יגיש

החל בשבוע זה יתחיל עורך מוקד, טו״
כיה סער, להגיש גם אחת לשבועיים־
שלושה את מהדורת מבט של מוצאי־שבת.
מנהל מחלקת־החדשות, חיים יכין, גילה
כי ההתעסקות במוקד אינה מצדיקה מישרה
שלמה, והחליט להפעיל את סער בשטחים
נוספים.
יבין מכחיש בתוקף כאילו הוא מייעד,
בסופו של דבר, את סער לתפקיד המגיש
הקבוע של השבוע יומן ארועיס, ונראה כי
יבין החליט בכל זאת להגיש מישדר זד,
בעצמו.
הצד חבש כיסה

חדשות קרוח

מועמד דוש

בפורום חדשות שנערך בשבוע שעבר
נדון עניין תקציב מחלקות־החדשות ב רדיו
ובטלוויזיה. בעוד שהתברר כי ב רדיו
לא עברו את תקציב המחלקה, ונו תר
עודף, הרי שמחלקת־החדשות בטל וויזיה
עברה כבר את התקציב שלה ב־
4.5מיליוני לירות.
מנכ״ל הרשות, יצחק לידני, שיצא
להגנת מחלקת־החדשות, הסביר כי חריגה

מה יותר גרוע נזדווידי
מישטרת הצפון. המישטדה הבטיחה לו
שאם תהיינה התפתחויות מעניינות הוא
ייקרא למקום, ולכן החליט שלא לצאת
עם השוטרים.
נראה כי המהומות שפרצו בדיר־חנא
— עשרות הפצועים מקרב התושבים וה שוטרים
וההפגנה ההמונית — לא היו

זמרת גל
נענועי ירכים
הוא עומד לצאת לארצות־הברית, לעבור
קורס לטלוויזיה באוניברסיטת הארווארד.
לאחר שובו יהיה על חלבי לשקול שתי
הצעות שהופנו אליו. האחת: לשמש כתב
לענייני ירושלים והשטחים המוחזקים מט עם
אחת מרשתות־הטלוויזיה האמריקאיות
הגדולות. השנייה: לשמש ככתב בישראל
של עיתון אמריקאי גדול.

ציוותי הטלוויזיה הקשדזאלית, כמו שאר
ציוותי הטלוויזיה גוחשו על-ידי חיילי
צה׳^ל מהתנחלוות הווארה על פי הוסאד,
ישירה של !שרחהביטחון עזר וייצמן.
אולם צלם־טלוויזיה אחר הצליח בכל יאת
!להסתנן פנדטה ׳ולצלם. היה יזה צלם
האנחבי־סי !בארץ, יוסי גרינברג, שהתחפש
לחפר גוש אמונים, שם על ראשו
כיפה ותחת חולצתו!טלות ודאג שהציציות
״פלטו החוצה, ועטף יאת מצלמתו בשמיכה.

טכנאים וגד קאהיר
כתב הרדיו בקאהיר היה מובטל במשך
ימים אחדים. אהרון כרנע, שנשלח מט עם
הרדיו לבירה המצרית, אומנם העביר
כתבות וידיעות רבות לרדיו, אולם ה טכנאים
לא הסכימו שאלה ישודרו, כיוון
שנעלבו על כי לא שלחו עימו גם טכנאי.
רק אחרי מאמצים רבים, ואחרי שהוב טח
לטכנאים שבפעם הבאה יישלח טכנאי
״עוד לפני שיישלח כתב,״ הסכימו הטכ נאים
להתחיל לשדר את כתבותיו וידיעותיו
של ברנע.

מ היה בכנסת?־
במחלקת החדשות של הרדיו יש שוב
סערה. עד כה היו למחלקה שלושה כת-

הז־זי׳ח *1111־

יושב־ראש ועדת־החינוך של הכנסת,
ח״כ אורה נמיר, דרשה לפני כשבו עיים
לקבל לידה את הדין־וחשבון הפ נימי
של מבקרת רשות־השידור, רומא
אבישי. נציגי הרשות, שהשתתפו בישי בת
הוועדה, הבטיחו להעביר לה את ה־דו״ח.
ואומנם,
כעבור ימים אחדים קיבלה
נמיר לידיה את שביקשה. אולם בבדיקה
שערכה בדו״ח התברר כי מי שהעביר
אותו, סמנכ״ל הרשות שלמה; עכאדי,
ערך בו צנזורה. מימצאים שאישרו טע נות
שונות, שהעלתה נמיר נגד המינהל
ברשות, כגון ההשתוללות בהוצאות על
המוניות ורכב, לא נמצאו בדדה ה מקוצר.
מנכ״ל
רשות־השידור, יצחק ליכני,
טען כי לא ידע כלל כי הדו״ח צונזר,
והבטיח לדאוג לכך שהחלקים החסרים
יומצאו בהקדם.

״דוש״ כמנכ״ל
אל שלל השמות שמעלים באחרונה כמועמדים
לתפקיד מנכ״ל רשות־השידור
הצטרף, בשבוע שעבר, שם נוסף: צייר־הקאריקאטורות
ומי שהיה דובר הנזישסר
האזרחי, ק ריאל (״דוש״) גרדוש. מועמ דותו
של דוש תזכה בוודאי בהסכמתו של
ראש־הממשלה, מנחם כגין, מאחר ש־דוש
ידוע כאחד מקיצוני הימניים בעיתונות
הישראלית.
כמה מאנשי הליכוד שלחו באחרונה
גישושים לעבר המערך, כדי לדעת מה
תהיה עמדת המערך לגבי החלפת המנכ״ל
הנוכחי, יצחק לידני. תשובת המערך
היתה כי ההחלטה תיפול לפי זהות המה־העולם
הזה 2152

כתם ניר

כתם יערי
מי ישב בחדר?
גדולה זו מהתקציב באה בגלל המיבצ־עים
הגדולים, שאי-אפשר היה לחזותם
מראש, כביקור אנוור אל־סאדאת,
ומהלכי השלום שבאו בעיקבותיו.

חלב׳ ר׳חם עד צ־כזד
אחד הביזיונות הגדולים של השבוע
האחרון קשור בראיון שערך הכתב רפיק
חלדי עם סגן שר־הביטחון, תת־אלוף
(מיל ).מרדכי (״מוטקה״) ציפורי. כא שר
ראיין חלבי את ציפורי במישכן הכנ סת,
אמר ציפורי אל תוך המיקרופון, ואל
מול המצלמה :״לגבינו, ערביי השטחים
הם כמו התושב והגר. יש להם זכויות
מלאות, הם כמו אזרחים ישראליים לכל
דבר.״ משום מה החליט רפיק חלבי לא
לשדר פנינה זו של ציפורי, שבוודאי היתד.
גורמת לשערוריה ציבורית.

הסקופ שתוחמץ
ביזיון אחר שייך לכתב־הטלוויזיה ב חיפה,
עמום כרמלי, שהחזיק בידיו סקופ
של ממש. הוא ידע את התאריך והשעה
שבו עמדו שוטרים ופקידי מישרד־הפנים
לבצע את צו־ההריסה בכפר הערבי דיר־חנא.
אולם
לכרמלי קשרים טובים מדי עם

די מעניינים בעיני השוטרים. כרמלי לא
הוזעק, ווהטלוויזיה הפסידה סקופ.

המזרח בושט?לדי
בחודש פברואר הקרוב עומד להשתחרר
מצד,״ל אלוף-מישנה יורם המיזרחי.
הוא יחזור לעבוד בטלוויזיה. המיזרחי היה
כתב הטלוויזיה בצפון הארץ, אולם כאשר
קיבל ידידו רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן את הרמטכ״לות, התגייס המיזרחי
לצבא והיה קצין־הקישור של צה״ל עם
המיליציות הנוצריות בדרום־לבנון.
במקומו של המיזרחי נשלח אז לצפת
מיכה פן. עתה מחפשים במחלקת־החד־שות
תפקיד אחר לפן.

ממת] לבג״צ
ברשות־השידור ממתינים עתה במתח
רב לתוצאות הפניה לבג״צ של מנהל בית־השידור
הישראלי (בש״י — הוא הרדיו
בערבית) שאול מר־חיים, נגד פיטוריו.
מר־חיים התקבל לעבודה על-פי מיכרז,
ככל המנהלים הבכירים ברשות, לתקופה
בת שלוש שנים בילבד. הוועד״המנהל
של הרשות החליט שלא להאריך את תקו־פת־כהונתו.
עורכי־דינו טוענים כי הסייג

ח״ב נמיר
הדו״ח צונזר

בים פרלמנטריים: רזי כרקאי
לידר, ששלחו כתבות ליומנים, ועמוס
גורן, שהעביר ידיעות למהדורות החדו
צכי

שות.
אחרי שמונה גורן כמנהל החדשות, היה
צורך בעריכת שינויים. גורן עדיין לא הודיע
מי ימלא את מקומו, אולם הוא כבר
הספיק להודיע שלידר לא ימשיך בכתבות
הפרלמנטריות.

התאונה הביאה לגיווש׳ הנתב ^ ניסיס
מישעל על תקן של חנוך סמית * מינה דימוו
הדוויה טיול לציריך * האיום של גולדשטיין
• האיום של גורדשט״ן

• חבאט השבוע

לאחר שהוחלט כבר כי הכתב המדיני, אלי מלך
רם, יישלח לסקר את הענקת פרם־נובל
לשלום לראש־הממשלה, מנחם בגין, נראה כי

לאחרונה עבר חתול שחור בין ראובן ידון
ובין ידידו הטוב בוועד־המנהל, עורך־הדין אהרון
פאפז• לדעת פאפו נבהל ירון לאחרונה מהביקורת

29. 11

30. 11

יום רביעי

יום חמי שי

• שאלה של זמן(שעה
.) 5.30 התוכנית שהיתה צריכה
להיות משודרת לפני שבו עיים׳
על ספרו של אליעזר
שמאלי, אנשי בראשית, על
מישפחת השומר אלכסנדר זייד
וגבעות שייך אברק, תשודר

עליו בעיתונים, והפך מתון מדי :״כבר היה יותר

טוב עם היושב־ראש הקודם של הרשות, וולט ר
איתן,״ אמר פאפו לכמה מחברי הוועד־המנהל.

#מקדמונים

כתב גולדשטיין
אוסלו או השבוע
הכתב אורי גולדשטיין יסיר את האיום שלו.
גולדשטיין איים שאם לא הוא ייבחר כשליח
הטלוויזיה לאוסלו, לא יכין עוד כתבות להשבוע
יומן אירועים,

נימווין לעיתונאים

העיתונאים המסקרים את הרדיו והטלוויזיה
נשאו עד כה בכיסם תעודת־כניסה לבניין הטל וויזיה,
והיו צריכים להאריכה מדי חודש.
לאחרונה החליט הסמנב״ל לענייני מינהל,
שלמה ;באדי, להקל על העיתונאים, וגרם בכך
הפתעה רבה אצל נציגי אמצעי־התיקשורת. עבא־די
החליט לתת אישור״כניסה לשישה חודשים.
כאשר ניגשו העיתונאים לקבל את האישור
החצי־שנתי, הם התבקשו לחתום על טופס ובו
פרטיהם האישיים, ובכללם שמות האם והאב,
מיקצוע האב והמיספר האישי הצבאי שלהם. ב תחתית
הטופס, שעליו נדרשו העיתונאים לחתום,
נכתב :״אני מצהיר בזאת כי ידוע לי שאם ה פרטים
שמסרתי אינם נכונים, אהיה צפוי לפי טורין
ללא פיצויים.״

• נמה עולים קנה ועוגה

כשקראה שדרנית־הספורט החדשה, שעדיין לא
עלתה על המסך הקטן, הלי מרים, בהעולם
הזה את הקטע על הקריין הוותיק, המנסה להפריע
לה בצורת השמצות והדלפות לעיתונים, היא הח ליטה
כי המדובר בקריין הספורט יורם ארבל.
היא מיהרה להתקשר לארבל ולהרגיע אותו שאין
היא חושדת בו מחלקת החדשות סערה
בשבוע שעבר. שניים מעובדי המחלקה, עורך
מוקד טוביה סער ועורכת השבוע יומן אירועים
יעול חן דרשו לערוך דיון מייוחד בהדלפות
למדור זה .״לא ייתכן כי כל מילה שנוציא כאן
תופיע מייד בהעולם הזה, ולפעמים יש במדור
ידיעות שאנחנו שומעים עליהן רק אחר כך.״
חשבון־הטלפון בביתו של מנהל הרדיו,
חגי פינסקר, הגיע בחודשיים האחרונים ל־25
אלף לירות. החשבון משולם, כמובן, על-ידי
רשות־השידור **¥הכתב התל-אביבי של
הטלוויזיה, גיסים מישעל, התחרה בשבוע ש עבר,
ובהצלחה גדולה, בסטטיטיקאי חנוך פמית.
כחצי שעה אחרי שסגרו את הקלפיות בסיבוב
השני בבחירות למועצות המקומיות, היה צריך
לדווח את תוצאותיהן. בידי מישעל היו נתונים
מועטים, אולם על פיהם הוא ערך ניחוש פרטי
משלו. אחר־כך התברר כי הצליח כתב
הטלוויזיה בלונדון! ,מיכה לימוד, התקשר בשבוע
שעבר לעורך מבט. יעקוב אחימאיר,
ושאל אותו אם הוא מעוניין בכתבה על המכירה
הפומבית של אוסף ששון. אחימאיר השיב בחיוב.
למחרת התקשר לימור שוב אל אחימאיר. כשנש אל
מניין הוא מדבר, השיב :״מציריך.״ ״מה אתה
עושה בציריך?״ שאל אחימאיר את לימור .״מכין
כתבה על המכירה הפומבית.״ התברר כי כשנתן
אחימאיר את האישור ללימור, סבר כי המכירה
נערכת בלונדון, ולא ידע כי על לימור יהיה לנסוע
לשווייץ יושבת־ראש ועדת־החינוך של
הכנסת, ח״כ אורה נמיר, הודיעה למנכ״ל
רשות־השידור יצחק לימני כי מהיום והלאה
היא תחליט אילו וכמה אנשים מרשות־השידור
ישתתפו בדיוני־הוועדה שלה, כשעל הפרק תעמוד
רשות־השידור. עד כה נהגה הרשות להתייצב ב כנסת
בהרכב מוגבר, שכלל מילבד ליבני, את
ם ג נו שלמה עבאדי, יועצו ארי אבנר, היועץ
המישפטי נתן כהן והדובר כדמה עמירב
בגלל החתונה או מפני שהיתה זקוקה
לכך מהבחינה הרפואית — על כל פנים. כרמית
גיא החליפה בשבוע שעבר את עדשות־המגע
שלה.

היום. היחסים בין שמאלי לבין
בני מישפחת זייד אינם מה־משופרים,
אך למרות זאת יו פיע
בתוכנית גם אחד מהם —
יפתח זייד. ראש עיריית באר-
שבע -אליהו (״אבו דאוד״) נאור,
יספר אגדה ערבית על
שייך אברק. את עיר הקברים
העתיקה, בית־שערים הסמו כה׳
מקום קבורתו של רבי
יהודה הנשיא, יציג הארכיאו־

לוג גדעון פרסטר ואופירה
גלוסקא תשיר, כמובן, על גב עות
שייך אברק, של אלכסנדר
פן ומרדכי זעירא. המתח רים
בחידון יהיו שלושה יל דים
מטבעון וילד בדואי מבש־מת־טבעון.

ידידי האדם (.)7.00
החיות בשירות המדע. ד,שיפד
פנזה טסה לחלל, כלב הים
שוהה שעה ארוכה בעומק של
600 רגל מתחת לפני המים,
ועכברים נאלצים לשתות וויס קי
כדי שהאדם יוכל ללמוד
כיצד להיגמל משתייה.

• נקודת חן (.)8.50

מיקרה לא נעים אירע לכתב הטלוויזיה ה ערבית
בצפון הארץ, סל:מן טאוויל, שהתפרסם
בראיונות הרבים שערך עם המייג׳ור סעד חדאד.
טאוויל, בן העדה הדרוזית ותושב הכפר עוספייה,
חי חיים שקטים ושלווים עם רעייתו, מורה בבית-
הספר בדלית־אל-כרמל.
לפני כשלושה שבועות אירעה תאונה לצעיר,
בן כפרו של טאוויל, ואחר כך התברר כי במכוניתו
של אותו צעיר היתה גם אשתו של טאוויל.
בלחץ זקני העדה הדרוזית ובני מישפחתו,
נאלץ בשבוע שעבר סלמן טאוויל להתגרש מאש תו.

מה שקורה כשלוקחים פקי דה,
שאין לה כישורים בהפקה,
ונותנים לה להפיק תוכ נית.
חנה קלופפר אחראית על
סידור העבודה של מגישי ה רצף
בטלוויזיה, אולם מישהו
נתן לה להפיק שתי תוכניות
קצרות, שהפכו לבזיון: לקראת
שידור, שהיתר. יכולה לה יות
תוכנית מרתקת, שהרי ל-
קלופפר מגיע כל החומר אותו
אין הטלוויזיה נותנת לעיתונאים,
ונקודת חן בהגשת אורי
דביר, שנעשית גרועה משבוע

לשבוע.

יו״ר ירון

מישחק

השבוע

8.00 מחלקת הספורט הת כוננה
להביא במשך כמה שבו עות
קטעים ממישחקיהם של
בורג וגרולייטס, שנערכו ב שבוע
שעבר באיצטדיון יד־אליהו.
אולם הסנקציות של
הטכנאים גרמו לכך, שרק מע רכה
אחת ממישחקי הטניס

יזם רביעי שעה 5.30

• האחים 8.00 הפרק
הכי אנטי־רומנטי עד כה ב־סידרה
זו. מרוני, קולין בייקר,
מחליט לחזר אחרי אשתו אפ ריל,
לחה גזדארד, וקונה לה
זר שושנים אדומות. אולם
ישיבת עבודה משבשת את
תוכניתו. דייוויד, רוברט צ׳ד־וזיק,
מבקש את ידה של ג׳ין,
קיית אומרה, והיא אומרת לא.

פאפו או איתן

7.00 שוב מתברר, בעזרת
תוכנית הכל־בו־טק הערבית,
כי הבעיות של ערביי ישראל
מקבילות לאלה של היהודים
התוכנית תעסוק בתלונתו של
חליל עבדאללה, נכה המתגורר
במזרח־ירושלים, נגד העיריה.
עבדאללה מבקש להתפרנס ב אמצעות
דוכן מכירות והעיריה
מסרבת להתיר לו זאת. תלונה
אחרת, של כמאל חטיב, מה כפר
מג׳ד אל־כרום, דנה במי
הגשמים הנקווים ליד ביתו
ויוצרים מיפגע תברואתי, מבלי
שהשלטונות נוקפים אצבע.

שאלה •בד זמן: אביאד ושמאלי

כמה עולה ישיבה של מליאת רשות־השידור י
הפרופסור ראובן ירון הורה לחקור זאת, ואף
ציווה לחפש את האולם הזול ביותר, שבו אפשר
לערוך את ישיבות המליאה.
פקידי־הרשות פנו לשלושה אולמות, וביקשו
הצעות־מחיר. מלון מזדה שלום הציע את אולמו
בחינם, בתנאי שכל אחד מהנוכחים יחוייב להזמין
קפה ועוגה במחיר 30 לירות לאיש. האוניברסיטה
העברית בירושלים, שבה עובד ירון, ושאירחה
עד כה את ישיבות הוועד־המנהל, דרשה אלף
לירות עבור האולם ו־ 22 לירות עבור קפה ועוגה
לאדם. בית אלישבע בירושלים דרש 500 לירות
עבור האולם ו־ 27 לירות עבור קפה ועוגה.
ירון החליט לבחור במלון מזדה שלום.

הסרגד-ה של טאוויו

• בין האזרח לרשות

צולמה, ולכן יוצגו בתוכנית
הערב מישחקי כדורגל מאנג ליה.

הסנדק מבראדפורד

0.30 הקהילה המוסלמית
בבראדפורד, אנגליה, חיה, חו למת
ונושמת את מוחמד פייסל
חוסיין, קשיש בן 73 ממוצא
פאקיסטאני, שהיה בין חמשת
המהגרים הפאקיסטאניים שה גיעו
לבראדפורד לפני ארב עים
שנה. יש המכנים אותי
בשם ״הקיסר״ ,האחרים בשם
״הסנדק״ ,אולם אפילו מתנג-
דיו־בחשאי, המכנים אותו ב שמו,
ללא תוארים, חייבים לו
דבר מה, כמו כל בני קהילת
פאקיסטאן • בבראדפורד, ובזה
כוחו העצום.

• ;?לי כותרת (.)11.10

עורך־הדין אהרון פאפו, חבר
הוועד המנהל של רשות־השי־דור,
מחפש עיוותים בכל תוכ-

ו1ו נוחרת
0110111 חזה
נית. טענתו האחרונה מכוונת
נגד יעקב (״יענקלה״) אגמון
מגיש עלי כותרת של היום
החמישי וכנגד מראויינו מה שבוע
שעבר, הרב שמואל
אבידור הכהן, על המחמאות
שחלקו בעת הראיון להעולם
הזה.

• מרטין דותר קינג

10.20 סוף־סוף הפרק האח רון
בסידרה, שהיתר. אחת ה בחירות
הגרועות של מחלקת
התוכניות בטלוויזיה הישרא לית.
הדגש הוא על הרצח.

1. 1 2

3.00 הפרק הרביעי מבין
תריסר פרקי הבובות של אריק
סמית. נראה כי יהיה על מנה לת
מחלקת התוכניות לילדים,
אסתר סופר, להוריד את הסיד-
רה לפני סיומה. אל הטלוויזיה
מגיעים מיכתבים מילדים רבים,
הדורשים להוריד את הסידרה,
שהיא לדעתם ״ילדותית ומשעממת״
.תחילה חשבו בטל וויזיה,
כי מיכתבים אלה הם
מחאה על כך שהאיש השווה
מיליונים הורד וכי יום השי דור
של מסע בין כוכבים הועתק
מהיום הששי, אולם עתה
מתחילים להבין כי הטענות
הן נגד התוכנית עצמה.

• חידושים והמצאות
6.30 הכוכב נוגה הוא אחד
הכוכבים הבעייתיים ביותר אצל
חוקרי החלל. למרות שמידו תיו
וצורתו הם כאלה כשל
כדור הארץ — הוא גם הקרוב
ביותר לארץ — מגיע חומו ל־
500 מעלות צלזיוס, כפליים
מהחום השורר בתנור והאוויר
שלו הוא תערובת של דו־תח־מוצת
הפחמן ושל כימיקאלים
שונים מהסוג הנמצא בתוך סו ללה.
את המחקר על הנוגה
החלה ארצות־הברית כששיגרה
בשנת ,1974 את החללית מא־רינר,
שחקרה את מזג־האוויר
סביב הנוגה. כעבור שנה של חו
הרוסים חללית שהתקרבה

• שבע, פנים לאשה

• השכוע יומן אירועים
0.20 סקר שנערך

מולדות
אל נוגה, צילמה ושידרה תמו נות
מפני השטח שלו, ששיב־נעו
את החוקרים כי תנאי הקרקע
של נוגה דומים לאלה
של קרקעית הים בכדור ה ארץ.
עתה נמצא בעיצומו מיב-
צע החלל פיוניר — לוויין ד
אוטובוס־חלל אמריקאיים הול כים
וקרבים אל הכוכב. הם
יגיעו אליו החודש ובעזרת
יהלום מודד־אור ורדארים יע בירו
לכדור הארץ, כך מקווים
החוקרים, נתונים חיוניים נו ספים
להכרת הכוכב הלוהט.

הזעקה

יום ש1י

יום רא שון
• הפל נשאר ב,מיש־

• הסרט הערכי (.)6.02

איש עדיין לא הצליח לקבל
מידיו של סלים פתאל. ,מנהל
מחלקת התוכניות של הטל וויזיה
הערבית, את שמו של
הסרט המוקרן מדי יום ששי
בשעה זו. פתאל ממשיך להת עקש,
כי אינו יודע איזה סרט
יוקרן, עד לרגע האחרון, והת-
עקשות זו אינה במקומה. תלו נות
בנושא זה, למנהל הטל וויזיה
בערבית, יוסף בראל,
אינן עוזרות, שהרי בראל אינו
מדבר עם פתאל ואינו מוכן
להיכנס לעימותים עימו בנושא
שהוא שולי, לדעתו.

שבת

יום שי ש׳
• הצריף שד תמרי

3. 12

פחה 8.30 יובל החמישים
של אדית הוא הזדמנות ליוצ רי
הסידרה להתעלל בה עוד
ועוד, בעזרת בעלה, בתה וח תנה.
לארצ׳י לא הספיק הפרק
כדי ״לחגוג״ יובל זה, והחגיגה
תימשך גם בפרק הבא.
10.00 המפיק ריצ׳ארד
דאבלדיי (יום כפול) טוען כי
הוא מבין מם, אחד בנשים.
לכן, כנראה, הפיק אנתולוגיה
של שבע דרמות מוסרטות, ש הראשונה
מביניהן תוקרן ה ערב.
במחזות אלה, שכל אחד
מהם בויים על־ידי במאי אחר,
ומשתתפים בו שחקנים רא שיים
אחרים ,״אנו רואים את
האשה משבע נקודות מבט שונות,״
כדברי דאבלדיי .״אנו
לומדים לדעת שהיא לא תמיד
כפי שהיא נראית. האשד יכו לה
להיות שמחד, ולהסוות עצב,
להיראות בת 50 ולהיות בעלת
רוח צעירה כבת .25 הילדה
יכולה להיות אשד, בגיל 70
ואשה בת 70 יכולה להיות
תמימה כילדה. עקרת־הבית ה קונבנציונאלית
יכולה להיות
מהפכנית צעירה בנפשה, ואי לו
הפרוצה הזקנה יכולה לה יות
אשד, קונבנציונאלית ואט-

• מסד גדול מסף קטן
8.30 לאחר שהצליח לה רוג
בתוכנית האחרונה את
האמפוי בוגארט, ינסה הסופר

בתיה עוזיאל תנחה את הנשים
הצופות בתוכנית מעולה זו של
מירח רביד, כיצד להכין פרחים
מצבעים שונים העשויים
מגרבי-ניילון קרועות. המצל מה
ד,מסיירת של התוכנית תביא
כתבה על דמות מעניינת:
שרה אבן־פרג ,,בידואית צעי רה
שהשתחררה מהמוסדות ה מגבילים
של השבט, אולם לא
ניתקה ממקורותיה, ועוסקת
עתה בעבודה סוציאלית בקרב
הבידואים. שרה גם נותנת הר צאות
לבידואיות, במגמה להפ כן
״מודרניות יותר״ .בנוסף
לכל אלה גם פינת האופנה ה קבועה
של התוכנית.
זוחויוי רסיס הינאני

המוכשר, המתעקש משום מה
להופיע על פני מסך הטלוויז יה,
יצחק (״איציק״) בן־ נר,
לעשות חאראקירי לקולנוע ה־יאפאני,
שלו מוקדשת התוכ נית
של הערב.

שחיתות

בצמרת

גראנט: כאלדינג
שעה 10.15
מהתוכניות האחרונות של סידרה
זו, שאת מקומה תתפוס בקרוב
הסידרה המחודשת של
זה הסוד שלי. אולם למרות
שכבר לא מצלמים תוכניות

חבוי מסח
110310 לימים
7פנים לאש,ה: קיטסון, טואל ודאזנינג
יום ראשון שעה 10.00

על־ידי רשות־השידור גילה,
כי באחרונה ירדה הפופולא-

השבוע נמצא

ריות של תוכנית החדשות הזו.
נראה כי יעל חן מתחילה לבז בז
את הקרדיט שניתן לה על-
ידי הצופים, כאשר החלה לע רוך
את המגאזין. והדבר בולט
במיוחד במערכת החדשות עצ מה.
בעוד שקודם לכן היו ה כתבים
מוכנים להיהרג, כדי״
״לערוך כתבה ליעל״ ,הם מר בים
להתחמק כאשר הם מת בקשים
לערוך כתבה ליומן.
• גלגלים (0צ*ע) .נראה
כי לא רבים מאלה שהחזיקו
מעמד בשבוע שעבר, וראו את
הפרק הראשון והארוך של גלגלים
עד תומו, ימשיכו לצ פות
בו גם השבוע. ולמען
אלה כמה מילים: אריקה, לי
תזיק, מספרת לבעלה אדם,
רוק הדסון, על אהבתה לנהג
המירוצים. היא עוזבת את ה בית
ונוסעת לאירופה עם ה נהג.
אדם המום, אולם שוקע
בעבודה ומנסה לשכוח אותה.

הזעקה: ג׳ונס
שעה 10.15
אחרת, בבעלותו של אדם בשם
טאליוור, השחקן ריצ׳ארד סוד.
במהלך המסיבה מתנפלת צעי רה
בלונדית, השחקנית סוזן
ניוו, על ברנרד, מנשקת אותו
ומבטיחה להתראות עימו מאו חר
יותר. ברנרד נשבע כי אין
הוא יודע מי היא המעריצה
האלמונית. אחרי המסיבה מגיעים
שוטרים לביתו של בר־נרד,
עוצרים אותו כשהוא ב גילופין,
למרות שהוא נשבע
כי לא שתה אלכוהול. גופת
אשתו נמצאת אז בתא המיטען
של מכוניתו. מתיו ארם, השח קן
דינסוויל לאנדן, שנשכר
כדי לדאוג לבטיחות החברה
של ברנרד, מחליט שהבוס ה חדש
שלו אינו רוצח אלא קור בן
של עלילה. הוא חוקר ומג לה
את האמת.

• 0כריבוע (.)8.00

10.20 פרק נוסף בסידרה
המצויינת הבולשת חוקרת.
מחלקת הדובר אינה מסוגלת
לתת חומר־רקע על תוכנית זו,
ועל הפרק שיוקרן הערב, כשם
שאינה מסוגלת לתת חומר־רקע
כימעט על שום תוכנית, קנויה,
או מופקת בארץ, המוקרנת
בטלוויזיה. דובר רשות־ד־,שידורי,
משה עמירב, מסתתר מאחרי
ועדה שקמה לאחרונה, אשר
היתה צריכה להגיש את מסק נותיה
כבר בשבוע שעבר, ואשר
תפקידה היה לנסח המל צות
כיצד להחיות את הדוברות

סרט נוסף בסידרת המתח
המצויינת ת׳רילר (רעד) .ג׳ני-
פר פיל, השחקנית מריאן דיי־נזונד,
נרצחה. כל העדויות
מצביעות על כך שבעלה, בר-
נרד, איש־עסקים אמריקאי, ה שחקן
כריסטופר ג׳ונס, הוא
הרוצח. בערב הרצח משתתף
ברנרד במסיבה לרגל איחוד
בין החברה שלו לבין חברה

שעה 9,20

יום שליש•
• למישפתה (.)7.00

גלגלים: הדסון ורמיק

חית.״ לדאבלדיי יש גם הו כחה
ניצחת להבנתו בנשים:
״איני מסתכל עליהן מגבוה.
אני מנסה לראותן מתוך הבנה
וחיבה, אם כי ללא רגשנות.״
קשה להניח כי לאור השקפת־עולם
כזו יכולה ד,סידרה להיות
מוצלחת. ועל כך ניתן יהיה
לשפוט על פי הפרק הראשון,
הקרוי משאלה לאמו של דלי.

1זוש 1ח המוהיח
שר הנח צה
קוויני, השחקנית רות דאנינג,
היא אשה בשנות ד,־ 60 שלה,
הנודדת בדרכים עם בנד, וילי,
השחקן קן קיטסון, שהוא בחור
מגודל בן ,30 ברמה שיכלית
של בן .9הוא תלוי לחלוטין
באמו, וזו מנצלת תלות זו כדי
לחלק הוראות. השניים מגי עים
לבית נטוש, שבו הם פוגשים
את בריידי, השחקנית
מורין טואל, מבוגרת מווילי
ב־ 10 שנים. שתי הנשים שונאות
זו את זו, ובריידי מנסה
ומצליחה לגזול את וילי מאמו.
מסקנת הפרק, שנכתבה על־ידי
ריי ניקסון: אסור לנשים של
דאבלדיי לרדות בבניהן.

ויחסי־ד,ציבור של רשות־ד,שידור.
חברי הוועדה, אריאל וויו־שטיין
וצבי(״הזי״) זינדר, כבר
הכינו כמה טיוטות לדו״ח ש להם,
אשר בוודאי יעורר שע רורייה
ברשות־השידור. בין
יתד המסקנות שלהם, המסקנה
שמנכ״ל הרשות, יצחק ליבוי,
דואג לפירסומו האישי, וכי על
לשכת הדובר להוציא הודעות
לעתונות המפארות את ליבני,
במקום לעשות את עבודתם כ ראוי.
מסקנה אחרת היא נגד
הנהלת רשות־ד,שידור, הרוצה
ממש את מחלקת הדובר, ואינה
מאשרת תקנים ומנסה להביא
לכך שלתפקידים מקצועיים,
כמו של דוברים, יאויישו על
ידי פקידות חסרות השכלה ו ידע.
ההנהלה אינה אוהבת את
העתונות החושפת מדי יום ב יומו
את מחדלי הניהול שלה,
ומנסה להתנקם בה דרך דוברי
הטלוויזיה. מסקנה נוספת של
הוועדה, אשר לא טרחה כלל
לקרוא לעתונאים כדי להעיד
בפניה, היא שיש להגדיל את
תקציב לשכת הדובר מחצי מיל יון
הלירות שכבר הוקצבו לה.
בין היתר גילתה הוועדה כי
לשכת הדובר עברה כבר בל פחות
100 אחוז את תקציב בן
100,000 הלירות שלה שיועד
לתמונות.

נוספות של 9בריבוע מתכ ננים
מפיקיה עוד תוכנית מיוחדת
אחת, שתשודר בפורים :
בתוכנית זו ישבו במישבצות,
ליד אנשי הצוות הקבועים,
תשעה מד,ליצנים שבין חברי־הכנסת.

לו גראנט (.)10.15

אי אפשר היה בלי זה, גם
בסידרה מצויינת זו. לו מסתבך
עם אלמנתו של כתב ה־טריביון,
השחקנית גלוריה
אולדרידג׳ ,ואין לו לב להוריד
אותה ממנו. האלמנה מוצאת
הרבה יותר מניחומים בהבעת
הניחומים של לו. אולם פרשה
זו היא חד־פעמית בסידרה.
קבועה יותר היא הדמות המ יוחדת
של מרגרט פאנשון,
בעלת העיתון שבו עובד
גראנט, אותה מגלמת השחק נית
ננסי מרצ׳אנד. מרצ׳אנד
החלה את דרכה בעולם הבי דור
כקרייניודילדה בדרא-
מות, ברדיו המקומי בבופאלו,
שם נולדה. כשהתבגרה עברה
לניו־יורק, נדדה בין תיאטר אות
רבים והדבר היחיד שאו תו
גילתה בעיר הגדולה היה
בעלה, השחקן פ אל ספרר, עי-
מו היא חיה עד היום. היא
הופיעה בהצגות תיאטרון וב סרטי
טלוויזיה, ביניהם הסרט
הראשון, אשה קטנה, שבו הו פיעה
שחקנית ללא חולצה. ה שחקנית
הזו לא היתר, מר-
צ׳אנד. נראה כי מרצ׳אנד מז דהה
לחלוטין עם הדמות שאו תה
היא משחקת בלו גראנט.

—י —י 47

במדינה
ב תי ס!1הר
די רול אוניברסיטת
הפשע

ממקום להשלח למאמר
יעבוד העבריין למען
קורבנו — אם תתקבל
הצעת השופט חיים כהן

1(1 0 .5

סבר•1פת
ל רגינ או עלבסיס ביטומן
תוצרת ד1ר1ארה״ב
לעיפו ובבת הרבב
ותחת״ונו.
מונעחלודה ורקבון, מבודדרעש אוסם חדירתאבק ומים.
להשיג בחנויותצבעים.

יבואנים: יעקבי ובניו בע״מ, רח׳ הח שמל 1תל־אביב, טל.621565 .

יע4 -

נחעדון 5לתרב 1ת
חדשה
רח׳ הס ,5חל -אבי ב
טל 297263 .

ת כני ת ה חו ד ש
יום ה : 30.11 /הסרט הישראלי
״קשר הדבש׳׳ ודיון על הקולנוע בהשתתפות הפוליטי הישראלי,
הבמאי ייעוד לבנון.
* יום ה׳ : 7.12 ,״בלו סאטירה
דברתית בביצוע נחום שליט.
* יום ה׳ : 14.12 ,רב־שיח תוכנית
השלום וכוחות השלום בישראל.
משתתפים: ח״כ מאיר וילנר, ח״כ
מאיר פעיל וויקטור שם־טוב (שר־הבריאות
לשעבר).
* יום ה׳ : 21.12 ,״ערב בלדות״ עם
גליה ישי — דני כץ.

0פ 0״מורלה״
קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רדבקס״

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת

סירסו אידי א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפיו 227118 ,227117

חניה חופשית

+יום ה׳ : 28.12 הסרט ״האם שמעת
על הפנתרים השחורים, אדון
משה?״ .דיון עם ח״כ צ׳רלי ביטון
ומני כהן.
המועדון פתוח משעה 8כערב ;
התוכניות מתחילות בשעה 9בערב
בימי שני — מוסיקה, עתונות ישראלית
וזרה.
אמנים בחסות הפקות תיאטרון
כית־חובן

ירובקס־הגיע מלאי חדש של
הצלחות הנפלאות של ״רוכקם״

איך להקל על הצפיפות הנוראה השוררת
בבתי־הסוהר במדינה!
הצעה מהפכנית הועלתה השבוע: להמיר
עונשי־מאסר עד תישעה חודשים ב״
עבודת־חוץ.
כיום מותר להמיר כך רק עונשים עד
שלושה חודשים. מי שזכה בכך ממשיך
לנוד בבית, אך מתייצב בכל בוקר ב־תחנת־מישטרה
או במקום אחר שנקבע לו,
ושם הוא עוסק עד הערב בעבודה יצרנית
המתאימה לכישוריו.
אם תורחב הזכות לנדונים עד תישעה
חודשי־מאסר, יהיו לכך מייד תוצאות חיו ביות

• הדבר ידלל את אוכלוסיית בית־הסוהר,
יקל על הצפיפות שם, שהיא תת״
אנושית.
י• אנשים שאינם עבריינים מועדים
לא יתערבו באוכלוסייה הקבועה של בתי־הסוהר,
ולא יעברו את ״אוניברסיטת ה פשע״.

אנשים אלה לא יהיו צפויים לאונס
הומו־סכסואלי ולעישון סמים, שהם נחלת
כימעט כל אסיר במדינה.
הממשלה גנזה. הצעה זו הוצעה על־ידי
ועדת־מישנה הדנה ברפורמה של בתי-
הסוהר.
התוצאה עד כה: ההצעה נגנזה על-ידי
הממשלה.
זאת גילה השבוע חיים כהן, שופט בית־המישפט
העליון, היושב מזה שנים רבות
בראש ועדה לבדיקת דרכי־הענישה במדינה.
כהן גילה טפח מעבודת הוועדה
וועדות־המישנה שלה, בהרצאה שנשא באוניברסיטת
תל-אביב. הסטודנטים באו
אליה בהמוניהם, נתלו על החלונות וישבו
במיסדרון. כי חיים כהן ידוע כמרצה שנון,
מלא חוש־הומור וחריף־שכל.
השופט בעל הקרחת המייוחדת־במינה
דיבר במרירות מוסווית על גישת הממשלה,
המתעלמת מהצעות הוועדה או גונזת אותן.
בין שאר ההצעות: להנהיג בארץ עונש
חדש, המבוסס על הנסיון הקיים בבריטניה
— עבודה למען הכלל או למען הקורבן.
לפי הצעה זו יוכל השופט, במיקרים
המתאימים, לדון את העבריין לכמה חוד-
שי-עבודה בבית־חולים, במגן־דויד אדום
או אפילו בטיפול בקורבנו, או לעבודה
אחרת ששכרה ישולם לקורבן ויפצה אותו
על הסבל והנזקים. שנגרמו לו. כל זאת
במקום מאסר — שתוצאותיו השליליות
ברורות כיום לכל מומחה.

ר מ תיי ם
מ עבר ל ס בי ש
באין ג׳טר עילי ובלי
רמזורים מסבנים ילדי רמתיים
את חייהם מדי יום ביומו, בלבתם
לבית־ספר ובשובם ממנו
תושבי הוד־השרון סיגלו לעצמם נוהג :
בכל פעם שהם נוסעים בכביש המהיר
המחבר את אזורם עם תל-אביב, בקטע
שבין צומת־מורשה לצומת־רענגה, הם מת פללים
שייצאו בשלום, כי הכביש החד־מסלולי
הזה הוא אחד הכבישים המסוכנים
ביותר בארץ, עמוס משאיות, מכוניות פר טיות
ואוטובוסים. וכרגיל: כל אחד מנסה
לעקוף את שכנו לכביש. כימעט שאין
יום שבו לא !נראית מכונית הפוכה בשולי
הכביש, ולפני זמן מה תבע הכביש קור בנות
נוספים — אם צעירה ובנה התינוק
ניספו כאשר מכוניתם התנגשה במשאית.
אך דומה כי לבעיית הכביש המהיר,
שכדי לעקוף אותו מצאו תושבי האיזור
קיצורי־דרך מסוכנים לא פחות, תמצא בק רוב
את פיתרונה. כביש רב־מסלולי נסלל
בימים אלה, וכאשר יושלם תפחת מידת
(המשך בעמוד )56
העולם הזה 2152

קולנוע
י שראל
בוש המליונים
הנושא המסקרן ביותר את כל מי ש עושה
באחרונה סרטים בארץ, הוא גורל
קרן 12 המיליונים, שאושרה עקרונית על-
ידי ועדודהכספים של הכנסת עוד בחודש
אפריל, ואשר עומדת סוף־סוף להתחיל
לפעול.
ביום השישי האחרון, גובש כימעט ב תקנון,
פעולתה של הקרן, אחרי שנער כו
כמה שינויים נוספים. עתה צריך רק
להמתין לסיום המשא־ומתן עם שני ה שופטים
היחידים שיפעלו במיסגרת הקרן,
ולניסוח המישפטי המדוייק של היועץ
המישפטי, ואז אפשר יהיה לפרסם את
התקנון בעיתון ולהזמין את הפרוייקטים
הראשונים.
בינתיים מסתבר שחל שינוי כלשהו במעמד
השופטים. הם אומנם ימשיכו להיות
בעלי זכות בלעדית על כל תכנית שתוגש
להם (עכשיו כבר ברור שיידרש תסריט
מפורט, תקציב מדוייק, שם של במאי
מיועד, בקיצור, תיק הפקה שלם) .אולם
במקום שופטים ייכונו רפרנטים וזאת
משום שיוטל עליהם לא רק לבחור את
הראויים לפרס, אלא גם לעקוב אחריהם
במשך כל ההפקה, כדי לדאוג, שאכן
אותה רוח איכותית שזיכתה אותם בכסף,
תישמר גם במוצר הסופי ולא רק על
הנייר.
שינוי נוסף הוא הסרת ההגבלה בגודל
התמיכה. עד כה דובר על מתן מיליון
לירות לסרט (השקעה שהופכת למענק אם
הסרט אינו מכסה הוצאותיו) היום, מותר
לרפרנט העוקב אחר ההפקה, להמליץ על
הגדלת התמיכה, כדי להוציא סרטים מב טיחים
ממצוקה כספית.
זכות הווטו. בישיבה האחרונה, בהמלצתו
של ח״כ עדי אמוראי, הוחלט
לקבל לדיון כל סרט שהפקתו החלה מאז
אפריל , 1978 כדי שעושי הסרט לא ייצאו
מקופחים מן הסחבת הביורוקרטית שעיק־בה
את הקרן עד היום. כלומר, סרט ש נעשה
כבר, במיסגרת הזמן הזה, יכול
עדיין לפנות לקרן, ולקוות שזו תכסה
חלק מחובותיו.
כל הכספים מן הקרן אינם באים במ קום
ההלוואות והחזר המסים של מישרד
התעשיה, המיסחר והתיירות המהווים עי דוד
נפרד. אולם, מצד שני, לא תסכים
הקרן להעניק פרסים נוספים, למי ש כבר
קיבל פרסי עידוד, משמעותיים, כמו
למשל הפרסים על תסריטים 700,000(.
ל״י) מן המועצה לתרבות. מי שיוותר על
פרס זה יוכל לפנות לקרן.
מי שמתקומם נגד שיטת השיפוט, יכול
להתנחם בעובדה שהשופטים מונו לשנה
בילבד, וכל מי שנדחה על ידם יכול
לפנות שוב בשנה הבאה. אולם מסתבר
שמעל השופטים, עומדת הנהלה. זו אינה
מתערבת, אבל יש לה זכות וטו. ומאחר
שהרוב המכריע בה פוליטיקאים, אין צורך
לנחש למה בדיוק הם עלולים להתנגד.
אליה וקוץ בה.

שבוע הסרט הצרפתי
יהיו יחסי ישראל-צרפת כאשר יהיו,
דבר אחד יש לומר לזכות השגרירות ה צרפתית
בתל־אביב. יש לה תודעת קול נוע
גדולה יותר מכל נציגות זרה אחרת
בישראל, שלא לדבר על תודעת הקולנוע
של המימסד הישראלי,
יחס זה לאומנות השביעית מתבטא ב כמה
צורות. ראשית, מרכז תרבות־צרפת
מצוייד בארכיון סרטים ניכבד ומגוון
להפליא, המציע מיבחר עשיר מתוצרת
הקולנוע הצרפתי, הרבה מכפי שמציעה
ההפצה המיסהרית בארץ. שנית, הסרטים
הללו מוצגים דרך קבע במרכז־התרבות
לקהל הרחב, ולמרות השוביניזם הצרפתי
המפורסם, מצויידים הסרטים בתרגום אנג לי
בסוף הסרט, כך שגם אלה שאינם
דוברים את שפתו של מולייר יוכלו ליה נות
מן הסרטים. שלישית, ולא פחות
חשוב, השגרירות ומרכז התרבות מארגנים
מדי פעם בפעם שבועות של הקול נוע
הצרפתי, מביאים סרטים שאחרת,
איש לא היה מציג אותם בישראל. מצ טרפים
במאי או שניים שמסביר לאמצעי
התיקשורת בארץ, מה בדיוק קורה בעולם
הסרטים הפריסאי.
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 2152

הצ>>ד
ב>ער
שומר היערות (צפון, תל-אביב,
ברית־המועצות) — קל מאד לסכם
סרט זה: סיפור שתי פגישותיו של
קצין רוסי עם צייד מונגולי. התקופה — תחילת המאה.
הרקע /יערות־העד והשממות האינסופיות של סיביר. הקצין
נשלח לשם כדי להכין מפות של האיזור, ואילו הצייד
המונגולי חי שם את כל חייו.
כל מי שזוכר את הזיקוקין־די־נור הקולנועיים של הבמאי
אקירה קורסאווה בסרטים כמו ״שבעת הסמוראים״ ,״יו-
ג׳ימבו״ או ״סאנז׳ורו״ מוטב שייזהר. סירטו החדש הוא
האיטי, המוצנע והמופנם מבין כל הסרטים שעשה עד היום.
הסרט כולו הוא סידרה ארוכה של מסעות. אין בו גיבורים
או נבלים, אין בו אפילו עימות של ממש בין הדמויות השונות.
סרט על אנשים מול הטבע ואנשים המשתלבים בתוכו.
משום כך, מה שחשוב בראש ובראשונה בסרט זה, הוא
הרגשת המרחב, הקולות המתנשאים מתוך מדבר ריק, או
יער עבות, קרני השמש המבהיקות מבעד לענפי העצים,
והתחושה שהעולם כולו; הצמחיה הנוף, החיות, והאנשים,
הם יצירה אחת מופלאה ואחידה.
ייתכן שכל זה נשמע מסובך, שכן קורסאווה ניסה להביא
כאן את הקולנוע למימד של הירהור פילוסופי על מהות
החיים, ואין זה מן הדברים שצופה הקולנוע המצוי מחפש
על הבד. ייתכן שדמותו של דרסו אוזלה, הצייד המונגולי

מקסים מורזוק — שעור בצליפה
תיראה משעממת מה גם שאינה עושה מעשה גבורה.
אולם כל מי שמוכן לראות בסרט, יותר מאשר אמצעי
לספר סיפור, כל מי שרגיש לצורת התמונה על המסך,
ולצליל הבוקע מתוך הרמקולים, כל מי שמאמין שהקולנוע
הוא שפה, שבה אפשר להביע כל רעיון שבעולם, אם יודעים
כיצד להשתמש בה, חייב לעצמו לראות סרט זה.

־ הפרחח עז
בכרך ־
הפרחחים (הוד, תל־אביב, צרפת)
— כשיצא סרט זה לאור
בצרפת, לפני כארבע שנים, זיעזע
שם את הצופים במנות האלימות העצומות שבו. ואילו
היום, ניראים קטעים נכבדים מן הסרט שיגרתיים למדי,
אין בהם דבר שיכול להסעיר באמת את הרוחות, וזה רק
מוכיח עד כמה התחסנה האנושות, בפרק זמן כה קצר.
זהו סיפורם של שני פרחחים, הגונבים מכוניות, שודדים
כסף, פורצים לדירות, אונסים נערות, וכל זה כאמצעי להעביר
את הזמן ולהשיג את ההרגשה המופלאה עליה הם
מדברים :״האם לא טוב לנו כך״ שואל כל הזמן האחד
מהם את השני.
כוונתו של ברטראן בליאה, במאי הסרט, היתה לדבר
על אובדן ערכים, על העובדה שכאשר ״טוב לנו״ או ״לא
טוב לנו״ הוא השיקול היחידי להתנהגות האדם, הדברים
האיומים ביותר יכולים להתרחש אצל האנשים הרגילים
ביותר. בליאה דואג לצייר את שני הפרחחים כביריונים
מן השורה ואינו מנסה לחבב אותם יתר על המידה. מצד
שני הם נראים כשיות תמימות מול אדם בעל תודעת פשע
אמיתית, שהאכזריות טבועה בדמו ואינה משמשת רק
כאמצעי נואש לבידור.
נוסף לכך, מצביע הסרט על סופם האפשרי של שני

דפרדיה, מיאו־מיאו וצאוואר —
הפרחחים. בסצינה שבה הם מנסים להושיע, בדרכם, אסירה
משוחררת מתבגרת, שהיא אולי השתקפות שלהם. סצינה
זו, אולי בזכות ז׳אן מורו המצטרפת לצמד ג׳ראר דפארדיה
ופאטריק צאוואר ומגלמת את דמות האשה, היא גם המרגשת
ביותר בסרט כולו.

והמוקיון
בז>רה
האחד והיחיד (גת, תל-אביב,
ארצות־הברית) — קארל ריינר,
שכתב וביים סרט זה, ידוע בדרך-
כלל כאיש שנון, שותף לשעבר של מל ברוקס, וכמי שעשה
סרטים כמו ״הו אלהים״ ,בעלי הומור אמריקני אופייני.
כאן התבקש כנראה לספק את קרש״הקפיצה המתאים לכוכב
טלוויזיה פופולארי מאד מעבר לאוקיאנוס, הנרי וינקלר,
אל המסך הגדול. אבל אם המוצר נתפר על-פי מידותיו של
המזמין, נראה שהמידות הללו קטנות למדי.
וינקלר מגלם דמותו של צעיר המשוכנע שהוא אחד
ויחיד במינו, אישיות כאריזמטית שאין דוגמתה, אדם שעתיד
לרשת את כל גדולי הבמה והבד. תשואות הקהל הן המזון
האהוב עליו, ושום דבר אינו יכול לעמוד בפני ה״אני״
המנופח שלו.
כל מה שהוא מצליח לקצור, בעזרת החוצפה ושיחרור
הבלמים הנפשיים שלו, זה אשה שמבחינה כנראה באדם
הרגיש והנעים שמתחת לחיצוניות הרברבנית (צריך לומר
שוינקלר מיטיב להסתיר רובד זה) .מכאן והלאה המלאכה
קשה יותר. הזוג הצעיר יוצא לכבוש את ברודווי, אלא
שברודוווי עדיין איננה בשלה לכיבוש, ואין אמרגן שייתעלף
מרוב התפעלות, למראה הגאון. בלית־ברירה, הוא עושה
קאריירה כמתאבק המקצועי המצחיק ביותר בשטח, שעה
שאשתו נאלצת להשלים עם העובדה שהקסם העיקרי של
בעלה, הוא דווקא בראוותנותו ובלעדיה, אין הוא האיש

וינקלר — מתאבק בראי עקום
שבחרה לחיות לצידו.
כל עוד זורק ריינר המצאות קומיות, בשלבים הראשונים
של הסרט, ואינו לוקח את עצמו ברצינות, אפשר להתייחס
לסרט כאל בדותא משעשעת ולא מזיקה. אבל ברגע שצצות
אמיתות גדולות על עסקי השעשועים ועל המתעסקים בהם,
והמלודדמה קורצת מאחרי הפינה, מתחיל העניין להלאות
ולחזור על עצמו, ללא הצדקה.

ש?נת1
(המשך מעמוד )49
אהבת אדם* ואכן, החל מיום השישי
הקרוב, עומד להיערך, במרכז התרבות
הצרפתי, שבוע נוסף כזה, שבו כלולים
שמונה סרטים, שהובטחה הצגתם בארץ,
של לפחות שלושה מהם, במועד מאוחר
יותר, גם מחוץ למיסגרת הסברתית.
הקוראים הקבועים של מדור זה ישמחו
בוודאי להזדמנות לראות, סוף־סוף, כמה
מן הסרטים שדווח עליהם מפסטיבלים
שונים. לדוגמא, אחת שרה, השנייה לא,
סירטה של אניאס וארדה (האושר, קלי־או
מחמש עד שבע) ,שזכה בפרס בפסטיבל
טאורמינה, והיה אחד הצימוקים
של פסטיבל ניו־יורק בשנה שעברה. זהו
אחד הסרטים המפוקחים והנבונים ביו תר
שנעשו על מעמדה המשתנה של ה אשד,
בחברה.
בסרט מתוארות שתי ידידות, שאחת
מהן פונה לזימרה והשנייה הופכת עק־רת־בית,
אך כל אחת בדרכה, שואפת
להגיע לעצמאות ריגשית ופיסית גם יחד,
בחברה שבה האשד, היא בדרך כלל פו־על־יוצא
של יחסיה עם גבר. הסיפור
ניפרס על פני 14 שבים, שלוש ארצות
(צרפת, הולנד ופרס) ומכיל כל אותם
השינויים שהזמן, והמקום הגיאוגרפי, מש פיעים
על שתי הגיבורות.
להבדיל ממרבית הסרטים בנושא זה,
משוחרר סירטה של וארדה, כמעט לחלו־

טין, מסיסמות והטפות צרות עין. אותה
אהבת אדם עמוקה שהיתה מעלתה העיק רית
בסרטים קודמים, היא המנחה אותה
גם כאן, והחוש האסתטי שהפך בזמנו את
״האושר״ להיט בישראל (ושבעיני חלק
מן המבקרים נחשב מוגזם) בולט גם כאן
במידה ניכרת.
סרט אחר, גם הוא על מעמדה של
האשד, בחברה המודרנית, הפעם מצוייר
בקווים בוטים יותר, מביאה במאית אח רת,
בשם יאניק בלון (שתלווה בעצמה
את הצגות סירטה בארץ) .שמו של הס רט
הוא אונס האהבה, והוא עוקב אחר
תגובותיה של אשה, שנאנסה על־ידי אר בעה
גברים ומנסה לחיות עם תגובותיה,
ועם אלה של החברה, שמרביתה אדישה,
למעשה שלו היא נפלה קורבן. מסקנתה
של הגברת בלון, כי מה שקרה לגיבורה
הוא חלק בלתי נפרד מן האלימות בתקופתנו,
עשויה להיראות פחות מדי רא־דיקלית
לכמה מן הפעילות של הליגה
לשיחרור האשה.
מוקיון עזר• על ״אני פייר ריבייר,
שרצחתי את אמי, אחי ואחותי נכתב
במדור כאשר הוצג הסרט בפסטיבל קאן.
אין ספק שזהו אחד המחקרים הקולנו עיים
המרתקים ביותר על טבע האדם.
זהו שיחזור מעשה רצח שקרה במאה
ה־ 19 כאשר בן כפר בור, גס ועם הארץ,
רצח את אמו, אחיו ואחותו, מפני שירדו
לחיי אביו. משנתפס, נתבקש הצעיר להס ביר
את מניעיו, ולמרבה הפלא, האיש
שנחשב מפגר בשיכלו וקשה ביטוי, לא
זו בילבד שהצליח לצייר תמונה מלאה
ומעמיקה של קורותיו, אלא גם להביאם

נאטאלי נל ב״אונס האהבה״ של יאניק כדון
אונס כתולדה של אלימות החברה
ב עויות) .סיפור זה על התערבות לבנים
בחיי אפריקה־ד,שחורה, מציג תמונה קודרת
כל־כך של פעילות מישרד־החוץ ה צרפתי
שם, עד שאין אלא להתייחס ב כבוד
ובהערצה לכך שאותו מישדד מש מש
כאכסניה להצגתו בארץ. הדמיון בין
עלילת הסרט לפרשת לומומבה אינו מיק רי,
מה עוד שהאיש שכתב את הסיפור,
ג׳ורג׳ קונשון, שהה בתחילת שנות ה שישים,
כדיפלומט צרפתי באפריקה, והיה
קרוב ללבטים הכואבים הראשונים של
היבשת המתעוררת. הסרט יוצג בקרוב
גם בבתי־ד,קולנוע בארץ.
סרט נוסף שהפצתו היבטחה (כמובן)
הוא סירטו החדש של פרנסואה טריפו

בכתב. מיסמך זה היה מקור למחקר משו תף
של הוגה הדיעות הצרפתי מישל פוקו
ותלמידיו, מחקר ששימש את הבמאי רנה
אליו, כדי להציג נתח של חיי כפר צרפ תי
בדיוק מדהים, וכדי לרמוז על מעמ קי
הנפש האנושית ועל יחסיות המוש גים
הנדושים של שפוי או מטורף( .הצל מת
הישראלית נורית אביב היתד, שותפה
לעשיית סרט זה, ולסירטה של אניאס
וארדה).
נושא דומה, בטיפול קצת שונה, מביא
במאי, בשם ברטראן טאברניה, הנחשב
היום לאחד היוצרים החשובים בצרפת
(אף אחד מסרטיו עוד לא הוצג בישראל).
ברוצח והשופט, מתרכז גם טאברניה ב סיפור
אמיתי, על איכר שניסה לרצוח את
אהובתו ולהתאבד. הוא נכשל במזימתו.
אהובתו נשארת בחיים, ואילו הוא מאוש פז
בבית־חולים, שם מצילים גם את
חייו, אבל שני כדורי אקדח נשארים
נעוצים בגולגולתו. אחרי שהוא משתח רר,
מבצע האיש סידרה של רציחות,
וכאשר מביאים אותו לכס־המישפט, הוא
טוען ש״רצח אחד יכול להוביל לעמוד
.התליה, אבל כל־כך הרבה רציחות, יכולות
להוביל רק לבית-משוגעים.״ הסרט,
שזכה לכמה פרסים בצרפת, יהווה הזדמ נות
ראשונה לישראלים, לראות את מישל
גאלאברי, קומיקאי המוכר בדרך־כלל כ־מוקיון
עזר של לואי דה־פינס, בתפקיד
הרוצח, עבורו קיבל את פרס הסחר (ה אוסקר
הצרפתי) במולדתו.
האיש הישן. ועוד סרט שהוזכר במדור:
מדינת פרא או עולס פראי או
מצב פרוע (לשם הצרפתי יש כמה משמ
הסרט
מהווה שינוי קיצוני בסיגנון, עבור
הבמאי ברנר קייסאן, שזכה לפני שנתיים
בפרס עבור סרט נסיוני מוזר בשם האישי
הישן, שכולו הוקדש לדמותו של סטו דנט
שמנתק בהדרגה את קשריו עם ה עולם
החיצוני. הפעם, נראה שבחר לעצ מו
אווירה הרבה יותר נינוחה וחברה
הרבה יותר מגוונת.
הרווק והאלמן. ולבסוף, הפקה מיס-
חרית לכאורה, אך עם זאת, בעלת עקיצות
שרומזות ליותר מסתם בדיחה. רובין
דייוויס, הבמאי, הוא בנו של אחד ה מפיצים
הגדולים של הקולנוע הצרפתי,
ומשום כך, היה לו קל לארגן את שלושת
שחקניו הראשיים, ברנרד בליאה, דאק
דופילו ואלידה ואלי, שמגישים גירסה
יוצאת דופן של הזיקגה, שבה הרישעות,
הקינאה והשחצנות תופסים מקום מרכזי.
דופילו הוא רווק זקן שמזמין את ידידו
האלמן, בליאה להתגורר עמו, ומשתמש
בו, כשזה מקבל את ההזמנה, כקיר להט-
חת עלבונות וכממלא מקום עקרת־בית,
עד שהוא מעורר בבליאה את כל התחושות
הרדומות של שינאה ונקמה. הסרט ייצג
את צרפת, לפני שנים אחדות בפסטיבל ה סרטים
בקאן.
כאמור, שבוע הסרט הצרפתי נערך
במרכז תרבות צרפת, בתל־אביב, ולמי ש מתעניין
בקולנוע, כדאי לבקר, ולו בגלל
הסיבה הפשוטה, שמעטים סיכוייו לראות
חמישה מתוך סרטים אלה, במקום אחר
וחבל להחמיצם.

ת ד רי ך
חו בהלראות
תל״אביב — רוקמת התחרה, שומר
היערות, אשה לא נשואה.
ירושלים — חייל בכחול.

תלא בי ב
רוקמת התחרה (מחיאת,

טריפו ב,,חדר הירוק״
השחקן הוא הבמאי
החדר הירוק, בהשראת סיפור של הנרי
ג׳יימס. גם על סרט זה נכתב כבר במדור.
צריך אולי רק להוסיף שטריפו, ככמה
מידידיו, חלוצי הגל־החדש, מגלה באח רונה
חיבה יתרה לסופר האמריקני שהר בה
לטייל באירופה. תחילה היה זה שאב*
רול, שהעביר כמה מסיפוריו למסך ה טלוויזיה,
אחר־כך ריווט שכלל סיפור של
ג׳יימס בסלין וג׳ולי יוצאות לשיט ועתה
מצטרף גם טריפו לאופנה.
הסרט השלישי שנרכש להפצה בישראל,
מבין סירטי השבוע, הוא מאהב כיס, רומן
בין צעיר בן 17 לאשר, המבוגרת ממנו.

צרפת־שווייץ) — כל אהבתה של ספרית
קטנה אינה מספיקה כדי לגשר מעל ה תהום
המפרידה בינה לבין סטודנט למד־עי־הרוח,
תהום מעמדית ואינטלקטואלית
גם יחד. סרט רגיש ומפוכח ביותר, משחק
מרשים של איזבל הופר.

י רו ש לי ם
חייל ככחול (בנייני האומה,
ארצות־הברית) — כיבוש המערב כרצח
עם, ולא כמאבק חלוצי, כפי שנהוג היה
לראות פעם במערבונים. הבמאי רלף נל־סון
אינו חוסך בזוועות, במטרה לזעזע
את הצופים. עם קנדים ברגן ופיטר
שטראום.

חי פ ה
* * הופר (אמפיתיאטרון, ארצות־הברית)
— עימות בין שלושה דורות של
כפילים אמיצים — אחד בגימלאות, אחד
בפיסגה ואחד בשער.
העולם הזה 2152