גליון 2153 מתאריך 6 בדצמבר 1978

למימשל הרומני היא ״הקשר !היהודי״
של נשיא רומניה, ניקולא צ׳אושסקו:
אחד מכניו של נשיא רומניה נשוי לאשה
שאמה יהודיה, כך שהנכד שיוולד לו
יהיה יהודי. לאשתו של נשיא רומניה, אלנה
צ׳אושסקו, יש אח הנשוי גם הוא ליהודיה.

תנ!*נן ין י
חשש ל גו ד ל
הסכם השלום
ידיעות שהגיעו׳לירושלים בשבוע שעבר
ממצריים. מעוררות דאגה חמורה בקשר
לעתיד חוזה השלום. על״פי ידיעות אלה
עלול נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת,
לנקוט כצעד שפירושו הממשי יהיה
ביטול כל מה שהושג כשיחות השלום
בוושינגטון.
סאדאת עלול לנצל, על־פי ידיעות אלה, את תשובתו
התקיפה והבלתי מתפשרת של ראש־הממשלד, מנחם
בגין לאיגרת האישית ששיגר אליו, כתואנה להפסקה
מוחלטת של כל המגעים עם ישראל.

חרף ״קשר יהודי״ זה קיימת כיום סכנת הידרדרות
ביחסי רומניה־ישראל, בשל גל לאומנות הגואה עתה
ברומניה. גל זה מופנה בין היתר נגד שיכבת
עסקנים ותיקים המכונה ״המישמרת הסטאליניסטית״,
הכוללת יהודים רבים שהוצאו בשנים האחרונות
מתפקידי מפתח ברומניה.

ככר כיום יש ברומניה תסיסה נגד
יהודים, המתבטאת בנסיונות שונים
להחשידם כחוסר נאמנות לקו של
צ׳אושסקו, הידוע כלאומני נוקשה.

ענק י לקונארן ישראל
הפסדים כסכומים של עשרות מיליוני ל״י
נגרמו לאחד הקונצרנים הישראליים
הגדולים כיותר, בתוצאה מביטול עיסקת־ענק
עם מדינה זדה. על־פי ההסכם עם
אותה מדינה עמד הקונצרן להיות שותף
בתישלובת תעשייתית מסויימת, שעמדה
להיות אחת הגדולות כעולם מסוגה

כירושלים חוששים שסאדאת ינקוט כצעד
זה עוד לפני טכס חלוקת פרס נוכל לשלום,
כעשירי כחודש, כמטרה לשים ללעג
ולקלס את כנין כמעמד זה.

התישלובת, שעמדה להיות מוקמת במדינה הזרה,
עתידה היתה לייצר בסכומים של מיליארדי דולארים.
עם ביטול העיסקה ירדו לטימיון שלוש שנות תיכנון,
שההשקעה בהן היתה ברובה של הקונצרן הישראלי
והסתכמה בעשרות מיליוני ל״י.

גם אם ישהה אל־סאדאת את תגובתו, נערכים כבר
בירושלים לקראת האפשרות של פיצוץ מוחלט
של הסכמי קמנדדייוויד, כדי לצאת במערכת הסברה
בעולם על מנת להוכיח שמצריים היא האשמה
בכישלון יוזמת השלום.

הטבות מפליגות

ד אגה ליחס׳
חור כי ה-ישראל
תורכיה מנהלת באחרונה מדיניות התקרבות אל
שתיים ממדינות הסירוב הערביות: לוב ועיראק.
ראש־ממשלת תורכיה, בולט אצ׳וויט, יצא במוצאי־השבת
שעברה לעיראק, לביקור אצל חסן אל־באקר,
כדי לדון עימו על הסכם־סחר תורכי־עיראקי.
לביקור זה קדמו שלושה הסכמי־סחר שנחתמו
באוגוסט ובספטמבר השנה, שניים עם לוב ואחד
עם עיראק. בהסכם עם לוב נקבעו, בין השאר,
כמויות הנפט שלוב אמורה לספק לתורכיה
בתנאים נוחים ובזול, תמורת העסקת פועלים
תורכים בפרוייקטים משותפים לתורכיה וללוב.

סמוך לחתימת ההסכמים האדה, באוגוסט
השנה, כיקרה בתורכיה יעל ורד, סגנית
ראש מחלקת המזרח התיכון כמישרד־החוץ
ונפגשה עם אנשי מישרד־החוץ
התורכי, בנראה כמגמה לכלום הידרדרות
יחסים אפשרית כין ישראל ותורכיה
בתוצאה מחתימת ההסכמים הכלכליים.

חוגים במישרד־האוצר הביעו מורודרוח מההלוואות
שניתנו לעובדי הבנק וקראו לנגיד, ארנון גפני,
לחדול מנוהג זה .״לא ייתכן שגפני יתקוף את
מישרד־האוצר בנושאי התקציב והעלאות השכר
האחרונות, בעוד שהוא עצמו מעניק לעובדיו
הטבות רבות יותר משהשיג כל סקטור אחר במשק,״
טען אחד מראשי האוצר.
מבנק־ישראל נמסר, כי נוהל מתן ההלוואות על־פי
תנאים אלה נהוג בבנק זה שנים רבות והדבר מעוגן
בהסכמי־העבודה של העובדים עם הנהלת הבנק.

ו״ר הכוס ת -
ד״חז־ח חם־רוב״

האוטוזיציה

ארוני בנקר

המגעים להקמתה של ״הקואליציה של האופוזיציה״
בכנסת נמצאים בשלבים מתקדמים ביותר, ולא מן
הנמנע כי כבר בעתיד הקרוב ביותר יוכרז על הקמת
גוף זה, שהוא חסר־תקדים בתולדות הכנסת.

בקר בי שראל

נ כד הוד
לנשיא רומניה
עוכדה המוצנעת מאנשים המקורבים

..הצופה 133 ,,
גיר ה?•
יומון המפד״ל הצופה צפוי להיסגר, אחרי שנקלע
לקשיים כספיים חמורים. מזה כמה חודשים מפגרת
הנהלת העיתון בתשלומי המשכורות לעובדים
ביותר מחודש ומרכזיית הטלפון של העיתון
אינה פועלת.

המפד״ל מינתה ועדה מייוחדת שתחליט
על גורל היומון הכושל ואילו עובדי העיתון
עורבים השבוע אסיפת עובדים כדי
להחליט על תביעותיהם למיקרה חיסול
העיתץ.

עשרות מעובדי בנק־ישראל רכשו כאחרונה
דירות ומכוניות הדשות. הדבר התאפשר
כעיקכות הלוואות עד 150 אלף ל ״י,
כריבית מגוחכת של 15$לשמונה שנים,
שהעניק הבנק לעובדיו ככל הדרגים.

הקואליציה ש ל

במיפלגת העבודה מקווים כי אם התוכנית, שעל ניסוח
תקנונה עובדים עתה, תתגשם, היא תשמש בסיס
לליכוד מיפלגות המרכז שבאופוזיציה למערך
משותף לקראת הבחירות הבאות.

לעומת זאת הכטיח שמיר להורכיץ
להשתתף כאחד הכנסים הבאים של
מתנגדי הממשלה, אם כי לא ישא כו
דברים. השתתפותו של שמיר כבנם מעין
זה עלולה להביא למשבר כליכוד
ולהעלאת התביעה לכחור ח״כ אחר של
חרות כיו״ר הכנסת.

לעובד בנק י שר אל

יו״ר הכנסת, ח״כ יצחק שמיר, דחה השבוע את

הרעיון לניכוש גוש אופוזיציוני שיכלול את
סיעות המערך, תנועת שינוי ויוזמה, ל״ע
ור״ץ וימנה 40 חכרי־כנסת, נולד ביוזמתו
של ראש האופוזיציה שימעזן פרס.
הכוונה היא לא רק להקים גוש פרלמנטרי
אד־הוק, אלא לארגן סיעה עם הנהלה
גכחרת, מוסדות וועדות.

הזמנתו של יו״ר סיעת לעם בליכוד, ח״כ יגאל
הורביץ, להשתתף בכנס אנשי ״חזית הסירוב״ מכל
המיפלגות, המלוכדים בהתנגדותם להסכמי קמם־דייוויד.

שחקן הטלוויזיה והקולנוע הפופולארי
קרול (״הבל נשאר כמישפחה״)
או׳קונר, המוכר יותר כשם־התפקיד
שלו כסידרה הטלוויזיונית המפורסמת
— ארצ׳י כאנקר, יגיע כחודש
מרם 1070 לביקור כישראל.
או׳קונר דחה עד כה את כל ההצעות
שהוצעו לו על־ידי אמרגנים ישראליים
לבקר כארץ, כעיקר כיגלל חופר זמן.
אולם לפני כמה שבועות, כעת ביקורו
של מנחם בגין כלוס־אנג׳לם, הוא נכח
כמסיבת המגבית הגדולה שנערכה
לבכור ראש־הממשלה. כמסיבה זו
נענה להזמנתו של מזכירו הצכאי של
ראש־הממשלה, תת־אלוף אפרים
(״פרויקה״) פורן, לכקר כארץ, שכה
שהה כבר, כחייל כצכא הבריטי,
כמילחמת־העולם השנייה; .

העמקת^הגב״ה ־
די בו רי ם ריקים
כל הדיבורים על העמקת הגבייה של מם־
הכנסה כשנת התקציב הכאה וטיפול
אינטנסיכי כהון השחור, הם דיבורים
בעלמא, זו הדעה הרווחת כימים אלה
כמישרד־האוצר ובנציבות סס־הכנסה.
פקידים בכירים באוצר מציינים, כי הנציב החדש
של סס־הכנסה, דב נייגר, אינו מסוגל לטפל
במשתמטי המס טוב יותר מקודמיו, שכן לרשותו
עומד אותו צוות עובדים, שעבד עם נציבי־המס
הקודמים .״אל לו לשר״האוצר להכריז הכרזות ולבנו
את תקציב המדינה על העמקת הגבייה,״ אמרו הפקידים.

בארי ם ומיסעדות
״מחוץ לתחום״
עשרות שמות של בארים, מיסעדות ובתי־קפה, כלולים
ברשימות שהפיצה המישטרה לאחרונה בין שוטריה
במחוזות השונים.

השוטרים נתבקשו ללמוד את השמות
שכרשימה כעל־פה ולהומנע מלבקר בהם
גם אחרי שעות־העבודה. הסיכה לבך היא
שכתי־עסק אלה משמשים מקומות מיפגש
לעבריינים ואל להם לשוטרים לכלות
במחיצתם, שמא יווצרו ביניהם קישרי
ידידות שיפריעו לשוטרים כמילוי תפקידם.
האיסור אינו כולל את שוטרי יחידות הבילוש
של המישטרה.

מז מ מיי
0*11510

* 50 וואט
• 18 וואט.5 .י*8.
• פטיפון אוטומט• 0םואש מגוטייומתט יהלום
• ט״ פ ־קסטות *001.8
* 1וג רמקולים 750־ 53

• 50 וואט 0 8ק 11*0310
• 18 וואט!*.5 .ו.ח
• פטיפון אוט1מט• טם וא ש מגזט׳
• ט״פ קסטות
• זוג ומקולים 55-37

• 50 וואט £8״\ 0ק 11*0510
• 15 וואט.**.5 .ח
• פטיפון אוטומטי
• ט״פ קסטות
• זוג ומקולים 35-420

י 30 וואט 0 \*1£8ק 11*0510
• 1 0וואט 5 .מ
י פטיפון אוטומטי
• ט״פ קסטות
י ווג ומקורים 55-27

5רסו 10 זו׳1ק/ונאד(0 ׳ 1׳ו

1ה היה ו שוג סהוד שהיה
/סע 25

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק,
(ראה איגרת העורף בגיליון האחרון) עמד בסימן ההתקפה
האלימה על העורף הראשי ועל ראש־המערכת, שגילמה את ,
כושרם של שאר חברי המערבת, להוציא את הגיליון בבל תנאי.
טפה מעולם העוני חשף הכתב דן ברנע בכתבתו ״המסטיל המר״,
(המשמש כיום בכירות) ,יטהיה במחלף שנות כהונתו בארץ אחת
ששיחזרה כמה מאמיתות החיים של מילחמת־הליום כארץ, תוף
השוואה לסיגנון ״האורז המר״ האיטללי. מדוד הספורט של מדמויות המפתח כמאכל על זהותם של הערבים כישראל. כיל
מולדין, צייר הלרילטורות האטרילאי הנודע, בילד בספרד,
השבועון הלדיש כתבה מצולמת לתחרות הכדורגל בין מבכי
ורשמיו פורסמו תחת הפותרת ״הנח לספרדים לשבב!״ השער
תל־אכיב לא.י.ל. שטולהולם, שהסתיימה כתוצאה 1:0לטובת
האחורי של השבועון הולדש לצייר הלרילטורות של המערבת,
המכבים.
רענן לוריא, שנושאו היה הפעם :״האמת על חדר־האמכטיה״.
תחת הכותרת ״השועל בגלימה השחורה״ הובא ללסתרו של
כשער הגיליון: מבליע שערים, שייע גלזר.
ג׳ורג׳ חכים, הארכיבישוף של העדה היוונית לאתולית כארץ

המילנוו שבן־גוויו! השאיר למשה שרת * כיצד נעלמה
לה וכבת העמק? * גולוה מאיו והחוסינה האומנית

—־111 1 1111

שומרי המורשה
אחרי שדויד בן־גוריון ״הצטרף לדעת
הרוב במיפלגד,״ ,ונתן אישור בעל־כורחו
למינויו של משה שרת כיורשו, הגיע ה מאבק
על הירושה לקיצו. שר־החוץ, ש עסקני
המיפלגה ופקידיה ראו בו תמיד
אחד משלהם, ענף מאותו העץ, היה ה מנצח.
דויד בן־גוריון, שגם בימי זוהרו
היה תמיד יסוד זר במקצת, בעל אמביציות
אישיות מעוררות חשש, הורחק סופית —
דווקא באותו שבוע שבו נחל ניצחון גדול
באולם בית־ארלוזורוב, המואר, שם העביר
את ההחלטה נגד הנפת הדגל האדום בבתי-
הספר הממלכתיים * .
מפא״י איננה מיפלגה בעלת רעיון מרכזי
גדול, הניכספת אל המנהיג הגדול שיבצע
מהפכות בשמה. מפא״י היא אגודה־מיקצו־עית
גדולה של מנהלי מיפעלים כלכליים,
אירגונים הסתדרותיים, פקידי סוכנות וממ שלה.
היא זקוקה לאדם בינוני, מעין מזכיר
כללי, שידאג לפשרה בין כל האינטרסים.
זה הרקע לסיכסוך הוותיק בין בן־גוריון
ועסקני מיפלגתו. בן־גוריון שאף תמיד
לפיתרונות קיצוניים, שפגעו בהכרח ב אינטרסים
רבים, כשניסה לשוט על גל
ההתלהבות הלאומית, והצליח בכך למרות
מיפלגתו. באין גל כזה, היה בן־גודיון שבוי
בסבך האינטרסים המיפלגתיים, ו,ת היה
הרקע לפרישתו.
כאיש אחד• אולם הקרב הגדול לא
ניגמר. להיפך, רבים מעסקני המיפלגה
חששו שהיציאה לשדה־בוקר אינה אלא
תימרון במאבק זה. שדה־בוקר לא דמתה
בעיניהם לאי סנט־הלנה, אי השבי שם
גמר נפוליאון הגדול את ימיו. היא דמתה
יותר לאי אלבה, שם בילה נפוליאון כמה
חודשים בלבד כשחזר ממנו הצטרף
אליו הצבא כאיש אחד, ותוך שבוע ימים
היתד, פאריס מונחת למרגלותיו. ההתלהבות
ההמונית והכוח המאורגן של הצבא פוררו
את מישטר היורשים כגרגרי חול.
המישענת האמיתית של בן־גוריון אינם
חבריו בממשלה, אלא קבוצה של צעירים
הנאמנים לו אישית ללא סייג, ורחוקים
מן המיפלגה. כאלה היו טדי קולק, אהוד
אבריאל, משה דיין, ג׳וש פלמון ועשרות
אחדים. הם נותרו בעמדות־מפתח, ועיניהם
תהיינה נשואות אל הצריף השוודי בנגב.
כל מאורע חמור, מקרי או לא מקרי,
בגבולות, עשוי לעורר קריאה לאומית
גדולה לחזרתו של הרועה משדה־בוקר.
אנשיו יחכו לו. הסיכסוך עם המיפלגה
עשוי להסתיים בחיסול מישטר העסקנים.
יתכן ועל זאת חשב משה שרת כשאמר,
בצניעות, שהוא מקבל את התואר החדש
מידי המיפלגה כפיקדון בלבד.

— —׳111

היתה במשך שנים נושא לבדיחות אינ סופיות.
לפי האגדה היה חבר־משק שכובעו
נפל החוצה יכול לצאת בשלוות־נפש, ל הרים
את הכובע ולחזור לקרון. לסי אגדה
אחרת, איחר רועה של קיבוץ פלוני ל-
ארוחת־הערב, מפני שהרכבת הלכה לפניו
בדרכו, והוא לא יכול היה לעבור אותה.
השבוע נידהמו אנשים לקרוא בעיתונות,
כי שר־התחבורה, יוסף ספיר, העיר דרך
אגב בראיון כי המסילה כולה נעלמה.
חומר־גלם יקר. לבני העמק לא היה
בכך משום הפתעה. רובם השתתפו בעצמם
בעבודה המפרכת של פירוק 80 הקילומטרים
של פסים וקורות.
העבודה התחילה כשהאנגלי האחרון ב ארץ
הספיק בקושי להפנות את גבו. חברי
משקים עטו על המסילה ופירקו את ה פסים,
כדי להשתמש בהם לצורך הקמת
מחסומים אנטי-טנקיים במילחמה.
אולם המילחמה עברה וחומר־הגלם הטוב
היה מונח מתחת לאף. פה ושם החלו
משקים לאסוף קורות לבניין בתים ומת-

האמבטיה נחשבה עד לפני זמן קצר למו תרות
בישראל. התקציב השביר של מטבע
החוץ לא יכול היה לספק את המיצרך
הלבן, וגרם לכך שדירות חדשות זכו ל-
הקצבה בת 150 מירצפות בלבד. מי שרצה
לצפות בציפוי הלבנבן שטחים גדולים
יותר, היה חייב לפנות לחנויות המתאימות,
ולרכוש מידצפות במחיר מפולפל ביותר,
מירצפות שהובאו ביבוא־ללא־תשלום מ אנגליה,
ספרד, צ׳כיה וגרמניה.
את הבעייה קיווה לפתור מיפעל לייצור
חרסינה בשם ברבור, שהוקם לפני חצי
שנה בעכו. תוצרתו אושרה על־ידי המכון
לתקנים, והוא פעל במלוא הקיטור, ללא
כל דאגה לשיווק. בעסקים מבהיקים אלה
התקנאו גם חרשתנים אחרים, והקימו
שלושה מיפעלים נוספים, שיתחילו בקרוב
בייצור.
אך כמעט כהרף עין נשתנתה התמונה.
אידנה מנדרמן, שקיבלה בדרכים לא־ברו־רות
רישיון־יבוא מימשרד המיסחר והת עשייה,
ייבאה לארץ מיליון מירצפות חר-

3.12.53

באמצעות מישרד המיסחר והתעשייה, לא
יכלה להסביר רק פרט קטן אחד: אם
המשתכנים סולדים פחות מברזל גרמני, בו
השתמשו לרוב בבנייני השיכון העממי.
אך גם ללא תשובות, ברור שצוואר ה ברבור
יהיה הקורבן הראשון למאבק ה־בינמשרדי.

קולנוע
״ראשוני
וומיד אנחנו״
״הם ילבשו אפילו אסלות של בתי־שימוש
סביב הצוואר, אם יתנו להם מה
שהם אוהבים,״ ענה פעם מפיק של סרטים
תלת־ממדיים, בתשובה לשאלה אם יסכים
הקהל להרכיב משקפיים מיוחדים על חוטמו
כדי לחזות בסרטים התלת־ממדיים.
קרוב לוודאי שאזרחים ישראליים לא
ייראו בבתי-הקולנוע לבושים בדברים כ אלה
על הצוואר. המאמץ הגדול ביותר לו
יסכימו, יהיה הרכבת המשקפיים, תמורתן
יצטרכו לתת לירה אחת ערבון, בגלל ה מחסור
במיצרך אופטי זה.
בשבוע הבא תינתן לקהל החיפאי הז דמנות
לראות בשלושה ממדים את הסרט
מיבצר טי, תוצרת קולומביה, שיהיה ה ראשון
מסוג זה בארץ, אם לא לקחת
בחשבון את מטרוסקופיס, שהיה סרט תלת־ממדי
עלוב.
לעיניו הממושקפות של הצופה יתגלגלו
שורה של אירועים מלאי גבורה. הוא יכופף
את ראשו כל פעם שתישמע ירייה מרובהו
של הגיבור ג׳ורג׳ מונטגומרי, וירים אותו
שוב כדי לחזות בדמותה התלת־ממדית
של הגיבורה, ג׳ון ווס, בובה מעוגלת-
אברים ומלאת־חזה המדגישה בסרט את
תלת־ממדיה.
אשר לאופנת הצלולויד החדשה, אומרים
אנשי קולומביה :

השיטות שאינן מצריכות משקפיים,
סינמסקופ

ונז סכ תחב,

נו תנו ת

הרגשת עומק קלושה ואף זאת רק בגלל
רוחב המסך. רק בעזרת משקפיים יתכן
סרט תלת־ממדי אמיתי.

בן־גודיון ודיין

המעשה האחרון שעשה דויד בן־גוריון, ערב פרישתו
מהממשלה וירידתו לשדה־בוקר, היה מינויו של האלוף
משה דיין לרמטכ״ל, במקומו של רב־אלוף מקלף. בעשותו כן הבטיח את שליטתו בצה״ל.

בנים. המומחים הוותיקים של בית־השיטה,
שיצא להם מוניטין בעמק כולו ״ ,היטו שכם
למלאכה.
כיום מראות רק סוללות בודדות פה
ושם שפעם עברה כאן רכבת. הבדיחה
הגדולה עלתה למשק המדינה כמה מיליוני
לירות.

סינה ממזרח־גרמניה. גולדה מאירסון
(מאיר) ,שרת־העבודה, רתחה: אם תשו־חררנה
המירצפות מהנמל, יוצף השוק ב כמות
ענקית של מירצפות חרסינה, והתע סוקה
במיפעל ברבור תיפסק לחלוטין.
הנימוק היה. משכנע. הממשלה הורתה
להקפיא את החרסינה בנמל, למרות מחאו תיהם
הנמרצות של היבואנים, שביקשו צו־על־תנאי,
מבית־המישפט העליון.
כין חרסינה לברזל• אך בעוד העניין *
מתברר! ,ודעה עובדה מוזרה: משרד״
העבודה שבראשו עומדת גו^דה מאירסוו\
ייבא ארצה 850 מירצפוו! חרסינה פ4
צ׳כוסלובקיה, תמורת דולרים, לצרכי ה ״
שיכון
העממי.
ניסוקי:ה של גולדה ;.מאיר היו

* לפי שמועה אחת׳ יצאוה מכונית :,משא
בימי המנדט הבריטי לעבה־הירדן, ואנשיה
פירקו נשר שלס מעל לנהר הירמוק בעזרת
מכשירי־ריתוך, וסיפקו את הברזל היקר
למשקם. כתוצאה מכך היה בית־השיטה ה משק
הראשון שהשתחרר מן התלות בתקציבים
לאומיים.

•:,זקמירצפות המקומיות אינן די טובות
(בניגו׳ד לדעת משרד התקנים) לצרכי ה־

שיפון -העממי.
• משתכני השיכון העממי סולדים מ-
חרסינה גרמנית.
שרת־העבודה, שהגנה בעוז על תוצרת
הארץ ועל התעסוקה, כשהדבר נגע לייבוא

צוואר הכלבור
החרסינה המבהיקה על

קירות חדר
רכבת
העמק, המובילה מחיפה לצמחי,
* כחלק ממאבקו לביטולו של זרם ה עובדים,
וחיסול מאגרי־האדס של תנועת
העבודה.
** ואומנס, בסוף שנת 1955 שב בן־
גוריון והצטרף לממשלת שרת, כשר-
הביטחון.

תאריך:

בסינרמה,
רכבח הבדי!. 1ז הגדול ה

.1 .11

—11 — 111.1 1- 111.1 — 11

״העולם הזה״ 841

הקהל יתרגל לסרט התלתוממדי, כ־

• ארצות כמכסיקו, סו !רד^איטליה!
צרפת ואנגליה כבר עוסקותו, בהפקת סרטים

מסוג זה.

אנשינ

• כששמע
״אי אורי קיסרי כי
דויד כן
מכחיש את הדברים ש אמר
לעורך יטות אחרונות, ד״ר הרצל רוזנכלום ולזה ,)840 ניזכר |ב־מעשה
לעיתונאי
גרמני ידוע בימי
שילטונו:
הנסיך או*זו (קאנצלר יה־ברזל)
*,פון ־ כיי סמרק: י אחרי,׳;;ישיבת
ממשלך זיסודית עצר העיתונאי את הקנצלר,
וביקש ממנו אינפורמציה. הקנצלר סיפר
לו;פל מה שקרה, אן׳;• דרש מ^גו בתוקף
שלא לפרסם את, הדברים. כעבור שבוע
הזרה אותה השיחה, כשחעיתונאי שוב
ביקש אינפורמציה. פנה אליו הקנצלר ב תרעומת
:״איזה עיתונאי אתה? אני
מוסר לך אינפורמציה לא לפירסום, ואתה
אינך מפרסם אותה! למה לי לבזבז את
זמני עליך?״

טורטית הנאה ר,טנה ומתוח־! שלי צ ד
פרסום א.י 1ל.1!(/ס.

העולם הזה 2153

קו אופנתי חדיש ובלעדי לחורף 1978/79

ליפות עובאוסנה
להשיג בחנויות המובחרות

העולם

הזה 2153

7וני מ
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגהרה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 24338)5־ .03 תא־דואר . 13)5
מען מברקי :״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל
אביב, רה׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ העורך הראשי: אורי אבנרי־י העורר: אלי תבור עורר
תכנית: יופי שנון עורכת כיתוב: גורית יהודאי. ראש המיגהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

חובה קדויטה היא לעיתונאי להגן
על מקור של מידע. בעשרת הדיברות של
המיקצוע, זהו הדיבר הראשון.
זהו צו של הגינות, וגם צו של הגיון.
מבחינת ההגינות, מן הראוי שאדם, המוסר
בסוד דברים לעיתונאי, יוכל לסמוך על
כך שסודו יישמר. מבחינת ההגיון, אין
העיתונות יכולה למלא את תפקידה אם
לא תקבל מידע רצוף ממקורות רבים, ואם
לא יהיה ביטחון שהסודיות תישמר, ייסתמו
המקורות.
אם אכן ממלאה״העיתונות תפקיד חיוני
בחברה הדמוקרטית, תפקיד שאינו פחות
חשוב מזה של הזרועות השונות של השיל-
טון, כי אז חובה היא להגן על זכותו של
עיתונאי לשמור את מקורות־המידע שלו
בסוד.
מבחינה מישפטית, לא הובטחה זכות
זו מעולם. הכנסת סירבה לחוקק חוק
המבטיח זכות זו, ודחתה, בשעתו, הצעת־

להאמין כי מקור־המידע שלו פעל בתום-
לב, מסר מידע מהימן ולא ניצל אותו
לרעה.
מי שבא לתבוע מן העיתונאי שמירה
על חובה זו, מן הדין שתהיינה לו ידיים
נקיות.
לפני שבועיים עמדנו לפני הכרעה קשה
ביותר. היה עלינו להחליט אם להגן על
מקור־מידע, או להיפך, לחשוף אותו. נדמה
לי שזוהי הפעם הראשונה בתולדות העולם
הזה שהוחלט לגלות מקור־מידע.
הדברים נוגעים למייודענו, ח״כ שמואל
(״סמי״) פלאטו־שרון.
לפני שלושה חודשים פירסם העולם הזה
סקופ: שרבים מן המועמדים החשובים
ביותר בבחירות לעיריות ולמועצות המקו מיות
פנו אל פלאטו־שרון בבקשה שיתרום
להם סכומים נכבדים. סיפרנו (העולם הזה
)2139 כי שיחותיו של פלאטו עם אנשים
אלה הוקלטו בחשאי, ואף מסרנו קטעים
מן התמליל.
כנהוג בעיתון הגון, פנינו אל בעלי-
שיחו של פלאטו בהקלטות, וביקשנו את
תגובתם. רבים מהם — אך לא כולם —
הכחישו את הדברים.

ולהעבירן למעבדה לזיהוי פלילי, כדי
לבדוק את מהימנותן. אך למרבה המזל,
נפטרנו, מחובה זו. צ׳יצ׳ פנה ליועץ-
המישפטי, וזה הטיל על המישטרה לפתוח
בחקירה רשמית. מכיוון שלמישטרה יש
אמצעים הרבה יותר משוכללים מאשר
לנו, בכל הנוגע לזיהוי פלילי, קידמנו
החלטה זו בברכה.
היה ברור לנו שבעל ההקלטות ימסור
אותן למישטרה, ושהדבר יבורר עד תומו.
כאשר פנתה המישטרה אלינו הודענו לה
היכן נמצאות ההקלטות, וביקשנו ממנה
לתבוע אותן. הודענו למישטרה שלא נמסור
עדות על מקורות־המידע, כל ׳עוד נהיה
משוכנעים כי אלה נוהגים כראוי ומוכנים
לאפשר את בדיקת ההקלטות. אך הבטחנו
שאם מקורות־המידע לא יאפשרו בדיקה
הוגנת כזאת, נראה את עצמנו פטורים
מחובת השמירה על הסודיות.
השבוע הודיעה לנו המישטרה כי בעל-
ההקלטות מסר עדות, שלא התאימה לאמת.
לפיכך החלטנו לגלות את הדברים למיש־טרה.
העורכים והכתבים שטיפלו ב ענייו
מסרו עדויות רשמיות. אני סבור
שההגינות מחייבת שנספר על כך גם לך.
מקור־המידע הוא, כמובן, שמואל
פלאטו־שרון עצמו. הוא קרא בשעתו לכתב
העולם הזה והשמיע באוזנו את ההקלטות.
הכתב, שהופיע בליוויית עדה הבקיאה
בשפות שנשמעו בהקלטות, רשם את הדב רים
בו במקום. פלאטו הבטיח שבמיקרה
הצורך — דהיינו, אם יהיה מי שיכחיש
את הדברים ויתבע אותנו לדין על כך
— יופיע בבית־המישפט, ימציא את ההקל־טות
ויאשר בעדותו את אמיתות הדברים.
התמליל של ההקלטות היה בידינו, וההק־לטות
עצמן — כך נבע מן ההצהרה של
פלאטו — עמדו לרשותנו בשעת־הצורך.
לכתבים ששמעו את ההקלטות לא היה
ספק כי הקולות הם אותנטיים. אולם אחרי

לידיעת המישטרה והציבור.
קשה לעקוב אחרי החישובים של אדם
כמו פלאטו־שרון. לשם מה מסר את ההק לטות
לפירסום? איזה רווח ביקש להפיק
מפירסום ז הו ומה קרה בינתיים, ששיכנע
אותו לשחק מישחק מוזר זה? איזה רווח
הוא מבקש להפיק כעת מהכחשת הדברים?
ואם רצה להכחיש — מדוע לא הכחיש
את הדברים למחרת הפירסום, אלא רק
כאשר פנתה אליו המישטרה?
אני יכול להעלות על דעתי כמה אפש רויות,
כולן בלתי-נעימות. איני רוצה
להעלותן בשלב זה על הנייר, כל עוד
אין הוכחות לכך.
שלמה להט מסר אף הוא עדות במיש*
טרה. אין הוא מכחיש שהיתה לו שיחה
עם פלאטו־שרון, המתאימה לתמליל שבידי
העולם הזה. אולם הוא מכחיש קטע אחד
בהקלטה שהושמעה באוזנינו. זהו הקטע
שבו ביקש, כביכול, כסף מפלאטו.
נובע מן הדברים שההקלטה כולה אינה
מזוייפת. יתכן שזוייף קטע אחד ממנה.
ואפשר להעלות על הדעת אפשרויות

נוספות.

בי זייו

הכנסת

עיתון, החושף פגעים חברתיים,
חייב לפרסם מידע בעל חשיבות ציבורית,
בלי קשר לטיב המקור שלו. כמו המיש־טרה,
מקבלת העיתונות לא פעם מידע
ממקורות מפוקפקים ביותר. אם יש לו
חשיבות ציבורית, מן הדין לפרסמו.
אולם אין העיתונות רוצה וצריכה לשמש
,מכשיר בידי אנשים מפוקפקים, לשם השגת
יעדים מפוקפקים משלהם. כאשר עיתון
מרגיש שהוא נוצל לרעה, לשם מטרות
נסתרות, עליו לגלות — לדעתנו — את

פלאטו־שרון עם אשר כן־־נתן
מתי מותר לעיתונאים לגלות מקור?

פלאטו בכינוס עודי גרוזיה
מה מחייבת האתיקה המיקצועית 7
חוק שהגשתי לכנסת, כאשר הייתי חבר בה.
אך היו שופטים שהעזו לקבוע הלכה. כך,
לפני שנתיים, החליט שופט־השלום ישראל
כרמל, במישפטו של כתב העולם הזה, שהוא
מכיר ב״חסיון יחסי של עיתונאי״ ,ולא
חייב אותו לגלות את מקורות־המידע שלו
(העולם הזה .)2041
אך כל, חבר של מערכת העולם הזה
מוכן בכל עת ללכת לבית־הסוהר, אם
יחוייב לגלות את מקורות־המידע. לגבינו,
זה מובן מאליו.

״אלא אם כן
זו י י 0ו
אודם חוגה זו אינה תלוייה על בלי מה.
היא מבוססת על אמון הדדי. כלומר:
מקור־המידע צריך להאמין לעיתונאי שזה
ישמור את זהותו בסוד — והעיתונאי צריך
העולם הזה 2153

הכתבה הסתיימה במילים אלה :״מרבית
הקולות שנשמעו בהקלטות זוהו על־ידי
חברי־המערכת, ששוחחו כבר עם האישים
הללו בטלפון או בעל־פה בהזדמנויות
אחרות. ההכחשות המוחלטות, ובמיקרים
רבים הנרגזות, של המועמדים לבחירות,
מעוררות תמיהה רבה — אלא אם כן
זוייפו ההקלטות ביד אמן.״
גם אחרי הפירסום הכחישו רוב האישים
בזעם שביקשו •כסף מפלאטו. שלמה
(״צ׳יצ״׳) להט, אשר (״ארתור״) בן־נתן
וג׳ק אמיר טענו שאין שום אמת בדברים.
לכן פירסמנו, בשבוע שלאחר מכן, כתבה
נוספת בשם ״אמיתי או מזוייף?״ (העולם
הזה ,)2140 והודענו :״לפיכך החליט העולם
הזה להקדיש את השבוע הקרוב לבירור
יסודי של העניין. מנוי וגמור עימנו למסור
לציבור בשבוע הבא את המסקנות המתחיי בות,
בצורה חד־משמעית.״
כוונתנו היתה לקבל לידינו את ההקלטות

ששמענו את ההכחשות, ומכיוון שלא היתד,
באפשרותנו באותו שלב לוודא לחלוטין
את אמיתות ההקלטות, כללנו בכתבה לא
רק את ההכחשות עצמן, אלא גם את
הודעת־ההסתייגות של המערכת, בדבר
האפשרות שיש כאן זיוף מתוחכם ביותר.
הדבר עצמו היה טעון פירסום, מבחינת
האינטרס הציבורי. אם אמנם ביקשו פולי טיקאים
חשובים מימון מידי איש מסוגו
של פלאטו־שרון, יש לכך השלכות ציבו ריות
חשובות ביותר ערב הבחירות. אם,
לעומת זאת, ההקלטות מזוייפות — הרי
מטיל הדבר אור נוסף על שיטותיו, של
חבר־הכנסת פלאטו־שרון, והדבר בוודאי
חשוב לציבור לדעת.
אחרי הפירסום, וכאשר הוכחשו הדברים
נמרצות, תבענו את ההקלטות מידי פלאטו,
כדי לערוך את הבדיקה במעבדה משוכ ללת.
פלאטו סירב למסור אותן, אך חזר
על הבטחתו להמציא אותן לבית־המישפט,
במיקרה הצורך.
בינתיים נערכו הבחירות, ונראה כי
שיקוליו של פלאטדשרון השתנו. כאשר
פנתה אליו המישטרה וביקשה את ההקל טות,
הודיע להם שאין הקלטות, ושמעולם
לא היו.
אחרי הודעה מדהימה זו — מדהימה
שיבעתיים, כי ההקלטות הושמעו על־ידי
פלאטו באוזני כתב העולם הזה בנוכחות
עדים, ולאחר מכן נערכו שיחות על כך
בנוכחות עדים נוספים — החלטנו כי
חובה היא להביא את העניין במלואו

מלוא הפרטים. כך החלטנו לעשות הפעם.
גם בפרשה זו מתעוררת, עתה, בעיית
החסינות של חבר־כנסת בכל חריפותה.
אם מסרב פלאטו להמציא למישטרה את
ההקלטות המצויות בידו — ואף מכחיש
בצורה צינית את קיומן, אחרי שהוא עצמו
השמיע אותן בנוכחות עדים — הרי אין
בידי המישטרה, כנראה, הכוח להכריח
אותו. החקירה עלולה להיתקל בקיר אטום.
כמו פרשת חבר־הכנסת אולמרט (ראה
כתבה) ,מטיל גם עניין זה אור על החסינות
הפרלמנטרית — מוסד שנוצר למען השמי רה
על ערכים חיוביים, והמנוצל עתה
לרעה, במידה גוברת והולכת, על-ידי אנ שים
מפוקפקים שחדרו, בדרכים שונות,
לפרלמנט הישראלי. מתקבל הרושם שהולך
ומיטשטש ההבדל בין העולם הפרלמנטרי
ובין העולם התחתון, וכי שיטות הלקוחות
מהווי של מילחמת־כנופיות מופעלות כיום,
בחסות החסינות של המוסד שהיה צריך
לשמש סמל לטוהר־המידות ודוגמה לאז רחות
טובה.
אין שום ח״כ יכול להתנחם בכך שזה
!נוגע לקומץ חברי־כנסת, וכי האחרים הם
בסדר. אם כך קורה בכנסת, והיא עוברת
על כך בשתיקה, שום דבר בה אינו בסדר.

מכחכים

תטטה 0 !1)11ה 1ה
עידן אי־חבדאות

גם בהליכה לקראת שלום יש עברי פי
פחת. לעזר וייצמן יש חושים בריאים
וראש פתוח והמישקע היחיד שיש בו הוא
מישקע הדם מן המילחמות אשר סכנתן
עוד ערה ונושמת גם בעת הזו, אצל
המהססים והפוחדים, אצל כולנו כמעט.
עזר וייצמן אומר שיש להגיד לעם את
האמת ויש ליטול את הסיכון לשלום כשם
שנטלנו בעבר סיכוני מילחמה. דברים
בעיתם.
כבן העם אני רוצה לדעת את האמת,
אך ורק אותה ושום דבר זולתה.
פחות מעניינים אותי הטונים של הווי כוחים
והרכילויות הזולות על חתולים
שחורים, או יונים של שלום החוצים בין
פלוני לאלמוני. פחות מעניינים אותי
הסיפורים המתקתקים על גילויים אנושיים
בין חברי המישלחות לשיחות וושינגטון.
מעניינות אותי מאוד העובדות — ורק
הן. מה, לעזאזל הושג — אם בכלל —
בשיחות וושינגטון?
מה הוא ה״ייהרג ובל יעבור״ שלהם
ושלנו — הקו החד, הברור, האכזרי שלעו-
מתו כושלים הניסוחים ונופלות חומות
המילים?
מי ישלם את החזר כספי המילווה אותו
מבקש ראש ממשלתנו מהאח הגדול?
איך מתכוונת ישראל למנוע הפיכת
האוטונומיה ביהודה ושומרון למדינה פלס טינית
אשר תקום, אם תחפוץ?
האם הגענו בדרך אל השלום אל עברי

אוטונומיה בגדה המערבית וברצועת עזה
הייתי מציע לממשלת ישראל לאפשר
למצרים לנסות להקים מימשל עצמי באיזו-
רים אלה. אני בטוח שאחרי תקופה קצרה
הם היו מתייאשים בעצמם ומבקשים מיש ראל
לחזור ולקחת את הטיפול באוטונומיה
לעצמה.
משה ורבורג, חדרה

ז׳בומינסרך ותל־חי
בלהט הוויכוח על ״המיתוס ההתיישבו תי״
,שהתפתח בעתונים שונים, נשמעה
גם טענתו של אורי אבנרי (העולם הזה
)2150 כי מנחם בגין ממשיך אח דרך
הרביזיוניזם של זאב דבוטינסקי. כדוגמא
הביא אבנרי את קריאתו של ז׳בוטינסקי
לנטישת תל־חי. לאבנרי זו מקבילה ליחס
בגין אל יישובי ימית.
יש כאן טעות היסטורית: עמדתו של
ז׳בוטינסקי בוועד הזמני אכן היתד, בעד
נטישת היישוב תל־חי ועוד יישובים ב אצבע
הגליל. אבל זאת משום שראה כי
מילחמה בנסיבות שהיו, תהיה הרת אסון
(בהארץ מיום כ״ט שבט תר״פ, לפני האסון,
הוא כתב זאת בפירוש) .כן טען שאין
ערך פוליטי למות־קדושים. ז׳בוטינסקי
האמין כי אצבע הגליל תישאר ממילא
בתחום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל
״משום שהיא חלק מארץ־ישראל ואי לכך
שליטת הצרפתים באיזור היא זמנית.״
משום כך טען שאין להתעקש ולהחזיק

(לגר, זוד־דויטשה צייטונג, גרמניה)

מאוזן :

יישוב בגליל ! )105 יישוב בערבה.

)1על שסו קרויה בוליביה ; )5עיר ליד
ירושלים 10 הוראה מפורשת ! )11 רצו־עה
; )13 מילת־שאלה 14 שמא 15
שאין נשמה באפו ! )16 גלב ) 18 :עבורי1
)20 אציל מיקראי! )21 סבון! )22 בירת
הנגב (ר״ת)! )24 גוף ראשון יחיד! )25
בת־קול! )26 מושיע! )28 ציר הדלת!
)30 גוי! )31 בדיחה, באידיש! )32 צידו
החיצוני ! )34 סופר יהודי־אמריקאי (ש״מ)ו
)35 גוף ראשון רבים (הפוך)! )38 חרש־עץ!
)39 חי לילי! )41 בני־ברק (ר״ת) !
)42 משמש לריסון הסוס! )43 הווייה!
)45 מעדנות! )47 מילת־זירוז! )48 שם־
חיבה לתמר ! )50 נרתיק החרב ! )51 בהש אלה:
פתי! )52 שרוי בתענית! )54 תן
אור ! )57 ציפור הניזונה מדגים ! )61
קידומת הולנדית ! )62 אולם ! )64 מילת-
שלילה ! )65 פואמה ! )66 מיכסה הבית !
)67 מזל ! )69 מחול אצילי ! )70 גוף שלישי
יחידה ! )72 מעמסה ! )74 מישבן התרנגו לות!
)75 בפעם נוספת! )77 שריד הסי גריה
! )78 נתיב־מים רחב ! )81 משמש
לטיוח ! )83 מצבת־זיכרון ! )85 כיוון ש־ !
)86 צמית! )88 מספיק!! )89 לא מעניין!
)91 סמלא־מקום (ר״ת 93 רטוב במקצת !
)95 גוף שגי יחיד ! )96 מושת על כל אזרח!
)89 מסולם הצלילים 100 מכינויי האלו הות!
) 102 רוח רעה! ) 103 אביון! )104

)1יישוב בארץ ! )2קרס ! )3מבני נוח !
)4מקולות הגברים במקהלה ! )6מיקווה־מים
ענקי ! )7מיפעל המים לישראל ! )8
שן המפתח ! )9חלק בארוחה ! )12 צורת
יישוב חקלאית 15 קורה עבה ! )16 רז !
) 17 מגן על העין ! )19 תנובה ! )20 נועז
רוך ! )21 בסטיאליות ! )23 סחוב 24
הקלף הגבוה ביותר ! )26 תוך הצוואר !
)27 אדמה המצוייר, בנגב ! )29 שער 30
ממכות מצריים ! )33 מיפלט ! )34 אמנה !
)36 רהיט; )37 איסוף תרומות )40 :ב ד
אדם! )41 מילת־תחינה; )44 כינוי! )46
מן הבקר> )47 חומת־מים )49 :צלע במשו לש
ישר־זווית ! )50 בהרת־קיץ ; )5 3״ציב־עוני״!
)54 ריקוד ישראלי עממי! )55
ל אן ו! )56 מידת־שטח; )58 משאבת ה גוף
! )59 מישבן החיה בשבי ; )60 עושה־להטים
)62 :פרוסה )63 :קוסם ! )66 יישוב
של עולי תימן )68 :ויכוחים ! )71 זאטוט ;
)73 בואו ונעשה ! )76 מחוספס ; )77 מין
מתכת ! )79 דורם )80 :גיבעה קטנה )82 :
מן הגפיים )84 :עשב־נוי )85 :מילת־שאלה
)87 :תרופה; )90 עכשיו )92 :סל
לסירות; )94 החיים שלי )96 :מדריך־
נוער (ר״ת); .97 חיית שעשועים)99 :
יחידה ברבם )101 :בגיל זה — לחופה!
)102 מינחה )103 :קידומת צרפתית.

מאונך :

פי פחת? זהו עידן אי־הבדאות עבור מי
שנמאס להם להתבשל בהונאה העצמית
כסימפטום לאומי לנפילה חדה, אשר תומט
עלינו חלילה, אם נמשיך להסתחרר וללכת
בדרך השקרים.
העם לא יתן לממשלה לאבד את דעתו
לדעת.
אנירהם שרון, עין־השופט

ממאיפים את השלום
עוד לפני מספר חודשים היה השלום
ערך עליון ששני העמים, הישראלי והמצרי
נכספו אליו בכל מאודם. השמחה הספונ טאנית
שפרצה בשתי המדינות עם יוזמת
השלום של הנשיא סאדאת ביטאה היטב
את התחושה של העמים. והנה תוך שנה
אחת, דווקא כשהשלום קרוב יותר מתמיד
הצטננה ההתלהבות. אם נזכה בימים הקרו בים
לחתימת הסכם שלום סוף סוף, ספק
אם נראה ברחובות את אותם מחזות צהלה.
שניתן היה לראות בעבר. הפוליטיקאים,
משני צידי המיתרס, הצליחו להמאיס עלינו
את השלום. דומני שזו גם הרגשת העם
המצרי. אני מקווה רק, שכאשר יפרוץ
השלום יוכלו היחסים בין שני העמים
לתקן את מה שקילקלו הפוליטיקאים,
אפתר רוט, חיפר.

שיגסו לבד
אם מצריים כל

כך להוטה

להשלים

התיישבות שנועדה לכלייה. אבחנתו זו
הוכחה בדיעבד כנכונה.
דווקא בהתנהגות הוועד הזמני ניתן
לראות קלות־דעת: אנשי תל־חי !נדרשו
לא לנטוש מקומם, אך לא קיבלו כל סיוע
והופקרו למוות. באשר לשימוש המאוחר
של ז׳בוטינסקי במיתוס תל־חי ובדמותו
של טרומפלדור, ההסבר הוא פשוט: טרום-
פלדור הפך לסמל של החייל למופת,
לדוגמא של איש־צבא הירואי. ז׳בוטינסקי.
שהעריץ את גבורת טרומפלדור, ראה ל הרים
על נם דמות זו, שהלמה את תפיסתו
בדבר חידוש הצבאיות העברית בארץ-
׳ישראל.
הרצל ופלפור חקק, ירושלים

מחמיצימ. הזדמנותבניגוד לדבריו של דובר רק״ח עוזי
:בורשטיין (פורום העולם הזה )2147 בעניין
׳האוטונומיה, ובהסכמה, כמעט מליאה, עם
!מאמרו של אורי אבנרי בנידון, אני סבור
שהאוטונומיה שתינתן לתושבי יהודה,
שומרון ורצועת עזה אכן תוביל — בתנאים
׳מסויימים — להקמת מדינה פלסטינית
.בשטחים אלה. זאת, כמובן, בתנאי שלא
,תהיה הפרעה מכוונת של ממשלות עויינות,
ואם אכן ישכילו הפלסטינים לתפוס את
ההזדמנות.
בשנים ,1947—1948 כאשר הוחלט באו״ם
יעל חלוקת ארץ־ישראל והקמת שתי מדי ונות,
יהודית וערבית, תוך התחשבות בזכו־
(המשך בעמוד )10

כד אי לר לב חור דווקא
צבע!

במץ-צבע,ניתן להתקין ¥1¥£11£ -מ ( 8111151״אנטי מחיק1־ו׳ /לפי אפרים קישון) ־
אותו חלק אלקטרוני המבטיח לך קליטת תוכניות צבעוניות המשודרות
י בטלויזיה, גם אם עברו ״סינון״ צבע באולפן -ומשוררות בטלויזיות צבעוניות
אחרות בשחור לבן, בגון :״תשע בריבוע׳ /״האחים׳ /״עוד להיט׳ /״תיאטרון-
הכורסא״ ,כדורגל אנגלי, ועוד __
מץ־צבע הינה בעלת מכשיר הפעלה מרחוק 10£-ו 7א 1£^107£ 00ו ־ לנוחיותך.
מץ־צבע קולטת עבורך את השידורים בצבעים הברורים והטבעיים ביותר -
ממש במו בחיים.
ניתן להשיג בגדלים ״ 26״ 16״. 14

אז למה לו להתאמץ?

אמץ א ת

•,גי מ *1

מץ*-בע. מיסד הדש בטלוויזיה צבעוו.ית
פרטים אצל הסוכנים המורשים למוצרי מץ ברחבי הארץ ובבית מץ -רח׳ מודיעין 19 בני־ברק -רמת־גן.
העולם הזה 2153

תגלה שפעילות חברתית תעמוד במרכז
אל תצפה שאחרים ילמדו מנסיונך, ולא
התענינותך בימים היחזרו
על טעויות שאתה עשית. תן לאדם
קרובים. יהיו לך הזהקרוב
אליך ללכת בדמנויות
לפגוש אנשים
דרכו הוא, ולעשות את
בעלי קסם אישי רב,
טעויותיו, למרות שזה
שבמרוצת הזמן יהפכו
קשה לן. הפטפטנות
לידידיך הקרובים. יהיה
שלן עשויה להכשילן.
עליך להישאר השבוע
נטה להשתחרר מרגש
יציב, ולהימנע מזעזוהנקמנות
המשפיע על
עים בחיים המשפחכל
פעילותך. נסיעה
2בסכ 17 נו ב ר -
22באוקג 1ובר
תיים ובמקום עבודתך,
ארוכה של קרוב רחוק
אם ברצונו לשמור על
תשפר את מצבן ה ההישגים
אליהם הגעת בזמן האחרון.
פיננסי. בת טלה —
השתדלי לתת יותר אמון באדם הקרוב

אליך. זה יכול להיות גם בעלך.
מו חן נמצא כפעילות כלתי פוסקת, ו אתה
ער לאפשרויות

החברתיות והכלכליות
הניקרות על דרכך. כהאשמה
למריבות המשפחתיות האחרונות
תוצאה מכך אתה נו נעוצה
אך ורק בך. נסה לא לשכוח שלאחטה
להזניח את ה רים
יש רגשות בדיוק
דברים הנראים לך כבר
כמו שלך, והתחל להתבטוחים.
אחד המאורחשב
ברגשות אלו. אל
עות שיתרחשו השבוע,
תתיחס ברצינות לדב:ז>*:ום

יגלה לך נקודת-תורפה
רים הנאמרים בעידנא
בחיי המישפחה שלך
דריתחא, ונסה להבין ושלא
שמת לב אליה.
לחדור לעומקם של הבת
עקרכ — הימנעי מביזבוז כספך.
דברים. ביקורו הקרוב
של אדם יקר לך יגרום

לך קורת־רוח מרובה
הדכאון שירד עליך בימים האחרונים
ויעזור לך לפענח תעלועשוי
להיעלם לקראת
מה שהטרידה והעסיקה אותך, רבות באמ^ע
השבוע, כשאחת
קשר לעתידך הקרוב. עכשיו יוקל לליבך- .י התוכניות שאתה מצפה
להגשמתן מזה זמן רב,

תצא אל הפועל. קש רים
חברתיים וביקותפסיק
לתכנן כל צעד בקפדנות רבה
רים משפחתיים יעמדו
כל כך. מקוריות והעזה הן התכונות
במרכז הפעילויות שלך,
שתבאנה לך הצלחה
ויפצו אותך על הצרות
23בנובטבר -
בשטח החשוב. גילוי
70בדצי 1ביי

מהן אתה סובל לאח־חשוב
על אדם אתו

רונה. השתדל לקיים
אתה קשור מבחינה
הבטחה מטרידה שנתת בעבר לידיד קרוב.
עסקית יביא התקד מות
ניכרת בשטח הפיננסי.
במישור הרו מנטי
— יחס האדישות
וחוסר תשומת מגלה הלב שאתה
כלפיה, יתנקם בך. 1 נסה לתקן את המעוות, והקף אותה
בחיבה רבה. בת תאומים — החברה
שלך מסדרת אותך מאחורי גבך. הזהרי !

עקת

(|שו 11״

*0111

הביקורים המשפחתיים בהם תהיה מעורב
בתחילת השבוע יביאו
עמם טירדה, אך לטווח
ארוך ישתלמו לך. נהג
בסבלנות והקשב היטב
למבוגרים ממך, אל תנ סה
להוכיח להם את
טעויותיהם, ואל תעמוד
על שלך. נסיעה קצרה
של אחד האנשים הקרובים
אליך תגרום
להתקרבות נפשית רבה
עם אדם אחר. בת סרטן — אל תלבשי את
המכנסיים בגלוי. תני לו לחשוב שהוא הבוס.

מחלוקת עם אחד האנשים היקרים לד
תשפיע על פעילותן.
כדאי שתבדוק אם אין
הדבר נובע משמר-
נותך ומאי נכונותך לקבל
דיעות חדשות.
בעיות של בריאות יט רידו
את חיי משפחתך,
אך לקראת סוף
השבוע הכל יסתדר.
ם ס 035ס8
יום רביעי מתאים
מאד לביצוע עיסקות
פיננסיות. בת אריה — השמרנות שלך תועיל
לך ביחסים עם אדם קשיש וחשוב.

בררנותך לגבי אנשים המחפשים את קירבתך
עלולה למנוע ממך היכרות החשובה
מאד לעתידך. אם תג__

יותר סובלנות ו־אורך־רוח,
תופתע לגלות
באחד האנשים בהם
אתה מזלזל, תכונות
שיש בהן לסייע למצבך
הנפשי והחברתי. חוסר
מנגחה נפשי מונע בעדך
להגיע להישגים בשטח
החשוב לך, קצת מנוחה
בחיק הטבע תועיל לך
רבות. אל תדחיק את הבעיות המטרידות
אותך. בת בתולה — אל תפחדי להיות
נועזת בלבוש ובהתנהגות. הרבי לצאת.

י 1י י - קשורות הראוותניות יהיו
השבוע בהוצאות כספיות
שאיו בהן תועלת.
כדאי שתקפיד בנקודה
זו, כי הפזרנות תזיק
לן בסופו של דבר. ה חיים
הפנימיים שלך
עשויים להתעשר כתוצאה
ממאורעות או
יוזמות של אנשים
קרובים אליך. שינויים
עלולים לערער את חיי
המישפחה שלך. בת גדי — לבשי ירוק.

אל תהיה בררן מדי. אין בני־אדס מוש למים.
כדאי שתתחיל
לעשות כמה פשרות
רומאנטיים.
בעניינים
אס תחפש שלמות —
קרוב לוודאי שתמות
רווק. הרגע שאתה מצ פה
לו יגיע השבוע,
ותהיה לך הזדמנות לנצל
אותו לטובתך.

התוצאות תלויות בכו־שר
השיפוט שלך. בת
דלי — נסיך חלומותיך לא מיועד לך.

סוף השבוע יחייב נסיעות ופעילות מו רטת
עצבים. בן זוגן
עלול להרגיזן באדי שותו
ובאי נכונותו לשאת
עמן בנטל. יהיה
עליך לחשוב על הו צאה
כספית שעמדת
להוציא. יצירה ספ רותית
או מוסיקלית
תלהיב את דמיונך. בת
דגים — התיעצי עם
ידידותיך, אך אל תק בלי
כל מה שהן אומרות כתורה מסיני.

מכתבים
(המשך מעמוד )8
יות שני העמים למדינה משלהם, הסכימו
מנהיגי היישוב היהודי ובעיקר דוד בן־
גוריון, תוך תפיסת הרגע ההיסטורי, עם
ההחלטה ואפילו בגבולות המצומצמים ש נקבעו
בחלוקת הארץ. רוב ערביי ארץ-
ישראל הסכימו עם מנהיגיהם, שהתנגדו
לחלוקת הארץ, ונענו להסתת המנהיגים ל התנפלות
על היישוב היהודי. נכון שהיו
ערבים שהסכימו עם החלוקה ושמחו עליה,
אך דעתם היתה דעת מיעוט וחלקם אף
נרדפו בשל כך. היישוב הערבי אשר נגרר
אחרי מנהיגיו הקיצוניים, שילם מחיר יקר
עבור הטעות שלו ושלהם וחלק גדול מבניו
הפכו לפליטים.
באשר לאוטונומיה גם לכך יש תקדימים.
עם הכיבוש של גרמניה ואוסטריה במיל-
חמת העולם השניה הוצבו בהן למשך שנים
צבאות כיבוש של ארבע המעצמות. למדי נות
אלה ניתנה אז גם כן מעין אוטונומיה
תחת שילטון המעצמות שלא הפריעה להן
בניהול ענייניהן הפנימיים ובמשך הזמן
גם להגיע לעצמאות מדינית וכלכלית.
את בעיית ההתיישבות היהודית בתחומי
האוטונומיה ניתן לפתור במיסגרת עצמאות
מליאה או חלקית של מדינה פלסטינית.
כשם שיש אזרחים ערביים תושבי ישראל,
קיימת אפשרות שיהיה מיעוט יהודי בתחום
המדינה הערבית הפלסטינית. תושבי יישו בים
אלה, שיהיו מוכנים לחיות בשטחי
ארץ־ישראל שמחוץ למדינת ישראל, יוכלו
להוות מיעוט זה וגם להגשים בכך את
המטרה של זכות להתיישבות יהודית בכל
חלקי הארץ.
ג. כהן, גבעתיים

שביקשו. היהודים משלמים עד היום את
מחיר רדיפתם את ישו והם יוסיפו לשלם
כל עוד לא ייפסק יחסם העדין לו ולברית-
החדשה. מילחמות הקודש היהודית נגד
הרי קרישנא, עדי-יהווה ואחרים — הם
הזבל הדשן ביותר לגידולם, לחיזוקם
ולהתפשטותם בקרב העם. מסיבה זו, בתור
אוהד את כל סוגי המדיטציה, אני תמיד
שמח כשהדתיים דופקים אותם. זה טוב
מאוד! ככל שירבו הרי זה משובח. שרק
לא יפסיקו. תודה לאל, יום יום.
י. פוטסדם, יפו

מי ישלם?
שוב התבשרנו על התנפחות תקציב
המדינה לקראת שנת התקציב הבאה, ושוב
הסתבר כי כל הבטחות הממשלה על עצירת
האינפלציה ועל צימצום המנגנון הממשלתי
וקיצוץ התקציבים, אינם אלא עורבא פרח.
ובאותה שעה עצמה מודיעים לנו כי מחלקת
ההתיישבות של הסוכנות מתכוננת להעמיס
על גב העם עוד כמה עשרות מיליארדי
לירות כדי לשכן כמה אלפי משפחות

שר־אוצר חדש
שביתות, אנדרלמוסיה, אינפלציה דוהרת
ורעד מפני הצפוי — כל אלה הם נחלתנו
כעת. אני מרגיש צורך דחוף לתביע את
מינויו של שר־אוצר חדש. ודאי ישאלו
אותי את השאלה הנצחית: האס יש
מישהו יותר נורמלי בשטח ז ותשובתי
היא: יש ויש !
אני בעד מינויו של בומה שביט כשד-
האוצר. אני מרגיש כי הוא אדם היודע
מה. הוא מדבר. הוא מבקר את האוצר
בחריפות ללא מורא. נהניתי מהמידעה
שפירסם בעניין השבתון ביום הבחירות
לרשויות המקומיות. אני רואה בו אדם
ריאליסטי, היודע לשבח את הליכוד במ קום
שהצליח ולבקרו במקום שנכשל. אני
מרגיש שבומה הוא האיש המסוגל להוציא
את המדינה מהבאלאגן הכלכלי ולהיות
המשיח הכלכלי שלנו.
מיקי הירש, גבעתיים

שיא הצביעות
חוצפתם של חברי־הכנסת אינה יודעה
גבול. לא מכבר ניסו לשכנע אותנו שאין
כל מקום לדאגה: להצעתו של ח״כ חיים
קורפו, להעלות את שכרם של חברי הכנ סת
ב־ס/ס ,50 אין כל סיכוי להתקבל. בהו פעות
פומביות לפני הבחירות המוניצי פאליות
הם ביקרו את ההצעה בחריפות
והגדירו אותה בהתעלמות מרגישות ה ציבור.
והנה,
רק חלפו הבחירות, שכחו הח״כים
הנכבדים את כל הבטחותיהם ומיהרו להח ליט
על העלאת שכרם, לכאורה רק ב־/0מ23
אך למעשה ב־ס .507 איפה הכבוד העצמי
שלהם י האם אינם מבינים כי במעשם
זה הם פורצים את כל הסכרים ומבטלים
את הדוגמא האישית שצריכים נבחרי העם
לתת לעם כולו? אם זה לא שיא הצבי עות,
אינני יודע כיצד להגדיר זאת.
אשר גין־חיים, ראשון־לציון

בזכות הר!יטרוג
הדתיים הקנאים עושים את טעות חייהם
כשהם חושבים שעל־ידי התקפות אלימות,
קיטרוג, חתרנות, עלילות־שווא, איומי
טירור והסתה נגד פולחנים דתיים השונים
מפולחנם, הם יחסלו אותם. נהפוך הדבר:
הרדיפות הדתיות היו תמיד זריקת החיסון
הטובה ביותר לעידוד ולהתעצמות ה נרדפים.
היהודים
הרודפים של היום, שוכחים
את ההיסטוריה של אתמול: אנטיוכוס,
טיטוס והיטלר השיגו את ההיפך ממה

בשטחים המוחזקים. השאלה היא מדוע
חייב העם כולו לשאת בנטל הזה של
ההתנחלות בגדה המערבית, כאשר ברור
לכל שבעוד זמן לא רב יצטרכו לפנות
את אותם יישובים ואז להשקיע שוב עשרות
מיליארדים בשיקום מחדש של אותן מיש-
פחות שיתפתו לתוכנית אבסורדית זו ו
מי שחשוב לו ליישב את יהודה ושומרון
— שישלם בעד התענוג. מדוע צריכים
לממן זאת בעזרת קיצוץ הסובסידיות והע לאת
מחירים מסחררת?
יעקב אושרוב, ירושלים

חתף רוחב כמחדל,הכדול
הכל מדברים אצלנו על שיעור המיסים
הגבוה, אותו נאלצים לשלם תושבי ישראל,
ובעיקר השכירים שבהם. למרות שידוע
לכל על העלמות המס של העצמאיים, על
ההון השחור הפטור ממס, ועל כך שבעיקר
הנטל נושאים השכירים, עדיין קיימת
בקרב הציבור תדמית של מס-ההכנסז!
כגוף אשר יש לירוא מפניו. מעטים מאוד
יודעים עד כמה תדמית זאת חסרת בסיס.
אומנם נכתב כבר בעבר על מיעוט כוח-
האדם ממנו ׳•סובל מנגנון מם־ההכנסה,
שכתוצאה ממנו עובדים שם רק על מיד-
גמים של נישומים ומשאירים פתחים רחבים
להשתמטות הרוב המוחלט של הנישומים
העצמאיים. אבל רק מי שהכיר את המצב
מבפנים, מתוך אחד האגפים המרכזיים של
המנגנון הזה, יוכל להעיד על מידת ה חומרה
האמיתית של המצב.
מידע כזה נפל בחלקי. על פיו משתקפת
(המשך בעמוד ) 14
העולם

הזה 2153

ל ף\ גי,

העולם הזה 2153

בל אחד לחוד ומלם יחדיו
במבצע ״יחדיר בדיסקונט

כולנו יחדיו!
כל ה די ס קו נ ט אי ם ב סני ף
שכונ ת ג או ל ה, חי פ ה,
משתת פי םבמבצע
״י ח דיו ״ ב די ס קונ ט.

מימין לשמאל: שלמה
שורצמן — פקיד ראשי.
שמואל בהן — יועץ
השקעות; יהודית פרימט
— פקידת עו״ש.

אנו ג אי ם בכך ש אנ חנו
מ ק צו עיי ם, אבל יו ת ר
מז ה: א נ חנו יו ד עי ם
ש ל היו ת די ס קו נ ט אי
פירו שו ל ר או תולהר או ת
גם א ת הצד ה אנו שי של
המטבע...
אנ חנו רו צי ם שגם אתה
תדע זאתומבצע ״י ח דיו ״
נועד ל שכנע או ת ך עד
כמהכד אי לך:
— לע בוד עם בנ ק
די ס קו נ ט
— להשתתףב חי דון
הפר סי ם הענ ק...
— לי הנו תמהש רו תי ם
הבלב דיי ם ל די ס קו נ ט
ו מ היי עו ץהמק צו עי
של ה די ס קו נ ט אי ם.
בוא, ה כנ ס ל סני ף
שכונ ת ג או ל ה,
רח׳ א ר לוזו רו ב ,29 חי פ ה
ו שאל או תנו
על מבצע ״י ח דיו״.
— ול א רק ב סני ף שלנו.
כל סני פי די ס קו נ ט
משתת פי ם ב מבצע.
ה כנ ס ל סני ף די סקונט
ה ק רו ב אלי ך.

דוד קינן,
מנהל סניף שכונת
גאולה, חיפה:
״בסניף שלנו
יודעים שלא השלט
שעל הסניף הוא
הקובע — אלא
האדם היושב
מאחוריו״

להתר או תבמבצע ״י ח דיו ״

הבנקאי בישראל-היועץ הכספי והנאמן שלך!

העולם

הזה 2153

כולם יחדיו־ וכל אחד החוד
בחידון הפרסים בדיסקונט
הפרס*ם:
כרטיס טיסה לנין •ורק
כרטיס טיסה ללונדון
כרטיס טיסה לרומא
כרטיס טיסה לאילת
100 פרסים
בני 500 לייי.
(בחשבון ח ס כון בדי ס קונ ט)

500 פרסים
בג 100 ליי*.
(בתלושי ש.ק.ל).

פ שלושה!
הזוכי ם בפ רסי םהכס פיי ם
(בני 500ל״י ו־ 100ל״י) ,אשר
הצטרפו לחוג ל קו חו ת ה בנ ק
ב ת קופ תהמבצע (- 1.12.78
)28.2.79ו קוד ם לכן לא נ מנו
על ל קו חו ת בנק די ס קונ ט —
זכיי ת ם תוכפל בשלוש.
מל אאתה שאלון ה מו פי ע
להלן ושים או תו באחת
ה תי בו ת ה מיו ח דו ת הנ מ צ או ת
בכל סני פי בנק די ס קונ ט.

חידון ״יחדיו״

ץ תקנות ההגרלה:
בתח רו ת מוז מני ם לה ש ת תף
כל אחדואחת, גט א ם אינ ם
ל קו חו ת של בנק די ס קונ ט.
כל משתתף רשאי ל שלוח
טו פסא חד, או מספרטפ סי ם,
ללא הגבלה.
ה הג רלה תיערך בנוכ חו ת רו א ה
חשבון, נציגי בנק די ס קונ ט
ומשרד הפר סו ם ו תו צ או תי ה
י היו סו פיו ת לל א ערעור.
תו צ או ת ה הג רלהי פו ר ס מו
בעי תונו ת.
כל הזו כי ם בפ ר סי םיק בלו גם
הודעו תלב תי ה ם.

.1זהה את הסמל של בנק דיסקונט והסף־אותו בעיגול:

בבד

608

נ. להלן רשימה של שמות הקשורים בבנק דיסקונט (בטור הימני) והגדרתם
(בטור השמאלי) ,התאם את ההגדרה הנכונה לשם.
את השאלה הראשונה פתרנו לשם דוגמה.

עובדי בנק די ס קונ ט,
משרד הפר סו ם ובני
משפ חו תי ה ם — אינ ם ר שאים
לה ש ת תף בחידון.

שם מתאים
מספר להגדרה

. 1יחדיו

2תמי גפן

3דקל

.4א שראית הקן —ן ד.
1— 1 1— 1

•6כספימט ש
. 7יתרון
.8אגור
.9ש.ק.ל

. 10א י

אי די בי ]10
ה־ןןן —1
. 11אופק

. 12 די ס ק וני ת וך ן[ ן —ן

חברת־ האס של ק בו צ ת די ס קונ ט. ה ת שו א ה
ה כו ללת של ה מניי ה ה רגילה שלה ל שנת 1977
הגיעה ל.9400-
כ ר טי סהמ אפ שר לרכו ש מו צרי ם ו שרותים
בא שראי — בי שר אל ובכל ה עול ם.
שם כו לל ל תו כניו תהחס כון ה צ מו דו ת למדד של
בנק די ס קונ ט.
מבצע להרחבת חוג ה ל קו חו ת של בנ ק די ס קונ ט,
הנערך בי מי ם אלו.
שוברי קני הלכל — מ אפ שרי ם קניי ת מו צרי ם
ו שרותים ב הנ חו ת ניכרות.
קו פו ת הג מל ה פו פו ל א ריו ת של בנ ק די ס קונ ט,
לשכיר ול עצ מ אי
תוכני תחס כון לי ל די ם ונוער.

לזוכי םבכר טי סי טי ס ה יו ענ קו
כ ר טי סי טי סהק בו צ תיי ם,
הלוך ושוב.
הזו כ ה בפרס כל שהו לא יוכל
לזכו ת בפרס נוסף.
ה מועד האח רון ל מ שלו ח
השא לוני ם28.2.79 :

ח. בנ ק או טו מ טי, ב שרות עצמי, פועל 24 שעות
בי ממה 365 ,י מי ם בשנה.
ט. תו כני ת בי טו ח חיי ם (ריסק) צ מודה ו מיו חדת —
בלעדית ל ח ברי קו פו ת הג מל של די ס קונ ט.
י. תו כני תהחס כון הי חי ד ה בי שראל ל ת קו פ ה של
שנה בלבד, עם ה לוו אהב תנ אי ם שאין דו מ ה
להם.
יא. בנ ק דרייב־אין היחיד בישראל, פועל ברציפות
עד שעה שמונה בערב.
יב. הרא שונה מבין 10ק רנו ת הנ א מנו ת של ק בו צ ת
די ס קונ ט.

שם פו ת ר /ת ה חי דון:

טלפון :
סמן /י xלי דהמשפט הנ כו ן :

אני ל קו ח /ה ו תי ק /ה של בנק די ס קונ ט.
אני לקוח /החדש /ה בבנק די ס קונ ט (הצ טרפ תי א חרי
.)1.12.78
מ ס פר ח שבון עו׳יש ב די ס קונ ט
בסניף
עדיין אינני לקוח /ה של בנק די ס קונ ט.

מבצע יחדיו

ם טוב לעבוד ע ס: בגק נדיסקער!נ
טוב לעבוד עם

>(בנק דיסקונט
הצד האנוש• של המטבע

העולם הזה 2153

מכתבים
(המשך מעמוד ) 10
תמונת מצב שערורייתי שיש בד, כדי
להסביר את מחדלי מנדההכנסה במדינה.
ראשית — השכר. שכרם העלוב של
עובדי־המדינה הוא הגורם לכך שבמשרדי
מס־ההכנסה עובדים לרוב (או יושבים על
הכסא) מצד אחד פקידים ותיקים מאוד,
חסרי השכלה וכישורים מתאימים (כולל
ראשי מחלקות שהם לעיתים קציני־צבא
בדימום, שהוצנחו לתפקידיהם מבחוץ ללא
כל הכשרה); ומצד שני אוסף של בורים,
או עולים חדשים המתמצאים בקושי ב עברית
ועצם שילובם בעבודה זו מעיד על
יחס השילטונות לעבודת מס־ההכנסה.
אמרתי ״לרוב״ ,היות וישנם גם עובדים
בעלי הכשרה אקדמאית או השכלה מתאימה
אחרת, שרובם הגיעו לתפקידם על סמך
מיכרזים. חלק מהם עוזב מהר מאוד.
כמו איכות העובדים כך גם איכות
העבודה. חוסר סדר ואי תיאום יוצרים
במשרדי מס־ההכנסה מצב אנרכי, המונע
גם מהמסורים והיעילים שבעובדים לבצע
את המשימות המוטלות עליהם. אותו גוף,
אימתני כביכול, יעיל למעשה רק ביחס
לשכירים. כאן אין בעיות: הגבייה היא
אוטומטית. אבל כשיש לגבות את המגיע
מהעצמאיים — ואפילו רק את ניכוי המס
שהם מנכים מעובדיהם השכירים — או
אז נחשפת התמונה האמיתית. מס־ההכנסה
הולד לקראתם, בכפפות של משי ומתנהג
עמם כעני בפתח המבקש נדבות.
באגף פקיד השומה תל־אביב ,5המטפל
בניכויי מס־ההכנסר, שעל העצמאיים להע ביר
לשלטונות המס, הצטברו ערימות של
״טופסי נישומים מנותקים״ ,כלומר עצמ איים
שלא העבירו את ניכויי המס מעוב דיהם
ושיש לאתר אותם. על משימה זו
מופקדים שני פקידים בלבד ועוד מאתר
אחד בשטח, שלעיתים קרובות נאלץ לכתת
את רגליו היות ונהג המשרד מנוצל לצרכים
אחרים.
במקרים רבים אין מוצאים את אותם
הנישומים, בין מחמת הסדר הלקוי במשרד,
ובין שאותם נישומים לא דיווחו על שינוי
מען, כשאין מי שיכפה זאת עליהם בליווי
סנקציות, כנהוג במדינה מתוקנת (בעבר
היה נהוג, שכל מי שעומד לצאת לחו״ל
חייב להציג אישור משלטונות מס־ההכנסה
כי פרע את כל חובו, כפי שנהוג לגבי
קבלת אישור מצה״ל. כיום אין מקיימים
עוד תקנה זו ונישומים חייבי־מס רבים
נעלמים לחו״ל כשהדבר מתברר רק אחרי
שנים).
אבל גם כאשר מאתרים את הנישום
״המנותק״ ,בא אגף מס־ההכנסה לקראתו
ברוב נימוס ויראת־כבוד ומשדלו לשלם
את המגיע ממנו.
מי שראה דברים אלה במו עיניו ואשר
חי במדינה המבקשת נדבות ממעצמת-
פטרון ויהודיה, יכול להגיע, ובצדק, למס קנה׳
שכל אי־הסדר הזה העמיק עד לשי טתיות
וכי חוסר־האונים בגביית מם-
ההכנסה מהעצמאיים אינו אלא תוצאת
מזימה שפלה להפוך את המדינה הזאת
לגן־עדן לעצמאיים וספקולנטים על גבם
של העובדים.
אילן כרמן, תל-אביב

עוול לכלכיס
שילד מת מכך שנדבק
אני רוצה, כמי שהת להדגיש
שניתן להידבק
מאד סיבות ולא דווקא

בעתונות נמסר
בקרציות מכלב.
מחה בשטח זה,
מקרציות מהרבה
רק מכלבים.
בפירסומים בעיתונות ובכלי התיקשורת
לא הוכח שהסיבה היתד, הידבקות מכלב.
מיותר לציין איזו תועלת מפיקה האנו שות
(אם רק נזכיר את העיוורים והשומ רים)
מקיומם של כלבים. לכן עוול עושים
המפרסמים, המעודדים להרג חסר רסן של
כלבים בצורה הברוטאלית ביותר. אני
פונה אליכם, אוהבי כלבים וחיות, היאזרו
למלחמה נגד הרג ברוטאלי זה. זאת ועוד :
שימרו על כלביכם כנדרש ע״י החוק —
הן באשר לניקיון והן באשר לחגורה
על צווארי הכלבים, וכך תמנעו סבל מיותר
מכלביכם. ולזועמים נגד הכלבים אני או מרת
בכל הכנות: הכלב אינו סכנה
לאדם, הוא ידידו — הכל תלוי איך מטפ לים

הילדה פרידשטיין, יו׳׳ ר אגודת
צער בעלי חיים, תל־אביב

העולם

הזה 2153

הקדומות השליליות, למגר את השיגאה,
לעורר עד כמה שאפשר חיבה, ואף אהבה.
כיצד? על־ידי מעשים שישרתו את ה מטרות
האלה, מיחוות מתאימות, ויתורים
לרגישויות שונות, גם כשאינן רציונליות
(ודווקא ויתורים כאלה הם הזולים ביותר).
דיק, מלאכתו נעשית בידי אחרים.
^ כך אומר הפיתגם היהודי. כדאי להר־

הי מיו ׳הפ ה״אחריפ״ץ מן הפסוק
נוכע כי אלה אינם צדיקים דווקא.
מדוע תיעשה מלאכתו של צדיק בידי
לא־צדיקים? מדוע יעשו לא־צדיקים את
מלאכתו של צדיק?
ציניקאי יכול לטעון כי הצדיק פשוט
אינו מסוגל לעשות את מלאכתו, דווקא
מפני שהוא צדיק. בעולמנו אי-אפשר לבצע
דבר בשיטות של צדיק. לשם כך דרוש
רשע, שאינו בוחל בשיטותיו של רשע.
אבל אפשר גם לאמר: מוטב שהרשע
יעשה את מלאכתו של צדיק. קל לו, ל רשע.
הצדיק, העושה את מלאכתו, צריך
בכל עת לחשוש מפני הרע. הרשע, העו שה
את מלאכתו של הצדיק, אינו צריך
לחשוש אלא מפני הרשעים ממנו.

שדה־תעופה צבאי.
באווירת ההיסטריה הכללית,
וצצות מחתרות. קבוצות של
השראת מנהיגי־שוליים שונים,
טות שלא די בהפגנות, אלא
בבוגדים כמו בכלבים שוטים.

היו קמות
נערים, ב היו
מחלי יש
לירות

ך* ל זה לא היה מתחיל ביום־אוסלו,
ולא היה מסתיים בו. בכל שלב ושלב
של תהליך השלום, בכל פעם שהיתר. מת בצעת
נסיגה, או התפרקות של יישוב, או

הם ראויים לפרס על כך.
אך אין הם מבינים את מהות השלום.
אין הם חשים במעמקי נישמתם את פעי מות
ליבו של השלום.

הם יכולים לנסח את הסעיפים
ולחתום עליהם. אך אין הם יכולים
להפיח בסעיפים רודדחיים.
השלום אינו רק עניין של ״עובדות
בשטח,״ ובוודאי לא רק עניין של ניסו חים
לגאליים, פרי כישרונם של פרופסו רים
דגולים למישפטים.

השלום הוא מצב־רוח, הוא רצו־

אך הנה, י ערב הענקת פרסי־השלום
כאוסלו, קשה להימלט מן
האימרה, ששוחרי-השלום, מלאכתם
נעשית על־ידי אחרים.
מי הם ״האחרים״? אלה הם אותם
האנשים שהתנגדו בכל השנים לפשרות,
לוויתורים, לנסיגה, להחזרת שטחים משוח ררים,
לפגיעה בארץ־ישראל השלמה, לפי רוק
התנחלויות, להכרה בעם הפלסטיני.

והנה דווקא אלה עושים את המלאכה,
לפחות כחלקה, ועל כן
מקבל נציגם המוכהק כיותר את
פדס־נוכל לשלום.

^ /חיו ב ברור

לכל, ואין צורך לחזור

נ 1עליו בהרחבה.
די לנו להציג שוב את השאלה, המע בירה
בנו צמרמורת: מה היה קורה אילו
היינו אנחנו בשילטון, ואילו השגנו אנחנו
את הסכמי קמפדדייוויד? מה היה קורה
אז בארץ, ביום הענקת פרם־גובל באוסלו
למישהו מאיתנו?

הדימיון הפרוע כיותר יתקשה
לצייר את התמונה המלאה.

בכנסת היה משתרר תוהו־ובוהו. מנחם
בגין, בשיא כישרונו הדמגוגי, היה מר עיד
את אמות־הסיפים באולם המליאה.
מטר של נאומים חוצבי-להבות וקריאות־ביניים
סוערות היה ניתך על ראשי הממ שלה
המיסכנה.
ברחובות הערים היו נערכות הפגנות
נזעמות, רבבות, ואולי מאות־אלפים, היו
עולים על מחסומי־המישטרה. בתי״החולים
היו מתמלאים פצועים משני הצדדים. ה הפגנות
נגד הנרי (״ג׳ו־בוי!״) קיסינג׳ר,
בעת הסכם־הביניים הקטן, לא היו יכולות
להחשב אף כחזרה כללית לקראת מיל־חמת־אחים־זוטא

יתכן שחתן*הפרס לא יכול היה
אף להמריא לאוסלו. המונים היו
נשכבים על מסלולי נמל־התעופה
לפני גלגלי מטוסו. יתכן שהחתן
האומלל היה מוכרח מן הארץ מ

אולם כראשה של ממשלת־יש־ראל,
זו העושה עתה את מלאכת
הצדיק, אין עומדים ציניקאים.

עומדים בראשה אנשים בשר־ודם, שגד לו
בחממה של לאומנות קיצונית, המסו גלים
אך בקושי רב, ובהצלחה חלקית,
להתגבר על הדיעות הקדומות שלהם עצ מם.
בוודאי אין הם מסוגלים להבין את
הרגישויות של הצד השני.

מילבד אדם יוצא־דופן אחד (עזר וייצ-
מן, שנתגלה כבעל כישרון נדיר דווקא ב שטח
זה) אין ממשלת־בגין מסוגלת לכך.
וזה חל, למרבה הצער, גם על חתן־הפרם.
למן הרגע הראשון, נעשה הכל כדי לפ גוע
ברגישויות המצריות, להתעלם מצרכיו
הנפשיים של הצד השני, להעליב אותו
מדי פעם (בלי כוונה תחילה) ,לחזק בו את
הדיעות הקדומות כלפי ישראל והיהודים,
להשאירו במצב מתמיד של תיסכול.
אין צורך לחזור אל כל הרשימה: חוסר-
המיחווה־הנגדית בעת ביקורו של אנוור אל-
סאדאת בירושלים, המיפגש האומלל באים־
מאעיליה ופליטות־הפה של בגין בעת מסי-
בת־העיתונאים שם, הנאומים בעת כינוס
״הוועדה המדינית״ בירושלים, וכל שר שרת
ההצהרות הבוטות, נאומי־הרהב וההו דעות
המייותרות מאז.

! 1 וכן מאליו שאין להשתמש במושגים
1של צדיק ורשע בחיים הפוליטיים,
שבהם כולם צדיקים, ואין בהם רשעים.
חלילה לנו מלחשוב אחרת.

כדאי לכדוק את החיוב והשלילה
גם יחד.

תכן שציניקאי גאוני יכול היה לבצע
מלאכה זו, בלא קורטוב של רגש. יתכן
שיכול היה לחשב בדם קר את היסודות
הבלתי־רציונליים שבמישוואות השלום,
וליישם את המסקנות.

לשם כך צריכים להכין לרוחו
של הצד השני, ואולי — קצת־קצת
— גם לחככ את תרכותו, את עולמו
הרוחני.

הצדיק, שזכה ככך שמלאכתו
נעשית על-ידי אחרים, צריך על כן
להיות מאושר מאד.

רק שוחר־שלום טיפש מאה יתרגז על
כך, או יקנא באיש. כאשר בחרו ההיס טוריה
ו /או הקדוש-ברוך־הוא במנהיג
ארץ־ישראל-משני-עברי־הירדן כדי לחתום
על הסכמי קמפ״דייוויד, הם נהגו בפיקחות
רבה. כבר נאמר. שמתגלה כאן ״העורמה
של התבונה״ — דרכה של התבונה להת גשם
בדרכים בלתי־צפויות, ערמומיות.
יש הרבה מן הברכה בכך שדווקא מנחם
בגין הוא האיש המקבל את הפרס. אך
ברכה זו אינה בלתי־מהולה ביסודות שלי ליים.

ודווקא
כאן נכשל הכלל, שמלאכי
תו של צדיק יכולה להיעשות על
ידי אחרים.

נעשה הכל כדי להכיך את אל־סאדאת
כעיני העם המצרי, וכדי
להכיך את מצריים כשטח הרגיש
כיותר שלה — יחסיה עם העולם
הערכי. נעשה הכל כדי׳ להכריח
את נשיא מצריים להפר כגלוי את
ההכטחות שהשמיע כאוזני עמו
והעולם הערכי.

אל־סאדאת ובגין(בשער שבועון ה״פיגארו״)
חתימה על מיסמך נוסף, היתה המהומה
פורצת מחדש.
תנועת־החרות, חוגי ארץ־ישראל־השלמה,
המחתרות המזויינות, גוש אמונים, רבני־טירוף
ופוליטיקאים ממולחים למיניהם, פל גים
של ליגות להגנה ולהתקפה — כל אלה
היו מתחרים ביניהם במירוץ שיגעוני, כדי
להשתלט על מושכות התנועה הגוברת.

האם היתה ממשלת-השלום מחזיקה
מעמד כמילחמת־התשה זו ץ
האם לא היו גלגלי-השלום נעצרים,
בחריקה צורמת, באמצע הדרך

קשה לדעת. אך כאשר תראה לנו הטל וויזיה
את מנחם בגין באוסלו, כשהוא
קורן מאושר, מותר יהיה גם לאתיאיסט
מופלג להגיד :״ברוך השם !״
וכאשר נקרא למחרת היום את דברי-
הזעם של גאולה כהן, הקוראת למרד נגד
בגין הבוגד, נוכל לחייו ברחמנות.

כהשוואה להתפוצצות האטומית
שעלולה היתה להיות, יהיה זה כמו
ילדה המשחקת כאקדח־פקקים.

זוהי הברכה. היא ברורה לכל. אך
יש לצידה קללה, המובנת רק למעטים.

צדיק, מלאכתו נעשית על-ידי
אחרים. אך ה״אחרים״ ,שאינם
צדיקים, אינם יכולים כלל להכין
את טיב המלאכה ואת רוחה. הם
עושים אותה כאופן מכני.
הקנאים הלאומניים מאתמול יכולים
להביא — להפתעת רבים — לשלום חלקי.

נם של כני-אדם חיים, של מנהיגים
ושל המוני-עמים.
זה נכון לגבי כל שלום. גם אחרי מיל־חמה
״של שנה־שנתיים, בין עמים היושבים
על אדמתם מדורי־דורות.

כאשר מדובר על התפייסות כין
עמים השוללים זה את קיומו של
זה, כין מדינות שנולדו כמילחמה
ושלא ידעו מאז אף יום אחד של
שלום — נכון הדבר פי אלף.
מלאכת-הצדיק אינה מתחילה ואינה מס תיימת
במיקרה זה בהחתמת הצד השני על
פיסת־נייר, חשוב ככל שזה יהיה.

כי כשלום, ענייני־הרוח קובעים
כ־6ו ,90 וכל העניינים האחרים, המעשיים
והמוחשיים, קובעים בקושי
ב־$ט 1הנותרים.
לום כזה,

פירושו, מלאכה של פיוס

״ י רוחני.
פירושו: להבין את האינטרסים של ה צד
השני, ולעזור לו לספק את האינטרסים
שלו ככל האפשר.

אך מעבר לזה, שלום כזה פירושו
להכין את הרגשות של הצד
השני, את רגישויותיו המייוחדות,
את דיעותיו הקדומות, את אהבותיו
ושינאותיו.
לשם מה? כדי ליצור את התנאים הרו חניים
שיביאו את השלום, ושיבטיחו את
קיומו, אחרי ׳שבא. כדי לעקר את הרעלים
הנפשיים שהצטברו, להחליש את הדיעות

בשבועות האחרונים, הגיעה חוסר־רגי-
שות זה של ממשלת־בגין לידי שיאים חד שים.
הוויכוח האינסופי על הלינקאג׳ ה אומלל.
ההודעה האולטימטיבית שזהו זה,
חותמים או לא. הסירוב המוחלט לקבוע
לוח־זמנים כלשהו, אף בלתי־מחייב לגמרי,
להגשמת ההתחייבויות הישראליות בגדה
המערבית ורצועת־עזה.

וכעיקר — הכשלת רצונו העז
של אל-סאדאת להכתיר את יוזמתו
כטכס חגיגי של חתימת ההסכם
דווקא כיום־השנה לכיקורו.
ישראל ״עמדה בלחצים״ .בראוו! היא
תצליח, מן הסתם, לשנות שניים וחצי
פסוקים, ולהשיג על-ידי כך יתרון זעיר
במיסמך הכתוב. הידד!

ותוך כדי כך היא רוצחת את
רוח השלום, לאט־לאט, כסכין קהה
וחלודה.

ישיות רמת־דרג אמרה לי, לא
מכבר, בדרך המשל :״היהודים לא הר גו
את ישו, הם דק עינו אותו עד שמת.״
הוא לא התכוון לחקור את קורותיו של
ישוע, בן הנגר מנצרת. הוא התכוון למע שינו
כלפי השלום.
אין אנחנו מרתיעים את המצרים מלח תום
על השלום. הם יחתמו, כי האינטרס
הלאומי שלהם מחייב זאת.

אכל אנחנו ממאיסים עליהם את
היטלום עוד לפני יטנחתם.
אנחנו לא נשאיר שריד וזכר מאותה הת להבות
ספונטאנית, כנה ואמיתית, שהציפה
את העם המצרי, לכל שדרותיו, כאשר
נתתתי בקאהיר בפעם הראשונה, לפני שנה.

נראה שאין מנוס מכך, כאשר
מלאכת הצדיקים נעשית כידי
״אחרים״.

!!י!ה!לוי!ימדי!ל

את תופיק טובי ביקרה חתיכה בלונדית
לאנשים הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

והשר שוסטק הוא הכלב של יגאל הודביץ
! 0המישלחת שחזרה בסוף
השבוע שעבר מסיור בברית-
המועצות שבה מלאת רשמים
וסיפורים פיקנטיים. נראה כי
הדמות הציורית ביותר במיש־לחת
היה ח״ב המפד״ל אב רהם
(״אברמל״) ׳מלמד. כא שר
נפגשה המישלחת עם נצי גי
הסובייט העליון, סיפר להם
מלמד על אדם שהוציאו לו את
כל שיניו, והשאירו לו רק שן
אחת, בשביל כאב־השיניים.
״ככה אתם עושים עם יהודי
ברית־המועצות. אם תתנו לכל
מי שרוצה לצאת, תחסכו לכם
את כאב־השיניים.״
; 0כאשר ביקרה המיש-
לחת בבית־הכנסת של לנינ גרד,
אמר עוזי בורשטיין,
חבר הוועד המרכזי של רק״ח,
למלמד :״אני יכול ללמד
להתפלל בציבור לא רק את
נציג של״י, אמנון זכרוני,
אלא אפילו את נציגי המערך,
הח״כים יוסי שריד ונפת

פדר.״

! 0לפדר היתד. בעייה בעת
שהמישלחת התגוררה במלון
במוסקווה. הוא אומנם הצליח
להפעיל את מקלט־הטלוויזיד,
בחדרו׳ ,אך לא הצליח לסגור
אותו. פדר קרא לחדרניודהקד
מה, והתלונן לפניה. תשובתה :
״זה תמיד קורה כאן.״ לבסוף
עלה בדעת השניים הרעיון ה מזהיר
להוציא את חוט החש מל
של הטלוויזיה מהתקע.
01 מי שעוררה התעניינות
רבה, וזכתה בהצלחה רבה,
היתד, דורית שריד, אשתו
של יוסי, שהצטרפה לבעלה
בטיול. כאשר שריד יצאה לק נות
כמה תפוחי־עץ בחנות
ירקות ופירות, היא הבחינה
כי בפתח החנות משתרך תור
ארוך של קונים. התברר לה
כי המוכר איננו. שריד גילתה
יוזמה, שאינה מקובלת בברית־המועצות,
בחרה בעצמה את
התפוחים, ושקלה אותם. עד
שסיימה זאת, הגיע כבר המו כר,
אולם בינתיים זכתה דורית
בהערצת כל האנשים שעמדו
בתור, .
! 0כששב יוסי שריד לחד רו
במלון, בלנינגרד, הופתע
למצוא את דורית יושבת ומ שוחחת
עם שלושה גברים לא
מוכרים. שריד לא רצה להי ראות
בלתי־סנומם, ולשאול
אותם מי הם, אך לא יכול
היה להתאפק ואמר לאחרון

כרמל

מזרחי עמוס חווב

סיקגירא׳אז לציו! תכריז יע׳זכ -

שדיבר עם אשתו :״האנגלית
שלך ממש מצויינת.״ הכל פר צו
בצחוק, ולשריד התברר כי
היה זה סנטור אמריקאי שבי קר
באותה עת בברית־המוע-
צות.
בבית־הכנסת בלנינ 01
גרד
מתח ח״כ מלמד את קהל
היהודים וסיפר להם, כי בין
כל חברי־המישלחת יש רק
רווק אחד, עורך־הדין אמנון
זיכרוני. רווקות יהודיות רבות
המתינו לשווא כדי לראות את
זיכרוני, שהוא, אגב, נשוי ואב
לבת ולבן. אולם זיכרוני ניצל
מהמתיחה של מלמד, משום ש היה
באותה עת בהופעת הבלט
של תיאטרון קירוב.
! 0כמה מחברי המישלחת
הבחינו באחד הערבים בח״כ
רק״ח, תוסיק טובי, כשהוא
יוצא מהמלון עם חתיכה בלונ דית
רוסיה. כדי לא להעמיד
את טובי במבוכה, הסתתרו יתר
חברי-המישלחת. רק למחרת
בבוקר התבררה להם האמת,

כאשר טובי עצמו סיפר להם הקודם בהתרגשות שבערב
ביקרה אותו במלון צעירה
רוסיה, שהיתר. החברה של הבן
שלו, כאשר הבן למד רפואה
במוסקווה.
! 0הבדיחה של חברי־זד
מישלחת היתד, הכסף הרוסי.
הרובל הרוסי דומה דימיון מפ ליא
לשטרות־הכסף במישחק
הילדים ריכוז, וחברי המיש־לחת
התלוצצו ביניהם כי בפ עם
הבאה, כשיגיעו למוסקווה,
יביאו עמם שטרות ריכוז ויוכ לו
לקנות בעזרתם את כל
מוסקווח.

יגאל אלץ

! 0כאשר היה
שר־החוץ, הוא בלם בשיטתיות
את התקדמותו של אפרים
(״אפי״) ע פ רון, עובד מיש-
רדו, וזכה בכך בתמיכתו המ לאה
של מי שהיה אז ראש־הממשלה,
יצחק רכין* עתה,
כאשר עברון עומד לצאת ל וושינגטון,
לכהן כשגריר יש
ראל
בארצות־הברית, נראו
אלון ורביו במיזנון הכנסת, כ שהם
מזמינים את עברון לא־רוחת־ערב.
כל אחד לחוד,
כמובן.
0 1הברקת השבוע שייכת,
ללא ספק, למנהל מחלקת־ה־תוכניות
בטלוויזיה, מרדכי
(״מוטי״) קירשגכאום. כ אשר
שהד, מרדכי קירשב־באום,
שהוא, אגב, חתן פרם
ישראל, בבית ידידים, שבו דו בר
על המצב במדינה, אמר :
״הפיתרון היחידי הוא להוציא
את המדינה למסע הופעות ב־חוץ־לארץ.״
ענד. בעל־הבית:
״רעיון טוב, אבל היכן תמצא
אמרגן שיקח על עצמו סיכון
כזה.״
! 0למרות שבעלת־ד,גלריה
עמליה ארבל הודיעה מ ראש,
כי עליזה בגין תבוא
לפתיחת תערוכת שטיחי־קיר
מצריים, לא הופיעה אשת
ראש־הממשלה לפתיחה. במקו מה
הופיע ח״כ רוני מילוא,
שהודיע כי הוא מייצג את עלי זה
בגין. מילוא הוא אחי בעלה
של חפיה בגין, בתו של
ראש-ד,ממשלה.
01 באותו אירוע שוחח
מילוא עם כמה מהאורחים על
הביצים שהוטלו לעבר קרוב
מישפחתו, ראש־הממשלה, ב כניסה
למצודת זאב. תגובתו
של מילוא :״מי אמר שבלי-
כוד אין ביצים?״

ךךי 1צולמה בשבוע שעבר על־ידי צלמי עיתונות.

״ \ 1י 1 1 1פ | -כשהבחינה בצלמים היא עיוותה את פרצו פה,
ועשתה ביריה תנועה של מפלצת, באומרה להם :
״אתם הרי לא מחפשים תמונות טובות שלי, אלא תמונות באלת.״

נשיא הטכניון ומי שהיה אלוף בצה״ל, ביקר
בשבוע שעבר באירוע חברתי יחד עם אשתו,
דינה. נראה כי מה שראו בני הזוג חורב ריתק אותם, עד שהם כלל
לא שמו״לב למה שקורה סביבם. בתמונה מימין נראית דינה חורב

! 0כשנשאל קאופמן בדליה
אם יסכים למכור את העסקים
שלו, אם אומנם יציעו לו תפ קיד
של שר, השיב :״כן, אבל
לא בשביל תפקיד של סגן-
שר. זה בבר לא כדאי.״
באותו ערב תרבותי

שנערך בדליה הופיעה גם קו ראת
כתב-היד חנה קורן,
שסיפרה מחוויותיה .״קרה כמה
פעמים שנחנו לי לפענח אופי
של אדם לפי כתב־היד שלו,
ורק אחר־כך גילו לי שהמדו בר
בשרים. זה גרם לי לא
לישון בלילה.״
׳ 0סידרה של תקריות בל-
תי־נעימות אירעו בבית־הלו־חם
בתל־אביב, שם ריאיין
יעקב (״יענקלה״) אגמון
את הסופר ח״כ משה שמיר,
במיסגרת התוכנית בירה ומצב
רוח. שמיר טען בתוכנית כי
״לכל בן־אדם יש גבול — איזה
שטחים הוא אינו מוכן להח זיר.
אני משוכנע כי אפילו

כשהיא מוצצת אצבע, בעוד בעלה עוצם את עיניו בריכוז רב,
בתמונה השנייה, שצולמה כמה שניות מאוחר יותר, נראה
כשהוא מוצץ אצבע, בעוד שאשתו כבר הורידה את האצבע
והיא מתבוננת סביב, כדי לראות אם מישהו שם לב
העולם
ואילו חורב מפיה לכך.

הזה 2153

המנחה לא מוכן להחזיר את
את רמת־אביב.״ הפסיק אותו
״אני מוכרח
אגמון ואמר :
לבדוק היכן אתה גר, אם אתה
גר ברמת־אביב, אני מוכן ל החזיר
גם אותה.״ שמיר המ שיך
וברמזו לקשריו של אג מון
עם מפ״ם :״אני בטוח
שהמנחה אינו מוכן להחזיר
את קיבוצי השומר־הצעיר נג בה,
גן־שמואל ומישמר־הע־

השרד, ושלחה אותם לעיר ה עתיקה
לקנות פרחים.
! 8אורלי ידין, בתו של
סגן ראש־הממשלה, יי גאל
ידין, הנמצאת כבר תקופה
ארוכה בלונדון, נשאלה על־ידי
חבר ישראלי, שביקר אותה
שם, מדוע אינה חוזרת לארץ.
אורלי השיבה :״ביגלל הבו שות
שאבא שלי עושה בארץ.״

שושנה אובלית רחל רפידות
קת־אוהבים מיגאל אלון ביום הולדתו.

היתה הפתעה נעימה ליגאל
אלון, באשר הציגה עצמה
כמנהלת הצעירה של בית־הספר כדורי, שבו למד יגאל אלון.

שר־התעשיה,
עוזר 8 שמואל (״שמואליק״) כן־
טופים, נשאר נאמן לבוס
הקודם שלו, מי שהיה שר־התעשיה
יגאל הורביץ, ו ביקר
אותו בביתו שבבאר-
טוביה. בן־טובים הגיע למקום
עם בנו בן השלוש, וכשעמדו
לעזוב, נתן הורביץ לילד מת נה,
בובה בדמות כלב. הילד
שאל את אביו :״מה זהו״
והורביץ השיב במקומו :״זה

אליעזר שוסטק.״

מי שהיה שר־האוצר, נפגש ג-
ךךי | 1ך 8| 1

שבוע שעבר, באירוע חברתי,
| - 1 1 1 - 1 1 11111111
עם אברהם אגמון, מי שהיה מנב״ל מישרד-האוצר וכיום מנכ״ל
חברת דלק. נראה בי היחסים בין רבינוביץ ואגמון אינם משופרים,
שכן אגמון התגרה בל העת ברבינוביץ ואמר לו :״יהושע, אל תהיה
עצוב. השילטון הזה אומנם לא יתחלף אף פעם, אבל בזמנך היה
הרבה יותר גרוע.״ בתגובה הפנה אליו יהושע רבינוביץ את גבו.

! 8עוזר אחר של שר־ה-
תעשיה, אלישע עלג, אינו
יודע מה לעשות בעיקבות אי-
הבהירות לגבי זהות השר הבא
של מישרד זה. פלג, צעיר
שנשא בתפקידים ציבוריים
רבים וסטודנט למישפטים ב שנה
הרביעית, הושאל ממיש־רד
התעשיה, כאשר עזב הור־ביץ
את המישרד, ועבר ל מרכז
ההסברה. עתה, כאשר
עוזב מנהל מרכז ההסברה,
יהודה אילן, את תפקידו,
עוזב עימו גם פלג, אולם הוא
לא יודע עדיין אם לחזור ל־מישרד
התעשיה. הוא ממתין

מק.״ אגמון איבד את סבלנו תו
ואמר לשמיר :״אל תנצל
את ההזדמנות שאני המנחה,
ואני לא יכול לענות לך.״ שאל
שמיר :״אז אתה מוכן להח זיר
את נגבה?״ כאן כבר לא
יכול היה אגמון להתאפק ואמר
לשמיר :״התוכנית הזו, בירה
ומצב רוח, קיימת כבר ארבע
שנים. אל תוריד את רמת ה תוכנית
לרמה שלך. אם אתה
רוצה ויכוח בינינו, שלא ב־מיסגרת
התוכנית, אני מוכן,
ואז גם אתה וגם מישפחתך
לא יכירו את הפרצוף שלך.״
כל הקטע הזה צונזר על-ידי
מפיק התוכנית, יובכ כ ץ,
ולא שודר.
! 8לפני שהופיע בעלי־כו־תרת,
בשבוע שעבר, התבונן
מי שהיה ראש המוסד, איפר
(״איסר הקטן״) הראל, בקבו צת
רקדני הדיסקו, שהופיעו
אחר־כך בתוכנית. הראל לא
יכול היה להתאפק ושאל את
מפיקי עלי כותרת :״דיסקו
קשור בסמים?״
81 יעקם (״קובי״) שרת,
בנו של משה שרת, אשר
הוציא לאור את כתבי אביו,
התבונן בהופעתו של הראל
בעלי כותרת ואמר אחריה:
״לדעתו של איסר כל מה ש אבא
שלי כתב על אנשים אח רים
היה אמת, אבל כל מה
שאבא שלי כתב עליו היה
שקר.״
בליל־השבת האחרון

גילתה רעיית ראש־הממשלה,
עליזה (״עלה״) בגין, כי אין
לה די פרחים בבית. היא הז עיקה
את שומרי־ראשו של
בעלה, שבאו לבית במכונית-
העולס הזה 2153

״1 * 1 0 0 ** 11 ישב בעת מסיבת יום־ההולדת בשורה השנייה,
ליד תעשיין הלבידים אליהו סחרוב. בידי
1 -1 1 1 11 11
חפר היה בקבוק ברנדי, שבו התחלק עם סחרוב, ואף כיבד ממנו
ידידים שעברו לידו. נראה כי האלכוהול הפריע לעיניו של חפר,
ובסוף הערב הוא נראה מסיר את משקפיו, שלא כהרגלו.
בינתיים לראות מי יהיה שר
התעשיה החדש.

יצחק

8 :נשיא המדינה
נ ג דן השתתף בכנס הגרוזינים
שנערך בהיכל התרבות בתל-
אביב. כאשר עלה אל הבמה,
לשאת את נאומו ,׳נשמע באו לם
בכי של תינוק. אחד מה יושבים
על הבמה ניסה להש תיק
את הילד בשפה הגרוזי נית.
אמר לו נבון :״אף פעם
אל תשתיק ילד בוכה. גם אנח נו
היינו פעם קטנים ובכינו,
אך יום יבוא, הילד יגדל והוא
יעמוד כאן במקומי.״

נראה כישיבה של מיפלגתו, חרות,

באשר מכנס אחד שלו מורם (ראה
111
\11 11 תמונה) .בדחנים מידידיו ניגשו אליו ושאלו אם הוא פושט רגל,
ונענו במבט קר וזועם. אולם, כאשר הבחין ארידור בי
צלם עיתונות מצלם אותו, הוא מיהר לחייך לעבר המצלמה.

! 0לכנס הגרוזינים הגיע
חבר־הכנסת שמואל פדאטו־שרון,
כשהוא מצוייר בארב עים
ספרים שלו, שאותם חילק
לילדים באולם. אחרי התוכ נית
רצו הילדים אל פלאטו,
כדי להחתים אותו על הספר.
אחד הילדים, שלא הבין אל
מי בדיוק צריך לגשת עם ה ספר,
בא אל נשיא המדינה,
יצחק נבון, וביקש ממנו ש יחתום
לו על הספר. נבון היפ נה
אותו בחיוך אל המחבר.
! 8לאחרונה קיים בילבול
בין שיני חברי־הכנסת של
חרות, יושב־ראש סיעת הלי כוד
בכנסת, חיים קורפו,
ויו״ר חטיבת חרות, חיים
קאופמן. העיתונים והרדיו
מבלבלים ביניהם, והדבר גורם
לשניים לדווח האחד לשני, מי
הצהיר מה ומי ידליף למי.
אולם לשיא הבילבול הגיעו ה שניים
בשבוע שעבר, כאשר

קאופמן פגש את קורפו במיז-
״הבת שלך
נון ואמר לו:
ביקרה בכנסת, והסדרנים הפנו
אותה אלי.״ שאל אותו קורפו:
״ומה היא רצתה?״ השיב
קאופמן :״אני לא יודע. היא
לא השתכנעה שאתה זה אני,
ולא רצתה לספר לי.״
! אגב, קאופמן הופיע ב־בהרצאה
בקיבוץ דליה, ובפתח
דבריו הצהיר הח״כ, שהוא איש
חרות ומעשירי־הארץ :״אני
תמיד הייתי בעד התנועה ה קיבוצית.״
חברי־הקיבוץ חש בו
שקאופמן מנסה להיות מנו מס
אליהם, אולם התברר כי
הוא באמת אוהב את הקיבו צים.
הקיבוצים הם הצרכנים
הגדולים ביותר של מישחקי לגו
בארץ, וקאופמן הוא הסוכן של
דגו.

9 :דורין ומתי כספי,
הנשואים למעלה משנתיים, מ שתפים
פעולה בפעם הראשו נה
בהצגת ילדים, לפי ספרו
של יהונתן גפן. ,שיויס ש ענת
אוהבת במיוחד — היא
כשחקנית, הוא כמעבד מוסי קלי.

זיוה תלם, מי שהיתר,
דיילת־יופי בחברת־תמרוקים,
התגלתה כאשת־עסקים מעולה־היא
אירגנה את מכירת עודפי
היצוא של מיפעל-עור, ותוך
כדי עבודה החליטה להפוך חב רה
המוכרת עודפי-יצוא. זיוה
גייסה לעזרתה את בתה, אי״
ריס, קצינת־מילואים בצבא,
שתשמש כמזכירתה.

הישראלי המצחיק קרע את מכנס !,
במסמר שבלט בכסא של מטוס. ותבע פיצויים
8במאי הקולנוע בו עז
דוידזץ חזר בשבוע שעבר
עם רעייתו ברוריה, מביקור
בארצות־הברית במטוס אל־על.
כשעמד לרדת מהמטוס,
נתפסו מכנסיו במסמר שבלט
מהמושב, ונקרעו. בו במקום
פנה דוידזון לאנשי אל־על,
אבל אלה זכרו, שהוא היה
הכוכב הראשי בסרט ישראלים
מצחיקים והיו בטוחים שהוא
עובד עליהם במצלמה ניסתרת.
״איפה המצלמה?״ שאלו אותו.
רק כששיכנע אותם שמכנסיו
נקרעו באמת, שילמו לו בו
במקום פיצוי במזומן, בסך 350
ל״י. המכנסיים עלו 75 דולר.
איש לא שמח יותר על
קבלת ציון של ״יצואן מצטיין״
מאשר מפיק־הסרטים אדכם
מסים, הפועל בארצות־הב-
רית. חברתו של מסים, יש ראם,
קיבלה את הציון, אחרי שהכ ניסה
לישראל יותר משני מיל יון
דולרים בארבע השנים ה אחרונות.
סיבת שימחתו המ יוחדת
של מסיס הממושקף :
בשעתו הגיש מישרד־המיס־חר־והתעשיה
תביעה פלילית
נגדו, בטענה שזייף מיסמכי־יצוא
כדי לקבל תמריצים. ל תביעה
זו ניתנה פירסומת רבה.
לאחרונה נמסר לו כי התביעה
בוטלה, מאחר שנמצאה בלתי-
צודקת. טען מסיס :״ממשלת

בתיה ישראלי

המערך רדפה אותי בגלל פעי לותי
הפוליטית למען השלום.
עכשיו מכבדת אותי ממשלת-
הליכוד, אף שהגברתי את
פעילותי זו בארצות־הברית.״

אבשלום קור

11 הבלשן
הסביר בפינתו, אימרות עם
רוטב בגלי צה״ל, שהוויכוח
בממשלה על התקציב היה וי כוח
נוקב. ויכוח נוקב — זה
ויכוח שנגמר עם חור — ב תקציב.

יואב

8המנצח הישראלי
תלמי זכה באחרונה בפירסום
רב בעיתוני גרמניה, אחרי ש הוזמן
כמנצח־אורח וכיועץ
אמנותי לתיזמורת הפילהרמו נית
של מינכן, שהיתר, כפופה
בעבר לשרביט־המנצחים של
רודוקז קמפה. תלמי (,)35
שהוא גם המנצח הראשי של
תיזמורת ארנהם בהולנד, הוג דר
על־ידי עיתון גרמני כ-
״מוסיקאי החושב לפני שהוא
מנענע בשרביט.״
סרטים ישראליים חד שים
צצים עתה כפיטריות אח רי
הגשם. באחד מהם, ריזנגוף
,99 החליטו מפיקיו, א 2י גשר
ושרץ הראל, לשתף שתי
שחקניות, שכל אחת מהן עש תה
סרט אחד ויחידי לפני 11
שנים. האחת היא איריס

יוטבת, ששיחקה בהוא הלך
בשדות, ואחרי הסרט נישאה
לזמר קובי רכט ונסעה עימו
לארצוודהברית. קובי, שקרא
לעצמו באמריקה גייס מס דה,
חזר ארצה בימים אלה
עם אשתו. השחקנית השנייה
היא אירית שילה, שהופיעה
בסרט להט במים, שבויים ע״י
יעקב המאירי, שניספה ב-
תאונת־דרכים לפני כחצי שנה.

יותם

8קשה לדעת אם
הראוסגי, הסופר הבולט ב יותר
בין ההומו־סכסואלים ב ארץ,
התכוון ברצינות כאשר
הכריז השבוע שסיפרו החדש,
הנדפס עתה, יהיה מוקדש ל זמר
דייוויד כרדזה. כאשר
נשאל מדוע הקדיש את סיפרו
דווקא לזמר הצעיר, השיב :
״כי ברחה הוא בחור יפה
נורא.״

! 8עורך־הדין והסאטירי־קאי
יואל ריפד כותב באופן
קבוע את הבדיחות עבור תוכ ניתו
של ימני פאר ברדיו,
ממני מני. לפי אחת מהן מחס לים
עתה את מיזנון־הכנסת,
צ׳רלי כיטץ מחלק אוכל ב מליאה. מתודהעבודה אחרי

הקיים
בטלוויזיה בירושלים,
נהנים הכתבים, שיצאו את ה
יהודית
ארדיטי, קארין דונטקי (למעלה) ,ושרית דמיר
וליאורה לפידות (למטה) ,הן כולן דוגמניות־צמרת,
וכולן רוצות להיראות יפות בכל שעות היום והלילה. חברת״התמרוקים ״רבלון״ הז
ארץ
בשליחות, משקט יחסי.
אכרהם קושניר, מי שהיה
הכתב הכלכלי בטלוויזיה, יו שב
בלונדון, שם הוא משמש
כיועץ כלכלי בשגרירות יש ראל
בבריטניה. קושניר ביקש
מכתבי הטלוויזיה לשתף פעו לה
עם ממלא מקומו, אלישע
שסיגלמן, כי הוא מבין ש-
״קשה להיכנס לנעליו״ .ר ם
עכרץ, המשמש כנספח־תר־בות
בלונדון, ויואב טוקר,
הכתב בפאריס, נהנים מעבו דתם
בחוץ־לארץ. רק מיכה
לימור, הכתב בלונדון, כבר
סופר את הימים עד שובו אר צה.
הוא מתגעגע בכל זאת
למתודהעבודה המקובל כאן. 1 מיים,

כוכב הטניס הבינלאו
כיורן
סורג וויטאס

;ירולאייטס, החליטו להיע נות
לבקשתם של בעלי מרכז
הטניס ברמת־השרון, ולהיפגש
לשיחה עם ילדים חובבי ה ספורט
הלבן. למקום הגיעו 200
ילדים, שהציפו את השחקנים
בשאלות ובבקשות לאוטוגרא-
פים. השניים גילו סבלנות רבה
וענו על כל השאלות שהופנו
אליהם. מייד אחרי הפגישה
נסעו לים־המלח, ולמחרת עזבו
את הארץ.

השבוע

אורי ליפשיץ,

הפך הצייר
אבא בפעם

השישית. לאורי יש שני בנים
ובת, מאשתו הראשונה, אבי״
כה, ושני בנים מאשתו הנו כחית.
עדה• במשך כל הר יונה
האחרון, ציפה אורי לבת,
ואומנם ציפיותיו נענו. השם
שניתן לתינוקת הוא ליאורה.
אורי החליט הפעם להשתתף
בחווייה המרגשת ונוכח בחדר-
הלידה, כשהוא מחזיק בידה
של עדה במשך כל 13 הדקות
של הלידה.
מכוון־הפסנתרים

ה 81 וותיק,
שסתאי פורטוגלי,
הוזמן לביתה של השחקנית
דליה פרידלנד, כדי לכוון
את הפסנתר שלה. תוך כדי
שיחה, סיפרה לו דליה שהיא
שחקנית. פורטוגלי התנצל ו אמר
לה שהוא מכיר כל־כך
הרבה שחקנים, שקשה לו לז הות
אותה. כאשר נכנסה למ קום
אמה של דליה, השחקנית
הוותיקה חנהל׳ה הנדלר,
החל המכוון להתלהב מאד.
הוא סיפר לדליה כי הוא מע ריץ
ותיק מאד של הגברת
הנדלה ולא החמיץ אף אחת
מההצגות שבהן השתתפה. הוא
גם ניסה להוציא מדליה פרטים
שונים על מעשי אמה. דליה
לא נפגעה הפעם מתגובתו של
פורטוגלי, והחליטה שמאחר
שהמתחרה שלה על הפופול ריות
היא אימה, היא תפרגן

מינה את כולן והפעם לא כדי לדגמן, אלא כדי לנטות כמה תכשירי־איפור חדישים, שרק
זה עתה יצאו לשוק. בניגוד לכל הנערות שהתלהבו מהשפתונים החדשים שיצרה
לעפעפיים.
החברה, ובחנו אותם, ניסתה חברתן, שרית דמיר, איפור דרמטי

העולם תזה 2153

יריב בן־אריעזר

נפדו הבכור של דויד בן־גוריון, שהיה חותם בשעתו
על מאמריו בפסדונים ״סבא של יריב״ ,שימש
עד עתה כמרצה באוניברסיטה של תל־אביב על תעמולה ושיכנוע. אבל הוא לא
הצליח לשכנע א ת קהל הבוחרים בתל״אביב לבחור באשר (״איתור״) בן״נתן לראשות

העיר, אחרי שכיהן כיועצו בתקופת־הבחירות. לעומת זאת שוכנע על״ידי אחד מתלמידיו,
בני הראל, להיכנס כשותף למישרד״הפירסום שלו. באותו מישרד משמשת כמזכירתו
ריקי קורן, מי שהיתה בעבר מזכירתו של ראש עיריית תל־אביב, שלמה להט. מימין :
יריב בילדותו, דודתו, דודו עמוס, פולה ודויד בו־גוריון והוריו. משמאל: יריב כיום.

רות הצלחתו, אחרי תערוכתו
האחרונה בפירנצה. כבר עכשיו
הוזמן לערוך שתי תערו־כות־יחיד,
בעת ובעונה אחת,
בשני מוסיאונים חשובים בעו לם.
האחד, במוסיאון לאמנות
מודרנית בדיסלדורף שבגר מניה,
והשני במוסיאון בקא-
ראקאס שבוונצואלה. נקבע לו
אותו תאריך לפתיחה בשני
מקומות אלה. נוסף לכך הוא
כבר נמצא במשא־ומתן עם
בעלי מוסיאון פומפידו, החשוב
ביותר באירופה, על תערוכת-
יחיד שלו גם שם. גם דני עצמו
עדיין אינו יודע באיזה מוסי און
יהיה בדיוק בערב הפ תיחה.

כי מהודו תצא תורה,
בזאת מאמינה בוודאי עידית,
בתו של ניורא גודיק ז״ל.
אחרי שהות של שלוש שנים
בגרמניה, שם ניהלה בית־מר־זח
שאביה פתח עבורה, בשי תוף
עם בעלה, הצייר ויוצר

הסרטים הקצרים, מישל או־פוטוכסקי,
צברו השניים
מספיק כסף. בימים אלה נסעה
עידית להודו לזמן בלתי־מוג־בל,
כדי להתעמק בתורות ה גורו
למיניהן. בעלה, לעומת
זאת, מציג בארץ סרט קצר
שביים, בשם הכיכר, שכימעט
לכל אורכו רצה בחורה עירו מה
סביב כיכר־המדינה. בזמן
שעידית תשהה בהודו, יגור
בעלה באמסטרדאם עם ידידו,
ז׳אק קטמור ואשתו, אן
טוכמאייר.

׳ 8בגלריה תל-אביבית מו צגת
בימים אלה תערוכה יו־צאודדופן
של אמנית צעירה
בשם מידית כהן, שחזרה
ארצה אחרי שהות של שלוש ושקיבלה שנים בניו־יורק,
מילגת־לימודים מקרן לתרבות
אמריקה־ישראל. מירית מצי גה
בתערוכתה רסיסי-זכוכית
הקשורים בחוטי חשמל דקי קים.
כשנשאלה מה המקור ל
האלה,
עבודות
הנברוטיות
השיבה כי זו התגובה שלה
על ההלם הניו־יורקי שעברה,
כאשר עבדה שם בבוטיק כדי
.להתפרנס, ובאחד הימים הגי עה
קבוצה של שודדות כו שיות
ושדדה את המקום. כא שר
ניסתה מירית למחות, הו ציאה
אחת השודדות, כושית
חתיכה משגעת, סכין ואיימה
עליה. ביטוי למה שהתחולל
בנפשה אז אפשר לראות ב תערוכה
היום.
81 סרטים בעלי צביון־פו־ליטי
מרתקים באחרונה את
יוצרי הסרטים בארץ. אחרי
שהסרט כתבת שער, מרמז ב סיפורו
על פרשת רצח חיים
ארלוזורוב, עובדים עתה
שניים מאנשי צוות הסרט הזה
על תסריט חדש, שיספר על
נפילת המערך. אכי כהן, מי
שהיה עוזר במאי בכתבת שער
ודויד טור, עורך הסרטים,
כתבו טיוטה ראשונה לתסריט.

יאיר אלעוו

בנו בן ה־ 12 של דויד (״דדו״) אלעזר
ז״ל הפך לכוכב־קולנוע. הוא שחה
לתומו בבריכה בנווה־אביבים, שם נפטר אביו, כאשר פנו אליו אנשי
צוות״ההסרטה של הסרט הישראלי החדש ״טרנזיט״ ,והציעו לו
תפקיד מרכזי בסרט. הוא הוזמן לפגישה עם הבמאי, דני וקסמן,
ונתן מייד את הסכמתו להופיע בסרט. אנשי־הצוות פנו בכל זאת
אל אמו, תלמה, כדי לוודא שהיא מרשה לו להשתתף בסרט. תלמה
אמרה שיאיר הוא עצמאי מאד, ומחליט בעצמו בעניינים שכאלה.

לה. כאשר הבחין המכוון ב שמות
הכתובים על הדלת, שאל
אם מישזז אשרוט הוא בע לה
של הנדלר. דליה תיקנה
אותו וסיפרה לו שאשרוב היה
בעלה שלה. כאשר שאל מדוע
שמו עדיין על הדלת, הסבירה
דליה שוב, שהוריו-של אשרוב
גם הם מתגוררים באחת הקו מות
באותו הבית.
׳ 8לפני שנה הוקם בחיפה
בית־ספר למישחק, בניהולו של
אדם כרוך, שאינו זהה עם
העיתונאי הנושא שם זה. מ חוסר
תקציב נאלץ המקום ל היסגר.
בימים אלה נחלצי ל״
עזרת ביודהספר כמה אנשים
בעלי-השפעה בעיר הכרמל,
כמו אמיר לוקוב, המנהל
הכללי של חברת כימיקלים ב העולם
הזה 2153

עיר, זכריה דרוקר, הקבלן,
וחבר־הכנסת משה כהן• הם
התאספו בווילה חיפאית והח ליטו
על הקמת אגודה ציבו רית,
שתנסה להקים מחדש את
בית־הספר למישחק.
8לתיאטרון חיפה הגיע
במאי וסופר בריטי בשם סטי־כן
כ ר קו ף, כדי לביים את
המחזה הגילגול, לפי ספרו של
פרנץ קפקא. סטיבן אינו מס תפק
רק בכתיבה ובבימוי, אלא
גם משחק בסרטים. למשל בסרט
התפוז המיכני, שהוצג לפני
שנים אחדות, שיחק את אחד
מחברי־הכנופייה המרושעים ב סרט.

1אמן מבוקש מאד בשוק
העולמי, הפך הפסל דני קר וון,
המתחיל לקצור את פי-

הדוגמנית הישראלית, המתגוררת בנידיורק, ושהיתה
בעבר הרחוק שחקנית בארץ (״אין להצליח בעסקים

:לי להתאמץ״) ,ערכה מסיבה לכבוד השלום בתקופת קמפ״דייוויד. אל המסיבה, שהתקיימה בניו־יורק,
.יע הד״ר הנרי קיסינג׳ר בכבודו ובעצמו. היא גם השתתפה בתוכנית־טלוויזיה שנערכה לכבוד
גחונו של יו קאריי, מושל מדינת ניו־יורק, אשר נבחר זה עתה לתקופת-כהונה מחודשת.

:ודה בנדיקט־ברצב׳

...טלויזיה של גשיונל.
לדעת להקת אבבא, להקת הפופ המצליחה ביותר
מאז החיפושיות, יש רק טלויזיה ניידת אחת
בעולם כולו המבטיחה תמונה חדה באמת וצליל
עשיר וצלול. נשיונל.
אחרי הכל, כשמסיירים
בכל רחבי העולם
מוכרחים טלויזיה ניידת
שאפשר לסמוך עליה
בכל מקום ובכל מצב...

12 דגמים של שלויזיות צבעוניות ושחור לבן
גם אתה יכול להינות מטלויזיה מעולה, בעלת
קליטה טובה ותמונה חדה. אם רק תשמע בקול
אבבא ותרכוש לעצמך
טלויזיה של נשיונל.
המגוון העצום של
טלויזיות צבעוניות
ושחור לבן של נשיונל,
מבטיח לך, כי הבחירה
תהיה קלה.

אבבא...

1121
) 101131 צעד קדימה אל המחר.
סוז!ס13 £10 וו| 31505י ^ י 65 0חז 3ח <3ח 3ז כ61ר 1ז 6ז 05 3ווזו^ 6 0ז ( 0ח 0 3ווז 35ח 3ק 31ח 131!0א

והגידה

שערוריית המישפט של מרום

מאת יגאל לביב

תאוצו מכין מוראטוריום לצמודיס
צמרת האוצר החליטה לקבל את המלצתו של מנכ״ל בנק לאומי, ארנסט יפת,
ולהודיע על דחיית מועד פירעון הצמודים הצפוי בקרוב. מדובר באיגרות־חוב צמודות
בשווי 14 מיליארד לירות בקירוב. דחיית הפירעון תמנע הזרמת סכום זה לשוק,
והאוצר שוכנע כי מאחר שאין בידו להוציא מן הציבור סכומים מקבילים בצורת
גביית מיסיס, זוהי הדרן היחידה שנותרה לו כדי להקטין את הביקוש האינפלציוני.

איך להחיל את
מחירי הדירות
הדרך להוזלת מחירי הדירות אינה
הדרך שאותה מציעות החברות הגדולות,
היינו, הפשרת שטחים חקלאיים לבנייה.
דרך זו תביא רווחים גדולים רק לחברות.
הן קנו קרקע חקלאית, שתהפוך
עתה, כקרקע לבנייה, שווה יותר. אולם
הדבר לא יפתור את בעיית חדיור והוזל־תו.
הדרך
היעילה להוסיף דירות בערים,
ובזול, היא הדרך שבה הלכו הערים הגדו לות
בעולם, והיא תיכנון מחודש של רוב־עים
והוספת אחוזי-בנייה.
בתל-אביב מותר כיום לבנות עד /,״100
בנייה על מיגרש, פרט לכמה חריגים, כמו
מיגדל־שלום. דונם לבנייה בצפון תל־אביב
מחירו כיום 10 מיליון לירות. מותר לבנות
עליו 2000 מטר מרובע, כך שבכל מטר
בנייה יש עלות של הקרקע לבדה בסך
5000 לירות. מחיר הקרקע בדירה בת
100 מטר הוא 500 אלף לירות.
בניו-יורק מותר לבנות (באיזורי מנה-
טן, קווינס וברוקלין 1500 בנייה, ו מחיר
הקרקע, במקום היקר ביותר, הוא
2000 דולר למטר, או 40 אלף לירות
למטר קרקע שעליו מותר לבנות 15 מטר
בנייה. יוצא, כי מחיר הקרקע למטר-
בנייה בניו-יורק הוא 2666 לירות, מחצית
המחיר בתל-אביב !
כך, למשל, לפני כעשר שנים, היה איזור
השדרה השלישית מוזנח ביותר, והכיל
בעיקר מיפעלי-תעשייה ובתים של כמה
קומות ורכבת עילית. עשו לשדרה תיכנון
מחודש והעלו את אחוזי הבנייה, והיום
זהו האיזור המשגשג למגורים בעיר. ניתן
בקלות לק ח ת בתל־אביב איזור כמו רחוב
בן-יהודה או רחובות הרצל ונחלת־בנימין,
שבהם מותר לבנות לפי מכסימום של
ס/ס , 120 לתכנן את האיזור מחדש ולתת
תוספת משמעותית של אחוזי־בנייה. אולי
אין להגיע לאחוזי ניו־יורק, אבל בין
ס/ס 200ל־>/ס 1500 יש כמה אחוזים.
כך ניתן להגדיל בצורה משמעותית את
מיספר הדירות בעיר, ובזול, שכן כל ה תשתית
קיימת, ואין צורך לסלול כבישים
וצנרת, כמו באיזורים חקלאיים, שיש
להפכם לאיזורי־בנייה.

תעריפי עורכי־הרין
בישראל נהוג תעריף־מינימום של
עורכי־דין, המונע התחרות בין עורכי־הדין
על שרות יעיל וזול. תעריף זה מונע ב-
מיקרים רבים הגנה מאותם הזכאים לה.
בארצות־הברית של אמריקה פסק לפני
זמן־מה בית״המישפט העליון, כי תעריף-
המינימום של לישכת עורכי-הדין מהווה
קרטל, ולכן הוא נוגד את החוק. מאז
נאסר תעריף־המינימום חלה ממש מהפ כה
בענף. מחירי עורכי־הדין ירדו פלאים,
והוכפל מיספר הפונים לייעוץ מישפטי.
הדבר הביא לפתיחת מה שקרוי ״חנויות־חוק״
,היינו מישרד שבו התאגדו כמה
עורכי־דין, הנותנים תמורת מחיר צנוע
תשובה לכל בעיה, והלקוח מופנה לעובד
המישרד המ תמחה בתחום המבוקש.

קויס־קופט

משקיעה בישראל
חברת־הענק האמריקאית ״קריס־קר-
פט״ נכנסה להסכם־ידע ושותפות עם חברת
״שלומי כלי שיט״ ,השייכת למהנדס
הימי אריה ברקת .״קריס־קרפט״ תס פק
למיפעל את הידע לייצור סירות

לפני כמה שבועות פסק שופט בית-
המשפט המחוזי בתל-אביב, אהרון
אולסקר, כי מרדכי מרום, שנאשם
בשנת 1972 בשורה של מעשים חמורים,
יקנס ב 40-אלף לירות, שאותן ישלם עד
מארס . 1979
כתב-האישום המתוקן האשים את
מרום, כי שיחד קצינים וחיילים של חיל-
האוויר, ונתן להם כשוחד רכוש כמו מכשי-
רי־טלוויזיה. בתמורה הם מכרו לו רכוש
צבאי במחירים זולים, בניגוד לחוק. כן
תיכנן וביצע עימם תשלומים בחשבונות
פיקטיביים בעשרות אלפי לירות.
מרדכי מרום היה באותה עת בעל
חנות גדולה למכשירי־כתיבה וציוד מישר-
די בתל־אביב. בכתב־אישום אחר נאשם
בתיכנון וביצוע הברחות של ציוד מחו״ל
במטוסים פרטיים.
אנשי חיל־האוויר, שעברו עמו את ה עבירות,
הואשמו, הורשעו, נידונו לתקו פות
מאסר ממושכות וריצו את העונש.
למרות שכתב־האישום נגד מרום הוגש
עוד בשנת , 1972 הרי שפסק־הדין ניתן
רק עתה, והסניגור, עורך־הדין צ בי
הכהן, טען לקולא בגלל משך הזמן הרב
שעבר עד לפסק״הדין. נימוק זה שיכנע
את השופט, שפסק מה שפסק.
עיון בתיק בית״המשפט מגלה, כי דרך
ניהול המישפט שם לצחוק את בית-
המישפט, באמצעים מתוחכמים ביותר.
העבירות של מרדכי מרום נעשו בשנים
1971ו־ . 1972 כתב־אישום הוגש כבר ב שנת
. 1972 אולם עד שנת 1974 לא אירע
בתיק כימעט כלום, בעיקר מפני שכל פעם
היה עורך־דינו, שמואל תמיר, מודיע
כי הוא עסוק בישיבות כנסת וביקש
דחייה. כך חלפו ימיו של מרום בנעי מים,
עד אוקטובר , 1974 ואז הופרד דינו
מדין יתר הנאשמים, והוגש כתב״אישום
מתוקן.
ב־ 30 בינואר 1975 התקיימה תזכורת
בתיק והוחלט לקבוע תאריך להוכחות.
ב־ 13 ביולי 1977 התקיים הדיון הראשון,
מאחר שבמשך השנתיים שחלפו לא היו
טחנות־הצדק פנויות.
בדיון הראשון הוחלט, כי המישפט

נתונים נוספים
על ההון השחור
חברת־החשמל פירסמה נתונים של סקר
שערכה, המראה כי כל שנה גדלה צריכת
החשמל ב-״ 50/מעבר לגידול הפעילות ה משקית
לפי מדדי התפוקה הלאומית. כך,
למשל, ברבע הראשון של 1978 עלתה
צריכת החשמל בתעשייה ב־/0 12 בחקלאות
ב-ס /ס , 10 במיסחר ב/0 15 באותה
תקופה ירדה התפוקה הלאומית הגלמית.
הירידה היתה — ללא מלאי — באחוז
^אחד, ועם מלאי, ירידה של 10
במקביל, באותה תקופה, לא היתה כל
עליה בצריכה חביתית של החשמל.
נתונים נוספים: ההוצאה לצריכה פרטית
באותו ריבעון עלתה בפחות מאחוז,
ואילו הצריכה הציבורית עלתה ב״״130/
בערך. כלומר: היכן שניתן לרשום את ה צריכה,
במוסדות״ציבור, היא עלתה ב-
13 ואילו היכן שאין רישום, היא עלתה
בפחות מאחוז. כאשר צורכים יותר
חשמל בתעשייה ובמיסחר, סימן הוא להגברת
ההכנסות והייצור, בשעה שהצרי-
בבית אינה מושפעת. כאשר צריכת
מל עולה באחוזים, העולים במידה

סירה אמריקאית תיוצר כישראל
זול יותר
מפיברגלאס, קיבלה אופציה לרכישת מח צית
המניות והתחייבה כי סוכניה באי רופה
ירכשו כל שנה סירות מתוצרת ה־מיפעל
במיליון דולר לשנה.
חברת ״קריס־קרפט״ היא קונגלומראט
אמריקאי המ תמח ה בייצור ובשיווק סיירות
ויאכטות. החברה מוכרת כל שנה
סירות באמריקה ב־ 80 מיליון דולר, ובאירופה
ב 22-מיליון דולר.
המיפעל הישראלי מוקם בימים אלה
בעיירה שלומי, וייצר בשלב הראשון ארבעה
דגמי סירות. מרכז ההשקעות אישר

כה רבה על הגידול הרשמי בתפוקה ה לאומית,
אות הוא כי אחוזים ניכרים של
התפוקה הלאומית אינם נירשמים.
אגב, ברבע השני של , 1978 אפריל —
יולי, נמשך גידול צריכת־החשמל ללא תק דים.
הצריכה הכללית גדלה ב , 120/0-כאשר
השיא היה בסעיף המיסחר 170/0ב-
תעשיה ס /ס 10 ובחקלאות >/0׳ . 13 הצריכה
הביתית גדלה רק ב־><.97

השקעה של מיליון דולר במיפעל, שיעסיק
כ־ 60 עובדים.
החברה האמריקאית שוכנעה להיכנס
לעיסקה בעיקר מכיוון שעל מוצרים
אמריקאיים מוטל בשוק המשותף מכס
של 19 בעוד שעל מוצרים ישראלים
אין מכס. יום־עבודה באמריקה עולה לחברה
34 דולר, בעוד שבישראל מחיר
יום־עבודה הוא 10 דולר. גם אם התפוקה
בישראל היא מחצית מאשר באמרי קה,
עדיין יום העבודה כאן נמוך ב־14
דולר מאשר באמריקה. גם חומר הגלם,
הפוליאסטר, זול בישראל ב־ ״ 207 מאשר
בארצות־הברית.
יזם המיפעל, אריה ברקת, היה בשעתו
ראש מ חלק ת המחקר של חברה אמריק אית
גדולה, שפיתחה דגמי סירות ויאכטות,
ומכר ידע ל״קריס-קרפט״ ,וכך הכיר
את החברה האמריקאית. ברקת היה לאחרונה
מהנדס מחוז הצפון של מישרד
התעשיה. כל המניות בחברת ״שלומי כלי
שיט״ הן בידיו, פרט למניה אחת, שבידי
יוסף שאול, בעל ״פונדק שאול״.

יתחיל, סוף־סוף, ב 5-באוקטובר . 1977
אז הודיע עורך״דינו של מרום, צבי הכהן,
שפרש ממישרד תמיר, כי הוא מבקש ש בתיק
ידון שופט אחר, שלא דן את ה נאשמים
האחרים שהורשעו.
אז נקבע הדיון לפני השופט אולסקר,
ב־ 29 בנובמבר . 1977 בישיבה בתאריך זה
התברר, כי התביעה שכחה להביא את
המוצגים, ולא ידוע אם הם במכס או ב-
מישטרה. הדיון נדחה ל־ 1בדצמבר . 1977
בתאריך זה הופיע עורך־הדין הכהן והו דיע
כי לקוחו, מרדכי מרום, שוהה בחו״ל
מזה כמה חודשים, והוא חולה. אגב,
מיכתביו של מרום לעורך־דינו, המספרים
על מחלתו, נכתבו על נייר־המיכתבים של
מלון ״שרתון״ בניו־יורק. הדיון נדחה ל-
13 באותו חודש, ואז הודיע עורך־הדין
הכהן, כי לקוחו צריך לעבור ניתוח, ויש
לדחות את הדיון. הדיון נדחה ל־ 26בפברואר
. 1978 באותו יום ביקש עורך-
הדין הכהן לדחות את הדיון ביגלל מצבו
הנפשי של הנאשם. הוא הציג מיכתבים
של רופאים פרטיים, שטענו כי אינו מסו גל
לעמוד במישפט, והדבר אושר במיכתב
של פרופסור משה סולוביצ׳יק. השופט
החליט, כי הנאשם ייבדק לפי חוק
הטיפול בחולי־נפש, בבית־החולים הממ שלתי
״אברבנאל״ ,ודחה את הדיון עד
גמר הבדיקות ב־ 2באפריל . 1978 באותו
תאריך הודיע הכהן כי לקוחו לא קיבל
כלל הזמנה לבדיקות בבית-החולים. מס תבר
כי ההזמנה נשלחה לפי כתובת העסק
של הנאשם, ולא לפי הכתובת המופיעה
בכתב־האישום.
השופט הורה לשלוח הזמנה לפי ה כתובת
בכתב־האישום, וקבע תזכורת ל־4
במאי . 1978 לפני בית-המישפט הוצגה
חוות־דעת הממליצה לדחות את הדיון
לחצי שנה, עד גמר הטיפול הנפשי. השו פט
דחה את הדיון ל 19-בספטמבר.
בינתיים שלח נציג התביעה, אמנון
רודה, מיכתב לבית-המישפט, ובו הוא
קבע :״ב״ 2באפריל החליט בית־המישפט
לדחות את הדיון, על סמך חוות-דעת
של רופא, שלא הראו אותה לתביעה לפני
הדיון. עיון בחוות־הדעת אחרי הדיון
הראה, כי האבחנה היא של מצב דיב-
אוני־חרדתי תגובתי. אין בחוות-הדעת
מימצא של קיום מצב פסיכותי, או מחלת-
נפש במובן החוק. אין רמז כי הנאשם
אינו יכול לעמוד בדין, כי הוא חולה.
לדעתנו חרג הרופא מהוראת בית-המיש-
פט לקבוע אם הנאשם חולה־נפש, ונתן
חוות־דעת על דחיית הדיון בלי להכיר
את תולדות התיק והדחיית שיש בו.״
חוות״הדעת של בית־החולים ״אבר-
בנאל״ ,שהוגשה לבית-המישפט, קבעה כי
הנאשם שקט, רגוע, ויש לזרז את הדיון
המישפטי. למרות חוות־דעתו זו החליט
השופט הרחמן לדחות את הדיון בחצי
שנה. אגב, באותה עת ערך הנאשם מסי בה
גדולה בווילה שלו בהרצליה-פיתוח,
והדבר אף הוזכר בעיתונות.
ב״ 19 בספטמבר שכח נציג־התביעה להו פיע,
והדיון נדחה ל 24-בספטמבר. באותו
יום הודיע עורך־דין הכהן, כי הנאשם
הוזמן לבדיקות רפואיות, והדיון נדחה
ל״ 9בנובמבר . 1978 אותה עת החליט
הנאשם להודות בעובדות, והתביעה ביק שה
להרשיעו. אמר השופט אולסקר ב-
הכרעת-הדין :״התיק נמשך זמן רב, וכדי
למנוע ביקורת על התביעה, אני מבקש
להדגיש שכל העיכובים והדחיות לא היו
באשמת התביעה. העבירות הן חמורות
ביותר, שני הנאשמים האחרים נידונו
למאסר של שישה וארבעה חודשים. בשל
מצבו של הנאשם לא מבקשת התביעה
מאסר, אלא קנס כספי הולם.״
מי שנאשם והודה בעבירות חמורות
ביותר, שעליהן קיבלו שותפיו עונשי-
מאסר, יצא בקנס הקטן מן הסכומים
שאותם גנב מן המדינה. ולהשומע ינעם.

״אינקובור התאחדה
עס ח־ כ כהן־אווגד
חבר־הכנסת יגאל כהן־אורגד חתם
הסכם על מיזוג חברת הייעוץ הכלכלית
שלו עם חברת ״אינקובה״ ,שהיא חברת-
הגג של קבוצת ״שרותי הנדסה״ ,השייכת
לנסים ברז׳יק ולאורי אבן. המיזוג
יתן ל״אינקובה״ מחלקת־מחקר כלכלית
שאין לה, ולכהן־אורגד יאפשר המיזוג
בעתיד מעבר ללא בעיות למישרה מיניסטריאלית.

ן ע 1ד נק 1דה לזכ 1ת צמר החסידה.
העיצוב האופנתי
חורף.
ושוב החסידה באופנה.
בדרכה אלינו מארצות הקור לא פסחה
על מוקדי אופגת הצמר באירופה. היא
הגיעה אלינו ובאמתחתה הסכמי ידע עם
מיטבי מעצבי הצמר בעולם.
מכאן, הג׳זרה האופנתית של דגמי
הסריגה של צמר החסידה.
מכאן, הצבעים האופנתיים של כל סוגי
הצמר.
מכאן, הדוגמאות האופנתיות והעיצוב
האופנתי של כל חוס וחוס. אולם, לא רק
בזנות העיצוב האופנתי החסידה הגביהה
עוף. זו נקודה אחת בלבד מיני רבות, לזכות
צמר החסידה.

נעת, גם רישמי לפנייך שאת חוברת
הסריגה החדשה של צמר החסידה, הכוללת
אוסף מרהיב של דגמים אופנתיים לסתיו
ולחורף, מלווה הוראות סריגה, תוכלי להשיג
בחנויות הצמר, בחנויות הספרים ובקיוסקים,
או באמצעות הדואר ע״י משלוח התלוש.

צמר החסידה
מקבוצת מפעלי אדרת

| לכבוד
ן צבור החסידה
ת.ד 29178 .ת א
ן נא שילחו ל׳ את חוברת הסריגה החדשה.
שמי
*כתובת׳
|רצ״ב המחאה על סך 19.-ל״י(כולל דמי משלוח

כל החוטים מוליכים לצמר החקי

דו״ ח מלא על המצב הנרנר שר 120 חבוי־הכנסת, הננסותיה הצדדיות 1ונוש
ך•׳ מורים נאלצים לשבות. הרופאים
י 1נוקטים סנקציות. פועלי־הייצור סוג רים
מיפעלים או עורכים הפגנות. הכל
מבקשים אחוז זה או אחר של העלאת־שכר,
והסקטווץ ם המצליחים בכך, משיגים
זאת אחרי מאבק ממושך.
לא כן חברי־הכנסת. אחרי כמה ישיבות
ושיחות שמאחרי הקלעים, שרובן נסובו לא
על עצם העלאת־שכרם אלא על השאלה
איך להציג את ההעלאה לפני הציבור,
הוקמה ועדה של ארבעה חברי־כנסת, אשר
מתפקידה היה לנסח הצעה להעלאת שכר
הח״כים. חברי-הוועדה היו יהודה כן
מאיר מהמפד״ל, ז׳אלן אמיר מהמערך,
הלל זיידל מחטיבת אחדות בליכוד
וחיים קורפו מחרות. האיש הדומיננטי
בוועדה היה קורפו. הוא דרש העלאה גדו לה
לחברי-כנסת, וזכה בתמיכתו המוחלטת
של אמיר. יהודה בן־מאיר דאג לכך שלא
יירשם בשום מקום שהוא היה נלהב מדי
להעלאת שכרו, ואילו הלל זיידל הביא
נתונים ולא הביע דעה.
אחת האגדות הנפוצות בארץ, ושבה הש תמשו
גם חברי-הוועדה, היא שחברי־הכ־נסת
הם מיסכנים ועשוקים, בעלי משכו רת
נמוכה, ושהם מצליחים רק בקושי רב
לסיים את החודש. התדמית שניסו חברי־הכנסת
ליצור לעצמם — ולא רק בכנסת
הנוכחית — היא של אנשים החיים בצע־עה,
המהדקים את החגורה כמו ״עם
במצור״.

כורת. שכירים משמשים בתפקידי-כבוד.
ללא שכר, במוסדות־ציבור, ואפילו בחברות
מיסחריות. אמנם אין הם מקבלים
שם שכר, אך הם מקבלים ״הוצאות״.
בדרך כלל ההוצאות הן הוצאות המקבי לות,
מבחינת הנושא שלהן, להוצאות ש הם
מקבלים בכנסת, אם כי הסכומים גדו לים
הרבה יותר.
קבוצה אחרת היא קבוצת הח״כים הקי בוצניקים.
כאן הכזב מנקר־בעיניים. הח״כ
הקיבוצניק מעביר את צ׳ק המשכורת שלו,
עם צ׳ק ההוצאות שהוא מקבל מגיזברות
הכנסת, ישר לקיבוץ. אצל גיזברי הקי בוצים
יש לצ׳ק זה שם :״הצ׳ק הקטן״.
משום שתמורת צ׳ק זה מקבל הח״כ הקי בוצניק
צ׳ק גדול, או צ׳קים גדולים אח דים,
המכסים את ההוצאות שלו. לח״כים
קיבוצניקים יש דירות בירושלים או בתל-
אביב, שנשכרו עבורם על־ידי הקיבוץ, או
שהם מתגוררים במלונות על חשבון ה קיבוץ.
אבל
כמה מהם נהנים מדיור כפול. יש
להם דירה, והם גם מתגוררים, בערים
אחרות, בבית־מלון. הם מקבלים כיסוי
מוחלט לחשבון ההוצאות שלהם, ואינם
צריכים לנמק אף אחד מסעיפיו. בכנסת
ידוע כי אין רחבי-יד כמו 1חברי־הכנסת
הקיבוצניקים, בכל הנוגע להזמנה לארו חות
צהריים או ערב. המכונית שלהם היא
של הקיבוץ, אך עומדת לרשותם 24 שעות
ביממה 365 ,ימים בשנה, וקבלות־דלק אין
הם מגישים כלל. הם מקבלים מהקיבוץ
תלושי דלק, שאותם הם נותנים לתחנות.

חיים על חשבון הבארון תלוש הרשמי של המשכורת, וה־י
׳1תדמית הזו שנבנתה בעמל רב, היוו
בסיס להחלטה שעברה לפני שבועיים בווע־דת־הכנסת,
להעלות את שכרם של חברי־הכנסת
ב־ 23 אחוזים. אולם כאשר התלוננו
חברי-הכנסת באוזני העיתונאים על תנאי-
הלחץ הכספיים שבהם הם צריכים לתפקד,
הם שכחו לציין כמה עובדות יסו־

שכר עבור העדרות דיות, שפירוש כל אחת מהן הוא תוספת
שכר־משמעותית, אם כי סמוייה, שהם זו כים
בה כבר מזה שנים רבות. .
רבים מחברי-הכנסת עוסקים בעבו דות
נוספות, ואצל אחדים מהם, דוו קא
עבודת הכנסת היא עבודה נוספת.
המדובר הוא רק כעצמאיים, מאחר שהחוק

אוסר על חבד־כנסת לעבוד כשכיר. חב־רי־כנסת
הם בעלי חברות כלכליות, ובי ניהם
מצויים יועצים פיננסיים, עורכי־דין
ועיתונאים חופשיים. אחרים הם חקלאים
עשירים. ואין מדובר בחברי קיבוצים.
גם חלק ניכר מהשכירים זוכה בהטבות
כספיות מפליגות, שאינן נחשבות כמש־

^ 1ש, כמוכן, חברי-כנסת אחרים. כאלה
שלא הצליחו להסדיר להם מממנים
כאלה או אחרים, או עבודות צדדיות. או תם
חברי־כנסת באמת מתקשים לסיים את
החודש. אולם מישקלם באוכלוסית חברי־
(המשך בעמוד ).36

במדינה י
העם
ג אתה ברוטוס?

מכד. ההתקפות עד
בכין, אין מכאיבה
מזו שד מישסמן
השב דצחוק את
עבודתו המישבמית
״יש רק אחד שהוא יותר גרוע מעורך־
דין — וזהו עורך־דין שלא הספיק לערוך
דין!״ את האימרה הזאת המציא, כמובן,
עורך־דין.
מנחם בגין שייך לסוג זה. הוא למד
מישפטים בוורשה. כאשר סיים את חוק-
לימודיו, אף עבד תקופה קצרה בעיר-
שדה פולנית כמזכירו של שופט, כמתמחה.
באותה עיר נשא את אשתו, אלה (עליזה).
בזה נסתיים עיסוקו במישפט. הוא חזר
לוורשה• ,נכנס לפעילות מיקצועית כמארגן
וכנואם בתנועתו של זאב ז׳בוטינסקי, ומ אז
הוא פוליטיקאי מיקצועי. אולם אהבתו
הראשונה למישפטים לא נטשה אותו מ עולם.
גן־עדן
מישפטי. געגועים כמוסים אלה
לגן־עדן מישפטי קובעים במידה רבה גם
את סיגנונו הפוליטי של בגין. כראש-
המחתרת, דאג להעניק למאבקו מיסגרת
מישפטית־כביכול, בכך שהוכיח כי ד,שיל״
טון הבריטי חדל מלהיות חוקי. ב־29

המשא ומת!
מילחמח טייס בטייס

״מעודם דא דשו
יושבי־קרגות בסוגיות
מישפמיות כה מובהקות״
למראית־עין, היתר. זאת התקפה אישית
של פרופסור אחד על רעהו, מילחמת מ״מ
במ״ם — מישפטן במישפטן.
יורם דינשטיין הוא דיקן הפקולטה ל־מישפטים
באוניברסיטת תל־אביב, מישרה
מקבילה לזו שבה החזיק, בשעתו, הפרו פסור
אהרון ברק בירושלים. אך בעוד
שברק הוא מומחה למישפט הישראלי,
מומחיותו של דינשטיין היא בשטח ד־המישפט
הבינלאומי.
מכאן מקור המחלוקת. אוהבי־הרכילות,
המורידים כל מחלוקת לדרגה של ריב
אישי, ראו גם במאבק זה עניין אישי
בלבד, אף שדינשטיין חזר והדגיש כי
הוא רואה בברק ידיד. העובדה שברק
לא היה יכול להשיב, בהיותו שופט, נתנה
לפרשה נופך מיוחד.
אך המחלוקת לא היתד, אישית, ולמעשה
לא היתד, כלל בין מישפטנים. ההתקפה
האמיתית של דינשטיין היתד, רק בעקיפין
על המישפטנים, שניסחו את טיוטת־ההס־כם
הישראלי־מצרי. הוא טען שאינם מבי נים
דבר בחוק הבינלאומי. אך עיקר ה התקפה
היה על בגין עצמו. כי דינשטיין

ה ו דעה של אוו ׳ אבנו ׳ ,
ת שוו הראשי של..העולם הזה״
לפי הסיפור היהודי, נתקע הרבי ביוס-גשם במעלה־ההר, אך תחת להניח לסוסו
לשאת אותו, נשא הוא את הסוס. כאשר הוכיחו אותו חסידיו על מעשהו המוגזם, השיב
להם שהסוס עלול להתלונן עליו ביום־הדין לפני הקדוש־ברוד־הוא .״אבל הקדוש־ברוך-
הוא יידע שהסוס אינו צודק !״ טענו החסידים .״בוודאי,״ השיב הרב ,״אבל אינני רוצה
להתדיין ביום־הדין עם סוס !״
אנחנו נמצאים במצב דומה למדי לגבי ח״כ אהוד אולמרט. אין לנו כל חשק
להתדיין עם אדם כמוהו, לא ביום־הדין ולא בכל יום אחר. על כן היינו משאירים את
עלילותיו של שארלאטאן קטן זה בלא מענה, לולא היה חוסר־המענה עלול להתפרש
בעיני מישהו כשתיקה־של-הודאה.
הנה כי כן, כמה הארות למערכת־השקרים של ח״כזבן זה :

לפני שבועיים העלה אהוד אולמרט שורה של עלילות־ודון. חיתה זאת
נקמתו על גילויי ״העולם הזה״ על עסקיו המפוקפקים ועל עברו הצבאי,
המפוקפק עוד יותר. כנאה לפחדן עלוב, עטף את עלילותיו במעטה של
״פעולה פרלמנטרית״ ,המחוטנת — לדעתו — מפני כל תביעה מישפטית,
פלילית ואזרחית.

כדי לתת לח״כיון את ההזדמנות להוכיח א ת טענותיו בבית״המישפט,
סיפקנו לו את העילה לכך. בשער הגליון האחרון של ״העולם הזה״ ()2152
הגדרנו אותו בצורה חד״משמעית, ובלי כל הסתייגות, כשקרן, והזמנו אותו
להגיש תביעת״דיבה נגדנו.

שנותיו באופוזיציה לא היה חבר־כנסת
המדקדק בחוק ובתקנון יותר ממנו. וב־ראש-הממשלה
המנהל משא־ומתן לשלום,
המישפטנות חשובה לו מכל.
הדבר התבטא גם בציוות המשא־ומתן.
למן הרגע הראשון, לא זז כימעט בלי
הליווי הצמוד של היועץ המישפטי לממ שלה,
הפרופסור־העילוי אהרון ברק. גם
כאשר ברק כבר עבר לבית־המישפט ה עליון,
התעקש בגין לשחררו זמנית מתפ קיד
זה, כדי שיוכל להמשיך בייעוץ מיש-
פטי למשא-ומתן.
סכין כגב• לכן לא תיתכן התקפה מכ איבה
יותר על מנחם בגין, מאשר התקפה
מצד מישפטן. השבוע זה קרה. בדיוק
כאשר התכונן מנחם בגין לאירוע המשמח
ביותר של חייו, קבלת חצי פרס־ינובל
לשלום (ראה מיסגרת) ,פירסם מישפטן
מכובד התקפת־מחץ עליו ועל מלאכתו
(ראה להלן) .הוא טען כי בגין עוסק
ב״לגאליסטיקה ללא כיסוי לגאלי״ — ול מעשה
רמז כי אהבתו השיטחית של בגין
למישפטים מעבירה אותו על דעתו.
נדמה שמכל ההתקפות על מנחם בגין
עד כה, היתר. זאת ההתקפה הממאירה
ביותר. היא היתה משולה לנעיצת סכין
בגב.
כמו יוליוס קיסר, כאשר נעץ ברוטוס
את הפיגיון בגופו, היה יכול לזעוק :״גם
אתה, המישפטן?״

קבע, בצדק, שאין דימיון בין אמנה בין
מדינות ובין חוזה בין אזרחים.
״רוב המילחמות בהיסטוריה פרצו בין
מדינות, שביניהן היתה קיימת אמנת-
שלום,״ ציין הפרופסור ,״לא האמנה היא
העיקר, אלא הנכונות הפסיכולוגית לפש רה
פוליטית ולקיום בצוותא.״
זהו דבר כימעט מובן מאליו, אך במ ציאות
של ישראל הוא נשכח כימעט
לגמרי. ביגלל החובבות המישפטית של
בגין, נסב הוויכוח הציבורי כולו על נוסח
הסעיפים של האמנה המוצעת — ותוך
כדי כך נשחקת הנכונות הפסיכולוגית
לשלום (ראה הנדון).
איזמד שד מנתח. בכמה מישפטים
קצרים, המשמשים למישפטן כמו איזמל
של מנתח, הפריך דינשטיין את כל הטע נות
המישפטיות של ממשלת־ישראל בווי כוח
הנוכחי עם מצריים. מסקנתו: מת ווכחים
על דברים של מה-בכך ״,שהם
חסרי ערך ממשי.
למשל: הוויכוח על ״הקשר״ (לינקאג׳)
בין החוזה הישראלי־מצרי ובין ההתחיי בות
לאוטונומיה בגדה וברצועה. טוען
דינשטיין: הדבר נאמר בפירוש במבוא
של הטיוטה, המזכיר את הסכמי קמפ־דייוויד.
המבוא הוא חלק בלתי־נפרד מן
האמנה, ואף חשוב מסעיפיה. משום כך
הקשר קיים, והוויכוח עליו הוא מיותר.
(המשך בעמוד )29

עד לשעת הופעתו של גליון זה לא הגיש מר אולמרט שום תביעה נגד
״העולם הזה״ .בכך אישר את הנחתנו, כי הוא ימשיך להסתתר, בפחדנותו
הידועה, מאחרי החסינות הפרלמנטרית, ויברח מכל קרב מישפטי __ כשם
שברח מכל קרב אחר בחייו.
״העולם הזה״ מציין בצער כי עד להופעת גליון זה, לא נתקבלה במערכת
גם כל תשובה לפניותינו ליו״ר ועדת״הכנטת, למנהיג הליכוד ולראש
חטיבת ״לעם״ .ה״ה יצחק ברמן, מנחם בגין ואליעזר שוסטק מנסים,
בשתיקתם, להתנער מאחריותם למעשיו השפלים של אדם שהוא חבר״
הכנסת, נציג הליכוד ומראשי חטיבת ״לעס״ .נסיון זה לא יצלח — ואם לא
תבוא תגובה מתאימה מצד אישים אלה, תיפול עליהם מלוא האחריות
המוסרית למעשי הגאנגטטריזם של בן־חסותם. איש מהם לא ינוקה. יו״ר
הכנסת, ח״כ יצחק שמיר, השיב לנו תשובה סתמית, ונגיב עליה בבוא העת.
בעודו ממשיך להתחבא מאחרי החסינות
מזמן שערוריה בלתי־נסבלת — וכשהוא
מנהיגיו, המשיך אולמרט השבוע להמציא
דבק בשיטה המקובלת של שקרן פאתולוגי :
לא ישים הציבור את ליבו לכך שהוא מסרב

של חברי־הכנטת — שהפכה
מעודד על״ידי שתיקתם של
עלילות חדשות. נראה שהוא
ככל שימציא שקרים חדשים,
להתדיין על שקריו הקודמים.

בראש טבלת השקרים מופיע סיפור, המגיע לשיא חדש של גיחוך. לפי
סיפור זה, נערכה בביתי פגישה בהשתתפות האלוף (מיל ).רחבעם זאבי
ומר בצלאל מיזרחי, ובה איימו שני האדונים האלה כי ירצחוני נפש, א ם
אפרסם עליהם חומר. בהיותי מוכה־אימה, החלטתי לגנוז גילויים מפליגים
על מעלליהם.

סיפור מסוג זה יכול היה להיוולד רק בדימיונו של פחדן חולני כמו אולמרט.
כי איש כמוהו, שלא היה רגע אחד בחייו תחת אש, ושאחרי תאונה
מגוחכת בטירונות אמר שלום לשרות הקרבי בצה״ל, בוודאי אינו מסוגל
להעלות על דעתו שיש אנשים שאי־אפשר להרתיע אותם באיומים. אדם
אחר היה מבין עד כמה מגוחכת המחשבה שעורכי ״העולם הזה״ ייכנעו
לאיום כזה, אחרי שלא נכנעו לנסיונות־רצח, להתנקשויות, לפצצות ולהצתות,
בתקופה שבה היתה עוצמתם המקובצת של שרותי־הביטחון של מישטר־מפא״י
מופעלת נגדם בלא מעצור.

לגופה של העלילה: מעולם לא התקיימה פגישה של ה״ה זאבי, מיזרחי
ואני — לא בביתי שלי ולא בכל מקום אחר. בכלל לא נפגשתי מעולם
עם מר מיזרחי, חוץ מפגישה מיקרית של כמה דקות במיסדרון של בית־המישפט,
במהלך מישפט מיזרחי״״הארץ״ .מעולם לא איימו עלי ה״ה
מיזרחי ו/או זאבי בכל צורה שהיא, במישרין או בעקיפין, בכתב או בעל־פה,
בפגישה פנים־אל־פנים או בטלפון, ואני מניח שכלל לא היה עולה על
דעתם הרעיון שניתן להפחיד אותנו באיומים או במעשי־אלימות.

האלוף (מיל ).רחבעם זאבי (״מדי״) לא ביקר מעולם בדירתי, מילבד פעם
אחת, לפני יותר מעשר שנים. האלוף זאבי, שהיה אז מראשי אג״ם במטכ״ל
צה״ל, בא אז כדי להראות לי גליון של ״האגם חזה״ ,גיליון־פורים היתולי,
שחיה מעין פארודיה על ״העולם הזה״( .צר לי לגלות סוד צבאי כמוס זה
כי הגיליון חיה מסווג, ואסור חיה לו, אולי, להגיע לידי).
יחסיו של ״העולם הזה״ ,ושלי אישית, עם האלוף זאבי נקבעו, בכל עת,
בהתאם לנסיבות ולגופו של עניין. כאשר היה האלוף זאבי אלוף פיקוד
המרכז, מתח ״העולם הזה״ ביקורת קטלנית על כמה ממעשיו. כחבר-
הכנסת, הגשתי שורה של שאילתות על מעשים חמורים והצהרות לאומניות
של האלוף זאבי, תוך השמעת ביקורת חריפה ביותר עליהם. במיקרה אחד
הגשתי הצעה סודית לסדר״היום (שהועברה על״ידי יו״ר הכנסת במישרין
לוועדת״החוץ־והביטחון) ,בקשר עם מעשה מסויים שהיה מעורב בו.
(ביטלתי אותה אחרי שהרמטכ״ל דאז, רב־אלוף חיים בר־לב, הזמין אותי
ללישכתו ושיכנע אותו כי לא האלוף זאבי, אלא קצין אחר, שנפל בינתיים
בקרב, היה אחראי לאותה תקרית ).לאחר מכן, כאשר התמנה האלוף זאבי
כיועצו של ראש״הממשלח ללוחמה בטירור, פניתי אליו כמה פעמים בעניינים
שנגעו לתושבי השטחים המוחזקים, וביקשתי את התערבותו למניעת
רדיפתם. האלוף זאבי נענה בדרך כלל לפניותי אלה. אחרי התתוייו״ייי
האחרונה בחיי, בסוף , 1975 נמנה האלוף זאבי עם אישי״הץ
אותי בבית־החולים והואיל להעניק לי שיעור־חינם בעניין
במסיבת״עיתונאים, שכינס השבוע, העלה אולמרט שסי
הטענה כאילו גנז ״העולם הזה״ ,ביגלל האיומים •
של אלי תבור, פירסום כתבה של זאב
קרקעות בלתי־כשרות של האלוף ז
כך שכמה מן העיתונאים, שהש
אולמרט בהפצת עלילות מסוג
השופכין שבו הוא רובץ .״העו
דיבה ).אף שאין ״העו
חומר בעמודיו, אנו
מעמקי השקרג

זאב יפת נתקבל לעבודה ב״העולס הזה״ באוגוסט , 1973 ועבד אצלנו עד
יוני . 1977 תפקידו הוגדר כ״מבקר העולם הזה״ .במיסגרת תפקיד זה
היה עליו לבדוק אישית את הטרותים הממלכתיים והציבוריים, ולדווח
על גד• ג ן חשף ליקויים במישרד־הרישוי ובמכס. מדי פעם גם עסק
בנושאים אחרים. כן גילה פרשת-שחיתות במישרד״הביטחון.

כאשר עיינתי בחומר שהוגש לי על״ידי יפת, נוכחתי לדעת שאין בו שמץ
של הוכחה לטענות החמורות שהועלו בו, וכי יפת גם לא ביקש תגובה
מפי האלוף זאבי — חובה יסודית של כל עיתונאי״חוקר. החזרתי לו א ת
הכתבה בצירוף הוראה להמשין בחקירה, לאסוף הוכחות סבירות ומפורטות
ולקבל את תגובתו של האלוף. אולם כעבור כמה שבועות הגיש לי יפת
את אותה הכתבה שנית, בלי שינויים כלשהם, בלא הוכחות ובלא תגובת
הצד השני. בצורתה זו היתה הכתבה בבחינת הוצאת״דיבה קשה, בלא
הוכחה כלשהי, ואף בלא אפשרות לטעון בבית״מישפט, בשעת צורך, לתום־לב.

בתפקידו זה גילה יפת מידה גבוהה של עקשנות ודבקות״במשימה, הראוייה
לציון. יחד עם זאת נטה לעיתים קרובות להסקת מסקנות פזיזות, ובלתי-
מוכחות, שעברו את גבול המותר על פי החוק. משוס״כן נקבע כי אני עצמי
אעבור על כל כתבותיו מראש, לשם בדיקה יסודית והחלטה על פירסומן.
ואכן, במשן כל ארבע שנות עבודתו ב״העולם הזה״ לא היתה אף כתבה
אחת שלו שלא טיפלתי בה אישית, ושלא קיבלתי בעצמי את ההחלטה
אם לפרסמה או לאו (מילבד התקופות הקצרות, שבהן שהיתי בחו״ל).
החלטתי לפסול חלק מן הכתבות, לדחות את פירסומן של אחרות לשם
השלמת ההוכחות, ולתקן אחרות.

כעבור זמן־מה התקשר עימי האלוף זאבי, בזעם רב, ובפיו טרוניה שהדהימה
אותי. הוא טען שזאב יפת פנה בשם ״העולם הזה״ אל מישרדו של ראש־הממשלה
(יצחק רביו) ,שבו עבד האלוף זאבי כיועץ לענייני־לוחמה בטירור,
והאשים אותו בשורה של האשמות. האלוף זאבי גם הודיע לי כי אחרי
מעשה זה שוב לא יענה על שום שאלה של יפת, אלא בנוכחותי בילבד.

לפני כשנתיים־שלוש הודיע לי זאב יפת כי הגיע לידיו מידע על עסקות־קרקעות
בגדה המערבית, שבהן היה האלוף זאבי מעורב כביכול, בשעה
שכיהן כאלוף־פיקוד־המרכז. הוא ביקש לחקור מידע זה, ואישרתי זאת.

הזמנתי את האלוף זאבי ואת זאב יפת לבירור פנים־אל־פנים במישרדי.
בבירור זה נתברר כי זאב יפת אומנם פנה, בשם ״העולם הזה״ ,בלי
ידיעתי, אל מישרד ראש־הממשלה, והגיש לו חומר משמיץ נגד האלוף
זאבי. במהלך הישיבה נזפתי בו על מעשה זה, שראיתי בו ניצול לרעה של
שם העיתון למטרות בלתי־עיתונאיות. נוכחתי לדעת כי פעולתו של זאב
יפת נגד האלוף זאבי שוב אינה בגדר פעילות עיתונאית, אלא לבשה צורה
של מילחמה אישית, שחרגה מגבול הרציונליות.

יפת הגיש כתבה על נושא זה בעת שהות קצרה שלי בחו״ל. ממלא״מקומי,
אלי תבור, שהוא ידיד אישי של האלוף זאבי, הודיע לו שהכתבה תועבר
לטיפולי, עם שיבתי, וכך אכן היה. זאת היתה הנגיעה היחידה של אלי
תבור בכתבה זו. מאחר שיחסיו הידידותיים של אלי תבור (שהוא גם הכתב
הצבאי של ״העולם הזה״) עם האלוף זאבי ידועים מזה זמן רב, שיחררתי
אותו מן הצורך לקבל החלטות בנושא זה, והטיפול היה כולו בידי, מראשיתו
ועד סופו.

באותה ישיבה העלה זאב יפת את כל ההאשמות שאסף כלפי האלוף זאבי,
והאלוף זאבי הכחיש אותן מבחינה עובדתית, אחת לאחת, באופן מוחלט.
סוכם בישיבה כי יפת ימשיך בחקירה, ואם יביא הוכחות לטענותיו, יובאו
הדברים לידיעת האלוף זאבי, ותינתן לו האפשרות להגיב עליהן לפני
פירסומן. אולם יפת לא הביא שום הוכחות גם לאחר הישיבה. במילא
לא היתה כל אפשרות חוקית וזכות מוסרית לפרסם כתבה זו•

ה 1מ 1הלשק רן

111111,

שי*ווו*שיי*

1x10 0 1 1 1 1 0 1 1 0 1ו ש 11!3י -*.י

כעבור כמה חודשים הודיע לי זאב יפת שהחליט לפרוש מעבודתו ב״העולם
הזה״ ,ושנתקבל לעבודה בעיתון ״הארץ״ .הוא לא נימק את צעדו, וקיבלתי
את הרושם המובהק שהחליט מה שהחליט מטעמים כלכליים. לא עשיתי
כל נסיון להניא אותו מהחלטתו, ואיחלתי לו הצלחה.
ראוי לציון כי גם ״הארץ״ לא מצא לנכון לפרסם את החומר של זאב
יפת על האלוף זאבי, במשך 15 החודשים שבחם הוא עובד באותו יומון. יש
להניח כי העורכים והיועצים המישפטיים של ״הארץ״ החליטו, בדיוק כמו
עורכי ״העולם חזה״ ,שטענותיו של יפת הן בבחינת שמועות בלתי־מוכחות,
שלא יעמדו בשום מיבחן מישפטי.

באוגוסט 1977 פתח ח״כ אולמרט בהתקפה על האלוף זאבי .״העולם הזה״
דיווח על כך, ותוך כדי כן הביע את ההשערה כי חלק מן הטענות נגד
האלוף זאבי באו מפיו של סמי נחמיאס, קצין־המודיעין לשעבר של
המישטרה (שפוטר בעיקבות סידרת־גילויים של ״העולם הזה״ על מישפחתו
של המפכ״ל, חיים תבורי).
אחרי פירסום זה פנה סמי נחמיאס אל ״העולם הזח״ והכחיש נמרצות
שיש לו יד בהפצת השמועות על האלוף זאבי. הוא ביקש מאיתנו לפרסם
מיכתב־הכחשה שלו, וזה אכן פורסם ב־ 17 באוגוסט ( 1977 מדור תשקיף,
״העולם הזה״ .)2085 במיכתבו קבע נחמיאס, האיש שחלש על כל תיקי־המודיעין
של המישטרה, בין השאר :״ההאשמות שהוטחו כלפי מדי
...גרמו בתודעת הציבור לשיוך בלתי״נכון ובלתי־הוגן של מדי למה שמכונה
,הפשע המאורגן׳ .הם גרמו בפועל פגיעה שלא״במקומה בשמו של אלוף
בצה״ל ...לפי מיטב ידיעתי אין הוא נמנה או קשור לעבירות שכאלה...
נעשו לדעתי סטייה קיצונית, ואולי עוול, בשירבוב שמו של מדי לנושא
הפשע המאורגן.״

שער זה פורסם כשבוע שעכו, כדי לתת לח״כ אהוד אולמרט עילה
מכובדת לתבוע אותנו לדין ולהוכיח את טענותיו כלפינו, תחת להסתתר
מאחרי החסינות הפרלמנטרית• מאז הפירסום עברו שיבעה ימים. וח״כ
אולמרט לא הגיש נגדנו תביעה. הוא ניסה לטשטש עובדה מכרעת זו,
שמשמעותה מוכנת לכל, עלי־ידי שיגור מיכתב־השמצה למערכת,
״המסביר״ מדוע אינו רוצה להגיש תביעה. אנו חוזרים בזה וקובעים
בי אהוד אולמרט הוא שקרן שסל ופחדן חסר־ככוד, ומחדשים את
הזמנתנו לתבוע אותנו לדין.

כשהביא נחמיאס מיכתב זה למערכת, שוחחתי עימו ארוכות, באורח פרטי.
בשיחה זו חזר ואמר לי נחמיאס שאין בידי המישטרח שמץ של חשד נגד
האלוף זאבי. דבריו של קציו״המודיעין אישרו, גם בדיעבד, את נכונות
השיקול המערכתי בפרשה זו. שר״הפנים, הממונה על המישטרה, פירסם
גם הוא הודעה ברוח זו.
תיאור מפורט זה, שכל פרט ופרט בו ניתן להוכחה, חושף בעליל את אוסף
השקרים של הח״כ אולמרט, ו״העולם הזה״ חוזר וקובע שהוא שקרן,
פחדן ומוג״לב, המנצל את החסינות הפרלמנטרית כדי להפעיל שיטות של
העולם התחתון — ,מעין פשע פרלמנטרי מאורגן. אני קורא לח״כ שוב
לתבוע אותנו לדין על קביעה פומבית ומפורשת זו.
אפשר לצפות משקרן פאתולוגי כמו ח״כיון זה שיטשטש את עקבות שקריו
הקודמים על־ידי גיבוב שקרים נוספים, אף הם בחסות החסינות. ואכן,
השבוע שיגר אולמרט למערכת ״העולם הזה״ מיכתב בן ששה עמודים,
מודפסים בצפיפות, שבו ״שכח״ את רוב שקריו הקודמים, שכבר התפוצצו,
וגיבב שורה של שקרים חדשים. בעודו משתמט ומ תח מק להגיש מישפט*
דיבה נגד ״העולם הזה״ ,ובהמשיכו להתחבא מאחרי החסינות הפרלמנטרית
שלו, הביע נכונות לעבור בדיקה בגלאי־אמת — אך רק כדי
להוכיח שהוא ״מאמין״ למקורות־המידע שלו. זוהי, כמובן, בדיקה מגוחכת,
שלא תוכיח דבר לגבי מהות השקרים.
עורכי ״העולם הזה״ חוזרים ומודיעים שהם מוכנים לעבור בדיקה בגלאי-
אמת (פוליגראף) ,כדי לאמת את העובדות המובאות כאן.

יי־ ז

^פינניג ^0־
י!ס-ן י

ויץ י, יי -ר>

ייה־
*^8יג

5*5£י $5י ^

־7י 0ד ** 0ר 3

להשיג אצל הסוחרים המורשים: אזור תל־אביב והמרכז ז סלון אלנבי , 113 רח׳ אלנבי ,113ת״א ; מ.ש.י ,.בן־יהודה ,3ת״א ; סלון להיט
רח׳ אבן גבירול , 20ת״א ; מ. פרידמן, רה׳ גורדון ,39ת״א ; שיטה בע״מ, רח׳ הגליל 1ת״א ; חשמל שירני, החשמונאים ,105ת״א ; כל בו ליפשיץ,
רח׳ בלפור ,33 בת־ים ; סלון פאר, רוטשילד ,32 בת־ים ; כל־אלקטריק, סוקולוב - ,75 חולון ; לבל, שד׳ -ירושלים , 24 יפו ; הרצל ברוך, רח׳ רזיאל , 11
יפו ; סלון שביט, רח׳ כצנלסון ,145 גבעתיים ; סלון שביט, רח׳ ביאליק ,30ר״ג ; סנסור, רח׳ ז׳בוטינסקי ,91 רמת־גן ; סלון בן־עמי, רח׳ חובבי ציון
,29 פתח־תקוה ; הגל ה־ ,120 ההגנה ,16 פתח־תקוה ; מאיר, רה׳ רבי עקיבא ,41 בני ברק; ברנפלדי רח׳ רוטשילד ,39 ראשל״צ; פינקלשטיין, רח׳
ויצמן 27 נס ציונה ; החשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ חנות ,24 אשדוד. סנסור, רח׳ סוקולוב ,70 רמת השרון ; סלון אפי, רח׳ אחוזה , 109 רעננה ; רן
אלקטרוניקה, בורוכוב ,5רעננה ; שטראוס אברהם, סוקולוב ,18 הרצליה; רדיו ,7 סוקולוב ,53 הרצליה; הגל ה־ , 120 סוקולוב , 11 הרצליה; סלון
צמרת, שד׳ בנימין , 18 נתניה; סלון קסם, רח׳ הרצל ,30 נתניה; פריד ולטר, רח׳ שטמפר ,3נתניה ; מטבחי רגבה, רח׳ שמואל הנציב , 12 נתניה ; רדיו
הכט, רח׳ רוטשילד ,38 חדרה. אזור חיפה והצפון: טרקלין חשמל, רח׳ הנביאים , 25 חיפה ; עמית, שד׳ הנשיא ,124 חיפה ; פינת האושר,
רח׳ ירושלים ,5עפולה ; חיים קזז, רח׳ הגליל, טבריה ; סרוג׳י בישארה ויוסף, רח׳ פאולוס השישי , 56 נצרת. ירושלים: סביטאני, רח׳ סל ח
א־דין ; סיגמנט בע״מ, יפו ;68 אחים לוי, רח׳ שלומציון המלכה . 18גאר׳ שפע: קורמוטור, קרית יהודית ,211/5אזור התעשיה ; צמרת; החלוץ . 144

1ות

״אני
תאו־סיגל.

היה
עם סי

הזה 2153

קצת יותר מ־ 60/0של השכר הממוצע
במשק. במישטר הסובייטי, שבו הזכויות
צמודות לעבודה, עובדים לרוב שני בני־הזוג.
כלומר: התשלום הוא כ^-י׳ 3של
השכר הממוצע למישפחה.
לתומי אני חושב שהארוחה הסתיימה.
מסתבר שהמנה העיקרית טרם הוגשה :
בשר עם תפוחי־אדמה. הוותיקים במוס קבה,
תופיק ועוזי, הזהירו אותנו מראש :
תקבלו כמויות עצומות של בשר, שלוש
פעמים ביום.
יורי ולרבה מאיצים בנו לסיים את הא רוחה;
מוזמנים לקירקס, ההצגה תתחיל
קצת אחרי שבע, ובחוץ כבר חשוך. היום
מחשיך בעונה זו של השנה ב־ 5אחר .הצהריים,
ואולי עוד קודם, והשחר —
מספרים לנו — עולה רק אחרי 9בבוקר.
הקרקס מרשים. הלוליינים מבצעים תר גילי
אקרובטיקה עוצרי־נשימה. את ההו פעה
מלווה תיזמורת בת עשרות נגנים,
המשמיעה שירי־עם רוסיים.
לפתע נדמה לנו כי חזרנו לימי תנועת-

א מנון זי כ רו ני
> נ וו נ? 1נ ה

ח ״ כ וס שריד ) ,
מ דוו חעלביקור
11מישלחת היוני

וויי!

ב ב רי ח ־ ה מוע צו ת

711־קדע ו?גי1ז״ 1ת
1צ כנובמכר.
דיילת אירופלוט מודיעה לנו ברוסית
ובאנגלית שאנו טסים בשמי ברית־המו-
עצות. מתחתינו ארץ רחבת־ידיים. מדינה
המשתרעת על פני מחצית אירופה ושליש
אסיה, שישית מכדור־הארץ כולו. ברית-
המועצות משתרעת מהים הבאלטי והים
השחור עד האוקיינוס השקט, מאוקיינוס-
הקרח הצפוני עד גבולות סין. דומני שזוהי
היחידה המדינית הגדולה ביותר בעולם.
נוחתים באחד מנמלי־התעופה של מוס-
קבה. הסידורים בנמל מהירים למדי. ממ תינים
לנו מזכיר ועד־השלום הסובייטי
והאחראית לקשרים בינלאומיים בוועד־השלום,
החברה חודורובה.
אנו מוכנסים לאולם הוי-איי־פי, ונערכת
לכבודנו קבלת־פנים. חודורובה מתנצלת
על איחור המתורגמן, ופורשת באנגלית
את תוכנית ביקורנו. מבקשת הערות וה צעות.
אחדים
מאיתנו מעלים מישאלות מיו חדות•
אני מבקש להיפגש עם מישפטנים
סובייטיים. חודורובה רושמת לעצמה את
מישאלתי, ומבטיחה שהעניין יוסדר.
בינתיים מגיע המתורגמן, לובה ..ומתנשק
עם תופיק טובי ועוזי בורשטיין ולוחץ
את ידי כולנו. עוזי מספר לי כי לובה
התגורר לפני למעלה מ־ 20 שנה בישראל,
חזר לברית־המועצות, והוא עובד במוס קבה
כעיתונאי וכפרשן. לובה חוזר בעב רית
על לוח־הפגישות העמום.
המארחים מדגישים שקבעו סידורי־כש־רות־ונסיעה
מיוחדים לאברהם מלמד, הדתי
שבחבורה. לובה רואה שאני מזלזל במיק-
צת בקור הסובייטי ומפציר בי ללבוש
את מעיל הפרווה שלי, להתעטף בצעיף
ולחבוש כובע .״חבל שתתקרר,״ הוא מז היר
בדאגה.
לרשותנו צמודות כמה מכוניות, ואני
מזמין את לובה להיכנס למכוניתי. אני
צמא להסברים, ולובה מנדב אותם בשפע.
מרחוק מתגלים מעין מגרדי-שחקים, כש מעליהם
מזדקרים מיגדלים מחודדים. סטא-
לין — מסביר לובה — בנה מיספר מגד לים
כאלה, ואחד מהם הוא מלון אוקראינה,
המלון שבו נתאכסן.
הכבישים הם רחבי-ידיים, והתנועה זו רמת
ללא הרף, אולי׳בגלל מיעוט יחסי
של מכוניות.
אני סוקר את גושי-הבטון העצומים.
הם ממוקמים בזוויות שונות, על־מנת להח ליש
את רעש הכרך. המיבנים מכוערים.
חסרה השראה ארכיטקטונית. המון בטון,
כימעט כמו אצלנו, אבל גדול יותר ומכו ער
פי כמה. המיגדלים המבצבצים מדי
פעם ואוקיינום הבטון חוזרים ומזכירים
כי מדובר בכרך עצום — למעלה משמונה
מיליון תושבים.

צעי. בזמן מילחמת־העולם השניה הייתי
ילד רך. בניגוד לישראלים מבוגרים יותר,
הצבא האדום אינו מעורר אצלי אסוציאצ יות
של רחשי־תודה. כחניך אסכולות מע רביות
ועיתונות מערבית בתקופת המיל-
חמה הקרה, אני מרגיש כי אני חדור
דיעות קדומות אנטי־סובייטיות. ספרי־ה-
מתח והסרטים ציירו בעיני בני דורי את
הרוסים כאוייבים מסוכנים. עלי להשתחרר
מדיעותי הקדומות ולשמור על איזון נכון.
מלון אוקראינה. גם כאן קבלת־פנים.
אני רואה בין מקבלי-הפנים את רות
לוביץ /קומוניסטית ותיקה, אשה מעשית
ומלאת־חן. תופיק מסביר שהיא בעצם ה שגרירה
של רק״ח בברית־המועצות. רש מים
למכביר, ואני מצטער שלא הצטיידתי
ברשם־קול. אני רושם את רשמי מדי
פעם בבלוק־מיכתבים, אבל רק מיקצת
מהרשמים.
)החדרים במלון גדולים. הריהוט כבד
במיקצת. המפתח נמסר לאורחי המלון
על-ידי שוערת הקומה, המסבירה לי שעלי
לחזור ולהפקיד בידיה את המפתח עם
צאתי מחדרי. המעלית מיושנת למדי, ואי טית
להחריד.
לארוחת־הערב מצטרפים ״חברים״ נו
ספים.
לובה שאל אם נתנגד לכך שהפניה
אלינו תהיה בלשון ״חברים״ ,״טאברי-
שים״ ,כמקובל בברית־המועצות, וכולנו
מסכימים לכך ברצון.
אני משוחח עם יורי מיכאייב, המלווה
הצמוד אלינו. אדם אינטליגנטי, עיתונאי,
עובד אפ״ן, סוכנות־העיתונות הסובייטית
המפיצה מאמרי־פרשנות, שלא בדומה ל־טא״ס,
המעבירה ידיעות בילבד. השיחה
היא פוליטית.
בינתיים — ארוחה רוסית ראשונה. אני
מחפש את ה״ביצה הרוסית״ הישראלית,
אלא שזו עלתה כנראה לצמיתות ליש ראל,
ונתאזרחה שם. המלצרים לובשים
וסטים רקומים בסיגנון אוקראינה, ואנו
אוכלים פיטריות כבושות, דגי־לאקם, פרו-
סות־בשר, שותים וודקה ובירה רוסיים.
למלמד מגישים הרוסים דגים כשרים.
משוחחים על רמת־המחייה והמחירים.
שכר־הדירה הוא נמוך ביותר. מתחשבים
ברמת־ההכנסה; השכר הממוצע לעובד
הוא נד 160 רובל לחודש, ושכר הדירה
במוסקבה הוא כארבעה רובל לדירה בת
שניים או שלושה חדרים. עם חשמל,
הסקה מרכזית ושרות מעלית מגיעה הח זקת
דירת מגורים לכ־ 10 רובל לחודש,

הנוער. המנגינות מוכרות ליוסי שריד ולי,
שני הצברים שבמישלחת, במנגינות יש ראליות
מובהקות, וכל אחד מאיתנו מפזם
לעצמו את המילים העבריות המתאימות,
שהולבשו על־ידי פיזמונאים ארצישרא ליים
על הנעימות הרוסיות.
הסירובגיקים הראשונים
ך* שעה מאוחרת. המכוניות מחזירות
י 1אותנו לבית המלון. בחוץ ממתינים שני
פעילי-עליה, עימם נדברנו להיפגש. נפר דים
מתופיק טובי, עוזי בורשטיין והמלווים
הסובייטיים, ומצטרפים לשניים, לפגישה
עם סירובניקים ותיקים, חלקם צעירים
בראשית שנות ה־30׳ שלהם, חלקם מבו גרים
יותר.
הפגישה נרגשת. הם מספרים על בעיו תיהם
האישיות. כל אחד מאיתנו רושם
לעצמו הערות. הבאנו להם תקליטים, לו־חות־שנה,
בולים, ממתקים״ מחזיקי־מפ־תחות.
היושבים
בחדר נפגשו לאחרונה עם ה סנטורים
האמריקאיים, שביקרו בברית*

דגים
לח״כ מלמד
יפני שיצאנו לברית־המועצות השב !
תי לשאלתו של עיתונאי זר, כי אני
רוצה לראות ולהתרשם באופן בלתי־אנד

ח | 111ד בכיכר מרכזית במינסק, הצטלמו חברי״ 11111 המישלחת כשהם חולקים כבוד לאנדרטה
\ 1ע1 # 1 1 1 1
לזכר הקורבנות של המילחמה האנטי־נאצית. ליד המדריכה הסוביי־

טיח (מימין) עומדים ח״כ תופיק טובי, ח״כ נפתלי פדר, אמנון
זיכרוני. דורית ויוסי שריד, מלווה סובייטי וחבר־כנסת אברהם
מלמד, שהמארחים הסובייטיים דאגו לו לסידורי בשרות מיוחדים.

!1177//וציתות
(המשך מעמוד )27
המועצות. לדבריהם, חל שינוי לטובה במ דיניות
הממשלה הסובייטית, המאפשרת
ליותר יהודים לצאת מברית־המועצות.
אבל קיים אצלם החשש כי המדיניות
תשתנה לרעה.
מהו מיספר היהודים המבקשים לעלות?
קשה להעריך. אילו היתד, מדיניות ברורה
וחיובית, היו ממדי העליה רבים יותר,
אבל ביגלל החשש ממעיטים להגיש בק שות:
חסרים קריטריונים אובייקטיביים.
אין יודעים מדוע בעצם מסרבים. מצבי עים
על הגיחוך שבטענות בדבר ידיעת
סודוודהמדינה או סודות צבאיים כעילה
לסירוב, כשמדובר בעצם בדברים גלויים,
או באירועים שהתרחשו לפני שנים רבות.
מה גם שלאחרים מאותם מקומות־עבודה
ובעלי עיסוק דומה, נותנים לצאת.
מבקשי־העליה מתפטרים מעבודתם משום
שאחרת אין כל סיכוי לקבל היתר־יציאה,
וכשלא מוענק ההיתר הם נידונים להיות
מחוסרי־עבודה. מהנדסים עובדים שרב רבים
ומדענים בכירים עוסקים במתן שי עורים
פרטיים. ההרגשה קשה למדי.
מתעוררת כמובן שאלת הנשירה. חלק
ניכר מהעולים הפוטנציאליים מעדיף את

עצות תורמים כל שנה מיליוני רובלים
לפעולות ועד־השלום.
מנתחים את המצב הפוליטי. הסובייטים
מתנגדים להסכמי קאמפ־דייוויד. אין כל
טעם בהם. הריפוי הוא סימפטומי בילבד,
ועדיף, כמובן, ריפוי ראדיקלי. לטענתם
אנו נאחזים בקאמנדדייוויד, ובכך בעצם
מרחיקים את השלום, ואם לא היה קאמפ־דייוויד,
היתר• נערכת ועידודדנבה, בנוכ חות
כל הצדדים בדבר, כולל הפלסטינים,
ובמיסגרתה ניתן היה להגיע לשלום כולל,
תוך מתן ערובות אמריקאיות וסובייטיות
לביטחונה של ישראל.
וכל אחד מאיתנו מציג את עמדתו.
יוסי שריד, נפתלי פדר, אברהם מלמד
ואני מחייבים את הסכמי קאמפ-דייוויד,
ומסבירים כי שלום חלקי עדיף על מיל-
חמה. תופיק טובי ועוזי בורשטיין תומכים
בעמדה הסובייטית.
כולנו מסכימים לכינוסה של ועידת-
ז׳נבה, ואין מחלוקת בינינו שכדי להגיע
לפיתרון כולל יש לפתור את הבעייה הפ לסטינית.
יוסי שריד גורס שיש להעניק
לפלסטינים את זכות ההגדרה העצמית
בלבד, כדי שהם יקבעו את גורלם, ואילו
אני מוסיף כי יש לתת להם באופן מפורש,

הסובייטית. אתם חפצים לשנות את האי דיאולוגיה
שלהם. קיימת התנגשות חזיתית
בין האידיאולוגיה שלנו לבין האידיאולוג יה
שלכם. החברה שלנו היא קולקטיבית,
ומערכת־ההזדהויות בה נוגדת את שלכם.
האם תתירו לנו לנהל תעמולה סובייטית
בישראל, להעדפת האינטרסים הסובייטים
על האינטרסים הישראלים?
אני מציע לדבר על הציונות כתנועה
הלאומית של העם היהודי. אחרי הכל,
ברית־המועצות אינה יכולה להתעלם מ קיומן
של תנועות לאומיות, ומדוע להפ לות
לרעה את התנועה הלאומית היהודית
לעומת תנועות לאומיות אחרות?
אבל מדינת ישראל כבר קמה, מקשה
אחד המומחים. היה מקום לקיומה של
התנועה הלאומית היהודית בטרם קמה
מדינת־ישראל, ופעילות ציונית במדינות
זרות לאחר הקמת המדינה היא בגדר הת ערבות
זרה באינטרסים של מדינות אח רות.
אין
טעם בהמשך הוויכוח הזה. אנחנו
מציעים להעדיף את הפרגמאטיזם הפוליטי
על הוויכוח האידיאולוגי. להצעה זו מצ טרף
עוזי, השולל את עמדתה התקיפה
של אחת המומחיות הסובייטיות: אחרי
הכל, ברית־ד,מועצות מקיימת יחסים תקי נים
וטובים בעידן הדטאנט עם מדינות
אחרות, החלוקות עליה במישור האידי אולוגי.
הוויכוח
נמשך בארוחת־צהריים חגיגית,
הנערכת באחד מבתי־המלון המפוארים של
מוסקבה. לארוחה ולוויכוח מצטרפים אחד
מחברי נשיאות הסובייט העליון, שהוא
גם נציג הרפובליקה האסקימוסית, וגם
יו״ר איגוד המישפטנים הסובייטים. הווד קה
הסובייטית, הנווסקבסקיה והסטרלי־צ׳ניה,
ערבה לחיכינו, אבל אינה משכי חה
את חילוקי־הדיעות. אני מסביר לשכני
לשולחן שקאמפידייוויד הוא עובדה מוג מרת,
ובסופו של דבר, גם אם תתכנס
ועידת־ז׳נבה, היא לא תבטל הסכמים קוד מים

אחרי הארוחה הדשנה, הכוללת גם מרק
עם ״פירושקי״ ,אנו חוזרים למכוניותינו
ונוסעים לבית ועד־השלום הסובייטי, המ מוקם
במרחק של כמאתיים מטרים מן
הקרמלין. אני מפנה את תשומת־לב חברי
לכך, שהוויכוח האידיאולוגי על הציונות
מתנהל בסמוך כל־כך לקרמלין. המוני
אנשים עוברים על ידינו, כולם לבושים
כיאות. מרבית הגברים לובשים חליפות
כהות, עונבים עניבות ואילו לבושן של
הנשים שונה ורב־גווני. כולם מתעטפים
במעילים חמים, וחובשים את כובעי־הפר־ווה
הרוסיים.

מדוע
מ סיגי ם י

זיכרוני ומלמד כלנינגראד
.יש לנו חוקים, ואנו נוהגים על פיהם ! ׳
ארצות־הברית על ישראל, לעיתים יותר
ממחצית המהגרים. כיצד לנהוג י
מתעורר ויכוח חריף בינינו לבין אחדים
מהסירובניקים, ובינם לבין עצמם. בשעת-
לילה מאוחרת, או בעצם בשעת־בוקר
מוקדמת, חוזרים למלון אוקראינה.

שלן ס
סובייטי
22 כנוכמגר.
פגישה רשמית ראשונה עם נציגי ועד-
השלום הסובייטי. יושב-ראש הישיבה, ה חבר
פיודורוב, מדען, חבר האקדמיה למד עים,
סגן יושב־ראש ועד־השלום הסובייטי,
חבר הסובייטי העליון ונשיאות הסובייט
העליון (מוסד בכיר ביותר, המונה קצת
למעלה משלושים חברים) ,חבר־מועמד ל וועד
המרכזי של המיפלגה (המוסד העל יון
בהירארכיה הסובייטית) ,גיבור ברית-
המועצות — מציג את המארחים.
)בין הנוכחים: אנשי־מדע בכירים, ה נושאים
בתפקידים שילטוניים ומיפלגתיים,
מומחים לבעיות המיזרח התיכון, פרשנים,
,נציגי מכוני־מחקר. דומה שרוכזו כאן
כימעט כל מעצבי מדיניותה של ברית־המועצות
במיזרח־התיכון.
פיודורוב נושא דברי־ברכה, ומספר בק צרה
על פעולות ועד-השלום הסובייטי,
המעסיק למעלה מ־סססד עובדים בכל רחבי
המדינה. בכל רפובליקה סובייטית ובכל
עיר גדולה קיימים ועדי־שלום מקומיים,
הפועלים במיסגרת ובכפיפות לוועד־הש־לום
הסובייטי הכל ארצי. מילחמת־העולם
השניה קרובה מדי, זוועותיה זכורות לכל,
ותודעת־השלום מוקנית לציבור הסובייטי
באמצעות ועדי-השלום. אזרחי ברית־המו־

נוסף על כך, את הזכות להקים מדינה
עצמאית משלהם לצד ישראל, בגבולותיה
מלפני מילחמת ששודהימים.
אין מחלוקת בינינו, כי השלום המתגבש
עתה הוא ״פאקם אמריקנה״ ,וכי ברית-
המועצות לא תניח לארצות־הברית להשת לט
לחלוטין על המרחב. מוטב, איפוא,
ששתי מעצמות־העל תהיינה שותפות ל-
הסדר־השלום, כדי למנוע השתלבותנו בצד
אחד הכוחות העולמיים, במאבק הגלובלי.
המתיחות במרחב לא תשכך, כל עוד
ייפגעו האינטרסים של אחד הכוחות.
אני מדגיש ששלום אמריקאי טוב יותר
ממילחמה. מובן שעדיף להגיע לניטרלי-
זציה של המרחב, וזה יוכל להעשות על
דעת האמריקאים והסובייטים כאחד.
עולה שאלת חידוש היחסים הדיפלו מטיים.
לטענתנו לא היתד, הצדקה אובייק טיבית
לניתוקם, ואני מציין כי האמרי קאים
משפיעים משום שהם נמצאים בשטח,
ואילו היו יחסים דיפלומטיים, יכלה ברית־המועצות
לנהל דיאלוג בלתי־אמצעי עם
ממשלודישראל.

;,התגגשות
חזיתית״
** תנהל ויכוח אידיאולוגי על ד,ציו ״
י נות. יוסי מגדיר את הציונות כתנו-
עת־השיחרור הלאומי של העם היהודי,
ופיודורוב מקשה: כיצד אתם רוצים ש ננהל
דיאלוג עם תנועה המבקשת מאיתנו
לשחרר את האזרחים היהודים שלגו למע נה?
אחרי הכל, בברית-המועצות חיים
למעלה משלושה מיליון יהודים, ורק חלק
זעיר מהם רוצה לחיות בישראל. מרביתם
רואים עצמם כחלק אינטגרלי של החברה

** ולה לדיון

וסידורי-תפילה. תת-השר מעיר כי הקרח
ביחסים בין ישראל לברית־ד,מועצות זז,
וכי הפגישה כשלעצמה מעידה על־כך.
ממישרדו של תת־השר נוסעים לבית-
הכנסת היהודי של מוסקבה. פגישה קצרה
עם ראשי־הקהילה, בראשותו של הרב
פישמן, ומשם שוב לבית ועד־השלום להמ שך
השיחות המדיניות.

ך יתווספו אחרים: יו״ר איגוד
^ עורכי-הדין במוסקבה, מיזרחנים, אחד
מחברי ד,סובייט העליון, והסופר היהודי
אהרון ורגלים.
פיודורוב תוקף את העיתונות המערבית,
המטיפה לשינאת ברית־המועצות, ובקשר
לוועידת־ז׳נבה הוא חוזר ומעיר, כי ברית-
המועצות מכירה, כמובן, בזכות קיומה
של ישראל ומוכנה לערוב לקיומה.
אני שואל את המומחה הסובייטי, היושב
לימיני, אם השתתפות ישראל בוועידת-
ז׳׳נבה תביא לחידוש היחסים הדיפלומטיים.
שתיקתו מתפרשת על־ידי כהסכמה, ואני
מעיר לו על כך. המומחה מגיב בחיוך
רחב.
לקראת סיום הפגישה מוסכם על דעת
כולנו לחזור ולהיפגש לאחר שנשוב למוס קבה
מסיורנו ברחבי המדינה, כדי שנוכל
להעלות את רשמינו.
אין זמן לנשום. אנו יוצאים למלון
אוקראינה לארוחת־ערב, ולאחר מכן לה צגת
תיאטרון.
.בחצות אנחנו יוצאים ברכבת בנסיעת
לילה ללנינגרד, כשכל שניים מאיתנו
מקבלים תא־שינה במחלקה הראשונה. של
הרכבת. יורי מיכאייב שותפי לתא, ואני
ממשיכים בוויכוח הפוליטי כימעט עד אור
הבוקר — על דיעות של״י, העולם הזה
ובעיקר המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסמיני, שהמצע שלה שימש
בסיס לוויכוח.

26 כנוכמבר.
לנינגרד, העיר שהוקמה בראשית המאה
ה־ 18 על־ידי פיוטר הגדול, השוכנת על
גדות הים הבאלטי לנוכח מיפרץ פינלאנד.
עיר יפהפיה. עיר שנתפרסמה בעולם כולו
בזכות גבורתה מול פני הפולש הנאצי
בעבר היתד, ידועה לנינגרד כחלון הרוסי
הפתוח כלפי אירופה. הרחובות רחבים,
ומורגש כי מחשבה רבה הושקעה בתיכנון
הכרך. בתים בסיגנון עתיק ומודרני משמ שים
בערבוביה, והכל בטעם רב.
לנינגרד נחשבת כעיר השניה בגודלה
ובחשיבותה בברית־המועצות. מיספר תו שביה
הוא כ־ 3.5מיליון. בחלקה בנויה
לנינגרד על גבי עשרות איים קטנים, כש אי•
חלקי־העיר השונים מחברים מאות
גשרים.

שאלת יהודי ברית־המו־

+עצות.
לטענת הסובייטים 98.50/0 ,מהמבקשים
לעלות קיבלו היתרי-יציאה. גם אותם ש סירבו
להם בעבר, כדאי שיחדשו את בק שותיהם,
כדי שהרשות המוסמכת תחזור
ותבדוק את עניינם. מוסיף פיודורוב :״רק
בשנה האחרונה החלטנו, בנשיאות ד,סובייט
העליון, לאחר בדיקה מחודשת, להעניק
ל־ 550 סירובניקים היתרי־יציאה. אני עצמי
בודק מדי שבוע עשרות בקשות להיתרי-
יציאה. המיון הוא ענייני. יש לנו חוקים,
ואנחנו נוהגים לפיהם. חוקים קיימים בכל
מדינות העולם, ואין זה מקובל להתערב
בענייניה הפנימיים של מדינה זרה. ישנס
סירובים, כשהיוצאים עלולים לגלות סו-
דות־מדינה, או כשהם עלולים לזנוח את
מישפחותיהם.״
אני מקשה :״מדוע לא תפרסמו את
הקריטריונים?״ ופיודורוב משיב לי בור
ריפות־מה כי אין זה מענייננו, וכי כל
מי שמסרבים לו, יודע מדוע.
השיחה נקטעת. אנו ממהרים לפגישה
עם הממונה על העניינים הדתיים בכל
רחבי ברית-המועצות. תופיק טובי נעדר
מהפגישה. הממונה הוא בדרג של תת־שר.
במהלך השיחה הסתבר לנו כי ברחבי
ברית־המועצות קיימים עתה למעלה מ100-
בתי־כנסת, וכי במוסקבה והסביבה מצויים
שלושה.
לדברי הממונה לא הועלו תביעות לה קמת
בתי־סנסת חדשים, ואילו היו מוגשות
בקשות, היו השילטונות הסובייטים נעת רים
להן. בתקופה האחרונה הוקמו ברחבי
המדינה 300 בתי־תפילה, בעיקר לפרוטס טנטים,
משום שהיו בקשות לכך.
נעשו סידורים מיוחדים לאספקת מצות

להשפיע
על אש״ף
ך* שיחה עם אנשי ועד-השלום ב לנינגרד
דומה לשיחה במוסקבה.
המשתתפים בשיחה הם אנשים בול טים
בציבור הסובייטי. סופרים, עיתונאים,
באוניברסיטות,
אנשי־מדע, פרופסורים
מישפטנים.
בעת השיחה אני מציע לסובייטים להפ-
עיל את השפעתם על אש״ף, לשינוי עמ דותיו
במיסמכיו הפורמליים, כדי להקל
על מחנו•,־השלום בישראל לשכנע את ה ציבור
הישראלי כי ניתן להגיע להסדר
גם עם אש״ף.
והמארחים מרבים לספר על קורבנות
המאבק בנאציזם. טראומת המילחמה היא
ממשית בברית־המועצות, ואני מתרשם מן
המאמץ הרב המושקע בנושא השלום. כל
אחד — האיש ברחוב, שוערת הקומה
בבית־המלון והעסקן -מדברים על הצורך
לקדם את עניין השלום.
הסובייטים גאים מאד בבלט שלהם, ויש
הצדקה מלאה לגאוותם. בתיאטרון קירוב,
אנו צופים בערב בהצגת בלט מרשימה״,
דון קישוט. עשרות משתתפים, תיפאורה
מודרנית. תיזמורת רבת־משתתפים. מור גש
המאמץ הרב שמשקיעה המדינה בפי-
תות החיים התרבותיים. בעיני הלנינגר־דים,
תיאטרון קירוב עולה על הבולש וי
של מוסקבה.
בערב, לאחר ההצגה, עם שובנו לבית-
המלון, שוב פגישה עם פעילי־עליה יהו דיים׳
גם הפעם בבית פרטי.

(המשך־ יבוא)

במדינה
(המשך מעמוד )24
משל שני: התעקשותו של בגין על
סעיף 6באמנה המוצעת, הקובע כי האמנה
הישראלית־מצרית מבטלת כל התחייבות
קודמת של מצריים באמנה אחרת. מסביר
דינשטיין: אין לכך כל ממש. על פי
החוק הבינלאומי, אין אמנה אחת מבטלת
את השנייה, ושתיהן שוות־מעמד. במיקרה
של סתירה, יכולה מצריים לבחור באיזו
התחייבות לעמוד, והצד •הנפגע יכול לב טל
את החוזה או לתבוע פיצויים.
הלכה זו מובנת מאליה. שהרי אילו
יכלה מצריים לבטל באורח חד־צדדי את
התחייבויותיה על פי אמנות קודמות, למ של
עם סעודיה — הרי תוכל מחר, על
פי ההיגיון, לחתום על אמנה חדשה עם
סוריה, שתבטל את התחייבויותיה כלפי
ישראל.
״מלל ליגאליסטי״ .מכאן הערתו ה לגלגנית
של דינשטיין :״מעולם לא דשו
יושבי־קרנות בישראל בתכיפות כזאת ב סוגיות
בעלות אופי מישפטי כה מובהק.
דא עקא, שמאחרי המלל הליגאליסטי מס תתר
מעט מאד תוכן ליגאלי ...עמדת
ישראל מעוררת תמיהה, אם לא גיחוך...״
תוך כדי כך מעמיד דינשטיין רוזן מול
רוזן: לעומת מאיר רוזן, היועץ המישפטי
של המישלחת, הוא מעמיד את שבתאי
רוזן, מוותיקי מישרד־החוץ. שני הרוזנים,
כמו ד״נשטיין עצמו, הם מומחים לחוק
הבינלאומי — ונראה כי דינשטיין שולל
את מומחיותו של הצעיר לעומת זו של
הזקן.
אך המישקל העיקרי של דברי הפרו פסור
למישפטים הוא דווקא מעבר לתחום
המישפט. כמו כל מומחה אמיתי למישפט,
הוא רואה את מיגבלותיו. אין המישפט
יכול לקבוע עובדות פוליטיות, אלא רק
לנסח אותן. ואילו מנחם בגין, שאינו
מישפטן אמיתי, מאמין כי בכוחם של
סעיפים לשנות עובדות־יסוד פוליטיות,
כמו אינטרסים ומאזן כוחות.
סיכם יורם דינשטיין את מאמרו בהא רץ
שגרם לזעזוע בצמרת המימסד המדיני
והמישפטי כאחד :״נוסחות מישפטיות
מפולפלות מציינות את שלביו השונים
של המשא־והמתן, יותר מאשר תיכנון
מדיני ומחשבה לטווח ארוך.״
בכך חזר המישפטן כימעט מילולית על
טענה שהושמעה שוב ושוב בפי הלא־מיש־פטן
בה״א הידיעה במישלחת המשא־ורי-
מתן: עזר וייצמן, שקרא :״אם השלום
יחזיק מעמד במציאות, לא יהיה חשוב
מה כתוב בחוזה. אם השלום לא יחזיק
מעמד, החוזה לא יעזור!״

ף* נחם בגין לא הבחין בכך, כנראה. אבל הוא העמיד את
* 1עצמו, ואת המדינה כולה, במצב מביך ביותר.
אילו היה זה עניין אישי בילבד, יכול היה בגין לנהוג כאוות-
נפשו. ליבו יוצא לטכסים, לקבלות־פנים רישמיות ולכיבודים
בינלאומיים. אחרי שבילה שנים ארוכות במחתרת, ושהה לאחר
מכן במשך 29 שנים באופוזיציה, הרחק מכיבודי השילטון, מובנת
חולשה אנושית זו בהחלט.
אך למן הרגע שבו הוענק לו חצי פרס־נובל לשלום, טען
בגין בכל הזדמנות שאין זה פרס אישי, אלא פרס למדינה ולעם-
ישראל כולו. אם כן, כל הקשור בפרס, נוגע לציבור כולו.

מדינת־ישראל כולה נמצאה, על בן, כמרכזה שד
קומדיה מביכה, שתגיע לשיאה כיום הראשון הבא
באוסלו.

מלכתחילה היה ברור כי פרס־נובל אמנם חולק שווה-
בשווה בין שניים, אולם החצי הישראלי לא בא אלא להש לים
את החצי הראשון והעיקרי — המצרי.
קיים קונסנזוס עולמי על כך שאנוור אל־סאדאת ראוי לפרס-
נובל לשלום. ביקורו ההיסטורי בירושלים, בירתה של מדינה
אוייבת, היה מעשה חסר־תקדים. אל-סאדאת העמיד את עצמו,
בודד ונועז, מול הדיעות הקדומות והאמונות הלוהטות של העו לם
הערבי כולו, ושינה את נתיב ההיסטוריה. הוא סיכן את
חייו, את עתידו ואת שילטונו.
בכל זאת החליטו בעלי־ההחלטה באוסלו לחלק את הפרס
לשניים — אם מתוך הערכה להחלטות הקשות שקיבל בגין, אם
כדי להימנע ממחווה שיכלה להתפרש כאנטי־ישראלית, אם כדי
לעודד את בגין להשלים את מלאכת־השלום, אם כדי ליצור
מעמד היסטורי סימלי שבו יעמדו שני המנהיגים זה בצד זה.

כל השיקולים האלה לא ביטלו את העובדה בי
בגין נועד להיות כמעמד זה, לבל היותר, מעין ״שני
כין שווים׳׳ .החתן העיקרי היה צייד להיות אל
סאדאת.

הודעתו של נשיא מצריים כי לא יבוא לטכס, שינתה את
המצב מן הקצה אל הקצה. היא רוקנה את המעמד מתוכ5ו.
אין ספק כי היו לו, לאל־סאדאת, שיקולים מדיניים נכבדים
להחלטה זו. השלום לא נחתם, והשבוע הוא נראה רחוק למדי.
לא רק המצרים, אלא גם האמריקאים משוכנעים כי האשמה
העיקרית בכך היא ממשלת־ישראל, שחבריה נוהגים באיוולת
ובחוסר־אחריות (ראה במדינה) .אותה שעה גובר לחץ העולם
הערבי על מצריים, ומחליש עוד יותר את מעמדה.

כמצב כזה לא היה לאל־סאדאת בל עניין להעמיד
את עצמו לצד בגין, בטכס בינלאומי זוהר, באילו ככר
נחתם השלום, ובאילו ככר הושגה נורמליזציה שלמה
כין שתי המדינות. אותה נורמליזציה צריבה לכוא,
על פי ההסכם, אחרי החתימה ואחרי הנסיגה —
ובוודאי אי־אפשר היה לתבוע אותה לפני החתימה.
אך יתכן מאד כי לצד שיקולים ענייניים אלה, היו לאל-
סאדאת גם מניעים אנושיים. מאחרי המעטה החיצוני של שליטה
עצמית מוחלטת, חאופייני לו, רתח אל־סאדאת מזעם.
הוא לא הסתיר מעולם כי הוא שואף לחתימת ההסכם ב־19
בנובמבר, יום־השנה הראשון לנחיתתו בלוד. הוא גם קבע
מיסגרת דרמתית לאירוע: במינזר סנטה־קאתרינה, ליד הר־סיני
(האמיתי או המדומה) ,המקודש לשלוש הדתות. כך ביקש לקבל
אישור לחשיבותו ההיסטורית של מעשהו הראשוני, ולהפנות אל
עצמו את זרקורי ההערצה העולמית.

שאיפה זו היתה אנושית ומוצדקת, וכדאי היה

מדינה הנתונה במצוקה כלכלית קשה וקורסת תחת עומס האינ פלציה.
הופעה בלוויית חוג מצומצם של מקורבים, בני־מישפחה
ושומרי-ראש, היתד. לא רק חוסכת מכספי המדינה אלא גם הו למת
את תדמיתה.

תחת זאת כהר מנחם בגין להפוך את מעמד
אוסלו לחגיגה המונית. כעזרת יועציו הורכבה
פמליית מלווים ענקית המזכירה את פמליות שליטי
נסיבויות־הנפט. לא פחות משלויטים מלווים וכארכעים
עיתונאים יתלוו אל מנחם כגין לטכס באוסלו.
בין אורחיו של ראש־הממשלה בטכס יכללו, מלבד יועציו
תת־אלוף אפרים פורן, המזכיר יחיאל קדישאי, יועץ־העיתונות דן

דרכי אדם
רוצי להשתגע

שתי תאומות זהות
הדהימו את שוער בית•
המישפט במעשה •קונדס
שוער בית־המישפט המופתע שיפשף את
עיניו בחוסר אימון — רק לפני דקות
ספורות ביקשה ממנו הנערה זהובודהשי־ער
שיניח לה להיכנס. משביקש ממנה
לפתוח את התיק הגדול שנ שאה, ברחה

אל דוכן־העיתונים שבחוץ. והנה, בהפ נותו
את ראשו לעבר אולם־הכניסה ראה
את הצעירה כחולת־העיניים מגחכת לעו מתו
בשובבות, מבפנים. כשרצה לקרוא
לשוטר, הגיחה שוב אותה צעירה וקראה
לעומתו :״אחד בדצמבר, אנחנו תאומות
אתה לא רואה?״
אין זאת הפעם הראשונה שסיגל וורד
גורדון מעוללות מעשי-קונדם. עוד בהיו תן
ילדות התחילו התאומות, בנות ה־, 14
להשתמש בדמיון המפתיע שביניהן כדי
לשגע חברים מכרים וסתם אנשים.
לבית־המישפט הגיעו השתיים עם זוג
חברים שהכירו במסיבה בפתח־תיקווה,
מקום מגוריהן. הידידים בני ה־ , 16 שהם
אורחים קבועים באולמות בית־המישפט
בתל-אביב הזמינו את השתיים לסיור במ קום
.״הן אוהבות אופנועים.״ סיפר יובל
קרמר מבית־ספר עמל טכנאים והנדסאים
בפתח־תיקווה .״הן !נדלקו על האופנועים
שלנו והסכימו לבוא.״
הארבעה נכנסו ויצאו מהאולמות השו נים,
וירדו אל הקפיטריה לשתות מיץ.
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 2153

לישראל לעשות את הבל כדי לספק אותה. הדבר
לא נעשה — אם מתוך חוסר״הכנה, אס מתוך התקן)
של דווקאיות יהודית. אחרי שכגין קילקל את המעמד
שהיה בה יקר לאל־סאדאת, מקלקל עתה אל־סאדאת
את המעמד שהוא בה יקר לכגין.
מישלחת מנופחת
יך היה נאה לנהוג במצב שנוצר?
\ 1הופעתו של בגין לבדו באוסלו גובלת, בעיני רבים, בגי חוך.
יש הרואים בכך ניסיון של בגין להפקיע לעצמו את פירות
מעשהו הגדול של אל־סאדאת. יש הרואים בכך דוגמה של חוסר־רגישות.
הביקורת על כך כבר נשמעת, בפה מלא ובכתב, בסקנדי־נודה,
ומתפשטת ברחבי העולם. יש להניח כי בשבוע הבא, בעת
הטכס ואחריו, תגבר ביקורת זו, ותתמקד במחדל הישראלי,
שלא איפשר את חתימת ההסכם עד כה.
כל המבוכה הזאת היתה נמנעת, אילו הלך בגין — ברצון או
באי־רצון — בדרכו של אל־סאדאת, והיה שולח לאוסלו מישלחת
קטנה, בראשות שר. ייגאל ידין בוודאי היה עט על המציאה
בשימחה ובששון.
בגין לא קיבל גישה זו. הוא החליט שלא יניח לאל-סאדאת
לקלקל לו את שימחתו. כאשר העז עזר וייצמן להשמיע בישיבת
הממשלה ספק לגבי תבונת המעשה, הושתק במהרה על-ידי
השרים האחרים. אלה הבינו כי ליבו של בגין בטכס זה, מיהרו
להתרפס לפניו ולהחניף לו, כדרכם של אנשי־חצר.

אולם בגין לא הסתפק כהחלטה המביכה. כאילו
היה מנוי וגמור עימו להגכיר את המכובה ככל האפשר.
הוסיף חטא על פשע בכך שהקיף את עצמו
כמישלחת מנופחת ויקרה.
גם אם לא יכול היה בגין להתגבר הפעם על יצר ההדר
שלו והחליט על הופעת־יחיד בטכס חלוקת הפרם באוסלו, הוא
יכול היה לעשות זאת בצינעה, באיפוק ובענווה, כיאה לראש

פתיר והיועץ לענייני־עיתונות גרמנית, ראובן הכט, גם אשתו,
בתו, חתנו ואחותו. בין אורחיו האישיים יהיו נשיא המדינה
לשעבר אפרים קציר, יו״ר התנועה הציונית אריה דולצ׳ין, זקן
חברי־הכנסת זרח ורהפטיג, אסירת־ציון סילביה זלמנסון ועוד
ידידים אישיים כמו מאיר הלוי ונתן סילבר עם רעיותיהם.
הפסטיבל עלול להפוך להצגה הגדולה בתבל עם הצטרפותם
של מנהיגי ם יהודים מרחבי העולם לפמליה, כמו המולטימיליונר
ניסים גאון, מציל קרן תל־זזי, נשיא הבונדס סם רוטברג, יו״ר
ועידת הנשיאים טד מאן, יו״ר ועד הקהילות בצרפת אלן רוט שילד,
יו״ר קהילות אנגליה הלורד פישר, יו״ר הסוכנות היהודית
בארצות־הברית מקם פישר, הרב אלכסנדר שינדלר, יו״ר המגבית
אברהם פילץ, ועוד ראשי קהילות יהודיות אחרות.
בתגובה על דברי הביקורת שהוטחו כלפי המישלחת המנופחת
וכלפי בחירת הפמליה והביזבוז הכרוך במסעה, ניסו דוברי
ראש־הממשלה להתגונן ולטעון, כי כל אורחיו של בגין, להוציא
בודדים, יממנו מכיסם את טיסתם לאוסלו ושהייתם שם.

טענה זו אינה עומדת כמיבחן. שכן, בגין אינו טם
ואוסלו כטיפה מים הרי ת של חכרת־תעופה, שכל מי
שמוזמן להצטרף אליה יכול לרכוש כרטיס בכספו.
כולם יטוסו יחד כמטוס צבאי של חיל-האוויר שהועמד
לצורך הפסטינוכל. מאחר ובולם בלולים כמיש
לחת הרשמית הם יאורחו באוסלו על חשבון ועדת
פרם נוכל וממשלת נורבגיה.
העובדה שאת הטון בפמליית בגין יתנו הפעם גבירים עתירי־ממון
ומנהלי מגביות ומילוות למיניהן, ושנעדרים ממנה לחלוטין
אישי־רוח ומדיניות, עלולה להטביע על המישלחת כולה את
התווית של מישלחת שנור.

התכלטותם של אילי־ממון יהודיים כטכס עלולה
לעורר ביקורת כאילו המענק הכספי חשוב יותר
מאשר המשמעות הסימלית של הפרס וכי אין מדובר
באן אלא כעוד חגיגת שנוררים של המגבית.
הסיגנון עושה את האדם. הוא עושה גם את ראש־הממשלה.
ואם התכוון מנחם בגין לקבל את הפרס עבור עם ישראל כולו
ובשמו, הרי בסיגנון שהוא עושה זאת הוא אינו מוסיף לו כבוד.

ןןןץ ץ 1 1ך | רחלי, שהתגלתה כיפהפיה
* 1 1 * 1111 111 עוד בגיל צעיר, התפתתה
פעמים אחדות להיות דוגמנית מקומית באילת, אולם
״תמיד ידעתי שדוגמנית זה לא מיקצוע רציני.״
׳ ך שעלתה כשבוע שעבר רחל (״דוד
* לי״) חיים לאוטובוס, קרא לעברה ילד
שישב בו :״אמא, הנה הבחורה מהטל וויזיה.״
למרות עור פניה הכהה, הסמיקה
רחלי. יום קודם לכן, ערכה את הופעת
הבכורה שלה כקריינית הספורט, בתוכנית
הספורט לילדים -וכבר מזהים אותה.
רחלי רגילה שפונים אליה ברחוב. בדרך־
כלל אלה הם גברים צעירים שבראותם
נערה יפה, מנסים מזלם. הפניה השכיחה
היא :״תגידי לי את יפנית י״ רחלי עונה
״לא״ קצר וממשיכה בדרכה .״אם מישהו
היה פונה אליה ושואל אותה אם היא
נפאלית, או טיבטית או תימניה, היתר.
לו הרבה יותר הצלחה אצלה,״ טוענת
אמה של רחלי, רבקה חיים ,״אבל העניין

הספורטאית

מאז שהחלה לעבוד כקרייגית שידורי הספורט
בטלוויזיה, החלה רחלי להתעניין בספורט ,״כדי
הספורט האהובים
לדעת על מה אני מדברת,״ אחד ממיקצועות
טליה במייוחד הוא מישחק הטניס :״שם כולם נקיים ויפיס כל־כך.״

הזה עם יפאן מרגיז אותה כל פעם מחדש.״
רחלי המאיימת להיות הכוכבת מיספר
אחד של קרייניות הטלוויזיה בארץ, נולדה
אומנם בהודו, אך מוצאה מורכב ביותר.
סבתה מצד אביה היתה נפאלית וסבה
מצד האב היה יהודי תימני. סבתה מצד
אמה היתד, גם היא נפאלית, אך סבה מצד
אמה היה טיבטי. השילוב של שלושה
גזעים ושתי דתות, היהודית והבודהיסטית
הוליד צעירה שהיא כיום בת ,20 יפהפיה,
פתוחה ונבונה.
במשך שנתיים היתד, רחלי חברת להקת
הנח״ל. חבריה ללהקה סברו כי היא היפה
מכולן. היו כאלה שטענו כי יש לה גם
קול משגע, אם כי אחרים אמרו שהיא
כל־כך יפה, עד שכלל לא שמים לב לכך

1 >>1ן | 0 :לרחלי שישה אחים ואחיות וכל אחד מהם נולד בעיר
*• 1 1 1 1׳ אחרת, משום שהוריה הבודהיסטים של אמה של
רחלי, רדפו אותה ואת אביה ולא הניחו להם. כאן נראית רחלי
כילדה בת שלוש באחת הערים בהודו, במסע הנדודים של מישפחתה.

בתיכון

שאין לה קול בכלל. אולם להקת הנח״ל
לא זכתה ביחסי ציבור טובים, אמרגנים
לא שיחרו לפיתחה ולרחלי היה נדמה
כי הקאריירה הבימתית שלה עומדת בפני
סיום. בראיון בבמחנה נח״ל סיפרה אז
רחלי :״אני יודעת שיש בלהקה כאלה
ששרים יותר טוב ממני, אבל אני יודעת
שיש גם כאלה ששרים פחות טוב. הצד
החזק שלי, זה המישחק.״

לא לעולם חוסן ולס כעוד יום העצמאות ד,־ 30 היה
\ 8כישלון במרבית התחומים, היה זה

באילת התגלתה רחלי כאחת
הילדות היפות בעיר. היא
הקדישה את זמנה כתלמידה וגס להופ־עות
בתזמורת ר יקודים ידועה עם אחיה.

בצורר

כוכב נורד

יש בטלוויזיה הטוענים
הטלוויזיה הישראלית! .
על המאמצים הכבירים שהשקיעה, עד שהגיעה לו
לה עם קרייניות ותיקות ממנה ועם ״יפהפיות מיקצ

מייד אחרי הטירונות הצטרפה רחלי ללהק
הנח״ל. היו חילוקי דעות לגבי כיש רון הוי[
רה שלה, אולם הכל הסכימו כי היא היפה בבנות הלה!
לאחר שיחרורה מהצבא לא שיחרו אמרגנים רבים על פיתח

י־טיבטי־תימנ׳ ,הלזה בהודו 1גדלה באילת

דשות נ מ סו
של רחלי ולא הכריח אותה להישאר
בלהקה, למרות החוזה החתום שבידיו.
רחלי שוחררה, ומאז פשנל נשאר אחד
מידידיה הנאמנים ביותר, הממשיך לייעץ
לה בכל אשר היא פונה.

כי מעולם לא נראו פנים כה יפים על מסך
ולס רק רחלי וחבריה במחלקת הספורט יודעים
ופעה על מסך הטלוויזיה, ועל התחרות שהיתה
׳עיורד שאף הן רצו בתפקיד קריינית בטלוויזיה.

1יז.

יומה
הגדול של רחלי. במיסגרת הלהקה,
הופיעה בערב הלהקות הצבאיות ששודר
בטלוויזיה. התוכנית צולמה בבסיס ג׳וליס,
ומפיק התכנית, אלכם גילעדי, שהוא גם
האחראי על מחלקת הספורט בטלוויזיה,
שם לב לחיילת הכובשת את המסך. הוא
הורה להציב עליה מצלמה, מבלי שהיא
תדע, כדי שיהיה לו קל אהר־כך לבחון
את הופעתה מהבחינה המיקצועית־הטל־וויזיונית.
אולם
לא רק גילעדי שם לב לרחלי.
אמרגנים רבים, שראו את הופעתה בטל וויזיה
מיהרו לגלות את כתובתה ולנסות
להחתימה על חוזים. רחלי, שבסמוך לתא ריך
זה השתחררה מהצבא, נאלצה לדחות
את הצעותיו של איתן גפני להופיע כזמרת
בתוכנית שאותה הוא מפיק, את הצעתו
של גברי לוי, להופיע כרקדנית בלהקה
אותה הוא מקים, את הצעת התיאטרון
הקאמרי להופיע בהצגה מחסן הקרח בבי מויו
של היי קלוס. היא נענתה להצעה
אחת, של האמרגן אברהם (״פשנל״) דשא,
להחליף את ירדנה ארזי בשלישיית שוקולד
מנטה מסטיק.
היא החלה בחזרות עם הלהקה. לפשנל
הבטיחה :״אני יכולה להיות יותר טובה
מירדנה ארזי, אך מרגיז אותי שעושים
כל פעם השוואות.״ אחר־כך, כשהחליטה
שאינה רוצה יותר בשוקולד מנטה מסטיק,
הסבירה לפשנל :״כאן עובדים יותר מדי
על החיצוניות. אני יודעת שאני יפה,
אבל לא לעולם חוסן. חתמתי על החוזה
משום שחשבתי שהלהקה תשנה את ה סיגנון,
שתהיה יותר מעמיקה, אבל זה
לא נעשה.״
פשנל, שהוא אמרגן ותיק הבין לליבה
התמדה ועקשנות

ף אז כאה ההצעה של הטלוויזיה.
1לגבי רחלי היה זה ניסיון חדש אם
כי קשה. מתוך. עשרות מועמדות היא
הגיעה, לאחר מיבחני־מסך רבים להיות
אחה משלוש המועמדות: הקריינית הוו תיקה
שמירה אימבר, הדוגמנית הזוהרת
עדנה רותם ורחלי. שמירה
נפסלה מפני שנראתה על המסך מבוגרת
מדי בשביל קהל הילדים חובבי־הספורט.
עדנה, שאותה ואת שערה בלונדי, אהבה
המצלמה, נפסלה בגלל קצב הדיבור האיטי
וההססני שלה.
אולם גם אז, לא נפתחה הדלת עבור
רחלי. מספר משה חובב, מי שהיה המאמן
של רחלי כקריינית .״כאשר פגשתי אותה
לראשונה נתתי לה לקרוא קטע קשה, ללא
הכנה מוקדמת. מובן שהיא נכשלה. אמרתי
לה :׳מותק שלי. את בחיים לא תהיי
קריינית. אין לך כל סיכוי, ויצאתי מה חדר.
חשבתי לעצמי, אם כאשר אני חוזר
לחדר היא לא רק בוכה, אלא גם מתעקשת
שהיא רוצה להיות קריינית, למרות מה
שאמרתי לה, היא הצליחה. כשחזרתי לחדר
היא אומנם בכתה וצעקה עלי :׳אבל
אני כן אהיה קריינית, אני כן אהיה טובה׳.״
במשך שבועות ארוכים הקדיש לה חו בב׳
בעזרת קריינים נוספים ממחלקת ה ספורט,
שעות רבות של אימונים. התוצאה
נראתה ביום השלישי בשבוע שעבר. ב תוכנית
הספורט הופיעה קריינית חדשה,
אשר כבשה את לב הקהל. קריאתה היתד,
עדיין רחוקה מלהיות מושלמת, אולם הו פעתה
החיצונית, הנעימות שבה ויופיה
הרב, הבטיחו כי גם על הקריינות הלא-
מקצועית היא תתגבר. רחלי פתחה את
התוכנית ונעלה אותה. קשה היה, שלא
להבחין בהבדל העצום בין שתי ההופעות
שלה. השנייה היתד, הרבה יותר טובה,
מיקצועית כימעט לחלוטין.
ההתמדה והעקשנות הן שהביאו בסופו
של דבר, את רחלי למסך הקטן. מספרת
אמה :״אצלנו במישפחה העקשנות והרית־

1ן 1 :ןךן 1ן ך רחלי לוקחת ברצינות רבה את עבודתה החדשה בטלוויזיה.
היא לא רק לומדת את רזי המיקצוע, ועוסקת בכל עבודה

שהיא יכולה להשיג במדיום החדש, אלא גס החלה להתעניין בענפי ספורט שונים,
ביניהם מישחק הכדורסל, מפני שבינתיים היא קריינית ספורט בטלוויזיה הישראלית.
מדד, הם דבר חשוב ביותר. אחרת לא
היינו כאן, ולא היינו מישפחה בכלל. ההו רים
של ביולי, אברהם, נפגשו על גבול
טיבט—הודו. האבא של בעלי היה יהודי
והאמא שלו היתד, בודהיסטית ממוצא נפא ל
.,זה לא הפריע לאהבה שלהם. חמתי
התגיירה והם שמרו על בית דתי, כימעט
אדוק.
״גם אצלי בבית היו בעיות. אני באה
ממישפחה עשירה ומכובדת. אבא הוא

מטיבט ואמא מנפאל ושניהם היו בודהיס טים.
אחר־כך הם עברו להודו. אחיו של
אבא היה גנרל בצבא הבריטי ועד היום
יש בבומביי רחוב על שמו. אני פגשתי
את אברהם, שהיה יהודי, בהודו. המיש־פחה
שלי כמובן התנגדה שאני אתחתן
איתו. ידענו שיהיו צרות, אבל לא ויתרנו.
אני התגיירתי ומאז אני שומרת על בית
דתי כשר. בגלל הרדיפות של המישפחה
(המשך בעמוד )32

פנים חדשות 3מסך
(המשך מעמוד )31
שלי חיינו צריכים לברוח ממקום למקום.
יש לי שיבעה ילדים, כל אחד מהם נולד
במקום אחר בהודו.

^ עלי היה בהודו סייס של סוסים.
/ /י -שם זה מיקצוע מכובד. אבל החלום
הכי גדול שלו, ובגלל זה החלום הכי
גדול שלי, היה תמיד לעלות לארץ־ישראל.
נד 1962 עלינו לארץ והמקום הראשון ש הגענו
אליו, היה אילת. החלטנו להישאר
בעיר הזאת, ומאז אנחנו כאן.״
כשהגיעה מישפחת חיים לאילת, שאלו
אותם עובדי הקליטה מה היה מיקצוע
האב והוא השיב :״ג׳וקי.״ לפי המושגים
של עובדי הסוכנות, היה המקום הטיבעי
ביותר לשלוח את אברהם חיים, לעבוד
בו: גן החיות העירוני שהיה קיים אז
באילת. אברהם החזיק מעמד בעבודתו זו
בדיוק שבועיים. הוא לא הבין את הקשר
בין רכיבה על סוסים וטיפול בהם, לבין
גן החיות העלוב של אילת.
מאותו היום הפך אברהם למשגיח כש רות
בבתי-מלון באילת וכיום הוא עובד
כמשגיח כשרות במלון נפטון בעיר. במלון
זה החלה גם רחלי את הצעדים הראשונים
שלה על הבמה. אחרי שהקימה עם אחיה
תיזמורת ריקודים באילת, הציעו לה בעלי
המלון, להופיע במועדון הלילה שלהם,

המישטוה 1111.. :
זיתה אותו
מזכיר הח־־נ אני

מזמן יעל הסונתר
ומיים לפני שנקשו חוקרי-המישטרה
על דלת דירתו של מני כהן בירושלים,
נאלץ מנהיג רק״ח, ח״כ מאיר וילנר,
לענות על שאלות קשות שהוטחו בפניו
על-ידי צעירי מיפלגתו, בכנס סגור ש נערך
במועדון המיפלגה בתל-אביב.
״מה הולך אצל הפנתרים השחורים?״
שאל סטודנט מאוניברסיטת תל־אביב.
״ומה מקור הסיפור שהופץ בעיתונות, כאי לו
עומד ח״כ צ׳רלי ביטון לפרוש מה חזית?״
היקשתה חברה צעירה באותו
נושא.
ח״כ וילנר, שערב הבחירות לכנסת הנו כחית,
באפריל , 1977 חגג עם עמיתיו
בצמרת רק״ח את דבר הקמתה של החזית
הדימוקרטית לשלום ולשיוויון, היה נבוך.
זה עתה פירסמה הנהלת החזית, הידועה
בשמה המקוצר, חד״ש, הודעה מרגיעה,
הדוחה את השמועות והרינונים בדבר פי-

ז11ומח1ז ה חו בי ך

ש 1צ1־ *1ביטון

רחל בדהקה הצכאית*
להזיז את הישבן ולנענע
עוד כשהיתה תלמידת תיכון. התיירים ה-
סקנדינאבים הממלאים מדי לילה את מו עדון
הלילה של המלון לא נתנו לה לרדת
מהבמה. כימעט בכל לילה היה אחד מהם
מציג עצמו כאמרגן שבדי או נורבגי,
ומציע לה חוזה שמן להופעות באירופה.
״רחלי אף. פעם לא הסכימה. היא קודם
רצתה לגמור ללמוד, ואחר־כך לשרת ב צבא.״

עתה, אחרי שהתגשם החלום האחרון
שלה, להיות קריינית טלוויזיה, אין רחלי
מסתפקת בכך. בינתיים היא מופיעה בטל וויזיה
רק אחת לשבוע, אולם בשאר הזמן
היא נמצאת בבניין ועוסקת בעבודות שו נות
החל מעזרה בהפקת שידורי ספורט
ועד לעבודה פקידותית. לחבריה במחלקת
הספורט, ששאלו אותה לפשר שקידתה
היא משיבה :״עד היום לא התעסקתי
בספורט ולא ידעתי מה זה טלוויזיה. אני
מוכרחה ללמוד את שני הנושאים בדרך
הקשה. לעשות את הכל כדי להכיר את
הכל. רק כד, אוכל להיות קריינית ספורט
טובה באמת.״
* עס ענת, בתו של חייט טופול.

לוג צפוי ופרישה אפשרית של ח״כ ביטון.
אך בין הודעות מיפלגתיות לבין האמת
לאמיתה יש לעתים פער מסויים. הודה
וילנר באוזני משתתפי הכנס הסגור :״הו דעה
מטעמנו אומנם נתפרסמה, אך ענייני
החזית יגעים. ח״כ ביטון לא פרש, אך
ידוע לנו כי הוא, ביחד עם מזכירו מני
כהן, דנו עם מזכיר הכנסת על אפשרות
של פרישה.״
וילנר הוסיף כי הפנתרים איכזבו את
שותפיהם בחד״ש .״הם קיבלו מאיתנו כל
סיוע אפשרי,״ אמר ,״אך תוצאות אין.״
גילוי־הלב יוצא-הדופן של המנהיג הקו מוניסטי
דיכדך את שומעיו. אחת המש תתפות
בכנס שלפה ממחטה ומיהרה למ חות
את דמעותיה. שקט השתרר באולם.
החיסול היפואי
^ עכור יממה הופר השקט בחד״ש.
דבר מעצרו של מני כהן נפל על
פעילי החזית הדימוקרטית כפצצה מהממת.
הקומוניסטים, שהם השותפים הבכירים ב חדש,
מורגלים אומנם במעצרים, אך לא
מהסוג שבו הסתבך חברם כהן .״מעצרים
על רקע פוליטי הם לחם חוקנו,״ הסביר
פעיל רק״ח מתל-אביב ,״אך מעולם לא
נקשרנו לפרשה שבה מדובר בחיסול חש בונות
בעולם התחתון ובסחר בסמים. זה
כבר יותר מדי בשבילנו!״
ומה שהטריד את הקומוניסטים במיוחד
היתר, הגירסה שהופצה בכל אמצעי־התיק-
שורת, שלפיה חשוד מני במעורבות ברצח
של ״בני מיעוטים״ ,כלומר: ערבים. שהרי
אם יש דבר עליו גאים אנשי רק״ח יותר
מכל, זהו שיתוף־הפעולה שבין יהודים ל ערבים
השורר בשורותיהם.
מני כהן לא נחשד ברצח כלשהו —
לא של ערבים ולא של יהודים. לדיברי
חוקרי-המישטרה, הוא נעצר ביום הראשון
שעבר אחרי ששמו נזכר בעת חקירת

שני מיקרי־רצח, שאירעו באחרונה ביפו.
לפני כחודשיים, בערב סוכות, נורה
בגבו צעיר שהלך ברחוב דונולו ביפו.
כדורי אקדח, שנורו לעברו מטווח קצר,
שמו קץ לחייו. חוקרי המישטרה זיהו אותו
כעבדאללה עיש, סוחר־סמים בן .24 כעבור
עשרה׳ימים נורו שני צעירים שיצאו מאחד
הבתים, באותו הרחוב, כימעט באותו המ קום.
איברהים עאסף ( )29 נהרג בו במקום
ואילו חברו, עבד טוואשי 27 נפצע ו אושפז.
האלמונים, שירו לעבר השניים
צרורות ארוכים של עוזי — לדיברי ה־מישטרה
הריקו מחסנית שלמה — נמלטו
מהמקום במכונית אאודי. גם במיקרה זה
זוהו קורבנות ההתנקשות על־ידי השוט רים
כ״סוחרי־סמים״ וכ״מוכרים למיש־טרה״.
חוקרי־מישטרת
יפו הביעו חיש מהר
כי המדובר הוא במאבק שבין סוחרי-
סמים, על שליטה באזורי־מכירה. לכן הע בירו
את המשך החקירה לידי מדור ה־תישאול
שביחידה המרכזית, שבראשו
עומד רב־פקד סנדו מזור. חוקרי מדור
התישאול הם שעצרו את מני כהן.
כשהוחלט לעצרו, היה כבר מני כהן
פנים מוכרות לשוטרים. שמו היה קשור
בפרשת־סמים ישנה, שהתרחשה בחיפה
לפני יותר משמונה שנים, וזכתה בזמנו
בתואר :״הברחת הסמים הגדולה ביותר
בתולדות המדינה״ .ראשיתה באחד מימי
יולי . 1970
הקשר החיפאי
* •1עיר גבה־ קדמה כבן 20 ואשד, צעי-
* 4רה, תמירה אף היא, הגיעו לנמל
חיפה, כדי לעלות, עם מכוניתם, לאוניה
שתובילם לאמריקה. הוא ישראלי שחרחר
והיא אמריקאית בהירת־שיער. השניים
החנו את המכונית, כדי להסדיר את ניי-

רותיהם, כשלפתע עטו עליהם שוטרים
מכל עבר.
בחיפוש מדוקדק, שנערך במכונית בו
במקום, נחשפו הרבה סוליות חשיש. מיש-
קלן הכולל היה מדהים במושגי אותם
הימים, כשתפוצת החשיש והמיסחר בו היו
פחותים מאשר היום: מאה קילוגרם נטו,
ארוז כדבעי, חבילות חבילות, בין דפנות
המכונית, שפורקו ללא רחם. על חבילות
הסם הוזלף בושם, כנראה במטרה לטשטש
את ריח החשיש ולהטעות כלבי־הרחה, על
כל צרה שלא תבוא.
חוקרי המישטרה התגאו, כי הצליחו
להוציא מפיו של הבחור השחרחר —
מנחם כהן שמו — הודאה, ובה פרטים
על מארגני ההברחה ומממניה. הצעירה
שהיתה בחברתו של כהן, בעלת דרכון
אמריקאי, שוחררה ומיהרה לעזוב את
הארץ. שופטי בית־המישפט המחוזי בחי פה,
שלפניהם הובא הצעיר, המכונה מני,
גזרו עליו שש שנות מאסר בפועל, למרות
שבמהלך המישפט התכחש להודאה ש הציגו
חוקרי־המישטרה.
מתי דיבר אמת — כשמסר הודאה, או
כאשר התכחש לה? למני כהן עצמו יש
תשובה נחרצת, שעליה הוא חוזר מאז
ועד עתה :״הכל בלוף — לא הסגרתי
ולא הלשנתי. לא היה לי את מי להסגיר,
ועל מי להלשין. על דבר קיומו של החשיש
שבמכונית נודע לי בנמל, כשאנשי־ה־מישטרה
גילו אותו. עד לאותו הרגע לא
ידעתי כלל שאני מוקף בכמות כה גדולה
של סם.״
למה, אם כן, לקח מני על עצמו את
כל האחריות, מייד לאחר שנעצר, ושיח רר
על־ידי כך את בת־לווייתו מכל חשד?
למכריו של מני מאותה התקופה יש הסבר
פשוט: הוא עשה כך מתוך אהבה.
הרומאן של מני וחברתו האמריקאית,
המבוגרת ממנו בכמה שנים, היה באמת
סיפור־אהבה. ליתר דיוק: אהבה ממבט
ראשון. הוא, צעיר ירושלמי, בן למיש-
פחה מעדות־המיזרח, הגיע לארצות־הברית

ב־ , 1967 כשהיה בן .20 תוכניתו היתד,
ללמוד באחת האוניברסיטות האמריקאיות
— היסטוריה, ואולי פסיכולוגיה. כעבור
זמן נקלע למיפגש חברתי ועיניו ננעצו
בעיניה של ג׳קלין אורורה שטיין. ננעצו
ולא משו ממנה עוד.

השש־בש
הירושלמי

חובי לחברה״ ,שעליה חזר שוב ושוב.
את סירובו לדון בעבר נימק בחוג
ידידיו בכך, שעתה הוא מוכר בציבור
כאדם פוליטי, מראשי הפנתרים־השחורים,
וכל חיטוט בעבר ישרת רק את יריביו
ואת יריבי הפנתרים, לניגוח פוליטי. ואכן,
מזה כמה שנים מוכר מני לא סתם כפנתר־שחור,
אלא כאחד מראשי האירגון. כש הוקמה
השותפות בין הפנתרים של צ׳רלי
לבין רק״ח, במיסגרת החזית, נראה מני
כהן בתמונות שהתפרסמו בעיתונים ב חברת
הח״כים מאיר וילנר ותופיק טובי,
כשהם מבשרים לציבור על הקמת חד״ש.

חילה ניהלו השניים את מיפגשי-
1הם בסתר. כי אורורה היתד, נשואה
לאדם בעל־עמדה, שהיה רגיש במיוחד
לשמו הטוב. שכן, הוא היה — לא פחות
ולא יותר — חבר בסנאט של ארצות-
הברית. רק מאוחר יותר, כשד,קשרים ה גנובים
התהדקו, נפרדה אורורה שטיין
מבעלה, והחלה מופיעה בחברת מני.
ת הפרק הפוליטי שבחייו החל מני
כשהגיעו שני האוהבים לישראל — הוא
א לפני כארבע שנים, כשהגיע לירו לביקור
מולדת והיא לטיול — שכרו וילה
שלים אחרי שהשתחרר מן הכלא. לדבריו,
בסביון, ברחוב המתנחלים , 12 נהגו במ ארבע
השנים שבילה ברמלה, מאחרי סורג
כוניתה של אשת הסנאטור והירבו לבלות.
וברית, החכימו אותו והרצינו אותו .״לוס פרט
אחד, שנראה מיקרי לחלוטין, הו .דים הרבה על החיים,״ סיפר לפני זמן
ליד אחר־כך תוצאות חמורות, לפחות לגבי
מה, בהסבו לשולחן בבית־האמנים שבבי מני
כהן. משכיר הדירה בסביון היה עזרא
רה ,״בעיקר לומדים להתייחם ברצינות
(״עזור״) טיסונה, אלוף השש־בש, ששמו
לדברים שנחשבו בעבר לכלום, לחסרי-
השתרבב, מאוחר יותר, לחקירות המיש־משמעות,
כמו פוליטיקה, למשל.״
טרה סביב השאלה אם יש או אין פשע
אל הפנתרים הגיע כבר לאחר שנס מאורגן
בישראל.
תיימו ״ימיהם הטובים״ — ימי ההפגנות
״מה הקשר שלך עם טיסונה?״ שאלו
ההמוניות והחדירה היומיומית־כימעט אל
החוקרים את מני.
כלי־התיקשורת. כאשר הכיר את הפנת ״אנו
מכירים מילדות,״ השיב .״שיחקנו
רים, בשכונת מוסרארה ובקפה טעמון,
שש־בש, גדלנו ביחד בירושלים והלכנו
מצא ששורותיהם נידלדלו והמריבות הפ לאותו
בית־כנסת.״
נימיות אוכלות בהם בכל פה. למרות
״האם לא הוא שתיכנן את הברחת
זאת החליט להצטרף, והפך, תיכף ומייד,
החשיש?״ שאלו החוקרים ,״האם לא הוא
לאיש מרכזי. וכשצ׳רלי ביטון — ששמו
האיש שהבטיח לך רבע מיליון לירות
הפרטי האמיתי הוא שלום — הפך חבר-
תמורת העברת החשיש לאמריקה?״
כנסת, התמנה מני כהן למזכירו האישי.
מני הכחיש כל קשר להברחה, וממילא
יחד עם כוכבי שמש, שהצטרף לפנתרים
כל מעורבות של טיסונה, ידידו מנוער,
לפני מני, ושהספיק כבר להיות מעורב
בפרשת המכונית כפולת־ר,דפנות. לפני כ במרבית
הסיכסוכים הפנימיים שלהם, היוו
שנה, כשהופיע בתוכנית הטלוויזיה עלי
צ׳רלי ומני את השלישייה המובילה. צ׳רלי
כותרת, סירב לשוב ולחטט בעברו. הוא
ביטון היה, לכאורה, בעל התפקיז הבכיר
הסתפק רק בקביעה ״שילמתי כבר את
שביניהם, שהרי דעא _מכהו כחבו ־נסת.

מקום בצמרת

כוכבי שמש, מני כהן וצ׳רלי ביטון
שלושה פחות אחד
אך אנשים קרובים לפנתרים, ביניהם גם
כמה מחברי רק״ח, מעידים כי האיש הקו בע
מבין השלושה היה דווקא כוכבי
שמש. הוא שהגה את רעיון הברית עם
המיפלגה הקומוניסטית, הוא שטווה את
הקשרים הראשונים עם הנהגת רק״ח והוא
ששימש כתועמלן בין הפנתרים למען הלי כה
עם הקומוניסטים. לדיברי כוכבי, היה
הוא האדם שנאבק עם עסקני רק״ח, כדי
שיסכימו לתת את המקום השלישי ברשי מת
מועמדי החזית לצ׳רלי ביטון דווקא.
״הציעו לי את המקום הזה,״ סיפר כו כבי
,״אך אני הצעתי את צ׳רלי במקומי.״
נימוקיו היו :״צ׳רלי ידוע כאחד משני
הפנתרים הראשונים, ואם סעדיה מרציאנו,
המפורסם שבין הפנתרים, הולך לשל״י,
רצוי שיינתן לצ׳ארלי מקום בטוח בכנסת.
מאז הבחירות לכנסת, בחודש מאי ,1977
מועברים לידי השלישייה עשרות אלפי
לירות מדי חודש בחודשו. כל סיעה בכנסת
מקבלת מאוצר־המדינה תקציב חודשי שו טף,
כ״מימון מיפלגות״ .כגודל הסיעה,
גודל התקציב. סיעת חד״ש מונה חמישה
ח״כים, שאחד מהם הוא צ׳רלי ביטון.
הסיעה מפרישה לכן, כל חודש, חמישית
מתקציב המימון שלה, ומעבירה אותו לידי
הפנתרים. מימון המיפלגות תופח בהת מדה,
בהיותו צמוד למדד, ועתה הוא
מסתכם בד 43 אלף ל״י לחודש לכל ח״כ.
סכום זה בדיוק מועבר לידי פנתרי־חד״ש,
לשימושם. זאת מילבד משכורתו של ח״כ
ביטון — המסתכמת ביותר מעשרים אלף
לירות — שהיא קודש לו ולמישפחתו.
שמונה פרצופים

מיבתב שכתב מני בהן כפלא למערכת העולם הזה״
שאלות על אש״ף

!ן* כסף שהגיע לידי הפנתרים מדי
׳י • חודש בחודשו לא עזר להם להרחיב
את שורותיהם ולפעול בשכונוודעוני וב־עיירות־פיתוח,
כפי שהבטיחו לעשות ערב
הבחירות. הוא גם לא הציל אותם ממרי בות
פנימיות ומסיכסוכים אישיים. לפע מים
היה זה הכסף שליבה מריבות.
האירגון, שמנה בעת הקמת החזית כמה
עשרות חברים, הלך ונתדלדל, עד שהפך
היום, לדיברי כוכבי שמש, אירגון של
שניים: ח״כ צ׳רלי ביטון ומזכירו, מני
כהן. כוכבי עצמו עזב את האירגון לפני
כחודשיים, אחרי סיכסוך, מלווה בהשמ צות,
הן עם צ׳רלי והן עם מני.
על רקע זה נפל מעצרו של כהן על
ראשי הפנתרים לא סתם כפצצה מהממת,
אלא כפצצה קטלנית, העלולה לפוררם
סופית. את זאת מבינים הפנתרים היטב.
ח״כ ביטון טען, השבוע, כי העובדה ש-
חוקרי־המישטרה החרימו בביתו של כהן
כרטסת של הפנתרים, מיכתבים בעלי אופי
פוליטי ותוכניות־פעולה, מלמדת כי המניע
למעצרו של מני הוא פוליטי. המעצר נועד,
לדיברי חבר־הכנסת, להנחית על אירגונו
מכודמוות. ואילו עורך־הדין הירושלמי
יוסי ארנון, שכבר הגן על הפנתרים בעבר,

והמגן עתה על מני כהן, השמיע דברים
מפורטים יותר.

טען ארנון :

לפי המידע שבידי, הרי שעד לצהרי
היום השני — כ־ 24 שעות אחרי המעצר —
לא היה בידי חוקרי-המישטרה חומר מר שיע
כלשהו, והמניע למעצר נראה לי
פוליטי טהור. כאשר נפגשתי עם העציר,
במישטרת דיזנגוף בתל־אביב, הוא סיפר
לי שביום המעצר נחקר ברציפות מ־11.30
לפני הצהריים עד 8בערב. רוב הזמן
נחקר על פוליטיקה ועל צ׳רלי ביטון.
מפעם לפעם פלטו החוקרים משהו בנו סח
״אנחנו יודעים שאתה וצ׳רלי מברי חים
הירואין, כשאתם חוזרים מחוצלארץ,״
או איומים כמו ״סמוך עלינו, צ׳רלי יפול!״
ו״אנתנו נטאטא אותו אל מתחת לשטיח ! ״
ביום הראשון למעצר, כשסופר למני
ששמו נזכר בפרשודהרצח ביפו, הוא תבע
מייד שיעמידו אותו למיסדר־זיהוי. הדבר
לא נעשה, ומאז פורסמה תמונתו ברבים —
גם בעיתונים וגם בטלוויזיה. והנה, למחרת
המעצר, ביום השני, עשו לו מיסדר־זיהוי
טלוויזיוני. הקרינו בפני נער תמונות של
שמונה פרצופים, והוא זיהה את מני.
הנער טען כי הוא מכיר את מני עוד
מלפני הפרשה — לא אישית, אומנם,
אבל מתוך ראייה. בעדותו לפני החוקרים
סיפר, לדבריהם, כי ראה מכונית ואליאנט
לבנה, שאותתה בפנסיה ליושבי האאודי,
שהרגו את איברהים עאסף ופצעו את חב רו,
עבד טוואשי, ברחוב דונולו ביפו.
אני, כמובן, תובע לבטל מיסדר־זיהוי
טלוויזיוני, שבוצע אחרי פירסום מירבי
של תמונתו של מני כהן. מה גם ש מני
אינו הראשון שהמישטרה מצביעה עליו
כמי שנטל חלק בפרשה. כל מי שנחשדו
עד עתה שוחררו לבסוף מבלי שהוגש
נגדם כתב־אישום.
עד כאן דבריו של עורך-הדין.
בינתיים הצליח מני כהן להשמיע דבר,
חרף היותו נתון במעצר. במיכתב ששלח
למערכת העולם הזה (ראה תצלום) אמר:
״כל המעצר הזה ביום אחד גדול. זו עלי-
לת־דם נוסח ישראל. אני נחקרתי במיש־טרה
ברוב השאלות על צ׳רלי ביטון. הם
אמרו לי שצ׳רלי ואני מבריחים סמים.
״כל הטענות שלי לבדיקה של האמת
על־ידי אימות עם אנשים שנפגשנו בחו״ל
וכל הטענות שלי בקשר לכך שכל פעם
שחזרנו מחו״ל ( 8פעמים 0ה״כ) עשו
לי חיפוש מדוקדק גם על הגוף, הם לא
התייחסו לזה.
״אין לי יד בכל העלילה הזאת. אני לא
יודע מאיפה הם המציאו אח הדברים
האלה. הכל זה ביגלל הרקע הפוליטי. נש אלתי
על אש״ף ובעיקר על צ׳רלי.״
עתה ממתין ח״כ ביטון כדי לראות
מה יעלה בגורל מזכירו, אם אומנם יועמד
לדין. מנהיגי חד״ש סקרנים לדעת, כיצד
תשפיע הפרשה על הפנתרים. חששם הוא,
שהפרשה תעמיק את הקרע, שהסתמן לאח רונה
בסיעת חד״ש בכנסת — קרע העלול
להוליד פילוג.

אי תן

במדינה

ע מי חי

הדברת מזיקים
מומחים להדברת

פ שעים

תולעי עץ. ו 1ש

וחד קי ספרים ובגדים.
רמת־גן. ר ח׳ מו די עין 8ו. ת ד 2272
ט7 9 0 1 1 4 5 6 7

י ש מסיו?

עסד! 481/75

קבעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

מועדון 5לתרבות
חדשה
רח׳ ה ס ,5ת ל -א בי ב
טל 297263 .

ת פני ת ה חו ד ש

5י ר 0ואידיאל

* יום ה : 7.12 /״כלור״ — סאטירה
הברתית בביצוע נחום שליט.

אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

* יום ה : 14.12 /רב־שיח תוכנית
השלום וכוחות השלום בישראל.
משתתפים: ח״כ מאיר וילנר, ח״כ
מאיר פעיל וויקטור שם־טוב (שר־הבריאות
לשעבר).

בעיות ולבטים
בחיי המין

המועדון פתוח בדמעה 8בערב ;
התוכניות מתחילות בשעה 9בערב
בימי שני — מוסיקה, עתונות
ישראלית וזרה.
אנינים בחסות הפקות תיאטרון
בית־הובן

מאת

רו ב ק

הד״ר

הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות שד ״רובקס׳׳

הוצאת רשפים

טפט ״ מורל ה״

״רעים״
הכרויות לנשואין
כן יהודה ,58ת״א282932 ,

מרדכי זידמן

קיים רק קטלוג אחד של טורדה
היזהרו מחיקויים.

קול השלו -
הקול שלך!

הרוצח כ־מעט שוחרר

הנאשם, שלא ידע
להבדיל בין טוב לרע
ובין מותר לאסוד, אושפז
עורך־הדין הוותיק עזריאל ברק כימעט
עשה השבוע היסטוריה מישפטית. שולחו,
סימון אלחרר, שרצח את אשתו, מסורי,
בשתי דקירות סכין, בבית־דגן, בחודש אפ ריל
השנה, כימעט והלך לו לביתו חופשי
ומשוחרר. וזאת למרות שהודה במעשיו
ובית־המישפט קיבל את הודאתו.
שיחרורו נמנע ברגע האחרון על-ידי ה תובעת
היפה קלרה רג׳ניאנו. לאור עדות
פסיכיאטרית משלימה שהביאה החליטו
השופטים דב לוין, ישראל גלעדי ונחמיה
בר, לצוות על אישפוזו של הנאשם.
כין מותר לאסור. סימון אלחרר גבה
הקומה ישב על ספסל הנאשמים חיוור
ומתייפח, מתחת לעיניו האדומות והנפוחות
הצטיירו עיגולים שחורים שהעידו על חוסר
שינה. הוא נאשם ברצח אשתו, על כי חשד
בה שהיא בוגדת בו ומנסה להרעילו.
החל מהיום הראשון למעצרו הרבה לב כות,
לא ענה על שאלות סניגורו ולא
השיב לסוהריו. הוא לא ידע מיהו, ואף את
המעשה לא זכר. אולם במהלך החודשים
האחרונים החלה התאוששות, והרופאים
שבדקו אותו בבית־החולים בבאר־יעקב
קבעו בתעודה שהוגשה לבית־המישפט:
״בעת ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם פעל
מתוך מחלת־נפש פסיכוזה, ולא ידע להב דיל
בין מותר לאסור.״
על סמך תעודה רפואית כזאת חייב בית-
המישפט להחליט כי הנאשם אינו אחראי
למעשיו ואינו בר־עונשין. פסק־דין כזה
כמוהו כזיכוי. אולם בתעודה נאמר עוד
כי :״הנ״ל מסוגל לעמוד לדין ולעבור
הליכי מישפט.״ פירוש הדבר הוא כי אלחרר
הינו בריא היום וכי נרפא ממחלת הנפש
שלו. על כן, מאחר ויצא זכאי מאשמת
רצח, הריהו משוחרר ורשאי לחזור לביתו.
מסקנה זו החרידה את השופטים. הם
דחו את המישפט לשם הבאתו של אלחרר
לבדיקה חוזרת, שתקבע במדוייק מה
מצבו הנפשי ואם מותר לו לשוב לביתו.
אמר הסניגור :״בדקתי את הפסיקה ביש ראל
ובאנגליה, וטרם קרה מיקרה שבו
יצא רוצח זכאי מחמת מחלת־נפש ושוחרר
מייד ללכת לביתו.״
לולא תוות־הדעת המשלימה, שהוגשה
השבוע, היה הדבר קורה הפעם.
שיא מייטפטי. התעודה המשלימה אשר
ניתנה על־ידי הפסיכיאטר המחוזי, הד״ר
יהושע שטריך, קובעת :״ביחסיו לאשה
מרגיש חלש ומקופה ואילו האשה נתפסת
כחזקה ופוגעת בגבר. הוא מוסר כי בעת
ביצוע הרצח לא היה בהכרה, ורק אביו
סיפר לו על כך וגם סיפר לו כי איים
ורצה לרצוח אותו, את אביו ...הגל הפסי כוטי
עבר לאחר שהשאיר ליקוי באישיותו
וכעת נמצא הנאשם בתקופת רגיעה והטבה.
הוא מתמצא, יודע להבדיל בין טוב ורע
ומסוגל לעמוד בדין. מאידך, אין הנאשם
בחזקת בריא. נהפוך הוא, ישנה סבירות
גבוהה כי הגל הפסיכוטי שעבר עלול
לחזור, כפי שקורה ברוב המיקרים מהסוג
הזה.״
אם לא נעשתה כאן היסטוריה מישפטית,
שיא מישפטי בוודאי נקבע כאן. תוך 10
דק״ת מרגע שהחל המישפט — הוא נגמר.
התובעת הגישה את ראיותיה, שהסתכמו
בהודאת הנאשם, בתרשים מקום הרצח
ובדו״ח פאתולוגי. הסניגור התייעץ באולם
בית־המישפט עם שולחו וזה עלה והעיד
בשבועה, כעד היחיד במישפט. ואף עד זה
לא נחקר על־ידי איש. מייד הוציא בית־המישפט
את פסק־הדין, וקבע כי אלחרר
לא ידע להבדיל בין טוב לרע ואינו בר־עונשין.

החי

שמן זה פה

סוף סוף באה ההזדמגות
גם לבעלות המידות הגדולות
להיות כוכבות
בפתח הדירה עמדו שתי בחורות שמ נות.
האחת, בלונדית יפה בשימלה רחבה,

הציצה פנימה ונרתעה .״אני לא יכולה,״
לחשה לחברתה, שחורת השיער הנימרצת,
שדחפה אותה להיכנס.
נירית הבלונדית כחולת־העיניים הציצה
שוב לחדר. מבפנים הציצו אליה בחזרה
שישה זוגות עיניים מודאגות. נירית היתד,
הבחורה היפה ביותר במקום.
סמדר חברתה דחפה אותה שוב :״נו,
מה איכפת לך? אנחנו ביחד! בואי, בש ביל
הספורט!״
תיקוותי התגשמו 15 .הבחורות הגיעו
אל המישרד בעיקבות מודעה בעיתון, ש הכריזה
על תחרות מלכות־יופי לנערות
בעלות מידות גדולות. הרעיון עלה בדעתו
של בעל ביודאופנה, בעיקבות תצוגת
אופנה למידות גדולות שערך לפני שלו שה
חודשים. התצוגה הצליחה מעל למ שוער,
ואז בא בעל בית־האופנה בהצעה
למישרד־הפקות, שהסכים לארגן עבורו את
התחרות.
המגמה, לדברי המארגן: להראות כי
גם שמנות הן יפות.
ואכן 15 ,הבחורות גדולות־המידה, ש הגיעו
באותו יום אל המישרד, היו באותה
דעה.
סיפרה מסיקה סמדר 17״תמיד עקב תי
בעניין אחרי תצוגות־אופנד״ ורציתי
למצוא את עצמי פעם אחת גם על הבמה.
סוף־סוף התגשמו תיקוותי. אף פעם לא
האמנתי שאוכל להראות את עצמי כמו
שאני בתחרות־יופי. אבל עכשיו תורם כל
העניין לביטחון העצמי שלי.״
חברתה, נירית הלפרין, בתו של התפ אורן
זאב הלפרין, לא היתד׳ תמימת־דעים
עם סמדר. נירית יפת־התואר חיה, לדבריה
כל חייה באווירה של דוגמניות ותצוגות-
אופנה .״לא הייתי אומרת שזה שוק בה מות
״.ציינה ,״אבל בהחלט לא היה העניין
לרוחי. באתי לכאן רק בגלל סמדר.״
סמדר, טיפוס ספורטיבי, שלא טרחה
כלל להתאפר או לבחור בגדים ״משכ נעים״
לראיון, שיכנעה את גירית .״אמרתי
לה שהיא יפה, ושלא יזיק לה להתפרסם.״
״תלכי, זו הפתעה!״ הבחורות נק־

פרלןליט

כרי,

בגידה ורעל?
ראו אחת־אחת לראיון. צוות הבוחנים מנה,
בין השאר, גם את הזמר מוטי פליישר,
ואת הקוסמטיקאית ליזיקה.
הראשונה שנכנסה היתד, בחורה גבוהה,
בלונדית מאופרת באיפור כבד, לבושה
בחצאית־מידי ארוכה, ושופעת ביטחון עצ מי.
היא בת .22
״קוראים לי יונה וולהיים,״ הציגה עצ מה
.״רק אתמול קראתי על התחרות,
ובאתי מתוך סקרנות. אין לי אתגר מיו חד.״
יונה
ניסתה כבר לפני־כן להתקבל לע בודה
כדוגמנית, אולם תמיד הוכשלה בשל
מידותיה הגדולות .״שמעתי שאחד הפר סים
יהיה חוזר,־דוגמנות שנתי,״ אמרה,
״אז חשבתי שכאן המקום להצליח.״
יונה עובדת בחברת־ביטוח, והיא נשואה
ואם לילדה .״בעלי לא חשב שאני מתכוונת
ברצינות,״ התחייבה ,״הוא בצבא־הקבע.
אתמול, כשאמרתי לו לאן אני הולכת,
אמר לי ללכת לנסות, והרי אני כאן.״
נשואה נוספת היתד, החיילת בקבע מרסל
הע 1לם הזה 2153

מועמדת גירית הלפרין
״זה לא ברמוז

שתוכל להגשים חלום זה. בינתיים עבדה
כמלצרית בבארים ובבתי־קפה, ואף היתה
הסרסורית בסרט הטלוויזיה קובי ונזל.-,
והנה עתה עומד להתגשם חלומה הגדול.
״אני אוהבת מוסיקה, אוהבת הרפתקות.
בכלל, אני אוהבת לנסות דברים מיוחדים,״
ציינה .״הכל הולך! רק שיהיה, לא־שיגר־תי!
אז בינתיים אני עומדת להתחיל ב־קורס־קוסמטיקה,
ואם אצליח בתחרות,
אהיה דוגמנית !״
אל נירית וסמדר הצטרפה בינתיים בחו רה
נוספת, אף היא שמיניסטית, בשם
שושי מגריסי 17 שושי התייצבה למול
השופטים, כשהיא מפגינה לעיניהם את
שערה הארוך המתולתל .״באתי לכאן
בתור ספורט,״ אמרה שושי, הלומדת במג מה
לאחיות, ואוהבת היסטוריה וספורט
ולרקוד .״חשבתי שיהיו כאן פחות שמנות
ממני, אבל אני רואה שאני בין הבי נוניות.״
שושי,
הלומדת בעירוני ד׳ בתל־אביב,
תירצה את בואה לתחרות בכך שהיא
מתעניינת מאד באופנה, ורצתה פעם אחת
בחייה להרגיש איך זה להיות בתחרות
מלכות־יופי, או לדגמן.
שושי ועירית נכנסו לוויכוח סוער.
״דעתי על מלכות־יופי שלילית,״ קבעה
נירית ,״זה בכלל לא ברמה שלי. אבל
לפחות באתי, ראיתי והתרשמתי. אולי
אחרי שאחשוב, אחליט כי כדאי לנסות
להיות מלכת־יופי שמנה.״
נוער טרבולטמ^ה

צעירים מרחבי הארץ
התחרו ע 7התואר
מלך הדיסקו, בהשראתו
ש? ג׳ון טרבוזטה, שבעיקבותיו
גולדה אופגת שיגעון־המוסיקה
ג׳ון טרבולטה יכול לנוע על מקומו
בשקט, ולא להיות מוטרד. עדיין לא נמצא
אדם בישראל, שהצליח להגיע אפילו ל קרסוליו
המתנועעים של האליל החדש
שקם לדור הדיסקוטקים בעולם.
בתחרות שהתקיימה במוצאי־שבת ב היכל
הספורט בתל־אביב הוכח, כי מ־טרבולטה
ועד טרבולטה לא קם כטרבול־טה.
ולא הועילו התיסרוקות הטרבול,־
טאיות, המכנסיים, החולצות, ההליכה, ה
זמר
מוטי פריישר ורס״רית מרסד בצרי
ריי״״דל 4

״אחותי

שלחה

מועמדת סמדר מסיקה
״אני רוצה להיות על הבמה

בצרי 25 האשה רחבת־המידות, שהגי עה
לראיון במדים, טעינה כי כלל לא ידעה
לאן היא מגיעה.
״אחותי הביאה אותי לכאן,״ סיפרה
החיילת שחורת־העיניים ,״היא אמרה לי :
תכנסי, זאת הפתעה. עכשיו, כשאני יודעת
מה קורה כאן, אני לא נרתעת. להיפך,
אני תמיד לוקחת דברים ברוח ספורטי בית.
אני יודעת שאני מלאה אולי יותר
מדי, אבל זה לא מפריע לי.״
לשאלת מראיינה השיבה כי אין היא
חוששת כלל לעלות על הבמה, בתנאי
שלא תצטרך ללבוש בגד־ים .״הייתי כבר
בתצוגות־אופנה בהילטון ובשרתון. אם הן
יכולות, למה שאנחנו לא נוכל?״
״ד!כל הילד!״ מרסל נשואה מזה
ארבע שנים. היא כותבת שירים ומציירת,
ורוצה ללדת הרבה ׳ילדים. בצבא־הקבע
היא משרתת כבר חמש שנים, והיא
רס״רית.
מה יגידו החיילים?
״אני לא חושבת שיהיה להם מה להגיד.
הצבא לחוד והחיים הפרטיים לחוד!״
ובעלה? ״בעלי נהג־מונית חופשי מאד,״
אמרה מרסל .״הוא אמר לי :׳לכי תבדקי
|מה זה ותחזרי להכין לי ארוחת ערב.׳
*שהייתי קטנה, רציתי להיות שחקנית.
}כשיו אני רוצה לנסות להיות דוגמנית.״
כשראו המועמדות את מוטי פליישר,
יתחילו להציף אותו בשאלות. מה הדרי ו?
אם יש להן סיכוי? וכדומה. אחת
!־!ורות, מירי, מתולתלת־שיער, שחומת-
],התרפקה על השופט בשימחה. הסתבר
!ניים מכירים מבית־הקפה שבו עבדה
רת בעבר.
טרם 20 בחולצה לבנה שחב־
^ת חזה המלא, ציינה בסיפוק :
^כם כבר הרבה זמן!״ מסתבר
9ה להיות דוגמנית כבר מגיל
פעם לא העלתה בדעתה
21531

פליישר מודד את החזה של המועמדת מירי טרם
״הייתי סרסורית בסרט
ריקוד וההתנהגות בנוסח שיגעון המוסיקה.
שמילאו את חללו הגדול של ה אולם
הלא־אקוסטי, שנבחר לארח את
המופע האקוסטי.
א־לה־ שיגעון המוסיקה. היה זה
יומם הגדול של בני־התשחורת האלמוניים,
העובדים במוסכים, במיפעלים, במספרות
ובמישרדים. כל אלה העובדים כל השבוע,
רק כדי לבלות בסופו של דבר בדיסקוטק
אל־לה־שיגעון המוסיקה. היו שם צעירים
מכל רחבי הארץ — מרמלה ומלוד, מירו שלים
ומתל-אביב, משדרות וממגדל־העמק,
מבאר־שבע ומאילת, ואפילו מנביעות. הם
הגיעו לבושים בסיגנונות אחידים. הבחו רות
במכנסיים הדוקים, וסט, עניבה, כובע

קסקט ותסרוקת בנוסח פארה פוסט מיי־ג׳רס
מהמלאכים. הבחורים בתסרוקת טר־מלטה,
ומכנסיים וחולצה הדוקים.
מה שהיה עד לפני יצאת הסרטים האל.־!
לאור עניין להתבייש בו, הפך פתאום ויופ נה.
כיוון שג׳והן טרבולטה הוא המל ן־ ה בלתי
מעורער של הצעירים, הוא משמש
נושא לחיקוי הרווח בקרב הנוער והופך
תופעה.
יוצרי הסרט שיגעון המוסיקה היו צריכים
להיות גאונים כדי לכתוב תסריט כל־כך
פשוט על בחור כל־כך טוב, שבא ממשפחה
כל־כך פשוטה, שעובד במשך השבוע כל בך
קשה כדי להגיע בסוף השבוע אל
הדיסקוטק הכל־כך פופולרי לרקוד כל-כך

טוב ולהיות מלך של יום שישי. כמו טרבול־טה
בשיגעון המוסיקה, כך גם הצעירים
שעלו על הבמה, כדי להתחרות על התואר
מלך הדיסקו של ישראל. היו שם צעירים
מגיל 15 עד ,30 אם גם בן השלושים הת בייש
לנקוב בקול רם בגילו. כמו טרבול־טה,
גם מלכי הדיסקוטקים השכונתיים יוד עים
שהם רוקדים הכי טוב בדיסקוטק ו כשהם
רוקדים כמו שהאליל רוקד בסרט,
מפנים כל החבר׳ה את הרחבה ונותנים להם
להרביץ את הביצועים המרשימים שלהם.
הם מנענעים את הירכיים, מפנים את הראש
מצד אל צד בתנועה חדה, מצביעים באצ בע,
שולחים רגליים ארוכות ומבצעים
תרגילי אקרובטיקה מרשימים. הם המלכים
של הדיסקוטק והם באו אל האולם הענק
הזה, כדי להרשים את הקהל ואת חבר ה שופטים,
ומי יודע, אולי גם לזכות במקום
ראשון. פירוש הזכיה — נסיעה ללונדון,
600 אלף לירות ומכונית, ואולי אולי פגי שה
עם טרבולטה האחד והיחיד.
ומוצאי שבת היה יומם הגדול של הצעי רים
שיצאו לרגע מאלמוניותם ועמדו ב אור
הזרקורים, כשאלפי עיניים נעוצות
בהם. הס עמדו קרוב מאוד לדיסק ג׳וקי
הנערצת עליהם — שוש עטרי, שנראתה
גם היא כמו ג׳ון טרבולטה במהדורה
נשית, בתיסרוקת הגברית שלה ובחליפת
העור ההדוקה ועניבת הפרפר. צביקה פיק
אלילם הבלתי מעורער של החברה היה
בחבר השופטים והביט רק בהם כשהפגינו
את יכולתם בריקוד. המאושרים שבמת־תרים
היו שלושת הרקדנים שהופיעו ב עלי
כותרת. הם הרגישו מפורסמים מאוד
וידעו כי רבים באולם מזהים אותם, מכיוון
שצפו בהם בטלוויזיה. הם הפכו המלכים
ליום אחד של השכונה, של מקום העבודה
ושל האוטובוס בו נסעו.
אך מעל לכל החגיגות, היה זה חגה של
התנועה הפמיניסטית הנלחמת בציפורניה
נגד בחירת מלכות היופי למיניהן. הנה
קם לתחרות מלכת היופי, אח בדמות תח רות
זו בה מפגין כל מתחרה את ירכיו
המתנועעים, עכוזו המעכס וחזהו החשוף.

ה ח׳״כי ם: ממההם חיי םבאמת *
(המשך מעמוד )23
הכנסת הוא בין קטן לבין אפסי, ובדרך
כלל הם זוכים בתגובות לעגניות בעניין
זה מפי חבריהם.
תופעות אלה הן חמורות במייוחד, כאשר
שמים־לב לשתי עובדות יסוד. האחת: ח״כ
אינו מצדיק במרבית המיקרים את המש כורת
שהוא מקבל מהכנסת, תהיה נמוכה
ככל שתהיה. לחבר־כנסת אין כל חובה
לבוא לישיבות הכנסת או לישיבות הווע דות.
הוא רשאי שלא להופיע בכנסת בכלל.
חברי-כנסת אחדים אינם באים כימעט ביכלל
למישכן, ומופיעים בו רק כאשר יושב״
ראש הסיעה שלהם דורש במפגיע כי יבו או,
לעיתים אף על-ידי שליחת מיברק
למענם הפרטי, כאשר יש הצבעה גורלית
שבה כל יד חשובה. אותם חברי־כנסת
באים גם, מבלי שיידרשו באופן מייוחה
לישיבות שבהן מצלמת הטלוויזיה, בשידור
ישיר, את כל הישיבה.
׳בשבוע הבא ינסה ח״כ חדש יחסית, ח״כ
הליברלים יצחק כרמן, לשנות תופעה
זו. ברמן ניסח ומגיש הצעת־חוק פרטית
שלפיה תהיה משכורת חבר־הכנסת מחו־ישבת
לפי מיספר הישיבות שבהן הוא הש תתף.
אם בחודש אחד יתקיימו 12 ישי בות
של המליאה ועוד 10 ישיבות של
הוועדה שבה חבר הח״כ, יחלקו את השכר
שלו ל־ 22 מנות שוות, והח״ב יקבל בסוף
החודש משכורת יחסית למיספר הישיבות
שבהן הוא השתתף. לפי הצעתו של בר מן
יוכל חבר-כנסת להעדר מישיבות ה מליאה
והוועדות רק אם הוא חולה, וגם
זאת בתנאי שימציא אישור רפואי מוס מך,
ואם הוא בחוץ־לארץ, וגם זאת רק
בנסיעה שיושב־ראש הכנסת הכיר קודם
לכן בחשיבותה הממלכתית* .
העובדה החמורה השניה היא ניצול מע מדם
של חברי־הכנסת לשם קבלת עבודות
או כדי להצליח בעסקים, בצורה הישירה
או העקיפה. הדבר בולט במייוחד אצל כמד,
מעורכי־הדין שמקרב חברי־הכנסת. יתכן
ואי־אפשר יהיה להצביע אף על עורך־
דין אחד, שבא פעם ללקוח ואמר לו:
״משום שאני חבר־כנסת, כדאי לך להיות
הלקוח שלי, כי בעזרת הקשרים והשם שלי
אני אסדיר הכל על הצד הטוב יותר.״ אולם
גם לעורכי־הדין חברי-הכנסת וגם ללקוחו תיהם
ברור מצב זה, מבלי שהמילים ייאמ רו.
והראיה לכך: הצלחתם המיסחרית הפנ טסטית
של עורכי־הדין חברי־הכנסת. מובן
שאין מדובר רק בעורכי־דין. יועצים כל כליים,
אנשי־עסקים ובעלי־מיפעלים, שהם
חברי-כנסת, זוכים בהצלחה ניכרת בעס קיהם,
גם ביגלל התואר שהם נושאים.
ועדת־הכנסת, שבראשה יושב יצחק בר מן,
החליטה על העלאה מתוחכמת של
שכר חברי־הכנסת. ברוב של 15 נגד אחד
(ח״כ ש״י שמואל טולידאנו) ,החליטה
ועדת־הכנסת להעלות את השכר ב־ 23 אחו זים,
מילבד תוספת־היוקר, שבה זוכה כלל
המשק (בינתיים 15 :אחוזים) .אולם מה
שנבלע, כאילו כבדרך אגב, הוא ההעלאה
המשמעותית בפנסיה של חברי־הכנסת. וע-
דודהכנסת החליטה כי בתוך חישוב הפנ סיה
ייכללו גם ההוצאות של חברי־הכנסת,
המגיעות לכמה אלפי לירות לחודש. כך,
מבלי שאיש כימעט שם לב לכך, דאגו
חברי־הכנסת לעצמם, גם לתקופה שבה לא
יכהנו יותר כחברי־כנסת.

ברמן: פרקטיקה
משגשגת
^!ושכיראש ועדת הכנסת, שהחליטה
על ההעלאה, יצחק ברמן, הוא אחד
מעשירי חברי־הכנסת. ברמן, חבר ד,מיפ־לגה
הליברלית, הוא עורך־דין מצליח, ש אינו
נוהג להופיע במישפטים אלא עוסק
בחוזים מיסחריים, בייצוג חברות זרות
בארץ וחברות ישראליות בחוץ־לארץ, והוא
מרוויח כסף רב. ברמן מודה כי משכורתו
כחבר-כנסת אינה אלא חלק קטן מאד
מהכנסתו, אך טוען :״עבדתי קשה כדי
להגיע לכך.״
מלבד הכנסתו הרבה כעורך־דין, יש ל ברמן
רכוש רב: דירות ומיגרשים הפזו רים
בתל-אביב ובירושלים, וכן ניירות-
ערך (צמודים) רבים. האיש, שהוועדה שלו
הגדילה עתה את שפר חברי־הכנסת, אינו
תומך בהצעה שהועלתה כבר פעמים אח דות,
לאסור על חברי־כנסת לעסוק בעס קים
פרטיים, אלא תובע לאפשר לחברי-
כנסת להיות גם שכירים .״אחרת כולם
* הצעה דומה הגיש ח״כ (דאז) אורי
אבנרי לפני תריסר שנים, והיא נדחתה
כינזעט פה־אחד.

בכנסת יהיו פקידים, וזה לא טוב לדמוקרטיה.״

טולידאנו

זוג עובד
ן ךץ כר־ הכנסת היחידי שהתנגד בווע-
י י דה להעלאת שכר חברי־הכנסת הוא
שמואל טודידאנו, מש״י, מי שהיה יו עץ
ראש הממשלה לענייני ערבים. לפני
שהפך ח״כ.
טולידאנו טוען כי אין לו כל הכנסה
אחרת, מילבד ההכנסה שלו כחבר־כנסת,
אך מאחר שאשתו עובדת כעורכת ביטאון
רפואי, בשפה האנגלית, המופיע בישראל.
משכורתם של בני הזוג טולידאנו הת קרבה,
לפני ההעלאה האחרונה, לכ־25
אלף לירות.
לטולידאנו אין דירה משלו. הוא מת גורר
בשכירות, בתנאי דמי־מפתח, בדי-
רת־פאר בשכונת רחביה בירושלים, ה שייכת
לאלישבע כהן, אוצרת במוזיאון
ישראל, מי שהיתה אשתו הראשונה של
השופט העליון חיים כהן. באותה דירה
התגוררו קודם לכן, בתנאי דמי־מפתח,
סגן ראש־הממשלה ייגאל ידין וגיסו, מי
שמכהן כיום כציר הכלכלי של ישראל
בארצות־הברית, הד״ר צבי דינשטיין. ל-
טולידאנו מכונית סיטרואן־פאלאס.

ידין 150 :
אלף לחודש
^ פרופסור ייגאל ידין עצמו אינו
״ 1חי בצינעה רבה. לידין שתי דירות.
האחת, דירת־פאר בת שתי קומות ברחוב

פיע כשהוא מלווה בשניים: מזכיר ומז כירה,
אשר משכורותיהם משולמות מקופת
תנועת העבודה הציונית. הוא נוסע במכו נית
פיג׳ו 504 חדישה, השייכת לקיבוץ
המאוחד, ונוהג אותה, בדרכים בין גינוסר
לירושלים, נהג שאף הוא שכיר של הקי-
בו^ המאוחד.

אבן: מולטי־מיליונר

כר־כנסת שהוא ממש מיליונר
׳ 1 1הוא ח״כ אבא אכן. אבן כימעט אינו
מופיע בכנסת, וכימעט אינו נמצא בארץ.
מילבד היותו חבר־כנסת, הוא מקבל הו צאות
מבית ברל, מוסד שבראשו הוא עו מד,
והוצאותיו מגיעות בחודשים מסויי-
מים ל־ 30 אלף לירות.
אבן הוא כבר מולטי־מיליונר. לכסף
הרב שהביאה לו אשתו, סוזי לבית אמבש,
בת לאחת המישפחות היהודיות העשירות
במצריים, מצטרפים מאות אלפי הדולארים
של הכנסות מספרים, מאלבומים ובעיקר
מתקליטיו עם נאומיו המפורסמים, עוד מ התקופה
שבה היה שגריר ישראל לאומות-
המאוחדות. אבן ממשיך לקבל שכר מופלג
עבור הרצאות, שאותן הוא נושא באוניבר סיטות
בכל רחבי העולם ובפורומים אח רים,
ושכר־סופרים עצום עבור כל מאמר
שלו, המתפרסם באחד מעיתוני תבל. הוא
נוהג לשלוח את אותו המאמר לכמה עי תונים,
בחלקים שונים של כדור־הארץ.
לגבי אבן כמו לגבי ח״כים אחרים הנמ צאים
במצב דומה, נשאלות שתי שאלות:
האחת, אם אין הוא צריך להפריש סכום
מסויים מהכנסותיו מהספרים והתקליטים
לקופת המדינה, מאחר ואלה באו לו בעק בות
שרות ציבורי שעבורו הוא קיבל
שכר. השנייה היא אקטואלית יותר: מדוע
צריכה הכנסת לשלם לאבא אבן משכורת
והוצאות אישיות, כאשר ההשתתפות שלו
בפעילות הכנסת קרובה לאפס.
אבן מתגורר בווילה בהרצליה־פיתוח,
נוסע במכונית הנהוגה בידי נהג, ולאש תו
מכונית. הוא מרבה בנסיעות לחוץ־
לארץ, כימעט כמו טייס באל־על.

שחל: אבן
שואבת ללקוחות

ח״כ ידץ
150 אלף ל״י לחודש
רמב״ן, בשכונת רחביה בירושלים, והשנייה,
וילת־קייט עם שטח אדמה גדול במיב־מורת,
ליד וילה דומה השייכת לאחיו,
השחקן יוסי ידין.
לידין משכורת גבוהה יותר משל חברי-
הכנסת, משום שהוא חבר־ממשלה. אולם
כמו במיקרה של ברמן, משכורתו של
ידיו היא רק חלק קטן מההכנסות שלו.
הכנסות אלה באות מספריו, על הארכי אולוגיה,
שהם רבי-מכר בעולם, מההר צאות
בלוויית שיקופיות שהוא היה נושא,
לפני שהיה שר, ומעיסקות אחרות, הנוג עות
למיקצועו כארכיאולוג. כל אלה מב טיחים
לידין הכנסה קבועה בת למעלה
מ־ 150 אלף לירות לחודש, לכל ימי חייו.
ידין גם המשיך לקבל משכורת מהאוני ברסיטה
העיברית בירושלים, כאשר היה
חבר־כנסת. משכורת זו הופסקה כאשר הוא
נכנס לממשלה. בחצר ביתו של ידין חונה,
מהיום שבו הפך שר, מכונית הוולוו ה פרטית
שלו.

אלון:
נהג צמוד
^ וגמה לצניעות חברי־הכנסת־הקי-
• בוצניקים היא שר־החוץ לשעבר,
יגאל אלון. אלון הוא חבר גינוסר, ואף
עובד אחת לשבוע במיפעל האלקטרוניקה
של הקיבוץ. הצ׳ק שלו מהכנסת הולך
ישר לקופת הקיבוץ. אולם אלון הוא גם
יושב־ראש תנועת־העבודה הציונית, והו צאותיו
האישיות, שהן גדולות, והעולות על
15 אלף לירות לחודש, מתחלקות בין
תנועת־העבודה הציונית לבין קופת גינוסר.
אלון הוא היחיד מכל חברי־הכנסת המו־

** ״כ שהוא גם עורך־דין, והמתפרנס
1 1יפה בעורכות־הדין שלו, הוא הח״כ
החיפאי משה שחל. הוא אחד מחברי־הכנסת
הנמרצים של מיפלגת העבודה,
ועומד בראש הסיעה בכנסת. לפני חו דשים
אחדים התחננו ראשי מיפלגה זו
בפני שחל כי יסכים לקבל על עצמו את
המועמדות לראשות עיריית חיפה, משום
שאז הם חששו שהמיפלגה עומדת להפסיד
את העיר. שחל, שהוא חיפאי מילדות, רצה
בתפקיד אפילו יותר מתפקיד שר, שאליו
שאף כאשר המערך היה בשילטון, אך בסו פו
של דבר נתן תשובה שלילית. הנימוק,
שלא נאמר, היה אחד: אילו היה נבחר
כראש־העיר, הוא היה צריך לוותר על
הפרקטיקה הפרטית שלו כעורך־דין -והיה
צריך להפסיד הרבה רבבות לירות בחודש.
שחל, שהוא עורך־דין חדש יחסית, נכנס
כשותף למישרד עורך־דין מבוסס בחיפה.
עורך־הדין השני ידע כי הוא עושה עיס־קה
מוצלחת, עוד לפני שידע אם שחל
הוא עורך־דין טוב או לא. שחל הוא אבן
שואבת ללקוחות, למרות שלא ניצל מעו לם
באופן מפורש את מעמדו כחבר־כנסת
למען עסקיו הפרטיים.
שחל מתגורר בווילה בת שלושה מי פ־לסים
בשכונת אחוזה על הכרמל, ונוהג
במכונית פורז־ חדישה.

פת: עשיר
מופלג
ר הכינוי, שהוא עתה המועמד לכהו־
/נת שר התעשייה, גידעץ פת, הוא
אחד האנשים העשירים בכנסת, בעיקר
ביגלל אשתו. בתקופה הארוכה שבה שהה
פת בארצות־הברית הוא פגש את אן
פיקל, בת יהלומן עשיר, וכאשר הגיעו
בני-הזוג פת לארץ, ישר לווילה הדורה
בסביון, החל פת מנהל את עסקי היהלו מים
של חתנו, שיש לו עסקים גם בארץ.
כיום יש למישפחת פת עסקים מסועפים
רבים בחברות להשקעות, ובעיקד בבתי-
קירור עצומים השייכים להם.
עד שקיבל מכונית שרד, היה פת נוהג
במכונית פאלקון אמריקאית.

במדינה
(המשך מעמוד )29
״טוב לנו להיות תאומות.״ סיפרה ורד,
שהמתבונן בה היטב יכול להבחין בנקודת
חן קטנה על הלחי הימנית, שהיא הסימן
היחידי המבדילה מאחותה .״אין בינינו
קינאה, ואנחנו כימעט לא רבות.״ סיפרה
אחותה .״אנחנו מאד דומות באופי.״ קראו
שתיהן ביחד .״יש בינינו טלפאתיה, אנחנו
תמיד עונות ביחד ואומרות בדיוק אותו
הדבר.״ סיפרה סיגל.
״לא נכון.״ הסתייגה ורד ,״סיגל יותר
רצינית ממני, היא יותר שקטה, אני אוהבת
את ג׳ון טראוולטה והיא לא. אני אוהבת
לקרוא על זמרים ופופ יותר ממנה, היא
יותר אוהבת ללכת לסרטים ממני. היא
אוהבת לשבת עם חברות ואני אוהבת
להשתולל.״
מחליפות חברים. סיגל, אינה אוהבת
שיעורי מוסיקה וורד אינה אוהבת מלא כה,
כך שהתאומות נוהגות להתחלף לפע מים
בשיעורים אלו, ואף אחד מהמורים
אינו מרגיש בחילופין .״אבל בשיעורים
רצינייים אנחנו לאי מתחלפות,״ סיפרה
סיגל, שלבשה כאחותה מכנסי ג׳ינס, חול צה
משובצת ונעלי התעמלות.
שתי הבנות אוהבות בעצם ללמוד אבל
לפעמים מתעוררת השובבות :״אם אבא
שואל את סיגל אם היא בחוץ היא עונד,
שכן, ורק אחר־כך מתברר לו שהוא מדבר
אל סיגל ולא אלי.״ סיפרה ורד .״אפילו
אותו קול יש לנו.״
לפעמים כשמצלצלים אל ורד עונה סיגל
במקומה ומנהלת שיחה מלאת רגש עם
החבר של אחותה. וכשסיגל חולה יוצאת
ורד עם החבר של הראשונה והוא אינו
יודע.
היחידי שממש מבדיל בין התאומות הוא
האח איציק המשרת בצבא .״הוא מבדיל
בינינו אפילו מאחור.״ סיפרו השתיים.
כשהיו התאומות תינוקות, היתד, ההב חנה
ביניהן קשה עוד יותר — ״פעם אמא
לא היתד, בבית,״ סיפרה ורד ,״ואבא נתן
לסיגל לאכול פעמיים, סיגל התחילה לב כות
בי היתה שבעה, ואני בכיתי כי הייתי
רעבה.״
בבית־הספר לומדות הבנות בשתי כיתות
נפרדות ״אני חושבת שזה טוב.״ אמרה

תאומות סיגל וורד גורדון
״יש בינינו טלפאתיה
סיגל ,״כי לכל אחת צריכים להיות החברים
שלה, וכך יש לנו יותר
־וחברות.״
שתי התאומות נולדו בהפרש של 5
האחת מהשניה, שתיהן נוהגות לבלות
בה ביחד ואף פעם לא משעמם להן.
לא חושבת שזה נכון שאומרים על
מות שהן סובלות מהזנחה.״
״לנו טוב ביחד, אם הייתי בת
לי פחות שמח, פשוט לא
להשתולל ועם מי לעשות

(כתבה ראשונה כסידרה)
העולם

ד הצוללן
מאיר כהן מסתכל
\ 111171
111 מלמטה בפראנסואז גאיינו,
הזכוכית. על השוכבת כאשר חזה

1 | 1 1 | 1ן 1י [ 1פראנסואז עם רוג׳ר
האחרון
11 1 1 1111 מור בסרט
של ג׳יימס בונד, אשר הוסרט באיטליה.

הדוגמניות שכבו על הזכוכית, והצוללן הסתכל מלמטה

החתיכות של גד עון
ך כריכת שהייה מחוממ ת בבית מלון תל-אביבי, כינס
י גידעון אוברזון, מתכנן־האופנה, שלוש דוגמניות יפות והל ביש
אותן במיבחר בגדי־ים ובגדי־חוף פרי עיצובו, שנועדו
להציף את השוק המקומי והעולמי לקיץ 79׳.
את הקולקציה לקיץ תיכנן במשך חודש ימים, אך את מיבצע
הצילומים אירגן במשך חודשיים.

1*1 1 7 1 1 1י ך חיים הרדוף, שגילה
את הצרפתיה, מרטיב
0 11111
את פראנסואז לפני צילום צילום הדוגמנית.

קודם כל שלח את ידידו, חיים הרדוף, לאיטליה, כדי למצוא
דוגמנית בעלת גוף חטוב במייוחד, שתבוא לארץ למטרה זו.
הרדוף אומנם מצא אותה בדמות פראנסואז גאייט הצרפתיה,
אד זו היתה עסוקה, באותו זמן ממש, בעבודה. על סרט ג׳יימם
בונד החדש, לצד רוג׳ר מור, שבו גילמה את אחת. משש הנערות
שלו. גאייט בת ה־ 21 ביקשה שאוברזון יחכה לה עד תום צילומי־הסרט,
ואז תקפוץ ארצה בשימחה, לצורך צילומי־האופנה. הוא
חיכה לה חודש ימים — והביאה לכאן ליום אחד בדיוק.
היא משתכרת 20 אלף לירות ליום־עבודה. לכן אורגן כל

המיבצע בהתאם לתקציב ובהתאם לזמנה המוגבל.
הוא גם פנה אל חיה קציר, מי שהיתה נערת־ישראל לפני
ארבע שנים, וכיום היא דוגמנית־צילום. גם הדוגמנית אורנה
גלזן הובאה לאותה מטרה אל בריכת־השחייה.
מאחר שגידעון רצה לצלם את הדוגמניות כשהן צפות על פני
המים -הובא למקום פיגום ממתכת, בגודל של שלושה מטרים
על שניים, ועליו הניחו מישטח של זכוכית. הדוגמניות שכבו על
המישטח, הורטבו בדליי־מים, תסרוקתן עוצבה על־ידי ספד תל־אביבי,
ובתוך הבריכה שחה בבגדי־צוללן איש־העסקים מאיר
כהן, שהצלילה היא תחביבו, ושימש כדוגמן־רקע לכל המיבצע.
יום שלם עבד כל הצוות, ואת התוצאות אפשר לראות בתמונות.
גידעון כבר הספיק למכור את בגדי־הים החדישים שלו לכל־בו
היוקרה בלוטינגדיילס בארצות־הברית. כל־בו לא־פאייט בפאריס
פותח לו בוטיק מייוחד לבגדי־הים ובגדי־החוף שם. זהו —
משהו עולמי.

מילחמה בשוק השחור באיהויזיון * דווי בך
זאב וחלו

^ האיומים ב״ערי־מתות^ ,,

מכירה פומבית אצל יעף *!הבושה של גילעדי
• ווא שוק שחוו
אחד החששות הגדולים ביותר של מארגני ה־אירוויזיון
הוא שיתפתח מיסחר בשוק שחור ב־1700
הכרטיסים, אשר יחולקו לאירוע בבנייני האוווה
שייערך ב־ 31 במארס, הערב של האירוויזיון.
אולם מארגני האירוויזיון מצאו גם לכך תשובה.
ההזמנות תהיינה אישיות ושמיות. אחרי שהמה־מנים
יעברו את הביקורת הביטחונית שתיעשה
בעזרת מכשירים אלקטרוניים כמו בנמל התעופה
בן־גוריון, הם יתבקשו על־ידי סדרניות־דיילות
להציג את הכרטיסים שלהם ותעודה מזהה. מי ש בידו
כרטיס לא לו, לא יורשה להיכנס.
לשם כך יוקמו עשר נקודות־ביקורת, ששתיים
מהן יהיו מייועדות לאח״ם. אישים ידועים לא
יצטרכו להזדהות.

• דווי נן־זאב ׳וחוו
סוף־סוף החליט מנהל הבידור של הטלוויזיה,
חנוך המון, להחליף את החקיין־מצחיקן
כן־זאם כמגיש התוכנית עוד להיט. עדיין לא
נקבע מי יקשר בין קיטעי עוד להיט, אולם חסון
עצמו אמר השבוע, כי ״נפעיל מעברים אחרים״
בין קיטעי התוכנית.
החלטתו הנבונה של חסון עומדת בסתירה ל-
מאודו של מפיק הסידרה, דן כירון, ותעורר ב וודאי
את חמתם של כמה מצופי התוכנית, גילאי
9עד , 11 שהיו ממעריצי בן־זאב.

דורי

עבודת ננ״ה
אחרי שחנינא אמוץ פוטר מעלי כותרת, הו טל
על מתי רכן וורד כרמן להפיק את התוכנית.
ברמן קיבלה תואר של מפיקה־בפועל, והיא עושה
לאמיתו של דבר את מרבית העבודה.
אחרי שידור כמה תוכניות התברר לצמד רבן
את ברמן כי מסתמנת מגמה להשאיר את המצב
הקיים, ושניהם אינם מוכנים להמשיך בעבודה זו.
כאשר ביקשו השניים לפרוש, איימו עליהם שאם
לא ימשיכו להפיק את עלי כותרת, יפוטרו מהטל וויזיה.
כיום מספרים רבן וברמן כי הם עובדים
תחת לחץ ותחת שוט הפיטורין.

• 11ו>ז נודו
יחסים

מתוחים

קיימים

במחלקת

החדשות

אכיכה מארכס, שהצטלמה בצורה נפלאה ב תוכנית
9בריבוע. אולם נודע כי מארכס אינה
שולטת היטב בשפה הצרפתית, אחת משלוש
השפות שבהן ינחו את האירוויזיון.
בעיקבות זאת הוחלט, שלא באופן רישמי, כי
את האירוויזיון ינחו שניים, שאחת מהן תהיה
אביבה מארכס. על התפקיד האחר מתחרים מועמדים
רבים, אולם השניים הלוחצים ממש הם השחקנית־שדרנית־מנחה
רכקה (״רבקהלה״) מיכאלי ו הקריין
אריה אותר.
באחרונה הועלה שם נוסף, של קריינית הטל וויזיה
דליה מזור, אולם נראה כי העובדה שמזור
אינה מסוג הדוחפים והנדהפים תהיה בעוכריה.

6 . 12

יום רביע*

כן־גוריון (.)5.00

יריית הפתיחה לפסטיבל דויד
בן־גוריון, שיימשך יומיים, ב מלאת
חמש לפטירת ״הזקן״.

שאלה שד

זמן
מוקדש החידון

לטבריה, וקרוי על שם ספרו
של משה בן־שאול, סוד
המילים הבודדות, המתאר סיפור
הברחת נשק לטבריה. תוכניתה
של עוגניה שימחוני.

יום חמי שי

פליפר

יותר ויותר דומה פליפר ל-
לאסי. נסיך צעיר של מדינה
בלתי־מזוהה מבקר אצל מיש-
פחת ריקס, ומלווהו מעלה רע יון
כי פליפר ינתן לנסיך כשי.
באד שומע זאת, ומנסה להס תיר
את פליפר, ותוך כדי כך
נעקץ על־ידי עקרב. פליפר מז עיק
עזרה והנסיך מגלה רוחב־לב
ולא רוצה את פליפר.

• מגאזין לנוער (צ.)6.3

• שידור מיוחד (.)8.30

תוכנית לנוער של עפעף עווד.
התוכנית מספרת על הערביה

שידור מייוחד שמטעמים שונים
אי אפשר לפרט את תוכנו. ה שידור
יימשך עד למהדורת
מבט ב־ ,9.00 ויתחדש לאחר
סיומה. בגלל שידור זה לא
יוקרן הפרק הראשון בסידרה
ראמפול, פרקליט פלילי, למ רות
שכל העיתונים דיווחו עליו

בית שוויו
לעונים

• מקדסוניס
נראה כי משכורת עובדי הטלוויזיה, אפילו של
כוכבים כמו אהוד יערי, אינה מספיקה להם.
אשתו של אהוד, חוה, ערכה בביתה בשבת האח רונה
מכירה של דברי לבוש ובית, ואהוד נשלח
על־ידי אשתו הרחק מהבית, לבקר את אחיו
המתגורר בקיבוץ ארז *ו*;* אל לישכת מנכ״ל
רשות־השידור הגיעה תגבורת, בדמותה של אחת
הנשים היפות בירושלים, רותי שמעוני. בהש וואה
לפקידות שהיו עד עתה בלישכה, רותי, ה בלונדית
הנאה, היא משב־רוח מרענן. אולם לכל
הסקרנים־מחזרים, שהגיעו פיתאום ללישכה, אמר
המנכ״ל כי רותי ״תפוסה.״ ואומנם, לרותי, שעסקה
קידם לכן בענייני תיווך דירות וקרקעות יחד עם
מונשיץ המפורסם, יש חבר קבוע, בשם רפי
איש הטלוויזיה הערבית, ריכנבאך ויקצור נסיב, חזר בשבוע שעבר מטיול בחוץ-
לארץ כשהוא עמוס־חוויות. נסיב נתקע בערפל
לונדוני, וחברת התעופה (לא אל־על) שהסיעה אותו
לארץ דאגה לו ולשאר נוסעי המטוס התקועים,
ליומיים של טיולים משגעים בסקוטלנד ובאירלנד,
על חשבונה קריינית הספורט החדשה,
רחל (״חלי״) חיים, מחפשת כבר דירה בירו שלים,ונראה
שכשהמזל פועל, הוא פועל בכל ה־*
שטחים. חלי מצאה דירה משגעת בשכונת אבו־טור
הנהדרת הכתב־עורך אורי גולדשטיין
נדהם בשבת האחרונה, כאשר צילצלו אליו ובירכו
אותו במזל טוב. לגולדשטיין התברר כי בעיר
נפוצה השמועה שלו ולאשתו מזל נולדה בת. לכל
הממהרים לברך — מזל עומדת ללדת רק בעוד
שבועות אחדים, ולפחות אורי, מקווה שיהיה זה
מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הכ בן
ניס
ללישכתו מקלט־טלוויזיה ציבעוני, שנקנה על

הצעירה נאסרין עב אל־חי, ה לומדת
בקורס לתדמתנות, על
הוסטל יסמין ביפו, שהוא נסיון
להקים בית־שוליה ראשון ל נוער
ערבי בארץ, ועל כשרונות
האקרובטיקה של כאפיה בת ה-
9מירושלים המזרחית.

• ידידי האדם (.)7.00
לפני שנים רבות קיבל משה
דיין לביאה בת־יומה והחזיקה
בגן ביתו שבצהלה. כאשר גד־

ושיחו מיוחד ושוי בהרחבה, כפרק הראשון בסי-
דרה החדשה, המחליפה את
מרתין לותר קינג.

חתן

כראשית

10.15 סרט מעניין של
דויד גרינברג על דויד ב ך
גוריון, כפי שראו אותו אנשים
שונים. גרינברג אומנם תחם
עצמו לתקופת חייו האחרונה של
בן־גוריון, החל מ־ , 1953 עת
פרש הזקן לראשונה לשדה-
בוקר, אולם העובדה שבן-
גוריון הקדיש אז זמן רב ל כתיבת
זכרונותיו, מאפשרת ל גרינברג
לרוץ אחורה, גם אל
אהבות הילדות של האיש ש נודע
כגבר של אשה אחת,

שאלה: שימחוני
שעה 5.30
לה, נתן אותה דיין כשי למי
שהיה אז אלוף פיקוד המרכז,
רחבעם (״גנדי״) זאבי, שהרי
דיוקן האריה הוא סמל הפיקוד.
גנדי הכין כלוב ללביאה, ש נקראה
רותי, על שם אשתו ה קודמת
של דיין. אולם חיש מהר
התברר, כי קשה לגדל לביאה
בתנאי מחנה צבאי, וכיום מת גוררת
רותי בפארק הסאפארי,
ברמת־גן. אך לא רק משה דיין
מגדל חיות־טרף, העניין הפך
לאופנה עולמית, ועל כך מסופר
בפרק זה של ידידי־האדם.

מועמדת מרכס

מועמד אורגד

מועמדו; מיבאלי

הצרפתית לוחמת ומבקשת

ברדיו. מנהל־חטיבת־החדשות החדש, עמוס גו רן,
אינו מדבר כלל עם ראש מחלקת ענייני־היום
בחטיבה שלו, איתן אלמוג, האחראי על כל
היומנים המשודרים ברדיו.
עתה מגששים כמה מראשי רשות״השידור בד בר
אפשרות לנסות ולפשר בין שני היריבים.

• עי ינחה?
רק עתה נודע, כי על רשות״השידור יהיה להח ליט
עד לחודש ינואר הקרוב מי ינחה את האירו־ויזיון.
הודעה זו של האי־בי־יו גרמה להתחדשות
המתחים סביב נושא זה, ולהפעלה מחודשת של
לחצים כבירים על כל מי שתהיה לו יד ורגל בהח לטה

המועמדת הבטוחה ביותר היא שחקנית הבימה

חשבון הרשות, חלוץ המקלטים הציבעוניים ב טלוויזיה
בתו של אלכם גלעדי, גלית
בת ה־ ,5היתה אמורה לשלוף את הפתקים בהגרלת
סדר המשתתפים באירוויזיון, שנערכה בשבוע ש עבר.
אולם ברגע האחרון התביישה גלית. נסיונות
השיכנוע לא הועילו, ואת הפתק שלף פרנק נף,
נציג האי־בי־יו שהגיע במייוחד לשם כך לארץ
* * באחת מפגישותיהם גילה העיתונאי גדעון
רייכר כי סמנכ״ל רשות השידור, שלמה עכא
די, מוכר לו. בין רייכר ועיתונאים נוספים ובין
עבאדי פרצה באחרונה מילחמה של ממש, בעיק״
בות החלטתו של עבאדי לפטר את כל העיתונאים
העובדים בו-זמנית ברשות ובעיתונים. רייכר עשה
שיחזור ונזכר כי עבאדי היה מ״כ שלו בבסיס־הטירונות
של הנח״ל, שבו עבר רייכר את הטי רונות
שלו .״הוא היה המ״כ הכי סאדיסט בבסיס,״
טען אחר־כך רייכר.

האחים

פרק גדוש אירועים. ברברה
קינגסלי, שאותה מגלמת השח קנית
ברברה גודמן, בתה ה זכורה
לטוב מלפני המון פרקים
של ג׳ניפר, חוזרת במפתיע ל אחר
שבילתה עם בעלה כמה
שנים בקנדה. ג׳ניפר ובעלה
אדווארד מריחים צרות. דיי-
וויה השחקן רובין צ׳דוויק,
חוזר כמדילד־טוב הביתה, אל
אמו מרי. מרוני מצליח לשכנע
את חברת האמונד להיכנס ל השקעה
גדולה בהקמת מוסכים
במזרח־התיכון ואת מישפחת
האמונד לוותר על השליטה ה כספית
שלה בחברה. אולם הוא
לא מצליח לשכנע את אשתו,
אפריל, השחקנית לייזה גודארד,
שלא לנסוע בלעדיו לחופשה
באיי בארבאדום.

ם ן־גוריץ: פודה
שעה 10.15
פולה. גאולה בן־אליעזר, בתו
הבכורה של בן־גוריון, והפרו פסור
רננה לשם, בת הזקונים
שלו, מספרות על אבא. הד״ר
דויד גולדמן מספר על הפצ יינט
בן־גוריון. אלוף־מישנה
(מיל ).גרשון ריבלין מספר על
בן־גוריון שלו. בנימין בן־
גוריון, בן אחיו של הזקן, ובנו
של מי שהיה בעל קיוסק בקרן
הרחובות בן־יהודה ונורדאו,
מספר על הדוד. חיים ישראלי,
מי שהיה ראש לישכתו של בן-
גוריון ובין הבודדים שנותרו
עימו גם בשנותיו האחרונות,
מספר על הבן־גוריון שלו. ה סרט
מביא תצלומים רבים מ עברו
של בן־גוריון, ביניהם
כאלה שלא פורסמו עד כה,
שהתגלו באקראי לגרינברג כא שר
צילם בבית בן־גוריון בתל-
אביב, כשהם מוחבאים בתוך
ספה (העולם הזה .)2152 כן
יוקרנו יומנים עתיקים מתקו פת
התורכים. תחקיר מצויין של
רבקה אופק.

8 . 12

שבת

יום שי ש׳
• הצריף שד תמרי
3 .00 מדבר הפעם על ספא-
גטי. תריסר התוכניות המוקרנות
עתה בשידור חוזר (השידור
הראשון היה לפני ארבע שנים)
יזכו, כפי הנראה, לאחר סיומן,
לתגבורת גרמנית. בעיקבות
הצלחת הסידרה בטלוויזיה ה ישראלית,
הזמינה הטלוויזיה
המערב־גרמנית את אריק סטית.
הבובות שלו והאמרגנית שלו,
מרים עציוני, לגרמניה, ושם
נערכו וצולמו עוד פרקים של
הסידרה. אם הסידרה תקלט מ חדש
בארץ, לא יפיקו פרקים
נוספים שלה אלא ירכשו, וב זול,
את הפרקים הגרמניים.

• שלום לכוא שכת
3.25 אברהם אבן־עזרא היה
לא רק אחד מגדולי מפרשי
המקרא בספרד של ימי־הבי־ניים,
אלא גם הוגה־דעות,
משורר ורופא מהולל. התוכנית
הדתית לנוער, מוקדשת לו.

סרטים

מצויירים

6.02 מי הן שתי הקרייניות
הפופולאריות ביותר בטלוויזיה,
בקרב הילדים י על פי מכתבי
הילדים, המגיעים ללישכת דו בר
רשות־השידור, מתברר כי
הקריינית האהודה ביותר, כמו בן,
דליה מזור. אולם ההפתעה
היא דווקא במי שתופסת את
המקום השני. זוהי הקריינית
הערבית, ג׳קי איוב. נראה כי
הפופולאריות של איוב בקרב
הצופים היהודים הצעירים, באה
לה משום שהיא המגישה של
תוכנית אהובה במייוחד על ה ילדים,
הסרטים המצויירים.

• חידושים והמצאות

6,30 תוכנית חובה לכל איש
מישטרה. בעוד שמישטרת יש ראל,
עדיה וקורבנות הפשע
בארץ מתענים בנסיונות ליצור
קלסתרון בעזרת ציורים על
גבי לוחיות פלסטיק, פיתחה

• כאה שכת (.)8.05

לאחר הופעתו של אבנר גדסי,
בשבוע שעבר, שאם לא חיללה
את השם חיללה את הטעם ה טוב,
מובטחת הערב הופעה
נעימה. הזמרת האורחת של הרב
שמואל אבידור הכהן היא עופ־רה
חזה.

גלגלים

אדם טרנטון, הוא רוק הרמון,
מתאהב בברברה ליפטין, סוכנת
הפירסום החדשה של החברה
שלו, שנשכרה כדי לפרסם את
הנץ. נראה כי הכל יסתדר כ שורה,
משום שאשתו, השחקנית
לי רמיק, מסתובבת לה עם
נהג המירוצים פיטר פלודנהיל,
השחקן ג׳ון בק. אולם אלוהים
וארתור היילי לא יכולים לעשות
את הכל כה פשוט. פלודנהיל
נהרג בתאונת מירוצים ולי
רמיק חוזרת, לבעלה.

10 . 12

זזי1י111111

יו רא שון

מצם

מישפחתי

8 .0 0הסידרה המצויינת,
המופקת על־ידי הטלוויזיה ה לימודית,
חוזרת למסך, כשהיא
משופרת ומשופצת. בעת ש הוקרנו
פרקי מצב מישפחתי
א׳ ,נערך מחקר על־ידי ד״ר

3צ 1מישנחת׳ משופד ציונה פלד מהמכון למחקר חברתי
שימושי, שעל פיו עיצבו
את עשרת התוכניות החדשות
של מצב מישפחתי, שתשודרנה
מהערב אחת לשבועיים. הכו כבים
הם אותם כוכבים: ה הורים
ז׳אק כהן ועדנה פידל ו ארבעת
הילדים כרמית, טוביק,
אודי ויפעת. אולם בינתיים
התבגרו הכל, וכן התבגרו גם
הבעיות, והפרקים יוקדשו ל בעיות
הנוער המתבגר. אחת
ממסקנות הסקר היא, שהצופים
מוכנים לוותר על הדיון של
המומחים וההורים באולפן, ו מעדיפים
את התיאור הדרמתי
של ההתרחשויות. לכן החליטה
המפיקה, דניה אביאל, שהתוכ נית
כולה תהיה מורכבת מסי טואציה
בת 30 דקות, שבמ הלכה
ינתחו בני המישפחה עצ מם
את הבעיות שהתעוררו ו ינסו
למצוא להן פתרונות מוד
מצויירים:
איום
שעה 6.02

• הוואי חמש אפס

10.35 שם הפרק אנטומיה
של שוחד, אבל רק החל בשבוע

11. 12

מישטרת אנגליה מחשב, אשר
בעזרת הוראות של קורבנות
ועדים, אפילו שהן מעורפלות,

גושדיו שיחת

1 2 . 12

• לחם חוק (.)0.30

• זה הסוד שלי (.)8.00

תוכנית המבטיחה להיות מענ יינת,
ושלא כסידרה על בתי-
הסוהר — גם מעמיקה. הנושא
— הזנות — רגיש וקשה מ בחינה
טלוויזיונית. לפני שלוש
שנים הוקמה על־ידי שר־המיש־פטים
הקודם, חיים צדוק, ועדת
מומחים בראשות שופטת בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב,
הדסה ברעתו, שהיא מהמת קדמות
בשדה המישפט הישרא לי.
ועדת בן־עתר היתה אמורה
לבדוק באופן יסודי את נושא
הזנות, והיא אכן עשתה זאת.
כעבור שנתיים הגישה הוועדה

הופעת בכורה של התוכנית
המחודשת הבאה במקום 9בריבוע.
שוב, הכוכב הוא טוביה
צפיר, המנחה גם תוכנית זו,
כפי שאורי זוהר הנחה את שתי
התוכניות לפני שהפך לתלמיד־ישיבה.
מופיעים בה, בשתי ה תוכניות
הראשונות, שחקן ה כדורגל
מרדכי (״מוטלה״) שפי־גלר,
השדרן משה (״מושיק״)
טימור והעיתונאית בלה אלמוג.
עדיין לא נקבע כמה תוכניות
של זה הסוד שלי תשודרנה,
אולם כבר ברור כי תוכנית אח רת,
לא 9בריבוע, תהליף בבוא
היום את זה הסוד שלי.
הזונות שבוי־הננסת
את הדו״ח שלה. הוקמה ועדה
במישרד המישפטים לטפל ב נושא,
אך הוא נשכח. לממשלת
הליכוד לא היה זמן לעסוק בו.
עתה עוררו חמישה חברי־כנסת
את הנושא מחדש, כשהגישו
הצעת חוק שעיקרה הוא: ל התיר
את הזנות בדירות פר טיות,
בבתי״מלון ובכלי־רכב;
לאסור את הזנות במקום צי בורי,
אלא אם כן ניתנה הסכ מת
בעל המקום ואין הזנות מה ווה
שם מטרד! לבטל את ה הבחנה
בין זונה ממין נקבה
לבין זונה ממין זכר ! להרשות
לזונות לפרסם מודעות ובהן
כתובותיהן בעיתון: להחמיר
את העונשים על סרסורים אך
להכיר במי שחי זמן ממושך
על רווחי זונה וחי עמה, כידוע־בציבור
שלה ולא כסרסור. את
הצעת החוק מצדיקה בתוכנית
יוספה שטייזר, ראש היחידה
לנערה במצוקה במשרד העבודה
והרווחה ומרצה באוניברסיטת
חיפה. שטיינר טוענת כי הצ עות
החוק יוציאו את הזונות
מהרחוב, ויאפשרו להן לחיות
חיים אנושיים ולעבוד בצינעה.
מולה מתייצב העובד הסוציאלי
והמישפטן לשעבר, מרצה דתי

החסידי

פסטיבל

הזמר

0.3 0עוד אחד
מביטויי התופעה הישראלית ה מקורית
של פסטיבל־על־כל-
דבר. אולם הפעם חידוש נום־
טאלגי: השתתפותה של ה זמרת
הוותיקה גאולה גיל, ב חזות
החדשה שלה.

• לו גראנט (.)10.20
העיתונאי ניצב בפני בעיה, ש-
היתה לחוויית עיתונאים רבים
גם בארץ. גראנט חוקר את
התנהגות שופט בית־המישפט

גלגלים: כק
שעה 9.20
הבא נדע מראש על מה מדובר
בפרקי הסידרה. מה שכן ידוע
כבר עתה הוא, שמפיקי הסידרה

חתיסטות שווה
20.000ד י
שילמו הון עתק רק כדי ש השחקן
ג׳ק (״בוק הים״) לורד
יהיה מסורק ומסופר כדוגמן,
גם לאחר אקשן של ממש. וזה
לא בא בזול. לפני כל סט של
צילומים היה לורד טס, מ הוואי
ללוס־אנג׳לס, על חשבון
ההפקה, כדי להסתפר אצל ה ספר
הפרטי שלו. הטיסה, דמי
המספרה והוצאות המלון הס תכמו
כל פעם ב־ 20 אלף לירות.

יוצר קלסתרון כימעט מושלם.
אמצעי־חקירה אחר הם טביעות
האצבעות. בידי החוקרים כחול-
לבן ישנה אבקה לבנה סטנדר טית,
המסוגלת לגלות טביעות
אצבעות של פושעים חובבים,
וזאת משום שד,מקצועיים יוד עים
כיצד להסירן. באנגליה
מצויה אבקה שחורה דווקא, ה מצליחה
לגלות טביעות, כימעט
על כל עצם, אפילו כזה ששהה
במים שעה ארוכה לאחר ש האצבע
נגעה בו.

רוצה

המרגלים

10.00 סרט מתח שיש בו
הכל. סוכן חשאי לשעבר, בעל
השם המקורי ג׳ון סמית, ה שחקן
רוברט הורטון, הוא כיום
בלש פרטי. במיסגרת עבודתו
הוא מתבקש למצוא הוכחות
לבגידותיו של בעל, אך מתברר
כי הבעל נרצח וסמית הוא ה חשוד
ברצח. הוא משתחרר מ הכלא
בעזרת מאכס, ראש ה שירות
החשאי הבריטי, שאותו
מגלם השחקן סבסטיאן קאבנט
(מי ששיחק את המשרת הנאמן,
מיסטר פינץ /בסידרה על ג׳ודי
ובאפי נזישפחה שכזאת) .מאכס
דורש תשלום עבור השיחרור
— שסמית ישיג למענו פינקס
מיסתורי ובו רשימה של סוכ נים
חשאיים בסין. באותו הרגע
מתחילה העלילה להסתבך, ומי
שמסבכת אותה עוד ועוד זו
חברתו של סמית, מרי הארפר,
השחקנית ג׳יל סנט־ג׳ון.

פסטיבל: גיל
שעה 9.30

ל נשים: קיי
שעה 10.00

העליון, מתוך חשש שסניליות
היא המכתיבה לו את דרך
ניהול המישפטים ואת פסקי-
הדין. השופט מנהל את מיש-
פטיו בהומור, בחוסר־ריכוז ו־

רכים. אולם פטור בלא כלום
אי אפשר. חוגי־הורים יצפו ב־סידרה
בצורה מאורגנת ויערכו
דיונים, לא מצולמים, על בעיות
הנעורים שהועלו בה. עד כה
התארגנו כבר כמה מאות חוגי-
הורים כאלה.

מבט שגי (.)0.30

פסטיבל בתי־הסוהר — הסידרה
בת ארבעת הפרקים והראיון
עם שר־הפנים יוסף בורג —
מתחילים לשלוף מארכיון מבט
שני את כל התוכניות שנדהו.
הראשונה, תהיה של הכתב ה כלכלי
אבי אנג׳ל, על תעשיית
המכוניות בישראל.

פגים

לאשה

10.00 הפרק השני עוד
פחות מוצלח מהראשון. גיבורת
פרק זה, שנכתב על-ידי ג׳ק
רוזנטל, היא פולי, השחקנית
סילביה קיי, אם הכלה בחתונתם
של כריסטין, השחקנית סוזן
פנליגון, ווורן, השחקן דייוויד
לינקולן. החתן והכלה לא רצו
להתחתן, אך אמא פולי לא הס כימה
שבתה תחיה בחטא. גם
בעלה של פולי לא שמח ב חתונתה
וערך את חשבון ה הוצאות
של הטכס והמסיבה.

1ע״ה העיתונאים
חוק: כן־ עתו
שעה 9.30
באוניברסיטת בר־אילן, ישעיהו
פריבס, הטוען כי הזנות היא
דבר שלילי ואסור למסד אותו
בחוק. תומך בפריבס עובד סו ציאלי
ידוע, אחי יזהם, הטוען
כי הברי־הכנסת המציעים זאת
הם בעלי מנטליות זעיר־בורג־נית,
הרואים בדמיונם חדרים
יפים לזונות ורוצים להיות לי ברלים
ויפי־נפש. ד״ר מנחם
אמיר, ראש החוג לקרימינולו גיה
באוניברסיטה העברית ב ירושלים,
נותן עדות מזעזעת
על המציאות הנוראה שאותה
יצר החוק הקיים בקרב הזוגות
וניצב יחקאל קרחי מעיד לאחר
הסרט על פעילות המישטרה,
עדות אומללה על עבודת ה שווא
של המישטרה.

1השונם ים
בבילבול. מיפגש אישי בין ה עיתונאי
לשופט משכנע את
גראנט להורות על חקירה כל לית
סביב אותו השופט. כאשר
התעורר בארץ חשש לגבי כשי רותם
הנפשית והשכלית של
כמה שופטים לחרוץ גורל
אנוש, הושתקו העיתונאים ש חקרו
בכך. רק נתן דונביץ כתב
ספר, שכלל תיאורים מזעזעים
על התנהגות כמה שופטים.
אולם גם דונביץ לא חשף את
זהותם. בארץ אין כל אפשרות
להוציא לפנסיה מוקדמת שופט
כזה, וגם כאשר אזרחים מתלו ננים
על שופטים, כמו תלונתם
של כתבי העולם הזה כנגד ה שופט
שלמה הלמוט לוונברג,
מתנהל ״מישפטם״ של אותם
שופטים בדלתיים סגורות ומס קנותיו
אינן ניתנות לפירסום.

שיחר הצעקות עול צוקרמג!

קד,פין בבון, אולם אין ספק כי התחרות
על מישרות אלה תהיה עזה ביותה.

בעת ישיבת הנהלת רשות־השידור, ש נערכה
ביום השישי לפני שבוע, נשמעו
צעקות רמות מחדר הישיבות. הן גרמו
לכך שהפקידות מכל שאר חדרי הנהלת
הרשות יזקפו אוזניהן בתדהמה. הצועק
היה מנהל הטלוויזיה, ארנון צדק המן,
אשר צעק על סמנכ״ל הרשות, של!מה
עבאדי, והאשים אותו בהרס הטלוויזיה.

הגיחה של שילון
השמועות על מינויו של כתב הרשות
בניו־יורק, דן שילון, כמנהל הטלוויזיה,
גברו באחרונה, כאשר נודע כי שילון מגיע
החודש לביקור בלתי־מתוכנו־מראש בארץ.
כאשר נודע כי שילון ייפגש ככל הנראה
בביקורו כאן עם ראש־הממשלה; ,מנחם
בגין, גברו השמועות על המינוי׳ הצפוי.

הרקע הוא כמובן הסנקציות של הטכ נאים,
הנמשכות זמן רב ומעמידות בסכנה
שידורים חשובים, כחתימת חוזה השלום
ופסטיבל הזמר. גם כיום לא נערכות כתבות
רבות למבט ולהשבוע יומן ארועים ביגלל
סנקציות הטכנאים, שעבאדי מתעלם מהן.
צוקרמן צעק לעבר עבאדי :״אם החלטת
להרוס את הטלוויזיה, למה אתה עושה
זאת לאט־לאטי יותר טוב שתסגור את
התחנה מיד! אם לא תעשה משהו בעניין
הטכנאים, אני אסגור את התחנה !״
אגב, צוקרמן אסף את עובדי מחלקת-
החדשות, שהם, מלבד ציבור הצופים, ה נפגעים
העיקריים מסנקציות הטכנאים, ו אמר
להם שלמרות הזעם שלו ושלהם
על הטכנאים, אין ספק שהטכנאים, ולא
הנהלת הרשות, צודקים במאבק המיקצועי
הזה.

דיסקו יחמי לחמה חסוימית
המאבק בין מחלקת החדשות ועלי כותרת
הגיע ביום החמישי האחרון לשלב חדש,
המור יותר.
במערכת החדשות ערכו סרט על תחרות

שדר שילון
גיחה חשובה
שתוכנית הספורט, ששודרה לפני מבט,
גלשה ב־ 7דקות מעבר לזמנה. הוספת
כתבת הדיסקו עוד האריכה את השיבוש
בלוח השידורים, אולם לראשי החדשות
לא היה איכפת, העיקר ״לדפוק״ שוב את
עלי כותרת.

התחרות מתחילה
השבוע נתלתה על לוח־המודעות של
הנהלת רשות השידור מודעת־המיכרז לגבי
איוש מישרות כתבי. רשות השידור ב וושינגטון,
בבון ובלונדון.
למרות ששום דבר עדיין לא נקבע סופית,
ברור כימעט לגמרי כי הכתב המדיני של
הרדיו, שלום כיתל, יירש מקומו של
אלי ניסן בוושינגטון. כיתל עצמו עומד
לחזור השבוע לארץ מסיור בבירה ה אמריקאית.
הכוונה שכיתל יהיה כתב ה רדיו
והטלוויזיה בוושינגטון עוררה הת נגדות
חריפה ביותר בטלוויזיה, שראשיה
טוענים כי הופעתו של כיתל אינה מתאימה
למדיום זה.
אין עדיין מועמדים בטוחים למישרותיהם
של מיכה לימוד בלונדון ושל: מיכאל

פאסו כעורר־דין

יצרן פוגל
מילחמה בבגין
הדיסקו, הנערכת עתה בכל רחבי הארץ,
והתכוונו לשדר סרט זה בנימעט חצות.
אולם לחדשות נודע כי בעלי כותרת, ה מקדימה
את כימעט חצות, עומדים להופיע
רקדני דיסקו ישראליים, ואז הוחלט להע ביר
את הכתבה למהדורת מבט, כדי להק דים
את עלי כותרת.
ההחלטה להעביר למבט באה למרות

צ פו׳ שי פו ר

ביחס ציבור
״מתן מידע מירבי על התוכניות העומדות
לפני שידור, הרקע להכנתן, הקשיים, ה אנשים
מאחרי התוכניות, תוך הקפדה למנוע
עד כמה שאפשר מתחים על־ידי פירסום
אישי מופרז.״ הוועדה קבעה כי ״יש בעיות
במסירת חומר מהטלוויזיה ללישכת ה דובר,״
ודרשה לתקן זאת.
כמו כן׳קבעה הוועדה כי על ההסברה
לכלול דיווח על פעולות רשות־השידור ב תהומי
השידור, המינהל, הייעול, הגביה
וכדומה. עד כה התנגד סמנכ״ל הרשות
לענייני מינהל, שלמה עבאדי, לכל פיר־סום
בנושאים אלה.

דובר עמירב
ניצחון מוחץ
דין־וחשבון הוועדה שדנה בנושאי ה דוברות
ויחסי־הציבור של רשות השידור
מהווה ניצחון לדובר הרשות משה עמי־ה
.3הוועדה, אשר חבריה היו חברי הוועד
המנהל אריאל וינשטיץ ו צ בי (״הזי״)
זינדר, קיבלה את כל הדרישות של
עמירב, ותקפה בעקיפין את הבירוקרטיה
של הנהלת רשות־השידור, שחיבלה עד כה
בעבודת לישכת הדובר.
הוועדה קבעה, בניגוד לדעתו של מנהל
תוכניות הטלוויזיה, יצחק (״צחי״) ש מעוני,
כי הסברה של הרשות כוללת בתוכה

> 4 0 1

המנהל, הפרופסור ׳ראובן ירון. גם מרבית
שרי־הממשלה תומכים בשידורי-צבע ב ארץ.
היחידי העומד נגד החלטה זו, שלא
תחייב את הרשות בשום הוצאה כספית
נוספת, מאחר והטלוויזיה כבר מוכנה ל שידור
בצבע, הוא ראש הממשלה. ,מנחם
בגין. אפילו שר-האוצר, שימחה ארליך,
הביע כבר בשיחות פרטיות את הסכמתו
לשידורי־הצבע בארץ.

לגבי השערוריה של חוסר דוברות ל רדיו׳
אחרי שעבאדי פיטר את האחראית
על נושא זה, טובה הרשטיג וניסה
לדחוף למישרה פקידה משלו, דורשת ה וועדה
כי ״ייקבע מייד תקן עיתונאי בדרגה
מתאימה לתפקיד האחראי על הסברת ה רדיו
בלישכת הדובר.״ פיסקה זו היא
סטירת־לחי לעבאדי, שנלחם נגד תקן זה
בכל כוחו.
עמירב זכה בהישג מרשים נוסף בתחום
התקציב. הוועדה קבעה כי התקציב שלו
״אינו עומד ביחס ישר להיקף הפעולות
ההסברתיות שהתרחבו בשנה האחרונה.״ ו דרשה
לקבוע בתקציב הבא הגדלה מש מעותית
בתקציב, וכי התקציב ״יהיה מרוכז
כולו בלישכת הדובר.״ נוסף על כל אלה
הגדילה הוועדה את התקנים בלישכת דובר
הרשות, והוסיפה לו עוד שני תקנים עיתו נאיים
של אנשי־מיקצוע.

מתברר כי מאחרי התנגדותו של בגין
עומדות המיפלגות הדתיות, אשר ללחצן,
ובעיקר ללחצי אגודת ישראל, הוא נכנע.
בגין אף ביקש לאחרונה לבדוק אם יש דרך
למנוע קליטת צבע אצל בעלי המקלטים
הצבעוניים, שלהם יש מיתקן מייוחד, ה מבטל
את ביטול הצבע. לפני חודשים
אחדים הוציאה מץ לשוק מיתקן, שאם
מצמידים אותו למקלט ציבעוני, אפשר
בעזרתו להתבונן בשידורי־צבע גם בארץ.
את מרבית התוכניות הקנויות אפשר לר אות
גם בישראל בצבע, וכן סרטים רבים
המופקים על־ידי הטלוויזיה בצבע, למרות
שהם משודרים בשחור־לבן לבעלי מקלטים
רגילים. גם קטעים רבים בחדשות־חוץ
אפשר לקלוט בצבע.
התשובה שבגין קיבל היתה, שאפשר
אומנם להכניס פילטרים מייוחדים, שעלי הם
לא יכול המיתקן החדש להתגבר, אולם
אז יהיו גם השידורים בשחור-לבן באיכות
ירודה יותר. ראש־הממשלה ויתר על ה רעיון.

הדו״ח
שיסעיר
בטלוויזיה הערבית ממתינים עתה ב עצבנות
רבה להגשת דו״ח הוועדה, ש הקים
הוועד המנהל של רשות־השידור,

חבריי הוועד המנהל אהרון פאפו פתח
לו השבוע חזית חדשה. פאפו תקף בחריפות
את עבודתו של היועץ המישפטי של
רשות־השידור, עורך־הדין נתן כהן, בכל
הנוגע לפרשת המישפט המתנהל עתה בין
מנהל בית־השידור הישראלי(בש״י) ,מיטה
כן־חיים, לבין הרשות.
פאפו, שהוא עורך־דין במיקצועו, טען
כי טיפולו של כהן בפרשה היה רשלני
ובלתי-מיקצועי וכי הרשות תסתבך רבות
ביגלל טיפול זה. נתן כהן עצמו לא
השיב על האשמותיו של פאפו.

הליקופטר׳ יטיס! טכנאי
פסטיבל הזמר המיזרחי, שהיה אמור
להיערך בסוף החודש בחיפה, הועבר מעיר־הנמל
לירושלים, בגלל הסנקציות של ה טכנאים.
אלה
החליטו כי עד שהנהלת רשות־השידור
לא תיענה לתביעה האלמנטרית
שלהם, לשבת ולשוחח עימם, הם לא
יעבדו עוד אחרי חצות, ולא ילונו בבתי-
מלון מחוץ לירושלים. אילו היה הפסטיבל
מתקיים בחיפה, היו הטכנאים עוזבים את
עבודתם ב־ 9בערב, כדי להספיק להגיע
לירושלים עד חצות.
כששמעה על כך עיריית חיפה, הציע
ראש־העיר החדש, אריה גוראל, כי
המופע יתקיים בחיפה, וכי העירית תטיס
על חשבונה את הטכנאים, מיד אחרי סיום
הפסטיבל, בהליקופטרים לירושלים. יתכן
שההצעה תתקבל, מפני שהנהלת קולנוע
אדיסון בירושלים, לשם רצו להעביר את
הפסטיבל, דרשה סכום־עתק עבור השכרת
האולם.

בגין פשחור־דבן
החברות המיסחריות המייצרות מקלטי
טלוויזיה צבעונית בארץ, החליטו לפתוח
במשותף במיתקפה על הממשלה, כדי ש תאפשר
הקרנת שידורי־צבע בטלוויזיה ה ישראלית.
בראש
החברות המייצרות טלוויזיות צב עוניות
בארץ נמצאת חברת מץ, המייצרת
כ־ 300 מקלטים בשבוע, והנאלצת לייבא
מקלטים נוספים, משום שההצע פחות מן
הביקוש. על פי מחקר שערך מנהל מץ
בארץ, יצחק פוגל, התברר כי בישראל
נמצאים כבר יותר מ־ 100 אלף מקלטים
צבעוניים,׳ המכוונים לתחנות ירדן.
אל מילחמת החברות המיסחריות הצ טרפו
לאחרונה שניים: מנכ״ל רשות-
השידור יצחק ליבכי ויושב־ראש הוועד

דאש־עיר גוראל
פיתרוו אווירי
שתפקידה היה לחקור ולהגיש מסקנות לגבי
כל הפרשיות והבעיות של הטלוויזיה ה ערבית.
הוועדה,
שבה חברים סמנכ״ל רשות־השידור,
שלמה?{באדי, וחבר הוועד ה מנהל,
צבי (״הזי״) זינדר, אמורה להגיש
את הדו״ח שלה עוד השבוע.
אולם נראה כי הסערה האמיתית תפרוץ
רק לאחר הגשת הדו״ח. כל אחד מהצדדים
היריבים בטלוויזיה הערבית, הצד של מנהל
הטלוויזיה, יוסף בר־אל, והצד של מנהל
התוכניות בה, סלים פתאל, יודע כי
עבודת הוועדה היתד, שיטחית ושעדים
חשובים לא נקראו כלל להעיד בפניה.
הצד שיהיה המותקף בדו״ח, יערער בעזרת
נימוקים אלה על מהימנותו.

רצו את חירבת חיועח
אחרי הסערה שפרצה בעיקבות שידור
חירבת חיזעה בירדן, התגלה כי מיספר
תחנות־שידור אירופאיות ביקשו, אחרי ה הקרנה
בארץ, לרכוש את הסרט. הטלוויזיה
הישראלית מעוניינת בדרך־כלל למכור
סרטים, אולם במיקרה זה הורה מנכ״ל ה רשות
יצחק ולימי שלא למכור לשום
תחנה ובשום מחיר.
העולם הזה 2153

אחווי ע!וקורור, מנטה, מסטיק,
ונ ש ואסקימו רימו 1־
-1 1עו

!111111

ו/ון

גוי רוצה
ג? 111

זמרת מזי בהן
במקוםנערהבת ,4

׳ר דעתי את הרבב הלהקה מראש.
/׳ /נידי גוב ואני היינו הגרעין הרא שון.
חיפשנו זמרת בנרות, מושב בצפון
ירוחם, מצאנו שם רק אקורדיוניסט, אבל
הוא עבד לילות. אחר כך, בטעות, שמנו
מודעה בפילון, והגיעו, אלינו 200 זמרות
בנות ,4וביניהן אחת שכימעט התקבלה
לפסטיבל הילדים, עד שגילו שהיא בעצם
גבר בן .72 אחרי מאמצים נואשים הלכנו
ללוד, ובמשך שבוע שאלנו את הבחורות
שירדו מהמטוסים אם הן מעוניינות להו פיע
בלהקה. אחרי בחינות אין־ספור, כשלא
מצאנו זמרת, סיפרו לי על אחת שצריכה
להשתחרר מפיקוד־מרכז, קוראים לה מזי
כהן. וכך הקמנו את הלהקה.״
נאום הגבר דני סנדרסון, מנהיג להקת
כוורת עליה השלום, ומנהיגה הבלתי-
מעורער של הלהקה החדשה, להקת גזוז.
קיוסק מלא
חילה היו שוקולד, מנטה ומסטיק.
י אחר כך אסקימו לימון. עכשיו, ברוך
השם, יש גם גזוז, כך שהקיוסק מושלם,
ולא צריך למלא אותו עוד בסחורה.

גברבן 72

האחראי הבילעדי לשם המבריק הזה,
גזוז, הוא יצחק קלפטר, המכונה ״צ׳רצ׳יל״,
גיטאריסט ומלחין, שהקשר היחידי שלו
ללהקה החדשה, בת תישעת הנגנים, הוא
חברותו ההדוקה עם שניים מחבריה :
מנהיג־הלהקה סנדרסון, והכוכב גידי גוב.
להקת גזוז היא עתה הלהקה המסקרנת
ביותר בשוק-הבידור. שנתיים וחצי חלפו
מאז פורקה להקת כוורת, בהחלטה דמו קרטית
של חבריה. מכוורת ועד גזוז לא
קמה להקה שתתפוס את מקומה המכובד
של זו.
ידני סנדרסון, ג׳ינג׳י נמרץ, מי שהנהיג
את כוורת ביד רמה ובאצבע נטויה, והעו שה
את אותו הדבר בדיוק בלהקת גזוז,
אינו אוהב את ההשוואות בין שתי הלה קות.
אך ההשוואה היא כימעט בלתי-
נמנעת.
כשהקים סנדרסון את כוורת הוא עשה
זאת עם ארבעה חברים טובים, שאיתם
שירת במשך שלרש שנים בלהקת הנח״ל.
החברים היו הזמר גידי גוב, המתופף מאיר
פנינגשטיין, הגיטאריסט אלון אוליארצ׳יק
ואפרים שמיר. אל ארבעת המופלאים הצ טרפו
יוני רכטר, פסנתרן בלתי־ידוע,
ויצחק (״צ׳רצ׳יל״) קלפטר, גיטאריסט
ידוע מאד.

מנהיג דני סנדרסץ
אחרי תוכנית פאשיסטית, תוכנית דמוקרטית
השישה עבדו על תוכניתם הראשונה,
סיפורי פוגי, כשהאחראי האחד והיחידי
על המוסיקה והתמלילים היה סנדרסון.
הוא עצמו מיטיב לבטא את אופיה של
התוכנית הראשונה, שאותה הוא מכנה
״תוכנית פאשיסטית״ ,מכיוון שהוא לא
נתן לאיש בלהקה לבצע חומר שכתב
בעצמו. התוכנית השניה מכונה על־ידי
סנדרסון ״תוכנית דמוקרטית״ .כאן ניתן
לכל מי שרצה וכתב בלהקה להביע את
עצמו, ולפתע התגלה כי נוסף על כשרונו
הבלתי־מוטל בספק של דני סנדרסון, קיי מים
בלהקה יוצרים מצויינים ומעניינים
כמו צ׳רצ׳יל, יוני רכטר, אפריים שמיר
ואלון אוליארצ׳יק.
הלהקה עבדה על תוכניתה והתקשתה
במציאת מפיק. כימעט ולא נמצא מפיק
אחד במדינת ישראל שיהיה מוכן להמר
על ששת החיילים המשוחררים, שתוכניתם
הכילה חומר מיוחד במינו, בלתי־פופולרי
ובלתי-מוכר. לבסוף נמצא האחד, אברהם

(״פשנל״) דשא, מי שהימר בזמנו על לה קת
התרנגולים, ואחר־כך על להקת הגשש
החיוור .״פשה״ היה מוכן לתת צ׳אנס
לחבר׳ה. הוא לא הצטער על כך מעולם.
הופעות להקת כוורת החלו באולם נחמני,
והסתיימו בהיכל התרבות. אין זה פלא,
אם כך, כי כאשר החליט דני על הקמת
להקת גזוז, היה ברור לו כי המפיק של
הלהקה לא יהיה אלא פשה.

מה זה
מזי
!ך* ידם, אחרי ההצלחה הגדולה של
כוורת, שונים פני הדברים. אז לא
היה ברור לאנשי הלהקה מה יוליד יום,
אם בכלל קיים סיכוי להצלחה. כיום גידי
גוב הוא כוכב גדול, הן בקולנוע והן מעל
גבי תקליטים. גם דני סנדרסון יושב על
(המשך בעמוד )42

אפשו...
...חמ ת בפרסים1
במבצע הפרסים הוגדול
שלסתופחי א1־:1ה

111

...לשחות אתו ...לרקוד אתו ...להתעמל אתו ...לרכב אתו
...לשחק אתו ...לרוץ אתו ...לרחוץ אתו ...לטייל אתו
...לבלות אתו ...וגם...

השתתפי

הפרסים יקרי הערך :

ואת עשוייה לזכות בא חדמ־

פרס ראשון

חששת עשו! נחחס

מי רו צהג 1וו *
(המשך מעמוד )41
תקן של כוכב. ובכל זאת נמצא מקום
לתת הזדמנות לאנשים נוספים להתגלות.
סנדרסון צירף ללהקה זמרת אלמונית
בשם מזל כהן, המכונה בפיו ״מזי״ .מזל
שירתה בלהקה צבאית. סנדרסון חרש את
הארץ לאורכה ולרוחבה, בחיפוש אהר
זמרת מתאימה. הוא ניהל משא־ומתן עם
ג׳וזי כץ, גלי עטרי וזמרות מפורסמות
אחרות. כשהמשא־והמתן עלה על שירטון,
חיפש צעירות אלמוניות. מישהו הלשין
על מזי כהן. דני התקשר אליה. הצעירה
עדיין שירתה בצבא, ולא היו לה כל
תוכניות לעתיד. התרגשה, באה, שרה,
נבחנה ונבחרה.
היא בת ,20 מוצאה משכונת עין־כרם
בירושלים, ולכבוד הכתבה על הלהקה הל בישו
אותה בחליפת ג׳ינס, קשרו לצווארה
צעיף, לקחו אותה לספר־הצמרת גמ ליאל
,,ואיפרו אותה אצל קוסמטיקאית
ידועה.
בשלב זה עושה מזי מה שאומרים לה.
ומי שאומרת לה היא נורית גפן, אשתו
של המשורר יהונתן גפן, הממונה על
יחסי־הציבור של המופע. נורית, שהיא
אשה יפה מאד מבינה היטב כי חשוב
שגם מזי תהיה יפה מאד. לכן היא מעניקה
לה טיפול המוענק בדרך כלל לכוכבת,
כולל סידור תיסרוקת, איפור וביגוד הולם.
אחרי שעיתונאית מסויימת ראיינה אותה
באמצעות הטלפון, והיא התרגשה נורא,
ואחר־כד יצאה לדעתה בכתבה מטופשת,
היא פוחדת לדבר עם עיתונאיות .״איני
עדיין חדשה, ואין לי הרבה מה להגיד,״
היא אומרת, ומגלה זוג שיניים צחורות.

גידי מבוקש מאד בסרטים. הוא עמד
לגלם את התפקיד הראשי בסרט של
אבי נשר דיזנגוף ,99 אד גילה להעולס
הזה את הסקופ, כשהחליט שלא להשתתף
בסרט בגלל מה שהוא מגדיר כ״חילוקי-
ריעות על התסריט.״ יודעי־דבר טוענים,
כי גידי קיבל מפרעה רצינית על חשבון
עשרות אלפי הלירות אותן עמד לקבל
כשכר על השתתפותו, אולם לאחר שקרא
את התסריט החליט להחזיר את המפרעה
השמנה ולוותר על התפקיד. אי־השתת־פותו
של גידי בסרט תפגע מן הסתם
ביוקרתו.
למרות הפופולריות העצומה שלו, וה ביקוש
ההולך וגובר להופעותיו, מסרב
גידי בעקשנות להופיע כזמר־יחיד עם
להקה מלווה, והוא אומר :״תקליט לחוד
ולהקה לחוד. בכל מיקרה אני לא רוצה
להופיע לבד. זה לא מושך אותי במיוחד.
זה בודד מדי. הפרינציפ שלי הוא להופיע
בכיף, וזה כיף בשבילי להופיע כאחד
מלהקה שלמה. אני יכול לעשות עוד תק ליט,
בלי קשר ללהקה, אבל אני לא מופיע
לבד.״
גבול האידיוטיזם
*ץ נדרסון מרוצה מהלהקה שלו. הוא
^ חלם על הרכב גדול. לדבריו, שונה
החומר של גזוז מהחומר של כוורת. לא
יהיו מערכונים, הוא מבטיח, אך את קטעי־הקישור
הוא כותב עם גידי גוב. יחד
עם זאת יש נטייה לשטחיות ולבידור. לצד

באביב — כולל טי ס ה !

חולצות אפנתיות

זוגות נעליים
אפנתיות

בקבוקי בושם
איב סאן לורין

נעלי

סדוס׳ו 1

בגדי־ים
אפנתייס

מערכות למיטה
( 2ציפות
וסדין גדול)

כו1׳ מי טהו**1א גי הו ץ

אריזות שי

+ח 1_0110ע808

פנדרסון, גוב ובהן כחזרה

2סבונים

״אני לא רוצה להתחלק עם חברים

)611(81

אריזות שי (סבון,
מי קולון וטאלק)

״ מאחא״

| ן | ר אריזות שי
מ (בושם מיני ספריי
2 +סבונים)

כל שעלייך לעשות — גזרי :
4מ כ סי ם של קו פ ס או ת 10ט מ פוני או־ ב ה או
2מ כ סי ם של קו פ ס או ת 40ט מ פוני או־ ב ה או
מכסהאחד של קו פ ס או ת 80ט מ פוני או־ב ה
ושלחי אל: מבצע או־בה, ת.ד , 2115 .חיפה
בציון: שמך, כתובתך וגילך.
המעטפות שתגענה עד ה־25.12.78
תשתתפנה בהגרלה שתערך בפקוח
רואה חשבון.

אפשר לשלוח יותר מ מעטפה אחת !
עובדי החברה אינם רשאים להשתתף במבצע

הטמפון ה ק טן
שכבש א ת העולם.

כל הפירסום שנפל עליה לפתע מבלבל
אותה, והיא לא יודעת איך לאכול אותו.
אך אין ספק שתלמד במהרה.
דני סנדרסון הוא איש בעל חוש־אבחנה
מפותת, לזמרת שבחר מבין 300 מועמדות
יש קול חזק וצלול, וכשהיא שרה אפשר
להבין כל מילד, היוצאת מפיה. יש לה
עיניים גדולות ועור פנים כהה, ויש לשער
שתוך זמן קצר ביותר תהפוך מזי כהן
האלמונית מעין־כרם לבחורה מפורסמת
מאד.

לא מופיע
לבד
ך ידי גוב הוא כוכב הלזזקה. בחודשים
^ האח רוני ם הוא אחד הזמרים המוש מעים
ביותר ברדיו. תקליטו הראשון נבחר
בתקליט השנה בגלי צה״ל, ושירים מתוכו,
שהם מאד בלתי־שיגרתיים, מושמעים ללא
הרף מעל גלי האתר. גם הסרט הלהקה,
שבו כיכב, הוסיף לפופולריות שממנה
נהנה בלאדהכי בתקופת כוורת, כאשר
נחשב כ״חתיך״ של הלהקה.
היום הוא בן ,28 מבוגר הרבה יותר
מאותו ילד ארוך־שיער ששר את המגפיים
של ברוך, הספיק בינתיים להתחתן עם
ענת, חברתו מתקופת להקת הנח״ל, ועומד
להיות בקרוב אב.
גם ההפקה של התקליט הכבש השישה
עשר והשיר גן סגור הוסיפו לפופולריות
שלו.

החומר הרציני, חסר־ד,התחכמויות, ושירי-
האהבה, שהוא מכינה אותם ״מוסיקה רש מית״
,קיימים שירים שהם על גבול ה־אידיוטיזם.
שני
חברי להקת כוורת, אוליארצ׳יק
וסנינגשטיין, נמצאים באמי קה. יוני רכטר
מופיע עם יהודית רביץ. אפריים שמיר
עם אשתו אסתר.
מדוע לא משתתף בגזה צ׳רצ׳יל? אומר
גידי גוב :״צ׳רצ׳יל רוצה להופיע עם
החומר שלו לבד.״
!ודני :״הפעם אני לא מוכן להתחלק
עם חברים. אני רוצה שיהיה לתוכנית
קו אינטגרלי, הקיים בד, לטוב או לרע.
אני לא אתן הזדמנות לחברים לבצע
יצירות שלהם, לא בתוכנית הזאת בכל
מיקרה. זוהי התוכנית שלי, וכך אני רוצה
שתהיה.״
יחד עם גידי, מזי ודני סנדרסון, מש תתפים
בלהקה גם הפסנתרן דיני פאר,
חברם של גידי ודני מלהקת הנח״ל; המ תופף
שלמה חממי, שעבד שנים עם שלמד,
ארצי; הגיטאריסט מוטי דיכנה, שליווה
בעבר את צביקד, פיק ואריק איינשטיין!
ושלושה סכסופוניסטים, אנונימיים בינ תיים,
זיו בן־גרי רזניק ומאיר שפייזר.
הלהקה עובדת על עצמה שעות רבות
כל יום. חלק מהשירים החדשים כבר
הסתננו למקומות מבובדים במיצעדי־הפיז־מונים,
והצגת־הבכורה תתקיים בתחילת
ינואר, אינשאללה.

שרית ישי
העולם

הזה 2153

קולנוע
י שראל
מלתמווז כוכבי
בבקעת הילת
זה נשמע בדיוק כמו שם לסרט בדיוני
חדש: מלחמות כוכבים בביקעת הירח.
ואומנם בהתחשב בעובדה, שבפעם השנייה
בתוך חצי שנה בלבד, נוהרים כוכבים
בינלאומיים להצטלם, לשלוף ולרדוף ב־ביקעת־הירח
דווקא, סביר שגם המדע ה בדיוני
יגלה את המקום המופלא הזה ש ליד
אילת. מקום זה דמוי קרחת ענקית,
שפניה אומנם מזכירים את פני הלבנה,
אך אור השמש המיוחד שלה, מושך אליו
הפקות קולנוע ענקיות השוות מיליונים .״
לפני שלושה חודשים׳היו׳ כאן״א־שאננר/
עם מייקל קיין ופיטר יוסטינוב ובברלי
(פרשת העיסוי בסדום) ג׳ונס, כשהם דולקים
אחרי סוחרי עבדים לבנים בסהרה. אז,
קבע הבמאי ריצ׳רד פליישר בסיפוק רב,
שאין סהרה נוחה יותר וקרובה יותר לצי וויליזציה
מאשר ביקעת הירח, החשופה,
היבשה והלוהטת של יוני-יולי. עתה מת להב
בתורו, הבמאי ניקולס גסנר, יליד
שווייץ (מי שעשה את הנערה נון הבית
בנזורד השדרה) המביים בביקעת־הירח קו״
פרודוקציה קגדית־צרפתית־ישראלית, ש שוב
אין בינה לבין הנוף הישראלי המקורי,
מאומה.
גם הפעם מתחפשת ביקעת־הירח לאפ ריקה,
או ליתר דיוק, לארץ דמיונית באפ ריקה,
שהיא הרקע לעלילת מותחן מבדח
בשם: בלילה שעזבתי ירד גשם כל היום,
או בשמה העברי המקוצר הו סוזנה (כשם
השיר שמתוכו לקוחה השורה הנ״ל) .קו־

טוני קדטים נח בין צילומי ״הו מוזנח״ :
שמש בביקעת הירח

פארי קלרמן וטוני קדטים נהנים מתחביב משותף
היריבים בתסריט — ידידים במציאות

שחקן ג׳ץ ורנון
הקאריירה על הסום
פרודוקציה זו שמתחילתה נועדה להי עשות
במרוקו, בתקציב של כשלושה מיל יון
דולר קנאדיים, הועברה לישראל במים־
גרת ההסכם החדש לשיתוף־פעולה קולנועי
בין ישראל לקנאדה (הסכם כזה קיים גס
בין ישראל לצרפת ובין צרפת לקנאדה).
בתוך כך גדל גם תקציבה ל־ 5מיליון דו לרים
קנאדיים בקירוב.
בלב ביקעת הירח צצו להן שתי אחוזות
הנראות אמיתיות לכל דבר, ומי שאינו
יודע שאינן אלא עץ וצבע, עשוי לחשוב
שזו תחילתה של שכונת־וילות חדשה ב מידבר.
בין שתי האחוזות צמח כפר אפרי קאי
ומסביב לו שורת דקלים שהורדו ל־ביקעה
מתל־אביב. כל זה כדי לשמש רקע
לסיפור פעילות, קצת רומנטי, קצת פו ליטי,
קצת מצחיקני.
לתיסבוכת מרתקת שני טיפוסים מפוק פקים,
טוני קרטיס בעל הבלורית שאינה
מזדקנת לעולם, ולו גוסט ג׳וניור, בעל־הקרחת
מ״שורשים״ ,מתחרים על גברת-
הקולונל, שהיא סאלי קלרמן ארוכת ה רגליים
ותכולת העיניים (שהיתה האחות־הפצצה
במ.א.ש .).בכוונתם להגיע דרכה
אל בתה היפהפיה ליזה לנגלואה, כוכבת
העולם הזה 2155

לוגוסט גיוניור משמיע סרנדה לליזה לנגלואה
בעיקבות המים והאהבה
קנאדית צעירה שנראתה זה מכבר בסירטו
של קלוד שאברול ויולט נוזיאר, ואל ה שליטה
במקור־המים היחידי באיזור —
הבאר, השייכת לגברת־הקולונל. באר זו
היא מקור הכוח של הגברת, השומרת
טינה לילידי המקום על, שלדעתה, רצחו
את בעלה, והיא סוגרת את הבאר כל אי מת
שמתחשק לה, כדי להפגין את כוחה.
נוסף לשני הברנשים הלוטשים עיניהם

אל הבת ואל המים, נמצא במקום בעל
האחוזה־השכנה, השחקן ג׳ון וורנון. זהו
שחקן קנאדי מעולה שכיכב בשובר־קופות
אמריקני נשונל למפון אנימל האוד (סא טירה
מטורפת על ההווי של הקולג׳ האמ ריקני
בתחילת שנות ה־ )60 ושבסרט יום־
מיוחד גילם את תפקידו של הבעל הבהמי
של סופיה לורן. בין חמש הדמויות הללו
נקשרים יחסים היוצרים תסבוכת, שלדעת

הבמאי, גסנר, אם זו תהיה צפופה דיה,
סופה לרתק את הצופה לכיסאו.
בינתיים נעשית המלאכה בעליזות רבה.
מישפחות עולים חדשים מאילת גוייסו לה יות
ילידי אפריקה. וזה לא היה קל. סוזנה
אטיאס, הממלאה תפקיד מרכזי בהפקה,
במקהלת השחקנים (ניצבים מבני המקום
המשתכרים לפי עבודה יומית) סיפרה כיצד
ניסתה לשכנע מישפחה בת שבע נפשות
מעולי הודו החדשים, להופיע בסרט:
״הם כמעט גירשו אותי מהבית כשבאתי
ודיברתי על ליבם שיופיעו בסרט. הם
פשוט לא יכלו לתפוס שהם יופיעו בסרט
ועוד יקבלו על כך תשלום. הם חשבו שהם
עניים מכדי שיוכלו לשלם עבור הופעתם
בסרט ...אחרי יומיים, כשכל אחד מהם קי בל
250 לירות עבור יום של צילומים,
ואין צורך להסביר, שעבודתם לא היתה
קשה ביותר, יחסית למושגיהם על עבו דה,
כשתפסו את העניין שאלו אם אפשר
לבוא מחר שוב...״
אפשר לסמוך־ על השמש. לצידם
של חובבים, נהנים המיקצוענים בשיזוף
מלטף של השמש האילתית, המשכיחה
את החורף האירופי. מי יכול לזכור שזהו
נובמבר — מצטחק טוני קדטים המאושר
מכל רגע נוסף, שהוא יכול לבלות רכוב
על סוס. כמוהו גם סאלי קלרמן, חובבת
רכיבה, מבלה את שעות הפנאי שלה על
גבו של סוס. שמש ומרחבים יש בשפע
וגם 60 סוסים המשתתפים בסרט.
הבמאי גסנר מוכן להסביר מדוע הוא
מרוצה כל־כך מאתרי הצילום הישראליים :
״האמת היא שבתחילה לא ידעתי שנצלם
בישראל. יום אחד הודיע לי המפיק היש ראלי
שבחבורה, שלמה מוגרבי, שיש לו
בשבילי אתרים אידיאליים בישראל. באתי
— ירדתי לאל עריש — ראיתי את הדיו נות,
אמרתי — יופי ! ביום השני ״י ירדתי
לאילת — מצויין, יותר טוב מזה לא יכול
להיות ! מדוע י ובכן זה פשוט מאד: זה
נראה כמו סוף העולם, למרות שזה לא
רחוק מדי ממקום ישוב. אין כאן נווה
פורה מדי והשיחים המידבריים היבשים
הללו, מתאימים בדיוק לסוג הנוף שאנחנו
צריכים. והעיקר: השמש הנפלאה הזאת
המאפשרת לנו לחשב בדיוק תיזמונו של
יום צילומים. השמש גבוהה ואינה מצליפה
ישירות, כי אם שולחת קרניה מן הצד,
בצורה כזו שהיא אפילו מחמיאה עוד
יותר לפניה של סאלי קלרמן, שתוויהם
עם עיניה העמוקות והשקועות יכולים
להוות בעייה לתאורה לא מתאימה. בקי צור
— אם יש בתוכניתנו לצלם סצנה
מסויימת בדיוק בשעה אחת בצהריים, אפ שר
לסמוך על השמש שתהיה שם במקום
הנכון ובשעה הנכונה״ .ואם השמש נענית
להוראותיו של במאי קולנוע מה עוד
אפשר לבקש?
סרטינו אופגה של רצת
עיניה של לורה מארס הוא מותחן חדש
המשלב אופנה עם אלימות, מין פאראפסי־כולוגיה
ומיסתורין. זהו סרט ציבעוני מאד,
(המשך בעמוד )44

כימה לקבל את התפקיד, שהוא הראשון
מאז פרם האוסקר שלה. אולי, כדברי פי־טרם,
מפני שהכתוב קובע פחות מן ה נראה
לעין. אבל בסופו של דבר, לא זו
בלבד שנכנסה לדמות, אלא גם למדה את
רזי תורת הצילום.
אך הכוכב האמיתי של סרט זה, הם
הצילומים, ודרכם, שתי דוגמניות המופי עות
כמעט בכולם. השתיים, לתה טיילור
ודארלן פלוגל, מרבות אומנם להופיע מעל
דפי ירחוני האופנה, אך זוהי להן הופעתן
הראשונה בסרט, וכושר העבודה שלהן
הדהים את הצוות, הרגיל בכוכבות מפו נקות.
האופנה
היא ניוון. האיש האחראי ב פועל
לסרט, הוא במאי בשם אירווין
קרשנר, שעשה בזמנו כמה סרטים מרשי מים
כמו מזלו של ג׳ינג׳יר קופי, שהוצג
בישראל רק בטלוויזיה, או אהבה שירד
מהר מדי מהמסכים בארץ, אבל הגיע
כניראה ללורה מארס, הודות לעובדה ש עשה
פעם סרט עם ברברה סטרייסנד בשם
על ארגז החול, עד היום הכשלון הקופתי
היחידי בקאריירה שלה, אך משום מה,

פיי דאנאווי כתפקיד לווה מארם
רצח בעין השנייה

קרוב לליבה. קרשנר אינו חושש לומר
מה הוא חושב על נושא הסרט .״בעולם
המגוחך שלנו, פירוש האופנה הוא ניוון.
מטרתה להעניק להמונים הרגשה שהם לא
כל־כך יפים, עשירים או צעירים כמו ה דוגמנים
על הנייר.״ אבל אין צורך לח שוש.
קרשנר אינו מתכוון להתעמק בנושא.
״בראש וראשונה, זוהי מלודרמה המס תייעת
בעולם המיסתורין.״ ועם הרבה מאד
מישחקים בתפאורה, בתאורה, ובצילום.
ג׳ון פיטרם, הספר המיליונר הזריז,
שמעמיד פני תם, אין לי שום השכלה
בענייני קולנוע אבל אני יודע מה זה
לספר סיפור״ משפשף לעצמו את הידיים
בהנאה גלויה. והוא כבר מכין את הסרט
הבא, שייקרא הגברת והמתאגרף, מעשה
באופנאית צמרת הפושטת את הרגל, וכל
מה שנותר לה בקופתה הוא הבעלות על
הקאריירה של מתאגרף כושל. את גבירתו
הפרטית, ברברה סטרייסנד, הוא מתכוון
להעמיד בסרט הרה מול שותפה מנזה חדש
דוק, רייאן אוניל. אם כי הסרט לא נעשה
עדיין, המודעות כבר מוכנות: סטרייסנד
ואוניל, במכנסי התעמלות, עם כפפות
בוקס, שולחים אגרופים זה בזה.

17 ומוע
(המשך מעמוד )43
מתוחכם מאד, מפחיד ודי חולני. במילים
אחרות — קופתון (סרט קופה).
״זהו סרט המיועד לאנשים העובדים
כל השבוע, והולכים לקולנוע בשבת, כדי
למצוא מיפלט בעולם אחר, מרתק יותר
מזה שהם חיים בו״ ,מסביר מפיק הסרט,
ג׳ון פיטרס. פיטרס הוא ספר הצמרת
ששימש השראה לרוברט טאון ולוארן
באיטי, כשעשו את שמפו. נוסף לכך, הוא
גם נער השעשועים הקבוע, מזה חמש
שנים, של ברברה סטרייסנד, האיש שכולם
צחקו לו כשנטל על עצמו את הפקת
כוכב נולד, אך צוחק מי שצוחק אחרון.
את המיליונים גרף פיטרס. וזאת, למרות
שהמבקרים התחרו בינם לבין עצמם, בהש מצות
על הסרט ועל יוצריו, ולמרות ה סיפורים
שסיפר הבמאי פרנק פירסון,
עליו ועל זוגתו שכפתה רצונה על הכל,
בשעת ההסרטה.
החיוכים דאז הופכים היום מבטי הש תוממות
והערכה. ג׳ון פיטרס, שעשה רו שם
כאילו אינו יודע אלא לטפח שערן
של נשים במיספרה, ו״אגו״ של נשים
במיטה, עומד בראש סידרת חברות־מיס־חריות
מצליחות. כאמרגן הוא מטפל ב זמרי
רוק ידועים, כמו״ל הוא מדפים את
הלהיטים שלהם, וכספר, מחזיק ברשת
סאלונים ברחבי ארצות־הברית. נוסף על
כך, הוא גם הפיק את עיניה של לזרה
מארם, כאשר העזרה היחידה שקיבל מזו-
גתו המפורסמת, הוא הקלטת השיר המלווה
את כותרות הסרט.
להכות כהלם. פיטרס טוען שה רעיון
המקורי לסיפור היה שלו. התבו ננות
בצילומי אופנה ופירסומת המנסים
למכור מוצרים אינטימיים בעזרת מראות
אלימים ומיניים שצולמו על־ידי הצלם
הגרמני תושב פאריס, הלמוט ניוטון, היא
שהציתה את דמיונו. כדי להלביש אותו
עור וגידים, פנה לתסריטאי צעיר, ש בינתיים
הפך במאי, בשם ג׳ון קרפנטר,
ומאוחר יותר שיתף תסריטאי נוסף, הידוע
בטעמו המיוחד לאלימות קיצונית, בשם
דייוויד זילג גודמן, מחבר כלבי הקש.
״את התוצאות הראינו לכמה פסיכיאט רים
בניו־יורק והם ממש יצאו מדעתם״,
טוען פיטרס בהנאה מרובה, מבלי לפרט
אם הסיבה היתה התלהבות או זעזוע.
עולמה של גיבורת הסרט, לורד, מארם,
צלמת האופנה, נשטף בנחלי דם של רוצח
פסיכופת המתקשט במניעים פסיכולוגיים
נוסח נזארני של היצ׳קוק, בעיצוב פנים
חדשני, ולעומת זאת בזוהמה ובטינופת
של ״מטבח הגהינום״ (כפי שמכונה האי־זור
העני ביותר של ניו־יורק).
אוסף זה של מראות קיצוניים חייב
להכות בהלם את הצופים, וזאת מטרתו
המוצהרת של פיטרס. הרי את טעם הקהל
הוא למד מן המקור הטוב ביותר, לדבריו,
המיספרה .״שם אתה יכול לשמוע על
איזה ספרים מדברים, אתה יכול לראות
איזה ספרים מביאים כדי לקרוא מתחת

דוגמניות ליזה טיילור ודארלן פלוגל כ״עיניה של לורה מארס״
פרוות ותחתונים במראות של דם
למכונת הייבוש, זה פשוט מחקר חברתי
ממדרגה ראשונה.״
תוכן דרמתי. תוצאת המחקר, היא
סיפור על צלמת אופנה הדולה מדמיונה
מראות של אלימות קיצונית, מעשי חנק,
תאונות קטלניות, רציחות בחדרי מדרגות,
וכיוצא באלה, כרקע להצגת האביזרים
המוצעים למכירה. אם לא די לה בדמיונה
העשיר, סובלת הצלמת מצרה נוספת. מדי
פעם בפעם היא חודרת לתת־ההכרה של
רוצח ורואה כיצד מחוסלים האנשים ה קרובים
אליה. אך זה אינו דמיון שווא,
שכן, מסתבר. שהרצח אמנם מתבצע, בד יוק
בזמן שהיא הוזה אותו.
מלבד הלמוט ניוטון, שאותו ביקש פי־טרס,
לתרום מצילומיו לדגמים שלורה
מארס, כאילו מצלמת בסרט, הוא פנה גם
אל אחת הצלמות האופנתיות ביותר באח רונה
בניו־יורק, רבקה בלייק, שסיפקה את
מרבית הצילומים הדוממים הנראים בסרט.
,׳הם ביקשו ממני צילומי אופנה עם תוכן
דרמתי,״ מספרת הצלמת, שקודם לבן
העדיפה סיגנון רומנטי יותר. המשימה
ריתקה אותה, מה עוד שראתה בדמות של
לורה מארס, בגילומה של פיי דאנאווי,
מעין השתקפות שלה.
היא ניסתה ליצור באולפן את האווירה
הדחוסה ומלאת המתח של הסרט. ניגנה
את פס-קול הסרט קזנובת והדריכה את
הדוגמניות כאילו מדובר בסרט עצמו.
פיי דאנאווי היססה זמן רב לפני שהם-

צילומי אופנה על רקע אלים
הפסיכיאטרים יצאו מדעתם
העולם

הזח 2153

פס טיבלי ם

המ>עץ ל\ר
והקורבן

איר לא לוהעותתף בבסטיבל נוסע אלונקות הוא הסרט הישראלי הרא שון
שמוצג בפסטיבל הסרטים בלונדון.
הישג מכובד, לכל הדעות.
אבל מסע אלונקות היה יכול להגיע גם
לפסטיבלים אחרים, לולא התערבותם של
כל מיני גורמים, ושתיקתם העיקשת של
גורמים אחרים. הסרט הוזמן לפסטיבל
הסרטים בסידני, שנערך בתחילת הקיץ
הזה. אחד ממארגני הפסטיבל, גדעון בכמן,
ישראלי לשעבר, התלהב ממנו מאד, והח ליט
להזמין אותו יחד עם שלום, תפילת
הדרך של יקי יושע.
אלא שכאן קרה דבר מוזר. הבמאי יהודה
״ג׳אד״ נאמן פנה למכון הישראלי לקול נוע,
שהוא הגוף שצריך לעודד ישירות
השתתפויות בפסטיבלים בינלאומיים, ו ביקש
שיעזרו לו לשלוח את הסרט לסיד ני
שבאוסטרליה, מאחר שהדרך ארוכה
ומחיר ההובלה האווירית, גבוה. המכון
פנה למישרד־החוץ, כדי שזה יעמיד לרשו תו
את שירות הדואר הדיפלומטי, כפי
שנהוג בהרבה ארצות המעוניינות לעודד
את תעשיות הסרטים שלהן. מישרד־החוץ,
או ליתר דיוק, יואל שר, איש מחלקת ה הסברה,
הודיע שאין לו כל כוונה לסייע
במישלוח מסע אלונקות. כדבריו ״אין לנו
עניין לעשות שירותים לסרט שאינו עושה
שירות למדינה״ ולדעתו מסע אלונקות
אינו עושה שירות כזה. המכון הישראלי
לקולנוע הרהר רגע באפשרות שהוא עצמו
יממן את המישלוח, אבל לבסוף, הרפו הכל
מן העניין ובסידני הוצג רק שלום, תפילת
הדרך.
סרט איכות. השיקול הפוליטי של
מישרד־החוץ, עולה בקנה אחד עם לחצי
הצנזור האחרים שהפעילו באחרונה בקול נוע
ובטלוויזיה. שם סבורים שאנחנו מדי נה
דמוקרטית, אבל לא יותר מדי. אפשר
להביע אצלנו כל מיני דעות, אבל צריך
להצניע אותן בין הים־התיכון לירדן (עד
שישתנו הגבולות) .ואולי מוטב היה לקבל
שעור קטן מאותו מישרד־חוץ צרפתי כל־כך
בלתי אהוד אצלנו, שמעז להציג סרט
כמו מדינת פרא (ראה ״שבוע הסרט הצר פתי״)
שמשמיץ את ממשלת פאריס הרבה
יותר, מכפי שהיה מעז לעשות מסע אלונקות
גם אילו צולם ללא שום כניעות ל דרישות
המימסד.
לא פחות חמור מן היחס של מישרד־החוץ,
הוא יחסו של מכון הקולנוע ושל
הבמאי נאמן עצמו. הם מילאו פיהם מים,
לא סיפרו על כך לאיש, אולי מפני שלא
רצו להסתכסך עם המימסד. הסיפור יצא
לאור, דווקא בטיימס הלונדוני, כאשר גד עון
בכמן הקדים להצגת הסרט בלונדון,
מאמר ובו הצביע על ההתנגדות החריפה
של המימשל הישראלי לסרט.
בכמן אף הפליא מכותיו במימשל, ו סיפר
במאמר, כי הופעלו לחצים גם על
פסטיבל לוקארנו, כדי שיסרב לקבל את
סירטו של נאמן לתחרות שם. במיקרה זה
נראה שהוא כבר בדה דברים מליבו. לא
זו בלבד שמישרד־החוץ מכחיש זאת, אלא
שמנהל פסטיבל לוקארנו, ז׳אן פיאר ברו־סאר,
בכבודו ובעצמו, טוען שהסיפור כולו
הוא בדיה שהומצאה על-ידי בכמן, כדי
להוסיף לציביון המהפכני של הסרט. ברו־סאר
גם רמז שייתכן שלבכמן יש יותר
מעניין אקדמי בפרשה.
המוזר הוא שהסרט זכה, מטעם מרכז
הסרט הישראל, שליד מרכז המיסחר, ה תעשייה
והתיירות, לפרס של ״סרט אי כות״
.מעניין מה חושב על כך מישרד־החוץ.

ד רי ך
חובה לדאות
תל־אכיכ

— רוקמת התחרה, אשה

לא נשואה.
ירושלים — רוקמת התחרה, אמריקאי
בפריס, חייל בכחול.

חיפה

— אשה לא נשואה, זוהר בדשא.

העולם הזה 2153

אנה ו הז א בים (תכלת, תל־אביב,
ספרד) — אומנת זרה מוזמנת
לעבוד בביתה של מישפחה
ספרדית. היא צריכה לטפל בבניו של אחד משלושת האחים
שגרים יחד באותו בית, אבל למעשה היא מתמודדת עם
הילדים, עם האחים ועם א ם המישפחה. כל נסיונותיה
להבין א ת המניעים האמיתיים להתנהגותם וליצור הז דהות
כלשהי עימם, נכשלים. בסופו של דבר, היא נופלת
בעצמה קורבן לאווירה העכורה ולהפרעות הסמויות של
המישפחה המהוגנת והמכובדת.
סרט זה, שייצג א ת ספרד בפסטיבל הסרטים של קאן
לפני שש שנים, הוא בעיקרו משל פוליטי. המישפחה היא
תיאור בזעיר״אנפין של ספרד בימי פראנקו, כאשר האם
מייצגת את מעמסת המוסר, המסורת, וה מינה מם שהפ ריעו
לספרדים להתקדם, ואילו כל אחד משלושת הבניק
מייצג רובד אחר של העם: אחד הוא מיליטריסט שמתקשט
במדים, שבהם הוא מנסה לחפות על מיגבלותיו, השני
הוא קנאי דתי, שמחפש באמונה א ת המיפלט מהתמודדות
עם עצמו. השלישי, הוא הרגיש והאינטליגנטי לכאורה,
אבל למעשה, הוא נמושה, שאינו מסוגל לעמוד על שלו,
חסר חוט שידרה ועקרונות. הוא אינו מסוגל אלא ללכת
עם הזרם, כדי שלא יאונה לו כל רע.
אם בתחילת הסרט עוד אפשר לקבל א ת הסיפור של
קרלוס סאורה ורפאל אזקונה, שחברו גם את ״קריאת
העורב״ גם כמעשה בבני-אדם ממש, הרי ככל שמתקדמת
העלילה מתגבר המשל על הנמשל, עד שבסופו של דבר
ברור כי מדובר באלגוריה בלבד. סאורה הדגיש את הדבר
גם בבימוי. סצינות הטירוף הדתי, האוחז בפרננדו פרנן

צ׳ פ לין ופתן — גו מז: לאמכובדת
גומז, יכולות להזכיר את הסאטירה הצוננת האנטי-כנסיי-
תית של בוניואל, בתחילת הסרט, אך לקראת הסוף זה
כבר נראה כמו מינשר פוליטי מובהק, שאיבד את ממדיו
האנושיים.
ג׳רלדין צ׳אפלין, בת זוגו של סאורה בחיים הפרטיים,
מדגישה קצת יותר מדי את הקורבן שבדמותה, על חשבון
הצדדים האחרים שבה, ובכך משתלבת בנטייה הכללית
של הסרט — הוקעת הפראנקיזם בצורה מחוכמת. ב״1972
היה בעצם המעשה, משום העזה שהעניקה לסרט הילה,
שדעכה במיקצת בעיקבות השינויים הפוליטיים בעולם.
ממועוקף בצמרת
מאהב כיס (מקסים, תל״אביב,
צרפת) — לצרפתים יש חיבה מיוחדת
לסיפורי אהבה בין גברים
צעירים מאד לנשים מבוגרות ומנוסות מהם. דוגמא קלא סית
לכך יכול לשמש סיפורה של קולט החיטה בצמיחתה
שהוסרט או אופנתי יותר, השעור הפרטי.
במה טמון ק ס מו של סיפור כזה, לא קשה לנחש. לגבי
הצעיר, זה השעור הראשון ברזי המין, עם כל ה מיקסמים
הקשורים בכך. לגבי הנשים ,״זו הזדמנות להרגיש בבשר
מוצק ובעור חלק, בבטן שטרם תפחה ובשרידים שטרם
רפו״.
זה בערך מה שמושך את האשה הבשלה, מימטי פאר־מר,
שהיא בעצם יצאנית צמרת, לפאסקל סליה, תלמיד תי כון
ביישן וממושקף. כרגיל במקרים כאלה, הנער לוקח
את הפרשה יותר מדי ברצינות, האשה יודעת לשמור על
שיווי המשקל ולחתוך ברגע הנכון, עם כל הצער שהדבר
גורם לה. ועוד, כרגיל, חורי הנער מודאגים מן הטירוף
שאוחז בו, האם קצת יותר, האב קצת פחות, מפני שהוא
ומאחר שסצינות ההתעלסות נועזות דיין, ומתרחשות
מבין לרוח בנו. וכרגיל, הלחצים החברתיים מבחוץ הם
ששמים קץ לסיפור היפה.
בכך למעשה נעוצה הבעייה העיקרית בסרט זה. יותר
מדי דברים מתרחשים כרגיל, והשינויים המהותיים ביותר,
הם למעשה בתיפאורה של דירת הגברת, שמצויידת בכל
חשיכלולים האחרונים המקלים על עבודתה. מלבד זאת,
אפשר למצוא הדים של השיעור הפרטי (במקום מכונית
לאמבורגיני של האשה באותו הסרט, יש כאן יגואר) ,של

מל אביב
רוקמת התחרה (מחיאט,
צרפת־שווייץ) ספרית קטנה מתאהבת ב סטודנט
למדעי-הרווז, אך אינה יכולה לג שר
על פני הפער החברתי המפריד ביני הם
ועל הבדלי ההשכלה והמעמד. סרט
רגיש ומפוכח עם מישחק מעולה של
איזבל הופר.

רצח עד הנילוס

( שחף,

אנגליה) תעלומת רצח של אגאתה כריסטי
עם הרבה כוכבים ובליווי נופי הנילוס.
סרט נוצץ ועשיר, שבו מגלם פיטר יום־
טינוב גירסה עסיסית במיוחד של הבלש
הרקול פוארו.
*ן*!* דירה לשניים (סטודיו, אר־צות־הברית)
שחקן שאפתן ורקדנית מוב טלת,
מטופלת בבת חדת־לשון, נאלצים

פארמר וסלי ה: ל ח תו ךברגעהגנון
הטלפון הוורוד (גם כאן מתאהב אחד הקליינטים בספקית
התענוגות) ,של אסקי מו לימון ודומיו (בהווי בית-הספר
התיכון, כולל סצנת נערים בתחתונים) .בקיצור, אפשר
לבלות חלקים נכבדים מן הסרט בזכרונות נוגים.
אבל, העבודה כאן היא ציבעונית ונוצצת, וכמה שחקני
מישנה כמו אנדראה פראול, המוזה הדשנה מהזלילה
הגדולה, ומדלין רובינסון, מוסיפים ממד של אמינות
ומאחר שסצינות ההתעלסות נועזות דיין, ומתרחשות
בסביבה אופנתית די הצורך זה יכול להיות אפילו להיט
קופה.

לחלק דירה קטנה סניו־יורק. דיאלוגים
מחוכמים של ניל סיימון ומישחק חביב
של מארשד, מייסון וריצ׳רד דרייפום.
* +ילדה יפה (סינמה ,2ארצות־הברית)
שיחזור של איזור האורות האדו מים
בניו־אורלינס שלפני מילחמת־העולם
הראשונה, בסרט יפה להפליא מבחינה
חזותית, שבו מנסה הבמאי לואי מאל
להראות עולם שבו כל מוסכמות החטא
והעונש עומדים על ראשם.
אשה לא נשואה (פאר, אר־צות־הברית)
סרט מלא חום והסנה למין
האנושי ובעיקר למין הנשי. אשה נשואה
מגלה אחרי 17 שנות נישואין כי האושר
והשאננות הם ממנה והלאה ועליה להתחיל
לבנות עצמה כאדם עצמאי. השחקנית
ג׳יל קלייברג נעזרת באלן בייטס, ויחד

יוצרים את אחד הזוגות המשכנעים של
השנה בקולנוע.

ירושליס
אמריקאי כפרים (סינמה
,2אוצות־הברית) חוויותיו של צייר אמ ריקאי
בפריס. מן הסרטים המוסיקליים
המשובחים ביותר. מוסיקה של גרשווין,
בימוי של וינסנט מינלי, ריקודים של ג׳ין
קלי.

חיפה
זוהר כדשא (אורדן, ארצות־הברית)
אהבה מול דעות קדומות והבדלי
מעמדות בסרט של איליה קאזאן, שסיפק
את התפקיד הטוב ביותר לנטאלי ווד
וגילה את ווארן בייטי.

לחסוך עבודה
במישפחה אחת

כפולה

מהיום והלאה, כשאני כותבת ומספרת
לכם על מגדי־רייס־דייווים־שאולי־לה־פאוור,
אני כותבת רק מה שאני
שומעת מאנשים קרובים, הסובבים אותה,
ושלהם היא מספרת את האמת. כי אחרי
התרגיל שהיא עשתה לי עם נישואי-לא-
נישואיה כן־נישואיה וכן הלאה, קשה לדעת
איך להתייחס לדבריה.
הסיפור שהיא משמיעה הפעם, גם הוא
מעדות־שמיעה, אבל תאמינו לי, המקור
מהימן. מנדי פלוס־שלוש־שמות־מישפחה,
תודה לאל, עוזבת אותנו שוב, לא כדי
להתגרש, חם־וחלילה, הפעם היא נוסעת
לה כדי לקנות בית בלונדון וכדי לחתום
לרבנ1ת מזמן־מזמן בישרתי לכם על נישואיו
של ג׳וקי ארקין לאחת מתלמידותיה
ככר לי. כבר אז סיפרתי לכם שג׳וקי
יכול להיות אביה של הנערה. בקיצור,
אז אמר לי ג׳וקי ״אנחנו מתחתנים !״
נו, אז אמרתי ,״שיהיה לכם מזל־טוב״,
ומייד רצתי לספר לכם על־כך. אבל ראו
זה פלא שני אלה כלל לא נישאו. הם רק
עברו לחיות ביחד והשאירו את עניין
הרבנים לאחרים. כך שהיום, כשבא אלי
ג׳וקי ואמר ״אנחנו מתגרשים!״ כבר לא
התרגשתי. פשוט ידעתי ששוב הם חסכו
לרבנות עבודה כפולה.
ובכן, בברלי ארזה את מטלטליה ובג דיה
והוחזרה על־ידי ג׳וקי הישר להוריה,
שם אפשר למצאה עוד היום.

מע שה
מיקרה זה קרה גם קרה, ולא מזמן, ושוב
הא מופיע לפניכם באנונימיותו.
הבחורה, במיקצועה מוכרת בבוטיקים,
מלצרית במועדוני־צמרת, ורקדנית פרסט-
קלאס ממש, מתולתלת, דינאמית, עליזה
ומשוחררת, ששום רומנים רציניים עדיין
לא נדבקו לשמה.

ג׳וקי ובכרדי
לא זה ולא זה
ובכן, בחורה זו אוהבת־תכשיטים מוש בעת,
ובייחוד כל מה שמשובץ ביהלומים
מוציא אותה מדעתה.
את חולשתה גילה מחזר אחד, שרצה
אותה חזק מאד, והיא, שהיתה אדישה
אליו לאורך כל הדרך המייגעת של חיזו ריו,
עיצבה אותו כהוגן.
ישב וחשב והגיע, בעזרת חבר, לשיא
התיחכום האפשרי. בא אליה יום אחד,
הראה לה יהלום בגודל של קאראט ורבע,
ואמר לה :״שימעי, חביבתי, תמורת פעם
אחת להיות איתך במיטה אני מוכן לתת
לך את היהלום המתנה!״
לקחה המתולתלת את היהלום לידיה,
הסתכלה בו עד שיצאו לה העיניים, אמרה

״כן״ וקיבלה את היהלום.
קם לו הגבר שבע־רצון, ורק בדרכם
הביתה, מצא לנכון להגיד לה, שהיהלום
אינו אלא זכוכית פשוטה, ובמקום ערכו
הקודם, שהיה 10,000 דולר, הרי עכשיו
שוויו אינו עולה על 25 לירות.
הבחורה נכנסה לשוק רציני, קיללה כהו גן,
אבל דבר לא יכול היה למחוק את
חיוכו מלא־הסיפוק של הגבר הקרח.
מוסר־ההשכל: לא כל מה שנוצץ הוא
יהלום.
או, באופן אלטרנטיבי: אל תהיי טמב לית,
לכי ליהלומן מוסמך ומסרי את האבן
לבדיקה.
לפני.

מנדי וז׳אן־שארל
שם ועוד שם ועוד שם ועוד שם

מסיבת־הפתעה נוחתות על הבנאדם כמו
מהשמיים, ועושות לו טוב על הלב. בזאת
אין כל ספק, אלי ישראלי, שדרן־הרדיו
ואיש הג׳ינגלים, נכנס גם הוא לחוגגי ימי־ההולדת
בהפתעה.
מעשה שהיה, החל כשב תי ה אשתו,
מדוגמניות־הצמרת בארץ, קמה ואמרה ל־כמה
מחברותיה: מה עושים, לאלי יש
יום־הולדת, איך נחגוג את העניין? בת־חילה
התכוונה להזמין כמה חברים קרובים-
הביתה לערב חמים ונעים.
אבל מערב־חמים־ונעים וממיספר מצומ־צם
של חברים התעלתה על עצמה. ובסוף
אירגנה ממש מישתד, כיד המלך, וכאן
בעצם מתחיל הסיפור.
ניגשה בתיה למנהל מלון גדול, ושאלה
אותו כמה יעלה לה לשכור את הדיסקוטק
שלו לערב־אחד. הסתכל עליה ההוא ושאל
מה הסיבה, ואז הסבירה לו בתיה שהיא
רוצה לעשות לאלי שלה מסיבת יום־הו־לדת
ה־ 30 לחייו ולחיי מדינת־ישראל.
ישב האיש וחשב, ומאחר שהוא חבר
טוב וקרוב של הזוג הישראלי, אמר ש המתנה
הטובה ביותר שיוכל לתת לאלי
יהיה המקום לחגוג בו, וכך החלה החגיגה.
המלון הכין מישתה כיד המלך, בתיה
מצידה היתר. ממונה על ההזמנות, ותאמינו
לי שהיא עשתה עבודה טובה מאד, כי שם
היו רק יפים ויפות וידועים וידועות ומייד
אכנס לרשימה הארוכה של מי היה עם מי.
אבל קודם ברצוני לספר לכם על אלי
שבא ליום־ההולדת שלו עצמו בלי שבכלל
ידע לאן הם הולכים. בתיה אמרה לו, בוא
נצא הערב, ונלך למלון, יהיו שם כמה
חברים שאיתם קבעתי להיפגש הערב. והוא,
בלי להתווכח, התרחץ, התלבש ובא אחריה,
נסו לתאר לעצמכם איזו חגיגה נפלה על
ראשו, כשכל חבריו קיבלו אותו במחיאות-
כפיים, איחולים ומתנות, המשקה נשפך
כמו מים, ובהתאם עלה מצב־הרוח, ואנשים
שכחו שיש להם בית, ושבבוקר צריכים
לקום לעמדה.
מי היה שם? אז זוהי רשימה ארוכה.
היתד, שם הדוגמנית תמי כ ן ־עמי,
כשלצידה מקפץ על רחבת־הריקודים או.ל־

על חוזה לשישה חודשים, להופיע שם
בהצגה. מה בדיוק יהיה תפקידה בהצגה,
ואת שמה של זו, לא ידעו לספר לי, אבל
מה זה בעצם משנה?
בקיצור, בעלר״ ז׳אן־שארל, מנהל ל-
בעלה־לשעבר רפי שאולי את המיסעדה
שלו תל־אביב הקטנה. נראה ששם במיש־פחה
כולם מסתדרים עם כולם לא־רע.

3081813

אהבה עזה

ידן 1

מזהב

:תיה ואלי ישראלי
כולם עם כולם
האם
סי פרי. לשאלתי מה העניינים,
חזרו לחיו תבשלום וביחד, ענתה לי תמי,
כן, הכל בסדר, ואילו אולסי אמר שלא,
ושהכל אותו הדבר, ועדיין אין לו אהבה
בחייו. איחס הגיעה גם שותפתה ש,ל תמי

המלך מת
ח המלך
נו, סוף־סוף קם יורש גם לפליי־בוי
מיספר אחד של הארץ, ז״ל, מי אם לא

פוקה הירש.

החדש, המתהדר בנוצותיו של הישן,
אינו אלא ד״ר קרוד גינזכרג, איל-
מכוניות נזרצדס בארץ, היבואן הבלעדי
והסוכן הראשי.

לדירה, רונית כדון, והיא כמובן היתר,
בת־זוגתו של כוכב־הרכש החד ששל מכבי
תל־אביב בכדורסל, מק-ראקן יפה התואר.
כן, היו עוד. אבל מה לעשות, הדף
המיסכן הזה צר מלהכילם.
מה צריך יותר מזה? שערות לבנות
וכסופות? אז גם אלה יש לו בשפע —
רעמה שאפילו ילדון בתיכון לא היה
מתבייש בה. ומה גם שהבנאדם היה ממקו רביו
וחבריו של פוקד, בכבודו ובעצמו.
הד״ר הגיע לו עבור לימודי־הכלכלה,
ובקיצור האיש מאורגן לא רע, הוא אלמן
חופשי, אב לבת, דיילת נחמדה, ואחרי
כל זה מותר לי לספר לכם שהוא מכתיר
את עצמו בתור המלך פוקד, הירש השקט.
הוא גר בדירת־גג ברחוב נס־ציונה בתל-
אביב, ומשם מנהל לעצמו את המערכה
שלו עשרים וארבע שעות ביממה.

כולם באים אלי בטענות, שכל הסיפו רים
שלי הם סיפורים טובים על אנשים
יפים, כולם נחמדים וכולם כישרוניים.
אז מה לעשות, אני רואה אותם בצורה
כזאת, אבל מה שנכון־נכון, לפעמים יש
גם סיפורים של לא כל-כך יפים, נחמדים
וטובים.
הפעם, ברצוני לספר לכם על בחורה
בשם ג׳אנה קימחי, הנשואה ליעקב
קימחי, שהוא יבואן של מנורות, חתיך
שהסתדר טוב בחיים.
אז אצל הזוג קימחי הכל היה בסדר.
ג׳אנה, עוסקת במלאכת כפיים, עושה עבו-
דות־יד שונות ומתמחה בסריגים. אבל
אחרי תקופה מסויימת של טוב הגיעה
תקופה ארוכה של לא-כל-כך־טוב. ג׳אנה
מצאה לה אהבה חדשה, בדמותו של חתיך
בלונדי ששמו פטיב לוינשטיין, וגם
הוא אינו זקוק לנדבות. הוא בעל האע־טקרמרקט.
בקיצור אלה אהבו זמן רב
ונכבד, לא עשו חשבון לאף אחד, וגם
לא לבעל השחרחר, יעקב. עד שזה התרגז,
וכיום השניים נמצאים בהליכי גירושין.
אבל אפילו לפני שאלה נגמרו, כבר
נראה שג׳אנה ויתרה על סכומים רציניים
מאד של זוזים, מה שמוכיח שאהבה עזה
מזהב.

ת מר
ל בי תסלע
אחד הזוגות המקסימים ביותר בארץ
הרחיב לאחרונה את המעגל המישפחתי.
הפרופסור ׳מיכאל סלע, נשיא מכון
וייצמן ומדען בעל שם עולמי, הכיר את
אשתול שרה (לשעבר רמו]) בעת סעו-
דת־צהריים בחוותם של ארילן, ולילי
שדון. אומרים שפגישה זו, שהובילה ישר
לחתונה, היתה הדבר הטוב ביותר שצמח
אי־פעם בחווה זו.
האהבה בין האלמן והגדושה ליבלבה
ממבט רא^זון, כמו אצל זוג בני , 16 ומ אותו
רגע הם אחד הזוגות הצמודים ביו תר
בארץ. קבלות־הפנים של שרה סלע
בבית הנשיא במכון הפכו שם־דבר, וה פרופסור
מאושר ופורה כפי שלא היה
מימיו.
החודש נולדה לזוג בת, בניתוח קיסרי.
האב, שהוא כבר סבא, והאם, שיש לה
בן בן , 11 אומרים כי עכשיו ״מתחיל הכל
מחדש״.

טוו
והח תי ך
תנחשו איפה ביליתי בשבת י נכון, כר גיל
באילת, עברו כבר כמה שבועות, ש בהם
לא ראיתי את ההרים היפים והקר-
חים, והרגשתי צורך עז להשתלב בנוף
הפראי הזה שוב. וכמו שאומר המישפט,
כשיש רצון יש יכולת, וכך מצאתי את
עצמי באילת, אחרי נסיעה מהירה ומהנה.
ועל מי נפלתי מייד עם הגיעי למקום —
נכון, טוני קורטיס. מי אם לא הו אי

אולי היו עוד מסיבות שבהן לא ביקרתי
איל אחרי זו, שבה ביקרתי, תאמינו לי,
חוץ מאשר ללכת׳מייד לישון, לא יכולתי
לעשות דבר. מזמן כבר לא התעייפתי כל-
כך, או אולי, יותר נכון לומר שהוכיתי
בהלם.
ובכן, המסיבה נערכה בביתה החדש של
התכשיטאית היפואית. רחל גרא, וכדאי
לצייר לכם את הבית. זהו ארמון מיניא טורי,
ברחוב עתיק ביפו החדשה והממוס־חרת.
רהיטים עדיין אין בו, אבל במקום
הרהיטים, התמונות, השטיחים, המנורות
וכל מה שיש בדרך־כלל בבית, היו אנ שים.
לזוז שם היה קשה מאד, ומרוב רעש,
גם את המוסיקה אי אפשר היה לשמוע.
אחרי שעמדתי במקום אהד כמו פסל, יו תר
מחצי שעה, הרגשתי שאני נעה עם
הזרם לכיוון רחבת הריקודים, ואז בא
הרגע, שבו קיבלתי את השוק הראשון.
על הרחבה התנועעו זוגות בריקודי סלו
צמודים, אבל לא זוגות כמו שאתם בוודאי
רגילים לראות במסיבות, במועדוני־לילה,
או בדיסקוטקים. הזוגות שם היו שונים ;
גברים מבוגרים רקדו עם גברברים צעי״
רים, צעירים מאופרים באיפור-עיניים בו לט
רקדו עם גברים בעלי מראה יותר
רציני. בקיצור, שם מין מצא את מינו.
גם נשים רקדו שם על הרחבה, עם נשים,
צעירות עם מבוגרות יותר, מצועצעות
עם כאלה הלבושות מכנסיים, בעלות מר אה
גברי. איש לא עשה חשבון למי שרו אה
איך ומה. החגיגה ההמונית נסחפה
במעגל הריקודים שעות אחדות, וחוץ
מרחל גרא, בעלת הבית, שרקדה עם בלגי
מתולתל ומאופר, כשנוצר, מעטרת את
ראשה, לא ראיתי זוגות מעורבים אחרים.
התקהלות כזאת מעולם לא היתה בארץ,
או שאני פשוט לא ראיתי.
המסיבה התקיימה לרגל ימי ההולדת

שחנה בלי לחץ

טוני קרטיס
יחד, בחדר אחד
הבחור מסתובב באילת כבביתו. מייד
נדלקו אצלי אורות הרכילות, ונדבקתי
לשחקן הוותיק במשך השבת, לראות מה
מריץ אותו ואיה וכמה שאני התפלאתי,
!יה לא ייאמן, אז שבו, רבותי, כשתקראו
מה עושה טוני זה בארץ־הקודש.
אבל קודם כל, מה הוא לא עושה? הוא
לא מחפש חתיכות. מוזר, אני מודה, אבל
עובדה, הן לא מעניינות אותו, ורק מפעם
לפעם, כדי לצאת ידי חובה, הוא מפנה
את הראש לעבר איזה ביקיני קטנטן, מס פר
בדיחה, ממצמץ בעיניים, ובזה נגמר
העניין.
הבן־אדם המפורסם שוכן לו, אחר
כבוד, במלון אילתי. לבחור יש חבר, ש בא
איתו במיוחד מאמריקה. לבחור קור אים
ג׳ ץ והוא חתיך קנדי גבוה, בלונדי,
וגברי. השניים לא נפרדים לרגע. הם מבו־

בסוף לא תהיה ברירה, ואני אסיים את
חיי בקן הקוקיה שעל דרך פתח־תיקווה,
כי מי שחי חיים של כל־כך הרבה אנשים
מתבלבל בסוף, כולם אוהבים ואחר־כך
פיתאום שונאים, מתחתנים ולבסוף מתגר שים,
אומרים די ופיתאום עוד פעם, וכך
הלאה. אולי הם נהנים לבלבל אותי ואת כם.
או, שהם פשוט לא יודעים מה הם
באמת רוצים בחיים.
ובכן, שוב יש לי בשבילכם סיפור על
זוג, שחזרו וניפרדו כמה פעמים וכל פעם
מחדש הצליחו להפתיע אותי. כוונתי ה פעם
ל שיטיעץ לוין, איש־ד,עסקים, ול אישתו
לשעבר ואהובתו היום, בת־הנעו־רים
שדלנה מארש, מי שהיתה בעבר
אישתו של איש־הרדיו ע,מק, פרי.
אתם בוודאי זוכרים כיצד קיבלו את
הגט שלהם תוך פחות מ־ 24 שעות, אחרי
שהחליטו סופית שאינם יכולים להמשיך
לחיות יחדיו. אז נסעה שרונה להוריה
בגרמניה, שם ניהל אביה את סניף אל עד,
ושם לא עירינו, חלתה שרונה, ומי אם
לא שימעון המסור טס לבקרה והביאה
חזרה לביתו ולתוך זרועותיו, כאילו לא
קרה דבר. עד שכן קרה שם משהו, ושוב
דדים משאר אנשי צוות־ההסרטה של ה סרט
סחיט סחי, ומתגוררים באותו החדר.
כל אנשי אילת ממשיכים לחיות תחת הש פעת
הכוכבים שהגיעו ממרחקים, לדבר
בהם, לחפש אותם ולראותם בעיר־הסר־טים
החדשה, שנבנתה במייוחד לצורך
הסרטת סרט זה באמצע ביקעת־הירח,
הרחק בין החולות.
גם השחקנית החיננית פאלי קלדמן
(האחות הסקסית מהסרט מאש) משתתפת
בסרט, אבל היא אינה מעוררת רעש, ואי נה
קשורה ברכילות ובבעיות. כשמגיעה
שעת־הערב, מסתגרת לה זו בחדרה, מת קשרת
מדי ערב ללוס־אנג׳לס, לבית־ספר
לנערות, מדברת עם בתה בת ה־ , 15 אומ רת
לילה טוב לעקבה, לכוכבי אילת ה יפים
ואינה נראית עוד עד למחרת בבוקר.

רחל גרא וידיד כמסיבה
יחד, בצורות שונות
של שני אנשים. הראשון בחור צעיר ו יפה
בשם עמית לוינ פון, שהוא גם צלם
וגם אסטרולוג, שחזר לא מכבר מטיול
בחו״ל, והידוע בעיר כנחמד רציני וש קול;
השנייה היא חגה עדן, הידועה
בארץ בשל השתייכותה לחוגי הבוהמה
והאמנות. חנה, שהיא בתו של מסינגר,
הצייר בן ה־ ,83 היתר, בזמנו שחקנית ב הוליבוד
וגם שמעתי שהיתר, נשואה בעבר

לאמריקאי שממנו קיבלה גט, חנה, המת עסקת
במכירת תמונותיו של אביה, חיה
לה בדד בדירת־רווקות, נראית מצויץ וב נד,נית
מחייה.
ובכן, אהר-י שהזרם הדף אותי לדלת,
מצאתי את עצמי בחוץ, נושמת הריהאוויר נקי וצח ואומרת ברוך שפטרנו,
החום במסיבה היה כבד מנשוא והלם ה חידוש
שנפל עלי הוא גם היד, קשה.

נזבח אינני שוכרו
יש אנשים החיים מאה שנים ולא קורה
להם כלום. לעומתם יש כאלה, שהכל קו רה
להם. לסוג השני שייכת ההל טימוד
הציירת הבלונדית הגבוהה. טימור, שעש תה
שמונים יום מסביב לעולם, אספה לה
מעריצים בכל מקום ופיזרה הבטחות, ו הנה
ממש בימים אלה הגיע אליה לני
ויוליאמס, המעריץ מאוסטרליה, שהוא
לא סתם אחד, כי אם, לדבריה, מיליונר
אמיתי, בעל כוונות רציניות, והצעת־נשו־אין
ממש בתוך השרוול.
רחל קצת התבלבלה, כי לפלרטט זה
בסדר אצלה, אבל לנישואין יש לה נוגד נים
חזקים, והיא עדיין לא מוכנה. בינ תיים,
היא מרגישה טוב מאד בדירת הגג
הקטנה שלה, שאין בה מקום ל שניים, מה
עוד שעכשיו קנתה לעצמה אפילו מכונית,
ובשבילה זה בהחלט לא הזמן המתאים
לחתונות ולקשרים רומנטיים חזקים.
אז מה עושים י בשלב ראשון היא הציעה
למיליונר שלה להתאכסן בהילטון ולהצ טרף
אליו שם לכמה ימים של החלטות
נסעה שרונה והפעם לאמריקה ללמוד
מישחק בניו־יורק, אבל לא מצאה בית־ספר
מתאים. ושוב חזרה לביקור. תנחשו
איפה היתה, נכון, אצל בעלה לשעבר,
שימעון, אבל רק לשבועיים ימים של בי-
קור־מולדת, ושוב חזרה לנכר. עד ששוב...
הרי כבר נמאס לחזור על זה. וכיום
היא שוכנת קבע בביתו רב־התיפארת של
שימעון בכפר־שמריהו. לדבריה, זה כבר
לא זמן למישחקים.
לשאלתי אם הם מתכוונים להיכנס ל חופה
מחדש, ענתה שרונה שלא, נשואין
מכניסים אנשים ללחץ, ואם מתחתנים אז
זה בשביל להביא ילדים לעולם, כיוון שלה
ולשימעון אין עדיין מטרות כאלה באו פק,
אין שום סיבה להיכנס ללחצים.
אז בשבת האחרונה ראיתי אותה מבלה
עם חבר חדש, ולידה בילה שימעון עם
חברה חדשה, ואף אחד לא היה בלחץ.

ובילויים. כך הגיעה טימור, מלווה על־ידי
הכלב הפרטי שלה, שהוא דוברמן ענקי
ומפחיד העונה (אם בכלל) לשם סב־ייל,
ומאותו הרגע התחילו הבעיות. בהילטון !
אין סידורי לינה לדוברמנים, והכלב ה־מיסכן
נאלץ לבלות את לילו, כשהוא סגור
במכונית בחניון של המלון, אבל לא אחד
כמו ספוייל יוותר בקלות. נביחותיו הר עידו
את המלון והזיזו את עמודי החניון,
ורחל נאלצה לוותר על הילטון ובילוי לי לה
בחברת המיליונר, לטובת הכלב. היא
חזרה כלעומת שבאה לדירתה, שם ספוייל
מאושר וטוב־לב, ולעומתה חזר האוסטרלי
לאוסטרליה, ללא שינוי במצבו המישפחתי.
רחל נשארה בדירתה חוגגת עם כלבה את
חיי הרווקות.

רחל טימור
יחד, וגם כלב