גליון 2155 מתאריך 20 בדצמבר 1978

השגריר הפצוע הועבר לביירות המערבית, האיזור
המוסלמי שבשליטת אש״ף.
מישפחת שמעון חששה שמא יביא הדבר לתגמול
סעודי מוחץ נגד הנוצרים, ועל כן הלך דני שמעון
לבקר את השגריר. כשנודע לתושבי השכונה כי
שמעון־הבן נמצא שם, התקבצו אלפים סביב המקום,
הטילו עליו מצור וביקשו לערוך בו לינץ/
עראפאת הוזעק למקום, ועלה בידו להציל את בן
אויבו השנוא.

א ר לי ך ושרון
ת 1ג 1 1ן י

עם מיפלגת העבודה, נפלה כשזכתה רק ב־ 13 קולות,
לעומת 25 הקולות שבהם זכתה הצעתה של חייקה
גרוסמן להמליץ על פירוק מיידי של המערך.

למרות זאת, אין בימעט בד סיכוי שהמלצת
המזכירות תאומץ ותתקבל בוועידת מפ״ם.
בוועידה עשויים מאיר תלמי ויעקב חזן,
לרכז רוב מכריע בעד המשך השותפות
כמערך. כך שלמעשה החלטת המזכירות
משוללת בד: משמעות מעשית.

סקר: עשרהא חוז

מ ש חקי ״ 3רו גדי

ל ״ חזי ח ה סי רו ב ״

האמ רי ק אי ׳13311

כין שר־האוצר שימחה ארליך לבין שר־החקלאות
אריאל שרץ לא מתקיימים יחסי
דיבור זה קרוב לחודש ימים.

תוכניו תהרכש

הסיבה ל״ברוגז״ בין השניים הם האשמותיו של
ארליך, כי שרון מזניח את ענייני מישרד־החקלאות
ועוסק רק בנושאים הקשורים להתיישבות. ארליך
האשים את שרון ישירות באחריות לעליית מחירי
הירקות והפירות בחודש האחרון בכיס/״ס^
גם סגנו של ארליך, יחזקאל פלומין, תקף באחרונה
את שרון ואת מינהל מקרקעי ישראל, שאריק הוא
השר המופקד עליו. בנושא אי שיחרור שטחים
חקלאיים לבנייה ציבורית. שרון האשים את ארליך,
בכך שאינו נעזר כלל בוועדת השרים לענייני
כלכלה, ומשתמש בה רק כבחותמת גומי.

סקר שנער כאחרונה על־פי הזמנת פלג
סיעת לעם, שבראשותו של יגאל הודכיץ,
העלה בי אם היו הבחירות לכנסת
נערכות היום, היתה ״חזית הסירוב״
הישראלית עשויה לזכות בכעשרה אחוז
מכלל קולות הבוחרים.

נראה, כי הסנקציה הראשונה שבה ינקוט המימשל
האמריקאי כלפי ממשלת ישראל, על מה שנראה
בעיניו כ״הכשלת הסכם השלום״ ,תהיה עיכוב
הדיונים על תוכניות הרכש של ישראל לטווח ארוך,
הניכללים במיסגרת התוכנית ״מטמון ג ״ /עד
כה נמנעו האמריקאים מלדון על פרטי תוכנית הרכש
בטענה, כי אפשר יהיה לדון על צרכי החימוש
וההגנה של ישראל רק אחרי שייחתם הסכם השלום.

עתה עלולה דחיית הדיונים לגרום
היווצרות פער כין מועדי ההזמנה והאספקה
יטד פרטי הרכש שמבקשת ישראל לרכוש
כארצות־הכרית, גם אם תאושר לבסוף.

הצעה למינו
עו ר־ עלכלבד ׳
בעיקבות הביקורת הקטלנית הכימעט כללית,
הנמתחת בממשלה על שד־האוצר שימחה ארליך.
תועלה באחת מישיבות הממשלה הבאות, הצעה למינוי
שר־על כלכלי שיעסוק בתיאום בין כל המישרדים
הכלכליים, ויהיה ממונה על הכוונת מדיניות הכלכלה
הכללית של הממשלה, ועל שיפור תדמיתה. בשעתו
הועלתה הצעה מעין זו, על־ידי העיתונאי צבי טימור
ביומון עד המשמר והוגדרה אז בפי ארליך כ״ברווז״
עיתונאי.

עתה נראה שההצעה אומצה כידי כמה
שרים מתוך כוונה שלא להשאיר את
המדיניות הכלכלית בלעדית בידי ארליך,
המתואר כפי במה שרים כמי ש״מוליך
את המדינה לאבדון בלכדי״.

וודא פאחה צי לאת

א רי קיתבע
החרפת סילו?
שר־החקלאות אריאל שרון עשוי לתבוע מראש־הממשלה
מנחם בגין, להחליף את המישרד
שבאחריותו למישרד אחר, על רקע הביקורת הציבורית
המתמשכת כלפיו, בפרשת החווה החקלאית שבבעלותו.
עד כה, יותר משנה אחרי מסקנות ועדת אשר,
טרם הצליח אריק למצוא נאמנים שינהלו את
החווה, בעיקר ביגלל עומס החובות בדולארים
הרובץ עליה, לדבריו. גם ההצעה האחרונה שהציע,
על פיה יממן מכספו אחזקת פקיד קבוע מטעם
מבקר־המדינה בחוותו, אינה נראית כעשויה לפתור
את הבעייה.

נראה כי אריק אינו יבול עוד לעמוד בפני
הביקורת עליו כנושא זה, והוא יתבע
מראש־הממשלה להפקיד אותו עד תיק אחר,
כעת שיבצע את הריוארגניזציה המתוכננת
בממשלה.
אולם מאחר שאריק מבקש לקבל תיק כלכלי כלשהו,
נראה שגם אז לא תיפתר הבעייה: שכן, בתוקף
היותו שר כלכלי, הוא יהיה חבר בוועדת השרים
לענייני כלכלה, שהחלטותיה יכולות להשפיע על
עסקיו הפרטיים.

דו׳ שמווון

גולדה ״הצידה״

יאסר עראפאת הציל אישית את חייו שד
דני שמעדן, כנו של מנהיג הימין הנוצרי
כלבנון.

א ה 3גין

הדבר אירע השבוע, אחרי שאנשי המיליציות
הנוצריות פצעו קשה את שגריר סעודיה בלבנון.

״קול ה שלו ״
גמק אה ר
החל מהשבוע, פועלות על גבי גלי
האתר שד המיזרח-התיכון שתי תה־נות־רדיו,
המכנות את עצמן ״קול
השלום״ .בנוסף ל״קול השלום״ של
אייכי נתן החלו שידורי רדיו־קאהיר
בשפה העיכרית מכריזים על עצמם
בעד ״קול השלום מקאהיר״.
אייכי אינו רואה בכך תחרות לתחנתו.
דהיפך. לדבריו, ניסה בעת ביקורו
במצריים לפני שנה לשכנע את מנהלי
תחנת־השידור המצרית, שעימם נפגש
כקאהיר, להסב את שם תחנתם כעיב-
רית ל״קול השלום״ ,עוד לפני שייחתם
הסבם שלום, עד-מנת להפגין את רצונה
של מצריים כשלום. הסכת שם
התחנה באיחור של שנה, נראית לו
כהצלחה אישית שדו.

מותה של גולדה, ערב הענקת פרס נובל לשלום
למנחם בגין באוסלו, חסך מראש־הממשלה ביקורת
נוקבת וחריפה ביותר, באורח אישי, על הופעתו
והשתתפותו בטכס, ללא נוכחותו של הנשיא
אל־סאדאת. אמצעי התיקשורת האמריקאיים הכינו
מיתקפה כללית חריפה בצורה יוצאת־דופן על הטכס
באוסלו ועל הופעתו של בגין בו.

אודם כד דברי הביקורת נגנזו והועמו
נובח המקום הרב שהקדישו אמצעי־התיקשורת
האמריקאיים לסיקור מותה
והלווייתה של גולדה. התחושה הכללית
כקרב מנהיגי יהדות ארצות-הכרית היתה :
״גולדה, הצילה׳ את בגין״.

כי שלון לחרמי
במז כי רו ת מפ״ ם
בניגוד להודעות דוברי מפ״ם, שניסו להציג את
המלצת מזכירות מפ״ם לוועידת המיפלגה הקרובה,
לפרק את המערך עם מיפלגת העבודה, כהישג של
מזכיר מפ״ם מאיר תלמי, היוותה החלטה זו
למעשה כישלון אישי חמור ביותר למזכ״ל. הצעתו
של תלמי, שנתמכה גם על־ידי מאיר יערי ונתן
פלד, לפיה יוחלף המערך ב״ברית״ זכתה רק ב־16
קולות, ואילו הצעת חזן להעמיק את השותפות

הכוונה היא לרשימה, שבה יהיו מיוצגים כל מתנגדי
הסכמי השלום והנסיגה מסיני, החל בהורביץ עצמו,
דרך גאולה כהן וכלה במתנגדי הסכם השלום במערך.
על־פי מסקנות סקר זה, היו רוב קולות מתנגדי
מדיניות השלום של הממשלה, באים מקרב מצביעי
הליכוד והמפד״ל.

נייי*•ח—מי הבן ־ אברהס
פו רשמהר דיו
ש! יוץ הספורט הוותיק ביותר של
אד, נחמיה בן־אברהם, עומד לפט משידורי-ישראל, אחרי שירדת
כ• 37 שנים ברדיו, שהחל עוד
.חנת הרדיו המנדטורית. כמשך
,ים רכות היה נחמיה בן־אכרהם
רן אגדי, שריתק אליו רכבות מארם
בתיאורים החיים והנדהכים
8ל אירועי הספורט הלאומיים והכינ•
אומיים של ישראל.
יקכות החלטת דשות-השירור, על
אין להעסיק בשידורי־ישראל
נ עובדים שעבודתם ברדיו היא
דתם הבלעדית, נאלץ גן־אברהם
רוש5 .ן*אברהם הוא שותף כבע*
עד עיתון הספורט היומי ״ח:
רט״ והוא גם מעור
מדרי
ט שד ״מעריב״.

ה או צרמחפש
מנ הלמחלקתח קי רו ת
במישרד האוצר מחפשים עדיין מועמד לתפקיד
מנהל מחלקת החקירות של מם־הכנסה. התפקיד
התפנה לפני כחודש, עת הודיע נציב מס־הכנסה דב
נייגר לזבולון הנדלר שכיהן בתפקיד, כי הוא מבקשו
להתפטר.

סגן שר־האוצר יחזקאל פדומין, הציע את
מישרת מנהל מחלקת החקירות לסגן נצי
מס״הבנסה, אברהם צרפתי, שכיהן כתפקיד
כמשך שש שנים עד שנת ,15(75 אולם
צרפתי ממאן לקבל עדיו את התפקיד המוצע.

פור צי יהודים
ב ר צו ע ת עז ה
תפיסתו של אזרח ישראלי, עולה חדש מגרוזיה,
בעת נסיון פריצה לחנותו של צורף זהב בשוק
הזהב של עזה, עשויה לגרום תפנית בחקירת
המישטרה, לגבי מעשי פשיעה והתפרצויות שנערכו
בתקופה האחרונה ברצועת עזה. עה כה התרכזה
המישטרד, המקומית בחקירותיה רק בקרב עבריינים
מתושבי הרצועה עצמה.

עתה הסתבר, בי הרצועה הפכה באחרונה
ליעד לפושעים מתושבי ישראל, ביהוד
מאחר שרכים מתושבי הרצועה נוהגים
לאבטח את ערך כספם כרכישת תכשיטי
זהב, שאותם הם שומרים בבתיהם.
נראה, כי אחרי תפיסתו של הפורץ הישראלי
בעזה, תסתעף החקירה לגבי הפשיעה ברצועה,
גם לגבי פורצים ועבריינים ידועים הפועלים בדרום
הארץ, במייוחד באשקלון ובאשדוד.

• 1150 אטמ 2״ 0ק 140310
• 18 וואט8 .14.5.
• פט*פ1ו אוטומט• טם ואש מגזטיונזחטהלום
י ט״פ־קסטות * 0008
• זזגרמקולים 750־ 8 8

• 50 וואט £8או 0ק 140810
• 18 וואט 8.14.5.
• פטיפון אוטומט• טם ראש מגזט•
• ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 88-37

• 50 וואט 10510 804! £8״!
• 15 וואט 8.14.5.
• פטיפון אוטומטי
• ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 58-420

• 30 וואט 140810 804! £8
• 10 וואט 8 5 .
• פטיפון אוטומטי
• ט״פ קסטות
• זוג רמקולים 55-27

י 8ו117ט נודויק/וגאד ט-ו*1

העולם הזה 2155

החברה מכבלים של מוסר מייושן וכלה ב חיוב
הפיתרון הפלסטיני — היו רק בי טויים
לגישה, שגולדה שללה אותה מן
היסוד.

״לעלות על
הבאריקאדות״

״העולם !הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת וחכדנהלח:
תל־אביב, רחוב גורדץ ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולספרם״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״ם, תל*
אביב, רה׳ בן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״מ י גלופות: גמקוגרפיח
כספי״ כע״ס. העורך הראשי: אודי אבנרי י העדרך: אלי תבור י עודד
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש חמינחלח :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם חזה כע״בג

יחסה של גולדה מאיר להעולס הזה
ניתן להגדרה פשוטה: היא שנאה אותו.
במרוצת השנים, נפגשו דרכינו פעמים
לאין־ספור. שבועון זד. התייחס אליה תמיד
בהתאם לעניין — לעיתים תמך בה, לעי תים
תקף אותה. גולדה, לעומת זאת, הי תד.
עקבית לגמרי: היא התייחסה לשבו עון
בשלילה טוטאלית.
המוזר הוא שמבחינה פוליטית גרידא
היינו לא־פעם בצד אחד של המיתרס.
אחרי הכל, היה זה העולם הזה שהרים,
בשנות ה־ ,׳50 את נס המילחמה נגד קבו צת
״נערי־החצר של בן־גוריון״ .את ה מחיר
ששילמנו עבור מילחמה זו גילה
לאחרונה איסר הראל, מי שהיה אז הממו נה
על שרותי־הביטחון. השרותים שעמדו
לרשותו (ובראשם השב״ב) ניהלו נגדנו אז
מילחמה לחיים־ולמוות, ניסו להדביק לנו
עבירות ביטחוניות ופליליות חמורות,
בילשו אחרינו והתנכלו לנו בכל צורה
אפשרית.
אותם ״נערי החצר״ (משה דיין, שיט־עון
פרם, טדי קולק, אהוד אבריאל, ייגאל
ידין, איסר הראל ועוד) היו אויבים־בנפש
של גולדה ועמיתיה. בשנות כהונתה כשרת־החוץ,
נאלצה לנהל מאחרי הקלעים מאבק
מר נגד שימעון פרס, אז מנכ״ל מישרד־הביטחון
(ולאחר מכן סגן־שר-הביטחון),
שהקים לעצמו מעין מישרד־חוץ פרטי,
שפעל מאחרי הגב של גולדה ונגדה. בין
העולם הזה ופרם היתר. נטושה אז מערכה
מרה וממושכת, ולכאורה היתה גולדה צרי כה
להיות מרוצה מכך. כך גיליתי אני,
במסע מייוחד לפורטוגל. כי נשק ישראלי
הגיע לצבא הפורטוגלי שלחם באנגולה, בלי
ידיעת מישרד־החוץ.
ב־ 1963 עמדה גולדה בראש הפעולה
לחיסולו הפוליטי של דויד בן־גוריון. ה מניע
העיקרי שלה היה הפחד מפני כוונתו
של בן־גוריון לסלק את הגוורדיה הוותי קה
של מפא״י מן השילטון ולהמליך במקו מה
את נערי-החצר שלו. גולדה לא היתר.
מצליחה מעולם להתגבר על בן־גוריון
ולהדיחו, לולא מילחמתו רבת־השנים של
העולם הזה, שחשף את קיום קבוצת נערי-
החצר, את מעללי בן־גוריון בפרשת־לבון
ואת הסכנות הכרוכות בהמשך המישטר
הבן־גוריוני.
פעם היו דברים אלה יכולים להישמע
כדברי־יוהרה מצידנו. כיום ישנה עדות
מכלי־ראשון: יומנו של משה שרת ודבריו
של איסר הראל, שקבע כי בתקופה ההיא
ראו הוא ואדוניו בהעולם הזה את —
האוייב מיספר 1של המישטר״.
גם לאחר מכן, כאשר פרשו בן־גוריון
ואנשיו ממפא״י והקימו את רפ״י, עמד
שבועון זה בראש הלוחמים נגד המגמות
של קבוצה זו. ואילו מצד מפא״י ניהלה
את אותו המאבק גולדה מאיר.

מדוע היא
שנאה אותנו!
אם ק,

מדוע

שנאה

אותנו גולדה

כל־כך 1
היו לכך, לדעתי, סיבות עמוקות.

כאשר קמה המערכת הנוכחית של העולם
הזה, באפריל , 1950 היא ייצגה מכל
הבחינות את הניגוד המוחלט לעולמה הרו חני
והפוליטי של גולדה מאיר. העולם הזה
ביצע מהפכה בעיתונות הישראלית ויצר
סיגנון עיתונאי חדש, מערבי — בניגוד
למושגיה של גולדה, שרצתה בעיתונות
צייתנית ו״חינוכית״ ,בנוסח הסובייטי.
יותר מזה: העולם הזה השתתף ביצירת
סיגנון־חיים חדש, פתוח, מתקדם, משות-

ניגוד מוחלט זה בא לידי ביטוי
מוחשי כאשר אורי אבנרי וגולדה מאיר
נפגשו פנים־אל-פנים כימעט מדי יום, ב שמונה
שנות כהונתו של אבנרי בכנסת.
פעם נאם אבנרי על נושא כלשהו, לא-
פוליטי, וגולדה הקשיבה. לפתע עצר אבנרי
ואמר :״הייתי רוצה להשיב לחברת-
הכנסת גולדה מאיר ש
יושב־ראש הישיבה הפסיק אותו ואמר:
״אבל הרי חברת־הכנסת מאיר לא אמ רה
דבר!״
השיב אבנרי :״איני עונה לקריאות־ביניים
אלה, אלא להעוויות־ביניים.״
כי גולדה לא היתה מסוגלת מעולם
לשבת בשקט כאשר נאם אבנרי. היא הי-
תה מגיבה בהעוויות של שינאה• ,הת נגדות
וביטול. כאשד הפכה ראש־הממשלה,
והיתה צריכה לסכם דיונים מדיניים, נהגה
לענות תחילה לכל הנואמים מילבד אבנרי,
ואז, בסוף דבריה, היתה מתפנה להמטיר
על אבנרי מטר מייוחד ופרטי של תשובות
מוחצות. בדרך כלל לא היו אלה תגובות
ענייניות, אלא ריגשיות.
לשיא הגיעה כאשר הכריזה בכינוס של
המפד״ל :״אני מוכנה לעלות על הבארי-
קאדות כדי להוציא את אבנרי מן הכנסת!״
הדבר לא מנע מאבנרי להצביע בעד
גולדה, כאשר זה נראה לו כנכון. כך, בהצ־

חיילות צה״ל עוברות על פני קיברה מכוסה הפרחים של גולדה
ביקורת עניינית והוגנת
רר — וגולדה התנגדה לסיגנון זה בכל
רמ״ח אבריה.
היא לא שנאה אותנו ביגלל מאמר זה
או אחר, או ביגלל מעשה זה או אחר, או
ביגלל עמדה פוליטית ז.ו או אחרת —
אף שהתנגדה לכל מאמתינו, מעשינו וגי שתנו
המדינית. היא התנגדה לעצם קיו מנו,
לכל הגישה הישראלית החדשה ש העולם
הזה היא חלוצה ומבטאה.
מאבקינו המסויימים — החל בשיחרור

בעד. על הפסקת־האש באוגוסט , 1970 כאשר
פרש מנחם בגין מן הממשלה, הצביע
אבנרי בעד גולדה ואף נימק זאת בנאום
מפורט. גם נאום זה הרגיז את גולדה.
בכל זאת, מי שיקרא כיום מחדש את
מאמרי העולם הזה על גולדה, שפורסמו
במרוצת הזמן, ימצא שהם היו הוגנים.
גם בשיא כוחה, כאשר בחר אותה העולם
הזה כאשת־השנה, והקדיש לה מאמר ש נמשך
על פני עמודים רבים, נמתחה הבי
קורת
עליה בצורה עניינית והוגנת, הגם
חריפה ונוקבת. לא היססנו לפרסם מאמר
זה מחדש בשבוע שעבר, שלושה ימים
אחרי מותה.
נושא אחר הוא סיקור מצב־בריאותד.
מעל עמודי שבועון זה. האמנו תמיד —
על־פי האסכולה האמריקאית, שגולדה תי עבה
אותה — שהציבור זכאי וחייב לדעת
את האמת המלאה על מצב־בריאותם של
מנהיגיו.
ערב בחירתה לכהונת ראש־הממשלה,
פירסם העולם הזה 1645 כתבה מפורטת,
בלוויית תרשים, על מצב־בריאותה.
על שער הגיליון, שהופיע ב־ 12 במרס
, 1969 נאמר :״דו״ח על מצב בריאותה
של גולדה מאיר מוכיח כי המיפלגה מסכנת
את חייה — אל תהרגו אותה!״
לאחר מכן הוכח כי קרה הד,י פך. אז
המציא העולם הזה, בהלצה, מושג שפשט
לאחר מכן בעולם כולו :״בריאות פסיכו-
סומאטית אין ספק כי השילטון עצר
את מחלותיה של גולדה והוסיף לה שנות־חיים.
היא החלה דועכת רק אחרי פרישתה.

הודעה רפואית מטעה לפני חמישה שבועות פירסם העולם
הזה ( )2150 שוב דו״ח רפואי על מצב
בריאותה של גולדה. שבוע קודם לכן
(העולם הזה )2149 פורסמה במדור תשקיף
לראשונה הידיעה כי גולדה חולה בסרטן־
דם. אותה ידיעה היתד, הגילוי הפומבי
הראשון של העובדה שמחלת הסרטן של
גולדה אינה אבחנה חדשה של רופאיה,
אלא שהיא מחלה המלווה את גולדה כבר
שנים רבות.
בדו״ח שפורסם.כעבור שבוע גילה העולם
הזה פרטים מפורטים יותר על מחלתה של
גולדה. בין השאר נאמר בדו״ח זה, ש היה
מבוסס כולו על עדויות ונתונים מפי
אנשים שסעדו את גולדה בשבועות האח רונים
של מחלתה :״מזה שנים היא נמ צאת
בטיפול במחלקתו של הפרופסור גד עון
איזק, במרכז לריפוי הדם במכון שרת
בבית־החולים הדסה בירושלים.״ בהמשך
הדו״ח הוסבר טיבה של מחלת ד,לוקמיה
וכן נמסר על חששם של הרופאים שסר-
טן־הדם הכרוני של גולדה עלול להפוך
לסרטן־דם אקוטי.
בשבוע שעבר, מייד אחרי מותה של
גולדה, כינס הפרופסור קלמן מן, המנהל
הכללי של בית־החולים הדסה בירושלים,
מסיבת עיתונאים, בה מסר לראשונה דו״ח
רפואי מפורט ומוסמך על מצב בריאותה
של גולדה. הפרופסור מן אישר למעשה
את כל גילויי העולם הזה שפורסמו חו דש
קודם לכן.
לכאורה יכול היה להיראות להדיוטות
כאילו יש סתירה בין הדו״ח שפורסם על־ידי
העולם הזה לבין הדו״ח של הפרופסור
מן: העולם הזה קבע כי גולדה סבלה
מלוקמיה בעוד שמן דיבר על לימפומה.
למעשה לא היתה כל סתירה. שכן, ה*
לימפומה היא אחד משני סוגי סרטן־הדם
המוכרים (השני הוא מילועומה) המופיעים
תחת שם־גג אחד, שבכל אחד מהם קיי מות
הצורות הכרוניות וד,אקוטיות. כך,
למשל, מכונה הלימפומה גם בשם לוקמיה
לימפאתית. שני השמות זהים למעשה והמי נוח
הרפואי נועד רק להסביר את סוג
סרטן־הדם ממנו סבלה גולדה, דבר ש העולם
הזה בחר להתעלם ממנו, בניסיון
להסביר את מחלתה של גולדה בשפה מו בנת
ולא במונחים מדעיים בלתי מוכרים.
הפרופסור מן אישר גם את גילויי העולם
הזה שגולדה סבלה ממחלת סרטן־הדם שלה
שנים רבות, קבע כי המחלה התגלתה
לראשונה בגופה לפני 5ת שנה, וכי מאז
נמצאה בטיפולו של הפרופסור גדעון איזק.
כדאי להזכיר בהקשר זה כי רק לפני
שבועות מיספר נמסר מהנהלת ביודהחו־לים
הדסה כי גולדה סובלת ממחלה וירלית
— מחלה הנגרמת על-ידי נגיף _ דבר
שעמד בסתירה למצבה האמיתי כפי שנח-
שף על־ידי העולם הזה. מכאן, שלא תמיד
ניתן לסמור על ההודעות הרפואיות הרש-
מיות הנמסרות על מצב בריאותם של מנ היגים.

המושג פסיכו־ם וסאנוי (״נפשי־גו־פני״)
מייוחס, בדרך כלל, למחלות, שבהן
יש השפעת־גומלין בין גורמים גופף־יס
ונפשיים.

ה עו ל ם הז ה 2155

1ה היה העובס

גיליון ״העולם הזה״ שראה אוד השבוע לפני 25 שנה
בדיור״ הר,דיש כתבה מהיפה, שנשאה את הכותרת ״האם הני שואין
הם מקרה?״ להר,ר מעמדו של מוסד הנישואין כישראל.
כסידרת כתבות שפתחו כפני הישראלים של אותם ימים צוהר
לעבר אירופה, פורסמה כתבתו המצולמת של מקסים סלומון
״רה׳ לילנכלום, פאריס״ ,שתיארה את הרוכע היהודי של פאריס
ואת האנטישמיות כצרפת .״
המדור ״כמרחב״ ניתח את הגורמים שהביאו לחיזוק שליטתו
של השאה הפרסי, בסופו של משבר מוסאדק. במדור הקולנוע

הובא ראיון, שאותו ערד מיכאל אלמז, עורף מדור התרבות, עם
שחקנית הקולנוע האיטלקית סילבנה מנגאנו. בשער האחורי של
הגיליון פורסמה סידרת קריקטורות, פרי עטו של קריקטוריסט
המערכת, רענן לוריא.
כשער הגיליון: שחקנית קולנוע סילבנה מנגאנו.

לוי יצחק הירושלמי נגד ברגודיון * סופו המו של כרב
המישטוה וגון

* מנתם בגין והשוטרים שחיפשו אתוי1
העם שלו ר ב
מכונית מס׳ 1000 עמדה לפני הבית
בעל שתי הקומות בשדרות הקרן־הקיימת,
תל־אביב. בראש פמליה גדולה יצא מן
הבית הגבר בחליפה הכחולה, ניפרד מ השוטרים,
והכריז :״שלום לך, תל-אביב,
ולוואי ובנייך ילכו אחרי ליישוב הנגב...״
היתה זאת נקודת השיא של מעשה
פוליטי שיכול היה להיות חלומו של תו עמלן.
אולם תוך כדי ויכוחים מיפלגתיים
עכורים, הכחשות מיפלגתיות והתנצלויות
אישיות, נשבר הלקח החינוכי, ובמקום
האיש הגדול שפרש לחיי הגשמה וחלוציות,
שמע הקהל על אדם עייף, שביקש לנוח,
ועל תכונה רבתית לשמירה על נוחיותו
וביטחונו בצריף שבנגב.
כשקרא השבוע האזרח הממוצע, לבסוף,
את התיאור המפוצץ של עיתוני הערב על
המסע לנגב, שוב לא נידלקו בעיניו ני צוצות
החלוציות. היתה זאת ידיעה מעניי נת
חשובה — אך לא היסטורית.

מיפלעח

העיתונות הממשלתית, שהכחישה את תוכן
ראיונו של בן־גוריון עם עורך ידיעות אחרונות,
הרצל רוזנבלום.
ריח הכביסה. באפם של מנהיגי מפא״י
עלה ריח הצחנה של כביסה גדולה, שאו תה
מתעתד בן־גוריון לכבס לעיני העם
כולו. הגדיר את המצב אחד מהם :״איש
כה אימפולסיבי כבדגוריון, שידועים לו
כל הסודות, עלול להיות מסוכן מאד.״
לכן הם החליטו לדרוש מבן־גוריון להע ביר
את הכביסה המלוכלכת למקומה ה קבוע,
בחדר האחורי. הם טענו שבראש־הממשלה
לשעבר, חלה עליו חובת־השתי־קה,
לפחות במשך כמה חודשים. טענותיו
של בן־גוריון כי ״אז כבר אהיה אזרח
פרטי,״ הושבו ריקם.
קולמע אחרי אל פיי ם 1וזמיש שוי
אחרי אלפיים שנה״ ,״בעורקי האומה
המתחדשת״ ,״הנם קם ונהיה״ ועוד מיש־פטים
מפוצצים מסוג זה הושמעו בתחרות
הסרטים הישראליים הראשונה (אחרי אל פיים
שנה) שנערכה על-ידי איגוד עובדי
ההסרטה שליד ההסתדרות.
עיניהם המעונות של השופטים חזו ב־
14 טירטונים, שרובם היו גדושי ציונות עד

הבעייה העיקרית שעמדה על סדר היום,
היתה חמורה ביותר: לא מכבר רמז בן-
גוריון לכמה ממקורביו, כי זמן קצר אחרי
פרישתו, יש בדעתו לכתוב מאמרים מיס-
פר ולפרסמם בעיתונות. היה מקום לחשש
כי במאמרים אלה יוסבר הרקע האמיתי
לפרישתו, בצורה שלא תנעם לכמה מנ היגים
מכובדים ביותר. מנהיגים אלה הטי לו
את כל מישקלם בפגישה זו, כדי למ נוע
את בן־גוריון מצעד זה, ורמזו לו כי
יש בדעתם להטיל צנזורה על דבריו, במי דה
שיישלחו למערכות דבר והדור.
העיתונאי מטעם. ביום ו׳ הופתעו
קוראיו של הדור* למיקרא מאמרו של
מזכיר המערכת, לוי יצחק הירושלמי, בו
נידרש בן־גוריון לתת את ההסברים ה אמיתיים
לסיבות שהביאו אותו לפרוש.
היה ברור שמאמר זה, בו הודה איש
מפא״י רישמי, בפעם הראשונה, שיש לבן-
גוריון סיבות אחרות — מלבד הרישמיות
שפורסמו — לא ניכתב באופן מיקרי, וקיבל
השראה ממקורות המקורבים לבן־גוריון
עצמו.

אנשי המנגנון המיפלגתי הביאו גם אס מכתות
היסטוריות וחוקיות לטענתם. אחד
מהם אף הרחיק לכת ואמר :״שימוש ב סודות
רישמיים על־ידי אדם, שלא בתוקף
תפקידו, מהווה עבירה על החוק!״

לא פחות רבת־משמעות היתה הסתייגותו
המפורשת של המאמר, מהודעת לישכת

* צהרון של נזפא״י, שהופיע בתחילת
שנות ה־.50

הי לדה1זמ>ש
אדם כסוף רקות, רזה וגבוה, עמד לבוש
במדיו הכחולים, הביט בדממה בשוט רים
המוליכים את כלביהם לשדה־האי־מונים
המישטרתי. לעמנואל ניומו לא היה
עוד כלב. דגון, זהוב השיער וחום העי ניים,
שכב בקבר, במרחק מטרים אחדים.

בין דםלדם
מה פשר החינוך והלשון הרכה בה נהג־תם
כלפי בן־גוריון בהעלותכם פרשת ה הכרה
בחללי אצ״ל ולת״י (העולם תזה
? )840 ואם כבר נהגתם כך, הנעניתם
לפחות?
רמת־ ;1

איני יודע מה גרם לכך שתורידו את
מסכת האובייקטיוויות מעל פרצופכם, אולם
לאחר הגיליונות האחרונים כבר ידוע
לכל, כי אינכם, אלא שופרם של אצ״ל
ותנועת־החרות.
גבי כן־דויד, חיפה

עמנואל ואשתו חנה היו ביום ה׳ בתל־אביב,
ערכו קניות. כשנכנס נהג לחדר ה־מישמר
בתחנת המישטרה בבית־דגון, מקום
מגוריו הקבוע של הזוג, סיפר כי זה עתה
דרס כלב שקפץ ישר אל מתחת לגלגליו.

באחד הכלובים רבצה בשלווה כלבת ה זאב
דיצה. היא לא ידעה עדיין שהתאל מנה.
ארבעה כלבלבים זהובי-פלומת־שיער
ניצמדו לחזה. תוך חודשים ספורים ית חילו
באימוניהם. עד אז מקווים מפקדיו,
יתאושש עמנואל מכובד המהלומה, ויאמן
אחד מהגורים להיות ראוי לאביו.

מכחכים

אני, אביו של אהרון אברמוביץ, אשר
נפל בשעת ההתקפה על מלון המלך דויד,
מודה לכם על מאמרכם. אולם ברצוני
להעיר שבני לא נהרג בעיר העתיקה, הוא
נפצע בנסיגתו לאחר הפעולה במלון המלך
דויד, ומת בעיר העתיקה. תודה לאל,
הנני מפרנס את עצמי ולא נופל למעמסה
על מישפחתי.
אי הכרה בקדושים, אשר העולם כולו
יודע שרק בזכותם הגיעו מר בן־גוריון
ושריו לכנסת, היא בושת־פנים לו ולעם
המאמין בו. התשלום היחידי שיכול היה
להיות, ואם בכלל אפשר לשלם עבור דבר
כזה, היה לולא היו מפקירים את העיר
העתיקה בה מת בני, והיו משחררים את
הר־הזיתים אשר בו הוא קבור, והיינו
יכולים לעלות ולהשתטח על קברו מפעם י
לפעם.
זיסקינד אברמוביץ, ירושלים

מישטרוז

אמרה חנה, אשתו של עמנואל :״יש
לנו ארבעה ילדים, דגון היה החמישי.
הוא לא יכול היה לדבר, אך פרט לכך
הבין הכל.״

התחרות הוכיחה שייתכנו סרטים ישרא ליים
טובים, אם רק יפסיקו האחראים להם
לחשוב שהתורם האמריקאי הינו יצור דפק-
טיבי, המעכל דייסות סנטימנטליות.

עדיין לא.

סיפר אחד המשתתפים :״לא היו תוצ אות.
בן־גוריון הבטיח שיהרהר בדבר.
אבל אני לא אופתע, אם נזכה בקרוב, ב מהדורה
רחבה יותר של פרשת ידיעות
אחרונות״.

״אינני יכול אפילו לחשוב עדיין על
אימון כלב אחר,״ אמר עמנואל בקול נמוך.
״אולי אחר-כך,״ במשך שנים, מאז היותו
בן חודשים אחדים, אימנתי את דגון. מאז
ואילך עבדנו תמיד ביחד.״ הם ביצעו במ שותף
מיבצעים רבים, מגילוי חבורת רצח
בע״ח, ועד להחזרת ילדות תועות לחיק
אימן, כמו חנה׳לה גורפינקל, תינוקת ממו שב
חבצלת, שאותה מצא דגון בפרדס, ב מרחק
2.5קילומטר ממקום מגוריה (ראה
תחוש).

תאריך 17.12.53 :

דרור ב.ד,.

שנמר תכב סי
בסודיות גדולה התכנסה בשבוע שעבר
צמרת מפא״י, שנים־עשר איש במיספר,
לפגישה בה נכחו ראש־הממשלה בעבר
וראש־הממשלה בעתיד. מקום הפגישה היה
במישרדי מישרד־הביטחון, על-מנת לה שיג
ביטחון מוחלט שלשום עיתונאי לא
תהיה דריסת אוזן.

״העולם הזה״ 843

שלא להזכיר את מק״י.

הנרב וגון!ניצולה

כלב המישטרה הנודע, ששמו היה צץ בכל
פרשה שמישטרת ישראל הצליחה בפיענוחה.
כדי בחילה, אם כי היו ביניהם כמה שעמ דו
ברמה טכנית נאותה. אחד השופטים
אמר :״סרטים כה גרועים, אפשר לעשות
רק בכוונה.״
סרט אחד, שסטה לחלוטין מדרכם של
השאר, היה חוד החנית, סרט בעל רמה
ואיכות מקצועיים, שנעשה על־ידי צה״ל
על חיל הצנחנים. סרט של המון פרצו פים
והבעות פנים, ללא מילה אחת של
ציונות, שזכה גם בפרס הראשון. במאי
הסרט והתסריטאי שלו הוא אלפרד שטייג־הרד.

ביום עיון שנערך באפעל, בין יש ראל
גלילי לבין המנהיג מס׳ 1של הקי בוץ
המאוחד, יצחק טכנקין כסוף השי ער,
דו־שיח מייוחד במינו, שימש אתנח תא
משעשעת באמצע נאומו של טבנקין.
הוא^אמר :״אנחנו נקרין על יהודי אמרי קה,
גדולה מדינית״ ,וגלילי השיב :״הם
יחזירו לנו קרנות.״ טבנקין :״הם יהיו
קרדהשפע.״ גלילי :״ואנחנו קרן־הצבי.״
9בתום נאומו של מנחם (המרד)
בגין בעיר סולסברי, ברודזיה, ניגשו אליו
6שוטרים בריטיים, שהופקדו על שמירת
הסדר באולם, לחצו בחום את ידיו, וסיפ רו
לו שבשעתו שירתו בארץ־ישראל, וחיפ שו
אחריו במטרה לאסרו.

המספר הוובד!!

האינפלציה הדוהרת האיצה בוו
לייבא א ת פיאט 133
מכונית אוסי-אי 1פלציו1ית

רק פי אטמ צי ע ה לו מכונית
מ שפ ח תי ת, בעלת 4צילינדרים
850 סמייק 5 ,מקומות,סופד חסכונית

במחיר שלא ״אמן

2שמת ^
אחריות \

ה מ ספ ד הזוכה

מכתבים גודלדז של גולדה
במאמרו סלע איתן (העולם הזה ,)2154
מגדיר אורי אבנרי את גולדה מאיר המ נוחה
כ״אשה גדולה״ לטוב או לרע, אולם
טוען כי בעיקר התבטאה גדולתה כפולי-
טיקאית. נדמה לי כי גם לאבנרי עצמו יש
יומרות של פוליטיקאי, וכפי שהגדיר זאת
בזמנו ההיסטוריון הנרי אדאמס ״פוליטי קה
היא אי התחשבות בעובדות.״ אינני
בא לערער על הקביעה, שבצד הישגיה
של גולדה היו לה גם כישלונות, אולם
במנותו את כישלונותיה של גולדה בת קופת
כהונתה כראש־ממשלה, התעלם אב-
נרי ממיספר עובדות שיש בהן כדי לה טות
את כפות המאזניים גם לזכותה.
כך, למשל, מתעלם אבנרי מהעובדה,
שבתקופתה של גולדה נחתמו הסכמי־ההפ-
רדה עם מצריים אחרי מילחמת יום־הכי-
פורים — שהיו ההסכם הראשון בין ישראל
למדינה ערבית כלשהיא מאז הסכמי שבי-
תת־הנשק של שנת . 1948 לדעת הכל סללו
הסכמי־ההפרדה האלה את הדרך ליוזמת
השלום של סאדאת ולהסכמי קמפ־דייוויד.
יכול אבנרי להפחית מחשיבותם של הס כמים
אלח אבל להתעלם מהם, כאילו לא
נחתמו מעולם — זה מעשה של פוליטיקאי.
נחןפגל, חיפה
למיקרא דברי השבח המליציים שנאמרו
לזיכרה של גולדה מאיר לא יכולתי שלא
להיזכר בפסוק של מנדלי מוכר ספרים :
״כל המתים תמימים וישרים, נדיבים וחכ מים.״
מיפה
אבן, רחובות
גשמי זעף ללא הפוגה ירדו בכל רחבי
הארץ משך שעות מסע ההלוויה של הגב רת
גולדה מאיר ...דמעות הבכי של נשמות
הגיבורים ילדי ישראל אשר נפלו על לא
עוול בכפם בהתקפת־הפתע במילחמת יום-
הכיפורים.
שמואל איימו, תל-אביב
שנאתכם לגולדה מעבירה אותכם על
דעתכם אפילו אחרי מותה. אתם מציינים
לגנאי את העובדה, שבחודשים בהן כיהנה
כשגרירת ישראל במוסקווה, הצליחה לעו רר
מחדש את התנועה הציונית בברית-
המועצות. נכון שכתוצאה מכך שינה סטא-
לין ימ״ש את יחסו למדינת־ישראל. אבל
האם בראייה היסטורית לא עלתה חשיבות
הקשרים שקשרה גולדה עם יהודי ברית־המועצות
על שמירת היחסים הדיפלומטיים
עם רוסיה? ברית־המועצות קבעה את יח סה
למדינת־ישראל לא על פי התנהגות
שגריר זה או אחר, או על פי מידת הפעי לות
הציונית בתוכה, אלא על פי האינ טרסים
הגלובאליים שלה. תמימות היא
לחשוב שאילולא הפגנות האהדה של היהו דים
לנציגת ישראל ניתן היה לשמור
על היחסים עם ברית־המועצות עד היום.
יגאל ביינשטול ,,תל־אביב

7ץ ב1י \7וד*

קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
0 3 1 (1101
בקופסת אדום־זהב־כחול.
ובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ם 4שכה.

קפיטול-סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פרסוס ר״ר יעקכסון

גולדה מאיר היתה אם: אם המדיניות
הלאומית הקשוחה, הבלתי גמישה והבל תי
מתחשבת באינטרס היסודי ובסנטי־מנטים
האנושיים והלאומיים של הצד
השני. היא היתד. שתלטנית מטבעה ומשום
כך היה הקו האמביציוני, האידיאולוגי-
פוליטי שלה, מנוגד לאידיאל הדמוקרטי.
ההכרזות הדמגוגיות שלה (״אין עם פלס טיני״)
העידו גם שלא היתה לה רמה
אינטלקטואלית מספקת כדי להבין את ה גורמים
העיקריים הפועלים באיזור שיש
לקחתם בחשבון. משום כך היתד. המדי ניות
שלה בלתי מציאותית ולכן מנוגדת
למעשה גם לאינטרסים הבסיסיים האמי תיים
של העם והמדינה.
כיום, לאחר פטירתה, הרי שכל מבול
השבחים הנימלץ מצד מנהיגים ושליטים
מכל רחבי העולם, ממש צורם את האוזן.
כל אלה מתעלמים מעובדות־יסוד ותפי-
סות־יסוד עקרוניות. מציאות עגומה זו
חוזרת ומוכיחה שבמדיניות המציאותית
לא ערכים של אמת, צדק, שוויון והיגיון
הם הקובעים, אלא כוחות, הופעות פופו לאריות
מרשימות, וכאריזמות.
אם ׳נותר לומר משהו בשיבחה של
הנפטרת הרי זה שהיא היתד. מאופיינת
על ידי מסירות אידיאליסטית, תוך דחיקת
האינטרס הפרטי שלה לקרן זווית, וכן
על־ידי פעילות נמרצת ובלתי נלאית למען
(המשך בעמוד ) 12

ה עו ל ם הז ה 2155

ה ב קי דג ש
ניח־־השרד
היסטוריה קצרה של סמל המעמד בי שראל

ראשח הלי שב ה
ף* ראשית הי,תה מכונית־השרד. היא
׳ -£היתד סמל־המעמד המקורי.
בימים ההם, לא רבו המכוניות בכבישי
ארצנו ובחוצותיה. אותן שהיו, קטנות וצנו עות
היו. מקובל היה לחשוב שהמכונית
היא כלי־תובלה, ותו לו. כדי להגיע מן
הקריה (אז עדיין שרונה) לרחוב הירקון,
די היה בפיאט .500

אז הופיעה מבונית-השרד בכל
הדרה. היא היתה גדולה ושמנה,
מיפלצת אמריקאית מבהיקה, ישר
מן הג׳ונגל של דטרויט.

סאכסית בת ארבע אותיות, וכל אחד מ הנוכחים
יידע: זהו האיש הקובע את גורל
.האימפריה (או מה שנשאר ממנה).
בקופנהאגן רכב המלך על אופניים, והיה
ברור לכל ששום דבר אינו רקוב בממ לכת
דנמארק.

המיניסטרים, הגנרדים והביו־רוקרטים
הכבירים של המדינה
החדשה היו זקוקים לסמלי־מעמד.

קים — ועוד איך היו זקוקים — לספל־המעמד
המתגלגל. למענו היו מוכנים לש פוך
איש את דם רעהו (ואכן ,״לשפוך
א תדמו״ היה אז מושג מקביל להדחה מתפ
קיד).

היה מעשה-נכלה שהעסקן
המצוי דאז לא היה מוכן לבצעו
כדי לזכות כמישרה הצמודה למכונית
הצמודה ולנהג הצמוד. ומי

ליד ההגה ישב נהג שכיר. עד אז היה
מקובל לחשוב שגם אדם־חשוב־מאד, כמו
סגן־הגיזבר של מפא״י, מסוגל לנהוג בעצ מו
במכונית. היו לו ידיים. הוא לא היה
דביל. את שיחותיו החשובות, על ההלוואה
החדשה של גיבעת־חיים, מסוגל היה לנהל
תוך כדי נהיגה.

דאז גילו את דירת־השרד.

לפתע מלאה הארץ סיפורים של אלף-
לילה-ולילה על דירות השרים, המנכ״לים,
הרבנים, המנהלים למיניהם. השרים נכנסו
לדירות־שרד, והשכירו את דירותיהם ה פרטיות
בכסף רב. עם סיום כהונתם כ-
״שליחי הציבור״ ,נשארו בדירות־השרד,
ש״נמכרו״ להם במחירים אפסיים. את די רותיהם
הקודמות מכרו מזמן, בהון־עתק.
כמה מן הדירות האלה הפכו אגדות בפי
העם.

אכל מבונית-השרד לא היתה
כלי־תוכלה, והנהג השביר לא היה
דרוש בדי להוביל עסקן־נכה.

מכונית־השרד היתר. סמל. היא שימשה
ככרזה על גלגלים. היא צעקה :״הגעתי!
אני שלוימה יענקלביץ, נכד של בעל-עגו-
לה מפינסק, בן של מוכר-ירקות ממינסק,
לשעבר חבר קבוצת דגניה א /הפכתי מי ניסטר
במדינת־היהודים !״
הנהג הצמוד היה כרוז חי. באמצעותו
צעק המיניסטר :״הנה, יש לי משרת !
הוא נוסע איתי לכל מקום! הוא פותח לי
את הדלת! תראו לאן הגעתי! סבא ׳שלי
היה חייט בצנעה! אבא שלי היה פועל-
בניין בשעריים ! אני, רחמים שרעבי, הייתי
נער־רחוב בשכונה! עכשיו אני שר־הדו-
אר! תנו כבוד!״

ף יישוב הקטן של אז, למחרת קום
• המדינה, היה משהו פרובוקטיבי בעצם
הופעתה של המיפלצת הנהוגה.

אכל דירת־השרד אינה עסק
בילכד. היא קדדם־כל סמל. גם היא
באה להבריז, במו המכונית
והנהג :״אני כחיר־העם! עם־יש•
ראל מעניק לי דירה, מפני שאני
חשוב! אני חשוב יותר מפלוני,
שיש לו אומנם מבונית״ענק ונהג,
אכל כדירת-שרד לא זבה!״
על דירודהשרד אין מתנופף דגל של
ממש, כפי שהיה צריך להיות. ואולי עוד
נגיע לכך, שלכל שר יהיה דגל משלו,
כמו שיש לנשיא-המדינה ולשגרירים ה זרים,
והדגל יונף בכל בוקר בטכס חגי גי,
ויורד בלילה, ויונמד למחצית־התורן
כאשר מיפלגתו של השר מפסידה בבחי רות.

גם ביום מתנופף מעל לדירת
השרד דגל כלתי־נראה, דגל הזהב
של החשיבות הזעיר־כורגנית.

המיניסטר ידע זאת. הוא רצה
כפרובוקציה זו. הוא רצה לנקר
עיניים.

ף* ינתיים היתה גם אינפלציה בדי —
רות־שרד, ושוב אין בה כדי להעניק
לבעליה תחושה של סיפוק עמוק. היה דרוש
משהו חדש, משהו מייוחד.

היישוב היה שיוויוני. הרעיון של משרת
אישי פגע ברגשות רבים. רבים עדיין
סברו כי חבר־הממשלה אינו אלא שליח-
ציבור, נבחר־המיפלגה, הממלא זמנית תפ קיד
למען שולחיו.

המיניסטרים החדשים מר ת כתפיסה
זו. הם רצו לדרום אותה,
והם עשו זאת בגלגלי הדינוזאור
מדטרויט.

משה שרת הובא על־ידי נהגו, במכר
נית־השרד השחורה והמבהיקה, למספרה
ברחוב דיזנגוף, לייד הכיכר (עליה־השלום).
מיניסטר־החוץ היה יושב בחלון־הראווה
וזוכה בתיסרוקת מדוקדקת (דיקדוק שע רותיו
לא נפל מדיקדוק לשונו. כל נקו דה,
כל פסיק היו במקומם. מסרק קטן,
בכיס מיקטורנו המגוהץ, דאג לכך בכל
שעות היום ).הנהג במכונית־השרד היה
ממתין בכביש, שעדיין לא היה אז דחוס.

המחזה בולו בא להכריז: אני
נמנה עם יחידי־הפגולה, עם בחי
רי-העם. תנו כבוד למעמד!״

ה טיכו של סמל־מעמד 1לשם מה
הוא דרוש?

איש הזקוק לסמל־מעמד, משמע
שהמעמד זקוק לאיש.

מי שבטוח במעמדו, אינו זקוק לאישור
חיצוני, לורד טיילר, בנו של מיניסטר,
נכדו של גנרל, נינו של בישוף, אינו
זקוק לסמל-מעמד. הוא יכול להיכנס
לחדר־העישון של הקלאב, כשהוא לבוש
בבגדים מרושלים, ולהפליט מילה אנגלו-

המיניסטר של ראשית שנות־דד ׳50 חזר
בסופו של דבר, במכונית־השרד ההדורה,
אל דירתו הפרטית. בן־גוריון גר בבית
קטן בשדרות הקרן הקיימת, משה שרת ולוי
אשכול גרו בדירותיהם, וכד עשו כל
השרים.
כאשר באו שרים זרים לבתיהם של עמי תיהם
הישראליים, התרשמו לטובה מצני עות
מגוריהם. השר אומנם לא נסע מעולם
באוטובוס (ואילו עשה כן, בוודאי היתה
כיום לכל התחבורה הציבורית צורה אח רת)
,אבל הוא,גר ככל האדם, בבית משו תף
או בדירה שכורה.

כך נולד הגורילה.

לכאורה בא שומר־הראש. לשמור על ה ראש
של מישהו. לשומר־הראש היה תפ קיד
של ממש, כמו לשאר האנשים שעסקו
בראש: הספר, הפסיכיאטר ומי עוד.

מיפלצת הכביש כסמל־מעמד
הם לא ידעו לדבר, להתלבש, לאכול.
הם הישוו את עצמם, בסתר ליבם, לקוד מיהם,
הוא מעלתו הנציב העליון ועוזריו,
ונחרדו. הם עמדו מול אורחים זרים, ורעדו
מפחד. הם חששו שמא יידעו הכל שהם
בורגנים זעירים, בניהם של בורגנים זעי רים.

מבאן
הצורן* החיוני כסמל-המע-
מד. המעמד, שלא ינק מכוח פנימי,
היה זקוק לביצורים חיצוניים.
היו, כמובן, יוצאי־דופן. דויד בן־גוריון
לא היה זקוק לשום סמל חיצוני. הוא עצ מו
הפך סמל — רעמתו הלבנה, מיבטאו
החתוך, שיגיוגותיו הפסבדדאינטלקטו-
אליים. הוא בטח בעצמו. כשהוא נסע ב־מכונית־השרד
שלו, היה נדמה שאינו
מבחין בה ובנהגו. הם לא היו אלא אמ צעי
כדי לנוע מנקודה א׳ לנקודה ב׳.
אבל דרדקי־השילטון הקטנים היו זקר

שמוכן לבצע מעשה-נכלה, גם נדרש
כדרך כדל לעשות זאת.

¥¥כרו השנים. הנהג הצמוד הפך
? משרת לכל דבר. מכונית־השרד הבי אה
את האשה לשוק (אז עוד נסעה אש תו
של המיניסטר לשוק, ולא לבוטיק
האכסקלוסיבי) .ראו אותה בכל מקום. הכל
התרגלו אליה. שוב לא היה בה כדי
לנקר עיניים. המדינה מלאה במתעשרים
חדשים, מולטי־מיליונרים של מפא״י, אילי
העלמת־המם, פרוטקציונרים מכל הסוגים.
כל אלה קנו מיפלצות מדטרויט, ורבים
מהם שכרו נהגים על חשבון הבארון.
לסמל־המעמד המתגלגל קרה מה שקורה
לכל סמל־מעמד: הוא עבר תהליך של
שחיקה, של פיחות. היה דרוש משהו חדש.

סמל-המעמד החדש היה דירת•
השרד.

אכל אין זה עוד התפקיד האמיתי
של שדמר־הראש. תפקידו העיקרי
הוא להכריז, כעצם נוכחותו :
״הנה ראש חשוב ! ראו־נא את הראש
המזהיר, הגאוני, האחראי,
שעם־ישראל רוצה ביקרו!״

פעם שמרו רק על ראשיהם של ראש-
הממשלה ושר־הביטחון, שני ראשים שהיו
אחד. ההנחה היתה, מן הסתם, שראש־הממשלה
חשוף להתקפותיהם של מטורפים
למיניהם, וכי אויבים שונים עלולים להיות
מעוניינים בחטיפת שר־הביטחון, הנושא
בראשו את סודות המדינה.
אבל בינתיים נותק הקשר בין הצורך
ובין הזכות, והיא הפכה סמל־מעמד מוב הק.
גם כשהיה משה דיין אזרח פרטי-
מאונס, שהרוויח את לחמו ברחבי העולם
בעזרת ידידים אמריקאיים, שסידרו לו
הרצאות תמורת 5000 דולר בבוקר ו־10
אלפים דולר בערב, סיפק לו עם־ישראל
להק של גורילות על־חשבון המדינה. הסוד
היחידי שהיה כמוס אז בליבו של דיין
(המשך בעמוד )62

1שדנק1דה ל1כ1ת צמר החסידה.
הסיב הטבעי
הסיב הטבעי חוזר לאופנה. זה המראה
שנגלה ממעוף החסידה בחולפה מעל מוקדי
אופנת הצמר בעולם.
בהתאם לכך, מרבית הצמר׳ם של צמר
החסידה בוללים העוגה צמו מסיב טבעי,
בסוגים מסוגים שונים, נשבולט׳ם במיוחד
ביוטי, הוואנה ובומבה.
לצד היתרון שבחזרה אל הטבע, יש
לסין הטבעי נקודות יתרון רבות נוספות:
איו במותו להרגשת רוך והנאה, הוא מצטיין
בגמישותו, בעמידותו; אינו מתקמט או
מתנווע וניחן בכושר בידוד חום מצוין.

לכן, כשכדור צמר החסידה עובר לידיך,
את יכולה לסרוג בשקט ובהנאה, כ׳ החסידה
הר׳ רגילה לשהות בצמרת. ולא רק בזנית
הסיב הטבעי. וו נקודה אחת בלבד מני
רבות, שבזכותן הגביהה החסידה עוף.
נעת, גס ר׳שמ> לפנייך שאת חוברת
הסריגה החדשה של צמר החסינה, הכוללת
אוסף מרהיב של דגמים אופנתיים לסתיו
ולחורף, מלווה הוראות סריגה, תוכלי להשיג•
בחנויות הצמר, בחנויות הספרים ובקיוסקים,
או באמצעות הדואר ע י׳ משלוח התלוש.

| לנבור
צמר החסידה
י ת. ר 29178 .ת״א
| נ א שילחו ל׳ את חוברת הסריגה החושה.
שמי

כתובתי
| רצ ב המחאה על סך 19.-לי ׳ (כולל רמי משלוח

כל החוסים מוליכים לצמר החסידה

ה עו ל ם הז ה 2155

.ח שנ ס חז ה

בגין ל שילטון? איזה שילטון*
תחת הכותרת ״בגין לשילטון״ מציע אורי אבנרי,
במאמר ראשי (העולם הזה ,)2150 פתרון פלאים לצרות
המדינה :״ממשלת בגין אחרת ״ .וכיצד אחרת ן
ע״י החלפת כמה שרים בכמה חברי כנסת, שעדיין לא
היו שרים. כמו במשחק של טריפת קלפים, כשבמקום
הקלפים משמשים חברי כנסת, אפשר לפתור בעיה
כה סבוכה כמו ניהול תקין של מדינה הנמצאת במצב
כמו שלנו.
כשנקראתי, בגיל ,17 לשרת את המדינה־בדרך ב נתיבי
ההעפלה ובקו האש, ראיתי את שיא ההישגים
שלי בביצוע מיקצועי של פעולות לחימה. לא ייחסתי
חשיבות לוויכוחים בין מיפלגות פוליטיות על צורת
המישטר בארץ. כששאלתי את הממונים עלי על פישרו
של כמה תופעות תמוהות באירגון המדינה שבדרך —
אמרו לי שבסוכנות היהודית יושבים אנשים, שמקבלים
150 לירות (מנדטוריות) לחודש וחם בטח יודעים
מה שהם עושים.
בשנים הראשונית להקמת המדינה, מצאתי את עצמי
בין תריסר המהנדסים שהוכשרו במדעי הניהול
וניסו ליישם את טכניקות הניהול המדעי בתעשיה
שלנו. גם כאן ראיתי את שיא ההישגים — בביצוע
מיקצועי של תיכנון ואירגון מיפעלי תעשיה, שרותים
ומוסדות שביקשו את עזרתי. המיפעלים יהיו בסדר,
הניהול יהיה בסדר, אז גם המדינה תהיה בסדר. כך
האמנתי, כשראיתי איך העבודה שלי ושל חברי למיק-
צוע נותנת פרי משנה לשנה. עד שנוכחתי שכל זה נערם
על שטיח אותו מושכים לרגלינו פוליטיקאים המנהלים
את המדינה.
מאחר שלא היתה לי ״הכשרה״ פוליטית, החלטתי
לבדוק את טיבו של השטיח הפוליטי, בכלים שעמדו
לרשותי: הכלים המקצועיים של מדעי הניהול. אם
כלים אלה טובים לאירגון מיפעלים בינלאומיים הגדולים
מכל המשק הישראלי — מדוע לא יהיו טובים
לבדיקת המערכת ששמה מדינת ישראל ן מתברר, שיישום
מדעי הניהול לבדיקת האירגון של מדינה, הוא
פשוט יותר מטה שנדרש לאירגון מערבות תעשיה,
תחבורה או לחימה• הסיבה לבך פשוטה: רמת הניהול
של המדינה נמצאת בדרגה פרימיטיבית להדהים —
ביחס לדרגת המיפעלים העיסקיים הפועלים בה.

באוגוסט 1973 חיו לי מסקנות ברירות מניתוח
תהליכי ניהול המדינה והן החרידו גם אותי: המערבת
ששמה מדינת ישראל הולכת לקראת אסון ביטחוני. גם
המודל לבך היה מוכן מראש: טירוף־הדעת של דרום-
ויייטנאם.
כשהתזכיר שלי הודפס, נשארו לנו פחות מחודשיים
לפני המועד הצפוי של המכה הראשונה. מאחר שנוכחתי
שצינורות הפיקוד הצבאי סתומים, פניתי לאנשים
שהכרתי בהנהגה הפוליטית, שיפעלו לקידום פני הרעה,
ואז התברר ששם בכלל אין צינורות. והנה לפנינו
ביטוי כמותי פשוט לתיפקוד גרוע של מערבת פוליטית :
אלפי הרוגים, עשרות אלפי אומללים ומדינה שאיבדה
את הדרך.
איך הגענו למערכת פוליטית בזו ן

כשהוקמה המדינה ראו מנהיגיה כדבר מובן מאליו
להעתיק את השיטה הדמוקראטית של המישטר הפרלמנטרי
הבריטי. שיטה זו, שעוצבה במאה ה,16-
פתרה לבריטים את בעיית חלוקת טובות־ההנאה של
השילטון, בין המלך לבין בעלי הכוח האחרים במדינה.
האנציקלופדיה האמריקאית מגדירה את תכונתו של
מישטר זה ב-״עירבוב סמכויות הביצוע והחקיקה בגוף
אחד — הפרלמנט״ .זוהי הגדרה שבזמנים שלנו תזעזע
כל סטודנט למדעי הניהול. ואכן, מה היו אומרים חסידינו
האדוקים של אותה שיטת מינהל, לוא הצענו להם
גם שיטות תחבורה ומערכות קשר מהמאה ה־ 16 או
טיפול רפואי מאותה תקופה ן
חוקי הטבע כבר אמרו בעניין זה את שלהם: כשם
שבעידן הפרהיסטורי נאכלו הדינוזאורים כבדי התנועה
ע״י צורות חיים שהסתגלו למציאות טוב יותר, כך
בתקופתנו נאכלים המישטרים הפרלמנטריים מהאסכולה
הבריטית — ע״י צורות שילטון אחרות, לאו דווקא
טובות יותר וצודקות יותר, אלא חזקות ולוא אף לרגע
מסויים של התמודדות.

רוב חוגגי מהפיכת אוקטובר הרוסית אינם יודעים
היום, שבהפיבה זו לא ניצחו הקומוניסטים את הצאר
העריץ, אלא הפילו את הממשלה הדמוקראטית של
קרנסקי, אשר היא שהדיחה את הצאר, ללא שפיכות
דמים. רוב שונאי הפאשיזם אינם יודעים שמוסוליני
והיטלר עלו לשילטון מבלי שנזקקו למאבק־איתנים
במימשל הדמוקראטי בארצם. מימשל זה התפורר מעצמו
ומסר את השילטון לרודנים, על מגש של בסף.
רודנויות קומוניסטיות, פאשיסטיות וקומונאציות,
כבר החליפו את רוב המישטרים הפרלמנטריים מהדגם
הבריטי שהוקמו במאה הנוכחית. האין מה ללמוד
מזה 1ואבן, ישנם באלה שתפסו בזמן את חולשות
הפרלמנטריזם הבריטי ועיצבו דגם חדש של דמוקרטיה
— הדגם האמריקאי, הדומה מאוד לדגם קלאסי של
ניהול תעשייתי. אחרי שלמדנו מהאמריקאים כל כך
הרבה דברים, לטובה ולרעה, מדוע אסור ללמוד מהם
את שיטת המימשל הדמוקראטי, שהוכיח את כושר
חיותו מעל לכל ספק ז
בעיקבות הניסיון, שבעיקרו הוכיח את עצמו, בבחירה
ישירה של ראשי ערים בארץ, אנו זקוקים לחוק
בחירות חדש, שעיקרו כדלקמן — :
א. ראש הממשלה וסגנו ייבחרו ישירות ע״י האזרחים.
אחרי היבחרו ימנה ראש הממשלה קבינט של
אנשי מקצוע, שיהיו כפופים לו ישירות ולא ישאו בשום
תפקיד אחר — בכנסת, במיפלגה או במשק. חבר כנסת
שימונה לקבינט יתפטר מייד מהכנסת. הוא יובל לחזור
לכנסת רק לאחר שיתפטר מהקבינט.
ב. חברי כנסת ייבחרו במקביל עם ראש הממשלה,
לפי רשימות של מיפלגות פוליטיות. לאחר היבחרם,
תיערכנה בכנסת בחירות פנימיות לראשי ועדות, שיהיו
מקבילים במעמדם לזה של שרי הקבינט והם שיפקחו,
כל אחד, על השר המקביל לו בממשלה. בל ועדה תקבל
את סמכויות *מבקר המדינה לגבי המישרד שעליו היא
ממונה והיא שתזמין בדיקות מיקצועיות, בנושאים
שייראו לה באותו מישרד, באמצעות המנגנון המיקצועי
של מבקר המדינה.

ג. השרים לא ישותפו בישיבות הכנסת, אבל בל
ועדה תובל להזמין את השר המבוקר על ידה — להעיד
בפניה או — לפי הצורך — בפני מליאת הכנסת (למשל
— בדיון על חוק חדש).
ד. לתקופת המעבר, עד לבחירות הכלליות הקרובות,
תבחר הכנסת בעצמה, בהצבעה חשאית, ראש
ממשלת מעבר, שיתחיל לפעול במתכונת הנ״ל•
בשיטה זו יובטחו לנו ארבעה תנאים הדרושים
לניהול יעיל ושמירה על עקרונות הדמוקרטיה :
)1ראש הממשלה והקבינט שלו יובלו לפעול ביעי לות
של הנהלה מודרנית במיפעל הנושא את עצמו, עם
הפרדה ברורה בין רשויות החקיקה והביצוע.
)2חברי הכנסת — במיוחד ראשי הוועדות —
לא יהיו נחותים ביחס לשרים ויוכלו להפעיל באופן
יעיל ומהיר את סמכותם הדמוקרטית לפקח על הרשות
המבצעת.
)3ראש הממשלה יוכל להחליף חברי קבינט, לפי
צרכי העבודה, ללא פרוצדורות סבוכות של מישחקי
קואליציה ואופוזיציה.
)4כל הנוגעים בדבר יהיו פנויים יותר לטפל בעניינים
האמיתיים שהופקדו בידיהם.
אם מר בגין ייבחר מחדש במתכונת הנ״ל, תהיה
לו האפשרות להוכיח את מלוא כושר הנהגתו, כשהוא
משוחרר ממישחקי קואליציה בממשלה, ומאידך — זוכה
בצוות עוזרים שטיבם תלוי רק בו.
אם זה לא יעזור לשפר את טיב ניהול המדינה —
אינני יודע מה כן.

אינג׳ יוסףד־ו רי א ל, ח״א

שחס ~חשגם קזק
נגד פולחן האישיות
בימים אלה, כאשר נושא האבל על מותה של גולדה
מאיר אופי צבוע, מצועצע ומנופח כל־כך, בימים בהם
גואה האבל ומקבל צורה, מלל והשתפבויות של טימ־טום,
ואין אף הורה שבול אחד מאלה שהפגינו, באשר
קיבלה גולדה את פרס ישראל, אשר יפצה פיו כעת
ויאמר — ״הרף רציתי אני לקרוא מעל במת פורום
העולם הזה לבל אלה, אשר איבדו את זברונם וכנראה
אף את צלילות דעתם — לשוב ולהזבר בתקופת סוף
שנות השישים ותחילת שנות השבעים, שבהן כיהנה
גולדה בראש״ממשלה.
למשל, בגבור הפער העדתי ובהגיעו לממדים מבחילים,
בל מה שמצאה גולדה מאיר לאמר לקבוצת נצי גים
של הפנתרים השחורים, שבאו אליה להתריע על
כך, הסתכם באומרה שהם לא נחמדים !
למשל, כאשר פרצה השערוריה עם רב״סרן שליט
ששירת במיטב כוחו את המדינה ואשר כתגמול על כך,
מירר בית-הדין הרבני את חייו ואת חיי אשתו, התגלתה
גולדה במלוא גדולתה, באשר סיכמה את הפרשה ב-
מישפט :״מה אני צריבה לקבל דפיקות לב, כאשר
כל פעם גברת שליט צריבה ללדת ילד ז״ והסוף ידוע —
המישפחה עזבה את הארץ.
למשל, באשר אל־סאדאת אותת לכיוון פגישה בפא
ריס
וגולדה פוצצה את היוזמה הזאת, שהיתח מסוגלת
אולי למנוע את מילחמת יום־חביפורים. היא פוצצה
אותה בגאווה ובהתפארות אווילית.
למשל, את הברזותיה שגם במיסגרת של שלום לא
יוחזר חצי האי סיני, אולם נשב עם המצרים ללא
תנאים מוקדמים.
ועיקר העיקרים, את מחדל מילחמת יוס״הביפורים
ואת יותר מאלפיים הקברים ב״ ,1973 כאשר בשכוך הקרבות
מינתה ועדת־בובות, אשר את נושאי חקירתה
הגבילה עד״בדי גיחוך, ולבסוף התחבאה מאחריה, כשהיא
גוררת איתח את בן זוגה ושותפה למחדל — משה
דיין. הוא אשר טען בשעתו, שהיה לה אוצר מילים בן
מאה מילים, שעליהן חזרה שוב ושוב, אינו מתבייש
בעת להעמיד אותה במקום אחד עם בן״גוריון ווייצמן.
יגאל ידיו טען, כאשר קמה ממשלת בגין וכאשר
מונה דיין לתפקיד שר החוץ, בי ועדת אגרנט חקרה אך
את עניין המחדל הבטחוני, אולם אין פירוש הדבר
שאין לממשלה דאז, אחריות מיניסטריאלית. בעת אינו
בוש להשוותה לדבורה הנביאה...

ונחזור לתקופת קום המדינה, עם התמנותה של גול

דה לשגרירת ישראל במוסקווה, תקופה שאותה מעלים
בולם על נס ביום. איש אינו שואל עצמו, מדוע אחרי
ההפגנה הגדולה, שערכו יהודי ברית־המועצות, כשהופיעה
גולדה במוסקווה בפומבי, חזרה לפתע לארץ ן
הרי יחסי ישראל—ברית־המועצות לא נותקו לאחר-
מכן. והתשובה פשוטה: גולדה, בעוררה הפגנה המונית
של יהודים, העמידה בסכנה את יחסי ישראל—
ברית־המועצות. סטאלין, שחשש מנסיון התקוממות של
יהודים, על אף שרצה אותו זמן ביחסים עם מדינת
ישראל, ראה בעין רעה את הפגנת יהודי ברית-המוע-
צות וחשש שמא תביא הפגנה זו לתסיסה נגד מישטרו.
זאת בתקופה, שמדינת ישראל היתה זקוקה לכל
תמיכה של בל מדינה, קל וחומר לניטרול איבה מצד
מעצמה בברית־המועצות, דבר שאותו מתחילים להבין
עתה. בן-גוריון שהבין דבר זה על כל עומקו, מיהר להחזיר
את גולדה ארצה.
כבן למישפחה שידעה שכול, אני קורא לבל הורה
שכול לפצות את פיו, אם בבלי התיקשורת ואם בכל
אמצעי אחר. אלפיים ויותר, הוא מיספר הקברים ה רובץ
על חשבונה של גולדה. האס כבר נשכח דבר זה
מזכרונם של תושבי ארץ־ישראל י

שאולפרידלר. קדי־ח־>ו1מואל

מכתבים

שבץה עול הו ה

(המשך מעמוד )9
המטרות הציבוריות בהן האמינה, אומץ לב
ואופי חזק.
שלום זמיר, אמירים
בעיירה היהודית נפטר אדם שלא היה
מן הצדיקים. כשבאו להספידו לא מצאו
מה לומר בשבחו, עד שהרב המקומי מצא
את הפתרון ואמר :״בהשוואה לאביו הוא
היה צדיק גדול״ .נדמה לי שמספידיה
של גולדה שהירבו לציין את תרומתה
לשלום נזכרו באותה מעשייה. בהשוואה
לבגין היתד. גולדה באמת תורמת גדולה
לשלום.
ש. כרעם, חולון

איש הכבוד
מנחם בגין לקח עמו לאוסלו שלושים
נכבדים, פמליה בעלת מישקל רב בפולי טיקה,
בחברה ובציבוריות הישראלית ודד
יהודית־עולמית. בין כל הכבודה הזו לא
נמצא, ולוא בזכוכית מגדלת, אחד מ-
״עמך״ :לא פועל, לא חקלאי, עובד-
תעשייה, איש חינוך, סופר או משורר.
עובדה זו מצביעה בעליל כי בגין איש
כבוד הוא ולא יסתכן בשיבוץ פלבאי
בפמלייתו.
דן יחם, תל־אביב

קבלת פרם נובל באוסלו. בצבעים טב עיים
וזאת בזמן שהוא ממלא את תפקיד
ראש־הממשלה, מר בגין, בהעדרו מן הא רץ,
לשם קבלת פרם נובל באוסלו.
שיקולו של מר ידין נבע כנראה מכך,
שמאות אלפי תושבי ישראל אין להם עדיין
טלוויזיה צבעונית — והם בוודאי יצביעו
עבורו בבחירות הבאות לכנסת.
הנני להציע למר ידין שיפנה בהקדם
גם לטלוויזיה הירדנית, שימחקו גם הם
את הצבע מסרטי הטלוויזיה ...תמורת הח זרת
שטחים מצידנו.
זאב שלוכסקי, תל-אביב
מי שצפה בטכסי הענקת פרסי נובל
לספרות ולשלום, לא יכול היה שלא להש וות
בין שני בני העם היהודי מקבלי הפר סים:
הסופר יצחק בשביס־זינגר וראש-
הממשלה מנחם בגין. הראשון ייצג את
החוכמה היהודית. השני את ההתחכמות.
אפרים כן־חמו, רמת-גן

אות?לון
הצביעות שוב חגגה בכנסת. בהסירה את
הצעת החוק לשירות לאומי לבנות הפטו רות
מגיוס לצה״ל, המחישה הכנסת שוב

לאט — אכל בטוח
עכשיו, אחרי שקיבל את פרס נובל
לשלום — אין מנחם בגי! זקוק עוד לשלום.
בהיסטוריה הוא רשום כבר כמי שהביא
את השלום — שאיננו.
דויד כהן, פתח־תיקווה
מייאש לראות את שרי ממשלת־ישראל,
כשהם עוסקים בפילפולים לוגיסטיים ותל מודיים
ומתעקשים על ניסוחים, כשהניסוח
חשוב בעיניהם יותר מהשלום. אפשר
להבין שהממשלה מנסה למתוח את החבל
עד קצה גבול האפשר — במטרה לסחוט
מהמצרים והאמריקאים תנאים נוחים יותר
לישראל לחוזה־השלום. אבל כנראה שה ממשלה
אינה לוקחת בחשבון שהחבל עלול
להיקרע ויחד עמו יצלול השלום לתהום.
משה; נולן, תל־אביב
אינני מבין את פשר הפורמאליסטיות
הזאת — להתעקש ולחתום על חוזה ה

לא האינטרסים של האומה והמדינה
עומדים מול עיני נבחרי־העם אלא שיקולים
קואליציוניים צרים ואינטרסים אישיים.
ממשלת הליכוד ממשיכה להנציח את אי-
השוויון ואת ההפלייה וגורמת ליצירת שני
עמים במדינה — השווים והשווים יותר.
הצבעה זו של הקואליציה היא אות קלון
לאומי.
לוי מרגלית, גיבעתיים

מאוזן :
)1שבועת נאמנות! )5מדורים! ) 10
תבואה )11 :מינתה! )13 מסולם הצלילים!
) 14 בארמית: זה! ) 15 מתגורר! ) 16 צלקת!
)18 מבלה את הלילה! )20 קיטור! )21
יישוב בארץ! )22 לשד העצמות! )24 אריג
מובחר! )25 נוכרי! )26 בריתו של אברהם!
)28 אריה! )30 ישימון! )31 מסטינג! )32
עץ קטן! )34 עליכם לחוות!! )35 דומה
ל־ (הסוד)! )38 החזירו לו כגמולו! )39
אפס כוחו! )41 לאן?! )42 מחית! )43 מונח
בתורת החשמל! )45 עיטור שעיר לפנים;
)47 מספיק!! )48 מונארך; )50 מציאות!
)51 תרופה; )52 מידת־שטח! )54 חידלון!
)57 זכר בבקר; )61 כיסא־כבוד! )62 צאצא
החיה! )64 משאבת הגוף! )65 ודאי ברור;
)66 נע ממקומו! )67 רשע; )69 עוף־בית;
)70 מן האמהות! )72 מעמסה! )74 נוכח!
)75 תמר; )77 פרי־בטן! )78 שקד; )81 מן
השבטים; )83 מצבת־זיכרון; )85 באנגלית:
מופע; )86 מאכל נוזלי! )88 מילת־תחינה!
)89 אם ואם! )91 הווייה! )93 בתוכם! )95
עשב־נוי; )96 מיניסטר! )98 כמו 67 מאוזן;
) 100 בהשאלה: פתי; ) 102 מן השוואים;
) 103 מכשיר־עינויים; ) 104 נכלולי! )105
מוסד חינוכי לחוף הכינרת.

מאונך :
) 1גוש־עפר מוקשה; )2מן הטעמים!
)3מלך העופות! )4מכינויי האלוהות!
)6משונן! )7בית התרנגולות! )8ודי
בלי סוף; )9משתוקק! )12 תבואה קצורה!
)15 שנץ; ) 16 מתוח על מים סוערים!
30 )17 שנה! ) 19 טורף לילי! )20 נור!
)21 סנטימנטליות; )23 סוללת־מגן! )24
בגד־שרד! )26 סאמובאר! )27 בת־קול!
)29 נמל עתיק בארץ; )30 כינוי לירושלים!
)33 אימה! )34 חזיץ־לילה! )36 טורף ימי
גדול! )37 לא אטום! )40 אריג מיקראי
מובחר; )41 מילת־תנאי! )44 רסיסי־לילה!
)46 מסולם הצלילים; )47 נוזל החיים;
)49 שמיכה! )50 שיר־לכת צבאי! )53
ממכות מצריים! )55 יודע! )56 סופו של
סוס; )56 פנים; )58 נהר באפריקה; )59
גשם! )60 גן־נוי! )62 בוא הלום!! )63
סוד; )66 נעימה; )68 קריאה מוטעמת!
)71 ריחם! )73 קריאה טלפונית; )76 בעל־גאווה!
)77 אוייב! )79 ציפור־שיר! )80
בהמת־משא טיבטית! )82 חזר; )84 אחי
האב! )85 פיסגה 87 אביון! )90 אכזר!
)92 גוף העץ; )94 נפחו את נישמתם!
)96 מזון הבהמות; )97 נקב חור! )99
אם פנינה! ) 101 ממלא־מקום (ר״ת 102
נרו יאיר (ר״ת)> )103 זועף.

בעיות וקשיים במשא־ומתן, מן הדין להמ שיכו
עד שייושרו ההדורים. חיכינו שלו שים
שנה לשלום — ניתן להמתין לו עוד
כמה חודשים. הפיתגם הגרמני אומר:
״לאט, לאט — אבל בטוח.״ מוטב להיות
בטוח מאשר למהר.
ינאל מושיוב, תל־אביב

למתוק את הצכע
כל הכבוד לסגן ראש־הממשלה, ייגאל
ידין, שמצא לנכון למנוע ברגע האחרון
מעשרות אלפי תושבי ישראל בעלי מקלטי
טלוויזיה צבעונית, את ההנאה לראות את

הצדקת הטענה, כי הבנות שתחוייבנה
לשרת שירות לאומי תאבדנה, רחמנא
ליצלן, את תומתן ותהפכנה למופקרות, היא
עלבון לכל הבנות והנשים העוסקות בשי רות
לאומי בצורה כלשהי, אפילו אם
אינן דתיות. אני מתפלאת שאחיות בתי־החולים,
עובדות־הסעד, או המורות המת נדבות,
אינן מפגינות על שהכנסת הפכה
אותן בהחלטתה למופקרות.
מצד שני העניקו חברי־הכנסת לכל
יצאניות ישראל אות־כבוד — הגדירו את
השירותים שהן מעניקות ללקוחותיהם כשי רות
לאומי. אבוי לאוזניים שכך שומעות.
חיה כ, תל־אביב

יש השתלות
בקשר לכתבתכם על מחלתה של גולדה
מאיר (העולם הזה .)2150 אתם כותבים כי
״פורסם מחקר מדעי שבישר כי בקרוב
אפשר יהיה להשתיל לחולי סרטן־דם מח
עצמות.״ אולי יהיה עניין למחבר הכתבה
לדעת כי לבתו הקטנה של אחד מחברי,
כאן בגלאזגו, נעשתה השתלת מח עצמות
לפני כמה חודשים. אני מניחה שלא היתה
זו הפעם הראשונה והיחידה, אם כי נכון
(המשך בעמוד )14
ה עו ל ם הז ה 2155

לך ולכוכבת להקת אבבא
יכולה להיות הנאה משותפת

1ו^! 0ו| ^ א

מסד 0י48ה*מ-ד * 1.1.

טלויזיה שלנשיונל.

לדעת להקת אבבא, להקת הפופ המצליחה ביותר
מאז החיפושיות, יש רק טלויזיה ניידת אחת
עשיר וצלול. נשיונל
אחרי הכל, כשמסיירים
בכל רחבי העולם
מוכרחים טלויזיה ניידת
שאפשר לסמוך עליה
בכל מקום ובכל מצב

12 דגמים של טלויזיות צבעוניות ושחור לבן
גם אתה יכול להינות מטלויזיה מעולה, בעלת
טובה ותמונה חדה. אם רק תשמע בקול
אבבא ותרכוש לעצמך ן טלויזיה של נשיונל. ן המגוון העצום של
טלויזיות צבעוניות
ושחור לבן של נשיונל,
מבטיח לך, כי הבחירה*
תהיה *קלה. .

צעד קדימה אל המחר.

ועכשיו — חשבוע חגו-
רלי. עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. השבוע
תצטרכי לחלום
— כל עוד הברזל הוא
חם. מגע חברתי חולם
את תוכניותייך, ביחוד
ביום ה׳ טוף השבוע,
^ 21 ננרק -
שהוא גם הירח ה20ב
אפריל
חדש. אבל טוב תעשי
אם לא תסמכי יתר־על-המידה
על אחרים וביחוד לא על חב״
רותיין הטובות יותר. אפילו שאחת
מהן היא מחימנת ונאמנה לך יותר.

דיעות משונות ששמעת
בזמן האחרון, גרמו
מהפכת־ערכים אצלך ורצון להיות שונה אק סצנטרי,
במרכז העניי נים.
אל תיתן לאותו
ארס שסובב את ראשך
עד כה בדברי ההבלים
שהוא נוהג להשמיע לך,
להמשיך ולעשות זאת.
כל מה שעליך לעשות
להיות ישר עם עצמך.

21באפ רי ל -
20ב רי א ,

הוצאות כספיות בלתי־צפויות
עומדות לגרום
לן לעמוד בפני מצב
מביך. אל דאגה: אומנם
המצב קשה, אך
אתה תיחלץ ממנו בכבוד•
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעידה
ניכרת קדימה במיהכלכלי.
יחד
שור

עם ההתפתחות הזאת,
תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור להצ-
לחתך בקרב בנות המין היפה. המיכ-
תב אשר קיבלת — מפתה ומרגיז.

*0111
1י ג

אתה נמצא שוב בנקודה
שאתה שונא — אבל
לה אתה זקוק כדי לפעול
כמו בן־אדם: בקו
הגנה. תוקפים אותך
חזק, וחזקה שתדע כיצד
לפעול כדי להשיב מיל־חמה
שערה, או למנוע
את פני הרעה. בת סר טן:
חברה קנאית עלולה
לקחת אותו ממך.
אך אם הוא חשוב לך
באמת — או חשוב לך לסדר אותה
— תזכי לברנש חמוד. לבשי בהיר.

הוויכוחים והמריבות
שאתה שותף לחם לא
יעזרו להפגת המתח,
אלא יגרמו לן לדפ-
רסיה. במייוחד הימנע
מאי״נעימויות עד
יום ראשון. אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
התאזר בהרבה סבלנות.
לך לראות סרט
טוב, רציני, לבד, או
עם חברה, צפויה לך הנאה בלתי רגילה.

השבוע מסוכן מאוד

לבנות בתולה: הן יכו לות
להסתבך בהרפת קאות
העלולות לגרוס
לסיבוכים אישיים ובריאותיים,
זמן רב לא חר
שתשכחנה את התקרית
עצמה. מוטב,
איפוא ׳,לא להרבות בקשרים
חברתיים ולהגביל
את המגע עם אנ שים
חדשים, בייחוד בסוף השבוע. בימים
רביעי וחמישי. היה זהיר ונהג בתבונה,
זה ודאי יעזור לך להצליח בעסקים.

לאחר הפסקה ממושכת,
חזרת להיות עצמך.
נצל את השלווה
היחסית ממנה אתה
נהנה כדי לקדם את
מעמדן בעבודה לשפר
את היחסים במשפחה.
פקח עין על שותפיך
ועל הכפופים לן,
ואל תתרשם מדברי י חנופה. בת מאזניים _
אם תניחי לו לרכב עלייך, תגרמי סבל
לעצמך, ואת היחסים לא תשפרי במאום.
אל תפחדי לחיות תקיפה, בתנאי שתהיי
צודקת, הוא לא יזדרז לברוח.
השבוע יצוצו בפניך כמה אתגרים חדשים.

ככוח־ההרגל — כן

כוח־אהבה: שניהם מושכים
אותך לפסים בהם
התרגלת ללכת,
בעבר, גם שעה שש ברת
את הראש בנתיבות
הללו עצמם. במילים
אחרות\ אתה עלול
להיכנס לאהבה בלתי־נוחה,
בלתי־פורייה, מתסכלת
— ולהיכנס
אליה עם הראש והרגליים. זיכרי שהאיש
שנפגש בדרכך אינו כפי שאת רואה
אותו — למדי להכיר את אופיו מקרוב.

מכתבים
(המשך מעמוד )12
שהזהירו את ההורים שזוהי שיטה חדשה
לטיפול בסרטן־דם.
אני ושאר הקוראים של גיליונות העולם
הזה המגיעים לידי (ומיספרם כעשרה),
מבקשים קצת לרסן את שרית ישי, כאשר
היא שרה שירי הלל לאנשים שהצליחו
לצבור הון ולחיות חיים ״אציליים״ כמו
פוקה הירש, או שהם פיקחים כדי לעשות
הון מעצמם, כמו מלכת תבל לשעבר, רינה
מור. איננו מתלהבים במיוחד מצד זה
בכישרונם, אך אנו נדהמים למדי ממה
שהגברת מור אמרה על ביקורה בצ׳ילי —
ובכלל בגלל העובדה שביקרה שם. האם
אין אנשי־רוח הראויים לטיפול המיוחד
שמקבלים הטפילים בהעולס הזה?
פרט לכך יישר כוחכם על מה שאתם
מנסים — ואולי גם מצליחים לעשות ב חלק
ה״רציני״ של העיתון, בניתוח המצב
הפוליטי ובשפיות שעליה אתם מצליחים
לשמור בקלחת הישראלית.
רות שרטון, גלאזגו, סקוטלאנד

בעגיין החזיר
במדור אתה והלידה (העולס הזה )2154
פירסם יגאל לביב ידיעה, שחברת־התעופה
הגרמנית לופטהאנזה צירפה למנות־האוכל
שהיא מגישה בקווי המזרח־התיכון פתק,
המבטיח כי במנה אין בשר חזיר. לביב
תמה מדוע אין הפתק כתוב גם בעברית,

השבוע צפוייה לך פעילות
קשה מן הרגיל,
בלתי״שיגרתית, וגם ממש כמו בשבוע שעבר.
יהיה עליך לא סוף
את כל כוחותיך,
והנפשיים, הפיזיים כדי לעמוד במשימות
שיוטל עליך לבצען.
אם תדע להתגבר על יי חולשות קטנות שלך
— תצליח. נסה לאנוס עצמך לא לבזבז
כסף בשבוע זה על קניית דברי מותרות.

העבודה בוערת ויש
אפילו תוצאות די מפתיעות
לעבודתן, אבל
ההמולה שאתה מקים
סביבך, מחשידה אותך
שאתה מדבר יותר על
העבודה מאשר מבצע
אותה. הדבר היחיד
שבולם ומרסן אותך
היא בעצם שותפתך
המצביעה בפניך כל
הזמן על נקודות התורפה שלן. דע לך
כי יש הרבה הגיון וחכמה בדבריה. השתדל
להתחשב בדעתה. צא השבוע לבילוי.

רק לדוגמא — משכורותיהם של רופאי
בתי־החולים הממשלתיים נמוכות אף מאלו
של המורים התיכוניים. כולם נמצאים
באותה קדרה. ובכל זאת — כולם ממשיכים
להתקיים. המורים נותנים שיעורים פר טיים,
או עושים חאלטורות אחרות בצד.
הרופאים עושים תורנויות פיקטיביות או
מקבלים חולים פרטיים במחלקות הממשל תיות
שלהם. זהו אחד השקרים המוסכמים
במדינה — שמישהו חי מהמשכורת. כולם
מקופחים, כולם סובלים וכולם מוצאים
דרך להתקיים. המדינה ממשיכה לאלץ את
אזרחיה לרמות, גורמת לשחיקה כללית
של מוסר העבודה. אם יצליחו המורים
התיכוניים במאבקם, גם אז עדיין לא יוכלו
להתקיים מהמשכורות הממשלתיות.

לא (לרוץ !
הכתבה שהתפרסמה בעתועכם (העולם
הזה ,)2153 על עברי כמתאגרף ומציל
היתד, מרהיבה. אבל רציתי לתקן מיספר
שיבושים שנפלו בה. הכתבה הדביקה לי

דוגר זרעוני
ההשמטה תתוקן
בעוד שהוא כתוב בשפות אחרות ומסיק
מכך את המסקנה המופרכת כי לופטהאנזה
סבורה כי החזיר אסור על מוסלמים ומותר
ליהודים.
חבל שמר לביב לא ציין כי גילה את
התגלית המרעישה שלו בעת שהיה מוזמן
לטיסה בלופטהאנזה כאורח החברה. באותה
טיסה הוא היפנה את תשומת ליבו של
דובר החברה לפתק. הדובר הבטיח לטפל
מייד בעניין. ואמנם דובר החברה בישראל
התקשר עם הנהלת חברת לופטהאנזה,
שהסבירה כי היעדר ההסבר בעברית נובע
מהעובדה שמרבית הנוסעים הישראלים
מדברים וקוראים שפות אחרות הרשומות
בפתק. יחד עם זאת הבטיחה הנהלת
לופטהאנזה להדפיס פתקים חדשים, בהם
יצויין שהמזון אינו מכיל בשר חזיר גם
בעברית. פתקים כאלה יוכנסו בקרוב ל שירות.
אורחנו הנכבד ידע כמובן על כך
אולם נמנע, משום מה, לציין זאת בידיעה
שפירסם.
יצחק (״צ׳אקי״) זרעוני,
דובר חברת ״לופטהאנזה״ ,תל־אביב

תיווכחי לראות שהוא

מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע
לו. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו
כשתבחיני שהוא נמשך
אליך. יום רביעי הוא
יום השלטון הבלתי הוא מעורער שלך.
בפברואר
20 במרס
__ עשוי ביום זה להסכים
לכל מה שעולה על
רוחך, אפילו לקבל את חיצייך השנונים.
אל תספרי לו על הידיד החדש שהיכרת,
כדי שלא להרגיזו יתר על המידה.

אי אפשר שלא להשתכנע מטענותיהם
של מורי בתי־הספד התיכוניים שמשכורו תיהם
הנמוכות אינן מאפשרות להן מחייה
בכבוד. הצדק עימם לכל אורך הקו. עקב
אכילס בטיעוניהם של המורים התיכוניים
נעוץ בעובדה שלא רק הם מקבלים מש־כורות־רעב.
כל עובדי־המדינה, בכל המיג־זרים
— להוציא את הח״כים והמנכ״לים
או שרי הממשלה — מקבלים משכורות
מגוחכות, שלא ניתן לקיים מישפחות
באמצעותן.

כל עוד לא תשולמנה במדינה משכורות
שניתן לחיות עימן, תמשיך מערכת השכר
להיות מעוותת ופיקטיבית, וכולנו נמשיך
להיות רמאים.
דבורה פרץ, ירושלים

למרות האהדה וההבנה הקרובים שהאנשים
אליו מגלים כלפיך,
תיאלץ לפתור את הב־עייה
המציקה לך בכוחות
עצמך. נסיונותיהם
לעזור לך ייכשלו, ויוסיפו
מתח מיותר למצב
שהוא גרונן בלוא־הכי.
הפתעה נעימה
צפויה לך לקראת סוף י השבוע, וכן אפשרות לגמול טובה תחת
טובה לידיד קרוב. הזהרי מחברה קרובה,
המסתירה את מחשבותיה. ליבשי ורוד.

בתי־החולים והמירפאות, או להחליט על
מתן סעד מישפטי חינם לכל ולנעול את
בתי־המישפט. אתם תראו: הסוף יחיה עוד
שהממשלה המופלאה הזאת תבטל כליל
גם את המיסים — מפני שלא תהיה מדינה
יותר.
צגי ארקין, תל-אביב

חינוך מיגון חינם
עכשיו ברור מדוע מיהרה הממשלה
לקבל את הצעתו של שר־החינוך, זבולון
המר, להנהיג במדינה חינוד־תיכון חינם.
נראה שהיא חזתה מראש, שחינוך־התיכון
יופסק כליל — כפי שזה קורה עתה —
ואז ממילא אין צורך לשלם עבורו. רק
שלא תגידו שאין זו ממשלה נאורה —
היא יכלה לגרום להשבתת החינוד״התיכוו
ועוד לבקש לשלם בשבילו.
על פי דגם זה ניתן גם להנהיג במדינה
ביטוח בריאות ממלכתי חינם ולסגור את

מתעמל אפינרי
לא אלים
את התואר ״איש האגרוף״ .אני לא הייתי
אלים, אלא חלוץ האיגרוף ואלוף המיזרח
הקרוב. לא אלכסנדר פן היה המאמן שלי
אלא אני הדרכתי אותו בטכניקה של
איגרוף ולקחתי אותו איתי לרמלה להיות
נושא כלי. ההתחרות נגד אלוף מצריים
מוחמד נגיב לא היתד, בשנת 1932 אלא
בשנת . 1933 כן לא חזרתי ארצה אחרי
שהייתי שחקן בסרטים בגרמניה, מכיוון
שהחוזה שלי נגמר. חזרתי לארץ מכיוון
שהיטלר עלה לשילטון.
הכתבה מתחילה בסיפור על זה שאני
מתחיל את היום שלי בריצה ומניף את
אגרופי. זה לא נכון. אני לא ממליץ לאף
אחד שהוא למעלה מגיל 50 לרוץ ולהש תגע,
אלא להתעמל, לעבוד בגינה, לטייל
ולשחות קצת. את הריצות נעזוב לשחקני
תיאטרון, הרצים מגורדון עד מאפו ומצו למים
בטלוויזיה.

עמיאל (״אמיר״) אכינרי,
כפר שמריהו
ה עו ל ם הז ח 2155

נ חנוכה
בלימת עליית המחיר

ב סלון אלנב : 113

המוצרים הטובים ביותר במחירים הישנים!

טלוויזיות:
שאוב-לורנץ, סאבא, זניט,
ניאשיונל, סניו

תגורי בישול:
סאוטר -התנור הצרפתי
ה מ עול ה,כ מו ת מוגבלת
מג׳יק שף -התנור האירופי
ה מ עולה
קריסטל-ברו ש -בישול ואפיה
במחירי חיסול
פאר -

רנקו, אל בן זופז, שביט

מכונות כביסה:

לאנשי צה״ל וכוחות הבטחון:
אנו זולים מה;,שקם״!

ג׳נרלאלקט רי ק,
ק רי סטלפ רזי דנ ט,
מג׳י קי -ש ף,
תדי ר אן, זנו סי

מיכאל עקילוב,סלון אלנבי 113

מן ה מ חי ר ה מו מלץ

ק רי סטל, מיל ה, סי מנ ם,
סנ סי, זופז, גאלה, יונו -
פילו ט, א.א.ג.

מקררים מעולים:

ליד״המ שביר לצרכן״

ה ס לון ה ר אוי לאמתךל מו צ רי חשמל
רה׳ א לנ בי 113ת״א, טל 615902,611966 .

ה עו ל ס

הז ה

2155

מקלטי־טלוויזיה צבעוניים יוכלו
לקלוט סרטים שצבעם ״נמחק״
הודות למכשיר שהומצא על־ידי חב׳ מץ המבטל מחיקודוזצבע
מאמי מיגאל ;רצי,
סופד ״הארץ״

אונגר,
,ס בלוג־נהחילים

1מסר
;לינדוז•
1ארנין,

ראנוש אפשר לקלוט בצב עים
את כל ׳:־ידורי הטלוויזיה
־ישראלית ־•:הוכנו במקורם
;•בידורי צבע. עד כד ,״מה קו׳׳
בר־בות ה־מידור את ה צבע
בשידורים אלה והם נק לטו
בשהור־לבן גם במקלטי
טלוויזיה צבעוניים. החזרת
הצבע מתאפשרת באמצעות
מדביר אלקטרוני, המבטל את
״מחיקת״ הצבע. המדביר.
שמחירו כאלפיים ל״י, פותח
על־ידי מהנדסי הברת מץ ו הוצג
אמיב בבניין ההברה ב־בני־ברק.
מנכ״ל
מ.ץ בישראל, מר י יצ חק
שוגל. ,מסר שהחברה תהל
בשיווק. המכשיר בימים הקרו־ב־ם.
לדבריו מותאם המכשיר
דום למקלטי הטלוויזיה של רץ,

אך ההברה עוסקת בפיתוח מכ שירים
דומים בעבור מקלטי דד
טלוויזיה הצבעוניים המיוצרים
על״ידי הברות אחרות.
לדברי מר שמואל עדן, מהנ דס
אלקטיוניקד. בהברת מץ, ה מכשיר,
שגידלו כגודל שתי
קיפסאית סיגריות והמותקן ב תיך
המקלט, מחזיר את אלמנט
הצבע, ש״נגזל״ בידי רשות ה שידור.
בתשובה לשאלת סיפר
״הארץ״ הדגיש מר עדן, שבל
ניסיון ״למהוק״ את הצבע ב צירה
שונה כדי לנטרל את ה מכשיר
החדש, יגרום י לירידה
דרסטית באיכות התמונה המ שודרת.
כבר
שנתיים מתנהל ויניח
בין הברת מץ לבין רשות השי־ידור
ומשרד התיקשורת בנושא
הסית הצבע משידורים, שהם
במקורם צבעוניים. לפני כשנה
— בדיון שנערך בעתירה נגד
רשות השידור, שד,גיישה חברת

דץ — הודתה הרשות שאכז
היא מסירה את הצבע משידורים
רב־ם כמו סדרות הסרט־ס פול־זארק,
האחים, תשע בריביע,
־־ים שכאלה ועיד. לאהר שבית
הדיז הגביה לצדק קבע שאין
מחובת רשות השידור להעביר
׳שידורים׳אלה בצבע, פנו ראשי
ההברה. בישראל בבקשה להב רת
מץ בגרמניה לפתה מכש־ר
אלקטרוני, שיוכל להתגבר על
הסרת הצבע.
לאחר עבודה של חודשים אה*
דים הצליחו מהנדסי מץ בגר מניה
ובישראל לפתח מכשיר
אלקטרוני המותאם לטלוויזיות
הצבעוניות של מץ ומאפשר ק ליטת
שידורי. הצבע המתיקים
בצבעים, במכשירים המיוצרים
על־ידי החבריה.
מנהל חטיבת היצוא של מץ,
בבר נפגש עם גורמים בקפריסין
וביוון כדי לייצא מנשירים אלד,
לארצות שבהן. קיימת איתר,
בעיה.

*:!11111

צבעוני ת

ה־רהורים עד
החסינות
^ אז קום המדינה, הייתי חסיד קיצוני של עי-
1קרון החסינות הפרלמנטרית.
הגילויים האחרונים של ראשי שרותי־הניטחון מן
הימים ההם מוכיחים עד כמה היתה החסינות דרושה
אז. שרותי־הביטחון והמישטרה חיו מכשירים מיפלג־תיים
מובהקים, שהופעלו על״ידי מנהיגים מיפלגתיים
לצרכים מיפלגתיים.
גשרות״הביטחון־הכללי שלט ״איסר הקטן״ .מעשיו,
באותם הימים, נחשפו עתה על״ידי יומנו של משה
שרת, עדותו של ראש מחלקת-המיבצעים (שרואיין לא
מכבר בתוכנית ״עלי כותרת״) ,ודבריו של איטר הראל
עצמו.
במישטרח שלטו בנו של דויד גן־גוריון, עמוס,
והמפכ״ל יחזקאל סהר, שהורשע לאחר מכן בעוון שבו־עת״שקר
לטובת עמוס.
חבורה זו היתה מסוגלת לבל דבר, שהתאים לאינטרס
של מפא״י. הם היו מובנים בהחלט לפברק עבירה ביטחונית
או פלילית, כדי להשתיק יריב פוליטי( .מנחם
בגין העיד לפני שנה שבן־גוריוו ואיסר הקטן רצו לעצור
אותי בסוכן זר, וביקשו את הסכמתו לכך. .גשסירב,
ויתרו על המזימה).
קל להעלות על הדעת מה היה קורה בשעה שמשבר
פרלמנטרי גדול היה מאיים על המשך שילטונו של בן-
גוריון. חסידיו היו בהחלט מסוגלים לטפול האשמות-
שווא על שניים־שלושה חברי-כנסת ולעצרם לימים אח דים,
בדי לשלול מהם את האפשרות להכריע בהצבעה
נגדו.
משום כך היה צורך בחסינות מוחלטת, קיצונית,
אף מעבר למה שמקובל בארצות תקינות. בך סברו
חברי־הכנסת הראשונה. כן סברו אנשי חרות, ובראשם
ד״ד יוחנן באדר, שמילאו תפקיד חשוב בעיצוב החסי נות.
כך חשבתי גם אני.

דיים. תמכתי בחסינות בלב שלם, גם בשנים שלפני
בניסתי לכנסת, גם בעת כהונתי בה, גם לאחר מבן.

^ ש להודות שהמצב השתנה בשנים האחרונות באופן
מהותי, והדבר מחייב מחשבה חדשה על נושא

אפשר להגדיר את המצב בפשטות ברוטאלית :
לבנסת-ישראל חדרו גאנגסטרים.
לא בהחבא נכנסו, אלא בגלוי. ולא בהחבא הם מנצלים
את חסינות הכנסת למטרותיהם הפרטיות והאפלות,
אלא בגלוי.
זוהי עובדה אחת, והיא ידועה לכל.
העובדה השנייה, הידועה פחות, היא זו :
מול הגאנגסטריזם הפרלמנטרי החדש הזה, עומדת
הכנסת איו״אונים. בל מנגנון הבקרה״העצמית התמוטט.
ראשי״הסיעות שוב אינם יבולים להשתלט על הגאנג-
סטרים, אלא להיפך — הם מסייעים להם או שותקים

יו״ר הכנסת
מי 1אני?

לנוכח מעשיהם, אם מתוך פחד, אם מתוך אדישות
מוסרית.
שתי עובדות אלה משליכות אור חדש לגמרי על
המוסד הקרוי חסינות.

ףלזהלא היה אפשרי, לולא עמדו רוב חברי״—
הכנסת, שהם אנשים הגונים, חסרי־ישע מול תופעות
אלה.
האחריות הכבדה ביותר רובצת על אדם, שבחירתו
לתפקיד יו״ר הכנסת עוררה מלכתחילה ספקות חמורים.
שום דבר בעברו של יצחק שמיר (איש־ביצוע של
לח״י, איש־ביצוע של המוסד) לא הכשיר אותו לתפקיד
זה, שבו כיהנו פעם אישים כמו יוסף שפרינצק
וקדיש לוז.
ליו״ר הכנסת יש מעמד מייוחד לגבי סוגיה זו. עלפי
תקנון הכנסת, הוא המופקד על ״שמירת כבוד
הכנסת״ .הוא החייב, על-פי התקנון, לפסול שאילתות
הכוללות האשמות נגד בני־אדם, כדי למנוע ניצול״
לרעה של החסינות למען הפצת עלילות. הוא האחראי
גם להפסקת נאומו של ח״ב, המנסה להשמיע השמצות
אישיות כלפי אזרחים מעל דוכן־הנואמים של המלאה,
שוב בדי למנוע את ניצול החסינות.
אולם מאי בחירת הכנסת התשיעית ובחירתו שלו
כיושב־ראש, לא עשה יצחק שמיר דבר וחצי דבר כדי
למנוע את התפשטות הגאנגסטריזם הגלוי בכנסת שלו.
באשר פניתי אליו במיקרה מסויים, הודיע לי ,״מבלי
להתייחס לעניין עצמו״ ,כי ״אינו מוסמך להתערב
בעניינים כגון דא״.
אילו היה היו״ר הנכבד טורח לקרוא את תקנון
הכנסת, היה מגלה בבר בעמוד הראשון, בסעיף ,5כי
״יושב־ראש הכנסת ינהל את ענייני הכנסת, ייצג אותה
בלפי חוץ, ישמור על בבודה משמע, לא זה
בילבד שהוא ״מוסמך״ ,אלא שהוא גם חייב ״להתערב
בעניינים כגון דא״.

ובן שגם אז נשאלה השאלה: מה יקרה אם ינסה
* 1חבר-בנסת לנצל את החסינות למטרות נלוזות ז
השילטון משחית, והשילטון המוחלט משחית באופן
מוחלט. בן אמר הלורד אקטון, והוא ידע מה הוא
אומר.
סבנה רבה היא לתת לאדם רגיל, בשר״ודם, חסינות
מוחלטת מפני החוק. לא כל אדם מסוגל לעמוד
בפני הפיתוי. האפשרות לגרום רע לזולת, מבלי להיות
צפוי לבל עונש, היא פיתוי חמור לאנשים רבים. כאשר
אפשרות זו מובטחת בחוק, מסובן הפיתוי שיבעתיים.
איך, אם כן, ניתן היה למנוע סכנה זו ז
מעצבי-החסינות בטחו אז, כך נדמה לי, בשני גורמים

ראשית, הרמה של חברי־הכנסת עצמם. בראש רוב
המיפלגות עמדו אז אנשים דגולים, שאי-אפשר היה
לחשוד בהם שינצלו את החסינות בדי להפיק רווח אישי,
לבצע פשעים ולהעליל עלילות״סתם. על הבמה הציבורית
הצטופפו עסקני העלייה השנייה והשלישית, רא שי
המחתרות, אנשים ששיעבדו את עצמם לאחריות
מיפלגתית אינטנסיבית. אופיים, יותר מכל מחסום אחר,
שימש ערובה נגד ניצול״לרעח.
שנית, היה ערך לקונסנזוס של חברי-הכנסת. הציבור
רצה בחברי-כנסת נקיי-בפיים. לא חיה בדאי לשום מיפ-
לגה להשלים עם הימצאותו של בן-בליעל גלוי בשורותיה.
אפשר היה לסמוך על ראשי המיפלגות וחבריהן,
שיטילו משמעת על חבר שסרח.
הדבר ניתן היה להתבצע בשתי צורות מקבילות :
לגבי עבירות פליליות רגילות, ניתן היה להסיר את
החסינות. הדבר נעשה כמה פעמים, כאשר הוחשד חבר״
כנסת בהברחת״מטבע, מעשי-מירמה, קבלת־שוחד ועבי-
רות־תנועה חמורות. בדרך בלל היו החשודים. עצמם
מצטרפים, לפחות בלפי חוץ, לדרישה להסיר את חסי-
נותם.
המצב חמור יותר לגבי מעשים, שעליהם יש לח״כ
חסינות מוחלטת, מפני שהם מבוצעים, כביכול ,״תוך
מילוי תפקידו כחבר-הבנסת״ .אי״אפשר להסיר חסינות
זו בשום צורה שהיא.
מי שניסח סעיף זה — והוא הסעיף מס׳ 1בחוק־החסינות
— ידע שהוא רחב מאין כמוהו. אולם הוא
היה בטוח שמרבית חברי־הכגסת, שהם אנשים הגונים,
לא יתירו לשום ח״ב לנצל אותו בגלוי לרעה. ואכן,
מילבד חריגות קטנות, שתוקנו מדי פעם, הספיק קונסנזוס
זה כדי למנוע ניצול-לרעה חמור מדי.
בסך־חבל, היו על בן הנימוקים למען קיום החסינות
המרחיקה-לבת חשובים יותר מאשר הנימוקים הנג
הסכר
המוסרי בכנסת נפרץ — ומים מצחינים רבים
חודרים עתה דרך הפירצה.
לא אזכיר כאן שמות, בי איני רוצה להעתיק את
הוויכוח העקרוני לפסים אישיים מדי. כל קורא יכול
להוסיף בעצמו את השמות הידועים לו, כאוות נפשו.
בשנה וחצי של קיום הכנסת הנוכחית רצופות תולדותיה
בסקנדלים. ח״כ אחד עומד למישפט בחשוד
בקבלת־שוחד. חברי-כנסת אחרים הטמינו זה לזה מכשירים
להאזנת־סתר, מעשה שהיה פלילי אילו מילאה
הכנסת את חובתה וחוקקת את החוק הדרוש. ולאח רונה
פושטת התופעה של ח״כים המשתמשים בשיטות
של העולם התחתון לקידום מטרותיהם הפרטיות, באמתלה
של ״מילחמח בפשע״.
השמעת עלילות־זדון מצוצות מן האצבע, לקידום
אינטרסים פרטיים, תוך התחבאות מאחרי החסינות
המוחלטת, הפכה שיטה מקובלת.
גרוע עוד יותר, יש חברי-כנסת המנצלים עתה בגלוי
את מעמדם כדי לצבור רווחים, על״ידי גביית סכומי״
עתק עבור שרותים שהם, במיקרה הטוב ביותר, בגדר
״לוביאינג״ (בארצות־הברית זה אסור) ,ובמיקרה הרע
ביותר, בגדר סחטנות וקבלת־שוחד.

^ עולם כילי הזדעזע באשר נבחר לכנסת ישראל
1 1אדם המבוקש על״ידי המישטרה של מדינה נאורה,
בקשר עם עבירות חמורות.
אותו חבר-כנסת הצהיר פומבית כי הוא מבקש להיבחר,
בדי למנוע את הסגרתו על״פי״חוק. הצהרה זו לא
הזיקה לו. להיפך. המוני ישראל בחרו בו בהתלהבות,
ואף נתנו לו מנדאט שני, כבאקשיש.
פרטי אותה פרשה עגומה ונאלחת ידועים עתה,
ואין צורך להעלותם כאן.
מאז צץ שמו של אותו חבר-בנסת שוב ושוב, בהקשרים
שונים, המעידים עליו בי הכושי לא החליף את
עורו, והנמר לא שינה את חברברותיו.
פרשה זו, שדומני שאין לה אח ורע בשום פרלמנט
של מדינה מתוקנת בעולם, אינה רעה רק כשלעצמה.
היא רעה כפליים, מפני שזוהי מחלה מדבקת.
כאשר נפתח הפתח לפני ההפקרות, יבול להיכנס
בעדו כל אדם בעל רמה (או חוסר־רמה) מוסרית מתאימה.
מה שמותר לאחד, מותר לשני. מה שהיה עוד
אתמול בלתי-אפשרי ולא עלה בלל על הדעת, הפך עתה
אפשרי, ועולה על דעתם של שני, ושלישי, ורביעי.

^ ראשי עיר כן יושביה, וכיו״ר הכנסת כן חבריה.
—י• אין הם רוצים להתמודד עם הנגע שפשט בקירבם.
הם מובנים לעמוד מן הצד ולהסתכל — אולי בהנאה,
אולי בקינאה, אולי בהסתייגות אילמת ־־ במעשיהם
של עמיתיהם המופקרים.
אולי יש ביניהם אחדים, ואולי יותר מאחדים, האומרים
לעצמם בסתר״ליבם :״הבה נראה מה ייצא מיה.
אם הם יצליחו ויקבעו נורמה כללית של הפקרות,
אולי נוכל גם אנחנו ליהנות מן ההפקר

יני בא ברגע זה להציע פיתרון לבעייה.
החסינות חשובה מדי, מבדי שנבטל אותה במחי-
יד. הכנסת מלאה מים מלוכלכים, אך אסור לשפוך את
התינוק יחד עימם.
אני בא להצביע על בעייה.
הבל יודעים שהיא קיימת, ושהיא חמורה מאין
כמוה. היא מאיימת על עצם קיומו של הפרלמנט הישראלי
במוסד יעיל ומכובד, שהאזרחים מוכנים לראות
בו סמל לדמוקרטיה ודוגמה לכלל.
המצב הנוכחי הוא בלתי״נסבל; אנשים בעלי רמה
מוסרית ואינטלקטואלית חייבים להתמודד עימה, ולגבש
גישה חדשה לעיקרון החסינות.

אתה עשוי להיות מיליונר
כשתרבוש דידה באחד ממשרדי המכירות של דירות גינד
אתה עשוי לזכות בסך של 1.000000ל (מליון לי)בחזוחן
מתאריך 19.5.1978

בץ* 300 ווכשי דירות החל
תערו הגרלה, בה יזכה אחד הרוכשים בסך של
, 000,000ו ל״י(מליון לירות) במזומן.
ה הג רלה תי ערךב נו כ חו ת

• נציג המכון למסחר הוגן • עו״ד ונוטריון • רואה חשבון החברה • נציג מודיעין אזרחי

רמת־ כוכב

פרוייקט יוקרתי
בראשון־ לציון

אזור מגורי םאקס קלוסיבי על גבעה

דירות בנות
±ג־ 4חדרים
ודירות גג

הפרוייקט יכלול בניני כוכב ו שכונת קוטג׳ים
פיתוח סביבתי ע״י אדריכלי צמרת הכולל:
גני נוי, מד שאות, מרכז מסחרי מקומי ומתקני משח קי ם לילדים.
כל כניו בעל תכנון ארכיטקטוני מר שים הכולל:
חדר ארונות,שני חדרי רחצה,מטבח מפו או /חר סינ ה פרחונית במטבח ועוד.
לובי מפואר,חדר תרבות הכולל שולחן פינג־פונג ועוד.
תנאי רכישה נו חי ם ל ־ 24 חו ד שי ם. מ שכנ ת א לא צמודה.
1״ משר די מ כי רו ת :

פתח״תקוה

ראשון־לציון

דגם מבני בזכב
ברמת־כובב

משרדהמ כי רו תהרא שי ר ח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סומל! חני הפרטיתלמבקריםבמשרד• .

ר ח׳ חיי.ם עוזר ( 28 מול העיריהו

רמת חשרון

סוקולוב (יפתחבק רו ב)

תו ם ה מב צעלא חי מכירה הדירה ה 300

ה עו ל ם הז ה 2155

צעיר משדיה ששוחרו משירות מילואים
בצה־־ל, נתקע ברודזיה וגו״ס לצבא הלבן

/וונידסוג

׳שרוול
גרודניה

סיורי־יום
ומארבי־לילה
ל* ל אפריקה דווקא לא חשב לביא
? ברצינות, עד שהחל לקבל מיכתבים
מחברו הקרוב, אריה חזן, שהתיישב בה,
או, ליתר דיוק, התנחל בה. חזן, לשעבר
קיבוצניק מכבדי שבגליל, הפך לחוואי
ברודזיה והחל להפגיז את חבריו בשבחיה
של הארץ, שבה רודה המיעוט הלבן ברוב
השחור.
סיפר שמואל, אחיו של עמום לביא:
״אחי היה כבר בכל אירופה עד שאחזה
בו ההתלהבות מאפריקה. לפני חמישה
חודשים קם ונסע לשם. ובאמת, מה רע
לו שם? יש לו הרבח כסף ותנאים טובים.
אולי גם אני אסע לשם בקרוב.״
זמן מה אחרי שהגיע עמוס לרודזיה
והחל לעבוד באחת החוות, פרץ סיכסוך

היז ,-ר

ץאיי /״ ז

ס034 / 1

ז,׳ ׳י/0ך׳ סי^ק״.ץ

7וי־י׳^ין ^

קטע ממיבתבו שד עמוס לביא מרודזיה :
— ושלושים ואחד שחורים

ם עורף לכן, גופך חסון וניחנת
יי ברוח הרפתקנית — אתה עשוי להש תכר
1500 דולר בחודש, לקבל בית נאה
למגורים ושני כלי־רכב צמודים לשירותך.
כישורים מיוחדים אינם נדרשים מלבד,
אולי, אחד: מצפון גמיש, שאינו מייסר
את בעליו, גם אם הוא עוסק לפרנסתו
בקטל של לוחמי־חרות שחורים באפריקה.
את זאת גילה באחרונה ישראלי צעיר
מנהריה בשם עמום לביא, שהיה מיושבי-
הקבע של בתי־הקפה בעיר החוף הצפו נית.
חבריו
של לביא, שהסבו השבוע לשול חן
באחד מבתי-הקפה הגדושים בחיילי
האו״ם, שרבים כמותם בנהריה, חייכו כש־נתבקשו
לתארו .״שובר לבבות מיקצועי,״
אמר עליו אחד מהם .״הוא השאיר כאן
הרבה אהבות ופרח לו לאפריקה.״
״היו לו תמיד קוצים בישבן,״ הוסיף
אחר ,״שלא נתנו לו לשבת במנוחה. מפעם
לפעם היה אורז את חפציו ונוסע לאירופה.
שם היה מבלה, עובד קצת, צובר כסף
וחוזר.״
״הוא מעולם לא התמיד,״ סיכם מישהו
מיושבי הקפה ,״לא בעבודה, לא במגורים
ולא באהבה. נע ונד. היום פה ומחר שם.
למה? ככה. את הסיבה האמיתית אין איש
יודע.״

בינו לבין הבוס במקום. עמום, כהרגלו,
ארז את חפציו ושם פעמיו לדרום־אפריקה
השכנה .״רציעז לנסוע לדרום־אפריקה ב טרמפים,״
כתב באחד ממיכתביו ליש ראל
,״וכשהגענו לפורט־ויקוטריה, כ־300
ק״מ מסולסבורי, התברר לנו שנעלם תיק
הצד שהיה לנו, עם הפספורטים שלנו,
עם כרטיסי הטיסה שלי והכסף. חזרנו

לסולסבורי ובאותו לילה הרימו לי את כל
הבגדים מהאכסניה ואני כעת פה עם ג׳ינס
אחד וחולצה אחת — זה הכל. והאמינו
לי, לא נעים אבל נתגבר.״
וכדי להתגבר על צרותיו — פנה לביא
אל לישכת־הגיום הרודזית לצבא־השכירים
והציע את עצמו. עברו הצבאי של המוע מד,
או היותו בעל דרכון ישראלי, לא
עניינו איש בלישכת־הגיום. הם התעניינו
רק בבריאותו. צבע עורו — לבן, כמובן —
היה מספיק כדי לשמש כרטיס־סניסה מכו בד
לצבא שכירי־החרב של רודזיה.
לביא חתם על חוזה לשירות של ששה
חודשים בצבא השכירים. משכורתו —
1500 דולר, או כ־ 30 אלף לירות ישראליות
— גדולה פי ( 50 חמישים !) משכרו הממו צע
של חייל שחור באותו הצבא.
אחרי שלבש את מדי רודזיה נשלח עמום
לביא לאיזור וודסה, המרוחק כ־ 200ק״מ
מסולסבורי הבירה. הוא מונה ל״קצין ביט חון
אזורי״ והופקד על קבוצה של 31
שחורים, שנועדו לעבור אימונים ולהיות
חייליו.
״קיבלתי בית יפה, שני לנדרוברים, ש אחד
מהם משוריין, וזהו. התחלתי בג׳וב
החדש.״ כך כתב עמוס באחד ממיכתביו,

עמום לכיא כנהריה
עם ג׳ינס אחד —
שהגיע לנהריה .״ביום סיורים ובלילה
מארבים לטירוריסטים וגנבי־בקר. ואני די
מבסוט מהג׳וב ומדי פעם מוציא את החיי לים
(כולם שחורים) לשיעורי מד״ס ומטוו-
חי־ירי, כי הם חיילים לא הכי טובים.״
על עברו של עמוס לביא בישראל סיפ רו
חבריו ומכריו, אחרי שהתבשרו כי
הפך מפקד בצבא של שכירי־חרב ברודזיה.
לדבריהם שירת תחילה בצנחנים, עזב או תם
וסיים את שירותו הסדיר בצה״ל כנהג.
צרותיו החלו דווקא במילואים.
מעיד על כך שלמה פוקס, ששירת עימו
באותו הבסיס :״אני זוכר שפעם הוא
רדף אחרי מפקד המחלקה כשגרזן בידו.
ניצלתי אז קשרים שהיו לי ולכן קיבל
רק 35 ימי מאסר. אחרי מילחמת ההתשה
סירב עמוס לשרת ברמת־הגולן וחיפש דרך
להיות קרוב לבית, אך לא נתנו לו את
שביקש. יום אחד בלע כדורי ואליום,
ניכנס לשדה מוקשים ושם התעלף. לבסוף
חולץ ואושפז בבית־חולים. כשיצא משם
שוחרר משירות במילואים.״
אך לא כצד,״ל צבא השכירים של רו-
דזיה. צבא זה אינו מקפיד על רמת מפק דיו,
העיקר שיהיו מוכנים לעשות את
העבודה השחורה — לקטול שחורים לפי
הצורך.
וכיצד ישתלב הישראלי מנהריה במשי מות
אלה? לחבריו של לביא אין ספק:
הוא לא ישתלב. הוא ינסה לטעום קצת
את טעם החיים של שכיר־חרב, עד שימאס
לו ויחזור לנהריה, כמובן. אז יתמקם
באחד מבתי־הקפה ויספר על הרפתקאותיו
במעבי הג׳ונגלים של אפריקה.

מ 11ע קח־קע הטייס עזר זייצ מן?
לאנשים הנכונים!
777 הברנדי
הלאומי
שהוא בינלאומי.

ו מ דו ע לו קחת שו ל מי ת אלוני טרמ פי ס טיו ת?
במיזנון הכנסת התיישב
שר-הביטחון עזר וייצמן עם
כמה עיתונאים, ועד מהרה
נשמעו רעמי צחוק מהשולחן.
היה זה כאשר עזר, שהיה מפ קד
חיל־האוויר, סיפר כי קיר־קעו
אותו ושללו ממנו את
רשיון הטיס :״המחשב זה מין
אידיוט. שכחתי ללכת לבדיקה
רפואית, אז באופן אוטומטי הוא
פלט את הכרטיס שלי וקירקע
אותי.״
0בעיקבות הסיפור על
הקירקוע נזכר עזר בסיפור מ הצבא
הבריטי, שבו שרת .״ל צבא
הבריטי הכניסו מחשב ו אחד
הרס״רים ביקש לראות
איך הוא עובד. לקחו אותו
למחשב ואמרו לו, שהוא יכול
לשאול אותו שאלות. הרס״ר
עב השפם שאל את המחשב:
׳האם היחידה שלי תנצח ב תרגיל
הקרוב?׳ ׳כן! ,ענה ה מחשב.
הרס״ר התרגז, חבט
במחשב ואמר לו :׳כן מה?׳
׳כן אדוני!׳ השיב המחשב.״
1באותה שיחה סיפר וייצ-
מן עד כמה אין הוא אוהב
את שומרי הראש המלווים או תו
.״אני מת לברוח מהם. איך
אפשר לחיות עם אנשים שמס תובבים
כל הזמן כאילו הם
חולים באוזניים, עם המכשיר
של החרשים, ומדברים כל ה זמן
לשרוול שלהם?״
1על חוויות טיסות שלו
בהליקופטרים, עוד לפני ש־קירקעו
אותו, סיפר וייצמן:
״תמיד כשאני עולה על הלי קופטר,
קורה דבר שאני לא

לתל־אביב. לבסוף הוא מצא
את ח״כ שולמית (״שולה״)
אלוני ״את הרי נגד זה ש יאנסו
חיילות בצבא, אז קחי
אותה טרמפ. לא יקרה לך שום
דבר בדרך איתה, היא בחורה
פרוונטטיבית,״ הוא אמר ל אלוני
שהסמיקה מאוזן לאוזן.
אולם ליוויה גילתה תושיה
ומצאה בעצמה טרמפ, דווקא
אצל בעלה של שולח, ראוכן
אלוני; שהיה באותו הזמן ב כנסת.
כאשר
קם וייצמן מ השולחן
שלידו ישבו עיתונ אים,
מיהר לתפוס את הכסא
שלו, יושב־ראש מיפלגת הע בודה
ח״כ שימעון פרם.
״תפסת את הכסא של שר־ה־ביטחון,״
העיר לו אחד העי תונאים
.״ביני לבין עזר אף
פעם לא היתה תחרות על כס אות,״
השיב פרם.
1מצב־רוחו של פרס היה
מרומם. הוא ניסה לשכנע חב-
רי־כ׳נסת מהליכוד, שישבו גם
הם ליד השולחן, כי ממשלת
הליכוד היא אסון למדינה, ו הגדיר
אותה בשם ״טימטום״.
1פרם החל למנות את
סגולות אנשי המערך לעומת
סגולות אנשי הליכוד :״כש גו
לדה מאיר ביקרה באר-
צות־הברית היו מקבלים אותה
כמו אלוהים ועשרות אלפים
באו לשמוע אותה. כשאבא
אבן נואם בארצות־הברית,
אין מקום באולם.״ באותו ה רגע
נכנם ח״ב אבן למיזנוז

מוג׳ דיין

חתול לונדוני השייך לדוריס גש זכה בפיר־סוס
נרחב בעיתון רב התפוצה ״דיילי מיתר״
כאשר הגברת גש ביקשה כי יקהו אותו ממנה. מוגי דיין הוא לדברי
בעלת־הבית שלו, חתול שוחר קרבות ,״כמו משה דיין הישראלי.
הוא מאד קשה עם חיות קטנות ממנו, אבל אוהב אנשים ודי
בסדר עם כלבים.״ דיין איבד את העין שלו בקרב, וגש החליטה
בי היא אינה מסוגלת להחזיק בו יותר .״אני צריבה למסור אותו
לפני שהוא יגרום אסון של ממש.״ אולם דוריס גש אינה מוכנה למסור
את החתול עם הרטיה שלה לסתם מישפחה ,״רק לבית טוב.״
לו פרם ,״אבל רק פעם אחת.
פעיל היה צועק עליו וסאדאת
לא היה נפגש איתו בשנית.״
״אז הוא היה נפגש עם אריה
(״לובה״) אליאב;״ המשיך
אותו חבר״כנסת .״נכון. אבל
רק פעם אחת. לובה היה מח בק
אותו כל הזמן, וזה היה
נמאס על סאדאת.״ ״אז הוא
היה נפגש עם יופי שריד;״
המשיך אותו ח״כ .״נכון,״
השיב פרם .״אבל גם איתו
רק פעם אחת. הכל היה מודלף
מייד לעיתון וסאדאת לא היה
מוכן להיפגש פעם נוספת.״
1כשנערך דיון במיזנון
על השאלה מדוע ביטל סגן
ראש־הממשלה ייגאל ידיך
את השידור בצבע של קבלת
הפרס באוסלו, העלה שר־הד־תות
אהרון אכו־־חצירא
את האפשרות, כי ידין הוא
עיוור צבעים, ולכן לא היה
משנה לו אם השידור יהיה
בצבע או בשחור־לבן. השר
שהתכוון לומר בדיחה נדהם
לשמוע כי ידין הוא באמת
עיוור צבעים.

ן 1*0 *1 7 | !9 |* 1השתתף בפתיחת תערובת קריקטורות של ציירים אוסטרים שנערכה בתל־אביב.
1 1 1 1 1 / 1 / 111 באותה הזדמנות פגש צ׳יצ׳ את מפקד נפת יפו במישטרת ישראל, אברהם
קונפורט, שנתן לו מתנה: סידרת תמונות של צ׳יצ׳ באיצטדיון הכדורגל בבלומפילד, שצולמו במצלמות
נסתרות של בלשי המישטרה. צ׳יצ׳ היה בבלומפילד, בדי לצפות במישחק הכדורגל, והבלשים, כדי לתפוס
עבריינים. אולם משום שלא הצליחו לתפוס עבריינים צילמו את צ׳יצ׳ .שבוע אחר״בך אומנם ערבה
מישטרת יפו פשיטה על בלומפילד והצליחה ללכוד 15 חשודים בספסרות ובסחר בכרטיסים מזוייפים.

יודע אם לכעוס עליו או לש מוח
בגללו. הקשר מתקלקל.
מצד אחד מרגיז אותי שהקשר
בהליקופטר של חיל־האוויר
מתקלקל, אבל מהצד השני אני
מבסוט: אף אחד לא יכול
לבלבל לי את המוח ויש לי
שקט.״

ואחד העיתונאים הציע לקרוא
לו לשולחן ולשאול אותו אם
אומנם יש לו הצלחה בארצות-
הברית. כששמע זאת כתב
ידיעות אחרונות אכנר תבו־די
הוא קפץ :״אל תקראו
לו, זה עוד יעלה לנו 2000
דולר.״

| 0וייצמן הסתובב במיזנון
הכנסת וחיפש טרמפ לפקידה
שלו, חיילת חיננית בשם
לידריה; שהיתה צריכה להגיע

01 שימעון פרם התפו,צץ
ממש מצחוק כאשר מנהל מח לקת
התוכניות בטלוויזיה מר דכי
(״מוטי״) קירשנבאזם

אמר לו :״המערך הוא החטא,
והליכוד — עונשו.״
01 אחד מחברי-הכנסת של
הליכוד ניסה לשכנע את פרס
כי אם היה המערך בשילטון היה ראש־הממשלה, ופרס אנוואר אל־סאדאת מנסה
לעקוף את פרס ולהיפגש עם
אחרים, כפי שעקף את בגין
ונפגש עם פרם .״הוא היה נפ גש
עם מאיר פעיל,״ אמר
אותו חבר-כנסת .״נכון,״ השיב

0בעת הלווייה של גולדה
מאיר נסעו המכובדים באוטו בוסים
ממישכן הכנסת להר
הרצל. על כל אוטובוס היה
שלט שעליו צויין למי הוא
מיועד. השלט ״הממשלה״ על
האוטובוס שהסיע את חברי
הממשלה נפל, וח״כ הליכוד
הלל זיידל הבחין בכך ואמר
לראש־הממשלה לשעבר, ח״כ
יצחק רג־ין :״יצחק, הממ שלה
נפלה ״.רבין הזדקף ואמר
לזיידל :״מה, באמת? מתי?״
ואז הראה לו זיידל את השלט
שנפל.
! 0אחרי שנטמנה גוויתה
של גולדה מאיר, עברו האי שים
ליד הקבר ושמו עליו אב נים
קטנות, לפי המסורת. רק
מי שהיה שר-העבודה בממ־ה
עו ל ם הז ה 2155

משה כרעם,

שלת גולדה,
שם על הקבר חול, ואילו מי
שהיה שר־התיירות בממשל תה,
משה קו ל, זרק את ה אבן
שלו בחוזקה על הקבר.

בקבלת־פנים חגיגית 81 שערך נשיא־המדינה יצחק
גגון לעשרות האישים שהגי עו
לישראל, כדי לכבד את
זיכרה של גולדה מאיר, פנה
ח״כ המפד״ל אברהם מלמד
אל נבון ואמר לו :״אדוני ה נשיא,
האם כבר קיבלת את
התפטרות העם?״
81 למלמד, שחזר לפני
שבועיים מברית־המועצות, יש
עוד סיפור מאותו מסע מלא
אנקדוטות .״לפני שיצאנו מה ארץ
הזהירו אותנו, שלא ניפול
בפח של סוכנות רוסיות יפה פיות.
כל הסיור חיפשתי את
הסוכנת היפהפיה שלי, אבל
היא לא באה. היא הגיעה רק
לבית־הכנסת בלנינגראד. שם
נקראתי לתורה והפטרת הש בוע
היתה, כמובן ,״והמלך דויד
זקן בא בימים ויכסוהו בבג דים
ולא יחם לו. ויאמרו לו
עבדיו, יבקשו לאדוגי המלך
נערה בתולה ועמדה לפני ה מלך
ותהי לו סוכנת ושכבה
בחיקך.״

זעמו. הילטון חייב את קופת
המערך ב־ 275 לירות לכל מנה,
כך שהמסיבה עלתה למערה
אשר בקושי מצליח לשלם את
משכורות עובדיו בסוף ההו־דש,
כ־ 35 אלף לירות.
! באותה מסיבה תיאר מי
שהיה ראש ממשלת בריטניה,
הארולד וילסון, פגישה ש היתר,
לו לפני שנים אהדות
עם עולות חדשות מרוסיה, ש הגיעו
לישראל .״מאד התר גשתי,״
סיפר וילסון ״לא כל בך
מהעובדה שהן עולות חד שות,
למען עלייתן פעלתי הר בה,
אלא בגלל העובדה שהן
היו כל־כך צעירות ויפות.״
81 גם למי שהיה שופט על יון
בארצות־הברית ושגריר
ארצות־הברית לאומות־המאוח-
ח ת, ארתור גולדברג, היה
סיפור באותו הערב. הוא תיאר
כיצד הפגישה אותו גולדה
מאיר עם אשתו וערכה ביני הם
את השידוך. גולדברג היה

אפריים קיש 11

זכה בהפתעה נעימה, כאשר בא לפתיחת תערוכת הקריטוריסטים האוסטריב
שהיתה בתל־אביב. הוא הוצג על־ידי נספחת התרבות בשגרירות אוסטריה
ברברה טאופר, בפני אחד מציירי הקריקטורות הטובים באוסטריה, רודולפו אונגרר. לטאופר נגרמה
הפתעה כאשר התברר לה כי קישון ואונגרר הם ידידים ותיקים. אונגרר מאייר את ספריו של קיטון
חבר בתנועת־נוער עם גולדה
עוד כשהיתה במילווקי.

8אגב מלמד הבטיח לח״ב
יו סי ש רי ד, שהיה גם הוא
במישלחת, לשלוח מחאה חרי פה
לביטאון המיפלגה הקומו ניסטית
הרוסית פראכדה .״ב משך
ארבעה ימים שלמים לא
הזכירו בפראבדה את שמו של
שריד, והוא לא רגיל לזה,״
הסביר מלמד.
! 8סיעת המערך בכנסת
ערכה מסיבה במישכן הכנסת
לכבוד האורחים מחוץ־לארץ,
שהגיעו ללוויית גולדה מאיר.
במסיבה השתתפו מלבד האור חים
גם חברי־כנסת של המע רך,
עוזרים ומזכירות, סך־הכל
כ־ 80 איש. כשהגיע החשבון
מהנהלת הילטון, המפעילה את
מיזנון הכנסת, לא יכול דיה
שמעון פרם שלא להביע את

הוא מלבד חיותו פיזמוגאי

וכותב שירים ידוע, גס עובד
\ ו 111 1 1 1 1 #111 | #
אגף מס ההכנסה במישרד האוצר. גולדהירש המתלוצץ על כך, שהוא
הפזמונאי היחידי שמוכרח לשלם מס אמת, הוציא בשבוע שעבר
ספר פיזמונים בשם ״פיתאום נפל עלי אביב ״.הוא החליט לשלב
את שני עיסוקיו, או כפי שהוא קורה להם :״שתי אהבותיו,״ והעניק
בטכס שנערך בלישכת שר האוצר את סיפרו לשימחה ארליך.

׳ 8באותה ארוחה, שמתוכה
בקעו רעמי צחוק, סקר שימי
עון פרס את המערך המיפלגתי
בישראל. כאשר הגיע בסקי רתו
אל ח״כ הלל זיידל, מח טיבת
אחדות, שהוא חבר־ה־כנסת
היחיד בחטיבה שלו,
אמר :״ההסבר היחיד לכך ש־זיידל
עוד לא התפלג הוא
ביולוגי.״
! 8מה דעתו של מי שהיה
שר־החוץ האמריקאי, הגרי
קיסיגגר, על המו״ס עם מצ ריים
ועל יחסי ישראל אר־צות־הברית
:״הסכם השלום
בוודאי ייחתם, ולו בגלל סיבה
אחת. ישראל ממש מתחננת
בפני ארצות־הברית שתאנוס
אותה. תראו לי מישהו שכאשר
בחורה מתחננת בפניו שיאנוס
אותה, אינו עושה זאת?״
81 ריב דברים היה בשבוע
שעבר בכנסת בין ח״כ הליכוד
חיים קאופמן לבין ח״כ ש״י
מרדכי וירשוכסקי. קאופ מן
פסל את אחת ההצעות ל סדר
היום שהגיש וירשובסקי,
ואמר לו :״ההצעה לא רצי נית.״
״שום הצעה שאני מגיש
היא לא רצינית בעיניך, ענה
לו וירשובסקי ,״אפילו אם אני
אגיש הצעה שלגו זה המישחק
הכי טוב בעולם, אתה תגיד
שהיא לא רצינית.״ כידוע,
קאופמן הוא יבואן הלגו ליש ראל
.״אם תהיה בקואליציה,
כל הצעה שלך תהיה רצינית,״
סיכם קאופמן את השיחה בי ניהם.

8אגב, וירשובסקי טען
בפני חבריו למיפלגה, כי ״א סור
להכות את הממשלה מתחת במבטי כשנתקל
לחגורה.״
תמיהה הוסיף :״אין מה לה כות

| 8בעת הדיון הסוער ב כנסת,
על חוק גיוס הבנות
לצה״ל, הביע קאופמן את דע תו
על השאלה ואמר :״המקום
היחידי אליו צריכות נשים
להיות מגוייסות זה המיטבח.״

! 8ח״כ מנחם סכידור,

שלמה הילל

השתתף בכנס חזית הסירוב, מתנגדי הסכם השלום עם מצריים, שנערך
בכפר המכביה. את הכנס יזם ח״כ יגאל הורביץ, מי שעזב את הממשלה
ביגלל התנגדותו לחוזה השלום. כאשר נאמו הלל והורביץ, קראו לעברם מהקהל ושאלו את הילל, מדוע
אין הוא עוזב את מיפלגתו ומצטרף להורביץ, ואת הורביץ, מדוע אין פלג לעם בראשו הוא עומד,
עוזב את הליכוד ומקים מיפלגה רחבה. שניהם השיבו בגימגום כי ״השעה עדיין לא כשרה לכך.״
ה עו ל ם

הז ה

2155

שהיה הנואם המרכזי מטעם
הליכוד בנושא גיוס הבנות,
הצליח להרגיז את חברי־הכנ־סת
של המערך. ח״כ עמז־ס
הדר קרא לסבידור קריאת
ביניים :״שתיים שלוש שי חות
בינך לבין ח״כ פסח
גרופר והקואליציה נופלת, אז
תמשיך עם זה.״
81 צלם לישכת העיתונות

משה מילנר
הממשלתית שנסע עם המישלחת לאוסלו
נתקע למצב מביך עם צלנ
המישלחת המצרית. השנייב
סולקו מהארמון, שבו קיבי
בגין את הפרס, יום לפני ה־טכס,
בעת החזרה שנערכו
שם. הם יצאו לקור העז, כ־ו1
מעלות מתחת לאפס. שום מונית
לא נראתה בסביבה, והב
החלו ללכת ברגל. מילנר היד
לבוש במעיל חם, אולם הצלב
המצרי רק בחולצה וחליפה[
נכמרו רחמיו של מילנר עי[
עמיתו, והוא הציע לו את מחי
צית המעיל. כך יכלו לראוח
את הצלמים הישראלי והפצר!
כשהם צועדים חבוקים, עטו•
פים באותו המעיל, לאורך רחובותיה
של אוסלו.
8 1סוכן־הנסיעות הישראלי
מייק סטולוכיצקי, החי ב־ארצות־הברית
מאז שנשא אשו
אמריקאית, הצליח להוסיף עוז
מיקצוע לרשימת המיקצועוח
שבהם עסק בחייו: מיילד. מיי?
עלה בלוד על מטוס איירי
פראנס, שהיה בדרכו מהמיז־רח־הרחוק
לפאריס. במטוב
היו כ־ 400 נוסעים. אבל דווקזן
האשד, שלידו היתד, פליטד
ויאט־נאמית, בחודש השביעו
להריונה. בהיות המטוס מעל
לים, בדרך לאיטליה, אחזו או־תה
צירי־לידה. מייק הזי
עיק מייד את הצוות, שהצליו
לאתר רופא בין נוסעי המטוס
הרופא יילד את האשה, כש
מייק עוזר לידו. אחר-כך ערך
מגבית בין נוסעי המטוס, ר
אסף עבור האם־הפליטה קרוב
לאלף דולאר.
81 אגב, אם יבקר השחקן
קרול (״ארצ׳י באנקר״)
קונר, כוכב ד,סידרה הכל נשאר
בנזישפחה, בישראל, יד,יד
זה בזכותו ובאירוחו של מיי?
סטולוביצקי ולא, כפי שפורסם
בטעות בשבוע שעבר, בזכותו
של אפרים (״פרויקה״;
פורן, מזכירו הצבאי שג
ראש־הממשלה. סודו אומנם היו
עד לעיסקד, שנעשתה בין הי
שניים, אבל הדבר אירע בעו
שמייק ופרויקה ישבו במים־
עדה בלוס־אנג׳לס, ואו׳קונו
ניגש אליהם. אז עלה הרעיון
לערוך לו ביקור בישראל בחודש
מארס הקרוב. או׳קונר ביקש
לדעת מה מידת הפופולריות
שלו בארץ, וסטולוביצ־קי
הבטיח לו :״אם תגיע
רשימה לכנסת — אני אהיו
המיספר שניים שלך. על פ>
הפופולריות שלך — אין ספ?
ששנינו ניבחר.״

ה עי תונ אי ת ש הי תהבחברתה לו רדהפ סי ד ה
סקופ והשח קן ני תקע לפחשלזבל
עדה הרז,

! העיתונאית
שמילאה את מקומו של דובר
מיסלגת העבודה שנסע לחו״ל,
מתוסכלת על הסקופ העיתונאי
הגדול שהחמיצה בשבוע ש עבר.
לורד ג׳יזן ז כגן, המבו קש
עתה בבריטניה בשל עדי רות
מטבע, הוא ידידו של סיד
הרולד וידסון, מי שהיה
ראש ממשלת בריטניה. ויל-
סון, שהוזמן לארוחת־ערב ש ערכה
סיעת המערך בכנסת
לכל הנציגים של המיפלגות
הסוציאליסטיות שהגיעו ל-
לווייה של גולדה, ביקש שיז מינו
לארוחה גם את הלורד

לנצח על מקהלה של מלאכים.״
דליה גילתה כי השתדלה לד אות
במאמר זה מחמאה, אך
כאשר הגיע המבקר לקונצרט
בניצוחה, היפנתה לו את גבה
בלבד.
1באותו שידור נזכרה
דליה בפגישתה עם גולדה
מאיר. בשנת ׳63 זכתה המנ צחת
בשלוש תחרויות ובהכרה
בינלאומית. רק בארץ לא הת ייחסו
אליה ברצינות באותה
עת. בשנת ׳65 הגיעה הזמנה
מממשלת גרמניה למישרד־ה־חוץ
שנועדה להבטיח את הש תתפותה
של המנצחת הישרא-

יים סרטים, כותב נשר ספרים
על הקולנוע.
| בתפקידו בהצגת סופ־מישחק
בקרית־גת חייב השח־קן־בדרן
דורי בן־ זאב להי כנס
לתוך פח״זבל, העומד על
הבמה. לפני שבוע, באחת ה הצגות,
נכנס דורי לפח ולא
יכול היה לצאת ממנו. רק
אחרי איתותיו לשחקנים, ש עמדו
איתו על הבמה, הבינו
אלה את הרמז, וביחד עזרו
לדורי להיחלץ. למה נתקע דוו קא
באותו הערב? ״ייתכן ש העליתי
במישקל,״ אמר דורי,
לא כל־כך מבודח.

דני פלץ
האמרגן קשור מאד למישפחתו, ואינו
אוהב להיפרד ממנה אפילו ב־שעות־ה,עבודה
שלו. אולי מ־שום־כך
החליט לשתף את כו לם
בהצגת־ד,ילדים החדשה
שלו, במבי וספר הג׳ונגל. רו נית
וענת, שתי בנותיו, מ גלמות
בהצגה את התפקידים
הראשיים, ואשתו דינה מנה לת
את ההצגה.
י בעוד הבעל המלחין-
זמר-שחקן שמוליק קראום,
מתארח בלוס־אנג׳לס בביתה

שפניו מועדות ללום־אנג׳לס.
צדוק נוסע לבקר את בתו בת
ה־ ,4חיי לי, המתגוררת שם
עם אמה, הדיילת לשעבר רחל
טרי, שילדה זה עתה בן לבע לה
החדש.
! אב מסור הוא צלם-
הטלוויזיה יגאל שילון, אחיו
של כתב־הטלוויזיה בניו־יורק
דן שילון. יגאל, בעלה של
דיילת אל-על זהבה עינבר,
מטפל בשני בניו כאשר אשתו
נמצאת בטיסות. זהבה, שילדה
את בנם השני לפני כחצי שנה,
חזרה לעבודה אחרי חופשת־הלידה.

לא קל להיכנס לנעליו
של מישהו אחר, בזאת נוכחה
הזמרת יפה ירקוני. באחד
הערבים, השבוע, הגיעה אל
המועדון שלה ביפו, ומעדה
על המדרגות. העקב של אחת
מנעליה נקרע והזמרת, שלא
רצתה להופיע יחפה, ביקשה
מאחת האורחות שתשאיל לה
את נעליה. ואומנם, יפה הו פיעה
באותו ערב כשהיא נו עלת
מגפיים לא לה.
! 8התואר ״פרופסור מפו זר״
מגיע הפעם בהחלט לחנה

שלה והלכה הביתה ברגל. בי נתיים,
במשך שלושה ימים,
היו לה פגישות עם אנשי-
תיאטרון, ולכולן הגיעו האנ שים
עם רכב כדי לקחתה. היא
שכחה לגמרי היכן החנתה את
מכוניתה, עד שבוקר אחד, ה שבוע,
היה עליה לנסוע לפגי שה
עם הבמאית נודה צ׳יד־טון.
היא ירדה מדירתה וגיל תה
שהמכונית שלה איננה.
היא היתה בטוחה שהמכו נית
נגנבה, טילפנה למישטרה
והודיעה על כך. כאשר מסרה
את מיספר המכונית, סיפרו
לה במישטרה שהמכונית שלה
ניגררה כבר לפני שלושה
ימים, מאחר שחנתה במקום
אסור לחנייה.

! איש יחסי הציבור, בן־
ציון שירה, תיכנן את כל
האירועים החברתיים שלו על
פי הריונה של אשתו. הוא
בפירוש ביקש ממנה ללדת עם
גמר האירוע האחרון, כדי ש יוכל
להתפנות אליה. אך אש תו,
חני, העובדת כמתמחה
אצל השופט משה טלגם,
לא נשמעה לו בדיוק, וילדה
את בנם הבכור, בר, יום אחד
לפני התאריך שהציב לה ה כאשר
בעל.
בבית־החולים,
שכבה חני בחדר הצירים, הור שה
בן־ציון לשבת לידה.
1שופט השלום בתל־אביב,
ישי לויט, משמש בימים אלו
כתורן־למעצרים. השבוע הוגש
לו גיליון־הרשעות קודמות של
!נאשם מסויים .״הגיליון כל-
כך ארוך, שאפשר לעשות ממ נו
טפטים למישרדי,״ התלוצץ
השופט.
1עם תום שלושים ימי
האבל על מותה של הילה,
בתם בת השנה של דוברת גלי
צה״ל בתיה שושני ובעלה,
דייל אל-על מאיר אגפי,
חזרה בתיה לעבודתה בתחנה.
מילבד עבודתה כדוברת, מפי קה
בתיה תוכנית־בידור גדו לה,
עם התמלילן אבי קורן,
בעלה של הזמרת שולה חן.
בתיה ומאיר מצפים לילד נוסף
בעוד כארבעה חודשים.

דון מק־לין

הזמר האמריקאי שהגיע ארצה לסידרת
הופעות, הסכים לבוא, לאחר שסיים הופעה,
בתל־אביב, למיסעדה החדשה ״דראגסטור מס׳ 1״ ,לארוחת״
ערב שנערכה לכבודו. מק־לין מבלה את מרבית זמנו בארץ בחדרו
שבמלון, מחשש לחלות בשפעת או בהצטננות. לכן גם ויתר על
סיורים שונים שהוצעו לו כאן. בתמונה: מק־ליו חותן
את העוגה שהוכנה במייוחד עבורו על״ידי צוות המיסעדה.

כגן, השוהה באחרונה ביש ראל
וניראה רבות במחיצת
ידידו הטוב, חבר־הכנסת מנ חם
סכידור ואומנם הלורד
הגיע לארוחה, בחברת מזכי רתו
אנג׳לה רדפורד, היי שר
מקבלת הפנים במישבן ה נשיא
יצחק נכון. אחרי הא רוחה
נסעה עדה עם הלורד
ועם מזכירתו במונית למלון
דיפלומט. שבו התאכסנו הש לושה.
הלורד היה חביב ושוחח
עם עדה על בעיות שברומו
של עולם. רק בבוקר, כשהר אה
העיתונאית את היומונים,
שבהם פורסמה בקשת ההסג רה,
הבינה כי החמיצה את
ההזדמנות לראיין את הלורד
המבוקש.
! בתוכנית חדשה בגלי
צה״ל, בשם מסיבה מוסיקלית,
המוקלטת כמופע פומבי, הש תתפה
כאורחת ראשונה המנ צחת
הישראלית דדיה אט לס,
שזכתה לא מזמן בתחרות
מנצחים בברזיל. דליה סיפרה
שהיתר, האשה המנצחת היחי דה
בתחרות והרגישה עצמה
מפונקת בשל כך. לכן הופתעה
כאשר הופיע מאמר של מבקר
מוסיקה ידוע בברזיל שכתב:
״מיקצוע הניצוח הוא מיקצוע
גברי. אשה כמו אטלס צריכה
לעמוד על המירפסת, כדי ש ינגנו
לה סרנדות. אשה לא
נועדה להנעים זמירות לאח רים.
היא צריכה שינעימו לה
זמירות. אשה כאטלס צריכה

לית בשבוע המוסיקה שנערך
אז בשטוטגארט. באופן עקרו ני
לא רצתה דליה לנסוע לגר מניה,
ואז פנתה אליה גולדה
מאיר והזמינה אותה לפגישה,
שהתקיימה בבית־החולים שבו
שהתה גולדה לצורך בדיקות.
שרת החוץ ביקשה מדליה ש תיאות
להשתתף באירוע ואמ רה
:״את יודעת שבארץ קשה
לך להצליח, לכן תהיה הנסיעה
קרש־קפיצה שיאפשר לך לק בל
פה את מה שאת רוצה.״
דליה השיבה אז, שהיא מע דיפה
בכל זאת להמתין עד
שהתיזמורת הפילהרמונית תז מין
אותה. ואכן, כעבור 6
שנים הוזמנה דליה להופיע
עם התיזמורת, ובתום ההופעה
מצאה בחדר-ההלבשה שלה זר
פרחים גדול שנשלח על־ידי
גולדה.
! 1בראיון־הרדיו שאלות
אישיות, שעורך יעקוב (״ י ענ־קלה״)
אגמון, סיפר הבמאי ה צעיר
אכי נשר על דרך עבו דתו
עם שחקנים. הוא בונה שח קנים
ישראליים על־פי דמויות
של שחקנים אמריקאיים, ומק רין
לפניהם סרטים שבהם מ ככבים
האמריקאים. השחקן
מאיר סוויסה, למשל, ש תפקידו
להיות וודי אלן ה ישראלי,
חזה בסרטיו, כדי לת פוס
את הפרינציפ. אחרי הק רנת
הסרטים עורך אבי תר-
גילי־מישחק לשחקן על מה ש ראה
בסרט. כאשר איננו מב
1הטלפון
האדום בשידורי
גלי צה״ל היה עד עתה צבוע
שחור. רק לפני זמן קצר הח ליט
מפיק-התוכנית דורון
לנדוי, להפתיע את המגיש,
צבי רימון, והעמיד על שול חנו
טלפון בצבע אדום לוהט.
השמועה על הטלפון החדש
פשטה במהרה בין עובדי ה תחנה.
שבאו כולם לחזות ב מכשיר,
שעל שמו נקראת ה תוכנית
מזה שנה וחצי, מאז
תחילתה.

אולם׳ פרי

שליווה את חברתו, הדוגמנית תמי בן־
עמי, לתצוגת״אופנה שנערכה בביתה של
הארכיטקטית רותי שפייזר, שהציגה גם תערוכת ציורים של הציירת
מרים ברנהארדט, סירב בתוקף להיכנס לווילה ברשפון. גם אחרי
שהציירת יצאה אליו החוצה וביקשה ממנו שייכנס, לא ויתר הכדורסלן
והמתין שעה וחצי בחוץ עד תום התצוגה. אז נטל את תמי
והשניים הסתלקו מהמקום. הסבירה תמי :״אולסי ביישן גדול.״
אילנה גור, נש הזמרת
ג׳וזי כץ,

של הפסלת
ארה אשתו,
בארץ עם שני בניהם, ומש תתפת
בהצגת־ילדים חדשה ב שם
משלוש יוצא אחד. אחיו
הצעיר יותר, צדוק קראום,
שרק לפני שבועות ספורים
פתח מועדון־לילה חדש, אורז
בימים אלה את המיזוודות, כ־

הכהן, מנהלת המחלקה הקו לית
במדור לדרמה של אוני ברסיטת
תל־אביב. חנה, ש-
מילבד עבודתה הקבועה היא
מעבדת מוסיקלית בהצגות של
תיאטרון באר־שבע והתיאטרון
החיפאי, נסעה עם מכוני תה
למכולת. כשגמרה עם הק ניות,
שכחה שבאה עם האוטו

8 1באותה תוכנית סיפר
צבי רימון על בחור אנגלי,
ששהה בארץ ובאופן קבוע
נסע ברכבת־ישראל. הבחור,
שהיה כאן סטודנט, נהג להע רים
על מבקר־הכרטיסים בר כבת
והשתמט מתשלום. עתה,
כשחזר לביתו באנגליה, התח רט
על מעשיו, ושלח למנהל-
הרכבת, צבי צפרירי, צ׳ק
על סך 60 לירות שטרלינג,
עבור כל נסיעותיו ברכבת-
ישראל. את הידיעה על כך
שמע עיתונאי-החוץ טדי לוי־טה
ברדיו. הוא התקשר מייד
עם מערכת עיתונו בבריטניה,
הצהרון איבנינג סטאנדארט,
והידיעה התפרסמה בו כשעה
אחרי שידורה בגלי צה״ל.
81 נישואין שכונו על-ידי
כתבים כלכליים בירושלים
״נישואים כלכליים״ ,הולידו
ה עו ל ם הז ה 2155

ינתח קשר

בוכב הסרט ״אסקימו לימון״ משחק ביום ב״תיאטרון צה״ל״.
לצורך מיבחני בד שנערכו לסירטו החדש ״יוצאים קבוע״,
קיבל חופשה מייוחדת מהצבא. במיבחנים היה עליו לנשק ל־ 200 מועמדות לתפקיד
הנשי בסרט. יפתח, שהגיע למקום חולה בשפעת, הדביק ודאי את כל הנערות במחלה.

יורש־עצר. דוברת בנק ישר אל,
אסתר שקולניק, ש נישאה
לפני זמן־מה לרואה*
החשבון כייר שומינר,
ילדה בת בשם שירי.
1בשעת לילה מאוחרת
( 1״פיצ׳ו״)
נכנס השחקן יצחל
כן־ צור למיסעדה תל־אבי-
בית, שבה סעד באותה עת
שחקן הבימה שרגא הר־פז•
הדיאלוג בין השניים היה
קצר. שרגא :״אני לא יכול
לסבול אותך. אם הייתי נותן
לך מאה לירות היית עוזב את

המיסעדה?״ פיצ׳ו :
שרגא שלף שטר של 100 לי רות
והגישו לפיצ׳ו. זה נטל
את הכסף ועזב את המיסעדה.
1השידוך שלווה בתיקוות
רבות, בין השחקנית אלים
כונדפילד, לבין תיאטרון יובל,
לא עלה יפה. השניים נפ רדו.
אליס עזבה את ההצגה
חוות השמניס ונסעה לכמה
שבועות ללוס־אנג׳לס, כדי לח סל
סופית את ענייניה שם וכדי
לפוש קימעה אחרי האכזבות

״זה מעייף לנשק בל־כך הרבה בחורות,״ התלונן החייל בן ה־ ,20 אולם האכזבה
שאל יפתח .״היו לי
האמיתית ציפתה לו כשנישק את הניבחנת ה״ .200״איך היה
כבר יותר טובים ממך,״ ענתה המועמדת, בת ה־ .16 בתמונה, יפתח מנשק את
משמאל).
(בתמונה
אלינור מעוז
ואת
(בתמונה מימין)
אלאמר ירדן

שאספה בישראל. תיאטרון
יובל מחפש לה מחליפה.

נייברהוד פליי האת, בהבדל
של כמה שנים טובות. הנהלת
בית־הספר שומרת על קשר
עם כל תלמידיה־לשעבר, וב הם
שחקנים ידועים כמו סטים
מקווין וגרגורי פק. מדוע
אמנון לא נסע לכנס? כי ג׳ון
לא צירפה להזמנה כרטיס.

! 8אשתו של השחקן יוסי
גינאי, הדוגמנית אכיכה
רוזנטל, נמצאת בהריון מת קדם.
ליוסי יש בן בן , 14
יוכל, מנישואיו הקודמים ל רקדנית
אילנה.
! 8מה דעתכם על ג׳ון
טראוולטה ושיגעון המוסיקה?
הבלשן אבשלום קור חיווה
דעתו, בפינתו ׳אמרוטב בגלי
צה״ל :״אשר טראוולטי בא

8 1כשנשאל המנהל הכללי
של חברת דובק,
שהעניק את חסות חברתו לבי קורם
ולהופעותיהם של כוכבי
סידרת הטלוויזיה הבריטית האחים
בישראל, ליד מי הוא
רוצה לשבת בארוחת־הערב ה חגיגית
עם האחים, שהכנסו תיה
הם קודש למועדון וא־ראייטי,
השיב שהוא בוחר דוו קא
בסול מרוני או בביל ריילי.
״שניהם יודעים לנהל עסק
כמו שצריך,״ אמר.

זורח גחל,

81 הכל תלוי בטיב השימ־לה,
גילתה נאווה ארד, המ נהלת
הכללית של ׳נעמ״ת, ש חזרה
זה עתה מסיור בארצות־הברית,
שם היתר, אורחת המגבית
היהודית. לאחת הארוחות
שערכו לכבודה הגיעה לבושה
בשימלה רקומה בצבע כתום.
אנשי המגבית לו זיהו אותה,
וכאשר שאלו מתי תגיע ארד,
אמרה שזו היא. המארגנים
התנצלו לפניה ואמרו שביגלל
השימלה חשבוה, בטעות, לזמ

כדי לבדוק טיב של
בדיחה, צריך לנסות אותה על
חברים. כך לפחות החליט חיים
בנאי, המתכונן להנחות ולבדר
בחתונות ובמסיבות. הבדיחה
האחרונה שלו: שוטר חכם,
שוטר טיפש וכיפה אדומה הל כו
ברחוב, וראו שטר של מאה
לירות. מי הרים את השטר?
השוטר הטיפש. למה? כי שו טר
חכם וכיפה אדומה ־יש רק
באגדות. חד״ חה, חה.

הסאטיריקן יואל ריפל,

גיניפר ברלב

האמריקאית מתכננת אופנה בישראל
בבר 6שנים. לפני בחודשיים
הבינה מעיל׳רקום עם כוכבים, עבודת יד, עבור תצוגת אופנה,
אן תיירת אמריקאית נכנסה לחנותה וקנתה את המעיל. ג׳ניפר
דחתה את התצוגה שלה בחודשיים, כדי לנסות ולתפור מעיל דומה,
אך לא הצליחה וערבה תצוגה מיצירותיה בלי המעיל האהוב עליה.
בל יצירותיה החדשות ניקנו מייד באותו הערב על-ידי הדוגמניות
שהציגו אותן. בתמונה: הדוגמניות אתי זבקו עם ג׳ניפר בר-לב.

רוויטל עמית

קריינית הרדיו הפתיעה כשעת הק לטת
התוכנית ״לצון נופל על לצון״
ביכולת השירה ובכושר החיקוי המעולים שלה. הוריה של רוויטל,
שנכחו בהקלטה, לא הסתירו את שביעות רצונם מהצלחתה של
בתם, שהצחיקה עד דמעות גם את שאר משתתפי התוכנית, וביניהם
הקריין משה טימור, שהיה בן־זוגה של רוויטל בקיטעי הבידור.
ה עו ל ם

הז ה

2155

רת הישראלית, שד,יתד, אמורה
להופיע באותו הערב, כי הזמ רות
הישראליות לובשות תמיד
שמלות דומות. להפתעת כולם
הגיעה הזמרת לבושה ב שמד
לה זהה, באותו צבע. נאווה
מכנה מאז את השימלה ״ה־שימלה
המזמרת שלי.״

81 הזמנה לכנם־שחקנים
בניו־יורק קיבל המנהל האכד
נותי של תיאטרון חיפה, א מ נון
מפקין. על החתום: ג׳ון
וודוורד, השחקנית האמריק אית,
אשתו של פול ;יומן.
מסתבר שג׳ון ואמנון למדו ב בניו־יורק,
בית־ספר
אותו

שבשעות־הפנאי שלו הוא עו־רך־דיו,
או להיפך, מציע מו־דעת־פירסומת
לאירגון הרוו קים
:״אירגון סימפטי ממו-
צע־קומה, אינטלקטואלי ובעל
חוש־הומור, מחפש דיור למט רות
אינטימיות.״

אייפי נתן,

< 8לבתו של
׳טרונה, הנשואה לתיפאורן
איציק אלכלק, נולדה בת.
השניים החליטו לקרוא לה
עמליה, והשם לא מצא חן
בעיני הסבא. הוא טילפן כל
יום לירושלים, כדי לנסות
לשכנע את השניים לקרוא לה
מאיה. כשזה לא עזר, החליט
לנקוט בשיטה חדשה. הוא
התחיל להשמיע את השיר
מאיה של שלום חנון* בכל
יום בקול השלוס שלו. הפעם
זה עזר, והם החליטו לקרוא
לקטנה עמליה ־ מאיה.

1-1ו1 1 1

1 1 ( 1 1 1־ 1 1־ 1י 1

באתת?
ף* די חודש, ללא כותרות בעיתונים
וללא החלטות בוועדות, מוצאים לעצ מם
חברי הכנסת, דרך להעלות את מש כורותיהם
והכנסותיהם. ההמצאה האח רונה
קשורה בלינת הלילה בירושלים.
במשך שנים רבות נהגו חברי הכנסת
ללון בירושלים, בלילות שלישי ורביעי,
כל אחד בבית־המלון שלו. בתי־המלון ה ירושלמים
הגיעו להסדרים מייוחדים עם
חברי הכנסת ״שלהם״ ,בדבר מחיר שבדרך־
כלל היה 50 אחוז ממחיר הלינה הרגיל.

בוק שריש בסידוה ער הכנסותיהם האמיתיות
ורכושם שר 120 חבוי הכנסת התשיעית
חברי הכנסת, כדי להגדיל את הכנסתם,
אפשר לעיתים לחשוב, כי מדובר ב עניים
מרודים, או לפחות בשכירי יום.
אולם, מעט מאד חברי כנסת מתקיימים
ממשכורתם מהכנסת, ולרובם יש הכנסות
נוספות, אשר בחלקן הם זוכים תודות
להיותם חברי כנסת.
העולם הזה ממשיך בסקירת מצבם ה כספי
והכנסותיהם האמיתיות של כל אחד
מ־ 120 חברי הכנסת.

זלמן שובל:
נישואים מעושרים
ץ למן שובל, ח״כ פלג-הורביץ שבלעם
1הוא אחד מחברי הכנסת העשירים ביו-

במשך שנים רבות עשה שובל כסף רב,
וכפי שהוא מעיד על עצמו :״אני לא מיק רה
סעד.״ הוא ניהל, ומישפחת אשתו
טוענת כי בהצלחה רבה, עסקים רבים
במיסגרת עשרות החברות השייכות לקונ צרן
מאייר. אולם בשנה וחצי האחרונות
התחיל שובל לצאת מהעסקים, לפחות באו פן
רישמי .״רציתי להיות מוכן לקבל תפ קיד
ממלכתי רם, מהסוג שאסור לך להיות
בעל נכסים ורכוש, אם אתה מחזיק בו,
לכן השתחררתי מכל המישרות האקזקו-
טיביות שלי,״ הסביר שובל לכתב העולם
הזה.
מלבד היותו חבר כנסת, ואחד מראשי
לעם, חבר שובל במרבית מועצות המנהלים
של חברות האחים מאייר, ולדבריו, בלא
שכר. תפקידיו באותן חברות הם תפקידי
יעוץ בלבד. נוסף לחברותו במועצות ה־

העשירים של מיפלגה בת ארבעה, קודם
שמונה, חברי כנסת (יחד עם יגאל הוד־-
ביץ) הוציא שובל כספים רבים מכיסו
עבור המיפלגה. ערב הבחירות הוא נתן
לאמנון לין, מי שהיה חבר במיפלגתו עד
הפילוג שחל בה לא מכבר, סכום של
200,000 לירות. לין טוען, כי החזיר את
הכסף, אך מודה כי שובל חתום על ער בויות
בנקאיות רבות, לכספים אותם הו ציא
לין במערכת הבחירות שלו.
שובל מתגורר בדירת פאר ברחוב משה
שרת שבצפון תל־אביב ונוסע במכונית
סיטרואן מפוארת, אותה אינו נוהג בעצ מו,
אלא נהג.

__ הלל זיידל :
שילומים מגרמניה
ף* י שנחשב לאחד מחברי הכנסת ה־
״ ז עניים, הוא הלל זיידל, איש חטיבת
אחדות, בת האיש האחד בתוך הליכוד.
זיידל טוען, כי הוא מתפרנס רק ממשכור תו
כחבר כנסת :״אבל לא צריך לרחם
עלי.״
ואכן, זה נכון. על זיידל אין צורך לרחם.

מחחת ולטולחו
כאשר נפתח מלון הילטון בירושלים,
הודיעו מנהליו, כי אינם נותנים הנחות
לחברי כנסת. מאוחר יותר הם החליטו
על הנחה של 10 אחוז בלבד. חברי הכנסת
התגוררו בשאר המלונות, כשהעניים בהם
הסתפקו במלון המרכז, השייך לח״ב הרב
מנחם פרוש מאגודת־ישראל. השאר הת גוררו
בבתי־המלון דיפלומט, הולילנד,
וחלקם הקטן, בעיקר שרים, במוריה וב־המלך
דויד, היקרים יותר.
חברי הכנסת קיבלו סכום קבוע עבור
כל ליל לינה בירושלים, אם לנו בבית-
מלון, אם חזרו לביתם ואם ישנו בבית
ידידים.
הרפורמה בשכר חברי הכנסת הגדילה
את הסכום וקבעה אותו ל־ 250 לירות ל לילה,
תמורת קבלות. הסכום נקבע על פי
ההנחה העצומה שבינתיים החליט
מלון הילטון לתת לחברי הכנסת. בסכום
זה נותן הילטוז לחברי הכנסת חדר עם
ארוחת בוקר, עם סלסלת פירות ועם טל וויזיה
ציבעונית בחדר. אזרח רגיל משלם
עבור אותם שירותים כ־ 1300 לירות.
הסידור החדש קבע, כי חברי הכנסת
ימציאו קבלות־מלון, עד לסכום של 250
לירות ללילה, שאותן יקבלו חזרה. אולם
על־פי חוקי הרפורמה, היה סכום זה
מצורף למשכורת שלהם ומס הכנסה מנו כה
ממנו.
הכנסת החליטה לעקוף את החוקים, ש היא
עצמה המציאה, ולגלם בצורה המנו גדת
לחוק את הוצאות המלון. עם מלון
הילטון נקבע הסדר, לפיו חברי הכנסת
לא ישלמו כלל עבור הלינה שלהם, אלא
יחתמו על החשבון. המלון ישלח את
החשבונות במרוכז לגיזברות הכנסת, וזו
תשלם אותו מבלי שירד מם ההכנסה
מחברי הכנסת.
על הקשרים המייוחדים מאד בין כנסת-
ישראל לבין הילטון ירושלים יש כבר
רינונים רבים מדי. לכן החליטה הכנסת
להוסיף עוד שני מלונות להסדר: את
מלון המרכז, וזאת על-פי דרישתו האול טימטיבית
של ח״כ פרוש, ואת מלון
הולילנד, וזאת על־פי דרישת חברי כנסת
מעטים, אומנם, אך וותיקים, אשר הח ליטו
לשמור להולילנד אמונים ולא להת פתות
לטלוויזיה הציבעונית של הילטון.
כאשר מתבוננים בכושר ההמצאה של

תר. שובל אומנם בא ממישפחה בעלת הכ נסה
פחות מבינונית, אולם הוא נשא ל־אשה
את חנה מאייר, בתו של העשיר מכל
האחים מאייר, משה.
שובל השתלב היטב בקונצרן של האחים
מאייר ובמשך שנים רבות נשא בתפקי דים
מינהליים בכירים ששכרם היה יותר
מיפה. לדבריו, אין לו ניירות ערך, ומעט
מאד רכוש רשום על שמו — הרוב רשום
על שם אשתו, ולא ביגלל העובדה שהיא
שהביאה לבעלה את הכסף או את ההז דמנות
לעשות כסף, אלא מפני שזה הנו הג
במישפחתו של שובל: גם אביו, בתקו פה
שהיה בעל נכסים, רשם את הכל
על שם אמו.

מנהלים, שובל הוא גם מנכ״ל, שוב ללא
שכר לדבריו, של יצוא חברה להשקעות,
חברה לאחזקת נכסים שבבעלות האחים
מאייר. בחברה אחת של האחים מאייר ממ שיך
שובל לקבל כספים. זו חברת מקיף
לאשראי תעשייתי. הוא אומנם אינו מקבל
משכורת, משום שקבלת משכורת אסורה
על חברי כנסת, אולם מדי כמה חודשים
הוא מקבל צ׳ק שמן, חד פעמי, עבור
הייעוץ שלו.
לדברי שובל, הפוליטיקה עולה לו ב כסף
רב. כאשר היה האחראי על ההס ברה
במישרד החוץ, ועסק מרבית הזמן
בעניין זה, לא קיבל לדבריו, את הצ׳ק
התקופתי ממקיף. כאחד משני חברי הכנסת

הוא אומנם מתגורר בדירה צנועה בת
שלושה וחצי חדרים, בתל-אביב, אך נוסף
לצ׳ק המשכורת ולצ׳ק האשל, יש לזיידל
עוד מקור הכנסה חשוב אחד: השילומים
מגרמניה.
לפני יותר מ־ 20 שנה קיבל זיידל סכום
כסף ענק באותם הימים, למעלה מ־30,000
לירות, כסכום חד־פעמי של שילומים מגר מניה.
הוא אומנם החזיר חלק לממשלה,
עבור הגימלה הקבועה אותה קיבל עד
הסדר השילומים, אך בהשקעה נכונה, מגיע
סכום זה היום, לכמה מיליונים.
זיידל מסרב לגלות מה הוא עושה עם
כסף זה, אולם גם אם הכסף רק מושקע
בבנקים, אין זיידל צריך להסתפק במש כורתו
כחבר כנסת. הוא ממשיך לקבל
מדי חודש, עבורו ועבור אשתו סכום של
כ־ 400 מארקים גרמניים, שהם לפי הערך
של היום עוד כ־ 4000 לירות בחודש.
זיידל היה פקיד של ההסתדרות במשך
כ* 30 שנה, כיושב־ראש תנועת העבודה
הליברלית. כשעזב לפני שנה וחצי את
ההסתדרות קיבל מענק־פיצויים בסך
120,000 לירות. הכסף הושקע בתוכנית ה חיסכון
הבנקאית גדיש, ותופח מדי חודש
בחודשו.
אולם זיידל אינו מתלונן, וטוען, כי אין
לו על מה להוציא את כספו :״כאשר
אני הולך למועדון לילה, ואני יוצא לבלות
די הרבה, תמיד יש מי שמשלם עבורי.״

אברהם מלמד:
אלגנטיות בזול

ח״ב שובל

שר אכו־קצירא

אשה עשירה

החותר עזר

!ך ין כר הכנסת מהמפד״ל אברהם מלמד,
י * ידוע בכנסת, למרות היותו חבר קי בוץ,
כאחד מחברי-הכנסת העשירים. לדב רי
מלמד אין לדעה זו על מה להתבסם:
״אני בסך הכל מתלבש יפה, עם חליפות
יפות, אז חושבים שאני עשיר.״
מלמד הוא חבר קיבוץ ניר עציון. כמו
מרבית חברי הקיבוץ הוא פליט שואה,
והיה במחנה דכאו ,״אבל אף פעם לא
לקחתי גרוש אחד שילומים מגרמניה.״
לדבריו, השכר שלו וההוצאות המשולמות
לו מהכנסת, עוברים ישר לגיזברות הקיבוץ.
הוא מקבל מהקיבוץ צ׳ק עבור ההוצאות
האישיות שלו, ונחשב כעובד חוץ, בדיוק
כמו כל עובד חוץ אחר של המשק.

לפי דברי מלמד, הוא מקבל מד-גיזברות
של ניר עציון רק 5,000 לידות בחודש,
שאותן הוא מוציא לפי הפירוט הבא:
1500 לירות בחודש עבור נסיעות במו ניות,
מאחר שחברי הכנסת נוסעים באו טובוסים
וברכבות חינם אין כסף1,500 ,
לירות עבור חדר ששכר דווקא בתל-אביב
ו־ 2,000 לירות בחודש עבור כיבוד ובתי-
קפה .״אני לא אוכל כימעט כלום, והרבה
מאד הוצאות אין לי, כמו כביסה, ביגלל
שאני מביא את הכביסה המלוכלכת הבי תה.״

לפני שמונה שנים היה מלמד שהוא
עורד־דין במקיצועו, יושב־ראש חברת
העובדים של הפועל־המזרחי, שהיא מרכז
המוסדות הכלכליים של תנועה זו. למפד״ל
יש עסקים כלכליים רבים וענפים גלויים,
כמו בנק המזרחי המאוחד, וסמויים כשות פויות
במיפעלים ובחברות שאינן בבעלות
מלאה שלהם ובקרנות סודיות. מלמד ריכז
במשך שנים רבות את כל העסקים הללו
וכונה בשם :״פנחס ספיר של המפד״ל״.
היום, אינו נושא בשום תפקיד רישמי ב־עיסקי
המפד״ל, אולם הכל מוכנים להי שבע׳
כי מאחרי הקלעים הוא עדיין איש
הכספים החזק של המפד״ל. כיום, לדבריו,
״אני חבר הכנסת היחידי שאין לו חשבון
בנק, ואולי האזרח היחידי במדינת ישראל
שאין לו חשבון בנק.״ אולם אפילו הוא
מודה כי על־מנת לקבל כסף, אינו צריך
אלא להיכנס לאחד מסניפי בנק המזרחי
המאוחד.

1118181

״חושבים שאני עשיר מכיוון שאני לבוש
יפה ואלגנטי,״ אומר מלמד ,״אבל הלבוש
שלי הוא ביגלל זה שאני יודע איך והיכן
לקנות. אני נוסע הרבה לחוץ־לארץ ומק־

ח״כ רפטמן
פיצויים למישפט
והיה חבר מועצת עיריית דימונה וראש
עיריית דימונה, היתד, לו שורה של עסקים
משגשגים בדימונה. היה לו מישרד לבי טוח,
מישרד לפירסום, ועיתון מקומי, בעז רת
המודעות שלו, גרף פרץ הון רב. את
אלה סגד פרץ כאשר מונה כסגן־שר,
אולם סרב למכרם, לאפשרות שיאלץ לע זוב
את תפקידו.
פרץ מתגורר בחווילה מפוארת באיזור
הווילות החדש של דימונה, ליד ח״כ ז׳אק
אמיר (סידרה זו בגיליון העולם הזה )2154
ועד שמונה כסגן שר, נהג במכונית פיג׳ו
גדולה, חדישה. כאשר מונה לתפקיד, מכר
את מכוניתו והשתמש במכונית שרד. כיום
עדיין לא רכש מכונית חדשה. הוא מש תמש
במכונית הפיג׳ו של אשתו, וממתין
עד שהנהלת הסוכנות היהודית תאשר לו
מכונית צמודה, מאתר שפרץ הוא גם יושב-
ראש ההסתדרות הציונית, מלבד היותו חבר
כנסת.

ח״כ פרץ

ח ״כ זיידל

ח״פ מלמד

ממתין למכונית

מועדוני־לילה

גוף יפה

פיד שנסיעה אחת בשנה תהיה בחודש ספ טמבר.
אז הכל אוף סיזון באירופה, ואני
קונה חליפה בשליש המחיר. אני קונה
רק חליפה אחת בשנה. מה אני אשם שיש
לי גוף יפה ושאני נכנס לחנות והחליפה
יושבת בדיוק עליי״

אישיות אחרות, כוסו כולן על-ידי העירייה,
למרות צ׳ק ההוצאות האישיות שקיבל
מהכנסת.

השפעה פוליטית רבה, אין היא משופעת
בממון. אולם אבו־חצירא נשא אשה, אשד
מלבד היותה יפהפיה, באה ממישפחה עשי רה,
והשר מודה, כי הוריה של אשתו ״עזרו
לי להסתדר בחיים.״

שמואל רכטמן :
הפנסיה הלכה

גכי הכספים שיש או אין לח״כ
/הליכוד ומי שהיה ראש עיריית רחובות,
שמואל רכטמן, נכתב בעיתונים רבות, ביג־לל
מישפט השוחד בפניו הוא עומד. רכטמן
הוא היום אדם שבור, ביגלל ־מישפטו,
ונראה כי המישפט גרם לו הפסדים כס פיים
ניכרים. בעוד שבועיים יקבע גזר
הדין אם רכטמן עשה כסף רב בקבלת
שוחד מקבלנים ברחובות, אם לא. משום
שהנושא הוא סוב יודיצה, אפשר להתייחם
רק לכספים הגלויים של רכטמן.
רכטמן מתגורר בדירה מפוארת בת 4
חדרים. לדבריו אין לו כל מניות או ניי רות
ערך כלשהם, אם כי הוא שותף בירו שה
בת כמה דונמים קרקע ומיספר בתים
ברחובות.
כאשר היה רכטמן ראש עירייה, הוא
קיבל דק משכורת אחת, כפי שמחייב ה חוק,
את משכורתו כחבר כנסת, אולם הו צאותיו
על אירוח, אש״ל, לינה, והוצאות

לרכטמן אין מכונית. הוא נסע במכונית
ראש עיריית רחובות, השייכת לעירייה
ואשר נלקחה ממנו עתה. אולם יש לו
בבית מכונית אחרת, אשר היתה בשימוש
אשתו עד כה, מכונית מסוג סימקה. הוא
הצליח לחסוך סכום של 300,000 לירות
בתוכנית חיסכון בנקאית בשם תעוז, אולם
לדבריו, הוציא את כל הסכום על שכר
טירחה לעורכי-הדין שלו במישפט המת נהל
עתה.

אהרון אבו-חצייא :
הדעת תנאים

^ דוגמה של שר הדתות אהרון אבו י
1חצירא מוכיחה, כי כדאי יותר, לפחות
מהבחינה הכספית, להיות חבר־כנסת מאשר
שר. אומנם לשר יש חשבון הוצאות פתוח,
אולם אסור לו לעסוק בעיסוקים אחרים,
ומקורות פרנסה או הכנסות אחרות שלו
נסתמים. כאשר היה אבו־חצירא רק חבר־כנסת,
יכול לכהן כראש עיריית לוד. הוא
אומנם לא קיבל שתי משכורות, אולם
חשבון ההוצאות שלו בעיריית רמלה, היה
פחות מבוקר מהבחינה הציבורית, מחשבון
ההוצאות שלו כשר.
למרות שמישפחתו של אבו־חצירא היא
מישפחה גדולה, ממש שבט בלוד, ובעלת

אבו־חצירא מתגורר בבית דירות בלוד,
שבו מתגוררים גם עולים חדשים, בדירה
שרכש לפני שלוש שנים. אולם ביגלל
המראה החיצוני אפשר לטעות. כאשר נכ נסים
לדירה, מופתעים לראות ארמון ה מעיד
לא רק על טעמה הטוב של בעלת
הבית, אלא גם על הממון העצום שהושקע
בה. לדברי אבו־חצירא שווה היום הדירה,
ללא התכולה שלה 600,000 ,לירות, סכום
ניכר, כאשר מדובר בדירה בשיכון בלוד.
נוסף על אלה, למישפחת אבו־חצירא
רכוש המושקע בניירות ערך ובצמודים ב כמה
בנקים בלוד ובירושלים.

יצחק פדץ: נזקי
הפוליטיקה

נוסף לווילה שלו, יש לפרץ דירה במר כז
דימונה. אשתו אף היא מוסיפה לפר נסת
המישפחה. היא משמשת כעובדת
סוציאלית ומביאה הביתה כ־ 10,000 לירות
בחודש.

אמנון לין :
הצהרת המס
״כ אמנון לץ, מפלג שוסטק בחטי !
י בת לעם בליכוד, נוסף להיותו חבר
כנסת, הוא גם עורך־דין חיפאי מצליח.
מלבד משכורתו כחבר כנסת, וסכום של
כ־ 5000 לירות בחודש שאותו מקבל לין
כהוצאות מהכנסת, הוא מקבל טובות הנאה
אחדות מהאגודה הערבית יהודית בחיפה,
שלה הוא משמש כיושב־ראש.
לין שותף במישרד עורכי־הדין אמנון
לין את שמעון זיו בחיפה, שהוא מישרד
מצליח בחיפה, בעיקר בסקטור הערבי, ש אליו
מקורב לין ביותר. אולם הצהרת המס
האחרונה על חלקו היתד, על 170,000 לי רות.
אשתו של לין, בתו של אבא חושי
המנוח, מנהלת ביודספר בחיפה, ומביאה
הביתה כ 7,000-לירות בחודש.
ללין אין מכונית, אולם הוא מקבל במשך
ארבעה ימים בשבוע את אחת המכוניות
של האגודה הערבית יהודית ובימים אלה
אף מגיש חשבון הוצאות לאגודה.

צחק פרץ, איש דימונה, היה עד לפני
שבועות ספורים סגן שר המיסחר והתע שייה,
כאשר התפטר יגאל הורביץ מהממ שלה,
היה אוטומטית גם על פרץ להת פטר.
לדבריו, ההרפתקאה של סגנות שר,
הביאה לו נזקים כספיים כבדים.

לין מתגורר בדירה בת ארבעה חדרים
על הכרמל בחיפה. לדבריו, אין לו ניירות
ערך בבנקים או מניות, אולם הוא הצליח
לחסוך בתוכנית הבנקאית גדיש סכום של
למעלה מ-ססס 300,לירות. לאשתו חשבון
חיסכון נפרד, שהוא תוכנית מייוחדת ל מורים,
וגם על שם בתו אורנה יש ללין
חשבון חיסכון הגדל בהתמדה.

מלבד העובדה שפרץ הוא חבר כנסת,

>בתבה שדישית כסידרה).

...כסחית מתר
ההצטרפות לתזכדת
רד כפליים
של מב! טפ חו ת...־
נסן העיתונות)

ווננק ה^נלא1נ!י 1ננק וז^רוז^ 8צ^*נ 3נונ1מ?1ד״ 8ע *8נ לא צ 8וד) של 11*4
4ל 11 נננק*נ 1האחדיס ס בנק ״טפחות״ ממשיך במענק צמוד של 160/0
כי׳ אויה הוא ניתן למבמרפים
מאת בני בדל־— .לתוכנית המפכוו ::חיי בפלייב׳•
ח ג מי ה מ 8ס!ין ר*פ לידולל גיי 8תותו* 4מאהרון
שלו, מענק של עד 10 אחוז ל
דוד^ו ליי דוי ההצמופות לה מגיו ת דולפין ״היר מלייגף. י כל מי שכמה התמקדות שלו

ר ל ך כשיח הראשונה מגיע לת 3<:אלך

יה רק 1$אלך יי״י נימי
הגנלייה תמגנית ד&עויו מד^ד! נו! 3יתן 45״׳ ח לצגוד?ונופי מענק של 14 אחוז; ,״למל שמכריע
הפקדותיו פחות מ״ 18 אלף •״״
״ נלוולי 120אלתל ״ו. י
:הבנקים חנדול׳־כ החלימו ל״ ״יהדי לנ ״י ההודש הקידה ייתן מענק של 12 אחוז,
תה -להיממס החירש: מענק הזי (כלומר התוכנית משא את ה

הנגד. מייחד גצום ך-:לוזגא*מ ״״ רווחים מעליית מדד דצמבר ש ך י•>
דגימה ׳מל הומיות ,,ת י ״ ג פ -יפויקת בינואר׳־.,או מעיק נ ד
מאחד שקל התנקית נותיים
מימי; המקמד חי זהיזזוא ר כף ׳•שי 15 אחה 783ל״י),
שיעדי של קל!.־ כטכימ ההפקדה אשי ישולט כקוף תקופת החס״ מענק כמימי שי 16 אחוזיי•,
גווודש דצמבר. על הנקיה מי* כוו, כהשוואה מלה אחוז ׳כיל הרי שלחוסך בבנק ״טפחות״
רמ ת י שי 36 אלח• מי: ייבל הכגקיע האחיית, חחיפד כמד ישנה הטבה נוספת של 6—2
החוסך לקמל מענק נוסת עול קיפ אלח יוכל לבחור. מן שתי אחוזים. הטבה זו צמודה למדד
3:960 ליי. מענק זה איל! צמיד האפשרויות יסוך תקופת החס* ונושאת ריבית כבר מתחילת
החסכון, בניגוד להטבות המיוואיני
גומא רימ ת וחרא ניתן מן, למי הנכוחה מגיגיהן.
חדות של הבנקים האחרים —
לחמך דק כפוף תקופת החימ
יש לציץ: כי למרות המכות שאינן צמודות. כיי הבינוניים, הבנקים עשני
אלה,
המענק המיוחד־ חבלתי צמוד
העולות ללא כל ספק?יל איה הניתז על ידי חגנחשז כדדמכד
כמד נוס ה
של הכנקיס ד־ה׳מים -עדיין כד כשעור של ! 1אחת שורת, כ״
חייה הכינלאו^י
ממד אית יותר ההצטרפות לתוכנית הנחה שיל אינפלציה ממוצעת
טפחות״.
״בנק

״חיי-כפליים״
תומית

־למצטרף
דחי ניתנת
של 5י אחוז לשנת, למעגל.
־-חי כפליים״ כחודש דצמבר ת*
כשק זה לא הצמדת אמנת ל* אמיד של .6ל אחוז כלבד, מכאן
אפשרות יכחיד כץ הצמדת דד מבצע המיוחד של חודש ד &ד שלנ׳פקיד כתוכנית תהמכרר שי

11311

׳.כנק שלחות׳״ :קכומיח חביייש
על• 18 אלף ל״י כשנח חראשד-
נה יש יתרון על מש המזד
שדף לתוכניות האחדות של ת*
בנקים. ככל שעליית חמדד תהייה
גדולה •שהי 8ד 25 ארוז *״׳
שנח כך יגדל הפער בין הבג*
קים לבין ״טפחות לטובת

האחרון.
נזופותמ שוויו

.כממנית התהיות ביגיחם,
ש יק מי בכיי חשבון חלק מן ה*
בנקים כשדעות העלולות להט״
פרת. כך נאמה במודעה שלאחד
ה ינק יה יי הוא ניחן ד,מ•
כר: של עד 7,560ל״י, אילת
כיחס זח כילי למעשה את דשי
מענק ח כמיס י האמיד של 10
אחיו ( 3,600ל״י) .נאת המענק
המיוהד ימי 11 אתיז שאשו
אמיי; ומסתכם 396$3ל״ה״
ינק -,שפחות״ יבקש מח אידך
לאשי לד מענק מוגדל נח מ׳*
הרבנית החדשה ,:אילה עדייו לא
נעשה מ מ עיג גדו׳יק מגי

נוגהת

אל חוות !9ן בפחות ־חסון גבוד,

טפחות
בנ קמש כנ ת או ת לי שראלבע ״ מ

ירויזלים רח הלני המלכה .9רח׳ פארן ,5ככר דוד טנה. תל אניב רח׳ החשממאים .123
\־וו פרישמן .42 הי#ח רח׳ פל ים ,9בית צים. רח׳ אחד העם 15 באר יצבע רה׳ מצדה מרכן
הנגב. אשדוד מרכז מסחרי ד׳ ,רח׳ מ.ח. שפירא. נתניח רח׳ הנוטע ( 16 סמילנסקי 11-1 1 ועות״ץ ילית מרכז מסחרי חדש של שו״פ, אילת רח׳ האלמוגים 215/3

כיצד החליטו ואש סעודיה רהווס את הסכמי
קמב־ד״וויד -וניצו הטילו במיבצע מחתות מזוזיו
את מוראם ער נשיא׳ מצויים ואתות־הבוית

ך הלן מתפרסם סיפור מדהים. הוא כולל את אחד
€הסודות המדיניים השמורים ביותר בעולם.
הדברים נודעו לי בשורה של שיחות שניהלתי השבוע
ברחבי אירופה, עם אישים ערביים ובינלאומיים. תחילה
לא העזתי להאמין בנכונותם. אולם כאשר התחברו הדברים,
פרט לפרט, נסתבר לי שהסיפור נכון.
הוא נשמר בקפדנות מפני כלי־התיקשורת בעולם. גם
בקרב יודעי־דבר, הוא לא נודע. רק לקומץ מדינאים —
אמריקאיים, אירופיים, ערביים, פלסטיניים — נודע
הסיפור כולו. יתכן שמנחם בגין יודע אותו אף הוא,
לפחות בחלקו, ורמזים על־כך הצטלצלו בכמה מהכ רזותיו
השבוע.
הסיפור מסביר שורה של תופעות, אשר לכאורה אין
קשר ביניהן, ושיש להן רק מכנה משותף אחד: אין להן
הסבר הגיוני גלוי־לעין.
כמו, למשל :

• אי־רצונו ׳הפיתאומי שד ;שיא מצריים
לחתום על טיומת־ההסכם אשר עובדה על-ידי
מישלחות ישראל ומצריים, כבלייר־האום בוושינגטון.

ההתמוטטות המוזרה שד הדודאר האמריקאי.

אי-הפעדת לחץ אמריקאי אמיתי על
ממיטלת־כגין להסכים להצעת-הפשרה המצרית•
אמריקאית.
• החזרתו הפיתאומית של סיירוס ואנס
לוושינגטון, באמצע שליחותו למרחב.
• אי־כואו שד אל-סאדאת לטכס פרם־נוכד
באוסלו.
• שתיקת המדינות הערכיות מול המהפכה
המתחוללת באיראן.

ט עו תבקפפ־ דייווי ד

ומדינית. היא הכוח הגדול ביותר בעולם הערבי. אך תה ליכי
השילטון בה ידועים פחות מכל.

את המדיניות הסעודית קובעת קבוצה
קטנה •טל אנשים מפוכחים ופיקחיים. הם נעזרים
ככמה מן המוחות המזהירים כיותר כעולם,
שנשכרו על-ידם כמשכורות אגדתיות.
סעודיה של ימינו דומה במידה רבה לוונציה של ימי-
הביניים וראשית העת החדשה. היא פועלת באמצעות
הכסף והתבונה הפוליטית, לפי השיטות שהונצחו על־ידי
בן־פירנצה החכם, ניקולה מאקיאוולי.
לסעודיה אין עוצמה צבאית, האוכלוסיה שלה דלילה,

אורי אסרי

נסיכים

ממישפחת

השילטון מורכב מאוליגרכיה
המלוכה.
שליטי ריאד יודעים שעליהם לכפר בכוח הכסף על
החולשה הצבאית, לתמרן בין המחנות ולהשיג את מט רותיהם
באמצעות תהליכים מדיניים וכלכליים.
כששהה אנוור אל־סאדאת בקמם־דייוויד הוא לא הו דיע
לסעודים על מה שהוא מתכונן לעשות — כשם
שלא הודיע על כך למלך חוסיין. הוא היה בטוח שאלה
יצטרכו לקבל את העובדות המוגמרות, אם ירצו בכך,
אם לא.

הוא טעה.
כאשר נודע לסעודים עד תובן ההסכמים,
נדדק אור אדום שד סכנה כריאד. ההסכמים
הפחידו והדהימו אותם.
היו לכך כמה גורמים. הראשון היה צבאי.

^ ודם כל ז חזרה לקמפ-דייוויד. שם התחיל הכל.
\ /תחת לחץ אמריקאי אינטנסיווי ביותר, הסכים אנוור
אל־סאדאת בקמפ-דייוויד לשלום שבו ויתר על כמה מעק-
רונות־היסוד של מדיניותו.
בעיני העולם הערבי, עשה אל־סאדאת שלום נפרד,
תוך הפקרת העולם הערבי. הוא ויתר על עיקרון ההג דרה
העצמית לפלסטינים, על שיתוף אש״ף בתהליך השלום
ובעיקר — על קיום החזית הערבית המשותפת.

סעודיה נשארה דפתע חשופה דהתקפה
צבאית ישראדית.
כמו לכל הערבים, יש לסעודים כבוד עצום לצה״ל. עם
יציאת הצבא המצרי מן המערכה, וחשיפת כל האגף המע רבי
של סעודיה, ראו הסעודים את עצמם לפתע חסרי-
ישע מול מכונה צבאית היכולה להשתלט תוך כמה שעות
על שדות־הנפט הכבירים ביותר בעולם.
עד כה סמכה סעודיה על הכוח הצבאי המקובץ של כל

יועציו ׳הקרובים כיותר שד הנשיא המצרי
יעצו לו •טלא לחתום עד הסכם כזה. מייד אחרי
קמפ-דייוויד נאלץ אד-ם אדאת לפטר את ראש־ממשלתו(סאדם
ממדוח) ,את שר-הכיטחון שלו
(עכד־אל־ראני אד-גאמסי האהוד) ואת שר*
החוץ (חסן כאמל) שאותו מינה לא מכבר.
כאשר קיבל את ההחלטה הגורלית, התבסס אל־סאדאת
על כמה הערכות חשובות:
• שהחזית האנטי-מצרית בעולם הערבי היא מפולגת
ומפוצלת, ועל כן חסרת־אונים.
• .שהאיבה המסורתית בין עיראק וסוריה היא כל בך
עמוקה, עד ששום דבר אינו יכול לאחות את הקרע.

לא איכפת לסעודים כמה סיכויים יש למימוש אפשרות
זו. כפי שהסביר לי, השבוע, מנהיג ערבי :״כשאתה יושב
על אוצר־הנפט הגדול ביותר בעולם, אתה אינך יכול
להתעלם גם מסיכון של אחוז אחד. אם יש סיכון של /0ס, 1
אתה חייב למנוע אותו בכל מחיר.״
גורם זה לבדו הספיק כדי להעמיד את סעודיה במלוא
עוצמתה מול הסכמי קמפ-דייוויד. בבלייר־האוס עוד הוב לט
גורם זה, כאשר הוסכם על סעיף 6ביש־המזל, הקובע
כי ההתחייבות כלפי ישראל מבטלת את כל ההתחייבויות
האחרות של מצריים.

כלומר: נאמד כפירוש •טאם תתקוף ישראל
כחזית המיזרחית, וכמייוחד אם תפלוש ל
סעודיה, אסור יהיה למצריים להתערב להגנת
סעודיה, ירדן או סוריה.
זה הגדיש את הסיאה.
אך לא היה זה הגורם היחידי שהקפיץ את הסעודים.

הסכנהה שוייה: ה פי כ ה
ך* גורם השני

שהפחיד את ריאד הוא פנים־ערבי

1 1ופנים־סעודי.
למחרת קמפ־דייוויד דיווחו השליחים הסעודים בכל
רחבי העולם הערבי שצפוייה התקוממות של המוני העו לם
הערבי נגד ההסכמים. נסתבר כי ההסכמים, שנראו
כבגידה בעניין הפלסטיני, עוררו רגשות עמוקים ביותר.
בראש המתקוממים עמדו, כמובן, שני מיליון הפלסטינים
הפזורים בעולם הערבי — ובסעודיה.

הסכנה היחידה המפחידה את הסעודים יותר
מאיטר האפשרות של פלישה ישראלית היא
הסכנה של מהפכה רדיקלית בעודם הערכי,
שתערער את המישטר בסעודיה וכיטאד נסי
כויות־הנפט של המיפרץ.

היה ברור לשליטי ריאד שאם הם יתייצבו לימין מצ ריים,
הם יהוו מטרה ראשונה־במעלה להתקוממות הרדי קלית
הצפוייה. מאות אלפי הפלסטינים, הפועלים בטכנאים
וכמנהלים בסעודיה, בכוויית, בקטר, באמירויות המאוחדות,
בבחריין ועוד — יכלו להפוך נושאי־הדגל למהפכה. יחד
עם האוכלוסיה המקומית, ואולי אף עם חלק מן הכוחות
המזויינים המקומיים, הם יוכלו להפיל מישטרים ולגרום
לתהפוכה, שעצם המחשבה עליה מחרידה את הלבבות
בריאד.

השפעת המהפכה האיראנית על סעודיה ונסיכויות-
הנפט היא עצומה. בריאד הבינו את הלקח: מישטר שנראה
יציב ביותר, בעל צבא כביר ושירותי־ביטחון מפורסמים,
מתמוטט מול פני ההתקפה של ימין ושמאל, הדתיים והסוצ יאליסטים.
האמריקאים אינם יכולים להושיע.

מהפכה בזאת היא מחלה מדבקת.

לאור מצב זה, לא יכלו הסעודים להרשות לעצמם
שום סיכון. היה ברור להם שאסור להם להתייצב בשום
פנים נגד הפלסטינים והמדינות הערביות הרדיקליות.

!ס שהמערכת האמריקאית במרחב — המבוססת על
מצריים, סעודיה, ירדן, ישראל ואיראן — היא יציבה,
ושום גורם במרחב ובעולם אינו מסוגל לערער אותה.
על סמך הנחות אלה החליט אל־סאדאת, בלילות נדודי־שינה
בקמפ-דייוויד, כי הסיכון הוא מוצדק ושהוא יכול
להעז ולחתום על ההסכמים המוצעים.
גם האמריקאים היו בטוחים בכך, ולחצו על אל-
סאדאת לנהוג כן.

הם החליטו על שני מיבצעים מקבילים. האחד
התרכז בבגדאד, והיה גלוי לעין. השני
נערך כזירה אחרת לגמרי, והיה כמוס לחלוטין.
הוא מתפרסם כאן לראשונה.

ההת מו ט טו תשל 78׳

לרוע מזלו של אד־סאדאת התבדו כל ההנחות
האלה במהירות רכה ובצורה דרמאתית.

ב לי שתצה ״ ל דסיע וידיה
ך ורם־ המפתח בהתפתחות המדהימה,
^ מכן, הוא השילטון הסעודי.
סעודיה היא כיום מעצמה עולמית, מבחינה כלכלית

בעיני הסעודים מהווה הדבר פיתוי כביר
לישראל דפתוה כהתקפת־פתע כיום מן הימים
ולככרט את איזורי־הנפט במיכצע־כזק, עוד
לפני שהמנגנון האמריקאי והבינלאומי המסורבל
יוכל להתערב.

כל השיקולים האלה החריפו כאשר התפוצץ
המצב אצל השכן מצפון — איראן.

• שסעודיה תומכת מאחרי הקלעים במדיניות
המצרית, וכי תמיכה זו בטוחה גם להבא,
כיגלל הקשר המייוחד כין סעודיה וארצות
הכרית.

שבאה

העולם הערבי, כדי למנוע התקפת־פתע כזאת. חשבון זה
התמוטט בקמפ״דייוויד. הצבא הערבי החזק ביותר —
המצרי — פרש מן הקרב.

לאחר

אל־סאדאח: מור איום מקובץ

י א מז מן עורר ספר בשם ההתמוטטות של 0 79נ-
€סציה עולמית.
זהו מעין ספר־מתח כלכלי, הוא מספר איך גורמים
אנשי־כסף סעודיים ואיראניים, תוך מאבק ביניהם, להת מוטטות
הכלכלה העולמית, למילחמה ולהשמדת התרבות
המערבית.

מה שאירע כחודשים האחרונים כעולם, כתו־

ם נפטפנט-
(המשך מעמוד )27

צאה מקשר סעודי, היה מעין מפרעה
על חשבון זה. הוא עלול לסלוד
את הדיר לפני ההתמוטטות
של 79׳ — לא זו שגולדה בדמיונו
הפרוע שד סופר־מתח, אלא זו ה עלולה
להתרחש כאמת.
כאשר נתברר לסעודים כי מנוי וגמור
עם ג׳ימי קארטר להביא תוך כמד. שבו עות
לחתימת חוזה־שלום ישראלי-מצרי,
ברוח הסכמי קמנדדייוויד, הם החליטו לתת
לו אזהרה חריפה — מעין מכה על היד
שתכאיב, אך שמשמעותה לא תיוודע ב רבים.
לשם כך השתמשו בנשק החזק ביו תר
שיש להם: הכסף.
באותו זמן היו קברניטי המשק האמרי קאי
עסוקים בתרגיל דיסקרטי עדין. כדי

* לאחד את העולם הערכי כולו
נגד הסכמי קמפ-דייוויד.
• לבסס איחוד זה על מצע
מתון, המחייב את השלום עם ישראל
על סמך החלטת מועצת־הכי
טחון צ 4צ(הפירוש הערכי, כמוכן).
+להזהיר את מצריים כצורה
חד־משמעית, אך מכלי לנתק את
דרך־הנסיגה של אל-סאדאת.
ועידת־הפיסגה הערבית בבגדאד — על
חלקה הגלוי וחלקה הסודי — השיגה את
שלוש המטרות האלה.
קודם כל היה צורך להתגבר על מיכשול
היסטורי: איבת־המוות הקיימת בין עי ראק
וסוריה.
בין שתי מדינות אלה קיימת יריבות מאז
ימי ראשית האיסלאם. בדורנו הוחמרה אי בה
זו, והתבטאה בכך שבשתי המדינות
השתלטו שני פלגים יריבים של אותה מינד
לגה (״אל-בעת״) ,ונוצר מצב הדומה במי־דת־מה
לזה הקיים בין סין וברית־ד,מועצות.
שתי המדינות שונאות זו את זו הרבה
יותר מכפי שהן שונאות את ישראל, ולא
כל שכן את מצריים.

והנה, לפתע התחולל הפלא :
שתי המדינות נתנו יד זו לזו, והשלימו
ביניהן כן־לילה, לפחות זמנית.

גרם לכך?

פעל כאן אותו גורם שהשפיע
גם על סעודיה: עם פרישת הצבא
המצרי מן המערכה, יכול צה״ל
לחסל את סוריה ועיראק במחי־יד,
עוד לפני שיהיה כידי מישהו
מבחוץ להושיע.
מול פני הסכנה המשותפת, ובעזרת ה סעודים,
התאחדו שליטי דמשק ובגדאד.

ככגדאד קמה חזית ערכית מאוחדת.

!!חזית ה סי רוב ״
שר־הנפט הסעודי אל־יאמני
כמה מן המוחות המבריקים בעולם
לשפר את המאזן המיסחרי האמריקאי, ש הוא
שלילי ביותר, החליטו לבצע בצורה
מבוקרת מעין פיחות של הדולאר. בשווקי
הכספים של העולם הופיעו כמויות של דו־לאדים
למכירה. ההיצע הוריד את ערך הדו־לאד.
בכל פעם שהבנקים הממלכתיים האח רים
קנו דולארים, כדי להעלות שוב את
ערך המטבע האמריקאי, מכרו האמריקאים
דולארים נוספים.

ף* ישראל, שכה שולטת הבורות בכי פה, נאמד שבבגדאד התכנסה ״חזית*
הסירוב הערבית״.

אין דבר הרחוק יותר מן האמת.

בהשפעת סעודיה, וכתנאי לאיחוד, הת חולל
בבגדאד, אחת מבירות האגף הערבי
ה״ראדיקלי״ ,פלא נוסף.
בבגדאד קיבל העולם הערבי כולו את
עקרונות ההחלטה ,242 מבלי להזכיר את
ההחלטה במפורש.

הוחלט שהעולם הערכי כולו שואף
לשלום עם ישראל, שיתבסס על
החזרת כל השטחים שנככשו כמיל־חמת
ששת־הימים והקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה.
במרכז הקונסנזוס הערבי החדש עמד
אש״ף, שקיבל אישור מחודש וחד־מש-
מעי כנציגות הבילעדית של העם הפלס טיני.
הובטחה לו שותפות מלאה בשלום.
תמורת זה הסכים אש״ף רשמית למצע-
השלום.

בבגדאד נוצרה חזית כל־ערבית
נגד מצריים. אך הוכלט כצורה חד־משמעית
שההתנגדות לקמפ-דיי-
וויד אין פירושה התנגדות לשלום
עם ישראל, אלא התנגדות לשלום
מצרי נפרד.
בבגדאד מתה חזית־הסירוב הערבית,
ונותרו ממנה רק כמה שרידים עלובים.

ך החלק החשוב ביותר של פיסגת־בגדאד
לא פורסם כלל. הוא נוגע ל סנקציות.

* ס,עררים הזהירים עשו את הכל
יי 1כדי שלא לנתק את דרך־הנסיגה של
אל־סאדאת.
החלטות בגדאד אינן מזכירות את מצ ריים
במפורש, ואינן מגנות את אל־סא־דאת.
ביוזמת הסעודים הוחלט לשלוח לקא-
היד מישלחת מטעם הפיסגה הכל-ערבית,
כדי למנוע קרע מוחלט עם מצריים.
אולם הנשיא המצרי היה מרוגז. התלכ־דותו
הבלתי־צפוייה של העולם הערבי נגדו
הוציאה אותו מן הכלים. הוא עשה דבר
חמור ביותר, מבחינת המסורת הערבית:
הוא העליב את המישלחת, סירב לקבל את
פניה ושלח אותה בבושה כלעומת שבאה.
אמר מנהיג ערבי :״בימי-קדם היה ה שליט
חותך את האוזניים, האף ואבר-
המין של שליח, כשרצה להעליב את שול חו.
אל-סאדאת עשה את אותו הדבר במה דורה
מודרנית.״

כשביל הסעודים, היה זה עדכון
צורב שלא יסודה — מה גם שהמלך
הסעודי עצמו טידפן לאל•
סאדאת כדי לבקש אותו לקבל את
המישדחת.

למחרת היום פתחה העיתונות המצרית
המודרכת בהתקפת־מחץ על הסעודים. כך
כתב אחד העיתונים כי ״הנסיך פאהד הלך
להיוועד בבגדאד עם המנהיג העיראקי ה נכה״
.נשיא עיראק אינו נכה, והעלבון
ליורש־העצר הסעודי, שהוא האיש הקובע
בריאד, עורר שם זעם כללי.

יתכן שהיתה זאת תשוכת המצ

יורש־העצר הסעודי פאהד

— כמה מיליארדים בשוקי העולם

בעוד שלא נעשה דבר כדי לדחוף את
אל־סאדאת אל מעבר לפי התהום, נאמר
לו בצורה חד־משמעית וסודית מה צפוי לו
אם יחתום בסופו של דבר על חוזה־השלום
הנפרד.

הדברים כוללים מיגוון רחב של
פעולות־עונשין. משמעותם הכוללת
היא איו כהפעלת הכוח המקובץ
של העולם הערכי להפלת מישטרו. איני לטות,
ביותר.
אישים

יודע את הנוסח המפורט של ההח הנשמרות
גם כיום בסוד כמום
אך מרמזים שונים, ששמעתי מפי
שונים, זוהי התמונה המתקבלת:

• כל הסיוע הכלכלי שד
סעודיה ונסיכויות־הנפט האחרות
למצריים יבוטל מייד.
לכלכלה המצרית הרעועה תהיה זאת
מכה נוראה. למצריים לא יהיה כסף לקנות
נשק לצבאה — והסעודים כבר ד,ישעו,
באמתלות שונות, את מימון הרכש לחיל-
האוויר המצרי.
יש ספק אם מוכנים ויכולים האמרי-
קאים לפצות את מצריים על הפסד כספי
עצום זה, נוסף על הסיוע הגדול שמצריים
מצפה לו מאמריקה ממילא.

בשוקי העולם הופיעו כמויות שד
דודאריס, שאיש לא ידע מגיין באו.
הן היו כה גדולות, שהדולאר ירד
וירד.

כבית
הלכן צילצדו פעמוני האזעקה.
שם הכינו את המסר.

מצד

• מערכת טרור
ואירגונים פלסטיניים.
• הפעלת כל חוקי החרם העד
אשפי־הכספים
הבינלאומיים ניחשו חיש
מהר מהו מקור התופעה: הסעודים זרקו
מיליארדים של דולארים לשוק העולמי.
המטבע האמריקאי התנדנד.

לוב

די עלולה הפעלה פיתאומית של חוקים
אלה להיות מכה קשה.

לסעודיה יש הרבה עשרות מיליארדים
של דולארים. אם תרצה להרוס באמת את
הדולאר, היא יכולה לעשות זאת בכל עת.

• גירוש כל המצרים מארצות
ערב.

כרגע שג׳ימי קארטר תפס את
משמעות האזהרה, הוא נתן פקודה
שקטה: לעצור את המירוץ אל
חתימת הסבם־השלום.

01בבגדאד

28 1

ה סו ריו ת

ואוון׳*״

היה זה מעין ריפוי באמצעות כמויות
קטנות של רעל קטלני, כשהרופא קובע
בדיוק את המינון היומי.
והנה, לפתע, הרגישו האמריקאים שהם
איבדו את השליטה על התהליך. כשרצו
להפסיק את ירידת הדולאר, לא הצליחו. הוא
הוסיף לרדת.
מד, קרה?

תהחד טורו

״ ל ח תו ראף

זה היה תהליך מבוקר ומווסת
היטב. האמריקאים ידעו שהם יכולים
כבל עת לעצור את התהליך
כדרך הפשוטה שד הפסקת היצע
הדולאריס כשוק העולמי.

ף* ד בכד עם המיבצע הכלכלי נערך
המיבצע המדיני. לכאורה היה גלוי
לעין. אך רק מעטים הבינו את מלוא מש מעותו.
המקום
היה בגדאד. אך התיכנון נעשה
בריאד.
הסעודים החליטו לבצע שלוש משימות:

דים לעדכון שהעליב אותם מלך
סעודיה לפני כן. אחרי קמפ״דייוויד
שלח אד־סאדאת את איש-אמונו,
חסן אל־תוהאמי, לז׳נכה, כדי למסור
למלך האל ד שדר אישי. המלך
סירב לקבל אותו, ורק כעכור •טבוע
נאות לקכד את פניו.

שח־מתל

זהו נשק חזק ביותר. יותר ממיליון מצ רים
עובדים בארצות־ערב, בעיקר כמורים,
כאנשי־דת וכאנשי־חוק, וכן כטכנאים וב עובדים
אחרים.
בינתיים קמה בארצות־הנפט אינטליגנ־ציה
צעירה מקומית, המשתוקקת ממילא
לסלק את המצרים ולתפוס את מקומם. הסנ קציות
יתנו את ההזדמנות לכך.
המצרים העובדים בחו״ל שולחים כיום
חלק גדול משכרם הביתה, והדבר דרוש
לקיום הכלכלה המצרית. מצריים העניה
אינה ערוכה לקליטת מיליון איש, בעלי
רמה גבוהה יחסית.
אם תופעל סנקציה זו, יתכן שאנשים

מעטים, הדרושים באמת בעמדות־מפתח,
יושארו במקומם. כל שאר מאות האלפים
יחזרו ויציפו את מצריים.
זוהי סכנה מייוחדת, כי מאות אלפים
אלה היו חשופים במשך זמן רב לתעמולה
עויינת.

מצרי.

פעולת חתירה

כצבא ה
זהו
עקב־אכילם של המישטר המצרי.
קשה לדעת איך מתייחם הצבא למצב ה חדש.
סילוקו הפיתאומי של אל־גאמסי עו רר
עניין מייוחד בהקשר זה. בארצות-
ערב סבורים שלא רק אל־גאמסי עצמו
סולק, אלא שהיה טיהור רחב־ממדים ב צבא
המצרי.
״ התאבדות

מדיני ת וגופנית״
ף* רור כי האיום המקובץ הזה השפיע
* * על נשיא מצריים.

אחרי שחלה הזעם הראשון,
ובאשר נתכררה מלוא עוצמת הסכנה,
עצר את מהלכי השלום.
המדיניות הישראלית התמימה, שמקורה
בבורות טוטאלית, עוד החמירה את המצב.
תחת להקל על אל-סאדאת, עשו בירושלים
את הכל כדי להקשות עליו, ולהציגו בעו לם
הערבי כבוגד המעדיף את ישראל על
פני אחיו הערביים (סעיף 6המפורסם) .אי־ההסכמה
ללוח־זמנים להקמת המימשל־העצמי
בגדה, הדיבורים על חידוש ההתנח לויות
— כל אלה היו מכות נוראות לאל־סאדאת.
במצב
זה החליט אל־סאדאת להיזהר. הוא
הקשיח את עמדותיו המקוריות. אמנם,
לגופם של הדברים לא העמיד תנאים חד שים,
אך הוא תבע לקבוע כללים נוקשים
לביצוע הדברים שנוסחו, קודם לכן, בצו רה
גמישה.

עמדות אלה מהוות נסיון לפייס
את העולם הערכי.

אל-סאדאת תבע לקבוע לוח־זמנים נוק שה
להקמת המימשל העצמי הפלסטיני,
דחה מכל וכל את הסעיף ,6אשר נציגיו
הסכימו לו קודם לכן, הסכים להחלפת
שגרירים רק אחרי הקמת המימשל־העצ־מי,
ועוד.
על אותו רקע ברור מדוע סירב אל-
סאדאת לבוא לאוסלו, וגם מדוע הודיעה
אשתו, ג׳יהאן, כי סירבה לקבל את פני
שני הגינקולוגים הישראליים שהשתתפו ב קונגרס
בקאהיר( .למי שמכיר את ג׳יהאן
אל-סאדאת, היתד, זאת מיחווה בלתי-אופיי-
נית לה, המטילה אור על חומרת המצב).
יש בעולם הערבי אישים מרכזיים המשוב־נעים
כי אנוור אל־סאדאת לא היה מעז
היום לחתום על חוזה־השלום עם ישראל,
גם אילו הסכימה ישראל לתנאיו.

מנהיג פלסטיני בכיר אמר די
השבוע :״הסעיף 5כאילו נוסח
כדי למנוע את החתימה. ברור
שסאדאת אינו יכול לחתום עדיו
בשום אופן, כי החתימה מהווה
התאבדות פוליטית, ואולי אף גופנית.״
הדבר
אינו נוגע רק למצרים. לדעת
אותו מנהיג פלסטיני, הומצא הסעיף על-
ידי האמריקאים כדי למנוע את
חתימת־ההסכם.

עראפאח
עדה סו ס
ם מאיים המצב הקיים על מצריים,
> § הרי הוא מאיים שיבעתיים על אר־צות־הברית,
וזאת בשעה שעמוד־התווך של
המערכת האמריקאית במרחב, איראן, מת נדנד
ועלול להתמוטט.

יתכן מאד בי ג׳ימי קארטר החליט
כי המחיר שיצמיד לשלם
עבור חתימת החוזה יהיה בבד
יותר מאשר מחיר אי־החתימה.
יש הסבורים במרחב כי רוגזו של קאר־טר
על אי-החתימה אינו אלא העמדת-
פנים, וכי למעשה הוא שמח על העיכוב
הממושך שחל עתה, המאפשר לו להעריך
את המצב מחדש ולבנות גשרים חדשים
לסעודיח ולעולם הערבי כולו.

מארצות־הברית באים בימים
האחרונים איתותים חזקים, אשר
המנהיגות הפלסטינית עוקבת אחריהם
בדריכות.

בין השאר:
;• בשבועון ניוזוויק הופיעה ידיעה
קטנה, שבה נאמר כי ממשלת ארצות-
הברית מצטערת על שהתחייבה בשעתו
שלא לנהל משא-ומתו עם אש״ף.
(התחייבות זו כלולה במיסמך שנתן הג-
רי קיסינג׳ר ליצחק רבץ, בעת חתימת הם-
כם־הביניים של ).1975
!• בדיון על בעיית־פלסטין באו״ם אמר
הסנאטור אברהם ריביקוף, בשם ארצות-
הברית, שבעיית פלסטין אינה רק הומא-
ניטרית, כי אם גם פוליטית. הוא ציין כי
לעם הפלסטיני יש הזכות להגדרה עצמית
ביישות לאומית משלו.
העובדה שהצהרה זו, שלא זכתה משום-
מה בפירסום הנאות בישראל, נמסרה דווקא
בפי סנאטור יהודי, המבקר לעיתים קרו בות
בישראל, נותנת לפרשה זו משמעות
מייוחדת. מדוע הטיל הבית הלבן דווקא
עליו את התפקיד למסור הודעה זו ן
כל זה נוסך בליבה של הנהגת אש״ף
ביטחון עצמי חדש. מעולם לא היה מצבו
של האירגון חזק כפי שהוא כיום.

כאופן פרדוכסלי, דווקא הסכם
קמפ-דייוויד, שנעשה כלי אש״ף
ונגדו, חיזק את אש״ף כצורה שלא
תשוער.
בין השאר:
!• הבין העולם כולו שלא יתכן שלום,
אם לא ישותף בו העם הפלסטיני. הדבר
נאמר, למעשה, בהסכמי קמפ-דייוויד עצמם.
י• המאורעות שאירעו מאז בגדה וברצו עה
הוכיחו בעליל שלא יתכן שום פיתרון
בלי הסכמת אש״ף. גם אל־סאדאת הבין
כי פשוט לא יהיה ניתן לאייש את ״המימ־של
העצמי״ אלא בהסכמתו של אש״ף
ותוך שיתוף־פעולה עימו.
• 1הקונסנזוס הערבי החדש, שנוצר ב בגדאד,
נבנה כולו על העניין הפלסטיני,
ובמרכזו עומד אש״ף. לא זה בילבד שמע מדו
הוכר מחדש על-ידי כל העולם הערבי
(מילבד מצריים) ,אלא שאש״ף גם הפך
הכוח המלכד את המחנות הערביים השו נים.

העולם הערבי גולו קיבל את המצע
של עראפאת, המוכן לשלום עם ישראל
תמורת הקמת מדינה פלסטינית בגדה וב רצועה.
עראפאת
חזר מבגדאד כמנצח. הדבר
התבטא מייד במעשיו. בפעם הראשונה
התחיל להכריז בפה מלא דברים שעד כה
היה אומר אותם רק בשיחות פרטיות או
חצי־פרטיות.

במדיינח -
העם
האםחמקה שרו
ביו האצב עו ת?
מה שהיה קל לפני שנה, הפף
בלתי אפשרי עתה.
הזמן פעל נגד השלום
״השלום עלול לחמוק לנו בין האצב עות!״
הזהיר לפני כמה חודשים שר־הביטחון
עזר וייצמן.
לרבים היה נדמה שזוהי קריאודאזע־קה
מגוחכת, עוד יריד, של עזר וייצמן מן
המותן .״אי-אפשר עוד לעצור את התה ליך!״
היתה הדיעה הכללית .״אין מנוס,
לא לבגין ולא לסאדאת. הם מוכרחים
להגיע לשלום ביניהם !״
כאשד הוענק לשניהם במשותף פרס־נובל
לשלום, נראה הדבר בטוח. התחרטו בשתי הידיים ׳ השבוע
רבים על כך שלא שעו לאזהרה. נראה כי
השלום חמק בין האצבעות. היו שהחלו
חוששים שהוא חמק לצמיתות.
עתה ברור, כי היה זה אסון, ואולי שו אה
היסטורית, שממשלת ישראל לא תפ סה
את יוזמת אל-סאדאת בשתי ידיה,
כאשר היתה טרייה וחמה, וכאשר התנו פה
היתד, בעיצומה. ברור כי אפשר היה
להשיג לפני שנה, בדצמבר , 1977 ערב

שו להסיק מכך: אסור להיכנע ללחץ ה אמריקאי
ולעשות שלום עם מצריים, כי
מחר תיטוש אמריקה גם את ישראל.
גרם את ההיסטריה מהלך דרמאתי של
הנשיא ג׳ימי קארטר. הוא הכריז על
כינון יחסים דיפלומאטיים עם סין, תוך
ניתוק הקשרים עם טייוואן, האי שאליו
נמלטו שרידי המישטר הימני של סין
(״הלאומנית״) כאשר השתלטו הקומוניס טים
לפני 30 שנה על כל הייבשת הסינית.
שילטונות טייוואן מתיימרים עדיין להוות
את סין ה״חופשית״ ,וטוענים, כי בבוא
היום יפלשו לייבשת ויכבשו אותה מחדש.
עד לכינון המישטר הקומוניסטי בסין,
היה האי טייוואן (פורמוזה) חלק מסין.
עד כה תמכה ארצות־הברית, לפחות
להלכה, באשלייה זו. השבוע הסיקה את
המסקנה הסופית מן המצב הקיים מזה
דור, כוננה יחסים רישמיים ומלאים עם
ביטלה את חוזך דההגנה שלה עם
סין,
טייוואן. הצעד נעשה, כך נאמר, מפני
שבמילא אין ביכולתה הצבאית ואין ב כוונתה
של סין הקומוניסטית (״העממית״)
לפלוש לטייוואן.
משני קצות היבשת. היה קשר בין
המתרחש בקצה המיזרחי של יבשת אסיה
ובין המאורעות בקצה המערבי.
העיתוי שבחר קארטר למעשהו היה
קשור בענייני ישראל־ערב. נשיא ארצות-
הברית טען שיש הכרח לחתום על חוזה־השלום
הישראלי־מצרי בתאריך שנקבע
לכך, ה* 17 בדצמבר. הוא איים שאם לא
כן, יסיק מסקנות. החתימה בתאריך ה
לפני
שבועיים מסר עראפאת לחבר
כית-הניכחרים האמריקאי,
פול פינליי, הודעה מדינית מפורטת,
שבה הודיע שהוא מוכן
להכיר כישראל דה-פאקטו, לוותר
על כל מעשי-האלימות מכל צורה
שהיא, ו״לחיות כשלום עם ישראל״
,אם תקום מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה.
לפי בקשת עראפאת, קיים פינליי, עם
שובו לארצות־הברית, מסיבת־עיתונאים
גדולה, כדי לתת לדברים פירסום מירבי.
כאשר נדרש דוברו האישי של עראפאת,
לבדי, להגיב על כך, לא הכחיש את
הדברים, כפי שנהג לעשות עד כה, אלא
הסתפק בהודעה סתמית שבה נאמר שדב רי
פינליי אינם מדוייקים לגמרי.
(היה לדברים ספיח משעשע. כדי להביך
את עראפאת הזמין אותו ג׳ורג׳ חבש, מ אחרוני
אנשי־הסירוב, לאסיפה — ושם
נאם נאום תוקפני שבו דרש לשחרר את
״יפו וחיפה״ .עראפאת הפיקח לא נפל ב פח,
אלא חייך וחיבק את חבש — כאילו
לא היו הדברים אלא דיבורי־סרק שאין
לייחס להם חשיבות).

דרך חד שה
* הו המצב ברגע. מהלכי-השלום נעצ-
( רו. כל הצדדים מעריכים את מצבם
מחדש.

כמה מנהיגים ערביים משוכנעים
בי למעשה קיימת כרגע זה
קנוניה של קארטר, אל־׳סאדאת
ובגין, שמטרתה היא להימנע מחתימת
ההסכם; ,מוזיר העמדת
פנים באילו קיימים חילוקי־דיעות
עמוקים.
ואילו הסיבה האמיתית היא, שנסתבר
מעבר לכל ספק כי הסכם נפרד ישראלי־מצרי
אינו אפשרי כלל, או שיביא לתוצ אות
הרות־אסון למערך האמריקאי במרחב.

אם כן, יהיה השלב הבא ניסיון
לחפש פיתרון שהעולם הערכי כולו,
ואש״ף כפרט, יוכל להסכים לו.

בגין באוסלו
נרות אשכבה לשלום

ועידת איסמאעיליה הכושלת, את הדברים
שכיום הפכו כבר בלתי־אפשריים, בגלל
ההתפתחות בעולם הערבי.
לישראלים נדמה תמיד שהזמן פועל
לטובתם. אבל הזמן פעל נגד השלום.
במשך השנה התקררה ההתלהבות, וירי ביו
של נשיא מצריים בעולם הערבי הס פיקו
להתארגן, להתלכד, ולצאת להתקפת־נגד
שחלקה הסודי מוחץ ומסוכן יותר אף
מן החלק הגלוי( .ראה עמודים .)27—28
נשיא מצריים פרץ דרך היסטורית. לזמן
מה נפתחה הדרך לשלום. השבוע פשט
ברחבי העולם החשש שמא הדרך נסתמה
שוב, ואולי לצמיתות. יתכן שהיה עוד
מוקדם להדליק השבוע את הנרות לתפילת
האשכבה לשלום — אך השלום השמיע
חירחורי גסיסה.

מדיניו ת
אוד אדו בט״וואן
איש אינו רוצה
בבעל-בריוג מנודה.
בכף יש אזהרה
״אי־אפשר לסמוך על אמריקה!״ זעקו
אנשי־הימין בישראל. המסקנה שהם ביק
נקוב
היתד, דרושה לו, כדי להבליט את
הישגו האישי, כמי שניצח על ועידת עלולה קמס־דייוויד. אי״החתימה היתה
להוות מכה חמורה ליוקרתו, לרוקן מתוכ נו
את ההישג הגדול היחידי שלו עד כה.
כשנתברר לקארטר כי המשא־ומתן עלה
על שירטון, בגלל סיבות גלוייות וסמויות,
החליט לבצע באותו מועד את המהפכה
הסינית שלו. הדראמה של ההצלחה ב־מיזרח־אסיה
השכיחה את הכישלון ב־מערב־אסיה.
״העולם
החמישי״ .זה היה הקשר
הגלוי. היה קשר עמוק יותר.
היחסים בין סין לטייוואן דומים, במידת־מה,
ליחסים שבין העולם הערבי וישראל.
סין אינה מכירה בקיומה ובחוקיותה של
ממשלת־טייוואן, לא בממשלה של מדינה
עצמאית ועל אחת כמה וכמה, לא בממ שלה
החוקית של סין כולה. גם העולם
הערבי עדיין לא הכיר רישמית בקיומה
ובחוקיותה של ישראל.
כתוצאה מכך מוחרמות סין ״הלאומ נית״
וישראל על-ידי עשרות רבות של
מדינות, שאינן מקיימות עימן יחסים. הן
זכו בשורה ארוכה של גינויים באו״ם.
הן שייכות שתיהן למה שנקרא פעם ״ה עולם
החמישי״ — הארצות שאינן שיי-
(המשך בעמוד )37

לצבעוני ת עול 9110 ווו •תרו1ות
עואף אהד לא •וכל ל הציע לו
החח־ש *
י תרון מסף

? 20715־ 0
זהו שכלה של
הצבעונית החד שה של שרם.
בטרם תרכוש לן אחת כזו בחן
את יתרונותיה:

ק ליטה בכל שיטת -צבע.
הצבעונית של שרפ, מתאימה עצמה
אוטומטית לכל הפקות הצבע. אלו
שהוקלטו בשיטת. ו&ק (המערב
אירופית) ואלו שהוקלטו בשיטת
ו9ו\( 560 /הצרפתית) ,את שתיהן
תקלוט באופן מושלם.

מירווח מתח חשמלי לתמונה יציבה הצבעונית של שרפ מותאמת למירווח
מתח ( ע 0264ע ) 198 במקום לנקודת
מתח ( ע ) 220 כמקובל בטלויזיות •
רגילות. חידוש מהפכני זה של מהנדסי
שרפ, מבטיח תמונה יציבה וברורה גם
בשעת השתנויות מתח או מפלי-מתח.

1־11)31־1
264\/־198

ון סטסז ת50ע§£1
בורר הערוצים האלקטרוני שרפ ביטלה את
״עושה הצרות״
המקצועי של כל
טלויזיה. המגע
האלקטרוני מגיב
לאצבעותיך בדייקנות
ומהירות מירביים.

סקס -לכיוון מדוייק
ואוטומטי

£815 וקס 5101^14 לחסכו ן
ולאמינות

מיחקו׳וה-סקס

המיקרוטכנולוגיה של שרפ, הפכה
מקלט זה לאמין ביותר. החלקיקי ם
המיניאטורים חסינים כמעט לחלוטין
מפני קלקול, ומבטיחים פעולה רצופה
לאורך זמן בצריכת אנרגיה מינימאלית,

.05 וק-ו\ו 80־דצו\וו , 1מנורת
מסר הצבע הבלעדית לשרפ.

(-וסה־וואסס £ה 0ז 0וק 0ו־ד\/ו\/וו־דק )0

זוהי קרוב לודאי, מנורת המסר
המתקדמת ביותר כיום, מנורה
המבטיחה תמונה דינמית, ברורה
ובהירה, בצבעים המהווים העתק
מדויק של המציאות.

של שרפ, מבטיח
התאמת תמונה אוטומטית לתאורת
יום או לילה. כר שבאור היום לא
תיעלם התמונה, ובשעות הלילה לא
תהיה חזקה מדי.

רמקול יוצא מ ן הכלל
אם עד היום לא התפעלת מצלילה
של הטלויזיה, תוכל לעשות זאת מעתה.
מהנדסי הקול של שרפ הרכיבו במקלט
זה רמקול משוכלל, שלא היה מבייש
גם מערכת סטראו משוכללת. זהו
רמקול רב עצמה בעל תכונות
אקוסטיות המבטיחות צליל מדוייק,
ברור ונקי.

עהחודש -יתרון נוסח
את ק , 0-20715 הטלויזיה רבת
היתרונות של שרפ כדאי לך לרכוש
לפני סוך החודש. מייד. אט הבנת -
כל מילה נוספ ת מיותרת. את
הצבעונית של שרפ תוכל להשיג

ב: שק־ם. במשכיר המרכזי.
בכדבז שלזם. במשכיר לצרכן. בש.א.ל.
זרחנזיזת מזבחחת למכשירי חשמל.

שרפ. ענק האלקטרוניקה מיפן

.היבואן: אסמגו בע־מ ירושלים טלפון 02- 533817 :הפצה: סלון ט1קיו. אלוני 53ת־א. טל 03- 283770 .הפצה בי ם: אור. יבזא והפצה, ררך ביח לחם .60 טל 02-719447

ה עו ל ם הז ה 2155

המירה הפרוע

ז ד הופעה הראשונה של עליזה
י י (״עלה) בגין בטלוויזיה היתה בתוכ נית
עלי־כותרת אחרי שבעלה נבחר ל ראשות
הממשלה. אז סיפרה עליזה בגין
עד כסה מצומקת משכורתו של ראש־הממשלה,
והציגה בפני הצופים הנדהמים
לוקש משכורת של כ־ 6000 לירות בלבד
לחודש.
דובריו של בגין הפגיזו את כלי־התיק־שורת
במידע שתיאר עד כמה הוא ואשתו
הם אנשים צנועים, ללא ממון וללא הס תבכויות
כספיות.
כאשר נכנסה עליזה בגין לפני שבועות
אחדים, לחנות הפרוות המהודרת ברחוב
בן־יהודה בתל־אביב, פרוות יורק, קיבל
אותה אחד הבעלים, שהוא גם הפרוון ה ראשי,
ג׳ורג׳ בריטלר. כמו כל אזרח יש ראלי
ידע בריטלר, כי האשה שנכנסה
אליו היא דלת אמצעים. הפדוון, שאינו
מדבר כלל עם הלקוחות העשירות שלו
בלירות ישראליות, אלא רק בדולארים,
אומנם התרגש מכך שגברת ראש־הממ־שלה
באה לקנות אצלו פרווה, ולא חשב
כלל מהיכן יש למי שמקבל משכורת
צנועה, סכום גדול לקניית פרוות משלו.
סיפר אחר־כך ג׳ורג׳ בריטלר :״הגברת
בגין אמרה לי, שהיא לא יודעת בשביל
מה היא צריכה פרווה, .לא הייתי קונה
פרווה,׳ היא סיפרה לי, ,אלמלא אמרו
לי שזה לא יפה שבאוסלו.תהיה גברת
ראש־הממשלה בלי פרווה.׳״

לא עם
מעיל שחור
ך* ואה ש ל עליזה בגין לחנות המהוד-
*יי רת היווה בעיה. בריטלר, כמו שאר
קרובי מישפחתו, העוסקים מזה דורי דו רות
בפרוונות, החליט בשנים האחרונות
לאמץ את הקו הצעיר. המהנדס לאווי־רונאוטיקה,
שעזב את עבודתו בתעשיך
האווירית כדי להצטרף אל העסק המיש־פחתי,
החליט כי אינו יכול להתחקות
בפרוונים הישראליים המפורסמים כסטפן
בדאון, בכיבוש לב הנשים המבוגרות יו תר.
הוא החליט לבחור פרוות ולעצב אותן
לנשים הישראליות העשירות, הצעירוון
יותר, ולתיירות הצעירות.
פיתאום הופיעה בחנותו המהודרת עליזק
בגין, שאינה כל-כך צעירה. בדרך־
כלל, כאשר נכנסת אשה בגילה של עלי זה
בגין לחנותו של בריטלר, הוא משת־

מנחם ועליזה בגין במוזיאון השואה המקומי
מול הילד והתיל
דל להיפטר ממנה. אולם מזלה של עליזה
בגין הוא שהגיעה לחנות עם ידידה צעי רה
משותפת לה ולפרוון: אשת יהלומן,
מירי פנן, שהיא לקוחה קבועה של בריט־לך;

״בעיני
עליזה בגין מצאה חן תמונה
של מעיל סובול חום, המוצגת אצלי ב חנות,״
סיפר ג׳ורג׳ בריטלר ,״ידעתי ש היא
לא תוכל לעמוד במחיר של מעיל

כזה, העולה כ־ 150,000 דולאר, שהם כ שלושה
מיליוני לירות. את החיה הזו מוצ אים
רק ברוסיה, והיא חיה נדירה ביותר.
רק הנשים העשירות ביותר בעולם יכו לות
להרשות לעצמן לרכוש מעיל כזה.
״אז החלטתי להציע לה משהו דומה,
שהוא הרבה יותר זול. הצעתי לה מעיל
פרווה העשוי ממינק פרוע. המינק הפרוע
הוא הרבה יותר יקר מהמינק הרגיל, ש
אותו
עושים מחיות שמגדלים לצורך זה.
את המינק הפרוע, שגם הוא נדיר ביותר,
עושים רק ממינקים שגדלו בטבע. הזן
הזה כבר הולך ונעלם מהעולם.
,׳לא היה לי נעים להגיד לגברת בגין
את המחיר. המחיר הוא 7,000 דולאר,
שהם קצת פחות מ־ססס 140,לירות. ראיתי
שהגברת בגין התאהבה במעיל הזה, אבל
(המשך בעמוד )52

ה מי נקהפ רו ע
(המשך מעמוד )31
בכל זאת לא היה לי נעים. אז הצעתי לה
מעיל שהיה הרבה יותר זול, מפרווה
ברייטשוואנץ. הוא היה מעיל יפה בצבע
שחור, ורק הצווארון היה ממינק לבן. ה מעיל
הזה היה הרבה יותר זול, וגם יותר
התאים לגיל ולמצב הכספי של הגברת
בגין. הוא עולה רק אלפיים דולאר, קצת
פחות מ־ 40 אלף לירות.
״אבל הגברת בגין לא רצתה את המעיל
הזה. אני ראיתי שהיא שמה עין על
מינק־הבר ושום דבר לא היה מזיז
אותה ממנו. התירוץ שלה לא לקחת את
המעיל הזול יותר, הוא שהיא קיבלה הוראות
מאוסלו שאסור לה לבוא עם מעיל
שחור. אני לא יודע אם זה נכון. אני
יודע שעל מעיל שחור מקובל לאמר,
בדרך־כלל, שהוא יותר אלגנטי. חוץ מזה,
המעיל השחור התאים יותר לגיל של
הגברת בגין, מאשר המעיל ממינק־הבר.״

להדק
אתהח גו ר ה
ך כרת כנין, שהיתה מלווה על-ידי
י * ידידתה הצעירה, כלל לא הגיבה כש שמעה
על המחיר הגבוה. אולם היתד, זו
דווקא מירי סנן, שלקחה את ג׳ורג׳ בריט־לר
לצד וביקשה ממנו לתת הנחה לאשת
ראש־הממשלה. ג׳ורג׳ אינו אוהב לעשות
הנחות, אולם הוא הסכים הפעם לעשות

5/\1£א0\17 0א
מועדון 5לתרבות
חד שה

[צטסאזא^ק
78 188116ז£נ1נז 061 שס

רח׳ הס ,5חל-אביב

שקשה להסבירם, הקשורים בראש־הממש־לה,
ובעיקר ברעייתו.
כאשר ערכה עליזה בגין מסיבת יום-
הולדת לבעלה, והמלצרים ממלון פלאזה
הלכו בסר ברחובות ירושלים, כשהם נוש אים
את כל טובו של העולם על מגשים,
לא היתד יכולה להסביר מהיכן לקחה את
הסכום העצום, למעלה מ־ 300 אלף לירות,
כדי לכסות את הוצאות המסיבה הפרטית
הזאת. דובריו של ראש־הממשלה טענו,
כי הכסף לא בא מקופת־המדינה, אולם
הודו כי לעליזה ולמנחם בגין אין כסף
כדי לשאת בנטל כה בבד.
ההסבר שלהם למקור הכסף היה: ידי דים.
למישפחת בגין יש אוסף מגוון של
ידידים עשירים. תמורת הכבוד שאותו
נותן להם בגין, ועבור היחס המישפחתי
שאותו מעניקה להם גברת־ראש-הממשלה,
הם מוכנים כפי הנראה לשלם. עד לפני
שנה היו ידידים־מיליונרים אלה מביעים
את אהבתם לבנין על-ידי תשלום לקרן
תל־חי המסואבת. עתה הם מביעים את
אהבתם על־ידי תרומות כספיות אישיות
לבנין, אך בעיקר לגברת בגין.
תמורת זאת הם מקבלים טובות־הנאה,
שאותן לא יכלו לקנות בכסף. ראובן הכט,
איש ממגורות דגון בחיפה, אחד המיל יונרים
הגדולים בארץ, מונה יועצו של
ראש־הממשלה, אם כי אף לא אחד בליש-
כת ראש-הממשלה יודע מה הוא מייעץ,
ובאיזה תחום. הוא נלקח על־ידי בגין
לפגישה עם ג׳ימי קארטר, ואף ליווה את
ראש־הממשלה לאוסלו.
מאיר הלוי, שהיה מעורב בפרשת סומר־פיין
והיום הוא שוב איש־עסקים עשיר,
הוא בן־בית במישפחת בגין ומשתתף ב אירועים
ממלכתיים רבים, גם הלוי נסע
לאוסלו, והוא משתתף באירועים רבים ב בית
ראש־הממשלה, כאורח-כבוד.
ניסים גאון, האיש שהבטיח לפתור את
בעיות השיכון של אזרחי-ישראל, פותר
בינתיים את הבעיות הכספיות של קרן
תל־חי. תמורת זאת זנה גאון באחד הכי-

סל 297263 .

ת כני ת ה חו ר ש

810£זו\ 11 11׳ .ם ז ^ 0
1111

1111־\\

יום ה׳: 21.12 .
בהשתתפות גליה ישי ודני כץ.

*• יום ה׳ : 28.12 הסרט האם שמעת
על הפנתרים — אדון משה.
דיון עם ח״כ צ׳ארלי פיטון.
המועדון פתוח משעה 8כערב ;
התוכניות מתחילות בשעה 9בערב
כימי שני — מוסיקה, עתונות
ישראלית וזרה.

אמנים בחסות הפקות תיאטרון
בית״חובן

0ז£1861 033£
1 166ת 0ז 1 1מ 0ק 6ז 011131\!6
׳ 8ץ ) 1131ס £1860111:
§ 3865ד£ 6 8 81

ערב כראדות

״ר ובקס״

5׳ ץ) 21ז ^$1£1

הגיע מלאי חדש של
הצדחות הנפלאות שד ״רדכקס״

מצלמות־רפלקס חדשות
ישר מיבואן.

כלי־־נגינה

עם אחריות-יבואן !
במחיר זול !

103^ 0, £03163-74,ו 1ס £
\1,־1-.ז 0וז 0 3נ1 61ז 0ת 0 3

£- 1000

אביזרי צילום, במבחר גדור.
מכירה — החלפה — קניה.
בימי שלישי, סגור כל היום.

1נ ו - 1בדבד
חי ד ה, רחובהחלוץ ! 3

גיטרות -אקורדיונים
פסנתרים — אורגנים
חלקים מיתרים

* השאלה
* תיקונים
* מבירה
א. גינצכורג אלנפי

פינת רח׳ גאילה• ,ל. נ 77ז 5־• 5

ספס ״מורלה״
קיים רק קטלוג אחד שד מורדח
חיזחרו פחיקויים.

״רובקס ׳

הגיע מלאי חדש של הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

פרוון כריטלר
״הנחה קטנה —
הנחה לעליזה בגין, אם כי, כפי שטען:
״הנחה קטנה, של כמה פרוטות.״
אולם בעל פרוות יורק לא הסתפק
בכך. כשחזר אל הגברת בגין, אמר לה
שהוא מוכן לעשות לה הנחה קטנה :״אבל
לא בשבילך, אלא בגלל זה שבאת הנה
עם מירי.״
נראה כי עליזה בגין לא התקשתה לע כל
את ההוצאה הכספית הגדולה, אולם
חשבה כי בכל זאת יהיו אנשים שיאמרו
כי במצב שבו נקראים העובדים להדק את
החגורה, והמורים שובתים בגלל שכר
הרעב שלהם, לא יהיה זה יפה שאשת
ראש־הממשלה תסתובב עם מעיל כה יקר.
״אני לא יודעת בשביל מה אני צריכה
את המעיל הזה,״ היא אמרה לפרוץ ,״בין
כה וכה אחרי אוסלו לא יהיה לי איפה
ללבוש אותו.״ אולם נימוק זה לא מנע
בעדה מלרכוש את אחד המעילים היקרים
בחנות.
עליזה בגין גם ראתה עצמה נאלצת,
או אולי חייבת, להסביר לקהל שסבב
אותה בחנות, ובעיקר לבעל החנות, מהיכן
יש לה הכסף לרכוש את המעיל :״קיבלנו
הרבה כסף בשביל זכויות ההסרטה של
הספר של מר בגין, המרד, אחרת אני לא
יודעת מאיפה היה לי כסף לקנות את ה מעיל
הזה.״
אולם עליזה בגין לא התביישה רק מה־פרוון
ומהמוכרות שלו. היא התביישה גם
מהציבור הישראלי. כאשר יצאה יחד עם
בעלה לאוסלו, לא לבשה את מעיל הפרווה
היקר, אלא שמה אותו במיזוודה. וגם כ אשר
חזרה מאוסלו לא לבשה אותו. דק
באוסלו עצמה, שבה אין יודעים את היס טוריית
הענווה והצניעות של מישפחת בגין,
היא לבשה את המעיל.
פרשת ״המינק הפרוע״ של הגברת
עליזה בגין מצטרפת לשורה של מיקרים,

חנותו של כריטלר
— של כמה פרוטות*
בודים המרשימים ביותר: הוא ליווה את
בגין בנסיעתו ההיסטורית לאיסמעיליה.
מלישכת ראש־הממשלה אי־אפשר היה
לקבל תשובה לשאלה: מהיכן נטלה גברת
בגין את הכסף כדי לקנות מעיל פרווה
כה יקר. באוזני הפרוון ג׳ורג׳ בריטלר,
השמיעה עליזה בגין, מבלי שנתבקשה לע שות
כן, את גירסתה: הכסף בא מהתש לום
עבור הזכויות להסרטת סיפרו של
בגין המרד.
לפני כמה חודשים כתב העולם הזה כי
בגין מכר את זכויות סיפרו בסכום גדול
ואף קיבל מיקדמה. הכתבה הוכחשה אז
בזעם על־ידי ראש לישכתו של ראש-
הממשלה, יחיאל קדישאי, וההכחשה אף
פורסמה.
אין זה משנה איזו גירסה היא הנכונה.
איש גם אינו חולק על זכותה של עליזה
בגין לקנות בכספה פרווה בכל מחיר שנר אה
לה. רק שלא ידברו עוד על הצני עות
המופלגת והמופת האישי שנותנת
מישפחת ראש־הממשלה לעם הנקרא להדק
את החגורה.

יאירה יסמין ן
ה עו ל ם הז ה 2155

מודעת־אבל מוזרה וושנוז נושה:1ערוגה:
גולדה מאיו 1התנכרה 1ואחו 1מנכחתיה
והתעלמה ממנה וו! *13 שהתנ״ועה בה

*י שרות מודעות אפל פורסמו בעי י
^ תוניס, כאשר נפטרה מי שהיתר. ראש
ממשלת ישראל — גולדה מאיר. אולם,
בעוד מודעות הממשלה, המיפלגות, הסוכ נות
ומודעות של אישים שונים, היו טב עיות,
היתד. מודעה אחת שעוררה מייד
את תשומת הלב.
בידיעות אחרונות של היום הרביעי
לפני שבוע, הופיעה מודעה צנועה שבה
התאבלה מאירה מאירסון־וינברג על מות
סבתה גולדה מאיר. הנה המודעה:

על מות סכתי היקית

גולדה מאיו

אבלה נכרתה

מאירה מאירפון־דנברג
כפר תקווה

אגד ת הסבתא שסבתא גולדה לא באה לבית־החולים,
לבקר את כלתה, אולם הם תלו זאת
בעיסוקיה הרבים של גולדה שהיתה אחת
הדמויות הציבוריות העסוקות ביותר ב מדינה.
חודש
אחרי שנולדה בתם של חנה ומנ חם,
אשר קיבלה את השם מאירה, המרמז
על שם מישפחתה של גולדה, נפרדו ההו רים.
עול הטיפול במאירה הוטל כולו על
חנה ועל אמה, הסבתא השנייה של מאירה,
אשר אהבה את נכדתה יותר מכל.
באותה תקופה לא היו היחסים בין גול דה
לחנה טובים, בעיקר בגלל הפרידה
ממנחם, אך למרות זאת, הטריחה גולדה
את עצמה פעם אחת, לבוא ולראות את
נכדתה. לידידים סיפרה חנה שנים רבות
אחר־כך :״היא ראתה את הנכדה שלה
פעם אחת בחיים.״
!בגיל ארבעה חודשים ניחתה על חנה
בשורת איוב. הרופאים הודיעו לה, כי
התגלה שילדתה מונגולואידית ויש להע בירה
מייד למוסד מתאים. בצר לה פנתה

חנה לבעלה, שאז כבר נפרדה ממנו.
סיפרה חנה :״צילצלתי לאביה של הילדה
והוא הציע לשלוח אותה למוסד, כמובן.״
חנה התמרדה נגד בעלה לשעבר ונגד
הרופאים .״היו לי שלושה ימים ולילות
קשים. האם אוכל לגדל את מאירה? האם
יהיה לי הכוח לעמוד בכל הקשיים ל כעבור
שלושה ימים הכל היה חתום וברור, אני
אגדל אותה בבית, ככל אם המגדלת את
בתה, באהבה, במסירות ובסבלנות. היא
תהיה ילדה בבית.״

פיצוי
של הטבע
ך• שמאירה היתה בת שבע, נישאה
״ ״ חנה בשנית. בעלה הוא ישעיהו
(״שייקה״) וינברג, מי שהיה מנהל התיאט רון
הקאמרי וכיום מנהל בית־התפוצות.
כבר אז היתד, חנה, למרות כל הקשיים
בגידול ילדתה, יועצת כלכלית לנגיד בנק
ישראל, תפקיד שבו היא מחזיקה עד היום.

כל מי שהכיר את גולדה מאיר נדהם.
גולדה נהגה לספר על ארבעת נכדיה,
שהיתה כה גאה בהם, בניהם של בנה
מנחם ובתה שרה. קיבוץ רביבים אף
הגדיל לעשות ובראיון עם כמה מחברי
המשק, הם הגדירו את גולדה כמי שהייתה
״הסבתא של כל הנכדים שלנו.״ אבל אף
אחת מארבעת נכדיה האמיתיים של גול דה,
אינו נקרא בשם מאירה, ובכל רבי בים
אין בחורה ששמה מאירה מאירסון-
וינברג. גם בסיפרה האוטוביוגראפי של
גולדה, חיי, היא מספרת על ארבעת נכ דיה,
ושוב, אף לא לאחד מהם קוראים
מאירה.
הנכדה הנוספת של גולדה לא היתד.
תעלול של אדם חולני, ואף לא בדיחה
תפלה של יריב לשעבר. המודעה חשפה
לראשונה, אפילו לידידיה הקרובים ביותר
של גולדה, טרגדיה אנושית, המאירה את
דמותה של גולדה מאיר באור קצת שונה
מתדמית הסבתא המסורה והאוהבת שבה ני סו
לצייר אותה.

נראה היה, כי מילחמתה של חנה נשאה
פרי. מאירה היתד, בת מישפחה לכל דבר,
ותפסה מקום חשוב בחיי מישפחת וינברג.
אחיה, בנימין, נהג לקחת אותה לקונ צרטים
לנוער ולטפל בה במסירות. גם
חבריו של בנימין, הפכו חבריה של מאי רה,
למרות הפיגור שלה. חנה ושייקה נהגו
לקחת את בתם לבילויים שלהם, לבתי-
קפה, והיא היתד. אורחת קבועה מאחרי
הקלעים של הצגות הקאמרי.
מאירה הודתה בדרכה המיוחדת. באחו תה
הקטנה, רותי, היא טיפלה כמו אמא,
חיתלה אותה, האכילה אותה והשכיבה
אותה לישון.
חוזה נפרד
ף* בחינות מסויימות, מאירה היא כמו
— י כל ילדה בריאה אחרת. הלכה לבית־הספר
נצח־ישדאל, היא קוראת וכותבת,
עוסקת במלאכת יד, וכל זאת למרות שמנת
המישכל שלה היא רק .56 מאירה מטפלת
בעצמה, נוסעת לבדה באוטובוסים וכא שר
היא טועה, היא יודעת שצריך לפנות
לשוטר, כדי שיעזור לה להגיע הביתה.

ף• משך שנים רכות קיבלה גולדה
* מאיר טיפול בבית־החולים ביילינסון
בפתח־תיקווה. כאשר נכנסה גולדה לבית־החולים
בפעם הראשונה, לפני כ 15-שנה,
ידעו רק מעט מהרופאים, שתחילתה של
הטרגדיה של גולדה מאיר, שאינה קשורה
במחלת הסרטן שלה, היתד. בדיוק באותו
בית־חולים.
בשנת 1958 הובהלה חנה מאירסון לבית
החולים ביילינסון כשהיא כורעת ללדת.
היחס אל חנה בבית החולים, היה כאל
אישיות חשובה. הכל ידעו, כי היא נשואה
לבנה של גולדה מאיר, הצ׳לן מנחם מאיר-
סון. את הרופאים קצת הפליאה העובדה,

שייקה, שלו היתד. בת בריאה מנישו אים
קודמים, אימץ באופן רישמי את מאי רה
כבתו, אחרי שנשא לאשה את חנה,
ומאז הוא אביה לכל דבר, הן מהבחינה
הרישמית והן בהיותו אב אוהב ומסור.
לשייקה וחנה נולדו עוד שני ילדים.
אחד מהם, בנימין, הוא פיצוי של הטבע
על פיגורה של אחותו, מאירה. בנימין
הוא גאון, בעל מנת מישכל של . 156
לבנימין היתד, דיעה מסויימת מאד על
הטרגדיה של אחותו. כאשר היה ילד
צעיר, וסיפרו לו, כי מאירה אינה אחותו
מאותו אבא, הוא פרץ בבכי. אחר־כך
הסביר :״אני בכיתי בגלל מאירה. בגלל
זה שהאבא האמיתי שלד, מתנכר לה, לא
רוצה לראות אותה ולהכיר אותה.״
בשורת איוב

הבן מנחם מאיר
״אין כוונה להתייחס״

מאירה מאירסון(ממושקפת) עם אמה ואחותה חיתי
סבתא גולדה ראתה אותה פעם אחת בחיים

בכיתה היתד, מאירה, שההתפתחות ה־ריגשית
שלה מוגדרת על־ידי רופאים כשל
בת שבע, מתפארת בכך כי היא הנכדה
של גולדה מאיר. אולם הילדים לעגו לה.
גם הם לא שמעו אף פעם על נכדה
נוספת של גולדה.
נראה, כי החינוך שהעניקו שייקה
(המשך בעחוד )40

תל־אביב הקטנה
ממשיבה לחיות
בארכיונו של ארדה

1 0 0״ככה הצטלמו אז,״ אמר ארדה בחיוך 11141 מלא געגועים. הוא נזכר שטייל ברחוב,
15100

ועינו תפסה את שתי הנשים המשוחחות ליד מכונית פוחד. המראה

משך את עינו והוא מיהר להנציחו. לא היה מאורע בארץ, אס הפ־גנות,
צעדות, כנסים, או ביקורי אישים־חשוביס שאררה לא
הנציח במשך השנים הרבות שבהן צילם כה הרבה בארץ.
פעמים אני יוצא אל הרחוב ללא
מצלמה ומרגיש עירום. בהתחלה
אני לא תופס מה קורה, אני ממשש את
כתפי ומרגיש ריקנות, חסר לי משהו, ו אני
מוכרח לחזור הביתה ולקחת את המצ למה.
גם היום, כשאני בן 73 וקשה לי
לסחוב אותה, אני לא מסוגל בלעדיה.
המצלמה הפכה להיות חלק מגופי.״
מישפטים אלה הם תמצית הווייתו של
אפרים ארדה, הצלם שהנציח במצלמתו

בררו לחתונה

שלוש נערות
ב־ 935ו לחתו
לסוסים. בתמונה למטה נראה משה לוי נחום.

פתיחת רחוב המלך
ג׳ורג׳ על־ידי מאיר די־זנגוף,
ראש־העיר הראשון של תל־אביב.
חמישים שנה של הווי ארץ־ישראלי. לא
היה מאורע בארץ — הפגנה, כנס או
הופעה — ולא היתה אישיות מפורסמת,
שלא נקלטו במצלמתו של ארדה.
בימים אלה נפתחה בתל־אביב תערוכתו,
שבה מוצגות עשרות תמונות, מתוך או סף
של חצי מיליון צילומים, המתארים
נופים שאינם קיימים עוד, אנשים שנפ טרו,
ואחרים מגדולי היישוב בהיותם
צעירים. פרקים בחיי המדינה, כמו ד,מיצ־עד
הראשון, מאורעות ,׳36 ביקורו הרא שון
של חיים וייצמן בתל־אביב, מילח־מות,
שמחות, והרבה תמונות של מאיר
דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל־אביב.
״יש לי כמה חולשות או אהבות בחיים,״
סיפר ארדה, אדם נמוך־קומה ומלא חיו ניות,
ששיער ראשו הלבן דליל מעט.
״ציור, פיסול, צילום וריקודים. לא היתד,
לי בצעירותי, כל אפשרות ללמוד את הכל.
מהיותי תינוק ציירתי.״
גם היום, אחרי 60 שנה, יכול ארדה

להיזכר בבהירות בכל פרט ילדותו, בכפר
האוקראיני הנידח, באביו שעסק במיסחר
והיה ידוע בכל הסביבה כווטרינר מומחה,
למרות שמעולם לא למד רפואה .״אני
זוכר מומנטים של אנשים מאד עניים, ש היתר,
להם רק חתיכת אדמה ליד הבית
עם גג הקש, וכל המישפחה היתה עובדת
באחוזה של הפריץ. האבא היה יוצא רחוק
עם הסוסים של הפריץ למירעה, והילדים,
כבר מגיל 10 עבדו ליד מכונת הדייש.
היו לי שני אחים ושתי אחיות, כולם
כבר אינם, חוסלו על־ידי הנאצים. אח
אחד נשאר בחיים, אחרי שעבר את כל
התלאות, ובא לארץ, ואני הכנסתי אותו
לעבוד בצילום. הוא נפטר לפני 5שנים.״

״צילמתי אותה
באמבטיה״
ף* דגרו שולף ארדה תמונה אחרי תמו ״
נה. מפליא כיצד הוא זוכר בדיוק את
הסיפור שמאחרי כל תמונה. הוא מצביע
על תמונת קשיש בעל זקן ארוך היושב
בכסא :״זה התצלום האחרון של הסבא
שלי, הוא ישב ועיין בגמרא, היה כבן
,80 לא ראה רופא בימי חייו, היה חסיד
גדול של הרב מקופיצ׳וניץ׳.״
״כשמתיישב אצלי אדם כדי לצלמו,״
סיפר ארדה בנחת ,״אני מגלה בו המון.

אני שוכח הכל ומצלם. מצלם הרבה. אני
מרגיש מתי הצילום טוב, ומתי אינו טוב.
פנים של אדם, זה עולם גדול ועמוק.״
ארדה אינו יכול לסבול כשאנשים מת ייצבים
מול המצלמה בפוזות. הוא אוהב
לצלם בטיבעיות, שונא את המלאכותיות.
״בגלל זה אני שונא לצלם חתונות ובריתות.״
אבל לפעמים אינו יכול לסרב. קרה
מיקרה שנכנסה בהורה אל הסטודיו שלו
בתל־אביב, הציגה בחור שהיה איתה ואמרה
שזה חתנה. ומאחר שארדה צילם
אותה ביום היוולדה, ואחר־כד בבית, בגן
ובבית־הספר, עמדה על כך שהוא יהיה
הצלם שיבוא גם לחתונתה. מיקרה זה היה
אחד מרבים, שכן מי שארדה צילמו פעם
אחת, התרגל ולא היה מוכן להצטלם אצל

ל דימגוף
1004

בין בתי תל־אביב הקטנה המוקמת והו־

\ 1 64 !4 1נ * י 8 ^ 0 84 לכת, טיילו אפרים ואשתו, כשהוא נושא
עימו את מצלמת הלייקה, שבעזרתה הנציח את 50 שנות התפתחות היישוב היהודי.

של אז נוסעות
נה, בכירכרה רתומה
הידוע בכינויו מל״ן,

שהיה מוכר העיתונים הראשון בתל־אביב הקטנה, מוכתאר כרם־התימניס
ובעל דפוס מל״ן הקרוי על שמו, כשהוא יושב על גגה של מכונית
ותוקע בשופר. ארדה לא החמיץ את ההזדמנות והנציחו במצלמתו.
צלם אחר.
״כשהיא נכנסה, נזכרתי איך בהיותה
תינוקת צילמתי אותה באמבטיה,״ סיפר
ארדה כשעיניו המוסתרות מאחרי גבות
עבותות נוצצות בעליצות .״אמרתי לחבר
שלה — ,את הבחורה הזאת צילמתי באמ בטיה
׳.הוא הסתכל עלי, החוויר והסמיק,
ובקושי היא הרגיעה אותו והסבירה לו
שהכוונה היתה לתמונותיה בילדות ולא
היום.״
מאז נזהר ארדה בדיבורו, אולם מעולם
לא יכול לעמוד בפני הדחף לצלם את
המייוחד שבכל אדם, גם אם ביקש ממנו
האיש לרטש את התמונה.
״פעם הוזמנתי לצלם ברית־מילה והיתה
שם אשה זקנה שהתינוק היה הנין שלה.
צילמתי אותה מאד יפה, עם התינוק ב זרועותיה.
איזה פנים מעניינים היו לה״,
נאנח ארדה ,״מלאים קמטים. כשפיתחתי
את התמונה השתדלתי דווקא להבליט את
הקמטים ולא להסתירם. אחרי כמה ימים
הבאתי לה את הצילומים, היא היתד, אשה
עם דעה צלולה, ודיבור בהיר. היא שמעה
והבינה הכל, אבל כשראתה את התמונות
פרצה בבכי, ואמרה , :מה עשית ממני,
הלא אני נראית פה כמו אשה זקנה.׳ רק
לתאר שאשה שיש לה נין עוד רוצה להיראות
צעירה ויפה, זה פסיכולוגיה של

קצינים וחיילות

למעלה — מפקדי המישטרה היהודיים בלווייתו של
שוטר שנהרג ב־ , 1938 בזמן המאורעות. למטה — מיצעד
מתנדבות א״י לצבא הבריטי בימי מילחמת־העולם השנייה, ברחוב אלנבי— נחלת־בנימין.

(המשך בעמוד )36
1 .3 5

העין ש ל דיזנגו ף
(המשך מעמוד )35
אשה. אף פעם לא אשכח מאורע זה, בכל
ימי־חיי !״

__ פזלה
נתנה סימנים

*שפי ר.רולהר. סארודב
ד שלל דחויות ו צגעי, רקדני ומוקיונים,
קס מי ס ם בסל• ח• וגידור• ס ר טי ם סצוייר׳
ב חו סעבאלטעלקרח סיניטט• נייד
בכלר.אול חו ת,,באר ץ לרא שונ ה בי שר אל

1מוסע מלהיב וכובדו־
1לכל המויו סחה!
הופעות בחג ה חנו כ ה
ד־ל הספורט״
ופעררג :
׳בה׳ 4אחה ״צ
כרטיסים אזלו
ז ו׳ 11 בבוקר
1א׳ 4אחה״צ
7בערג
׳ 4.00 אחה״צ
7בערב

חיפה ״היכל הספורט״
6הופעות :
נותרו כרטיסים
להופעות הבאות
25.12 יום ב׳ 4אחה״צ
26.12 יום ג׳ 11 בבוקר
4אחה״צ
27.12 יום ד׳ 11 בבוקר
4.00 אחה״צ

להזמנת הופעות :
,הפקות״ ,ת״א, טל 296798 .
״סולן״ ,ת״א, טל 247257—8 .

הנ חו ת
ל ק בו צו ת
רו או רגנו ת:

תל אביב
.הדרן״
טל 248787

חיסר
׳ קו פ ת חיגזה׳
טל 662244

רועזריס

לכל אוהבי החבובות
מצ יג
תיאטרון ההפתעות
בחנוכה

״מסיבה עםה חבובו ת
מרחוב ההפת עו ת׳
מחזה מוסיקלי לילדים
כל אותם ילדים, והורים, שטרם רכשו כרטיסים ל״מכיבה עם החבובות״ ,נא
עיינו בלוח־ההופעות המצורף (למען תוכלו לראות את ההצגה המהנה
כחנוכה) ,22.12.78 :אורדע (ר״ג) ב־ 26.12.78 . 15.00 סביון (קרית ביאליק)
ב־ 26,12.78 .11.00 הוד (נהריה) ב 27.12.78 . 16.00-דקל (פרדס־חנה) ב־. 10.30
27.12.78 אסתר (נתניה) ב* 28.12.78 .16.00 אדיסון(ירושלים) ב־ 09.30 וב־11.30
בבוקר 29.12.78 .מתנ״ם (קרית אונו) ב־ 10 וב־ 12 לפנה״צ 31.12.78 .חוף
(ראשל״צ) ב־ 16.00 וב־ 1.1.79 באשדוד (אשדוד) ב־. 16.00
מוסיקה: יאיר רוזנבלום, תמליל: אבי קורן, העמדה: יעקב קלוסקי.
בהשתתפות: איציק גייר, שוש מרציאנו, גני קולטיו, שלמה רז, קיוה שמידט
וטלי הראל. מפיק: א מון הדר.

.רדה א 1הכ לצלם בעיקר פנים של
אנשים, נופים, ובמיוחד ריקודים. לא
היתד, להקת־מחול בארץ שארדה לא צילם
את כל הופעותיה מבראשית. התחיל לצלם
את רינה ניקובה, גרטרוד קראוס, להקת
הפועל. אבל במיוחד אהב את עולם ה ציור.
היה בן־בית אצל רוב הציירים הגדו לים
בארץ. צילם את אריאלה, בתו של
הצייר ראובן רובין, ביום היוולדה וביום
חתונתה. בביקוריו של מרק שגאל בארץ
היה הלה מצלצל אל ארדה, והם היו
נוסעים ביחד לכל מקום.
״לא היו לי בעיות להיכנס לשום מקום.
כבר כשהגעתי לתל-אביב, וגדולי היישוב
ראו את התמונות שלי, התחילו להזמין
אותי לכל מאורע. בייחוד אהבתי לצלם
אצל דויד בן־גוריון. הפגישה הראשונה
איתו היתד, ב־. 1933
״הוא העריץ את צילומי, אבל פולה
התנגדה שאצלם אותו עם פרודקטור. צי למתי
את כל הוועידות של מפא״י, של
אחדות־העבודה, של מפ״ם. פולה היתד.
עומדת ת&יד ומשגיחה, ואז כבר הספקתי
להכיר אותה. כשהיא היתד, נותנת לי סימן,
ידעתי בדיוק מה היא רוצה. הייתי הצלם
היחידי שהיא סמכה עליו.״
ארדה צילם את בל ילדיו ונכדיו של
בן־גוריון .״אני זוכר כשצילמתי את הבן
הראשון של גאולה,״ סיפר בהתרגשות.
״בן־גוריון החזיק אותו על הברכיים בזמן
הברית, ומרוב התרגשות הפנה את ראשו.
לא היה מאורע הקשור בבן־גוריון שלא
צילמתי.
בביתו של ארדה בתל-אביב מוקדשים
שני חדרים לתמונותיו. ביניהן תמונתו
של בן־גוריון עם נכדתו התינוקת, גליה.
״את התמונה הזאת אני מאד אוהב,״ גילה
ארדה ,״זה היה כשבן־גוריון חזר מביקורו
בארצוודהברית, ועמוס בנו הגיש לו את
הנכדה כשי, לשאתה בזרועותיו.״
ארדה לא יכול להתמסר לצילום בהגיעו
לארץ, כשגר בקיבוץ. לכן עבר לתל־אביב
ב־ , 1934 ופנה למישרדי־תיווך שונים
בבקשת עבודה. העבודה היחידה שהוצעה
לו היתד, ציחצוח־נעליים, וכימעט שהת פתה
להצעה, אך ברגע האחרון הרשה
לו חבר לשים את ציוד הצילום במיט-
בהו, וכך החל ארדה מצלם שתי תמו נות
תמורת שלושה גרוש, כששני הנופים
העיקריים לצילומיו היו חוף־הים והמיג־רשים
הפראיים שליד קולנוע מוגרבי.
חנותו היתד, באחד ממרכזיה של תל-
אביב: רחוב אלנבי, בפינת רחוב ברנר,
בקירבת כיכר מגן־דויד.
החנות השכנה היתד, אף היא מן הידו עות
בארץ — חנות־הגלידה המפורסמת
של ויטמן, הג׳ינג׳י הפיסח שייסד את
רשת הגלידות המפורסמת. בשנות ה30-׳
וה־40׳ נהנו בני־הארץ לאכול גלידה אצל
הג׳ינג׳י, ולהעיף מבט בחלון־ד,ראווה של
הצלם, כדי לדעת מה התרחש ומה התחדש
בארץ.

המצלמה אינה מיפלגתית חדי מיל חמת קדש היה הרחוב
שליד החנות מוצף אנשים שבאו לר אות
את התמונות .״צילמתי אז בכנס־השריון
הגדול,״ סיפר ארדה .״מפקד-
השריון היה אז אורי בן־ארי, ואחד המפק דים
היה בר־לב. זה היה כנס גדול בביר-
חמה, ואני זוכר שפיתאום, בצהריים, היתד,
סופת-חול והכל החשיך. השמיים היו אדו מים.
אז נזכרתי בחושך־מצריים המתואר
בתנ״ך. את כל הצילומים עשיתי אז עם
פלש.
״כשצילמתי בנסיגה מסיני, עצרו אותנו
מהמישטרה הצבאית והביאו אותנו למיפ־קדה.
את פנינו קיבל קצין יפדדתואר עם
חולצה פתוחה. הוא היה מוכר לי. כשראה
אותי צחק ואמר :׳ארדה, זה אתה! ,זה
היה שאול יפה, אחיו של אברהם יפה.
את שאול הכרתי כילד, וצילמתי אותו
כשהיד, עוד בהשומר־הצעיר. יש לי תצ לומים
שלו ושל אחיו כשהם עוד גאפירים *
במחנה קרית־מאיר. היום אי-אפשר להכיר
• שוטריס־מוספים, שזזבשו כובעייפר־ווה
גבוהים, שנקראו ״קולפק״,

אותם בצילומים.״
האנשים שאהב ארדה ביותר כנושא
לצילומיו היה שאול טשרניחובסקי .״הייתי
צלם בבתי־ספר, והוא היה רופא בבתי-
ספר. אחר־כר התיידדנו, והייתי בן־בית
בביתו. אהבתי מאד לצלם ילדים,״ נזכר
ארדה ,״הגן הראשון שצילמתי היה הגן
של המשוררת ימימה טשרנוביץ. את הע בודה
הראשונה קיבלתי מבעלה, האלוף
יוסף אבידר.״
1ארדה צילם גם יישובים בהתפתחותם.
את העיר חולון צילם כשהייתה כולה
חולות. אחר-כך צילם כשסללו את הכבי שים,
והקימו את השיכונים הראשונים בה.
כצלם של עיריית תל-אביב הוזמן לפתי חת
כבישים חדשים, ובידיו עשרות צילו מים
של מאיר דיזנגוף, ראש־העיר הרא־

ארדה כיום
השכן של ויטמן
שון, בכל מעמד של פתיחת כבישים וכנ סים.
״פעם
שאלו אותי לאיזו מיפלגה אני
מצלם,״ גיהד ארדה .״עניתי שהמצלמה
שלי היא בלתי־מיפלגתית. כל מה שהע דשה
רואה היא מצלמת. היא אובייק טיבית.״

״הכל
השתנה —
גם האנשים״
^ יום, כשהוא מקדיש את מרבית זמ-
ו 1נו לעריכת ארכיון התמונות שלו,
עבודה מאומצת שאותה הוא מתעקש לע שות
לבדו, מבלה ארדה את השעות שבין
ביקורי ידידים בארכיון שליד קולנוע
מקסים. ערימות של תמונות, תשלילים,
מעטפות וניירות־צילום ממלאים את חדר־עבודתו
הקטן. הוא יושב בחדר, מוקף
כולו בתצלומים ומעלה זכרונות.
״כשסגרתי את הסטודיו שלי ברחוב
אלנבי, חשבתי, או שאני זורק הכל, כמו
שעשו צלמים אחרים, כי פתאום אתה מר גיש
שאתה לא יכול להשתלט על הערי־מות,
או שאתחיל למיין את החומר. הייתי
יושב במשך שש השנים האחרונות עד
השעות הקטנות של הלילה, מאמץ את
העיניים ועושה סדר בתמונות. בגלל זה
נחלשו עיני וחליתי. אך איני מוכן
לעזוב את העבודה. צילמתי כימעט כל
מאורע בארץ ב־ 50 השנים האחרונות. מס פיק
רק לכפר שצילמתי את כל המיפג־נים
של צה״ל, כל צעדות ארבעת הימים
וצעדות יום־העצמאות. על כל צעדה עשי תי
כ־ 2,000 צילומים. מלבד כחצי מיליון
הצילומים שבידי, יש עוד כ״ 450 אלף
פילמים שלא עשיתי מהם תמונות.״
״היום זה לא כמו פעם,״ נאנח ארדה.
״הבתים של היום מוציאים אותי מדעתי,
עם הליכלוך של הכלבים. אני חושב ש עושים
פשע לכלבים, כשלא משאירים או תם
בטבע, בחוץ, במלונה. הכל השתנה
היום, גם הבתים, גם הנוף, גם האנשים.
פעם לא ידענו מה זה פשע, הייתי מצלם
אנשי עבודה, הם היו גאים בעבודתם.
מי מוכן היום להצטלם בבגדי־בניין?״
ה עו ל ם הז ה 2155

במדינה

(המשך מעמוד )29
כות לא למערב, לא למיזרח הקומוניסטי,
לא לעולם השלישי ולא לארצות עתירות*
הנפט. נוצר מעין קשר־של־נידוי בין יש ראל,
סין ״הלאומנית״ ,דרום־אפריקה י־רודזיה.
מאז
עלה קארטר לשילטון, הוא פנה
בחריפות נגד דרום־אפריקה ורודזיה. עכ שיו
הוא פנה נגד טייוואן. המסקנה: הוא
עלול לפנות גם נגד ישראל, להפקיר אותה
לנפשה ולזרוק אותה לכלבים.
מעבד לאהבה ולשינאה. עד כאן
יכול להיות הגיון בדברים. אך המסקנה
שהוסקה מכך השבוע בכלי־התיקשורת
ועל הבמות המדיניות של ישראל היא
בלתי־הגיונית בהחלט.
הלקח ההגיוני של פרשת טייוואן הוא:
יש לעשות את הכל כדי שלא להימצא
במצבה. משמע: לא להיקלע לתוך מצב
של בידוד מוחלט, ולשים קץ במהירות
האפשרית למצב־המילחמה שבין ישראל
והעולם הערבי, בדי שארצות־הברית לא
תצטרך לעולם לבחור בין התמיכה בישר אל
ובין היחסים עם העולם הערבי כולו.
אם ייעלמו סיכויי״השלום במרחב, ואם
יהיה ברור שהאינטרסים החיוניים ביותר
של ארצות־הברית מחייבים את הידוק
הקשרים עם העולם הערבי, עלול לקרות
לישראל מה שקרה לטייוואן.
לפני 25 שנים היתד, ארצות־הברית מו כנה
לגרום מילחמת־עולם שלישית, כדי
להגן על טייוואן מפני סין. נשיא ארצות-
הברית הכריז על כך בפירוש, ונכנס ל־מילחמת־זוטא
בגלל שני איים קטנטנים
בין יבשת סין וטייוואן. כל אמריקאי ש טען
אז כי זוהי שטות, שיש לשפר את
היחסים בין ארצות־הברית וסין הקומוניס טית,
הוחרם בתקופת הסנאטור ג׳ו מק-
קארתי, הוגדר כבוגד, פוטר מכל מישרה
ציבורית, או סולק מכלי-התיקשורת.
הזמנים משתנים, והחכם הוא זה הרואה
את הנולד.

ד ר כי אדם
מפא רי סבאהבה
בעבר קצרה הצלחה
בפאריס וניהלה רוסן
עם הזמר פריד אז־אטרש.
מה צופן 7ה. העתיד?
מי שהיתר, פעם ילדת־הפלא של הזמר
הצרפתי היא בעצם ישראלית. אחרי שעש־
הזמנה דמישפט
בחודשים האחרונים חשף ״העולם
הזה״ פרטים מאלפים על חייו ופועלו של
ח״ב אהוד אולמרט. בין השאר גילה שגיבור
זה של חזית״הטירוב הישראלית לא
שירת מעולם שרות קרבי נצה״ל, ולמעשה
לא שירת פלל שרות אמיתי, אחרי
תאונת־אימונים מגוחפת בטירונות. פן
גילה את השיטות המוזרות שבהן הוא
מנסה לנצל את מעמדו כח״כ לצורך הת־עשרות

קלה.
ח״פ אולמרט הגיב על גילויים אלה
בדרך האופיינית לאיש כמוהו: במטר
של גידופים, שקרים ועלילות, בהסתתרו
מאחרי המחסה הבטוח של החסינות ה פרלמנטרית
המוחלטת.
״העולם הזה״ סתר את השקרים והעלילות
אחד לאחד, אך הוא לא הסתפק
בפך. כדי להביא את הדברים לידי
בירור מוסמך בבית־המישפט, פירסם
״העולם הזה״ לפני שלושה שבועות אתגר
נלוי והגדיר את אולמרט בלשון חד-משמ-
עית ובלתי־מתחמקת כשקרן שפל ומוג-
לב .״העולם הזה״ הזמין את אולמרט
להגיש נגדו מישפט על פי החוק לאיסור-
לשון־הרע, כדי להוכיח את טענותיו-
כלפינו בבית־המישפט ולאפשר לנו להוכיח
את טענותינו כלפיו, בלא מחסה של
חסינות פרלמנטרית.
מאז עברו שלושה שבועות, ואולמרט
לא מצא לנכון להגיש תביעה כזאת.
המקום היחידי להתדיינות עם אדם
מסוג זה הוא בבית־המישפט, שבו ניתן
לשני הצדדים לחקור איש את רעהו חקירת
שתי־וערב, בלא הסתתרות מאחרי החסינות
הפרלמנטרית. לשם כך יעברו כל
חברי־המערכת, הנוגעים בדבר, בדיקה ב-
גלאי-שקר (״מכונת אמת״).
״העולם הזה״ חוזר על הזמנתו לאול-
מרט: נהג פעם אחת בחייך באומץ, צא
מן החור של החסינות הפרלמנטרית והגש
מישפט.
כל יום נוסף העובר מבלי שיוגש מיש-
פט כזה אינו רק אות־קלון למיני-פולי-
טיקאי אלא גם למנהיגיו ולעמיתיו, ההזמר
הערבי, שחי במצריים, פריד אל-
אטרש* .״הייתי בת 18 כאשר הופעתי
מאיה,
באולימפיה בפאריס,״ מספרת
״ובקהל ישב הזמר המצרי. הוא שלח לי
פרחים והתחיל לחזר אחרי. התאהבתי בו,
למרות שהיד. אז בן ,38 מבוגר ממני
בעשרים שנה. עברנו לגור יחד. אני הייתי
זמרת עסוקה והוא, כמובן, היה כוכב נערץ
בארצות ערב. לכן חילקנו את זמננו בין
פאריס וביירות שבהן גרנו לחילופין. חיינו
יחד שנתיים. הוא היה ממש אדם נהדר.
הכל היה נפלא, עד שידיד משותף שלנו
* אל־אטרש בערבית: החרש.

סובלים תופעות נאלחות כאלה של גאנג-
סטריזם פרלמנטרי זה, מבלי להכריח את
האיש להתייצב למישפט ולשאת באחריות
למעשיו — או להקיא אותו משורותיהם.

גילה
לי שפריד בוגד בי עם רקדנית
הבטן המצרית, סאמיה גאמאל. אז ניתקתי
את הקשרים איתו.״
למאיה לא היה זמן לשבת ולבכות על
אהובה הבוגדני. היא היתד, עסוקה מדי
בקאריירה שלה. בינתיים גם הספיקה להכיר
את מנהל תחנת הרדיו של מונטה קרלו,
פייר דונלו, ובהיותה בת 23 נישאה לו.
חוג ידידי: השאה .״קיבלתי הזמנה
להופיע ברוסיה,״ מספרת מאיה .״נסעתי בלי
בעלי ונשארתי שם חצי שנה.״ אך הרומן
עם הרוסים נקטע, כאשר פרצה מילחמת
ששת הימים. היא הופיעה אז במוסקבה,
לפני שליטי המדינה, ביניהם היו ליאו-

זמרת קאזאכיאנקה כיום
האהבה פרחה פעמיים
תה קאריירה כזמרת צרפתיה ואחרי שהו פיעה
בכל ארצות ערב וברוסיה, היא הגי עה
סוף־סוף לישראל, הישר אל פסטיבל
הזמר, שבו תשיר את כן, אפשר לשיר.
מאיה קאזאבינאקה 44 שנולדה כמר גלית
אלמקיס, בקזבלאנקה המרוקאית,
מספרת לא רק על הצלחתה כזמרת, אלא
בעיקר על קשרי האהבה שלד. עם אליל
ה עו ל ם

הזה

2155

קאזאכיאנקה עם פריד אד־אטרש
אליל־הזמר המצרי תרם לישראל

מוכן מאליו שתעלוליו של הח״כ לא
ירתיעו את ״העולם הזה״ ממילוי חובתו.
בשבוע הבא ימשיך ״העולם הזה״ בסיד-
רת גילוייו על מעלליו, שיטותיו ומערכת
שקריו.
ניד ברז׳נייב ואלכסי קוסיגין, ויורי גאגא-
רין, הקוסמונאוט הראשון. באמצע ההופעה
החלה לפתע לשיר את התיקווה. המנ היגים
קמו ועזבו את האולם ברוגז. למח רת
היום גורשה, לדבריה, מברית־המועצות.
מאיה עלתה לארץ עם הוריה, כשהייתה
בת ,3ועד גיל 12 גרה בחיפה. אז נסעה
עם אמה לפאריס, כדי לבקר דוד חולה.
שם גילה אותה מנהל חברת התקליטים
פיליפס, ומאז הלכה מחיל אל חיל. כולם
ראו בה זמרת צרפתיה, והמתחרה הרצי נית
שלה היתה דאלידה. גם את שמה
שינו שם למאיה קאזאביאנקה.
אחרי הנסיון הסובייטי שלה חזרה לפא ריס,
אל בעלה, וילדה לו בת. אך כעבור
כמה חודשים התאלמנה. אחד ממנחמיה
הרבים היה פריד אל-אטרש ואהבתם פרחה.
״בפעם השנייה גרנו יחדיו שלוש שנים.
פריד אהב יהודים, אותם הכיר במצריים,
ותמיד חלם -שיבוא שלום והוא יוכל
להופיע בישראל. הוא אפילו נתן לי כסף
כדי שאתרום לארץ בשמי,״ מספרת מאיה.
הוא גם סידר לה הופעות בארצות ערב.
לפני השאה הפרסי הופיעה בביתו ה פרטי,
בנוכחות קומץ ידידים ובני מיש-
פחתה. באחת ההופעות שלה בקפריסין,
בשנת , 1970 פגשה את רות דיין וזו שיב-
נעה אותה לחזור ארצה. היא נסעה ישר
לחיפה, הזכורה לה מימי ילדותה, וקנתה
בה דירה. לפני כשנתיים הכירה את ה מהנדס
מיכאל, הצעיר ממנה בארבע
שנים, ולפני כמה חודשים נישאה לו. כיום
מתגורר הזוג בחיפה, עם הבת נטלי
מנישואיה הקודמים.
את היכרותה עם הקהל הישראלי תעשד.
בחודש הבא, כשתופיע בפסטיבל הזמר.
״אני גאה מאד להופיע עכשיו כזמרת יש ראלית,״
מספרת מאיה ,״כל הקאריירה שלי
נראית עתה בעיני כחלום אלף־לילה-ולי-
לה. הדבר החשוב לי כרגע מכל הוא להיות
מוכרת כישראלית, ולא כצרפתיה.״ אם ה שיר
שלה יזכה בתחרות, יתכן אפילו ש תגיע
באמצעותו אל האירוויזיון.

פרשת ברקאי מטביעה את חותמה עד ח״ צה״ד

^ פני שבועות ספורים הגיעה הוראה
* אל כל יחידות צה״ל: יש להוציא
את כל מימות־השדה מהמישרדים ! קשה
למצוא בצה״ל מישרה שאין בו מיטת-
שדה שעליה פרושות או מקופלות שמי כות
צבאיות. למיטה שימושים רבים: כ אשר
קצין או חייל עובד במשך שעות
רבות ומזדמנות לו שעה או שעתיים של
פנאי, שאינן •מספיקות כדי לנסוע הביתה,
הוא משתרע על המיטה וחוטף תנומה
קצרה.
כאשר חיילת נשארת במישרד כפהידה
תורנית בשעות הלילה, היא תופסת תנו מה
בין שיחת טלפון אחת לשנייה. לעי תים
מנצלות חיילות את מיטת־השדה,
המוצבת במישרדן, כדי לישון דווקא שם
ולא בחדר מגורי-בנות, כאשר עליהן להי שאר
בלילה בבסיס. במגורי בנות, על
החיילת לישון בחברת עוד כמה חיילות,
ויש המבכרות את הפרטיות במישרד.
מובן שסביב מיטת־השדה בלישכה או
במישרד המפקד היו במשך השנים סי פורים
רבים .״אילו המיטה היתד, יכולה
לדבר, היו רבות מהחיילות במישרד במצב
בלתי־נעים,״ צחק פעם אחד הקצינים.
אולם לאיש לא היה ספק שאילו היו רו צים
קצין וחיילת או חייל וחיילת לתנות
אהבים בשטח הבסיס, היעדרה של המי טה
במישרד לא היה להם למיכשול.
כשביקשו החיילות באחד מבסיסי־השר־יון
בארץ, ממפקד המחנה, להסביר להן
מדוע הוא מוציא את המיטות מחדר,
השיב :״מצידי אתן יכולות להיכנס להר יון,
אבל אני לא רוצה שזה יהיה בגלל
המיטה הזאת, ועל המיטה הזאת.״
כוונת נותני ההוראה החדשה זהה לכוו נתו
של אותו מפקד־מחנה. אחרי שהתפו צצה
פרשת האלוף מיכאל (״יומי״) ברקאי
(העולם הזה ,)2151 הפך צה״ל היסטרי
ממש בכל הנוגע ליחסים בינו לבינה,
בעיקר כשהמדובר הוא ביחסים בין קצין
לחיילת.
מישפטו של יומי ברקאי יתחיל רק ב יום
הראשון הבא. אולם עוד לפני שנקבע
אם ברקאי עשה את אשר מייחסת לו
התביעה או לא׳ החליט צה״ל להסיק את
המסקנות בעצמו. ההחלטה לא נפלה ב־ישיבת-מטכ״ל
או בישיבה אחרת. היא
התבשלה במחשבתם של קצינים ומפק דים,
הן בחיל־הים, החיל שעליו פיקד יומי
עד שהושעה, הן בפרקליטות, זו התובעת

ראשונה יפהפיה, ששירתה תחת פיקודו.
במשך כל מילחמת יום־הכיפורים התנהל
הרומן בין השניים. העובדה שאותו אלוף-
מישנה -מוטס או מוסע כימעט מדי ערב
לבסיס העורפי שבו שירתה החיילת, לא
הפריעה לו להצטיין כמפקד בשדה.
פרשה זו זכתה בפירסום, כאשר הופיעה
בבסיס אשתו החוקית של אותו קצין וער-
כה לפני החיילים והקצינים שערוריה,
אשר הדיה הגיעו למטכ״ל. אי־אפשר היה
להדיח את הקצין, אולם התקדמותו נב למה.
הוא הבין את הרמז ופרש מצה״ל.
שתי פרשות אחרות התפרסמו אף הן
וגרמו שערוריה לא־קטנה. האחת זכתה
בהבלטה בעיתונים, ואילו השנייה ידועה
עד היום לכל חייל צה״ל, כשם שידוע
לו, כי הרמטכ״ל הוא ״חולה־כובע.״
הראשונה היא הפרשה של אלוף, שהפך
את הלישכה שלו קן־אוהבים נעים ומשוכ לל
למדי. כאשר התפוצצה הפרשה, לא
חשב איש על היחסים האינטימיים של
האלוף עם עשרות חיילות, בתוך הליש-
כה שלו. מה שהיה ידוע אז בצה״ל, משום
שהזרקורים כוונו אל הבידה שהוא בנה
לו במישרד הצבאי.
פרשה אחרת, אשר העיתונים נמנעו
מלהזכירה, למרות שידעו עליה, היא של
אלוף־מישנה שהיה לו רומן סוער וגלוי
עם קצינה צעירה ונאה, אשר שירתה
תחת פיקודו. אותה קצינה היתד, מלווה
את המפקד שלה לכל מקום, גם לסיורים
לאורך תעלת־סואץ, בתקופת מילחמת ה התשה.
באחד
הסיורים הללו נקלעו המפקד
והקצינה לתוך הפגזה מהעבר המצרי. ה קצינה
נפצעה קשה, אחת מרגליה נקטעה
והיא נשארה נכה עד היום. צה״ל לא
העמיד לדין אותו אלוף־מישנה, שלא נפ גע
בהפגזה, למרות שעבר על שורה ארו כה
של פקודות בלוקחו את הקצינו־,־ידידה
שלו לתעלה. אולם אותו קצין נשלח ללי מודים,
ואחר־כך עזב את צד,״ל.
פרשה אחרת, אשר רק רמזים לה פור סמו
בעתונים, היא פרשת הקצין הבכיר
ביותר, אשר ניהל רומן סוער עם אחת
הפקידות שלו. אותו קצין אף נתן לרומן
הזה לגטימציה חצי-רישמית, כאשר עזב
את הבית ועבר להתגורר בדירה אחת עם
אותה חיילת.
החיילת נכנסה להריון, ולמרות הור־אות־הקבע
בצה״ל, שלפיהן יש לשחרר
מהצבא כל חיילת הנכנסת להריון ׳,אם היא
את יומי למישפט, הן בכל חיל אחר ב־צה״ל.

הדוגמה
האישית
__של דיין

יבהא סו ר ה

צ ח ״ל היו כבר שערוריות מיניות
-אחדות, שחלקן הגיעו לעיתונות וחל קן
הוסתרו ממנה. בדרך־כלל נהג צד,״ל
להסיק את המסקנות נגד המעורבים בהן
רק אם היה איום בשערוריה שבה לא
חפצו בצבא.
הפרקליטות הצבאית הגישה במשך 30
השנים האחרונות עשרות, ואולי מאות,
כיתבי־אישום נגד אנשי־צבא, שהיו מעו רבים
בשערוריות שבינו לבינה. אולם
הפעם, משום ששר־הביטחון עזר וייצמן
החליט ״ללכת עד הסוף,״ ולהשעות את
האלוף עד למישפטו, עוסק צד,״ל רק בנו שא
אחד: כיצד להימנע משערוריות
נוספות.
אבי השערוריות מאלה שהתפרסמו, הוא,
ללא ספק, מי שהיה רמטכ״ל ואחר־כו שר־הביטחון,
משה דיין. בעת שהיה נשוי
לרות, היה דיין מעורב בכמה שערוריות
עם חיילות, קצינות ונשות קצינים. שתיים
מהן זכו בפירסום. המיקרה שבו הביא
איש־ציבור ידוע בירושלים את מדי-הקרב,
עם דרגות הרב־אלוף של דיין, לראש-
הממשלה דאז, דויד בך גוריון. האישיות
הירושלמית סיפרה אז לבן־גוריון, כי הוא

נכנם הביתה, שמע קולות מסויימים מאד
מחדר־השינה שלו, ומצא על הקולב ב־מיסדרון
את המעיל — שהיה כמובן, ה יחידי
בארץ שנשא סימני-דרגה אלה.
פרשה אחרת היתה של סגן־אלוף דב
ירמיה, אשר תפס את אשתו עם משה
דיין וכתב על-כך מיכתב נזעם ל״זקך.
בשני המיקרים ביקש בן־גוריון מהבעלים
הנפגעים ״להביך את חולשותיו של משה
דיין, והצביע על סגולותיו האחרות של
הרמטכ״ל שלו. בן־גוריון אף ערך השוו אה
בעניינים אלה בין דיין לבין דויד
המלך.
אולם דיין לא היה היחידי. מאז אותן
פרשות התגלגלו בצד,״ל סיפורים על אלו פים
וגם על רמטכ״ל אחד, אשר נודעו כ־נואפים.
בדרך־כלל החליט הצבא שלא
להתערב בחיים הפרטיים של אותם קצי נים
בכירים, כל עוד לא עברו על החוק,
וכל עוד לא נוצרה שערוריה. רבים מה קצינים
נרגעו בסופו של דבר, חלק מה נשים
החוקיות הסכינו עם המצב והחליטו
שזה חלק מתנאי־ד,שירות בצבא־קבע.
נשים אחרות התגרשו.

א הג ה בלב המילחמה והפכה
^ רשה אחת, שהתפוצצה
שערוריה, היתד, פרשה של אלוף־
מישנה בחיל־התותחנים, שהתאהב בסמלת

רוצה בכך ואם לא, ובין אם עשתה הפלה
או ילדה, המשיכה אותה חיילת־אהובה
לשרת בצבא.
אותו קצין המשיך לשמור על קשרים
הדוקים עם אשתו החוקית, והיה מבקר
מדי פעם בפעם בביתו הקודם. כך אירע
שבאותו שבוע נולדו לאותו קצין בכיר
ביותר, שני ילדים משתי נשים שונות.
פרשה זו לא היתד, יכולה להשפיע,
על פי הנורמות שנוצרו בצה״ל עד לפרשת
יומי, על המשך הקאריירה של אותו קצין,
שהכל ניבאו לו גדולות. אולם האווירה
שהשתררה בלישכתו הביאה לשורה של
מעשים פליליים, שנחשפו במישפט שבו
היה מעורב כעד אותו קצין בכיר. הקצין,
שהיה צריך לקבל תפקיד בכיר יותר
בצה״ל, נשלח ללימודים: הסיביר הניצ־חי
של צד,״ל.

פלאפל ויחסי־מין

חדי פרשת יומי יזמו שילטונות
צה״ל, אומנם בצורה עקיפה, הדלפת
מידע לעיתונים על כמה מישפטים צב איים
שנערכו לקצינים, בדרגות נמוכות
ובינוניות, על נסיונות לאונס, על מעשים
מגונים של קצין בחיילות ועל מישפט
אחד, שבו הורשע רב־סרן, בקיום יחסי-
מין עם חיילת, מרצונה החופשי, אבל
בתוך תחומי הבסיס.
פקודות־מטכ״ל אינן אוסרות זאת. על פי
פקודות המטכ״ל אין כל מניעה לכך
ששני אנשי־צבא מבוגרים ינהלו יחסי־מין
בתוך תחומי הבסיס, כל עוד הדבר
נעשה במיסגרת החוק האזרחי והחוק ה צבאי
— המקום הטיבעי למעשה האהבה
הוא כמובן במגורים, בין אם אלה של
חיילים ובין אם מגורי חיילות.
העולם הזה :״זה היה מסוג המיפגשים
של קצינים עם חיילות, כשאתה מבין ש יילד
לך. הייתי בעמדה קצת נחותה, בלי
מדים, אולם היא הבינה שאני קצין לפי
המכונית, וגם סיפרתי לה אחר־כך מי אני.
כשהגענו לתל-אביב הצעתי לה לשתות
איתי קפה. אחר-כך הלכנו לבית של ידיד
שלי. הידיד קיבל רמז להסתלק ונשארנו
שם שנינו. שכבתי איתה, נפרדנו והיא
נתנה לי את מיספר־הטלפון שלה, במישרד
בקרייה בתל־אביב.
״לא טלפנתי לה למחרת היום, אבל אלי
הביתה הגיע טלפון. אשתי קיבלה את
השיחה משום שאני הייתי באוניברסיטה.
הטלפון היה מחוקר מצ״ח שביקש לתאם
איתי פגישה. כאשר נפגשתי איתו, הוא
סיפר לי על התלונה של החיילת, כאילו
אנסתי אותה. היינו יחד כמה שעות, ודי ברנו
די הרבה, כך שהיא ידעה עלי
הרבה פרטים, ושיכנעה את החוקר שלה.
אותה חיילת אפילו לא פנתה למפקד
שלה, או לקצינת הח״ן בבסיס. היא הלכה
ישר למישטרה הצבאית.״
המהפיכה האנטי־מינית, העוברת עתה
על צר,״ל, תשנה בוודאי הרבה מדפוסי-
החיים של אנשי־הקבע. ידוע כבר היום,
כי קצינים רבים נתקו קישרי־ידידות ש היו
להם עם חיילות, נוהג די נפוץ בצה״ל.

ה מי טהב מי שרד -א סו ר ה
פקודות מטכ״ל קובעות, כי מגורי חיי לות
הם מחוץ לתחום עבור חיילים, ולהי־פך.
אם תופסים קצין או חייל במגורי
חיילות, אפשר להעמידו לדין על כך, וכן
את החיילת, על שהרשתה לו להיכנס.
אולם על־פי פקודות מטכ״ל, אין כל
מניעה שהדבר ייעשה בכל מקום אחר.
אך כאשר רוצים להעמיד בצה״ל חייל או
קצין לדין, קיים תמיד הסעיף הכללי:
״התנהגות שאינה הולמת חייל״ או ״הת נהגות
שאינה הולמת קצין.״ בדרך־כלל
מוסיפים סעיף זה כימעט לכל כתב־אישום
המוגש, בעיקר כנגד קצינים.
אולם במיקרה של אותו רב-סרן, אשר
נתפס עם חיילת בתוך הבסיס הצבאי,
היה סעיף זה הסעיף היחידי, והוא אכן
הורשע, הורד בדרגה ושילם קנס כספי.
היתה תקופה בצה״ל, כאשר המישט־רה
הצבאית היתה מאשימה חיילים וחיי־ילות,
על פי סעיף זה, כאשר הם היו
הולכים במדים ברחוב, כשהם חבוקים
או אוחזים יד ביד. היתד, תקופה אחרת,

כאשר קצין מסויים של המישטרה הצבאית
בתל־אביב החליט להילחם עד חורמה ב תופעות
שבהן חיילים במדים אוכלים ב רחוב.
המישטרה הצבאית היתל, מגישה,
על פי סעיף זה, תלונות נגד חייל או
חיילת שאכלו פלאפל בהליכה ברחוב.

נשיקה בלי רצון

צה״ל
היסטריה שתקפה את
י 1אחרי פרשת ברקאי הביאה לכך ש-
בפרקליטות נפתחו עשרות תיקים בנוש אים
אלה, שלא היו נפתחים לולא ההדים
של פרשת ברקאי.
שלוש חיילות באחד מבסיסי חיל־ההנ־דסה
במרכז הארץ נזכרו לפתע כי כמה
חודשים קודם לכן הזמין אותן קצין לחד רו,
כל אחת לחוד, וחיזר אחריהן. את
אחת מהן הוא אף נישק, תוך כדי שימוש
בכוח, לטענתה. השלוש מיהרו להתלונן

נגד אותו קצין, למרות שעברו יותר מ ארבעה
חודשים ונפתח נגדו תיק.
בחיל־הים, החיל שעליו פיקד יומי, נז כרה
סמלת־סעד, כי אמה של אחת ה חיילות
שבטיפולה סיפרה לה על קצין
בכיר־יחסית, שבא אליהם הביתה והסת גר
במשך כל הלילה בחדר של הבת שלה
שהיתר, פקידה שלו. כאשר האם סיפרה
זאת לסמלת־הסעד, התייחסה לכך הסמלת
כסיפור שאותו יש לתייק ולספר אחר-כך
לחבר׳ה, כפיסת-רכילות עסיסית. אולם
אחרי שהתפרסמה השעייתו של יומי, היא
נזכרה בחובתה כסמלת־סעד לדווח על כך
לממונים עליה.
לשיאה מגיעה ההיסטריה בצה״ל בסי פורו
של סגן־אלוף, הנמצא עתה בחום־
שת״לימודים. סגן־האלוף משתמש במ כונית
צבאית מדגם כרמל שלוש פעמים
בשבוע. הוא הסיע חיילת מצומת זיכרון-
יעקוב לתל־אביב בכביש המהיר תל־אביב—חיפה.
תוך כדי שיחה התחבבו ה שניים
זה על זו. סיפר אותו קצין לכתב

טרמסא סו ר

אגד תהסבתא

מאת יג אל לביב

לורד בגא! יוזם הקמת
לבדי ג יוס

עם .,אורגמך ו״פולגת״

לורד כגאן, המבוקש בבריטניה על העברות בלתי-חוקיות של מטבע לשווייץ, בסן
11 מיליון דולר, נפגש בישראל עם ידידים רבים, בעיקר ממיפלגת העבודה. הלורד
ניהל משא־ומתן מתקדם עם שימעון קליר, מנכ״ל ״ארגמן״ ,ועם בעלי מיפעל
הג׳ינטים ״פולגת״ ,על הקמת מיפעל לייצור בדי ג׳ינס בישראל. הוא נפגש עם הרבה
יצרני ג׳ינס בארץ, ונראה כי החליט להתרכז בענף ייצור זה. ללורד רכוש גדול
בבריטניה, הנאמד בכמאה מיליוני לירות אנגליות, רובו באיזור יורקשייר. רכוש זה
כולל, בין השאר, מיפעלים לייצור טכסטיל ורכוש רב במקרקעין.

..פיננשל ט ״ מ ס׳י:

אתון ודלצין נמונז
שעחו״ת מימון
ווום־אט־יקאיח
ה״פייננשאל־טיימס״ הבריטי מזכיר בגיליונו
מה־ 13 בדצמבר ,1978 איש־עס-
קים וסוחר-נשק ישראלי, ארנון מיל־צ׳ן,
בקשר עם שערורייה של מימון בל־תי״חוקי
של עיתון בריטי בקרנות-הסברה
דרום־אפריקאיות.
בדרום־אפריקה התפוצצה לאחרונה פרשת
קרנות בלתי־חוקיות של מישרד ה

כדאי לקנות בחו״ל והיכן?
למרות העלאות המחירים הגדולות בעולם,
יש עדיין מוצרים בכל ארץ שק
נייתן היא עסק. השבועון האמריקאי
״ביזנס־וויק״ ערך סקר של מוצרים וכדאיות
קנייתם, כלהלן:
באוסטרליה המוצר הכדאי הוא
מעיל צמר-כבשים לגבר או לאשה 170 :
דולר. מגפי עור-כבש 25 :עד 35 דולר.
נעלי-בית מעור קנגורו, קואלה או חולדות
15 :דולר.
באוסטריה כדאי לקנות צעצועים
מעץ וכלי-מיטבח וכל מה שעשוי מפרוות.
כובע־פרווה לאשה 150 :דולר.
בבלגיה כדאי לקנות שוקולד תוצרת
גודיבה (במכולת, ולא בחנות־שוקולד, היקרה
יותר) 8 :דולר הקופסה.
בבראזיל כדאי לקנות אבנים יקרות
ותכשיטים. למשל, מערכת של 5קראט
אקואמרין, עם יהלום קטן, משובצים ב-
טבעת״זהב עולה רק 300 דולר. כדאי
לקנות מוצרי-עור. תיק-עור לאשה תוצרת
רוזואדובסקי מחירו 65 דולר. בבראזיל
ניתן למצוא ריהוט מהמאה ה־ 19 בזול.
שולחן מעץ ז׳אקאראנדה 400 :דולר בשוק
של ריו. בחופי-הרחצה של ריו ניתן
לקנות טאנגה (ביקיני בראזילי) ב״ 8דולר.
בקנדה כדאי לקנות מוצרי ביגוד. בטורונטו
ניתן למצוא מערכת קריסטל
צ׳אנדלייר אנגלית מהמאה הקודמת ב-
3000 דולר, לעומת פי שלושה ויותר ב-
ניו״יורק. מעיל־פרווה מינק עולה בחנויות
מפרץ הדסון 2250 :דולר.
בצ׳ילי ניתן לקנות צמר שזור ב־12
דולר המטר. אבני-חן אינדיאניות יקרות :
160 דולר האחת.
במצריים, חולצה אצל חייט, לפי
מידה 15 :דולר. בקאהיר עולה גלביה
6דולר.
באנגליה, מערכת כלי חרסינה סינית,
בת 5כלים, תוצרת רויאל וורצ׳סטאר
ספוד 33 :דולר. מיזוודות מעולות 100 :
דולר האחת, לעומת 300 בניו״יורק. תוצרת
צמר זולה ביותר. ז׳אקט ספורטיבי
לגבר 60 :דולר. ג׳אפר לאשה מצמר
שטלאנד 12 :דולר.

בצרפת כדאי לקנות מכשיר לעשיית
קפה-בית 15 :דולר.
ביוון בעיקר תכשיטים מקומיים.
בהולנד כדאי לרכוש במיפעלי דלפט
קרמיקה מקורית בצבעי כחול-לבן פרחוניים
80 :דולר לצלחת.
בהונגקונג אל תקנה חליפה. החייטים
העלו את המחירים לשמיים. רכוש
בעיקר אבנים טובות. ג׳ייד 50 :דולר
ומעלה.
בהודו קנה משי טיבעי 8 :דולר המטר.
באיטליה
קנה מוצרי-אופנה בביגוד.
חולצת־משי לאשה ברומא 75 :דולר.
כדאי לקנות זכוכית מוראנו וקרמיקה
תוצרת קאפודימונטה.
במכסיקו קנה סראפאן או פונצ׳ו :
20 דולר. סנדלי-עור בפחות מ״ 10 דולר.
מערכת שח־מת חטובה בעץ או שוהם :
עד 100 דולר.
בפורטוגל כדאי לקנות כלי-חרס
מסורתיים. מערכת תה או קפה, בת 15
חלקים: פחות מ״ 50 דולר.
בסינגפור החייטים זולים ביותר.
מעיל קשמיר 300 :דולר.
בברית־המועצות עולה שאפקה (כובע
פרווה מסורתי) מעור ארנב, כבש איראני,
שועל, מינק או זאב 20 :עד 140
דולר. כלי־בית משובחים כמו קדרה6 :
דולר.
בספרד עולה הדפס של גויאה 157 :
דולר. גיטרה משובחת, תוצרת ראמירז :
1285 דולר. מערכת 3מיזוודות מעור:
1371 דולר, מחצית מהמחיר בארצות-
הברית.
בשוודיה קנה תכשיטי כסף, זכוכיות
מעוטרות תוצרת בודה ואורריפורס. שלח
את הקניה בדואר, ותחסוך מס-ערן-מוסף

בטאיוואן רהיטי טיק ועץ״ורדים.
שולחן מעולה מעץ טיק 314 :דולר.
בגרמניה המערבית קנה תוצרת
רוזנטל, בושם מי קולון 6 :דולר לבקבוק.
מצלמת הלייקה החדשה (מודל
1000 : )1/ —3דולר.

׳!ודומים
דווס־אנויווא״ס
מסננים את ישראל

התעשיות בעולם, כולל ישראל. אולם
יצרני דרום־אפריקה, הלוטשים את יהלומי
הגלם, פטורים ממס זה, ובכך יתרונם
על אחרים. תחרות דרום־אפריקאית זו
כבר משפיעה על תעשיית היהלומים הישראלית,
והיא הגורם העיקרי למיתון
שחל בה.
ראשי התעשיה הישראלית תולים את
קולר האחריות לשפל בהעלאת הריבית
על האשראי שהם מקבלים מבנק־ישראל,
ומתעלמים מהאיום הדרום־אפריקאי.
ניהול הספרים, החל מאפריל, יפעל
בעיקר לטובת היהלומנים הגדולים, כך
מסתבר מבדיקות שנעשו בענף היהלומים.
הסיבה: הוראות ניהול הספרים מתירות
אי-רישום, כאשר הלקוח חוא לא-ישרא-
לי. הקשרים עם היהלומנים הזרים מתנהלים
בעיקר על-ידי היצואנים הגדולים,
שיהיו פטורים מאותה חובת דיווח שתחול
על הקטנים, המוכרים את סחורתם
ליהלומנים הישראלים הגדולים.

איום חדש על תעשיית היהלומים הישראלית:
באחרונה החלה גם דרום-
אפריקה לעסוק בייצור ובייצוא מלוטש.
עד כה התחרו בישראל בעיקר הודו ו־ברית-המועצות.
דרום־אפריקה היא יצוא נית
יהלומי־הגלם הגדולה שבעולם, אך
באחרונה עודדה ממשלתה הקמת תעשיית
יהלומים מקומית, שיש לה יתרון
על כל מתחרותיה. על ייצוא יהלומי״גלם
יש מס של 10 שאותו משלמות כל

(המשך מעמוד )33
וחנה למאירה, היה החינוך הנכון. חנה
הבינה, כי אסור להסתיר את העובדה
שהילד הוא מפגר׳ אלא יש להתמודד
עם הבעיות. כיוון שהצליחה, החליטה
לתרום מנסיונה האישי להורי הילדים המ פגרים
האחרים בארץ. היא החלה להיות
פעילה באקי״ם, האגודה הישראלית לקי מום
הילד המפגר, ותוך תקופה קצרה ר,פ-
כה יושבת ראש של הסניף החל־אביבי
של אגודה זו.
חנה לא הסכימה אף פעם להתריס נגד
אבי בתה ונגד סבתה, אשר החרימו את
מאירה, רק משום שהיתה מפגרת. אולם
בראיון לעיתונאית, שלא ידעה כי בתה
היא נכדה של גולדה מאיר, אמרה פעם
חנה :״לאב מצליח, קשה יותר לעכל
את העובדה שבנו או בתו מפגרים. קשה
לו לעכל את העובדה, שלו, האב המבריק
והגאון נולד בן כזה.״ זו. לדעתה של
חנה, הסיבה שהאב המפורסם והסבתא
המפורסמת עוד יותר של מאירה, התנכרו
לה והחרימו אותה.
כשהיתה מאירה בת , 18 החליטו הוריה,
כי הגיע הזמן שהיא תתחיל לחיות חיים
עצמאיים, כמו שאר בני גילה. בני הזוג
וינברג חיפשו מיסגרת מתאימה למאירה,
אומנם לא מיסגרת רגילה של מוסד למ פגרים׳
אך בכל־זאת מיסגרת, אשר תתאים
להתפתחותה השיכלית.

הוכחה לחברים
__שלעגו

מממן מילצ׳ן
דרך שווייץ

הסברה, שבאמצעותן הוציאו 75 מיליון
דולר על תמיכה בעיתונים שהם נוחים ל-
מישטר ההפרדה, בעיקר ביומון ״סיטיזן״
ביוהנסבורג. עתה התגלה, לדברי העיתון,
כי חלק מן הכספים הועבר באמצעות
מילצ׳ן למימון העיתון ״וסט־אפריקה״,
המנוהל על״ידי ג׳ון קמחי. קמחי, אגב,
היה איש־אמונו ונושא-כליו של משה דיין
במשך שנים רבות, ובמשך זמן־מה ערך
שבועון ציוני בבריטניה, שתמך בדיין ו-
בהרפתקותיו.

איך לאלשלם
מס ה כנ ס ה
טימטומם של שר״האוצר וסגנו הביא
לחקיקה המאפשרת לא לשלם כחוק כל
מס על הכנסות בלתי-מוגבלות. כל אחד
יכול לנצל חקיקה זו ויהיה פטור מתשלום
מסי־הכנסה לכל חייו.
הטכניקה מאד פשוטה. ממשלת־הלי-
כוד חיזקה את מעמד החברה המישפח-
תית (החוק מכיר בחברה ציבורית,
פרטית ומישפחתית) ,וקבעה כי לבעלי
המניות של חברה מישפח-
תית הזכות לקבוע מי מביניהם יהיה
מקבל הכנסות החברה, ומשלם המסים
עליהן. בממשלת המערך לא היתה אפשרות
כזו, ופקיד־השומה יכול היה לקבוע,
כי לצורכי קבלת ההכנסה ייחשב בעל-
המניות שישלם את המס הגבוה ביותר.
מכיוון שעכשיו שונה החוק, ניתן לקבוע,
כי מקבל הכנסות החברה המישפחתית
הוא נער העובד חלקית, ושהוא בן ל-
מישפחה ובעל־מניות בחברה. לפי החוק,
הכנסות נערים עובדים עד גיל 16 פטורות
לחלוטין מכל מס. נערים צעירים
יותר, או שאינם עובדים, משלמים על
הכנסותיהם מס מכסימלי של 35
נניח שיש לך עסק המכניס 10 מיליון
לירות לשנה, ויש לך כמה ילדים בגילים
המתאימים לחוק. כל מה שעליך לעשות
הוא לרשום חברה מישפחתית, להצהיר
כי כל הכנסות החברה הן על שמו של
בנך בן ה״ , 15 העובד בעסק שעתיים ביום.
כל ההכנסות תהיינה פטורות מכל
מס. אם אין לך בן בגיל זה, אלא מבוגר
יותר, תשלם מס של 35•/,,בלבד.

; ^ פ הגיעו לכפר תיקווה, ליד טיבעון,
1י 1הנחשב למוסד המתקדם והמפואר ביו תר
בארץ למפגרים. תושבי הכפר מתגוררים
בבתים פרטיים, אחד בכל בית, או שניים
בכל בית, לפי רצונם, ומועסקים במשך
כל היום בעבודות ובחוגי תרבות.
(במשך שבע שעות ביום הם עובדים
ואחו״כך יש להם חוגים חינוכיים ושיקו־מיים.
בשעות הערב הם מבלים במה ש מכונה
בכפר ״פעילות חופשית״ .מאירה
אפילו הצליחה למצוא לה חבר מבין
תושבי המוסד.
ההוצאה הכספית להחזקתה של מאירה
במוסד, היתד. מעל ומעבר ליכולת הכס פית
של בני הזוג וינברג, ששניהם עוב דים
כשכירים. בכפר תיקווה דורשים עבור
דמי כניסה, מעין דמי מפתח עבור הבית
סכום של 120,000 לירות, וכן תשלום
חודשי נוסף של 5200 לירות. זאת מלבד
הביגוד, דמי הכיס וההוצאות הקטנות, שהן
בדרך־כלל גדולות, שאותם צריכים ההו רים
לתת לילדם.
בלית־ברירה פנתה חנה למנחם, אביה
של מאירה. אחרי שיחות ארוכות ולחצים
רבים, הסכים מנחם להשתתף בדמי אחז קתה
של בתו במוסד. אולם היה לו תנאי :
הוא לא רצה כל קשר עם הבת ועם אמה,
אשתו לשעבר. הוא דרש, כי הוא יחתום
אישית על חוזה עם כפר תיקווה, אשר
יכסה את מחצית דמי התשלום, ואילו
חנה ושייקה וינברג יחתמו על חוזה נפרד
אחר, אשר יכסה את החצי השני. כך
קיווה מנחם, להמשיך ולשמור את העוב דה
כי יש לו בת, ולגולדה מאיר נכדה,
שהיא מפגרת בשיכלה, ולהסתיר את ה עובדה
שגם הוא וגם אמו, החרימו את
הבת הזו.
איש מבני המישפחה לא ידע על כוונתה
של מאירה לפרסם את מודעת־האבל על
מות סבתה שהתנכרה לה כל חייה, התעלמה
מקיומה ולא כללה אותה בין נכדיה.
מאירה בת ה־ 20 התגאתה תמיד בסבתה
המהוללת. תמיד ציינה את העובדה שגול דה
מאיר היא סבתה. כאשר נפטרה גול דה,
היא קיוותה כי תוזמן לפחות ללוויה.
אולם כשהגיע יום הלוויה ומאירה נשארה
במוסד בכפר-תיקווה, היא הפכה למטרה
ללעג בפי חבריה. כמה מהם הציקו לה
וקינטרו אותה :״אילו היתה גולדה סבתא
שלך באמת, היו מזמינים אותך ללוויה.״
מאירה נפגעה מיחס זה עד עומק ליבה.
כדי להוכיח לחבריה שאינה משקרת, הל כה
ופירסמה על דעת עצמה את מודעת-
האבל הפרטית שלה, שמימנה אותה בכספה.
אולם המודעה שפורסמה בשבוע שעבר
טרפה את מיגדל הקלפים, שאותו טרחו
מנחם וגולדה לבנות במשך 21 שנה.
לפתע נודע לדיבור, שלגולדה היתה עוד
נכדה, וכי נכדה זו מוחרמת. כאשר הת בקש
מנחם מאירסון על־ידי כתבת העולם
הזה להגיב על הפרשה, הוא ענה, כפי
שהוא עונה תמיד, כשמועלה עניין מאי רה
:״אני בכלל לא מתכוון להתייחם
לעניין הזה.״
ה עו ל ם הז ה 2155

ס שרט
כ דו רגל
חזי! ור ע ם
לפני כמה שבועות הודיע קצין מישטרה
בכיר, בפגישה עם נציגי קבוצות הכדור גל
בליגה הלאומית, כי המישטרה לא
תהסס להפסיק מישחקים ולסגור מיגר־שים,
אם ימשיכו האוהדים לזרוק חזיזים
ורימוני־עשן ברגעי השימדוה. אולם אפילו
מישטרת ישראל נאלצה לבלוע את השבת
הגדולה של הכדורגל הישראלי, שבה הת מודדו
שתי קבוצות העילית המוליכות
בטבלה, מכבי תל־אביב ובית״ר ירוש לים,
ושבה הושלכו לשדה המישחק של

איזה יופי של ״נירה״

מושלמת לקראת המיפגש של הגדולות
בכדורגל הישראלי — מיפגש בין שתי ה קבוצות
הכוללות את הטובים והיקרים
שבכדורגלני ישראל. אבי כהן, ויקי פרץ
ומשה שווייצר, מול אורי מלמיליאן ודני
נוימן. קבוצת מכבי תל־אביב תשלם ה עונה
לשחקניה שכר בסדר גודל של כ־5
מיליון לירות, בעוד ששחקני בית״ר ירו שלים
יזכו בשכר כולל של לא יותר מ־3
מיליון לירות. למרות זאת לא נתגלתה
הקבוצה הירושלמית כמי שיש לה רגש
נחיתות כלפי היריבה הגדולה.

מכון קוסמטי ו שי טו ת טי פו ל מיו חדו ת
ב מ חיר מיו חד
שיטות טיפול חדשניות שנוסו באי רופה
בהצלחה רבה — למניעת
פצעים וסילוק שיער עודף — מופעלות
עתה. במכון היופי של נירה,
במחירים מיוחדים השווים לכל נפש.

הקהל הירושלמי, שכבש את איצטדיון
בלומפילד בכמותו ובסיגנונו — ״נוסח
אנגליה״ — הרעיש עולמות כאשר אלי

את נירה והמכון שלה ליופי, אין
צורך להציג בפני המבינות בקוסמטיקה.
נירה, שהיא אשת מקצוע
מעולה, הביאה לארץ חידושים מיו חדים•
אצל נירה אפשר לבצע שאיבות
שומן אשר נועדו לבעלות עור שמן
.ופצעוני. מטרת השאיבות: ניקוי יסודי
ועמוק של הפנים. שאיבת השומן
מהפנים החוצה — נעשית ללא כאבים
והיא מונעת היווצרות פצעים בעתיד.

בעלות עור יבש במיוחד תזכינה בטיפול
בהחדרת השומנים החיוניים
בחידוש וברענון תאי הפנים. שיטה
מהפכנית נוספת לסילוק שיער עודף
באמצעות מחט חשמלית, מופעלת גם
היא במכון של נירה. המחט החשמלית
מסלקת שיער מכל הגוף כולל איזור
הרגליים ובית השחי — ללא כאבים.
המחיר לטיפול __ 60ל״י בלבד.
נירה מעסיקה צוות נשים מדופלם
ומקצועי שיעניק לך טיפול, ניקוי
וייעוץ איפור פנים מושלם.
אז ל מה שלא תנסי חוויה יפה ומיוחדת
במחיר מיוחד אצל נירה —
רח׳ דיזנגוף , 271 תל־אביב> טלפון
.44—61—69

ב ל 1ט1
ע כ שי 1ת 1כללה גי ע
ל מי ליין,
ע ם 7ץ צת מזלל שניי ם

אלי מיאלי(מימין) מבקיע את שער מכבי תל־־ אביב
״הו הא, מה קרה —

רזן שי שה צ נכזבים זהכסף שלך.

בלזטז המזל בא לקראתו!
בכל יזם ג׳ ההגרלה.

מפעל הפיס -

אצלנו תפתח תמונות שחור— לבן בעצימך
במעבדה משוכללת וציוד מעולה
חזיז מתפוצץ כיציע ״כלומפילד״
— מכבי אכל אותה״

איצטדיון בלומפילד חזיזים ורימוני־עשן.
המישטרה לא הצליחה למנוע את השל כת
הרימונים והחזיזים, למרות השמירה
הקפדנית על הנכנסים בשערי האיצטדיון.
אך לעומת זאת הצליחה המישטרה כימעט
בכל משימותיה האחרות. היא השתלטה
על הסדר במבואות האיצטדיון ובכניסות
ליציעים, והחשוב מכל: הצליחה לעצור
עשרות ספסרים שמכרו כרטיסים במחירים
מופקעים. כך, למשל, אחד הספסרים נתפס
על־חם, כאשר הציע שלושה כרטיסים ב ערך
נקוב של 80 לירות הכרטיס בסכום
כולל של 1500ל״י. אין ספק שלא רק קופת
ההכנסות של הכדורגל הישראלי נשברה
בשבת שעברה, עם סכום אגדתי של מיל יון
ו־ 400 אלף ל״י — בכ־ 100 אלף לירות
יותר מהכנסת הדרבי התל־אביבי שבו עיים
קודם לכן — אלא גם הספסרים זכו
בהכנסות שיא.
היתר,
״נוסח אנגליה״ .התפאורה
ה עו ל ם

הז ה

2155

מיאלי העלה את בית״ר ליתרון .0:1או,
אז נראה באיצטדיון מחזה חסר־תקדים
בספורט הישראלי, כאשר אלפי אוהדי
כדורגל החלו לצעוק בקצב :״הו, הא, מה
קרא, מכבי אכל אותה מכבי אומנם
אכל אותה, אבל לא לאורך זמן, שכן עם
פתיחת המחצית השנייה של המישחק דאג
ויקי פרץ לאזן את התוצאה 1:1להש קיט
את הקהל הירושלמי ולזקוף את קומת
אוהדי קבוצתו.
משנדמו תרועות השחקנים והקהל הת פזר
מרוצה, מהאווירה ולא כל כך מהרמה,
עשו השחקנים והמאמנים את חשבון*
הנפש. ואז התברר לפתע לירושלמים שהם
צריכים להיות מרוצים מכך שבסיבוב ה שני
יארחו הם את מכבי תל־אביב במיב־צרם
שבימק״א, ישברו הם את שיא ה הכנסות,
ואולי אולי גם יוכלו, בפעם ה ראשונה
בתולדותיהם, להביא תואר אלי פות
לירושלים.

כמחיר 35ל״י לשעה תקבל :

חדר חושך ממוזג ומאוורר, ציוד משוכלל, כל הכימיקלים (לא כולל נייר),
שטיפה ויבוש (לא על חשבון זמנך) ,הדרכה.
נייר הדפסה במחירים מיוחדים
פתוח מ־ 10 בבוקר עד 10 בערב

קסרהץ וו ב ס קו ר ה

מעב דו ת ליצירה ב שחור-לבן

תל־אביב, דח׳ שלמה המלך -58 טלפון 234162

,רו ב קם

ה מ תנ ה היפה ביותר

טפט. י מו רלה ״

קיים רק קטלוג אחד של טורדה
היזהרו מחיקויים.

1שי מכריחות גברי ל ב עו ל 1שי אחרות

הנערה היא ערביה, ולא קרה כלום. כאשר
הגיעה רחל לתחנת המישטרה, חזרו עימד,
השוטרים לדירה ועצרו את כל החמישה
שהשתתפו באורגיה הכפוייה.
כולם הועמדו לדין בפני השופטים מכס
קנת, נחמיה בר, ויהושע גלעדי. בראשית
הדיון הוכרזה יפה כבלתי־שפויה והוצא
נגדה צדאישפוז. היתר התגוננו בטענות
שונות. הם טענו כי כל מה שנעשה באו תו
הלילה היה ״אורגיה בחברותה״ וכי
גם רחל, בת ה־ ,23 הסכימה לכל. לדב ריהם
התלוננה במישטרה רק מתוך כעס
על תכשיטיה שנגנבו.
השופטים האמינו

המועדון בראש־ העין
כולם שוכבים עם כולם
^ אםי כו ל ה אשד, לאנוס אשד, אחרת?
ז 1מאחר שבהגדרה המישפטית של עבי רת
האינוס נדרש כי אבר־מינו של הגבר
יוכנס לאבר־מינה של האשה, נראה לכ אורה
כי התשובה היא שלילית.
מישפטנים התחבטו שנים בשאלה, מה
הדין אם שולמית כופה בסכין שלופה על
ראובן לאנוס את גילה? אם ראובן עשה
את המעשה רק מפחד הסכין השלופה, הרי
שייצא זכאי. ואילו שולמית היא היחידה
אשר תואשם באונס.
מיקרה כזה טרם קרה במדינת־ישראל,
אולם בחודשים האחרונים נאשמו, לרא שונה
בישראל, שלוש נערות בביצוע אונס.
שתי הראשונות, יפה וחווה ״ נאשמו
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, יחד עם
שלושה גברים, באינוס בנסיבות מחמי רות
ובגניבה.
מסתבר כי בחודש דצמבר שעבר, פגשה
המתלוננת, רחל, את יפה בפעם הרא שונה.
רחל התגוררה אז עם ידיד שהכירה
רק שבועיים, ברחובות. היא הסרת־בית,
מאחר והסתכסכה עם מישפחתה הגרה ב מושב
בגליל, ומאז היא נודדת בארץ. יח סיה
עם הגבר החדש שלה החלו להת ערער,
באותו הערב רבו, כימעט נפרדו,
ולכן ששה על הצעתה של חברתה החד שה,
יפה, לבלות אצלה את הלילה.

הגברים על הריצפה ובעל אותה בכוח.
כאשר הוסיפה להתייפח, להתנגד ולצעוק,
שלפה חווה סכין־מיטבח ואיימה להרוג
אותה. אחד הבחורים אף ביקש ממנה ש תחרוג
אותה ״בלי להשאיר צלקות״.
היא בכתה -והתחננה בפני יפה, שהביאה
אותה לשם, כי תעזור לה להיחלץ, אך זו
סירבה ואף חיכתה אותה. אחר־כך אנס
אותה גבר אחר, ואז דרשו ממנה לתת
להם את מעט התכשיטים שנשאה עימה.
היא נתנה להם את התכשיטים וסוף־סוף
הצליחה להימלט מן הבית.
ליד הבית פגש אותה תושב המקום,
שהיה בדרכו לבית־הכנסת. הוא שמע את
זעקותיה ורצה לעזור לה, אולם אז הגיע
אחד הבחורים והרחיק אותו בטענה כי

ל השופטים היה להכריע בעניין
^ רמתה המוסרית של רחל. והם אומנם
קבעו, כי למרות שהיא ברחה מביתה, מס תובבת
בארץ וחיה חיים חופשיים, לא
הוכח כי עסקה בזנות וכי למרות שהוד תה
כי היא מקיימת יחסי־מין מגיל ,15
הרי היא בעלת רמה מוסרית מסויימת,
שאולי אינה מוצאת חן בעיני הרבה אנ שים,
אולם בית־המישפט מאמין לגירס־תה.
השופטיהי קבעו כי ליתר המעורבים
בפרשה לא היתה רמה מוסרית כפי שיש
לנאנסת.
אי לכך הרשיע בית־המישפט את שלושת
הגברים ואת הנערה באינוס בנסי בות
מחמירות ובשוד תכשיטיה של רחל.
ובגוזרו את העונשים, הטיל את החמור
מכולם על חווה וקבע :״אין ספק כי היא
לקחה חלק פעיל באילוץ המתלוננת לק יים
יחסי-מין עם שני הגברים. היא אשר
הפשיטה את המתלוננת בכוח וזרקה את
חזייתה כהכנה לשכיבה, ועודדה את קיום
היחסים המיניים על־ידי מכות שסימניהן
נשארו גם למחרת.״
בית־המישפט הטיל עליה עונש מאסר
של 18 חודש, וכן מאסר על תנאי לשנ תיים,
עתה נמצא התיק בעירעור בפני
בית־המישפט העליון.
השבוע הגישה בא כוח התביעה ד״ר
דרורה פלפל, כתב־אישום נוסף נגד קטי-

//בלי להשאיר
צלקות״
1ר פה הזמינה אותה לבקר אצל ידיד
בראשון־לציון. בדירתו מצאו כבר את
חווה, וכולם בילו את הזמן בנעימים. הגי עו
עוד שני גברים צעירים, ויחד אכלו
ארוחת־ערב ועישנו סיגריות מהולות ב חשיש.
האווירה התחממה ואז התפשטו כל
הנוכחים ונכנסו למיטה הכפולה שעמדה
בחדר. רחל סירבה להצטרף להילולה ו ביקשה
ללכת הביתה. אך הבחורות חסמו
בפניה את הדרך ונעלו את הדלת. כאשר
החלה בוכה התנפלה עליה חווה, היכתה
אותה בפניה, הפשיטה מעליה את החלוק
שלבשה, קרעה את חזייתה וזרקה אותה
לבית־השימוש. חווה דרשה ממנה לקיים
יחסי־מין עם הגברים וכן להגיע עימה
למגע מיני אוראלי. רחל סירבה ובכתה.
כאשר היתה ערומה, השכיב אותה אחד
* השמות בדויים ׳,מפאת גילן ומצבן
של הנאשמות.

42 -1

הצרי!? על הגיבעה
נערות בתור פיתיון

נה מראש־העין, באשמת אינוס בנסיבות
מחמירות ובבעילת קטינה.
לפי כתב־האישום פנה גבי חשש אל
הקטינה וביקש שתביא לו נערות לשם
קיום מגע מיני. בתיאום איתו היתד, מז מינה
נערות לבוא לבילוי במועדון בראש־העין,
ומשם היתה לוקחת אותן לצריפו
של חשש. הוא היה אונס אותן, כשהיא
נמצאת בסביבה.
אונס בבית־הכנסת
^ יא נאשמת כי הביאה אליו קטינה,
י 1שנאנסה על-ידו ועל־ידי שלושה בחורים
אחרים. גם הבחורים הועמדו לדין על או נס
זה, בתיק אחר. סניגוריהם טענו כי
לא היה זה אונם כלל, וכי המדובר בחבו רה
בעלת רמה מוסרית ירודה שבה כו לם
שוכבים עם כולם. וההוכחה, לדברי הם,
שלא היה אונס היא, כי הקטינה נש ארה
ללון בצריף, בחברת שני הבחורים
שאנסוה ועוד בחורה, ואף השתתפה אי-
תם בלקיקת גלידה שהביא אחד הנאשמים,
העוסק בהובלת גלידה. בית־המישפט ה מחוזי
קיבל את הטענה הזו ושיחרר את
הבחורים בערובה. אולם בעירעור שהוגש
לבית־המישפט העליון הם הוחזרו למעצר.
אונס אחר שבו היא נאשמת היה אינו־סה
של שרה עקביוב, שאותה פגשה ליד
מועדון חצות בפתח־תיקווה, והזמינה או תה
למועדון בראש־העין. שם חיכה לה
ראובן מחפוד, שגרר את שרה לבית־הכנ־סת
ואנסה בתוכו. אחריו באו עוד שבעה
צעירים, וכולם אנסו אותה. רק ארבעה
מבין האנסים זוהו, וגם הם הועמדו לדין.
למרות שבמיקרה הזה לא נאשמת ה קטינה
בכך שחיכתה את הנאנסות או הש תמשה
נגדן בכוח, הרי שכאשר תיאמה,
כפי שטוען כתב־האישום, את הבאת הנע רות
לגברים, מתוך ידיעה כי יאנסו אותן,
הפכה שותפה למעשה. דינה לפי החוק
בדיוק כדינם של העבריינים העיקריים. גם
העונש הצפוי לה, אם תורשע, הוא 20
שנות מאסר, מהעונשים החמורים ביותר
הנהוגים בישראל.

עב ר ל״שרתוך

ס א 61£א 011$א 1 £

הי אטעדהלגברים
שרתון היא סיגריה עם אישיות.
התערובת המשובחת שבה הובנה בקפדנות
מעלי וירג׳יניה מובחרים. במיטב הסיגריות האנגליות
אם עדיין לא ניסי ת-קח ׳שרתון עוד היום.

״שרתו!״
סיגרית וירג־יניה אמיתית
סוץ! 61£א$ו 61א£
באריזה חדשה!

ה עו ל ם

חז ה

2155

ש מון!

גדולי ם
שכד אי
לד ע ת

רקאתה טוב ביו תר !

זו הי מסור ת ה איכו ת שלנו.
ז ה שני ם אנו מבי אי ם לי שראל
א ת המוצרים ה טובי ם ביו תר
בעולם :״ג׳נ רל אלק טריק״ -
ארה״ב -ועתה, אנו מרחיבי ם
״ .מגוון ו מבי אי םגםאת
אתסי ה
ו״ סנ
ה טובי ם ביו תר באירופה :״גרם״
ור! ב קנו תב ם
לבי ת -חפ שו א ת

קנו רי
לכן,כ ד אי מאד לזכו ר! ב
שלנו -״ג׳נרלמ הנדסי ם״
מו צרי ח שמל לבי ת -ח
בע״מ ל -יר קכך תד עו שיש לכ ם
ה שם שלנו -״ג׳נ ר
ם-הר ק ר
י־ הגדולי ם ביו תר, שמות ענין יע
בע״מיי
רקכך תד עו שיש ע ל מי לס מוך:
ב איכו ת, ב אחריות, ב שרות.
מבחר מקפיאים,

תוצרת דנ מרק, ב שיטת הקפאה
מהפכנית: י חיד ת קי רו ר נפרד ת
ב כל מדך ומרך. עי צוב מר שים,
דרג ת הקפאה 0ס 8ו -ע ד0ס- 30
:)=.3 . 175נפח אי ח סון 175 -
לי טר, לב חיר ה -חזי ת צב עוני ת.
״מ רו חב 55 -
0 106.5
גו ב

ם״מ,העו -מ ק 58
:?.5 . 146נפח אי ח סון -
לי ט מל ב חי ר ה -כוי1־•
רואוחיחזי ת צרי ״

להשיג אצל הסוחרים המורשים: אזור תל-אביב והמרכז: סלון אלנבי , 113 רח׳ אלנני , 113ת״א ; מ.ש.י ,.בן־יחודה ,3ת ״ אן סלון להיט
רח׳ אבן גבירול , 20ת״א ; מ. פרידמן, רח׳ גורדון ,39ת״א ; שיטה בע״מ, רח׳ הגליל 1ת״א ; חשמל שימי, החשמונאים ,105ת״א ; כל בו ליפשיץ,
בלפור ,33 בת־ים ; סלון פאר, רוטשילד ,32 בונ-ים ; כל״אלקטריק, סוקולוב ,75 חולון ; לבל, שד׳ ירושלים , 24 חולון ; אמדו, סוקולוב ,65 יפו ן הרצל
ברון, רת׳ רזיאל ,11 יפו; סלון שביט, נצנלסון ,145 גבעתיים ; סלון שביט, ביאליק ,30ר״ג; סנסור, ז׳בוטינסקי ,91ר״ג ; סלון בן־עמי, רח׳ חובבי ציון
,29 פתח־תקוה ; הגל ה־ ,120 ההגנה ,16 פתח־תקוה ; מאיר, רח׳ רבי עקיבא ,41 בני ברק ; ברנפלד, רח׳ רוטשילד ,39 ראשל״צ; פינקלשטיין, רח׳
ויצמן 27 נס ציונה ; החשמל כהן, מרכז מסחרי ד׳ חנות ,24 אשדוד. סנסור, רח׳ סוקולוב ,70 רמת השרון ; סלון אפי, רח׳ אחוזה , 109 רעננה ; רן
אלקטרוניקה, בורוכוב ,5רעננה ; שטראוס אברהם, סוקולוב ,18 הרצליה; רדיו סוקולוב , 53 הרצליה; הגל ה״ , 120 סוקולוב , 11 הרצליה; סלון
צמרת, שד׳ בנימין , 18 נתניה; סלון קסם, רח׳ הרצל ,30 נתניה; פריד ולטר, רח׳ שטמפר ,3נתניה ; מטבחי רגבה, רח׳ שמואל הנציב , 12 נתניה ; רדיו
חבט, רח׳ רוטשילד ,3$חדרה. אזור חיפה והצפון: טרקלין חשמל, רח׳ הנביאים , 25 חיפ ה; עמית, שד׳ הנשיא , 124 חי פ ה; פינת האושר,
רח׳ ירושלים ,5עפולה ; חיים קזז, רח׳ הגליל, טבריה ; סרוג׳י בישארה ויוסף, רח׳ פאולוס השישי , 56 נצרת. ירושלים ז סביטאני, רח׳ סל ח
א״דין ; סיגמנט בע״מ, יפו ;68 אחים לוי, רח׳ שלומציון המלכה . 18 באר-שבע? קורמוטור, קרית יהודית ,211/5אזור התעשיה; צמרת; החלוץ . 144

מאחרי המסך
פרט ל אנ שי ה לי כוד
לאחר דיון הוועד המנהל בנושא הכתבה
של אהוד יערי ששודרה במבט על
הריסת הבית בסילואד, הורה יושב-ראש
הוועד המנהל של הרשות, הפרופסור
ראובן ירון לדובר הרשות משה עמי־רב
להכין תיקים מיוחדים בהם כל החו מר
על הנושא. בין השאר הורה ירון
להכניס לתיקים אלה את פרוטוקול הדיון
בוועד המנהל, שהוא בדרך־כלל חסוי.
את התיקים הורה ירון, שהוא חבר מרכז
תנועת החרות, לשלוח לכל חברי־הכנסת
של חרות, ולפקידים בכירים הנמנים על
מיפלגה זו.
אולם פרשת התיקים דלפה ההוצה, והיה
מי שאיים על ירון בשערוריה ציבורית.
אז שינה ירון את ההוראה שלו ואמר
לעמירב להפיץ את התיקים בין כל חברי־הכנסת,
ולא רק בין חברי־הכנסת מחרות.

מחס לי אחהחד שו ת
התחנה הצבאית גלי צה״ל עומדת בפני
שינוי מוחלט של מגמותיה, כאשר הכוו נה
היא לחסל לגמרי את מחלקת החד שות
של התחנה. מפקדה החדש של התח נה
צבי שפירא, יחד עם סגנו אילץ
ש לו הגיעו למסקנה, כי אין לתחנה די
כוח כדי להרים את נושא החדשות, וה מגמה
היא לחסל לחלוטין, אך בהדרגה
את כל נושא החדשות בתחנה.
התירוץ הרשמי הוא, שאין די כוח
אדם. רבים מאנשי החדשות עזבו את

הטיוטא שלא הופיעה נדוייח
בשבוע שעבר מסרה ועדה מיוחדת ש הוקמה
על־ידי הוועד המנהל, את הדין
וחשבון שלה בנושא: הדוברות ויחסי-
הציבור ברשות השידור. חברי הוועדה,
אריאל ז־ינשטיין ו צ בי (״הזי״) זינדר
הגישו דין וחשבון ממצה, אחרי שבמשך
שבועות אחדים ניסחו טיוטות רבות שב חלקן
נפסלו ובחלקן אושרו לדו״ח הסופי.
אחת הטיוטות האלה מתייחסת למנכ״ל
רשות השידור יצחק ליפני. לפי דעת
חברי הוועדה, ליבני מחבל בעבודה ה עצמאית
שלו בעניין יחסי״הציבור, באיר־גון
יחסי־הציבור הכלליים של הרשות.
לוועדה הגיעו עדויות וחומר רב על ה עבודה
הפרטיזנית שעושה ליבני בקרב
העיתונאים, כדי להגביר את פירסומו ה אישי
ולנהל מילחמותיו הפרטיות דרך ה עיתונים
והעיתונאים המסקרים את נושאי
רשות השידור.
לוועדה נודע על מיקרים רבים, שבהם
הציג ליבני החלטות של מנהלי המדמ מים,
רדיו או טלוויזיה, או החלטות של
הוועד המנהל, בהחלטות אישיות שלו,
כשהוא מבקש מהעיתונאים לתת לו קרדיט
אישי. הדוגמה האחרונה לכך היתד. אחרי
מותה של גולדה מאיר. ליבני הודיע
החלטות שונות
לעיתונאים, כי החליט
לגבי שינוי השידורים והתאמתם לאבל.
העיתונאים יכלו רק לצחוק מאחר שידוע
כי תיק חבצלת, אשר היה מוכן למיקרה
מוות של אישים, כלל בתוכו את כל ההנח יות
כבר חודשים רבים.
אל הוועדה הגיעו תלונות רבות של
עיתונאים לפיהן ליבני מתקשר אליהם
הביתה ומבקש מהם להכניס מידע הקשור
בו אישית, מידע שאינו תמיד מדוייק,
מה שמפריע להם לכתוב את מדוריהם, או
לקבל תמונה מאוזנת של המצב. כן הת לוננו
עיתונאים אחדים, כי ליבני תוקף
אותם אישית, בכל פעם שהם מפרסמים
ריך את זמן שידורי מיבזקיו עד לחמש
אחר הצהריים. בעתיד הקרוב מתכוונים
להחזיר אותו למתכונת הישנה, עד אחת
בצהריים, ואחר־כך לבטלו כליל.
רק מיבזקי הידיעות מ־ 2אחר חצות

דיברי ביקורת עליו, ואין זה משנה כלל
אם הביקורת היתד. עניינית ובונה.
לוועדה נודע כי דובר רשות השידור
משה עמירב מקבל מליבני הודעות לעי תונות
הנכתבות על־ידי המנכ״ל, שבהן
מדווח ליבני, בשם הדובר, על דיוני הוו עד
המנהל. הדיווח הוא מגמתי, אינו
מקיף, ומדגיש בעיקר את חלקו של ליב־ני.
על עמירב נאסר לכתוב לעיתונות
הודעות אחרות, אמיתיות יותר, וכך מגיע
המידע לעיתונאים על ישיבות הוועד ה מנהל,
כשהוא בלתי מאוזן ולכן מסולף.
לוועדה גם הגיע מידע, והיא עמדה עליו
באחת מהצעות הטיוטה לדו״ח שהיא חיב רה,
כי ליבני מורה לעמירב להוציא הו דעות
לעיתונות, בשם דובר רשות השי דור,
המייועדות רק לעיתונאים המוכנים
לפרסם את ליבני, בעיקר עיתוני הרכי לות
והבידור. אחת הדוגמות להודעות
אלה היתה ההודעה ויצאה בשמו של ה דובר
שאמרה :״מנכ״ל רשות השידור
יצחק ליבני חזה בסידרה השואה שלוש
פעמים. פעם אחת הוא חזה בה, כדי להח ליט
אם לשדרה אוי לא. פעם שנייה הוא
חזה בה עם חברי הוועד המנהל ובפעם
השלישית הוא חזה בה בחברת אשתו
וכמה מידידיו.״
לעומת הודעות אלה דורש ליבני לראות,
וזכות לצנזר, כל אחת מההודעות האחרות
שאותה מוציא עמירב ביוזמתו, לגבי נוש אים
שאינם קשורים אישית במנכ״ל.
עוד תופעה שעליה עמדה הוועדה, היא
נסיונו של ליבני לקדם את מעמדו האישי
בעזרת העיתונות. כאשר פורסם, כי כמה
שרים, בראשם ראש הממשלה מנחם
כגין החליטו שלא להאריך את הקדנציה
של ליבני כמנכ״ל הרשות, התחיל הלה
לעשות ״לובי״ בין חברי כנסת ובין עיתו נאים.
בנצלו את תפקידו כמנכ״ל רשות
השידור, ביקש ליבני מעיתונאים שלא

משנה של החדשות. אין ספק כי לגבי
שטרן, בנו של מי שהיה מפקד הלח״י
אברהם (״יאיר״) שטרן, שהחל את דר כו
העיתונאית ככתב מעריב באילת ואחר-
כך ככתב ומגיש במחלקת הספורט בטל וויזיה,
זוהי עליה משמעותית בדרגה.

ה חלי טו ל א רהוחדינו
ביום השני לפני שבוע נערכה ישיבה
סודית של הוועד המנהל. לישיבה זו לא
נתנו להיכנס לאנשים שהם בדרך־כלל
משתתפים קבועים בישיבות הוועד המנהל,
כיועץ המנכ״ל ארי אבנר, הדובר משה
עמירב, מנהל הטלוויזיה ארנון צו־קרמן
ומנהל הרדיו חגי פינסקר.
נושא הדיון הסודי היה מסקנות הווע

מפקד
שפירא
בלי חדשות
*׳*התחנה או את יומן גלי צה״ל, כך נקראת
שם מערכת החדשות. שפירא ושלו טוע נים,
כי בתחנה הצבאית עדיף להרחיב את
המוסיקה והבידור הקל, ולא להקצות
משאבים רבים לחדשות.
מבלי שאיש כימעט הרגיש בכך בוטל
יומן השבוע של גלי צה׳׳ל ששודר מדי
יום שישי. על מחלקת החדשות הוטלו
הגבלות תקציביות רבות, כמו הוראה ש אסור
להתקשר לחוץ־לארץ, כדי לראיין
אנשים, ללא אישור מוקדם בכתב, של
שלו או של עורך יומן גלי צה׳׳ל פנחס
עי דן, העוזב את תפקידו בקרוב.
אחרי ששורה ארוכה של כתבים עזבו
את המחלקה, לא דאג איש להביא אחרים
במקומם. כך קורה שהתקליטים מתחילים
לתפוס יותר ויותר מקום במיסגרת שי דורי
יומני החדשות ולעיתים משדרים
בין קטע חדשותי אחד למישנהו, שניים
או שלושה תקליטים. לפני שבועות אח דים
שידרו בתקליט ביניים את שיר השכונה,
הנמשך למעלה מ־ 7דקות.
הצעד הבא בכיוון זה יהיה לקצר את
מהדורות יומני החדשות. יומן הבוקר, ה מתמשך
עתה שעת שידור שלמה, יקוצץ
לחצי שעה. יומן הצהריים, אותו משדרים
עתה בין השעות 5ל־ 6אחר הצהריים
ישודר רק עד 5.30 ואילו יומן חצות יחו סל
כליל.
הקיצוצים יפגעו גם בטלפון האדום של
צכי רימון. לפני כמה חודשים, בעיק־בות
הצלחת הטלפון האדום, הוחלט להא־ה
עו ל ם

הזה

2155

מנכ״ל ליפני
קשר ישיר
להבליט במיוחד את העובדה שיש מועמ דים
אחרים לתפקידו, ואם כותבים על
מועמדים אחרים, לציין גם את האפשרות
שהקדנציה שלו תוארך.
הוועדה קבעה בטיוטה שלה, כי מצב
דברים זה, מלבד הגיחוך שבו, מפריע
לעבודה תקינה של מחלקת הדובר ול־פירסומה
היאות של רשות השידור. היא
המליצה לאסור על ליבני ליזום פעולות
אישיות של יחסי־ציבור, ולנתק את הכ פיפות
של עמירב מליבני.
אולם בסופו של דבר, החליטה הוועדה
שלא להכניס את פרק ליבני לדו״ח הסופי
שלה. נימק זאת אחד מחבריה :״ליבני
בין כה וכה הולך, והפירסום זו נקודה
רגישה אצלו. החלטנו לתת לו ללכת
בשקט.״

במחלקת ההונאות של מישטרת ירושלים
נמצא תיק חקירה שעדייו לא הסתיימה,
הבודק את האשמות פתאל וחבריו כנגד
בראל.
המסקנות של חברי הוועדה היו, ששני
המנהלים חייבים ללכת. הן בראל והן
פתאל לא יכולים להמשיך יותר בתפקידם.
אולם בוועד המנהל התגלו כמה חסידים
של בראל, אשר סירבו לאשר מסקנות
אלה. ההחלטה היתד, שלא להחליט עד
הסוף. לגבי פתאל הוחלט, כי הוא יפסיק
מייד להיות מנהל מחלקת התוכניות ולגבי
עתידו יוכרע בעוד שבועות ספורים. לגבי
בראל ההחלטה מעורפלת עוד יותר. הוח לט
להמתין תקופה בת חודש, עד שתס תיים
תקופת הניסיון של בראל כמנהל
הטלוויזיה הערבית ואז להתכנס שוב

עורך שטרן
עליה בחדשות
ועד חמש בבוקר, ימשיכו להיות משוד רים.
מיבזקים אלה מתבססים על ידיעות
מסוכנויות ידיעות ועל כותרות עיתוני
הבוקר, ואינם דורשים מערכת חדשות.

עליה מ הי ר ח
עם צאתו של עורך מבט וסגן מנהל
מחלקת החדשות יעקוב אחימאיר ל מילואים,
היה מתח מסויים במחלקת ה חדשות
לגבי השאלה מי ימלא את מקומו.
מילוי המקום נחשב במערכת להכרה ב*
כישרון ובסיכויים של אחד העורכים.
כמובן שחיים יכין לא מינה לו סגן
אחר, אולם בכל מה שנוגע לעריכת מבט,
יתחלקו התפקידים של אחימאיר בין יבין
עצמו לבין יאיר שטרן.
בחירתו של שטרן מעידה על כך, כי
יבין רואה אותו כטוב מכל עורכי ה
מנהל
פתאל

מנהל בראל
הדחה כפולה
דה בת שני החברים, סמנכ״ל הרשות
שלמה עפאדי וחבר הוועד המנהל צכי
(״הזי״) זינדר לגבי המצב בטלוויזיה
הערבית.
העולם הזה פירסם סידרה של מאמרים,
אשר חשפו מצב חולה בטלוויזיה הערבית
שבה מאשימים זה את זה מנהל הטלוויזיה
יוסף כראל ומנהל מחלקת התוכניות
בה, סלים פתאל בשחיתויות ומחדלים.

לדיון סודי ולהחליט אם לקבל את מסקנות
הוועדה ולפטר אותו.
לדיון זד, תך,יד, חשיבות לגבי שני ה אישים.
יש סיכוי שאם יוחלט להעביר
את בראל מתפקידו או לפטר אותו, יקבל
פתאל את תפקיד המנהל. הוועדה טענה,
כי שניהם לא יכולים להמשיך לעבוד
באותה מיסגרת, אולם אם יועף בראל,
אפשר יהיה למנות את פתאל במקומו.

המירחמה נגד וחל ^ נוונסוו וון 011.־
מיצו נתב הומוויסט וחדשות
מישקפי הקריינים * המינויים שו ״הטפה־
• נאשלוז של קריינית

#וע גוי מעוקנ״ס

המילחמה היתד, בלתי נמנעת. בטלוויזיה היש ראלית
כנראה לא אוהבים מישהו חדש ומוצלח,
ומייד מתחילה מערכת השמצות, מאחרי גבו.
הפעם האובייקט הוא קריינית הספורט החדשה
רחל (״רחלי״) חיים. הצלחתה עוררה את חמתם
של כמה ותיקים שהחלו בפעולות שונות. הרא שון
שמתנגד לרחלי הוא ראש הבמאים בטל־

בעיית המישקפיים מציקה לכמה קריינים ה מתביישים
בליקויי הראיה שלהם. כמובן שישנם
קריינים המופיעים הופעה מכובדת עם מישק־פיים,
אולם אחרים חושבים משום מה, כי המיש־קפיים
פוגמים בהופעתם.
הראשון בהם הוא מנהל מחלקת החדשות
חיים יכין, הנוהג להרכיב מישקפיים בשעת
קריאה, אך אינו מוכן להרכיב אותם מול המצלמה,
מה שגורם לו להתעייף בקריאת הטכסט שאותו
הוא קורא מהנייר או מהמיתקן המיוחד מול
מבטו. מנשה רז רכש לעצמו עדשות מגע, כדי
שלא יצטרך להופיע מול המצלמה עם מישקפיים
וכך עושה שנים רבות הקריינית כרמית ניא.

• ו>0ד8וני0

מגישה חיים
מי באמת —
וויזיה יעקוב (״בקי״) גורן. גורן נעלב מכך
שהצליחו למצוא קריין טוב מבלי שהתייעצו
בו קודם לכן. סיבה זו מספיק טובה כדי שהוא
ישמיץ את הופעתה של חיים.
לוחמת אחרת ברחל חיים היא האחראית
על קרייניות הרצף וגם על כל ה מי תו ת של לוח
השידורים של הטלוויזיה, חנה קלופפר. את
כל מי שפוגשת קלופפר היא שואלת :״נכון שרחל
חיים היא פאשלה ן״ מובן שחיים היא פאשלה
משום שאינה שייכת לקרייניות של קלופפר.

• 03ב הו₪־₪
החדשות הצטרף באחרונה כתב
פנים מוכרות בבניין הטלוויזיה
כבר הביא כתבות אחדות ראויות
כי דרכו ככתב טלוויזיה פתוחה

אל מחלקת
חדש, אם כי
כני ליס. ליס
לשידור, ונראה
בפניו.
עד כה היה ליס איש קול ורק ליווה את הכת בים.
אולם בבניין הוא זכור בגלל הסרטים ההר
מוריסטים שאותם היה מכין למסיבות הפנימיות
של הטלוויזיה.

חבר הוועד המנהל, עורך־הדין אהרון פאפו
יצא למילואים ושאר חברי הוועד מתלוננים, כי
מאז הפכו הישיבות של הוועד המנהל משעממות.
אולם פאפו לא יצא למילואים בלי לאמר אימרת
שפר אחת. פאפו, איש ארץ ישראל השלמה וה מתנגד
אפילו למנחם כנין, טען כנגד יו״ר הוועד
המנהל, הפרופסור ראוכן ירון, איש מרכז חרות,
כי דעותיו הפכו יוניות מדי וכי :״ירון הוא דובר
מיצרי 1* 1בתוכנית שאלות אישיות ל גולדה
מאיר, ששודרה בגלי צה״ל לפני שנים
אחדות ושודרה לפני שבוע בשידור חוזר הביעה
מאיר את דעתה על הטלוויזיה הישראלית באומ רה
:״מה לא מוצא חן בעיני בטלוויזיה הישרא לית?
יש בה דברים בלתי חינוכיים. אין בה צילו מי
עירום אבל צילומי עירום זה בסדר, זה סוף
סוף הגוף של בן־אדם. מה שלא מוצא הן בעיני
בטלוויזיה, זה האלימות. שלוש פעמים בשבוע
אלימות מגיש עלי כותרת של ימי חמי שי
יעקב (״יענקלה״) אגמון לימד את בתו בת
ה־ 5חגר כיצד להסתכל על אבא כשהוא מופיע
בטלוויזיה :״תסתכלי עלי במבט בוהה 1* 1
ריב של חודשים ארוכים הגיע כפי הנראה לסיו מו,
הצמד־הבלתי נפרד, העורך אורי גולד שטיין
ועורך המישנה ישראל סגל רבו לפני
כמה חודשים ריב קשה והפסיקו לדבר זה עם
זה. באחרונה נראו השניים כשהם בכל זאת מח ליפים
מילים למנהל מחלקת החדשות
חיים יכין יש הגדרה משלו על הטלוויזיה :״זה
מדיום אינפנטילי בעת שהופיע בקיבוץ
יחיעם גילה חבר הוועד המנהל של דשות השי דור
איתן אלמוג, כי יש בוועד המנהל רשימה
שחורה של אישים, אשר אסור לראיין אותם וכי
אם מראיינים אותם, השידור, הן בטלוויזיה והן
ברדיו נפסל לעורכת השבוע יומן אירועים
יעל חן יש ידידים רבים בבניין הטלוויזיה.
ידידים אלה דאגו תמיד ליעל, שהיא אלמנת מיל-
חמה והיתה ידידתו של יוני כתגיהו. אולם עתה
התברר, כי ליעל יש אהבה גדולה הנמצאת עתה
בחוץ־לארץ, ולכן אין צורך לדאוג לה יותר.

יום רביעי

׳ 1חמי שי

• שאלה של זמן (.)5.30
מרדכי תאור, מי שהיד, מפקד
גלי צה״ל וידידו של מנחה ה תוכנית
זאב ענד כתב את
למעלה על המגדל, יומנו של
נער מרחובות על מילחמת
העצמאות. נאור והזמרת יפה
ירקוני מתארחים בתוכנית יחד
עם ילדי רחובות.

• ידידי האדם (.)7.00
חשיבות האייל הצפוני לחיי
חלפים היא: בליתי מעורערת.
האייל הוא ספק המזון, המחסה,
הפרנסה ואמצעי התחבורה של
העם הצפוני .׳למרות שהטכנולו גיה
המודרנית, במו רכב ה שלג
,׳כפר הדרח אל ארץ ח לפים,
עדיין מהווה האייל את
מרכז חיי העם הזה.

האחים

לקט מישחקי כדורגל מעולים
•מהליגה האנגלית. למי שיש
מקלט טלוויזיה צבעוני עם ה מיתקן
המבטל יאת ביטול ה צבע,
צפויה הנאה כפולה ׳ו מכופלת.

ליאונארד ברנשטיין
( .)0.30 במיסגרת תעודה, סרט
המספר על אחד מגדולי המוסיק־

חדו חוש״וה
וווו נחשס״ן

דייויד עם
!נדת אביו
בת לילות ליד מיטת בנה ש־
•נפצע בתאונת אופנוע, והרופ אים
אומרים בי קיימת סכנה
ושהוא לא יוכל להלך יותר. די־וויד
האמונה השחקן רובין
צ׳דוויק מסבך עוד יותר את
העץ המישפחתי, כשהוא מנהל
רומן עם בתה של ג׳יניפר, בר ברה,
השחקנית ברברה גודמן,
שהיא בעצם נכדת אביו, יו־בעיקבות
זאת מתהדקים יותר
היחסים בין נ׳יין מקסוויל, ה שחקנית
קית אומרה לבין אחיו,
בראיין, השחקן ריצ׳ארד איס־

אים של המאה ה־ 20 ליאונארד
ברנשטיין, הקומפוזיטור, המנ צח,
והמורה. ברנשטיין מספר
על ילדותו בבוסטון, על לימו די
המוסיקה שליו באוניברסיטת
הארוואירד ובמכון קרטיס ׳ועל
ההשפעה הגדולה ישל היקומיפו־

רמפול: רומילי
שעה 10.20
זיטורים. דיימיטרי מיטרופולוס
ואנדרי קוסובייצקי על ידרכו ה מוסיקאלית.
קטעים מקוינצרטים
מפורסמים של ברנשטיין ייחד
עם הצצה לחייו הפרטיים ול חדר
העבודה שלו, המשקיף על
סנטרל פארק בניידיורק.

טון. מרוני, קולין בייקר,
ממשיך בעסקיו, ויחסיו עם אש תו
יותר מגרועים. הפרידה
שלהם, ערב נסיעתה ׳לחופשה,
מעוררת אסוציאציה של תא־הקפאה.

מיבתכים משלושה
אוהבים (.)10.10

— פאשלה?

• מישחק השבוע (.)8.00

פרשת בנם של ביל ריילי ׳ו אשתו
מסתבכת. גוון ריילי, ה שחקנית
נזרגרט אשקרופט יוש־

שעה 10.10

מנהלת קלופפר

פדיפר

ההאפי אנד של הפרק ששודר
בשבוע שעבר. פליפר מגלה את
מקומו ישל פורטר ריקס, ומזעיק
את סנדי ובאד המחלצים אותו,
׳והילדים יכולים להפסיק את
סיוטי הלילה, שהיו מנת •חלקם
למשך יכל השבוע שיעבר.

3אוהכים: מוטגומרי

• המי 11״ם עוד!וצובה
לעיתון המפד״ל, הצופה, אין בעיות ביחס לנושא
המעסיק עתה את רשות השידור: מי יהיו מנהלי
הרשות, הרדיו והטלוויזיה. באופן שיטתי מפרסם
הצופה את שמותיהם של אנשים דתיים, כמועמדים
למישרות אלה.
לתפקיד מנהל הרדיו מציע הצופה, כעובדה
מוגמרת, את מועמדותו של מנחה תוכניות הדת,
מרדכי (״מוטקה״) פרימן. אם הצעה זו לא
תתקבל, יש להצופה שם נוסף: מרדכי אישון,
כתב העיתון, הנמצא עתה בשליחות בארצות־הברית.
כמנהל
הטלוויזיה מצביע הצופה על איש גוש-
אמונים, אדיר זיק, מי שהיה סגן מנהל תוכניות
הדת בטלוויזיה, הרב כנימין צכיאלי. ההדלפה
האחרונה של הצופה היא הפנטסטית מכולן, והיא
מתייחסת לתפקיד מנכ״ל־הרשות. הצופה טוען כי
המועמד הוא יצחק מאיר, חבר הוועד המנהל
של הרשות, מטעם המפד״ל.

20. 12

21 . 12

טרילוגיה ישל מיכתבים. מטוס
התרסק ועימו אבדו שלושה
מיכתבים, שכל אחד מהם הוא
סיפור פרק ,׳שהראשון מוקרן
היום. הערב, וינסנט יקירי, ו בפרקים
הבאים, מוניקה יקירתי
ומגי היקרה. במרכז הסיפור
של הערב, זוג צעיר אשר תוכנ יות
הנישואין שלו, מופרות כ־
•תוצאה מבעיות כספיות. כתוצ אה
מהתרסקות המטוס מאמין
וינסנט, השחקן מרטין שיין, כי
אהובתו, השחקנית בלינדה
מונטגומרי מתה, והוא נדחק
לחיי הפשע. המיכתב שהגיע
אליו באיחור של ישנה, עשוי
להכריע את הכף לגבי גורלו
של וינ&ניט.

רמפול

פרקליט

פלילי 10.20 רמפול, ה שחקן
ליאו מקקרן, נענה לבק שה
להגן על נאשמת בסחר
סמים. מדובר בצעירה המתגור רת
במושבה היפית, אולם כא שר
פוגש בה רמפול, מתברר
ילו, בי היא ׳נערה נאה, בעלת
הופעה נורמאלית ולא ״זרוקה״,
אשר לא רק נראית כמו אשה
אנגלית יפה וצעירה, אלא גם
מכירה את וורדסוורת. רמפול
טוען בשמה, כי שוטר, אשר
אינו מסכים עם דרך החיים ה־היפית
טמן פח לקטי, השחקנית
ג׳יין אשר, והיתחזה כספק סמים.
הכל מתנהל לפי התוכנית של
רמפול, העומד לזכות את קטי
בבית המישפט, עד שרמפול
נענה להזמנה לבקר במושבה
ישל קטי. ישם הוא ׳פוגש בדייב,
מנהיג המושבה, הטוען ׳נגד דר כו
הימישפטית שיל רמפיול •ורו צה
שהוא יגן על קטי, תוך כדי
הגנה על דרך החיים •שיל ה היפים•
,אפילו אם קטי תקריב
עצמה על מייזבח האמת שליו.
קטי מסכימה עימו, ומוכנה לכל
הקרבה, ורמפול מאיים להתפטר
מניהול התיק.

22. 12

יום שי שי

2 3 . 12

24. 12

נז ז ץ? ^

יו רא שון

• אגדת האש (.)3.00

• חידושים והמצאות

הבובות של אריק סמית ו־הצריף
של תמרי הפכו סידרת
מתח בתסריט שכתבה תלמה
אליגון. כששכבה הסערה ש פקדה
את שבט המאנה, הלכו
בני השבט לקושש את העצים
שנשברו בעת הסערה, כדי ל הדליק
להם אש. אולם התב רר,
כי האש איננה. כדי שאש
התמיד תחזור, חייב היה מאו רי
להקריב את הברבור שלו
למיפלצת, אבל הוא אייו מוכן
לכך ויוצא להביא את האש

0.30 הפרק הראשון בתוכ נית
עומד להיות לא־אקטואלי
במדינת ישראל שלאחר הסכם
השלום: כיצד לשרוף גז בש דות
נפט מבלי לגרום עשן.
המדענים האמריקאיים המצי או
מיתקנים השורפים את הגז
היוצא ממיגדל הקידוח של הנפט,
וזאת מבלי לגרום ענני
עשן. הפרק השני מוקדש לזר עים.
כאשר זורעים שגי זרעים,
זה ליד זה, באותה אדמה
ובאותם תנאים, תמיד יהיה

• הדלקת נר ראשון
8.00 שש מישפחות, יסמ לו
את גבורת ישראל בעת ה אחרונה,
כאשר ידליקו את
נרות חנוכה. הנר הראשון יודלק
בביתם של יהודה ואיח

יבינוה וסדנעו
זזתשמד בנהו״ם
שניידמן, הסבתא, המלבבת
לביבות לעין המצלמה, כפי
שעשתה אז, כאשר בביתה הת נהל
המיטבח של עובדי מיפעל
החשמל בנהריים. הסיפור ה מרכזי
הוא סיפורו של הסליק,
שכימעט התגלה בבית שנייד־מן.

חנה
ס נש (.)8.05

קתרינה סנש, אמה של חנה,
מתארחת בתוכנית שלא ייגמר
לעולם, שבה יושמעו שירים
של חנה סנש ושירים
עליה. בין המשתתפים דורית
ראובני, יעל פרל, האחים והאחיות,
שלישיית המעפיל, דודו
זכאי ועוזי המאירי.

מצב

מישפחתי

8.30 ללא דיונים וסימפוז יונים,
ובעזרת שלושת הילדים
הקטן,
הכובשים את המסך
תדון התוכנית בדרישות מ ילדים
בכל הנוגע לבית־הספר
וללימודים ותגובות ההורים ל הצלחה
או לכישלון בלימודים.

בנעלי מ ת: ורנון וברוק
מוצאי שבת שעה 10.00

• שכע פנים לאשה
בעצמו. הסידרה הופכת הינו־כית
יותר משבוע לשבוע.

• כאה שכת (.)8.05

הזדמנות בלתי חוזרת לראות
את הזמרת חנה רוט, שלא הו פיעה
כבר זמן רב על המסך
הקטן. הערב היא תלווה את
הדרשה של הרב שמואל אבי־דור
הכהן.

גלגלים

מתברר כי בארץ אוהבים את
גלגלים ומרותקים לסידרה זו,
כפי שהיו מרותקים בתחילת
תקופת הטלוויזיה בארץ ל-
מישפחת פורסייט. בפרק הח מישי
המוקרן הערב מסופר,
כי הנץ, מכוניתו של אדם
טרנטון, רוק הדמע, לא עברה
את מיבחני הניסוי שלה. באק־סטר
שולח את טרנטון לוויכוח
טלוויזיוני, המאיים להביא את
ג׳נרל מוטורם לתביעת דיבה
גדולה. מי שהתגלה בסידרה
זו פעם נוספת, והצליח לגנוב
את ההצגה כמה פעמים ממיש־חקם
הנוקשה של הדסון ולי
רמיק, הוא טוני פרנצ׳יוזה,
המגלם בגלגלים את סמוקי
סטיבנסון מאהבה של אחותו
של אדם טרנטון. רק לפני
שבועות אחדים כבש פרנצ׳יו־זה
את המסכים בישראל, כא שר
גילם את תפקיד אלקס
באד, הגנגסטר וספסר הקרק עות
בסידרה אספן.

הוואי חמש אפם

10.35 מק־גארט, ג׳ק לורד,

מוצא עצמו בצד השני של
המיתרס: הוא על ספסל הנא שמים
ושופטיו הם הפושעים.

(0111־ רודשנס
אסירים מסוכנים התמרדו ולק חו
כבני ערובה 9סוהרים. מק־גארט
מסכים להתחלף עם בני
הערובה, ונערך לו מישפט
אסירים, כששופטו הראשי הוא
אומרה ואשון, השחקן הארולד
גולד, שאת בנו הרג מקגארט
תוך כדי פעולה מישטרתית.

אחד שיתפתח יותר והאחר ש יתפתח
פחות. המדענים מוסים
להבין ולפתור בעיה זו, כדי
להגביר את תנובת השדה. ה פרק
מתאר את שיטות הבדיקה
ואת תוצאות המחקר. הפרק
השלישי הוא מעולם שונה. היא
מתאר שיטה חדשה ובדוקה ל התקנת
לוחות פלדה עצימים
המוכנסים לקרקע, ליד חוף
הים, בדי למנוע חילחול מי
הים לאדמה שבקירבת החוף.

2 5 .12

26. 12

ו1זי*11 זס
• השביעייה כאוטו
קומותיים 5.30 סידרה
קנויה חדשה לילדים, המבטי חה
להיות מרתקת ולכבוש את
עולמם של הצופים הצעירים.
חבורת ילדים לונדוניים, אשר
אוטובוס בעל שתי־קומות מש מש
להם כמועדון, מסתבכת
בהרפתקות מסמרות שיער, ו מסבכת
את כל תושבי לונדון.
הילדים, בגילים בין 9ל־16
בנו להם ארמון משלהם, אשר

פרזרסוו בססו
1־ 120 הריווח
כולל מלבד האוטובוס הישן,
גם עשרות גרוטאות מעוררות
דמיון. מנהל הרכישה של ה חברה
שהפיקה את הסידרה,
קנה חלק גדול משוק פורטבלו
המפורסם בלונדון ,,והצליח גם
למצוא אוטובוס גרוטאה ולהופ כו
כוכב הסידרה. המפיק רוי
סים פסון והבמאי הארי בות
נפגשו לראשונה, כאשר יצרו
את הסרט הדוקמנטרי שזכה
בפרסים רבים, הבליץ על אנגליה.
האוטובוס הוא הפקתם
המשותפת השנייה. אולם כל
אחד מהם ידוע בזכות עצמו.
סימפסון יצר סידרה של סר טים
דוקומנטריים, ביניהם אחד
שהסעיר את אנגליה, נזקדחת
הגביע, שנושאו היה מישחקי
הכדורגל באי. בות הפיק את

יום שליש
• למישפחה (.)7.00
התוכנית מוקדשת כולה לחג
המולד. אודס שחאדה שרה
שיר לחג המולד ומלווה אותה
ליד האורגן כסאם שחאדה.
בתיה עוזיאל תלמד כיצד
להעתיק תמונות על נייר ועל
בד, כדי ליצור מהם כרטיסי
ברכה לחג המולד. פפה נואל,
אוסטרלי המחלק מתנות ליל דים,
מספר כיצד עליו לנסוע
מאות ואלפי קילומטרים, כדי
להגיע אל כל הילדים שלו. ה אשוח
של מישפחת אסמה מ הכפר
רמה, הותקן בידי אבי
המישפחה וסימלי האשוח מת מקדים
הפעם בנושא השלום.

• נר שלישי (.)8.00

גרמניה,
ארית וולף היתה
ארית טהורה בשם אווה. בשנת
, 1939 כשרבים ניסו להתכחש
למוצאם היהודי, החליטה אדית

הגומניה תחזו
לחיות ׳הוזיזו
להתגייר ולעבור לצד הנרד פים
והחלשים. יחד עם יצחק
שברזנץ הקימה ב־ 1943 מחת רת
יהודית בברלין, אשר שמה
לה למטרה להציל חיי ילדים
יהודיים. לזכות מחתרת זו חיי בים
את חייהם יותר מ־ 150 יל דים.
שברזנץ, שהוא היום מו רה
בבית־הספר הריאלי ב חיפה,
יספר את ניפלאות אותה

תז מ רי אן סיסון,

שכתבה את הדרמה של הערב
במיסגרת הסידרה, הבה נתחתן
עם ליז, הצליחה להפוך את
הסיפור הבנאלי ביותר בעו לם,
דרמה טלוויזיונית. ליז
ווסט, השחקנית שרה באדל,

• בנעלי מוג (.)10.00
סרט מתח נוסף מהסידרה ה אנגלית
המצויינת טרילר. טו־מי
קורנפילד נהרג בעת שרו־תו
הצבאי באירלנד. אביו,
ג׳ורג /השחקן ריצ׳רד ורנון
ואמו בטי, השחקנית פיית׳
ברוק, אינם מצליחים להתאו־

תעלומת הקער: פקודת התשלום
יום שני שעה 9.30

השעות היפות ביותר, על חייו
של וינסטון צ׳רצ׳יל ואת סיפורו
של מלך, על חייו המרת קים
של הדוכס מווינדזור.

הוונו היה

שש מהאסון, אולם נראה, כי
את המכה העזה ביותר קיבלה
ארוסתו של טומי, שילה, ה שחקנית
דנים באקלי. ערב
אחד נשמעת דפיקה בדלת ומ אחריה
ניצב חייל צעיר בשם
מרטי פולר, השחקן ג׳ון נולן.
מלבד העובדה שהוא דומה ל־טומי,
הוא מספר להם, כי שרת
יחד איתו באותה יחידה, נמצא
לידו ברגעיו האחרונים ואף
היה אחד מידידיו הטובים. כמו
כן מוסיף מרטי, כי אין לו
מישפחה, וכי הוא מוכן ל־
״אימוץ.״ ההורים של טומי
מתמוגגים, וגם שילה נמשכת
אליו. רק בעיני ידידתה של
שילה, גרייס, אין מרטי מוצא
חן. ואומנם, אט אט מתחיל
לזרום מידע למישפחד, שאו חדה
מחדש. תחילה. על כך
שמרטי הוא עריק שברח אחרי
שנתפס בגניבת סמים. אחר-
כך שלטומי היה ביחידה או־ייב,
חייל בשם ״מ״ שהיה
טיפוס אלים ובלתי מאוזן.

7פנים: כאדל
שעה 10.00
היא מעצבת תיפאורה בתיאט רון,
אשד, עליזה ושנונה, בת
30 ועדיין רווקה. היא מוזמנת
על־ידי אחותה הנשואה שרה,
השחקנית שילה גיש, ועל־ידי
גיסה פיטר, השחקן קולין
פארל, לחגוג עימם את יום
הולדתה ה־ .30 האחות הדואגת
מזמינה את רוברט ידיד מישנד
חה, השחקן מייקל קלאוור ל מסיבה,
מתוך תיקווה שאולי
יצא שידוך. רוברט הוא היפו כה
הגמור של ליז. הוא מנהל
חשבונות רציני ומרובע, וה־היתקלות
בין השניים היא בל תי
נמנעת. במקום שידוך נוצ רת
טינה. הסוף צריך להיות
טוב. רוברט מתחיל להתאהב
בליז, אם כי הוא מתנגד למו סד
הנישואין ואילו ליז, שאינה
מוכנה לסיים איתו את הערב,
ניזכרת לפתע, כי לאמיתו של
דבר אין היא מאושרת, ובכל
זאת רוצה בבעל.

הדלקת

שני

8.00 אברהם כוכבי, חבר
קיבוץ יד מרדכי היה בן , 10
כאשר עמד בתור ללחם והבין,
כי הוא שונה משאר הילדים,
החברים שלו. הוא היה יהודון.
כוכבי, אשר בילה בשבעה מח נות
מעצר ומחנות ריכוז באירופה
של מילחמת העולם
השנייה, יספר על הדלקת לפי דים
בחג החנוכה בגיטו לודג/
מתחת לאפם של הנאצים.

תעלומת

הקבר

.) 0.30 שידור חוזר
סיפור בלשי־ארכיאולוגי
שודר לפני ארבע שנים. יגאל
לוסין ניסה לברר בעזרת ה פרופסורים
דויד פלוסר, ניקו
האס ווסיליוס צפירוס אם הק בר
המוזר שנתגלה בגבעת ה־מבתר
בירושלים, הוא אכן קיב רו
של מתתיהו אנטיגונוס, ה מלך
החשמונאי הראשון. ה תוכנית
עוררה בזמנו סערה
עצומה בציבור ובעיתונות.
מעניין ללמוד ממנה איזה שכר
מקבלים ״כוכבי״ טלוויזיה.
פלוסר והאס קיבלו עבור הש תתפותם
בתוכנית סך של 120
לירות כל־אחד, ואילו צפירוס
קיבל 200 לירות.

מחתרת, ויארח את אדית, ה מתגוררת
עתה בחיפה, בקרב
בני עמה החדש.

• צבאו של אבא (ירדן,
ערוץ ,6שעה .)8.30
החיים במישמר האזרחי של
סולה כהן די משעממים. ה־סידרה
האנגלית מספרת כיצד
אפשר להפוך גם את המישמר
האזרחי דבר מצחיק.

• אריאל זילבר (.)0.30

הוא כוכב תוכנית הבידור ה קבועה
של יום שלישי. אריאל
בנה של הזמרת ברכה צפירה
הוא אחד הכוכבים הבולטים
בשדה הבידור, וכבש לו, למ רות
חיספוסו, מקום של הער צה
בקרב חובבי המוסיקה ב ארץ.
התוכנית הוקלטה במוע דון
צוותא בתל־אביב.

• המורשת המלבו־תית
(ירדן, שני,הערוצים,
שעה .)10.10 סידרה דוקומנטרית
מעניינת על אוצרות
המלוכה האנגלית.

• לו גראנט (.)10.15

תוכנית המוקדשת אף היא ל חג
המולד. בילי הכינה כתבה
על מישפחה ללא בית, וללא
אפשרות לחוג את החג, ובגללה
מקבלת המישפחה בית וחג
מולד כהילכתו. בינתיים מת חילה
חקירתו של רוסי, ב עניינו
של פוליטיקאי חשוב,
להניב פירות ולהריח מסקום.

?!ולנוע
י שראל
ה ש ער 1עור

האולפנים המאוחדים (הרצליה +גבע)
שבהנהלת יצחק קול, סגרו את ׳שעריהם
כפני צוות הסרט כתבת שער. הסיבה לכך׳
לדברי יצחק קול: ההפקה לא שילמה חובו תיה.
הסרט שכל צילומיו הושלמו, כפי ש כבר
אפשר היה לנחש מן הכתבות הרבות
שהופיעו אודותיו בעיתונים, תקוע בשלבי
עריכה ראשונים ואין לדעת מי יגאל אותו.
כתבת שער הוא הניסיון הראשון של
הפקה משותפת בין הטלוויזיה הישראלית
ילבין מפיק פרטי, יעקב קוצקי. תחילה נועד
הסרט להיות דרמה טלוויזיונית. אולם, כא שר
שמע איגוד מפיקי הסרטים שהטלווי זיה
תהנה מן הפרס ,׳שבו זכה התסריטאי־במאי
אברהם הפגר עבור התסריט שכתב
ואשר נקרא בז׳מנו רצח הלורד וינצ׳ל
מיד התעורר קיצפם, יופנו פתרוניה לנו׳תני
הפרם: הכסף, כך אמרו, נועד לעידוד תע שיית
הקולנוע ולא לעזור לטלוויזיה.
אחרי דין ודברים, הסכימה מחלקת הדר מה
של הטלוויזיה להעביר את הסכום ש התכוננה
להשקיע בסרט, למפיק פרטי.
לסכום זה נוספו הפרס הכספי, שהיה בזמנו
ב־ 450׳אלף לירות, וסכומים ׳נוספים ש־המפיק
עצמו היה צריך לגייס. אלא ש הסכומים
האחרים בוששו לבוא ומשנגמר
התקציב הקיים, נשארה ההפקה תלויה ב אוויר,
ואין איש יודע בביטחה כיצד לצאת
מן הסבך.
הבעיה החמורה עוד יותר, היא ׳שעל־מנת
לקבל את שארית הכסף מן הטלוויזיה, כ חלקה
בהפקה, על המפיק קוצקי להראות
לה העתק ראשון גמור של הסרט. כל עוד
חדרי העריכה יהיו סגורים, לא יהיה העתק
ראשון, וכל עוד לא יהיה בידיו הכסף, יהיו
חדרי העריכה סגורים. ממש תענוג לעשות
סרט בישראל.

4900

)ח3־ו 60£(0ס

...להיות בצמרת
עם הניחוח הגברי הבינלאומי
שילווה אותך במשך כל שעות היום.

3\/6ו 51ז/\)!6

סוף סוף, אחרי שנתיים וחצי -ולבטים
אץ ספור, התחילו להציג השבוע בתל-
אביב, את סרטו של ברנרד׳ו ברטולוצ׳י
( 1900 ראה מסגרת) .לכאורה, צריך לשמוח.
הסרט מוצג בקולנוע מודרני, בעל מסך

ון ו9 ?03ח!/וי3ו^ 5
מפיצים בלעדיים: רביד קוסמטיקס בע״מ, רח׳ גאולה 7י, תל־אביב, טל׳ 54430ב:03
להשיג בפרפומריות המובחרות, המשביר לצרכן ובשקם.

וד ו

טוס
ע מ 0זג 1י לאר־ה־־ב.

כרטיס טיסה זוגי לארה״ב ועוד 50 חבילות שי ממוצרי ח 0ז\>ו^ 5£
יוגרלו בין הקונים בתאריכים .15.1.79-15.12.78

| 1בדאון -ד>זנגוף 214

מבחר עצום עול ספרים מוזלים ב הנ חו ת עד ״7ל 70
א מנו ת • צילום • א ר כי ס ק סו ר ה • סבע
גינוו • רי הו ס • עיצוב פנים ועוד
מב חר ס פ רי םעב ריי ם בבל

״רובקס״

•הגיע מדאי חדש שד
הצדחות חנפדאות שד ״רוכקס״ ן

״ רעי יי
דנשואין מאושרים
בן־יהודה ,58 טל 282932 .־03

ה ת חו מי ם

טפט יימורלה״
קיים רק קטדוג אחד שד טורדה
היזהרו מחיקויים.

סאתרדנד ב״1900״
תעמולה במקום דרמה
׳גדול ומיפשור טכני טוב ואין שום סיבה
להתלונן. כימעט.
כדי להבין בדיוק מה קורה בקשר להפ צת
הסרט בישראל, צריך להעיף מבט על
קורותיו עד היום. במקור, נמשך סרט זה
חמש שעות ועשרים דקות, והוא נועד
להיות מוצג בשני המשכים, בני ישעתיים
וארבעים כל אחד. כך הציגו אותו בפסטי בל
הסרטים בקאן ,׳וכך הועלה על מסכי
צרפת ואיטליה.
החברות האמריקאיות שהשקיעו כסף ב סרט,
סברו אחרת. לטענתם, ל׳א היה כל
סיכוי לראות אי-פעם את התקציב מתכסה
מסרט בשני חלקים. משום כך דרשו לקצר
ה עו ל ם הז ה 2155

את הסרט ולאפשר הצגתו בשלמות. גהקר׳
גד, אחת. אחרי מריבות, ויכוחים וחחנגשו־יות
בין ברטיולוצ׳י, המפיק האיטלקי גרי־מלדי
,׳והאמריקאים, הושגה פשרה. ברטו־לוצ׳י
עצמו קיצר את הסרט לארבע שעות,
שינה פרטים בעריכה, כדי להקל על הבנת
הצופה, התחיל את אחת הסצינות האחרו נות,
כך שהסרט מקבל אופי של מבט
לאחור. וזאת הייתה הגירסה שהוקרנה ב־ארצות־הברית,
בפעם אחת, ולא בהמשכים.
על יאש קטנה כשדובר על הפצת
הסרט בישראל, היה ברור מייד שהגירסה
האמריקאית היא זאת ׳שתובא לארץ. במשך
זמן רב היה קשה למצוא קולנוע שיטול על
עצמו את ההימור של הקרנת סרט באורך
כזה. בסופו של דבר, החליטו המפיצים,
סירטי נזטלון, להציג את 1900 בקולנוע
שלהם, קולנוע דקר. אבל נ שהרהרו פעם
נוספת במצב, וגילו שכאשר מסתיימת הקר נית
הסרט בשיכון בבלי, אחר הציות, אין
תחבורה חזרה העירה, החליטו לפצל את
הגירסה שלהם, שהיא כזכור הגירסה המקוצרת,
שלא נועדה לפיצול לשיניים.
מאחר ש 1900 הוא סרט שנבנה במקורו
בקצב הסוחף את הצופה בהדרגה אל תוך
העלילה, כאשר מציגים אותו ב״שיטה הישראלית״
,בדיוק ׳כשהצופה כבר מרגיש
חלק מן העלילה, הוא נשלח הביתה, ומת בקש
לשמור את התרגשותו על אש קטנה,
עד שיוצג החלק השני. קשה להאמין ש־
׳כולם יצליחו בכך, ולכן יקשה עוד יותר
להאמין שהדבר הוא לטובת הסרט.
וחבל, מפני שיעל אף כל הדיעות הרבות,
ביעד ונגד הסרט הזיה, דבר אחד מקובל על
היכל: זהו אחד הסרטים הסחות משעממים,
שאפשר להעלות על הדעת׳ למרות אורכו.
הפיצול רק יקשה על הצמית בו, ויפגום
בחלק מן ההנאה שיכול הצופה לשאוב
ממניה. אבל אצלנו צריך בנראה לומר תודה
על עצם ההקרנה. יותר אי-אפשר בינתיים
לדרוש.

הה>7זגן ור*ה
רועמת
( 1900 דקל, תל־אביב, איטליה)
— סרט ענק ממדים זה שנמשך
במקור חמש שעות ועשרים דקות,
הוא אחר המיבצעים המרהיבים ביותר של הקולנוע בשנות
ה־ .70 עוצמת הבימוי של ברנררו ברטולוצ׳י (הטאנגו האח רון
בפאריס) ,היכולת שלו להדהים במיבנה התמונות שהוא
מעלה על המסך, התנועה בתוך תמונות אלה, מיצוי האפשרויות
הדרמתיות הטמונות בכל מצב, בין אם מדובר
בסצנה המונית או בסצנה אינטימית, השליטה בסערות נפש
ובלחישות רקות, כל אלה מהווים הוכחה נוספת לכך
שברטולוצ׳י הוא אחד הבמאים הגדולים של ימינו.
הסרט מתאר את קורות איטליה במאה העשרים, החל
מן הפיאודליזם של תחילת המאה, כשהאצולה שלטה בחסד
המוצא והשמיים, והאיכרים נשו להשלים עם המצב, דרך
ההתפכחות ההדרגתית, מילחמת העולם הראשונה, עליית
הפאשיזם והשתוללות החולצות השחורות, התעוררות
והשרשות התודעה הסוציאליסטית ועד סוף מילחמת העולם
השנייה, עם התיקוות שנטעו בלב ההמונים וההתפכחות
המהירה שבאה לאחר מכן.
את המיסגרת הדרמתית לסיפור, מוצא ברטולוצ׳י בקו־מתיהן
של שתי מישפחות: בני מישפחת ברלינגרי, בעלי
הקרקעות העשירים, ובני דאלקו, פועלי האדמה האריסים
המעבדים את אדמות ברלינגרי. לכל אחת משתי המיש־פחות
נולד יורש ביום הראשון של המאה. דרך התפתחותם
של השניים, שבשלב מסויים הם אפילו ידידים קרובים, עד

י י1

סאנדרלי ודפארדייה — תוצאה מרשימה
שהם מגיעים למסקנה, כי אין אפשרות של ידידות. כאשר
המוצא מפריד, מוצא ברטולוצ׳י את ההזדמנות להביא את
הפרטים המרכיבים את ההיסטוריה האיטלקית המודרנית.
רשימת השחקנים האדירה שעמדה לרשותו, ממלאת
את הנדרש ממנה באדיקות כימעט דתית, וייחד עם הצלם
ויטוריו סטורארו והמלחין אניו מוריקונה, הם מספקים
בידי ברטולוצ׳י כלים מושלמים להמחשת מטרותיו.

הדוג מניו ת כותחסלות לעיניה

דורה

מארס

(9אופיר, תל-אביב, ארצות־הברית)
— אין ספק שזהו סרט בעל נתונים
מיסחריים נכבדים. יש בו מין ויש בו אלימות, יש בו
רוחות רפאים ופסיכואנליזה בגרוש ועוד כל מיני מיש-
חקים וצעצועים אופטיים השובים את העין, שלא להזכיר
את זוכת האוסקר פיי דאנאוויי ואוסף דוגמניות פוטוגניות
ואופנתיות.
גיבורת הסרט, פיי דאנאווי, היא צלמת אופנה שמיתמחה
בצילום תאונות, מעשי רצח, פרעות ואסונות, כולם מבויי-
מים, שבתוכם מופיעות הדוגמניות המקושטות במוצרי הצרי כה
האופנתיים.
שני דברים מוזרים ובלתי מובנים קורים מסביב לצלמת
המוזרה והתמוהה הזאת. ראשית, מסתבר שניחנה בסגולה
מייוחדת: המעמדים שהיא מביימת בצילומיה זהים למעמדים
אמיתיים של זוועות, שצולמו על״ידי המישטרה במקום
התרחשותם. שנית, האנשים הקרובים אל הצלמת מתחי לים
להירצח בזה אחר זה, שעה שהיא עצמה רואה בעיני
דמיונה את מעשי הרצח, למרות שהיא נמצאת במרחק
ניכר מהם.
לא כדאי לפרט יותר, כדי לא לקלקל לצופה הפוטנציאלי.
עם זאת, צריך לומר שכל המניעים הפסיכולוגיים,

פאי דאנוואי — המצלמה רוצחת
וכל ההתנהגות של הדמויות, מוכתבים על־ידי רצון התסריטאים,
יותר מאשר על״ידי ההתפתחות הטיבעית של העלילה.
הדירות המפוארות, אולפני הצילום הענקיים, תערוכה
מרהיבה, השתקפויות של מראות, ועוד מישחקים חזותיים
דומים מיועדים בעיקר לבלבל את הצופה ולא להניח לו
להבחין ברדידות הסיפור. יש להניח שהתחבולה אומנם תצליח
ברוב המיקרים.

הילדים כרדינגרי ודאלקו
ויכוחים והתנגשויות
סרטים ברווז הגומי ש 1א ט

דומיניק סאנדה ורובוט דה גירו 190003״
לשמור את ההתרגשות
ה עו ל ם

הז ה

2155

׳האמריקאים עדיין מחפשים את הבוקרים
האחרונים שלהם, את האנשים החופשיים
שאינם מכירים בגבולות, ועיניהם ׳נשואות
תמיד אל האופק, אנשים שכל יום, עבורם
הוא ׳התמודדות פרטית ואישית ׳שלהם עם
החיים מסביב, אנשים שהדברים המאוסים
עליהם ביותר הם מימסד, חוק וסדר הכפוי
מלמעלה, מיסגידות, גדרות, ומפקחים. בקי צור,
האמריקאים תרים אחר הגיבור ה רומנטי,
זה שמסוגל להתייצב מול עולם
ומלואו ואף להביס אותו.
בימי החלוציות ישל כיבוש המערב, גי בור
כזה היה חיוני. בתקופה ישל אי.טי.טי.
ושל ג׳נרל מוטורס, גיבור כזה הוא סכנה.
ואולי ;משום כך נהגו המנציחים הגדולים
של המעריב הפרוע, לקריאת סוף דרכם, ל סיים
את סרטיהם בנימה פסימית עצובה
משהו. ג׳ון פורד שולח את גיבוריו, זריז
השליפה, למות בבדידות ובחוסר כל, כש הוא
מפנה מקומו לחוק היבש באיש שירה
בליברטי ואלנס יואילו הוארד הוקם דאג
שגיבוריו האגדיים מסרטים קודמים יחושו
על בשרם את הזמן החולף, עד כדי בך

שבאחד מסרטיו האחרונים, אלדוראדו
מסיימים ירון ויין ורוברט מיצ׳ם על קביים.
ומה נותר מאותה אגדה 1לוחם אחד,
פסימי אבל עקשן ושמו סם פקינפה. מאז
שהתחיל לעשות סרטים, אינו מפסיק לדבר
על החברה המסודרת המוחקת את אישיו תו
של הפרט, על דיכוי רוח החופש עטו-
פת הסדר והחוק. הוא מדבר על היחסיות
שבצדק, המרשה למימסד להיות אלים
כדי לשמור על עצמו, אבל שולחת את
הפרט הנוקט שיטה זו, אל מאחרי הסור גים
ואולי אפילו אל העולם הבא.
האלימות כפולחן. פקיינפה הבייא סי פור
יזה בצורות שוניות ; בהתפרצויות אלי מות,
נוסח חיבוריה הפראיים וכלבי הקש,
איו בהומור ינוסח הבלדה שיל קייבל הוג. זה
יכול להיות ׳משולב באירועים ההיסטוריים
של המאה הקודמת, כמו מייג׳ור דנדי או
פט גארט ובילי הנער, או להתרחש בעצם
הימים הללו, כמו הבריחה או הביאו לי את
ראשו של אלפרדו גרסיה. מוסר היהשכיל
אצלו, יתמיד ישווה: הגיבור הוא רק זה
שמעז ליטול את גורלו בידיו, אינו מסתתר
מאחרי גבו של איש או מאחרי אות כתו בה,
והמתמיד בדרכיו עד הסוף. האלימות,
שהפכה בסרטיו לפולחן בפני עצמו, מצול מת
בדרך־כלל באיטיות ׳שכימעט מקנה לה
(המשך בעמוד )50