גליון 2156 מתאריך 27 בדצמבר 1978

־״ז כ סלו ת של״פז 27.12.78 ,

המחיר 15.00 :ל״י (כילל מ.ע.מ<.

מספר 2156

חוח
ה מי שפט

יותר מאנשי התנועה לתפקידים בשירות משרד־החוץ
בחו״ל. עד עתה עמד שר־החוץ משה דיין בלחצים
אלה ורוב המינויים היו מקרב משרד־החוץ.

נראה כי אנשי חרות אינם, מובנים עוד
להסתפק במינויים המועטים של אנשיהם
בנציגויות ישראל כחו״ל והס יתבעו מעתה
ייצוג מוחשי יותר.

המ שך ל מי בתב
100 אוש׳ המילואים
למיכתב ״מאה אנשי המילואים״ ,שהכריזו בשעתו
פומבית כי יסרבו לשרת במילואים כדי להגן על
התנחלויות בשטחים הכבושים, יהיה המשך.

^ שחק

^ ברוגדי

שר־החוץ, משה דיין, עלול להגיב במישחק ״ברוגז׳/
אם לא תקבל הממשלה את הצעותיו להגמיש את
עמדותיה המדיניות ולהתפשר לגבי ההצעות
האחרונות של המצרים להמשך המשא־ומתן על
הסכם־השלום. מקורביו של דיין טוענים כי הוא עלול
להכנס ל״הפגנת שתיקה״ ,וכי שתיקתו תהיה רועמת
יותר מזו בה נוקט עתה שר־ד,ביטחון עזר וייצמן.

לא מן הנמנע כי אם יקלע המשא־ומתן
למבוי סתום ישקול דיין פרישה מן הממשלה.

מקורביו של דיין מסבירים כי הוא הצטרף לממשלת
הליכוד, מתיד כוונה לפעול למען השגת הסכם שלום.
אם יתברר לו כי אין סיכוי להשגת הסכם כזה
בממשלת הליכוד הוא לא יהסס מלהסיק את
המסקנות ולפרוש.

יוזמי הפעולה של אז שוקלים עתה, לאור
הקיפאון במאמצי השלום, יוזמה דרמתית
חדשה כאותו כיוון.

אריה נאור
מנב״ל ה שידורלמרות הביקורת הציבורית החריפה שהופנתה כלפי
הממשלה בשל הכוונה לראות במינוי מנכ״ל חדש
לרשות השידור מינוי פוליטי, גוברת הנטיה להתעלם
מהביקורת ולראות במנכ״ל הרשות מינוי פוליטי
מובהק.

המועמד הריאלי ביותר לתפקיד זה, מבין
כל המועמדים המוזכרים, נראה השבוע
מזכיר הממשלה, אריה נאור.

פרם 1*111־ 11א ת
חיזוים ב ע בו ד ה
תביעתו של יו״ר מפלגת העבודה, שמעון פרם,
שהביאה לביטול כנם היונים במפלגה, סייעה בעקיפין
למטרות היונים. הכנס שנועד ליום הראשון השבוע
עלול היה להיכשל, אחרי שרבים מראשי המפלגה
המזדהים עם היונים לא היו משתתפים בו, וזאת
למרות שרוב חברי לשכת מפלגת העבודה וסיעתה
בכנסת נמנים עם מחנה זה.

כקרב כמה מהיונים כעבודה נולדו חששות
כי הכוונה הנסתרת שמאחרי כנם זה היתה
ניסיון של יהושע רכינוביץ׳ לכנות מחדש
את הגוש המפא״יי הוותיק כמפלגה.

ת בי ע ה

לטענת חוגים אלה הרי בעוד שהמיפלגה הליברלית
מפגינה נאמנות לקו המדיני של הליכוד, אין אנשי
חטיבת חרות מחזירים להם בתמיכה במדיניות
הכלכלית של שרי הליברלים.

טענה נוספת, שמפנים. הליברלים כלפי
חרות היא, שאנשיהם מנסים להשתלט על
מרבית המישרות בממשלה, כסוכנות
וברשויות המקומיות.
אחד מראשי הליברלים טען השבוע :״נוכחנו שיש
חרותניקים שמבחינת יצר השילטון שלהם הם גדועים
יותר מהמפא״יניקים הנוראים ביותר.״

בגין ל 1עג
לעצ בנו תסאדאח
בפגישה בחוג סגור שנערכה השבוע לעג ראש־הממשלה
מנחם בגין להתבטאותו הפומבית של נשיא
מצריים, אנוואר אל־סאדאת, כי הוא עצבני בגלל
הפסקת המשא־ומתן לשלום.

כאותה פגישה הביע בגין את ביטחונו בי
למרות הקשיים והמיבשולים, ייחתם הסבם־
השלום כחדשים הקרובים.

יותר חרו ת בחוץ
ראשי תנועת החרות הגבירו את לחציהם על משרד־החוץ
במטרה לאלץ את המישרד למנות מיספר רב

אולם אנג׳לה תחזור כעתיד הקרוב לארץ
בדי להינשא לקצץ צה״ל בדרגת רב־סרן
כצבא הקבע.

חתונתם מיועדת לחודש מרס הקרוב. קצין זה הוא
החייל, שהסתיר את פניו כשצולם בעת שהכניס מזון
לדירת הלורד כגן בתל־אביב.

בינתיים הודיע ח״כ מנחם סכידור בי הוא
מנתק את יחסיו עם הלורד בגן.

מבידור היה במשך כמה ימים דוברו של כגן ומסר
בשמו הודעות לעיתונות. אולם אחרי שהלורד כגן
מסר הצהרה, בה השמיץ את בריטניה, הודיע סבידור
כי לא יתן יד להשמצת מדינה ידידותית, שנתנה
לכגן מחסה בהיותו פליט.

בי קו ר ת
בהיבד וזו* יש 3ט
מזה כשבוע מוצב שומר בכניסה לקומה החמישית
של בניין בית־מישפט השלום בהיכל־המישפט בתל־אביב.
עד כה יכול היד. כל אדם להיכנס לקומה זו,
בה ממוקמים משרדי פרקליטות מחוז תל־אביב והמרכז
לעניינים פליליים. מעתה חייב כל מבקר להזדהות
להצהיר על שם האדם אותו הוא עומד לבקר ולחתום
את שמו ביומן מיוחד.

נראה בי השמירה על הקומה החמישית
הוטלה אחרי שנתגלה כי כאורח מיסתורי
נעלמו תיקים ממשרדי הפרקליטות.

לפי גירסה אחרת נועדה השמירה להגן על פרקליטים
ותובעים מפני נאשמים זועמים או בני מישפחותיהם.

הבה רו ת
יוחלף מפקד
מפקד ״המשמר האזרחי״ ,ניצב
מולה כהן, עומד לפרוש מתפקידו. את
מקומו ימלא תת־ניצב שאול גבעולי,
מי שהיה כעבר מושל שכם וקצין
חינוך ראשי כצה״ל, והמבהן היום
כסגנו של מולה בהן.
מולה בהן עצמו יפשוט את מדי
השוטר שלו ויחזור לקיבוצו, אלונים.

ד בי רו קהל־ 13ד *
חוגים כמיפלגה הליברלית שכליכוד,
עשויים לעורר כקרוב את התביעה לפרק
את הליכוד ולבסס את השותפות עם חרות
על מישור ארגוני שונה מזה הקיים כיום
במיסגרת הליכוד.

״מלך מעילי הגשם״ היהודי של בריטניה, לא יחזור
ככל הנראה לארצו וינסה להסתתר במדינה אירופאית.
יחד עמו תעזוב גם מזכירתו אנג׳לה רטפורד שהוגדרה ־
על ידו כבת־טיפוחיו.

אריק עשו להתפטר *
בחוגי הליכוד גברו השבוע השמועות כי שר־החקלאות
אריאל (״אריק״) שרון עשוי להגיש את
התפטרותו מהממשלה בשל הביקורת עליו בפרשת
החווה החקלאית שלו, שערכה נאמד כיום בכ־80
מיליון ל״י.

בכתבה שפורסמה בגליון האחרון של ״העולס
הזה 2155 על הפרווה שלבשה הגברת עליזה
בגין באוסלו, נאמר כי מנהל לישפתו של ראש־הממשלה,
יחיאל קדישאי, הכחיש בשעתו בזעם
כאילו מכר מר בגין את הזכויות על סיפרו בסכו
גדול, ואף קיבל מיקדמח.
קטע זה היה מבוסס על טעות. ההכחשה של
מר קדישאי בשעתו (״העולם חזה״ ) 2122 לא
התייחסה למכירת הזכויות לטלוויזיה האמריקאית,
אלא לפרשה של הענקת ראיון לטלוויזיה הישראלית.
נאמר אז כי ״בשיחות בין מנהל לישכת ראש-
הממשלה, יחיאל קדישאי, והבמאית נעמי קפלנסקי
אמנם הזכיר קדישאי כי ראש־הממשלה מכר א ת
הזכויות על סיפרו, המרד׳ לרשת הטלוויזיה
אי״בי״סי״.
״העולם הזה״ מצטער על הטעות.
אגב, קדישאי הודיע השבוע כי מייד עם התפנותו
של מר בגין מעומס עבודתו בשבועות אלה, יעניק
את הראיון המבוקש ליגאל לוסין ולנעמי קפלנסקי.
בגליון האחרון (״העולם הזה״ ) 2155 פורסמה
גם ידיעה על טיוטא של דו״ח, שחוברה על״ידי
ועדה של אריאל וינשטיין וצבי זינדר על מערכת
יחסי״הציבור ברשות השידור. בידיעה נאמר כי
הטיוטה מותחת ביקורת קשה על מנכ״ל הרשות,
יצחק ליבני.
ח קי ר ה נו ספת העלתה כי לא חוברה כל טיו ט ה

כזאת, והידיעה היתה מבוססת על טעות.

לפי שמועות אלה מבקש שרון לאלץ בכך
את ראש־הממשלה למצוא כעצמו פתרון
לבעיית ניגוד האינטרסים כין תפקידו
לרכושו.

החמדאה קו פ ת
..קרן חלי־ח״,
קופת קרן תל־חי, בעזרתה מממנת תנועת החרות את
הפעולות האירגוניות שלה, ושבשנים האחרונות
סבלה מחובות של עשרות מיליוני ל״י, היא מלאה עתה.

כימים אלה משחימים מנהלי הקרן את
תשלום אחרוני החובות שלה ופניהם מועדות
לצבירת פיקדונות בעזרתם ימומנו כעתיד
פעולות חרות.

לו ר ד בגן עוזב
הלורד כגן, המסתתר במקום מחבוא בארץ מאז
התפוצצה בבריטניה השערוריה, שהביאה למעצר אשתו
ובנו, עומד לעזוב השבוע את הארץ.

דמה זונובה*
כמישאל־רחוב שערכה תחנת־השי־דור
הצבאית ,״גלי צה״ל״ ,על מקור
השם חנוכה, הסתבר כי מרבית הנשאלים
לא ידעו על שם מה נקרא חג־האורים
חג החנוכה.
כתבת התחנה צפרא פרלמוטד, ש
ריאיינה עוכרים ושבים כרחוב, גילתה
כי מרבית הנשאלים סברו בי החג
נקרא ״חג החנוקה״ ,והוא נקרא כך
״מפני שהיהודים היו חנוקים בגלות״,
או מפני ש״היוונים חנקו את היהודים.״

י בלע׳\ 1א סביבו

על תוכנו. מעיד על כך קיסרי בספרו:
״שם השבועון נקבע, לפי עצתי, ל־9
בערב, שכן רצונו של שותפי (המו״ל גר־,
שום קומרוב) היה ליחד את תוכנו לשעות
הלילה, שעות הבידור והשעשועים. תחילה
נטיתי לקרוא לשבועון חצות, אך שותפי
טען, כי בחצות כבר מנמנמים בתל־אביב
מי שהיו אמורים להיות קוני העיתון
וקוראיו.״
השם 9בערב החזיק מעמד יותר מתשע
שנים. על מה שאירע אחר־כך מספר קי סרי
:״בסוף אוגוסט 1946 הודיעה הנהלת
9בערב, :קוראים וקוראות, מתוך אמונה
בשבועונכם שמרתם לנו ידידות כנה במ שך
שנות המילחמה הקשות. עכשיו אתם
באים על שכרכם בבואנו לפרוע לכם את

קשרו לו כתרים והללו יידו בו אבנים...
ברם הוא לעג לכסילים ובז לרשעים, כי
נחפז לצחוק על כל דבר פן ייאלץ להזיל
עליו דמעתו.׳ דרך־אגב, הפסוק הוא של
בומארשה מחבר פיגארו. ואימרה זו מו פיעה
בכל גיליון של העיתון היומי הצר פתי
המפורסם לה פיגארו.״
המערכת הנוכחית קיבלה את העולם
הזה בירושה מאורי קיסרי עם שמו לפני
28 שנה. רק הסיסמא הוחלפה. במקום
הפסוק של בומארשה נבחרה האימרה :
בלי מורא — בלי נזשוא פנים. וגם לכך
יש התייחסות של אורי קיסרי בספרו:
היתד, נקודה אחרת, שלא דיברו
עליה או כמעט לא דיברו עליה. אני מת כוון
לעובדה, שלא מיהרו להחליף את שמו

״העולם הזה״ ,שבועון החדשדת הישראלי. המערכת והסינהלה:
תל־אכיב, רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״כ /תל־אביב,
רה׳ בן־אכיגדור. הפצה :״גד״ 3ע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי•׳ כע״מ. העורך הראשי: אורי א מרי העורך: אלי תבור י עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי • ראש המינהלה :
אברהם פיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

לא לעיתים קרובות ניתן להטולם
הזה להשמיע את קולו בכלי־התיקשורת
הנפוץ ביותר במדינה — הטלוויזיה. ביום
החמישי בשבוע שעבר נאלצה הטלוויזיה
לעשות זאת. היה זה אחרי שכמה שבועות
קודם לכן השמיץ הממונה לשעבר על שי־רותי־הביטחון,
איטר הראל, בעת שרואיין
בתוכנית עלי כותרת, את השבועון ה־מסויים.
הראל
רואיין בידי המנחה יעקב אגמון.
בשיחת־רקע, שקדמה לראיון המשודר, בי קש
הראל ממראיינו שלא ישאל אותו שא לות
ביחס לשלושה נושאים: העולם הזה,
השבועון רימון, שהוצא בידי שירות־הביטחון
כדי להילחם בהעולם הזה, ו־שורת־המתנדביס
.״לא אשיב על שאלות
בנושאים אלה,״ הזהיר איטר.
אולם כאשר סיכם אגמון את הראיון
המצולם עימו במילים ״אני מבין שעל
הנושאים הבאים אתה לא מוכן להשיב
ופירט את הנושאים, לא יכול היה ״איטר
הקטן״ להתאפק. הוא טען שפעולות שירו־תי״הביטחון,
בעת שעמד בראשם, נגד
העולם הזה, נערכו משום שהעולם הזה
הוגדר כיעד־בטחוני, שסייע לאנשי עולם-
תחתון, נתן סיוע למחתרות, ונהג בדרך
לא דמוקרטית כלפי ״פקידים, אישי ציבור
ואפילו העיתונות החופשית.״
ראינו בדברים אלה השמצה פרועה ו ניסיון
ברור, מצד מי שהיה איש אמונו
של דוד בן־גוריון, להסוות את המילחמה
הפוליטית שניהל נגד שבועון זה בתירו צים
מסולפים. התרענו שניאלץ לתבוע את
הטלוויזיה על הוצאת לשון־הרע, אם לא
תינתן להעולם הזה זכות התגובה על
האשמותיו של הראל.
בעקבות זאת הוזמן אורי אבנרי לתוכ נית
עלי כותרת, כדי להגיב על דבריו
של איסר .״הדבר מגוחך,״ הסביר אבנרי,
״משום שאיסר הראל מנסה להעמיד פני
קוזאק נגזל. בתקופה הנדונה, שנות ה־/ 50
עמד איסר בראש שירותי־הביטחון, ש שימשו
גם ככלי־בילוש מיפלגתי. עכשיו,
אחרי חשיפת פעילותו האמיתית ביומני
שרת, הוא נאלץ להסביר את פעולות־הסתר
האלה שניהל כנגד העולם הזה,
ואת העובדה ששירותי־הביטחון מימנו
הוצאת שבועון כדי להגן על שילטון בן־
גוריון.
״הטענות שלו בדבר תמיכת העולם הזה
במחתרות הן אבסורדיות. כל המחתרות
בשנות החמישים היו מחתרות לאומניות
קיצוניות טהורות. העולם הזה שהיה גם אז
חלוץ מחנה־השלום, ושהטיף כבר אז ל הקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל, היה
היריב הקיצוני ביותר של מחתרות אלה.״
״האם היתד, זו טעות מיקצועיתי״ תמה
המראיין, יעקב אגמון.
״זאת לא היתד, טעות,״ הסביר אבנרי.
״מר הראל ראה בהעולס הזה את האופו זיציה
המסוכנת ביותר לשילטון בן־גור־יון
במדינה. העולם הזה חשף אז לבדו את
הקנוניות של משה דיין, שניסה לחרחר
מילחמה, כפי שהדבר מאושר כיום ביומני
שרת. חשפנו את השחיתות בצמרת השיל-
טון וחשפנו גם את פעולות הבילוש הפו

ליטי
של שירות־הביטחון, שעצם קיומו
הוכחש באותם ימים.״
גם את הסיפור בדבר ״האיום הבלתי
דמוקראטי״ על ״העיתונות החופשית״ הפ ריד
אבנרי בראיון הטלוויזיה מכל וכל.
״דבר היה עיתון מכובד והוא עיתון מכובד
גם היום. מר הראל כעם, כנראה, שכלי-
התיקשורת המרכזי של מיפלגתו אינו נותן
גיבוי למילחמתו האנטי־דמוקרטית בהעולם
הזה ולכך ניסה למצוא הסבר בסיפור ה אבסורדי
שסיפר.״
אגב, איסר הראל הוזמן לעימות פומבי
בטלוויזיה עם אבנרי, בקשר להאשמות
שהעלה. הוא סירב לעשות זאת.
הצד הפיקאנטי של כל הפרשה קשור
דווקא במראיין יעקב אגמון, שחשף ב-
ראיונותיו עם איסר הראל ועם גרשון
רבינוביץ׳ (מי שהיה מנהל מחלקת־המיבצ־עים
של שירותי־הביטחון בראשית המ דינה)
את פרשת הריגול הפוליטי, שניהלו
שירותי־הביטחון.
בשעתו היה אגמון, עוזב קיבוץ השומר-
הצעיר הראל, מזכיר־המערכת של השבו עון
רימון, מבלי שידע כי הוא ממומן
בידי שירותי־הביטחון. זאת אפשר לסלוח
לו. קשה יותר לסלוח לאיסר הראל את
העובדה שגילה רק עתה כי אגמון הועסק
כמזכיר־המערכת בשבועונו, משום שב אותה
תקופה נשא שם מישפחה אחר.
האם זאת היתה הרמה המיקצועית של
שירותי־הביטחון בעת שאיסר הראל היה
הממונה עליהם ן

מדי פעם מפנים אלינו קוראים מיב־תבים,
הכוללים שאלות בקשר לתולדותיו
של שבועון זה. אולם מעולם לא נשאלנו
שאלה דומה לזו, שהיתר, כלולה במיכתבם
של תלמידי בית־ספר מפתח-תיקווה, ש הגיע
אלינו השבוע.
וזה נוסח המיכתב :״אנו, תלמידי כיתה
ד׳ 1מבית־הספר נווה־עוז בפתח-תיקווה.
בשיעור עיתונות דיברנו על משמעות
שמם של עיתונים שונים. שאלתנו היא :
מדוע נקרא עתונכם העולם הזה בשם זה ז״
הורים מוטרדים לא מעט כאשר הם
צריכים להחליט על השמות שיעניקו ליוצ א,
חלציהם. לא כן הצאצאים. אלה נול דים
עם שמם וספק אם הם מבקשים לג לות
את המשמעות שבו. במצב דומה נמ צאים
גם חברי מערכת זו. כולנו הצטרפ נו
לעיתון כשנשא כבר את שם העולם
הזה. השאלה מדוע הוא נושא דווקא שם
זה ולא אחר לא העסיקה אותנו מעולם.
השאלה צריכה להיות מופנית לאביו מו לידו
של העולם הזה, הלוא הוא זקן עיתו נאי
ישראל, אורי קיסרי (.)77
בספר זכרונותיו, זכרונות ליום מחר,
שראה אור לפני שלוש שנים, מגולל אורי
קיסרי, בין השאר, את פרשת השמות של
השבועון שאותו ייסד. ב־ 11 בחודש מרס
1979 יחגוג העולם הזה את יום הולדתו
ד,־ .42 אבל בגילגולו הראשון נשא העולם
הזה שם אחר — 9בערב. היה זה שבועון
שהמליץ על עצמו כ״שבועון המעניין ל כל,״
ושכותרת המישנה שלו הכריזה על
״הבמות והחיים, דעה חופשית, דופק הזמן,
הומור וסאטירה, השעשועים והלחם.״
שמו הראשון של השבועון נועד להעיד

מיכתבם שד ילדי פיתה ד׳ ,כית־הספר נווה־עוז, פתח־־תיקווה
שלדנסקי ואלתרמן אישרו
חובנו! החל בחודש אוקטובר 1946 יפנה
9בערב את מקומו להעולם הזח, שמו
החדש של שבועוננו.׳ אני גיליתי לקור אים,
כי השם החדש קיבל את האו־קיי
של שלונסקי, אלתרמן, שאיתם התייעצתי.
שניהם מצאו את השם — שהוא רעיון
שלי — טוב, סביר ומלא ביטוי.״
השם העולם הזה נבחר, כנראה, ביגלל
משמעותו הכפולה: הפירוש הפשוט (תי אור
המתרחש בעולם) והפירוש העמוק
יותר (להבדיל מן העולם הבא).
המחלוקת בין המשוררים אברהם שלוג-
סקי ונתן אלתרמן, שנמנו׳ עם המש תתפים
הקבועים, הן ב־ 9בערב והן ב־העולם
הזה, היתד, רק על צורת ההיגוי
של שם השבועון.
סיפר קיסרי :״שלונסקי היה סבור, ש צורה
כזו שהקורא לא יקרא העולם הזה
מבחינה גראפית יש להציג את השם ב־אלא
בניב הדיבורי, האידי, עם המישקל
האידי :״העוילאם הזה״ במלרע. אלתרמן
היה בדיעה נוגדת: פשוט לקרוא לו העולם
הזה.
״ל־ 9בערב היתה סיסמא, אם כי לא
תמיד הודגשה בשערי העתון :״ריתמוס
החיים, דופק הזמן.״ מעכשיו היתה הסיס מא
מובלטת יותר בראש הגיליון, אלא

שהעורך הוסיף לה גם מעיז מוטו :׳הללו
של השבועון ושמרו דווקא על הצורך,
על הרצון, שלא למחוק כל זכר למייסדו
ובעליו הקודם. בחברה דיברו על כך,
כשהציניקאנים טוענים כי הדבר נעשה
מתוך חישוב מעשי, מסחרי. ואילו אני
האמנתי להם כשסיפרו, שחור על גבי לבן,
כי המערכת הנוכחית החליטה כי הקנקן
הישן של קיסרי מתאים ליין החדש של
היורשים. הם קבעו כי, העיתון שחולל את
המהפכה הראשונה׳ — זאת אומרת עיתוני
שלי — ,מן הראוי שיחולל גם את המה פכה
השניה אני מודה כי הדברים
גרמו לי הרגשה טובה. הם מודים שלא
שכחו כיצד בנעוריהם היו קוראים באהבה,
בבית־הספר העממי, מתחת לספסל, את
גיליונות העיתון של קיסרי.״
סיכם קיסרי :״כן, זה מחמיא לי, בעי קר
שלא בכל יום אתה מוצא בעיתוני
ישראל ובין עיתונאי ישראל מי שמוכנים
לגרום עונג לחברם.״

ה עו לםהזה 2156

הפרס

בל •וה הגרלה י בל • 01 כדורגל•!•
המעדן החדש הנפלא של עלית המלא כל טוב: שוקולד, אגוזים,קקאו ועוד. כל ״ביס״ גול. קנו ותהנו.

אספו 5עטיפות של פרם, השלימו הסיסמא: טוב לי עם ...שלחו
אותןלעודךמכנסת>ד 3468 .תל־אביב ותקבלו הודעה לבתיכם אם
זכיתם בכדורגל קט _0 0ו 0 8שמחירו כ 250 -ל״י.
כל יום תערך הגרלה לכל המעטפות שהגיעו יום קודם לכן.
היום הראשון של ההגרלה: יום ב׳ 1.1.79
בסוף המבצע תיערך הגרלה של הפרס הגדול בנוכחות אנשי עלית,
פרסום ד״ר יעקבסון ונציג משרד רואי חשבון( .לאנשי עלית ולאנשי
סום ד״ר יעקבסון ההשתתפות במבצע אסורה).
קנו אכלו ותאמרו בפה מלא:

טוב לי (1

גוווו! 0הוג

מכחכים

*1*21)56
השלום ז״ל

נשיאים ורוח

הלו 7זה העולם הזה? קראתי את ני תוחו
של אורי אבנרי (מיבצע סודי, העולם
הזה )2155 על הסיבות שגרמו לכישלון
שיחות־השלום בין ישראל ומצריים, ולא
האמנתי למראה עיני. לפתע אין אלה כבר
בגין הרשע ומשה דיין הנבל, שהכשילו
את הסכם-ד,שלום. פתאום נעלמה ההלקאה
העצמית על כך שאנו ורק אנו מכשילים
כל סיכוי לשלום. בפעם הראשונה קראתי
מעל דפי העולם הזה, שייתכן וגם הערבים,
וביכללם נשיא מצריים, אשמים בהכשלת
הסכם־השלום במיתכוון. ולא רק הם, אלא
גם נשיא ארצות-הברית נושא באחריות.
אכן, הגיעו ימות המשיח, אם אורי אבנרי
עצמו מוכן להודות בכך.
אומנם פטור בלי כלום אי אפשר, ואבנרי
מבקש להטיל את האשם במיקצת גם על
בגין, משום שלא הבין את מצבו הלחוץ של

ואכן, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. לפני
כארבעים שנה הודחה המיפלגה הרפובלי־קאית
התורכית אחרי שילטון רצוף של
25 שנה. יריבתה הצליחה להדיחה בעשו תה
שימוש בסיסמאות ״יותר גרוע לא
יכול להיות״ ,או ״עשרים וחמש שנות
שילטון הפכו את המיפלגה הרפובליקאית
למסואבת ומושחתת״ .שנתיים בילבד אח רי
שניתנו לדמוקרטים הצעירים מוסרות
השילטון, הגיעה תורכיה לשפל כלכלי
מדיני וחברתי כמוהו לא ידעה מעודה. רק -
פוטש צבאי הדיח את המיפלגה הדמוקרטית
מהשילטון.
לתעתיק כמעט זהה אנו עדים בארץ.
תחת הכותרת ״נשיאים ורוח״ הייתי מג דיר
את העובדה שמר בגין נוהג לעדכן *
את נשיא־המדינה מדי פעם בהתפתחויות
הפוליטיות. יש בכך מידה לא קטנה של
צביעות וזריית חול בעיני הציבור. בכך
שומר בגין, לכאורה, על ציביון דמוקרטי,
אך למעשה הוא אינו טורח לעדכן את
אותם הגופים אשר חייבים להיות בתמונה,
כגון הממשלה או ועדת־החוץ והביטחון.
בתוך כל השלילה מצוי גם צד חיובי
כלשהו. ראש־ממשלתנו קיים לפחות חלק,
ממה שהבטיח מייד אחרי הבחירות כשהצ היר
(ביחס להתנחלויות) ״לא עוד קדום
אלא הרבה אלוני ממרא״ .נכון שלא הוקם
ולוא אלון ממרא נוסף אחד, אולם מאידך
אין גם עוד קדום.
אליעזר צור,ר, רמת־גן

הסנטימנט והדולאר

אל־סאדאת ולא המשיך לוותר לו. אבל אם
זאת האשמה היחידה שנושא בגין על כת פיו
— אשריו וטוב לו. איך אמרו חכמים :
מה שלא עושה השכל — יעשה הזמן.
ונראה שהזמן פקח גם את עיניכם.
צבי יהלום, רמת־גן

מאוזן :

אני מסכים עם הנחתם של אותם מנ היגים
ערבים אלמוניים, שאורי אבנרי מצטט
אותם כי ״אנוור אל־סאדאת לא היה מעז
היום לחתום על חוזה־שלום עם ישראל,
גם אם אילו הסכימה ישראל לתנאיו.״
הניסיון של החודשים האחרונים מלמד כי
כל כניעה ישראלית לתנאיו של אל־סא-
דאת גוררת אחריה תביעות חדשות מצידו
וכי הוא מנסה להציב בפני ממשלת-יש-
ראל תנאים, שלא רק היא לא תוכל להס כים
עימם, אלא שגם היונים בישראל מנו עים
מלאמצם. אין זה משנה אם הסיבות
לכך הן אלה שהעלה אבנרי או אחרות —
העובדה נשארת כפי שהיא: לא ישראל
הכשילה את המו״מ אלא מצריים. ויתורים
ישראליים נוספים רק יגבירו את התיאבון
הערבי. לפיכך הגיעה השעה לומר למצ רים:
עד כאן ולא יותר. תם גבול הווי תורים.
עזרא
חדד, תל־אביב
בשנה העיברית; ) 104 ברוטאלית) 105 :
מתקומם.

) 1ציפור ססגונית )5 :קיבוץ בארץ ;
מאונך :
) 10 צאצא ; )11 זכר בבקר )13 :רסיסי־
)1הגד ! )2קידומת הולנדית )3 :מבני
לילד ) 14 : ,אביון )15 1שם דורכים את
נוח 4גינט ; )6מונח בתורת החש הענבים
) 16 :מגופה 8בת־קול )20 :
מל ; )7ההוא ; )8סופו של אור ; )9גץ ;
יהיר; )21 סבון; )22 קריאת צער; )24
כר־מירעה ; )25 יתיז ; )26 בירת מארוקו ; )12 מכונית גוררת; ) 15 גניוס; )16 לעג
עמוק, זילזול ; )17 בליטה 19 תבואת
28 צו פי ם; )30 מהלומה; )31 שירה;
קיץ ; )20 מגיח ; )21 קיבוץ בארץ ; )23
)32 זה הוא; )34 אריג דק מובחר; )35
בהמת־משא טיבטית ; )24 להבה ; )26
נסמן רב; )38 חווה חקלאית; )39 משמש
מהלומות ; )27 צעיר בצאן ; )29 רוכב ;
בקפיצה־לגובה ; )41 מילת־יחם נפוצה ;
)42 מטבע קטנה ! )43 נהר באפריקה ; )30 תמצית; )33 שקט גמור; )34 אתר;
)45 ארגון; )47 שנשמה באפו; )48 מוט )36 אה )37 :הפוגה )40 :רצועה ; )41
דק ; )50 עובד בית־המרחץ ; )51 ענף ! .מידת שטח ; )44 חומר־ציפוי ; )46 מסולם
הצלילים ; )47 סוללת־מגן ; )49 בבדידות ;
)52 אנא ; )54 היה מלך ישראל ; )57 לאל תר
)61 :קרם; )62 רצון עז; )64 מאור )50 מעון ; )53 זוהר גדול ; )54 זוהמה ;
קטן; )65 מימטר )66 :תן לי! )67 רמס )55 אות בא״ב העיברית ; )56 זז ממקומו ;
בעקבו; )69 מחול אצילי; )70 יופי, חן; )58 בסיס ; )59 קיבוץ בגליל ; )60 נקבת
הסוס ; )66 רכס באסיה ; )68 דג מאכל ;
)72 עיר במרכז הארץ; )74 סוס אציל
)71 פרח־נוי; )73 סופר אמריקאי (ש״מ);
צעיר )75 :דומה ל־ )77 :הפצר ! )78 שם
מכינים יין; )81 הסתובבו; )83 מכינויי )76 מן השוואים ; )77 בלא כוונה תחילה :
)79 מינרל המופק מים־המלח ; )80 פרוסה ;
האלוהות )85 :בגד־שרד ; )86 בית הפרה :
)82 ועוד, בתוספת ; )84 יפעה ; )85 עשי )88
קוסם ; )89 תורת הלימוד ; )91 קריאת־רית
האלף ; )87 מחלקי הראש ; )90 כפן ;
יגון ; )93 בוא הנה ! )95 השקפה ; )96
)92 ערוד ; )94 השגיח ; )96 תיכלה ; )97 בבריתו תרופה ; )98 מספיק 100 מכניס
הגב שלי; )99 בתוכך )101 :בשבילי;
של אברהם ) 102 :בתוכו 103 חודש
)102 בתוכה 103 לאן 7

מנחם בגין חגג השבוע את ניצחונו.
בהופעה פומבית הוא טען כי העולם הנאור
כולו רואה עתה כי לא ישראל היא שהכ שילה
את הסכם-השלום אלא מצריים. ועל
כך אפשר לומר: עוד ניצחון כזה ואבדנו.
.יוסי ספיר, תל־אביב
לאט לאט יוצא המרצע מתוך השק. מס תבר
כי לא נימוקים אידיאולוגיים או פו ליטיים
גורמים לאי הסכמתה של ישראל
להקמת מדינה פלסטינית בשטחים הכבו שים,
וגם לא החשש המדומה מפני האיום
הצבאי שמדינה כזאת עלולה לאיים על
ישראל. הסיבות הן מטריאליסטיות ופרו־זאיות:
מקורות המים של החקלאות היש ראלית
נמצאים ברובם בגדה המערבית
וברצועת עזה, כפי שהודה השבוע נציב-
המים. כוודהעבודה הזול לתעשייה ולבניין
בישראל נמצא אף הוא בשטחים. ואם להו סיף
לכך גורמים נוספים, כמו שטחי אי מונים
לצה״ל, נגיע למסקנה המתבקשת
מאליה, שהטיעון כי ״זכותנו ההיסטורית״
על ארץ־ישראל אינו אלא, עלד,־התאנה,
שנועד לכסות את הערווה המוסרית, ש היא
ההצדקה האמיתית להמשך הכיבוש.
חיים הירש, חולון

כמי שחזר זה עתה מביקור (מישפחתי)
ארוך בארצות־הברית הופתעתי לגלות
שהציבור בארץ אינו מעריך כלל את מידת
הסחף הקיימת בדעת־הקהל האמריקאית
כלפי מדינת־ישראל. אפילו באמצעי-התיק-
שורת, בהם שולט המימסד היהודי, הפכה
ישראל למיטרד ולמיכשול ההולך ומעיק
יותר ויותר. האהדה הכללית והספונטאנית,
ממנה נהנתה ישראל בעבר אצל האזרח
האמריקאי הממוצע, הולכת ונעלמת ואפי־לו
דיבורים על ״הדמוקרטיה היחידה במז־רח־התיכון״
ועל -״ההתחייבות המוסרית״
של ארצות־הברית לקיומה של ישראל הן
עכשיו רק ן כליצות, שאיש אינו מתייחס
אליהן ברצינות. המילחמה הגלויה שהכרי זה
ממשלת־ישראל על ארצות־הברית אינה
זוכה לאותה תמיכה גם בקרב היהדות,
כפי שהדבר מוצג בארץ. שמעתי לא מעט
טענות כי ישראל היא האחראית לירידת
ערך הדולאר בעולם. כאשר הדברים מגי עים
לכיסו של האמריקאי ולדולאר היקר
לו מכל — אין ערך לסנטימנטים והתחיי בויות.
כדאי שמנהיגי ישראל יקחו זאת
בחשבון בהכרזותיהם על כך שאין הם מו כנים
לקבל את ״תכתיבי״ וושינגטון.
ישראל לכיא, תל־אביב

הזסות המוסרית
אני רוצה להגיב בכמה מילים על רשי מתו
של דודו וייזר (פורום העולם הזה
)2151 ובעלי דיעות דומות המתפרסמות
בעיתונכם. דוד וייזר מציג תמונה פש טנית.
הוא מכיר רק דבר אחד בתמונה:
נישול הפליטים הערבים שברחו ב־, 1948
הנראה לו כעוול משווע.
כל מי שמעיין באירועים שהתרחשו
לפני הקמת המדינה ואחריה יודע, שעוד
לפני הכרזת המדינה הותקף היישוב היהו די
בידי כוחות ערבים לאומניים מזויינים.
מנהיגי ערביי ארץ־ישראל לא נתנו ליהו די
הארץ שום ברירה אלא לעמוד על נפ שם.
ההצדקה המוסרית למאבק של יהודי
ארץ־ישראל היתד, הזכות הבסיסית שאין
למעלה ממנה: זכות ההגנה על הקיום.
אפשר בהחלט להתווכח מי הוא האשם
בהחרפת היחסים בין שני העמים עד למיל-
חמת־העצמאות. אבל אי אפשר להטיל ספק
בכך שההצדקה למילחמת־העצמאות ולחי לופי
האוכלוסייה שבאו בעקבותיה נובעים
מזכות ההגנה העצמית של היישוב היהודי
בארץ.
הדרך ההומאנית האחת לפיתרון הבעייה
הפלסטינית היא שלום אמת והפניית כל
המשאבים, המופנים כיום לצרכים צבאיים,
לישוב הפליטים הפלסטיניים במקומות
פנויים ובעלי פוטנציאל כלכלי במדינות
המזרח־התיכון. הדרך הזאת מחייבת להת גבר
על תעמולת מילחמה המסתמכת על
סילוף ההיסטוריה.
אפרים שטיפמן, קיבוץ אפק
ה עו ל ם הז ה 2156

את הדיאו

ולי״ בניחוח ר^הוב על שניכם.
^ בסבון ״להן לי״ ־ תנו לגופכם
§דש .״לה ולין ישמור על רעננות
ריח נעים ואמיד בכל שעות היום.
בכל.פעילות, בכל תנועה.
״לה ולי״ -מבון וגם דיאודורנט
| לאוהבים להיות יחד.

אריארי

ה עו ל ם הז ח 2156

עבזר ל״שרתון
0א 61£א 011$א 1 £

ש ר תון

הי אסיגריהעם אי שי ו ת.

התערובת המשובחת שבה הובנה בקפדנות
מעלי וירג׳יניה מובחרים. במיטב הסיגריות האנגליות
אם עדיין לא ניסית-קח ־שרתוך עוד היום.

״שרתון
סיגרית וירגיניה אמיתית
0א 6 1 £ח £1 \ 1 0 1 1 $
באריזה חדשה!

0 512£ £117א1א סג

ה עו ל ם ווז ה 2156

הח״כ המתיימר

בינתיים התגלה הפרוייקט כרעיון נפל
ושבק חיים.
אחר כך ניסה אולמדט לנצל לצרכיו
את שר־הקליטה דויד לוי כדי לגייס
ממנו סיוע ותמיכה ברעיון להקמת פרו ייקט
פרטי לשיכון עולים. גם עיסקה זו
נפלה, כשנחשפו כוונותיו האמיתיות של
אולמרט להבטיח לעצמו אחוזים בפרוייקט
בנייה מבלי שיצטרך להשקיע בו, ולהר וויח
הון עתק בזכות שתדלנותו וקשריו
הציבוריים.
אבל אולמרט לא נואש. שאיפתו להר וויח
מיליונים מעסקנותו הציבורית הת לקחה
מחדש כאשר ניקרתה לידו ההזדמ נות
לעיסקת־פז של ייבוא תרופות לארץ
תוך ניצול קשריו עם שרי הבריאות
והתעשייה.
וזהו סיפור המעשה:
יום אחד, לפני מיספר חודשים, אירח
סגן שר התעשייה־המיסחר והתיירות, יצ חק
פרץ, שני אורחים חשובים בכנסת.
היו אלה איש־העסקים האיראני ציון לוי
ויועצו הכלכלי בישראל.
ציון לוי נמנה על אחת המישפחות היהו דיות
המוכרות, המכובדות והעשירות ב יותר
באיראן. הוא אחד מארבעת בניו
של הד״ר רחמים לוי, מראשי הקהילה
היהודית בטהרן ומהמקורבים ביותר ל־שאה
הפרסי. כשהשאר, הנוכחי היה עדיין
ילד, היה הד״ר רחמים לוי הרופא שטיפל
בו. במשך שנים רבות היה אחד הרופ אים
שבית־המלוכה האיראני נועץ בהם.

ול חו ם בפשע
מעצב 1־ ג ם
ח ור ש

שחית 1ת
פרלמנטרית

השר הורביץ

השר שוסטק

סגן־שר־לשעבר פרץ

תשלום עבור סיוע

הבטחה לעזרה למשקיע

ניצול קשרים מיפלגתיים

הזמנה למישכן הכנסת

ך* אלוף (מיל ).שמואל (״גורודיש״)
י 1גונן היה מזועזע. הוא לא האמין ל משמע
אוזניו. באחת הפעמים הבודדות ב חייו
לא ידע הלוחם הקשוח כיצד להגיב.
והאיש שהצליח להביכו לא היה אלא ה טוראי,
שלא ראה קרב מימיו — ח״כ
אהוד אולמרט.
הדבר התרחש לפני מיספר שבועות. ב עקבות
הפירסום הרעשני שניתן לגילוי
מחסן כלי־נשק ישנים שבבעלותו, חשד
גונן כי זהו חלק מקנוניה הנרקמת נגדו
כדי לסתום את פיו ולחסלו מבחינה צי בורית.
הוא הפעיל את כל מערכת קש ריו,
כדי לשכנע מוסדות ואישים שנעשה
לו עוול וכי החזיק בכלי־הנשק ובמיסמ־כים
הצבאיים שנמצאו ברשותו בתום־

גונן הפעיל לובי מסועף במטרה לשכנע
את המישטרה ושילטונות צה״ל לקבל את
גירסתו. הוא נפגש עם שורה של אישים,
בתוכם חברי־כנסת ושרים. בין השאר נועד
גם לפגישה עם ח״כ אהוד אולמרט. במ שך
שעה ארוכה ישב גונן עם אולמרט
והסביר לו את עניינו. הוא היה סבור
לתומו כי כחבר־כנסת מעוניין אולמרט
בהיבט הציבורי של הפרשה. אולם תוך
זמן קצר הסתבר לו כי טעה.
עוד בשעה שגונן גולל את טענותיו,
רמז אולמרט לאיש שהפגיש אותו עם
גונן :״האם הוא יודע שיהיה עליו לשלם
בשביל זה 1״ האיש, מי שהיה בעבר ידיד
קרוב של אולמרט, נדהם מהשאלה .״תש אל
אותו אמר לאולמרט. אולמרט המ שיך
להאזין לסיפורו של גונן. כשזה סיים

אמר לו אולמרט :״אז אני מבין שאתה
רוצה שאני אייצג אזתך
זה בהחלט לא היה רצונו של גונן.
הוא נפגש עם אולמרט כח״כ, לא כעורו־דין.
לא היה לו שום צורך בעורך־דין,
כיוון שהוא נעזר זה שנים בשירותיו של
פרקליט ותיק, מנוסה ומוכשר יותר מ־אולמרט,
שהוא גם ידיד אישי. גונן לא
ידע כיצד להגיב על הפרשנות שהעניק
אולמרט לפגישתו עמו, שמשמעותה היתה
שהוא רוצה תשלום כעורך־דין עבור ה סיוע
הציבורי לגונן .״אני עוד אחשוב
על זה אמר גונן. כעבור יומיים טיל־פן
לאולמרט והבהיר לו כי הוא מוותר
על הסיוע־בתשלום שאולמרט היה מוכן
להעניק לו.
זוהי דוגמה קטנה, אחת מיני רבות,
לטישטוש התחומים המוחלט השורר יבין
פעילותו, הציבורית כביכול, של אהוד
אולמרט כחבר־כנסת לבין פעילותו ה־מיסהרית
כעורך־דין.
החוק מתיר לחברי־כנסת בעלי מיק־צועות
חופשיים להמשיך ולעסוק במיק־צועם
גס תוך תקופת כהונתם כח״כים.
אהוד אולמרט אינו הח״כ הראשון וגם
לא היחיד כיום, שבנוסף למשכורתו כ־ה״כ
הוא מרוויח — ולגמרי לא רע —
כעורך־דין. אולם הוא המישפטן הראשון
המכהן בכנסת שאינו יודע להבחין בין
פעילותו כח״כ לבין עיסוקיו כעורך־דין,
מנצל את מעמדו הציבורי כדי להפיק
רווחים כעורו-דין.
הח״כ שהתיימר ללחום בשחיתות ובפ שע,
ושניסה ליצור לעצמו תדמית של

שומר המוסר הציבורי בכנסת, קבע נור מה
חדשה של ניצול מעמד הח״כ לצרכיו
הפרטיים. אם קיים מושג של ״שחיתות
פרלמנטרית״ ,הרי שאהוד אולמרט מגלם
אותה במעלליו.

כגמול על שירותיו לבית־המלוכה הוא זכה
לדרגת אלוף בחיל־הרפואה של הצבא ה איראני.
כאשר
השתחרר הד״ר רחמים לוי מה צבא
הוא קיבל כגמול על שירותיו זיכ יון
לייבוא תרופות משווייץ לאיראן. במ רוצת
השנים הסתעפו עסקיו והתרחבו
והוא הקים בטהרן את אחד ממפעלי הת רופות
הגדולים ביותר במדינה זו — הור־נזוביט.
רבות מהתרופות מיוצרות במיפעל
זה על פי ידע שווייצי באישור מפעלי-
האם השווייציים. במרוצת השנים הפך
מיפעל התרופות קונצרן ענק ומישפחת
רחמים לוי הפכה אחת המישפחות ה עשירות
באיראן.

אלוף >מיל ).גונן
הזדמנות לעיסק ת־פז
ך*שערוריה שכאי־יכולת האבחנה
י • של ח״כ אהוד אולמרט בין תפקידיו
כח״כ וכעורך־דין מיסחרי, התגלתה במלואה
מאז עלה הליכוד לשילטון. נדמה כי
אל רמת ההסתאבות, שאליה התדרדרו עס קני
מפא״י אחרי שלושים שנות שילטון,
מנסה אולמרט להגיע כבר אחרי חודשי
שילטון ספורים של מיפלגתו. הוא זנח
את המילחמה בפשע לקידום עסקיו ה פרטיים,
תוך ניצול מערכת קשריו עם
אנשי חטיבתו שבשילטון. ראשו הפורה
מחפש אחר כל אפשרות להתעשרות מהירה.
הוא אינו מזניח אף תחום אחד.
תחילה היה בין הוגי הרעיון של הקמת
מרכז רפואי לתיירים בירושלים על בסיס
מיסחרי פרטי. כשהוא מנסה לגייס מש קיעים
לרעיון זה, תוך הבטחת סיוע משרי
חטיבתו — שר־הבדיאות אליעזר שוסטק
ושר התעשייה־והמיסחר־והתיירות לשע בר
יגאל הורביץ — לא היסס אולמרט
לחתום על התשקיף לפרוייקט זה כח״כ,
בניגוד לחוק. החקירה המישטרתית ש נפתחה
בפרשה זו טרם הסתיימה. אבל

אי מפריה
מי שפחתית
^ יחד עם פעילותו הכלכלית הענפה,
י זנח הד״ר רחמים לוי את פעילותו
הציונית. הוא היה ציר לאחד הקונגרסים
הציוניים לפני מילחמת העולם השנייה.
בתקיפת מילחמת העולם הוא אימץ ואיכ־סן
את הילדים ניצולי־השואה, שזכו ב כינוי
״ילדי טהרן״ .את ארבעת בניו —
ציון, סיני, אבנר וכרמל — גידל באווירה
יהודית וציונית ולימד את כולם עברית.
כל השנים שמר על קשרים הדוקים עם
הארץ ועודד את בניו להשקיע בה כספים
ולהקים מיפעלים.
גם כאשר זקן רחמים — הוא כבר עבר
את גיל ה־ — 80 ועסקי המישפחה המסוע־

(המשך מעמוד )9
פיס על פני העולם כולו עברו לניהול
בניו, הוא נשאר עדיין ראש המישפחה,
שעל פיו יישק כל דבר.
רחמים לוי קנה לו שם גם כהיסטוריון.
בשעתו חיבר ספר שבו ביקש לפתור את
תעלומת היעלמותם של 12 שבטי ישראל.
הספר שנכתב פרסית זכה בציון מיוחד
של השאה וזיכה את רחמים לוי באות-
כבוד נוסף לאותות הרבים שקיבל מידי
השאה. לרחמים לוי היו קשרים הדוקים
עם הנשיא השני של מדינת־ישראל, יצחק
בן־צבי, ועם רעייתו רחל ינאית. בזכותם
תורגם ספרו לעיברית.
האימפריה הכלכלית הגדולה שהקים
רחמים לוי מנוהלת כיום על ידי בניו,
שכולם למדו וחונכו בבתי־ספר שווייציים.
אחד הבנים, סיני, הוא בעל זיכיון לאס פקת
מזון לצבא האיראני ומקורב לחצר־המלוכה.
הבן אבנר, מנחל את מיפעל ה תרופות
המישפחתי ׳.הבן הצעיר כרמל
שותף לעסקי גיסו, ראש משפחת אלחג־יאן,
המקימה את בורסת היהלומים השניה
ברמת־גן ושבבעלותה מצוי מיפעל-ענק
למקררים חשמליים באיראן המעסיק כ־
25 אלף עובדים.
ציון לוי, בכור הבנים, הוא שר־החוץ
של המישפחה. הוא מנצח על רשת בתי־המלון
שבבעלותה הנמצאים באיראן, ב־סאן־פדנציסקו,
בלום אנג׳לס, בלונדון, ב־מילאנו
וכן בתל־אביב ובירושלים.
הדור השלישי שלי מישפחת לוי, נכ דיו
של רחמים, מפוזר כבר על פני העולם
כולו, כשכל אחד מהם מנהל עסקים בינ לאומיים
בקצה אחר של העולם. אבל
המרכז המישפחתי מצוי עדיין בשימראן,
שכונודהפאר שליד טהרן, שם רכש רח מים
בזמנו שטח של כ־ 50 דונאם, לא
הרחק מארמון השאה. רחמים לוי הקיף
את השטח בחומה ובנה בתוכה כחמש
וילות. בפנים מצופות הווילות בציפויי
זהב ובשטיהים פרסיים. אולם מבחוץ אין
הם מטוייחות אפילו, כמו הגדר המקיפה
את השטח כולו, כדי לא לנקר את עיני
הבריות.

פגישה סיע תי ת
בכנ ס ת
11111
ף* כו ר כני ד של רחמים, ציון לוי, הוא גם
• י הבן המופקד על נכסי המישפחה ב ישראל.
עוד בשנות הארבעים שלח רחמים
לוי את ציון להתישב בארץ. זה הקים
בית־מיסחר לצרכי חשמל בתל־אביב, או לם
לא ראה הצלחה בעסקים וחזר לאיראן.
במרוצת השנים רכשה המישפחה קרקעות
בקריית־שמואל ובניינים ברחובת בן־
יהודה ופרץ בתל־אביב. ציון לוי עצמו
מחזיק בשתי דירות בארץ — האחת ב כיכר
מלכי־ישראל בתל־אביב והשניה ב רחוב
קרדהיסוד בירושלים.
לפני כ־ 12 שנה רכש ציון לוי מלון
בכיכר־דיזנגוף בתל־אביב, אחרי שבעליו
פשט ״את הרגל והבעלות עליו עברה ל־הברת־הביטוח
מנורה. הוא הוסיף למלון
קומה ושיפץ אותו, הפך אותו למלון ק ו
הזמנה

מי שפט
בחודשים האחרונים חשף ״העולם
הזה״ פרטים מאלפים על חייו ופועלו של
ח״ב אהוד אולמרט. בין השאר גילה ש גיבור
זה של חזית״הסירוב הישראלית לא
שירת מעולם שרות קרבי בצה״ל, ולמעשה
לא שירת כלל שרות אמיתי, אחרי
תאונת-אימונים מגוחכת בטירונות. כן
גילה את השיטות המוזרות שבהן הוא
מנסה לנצל את מעמדו כח״כ לצורך התעשרות
קלה.
ח״כ אולמרט הגיב על גילויים אלה
בדרך האופיינית לאיש כמוהו: במטר
של גידופים, שקרים ועלילות, בהסתתרו
מאחרי ה מחס ה הבטוח של החסינות ה פרלמנטרית
המוחלטת.
״העולם הזה״ סתר את השקרים׳ והעלילות
אחד לאחד, אך הוא לא הסתפק
בכך. כדי להביא את הדברים לידי
בירור מוסמך בבית-המישפט, פירסם
״העולם הזה״ לפני חודש אתגר גלוי
והגדיר את אולמרט בלשון חד״מש־מעית
ובלתי־מתחמקת כשקרן שפל ומוג״
לב .״העולם הזה״ הזמין את אולמרט
להגיש נגדו מישפט על פי החוק לאיסור-
לשון-הרע, כדי להוכיח את טענותיו
כלפינו בבית־המישפט ולאפשר לנו להו כיח
את טענותינו כלפיו, בלא מחסה של
חסינות פרלמנטרית.
מאז עברו שלושה שבועות, ואולמרט
לא מצא לנכון להגיש תביעה כזאת.
המקום היחידי להתדיינות עם אדם
מסוג זה הוא בבית־המישפט, שבו ניתן
לשני הצדדים לחקור איש את רעהו חקי רת
שתי־וערב, בלא הסתתרות מאחרי החסינות
הפרלמנטרית. לשם כך יעברו כל
חברי־המערכת, הנוגעים בדבר, בדיקה ב־גלאי־שקר
(״מכונת אמת״).
״העולם הזה״ חוזר על הזמנתו לאול-
מרט: נהג פעם אחת בחייך באומץ, צא
מן החור של החסינות הפרלמנטרית והגש
מישפט.
כל יום נוסף העובר מבלי שיוגש מיש״
פט כזה אינו רק אות״קלון למיני-פולי-
טיקאי אלא גם למנהיגיו ולעמיתיו, ה־מודור
המשמש כבסיסו הישראלי עד היום,
ושבו גם פתה מיסעדה איראנית.
בשנת 1969 רכש ציון לוי שטח בירושלים קרן־היסוד ברחוב אדמה
כדי להקים עליו מלון פאר, גם הוא בשם
קומדדור. למרות שבנייתו של המלון בן
142 החדרים החלה לפני כעשר שנים הוא
טרם נפתח עד היום. במהלך הבנייה חשד
ציון לוי בכל פעם שמנסים לסדר אותו
ולהרוויח על חשבונו. הוא החליף בזה
אחר זה קבלנים, יועצים, עורכי־דין ואד ריכלים.
כיום, אחרי שהושקעו בבניית הנד

שוסטק (מימץ) ואולמרט (משמאל)
הזמנות ממישרד־הבריאות

_ 4 0זו ..ווו 1

— ..1.1.1-י!יוחזווו1

סובלים תופעות נאלחות כאלה של גאנג-
סטריזם פרלמנטרי מסוג זה, מבלי להכריח
את האיש להתייצב למישפט ולשאת
באחריות למעשיו — או להקיא אותו
משורותיהם בפרהסיה.
לון כמעט 100 מיליון לירות, הוא טרם
הושלם.
ציון לוי, שלא ראה נחת בעסקי המלו נות
שלו בישראל, ביקש לנסות את מזלו
בעסקי יבוא התרופות לארץ. אלה הם
עסקים שאפשר לראות בהם פירות מידיים
ושעל פי טענתו של לוי עצמו הם נוש אים
רווחים בשיעור של מאות אחוזים.
!מזה כמה שנים מנסה ציון לוי לשכנע
את הממשלה ואת מוסדות־הבריאות בארץ
לרכוש תרופות מהמיפעל המשפחתי של
מישפחת לוי באיראן. ההצעות שלו היו
מפתות למדי. הוא הבטיח לייבא תרופות
מהסוג המיובא בלאו הכי לארץ, במחי רים
זולים יותר. אולם משום מה הוא
!נתקל בקשיים. הן משרד־הבריאות והן
קופת־חולים לא נענו לבקשותיו לרכוש
תרופות ממיפעל הורנזוביט האיראני, למ רות
שחלק מהתרופות שמייצר מיפעל
זה הן זהות בהרכב ובשם לתרופות שוויי-
ציות המיובאות לארץ.
ציון ניסה לקשור קשרים עם אישי
צמרת ושילטון בתקופת שילטון המערך.
הוא הופגש והתידד עם אלופי צה״ל,
ח״כים ושרים, ניסה לשווא להפעיל לובי,
שילחץ לאפשר לו יבוא תרופות מאיראן.
מובן שהוא יכול היה לייבא את תרופות
המיפעל המישפחתי לארץ לשוק החופשי,
כמו יבואנים אחרים. אולם ספק אם התרו פות
מתוצרת איראן יוכלו להתחרות בשוק
בתרופות מתוצרת גרמניה, שווייץ אואר־צות־הברית,
למרות שאינן נופלות מהן ב איכותן.
כדי
להצליח בעסק מסוג זה דרושים
חוזים של אספקה למוסדות כמו משרד-
הבריאות או קופת־חולים, הרוכשים מדי
שנה תרופות בסכומים של מאות מיליוני
ל״י בחו״ל. רק קופת־חולים ההסתדרותית
רוכש מדי שנה תרופות בסכום של כ־300
מיליון ל״י. משרד־הבריאות רוכש תרו פות
בחו״ל בכמה מאות מיליוני ל״י
נוספים.
והנה, אחרי שכמעט נואש מתוחלתו
לחדור לענף בוא התרופות לארץ, נקרתה

מובן מאליו שוגעלוליו של הח״כ לא
ירתיעו את ״העולם הזה״ ממילוי חובתו.
בשבוע הבא ימשיך ״העולם הזה״ בסיד-
רת גילוייו על מעלליו, שיטותיו ומערכת
שקריו של ח״כ אולמרט.
לציון לוי קרן־אור מבטיחה. בדמותו של
ח״כ אהוד אולמרט.
ציון לוי פגש לראשונה את אולמרט
במישכן־הכנסת, כאשר הגיע לשם כאורחו
של סגן־השר יצחק פרץ, בטרם התפטר
זה מתפקידו בעקבות השר שלו, יגאל
הורביץ. סיפר פרץ, איש דימונה, על אותו
מיפגש :״אני הכרתי את ציון לוי באיראן
בעת ביקורי שם. היכרתי גם את אביו,
שהוא אחד מגדולי ההיסטוריונים שם.
כשנפגשנו הוא סיפר לי על הקשיים שהע מידו
לו בעבר ביבוא תרופות לארץ מאי ראן.
ביקשתי ממנו להתקשר איתי בארץ
כדי שאוכל לראות אם אפשר לעזור לו.
״כשהוא בא אלי לכנסת ד,פגשתי אותו
שם עם שר־הבראות אלעזר שוסטק, ועם
שר התעשייה־המיסחר-והתיירות יגאל חור-
ביץ. הוא סיפר את הבעייה שלו והבטחנו
לו :׳אנחנו נעזור לך.׳ באותה פגישה
נכחו גם שני ח״כים מסיעת לעם: יגאל
כהן ואהוד אולמרט.״

קו מי ס מן
מכספי המדמה
^ .איטר הבטיח סגן־השר יצחק פרץ
*#י לציון לוי ״אנחנו נעזור לך,״ הוא
התכוון שיוגש לו סיוע מוסרי וביורוקרא־טי,
שלא על מנת לקבל פרס. אבל אהוד
אולמרט ראה מיד את האפשרויות האי שיות
שנפתחו לפניו בהושטת עזרה לציון
לוי. למרות שהופגש עמו במישכן הכנסת
כח״כ הוא הציע לו את שירותיו כעורך-
דיו•
בין ציון לוי ואהוד אולמרט נערכו
מיספר פגישות. לוי הציע את העיסקה
הבאה: הוא ימכור למוסדוודהבריאות
הציבוריים בישראל תרופות ממיפעל. הוד־מוביט
האיראני במחירים הנמוכים בכ״ס/ס10
ממחיר אותן תרופות שמדינת־ישראל רו כשת
בשווייץ ובמדינות אחרות0 סל מה תמורה
עבור תרופות אלה הוא ישקיע
#טבע־זר. את הסכום הנותר יורשה לו
(המשך בעמוד )42

אריאל׳

כ ד אי
א ת וז ר־ מו ס

ל פגו ש
החדש
ש סו ל[

וורמוט רוז ת

שמוק הביאה לארץ משקה משגע. וורמוט רוזה.
טעם חדש לכל מסיבה. טעם חדש לכל אירוע.
פגוש אותו. זה כדאי לך.

שב בשקט, בייחוד ביום א׳ זה לא בדאי
להסתבך ביגלל רצונך הטיבעי לבלוט.
גם הפירשומים האחרונים
לא עשו לך דווקא
טובה. מוטב שהתרכז
בענייני־הלב ובענייני
כטפך. במישור היצירה
— אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויי־מת,
אך השינוי תלוי
21במרס ־
בך. א ם את רוצה בהי 20ב
א פ רי ל
שגים, דחי זאת עד ש תראי
את מצב בו״זוגך.

גאוותך הרבה מונעת ממך לבקש טובות
או להסתבך בקנוניות. זכור כי השבוע
מילת־הקסם היא טיפות־קשרים.
לכן, גם אם
תתקשה להתגבר על
גאוותך, למד לפחות
להחזיק את פיך נעול.
אם הם רוצים להיטיב
עימך — תן להם לעשות
זאת, ואל תידחה
הצעות העשויות להיות
21באפ רי ל -
20ב מ אי
מכריעות לאנשי שור.

1110

במרכזו של השבוע יעמדו שינויים מכרי עים
בי ח סן לבעיות המישפחה. אתה
עלול למצוא את עצמך
נבון ו מהסס, מ אחר
שהשינויים הצפויים
יהיו חריפים
ויסודיים הרבה יותר
מכפי ששיערת. בת
תאומים — הרישעות
שלך עלולה להיות ב־עוכרייך,
הפסיקי ל הס21ב
מ אי -
20 בי ו ני
תכל רק מסביב לפופיק
שלך והשלימי עם ה עובדה
שגם אנשים נוספים בעולם הם
בעלי זכות קיום. חדלי להציק להם.

יום ד׳ הוא יום של התנגשויות ובעיות
כספיות. הקפד, איפוא,
לא לקבל כל החלטה
מרחיקת־לכת ולא להסתבך.
בכלל, נסה לנצל
את השבועיים הבאים
לריכוז מחדש, לעבודה
שוטפת, ולחידוש קש־ריך
עם האהובים עליך.
בת מאזניים: אל תזניחי
אותו. גס לאחרים 111
יש בעיות. לבשי בהיר.

הווזנ״ס

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה. בשביל
מה ז הבעייה המטרידה אותך תזכה
השבוע לתשובה ולהס בר.
אם אתה מעשן
־ ־ אל תגזים. קופסה
אחת ליום זה מספיק.
השבוע תהיה לך הצלחה
רומנטית, בתנאי
שתפסיק להיות מתוח
ועצבני. לך, בת עקרב
— כדאי שתשבי קצת
בבית. תפסי שלווה.

המרץ שיש לך יעזור לך לפתור כמה
בעיות המטרידות אותך מזה זמן רב.
למרות זאת הגיע הזמן
להקדיש קצת זמן כדי
לבחון דרכים להגברת
יעילותה נדיבותך ו־יושרך
יזכו השבוע להערכה
מתאימה. אל
תהסס לתת לידידיך
עצות — כאשר תתבקש
לעשות זאת. בת קשת,
} 2בנוב מב ר -
20בדצמבר
כשאת נוהגת, היי זהירה
ושימרי על מצב רוחך.

.1שס

1)1וחי0

בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות
את המשך פועלך העיסקי — ותשמור את
תוכניותיו לעצמך בל
בד. אם אתה זקוק לכסף
— קרוב מיש פחה
או אפילו אשה מבוגרת
עדיפים על ממון
מבחוץ, שמוגש לך
לכאורה תוך כדי הט רדות
קטנות יותר. אס
;21 ביוני
את רוצה באהבתו,
ג) 2ביוליי
תתענייני גם באחרים.

סוס

שינוי לטובה במצבך הכלכלי המסובך
במיקצת. אתה תמצא ידידים במקום
הפחות מתקבל על ה דעת.
עם זאת, דע שהם
מתייחסים אליך בחו-
סר״התחשבות. היזהר
מהפכפכים, ועוד יותר,
כמובן, מנשים הפכפכות.
נטייתן לחול-
מנות ולרומנטיקה תס-
תך אותך, השבוע, ב מריבה
לא״לך. היזהר.

התחזקי, בת בתולה — לפניך שבוע אל בנזייוחד. קשה תנסי להתחמק מהאתגרים
שיהיה עליך להתגבר
עליהם. מעט שכל
ישר, הרבה אומץ־לב
ועוז־רוח, יעזרו לך ל דלג
על פני המשוכות,
ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת־רוח על
הישגיך, שלא יהיו מבו טלים
כלל. אל תוותר !

1תונה

י ן 1י5
אם אתה לא תקבל את עצותיהם של
שותפיך, אתה תשכיל להסיק מסקנות
מדבריהם — ואולי
עליהם — תזכה בהצלחה
נאה. זה חל במ-
ייוחד על יום א׳ ,התחלת
השבוע הזה. ה קשר
הרומנטי עליו
חלמת ואשר נדמה היה
לן, כי מתחיל מנץ,
21בדצמבר ־
למלוא-פריחתו
יגיע
19 בינו א ר
זה. שבוע באמצע

לא, את לא טיפשונת. את סתם מזניחה
את עצמך ואת הסיכוי ־ם שלך להיות
מאושרת. את יכולה גם
לשנות את הדבר —
אבל זה תלוי ביכולתך
לשלוט בעצבייך, ומה
שחשוב הרבה יותר —
במצבי הרוח ובדיכאו־נות
הכרוניים שלך. אם
אתה בעל־עסקים עכשיז
הרגע להחליט — אבל
לא בהכרח לחתום.

אם הסתבכת בבעיות מישפחתיות, בת
דגים, לא תמצאי את הפיתרון לצרות,
השבוע. להיפן: עד ל^
יום
ה׳ בסוף השבוע,
תיכנסי יותר ויותר להתחייבויות עמוק
מישפח- ולסידורים תיים. מצד שני, כל
מה שנוגע לאירגון
עיסקי או מיקצועי עולה
יפה. בת דגים, לב19ב
פ ב רו א ר
20במרס
שי אדום ואכלי מעט.
מכתבים תחתית כתל־ אביב
ברצוני להציע לכם למקד את פעילותכם
ב׳דחיפת׳ שני נושאים חשובים. הראשון,
כמובן מאליו, עניין השלום. השני, בדרגה
פחותה, הקמת רכבת־תחתית בתל־אביב,
העתידה לשרת כמיליון תושבים העובדים
ומבלים בתל אביב מדי יום ביומו.
כידוע, פורסם בעתונים בשנת , 1973 כי
הושלם תיכנון מערכת הרכבת התחתית
(בהערת אגב, תיכנון שעלה כסף רב) .אך
מאז לא נשמע דבר.
אין ספק, כי כיום, כאשר המדינה נתונה
בסד כלכלי, אין עומדים לרשותנו הסכו מים
הדרושים להקמתה של מערכת כוללת.
ברצוני להציע מעל דפים אלו לנקוט בדרך
דומה לזו שננקטה בסנטיאגו, בירת צ׳ילה,
שכידוע סובלת אף היא מבעיות אינפלציה.
שם הלכו בשיטת שלב אחר שלב: נסתיי מה
הקמתו של קו רכבת אחד, ניגשו לה קמתו
של שני.
משוכנע אני כי כל קו רכבת־תחתית,
אשר יוקם, יסייע להעלאת איכות החיים
בגוש דן, אשר איננה מן הגבוהות, אם
לנקוט לשון המעטה ; יביא להקטנת מספר
כלי־הרכב הנכנסים לתל־אביב ובעקיפין
יקל גם על נהגי האוטובוסים.
בהזדמנות זו אני מציע להעולם הזה
לחקור כיצד הוקפא הנושא. אין לי ספק
שאחת הסיבות היתד, מלחמת יום־הכיפו־רים.
אבל האם לא היתד, לקואופרטיבים
לתחבורה יד בדבר ו האם התחרות הצפויה
היא שגרמה לגניזת התכנית?
עובדיה פאוקר, פתח־תיקווה

שהוא מציע לצרכן, כמקובל בעולם הנאור.
הדבר יביא להתפתחות תודעת המחירים
בקרב הצרכן הישראלי, שלא יהיה נתון
יותר לשרירות ליבו של הסוחר. כך תת אפשר
ביקורת ציבורית על מחירי המו צרים
והשירותים. עצם הביקורת תביא
לריסון האמרת המחירים.
מאיר ברק, בת-ים

דמי הגובה
תודה לשר־האוצר ולממשלה בולה, על
שהואילו להעניק לנו דמי־חנוכה לקראת
חג האורים הבא עלינו לטובה: פיחות
בערך הכסף שבידינו בשיעור של .6.2?/0
תוך חודשיים נגסה האינפלציה בכל תו-
ספת־היוקר, שזה עתה שולמה לנו. ואולי
בחודש ינואר הקרוב, או רק בחודש אפ
עובדים
עלינו
לפחות עתון אחד — העולם הזה —
פירסם בכתבותיו על משכורתם של חברי-
הכנסת ורווחיהם. על זאת מגיע ״יישר
כוח״ .כיצד לא מתביישים שליחי הציבור
והעם, החייבים לשמש דוגמא ומופת, לד רוש
ולקבל תוספות־שכר בעשרות אחו זים?
וזאת עבור מה? על אי־הופעה בישי-
בות־ה,מליאה ; 90 אחוז מכיסאות הכנסת
ריקים והנואם מדבר לקירות; חברי־כנסת
נרדמים ומפהקים תוך כדי האזנה לנואם!
נסיעות לחו״ל על חשבון משלם המיסים ;
התגודדות במיזנון הכנסת ולהביא קבלות

בן־ ציון בר־ גיד, גבעתיים

ריל, יפצו אותנו על כך. לאור זאת אני
מציע להפוך את חג־ד,חנוכה ל״חג מיש-
רד־האוצר״ .כי כשם שכד השמן, שהכיל
שמן ליום אחד בעד שמונה ימים, כך גם
משכורתנו: בקושי היא מספיקה לשבוע
אחד — אבל האוצר מקווה לנס חנוכה כל
השנה, ורוצה שנחייה עליה חודש תמים.
יעקב צוריאל, רמת־גן

עם משוגע
איפה הפ8ן? 8
הכרזתו האחרונה של שר־האוצר ש-
״לציבור יש יותר מדי כסף״ ,היא בעלת
משמעות חברתית וכלכלית וגם מפתיעה,
משום שעד עכשיו לא ידענו זאת. חבל
ששר־האוצר לא סיפר בדיוק לאיזה ציבור
כוונתו. ייתכן שבכך היה מקל על עבו דתם
של גובי מם־ההכנסה.
לאמיתו של דבר ברור שלציבור יש
הרבה כסף. עצם העובדה שהאינפלציה
במשק גדלה והגיעה ל-ס/ס ,50 הקפיצה את
ישראל אל ראש הטבלה בעולם ומבטיחה
לשמחה ארליך את המועמדות לזכייה ב פרס
נובל לכלכלה. ישראל ודאי שייכת
לאותה גלריה של מדינות עניות, שבהן
חיים אנשים עשירים — אחרת אי-אפשר
להסביר איך ניבנות אלפי וילות בכל רחבי
המדינה וד,פרייבטים ממלאים את כבישי
הארץ. המהפך האמיתי מתבטא בכך ש במשך
שנת תשל״ח הפכו אלפים מתושבי
ישראל למיליונרים. כל אזרח שהחזיק
בדירה ששוויה היה 400 אלף ל״י הפך
במשך השנה לבעל דירה ששוויה מיליון.
מה שברור, שעד היום לא נעשה שום
מאמץ רציני להילחם בהון השחור אשר
נאמד בעשרות מיליארדים. לא קשה לנ חש
מה יקרה כאשר יגיע הסיוע המיוחל
מארצות־הברית. שר־האוצר יוכל להדפיס
אז הרבה כסף על כל דולאר שיגיע, הכסף
יזרום לשוק והאינפלציה תמשיך לעלות
מעלה מעלה.

שמואל הרפזי,

איילון

ביודעי את רצונו הכן של מר שמחה
ארליך להילחם בהאמרת המחירים, ואחרי
שהציע לציבור שביתת־קונים — שהיא הצ עה
מהפכנית אך מחוץ לשליטתו — אני
מרשה לעצמי להציע לשר־האוצר הצעה
פחות מהפכנית שתסייע ללא ספק במאבק
בעליית המחירים.
יש להוציא פשוט צו המחייב כל בעל
עסק לסמן את מחיר המוצר והשירות,

הישראלים הם עם משוגע. כולם משו געים
להשוות את שכרם לשכר זולתם,
ודווקא ליותר גבוה. לא, חלילה, לנמוך.
זוהי מחלת־רוח לאומית, של עם מוכה
תאוות־בצע, אשר הקינאד, והכבוד הריקני
משמשים לה כדלק. כולנו מקנאים זה בזה.
אנו נעלבים כשד,משכורת של מישהו
גבוהה משלנו ומגיבים בשביתות ההורסות
את עצמאותנו ואת מדינתנו.
לרדיפה החלמאית הזו אתרי השוואת
השכר לא יהיה קץ, כי תמיד ימצאו כאלה
ששכרם גבוה משלנו והקינאה תוסיף לכר סם
את ליבנו ביתר עוז. כדי להרגיע את
עם ישראל, אני מציע לעקור את הסיבה
לקינאה: להשוות את שכרם של כל העוב דים
למשכורתו של נשיא המדינה. רק
כך לא תהיה יותר אפלייה. כולנו נהיה
שווים וחשובים מאד מאד. לא תהיה קינ אה
ולא יהיו עוד שביתות. ואז נוכל להמ שיך
בשקט למלא את יעדנו המפואר:
להיות אור לגויים המפגרים.
פ. ניאנדאשווילי, חולון

רחוב קארטר
את המיכתב הבא שלחתי לראש העיר
תל-אביב, שלמה להט :״אחרי כל ההצ לחות
של מר ג׳ימי קארטר, נשיא אר־צות־הברית,
בשטח קיום ההבטחות הפולי טיות
לעולם ביכלל ולישראל בפרט, ראוי
כעת לקרוא רחוב בתל-אביב על שמו. מסי בות
מובנות אני מציע להסב את שם רחוב
הירקון לרחוב קארטר. אחת הסיבות היא,
שבו שוכנת שגרירות ארצות־הברית ב ישראל.״
ראלף
הלינגר, מהנדס, תל־אביב

איזו ממשלה נחמדה
ראש-הממשלה — בגולה: שר־האוצר —
(המשך בעמוד )18
ה עו ל ם הז ה 2156

אתה עשו להיות מיליונר
כשתדנוש דירה באחד ממשרד המכירות של דירות גינד
אתה עשו לזנו תבסךשל 1 . 0 0 0 . 0 0 0ל •(מליון ל׳)במזומן
בץ* 300 רוכשי דירות החל מתאריך 19.5.1978
תערו הגרלה, בה יזכה אחד הרוכשים בסך של
1,000,000ל״י (מליון לירות) במזומן.
ה הג רלה תי ערךב נו כ חו ת

• נציג המכון למסחר הוגן • עו״ד ונוטריון • רואה חשבון החברה • נציג מודיעין •אזרחי

רמת-כוכב

פרוייקט יוקרתי
בראעוון־ לציון

אזור מ גו רי םאקסק לו סי בי על גבעה

דירות בנות
^נ־ 4חדרים
ודירות גג

•הפרוייקט יכלול בניני כוכב ו שכונת קוטג׳ים
•פיתוח סביבתי ע״ י אדריכלי צמרת הכולל:
גני נוי, מד ש או ת, מרכז מסחרי מקומי ו מ תקני משח קי ם לילדים.
•כל בנין בעל תכנון ארכיטקטוני מר שים הכולל:
חדר ארונות,שני חדרי רח צה, מ טבח מפואר,חרסינה פרחונית במטבח ועוד.
•לובי מפואר,חדר תרבות הכולל שולחן פינג -פונג ועוד.
תנ אי רכישה נו חי ם ל־ 24 חו ד שי ם. מ שכנ ת א לא צמודה.
משר די מ כי רו ת :

פת ח־תקו ה
ה עו ל ס הז ה 2156

דגםמב ני כו כ ב
ברמת ־ כו כ ב

ראשון ־ לציוןמשרדהמ כי רו תהרא שי ר ח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סומל< חני הפרטיתלמבקריםבמשרד• .
ר ח׳ חיו ם עוזר

ומול העיריהו • רמת תשרק

סוקללוב ( יפתחבקר 1ב ) •

• חום רמבזנו! לאחר מניוד. הוירח

ר. ססו.

1ה היה 05111:1דו ה שהיה
גיליון ״העולם רזה״ שראד אור השבוע לפני 25 שנר! כדיוק
הקדיש כתבת־ תחקיר לגורמים שהביאו לסגירת שערי הטכניון
בעיקכות מישאל שנערף כין הסטודנטים, שהחליטו לשבות כיגלל
שפר־הלימוד הגבוה ( 200ל״י) והמחסור בעזרי לימוד. כתבה
נוספת, תחת הכותרת ״כיצד מנבא החזאי״ ,תיארה את האופן
שבעזרתו ניקבעת תחזית מזג־האוויר, ונוף ציטוט מדברי מארק
טווין :״כולם מדברים על מזג־האוויר, אף איש אינו עושה
משהו כעניין זה.״
השבוע לפני 25 שנה, פירפם ״העולם הזה״ כתבה נרחבת,

תחת הכותרת ״האמת על הפירפומת״ ,על הנושא שהחל להעסיק
אז את העיתונות הישראלית .״ראיון מייוחד״ הוקדש לדבריו של
ד״ר סלדו ד. בייקון, תחת הכותרת ״עד כמה מרה הטיפה המרה?״
בשער הגיליון: רב־אלוף משה דיין (״תפקיד החייל ללחום,
לא לכתוב״).

הקואליציה דוחה את מנ ים! * תלמידי תיכון נגד השוה השחור
* קטלוג הגוטמניס * ניסים אלוני מתגלה ־*י

״העולם הזה״ 844
תאריך 24.12.53 :
מיפלגוח הכלה העליות
כבר קרה בהיסטוריה שכלה עמדה מתחת
לחופה וחיכתה לשווא לחתן, שבושש להו פיע
בשעה היעודה. אולם כימעט יחיד
במינו המיקדה שכלה לבשה בגדי־כלולות,
נסעה למישרד הרבנות והטרידה את העוב רים
והשבים בהצעות נישואין.
מיקרה זה קרה השבוע. הכלה היתה
מיפלגת הפועלים המאוחדת (מפ״ם) .החו פה
היתה הקואליציה הממשלתית. משך
שנים הוכיחה מפ״ם את כוונותיה הפוש־עות
ואת טיפשותה המדהימה של ממשלה
זו. קולה נשאר כקול קורא במידבר.
ללא קשיים. במרוצת הזמן עלה על
דעת המיפלגה שקשה לשבת במידבר,
בייחוד שעה שרוב שאר המיפלגות מרוות
את צמאונן בנאת־המידבר הממשלתית.
אומנם, לא היתד, כל תיקווה להוציא את
מפא״י מידי שותפיה. לכן גייסה את כל
הכוחות כדי להיכנס אף היא לשותפות,
יחד עם• הציונים הכלליים (כיום: ה.מיפ־לגה
הליברלית).
הסיסמה היתד, מכובדת :״שילטון מים-
לגות הפועלים״ .אולם מאחר שמפ״ם היתד,
רק המיפלגה השלישית בגודלה, אילו ניכי
נסה לממשלה, ולא היו לה שום סיכויים
לקבל יותר מאשר מישרד אחד או שניים,
וגם אלה פחותי חשיבות, היתה זו סיסמה
מטעה. לפי מונחי מפ״ם, היה נכון יותר
לקרוא לשותפות המוצעת ״שילטון הרי אקציה
המתקדמת״.
המחזה כולו יכול היה להיות משעשע,
לולא הוכיח מחדש את העובדה שאין ה־דימוקרטיה
הישראלית בנויה על קוטביות
אמיתית של ממשלה ואופוזיציה, המאפשרת
להמונים בחירה. היא בנויה במקום זה על
אגודות מיפלגתיות היכולות להתחבר או
להיפרד כרצונן, ללא קשיים אידיאולוגיים.

השוק השחור
20 דקות
מירחמיה בספסרות
בשעה 10.40 מדי בוקר יוצאים תלמידי

גימנסיה הרצליה להפסקה של 20 דקות.
הם פונים לשדרות רוטשילד, שם מחכים
להם כבר הקיוסקים ומוכרי הכעכים, ש אצלם
יש לרוב התלמידים חשבון קבוע.
בזמן האחרון השתנה המינהג במיקצת,
לפחות אצל תלמידי השמינית. הם עוב רים
על־פני הקיוסקים בחיפזון, ניכנסים
לשדרה עצמה. כעבור כמה רגעים נש מעות
צעקות בעיברית ואידיש, צחוק ושרי קות,
וקבוצות של אגשים נושאי תיקי
עור עוזבים את המקום בהתמרמרות :״לא
נותנים לנו לחיות! לכו לאמא! מה אתם
עושים כאן?״
קאפא, כרין? ,שיום. מזה זמן רב
הבחינו התלמידים, בשעת שתיית המיץ
ואכילת הכעכים, בקבוצות אנשים מבוגרים
שהלכו אנה ואנה בשדרה, שוחחו ביניהם
באידיש שוטפת .״זהו השוק השחור !״ אמר
אחד מהחבר׳ה .״וכך הוא נראה?״ התפלא
השני .״חשבתי שהוא באמת צריך להיות
שחור.״
הילדים ניכנסו לשדרה, התיישבו על
אחד הספסלים, שוחחו על שיעוריהם והאזי נו
תוך כדי כך לשיחות מסביב, לא היתד,
זו אידיש רגילה. מפעם לפעם נשמעו המי לים
קאסא, בריף, שלום. הילדים למדו
לפענח את השפה המיסתורית. אחרי כמה
שבועות הם הבינו שקאסא, פירושו קופה,
בריף פירושו מבקש ושלום מסתכם ב־100
מטבעות זהב.
הם רצו לראות גם את הזהב בעיניהם,
אך לא הצליחו. בבורסה הבלתי־רישמית
נקבעו המכירות והקניות בעל־פה והסחו רה
עצמה נמסרה במקומות אחרים. היכן?
לא היה להם כל מושג.
״באן לא חו׳ל ״:בישיבת הכיתה
הוחלט פה אחד: לפזר את הבורסה ! בהפ סקה
הקרובה ביותר יצאה כל הכיתה
לשדרות רוטשילד, הקיפה את הבורסה ב צעקות
:״לכו לעבוד!״ ״כאן לא חוץ-
לארץ!״ תגובת הבורסה לא היתר, מבוהלת
ביותר. מחיר המניות לא התמוטט. ובמ קום
זאת קיבלו התלמידים תשובה ניצחת:
״לכן ללמוד אלף־בית!״ ״אם לא תסתל קו,
נגיש תלונה להנהלת בית־הספר !״ אח רים
הבטיחו להביא למחרת את בניהם, כדי
לערוך קרב של ממש עם התלמידים המת נפלים.
״המישטרה
ניסתה לפזר אותם, אך לא
הצליחה,״ אמר אחד מהתלמידים, בחור
גבוה בעל בלורית פרועה .״הם אומרים
שהם רק מטיילים, ואין חוק נגד טיולים
בשדרה.״ ״ואנחנו חושבים,״ התערב תל
שני
קר, בדם נירצחו
בבית־גוברין,

1 1 1י 1 1 1 0 : 1ד | 1 ¥1
חיילי נח״ל צעירים, אבנר ספיה וגבריאל
11 # 1 ^ 11

ואלד. הם היו קורבנות של חבורות מסתננים שהצליחו לחדור לישראל.

מיד שני, בעל התחלה צנועה של שפם,
״שהאזרחים צריכים לפזר אותם׳ אם ה־מישטרה
חסרת־אונים!״
ההישג הממשי עד כה: בשעה 10.40 בכל
בוקר מכריז על הפסקה לא רק הפעמון ה ישן
של הגימנסיה הרצליה — באותה שעה
שובתת ל־ 20 רגע גם בורסת הזהב בשדרות
רוטשילד.

ספחח
מ־ ומ בגרפומניוז
השבוע שוב הצדיק, לדעת רבים, יעקוב
דויד אברמסקי את התואר שהעניק לו
פעם איש הנר, ד׳ בנימין: פגע רע. הרבים
היו 160 סופרים ועורכים שניכללו ברשימה
כל־ארצית של הגרפומנים החיים ביש ראל,
שהודפסה על 12 עמודי סטנסיל והופ צה
על-ידי אברמסקי למעוניינים (ובעיקר: ,
אישי הסיפרות הכלולים ברשימת הנגועים
בכתבנות).
אברמסקי, המוחזק בקי בסיפרות העיב-
רית, והידוע במסותיו הספרותיות וכמתרגם
למוסד ביאליק הבררן, לא נטל על עצמו
את עול הביקורת ללא הכנה מוקדמת.
הכנה זאת התבטאה ב־ 500 כרכי הסינד
רות אותם הוא קורא בממוצע לשנה, ואל פי
כתבי־העת והספרים העוברים תחת
ידיו כממיין ספרים בספריה הלאומית ב ירושלים.
״!שער
הרחב. למעשה מוחזקים רק
ח -־ם (יעיש) הזז וש״י (הכנסת כלה) עגנון
כיוצרים של ממש. אברמסקי מקיף את
רוב אישי הסיפרות העיברית החיים בשלוש
מחלקות — מאלה ״המרובים בכמו תם
והמעוטים באיכותם״ כציר ישראל
במוסקבה, ד״ר שמואל (רשמי מסע) אל ישיב,
ויהושע (עיר קסומה) בר־יוסף, עור כו
הספרותי של הארץ, ד״ר יעקוב
(מו״ש *) הורוביץ, דרך ״גרפומנים לעת
מצוא, עתים סופרים ועתים גרפומנים״ ב־שר־ר,חינוך
וההיסטוריון בן־ציון (מקורות
לתולדות ישראל) דינור ודויד (ביער בחדרה)
שמעוני ועד לאריות שבחבורה,
״שהיו פעם יוצרים, והפכו כעת לגרפו־מנים״
:החמישייה אורי צבי גרינברג,
יעקוב (פאת שדה) פיכמן, פרוס׳ יוסף
קלאוזנר, אברהם שלונסקי וזלמן שניאור.
כמובן, שאין זה הכל. מצטער אברמסקי
בעצמו במבואו :״זה השער גרפומנים
יבואו בו והוא גדול ורחב ידיים, אבל
אינו גדול כגודל הגרפומנים הפרים ורבים
ותימלא הארץ אותם.״ בכל זאת מצליחה
הרשימה לא לדלג על רוב אנשי הסיפרות
הצעירה משלמה (שלושה חיצים) טנאי
ועד לפיזמונאי חיים חפר.
הרשימה גם אינה נושאת פנים. לא ,
איש הטור השביעי נתן אלתרמן ולא ה ביוגרף
של דויד בן־גוריון ברכה (אחד
בדורו) חבם, אשת ציר ישראל בבורמה
(דויד הכהן) ,נעדרים. לייתר שלמות מציין
אברמסקי :״אין משוא פנים, אפילו נשיא
בעמו לא הוצאתי מן הכלל.״ הכוונה:
יצחק בן־צבי, שזכה השבוע בפרם־ביאליק
עבור ספרו האחרון נידחי ישראל.
״אתה כעצמך התגובות הראשו נות
לא אחרו לבוא. אחד מניפגעי הרשי-
מה שיגר לאברמסקי איגרת בת חמש מי לים
:״אתה בעצמך גרפומן נבל ואידיוט.״
אברמסקי, בעל חוש ההומור, הציע לשולח
לשגר אליו גם את תמונתו, ואז יכללנה
באלבום הכל-ארצי של הגרפומנים.
* שם העט בו חתם על טור שבועי
של ביקורת, ראשי־תיבות של משמיע
ושומע.

למעשה תוכניותיו של ממיין הספרים
המבקר רציניות יותר: מלבד הבטחה כי
״המהדורות הבאות תהיינה מושלמות ומתו־קנות״
,החליט אברמסקי להכין ילקוט קט עים
ניבחרים מכתבי אישי הסיפרות שזכו
להיכלל ברשימה. הילקוט ישמש, כמובן,
להוכחת צידקת הכללתם ברשימה הכל־ארצית
של הגרפומנים החיים בישראל.
תיאטרון אנחנו בחנ״ד
ירבעם בן־נבט, האפרתי עז הרוח, ש העז
למרוד בשלמה המלך, לברוח מפניו,
לשוב כעבור 10 שנים, ולקרוע עשרה
שבטים מן התריסר העגול של רחבעם
בנו נבחר באבזר מכל המלך לשמש כ בבואת
הנוער העיברי בן־דורנו.
ירבעם (נחום בוכמן) של נסים אלוני
הוא גבר בגיל העמידה ש־ 10 שנות גלותו
במצריים, מעודנת התרבות, ריככו אותו
במידה רבה, ציננו את קנאתו ולאומיותו,
החלישו בו את הכוח לשנוא. שוב אין הוא
המורד הנלהב מלפני 10 שנים שהרים
ידו במלך. הוא אומנם שואף לתקן את
העוול שנעשה לעם על־ידי שלמה, אולם
הוא נבוך, עייף, ירבעם העייף מהסם, נש אר
על פרשת־דרכים אחרי שפגש את אהו בתו
מלפני 10 שנים — מעכה (טובה
פדרו) ,אשת רחבעם. הוא נדחף, כימעט
נגד רצונו, בזרם המאורעות ומבצע את
המרד. ירבעם, היודע כי אכזר מכולם הוא
המלך, נעשה אכזר אף הוא. אחרי שביצע
את המרד כשהוא פוסע על גופתה של אמו
צרועד( .חנה רובינא) ,אשה קנאית ומרת-
׳נפש שהפיחה בו בתחילה את אש המרד,
הסירה את תמיכתה ממנו.
כשפה יפה, גידופים. רעיון החזרת
הצופה לתקופת התנ״ך, לראות בה את
דורנו המתלבט, היה מעניין. שפתו של
אלוני, שפת התנ״ך, היא עשירה, עסי סית׳
אפילו הגידופים׳שבה. נחום בוכמן
איכזב כירבעם. קול רועם וגילגול עי ניים
עדיין אינם תופסים מקום מישחק.
פינקל היה רחבעם נהדר. טובה פרדו הו כיחה
כישרון רב כאשת אהבים חמת מזג.
המוסיקה של בנציון אורגד ניבלעה ברעש
המדברים. התלבושות היו מרהיבות.

אנשים
י• עם התיישבו בשדח-בוקר, מילא
דויד כן״גוריון את התיקוות שיעסוק,
בין השאר, בעבודה סיפרותית, אותה הת חיל
במיכתב למערכת הארץ, שגם הוא,
כמו מיכתב קודם למערכת דבר השבוע,
ביקש לתקן שגיאות שחלו בעיתון בקשר
לסופר האהוב עליו ביותר, אפלטון. ל פעולה
סיפרותית זו יהיה המשך רחב יותר
כשיתפרסם בדבר, ביום השישי הקרוב,
מאמר ארוך שנכתב על־ידי בן־גוריון ב־שדה־בוקר
והדן בהביבו מס׳ ,2ברוך
שפינוזה, שלדעת בן־גוריון נעשה לו עוול
חמור בהטלת החרם היהודי עליו בשעתו.
רמז לתוכן מאמרו נמצא בשמו ״ :לתקן
המסוות.
• התבדח שחקן האהל הצעיר ומחבר
המחזות יורם מטמור בשיחה על ההת נפלות
על עורכי העולם הזה :״איזו ניב-
זות! לשבור לאדם את אצבעות ידו ה ימנית,
שהוא כה זקוק לה בעבודתו. אילו
לפחות חסו על אורי אבנרי והיכו אותו
על הראש!״

7ן שר פרסומאים

ל קולו של איזה מין צלצול היית רוצה ל ה תעורר
בבוקר? חד, קטוע, ממושך? לצלצול הביג-בן
אולי? או שמא לצלילי מנגינ ה עליזה?
בחר את הרצוי לך ממגוון הדגמים העצום של
שעוני 1.080$של סיי קו ה מ עולים -שעוני
קוורץ מעוררים <0ווש 5שהגיעו עכשיו
לרא שונה לי שראל, בעיצובים מרהיבים ובשלל
צבעים לבחירתך.
עמש עון־ מ עו ר ר 1080$של סיי קו תקום כל
בוקר עם שיר חדש בלב.
בשעה שתרצה. בדיוק...

רודוס

של 3 £ 1 1 <0
הגיע הזמן שיהיה לך בבית.

חמשו הורה ער הכנסותיהם האמיתיות ורכושם
1 1ב שר כד 120 חבוי הכנסתה תש יעית

!ך* תגוכות לשני הפרקים הראשונים
יי 1בסידרה זו הן חלק בלוזי־נפרד מ־הלך־המחשבה
של חברי-הכנסת, אותו הלו*
מחשבה אשר מביא רבים מהם להתעשר
ביגלל העובדה שהם חברי-כנסת, או לשחק
את מישחק הצנועים והאומללים, מהבחינה
הכספית, בכך שהם מקדישים את כל חיי הם
לשרות הציבור, מבלי לקבל תמורה
מתאימה.
היו חברי-כנסת, דווקא מאותם שאינם
בעלי נכסים או הכנסות נוספות, שפנו אל
חברי מערכת העולם הזה ואמרו :״לא ידע נו.
ידענו את הפרטים והעובדה שלחבר־כנסת
זה יש רכוש כזה ולחבר־כנסת אחר
יש הכנסה כזו, אבל לא ראינו את התמו נה
בכללה.״
חברי-הכנסת בעלי הממון, בין אם כבר
נכתב עליהם בסידרה זו (שתקיף את כל

בראש העומדים להציע את השינוי בחוק
עומד ח״כ הליכוד יצחק ברמן, המודה
שהוא איש עשיר ביותר, וכי ההבחנה ה קיימת
היום בחוק אינה פוגעת בו. ברמן
התחיל כבר לעשות ״לובי״ בין חברי־הכנסת
למען יתמכו בהצעת־החוק שלו,
אולם הוא עצמו מודה כי הדרך לאישורה
עדיין ארוכה ביותר.
בינתיים ממשיכים חברי-הכנסת לעסוק
בעבודות צדדיות וחלקם הגדול הפכו את
הכנסת לעבודתם הצדדית. העולם הזה
ממשיך לסקור את הכנסותיהם ואת רכושם
של חברי־הכנסת התשיעית.

שלמה אלי הו :
כנ ס ת וביזנס
ליהו הוא חבר־כנסת חדש־יחסית.
׳ י הוא נכנס מטעם ד״ש ז״ל במקומו,
של האלוף מאיר (״זרו״) זורע. אולי עוב־

הוא בן לעדה הספרדית, דבר שהיה
חשוב ביותר לידין במערך־הכוחות הפנימי
של ד״ש. אליהו אינו נחשב כחבר־כנסת
מצטיין. הוא אמנם מופיע מדי פעם בפעם
בכנסת, אך פעילותו הפרלמנטרית קרובה
לאפס.
לפני שבועות אחדים נודע על כוונתה
של ועדת־הכספים של הכנסת ליזום חוק
אשר יחייב את חברות־הביטוח לשלם רי בית
בכל מיקרה של איחור בתשלום הפי צויים
המגיעים למבוטחים שלהם. חוק זה
הוא אחד החוקים המתקדמים והליברליים
ביותר, ועל כך יעיד כל מי שאי־פעם היה
צריך לקבל כסף מחברת־ביטוח. אחת הדרכים
של חברות־ביטוח מסויימות ביש ראל
להרוויח כסף היא למשוך עד כמה
שאפשר את מועד התשלום לנפגעים. כל
מי שמכוניתו נפגעה בתאונת־דרכים, או
שהוא עצמו נפגע בתאונת דרכים או עבו דה,
יודע בכמה עמל ויזע הצליח לקבל,
באיחור של חודשים או שנים, את המגיע
לו מחברות־הביטוח. הריבית המצטברת

גלוי בכנסת עצמה לשם קידום האינטרסים
הכלכליים שלו עצמו.
אליהו עצמו סירב להגיב על הנושא.
על עיתונאים שפנו אליו, כדי לבקש הב הרות,
הוא פרץ בצעקות ובגסות־רוח.
גם אם יאושר החוק, הרי שלמרות ש חברת
אליהו, כמו יתר חברות־הביטוח, יד
וויחו פחות, הרי שאליהו עצמו ימשיך
להיות אחד מחברי־הכנסת העשירים ביו תר,
ובין האנשים העשירים בארץ. אליהו
מתגורר בדירת־פאר, נוסע במכוניות מפו ארות
ואשתו היא אחת מהקונות הטובות _
ביותר של אופנה יורק, שבה קנתה
אשת ראש־הממשלה, עליזה בגין, את ה מעיל
היקר שלה (העולם הזה .)2155

דוני מילו א :
עשיר מ ה בי ת
וני מילוא עשה את הקאריירה שלו
ביגלל קישדי־מישפחה — כך טוענים

אי! )11111111711091
חברי־הכנסת) ובין אם עדיין לא נכתב
עליהם, היו רובם ככולם בעלי תגובה
אחידה :״אז מה י שי אם אני חבר־כנסת,
אסור שיהיה לי כסף? אסור לי לעשות
עסקים? מדוע לאחרים מותר להרוויח כסף
בצד, ולי לא?״
אולם עיקר הוויכוחים בכנסת היו סביב
החלוקה בחוק בין שכירים לעצמאיים.
נראה כי חלוקה זו, אינה משמעותית באו פן
מעשי. יש, אמנם, חברי-כנסת המג בילים
עצמם מלהיות שכירים, ביגלל הוראות
החוק, אולם חברי-כנסת אחרים, כפי
שהודה ח״כ זלמן שובל בכתבה הקודמת
בסידרה, מוצאים לעצמם דרכים אחרות
לקבל משכורת, ולא לעבור על החוק. שובל
מקבל משכורת לא-קבועה מהחברה של
אבי-אשתו, שבה הוא עובד. הוא אינו
מקבל צ׳ק חודשי קבוע, אלא צ׳ק גדול
מדי כמה חודשים כדמי-ייעוץ.
עתה קמו חברי־כנסת אחדים, מאותם
שהמיקצוע שלהם מחייב אותם להיות שכי רים׳
כמורים למשל, ועומדים להציע הצ־עת־חוק
שתבטל את החלוקה בין שכירים
לעצמאיים. כיום מותר לח״כ להיות עצ מאי,
עורך־דין או יועץ כלכלי, אבל אסור
לו להיות שכיר — כלומר, אסור לו לע בוד
במישרד עורכי-דין כשכיר או להיות
יועץ כלכלי בשכר לחברה.

דה זו מצביעה על השוני העצום בין זורע
לבין מי שירש אותו. בעוד זורע היה תו פעה
די חריגה בכנסת! — אדם ישר כסר גל,
אחד מחברי־הכנסת הבודדים שהחזירו
אי־פעם את המנדט שלהם — הרי שאליהו
הסתבך בשבוע שעבר באחת הסערות ה גדולות
שפרצו בכנסת בשל ניסיון לניצול
מעמד של חבר־כנסת כדי לשרת גופים
כלכליים גדולים, שעליהם הוא נמנה.
אליהו הוא סיפור־הצלחה בקרב העשי רים
החדשים בישראל. הוא החל דרכו
כנער־שליחויות בחברת־ביטוח, עלה בשלבים,
עד שהקים לעצמו חברת־ביטוח
מהמשגשגות בארץ. אליהו הוא כיום אחד
האנשים העשירים בישראל. לזכותו ייאמר
כי עשה את כספו במו ידיו.
ייגאל ידין הכניס אותו במקום ה־ 16ב רשימת
ד״ש לכנסת, משום שאליהו מסמל
את אנשי־העסקים המצליחים, וגם מפני ש־

ביגלל ״משיכת״ כספים זו על-ידי חברות-
הביטוח היא סעיף נכבד ביותר בהכנסו תיהן
של׳ חברות ביטוח מסויימות בארץ.
אחד הנפגעים מחוק זה הוא מנהל ובעל
חברת־הביטוח אליהו, חבר־הכנסת שלמה
אליהו. אליהו לא הסתפק בכך שהוא יצ ביע
נגד החוק, אם וכאשר הוא יובא בפני
המליאה, אלא החליט להשפיע על חברי
ועדת־הכספים של הכנסת שלא להעביר
חוק זה.
אולם היתה לאליהו בעייה. הוא אינו חבר
ועדת־הכספים של הכנסת. לכן הוא פנה
אל חבר סיעתו, הד״ר בנימין הלוי, ובי קש
ממנו להתחלף איתו באותה ישיבה
שבה ידונו על נושא הביטוח. כאשר נודע
הדבר בכנסת, הוא עורר שערוריה עצו מה.
כמה חברי־כנסת טענו כי זו הפעם
הראשונה שחבר־כנסת פועל באופן כה

המלעיזים עליו. מילוא עצמו, צעיר חברי-
הכנסת, אינו מכחיש כי הייחום שלו עזר
לו בהתקדמות הפוליטית. אחיו של רוני
הוא בעל בתו של ראש־הממשלה, מנחם
בגין, חסיה, ומילוא הוא חביבו של בגין.
אולם מתברר כי מילוא, שהוא עורך-
דין במיקצועו, התחיל לפחות את דרכו
הכלכלית מנקודת־זינוק שמעטים זכו בה.
הוריו של מילוא הם מבעלי החברה העשי רה
לייצור גלידה ויטמן, ומילוא מודה כי
אף פעם לא סבל מחסור בבית.
עוד לפני שנבחר כחבר־כנסת היה מי לוא
שותף במישרד־עורכי־דין בינוני, ש הספיק
לפרנסה מכובדת. כיום ממשיך ה־מישרד
של מילוא לעסוק בעריכת־דין, וגדל
בהתמדה. אין ספק כי מעמדו של מילוא
כחבר־כנסת — ואצל מי שיודע, גם כקרוב
מישפחה של ראש־הממשלה — אינו מב ריח
לקוחות ממישרדו, שהפך גדול יותר,

ח״כ אליהו

ח ״כ מילוא

ביטוח בכנסת

ח״כ ארידור

גלידה ומשכורת

ח ״ב עטשי

100,000 בשביל ש ס

המעמד מחייב וילה

מבוסס יותר, וריווחי יותר, מאז נבחר
מילוא לכנסת.

יורם ארידור:
מכירת העסק
^ גן השר במישרד ראש־הממשלה, יו־
• רם ארידור, אינו בא ממישפחה עשי רה
במייוחד, והוא אינו נמנה על המאו שרים
מבין חברי־הכנסת שנשאו נשים
עשירות. ארידור הוא עורך־דין, המבריק
במיקצוע זה כמו שהוא מבריק כסגן־שר,
והיה שותף של רוני מילוא במישרדם
בתל־אביב. ארידור היה נוהג לקבל לקו חות
של תנועת־החרות, עוד לפני שזו
עלתה לשילטון, וזרם זה של לקוחות אים-
שר לו לחיות ברווחה.
אולם כאשר מונה ארידור כסגן־שר,
הוא היה צריך למכור את חלקו במישרד
עורכי-הדין שלו עם מילוא. לא היו קופ צים
רבים על חלקו של ארידור, מאחר

בפירסום רב כאשר מונה, הרבו! לפני
שנבחר לכנסת ונכנס לחיים הפוליטיים
בישראל, כציר לענייני־הסברה של ישראל
באו״ם.
אולם לא רק כבוד רב הביא עטשי
לבני העדה הדרוזית כשחזר מארצות-
הברית, אלא גם סכום ניכר של כסף. עטשי
הסביר זאת בכך שחסך את הכסף ממש כורתו,
ששולמה שם בדולארים . ,וכאשר
הביא את הדולארים לישראל ותירגם או תם
ללירות, הפך החיסכון לסכום רציני.
מישפחתו של עטשי, בדלית אל-כרמל,
אינה נחשבת כאחת המישפחות העשירות
בכפר, אולם גם אינה נמנית על המיש־פחות
העניות. למישפחה, ולזיידן עצמו,
יש אדמות בכפר ובסביבתו, שמעריכים או תן
ביותר מחמישה מיליון לירות.
עתה גר זיידן בבית פשוט, בן שלושה
חדרים. אולם בשבועות הקרובים הוא עו מד
לעבור לווילה מפוארת, שבנה בדליית
אל-כרמל, ששווייה יהיה יותר משני מיל
כאשר
מונה גידעון האוזנר כשר, היה
עליו, על פי החוק, למכור את מישרדו.
הוא מכר את המישרד לחתנו, בעל בתו.
אולם אפשר היה לראות את האוזנר בא
ויוצא במישרד עורכי הדין, גם כשהיה
שר. ההסבר שלו לכך היה שהוא מבקר
את חתנו ואת אשתו, שגם היא עבדה ב אותו
מישרד, ולאמיתו של דבר ניהלה
אותו מהבחינה המיסחרית.
למרות שבאופן רשמי לא היה כל קשר
בין מישרד־עורכי־הדין לבין השר האוזנר,
ידעו רבים מהעוסקים במלונאות כי כדאי
להם להשתמש בשרותי מישרדו של האת־נר.
מלונאים רבים, ומשקיעים בענף התיי רות,
שילמו סכומים עצומים עבור שרותי
המישרד של האוזנר, כאשר האתגר היה
שר. ההסבר לכך היה פשוט. האוזנר היה
אחד משני שרי הל״ע. השר השני של
מיפלגה זו, משה קול, שימש כשר־התיירות.
אחרי שמיפלגתו של האוזנר נחלה כיש לון
בבחירות, והצליחה להכניס לכנסת רק
חבר־כנסת אחד — את גידעון האוזנד
עצמו — רכש האוזנר בחזרה את חלקו
במישרד־עורכי־הדין, וחזר לפרקטיקה ה פרטית.
כיום ממעט האתגר להופיע בכלל
בכנסת, ואת רוב זמנו הוא מקדיש למישרד
עורכי־הדין שלו.

מיכ אל דקל:
מיליונר ללא 3ס ף
וץ ״כ מיכאל דקל (דייקסל) הוא חבר
י • מושב נורדיה ליד נתניה, אחד המושבים
העשירים ביותר בארץ. אולם המושב
של דקל הוא מושב שיתופי, אשר עקרו נותיו׳
בכל הנוגע לכספים האישיים, דומים
לעקרונות הקיבוץ.

ח״כ האוזנר (עם אשתו)
חזרה לעושר

דייקסל אינו מעביר את הצ׳ק שלו מ הכנסת
לקופת המושב השיתופי, אולם מע ביר
לידי הגיזבר את התלוש. במידה
ואין לדייקסל עצמו הוצאות אישיות גבו הות
מהרגיל, מאשר לו הגיזבר סכום של
4800 לירות לחודש, ואת היתרה נותן
דייקסל למושב השיתופי. סכום זה מייועד
לכסות את הוצאותיו האישיות של דייקסל
ולא של מישפחתו, וכן לא את ההוצאות
עבור הדברים שאותם הוא מקבל במושב.
לדייקסל יש אח עשיר, קבלן שהתפרסם
לאחרונה בקשר לפרשת המישפט של ח״כ
שמואל דכטמן.
אין הוא מתכוון, כמובן, לעזוב את מושב
נורדיה, ומושב נורדיה אינו מתכוון להת פרק.
אולם אם יעשו חלוקה של רכוש
המושב ביו חבריו, יסתבר כי לזכותו של
דייקסל עומד רכוש בשווי של כמה עשרות
מליוני לירות.

פסח גרופר:
כסף מהאדמה

ח ״כ גרופר
עיסקות אפלות
כי גרופר נמצא בין 20 חברי־הכנסת ה
עשירים ביותר.

עמי א מור אי :
רק נסי עו ת
ך* שהתבקש כשבוע שעבר יושב ^
ראש מיפלגת־העבודה, שימעון פרם,
למנות את מועמדי מיפלגתו לתפקידים
כלכליים בכירים, למיקרה שהמערך יחזור
לשילטון, הוא מנה את ח״כ עדי אמוראי
בין שלושת הראשונים. ואמנם, אמוראי
שהוא כלכלן במיקצועו, נחשב כאחד מ אנשי
הכלכלה המבריקים בארץ, וכאחד
מחברי־הכנסת הפוריים ביותר במישור ה כלכלי.
ברור
לכל שאילו היה אמוראי מקים
חברה לייעוץ כלכלי, הוא היה גורף הון
עצום, גם כאשר מיפלגתו יושבת באופו זיציה,
אולם אמוראי החי חיים צנועים,
החליט להקדיש עצמו לחיים הפוליטיים,
ולא להיכנס לעסקים פרטיים.
אמוראי מתגורר בדירה צנועה בגיב־עתיים,
שבה הוא עוסק בתחביבו, המכניס
לו קצת כסף נוסף: אריגת שטיחים.
ההנאה הכלכלית היחידה שיש לאמוראי
מהעובדה שהוא פעיל מיפלגתי וחבר-
כנסת: נסיעות לחוץ־לארץ. אמוראי עמד
בראש ועדה של מיפלגת־העבודה שהיתה
ממונה על המישלחות של המיפלגה ל־חו״ל,
וזכה בזכות זו בכמה נסיעות שלא
היו מזדמנות לו לולא היה איש פוליטי.

חד מחברי־הכנסת הססגוניים ב י
יותר הוא מי שמועמד להיות סגן שר־התחבורה,
ח״כ הליכוד פסח גרופר.

ח ״כ דקל (משמאל, ליד גאולה כהן)
מיליונר בלי כסף
ומילבד בחוגי הליכוד, לא היה לו שם
של עורך־דין מבריק במייוחד בשוק ה חופשי.
אחרי
מאמצים רבים, שלו ושל מילוא.,
הצליח ארידור למכור את חלקו במישרד
תמורת סכום של 100 אלף לירות, אשר
ניתנו לאמיתו של דבר עבור השם.
ארידור חי חיים צנועים, מנצל עד תום
את כל חשבון־ההוצאות אשד הועמד לר שותו
כסגן-שר. אשתו מוסיפה לתקציב
המישפחתי עוד כ־סססד לירות לחודש, מ-
מישרתה כמורה.

__ זיידן עטשי:
המעמד מ חיי ב וילה

חד משני חברי־הכנסת הדרוזיים של
ד״ש־לשעבר, ח״כ זיידן עטשי, זכה

יוני לירות. את הווילה החל עטשי בונה
כאשר נכנס לכנסת, ולחבריו הסביר כי
״המעמד של חבר־כנסת מחייב.״

גדעון ה אוזנר:
מהמי שרד למישרד
ין ספק כי עבודתו הציבורית של
ח״כ ל״ע גידעון האוזנר לא הפריעה
לו להיות לאחד מעורכי־הדין העשירים
בארץ. כאשר היה האוזנר היועץ המיש־פטי
לממשלה, הוא זכה בפירסום עולמי
כתובע במישפטו של אדולף אייכמן. לגבי
מישפטנים והיסטוריונים היה מישפט אייב־מן
החמצה היסטורית משוועת, אולם לגבי
האנשים הנזקקים לשרותיו של עורך־דין,
שמו של האוזנר היה מספיק.

גרופר התפרסם ביגלל קריאות־הביניים
הקולניות שלו, ביגלל פרשת הפסיכיאטר
שהציע להביא לחברי־הכנסת, ועתה ביגלל
מילחמתו ברכבת ישראל, שאינה עוצרת
בתחנת עתלית, מקום מגוריו.
כאשר שיחת היום במיזנון הכנסת היתה
פרשת הרכבת של גרופר, הציע לו אחד
מחברי־הכנסת שיקים חברת־רכבות פר טית,
שתביא אותו מירושלים לעתלית. ה הצעה
אמנם נאמרה כבדיחה, אולם אין
ספק שאילו היה גרופר רוצה להשקיע
מליוני לירות בהקמת מסילת־רכבת חדשה,
היה יכול להשתמש לשם כך בהונו, שהוא
רב ועצום.
באופן רשמי גרופר הוא חקלאי. אולם
לא מכבר נודע, בסידרת הכתבות של יגאל
לביב בהעולם הזה, על עיסקות שונות ו רבות
שעשה גרופר, אשר התנהלו בשולי
החוק. מלבד המשק החקלאי של גרופר,
ושליטתו על אדמות עתלית ועל מיפעל־המים
של עיירה זו, הצליח גדופר להרוויח
כסף רב מהעובדה שהוא היה עסקן חקלאי,
באירגונים חקלאיים רבים שמהם קיבל
כספים, טובוודהנאה, וקידומים רבים בעס קיו
הפרטיים.
גרופר אינו נוסע בדרך כלל ברכבת.
הוא רכש לא מכבר מכונית פיג׳ו 504
חדשה. גם ידידיו במיפלגה או בלובי ה חקלאי,
שבראשו הוא עומד, מוכנים להעיד

ח״ב אמוראי
שטיחים וחו״ל

מכתבים
(המשך מעמוד ) 12
במיצר ; שר־החוץ — סטרילי ורחוץ (ללי כוד
נחוץ) ; שר התעשייה והמיסחר — עוד
לא נבחר; שר התשתית — אנרגיה בלי
תחתית ; שר־הקליטה — בינתיים רק פלי טה;
שר השיכון — שיפוץ ותיקון: שר
מישטרה — אין, מה קרה?
בקיצור — הכל חורק, העם שורק, נוער
עול פורק, מיעוט (קולני) יורק ורוב (דו מם)
שותק.
רמי עטאר, בני־ברק

למען התענוג...

אני כבד מצאתי את התענוג האמיתי.
אירופה,דלת ניקוטין בעישון, עשירה בטעם.

שריפת הדגל
בהפגנה האחרונה שערכו אנשי גוש
אמונים, בעת ביקורו של שר־החוץ האמ ריקאי
סיירוס ואנס בישראל, הם השתמשו
ברמקולים כדי להעיר את שר־החוץ מ שנתו
ושרפו דגל אמריקאי. לפי עניות
דעתי זאת יריקה לתוך באר שהם שותים
ממנה. אני אישית איני מסמפט את האמ ריקאים.
אולם צריך להעריך את תמי כתם
ללא סייג בישראל בכל התחומים:
תמיכה חומרית, צבאית, מוסרית ומדינית.
כל מה שעשה גוש אמונים זה גילוי זהו תו
האמיתית — זהו אירגון כפוי־טובה
ופאנאטי. מה היה קורה לישראל בלי אמ ריקה,
שאת דיגלה הם התגאו לשרוף?
סמי כחן, פתח־תיקווה

גוש אמונים ניצל את שביתת המורים
העל־יסודיים לניהול מסעות וטיולים לאזו רי
יהודה ושומרון לתלמידים. עד כאן אין
בכך רע. נהפוך הוא: זו הזדמנות פז
להכיר את הארץ ומישעוליה. אך תמהתני
על מישרד־החינוך והתרבות, שהוא מתיר
טיולים כאלה הנערכים על־ידי גוף פולי טי
מובהק, המטפטף תוך כדי המסעות את ־ ׳
אמונתו ההרסנית (המנוגדת למדיניות ה ממשלה)
לתלמידים.
מעניינת היתה תגובתם של שר-החינוך
ואנשי גוש־אמונים אילו מיפלגות אחרות
(שמאלניות, רחמנא ליצלן) היו מבצעות ־,-
מסעות דומים לתלמידים בנגב ובגליל,
באזורים הריקים מיישוב ישראלי —
ומטיפות שם לעיבוי ״ארץ־ישראל הקטנה״
שבגבולות הקו הירוק.
דן יהב, תל־אביב

המינק ש? עליזה
כתבתכם על רכישת מעיל הפרווה של
אשת ראש־הממשלה (העולם הזה )2155
מעידה על צרות־עין. מעיל-פרווה אינו
נחשב עוד בגדר מותרות. כל אשה מעל
לגיל מסויים רואה בו חלק חיוני מחמל-
תחה שלה. אין זה מעניינו של אף אחד
כמה שילמה הגברת בגין עבור המעיל שלה,
כל זמן שלא הוציאה מכספי המדינה על
כך, אלא מחשבונה הפרטי.
רות סופר, הרצליה
...מה רציתם? שעלתה בגין תיסע לאוס לו
בפרווה עשויה מצמר כבשים?
י. גגור, תל-אביב
אם ראש־הממשלה נוסע לאוסלו בחב רת
מיליונרים, הוא חייב להתאים את עצ מו
לרמתם .״ברומא — נהג כרומאי״ ,אומד
הפיתגם. ובחברת מיליונרים — צריך להת נהג
כמיליונר, גם אם הדבר מחייב הוצאה
של יותר ממאה אלף לירות למעיל פרווה
אחד ויחיד — שספק אם לגברת בגין יהיו
עוד הרבה הזדמנויות ללבוש אותו.
עמי נצר, ירושלים

?רדת מבגין;
ברצוני לשאול אותכם מדוע אתם נט פלים
לראש ממשלתנו, מנחם בגין? במקום
להיות גאים בכך, שראש ממשלת־ישראל
זכה בפרס נובל — ואין זה חשוב אם
מדובר בבגין, רבין או גולדה — במקום
לעודד אותו במאמציו למען השלום, אתם
שמים אותו ללעג. מדוע הייתם צריכים
לכתוב בשער עיתונכם קומדיה באוסלו?
למה זה מגיע לו ובשביל מה? האם רק
ביגלל זה שהנשיא אל־סאדאת לא בא
לקבל את הפרם? מה בגין אשם בזה?
אנחנו כולנו צריכים להתפלל שאלוהים
יצליח את דרכו ושיביא לנו את השלום,
שאנחנו כל כך נזקקים לו.
יעקב שטורפדר, תל־אביב

ה עו ל ם הז ה 2156

שעסד שנוח
נה חידון קצר.

י יבאיס, מתי והיכן ו
דברי הגבר :

מי האיש שאמר את הדברים ה
״כפירוש
כן, אני שונא את היהודים!״

• ״כדי שהמדינה תישאר גרמנית, עלינו להגביל
את מיספר היהודים בה. הפיתרון הוא פשוט ואנושי,
והוא — ,העברת אוכלוסין׳.״

• ״אדבר עד יפי־הנפש. אני ממש חש
גועל-נפש כלפי האנשים האלה ! ״

שינאה

מוסרית

״בהחלט צריך לחנך לשינאה לתוקפן, כדי שה-
תישלף כמו ניצרה כאשר תוקפים אותך !״
״המילה, לשנוא׳ פירושה עבורי מתן לגיטימציה
לגרום נזק לאוייב!״

• ״השלום אינו בהישג־יד היסטורי!״

• ״אני בטוח שהם (האוייב) יכירו בסכנות הנש קפות
להם (מצד צבאנו) ,אולי אחרי עוד מילחמה אחת,
שתיים או שלוש מילחמות !״
• ״למה לעסוק בהובי של הדבקת בולים, אם
אפשר לעזור בטיפול בפצועים? זוהי תקופה כזאת שצריך
לעשות זאת. צריך גם להילחם! הצרה היא, שילדים בני
14—15 נתפסים לאידיאות המרחפות בחלל העולם — פעם
זה קומוניזם, ופעם זה שמאלנות וסמים!״•
@ ״אני חושב שאלה הרואים עצמם אנשי־שלום —
־הם פשוט מפחדים!״

ראל. וכמובן, כל מי שחושב שמוטב לנוער לעסוק ביח־סי־מין
מאשר לשחק בחיילים.

אחר-כך תהיה לנו רשות־שידור כמו שהיא
צריכה להיות: הטלוויזיה הקשוחה תציג
סרטי־מילחמה ומיסדרים של גוש-אמונים, והרדיו
הלוחם ינגן שירי־מולדת ונאומים של
הפירר התורני.

>!( ני, מקווה שרעיון־נפל זה ייגנז בעוד מועד. אך לא
י זה העיקר.
העיקר הוא זה :
ממשלת הליכוד מבקשת להחליף את המנהלים שי
כלי־התיקשורת המרכזיים במדינה — מנכ״ל רשות־יהשי-
דור ומנהלי הטלוויזיה והרדיו.

יותר מזה: פיזור זה הוא חיוני, אם
רוצים לקיים את הדמוקרטיה כמדינה שיש כה
מונופול מוחלט (וכלתי־מוצדק לחלוטין) לכדי
תיקשורת אלקטרוניים ממלכתיים.

״המילה פאשיזם אינד מרתיעה אותי!״

ם הקמת ממשלת־המהפך, נתעוררו מייד חששות
? טבעיים לגבי עתיד כלי־תיקשורת אלה.
בניגוד למיפלגת־העבודה המנוונת, יש לתנועת־חרות
אידיאולוגיה מגובשת ושפע של חוגים קנאיים ותוקפניים.
החששות גברו, כאשר מינתה הממשלה החדשה את
ראובן ירון, פרופסור של ארץ־ישראל השלמה, לתפקיד
יו״ר רשות־השידור. אולם חששות אלה לא התאמתו,
למרבה המזל. ירון נוהג, כנראה, במידה רבה של התאפ קות,
והוא עומד מול חבר־עובדים בעל גאווה ומוסר
מיקצועיים, שהיה מתנגד לכל נסיון גס מצד היו״ר ומלי-
את־הרשות לכפות עליו מישמעת פוליטית. בעיני העוב דים
הפכו כמה מחברי המליאה דמויות מצחיקות. והצחוק
הוא מחסום יעיל מפני הקנאות.

התשכוה נראית כמוכנת־מאליה. הדכרים
הם כעלי תוכן פאשיסטי מובהק. הסיננון מעיד
על אותו המקור. המזיגה המיוחדת־כמינה של
אינפנטיליות אלימה ומופרעות נפשית, שלדעת
פסיכולוגים רכים מציינת את האישיות הפא
שיפטית הטיפוסית, מכצכצת ככל פסוק.

כד זה עלול להשתנות כאופן יסודי, אם
ייכנס קומיסאר פוליטי לתפקיד המנכ״ל. כי
המנכ״ל, כניגוד ליו״ר הרשות, הוא כעל תפקיד
כיצועי וסמכות יומיומית, והוא יכול להפוך את
הרשות כולה על ראשה.

> 7ה רון דוי די, אוהב־השינאה ושונא־השלום, אינו ה

נאמרו בגרמניה, ולא לפני דור.

ב ל הדברים
הם נאמרו לפני שלוש שנים כלכד כישראל,
על־ידי אדם המגדיר עצמו כ״מחנך״.

אין ככד פלא. שהרי עורכי שבועון זה שייכים
לאותו סוג תת־אדם שאיש קשוח כמו
אהרון דוידי חש כלפיהם גועל־נפש, והיה מכניסם
כרצון למחנה־ריכוז.

1 1 1
¥¥כרו שלוש שנים, והדברים נשכחו — כפי ש־ראויים
היו להישכח. בכל חברה יש קבוצות־שוליים
מטורפות מימין ומשמאל, ובימים כתיקונם אין לייחס
להם חשיבות־יתר.
אך באחרונה קרה משהו שהקפיץ את אהרון דוידי
למוקד תשומת־הלב, ושבגללו יש לעבור על דבריו שוב
בזכוכית־מגדלת.

הממשלה העלתה את מועמדותו של מר
אהרון דוידי לתפקיד מנכ״ל רשות־השידור.

לא, אין זו בדיחה. ואם זוהי בדיחה — הרי זו בדיחה
־ מיפלצתית.
המועמדות אכן הוצעה לדוידי. נפתח משא־ומתן עימו.
אבל הוא איש קשוח, והוא לא נענה מייד. הוא העמיד
תנאים הראויים לאדם קשוח כמוהו.
קודם כל, אמר, הוא יסגור את רשות־השידור לשלו ׳
שה חודשים. בתקופה זו יערוך בה טיהור יסודי.
אפשר לנחש מה יהיה טיבו של טיהור זה. יסולקו
יפי־נפש, היונים, השמאלנים, מטיפי־השלום, אותם שהק דישו
שעות ארוכות של שידור חי לנשיא אנוור אל־סאדאת
ולשאר הערבים השנואים שדרכו על אדמת יש
התוצאה
היא שכוח־ ההשפעה העצום של
כלי־התיקשורת האלקטרוניים, ובייחוד זה של
הטלוויזיה, מפוזרת כיום כין עשרות רבות
שד עורכים, כתכים וכעדי־תוכניות, המייצגים
מיגוון רחב של דיעות והשקפות ככל השטחים.
בעצם הפיזור הזה, שבו מושם הדגש על היכולת ה־מיקצועית
של בעלי־התוכניות, תחת מנכ״ל ומנהלים שהם
אנשי-מיקצוע, יש ערובה לשמירת הדמוקרטיה.

חוששני שהקורא ישיב, כי הגבר שאמר דברים אלה
חי בגרמניה בשנות ה־30׳ ,ושהיה אחד מראשי המיפלגה
הנאציונל־סוציאליסטית. אולי מנכ״ל רשות־השידור של
*,הרייך השלישי, ואולי שר־התעמולה הד״ר יחף גבלס,
בכבודו ובעצמו.
רושם זה יתחזק אם יקרא הקורא את הראיון המלא,
שמתוכו נלקחו הפסוקים האלה. מדובר שם, למשל, על
הצורך להביא לכך, שהנוער לא יבזבז את כוחו ביחסי-
מין, אלא ינצל אותו כדי להתכונן למילחמה הבלתי־נמנעת.

אומנם,
יש לתקן כמה טעויות שהשתרבבו בתעתיק
דלעיל. בכל מקום שכתוב ״גרמנים״ יש לרשום ״יהו דים״
,ובכל מקום שכתוב ״יהודים״ ,יש לרשום ״ערבים״.
חוץ מזה הפסוקים אותנטיים לגמרי- .
הם נאמרו על-ידי איש בשם אהרון דוידי, לשעבר
איש היחידה 101 וחניכו של אריק שרון, בראיון שה עניק
לדורון רוזנבלום ושפורסם בעיתון הארץ ב־ 8באו גוסט
. 1975
הסולם הזה הגיב על כך, באותו שבוע, ברשימה ש־
*-,נשאה את הכותרת ״הנאצי הישראלי״.

המוטיבציה האידיאולוגית של מיפלגת־העבודה,
בעשר השנים האחרונות, לא
היתה די חזקה. ודעת־הקהל שמה מחסום
לפני כל מגמה להפוך את כלי-התיקשורת
המונופוליסטיים מכשירים מיפלגתיים מוב הקים.
המנכ״ל
הקודם, שמואל אלמוג, אומנם
היה איש אחדות־העבודה, והוא מונה בידי
שר־החינוך־והתרבות יגאל אלון, ממנהיגי
אלון, ממנהיגי אותו פלג. אולם אלמוג היה איש־שידור
ותיק ומיקצועי, ולא פעל כקומיסאר פוליטי מטעם הח טיבה
והמיפלגה.
המנכ״ל הנוכחי, יצחק ליבני, התמנה על-ידי שר־ההס־ברה
שימעון פרס, בשעה שכיהן תקופה קצרה בתפקיד
אומלל זה, שבוטל לאחר־מכן. ליבני לא היה מעולם איש
רפ״י. את מינויו יזמה גולדה מאיר. ליבני היה אז מפקד
גלי־צה״ל, וגולדה התרשמה מן הרוח ה״חיובית״ והסיג־נון
הפוריטנ׳ של התחנה הצבאית.
כמו אלמוג, אין ליבני כופה סמכות אידיאולוגית או
פוליטית על אלפי עובדיו. אדרבא, בדרך כלל טוענים
כלפיו יריביו, שהוא כופה את סמכותו פחות מדי.

י * מועמד היחידי ששמו הועלה בשבועות האחרונים.

מי לחמהבמ קו ם מין

הועלתה שורה של שמות, שלכולם יש מכנה
מיטותך אחד: בעליהם הם עסקנים מיפדגתיים
מוכהקים.

בחיפושיה אחרי מועמדים המתאימים לה, היתה מסוג
ל ת לפנות אל אדם כמו אהרון דוידי, בעל דיעות פא-
שיסטיות מובהקות ומוצהרות.

הוויכוח נטוש, כנראה, בין העסקנים הדתיים של שר־החינוך
ובין העסקנים הלאומניים של ראש־הממשלה. זה
גם זה רוצה למסור את התפקיד לפונקציונר מיפלגתי.

א הרון דוי די:

העובדה הזאת צריכה להדליק אור אדום,
אם לא — זרקור אדום לעיני בד החרד
לעתיד המדינה, השלום והמישטר הדמוקרטי.

ך* ידי רשות־ השידור מרוכזת עוצמה כבירה. אין
י * מכשיר אחר במדינה שיש לו כוח פוטנציאלי דומה,
לטוב ולרע.
הטלוויזיה והרדיו הם בעלי השפעה עצומה לא רק על
עיצוב דעת־הקהל החולפת, ראיית עולמו, סיגנונו, עולם
מחשבותיו ודימוייו.
כך זה גם כאשר אין בראש הרשות מנהיגות סמכו תית,
אידיאולוגית־קנאית.

אודם כידי קומיסאר פוליטי כעל החלטה
נחושה וסמכות חזקה, יכולים הטלוויזיה והרדיו
להפוך מכשיר לשטיפת-מוח, כמו כמיש
טרים הטוטאליטרייס המאוסים כיותר מימין
ומשמאל.

^ פשר• לטעון, כי גם בימי הממשלות הקודמות היה
מינוי מנכ״ל רשות־השידור מינוי פוליטי מובהק.
אמנם הוקמה רשות־שידור ״ממלכתית״ ,האמורה להיות
״בלתי־תלוייה״ .אך מפא״י דאגה לחוקק חוק המעניק
לממשלה את הזכות למנות את המנכ׳׳ל, ולמעשה את
כל בעלי השילטון הציבורי והמעשי ברשות.

אולם למעשה לא נעשה עד כה שימוש
קיצוני כסמכות זו.

זוהי סכנה לאומית.

גם אם ייבחר בסופו של דבר עסקן שאינו אינפנטיל
תוקפני כמו דוידי, ושאינו קנאי חשוך, די בעובדה שמג־כ״ל
הרשות יהיה איש-מיפלגה מובהק, החסר רקע מיק־צועי
של איש־שידור, כדי לערער את מוראל הרשות.

יהיה כרור, בי יש לשרת את המגמות המיפ-
לגתיות שד המנב״ל, שיש להתחנן! לממשלה,
שיש לגנוז כד ביקורת תקיפה, שיש לכבד
רשימות שחורות של אישים ונושאים, גם אם
לא תהיינה רישמיות ובתוכות.

^ ד מה יש להילחם?
? איני בא כאן להמליץ על מועמד מסויים (אם כי איני
רוצה להסתיר את דעתי שהמשך כהונתו של יצחק ליבני
הוא, בנתונים הקיימים, הפיתרון הטוב ביותר ).אבל אני
רוצה להציג בתוקף שורה של עקרונות:

• ייש לעמוד כדא־פשרה עד כך, שמנב״ל
רשות-השידור יהיה איש-מיקצוע מוכהק —
אייט הטלוויזיה או •הרדיו.
• יש להתנגד כחריפות לכד מועמד, שה
כישור העיקרי שלו הוא השתייכותו המיפלג
תית לאחת ממיפלגות הקואליציה הנוכחית.
בעיני, אלה הם שני לאווים מוחלטים. הציבור בכללו.
ואנשי הטלוויזיה והרדיו בפרט, חייבים להילחם עליהם
בלא־פשרה.
מי שמעדיף את האחים על פני מורשה, ואת ארצ׳י
באנקר על פני אהרון דוידי, יצטרף למאבק זה בלי היסוס.

שומרי־הדא ש התנפל! על פסח גרזפר.
זרק חברות־הכנסת אינן ח שודו ת
לאנשים תכתים!

777
הברנדי הלאומי שתא ביבלאומי.

עזר

שר־ד־,ביטחון

וייצמן אינו מרוצה כלל מה קיפאון
במשא־ומתן עם מצ ריים,
והתחיל שוב לשלח חי-
דודי-לשון לעבר ראש־הממש־לח,
מנחם בגין, ולעבר שר־החוץ,
גיסו לשעבר משה
דיין• עזר המציא לבגין שם
חדש :״מנחם נובל.״
! 8על דיין אומר עזר,
שכל מד, שהוא עושה זד, לר קוד
עלי גאלי: עלי עם שר־הביטחון
ד,מיצרי עלי, וגאלי עם
שר־המדינה המצרי לענייני
חוץ, בוטרוס בוטרוס־גאלי( .ש שמו,
ע׳אלי, נכתב גאלי באנ גלית,
וראלי בעברית).
! 8בשבוע שעבר החליט
ח״ב המפד״ל אברהם (״אב־רמל״)
מלמד, כי מדינת־יש־ראל
מייצאת ידע לאיראן .״ה שאה
הפרסי הודיע, כי החליט
למלוך, במקום למשול. את זה
הוא בטח למד מממשלת־יש־ראל
בראשותו של בגין,״ טען
מלמד.
81 אנשי הליכוד רתחו
מזעם, כאשר המערך הצליח
להפיל אותם בפח, ביום ה רביעי
האחרון. כאשר הועלו
חמש הצעות לסדר־היום לדון
בהון השחור, התנגד לדיון ב מליאה
סגן שר־האוצר יחז קאל
סלזמין בשם הממשלה,
ודרש להעביר את הדיון לווע דה.
אנשי-המערך התחבאו ב מקומות
שונים בבניין הכנסת,
וכאשר אנשי הליכוד ראו ש אין
למערך רוב, נסעו מרבי תם
הביתה. כאשר הגיעה ה הצעה
לדיון, נכנסו אנשי ה מערך
המתחבאים לאולם ה מליאה,
והצליחו להעביר את
ההצעה שלהם. ח״כ הליכוד
חיים קאופמן כה כעס על כד,
עד שהוא בא אל שני חברי־כנסת
של המערך ואמר להם:
״בגלל זה שדפקתם אותנו ב עניין
ההון השחור, אנחנו לא
ניתן חנינה לאשר ידלין, ש הוא
אבי ההון השחור בארץ !״

פולקסוואגן. כאשר ירדו גרו-
פר והנהג השני לראות מד,
הנזק שנגרם למכוניתם, הגי עה
לפתע שיירת מכוניות
ראש־ד,ממשלה למקום. שומרי-
הראש של ראש־ד,ממשלה זינקו
מהמכוניות שלהם, מאחר ש חששו,
כי מישהו מציב מארב
לראש־הממשלה, והתנפלו על
גרופר. לאחר מכן, כשזיהו או תו,
ביקשו ממנו סליחה.
81 עיתונאיות רבות שי חרו
לפיתחה של אם נשיא
ארצות־הברית, דיליאן קאר־טר,
כאשר ביקרה בארץ, כדי
לקבל ממנה ראיון בילעדי.
אולם ״מים ליליאך סירבה ל כולן.
בסופו של דבר הצליחה
עיתונאית חדשה, כתבת דבר
טובח ציסוקי, בתו של ה כתב
המדיני הוותיק של ידיעות
אחרונות אריה צימו ק
,,לקבל את הראיון. היא
פשוט לא הניחה למים ליליאן
במשך כל ימי שהותה בארץ.
כשנעתרה בסופו של דבר
קארטר לצימוקי, היא אמרה
לה ״את תגיעי רחוק. אפילו
בארצות־הברית לא נפגשתי
כעיתונאית כל־כך עקשנית
כמוך.״

ח״כ המפד״ל אברהם
מלמד נכנם למימון הכנסת וט ען
״כתבו עלי בשבוע שעבר
בהעולם הזה שאני אלגנטי,
ושאמרתי שיש לי גוף חטוב.
אבל אני מבטיח לכם שאני לא
הומוסקסואל.״
! 8שני חברי־הכנסת החי פאיים
משה שחל מהמערך

ואמנון לין מהליכוד, החלי טו
לשים על מכוניותיהם של טים
״אני מתגורר בחיפה!״
בידיעה העיתונאית על הח״כ
ההומוסקסואל היה כתוב שהוא
גר ״במרכז הארץ״.

הידיעה על חבר־הכנסת
ההומוסקסואל האלמוני, שפור סמה
בצהרון ידיעות אחרונות,
חיפתה ביום הרביעי האחרון
בהלם את חברי הכנסת. אי-
אפשר היה שלא לשים לב, כי
רבים מחברי־הכנסת נכנסים ל-
מיזנון כשגיוום זקוף בהליכה
גברית ,״כדי שלא יחשדו בנו
שזה אנחנו.״

כאשר שאלו בבדיחה
את ח״כ יוסי שריד, אם מדו בר
בו, התלוצץ ״לא איכפת
לי להיות הח״ב ההומוסקסואל.
מה שמפחיד אותי בכל העניין
הוא תשלום המזונות.״

81ח״כ מרדכי ויר־שוכסקי
מד״ש־לשעבר, סיפר
בבדיחה, כי ליד חדרו של רו־פא־הכנסת
ניצב תור ארוך של
חברי־כנסת .״הם לא מבקשים
אישור שהם לא הומוסקסוא לים.
היום זה לא מספיק. הם
רוצים פתק שהם בכלל אימ פוטנטים.
זה הכי בטוח!״
81 גם שר־ד,ביטחון עזר
י וייצמן נסחף בגל הבדיחות.
הוא ישב ליד ח״כ האגודאי
שדמה לורנץ, וכאשר עבר
לידם עיתונאי, תפס בידו של
לורנץ ואמר לאותו עיתונאי
״בוא תסתכל ! זה אנחנו ! אנח נו
מחזיקים ידיים ! ״

במצב לא

נעים היו

שני חברי־הכנסת יצחק יצ״
חקי מהליכוד ומשה עמאר

מהמערך. יום קודם לפירסום
הידיעה, הם מונו על־די יושב-
ראש הישיבה להיות מונים
בהצבעה, וכאשר ספרו את
הצבעת חברי־הכנסת, הם הת הלכו
באולם המליאה יד ביד,
מה שגרם לצחוק כללי. למח רת,
כאשר הופיעה הידיעה על
ד,ח״כ ההומוסקסואל, פנו אלי הם
רבים ושאלו אותם עם ה מדובר
בהם.
81 מי שנחשבת כיום ה צעירה
הנאה ביותר בכנסת, מז כירת
סיעת-ד,ליכוד ירדנה
מדר, היתר, מבוקשת ביותר
במיזנון הכנסת, ביום פירסום
הידיעה על הח״כ ההומוסקסו אל.
חברי־כנסת רבים, הן מה ליכוד
והן ממיפלגות האופו זיציה,
הזמינו אותה לשתות
קפד, בחברתם, לשבת על־ידם,
וח״כ אחד אף ביקש ממנה
לשבת בפרהסיה על בירכיו :
״אם את יושבת איתי, הכל
יהיו בטוחים שזה לא אני!״
הסביר לה כל אחד מהם.
81 אחד מחברי הכנסת ש עסקו
בניחושים מי הוא הח״כ
ההומוסקסואל, היה יושב־ראש
מיפלגת העבודה, שימעון
פרס .״יש לי 112 חשודים,״
אמר פרם. כשנשאל מדוע 112
ולא , 120 אמר פרם :״אני
מקווה שאני יכול להוריד מ רשימת
החשודים את חברות-
הכנסת.״

8 1מי שמסתובב ממורמר
בעת האחרונה הוא ח״כ הלי כוד
אכרהם שריר. כאשר
ביקר, נשיא מצריים אנואר
אל־סאדאת בארץ, נפגש
עם סיעת הליכוד בכנסת. לידו
ישב שריר, וסאדאת ביקש ממ נו
לרגע עט. שריר נתן לו
את עט הפארקר שלו, וסאדאת
שכת להחזיר אותו. בשבוע ש עבר
ישב שריר בישיבה עם
ראש־הממשלה, ובגין ביקש
ממנו עט, ושכח אף הוא להח זירו.
עתה החליט שריר שלא
להשתמש עוד בעטי פארקר,
וקנה לו תריסר עטים זולים.
8 1שני מיקרים לא נעי מים
אירעו לח״כ פסח גרו״
פר. כאשר הופיע בתוכנית
בגלי צה״ל, שבה קוראת גר פולוגית
את אופיים של אג־שי-ציבור,
מבלי שהיא יודעת
קודם לכן מי הם, אמרה עליו
הגראפולוגית חוה קורן :
״בעל כתב־היד הזה לא אוהב
דרכים סלולות, אלא רק דרכים
בלתי־סלולות. באמצע הדרך
הוא מסוגל לקפוץ מהן.״ גרו־פר,
אשר התפרסם לאחרונה
כמי שקפץ מהרכבת מפני שזו
סירבה לעצור ליד ביתו בעת לית,
נדהם מהאיבחון של ה־גראפולוגית.
81ד,מיקרה
השני של גרו־פר
אירע בכביש המוביל ל כנסת.
גרופר, שרכש באחרונה
מכונית פיג׳ו 504 חדישה, עשה
תאונה קלה עם מכונית מסוג

1 1 1 1 1 1 1 1 1ן 1ך המפפ״ל לשעבר של מישטרת״ישראל,
היה בין האורחים הבודדים שהרגישו

חופשי בכנס 30 שנות המישטרה שנערך בשבוע שעבר. לעומתו היה
החוקר בנימין זיגל (משמאל) נרגז, משום שמרבית הבדיחות בכנס
היו על חשבונו. כאשר הסתיים ה טקס נראה זיגל זעוף פנים.
ה עו ל ם הז ה 2156

1חברי־הכנסת נכחו בש בוע
שעבר בריב־אוהבים בין
יושב־ראש ועדת־הכנסת. ח״ב
יצחק כדמן, לבין העיתו נאית
הוותיקה מידה אברך.
מחילופי־הדברים ביניהם הת ברר
כי לפני 25 שנים הם
סעדו יחד ארוחת־ערב בקפה
ארמון בתל-אביב, והחליטו כי
כאשר תהיה מירה בת 70 הם
יינשאו, אפילו אם מישהו מהם
יצטרך להתגרש לשם כך. אגב,
ברמן רווק עד היום, ואילו
אברך גרושה.
~ ! 8במיזנון־הכנסת ניגש
ברמן אל מירד. אברך ואמר
לה :״מפני שבמדור שלך הו פיע
סיפור עלי ותמונה של
מישהו אחר, אני מבטל את
החתונה שלנו.״ מירה קיבלה
את דבריו ברצינות, ומאותו
היום אין השניים מדברים בי-
ניהם.
81 בישיבת הנהלת הקוא ליציה
דיברו חברי־הכנסת, כ מובן,
על פיצוץ שיחות־הש-
לום, ולח״ב המפד״ל דויד
גלם נדמה היה שח״כים אח דים
מדברים על כך בנימה של
הקלה. אמר להם גלם :״ אנ-
חת־הרווחה שלכם מזכירה לי
את מוטי בן־פייסי, החזן של
שלום עליפם, שאמר :׳אש די,
יתום אני!׳״
! 8באחת מהופעותיו ה ציבוריות
השבוע י גילה שר־הפנים,
הממונה על המישט-
רה, הד״ר יוסף בורג ו ״אני
הבאתי את הפשע המאורגן ל-
י״ ישראל.״ כשנתקל במבטי־וד
מיהה, הסביר :״עד שקיבלתי
את המישטרה, דיברו רק על
שוטרים וגנבים. מהיום שאני
אחראי על המישטרה, מדברים
על פשע מאורגן.״
! 8אחת הפרשות המסעי רות
בימים אלה את הכנסת
היא פרשת התערבותו של ח״כ
שלמה אליהו, בעל חברת

הביטוח אליהו, בעניין חקיקת
חוק ריבית חברות־הביטוח.
במיוחד כועס על אליהו ח״ב
מרדכי וירשוכסקי, מי ש היה
חבר במיפלגתו, ד״ש, לפ ני
שהיא התפרקה. בוועדת-
החוקה־חוק־ומישפט אמר על
התערבותו של עמיתו :״סיירת
אליהו תקפה עם שהר!״
81 בשבוע שעבר מונו
שני חברי-כנסת כחברי הווע דה
למינוי דיינים. האחד הוא
ח״כ חיים דרוקמן מהמפד״ל
והשני ח״כ מנחם סבידור,
כנציג הליכוד. כאשר נשאל
סבידור, הידוע כחילוני, מה
הכישורים והניסיון המכשירים
אותו לבחירת דיינים, השיב
בחיוך מריר :״עבדתי קשה
מאד כדי לבחור דיין לממ שלה״
— בהתכוונו, כמובן,
לשר-החוץ משה דיין.
שר-הדתות

אכו־חצירא סיפר בשבוע
שעבר בכנסת בדיחה מפור סמת:
כאשר ביקר שר־האו־צר
שימחה איליד בשוק-
הכרמל, הציע לו אחד הרוכ לים
לקנות קילו לירות תמו רת
שתי עגבניות. כאשר אמרו
לו כי הבדיחה כבר פורסמה
על-י די דידי מנוסי, הגיב
אבו־חצירא :״לשנינו יש מו חות
שממציאים כל הזמן בדי חות
על ארליך.״

אהרון

1ח״כ דני יוזוליו מה מערך,
איש קיבוץ כברי, הו פיע
בערב ראיונות בבית הלוחם
בתל־אביב, וסיפר על קשיי
הסתגלותו של קיבוצניק ללבוש
המעונב והטכופתר, המוטל ל עיתים
על אישי־ציבור. רוזוליו
סיפר כי הוא נוהג לנעול בקיץ
רק סנדלים, אולם בתיק יש
לו זוג נעליים וגרביים, שאו תם
היה נועל כאשר נכנם ל כנסת.
בשבוע שעבר חזר רו־זוליו
מניו־יורק, שם כיהן כ חבר
מישלחת ישראל באו״ם.
״איך הסתדרת שם מבחינת ה־

אריה חלצ״ן

יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, היה אורח״הכבוד בפתיחת תערוכת
הרצל בפרופיל במוזיאון תל־אביב. דולצ׳ין לווה על ידי מנכ״ל חגיגות
ה״ 30 לשעבר, דויד אדמון, מאחר שתערוכה זו נחשבת כאירוע האחרון של חגיגות ה״ .30 כאשר עבר
דולצ׳ין ליד תמונה גדולה של הרצל, דומה היה כי נדבק בגישתה האופוזיציונית של רעייתו, אנט
דולצ׳ין, והפטיר :״אילו היה לנו היום מנהיג כמו הרצל, כל העסק היה נראה לגמרי אחרת.״

לבוש?״ שאל אותו המראיין.
״קנו לי שתי חליפות,״ השיב
רוזוליו .״ומה אתה עושה בהן
עכשיו?״ השיב הח״כ :״עכ שיו
אני לובש אותן כשאני
הולך לעבוד בדיר.״
8 :באותו ערב, כשעלה
רוזוליו על הבמה, היו מונחים
לפניו על השולחן שני בק-
בוקי־מיץ .״אתה יודע את ה מצב
הכלכלי הקשה במדינה
ביגלל שימחה ארליך,״ אמר
לו המנתה, מגי פאר ,״וה מצב
הכלכלי של רשות השי דור
לא יותר טוב. אז אם היית
יכול לחסוך במיץ ולא לשתות,
הייתי מודה לך.״ רוזוליו קיבל
את הבדיחה במלוא הרצינות
ולא שתה.

זייכרוני, שסיפר על המיש־לחת
לברית־המועצות שבה
השתתף. זיכרוני טען כי למד
מסיור המישלחת לקח אחד
חשוב, והוא: איך להיות אדם
חשוב .״ח״כ אברהם מלמד, ש היה
אף הוא במישלחת,״ טוען
זיכרוני .״נהג תמיד לאחר לכל
פגישה, ולכן התייחסו אליו
המארחים הרוסיים כאל החבר
הכי חשוב במישלחת. מאז, גם
אני מאחר לכל מקום.״

81 רק עתה התברר כי
ראש־הממשלה התפעל במיוחד
מחברת היצוא החקלאי אגוק־סקו,
ביגלל ביקורו באוסלו.
במשך שבוע שלם שלחה ה חברה
מדי יום ביומו פירות
טריים תוצרת הארץ לאוסלו,
כדי שהמישלחת הישראלית
תאכל גם תוצרת הארץ בחוץ־
לארץ. כאשר חזר בגין לארץ,
הוא מיהר לשלוח מיכתב־תודה
למנהל אגרקסקו.

באותו ערב־ראיונות 81 הופיע גם עורך־הדין אמנון

ך \ ״1 1שר־הפנים, הממונה גם על המישטרה, היה אורח״הכבוד בכנס המישטרה וישב
*11111
11 11 *1ליד המפכ״ל רב־ניצב חיים תבורי. במיסגרת הכנס הושמעו בדיחות רבות על

חשבון המישטרה, ביניהן אף בדיחות גסות, עד שבשלב מסויים זה נמ אס לבורג והוא קם ויצא מהאולם.
היה זה אחרי שטוביה צפיר חיקה את נאומו של בורג, שנאם במה דקות קודם״לכן, וגרף רעמי־צחוק.
אולם עיקר זעמו של בורג בא בגלל כמה בדיחות גסות של ציפי שביט, שהופיעה אף היא באותו ערב.
בין השאר סיפרה ציפי (משמאל) על מתנדבת המישמר האזרחי ״אשר כל גבר שהיא רואה שבולט
לו משהו, היא מתנפלת עליו וגומרת עליו.״ בקטע אחר אמרה ציפי :״אני נורא רוצה שתבורי ירים אותי״.
ה עו ל ם הז ה 2156

אשת! של אזשיק נקעה את רגלה.
וחיים ט 1פ 1ל בא לחסל את ה שביתה

ריון אחרי גיל ,40 כפרס מיוחד
לבעלה על שהפסיק לעשן.
היא עצמה עברה לא-מכבר
הסבה לטיבעונות ותולה בזה
את ההסבר לכך שבמשך כל
חודשי הריונה לא ביקרה אצי׳
רופא אפילו פעם אחת.
! למישחק כדורגל ש נערך
בקריית־גת בין הפועל
אילת והפועל קריית־גת, הגי עה
מלכת-המים יהודית כגר.

׳ 9כשהנשים רתוקות ל מיטה,
הבעלים חייבים לטפל
בילדים — את זאת למדו על
בשרם הזמר אושיק לוי וה מלחין
נפתלי אלתר. אי רית,
אשתו של אושיק, נקעה
את רגלה בדירתו של ידיד,
כאשר מעדה במדרגות. הרופא
אסר עליה לצאת מהמיטה ואו-
שיק, שיש לו 70 הופעות בחו דש
זח, מטפל בשני ילדיהם.
השחקנית עירית מוהר, ש
!יומן

סרטים, כותבת ומביימת אותם. ז׳רמן מתגוררת עתה בהאג שבהונלד עם בעלה, הפסל דני בינסטד,
והיא לומדת שם בימוי־קולנוע. היא הגיעה ארצה לחופשה בת שבועיים, אחרי שסיימה סרט קצר משלה
על סופרת צרפתיה בשם אמה סנטוס. המיוחד באותה סופרת הוא שהיא בילתה שבע שנים במוסד
לחולי״נפש בצרפת, ואת רשמיה כתבה בחמישה ספרים. את הסרט עשו ז׳רמן ודני ביגסטד בצוותא.
! הבדיחה האחרונה מס פרת
על שר־האוצר שימחה
אדליד, שביקש להוכיח לספ־קנים,
כי האינדכס אינו משקף
את המציאות וכי האינפלציה
אינה כל־כך נוראה כפי שהיא
משתקפת במדד. אמר ועשה:
הוציא מישלחת גדולה לסיור־חוצות,
ועצר עימם ליד חנות
שבחלון־הראווה שלה הוצגו
דברי לבוש, ולידם פתקים ש בהם
נקובים מחירי: זוג מכ נסיים
100 שימלח — 300

ל״י! הליפה 800 -ל״י, וכן
הלאה .״נו,״ אמר ארליך ל מקטרגים
,״אתם רואים במו
עיניכם שהמחירים אינם נו ראים
כל־כך כפי שטוענים !״
״כן,״ אמרו לו ,״אבל אתה
לא שמת לב איזו חנות זו —
זו׳ מיכבסה...״

ירץ. בטכס נכחו ארבעה אנשים
]בלבד: שגיא, אשתו
ן הרך הנולד והמוהל. זיווה, ה־
!דוגמנית לשעבר, נכנסד, לה־

זיווה,

! 9חגיגת ברית־מילה מקו רית,
ערך השבוע לבנו השלי שי
יהושע שגיא, מעורכי
מדור־הספורט של היומון הא־

אן• ך \ 1 *111ך ^ 1 1״ הצייר, מתכונן לתערוכה שלו. בביתו
\ 41111 11 בתל-אביב מתבצעים שיפוצים. כאשר

התחיל לרדת גשם לפני שבועיים, חדרו המים לדירה ואחדות
מהתמונות נרטבו. במאמצים משותפים עם אשתו, מיקי, ובתו ענת
(בתמונה) עבדה המישפחה בניקוי הדירה מהמים, וייבוש התמונות.

החבר שלה, גיורא גודד־ריין״
,משחק בקבוצת קריית־גת.
בתום המישחק התלהטו
הרוחות ושחקני אילת ד,יכו
את שחקני קריית-גת. יהודית,
שנקלעה בתווך, מצאה מחסה
בין השחקנים האילתיים דוו קא.

ברשת ב׳ בשידורי־ישראל
נערכת תוכנית בשם
עימות, שאותה מנחה רעיה
גניאל. לנושא ״חיונוך־חובה-
חינם — בעד ונגד״ ,הוזמנו
סגן־מנהל מישרד־החינוך וסגן
מנהל בית־ספר תיכון חדש,
אביב עקרוני. הוזמנה ל תוכנית
גם חברת הכנסת או״
רה נמיר• כשאמרו לה את
שמות המשתתפים, העירה או רה
:״אינני מתדיינת עם פקי דים,״
וסירבה לשתף פעולה.

וזיו שויו

הצייר חזר עטור תישבחות מבוסטון, שם מוצגת האופרה ״הנזל וגרטל״ ,שהוא
הכין לה את התפאורה. במאית האופרה, שרה קולדוול, הוזמנה לביים אותה
ההצגה עם אותו התפאורן לכמה ארצויי, אן הפרוייקט הקרוב לליבו של דויד יתרחש כאשר תעלה
התזמורת הפילהרמונית בארץ את אחת האופרות בבימויה של קולדוול, כשעל התפאורות ינצח הצייר.

91 מי שלוקח ברצינות
את הסיסמאות נגד זיהום-
אוויר הוא חבר־הכנסת־לשע-
בר בועז מוא ,3שכיום הוא
מרצה באוניברסיטה בתל-א-
ביב. אחרי שחזר משנת־שב־הון
בארצות־הברית, סרב לק נות
מכונית ומשתמש באופ ניים.
למרחקים ארוכים יותר
נוסע המרצה באופנוע, שקנה
זה עתה.

נישאה לפני שבועות אחדים
למלחין אלתר, נמצאת בשמי רת
הריון ובבתה מנישואיה
הקודמים מטפל הבעל הטרי,
באין ברירה.
! 9איל-העסקים הישראלי
ארנון מילצ׳ן היה מדוכדך
השבוע ממותו הפיתאומי של
מנהל עסקיו בארץ, דני וייס־כורד,
עד שכימעט החליט
לבטל את השקעתו בהפקת
הסרט הישראלי דיונגוף ,99
שאותו מתכוונים לייצר אבי
נשר ושרון הראל .״אין לי
מצב־רוח להפקת סרטים,״ הס ביר
לידידיו. אולם כעבור יו מיים
החליט להמשיך ולהשתתף
בהפקת הסרט, ולהפכו מעין יד
להנצחת שמו של מנהל־עסקיו
המנוח. הסיבה: דני היה מעו רב
בכל השלבים של הפקת
הסרט, ומילצץ החליט שלא
לקטוע מה שהתחיל ידידו.
! 9אגב, בין מספידיו של
וייסבורד היה גם ח״כ אריה
(״לובה״) אליאס• אליאב הוא
דודה של אלמנתו של איש-
העסקים המצליח, שנפטר ב גיל

9 1המפיק הפולני שחי ב גרמניה,
סס ויינברג, הגיע
ה עו ל ם הז ה 2156

ארצה עם ידידתו הגרמניד, ד,־
כושית־למחצה גדודיה, שהיא
דוגמנית־צמרת במולדתה, כדי
לבחון מקרוב את מיילד הע בודה
בסרט החדש יוצאים
קבוע שאותו הוא מפיק. לק ראת
חג־המולד נסע ויינברג
לשווייץ לשבוע ימים, כדי להי פגש
עם ידידו הבמאי הפולני
רומן סולנסקי, בביתם המ שותף
שבעיר הסקי גסטאד.
המפיק סיפר לידידיו בארץ,
שעליו לעשות סקי עם פולני
סקי דווקא בעונה זו, שבה ה שלג
מכסה את העיר.
81 אנשי אותו סרט ייבאו
במיוחד בלונדון את לינדה
לוי, שתעשה להם יחסי־צי-
בור באירופה. לינדה פגשה
בבר המלון, שבו היא מתאכ סנת,
עיתונאי־חוץ רבים ש הגיעו
לארץ, כדי לחפש מידע
על לורד ג׳וזף כגן, מלך ה מעילים,
שחשוד במעילה של
מיליונים באנגליה. העיתונ אים,
שלא הצליחו לתפוס או תו
בארץ, סיפרו לה על ייאו שם.
מייד הציעה להם לינדה,
שייצאו לצלם את כוכבי הסרט
החדש, ולפחות יזכו בסיפוי,,
תחת לחזור לחוץ־לארץ בידיים
ריקות. הוותיקה השחקנית

רחל מרכוס נסעה לחיפה,
כדי להופיע בהצגה הדוד ואניח.
באמצע הדרך התלוננה על
מיחושים שונים, וכשהגיעה ל תיאטרון
חיפה, שם עמדה ל הופיע
בתפקיד הזקנה, הורע
מצבה. היא נלקחה מיד לבית־החולים
בחיפה, ועדיין שוהה
שם. ההצגה בוטלה באותו
ערב. ביום החמישי הקרוב
צריכה רחל להיות נוכחת ב־מישכן
נשיא־המדינה, יצחק
נכון, בירושלים, שם יינתן
לה פרם עבור פעילותה הרבה
בתיאטרון. הרופאים שאינם
רוצים לשחררה מבית־החולים
עדיין, הבטיחו בכל זאת להר שות
לה לנסוע לקבל את ה פרם,
אם תחזור מייד אחר־כך
לחיפה.

8במוזיאון תל-אביב, ב תערוכת
הרצל בפרופיל, הש תתף
דן כ ך אמוץ באיסוף
החומר, אך לפתיחה לא בא.
הוא העדיף לבקר בפתיחת
תערוכת תשמישי־הקדושה של
אדי גרא, שנערכה ביפו, שם
גם היה שר-הדתות, אהרון

אריאלה שמיו

הפסלת הישראלית, התגייסה למיבצע
ההתדמות עבור בית־החולים תל־השומר,
של הגנקולוג, הפרופסור דויד סר. היא תערוך בביתו תערוכה

אכו־חצירא. השר שהתבו נן
בחנוכיות, פסל אחדות מהן
ואמר שכל חנוכיה שקני־הנ־רות
אינם ערוכים בקו ישר,
פסולה מבחינה דתית. עוד סי פר
השר, שכאשר ביקר בשע תו
בניו־יורק, רצה להגיעו ל ראש
העיריה היהודי אדוארד
קו ץ, מזוזה כשרה, אך לא
הצליח למצוא כזאת.
[ 8אופנת השביתות הגי עה
גם לסרטים. בסרט ג׳נסיס,
המצולם בימים אלה בארץ,
שבתו השחקנים, מפני שהיה
עליהם להצטלם בימי הקור כש הם
נעולים סנדלים בלבד. כדי
לשכנע את השחקנים להפסיק
את השביתה, נקרא במיוחד
מניו־יורק השחקן חיים טד־פול,
שהוא אחד ממפיקי ה

פיסלי״שיש של עוברים, פרי־ידיה. חלק מהכנסות התערוכה יהיה
מוקדש למחלקת־היולדות של בית־החולים, שפרופסור סר,
שהשתתף לא מכבר בקונגרס רפואי בקהיר, הוא מנהלה.

סרט. טופול הצליח במשימה,
והעבודה בסרט חודשה.
חודשים

81 מזה שלושה
עובד השחקן
ערב־ערב בתיאטרון. אשתו,
חווה, מצאה לה עיסוק: קניית
עציצים וטיפוח הצמחיה בדי־רת־הגג
שלהם. לכל האירו עים
החברתיים, שאליהם מוז מן
הזוג, מופיעה חווה לבדה,
ורק בשעה מאוחרת מאד מצ טרף
אליה הבעל השחקן.

עודד תאומי

81 בהצגה החדשה של
תיאטרון חיפה, המחרשה והכוכבים
צריכים שישה שחק נים
לשתות 22 ליטר בירה בכל
הצגה. הבמאי, שהוא גם המנ הל
הכללי של התיאטרון, עו״
דד קוטל ר, הזמין שני ארגזי

מר נש

הדוגמנית השהתפה בתצוגת־אופנה שנערכה
בבית״מלון כירושלים, כשהמנחה היה שדרך
הטלוויזיה דניאל פאר. לפני עלותן על המשלול, נתנו הדוגמניות
לדני פתק, ובו תאור הבגד שהן לובשות. כן עשתה גם מלי. אן
היא שכחה בחדר־ההלבשה את המטריה הצבעונית שחיתה רשומה
בפתק. דני לא הסתכל כמובן על מלי, אלא בפתק, וסיפר שבחים
על המטריה הצבעונית שמלי נושאת בידה. רק אחרי הערות הצופים
פנה המנחה אל הדוגמנית ושאל היכן המטריה. הדוגמנית התנצלה
והסבירה שלא הביאה עימה מיטריה, מפני שמזג־האוויר היה נאה.

זכה בכינוי ״ארנסט המינגווי הישראלי,״ בעת שביקר באחרונה באיי סיישל,
שהשיגו לא מכבר את עצמאותם. עורך השבועון המקומי ברנארד ורלאן (בתמונה
מימין) ריאיין את מנוסי וכתב עליו כי הוא נראה בצורתו החיצונית כהמינגוויי. התמונה צולמה
במיסעדה האיטלקית היחידה באיים שבעליה, תושב איטלקי במקום, מוגדר כ״ראש המאפיה באיי סיישל.״
ה עו ל ם הז ה 2156

בירה לחזרה הראשונה, שהס תיימה
כאשר כל השחקנים
מבוסמים כהלכה. עבור ההצ גה,
המספרת על מאבקה של
אירלנד בשנת , 1916 הזמין

קוטלר גם חמישה רובים ומיק-
לע מאותה תקופה. בכל הצגה
יירו 30 קליעי-עץ, שכל אחד
מהם עולה לתיאטרון שמונה
לירות.

!רה הו על ת ה

ב ת כניו ת חסן.

מעתה, יש פתרון לחסכון צמוד
לתקופה קצרה בתכניות החסכון של בנק הפועלים.

רוסן לחייל.

ו1םןלהשכלהג בו ה ה.

תקרת סכום החסכון הועלתה
מ 15.000-ל 30.000 -לירות

תקר ת סכום החסכון הועלתה
מ 15.000-ל 40.000 -לירות

ועוד ה ט בו ת.
* הצמדה מלאה של הקרן והריבית על כל הפקדה,
גם בתשלומים חודשיים.
* מענקים והלוואות מוגדלים בהתאם לתקרה החדשה.

!,א 1.א

מעתה בידכם להבטיח את עתיד ילדיכם בסכומים גדולים יותר.

בו7ן הבו עלי ם!

והגידה מאת יגאל לביב

הבשר יתייקר בעשרות אחוזים
המ שא-והמתן של ממשלת״ישראל עם מי שלחת מועצת־הבשר הארגנטינית שניק רה
כישראל התפוצץ, ולא נחתםה סכ ם. עונד ה זו מנוגדת להודעה הרשמית של מיש־רד־התעשייה
כי הושג ה סכ ם. עתה תצא מי שלחת ישראלית לארגנטינה ל ח תו ם על
חוזים.
ה סיב ה לאי״ח תימ תההסכם, היא דרישתה של ארגנטינה ל מ חיר של 2,200
דולר ל טונה בשר בלי עצמות, כאשר ה מ חיר ב חוז ה השוטף הוא 1,600 דולר ל טונ ה.
הארגנטינים דרשו אתה העל א ה, כאשר נודע להם פי מישרד״התעשייה חתם על
חוזים לקנו ת מאירלנד 2,000 טון בשר קפוא עם עצמות, ב מ חיר של 1,800 דולר
הטון. בחוגי הייבואנים נמתחה ביקור ת ק שה על ולמחיר שהסכימו לשלם לאירלנד,
ודרשו חקיר ה של מבקר־ה מדינה, ואולי גם של מישטרת ישראל, לגבי נדיבות״הלב
של הממ שלה.
מ ח סני הממ שלה ריקים עתה מבשר קפו א. מגיע מעט בשר מרו מניה, שניקנה
במחיר 1,500 דולר ה טונ ה. עי סקה שחתמ ה הממ שלה עם חברת ״טנקרד״ ב או ס טרליה
במארס השנה, לרכישת 4,000 טונ ה, ב מ חיר של 1,100 דולר ה טונ ה, התפוצצה
אחרי שנשלחה מחצית הכ מו ת, ועתה דורשים ה או סטר לי ם תו ספת מחיר.
ה מ תווכו ת ב עי ס קו ת ״טנקרד״ ואירלנד היו או תן ה חברו ת המייצגות גם א ת
ארגנטינה. כל תו ספת במחיר מגדילה א ת ריווחי ה חברו ת הללו, שבעליהן ישראלים,
ב מ או ת א חוזי ם.
נראה שלא ת הי ה כ מו תמספקת של בשר קפו א לפני פברואר, והממ שלה תמ שין
ב שיטת ה הקצבו ת. כיום מוכרות הממ שלה קילו בשר קפוא ל סי טונ אי ב״ 36 לירות.
ה מ חיר הארגנטיני החדש יביא לעלות של 43 לירות בשער הנמל.
לעומת המח סו ר בבשר קפוא הוגברה אספקת העופות, ויש עתה שפע. משום
כך בוטל ה ה תוכנית לייבא עופות ק פו אי ם מארצות־הברית.
במקביל, התירה הממ שלה ייבוא של כבש קפו א, בתנ אי שיגיע ארצה עד סוף
מ א רס, ל קר א ת חג -הפס ח. חברת ״עידן״ תייבא 200 טון כבש מ או ס טרלי ה, חברת
״המשביע״ תייבא 250 טונו ת מ או ס טרלי ה (זוהי חברה חד שה, של הקבלן ברוך
וילקו*) ,ו חברו ת ״אשור״ ו״החברה לקירור ואספקה ״ תיינ אנ ה 400 טון מארגנטי נה.
המי שלוחים הראשונים של כנ ש יגיעו בפברואר, ויורידו אתמ חיר הכבש, המגיע
כיום עד 190 לירות לקילו.

מעריכי המכס
הקטי1ו סכומי המס
אחרי מעקבי ם שנמשכו שלושה חוד שים,
הצליחו חוקרי מ חל ק ת־ ח קי רו ת
הונאה של בנימין זיגל לפצח א ת רשת
סו חרי־ה מכוניו ת, שענדה בשיתוף פעולה
עם מעריכי־מכס ו שהק טינה א ת סכומי

חוקר זיגל
תוצאות מפתיעות
המס שניגנו, כאשר המעריכים חשודים
בקבל ת סכומי־כס ף ניכרים כשוחד.
עד כ ה נעצרו כח שודים שני ראשי מח ל
ק ת הערכת״המכס בחיפ ה, נ חו ם גוט מן
וי חז ק אל קפלן /שני סוחרי־מכוג־יות,
ומנהל-ח שבונו ת בכיר ידוע בחיפ ה.
תחיל ת הפרשה לפני שלושה חודשים,
כאשר הנ א תי ארצה מכוני ת וטיפלתי ב-
שיחרורה מן ה מ כס. כאשר שהיתי ליד

דלפקי המעריכים, ניגשו אלי סו חרי-
מכוניות מירושלים ו אמרו לי שאם א תן
לה ם לטפל בשיחרור המכונית, אשלם
פחות. סירבתי, ואחרי ששילמתי אתה מס
שנקבע לי, ה ם הראו לי הערכות-מס
שנעשו ב או תו יום למכוניו ת ז הו ת ב תכ לית,
ובהן נקבעו שיעורי־מס ק טני ם בעש רות
אלפי לירות. ה ם גם סיפרו כי ניסו
להתלונן על־כך לפני רא שי־המכס בירו שלים,
א ן הללו סירבו ל ה תיי ח ס לכך
ודרשו מהם תצהירים בכתב.
נסעתי עימם אל רא שי-המכס בירוש לים,
וכאשר התלוננו בנוכ חו תי, פנו אג-
שי-המכס מייד לק ציו״הניטחון של המ כס,
שהתחיל ל ח קו ראת הפרשה והעבי רו
א ת העניין ב מק ביל למחלקה של זיגל.
החלו פעולות-עיקוב ממו שכות אחר סו ח-
רי-מכוניות חשודים, ונבדקו כל טפסי
שיחרור־המכוניות בייבוא אישי.
החשדות היו רק לגבי שיחרור בייבוא
אישי, שם יכול מעריך־המכס ל פ סו ק כל
ס כו ם־ מ ס שהוא רוצה. א חרי ב די קו ת
רבות התברר, כי יש כמ ה עשרות מכוניות
שעליהן שולמו סכו מי־ מס ק טני ם
בהרבה ממה שהיה צריך לשלם. התברר
גם כי מכוניות אלה טופלו על-ידי או ת ם
ה סו ח רי ם, א ם ני הייבוא נעשה על שמות
שונים. התברר גם כי מדובר בעיקר במע-
ריכי-מכס ב חיפ ה ובירושלים, כאשר בירושלים
היו ה ה טיו ת כלפי מטה בייבוא
אישי של מכוניות שהובאו על שמות תיי רים
ונמכרו לאחר-מכן לישראלים במחיר
השוק ה מל א, כאשר ה סו ח ר מרוויח א ת
סנו מי -המס שלא שילם.
לפני כשבועיים נודע ל חוק ריו של זיגל
כי סוחר־מכוגיו ת נסע ל א מרי ק ה, ושם
רכש שמונה מכוניות על שמות שונים.
עם שובו ארצה נערן חיפוש בכליו, ונמ צאו
ה הו כ חו ת לרכישת המכוניות. הוא
נעצר בחשד של הוצאת מטבע זר מעל
למותר לפי ה חו ק, ואחרי מעצר של 48
שעות ה ס כי ם לשתף פעולה. הוא מ סד
א ת שמות שני סו ח רי־ ה מנוניו ת שמימנו
או תו, ואחרי שנעצרו אל ה, ה סכי מו לח שוף
א ת דרכי שיחוד המעריכים.
א חד משני המעריכים הח שודים, גוט מן,
משתף פעולה עם ה חו ק רי ם ו מוסר
בכתב פרטים מל אי ם על שיטות הקט-
נות״המס שלו ושל חבריו.

ייבוא אישי: מקררים אחרי שהוכחנו, במדורים קוד מי ם, כי
אפשר ל ח סו ך עשרות א חוזי ם בייבוא
אישי של מכוניות ומכשירי״טלוויזיה,
כדאי ל הר או ת כי או תו המצב קיי ם גם
לגבי מקררי ם.
מקרר״היוקרה ״ג׳נראל אל ק ט רי ק ״24 ,
קוב, המכין קוביו ת־קר ח, עולה בישראל
אצל הסוכן 112 אלף לירות. מחירו של
מקרר זה ב א מרי ק ה 845 דולר, ועם ה הובלה
ו הוצאו ת מסביב הוא עולה בנמל
חיפה, או אפילו בנמל״התעופה לוד1,179 ,
דולר. לז א ת יש ל הוסי ף הוצאות הר ק ת
המקרר בנמל־התעופה 286.10 לירות,
הובלה הבי ת ה — 1,600 לירות. מ ס ערך
מוסף על שני סעיפים אל ה — 225 לי-
רות. ה מקרר עולה, א ם כן, לפני מ ס,
46,997 לירות. ה מי סי םמסתכ מי ם ב־
44,500 לירות. ה מקרר עולה, איפוא,
בייבוא אישי, לאשר הטסת או תו במ-
טו ס — 91,500 לירות, או 21 אלף לי-
רות פחו ת מ מחירו בארץ. א ם תשלח
או תו באוני ה, ת ח סו ך 30 אלף לירות !

בנק בלי בע־־מ
על כל סניף בנק בישראל מ תנו ס ס
שלט, המכריז על שם הבנק ב תו ספת
ה או תיו ת בע״מ, קיצור של ״בערבו! מוגבל״
.ה חו ק מחייב כל חברה ציבורית
לציין ליד שמה א ת העובדה כי היא
בערבו! מוגבל, היינו — שהיא יכולה
לערוב ל חובו ת מוגבלים ב סכו ם ההון
שלה. הדבר חשוב ב מייו חד לבנקי םהמ
בו ס סי ם על אמון.
באחרונה החליף ״בנק״לאומי״לישראל״
א ת שלטי הסניפי ם שלו והת קין שלטים
חדשים שעליהם כתוב רק ״בנק לאומי״.
חדי־עין ב״בנק-ישראל״ שמו לב לכך שמלבד
ה שמטת ה מיל ה ״ישראל״ ,הושמ-
טו גם ה או תיו ת בע״מ, ודבר זה מנוגד
ל חו ק. עתה מתכונן ״בנק ישראל״ לתבוע
מ״בנק ל או מי״ ל הוסי ף או תיו ת אל ה בכל
מ קו ם.

הון שחור
בייצוא פרחים
קרוב ל 20-מיליון דולר י הי ה העונה
יצוא הפרחים שלא באמצעות ״ אגרקס-
קו״ ,ו חל ק ניכר מייצוא זה נעשה ללא
רישומים, בלי תשלום מי סי ם.
הייצוא של פרחי ם באמצעות מועצת-
הפרח ו״ אג ר קס קו ״ י הי ה השנה ב היק ף
של 80 מיליון דולר. אול ם חל ק מן ה ייצוא
נעשה באמצעות בעלי רשיונות-
ייצוא פרטיים, ה קוני םאת הפרחים ישי רות
מן המגדלי ם ומ שלמים להם ישי רות.
יצואנים אל ה מציעים באירופה
מחירים נמוכים יותר עבור הפרחים שהם

הבורסה

רווחי*..ד^אוס״
הו כ פ לו
ב תרגיל ועיסוי
הרווחי ם הנ קיי ם של חברת ״ אלי אנס״
לתשעת החוד שים הרא שונים של השנה
הוכפלו, והריווח הנקי למניה הי ה בספטמבר
4לירות לעומת 2לירות בספ
טמבר לפני שנה. מקור הגידול הוא
בכמה תרגילי מי סוי.

האחד: החברה ניצלה סעיף בחוק המכיר
בפטור ממס על רווח אינפלציוני
למיפעל שלפחות ט 25*/מהונו הושקעו על-
ידי משקיע זר. התרגיל השני היה ניצול
הוראת לישכת רואי־החשבון, לרשום את
תעודות המילוות הממשלתיים של ה-
מיפעל (מילווה מעסיקים, חובה וכו׳)
לפי השווי הנוכחי שלהן ולא בהתאם למחירן
ההיסטורי.
האמריקאים גבר! על א 1רמן
אי ש־העסקים הידוע מחיפה, שמואל
אורמו, שנתבע על״ידי משקיעים אמרי ק
איי ם בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
קיבל א ת דרישותיהם והעביר להםאת
כל הזכויות במיפעל המאושר שרשם על
שם חברה זרה מדומ ה בניגוד ל חוק. פס ק-
מספר
ב תי ק
באחרונ ה ניתן הדין
.6945/76
הפרשה תו אר ה בדצמבר 1976 במדור
זה (העולם הזה .) 2049 אורמן הוא ידי דו
הקרוב של האיש ה חז ק של העבודה
בחיפה, משה ורטמן. אורמן השיג חו זה
עם מישרד־התעשיה להקמת ממגורות
וטען כי הוא מייצג משקיעים זרים, ומ שום
כך קיבל אישור של מיפעל מאושר.
אורמן הכיר א ת המשקיעים לאחר
שהם פנו למרכז הה שקעות וחיפשו שיתף
ישראלי, ואז הוצג לפניהם אורמן כקב לן
א מיד.
הוא קיבל 26 במיפעל המאושר, וה א
מרי ק אי ם ה סכי מו כי החברה הקבלני ת
שלו ,״סנפיר״ ,תבנה א ת הממגורות. כעבור
זמן התברר ל א מרי ק אי ם כי רשם
חברה במדינת דלאוור, והציג או ת ה במרכז
הה שקעות כשייכת להם, בעוד שהיתה
שלו. כך נטל לעצמו שליטה מל א ה על
הפרוייקט. האמ רי ק אי ם הגישו תביעה
וזכו בה.
שולחים, ומכריחי םאת ״ אג ר קס קו ״ להו ריד
א ת המ חירי ם. בעוד ״ אג ר קס קו ״
משלמת למגדלים דרך האגודות והכל
רשים, יש חשדות כי חלק מן התשלו מים
של הייצואנים הפרטיים אינו עובר
רישום, ושאין מ שלמים עליו מע״מ או
מ ס -הכנ ס ה.

מקומותרא שו ן,
ב ־ ר א לי

שני

ודמעי

לשנת

1978

£8 8 0 [ 0 7

,הינו
הראלי האפריקני
אחד המבחמם הקשים ביותר, אם לא
הקשה ביותר, הקיים בעולם לגבי מכוניות.
זהו מסלול קשה ורב מכשולים ל או רן 5,000
ק״מ של ביצות, אבק, אבנים ודרן־לא־דרך,
אותו חייבים לעבור במהירות ממוצעת של
93 קמ״ש. להגיע לקו הסיום של׳ראלי זה,
הוא בבר השג בפני עצמו. רק מכוניות
מעולות בעלות עמידות גבוהה מסוגלות
להשתתף בראלי זה. הראיה: מתוך 55
מכוניות, מחברות שונות, שהשתתפו בראלי
פחות מ־סו מכוניות הגיעו

לקו הסיום, מתוכן 3מכוניות פיג׳ו 504
שהשיגו את המקומות ראשון, שני ורביעי.
בהישג נוסח זה של פיג׳ו, לא היה משום
הפתעה אלא הוכחה נוספ ת לבניה האיתנה,
בה עמידותה, עצמתה ואמינותה של
פיג׳ו 504 שנקבעה בבר הרבה לפני
מרוצי, עובדה הידועה לבל
בעלי פיג׳ו.
מ אפר ־

ו ! ובחב 1ר

הטולנז ה1ה 2156

מעונת
הזה״ הגישה
עירעוו במישפט
הנדר שהגיש
עהיבא נוו
נגר העיתון
ועווני! נקשו
ונתנה שדיווחה
ער נסיעותיהם
של חברי־הכנסת
לחוץ־לאוץ

ח״ב עקיבא נוף (עם אשתו דירה)
מניין בא הכסף?
פני כשלושה חודשים, י־,26.9.1978
1ניתן על ידי שופט בית־מישפט־השלום
בתל־אביב, יהושע דיאמנט, גזר־הדין בתיק
מספר .4235/75 בגזר דינו הרשיע השופט
את עורכי העולם הזה, בעיקבות קובלנה
פלילית על פי החוק לאיסור לשון־הרע,
שהגיש נגדם ח״ב עקיבא נוף. אחרי מיש־פט
שנמשך למעלה משלוש שנים גזר
השופט דיאמנט קנם כספי בגובה של 1500
לירות על אורי אבנרי וקנס כספי בגובה
של 2000 לירות על חבר־מערכת שני.
ב־ 9.11.1978 הגיש עורך־הדין אמנון זיכ רוני
לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב עיר-
עור על ההרשעה ועל גזר־הדין. העירעור
יישמע בשבועות הקרובים.

״ל שינאה, לגו?
וללעג״
ף בתב־התכיעה שלו, שהוגש ב *
,30.7.1975 לפני למעלה משלוש שנים,
טען ח״כ עקיבא נוף כי בחודש מאי של
אותה שנה פירסם העולם הזה כתבה, ב מסגרת
סידרת כתבות על נסיעות חברי-
כנסת לחוץ־לארץ על חשבון הציבור.
״בכתבה הנ״ל,״ טען נוף בקבילתו הפלי לי
,״נכלל קטע המתייחס לקובל.״

״המשמעות העולה מן הדברים, הצילום,
ההערות והכותרת שפירסמו הנאשמים על
הקובל, הן בנפרד והן בקשר של שלוש
הכתבות האמורות, היא כי (א) ח״כ נוף,
הקובל, נסע לחוץ־לארץ על חשבון הציבור
מתוך כוונה לטייל וליהנות באופן חומרי,
שעה שהוא מעמיד פנים כי נסע בשליחות
לאומית( .ב) מישרד־החוץ שלה את ח״כ
נוף, הקובל, לחוץ־לארץ כדי לשחדו ולרכך
את פעילותו האופוזיציונית, וח״כ נוף
קיבל שוחד זה( .ג) בהיותו מוכן ליהנות
מהוצאה כספית זו לצורך נסיעתו, היה ח״כ
נוף שותף לשערוריה כפולה ומכופלת.״
בכתב־הקובלנה טען ח״כ עקיבא נוף כי
הדברים המייוחסים לו בכתבה האמורה
״במפורש וברמז, הם כוזבים, חסרי־שחר
וזדוניים.״
הקטע בסידרה בת שלוש כתבות, אשר
סקרה את נסיעותיהם של חברי הכנסת ה שמינית
לחוץ־לארץ, אשר התייחס לנוף,
ועורר אותו להגיש את התביעה, היה קצר
ביותר.
בכתב התביעה שלו טען נוף כי ״הפיר-
סום האמור של הנאשמים על הקובל נועד
(א) להשפיל את הקובל בעיני הבריות ו/או
לעשותו מטרה לשינאה, לבוז או ללעג
מצידם( .ב) לבזות את הקובל בשל מעשים,

מישפט הח״כ(המשך מעמוד )27
התנהגות או תכונות המייוחסות לו( .ג)
לפגוע בקובל במישרתו הציבורית, ב־מישלח
ידו או במיקצועו.״

//יצר
הפירסום
ך * פיבוכ הראשון של המישפט נערך
ז 1בפני שופט בית־מישפט־השלום בתל־אביב,
אליהו כרמל. עורכי־הדין של העולם
הזה טענו בפני כרמל טענות מוקדמות.
בין היתר טען עורך־הדין זיכרוני כי אין
בקטע הכתבה, שהוגש על־ידי נוף, והמת ייחס
אליו בתביעתו, אף אחד מהפריטים
המשמיצים, אשר נוף מנה בקבילתו .״לגבי
הפרטים המשמיצים, לטעמו של הקובל,
המתייחסים לחברי־כנסת אחרים, אין ה קובל
רשאי לשים עצמו כמגינם ודורש־טובתם
של כלל חברי־הכנסת, בין כבוד דים
ובין כציבור.״
את דבריו סיים זיכרוני באומרו :״לנו כח
פעילותו המצומצמת של הקובל כחבר־כנסת,
סובן מדוע בחר להפגין את יוזמותיו
ורגישותו הרבה לכבוד הכנסת דווקא ב־בית־המישפט,
ולא בבית־המחוקקים שאליו
נבחר. הנאשמים יטענו, כי אל לו לבית־המישפס
לסייע ליצר־הפירסום של הקובל,
ואין בית־המישפט המקום הנכון שבו ירכוש
העותר את אשר נחסך ממנו בכנסת: פיר־סום
ועניין ציבורי.״
השופט כרמל קיבל את גירסת העולם
הזה, ובפסק־דין ארוך ומנומק ביטל את
הקובלנה של עקיבא נוף.
עורך-הדין של. נוף הגיש עירעור על
החלטת השופט כרמל לבית־המישפט המ חוזי
בתל־אביב. בית־מישפט זה קיבל את
העירעור והחזיר את התיק לבית־מישפט-
השלום, אולם לשופט אחר: השופט יהו שע
דיאמנט. בפני דיאמנט החל מתנהל
המישפט הארוך והממושך.
ראשון העדים של ההגנה היה עורך
העולם הזה, אורי אבנרי. בין השאלות
הראשונות שנשאל: למה היתר, הכוונה
בקטע שהופיע בכתבה, שבו נאמר :״אם
אומנם הירצה נוף בשם ישראל בארצות-
הברית, הרי השערוריה בהוצאה זו היא
כפולה ומכופלת.״
הסביר אז אבנרי :״הכוונה בפירסום,
כפי שמשתמע ממנו, שאם אומנם נשלח
נוף על־ידי מישרד־החוץ להסביר מדי ניות
בחוץ־לארץ, הרי זו שערוריה, כי
חסר לו כושר יסודי למלא שליחות כזאת.
תפקידו של עיתון הוא לומר זאת.״
אבנרי הסביר את מיבנה העבודה ב עיתון,
ואת התייחסותו לסידרת־הכתבות
על נסיעות חברי־הכנסת לחוץ־לארץ :״אם
כתב פרלמנטרי מיקצועי מאד בא יאומר:
אלה הן העובדות והן בדוקות, חייב כל
עורך לקבל דבריו, ולהציג שאלות לאותו
כתב כפי שגם אני־עצמי הצגתי לו. בסיד-
רה זו נכתב על עשרות חברי-כנסת, ואיש
זולת הקובל לא עירער על הדברים שפור סמו.
דווקא על הקובל פורסמו דברים
חמורים פחות. נאמר על כולם, כל האח רים,
שהם נסעו על חשבון הציבור, ואילו
על הקובל נאמר שהוא כנראה לא נסע

אבנרי המשיך והסביר את חשיבותה
של סידרת־הכתבות, ביניהן הכתבה בה
הוזכר נוף :״הכתבה מכילה רשימת נסי עות
של חברי-כנסת למטרות ובנסיבות
שונות, וכן מטעם מוסדות שונים. עיקר
מגמתה להצביע על כך שחברי־כנסת מס תובבים
בעולם, תחת למלא את התפקיד
האחד למענו נבחרו, והוא לשבת בכנסת
ולחוקק חוקים. זו הכוונה של כל ה-
סידרה.״

ה סנ א ט
של טכסאס
חדי עדותו של אבנרי העיד העי-
תונאי שכתב את הכתבות. הוא סיפר
על מקורות־המידע שלו לגבי הפיסקה על
נוף בכתבה :״ח״כ נוף סיפר, כשחזר,
בין השאר גם לי, שהנסיעה האמורה
בכתבה הנ״ל היתד, מין ירח־דבש או משהו
שקשור לנישואיו.
״אשר לנסיעתו מטעם מישרד-החוץ,
שאבתי אינפורמציה זו מהעיתונים שבהם
פורסם עניין זה, ובין השאר שהוא ד,יר צה
מטעם מישרד־החוץ.
״כתבתי בכתבה זו כימעט על כל חברי-
הכנסת. בכנסת הקודמת היתד, תופעה של
בולמוס !נסיעות לחוץ־לארץ. חברי־כנסת
נעדרו מהארץ בנסיעות מנסיעות שונות.
חלק בשליחות מוסדות וחלק ממוסדות
בלתי־ציבוריים, חלק לא בשליחות. לדע־

ח״ב עקיבא נוף (עם הסופר יותם ראוכני)
״עסקתי בזימרה ובשירה, אך לא בריקוד״
תנו זה היד, חמור. זה היד, ביזבוז עצום
של כספים, ותופעה חמורה עוד יותר היא
שהם לא תיפקדו כחברי־כנסת כאשר היו
בחוץ־לארץ. זה הפך מין תופעה חברתית
בכנסת. כתבנו גם מי לא נסע. יש אנשים
בכנסת האומרים שהכתבה עזרה (להפחית
את ממדי התופעה).
״אשר לטענתי שאם אומנם הירצה ח״כ
נוף בחוץ־לארץ מטעם מישרד־החוץ הרי
זו שערוריד, כפולה ומכופלת, התכוונתי
להביע דיעה שלא ח״כ נוף הוא הראוי
לייצג את ישראל בחוץ־לארץ.״
1אחרי הכתב העיד הקובל, עקיבא נוף.
הוא אישר את עצם עובדת הנסיעה לחוץ-
לארץ, טען כי הנסיעות נעשו בתקופת
פגרודהכנסת, וציין כי גם בפגרה הת קיימו
מושבים מיוחדים של המליאה. נוף
סיפר על נסיעתו, על נאומים שנשא לפני
הסנאט ובית־הנבחרים של מדינת טכסאס
בארצות־הברית ועל פגישות שלו עם סנ טורים
אמריקאיים בוושינגטון .״נסיעתי
היתד, פרטית. חובתי כחבר־כנסת, בכל
ארץ שבה אני נמצא, לדווח לשגרירות,
כשחבר־כנסת נמצא בחוץ־לארץ, ויש לו
אפשרות לתרום להסברת ישראל. במיקרה
נערך באותו זמן גם כינוס הלובי היש ראלי,
והוזמנתי לשם על־ידי יושב״ראש
אותו לובי, מר (מורים) אמיתי.״
עקיבא נוף הוסיף :״בשובי לישראל
מסרתי למישרד־החוץ את תוכן השיחות
שניהלתי בוושינגטון .״ייתכן שהכתב קיבל
(את המידע) שם.״
העולם הזה ציין את הסכום 9922.40
לירות כדמי הכרטיס תל-אביב—ניו־יורק—
תל-אביב בתקופה שבה נסע נוף לחוץ-
לארץ. נוף הציג בבית־המישפט קבלה על
סך 10,884.40 לירות תמורת שני כרטיסי־טיסה,
לו ולאשתו. נוף טען כי לא עשה

שום שימוש בקבלה זו, ואמר :״זד, טיבעי
שכאשר משלמים כסף, מקבלים קבלה. לא
קיבלתי הנחה על הנסיעה.״ אולם בתשו בה
לשאלת פרקליט העולם הזה, עורך-
הדין אביגדור פלדמן ממישרדו של זיכ רוני,
הודה נוף :״אינני בטוח אם הסכום
הזה הוא התשלום המלא עבור שני הכר טיסים,
או רק חלק ממנו.״

כאשר נשאל נון? די שידם עכור
הכרטיסים, הוא או אשתו, היטיב :
״אשתי השתתפה בחלקו של תשלום
הנסיעה דארצות-הכרית, השבתנו
הוא מיטותף. הכרטיסים שול מו
מקופה משותפת, שם היו חסכונותינו
כחשבון משותף. השערתי
היא שהכתב סבור שאשתי אמידה
מאד, וכנראה גם סכור שיש בושה
ככר או שזה מגונה להיות עשיר.״

עקרת-בית
ועי תונ אי ת
שתו של ח״ב נוף, מירה ויינגר-
טן, אינה עקרת־בית בלבד אלא עו סקת
גם במיקצוע העיתונאות. באמצע
שנות ה־ 50 נבחרה מירד״ אחת הצעירות
היפות בירושלים, כמלכת־היופי של יש ראל,
היא פגשה ביהודי עשיר מטכסאס,
נישאה לו ועברה להתגורר עימו בארצות-
הברית.
לבני-הזוג נולדו שני ילדים וכעבור שנים
רבות של נישואין הם החליטו להיפרד.
מירד, זכתה בהסכם־גירושין נדיב ביותר,
שהפך אותה אשד, עשירה מאד, נוסף על
סכום-כם ף חודשי שהיא ממשיכה לקבל
עד היום בדולארים.
היא חזרה לארץ, ללא ילדיה שנשארו

אצל האב, רכשה קומה שלמה בבניין-
דירות הדור בשדרות בן־ציון בתל-אביב,
וריהטה ועיצבה את ביתה כך שהוא סוחט
קריאות־התפעלות מפי כל מי שבא לבקר
בו. בבית זה התגוררה מירד, היפה עם
עקיבא !נוף מאז נישואיהם.
תקופה מסויימת אחרי מילחמת יום-
הכיפורים עבדה מירד, כעיתונאית במע רכת
העולם הזה. תחילה היתה היא עצמה
נושא לכתבה, אחרי שחצתה את התעלה.
בעיקבות הכתבה, החלה היא עצמה כו תבת.
עוד לפני שנישאה לנוף עזבה את
עבודתה בהעולם הזה, ואחר־כך עברה
למעריב, שם פירסמה טור של רכילות
חברתית תחת החתימה ״סנאית״ ,וידי עות
הקשורות בענייני חברה, שעליהן
חתמה בשמה המלא.

כחלק אחר של עדותו אמר נוף
כמה דברים אישיים :״היתה גם
סיבה אישית לנסיעתי לטכסאס,
לא הסברתית-לאומית. נכון שעסקתי
פעם כזימרה וכשירה, אך לא
עסקתי כריקוד, כפי שכתוב כ*
,העולם הזה׳.״

״פר טים עדינים
על הקובל
הרי עדותו של
י העולם הזה רשות
ציג את קטע העיתון
הרתו של עקיבא נוף
קשורה למישרד־החוץ.
מאחר שעורך-הדין של נוף התנגד לה גשתו
בשלב מאוחר זה של הדיון, אסר
השופט על העולם הזה להגיש את הקטע
לבית־המישפט.

נוף ביקש סניגור
מבית־המישפט לה שבו
פורסמה הצ כי
נסיעתו היתה

בתום סיכומי שני הצדדים קבע השופט
^דיאמנט מועד לשמיעת פסק־הדין ב־26
. 1978 יותר משלוש שנים אחרי
י הכתבה, הרשיע דיאמנט את אורי
כתב העיתון, בפסק־דין ארוך
3ל פני 17 עמודים כתובים

פוף.

חודשים אחר־כך בא שלב ה־לעונש
וגזר־הדין. עורך־הדץ של
!ניסה לטעון, בשמו, כי העולם הזה
!דף. במשך תקופה ארוכה את עקיבא נוף,
וכי מאחרי פירסום הכתבה האמורה וכת בות
אחרות היו כוונות־זדון. אורי אבנרי
עלה על דוכן־העדים, כדי להדם טענה
זו של נוף. הוא סיפר על קישרי העולם
הזה עם נוף והקשורים בו, עוד לפני
5פירסום הכתבה.

אכנרי :״לא נכון ש,העולם הזה׳
מתנכל לח״כ נוף. הספרתי זאת גם
לח״כ נוף, כשפנה אלי כעל־פה. היו
ככמה מיקרים פניות ל,העולם הזה׳
להתייחס לחייו האינטימיים של
ח״כ נוף, ו,העולם הזה׳ נמנע.מכד.״
עורך־הדין זכרוני :״איזה דפרים
נמנעתם מלפרסם על אודות

־?ני שאכנרי הספיק לחשים,
נד עורך*הדין של נוף לשאלה.
^־זו של השופט דיאמנט אמי
ד,,הודעתי לכא־כוח הנאשמים
1דהמישפט מוכן לקפל עדות
על כי אפנדי, למרות שהופאו לידיעתו
פרטים ומיקרים עדינים המתייחסים
לקוכל, ונמנע מלפרסמם,
וזאת למעשה מטרת השאלה ש

נוף, בשמו, כי על עורו העולם הזה
ועל כתב השבועון יוטלו עונשי מאסר
הן בפועל והן על־תנאי. השופט דחה דרי שה
זו של. נוף, והטיל על אבנרי קנס בן
1,500 לירות ועל כותב הכתבה קנס של
2,000 לירות.

״שגה
בית־המי שפט...״
¥¥ורך־ הדין אמנון זיכרוני הגיש עיר ׳
/עור לבית־המישפט המחוזי. בעירעורו
כותב זיכרוני :״שגה בית־המישפט קמא
(השופט דיאמנט) בקביעתו, שלפיה היה
בפירסום משום הוצאת שם־רע על הקובל.
״שגה בית־המישפט קמא בהתעלמו מ משמעותו
הפשוטה של קטע הפירסום,
אשר התייחס לקובל, ובקוראו לפירסום
הנ״ל משמעויות וכוונות שלא היו בו.״
בהמשך עירעורו טוען זיכרוני כי לדעת
העולם הזה לא צדק השופט דיאמנט, כא שר
קישר לקטע שהופיע על עקיבא נוף,
קטעים אחרים שהופיעו על הברי־כנסת
אחרים ועל הכנסת בכללה, וביסס עליהם
את מסקנותיו. זיכרוני טען כי במוחו
של ״הקורא הסביר״ ,או ״הקורא הרגיל״,
לא היו עולות המשמעויות השונות, שייחס
דיאמנט לכל אחד מפירקי הפירסום.
זיכרוני טוען לעוד שורה של שגיאות
של בית־מישפט־השלום בכותבו :״שגה
בית־המישפט קמא, בקובעו כי לא היתה
אמת בפירסום, ובמיוחד שגה כאשר הסיק
כאילו בא-כוח המערערים לא טען להגנת
אמת בפירסום. שגה בית־המישפט קמא

ח״כ עקיבא נוף ואשתו מידה
״חסכונותינו הם בחשבון משותף״

הוגשה לאפנדי. על-ידי פירוט מיקרים
כפרטי-פרטים, כשאין אני
יכול לדעת אם היו מבוססים דיים
מבחינת ראיות, אפשר לגולל כאן
שורה ארוכה של פגיעות כאדם
שלא נוכח, ולחסות כצל דיון מיש
פטי בפומבי, מכלי לשאת ככל אחריות.
אינני סבור שלצורך קביעת
העובדה שאכן אבנרי נמנע מלפרסם
דברים כאלה, יש צורך גם כ
פירוטם המלא לפירטי-פרטים, וזה
מיותר.״
עם סיום שמיעת עדי־ההגנה והתביעה
עורך־הדין
מידת־העונש, דרש
לגבי

בכל אחת מקביעותיו ומסקנותיו הבאות:
(א) כי הפירסום נעשה שלא בתום־לב,
וכי למערערים לא עומדת חזקת תום־לב :
(ב) כי הפירסום חרג מתחום הסביר בנסי בות
העניין; (ג) כי לא היתד. על המער ערים
חובה חברתית, חוקית או מוסרית
לפרסם את הפירסום הנדון.״
עתה ממתינים חברי מערכת העולם הזה,
ציבור העיתונאים בארץ, ח״כ עקיבא נוף
וכמובן אשתו, העיתונאית מירה נוף-
ווינגרטן, וכן קרוב לוודאי כל מי שמת-
דיין עם גוף במישפטים, לתוצאות העיר־עור,
אשר הוגש לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב.
במדינה העם
מכבי מוש-ע 1פוד1ה
חינוך ההר לא הוליד עדסר

המכבים לא העלו על דעתם
שיקום אי-פעם
ועד אולימפי ישראלי

מישרד-החיגוך התגלה
בדמותו האמיתית :
כמיצבור עצום ש 7בטלנות

״מעוז צור ישועתי /לך נאה לשבח...״
כמו בכל שנה, נשמעו שוב צלילי השיר
היפהפה, ליד הנרות המהבהבים. חג-הח-
.נוכה הגיע.
אם מתייחסים אל החג כאל אגדה יפה,
כאל סמל למילחמודהשיחרור של המדו כאים
נגד הנוגשים, המעטים נגד הרבים,
החלשים נגד החזקים — הרי זה חג סימלי
יפה.
אך אם מתייחסים אל מרד המכבים
כאל אירוע היסטורי, האגדה היפה טעונה
ביקורת יסודית מאד.
אחת התופעות המוזרות ביותר במדינת-
ישראל היא חוסר הנכונות לנתח את הע בר׳
להתאים תפיסות ישנות למציאות ה לאומית
החדשה. אילו נערכה ביקורת
כזאת, היתד, הגישה למרד־המכבים משת נה׳
בוודאי, מן הקצה אל הקצה.
לא נגד היוונים. לפי האגדה, היה
זה מרד של העם היהודי נגד היוונים,
ששלטו בארץ. במרד זה טיהר העם לא
רק את בית־המיקדש שחולל, אלא גם את
עצמו. המתייוונים, סוכני התרבות האו-
ייבת, מוגרו.
המציאות היתר, שונה במיקצת. בארץ
לא היה קיים אז שילטון יווני. הממלכה
שבה לחמו המכבים היתה סורית. כמו כל
המדיכות במרחב ובאגן הים־התיכון בימים
ההם, אחרי כיבושיו של אלכסנדר מוק-
דון׳ שלטה גם בממלכה הסורית שיכבה
דקה של יוצאי־יוון, צאצאי הקצונה של
אלכסנדר. התרבות השלטת היתה הלניס טית,
יוונאית.
מעולם לא היתד, קיימת מילחמה בין
היהודים והיוונים. המילחמה היתר, בין ה יהודים
בארץ־ישראל (שהיו כבר אז מיעוט
קטן ביהדות העולמית) לבין השילטון ה סורי.
מילחמת
אזרחים. חשוב עוד יותר
אופייה הפנימי של מילחמה.
מילחמת־ד,מכבים היתה קודם־כל, ומעל
לכל, מילחמת־אזרחים.
מצד אחד עמד מיעוט של קנאים דתיים.
במושגים של היום, המכבים היו אנשי
גוש־אמונים. הם היו קנאים דתיים, שדחו
כל השפעה מצד תרבות העולם. הם רצו
לנתק את היישוב היהודי מכל מגע עם
המחשבות, הרעיונות, הסיגנונות שרווחו
בעולם התרבותי של הימים ההם.
ה״מתייוונים״ השנואים לא היו אלא
הרוב של הציבור, ובעיקר של השוכבה
הנאורה, שלא ׳נטש את הדת היהודית אך
היה פתוח לקבלת רעיונות חדשים, כמו
הפילוסופיה היוונית, ודרכי־חיים חדשות
כמו הגימנסטיה היוונית.
נגד אלה הפעילו המכבים ״כפייה דתית״
מן הסוג האכזרי ביותר. כנופיות של קנ אים
עברו את הארץ לאורכה ולרוחבה,
שחטו כל יהודי שלא ניראה להם נאמן
די צורכו לתפיסותיהם החשוכות. היד,
זה מרחץ־דמים שהיישוב היהודי לא הח לים
ממנו מעולם.
מו רתלכ דו רגל. במושגים של היום,
ה״מתייוונים״ מייצגים את הרוב החילוני
של מדינת-ישראל.
כל מי שהולך בשבת למיגרש הכדורגל,
סוגד לרעיונות האולימפיים היוונים, והנהו
״מתייוון״ .כל מי שצופה בטלוויזיה, כל
מי שקורא ספר זר, כל מי שמתנגד לשי תוק
התחבורה בשבת — הריהו ״מתייוון״.
אילו היו המכבים קמים לתחייה, הם היו
רוצחים את מרבית תושבי המדיינה בהת להבות
ובהנאה.
הקנאות החשמונאית העלתה את ה יישוב,
אחרי ד,״טיהור״ המגואל־בדם, על
דרך־המלך אל ההתאבדות הלאומית ש אירעה
כעבור שישה דורות, בימי מרד
הקנאים. עם כל ההבדלים היו יוזמי המרד
הגדול, שפתחו במילחמה חסרת־תוחלת
נגד המעצמה הרומאית הכבירה, יורשי הם
הישירים של המכבים.
כל זה אינו נלמד בבית־הספר היש ראלי.
עוד זמן רב לפני שהשתלט עליו
שר־החינוך המפד״לי (ראה להלן) ,היה
בית־הספר הזה משועבד לתפיסה היסטו רית
לאומנית־דתנית חסרת־ביקורת, ששוב
אין כדוגמתה בשום מדינה מודרנית נאורה
בעולם.

״אם הממשלה עושה ממך צחוק, הת פטר!״
קרא אחד הצעירים לעבר מנהיגו,
ראש חוגי הצעירים במפד״ל, זבולון המר,
שר החינוך והתרבות.
(הוא התמרמר על כך שהממשלה דחתה
את הצעתו של השר, למנות ועדה לביריר
תביעות המורים בבתי־הספר התיכוניים,
שמסקנותיה תחייבנה את שני הצדדים.
ההחלטה ביישה את השר, האריכה את

השר המר
דינאמיות בדיבורים, בטלנות במעשים
השביתה בימים רבים. אולם היא ביישה
גם את החברים הבכירים בממשלה עצמה.
הסיסמה הנמשכת. כי מזה שני
דורות, יש לימין הישראלי בכלל, ולחנו-
עתו של זאב ז׳בוטינסקי בפרט, פתרון-
פלא לסיכסוכי־העבודה: בוררות־חובה.
ז׳בוטינסקי נטל את הסיסמה הזאת מאו־צר־הרעיונות
של הימין האירופי בשנות

אומנם, סיסמה זו התאימה במיוחד ל אינטרסים
של המעסיקים, שלא היה להם
מעולם חשק להעלות את השכר. אולם
גם העובדים, חסידיו של ז׳בוטינסקי, קיב לו
את הרעיון. הסתדרות־ר,עובדים ה לאומית,
שהוקמה בארץ על־ידי העובדים
הרוויזיוניסטיים, דוגלת בסיסמה זו מאז
הקמתה ועד היום.
והנה — בשביתת המורים בבתי־הספר
התיכוניים העלו דווקא השובתים את ה רעיון
הזה. ועדה ציבורית, שמסקנותיה
תחייבנה את שני הצדדים, אינה אלא
צורה של בוררות. ואילו ממשלת־הליכוד,
שבראשה עומד האיש הרואה בעצמו את
יורשו של ז׳בוטינסקי, דחתה את הרעיון.
שליחות לאלפים. אולם לשר־ד,חי נוך
היו סיבות טובות נוספות כדי להת פטר.
לא כמחאה על מעשיהם של אח רים,
אלא כמחה על מחדליו שלו עצמו.
שביתת הגימנסיות היתד, הזדמנות־פז
לשר־ד,חינוך להפגין מנהיגות, להראות
קבל עם ועולם מה כוחו של מישרד אשר
בראשו עומד שר פעיל, יוזם ודינאמי.
רבבות התלמידים שהושבתו מלימודים,
יכלו לתת תנופה חדשה לחיים הלאומיים.
אפשר היה לשלוח אלפים רבים לקיבוצים,
לפי מיטב המסורת של שנת השירות
בטרם קום המדינה. אפשר היה לשלוח
אלפי תלמידות ותלמידים לבתי-ד,חולים,
למוסדות לזקנים ולנכים, לשכונות מצו קה,
ולתפקידים הזועקים לכוחות חדשים.
עם כל השלילה שבעצם ד,שבתת־ד,לי מודים,
יכול היה לצאת מתוק מן העז.
המוני־הנוער יכלו לבוא במגע ראשון עם
בעיות החברה הישראלית, ועם מיקצועות
שיכלו להלהיב את דמיונם ולכוון את
חייהם לאחר־מכן.
כל זד, הוחמץ. הר הדיבורים הרמים לא
הוליד אפילו עכבר של מעשה. מישרד־החינוך,
בהנהגת השר הצעיר־המיקצועי,
התגלה בדמותו האמיתית: כמיצבור עצום
של בטלנות, ששום כוח אינו מסוגל להזיזו.

ניתן לה שיג

0!978 אזא£ק

-ו!>6ש0606

במדינה הכנסת
דוגנלה איענידו

שוב קבע 7וכה
גורמה מר
כחיים הפוליט

¥011

הבושם המדליק ...

•: 16 ? 3§6 06514 0316111131 שש
1051)16.
^ 1111׳\\16׳\־6 111161׳\51ג^£ x^1
0.־£1)161 03511

בבית התלוי אין מזכירינן את החבל, ו בכנסת
ישראל איו משתמשים במילה
״רוטציה״ ,אלא בנימה של לעג ציני.
יש לכך סיבה פשוטה: מאז בחירת
הכנסת הראשונה, הופרו הסכמי־רוטציה
רבים. לפי החוק, אין להסכם־רוטציה שום
תוקף מחייב, גם אם הוצהר על כך באוזני
הבוחרים לפני הבחירות. אי־אפשר לכפות
על ח״ב לנטוש את מקומו, גם אם הצהיר
ונשבע מראש כי יעשה כן.
ואילו הטבע האנושי עשה את שלו.

0111 1116 01116־[ 11ז ס2x611151^6 20 [11831165.־0 )1 81־׳5 1ץ0111 01 1131

הפצה בלעדית
סטימצקי

עכשיו גם בדיאודורנט וסבון יוסי.

״ רו בקס ״
ה מ תנ ה היפ ה ביו תר

ספם ״מורלר.״
הסוכן בישראל בלמוך בע״מ המפיצים חברת נורית בע׳־מ

קיים רק קטלוג אחד של מורלה
היזהרו מחיקויים.

מתפטר אליאב
יושר אישי, הגינות ציבורית

לסוכנים, לסיטונאים ולצעירים המעונייניס
להרוות כסו ממכירה מדלת לדלת

שמן

ציורי

מקוריים

במחירי דמפינג ללא ת ק די ם
וב הנ חו ת גדולות
יבואנים בלעדיים
מטייוואן, פיליפינים, קו רי א ה, מ כ סי קו, הודו, הונג־קונג
מבחר גדול ביותר של ת מונו ת, רפרודוקציות, גלויות, פו ס ט רי ם, כר טי סי ברבה,
ת ח תיו ת דקור טיביו ת מיו חדו ת, מ תנו ת, מר או ת, שולחנות שיש, מ סגרו ת מלבניו ת
ואובליות, ת מונו ת עלים מהודו, מיני א טורו ת, מו טו ת עץ, דברי דקורציה לנגדים,
דברי נחו שת לנוי, ת מונו ת בול טו ת על פלס טי ק. פו רסלני ם סיניי ם.
פתוח רצוף משעה 09.00 עד 17.00

אר מון,
רח׳ איל ת 47 תל־אביב, טל 57112 .
או טובוסים 40 ,42 ,44 ,46

בראון -דיזנגוף 6 1 ; 214
חנות הספרים הגדולה בישראל

מבחר עצום של ספרי ם מוזלים ב הנ חו ת עד ־707
א מנו ת • צילום @ ארכי ט ק טור ה • טבע
גינון • ריהוט • עיצוב פגים ועוד
מבחר ס פ רי םעב ריי ם בבל

התחומים

פתוח רצוף משעה 9ועד 9ובמוצ״ש משעה 7עד 11

גיגלל הסכמי־דוטציה, שבעלי-הכסאות לא
רצו לכבדם, התפלגו מיפלגות, התעוררו
שערוריות, הוחלפו השמצות ודברי־נאצה.
מי שלא רצה לכבד הסכם, לא התקשה
בדרך־כלל למצוא תירוץ כלשהו, ציבורי
ופוליטי, כדי לנמק את ההפרה.
בשנים האחרונות כובד רק הסכם־רו*
טציה אחד. היה זה כאשר איש אגודת־ישראל
כיבד את התחייבותו ופינה את
מקומו לבא אחריו. אך זה היה מיקרה
מייוחד: באגודת־ישראל קיימת דיקטטורה
של מועצת גדולי־התורה, ומי שמפר את
מרותה כאילו מאבד את עצמו לדעת מ בחינה
ציבורית ודתית, בחוגי אגודת־ישראל.
הסכם
אחרי חצות. לכן הצליח אריה
(״לובה״) אליאב לגרום השבוע לסנסציה:
הוא הודיע שהוא עומד להתפטר מן הכנסת
בחודש הקרוב, כדי לכבד הסכם.
היה זה ההסכם שנחתם ב־ 17 במארס
, 1977 בליל־שימורים שבו הוקם מחנה
של״י, שאליו הצטרפו כמה תנועות קטנות :
״הסוציאליסטים העצמאיים״ של לובה
אליאב עצמו, תנועת העולם הזה, תנועת
מוקד, פלג של הפנתרים השחורים, קבוצה
ערבית ומיססר אישים בלתי־מזוהים *
(העולם הזה .)2064
בהסכם נאמר, בין השאר :״הסכמנו כי
ארבעת הראשונים ברשימת המחנה לכנסת
יהיו 1אריה אליאב )2( ,מאיר פעיל,
( )3אורי אבנרי )4( ,סעדיה מדציאנו...
הסכמנו כי שלושת הראשונים ברשימה
יכהנו בכנסת לא קדנציה שלמה, אלא יפנו
מקומם, בדירוג, לבאים אחריהם ברשימה.״
הרעיון היה של לובה עצמו. שעות ארו כות
עמלו הנוכחים באותה ישיבה, שנערכה
במישרדו, לשכנעו להעמיד את עצמו בראש
הרשימה. כאשר הסכים, אחרי חצות, הציג
כתנאי את רעיון הרוטציה, כדי להכניס
לכנסת כוחות חדשים.
מילה זו מילה. מאז הסתובו בחוגי
המיפלגות הוותיקות הלצות רבות על הרו טציה
בשל״י. רבים מן העסקנים המשום־
שפים לא האמינו שההסכם יתבצע. אחרי
התמוטטות ד״ש והפרת כל עקרונותיה
של תנועה זו, גברה הספקנות.
(המשך בעמוד )33
* המכונים בסלאנג של של״י ״צ׳כו־סלובקים״
,מפני שאינם ״צ׳כים״ ואינם
״סלובקים״.
העולם הזה 2156

ש ר ־ החסבורהל שוו ברהתאהב דיי ל ת ״ אל־ על׳י
ו ה רו מן ין ה שניי םהפךסיפור ־ אהבה ווג*וללב

כאשר התפרסמה השבוע כעיתון־־ערב הידיעה עד הכר־הכנפת
ההומוסבסואל, מכלי לנקוב בשמו, הפכו 120 חברי־בנסת ״השורים״
ככוח. חכר כנסת אחד, יושב־ראש ועדת־הכלכלה של הכנסת גד יעקוכי,
היה החשוד העיקרי כגל השמועות שהציה את הארץ. יד זדונית כיוונה
אדיו שמועות. אלה, אשר נפדו עד קרקע נוחה.
דרכים ידוע כי ח״ב גד יעקוכי מנהל רומן עם דיילת ״אד״על״
היפהפיה, נלה פרדמוטר, וכי רומן זה עירער כמידה רכה את חיי
המישפחה שדו. עובדה זו היא סוד גלוי, שאותו לא הסתיר יעקוכי עצמו
כדל מפני חבריו, חכרי־־מיפלגתו והעיתונאים. האדם שהפיץ כזדון את
השמועה הלא־נכונה, כאילו הידיעה שהופיעה כעיתון התייחסה אד
גד יעקוכי, שמע גם הוא על כך, ומשום כד גם ידע שהסילוה שהמציא
יכה שורשים.
״העולם הזה״ החליט לפרסם את פירטי סיפור־האהכה של גד
יעקוכי עם הדיילת נדה פרלמוטר, כדי לשים קץ דחרושת־השמועות סכיב
ח״כ זה.

ח״ב •ונקובי ואש תו טובה

נים רפות !היו נישואיהם של טו־
/בד. וגד יעקובי מופת של חיי נישו אין
מאושרים, בעיוני כל מי שהכיר את
בני הזוג. טובה וגד, שניהם בני אותו
הגיל, כיום בני ,44 הכירו עוד בתקופת
,ש״רותם הצבאי. גד היה אז קצין קשר
וטובה פקידת קצין קשר ראשי. טובה
נהגה לספר על כך :״גד היה הגבר
הראשון והיחיד שלי. כשהכרתי אותו
הייתי עוד חיילת צעירה. הוקסמתי ממנו,
וגד יודע להקסים. האמת היא שעד היום
אני מוקסמת ממנו.״ ואכן, כיום עדיין
מוקסמת טובה יעקובי מבעלה, וטוענת
כי היא עדיין אוהבת אותו. אולם גם
לה וגם לו ברור, כי נישואיהם אינם
יכולים עוד להימשך וכי במוקדם או במ אוחר
יהיה עליהם להיפרד.
הסיבה למשבר הסופי בחיי הנישואין
שלהם היא צעירה יפהפיה, דיילת אל־על,
נלה פרלמוטר. ככל שיהיו סוערים חייו של
מי שהיה מצעירי מפא״י, יד־ימינו של
משה דיין, סגן־שר־התחבורה ושר־התחבו־רה
וכיום יושב־ראש ועדת־הכלכלה של
הכנסת, אין הם יכולים להשתוות לסערות
שפקדו את חייה של נלה. לפני כשנה
וחצי דומה היה כי שתי הסערות !נפגשו
והפכו הוריקן של אהבה.
גד, שהיה אז שר־התחבורה פגש בנלה,
ששירתה אותו באחת מטיסותיו הרבות
לחוץ־לארץ, השניים התאהבו, ומאז מנהל
יושב־ראש ועדת־הכלכלה של הכנסת
חיים כפולים. בינתיים אין הוא מוותר
על אשתו ועל ביתו שבנווה־מגן, אולם גם
אין הוא מוכן לוותר על האהבה הגדולה
של חייו, נלה פרלמוטר.

בקרב ידידיו מוכר גד בכינויו ״המח שב״
.הוא ידוע כאיש קר, המנתח כל
בעייה המועלית בפניו באיזמל של היגיון
חד. יש הטוענים כי אינו מגלה את
ריגשותיו כלפי חוץ כלל. אולם גם אלה
הטוענים זאת מסייגים את דיבריהם, ואומ רים
:״כלל, חוץ ממה שנוגע לנלה.״
שכן, הדיילת הצעירה הצליחה ללא ספק
לגרום שהעסקן הפוליטי המשופשף יתא הב
כגימניזסט בן־עשרה.
העובדה שטובה רוצה להתגרש מגד,
והעובדה שנלה פרלמוטר התגרשה לא־מכבר
מבעלה, מוסיפה נופך רומנטי לסי-
פורי־האהבה של הח״כ והדיילת. אולם,
גד יעקובי טוען בתוקף כי בקשותיה
החלו כבר לפני שלוש
של אשתו לגט
שנים, זמן רב לפני שפגש לראשונה
בנלה, וכי נלה נפרדה מבעלה ללא כל
קשר ליחסים ביניהם, ועוד לפני שפגשה

ך* אשר נישאו טובה גרוסמן וגד
יעקובי, לא שיער איש מהם כי גד
יגיע לעמדה הבכירה של שר בממשלת
ישראל. גד, בן כפר־ויתקין וטובה, שהו ריה
התגוררו בתל־אביב, היו זוג צעיר
כימעט חסר־כל, שנעזרו רבות בהוריהם
כדי להתחיל לבנות בית משותף. באוזני
חברותיה טוענת טובה כיום, כי עזרת
ההורים שלה היתד, משמעותית הרבה יו תר
מזו של הוריו של גד, וכי עד היום,
סכומי כסף גדולים וגם
כשגד משתכר
היא עובדת, ההורים שלה עדיין עוזרים
להם.

דייל ת נדה
גד פנה ללימודים, סייס תואר שני
בכלכלה השתלב באוניברסיטאות בארצות
הברית, בין היתר בחוג של הנרי קיס״ג־ג׳ר,
ופנה לחיים הפוליטיים. בהיותו בן
מושב, מצא את דרכו באופן כימעט טיבעי
אל משה דיין וצעירי מפא״י של אז. כאשר
מונה דיין כשר־החקלאות הוא לקח אותו
להיות עוזרו ומנהל המרכז לתכנון ופי תוח
במשרד החקלאות. ומאוחר יותר פילס
גד לעצמו את דרכו לכנסת ולתפקיד סגן-
שר־התחבורה, כששמעון פרם היה אז שר
תחבורה. כשהקים יצחק רבין את הממשלה,
הוא מינה את גד יעקובי כשר תחבורה
וגד נשא בתפקיד זה עד למהפך. כיום
הוא נחשב כאיש־הכלכלה מיספר אחד ב ממשלת
הצללים של המערך, וכמי שמיועד
לתפוס את תפקיד שר־האוצר כאשר יחזור
המערך לשילטון.
במשך כל אותה התקופה ניצבה טובה
בצל למדי. היא לא אהבה את אורח*
החיים הראוותני המחייב חבר-כנסת ושר
בממשלה, ביכרה להתמסר לעבודתה כספ-

רנית בבית־הספר עמל בתל-אביב, ומיעטה
להופיע עם גד בהופעות ציבוריות .״בש נים
האחרונות היא בכלל סירבה לצאת
איתי,״ סיפר יעקובי השבוע.
כמו על כל נושא בתפקיד בכיר, גם
על גד יעקובי הילכו שמועות משמועות
שונות, כאילו הוא מנהל פרשיות-יחסים
מחוץ למיסגרת הנישואין. בין השאר סופר
עליו כי ניהל רומן סוער עם משוררת
מפורסמת. אולם שמועות אלה מעולם לא
חרגו מסיפורי הרכילות של מיזנון הכנסת,
הנסבים כימעט סביב כל אדם הנושא
במישרה ציבורית בארץ.

במשך כל אותה התקופה פילסה לעצמה
בחורה צעירה את הדרך אל עולם הזוהר,
כשבדרכה מיכשולים רבים. נלה פרלמוטר,
בתם של פקיד בכיר בביטוח הלאומי ומז כירה
רפואית בבית־החולים צהלון ביפו,
נישאה בגיל מוקדם לחייל צעיר בשם
זאב פרלמוטר. ידידיו של זאביק קינאו נו.

(המשך מעמוד )31
הוא היה נשוי לאחת הצעירות היפות
ביותר בארץ.
שנה אחר־כך עמדה נלד, מול קבר רענן
בחלקה הצבאית בבית־הקברות בקריית-
שאול, קיברו של זאביק. באותם רגעים,
בחודש מאי , 1970 הצליחה רק להיזכר ב חתונתם,
בירח־הדבש, בשלוש שנות ה חברות
שקדמו לשנת הנישואין, בטיוליהם
המשותפים, בצחוק ובשימחה.
היא לא בכתה. אולי משום שעדיין לא
תפסה מה אירע, או משום שהיא כזאת.
היא ניצבה זקופה ליד הקבר, בפה קפוץ,
בפנים מתוחים ובעיניים כבויות.
רק שבועות אחדים אחרי ההלוויה החלו
השמועות מגיעות לאזניה של נלה. ב תחילה
היו אלה לחשושים בלתי־נשמעים
כימעט, אך אט־אט הפכו קולות של ממש,
מאיימים ומפחידים. זאביק בעלה, כך סיפרו
לה, התאבד, בעת שהיה עם חייליו, בשיטה

נלה התקשתה להאמין בכך. היא סירבה
להאמין שזאביק התאבד .״פשוט לא היתה
לו שום סיבה לכך,״ .טענה. אך צה״ל
החליט אחרת. בצער רב הודיע מישרד־הביטחון
לאלמנה הצעירה, כי אינה זכאית
למעמד של אלמנת־צה״ל, משום שבעלה
התאבד.
נלד, לא ויתרה והכריזה מילחמה על
צד,״ל כולו .״לא הייתי צריכה את הגימ־לאות,
ההטבות והמענקים שבהם זוכות
האלמנות. ידעתי רק שעושים כאן עוול
נורא לזאביק. ידעתי שהוא לא התאבד.
לכן נלחמתי בהם.״
והיא ניצחה. היא אילצה את צד,״ל
להקים ועדת־חקירה מייוחדת שגבתה עדו יות,
יצאה לשטח וקבעה כי זאביק נהרג
בתאונה, בעת שניקה את נישקו. נלה
הוכרה כאלמנת צה״ל, ושמו של זאביק
טוהר.
ארבע שנים לאחר־מכן צעדה צעירה

של חייה עם מי שבדיוק באותה תקופה היה
שר בממשלת ישראל.
דרך ארוכה עברה נלד, מאותו היום שבו
נהרג זאביק במאי , 1970 ועד לרגע שבו
עמדה לפני ארבע שנים, נרגשת, מוקפת
חיוכים זוהרים והבזקי מצלמות בבית-
המלון ביוהנסבורג .״אחרי שזאביק מת,
הייתי בטוחה שכל העולם מת אתי. לולא
הורי ואחותי, לא הייתי מצליחה להתגבר
על המשבר,״ אמרה.
אולם נלד, התגברה. אט־אט הצליחה ל השתחרר
מהדיכאון, להתעורר מהסיוטים־
בהקיץ ולחזור אל עצמה. אט־אט החל
שוב הטלפון מצלצל בדירתה, ידידים ו ידידות
באו לבקרה, ומדי פעם יצאה אף
לטייל ולבלות. נלה חזרה אל עצמה.
היא החלה עובדת במחלקת החקירות
במגדר,ר,כנסה. קשה היה להעלים את האמת,
לא לענות על שאלות שהציגה היפר,פיה
בעלת העיניים התמימות, אפילו על כספים
והעלמות־מס, ונלה זכתה בהצלחה רבה
בתפקידה.

ואז, לפתע, נעלמה מהנוף התל־אביבי
הזוהר .״קיבלו אותי כדיילת באל־על, ולא
הייתי צריכה עוד את הזוהר הזד״״ סיפרה.
רק אז הבנתי שהחיים הריקניים של בתי-
הקפה נועדו למלא חלל עמוק אצלי, שנוצר
לאחר מותו של זאביק.
״כשהצטרפתי לאל־על, מילאה העבודה
החדשה את הכל. כבר לא הייתי צריכה את
המסיבות והבילויים. החלטתי להיות דיילת
טובה. הכי טובה. בתיק האישי שלי אין
אפילו תלונה אחת, וזה די נדיר אצל
דיילת שעובדת כבר שבע שנים.״
לפני חמש שנים פגשה נלד, בגיל חי.
גיל היה אז רס״ל
חיל-הים, גבה־קומה, בהיר שיער *י
ועיניים. העיתוי של פגישתם הוכן בקפדנות
יליד פולין,
על־ידי הגורל. גיל
בן למישפחה צנועה מפתח־תיקווה, לא
התאים לנלה של המסיבות והזוהר —
אך הוא התאים לנלה הרגועה יותר, ש השתוקקה
להצטיין בעבודתה.
״לא רציתי להתחתן עם גיל, למרות

נדה במודעת פירסומת שד ״אר־על״

גד יעקוכי ביום־ העצמאות

היכרות עם עולם הזוהר —

— ומבט אל הפוליטיקה

האכזרית ביותר של התאבדות:
רוסית.

רולטה
רולטה רוסי ת
ך לה לא ידעה בדיוק מהי אותה רולטה
י רוסית. רק אחר-כך סיפרו לה כי ה משחק
ברולטה רוסית מכנים כדור בודד
לתוף האקדח, שיש בו שישה תאים ל כדורים,
מסובב את התוף וסוגר אותו. אחר-
כך הוא מקרב את לוע־האקדח לרקתו ו לוחץ
על ההדק. אם נמצא הכדור היחידי
בתא התוף שמול נוקר האקדח — הפסיד
המשחק את המישחק — ואת חייו. אם
מול הנוקר יש תא ריק — זכה בחייו
ובמישחק, ולפעמים גם בהתערבות. הסי כויים
1 :מול .5
סגן זאב פרלמוטד, מפקד־סוללה צעיר
וכישרוני בחיל־ד,תותחנים — הפסיד.

תמירת־גוף, בעלת העיניים החולמניות ו־הגיזרה
המושלמת על מסלול שהוצב ב אחד
מבתי־המלון המפוארים של יוהנסבורג,
בדרום־אפריקה. יחד עימד, צעדו עוד 20
נערות, שלכולן היו שני דברים משות פים:
כולן היו יפהפיות זוהרות, וכולן
לבשו מדים של חברות־תעופה.
היה זה בתחרות הבינלאומית של דיילות,
נציגות כל חברות־התעופה בעולם. התואר
של מלכת־הדיילות העולמית הוענק לנלה
פרלמוטר, נציגת חבדת־התעופה הישרא לית
הלאומית אל־על.
מה שהחמיא אז לנלה יותר מכל היה
העובדה שהשופטים בתחרות לא בחרו בה
ביגלל יופיה בלבד .״הם שאלו אותי שא לות
די קשות, על הבעייה הפלסטינית, על
הציונות והיחסים בינינו לבין ארצות־ערב.
שאלות שאני בטוחה שאפילו שרים בממ שלה
לא יכולים להשיב עליהן,״ סיפרה
אז נלה לכתב העולם הזה. היא לא ידעה
שארבע שנים אחר־כך יתחיל הרומן הגדול

בינתיים הבחינו בה גם צלמי הפירסו־מת,
סוכני־הדוגמניות ואנשי־האופנה. נלד,
ערכה סידרת־צילומים עבור חברת־פיאות
ידועה, שיחקה בסרטון־פירסומת אנגלי ש צולם
בארץ, וערכה היכרות עם עולם ה זוהר
של תל־אביב .־
התפקידים של נערת־זוהר וחוקרת מס-
ההכנסה אינם משתלבים כל־כך זה עם זה,
ונלה החליטה לוותר על ד,מישרה הממ שלתית.
אחת מחברות־התמרוקים הגדולות
חטפה אותה, והיא המשיכה לפאר מודעות־פירסומת
רבות.

ניתוח־לב
פ תו ח
ך< גברים הצעירים של תל-אביב גילו
י 1אותה גם הם. נלד, הפכה מסמר של
מסיבות, תושבת קבועה בבתי־הקפה ג׳קי
ורוול, שהיו האופנתיים באותה התקופה.

שאהבתי אותו,״ אמרה .״ידעתי שיום אחד
אני אתחתן בשנית, אבל אז עדיין לא
הייתי מוכנה לזה.״ אולם מילחמת יום-
הכיפורים גרמה לנלה לשנות את דעתה.
״כשפרצה המילחמה, חשבתי שאני משת געת•
ידעתי שגיל נמצא באחת היחידות
המסוכנות של צה״ל. אני המשכתי לעבוד.
טסתי המון. כשהייתי מגיעה ארצה, הייתי
מחפשת את גיל בטלפון. ידעתי שאם יקרה
לו משהו, זו תהיה מכה שלא אוכל לעמוד

קשה היה שלא להבחין בעיקבות של
הטרגדיה עם זאביק בנסיבות נישואיה
לגיל. נלד, איבדה גבר אהוב אחד ב-
צה״ל, חששה לאבד שני והחליטה, על פי
אינסטינקטים נשיים בלתי־ראציונליים, ל הבטיח
את חייו של גיל לעתיד, על-ידי
זה שתינשא לו. אחרי שהסתיימה המיל-
חמה נישאו השניים, ונלה החליטה לנסות
ולבנות חיי־נישואין מחדש.
בסמוך לתקופה שבה נישאה לגיל,

במדינה

ויי

(המשך מעמוד )30
אך מי שהכיר את לובה אליאב, לא
הטיל לרגע ספק ביושרו המוחלט. אמר לפני
שבועיים אמנון זיכרוני, מראשי של״י,
כאשר נשאל על כך בתוכנית עלי כותרת
בטלוויזיה :״לובה אליאב כבר ויתר על
כסאות יותר חשובים למען עקרונותיו.
אילו היה מוכן לוותר על עקרונות, יכול
היה לעשות קאריירה מזהירה. הוא ויתר
על עמדת־המפתח של מזכיר מיפלגת־העבודה,
כשזו היתה בשיא שילטונה, כדי
לכתוב את ספרו ארץ הצבי ולהיאבק באופן
חופשי על בשורתו.״
לובה עצמו שמר על כוונותיו בסוד כמוס.
הוא פתח בשקט במגעים עם מיכללת הר-
ווארד המהוללת, בקאמברידג׳ ליד בוסטון
בארצות־הברית, וזו הזמינה אותו לעבודת־מחקר
של שנה, שבה יכתוב ספר נוסף.
ביום הרביעי האחרון, בשעות המוקדמות
בבוקר, צילצלו העיתונאים לביתו של אורי
אבנרי, שיבוא במקומו של לובה כנציג
של״י בכנסת, כדי לשמוע את תגובתו״
לעיתונאים נודע כי לובה עומד באותו
ערב להודיע, במועצת של״י, על החלטתו
לבצע את הרוטציה.
אבנרי המופתע השיב :״השארתי את כל
העניין בידי לובה, ולא שאלתיו מעולם
בעניין זה. היום נתן לובה שוב דוגמה
ליושר אישי ולהגינות ציבורית הקובעת
בורמה מוסרית גבוהה לכל.״ הוסיף אבנרי :
״גם בפרשה זו מוכיח מחנה של״י שאינו
דומה אף לאחת המיפלגות הקיימות, ה ישנות
והחדשות. אצלנו הסכם זה הסכם,
ומילה זו מילה.״

דרכי חיים
מ מפגר יעבר
גד יעקובי את אחד המשברים
הגדולים של חייו. כשהיה יעקובי ילד
צעיר, הוא לקה בדלקת־פרקים שגרמה נז קים
לליבו. אנשים מעטים ידעו כי יעקובי
סובל ממום בלב.
אולם הרופאים הגיעו למסקנה שאין
ברירה, ויש לנתחו. לפתע נודע כי סגן שר־התחבורה
גד יעקובי עבר ניתוח־לב־פתוח,
והושתל בו קוצב־לב. היו שמייד המציאו
על־כך בדיחות מהסוג של ״עכשיו אולי
הוא יהיה בעל לב,״ אולם עד כמה שזה
נשמע אבסורדי, האריך קוצב־הלב את
חיי־הנישואין של גד בעוד כמה שנים.
טובה טיפלה בו במסירות, הן כששכב ב־בית־החולים
והן כששהה בבית, ונדמה היה
כי האושר חזר לחיי־הנישואין שלהם, ש החלו
כבר נסדקים.
גד עצמו הופיע כבר שבועיים אחרי
הניתוח בלישכתו שבמישרד־התחבורה ב ירושלים.
אולם לדבריו היתה לניתוח־הלב־הפתוח,
ולעובדה שהושתל בו קוצב־לב,
השפעה עצומה של שינוי משמעותי בחייו
ועל ״הדרך שבה אני רואה את העולם.
לא רק התחלתי להרגיש כמו אדם חדש
מבחינת הבריאות, אלא גם מהבחינה ה נפשית
והרוחנית. עכשיו אני אדם אחר,
פתוח יותר וצעיר יותר.״
ידידים קרובים של גד טוענים כי ב־עיקבות
ניתוח־הלב, שנערך לפני כמה
שנים, נפתח גד עוד יותר, כאשר פגש
מאוחר יותר בנלה .״הוא כל-כך השתנה,
עד שהפך יותר רומנטי, כתב שירים. בגלל

קוצב־הלב, היה בעל לב פתוח יותר.״
בחודשים הראשונים היו נישואיהם של
נלה וגיל כחלום. החוויה של הנישואין,
ההיכרות המיוחדת של כל זוג צעיר, ה־שקנו
בני־הזוג בבנימינה ושבנו מיגרש עליו, אט־אט, את ביתם, הכלב מכסימי-
ליאן, רועה בלגי גדול שעליו אמרה נלה:
״אני אוהבת אותו כמו את גיל.״
אולם כשחלף החלום, התבררה לנלה ה טעות
שעשתה. לא היו לה טענות כלפי
גיל, שבינתיים השתחרר מצה״ל
עד היום, אחרי
התגרשה מגיל, אין היא מוכנה שכבר לומר עליו אף מילה רעה אחת. אולם
ידידיהם המשותפים יודעים לספר כי צרים ההתעניינות של גיל היו תחומי מדי, האופקים שלו שונים מאלה של נלה.
הרקע ההשכלתי אף הוא שימש כמחסום
מסויים. בעוד נלה היא בוגרת אוניבר סיטה,
היתה השכלתו תיכונית בלבד. ה שניים
החליטו להיפרד כידידים.
באותה תקופה טסה נלה כדיילת המח לקה
הראשונה מניו־יורק לתל-אביב. גלה
רגילה כבר לשרת אישים מכובדים, אולם
זה שהיה הפעם ניראה היה לה שונה.
גד יעקובי היה אומנם שר, אך, כפי
שהיא סיפרה לאחר־מכן :״היה לו משהו
מיוחד במבט, בעיניים.״
בין השניים נקשרה שיחה. נלה סיפרה
לגד כי היא מתעניינת בפוליטיקה, ושאלה
אותו בדבר דרכים להשתלב בעולם זה,
עולמו שלו. גד הציע להפגיש אותה עם

הד״ר מיכאל (״מיקי״) בר־זוהר, שהקים
אז במיפלגת־העבודה את החוג לצעירים
הקרוי החבורה, ונלה אכן באה לפגישה.
סנטה יוספטל או גולדה מאיר חדשה
אומנם לא יצאו מנלה פרלמוטר עקב הפגי שה
עם מיכאל בר־זוהר, אך גד יעקובי והיא
גילו זה את זה. נלה ממעטת לבוא ל פגישות
של החבורה, ומסבירה זאת ב טיסותיה
הרבות, אולם עם גד היא נפגשת
הרבה מאז.
תחילה נערכו הפגישות בבתי-קפה.
״שוחחנו,״ סיפר גד לחברים .״היא התגלתה
לי כאישיות מקסימה, נוסף על יופיה.״

״ האם יש
א חי ת? ״
ולס הרומן במלוא סערתו, בין הח״כ
לדיילת, החל דווקא במיזרח הרחוק.
יעקובי נסע לשורה של הרצאות באוס טרליה
ובמיזרח הרחוק, ונלה נסעה לבקר
דודנית שלה המתגוררת בסידני. באוסטר ליה
הם לא נפגשו, אולם קופידון הפגיש
אותם בדרך חזרה, בהונג־קונג. מאותה
התקופה לא נפרדו גד יעקובי ונלה אלא
בעת ישיבותיו של גד בכנסת, או טי סותיה
של נלד, כדיילת אל־על.
כל אותה עת המשיכו היחסים בין גד
לטובה יעקובי להתערער. מזה שנים אח דות,
עוד זמן רב לפני שנפגש בעלה עם
נלה, החליטה טובה כי היא רוצה להתגרש.
״אני מרגישה שאני לא די טובה בשבילך,״
אמרה לגד .״אני אוהבת אותך, אבל אני
רוצה להתגרש.״
לידידיה סיפרה טובה סיפורים אחרים.
לדבריה, לא היה גד איש־מישפחה די טוב,
לא תמיד הסכימה עם הסיגנון שבו התנהג
כאב לשלושת ילדיהם, כשהבוגר ביניהם
משרת כיום כקצין־קבע ברמת־הגולן.
יש שתלו את המשבר המישפחתי שלו
בבעיות הנפשיות של אשתו, ובמתחים ה רבים
שבהם היא נתונה. לפני חמש שנים
נהרג אחיה הצעיר של טובה, משה גרוסמן.
היתד, זו מכה קשה לאחות, שגרמה לה
למצבי־רוח, לדיכאונות, ולהשפעה על סבי בתה
הקרובה, ועל חיי־מישפחתה.
לפני חודשים אחדים שאלה טובה את
גד :״יש לך אשה אחרת?״ גד הודה
באמת, וסיפר על הרומן שלו עם נלה.
תחילה נראה היה שעובדה זו לא שינתה
דבר במצב הרעוע במישפחת יעקובי. טובה
אפילו אמרה כמה פעמים, כי לא איכפת
לה הרומן של גד. אולם עתה הגיע המצב
לכך שהמשולש יצטרך להתפרק.
גד וטובה יעקובי עומדים לפני גירושין,
וידידיהם הקרובים של השניים מקווים רק
כי גירושים אלה, אחרי 23 שנות נישואין,
ייערכו ללא שערוריות מיותרות וללא
הטלת בוץ הדדית.

״השוטרים דפוקים
בראש!״ קרא עובד
המוסק — ובית־המישפגו
היה כמירקחח
האם השוטרים הם מפגרים ן נושא מר-
תק זה היה עיקרו של כתב־ד,אישום, ש נדו!
השבוע לפני השופט יוסף מגורי־כהן.
ליאון רפאל, תושב יהוד העובד במוסך,
נאשם בכך שבחודש פברואר השנה נקרא
על־ידי השוטר אלישע שלום להפקיד 500
ל״י עבור צדהבאה לבית־מישפט, או
להיעצר.
הם ניהלו ויכוח, שבו טען ליאון, כי
כל העניין הוא טעות. החליטו ללכת ל בניין
המועצה המקומית ביהוד, ומשם
לטלפן לקצין הממונה על ההוצאה־לפועל,
כדי לברר את כל העניין.
הם. הלכו ברגל, ובמהלך טיול זד, גידף
ליאון את השוטר ואת המישטרה, אולם
אלישע ספג את העלבונות והבליג.
בבניין המועצה טילפנו לקצין. שוב הת עורר
ויכוח, היכן ישלם ליאון את הכסף,
ואם יעשה זאת לבדו, או שמא חייב השו טר
להצטרף אליו. תוך כדי ויכוח סוער
זה, הטיח ליאון בשוטר ביטויים כמו ״אני
שם עליך זה״ ,״אני מצפצף עליך״ ,״אתה
מפגר, וזאת הסיבה שהתגייסת למישט־רה

בעיקבות דיבורים אלה הוגשה נגד לי־און
רפאל תביעה פלילית על העלבת עד
בד־ציבור.
בלהש ובלהט. השבוע, באולם בית־מישפט
השלום, תקפה התובעת המישטר־תית
דקת־הגיזרה, לידיה תמיר, את הנאשם,
בלהט. היא הביאה את עדיה במסירות
עילאית, הציגה מיסמכים וחקרה
עדים.
השוטר אלישע ענה לחקירתה, כי אחרי
המילים שאמר לו ליאון, לפני קהל, היתה
הרגשתו רעה מאד. הוא משרת את הציבור,
ממלא את תפקידו, וזוכה בעלבונות.
הסניגור ניסה לחקור את השוטר, מה
פירוש המילים ״מניאקים, דפוקים בראש׳׳
שגם אותן, כך טען השוטר, השמיע ליאון
נגדו. השופט פסל את השאלה.
הסניגור התנגד בלהט להגשת צילוב
של כתב־ההבאה המקורי, והתובעת הסבירה,
כי אי־אפשר להוציא את הצו המקורי
מהתיק. השופט כתב החלטה בנדון.

בין הסניגור והתובעת התנהל ויכוח
לוהט בלחש. השופט כעס וציווה להפסיק
את ההפרעות, אחרת יעזוב הוא את האולם.
(המשך
בעמוד :36

נזילבד אופנת־הדיסקו, יש גם אחרת. הדוגמניות רק 8 הגיעו במטוס לחופשה באיים, הצבעים של חום ושחור 1 שיהיה להן בתום החופשה. הרבה תכשיטים על הידיים.

כשההדפסים

העשרים!
* 1 0 1 1
הס בצורות גיאומטריות.

ך שג׳ון טראוולטה התחיל את ה •
היסטריה של ריקודי הדיסקוטקים,
הוא לא ידע לאן זה יוביל.
השפעת תופעת הדיסקו לא פסחה גם
על האופנאים, ורבים מהם התחילו לשלוח
את הצעירות לדיסקוטקים במלבושים ברוח
הזמן. השמלות הזרוקות פינו את מקומן
לשמלות צמודות לגוף, שקופות, נועזות
ומושכות תשומת־לב. ישראל לא פיגרה.
חברת גוטקם היא בין החלוצים, שתיב־ננו
זה־עתה אופנה לנשים צעירות שתכ בוש
כנראה את הנוף בכל הדיסקוטקים
של תל־אביב, ניו־יורק ופאריס בביגדי
הדיסקו החדישים, תוצרת ישראל.
נכון שהגוף צריך להיות חטוב במיוחד,
כדי שהבגד יחניף לו. לצורך זה אפשר
למצוא דוגמניות, שגופן הוא מיקצוען.
אין עליהן שום קפל־שומן בולט, רגליהן
ארוכות וחטובות וכשהן מציצות מתוך
הבגד, מה טוב.

בביגדי־ים וביגדי־חוף. גס ריטה הייוורת וג׳יין ראסל

הלכו לים, וממש כך הן ניראו — לפני שנים רבות, 11 הנוצות לא כדא, להכניס למים, אך לניקוי החול מהגוף הן ממש נולדו.
לאה גוטליב, מתכננת יצירות המיפעל
ובתה, יהודית גוטפריד, אימצו לעצמן
שלושה קווי־אופנה חדישים לעונה הבאה.
נוסף על אוסנת־הדיסקו יש להן גם אופנת
הוליווד, עם נוצות ונוצצים למיניהם במת כונת
כוכבות קולנוע של העבר כמו ג׳יין
ראסל וריטה הייוורת, וכן אופנת־ארדקו,
שהיא האופנה משנות העשרים, שבה הד־פסי^האריגים
גיאומטריים.
״״ ממבט -ראשון הבגדים נראים אומנם
נועזים ופרובוקטיביים מאד, אך גם לזה
יתרגל הקהל בקרוב, ואשד שתגיע לדיסקוטק
עם גב ורגליים חשופים לגמרי,
לא תעורר עוד עניין מיוחד__ .
לא רק הנשים הישראליות תתנפלנה
לל המציאה הזו. גם נשות ניו־יורק, שב ימים
אלה חולפות בשדרה החמישית במג־הטן
כדי לערוך את קניות חג־המולד של הן,
תיראינה את האופנה הישראלית בחלו-
נות־הראווה של החנויות המפוארות שם.
נשות פאריס גם הן לא תצטרכנה לנהור
בהמוניהן לישראל כדי לקנות את החדש־החדש
הזה. להן יש בוטיק מיוחד שבו
נמכרה אופנת הדיסקו הישראלית — ממש
בלב פאריס.
״לתכנן קולקציה כזו זה כמו הריון,״
אומרת לאה גוטליב המתכננת .״לוקח
לי שבוע עד תשעה חודשים לעבוד עליה.
אבל ברגע שהרעיון הנכון נולד, העבודה
ברורה ״את הבדים אנחנו מדפיסים בחוץ
לארץ, אך התפירה נעשית כאן.״
את כל הדגמים שלה היא מפרסמת
באלבום מהודר, שהדפסתו עולה לה יותר

עומדות שלוש דוגמג,
ך׳ ך י811*111111,
הצבעים השחורים והם ב

הערב. הן יכולות להיראות בבגדים אלה ג ם -.
בבית. קשה לסמוך על הבגד שיחמם אותן; א

ללבוש חצאית, והגברת מוכנה לצאת לנשף.־ תכשיטים זולים ונוצצים הם האופנה.
נשים רבות בהוליווד חבות את כל הקאריירה שלהן לתילבושות דומות. האתגר — ברור.
ממיליון לירות. הדוגמניות המצולמות בו
מיובאות במיוחד מחוץ־לארץ. לוקחים או תן
עד אופירה שבדרום הרחוק, כדי לצל׳
מן בחיק־הטבע. הבגדים אמורים להתמזג
עם ציבעי המקום. את האלבום שולחים
לכל הקניינים בארץ ומחוצה לה, ואחר־כך
באות ההזמנות.
קניינית של החנות היוקרתית במנהאטן,
סאקס פיפת אבניו, באה ארצה בעיקבות
הקטלוג, ובילתה שיבער. ימים במיפעל

?נגדים הולמים.
שולטים באופנת
ת, במסיבות או
ייס בוודאי יעשו

זאת. מי שלא רוקדת, שתקנה לה מעיל־פרווה כדי להתחמם. העולם
שייך לצעירות ולחטובות, כפי שתמונה זו מרמזת. אך לנשים שאינן
עונות על דרישות אלו לא כדאי להיתפס לדיכאון. האופנה הזרוקה
עדיין חיה והן יכולות עדיין להנות ממנה למרות מגבלותיהן.

כדי לבחור דגמים מתאימים עבור החנות
שלה. כל חנות מקבלת דגמים בילעדיים
>ה בלבד. נכון שעכשיו עדיין חורף, ונ שים
רבות מחפשות להן מעילים טובים
וחמים, ואפילו אינן חושבות על בגד
חשוף. אך בית־האופנה מראה להן כבר
עכשיו כיצד תיראינה בקיץ על חוף הים.
מה תעשינה כל אותן שאין לה הנתו נים
המתאימים? תכתובנה אולי אל פייר
קארדן. הוא בפאריס, בינתיים.

במדינה
(המשך מעמוד )33
התובעת הביאה עד נוסף, איש המועצה
ששמע חלק מהעלבונות. הוא העיד בשבועה,
כי שמע רק חלק מהדברים. רק את
המילים ״אני שם עליך זה״ ו״אני מצפצף
עליך.״ בכובד־ראש ניסו שוב לחקור אותו
למשמעות המונחים הללו. השופט פסל
את השאלה.
השופט כעם• העד מעיין פעמיים ב עדות
שנתן במישטרה, והתובעת כעסה.
״הוא עד עויין, אני אכריז עליו כעל עד
עויין ואעצור אותו ל־ 15 יום!״
בלהט המושקע במישפט היה די לשני
מישפטי־רצח מסובכים.
נגמרו עדויות התביעה. הסניגור הת חיל
להעלות את עדיו.
עד כה נמשך המישפט כבר כימעט
שעה. שופט, מתמחה, תובעת מישטרתית,
שלושה עדים מטעם התביעה, שמשים של
בית־המישפט, שוטרים, פקידים ועוד כמה
משרתי־ציבור הקדישו את זמנם ומירצם
לעניין.
הנאשם עלה להעיד כעד־הגנה ראשון.
הוא נחקר על־ידי סניגורו, ותוך כדי
חקירה התערבה התובעת. השופט הת כעס
הפעם מאד, והגשים את איומו הקו דם.
הוא הכריז על הפסקה ויצא את ה אולם.
נותר עדיין לחקור את הנאשם,
לחקור עוד עדת־הגנה, לסכם את הדיון.
על השופט יהיה לתת פסק־דין, ואם יר שיע,
לתת אפשרות להגנה ולתביעה לה ביא
עדי־אופי, לשם קביעת העונש.
נשאלת ׳השאלה, מיהו המפגר 7

• >7( 1ו גי

טים ו־שעו[ האיכות
של היפות והיפים
שי חינם לכל חונה -מבחר מוצרי היופי
של הלנה רובינשטיין בתיק פארי.
ח5*61ח1כ1ט 1^61603 8
יז״סגנית מלכת היופי,תמי ליברמן ושטון טיסו שלה.

פ שעים
מ*ש 3ט רצח

המישפט בחגוכה.
הרצח סמסיבדרדפורים
עד־המדיגה מפגר
ושקוע בפנטסיות
בחג הפורים בשנה שעברה, נרצח אלי
בדש על־ידי חבורת אנשים עטויי מסי
מכיוון
שהקורבן היה אמור להעיד נגד
דהרי בתיק פלילי, שהיה תלוי נגדו.
בהקלטות שעשתה המישטרה בתאי־ה־מעצר,
נשתרבב שמו של ״מכסיקו״ כמ עורב
ברצח. החוקרים גילו, כי ״מכסיקו״
הוא משה בגדדי, בחור שישב באשמת
פריצות, בכלא דמון יחד עם דהרי.
סיפורי מכסיקו .״מכסיקו״ נעצר ל חקירה,
וכוכביהבחין בו מייד, כי הוא
על כן !נקט נגדו שיטת חקירה,
מפגר.
המתאימה לאנשים כאלה.
ואכן, בגדדי התחיל לספר סיפור דרמא-
תי, כיצד הובילו אותו ארבע פעמים לאי מוני
עוזי במכונית, וכיצד בפעם החמישית
שבו התאמן, הראו
לקחוהועם העוזי,
לו תמונה של אדם, ודהרי אמר לו :״את
זה צריך להרוג!״ אז הובילוהו במכונית,
עד שראו את הקורבן על סוסו — וכך
בוצע הרצח.
מכיוון שכוכבי היה מודע לעובדה ש-
מפגר, הוא חקר אותו גם על בגדדי פרטים צדדיים. כך, למשל, בירר היטב
שבגדדי יודע להבחין בצבעים, ויודע מהו
הצבע הצהוב (ציבעה של המכונית הגנו בה)
.ואומנם הוגש כמוצג לביודהמישפט
עט צהוב, אשר בגדדי זיהה אותו כצבע
המכונית.
מאחר שהמישטרה חשבה, כי בגדדי
היה אך ורק מכשיר בידי הרוצחים הא מיתיים,
החליטה להופכו עד־מדינה. הסכם
חתום על־כך הוגש לבית המישפט המחוזי,
לפני השופטים רב לווין, יהושע גלעדי
ונחמיה בר.
״אני נהגה מהחקירה:״ גם אל-
בום־תמונות ציבעוני, שנלקח מביתו של
גניש, הוגש לבית־המישפט. מתוך אלבום
זה, זיהה בגדדי את גבריאל ארביב. הוא
זיהה גם בחור נוסף כאחיו של דהרי,
אולם לאחר מכן נתגלה כי טעה, ואין
זה כלל אדם הקשור במיקרה.
בי-נתיים נמשך המישפט כמישפט־רצח
קלאסי, כאשר התובעת, רחל גולדשמיט,
עושה ככל יכולתה להביא את הראיות
הרלוונטיות, והסניגורים הד״ר דויד לי־באי,
שלמה רוזנבאום ואהרון בן־שחר,
עומדים כנמרים על זכויות שולחיהם. מת נגדים
באלגנטיות, אך בתקיפות, לכל

תוקף המבצע עד אזילת המלאי.

חנויות המשתתפות במבצע

(רשימה שניה)

אשדוד: ש פי נ ר, האש כו ל . 6באר ־ שגע: ה ר מן, תחנת ״ אגד מיקאדו, ק ק ״ ל ; 209מרקו בי ץ,
בלנק, ר ח ׳ בלפור ; 49קונפורמי, בלפור . 76
ק ק ״ ל . 138 בי ת ־ שמש: ויזל, מרכזמסח רי. כ ת ־ י ם :
א די ת, הרצל ; 2אדלר, ה נ בי אים ; 9בוטבול ,
חולון: כץ, שנקר ; 47פטמן, סוקולוב . 64היפה :
שמריהול וי ן ; 10ביג ־ ב ן, הרצל ; 7מי ל ר, הרצל ; 50פ ני ץ, הרצליה ; 5קאופמן, הנ בי אי ם; 13 .
ק רו מ הו ל ץ, הרצל ; 30 שו שני, ר ח׳ עצמאות. יפו: אלקל עי, ש ד׳ י רו שלים ; 45סמואלוב, ש ד׳
י רו ש לי ם ; 34קונפורמי, גבעתע לי ה — גןתמר. ירושלים: ביי ד א, המלךג ׳ ורג 10 מי ט ל,
מ ר כז כלל — י פו 97 קו מהב׳ ; מלצר, הלניהמלכה ; 7ס מי ר, העתיקה ; 12עהרנטל, המלך
שי כו ןממלכתי ; ה מ פי ץ, תחנתאגדחנות ; 8
ג׳ ורג 8תכשיטי ־ נוי, יפו . 55נהייה: אי לו בי ץ,
ש מו ש קו, וי צ מן . 63נתניה: עטיה, פינת הי הלום ; פרברצ בי, הרצל ; 22שטטלר, שערהעמק . 8
רוזנברג, ה או ר. קרית ־ שמונה: ש מ עון אוליאל, לי דקולנועחרמון. ראשון ־ לציון: אלנר,
ע כו :
אהרונסון, הרצל ; 178סולומון, הרצל . 194
ת כ שי טי א ר צי, רו ט שי ל ד . 35רחובות :
רו ט שי ל ד ;
לי כ ט, בי א לי ק . 54ת ל -אכיב: דידאם, ב ן ־ יהודה ; 11
פ רי דמן, הרצל . 100רמת -ג ן :
רמלה :
וו ל ף, אלנבי ; 77לנגר, ב ן ־ יהודה ; 125סבו, אחדהצם ; 19סוקולובר, נחלתבנימין ; 42
עטרת ־ פ ז, דיזינגוף ; 135ק א שי, אלנבי ; 90ק א שי, ב ן ־י הו ד ד ; 26 ,שו ראת וי כמן, אלנבי ; 48
שי רז, אלנבי . 79ערד: פלג, מרכזמסח רי.

חנויות ״שקם״ והמשכי ר לצרכו ככל הארץ

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

מועדון 5לתרסת
חדשה

.,רו בקס ״

גם השופט נהנה

רח׳ הס , 5ת ל -א בי ב
טל 297263 .

כות, אשר ירו לעברו בעתי, בשעה שרכב
על סוסו בנתניה.

שאלה ולכל מוצג שאינו ממלא את כל
דרישות החוק.

+יום ה׳ : 28.12 הסרט האם שמעת
על הפנתרים — אדון משה.
דיון עם ח״כ צ׳ארלי כיטון.

באשמת רצח זה נעצר דויד דהרי. אך
הוא הצליח להימלט ממעצרו, ועדייו לא
נתפס עד היום. השבוע החל מישפטם
של שני נאשמים נוספים ברצח זה. גב ריאל
ארביב ושמעון גניש.

החקירות שערכו הסניגורים לכוכבי היו
כל־כך יסודיות ואדיבות, עד שכוכבי אמר
לליבאי :״אני נהנה מאופן החקירה שלך ! ״
השופט רב לוין הוסיף ואמר :״לא רק
אתה מר כוכבי.״

תפנית החודש
המחזה אכלאר

הגיע מלאי חדש שד הצלחות
הנפלאות של ״רוכקס״

פרקליטים ליבאי ורוזנבאום

יום ה׳ : 4.1.79
ואלואיז.
יוסי שילוח — נילי פביאן.

המועדון פתוח משעה 8גערב ;
ההופעות מתחילות בשעה 9בערב.
אנינים ב ח סו ת הפ קו ת תיאטרון
בית־הובן

הקלטה כתאים. חוקר מישטרת נתנ יה,
יהודה כוכבי, אשר היה גם ראש צוות־החקירה־המיוחדת,
סיפר בבית־המישפט,
כיצד הצליחה המישטרה לגלות את הח שודים.
לפי מידע ראשוני, עצרה המיש־טרה
את דויד דהרי ואת גבריאל ארביב,

החקירה נמשכת ומתרכזת בהקלטות ש נערכו
ללא ידיעתם של גניש ודהרי. אולם
מוקד המישפט יהיה בוודאי חקירתו של
עד-המדינה בגדדי. לבית־המישפט כבר
הוגש הדו״ח הפסיכיאטרי, הקובע כי העד
שקוע בפנטזיות. .
ה עו ל ם הז ה 2156

מי שפ ט
הנאנסת ב ח שדו

האם עוד י3ו7ים
לחיות חידושים במישפט
אונס? בהחלט כן 1
בחוגי המישפטנים מתלוצצים בימים
אלה ואומרים, כי בדי לחדש משהו באונס,
יש צורך שאחד המשתתפים יהיה איש
חלל.
אולם במישפט האונס בנסיבות מחמי רות,
המתנהל בימים אלה לפני השוקטים
בנימין כהן, אליהו. וינוגרד ומשה טלגם,
יש חידוש.
אחד העדים הראשיים בתיק זה היה
לורד קולינס. ללורד קולינס אין שם
פרטי. שמו הקודם היה וילסון והוא החליף
אותו לפי עצת הגורו שלו.
הוא נולד באנגליה למישפחה נוצרית.
אשתו אנט, נולדה בארצות־הברית, אף
היא למישפחה נוצרית. הם נישאו בכנסיה
באנגליה לפני 15 שנה .׳אולם לורד קו-
לינם הוא חובב יהודים, ומעוניין, כי שלו שת
ילדיהם יקבלו חינוך יהודי בישראל.
לכן עלה עם מישפחתו לארץ לפני כשנ תיים.

ארנקה וברחה .״היתה לי רק מחשבה
אחת,״ סיפרה ,״לברוח ממנו!״

950ל״י, ומשך קיום היחסים היה שע תיים,
לשביעות רצונו המלאה. על כן,
כאשר פגש אותה שנית באותו ליל שישי,
הזמין אותה למכוניתו, כדי לחזור על
הנאת הבילוי הקודם. הם סיכמו את
המחיר, נתן לה את הכסף והיא הכניסה
אותו לארנקה. אחרי שהגיעו למקום ה מעשה,
נכנסה מרצונה למושב האחורי
וקיימה איתו יחסים, אולם אחרי כעשר
דקות, קפצה פיתאום ממקומה והחליטה
שאינה רוצה עוד להמשיך. הוא טען שאין
לו שום מושג, מדוע הפסיקה. לדבריו,
התלונן על אי קיום ההסכם, וביקש את
כספו בחזרה. אז נתקפה זעם, התחילה
להשתולל ולהכות, והוא נאלץ להתגונן
בפניה, ותוך כדי כך, אולי אף סטר לה.
הוא גם הצליח לקבל את כספו בחזרה
והיא נעלמה לדרכה. יותר לא ידע על
המיקרה, עד שבאו השוטרים, אשר אית-
רוהו לפי מיספר המכונית והאשימו אותו
באונם.

בעלה אומנם לא יעץ לה להתלונן
במישטרה, אולם היא עמדה על דעתה, כי
היא ניצלה רק בגלל היותה נערה חזקה,
וכי עליה להתלונן ולמנוע מהאנס לבצע
את זממו ואולי להרוג נשים אחרות.
לורד קולינס הלך לתחנת המישטרה וח זר
עם שוטר. אנט חזרה על סיפורה בפניו
והראתה לו את מיספר מכוניתו של האנס,
שאותו הספיקה לרשום על כף ידה. היא
גם כלקחה לבדיקה גינקולוגית בבית־חולים
איכילוב, אבל ד״ר בצלאל בלוך שבדק
אותה, העיד כי קשה לקבוע באשה שילדה
פעמים אחדות אם היה מגע מיני בכוח.
החבלות שהיו בפניה והחתכים בידיה צול מו
והוגשו כראיה במישפט.
לא חשקה בו. בזה אין הסיפור
מסתיים. מאוחר יותר, חזרה הגברת קולינס
לתחנת המישטרה והוסיפה עדות חדשה
על דבריה הקודמים. הפעם סיפרה, כי
היא מכירה את הנאשם, וכי הם נפגשו
כבר פעמיים קודם לכן, ובפעם השנייה
באו במגע מיני בהסכמתה. המגע התקיים
במכונית, באותו מקום בדיוק בו בוצע
הפעם, האונס. בפעם שעברה, כך סיפרה,
דחף הנאשם סכום כסף לידיה, ואמר לה
שתשתמש בכסף לטובת ילדיה. היא הו סיפה
שאינה יודעת כיצד נודע לו, שיש

!איזה אונס? הוא שאל, היה כאן קיום
יחסים בהסכמה ואפילו בתשלום. כשבאו
השוטרים יחד איתו וחיפשו בביתו אחר
הכסף, והמכנסיים שלבש בליל המיקרה,
נמלט מידיהם מייד אחרי שיצאו מהדירה.
זוהי גם האשמה השנייה בכתב האישום.
״איש לא אמר לי שאני עצור,״ אמר,
״ומלבד זה, איש לא היה מוכן להקשיב
לגירסתי על המיקרה. כל הזמן דיברו

הוא גר בשכונת שבזי, מפני שאלוהים
אמר לו, לטענתו, לגור שם ולעזור לתו שבים
לעזור לעצמם.
לורד קולינם הוא פרופסור ליוגה. ומל חין
בזמנו הפנוי.
השקפות ליברליות. בליל־שבת בחו דש
יוני 1977 היה עסוק בהלחנה, כאשר
בשעה אחת בלילה, התפרצה אשתו אנט
לחדרו, פרועת שיער, קרועת שימלה ונר גשת
מאד. היא סיפרה שמישהו שהיא
מכירה התנפל עליה, ניסה לגזול אותה
משלושת ילדיהם הקטנים ולהרוג אותה
ואחר־כך אנס אותה.
״אני הייתי מתאגרף במשקל כבד, ואש תי
נראתה באותו ערב כאשר חזרה הביתה,
כפי שאני נראיתי אחרי שהפסדתי בתח רות.
״יעצתי
לה לא ללכת למישטרה, כי אני
הייתי מחפש ומוצא את האנס ואחר־כך
משלם את התוצאות, אפילו היו כורתים
ראשי.״ אמר קולינס בבית המישפט.
ללורד קולינס השקפות ליברליות על
מוסד הנישואין. הוא אומנם מאוהב ב אשתו,
ונהנה מאד מקיום יחסי מין איתה,
אולם לדעתו זכותו של כל אחד לקיים
יחסי מין מחוץ למיסגרת הנישואין .״זה
לא מטריד את אלוהים, ולא אותי,״ הוא
מסביר. לכן איננו חוקר את אשתו, כאשר
היא מגיעה הביתה בשעות מאוחרות.
דעתו של לורד קולינם על הזנות, היא
כדעתו של ראש העיריה, שלמה להט.
הוא מציע להפוך אותה מוסד רישמי.
אם מישהו היה מספר ללורד קולינס, כי
אשתו זונה, הוא לא היה מתרגש מזה,
אבל הוא אינו בטוח שאותו ברנש, מסוגל
היה לקום אחרי דבריו אלה.
״לברוח ממנו!״ אנט קולינס, הנא נסת.
סיפרה גם היא סיפור מעניין. לדב ריה,
פגשה את הנאשם אוריאל דויד,
בכיכר אתרים, שם היתה כדי לחפש חברה.
הם הכירו זה את זה מהזדמנות קודמת
ולכן נענתה להצעתו ושתתה עימו קפה
בכיכר אתרים, שם היתה כדי לחפש חברה.
נמצאה לה מונית, הציע להסיעה לביתה
במכוניתו. היא הסכימה, אך משהתיישבה
במכונית, כבר התחרטה. כאשר ביקש
ממנה לקיים איתו יחסי מין סירבה בתוקף
וביקשה לרדת. הוא כעם מאד, לחץ על
דוושת הגז והוביל את המכונית במהירות
של טירוף לאורך רחוב הירקון. הוא חלף
על פני אור אדום, פגע במשאית חונה,
וכל אותה עת לא הניח לה לפתוח את
דלת המכונית ולברוח.
לבסוף הגיעו למחוז חפצו, מיגרש חשוך
ליד גן צ׳רלס קלור. שם עצר את המכו נית
וכאשר עמדה אנט בסירובה, הוציא
מירכתי המכונית סכין מיטבח בעלת ידית
פלסטיק וקרב אותה לצווארה. הוא הוציא
אותה מהמכונית ובכוח הכניס אותה למו שב
האחורי, משך את שימלתה וקרע או תה
מעליה. הוריד את תחתוניה וכאשר
המשיכה להתנגד משך בשערה וכימעט
דחף את הסכין לצווארה.
אחרי שביצע את זממו, נרגע אוריאל
ורצה להלביש אותה. היא תחבה את זרו עותיה
לשרוולי השימלה הקרועה, נטלה
ה עו ל ם הז ה 2156
שבע מחיצה בין מיטות. לפני
שנים, כאשר נישאה אמה של אילנה ל אביו
של אורי * ,ישנו שני הילדים ב חדרים
נפרדים. מכורח הנסיבות, עברו
לישון בחדר אחד. ההורים קיוו להפריד
בין השניים על-ידי מחיצה, שהותקנה מ חבלים
ומשמיכות בין מיטותיהם. כל זה
לא מנע — לדיברי אילנה — מאורי ה גבוה
השחרחר בן 16 בלבד, לעבור ב אחד
הלילות למיטת אחותו החורגת ה בתולה.
מאותו
לילה התחילו השניים, לטענתה
של אילנה, לקיים יחסי־מין מלאים, כש־נעדרו
ההורים מהבית. תחינותיה באוזני
ההורים, כי יעבירו אותה לחדר נפרד,
הביאו אותם להקצות לה פינה בהול —
אך גם זה היה ללא־הועיל. האח״החורג
החושק המליץ לפני הוריו על מיטב ה סרטים,
ועודדם לבקר אצל קרובי־המיש־פדה
.״לא יכולתי אז להתנגד, מפני ש הוא
היה משכיב אותי על המיטה, והיינו
מקיימים יחסים, וכשההורים היו חוזרים
ודופקים בדלת, היה קם ועושה את עצמו
קורא בספר,״ סיפרה אילנה.
תולעים בבטן. בכתב עגול ומסודר,
תיארה אילנה ביומנה :״לא היה רגע או
מקום שאורי לא היה בנמצא — תמיד
היה רודף אותי, ולא נותן לי מנוחה.
היה אומר לי, תפסיקי להיות כמו ילדה
קטנה, זה לא יזיק לך, הרבה בגילנו עו שים
את זה ׳.לא יכולתי להתנגד, מפני
שהוא היה משכיב אותי על המיטה —
והיינו מקיימים יחסים.״
המישחקים האסורים היו יכולים להימ שך
עוד פעמים רבות, אילמלא חשה איל נה
כאבי־בטן תכופים, שלא חלפו. כש־נבדקה
אצל. רופא, התבשרה כי יש לה
.תולעוס״בבטן, וצויידה בגלולות. רק אחרי
*שהתברר שהכאבים איים חולפים, עלה
בדעת הרופא לשלחה לרופא־נשים. זה
קכע מפורשות — הנערה היא בהריון, ב־חידש
השישי, מאוחר מדי לביצוע הפלה.

קטע מיומנה של ״אילנה״
״הוא ניגש אלי והתחיל ללטף אותי..

הודאת האבהות של ״אורי״
״הילד שייוולד, אנו הוריו...״

לה ילדים, שכן היא לא סיפרה לו.
מאחר שהיא יודעת, כי קיום יחסי מין
בתשלום זו עבירה, נמנעה מלספר זאת
בעדותה הקודמת במישטרה. וכן חששה פן
ייוודע הדבר לבעלה.
אולם, טענה אנט. מלבד נקודה זו, כל
עדותה הקודמת במישטרה אמת.
היא חזרה על עדותה זו גם בבית־המיש־פט
והסבירה, כי בפעם הקודמת הסכימה
לקיים עם הנאשם יחסי מין, מכיוון ש־היתה
לה תשוקה מינית אליו, אולם הפעם
לא חשקה בו, וכן ביקשה להפסיק את
עניין נטילת הכסף.
בעדותה בבית־המישפט התברר גם כי
יש לה תינוק שעודנו יונק, וכי בעבר
שימשה תקופה מסויימת כחשפנית — רק דנית
במועדון לילה.
הסניגור, עורך הדין עצמון, ניסה לברר
מפיה על מיקרה נוסף שבו התלוננה ב-
מישטרה, כי גבר מסויים גנב את ארנקה
במלון פלאזה, וכי כפה עליה לקיים עימו
יחסי־מין. הדבר אירע אחרי מיקרה האונס
של אוריאל.
״לא היה סכין ״.הנאשם דויד אורי אל,
הכחיש כמובן, את גירסתה של אנט.
בפיו סיפור שונה לחלוטין. לדבריו, הכיר
את המתלוננת בכיכר אתרים לפני המיק-
רה. הם נפגשו פעם, ובפעם השנייה קיים
עימה יחסי מין בתשלום מלא. המחיר היה

על אונס ועל סכין מיטבח. לא היה כל
סכין ולא היה צורך בו.״
כרגע עומד המישפט בדיוק בשלב זה.
כל המעורבים העידו, וכעת מחכים רק
לעדותו של האיש אשר לפי העדויות,
נאשם גם הוא על-ידי אנט קולינס, בגניבת
ארנקה בנסיבות דומות.

דרכי אדם
אח עשה ל לד

הוא היה בן ,16
היא היתח בת ,15
וכאשר הוריהם התהתגו,
התחיל ביניהב רומן
״תמיד אורי היה בודק אם ההורים יש נים
ואז, כשהיה בטוח, היה בא אלי לח דר
ונכנס אלי למיטה. הוא היה מחבק
אותי, מנסה לשים עלי ידיים ועולה עלי!״
אין זה קטע מרומן־למשרתות, אלא
תיאור הלקוח מיומנה של נערה בלונדית
מלאת־גוף, בת , 15 שהרתה לאחיה החורג
וילדה לו בן.
היומן שימש ראיה מרכזית במישפט־אבהות,
שנמשך כשנתיים ושהסתיים עתה
בניצחון האס־האחות.

״אמרתי לאורי שאני בהריון, והוא
ענה , :איזה שטות עשינו ! תראי מה יצא
מהמישהק !״ לדברי אילנה הציע לה ה־אח־החורג
לברוח מהבית ולהתחתן. האב,
שכנראה לא יכול היה להעלות בדמיונו
נישואי אחים, ואפילו אחים־חודגים, הת נגד.
הודאה
ברבנות. אחרי נסיונות שי כ־נוע
רבים, הסכים אורי לבוא למישרדי־הרבנות
בהרצליה, שם חתם על מיסמך
המאשר כי הוא אבי הרך העתיד להיוולד.
לאחר־מכן התחרט וכפר בהודאה. אילנה
הגישה נגדו תביעה על מזונות, ובמישפט
היה צורך להחליט על קביעת האבהות.
במישפט, שהתקיים ב־ , 1976 היתה לח תימה
זו משמעות מכרעת. אורי טען כי
מעולם לא שכב עם אילנה, וכי חתם על
המיסמך אחרי לחצים כבדים מצד אביו,
ואיומים כי לא ישתפו בירושה. אך טענה
זו לא הביאה לפסילת המיסמך כראייה
מישפטית.
באפריל 1976 נולד לאורי ולאילנה בן
זכר, בריא ויפה. רק עכשיו היא זכתה
במישפט האבהות, שהתנהל לפני השופט
ברוך יקותיאלי.
מילבד היומן והמיסמך שנחתם ברב נות,
הובא לפני השופט גם ציור של תי נוק,
שמתחתיו נכתב :״הילד הקטן של אי לנה...״
אחת המחלוקות בבית־המישפט
היתה על השאלה מי כתב זאת: אילנה או
אורי.
״לא קיימתי יחסי־מין אלא עם הנתבע
בלבד• התחבקתי והתנשקתי עם אחרים,
אבל לא קיימתי איתם יחסי־מין. היו לי די
הרבה חברים, שהייתי יוצאת איתם, אבל
לא קיימתי יחסי־מין עם אחרים, מילבד
הנתבע, כי פחדתי,״ טענה אילנה במיש־פט.
אילנה
זכתה במישפט האבהות, שבו נת גלו
סתירות רבות בעדויות. אך בכך לא
תם סיבלה כאם. בנאום־הסיכום סיפר בא-
כוחה, עורך־הדין מאיר זיו :״הסביבה
כולה התנכרה לנערה זו, ואף ידידותיה
מן העבר מתרחקות ממנה עקב פרשה זו.
מנערה מלאת־חיים וחסרת־דאגות הפכה
לאדם מבוגר, המלא בעיות כרימון, מבלי
לדעת אף כיצד לגשת לפותרן.״
* השמות בכתבה זו בדויים, מפני ש מעורב
בפרשה קטין.

במדינה מישפט סיוט לי ל ק*ץ
הוא והיא פזירטטד,
שתו ועלו אליה
הביתה — וההמשד
היה בבית־המישפט
ערב־ערב עולה דימיטריום על במת
הבימה ומחזר בדרמתיות אחרי הלנה.
אך הדרמה של חלום ליל־קיץ היא כאין
וכאפס לעומת הדרמה הפרטית של דימיט-
ריום, שאת דמותו מגלם השחקן הצעיר
חיים חובה.
גם אל בית־המישפט הגיע חיים בגלל
תפקיד המאהב. אך הפעם לא זו היתר.
הלנה, שתבעה אותו, אלא נערה (ששמה
אסור לפירסום, בפקודת בית־המישפט) ,ש טענה
כי חיים תקף אותה, כאשר חיזוריו
אחריה לא הובילו אותו בדיוק למקום
שאליו רצה להגיע — אל מיטתה.
דם על היד. בבית־מישפט־השלום,
לפני השופט דויד בר־אופיר, הידוע כמח מיר,
על אף חזותו החייכנית, התגולל
סיפור הנערה על מעשה שקרה לשניהם,
לפני כשנה וחצי.
הם נפגשו במסיבה, שתו יותר מדי יין,
ורקדו כל הערב, במשך ארבע שעות.
כאשר חובה התעקש ללוות אותה הביתה,
בשלוש לפנות בוקר, הסכימה. הם עלו
לדירתה, ושם הסבירה לו הנערה, כי אין
לה שום תוכניות להמשיך בריקודי אהבה
או בכל דבר דומה. היא הציעה לו מיטה
בחדר אחר, נעלה את חדרה והלכה לישון.
העירו אותה דפיקותיו על דלתה. כאשר
פתחה לבסוף את הדלת, כדי להרגיע

אחר־כך התקבל לתיאטרון הלאומי, עם
עוד 11 שחקנים צעירים, שנבחרו מבין
7000 מועמדים. קידומו בתיאטרון נעשה
בהדרגה, והוא מרוצה ממנו. עכשיו הוא
עובד על מחזה חדש.
סיפר חיים:
״הכרתי אותה במסיבה. רקדנו צמודים
כל הערב, שתינו הרבה וחיזרנו אחד אחר
השני בהנאה רבה.
״בתום המסיבה נענתה הבחורה בהת להבות
להצעתי ללוות אותה.הביתה. עלי תי
לדירתה, כששנינו היינו מבוסמים כהל כה.
מאחר שגרתי אז ממש קרוב אליה,
לא ביקשתי שתיתן לי לישון אצלה.
״בדירתה עדיין המשכנו לשתות, ושו חחנו
על נושאים שונים. לפתע פרץ ביני נו
ויכוח, שבמהלכו נתתי לה שתי סטי רות.
ייתכן גם שזרקתי את הטרנזיסטור,

נאשם חופה
הוא שילם את החוב

קמס רי.
עניו שלטעם טו ב...
בבלה עו ל ם.
961־131

שחקנית הילה רז
היא מצפה לילד
את השחקן חמום־המוח, התנפל עליה ה בחור,
היכה אותה ובעט בה, ובאותה
הזדמנות גם שבר את רדיר־הטחנזיסטור
שלה וחפצים אחרים בדירה אחר־כך, כש הוא
לבוש תחתונים בלבד, הצליחה להי מלט
ממנו, והוא התלבש ועזב את הדירה.
כעבור דקות ספורות חזר והתדפק על
דלתה, כי שכח את ארנקו. כאן כבר
חיכתה לו המישטרה, שהוזעקה על־ידי
השכנים, והוא נלקח לחקירה. ידיו היו
מכוסות בדמה.
״נתתי לה פטירות.״ זהו סיפור
הנערה בבית־המישפט. לשחקן בן ה־31
היה סיפור שונה במיקצת על אותו ערב
עצמו.
חיים חובה, יליד ירושלים, הוא בן להו רים
יוצאי תורכיה, הצעיר בחמשת יל דיהם.
אחיו רופא, ואחותו היא הזמרת־שחקנית
ריבקה רז.
אחרי שסיים בית־ספר חקלאי בעין־כרם,
התגייס לצבא, שם שירת כצנחן וכמד-
ריך־צניחה. ב־ 1969 נסע לטיול בן שנה
וחצי בארצוודהברית. כשחזר ארצה נרשם
לבית־הספר למישחק בית־צבי ברמת־גן.
אחרי שסיים שלוש שנות לימודים, הלך
לתיאטרון באר־שבע והיה בין מקימיו.

אך לא !נגעתי בה עוד. היא, לעומת זאת,
התחילה לצעוק בהיסטריה, ואני הסתלקתי
משם.
״מעולם לא הורדתי את בגדי, וכל
סיפור התחתונים — שקר. לא היינו בחדרים
נפרדים. היינו כל הזמן בסלון, לבושים.
״אחרי שעזבתי, גיליתי ששכחתי שם
את ארנקי, וחזרתי לקחת אותו. אז חיכתה
לי המישטרה ולקחה אותי לחקירה. העדות
שנתתי שם היתה עדיין תחת השפעה
של אלכוהול.״
הרגשתי במו במלכודת .״אחרי
שנה וחצי הוזמנתי למישפט. לא תיארתי
לי שהעניין הוא רציני כל־כך, ולכן לא
לקחתי עורך־דין.
״במישפט לפני בר־אופיר הוצגתי כשק רן
וכאלים. השופט גזר עלי ארבעה חוד־שי־מאסר
בפועל, ושישה חודשי־מאסר על-
תנאי. רק אז. תפסתי את חומרת מצבי.
״הפעם הייתי כבר מאוהב בהילה רז,
שאותה הכרתי כחצי שנה לפני המישפט.
הילה היא שחקנית צעירה, והיחסים בי נינו
!נפלאים. היא עכשיו בהריון, ואנחנו
עומדים להינשא בחודש הבא.
״בתיאטרון איש לא ידע מכל העניין.
לא סיפרתי על כך אפילו לידידים קרובים.
אחרי גזר־הדין, לקחתי מיד עורך־דין
והגשתי עירעור על המאסר הצפוי לי.
אותם שנים־עשר יום, מתום המישפט ועד
לשמיעת העירעור, היו הקשים ביותר
בחיי. ידעתי שאם לא יילד לי, אלך
למאסר, ועולמי יחרב עלי. כל הקאריירה
שלי, עמדה להתחסל.
״עדיין לא גיליתי את סודי המר להנהלת
התיאטרון, אך בסתר, בלא שאיש ידע,
הכנתי חבר־שחקן לתפקידי, למיקרה ה צורך.
לא רציתי לסדר את התיטרון,
הם לא אשמים במה שקרה לי.
״הרגשתי כמו במלכודת. עם חברתי,
הילה, הגעתי לבית־המישפט. שם ניצבתי
בפני שלושה שופטים — בנימין כהן,
אליהו וינוגרד ומשה טלגם. עד הישמע
גזר־הדין שלהם, הייתי מתוח כמו שאינני
זוכר את עצמי בעבר. אך כאשר הוקרא
גזר־הדין, חשתי שחיי ניתנו לי בחזרה.״
שופטי העירעור הפחיתו את העונש ל שישה
חודשים מאסר־על־תנאי בילבד.
ה עו ל ם הז ה 2156

^יגי ^ו,ם * הסבורי ם שיופיה של הא שה בשע-
י ׳•״יה א חר ת גורסת שכוחו של הגבר
״ 8 זני זוכרת כיצד הכי ת ה, בבית-
בכו״ן י \ היתהר תו ק ה כשעור התנ״ך, כש־
יאת סיפור שמשון ודלילה. אז
י *׳.שבנו שכוחו של הגבר אכן ב מ חלפו ת
אשו, הנושא אף זכה בביטוי מרשים
באופרה ה מפו רסמת של סן־ ס אן. אינני
סבורה שלשיער כוח נס תר, אבל אין ספק
שהוא יכול לשמש מעין כר טיס־זי הוי ל בעליו.
ניסי
ת פעם ל היכנס לאיזה אירוע מכוני
/ושיער ראשך פרוע י מייד ישטפו
אותך מבטים מכל עבר, כאילו רצו לו מר
לך: גברת, גשי לספר! אך גם א ם תיכנסי
ל או תו אירוע ושערך מ סו דר כמיגדל־אייפל,
או אולי כמיגדל-פיזה, תי ת קלי
במב טי ם שיש בהם סימן־ שאלה. מאיפ ה
זאת נפלה עלינו! הנה, פה צריך להפ עיל
א ת חוש האסת טי ק ה.
תי סרו ק ת אופנתי ת משמשת חולי ה נו־
^ ספ ת בכל ה מר א ה האופנתי שיצרת לעצ-
על-ידי בגדים ואביזרים שונים. הספ-

ה ת ^ אומני ה תי ס רו קו ת, משתדלים לעצב
החדטןו תיסרוקו ת ה הול מו תאתהת קו פ ה.

ק ארן דונ ס קי: לפני ו א חרי

ב ת מונו ת אל ה א תן יכולות לראו תמה
אפשר לעשות עם שיער רגיל, כשמטפל בו
הספר מייק. ידידותי הדוגמניות — שרית
דמיר, ק ארן דונסקי ודורין טל — מצי גות
אתה תי ס רו קו ת ה אופנ תיו ת בי מי ם
אלה. אני קו ראת לזה סי מון הוליווד של
שנות ה־ , 30 כך ניראו כוכבות הקולנוע
שהערצנו בילדותנו.
הצלם חיים הנציח במצלמתו א ת מה
שנקרא לפני — ואחרי.
לתס רו קו ת אל ה אפשר להצמיד מ סר קו
ת בצורות שונות, או סיכו ת נוצצות.
ב מ סיבו ת־חנוכ ה וני שפי־סילבסטר אפשר
לה שתולל עם נוצצים ל מיני ה ם המבצבצים
מתוך השיער.
ה סי מון הזה מק שה עלי כדוגמנית. א ם
בעבר הייתי מגיעה ׳ לתצוגה כשהשיער
חפוף ונקי, ומסתפקת בכך, הרי עכשיו
צריך להזמין גם אתה ספר לתצוגה. מ ה
לעשות, העבודה מ חייב ת.

^ חד המרכיבים הנכבדים באופנת-
1 1הלבוש, הוא הנעליים, ב מיו ח ד בחו רף.
הבה נראה מ ה אופנ תי החורף.
אז ככה: המגפיים הגבוהים, שהגיעו
עד לברכיים, כבר לא ב אופנה. אבל —

דורין טל: לפני ו א חרי

״יי ויי

ייי

שרית ד מיר: לפני ואחרי (והספר מייק)

א ם ברביין התרגלו למגע המגף הגבוה,
ת הי ה הפשרה מגף מעור עדין ורך, עדיף
זמש. אבל א ת, שרוצה ל היו ת אופצתית,
מוצע לב חי ר תן מגף קצר, המגיע עד ה ק
ר סו ל בלבד, בצבעי חו ם־כהה עד בורדו.
על מגף בזה הייתי ממליצה רק אםאת
בעלת רגל מו שלמת. ראיתי כ אל ה שהו פעת!
מ צ חיק ה ביותר ,״בזכות״ מגפיים
כאלה.
סיגנון הרטרו — כלומר הזי ק ה אל
העבר — שוב באופנה. סבתא חי ת ה ממש
אופנ תי ת, אילו צעדה היום בנעליה משנת
תרפפ״ו.
חובבות הלבוש הספורטיבי יכולות לג רוב
גרב־צמר קצרה מעל גרבי טיי ט ס
בגוון אחר. בשעות הערב, אםאת יוצאת
לאירוע חגיגי, רצוי לנעול נעל־לאק שחו רה,
בעלת עקב דק וגבוה ו חר טו ם מחו דד.
אני או הבת לגרוב גרביים שחורים
שקופים, כשאני נועלת א ת נעלי-הל אק
ה שחורות וגם גרב-רשת שחורה.

ל 0 3ע קם רו שחקו נ , 45 1נ נו ד
מניחו(! ,מישבחתו, מומשו מהקאו״וה
שלו, מהכל -ויוצא להתחיל בחיים
חושים על גב• אונ״ת־משא בעולם
עשרים שנה לאותה אשה, יש לו ילדים
בוגרים, הוא השיג בחייו הישגים כאלה
ואחדים, העתיד ברור לו לחלוטין. הוא
ימשיך לחיות באותו בית, עם אותה אשה
והוא יהיה סב לנכדיו. מה נותר לו בחייו,
מילבד החלום, שלא התגשם ובמרבית ה־מיקרים
לעולם גם לא יתגשם. יש כאלה

בסירטו של אברהמל׳ה הפנר דודה קלארה.
ובתפקיד אביו של וייצמן במסע אלונקות,
סירטו של ג׳אד נאמן. בסירטו של זאב
רווח שרגא קטן גילם את דמותו של אחד
המילואימניקים השוכבים בזה אחר זה עם
הנערה, שאת דמותה מגלמת ניצה שאול.
גם בשרגא קטן וגם במסע אלונקות גילמה

גהתמ׳ג
יוסף דמון
יתאום קם אדם בבוקר, מחליט
•י* להיות חופשי ומתחיל ללכת. כמה
אנשים העזו לעשות זאת ז מעט מאוד.
כמה אנשים נושאים בליבם חלום שבימי
עט ברור להם כי לעולם לא יתגשם, אך
הם חיים איתו יום יום, לילה לילה, שעה
שעה. החלום בתוכם והם אינם מעזים
להעלותו על דל שיפתיהם, אינם מעזים
לגלותו לאיש, במיוחד לא לקרובים אליהם
ביותר.
כמה גברים, ונשים בגיל ,45 חולמים
לעזוב את האשה או את הבעל, את היל דים,
את העבודה, את עברם ואת ההווה
שלהם, ולהתחיל מהתחלה — לפתוח דף

חדש 1כמה פעמים ביום אומר אדם — נמ אס
לי! מי לא חולם על ארצות רחוקות,
על חיים חדשים, על אשד, חדשה או על
גבר חדש, על משהו מיסתורי שנושא ב חובו
את עתידו?

חל םוהח לי ט
להגשים
^ ו״יל א רגעים וחמש, מעוגנים חייו
4של אדם היטב בחוף מיבטחים. בדרך־
כלל הוא עובד באותו מקום עבודה למע לה
מעשרים שנה, הוא נשוי למעלה מ
1111111־
11־ 1 0 1יוסף כרמון עם אביבה
111 1גר בתפקידו כמושל ב111111
מושל
יריחו, מחזהו הפוובמלטי של יוסף מונדי.

יוליוס קיסר

המנסים לצאת מהשיגרה ,״מתעסקים מ הצד,״
כך קוראים להם, לאותם שמדי פעם
מנהלים פלירט חולף עם אשה אחרת. אח רים
מחזיקים פילגש. אלה גם אלה אינם
מצליחים להגשים את החלום.
אחד שחלם כל השנים והחליט להגשים
את חלומו בגיל 45 הוא שחקן התיאט רון
הקאמרי, יוסף כרמון, שחבריו נוהגים
לקרוא לו בשם מישפחתו הקודם — קורמן.
יוסף כרמון נחשב אחד משחקני התיאט רון
הטובים ביותר בארץ. בשנים האח רונות
שפר עליו מזלו, תפקידים מעולים
נפלו לידיו כפרי בשל, הן בקולנוע והן
בתיאטרון. הוא שיחק את יעקבי ביעקבי
וליידנטל של חנוך לוין, את הנהג ב מעכי
ורדהל׳ה ישל אותו מחזאי, את המו של
במושל יריחו של יוסף מונדי, את
ברוטוס ביוליוס קיסר, את אנדרי בשלוש
אחיות ובאחרונה את יוחנן דינגרבאי ב סוחרי
גומי שוב של חנוך לוין.
בקולנוע הצטיין בתפקיד אבי הכלה

יוסף כרמון בתפקיד ברוטוס, עס יוסי
פולק בתפקיד יוליוס. קורמן הצטיין גס
בתפקידיו הקולנועיים, והוצע לו תפקיד מזכיר איגוד השחקנים.

אשתו במציאות אתי כרמון, את תפקיד
אשתו בסרט. בשני המיקרים המליץ עליה
כרמון בפני הבמאים.
אתי ויוסי כרמון נחשבו אהד הזוגות
המאושרים ביותר בעולם התיאטרון, הם
היו נשואים 23 שנים ויש להם שני ילדים
בן, בן 17 וחצי ובת, בת . 14 דירת הגג
שלהם שבשיכון בבלי היוותה מקום מיפגש
חברתי פופולרי. שניהם היו פעילים מאד
במיסגרת הבחירות במחנה של״י ובביתם
המרווח התקיזמו חוגי בית ומכירות פומ ביות
למען המחנה. שניהם אספו במשך
שנים יצירות אמנות ; ציורים, פסלים,
רהיטים עתיקים, שיחד מהווים אוסף ש שוויו
נאמד בכסף רב.
לפני כחודשיים, החליט יוסי כרמון
להגשים את חלום חייו. הוא החליט לוותר
על הקאריירה שלו, לקחת חופשה מתיאט־רונו,
להיפרד מאשתו ומילדיו ולצאת ל מסע
מסביב לעולם על גבי ספינת משא.
כיצד גמלה בליבו ההחלטה הגור־

יעקוב, וליידנטל

יוסף כרמון (מש מאל)
עם זהרירה
חריפאי ואלברט כהן, במחזהו של המחזאי חנוך לווין,

לית? איד מרגיש אדם העומד לוותר
על כל מה שהשיג במשך 25 שנים, תמורת
חירותו? איך מגיבה הסביבה הקרובה
והרחוקה על מעשהו? מספר יוסי בר״

מון:

״לנסוע בעולם
כמו היפי״

^ פני יזמן קצר התגרשו זוג חברים
€שלי, שהיו נשואים במשך 25 שנים.
מאז שניהם ביחסים מצויינים, נפגשים, גם
בגלל הילדים, אך לא רק. כששאלתי אותם,
איך השכילו גם להתגרש וגם לשמור על
מערכת יחסים שכזו, השיבו לי :״במשך
25 שנים עשינו כל מה שהיינו צריכים
לעשות ביחד, כעת הגיע הזמן שנעשה
דברים כל אחד לחוד. אני מאמץ לעצמי
את דיבריהם.
אינני מתחרש על ־שום דבר שעשיתי
עד היום, אינני מתחרט שהתחתנתי עם

אתי, אינני מתחרט שהייתי נשוי לה במשך
23 שנים. בוודאי שאינני מתחרט שיש לי
שני ילדים שאני מאד אוהב. לכן, כש החלטתי
לעזוב את הבית, את אתי ואת
הילדים, לא ראיתי שאני הורס משהו. כל
אדם רוצה לעשות משהו לבדו, אני תמיד
עשיתי ביחד. למרות שאני עוזב את מיש־פחתי,
אני יודע, כי אם ילדי יזדקקו לעז רתי׳
תמיד אגיש להם אותה. למרות ש עזבתי
את הבית, אני ממשיך להתראות
איתם באותה מידה. אינני רואה בזה ש
אני
לא גר איתם, כל טרגדיה. כשהילד
שלי היה בן שנתיים, נסעתי להשתלמות
בת חצי שנה, זה לא הזיק לו. היום הוא
ואחותו די מבוגרים, כדי להבין שאגי
עושה את מה שאני עושה, מפני שאני
חייב לעשות זאת, כי אינני רואה כל דרך
אחרת.
אני בן 45 ומאז שאני זוכר את עצמי,
מעולם לא הייתי לבד. תמיד הייתי מוקף
במכרים ובמישפחה, אני רוצה להיות לבד.
גיל 45 מבחינתי, גיל שעדיין נותן לי
מרחב פעולה, אומנם אינני צעיר מאד,
באופן עצמאי. אני רוצה לנסוע בעולם
כמו היפי, בעוד חמש שנים אהיה מבוגר
מדי, לא אהיה מסוגל לעזוב את הנוח יות
של הבית עם כל מה שיש בו. כיום
אני מסוגל לצאת ממשהו טוב ונוח למשהו
פחות טוב ופחות נוח. עשיתי זאת: עזבתי
דירת־גג בת חמישה חדרים בשיכון בבלי
ששווה יותר משניים ורבע מיליון לירות,
עזבתי אוסף• של ציורים, פסלים, רישומים
ורהיטים עתיקים, בעלי ערך כספי רב.

ויתרתי על הכל, פרט לעשרה אחוז מה ערך
הכולל ורכשתי לעצמי דירה בת חדר
וחצי בדמי מפתח.

__ ״שנותי
ה טובו ת ביותר״
^ ני לא מתלונן. אני מאושר. אני
י מגשים חלום ישן, שחלמתי אותו במי

יוסי ואתי כרמון, כפי שצולמו בדירת־הגג שלהם בעת
11״1ל
מכירה פומבית שהתקיימה שם למען מחנה של׳׳י. בני הזוג
1111111X1

היו נשואים במשך 23 שנים, הגיעו בכוחות משותפים לדירת־גג בת חמישה חדרים
בשיכון בבלי בתל־אביב, אספו יחד במשך השנים ציורים, פסלים ורהיטים עתיקים
שערכם רב. אחרי 23 שנות נישואין החליט יוסף כרמון לעזוב את ביתו ולצאת למסע.
שך כל השנים. מעולם קודם לב:׳ ,לא הר שיתי
לעצמי לעזוב עבודה, בית וילדים
למען הגשמת החלום. היום אני יכול להר־אך
מצד שני, אינני זקן בשביל לחיות
שות לעצמי, הגעתי לשובע בעבודה, שום
הצעות מפתות לא מחכות לי וזה לא איכ פת
לי. השנים האחרונות בתיאטרון היו
שנותי הטובות ביותר, עשיתי בהן את
תפקידי הטובים ביותר. באחרונה הוצע לי
לקבל על עצמי את תפקיד המזכיר של חשוב איגוד השחקנים ,־שהוא תפקיד
מאוד. ההצעה באה מכל פלגי התיאטרון.
גם בקולנוע עשיתי תפקידים יפים, והנה
אני פה, מחליט לעזוב את כל זה, כי עכ שיו
הוא הזמן בשבילי, כדי להגשים את
חלומי. זו ההזדמנות האחרונה שלי, הן
מבחינת הגיל, הן מבחינת הקאריידה והן
מבחינת המישפחה. יותר מאוחר יהיה
מאוחר מדי.

״ מ הי ם אי-אפשר
לי ד ת ״
^ פ:י כחודשיים התחלתי לדבר בקול
* רם על החלומות שלי. מעולם לא
דיברתי על כך, כי חלומות לא מספרים
בדרך־כלל. וכך התחלתי להרהר בקול,
בתחילה בחצי פה, קצת בצחוק ולאט לאט
ברצינות. פעם התחלתי לשוחח על כך
בנוכחות קבוצת חברים ועוררתי ויכוח.
היו שצידדו בחלום, היו שהתנגדו. אשתי
התנגדה. היא לא הסכימה שאעזוב כך
סתם, את הבית ואצא לי אל העולם ה גדול.
אני אמרתי לעצמי או קיי, גמלה בך
ההחלטה, אתה נוסע. והתחלתי לטפל בכל
הנושא ׳מבחינה מעשית.

חמו

יוסף כרנזון עם עודר תאונזי בהצגה רוויזור. בשנים האחרונות שפר
עליו מזלו של כחזון, והוא גילם בתיאטרון תפקידים מצוייניס.
לפי דבריו של יוסף כרמון היו שנים אלה השנים הפוריות ביותר בקריירה שלו.

אני מרגיש שאני רוצה להיות מבודד.
רוצה להיות לבד, רוצה ללכת למקום ש ממנו
לא אוכל לחזור. אמרו לי סע להרים,
כך לך פת כיבר ויין ולד להתבודד, אמר תי
מההרים אפשר לרדת, מהים אי אפשר
לרדת — אני אלך לים. החלטתי לחפש
אונייה שעושה הפלגות ארוכות, אוניית
משא השטה לה בנמלי המיזדח הרחוק ו אינה
מגיעה כלל לחופי הארץ. הפלגתי
בעבר באונייה, אני יודע מה זה. בכל פעם
שאני עולה על אונייה זה מרגש אותי

מחדש. יש בהפלגה באונייה מין שלווה
כזאת, יש יכולת להתכנס בתוך עצמך
על בסים של דיכאון נפשי. ההפנמה
עם רוגע המים מפרים את המחשבה
מה שאני רוצה לעשות.
שלא הזו
וזה

אתגר

או ב רי ח ה!
צאתי לי אונייה כזאת שתסע ב *!
מזרח הרחוק, אונייה שלוקחת ופור קת
סחורה, וכך תהיה לי אפשרות להכיר
ולדאות את העולם, אנשים חוויות והכל
חדש והכל מהתחלה. אני מתכוון לעבוד
על האונייה כטבח, כי לדעתי, אני מבשל
הכי טוב במיזרח התיכון. מגיע יום בחייו
של אדם, שברור לו, שאם לא יגשים את
חלומו הוא יאחר את הרכבת ולא תהיה
לו הזדמנות חוזרת. זה הזמן שלי, זו ה הזדמנות
שלי ואינני מתכוון להחמיץ
אותה.
לעת עתה רוב האנשים שלהם סיפרתי
את הסיפור, הגיבו בחיוב, הסתכלו עלי
בהערצה. כמה מהם אמרו שאני משוגע
אבל גם הם, בתוך תוכם, לא רואים את
המעשה שאני עושה כדבר שלילי, יש
כאלה שחושבים שזה מי 1תר, אבל בהח לט
לא שלילי. מהיום שאני זוכר את עצמי,
כילד בן שש׳ לא הייתי לבד. אני רוצה
פעם אחת בחיים שלי להיות לגמרי לבד,
כשאני נאלץ למצוא לעצמי חברים, לי צור
לעצמי קשרים חברתיים וכלכליים
בכוחות עצמי. יש בכך אתגר, יש בכך
חלום שהתגשם.

עד באן דבריו שד יוסי כדמון.
אשתו של יוסי, אתי, אינה רואה במעש הו
של בעלה אתגן. נהפוך הוא, לדעתה
מורה המעשה על פחדנות, על אי־יכולת
להתמודד עם בעיות, על בריחה. שנים
ארוכות חיתה אתי במחיצת בעלה, כעת,
כשהוא רוצה להתחיל בחיים חדשים, היא
רוצה גט. השניים מנהלים עתה הליכים
מישפטיים, ורק אחרי הגירושין ייצא יוסף
כרמון להגשים את חלומו.

שרית ישי ׳ 0

ביטאון מיקצוע זו מוויע 3סגן ואש־הממשרה
יעמוד בראש חפירה ארכיאולוגית גדולה

לסגן ראש הממשלה
יש עודו זמן
לעסוק גם בארכיאולוגיה
יעמוד בראש חפירות חדשות״ .תחילה אפשר היה לחשוב כי
מדובר במיבצע חפירות־ההצלה בנגב. וגם אז היה מקום לשאול
מניין לו, לסגן־ראש־הממשלה, הפנאי לעמוד בראש מיבצע
ארכיאולוגי ענק, מסוג זה. אולם עיון בכתבה גילה תמונה שונה
לחלוטין, וכך נאמר בה :
״כשהוא מרמז על כוונתו לחזור בבוא העת לעולם הארכי אולוגיה,
הצהיר ייגאל ידין כי יעמוד בראש חפירות ארכיאולוגיות
חדשות בהיקף גדול. ידין, לשעבר ראש המכון לארכיאולוגיה של
האוניברסיטה העברית, הוא עתה סגן־ראש־ממשלת ישראל.
״האתר החדש של ידיו הוא תל־דור. הצוק משקיף בדרמאטיות

1 £ 3 0 1

1 5 x 0 3 ^ 1 1 1 1 0 1 1

ז 0׳* £6זסז 0ז 11ז 6ז ^ 1.עזא

* 11£10א(1

׳ * 6 )1 £ 6ז 3ז , ¥18:361 ¥ 3 <£ 0 £ 3 5 5ץ 3 6 0 1 0 8־!0 ) 313 1(163 11
ץ 601ת ד 1ס , 1ח ! x 0 3 * 3 0 0 0 3 )1ו 0 £ 3 6 0 1 0 8ז 3׳ * 0 6ז 3 ] 0ח ז 6 031

1116זוז 5ח 1

׳ 5ץ ז ! 5ז 6 0ע1

\ /ו ח ! ז? ץ ז 11 ין 361 ׳5 0 6ז 15ץ 1ז ס 6ז ז, 15 011 ץ י) 0 £ 3 6 0 1 0ז -1141015 6

גן־ ראש־ הממשלה הוא אדם עסוק מאד. הוא
יי מטעם הממשלה על כל נושאי הרווחה, ומדי פעם הוא
על ההישגים שהשיגה הממשלה בתחומים שעליהם הוא
הוא גם מגלה עניין רב במשא־ומתן לשלום, משתתף
פעיל ביותר בכל הקשור בו ואף מנהל ישיבות ממשלה.
אזרח תמים מניח בוודאי שייגאל ידין מקדיש את כל זמנו
לעיסוק שלמענו ביקש את קולות הבוחרים, ויעשה ככל יכולתו
בעבודת הממשלה והכנסת. אולם נראה כי גם מנהיגה של המיפלגה
שקראה תגר על קודמותיה, בגלל אי־קיום הבטחות הבחירות
שלהן, הולד באותה הדרך.
לפני שנכנס לפוליטיקה היה ידין ארכיאולוג בעל שם, והקדיש
למיקצועו את מרבית זמנו. כל המצוי בתחום הארכיאולוגיה יודע,
כי אי״אפשר לעסוק בו בצורה שיטחית. ארכיאולוג־חובב כמשה
דיין יכול להרשות זאת לעצמו, שכן עיסוקו הוא בעיקר המיסחר
בעתיקות. אולם מדען כידין יודע, כי אם הוא סגן־ראש־ממשלה
אין הוא יכול לנהל מישלחות ארכיאולוגיות, כיוון שכל עיסוק כזה
מצריו יותר מיום־עבודה מלא.
בוחריו ומעריציו לא תמהו על כך שמאז נכנס לממשלה חדל
לעשות מעשים בתחום הארכיאולוגיה. אומנם פה ושם היו לו
כמה הופעות בתחום זה. כך, למשל, הופיע שוב באיצטלת
ארכיאולוג, כאשר יצא לאור סיפרו על מגילת־המיקדש. אולם
כתיבת הספר הושלמה עוד לפני שנכנס לממשלה ולכנסת.
לפני חודשים אחדים הופיע בכנס השנתי של החברה לחקירת
ארץ־ישראל ועתיקותיה, קרא לרכז את כל המשאבים והמאמצים
בחפירות־הצלה בנגב, לפני שצה״ל יעבור לשם מסיני. אף הופעה
זו נראית סבירה, שכן כסגן־ראש־ממשלה יוכל להטיל את מלוא
כובד־מישקלו להשגת אמצעים לחפירות־ההצלה שלהן קרא. ידין
לא הסתפק בנאום בכנס, אלא הקדיש מזמנו כדי לשכנע את
הארכיאולוגים באוניברסיטאות להתגייס למיבצע חפירות־ההצלה
בנגב. היתה זו הקדשת זמן חד־פעמית, ואין לנטור לו על כך. אחראי מצהיר
מופקד.
באופן

חמש שנות
עבודה
^ ולי משום כך פקחו ארכיאולוגים רבים את עיניהם בתמיהה,
כאשר הגיע לידיהם גיליון ביבליקל ארכיאולוג׳י־ ריוויו
מיספר ,4שיצא זה־עתה לאור. עמוד שלם בביטאון מרכזי זה של
הארכיאולוגים הוקדש לרשימה, שכותרתה היתה ״ייגאל ידי

.ז6ז

£6 )£ 8ז 1 9 7 9 0118££ס! ! 11 £6810׳* <118׳* 1 £ 6 0 6
£ 6 30 ) 031ז 0 ,ס*! 51ז 6קנו ׳ 5 0 * 6011 5ח! ¥ 3 )1ז 0 )16נ! 11 £6 1׳ *

110-

5 ) 6 ) 0רח! 3ז £ק 01 . £ץ 60 ) 6 )1 £זו! 11 £6 01׳* 6x03 * 3 ) 100

)! 65 ) 0נ 1!)!031 41ס ק 5ס £ 6 6ץ ) 1ח 11106ס)! 1 ¥ 3 )1!0 !5 5
£6 5!)6 6ז ז 01-1) 3׳* £6ן ס) 6חז!ז ! 31ז 3 0ז 016* 0 ) 6 5)!£5
6 )1.ס130 ין 6ז ) 6x03 * 3 0 0 0 3ס 5635005

על הים התיכון 27 ,ק״מ דרומית לחיפה. דור הוא אחד האתרים
הגדולים בישראל. שמו מוזכר בקיטעי סיפרות עתיקים, והוא
כולל נמל שחלק ממנו נראה מתחת למים ...לפני זמן־מה פירסם
הפרופסור נחמן אביגד חותם עברי משנת 80 לפני הספירה, השייך
לכהן של דור. אם היה כהן בדור, היה צריך להיות שם מיקדש,
טוען הפרופסור אביגד, ואנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים
שהפרופסור ידין יחפש אחריו..
״החפירות החדשות תחלנה בשנת . 1979 למדות שהחפירות
תנוהלנה תחת פיקוחו הכולל של ידין, החפירות המעשיות תיעשינה
על-ידי הד״ר אפריים שטרן, עד שידין יהיה חופשי מעיסוקיו
הפוליטיים וימצא די זמן לעבודה באתר תידרשנה חמש שנות-
חפירה.
״הוקם קונסורציום של מוסדות ובודדים למימון חפירות דור.
כל מי שרוצה להשתתף בהן, יפנה לעורך ביטאון זה.״
עד כאן לשון המאמר (הכולל גם את הפרטים ההיסטוריים
של דור) .ברור ממנו, כי ייגאל ידין נטל על עצמו לעמוד בראש
מישלחת־חפירות גדולה, שתעסוק בכך בחמש השנים הבאות. ברור
שכסגן וכממלא־מקום דאש־ממשלה לא יהיה לו זמן לעמוד בראש
החפירות, אפילו בצורה סימלית. בוחריו של ידיו, וכל משלמי-
המיסים, צריכים לשאול: האם משכורתו כסגן־ראש־ממשלה כוללת
גם ניהול מישלחת חפירות?
אולם יש גם שאלה קטנה נוספת, צדדית: אם הצלת הנגב
כה חשובה, כפי שהתפרשה קריאת־האזעקה של ידין, מדוע הוא
הולך לעמוד בראש חפירות שייערכו ליד חיפה?

9₪₪ע סקן ש ל ומילין! ,ם

(המשך מעמוד ) 10
מטבע־זר. את הסכום הנותר יותר לו
להוציא במטבע זר לאיראן.
אולמרט מצירו היה צריך לדאוג להשגת
חוזים לרכישת תרופות מציון לוי, הן
ממישרד־הבריאות, שבראשו עומד מנהיג
סיעתו, אליעזר שוסטק, והן ממוסדות רפו איים
אחרים, כמו קופת־חולים ההסתדרו תית•
אלא שתמורת השגת חוזים אלה
ביקש אולמרט שכר-טירחה.
בצניעותו הרבה לא נקב אולמרט בסכום
מסויים שהוא תובע עבור שירותיו הטו בים•
הוא ביקש לקבל 150/0ממחזור המ כירות
שיעשה ציון לוי בעזרת החוזים
שהוא ישיג עבורו 150/0 .האחוזים האלה
היו צריכים להתחלק בין אולמרט עצמו
לבין יועצו הכלכלי של ציון לוי.
נראה שהעיסקה נראתה ללוי. שכן, בין
השניים נחתם חוזה על תנאי שיתוף-
הפעולה העסקי ביניהם. ואומנם, זמן קצר
אחרי חתימת החוזה, לפני מיספר חודשים,
כבר החל אולמרט בניסיונותיו להשיג
חוזים לרכישת תרופות מהמיפעל של מש פחת
לוי באיראן.
השערוריה הציבורית שבעיסקה מעין זו,
אילו היתה מתבצעת, זועקות לשמיים:
ס אולמרט זכה בעיסקה בעקבות פגי שה
מקרית בכנסת, שבה הוצג בפני ציון
לוי כח״כ ולא כעורך־דין. אחרי ששרי
הבריאות והתמ״ת הבטיחו לסייע לו, יכול
היה ציון לוי לפרש כי הסיוע יינתן לו
אם אולמרט יהיה פרקליטו ולמעשה שותפו
בעסקים. כמי שרגיל לעסקים באיראן, שם
נהוג לשלם שוחד עצום לאנשי־השילטון
עבור כל עיסקה עם הממשלה, יכול היה
לוי לקבל רושם ששיטה זו קיימת בישראל.
אולמרט יכול היה לנצל את קשריו
המפלגתיים והאישיים עם שרי סיעתו כדי
לקדם את האינטרסים של הלקוח שלו,
ותוך כדי כך לזכות גם בטובת־הנאה
כספית בסכומים שהיו יכולים להגיע למיל יוני
לירות בשנה.
9אולמרט ניצל למעשה את מעמדו
ואת קשריו כדי שיוכל לזכות בקומיסיון
מכספי המדינה. במצב כזה בוצר — לפ חות
באופן תיאורטי — פתח לשחיתות:
ככל שמשרד־הבריאות היה רוכש יותר
תרופות מציון לוי כך היו גדלים גם
רווחיו של אולמרט.
כאשר המיליונים כבר קורצים לו, החל
אולמרט פועל במרץ להשגת חוזים ל לקוח
שלו. הוא התרוצץ, ערך פגישות,
ישב בישיבות והגיש הצעות. אלא שאז,
כאשר היה נדמה שהעיסקה עומדת לשאת
פירות, היא התפקעה כבועת־סבון, כמו
העיסקות הקודמות שניסה אולמרט לע שות.

פגיעה

תד מי ת הליכוד
ים אולמים נודע כי פרטי ההסכם
) שלו עם ציון לוי, לפיו יקבל אחוזים
ממחזור החוזים שיביא לו, דלפו החוצה.
הוא חשש, ככל הנראה, שהדבר ישמש
כנשק נגדו בידי יריביו הפוליטיים והאי שיים.
בעקבות כך מיהר אולמרט לזמן
פגישה נוספת עם ציון לוי במשרדו, ובה
הודיע לו כי שוב אין תוקף להסכם
שנערך ביניהם. הוא הסביר כי אין הוא
יכול לקבל כשכרו אחוזים מהמחזור ולכן
הוא מעדיף לקבל סכומים שייקבעו מראש.
באותה הזדמנות גם ביקש אולמרט מיק-
דמה בדולארים עבור העבודה שכבר הש קיע
בעיסקה.
אלא שציון לוי הפך חשדן בעקבות
הניסיון שהיד׳ לו בבניית מלון קונזודור
בירושלים. אין הוא שש לפזר את כספו.
הוא הודיע לאולמרט שיקבל את שכרו
ברגע שישיג לו חוזה ליבוא ומכירת תרו פות׳
ולא לפני כן. אולמרט ביקש לקבל
מיקדמה על חשבון החוזים. תחילה דרש
תשלום של 2000 דולאר. אחר־כך הסכים
להסתפק גם ב־ 500 דולאר.
אלא שבינתיים התרחש משהו בלתי
צפוי. המצב הפנימי באיראן התערער. המ הומות
שפרצו נגד השאה סיכנו גם את
רכוש מישפחת לוי באיראן, הנאמד ב מאות
מיליוני דולארים. ציון לוי חש
חזרה לאיראן ומזה מיספר שבועות לא
התקבלה ממנו כל הודעה בארץ.
תוך כדי כך דלפה הפרשה כולה החו צה,
הובאה לידיעתם של אישים בכירים
כמו סגן שר-האוצר, יחזקאל פלומין, וכמה
מעסקני הליכוד. אלה נחרדו לשמע הסי פור.
הבטיחו לפעול למניעת העיסקה,
העלולה לפגוע בתדמית הציבורית של
שילטון הליכוד כולו.

יגאל לביב י
ה עו ל ם הז ה 2156

ג זנ

איו ג

מ־ 92.ו
משאט״ *,

מוז רו ת.

ר שון

להזמנות. הר שמה ופ ר טי ם על תנ אי תשלום:

תחברה המאוחדת למזרח הקחב בע־־מ.
נל־אביב, החש מונ אי ם ,115 טל : 03-256361 03-266261 - 5 .חיפה: הנ מל ,48 טל 667738 04

איתן עמיחי
הדברת מזיקים
מו טחיםלהדברת

תודע׳ עץ. עש
וחרקי ספרים ובגדים.

קורס לקצרנוח״^:״

רמת־גן. רח׳ מודיעין 8ותד 2272
ט ל 5 6־ 790114 רעי מס׳ 41י 1סד! $ד/י 48

למשך חו דשאחדבדבד
נפתח ב ״ או ל פן גרג ב ר ־ קמא ) ב־.2.1.79
ההצלחה ׳מובטחת ! הירשמו מיד :
ת ל ־ אביב: רח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה: בי״ם ״במעלה״ ,שמריהו לוין ,30 טל 664922 .

מוזזה או טמסיקו !

160,פלי־ ; הוא ׳עתה יו״ר המפלגה הסוציאל־ ידי סוכנות הידיעות
8דמוקראטית. היא ניהל את המי״מ ,״טאס״.

־סובייט

מקלטי־טלוויזיה צב עוניי ם יו כ לו
לקלו ט סרטים שצבעם ״נמחק״
מאות מי כאלגר מי,

!׳ אונגר,
,ס בלוג־
^החילים
- 1מס־
|לי:דיז•
אינין,

האמינו אפתור?קלוט בצב־עים
את כל ׳הידורי הטלוויזיה
הי־הראלית יהד,וכנו במקורם
;•הידורי צבע׳ .עד כד ,״רת קו״
ברירות_ השידור את ה צבע
בשידורים אלה והם נק לטו
ביההור־לבן גם במקלטי
טלוויזיה צבעוניים. החזרה
הצבע מתאפשרת באמצעות
ככשיר אלקטרוני, המבטל את
״מחיקת״ הצבע. המכשיר.
שמחירו כאלפיים ל״י, פותח
על־ידי מהנדסי הברת מץ ו הוצג
אמש בבניין ההברה נ ־
בני־ברק.
רנכ״ל מץ בישראל, מר• יצ חק
פוגל. ,מסר שהחברה תחל
בשיווק. המכשיר בימים הקרו בים.
לדירת מותאם המכשיר
ביזם למקלטי הטלוויזיה של מץ,

...כדור רגל א/ג*
האחים,ת שע ברי\
תיאטרון הכורסא
ותוכעיות אתרות
בטלוויזיה הי שס

מץ־צבע1.
ר־׳י־טים א צל הסו>

אך החידה •עוסקת בפיתוה מב־שירים
דומים בעבור מקלטי ה טלוויזיה
הצבעוניים המיוצרים
על־ידי חברות אחרות.
לדברי מר שמואל עדן, מהנ דס
אלקטמניקד. בהברת מץ, ה מכשיר,
שגידלו בגודל. שתי
קיפסאית סיגריות וד,מותקן ב תוך
המקלט, מחזירי את אלמנט
הצבע, ש״נגזל״ בידי רשות ה שידור.
בתשובה לשאלת סיפר
״הארץ״ הדגיש מר עדן, שבל
ניסיון ״למחוק״ את הצבע ב־צירה
שונה כדי לנטרל את ה-
מכשיר החדש, יגרום י לירידה
דרסטית באיכות התמונה ד,מ־ימודרח.
כבר
שנתיים מתנהל וינוח
בין הברת מץ לבין דשות השי־דיר
ומשירד התיקשורת בנושא
הסרת הצבע משידורים, שהם
במקירם צבעוניים. לפני כשנה
— בדיון שנערך בעתירה נגד
רישות השידור, שהגישה חברת

מץ י — הודתה הרשות •שאכן
ד,יא מסיר־ את הצבע משידורים
רבים כמו סדרות הסרטים פיל־דאדק,
האחים, תשע ב־יי״ע,
חיים שכאלה ועיד. לאחר שבית
הדין הגבוה לצדק קבע שאין
מחובת רשות השידור להעביר
׳שידורים י אלה בצבע, פנו ראשי
ההברה. בישראל: בקשה להב רת
מץ בגרמניה לפתה מכשיר
אלקטרוני, שיוכל להתגבר על
הסרת הצבע.
לאחר עבודה של חודשים אה־דים
הצליחו מהנדסי מץ בגר-
מניה ובישראל לפתח מכשיר
אלקטרוני המותאם לטלוויזיות
הצבעוניות של מץ ומאפשר ק־ליטת
שידורי. הצבע המחוקים
בצבעים, במכשירים המיוצרים
על־ידי החבריה.
מנהל חטיבת היצוא של מץ,
כבר נפגש עם גורמים בקפריסין
וביוון כדי לייצא מבש״ריס אלה
לארצות שבהן קיימת איתר,
בעיה.

שידור
ו־.מילוזנ7ה על ו!אשיגגט1ן
מילחמת הכתבים הרוצים לנסוע לוושינג טון׳
ולכהן שם ככתבי רשות השידור,
במקומו של אלי ניס* העומד לשוב לארץ,
הגיע לשיאה בימים האחרונים.
שמותיהם של שלושה מוזכרים במים־
דרונות רשות השידור כמועמדים לתפקיד :
הכתב המדיני של הרדיו שלום קיטל,
כתב הטלוויזיה לענייני ערבים אהוד
יערי, והכתב לענייני מפלגות וראש מע רכת
תל־אביב דן רכים.
לקיטל יש תומכים רבים דווקא מחוץ
לרשות השידור. קיטל, ששב לא מכבר
מוושינגטון, הוא חביבו של ראש־הממש־לה,
מנחם בגין, ואנשי לשכת ראש־הממשלה
מטילים את כל כובד משקלם
למענו. מובן שגם הרדיו מעוניין כי קיטל
יסע, וזאת כדי ששליח הרשות יהיה כתב
הרדיו ורק אחר־כך כתב הטלוויזיה.
אהוד יערי התבלט בשנה האחרונה
ככתב מצטיין וחרוץ, והוא פועל ברשות
ומחוצה לה, כדי לשכנע אישים לתמוך ב
שעווו״ה
במעונה
הר־אביב
מנהל
שירותי ההפקה במערכת תל-
אביב, אפרים (״אפי״) כן־חור, שלח
בשבוע שעבר תזכיר בן 10 עמודים ל מנהל
הטלוויזיה ארנון צוקרמז, עם
עותקים למנהל שירותי ההפקה בטלוויזיה
דויד חירשפדד, מנהל כוח־האדם ב-
רשות השידור יעקוב אורן, ומהנדס
הטלוויזיה אורי לעדן• התזכיר של בן-
חור, שפרש בימים אלה מתפקידו, מהווה
עדות מזעזעת למצב העגום השורר ב מערכת
תל־אביב, הפוגע בעיקר במחלקת
החדשות.

להלן כמה קטעים מהדין־־וחש־כון
של בן־חור :

מועמד יערי
המרחק בין —

בבירור שערכתי במחלקת כוח־אדם ב טלוויזיה,
מסתבר שאין כלל תקן לאנשים
ו/או למערכת בתל־אביב.
מצב עגום זה של חוסר החלטה ברורה
מצד ההנהלה, שאינה מעניקה תקנים ל עובדים,
מוסיף לתיסכול, וגורם לעובדים
הרגשת אי־שייכות למקום העבודה ויחם
של זרות מוחלטת לממונים. לדעתי, טיב־עי
בהחלט שהעובדים ״מחזירים״ בזילזול
ובאי־איכפתיות לעבודה, ולממונים. ובך
חוזר חלילה (כבר 10 שנים) במין מעגל-
קסמים שלילי לחלוטין.
ההרגשה הכללית היא שכל מה שקורה
במערכת הוא אוסף של טעויות ושגיאות
ש״התחלקו״ או ״נדחפו״ והגיעו לתל-
אביב.
זה יותר משנה שהועבר והוצב שלד
צינורי של מיבנה שאמור לשמש מחסן
שירותי אמנות.
השלד, במערומיו, מחליד ומחכה לצי פוי
אסבסט, בעוד שציוד התפאורה נשרף
בשמש ונרקב בגשם — אם עדייו לא
״נעלם״.
מיבני המערכת בתל־אביב ממוקמים
בשטח דו־מיפלסי, והשטח שבין המיבנים
מנוצל לחנייה ולגישת רכבים להוצאת
צוותים וציוד. חלק קטן מהשטח סלול,
ורובו עדיין חולי אשר בקיץ מעלה אבק
וחול למיבנים, ופוגע באנשים ובציוד.
בחורף — השטח בוצי ומלא שלוליות.
עם ריבוי והרחבת המיבנים והוספת אנ שים
במערכת ״נשכח״ עניין הביוב ב מקום.
כיום, זה יותר משנה שחצר ה מערכת
מוצפת מי-ביוב. הסירחון והיתו שים
שנמצאים בשפע, מהווים מיטרד לכל.
בכל השטח יש ארבעה ברזי שריפה
2אינץ׳ וכן 2ברזים של אינץ׳ אחד, עם

גליל צינור גומי. לפני יותר משנתיים
נמסרה חוות־דעת של מומחי מכבי האש :
״המערכת בסכנת שריפה בגלל לחץ מים
נמוך מאד,״
הלק מהמטפים הניידים שהיו מפוזרים
במיבנים, נעלם.
לפי מיטב ידיעתי אין, ולא קיים, שום
נוהל שמירה. השמירה במערכת מבוצ עת׳
לפי הנחיות קציני־הביטחון, על־ידי
חברת שמירה המעסיקה בשטח שומרים
קשישים, חסרי אימון והתאמה למשימה.
מחוסר מחסום באות בכניסה, נכנסים
כיום למיתקן כל המעוניינים על ריכבם,
ללא כל עצירה ובירור על מטרת בואם.
בלילה, השומרים רדומים, במקרה הטוב
— בצריף־הפח בכניסה, באחד החדרים
שפשוט שכחו העובדים לנעול, או שהם
פשוט אינם בשטח. כל הפניות ל א לי
שיחור, הממונה על הביטחון שהגיע ובדק
לא הביאו לשינוי במצב.
מאז שנת 1968 נעזרת המערכת ליציאת
הכתבים והצוותים על ציודם לכתבות, ב שירות
מוניות הבימה.
בחודשים האחרונים חלה הרעה בשירו תים
שמעמידה התחנה למערכת, דבר ש גרם
תקלות, עיכובים, ביטולי כתבות ו שידורים.
תלונות רבות בעל־פה ובכתב
הופנו לתחנת הבימה ולמנהל מחלקת ה תחבורה
בירושלים.

אמת לו ת מגו חכו ת
ו מי ש ח קי -הי מורי ם
>> חרי שחקרתי את הבעייה מס־תבר,
שעם צמיחת האינפלציה באה
שקיעת השירות. מהנהלת הבימה נמסר לי
(מסרבים להודיע רישמית) שיסכימו כ שימחה
להפרת החוזה מצידנו, ללא כל

פיצוי. ומנגד — במחלקת תחבורה מח כים
להפרת חוזה שתבוא מצד המוניות,
כולל פיצויי הפרת חוזה.
ובתוך מילחמת־שרירים זו, סובלת עבודת
המערכת. צוותים יושבים ומחכים שעות
רבות למוניות, וכאשר המוניות צריכות
לאסוף אנשי כוננות ליציאה לעבודה, הן
מגיעות באיחור רב, ועוד.
החל מיום 1.10.78 מתבצעת תוכנית שי בוץ
ציוותי הצילום בצורה מגוחכת, ב־אופי״^בא:
אחראי הצלמים — משבץ
צלמים ועוזרים. אחראי טכנאי קול —
משבץ מקליטים. אחראי תאומים — מש בץ
תאומים.
שיטה זו של פיצול סמכויות גורמת
שאנשי צוות אחד מוזמנים משלוש חב רות
שונות, במקום להזמין במאורגן צוות
אחד — מוכר ומאורגן לעבודה משותפת.
הבעייה העיקרית בשיבוץ הטכנאים היא
הגישה הפסולה המנחה את מפקח הטכנ אים
במערכת, והיא פתרון הבעיות האי שיות
קודם לעבודה. והרי מקצת מהדוג־מות

הסעת הילדיס״״מהגן ואל הגן; הילד
חולה ! האשה חולה ; המכונית התקלקלה ;
שכן עובר דירה ; אין חשמל ; אין מים ;
יש גשם ועוד כהנה וכהנה סיבות אוויליות
שתמיד נענות בחיוב.
על אף הערות חוזרות ונישנות בעל־פה
ובכתב, שהופנו לטכנאים ולמפקח עלי הם,
אני מודה בצער שמוסר־העבודה של
חלקם — נסוג. נוסף על מילחמת־מרפקים
מושקע ראשם ומרצם במישחקי דומינו
והימור בעשרות ומאות לירות.
אילולא היה המצב עגום ועצוב, הייתי
מאחל לכל מערכת חדשות שהצוותים
ייצאו לסיקור וצילום במהירות שבה ה אנשים
מתארגנים פה למישחק דומינו.

רים. מדיניות מוזרה זו של רביב עלולה
לטרפד את מועמדותו.

ללכת בדרכים המקובלות, החליטו אנשי
הרדיו שלא להיזקק לשירותיו של עבאדי,
פנו ישירות למחלקת ההנדסה שהקימה את
הרשת.

ד״פמעט ח<ג1ת״

3יז 13ז 3רד•!

בתוך מערכת החדשות קיימת יריבות
בין מבט לכממט חצות. אנשי מערכת
כמעת חצות, ובראשם יצחק רועה, טו ענים
כי סגן מנהל מחלקת החדשות יייעקכ
אחימאיר, שהוא גם עורך מבט, מתנכל
למהדורה שלהם, מסרב להוציא צוותים
לכתבות, לוקח כל חומר טוב גם אם זה
יזום על ידם למבט, ומעלים סרטים מצו למים
המייועדים לכמעט חצות.
אחימאיר עצמו מכחיש זאת וגם מנהל
המחלקה, חיים יכין, אינו מסכים לטע נות
כמעט חצות. אולם בעשרה הימים ה אחרונים
השתכנעו חברי מערכת חדשות
הלילה סופית כי צדקו. אחימאיר יצא
למילואים ולדיבריהם, מאותו היום ואילך
המהדורות שלהם השתפרו.

חלפה כמעט שנה למן היום שבו שודרה
בפעם האחרונה תוכנית הרדיו זה איכפת
לי, ועדיין אין רמז לחידושה.

>38ט״
מילחמה 1., 1*3 :

מועמד רכים
— תל־אביב וירושלים
בחירתו. נראה כי חיים יכין, מנהל מח לקת
החדשות, לא יתמוך במועמדותו של
יערי. היחסים בין השניים אינם משופ רים
ביותר. במיקרים רבים דיבר יבין
בזכותו של יריבו הגדול של יערי במח לקת
החדשות, הכתב הצבאי עמירם ניר,
ופעמים אחדות הגיעו היחסים בין יבין
ליערי לכדי משבר של ממש. באחת הפע מים
היה צורך בהתערבותו של מנהל
הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, לשיכוך ה סערה.
המועמד
השלישי, שהוא כנראה המת אים
ביותר לתפקיד, דן רביב, אינו מוכ שר
דיו להקים לו לובי משלו. רביב,
השקוע בעבודה עד מעל לראש, אינו רו אה
חשיבות רבה בשיחות השפעה עם
פונקציונרים ברשות ומחוצה לה, וסבור
עדיין כי המועמד ייקבע רק על־פי כישו־ה
עו ל ם הז ה 2156

קשר עקיף
אחרי פעולות הפדאיון בסבוי ובקאת־טרי
קלאב, הגיעו בטלוויזיה למסקנה שיש

תוכניתה של עדנהפאר זכתה במער כת
יהסי־ציבור עצומה. מלבד הודעות ל עיתונות
ופירסום תוכן השידור ביום שי דורו
במוסף מעריב, דאגה פאר ליצור רו שם
כאילו התוכנית שלה היא החשובה
ביותר ברדיו.

שדרנית פאר
בעמדת המתנה
צורך דחוף לצייד את הצוותים במערכת-
קשר ניידת. מנהל מחלקת החדשות חיים
יכין, דרש תקציב מתאים להוצאה זו, אך
עד כה לא נענה.
בימים אלה התבשר יבין, כי מערכת
ענייני היום ברדיו זכתה במערכת־קשר
כזו. ליבין התברר כי בעוד שהוא ניסה

לפני כשנה יצאה התוכנית לחופשה בת
כמה חודשים, כשפאר מבטיחה כי תחזור
לגלי האתר במהרה. אולם בינתיים הת פורר
הצוות שלה. עוזריה וכתביה החלו
טוענים כי היא מנצלת אותם ולוקחת
לעצמה את כל הקרדיט.
׳י עדיין אין כל רמז מתי, ואם בכלל, תח זור
התוכנית למיסגרת השידורים, אולם
כל המערכת היקרה שבנתה פאר קיימת,
ואינה מנוצלת.

הבוטיקאיה של הטלוויזיה * הידע שר
״עלי מתות״ * עיסקות תקליטים מוזרות *

2 7 . 12

2 8 . 12

יום רביעי

יום חמישי

הסקופ של אליאב

* התאחה של ותל׳ ת״ס

#הסוו שד דעיסקוח
הרדיו החל באחרונה מפיק תקליטים בשותפות
עם חברת־תקליטים. נראה כי הסוד השמור ביותר
ברדיו הוא שמה של חברת התקליטים המיסחרית,
שעימר, מוציאים את התקליטים.
דוברת הרדיו, עדנה בירמן, טענה כי נאסר
עליה לגלות את שם החברה, המוציאה בימים אלה
את התקליטים מיזמור לשאול סשרניחובסקי עם
יהורם גאון וחווה אלברשטיין: ארץ טרופית
יפה ושירי הצ׳יזבטרון עם אריק לביא, ושלישיית
שוקולד מנטה מסטיק. בקרוב עומד לצאת תקליט
נוסף כקו־פרודוקציה ביו הרדיו לביו החברה ה־מיסתורית,
והוא שיריס יפיס לשבת, שלמען הפקתו
הורכבה להקה מיוחדת בת שיבעה זמרים, ה מבצעת
14 שירים, ביניהם השיר המפורסם שבוע
טוב שמאז הקלטתו של אפרים די־זהב לא זכה
בביצוע מחודש.

• רריזו מווו בואש
מכון־מחקר פרטי ערך מישאל דעת־קהל, במים-
גרת הכנותיו של גוף ציבורי מסויים להקמת
טלוויזיה מיסחרית בארץ, לגבי אהדת הציבור
לקרייני־הטלוויזיה השונים. השאלות שנשאלו אז רחים,
שנבחרו במידגם מדעי, הבוץ,נו בץ הדיינים־
גברים לקרייניות־נשים.
בראש הקריינים הגבריינו צועד, כמובן חיים
יבין. בהפרש גדול אחריו צועדים, לפי הסדר,

שלו, בא להכיר את ישראל והסכים לבקשת
ידידים מהטלוויזיה להופיע, ללא תשלום, בתוכנית
עלי כותרת.
אולם ערב ההופעה קיבל איגלסיאס הודעת
ביטול. אחר-כך במקומו הופיעה להקת הבלט על
הקרח חופשה על הקרח. משום־מה היה מופע זה
עדיף על הופעת האמן הבינלאומי, ויתכן כי שימעו
לא הגיע לעורכי עלי כותרת.

#חסיבח גיאז
בדרך־כלל, שדרי הרדיו אינם אוהבים ללכת
לקורסים ולהשתלמויות שונות, אך נראה כי לקורס
העומד להיפתח בקרוב יירשמו רבים. נושא ה השתלמות
יהיה מוסיקת הג׳אז, ומלבד יצירות
ג׳אז מפורסמות שיושמעו בו ילמדו גם על תולדות
הג׳אז ועל הכלים הנוטלים בו חלק.
עוד לפני שנפתח הקורס הבטיחו כבר, כי כל
משתתפיו יטלו חלק במסיבת ג׳אז שתיערך בסיומו.

בגילגולו החדש של שעשועון הטלוויזיה זה
הסוד שלי, נכלל חידוש לגבי הסדרות הקודמות.
במקום שלושה בעלי סודות שצוות המנחשים צריך
לגלות את סודם המשותף, מוצגים עתה שלושה
אנשים המתיימרים להיות אותו אדם עצמו. צוות
המנחשים צריך לגלות מי מהם הוא בעל הסוד
האמיתי.
אחרי ששודרה התוכנית הראשונה במתכונתה
החדשה, נזעקו מפקדי תחנת הרדיו הצבאית גלי
צה״ל. במשך שנים שודרה בתחנתם תוכנית־בידור
רדיופונית בשם האדם השלישי, בעלת עוקץ זהה :
שלושה הופיעו בדמות אחת, עמדו בחקירת שתי-
וערב כדי לגלות מי מהם הוא אמיתי ומי מזוייף.
למרות שתוכנית רדיו זו אינה משודרת כבר
מזה חודשים רבים, ראו מפקדי צה״ל בהעתקתה
לשעשועון הטלוויזיה משום פלאגיאט. הם כתבו
מיכתב חריף למנכ״ל אולפני ההסרטה יצחק קול,
שהוא גם במאי ומפיק זה הסוד שלי, תבעו ממנו
זכות יוצרים על אימוץ האדם השלישי.
קול לא נשאר חייב. הוא העמיד את מפקדי גלי
צה״ל על העובדה שהרעיון לחידון משולש מעין זה
לא נולד בתחנתם. תוכנית דומה משודרת מזה 15
שנה בתחנות הרדיו והטלוויזיה בארצות־הברית,
ומשום כך ״הגונב מגנב פטור.״

• חחרזוווים

קריינית מזור
מיספר 1

יצחק רועה, עודד (״דדי״) בן עמי, יאיר
שטרן מהספורט, יעקוב אחימאיר ואריה
אורגד, ורק אחריהם דניאל (״דני״) פאר, אם
כי במקרה של פאר יש לזכור כי המשיבים התבקשו
לציין רק שמות של קרייני חדשות ורצף, ובהתאם
לכך התייחסו אל פאר.
מבין הקרייניות, המלכה המוצהרת היא דליה
מזור. הרבה אחריה צועדות, כמעט באותו מיספר
של קולות, כרמית גיא ושרי רז, ולא הרחק
מהן יעל שרן. המחקר נערך, כנראה, עוד לפני
שהופיעו על המסך שולמית גור ברצף ורחל
חיים בספורט, ואיש לא ציין אותן.

• ההעדפות של עלי מתוח
אחד מכוכבי הזמר הספרדי ומן האמנים הידועים
בעולם, ,חוליו אילפיאם, ביקר לא מכבר בארץ.
איגלסיאס, המקבל אלפי דולרים עבור כל הופעה

נראה כי אופנת הבוטיקים חדרה גם לטלוויזיה,
ואחדות מעובדותיה או נשות העובדים, החליטו
להשתלט על ענף זה. החלה בכך רינת רז, קר יינית
החדשות לילדים, שפתחה בשותפות עם
ידידה את הבוטיק הראשון של עובדי הטלוויזיה
בבירה. אחריה הלכה חווה יערי, אשתו של
הכתב לענייני ערבים אהוד יערי• חווה ערכה
בביתה כמה מכירות של בגדים, ראתה כי טוב
ונכנסה לעסק באופן מיקצועי ופתחה בוטיק. גם
דוברת הרדיו עדנה בירמן, רעייתו של איש־הטלוויזיה
עוזי בירמן, נראתה פעמים רבות
מוכרת בבוטיק השוכן מול מלון הנשיא בירושלים,
אולם בירמן טוענת בעקשנות כי היא דק עוזרת
לידידתה, בעלת הבוטיק מישד שיף
היחסים בין כתבי הרדיו בכנסת, רזי כרקאי וצרי
לידר, לבין ח״כ אריה (,לובה״) אדיאב,
הם מופת ליחסים תקינים בין *יתונאים לפוליטי קאים•
בידי ברקאי ולידר היה הסיפור על פרישתו
הצפויה של אליאב מהכנסת, עוד ימים אחדים לפני
הודעת הפרישה הרישמית, אולם הם נעתרו לבקשת
אליאב שלא לפרסם אותו עד היום הרביעי שעבר,
במהדרות בחצי היום שעות ספורות לפני כינוס
מועצת של״י, מיפלגתו של אליאב. כאשר נודע
לאליאב, יום קודם־לכן, כי הסיפור נודע לעיתוני-
הערב, העומדים לפרסמו ביום הרביעי, הוא טילפן
בשעה שש בבוקר אל לידר, הודיע לו כי הסיפור
עומד להופיע, ולידר הספיק להכניסו למהדורת
הבוקר הזה, עוד לפני עיתוני־הערב מחלקת
הספורט כמעט שנותרה בשבוע שעבר ללא קריינים.
שני קרייני המחלקה, רחל (״רחלי״) חיים ויורם
ארבל, נסעו במונית מירושלים לתל־אביב. בשער
הגיא החליקה המונית וסבבה על הכביש שש
פעמים, לחרדתם הרבה של הנוסעים. לבסוף נעצרה
המונית למזלם של הקריינים.
פעמים, לחרדתם הרבה של הנוסעים. כשנעצרה
לבסוף, אמר הנהג לשניים :״אתם יכולים ללכת
לבית־הכנסת להגיד בירכת הגומל.״ רחלי, שמו צאי׳
ממישפחה דתית, אומנם עשתה כן.

שאלה

זמן

5.30 החידון מארח את גי בור
יחידת דד , 101 מי שמשה
דיין תיאר אותו כחייל הטוב
ביותר שהיה לצה״ל וכיום הוא
חוואי וממנהיגי ארץ־ישראל ה שלמה,
מאיר הר־ציון. מתב־

מאיר הרצ״ון
נתב שיו
רר כי מאיר הר־ציון ניהל ב־30
השנה האחרונות יומן שמחב־רותיו,
הכתובות בכתב־יד יפה,
שמורות בחוות שושנה, הנק ראת
על שם אחותו שנרצחה
בידי הערבים. בתוכנית יתו ארו
טיוליו של מאיר עם אחו תו
שושנה, וייקראו קטעים
מסיפרו פירקי יומן, על היחי-

• האלכימיה שד שא־נאד
0.30 במיסגרת סרטי
תעודה מגן אנדרה מאלרו, ה סופר
ומי שהיה שר התרבות
בממשלת צרפת, על ההחלטה
שמארק שאגאל יצייר את ה־תיקרה
בבניין האופרה של פא ריס.
זוהי רק אחת הפנינים
בסרט־התעודה המצויין הזה,
על חייו של האמן הדגול. ה תוכנית
מספרת על חלק בל־תי־מפורסם
מחייו של שאגאל
— התחריטים. אמן־הצבע ה גדול
הוא גם חרט מעולה ב־שחור־לבן,
ואחד מיוצרי ה־ליתוגראפיות
החשובים של
תקופתנו. הסרט מראה את
שאגאל כשהוא עובד על לי־תוגראפיה
ועל חלון מצוייר
בקתדרלה. עוד צד שאינו מ פורסם
ביותר בחייו של שא גאל
ומובא בתוכנית, הוא ה עובדה
ששאגאל הוא יוצר
תילבושות ותפאורות מעולה.

בושת סיד־ב הנואף הוא עיצב את התלבושות וה תפאורה
לאופרה חליל הקסמים
של המלחין האהוב עליו
ביותר, מוצארט, ולדפניס וכ לואה
של ראוול ופולחן האביב
של סטראווינסקי. סיכומו של

שאלה: הר־ציון
שעה 5.30
דה המהוללת. ילדי מושב מו לדת,
הסמוך לחוויה שבכוכב
הרוחות יתארחו בתוכנית, יתקינו
מיזרן מסירה קוצנית, יר כבו
על חמור ויפעילו גנרטור.

• נר רביעי (.)8.00

של חנוכה יודלק על־ידי צילה
עמידרור, מלוחמות האצ״ל ו אמו
של הפרשן הצבאי בנימין
עמידרור. עמידרור נעצרה על־ידי
הבריטים שש פעמים והיא
מספרת בתוכנית על חג החנו כה
בין כותלי הכלא בבית־לחם,
שם ישבה יהד עם דבורה
נחושתן, גאולה כהן ואסתר
רזיאל־נאור. החנוכיה הוכנה
שם מקליפות שקדים ואגוזים,
והפתיל מצמר מיזרנים קלוע.
• האחים 8.05 פרידה
סופית (בינתיים) מהאחים. ה פרק
האחרון בסידרה, דומה
בתוכנו לכל אחד מהפרקים
האחרים. החל מהשבוע הבא
תוקרן סידרה חדשה, בשם על
אדונים ומשרתים. סיפור הפר קים,
שכל אחד מהם עומד
בפני עצמו כך שאפשר בהחלט
להחמיץ שבוע אחד, מתנהל
סביב בית אחד בלונדון של
תחילת המאה. בבית כמה דמו יות:
שר בממשלה, אשתו,
בנם, בתם ושמונה משרתים.
כל אחד מהדמויות זוכה לפרק
בפני עצמו והופך לכוכב רא שי.
כוונת חמשת הבמאים של
הסידרה, דרק בננו, ג׳ון קמפי
וולש, ריימונד מנמויר, בריאן
פרקר והרברט וייז, היתה לה ציג
את הבית על אוכלוסייתו
כמיקרו־קוסמוס של החברה
הבריטית כולה בתקופת המלך
אדוארד ה־ ,7ולנסות להשליך
מתקופה זו על התקופה הנו כחית.
כל אחד מהפרקים נכ תב
על-ידי תסריטאי אחר, מה
שמבטיח שלפחות כמה פרקים
יהיו טובים.

רמפול: רוג׳רס
שעה 10.20
סרט־התעודה: מארק שאגאל
הוא מאמין בלתי־מתפשר ב כוחן
המהפכני של השירה
והאהבה.
• רמפדד 10.20 אחרי
פרשיות חברי־הכנסת של הש בוע
האחרון, נראה כי הצבתו
של סרט זה לשידור, היא יותר
מאקטואליה. אחת מתומכות
המיפלגה הסוציאליסטית, ברי-
ג׳יט אוונס, מאשימה את חבר
הפרלמנט ממפלגתה, קן אספן
(השחקן אנתוני רוג׳רס) ,כי
אנס אותה. אספן דוחה את
האשמה, אך מודה כי קיים
יחסים עם בריג׳יט, גם אחרי
שהיא האשימה אותו בבגידה
במפלגה (נשמע מוכרז) .רמי
פול מאמין לחבר הפרלמנט ו מגן
עליו. אל ביתו של רמפול
מגיעים בנו ויק וארוסתו ארי קה.
אריקה היא מהדורה יפה
יותר ומרגיזה פחות מח״כ שו למית
אלוני. אולם, היא מצ ליחה
להרגיז את רמפול, כא שר
השיחה מגיעה לנושא של
דרך חקירת העדים בעת ה־מישפט
של חבר הפרלמנט.

2 9 . 12

• שלום לבוא שכת
( 5צ .) 3 .חוויית טלוויזיונית גם
למי שאינו דתי. החזן אריה
סובר הוא לא רק חזן מצויין
בזכות עצמו אלא יש לו גם.
שלוש בנות, העוזרות לו ב שירה׳
והמישפחה תשמיע מ שירי
חנוכה. נוסף עליהם יו פיעו
גם רב וקבוצת עיוורים.

הרמאדאן

( .)7.00 שידור מיוחד של
טכס חלוקת פרסי החידון ש נערכו
בחודש הרמאדאן בטל וויזיה.
הטכס התקיים בחיפה,
ועל בימת הכבוד ישבו נציגי
שלושת הדתות. מתברר כי
יותר מ־ 5000 מאזינים השתת פו
בחידון, מהם השיבו נכונה
על כל שאלותיו יותר מ־.650

• כאה שכת (.)8.05
באחרונה התפרסמה הזמרת
עירית בולקא בעיקר בסיפורי

עיירת מרקא
וזורה לשיר

הרכילות עליה, עד שלעיתים
עלולים היו לשכוח איך היא
נראית ונשמעת. הרב שמואל
אבידור הכהן נותן הזדמנות
לראות ולשמוע אותה בפינה
הקבועה שלו.
• גלגלים 0.20 אחרי
המתח הרב בפרק של השבוע
שעבר של גלגלים, באות רגי עה
וירידת מתח ואיכות בפרק
של השבוע. מצבה הנפשי של
אריקה, השחקנית לי רמיק,
מתערער, והיא לוקה בקלפי
טומניה מסוכנת. לאדם טרנ־טון,
רוק הדסון, נודע מפי מז כירתו
על עתיד מיבחני הני סוי
לנץ והעימות השבועי בי נו
לבין מנהלי החברה, ביני הם
חותנו, מתפוצץ מחדש.

יום ו א שון

1זז= י ו1ו

30 . 12

שבת

׳ 1שיש׳

חידון

31 . 12

קונצרט (.)10.10

כאשר נערך פעם דיון על
קונצרט יום השישי, היה דוו קא
איש הספורט, אלכס גיל-
עדי, שהמרחק בינו לבין ה מוסיקה
גדול ביותר, אחד ה

חידושים והמצאות
0 .30 שלושה פרקים בתוכ נית
קצרה ומתומצתת זו, ש היא
בת 15 דקות בלבד. הפרק
הראשון הוא שוב בנושא מיש-
טרתי — טביעת האצבעות של
הצמיגים. על פי טביעת־צמי־גים
אפשר לזהות איזו מכונית
עברה בדרך, מאיזה דגם, שנה
ותוצרת. צמיגי מכוניות מו תירים
אחריהם שרידים סמויים
של שמן המטפטף ללא־הרף
מהגומי, שאותו אפשר לזהות
באור אולטרה־סגול. לכל צמיג
גם סימני־היכר פרטיים משלו
שאין לשום צמיג אחר.

• נר שמיני (.)8.00
הדלקת הנר השמיני של חנו כה
היא בגדר סקופ פרטי של
הטלוויזיה. עד כה לא שמע את ידידיו, מלבד איש,
שמו של הד״ר יואל סייפן.
אולם לכבוד חג החנוכה התי-

• פסטיבל הזמר המזרחי
0.00 כובש את המ סד
הקטן הערב בשידור ישיר
מבית רוטשילד בחיפה. החלק
הראשון של הפסטיבל ישודר
עד לשעה . 10.15 בהפסקה, ש תימשך
כחצי שעה, ישודר
מבט ספורט ואחר־כך יימשך
שידור הפסטיבל עד תום ה שידורים.
הפרק הראשון מוק דש
להצגת 13 השירים המת חרים
בפסטיבל. מרבית כותבי
השירים הם מבני עדות המז רח,
אולם לא אנשי־מיקצוע.

הזמו הזזיזחז׳
1גס בסחוס מוכר עקרת־בית,
ביניהם :
פלאפל, פועל יהלומים ואיש-
מכירות. בחבר השופטים כמה
ספרדים מיקצועיים, כמי שהיה
איש הפלמ״ח ירוחם (״הג׳יג-
ג׳י״) כהן ומי שהיה ח״כ חביב
שמעוני, אולם גם אנשי בידור
ושירה כמו יפה ירקוני ואריה
לבנון. בין מגישי השירים
אביבה ניר, אברהם פררה, שי מי
תבורי, עליזה עזיקרי ואוי
פירה גלוסקא. המנחים הם שני
אנשי רדיו, רוויטל עמית ומלאכי
חזקיה. החלק השני של

ברירה: ג׳ונסטון
שעה 0.00ו
רו שלטונות צה״ל את פירסום
שמו של אחד מהרופאים שליוו
את הכוח במיבצע יהונתן, ונ חתו
בנמל־התעופה של אנט בה•
על־יד סייפן נפצע חייל
מכדור שנתקע בלחיו וחדר ל-

תומכים הנלהבים של התוכ נית
.״היא נותנת זמן מספיק
לכל מיני עיסוקים בין גלגלים
להוואי,״ טען בלהט. אולם,
אין ספק שתוכנית זו היא אחת
המוצלחות בטלוויזיה, ומצלי חה
לקרב את הצופים אל המו סיקה
הטובה. הערב תנגן ה תזמורת
הסימפונית של רשות
השידור את הפתיחה ליאונורה
מיספר 3של לודוויג ואן בט־הובן,
ואת מחזור השירים בין
הדסים מאת פאול בן חיים,
כשהסולניות הן רובין ויזל קפ־סוטו
ומירה זכאי. המנצח הוא
הוברט סודנט.

הפסטיבל בידורי יותר. מלבד
מחרוזת של שירי הפסטיבלים
הקודמים, שבה יופיעו בין ה שאר
גם משה הלל, לילית נגר
ובועז שרעבי, תופיע להקה
יוונית אורחת, ינינה, שאותה
מנהלת סופרת ידועה ביוון ב שם
גברת פוטיאדו, ומרבית
חבריה הם פרופסורים באוני ברסיטה,
עובדי מחקר ובעלי
השכלה גבוהה. הלהקה הובאה
לארץ על-ידי מישרד־החוץ.
להקות ישראליות יציגו בפני
האורחים טיכסי חתונה על־פי
מסורת העדות הספרדיות ה שונות.

השכיעיה

. 111י 1ן > 1״ 1

באוטו

קומותיים 5.30 השביעיה
מתארגנת לביקור בטירה עתי קה,
אשר נפתחה לקהל על־ידי
הדוכס המחזיק אותה, כפי ש עושים
בעלי אחוזות רבים ב אנגליה
שידם אינה משגת
להוציא את הכספים הרבים ש-
באחזקת אחוזה וארמון. ילדי
השביעיה יהד עם אלברט, ידי דם
המבוגר המתלבש כראוי
לאירוע פתיחת האחוזה, מגי עים
למקום, והשימחה האמי תית
מתחילה כאשר בליבם
עולה חשד כי בטירה שוכנים
שדים ורוחות. הם אובדים ב מבואות
ובמבוכים, עוברים
רגעים רבים של פחד, עד שהם

מגלים מטמון מישפחתי אבוד
המחלץ את הדוכס ממצוקתו
הכספית. מפיקי הסידרה הצ ליחו
להכניס בדלת האחורית
גם כמה שעורי היסטוריה, בין
סיפור משובה להרפתקה. ה פרק
צולם בטירה בהארפורד,
שהיא אתר־צילומים מקסיע
כוכבי הסידרה הם אלילי

למשפחה

תוכנית המעניינת אפילו יותר
מהתוכניות האחרות של למיש׳
פחה. בתיה עוזיאל מסבירו
מה אפשר לעשות בלבד במים־
גרת המדור מלאכת יד, ואילו

חאשה הערב׳ה
ותקופת המעבד
סידור הפרחים של השבוע הוא
סדירת־פרחים דקורטיבית בתוך
צמיג־מכונית ישן. מרבית
התוכנית מוקדשת לתקופת־ה־מעבר
אצל האשה. עצם הצגת
הנושא בפני האשה הערביה
הוא חידוש אמיץ, שבו יכו לים
להתברך מפיקת התוכנית
מיקה רביד, המשוחח על הנו שא
הד״ר עיסא מנצור, והם-
ראיינת סוטאד קראמן. מנצור
סוקר את התופעות של גיל-
המעבר אצל הנשים, התופעות
הנפשיות י והמחלות הגופניות
המתלוות אליו, ומציע כמה
הצעות להעברת תקופה זו ב נזק
מזערי בלבד.

• אלטון ג׳ון (.)0.30

לחסידי הזמר ההזדמנות לר אות
את הופעתו הציבורית ה אחרונה.
אלטון ג׳ון החליט ב
שקופ

—-- 1־־111־| 111—1— 1

חוליות צווארו, וגרם את שי תוקו
המוחלט. במשך כל מהלך
הקרב, שנמשך 51 דקות, היה
עסוק סייפן בקרב פרטי מ שלו:
להציל על חייו של ה פצוע
שלו. סייפן היה מהאח רונים
שפונו מאנטבה. סיפורו
מוצג בהדלקת הנר האחרון של
חנוכה, שאותו הוא מדליק
יחד עם אשתו וילדיו.

• הכד נשאר כמשפחה

מוצאי שבת שעה 9.00

ו!נץ הטיס
וניס רנזוב

8.30 שוב חלק א׳ בסידרה
בת שני חלקים. הגלולה המרה
של ארצ׳י. ההכרה בכישלון
חלומו של ארצ׳י באנקר היא
גלולה מרה, שאותה מתקשה
ארצ׳י לבלוע. אך נסיונו לב לוע
משהו שימתיק את הגלו לה
כמעט שגורם את אובדן
חייו.

פסטיבל הזמר המיזרחי: להקת ינינה

• ברירה 10.00 סיפור
נוסף מהסידרה שבע פנים ל־אשה.
סנדרה ניומן כתבה תס ריט
המזכיר רומנים זולים סו חטי
דמעות. ג׳אנט, השחקנית
דיאנה פיירפאקס, היא אשה
בת 45 נשואה ואם לשתי בנות :
האחת נשואה, והאחרת צעירה
יותר הלומדת בפנימיה. בעלה
של ג׳אנט הוא הבעל האידיא לי,
רופא נעים־הליכות האוהב
את אשתו, ואולי נעינדהליכות
מדי ואוהב מדי, השחקן די־צ׳ארד
ליץ /ג׳אנט ) פוגשת ב סטודנט
צעיר, שהוא גם אמן,
השחקן גאריק האגון הצעיר
ממנה ב־ 21 שנה. היא מנהלת
עימו רומן, ומה שמוציא אותה
מכליה הוא העובדה שבעלה
ממשיך לאהוב אותה ומתנהג
אליה ללא דופי. כאשר היא
מספרת לבעלה על הרומן ש לה,
הוא מתגלה כאדם מבין,
ומציע לה לעבור ולהתגורר
עם האמן הפרטי שלה ולשוב
אליו אחרי שהרומן ביניהם
ייגמר.

השביעייה באוטו קומותיים
שעה 5.30
ער באנגליה. סקופר, מנהיג
השביעיה, הוא הילד־שחקן
פיטר פירוז, שעשה מה שיל דים
רבים חולמים לעשות :
עזב את לימודיו כאשר החל
מופיע בסרטים. בתפקיד מק לוני
מופיע הילד האמריקאי
היחידי בסידרה, ברוט קלארק.
המישנד. למנהיג החבורה ו־איש־השרירים
שלה גמישוני, ברינפלי הוא הילד־השחקן
פורר, שהופיע כבר בכמה סר טים
וביניהם לצידם של חיים׳
טופול ומרצ׳לו נזסטרויאני. ה פרופסור
בחבורה, השחקן מיי־קל
אודרסון, הופיע כבר בסר טים
מוכרים כצ׳יטי צ׳יטי בנג
בנג, והייה שלום מר צ׳יפס.
מייקל הוא מעין ילד־פרופסור
גם בחיים, קורא ולומד הרבה
בעצמו, ולבמת הצילומים של
האוטובוס היה מגיע עם ספר
לימוד לטינית. בעת ההס רטה
הצליח מייקל להחזיר
לכלוב כמה יונים שפרחו ממ נו.
הוא הביא נץ והיונים, ש נבהלו
מהנץ, מיהרו לכלוב
הבטוח. סופגניה, הוא השמן
המצוי בכל חבורת נערים. או תו
מגלם הילד־השחקן דוגלאס
סימונדס, שהכל באנגליה מנב אים
לו עתיד של קומיקאי. בי־לי,
הילדה הנערית, היא ה שחקנית
ג׳יליאן ביילי, שהו פיעה
כבר כמה פעמים בטל וויזיה.

גיל
צעיר ביותר להפסיק ול הופיע
בציבור ובטלוויזיה, ול התרכז
רק בהפקת תקליטים.
הטלוויזיה מביאה הערב את
השידור האחרון שהקליט. שי דור
שהוא היסטורי לגבי מע ריציו
של אלטון גיון.

• לו גראנט (.)10.20
הסידרה שהחלה בצורה כה
מוצלחת, מתחילה להיראות יו תר
ויותר כתערובת של הוואי
חמש-אפס ותכנית חינוכית ל ילדים
— וחבל. בפרק של ה שבוע,
הנקרא הטירוף, חושש
לו גראנט (השחקן אדוארד אסגר)
,כי הלחץ שהפעיל על ג׳ו
רוסי, השחקן רוברט וולדן,
להיות מעורב יותר בנושאי
כתבותיו, הביא לכך שרוסי
ייטול על עצמו סיכונים מיו תרים
בעת הכנת כתבת־תחקיר
על מוסדות לחולי־נפש. אחד
השחקנים הטובים בסידרה, ה מגלם
דמות מיוחדודבמינה אם-
כי דקות ההופעה שלו מעטות,
הוא השחקן המגלם את תפקיד
ה״חיה״ ,הצלם הזריז השובב
והלא-מגולח של מערכת ה-
טריביון. תפקיד זה מגלם ה שחקן
דריל אנדרסון, יליד ה־העיר
סיאטל שבמדינת וושינ גטון.
אנדרסון טוען כי הח ליט
כבר בגיל חמש להיות
שחקן, כאשר נודע לו כי גי בורי
הסרטים בטלוויזיה אינם
מתים אחרי שיורים בהם.

במדינה תאונות קריאה למ לחמיה כוללת

מגתח־המזח הזדעזע
מן הקטל בדרכים;
והכריז עד מיזחמת-חורמה
מני הוא ילד בן .10 הוא אוכל, שותה
וגדל — כמו כל ילד אחר. אך מני לעו לם
לא יהיה כמו כולם. כי מני הוא
״צמח״ הוא אינו מגיב, אינו צוחק ואינו
מדבר. מוחו אינו מתפתח.
לפני ארבע וחצי שנים נפגע מני בתאו-
נת־דרכים. אז הגדירו אותו ״פצוע ראש,
אין סכנה לחייו״ .בתחילה חיכו לשינויים,
ואחרי חצי־שנה מסרו להורים :״אין
תיקווה״ .מאז הוא שוכב בבית־החולים
״הדסה״ בירושלים, באותה מיטה ובאותו
מצב. כיום גופו מעוות. לפעמים הוא פו לט
קריאות שונות מפיו. הוריו והצוות
הרפואי המטפל בו יודעים להבחין בין
קריאות בכי לקריאות שימחה, וזהו הקשר
היחידי של מני עם העולם.
זרים שרואים את מני, מזדעזעים. אמו,
המטפלת בו כל השנים במסירות עצומה,
אומרת :״כואב לי שמגיבים כך, אבל
מוכרחים להראות את זה לאנשים. אולי
זה יזיז משהו, ויתחילו לעשות לתיקון
המצב בקשר לתאונות-הדרכים.״
בארץ יש עוד מאות אנשים במצבו של
מני, ילדים, מבוגרים וזקנים. יש גם נפג עים
אחרים: נכים בכיסאות־גלגלים, משו תקי
וקטועי־גפיים, עיוורים. יש שפגיעתם
אינה חיצונית אך הם סובלים כאבים בל-
תי־פוסקים כל ימות השנה.
חללים ר,כים. כל אלה, אך חלק מן
העובדות העומדות מול הטענה המוכרת :
אהבה, בסף, פרסום, שחיתות, מאבקים, יופי, מזימות,
עוצמה, הימורים, מכוניות — כל זאת ב ״ גלגלים ״,
רב־המכר עוצר״הנשימה, ספר המתח הטוב ביותר שכתב
ארתור היילי (״נמל תעופה״) .הספר שלפיו נעשתה
סידרת הטלוויזיה.

עיתון על אסונות ואפילו לא נאנחים.״
סיכומי המישטרה לעשרה החודשים ה אחרונים
של ,1978 מורים על אשמתו ה ברורה
של האזרח הישראלי, נהג והולך־
רגל גם יחד. ב־ 24 אחוזים מהתאונות (כ־
)64,000 מעורבים הולכי־רגל: ב־ 160/0מהן
הוכחה אשמתו הברורה של הולך־הרגל,
וב־ — 870 נאשם הנהג.
)5,256( 3070 היו תאונות בצמתים, ו־
־ 127 בעקיפות, כלומר אי־ציות לתמרורי
תנועה. שוב — מחדל של הנהג• /0מ 24 מן
התאונות נבעו ממהירות מופרזת׳ ו־> 87
מאי־התחשבות במעברי־חציה.
המסקנה המתבקשת ממיספרים אלה :
מילחמתו המתמדת של הנהג הישראלי
בכביש בהולכי־הרגל, בכל מכונית שמעזה
לנסוע לפניו, ובעיקר בכל מה שמסמל את
המישטרה — התמרורים הדראקוניים וכר.
הל,היית החוד. פרוס׳ פיינסוד מת ייחס
לתאונות־הדרכים כאל אוייב, ובאו־ייב
יש להילחם בכל האמצעים האפשריים.
״כפי שבמילחמה מדינית יש הצדקה ל-
שוטרי-חרש, גם כאן יש הצדקה לכך, ו אפילו
יקראו להם, מלשינים/״ הוא אומר.
״תוקם מיליציה אזרחית של מתנדבים,
שיודרכו על־ידי המישטרה. הם יעמדו ב־קרנות־רחוב
ובצמתים, וידווחו למישטרה

מגי אחרי הפציעה

להשיג בכל מ קו ם שבו מוכרים ספרי ם טובים

— בלי עתיד

לחנויות :״גד״ הפצה בע״מ, טל 33680 .־03

מני לפני הפציעה
ילד —

בצע ״היפר־טוי ,,ב חנוכ ה
20$הנ ח ה חד-פעמית
ביום ה׳ 28.12.78

פתוח כל היום•

כ ת ההר שמה למועדו! הל קו חו ת.
׳-אביב: רח׳ פרישמן .48
:״ארץ הצעצועים״,
< דוד
א׳ מול המסביר.
ירושלים :״טלפלא״ ,נווה יעקב•

רובע

״לי זה לא יכול לקרות.״ בעשרה החוד שים
האחרונים זה קרה ל־ 14,889 בני־אדם
בארץ. עובדה נוספת: מיספרם ה כולל
של ״חללי הכבישים״ בישראל עד
היום עולה על מיספרם הכולל של הנופ לים
במילחמות ישראל.
מול העדויות הקשות והכבדות הללו
החליט לקום אזרח ישראלי, פרופסור משד,
פיינסוד, ולפתוח במילחמת־חורמה בתאו־נות־הדרכים.
פרום׳
פיינסוד 39 הוא מנתח־מוח ירושלמי,
שבשנות עבודתו טיפל כבר במאות
נפגעי ראש ובכללם במני הקטן. בתחילה
ניסה לזעזע שרים וחברי־כנסת, כתב
מיכתבים וחיכה לתשובות. משר־הבריאות
הוא מחכה לתשובה עד היום, וכמוהו גם
מחברי־כנסת רבים. הם לא טרחו כלל לה שיב
על המכתבים שנשלחו אליהם.
כו לדהושפעת. מול אדישותן של ה רשויות
החליט פרופ׳ פיינסוד להפוך את
נושא תאונות הדרכים מילחמה ציבורית,
״המילחמה הראשונה בחשיבותה לעם* יש ראל
בימים אלה,״ כדבריו.
טענתו העיקרית היא נגד ההת ייחסות
לתאונות דרכים כאל ״מכה מש מיים״
,כזו שאין כל אפשרות להילחם בה.
התייחסות כזו גורמת אדישות .״כאשד
הודיעו על סכנה של כולרה בארץ,״ הוא
אומר, כולם קמו, פירסמו בטלוויזיה, נת נו
מודעות־ענק בעיתונים. וכל זה — בגלל
מחלה שאפשר לגמור אותה בשתי גלולות.
ובהתחלת החורף, כולם נכנסים לפאניקה
בגלל השפעת. אבל תאונות דרכים י זה
הפך נתון שאין עליו עוררין. קוראים ב

כל עבריין־תנועה. דיווחיהם יקבלו
תוקף חוקי, ויוכרו כעדות בבתי-מישפט.״
זוהי הצעה מיספר אחד.
ההצעה השנייה: החשת הדיון בבתי־המישפט,
על-מנת למנוע ״הקהיית חוד
העבירה״ .הצעה שלישית :״העונשים של
היום, חומרתם גובלת בגיחוך,״ הוא או מר.
הוא מציע להעלות את שיעורי הקנ סות
לאלפי לירות, ועד לתשלום הקנס
״להעניש את הרכב״ — כלומר, למנוע
כל אפשרות של נסיעה במכונית שהיתה
מעורבת בתאונה. הוא מביא לדוגמה את
גורודיש, האלוף שמואל גונן. כשזה היה
אלוף פיקוד ההדרכה והחליט להילחם ב תאונות,
ירד מיספרן למחצית. כמוהו גם
הסנאטור ריביקוף, בארצות־הברית. בהיו תו
מושל מדינת קונטיקט, הפחית את
מספר התאונות במדינתנו ב־ס.507
מישדר ־ שירות. ברור שתתעורר טע נה
ציבורית, שתדרוש הורדת מחירי החל פים
הבטיחותיים, אך מראש אפשר לציין
כי רק 370 מכלל התאונות נבעו מבעיות
מכניות ברכב, אולם הורדת המחירים לא
תשנה הרבה.
הצעותיו של הפרום׳ פיינסוד הן בגדר
פתרונות מיידיים לבעייה אך לגבי העתיד,
לדבריו ,״החינוך הוא אבן־היסוד לשינוי.״
קובל סגן־ניצב בוגלר, ממדור התנועה
במטה הארצי :״למה כשמספרים בעיתון
על הרוגי תאונות נותנים לזה ארבע שו רות
וכותרת קטנה, ולסיפור פיקאנטי נות נים
מודעה ענקית ובולטת?״ פרופ׳ פייג־סוד
:״על, החצי השני׳ מדברים שלוש
פעמים ביום, מותחים ומצחיקים את הצי בור,
אבל אף פעם לא חשבו לתת מישדר
שירות נגד תאונות־דרכים .״הממשלה חיי בת
לחשוב על כך,״ אומר הפרופסור, ומו סיף
:״חייבים לגרום לזה שההתייחסות
לעבריין־תנועה תהיה שווה להתייחסות
לעבריין פלילי — נידוי חברתי.״
רבים מתקשרים אליו ואומרים :״אני
אתך.״ ״והוא קורא לתושבי המדינה :
״הציפו את חברי־הכנסת במיכתבים וב קריאות.
אל תניחו להם, עד שלא תהיה
להם ברירה אלא להואיל ולהתייחס לעניין
במלוא הרצינות הראויה.״
ה עו ל ם הז ה 2156

קולנוע
קומד>ה
עצובה

סרטים
ג ביום וגם לילד.
המסורת אומרת, שכאשר מגיע לישראל
סרט מארץ אכסוטית נשכחת כמו ברזיל
הרחוקה שכימעט אינה מוכרת בארץ מב חינה
קולנועית, מן הדין להתייחס לעניין
כאל חגיגה גדולה, שכן מצפים שיהיה
זה סרט אמנותי.
ובכן, בקרוב עומד להיות מוצג בישר אל׳
סרט מתוצרת ברזיל. ולא סתם, אלא
סרט שנעשה על־ידי במאי בן 23 בלבד,
בשם ברונו בארטו. ולא סתם של במאי
צעיר, אלא סרט מבוסס על רומן של ה מפורסם
בסופרי ברזיל, ז׳ורז׳ה אמאדו,
שנכתב כאשר הבמאי היה בן 11 בלבד.
כל הנתונים מצביעים על תוצר מהפכ ני
בלתי רגיל, שהצגתו בארץ היא תוצאה
של העזה שאינה שכיחה, סרט שמיועד
לאניני טעם בלבד, ומי שאינו מתעניין
במיוחד באמנות הקולנוע, צריך להיזהר
מפניו.
אם כן, זה המקום להרגיע את כל החו ששים.
דונה פלור נשואה לשניים הוא
בראש וראשונה סרט מסחרי, סרט ש־21
מיליון ברזילאים נהרו לראותו, ואחד
הסרטים הלא הוליוודיים המעטים שזכו
בהצלחה בארצות־הברית בשנה האחרונה.
בארטו הוא אומנם במאי צעיר מאד,
אבל הוא עושה סרטים כבר שנים רבות,
וזה די ברור, אם מביאים בחשבון, ש אביו
הוא אחד המפיקים והמפיצים ה מבוססים
ביותר בברזיל. אשר לאמאדו,

בלפר (גורדו! ,תל־אביב, ישראל)
— קו מדי ה ק טנ ה ועצובה זו, היא
תולדה של כל־בך הרבה פשרות,
ויכוחים ו סי כ סו כי ם, עד שהתוצאה ה סופי ת נראית כמו
תאונת־דרכים, שממנה יצא הקולנוע הישראלי עם אחוז
נכות נוסף.
שלמה בלפר, גיבור הסר ט, הוא קיבוצניק צעיר שחולם
ל היו ת כמו אביו, אביר ה הון והת הי ל ה בשוק החופשי.
זאת משום שהוא ב טו ח, כי אבא בלפר הוא נער שעשועים
שמתגורר בוונצואלה. ב מ הלך הסרט מס ת בר, שאבא אינו
משתעשע, ואינו נער, ואילו הבן שמעדיף מצלצלין על
אידיאלים, זוכה או מנ ם במבוק שו, אבל אינו נהנ ה ביותר מן
הזכייה.
זה כימעט סיפור מו סר ישן, אילו טרח מישהו להתעסק
באמתב מו סר. אל א שהחיים בקיבוץ מול ה חיי ם בעיר,
מוצגים לפי המושגים הקלו שים ביותר של סיפרו ת המשרתות.
בקיבוץ כל אחד דוחף א ת אפו לענייני השני, בעיר
מס תובבי ם המיליונים בר חוב ומחפ שים א ת זה שיועיל
להרים או ת ם מן המדרכה, אבל ה מ חיר על כך הוא חותן
רודן וכלה שתלטנית.
לא רק מו סר ח סר בסר ט, אלא גם דמויות. כל אחד מן
ה טיפו סי םהמס תוב בי ם מול המצלמה מצטיין ב א טי מו ת
מרבית. קו רו תי הםחס רו ת עניין ושרירותיות לחלוטין, כאילו
מטהקסם של פיה קושר ו מנ תקיח סי ם. מטה זה פועל
אך ורק כאשר ה תס רי ט ז קו ק לזריקת״עידוד שתחזיק או תו
ב חיי ם עשר ד קו ת נוספו ת. לפרקי ם, נדמה כאילו מצפים
מן הצופה שיצחק, אבל אין יודעים איך לדגדגו, ולפעמים

שפירא וחזקיהו — החברה והאב
כימעט שיש נטייה לצבוט א ת ליבו, אלא ששכחו היכן
נמצא הלב.
קשה אפילו לכעוס על סרט שהוא כל״כך פושר, ח סר
צבע ומשמעות, סר ט שכל המ שתתפים בו, כולל גדי יגיל,
טליה שפירא ואבנר חז קי הו, נר אים קצת נבוכים, קצת
ה מו מי ם, קצת מופתעים, ו חסרי בי ט חון במה שהם עושים.
נראה שלטובת כל הנוגעים בדבר, ובעיקר לטוב תו של
התסריטאי״במאי יגאל בורשטיין, מו טב להניח לסרט הזה
לחלוף ב מהירו ת מן הבד ולשכוח שהיה קיי ם אי־פעם.

מנוחה ואל הנחלה. יש לה בעל אוהב
ומסור, היא מטופחת ונאה, פורחת וזורחת.
אלא שכאשר יורד הלילה ונכנסים למי טה׳
זה נראה קצת יותר כמו עבודה,
וקצת פחות כתענוג. ואחרי ערב מעייף
במיוחד, היא מעזה לקרוא, בסתר לבה,
לרוחו של ואדיניו השובב, שכל דקה במ חיצתו
היתה אש ולהבה, גם אם ספורות
דקות אלה היו.
באיזו שהיא פינה של עולם הצללים
האגדי, נשמע קול תפילתה החרישית
ומייד נשלח אליה מבוקשה. ואדיניו עירום
כביום היוולדו, ומגיע כשהוא מוכן מייד
להיכנס לפעולה. דונה פלור המומה. היא
לא ציפתה לתגובה כה מהירה, היא אינה
יודעת אם מותר או אסור, ובכלל — לא

׳״ את״בל הסיפור הזה מתבלים בקצב ה־סאמבה
של צ׳יקו בוארקה, מן המלחינים
הפופולריים ביותר של ברזיל, ובצבעים
עזים של עיר שדה קטנה, בשם סאלבדור,
והתוצאה היא, כהגדרתו של הבמאי בארטו
באחד הרעיונות שמסר לעיתונות הצרפ תית
:״סרט שלמראהו, חולם כל גבר לה יות
כמו ואדיניו, וכל אישה רוצה להיות
דונה פלור.״ במילים אחרות, כל גבר רוצה
להתהולל, להמר, להשתכר ומעל לכל
לשגע נשים במיטה, ואילו כל אשה חול מת
על שני בעלים, אחד לברכי ייצוג,
והשני לצרכים אינטימיים יותר.
בארטו ודאי יודע על מה הוא מדבר.
דונה פלור נשואה לשניים הוא הלהיט
הקולנועי הגדול ביותר שידעה ברזיל

סוגיה בדאגה (דתה פדוי) וז׳וזה וילקר
הבעל משרת אחרי המוות
שסיפורו משמש בסיס לסרט, הוא אומנם!
נחשב פעם מהפכן גדול, זכה בפרס 0ט א|-
לין לשלום והיה מנהיג במיפלגה הקומו־ן
ניסטית הברזילאית. אבל היום, שבע תהי|-
לה ורומנים שתורגמו לכל שפות העולם!,
הוא מעין דמות אב, שסיפוריו הציבעוניים[
מספקים את תיאבונם האקזוטי של כלן
אותם שמנסים לראות בברזיל את ארץ|
הקרנבל הניצחי. מובן שיש באמאדו הר־ן
בה יותר מזה, אבל באיזו מידה נחש פות
השכבות האחרות, זה כבר עניין!
שתלוי בחופר.
דונה פלור נשואה לשניים הוא סיפור!
שיכול לספק את כולם. סיפור שמצד אחד
מבדר וגורם נחת לפאלוקרטים (עובדי!
אליל האבר) למיניהם, ועם זאת אינו!
שוכח גם את הדרישות הטבעיות והלגיטי־ן
מיות של האשה. כל זה באווירה ססגו־ן
נית, תוססת, צבעונית ורועשת של קרני

מעשה בדונה פלוריפדס, הנאה, הלטפ־ן
נית והמתוקה, מורה לבישול, חטובת מרי
אה. שנישאה לדון ולדמירו, מהמר, נואף|,
שתיין, סמל הפיתוי והניבזות (ההגדרות!
הן של אמאדו עצמו) .היא עמלה ביום|,
מכינה עבורו מטעמים ומציעה את מיטתו!.
ואילו הוא מהמר בקאזינו, ואת מה שנותר!
ה עו ל ם הז ה 2155

))מכספו מבזבז על יצאניות. בזמנו החוס־
| שי הוא מספיק אפילו לשכב גם עם כמה
|מחגיכותיה של רעייתו המסורה.
עד אשר ביום אחד, בתום קרנבל סוער,
ונכנעים הכבד המורעל, הלב שעבד שעות
ונוספות והאבר שלא פסק מלפעול, לעייפות
[הטיבעית של החומר, ולדמירו, המוכר
יותר בכינוי החיבה שלו ואדיניו, נופח
|את נישמתו באמצע מחול זימה.
השכונות הרכלניות עולזות על שכלב
!הטומאה הלך לעולמו, השכנים מהללים
ואת מעלליו בקינאה לא מעטה, ואילו דונה
|פלור, למרות כל לילות השימורים וכאבי
ן הלב שספגה ממנו בחייו, מתאבלת על הג־ן
בר האחד והיחידי, שלא היה עוד דוגמתו.
שנה היא עוטה שחורים, ואחר-כך, ב־זמלצת
השכנות ובעידודן של הידידות,
|היא נישאת לדון תיאודורו, רוקח ה שמ ונה.
זהו איש נבון ומשכיל, שיודע הכל
1על מהלכם של כוכבים בשמיים ועל פלי־
[רות נימוסין על פני האדמה, איש שמיטיב
להדביק תוויות על מגירות, כדי שיהיה
|סדר, וחובב מוסיקה קלאסית מושבע, ש־
|מבלה עיתותיו הפנויות בנשיפה לתוך
|בסון, עם זיופים קלים פה ושם.
הטוב שבשני העולמות. לכאורה,
!הגיעה דונה פלור סוף כל סוף אל ה־

ואדיניו (ז׳וזה וילקר) מתהולל כבית־־בושת
חלומו של כל גבר
נעים. היא יכולה לראות את בעלה המנוח
במערומיו, עם כובע על ראשו, מסדר
את שמו במראה, ליד הבעל החי, שאינו
רואה מאומה, כי ואדיניו נועד רק לעיניה
ולגופה של דונה פלור. דונה פלור מת גברת
על לבטיה ובוחרת לטעום, בסופו
של דבר בטוב שבשני העולמות. ביום,
את הלחם הלבן המרוח בחמאה של ה רוקח
המרובע, ובלילה את התבשילים ה־המפולפלים
והמפתיעים תמיד, של ההולל
המת.

עד היום. ולא רק ברזיל. נראה ששילוב
של העזה מינית פיקנטית עם נימה מוסרית
מסורתית, מצא הדים גם בשאר חלקי
העולם, ואפילו מבקרים חמורי סבר הירבו
לדבר על ״שימחת החיים, הרוח התוססת,
הציוריות, וד,חביבות״ של הסרט כולו.
סוניה בדאגה, שגילמה בטלוויזיה הבר זילאית
דמותה של גיבורה אחרת של
דורז׳ה אמאדו, גבריאלה, בהצלחה מסח ררת׳
דהה וילקר ומאורו מנדונסה, ב שמ
שך בעמוד )50

ק תנוע
(המשך מעמוד )49
שלושת התפקידים הראשיים קצרו לא
פחות שבחים, ואין זה מפליא, מאחר ש הסרט
נשען בעיקר על שלושה תפקידים
אלה.
האם ו הזינ ה. רק צד אחד לא שבע
נחת מכל הפרשה״ ואלה הם הברזילאים
המתקדמים .״זאת אפולוגיה של בן ה שוליים,
הבטלן, הפרזיט, שמחפה על טפי־לותו
במידה זו או אחרת של קסם אישי,״
הם זועמים .״זאת השקפת עולם של מי
שמחזיק עדיין בדיעה, כי מקומה של ה אשד,
במיטבח, וכל מה שהיא רוצה בחיים
מסתכם בבית מטופח ובעל מנומס ביום,
ואבר זקוף בליילה. בקיצור, השילוב הישן
של האם והזונה.״
אפשר אולי להבין את הכעס, אם זוכ רים
שברזיל סיפקה לפני תריסר שנים
ויותר, כמה מן הסרטים הנועזים והמהפנד
ניים ביותר של התקופה. יוצרים כמו
גלאובר ורושה, נלסון פריירה דוס סאנ־טוס
או קארלוס דיאגס, הדהימו בעוצמה
שהפיקו מאגדות העם הברזילאיות וב מוסר
המשכל המהפכני שסיכן במיקרים
רבים, את בטחונם האישי, והפך את חלקם,
למשך שנים ארוכות, מנודים מארצם.
כל מי שראה אז בקולנוע כלי שישליט
מישטר חדש בברזיל, וביטוי מתקדם ביו תר
לאמנות הברזילאית, אינו יכול שלא
לכעוס. כאשר צעיר כמו בארטו, שצמח
בתוד התעשיה ונהנה מן היתרונות וההילה
שבנו אחרים לפניו, כורת ברית ידידות
אמיצה עם טעם הקהל הרחב ומוותר על
אידיאלים נשגבים יותר.

מאוסו מנדונסה, בוניה בדאגה וז׳וזה וילקר
הנישואים האידיאליים
אלא שלצופה הישראלי, לפחות, אין שום
עילה להתלונן. לולא היה בארטו נוקט
דרך זו, רבים הסיכויים שהקולנוע הברזי לאי,
היה ממשיך להיות מנודה ממסכי
הארץ לשנים נוספות. עתה, אם אומנם
יזכה הסרט גם בישראל בתגובה נוסח זו
שקיבלה את פניו בעולם, יש סיכוי ש יימצא
מישהו נועז, שינסה להביא גם
סרטים ברזילאיים מסוג אחר.

שחקנים
עם ת חרוז! ים (בלעדיהם
•־שבועון הבידור האמריקני ורייטי מדווחמקנדה על מעלליו האחרונים של כוכב
הקולנוע הבריטי כבד הגוף, אוליבר ריד.
ריד, המצלם בקנדה סרט חדש, סעד את
ליבו באחת המיסעדות של מרכז העיר
טורונטו, בחברת ארבעה מידידיו. במשך
הארוחה חוסלו חמישה בקבוקי יין, ומשק אות
אלכוהוליים אחרים, ואחרי סיום ה סעודה
המלכותית, החליט ריד לשוב ל מלונו,
כשהוא לבוש בנעליו, חולצתו,
עניבתו, ותו לא.

מישבחת

בימאי ויילדר
להיות קרוב לבית
ף( ירטו החדש ביותר של הביסאי
יי בילי ויילדר (הדירה, נותרת ראשית),
הוצג לראשונה בפסטיבל הסרטים בקאן.
הסרט הנקרא פדורה עורר תגובות מעורבות
ביותר בין קהל הנוכחים בפסטיבל.
מצד אחד, אלה שקרובים ליצירתו של
ויילדר לא התקשו לראות בסרט מעין סי כום
של קאריירה (ויילדר הוא בן ,)72
הצהרה אישית בכל הקשור לתעשיית
הסרטים והשפעתה על העובדים בה. אח רים
הסתייגו במקצת, מפני שויילדר, כ דרכו,
לא התגלה גם הפעם כבמאי מהפכ ני
או חדשן, ובהתאם להשקפת העולם
שהיתה לו תמיד, העדיף שוב את מה
שיש לו לומר, על פני הלהטוטים החדש ניים
מחוייבי המציאות, בקולנוע המודרני.
מאחר שגיבורת הסרט, פדורה, היא כו כבת
ניצחית מן הסוג של גארבו או דיט־ריך,
והסרט מספר על נסיון נפל של
מפיק להחזיר אותה מפרישתה, אל הבד,
קל מאד לעשות השלכות ממה שקורה
על המסך למה שקורה בחיים. בסרט, אומר
המפיק הוותיק שמתקשה למצוא מממנים
לסירטו החדש :״היום נותנים כסף רק למי
שיש לו זקן ועדשת זום.״ במסיבת העיתו נאים
שלאהר הסרט, קם עיתונאי צרפתי
מזוקן, שהוא גם במאי לעת מצוא, ותבע
בקולי קולות את עלבון עמיתיו. ויילדר
הסביר בקור רוח, שאינו מסכים בהכרח
עם כל מה שדמויותיו אומרות. אך מאו חר
יותר, הוסיף :״אני פשוט חושב ש

דמיון
חזותי למייק ג׳אגר או דייוויד בואי,
אינם מקנים אוטומטית כישרון יוצא דופן.״
ויילדר, שהיגר לפני 44 שנים מגר מניה
לארצות״הברית, נחשב אחד התו שבים
המכובדים ביותר של עיר הסרטים.
הוא כבר הקדיש בעבר, סרט שלם ל תעשיית
החלומות ולקורבנותיה, בשם
שדרות סנסט, הסיבה לשובו לנושא זה
עתה, בעיניו לפחות, פשוטה .״אחרי כל־כך
הרבה שנים, זה העולם שלי, אני מכיר
אותו היטב ואין לי שום צורך לחטט
בהיסטוריה, כדי לדעת מה קרה, מתי
והיכן. היכרתי אישית את כל האנשים
שהקימו את העיר הזאת, את מאייר ואת
וורנר ואת צוקור. אני עדיין חולם לע שות
סרט שיעסוק ברצינות בתולדותיהם,
משהו כמו שורשים. אם לומר את האמת,
גם אנחנו היינו בהוליווד כעבדים. כמו
הכושים, הגענו הנה בספינות, אבל אנחנו
זכינו להשתחרר מן הכבלים מהר יותר,
וניתנה לנו האפשרות לבחור בין אדון
אחד לשני.״
בראיון לעיתונאי הצרפתי מישל סימן,
ממשיך ויילדר ומספר, שיום אחד עוד יע שה
סרט על שושלת מלוכה קולנועית,
משהו כמו מישפחת פורסייט .״אבל אני
אקרא לה מישפחת פורסקין (בעברית :
עורלה) ,כי הרי כל המלכים הללו הם

יהודים.״

צוואה קולנועית

^ שמזכירים לו שאיליה קאזאן עשה
כבר דבר דומה בטייקון האחרון
הוא משיב :״עם כל הכבוד שאני רוחש
לקאזאן, הוא עשה שגיאה גורלית אחת
בסירטו. כאשר הוא מראה את מפיק
הסרטים, שהוא גיבור הסיפור, צופה בצי לומים
מתוך סרטים ומאשר הפקה של זבל,
הוא טועה טעות חמורה. האנשים שניהלו
אז את הוליווד ידעו יותר מדי טוב את

מראה הישבן החשוף של הכוכב הנוצץ,
גרם פקקי תנועה במרכז העיר, עד ששני
שוטרים קנדיים, מחייכים מאוזן לאוזן,
הובילו את השחקן בשלום אל חדרו שב מלון

לקראת הערב כשאדי האלכוהול, עדיין
משרים עליו תחושת עירפול נעימה, הכריז
ריד בגאווה, שיחסיו עם מישטרות העולם
היו תמיד יחסים מפתיעים ביותר .״רבים
כבר אסרו אותי, ורק לכבוד העיר טו רונטו
ייחשב, שאדם יכול ללכת ברחובו תיה
בלי מכנסיים, ולא לסיים את הלילה
בכלא.״
כאשר נשאל ריד מה גרם לו ליטול
יוזמה מקורית כל־כך, היתד, תשובתו :
״עוד כשהייתי ילד, לימדה אותי אמי
כמה חשוב להעלות חיוך על פני אנשים.״

המיכני, ג׳וליה.
חיפה — זוהר בדשא, אשת לא נשואה.

תל אביב
רוקמת התחרה (מחיאט,
צרפת־שויץ) — ספרית צעירה מגלה שכל
תדריך חובה ל ד או ת:
תל־אביב — רוקמת התחרה, שומר
היערות , 1900 ,אשת לא נשואה,
ירושלים — רוקמת התחרה, התפוז

מלאכתם, כדי שיעשו מישיגים שכאלה.״
אולי יש בכך משהו מן הנוסטלגיה
האישית של ויילדר לאותם רודנים כל יכו לים,
אשר כדבריו ,״עם כל בורותם,
היתה בהם התלהבות ללא מיצרים, נכו נות
לסכן הכל, כדי לעשות משהו ש האמינו
בו.״ היום, כשפס דור זה, הת קשה
ויילדר למצוא, ולו אולפן הוליוודי
אחד, שיהיה מוכן לממן את פדורה. הוא
עשה את הסרט כולו באירופה, קורבן לא
מבוטל עבור איש שהכריז תמיד, כי הוא
מעדיף לעבוד קרוב לבית .״דויד לין,
במאי דוקטור דיוואגו, אוהב לחיות תחת
אוהל באמצע המידבר, ללא מים, ואם לא
מצא סערה מתאימה באירלנד, כשעשה
את בתו של רייאן, הלך לחפש אותה ב דרום
אמריקה. אני זקוק למים זורמים
כל יום, ולעיתון הבוקר עם הקפה, שאם
לא כן אני מרגיש מזוהם ומנותק מן ה עולם.
איזו הנאה זו לצלם סרט בפאריס,
כשהעיר פרושה מתחת לאפך ולך אין
שהות ליהנות ממנה. חוץ מזה, אני מת געגע
הביתה, לחדשות של ולטר קרונקייט
ולמישחקי הבייזבול, לאוסף הציורים שלי
(המפורסם בזכות עצמו) ולמשחק הבריג׳
שלי, בקיצור לכל השיגרה שבה התרגלתי
לחיות שנים רבות כל־כך.״
באיזו נ^דה מהווה פדורה סיכום, או
שמא סירטו הבא יהיה הסיכום האמיתי,
זה כלל אינו מעניין את ויילדר .״בגילי,
אני יכול לקוות שאגמור עוד סרט או
שניים, אבל אין לי שום כוונות להותיר
אחרי צוואה קולנועית רבת משמעות.
הייתי רוצה, בסך הכל, לשעשע את ה אנשים
בכמה סיפורים הקרובים ללבי.
אני זוכר, שכאשר ישבתי באולם החשוך,
יחד עם הקהל שבא לראות את חמים
וטעים הרגשתי תחושה נפלאה לשמע ה צחוקים
הרועמים. בעיני, חשוב יותר לש מוע
אדם יוצא מסרט שעשית ואומר:
ביליתי שעתיים נפלאות ואשוב לראות
את הסרט עוד פעם, מאשר לקבל את כל
הפרסים שבעולם.״

אוליכר ריר כפסטיבל קאן
החינוך של אמא׳
אהבתה אינה יכולה לגשר על פני התהום
המפסידה בינה לבין סטודנט צעיר למדעי
הרוח, שעימו היא חיה. סרט רגיש ונבון
של קלוד גורטה, עם איזבל הופר בתפ קיד
הראשי.
שומר היערות (צפון,
ברית־המועצות—יפן) — האדם כחלק מן
הטבע, מול האדם ככובש הטבע, באחד
הסרטים האפיים היפים ביותר של השנים
האחרונות, פרי עטו של הבמאי היפני
אקירה קורוסאווה, ומצולם במרחבים ה אינסופיים
של סיביר.
דירה לשניים (סטודיו, אר־צות־הברית)
— רקדנית בדימוס ובתה ה קטנה
מחלקות דירה צנועה עם שחקן
שאפתן. קומדיה גדושה הברקות לשוניות
של גיל סיימון ומישחק בהתאם של מאר־שה
מייסון וריצ׳ארד דרייפוס.

ירו שלים
התפוז המבני (יחשלים,
אנגליה) — סטאנלי קובריק ואנתוני ברג׳ס
שואלים באיזו מידה מותר ליטול מן ה אדם,
ולו הניבזי והמופרע ביותר, את
זכות הבחירה בין הטוב לרע, בסרט ויר טואוזי,
שנועד רק לבעלי עצבים חזקים.

חיפ ה
**.י* אשה לא נשואה (אורה, אר-
צות־הברית) — ג׳יל קלייבורג בדמות
אשה הנאלצת לפתע לעמוד על שתי רג ליה,
אחרי שחייתה 17 שנים ברעייתו של
מישהו אחר. קצת שיטחי וקצת הומוריסטי
אבל רגיש ואינטליגנטי.
ה עו ל ם הז ה 2156

שימי יך י ב תו ך ידך
שימי אתקרם הי דיי ם החד ש ״ידי״ ב תו ך ידך ותרגי שי מיד בהבדל.
ז הו קרם טי פו ח הנ ס פג ב תו ך ידייך טו ב יו תרמפלקרםאחר.
הני חו ח — נעי ם ועדין ב מיו ח ד.
מגן על ידייך מ פני מי ם ו חו מ רי ם כי מיי ם.
מטפח ומע שיר א ת עור ידייך ומ שאיר או תן נ עי מו ת למגע.
״ידי״ קרםה טי פו ח החד ש של תי א — קבלי• או תו ב שתי ידיי ם. הו אהקרם
ה טו ב ביו תרלהן.
לה שיג בתמ רו קיו ת מו ב ח רו ת, ב סו פרמרק טי ם
ובב תי המרקחת.
מ חי ר מו מל ץ לצרכן 18.70 :ל״י. ללא מ,ע.מ.
באור-

חד ש:ץ ס 4ץ ־ קרם הידיים שלתיא.

ה עו ל ם הז ה 2156

נשי מוכות

״הוא הינה אות עם צינווות בחר ...הוא שוו אות בנוזל
!(לובן ...הוא שבב עם אחות בנוכחות ...1אבר אני אהבתי אותו...״

1אבוטבול היא רק
ף} וניקה מייברג־
1בת ,24 אבל למודת־נסיון ואכולת
מרירות ורגשי-נקמה, שאולי לא תשתחרר
מהם לעולם.
״אף פעם לא ידעתי מה זאת סטירה,״
סיפרה הבחורה אדומת השיער. בביתה ב ארגנטינה
לא חסר לה דבר. כבת יחידה,
שאביה נפטר לפני שנים רבות, השתדלה
אמה האמידה להעניק לה את כל שרצתה.
כשעלתה לארץ, בגיל , 18 לא ידעה הנערה
בעלת המבט התמים כל דאגה. אמה ש נשארה
בארגנטינה היתד, שולחת לה סכומי-
כסף מדי חודש, כך שיכלה בלב שקט ל התמסר
לעבודתה בקיבוץ מעץ־צבי ול־לימודיה
באולפן.
כשהיתה בת ,20 היתה העברית עוד
מגומגמת בפיה. לכן עבדה בבית־חרושת

אהיה אחר.״ אז גם התגלה
צעיר ממנה בשנתיים, אולם
לא הטרידה אותה. היא היתה
רחוק, לדבריה, כדי להעניק
חם וילדים.

לה כי הוא
עובדה זאת
מוכנה ללכת
לבעלה בית

דיבורים
מ א חורי הגב
ברה ם שירת אז בצה״ל, בשירות
סדיר, ומוניקה עבדה במשק־בית .״כאב
לי לעבוד בעבודה כזאת, כי אינני חסרת
מיקצוע,״ אמרה, אבל למענו, למען שנינו,
הייתי מוכנה לעשות הכל. אך הוא לא
ידע להעריך את זה. אם הייתי חוזרת
חמש דקות יותר מאוחר, והוא היה כבר

הפכו החיים שלי לסבל אחד גדול. הייתי
נגררת אחריו לכל מקום, לא ישנו בבית
כי פחדנו שיתפסו אותו. ישנו על חוף־הים
ועל מדרגות בתים. אני הייתי כבר בחודשי
ההריון האחרונים, לא יכולתי לס בול
יותר ונסעתי לאמי בארגנטינה. תפסו
אותו שוב ואמי חשבה׳ שמוטב יהיה אם
אלד את הילד בארגנטינה, ואולי אחרי
שיישב בכלא יהיה בנאדם חדש.״
לפני צאתה לארגנטינה הלכה מוניקה
לרופא, סיפרה לו על חודשי נדודיה. ב רחובות
ועל תזונת הרעב שלה באותה
תקופה. הרופא, שהודאג ממצבה, הכין
אותה לקראת לידה קשה. ואמנם, מוניקה
ילדה את ילדה בניתוח קיסרי, ואחרי שיב-
עה חודשים חזרה לארץ .״ידעתי,״ הסבירה,
״שאם הוא אוהב אותי ואת הילד, יגמור

אז רציתי לעזוב אותו, להתגרש, אך אמי
שיכנעה אותי לא להשאיר אותו בחוץ-
לארץ לבד. הוא לא מכיר שם אף אחד,
אמרה לי, ואת יותר חזקה ממנו. תחזרו
לישראל ותתחילו חיים חדשים בארץ.״

מוניקוז כיוס בת ,24 ונחושת
החלטה, כי למולם לא
תחזור אל בעלה. האם תקבל גט ממנו?

סיפרה נזוניקה. אחר
ך 1ן 1| 1אךך ״
1צ !1ח י
שפנתה למישטרה כמה
״141 \ 1111 # 1 1 ^ 1
פעמים וננעתה ב״אין לנו זמן בשבילך, חיזרי הביתה,״ לדבריה,
ולא במיקצועה, כמזכירה לשפות זרות. מו־ניקה
גרה בדירה שכורה עם עוד שלוש
בחורות. את בעלה, אברהם, הכירה באמ צעות
אחת מחברותיה.
״ידעתי שהוא הכיבשה השחורה במיש־פחה,״
סיפרה טוניקה ביובש ,״ידעתי שלא
היתד, לו כל חמימות כשהיה ילד. הוא סיפר
לי שבבית ברמלה, לא היו ההורים ושיבעת
אחיו מבינים אותו. כבר אז היה ידוע
כבחור אלים. הוא התדרדר לפשע, כי לא
הבינו אותו. אף פעם לא אהבו אותו,
והייתי בטוחה שאם אעשה למענו את הכל,
ואתן לו להרגיש שיש לו מישהו בעולם
שהוא יכול להישען עליו, הוא ישתנה ל טובה.״
כבד
ביום החתונה, אחרי חדוש של
היכרות, אמר אברהם למוניקה :״מהיום

ניסתה להתאבד פעמיים. פעם אחת חתכה את ורידיה, ובפעם
השנייה בלעה גלולות הרגעה בכמות מופרזת. היום, כשהיא כבר
ארבעה חודשים במעון שבחיפה, מתחילה מתיקה להירגע.

בבית, שכן שירת על-יד הבית, היה צועק
עלי שאני יוצאת עם מישהו אחר. בהתחלה
היה מרביץ לי רק עם הידיים, ולפעמים
הייתי מנסה להחזיר לו, אבל לא היו לי
כוחות. אחר־כך התחיל להרביץ לי עם
מקלות ועם צינורות — וכבר לא יכולתי
להגיב. הוא היה משתכר ובא כל יום
הביתה עצבני. חצי שנה אחרי החתונה
הצלחתי להיכנס להריון.״
אולם עד שנכנסה מוניקה להריון עברה
סידרה של טיפולים, שכן. המתח שבו
חיה, גרם לה לעקרות. המשיכה מוניקה:
״הייתי בהריון קשה, ובעלי ברח מהצבא
כדי לעבוד באלקטרוניקה. הוא הכריח אותי
להפסיק לעבוד. חשש שאני בוגדת בו.
אחרי ארבעה חודשים תפסו אותו. אחר כך
יצא ל־ 24 שעות חופשה ושוב ברח. מאז

את תקופת המעצר ללא בעיות וישתחרר.
הוא תמיד ראה עצמו כאדם שנולד חסו
מזל.״
אברהם ניסה להוכיח את עצמו בעבודה
קשה, כנהג משאית, ואחר־כך כשומר, ושוב
נאסר לחצי שנה באשמת נסיעה באופנוע
ללא רישיון, עריקות וגניבת משאית צב אית.
כשהשתחרר נסעו השניים לארגנטינה.
מוניקה בתמימותה האמינה כי שם, רחוק
מהארץ, ישתנה בעלה לטובה, אולם הוא
לא הסתגל לארץ הזרה ולא קלט את
שפת המקום.
״כשהייתי מדברת עם אמי בספרדית,״
סיפרה מתיקה ,״היה מתפרץ. הוא חשד
שאנו מדברות עליו מאחורי הגב, גם כש הייתי
מסבירה לו כל מילה. אמי היא האדם
היחיד הקרוב לי והיא אינה יודעת עברית.

| ל [ ף | 1ן ף אברהם אבוטבול, כאשר
עבד כמלצר באולמי דולפין
11-1111׳#
ברמלה. עבר מעבודה אחת לעבודה שנייה.
טוניקה ואברהם חזרו ארצה, שכרו
דירה ברמלה .״לא היה לנו כסף ל שלם,
ושכר־הדירה לא שולם עד היום,״
סיפרה מוניקה .״חיינו על חשבונה של