גליון 1979

גנראל כושי ורב יהודי נפגשו
בקורס צניחה.
— ״אני הכי גדול אמר הגג־ראל
הכושי.
חייך הרב ואמר :״נהפוך הוא,
אני הכי גדול.״
— ״אני יכול להביא ארבעה
אנגלים שישאו אותי על גבם לאן
שאני רוצה,״ התפאר הגנראל.
־־ ״דבר פשוט,״ ענה הרב,
״אני יכול לאסוף חמישים אוה דים
שישאו אותי על הכתפיים ו גם
ישירו וירקדו סטפס.״
— ״אני יכול להפוך במילה
אחת אזרחים לחסרי לאום...״
המשיך הגנראל בהתרברבותו.
צחק הרב :״ואני יכול להפוך
חסרי-לאום לאזרחים• אני גם
יכול להפוך ממזר לכשר וגרושה
לקדושה. ואני יכול גם לא להפוך,
אם אני לא רוצה״...
— ״אני יכול להפוך חיים למתים
תוך עשר דקות,״ ניסה ה-
גנראל.
— ״ואני יכול להוציא מתים
מקבריהם, תוך שלוש דקות, ולנופף
ב הם מעל לראשם של החיים
עד שאלה ירצו גם הם למות...״
ענה הרב בשלווה.
— ״אני יכול לגרום לשר החוץ
של האימפריה לבוא אלי ולהתחנן
בפני,״ השוויץ הגנראל.
— ״ואני יכול לקח ת את ראש
הממשלה שלי, ואת כל השרים
שלו, ואת כל המפלגה שלו ולהשכיב
את כולם על הרצפה, א ם אני
רק רוצה,״ ענה הרב.
קימט הגנראל את מיצחו, חשב
ואמר :״ואני יכול לצוות להוציא
להורג תוך דקה א ת הנורא שב-
יריביי.״
צחק הרב ואמר :״זה כלום,
אני יכול גם לקבור אותו קבורת-
חמור.״
אחר כך שניהם קפצו וקיבלו
כנפיים.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מליכאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

היכונו!

היכונו!

היכונו!

היכונו!

אחרי הסרט המשעשע ״שלושת ה מו ס ק טי רי ם ״
יוקרן בקרוב

ארבעת המוסקטירים

בתפקידד׳ ארט אני אן: ס ר ! בו לון המר
קו־ סטא רינג: ז׳אן־פייר רפאל, לו אי בורג, ז׳ אן־לוק ור הפ טיג

ל א הי קאתם -ונד שלא ראיתם!
התנחלויות • הפלות ממזרים • באנקים • דו־קרבים • סרטי יום ו׳ • נישואיו
גירושיו • קואליציה • קראטה • ותעלולים מרהיבים
או סולה מיו

יש לך אישה נחם
לדי טובים...

קרמונה, עיר בשיפולי מילאנו, פתח־תיקווה של איטליה, עירו של סטרא־דיוואריוס
הגדול. עם בואנו לעיר בירכו אותנו התושבים בהתרגשות — מתברר
כי התמזל מזלנו ובדיוק באותו ערב אמורה להיות מוצגת האופרה ״לה בורים״
של פוצ׳יני, בכיכר המרכזית של העיר.
מן הסתם, נטו מארחינו להסביר את הקרירות בה קיבלנו את הבשורה,
בחינוך הטוב שקיבלנו בבית. מכל מקום, בשעות הערב היינו ישובים תחת כיפת
השמיים יחד עם עוד כמה אלפי קדמוניים, כורים אוזנינו אל הרינה ואל הדואט.
ואז התחיל הגשם. אומרים שבחו״ל כל דבר גדול. גם הגשם. אלה
מהצופים שהצטיידו במטריות, הניפו אותן מעל לראשם. השאר המשיכו לשבת
ולצפות אל הבמה בהתרגשות. ולא עוד, אלא שכשנתפנה מקום (נחשו של מי)
הסתערו לעברו כמה מאות צופים לחים בתיקווד, לזכות בשלל.
״לא נהנית מן המקהלה!״ קבע מארחי בבוקר.
״להיפך,״ אמרתי ,״דווקא טובה מאוד...״
״אז למה עזבת?״
״הגשם,״ התנצלתי.
״הזמרת,״ ניחש מארחי ,״זייפה קצת בטונים הנמוכים.״
״הגשם,״ התעקשתי ,״הגשם הרטיב.״
״אתה לא צריך להיות מנומס,״ אמר מארחי בהבנה ,״זה קורה לפעמים
שיש הופעה לא כל כך מוצלחת. הרי בגלל הגשם לא עוזבים אופרה...״

על השיבה לציונות
היית נותן להם לטוס עם טייס שטס בכוח צוו-ריתוק !
הוא יכול לשכוח רק כפתור אחד...
הוא יכול להתעלם מנורית ההתרעה...
הוא יכול לעשות חראקה בנחיתה...
וכל זה רק מעצבים.
להתראותז*
אנחנו לא מאיימים, רק מסבירים.
ועד צוותי האוויר.

מה שלא הצליחו לעשות מחנכיי ומוריי במשך שנות פעילותם הענפה, עשתה
בעלת־הבית היהודיה שלי בלונדון תוך שבוע.
אני קורא את הג׳ואיש־כתניקל, מתכתב עם הסוכנות היהודית ומשנן(יחד
עם בעלת־הבית) את ״אלף מילה ומילה״ (עברית).
השבוע החליטה הגברת רוזנפלד כי את דמי השימוש בטלפון שלד. אתרום
לקרן הקיימת לישראל.
וכר אני עומד בלונדון רבתי ומשלשל מעותיי לקופסה הכחולה לפחות
חמש פעמים ביום.

אני לא רוצה להתנבא, אבל אם זה יימשך ככה, ייתכן שאעלה בקרוב
לארץ, ואולי גם אלד לעבוד בקיבוץ, כמתנדב.

אפרים סידרן

— מ מי שנ תו של מיי ס דו —
שונא המתנות יחיה
ד״ר מ. זוארץ
(בתור להתקנת טלפון)

תקנו ת
(ל.ע.מ על פי החלטת הממשלה
ובתוקף סמכותו, על פי
פקודת סדרי השלטון והמשפט,
תש״ח — ,1948 התקין שד־ה־תחבורה
תקנות שעת־חירום ב דבר
שירותי עבודה חיוניים ב תחבורה
ימית ואוירית״ — מסר
אתמול דובר משרד התחבורה.
מכח תקנות אלו רשאי השר להכריז
על מפעל כמפעל חיוני אם היה
לו יסוד סביר להניח, כי קיימת
אפשרות של פגיעה בקיום השירותים
אותם מעניק אותו מפעל.
(הארץ )1.8.75

דבר המערכת

א ד הנ שק!
קראנו בזמנו לגורמים המוסמכים
לתת נשק לעם, ודומה כי נתקלה
קריאתנו באוזן ערלה.
דומה כי בימים אלה, בהם מתפוצ
צים מטענים בזיקוקים ביום־חג, יש
לנהוג משנה זהירות וכדאי ואף רצוי
לחמש אזרחינו בנגד אותם טרוריס
טים המחזיקים נשק בבתיהם מ י
יראת המחבלים ומכוונים אותו אל
ליבם של בוחנינו ושוטרינו.
יש לחמש כל אזרח כנגדם: ישא
כ ל חנווני נשק, וכל קופאי, וכל מוכר
עיתונים, וכל סופר סת״ם.
ונוציא מכלל זה את פועלי נמל
אשדוד וסבלי לוד.

עוד גירוש
כבר שבענו מרורים מיד הק. ברוך
הוא בכל ענייני גירוש, ואף על
פי כן לא משכנו ידינו ממנו, כפי שיש
בכוונתם של כמה מלומדים להציע בעניין
האו״ם.
עוד זוכרים אנו בעצב את אותו
יהודי חכם, א .הראשון, ואשתו ז״ל
ח. אימנו, שהיו חברים מן המניין
באותו גן־עדן, עד שבאו הנחשים
ועשו יד אחת לגרשם משם, ואם כי
לא הצליחה מזימתם במלואה, הרי
שאכן הושעו אדם וחווה מגן העדן
ולא עזרה להם תמיכתו הדלה של הגוש
המערבי בנהר הפישון.
ואף כי מרובים צירי לידה ב עמנו
למן אותו יום בו הושעינו מן הגן
— נראה כי עמדנו יפה במבחנים ה קשים
והמשכנו אף לשתף פעולה עם
המגרש במשך דורות רבים.
מה שמוכיח הוכחה ניצחת כי אין
מוראו של וולדהיים גדול ממורא
הכרובים והחרב המתהפכת.
ואם לא ניראה מכרוב, מה לנו כי
נירא מאמין?
ובין אמין ללא מאמין קטן המר חק,
כפי שנאמר ״אנו לא מאמינ
ים !״ וצריך להוסיף :״נשמע עיצה.״
לשעת עכשיו נפתרה בעיית השביתות.
הממשלה ייפתה את כוחו של
שר התחבורה להראות כאצבע:
מי חיוני ומי לא. מי ישבות ומי
ירותק. שר התחבורה יחזיק בקצוות
של כל החוטים.
שר התחבורה יוכל להפוך כל
סיבסוך עבודה להכלה במוראל הלאומי
או בתפוקה הכטחונית או
בקשרים עם העולם. בל שובת יהיה
לבוגד. מי שירצה תוספת ירותק.
בל הקשורים במשרד התחבורה
הם עובדים חיוניים: במו במשרד
הבריאות או כמשרד המשפטים או
במשרד התקשורת או בשירותים
העירוניים.

חי רו ם
עובדי מע״ץ חיוניים, טכנאי המטוסים,
המלגזנים בנמלים, צוותי
הים והחופים, שירותי התחבורה
העירוניים, הרכבות ומשרדי הרישוי
וחזאי מזג האוויר.
אם החזאי ירצה תוספת הוא
ירותק: אי אפשר, בידוע, במצבנו,
שלא לתת שירותים חיוניים של
מזג אוויר לצבא ולספנות ולתעופה.
חזאי, לעבודה ! וגם כל השאר.
בקרוב לא תהיינה שביתות כ•
איזור משרד התחבורה: יובלו לשכור
אותן בדת וכדין, עם צו חתום,
עם שוטרים ואנשי משמר-הגכול.
בקרוב תעבדו גם אתם תחת
קתות רובים: אתם חיוניים, לא?

״ערב טוב צופים יקרים. שוב אנחנו
כאן הערב איתפם ביחד בתוכניתנו השבועית
עץ או פלי. אם נרגעתם כבר
מהתוכנית הקודמת, אפשר להמשיך. אי־תנו
בצוות הפעם שלושה אישים. האחד
עיתונאי־צמרת, השני משפטן־בכיר, וה שלישי
פירסומאי-עילית.״
״המשחק, צופים יקרים ייעיד בשיטה
הבאה: המזכירה שלנו, מירי, תזרוק
מטבע. למטבע שני צדדים — צד א׳ וצד
ב׳ .לצד א׳ אנו קוראים עץ ולצד ב׳ פלי.
אף אחד משלושת המשתתפים לא יודע
על איזה צד ייפול המטבע. אנחנו נראה
לכם הצופים שיקופית ובה יוקרן צידו
העליון של המטבע — הצד הנכון. ברור ז
אז למשחק:״
״שכחנו להגיד שפני המשתתפים יכוסו
במסיכות, כדי שלא יציצו.״
״המטבע נזרק ...הופ ...הנה הוא נחת
על השולחן.״ (לכם הצופים אנחנו יכולים
לגלות — הצד המנצח הפעם: עץ).
״הצוות מתבקש לשאול :״
— ״האם זה פליז״
— ״לא. אני מצטער. הזמן חולף ונותרה
לנו רק שאלה אחת.״

דו היום ס איש־צוות במסיכה נגד הצצה
(ידיעות אחרונות)1.8.75 ,

לפניכם הניסוח הענייני ביותר של יחסי ישראל/יהודה־ושומרון
בשמונה השנים האחרונות.
בג׳נין(או בחברון) יש מושל. בקריית־ארבע — מפקד.
קריית־ארבע וחברון — לאחת מושל, כראוי לאוכלוסיה כבושה,
לשניה מפקד, כראוי לאוכלוסיה כובשת.
האוכלוסיה־עם־המפקד רוצה לחלק את חברון־היא־קריית־ארבע עם
האוכלוסיה־עם־המושל. האוכלוסיה־עם־המושל לא מרוצה מן העניין, וזה
מרגיז את האוכלוסיה־עם־המפקד כי היא הרי אובלוסיה־עם־מפקד אז
מה פתאום אוכלוסיה־עם־מושל לא מרוצה.או מגלה התנגדות לאוכלוסיה־עם־מפקד?
באמת,
מה פיתאום?

אז ר חי םלמ ען ני צ חון

— ״האם זה עץ ז״
— ״בראווו (מחיאות כפיים סוערות)
זה עץ. באמת עץ. יפה מאוד. חששנו
לרגע שלא תצליחו. עץ. נכון. נכון מאוד.
יפה. ו...לשאלת הבאה :״
״המטבע נזרק( ״.המנצח פלי).
— ״האם זה פלי \ ״
— ״מ-צ-ו־י-ן ! (מחיאות כפיים סוערות
).בחצי הזמן, בחיי. כל הכבוד. יופי.
באמת יפה.״
— ״המטבע נזרק פעם שלישית״ (המנצח
פלי).
״כן רבותי, בבקשה לשאול :
— האם זה ...עץ:
— לא. כדאי לנסות מכיוון אחר. עד
עכשיו אנחנו יודעים שזה לא עץ. מה זה
יכול להיות ז נסו שוב...״
— ״אולי ...פלי ן״
— ״בחיי, בחיי, הם עשו את זה שוב !
כל הכבוד! אני רואת שהזמן שלנו הולך
ונגמר. תודה לקהל, תודה לצוות, תודה
לצופים ועד לתכניתנו הבאה ״גוגואים
ואג׳ואים״ להתראות וכל טוב.״

( אלס׳ ־וו
אנו, קבוצת אזרחים שפויים בדעתם, קוראים בזאת למנהיגי
המדינה לצאת לאלתר למלחמת מנע כנגד כל אוייבינו
באשר הם.
בכוונתנו לדרוש מלחמת ניצחון, כי באו מים עד נפש.
מאז מלחמת ששת הימים לא היתה כל מלחמת ניצחון,
ואנו לא יכולים להמשיך לחיות בלי מלחמת ניצחון.
בידינו הצטברו מאות אלפי דוחות חנייה, ואנו ממתינים
מזה שמונה שנים לחנינה כללית שתינתן בעקבותיה של מלחמת
ניצחון.
לצערנו נכשלה הממשלה כשלון מכאיב באוקטובר האחרון,
דבר שלא הביא לחנינה — אלא להחמרת מדיניות הענישה.
אם לא תהייה מלחמת ניצחון בהקדם, נמכור את האוטו !

לא אל מ ״ן ישראל !

עץ או

תקבל 4ת מונו ת
חיי 3ד קו ת
ר ק 2לי רו ת
צילום אומנותי
עם ויברטור ביד
על רקע השמש השוקעת
פוטו ״קודשי ישראל״
רח׳ אבן־גבירול, מול ״ארוס״

קדמה להתכנסות התייעצות ממושכת
כין משה דיין לכין שר־הכיטחון שימעון
פרם. השניים מרכיב לאחרונה להיפגש
לשיחות ארוכות

רבינובי ץהפ סי ק
אתהטג ביוו ב ח ״ א

8 0 0 0ה רוגי ם כ עו ר ף
מ מי לתמההכאה
צוות המורכב ממנכ״לים וסמנכ״לים של מישרדי־הממשלה,
מעבד תוכניות מפורטות חדשות
להיערכות העורף האזרחי בשעת חירום, למיקרה
של פריצת מילחמה חדשה. כדי להעריך את היקף
המאמץ שיידרש, ניסר. הצוות להעריך את עוצמת
הפגיעה, למיקרה שהעורף האזרחי ייפגע במילחמה
הבאה בהפצצות מהאוויר ובהפגזות טילים.

מאחר שהנתונים הקיימים היחידים,
הניתנים להשוואה, הם אדה מימי מילחמת־העולם
השנייה, נאלצו המומחים להתאים
את חישוביהם לפי הנורמות של עוצמת
הפגיעה של טילי הווי־צ הגרמניים, בהם
הופצצה לונדון. לפי נתונים אלה נקבע,
כי שבוע שד הפצצות על עריה הגדולות
של ישראל עלול להסתכם ב־סססא חדלים,
וכעוד 24 אלף פצועים.

ר ביו מ 1טרד
א ת אלון

שר־האוצר יהושע רכינוכיץ הפסיק את
המגכית שניהל לאחרונה כסניף תל־אכיב
שד מיפלגת העכורה. ההחלטה עד הפסקת
המגבית נכעה ממיעוט הכספים שאסף
— 33 אלף דירות כילכד, לעומת התחזית
של שני מיליון דירות. גם הפירסומים
כ״העולם הזה״ על המגבית תרמו
להימנעות התורמים המייועדים.
בין הסיבות לביטול המגבית, מציינים גם את
הודעתו של אבא אבן כי אם תימשך המגבית של
׳רבינוביץ, הוא יחל במגבית משלו באיזור־מגוריו.
,אבן תבע כי רק מרכז־המיפלגה יעסוק במגביות.
מזכיר מחוז תל־אביב של מיפלגת העבודה, דב
בן־מאיר, הביע לאחרונה את אכזבתו המרה מכישלונו
של רבינוביץ באיסוף כספים למחוז.

הדד כו ה
לפרסליט המד(!:
פפרשת ונ כ ד
שר־המישטדה ביקש את חוות־דעת פרקליט־המדינה
לגבי מימצאי חקירת המישטרה על דירתו
של נגיד בנק ישראל, משה זנבר.

המישטרה השלימה חקירה, לאחר תלונה
של יגאל דכיב, כי מתן דירה לזנכר על־ידי
״הכנק לפיתוח התעשייה׳׳ כמוה כשוחד.
זנכר קיבל את הדירה עם פרישתו מן
הכנק והתמנותו כנגיד ,,כנק ישראל׳׳.
שר־המישטרה אמר דברים אלה בתשובה לשאילתה
,של ח״ב ידידיה בארי.

— 11 יי ״ 1
הג ר מני

שג מסעותיו האחרונים של יצחק רכין
באירופה — פעם לבון ופעם לשטוקהודם
— נועדו, בין השאר, לנטרל את יגאל
אדון, אחרי שרכין כבר ניטרל כמידה
רכה את שימעון פרם, על־ידי מינוי אריק
שרץ כיועצו לענייני צבא.

מסרב ,

מאחר שכימעט שאין עוד פעילות ישראלית באפריקה
ובאסיה, ואילו יחסי ישראל — ארצות־הברית הם
באופן בילעדי בידי רבין, נותרה אירופה כר אחרון
לפעילותו של שר־החוץ. עם חדירת רבץ לשטח
זה, וקשירת יחסים אישיים בינו לבין ראשי המדינות
האירופיות, לא נותר למישרד־החוץ לעסוק בכל
׳עניין חשוב.

א בן מנ ס ה
דגבש אופוזי צי ה
באיצטלה של ציוותי־מחשבה מטעם בית ברל,
פועל אבא אבן בזהירות לגיבוש חוגים אופוזיציוניים
במיפלגת העבודה.

אץ זה מיקרה שאכן שמר לעצמו את
תפקיד יו׳׳ר הצוות שיעסוק בגיבוש גישה
חדשה לבעיה הפלסטינית. בוועדה זו
ריכז אכן את מרבית היונים העיקריים
שנותרו כמיפדגה, וייתכן שעל נושא זה
ייערף כעתיד העימות העיקרי כינו ובין
יצחק רבץ, הנוקט קו אנטי־פדסטיני
קיצוני. קרוב לוודאי כי הצוות יציע להכיר
בקיום העם הפלסטיני, ויאמץ לעצמו את
רעיון המדינה הפלסטינית.

אנ שי ר פ ״
מחארגדםד חוו־ ר ה
?אנשי חטיבת רפ״י במיפלגת העבודה מתכננים
פעילות אופוזיציונית כנגד ראש־הממשלה יצחק
רבץ, למיקרה שאכן יוסכם על הסדר־ביניים עם
מצריים שיכלול נסיגה ממעברי־ההרים בסיני.
ההתכנסות של חברי הכנסת מסיעת המערך.
שהשתייכו בעבר לרפ״י, שנערכה השבוע בתל־אביב,
נעשתה כדי -להתוות קווי־פעולה, בהשראתו ש£
משה דיין.

את אותלו של טופול, מפני שבסצינות הגדולות
הוא אינו הכושי מוונציה, אלא חיית־פרא בעלת
אכזריות מפחידה גם מבקר ״אובזרבר״ הלונדוני
ציין את טופול לשבח :״אותילו של טופול הופך
טוב במפתיע.״

ה ת עו ר רו תפת או טי ת
ב תנו עתה תיי רו ת
כעיצומו של הוויכוח על גורמי המשכר
בתיירות, חדה לפתע התעוררות כדתי
צפוייה בענף. גד של תיירים העלה בשיעור
ניכר את התפוסה ככתי־המדון, וכירושלים

סו ט ר 1אלץ
להתפשטס לו ד
ראשי־־כגסיומ כארץ הביעו:כשבועות
האהדומפ את כעסם על. התנהגות
אנשי הכיטהון כגמל־־התעופה כף

מדיון כ־־ור•
ראשי־בנפיות טענו, בפניות אל
פקידים ממשלתיים בכירים, שכבודם
נפגע על״ידי אנשי שירותי־יהביטהון
השונים בלוד, כאשר נבדקו כגסות
במקומות רגישים בגופם.
בדוגמה הביאו את: המיקדה האחרון,
באשר האב ניקולאי, סגנו של ראש
המישדהת הרוסית, שמגוריו
כמוסקווה, נאלץ להתפשט עירום
לגמרי. הוא נבדק זמן ממושך,
כנסות רפה, וכאשר ניתן לו להתלבש,

מטוסו ככר המריא.
בכר מסתמן מצב של מחסור כחדרים.
גורמי תיירות סבורים כי גיאות זו תימשד
עד אחרי עונת החגים.
הלחץ הפיתאומי העלה גם את שיעור התפוסה
במטוסי אל־ על המגיעים לארץ. בשבת לפני שבוע
הגיע לנמל התעופה בלוד מטוס ג׳מבו של אל־טל
כשהוא נושא עמו 433 נוסעים ואנשי צוות —
שיא חדש. מטוסי ג׳מבו של חברות בינלאומיות
אחרות אינם מטיסים יותר מאשר 340 נוסעים
ואנשי־צוות.

ג ר מני הלא אי שרה
ש בי ת ה

חכרת ״אל־על״ פנתה בימים אדו
להכרת התעופה הגרמנית
״דופטהנזה״ כבקשה כי תחכיר דה
מטוסים עם צוותים, כדי להפעיל
את ״אד־על״ כמיקרה שצוותי־האוויר
ישביתו את החכרה. חכרת
״דופטהנזה״ סירבה להיענות
לבקשה, כנימוק שהחוק הגרמני
אוסר הפרת שביתה חוקית.

בי קו רו ת חיוביו תעל
טו פו ל אותלו,
הידיעות כאילו נמתחה ביקורת קטלנית
על הופעתו של השחקן הישראלי חיים
טופול כתפקיד אותלו כמחזה השייקספירי,
שהוצג כמיסגרת פסטיבל צ׳יצסטר, היו
חלקיות ומוקדמות מדי. כאשר התפרסמו
השבוע כיקורותיהם של במה מן המבקרים
החשוכים, בעיתוני יום א׳ ,הסתבר כי
טופול זבה דווקא בתישכחות.
הרולד דובסון, מבקר ״סאנדיי טיימס״ ,כתב עליו :
״זהו תיאטרון משובח וקורא־תגר, עם טופול
בתפקיד ׳המרכזי. אותלו של טופול הוא אומנם
פחות אצילי, פחות פואטי ופחות אלגנטי מזח של
סיר לורנס אוליבייה. מה שעושה אותו אמיץ
ומחוספס, הוא הקירבה הגדולה יותר, העירנות
המודעת יותר, וההסכמה עם הזרמים העמוקים
והמיסתוריים של ההיסטוריה. אין זה נכון לבקר

טי סו ת ־ השכר
לנו ט רו ת
הפעילות של חברת טיסות־השבר ״ג׳רמאן־אייר״
לקבלת רשיון מממשלת ישראל לטיסות־שכר מגרמניה
לירושלים נעשות מבלי שיש בידי החברה אישור
של ממשלת מערב־גרמניה.

מקורות כשגרירות הגרמנית באן מסרו,
בי הממשלה הגרמנית לא תתיר טיסות
לנמל־התעופה עטרות כירושלים המיזרחית,
מסיכות פוליטיות. כדי אישור כזה לא
תוכל החכרה הגרמנית לטוס.

ג ס עכ שיו אין
לדיין רשיון לחפור
למרות הביקורת הציבורית הרחבה שנמתחה על
שר־הביטחון לשעבר משה דיין, בשל החפירות
הארכיאולוגיות הבלתי־חוקיות שלו, לא טרח משה
דיין עד עצם היום הזה לבקש רישיון לחפירה,
וממילא לא קיבל רישיון כזה. הדבר נודע בעיקבות
מיכתב־קובלנה של חוג איכפת לנו לשר־החינוך.

עוזר שר־החינוף, הד׳׳ר דן רונן, כתב
כמיכתב תשובתו :״מר דיין לא פנה
אלינו ולא הוענק לו רישיון לערוף חפירות
ארכיאולוגיות.״ העתק המיכתב נשלח
גם למשה דיין.

8888838

״•״״1111111

; } לכבוד

• 1ישפאר חברה אלקטרונית למסחרבע־׳ם
• ! ת.ד 29130 .ת״א

הנני מבקש פרטים נוספים
על רריו/טייפ קסטות

כתובת

כקורא מושבע של העולם הזה, ובפי כל
אחד היה סיפור זהה: אדם שהתאים לתיאור
האיש שנתפס על־ידי המישמר הציע
להם את הבוקסר הלבן למכירה, במחירים
של אלף עד אלפיים לירות.
כל זה היה — בין השאר — דוגמה
מאלפת מאד ליעילות הפירסום בהעולם
הזה. זה גם הראה לבו שקוראים רבים
קוראים את השבועון ביום ד.

אבל נם בז ה לא נגמר הסיפור.
השבוע קיבלנו מיכתב נזעם מאת הקורא
אלון אבידר, כלבן ידוע בעיר.

להלן מיבתכו:

1פאי. ג * #ו 1וגע

ימדוד ז ה מטפל, בדרך כילל, בקורותי־הן
של הכתבות הגדולות בעיתון — הסדרות
החושפות שחיתות, כתבות של גיתוח
ופרשנות, ושאר עבודות עיתונאיות המוש־כו
תשומת־לב והזוכות בהד ציבורי.
הפעם ברצוני לספר קצת על כתבה קטנה
שהופיע במדור במדינה, לפגי שבועיים,
במרכזה עמד כלב־בוקסר צעיר, לבן וגנוב.
בעלת
הבוקסר, רחל אייכנר, בעילת בוטיק
במלון פאל בתל־אביב, שיתפה ברצון
פעולה בהכנת הכתבה. היה לה עניין חיוני
בכך. הבוקסר היד. מרכז חייה — והי־עלמו
הנחית עליה מכה קשה.
אמנם, כבר קודם לכן, מייד עם היוודע
דבר הגניבה, פירסמה רחל השחרחורת,
אשודחברה הנראית לעיתים קרובות במסיבות
דיפלומטיות של נציגויות דרום-
אמריקה, מודעות בעיתונות היומית. היא
ביקשה מן המוצא הישר — או משכנו
הישר של הגנב להחזיר את הכלב.
למודעות אלה לא היו כל תוצאות. קי ווינו
כי הכתבה בהעולם הזה תביא להישג
מרשים יותר.
רחל עצמה לא הסתפקה בכך. היא הדפיסה
חוזר משוכפל, שאותו שלחה לכל
הווטרינרים באיזור, ובו ביקשה מהם להודיע
לה מייד אם יובא אליהם בוקסר לבן
לטיפול. חוץ מזה גם חיפשה ברחובות את
אנשי המישמר האזרחי המסיירים בצפון
תל-אביב, מתוך הנחה שהגנב נמצא באי-
זור שבו נעלם הכלב — גן־העצמאות,
יליד מלון פאל.

כריכת ״העולם הזה 1977 תפסה
רק טור אחד בעיתון, עם תמונת הכלב
ותמונת גבירתו. היה זה, בין השאר, מיב־חן
לתפוצתו המעשית של השבועון, ל־תשומת־לב
קוראיו ולרצף הקריאה בעיתון.
כי בכתבה נאמר: נגנב בוקסר לבן. הוא
יחידי־במינו. מי שרואה כלב כזה, יואיל-
נא לטלפן לבעלת־הכלב.
חיינו כל־כך בטוחים בהצלחת קריאה
זו, שהבטחנו לרחל אייכנר: אל תדאגי.
הכלב יחזור תוך חמישה ימים מרגע הופעת
הגיליון ברחוב.
אולם ארו חזר הרבה יותר מוקדם.
(אגב, יש כאן דוגמה של גניזת מידע
חיוני. בעלת־הכלב ביקשה בפירוש שלא
לפרסם את שמו. היא חששה שאם יידע
הגנב את שם הכלב, זה יקל עליו לקשר
את הכלב אליו. העולס הזה אינו מסכים
כימעט לעולם לגנוז מידע — אך במיקרה
זה הסכמנו. לא פירסמנו את שמו של
הכלב).
1 @1 8

גליזן ״העולם הזה״ הופיע ברחובות

צפון תל־אביב ביום השלישי לפגוודערב.
באותו יום ניתקל סיור המישמר האזרחי
בגבר נמיוך־קומה, שהסתובב ברחוב, כש הוא
מוביל בשרשרת בוקסר לבן. האיש
לא נראה בבעל־כלב אופייני. ואילו הבוק-
סר הלבן משך מייד את תשומת־לב ה־מישמר.
הסיור
קרא למישטרה, הבחור נעצר,
והכלב חזר לרחל אייכנר. בבניין מלון
פאל היתה השימחה רבה. כי הכלב התחבב
על כל העובדים, וגס על כמה מן
האורחים הוותיקים.
אבל בזה לא נגמר הסיפור.
ביום הששי בשבוע טילפגו שלושה אג־

דחל אייכנר וארו
אל חיק הבעלים
שים שונים לבעלת־הבוטיק. הם קראו זה
עתה את העולם הזה, ושמו לב לכתבה.
הם לא ידעו כי הכלב כבר הוחזר, אך
בפי כל אחד מיהם הייה מידע על מקום
הימצאו. לולא פגש המישמר בכלב, היה
כל אחד משלושת המטלפנים מביא לגילויו.

אחד מן השלושה זיהה את עצמו

ברצוני להתייחס לכתבה אודות הבוקסר
הלבן שנגנב בגן־העצמאות בתל-אביב.
ובכן, הבוקסר הלבן הזה אינו היחידי
מסוגו בארץ, וכמוהו יש לפחות ,30 אפילו
כמה שעברו תחת ידי־שלי־ .כמו־כן גדול
מיספר נקבות־הבוקסר הלבבות.
בנוסף, דומני שהכתבה נכתב מתוך אי-
בהירות בנושא הכלבגי, ולכן יש לתקן את
שנאמר בה. כידוע, כל גור כלב־בוקסר,
ולא משנה ציבעו, נבדק כבר בשבוע הראשון
להולדתו על-ידי מרכז־חגידול של
המועדון הישראלי לכלבי־בוקסר׳ המוכר
על־ידי הפדרציה. העולמית לכלבנות.
בשעת הבדיקה נפסלים לגידול כל הגורים
אשר ציבעם שחור כולו, לבן כולו,
או שיותר משליש ציבעם הכללי לבן. גורים
אלה מורדמים בזריקה. יש גם אפשרות
אחרת, והיא השארת הגור בחיים,
אך בתעודת־היוחסין שלו נכתב בחותמת
אדומה וברורה :״לא לגידול״ .יש להניח
שדבר זה קרה גם עם הכלב הנ״ל.
פירושו של דבר שעל כלב זה ייאסר
להרביע כלבת־בוקסר (כנ״ל לגבי נקבות
לבנות) ,מטעמים של שמירה על טוהר־הגזע
שציבעו המוכר הוא חום ומנומר
בלבד.
כמו־כן ברצוני להוקיע את מעשהו היהיר
של הווטרינר אשר, לפי הכתבה,
הבטיח לזווג את הבוקסר הלבן עם כל-
בת־בוקסר לבנה. בכך ייגרם נזק עצום
לאגודת הבוקסרים הישראלית, וכמובן
ברור שייוולדו עוד גורים לבנים שיהיו
פסולים לגידול כבר מלכתחילה.
ברצוני להסביר כי העניין אינו נובע
מסנוביות, אלא להיפך. הגורם המדרבן
הוא הרצון לשמור ולטפח את גזע הבוקסר
כמות־שהוא, על צבעיו, אופיו ואילופו —
אשר לולא הם והעבודה היום־יומית המושקעת
בטיפוח הגזע, לא היינו מגיעים
לתוצאות שאליהן הגענו היום.

ע ד 2אן המיכתב. הוא עורר התרגשות
לא־מעטה במערכת.
מערכת זו כוללת, במיקרה, כמה חובבי-
כלבים מושבעים, שלא לדבר על חובבי
חתולים. מי שנכנס אלינו בשעות העבו־דה,
יכול לא־פעם להתרשם שזוהי אסיפה
של אגודת בעלי כלבים. כלבים שונים ומשונים,
ביניהם בוקסר גיזעי בשם פופאיי,
מסתובבים מתחת לשולחנות־העבודה, או
רובצים בפינות.
הרעיון שמותר להרוג כלב למען טוהר
הגזע זיעזע את החברים היקרים .״זהו
רעיון נאצי!״ טען אחד מהם. י
מעניין מה חושבים על כך קוראים אח רים׳
חובבי־כלבים.
אשר למידע שבפי הקורא אבידר לגבי
ייחודו של הכלב, אין ספק שהוא צודק.
אני מוכרח להתוודות, כי בניגוד למינהגו,
זייף העולם הזה קצת״קצת את המידע. ה־מטרה
היתד טובה: רצינו שגנב הכלב יח־שוב
כי בידו כלב שאין שני לו, ושכל
שכניו יידעו על כן שהוא גנוב. רצינו
גם לחדד את החושים של כל מי שרואה
בוקסר לבן ברחוב.
אני בטוח שכל קוראי העולם הזה מאחי׳
2עתה לאת — ״חץ״ ,באנגלית —
כל טוב.

ישראל תיאלץ למכת מסיך
ישראל תיאלץ לסגת מסיני, ללא כל
יקשר למצב המדיני באיזוד, היות שמצרים
היגיעה לקצה גבול יכולתה לספק שיטתי־מיחייה
לאוכלוסייתה, הגדלה בקצב מהיר
ביותר. סעי מהווה, עבור מצריים, עתודה
:קרקעית אחרונה •שניתן לפתחה וליישב
בה מיליוני בני-אדם.
במידה שמצריים תכוון משאביה ומי רצה
לפיתוח סיני, כפי שמצבה מחייב, יתרום
הדבר לארגעה באיזור, ולשינוי סדר־עדי-
פויות עשוי, בהדרגה, ליצור תנאי־שלום.
,מיכאל
או רג ד, תל־אביב
ראשון גורו

ממקור--

—זוזו 1 11 ברצוני להתייחס לכתבה ״שמירה והגורן״
(״וחל המוחלת״ ,העולם הזה .)1977
תמיד אפשר לכתוב דברים על־פי שמועות
ועל־פי עיתונים אחרים, שהם לא-כל-כך
אמינים לפי מה שלמדתי מהעולם הזה.
אפשר גם להזיז עובדות מסויימיות ולכתוב
ששמירה, למשל, היתה ממארגני הפסטיבל
לכבוד שליחו של הגורו, בעור שהיא היתד
רק אחת מגי רבים שבאו בסך־הכל לשמוע
את דבריו.
אם תבקרו פעם בביתנו, בתל־השומר,
תראו שזו הדרך הצנועה והנוחה ביותר
לחיות יחד בווילה כה גדולה, והפאר בה

הגורו מהדאג״־ג׳י
אל חיק המדיטציה
איננו חומרי כלל־וכלל. העובדה היסודית
שי-ש לדעת על הנושא היא שזו לא דת,
לא תורה ולא אמונה, אלא טכניקות פרקטיות
למדיטציה•
מתוך החווייה המעשית לומד אדם להכיר
את עצמו, ולהיות מודע לעצמו בצורה כל-
כך ברורה שמה שנותר לו לעשות זה
פשוט להרגיש אהבה לגורו מהראג׳ג׳י. הרכוש
שיש לגוריו משמש להפצת הידע,
ויותר מכל מה שאדם יכול לתת לו, יכול
הוא לתת לכל אדם.
כדאי, אולי, לפני שכותבים דברים,
לבדוק אותם היטב. גם אני חשבתי מחשבות
שונות על הנושא, אך לא לעגתי
עד שבדקתי. ומשבדקתי — ראיתי כי
טוב.
צכיקה, תל־השומר
י• עורכת המדור ״רחל הנזרחלת״
שהתה בלונדון שנתיים, והיתה מקורבת
לחוגי מאמיני הגורו מהראג׳ג׳י, שמושבם
בהיי־גייט שבלונדון. הדברים שנכתבו על
הגורו נבדקו היטב, ויותר מכך — נלמדו
ממקור ראשון.

תוככיחדשלוס למזירח־התיפון

תוכנית־השלום המוצעת בזה תאפשר י
לכל ערבי ממוצא פלסטיני, הרוצה בכך,
לחיות במדינת ישראל כאזרח שווה-
זכויות: יתקבל חוק-שבות פלסטיני ש יהיה
בעל עיקרון דומה לחוק־השבות היהודי.
כאזרחי
מדינת ישראל ייחשבו יהודים
ופלסטינים, בין שהם חיים במדינת ישראל
ובין שהם חיים מחוץ לגבולותיה.
יש להניח, כמובן, שדק חלק מ־ 16 מיליון
היהודים החיים כיום בעולם ירצו באזרחות
הישראלית, כשם שלא כל הפלסטינים יגלו
עניין בנושא זה. גבולות המדיגה ישתרעו
מהירדן לים, ויכללו את רצועת עזה.
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 1979

המבצע

הם פורטיב׳
השנה! 11

גן פז
ישלח אותר
לארוע הספורטיבי מם פר 1־

אוויחפיזת 8ו 81ף * ו
בין המשתתפים במבצע יוגרלו:

זוג כרטיס• טיסה לאולימפיאדת מונטריאל
פרס ראשון
(כולל מיסים וכרטיסי כניסה לתחרויות)
זאת ועוד:
כל שבוע 120 חולצות אולימפיות
כל שבוע 120 סדרות של בול׳ דואר בנושאי ספורט.

תנאי התחרות:
אסוף 6תוויות שלב קבו קי ם גדולים ( 450 נדל) של מיץ
פז תפוזים -אשכוליות ב מ חי רהחדששל ׳11.25׳ (את
התווית ניתן להוריד ץ־י סבילת ה בק בו ק במים).
הכנס למעספה, ציין שמך וכתובתך על גבי מעספה.
השלם את ה סי סמה מיץ פז משקהמס
את המעט פו תעם התוויות ו ה סי סמה שלח אל ת.ד 27.ו
ת־יא עבור מבצע ־מיץ פד.
ככל ש ת של ח יותר מע ט פות תגדיל סיכוייך לזכות.
הגרלת החולצות והבולים תערך כל שבוע והפרסים
ישלחו לבתי הזוכים.
תשתת פנה בהגרלה כל המעט פו ת אשר תגענה עד יום

הגרלת כרטיסי ה טי סה תערך בנו כ חו ת נציגי החברה, רואה
חשבון ונציג המכון למ ס חר הוגו.
הה ש תתפו ת במבצע זה אסורה על עובדי, סוכני ו מ חל קי
חברת יפאורה בע־מ רחובות ועובדי משרד הפרסום חגי
לב׳נסוו אילון.

למונטריאלעם מיג! פז 1

מדוע מגיעים התל־ א ב־ בי ם ישר לגן־עדן
ואילו הירושלמי מגיעים לגיהינום
! בבנם סגור של מורי
החוג למדעי*ד.מדיגד, באוניברסיטת
חיפה, השתתף בין השאר
גם הפרופסור הנס מורגג־טאו,
שאמר על הנרי קי־סינג׳ר
:״אחת הבעיות של
סזכיר־ד,מדינה האמריקאי היא
שהוא מנהל מדיניות של מטר־ניך
מראשית המאה שעברה,
בסוף המאה הנוכחית.״
1ראש עיריית תל־אביב
שדמה >״צ׳יצ׳״) להט, שהוא
חבר המישמר האזרחי, החליט
לשמור דווקא בשכונותיה הדרומיות
של תל־אביב. באחד
הלילות שמר בשכונת־התיקווה,
אך מייד נדרשו שומרים נוספים
כדי לחלץ את צ׳יצ׳ ,שהוקף
בתושבי השכונה. אלה ראו
בהימצאות צ׳יצ׳ ,תושב אפקה,
בשכונתם, הזדמנות מצויינת
כדי לתנות באוזניו את צרותיהם,
ולבוא אליו בדרישות
לשיפור תנאי מגוריהם ואיכות
הסביבה.
! 8ישיבת־ממשלה זוטא נע־ערכה
במוצאי שבת בביתו של
עורך־הדין רם כספי• רם
ואשתו א תי ערכו מסיבה ל כבוד
בר־המיצווה לבנם ני א,
ובין המוזמנים הרבים הגיעו
למקום בעת־ובעונה־אחת השרים

כעבור חצי שעה, תלה את
האשמה לאיחורו בצ׳יצ׳ .סיפר
אלפרט :״הייתי כבר ליד הדלת,
בשמונה וחצי, כשצ׳יצ׳
טילפן אלי.״ הוא לא סיפר
לנוכחים על מה שוהח עם ראש־העירייה
בטלפון.
8באותו כינוס השתתף גם
יו״ר הנהלת הסוכנות, פינחס
ספיר ש־שפע, כדרכו, חידודים

ובדיחות. בין השאר אמר על
עצמו :״הייתי שנודר, מלך
השנוררים, במסעות השנורר״זם
שלי.״ בהתייחסו לתקופת היותו
שר־האוצר אמר :״הייתי כמה
שנים בממשלה. אם תשאלו
אותי, אולי אפילו יותר מדי
שנים !״ לבסוף סיים בציטטה
של משוררת־אידיש, עולה מ-
בריודהמועצות, שאמרה לו :

! 8על עניינים יותר רציניים
אמר הפרום׳ לייבוביץ:
״הישראלים מוכנים למות ביחד
למען המולדת, אבל אינם מסוגלים
לחיות בה ביחד. הדבר
היחידי המאחד אותם, הוא ה־ד׳מילחמה,
ואילולא המילחמה
היתד, החברה מתפרקת. לכן פוחד
המישטר מפני השלום.
! 8המחזאי יוסף מונדי
מצא דרך מקורית להגיד לבמאי
אורי זוהר מה דעתו עליו.
בהזדמנות חגיגית בה נפגשו
השניים, ניגש מונדי אל זוהר
ואמר לו :״אני לא אשכח איך
פעם, בפרים, תפסת איזה מיסכן
אחד, ודיברת אליו רבע שעה
בעברית. הבן־אדם ההוא אמר
לך דבר חכם מאד. הוא אמר
לך: אני לא מבין אותך,
אדוני.״

חיים צדוק, גד יעקדבי,
שימעון פרס ויהדשע רבי־גוביץ.
כיוון שבאותו זמן בא
לאנשים הנמנום 777 בהנדי
בינלאומי

למסיבה גם האחראי למינהלה
בחברת אל -על כגימין רוי־ד
אי, דגו ערמו שלרשת השרים
על מה שיש לעשות כדי למנוע
שביתה של ציוותי-האוויר. כמה
טייסים, שהיו אף הם בין הבאים,
הציעו ליעקובי לנהל
מייד משא־ומתן עימם, כל עוד
הוויסקי זורם.
׳ 8בוטיק ג׳ינס־לי בכיכר־
:מדינה בתל-אביב ייסגר השבוע
לשלושה ימים, לפי בקשה מייד
חדת של אסי דיין. אסי מסריט
עתה סרט חדש, שאת תוכנו
הוא שומר בסוד. כדי לשוות
רקע מתאים לעלילה, החליט
להסריט את הקטע המרכזי
דווקא בבוטיק, שבו הוא קונה
ג׳ינס לעצמו. בעלות הבוטיק

״אם היה לכם חם בלב כמו
שחם אצלכם בקיץ, היד, פה
הכל אחרת.״
81 ועל אותו מזג־אוויר
אמר הפרופסור הירושלמי
ישעיהו לייכוכיץ :״כשד-,
תל־אביבים מתים, הם מגיעים
ישר לגז״עדן, כי על כל עוונותיהם
הם מכפרים כבר בעולם
הזה.״

האלוף (מיל ).רחבעם ואני, שהיה פעם אלוף הצילו״
מים, פיתח לאחרונה התנגדות לפירשום. באשר הת111111
קרבו
אליו צלמים בהצגת־בכורה, הגן על פניו בידיו, ביקש לא לצלמו.

81 במלון הילטון בירושלים
נשלמות ההכנות לאירוחו של
נשיא מכסיקו ארנסטו אצ׳־
ווריה. הנהלת המלון הכינה
שי לפמליית הנשיא: כובעי־טמבל
ישראליים, בשלושת ציב־עי
הדגל המכסיקאי: אדום, לבן
וירוק.
81 מיפגש מעניין נערך בשבוע
שעבר בביתו של נשיא־המדינה
אפרים קציר. לבית
הגיע מי שהיה בזמנו מועמדה
של גולדה מאיר לתפקיד
הנשיא, יעקב צור, כדי למסור
לקציר עותק של סיפרו
החדש דיוקנה של תפוצה. אמר
צור :״אילו הייתי נבחר כנשיא,
לא היה לי זמן לכתוב את
הספר.׳

צפירה הולצמן, רבקהביורוביץ ואתי כספי — הס

מזר חי
מיקגי ראעוון לזגיון
וזנוון יעקב

כימו לסגור למענו את העסק.
! 8ליועצו החדש לענייני־ביטחון
של ראש-ד,ממשלה, האלוף
(מיל ).אריאל (״אריק״)
שרון ולאשתו לילי, נכונה
אכזבה עם שובם מחו״ל. מזכירתו
הנאמנה של אריק, צ בי ה,
החליטה לעזוב את הבוס שלה
ולהפוך היפית באילת.
81 אחד מחברי קיבוץ רמת־הכובש,
שבו שוהה גיבורת
•מיישפט לילהאמר סילמיה רפאל,
ניגש אליה בשימחה ואמר
לה :״מזל טוב ! קראתי בעיתון
שבעת שהותך בבית־הכלא באוסלו
היכדת בחור, ואת עומדת
להינשא לו!״ סילביה הגדהמה
השיבה לו :״אם קראת בעיתון,
אז שהעיתון ימצא את הבחור
ויביא אותו אלי לכאן. אם קיים
חתן כזה, אשמח להתחתן איתו.״
! 8על מה שוחחו ״צ׳יצ׳״
ומזכיר מועצת פועלי העיר
אורי אל פרט בשבת בשמונה
בבוקר? זו היתד, השאלה שהעסיקה
את מאות חברי ועדי־העובדים
במחוז תל-אביב, שהתכנסו
בתל־אביב. אורי אלפרט,
שעמד לשאת את נאום הפתיחה
בכינוס בשעה תשע בבוקר,
בושש לבוא. אחרי שהמתינו לו
זמן רב למדי, החליט המנחה
בדל פרימר לפתוח את הכינוס
בלי אלפרט. כשזה הגיע

1 1 ^1 1 1 1 1דובר ״אמפא-אמקור״ ,הוציא לאור את סיפרו השלישי ,״זאב בודד בחצר
עויינת״ ,שאותו כתב במשותף עם ידידו, בונה תירוש. לכבוד הוצאת הספר ערכו
* יייי 1יייי
השניים מסיבה רבת משתתפים בפאב ״הנרי השמיני״ שבהרצליה-פיתוח. אורחת־חכבוד במסיבה
היתח אשתו-לשעבר ואם בנו של ארנון, חיה (מימין) .אורח נוסף שבלט במסיבה היה שאולי וייצמן,
בנו של אלוף (מיל ).עזר וייצמן, שבא כהרגלו בחברת צעירה יפהפייה, אך סירב לגלות את שמח
(משמאל) .אחרי שהופעל עליו לחץ, ניאות לגלות כי שמח הפרטי הוא שולמית. אך מי שחיה קרוב
אל השניים יכול היה לשמוע את שאולי מכנה את חברתו בכינוי החיבה :״שולי״.
העולם הזה 1979

*71/717/7117
תתפלא על שכל־כך הרבה אנשים מתקשים להבינך. הצרה איתך, שאתה
נמנה עם ה״זאבים הבודדים״ ואינך מרבה לשתף לאחרונה את הקרובים
לך בבעיות המעיקות עליך באמת. צפוייה לך השבוע פעילות הקשורה
בעבודת־כפיים. מעשהו של אדם יקר לך יכאיב לך, למרות שלא התכוון
לכך. תצטרכי לעודד את בן־זוגך בפעילות, שבסיכום תביא לכם אושר.

אס תשקיע את כל המרץ שלך בעבודה, אז אולי תצליח בעבודתו, אך
תיכשל בדברים אחרים. חלק את תשומת־ליבך בצורה הוגנת בין הקריירה
ובין האנשים הקרובים אליך, מפני שבקרוב תצטרך את עזרתם ואת
עידודם. בת־שור — את נמצאת על הדרך הנכונה, המשיכי בה.

ו!או!1י0
בלואי ׳•

>׳ 2גיזבי־

תבזבז יותר מכפי שאתה יכול להרשות לעצמך. אורחים בלתי צפויים
יפתיעו אותך. הם עשויים להיות בצי משפחה שישהו בביתך יותר
מכפי שתרצה. יש איום כלשהו בנזק לפריט מסויים ברכושך העלול
לגרום לך צער. משהו הקשור בביגוד יגזול מזמנך וממחשבותיך. בסוף
השבוע תיתכן לך הפתעה הברוכה בהימור. תצטרך להיות מעורב
בתיכנון נסיעה ארוכה של מישהו מבני״משפחתך או הקרובים אליך.

בסך הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו שקדמו לה. אם את רווקה — אין
הרבה סיכויים שתישארי בודדה, השבוע, או שתהיי רווקה בעוד חודשים
מועטים. בן סרטן: הישמר מתוצאות ניכרות, העלולות להיגרם על־ידי
צעד פזיז או על־ידי ליאות־ממהשבה. מצד שני, מעולם לא הייתי כל־כך
אקטיבי. לבשי לבן וטיילי. אם תכננת טיול לחוץ־לארץ אל תדחי זאת.

_ ! 1110
21 בי וני
; 1 20 יו7ן*

וחל בן־מאיר

נתו של דג בן־מאיר (מימין
לחתן) ,מזכיר מחוז תל-אביב של
מיפלגת העבודה, נישאה לאורי פז, גנו של ישראל פז, מבעלי
״חדשות הספורט״ .החתונה התקיימה בבית הורי הכלה, ונבחו בה
כל המי־ומי בספורט ובפוליטיקה בישראל. בין האורחים החשובים,
שבללו את ראש־הממשלה יצחק רביו, שר־האוצר יהושע רבינוביץ,
שר״התחבורה גד יעקובי ויו״ר הסוכנות היהודית פינחס ספיר, שבאו
בחברת נשותיהם, בלטה ביופייה סוזי אבן, אשתו של אבא אבן
(למטח) שניהל ויכוחים פוליטיים עם בל מי שהזדמן בדרכו.

נו, עוד שבוע מאומץ שכזה. אבל אס את עושה את כל המצווה עלייך
על־ידי ממונייך או הבוסים שלך — יבוא הפסדך (בזמן) על שכרך
(ביזקרה זבהתקדמות) .אל תבזבז! עד לשבוע הבא אתת חייב לקמץ
בהוצאות ובהחלטות. לעומת זאת, זוהי תקופה מצויינת לתוכניות חדשות.

אם תסמוך השבוע על האינטואיציה שלך, ולא תהסס לקבל החלטות
חשובות במישור הכספי, עומדים לרשותך סיכויים רבים לעשות עיסקה
מצויינת ולהבטיח את עתידך לאורך ימים. אם ההחלטה אינה בידך,
הפעל את מלוא השפעתך על בר״הסמכא, והשתדל לשכנע אותו לקבל
ואז תצליח. בת בתולה, זה עלול להיות השבוע לו ציפית.
את עמדתך

:1תונוו!

1זא]1״ן[

ב אוגו ס ט -
בספטמבר

יחסיך עם הממונים עליך הולכים ומתערערים, לא־מעט בעטייו. חוסר
שליטה במצב, איבוד עשתונות, או חוצפה שאינה במקומה, עלולה להביא
אפילו לפיטורין; מחשבה על התוצאות תביא רק תועלת. בת מאזניים:
אין ספק כי הוא באמת אוהב אותך, ואינו מעמיד פנים כפי שאת חושבת
לפעמים, או כפי שנוהגות חברותיך לרנן. ביום א׳ תאבדי סכום כסף־קטן.

23בספטמבר ־
נ או קטגדר

הבעיות המרכזיות שלך סובבות, השבוע, מסביב לשתי החלטות מרות
שיהיה עליך לקבל: בענייני־כספיס ובענייני אירגונים. זכור שאינך
יכול לעשות את הכל בעצמך, ושמור על כוחותיך. זכור גס שמוטב
שתידחה את הכרעה הפינאנסית לשבוע הבא, לכל המוקדם. בת עקרב,
פגישה בלתי שכיחה מטרידה את מנוחתך. זוהי התחלה של מיפנה.

׳ האווירה בהרצאתו של

הפרופסור הקשיש יצחק שקי,
היתה עליזה. הוא דיבר באחד
מאולמות הכנסת, לפני ה׳׳נים
וסטודנטים שלו לשעבר במדעי-
המדינה. כאשד הזכיר את
מוסר־העבודה הירוד, וציין כי
פעם היתה העבודה ממש פולחן
ובזכותה נבנתה הארץ, קרא
לעברו תלמידו לשעבר, הפיר־סומאי
שמואל (״שמוליק״)
יכיש :״ועכשיו נשאר ממנה
רק שם של מילפגה.״ בהמשך
סיפר שקי למאזינים כי בזמן
מילחמת נפוליון ברוסיה נפלו
יום־יום אלפי צרפתים, אך
נפוליון לא התרגש מכך, ואמר :
״בלילה אחד בפריס, כל העניין
מסתדר.״ שקי, שהתלונן על
הילודה הנמוכה בארץ, הוסיף:
״בתל־אביב, בלילה אחד, לא
מסתדר כלום.״
! 0מנכ״ל מישרד־הדתות
דוד גלם ממשיך להיתקל
בבעיות, עקב העובדה שאינו
אוכל מזון לא-כשר. בעת ביקור
שערך ביחד עם סגנו, ישראל
ליפל, אצל המנהיג הרוחני של
העדה הדרוזית בארץ, השייך
אמין טאריף, הוזמנו אחר־

כבוד השניים לסעודה, אלא
שהמנכ״ל המחמיר וכן סמנכ״לו,
לא נגעו במעדנים שהוגשו להם.
מבלי להניד עפעף, שלח השייך
את אחד מאנשיו למיסעדה
כשרה בחיפה, וגם ציווה עליו
לקנות צלחות וסכו״ם חדשים.
כך אכל דויד גלס אצל הדרוזים,
אחרי ששבועות מיספר קודם־
לכן סעד באותו האופן עם הגרמנים,
שניסו להלעיט אותו
בסרטנים כשרים.
בעודו מעלה את האשמותיו
נגד גולדה מאיר (ראה
עמודים 13־ ,)12 נזכר ג׳ו גולן
במצב משעשע שאליו ניקלע
לפני שנים בוועידה של הבנק
העולמי. באותה ועידה ייצג גולן
את סנגאל, ואילו המדינה השכנה,
מאלי, היתה מיוצגת ע״י
היועץ הכלכלי שלה, אלי לכל,
מי שהיה כלכלן בכיר והפך לאחרונה
איש מצפן בפריס. במהלך
הוועידה התנהל המשא
ומתן בין סנגאל ומאלי ע״י
גולן ולבל בשפה העברית, ל תדהמתו
של הנציג הישראלי,
דויד הורוביץ, שלא הכיר
את השניים.

ע1ן11

אם בי יש בל הסיכויים שתרצה לנצל את החופש החדש שלך, אל
תעשה זאת: גם הנסיעות מסוכנות השבוע, לבני קשת — וגם שינויי-
הפתע טומנים בחובם בל מיני סכנות פסיכולוגיות. כדאי, לעומת זאת,
להכיר אנשים חדשים, ולהתעניין בתחומים חדשים. בזהירות. עיסקה
טובח מזדמנת בדרכך — קחנה בידיך. בת קשת — לבשי בהיר.

הרגע שאתה מצפה לו יגיע השבוע, ותהיה לך הזדמנות לנצל אותו
לטובתך. בתנאי שתשמור על צלילות דעתך ועל כושר הניתוח שלך.
בת גדי, הפסיקי להתלהב מכל בחור חדש שאת פוגשת, ולהדביק לו את
כל התכונות הטובות שאת רוצה למצוא. כדאי שתקבלי את הגבר שתפגשי
השבוע כמות שהוא. הפסיקי לחשוב שכל העולם הוא נגדך.
21בדצמבר •
9ו ביגו א ר

שבוע שקט יחסית, שיאפשר לך לנוח מבחינה רגשית ולאגור כוח לקראת
אתגרים גדולים שיוצבו לפניך בעתיד הקרוב ביותר. אתה יכול, אמנם,
לפתוח במאמצים ולקצור הישגים נאים כבר עתה, אך מאחר שכושר
שיפוטך רחוק משיאו, והאינטואיציה שלך בוגדת בו לעיתים קרובות,
טוב תעשה אס תימנע מלנקוט יוזמה בשלב הנוכחי. לבשי בהיר.

שבוע מצויין — אם תדעי לנצל אותו ואם לא תנטרלי את עצמך, מתוך
דווקאיזם. הכוכבים מבשרים על פגישות״לב ופגישות-כיס, ובשני המישורים
— על הצלחות קטנות וגדולות. אתה יבול למצוא עצמך, לפתע,
במצב שבו לא רצית. בדוק אותו מחדש. אתה עשוי לגלות משחו חדש.

ניס
״ 19 בז ׳ בוואר -
ס1 :־ י־יו לז

י ה1מן נבו עכשיו מעות למודעות

בגליו! ראשהשוה

החגיגי שר

העוו! ה ה
הגליון יופיע בתל -אביב ביום > /ה־2.9.75
בערב ובשאר ח ל קי הארץ ביו ם ד /ה־. 3.9.75

מכתבים
(המשך מעמוד )6
יתרונות התוכנית נעוצים בסיפוק דרישתם
-של הפלסטינים לחזור לבתיהם, ובהמשך
קיומה של מדינת ישראל כמקום־
מיקלט ליהודים המתישים עצמם נרדפים.
התוכנית נותנת לגיטימציה לא רק לזכויות
ההיסטוריות של היהודים לאדץ־ישראל,
אלא גם לזכויות ההיסטוריות של הפלסטינים
שחיו בה ברציפות, כרוב מוחלט,
מאות בשנים.
רן אמיר, תל־אביב

המצלמה וערביי יפו
בתוכנית מבט בטלוויזיה, ב־ 16 ביולי,
רואיין ראש החוג לסוציולוגיה באוניבר סיטת
תל־אביב, יעל הנדשא ערביי יפו. הוא
הצביע על מצבם, כעל דוגמה לדו־קיום
בין עמים.
אולם מצלמת־הטלוויזיה, שגילתה טפח
מאורח-חייהם ומהירהורי־ליבם של ערביי
יפו, היתה הרבה יותר משכנעת, והסריכה
לגמרי את דיברי הפרופסור הנכבד. המצלמה
הראתה בבירור שהערבים חיים
בתחתית הסולם החברתי, בשכונוה־עוני
ובחורבות.
בליבם מקננת מרירות עמוקה נגד דד
שילטון, אשר מעניק דיור לעולים חדשים
בעוד שהם, תושבי הארץ מזה דורות רבים,
ממשיכים לגור בתנאים תת־אנושיים. חינוך
ילדיהם הוא נפרד, וקיים במקום־מגוריהם
מועדון יחידי בלבד, שאליו לא באים
כימעט יהודים.
אכי רייך, תל־אביב

ד״ש מאי־שם
מתפלא אני על הקורא חגי זמיר הבאר־שבעי
(העולם הזה ,)1977 שיצא בהתקפה
מוחצת, יעני, על המדור זו־הארץ.
הוא בוכה מרה שמא ילדינו הקטנים
יקראו את ההצעות של צוות זו־הארץ :
איזה חוברות־חופש עליהם לקנות, וכיצד
למלאן.
תגיד, יא זמיר! מה רע כל־כך לקרוא
שעל הטף לקנות את החוברת ״הבה נאד
ננה״ז האינך מסכים שזה יותר מועיל,
מרחיב את אופקי הילה ונדשמש לו מדריך
ממדרגה ראשונה איך להפיק תוצרת גדולה
יותר כשיהיה בצבא ן
בחייך, למה ההסתה הפרועה הזו נגד
אנשים טובים, המשרתים בסוסו של דבר
גם את מאווייך? ודרך אגב, מה אתה
מסתער על שלושת השכירים? פנה אל
הבוס שלהם. הלא הוא מלכיאל זוארץ
ז״ל, שאגב מוסר לך ד״ש מאי״-שם.
יוסף שוורץ, בני־ברק

שיות תמימות ככית־המישפט

בלמון בע׳־מ, המפיצים: חב׳ נורית

בכתבה ״תענוגות האהבה״ (העולם הזה
,)1978 שבה סופר על שני החשודים בת קיפת
יצאנית ולקוחה בחוף תל־ברוך, משך
את עיני מישפט אחד ־שהיה די בולט
באופן יחסי לנושא.
נאמר שם :״החשודים יוסף מנחם בן
ה־ 19 ויצחק •שחרור בן ה־ 20 ניראו על
דוכן הנאשמים כמו שתי שיות תמימות
שנפלו לתוך עדר של זאבים.״

החשודים בכית־המישפטכמו שיות תמימות
ק-שה להניח שהצלחתם לצלם את ה׳
שניים, אך בכל זאת היה מעניין לראות
איך נראים שגי חשודים בפשע כזה, בייחוד
כשמתארים אותם כ־שיות תמימות.
נוח הרץ, גיבעתיים

שוד אפשרי פחחלט
קראתי את שתי הכתבות על שוד־העתי־קות
(העולם הזה ,)1977 ,1976 ובהתהלה
לא האמנתי. חשבתי שאתם מגזימים.
אחרי השידור בטלוויזיה, שבו הראו בקיצור
אותו דבר בדיוק, אני מוכרח להגיד
כל הכבוד. ממש בול.
נראה שאפשר להאמין לכם גם לדברים
שבתחילה נראים לגמרי בלתי־אפשריים.
דני שלום, תל־אביב
הייתי רוצה להגיב על הכתבות בעניין
שוד העתיקות הימיות. המצב, כפי שהוצג
על־ידי שתי הכתבות (העולם הזה , 1976
)1977 נראה לי מגוחך ומעציב מאד. אני
מתאר לי שקיימים חוקים נגד שדידת
עתיקות ומכירתן באופן פרטי, אבל ה־מי־שטרה
— עם כל ההישגים שלה בתחומים
השונים — מגלה בנושא זה חוסר־אונים
וחוסר־יעילות משווע.
נוסף לכל אלה מתלווים לעסק גם כמה
מיקרי שחיתות והונאה מצד גורמים ממשלתיים•
מתקבל הרושם שאגף־העתיקות,
המייצג את הממשלה בנושא, אינו מסוגל
לה־טתלט על העניין.
לכן, הייתי מציע שבמקום להילחם בשודדים
אלה יש לעשות צעד יותר גבון,

להומניסט נגי חחת־ר פי ח

קרנית §
מבון לעדשות מגע

ע ד שו ת

ת״א, טלפון .238643

קריאתך מעל גגי העיתון מעה אל ליבי. לא קלטתי את שימך המלא —
אבל ארזי אני זוכרת. ארזי מפיתחת־רפיח, הרוצה לאמץ תינוק וייט־נאמי !
ממש נוגע ללב.
ביתך החמוד ודאי בהיר — מתאים לנוף — וצמחים מקשטים את חצרך
המרווחת. מעניין לדעת, מהו השיח המתאים לכסות בו באר בדווית סתומה?
...לעזריה אלון יש ודאי הצעה מתאימה. הוא מכיר היטב את כל
צימחי נוף ארצנו.
גט את ילדי ישובו החמודים כבר ראיתי מעל מסך הטלוויזיה. באמת
חמודים ומאושרים. התבשרתי אז שבסופרמרקט שלכם, יש כבר שלגונים וממתקים
למכביר. קריצה רבת״משמעות אל אלה המהססים לעשות את הצעד
החלוצי הנועז — ולרכוש בית או שניים בעיר-העתיד — ימית !
אומנם, תבוסתן אחד או שניים ציטטו פח״ושם, שעיר זאת ודומיה הביאו
עלינו את הרג אוקטובר ,׳73 אבל אלה הם רק שלושת אלפים פרטים שאינם
כבר. ו״פנינו,״ הרי ,״אל השמש העולה,״ כדיברי השיר.
ארזי היקר, ייתכן שאינך יודע את עברו של המקום, ואתה אחד מאלה
הרוצים בלב תמים ליצור משהו חדש. יש מאות ואלפים כמוך מבין העולים
החדשים, שהאמת מוסתרת מעיניהם, וקשה להגיע אליהם דרך שפתם (הרו סית
או האנגלית) ואמצעי״התיקשורת שלנו.
אבל, אתה תעזור לי ! כדי להשתיק במעט את קול מצפונך, אשר יגבר
על בכיו של התינוק הווייט״נאמי שאתה רוצה לאמץ.

צפירה יונתן, שריד

העולם הזה 1979

מכתבים
ולגייס אותם לשורות אגף־העתיקות, בצורה
ששני הצדדים ייצאו נשכרים. יש
להציע להם לעבוד בתור קבלנים האחראיים
לשליית העתיקות, כשעל כל ספיגה
שלהם יימצא מומחה מטעם אגף־העתי־קות,
שיפקח על העבודה וימנע השחתת
עתיקות ומכירתן על־ידי רישום מדוייק.
שנית, יש לקבוע הסכם קנייה ומכירה
בילעדי בין שודדי־העתיקות לבין אגף־
העתיקות, לשם ניטרול כל המתווכים בעסק
זה. נראה לי שאם חברי האגודה
למחקר תת־ימי יקיימו שיתוף־פעולה עם
שודדי־העתיקות ויעבדו יחד — כולם
ייצאו נשכרים.
הערה נוספת: עם כל ההשמצות והטענות
נגד שודדים אלה, נראה לי שדווקא
הם האנשים היחידים התורמים לקידום
המדע בתחום הימי, מהסיבה הפשוטה ש אם
הם לא היו עושים זאת, כל העתיקות
היו נשארות במעמקי הים עוד תקופה
ארוכה מאד, עד שמישהו היה חושב להזיז
אותם משם•
ציון כהן, אשדוד

עכ שיו
כד אי ל קנו ת
הדפה

סילון? המציאות של כשור
איש השומר־הצעיר, אורי פגקרפלד, בלהטו
הרב להוכיח ש״יש גרעינים לגשור״
(העולם הזה ,)1977 לא דייק בפרטים שמסר,
וחבל.
עד כמה שידוע לי, הקבוצה שיושבת
עכשיו במחנה הזמני של גשור׳ אינה
גרעין שנועד להקים או להשלים קיבוץ,
אלא פלוגה מקובצת של בני־קיבוצים
גומרי צבא, שהתנדבה לאייש את גשור
למשך שנה בלבד.
גם לגבי הגרעין השני, השוהה בשער־הגולן,
התעלם פנקרפלד מהבעייה המרכזית
שהעסיקה את הגרעין במשך זמן רב.
עובדה היא שהגרעין התחלק לשני חל קים:
כ־ 20 חברים, מבין הבולטים •שבו,
פרשו ממנו בגלל סירובם ללכת לגשור,
והצטרפו לגרעין אשר הולך להקים קיבוץ
בערבה.
כך שלטעון שאיוש הגרעינים לגשור
מתנהל ללא בעיות, ולהתעלם מכך שיש
היום מיספר רב של חברי השומר־הצעיר,
המסרבים ללכת לגשור על רקע אידיאולוגי,
הוא סילוף המציאות.
ניצן, קיבוץ כרס־שלום

ממה מפחדים הדתיים
אני בחור צעיר המשתחרר בימים אלה
מצה״ל. במיסגרת תפקידי בחצי השנה
האחרונה בצבא, היה לי הרבה זמן
פנוי. במקום לנצלו לבטלה או לדברים
אחרים, הייתי כותב. אף פעם לא הרגשתי
צורך לפרסם את הדברים הכתובים, ב*
מיקרה הטוב ביותר נתתי לידידים לקרוא
חלק מהם. מתגובתם הבנתי שאני כותב
לא־כל־כך גרוע.
אינני קורא ותיק של העולם הזה, ואני
גם לא מסכים עם חלק מהרעיונות שהתנועה
דוגלת בהם. אבל אני מאמין שהדברים
שאני כותב, ושדוגמה מהם מצורפת
כאן, יעניינו את קוראי העיתון, ואני
בטוח שהם ברמה מספיקה כדי שיהיו
מודפסים בו.
״היום כבר לא ניתן״:
היום כבר לא ניתן לשמור סודות /
בניתוח־לב פתוח מתגלה הכל /לעיני
המנתחים / .היום כבר לא ניתן לשמור
סודות /בניתוח־כליות /מתגלה. כל
המוסר המזוייף והאנוכי /לעיני המנתחים
/ .היום כבר לא ניתן לשמור
סודות /בניתוח־מוח מסובך — מתגלים
מחשבות־זדון וכל תיכנוני־הרשע /לעיני
המנתחים / .לפעמים חושב אני לעצמי,
מדוע בני־אדס דתיים מפחדים מניתוחים.
יפתח דימנט, תל-אביב

31.8 .7 5־ 1.8 .7 5
דרמפון שפופרת גדולה
דרמפון שפופרת חסכונית

דרמפון שפופרת הענק החוסך
דרמפון בקבוק פלססי

2.99ל
50ג ל׳
0נ 5.לי
5.25 לי

; 5.70

טעות זעו? ם צודקת

״שערים״17.7.75 ,
ד. בד־חיים, ירושלים
11 העולם הזה 1979

עוד

גולדה

הגישה

נגד כתב־עת שטען י

חביעת־דיבה
מסרה

לסטאלין

רשימה של פעילי ציוני• ,מעלה נגדה
עו 1ר נשיא הקונגרס היהודי העולמי האשמה
חמורה אהדת: שנתנה הוראה להפסיק את
המאמצים לארגו את יציאת יהודי אלדיריה

*ולן ליו *׳ותיו לה־פירה בוועידת פירנצה
ך ולדה מאיר רתחה. הירחון היהודי
£רב־היוקרה קומנטרי (פרשנות) ,פידסם
רשימה שגרמה לה להסמיק מרוב בושה
וזעם. חיש־מהר התקשרה עם פרקליטיה,
הגישה נגד הירחון תביעה בסך 3מיליון
דולר על הוצאת שם רע, כיוון שנאמר
באותה רשימה כאילו גולדה מאיר אחראית,
בעקיפין, למאסר ראשי התנועה הציונית
בברית־המועצות.
סיפור המעשה, כפי שסופר בקונזנטרי
מאת אחד מפעילי־העלייה מרוסיה, מסר
כי בתקופת כהונתה של גולדה כשגרירה
הראשונה •של ישראל במוסקבה, כאשר יחסי
ישראל — ברית־המועצות היו בשיא הידידות,
ביק־ש ממנה סטאלין, באחת הפגישות,
את רשימת פעילי־העלייה הציונים
היהודיים בברית־המועצות, כדי שיוכל לטפל
אישית בעלייתם לישראל. גולדה מס־

קומנטרי האשים אותה, בעקיפין, באחריוו
למעצר כמה עשרות יהודים בברית־המוע׳
צות, הרי ההאשמות החדשות — הרואוו
עתה אור לרא-שונה — טוענות כי גולח
מאיר הורתה להפקיר 120 אלף יהודים בגו־לת
אלז׳יריה, כדי שלא לפגוע בידידוו
ישראל וצרפת.

!לשרת, הצונחים
*ל* ג ת 62ע .1מילחמת צרפת באלז׳יריה
14/היא במלוא תנופתה. הצבא הצרפתי
כולו מגויים בארץ הררית זו, מנהל מילח*
מה חסרת־תוחלת באירגון־השיחרור ה־אלז׳ירי
פל״ן *.אין תיקווה? השילטון הצרפתי
חשב שיש תיקווה, והמשיך להילחם
בכל עוזו.

מאח

גאל לביב
רה לו את הרשימה, וסטאלין הורה לכלוא
את הפעילים ולהרגם.
כותב הרשימה התכוון להראות, בדוגמה
זו, כי אסור לתת אמון ברוסים, ושארצות־הברית
שוגה במדיניות הדו״קיום־בשלום
שלה עם ברית־המועצות. הירחון קומנטוי
ידוע בגישתו הפת־ציונית והאנטי״סוביי־טית.
ודאי שהשקפותיה של גולדה אינן
רחוקות מאלו של הירחון, ותביעת־הדיבה
שלה עוררה מבוכה רבה בין ראשי הלוחמים
בברית־המועצות בקרב יהודי ארצות-
הברית.
קישה מאוד יהיה לקונונטרי להוכיח את
צידקת דבריו, שכן קשה להביא את סטא-
לין להעיד בבית־המישפט, וגולדה מאיר
ודאי לא תאשר את גירסת הירחון על השיחה
שנערכה בינה לבין המנהיג הסובייטי.
אולם
נמצא בין החיים אדם נוסף, שהוא
במלוא אונו, ובפיו האשמה חמורה הרבה
יותר נגד גולדה מאיר. אם הסיפור ב

לימינה של צרפת ניצבה בכל מישקלה
רק מדינה אחת — ישראל. שירותי־המודי־עין
של ישראל, וכן שליחים לא־ריישמיים,
עשו הכל כדי לעזור לצרפתים להילחם ב־פל״ן.
הנימוק
לכך היה, בעיקר, שאלדיריה
עצמאית תצטרף למצרים במאבק נגד ישראל׳
וכן שסיום המילחמה יבטל את הצורך
של צרפת לתמוך בישראל. שכן צרפת
תמכה בישראל רק בגלל סיבה אחת: ישראל
העסיקה את מצריים, ולא איפשרה לה
לעזור לאלז׳ירים נגד צרפת. אולם השיל-
טון הישראלי האווילי, בראשות ראש-
הממשלה דאז דויד בן־גוריון, סגן־־שר־הביטחון
שמעון פרס ושרת־החוץ גולדה
מאיר, חשב שצרפת עוזרת לישראל בגלל
הידידות העמוקה בין שתי הארצות, ולכן
ברור כי על ישראל להשיב ידידות לבת *
פל״ן ; ראשי־התיבות (בצרפתית) של
החזית לשיחרור לאומי.

הברית הגדולה שלה באירופה.
בתחילת 1962 היה כבר ברור, לכל בר־דעת,
כי כינון עצמאות אלדיריה הוא רק

שאלה של זמן. דבר זה הדליק אור אדום
במישרדי הקונגרס היהודי העולמי, שסבר
כי ליהודי אלז׳יריה צפוייה סכנה.

באלז׳יריה ישבו אותה שעה כ* 120 אלף
יהודים, רובם המכריע בערים הגדולות.
עדה זו היתד! בעלת־הברית היחידה של דד
שילטון הצרפתי, שלא סמך על האלז׳ירים.
הצרפתים חש־שו להעסיק משרתים, נהגים
ושמשים ערביים׳ והעסיקו יהודים בתפקידים
אלה. למעשה, כל האדמיניסטרציה המקומית,
המיסחר, חנויות־המכולת וענפי-
המלאכה השונים היו בידיים יהודיות. יהודי
אלז׳יריה שימשו מכשיר חיוני ביותר להמשך
השילטון הצרפתי.
אבל בקונגרס היהודי העולמי ידעו כי
מצב זה לא יימשך לעד. הקונגרס הוא איר-
גון־הגג היהודי העולמי, שלא היה להלכה
כפוף לישראל ולסוכנות היהודית, ושברא־שו
עמד אז הד״ר נחום גולדמן. היה ברור
לגולדמן ולאנשיו כי מייד לאחר -שתזכה
אלז׳יריה בעצמאות, יהיה בסדר לגבי הצרפתים
שם, אבל אי*ש לא ידאג ליהודים
— שיהיו צפויים לאפלייה ודיכוי תחת
שילטון של עם שיזכור כי הם עזרו לצרפתים
נגד שיחדור ארצו.
הפל״ן עצמו היה מעוניין מאד שיהודי
אלז׳יריה יזדהו עם מילחמת־השיחרור ה־אלז׳ירית,
ויישארו באלדיריה החדשה כאזרחים.
הוא גם רצה שישראל ויהודי העולם
ייטשו את הברית עם צרפת, ויתייצבו
לימינו• משום־כך קיימו חברי הממשלה ה־אלז׳ירית
הזמנית (הגולה) וראשי מחתרת
הפל״ן בצרפת מגעים עם כמה ישראלים,

גורן עד מירפסת וירהו בעיר העתיקה
בלה ששינאתו לגולדה מאיר העלתה אותו
על קו אנטי־ישראלי קיצוני.

יהודים או מיואדים?

ובראשם אורי אבנרי, וביקשו מהם להקים
ועד־ישראלי למען אלז׳יריה חופשית.
ביוזמת אבנרי, נתן ילין־מור, בועז עב־

>* ולדמן הטיל על עוזרו, ג׳ו גולן,
^ לבוא בדברים עם ראשי הפל״ן, ולהסדיר
עימם את הוצאת יהודי אלז׳יריה משם.
לאחר סידרת פגישות הגיע גולן להסכם
עם הפל״ן, כי זה לא יתנגד ליציאת יהודי
אלדיריה לפני קבלת העצמאות. ראשי ה־פל״ן
הבהירו, כי אם לא ייצאו היהודים עד
למועד עצמאות ארצם, יתייחסו אליהם ל־אחר־מכן
כאל נתינים אלז׳יריים לכל דבר,
על כל המשמעות הנובעת מכך. כלומר :
ניתנה לכל יהודי הברירה לבחור בין יציאה
לבין הצטרפות לאומה האלדירית•
מייד לאחר ההסכם יצא גולן אל שרת־החוץ
גולדה מאיר, דיווח לה אודותיו.
זו קיבלה בינתיים מידע מצרפת, כי צרפת
תראה בעין רעה את הוצאת היהודים מ־אלז׳יריה
כל עוד צרפת שולטת שם, שכן
הם המישענת העיקרית של הצרפתים. ה־צרפתים
תבעו מגולדה מאיר כי גולן יפסיק
מייד את מסע הוצאת היהודים מאלז׳יריה,
אחרת תיפגע ידידות י*שראל וצרפת.
גולן נקרא לישיבת־חירום מיוחדת במיש־רד־ההוץ,
שבה השתתפו מלבד גולדה מאיר
גם איסר הראל, הממונה על שירותי־הביט־חון
דאז, וראשי מישרד־החוץ. גולדה דרשה
מגולן להפסיק מייד את פעילותו ,״הפוגעת
בבטחון ישראל.״ גולן השיב כי הקונגרס
היהודי העולמי נאמן קודם־כל לעם
היהודי, בעוד שעל יחסי ישראל וצרפת
מופקדת מדינת ישראל. הוא סירב לקבל
את דרישת גולדה מאיר, וזמן קצר לאחר־מכן
מסרו נציגי הקונגרס לשני הרבנים
הראשיים באלז׳יריה, את התזכיר שהכין
גולן, ובו הדיווח על ההסכם עם הפל״ן והסברים
מדוע על היהודים לעזוב מייד.
גולדה זימנה אליה את גולן שוב הפעם
למלון אסכס־האוז בניו־יורק, תבעה ממנו
שוב להפסיק את יחסיו עם הפל״ן, אחרת
תסיק מסקנות. היא אמרה לו, לדבריו:
״בשבילי המיראז׳ים חשובים יותר מיהודי
אלז׳יריה !״
כאשר לא חדל גולן מלעסוק בהצלת היהודים,
החל נגדו מסע לחצים ונידוי. תחילה
נשלל ממנו דרכונו הישראלי, שעה
שביקר בקונסוליה הישראלית בניו־יורק,
ואיפשרו לו להשתמש בו רק לנסיעה לכיוון
אחד — לישראל. באותה עת הופיעה גולדה
מאיר לפני ועדת־החוץ והביטחון של הכנסה׳
וטענה כי גולן מהווה סיכון ביטחוני,
ואסור סו לצאת את ישראל.
לציבור הישראלי הגיעו רק הדי הוויכוח
— ובעיקר ההשמצות נגד גולן — מבלי
שהציבור יידע במה המדובר• העולם הזה
( )1277 יצא להגנת גולן, גינה את ציד-
המכשפות נגדו, אך כמובן לא יכול היה
לגלות מה מטרת המגעים בין גולן וההנהגה
האלז׳ירית. בין השאר תבע העולם
הזה אז, כי ועדת־החוץ-והביטחון של הכנרון
ואחרים, הוקם ועד כזה, ונוצרו יחסים סת לא תסתפק בדיברי גולדה ואיסר הראל,
קבועים וידידותיים. יחסים אלה נותקו רק אלא תזמין את גולן עצמו להשמיע בפניה
כאשר עלה לשילטון באלז׳יריה אחמד בן -את טענותיו. הוועדה סירבה לנהוג כך.

שנית, הישראלים מסרו לשירותי־הביט״
חון הצרפתיים חומר כוזב, כאילו גולן הוא
פעיל קומוניסטי, במשך עשר שנים נאסרה
עליו הכניסה לצרפת.
בעת פגישתה של גולדה עם גולן כבר
התנהלו שיחות־השלום בין צרפת לאלז׳י־ריה
במלוא עוצמתן. שלושה חודשים אחרי
ביטול דרכונו של גולן נחתם תוזה־השלום
בין צרפת לאלז׳יריה. בתוך תקופה זו הצליחו
מרבית יהודי אלדיריה לצאת, תודות
להזהרותיהם של גולן והקונגרס•
אחת התוצאות החמורות ביותר של המחדל
ההיסטורי של גולדה היה, שרוב־רובה
של האינטליגנציה היהודית האלז׳י-
רית היגרה לצרפת, במקום לישראל, וכך
גם רבבות אלדירים מכל השכבות. אילו
אירגנה ממשלת ישראל עצמה את ההגירה
בעוד־מועד, תוך הסכם עם הפל״ן, ייתכן
מאד שכימעט כל היהודים הללו היו מגיעים
לישראל.

דו מצויים
ף /ו גולן ממשיך גם כיום, ללא ליאות,
^ בניסיונות להשגת שלום בין ישראל
לערבים. הוא עומד מאחרי מסעו של נשיא
סנגל, ליאופולד סנגור, לפגישת־פיסגה בין
ישראליים לערבים. הוא גם יוזם את פגישותיו
של סנגור באמריקה עם ראשי היהודים
שם, שיסבירו לממשלת ישראל את ההכרח
בהסדר־שלום.
גולן המשמש כיום כיועץ כלכלי בכיר
לממשלת סנגל, אחראי להקמת תשלובת׳
הזיקוק בסנגל בהשקעה איראנית של מיל יארד
דולר. סנגל נמצאת באמצע נתיבי
הובלת הנפט מאיראן למערב, והיא נוחה
להקמת תשלובת זיקוק ותעשייה בגלל הדרישות
הגוברות באזור לד-שנים וחמרי
גלם פטרוכימיים. רעיונו -של גולן היה להקים
חישלובת באמצע הדרך, בסגגל, ועתה
קורם הרעיון עור וגידים.
גולן מרבה לנסוע. ביתו שבעיר העתיקה
בירושלים אהוב עליו ביותר, והוא שוהה
בו כמה חודשים בכל שנה.
גולן־גולדין עלה לכותרות לפני 15 שנים,
כשהיה המזכיר הכללי של ועידות־פירנצה
לשלום. היו אלו ועידות לדו־שיח בין
ישראלים וערבים לא־רישמיים, בחסות ראש
עיריית פירנצה, ג׳ורג׳ו לה־פירה. בוועידות
השתתפו -שליחים מצריים חצי רישמיים ופעם
אף ניסה מי*שרד־החוץ הישראלי ל התלבש
על הוועידה, אבל כדי טרפד אותה.
מישרד״החוץ שלח אז לוועידה את ראובן
שילוח, מראשי קהיליית־הביון בישראל, ודרש
להעניק לו מעמד של ציר בוועידה.
הדרישה היתה אבסורדית, שכן הצירים בה
היו רק אגשים לא־רישמיים. שילוח הכריח
את הישראלים לנטוש את׳הוועידה, וכולם
פרט לגולן עשו זאת. בשנים שלאחר־מכן
השתתפו בוועידות־פירנצה בעיקר אנשי
אופוזיציה מישראל, וביניהם עורך העולם
הזה. אביו של גולן היה סגנו של יוסף
טרומפלדור בגליפולי, בגדוד נהגי־הפרדות.
גולן נולד במצרים והתחנך בביירות ודמשק,
שם ניהל ״י־י^סוכנות של חברת
זינגר למכונות־תפיח־.,

י_ 13 -

אין ויכוח הוא הקצף לגילוח

* מסידרת מט משחות גילוח,
שזכו זו השנה השלישית
ברציפות בתואר ״הקניה
הטובה ביותר״.

כי מט הוא קצף הגילוח האחד והיחיד שיספק את כל דרישותיך
וציפיותיך.
זיפי זקן קשים ורכים כאחד נכנעים לו בקלילות והוא מגן על עור הפנים.
קצף הגילוח נ!מ עשיר בהרכבו, מצטיין בריח נעים ועדין ומותיר אותך
בהרגשת רעננות נפלאה.
קצף הגילוח מני שווה בטיבו לתוצרת חברות בינלאומיות ידועות —
וזול יותר.

כל השביתות פסולות ־ מילבד השביתה שלי!״

איד אח!׳
> 4ת יחסו של העובד הישראלי המצוי
^ לבעיית השביתות ניתן למצות כך :

״בל השביתות פסולות — מיל
כד השביתה שלי.״

זה מזכיר במיקצת את הגדרת הפארא־דוכס
הקלאסי :״כריתי אחד אומר שכל
הכריתים שקרנים.״
אותו איש מכריתים יצר בעייה לוגית.
אם אכן כל בני האי שלו שקרנים הם —
הרי גם הוא שקרן. ממילא קביעתו אייה
נכונה, ולא כל בני־כריתים הם שקרנים.
אבל אם אכן לא כל הכריתים הם שקריים,
הרי גם הוא אינו חייב להיות שקרן, וקביעתו
היא דווקא נכונה. משמע, כל ד.״
כריתים הם שקרנים. וכו.,

בעיות לוגיות דומות קיימות אצלנו
לגבי שכיתות. אם כל עובד
מסויים סכור שכל השביתות פסולות.
מילכד שביתתו שלו — הרי
שגם שביתתו שלו פסולה לדעת כל
שאר העובדים.

האם יש לאנגלים עור עבה יותר? לאו
דווקא. הם רק רגישים יותר לדמוקרטיה.
לפני כמה שבועות באתי לנמל־התעופה
של רומא. הוא יראה עזוב, וחיכינו כשעה
למיזוודות- .שאלתי אם יש שביתה .״לא,״
ענה לי שוטר פילוסופי .״היום עובדים. השביתה
תהיה מחר.״
ברומא -שובתים הכל, בתורנות. איש
אינו מתרגז. העיקרון הוא ״-שבות לי ואשבות
לך!״ איש אינו זועם, מפגי שהכל
יודעים שהשובתים צודקים. וגם לולא
צדקו — הם אנשים בני־חורין, ומותר להם
לשבות כאוות־נפשם.

מי שעבר את הגיהינום של ה־פאשיזם
(או של כל מישטר טו-

שירי־העבודה, וגם את מקום־העבודה, כדי
למנוע שבירת־שביתה בכוח. הנוער בכל
ארצות־המערב שר שירי־עם לכבוד גיבורי
המאה שעברה, שהתנגדו בכוח לשוטרים
אשר הופעלו בשרותם של מעסיקים־עוש־קים.
מי לא קרא בהתלהבות את דתוינאל
של אמיל זולא? מי לא התרגש למראה
הסרטים הקלאסיים, שהנציחו את שביתות-
הכורים בבריטניה ובארצות אחרות?

אין זו רומנטיקה סוצאליסטית.
אמיל זולא היה רחוק מאד מלהיות
קומוניסט, ורכים מן המנהיגים הו־צבי־הלהכות
של התארגנות העובדים
כראשית־המאה דחו מכל וכל
את תורת־מארבס.

אם יימשך תהליך זה באין מפריע,
תתמוטט הכלכלה היצרנית
כישראל. יתגשם חלומם של האנטישמים:
מדינה יהודית שכולה
ספסרות• ,טוק שחור והון שחור.

השביתות הן נסיון חלוש של הציבור
ההגון להתקומם נגד תהליך מאוס זה. לא
תמיד שובתים העובדים המקופחים ביותר
— כי דווקא הם חלשים מדי. לעתים קרובות
שובתים דווקא החזקים־יחסית, אותם
המחזיקים בידיהם מכשיר היוני וה־מעזים,
משום כך, להכריז מילחמה על שיל־טון
מבוצר, נוקשה וצבוע.

על בל אלה מרחפים עיתונאי
ישראל. השופכים אש וגפרית על
בל שכיתה בישראל, אף המאיימים
לשבות אם יחוייבו לשלם מס על
השימוש בריבבם.

צביעות? טימטום? תוצאה של שטיפת־מוח
מתוחכמת?

כל אדה, אבד קודם בד אי־הכנה
מוחלטת של מהות הדמוקרטיה.

זדמן לי לשהות כמה ימים בלונדון
בימי שביתת־הענק של מנקי־הרחובות.
בתי לונדון הפכו מיבצרים מוקפים חומות
של שקי־ניילון מלאי־אשפה. ברחובות
רבים כימעט נעלמו בתים חד־קומתיים
מאחורי סוללות־זבל אלה.

איש לא התרגש. השיחות נפתחו
כרגיל בניתוח מעמיק של מזג
האוויר, הילדים שיחקו מחבואים
בין שקי־הניילון הציבעוניים, וחבר־פרלמנט
שאד באדיבות את הג׳נ
טלמן הנכבד בממשלה מה בדעתו
לעשות כנדון.
(אגב, אחרי חודש של שביתה, נראתה
לונדון נקייה יותר מאשר תל־אביב בסתם
יום של חול וזבל).

די בכך שמנהל־עבודה יקרא לפועל
בשם ״ממזר״ כדי שאלפים ינטשו בו במקום
את המכונות. איש אינו סבור שזה
טוב. אך כל אנגלי יהיה מוכן לעלות על
הבאריקדות כדי להגן על זכותם של השובתים.
הוא יודע שהוא מגן בכך על
יסוד־היסודות של הדמוקרטיה.

31 £ 13

אך בולס-כודם — מיוסך אבוטבול
כנמל אשדוד ועד הקברניט
יורם חלמיש, מן הסכל משה דגזו־גאשווילי
ועד הפרשן-הכוכב ד״ר
חנניה פינקלשטיין, מובנים לעלות
עד הכאריקדות כדי לשים קץ אחת
ולתמיד לנגע השביתות. כל השביתות,
מילבד השביתה שלהם.

כבריטניה פורצות מדי שנה
מאות שביתות כגלל סיכות, של־עומתם
סירובו של יהושע פרץ לזהות
את עצמו היה שיא החוכמה.

— •שכיתות כישראל -הקטנות ו-
ן ) הגדולות, ה״פרועות״ ומאורגנות —
הן נסיון נואש של המשק להתגונן מפני
מחלה המכרסמת בו כסרטן קטלני.
בשנים האחרונות הלכה וגדלה הכלכלה
ה״שחוה־ז״ הטפילה, והלך וקטן חלקו של
העובד בהכנסה הלאומית האמיתית. אין
שכר לעמל הוגן. יש שכר לספסר, לטפיל,
לסרסור, למעלים־המס. כבר כיום, שנר
העובד הישראלי הוא הנמוך ביותר בעולם
המערבי — וזוהי חבלה בעלייה.

ץ* אראדוכס זה מבטא את המציאות
^ הססגונית שלנו :
טייסי אל על מאיימים בשביתה, ודוחים
בזעם כל השוואה בינם ובין סבלי נמל״
התעופה, ששבתו זדדעתה. הסבלים העניים
זועמים כאשר משווים אותם עם הטייסים,
החיים בבור־שומן מעופף.
גם הסבלים וגם הטייסים מאמינים כי
יהושע פרץ, משבית נמל אשדוד, הוא אידי
אמין הישראלי — ואילו אידי פרץ עצמו
לא הזדרז לחוש לעזרת שכניו מדרום, עוב״
די־הים בגמל־הנפט באשקלון.

לעומת זאת, לא איכפת להם שיוטל מס
על רכב רופאים ומדריכים. שיילכו ברגל !
עולים על כולם חברי־הכנסת, העולים
בזה אחר זה על הדוכן כדי לגנות בזעם
קדוש את כל השובתים כולם, חבלני מדינתנו
באשר הם שם. הם פורקים את חרון׳
אפם באולם ריק, כי עמיתיהם, שכירי עם*
ישראל, אינם טורחים לבוא לעבודה, ועוסקים
בשביתה־איטלקית פרמננטית• ואילו
השופטים, המוכנים לשלוח את כל
השובתים לבית־הסוהר, תוך השמעת דברי״
מוסר וביטויי־בחילה, מאיימים בצעדים
דראסטיים אם יידרש מהם להמשיל בעבודה
זו במשכורת־רעב של 8000ל״י.

תה. מובן שלא כל השביתות דומות זו
לזו. יש שביתות המבטאות מחלה כללית,
ויש שביתה הפורצת רק ביגלל גירוי מקומי.
אך היחס לשניהם חייב להיות שווה.
מי שדוגל בחופש־הדיבור, חייב להגן׳ על
חרותו של האדם השנוא והנלוז ביותר
להשמיע את דעתו. מי.שמוכן לסתום את
פיו של משמיע דברי־בלע, תוקע את המסמר
הראשון בארון־המתים של החופש.
מי שדוגל בחופש הביטוי, חייב להגן
קודם כל על ״ספרות תועבה״ .מי שמוכן
לאסור פירסומים שהם נתעבים בעיניו,
מפלס את הדרך לסתימת פיהם של תומאס
מאן, סולז׳גיצין ואלכסנדר פן.

אולם כל השביתות כאחת הן
אותות־אזהרה. מי שמדכא אותן,
כמקום לדכא את המחלה שגרמה
להן, עוזר להרוס את המדינה.

* 4ולם במקום תהליך של הבראה, בא

אידי א מין( ע ם אבן) בעת ביקור בישראל
טאליטרי אחר) יודע להעייד את
החופש. מי שחי כמישטר שאסר
שביתות, מעריך זכות־השכיתה.
ף* ופש־השביתה -כמו חופש־הבי־ן
| טוי, חופש־המצפון, חופש־הדת׳ חופש״
התנועה וחופש־ההגירה — הוא אחד מ יסודות
המישטר החופשי.
אדם עובד מפני שהוא רוצה לעבוד.
אי־אפשר לכסות עליו לעבוד. זהו הדין
ליחיד, וזהו הדין לציבור שלם• מותר לאדם
או לציבור להפסיק לעבוד — כשם שמותר
לחנווני לסגור את חנותו, לביקאי
להפסיק להרוויח ולמיליונר למות ברעב.

כאשר מתבטלת זכות זו, נולדת
עכודת־בפייה. עבודת הכפייה היא
עבדות. מבחינה זו אין הבדל כין
הצמיתים בימי־חכיניים, העבדים
השחורים של אבות מגילת־העצ־מאות
האמריקאית, והפועלים הכפויים
בדיקטטורה פאשיסטית או
קומוניסטית.

לגבי האדם שוחר־החופש — ולא חשוב
אם הוא ליברל ״ימני״ או סוציאליסט
״שמאלי״ — זכות־השביתה מובנת מאליה.
אין זו זכות פאסיבית בילבד. קיימת הסכמה
גלוייה או אילמת על כך שמותר לשובתים
למנוע בכוה את מסירת עבודתם ל־מפירי־שביתה.
מותר להם לתפוס את מכ־

האמונה בזכות־השביתה היא, בסך הכל,
אמונה בחרות האדם.

ייי

* 4פיטר להעביר את הוויכוח ממישור
של ערכי־יסוד אנושיים מופשטים ל מישור
אחר — התועלת הכלכלית.

כהכרה התעשייתית המודרנית,
השביתה אינה קללה. היא כרכה
מוסווית.

דומה השביתה לעליית החום בגוף האדם.
פעם סברו כי החום הוא מחלה. כיום יודע
כל ילד כי החום הוא אמצעי -של הגוף׳כדי
להתגבר על המחלה. הרפואה המודרנית
אינה מורידה את החום באופן מלאכותי,
מבלי לטפל במחלה עצמה.
כאשר פורץ גל של שביתות במשק,
סימן הוא שהמשק חולה. השביתות אינן
אלא סימפטום של המחלה. הן מוכיחות
שנוצרו עיוותים ממאירים בהברה.

חברה תקינה משתדלת לתקן
עיוותים אלה כעיקכות השביתות.
השביתות משמשות בתמריץ לריפוי
המחלה ובשסתום־ביטחון.

מובן שהשביתה אינה דבר רצוי, כשם
שעליית חום הגוף אינה תופעה ״בריאה״.
כל שביתה גורמת לכאבים, לאי־נעימויות,
לסבל. אולם זהו סבל כדאי, מכיוון שהוא
מעורר את החברה לטפל במחלותיר, בעוד
מועד, לפני שזה מאוחר מדי.
מבחינה זו, אין הבדל בין שביתה לשבי
תהליך
הפוך.

כשנים האחרונות הוקמה בצי**.
עה מכונה לשבירת שביתות.
הוקם בית־דין־שדה לשיפוט מהיר של
שובתים. נחקקו החוקים לכליאתם. נוצר
הרקע הפסיכולוגי והחוקי להפעלת המישט־רה
ומישמר״הגבול (ומחר גם צה״ל) נגד
שובתים• ההסתדרות המגוונת הפכה מכשיר
ענק לשבירת שביתות, ו-שוב אינה אלא
שיפחה ׳נרצעת של שלושת המעסיקים הריאקציוניים
ביותר במדינה: הממשלה, ה חברות
המונופוליסטיות והיא עצמה.

כל זה לא היה מצליח, לולא היה
קיים כארץ מכשיר ככיר לשטיפת־המוח:
עיתונות־הערב, ורוב עי
תונות־הבוקר, שהם כידי הימין הקיצוני.

הצליחו לשכנע את העובדים עצמם
בתעמולה יומיומית של שנים רבות, ש השביתה
היא חבלה, בגידה, ופשע.

עתה דומים עובדי ישראל לעדר־כבשים
הנמצא כדרכו לכית־המיט
כחיים, אך היודע כי הדבר הכי
בלתי-מוסרי הוא שביתה נגד השוחט.
עובדה, זה כתוב בעיתון.

משך הסיפור צפוי מראש :
\ 1מבחינת הדמוקרטיה הכלכלית, אנחנו
מתקרבים לספרד של פרנקו ולבולגריה הקומוניסטית.
מבחינת
הכושר הכלכלי, נמצא את מקומ נו
בין אלבאניה וחוף השנהב.
הטובים לעבודה !

לכורסה, והאידיוטים

במד העם עננת הסדו־־־הביגי־מ

מה יבוא קורס:
דומידחמה על הגבול
או ההתפוצצות מבית ז
הסדר־הביניים הוא תרופת־פלא. אין הוא
פותר דבר -אבל אפשר לעסוק בו במשך
חודשים, לפתח סביבו פעילות קדחתנית,
להשיג נצחונות ולהשליך אתגרים — ובל
זה בלא הצורך לטפל בבעייה הרצינית
באמת.
כך עושה יצחק רביו במישור המדיני.
וכך עושה יהושע רבינוביץ במישור הכלכלי.
הרפורמה
וספיחיה (ראה מיסגרת בעמוד

היא הסדר־ביניים אופייני כזה. במקום
המיתלה והגידי הוא עוסק במיסים ותוספת־יוקר,
במקום הנפט באבו־רודים זורמים

הבירבורים בוועד־הפועל. אך העקרוו הוא
זהה: לטפל בעניינים מישניים, להשאיר
את הסטאטוס־קוו על כנו, ובעיקר —
להתחמק מן ההתמודדות עם הבעיות החברתיות
והכלכליות האמיתיות, הזועקות
לפיתרון.
בשני המישורים, המדיני והכלכלי, תהיה
התוצאה דומה: הבעיות העמוקות ילכו
ויחריפו. בבוא היום הו יביאו להתפוצצות.
וקשה לדעת מה יהיה האסון המסוכן יותר
לעתיד המדינה: המילחמה על הגבול או
ההתפוצצות מבית.
מדיניות האיש שהזמין
את עצמו

התירוץ היה ק7וש
וקבלרדהפגים פושרת —
אך יצחק רבץ
השיג את מטרתו
לדברי הביטאון החצי-רשמי של ראש
ממשלת שוודיה, אולאף פאלמה, הזמין

יצחק רבץ את עצמו לשטוקהולם, שם
התקיימה ועידה־זוטא של ראשי המיפלגות
הסוציאליסטיות באירופה.
אם כן, היה זה תכסיס מחוכם. כי במכה
אחת הרג רבין שני ציפורים :
י• הוא יצר אירוע דרמאתי, שהוא עצמו
עמד במרכזו, וכך השתלט שוב לכמה ימים
על אמצעי-ד,תקשורת של ישראל.
ו• הוא השתמש בתירוץ נוח כדי להכריח
את ראשי הסוציאל-דמוקרטיה האירופית
לעסוק בענייני ישראל, מבלי שהיה להם
כל חשק לכך.
סאדאת טירפד. התירוץ סופק על־ידי
היוזמה להשעות את ישראל מן האו״ם.
זהו הנושא האחד הנוגע לישראל, שבו
מאוחדים ראשי אירופה המערבית בעמדה
פרו-ישראלית דווקא.
למעשה, מתה יוזמה זו — לפחות זמנית
— עוד לפני שעלה רבין, בלוויית אשתו,
בכבש המטוס בלוד. כי בוועידת ארצות־אפריקה
בקאמפאלה, בירתו של אידי אמין,
טורפדה היוזמה הזאת ביד אמן.
האמן לא היה שליח ישראל, אלא דווקא
אנוואר אל-סאדאת, נשיא מצריים.
סאדאת, החותר עדיין להסדר־ביניים,
והמעוניין בהגברת הלחץ האמריקאי על
ישראל, לא היה מעוניין בהחלטה קיצונית,
שתביך את אמריקה ושתחזק את אוייביו
ב״הזיודהסירוב״ הערבית. הוא גם השש,
בצדק, כי השעיית ישראל תתן לממשלת
ישראל תירוץ סביר ופופולרי לדחיית
הסדרי־השלום, ולפיצוץ ועידת־ז׳נבה.
למכור -כאיזה מחיר? לכן היה
סאדאת מעוניין שהאפשרות של השעיית-
ישראל אמנם תישאר קיימת, אבל רק ברקע,
כאיום לעת מצוא. אך הוא לא היה מעוניין
כלל בהגשמת איום זה בעתיד הנראה-לעין,
הלכה למעשה.
מצב־רוחן של מדינות אפריקה השחורה
עזר לו בטכסיסי־המנע שלו. המנהיגים
השחורים מרוגזים על הערבים, מאחר שלא
קיבלו תמורה הולמת — בצורת סיוע או
הורדת מחירי־הנפט — אחרי שניתקו את
יתסיהם הדיפלומטיים עם ישראל.
גם הם מעוניינים להכניס את הבעייה
של השעיית ישראל למקרר, לעת מצוא
— כאמצעי לסחוט ויתורים כלכליים מן
הערבים. יתכן מאד שיהיו מוכנים בעתיד
למכור לערבים את הפסקת חברותה של
ישראל באו״ם — אך רק תמורת כסף
כבד. לפי שעה, אין קונה מילבד מועמד
קדאפי הלובי, שאינו די עשיר ודי נדיב
לצורך זה.
מי הזמין את מיז כל זה היה ידוע
לרבין, אך הדבר לא הפריע לו לנסוע. כי
נושא-ההשעייה היה רק תירוץ, כדי לחדור
למיפגש המנהיגים בבירת שוודיה.
למנהיגים הסוציאליסטיים שם היו דאגות
אחרות, חמורות הרבה יותר: הסכנה
המאיימת על חבריהם בפורטוגל, והמשבר
הכלכלי המחריף באירופה המערבית.
אולם מאחר שרבץ הזמין את עצמו,
לא היה נאה להתייחם אליו באדישות. הוא
נתקבל יפה, צולם והוקלט כראוי. וכדי
להשלים את הניצחון האישי, גם נפגש
רבין באופן דרמאתי עם מזכיר האו״ם,
קורט ולדתיים, שסיפר לו ההחלטה המתונה
שנתקבלה בקאמפאלה בהשפעת סאדאת —
דברים שכבר היו ידועים לרבץ ממילא.
גם היוזמה לפגישה זו לוטה ערפל —
כשכל צד רומז שהצד השני הוא שביקש
את הפגישה.
כך או כך, היה זה שבוע טוב ליצחק
רבץ — לפחות מבחינת יחסי-הציבור.
הכנסת מצסוזים ג^ שים

כאשר ההצעה איגה
מתאימה למצסד אפשר 7התאי 8את
המצפון להצעה
יושב־ראש ועדת הרפורמה, חיים בן-
שחר, אמר כי תוכניתו בנוייה כעין שני
להבי המיספריים: הלהב האחד הוא פישוט
המיסוי והורדת שיעוריו על הסקטור היצ רני,
והלהב האחר הוא גביית-אמת מהסק טור,
שעד כה היעלים את הכנסותיו ולא
שילם מם־אמת. כשם שמיספריים אינם
יכולים להתקיים בלי שני להבים, כך גם
הרפורמה (ראה מיסגרת).
בניגוד מוחלט להצהרותיו של שר״האוצר
יהושע רבינוביץ, כי האוצר אימץ את
(המשך בעמוד )21

השותפים לקנוניה: יהושע וניווניץ ויוווזס משר
אשר ילד חוטף מכה מכאיבה ב־
^ מקום כלשהו בגופו, אחת הדרכים
לעזור לו להתגבר על הכאב היא לגרום
לו כאב חזק במקום אחר בגוף, על-ידי
צביטה עזה. הכאב החדש יטשטש את הישן,
וידמה כי נעלמו כל הכאבים.
ככל שמעמיקים להתבונן ברפורמה, נדמה
כי כמוה כאותה צביטה עזה ששר־האוצר
צובט את גוף המדינה, על־מנת
לעמעם את כאב עיוותי השיטה הקודמת.

מיום ליום גוברת ההכרה כי
העיוותים שיצרו שרי־־האוצר הקודמים,
לוי אשכול ופנחס ספיר,
נמחקים על־־ידי מערכת עיוותים
איומה ומכאיבה פי־במח.

תוך מסע־יחסי-ציבור שעדיין לא היה
כמוהו, הציגו את מסקנות ועדת חיים בן־
שחר, אשר הציעה את ההצעות לשינוי
המיסים, שהובילו לרפורמה, כאילו הן
הצעת-החוק שהגיש האוצר לכנסת. במסע־תעמולה
אדיר הוצגה הרפורמה של האוצר
כחלוקת כל טוב לכל: כימעט שלא
יהיה שכיר ששכרו נטו יירד, כל הרמאויות
ייעלמו, שיעורי מס־ההכנסה יירדו, האוצר
יגבה שני מיליארדי לירות מיסים פחות —
סכום זה יישאר בכיסי האזרחים! עם
הבטחות כאלו, ניראה רבינוביץ לפחות
כמבשרו של המשיח המביא עידן חדש של
יותר נטו ופחות מיסים.

ההצעה לא
גבדקה במחשב
ך< ניצול מסע ־ ה הונ א ח הציבורי, ב־
4הופעות חברי ועדת בן־שהר בכל
אמצעי־התיקשורת׳ תוך הצטנעות האוצר
מאחורי חזית הפרופסורים, החל האוצר
בשקט בשינוי ההמלצות, הגיש לוועדת־הכספים
משהו רחוק מאד מזה שעליו המליצה
ועדת בן־שחר.

ההצעה הוגשה לאישור הכנסת,
מבלי שנבחנה כלל באמצעות המחשב
של האוצר. בכל מדינה
אחרת מריצים תוכנית־מיסים חדשה
על המחשב, בוחנים כיצד היא
משפיעה על התיקים השונים, קובעים
את מידת יעילותה והשפעתה.
ראשי האוצר החליטו לא לעשות
זאת, אולי מפני שחששו כי תוצ
אות
הבדיקות המוקדמות יחשפו
מהר מדי את הרמאות כרפורמה,
ייצרו לחץ ציבורי שימנע את אישורה.
תחת
זאת הפעילו את המכבש המיפלגתי,
בסו על חברי-הכנסת הממושמעים להצביע
יום וליל בעד הצעות־חוק מסובכות שכל
סעיף שלהן לבדו מצדיק דיון של כמה
ימים. הרפורמה, שהיא שינוי כל מערכת-
המיסוי במדינה, אושרה בשעות הקטנות
של הלילה, כאשר באולמות־הכנסת נוכח
רק מיספר זעום •של חברים. פעולת הכנסת
דמתה לפארסה של טימטום ועצלנות, ונסתיימה׳
כרגיל, בהטבעת חותמת־גומי. סיעות
השמאל היו עלובות כסיעות הימין.
הזרוע הביצועית של האוצר, בהעברת
הרפורמה בכנסת, היה יושב־ראש ועדת-
הכספים שלה, ישראל קרגמן. ח״כ זה
יושב בכנסת כנציג־פועלים, ומכריז כי ישי
לבטל לגמרי את תוספת־היוקר.
קרגמן היה גם תומך נלהב במיסוי על
הוצאות רכב וטלפון, החיוניות לעבודה.
הוא עצמו אינו נוהג, ונוסע תדיר לירושלים
במכוניות של בנק ישראל, ואינו שוכח
לגבות לעצמו הוצאות נסיעה מן הכנסת.
עוזרו הנלהב של קרגמן היה סיעת
הליכוד בכנסת, ובעיקר הח״כים יוחנן
באדר ויחזקאל פלומץ. סיעת הליכוד פיר־סמה
מודעות-תמיכה ברפורמה, בראותה
בה — בצדק — מהלך נוסף לטובת בעלי־ההון
שאותם היא מייצגת, ולרעת השכירים.
הגוף שהיה צריך לעלות על בריקדות
נגד הרפורמה, הוא ההסתדרות. מזכירה
הכללי׳ ירוחם משל, התעלם לחלוטין מהשינויים
שהכניס האוצר בהצעות בן־שחר,
ובעיקר משינוי המס על ריווחי-הון. ועדת
בן־שחר קבעה על ריווחי־ההון מם משמעותי׳
כדי שיהיה איזון כנגד המיסים
שהציעה להטיל על השכר. הכנסת הקטינה
את המיסים על ההון, כך שהם נמוכים
משיעורי-המם הקיימים כיום.

ד חיי ת חידוש
הסכ מי-ה שכר
ך* רפורמה כוונה ביודעין, על-ידי
> \ האוצר, לתאריך של ראשית יולי, ולא
במיקרה. אומנם, העיתוי של פירסום מסק־

במעטההר פו רמה בו צעת רגי ל של הוואת העובד

1ות ועדת בן־שחר נתפרש גם כניסיון
להקנות לראש הוועדה פופולריות, ולהבטיח
את בחירתו כנשיא אוניברסיטת תל־אביב,
אולם החיפזון חסר־האחריות של החקיקה
בכנסת נבע מסיבות אחרות לגמרי: התשלום
הצפוי של תוספת־יוקר ביולי, וחידוש
הסכמי-השכר באותו זמן.
מזה שנתיים מוקפאים, למעשה, הסכמי־השכר.
בחוזה השנתי יכולים העובדים
לקבל תוספת-שכר, שתעביר אליהם חלק
מתוספת־הפיריון במיפעל וחלק מרווחיו,
או חלק מתוספת ההכנסה הלאומית של
המשק כולו. שנתיים ימים גדל הפיריון
במשק וגדלה ההכנסה הלאומית, ואילו
השכירים — חלקם נשאר קפוא. כתוצאה
מכד גדלו הרווחים של הלא־שכירים, וירדה
רמת־החיים של השכירים.

משל נתן ידו למסקנות ועדה מיוחדת
בראשות איש בנק ישראל, צבי זוסמן.
הוועדה, בהסכמת עוזרו של משל, שהיה
חבר בה, המליצה על שינוי תוספודהיוקר
הקיימת. משל כפה על עסקני־המיפלגות
הממונים, השולטים בהסתדרות, לקבל את
מסקנות הוועדה, ומעתה ואילך תהיה השיטה

תוספת-יוקר תינתן פעמיים בשנה, באוקטובר
ובאפריל. לקראת כל חודש כזה
יחברו את ההתייקרויות בשלושת החודשים
שקדמו לו(למשל: ינואר—פברואר—מארס
לחישוב התוססת באפריל) וישוו להתייק רויות
בשלושת החודשים שקדמו לאוקטובר.
אם ההתייקרות תהיה יותר מ־־,57

תוספת־היוקר והמס המוטל עליה.
עיוות נוסף של הרפורמה שיפגע בעובד,
הוא הקטנת הסכום המשולם כתוספת־יוקר,
בגלל הכללת כל ההטבות הנילוות לשכר
עד עתה, בשכר עצמו. אם קודם־לכן היתר.
משכורתו של עובד 2000 לירות לחודש
ברוטו, ועוד 1000 לירות קיבל כהוצאות
שונות, היה צריך עתה לקבל, לפי הרפורמה,
תוספת־יוקר מעוותת שממנה מנכים
מס של ־ 257 בלבד. כיוון שמעתה יהיו
ההוצאות חלק מן השכר, הרי השכר לצורך
המס על •תוספת־היוקר יהיה 3000 לירות,
ומן התוספת ינכו ׳־ 357 במקום ״.257
עיוות דומה יחול אם יצליח העובד לקבל
תוספת שכר כלשהי. אם אדם משתכר

לטובת בעלי־ההון, אלא גם שתביעות של
אישים, כמו הממונה על החיסכון באוצר
ד״ר יעקב פיקר, להטיל מס מקביל למס
על תוספת־היוקר גם על הפרשי הצמדה
על הון — נדחתה מייד4 . .
אין כל הצדקה לעקר את הפרשי-
ההצמדה של השכר (תוספת־היוקר) ,ולהטיל
מס על הנותר, בשעה שאין נוגעים בהפר־שי-ההצמדה
של ההון, ובעיקר בתוכניות־החיסכון
וכל הצמודים למיניהם.
גם הנחמה־פורתא של העובדים השכירים,
כאילו שכרם הריאלי נשאר כמעט
כמו שהיה, תחזיק מעמד בדיוק עד אוקטובר.
בחודש זה מתכנן האוצר מס חדש,
מס־ערך־מוסף שיהיה בשיעור של 1־107

תור ניצול הרפורמה השיג האוצר
דחייה של חידוש הסכמי־השכר,
בעזרתו של ירוחם משל.
חוזי-השכר של עובדי-הייצור ייחתמו
רק בדצמבר, ואילו חוזי-השכר של עובדי
השירותים ייחתמו רק באפריל .1976 פירוש
הדבר הקפאה נוספת של הסכמים, שמזה
שנתיים אינם משקפים את המצב במשק.
הגורם השני לחיפזון חקיקת הרפורמה
הוא הרצון לעקר את תוספת־היוקר. תוס-
פת־היוקר היא הפיצוי של השכירים כנגד
ירידת ערך השכר בגלל האינפלציה, והיא
למעשה הפרשי-הצמדה של השכר. האינפלציה
היא מפשיר להורדת מישקל השכר
במשק, ותוספת-היוקר מבטלת את האינפלציה
מבחינת הפגיעה בשכירים.
תוספת־היוקר בישראל הייתה מעוותת
כל השנים, שכן עיקרו ממנה את ההת־ייקרויות
של פירות, ירקות ודיור, וכן
מפני ששולמה לא בכל חודש, עם ההתייקרות,
אלא אחת לחצי-שנה או שנה.
למרות זאת היא שימשה חגורת-המגן של
השכיר כנגד האינפלציה וירידת שווי
שכרו. היא מנעה גם התייקרויות.
שכן למעבידים, כולל הממשלה, לא כדאי
ליצור אינפלציה אם תוספת־היוקר מבטלת
אותה. עתה, באמצעות הרפורמה, החליט
האוצר לגרום לסירוס תוספת-היוקר.

משל

,הצליח לחסל
^ פי נתוני ״כנר, ישראל״ ירדה
/רמת השכר הריאלי של השכירים בשנת
1974 כולה ב־ .570 בשנה זו עלה השכר
הנומינלי* (כולל תוספות-היוקר) ב־,350/0
ואילו מדד המחירים לצרכן עלה ב־.407<,

בדצמבר 15174 ניתנה המהלומה
הראשונה לתוספת־היוקר: כמקום
תוססת של 367,,הסכימה ההסתדרות
ל־־ 307 כלבד, ולנטרל את
השפעות הפיחות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
שפורסמו בימים אלה, מראים כי ברבע
הראשון של 1975 עלה השכר הממוצע
לעובד ב-י ,42.770 ואילו מדד המחירים
לצרכן עלה אותו זמן ב־ .47.270 הווה
אומר: בשלושת החודשים הראשונים של
1975 ירד השכר הריאלי של העובד בחמישה
אחוזים, כאשר בכל שגת 1974 כולה הוא
ירד בשיעור כזה! אגב, לפי נתוני ה־לישכה
היה השכר הממוצע החודשי ברוטו
לשכיר, השנה (בלי עובדי השטחים) רק
1998 לירות!

מול ירידה זו של 10 כשכר
הריאלי, נותרו לשכיר רק שתי אפשרויות
הגנה: תוססת-יוקר, ועליות
•טכר. את שני אלה הבטיח
משל לחסל — והצליח.

שכר ריאלי: השכר ברוטו בניכוי ה־התייקרויות;
שכר נומינלי: השכר הנקוב
ברוטו, שאינו לוקח את ירידת ערך הכסף.

ח״ם ברשתו עם בנותיו בבריכת האוניברסיטה: מים עד נפש
ישלמו אותה. אם ההפרש יהיה רק ״,4.97
לא תהיה תוספודיוקר.
עכשיו יקחו את התוספת בהתייקרויות
שבין ממוצעי שלושת החודשים, וינכו ממנו
.3070 למה? ככה. מה שנשאר, אף הוא אינו
מה שהעובד יקבל, כיוון שעל זה יחול
מס של 2570 לבעלי שכר עד 3000 לירות
לחודש, ומס של ״ 357 לבעלי שכר של
3000 עד 4000 לירות לחודש.

מכאן שבעל שכר שד 3000 לירות
לחודש יקבל, במקום תוספת•
היוקר המגיעה לו באמת, סכום השווה
רק ל־״/י< 52.5ממה שהיה
צייד לקבל כתוספת־יוקר :

עיוותי
* , 7׳ הרפור מה
ך* התאם לנתוני חלישכה המרכזית ל־סטטיסטיקה
מגיעה עתה תוספודיוקר
של .1870 אדם המשתכר 3000 לירות לחודש,
צריך היה לקבל תוספת־יוקר של 540,
לירות•
למעשה, יקבל אדם זה עתה מדי־חודש
רק 247.5לירות תוספת־יוקר, בגלל עיקור

כיום 2700 לירות ברוטו, הוא משלם רק
2554,מס, שהם 756 לירות, והנטו שלו
הוא 1944 לירות. נניח שקיבל תוספת שכר
של ״ ,157 והוא מקבל עכשיו 3105 לירות
ברוטו לחודש. מעתה ישלם מם בשיעור
של ,3570 והנטו שלו יהיה 2018.25 לירות
בלבד — גידול בנטו של 74.25 לירות
ואף פרוטה יותר!

עוד עיוות, שרבים לא שמו דיכם
אליו, הוא ביטול המילוות. כ־דרך־בדל
התייחסו העובדים למיל
וות באל מם. האמת היא שהמיל־וות
היו השקעה לטווח ארוך, שעזרה
לעובד בהגיעו לגיל קשיש
או לחינוך ילדיו. בעת בוטלו ה
מילוות, והומרו במיסים.
למעשה, הכנסת תוספת־היוקר החדשה
למיקשה אחת עם השכר החדש של הרפורמה,
באה רק כדי לטשטש את העובדה
שהשכר נטו יקטן. תוספת-היוקר היא,
למעשה, הפרשי-ההצמדה של השכר, וההסתדרות
לא עשתה מאומה כדי לתבוע
שיתייחסו להפרשי-ההצמדה של השכר
כאל הפרשי־ההצמדה על ההון.
עובדה היא, כי לא רק שמס־ההון
שהציעה ועדת בן־שחר שונה בצורה חריפה

לערך, ויגרום התייקרות בשיעור דומה
במשק.

הנ חמה:
חוסד-י עילו ת
** ס״ערך״מוסך הוא מס עקיף המו־טל
בצורה שווה על כל הייצור. מיסיס
עקיפים הם מיסים בל׳תי־צודקים, שכן הם
מוטלים במידה שווה על מוצרים שלהם
נזקקים בעלי ההכנסה הגדולה והקטנה
כאחד. מידת הקידמה של כל מדינה נמדדת
ביחס שבין המיסים הישירים על ההכנסה,
לבין המיסים העקיפים על ההוצאה.
הנחמה היחידה ברפורמה היא מידת
חוסר־היעילות שלה. מדי-יום מבשר האוצר
על שינויים נוספים במיקשה האחת, משאיר
את המשק כולו במבוכה כוללת.

האימפוטנטיות יטל ראשי האוצר
הדואגים לעצמם, לביסאם ולכיסם,
נחשפת עתה יום-יום. לא ייפדא
אם יבוא יום, ותיערבנה הפגנות־רחוב,
להחזרת פינחס ספיר לאוצר
עם שיטות העיוותים שלו.

״קרן חוסר עבודה״ של המפד־־ל מלווה לאבנר תומר
מעבירה בספי תרומות למיפלגות
עיריית מפא־־י

ף יכסי המיפלגה הדתית־לאומית כמוהם
*1כפיתגם האומר ״הפוך בה והפוך בד״ הכל
בה.״ ככל שנדמה כי נחשפה ממלכת הנכסים
והכספים של מיפלגה זו, באים מאורעות
הזמן וטופחים על הפנים.

לפני שנתיים פירסם העולם הזה ()1841
חקירה מייוחדת על ניכסי המפד״ל, שנתנה
תמונה מאלפת על האימפריה הכלכלית של
מיפלגת הכוהנים. אולם היתה צריכה להתרחש
פרשת התמוטטותו של אבנר תומר,

החברות ניתן למצוא עליה פרטים מלאים,
נכונים למארס .1973
מסתבר כי בקרן שולטים אנשי הגוש
התל־אביבי של המפד״ל, ובעיקר יצחק
פי־שלר, רפאל בן־נתן ואהרון בקר, מנהל
החברה־קדישא. בהתאם לתקנות הקרן אסור
לה לעשות כל רווח, ומצוי תיקון לתקנות
הקרן, בחתימת אהרון בקר, מלפני כמה
שנים, החוזר על איסור חמור זה (אולי
משום כך הילוותה לתומר כספים בריבית
כה נמוכה).

** אזן הקרן מראה סך של 7מיליון
* ת לירות, שעיקרם — 4מיליון לירות
— ניתנו לחברת תיפארת בניס, שהיא
בעלת בית־אבות גדול בנתניה. עוד 1.3
מיליון לירות ניתנו כהלוואות למוסדות
וסניפים של הפועל־המיזרחי ו״שונים״ .אין
פירוט של ה״שונים״.

וכפן, זוהי קרן שנאסר עדיה
לעסוק כעיסקי רווח־והפסד, ואח•
על־פי־כן רוב אמצעיה ניתנו למוסדות
כלכליים ודא למטרות שלשמן
הוקמה: הלוואות דחכרי הפועל•
המיזרחי חסרי־העכודה.
מנהלי הקרן אינם מצטיינים בכישרון-
ניהול. מאזן־הקרן עצמו כולל הפרשה של
613 אלף לירות לחובות מסופקים ורואי-
החשבון של הקרן מעירים, כי דרושה
הפרשה נוספת לחובות מסופקים של 800
אלף לירות, אולם זו לא נעשתה. מכאן
שהחובות המסופקים של הקרן, שהונה
ואמצעיה 7מיליון לירות, הם 1.4מיליון
לירות — או, כרבע מאמצעי החברה!
באשר בודקים את מקורות המימון של
קרן חוסר־העבודה, מגלים בי למעלה מ־3
אקסצ׳ נ ג׳

נטיונל בנ ק או ף שי ק גו

ר ס קי ב ע״ ם

ח״פ מלמד
כסף מהסוכנות

מו ע דון

רו ס רי

18 -1

הגוש התל-אביבי של המפד״ל, ובין -כסיה
נמצא גם בניין ודפוס עיתון הצופה —
ביטאון המפד״ל — בתל-אביב. בניין זה,
ברחוב המסגר, שווה כיום לפחות 2.5
מיליון לירות•
מאזן הקרן מראה כי היא הילוותה עוד
1.4מיליון לירות לגוף הרשום במאזן כקרן
סעד. לפי רישום זה לא ניתן לאתר את
הגוף החוקי.
מהיכן מקבלת קרן ארץ־ישראל של
המיזרחי כספים? אחד המקורות הוא הקרן
הקונסטרוקטיבית על יד קופת מילוזה של
הפועל המיזדחי. אולם המקור העיקרי הוא
הסוכנות היהודית.
נדשנת 1974 נתנה הסוכנות היהודית לקרן
זו 5מיליון לירות כמענק (עוד 1.5מיליון
לירות בחלקים שווים גיתנו להסתדרות
אגודת ישראל והסתדרות פועלי אגודת-
ישראל).
התירוץ לנתינת הכסף הוא, כי בגלל
נתינתו לא תערוך המפד״ל מגביות שתפגענה
במגביות הסוכנות. זהו תירוץ קלוש
ביותר, שכן למפד״ל רשת עניפה ביותר
של ישיבות ובתי־כנסת, האוספים תרומות
מכביר בין יהודי חוץ־לאדץ, באין־מפריע.

ך ימפד״ל היא עכשיו בעלת הרכוש
} 1הקרקעי הגדול ביותר במדינה, אחרי
. 74ו ו 4 .ו

1 3 .1 .7 5

3 1 . 1 .7 5

הלואה למפד״ל
ה י״מ-לד 112

הרן ארץ-י>ראל י ל המזרחי

בא 21 ליוט כ״ס אלול חשייס

* *41017041 זי*זיט*/•1*0 *0£0

0.י11ו1וו!פו 04א1*14*19,11״.*,

הין לנכ סינוקק עיוו
בנק המזרחי מ^״ס• ,ירן קגייים-בוו* עו״ש
רל י * וו* -י*פי הם*זן דאשהקד
סרסו כנו ח היהודית לנויי י
2000 000
ם ח־זדן יקו נססיוקסיביח עייי קופח פלוה על

הפועל הסזדחי תי-אניב 2 410״.
מיליון לירות התקבלו מגוף הקרוי קרן
ארץ־ישואל של המיזוחי. גם גוף זה שולח
את מאזניו, כחוק, לרשם־החברות, ושם
ניתן לראות את המאזן של הגוף למארס
.1973 מסתבר כי גם קרן זו היא בשליטת

אודם מיגרשים אדה שווים יותר
מחוכות המיפלגה, שכדי לכסות
אותם יוזמת המפד״ל, יחד עם מיס
לגת־העכודה ותנועת־החרות, את
חוק מילווה־המיפלגות, ככנסת.

הונוש עורה עד החונות

זהו קטע ממאזן ״קרן ארץ ישראל״ ובו פירוט
הסכומים שנותנת הסוכנות היהודית למפד״ל.
במאזן מופיעה יתרת המתת של הסוכנות לאותו התאריך. בתמונה למטה . :קטע מרשימת
הנושים של אבנר תומר, ביניהם בולטת ״קרן חוסר עבודה של הפועל המזרחי״.

כך, למשל, מוכרת עתה המפד״ל מיגרש
גדול במרכז ראשון־לציון, שעליו שכן
סניפה במקום. כך גם במרכז קרית־אונו
ובנתניה. רשימת מייגרשי המיפלגה מונה
מאות דונמים ברחבי הארץ, וקשה להעריך
את מחירה אפילו הערכה גסה.

עתה נסגר המעגל: כספי הסוכנות
מוענקים ל״קרן ארץ־ישר־אד
של המזרחי,״ המלווה אותם ל•
״קרן חוסר עכורה״ ,המלווה אותם
לסניפי המפד״ל ודאכנר תומר. האם
יודעים התורמים כתפוצות לאן
הולכות תרומותיהם ץ

ק רן חו סרע בו דהסלהסתד רו ת
ה פו עלה מז ר חי
אגו דתנא מני

בעל מלון מלכת שבא באילת, שהקים
מערכת כספים מסועפת להלוואות, כדי
שיתגלה עוד טפח מעיסקי־החולין של
המפד״ל.
כאשר שם כונס־הנכסים שמינה בית-
המישפט את ידו על עסקיו של תומר,
התגלו גם הגופים שהילוו לו כספים, על*
מנת שילווה אורזם לאחרים. היה זה אך
טיבעי לגלות ברשימה זו חברות־ביטוח,
או אפילו בנקים, לצד אנשים פרטיים. אולם
לפתע בלט מתוכה שם אחד, ומשך את
העין.
מה עושה גוף הקרוי. קרן חוסר־עבודה
של הסתדרות הפועל־המיזרחי בין אלה
המלווים כספים לתומר? ודאי שתומר לא
נימנה עם מחוסדי־העבודה חברי הפועל־המיזרחי,
שנהנו מהלוואות גמילות־חסד.
יגם הסכום הרשום בתיק, כסכום שאותו
הילוותה הקרן לחוסר־עבודה — 110 אלף
לידות — גדול מהלוואה לגמילות־חסד,
אם־כי הריבית שקיבלה הקרן תמורת הכספים
מתומר יכולה בוודאות להיחשב כגמי*
לות־יחסד: הכספים ניתנו בינואר 1975
בריבית של /0ס; 15 לערך, כאשר מחיר
הכסף בשוק אותה שעה היה לפחות 4״.25
מוזר. מדוע ו מי החליט ו לטובת מי?
בניגוד לקרן בית ברל כצנלסון, שאינה
קיימת (העולם הזה — )1978 קרן חוסו
העבודה קיימת גם קיימת, ובתיקי רשם־

״מצודת זאב ־ היא מתנה של

חרות מקבלת מיגרשים מהמדינה ומוכרת אותם

הסוכוות היא הנותנת

הסוכנות

3003 527
731״694

<02 410י

מינהל־מקרקעי־ישואל. משך שניט צברה
מיגרשים להקמת ישיבות, כוללים, מועדוני
מפד״ל ובני-עקיבא. במקומות רבים בארץ
נסגרו המועדונים והישיבות מזמן, והרכוש
מוצא למכירה.

מנכ״ל יגר
דירות ממישרד־השיכון
כמו במיפלגת העבודה, כך גם במפד״ל,
השליטה על הרכוש והקרנות היא בידי
שתי קבוצות: קבוצת מדפנה, בראשות
השר יוסף בורג וח״ב אברהם מלמד, וסיעת
רפאל, השלטת בגוש התל-אביבי. להיטות
חוגי הצעירים של המפד״ל, לקבל תיק
שד מושפעת מן הדרך שבה מזרים השד
יצחק רפאל את כספי מישרד־הדתות למימון
מוסדות סיעתו ואנשיו במיפלגה.
למפד״ל ריכוז־כוח כלכלי ושמו מרבד
המוסדות־הכלכליים, שבו שולט ה״נ אברהם
מלמד יחד עם מזכיר המיפלגה, אליעזר
גואלמן• למרכז שורה של ממלכות, כמו
חברת הבניה נזשה״ב, ומנהלה יצחק יקר,
שלה מונופול על הבנייה לדתיים ברחבי
הארץ! סניפי החברה־קדישא, בעלי המונופול
על הקבורה, ואשר כספיהם מוזרמים
מדי-פעם למימון רשת בתי־האבות של
המפד״ל ! שורה של מיפעלי־תעשייה ברחבי
הארץ, החל במטוויות וכלה במיפעלי כבד-
אווז, וכמובן רשת ההתיישבות הקיבוצית
וחמושבית של המפד״ל, ואירגוני־הקניות
שלה.
מקור־מימון מרכזי בעבר של המפד״ל,
בנק־הנזיזדחי־המאוחד, חדל למלא מטרה
זו. מאז מונה אהרון מאיר כמנכ״ל הבנק,
הוא שוקד על ניתוקו מן הטבור המיפלגתי.
למרות שבעלי־המניות של הבנק הם גופים

מישרד החקלאות
מישרד המסחר והתעשיה

מישרד השיכון ומינחל
מקרקעי ישראל

מפעלי תעשיה וופיתוח כישראל
חברת משה״ב

מרכז המוסדות הכלכליים

אוסאר

בכד אווז תוחלת
יגיב כיצור
קרן חוסר עבודה
נירומטל דצף־כהט

המושכים
ק ח המושכים

קרן ארץ ישראל
הסוכנות היהודית
מרכז. לחיניד דתיי
מרכז ישיכות כני עקיבא

מישרד הפנים

ארגוני הקניות
מפעלים אזוריים

מישרד החינוך

האימפריה הכלכלית של המפד״ל: קווי עכביש המכסים את המדינה
להתחנן למימון בבנקים אחרים, אחרי שהבנק
״שלהם״ ,כביכול, סירב להיעתר להם.

מתנה ׳וגחעירייה
ס* גוף החסוי כיותר במדינה מבחינת
} ן מקורותיו הכספיים, הוא תנועת־החרות.
אולם מעקב אחר תופעות כלכליות, המתפרסמות
מפעם לפעם, חושף טפח מעיסקי-
המימון של גוף זה.
בשנת ,1974 נתנה הסוכנות היהודית
לתנועת־החרזת 2מיליון לירות מענק,
כחלקה בחלוקת השלל למיפלגות, מאותן
סיבות שהסוכנות נותנת למפד״ל. תנועת־החרות
לוותה, לפני שנים, הלוואה צמודה
לדולר מן הסוכנות־היהודית, וזו תפחה
לסכום של מעל 20 מיליון לירות, שאין
בידי התנועה לפרוע. ההלוואה הממשלתית
שתתקבל לפי החוק למילווה־המיפלגות
תאפשר לתנועת־החרות להמיר הלוואה
קשה זו לסוכנות בהלוואה נוחה יותר,
מכספי המדינה.
תנועת־החרות היתד, כה בטוחה כי החוק
למילווה המיפלגות, שיזמה עם מיפלגת
העבודה והמפד״ל, יתקבל, עד שמיהרה
לקחת עוד הלוואה של 2מיליון לירות,
ב־ 10 לאפריל ,1975 כנגד שיעבוד זכות־החכירה
של בניין מצודת־זאב בתל־אביב.
ודאי סברו ראשי-התנועה כי כדאי לרכז
את החובות ביד אחת, כדי להקל את
הצגתם לצורכי פירעון לפני הכנסת•
הנכס המרכזי של תנועת החדות. מצודת
זאב, ניתן לה למעשה במתנה מעיריית תל־אביב,
בתקופת מרדכי נמיר. המיגרש שעליו

נבנה הבית הוא׳מער ש של עיריית תל-
אביב, המוחכר לתנועת־החרות, והוא עד
היום בבעלות העירייה. הבניין ניבנה בעיקרו
ללא רישיון־בנייה חוקי. לצורך
הקמת הבניין עשתה תנועת־החרוח מיבצעי
איסוף־כספים להנצחת שמו של זאב ז׳בד
טינסקי, בעיקר בדרום־אסריקה ודרום־
אפריקה. הבניין כולל כיום דפוס, אולם-
חתונות וכן מישרדים רבים להשכרה.
באמצעות שיעבוד זכות החכירה בבניין
קיבלה פעלת הבית — קרן תל־חי —
הלוואות רבות. בשנת 1967 נרשם שיעבוד
ראשון של זכות־החכירה לטובת בנק אפו־תיקאי
כללי, כנגד הלוואות של 1.3מיליון
לירות לערך, ובאפריל השנה ניתנה ההלוואה
השנייה.
קרן תל־חי עצמה שימשה גם כגוף להעברת
כספים לתנועת־החרות מרכוש המדינה.
כך, למשל, חכרה הקרן סמינהל מקרקעי
ישראל 43.3דונם אדמה בפתח־תיקווה.
ב־שנת 1971 התחייבה הקרן למסור 18.5
דונם משטח זה לסוכנות המכוניות פיאט,
לצורך הקמת מוסך מרכזי של החברה.
הקרקע לא נמסרה, ופיאט תבעה מקרן
תל־חי פיצויים בסך 1.4מיליון לירות.
הדין־וחשבון האחרון על קרן תל־חי,
המצוי ברשם־החברות, הוא משנת ,1969
והוא מוסר כי מנהליה הם יעקב מרידוד,
חיים לנדאו, יוסף קרמרמן, פתחיה שמיד,
דויד יוטן ויעקב תבין, איש הכספים המרכזי
כיום של תנועת-החרות ונציג הליכוד
ברשות־השידור.

כתיק החכרה מצוי הסכם שנערך
כינה דכין ״כנק לייצוא״ כ

מיסמך זה מלמד כי לתנועת־החרות גוף
כספי אמריקאי, המעביר כספים לישראל.
מיסמך אחר בתיק, משנת ,1968 מלמד
כי קרן תל־חי ישראל קיבלה באופן קבוע
סכומים מ״בנק רייס״ בציריך.
עוד מיסמך מלמד כי קרן תל־חי הקימה
חברה בשם דפוס־המצודה, שלה דפוס
בנזצודת־זאב. הדפוס הוקם בכספי הלוואה
מן הבנק לפיתוח התעשיה, והציוד שלו
שועבד לבנק ממשלתי זה, המלווה בתנאי-
מתנה. הבנק הסכים כי יוטל שיעבוד שני
לטובת.אוצר־עממי, אגודת אשראי הדדית,
והיא תלווה כספים לקרן תל־חי.
אוצר עממי הוא גוף כספי מרכזי של
תנועת־החרות בישראל. ראשיה הם נציגי
תנועת־החרות. סך מאזן הבנק, שמישרדיו
הם ברחוב מיקווה-ישראל בתל־אביב, כ־19
מיליון לירות• מסכום זה קרוב ל־ 4מיליון
לידות הולוו לגופים של תנועת־החרות,
ובעיקר לקרן תל־חי וקופת־חוליס לאומית
(שהאיש המרכזי בה, ח״כ אליעזר שוסטק,
פרש מן המרכז החופשי והקים פלג משלו,
הקשור בכל לתנועת־החרות).
בסוף שנת 1974 איינ 1בנק־ישראל כי
יסגור את הבנק, אם לא יחסלו הנושים
המקורבים אליו את החובות.

שר האוצר דאז, נחלץ לעזרה.
ועדת-הכספים של הכנסת אישרה
ל״קופת הולים לאומית״ אישור ל
קכלת הלוואה כמטכע זר, עם כי
טוח הצמדה של האוצר, כסכום של
כ 14-מיליון לירות, שחלקן הוזרם
להחזרת החוכות ל״אוצר עממי״.
אגב, חלק מקשיי אוצר־עממי נבעו מן
החכם׳ גמליאל. הבנק הילווה כמאה אלף
לירות למפיקי הסרט בשם זה, שלא הכנים
כמעט פרוטה, וכל ההלוואה הפכה להפסד.
יש מיפלגת־שילטון, יש מיפלגת קוא ליציה
השומרת על גחלת הדת, יש מיפלגת־אופוזיציה
הלוחמת למען שלימות המולדת
בשם עמנו וארצנו — אך בענייני כספים
הם כולם קותפים במסע־השוד לפריצת
הקופה של המדינה.

ח״כ קרמרמן קרקעמהמינהל כלכליים של המפד״ל, הצליח מאיר לשנות
את הרבב חברי מועצת־המנהלים, מגוף
של פונקציונדים מיפלגתיים לגוף של
אנשי־מינהל המנותקים מן המיפלגה.
אם בעבר היו שרי המפד״ל אוטומטית
גם יושבי־ראש של הבנק, עתה נאסר עליהם
הדבר. הבנק גם מתייחס לבקשות מימון
של המפד״ל ועסקיה כאל לקוח רגיל לכל־דבר,
ולא פעם נאלצים מוסדות של המפד״ל

יוני .1970 לפי ההסכם הפקידה
״קרן תל־חי (ישראל) כע״מ״ כ־כנק
פקדונות כסך כולל של 573.6
אלף לירות להכטחת פרעון הסכומים
המגיעים לכנק מנוף הקרוי
״פאן־אמריקן קרן תל-הי ניו־יורק״.

בעלת הבית את המגרש לבנקים שונים כדי לקבל הלוואות. הצילום מראה כי רק לפני
כמה חודשים — ב־ 10 באפריל — 1975 לקחה הקרן הלוואה נוספת של 2מיליון לירות.

* מהדורה מתוקנת לשנת .1975 מהדורה
קודמת פורסמה בהעולם הזה ( )1841 לפני
שנתיים.

גילו״ מדהימים נוספים על עיסק מי שרד־הביטחון:

** וד מיליון וחצי דולרים ממלאי
2מטבע־החוץ המדולדל של ישראל נש פכו
השבוע על־ידי מישרד־ד,ביטחון.
ביום הראשון השבוע הבריק מישרד-
הביטחון למישלחת־הדכש בארצות־הברית,
שני אישורי־הזמנה לרכישת 100 מיכליות־תידלוק
מחברת פרייאוף האמריקאית (הז מנות
מיספר 230/5003ד .230/5004 כל
אחת על סך 750.000 דולרים).
פידסומים רישמיים דיווחו, כי ישראל
שוקלת צימצום מיספר מטוטי־הקרב החדי שים
שהיא עומדת לרכוש בארצות־הברית,
בשל מהטור חמור במטבע־חוץ. בישראל,
מפטרים פועלים בבתי־חרושת פרטיים
וציבוריים, שהתמחו בבניית מיכליות-
תידלוק, אין עבורם עבודה. באותה שעה
עצמה מזמין מישרד הביטחון מיכליות־תידלוק
בחו״ל, במטבע זר.

חברה זו לבין ישראל, והסוכנות שלה
בארץ הפכה מה שמכונה ״:סוכנות רדומה״.
מתחת לשולחן
ך* קצין המופתע החל מברר מי
| 1היא חברת פרייאוף, ומצא שזוהי
חברת-ענק לבניית מינליות, אלא שהיתר,
עימד, בעייה אחת. בטלקס ששיגר ארצה
דיווח הקצין כי חברה זו קשורה בקשרים
הדוקים עם חברת־הנפט האמריקאית
עראנזקו, הפועלת בסעודיה, ולכן אין היא
מוכנה לסחור ישירות עם ישראל.

כטדקסים נוספים ששוגרו ארצה
דיווח כי ההכרה, כשד אינטרסים
והשקעות רכות כשוק הערכי, מוכנה
לכצע את העיסקה ״מתחת

סיפור קניית 100 מיכליות-ה-

מישוו־הביסחון החוים צחים מקומיים -ומסו הזמנות־ענק מתחת ושולחן
לונינעו הקשור רחבות־הנבט בסעודיה, המחלים את שראו ושמנהריו
הסתבכו בפלילים והורשעו במישפט הגדול ביותר באוצו ת־הבוית
תידלוק משתלכ כסיפור רכישת
200 מיכליות־תידלוק נוספות, כ•
ינואר שנה זו. זהו סיפור פרוע שד
כיזכוז כספים, רשלנות תהומית ומעשים
פליליים.

עובדות
מ ד הי מו ת
ך* חודש אוגוסט 1074 דרש צח״ל

04 ממישרד־ד,ביטחון אספקה דחופה של
250 מיכליוודתידלוק מדגם סיי-ל,\! 49 /
זהו דגם סטנדרטי של מיכלית־תידלוק
בצבא ארצות־הברית.
איש לא טרח לבדוק מהי דרגת הדחיפות
האמיתית של הזמנה זו. מישלחת־הרכש
נדרשה לקנות את כל 250 המעליות במהירות,
בלא להתחשב במחיר.
המישלחת הצליחה לרכוש 50 מיכליות
מוכנות. את שאר המיכליות צריך היד,
להזמין בבתייוזרושת בארץ או בחו״ל.
רון להב, ראש מערכה ייעודית (רו״;מ)
במישרד־הביטחון היה אחראי, בין שאר
תפקידיו, גם לנושא זה.
להב פנה לבתי־החרושת בארץ, העוסקים
בייצור מיכליות־תידלוק, הציע להם בניית
המיכליות תוך פרק-יזמן קצר, בלתי-סביר.
לא נמצא בארץ אפילו בית־חרושת אחד
שיכול היה לעמוד בהגבלת הזמן.

מאח זאביפת
כדי שניתן יהיה לתחזק את המיכליות
כראוי.
חברה שנייה,
במיבדז, היתד,
חברת איסטרן,
החברה השלישית
היתד, חברת
שמהנדסה הראשי, פרנץ
ברגסמא, הגיע
לשם כך לארץ.

רץ להכ
חרושת
הם יכולים הציג לפתע, כאיטר
מדוכר היה כחכרות-חוץ,־ לא ניראה
אותו רון להכ כממהר כלל ו-
עיקר.

מכתי•

למרות שחברת גרסייד היתד, הזולה
ביותר, וניתן חיה לחתום עימה על חוזה-
ייצור, חלפו חודשים, ועיסקת המיכליות
נשארה פתוחה.

לפתע דרש רץ לה׳כ, כטלקסים
ששיגר לקצין ממישלחת-הרכש, ל
קכל הצעה גם מהכרת ״פרייאוף״.
האחים קרסו הם נציגי חברה זו בארץ.
בזמן המנדאט מכרה חברת פרייאוף מיכ־ליות
ומשאיות רבות לערבים. ד,יהודים, מ־שום־מה,
כימעט לא קנו כלי־רכב מתוצרתה.
עם הקמת המדינה פסקו כל הקשרים בין

עתה יכול היה להכ לפנות ל
מישלחת־הרכש, כדי שזו תציע
את עיסקת כניית מיכדיות־התיד
לוק לכתי-חרושת כחו״ל.

שיחזור ביצוע עיסקה זו מגלה שורה
של עובדות מדהימות.
בניית 200 מיפליות־תידלוק היא עיסקה
גדולה, גם בקנה־מידה אמריקאי. שלוש
חברות השתתפו במיכרז שפירסמה מיש-
לחת־הדכש בנושא זה.
האחת היתד, חברת גתזייד, המייוצגת בארץ
על-ידי החברה להנדסה. הצעת הברד,
זו היתד, הזולה ביותר. מנהל החברה, דון
קורנארס, הגיע לישראל, הציע להעביר
את כל היידע ותוכניות השירטוטים לצד,״ל,

האיש האחראי: רון להכ
מה המניע?

לשולחן״ ,תחת כותרת של חכרה
כת. כן דיווח כי החכרה אינה מוכנה
להעכיר ידע ושירטוטים.
מטעמים שלו המשיך דון להב ללחוץ
על התקשרות עם חברת פרייאוף. הרעיון
שמישרד־הביטחון יתקשר עם הברה, המושפעת
מהחרם הערבי, ואשר אינה מוכנה
לסחור בגלוי עם ישראל, לא הדאיגו.
באותו זמן אף הובאה לתשומת־לבו של
להב העובדה כי חברת פוייאוף הועמדה
לדין על העלמת מם בשווי עשרות מיליוני
דולרים. היתד, זו, לפי דיווחי דול סטריט
ג׳ורנל, חעלמת־המס הגדולה ביותר באד־צות־הברית.
מנהלי־החברד, הורשעו בדין,
הם צפויים למאסר עד חמש שנים, ואילו
חברתם נתבעה לשלם 60 מיליון דולר,
עבור המס שלא שולם וקנסות.
במוספי כלכלה, הובע בארצות-הברית
החשש שמא החברה, אחר המהלומה הכספית
והאישית שספגו מנהליה, תתקשה
בהמשך פעילות תקינה.
גם עובדה זו לא הדאיגה כלל את דון
להב. הוא המשיך ללחוץ על התקשרות
עם חברה זו דווקא, ואכן, באמצע ינואר
השנה, חתמה מישלחת הרכש חוזה עם
חברת פרייאוף.
טרם נחתם ההסכם, שיגרה המישלחת
מיברק לרון להב, ובו כתבה :״הברק
אישורך לביצוע העיסקה.״ אנשי המישלחת
הדגישו, בחושם כי ייתכן ויגיע היום בו
תיפתח חקירה סביב ההתקשרות עם חברה
זו והם ידעו שהם ירגישו הרבה יותר
נוח אם בהיפתח החקירה יימצא בידם
אישורו של רון להב לביצוע העיסקה.

גם כארץ הכיעו האנשים הטכניים,
העוסקים כנושא המיכליות,
התנגדות להתקשרות עם חכרת
״פרייאוף״ .סגן־אלוף פסח מחיל־חימוש,
העוסק כנושאים טכניים
הקשורים כמיכליות־תידלוק, ו
מייק, אף הוא מחיל-חימוש, טענו
כי אם לא יתקכלו מהחכרה האמריקאית
שירטוטים מתייקים, קשה
יהיה לתחזק את כלי-הרכס.

במדינה

המורה והתלמיד: דיין ולגיא
סיבות השמורות עימו
רון להב טוען כי הוא קיבל כיסוי
לעיסקה מראש מינהל ההרכשה (מנה״ר)
צבי אלון.
האמת היא שראש מנה״ר אינך יכול
להיכנס לפרטי כל התקשרות. דיווחו של
להב לראש המנה״ר לא היה מלא. הוא
הבליע את העובדה כי החברה קשורה
לחברת־הנפט עראמקו, ציץ כי במועצת-
המנהלים של החברה יושב יהודי חם, ציוני
המוכן לעזור לישראל.
אכן במועצת־המנהלים של החברה יושב
יהודי בשם אלכסנדר, אדם הגון, פרו־ישראלי.
הוא הצטרף לחברה כתוצאה

ץ ; 0 1 0 1 1 1 1 1

.מ מ ^ ן ג!18
; מ 111ז מ 1ג 11נ )
x 6 1 8 6ע 1 6 (3
1111165

,ד ח ־ז 1י,

? 1 6 1 1 1 ( 1 -6 5 1
? 1 0 1 1 6 )1

־ן )6מ 0קז< 8 1 0 0 #שג אחסס! .ז 8 £ו 11!/ 871

0 8 1 1 ) 6 1 1 —£>1(011311) 0

. 311)5ק ת
ז\ 6 )1 10 6ז 1ק 3ת 0 0ץ 811ת 11 זו1־ 3 01ז 106ס 10 ? 6!>8
־ 681׳} 0 -ג 0ת 6ע x0136 1 0 x 6 3 0 0 , 106*$ 0־) 6 ) 1 6 1 6 31
.־0 .8 . ^1511101 ;11)18:6 1 1 (1116
־ )1 ) 01ת 8ת סו תז 3 0 6 , 01101־ 1 0 1ת\^11113-
• ז 101ך 0 ) 1( 16 11־ x 601111^6 0) ) 1061ץ1־ז 16 זז 6 ( 01116
• ו 63תקית 1 0 . 110\^ 3־31161* 0131161•, 3 0 )1 1) 01( 61־11
)16111 30)1 0 1 1 1 6
)׳X601111^6 0־1־(01116 6111
£ ,ת( 6 )11ן ת7 ״ 11כ311)5 1116 0 .8 . 1־ )16) 1ס) 6<1־ 11 נן 8ת ס 0
ת 16ת 1״ £ת 5 3 0 )1 )16) 6311ת 1011ד 11מ 1ס 8:,ת 1ת 31 קו ת•1
• ^ ס) ^ 06 6 )) 0113־ 31 116^ 00116 861ת 6 ( (001160
,ת 66״ 6031 6X 0186 13X 68 1(61!1905 1(3 0 1950
.־.111)18:6 11100183 1 1 1 0 1 1 (1161 111011

הרשעת ״מנהלי פריאוך״*
העלמה שד מיליונים

ממיזוג בין חברת פרייאוף לבין חברה
פרטית שנבלעה בתוכה• אותו אלכסנדר
מהווה מיעוט מבוטל בקרב חברי ההנהלה,
ועם כל רצונו הטוב, אין הוא יכול לשנות
את מדיניותה המוצהרת של החברה, המעדיפה
שיתוף־פעולה עם אינטרסים ערבייו*
על פני שיתוף־פעולה גלוי עם ישראל.
כל מה שידע ראש מנה״ר על חברת
פרייאוף הוא, כי גימועצת־המנהלים שלה
יושב יהודי חם. שאר הפרטים לא הגיעו
כלל לידיעתו.
באמצע יגואר 1975 נחתם חוזה עם חברת
פרייאוף. בחמה זה התחייבה החברה לבנות
ולספק לישראל, שלא בשמה 200 ,מיכליות־תידלוק.

קרום
לחמישה חודשים חלפו מיום
פירסום המיכרז ועד מועד ההתקשרות.
כעוד שכתי־חרושת
ישראליים לא יכלו להתחייב לבצע
את העבודה, בי נאמר להם שה עבודה
היא בעלת דרגת דחיפות

* קטע מוול סטריט ג׳ורנל, על פסק־הדין
המרשיע את המנהלים בהעלמת־מסיס
במשך 10 שנים.

עליונה, מסתבר כי טענה זו היתה
בנראה מבויימת לחלוטין. אחרת
אין להכין מדוע נזקק מישרד־ה
ביטחון לפרק-זמן כה ממושך עד
לחתימת החוזה עם החברה הזרה.

(המשך מעמוד )16
הפלצות בן־שחר כמות־שהן, כ״מיקשה
אחת״ ,ניצבת האמת. האוצר שינה את
ה״ מיקשה האחת״ לטובת בעלי־ההון ולרעת
השכירים, תוד התקנת סעיף גיזעני, המפלה
לרעה את האזרחים הערביים במדינה.
גיוס הימין. הסעיף המרכזי של ועדת
בו־שחר היה סעיף המיסוי על כלל ההון
במדינה. הסעיף שלה קבע כי כל גוף
המוכר נכס הוני (מקרקעין או שיטדי־הון
או כל צורה אחרת) ישלם על ההפרש
שבין מחיר־הרכישה למחיר־המכירה מס
קבוע בשיעור של. ס/ס ,10 ועוד מס של ס/ס60
על ההפרש שייווצר מניכוי עליית־המדד,
בתקופה שבה החזיק בנכס מן ההפרש
במחירי הקנייה והמכירה.
כאשר הגיע הסעיף לוועדת־הכספים של
הכנסת, גייסו לעזרתם מתנגדיו העיקריים,
אנשי הליכוד ול״ע, את חברי המושבים
ואגד, שזעקו על קיפוח השכיר הקטן החוסך.
אחד מחברי המושבים זעק חמס על
שיקחו ממנו את מחצית הרווח שלו ממכירת
פרדס, שאותו קיבל במתנה ממינהל-
מקרקעי-ישראל.
כאשד התברר כי יושב-ראש ועדת-
הכספים, ישראל קרגמן, תומך בעמדת
הליכוד, דרש ח״כ אליעזר רונן שתהיה
הכרעה של סיעת המערך בכנסת. הסיעה
החליטה לייפות את כוח חברי סיעת המערך
בוועדת־הכספים לקבוע עמדה. בין אלה
היה רוב למתנגדי הצעת הליכוד ולתומכי

יעד היום, שנה לאחר שצה״ל דרש
בדחיפות את המיכליות, טרם הגיעה ארצה
אפילו מיכלית אחת, מכל אותן 200 מיכליות
שהוזמנו.
בחודשים האחרונים נודע לכמה בע לי
מיפעלים בארץ לבניית מיכליות,
כי רון להב עומד להזמין מחברת פרייאוף
100 מיכליות נוספות. הפעם הוא אפילו
לא טרח לפנות תחילה אל היצרנים הישראליים.

לקיצבות־ילדים.
הצעת בן־שחר קבעה כי
יינתנו קיצבות של 200 לירות לכל ילד,
החל מן השלישי והלאה, לכל המישפחות,
ולשני הילדים הראשונים — קיצבה של
מאה לירות לילד.
האוצר ונצ״גי־העבודה בוועדת־הכספים
התנגדו לסעיף זה, כי הוא הבטיח שגם
מושפחות ערביות מרובוודילדים תקבלה
קיצבות. נציגי העבודה הציעו אז תימרון
של הונאה. כפי שגילה העולס הזה
( )1972 כבד לפני שישה שבועות, נמצאה
תחבולה מחוכמת: הקיצבה הממשלתית
הורדה לסכום 125ל״י לכל ילד החל
בשלישי — אך כל מישפחה יהודית תקבל
עוד 87.50ל״י לילד שלישי והלאה, באמתלה
של ״קיצבת יויצאי־צבא״ .לקיצבה זו
אין קשר אמיתי לצה״ל — כל יהודי

ח ״כ רונן
בתוך המצפון

ישראל אפרת, המנהל המסחרי
של ׳ התעשייה האווירית כבאר־שבע,
העוסקת כין השאר כבניית
מיכליות, הרים קול-צעקה. הוא
אינו מבין מה המניע המסתתר
מאחרי כיזכוז סכומי-ענק כמטבע
זר, כאשר ניתן לייצר כארץ אותו
ציוד עצמו.

המצהיר שקרוב״מישפחה כלשהו שלו שירת
אי־פעם במחתרות או בצה״ל, מקבל אותה
׳אוטומטית.
אין בדיקה של הטענה, והכל יודעים
שמותר לזייף אותה, מאחר שהכוונה היא
לתת לכל היהודים דבר שאינו ניתן לשום
ערבי.
:בישיבת סיעודהמערך בכנסת תבע ח״כ
רונן הצבעה על סעיף זה, המפלה את
הערבים בצורה גזענית. ח״כ יצחק בן־
אהרון ביקש ממנו מספר פעמים לא להעמיד
את הסעיף להצבעה, כדי שהוא, בן־אהרון,
לא יצטרך להצביע בעד סעיף גזעני. שלוש
פעמים ביקש בן־אהרון לבטל את ההצבעה,
ורונן סירב, בנימוק כי לא יתן לבדאהרון
לברוח מהכרעות. יושב־ראש הישיבה, ח״כ
משה ומזמן, מצא פשרה גואלת: להצביע
על השאלה אם להצביע לפי דרישת רונן.
הרוב, כולל בן־אהרון, הצביע נגד העלאת
הסעיף להצבעה, וכך ניצל מצפונו של
בן־אהרון ונחקק חוק גזעני מחפיר.

תלונתו נשאה הפעם אופי מר במייהחד,
על רקע העובדה שמיפעלו, כמיפעלים
רבים אחרים, ייאלץ בקרוב לצמצם את
הייצור ולפטר פועלים מיקצועיים.
מיפעל נוסף שרצה להיכנס לנושא זה
היה מפעל מ־ג־ט בכרמיאל, המייצר מי-
כלים סטאטיים, שהתכוון לגוון את מוצריו
ולייצר אף מיכליות־תידלוק. אך רון להב
אינו מעוניין לעבוד עם מיפעלים ישראליים.
רון להב דאג שמיליוני הלירות שהיו
מייועדות לבניית המיכליות בארץ, יוסבו
לדולרים, וכסף יקר יבוזבז בחו״ל על
אובייקטים שניתן לייצרם בארץ.

השבוע נשלחה הזמנה נוספת
ל״פרייאוך״ כארצות־הברית.
תעופה מכה מתחת

המגיע?
ל הי טו ת ו של רון להב לסחור עם
/חברת פרייאוף נראתה מוזרה. הוא
לא רק קשר את מישרד־הביטחון עם חברה
שהסתבכה בפלילים בצורה מכוערת, אלא
אף גרם לכך שדווקא מישרד־הביטחון יהיר*
זה שיתקשר עם חברה הקשורה בחברת־הנפט
עואמקו, ושאינה מוכנה לסחור, ישירות,
עם ישראל.

כדי לברר נקודות סתומות אלה
עד תום, פנינו אל ראש מנה ״ד
צבי אלון, והתכוונו להכיא לת־טו־מת-לכו
את מלוא העובדות המצויות
כידינו. היינו מוכנים לתת הבטחה
שהנושא יעבור בדיקה מדוקדקת,
תוך בירור הצד שלו.

צבי אלון היה מוכן להיפגש עימנו, אך
היפנה אותנו, בהתאם לתקנות מישרד־הביטחון,
אל דובר המישרד, נפתלי לביא,
כדי לקבל את אישורו לשיחה.

נפתלי לביא, המקבל משבורת
שמנה בדובר מישרד-הכיטחון, סירב
למלא את תפקידו. בוודאי היו
לו מניעים טובים לבך — הטעונים
חקירה כשלעצמם.

חיפוי זה של מישרד־הביטחון בהשראת
שר־הביטחון שימעון פרס, על פרשה מדהימה
נוספת, מטיל אור על התיימרותו
של פרס לבער את נגע השחיתות שפשה
במישרדו מקיר־אל-קיר.
סרס נשאר פרס, ושום דבר לא השתנה.

לחגורת הבטיחות

ח״ב בן*אהרון
לא כדאי לפשפש —
הצעת בן:-שחר. נוכח קרגמן כי יישאר
במיעוט, והביא את השאלה להכרעת כל
חברי הקואליציה בוועדת־הכספים. בהרכב
זה תמכו בו אנשי המפד״ל ול״ע, ונוצר
רוב נגד החלטות בן־שחר.
כך החליטה ועדת־הכספים של הכנסת
לשנות את החלטות בן־שחר בסעיף מרכזי
ביותר, וקבעה כי מי שרכש את נכס ההון
אחרי 1961 ישלם לפי הצעת בן־שחר, אך
מי שרכשו קודם־לכן ישלם רק ס 150/מס
על הרווח, ומזה ינכו אחה אחד לכל שנה
לאחור.
המשמעות המעשית של התיקון היא,
שלפי החוק החדש ישלמו בעלי־הנכסים
פחות מאשר לפי החוקים הקיימים. ההסתדרות
העלימה, משום־מה עין, משינוי
עקרוני זה, ונכנסה למאבק בשאלות רכב
וטלפונים, שהן שוליות לגבי חלוקת ההון
בארץ.
חוקי״הגזע. שינוי אחר ב״מיקשה האחת״
,המזכיר חוקי-גזע, נוגע לתשלומים

הרך רבגות חעיך ריים של
הם יכסוך ב״אל-על ,,עלולים
להיות הפדוטקציוכרימ
לא כדאי להרגיז ציבור עובדים. בייחוד
כשזהו ציבור אינטליגנטי, כמו טייסי אד

השבוע ישבו ראשי צוותי־האוויר ותיב־ננו
את השביתה הגדולה, שנועדה להכריח
את החברה לגלם את שכר־הנטו ש להם.
אך כמה אנשי-אוויר חשבו גם על
דרכי־מאבק פחות קונבנציאליים.
למשל: נוהג מקובל הוא אצל הבוסים
של אל על להעניק פרוטקציה אישית ל יקיריהם.
פקידי־ממשלה בכירים וסתם ידידים
זוכים בטיפול מיוחד. אף שיש בידיהם
כרטיסים למחלקת־התיירות, מושיבים אותם
במחלקה הראשונה, היקרה הרבה יותר,
והעולה כ־ 100 דולר יותר בהוצאות
בחברה עצמה, בקו ניו־יורק.
זוהי עבירה חמורה על תקנות האירגון
הבינלאומי של חברות־התעופה (יאט״א).
בהיוודע עבירה כזאת, מוטל קנס אוטומטי
בסך 15 אלף דולר לכל מיקרה.
מילמל השבוע קפטן של אל על :״מד
יקרה אם מישהו ימסור ליאט״א רשימה
של כמה מאות מיקרים כאלה באל־עד?״

שמשנה כיוון מהאוטוסטראדה לתוך העיר.
ואפילו בא נהג רק לקחת דלק, לא יעזור
לו. אם יתנגד בחוזקה, הוא עלול למצוא
עצמו עם צרור מזומנים בכיס במקום
מכונית ביד.

ההצגה השבועית
הגדולה
** וד לא נכנס בעל המכונית בשערי
21 היריד, וכבר נדבקים לחלון מכוניתו
כמה קונים, המנסים לדוג מציאות בלתי-
החרות. הנהג עצמו, אם הגיע למקום
לראשונה בחייו, עוצר נדהם מול נהמות
המכוניות וצפירותיהן, צעקות בעלי הדוכנים
למשקאות קרים המתעדבות בווינוחי
ההתמקחות. מכוניות ובני־אדם מנסים לפלס
להם דרך בהמון, תוך צפירות וצעקות
מהרישות־אזניים, אך כעבור כמה דקות
מתאושש הנהג הטירון, ומצטרף למישחק
הגדול במלוא מירצו.
אם חשב אותו בעל־מכונית לרגע, שמתוך

1X13*0 111110־0
ף* תו ד מ כו ני ת פולקסוואגן ירוקה
6ומבהיקה יושבת נערה ומחכה, בידה
ספר. מדי־פעם היא מרימה את ראשה,
מסתכלת סביבה, וחיוך על פניה. לפתע
ניגש אליה גבר, מתכופף לעבר החלון
ומנהל עימד. שיחה, מעיף מבט לעבר
המכונית ומסתלק. כעבור כמה דקות ניגש
עוד אחד, וכן הלאה.
כאשר מתקרבים ומאזינים לשיחה, שומעים:
הוא :״כמה היא :״25.000״; הוא :
״שנת ייצור?״ :היא :״72״ .הגבר מתרומם
מהחלון, סוקר את המכונית במבט ארוך,
בועט בצמיגים, חושב רגע, וחוזר. הוא :

לקנות או לא לקנות

״ 18 אלף עכשיו, ביד.״
חנה ברוורמן, שטנית, נאה, כבת ,25
עם מבט שובבי בעיניים, מעיפה לעבר
הנ״ל מבט משועשע, ומחזירה ״ 25 אלף
ולא אגורה אחת פחות.״ הגבר מסתלק
באכזבה.
הנערה מסתכלת סביב וחוזרת אל סיפרה
אני והשימפנזים. לפעמים, לדבריה, אין כל
הבדל בין התנהגות האנשים בחוץ לבין
המתואר בספר.
חנה ברוורמן היא רק אחת מני.הרבים
והרבות המגיעים מדי יום שלישי בשבוע
ליריד־המכוניות, המתקיים בעיר־המכוניות

שעל כביש תל־אביב — הרצליה. העובר
ביום השלישי בשבוע בדרך מתל־אביב
צפונה נתקל לפתע בשיירה ארוכה של
מכוניות, שדלתותיהן פתוחות ומיכסי־המנוע
שלהן מודמים. המשונה הוא שאף אחת
מהן אינה מקולקלת, למרות שמסביב לכל
מכונית טורח בעליה הנרגשים.
הבעלים אינם מתקנים את המכוניות.
הם עוסקים פשוט בטיפולי-יופי אחרונים,
לקראת הכניסה לשטח היריד.
שם תעבור המכונית תחת עינם הבוחנת
והמבקרת של הקונים הפוטנציאליים, המשחרים
לטרף ומסתערים על כל מכונית

הקונה הפוטנציאלי רכון על קרבי המכונית, ומנסה לחדור
לתוכה במבטו, לאחר שבדק כל סנטימטר בגופה, עשה עליה
סיבוב ותחב ידו לכל חור פנוי במנוע. לידו עומד הידיד הניצחי, ה״מומחה״ ,שמכניס בלב הקונה ספיקות וחשדות
לגבי כל מכונית שמוצאת חן בעיניו. למעלה: סוף טוב — הכל טוב• העיסקה נשלמה, הכסף מחליף ידיים.

ניתוח אוני

עוב־וב

של מכוניות ואנשים
מחרישי־אוזניים. ליצחק
בדוקה לבדיקת מכוניות. בתנועת ליטוף קלה הו
הוא טוען, כצדיק היודע נפש מכוניתו. את הנ
מפשפשים בקרבי המכונית, ויודעים מייד אס ש

עורך בעל־המכונית למכוניתו, כאשר מסביב
בדיברי המוכר סתירות, תוך כדי שמיעת כל
ראתה אראד בחיים שלה,״ טוען בטל המכונית הנרגש• ככל שדבריו נ׳
לשכנע. רבים הפתאים שנפלו בפח בצורה זו או אחרת ושמו את כספנ

מאות האנשים המסתובבים ביריד לבטח
יימצא אחד שיענה על מבוקשו, הרי טעה
טעות גדולה. תוך דקות ספורות יגלה את
השליטים האמיתיים של השוק, את אלה
המבצעים כ־ 90 אחוז מן העיסקות במקום.
אלה שיחזרו משם כתום היום לא עם
מכונית אחת בלבד, אלא עם שלוש־ארבע
מכוניות. אלה המסתובבים בשוק כל היום
כולו עם כיסים דחוסים בסכומים שעוברים
לעיתים את המאזדאלף.
אלה הם הסוחרים, המיקצוענים המתחזים
כקונים פשוטים: אלה שמבט קצר
מספיק להם כדי לדעת כל מה שעבר על
המכונית בחמש השנים האחרונות, והם
כמובן קונים תמיד את הטובות ביותר.
ומי שמקשיב לצורת ניהול המו״מ, נוכחים
מייד שהם מבינים באופיים של בני־אדם
לא פחות מאשר במכוניות. אלה הם הפסיכולוגים
שבחבורה.
קשה לחדור לעולמם. אימת פקיד־השזמה
שמה מחסום לפיותיהם, וכדיברי אחד מהם :
״אין שם, אין כתובת. אני מ־שלם הכל
(המשך בעמוד )30

ההוצלים

הם הניירות היחידים הנסחרים בשוק המכוניות. צ׳קים לא מתקב׳
ליס. יורם בררה מכר זה־עתה מכונית בשביל זיר, והוא מנופף
בגאווה את חבילת השטרות לעיני שאר בעלי־המכוניות הממתינים להשלמת עיסקותיהם!.

וסוגים נדחק בשוק, תוך כדי ציפצופיס וצעקות
וני, סוחר־מכוניות מחיפה (למטה משמאל) שיטה
עביר את ידו על כנף המכונית .״וזה אומר הכל,״
ים אי־אפשר דרמות. הס מאזינים לנהם המנוע,
תאונה רצינית. במקרה כזה, ירחקו מן המכונית.

:יצבת קבוצה מתוחה של קונים המנסים לתפוס
ילדות חייה של המכונית .״ותאמינו לי, זאת לא
עים כנים ומשכנעים יותר, כן גוברים סיכוייו
שרובם חסכו משך שנים רבות, על קרן־הצבי.

1 .2 3

* ש דפרים שהם מעל לכל דימיון.
,כמו החוצפה לתאר שז׳קלין בובייה—
קנדי—אונאסיס, האלמנה המבוקשת ביותר
בעולם, ומי שראויה אולי יותר מכל אשר.
אחרת לתואר ״הליידי הראשונה של העולם
המערבי״ ,תהפוך לפתע לגברת דקלין כץ.
אפשר היד. לבלוע, בצורה קשה לעיכול,
שמרילין מונרו מתגיירת. גם את אליזבט
טיילור ניתן היד. לתאר במידה גדושה של
דימיון פרוע כבת עמן של גולדה מאיר
ושולמית אלוני. אבל לחשוב על ז׳קלין
אונאסיס במונחים של יידישע מאמע?
וזה בדיוק מד. שמנסים למכור בתריסר
עתונים ברחבי העולם, הטוענים בעקשנות
ראויה להערצה שמי שהיתה אשתם של
אחד מנשיאי ארצות־הברית המהוללים ביותר
ושל אחד מעשירי העולם, עשויה
עוד יום אחד לעמוד זקופה מול רב, מתחת
לחופה יהודית, לחייך למראה חתן שינפץ
כוס ברגלו וכימעט להיחרש מרוב קריאות
״מזל־טוב !״
ואם לא די בכך שהלבישו על בת האצולה
מפילדלפיה, חניכת הסורבון ואוניברסיטת
וושינגטון, מי שנולדה אל תוך

שם למדו ארבע שעות ביום בעברית וארבע
שעות נוספות באנגלית. אחר־כך השתלם
באוניברסיטת קולומביה, שם היתמחה באמנות
מודרנית ובכתבי-יד מוסלמיים עתיקים.
אחרי תקופה קצרה של עבודה
במטרופוליטן מיוזיאום במנהטן, שם עזר
באירגון תערוכה ארכיאולוגית, יצא עם
מישלחת של המכון־האמריקאי־ללימודי־המזרח
לחפור בקיסריה ובתל גת. זה היה
ב־ .1955 כעבור שנה הצטרף למישלחות
ארכיאולוגיות שחפרו באתרים אחרים.
את אהבתו לארכיאולוגיה רכש עוד בילדותו,
בבית אמו בברוקלין. יום אחד,
כך סיפר, הבחין שאמו משליכה את האשפה
מביתם בשקיות נייר נקיות. כשהוא תוהה
אילו סודות אמור להכיל הזבל המשפחתי,
הוא החל לסייר מדי ערב סביב הבלוק
בו התגוררו, כשהוא אוסף מידגמים מכל
פח אשפה שבדרך. במרתף דירת הוריו
הוא בדק את מימצאיו, ניסה ללמוד על
פיהם על אורח־החיים של השכנים .״בארכיאולוגיה,״
נהג לומר כעבור שנים ,״הזבל
הוא רק ישן יותר.״
ב־ 1956 הגיע קרל כץ שנית לישראל.

הב צלה
| 1י 4דקלין בחברת ג׳ון קנדי, בעלה הראשון, בתקופת החיזור ביניהם, כשג׳ון,
• בן ״המאפיה האירית של בני קנדי״ היה עדיין סנסור ודקלין עבדה
*131
כעיתונאית צעירה. לאחרונה סידר לה כץ אפשרות לחזור חלקית למקצוע זה.

האם וסיו מ׳
שהיה מנהל מוזיאון

בצלאל את
*!1171ס דקליז מאחורי אריסטו או־
£נאסיס, לו נישאה חמש
*131
שנים אחרי שבעלה הנשיא מת בזרועותיה.

לאוסף של ו?
ביקור בסקורפיוס

קרל כץ צועד על המזח של האי סקורפיוס,
האי ששימש כמישכנם הפרטי של ז׳קלין
ואונאסיס, ושאותו הוריש לה במותו. התמונה צולמה בחודש שעבר, בעת שקרל כץ
הגיע לאי לפי הזמנתה של דקלין, כדי לשהות במחיצתה ובחברת ילדיה.

! | 1¥1י ס סי דקלין קנדי־אונאסיס בפגישה עם קרל כץ, איש האמנות היהודי
0מברוקלין, שבמשך 11 שנים שימש כמנהל מוזיאון בצלאל בירושלים,
*191
ושטורי הרכילות בעתוני העולם טוענים כי הוא עשוי להיות בעלה השלישי.

חוג הסילון הבינלאומי — חתן יהודי, בחרו
בשבילה דווקא כזה שהוא גם ישראלי
למחצה. אין מירשם בטוח יותר לעידוד
האנטישמיות בארצות־הברית. יחלוף דור
עד שהאמריקאים יסלחר ליוונים על שאיל-
ספנות מזדקן שלהם גזל מהם את אלילתם.
ואם יקרה מה שמנבאים הרכילאים לא
יסלחו לישראל לעולם.
רק שדכן עיוור וחרש יכול היה לזווג
לדקלין בת ה* 46 שידוך יותר בלתי־מתקבל־על־הדעת.
ולא מפני שקרל כץ ( )45 אינו,
חלילה, שידוך טוב. נהפוך הוא. כל אמא
יהודיה היתד. ששה למצוא חתן כזה לבתה :
גם נאה, גם מלומד׳ ממשפחה טובח ובעל
מישרה די מכובדת — קרל הוא היו״ר
למיבצעים מיוחדים של מוזיאון מטרופו־ליטן
בניו־יורק. הצרה היא רק שלז׳קלין
אין אמא יהודיה, ואף פעם לא תהיה.

ם לדבר ככר על הייחום של החתן,
> £הרי שיש לו מד. להציע לז׳קלין.
קרל כץ הממושקף ונעים ההליכות הוא
יליד שכונת פלאטבוש שבברוקלין. את
השכלתו רכש במכון העברי של פלאטבוש,

הוא שמע על, תערוכה נדירה של פסלים
וחפצי אמנות פרסיים עתיקים העומדת
להיערך בבית־הנכאת הלאומי בצלאל בירושלים,
הלך לראות את הכלים והתנדב
באירגון תצוגתם. זמן קצר אחר־כך נפטר
מנהל בצלאל, מרדכי נרקיס. התפקיד הוצע
לקרל. הוא הסכים לקבל אותו על עצמו
״לתקופה קצרה,״ ונשאר 11 שנים.
בצלאל, שחגג אז את חגיגת היובל שלו,
היה מוזיאון שאפשר היד. להתברך באום-
פיו. כבר אז היה בו כרבע מיליון פריטים
שהפכו אותו למוזיאון העשיר והמגוון
ביותר במזרח־התיכון. וקרל כץ הפך ל מנהל
המוזיאון הצעיר ביותר בעולם, כשהוא
בן 27 בילבד.
מעטים האנשים בעולם המסוגלים להעריך
את ערך אוצרות בצלאל. קרל כץ היה
אחד מהם. אך הוא לא הסתפק ביש. מדי
תקופה היה יוצא למסעי־רכש בדי להעשיר
את אוצרות בצלאל. כך, למשל, בעת סיור
שערך בקהיר, הבחין בדלתות עץ מעוטרות
בבית־הכנסת העתיק בפוסטאט. העיטורים
היו שייכים לבית־כנסת העתיק בו נהג
להתפלל הרמב״ם, שנהרס בשנת 1012
והוקם מחדש כעבור 28 שנים. אז נקבעו

פיתוחי העץ הנדירים בתוך דלתותיו. כץ
דאג לכך שדלתות העץ המעוטרו-ת יגיעו
בסופו של דבר, אחרי גילגולים רבים,
לאוסף בצלאל.
תוך שנתיים העשיר כץ את אוסף ה*
מוזיאון באוספים ומוצגים יקרי־ערך. ב־
1959 כבר הקדיש לו שבועון החדשות
האמריקאי טייס מאמר מיוחד, בו ציין
את העובדה כי כץ הצליח סוף סוף לקטלג
את האוצרות הבלתי נידלים של בצלאל,
משימה שהיתר, זקוקה לידע ולאנרגיה של
חצי תריסר מומחים.
הוא היה בין הראשונים שהגו את רעיון
הקמת מוזיאון ישראל בירושלים, ניסה
להקים קרן של מיליון דולאר להקמת
המוזיאון ואף הזמין את התוכניות הראשונות
שלו. כאשר נחנך מוזיאון ישראל
בשנת ,1965 היה קרל כץ אחד השושבינים.
ף* ד או תן שנים*ערך¥קרל כץ תערו״
כות בבצלאל ונשא הרצאות בנושאי
אמנות, ששבו את לב נשות החברה הירושלמית.
דמותו הסולידית והלהט שלו,
הפכו אותו לחביב הנשים. מדי פעם היתה

פושטת בירושלים שמועה על רומן סוער
שמנהל איש האמנות המבריק, שהיתה
מספקת חומר רכילות לנשות העיר לשנה.
לאחר הקמת מוזיאון ישראל, התמנה
כץ לאוצר הראשי של חטיבת בית־הנכאת
הלאומי בצלאל במיסגרת המוזיאון. בתפקיד
זה המשיך 3שנים. אחרי מילחמת ששת־הימים
עזב את הארץ. היו שטענו כי
עזב משום שהתאכזב על כי לא מונה

למנהל המוזיאון. אולם הוא נישאר ידיד
מוזיאון ישראל עד עצם היום הזה.
כץ, שאחיו אליהוא היה מנהלה הראשון
של הטלוויזיה הישראלית (כיום הוא ראש
החוג לקומוניקציה באוניברסיטה העברית
בירושלים) ,חזר לניו־יורק, התמנה שם

0 10 1 ^ 111 כך צולמה דקלין אונאסיס לפני
י 1י י שנתיים, בעת שיצאה להשתזף
בחברת בעלה בפתח ביתם שבאי סקורפיוס בים האיגאי. בעזרת
עדשות טלסקופיות הצליחו צלמים בספינות דייגים לצלם אותה.

1115)1

כמנהל המוזיאון היהודי. כעבור שלוש
שנים קיבל את: תפקיד מנהל המיבצעים
המיוחדים של מוזיאון מטרופוליטן, אבל
לא לפני שהספיק להקים עבור ישיבה
יוויברסיטי בניו־ייורק מוזיאון גדול של
תולדות בתייהכנסת בעולם.
אז איך מגיע בחור עם ייחוס כזה לסיפורי
הרכילות כמחזר התורן של ז׳קלין?
מסתבר כי כץ וז׳קלין הם ידידים ותיקים.
אסור לשכוח כי דקלין, שהתחילה את
הקאריירה שלה כעתונאית, ניסתה להפוך
בתקופת היותה רעיית הנשיא, את הבית
הלבן למוקד חיי הרוח והתרבות של ארצות-
הברית. גדולי הנגנים, מרובינשטיין ועד
קאזאלס, הוזמנו לערוך שם קונצרטים. היא
גם חוללה מהפכה בצורה החיצונית של
הבית הלבן, גילתה שם אוצרות בלומים

1^ 1וכך צולמה דקלין בחודש שעבר, בשעת

׳־ י שאירחה את קרל כץ בביתה שבסקורפיום.

התפאורה לא הישתנתה. אותו העץ ואותן המרמות מופיעים
בשתי התמונות, אבל תלבושתה של דקלין היא צנועה יותר.

של עתיקות ודברי-אמנות, שהוצגו על ידה
בפעם הראשונה.
ז ׳קלין רחבת האופקים היא שהשלימה
את השכלתו של ג׳ון קנדי, בעלה הראשון.
החיבה שלה לכל הקשור באמנות, לא
גוועה גם בשנות נישואיה לאונסיס. בביקוריה
התכופים בניו־יורק היתה ז׳קלין
פטרונית אמנויות למיניהן. כך׳ למשל,
היתד, אחת המסייעות להקמת המרכז ה־נידיורקי
לצילום, שקרל כץ היה אחד
ממייסדיו, בתוקף תפקידו במטרופוליטן.
בהשפעתו היא אף פירסמה מאמר בניו־יורקר
על המרכז.
מומחיותו של כץ באמנות ובצילום,
נושאים שריתקו את דקלין מאז ומתמיד,
הפכו אותו לידיד המשפחה ולחביבם של
שני ילדיה של דקלין, קרולין בת ה־17
וג׳ון-ג׳ון בן ד.14-,
ך* חודש שעבר, בעת שז׳קלין בילתה
* עם ילדיה באי סקורפיום שהוריש לה
בעלה המנוח האחרון, הזדמן קרל כץ
לאתונה, כדי לרכוש מוצגים עבור ה־מטרופוליטן.
הוא התקשר עם ז׳קלין והיא
הזמינה אותו להתארח בחברתה באי.
הפאפארצ׳י — הצלמים־הציידים — שמאז
מותו של אריסטוטלס אונאסיס במארס
השנה לא הפסיקו לעקוב אחרי ז׳קלין כדי
לגלות את הגבר הראשון שבחברתו תצא —
קפצו על המציאה. הם דהרו בסירות־הדייג
שלהם בעקבות קרל, הנציחו במצלמות
טלסקופיות כל רגע מתקופת שהותו באי.
לא היה צורך ביותר מזה. אלפי עתוני
רכילות ברחבי העולם, המתפרנסים שבוע
אחרי שבוע במה שרק קורה לז׳קלין,
סוראייה, גדיים קלי ועוד תריסר דמויות
אכסקלוסיביות, היו מוכנים לבלוע כל
שמועה. גם עתונים יותר רציניים מיהרו
לעוט על הסקופ. סוף סוף, זכרו כולם,
גם לפני שנישאה לאונאסים ב ,1968-הכחישו
כל הנוגעים בדבר במשך חודשים
ארוכים, את גל השמועות על יחסיה עם
איל־ד,אוניות המבוגר ממנה ב־ 23 שנה.
מי שהיה עליז במיוחד למישמע הרכילות,
היה דווקא ידידו של קרל כץ, ראש עיריית
ירושלים, טדי קולק .״אני לא מכיר אשד,
שלא היתד, בתקופה זו או אחרת ידידתו
של קרל,״ אמר טדי בעדינות הפילית המפורסמת
ישלו.
אבל קרל כץ עצמו׳ מסתבר, מכיר אחת
כזאת: ז׳קלין קנדי-אונאסיס .״אין אפילו
בסים לשמועות האלה,״ אמר כשהתבקש
להגיב על הרכילות ,״זה אבסורד מוחלט.״
יש כאלה המוכנים להישבע שבדיוק
נוסח כזה של הכחשה הוא עדות מובהקת
לכך שמשהו בכל זאת מתרחש בין כץ
לז׳קלין. וזאת, למרות שר,שבועון האמריקאי
פיפל, השייך לרשת הטייס, כינה את
כץ ״דג במישקל־בינוני בים הרווקים.״

3 - 25

במדינה

קשקשת 1979
המסד את דיסיונו ונמח למצוא
לציור נטלמסח כותרת מתאימה, אט ר
תסביר מת אתח רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלות לפי תכתובת:
,קשקשת,׳ ת.ד ,156 .תל״אביב. חחג־דרות
הקולעות ביותר תמווסנזנח,
ובטדיהן יזכו בכוסיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתד־אביב, קוי־נוס־חמכוניות
זדזדד בישראל.

ראש הססשלה

תשבץ

ועץ הסתרים

ר,ב7ן באר-שבעי, עסקן
מתוך הכרה, הוא ידידו
של רבין והאיש שלו
במחוז הדרום
למרות שהוא מכחיש זאת בכל־תוקף,
טוענים יודעי־דבר כי יעקב חלפון הוא
ממקורבי ראש־הממשלה יצחק רבץ, ואחד
מאלה שדחפו את רבץ למנות את אריק
שרון כיועצו.
הגבר הנמוך במיטב *שנותיו, חובב הטיפה
המרה ובעל חברת קבלני־הביייה ב־באר־שבע
יעקב חלפון בע״נז, אייו מסתיר
כי הוא נפגש עם ראש־הממשלה. הוא גם
מוכן לאשר כי נפגש עימו לפחות עישר
פעמים בשנה האחרונה. אולם מה פתאים
זה הופך אותו מקורב? סתם נפגשים, ומדברים
על המצב.
קשר ישיר לצמרת. ככל שמתבוננים
בדבר, וככל •שק*שה להבין מה מאחד את
השניים, הרי עובדה היא שיצחק רבץ
נפגש פנים אל פנים עם חלפון׳ ולעיתים
קרובות. בין אם הוא רואה בו יועץ או

קשקשת 1977

• מארכס אנד ספנסר.
חווה גדול, קיבוץ נען
>• כך נעשה ליהושע פרץ שחור
בעיניים, עם סגירת הנמל.

אלי שמואל,

רחוב אבן־גבירול ,110 תל־אביב
• עובדי־מדינד. מביטים זה בזה
ומבקשים תוספת כפילות.

ישראל ידסינגר,

רח׳ אילת ,19 רנזת־יוסף, בת־ים
• צוות־המוחות מתאמן לקראת
הכרעה.

יועץ חלפון
פגישה קבועה

איל כור,

רחוב מודיעין ,259 רמת־גן
<• מתקדמים, מתקדמים: יהלומים
שחורים הם עכשיו העיניים של הברוריה
גרימכרג,
מדינה.
שיגון תקומה ,9/4כפר־סבא

השבוע בדרייב אין
בשעה — 8.00 שבוע שלישי
סרט ההרפתקאות

״כילבי״

בשעה 10.30
סרט המתח

״ספסמו״

בסיטונ ות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
#טוני קו ת הריון
#חליפות ה רי ון

ק הן

מודל

תל־אביב רח־ נחלה בנימין ,4
קומה ב׳ .דדך ויזמר
פתוה עד 7בערב
(סמר בשעות )2—4
להזמנות ע׳ייי סוב טל ,59344 .ת״א

מאוזן :
.1מילת־בקשה .2 .מיו ירק־מאכל.7 .
גועם, רכות .9 .חוכמה .10 .כינוי .12 .בסיס.
.13 נקי, טהור .15 .אות, סימן .16 .מחבר־אופרות
איטלקי .17 .מחלקי המכונית.18 .
מן המעיים .19 .צאצאית .21 .פחד, יראה.
.22 מתווי־הנגינה .23 .קרם .25 .סגור ומסוגר
.28 .לא קהה .29 .נידוי .31 .מתווי־הנגינה
.32 .חם מאד .34 .חומת־מים.35 .
בירת הנגב (ר״ת) .36 .יישוב ליד תל־אביב
.39 .אריג .41 .שכיח .44 .מענית.
.45 דליל .47 .אומנם, כן .48 .דוד ללא סוף.
׳ .49 לשד העצמות .51 .מודשבה, שיפוט.
.53 סנוב .56 .זימרה .57 .מכ״ם .60 .נהרה.
.61 שונא, כועס על .63 .לכל אדם, חי
וצומח יש כזה .64 .צמח חריף ומייוחד.
.65 עבורך .66 .נמס׳ מתרכך .67 .בעדי-
שרד .70 .מן ההורים .72 .רסיס, גץ.75 .
נהר באפריקה .76 .יועצו ישל ראש־הממש־לה
לענייני עיתונות (ש״מ) .78 .אם־הפגי-
נה .79 .מחודשי השנה העברית .80 .מילת־שאלה
.81 .עצם בפה .83 .אוייב .85 .גלדיאטור
.86 .כלי־עבודה .87 .מזמר .88 .הברת־נפט
בינלאומית .90 .לא עבה .91 .מילת־זירוז
.92 .ממוצרי־החלב .95 .אותו אכלו
בני ישראל במידבר .96 .כוח־סבל .97 .בתוכה.

מאונך

.1בעל תיק במס־הכנסה .3 .כינוי לגדול
בתורה .4 .קריאת־יגון .5 .צאצא .6 .מין
מס .8 .כינוי לטפיל ונחות .11 .מפעיל את
חומר־הנפץ .12 .אולקוס .14 .סישכן הפרות
.15 .תוצאה .20 .חי לילי .21 .גיבעה
נמוכה .24 .סיומת לרבות .26 .מבני יהודה.
.27 יגון, שואה .28 .חם־וחלילה (ר״ת).29 .
סקרלטינה .30 .לאן? .32 אבן יקרה.33 .
טס להגשת תיקרובת .37 .רקדנית .38 .ישן.
.39 מילת־שלילה .40 .מתווי־הנגינה.42 .
בוא החוצה! .43 נטייה לוויכוחים.45 .
צווארון לכלב .46 .מין ירק המשמש לתבלין
.48 .שניים .50 .קרס בחוטם הפר.51 .
כלל בעלי־החיים הקטנים ביבשה או במים.
.52 רכשו בכסף .54 .המה, הרעיש.55 .
ירחיב לב ועין ביופיו .58 .ישמח, עלז.
.59 מילת־שלילה .62 .ברקס .64 .טס.68 .
גור של חייתו־יער .69 .מנעול פטנטי.
סד. מילה להוראת יחס הפעול .71 .מילת־שאלה
לזיהוי .73 .ענף רך .74 .נהר בארץ.
.76 מפיתחי הגוף .77 .אביון .79 .ישוב ב־רמת־הגולן
•80 .נעימה צבאית .82 .גנגרנה
.84 .מדורת־איתות .89 .מאפוודהמזון.
.90 ציבעם נחלש .93 .מתווי־הנגינה.94 .
הבל.

שליח, או עושה מלאכתו במיפלגה — ל־חלפון
יש קשר י־שיר לראש־הממשלה.
משך שנים רבות היה חלפון, בולגרי
במוצאו, אלמוני למדי בישראל. רק בבירת
הנגב הכירו אותו כמעריץ מושבע
של דויד בן־גוריון, וכאחד מעסקיי מפא״י
בנגב. הוא עצמו מגדיר את מיקצועו בעסקנות,
אומר כי זה הדבר שאותו הוא עושה
עשרות שנים. חברת הקבלנות שלו,
המעסיקה מאות עובדים, מנוהלת על־ידי
בני־מישפחתו. עם מחזור־עסקים של 4
מיליון לירות לשיה -יכול הלפון להיות
עסקן.
כאשר פרש בן־גוריון ממפא״י הלך חל־פון
אחריו, הירבה לבקרו בשדה־בוקר.
ישם, אגב, הכיר. את אלי מיזרחי, כיום מוהל
לישכת ראש־הממשלה ואז אחד מעוזריו
של בן־גוריון. יומיים אחרי מערכת־הבחי־רות
*שבה הלכה רפ״י נגד מפא״י וזכתה ב־מיספר
מנדטים זעום, פירסם חלפון (ב־
)4.11.65 בהארץ, מאמר בן אלפיים מילה
שכותרתו היתה ״יחזור״ .הוא קבע, במאמר,
כי רפ״י נכשלה, וכי עליה לחזור לחיק
מפא״י ולהיאבק שם. הוא עצמו עשה זאת
אישית, הפך פעיל במחוז הנגב. במחוז
זה חל מאז מיזוג מלא בין החטיבות, כאשר
מזכיר־המיפלגה הוא איש רפ״י לשעבר דב
תיאודוריס, וחלפון עצמו חבר מזכירות
הסניף.
מעריץ שד אריק. חלפץ הכיר את
יצחק רבץ במערכת־הבחירות האחרונה,
עת קרא לו יהושע רבינוביץ, שרץ כמועמד
המערך לראשות עיריית תל־אביב,
והטיל עליו להיות צמוד ליצחק רבין במחוז
תל־אביב. חלפון שהה אז עם רבין
שהות הדוקה כמה חודשים, עד הבחירות,
כשהוא משמש גם נהגו ועוזרו, והפך אט־אט
ידידו הקרוב.
חלפון נימנה גם עם מחנה מעריציו *של
העולם הזה 1979

אריק שרון, ובמשך שית 1973 נפגש כמה
פעמים עם ראש-ד,ממשלה דאז, גולדה
מאיר, ועם פינחס ספיר, בבקשה שימנעו
את פרישת שרון מן הצבא. במאי 1973
אמר חלפון לגולדה כי אריק פתוח להצטרפות
למערך, ויש לטפחו, אולם לא שעו לו.
מאז נבחר רבץ כראש־הממשלה נפגש
עמו חלפון, לדבריו, עשר פעמים, מזה שש
פעמים באופן פרטי — אבל לא במישרד
ראש־הממשלה. חלפון מעריץ את רבץ,
פועל למענו במיפלגה. לדבריו, מחוז ה נגב,
המונה ־־ 167 בצירי ועידת המפלגה,
יתמוך כולו ברבין. נציג המחוז בלישכת
המיפלגה, אורי סבאג׳ תומך ברבין.
חלפון פועל גם במחוז המושבים של
מיפלגתו, להבטחת התמיכה ברבץ בוועידה
הקרובה של המפלגה. לדבריו שולט במחוז
אהרון אוזן- ,שר־החקלאות, והוא תומך ב־רבין.
כמוהו גם שני הבאים אחריו בסדר
החשיבות במחוז המושבים, סעיד אהל,
מרכז אירגון־הקניות בנגב (קודם מילא
תפקיד זה אוזן) ,ורענן נעים, מרכז אירגוך
הקניות בצפון.
נכס רכ־ערך. הלפון מכחיש כי הוא
עוזר עתה לרבינוביץ להשתלט על תל־אביב,
אולם מאשר כי מחוז זה הוא הבעייתי
ביותר.
חלפון שבע־רצון מרבץ, המגלה קשיחות
מול האמריקאים יותר מאשר היה
דיין מגלה באותם תנאים. הוא טוען כי
רבץ מבקר במקומות שונים בישראל יותר
מכל ראש־ממשלה אחר, וכי בבאר־שבע
היה כבר שלוש פעמים.
לגבי יצחק רבץ מהווים אנשים בחלפון
נכס רב־ערך, בהיותו חסר כל קשרים ב־מיפלגה.
כדי להבטיח את תמיכת המחוזות
של הנגב והמושבים, מטפח ראש־הממשלה
את האיש שלו בדרום.
אורחים מישחק הנשיאים

האמת שמאחרי ביקור
אצ׳ווריה ; מאמצי רביעיית•
נשיאים להביא להסדר
במיזרח־התיכון
כאשר יגיע ארצה נשיא מכסיקו, לואים
אצ׳ווריה, לביקור קצר, ויטייל במקומות
שונים בארץ, יהיה עיקר מעייניו שוגה מ־

שגריר ברלין
ביקור פיתאומי
הסכמי־תרבות וסהר גרידא בין ארצו לבין
ישראל.
שכן, בשנה האחרונה החל נשיא מכסיקו
תופס את המקום שהיה שמור בשעתו לנשיא
יוגוסלביה, המרשל טיטו — מנהיג
העולם המתפתח, המיסה להשכין שלום ב־איזורים
מוכי־מילחמות.
אצ׳ווריה הקים מעין מועדון שלו ושל
נשיא רומניה, נשיא סנגל וראש־ממשלת
אוסטריה.
רביעיית־צמרת זו נפגשת לעיתים קרובות,
מתאמת עמדות בשאלות שונות הנוגעות
לארצות המנסות לחיות בין הגושים
הגדולים. לאחרונה מנסה הרביעייה למלא
תפקיד בהשמנת שלום בין ישראל לערבים.

י-א-ו! יקיי אצ׳ווריה בא ל
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 1979

.נלד יגדיר הונו

״דון״ ב מ קו הרא שון
בשנת 1974/75 מכרה בארץ ב־ 19 מיליון,
לעומת 11 מיליון שנה קודם. הייצוא
גדל בהתאמה, מחצי-מיליון דולר למיליון
שלם. שי קופילוביץ עצמו שוהה חמישה
שבועות בישראל, שלושה במיזרח הרחוק.
כדי לעמוד בגידול לקח אליו את
אביחי פאהנר, ומינהו על המיזרח
הרחוק, ואת יוסף שטיינר מינה כאחראי
לשוקים החדשים באירופה.
קופילוביץ בטוח, כי בזכות ההסכם
עם השוק המשותף תהיה חדירה של

הנה הפתעה: החברה שמכרה הכי
הרבה קוסמטיקה בישראל בשנח האחרונה
היא ״לון״ ,או בשמה המלא ״לון
מעבדות ביוכימיות מאוחדות״ ,שמכירותיה
בשנת 1974/75 הגיעו ל־ 19 מיליון
לירות. ובכן, כאשר גוף אלמוני כזה מזנק
פיתאום לזרקוריס, ועוד עושה ייצוא של
למעלה ממיליון דולר בשנה האחרונה,
כדאי לראות מה קורה בו.
בשנות ה 60-חשבו כמה יהודים, כי
כדאי לייצר תמרוקים על בטיט מי ים-
המלח, המכילים מלחים רפואיים לרוב.
הם הקימו חברה וקראו לה ״לון״ ,על
שם החברה של אחד המייטדים .״לון״
ייצרה משן כמה שנים תמרוקים, ממים
מחמי״זוהר, הגיעה למכירות של 2000
לירות לחודש.
נוכחו המייסדים כי אינם מצליחים
להזיז את העניין, ואחד מהם, מהנדס-
חשמל בשם אברהם ילון, עניין במיפעל
את שי קופילוביץ. שי הוא בנו של
יהודה קופילוביץ, מי שהיה שותף
במיפעל לייצור סוכר בשם ״פרי-סוכר״,
ברמת־גן. למיפעל היתה גם מחלקה ליי צור
ספירט עבור מיפעלי המיצים.
בשנת 1965 נסגר מיפעל הסוכר, לאחר
שנרכש על-ידי הממשלה, שהחליטה כי
יש יותר מדי מיפעלי־סוכר בארץ. את
זכויותיהם במיפעל הספירט מסרו ל-
מיפעלי ״עסיס״ ו״פקא״ ,וחקופילוביצים
ניפנו לעסוק בתמרוקי ״לון״י
אותה שעה היתה הפצת מוצרי ״לון״
נתונה בילעדית בידי חברת ״מפיצים״ ,השייכת
למפא״י, שפיתחה בארץ את שיטת
המכירות מדלת-אל-דלת. שיטה זו נהוגה
בארצות־הברית על־ידי חברת־הענק לתמ־רוקים
,״אייבון״ .יתרונה הוא בחיסכון
בעמלות חנויות־התמרוקים, כיוון שהמפיץ
מקבל עמלה קטנה יותר מאשר החנות.
שי קופילוביץ שיחרר את ״לון״ מחברת
מנב״ד קופילוביץ
״מפיצים״ ,הקים רשת דיילות־יופי משלו,
בדרך למעלה
המונה עתה כ־ 500 דיילות. בניהול נבון
ושיטות מכירה חדישות, שילש את המכיתמרוקים
מאירופה לישראל, והוא רוצה
רות מדי שנה, וכן פיתח שוקי״ייצוא
נרחבים, המבוססים על הרפואיות של לקזז את ירידת המכירות הצפוייה על-ידי
ייצוא של מוצרי ״לון״ לארצות השוק.
מילחי ים־המלח.
אין הוא מחכה להצפה מאירופה, בונה
מיפעל

״לון״ רכשה לפני שנה וחצי
כבר עכשיו את רשת הייצוא שלו.
״הדס״ ,שמכר תמרוקים לחנויות התמרוכימעט
כל מוצרי החברה מייוצרים
קים והיה שרוי בקשיי נזילות. לפני שלוש בשני מיפעליה, בירוחם וברעננה. לקופי-
שנים רכשה ״לון״ את הזכויות על הסוכ לוביץ תוכניות־פיתוח רבות לשנה הקרו נות
של ״פאברז׳ה״ ,חברת־הענק האמרי בה. לגבי ״לון״ הוא צופה גידול טיבעי
קאית לתמרוקים, שמוצרה הידוע
ביותר של * ,30 בעיקר בתחום מישחות־הפנים.
הוא ״ברוט״ .מכירות ״פאברז׳ה״ באמרי לשנה
,״הדס״ תיכנס יותר למוצרים עממיים,
קה עולות על 200 מיליון דולר
בעיקר בתחום האיפור, בו היא חזקה,
והחברה נמצאת עתה בתהליכי התקדמות ותוציא סידרת-מוצרים חדשה בשם ״וונדר
מהירים. היא רכשה לעצמה את המתאגרף לייף״ .״פאברז׳ה״ תנסה להצליח את
מוחמד עלי שיפרסם רק אותה (את ח -הלהיט הבינלאומי ״ברוט 33״ ,שהוא
פירסום אפשר לראות בטלוויזיה היר מוצר גברי (אגב, ה״ברוט״ הרגיל מחירו
דנית) ,וכן מונופול על הפירסומת של
כן 50 לירות היחידה, ואילו ה״ברוט 33״
ה או לי מ פי אדההק רו בהב מונ ט רי או
הפיקהל. את מחירו 38 לירות ליחידה, המכילה כמות
היא עוסקת קצת בסרטים,
גלנדה ג׳קסון כפולה של נוזלים !).
״אהבת החיים״ עם
כן ייצאו לשוק סדרות מיוחדות לנשים,
וג׳ורג׳ סגל, וסרטים נוספים.
נראה כי קופילוביץ קידם בישראל את כמו ״פלמבו״ .סידרה חדשה של ״פא-
מכירות ״פאברז׳ה״ כה יפה, עד שקיבל ברז׳ה״ תצא לשוק בסוף השנה, ותכלול
את הסוכנות לעוד 25 ארצות, כל ארצות בעיקר מוצרים לטיפול בשיער.
המיזרח הרחוק וכן ׳ארצות הגוש הקוקופילוביץ
מקווה למכור השנה ב־30
מוניסטי.
מיליון לירות, גידול של יותר מ־־1507
לשם דוגמה לדינמיות של החברה: ויש לו המרץ לשם כך.

7־ 250 מיליון
קונצרן ״כלל״ מתכנן הגדלת הונו
ל 250-מיליון לירות, לעומת 190 מיליון
כיום. הגדלת ההון דרושה, לדעת המנכ״ל,
אהרון דוברת, על מנת לשמור את
היחס שבין סך האמצעים להון בדולרים,
מכיוון שמרבית בעלי-המניות של החברה
הם תושבי״חוץ. הפיחותים גורמים להקטנת
הון החברה בדולרים, וכדי לשמור
על אותו שיעור של הון בדולרים יש
להגדיל את ההון בלירות מדי פיחות
ופיחות.
הגדלת ההון מותנית בהסכמת הבנקים
הגדולים, המחזיקים במחצית מניות החברה
כימעט, ובעיקר ״בנק דיסקונט״
ו״בנק הפועלים״ .הגדלת הון החברה
תאלץ את הבנקים להשקיע סכומים
נכבדים במניות חדשות, כדי לשמור על
חלקם היחסי בחברה. פרט לשני הבנקים
הגדולים ,״דיסקונט״ ו״הפועלים״ ,המח זיקים
כל אחד ביותר מ״״/ייס! מן המניות,
מפוזרות שאר המניות בידי בעלי־מניות
רבים.
נוסף לגיוס הון על־ידי הגדלת חונה-
שלה, מתכננת החברה מיזוג של שתי
חברות-בנות שלה ,״כלל״תעשיות״ ו״החב-
רה המרכזית״ .הון ״כלל־תעשיות״ כיום
הוא 20 מיליון לירות, והון ״המרכזית״
כיום 40 מיליון לירות. לפי התוכנית, תוך
חודשיים תמוזגנה שתי החברות על־ידי
קניית האחת על-ידי השנייה, והגדלת
הון החברה החדשה ל״ 100 מיליון לירות.
שער ״המרכזית״ הוא כיום סביב 185
נקודות בבורסה, ושער ״כלל״ תעשיות
כ־ .140 המיזוג יגרום העלאה ודאית של
שער ״כלל-תעשיות״ ,ולכן כדאי לקנות
מניות אלו עכשיו.

פיבמן
ב מ קו ם עירן צבי פיכמן, מנכ״ל חברת הנכסים
״אמות״ של ההסתדרות, יחליף את
עמוס עירן כטנכ״ל קרן הביטוח ״מיב-
טחים״ .עירן עובר לתפקיד מנכ״ל מישרד
ראש־הממשלה, ויוצא מתפקידו הנוכחי
לחופשה״ללא־תשלום, לשנים אחדות.

מישוו השינון מקפיא תשלומים
מישרד״השיכון הפסיק, למעשה, לשלם לחברות״בנייה את התשלומים המגיעים
לחן, וגורם לשיתוק מוחלט של החברות. כמה חברות־בנייה ציבוריות מאיימות
בהפסקת כל הבנייה הציבורית שלהן, אם לא תקבלנה את המגיע להן ממישרד־השיכון.
חברה ממשלתית כמו ״שיכון ופיתוח״ ,שמשך כל השנים שילמה בתחילת כל
חודש, הפסיקה למעשה לשלם לקבלנים כספים המגיעים להם. חברות יציבות וגדולות
כמו ״סולל־בונה״ או ״שיכון-עובדים״ נמצאות בקשיי נזילות חמורים, בגלל אותה
סיבח.
לדוגמה, חברת־בנייה גדולה כמו ״אזורים״ היתה צריכה לקבל ממישרד־השיכון
ב״ 15 ליולי 27 מיליון לירות, שלא שולמו עד כה. באוגוסט צריכה החברה לקבל
עוד 25 מיליון לירות, ואם לא תקבלו בזמן, תיאלץ להפסיק את הבנייה.

מנכ״ל עירן
בדרך לחופשה

במדינה
(המשך מעמוד )27
ישראל לאחר שהייה בסנגל, ימשיך מכאן
לירדן (שנוספה לסיור מחוץ לתוכנית המקורית)
,ומשם לאיראן ולערב הסעודית.
איראן תופסת לאחרונה מעמד של נותנת״
חסות לירדן, עמדה מאחרי הברית שבין
סוריה לירדן. השאח האיראני רואה בירדן
מכשיר שיוכל לאיים בשעת הצורך על
אוייבתו העיקרית, עיראק. השאח גם מעוניין
בהסדר בין ישראל לירדן ,־שיחזק את
מעמדו של חוסיין ויבטיח שלום באיזור.
לפגי כמה חודשים ביקרו בירח גם השאח
האיראני וגם נשיא רומניה, ניקולאי
צ׳אושסקו. נשיא סנגל, ליאופולד סנגור,
נפגש באותו זמן עם ראש־ממשלת אוסטריה,
ואחר המשיך לאמריקה — שם נפגש
עם ראשי היהדות האמריקאית, כדי לבקשם
ללחוץ על ישראל שתיאות להסדר.
קו־תעופה למכסיקו. עתה בא נשיא
מכסיקו לישראל, דישמית, כדי ללמוד את
הבעיות, הביא עימו לשם כך מומחים
רבים. הביקור יעזור, ללא־ספק, לנשיא ה־מכסיקאי
להבין את הבעיות המיוחדות
של השכנת השלום באיזור והוא מהווה
שלב הכרחי במהלכי הרביעייה להבאת השלום.
ושלום, מנקודת־מבטם, פירושו —
בין השאר — נסיגה מוחלטת של ישראל
מן השטחים המוחזקים.
כרמז לטובות־ההגאה שבהן תזכה ישראל
מהתקדמות להסדר, הסכים נשיא מכסי קו
לפני כמה שבועות למכור נפט לישראל,
הביא עימו עתה את נשיא חברת״
התעופה הלאומית שלו. חברת אל־על
יודעת כי פתיחת קו למכסיקו היא האפש רות
היחידה שלה לטוס ליבשת האמריקאית,
והכל בידי אצ׳ווריה.
בסוף אוגוסט יסע הנשיא המכסיקני ללימה,
בירת פרו, ישתתף שם בוועידת ה מדינות
הבלתי־מזדהות. כפי שהסביר זאת
שגריר מכסיקו בישראל, בניטו ברלין,
תהיה מכסיקו משקיפה בלבד בוועידה, ולא
משתתפת, אולם תשפיע ככל יכולתה על
כך שההחלטות שם יתרמו להסדר המיזרח־תיכוני.

הטיפותהכ חו לו ת
ל עי מי ם
מטילה הטיפות הכחולות לעיניים.
מקל מידית על עיניים צורבות.
מסיר אדמומיות מהעיניים.
מרענו עיניים עיפות.
קראי א ת העלון המצורף
לכל בקבוקון סטילה.
מישפט צדק זה דבר יחסי

אם 7־ 10 ילדים — 7ב?א
ע 7התפרעות, ואילו עבריינים
פ7י?יי 0כע7י*קשרי — 8הביתה

באור-ורשבסיך

חב טו ת

ף׳! 111
1ח יו
י ד ־ רננן

ו כ *וו ־ 1ן 1

* ירחון ״חדשות המשטרה״ מביא אלין בצבעים טבעיים את עולם
המשטרה ומלואו * פרשיות מסעירות ומרתקות מהארץ ומהעולם
בצד כתבות בנושאי משפט; קרימינולוגיה ופשע * עולם שלם של
מתח, מסתורין _ עניין והנאה...
* ״חדשות המשטרה״ מופיע מדי חודש — להשיג בכל הקיו סקי ם *
הצעה חד-פעמית: אם אתה מעוניין בגליון לדוגמא של
״חדשות המשטרה״ — כתוב אל מח׳ המנויים ת.ד ,14011 .תל־אביב.

הפצה :״גד / ,צ׳לנוב , 13 תל־אביב.

״ישבתי במישרדה של הפקידה עמירה
בעיריית חולון, וביקשתי שתעזור לי ולבת
שלי שושנה לקבל צריף, כדי שיהיה לה
ולבעלה איפה לגור. הפקידה אמרה לי
שהיא תתן לנו הלוואה של 70 אלף לירות
כדי שנקנה דירה, אבל צריכים להביא
ערבים. היא גם אמרה שבעלה של בתי הוא
בעל חנות לירקות. זה עיצבן אותי.
״אני אם ל 10-ילדים, ובעלי חדלה־אסטמה.
מאיפה אביא ערבים, מי יחתום
עבור 70 אלף לירות ז איזה חנות־ירקותד
הרגשתי שאני משתגעת. קמתי והפכתי
את השולחן של עמידה. תפסתי גם אותה,
בחולצה, והרבצתי לה. באה המישטדה,
הגישו כתב־אישום נגדי ומישפט.״
כך סיפרה השבוע סימה דעבוש ()42
מ־שכונת ג׳סי כהן מחולון, כאשר היא
וילדיה מסתכלים מדי-פעם בפחד אל הדלת,
מחשש שהשוטרים יבואו לעצור אותה.
התקרית אירעה לפני כשנה, כאשר סימה
ניסתה למצוא צריף עבור בתה, שושנה
בת .21 לפי סיפורה של האם, הלכה שושנה
ארבע שנים עם בחור שסירב להתחתן
איתה, ורצה רק לנהל אותה פרשת־אהבים.
כאשר נמצא צעיר אחר, שמצא חן בעיניה
של האם, לא היה מקום בבית לשכן בו
את הזוג הצעיר.
סימה עלתה לארץ מלוב בשנת ,1949
התחתנה ב־ 1951 עם בעלה חיוטו (,)47
ועברה לגור במעברת באר-יעקב. אחרי > 15
שנים מצאה דירה במעברת חולון. היא
עבדה במשק־בית, ובעלה, שתחילה הועסק
במיסגרת המשקם, הפסיק כליל לעבוד,
אחדי שלקה בקצרת חמורה.
בביתה של מישפחת דעבוש ישנים חמישה
ילדים בחדר אחד, שני ילדים נוספים
ישנים יחד עם הוריהם במיטה אחת, שתי
בנות התחתנו והן מתגוררות עם בעליהן
בחדר נוסף, ושושנה ובעלה, שגם הוא
חולני, תפסו את המיטה האחרונה בבית. .
ב־ 22.4.75 דן שופט־השלום עמיקם
פיאלקוב את האם, סימה, ואת בתה שושנה,
ל־ 30 ימי מאסר בפועל.
בעתירה שהגישה סימה דעבוש בבית-
העולם הזה 1979

המישפט העליון, נגד מפקד מישטרת מחוז
תל־אביב ניצב דוד עושר, ונגד שר־המיש־טרה
שלמה הילל, סיפרה האשד״ באמצעותו
של סניגורה, עורך־הדין חיים משגב:
,״הרקע למעשה, הוא מצוקת־דיור קשה
ביותר.״
בית־המישפט המחוזי קיבל את עירעורה
של הבת, נטענה שעונשה נגזר מבלי
שנתקבל תסקיר־מיבחן כחוק. את עירעורה
של האם דחה, וכן דחה את תחילת ריצוי
העונש, על־מנת לאששר לסימה דעבוש
לערער בפני שר־המישטרה על דחיית
בקשתה לעבור את תקופת המאסר בעבד
דות־חוץ, בהתאם לפקודת עבודת־עונשין.
״תשובתו של מפקד מחוז תל־אביב,
הדוחה את הבקשה לעבודות־חוץ, לא רק
*שהיא מתייחסת אל העותרת כאל עבריינית׳
דבר שאין לו יסוד נוכח שתי הר-
שעותיה הקודמות — האחת מלפני שש
שנים והשנייה מלפני 17 שנה — אלא
,שהיא אף מתעלמת מהעילה העיקרית
לבקשה, נסיבותיה האי־שיות של העותרת.״
כך הדגיש עורך־הדין משגב בפנייה לבג״ץ
נגד שר־המישטרה וניצב דויד עופר.
המשיך הסניגור :״העותרת לא ביקשה
לפטור אותה מעונש-המאסר, אלא רק
לאפשר לה לרצותו באופן שתוכל לחזור
בערבים לביתה, על־מנת לטפל בבעלה
החולה בקצרת ובילדיה הרבים, שהקטן
בהם הוא רק בן שנתיים וחצי.״ משגב טען
בעתירה שמפקד מישטרת, תל־אביב נעתר,
בימיקרים חמורים לא־פחות, לבקשות דו מות•
״למפקד מחוז תל-אביב אין אמות-
מידה ברורות להתייחסותו לבקשות ממין
זה ומתקבל הרושם,״ אמר ,״שהיענותו
לבקשות מסוג זה תלויות במעמדו של
המבקש וביכולתו להפעיל לחצים אישיים.
״נד, למשל, אין להבין מדוע במיקרים
אחרים, כגון אלה שיפורסמו להלן, נעתר
מפקד מחוז ת״א לבקשות דומות: בקשתו
של אמן־חקיין־בדרן ידוע שנידון על הפרעות
באולם בית־המישפט לשלושה חודשי-
מאסר ובילה אותם בבית־קולנוע בתל-
אביב! בקשתה של בתו של סופר ידוע,
שנידונה על עבירות מטבע בהיקף חסר-
תקדים, ובילתה את תקופת מאסרה ביחד
עם בתה בבית־מלון מפואר ליד מטה
מחוז תל־אביב.
״,בקשתו של איש־חברה מבוגר, שהורשע
בעבירות־מם וממשיך לבלות בחברת נע רות
״.משגב טען שבידיו פרטים על מיק רים
נוספים רבים.
כאשר פנה משגב בשמה של סימה דעבוש
אל שר־המישטרה, וגם מאוחר יותר בבקשה
לעיון חוזר, שוב נידחתה הבקשה.
בייודהמישפט העליון החליט לקיים דיון
בנדון, ובכך קיבל את נימוקיו של משגב.
שופט בית־המישפט העליון, צבי ברנזון,
קבע שסימה דעבוש פטורה מללכת לבית־הסוהר,
עד שישמע בית־המישפט את
טענותיהם של שר-המישטרה ושל ניצב
דויד עופר, בדבר סירובם לקבל את
בקשתה לעבודות־חוץ.
כינוסים תחנה על הגבול היר1ק

הצבע הירוק מסמל
את התיקווה. השבוע
גהרו אלפים אל
הקו הירוק והביעו אמונה
עשרים איש באו במאורגן מן הקצה
הדרומי של הארץ -קיבוץ כרם־שלום.

קבוצות דומות באו מן הקצה השני —
קיבוצי הגבול הלבנוני. מאות באו מן
הכפרים הערביים בגליל ובמשולש.
כולם נפגשו בצומת ההיסטורי, שבו
נפגשו הצבאות מאז קידמת דנא: מגידו *.
ישם, בין עצי חורשה שהגנה על הבאים
מפני להט יום קייץ, נערך הכינוס המרשים
ביותר של מחנה־השלום הישראלי, מאז
ההפגנות הגדולות למען החזרת תושבי
איקרית ובידעם לפני שלוש שנים.
מדיזנגון? ומנצרת. קראו לכינוס
כמאתיים אנשי־רוח, סופרים ואנעים, יחד
עם אישי-ציבור ממיגוון רחב של תנועות
פוליטיות — החל בח״כ מרשה פרידמן
מיעד, דרך מיכה רחמן ממוקד (שמנהיגיו
החרימו את האירוע) ועד אמיל תומא
מרק׳׳ח.
במקום ניטשטשו ההבדלים בין יוצאי
התנועות השונות, ואף בין בני העמים.
קשה היה לדעת בדיוק מיהו ערבי ומיהו
יהודי. יהודים נשאו סיסמות בערבית
(״תחי האחווה היהודית—ערבית״) ,ערבים
נשאו כרזות בעברית (״גבול ישראל—
פלסטין — לא מחיצה של איבה, אלא
גשר של שלום ושכנות טובה״) .ח״כ תופיק

״גבול ישויאל־פלסטין —

העצרת בחורשת מגידו*
־ לא מחיצה של איבה, אלא ־
טובי הערבי נאם בעברית, ד״ר אמנון
קפליוק, המיזרחן של על המישמר, נאם
בערבית. הבמאי גרשון פלוטקין עמד ליד
פלח חובש*כפייה, פרופסורים עמדו בין
נוער כפרי, נערות מנצרת התערבבו עם
נערות מרחוב דיזנגוף, כשאלה וגם אלה
לובשות ג׳ינס.
גם בנאומים עצמם לא היה הבדל רב.
למרות הבדלי הגוונים, הצטרפו כולם,
למשא אחד :
• ד״ר אמנון קפליוק :״ישנה חזית-
סירוב ערבית, המתנגדת לכל הסדר עם
ישראל, וישנה חזיודסירוב ישראלית, של
חרות, גוש־אימונים ואחדים, המתנגדת לכל
הסדר עם הפלסטינים.״
• אורי א מרי :״מי שמרים את ידו
* הקרב המאורגן הראשון הרשום בהיסטוריה
נערך במגידו, לפני למעלה מ־3000
שנה, בין צבא פרעה מצריים וכוחות
צפוניים. הוא הונצח בעמוד מצרי.

עותרת דעבוש עם חלק ממישפחתה
הצדק של בעלי־ווקשרים
העולם הזה 1979

הצבת עמודי הגבול כקו הירוק

למען גירוש ישראל מן האו״ם מרים את
ידו נגד השלום וההידברות. האו״ם הוא
במה למיפגש. אנו רוצים כי בבוא היום
יתפוס שגריר מדינת־פלסטין את מקומו
באדם ליד שגריר מדינת־ישראל.״
• פרופסור דן מירון :״הכיבוש
מביא לעליית תופעות של פאשיזם בישראל.
פאשיזם זה, כמו כל פאשיזם, אינו מופנה
רק נגד העם השני, אלא גם נגד הפועלים
בארצנו שלנו. הוא קורא להם בשם בוגדים,
מחבלים ואוייבי המדינה.״
המשורר יבי, שעשה רבות להחתמת
אנשי-הרוח על הקריאה לעצרת, קרא
משיריו. כאשר ביקש המנחה, נתן ילין-
מור, להגביל את יבי לשני שירים ,״התנקם״
בו יבי וקרא שיר שלישי, אותו
הקדיש לילין־מור עצמו :״לא אני הרסתי
את ביתך, אחמד...״
לדין או לשחרר: אך את ההצגה
גנבה, בלי ספק, אשה שהורת־שיער יפהפיה,
לבושה במכנסיים אופנתיים, שבאה עם
מישלחת נשים משכם ומרמאללה. עפאף
חרב היא אשתו של רסאן חרב איש־ציבור
מרמאללה, הכלוא מזה 15 חודשים במעצר
מינהלי, ללא מישפט. הוא נמנה עם שלושים
האסירים המינהליים, המקיימים מזה שלושה
שבועות ״שביתת־רעב, בדרישה לשחררם
או להעמידם לדין.
אחרי דבריה הלוהטים, שנסתיימו בקריאה
:״ברכה לכל הלוחמים למען שלום
ישראלי—ערבי קיבלה העצרת באופן
ספונטאני החלטה שקראה לשר־הביטחון
להעמיד את האסירים המינהליים לדין —
או לשחררם.
אכן על הגבול. אולם העצרת כולה
היתה רק הקדמה למטרה האמיתית של
״מחנה השלום״ להמחיש באופן דרמאתי
את מהותו ומקומו של הגבול הצריך לחבר
בבוא היום את מדינודישראל עם מדינת־פלסטין.
מצומת
מגידו נהרו אלפי משתתפי ה*
נואם: נתן ילין־מור. יושבים על הבמה,
מאחור: יעקב ריפתין, פרופ׳ דן מירון,
אווי אבנרי, אהרון כהן.

אשת־עציר חרב
— גשר של שלום ושכנות!״
עצרת בכביש מגידו—ג׳נין אל הקו הירוק.
שם גילו אבן־גבול ישנה, המוטלת על
הצד, והקימוה מחדש. לידה הציבו תחנת־גבול,
כששלט אחד מצביע מערבה ועליו
המלים ״מדינת ישראל״ ,והשני מורה
מיזרחה, ועליו המלים ״מדיינת פלסטין״.
תוכנית־השלום מוצתה בכמה״פסוקים*:
״גבול של שלום הוא גבול של ביטחון —
הגבול לא יפריד בין העמים אלא יגשר
ביניהם — לא התנחלות וכיבוש יבטיחו
את ביטחון ישראל, אלא הכרה הדדית
בזכויות הלאומיות של שני העמים !״
גיחד״ל וכארץ. מילבד הטלוויזיה
הישראלית, שסיקרה את האירוע בצורה
הוגנת, בלטו במקום כתריסר צוותות־טלוויזיה
שהעבירו אותו לרחבי העולם,
כאקט סמלי של ישראל שוחרת־השלום.
לגמרי שונה היה יחסם של עיתוני
ישראל :
9״הארץ״ פיריסם תצלום של העצרת,
אך מבלי לדווח על תוכנה.
9״ידיעות אחרונות״ הקדיש שש
שורות לדבריו של אורי אבנרי בעצרת,
אך לא הזכיר אף במילה אחת את העצרת
עצמה, ולא כל שכן את הטכס הסמלי על
הקו הירוק.
9״מעריב״ פירסם כתבה ארוכה,
רצופת שקרים גסים. אלפי המשתתפים
( 2000 לפי דיווח הטלוויזיה 3000 ,עד 5000
לדעת עדי-ראייה אחרים) הפכו במעריב
ל״כמה מאות״ .במקום הקריאות לאחווה
יהודית—ערבית ודדקיום ישראלי^פלסטיני
שמעה כתבת מעריב, שאינה מבינה ערבית,
קריאות ערביות ״יחי הקומוניזם״ .בחוש
גזעני מפותח היא גם זיהתה ש״דוב המש תתפים
היו ערבים״ ,ואת האירוע כולו
זקפה, בין השאר, על חשבון ״מצפן״ ,שלא
היה לו כל חלק באירוע. הדיווח כולו היה
שיעור־לדוגמה בשטיפת־מוח שקרני.

הרצל על גלגלים

משתתף יחיד מת״א זכה
השבוע 3־ 273,000ל״י בערד
פרס ראשון ופרסים נוספים.
השבוע משחקי
הליגות האוסטראליות

מינימום הפרס הראשון

100.000ד

מינימום נלל הפוס־ס

200.000ר״

(המשך מעמוד )23
במזומן, ושלום!״ אחד מיוצאי־הדופן הוא
יצחק חציוני0 ,וחר*מכוניות מחיפה ובעל
מיגרש משלו. הוא מגיע מדי יום שלישי
ליריד, וחוזר ממנו בכל פעם עם לא פחות
משתי מכוניות, שאותן ימכור תוך שבועיים.
״למה לי לא לישון בלילות בגלל כסף?
אני משלם הכל, וחי לי בשקט,״ הוא אומר.
יצחק חצרוני, מכונאי־לשעבר, סומך על
עצמו בלבד .״בעסק הזה, אם אתה יודע
מה זאת מכונית טובה, אתה חי. אם לא
— אתה מפסיד — והרבה !״ בדיקת מכונית
אינה אורכת אצלו זמן רב.
ראשית הוא בודק אם המכונית לא עברה
תאונה רצינית ,״כזאת אסור ברשום אופן
לקחת.״ לאחו־מכן הוא מתכופף, מפשפש
רגע בחוד קרבי המכונית, קם ומבקש
להניעה. הוא עוצם את עיניו ומאזין רגע
ארוך. זהו הרגע הקריטי ! אם יחליט
לחיוב, יתחיל המיקוח. ואם לשלילה, יודה
לבעל־הרכב, יעיף מבט מזלזל במכונית
המבויישת, ויפנה אל הבאה אחריה.
הסוחרים חיים מהזדמנויות, ויש כאלו.
במיקרים כאלה מוקיעים דיווחי התיווך

נפי שחתך אחד מהם, בעל מכונית פדו
שהגיע ליריד כבר פעם שלישית :״פדו
זה צ׳ק טוב !״ כלומר, גם מכונית טובה
שלא עושה צרות, וגם אחת שמסוכן להביא
כל-כך הרבה מזומנים כדי לקנותה•
לעומתו, ליד מכונית סוסיתא הנראית
כאילו השתתפה בכל מילחמות ישראל,
עומד נחמיה דוני ומנסה לעניין אנשים
במכוניתו. בשקט הוא מגלה שדק לפני
שבועיים קנה אותה ביריד. אבל ״בשבועיים
האלה דחפתי אותה יותר קילומטרים משהיא
סחבה אותי.״ כעת הוא מחפש פתי שישחרר
אותו ממנה. ואכן, לאחר שעד, קלה
הוא נראה נשחיזך גדול על פניו וחבילת
שטרות בידיו, והוא מחפש את המכונית
הבאה.
לאלי ברנס, צעיר דתי במעיל שחור
ושטריימל לראשו, אין בעיות כאלה. הוא
מתכונן לקנות מכונית הדשה ב־ 80 אלף
לירות, ואת הכרמל שלו הוא מוכר, כי
״לא־כל־כד צריכים שתי מכוניות בבית.
ובכסף שאקבל תמורת המכונית הזאת
אכסה בקושי את כל הוצאות הרישוי
והביטוח של המכונית החדשה.״ זו לו הפעם

ביום ח׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים
עשה 7־ 1מנ הג 7ץ ב 1ע -
מ*/א טו טו ב כ *7שבוע!
המועצה להסדר ההימורים בספורט

תי ר מו ו ה בי או

ספר• כיס ורומנים דמעו עצירים ואסיר
האירגון לשיקום משפטי

תל-אביב, רח׳ הנגב , 10
טל׳ 30448

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

חד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רדופים

זוס 14
לאצב עו ת
הרגליי ם
האם חשת אמש לפני לכמך לישון
בתחושת עזה של צריבה וגרוי
בין אצבעות הרגליים ז
כמחצית מאוכלוסיית ארצנו סובלים
בעיקר בקיץ באיזור אצבעות
הרגליים מהופעת פטריות.
תחושת הגרוי והצריבה עוד גוברים
בתוצאה מהליכה על חול חים החם
ובן מהזעה והרטיבות.
אחת החברות הגדולות בעולם
לתרופות פיתחה תרופה בשם
שהיא תפשיר אנטימיקוטי לחיסול
טוגים שונים של פטריות.
טיפול בידית, בנוזל או במשחח יכול
להיות יעיל גם במקרים שחראו
עמידות בפני בל סוגי החומרים
חאנטימיקוטיים המקובלים.
בבית המרקחת בקש וחיוועץ עם הרוקח על
אופן השימוש.

מוכרת כדוורמן
כמו אצל השימפנזים
שחקים, ומגיעים לעיתים עד עיסות אלפים
לירות. ויש אחרים, הקונים בכוונה מכוניות
במצב גרוע, משפצים אותן, צובעים, מחלי פים
ריפוד ועוד כהנה וכהנה, עד שאפילו
בעל המכונית לשעבר לא יכירנה.
הסוחרים מבצעים אומנם ב־ 90 אחוז
מהעיסקות, אך מהווים רק כ־ 30 אחוז מקהל
הקונים.
קל מאד להבחין בין הסוחר־המומחה
לבין הקונודהחובב. החובב יבדוק תחילה
את הצופר, את שלימות הריפוד, יפעיל
את המגבים, יוודא אם נמצאים במקומם
כל הסיצ׳יפקעס והמדבקות שבלעדיהם אין
מכוגית יכולה לעלות על הכביש.

לכל פתי
יש מ חי ר
דה הכאים למכור את מכוניותיהם
מבינים לנפש הקונה־בכן ח ולכן יכינו
הכל מבעוד־מועד. עמוס, הרסד מיפו,
מאוכזב :״אין פרנסה. זאת הפעם הראשונה
שאני פה, וגם האחרונה. הם מביאים
הכל איתם כשהם מגיעים הנה. אין לי מה
לחפש פה.״
הקונה החובב משתדל בכל מחיר לא
להפגין עד־כמה אין הוא מבין, ולכן ירים
את מיכסה־המנוע ביד מנוסה וקצת רועדת,
יק״שיב בכובד־ראש לצלילי המנוע, יתחב
את חצי גופו העליון לתוך המכונית, יבקש
״לעשות סיבוב,״ וישתדל ללא-הרף להיראות
כקונה קשוח היודע את אשר לפניו,
וזמנו בידו. לא כולם באים עם החלטה
נחושה לגבי הסוג, הדגם, הצבע והמחיר.
הם מחפשים משהו שימשוך את עינם
וליבם, ולא ירוקן את חשבון הבנק. בקיצור,
את המכונית המושלמת, זאת ״שעדיין לא
נולדה.
לעומתם יש כאלה החוזרים למקום שלוש
וארבע פעמים. הם רוצים מכונית מסויימת
במחיר טוב, ולא יתפשרו• המכונית המבוקשת
ביותר היא הפז׳ו מתוצרת צרפת,
שקשה מאד למצאה. ואם היא כבר עומדת
למכירה, המחיר בדרך-כלל גבוה מאד. בעלי
המכוניות הנדרשות בשוק יעדיפו לבוא
כמה פעמים, כדי להשיג את המחיר הטוב.

הראשונה בשוק, ונראה לו כי יצליח למכור
את המכונית בנקל.

הכסף הולך
ב קלפי ם

**מוס גיגזדי, עם מכונית סיימקר,
׳ ג לבנה, נמצא בשוק בפעם השנייה.
בפעם הראשונה נבר עשה עיסקה, אך
הקונה נסוג ברגע האחרון בתיקווה להוריד
מן המהיר. אבל עמוס התעקש. לדבריו,
לא איכפת לו כלל לבוא לכאן שנית .״אתה
בא למקום, משלם 10 לידות עבוד הנגיסה,
יושב ארבע שעות, ועם קצת סבלנות
מרוויח עוד אלף לירות על המכירה.״
לדעתו, עדיף שוק המכוניות על מודעה
בעיתון — ״מודעה הכי קטנה עולה 50
לירות ומצלצלים רק עשרים איש, ומהם
באים רק חמישה. ופה, במשך שלוש שעות
נבר התעניינו ובדקו את האוטו כחמישים
איש, וזה עולה לי רק עשר לירות.״
יורם בדדה נשען לו על טריומף צהובה,
וכולו חיוכים. הוא אינו סוחר, אך הוא
בא הנה מדי יום שלישי בשבוע, זה
שנתיים, ולדבריו הוא מתפרנס בכבוד.
״אנשים שאין להם סבלנות וכישרון למכור
או לקנות מכונית, פונים אלי,״ אומר יורם.
״אומרים לי איזה מכונית הם רוצים, או
בכמה הם רוצים למכור, ואני עושה את
זה בשבילם במאה לירות. ואם הם רוצים,
אני לוקח את המכונית כמה ימים לפני
השוק ומכין אותה, שתיראה ותישמע טוב
ביום הגדול שלה.״
בתוד כל המהומה הזו מסתובב מפקח
ראובן הכט, הממונה מטעם מישטרת רמת-
גן על עיד-המכוניות. לדבריו, מעולם לא
היה צויד להתערב. למרות הרעש, הכל
מסתדר בדיד שקטה. הבעייה היחידה היא
פקקי התנועה הנוצרים בכניסה ליריד, ועל
אלה מתגברים. אבל דבר אחד מצחיק אותו :
״אנשים אוספים. עשרה או חמישה-עשר אלף
לירות ובאים לקנות מכונית, מסתובבים
קצת ומאבדים את הסבלנות, מרוב מכוניות.
אז כדי להפיג את המתח, הם מתיישבים
לשחק קצת קלפים, ובחצי־שעה מפסידים
את הכסף שחסכו במשך חודשים.״
העולם הזה 1979

הפסטיבל לסרטים אמנותיים וסרטי תעודה,
שנערך במיסגרת פסטיבל הסרטים של
ברלין.
״זה ממש מה שעשו ליהודים בגרמניה
הנאצית,״ אמר אחד הצופים, בהבעה של
שמחה לאיד.
״אתה רק שוכח שבגרמניה הנאצית אי-
אפשר היה לצלם סרטים כאלה ולצאת
במחאה על מה שעושים ליהודים,״ השיבה
לו במאית הסרט, עדנה פוליטי, בת ה־,27
שנכחה במקום.
סרט התעמולה הפלסטיני המציג את
ערביי ישראל בצורה חד־צדדית, ומגיש
את העוולות הנגרמות להם בניתוק גמור
מההקשר הסיבתי שלהם, הוא סרט ישראלי
המוצג גם בכל מקום בתור שכזה. התרגום
האמיתי של שמו המלא: למען הפלסטינים
— ישראלית מדווחת.

א ה 3רצ קולנוע
בגטו בביירות

ן* יוני 1!(73 הגיעה עדנה פוליטי
£לישראל, עם מצלמת קולנוע של 16
מ״מ ותקציב של 15 אלף מארק, כדי להפיק
סרט תעודתי על ״הפנתרים השחורים״.
שלוש שנים קודם לכן עזבה עדנה פוליטי
את ישראל, בדרכה לברלין, כדי ללמוד
שם באקדמיה לאומנויות הקולנוע.
היא נולדה בעיר צידון שבלבנון, למשפחה
ממוצא יווני. אביה ניהל שם חנות
קטנה. אחרי מילחמת העצמאות עברה
המישפחה להתגורר בביירות, שם פתח
האב חנות בדים. היא התגוררה עם משפחתה
המסורתית בגטו היהודי בביירות, למדה
בבית־ספר יהודי.
אחרי עלייתה של עדנה לישראל היא
החליטה ללמוד ארכיטקטורה בטכניון
בחיפה. במשך שנה השתתפה בקורס הכנה,
עד שהגיעה למסקנה שהיא מעדיפה לעשות
סרטים מאשר לבנות בתים. מאחר שלא
יכלה ללמוד זאת בארץ, העדיפה להשיג
מה שיותר מהר תואר ב.א. באוניברסיטה
׳בירושלים. לשם כך, חיפשה עבודה בירושלים.
מאחר
שהיא דוברת מיספר שפות, חיפשה
עבודה ברדיו. במעלית בבנין רשות־השידור
שמעה שמחפשים עובדים לשידורי הטל-

סר ט־ התע מולה היחידי של הפלס טיני ם המופץ בר חבי ה עו ל ם
נעשה בידי ישראלית. ילידת לבנון. עובד ת הטלוויויה לשעבר
ץ • ז ה גיוונ ה מו ק רן ברחבי א־רוסה
סרט תעמולה פלסטיני.
הסרט, הנושא את השם לשם הפלסטינים,
מוקרן בתחנות טלוויזיה, מוצג במיסגרת
פסטיבלי־סרטים שונים. במשך שבוע אף
הוקרן בבית־קולנוע בברלין. בין פסטיבל
לפסטיבל הוא מוצג בבתי-ספר, בכנסיות
ובאולמות סגורים בפני אגודות שהנושא
הפלסטיני קרוב לליבן.
זהו סרט התעמולה הפלסטיני הראשון
והיחיד, המופץ באירופה והמעורר ויכוחים
סוערים בכל מקום בו הוא מוצג. הוא אינו
מתאר את אירגוני הפידאיוז נאת מילחמתם
בישראל. הוא אינו עוסק, כמו רוב סרטי
התעמולה הפלסטיניים שלא יצאו מתהומי
מדינות־ערב, במחנות הפליטים ובסיבלם
סל הפליטים. אין הוא מתיימר גם להקיף את הבעייה הפלסטינית בצורה שיטתית
ומדעית, ולספר את תולדות הסיכסוך הישראלי—פלסטיני
במזרח־התיכון. זהו סרט
על ערביי ישראל, על אזרחי ישראל הערבים
ועל הערבים החיים בשטחים המוחזקים.
והוא מזעזע את כל מי שצופה בו.
אין בסרט כמעט כל דבר חדש, שאינו
ידוע לאזרחי ישראל. הוא מציג על הבד
תופעות שהם חלק מהמציאות היומיומית
בישראל: פועלות ערביות מהשטחים ב-
מיפעל טכסטיל ישראלי, אסירים בטחוניים
בבית-בלא, ערבים ישראליים הקובלים על
הפקעת אדמותיהם, עוברים ושבים במיזרח
ירושלים על רקע קני־הרובים של אנשי
מישמר־הגבול. אולם כשכל המראות השיג־דתיים
האלה מוצגים במקובץ, בעריכה
קולנועית ותוך הקראה מילולית של חוקי
החירום או צו גירוש לערבי, החתום בידי
אלוף פיקוד המרכז, הם יוצרים אפקט
קולנועי מדהים.
סצינה מתוך הסרט: מפה טופוגראפית
של ארץ־ישראל לפני הקמת המדינה• בזה
אחר זה מופיעים על גבי המפה עיגולים
על שמות כפרים ערביים שהיו קיימים עד
1948 ואינם קיימים עוד. תוך דקה מתכסה

חסודחסונים•

של עתק פוליס,
המפה כולה בעיגולים.
סצינה נוספת: קבוצת ילדים משחקת
בחצר, קיבוץ בית־העמק שבעמק יזרעאל.
המצלמה משוטטת בין הילדים לבין מיספר
מיבנים ערבים ישנים, שהפכו למיבנים
בקיבוץ. הילדים מתקרבים אל המצלמה,
מחייכים .״איפה האנשים שגרו כאן?״
שואלים אותם .״חם ברחו,״ משיב אחד
הילדים .״לאן ברחו ללבנון,״ משיב
הילד ומוסיף :״אומרים שאחד מהם השתתף
בהתקפת המחבלים באולימפיאדת
מינכן.״
אף סצינה בסרט אינה מפוברקת ואינה
מסולפת. הדברים מוצגים בפשטות. והרושם
המצטבר •שלהם הוא מחלחל: הוא מציג
את מדינודישראל כמדינת כיבוש ונישול,
המדכאת את התושבים הפלסטיניים שבתחומה.

לחינם פרצו כמה עשרות סטודנטים
שמאלניים במחיאות-כסיים במהלך הסרט,
כאשר זה הוקרן במיסגרת ה״פורום״,

וויזיה הערבית. הציעה את עצמה והתקבלה
לקורס עריכה. במשך כשנתיים עבדה
כעורכת סרטים, כשהיא לומדת במקביל
מזרחנות ותולדות האמנות באוניברסיטה
העברית.
״ראיתי שאני׳ לא מתקדמת,״ סיפרה
עדנה ,״החלטתי שעלי לנסוע וללמוד.
רציתי ללמוד בפאריס או בלונדון, אבל
לא היה לי כסף. שמעתי-על האקדמיה
לקולנוע וטלוויזיה בברלין. מה שמשך
אותי לשם היתד. העובדה שלא משלמים
שם שכר-לימוד. אם אתה מתקבל לאקדמיה,
אתה נהנה ממילגה המאפשרת לך לחיות
וללמוד. חוץ מזה, יש שם הרבה ציוד
וכסף, ומאפשרים לכל סטודנט שמתקבל
לעשות כל שנה סרט בעצמו.״
למרות שלא ידעה מילה בגרמנית, הגישה
עדנה את מועמדותה לאקדמיה, המקבלת
דק 21 תלמידים כל שנה. היא התקבלה
מתוך 40 מועמדים• אחרי שתי שנות לימוד
קיבלה תקציב וציוד להפיק סרט משלה.

היא החליטה לעשות את הסרט בישראל.

סרט לישראלים
וגרמנים
* 4דנה מגדירה את עצמה כמי שמת־
$עניינת בפוליטיקה וכבעלת השקפות
שמאלניות. זאת היתד, הסיבה שביקשה
להפיק את סירטה הראשון על ״הפנתרים
השחורים״ .במשך מיספר שבועות למדה
את הבעייה, ניפגשה עם אנשים ויחד עם
ידיד ישראלי, גד פרוידנטאל — כיום מרצה
באוניברסיטת ירושלים על הפילוסופיה של
המדע — החלה להכין את צילומי הסרט.
״התחלנו לצלם ביום שישי,״ סיפרה
עדנה ,״בשבת פרצה מילחמת יום־הכיפורים.
מיד היה ברור לנו שכל התיזה של הסרט
שלנו אינה נכונה. אז עוד יצאנו מנקודת־מוצא
שלא יהיו יותר מילחמות. חוץ מזה
(המשך בעמוד )34

ההנאה שבח״!!!

מדינת ישראל
אשדד החקלאית

אםאתה גבר ׳ שאוהב אתה חיי ם, בו א
ל מ כון ״ בז ל״ שם ת פנ קנ ה או ת ך
3מסג׳י ס טיו תיפה פיו ת.

מסג, מהנה
טיפול פי1יוטופי
ריפוי ו הו ד ה

במכון ״בזל״
• נקיון למונח
• ציוד חדיש
• מזגני אוויר

לוח המחירים
ה מו סכם

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
רקוח עגבניות מעולות גזר חצילים
פלפל מזן קליפורניה
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש
בצל ארוז

פיר־וח

אווי רהנ עי מהואקס לו סי בי ת
חני הופר טיו ת — סו דיו ת מו בטחת
תפוחים אגסים ענבים ענבים שזיפים שזיפים
אפרסקים

״בזל״ ה מכון ה מפו אר והמ שוכלל ביותר בעיר.
ת״א, רח; בזל ( 31 לייד מכבי אש)
פתוח 9.00 — 21.00 ללא הפסקה
ב קרוב תפתחס אונ ה

המנוי
קי בלתח שבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם.

מהלקח המינד׳ם

מועדון 11,
רח׳ בן־אביגדור ,28ת״א

מיקי גבע מארח !!!לילות ״חאן־דו״
ריקודי עם, עמים ופופ
משעה 22.00 בהדרכת יהודה עמנואל
פיאנו־בר משעה 23.00
ליד הפסנתר — יוסי דביר

גרנד אלכסנדר גודל 6.5
ספדונה 5.5 טומפסון דבוקי, תמר בי רו תי ואלפוגם
שגיב מגודל 3ומעלה
רדרוזה גודל 4
אלברטה גודל 6וזן 198/12

1.40ל״י הר,״ג
1.90
1.15
2.25
1.95
2.20
1.10
1.25

2.35
3.35
2.75
2.00
2.00
2.25
3.25

עופות פטם צעיר קפוא מוכן לבשול

גודל ( 1עד 1,4ק״ג הי חי ד ה)
גודל ( 2עד 1,8ק״ג הי חיד ה)
גודל ( 3מעל 1,8ק״ג הי חיד ה)

תנועוף, טנא עוף׳ עוף מיוחד

11.00
10.00
9.00
11.00

דגים פרום א חי ד ע שוי מדגי ם
בקלה
שמ שקלם לא פ חו ת מ־ 250 גר׳

כסיף

10.00
8.50

נול סמית

הזכור לנו מסרטים
שונים
כ״פישקה כמילואים״ ו,,קוראים לי
שמיל״ החל בקריירה עשירה באירופה.
זה עתה סיים את סרטו ה רביעי
באיטליה ועוד ידו נטויה. סרטו
הראשון בו מככב בתפקיד ראשי
הוא ״ קרמבולה ״ סרט הרפתקאות
משעשע נוסח ״טריניטי״ מוצג
בהצגת בכורה ארצית בקולנוע ״חן״
בתל-אביב. לפול סמית הצעות רבות
לתפקידים שונים באירופה והוא
חתם על כיכוב בשלושה סרטים
נוספים. אבל ישראלי נשאר ישראלי
וחלומו הגדול של פול לחזור לישראל
ולככב בסרט ישראלי. עתה, מתנהל
מו״מ עם מפיקים בארץ על
כיכוב בסרט ישראלי, אבל, בעיה
אחת עומדת למכשול במו״מ והיא
שכרו של פול שהינו גבוה מאד, אפי לו
בקנה מידה אירופי. נקוה שה-
מו״מ יסתיים בהצלחה ונראה שוב
את פול משחק בשפה העברית.

בשבח הפאטריוטיזם
חנה אחוז אסיתים, מאלו שפעם קראנו
להן מלח־האדמה, והיום מקובל לחשוב שהן
רק זיכרון רחוק.
הקשיבו בעצמכם מה יש ל( )1/79 להגיד.
אלה שהיא לא בשבילם יוכלו לפחות להתרפק
בנוסטאלגיה :״השבוע, לפני 27
קייצים נולדתי, פיצפונת ועגלגלה. אחרי
הזנה וטיפול אוהב הגעתי לגובה 165ס״מ
ונשארתי קצת שמנמונת. רווקה עם הרבה
אהבת־חיים, טבע ואנשים בכלל. חובבת
טיולים, אמנות וכל הקשור בשינויים.
אוהבת שירים ובכל זאת אינני יודעת
לשיר. אוהבת סיפורים ובכל זאת אי,נני
יודעת לכתוב. אוהבת אהבה ובכל זאת...
מחכה לד לעזרה.
,״רוצה אותך שקט, רציני, בעל חוש־הומור
אוהב מוסיקה לסוגיה וכמובן את
ארצנו הקטנטונת — פשוטו כמשמעו,
פטריוט. מקווה שנשארו עדיין כאלה.״
תיפסו אותה. אולי היא אחרונת הנערות
עם הקוקו והסרפאן.

רחב מאשר בתמונה. ועכשיו, מה דורש
המבט הזה? אני בן ,24 לומד הנדסת-ייצור
בתל-אביב. שונא פוליטיקה ואוהב את
שימחת־החיים. שונא גיזענות ובעד נישואי-
תערובת. כלומר, בעד נישואים של אחת
בלונדינית עם אחד כמוני. למה? מפני
ששמעתי שמנישואים כאלה נולדים ילדים יפים. חוץ מזה אני אוהב בלונדיניות.״
בקשר לעיניים, הוא מוכן להתפשר. ירוק,
תכול, כחול, הכל הולך. אבל בעניין השיער
הוא עקשן גדול. מכסימום הוא מוכן להס
שאחרי
מחמאה כזאת, אני חולכת לבקש
מעמד רישמי באדם.

בספר הנושא את השם כל מה שאף
פעם לא רצית לדעת על המין, מאת ההד
טוריסט היהודי האמריקאי סול ויינשטיין,
מופיעה, בין השאר, גס השאלה :״כמה
ארוך צריך להיות אבר״הזכרות?״
משיב ויינשטיין :״פעם, בעמדו על מדרגות
הפארתנון באתונה, נשאל סוקראטס
הנצחי, :מה האורך שצריך להיות לרגלי
הגבר?׳ .הוא השתתק לרגע, חייך והשיב:
,בדיוק האורך שיספיק לו כדי להגיע לאדמה.׳״

נסיר החלומות
מתה על כאלה, כמו 5/79 הכותבת
לי :״היססתי רבות והתלבטתי קשות בטרם

עדיין לא איש

( )2/79 קצת נבוך שהוא רק בן ,19״עדיין
לא איש,״ כהגדרתו, וכבר הוא פונה לעזרתי.
מה שיש לו להגיד על עצמו זה :
.״אדם פשוט ורגיל. אוהב את החיים. לא
מקטר אף פעם. וגם אינני מחפש את בת־
,זוגי לחיים במדורך. בסד־הכל מבקש אחת
כמוני, שאוהבת לחיות ולוקחת את החיים
כמו שהם, בלי להתרגש. לא משנה איד
היא נראית. היא יכולה להיות פצצת־סכם
משגעת, או סתם פרצוף שיגרתי. במידה
שברצונה להחליף חוויות ודיעות בנושא
הזה (חיים!) ,שתכתוב. אשמח לענות.״
הגבר שעדיין אינו איש, מתקשה כנראה
למצוא כאלה בסביבתו. הוא איש קיבוץ
בדרום, עם עיני תכלת ושיער חום, מזוקן
קשות וממושקף קלות.

גבר המעדיף בלונדיות
האמיץ הראשון, שנענה לאתגר וצירף
תמונה למיכתבו 3/79 לא הסתפק בכך,

תפק בשיער חום־בהיר .״פעם אמרו לי
שאני חייב לנסוע למדינות סקנדינביה כדי
לספק את דרישותי. אבל אני מאמין שגם
בארץ נותרו עדיין בלונדיניות.״ אם את
כבר בלונדינית (קצת חמצן יכול לעזור)
את חייבת גם לא לאהוב דיסקוטקים ולהעדיף
סרטים והצגות, כמוהו. גם אהבת
מוסיקה לירית וטיולים, לאו־דווקא עם רכב
צמוד, היא פלוס. לאחת שתענה על דרי שותיו
הוא מבטיח אושר רוחני, לב חם
ותיתכן גם טבעתשהב חלקה.

ל( .)7/77 יש דואר בשבילך. אבל הכתובת
שלך קצת השתבשה. זה קורה לי תמיד
כשאני מתרגשת. לא מסוגלת לקרוא את
כתב־ידי אחר־כך. אנא, שלח מחדש את
כתובתך. בכתב ברור.

ה?!ולטים בע״מ

3/79
והוסיף גם דברי פרשנות, כדי שתוכלי
להתעמק בתמונה ולהבין מה היא רוצה
לומר לך.
נאום הגבר :״כדי שלא תהיינה הפתעות,
היום אני בלי זקן ובלי שפם. זו שאכיר
תצטרך להחליט איד אני מוצא-חן בעיניה
יותר. גם החיוך שלי היום קצת יותר

העולם הזה 1979

השבוע, כמו שאני רואה, זה שבוע של
גברים. שמתי־לב שזה הולד במחזורים.
שבוע אחד אני מוצפת במכתבי נקבות
ובשבוע שאחריו — שממה. כל מה שאני
שולפת, חתום על-ידי זכר. אבל גם בין
אלה יש יוצאים מהכלל. כמו 4/79 למשל.
קודם־כל ( )4/79 זה לא אחד אלא שניים.
שנית, הם לא נמצאים כאן, אלא בגולה
הדוויה, יעני. אלה הם שני סטודנטים יש ראליים,
בני ,22 הרוכשים תרבות והשכלה
בגלות אדה״ב. בחוף המיזרחי אם אתן
דווקא רוצות לדעת. יש להם שם הכל,
חוץ מדבר אחד: נערות ישראליות. ותאמינו
או לא, דווקא זה מה שחסר להם. לפי
איך שהם כותבים, אפשר לחשוב שישראלית
זו באמת מציאה נדירה.
שני הסטודנטים שלנו מוכנים לשוט
לאורך כל החוף המיזרחי כדי לפגוש את
הישראלית הצעירה, המעוניינת בישראלים
כמוה. העניין כל־כך חמור, עד שהם מוכנים
אפילו להתקשר בשלב זה עם צעירות
מהארץ, המתכננות באיזה שלב שהוא ל הגיע
לאמריקה, כדי לסייע להן להתגבר

על ייסורי-ד,קליטה שם•
מאחר שהעולם הזה הוא אחד מאמצעי
הקשר הנפוצים ביותר של הישראלים ב־ארה״ב,
הם מבקשים שאלו המעונימות
בהם יכתבו אלי, לארץ, כדי שאני אעביר
להם את המיכתבים לחוף המיזרהי. חושבת

החלטתי לפנות אלייך. אינני נמנית עם
קוראי העולס הזה ויש לי דיעה שלילית
מאד על העתון, בעי׳קר באשר לדיעות
הפוליטיות המובעות מעל גבי דפיו.״
אם למרות זאת היא החליטה לעשות לי
טובה ולזכות אותי במיכתב מפרי-עטה הרי
זה רק משום ״שהגיעו מים עד נפש. אני
מתקרבת לשנתי ה 34-ועדיין רווקה• הורי

טוענים שאני בררנית מדי. בלא ידיעתי
הם פנו אף למישרדי־שידוכין, בניסיון
למצוא לי חתן. אלא שאני אינני מאמינה
בנישואין-שלא־מתוד-אהבה, ועדיין מצפה
לנסיד־חלומותי, אותו אפגוש באקראי.״
לא יודעת למה נדמה לה שאני זה
אקראי. בכל אופן, אחדי שפירטה לאורך
שגי עמודים מה התכונות הדרושות לגבר
כדי שיהיה נסיך-חלומותיה, היא הוסיפה
גם את הקטע הבא. :
״...ובעיקר הוא חייב להיות שונה מהגברים
בני-ימינו, הרואים במין את חזות הכל.
עליו להיות נבון דיו כדי להגיע להכרה
שקשר בר־קיימא בין שני בני-זוג מורכב
ממסכת שלימה של קשרים וערכים, שהם
חשובים לאין־ערוך מאשר הקשר הפיזיולוגי.״
תחביבו
של מהנדוס־האלקטרוניקה, העובד
באחד המיפעלים החשובים •שבסביבות
חיפה, הוא איסוף בולים ומטבעות. והנה,
בגיל 39 הוא הגיע למסקנה שגם איסוף
נשים יכול להיות תחביב לא רע. לשם כך
מעוניין ( )6/79 להכיר נשים בנות 28 ומעלה
למטרת התכתבות, ואולי גם למטרות יותר
רציניות. יש לו מכונית חדשה שעד לאחד
ביולי הוא השתמש בה גם לטיולים ולנסיעות
לים. עכשיו, אחרי הרפורמה, אני לא
יודעת אם הוא יוכל להרשות את זה לעצמו.
אולי את היא שתשכנעי אותו, שהרפורמה
לא־כל־נד נוראה.
מיכתביס לנודור זה יש להפנות לפי
הכתובת: מיכתבים לציפי, תיבת־דואר , 136
תליאביב. מיכתבים למכותבים במדור, יש
לשלוח במעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית
יש לרשום את הכתובת הנ״ל, ועל
הפנימית, מבויילת בבול של 35 אגורות,
ייש לרשום את מימפרו הסידורי של המכותב.

ףשלבא פיי ה
את הצעקה האחרונה יהיה לפן קל לצעוק. לא צריך לטוס לפריט פדי להשיג
אותה. נסיעה לירושלים המיזרחית מספיקה. השיגעון החדש הזה הנכנס לאופנה
נקרא ״המראה הבדואי״ ,והוא כולל שמלות העשויות ממיטפחות־משי שקופות
וצבעוניות, ומבאפיות המגולגלות בכל הצורות מסביב לגולגולת. האירופאיות הביאו
את זה מאלז׳יר וממרוקו, שהקייץ מקובל לנסוע להינפש שם. וכמה ישראליות טובות,
שלא יכולות להגיע השנה לקזבלנקה, משום־מה, כבר אימצו את המראה הבדואי
בגירסה ישראלית. קונים כאפיות צבעוניות ( 6ל״י האחת) ,מקפלים למשולשים,
מגלגלים את הקצוות וקושרים אותם יחד מעל למצח או מתחת לסנטר. שילוב
שתי כאפיות, יוצר אפקט משגע. אם חמישמר־האזרחי יעצור אתכן, אל תאשימו אותי.

המראה הבדואי
משולשים מגולגלים

המרד הפוליטי של עדנה פוליטי

במסגרת החוויות מלכת המים
1975
בודרת נסיכת

(המשך מעמוד )31
כל הפנתרים היו בצבא• לא יכולנו לעשות
את הסרט. מצד שני היה לנו הציוד והכסף,
ואז החלטנו לעשות סרט על הפלסטינים.
״זה היה תיכף אחרי המילחמה. האווירה
היתה קצת נאיבית- .חשבנו שפיתרון הבעיה
הפלסטינית יעלה מיד על סדו־היום של
הממשלה והחברה הישראלית ורצינו לעשות
סרט שיהיה מיועד מצד אחד לקהל היש ראלי
— שיציג בפניו מה באמת קורה עם
הפלסטינים שבתחום ישראל. מצד שני
רצינו שזה יהיה סרט גם בשביל הגרמנים.
הגרמנים פיתחו כלפי הפלסטינים שנאה
גזענית כמו שעשו בשעתו כלפי היהודים
— דבר שאני בצורה בסיסית נגדו. רציתי
לעשות סרט שבו אומר: אני כישראלית
רואה כד וכך את המצב. חשבתי שסרט
כזה יכול לתרום לפתרון הבעיה של אי
ההכרה ההדדית בין ישראל והפלסטינים,
ושהוא יהיה אקט של ידידות מצר ישראליתכלפי הפלסטינים.״
עם המצלמה בידה, כשגדי פרוידנטאל
משמש כמקליט, החלה עדנה לסובב בכפרים
הערבים בתחומי ישראל ובשטחים המוחזקים,
לצלם ולראיין אנשים. בכל מקום

הפלסטינית — לא בדרכי אלימות, אלא
בדרך של הכרה הדדית. לא רציתי שהסרט
יישאר רק בקרב קהל של סטודנטים, שהם
די משוכנעים בקיומו של עם פלסטיני.
רציתי להגיע אל קהל שלא חושב ככה.״
אחרי הקרנות בטלוויזיה הוזמן סרטה
של עדנה פוליטי לפסטיבל הסרטים בבינהם,
שבגרמניה, ומשם לפסטיבל סרטי העולם
השלישי ברויאן שבצרפת. הוא זכה לתגובות
מעורבות.
״רוב החוגים השמאלניים באירופה מתייחסים
אל הסרט בצורר, שלילית,״ סיפרה
עדנה .״,מה את עושר, ד הם אומרים לי,
,את ציונית ואת רוצה לשמור על המיבנה
הקיים של ישראל.׳
״לעומת זאת, דווקא פלסטינים שראו
את הסרט, התייחסו אליו בצורר, חיובית.
כמה מהם כתבו לי , :זאת הפעם הראשונה
שראינו את עצמנו בסרט ,.את מי רואים
בדרך כלל בסרטי תעמולה פלסטינים? את
המחבלים. הם הידועים כדוברי העם הפלסטיני.
אני נשארתי בקרב הפועלים והפלחים.
הם הרגישו את זה. זה סרט שמבטא אותם.״
התגובות השליליות ביותר למראה הסרט,
הם של הישראלים. אפילו ישראלים מתקר־
מטע ובחסות
ראש עיריית כחיים יצחק וולקר
ותברח
״רבלון׳

בבריכת מרון פאן אמריקן, בוו־יס
במוצ״ש 9 . 8 . 1 9 7 5
בשעה 9 . 0 0בערב

ב תו כני ת ר.אומ 1ותית:
צביקוו פיק ונערותיו
שלישיית שוקולד מנטה מסטיק
תיזמורת ניאמנטה
מו ח ה: ש מו אלש׳
תצוגת אופנח: בגדי-ים ״גוטקם״ * שמלות: בוטיק ״אדלר״
* איפור :״רבלון״ * טיפול כשיער :״ דיה ״
הליבח: לאה פלטשר * פרחים: פץ.

טפיקה-כמאית־צלמת־קריינית פוליטי
פה ציוני לפלסטינים
התייחסו אליה כאל ישראלית, המצלמת
סרט טלוויזיה. שיתפו עמה פעולה. אנשים
פשוטים, פלחים, פועלים ומורים, סיפרו
בגלוי מה מעיק על ליבם.
זאת היתה הפעם הראשונה שעדנה צילמת
סרט של ממש. היא פחדה כל הזמן
ששום דבר לא ייצא ממה שצילמה. אבל
בתום שישה שבועות היד, בירד, חומר
מצולם באורך של שלוש שעות.כמה מהקטעים שצילמה הם בעלי ערך
תיעודי לכשעצמם. כך, למשל, צילמה את
השיטות הפרימיטיביות בהם מייצרים סבון,
בעבודת ידיים, בבית־החרושת לסבון בשכם.
זהו קטע קולנועי מרשים. אולם כשהוא
נכלל בתוך סרט, המספר על מעשי עוולה
ודיכוי, נוצר הרושם המסולף כאילו בגלל
תנאי הכיבוש הישראלי, נאלצים תושבי
שכם לייצר את הסבון שלהם בדרך זו. זה
מה שקרה גם כשעתה צילמה פועלים
ערביים העובדים בתנאים קשים בשדה
בעמק הירדן, היא ראיינה אותם והם דיברו
על רצונם בחירות ובחופש. הרושם המתקבל
הוא כי הפועלים וו־,פועלות מועברים בפרך
בשדה על ידי השילטון הישראלי, בעוד
שלמעשה הם עבדו בשדותיו של בעל אדמות
ערבי עשיר משכם.

אמת
של ציונית
ן* משך קרוב לשנה עבדה עתה על
^ עריכת החומר המצולם שבידה ועל
הכנת דברי הקריינות לסרט, אותם קריינה
בעצמה. היא זכתה לקזיתוף פעולה מצר
מוריה באקדמיה ומצד חבריה הסטודנטים.
באותו זמן כבר החלה לעבוד כעוזרת-
במאי באחד מתיאטרוני ברלין.
ב־ 4באוקטובר 1974 הוקרן סרטה של
עדנה פוליטי לראשונה בתחנה השלישית
של הטלוויזיה הגרמנית, המקירינה לאיזורי
ברלין, המבורג וברמן .״רציתי שהסרט
שלי יוצג במיסגרת הטלוויזיה לקהל הרחב
— כדי שהגרמנים ישתכנעו שיש גם ישראלים
הסבורים שצריך לפתור את הבעיה

מים, המכירים בקיום העם הפלסטיני ולוחמים
למען מימוש יישותו, גינו את הסרט
בחד־צדדי וכמסלך את המציאות האמיתית
של חיי הערבים בשילטון ישראל. עדנה
אינה מבינה תגובות אלה. היא באה לפני
מיספר חודשים עם סרטה לארץ, ביקשה
להקרין אותו בטלוויזיה הישראלית. לא
רצו לראות אותו כלל.
״אני חושבת שהעובדה שדווקא ישראלית
עשתה סרט פזר, ושהוא מוצג כסרט ישראלי׳
היא העובדה החשובה מכל,״ אמרה
עדנה .״זה אומר הרבה: הנה, משהו זז
גם בצד השני. אני רואה את עצמי כישראלית
וכציונית, ומבחינה פוליטית יש לזד,
משמעות. זה נותן תיקווה שאם הקו שלי
בישראל יתחזק יש תיקווה לחיות ביחד.
*,בהקדמה לטרט אני אומרת את הדברים
האלה במפור־ש. אני אומרת שעשיתי את
הסרט כישראלית שיש לה מדינה בה יכולה
הלאומיות שלה להתבטא. הפלסטינים, שאין
להם מדינה, אינם יכולים להתבטא. אם
שני הצדדים רוצים בשינוי, הם יכולים
לחיות יחד אם יעברו דרך הדרך של הכרה
הדדית. לעם הפלסטיני יש זכות לגיטימית
להתנגד לכיבוש, אבל פרשיות כמו מעלות,
וקריית־שמונה מצד אחד, והפצצת מחנות
הפליטים מצד שני, מקשים על כך.
״אני משוכנעת שהסרט משיג את מטרתו.
עובדה, שאנשים שלא רצו בהתחלה לדבר
איתי, משום שאני ציונית, שינו את דעתם
אחרי שראו את הסרט. הסתבר להם שציונות,
זה לא מה שהם חרשבים. אני לא
יודעת מה הסרט יתן לטווח ארוך. אבל
אני סבורה שעשיתי את המקסימום במה
שאפשר לעשות עם סרט. סוף סוף אני לא
ממשלה ולא אירגון, וזד, האמצעי שלי
לשנות את תודעת האנשים.
״הייתי רוצה להציג את הסרט בארץ.
לדעתי קהל ישראלי צריך לראות אותו.
גיליתי הרבה דברים מדכאים כשעשיתי
את הסרט• אני לא רוצה שאנשים יסכימו
איתי לגבי מה שהסרט אומר, אבל שיבואו
ויראו ויבינו למה מישהו ישראלי צריך
היה לעשות סרט כזה, מישהו שמזדהה גם
עם ישראל וגם עם הפלסטינים.״ •

מכירת כרטיסים במלון ״סאן־אמריקו״ ובמשרדי הכרטיסים.

העולם הזה 1979

חדנת 0*1111נ
מטס

^י 1נ 1ר 11י 1ובח סו תחברת [ נ ת 6 1 . 0מ
הסופיות

כשרואים את אורית גולן, קשה להאמין שאת צבע־השיער הזה היא
נושאת עליה עוד מילדותה. אבד זוהי עובדה. שערה הבלונדי־דבש
הארוך הוא טיבעי לגמרי, ומהווה מיסגרת נאותה לעיניה הירוקות
הגדולות ולפיה החטוב. לא נותר אלא לשמור על בריאותו של שערה
ולטפח אותו לעתים קרובות יותר במוצרים המייוחדים של חב׳ ״וולד,״.
אל תראו אותה שהיא מלאבסית• כי
לאורית גולן בת הרבע־לשמונה־עשדה יש
כל מה שגם בנות העיר הגדולה יכולות
להתברך בו. יש לה, למשל, גובה נאה
בהחלט, ושיער בלונדי־דבש גולש וארוך
— וטיבעי ועיניים ירוקות ומבריקות,
והיא מלאה בדיוק במקומות הנכונים.
והיא לא רק מלאבסית, אלא אפילו
נולדה בפתה־תיקווה, לאבא קבלן ואמא
עקרת־־בית, ולעוד שלושה ילדים במישפחה.
ובכן, לאורית יש מושגים מוגדרים למדי
על הדברים שהיא רוצה ולא רוצה. כך,
למשל, היא עולה עכשיו לשמינית, בלימודים
אכסטדניים, כשהחלטה נחושה לעשות
את בחינות־הבגרות. בד־בבד עם הלימודים
עברה גם קורם־דוגמנות, אצל המורה
לטיפוח־החן לאה פלטשר. ואם לא די בכך,
היא גם עוזרת לאבא שלה במישרד.
ולא פלא בכך. כי עד גיל 10 היתד,

• * 3 1 1 1 * 0 1 3וית לבנה, מבד
טיבעי מעוטר בת

חרה, המהווה את הצעקה האחרונה. יצחק אדלר, בעל בוטיק
אדלר בחל־אביב, יודע את נפש לקוחותיו, ומעצב עבורן במו־ידיו
את השמלות המחמיאוח ביותר: רכות, נשיות, צעירות
וקייציות. האיפור הותאם לפניה של אורית על־ידי-חברת
״רבלון״ ,שבחסותה נערכת תחרות בחירת מלכת־המיס השנה.
ל או רי ת יש עוד שלו שהא חי םוא חיו ת, וקשה להאמין שכולם
ממישפחה אחת: לכל אחד מהם צבע־שיער שונה. זה קורה
במישפחות הכי טובות, אבל יש לה עוד משהו, שלא קורה
הרבה: אחא שלה היא החברה הטובה ביותר שלה.

אורית בת־הזקונים, עד שנולדה אחותה
הקטנה, שהיום מחקה אותה בבל•
אורית אוהבת את הים, כמובן, אבל
בעיקר לשחק פינג־פונג — לא להשתזף.
הסיבה פשוטה: יש לה עור בהיר ורגיש,
ואסור לה להפריז בשיזוף. חוץ מזה היא
אוהבת מאד לאכול, ומעולם עדיין לא
עשתה דיאטה. כן, יש גם בנות־מזל כאלו.
ויש לה בבית חדר לבד. משלה, שבו
היא יכולה להתבודד כאוות־גפשה ולהשתעשע
עם הכלב שלה.
אבל על־אף כל הנתונים האלה, אורית
אינה רוצה להיות דוגמנית. היא ביישנית
כזאת. את הקורס לטיפוח־החן עשתה רק
כדי לטפח את הביטחון־העצמי. חן כבר
יש לה. ויש לה המון ידידים, והיא רגילה
ואוהבת שמסתכלים עליה ברחוב.
חבר עוד אין לה, אבל גם בנושא הזה
היא יודעת מה היא לא רוצה: חבר מלאבסי.

קולנוע

תודפס בעיתונים בהרחבה רבד״ ליד מאמרים
שהתפעלו מן המראה האסתטי המלוטש
של הסרט (סרטים פורנוגרפיים נעשים ב־ |
דרך־כלל בזול, ואף נראים כך) ,המקושט
בצילומי־צבע מרהיבים, ומן העובדה ש-
ג׳קלין השתדל, במרבית המיקרים, למצוא
את היופי הפלאסטי שבמעשי הזיווג, לצד
הגירוי המיני שבהם (למי שמגורה ממראה
הזדווגות הזולת).
ארוטיקה כדרך הכניעה. היו אפילו
שהתייחסו ברצינות לתיאוריות של הגברת
״ארסן״ (בינתיים מתבשרים שגם היא עומדת
לפתוח בקאריירה קולנועית) ,ונתנו
פירושים מגץ רטים להתקדמותה של עימנואל,
ההופכת לאשר, מושלמת רק אחרי ש היא
לומדת, על ברכי דיפלומט אחד (לא
בעלה) ,את ההבדל שבין האמנות הדקה
והמושלמת של הארוטיקה, זו שאין לה כל
קשר עם מגע מיני אלא באה לידי התגש מות
דרך גוף שלישי, דרך כניעה, התבזות
והתמסרות מוחלטת של כל החושים•

תערובת זו של קאמא־סוטרא, סיפורה
של או(ספר זה מבויים עתה על־ידי ג׳קלין)
וד,מרקיז דה־סאד, אינה יוצרת בדיוק פילוסופיה,
אבל נותנת לפחות הזדמנות לגיבורה
הראשית להשתדל מלפנים ומאחור, מלמעלה
ומלמטה, עם גברים ועם נשים, בים,
ביבשה ובאוויר, בעמידה ובישיבה ובשכיבה,
וכל זה מול מצלמה מתמוגגת, הקולטת י
כל גוון של עור ושומעת כל גניחה באוזן
קשבת. ואת כל זה עומדים להראות לצופה
הישראלי, החל מן השבוע הבא.

המספריים לא חשובים. ומה עם הצנזורה
1ובכן, היא קודם־כל אמרה: לא.
אחר־כך, כאשר נשאלה שוב ושוב, אמרה :
כן, וחתכה פה־ושם. ומד, שהיא חתכה, לא
נועז יותר וגם לא פחות ממה שהשאירה,
אבל לפחות זד, עוזר לה להיות שלמה עם 1
מצפונה. מכל מקום, גם אם יש זיווג אחד
במטוס במקום שניים, ובורדל בורמזי אחד
נחתך ונותר על הריצפה, אין מעלה או
מוריד את, מידת ההעזה של הסרט במאומה.

סרטים

החיים, לומדת במיזוח-הרחוק את ההבדל
שבין האירוטיקה כאמנות לסתם תינוי־אהבים
גס וולגארי, כמות שהוא מוכר וידוע
לאנשים פשוטים.

עמנואל 0 *1׳ \

סרט כמו עימנואל מייועד לסוציולוגים
וותר מאשר למבקרי־קולנוע. אפילו בחלומותיו
הפרועים ביותר, לא היה איש
מעז לראות בו תרומה לאמנוודהקולנוע,
אבל הגלים שהתעוררו סביבו בכל אמצעי־התיקשורת
בעולם מוכיחים שבכל־זאת, זהו
נושא שצריך להתייחם אליו.
מה זה עמנואל? ובכן, במקור זהו רומן,
שנכתב תחת שם פיקטיבי, עמנואל ארסן
על־ידי מי שטענה כי היתד, אשת דיפלומט
צרפתי בבאנגקוק. הרומן הוא אוטוביד
גראפי ומתאר כיצד אשד, אחת, עמנואל,
נשואד,־טרייה ובעלת מושגים חופישיים על

עיסוקן שד נשות הדיפלומטים.
הספר זכה בהצלחת־מחתרת נכבדת, בעיקר
משום שנדף ממנו ריח של תעודה אותנטית
שערורייתית, וכל עקרות־הבית המשועממות
של סרים הסתקרנו לגורל נשות דיפלומטים
המקבלות מ־שכורת ממישרד־החוץ,
כדי לעבור חוויות מרתקות שכאלה. ובגל
הגואה של סרטים פורנוגרפיים בצרפת,
היה זה רק עניין של זמן עד שהסיפור
יגיע גם אל המסך.
ואומנם, לפני שנד, עטל צלם דני בשם
ג׳וסט ג׳קלין את הרומן, שכר כוכבנית
הולנדית שהספיקה להופיע בסרט אחד או

מישגל ככילוי־זמן בטיסה
בישיבה

שניים בתפקידי־מישנה — בעלת פני־מלאך
וגוף של מאדונה בשם סילביה קריסטל —
והנה לבשה עמנואל שמלת־צלולואיד. הופעת
הסרט לוותה ברעש רב, כולל נשימות
עצורות של חסידי פורנו, טענות מרות של
חסידי עימנואל ארסן על שהחמיצו את
פילוסופיית החיים שהיתה בספר, תלונות
של השחקן אלן קוני, מבכירי השחקנים שלהבמה הצרפתית, שטען כי הוטעה ושותף
בטענות־שווא בסרט פורנו, והדבר הגיע
אפילו לידי כך שסילביה ד,״תמימה״ ,שנכנעה
לכל השיגעונות האפשריים בסרט,
הכריזה שלא תסיר עוד את תחתוניה לפני
המצלמה ותהיה לשחקניות רצינית (בינתיים,
הספיקה להופיע בעוד שלושה סרטים באותו
נוסח, אחד מהם המשך לעלילותיה
של עימנואל),
הגירוי, היזדווגות הזולת. כל זה

פורגו מאחורי עיתון. ובסופו של
דבר, ההעזה היא המרכיב העיקרי בעסק.
אומנם, הפורנוגרפיה האמריקאית הגיעה
היום לשלבים אינטימיים הרבה יותר, כש היא
מתבוננת בכל חדירה ובכל פליטה
ממרחק של עשרים סנטימטרים, אבל ניחוח
האכסוטיקה המיסתורית של המיזרח, וה טיול
דרך הפרוורסיות הגובלות עם תינוי-
האהבים הנורמלי (אם יש עוד דבר כזה),
העניקו לעמנואל עוצמה מיסחרית בלתי־רגילה.
ולבסוף,
וזהו כנראה סודה הגדול של ההצלחה,
אפילו אלה שהולכים לסירטי פור נו
ומסתתרים שם מאחרי עיתון, יכולים
לבקר בעמנואל במצפון שקט, ולטעון שהם
צופים באסתטיקה מלוטשת, באירוטיקר, מדעית
ובאהבה אמנותית. וכך נוצר להיט
לכל הקהל.

מישגל כפרם למנצה בהתאפקות ברכיבה העולם הזה 1979

תדריך
תל־אביב
כותרת ראשית (אלנבי,
ארצות־הברית) — בילי ויילדר לועג לעיתונות
ולעיתונאים בסאטירה עוקצנית
מבוססת על מחזה משנות העשרים. עם ג׳ק
למון וואלתר מתאו.

תמונות מחיי־נישואין
(צפון, שוודיה) — אינגמר ברגמן מתבונן
בכל הפרטים המרכיבים נישואים מודרניים,
בסרט מרשים ונוגע לכל צופה. מלשחק
מעולה של ליב אולמן וארלנד יוספסון בתפקידים
הראשיים.
***+אידי אמין דאדא (פריס,
צרפת) — דיוקן קולנועי בלתי־רגיל של
מנהיג אוגנדה, שכל אחד יכול לקרוא בו
מה שהוא רוצה, החל מאלה שמאמינים כי
אמין עדיין לא ירד מן העץ. וכלה באלה
הטוענים כי הוא המנהיג המרתק ביותר באפריקה.
דבר אחד ברור: הוא בעל איש יות
קולנועית אדירה, ובה טמון סוד הצלחת
הסרט.
רכילות בצבעים
דייזי מילר (גת, תל-אביב,
ארצות־הברית) — פעם היה זה
סיפור של הנוי ג׳יימט על מיפגש
תרבויות: התמימות הפרימיטיבית במקצת של האמריקאים
התרים באירופה, מול חתיחכום המתנוון של תושבי היבשת
הישנה•
חיום, זהו סרט פטפטני, רכלני ומעייף של פיטר בוגדא־נוניץ׳
,שהצליח להפוך את גיבורת הסיפור, דייזי, ליצור
קל״דעת, שיטתי ומשעמם, עד שהצופה שואל את עצמו :
אם היא כל־כן לא־מעניינת, לשם מה לעשות עליה סרט ן
כל הדמויות הסובבות את דייזי, שייכות כולן למושבה
של אמריקאים הגרים באירופה (מדובר בסוף המאה הקודמת)
.ואשר לתרבות האירופית, שצריכה היתה לעמוד
בעימות עם חברה זו, לזו נותרו רק סימנים חיצוניים שאינם
אומרים דבר.
וגרוע מזה: סיביל שפארד( ,גברת בוגדאנוביץ׳ בחייה
הפרטיים) ,שופכת את נחלי הקישקושים שניכתבו עבורה,
בטכניקה משונה המעידה שהיא עסוקה מרי בשינון התמליל
מכרי לטרוח להבין מה מסתתר מאחריו. גורל רומח נוער
גם לבארי בראוו, במחזר הרודף אחריה מז׳נבה לרומא,
והעושה רושם שהוא המום לגמרי מכל מה שהוא נאלץ
לשמוע בסרט.
מה שנותר הוא שיחזור אמנותי של אביזרי ורהיטי

נטוויק ובראון: בנחלי קישקושים
התקופה (זאת יש לזקוף לזכות המנהל האמנזתי, אלסנדרו
טקאופיוטי) ,ונופים טבעיים מרשימים של אגם ז׳נבח. אלא
שזהו פיצוי דל מאד לתרגילי״הקולנוע של בוגדאנוביץ׳
(המנסה לחקות כל מה שמיושן ומשומש בקולנוע האמרי קאי
של שנות החמישים) ,ולשיטתיות שבה הוא מנסת
לשרת את קיסמי אשתו.

אהבה בווזלין

קוני נותן שיעור פמישגל
בכניעה
*** טומי ( מוגובי. אנגליה) — אום־
רת־הרוק המשיחית של להקת המי מייועדת
בראש וו־אשונה לחסידי הפופ, על המראות
הפסיכדליים ותורות־חחיים המתלוות
אליה. האחרים, יתקשו לעכל כל מה שמראה
קן ראסל.
האיש שחימר על חייו (פאר,
ארצות־הברית) — מרצה־לסיפרות מכור־להימורים,
מסתבך עם העולם התחתון ומוכר
את מצפונו כדי להציל את עורו.
סרט יישל קארל (מורגן) רייז, מיועד בעיקר
לחובבי-סיפרות.

המסע (רויאל, תל-אביב, איטליה)
-י -סרט אחמן זה, שעשה
ויטוריו דה״סיקח לפני מותו, הוא
מציבה עצובה מאד למי שהיה בכל״זאת אחד מאנשי
הקולנוע הגדולים של התקופה.
הסיפור שכתב פיראנדלו לפני שנים רבות צריך חיה,
כנראה, להראות, בפי שעשו גם במה ממחזותיו, כיצד
חונקות מוסכמות חברתיות את האדם להכנע להם. הפעם
מדובר בנערה הנישאת לאח שאינה אוהבת, רק משום שזה
ביקש את ירה מאביו הגוסס, בנוכחות האח האהוב. זה
האחרון נכנע לצו באצילות נדירה, וממשיך להיכנע לו גם
באשר אין עוד כל צורך בבן.
אפשר היה למצוא בסיפור זה המוני מרכיבים סוציא ליים,
פסיכולוגיים או אישיים, שהיו מעניקים לו שיעור
קומה ועניין. אלא שמשום־מה, למן הרגע הראשון מתחיל
הסרט בטון מזוייף, כאשר הצלם אניו גוארניארי (שעבר
עם דה-סיקה במרבית סרטיו האחרונים) מטביע בל תמונה,
כנראה לפי הוראות הבמאי, בתאורה רכרוכית שנוצרת
בעזרת מריחת ואזלין על העדשה. וכשכבר טובלים בתחושה
של דייסה ממותקת למן השניה הראשונה לסרט, באה
הסינכרוניזציה האנגלית, והופכת כל מילה היוצאת מפיותיהם
של המשרתים הסיציליאניים לפארודיה.
ההמשך מעורר חוסר־אמון בכל רגע ורגע, אי־אפשר
להבין את רוח הדמויות, את הסיבות שגורמות לחם להתאפק
באשר אין כל צורן בכך. ואשר ללחצים החברתיים,

פסיכולוג* של הדחפים המניעים צעיר יהודי
בגטו הקנדי להגיע להצלחה. מישחק
מצויין של ריצ׳ארד דרייפוס, והומור של
טאד קוצ׳אף הבמאי.

פרנקשטיין הצעיר (תכלת,
ארצות־הברית) — פארודיה על סרטי פרג-
קנשטיין ודרקולה עם הומור יהודי חריף
של תגלית אמריקה בקולנוע המצחיק, מל
ברוקם. על מיפלץ ענף (פיטר בוייל) עם
נשמה רומנטית.

חיפ ה
רצח באוריינט־אקספרם
(שביט, אנגליה) — גלריה של כוכבים
נוסעת ברכבת מאיסטנבול לקלה בשנות
השלושים כשבראש השיירה אלברט פיני
בתפקיד הבלש הרקולה פוארו ואחריו איג־גריד
ברגמן בעלת האוסקר על תפקיד זה
ועוד שחקנים ידועים. הסיפור מתייחם בנוסטלגיה
ובהומור לאחר המותחנים המעולים
שכתבה אגתה כריסטי.

*** גכיד תי הנאוה (תל־אביב,
׳י־צות־הבוית) — מחזר עטור אוסקרים
׳-של לדנר ולאוה מציג את אודרי הפבורן
.־ תפקיד הוכ,־ת הפרחים ורקם הריסון כ־
:תספור היגנס ואח אחד האוספים המר׳
שירים ביותר של תלבושות שניראה אי־פעם
על הבד.

ירו שלים
*!* אליס לא גרה כאן יותר

(אור־נע,
אוצות־הברית מלודראמר. הוליוודית
שהתחפשה פודושם לדראמה מודרנית
העולם הזה 1979

אלה באים לידי ביטוי רק במיכתב המוקרא בסוף הסרט.
בתנאים כאלה, מה פלא שריצ׳ארד ברטון משחק כאילו
נתקף עצירות, וסופיה לורן נראית בהתגלמות הבריאות
בדמותה של אשה הגוססת לאט וכימעט״מרצון (אם בי עד
סמוך לטוף אין מספרים את סיבת חולייה, למרות שאין
בכך שום דבר מביש).
בדאי לזכור שדה־סיקה הוא אבי נס במילנו, ואז ייטב
לזיכרו.

על מעמדה של האשד. בחברה של גברים.
הצלחה אישית של אלן בורסטין (בעלת
האוסקר) בתפקיד הראשי.
* +זרע ה תמרץ (הבירה, אנגליה)
— אהבה, ריגול ופוליטיקה משתלבים יחד
בסרט מעודן של בלייק (הפנתר הוורוד)
אדוארדס. חסר קצת פלפל, אבל מפצה בהרבה
אסתטיקה.

המירוץ לצמרת של דודי
קרבייד (אורלי, ארצות־הברית) — ניתוח

סופיה לורן: בטון מזוייף

בעמידה

זהו פידור (אורלי, ארצות׳
הברית) — אוסף סצינות מפורסמות מסרטים
מוסיקליים של חברת אנז,ג׳י.אנז ,.תעודה
לכישרונות הבלתי־רגילים שהיו פעם
להוליווד, והנאה לכל מי שחובב סוג זה
של סרטים.

באכ סו דו ס
מה חסר לו, לדורון גולדמן, תגידו לי? באמת מה חסר לו !
הלוואי על כולנו מה שיש לדורון הנ״ל. אם לא די בכך שיש לו
דירה נאה, וכלים נאים, הרי מזה חודשיים יש לו גם אשה נאת
בדמותה של מאיה היפה, שהוכתרה על־ידי חוג יושבי אכסודוס
בתואר הלא־מבוטל :״נסיכת הקפה״ .ואם לו לא די בזה, יש לו
גם זוג הורים נאים בדמותם של היהלומן יחזקאל גולדמן,
ואשתו עדויית־היהלומים והידועה באהבתה הפאנאטית לניקיון,

טוצי.

ולמה אני אומרת שיש לו הורים נאים 1תגידו לי, אתם מכי-

(הדירה, הכלים ובו׳) ,אלא גם לוקח אותו ואת אשתו הטרייה
למסע של ירח־דבש בפריס1
אז יחזקאל וטוצי עושים את זה. טוצי עצמה היא כמעט בת־בית
בפריט. רק לפני חודש טסה לשם, כשהיא יושבת לה אחר
כבוד במחלקה הראשונה ונמנעת מלשוחח עם שאר פשוטי העם
שמסיבות שונות ישבו באותה מחלקה עצמה.
מכל מקום, יום לפני הנסיעה באה כל המשפחה המאושרת —
האבא, האמא, החתן והכלה — להיפרד מכל הידידים בקפה אכסו־דוס.
שכן הקפה הנ״ל, זאת עליכם לדעת הוא מקום־מושבם
הקבוע של בני מישפחת היהלומן, והוא להם כמעט כמו בית שני.

כחמש וחצי כשחט שנים, לא חיה זוג שנחשב ליותר אידיאלי
מהם. היא: דליה מילצ׳ן,
בת למישפחת מילצ׳ן הנודעת, ואחותו
של יבואן הנשק ארנין. הוא: ס מי
הירש, תאומו של מני, ובן־אחיו של
המתבגר,
ונער־הזוחר
איש־חעסקים

פו ק ה הירש.

גירושי הדוגמנית

מייד אחרי החתונה הם נסעו לניו-
יורק, שם למד סמי מינהל־עסקים, ואילו
דליה עבדה בגלריה לאמנות. לא
שהיה חסר לחם כסף, חס-וחלילח,
אבל השיעמום כמעט שהרג אותה.
כשהם היו מגיעים ארצה לחופשות-
מולדת, הם היו מוציאים לכולם את
העיניים. נמשך כל תקופת שחותם,
שהתמשכה לעיתים על פני שני ירחים
תמימים, הם התגוררו במלון הילטון
בתל־אביב.

הוא נסע! תאמינו או לא .,אבל הוא
עשה לנו את זה. איו לי מושג מה גרם
לו להזיז את העצמות ולצאת קצת מהתחום
הצר של הסטודיו שלו שביפו העתיקה.
אבל העובדות מדברות-בעד עצמן.
אשר עין־דור, הצייר והמחזר הידוע,
נסע בפעם הראשונה בחייו לחו״ל, ונא
לא לשכוח, שלמרות שהוא נראה כזה, הוא
כבר מזמן לא ילד. הוא בן 32 שנים.

עם השנים נולדה להם גם בת, אבל
מה לעשות — כמו שכבר אמרתי על
זוגות רבים בעבר, אני חוזרת ואומרת
על הזוג הנ״ל בחווה — לא תמיד
יופי פלוס כסף מביאים גם אושר.
וחנה הם הלכו בדרכם של רבים וטובים,
ולפני שבועיים ימים ניתן לחם
גט־פיטורין, וגם סמי וגם דליה הם
גרושים רישמית.

שמדד דרור

לא, הוא לא נסע לראות את רומא,
פרים או לונדון. הוא לא נסע לכייף, או
לקנות בגדים ..לא הוא הטיפוס שיבזבז
זמן על שטויות מסוג זה. אשר נסע
להשתלם אצל הצייר הנודע ארנספז
פוקס, היושב באוסטריה, והמקיים מדי־קייץ,
סמינר בטירה מבודדת השוכנת על
שפת אגם• לסמינר זה מתקבלים ציירים
נבחרים וכישרוניים, ובין הציירים הישראליים
שהקדימו את אשר אצל ארנסט
פוקס׳ שהוא יהודי אגב, היו גם הצייר
הירושלמי הכישרוני חנן מילנר, הציירת
היפהפייה פילבי מונשיין -אשתו של
נער־הזוהר בעבר ואיש־העסקים בהווה
דוד מונשיין --וכן הציירת חנה קיי
שהכירה בסמינר את בעלה, צייר גרמני,
ועברה אחרי נישואיהם להתגורר-איתו בגרמניה.
שאי־אפשר
להגיד על אשר שהוא
לא נמצא בחברה טובה. בארץ הוא השאיר
לא רק את הסטודיו שלו שבכיכר קדומים
ביפו־העתיקה, ולא רק את מכונית הלאוק
הירוקה, כי־אם גם את כלב הקולי היפהפה
והאהוב שלו, עוז. מכל המתנדבות ש
אני
יודעת שלא נמאס לכם לקרוא במדור
שלי על כל הזוגות האלה, המתגרשים
חדשים לבקרים. אתם בעצם אוהבים
את זה, אחרת הייתם קוראים את הנדון
ולא את רחל הטרחלת. אלא שאם להודות
על האמת, לי קצת נמאס, אבל מה לעשות?
יישראל מתרבים בקצב גרושי וזוג טרי נוסף, המצטרף
היסטרי
אל המיסדר וכד, הם הדוגמנית היפה
סמדר דרור ובעלה אברהם ארכיב,
מי שהיה הבארמן של מנד׳יס ושהוא כעת
אהד משותפי הדראגסטור, שלא לדבר על
עסקים אחרים.
אז סמדר ואברהם, שהיו נשואים כמה
שנים טובות, החליטו שיותר טוב כל אחד
לחוד מאשר שניים ביחד. אחרי שבעבר
עשו ניסיונות אין־ספור להיפרד ולא כל-
יכך הצליחו בהס, הפעם הם החליטו באורח
סופי ומוחלט, ואפילו הגישו בקשה לגט-
פיטורין ברבנות הראשית.
הם אומרים שתוך שבועיים הם יהיי
גרושים רישמית, אבל בתור אחת שמכירה
את העניין די מקרוב צר לי לאכזב אותם.

דליה מתגוררת בדירת־חפאר שלח
במגרד־חשחקים המפורסם שבהרצליה
פיתוח, קומה מתחת לדירת־הגג המש•
געת של אחיה ארנון ואשתו היפחפיה
בריג׳יט, יאילו סמי נשאר בדירתם
שבנווה־אביבים.

אצרהם ארכי;

כן יתגרשו, לא יתגרשו, מתי יתגרשו,
מה יהיה על השחקן נחום שליט ועל
אשתו הזמרת מירי אלוני > כבר שנה
שלמה שאנחנו מנהלים עבורם טוטו גי רושין,
והם משטים בנו.
קודם־כל היא עזבה את הבית ועברה
לגור בבית הוריה. אחר־כך הוא עזב את
הבית והלך לגור עם חברתו, בשיכון בבלי.
אחר־כך היא חזרה הביתה והתחילה לעשות
־שטויות, אז הוא חזר כדי לשמור עליה,
ואז היא •שוב עזבה, ועברה לגור במלון
ברחוב הירקון.
וכעת, תאמינו או לא, הוא גר בדירתם

שליד שדרות רוטשילד, ומי גרה איתו,
באותה דירה ממש? נכון, מירי אלוני.
הוא אומר שהם גרים בשני חדרים
נפרדים, ובסך־הכל מתחלקים בדירה כמו
שני חברים ששכרו דירה משותפת. היא
לא אומרת שום דבר בכלל, חוץ מזה
שהיא מתכוננת בקרוב להשתתף בפסטיבל־הזמר
החסידי.
בינתיים נמצא תיק־ד,גירושין שלהם ב־מישרדי-הרבנות,
וטחנות־הצדק טוחנות
לאט. אבל מי יודע׳ בקצב הזה אולי הס
יחזרו לגור בחדר אחד משותף, ואז אפשר
יהיה לעצור את עבודת התחנות,
לבטל את התביעה ולחגוג.

הציעו לאשר לשמור על הסטודיו, המכונית,
והכלב, הוא בחר לבסוף במה •שבטוח,
באשתו־לשעבר דנה מוקדי, הדואגת בנאמנות
לשלושת הגורמים כאחד, למרות
•שהיא עסוקה מאד בבוטיק החדש -שפתחה,
בבית התה שמתהת לקפה סקאלה.
אגב, גם חברתו הקודמת •של אשר, זזי
שביט, עסוקה מאד בימים אלה. זזי היפה
והאמביציוזית• ,שהשתוקקה להיות
שחקנית, הצליחה לקבל את תפקידה הראשון,
בהצגתו החדשה של הזמר שלמה

ארצי.

לא, היא לא תהיה נערת גוגו, יש לה
בהצגה תפקיד של ממש. ותסכימו איתי
שתמיד טוב לראות פנים חדשות על בימת
התיאטרון, שלא לדבר על פנים יפות כמו
אלה של זזי•

נחום שליט ומירי אלוני
איפה הגירושים?

זו ג צ עי ה

על מנת לעזור בפ תחן בעיית הדיזל שלכם, הכי[ משרד השיכזן שיטת סיוע
לזוגות צעירים על מתן הלוואות לזכאים בסכנמים ניכרים לקניית דירה.
במסגרת השיטה יוכל כל זוג צעיר שאין לו דירה לרכושי דירה המתאימה
לצרכיו!יכולתו. להלן ינסבר לכם כיצד אנו, אנשי חברת ״שיכון ופיתוח
לישראל בע״מ״ ,נעזור לכם במימוש זס תכ ם להינזת מתכנית סיוע זו.

אמא דנ ס

.חצים ,
לקבל סעע ,
מה^עליכם
י ״ לעשות?
זכאות

לגשת ללשכת הרשמה לסיוע לזוגות צעירים במקנס
מננריכם כדי לממש את זכאותכם להכלל במסגרת
הסיוע, בלשכת ההרשמה גם יוסבר לכם מהו גנבה
ההלוואה שתוכלו לקבל נכמה יהיה עליכם לשלם
כל חודש כהחזר.
לאחר שתקבלו את הודעת הזכאות מטעם
משרד השיכון מוזמנים אתם אל אחר מסניפי
״שיכון ופיתוח״ כדי שמכל לעזור לכם
להגשים את מטרתכם ־ דירה

בבואכם,

מה עליכם להביא

א. את ״הודעת הזכאות״ הנוקורית של משרד השיכון
בשלמותה.
ב. ח״לים משוחררים -העתק של תעודת חייל משוחרר
ולפי חוק הח״לים המשוחררים).
נ. תעודת זהות של שר בר הזוג.
בעת ההרשמה יפקידו הנרשמים סך 10,000 -לי׳ לזבוח
החברה ובערי פיתוח 5000 -ל־׳).
לנוחיותכם אי

מצד תעזור לכם
חברת״שיכון ופיתוח לישראל׳?
לשיכון ופיתוח מאגר דירות גדול בכל רחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון
• ועד אילת בדרום, אגו נעזור לכם לבחור מתוך מאגר זה דירה המתאימה
לכם. לאחר מכן נקשר אתכם עם אחד הבנקים אשר באמצעותו תקבלו
את הסיוע לו אתם זכאים.

•מטח מם׳ מחיר
במ״ר חרדים ממוצע

חיפה והצפון
כית־שאן הצור טבריה כרמיאל מגדל העמק נצרת קרית שמונה
קרית אתא
מרית ים
חיפה, צור־שלום
חיפה, שער חעליה
חיפה, שער העליה
חיפה, שער העליה
חיפה, יזרעאליח תלית תלית
5רדפ חנה

היכן נמצאות הדירות1 אותו אגו איזור ירושלים
מציעים לכם?
פרטים מלאים !הרשמה בסשרד׳ החברה:

1צרת: דחי כרמל .9/4חיפ ה: רח־ י.ל.פרץ 32
א ש דו ד: רח אילת .4בארשבע: ביין מרכז

אשקלון
ק דית ג ת
קרית מלאכי

140.000
113.400
113.600
124.800
114.400
130.000
116.500
135.200
123.800
131.000
135.200
133,100
101,900
145.600
119.600
117.500
98,800
135,200
96,600
117,500

מ ל! ו 8

שטח מם׳ מחיר
חדרים ממוצע
במ׳׳ר

תל״אביב והמרבז
הוד השרו!
קרית אליעזר
(כביש חטייפים)
רעננה יהוד נתניה רחובות
ראש העין רמלה אשדוד

הנגב והדרום

נ תיבו ת אילת אילת
באר־שכע ירוהט שדרות אופקים ערד
ערד
ע רד דימונה דימונה

98,800
150.800

137.300
125.000
130.000
125.000
125.000
130.000

109.000
173.700
164.300
88,400
116.500
113.500
104.000
131.000
147.700
115,400
133,100
124.800

120.000

תל־אביב: דח׳ הארבעה /18א.ירושלים: רח־ מרד כי בן הלל , 15
הנגב. אילת: רח־ ששת הימים, אילת לוס אנג־לס.

רשימה זו כוללת את יתרת הדירות המוצעות לזוגות צעירים והיא משתנה בהתאם לביקוש.

דירות שיכון ופיתוח-דירות איכות ורווחה
1ן ל 3נ 1שנתה סויזו ם ה מנו ש ל תין ג

העולם הזה 1979

* 17י1

.בי ס״
מ קי ף

ונ הנ ה מתנאי

שבר מעולים

הרשות לחינוך וההשרה מיי
חודיעה על סתיחת

*קורס לקציני חשמל
מתקב לי ם
א. בוגדי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת חשמל.
ב. קכנאי חשמל, הנדקאי חשמל, מהנדסי חשמל.

*קור לקציני רדיו
הקורס ייפתח בספטמבר 1975־ מספר המקומות מוגבל. מתקבלים בוגרי בתי׳־ס
מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו/אלקטרוניקה, טכנאי אלקטרוניקה והנדסאי
אלקטרוניקה. כמו בו אלקטרונאי תקשורת (סוג 2לפחות) ובוגרי קורסים צבאיים
מקבילים; משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה עד גיל סן.
לפרטים נוספים פנה למשרדינו:
בחיפה: רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליו ביבר פריז בימים א׳-ו׳ ,בשעות 8־ . 1 4
בתל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות 9.00־.13-00

לנוחותך תוכל גם להרשם לפי הספח המצורף.

גזור ושלח:

לג׳ הרשות לחינוך והכשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה 1000נ

הנני מעוניין נפרטים נוספים נקשר לקורס ...

תאריך ...חתימה ...ח הז.

ה״ה קצץ ב

העולם הזה 1979

שו־סוו חתונה
היא התחתנה לה בשקט־בשקט, עם האיש
שלה, בטכס צנוע, שהתקיים בבניין הרבנות
הראשית בתל־אביב, בשעת אחד־צהריים
מוקדמת. לבושה בשימלה שנקנתה להזדמנות
חגיגית אחרת, אך לא נוצלה, ועל
ראשה צעיף ספרדי, שבא במקומו של
הכובע האכסטראווגאנטי שאותו תיכננה
ללבוש בתחילה.
ציפי שכיט, רזה במיספר ניכר של
קילוגרמים, ונראית יפה מתמיד, התחתנה
בפעם השנייה בחייה, אחרי ששנה קודם-
לגן התאלמנה מבעלה הראשון משה פרי
פז, עם צלם־הטלוויזיה אבישי 1י,ל.
בטכס הקצר השתתפו קרובי־מישפחה,
וצלם שהנציח את המאורע. מאוחר יותר
חגגו ציפי ואבישי את נישואיהם במסיבה
שהתקיימה במועדון שיחת העיר שבגני־התערוכה.
למרות
שציפי היא בדינית ידועה ופופולרית,
נעדרו רבים מידידיה האמנים מן
החתונה. מי שבכל זאת נכח בה היו הזמר
׳טשי קשת ואשתו, שחקנית הקולנוע
יונה אדיאן, שניצלה את יום־החופש
היחידי שלה מההצגה שבה היא משתתפת
פדם פדם, ובאה זוהרת ויפה לחגוג עם
ציפי.
ציפי עצמה לא נראתה מוטרדת במייוחד

/( 111מ7ז 70/ע(מ/ד!ע(/ע
מל כתהפס טי ב ל
אין! אין, ולא תהיה, אחת שתשווה לפנינה רוזנכלום
גילן. אולי בעשור הבא תהיה אחת שתדמה לה, או אפילו

שתזכיר אותה. כי אכסמפלר כמו פנינה צומח באמת רק אחת
לכמה שנים טובות.
וככל שאני מסתובבת בתל־אביב רבתי, במסיבות, במקומות־הבידור,
וככל שאני פוגשת יפהפיות זוהרות יותר, או זוהרות
פחות, אינני מוצאת אפילו אחת שתגיע לקרסוליה של הגברת
המשגעת הזו. ולא רק במראה החיצוני, אלא גם באופי,
בהתנהגות, בשיחה ובכלל.
רוצים לדעת מה קורה עם פנינה בימים אלה ממש? היא
פשוט משגעת את כולם, בכל מקום שאליו היא מגיעה. לאחרונה
הגיעה לפסטיבל סירטי־הפרסומת החשוב שהתקיים בוונציה.
הפירסומאים הנכבדים דויד תמיר ואמנון אריאלי
שנסעו לפסטיבל עם שני • סרטים של חברתם, ישבו באולם
הפסטיבל וציפו להקרנתו של אחד הסרטים, כשלפתע הושלך
הם, וכל המבטים הופנו אל עבר הכניסה לאולם.
הגברת פנינה גולן, לשעבר רוזנבלום, עמדה בפתח משיכמה
מעלה מעל לכל יתר החתיכות באולם, מלווה על־ידי גבר
שמנמן ונמוך, שמאוחר יותר הסתבר כי הוא אחד הבמאים
היותר־חשובים לסרטי פירסומת באנגליה. עד שהנ׳׳ל לא
התיישבה במקומה, לא פג המתח באולם, וגם אז היו כאלה
שהביטו יותר בפנינה מאשר בסרטים שהוקרנו על המם ך.
המיקרה חזר על עצמו בכל מקום שבו הופיעה נערת-
הזוהר הישראלית.
מפיקים חיזרו אחריה, הציעו לה הצעות־עבודה והצעות
אחרות, צלמים לא חדלו לצלם אותזז. והיא, בלבוש חשוף
ומדהים, בשיער בלונדי ובאיפור מלא, שיחקה את תפקיד
הכוכבת.
אחד המפיקים אפילו ניגש אל דויד תמיר ושאל אותו:
״תגיד, כולן אצלכם בישראל נראות כמו פנינה גולן?״ תמיר
עצמו היה גאה מאד.
ואילו מלכת-הפסטיבל זכרה לו חסד נעורים. הוא היה בין
הראשונים שהעסיק אותה בארץ כדוגמנית־צילום. היא שוחחה
איתו והקדישה לו ולאריאלי יותר מסתם חיוך, לקינאתם של
כל הנוכחים.
אלא שהשיחה התנהלה בערך כך: אריאלי ותמיר שואלים
בעברית, ורוזנבלום־גולן עונה באנגלית בסיסית. בלתי־מהוקצעת,
אומנם, אבל גם בלי שגיאות בולטות במייוחד. ובהתחשב בזה
שפנינה, כשנסעה ללונדון לפני כעשרה חודשים, לא ידעה

בילו סשותף
ציפי שביט ומעלה
כל מיני ידידים
ממיעוט האטנים במסיבה. היא הלכה מאחד
לשני, וסיפרה לכל מי שניקרה בדרכה עד
כמה היא מאושרת, וכמה שאבישי שלה
הוא משגע.

חלום נוס׳ 2
דידי מקוב, השחקן החתיך שהוא אחיו
של הצייר החתיך יורם מקוב, עומד
להגשים בקרוב חלום שני שלו, אחרי
שחלום אחד כבר הגשים. דירי הצליח
להביא לידי ביצוע את החלום מיספר אחד
ולהצוג את הרמן הסה בפני הציבור, והוא
מעלה כעת בהצגת יחיד את ההצגה זאב
הערבה. חלומו השני, והידוע לכל של דידי,
היה לשאת את חברתו מזה מספר שנים,
מיצי לוטנר, לאישה. וגם את החלום
הזה הוא עומד להגשים, בחודש הבא.
לא שהוא לא רצה להתחתן איתה עד
עכשיו, אבל בכל פעם שהם החליטו לקפוץ
לרבנות, צצה בעייה אחרת. פעם זו היתה
ההצגה שהעסיקה את דידי מעל לראש, פעם
אחרת זו היתד. הטלוויזיה, שהתקלקלה.
!פעם האינסטלציה בדירה שלהם שברחוב
הירקון, העסיקה אותם כמה ימים, אחרי
שהמים הציפו את השטיחים והרהיטים.
בקיצור, הם פשוט לא מצאו זמן.
מאוחר יותר, כשסוף־סוף כן מצאו זמן,
הם לא מצאו עדים. וכך נידחה עניין
החתונה ונדחק לקרן־זווית. עד שמי שהזכיר
להם שהם צריכים להתחתן היה דווקא בנה
מנישואים קודמים של מימי, חן בן השבע,
שהוא שחקדיסרטים ידוע ומועסק, ובכלל
התגלמות הקסם.
לא נותרה הברירה בידי מיצי ודידי. הם
לקחו אוויר, נסעו לרבנות, מצאו עדים
והסדירו את העניין אחת ולתמיד.

מה אני יכולה לעשות, איך שאני נזכרת
בפנינה רוזנבלום, אני מייד רואה לנגד
עיני דוגמנית אחרת, חתיכה גם היא, אבל
חסרה עדיין את הפילפל של פנינה. ואני
מדברת על אחת שמאד מזכירה אותה, אם
כי היא שונה ממנה: שרה לכי
שרה, שישבה בלונדון שנים אחדות, חיה
בבירה הבריטית בחברתו של צעיר בשם
עודד בדומנפלד, שטען כי הוא עוסק
באופנה. מאוחר יותר חזרו השניים ארצה
במשותף, והמשיכו להתגורר ביחד, למגינת
ליבם של הורי הדוגמנית. הדבר היחידי
שניחם את ההורים היה התיקווה שהם
יינשאו זה לזו.
האמת היא שגם שרה השתעשעה ב־תיקווה
הנ״ל זמן ממושך. אלא שתיקוות
לחוד והגשמות לחוד. הם נפרדו, ועודד
נראה זמן מסויים בחברתה של השדרנית
שוש עטדי, שהחלה, אגב, עובדת באח רונה
כזבנית בחנות־תקליטים, נוסף על
עבודתה ברדיו, סתם בשביל הכיף.

פנינה רוזנכדום־גודן
כל מיני הצעות
מילה אנגלית, תסכימו איתי שזהו הישג בלתי־מבוטל.
לקראת סוף הפסטיבל היא אפילו מצאה גבר כלבבה, צלם
צרפתי ארוך־גפיים וחתיך, איתו הרבתה להיראות ושלטובתו
הזניחה את המפיק האנגלי השמנמן, הנמוך והקרח.
היא עוד תגיע רחוק, הבחורה הזו. אתם תראו.

על שרה לב לא שמע איש. היא המשיכה
את עבודתה כדוגמנית-בית בבית־החרושת
אלסקה, עם הדוגמנית שלומית אמיר.
לאחרונה נקלע אלכרט, בעל בית־החרושת,
לצרה. שתי הדוגמניות שלו גם־
יחד החליטו לנסוע לחו״ל. שלומית, שהיא
גם דוגמנית־צילום, מבוקשת מאד, נסעה
ללונדון, ואילו שרה נסעה לריוויירה הצר
פתית.
עם מי נסעה שלומית אני לא יודעת,
אבל שרה נסעה בחברתו של יהלומן צעיר,
ומי שמסר לי את המידע החשוב הזה ידע
לציין שהוא גם מצליח, בשם חיים פרפנו.
בינתיים הספיקו השניים לחזור ארצה
והם נראים, לפי אותו מקור, מאושרים עד
מאושרים מאד, ובייחוד — כך מוסיף
המקור — שרה עצמה. בעצם, למה לא?

סיפור עצוב
זוכרים ששיפרתי לבם בשבוע שעבר על האסון שבימעט אירע לגיטריסט
יוסי פיאמנטה, כשחטף מכתרחשמל של 380 וואט בעת הופעה בנהרייה,
ונשאר בחיים ממש בנס?
אז יש התפתחויות קצת מדאיגות, כתוצאה מאותה מכה. יוסי שכב
בבית־החולים ימים אחדים, כשהוא סובל מכוויות בידו. מאוחר יותר
שוחרר. אך בתחילת השבוע נכנס שנית לאיכילוב, למחלקה הפנימית,
כשהוא סובל מסיבוכים בלב.
הסיפור העצוב שמאחרי הסיפור העצוב חזה הוא שיוסי, הנחשב
כגיטריסט מעולה, שוכב לו בבית״חחולים כבר מיספר ימים, מבלי שאיש
מידידיו המוסיקאיים בוא לבקרו.
ולא רק ידידיו אנשי״המוסיקה, אלא גם יצחק גיזרי האמרגן המריץ
את המופע בו הוא משתתף, וגם צביקה פיק כוכב המופע, לא טרחו
לבקר אצל החולה.
וכך שובב לו יוסי פיאמנטה, שחייו ניצלו בגס, וחושב לעצמו: עם
ידידים במו שלו מי צריך אוייבים?

אילי כן התחתן
למרות

הכחשותיו

החוזרות ונישנות,

למרות

הניחושים בעד

ונגד,

התחתן סוף־סוף השחקן אילי גורליצקי עם הרקדנית רותי לרמן,
ביום הראשון השבוע, בביתו של רב ובנוכחותם של קרובי״מישפחה בילבד.
אילי גם מכר את חווילה שלו שבהרצליודפיתוח, בה התגורר בעבר
בחברת אשתו השנייה דוריס ושני ילדיהם. והוא ורותי מתגוררים מזה
מיספר שבועות בדירה שכורה ברמת־אביב.
את ירח־הדבש שלהם מתעתדים השניים לשלב בעבודה. אילי ינחה
את הפסטיבל החסידי, הנוסע לארצות״הברית, ואילו רותי תרקוד בו.
מה אמרתי לבם? ידעתי שהוא יתחתן איתה בסוף !

וווח1רה סן הנבון־
ן * י א לא הספיקה לרדת בכבש המטוס,
ן ! וכבר עט עליה צלם־עיתונות. היא לא
הספיקה לעבור את מחסום מישטרת־הגבולות,
וכבר נמצא בנמל־התעופה בן־
גוריון כתב שגילה בה עניין.
וסתי דבני עצמה, יפהפייה בת ,32 אם
לנטאלי בת השש, היפה לא פחות, עדיין
מבולבלת. לא בדיוק מבינה מה כל הרעש
הזד. סביבה. בסך־הכל החליטה לעלות
לישראל, אחרי שמחשבה זו ניקרה במוחה
זמן רב, בארץ־ד,ולדתה הונגריה, והתחזקה
בה בעת שהותה בת השנתיים־וחצי בווינה
בירת אוסטריה.
לעלות, לא זו בדיוק המילה. נכון יותר
לומר — לברוח, או להתחמק, או לעלות
ללא נטילת רשות. כל אחת משלוש ההגדרות
תתאים.

הדוגמנית כעובדת
ממשלתית
ף* וזי נו לדה בעיירת־הגבול ההונגרית
ק0אפ, הנמצאת כיום בשיטחה של
ברית־המועצות. בגיל שש עברו הוריה,
יחד איתה ועם אחותה, הנמצאת כיום
בארצות־הברית, לעיד־הבירד. בודפשט. סוזי
טוענת שלא סבלה במייוחד מאנטישמיות
בהונגריה, הלכה כמו כולם לבית־ספר של
הממשלה, למדה כמו כולם חינם, ובהיותה
בת שמונה־עשדה נקלעה למיקצועה העכשווי
— הדוגמנות.
וכך היה הדבר. לסזזי היתד. חברה דוג

מנית.
יום אחד באה לבקר את ההברה
במקום־עבודתה, והסתבר לה כי חברתה
פוטרה. בו־במקום הציעו לה למלא את
מקום החברה, ומאז הפכה סוזי דוגמנית
מועסקת ביותר.
היא אומרת, בהונגרית מתנגנת, כי
להיות דוגמנית מעבר למסד הברזל זה
לגמרי שונה מאשר להיות דוגמנית בעולם
המערבי. דוגמנית בהונגריה היא עובדת
ממשלתית. עולם־האופנה ההונגרי הוא
מוסד ממשלתי, המעסיק דוגמניות בתקן
של עובדות, בדיוק כשם שהוא מעסיק את
הפועלות התופרות את הבגדים. פעמיים
בשנה מתקיים שבוע אופנה במלון אינטר־קונטיננטל
בבודפשט, ולאחר־מכן עוברות
התצוגות מעיר לעיר ומעיירה לעיירה. קיימים
גם צילומי-אופנה, כמובן, וסירטי
פירסומת, וסוזי טוענת שאם אפשר בכלל
לדרג דוגמניות בהונגריה, היתה היא אחת
מן השש הידועות ביותר.
סימוכין לטענה זו אין לה, כיוון שקודם
בואה לישראל ארזה שתי מיזוודות ואת
ילדתה הקטנה בלבד. את תמונותיה ורכושה
נטשה מאחוריה, בבודפשט.
היא השאירה שם גם בעל־לשעבר, מהנדס-
מכונות שלו היתד, נשואה 10 שנים והתגרשה
ממנו לפני כשנה• גם הוריה הזקנים
נשארו בהונגריה, וסוזי קצת חוששת שמא
פירסום מופרז של פרשת עלייתה ארצה
עלול להזיק להם.
כאחת מדוגמניות־הצמרת של הונגריה,
מכריזה סוזי כי האופנה ההונגרית מועתקת
כולה מהמערב, ולכן היא מפגרת אחריו
במיספר שנים. לעומת זאת היא מעריצה

נלהבת של אופנת הפולקלור ההונגרי,
שאותה הירבתה לדגמן מחגיגות לאומיות,
בפני אנשים חשובים מאד.

לעשות מה שרציתי. לא מצאתי את עצמי.
הכל כל־כך סגור, שזה מחניק.״
ברגע שגמלה בליבה ההחלטה לעבור
למערב, החלד. מכינה את הקרקע. כדוגמ נית,
יכלה לנסוע רק לארצות קומוניסטיות.
לכן החלה פועלת לקבלת תפקיד אחר,
שיאפשר לה חופש־תנועה.
היא נתמנתה לייצג את הונגריה במיפעל-
אלקטרוניקה אירופי גדול. כך יכלה לבלות
ימים אחדים מדי-חודש בווינה בירת אוסטריה,
בסניף המיפעל,
כך טעמה סוד טעמו של מערב, את טעם
הרווחה, החופש והחיים הטובים. וזה מצא
מאוד חן בעיניה.
היא ידעה שעליה לעזוב את הונגריה,
אך עדיין היססה. קשה היד. לה להחליט
לעזוב את הוריה הזקנים, קשה היד, גם
לשכנע את בעלד-,לשעבר להניח לבתם
המשותפת לנסוע לארץ אחרת. אבל היא
עשתה את זה.

ה 3ס ף
של המערב
ך* וזי ג ם זו קפת לזכותה פרם הראשון
14 בתחרות־דוגמניות בהוגגריה, וכן מכונית
מטעם המוסד הממשלתי לאופנה ש היתר.
צמודה אליה משך עבודתה במוסד.
היא גאה גם בדירתה המרווחת שבאחד
הרבעים היותר־יפים של בודפשט, דירה
שרבים בה התקליטים והספרים.
שכן סוזי איננה ציפור־לילה. ובכלל,
דוגמנית בהונגריה אינה מקשטת את
מדורי־הרכילות — שאינם קיימים — ואינה
מבלה במועדוני־לילה, שגם הם כמעט
שאינם קיימים. מכסימום אפשר לראותה
בהצגת תיאטרון או אופרה טובה, וגם אז
לא יטרח איש לצלם אותה עבור מדור
האנשים החשובים מאד בעיתונות, שגם
הוא איננו קיים.
למרות שלדבריה לא חשה מעולם יחם
של אפלייה בשל היותה יהודיה, טיפחה
בתוכה זמן רב את הרצון לנסוע אל
המערב. אחת הסיבות העיקריות, לדבריה,
היתד. בעיית הכסף.
כל עוד חיה עם בעלה, המהנדס, בהונ גריה,
הספיק לה הכסף בכבוד. אך ברגע
שנשלחה לעבור בווינה נפקחו עיניה, והיא
הבינה שהכסף שאותו היא מרוויחה בהונגריה
הוא דמי-כיס לעומת מה שתוכל
להרוויח במערב. משכורתה החודשית, כך
היא אומרת, היתד. משהו שהסתכם בכ־166
דולרים אמריקאיים לחודש.
לאחרונה החליטו השילטונות ההונגריים
לשנות את שיטת התשלום, ולשלם לדוגמניות
לפי יום־עבודה, וסוזי אומרת שכתוצאה
מכך הרוויחה כמחצית ממה שהרוויחה
קודם־לבן.
סוזי אינה מעסיקה את ראשה היפה
בפוליטיקה. קצת קשה לה להחליט אם
היא בעד מישטד קומוניסטי, או נגדו .״מד.
שטוב במישטר קומוניסטי,״ היא אומרת,
״הוא שכל האנשים שווים. אין עניים ועשירים,
הממשלה דואגת לחינוך ולטיפול-
רפואי חינם, וספרים כימעט שאינם עולים
כסף. לעומת זאת, החופש,״ היא אומרת
ועיניה מתלהטות ,״החופש כמעט שאינו
קיים. אף פעם לא יכולתי ללכת לאן
שרציתי, לא יכולתי להגיד מד. שרציתי,

עם שמש
ובלי חשיש

נוגות השוער

שאותה הביאה איתה סחי מהונגריה תיאלץ, ככל
הנראה, להישאר בארון־הבגדים. החורף הישראלי החמים
לא יאפשר לסחי לחבוש את הכובע וללבוש את מעיל הפרווה שהביאה איתה.

׳ 111ך 1 1 1 1 1 1חליפת־עור בסיגנון הג׳ינס מדגימה
114 11 1111 סוזי, המתלהבת מהאופנה המערבית,
שאותה למדה להכיר במשך תקופת שהותה באוסטריה.

]טאר׳ הקמנה

בתה היפהפייה של סוזי, הולכת
איתה לכל מקום. בעייתה העי־קרית
של סוזי כעת היא למצוא לנטאלי מטפלת דוברת הונגרית.

ך* וזי לא ביקשה מעולם אשרה ליש־
^ ראל, למרות שבמילחמת יום־ד,כיפורים
ניעורו בה ריגשותיה היהודיים הלאומיים.
בווינה הכירה את לסלי פולוס, בעליו של
בית־החרושת בגד־עור הישראלי, והוא
הציע לה לנסוע לישראל והבטיח להעסיק
אותה במיפעלו. סהי לא חשבה פעמיים,
לקחה את ילדתה הקטנה והגיעה לתל־אביב.
בינתיים היא מתארחת בביתה של הגברת
ורה סלמנוף, מנהלת חנות בגד־ עור ביפו
העתיקה. הגברת סלמנוף היא גם זו שמתרגמת
את דבריה של סוזי, שכן הדוגמנית
היפה דוברת שלוש שפות בלבד: הונגרית,
גרמנית ורוסית.
ממה שהספיקה לראות במשך שבוע
שהותה הראשון בישראל, היא חושבת שזהו
המקום האידיאלי בשבילה ובשביל נטאלי.
מקום בריא, עם הרבה שמש ונוער טוב
שלא מעשן השיש. נכון, קצת חם לה, אבל
בהונגריה, לעומת זאת, היה לה קר מאד.
אין לה בעיות. אנשי הסוכנות בווינה ובארץ
התנהגו אליה יפה מאד, תודה. היא הספיקה
כבר להשתתף בתצוגת-אופנה של בגד־עור,
ועובדת כדוגמנית־בית מיומה השני ביש ראל.
הבעייה
הממשית היחידה שלה כרגע
היא למצוא אשד, שתטפל בנטאלי הקטנה.

חליפה מדמש

סוד מדגימה
בחנות ״בגד־עור״
ביפו העתיקה, שם היא מועסקת כדוגמנית.

חזרה לתחילת העמוד