גליון 2209 מתאריך 2 בינואר 1980

אםאתה צריך מ כוני תאמ רי קני תאתה צריך . 00196 430611
ביצועים, אביזרי נו חו ת מ שוכללים, הםמ סי מני ההיכ ר של האמ רי קניו ת של קרייזלר.
ב־ח 00196 4506 מגיעי ם פרטי םאלהל שלמות. והעיקר — ה ב טי חו ת.
בדגמי 1980תמצא אביזרי נו חו ת משופרים, מגוון צבעים חדי שים, מיזוג אויר(ח1-1ו 81 מו שבי ם
נפרדים, חלונו ת ודל תו תחשמ ליי ם ועוד.
ח6כן —00196 /\3מ כוני ת ש הוכי חהאתעצמה על כבישי הארץ שנים רבות ו הי א מ הוו ה גם
ה ש קעה כ ד אי ת( ל פ טו רי מי סי ם, קני ה טו בהומ שתלמת!)
ח6ק 00196 43מ כוני ת ״ה שו מרת״ עליך ועל ערכה. אםאתהמת עניין ב קני ת מ כוני תאמ רי קני ת
בוא ל ראו ת או תהב או ל מי ה ת צוג ה של מכ שירי תנועה.
תבונית טובה מבית טוב

מכשיר• ת״עה בע״נז

המילחמה היתד, החלק המרשים ביותר של
תופעה כלל־עולמית. צעירים שהפגינו
בוושינגטון למען השלום היו שייכים לאותו
המחנה כמו הצעירים שהפגינו במוסקבה
למען החופש.
לאותו מחנה היו שייכים הצעירים המצ ריים,
שמאסו במילחמה ושייצרו את האווי רה
הציבורית שאיפשרה לנשיא מצריים,
גמאל עבד-אל-נאצר, להעז ולהזמין אליו
את נחום גולדמן. ולאותו מחנה היו שייכים
הצעירים שהפגינו בישראל נגד הממשלה,
כשזו סיכלה את הפגישה הזו.

ההחלטה ששיגתה
אתה הי ס טו רי ה
אחד הגיבורים
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברין ים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי. עורך־תבנית: יוסי שנון. עורבת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי־מערבת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

חופי הרחצה

של ישראל המו המוני־

אדם.
עם ישראל חגג את יום־ההולדת ה־5734
של העולם, את ראש־השנה תשל״ד.
המצלמה המשוטטת של העולם הזה הנציחה
אנשים רבים באותו יום חג. היא צילמה
גבר בבגד־ים יוצא מן המיזנון בכפר-
הנופש של רפי נלסון ליד אילת, כשהוא
נושא בקבוקי משקה קר לבני מישפחתו:
אלוף פיקוד־הדרום, שמואל (״גורודיש״)
גונן. היא הנציחה שני קצינים במדים
במועדון־לילה תל־אביבי, במסיבה לכבוד
האמנים שהתנדבו להופיע בחג בפני חיילי
צה״ל: הרמטכ״ל רב־אלוף דויד (״דדו״)
אלעזר, ומפקד חיל־האוויר, האלוף בנימין
פלד.
מעולם, כך נראה היה, לא היה בישראל
ראש־שנה כה חסר דאגות. השמיים היו
בהירים. אף הענן הקטן ביותר לא העיב
על שימחת החוגגים.
מן המעוזים הבלתי־בקיעים של קו בר־לב
בדרום, ועד לפיסגה אפופת־ההוד של
מוצב־החרמון השגיא בצפון, ידע כל חייל
שלא נותר עוד לצה״ל יריב הראוי לשמו.
ערב ראש־השנה הכריז האלוף במילואים
אריאל שרון, שצה״ל יכול לכבוש תוך
שבוע אחד את כל המיזרח־התיכון, מבגדאד
עד אלג׳יר. לא היה כימעט בישראל קצין
בכיר או פוליטיקאי, שחלק על הערכה זו.
מלכות־ישראל השלישית, מקנטרה שבדרום
ועד קונייטרה שבצפון, שכנה לבטח, לנצח.
מאחרי חומת הצנטוריונים של אימפריה
זו, יכול היה עם ישראל לחגוג בלב שלם.
ורק בעמדות הקידמיות ביותר, על גדת
התעלה ולרגלי החרמון, שמעו החיילים
בלילות חסרי־ירח של ראש־השנה תשל״ד
קולות עמומים — רעש זחלים, טירטור
מנועים. הם משכו בכתפיהם. הם ידעו
שהערבים משחקים שוב באיזשהו תרגיל
צבאי מגוחך. נגינת הטרנזיסטורים בלעה
גם רעש רחוק זה.
ואז בא המאורע שהוציא יום אחד מכל
ימי תשל״ד והפך אותו לתאריך היסטורי,
סמל לדורות: יום־הכיפורים תשל״ד6 ,
באוקטובר . 1973
אפילו ההיסטוריונים יתקשו לנקוב ב תאריכים
מדוייקים של ימים שבהם נחרץ
גורל אומות והשתנה מהלכה של ההיס טוריה.
ה־ 6באוקטובר 1973 היה תאריך
כזה. הוא חולל תפנית ושינה את מהלך
חייהם לא רק של אזרחי מדינת־ישראל
או תושבי מדינות המרחב. כפי שהסתבר
משנה לשנה, בשנות ה־סד האחרות, שינה
יום זה את פני העולם כולו, השפיע באופן
ישיר על גורלם ואורח־חייהם של מאות
מיליונים ברחבי תבל. זה היה היום שבו
החל התהליך המתמשך שהאפיל על כל
שאר מאורעות שנות ה־70׳ ,שהסתיימו
השבוע: משבר האנרגיה.

מו חו ת ז קני ם
ולב צעיר
חייל בתצפית

ברמת־הגולן שיפשף

את עיניו בתימהון.
במהירות הבזק ירדו רשתות ההסוואה
ממאות טנקים וקני־תותחים מולו. בתנועה

הססנית הושיט ידו אל טלפון־השדה. ולא
הספיק. רגע אחד שררה הלאות של יום
קייצי במעוז־המזח שעל גדת תעלת־סואץ.
כעבור רגע הפך המרחב כולו לגיהינום
של עשן ואבק, אש ורסיסים.
עולם שלם של דפוסים לאומיים ובינ לאומיים,
אמונות ומושגים, אשליות ותשו קות,
נתונים מדיניים וחברתיים, דוקטרינות
צבאיות ואזרחיות, קרס וחלף מהעולם
בענני ההתפוצצויות׳ של אותם רגעים.
עמודי־התווך, שעליהם בנה הציבור היש ראלי
את בניין חלומותיו מאז מילחמת
ששת־הימים, התמוטטו והתפוררו לעפר.
אבל היו צריכות לחלוף עוד שש שנים
כדי שהתהליך שהחל באותו היום, על גבו לות
ישראל, יגיע לשיאו ויתגלם לעיני
העולם כולו בדמותו של אדם אחד, המשקף
את שקיעת המערב ואת תחילתו של סדר
עולמי חדש ביחסי האומות והדתות, בשוקי
הכלכלה והמטבע, בחיי היום־יום של כל
אחד מתושבי תבל — האיית־אללה חומייני.
שנות ד,־ ׳60 היו שנות פריחה לאנושות.
זה היה העשור שבו הגיע האדם אל הירח,
שבו התעורר מצפון העולם המערבי נגד
המשך המילחמה ושפיכות־הדמים בווייאט־נאם,
שבו צמחה תרבות ילדי־הפרחים,
שהקיפה את הנוער בכל רחבי העולם
והבטיחה כניסה לעידן של אהבה ותיקווה.
שנות ה־ ׳70 ניפצו את האשליות. העשור
שהסתיים השבוע היה עשור של תהפוכות
ותפניות, עשור של אימה, חרדה ומעט
תיקווה.

הבלתי־צפויים

1970 היה עזר וייצמן.
עוד ביום הבחירות לא חלם איש על
עלייתו המדינית של הקצין הבכיר. כי הוא
לא השתתף כלל בבחירות, לא עסק במלאכה
השחורה. הוא צץ לפתע כאשר הוקמה
ממשלת־הליכוד־ר,לאומי החדשה. מנחם בגין
שלף אותו, כמו קוסם השולף ארנבת
ממיגבעת לבד.
הגבר הסימפאתי, בעל קומה וסיגנון
העוקצני, כבש מיד את לב הקהל. זמן
רב נערך ״פסטיבל וייצמן״ .לאחר מכן
רכש אהדה נוספת כאשר בנו נפצע בתעלה.
כשר־התחבורר, חיפש פיתרונות קלים ל בעיות
סבוכות. הוא לא הספיק לשנות
דבר, במעשה או במחשבה, לגבי תחום
שליטתו, במשך שמונה חודשי כהונה.
בשעה 11 בערב, ביום א׳ ,דד 5באפריל
, 1970 הודיע קריין שידורי ישראל בראש
מהדורת החדשות, בקול נירגש: הד״ר
נחום גולדמן מסר לממשלת־ישראל שהוזמן

הפצצה ניכר. הוא הוקם כדי להשמיד
את חיל־האוויר של היריב, לא כדי להש מיד
את מיפעליו.
המטרה הבלתי־מוצהדת היתד, להפיל
את גמאל עבד-אל־נאצר.

מכוג ת־ מל חמה אכזרית השבועות הראשונים של ההפצ צות
לעומק גרמו סיפוק ועמוק בישראל.
חיל־ד,אוויר שלט בשמי מצריים, וזז נש ארה
ללא כל הגנה. לפתע יצא עבד-
אל־נאצר לביקור חטוף במוסקבה. התוצ אות
לא איחרו להתגלות. היחידות הצב איות
דמיבצעיות הראשונות של ברית-
המועצות הופיעו במצריים. נשיא מצריים
קרא לצבא הסובייטי לקבל על עצמו
את ההגנה על שמי ארצו. תחת נפילתו
הצפוייה של עבד־אל־נאצר, באה המעור־בזת
הסובייטית.
ברור היה כי המשך המילחמה יביא
בהכרח לעימות צבאי ישראלי־סובייטי.
1אותה שער, זועזעה עמדת ישראל בעו לם
על־ידי שני מאורעות מחרידים. פצ צות
ישראליות נפלו על מיפעל תעשייתי
אזרחי באבדזעבל, קטלו פועלים רבים.
פצצות אחרות נפלו על קבוצת־ילדים,
בבית־ספר או מועדון שלא ניתן היה
לזהותו מראש מן האוויר. שיטת ד,הפצ־צות־׳לעומק
הפכה טעויות אלה לבלתי־
1נמנעות. ישראל התחילה להצטייר בעולם
כמדינה שוחרת־מילחמה, נוקשה, דבקה
בשטחים כבושים, מפעילה מכונת־מיל־חמה
אכזרית.
משה דיין קרא לתהליך שנוצר ״סוב־ייטיזציה״
.הגדרה זו היתר, מוטעית, כמו

״העולם הזה״ דיווח את מאורעות
העשור כדיווח שבועי שוטף,
בסיבומים חודשיים ושנתיים, וגס
בתחזיות ותצפיות לגבי ההתפתחויות
והתהליכים העומדים להתחולל.
עתה, על מיפתנן של שנות
ה־סא׳ ,ראוי להביט לאחור ולעקוב
אחר המאורעות שעיצבו את שנות
ה־70׳ כארץ ובעולם, כפי שהשתקפו
מעד עמודי ״העולם הה״ .הפקירה
המתומצתת הכאה, לוקטה
כידי דן עומר.

שנתו הראשונה של העשור , 1970 ,עדיין
אצרה בתוכה הבטחות לעתיד.
בשנה זו נמשכה מילחמת וייאט־נאם
האכזרית. בארצות־הברית קצרה הגזענות
קורבנות נוספים. באירלנד הצפונית נקטלו
אנשים בגלל קנאות דתית חשוכה. ביוון,
ובארצות רבות אחרות, התמידה העריצות.
בברית־המועצות נכלאו שוחרי-החופש ב מוסדות
לחולי־נפש. שום גאולה פלאית
לא באה למין האנושי, בשום מקום.
הברית האמריקאית־סובייטית היתד, ה תופעה
המכרעת של . 1970 התנגשויות
מקומיות בין השתיים, או בין סוכני ה שתיים,
לא יכלו לשנות מציאות זו.
בפעם הראשונה חלה התקדמות חשובה
בשיחות בין שתי המעצמות על הגבלת
הנשק האיסטראטגי — נשק הטילים וה־אנטי־טילים.
היה זה הצעד החשוב הראשון
מאז חתמו קנדי וכרושצ׳וב על החוזה
שאסר ניסויי נשק גרעיני.
הפלישה האמריקאית לקמבודיה גרמה
להתקוממות המונית, אידיאליסטית וספונ טאנית.
מיטב הדור הצעיר האמריקאי קם
נגד השילטון, הכריח את ניכסון להוציא
את כוחותיו כעבור זמן קצר. הגילויים
הנוראים על פשעי-המילחמה המחרידים של
יחידות אמריקאיות בווייאט־נאם חיזקו את
המרד.
התקוממות זו של הנוער האמריקאי נגד

: 1973 חייל מצרי צוהל אחרי צליחת התעלה
לפגישה עם נשיא מצריים בקאהיר. מט-
שלת־ישראל סירבה להתיר פגישה זו.
ההודעה הדרמאתית, הבלתי־צפוייה, זיע-
זעה את הארץ. התגובה הספונטאנית
הכללית היתה :״זה לא ייתכן !״ הודעה
דרמאתית אחרת, לא פחות פיתאומית, אך
פחות בלתי־צפוייה, שודרה בליל־שבת,
כעבור ארבעה חודשים. היא בישרה על
כניסת הפסקת־האש לתוקפה בחצות אותו
הלילה, ד,־ 7באוגוסט . 1970 בפרוץ השנה,
לא העז איש לחלום על כך שבהמשכה
ישתתקו התותחים לאורך תעלת־סואץ, וכי
יווצרו התנאים המדיניים להסדר של שלום.
לפני כן קיבלה ממשלת־ישראל — בשקט
וללא פירסום — החלטה גורלית, ששינתה
את ההיסטוריה של המרחב. האיסטראטגיה
החדשה נקראה ״הפצצה בעומק מצריים״.
מעולם לא נתקבלה החלטה גורלית
יותר, על בסים הנחות מוטעות יותר,
בקלות־דעת רבה יותר.
המטרה המוצהרת היתד, עלובה. מאחר
שנשיא מצריים הכריז בשנה הקודמת
על מילחמת התשה, נועדו כביכול ההפ צצות
להחליש את הפוטנציאל הצבאי
של מצריים. אולם מצריים היא רחבת־ממדים,
ולחיל־ר,אוויר הישראלי אין כושר

של משה דיין.
גלובאליזציה״.
חדל מלהיות
מדינות קטנות.
הגלובאלית של

רוב ההערכות המדיניות
ההגדרה הנכונה היתה :
הסיכסוך הישראלי־ערבי
מילחמה פרטית של כמה
הפך חלק מן המערכה
מעצמות־העל.
עם הופעת הצבא הסובייטי במצריים
השתנה מאזן־הכוחות הבינלאומי. מיל-
חמת ששת־הימים הפכה * 1את ברית־המוע-
צות למעצמה ימית בים התיכון. המסקנה
האמריקאית: להפסיק את ההידרדרות
בעוד מועד. לכפות הסדר־שלום.
הדינאמיקה שהובילה לגלובאליזציה של
הסיכסוך — ההפצצות בעומק מצריים
והופעת הצבא הסובייטי— גרמה לתוצאה
כימעט הפוכה על גדות הנילוס: רצון
למנוע גלובאליזציה ולמצוא הסדר עם
ישראל לפני שהצבא הסובייטי במצריים
יגדל לממדים של כובש זר.
הסכנה המוחשית שהצטיירה לנגד עיניו
של עבד־אל־נאצר, שיאלץ להפקיד את
ארצו בידי הצבא הסובייטי, כדי להגן
עליה מפני פלישה ישראלית, שינתה את
המצב. לפתע ראד, עבד־אל־נאצר צורך
דחוף וחיוני להגיע להסדר עם ישראל.
( המשךבע מו ד )4

(המשך מעמוד )3
תחילה הגניב לנאומיו רמזים שקופים
על נכונותו להגיע להסדר בזה. אבל אלה
טבעו בים המלל המילחמתי השיגרתי, לא
עשו רושם בארץ. עבד־אל־נאצר העניק
לעיתונאי של לה־מונד, אריק דולו, ראיון
בעל משמעות מהפכנית, שבו הביע לא
רק רצון להגיע לשלום עם ישראל, אלא
אף הזכיר אפשרות לקשור יחסים דיפ לומטיים
וכלכליים עמה.
שליחים שונים, שקיימו מגעים עם
אישים ישראליים מסויימים, שיבנעו את
נשיא מצריים שכדי להזיז את העגלה
עליו לעשות מחווה דרמאתית, מעשה
שישכנע את העולם זאת דעת־הקהל
בישראל שאכן חלד. אצלו !תפנית גדולה.
כך נולדה פרשת גולדמן.
בשתי ישיבות החליטה ממשלת־הליכוד
הלאומי פה אחד, למנוע את פגישת
גולדמן־נאצר ולפוצץ את העניין כולו
על־ידי פירסומו ברבים. מבחינה מדינית
היתד. זו איוולת. החלטת הממשלה נולדה
בגין התנגדות כל חבריה להתקדם לקראת
שלום מרצון, שיהיה מבוסם על הגבולות
הקודמים.
פרשת־גולדמן היתה פרשת־המים של
. 1970
כמה ימים לפני ראש־השנה תשל״א
נפטר גמאל עבד־אל־נאצר מהתקף־לב.
מי שחשב כי מותו של המנהיג המצרי
יקבור את סיכויי ד^שלום — טעה. מצריים
עייפה מן המילחמר. ומן ההסתבכות הכל־ערבית.
בחסות יורשו, אנוור אל-
סאדאת, הוקם במצריים מישטר פחות
יומרני, יותר מעשי, שאותת אותות של
שלום לעברה של ישראל — מבלי ש נענה.
מישטר זה התמקד בראשותו ב בעיות
של מצריים עצמה, תוך זניחת
השאיפות הכל-ערביות של גמאל עבד-
אל־נאצר.

של שלום, היא ניצלה אותו באופן סביל
לקיום הפסקת־האש.
הפסקת־האש היתד, העובדה המכרעת
בחיי ישראל של . 1971 היא הסיטה את
מרכז הכובד ממאורעות מדיניים וצב איים
למאורעות הפנימיים.
בראשית שנת 1971 ביטא נשיא מצריים,
אנוור אל־סאדאת, את המישפט שהיה
אסור להשמיעו במשך דור: אני מוכן
להכיר בקיומה של ישראל ולכרות עימד,
חוזה-,שלום רשמי. לא היתד, זו אמירה
חד־צדדית. כימעט כל מעשיו של אל-
סאדאת, לפני ואחרי-כן, הוכיחו כי זוהי
!תוצאה אובייקטיבית של האקלים החדש
במצריים. הכיוון של מעשיו היה מד־משמעי.
הוא בא לידי ביטוי עליון באשר
ביטל את השם הנאצרי של ארצו (״הרי-
פובליקה הערבית המאוחדת״) והחליפו
בשם שהדגיש את הייחוד המצרי (״קהי ליית
מצריים הערבית״).

מי לחמת הי הו די ם
__ ה ק טני ם
כישראל שי

1972 לא היה מקום לגי
בורים.
במדינה
פשטה אווירה של חצר־מלכות.
מלכד, זקנה, מוקפת עדת חנפנים ומלחכי־פינבה,
רדתה בגדולי המדינה. מצביאים
ומדינאים, דוכסי־מנגנון ואלופי־צבא, הת ייחסו
אליה בחיל ורעדה. מוצא פיה היה
לחוק המדינה.
באווירה זו הפכו אנשים לגמדים, וגמדים
לאצבעונים. או שמא רק נחשף

בא בעיקבות משבר, שום אדם בישראל
לא חלם עליו ולא רצה בו.
לבסוף,
כשהחליטד, ממשלת־ישראל,
לצאת למילחמה כדי לשים קץ למשבר
שהפך בילתי־נסבל, היא לא חלמה על
כיבוש שטחים כלשהם, ובוודאי לא על
החזקתם.
במשך קרוב לחמש שנים נשאר המצב
פחות או יותר כמו שהיה, ללא הכרעה
פנימית או חיצונית. הלחצים הבינלאו מיים
היו רבים, המצרים והפידאיון לחמו,
האיום הסובייטי התגבר, ארצות-הברית
נופפה בשלום כפוי.
בשנת 1972 נעלמו כל הלחצים האלה.
מילחמת הפידאיון התמוטטה כליל. אר־צות־הברית
האחוזה בולמוס של בחירות
הפסיקה את כל הלחצים, ולקראת סוף
השנה סולקו הסובייטים במפתיע ממצ ריים.
בקרב הערבים עצמם השתרר תוהו-
ובור,ו.
כך, לפתע, מצאה עצמה צמרת ישראל
חופשית לחלוטין — ללא אוייב שיש
להתחשב בו, ללא לחצים בינלאומיים
שיש לתמרן ביניהם, וללא אופוזיציה
פנימית יעילה. היא יכולה,היתד, לעשות
כימעט כאוות נפשה.

ז חיל ה לעבד
ה סי פו ח
כשום רגע לא נתקבלה החלטה ברו רה
ומוחשית. אולם נתקבלו מאות החל טות
קטנות ומיבצעיות, שהלכו כולן בכי וון
אחד: סיפוח.

נישול, של הזזת תושבים ערביים כדי
לפנות מקום לתושבים יהודיים. באשרה
מחדש אקט זה, קבעה הממשלה קו
מדיני גלוי.
בעיות ההתנחלות והשלום היו קשורות
במישרין לשטחים המוחזקים. פחות ברור
היה הקשר שבין החזקת השטחים לבין
ההתפתחות הפנימית במדינה. אומנם,
פרשת השחיתות שזיעזעה את הארץ ב-
1972 היתד, קשורה במ״שרין באוצרות־הטבע
של סיני הכבושה. אין זה מיקרה
שפרשת נתיבי־ נפט קשורה בניצול אוצ רות
אלה, שהם שלל־מילחמה.
כי היחס לרכוש־השלל יצר אווירה של
הפקרות, שדבקה בכל. תהליך ההתער טלות,
שקבע נורמות ציניות גלויות כלפי
ענייני השילום וההתנחלות, מוכרח היד,
להתפשט גם לתחומים החברתיים הפני מיים.
החוליה
המחברת בשנת : 1972 חדירת
העבודה הערבית לכל תחומי המשק היש ראלי.
כוח עבודה קולוניאלי זה, שאין לו
זכויות אזרחיות או סוציאליות, המופקר
לחלוטין לשרירות מעבידיו, יצר בהכרח
יחס הדש לעבודה ולעובדים. בני עזה
ושכם פשטו ברחבי ישראל, למטעי הקי בוצים
לשדות המושבים, לאתרי־הבנייד,
שבצפון תל־אביב ולסדנאות של חיפה.
האידיאלים של ההתיישבות העובדת,
תורות־המוסר של אבות העלייה השניה,
התמוטטו מול פני החזיון החדש — ניצול
כוח העבודה של האוכלוסיה הכבושה.
כל מדינה קולוניאלית היא, בעצם
מהותה, מדינת־שוד. כאשר המדינה עצמה
פוגעת בנורמות מוסריות יסודיות, הולך
האזרח הפשוט בדרכיה.
ישראל של 1972 היתד, עדיין רחוקה
ממצב זה — אך הכיוון היה ברור. אדרת־הארגמן
של האימפריה עלולה להסתיר
מורסות מוגלה ממאירות.

רעידת-האדמה
ה שקטה

רעלדת־האדמה
הגדולה

הפוחות הפוליטיים אינם נרגעים.
התפתחויות קטנות — כלכליות, פולי טיות,
נפשיות וצבאיות — מצטרפות
להתפתחות גדולה, וזו יוצרת, לפתע,
התפתחות מדהימה.
היו כמה התפתחויות מדהימות כאלה
במרוצת שנת . 1971 לא פרצה מילחמד.
חדשה, למרות שמילחמת־אחים בבנגאל
המזרחית גרמה לבריחתם של מיליוני
פליטים. המאורעות העיקריים של השנה
היו בעלי אופי אחר. המילחמה הגדולה
שבין ארצות־הברית וסין, שנמשכה דור
שלם, התקרבה לפתע לסיומה, בפגישה
דרמאטית וסודית של יועץ הנשיא האמריקאי
וראש־הממשלה הסיני.
אחד מאלילי הדור — הדולר האמרי קאי
— התגלה לפתע בחולשתו.
במשבר הכספי שזיעזע את העולם,
נסתבר שיש שני ענקים חדשים המתחרים
עם ארצות־הברית — יפאן מחד
ואירופה מאידך. אירופה התכוננה לאמץ
אל חיקה את בריטניה — ולהפוך יחד
עימד, למעצמה כלכלית ומדינית מחודשת.
בדור האחרון קמה אירופה מחדש על
רגליה — תחילה מבחינה כלכלית, לאחר
מכן מבחינה מדינית. האיש שניבא תהליך
זה, שקידם אותו ואף הפריע לו, שארל
דה־גול, הלך ב־ 1971 לעולמו — אולם
נבואתו הלכה והתגשמה.
מעצמה אחרת — סין — היתד. עסוקה
במשך שנים רבות בעצמה. השנה היא
חזרה לזירה העולמית, ולפתע נסתבר
לכל שסין הנה ענק שאי־אפשר עוד להת עלם
ממנו.
שקטה ביותר, כימעט עטופת־מיסתורין,
היתד, תקומתו של הענק החמישי —
יפאן. ממלכת־האיים ויתרה למראית עין
על כל יומרה מדינית וצבאית, התרכזה
ביצירת בסים חומרי עצום. השנה פורסם
ספר מדעי, שניבא כי בסוף המאה תהיה
יפאן למעצמה העיקרית בעולם. משבר
הדולר, שבגללו שמעו מיליונים בעולם
לראשונה על קיומו של מטבע בשם יין,
היה רק אות לבאות.
תחת תמונת שתי המעצמות הצטיירה
תמונה חדשה של חמישה ענקים: ארצות
הברית, אירופה, ברית־ד,מועצות, סין
ויפאן. במקום קיטוב העולם בשני מחנות
— נפתח מישחק חדש של חמישה גושים,
היכולים להתחבר ולהתחרות ביניהם במערכים
שונים ומשונים,
מנהיגי ישראל לא השכילו, וגם לא
רצו, לנצל את האווירה החדשה בעולם
כדי להשיג שלום בולל. אולם אם ממש-
לת־ישראל לא ניצלה את המצב הבינ לאומי
באופן פעיל ליצירת מצב חדש

המילחמה אינה אלא המשך המ דיניות
באמצעים אחרים, אמר קארל פון־
קלאוזוביץ, ד,וגד-,ד,דיעות הצבאי. אמירה
זו תואמת לחלוטין את הגורמים שהובילו
למילחמת יום־ד,כיפורים, שהיתר, האירוע
החשוב ביותר של שנת 1973 בארץ ובעולם.
מילבד
מילחטד, זו אירעו בשנה זו
גם אירועים חשובים אחרים. ד,נרי קיסינ־ג׳ר
המשיך במסעותיו. הברית האמרי-
קאית־סובייטית הלכה והתהדקה. צבאות
סין התפרשו לאורך הגבול הסובייטי,
בעוד שמנהיגי סין הושיטו את ידם לנשיא
ארצות־הברית. מילחמת וייאט־נאם נס תיימה
רשמית.
המילה החדשה שתרמה שנת 1973
למילון הפוליטי היתה: ווטרגייט.
פרשת ווטרגייט ריתקה את העולם
בגלל הממד האנושי־דרמאתי שלה. בראשית
השנת הושבע ניכסון לתקופת
כהונה שניה, אחרי שזכה ברוב עצום,
כיימעט חסר־תקדים. כעבור זמן קצר
התנפץ עולמו לרסיסים, והוא נתגלה כנו כל,
רודן, שהקים לעצמו מעין גסטאפו
קטן ומגוחך.
הפרשה לא היתד, מקבלת ממדים עול מיים
כאלה, לולא עוררה שאלות הנוג עות
לכל מדינה ולכל שילטון: האם
התרוקנה הדמוקרטיה מתוכנה המעשי ז
האם לא נותיר עוד מחסום בפני הרודנות
של השילטון אף במישטר דמוקראטי,
המבוסם על עקרונות ג׳פרסון? האם
הריכוז הרב של הסמכויות בידי הזרוע
המבצעת של המימשל המודרני פותח
בהכרח פתח בפני רודנות חדשה?
האם חזר השילטון הדמוקרטי ב1973-
לדפוסים של הנסיך של מאקיוואלי, ש מותר
לו הכל — לפרוץ, לגנוב, להעליל,
לצותת, לשחד — הכל בשם ״ביטחץ
המדינה״ ?
ראשיתה של שנת 1973 הצטיינה ב שאננות
ישראלית אופיינית. המדינה
ריתקה עיניה לאותה פילחפד, סמוייה
שבין הגוף הישראלי החשאי, שכונה
״אצבע אלוהים״ .לבין סוכני הפלסטינים
ונציגיהם בעולם כולו. המערכה הגיעה
לשיאה בחודש יוני, כאשר נהרג מלצר
מרוקאי בשם אחמד בושיקי בעיירה ליל ד,אמר,
בנורווגיה.
התהליך של ניוון, ירידה מוסרית, תכ כים
פוליטיים, ציניות, עיוורון למתרחש
מסביב, הובילו, כמו בטרגדיה יוונית,
את המדינה לעבר נקודה אחת.
מילחמת יום־ד,כיפורים יצרד. מדינית־ישראל
אחרת, עולם אחר וערכים אחרים.

: 1977 הרבינים באמריקה לפני התפוצצות פרשת החשבון
שיעור־הקומה האמיתי של גמדים שהתחזו
לאנשים, ושל אצבעונים שהתחזו
לגמדים.
שנתיים קודם לכן ריתקה את הארץ
״מלחמת היורשים״ ,וסיפקה כותרות ל עיתונים.
כל זה מת ב־ . 1972 גולדה מאיר
שלטה. היא דיברה על התפטרות, על
סיום התפקיד, אך איש לא האמין לד,
עוד.
אופייני לאווירה של 1972 היה המראה
של כל אנשי־החצר שהתקוטטו איש עם
רעהו, במיסגרת מ״לחמות־ד,יהודים —
אולם מילחמות אלד, היו קטטות אישיות.
שום ויכוחים על השקפות־עולם ותפיסות־יסוד
לא סערו בצמרת. העמודים המדיניים
בעיתונות הפכו לטורי־רכילות, להנאתו
של קהל מבודח של צרכני בידור פוליטי.
באווירה זו של דממה מחשבתית בוצעו
יום־יום מעשים מיקריים־כביכול, שהכ ריעו
את גודל המדינה לדורות.
ייתכן שבעוד עשרות שנים יקבע ה היסטורית:
בשנת 1972 החליטה מדינת־ישראל
להיות למדינה קולוניאלית. אחד
המאפיינים של כיוון זה הוא אוצר המילים
החדשות שנוצרו במהלך השנה — מוש גים
שקיבלו לפתע צביון חדש, משמעות
חדשה, מיטען ריגשי חדש.
המילה העיקרית שייצרה 1972 היתה:
״חריג״ .המילה החשובה השניה :״נור מות״
.מושג חדש :״להזיז תושבים״.
שלושת אלד, נולדו בפרשות הקשורות
ביחסי ישראל והערבים, בשטחים המוח זקים
ובגבולות הקו־הירוק: פיתחת־רפיח,
עקרבה, בירעם ואיקרית.
כל מאורעות השגר, בישראל נבעו ב מישרין
ממאורע שהתרחש חמש שנים
קודם לכן: כיבוש שטחי הגדה המע רבית,
רצועת־עזה. סיני והגולן. הכיבוש

סיפוח זוחל, הדרגתי וזהיר. סיפוח מעשי
ללא סיפוח רשמי. סיפוח שנועד לייהד
את השטחים, עד כמה שאפשר, ולשלבם
במערכת הצבאית, הכלכלית וד,התייש בותית
של מדינת־ישראל.
הראשית היתד, בפיתחת־רפיח.
לפתע פיתאום, במיבצע ברוטאלי, ללא
הכרעה מוקדמת או הכנה, בשיטה שהז כירה
״אקציון״ גרמני, ירדו כוחות הבי טחון
על הבדואים המתגוררים בשטח זה
והמעברים אותו מזה דורות. הם הועמסו
על משאיות וגורשו, בתיהם פוצצו, עציהם
נכרתו, בארותיהם נסתמו במלט.
לשיטת־ד,ביצוע הדביקה הממשלה את
התואר ״חריג״ .אולם הקצין הבכיר לא
נענש. הבדואים לא הוחזרו למקומותיהם.
ותחת זאת החל מישרד־ד,ביטחון לתכנן
עיר על אדמות הבדואים, רק ליהודים —
ימית.
פרשה דומה אירעה באיזור שכם. אד מות
הכפר עקרבה נסגרו באמתלות ביטחוניות,
השדות רוססו מן האוויר בחומרי
רעל, ובסוף השנה הוקמה במקום הת נחלות.
הריסוס הוגדר שוב כ״חריג״.
אולם כל רשתות ההסוואה נפלו בפר שה
השלישית.
אחרי ששר־ד,ביטחון, משה דיין, הודיע
על כוונתו לבטל את סיווג אדמות בירעם
ואיקרית כ״אזורי ביטחון״ ,ביקשו תושבי
שני הכפרים לשוב לבתיהם, שמהם גורשו
במהלך מילחמת העצמאות. הממשלה הח ליטה
שלא להחזירם לנצח. הטענה הרש מית:
החזרת ערבי אחד לביתו תהווה
תקדים.
אין זה מיקרה שדווקא פרשה זו עוררה
את הסערה הגדולה ביותר. בי היא חשפה
את המגמה היסודית. פרשת בירעם
ואיקרית היתד, אקט גלוי של נישול לשם

( ה מ שך ב ע מו ד )6

)צ\ צ ב עי ם טי ב ע״ ם
א 7 * 0ו או

תמונה מיי די תו ח סכון ב צרי בתח שמל

0ממך ג לי לי
מונ עהשתק פו תדג ם1ח5*6ץ3 5־

מעבדה מ קצו עי תומלאי חל קי ם מוב ט ח

ר,ען לס

הזה 2209

(המשך מעמוד )4
מילחמת יום־הכיפורים היתד. מחיר השא ננות
שבאה אחרי מילחמת ששית־הימים.
משה דיין לא רק שהוביל את מדינה
ישראל לקראת המילחמה שנכפתה עליה
בסופה של שנת 1973׳ מילחמה שטרפה
את הקלפים במזרח־התימן. נוסף לכך
העניק משה דיין לחיים המדיניים את
פיקודו במשך שנים !רבות, האלוף אריאל
שרון, כאשר סתם בפניו את הדרך לכהו נת
הרמטכ״ל ואילצו לפרוש מצה״ל.
בעוד דיין מושך בתכסיסים זהירים
ומחושבים את מיפלגת־העבודה, המערך
והממשלה אל עבר מכרה מוסווית ביעדי
ארץ־ישראל השלמה, פתח אריק שרון
יוזמה רבת־תנופה לגיבוש מחנה ימני
גדול ומלוכד, שיניף את דגל ארץ־ישראל
השלמה בגלוי.
בכך פתח שרון בתהליך חדש, שיהיו
לו השפעות הרות־גורל בשנים הקרובות
על כל דמותה וכיוונה של ישראל —
השתלטות הימין הלאומני על המדינה
כולה.

מפלה צבאית
בשדה ה קרב
שום תצלום בתולדות המדינה לא
גרם לטראומה כה עמוקה בנשמה הלאו־מות
כמו זה שפורסם בסוף שנת , 1973
שהראה עשרות שבויים ישראליים בסוריה,
יושבים על הארץ, כשידיהם כפותות על
ראשם. הם היו לוחמים, שנפלו בשבי
האוייב, בקרב שבו נוצחו.
׳תצלום זה פעל כמו מכית--אגרוף ב פרצוף.
הוא שבר את עמודי־מתווך של
התודעה הלאומית. :המיתוס של הסופר מן
הישראלי ושל צד,״ל הבלתי־מנוצח.
הטראומה הזאת הולידה את המילה ש הטילה
את צילה ״מחדל״.
שום דבר שקרה לאחר השלבים הרא שונים
של מילחימת יום־הכיפורים — הת־קפת־הנגד
המפוארת, שהביאה את ה־שיריון
עד למבואות דמשק, צליחת־הנגד
של התעלה עד לכיתור הארמיה המצרית
השלישית — לא יכול היה למחוק את
הזעזוע הראשון.
בפעם הראשונה בתולדותיה ספגה יש ראל
מפלה צבאית בשדה־הקרב. עמים
פרימיטיבים מנסים להיחלץ ממצוקת ה מפלה
על־ידי הקריאה :״מנהיגינו מכרו
אותנו!״ הגרמנים, במצב דומה, המציאו
את אגדת ״הסכין בגב״ .הציבור הישר אלי
מצא תרופה נפשית במילה ״מחדל״.
במרוצית שנת 1974 הסתבר שהמחדל
דומה לבצל. בתחת לקליפה החיצונית
של אי־מתן פקודת הגיוס נתגלתה קליפה
נוספת — וכך הלאה, קליפה אחרי קלי פה,
עד שנתגלו ליקויים יסודיים בכל
מערכת המחשבה הצבאית, מיבנה הכו חות,
שיטת הפיקוד, יישום לקחים —
כימעט בכל מישורי הפעילות הצבאית.
התאבנות זו של המערכת במשך שש
שנים ויותר — שיתוק המחשבה, קיפאון
המיסגרות, התרופפות הברגים — לא היתה
:חלת צה״ל בילבד. היא פשתה בחברה
הישראלית כולה. אולם רק כאשר נתגלתה
בצה״ל, בשעת מיבחן עליון, היא גרמה
לזעזוע הדרוש.
גם הבחירות, שבאו מייד אחרי המיל־חמה
ובטרם חלף ההלם, לא סיפקו מזור.
אחרי יום הכיפורים השחור בא ליל
הסילווסטר האפור, שבו נימנו הקולות.
אך אם הבחירות היו אפורות והולידו
כנסת עלובה, הרי מייד אחריהן צצה אחת
התופעות המרתקות של השנה, יצור
אופייני של : 1974 תנועות המחאה.
התחיל בה איש אחד: מוטי אשכנזי,
אשר מיקריות המיליחמה הפכה אותו ל מפקד
המעוז האחד שלא נפל בידי המצ רים.
הוא פתח במחאה אישית נגד המשך
כהונתו של משה דיין. התנועה התגברה
במהרה, דמויות הדשות הצטרפו למעגל
המוחים. היה זה היקש ששבר את גב
הגמל. גולדה מאיר ומשה דיין, שסירבו
להסתלק מהשילטון אף ׳שאשמתם לכל
מיה שקרה לימילחימה הייתה גליוייה לאור
היום, נאלצו להתפטר זמן קצר אחרי
שהעזו להקים ממשלה חדשה.
תינועת־המחאה מתז־י ביום שבו השיגה
את הישגה הגדול. היא הייתה ׳תנועה חד-
פעמית, להתפטרות גולדה מאיר ומשה
דיין. תוך שבועות ׳מעטים הפכה תנועת־המחאה
המפוארת למעין תנועת־צופים ל מבוגרים,
ושקעה.
הגדיר זאת היטב הפרופסור ישעיהו
לייבוביץ :״לא היתד. שום מחאה. הציבור
רק רגז על׳ הכישלון במילחמה, כמו שהציפור
הבראזילי רוגז כאשר 11 החוליגנים
שלו מפסידים במישחיק כדורגל נגד 11
חוליגנים שיל מדינה אחרת.״

אותו גורל נפל בחלקם של העסקנים,
שניסו להפיק תועלת פוליטית מאותו מצב
רוח.
מחנה השלום בשמאל ובמרכז התפורר
בהדרגה. השפעתו הגיעה לאפם, ועצם
הרעיון של פעולה מחוץ למימסד הפחידה
מדינאים שצידדו ברעיונות השלום.
הימין הקיצוני המשיך להתחזק. אחד
מהשיאים היה, ההתנחלויות ההמוניות
של שוחרי ארץ-״שראל-ד,שלמד, בגדה ה מערבית.
בליכוד
הימני, שהגיע בבחירות עד לסף
השילטון, נתגלעו בקיעים, וכן סימנים
של תיסכול ומרירות.
עזר וייצמן אמר על המצב שאחרי
המילחמה :״כדי להצליח עכשיו, דרושה
רק תכונה. אחת: העובדה ששתיית ויסקי
בוושינגטון ביום־ה,כיפורים.״
כוונתו הייתה לשני אישים: הרמטכ״ל
החדש, מרדכי(״מוטה״) גור, שהיה ניספח
צבאי בארצות־הברית כשפרצה המילחטה,
ויצחק רבין, שכיהן לפגי כן כשגריר
ישראל בבירה האמריקאית.
יצחק דבין ומרדכי יגור הגיעו למיש־רותיהם,
כראש־הממשלר. וכראש המטה
הכללי, בעיקפות דרלז ועדת אגרנט.
המשך בלי שינוי
הכל היה מוכן. העם ראה ברביו את
נציג הדור הצברי החדש שתפס את ה־שילטון,
אחרי סילוק המישמרת המיזרח־אירופית
הזקנה. הוא ציפה למעשים גדו לים
,׳לשינויים מפליגים, לסיגנון חדש.

נוצרים, היה האנטי-גיבור. ג^ראלד פורד
האדם שניצח על כל ־המהלכים במיזרח
איננו איש קטן, שהגיע במיקרה לתפקיד
התיכון, כתוצאה ממילחמת יום־הכיפורים,
גדול. להיפך: הוא הגיע לתפקיד אדיר-
היה מזכיר־המדינה הנרי קיסינג׳ר.
העוצמה ביותר בעולם ׳דווקא משום ש קיסיינג׳ר
אינו מלאך, לא שד ולא קוסם,
הוא אדם יקטן.
אלא שר־החוץ של המעצמה הגדולה
בעולם. קיסינג׳ר הגדיר לעצמו את היע ׳נשיא
הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם
דים הלאומיים של ארצות-הברית במזרח־לא
נבחר לתפקיד זה. הוא לא נבחר
אפילו לתפקיד סגן־הנשיא. הוא נשלף
התיכון. כך: מניעת הפיכת התנגשות
מתוך בור הבינוניות האפורה ריק מפני
מקומית למילחימר, עולמית! דחיקת רגלי
שהעם האמריקאי ימאס בדמיותו יוצאת-
הסובייטים מהאיזור! הבטחת זרם־הינפט
הדופן של ריצ׳ארד ניכסיון, הפסיכופאט
לארצוודד,בריית ושמירה על קיומה של
ישראל כבסיס־ימערבי, בגבולותיה שמ שהכריז
על עצמו ״אינני נוכל״ .ושה,ת מוטט
במפולת של שערוריות.
לפני מילחמת ששת־הימים.
פורז־ זכה בתפקידו בגלל מה שאיננו.
במהלך שנת 1974 התגבשו פרטי היע אין
הוא ניכסון, אין הוא תככן, אין הוא
דים הערביים יותר מאשר אי-פעם, בעיקר
רודן חשדני, אין הוא שאפתן חולני. אין
בהשפעתו של אנוור אל־סאדאת. הוא
מתכוון לשלום רשמי עם ישראל תמורת
הוא מדינאי בעל !תפיסה חובקת-יעולם
כפי שהייה — חרף כל מומיו — ניכסץ.
ישיבת ישראל לגבול ה־ 4ביוני . 1967
האנטי־גיפור בהתגלמותו.
גם בעיית הפלסטינים נתבהרה במשך
השנה. בדור לחלוטין כי המצרים שואפים ׳ בעולם של , 1975 פורד לא היה חריג.
להקים יחידה מדינית פלסטינית, שתשחרר
הוא היה דמות אופיינית ביותר. עוד לפני
אותם סוף־סוף מן ההתחייבויות ההיס דור
היה זה עולם של נפילים. עולם זה
טוריות כלפי העם הפלסטיני.
חילף מזמן. הגיבורים הלכו לעולמם, כש ישראל
אמרה לא לייעד כפול זה. אך
הם מלווים ׳בקלילות או בדברייההלל של
לא הציגה שום תוכנית־שלום נגדית.
בני־עמיהם.
המדיניות האמיתית, אם כי הבלתי-רשמית,
בשנת 1975 נמשכה הפעילות הצבאית
של ממשלת־ישראל היא: להיכנע ללחץ
בזירת המילחמונת שבין ישראל ואידגוני
האמריקאי כשאין ברירה, לדחות את
הפידאיון הפלסטיניים. כמד, פעמים הצ הלחץ
עד כימה שאפשר. קברניטי המדינה
ליחו היפידאיון לחדור לעומק ישראל ול התעלמו
בסבך שנוצר. מעובדה אחת,
בצע בד, פעולות נועזות ועקיובות-מדם.
׳שישראל מעוניינת בהסדר שיושג במהי המצור
על המלון סבוי בתל־אביב, הת רות
מירבית, בגלל עובדה מרכזית ואכ פוצצות
המקרר המטולכד בכיכר־ציון ב זרית:
הזמן פועל נגדה.
ירושלים, חדירות בגבול ופעולות אח אסור
לישראל להתעלם מנשק מסוכן
רות, העידו על העזה גוברת של היפיד־יותר,
ממערכה צבאית בגבול הדרומי
איון ונכונותם לצאת לפעולות התאבדות.
והצפוני. הנשק הוא: חרס-הנפט הערבי.
צד,״ל וזרועות-ד,ביטחון השיבו בפשיטות
בלבנון, בהפצצות, בהפגזות ובפעולות
מתוחכמות יותר. אך שום צד לא הצליח
לשנות א ת מאזן-ההציליחיוית.
הארץ זעקה בשנת 1975׳לתנועה גדולה
של התחדשות ושינוי. אך שום תנועה
כזו לא קמה. ההיפך הטראגי הוא ששלט
בכיפה. שוב נערכו בשינה זו. מיבצעי־הת־נחלות
של גוש־אמונים. המונים יצעדו,
התגרו בצד,״ל, התמקמו, נאבקו, הם קבעו
עובדה בעלת משמעות גדולה לגבי ה עתיד:
קיימת בארץ תנועה דינאמית
ואותנטית, לאומנית־ידתית־ימנית, שמבק שת
לכפות בכוח את רצונה על המדינה.
מול תנועה גדולה זו לא עמד כיל כוח
ציבורי נגדי של ארץ־ישראל-ד,׳שפויה.
מחנו•,־השלום היד, מרוסק ועלוב.

ברית
ה קנ אי ם

: 1977 אנוור אל־סאדאת מגיע לנמל־התעופה לוד
רבים קיוו שרבץ יכריז מייד על עצ מאותו,
יחולל תוך כמה שבועות רפור מות
מפליגות בסידרי־השילטון ובמיבנה
המימשל, יציב את עצמו בראש ניבחרת
לאומית מרשימה ויכריז על בחירות חדשות
שיתנו לו מנדאט חדש משלו.
רבץ לא עשה אף אחד מהדברים
האלה.
הוא הרכיב ממשלה שהיתר, רחוקה
מאוד מלהיות נבחרת של אנשי מחשבה
ומעשה. אף שרבו בה השרים החדשים,
וגם רוב הוותיקים שנשארו בה החליפו
את תיקיהם, היה זה בסך־הכל אוסף בלתי
מרשים של עסקני מיפלגות. שום רפור מה
מרשימה לא בוצעה.
ממשלת רבץ לא היתד, ממשלה רעה.
היא לא נפלה מקודמתה. ממשלת גולדה
מאיר היתד. ,אומנם עטורית הילד, של
כאריזמה, אך מאחרי זוהר כוזב זה היתה
ממשילה של התאבנות המחשבה והתרונד
פות המעשה בכל התחומים. ממשלת רבץ
גילתה סימנים של התאוששות קלה, אם
לא וותר מזה. היא ניגשה לבצע ״מדי ניות
כלכלית חדשה״ ,שהיתר, כרוכה
בסיכונים ובמעשים בלתי פופולאריים. פה
ושם ניגשה לפעולה נמרצת יותר. אך
בסך הכל לא נוצרה לממשלה זו תדמית
בדורה. בשטחים הגורליים של הפער
החברתי בישראל, השחיתות המתרחבת,
האינפלציה הדוהרת, יחסי הדת־והמדינה,
סדרי־השילטון ׳והחיים הפנים־מיפלגתיים,
היא לא אמרה דברים ׳חדשים, ולא עשתה
מעשים חדשים. באחת הבעיות המכריעות
— היחס לעם הפלסטיני — אישרה הממ שלה
אף להלכה את הקו הקודם של
נולדו־,־דיין. בשאר הבעיות עשתה זאת
למעשיה.

כאשר החליטו המנהיגים הערביים להאט
את זרם הנפט אל מדינות המערב, כסיוע
מדיני לצבאות הערביים הלוחמים, בוודאי
שרבים מהם לא היו מודעים לעוצמת
המעשה שעשו. עברו כמד, שבועות וחו דשים,
עד שהתחילו הם עצמם לתפוס
מה קורה.
במרוצת שנת 1974 הועלה מחיר הנפט
פי ארבעה. כתוצאה מכך, הוו מצויות
בידי המדינות המפיקות־נפט 360/0מכל
יתרות־הימטבע הקיימות בעולם. עד סוף
העשור הם יחזיקו בודיהן ׳שיני-ישליש מכל
העוצמה הכספית העולמית.
׳ניתוח קר של נתונים מוכרח היה לה ביא
למסקנה פשוטה וחותכת: מאזן־
הכוחות בין ישראל והעולם־הערבי ישתנה
לרעה משנה לשנה. מכיוון שישראל מעוג־יינת
לשאת ולתת על הסדר־שלום מעמדת
כוח חזקה ככל האפשר, כדאי לה למהר
ולהחיש את מהלכי השלום.
אילו נקטה ישראל ביוזמת־שלום מייד
למחרת מילחמת ששודד,יפים, כאשר
היתה בשיא כוחה זיוקרתה, היתד, יבולה
לה־שיג •תנאים הרבה ץ תר טובים מאשר
היום׳ אחרי מילחמת יום־כיפורים וחשיפת
המציאות הכלכלית העולמית החדשה.
בעוד חמש שנים, יהיו התנאים קשים
עוד הרבה יותר.
בראש ישראל של שנת 1974 לא עמד
מדינאי בעל מעוף היסטורי, שהיה מסוגל
להבין זאת.

ק ל לו ת
ודברי הלל
׳הסמל שד שנת

, 1975 לספירת ה
כשנת
1976 נשלחה ידו הארוכה
של האדם איל החלל האינסופי, ונחיתה על
הכוכב מאדים. מכונה קטנה, מתוחכמת
להפליא, גרפה עפר לתוך מעבדה ננסית.
שהחלה בודקת אם יש לבעלי־החיים שעל
כדוריד,ארץ מתחרים אלמוניים על נדור־המאדים.

מגיע האדם אל,׳תחנה נוספת, בדרכו
הארוכה אל גרמי־שמיים רחוקים.
זה קרה בשנת 1976 לספירת הנוצרים,
שנת תשיל״ו — 5904 אחרי בריאת העולם
לפי האגדה התנ״כיית, או כ־ססס4,800,000,
שנים אחרי התהוות כדור־הארץ ליפי הע רכת
המדענים, שאינה סופית.
אם הסתכל יצור נבון אחר בהתפתחות
זו, יכול היה לאמר באירוניה :״הרחקת
לכת, איש קטן !״ אירוניה כזיו היתד,
במקומה.
ייתכן שמעולם לא בלט הפער שבין
רוחב תפיסתו וצרות יצריו של האדם
כמו בשנת . 1976 וככל שגדל תחום ההש פעה
של האדם ביקום, כך יקטנו ׳תחומי
האידיאלים של הקבוצות הקנאיות ה בולטות
של השנה.
ובעוד שגדולי המוחות המדעיים חישבו
את נתוני ההתנחלות הראשונה של האדם
בחלל החיצון, עסקו קנאים ישראליים
בתיכנון התנחלות בתחנת־רכבת ישנה
ליד שכם, כדי לדחוק את ׳דגליו של עם
אחר, בשטח הקטן שבין ישראל והירדן.
הקנאי־הלאומני-דתי־גזעני לא היה ה מועמד
היחידי לכתר הקנאות. התחרה בו
הקנאי השמאלי. בקמבודיה התנהל מיבצע
שיל רצח-עפ-יעצמאי, שרק פרטים מעטים
ממנו נודעו בעולם החיצון. מיליונים יגור שו
מן הערים, בתנאים בלתי־אנושיים,
רבבות ואולי מאות ׳אלפים ניספו. כדי
׳לבנות אוטופיה חקלאית מימי קדם. אנאר־כיסטים
גרמניים, קומוניסטים יפאניים,
שמאלנים דרום־אמריקאיים התחרו עם
פאשיסטים ארגנטיניים במיבצעים של
ירצח, חטיפה ועינויים. למען הצדק וה־קידמה
האנושית.
בדואי צעיר ובלתי־מאויזן, שהגיע במיק־
(המשך בעמוד )8

1ס 11:ק 0 3סיגריה עם אופי

(המשך מעמוד )6
רה לשילטון בלוב׳ אדם אחת קנאות
דתית מן הסוג הפרימיטיבי ביותר, שלח
כספו על פני המים לחמש יבשות, כדי
לחמוד בטרוריסטים מכל הסוגים. הוא
מצא ביעל־בריית נאמן בענק הילדותי ש הגיע
לשילטון באוגנדה.
בשנת 1976 בלטה קואליציה בינלאומית
זו של טרוריסטים, אינטרנציונל של
טירוף חסר־חכלית.
לא חסרה אלא הקריאה: קנאים מכל
הארצות, התאחדו!
ואכן, היד. דמיון בולט בין הקנאים
מכל העמים, מכל הסוגים, מכל הגוונים.
הם התפללו לאלוהים שונים, סגדו לאי דיאלים
שונים, רצחו ועינו למען מטרות
שונות. אולם מבחינת אישיותם, הם היו
כולם בני גזע אחד. איחדו אותם השינאה
לשפויי־הדעת, הביטחון המוחלט בציד־קתם
הבילעדית, האמונה שמטרתם הנא צלת
מקדשת את כל האמצעים, ההרגשה
שהם שייכים לקומץ ד,אנשים־ד,עליונים,
ושיריביהם הם תת־אדם.
באינטרנציונל של הקנאים, תפסה יש ראל
בשנת 1976 מקום נכבד מאוד.

להרוג יתו שים
בכישרון
ד שנ ת >< 11(7היד רגעים של צחוק
•.ודמע, רגעים של מתיחות עליונה, של

מותו,־ ואף נשמעו שוב הנימות הרא שונות
של אווירת־השטות מן הימים של אחר
מילחמת ששת־הימים, על אלבומי־הניצחון
וספרי־ההידד שלה.
מיבצע אנטבה הרג יתושים בהצלחה
ובפישתן — אבל הוא ילא עשה דבר
לייבוש הביצה.
מאורע שהיה בו כדי לשנות את המ ציאות
במרחב כולו, לשנות את מאזן־
הכוחות הגלובאלי, ולשנות גם את מצבה
הבסיסי של ישראל, התחולל בגבולה
הצפוני של המדינה: מילחמת לבנון.
בניגוד למיבצע אנטבה נגעה הפעילות
הישראלית בלבנון לשורשי המדיניות ה לאומית,
לברירה היסודית בין האפשרויות
העומדות לפני המדינה. היא היתד. דר־מאתית
פחות מן המהלומה בליבה של
אפריקה. אבל היא היתד. חשובה יותר,
ללא כל השוואה.
ההכרעות המרכזיות לגבי לבנון נת קבלו
על-ידי איש אחד: יצחק רבין.
ראש־הממשלה היה משוכנע כי ניצחון
בעלי־בריתה של ארצות־הברית בלבנון
הוא מטרה חשובה כשלעצמה. אם סוריה
ולבנון יהיו בגוש האמריקאי, יווצר מצב
שיאפשר הסדר כולל. תמורת חזון זה של
״פאקס אמריקאנה״ — שלום אמריקאי
שבו •תשתלב ישראל — מוכן רבין להס תכן
בתקומתה של סוריה־רבתי, בצורת
קונפדרציה סורית־לבנונית־ירדנית.
לעמדותיו המדיניות של יצחק רבין לא
היתה אופוזיציה של ממש בישראל 1976

: 1979 שר־הנפט הסעודי מריע בוועידת אופ״ק
תיסכול, של יאוש ושל ניצחון. המדינה — מלבד אחת. אופוזיציה זו שללה את
כולה התפקעה מצחוק כאשר נודע שגנ עצם
הבסיס שעליו עמד יצחק רבין.
בים פרצו למטה־המישטרה והוציאו ממנו
מול ״השלום האמריקאי״ של ממשלת
את קופת־הברזל. אווירה. של אבל כללי
רביו העמיד מחנה זה את ״שלום אלוהים״.
ואמיתי ירדה על המדינה כאשר הורד
מחנה זה הוליד את מיבצע סבסטיה,
אל קיברו דויד (״דדו״) אלעזר, הרמטכ״ל
ההתנחלות בקדום, הפוגרום בחברון ׳וה של
מילחמת יום־הכיפורים. היו רגעים של
מאבק סביב קרייודארבע, כמיבחני־כוח
מתיחות, כאשר אסתר רוט־שחמורוב, הש גלויים.
בכולם יצאו הקנאים כשידם על
תתפה במירוץ הגמר באולימפיאדת מונט העליונה,
בהוכיחם שעומד לרשותם לא
ריאול. כל ישראלי שמר בליבו את תמונת
רק מחנה מאורגן ומגדים, אלא גם עתודה
פניה המעוותות של אסתר -כאשר עמדה
המונית, שקשה היה להעריך את ממדיה
ליד ארונות חבריה במינכן, לפני ארבע
המדוייקים.
שנים.
דבר אחד התברר במרוצת שנת 1976
עד מעל לכל ספק: הקנאים מהווים עתה
והיה, כמובן, הרגע העליון של השנה
גורם מרכזי במדינה. הם התנועה הפו —
הרגע -שבו נתקבלה הידיעה עוצרת-
ליטית היחידה במדינה שהיא חיה ופעי הנשימה
כי במיבצע־קומנדו נועז הצליחה
לה. בהשוואה אליה, מיפלגות המימסד,
יחידה של צד,״ל לשחרר את הטופי מטוס
ממפ״ם עד חרות, אינן אלא ערימות של
אייר פראנס באנטבה, ולשים ללעג את
גרוטאות, ואילו ׳תנועוודהרסיסים של ה הרודן
המטורף אידי אמין.
שמאל הן קאריקטדרות.
שום מאורע של 1976 לא השפיע על
האדם הישראלי כמו הצלת חטופי המטוס
אנשי סבסטיה, שהיו מובנים להילחם
הצרפתי שנלכדו באוגנדה. הדאגה הנור בחיילי
צה״ל, להביא נשים וילדים ללינת
אה, הרגשת התיסכול וההשפלה, כאשר
לילה תחת כיפת־השמים בליל חורף, לקבל
היה נראה שהחוטפים ינצחו, פעולת-
על עצמם תלאות ־ ויסורים, יכלו לזכות
הפתע המהממת בתעוזתה. הניצחון המסח באהדתם
של רבים וטובים, שחיפשו
רר, רגע ההשתחררות ופורקן המתח כא ל־שווא
התמסרות דומה אצל שוחרי־הש-
שר הגיעו הניצולים ארצה — היה זה
לום ומבקשי־הקידמה של ״ארץ־יישראל
רצף של רגישות, ששום אדם בישראל,
השפוייה״.
ואולי בעולם כולו, לא יכול היה לעמוד
שוב הגיע העם היהודי אל אותה פרשת
בפניהם.
דרכים, שאליה הגיע כמה פעמים בעבר:
ההשלכות ״#ל פעולת אנטבה היו מר־המקום
שבו עליו לבחור בין השתלבות
׳חיקות לכוע׳
במציאות ׳והסכמה לפשרה ובין המחווה
ההירואית של ״עיצרו את העולם, אני
• יצחק. ר&ין, שהוכיח בפרשה זו חוש־אחריות.
זכושר־החלטה, שם. בינתיים י קץ. רוצה לרדת !״ 1בסוף, הדרך האחת נמצא
לתיקוותלהם של•יריביו, שחשבו להיבנות. היעד הרציונאלי ׳,של הבטחת קיום ה־מן
התחושה ^.אין מליך׳ .בישראל״ ׳.ה^די ׳ מדי־נד^הוך •י ,1תפשרות והתפייסות עם
ראל ׳שהיה ו ף, בדאלשית, השגה י׳•זינק
אויביה ׳,חלוקת הארץ והתפתחות מהיו*ה
לפתע השמיימה, האמון בצר,״ל,׳ שהתערער
לקראת הטכנולוגיה של המאה ה־.21
.מאז ממלחמת יום־הכיפורים, חזר לקדבסוף
הדרך השניה המתין פרק עטור־

גבורה נוסף בהיסטוריה היהודית: חורבן
הבית השלישי.
שנת 1976 היתד. שנה שהוליכה בדרך
השניה, הדרך של גוש־אמונים.

מ ה פכ ת
הש^ום
בחיי ישראל של שנת 1977 היו שני
מאורעות מכריעים, צפויים ומדהימים. ה מאורע
הראשון, הבחירות ב־ 17 במאי
1977 והמאורע השני: נחיתתו של אנוור
אל־סאדאת בנמל התעופה לוד, ב־ 19ב נובמבר
. 1977
הבחירות לכנסת התשיעית היו אמורות
להיערך בסוף שנת . 1977 האירועים ש הביאו
׳להקדמת הבחירות לאמצע חודש
מאי היו חלק מההתפתחויות המסעירות
של שנה זו.
כיאה לרמטכ״ל. שהיה תמיד אחד מק ציני
המטה הטובים של צה״ל• ,תיכנן ראש
הממשלה יצחק רביו את המהלכים, שהיו
צריכים להביא לו ניצחון בבחירות ה צפויות.
בחודש מארס 1977 עמד רבין
להיפגש עם הנשיא האמריקאי החדש,
ג׳ימי קאריטר. קארטר היד. אמור להעניק
לרבץ הישג מדיני מזהיר, שיהפוך אותו
לגיבור בעייני הציבור הישראלי. בחודש
אפריל 1977 היתד. צריכה להתכנס ועידת
ג׳נבה, המחשה דרמאטית לסיכויי־השלום.
כמד. ימים אחרי שרבין תיכנן את
תוכניותיה בדצמבר , 1976 נחתו אי-שם
בישראל מטוסי אף־ 15 הראשונים של
חיל־־,אוויר. הרמטכ״ל מוטה גיר קידם
את פניהם בנאום, שהפך לסיסמת השנה
החדשה :״מדינת ישראל עם אף־ 15 היא
מדינה אחרית!״
אמר — ולא ידע את אשר הוא אומר.
טכס זה, שחסרו ביו משתתפים דתיים,
שלא חפצו לחלל שבת •,הוליד משבר־ממשלתי
שהעלה, מאוחר יותר, את הלי כוד
לשילטון.
במארס ביקר יצחק רבין בוושינגטון,
בבית־הלבן. בגלל סיבות שנשארו בגדר
התעלומה הגדולה ביותר של השינה, הנ חית
ג׳ימי קארטר סטירה על לחי אורחו.
רבין חזר מוכה. ועידת־ג׳נבה נדחתה.
במהלכו של אותו ביקור ניגשה רעייתו
של ראש־הממשלה לאה רבין לבנק ביו־ייורקי,
והוציאה כמה דולרים מחשבון ש החזיקה
מישפחת־רבין בחוץ־לאדץ בניגוד
לחוק. החשבון נתגלה, רבין נאלץ להת פטר
מראשות רשימת־המערך — מקום
שבו זכה קודם־דכן בקושי, אחרי מאבק
מר עם יריבו, שימעיון פרם.
בזאת נסתיימה הקאריירה בת שלוש
השנים של דאש־הממשלה יצחק רבין.
כאשר נפל רבין, היה נדמה לשעה קלה
כי באה שעתו של שימעון פרם.
כאשר נחשפה פרשת חשבוינוודהבנק
של מישפחת־רבץ בחו״ל, הייה זה אהרון
ברק שלא הותיר ליצחק רבץ ברירה,
אלא להתפטר. היועץ המישפטי הפיל את
ראש־יהממשלה.
כך נסללה הדרך לניצחון הליכוד ב בחירות
ולעלייתו של מנחם בגין לשיל-
טוו•
מנחם בגין הפתיע החל מהרגע הרא שון
שבו הגיע לשילטון. הוא קיבל הח לטות
מהירות ומפתיעות (מינוי דיין, קלי טת
הפליטים הוויט־נאמים) ,הוא נפגש עם
מדינאים זרים (קארטר, צ׳אושסקו) ,בישל
את המחשבה המדינית שהפעילה ושלחה
את דיין לראבאת, והביאה בסופו של דבר
לנחיתתו של סאדאת בילוד, ניהל דיונים
קואליציוניים והפעיל את ממשלתו —
כאילו עשה זאת כל חייו.
הפגישה ההיסטורית בין עם ישראל
ומנחם בגין הפכה בשלביה הראשונים
רומן-אהבה בלתי-מובן. סיקרי דעת-
הקהל הראו כי הפופולריות זינקה תוך
חודשיים, ורוב גדול של הישראלים הע ביר
אליו את תמיכתו.

מיפגש מן
הסוג השלישי
העולם כולו עצר את נשימתו -
פשוטו כמשמעו. הלוויין העביר את ה מאורע
למיליוני בתים מסביב לכדור־הארץ.
האנושות כולד. היתד, עדת־ראייה.
המטוס הגיע לנמל־ד,תעופה בלוד. ה דלת
נפתחה. האיש יצא, נעצר על ה כבש.
החצוצרות השמיעו את התרועה.
המצלמה ׳שהתה על פני האיש, שקפאו
בהבעה חגיגית, סתומה, כאילו הקשיב
למנגינה, פנימית שרק הוא מסוגל ׳לשמעה.
אנוור אל־סאדאת, נשיא מצריים, בא
לישראל. מאורע זה העמיד בצל לא ירק
את •שאר המעשים והאירועים של שנת

, 1977 בעולם כולו, אלא גם הוציא את
השנה עצמה מרכס הגבעות של שנות
ד,שייגרר, והפך אותה הר. שגיא בנוף ה היסטורי.
מילחמות
סיני, ששת־הימים ויום־הביפו־רים
היו אך תמרורים דרמתיים בדרך
שהחלה לפני שלושה דורות — דרך ה־סיכסוך
היהודי-ערבי. כל אחת מן המילח־מות
האלה שינתה, בצורה זו או אחרת,
את מאזן־הכוחות של הסיכסוך, את נתו ניו
ואת הישלכותיו. אך אף אחת מהן לא
שינתה את מהות היחסים בין ישראל ו העולם
הערבי המקיף אותה.
אנוור אל־סאדאת, על־פי החלטה אי שית
ריבונית, ניסר, לעשות את זאת. בכך
ייחודו.
החלטה זו נתנה לשנת 1977 את רגעיה
הגדולים והמרגשים ביותר, שנחרתו על
לוח־ליבם של העדים להם מקרוב ומר חוק.
הרגע שבו תפסו אזרחי ישראל, ל פתע,
בפעם הראשונה, שהחלום אכן עומד
להתגשם.
ואז באו הרגעים שלעולם לא יישכחו:
— אותו רגע על כבש המטוס, בהישמע
התרועה.
— ההצדעה של הנשיא המצרי לדגל
צד,״ל באותו מעמד.
— התפילה במיסגד אל־אקצזן; •ך ץ
— הביקור ביד־ושם.
— הנאום הבליתי־אפשרי בכנס(;׳-1שן,פך

מציאות.
י — חילופי הדברים ההיתוליים עם׳ גולדה
מאיר, במהלך הפגישות עם סיעות הכנ 8ת.
לאיש מן הצופים בחם לא יכול חיד.
להיות ספק: זה המאורע ״שסיים את ש 4ת
, 1977 ואחיד המאורעות הגדולים של -.1
מאה ה־.20

שיכוריס
מתחתל פנ ס
ניצחון הליכוד בבהירות שיל שנת
1977 לא נבע מהצטרפות המוני ישראל
לרעיון ארץ־ישראל השלמה. הוא נבע
מהסכמת הציבור לסיסמת־ד,בחירות העיק רית,
והבילעדיית כימעט, ,של הליכוד:
״צריכים להחליף את השיילטון!״ ההרג שה
שהשילטון ״אינו מתפקד״ ,שאין
מנהיגות המסוגלת לקבל החלטות, ש־מיפלגת־השילטון
המסורתית שוקעת בבי צה
של שחיתות והסתאבות — היא שגר מה
אית ד,״מהפך״ של . 1977
ב־ 1978 נחלה ממשלת הליכוד בכל ה-
חזייתות הפנימיות כישלון חרוץ.
בעיקבות המהפך, לא השתנה דבר ב מערכות
הפנימיות של ישראל 29 .שנים
של דיבורים על תוכניות הליכוד להבר את
החברה והמשק התנדפו כעשן ברוח.
בשר-הקלפיות של הליכוד היה מורכב,
במידה רבה, מהמוני בני־עדות־המיזרח. הם
שסיפקו לליכוד את ההתלהבות הנרגשת,
את כוח־המחץ של התביעה :״בגין לשיל־טון

ההר הזה של ציפיות לא הוליד בשנת
1978 אלא עכבר.
האיש המרכזי, שהיה צריך לחולל את
המהפך־החברתי־בילכלי, היד, שימחה ארליך
שר־האוצר. אומנם בסוף , 1977 הוא חולל
את ״המהפך הכלכלי״ — ביטול מוגבל
של הפיקוח על המטבע הזר. הוא גרם
הרגשה כללית ישל הקלה, של יציאה מ מחנק
הגטו הכלכלי. אך חיש מהר הת ברר
כי הרגשה זו לא היתד, אלא אשלייה.
האינפלציה הדוהרת קיבלה ממדים חד שים,
החלד, מהווה גורם מרכזי ב־שיקוליו
של הפרט, בחשבונות המשק, ביחסי-
העבודה. ישראלים שנזדמנו לחוץ־לארץ
נדהמו להיווכח כי המטבע הישראלי שו קע
במהירות.
שטר־הנייר, הנושא את דיוקנו של אבי
התנועה הציונית, הפך סמרטוט.
בימי מפא״י היה. המשק־השחור תופעה
מביישת, שנולדה וצמחה במחשכים. בימי
הליכוד, נעלמה גם הבושה.
אם קיווה מישהו כי שילטון הליכוד,
שבראשו עומד אדם ישר כמו מנחם בגין,
יצטיין לפחות בחיסול התופעות היותר-
בוטות של השחיתות, התאכזב אף הוא.
הליכוד התחיל בנקודה שבה סיים שיל־טון
המערך בתהליך התנוונות אמות־המי־דה
המוסריות. כמו במירוץ־ישליחים, עב רה
מגילת־ד,שחיתות מיד ליד, מבלי ל היעצר.
בפעם
הראשונה בתולדות המדינה נק בע
כי שר מרכזי — אריאל שרון —
יכול להחזיק במיפעל־ענק פרטי, בשעה
שהוא עומד בראש המישרד הממשלתי
המקבל יום־יום החלטות העשויות להע שיר
את יעצמו. גם כמה מעמודי-התווך ה אחרים
של המימסד החדש, לא פיגרו אח ריו
בהרבה. בולמוס דירות־השרד, המכונ־

יות, הנהגים הצמודים, השיפוצים הראוות ניים
ושומרי־הראש נמשך בקצב עליז.
המנוצחים של שנת 1977 לא התאוששו
בשנת . 1978
מיפלגת העבודה לא ידעה מה לעשות.
איזו מסקנה עליה להסיק מן המפלה ה מוחצת?
האם לזנוח את ענייני־החוץ ו לעסוק
בענייני-פנים? היא ניסתה לעשות
זאת, אך אחרי ׳שלושה דורות של שיל־טון
לא ידעה איך לטפל בנושאים אלה
באופוזיציה.
המיבצר האחרין שנותר לה — ההסתד רות
— שכח זה מכבר כיצד לוחמים למען
העובדים.

שלום כפוי
ג ק מפ-דייוויד
שתי המילים שלום עכשיו נימנו
אף הן עם המושגים האופיינים של שנת
. 1978
בפברואר שלחה קבוצת תלמידי תיכון
מיבתב לבנין. כמועמדים לגיוס לצה״ל,
הם תבעו שהוא יפעל למען השלום. כאשר
חתמו כמה קציני-מילואים בחודש מארס
על עצומה שתמכה בתלמידי התיכון יו-
שביקשה ממנחם בגין לשנות את מדינ יותו,
לא ידעו כי הם מתחילים בגילגול
כדור־שלג שיגיע לממדים גדולים מאד
של תנועת־המונים.
חיש מהר קמה תנועה אמורפית, חסרת
מנהיגים בולטים, שגרפה עימה חלקים
גדולים של הציבור הישראלי הנאור. אנשי
המרכז, הימין והשמאל מצאו את עצמם,
בפעם הראשונה מזה זמן רב, ביחד ב־תנועת־׳שלום
רחבה.
שלוש־ארבע הפגנות־ענק זיעזעו את
עמודי השילטון.
במהלך שנת 1978 מילאו שלום־מכשיו
ושאר סוגי הפעילות הציבורית למען ה שלום
תפקיד חשוב. הם עזרו לאל־סאדאת
להשיג, לפחות חלקית, השפעה על דעת־הקהל
הישראלית, כדי שזו תלחץ על
הממשלה לעלות על דרך השלום.
אחרי מחצית 1978 מיקד אל־סאדאת את
יוזמתו במאמץ להפעיל את ארצוודהברית
כמנ׳שיר לכפיית השלום על ישראל.
כל הדרכים הובילו את ישראל לקמנד
דייוויד. יעבור זמן רב עד אשר ייודעו כל
הפרטים על מה שהתרחש, ב־ 13 ימים של
ניתוק מוחלט מכלייהתיקשורת, בקמ 0־
דייוויד. אך לגבי דבר אחד אין ספק:
היתד. שם התערבות מאסיווית של ארצות־הברית.
אין
ספק בכך שבגין הסכים לכמה פר טים
מכריעים תחת ילחץ מאסיווי אמריקאי
זה, שלא פסק לרגע. מאידך, לא הספיק
כוחו של קאדטר כדי לכפות את כל ה דברים
שבהם דגל בראשית השנה. מן
״המולדת הפלסטינית״ לא נותר הרבה
במיסמכי קמפ-דייוויד.
דבר אחד היה ברור: המאבק הפנימי
בלבו של בגין הוכרע בקמפ-דייוויד.
הוא הקריב את החלום של ארץ־ישראל
השלמה על מיזבח המציאות, הסכים ל חלוקתה
מחדש של ארץ־ישראל המער בית.
שר־הביטחון,
עזר וייצמן קדם לו בכך
בעשרה חדשים. במשך תישעת חודשי
המשבר, הוא מילא תפקיד חיוני. הוא
היה היחידי מראשי ישראל שהיה מסוגל
לחצות את הקווים ולמצוא אוזן קשבת
בצד השני. כלפי הציפור בישראל ובמצ ריים
כאחד, הוא המחיש את התיקווה ש יוזמת
אל־סאדאת תיענה, בסופו של דבר.
הוא נתן את הגושפנקה, של מנהיג
לאומי ומצביא עטור־ניצחון, לקביעה ש השלום
חשוב ׳לביטחונה של ישראל יו תר
מאשר שטחים. במהלך שנת 1978 עבר
עזר וייצמן שינוי מהפכני מנץ קיצוני
ליונה פקוחת־עין. הוא סימל את השינוי
הגדול שחולל אל־סאדאת בישראל.
שקיעת המערב
כשליש האחרון של שנת 1978 פיטר
נשיא ארצות־הברית ג׳ימי קארטר את
שר-האגרגיה שלו -ג׳יימם שלזינג׳ר׳ כשל
עצמאותו היתרה. בדברי הפרידה, דיבר
שלזי׳נג׳ר על ״הנוף הגיאו־אסטרטגי״ ו השליך
לתוך החלל נבואה קודרית.
אם ישתלטו כוחות עדנים על ברז-
הנפט במיזרח התיכון, אמר ,״פירוש ה דבר
יהיה סוף העולם שהכרנו״.
במהלך השנה שחל* .מאז הכרזתו, דו מה
שבא ״סוף העולם שהכרנו״ .השאה
הפרסי הודח מכסו באיראן, ובמקומו בא
כל המוסכמות שבעולם, ותבע בעקשנות
את הסגרת השאה המודח לשם מישפט

בטהראן .־אנשיו •של האיית־אללה השתל־טו
על השגרירות האמריקאית בטהראן,
ולכדו את עובדיה כבני־ערובה עד ש השאר.
יוסגר, לידם. ארצות־הברית הית־גלתה
כענק כבול ׳חסר־אונים.
לפני שני דורות כתב היסטוריון גרמני
בשם אוסוואלד שפנגלר יצירת־ענק קוד רת,
שהיתה לה השפעה עצומה על מחש בת
המאה ה־ .20 שמה העיד על תוכנה :
שקיעת המערב.
בשנת 1979 היה נידמה כי כל הנבו אות
והתפיסות האלה בדבר ׳שקיעת־המערב
מתגשמות בצורה שלא היתד. צפוייה עוד
לפני עשר שנים. מעיל לתרבות המערב
ריחפה סכנה של שואה.
התרפות המערבית כולה תלוייה בתקו-
פה זו בשמן־האדמה. הנפט הוא מקור-
החיים. הוא המסובב את הגלגלים הכבי רים
של הטכנולוגיה — היצירה המרכזית
של רוח־המערב. אם ייסגרו הברזים של
צינורות־הנפט, ייחנק המערב, פשוטו כ משמעו.
האיש
שאיים על תרבות המערב אינו
ג׳ינג׳יס חאן חדש, הבונה פיראמידות של
גולגלות-מתים. אין הוא גם מדען־מטורף,
הלוחץ על הכפתור שיל טיל גרעיני.
השייח׳ אחמד זקי אל־ימאני אינו רוכב
על סוס או טנק, אלא נוסע במכונות
קאדילאק שמרנית. הוא ההיפך מגיבור
כובש. הוא מייצג את המעצמה החדשה,
המסוגלת עתה להמיט שואה על ״העולם
שהכרנו״ .העולם של המערב.

ישראל לא הייתה צופה קטנה ופאסי־בית
ביציע, כאשר התרחשו המאורעות
האלה. להיפך, היא מילאה בהם תפקיד
מרכזי, הרבה מעבר לכוחה ולממדיה. מקו מה
שכן במרכז העולם הערבי, בשולי אר־צות־הנפט,
על נתיבי היבשה והים של
הנוזל השחור.
מעולם לא היה הקשר בין גורל ישראל
ובין הזהב השחור כה בולט, ובלתי־אמצ־עי,
כמו ב־. 1979
היו שראו אפשרות לכריתת ברית חד שה
בין ישראל ומעצמת־הנפט. היו ש חלמו
על מיבצע צבאי להשתלטות על
שדות-הנפט של חצי־האי הערבי. אך הכל
הבינו כי מאבק-הקיום של ישראל הפך
חלק מן המאבק הגלובלי שבין מעצמת־הנפט
הערבית ובין העולם־המערבי.
׳וכמו לחדד עימות עולמי זה, התהפכה
לה חרב האיסלאם באיראן, והביאה ל-
שילטון את האיית־אללה חומייני, שהדיח
בעזרת ההמונים את השאה האיראני, והביא
על המפה, מושג חדש: הרפובליקה ה־איסלאמית.

איראן ירד הלילה של הכפייה ה דתית
הטוטאלית. אנשי המישטר הישן
הוצאו להורג בסיטונות על־ידי בתי־דין
מהפכניים. הומוסכסואלים הועמדו לפני
כיתות יורים, יחד עם מנהלות של פתי-
בושת. נואפים הולקו בפומבי. ידיהם של
גנבים נקטעו. שותי משקאות חריפים
הולקו ברחוב. הנשים ניצטוו להסתיר את
פניהן בפומבי מאחרי צעיפים שחורים.

בסמכותה של הממשלה החילונית, גם
כשזו היתד. קרובה לתפיסתם. הם ראו את
עצמם זכאים, ואף מחוייבים, להפר את
החלטות הממשלה בכל עת ׳ובכל מצב
כאשר היה נדמה להם שהן מגבילות
את מעשיהם.
באיראן ובישראל היו החומיינים בטו חים
כי מותר להם להרוג, לשדוד, להפקיע
ולשלול מן הזולת את זכויוודהאדם —
היסודיות — כי אכן, זוהי חובתם הקדושה,
לכלל האומר כי ״המטרה מקדשת את
האמצעים״ .הם היו בטוחים כי גם האמ צעים
שלהם קדושים הם.
החומייניזם הישראלי, כמו אחיו־יריבו
האיראני, הוא ביטוי נוסף לשקיעת המע רב
כמקור־השראה תרבותי.
רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן הדהים
רבים, כאשר המתיק את עונשו של איש־הג״א
שרצח בדם קר ערבי עובר־אורח
בירושלים, והשאיר לו רק תקופת־מאסר
מגוחכת. התדהמה גברה שבעתיים, כאשר
חזר על כך לגבי הקצין־הרוצח במיבצע־ליטאני
שחולל פשע־מילחמד, כד, נתעב,
כלפי אזרחים חסרי־אונים. רק בשליש
האחרון של שנת 1979 פורסם שמו של
סגן פינטו, שנידון ל־ 12 שנות מאסר,
ובעירעור הופחת עונשו לשמונה שנים —
והרמטכ״ל המתיק את העונש עד לשיח־רור.
כאשר
הותקף הרמטכ״ל על החלטות
אלה, התייצבו לימינו חוגים רבים —
ראשי ציבור הסטודנטים, אזרחים פרטיים,
קבוצות פליטיות, מיפלגות.
היה זה מ׳ פקד מרשים של התמייניזם
ד, שראלי — פסילה מודעת של הערכי-
.המ״ניים וקב ע ת נורמ ,,חדשה.
אין ספק ששר־הביטחון היה מודע להד,
ליך השחיקה המוסרי ההדרגתי שעבר
משך תריסר שנות הה׳,קת השטח׳:־ ה
ב שים על צ ״ל. לרעת, בםה.ו.
של האלוף ישראל טל לצמרת הפיקוד
העליון של צד,״ל, בכוחר, להשיב לצבא
זה את עליונותו המוסרית, כפי שהת בטאה
בעבר.

ס תי מהק טנ ה
ובלתי מ סו כנ ת

: 1979 איש גוש אמונים קופץ על מכוניתו של מנחם בגין
מעולם לא היתד, מעצמה כובשת מוזרה
יותר. ערב-ר,סעודית משתרעת על פני
מידבר אדיר, שהוא כימעט ריק מאדם.
השילטון בה מצוי בידי חבורת נסיכים.
מיספר תושביה אפסי לעומת עוצמתה.
אולם מעצמה זו רובצת על האוצר ה חשוב
ביותר בעולם — הנפט.
הכיבוש הסעודי החל ב־ 6באוקטובר
. 1973 בעיקבות סירובה של גולדה מאיר
לסגת מתעלת־סואץ, והחלטתה להקים את
העיר ימית, חצו גייסות מצריים את התע לה,
ואילו הסורים הבקיעו את חזית־הגולן.
לא היתד. זאת מילחמה נוספת בין מדי־נות־זוטא.
היתה זאת התמודדות ראשונה
בין המעצמה הערבית העולה והמעצמה
המערבית השוקעת.
באותו יום לא נפלו רק מעחי קו בר־לב
המהולל. יחד עימם נפלו מעוזי העושר
של המערב.
אמבארגו־הנפט הערבי היה לאין שיעור
חשוב יותר מאשר האירועים בשדה*,הקרב.
עליית מחירי־הנפט גרמה לתחילתה של
מהפכה כלכלית. היא העבירה את הון-
ד,עתק של העולם המערבי ילידי הערבים.
אחרי שפיתת עבודתם של עמים שלמים
הופקעו במשך מאות בשנים על־ידי ה מעצמות
המערביות, החלו הערבים מפקי עים
את פירות עבודתם של עמי־המערב.
כל התהליכים האלה היו בעיצומם
ובחריפותם בשנת . 1979 אנשי מערב פסי מיים
היו בטוחים שזהו תהליך שאין לו
תקנה, חלק משקיעת המערב, בנבואתו
של שפנגלר. אחרים סברו כי התהליך הוא
עדיין בחיתוליו, וכי ניתן יהיה לעצרו ואף
להפוך את הקערה על פיה. היו שחלמו על
מיבצעים צבאיים כדי ׳לשנות את המצב,
והיו שחלמו על שינוי במשק האנרגיה
העולמי, שיחזיר את הג׳ין הערבי לבק בוק
-שממנו נחלץ.

על איראן השתלטה רוח של קנאות
פרימיטיבית, מוחלטת ובלתי מתפשרת.
התנועה שייצגה אותה בשנת 1979 נקר אה
על שם מנהיגיה: חומייניזם. יתכן כי
החומייניזם הוא תשובת המיזריח לאתגר
המרכזי של הדור: שקיעת המערב.

חו מייגיז ס
נו ס ח ישראל
מייד עם השתלטו במולדתו, קרא
האיית־אלליה חומייני למיילחימת העולם ה מוסלמי
כולו בישראל, כדי לשחרר מידי
היהודים את ירושלים׳ אחת משלוש ה ערים
המקודשות לאיסלאם.
אולם לפחות בטווח הקצר, לא היווה
החומייניזם האיראני סכנה לישראל. ליהפך,
הוא הכריח את עיראק להעביר את תשו־מת־ליבה
מחזית ישראל לחזית איראן,
ובכך הקל על הלחץ הצבאי הפוטנציאלי
של ״החזית המיזרחית״ על ישראל. האיום
האמיתי של החומייניזם על ישראל לא היה
חיצוני. הוא היה פנימי.
מזר, שנים הרימה את ראשה בישראל
תופעה, שעד לעליית האיית־אללה הפרסי
לא היד, לה שם מתאים. גם לתופעה זו
הודבקה לעיתים קרובות, בטעות! ,תווית
הפאשיזם. רק השנה נמצא לה שם מת אים:
זזומייניזם.
החומייניזם הישראלי, שהטביע את חות מו
על 1979 לא היד, חיקוי לתופעה ה איראנית.
הוא היה תופעה ישראלית מקו רית.
אך הדמיון בין שתי התופעות היד, מפתיע,
ולעיתים מדהים.
החומיינים הישראליים האמינו, כמו
האיית־אללה המזוקן, כי ייש להם קשר
ישיר עם הקדוש־ברוך־הוא, המנחה את
צעדיהם והמכוון את מעשייך,ם. הם כפרו

1979 הגיע מנחם בגין
גטח צי ת
לפיסגת חלומותיו. הוא הצליח במקום
שבו ניכשל דויד בן־גוריון, יריבו הגדול,
וחתם על חוזה־השלום הראשון עם מדינה
ערבית. הוא חי בענן של אויפוריה. הוא
ה ה משוכנע כי חתם על חוזה שהוא
שלום־נפרד לא רק בצורתו, אלא גם ב מהותו,
וכי מצריים משלמת רק מס־שפ־תיים
לעניין הפלסטיני.
אלא שהנושא הפלסטיני הרודף את יש ראל
מראשית העשור, המשיך לדבוק בה
ביתר שאת. חדוות־השלום במצריים פגה.
ה״נירמול״ בא טיפין־טיפין, מתוך מילוי
קפדני אך חסר־חשק של התחייבויות ה חוזה.
במחצית
השנה לקה מנחם בגין מסתימת
עורק במוחו, סתימה קטנה ובלתי-מסוכנת.
בכל השטחים האחרים היד, מצבו. של
ראש־ד,ממשלה בכי־רע. סיקרי דעת־הקהל
ניבאו לו תבוסה מוחצת בבחירות. בכל
השטחים הכלכליים והחברתיים קצרה ממ שלתו
חורבן, ועצם תיפקודה הלקוי הפך
נושא ציבורי מרכזי.
לקראת סוף השנה החלו גורמים רבים
בליכוד להזכיר את שמו של שר־הביטחון,
עזר וייצמן כ״יורש לבגין״ .משה דיין
טרק את הדלת ועזב את הממשלה. קרבות
המלל בין עזר וייצמן לאריק שרון הפכו
לפומביים. שר־האוצר שימחה ארליך
הביא את המשק והכלכלה הישראליים,
אל עברי פי פחת. ניסיון נואש להצלת
הכלכלה ערך ראש־הממשלה, כאשר החזיר
לשולחן הממשלה את ייגאל הורביץ, מה מיעוט
של ארץ־ישראל השלימה. פרשת
בסאם שכעה חשפה לעיני כל את אין-
האונות של הממשלה בעניין הפלסטיני.
תבוסת אנשי גוש-אמונים לאחר קבלת
עתירתם של תושבים ערביים נגד אלון-
מורה, יצרה שד חדש, שעתיד לאיים על
הפוליטיקה הישראלית זמן רב, אלא אם
יימצא פיתרון שיענה על צרכי ישראל וער ביי
הגדה, מבלי שיפגע בהסכמי קמם־
דיוויד, האומרים לספח חלקים מהגדה
למדינת ישראל.

האושר ממך והלאה. אינך רואה תוצאות
מקוות מפעילותך ה רבה,
אנשים חותרים
תחת מעמדך, אינך חיבה זוכה לגילויי ובדידותך אמיתיים,
גורמת לך לדיבאון נפד

נסה להתגבר על
האגואיזם ההורס או תך.
בת מזל טלה —
י : 1 2מרס *
: 1 20אפריל
הגבירי מאמצייך להתהחבקדם
בסולם
רה, לא בהכרח על חשבונם של אחרים.

ידידות ורצון טוב כלפי מכרים
חדשים, אשר הכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם לך במרוצת
הזמן, אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו איתם
ידיד משלהם שאינו
מוכר לך כלל, ושאינו
מוצא חן בעיניך. בע־ייה
משפחתית אינטימית
ורגישה מאוד,
עשוייה לבוא בקרוב על פתרונה המוצלח.

ט ו11

גדולים

כמו מצפן המצביע תמיד צפונה, את חו זרת,
בהתמדה מדאיגה, למצבים ישנים ול קשרים
ותיקים. הזהרי !
דעי שלא כל תגובה
הדומה לזו בה נתנסית
בעבר — זהה עם מה
שאת כבר יודעת. את
עשוייה ללכת על קרקע
בטוחה — ולהיתקל במוקש
ריגשי. מעל לכל
— הישמרי לא ל(
2בספ סו ; בו ־
22ב או ק טו ב ר
סבך אדם בקשרים ריגש
יים עזים פי כמה
מן הבידור הקל לו התכוונת וציפית בעצם.
השתדלי בשבוע זה ללבוש סגול.

ועכשיו — השבוע הגורלי. עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. השבוע תצטרכי להלום
— כל עוד הברזל הוא

חם. מגע חברתי הולם
את תוכניותייך. בייחוד
ביום ו׳ ,סוף השבוע,
שהוא גם הירח ה חדש.
אבל טוב תעשי
אם לא תסמכי יתר-
על־המידה על אחרים
ובייחוד לא על חב-
קדימה, ן 22ב או ק טו ב ר
2 2בנו ב מ
__ב ר,רותייך חטובת יותר.
על בחורים אינך סו<
מכת
בין כה וכה, למרות שאחד מהם,
תתפלאי לשמוע, מהימן יותר מהאחרים.

׳*השבוע תצעד צעדים
ותתקרב למטרתך ה נכספת
כפי שלא היית
קרוב מעודך. וזה לא
סתם רמז. צפוי לך
סיפוק אינטלקטואלי
ואמנותי ובעקבותיו — של מפתיע ביקור ידידה ותיקה ואהובה 0׳011)11
עליך. היזהר מעצבנות
יתר. ואל תייחס לדברים
יותר חשיבות מ המגיע
להם בדרך כלל. אל תהמר.

ד 1,דון ן

את יכולה להאמין בכוכבים. הם לא משקרים.
ואם הם אומרים
לך שכדאי לך להתנהג
בחביבות, מלאי את כל
מישאלותיו. זוג מכריך
ינסו להוריד אותך מהדרך
בה את הולכת
שנים. הם סתם שמרנים.
מה יש? אפשר גם ל התהולל
לפעמים. אם לא
ו 2ביוני -
?0ביולי
עכשיו, אז אימתי? העיקר
לשמור על הטעם
הטוב בכל התנהגותך. ועליך יש לסמוך
בהחלט. מדוע הפסקת לקרוא בזמן האחרון?

ערמומיותך הטיבעית תאפשר לך להת״
גבר,
בהדרגה ומאחו-
רי הקלעים, על מיב-
שולים שנתגלו בדר כך
אל האושר ואל ה תהילה.
תצטרך להבליג
על הרבה עלבונות,
השבוע, ואתה תעשה
זאת — גם אם בחרי קת
שיניים. אבל הבלגה
משתלמת. לקראת
שבת אתה נמצא שוב
בנקודה ממנה אפשר להתחיל הכל מחדש.

אל תהססי להגיד בתוקף את מה שיש על
ליבך לומר לו ; בייחוד אס הוא ממשיך
כמינהגו הנלוז. אל
תהיי כלבתא — אבל
אל תהיי גם קורבן־
עולה לשיגעונותיו. עסק
בלתי רגיל מושך את
התעניינותך. לשווא. זה
לא בשבילך, ואם תיגע
בו תיכווה. ביום א׳ גם
לא כדאי לך לצאת או
22באזגזסס -
22נספסמבר
לקיים קשר טלפוני עם
חו״ל. זהו יום להתבודדות
ולהתבוננות עצמית. לבשי ורוד
בהיר ואל תהיי מגונדרת יתר על המידה.

אתה זקוק למשענת רצינית בדמות חיי מש פחה
יציבים ומאושרים__ ,
ככלות הכל, הם משקל
הנגד היחיד לסערה הנפשית
העוברת עליך
בהתייחסותו לגורמים
חיצוניים. זכור רק כי
המצב כלפי פנים לא יוכל
להיות יציב ומאושר
לאורך זמן, אם לא תדע
מקור עצבנותך ולהתגבר
על עצמך. אדם
קרוב יאליך יגלה כלפיך הבנה ויעזור לך.
חי4 קשת

מכחכים טניס תחת טנקים
בעיקבות הכתבה ״קן הקוקיה
בחאקי״ (״העולם הזה 2196
״קן הקוקיד כך היתה עונד, פקידתו
של מפקד המחנה על צילצולי הטלפון,
וזאת באמת היתד, האווירה במחנה. אנשי
מילואים מסתובבים במחנה בלבוש אזר חי,
נוהגים ברכב אזרחי, בהיותם בשירות
מילואים פעיל. הם היו פטורים מכל תפ קיד
(.שמירה וכר) ,זילזלו במפקדים בעלי
תפקידים. בקיצור: המישמעת הצבאית
פרחה הלכה.
והרי דוגמה — שינויים במחנה לקראת
ביקורו הצפוי של שר־הביטחון. כיסא
מפואר מפנה מקומו לכיסא צה״לי תיקני.
מכונת איי־בי־אס חשמלית מפנה מקומה
למכונת־כתיבה רגילה, תקנית. עובדי נק־יון
אזרחים מורחקים מן המחנה באותו
היום. פקידות ובתבניות מיותרות — כג״ל.
בקיצור: מחנה תיקני, אבל אחר.
אבל מה נאמר על כך, שחייל הקובל
נגד מפקדו נשלח מייד לבדיקה אצל
ועדה פסיכיאטרית, ולא בדיר החוקית?
האם אנו נמצאים ברוסיה, שבה כל המת לונן
נגד המימסד נשלח לבית־חולים לחו־לי־נפש?
שם עומדים קצינים שסרחו בפני
כיתת יורים, קבל עם ועדה.
האם לא די לנו במחדלי יום־הכיפורים?
האם צר,״ל קיים לביקורת שר־הביטחון
בילבד? האם נגן על ארצנו במיגרשי ה טניס,
תחת הטנקים?
יש להוקיע נוהגים נפסדים אלה ולשר-

אכי סוקולסקי, ראשון־לציון

זמג־ם חד שי ם -
זסגידות יע*נ 1ח
על שטחים ומרחב כאידיאולוגיה
הנאצית (״העולם הזה 2207
הכתבה שלכם על תוכניות ההתנחלות

הדרכה של קציני האס־אם הנאצי, הופיע
גס במחקרו של הפרופסור אוריאל טל,
בריבעון להיסטוריה זמנים. תצלומים נוספים
שהופיעו באותו מחקר — ראה תמונות.

ר.נ 9ח סו םתפסיסדוג׳
על המדור של יעקוב (״קובי״)
שרת — ״האיש מן המאדים״
(״העולם הזה 2207
חידוש מרענן, למי שבקיא בהווי הפו ליטי
וההיסטורי של היישוב היהודי בארץ,
בזמן המנדאט הבריטי ובשנותיה הראשונות
של המדינה.
מי היה מאמין, שבנו של שר־החוץ
הראשון של ישראל, שהיה במשך שנים
האיש השני בחשיבותו בהנהגת מפא״י,
יצטרף, כמשתתף קבוע, לצוות העולם חזה.
אכן, מים רבים זרמו בירקון מאז שניסתה
צמרת מפא״י, בניצוחם של דויד בך גוריון
ומשה שרת, ובעזרתו של מנגנון־החושד
של איסר הראל, לסתום את הפה של עורכי
השבועון ולהביסו, בעזרת שבועון מתחרה
— רימון — שהתפגר מבלי שהשיג את
מטרתו.
כל הכבוד לעורכי השבועון, כל י הכבוד
גם ליעקוב שרת, שהעז לפרוץ מחסומים
פסיכולוגיים ולהתגבר על שינאות ישנות.
אכרהם שוורצמן, פתח־תיקווה

ה שר שדא היה
יום אחד מתעורר ח״כ כסילי ו מחליט
לזכות בתואר סל כימעט-
שר-חוץ (״העולם הזה״ .)2207
השיגעון האופנתי בקרב הח״כים, ללחוש
באוזני עיתונאים ומדליפים למיניהם על
מועמדות־מטעם-עצמם לכהונת שר־החוץ
המיותמת, הוא ממש מגוחך ופוגע בכבודם
של נבחרי העם.
הריני ממנה את עצמי מועמד־מטעם־
עצמי לכהונת שר-הד,ים טוריה. לא פחות
ולא יותר. ושני טעמים לדבר ( :א) עד כה

השבוע הוא שלך, בת גדי: אהבה, אה בה
ועוד פעם אהבה. מריבה קטנה עם
בן־זוגך, תסתיים בטוב.
ההתפייסות תבוא במהרה
וחייכם ימשיכו
להתנהל על מי-מנו-
חות. לך, בן גדי,
מצפה שבוע מפרך.
אבל בסופו תקצור
אתה את התוצאות
הברוכות. השתמש ב.21ב
דצמבר ־
י<ז ניני א ר
בכוחך.
מוחך ולא
במישור הרומנטי צפויות
לך השבוע הפתעות, אך זה תלוי
אך ורק בך אם הן תיפולנה לזרועותיך.

זכויות היסטוריות כציורי־קיר :״שומרי הגבול המיזרחי״ *

השבוע מסוכן מאוד לבנות דלי. הן יכולות
להסתבך בהרפתקאות
העשויות. לגרום לסיבוכים
אישיים ובריאותיים,
זמן רב לאחר ש־

תשכחנה את התקרית
עצמה. מוטב, איפוא,
לא להרבות בקשרים
חברתיים זלהגביל את
המגע עם אנשים חד20ב
יגוארי
8ובפברואר
שים — בייחוד בסוף
השבוע, מיום ה׳ עד
מוצאי שבת. לבשי צבעים בהירים.

עם הפנים מיזרחה

זיו

מצאת גבר אבהי שנותן לך י חס עדין וחם,
הוא עוזר לך לפתור את בעיותיך. חינך
מתגדרת בבעיה אחת
ומזניחה דברים העשויים
להסב לך אושר
רב. שימחה שמצאת במקום
עבודתך החדש,
תפיג את דכאונך כליל.
סעי לחופשה קצרה עם
בני ביתך, הקדישי
ן 1יו1
להם את מלוא תשומת
9ו בפנוואר ־
ליבך ותבואי בעתיד
20 גמרס
על שכרך. מישהו מבני
ביתך יזדקק לטיפול רפואי, עזרי לו. שימ-
רי על יופייך: הוא כרטיס הביקור שלך.

זכויות היסטוריות כציורי־קיר :״הקרב על ארץ הדשה״
אבות הגרמנים נגד הטטרים
של הנאצים בשטחי הכיבוש במיזרח־אירו־פד,
היא מאלפת ומדכדכת גם יחד. ודי
לחכימא ברמיזא.
מהיכן לקחתם את התצלום של דגם
ההתנחלות, שליווה את הכתבה?
א. פלגי, תל־אביב
0התצלום, שפורסם במקורו בחוברת

דיברו כולם על שר־ההיסטוריה מבלי שאיש
(המשך בעמוד ) 13
* סידרת ציורים שנועדה לכסות קיר
גדול בברונשוויק, ולהמחיש את הזכויות
ההיסטוריות של העם הגרמני על השטחים
הכבושים במיזרח.
העולם הזה 2209

זוג צעיר, בקלרין אתםמת חילי ם מל מ על ה:
די ר ה טו ב ה, ב ש כונ המפותחת, במחיר די ר ת זוגו ת־ צ עי רי ם.
בגני־ ר א שון אתם רו כ שי ם די רהבש כונ ת ״יו קרה, ובה בל
ה ש רו תי םהמסחרייםוהקהילתיים: גני י ל די ם; ב תי ספר; טי פ ת
חלב, טי י לו תומדש או ת.
ה די ר ה, כפי שתר או בתכ ני ת, מתוכננת כך ש תו כ לו לגור ב ה
ל או ר ך שני ם, גםכשהמשפחהתגדל.

חדר מגו רי ם ב רו ח ב 4מ׳
חדר הו רי ם +חדרא רונו ת
חדר י ל די םעם שני חלונותמ תו כ נן מר א ש
ל ח לו קהל שני ח ד רי ם ב לי הו צ או תנוספות
פינ ת או כלג דו להו מו ארת
מטבחמ רוו ח ה כו ל ל פינ ת או כ ל ליו ם ־יו ם

ה מ חי ר 1,150,000 ל״י*
תשלומים בשיטת המסלול האישי.
לזוגות צעירים זכאי משרד השיכון אפשרות למשכנתא
משלימה.
משכנתאות גדולות לקונים במכירה חופשית.
פרטים והרשמה במשרדי קלרין דירות:
ראשון־לציון, רוטשילד .38 רחובות, רח׳ בית הפועלים .6
אשדוד, רח׳ רוגוזין .4
* לא כולל פיתוח ומע״ט.

אוליביה מדור לדור
זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.

״אוליביה״ -הסבון העובר מדור לדור
וניחוחו עמו.

כרסום

מכתבים
(המשך מעמוד )10
טרח לד,צדע מועמד כדי לאייש את המישרה
הנכבדה הזו ; (ב) אחרי שיקול דעת
אובייקטיבי הגעתי למסקנה, כי אני איש
מתאים לשבת על כיסאו של שר־ד,היס טוריה.
מעתה
ואילך, כאשר תשמעו מישהו
אומר ״״.ועל כך יפסוק שר־ההיסטוריה״,
דעו לכם שהכוונה אלי.
עקיבא גירון, וזל-אביב
9בשיוודע מקום מושבו המדוייק של
שר־ההיסטוריה ויהיו בידינו פרטים על
לישכתו ועל השעות שבה הוא יקבל קהל
— נפרסמם ברבים.

דנשבץ העוו!ה הז ה

2209

אולי תשקיעו אתם קצת מחשבה בנושא,
ותיזמו הצעות לשיפור המצב.
דליה שוורץ, תל-אביב

ז ה׳ רז ס 9< -ש!
על העישון בתחנות הדלק.
כימעט בכל פעם שאני בא לתחנת־דלק
אני נתקל באותה התופעה: עובדי התחנה
מעשנים גם ליד מיכל הדלק הפתוח של
המכונית שאותה הם משרתים.
אין צורך לומר, עד כמה מסוכן העישון
בתחנת־דלק, במייוחד ליד מיכל פתוח.
לכן יש, לדעתי, לנקוט בצעדים חמורים

איייב החקל אז ת מס׳ 1
בכנסת התהווה ליפוד לאומי נגד
שר״החקלאות — אן האיש בשלו,
מתמיד בהרס החקלאות.
כדאי לשים־לב לדבר חסר־תקדים בחיים
הפרלמנטריים שלנו: כל הכנסת כימעט,
קואליציה ואופוזיציה גם יחד, מלוכדת
בהכרה שאריק שרון הוא אוייב החקלאות
מס׳ . 1הוכחה לכך ניתנה לאחרונה במלי אה,
כשיער של ידיים הורם נגד שר ד,חקלאות.
והוא בשלו: מסרב להתפטר

אלי אלון
צעדים חמורים

וממשיך לעמול כשר־ד,התנהלות, מבלי
להקדיש מזמנו וממרצו לנושא החקלאות.
צילי לפידות, חיפה

כדי לחסל תופעה מסוכנת זו. כך, למשל,
יש לפטר מייד עובד תחנה שיימצא מעשן
בשעת עבודה. צעד כזה, ודומים לו, אולי
לא יביא לחיסול התופעה, אך יש בו כדי
לתרום לצימצום ממדיה.
אלי אלץ, עיתונאי, באר־שבע

החיפו שיות ואום 13ד ת 1ם
ש 1קו חלב
הצגת בבודה של נערות ישראליות
(״העולם הזה״ .)2205
אפילו שאינני חסיד נלהב של הצד
הקל והבידורי של שבועונכם, נהניתי
מהצגת הבכורה של דנה עלי. נעים להיווכח
שגם בימים אפורים אלה, עדיין יש משהו
המקרין אור בקירבנו.
שימעון גור, ירושלים

ילד ס ע׳ ף 5
מי ידאג לילדים האומללים, ש־יוולדו
כתוצאה מהתיקון המחפיר
בחוק ה הפלו ת!
על כך לא נתן איש מנבחרי העם, שתמכו
בתיקון החוק, את דעתו. והרי עתה ברור
כשמש בצהריים, שיירבו הילדים המסכנים,
בנים למישפחות גדולות, שיגדלו תוך
הזנחה וחוסר תשומת־לב. י

אילו היו תומכי התיקון קצת הומאניים,
היו מלווים את התיקון בחוק חדש, שיבטיח
לפחות טיפול ודאגה לילדים שיוולדו
לאמהות השרויות במצוקה. אך הם לא
עשו זאת. אותם העסיקו חישובים אחרים.
העולם הזה 2209

בכוח הנפט להצעיד א ת הארצות
הנחשלות אל המאה העשרים.
לא ניתן להוכיח את הדבר מבחינה מד עית,
אך יש תרבות עליונה ויש תרבות
נחותה. התרבות המערבית נקלטת בטב עיות
בקרב אוכלוסי הארצות הנחשלות
ומהווה דגם לחיקוי. למשל: החיפושיות
פופולאריות אצל הערבים ואילו אום
כולתום דוחה צרפתי או אנגלי על הסף.
מסקנה: התרבות המערבית עליונה.
תרבות עליונה מולידה טכנולוגיה מתקדמת.
טכנולוגיה מתקדמת נושאת עמה
שפע חומרי. לארצות המערב יש תרבות
עליונה ואילו לארצות הנחשלות יש טפט.
ובכך יש צדק היסטורי. שכן ההיסטוריה
נתנה את הנפט בידי הנחשלים, כמכשיר
שאמצעותו הם יכולים לאזן את נחיתו תם
לעומת העליונים. אך הנחשלים, מתו ק
ף היותם נחשלים, אינם מסוגלים להבין
איזו הזדמנות העניקה להם ההיסטוריה,
והם משתמשים בנפט לנקמה.
על רקע זה ניתן להבין את התפרצות
האיסלם, כביטוי לתיסכול ולמרירות ול נחיתות
של הנחשלים לעומת העליונים.
המערב נענש על כך, שלא השכיל להבין
שעליו לחלק את משאביו עם הנחשלים.
הטבע דורש איזון סוציאלי לא רק בין
אזרחי אותה המדינה, אלא גם בין כל
הארצות. העיקרון הסוציאלי אומר: חייב
להיות איזון בין עניים ועשירים, בין בורים ומשכילים, שאם לא כן קמים ה נחותים
על העליונים, כפי שאכן מתרחש
נגד עינינו. על המערב מוטלת חובה ש אין
להתחמק ממנה: לעזור לנחותים לע זור
לעצמם, באמצעות כוח הנפט, להת קדם
אל המאה העשרים. עד כה סייע ה מערב
לנחשלים מתוך שיקולים של מאזן
בין־מעצמתי ולא סוציולוגי. ובכך הטעות
היסודית. לכן הובן הדבר אצל הנחשלים
כהתנשאות וכניצול אימפריאליסטי גס.
ז׳אן פול לופטי, יפו

מאוגף :

מאוזן :

) 1בתי־עסק; )5העברה משפה לשפה;
)1למרות; )2חומת־מים; )3מטרה;
)4נהר באפריקה; )6מטבע יפאני; )10 )7ירד ) 11 :מילת־יחס נפוצה ) 13 :פלא ;
) 14 עליך לדעת! ) 15 :רוח רעה) 16 :
מחית; )8ודי בלי סוף; )9לא הרבה;
מן החרקים 18 מידת־יבש עתיקה ; )20
) 12 הירד,רו; )15 גץ; )16 קידוח־הנפט
אחורי הגוף ; )21 צרור חיטים )22 :מצבת-
הראשון בארץ 17 דוכן מוגבה ; )19
זיכרון; )24 אגו )25 :כלי בשחמת)26 :
בית יעקב לכו ונלכה (ר״ת 20 גינת-
משהו; )28 בלעדי; )30 עיר־נמל עתיקה
נוי; )21 חרק הניזון מנמלים; )23 מסולם
בארץ )31 :חלק בארוחה )32 :עם )34 :
הצלילים )24 :הבל )26 :אילוץ; )27
בתוכם )35 :חום גדול; )39 מעשה)39 :
מילת־שאלה לזיהוי; )29 מילת־שאלה;
מוקיון )41 :בשבילי; )42 ים קטן)43 :
)30 חודש בשנה הנוצרית; )33 כסף;
אביון; )45 מטבע קטן; )47 גוף)48 :
)34 לא חלבי )36 :סיור; )37 אטימות;
בצוותא; )50 נפל במילחמה; )51 זמן;
)40 שרוי בתענית; )41 מסולם הצלילים;
)44 התכופף; )46 נצח; )47 תנועת־מים )52 ספר־כריתות )54 :הליכה )57 :מן
השבטים; )61 בד, דורכים את הענבים;
בים; )49 כלל הידיעות )50 :פשע; )53
איש־כהונה נוצרי )54 :כד; )55 כיתה )62 רז )64 :מזון אבותינו במידבר; )65
אבר בגוף )6 6 :כעס גדול ; )67 מן המצעים :
דתית; )46 מלכסיקון הבקר; )48 כינוי;
)59 שירה; )60 סובייקט; )62 אסקופה; )69 זוחל ארסי; )70 פנוראמה; )72 שאין
נשמה באפה; )74 בן־זוגו של ביגתן; )75
)63 עלוב־נפש )66 :מן היבשות; )68
מקום )77 :גוון ירקרק; )78 מישור הררי
קיבוץ ליד ירושלים )71 :ניסיון רב;
מוגבה ; )81 מן האמהות )83 :ידית )85 :
)73 העלה תרומה )76 :אוייב ; )77 חזיון-
לשד העצמות ; )86 מילת־שאלה ; )88
לילה; )79 לכאן; )80 בתוכה; )82 שן
תאריך בחודש שבט; )89 אגודה ספורטי הפיל
)84 :חכר־טעם )85 :כתובת ; )87
בית בארץ )91 :קריאת-יגון )93 :קוסם:
מסולם הצלילים )90 :מלחין צרפתי; )92
)95 מן הצבעים; )96 לאום; )98 עליך
״וישר״; )94 ספינת־המידבר ; )96 צד;
לגשת! ) 100 :מילת־יחם נפוצה; ) 102
)97 יישוב בארץ; )99 אחוריים; ) 101
בור לאצירת מי־גשמים; )103 עולז) 104 :
ישן )102 :מחוספס; ) 103 לא עבה.
יישוב בארץ; ) 105 עיצוב לשיער.

לרגל פתיחת משרד המכירות ברמת־ השרון

שמואל אולכיור
מעניק

בעווו׳

חו חי

חדר 11031111
ברמ ת־ה שחן: דירו ת טלית 472 חדרים
במחיר 372 חדרי ם!

95::ו סלון 600/387

נ. א 1נ7
240/240

/2י חדו
340/220
תטנח 380/277

ח. ילדים
305/280

ח. שינה
320/310

מ 150 -

סאוונות

ח. ילדים
310/280
ללצז מ.נ.1נז ופיתוח

דירת יוקרה
4 /2חדרים
כרתי מרדכי

3דירות, בנוח ׳ 47 חדרים, בבניו שלב אי ברחוב סולד
5דירות, בנות 472 חדרים, בבניו שלב בי ברחוב מרדכי

2310000

ליי במקום 2.810.000 ליי

נ א 1תדברת בויוי א 1ל פינ רבע ״ מ

נא 1ח.דבדת

משרדי ההנהלה: ראשון-לציון,רחי רוטשילד ,43 טל 947319 :
משרדי המכירות: ראשוו־לציון, ודו הרצל ,59 טל 947253 :
רמת-השרון, רוו סוקולוב 38

הכלכלנית שוברת־ המוסכמות מגישה את הצעותיה
לתוכנית כלכלית חדשה, תחת הצעדים שבהם
נוקם שר־האוצר ,״גאל הודביץ, להבדאת המשק
של השכר.
ואלה ההצעות:

+הורדת הנזילות שר איגרות־החוב
הצמודות.

מאת

אס תר אלכ סנ ד ר

ך י תוכנית הכלכלית המובאת להלן
1 1מנסה לענות על השאלה איך לעצור
את האינפלציה, איך לצמצם את הגרעון
במאזן־התשלומים — מבלי לגרום לאבטלה
ולירידה בייצור.

התוכנית בנויה על ההנחה ש־אבטלה
דציסצדם־הייצור דא יעצרו
את האינפלציה, כי תוצאתם, העיקרית
היא ירידה כשכר הריאלי,
דבר המגביר את האינפלציה, תחת
להוריד אותה, עקב הרווחים שהיא
גוררת אחריה. כך זה ככל ה עולם.
האינפלציה אינה יורדת עם
האבטלה, כיגלל הסיכה הזאת. הן
מתקיימות יחדיו כשלום — כאשר
האחת עוזרת לשניה להוריד את
השכר הריאלי.
מצב זה נקרא ״סטגפלציד עידן
שבו אנחנו נכנסים כעת. תוצאת המדיניות
הסטגפלציונית — או, אם תרצו, מטרתה
— אינה הורדת האינפלציה, אלא הורדת
השכר הריאלי, תוך תיקווה שהמשק לא
ייגרר לתוך משבר.

הסטגפלציה היא הליכה על הכד
דק, כאשר ממשלה, ההולכת עליה,
מנפה לאזן מוט, שקצהו האחד הוא
האינפלציה והשני האבטלה. כאשר
היא נכשלת כאיזון, כולנו נופלים
לתהום של משכר כלכלי.
״הסיכוי״ הוא, שמדיניות הכלכלית החד שה
לא תעצור את האינפלציה — אפילו
לא בפברואר. עליות־המחירים הראשוניות
לא תהיינה זמניות בילבד — אלא תביא
עלינו סטגפלציה, עם הסכנה של איבוד
השליטה על האיזון.

ה, אם כן, יש לעשות?
כאן באה הנחה שניה האומרת שיש
לעצור את האינפלציה דרך מדיניות כלכלית
המתקיפה ישירות — ולא דרך צימצום
הייצור — את ריווחי האינפלציה ואת
השווקים שבהם מוציאים את הרווחים האלה
ומעלים את המחירים מתוך עודף ביקושי.
צעדים לביטול קיטוב האינפלציוני של
ההכנסות, לשיוויוניות בחלוקת ההכנסות,
הם הצעדים האנטי־אינפלציונים.

מטרת הצעדים הכלכליים המוצעים
כאן היא למנוע את
היווצרותם של ריווחי-האינפלציה.
העמקת הגבייה אינה מספקת למטרה
הזאת, גם אילו אפשר היה
לבצעה, כי היא באה אחרי
מעשה, אחרי היווצרות הרווחים.

שדרוש הוא ליצור תנאים שאינם
מאפשרים את הופעתם של ריווחי-
האינפלציה. למטרה הזאת יש לפעול על
התנאים של איגרות־החוב הצמודות, על
תקציב־הממשלה, על התנאים של שוק
הייבוא ושער המטבע, וכמובן על התנאים

איגרות־החוב הצמודות הן, לפי התנאים
של היום, כסף לכל דבר, מילבד שאינן
מאבדות את ערכן באינפלציה. גם כלכלני
בנק ישראל, הטוענים שאין זה כסף אלא
נכס, מודים בזה שהוא נכס נזיל מאד.
גם הכסף הוא נכס נזיל. כאשר בנק
ישראל מוכן לקנות את הצמודים בכל רגע
ובכל כמות, הרי האמיסיות של איגרות
אלה — הוצאתן למכירה בשוק על־ידי
הממשלה — אי׳נן ספיגה, אלא החלפת־

כסף לא־צמוד בכסף צמוד, דבר השווה
להדפסת כספים בקצב עליית־המחירים.
העובדה שריווחי־ההצמדה אינם חייבים
במם אך מדגישה את אופיים הכספי של
הצמודים.
האמיסיה הזאת היא הגדלת מחזור־הכספים,
דבר אינפלציוני כשלעצמו, כאשר
הגידול בכוח־הקנייה, הנובע מזה, נמסר
ישירות לקוני רוב הצמודים. ריכוז כוח־קנייה
זה בידי מעטים הוא מעשה אינפלצ יוני
שבעניים.
אין צורך להכריז מוראטוריום על הצמו דים,
ולהפכם לניירות חסרי-ערך. זהו צעד
דרסטי מדי, שיש בו כדי לזעזע את המשק.
אין צריכים אפילו להקטין את שיעור
ההצמדה — אם כי לא יזיק שישלמו עליו
מסים, כפי שמשלמים על הצמדת־השכר,
על תוספת־היוקר. זה יהיה צודק.

סדר של ״שוק־קונים״ בשווקים, תחת ״שוק
המוכרים״ ,השורר בזמני אינפלציה. הדבר
הרבה יותר אפקטיבי מאשר ההצעה המפור סמת
של שביתת־קונים, הדורשת ־אירגון
של המון צרכנים בודדים בעלי הכנסות
— ולכן גם מוטיבציה — שונות. לגבי
הממשלה כקונה יחיד גדול, הבעיות האלה
לא קיימות.
הממשלה יודעת איד ללחוץ על המחירים,
ולא לשלם יותר מאשר זה נראה לה. היא
הוכיחה זאת בקשר לשכר־עובדיה. היא
מעבידה ישירות 1070 מכלל כוח־העבודה
במשק, ותומכת בשכרם של עוד 207
ממנו. כמעביד גדול היא ידעה להפעיל

את כוחה ולגרום לזה ששכרם הריאלי
של עובדי הציבור — לפי דו״ח המכון
הישראלי לפריון העבודה — עלה במשך
שמונה שנים (עד 1978 ועד בכלל) ב־1270
בילבד, כאשר התל״ג עלה ב־ ,5570 והשכר
הממוצע הריאלי ב־ס .207 אילו היתה הממ שלה
מנצלת את כוחה כקונה גדול כדי
ללחום על מחירי ספקיה, כפי שהיא ניצלה
את כוחה כמעביד גדול כדי להוריד את
שכר עובדיה, הרי לא היתד, אינפלציה
בכלל.

ההצעה היא שיש לקבוע גג הת־

ייקרות כמיכרזים של הממשלה —
נניח * 40 דשנה הראשונה.
לפי הערכתי, אפשר היה לקצץ בדרך
יזו 8מיליארד ל״י מהתקציב השוטף,
מבלי להזקק לביטול סובסידיות וקיצוץ
שירותים.
הערת ביניים :-אפילו פיטוריהם של 10
אלפים עובדי־מדינה לא יגרמו לחיסכון
של 8מיליארד ל״י. אולי ל־ 3מיליארד,
באופן נומינלי. באופן ממשי לאפם. פיטורי
עובדים יגרמו לכך שהממשלה תוציא
לגורמי־חוץ עבודות שעובדיה שלה עשו
אותן קודם לכן, וביצוען לא עלה יותר
מאשר שכר־עבודתם שהוא זול, בסך־הכל.

בביצוע־חוץ הן יעלו פי , 10 ודבר זה יחסל
כל חיסכון אפשרי על־ידי פיטורים.

אם הכוונה היא ליעל את השרות,
הדרך אינה פיטורים אלא
ההיפך, העמסת העבודות שעד כה
בוצעו כחוץ על מערכת כוח־האדם
הממשלתי הקיים.
זה ינצל את כוח־האדם ביותר יעילות,
יפסיק את האבטלה הסמוייה, אם היתד,
קיימת, ויחסוך הרבה הוצאות מיותרות,
העוברות אל הספקים השונים. באופן זה
(המשך בעמוד )68

העיקר הוא להפוך את ׳הצמודים
לחיסכון של ממש, על־ידי הקטנת
הנזילות שלהם. דבר זה יקטין כהרבה
את מהירות המחזור שלהם,
ויפעל ישירות נגד האינפלציה.
אפשר לנצל כאן את העובדה שאיגרות-
החוב הצמודות הם בכל זאת איגרות באופן
פורמלי, ואינם שטרות של כסף, ולכן אפשר
לטפל ב״ביקוש לאיגרות־החוב״ בצורה
מינהלית, דבר שאי־אפשר לעשות לגבי
ה״ביקוש לכסף״.
אי־אפשר לחייב את האנשים באופן
מינהלי להחזיק בכספם במשך תקופה
ממושכת, אך אפשר ואפשר לחייב בזה
את בעלי הצמודים. זה אפילו יותר אפק טיבי
נגד האינפלציה, כי הצמודים הם
כסף צמוד, אינפלציוני יותר, ותו לא.

ההצעה היא לחייב את קוני הצמודים
להחזיק כאיגרות־החוב הצמודות
לפחות כמשך חצי שנה
מתאריך קנייתן.

הדבר יקטין את הנזילות שלהן, ויאיט
את מחזורן. פירוש הדבר לשנות את המהות
הכספית שלהן, עם כל הנזק שבדבר,
למהות של חיסכון, עם כל היתרון שבה.

הדבר לא יפגע בחוסך הקטן.
לכל היותר יפגע כעוסק הגדול. ואם
הדבר יעשה את ההשקעות ב־צמודים
לפחות מושכת, באלטרנטיבה
להשקעות בייצור, הרי גם
זו לטובה.
• פיקוח צמוד על מחירי תר־ציכ-הממשלה
הממשלה
היא הקונה הגדולה ביותר
במשק — היא קונה בעצמה כי>2570—307
-מהתוצר הלאומי, כקונה יחידי.

אין שום סיכה לכך שהיא תשלם
בעד אותה כמות סחורה בסוף השנה
* 100 יותר מאשר בהתחלת
השנה — אם היא נחושה כדעתה
שלא תעשה זאת.

היא יכולה להשתמש בכוחה הרב כמונו־פסוניסט
— מונופול של קונה — ולהשליט

.אבל אחד 0ח 0היה צויר לרדת!

ב טי פו ל ם * 0ם וו/ץ ן
דג מי 1900
החברה היהירה המתמחה
אר ורק בייצור פטיב^ים
24 סם
הנעה ישירה
הסר סו ר

\/0ה ם 3ס ס

עם סטרובו־סקו־פ,
זרוע משוכללת, בסיס מסיבי
מונע רעידות, מתאים לראשים
מקצועיים. מידת העיוותים
אינה עולה על.0.0396

1¥1614
מנוע בעל 4
קטבים עם סינכרוניזציה מלאה.
מערכת זרוע
ובסיס זהה
ל— -24ס ס

הנעת חגורה. מידת העיוותים
אינה עולה על .0.0570

אתה תופ ת ע כאשר ת שמע א ת הסחיר.

_ א >זסאא}! 1]/1ח/7!/ח
מפיצים אסגוא וסוחרים מורשים
אולמי תצוגה: ת״א-פנקס 48 טל .458294 :חיפה: ככד אמפא, רח׳ שבתאי 25 טל.515281 :
416

העו ל ם הז ה 2209

פנמה: הרמטכ ״ ל, חסמיוהשאר
מישרד־החוץ הפנמי, על שגרירות ארצות־הברית ועל
בנייני המישטרה. המחאה התפשטה בכל המערכת הפולי טית
הפנמית. היא הפכה מוקד התנגדות למישטרו של
טוריחוס. עיתון האופוזיציה אל פר נר הוקיע את השאה
כרוצח המונים וכעושק עמו. אירגוני מורים ואיגודים
מיקצועיים הצטרפו אף הם לקריאה לגרש את השאה
מתחומי פנמה.
טוריחום התייחס בביטול להפגנות ולמחאה .״הצעירים
פשוט סיפקו תעסוקה לזגגים של פנמה,״ ניסה הרמטכ״ל
את כוחו בהומור ,״הם אינם רוצים לפגר אחרי סימפוניית
המחאה הכלל-עולמית.״ בינתיים ימשיך השאה ליהנות
ממיקלט בפנמה. מארחו יוסיף לסחור בסמים, כדי לסבסד
את תחביבו — ניהול המדינה.
האמריקאים יתקפו את טוריחוס, יוקיעו את חטאיו
ויפרעו את חשבונותיו. באחד הימים יקיאו הפנמים את
טוריחום, ואז יזכו קוראי הארץ בעוד מאמר ראשי, המקונן
על כך שהעולם החופשי איבד עוד מדינה בעלת חשיבות
איסטרטגית.

הנשיא ד׳אסטן ואשתו של השאד!
לצפצף על האנגלים
רישמית, פנמה היא דמוקרטיה. הרמטכ״ל, עומר
טוריחוס, שתפס את השילטון ב־ , 1968 ויתר עליו לפני
כשנה. הוא מסתפק עתה בפיקוד על הצבא ובניהול רשת
משגשגת של סחר־סמים. מדובר בעסק מישפחתי, ביחסים
הדוקים עם המאפיה ובמערכת מגוונת של קשרים בינ לאומיים.
טוריחוס, כמובן, מכחיש הכל. אלה שקרים
מזוהמים, טוען הרמטכ״ל בראיון לעיתונאי אמריקאי.
כדרכו, הוא פגש את אמצעי-התיקשורת כשהוא יושב
להנאתו על ערסל. ההאשמות בסחר־סמים אינן פרי
המצאתו של עיתונאי שמאלני. מדובר במסקנות של
סינאט ארצות־הברית ובדיווחים רישמיים של היחידה
האמריקאית המייוחדת ללחימה בסמים. טוריחום טוען
שהוא קורבן של עלילת־דם.
דוברי ממשלת פנמה אינם מבינים את הרעש שעורר
המיקלט שנתנו לשאה. פנמה היא ארץ בעלת מסורת
הומאניטרית, לכן הסכימה לקבל את השאה, הם טוענים.
משקיפים לא נוטים לקבל גירסה כה פשוטה. אמנם שלושה
נשיאים מודחים של ונצואלה ונשיא מודח אחד מאקוודור
מצאו מיקלט בפנמה, אך רבים מייחסים זאת לקישרי
המיסחר המסועפים של הרמטכ״ל הפנמי.
ברור שארצות־הברית הבטיחה לטוריחוס סיוע כספי
עצום, במטרה להיפטר מאורח בלתי-רצוי — השאה

ונויח נו ן
המודח. עיתונאי פנמי גולה בהולנד, אורלנדו צ׳אר׳אם׳
מדווח שבנוסף לסיוע הרישמי קיבל טוריחום סכומי כסף
נכבדים לשימושו האישי. הרמטכ״ל אוהב מסוקים, משקאות
צרפתיים יקרים ונשים יפות. מידת הכנסת האורחים שהוא
מגלה כלפי השאה עוזרת לו לממן את תחביביו.
טוריחוס גם רודף פירסומת. אין ספק שנוכחותו של
השאה העלתה את פנמה על מפת העולם. כל כלי־התיקשורת.
בעולם מנסים להגיע לקונטאדורה, אי קטן
המרוחק כ־ 60ק״מ מהבירה, פנמה סיטי. האי היד. אתר
תיירות חביב על אזרחי פנמה. עתה הוא סגור לתנועה
ושמור כמיבצר צבאי. מעל למקום מגוריו של השאה
חג בקביעות מסוק צבאי. הבית מוקף בסוללות טילים
ובחיילים, וספינות הצי מקיפות את האי. לבני פנמה אין
כל ספק שנשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קרטר, והסי-איי-אי
נושאים בכל ההוצאות.
הומור של רמטכ״ל. בפנמה עצמה מעוררת שהייתו
של השאה המודח תסיסה פוליטית עזה. הפגנות. סטודנטים,
שאורגנו על־ידי השמאל במכון־הלאומי של פנמה, פוזרו
בכוח, אבל זכו באהדה רבה. הכרה שפירסמו הסטודנטים
היה קיצוני וחריף. הוא ביטא ברהיטות רבה את הרגשות
האנטי־אמריקאיים הרווחים בכל רחבי אמריקה הלטינית.
״השאה הוא פושע !״ קובעים הסטודנטים ,״איננו
רוצים בו או בכסף הארור שלו. האיראנים יצדקו אם
יהרגו את בני-הערובה. כולם סוכנים של הסי־איי־אי.
ממשלת פנמה אינה אלא בובה של ארצות־הברית.״
הסטודנטים לא הסתפקו במילים, הם ידו אבנים על

השוק האירופי ;
סוף ההסכמה
בעיצומה של מילחמת־העולם השניה נותקו כל קווי
התיקשורת בין בריטניה ואירופה. בנאום מפורסם בפרלמנט
הבריטי, הגדיר ראש־הממשלה הבריטי, וינסטון צ׳רצ׳יל,
את המצב שנוצר :״הריני להודיע לכם בצער, שהחל
מאמש אירופה מנותקת!״
היחס הדו־ערכי הזה של הבריטים לאירופה נמשך
עד עצם היום הזה. ההחלטה להצטרף לשוק האירופי
המשותף, נתקבלה תוך ויכוח ציבורי מר, והוכרעה באמ צעות
מישאל-עם, אמצעי יגדיר בתרבות הפוליטית הברי טית.
אובדן האימפריה ודעיכת מעמדה של בריטניה
כמעצמה גדולה כפו על הבריטים החלטה חיובית. וזו
נבעה מסיבות כלכליות ופוליטיות אובייקטיביות, ולא
מהתלהבות יתר.
קבוצות פוליטיות רבות־השפעה מוסיפות להטיף לפרי שת
בריטניה מהשוק המשותף. הדרישה הזו מאחדת אוייבים
פוליטיים רבים, החל מהאגף השמאלי במיפלגת הלייבור
וכלה בשמרנים הקיצוניים, המתנגדים לשוק ממניעים
לאומניים. המרכז הפוליטי בבריטניה תומך בשוק. רוי
ג׳נקינס, סוציאל־דמוקרט מתון, מכהן אתה כנשיא הקהיליה
האירופית.
עתה פוקד את השוק משבר פוליטי חדש. הברית
המתהדקת בין שתי אוייבות ותיקות, צרפת וגרמניה,
גרמה לתחושת בדידות בבריטניה. נראה ש״ההסכמה
הלבבית״ בין הצרפתים והאנגלים, שהולידה ברית הדוקה,
אנטי־גרמנית, בשתי המילחמות, שבקה חיים.
שטר ב ן מיליארד. הבעיה מוגדרת במונחים פשוטים
של כסף. הרבה כסף. בריטניה חייבת מיליארד לירות
סטרלינג לשוק האירופי המשותף. למרות ההכנסות מהנפט
שבים הצפוני, סובלת בריטניה ממיבנה כלכלי־חברתי
רעוע למדי. צעדיה האנטי־סוציאליים של ממשלת מרגרט
תאצ׳ר רק הגבירו את המתיחות ופגעו בשקט התעשייתי.
תאצ׳ר מנסה להתחמק מתשלום החוב ודורשת ישיבת־פיסגה
של מדינות השוק המשותף כדי לדון בתביעותיה.
בהנהגת צרפת וגרמניה קמה חזית אנטי־בריטית בשוק,
הכוללת גם את איטליה ובלגיה. השבוע הוחרפה המתיחות
עוד יותר. בריטניה הטילה וטו על החלטת מועצת־השוק
להקציב סכומי כסף גדולים לפיתוח התיירות בצרפת.
צעד זה בא בנוסף להתנגדות בריטית עיקבית לכל סוב סידיה
לחקלאות הצרפתית. ממשלת בריטניה ממשיכה
לעמוד בסירובה להעניק זיכיונות דייג למדינות אירופה
בחופיה, והיא חוסמת כל גישה לאוצרות הנפט שליד
סקוטלנד.
מוסדות השוק הגיבו בשורה של עלבונות כלפי הגברת
תאצ׳ר, היהירה וחסרת ההומור. היא הופנתה לראיון
עם ראש־ממשלת איטליה, פרנציסקו קוסיגה. רק אם
קוסיגה, המכהן גם כנשיא מועצת־אירופה, ימליץ על
בירור נוסף תוכל תאצ׳ר להעלות שוב את נושא החוב
הבריטי לשוק.
תאצ׳ר רואה בכך עלבון אישי ולאומי! משהו מטעמו
של הקפה שהקנצלר האוסטרי, ברונו קרייסקי, לא הציע
לגולדה מאיר בפגישתם, ב־ . 1973 נשיא צרפת, ואלרי
ז׳יסקאר ד׳סטאן, לא התרשם במייוחד מזעמה של תאצ׳ר.
הוא רמז שמדינות השוק מעוניינות בכינון מערכת יחסים
חדשה עם בריטניה. הבריטים יוסיפו להשתתף במוסדות
הפוליטיים של הקהיליה באירופה, אך החברות שלהם
בשוק, מבחינה כלכלית, תהיה נחותת דרגה. בריטניה
תהפוך לחברה־נילווה, בסטטוס, דומה לזה של יוון או
פורטוגל.
> חוסר־אונים ונוסטלגיה. העיתונות השמרנית
בבריטניה החלה להשתולל. שוב הועלו זיכרונות נוסטלגיים
מימי התהילה של מילחמת־העולם השניה. צרפת מוקעת
כמדינה בוגדנית, השוכחת במתכוון את מציליה הבריטים
מ־ . 1944 דיפלומטיים הולנדיים, המקווים למנוע קרע,
תולים תיקוות רבות בשר-החוץ הבריטי, הלורד קארינגטון.
הצלחתו בתיווך, במשבר רודזיה, העלתה מאד את יוקרתו.
הוא כבר הודיע, שהסיכסוך אינו אלא ״מריבה מישפחתית״.

השאה ואשתו של כשיא צרפת
ללכת אל הזרזיר
מכל מקום ברור, שהמשבר השאיר מישקעים מרים ופתח
שוב פצעים ישנים. השוק האירופי, שהוא מעין ברית
אנוכית של חזקים נגד חלשים, עובר עתה זעזוע קשה.

דורגל, גיאו־ואצים
ובית־בושת

סיטר סטורי
מאסר על תנאי
פיטר סטורי לבש 19 פעמים את מדי נבחרת
אנגליה בכדורגל. חבריו לקבוצת ארסנל הלונדונית
לא חיבבוהו במייוחד. סטורי היה ידוע במישחקו
הגם והפרימיטיווי וגם בשחצנותו. אך מנהל נבחרת
אנגליה, סיר אלף ראמזי, העריץ את סטורי. יכולתו
הטכנית היתה אמנם עלובה, אבל הוא היה לוחם.
גם בדיעותיו הפוליטיות בלט סטורי באהדתו
לכוח. הוא לא הסתיר את נטיותיו לימין הקיצוני,
חלם תמיד להיות איש־עסקים גדול. ככל שחקני
הכדורגל האנגליים . ,הוא ממוצא פועלי. כרבים
מהם, שיחק כדורגל בעיקר כדי להיחלץ מהמצוקה
של בית הוריו .״החזית הלאומית״ הניאו-נאצית
טענה, שסטורי נהג לתרום לקרן התעמולה שלה.
פיטר ״הקצב״ לא הכחיש זאת מעולם.
השבוע הורשע סטורי בבית־מישפט השלום
במיזרח לונדון בעוון ניהול בית־בושת. כוכבה
הבינלאומי של אנגליה בעבר הקרוב החזיק ארבע
זונות, שסיפקו ללקוחות שירותי־מין, מעיסוי ועד
למגע מלא. סטורי נידון למאסר־על־תנאי ולקנס
כספי גבוה. עורך־הדיו שלו תיאר אותו כ״טיפוס
חיובי שנכנע לפיתוי של כסף קל״.
סטורי לא הצטיין מעולם בדימיון מפותח. שאם
לא כן היה פועל כמו עמיתיו בישראל, ומסתפק
בייצוא נשק לאמריקה הלטינית. אך כנראה
שפורנוגרפיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה.

גם אם את
משתמשת בטמפון אחר
נסי את א1־בה

נסי פעם אחת ותגיעי למסקנה שטמפון
א1־בה הוא הטוב ביותר. עם סמפון א1־ בה
תרגישי בטוחה וחפשיה, בתקופת המחזור
החדשי, יותר מאשר עם בל טמפון אחר.
ל־או־בה שלושה גדלים בשלוש דרגות
ספיגהג מיני -לבתו&זזלנערה
המתבגרת, נורמל -למרבית הנשים,
אקסטרה -לנשים עם דימום רב.
או־ בה בעל בושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום
וריח. א1־בה קטן, וקל להחדירו.
א*1בה אינו זקוק למוליכים:
דחיפה קלה והוא בפנים. בלתי
מורגש ונעלם מעיני כל. גדולתו
של או־בה בקטנותו. אפשר
לשאת אותו בכיס הקטן של
הג׳ינס או בארנק הכסף.
נסי את או־בה-אין טוב ממנו.

כתובת

הטמפון הקטן
שכבש א ת העולם

לב׳ ענ ת עזנמון

אבקש לשלוח אלי א ת
חוברת ההדרכה +השי:
3טמפונים בנרתיק

*!! ש עו ב שור ם

יצחק בשביסזיוגו: אלוף ביגות ובדים

הגלו תוס״ן: להיות אבא בנעם התשיעית
עד היום היה המלך חוסייו נשוי ארבע פעמים. את שתי נשותיו הראשונות, דינה, ילידת מצריים,
ומונה, ילידת אנגליה, הוא גירש. אשתו השלישית, אליה, נספתה בתאונת מסוק טרגית. את ליזה
חלבי האמריקאית הוא הכיר לפני שנתיים, כאשר הוזמנה לדבת־עמון על־מנת לתכנן את פנים
שדדדהתעופה החדש שם. היא נשארה בירדן, ושגה לאחר מכן החליפה את שמה לנור, והיתה לרעייתו
הרביעית של המלך. עד מהרה התחבבה על ילדיו (בתמונה עם עלי וחיה) ,ועכשיו היא עומדת לתרום
את תרומתה הישירה להגדלת המישפחה, כאשר תוסיף לשמונת הילדים שיש כבר לחוסיין, את הילד
התשיעי.

לקבל פרס נובל זה כבוד גדול ועוד יותר מזה, זה עסק טוב. שנים
ארוכות כתב בשבים־זינגר את סיפוריו ביידיש ותרגם אותם לאנגלית,
זכה בהכרה בחוגים ספרותיים וראה את כתביו מתפרסמים בהתמדה.
אבל מאז קיבל את הפרס, מהווים ספריו מוצר־צריכה, שהבד והקולנוע
רודפים בצמא אחריהם. נוסף לקוסם מלובלין, מעלים עתה בברודווי
את מחזהו טייבלה והשד שלה. ברברה סטרייסנד עומדת להפיק,
לביים, לשיר ולשחק בגירסה מוסרטת של יינטל, ואילו ההצגה שעליה
מבוסם הסרט, מועלית בימים אלה בישראל. תערובת של מיסטיקה,
מתאפיזיקה, מין, מיסתורין ופרס נובל עולה יפה.

אנה גורו:

הטוגדיה מסובת להיגגו אנה מורו (בתמונה עם בתה
אסטריד) היא השנייה בארבעת
ילדיו של אלדו מורו, המדינאי
האיטלקי שנרצח על־ידי הברי גדות
האדומות. בשבועות ה ארוכים
שבהם ולתנהל המשא-
ומתן עם החוטפים, היא היתה
זו שדיברה איתם בטלפון, הש אירה
להם מיכתבים ומילאה
את הוראותיהם. עם היוודע מו תו
של־ מורו נדמה היה שה טרגדיה
הנוראה הגיעה לקיצה.
היום כבר לא ברור. מאז ניסו
אלמונים לפגוע באנה כמה פע מים׳
והיא ניצלה בנם משתי
תאוגות־דרכים. ובאיטליה חו ששים
שהקללה ממשיכה לרבוץ
על המישפחה.
ה עו ל ם הז ה 2209

דיויו המילטון: צלם, במאי וגם פסו
דויד המילטון מוכר בין האנשים היפים בפאריס כצלם אופנה וצלם
אמנותי, שמומחיותו דיוקנים של נערות צעירות מאד, שזה עתה
הגיעו לפרקן. צילומיו הפאסטליים נמכרים במחירים גבוהים, וכאשר
עבר מסתם דמויות דוממות לבימוי סרטים, המשיכה ההצלחה להאיר
לו פנים. לאחרונה הפך גם פסל והציג סידרת פסלים עשוים סיבי
זכוכית. הנושא: עירום של נערות צעירות. בתמונה: המילטון עם
דוגמנית.

אנ שינו ב 111 וווו

תום וויו: העיתונות החדשה משתלמת
שנים התמחה העיתונאי תום וולף באיבחון הפולחנים של החברה
האמריקאית, ודאג לפוצץ בחדווה כל פולחן חדש שנקלע בדרכו.
כתיבתו, שהיא ספק מחקר חברתי ספק עיתונות, זכתה בבר לשם
משלה ,״עיתונות חדשה״ ונלמדת כבר במכללות. המיבצע האחרון של
וולף: אחרי שש שנים הוציא לאור את סיפרו החדש עסק נכון,
המוקדש להערצה העיוורת של האמריקאים את טייסי החלל שלהם.
ברור שוולף אינו מחמיא במיוחד לאסטרונאוטים, עובדה שלא מנעה
מן הספר להימכר ביותר ממיליון עותקים. מטרתו הבאה של אבי
העיתונות החדשה: ספר על נידיורק בנוסח יריד ההבלים.

כריסטינה אונאסיס: יחי ₪ופש בפעם השלישית
כל טורי הרכילות בעולם רעשו לפני שנה וחצי, כאשר החליטה כריסטינה אונאסים, יורשת אימפריית־כספים
הנאמדת במיליארד וחצי דולר, להינשא לאזרח סובייטי, סרגי קאוזוב. היו שדיבור על מזימה
אפלה של הק־ג־ב שמטרתו להשתלט על הירושה האדירה והיו אפילו כאלה שטענו כי למיבצע האפל
של הביון הסובייטי יש אפילו שם צופן :״מיבצע אולימפיה״ .אם אכן היה כך, עלתה אולימפיה על
שירטון. כריסטינה התגרשה מבעלה השלישי וכדי לנחם אותו, השאירה בידיו ספינת־משא השוקלת 18 אלף
טון ומיכלית השוקלת 60 אלף טון. אבל אפילו אלה לא יגיעו לרוסיה. קאוזוב מעדיף להישאר במערב.

דאו דנית
הוהנצורון:
נסיכה או גננת?
הגברת מימין היא הנסיכה
ז׳אן, נצר לבית־המלוכה הרד
מני, בתמונת ארכיון. בתמונה
משמאל, אשה שהופיעה באח רונה
לפני ערכאות בנידיורק
וטענה שהיא הנסיכה. לבית־
.המישפט לא הגיעה כדי לדרוש
את זכויותיה, אלא כדי להציל
את עורה: הגברת נאשמת, בין
השאר, בכך ששכחה להחזיר
מכונית ששכרה, שהלכה מבית־ידידים
עם יהלומי המישפחה,
שקיבלה מיפרעה על ספר שלא
כתבה, ועוד ארוכה הרשימה.
הרומנים מקווים, שהיא אינה
נסיכה.

העו ל ם הזה 2209

ואלד׳ ת1דנ: השאגה הלזה ביותר
הבריטית ואלרי תורם טוענת לעצמה את שיא־העולם בדיאטה.
תוך מאמץ מרוכז ויסורי־נפש לא מבוטלים, היא הצליחה להפחית
ממישקלה, תוך חצי שנה, יותר מששים קילוגרם. כאשר החלה
בדיאטה, שקלה 110ק״ג, היום היא שוקלת .50 כל זה תודות לעצות
שמצאה בפירסום לונדוני בשם ביטאון ההרזיה, שעזר לה לתכנן
את התפריטים מדי יום, ועוד יותר מזה, להשלים עם הרכבם של
תפריטים אלה.

אמזו סטולו: אגדות ילדים למבוגדים בלבד
אילונה סטולר, עוררה לראשונה שערוריות באיטליה, כאשר שידרה עצות אינטימיות למאזיני תחתג־רדיו
פרטית, שבה עבדה בשעות הלילה המאוחרות. אולם זה היה כאין וכאפס לעומת השערוריה שקמה
עם הופעת־הבכורד, שלה בטלוויזיה האיטלקית. היא כיכבה בסידרת סיפורי ילדים, מסינדרלה ועד כיפה־אדומה(
,בלבוש שבתמונה) .לזאת קוראים תוכניות חינוכיות.

חברם רדנורד:
לשחק זה לא רוכל
בימים אלה מסיים רוברט רד־פורד
את סירטו הראשון כבמאי.
שמו אנשים רגילים, סיפור על
מישפחה שאחד מבניה נהרג ב תאונה,
והשני ( טי ס האטון, בתמונה
עם רדפורד) מנסה להתאבד מרוב
צער. מאחר שזה סירסו הראשון,
התקציב עדיין צנוע: ששה מיליץ
דולר בלבד (כלומד 200 מיליון
לירות) .בשביל תרגיל, זה לא רע.
ה עו ל ם הז ה 2209

ורהיטים
מן הנגר לצרכו
בואו לראות,לקנות ולשלם פחות באולם התצוגה
והמכירה שלנו ברחוב הרצל 50 רא שוו־לציון

אוו מייצרים ע בו רו
ריהוט מקור• ומיוחד לפי הומוה
• מ נ 1ר כו תיע 1יבה -מכל הסוגים
בשילוב טע! אשור טבעי ובריפודים מקם יחים.
• ינ 1ת א 1כל-במבחר עשיר
בשילוב בלטד׳ שלט!! אשור ופלטות שיש,פותיר
• פי נו ת או כלאחסחלוסיביות
מייצור טצח׳ ויבוא ישיר
• שולחנותםל בשילוב טבן אשור,
שיש,זכוכית,פורמייקה ומתיר *

אולם תצוגה ומכירה:
וחי הרצל 50 ראשון-לציון קומה בי
(ליד התחנה המרכזית)

המפעל:

׳בנר,.אזור התטשיה

שטות פתיחה:
התצוגה: פתוחה טד 9בערב
במוצאי שבת: מצאת השבחטלסו בערב
9בנו הו טל 7בעונ

212

• מערכות קי רלחדר ״ לדים
שלל שולחנות כתיבה,מדפים וסיפריות
• מ 1נ 1ניםמ 1ד 1לר״ ם-למטרכו ת סטריאו

כסאותנדנדהמע נן ־לפי הזמנה

מוצרי שיש יצוק

למטבחים,לחדרי אמבטיה,ל שזלחנות
סלוניים, פינות אוכל ועוד.

העו ל ם הז ה 2209

*13*11111

׳9 1גיבורי השבוע שעבר
לא היו אנשים, אלא חתולים.
ביום השני בשבוע שעבר הצ ליחה
חתולה לחדור מבעד ל כלבי
השמירה ומבעד לשומ רים
ולסדרנים של הכנסת אל
תוך המיזנון. להפתעת הח״כים
שישבו במיזנון הסתער גדוד
של סדרנים ושומרים על הח תולה,
ואחרי מאבק בן 15
דקות, שעליו ניצח קצין־הכנ-
סת יצחק (״איזי״) ד ן ־ ג ל,
הצליחו ללכוד את החתולה
המבוהלת ולשחררה מחוץ ל בניין.

הגיב על פרשת החתו לה
שר-הדתות, אהרון אבו־חצירא
:״לא היו צריכים
להוציא אותה. היא בעלת־ה־שכל
היחידה שהסתובבה כאן
בשנתיים האחרונות.״
9 1חתולה אחרת היא הח תולה
של טדי קודק כאשר
ניגשו לשפץ את הלישכה של
ראש־העיריה, גילו כי חתולה,
שאיש לא ידע מהיכן הגיעה,
היא חלק בלתי-נפרד מהליש־כה.
עובדי הלישכה מכירים
את החתולה, השוכנת בחדר
כבר כמה חודשים, והמקבלת
מהם אוכל. קולק עצמו אסר
לגרש את החתולה ממישרדו,
ונימוקו עימו :״היא היחידה
שנכנסה אי-פעם ללישכה ה זאת
מבלי לבקש משהו.״
9 1אגב, הרעיון לשפץ את
הלישכה של קולק בא בעיק־בות
ביקורו של ראש־ממשלת
פיג׳י, קאמיסה מארה, ש ביקר
את קולק לפני שבוע.
מלוויו של ראש־המפשלה ה אורח,
שראו את הטפטים ה מתקלפים,
הריהוט הישן ופי־נת־הישיבה
העלובה, נעלבו
מפני שחשבו שקולק מקבל
את ראש־הממשלה בחדר־ה־המתנה
של לישכתו.
91 החתולה השלישית היא
חתולתה של הנהלת רשות-
השידור, שהתגלתה בשבוע ש עבר.
סגן יושב־ראש הוועד-
המנהל של הרשות, אריאל
וינשטיין, משתמש אחת ל שבוע,
ביום הששי, בחדרה
של דוברת הטלוויזיה, ערגה
חפץ, הנאלצת לשבת בחדר

נוי היא בעלת־ה שכל היחידה במיזנון הכנסת. זמה
קרה לב צל אל מיזרחי בנמל־התעופה באמריקה

אחר, או במיסדרון״ ולקבל
שם את העיתונאים. ביום ה שש
י שעבר, כאשר פינתה,
חפץ, כמו בכל שבוע, את חד רה
לקראת בואו של וינשטיין,
היא גילתה במקום חתולה.
היא החליטה שלא לגרש את
החתולה, שהיתה מבוהלת ו תוקפנית,
ולהשאיר את המלא כה
לווינשטיין.
! 9את ההצעה המקורית
ביותר לסדר־היום של הכנסת
הגיש השבוע ח״כ המערך1עו זי
דרעם. הוא ביקש שהכנסת
תמליץ לסבסד את דלק ההס קה
בירושלים, וטען בדברי-
״הצירוף
ההסבר להצעתו :
של תיקון חוק־ההפלות, החו רף
הקר ועליית מחירי־הדלק
יוליד קיץ חם וצפוף בחדרי
היולדות.״

שר־הביטחון עזי 91 וייצמן נוהג לקרוא לח״כ
אהוד אודמרט, בכל פעם
שהשניים נפגשים :״ח״כ רב־פשע.״
לאולמרט נמאס העניין,
ובכל פעם שהוא רואה את
וייצמן הוא מקדים ואומר לו:
״אני ח״כ רב־פשע.״
9 1ח״ כ אסף יגויי הו פיע
בשבוע שעבר בכנסת,
אחרי שנעדר ממנה מאז מע-
שרדהכלנתריזם שלו, כשהצט רף
לליכוד ונמלט מההצבעה
על חוק־ההפלות. יגורי מצא
את עצמו מבודד מבחינה חב רתית,
כאשר מרבית חברי-
הכנסת נמנעים מלדבר עימו
או לשבת ליד שולחנו, במיזנון
הכנסת.

! 9ליחזקאל אפולעפיה,
מי שהיה עד השבוע שעבר
מנהל־המכס, ושסולק על־ידי
שר־האוצר ייגאל הורביץ,
יש חברים טובים. אלה אך
שמעו ברדיו על סילוקו, וב אותו
הערב אירגנו לכבודו
מסיבה, כדי שלא יהיה לו
עצוב על הנשמה. את המסיבה
אירגן המישנה למנכ״ל מיש-
רד-החינוך, הד״ר דן רונן,
שגם היה הרוח החיה בה. הוא
הרקיד את משתתפיה בריקו־די-עם,
בעזרת האקורדיון שלו.
9 1הבדיחה של השבוע
שייכת, ללא ספק, לח״כ ד,מפ-

מנחם בגץ

התחיל לכבוש את הגדה המערבית במיסגרת סיורים שהוא עורן שם, לראשונה
מאז חתימת הסכמי קמפ״דייוויד. אולם נראה כי בגין, שעוזריו מקפידים
על ליווי של צלמים וצוותי־טלוויזיה בביקורים אלה אינו רווה מהם נחת. הביקור שלו בקריית־ארבע
פוצץ על־ידי אנשי ״הרב״ מאיר כהנא, ואילו הסיור בבסיס צה״ל במעלח״האדומים היה רצוף במעידות
של בגין. ראש־הממשלה שנוכח בתרגיל־אש של יחידת״שריון, מעד פעמים רבות בגלל קשיי השטח
ומזג־האוויר הגשום. שומרי־הראש הקפידו לשמור עליו ולתמוך בו. בתמונה נראה שוטר״ראש המושיט
יד לעבר בגין, מחשש שמא ימעד שוב במדרגות המאולתרות שסודרו כדי לאפשר לו לעלות על טנק.
ד״ל דויד גלם, שחזר מסיור
בחוץ־לארץ. גלס מספר בדיחה
אמריקאית: נשיא ארצות־הב-
רית אפדה ם לינקולן מת עורר
משינה עם כאב־ראש
נורא, אחרי ליל שתייה כדת
וכדין. בעודו מתלבש הוא שו אל
את מזכירו האישי :״עשי תי
אתמול בערב שטויות ד
והמזכיר לוחש לו באוזן את
התשובה .״סד?,״ מזדעק ליב־קולן
,״רקדתי על השולחנות?
ומה עוד עשיתי?״ המזכיר
לוחש לו באוזן, ושוב מזדעק
״מה? התפשטתי
לינקולן :
עירום? ומה עוד עשיתי?״
המזכיר לוחש לו שוב אל ה אוזן,
ולינקולן מזדעק שוב:
״מה? את מיי שיחררתי?״

\ |י 1 ,ן ח״כ המפד״ל, נראה מהסס כאשר הצביע בשבוע שעבר בעד הורדת אחת ההסתיי־ך
ן 11ן
#11 1 ׳1 1ש גויות של חברי״הכנסת לחוק ביטול הסעיף 5בחוק ההפלות. בעוד שחברו לסיעה,
ח״כ בן־ציון רובין, מצביע באון, כשידו מונפת אל־על, מצביע גלס כימעט בהחבא, כתלמיד בית״ספר.
לפני כן תמך גלס בהסתייגות שהבטיחה שבכל ועדה לטיפול בהפלות תשתתף גם אשה.
העולם הזה 2209

! 9הקבלן כצלאל מיז־רחי
יצא בשבוע שעבר יחד
עם רעייתו שולמית לבלות
בלאס־וגאס, כשהוא חוגג ב דרך
זו את קבלת 300 אלף
הלירות מהארץ, עם סיומו (ב ערכאה
ראשונה) ,של מישפט
הדיבה על 10 מיליון הלירות
שאותו הגיש נגד היומון. מיז-
רחי נסע ללאם־וגאם בלוויית
והקבלן מדניה שפירא
שלום גניש ובני מישפחו-
תיהם. אולם הפתעה בלתי־נעימה
חיכתה לבצלאל כאשר
הגיע לארצות־הברית. התברר
כי פג תוקפה של אשרת־הכני-
סה של אשתו, ומיזרחי נאלץ
לשלם קנס בן חמישה דולר
לשילטונות האמריקאיים.
91 באותו מטוס טסה גם
פנינה דפורץ, הסגנית ה יפהפייה
של פרקליסת מחוז
תל־אביב, שטסה לניו־יורק כדי
לפגוש את בעלה, זוהי, מנהל
חברת התיירות היסתור. כש גילה
זאת הטייס אורי יפה,
החליט למתוח את מיזרחי, ני גש
אליו ואמר לו, בהצביעו על
דבורין :״תראו את מי כניי־מין
זיגל שולח לעקוב אח ריך.״

1מספרים כי לאוטובוס
מיספר 61 בתל־אביב עלה אדם
ופנה אל הנהג :״איך מגי עים
לשוק בצלאל?״ הגיב ה נהג
:״מה, לבצלאל מיזרחי
יש כבר שוק על שמו?״

213

שולמית אלוני התעלפה במסיבה 111 תחה ב של אולקוס.
ופנינה זלצמן שמחה להודיע שאיבה ב א בל

צי מ לי ט ה
יש חגיגה)
כרמליטה סנגריה-
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה־מתחרה
בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

כרמ לי ט ה

סנגריה

ה ל הי ט החד ש של מזוחי
!£כרמל
ס׳קניר־אשון לציון חברון שקב

! מסיבת יום־ד,נישואין
ה־ 16 של הזוג לידיה ו שיי קח
אופיר היתה עליזה מאד.
הזוג הזמין למסיבה ידידים
קרובים בלבד, והאווירה היתד,
נעימה. בשעת לילה מאוחרת
הגיעה גם חברת־הכנסת שו למית
אלוני, עם בעלה
ראובן. שייקה ולידיה שוחחו
עימד״ כאשר לפתע חשה אלוני
ברע ואמרה שהיא רוצה לנוח.
לפני שהספיקה לעשות זאת,
התעלפה ואיבדה את הכרתה.
בעל הגלריה שבה נערכה המ סיבה,
איציק תוראל, הזעיק
רופא, שהגיע מיד וקבע כי
אלוני חייבת להגיע אל בית-
החולים איכילוב. שם היא נות חה
בשל אולקוס. עתה היא
מתאוששת.
! 11 מה קורה כאשר אין
אפשרות לצלם תוכנית טלוויזיה
בשחור־לבן? מצלמים אותה
בצבע. זה קרה לתוכנית שעה
טובה, שאותה מנחה מני
פאר. ביום הצילומים של ה תוכנית
האחרונה, המצולמת
יום לפני השידור בטלוויזיה,
התקלקלה המערכת המצלמת
בשחור-לבן. באין ברירה ציל מו
אותה בצבע. זה נטע, כמו בן,
כמד, תיקוות ציבעוניות
בלב המשתתפים, שרצו לראות
את עצמם סוף־סוף בצבע. גם
כמה מהתילבושות הוחלפו ב רגע
האחרון, כדי להתאימן
לשידור ציבעוני. אך האכזבה
לא איחרה לבוא. התוכנית הוק רנה
ביום השישי שעבר בש־חור־לבן
— אך בעלי מכשיר
האנטי־מחיקון ראו אותה ב צבע
מלא.
11׳ .סגנית יו״ר הכתבים
המאומנים באו״ם בז׳נבה וכת בת
מעריב, שרי דובר, גיל תה
רק עכשיו כי היתד, ב־1964
כתבת לענייני אופנה של עי תון
מצרי. איש לא ידע, כמו בן,
כי היא ישראלית, מלבד
עורך העיתון. בימים אלה הוז מנה
על־ידי אותו עורך לבקר
במצריים, הפעם לא בעילום-
לאומיות.
81 אותה כתבת, המתגוררת
בז׳נבה, מספרת על נשיא צר פת,
ואלרי ז׳יסקאר־דס-
מאן, שביקר בז׳נבד, כדי לק בל
פרס מטעם האו״ם על עז
רתו
לפליטים. עם בואו אור גנה
לכבודו מסיבת-עיתונאים.
באותו זמן פורסם בצרפת ה סיפור
על היהלומים שקיבל
ז׳יסקאר מהקיסר בוקאסח.
על העיתונאים הצרפתיים נא סר
לשאול את הנשיא שלהם
על פרשת היהלומים. לכן הם
פנו אל שאר העיתונאים במ קום,
וביקשו מהם שישאלו או תו
על הפרשה. שעה לפני
תחילת המסיבה יצאה הוראה
לכל העיתונאים לשאול אח ה נשיא
הצרפתי רק על עזרתו
לפליטים. התוצאה: אף עיתו נאי
אחד לא הגיע אל מסיבת-
העיתונאים.
181 להקרנה חגיגית של
הסרט תוף הפח, שנערכה ה שבוע
בתל־אביב, במטרה לג ייס
כספים לאוניברסיטת ב ך
הוזמן שד־הביטחון
גוריון,
עזר וייצמן. אך בשל נסיעתו
הדחופה לארצות־הברית הס כים
שר־האוצר, ייגאל הוד־ביץ,
לבוא במקומו. הוא עלה
על הבמה וסיפר על המצב ה כלכלי
הקשה בארץ, ועל הי-
דוק־ד,חגורה. כל כרטיס־קול־נוע
עלה לצופים בהקרנה זו
2500 לירות.
81 הרמטכ״ל רפאל אי תן
סיפר בראיון עם העיתו נאית
;}:דנה פאר כי פעם בי קר
במחנה צד,״ל ונזף במפקד
מדוע המחנה מלוכלך. המפקד
הסביר לו כי אומנם ניקו את
המחנה, אך באה סופת־חול
וליכלכה אותו מחדש. אמר לו
רפול :״מחנה זה לא אוזן,
מחנה מנקים יוכדיום!״
| 8מודעות־אבל הופיעו בשבוע
שעבר, כאשר אדם בשם
סרוק זלצמן נפטר. שם כל תו,
פנינה זלצמן, הופיע אף
הוא במודעות. הפסנתרנית בע לת
שם זה התחילה לקבל ב ביתה
קריאות־טלפון של מש תתפים
באבלה. כאשר הגיעה
לאקדמיה למוסיקה בתל־אביב,
כדי לתת הרצאה, נוכחה כי
מחצית מתלמידיה לא באו, כי
מישהו תלה שם מודעות ש הודיעו
כי היא באבל. זו לא
הפעם הראשונה שדבר מעין
זה קורה לה. שתי נשים בשם
פנינה זלצמן נפטרו בשנה ה אחרונה,
ועיתונאים וידידים
לא חדלו מלטלפן לביתה.

81 רביעיית הפסנתר היש ראלית,
הכוללת את: משה

מורביץ אלחנן ברגמן,
אברהם בורנשטיין ופנינה
זלצמן ניגנה יצירות של שומאן
ובראמם במוסיאון תל־אביב.

איברי גיטלס,

הכנר הנודע
יליד חיפה המתגורר בפאריס,
העביר את הדפים בעת הקונ צרט
לזלצמן. הוא התלהב כל-
כך, שבאופן ספונטני החליט
להצטרף אל הרביעייה ולנגן

יהודית יעקוכי, פגשה בה במסיבה והסבירה שלא בל בנות המישפחה
הן נערות״זוהר. האמהות של שתיהן, יוצאות עיראק, הן אחיות.
״יוצא לי לפגוש בה רק במסיבות חברתיות,״ סיפרה יהודית.
עימד, את ההדרן שהגישה לקהל,
8גיטלם, אשר בא ארצה
כדי לנגן כסולן בתיחזורת הפילהרמונית,
ניגן בשבוע ש עבר
בהיכל התרבות קונצרט
של צ׳ייקובסקי. לקול מחיאות־הכפיים
הסוערות שקיבל, עלה
שוב על הבמה ואמר :״עכשיו
אנגן לכם יצירה מאת מלחין
שעדיין אינו ידוע, ושמו א ד ־
נולד שליצן. הוא ניגן, אך
איש מהקהל לא ידע שאת
היצירה חיבר בו במקום, וה שם
שמסר לקהל לא היה ולא
נברא.

1 0 1 1ך?1 1 1 ^ 1השחקן־רקדן, המתגורר בשנים האחרונות בניו״יורק והמתפרנס מנהיגת מונית,
אינו שוכח אהבות ישנות. למסיבה שנערכה בתל״אביב הגיע עם אהובתו•
# 111ן 114
לשעבר, הרקדנית הוותיקה אנה סוקולוב, המבוגרת ממנו בשנים רבות, ועם אשתו השריה עידית,
בת גילו. יוסי ועידית בא וארצה לביקור קצרצר, ופגשו כאן את אנה, שגם היא הגיעה לביקור חטוף.
יוסי שומר על קשר הדוק עם סוקולוב עד עצם חיום הזה, ומתרועע עימה בניו״יורק.

^ 1תקלה אירעה למטוס
ארקיע שעמד לנחות באילת
בשבוע שעבר. גלגלי המטוס
לא ירדו לפני הנחיתה. הטייס
אלי רזיאל, ניסה לנחות ו המריא
מחדש. אחר־כך רוקן
את מיכל־הדלק בים. אמבולנס
הוזעק לנמל־התעופה של אי לת,
ושני מטוסים צבאיים הוז נקו
לעקוב אחר המטוס. בתוך
המטוס היה אותה שעה, בין
השאר, הבדרן דודו טופז.
כאשר נשאל הטייס ממיגדל-
הפיקוח אם הנוסעים יודעים
על הבעיות שבהן נתקל,
השיב :״אני לא אמרתי להם
כלום, אך הם בטח רואים שאני
אדום ומזיע.״
מוקד 3141

העולם הזה 2209

אנ שיו *
מנהל

עינבל,
מספר כי ידיד ותיק שלו אמר
לו :״מאז שאתה עובד עם
השחורים, הלבנת כהוגן.״

יעקב

להקת־המחול

בן־הרצל,

במישפט־אונם ציטטה
התובעת דרורה פידפד את
המרגלים, ששלח משה רבנו
ואשר הוציאו את דיבת הארץ
רעה, כי ארץ־אוכלת־יושביה.
״אני חוששת,״ אמרה התובעת,
״כי התיירות יוציאו דיבת ה
ארץ
רעה, כי היא ארץ אונסת
תיירותיה.״
! 0איש־הפרקליטות לש עבר,
יהודה ויינשטיין, ש יצא
לשוק האזרחי, אומר כי
פסק־הדין בעניין אילון־מורה
אכן בוצע כלשונו וכרוחו. כל שונו
של אריק שרון וכרו חו
של הרב משה לוויגגר.
0 1במיזנון בית־המישפט
בתל־אביב, בשיחה על מעמד
האשה, אמרה פרקליטת מחוז-

השחקן־פנטומימאי, חגג 16 שנות״נישואין עם אשתו לידיה, בתו של השחקן
| | 1 1:1111־|
האידישאי המנוח, ישראל שומכר. במסיבה שערכו השניים בתל״אביב

הפתיע אותם בעל הגלריה איציק תוראל בעוגה שעליה הונחו 17 נרות. הזוג הצעיר כיבה את הנרות
ויצא בריקודים .״קשה לי להאמין שאנחנו נשואים כבר כל־כך הרבה שנים,״ אמרה לידיה.
המרכז, דורית שפירא, כי
היא אשה משוחררת. בעלה
מכבס לבדו את הגרביים. בע בר
היתד, לו בעייד, של חילופי
זוגות הגרביים, אך הוא מצא
פיתרון לכך — הוא מהדק
כל זוג גרביים בסיכת ביט חון
.״מאז אני אשה משוח ררת,״
אמרה.

(מימין) הפנטומימאי, השתתף גם הוא

במסיבת יום־הנישואים של ידידו שייקה 11 אופיר. שם פגש בפנטומימאי ותיק אחר, ג׳וקי ארקין. שלושת
הפנטומימאים, המופיעים בימים אלה במופע של פנטומימה,
השתעשעו בפוזות אופייניות. ג׳וקי אמר שתמיד הוא שמח לפגוש
בעמיתיו, ולא רק על הבמה. בוקר השתתף בזמנו במופע האירווויזיון
בפנטומימה. לג׳וקי יש ל הק ה משלו ושייקה, העסוק במישחק
ובבידוד, תמיד חוזר אל אהבתו הגדולה, הפנטומימה, בכל הזדמנות.

מאיו שויסה

השחקן הצעיר בן ה״ , 22 עדיין אינו מוכר
בארץ כמו וודי אלן, הקומיקאי ה אמריקאי.
אולם בביקורו בארצות״הברית, לשם בא כדי להיפגש
עם שלוש אחיותיו (בתמונה) ,שאותן לא ראה שנים רבות, והנשואות
כולן לגברים אמריקאיים, כונה על-ידי העיתונאים שם כ״וודי אלן
העולם הזה 2209

01 הפרופסור ברוד מו רן,
מנכ״ל מישרד־הבריאות,
שהופיע בפתודתיקווה בכנס
על חוסר בכליות להשתלה,
גילה כי זה 10 שנים רודפת
אחריו טראומה. הדבר קשור
בהשתתפותו, בסוף שנות • ה־
60׳ ,בוועדת־קבלה של חולים
לטיפול בדיאליזה (כלייה מלא כותית)
.המצב היום הולך ומח מיר,
ועל כל ארבעה חולים

יש מקום פנוי אחד לטיפול.
״אני חרד לרגע שבו יצטרכו
רופאים להיות בית־דין של
מטה, ולחרוץ את גורל החו לים,
מי לחיים ומי למוות,
כפי שאני עשיתי אז!״ הוא
סיפר כי במיקרה מסרים היו
״שתי
מועמדים : ארבעה נשים צעירות, בנות ,25 ילד
בן 10 מבני־ברק וערבי צעיר
מחאן־יוניס. הרופאים היו צריכים
לקבוע מי יזכה בטיפול.
לבסוף, אחרי לבטים רפואיים
ומוסריים, בהתחשב בגיל ה חולה,
במצבו ובסיכוייו להח זיק
מעמד עד להשתלה, זכה
בטיפול בדיאליזה הערבי מ־חאן־יונים.״

1העיתונאית עדה הוז,
שכיהנה בשנה האחרונה כדו
הישראלי״
.מאיר, הבן התשיעי במישפחתו, המונה 11 ילדים, חזר
ארצה ונכנס ישר לעבודה. הוא מככב בסירטם החדש של אבי נשר
ושרון הראל, לצידה של השחקנית״דוגמנית חלי גולדנברג. בראיון
שנתן לעיתון אמריקאי סיפר על התפעלותו מגודלה של אמריקה,
והמרחבים העצומים שבה, אחרי שבא מישראל הקטנטונת.

ברת מועצת פועלי תל־אביב—
יפו, שלחה ׳מיכתב־התפטרות
למזכיר המועצה, דבבן ־
מאיר. היא הודיעה לו כי
היא מפסיקה את עבודתה כבר
בימים אדה. כששואלים את
עדה מדוע התפטרה, היא מת חמקת
ועונה כי איננה יורקת
לבאר שממנה שתתה. אבל
ידידיה הקרובים מספרים כי
מזה זמן רב הרגישה עדה כי
עשתה שידוך גרוע כאשר מ בין
הצעות־העבודה הרבות ש קיבלה
אחרי הבחירות לעי ריית
תל-אביב, בחרה דווקא
במועצה. היא רגזה על כי לא
קיבלה אפילו מזכירה וטלפון
ישיר, שנותרו אצל הדובר-
הפנסיונר שאותו החליפה. ב אחד
מרגעי התיסכול בעבודתה
נאנחה :״נשבר לי לעבוד עם
נאפוליונצ׳יקים.״ עכשיו היא
מקווה להצליח יותר בבחירה,
ומצפה להצעות־עבודה מעניי נות.
לחגיגת
ההסתדרות,

במלאת לה 59 שנים, שהת קיימה
בהיכל התרבות, הגיע
דב בן־מאיר כשבידו נאום בן
תישעה עמודים. הזהירו אותו
כי נאומו ארוך מדי, ויש לקצ רו
למחצית. בכל זאת התעקש
לשאת את כל הנאום, והופסק
על־ידי הקהל חסר־הסבלנות
במחירות־כפיים קצובות כבר
אחרי העמוד השלישי. הגיב
בן־מאיר מעל הבמה :״לא
יעזור לכם, אני אסיים את כל
דברי!״ אמר ועשה.
! 0איש־פעלתן מאד הוא
ספן־השלום אייכי נתן. אח רי
מיבצע־קמבודיה החליט
אייבי שלילדי המצוקה בתל-
אביב מגיעה גם כן עזרה. הוא
עובד עתה על אנשי־הטלוויז-
יה, שיארגנו ערב־מופעים, כדי
לאסוף תרומות מהאנשים רח־בי-הלב
בארץ למען ילדים
ישראליים.
01 אחרי שהיה דוברו של
שר־האוצר לשעבר, שימחה
איליו, החליט עמיקם
שפירא לחזור למקום שממנו
בא — עיריית תל-אביב. הש בוע
מונה כיועץ לראש עי שלמה
תל־אביב,
ריית

להט, לענייני תיק-
שורת, ומנכ״ל האגודה לתיי רות
בעירייה. עמיקם היה
דוברו של להט כאשר נערכו
הבחירות לראשות־העיר, לפני
חדשים אחדים.

קופל מזמינה
^ 1הה להפלגה מלכותית למצרים
ב אמת הפאר
1.8.מלודי
.מצרים. הפירמידות. מסכות הזהב של תות־אנוז־אמון,
הספינקס, השווקים הצבעוניים. החוויה המרגשת
של המפגש עם העם שמעבר לגבול-..
״מלודי״ -הדרו היפה ביותר לגילוי מצרים.
״מלודי״ -אתה על הספון, פורק מזוודותיו,
פעם אחת בלבד ומתחיל להנות...
7ימים ולילות על ספון אניה יפהפיה, אנית דה־לוקס
ממוזגת אויר, המצוידת בכל הדרוש על מנת להעניק
לך חופש חלומי, חופש בו אתה יכול לעשות כל מה
שאתה רוצה -ומתי שאתה רוצה. לישון עד מאוחר
בתאים המהודרים והממוזגים, לקפוץ לבריכה,
להחליק על רצפת הריקודים לצליליה של תזמורת
מעולה או להתנועע במרץ בדיסקוטק, לנסות
להכות את הקזינו, להתבונן בטלוויזיה צבעונית
או לרכוש דברי חן בחנויות הפטורות ממכס
שעל ספון האניה.
כאשר אתה בחופש על ה׳ימלודי״ עזוב את הדיאטה,
כאן תטעם מאכלים כפי שמעולם לא טעמת...
ה״מלודי״ מגישה לד שלוש ארוחות בכל יום
וארוחה נוספת קלה אתה״צ או בחצות...
חגיגה כזו של מאכלים, אסור לך להחמיץ.
וכאשר ה״מלודי״ עוגנת באלכסנדריה שבמצרים *
באפשרותך לבקר באתרי התיירות המפורסמים
ביותר -בקהיר והפירמידות, לוקסור ומקדשיה
.אלכסנדריה ואל־עלמיין,

המחיר: החל מ־ $435.-לאדם.
״קופל״ חברת הנסיעות הגדולה בישראל מזמינה
אותך עתה לחוויה מרגשת ובלתי נשכחת -שיט
תענוגות על סיפון ה״מלודי״ וביקור מרתק במצרים.
*אשרות הכני ס ה למצרים יטופלו ע״י ״קופל
׳׳ מ לו די ״ שנ ת בני ה . 1948 כנוי מחדש . 1979ד רג ת סווג
ב טי חו תי ת שני תנ ה ע ״י מנ ה ל אגף ה ס סנו תוהנמ לי ס -א ״ א

לפרטים והרשמה:
קופל גסיעות ( )1970 בע״מ
רחוב פרישמן 14ת״א. טלפון 246121 :
ובכל סניפי ״קופל״ בישראל.

מייושנת, אך גם כיום דוגל הליברליזם
בחרות מירבית של האדם, במיסגרת של
חברה הנאלצת לקבל על עצמה תיכנון
ופיקוח.

י משוחרר

במדינה הזאת, שיחדור

*ז מלא וסופי?
הנשים אינן משוחררות משילטון הגב רים.
בני ״עדות־המיזרח״ אינם משוחר רים
מן הקיפוח מידי האשסנזים. החילו ניים
אינם משוחררים מן הכפייה הדתית.

רק גון? אחד בישראל משוחרר
לגמרי: המיפלגח.

והדוגמה הטובה ביותר לכד היא המיפ-
לגה המתקראת ״ליברלית״.

יפלגה נורמלית בעולם הדמו ׳
קרטי תלוייה בקולות הבוחרים שלה.
עוצמתה והשפעתה עולות ויורדות לפי
מיספר הקולות שהיא זוכה בהם בקלפי.

חמיפלגה הליברלית משוחררת
מן הדאגה הזאת.

בפעם האחרונה התייצבה המיפלגה ה ליברלית
בבחירות של שנת .1961 אז זכ תה
ב־ 17 מנדאטים בכנסת החמישית.
הישג זה בא לה מפאת החידוש, בבחי נת
״משנה שם, משנה מזל״ .עד אז נק ראה
המיפלגה בשם ״הציונים הכלליים״.
ערב הבחירות לכנסת החמישית התאחדה
מיפלגת הציונים הכלליים עם המיפלגה
הפרוגרסיבית. שתי המיפלגות הקשישות
וה משעממות, שזכו בבחירות הקודמות ב יחד
ב ^ -ס ז, התמזגו והתקשטו בשם
חדש ומושך (״ליברלים״) .כוחן עלה ל-
ס . 13.60/אך תוך זמן קצר התפרקה החבי לה,
ו״הליברלים העצמאיים״ (הפרוגרסי-
בים לשעבר) חזרו כלעומת שבאו. אם
מנכים את כוחם מן ההישג של המיפלגה
הליברלית המשותפת, מסתבר כי הליבר לים
דהיום זכו אז, ב־ ,1961ב 12-מנדא-
טים בילבד.

מאז עכרו יותר מ־ 18 שנים.
שנות ה ושנות ה*70׳ עברו,
חלפו. ובמשך בר הזמן הזה שיג־שגה
המיפלגה הליברלית והלכה
מחיל אל חיל, מכלי שנאלצה להתייצב
בפוח עצמאי בבחירות, ולוא
גם פעם אחת.

בבחירות של 1965 קם גח״ל (״גוש
חרות־ליברלים״) ,בראשותו של מנחם
בגין, וזכה ב־ 26 מגדאטים. הליברלים קיב לו
את חלקם, מבלי להתאמץ. הם רכבו
על זנבו של מנהיג־חרות.
בבחירות של 1969 חזרו על התרגיל,
ושוב זכה גח״ל ב 26-מנדאטים.
הדבר לא הספיק, וכך, לקראת הבחי רות
של ,1973 קם הליכוד. שוב מצאו
הליברלים את עצמם בחממה של מישפחה
נעימה. שוב תפסו טרמפ על מירכבתו של
מנחם בגין. והפעם יכלו כבר להתחלק
בשלל של 39 מנדאטים.
ההמשד ידוע. בבחירות של 1977 הגיעו
הליברלים סוף־סוף לשילטון במיסגרת ה ליכוד.
קיבלו 15 מושבים בכנסת וארבעה
מקומות ליד שולחן־הממשלה. עסקניהם
האפורים הפכו מיניסטרים, בעלי מכונ־יות־שרד
ושומרי־ראש ומנהלי־לשכות ו מזכירות.

וכל
זה מכלי להתייצב או? פעם
אחת בבחירות כמשך 18 שנים ויותר:

יפלגה המשוחררת מקולות הבו •
חרים — הרי זה חלום של כל פו ליטיקאי
בעולם.
אך יש חלום שני, וגם הוא התגשם
לגבי המיפלגה הליברלית במלואו.

לא די לה למיפלגה להיות כלתי
תלוייה כציכור־הכוחרים. בדי
להיות משוחררת כאמת, עליה
להיות גם כלתי־תלוייה בחבריה.

איך עושים זאת?
בכל מיפלגה נורמלית בעולם הדמוקר טי,
חברי-המיפלגה משלמים דמי־חבר
ואוהדיה תורמים לה תרומות. על כך קיום
המיפלגה. התוצאה המעציבה של מצב
עגום זה היא שהנהגת המיפלגה צריכה
להתחשב בדעת חבריה ואוהדיה.

לא בן המיפלגה הישראלית. עם
הנהגת מימון־חמיפלגות מקופת המדינה,
נעלמה דאגה זו.
מיפלגה ישראלית, המייוצגת בכנסת,
יכולה לתפקד גם מבלי שיהיה לה אף חבר
אחד — וכיום יש בכנסת כמה מיפלגות
שכאלה. ואולי זה אף רצוי, כי במיפלגה
הישראלית המצוייה החבר עולה בכסף,
תחת להכניס כסף.
המיפלגה הליברלית מקבלת את המימון
שלה מידי קופת־המדינה. מימון זה אף
אינו תלוי במיספר המדוייק של הליבר לים
בכנסת.
עם בחירת הכנסת התשיעית, היו בה
15 ליברלים. לאחד מהם קרתה תקלה
מצערת, והוא נאלץ לעבור ממיזנון־הכנ-
סת לבית־הסוהר. במקומו נכנם, לפי ה תור,
איש חרות. כך נמצאים עתה רק 14
ח״כים ליברליים בסיעת הליכוד בכנסת,

שרות לכך! אין הם מממנים את הצמרת,
אלא להיפך, הצמרת מממנת אותם בכסף
שהיא מקבלת מהמדינה.

כמיפדגה ישראלית, הרכה יותר
קל לצמרת להדיח את חכרי-המיפ-
לגה, מאשר לחברי-המיפלגה להדיח
את הצמרת.
מנהיגי המיפלגה נבחרים בקנוניות מסובכות
על-ידי שיכבה קטנטנה של עסקנים
מיקצועיים, רובם שכירי המיפלגה, כפי
שהקיסר נבחר במישטר הפיאודלי ׳על־ידי
קומץ אצילים.

ך* נה כי כן, לפנינו מיפלגה שאיש לא
• 1בחר בה מזה קרוב לעשרים שנה,
שאיש אינו תומך בה מרצון בכספו, ועד
לחבריה אין כל השפעה בה. אין זה נהר
זורם, ואין זה ים חופשי. זוהי ביצה, שמי
ישיבת
מרכז המיפלגה הליברלית*:
אולם מימון־המיפלגות המשולש למיפלגה
נשאר כפי שהיה — עבור 15ח״כים.
לפי התקציב המעודכן, תקבל המיפלגה
הליברלית בשנת־התקציב הנוכחית כ־10.5
מיליון לירות מקופת־המדינה, נוסף על
סכום נאה נוסף מקופת ההסתדרות הכל לית,
שגם בה קיים מימון־מיפלגות.

אץ דאגות כספירת.

*ר נהיגיה של מיפלגה דמוקרטית רגי־
1לה בעולם המערבי מוטרדים כל העת.

לפני כל מעשה הם גאדצים דש־אוד
את עצמם: איך זה ישפיע על
ציכור־הכוחרים 7האם נפסיד קולות^
האם צפוייה לנו מפלה בבחירות
הכאות 7

הליברלים משוחררים מכך — והצבעתם
על חוק־ההפלות תוכיח. הצלחת הליכוד
בבחירות הבאות אינה תלוייה בהם כלל,
אלא בפופולריות של מנחם בגין או יורשו,
שגם הוא יהיה איש־חרות, ובפופולריות
של הממשלה, שבה מהווים הליברלים —
עם פרישת שימחה ארליך מהאוצר —
גורם מבוטל.
דאגה שניה, הרובצת על טנהיגיה של
מיפלגה בעולם הדמוקרטי, היא: האם
אנחנו זוכים באמון של חברי-המיפלגה ז
האם אלה יפרשו מן המיפלגה אם נעשה
כך־וכך? האם ידיחו אותנו? האם התור מים
שלנו יפסיקו לתרום אם נתמוך בחוק
ההוא־ההוא?

גם מכך משוחררים מנהיגי הליברלים.
חכרי-המיפלגה עלולים
לפרוש 1שיפרשו: מי צריך אותם
בכלל 7

חברי-המיפלגה עלולים להדיח את הצ מרת?
לא בא בחשבון! אין להם כל אפ
מיה
עומדים, ולא פעם מעלים צחנה.
אפשר לטעון: בכל זאת, המיפלגה קיי מת,
מפני שהיא מייצגת משהו.
מה מייצגים הליברלים? השקפת־עולם?
מעמד חברתי?
לא זה ולא זה.

אין למיפדגה הליברלית השקפת*
עולם. על אחת במה ובמה שאץ
לה השקפת-עולם ליברלית. השם
עצמו הוא סילון? גמור.

בשעתו ייצגו הציוניס-הכלליים מגמה
רעיונית בציונות וביישוב. הם היוו את
הימין המתון, ששיתף, בדרך כלל, פעו לה
עם השמאל המתון.
הציונים־הכלליים היו מיפלגה יונית
(במושגים של ימינו) .רבים מראשיה היו
מוותיקי הארץ, צאצאי העליה הראשונה,
והיה להם יחס מתון־יחסית לגבי הבעייה
הערבית. במחלוקת ההיסטורית שבין דויד
בן־גוריון ומשה שרת תמכו השרים הציו־ניבדכלליים
ץ חד עם ראשי המפד״ל) ב שרת
המתון, נגד בן־גוריון ה״אקטיביסטי.״.

כסך־הבל היתה זאת מיפדגה הגיונית,
שפוייה, מתונה.

ף׳ אילו המיפלגה ה״ליברלית״ ,יורשת
1הציונים־הכלליים — מה ליברלי בה?
ליברליזם פירושו — מתן מירב החופש
לפרט. הליברליזם הקלאסי דגל ביוזמה
החופשית של האדם, ובאי-התערבות המ דינה
בתהליכי המשק (״הניחו לעשות,
הניחו לעבור!״ כדבריו של ונסאן דה-
גורניי, מאבות המהפכה הצרפתית ).בעו לם
התעשייתי המודרני זוהי תיאוריה
* מימין זז״כ מרדכי סבידור, באמצע
אריה דולצ׳ין.

אך הליברליזם האמיתי הוא יותר
מזה. הוא בראש וראשונה תורה
הדוגלת ברציונליזם, כשילטון
ההגיון, בסובלנות, כנכונות לראות
את שני הצדדים של המטבע,
להכיר כזכויות הזולת ולהתפשר
עימו.
מה נותר מכל אלה במיפלגה הליבר לית,
השיפחה הנרצעת וחסרת־האישיות
של הליכוד? והרי הליכוד הוא התגלמות
כל התכונות ההפוכות: הקנאות הלאומ נית,
שלילתן של זכויות הזולת, החמרת
הכפייה הדתית, שלילה עקרונית של ה-
רציונליזח ביחסי־האומות ובמדינה עצמה.

הליכוד הוא ״ליברלי״ כמו שהמערך
הוא ״סוציאליסטי״ — ובמו
שהספד״ל הוא עדת קדושים.

•ן* כול מישהו לטעון כי הליברלים,
שמבחינה אידיאולוגית אינם קיימים
כלל, ממלאים תפקיד הגיוני, נציגים של
שיכבה סוציאלית מסויימת.

האמנם 7איזו שיבבה 7

לציונים־הכלליים היה אמנם בסים כזה.
ביישוב שלפני קום המדינה הם ייצגו את
הבורגנות הזעירה והבינונית, את בעלי-
הבתים, החנוונים, הפרדסנים — מה שנק רא
אז, מחוסר שם אחר ,״הציבור האז רחי״
.בעלי-ההון הרציניים יותר, שמיס-
פרם היה אז זעום, תמכו אף הם בציו־נים-הכלליים,
בהעדר כתובת אחרת, אך
לא מהם שאבה המיפלגה את כוחה ובו-
חריה.
עם קום המדינה קם מעמד חדש של
עתירי-הון, מנהלי חברות־ענק ובנקאים —
אך אלה מצאו את ביתם הטבעי במפא״י,
אשר גידלה וטיפחה אותם. נציגם ובעל-
שיחם היה, כמובן, פינחס ספיר. ואילו
הציונים־הכלליים נשארו כפי שהיו —
נציגיהם העיקריים של הבורגנות הזעירה,
העצמאיים הקטנים, החנוונים, החקלאים
העצמאיים.
זה היה בסיס דמוגראפי רחב למדי,
והוא העניק לציונים־הכלליים 7מנדאטים
בכנסת הראשונה 20 ,בכנסת השניה 13 ,
בכנסת השלישית ו־ 8בכנסת הרביעית.

מה נותר מן הקשר ההיסטורי
כין המיפלגה הזאת וכין המעמד
הזה ץ

במשך שנתיים ויותר שלט במדינה שר-
האוצר ליברלי — ובתקופה הזאת לא עשה
דבר כדי להיטיב עם הציבור המסורתי
של מיפלגתו. הוא טיפח את ההון הגדול,
את הבנקאים, את הייבואנים הגדולים —
בקיצור, את אותו מעמד שגדל ושיגשג
תחת שילטון המערך, ושהשתלט עתה על
המדינה בחסות הליכוד.

אילו פרצו השבוע בחירות חדשות,
ואילו התייצבה כהן המיס•
לגה הליברלית ברשימה עצמאית
— היתה מוכית שוק על ירך. בד
הריה המסורתיים היו בועטים כה.
מסופקני אם היו זוכים אן? כחמישה
מנדטים ככנסת העשירית.

^ ול ם אין למנהיגי הליברלים מה לד-
\ * אוג. העניין מסודר.
הם ייכללו שוב ברשימת הליכוד בבחי רות
הבאות, בלי כל קשר לכוחם האמי תי
— שאיש אינו יודע, במילא, מה הוא.
מיספר נבחריה יהיה תלוי אך ורק ב הצלחתם
של מנהיגי תנועת־החרות לע צור
את התדרדרות הפופולריות שלהם,
ולהביס את המערך למרות הכל.
הם יוסיפו לקבל מימון מקופת המדינה
כאילו היו מיפלגה גדולה, חיה ופורחת.

הם משוחררים מכל הדאגות, זד
לת אחת: מי בהנהגה יגבר על
מי, מי מן העסקנים שאיש־לא־כחר־בהם
יצליח להדיח את עמיתו ד
לתפוס את המקום בצמרת.
מצב זה אינו מייוחד למיפלגה הליבר לית
דווקא, הוא קיים בכמה וכמה מיפ-
לגות במדינה. אך נדמה כי במיפלגה הלי ברלית
הוא הגיע לשיאו. רק מפ״ם (בחי רות
אחרויית ) 1965 :מחהררח לשיא זה.

זוהי האוטונומיה היחידה הקיימת
בארץ־ישראל: האוטונומיה
•טל עסקני המיפלגות.

לא צריך לדעת מתמטיקה
כדי להבין ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשמח לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 ,גכעתיים

סדרה חדשה לטפוח עור ספנים
ועוד הנוף של ״תיא״
סדרת תכשירים לטיפוח החן ושמירה על בריאות ונקיון העור, יצאה בימים
אלה לשוק הישראלי, על״ידי חברת ״תיא״ .הסדרה כוללת שישה מוצרים: חלב־פנים
(לכל סוגי העור) 3 ,סוגים של מי-פנים (לעור רגיל, שמו או יבש) ,ו 2-סוגים
של תחליב לחות (לעור יבש או רגיל) .הסדרה, היוצאת לשוק לאחר שורה של
מחקרים ונסיונות, נחשבת לאחת הסדרות המתקדמות ביותר, בעולם הרחב, בנושאי
טיפוח החן והשמירה על בריאות ונקיון העור.

אושר הצלחה וסיפוק
בטזרת הורוסקופ שיטהר טבורר

924 אנשים מתוך 1000 מתהלכים
בהרגשה ש״פספסו״ משהו, שלא מס תדר
להם בחיים, הבוס כבר לא
מחייך, הבריאות לקויה וההזדמנויות
נשמטות מהידיים.
יודע בבירור
שכל זה נובע מחוסר הכרה עצמית
ואי ידיעת האפשרויות הטמונות בך.
את פרטיך
כתוב עוד היום
האישיים, בצירוף 194.— .ל״י, וה הורוסקופ
המפורט ישלח לביתך ב סודיות
מוחלטת.

תמו האסטרולוג

רוקו

לרוקו

כדי שתוכל מצל
טוב יותר את אפשרויותיו

לכבוד חי קו

ת.ד , 22606 .תל־אגיב
שלח אלי בבקשה הורוסקופ 1
אישי לניצול כל אפשרויותי.

שם ומשפחה ...

תאריך לידה מדויק ...

ת.ז ...חתימה

זבור 1פעם תזדקק לטלפונים שמו.

שירות מיוחד לחילוץ ולפתיחת
דלתות נעולות במכוניות ובדירות
— שירות יום ולילה —

״ביטחון״ — דיזנגוף ,172ת״א.
טל: יום 232059 -־.03-244779 ,03
לילה— .03-659736 ,03-266591

* שני מיליון ו עוד ח צי
2,5 0 0 ,0 0 0ל״י פרס ראשון!
מאות אלפי זכיות בהגרלת הפיס!
30ל-י-מינימום זכיה בזוטא ובהגרלה!
קנה את כרטיס המזל שלך עוד היום!

233,600 זכיות מיידיות בזוטא!
14,406,000ל ״ י -
ט־ ט סך כל הזכיות, ב כל שבוע!

טפטים ש. גולדשטיין בעיים

קח אח העוין ליד1
ב מ קו ם ב קו ר ת שלילית
תן דוגמא אישית
העלאת איכות החיים במדינה מתחילה
מהדברים הקטנים והפשוטים התלויים בך
כגון: נימוס, התחשבות, סבלנות, סובלנות,
סבר פנים יפות ועוד ועוד...
נשמח לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

עברו1
לחנותנו החדשה ברח׳ פינסקר ,28ת״א

לרגל הפתיחה הנחות ממשיות
וינוקיר גולדויניל, ריצוף פי.בי.סי י • פנלים הכל מתוצרת העוגן פלסט
כמו כן טפטים מורלה, קש, טקס טילי ם ועוד.
המכירה בגלילים ולפי מטרים

תן טו־מם ל ח ״ ד
העול ם הז ה 2209

מ שמונו את אמו המוות נ סו -האם הוא ח״ב דסבק את
הסחורה דורות נוא 1סתמו בחוק זה נפי שאנו תסתנדים
נשדנת המנשבות נימי־הבינ״ם השותפות המוזרה שד שימש!
נוס ושולמית אדוני עם תשה שת י ו וגאולת נתן

ן * ולא ראיתי זאת במו עיני, לא
€הייתי מאמין שזה אפשרי. שימעון
פרם ושולמית אלוני הצביעו להעביר ל וועדה
הצעה של משה שמיר להחיל את
הריבונות הישראלית על הגדה המערבית
ורצועת־עזה.
בדיחה 7לא.
גרד ריוח דדריזיי מזזורי׳ יזמיד* .מזמרי*

מישהו ^אחר מציע להעביר את הצעתו
לוועדה, יכול המציע המקורי לוותר על
הצעתו לדיון במליאה. במיקרה זה נער כת
רק הצבעה אחת, כשלפני הכנסת עומ דות
שתי הצעות, זו מול זו: להעביר את
ההצעה לוועדה או להסיר אותה מסדר-
היום (ליתר דיוק: שלא לכלול אותה
בסדר־היום).
באותו רגע הוכיח משה שמיר כי אינו
טיפש. הוא סגר בזריזות את המלכודת
אשר לתוכה הכניסה אלוני את עצמה. הוא
הסכים ליזצעת אלוני להעביר את ההצעה.
לולא כן, היו נערכות שתי הצבעות,
ואלוני יכלה להצביע נגד שמיר בהצבעה
הראשונה (דיון במליאה) ,ואילו שמיר היה

אז מצביע בעד אלוני בהצבעה השניה
(העברה לוועדה) .אך הטכסיס של שמיר
מנע זאת. היתה רק הצבעה אחת, ובה
מצאה אלוני את עצמה יחד עם משה שמיר
וגאולה כהן — כשהנושא הוא החלת הרי בונות
הישראלית על ״יהודה ושומרון ו־חבל-עזה
!״ לחברי המערך ניתן חופש-
1יו 1* 1
הצבעה.
רוב חברי המערך (וכל אנשי מפ״ם)
ניצלו חופש זה, כדי להצביע נגד הצעת
שמיר, יחד עם הליכוד, של״י ורק״ח. שו שנה
ארבלי-אלמוזלינו הצביעה יחד עם
שמיר — ולא במיקרה, שהרי דעותיה
כדיעותיו.
אך יד אחת גרמה להפתעה — ואף ל
תדהמה
— כללית. שימעון פרם הרים את
ידו יחד עם משה שמיר, גאולה כהן, שול מית
אלוני ושושנה ארבלי־אלמוזלינו.
ביקשתי למנות את הקולות, כדי שה תוצאה
תרשם בפרוטוקול 5 :בעד הצעת
שמיר 45 ,נגדה.
אפשר, כמובן, לטעון כי כל זה אינו אלא
מישחק פרלמנטרי לגיטימי, ושלעיתים קו רים
בכנסת דברים מוזרים. אך יש עניי נים
שהם חמורים לגבי עתיד המדינה, עד
כי אסור לשחק בהם מישחקים כאלה.
מי שמוכן לעסוק במישחקים גם בתחו מים
אלה — מעיד על עצמו שאינו מת ייחם
לנושאים אלה ברצינות רבה. וזוהי,
אולי, האפשרות החמורה ביותר.

אונס ק בו צ תי

ח״כ שולמית אדוני
לדבר או להצביע?
העלה הצעה זו לסדר־היום. הוא נימק זאת
בנאום ארוך. היו״ר התורני, בנימין הלוי,
היה סבלני מאד כלפיו, והניח לו להאריך.
מנחם בגין עצמו קם להשיב להצעה —
דבר נדיר מאד בחודשים האחרונים. ב שעתו,
כאשר העליתי הצעה לסדר־היום
כדי ליזום דיון רציני על הסיכויים וה סיכונים
שבהקמת מדינה פלסטינית, הפר
בגין הבטחה ולא השיב בעצמו.
בגין לא נשא נאום מבריק, מן הסוג
שנהג לשאת בשנים קודמות. אך הוא די בר
לעניין, ציין שכל חייו היו קודש ל-
ארץ־ישראל השלמה, אך שקבלת הצעתו
של שמיר פירושה הפרת חוזה־השלום עם
מצריים. לכן תבע להסירה מסדר־היום.
היה ברור לי מן הרגע הראשון שיש
להצביע הפעם עם בגין. אמנם, פירוש
הדבר היה ויתור על זכות־הדיבור (יכולתי
לדבר רק אילו הצעתי להעביר את ההצעה
של שמיר לוועדה, או אילו נמנעתי מהצ בעה)
.אך הייתי משוכנע כי במיקרה זה,
ההצבעה עצמה חשובה מכל הדיבור. מאיר
פעיל הסכים עימי.
שאלתי את שולמית אלוני, אשר ישבה
לפני, מה היא מתכוונת לעשות, ונדהמתי
לשמוע שהיא עומדת להציע להעביר את
ההצעה לוועדה. מטרתה היתה, כמובן,
לקבל את זכות־הדיבור (במיסגרת של
חמש דקות, לפי התקנון) .ניסיתי לשכנע
אותה בידידות שזוהי טעות, וכי במיקרה
כזה, כאשר מדובר על עניין של חיים
ומוות, אסור להעדיף טכסים פרלמנטרי
שיגרתי על פני העניין העקרוני. היא לא
קיבלה את דעתי. זכות־הדיבור נראתה לה
כחשובה יותר.
כאשר סיימה אלוני, שאל היו״ר — כנ הוג
— אם המציע מסכים להעברת הצעתו
לוועדה. הדבר דרוש מכיוון שלפי התק נון,
בעל־ההצעה לסדר־היום חייב להציע
כי הנושא שלו יידון במליאה. אך אם

בקריאה השניה של ״חוק ההפלות׳ /שביטל את
סעיף ,5נימקתי שתי הסתייגויות שהגשתי.
להלן נאום־ההנמקה :

אורי אבנרי: זהו יום עצוב לכנסת. זהו יום עצוב במיוחד
בשבילי, מאחר שהייתי חבר־הכנסת הראשון שהגיש הצעת־חוק
לכנסת להתיר הפלות במדינת־ישראל. זה היה עוד בכנסת
השביעית.
חיים רורפו ׳ בוודאי גס אז היה לך עצוב.
אורי אבנריז שר־הבריאות דאז, רקטור שם־טוב, הקים
ועדה, וליווה את דיוניה בהבעת דיטה שיש להתיר הפלות במדינה
שלנו.

שיילוג! ודיסרוו־הבשר
הבה נקרא לילד בשמו: כמו שיילוק במחזה הסוחר מוונציה,
שתבע את ליטרת־הבשר על־פי חוזה כתוב, כן תובעת אגודת־ישראל
את ליטרודהבשר של האשה, כדי לקיים את ההסכם הקואליציוני.

אם שני נובלים סוכרים את אמם תמורת כס!?,
ורק אחד מהם מספל, את הסחורה — מי משניהם
מנוול יותר?

ואני שואל: מי מנוולים יותר: אותם שבהסכם הקואליציוני
הבטיחו לאגודת־ישראל לקבל את חוק־התועבה הזה, והרוצים

גברים לעבור ברית־מילה? האם היה עולה על הדעת לקבל בכנסת
חוק המחייב הטלת עונש־חובה של סירוס על אנסים?

רק באשר הקורבן הוא האשה, נמצא רוב קואליציוני
לקבלתו של החוק.

ה מי מסד הזכר האשכנז
החוק הזה הוא מיפלצתי.

דורות יבואו יסתכלו בחקיקה זו בפי שאנו מסתכלים
בשריפת המכשפות בימי־הביניים.
זוהי הפיכת האשד. לבהמת־לידה, לשיפחה של המדינה.
ברומא היתה קיימת שיכבודעניים שקראו לה ״פרולטארים״ *,
אשר תפקידה היחידי בחברה היד. להוליד ילדים למען המדינה
והלגיונות. בעלי החוק הזד. רוצים לקבוע מעמד של נשים עניות,
אשר תפקידן היחיד יהיה ללדת ילדים למדינה, לחברה או לצבא.

זהו מעשה דיכוי של המימסד הזכרי האשכנזי.

בחוק הזה משתלב דיכוי האשד. עם דיכוי עדות־המיזרח. הוא
מכוון נגד סוג אחד של נשים בילבד, הנשים בנות עדות־המיזרח,
שהן הקורבנות המיועדים של החוק הזה.

מכירה ג דו ל ה וחר!״

זהו, קודם כל, אונס קבוצתי של האשה הישראלית
על-ידי המישטר הגברי.

אני מציע שתי הסתייגויות — האחת: לקרוא לחוק הזד. בשם
״חוק העונשין (תיקון מס 8ביצוע הסכם קואליציוני) .תש״ם-
1979״ .הרי זוהי מהותו של החוק הזה, זהו תוכנו האמיתי, ורק
משום כך ירים היום הרוב בכנסת את ידו לקבלתו.
ההסתייגות השניה: אני מציע כי בסעיף 5ייאמר שההפלה
מותרת אם ״האשד, החליטה על ביצוע הפסקודהריון בשנים־עשר
השבועות הראשונים של הריונה.״ בתקופה זו תהיה חופשית ל הפיל
בלי התערבות של מוסד ממלכתי כל שהוא.
אני מסתמך על המימצאים הרפואיים המקובלים כיום בעולם,
ועל הפסיקה של בית־המישפט העליון של ארצות־הברית, שקבע
כי על־פי החוקה האמריקאית, המבטיחה את זכויות־האדם, אסור
למדינה להתערב בהפסקת־הריון בשנים־עשר השבועות הראשונים,
שבהם אין כל סכנה רפואית לאשה.
בהמשך אני מציע כי ״הפסקת ההריון מוצדקת על־פי התנאים
החברתיים והכלכליים, לפי קריטריונים שייקבעו על־ידי שר־הבריאות.״
ואני
אומר בגלוי: אני עושה זאת מתוך תיקווה שתקופת־הכהונה
של הממשלה הזאת — ימיה ספורים, וממילא ספורים
גם ימיה של תקופת־כהונתו של שר־הבריאות הנוכחי. ויבוא
שר־בריאות חדש בממשלה חדשה, בקואליציה חדשה, ויהפוך
על-ידי תקנה פשוטה את ההוראה הזאת על פיה.
שר־הבדיאות אליעזר שופטי : ,אתה מקהה לקואליציה
אחרת? תהיה מכירה גדולה יותרו
אורי אבגרי ז אני מקווה ששום קואליציה בישראל, תהיה
אשר תהיה, לא תעז לעשות מעשה־סכירה חסר־בושה כמו המכירה
הזאת של האשה, הכלולה בנייר הזה.

זהו צעד נוסף של דיכוי המץ הנשי על-ידי המימסד הגברי.
האם היה עולה על הדעת שהרוב בכנסת הזאת — כל רוב
שהוא — היה מקבל חוק המכוון נגד גופו של הגבר? האם —
למשל — היה עולה על הדעת להעביר בכנסת הזאת חוק המחייב

* פרולס — צאצאים. שיכבת האזרחים העניים ביותר, שלא
הגיע אף לדרגת־המס הנמוכה ביותר, אשר צאצאיהם היו תוצרתם
היחידה.

וווווו1*1
ל 7 1 1 1 1 1 9ן 1ל
עתה לקיים את ההסכם הזה, או אותם שהבטיחו הבטחה זו
וד,מתכוננים היום להצביע נגדר? מי משני הסוגים האלה מגונה
יותר?
מה לנו כי נלין על אגודת־ישראל? הם, לפחות, פועלים
על פי אמונתם. אך נלין גם נלין על כל האחרים אשר ירימו
היום את ידם לביצוע סעשה־נבלה נגד האשד. הישראלית.
מה קורה כאן היום? אין זו רק התקפה של הדתיים על
החילוניים.
אין זו רק קבלת תכתיב של קבוצת־שוליים אנטי־ציונית, ש התנגדה
להקמתה של מדינת־ישראל וקובעת כיום את חוקיה.

219

בוכב נולד בשמי אלסקה...

שו ה חד שה -חוו ת חד שה !
ברשת בתי־ האופנה

רמת־^ו

הנחות חגיגיות
חצאיות צמד
שמלות קורדרוי דגחים 6267/6266

חליפות צמד

והעיקר:

אופנה ב ־ 4תשלומים

בל קניה חעל 4000.-לייי,ב 4תשלומים חדשיים שווים
קני החורף-עדיין־ בלידה של האביב הבא
בבית האופנה לב דיזנגוף(דיזנגוף מנמר)
ברמת-גו דחי המעגל פינת ביאליק 53
בחולון שדי קוגל 27
ובמפעל -רחי עבע 30 תל-אביב
אתנר אי תנהדר <^10 -

>0ן 0

<11)1811)1 $
פרם ום וינזר ׳ ע קב סון

מאת יגאל לביב

עבודה כפולה בחידההנדסה
שהוקמו לאחרונה על-ידי מיתקנים מיספר ניבר של
חיל־חהנדסה של צה״ל עבור המחנות החדשים, ניזוקו קשות בגשמים. עתה יהיה
צורך לבנות את כל המיתקנים מחדש, בהוצאה כפולה.
מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני לירות נוספות•
גורמים מיקצועיים מסרו כי הסיבה למחדלי חיל-חהנדסה היא חיותו גם הגורם
המבצע וגם הגורם המפקח על הביצוע, וכך אין גוף אובייקטיבי המשגיח על רמת
העבודות. חיל״ההנדסה סירב לשמוע לאזהרות המהנדסים, שהיתרו מפני שגיאה
עקרונית כזו, ועתה עליו לשלם בעשרות מיליוני לירות עבור ביטחון ראשיו בכישוריהם
הבלתי־מוגבלים.

יקוים

ניירובי
את ״שרתזן״
חברת ״צוות״ ,השייכת לארכיטקט
מישה ירמיצקי, והפועלת בקניה ובטנזניה
תיכננה עתה את מלון ״שרתוף׳
החדש בניירובי, שיוקם בגובה של 25
קומות. המלון יהיה אחד הפרוייקטים
הגדולים לבנייה בקניה.
ירמיצקי תיכנן בשעתו גם את מלון
״חילטון״ בניירובי.
חברת ״צוות״ פעלה בהיקפים גדולים
בישראל ובארצות אפריקה, עד שנת
.1972 ירמיצקי סיפר כי החליט לסגור
את המישרדים בישראל בשנת ,1972 בגלל
סירוב האוצר לתת לחברה סיוע בצורת
תמריצים, כפי שנתן לאחר-מכן לעבודות
בחו״ל.
עם סגירת המישרדים בישראל נשארו
חובות של 200 אלף לירות לעובדים, ועוד
חוב למס־ההכנסה על ניכויי-מס. הגורם
לקשיי החברה, לדברי ירמיצקי, היו עיכובים
בתשלומים מצד ממשלת טנזניה,
שהחליטה על הקפאת כל העבודות בארצה.
ירמיצקי העביר את בסיסו לניירובי,
וסגר את כל המישרדים באוגנדה,
ברואנדה ובטנזניה• במשא-ומתן ממושך
הצליח לגבות את החובות מממשלת טנזניה,
וחידש את עבודותיו במדינה זו,
והתחיל בשנתיים האחרונות בעבודות
גדולות בקניה.
ירמיצקי סיפר כי באמצעות עורך־דינו
בישראל, אליהו גצלטר, איתר את כל
החייבים ושילם לכל אחד את המגיע
לו. אחרי שפרע את כל התחייבויותיו,
ביקר בישראל לפני כמה שבועות, אחרי
העדרות של כימעט חמש שנים.
יר מי צקי סי פ ר כי בשנת 1972 עשה
הסכם עם שר״התחבורה בקניה, קני וקי
(שנרצח לאחר מכן) ,שלפיו ישלם
לקניוקי עמלה על עבודות־תיכנון שזה
ישיג עבורו. כן עשה עבודות תיכנון לכמה
שרים בממשלה, שחשבו שהם פטורים
מתשלום. כאשר הגיש ירמיצקי תביעה
לבית-מישפט נגד אחד השרים, שלא שי לם,
הוגשה נגדו תלונה לאגודת הארכיטקטים
של קניה על ההסכם שעשה
עם השר לתשלום אחוזים, המהווים תשלום
אסור לפירסום וליחסי-ציבור. ביג-
לל תלונה זו נשלל רשיונו לשנה.
ירמיצקי פנה לבית־המישפט העליון
בקניה בעירעור, וזה פסק כי על אגודת
הארכיטקטים היה לפסוק קנס כספי,
ולא שלילת רשיון.
כיום מהווה מישרד ירמיצקי את הגוף
התיכנוני הגדול בקניה, והוא מעסיק גם
מיספר ניכר טל ארכיטקטים מקומיים.
הוא תיכנן את בית־הקואופרטיבים, שבונה
״סולל-בונה״ ,ועתה מסר ל״סולל־בונה״
פרוייקט נוסף של טלון-דירות,
בית-חולים ומגורים בהיקף של 20 מיליון
דולר. מישרדו נכנס עתה גם לתיכנון
בתי-מגורים בהיקף נרחב, וסיים תיכנון
של מיגדל-דירות בן 20 קומות.
קיים מחסור לדירות בניירובי, ושפר-
הדירה מגיע ל 1000-דולר לחודש.

למה בו מה שב
אינו אסטרתאוט
חברת-התעופה ״איסטרן״ האמריקאית,
הגדולה בעולם, הפסידה עשרות
מיליוני דולר בשנה שעברה. מועצת-המ-
נהלים הדיחה את הנהלת החברה, ומינתה
את האסטרונאוט פרנק בורמאן
כיושב״ראש פעיל של מועצת המנהלים.
בורמאן קיבל את המינוי, והסתגר במלון
במשך שלושה שבועות עם צוותות מומ-

הבראה רק ס/ס 70 משכרם, ועל היתר
קיבלו פיתקות חוב, שישולם להם כאשר
החברה תתחיל להרוויח. התוכנית כללה
בעיקר שינוי קווים, סגירת קווים ומיש-
רדים לא-יעילים ופיטורי עובדים מיותרים.
תישעה חודשים אחרי הפעלת התוכנית
הפכה החברה רווחית ויעילה,
והכל שבעים רצון.

ההפסד החיתומ,
הגדול של
קבוצת ״חסנה״

ניתוח מאזני חברות-הביטוח לענף הביטוח
האלמנטרי בשנת 1978 מראה כי
קבוצת ״חסנה״ סבלה את ההפסד הגדול
ביותר 450 ,מיליון לירות, מזה חלק
מבטחי-המישנה 270 מיליון לירות. הפסד
חיתומי הוא ההפרש שבין הפרמיות
שהתקבלו לתביעות ששולמו.
ההפסד החיתומי של קבוצת ״מגדל
בניין״ היה 180 מיליון לירות, מזה
מבטחי-מישנה .60 ההפסד החיתומי של
״מנורה״ היה 57 מיליון, מזח מבטחי״
מישנה ששה. חברת ״אריח״ — ההפסד
16.8מזה מבטחי-מישנה .15 קבוצת
״הפניקס״ הפסידה 90 מיליון, מזה מבט-
חי-מישנה 600 אלף. חברת ״ירדניה־לב-
נון״ הפסידה 312 מיליון לירות, מזה
מבטחי-מישנח 260 מיליון.
ביגלל חלקם הגדול של מבטחי-המיש-
נ ה, קשה כיום לחברות-ביטוח ישראליות
לקבל ביטוחי-מישנה טובים בחו״ל. החל
בתחילת 1980 הודיעו החברות המבטחות
בחו״ל כי הן דורשות את חלקן
ברווחים ובהפסדים בארבעה תשלומים
שווים במשך כל השנה השוטפת, ולא כפי
שזה היה עד כה, במחצית הראשונה
של השנה שאחרי שנת־המאזן.
שינוי זה בתנאי התשלום יכביד ביותר
על נזילות חברות״הביטוח, אשר יכלו עד
כה להחזיר את חלק מבטחי־המישנה
כשנה בממוצע אחרי גביית הפרמיה.

נכשל הו7ע1א־)1גת1
למכירת ״זזלדישואד
חמשא־ומתן בין שלושת שותפי ״חלו
ישראל״ ל״דפי זהב״ ,על מכירת חלק
ב״חלו ישראל״ ,נכשל. ביגלל סיכסוכים
בין שלושת השותפים של השבועון לתיירים,
המופץ חינם, ואשר מתחרה ב״חש-
בוע בישראל״ ,החליטו הבעלים כי מוטב
למכור חלק למשקיע זר, ולמנוע את
הוויכוחים. סוכם כי ימכרו שליש או
שני שלישים, כיוון שהסיכסוכים הם בין
שותף אחד לשני חבריו• כל שותף מחזיק
בשליש .״דפי זהב״ דרשו את מכירת
העסק כולו, והמשא ומתן נכשל.

לונסתנחד מחפשת
דייסת 01 בישראל
חברי צוותות-אוויר של ״אל על״ .שבידם
דרכון לא-ישראלי, יכולים לעבור
לחברת-חתעופה הגרמנית ,״לופטחנזח״.
החברה מחפשת עתה ברחבי העולם 769
דיילים ודיילות, בגיל של 28 שנים לפחות,
גיל-הפרישה יחיה ,55 והשכר ה התחלתי
2089 מרקים גרמנים ( 40 אלף
לירות ישראליות).

יושב־ ראש כומה שביט
היכן התוכנית?

חים. כאשר יצא החזיק בידו תוכנית
מקיפה להבראת החברה, שענתה, לדעתו,
על צרכיה• לאחר מכן נפגש בורמאן
עם הסקטורים השונים של החברה, ששוכנעו
כל אחד לתרום את חלקו במיס-
גרת תוכנית-חבראה כוללת. כל העובדים,
למשל, הסכימו לקבל בתקופת״ה-

פיטורי - תרגיל ביחס*
!גיבור

כאשר בומה שביט קיבל את המי נוי
כיושב־ראש פעיל של מועצת״המנה־לים
של ״אל על״ ,הסתגר במלונות שונים
עם כתבי כל העיתונות והטלוויזיה.
אחר-כך יצא בהודעה כי על העובדים
לוותר על חלק משכרם, אחרת החברה
תיסגר. שביט לא הציג לעובדים כל תוכנית
מקיפה, שתשכנעם כי הדרך שבה
הוא הולך יכולה להצליח• הוא ניצל
את יחסי-הציבור הגרועים של הטייסים
כדי להביא הישג לשר־האוצר, ייגאל
הורביץ, הרוצה ליצור תקדים של הורדת
שכר, כדרך לפיתתן.
דרך זו תיכשל גם ב״אל על״ .הורדת
שכר לא הבריאה אף מיפעל אחד, ללא
צעדים נוספים חשובים יותר.
הבעיה של ״אל על״ אינה השכר הגבוה
של חלק מהעובדים, אלא מיספר
העובדים, שהוא כפול מן הדרוש. בכל
חברה בגודל דומה ל״אל על״ יש 100
עובדים על כל מטוס. ב״אל על״ יש .400
כדי לייעל ולהבריא את החברה, יש לפטר
3000 מתוך 6200 העובדים המיותרים,
ואז ניתן יהיה לשמור על השכר לעובדים
שיישארו. הורדת שכר לכל לא תשנה
את המיבנה הלא-נורמלי של החברה.
מבין העובדים המיותרים שיש לפטר,
חובה לסלק את כל הדרג המינהלי הבכיר
שהסתאב. יש ב״אל על״ כמה מאות
עובדים, העולים חצי מיליון לירה לשנה,
ושאינם תורמים מאומה, והיושבים ב־מישרות
מיותרות.

אל תאמין לגל הודעות־הפיטורים של
עובדים על-ידי מיפעלים, בגלל המצב.
ההודעות נועדו ללחצים על העובדים, והן
רחוקות מן האמת•
כך, למשל, יש בכל סניף של ״אל על״
כך, למשל, מיפעל ״אתא״ הודיע כי
בחו״ל גם נציג וגם מנהל מיסחרי, שני
יפטר 500 עובדים, ופיטר 59 בילבד (כותפקידים
בכירים שאחד מתם מיותר.
לם ערבים) .״קשת״ הודיעה כי תפטר
יש שורה ארוכה של סניפים שאין בחם
300 עובדים. פוטרו פחות ממאה, וגם
צורך. יש ביזבוז מדהים בכוח-אדם, ביג-
על פיטורי אלה הוחלט עוד לפני מינוי
לל תיכנון לקוי של הפעלת הטיסות
ייגאל הורביץ כשר־אוצר .״תנובה״
והצוותים•
הודיעה כי תפטר מאות, ופיטרה 25
למשל: לטיסה בת חמש שעות לכל
עובדים ערביים .״שטראוס״ איימו בפיכיוון
לניירובי שולחים צוות מחליף, כאטורים
המוניים, ופיטרו פחות מ .40-״קו״
קה קולה״ איימה בפיטורי שליש העוב שר לכל כיוון טס צוות אחד, בעוד שהשני
דים, וממשיכה לעבוד כרגיל .״תדיראן אינו יכול לנוח כלל. הדבר מהווה ביזבוז
סתם. בחברות כמו ״לופטהנזח״ טס אוהקטינה
את מיספר העובדים לפי תוכתו
צוות עשר ושתים־עשרה שעות, בלי
נית שאושרה לפני שנה.
תוספת כוח־אדם, אך עם תוספת שכר
עובדי׳ אלף 300
בקצרה, יש בישראל
לשעות הנוספות.
תעשייה, ותנודות בסדר״גודל של אחד
הדרך שבה מוביל שביט את ״אל על״
לאלף בכל חודש הן טבעיות. להציג
תתרום ליוקרתו של שר-האוצר. קשה
תנודות אלה כהוכחה למצב קשה — זה
להאמין שהיא תבריא את החברה•
קצת מצחיק.

אל תקנה באוזניים עצומות

אתה קנה בהגיון
לפני שאתה קונה מערכת סטריאופונית;
בדוק היטב כמה שיותר ופקח עיניים.
למרבה הצער כל אחד רשאי למכור
סטריאו, סוחרים ממולחים וכל מיני
מתחזים ליבואנים או סיטונאים.
קונים רבים נפלו כך בפח.
אנשי ״בית הסטריאו״ אינם סוחרים ממולחים, הם אנשי
מקצוע מעולים בתחום מערכות הקול.
הנדסאי אלקטרוניקה אלה מכירים היטב את כל המערכות
המצויות בשוק.
ב״בית־הסטריאו״ של דורון, תוכל למצוא את מערכות
הסטריאו המתקדמות ביותר, במחירים נמוכים במיוחד
ביחס לאיכות.בשל היקפן הגדול של המכירות(למושבים,
קיבוצים, קואופרטיבים ולקוחות בכל רחבי הארץ).
כך למשל, מייעץ לך דורון, מנהל ״ביודהסטריאו״,
שעבר השתלמויות אודיו בחו״ל,

• יבוא

• מכירה

לבדוק את אפשרויות השילוב בין כל המערכות וכל סוגי
הרמקולים, בעזרת מערכת הבקרה המשוכללת 360 מו
כך תוכל להתרשם נכונה, ולבחור בצירוף המתאים לך
מבין 144 אפשרויות שונות...
אנשי ״בית הסטריאו״ ,הנחשבים כברי־סמכא בענף, אינם
מסתפקים ביעוץ שבטרם קניה. מיקומה הנכון של המערכת
בביתך, ושירות צמוד של מעבדות ״ביהדהסטריאו״ הנותנות
שירות לכל ציוד האודיו הקיים בארץ, מהווים חלק בלתי
נפרד מן השירות הניתן על ידם. ובאשר לאחריות, מציעים
אחריות כפולה: של היצרן ושל מעבדות ״בית הסטריאו״.
גם אם כל אחד רשאי למכור לך סטריאו,
הכנס ל״בית הסטריאו״ ,מובטח לך, כי
אם תצא ללא מערכת, תצא לפחות
בהרגשה, שעכשיו אתה יודע, את כל
אשר עליך לדעת אודות מערכות קול.

• מעבדות שרות

בית הסטריאו

124

רח׳ ארלוזורוב ו. כופר הי שו ב. טל׳ 736618רמת־גו

העול ם הז ה 2209

בגין נזוף סייונטן
ראש־הממשלה, מנחם בגין, מתכוון לנזוף בשר־הביטחון,
עזר וייצמן, בעיקבות שתי הצהרות־התמיכה
של וייצמן בנשיא ג׳ימי קארטר, שהתקבלו בארצות־הברית
כהתערבות ישראלית בבחירות הצפויות שם.

ההווה מסבות
את הממשלה
פרשת החווה של שר־החקלאות אריק שרון, אשר צצה
מחדש בעיקבות חוות־הדעת המישפטית, מסכנת את
המשך קיומה של הממשלה.

כישיבת הממשלה אמר שרון בי אמנם קרא
את חוות־הדעת :״יש שם 12 עמודים, וזה
יפה מאד, אכל זו לא כעייה שלי, אלא של
ראש־הממשלה.״ למקורביו הודיע׳ שרון כי
אינו מתכוון להתפטר מהממשלה, וגם
לא למכור את החווה שלו.
מקורבי ראש־הממשלה חוששים כי עלול
להגיע מצב שבו לא יסכים שרון להתפטר,
ומכיוון שעל פי החוק לא יכול בגין לפטרו,
הוא ייאלץ ללכת אד הנשיא.
יש הגורסים כי בגין ידחה את הדיון הסופי בפרשה,
עד לסיום משבר אילון־מורה.

צפוי פילוג
באילוו־מורה

בקרב 17 המישפחות, המרכיבות את אילוך מורה,
צפוי פילוג לגבי השאלה אם להתפנות מהאתר
ולעבור לתל־כביר, או להישאר באילון־מורה עד לפינוי
בכוח על־ידי הממשלה. חלק־הארי של חברי הישוב,
בראשותו של בני קצובר, אומדים כי יש להתפנות,
אולם להודיע על כך רק ביום האחרון, כאשר חיילים
יעמדו כבר בשער אילון־מורה, וזאת רק אחרי קינות
ותפילות. חלק מאנשי המקום, המקורבים לאנשי ״הרב״
מאיר כהנא, גורסים כי אסור להתפנות, ויש להתנגד
בכוח לחיילים המפנים.

רעיון אחר, שהועלה על־ידי אנשי אילון־
מורה, הוא להתפנות, אך לא לתל אל־בכיר,
אלא להצטרף לישוב קיים אחר, אך להודיע
זאת אחרי שהישוב החדש יוקם, והממשלה
תשקיע בד מיליונים רבים.

הקצין שוחרר
ביגלל איוננים

אל לישכת ראש־הממשלה ואד מישרד־החוץ
הניעו מאות מיברקים, רובם שד יהודים
אמריקאיים, אשר מחו על דבריו של וייצמן.

לא בוטלה טיסה לרפידים, שהיתה אמורה
להטיס את האורחים למסיבה. הטיסה היתה
טיסה רגילה של חיל־האוויר, אולם כגלל
מיעוט הטסים לסיני עמדו לבטלה, והשאירו
אותה עד כנה רק כדי להטיס את אורחי
המסיבה. עלות הטיסה הוא בי 150ד״י.

מם־הכנסה חיסר

״העולם ה1ת״ במרכז

בפרשת שולמן

הזבנית הטלוויזיה

חוקר מטעם שילטונות מס־ההכנסה הצטרף לצוות־החקירה־המיוחד
של המישטרה, החוקר בפרשת הרצח
של דויד שולמן.

רשת סי־בי-אם, ערוץ 2בקליפורניה, הקדישה השבוע
חצי שעה בזמן־השיא של החדשות, בשעה ארבע
אחר־הצהריים, ל״מאפיה הישראלית״ בקליפורניה.
במרכז התוכנית היתה סידרת מאמרי העולם הזה על
נושא זה, וכתבות העולם הזה צוטטו בהרחבה
בתוכנית. התוכנית תקפה את מישטרת־ישראל,
המעודדת הגירת פושעים ישראלים לקליפורניה,
ואינה משתפת פעולה עם מישטרת לוס־אנג׳לם בביעור
הפשע המאורגן.

לדעת שידטונות מם־ההכנסה יהיו בעיקבות
חקירת־הרצח גילויים כלכליים רכים
המעניינים את מס־ההבנפה.

מודעי צופה ירידה
במחירי״־הופט
למרות אזהרותיו מפני עליות מחיריייהדלק
כארץ, כעיקבות עליית מחירי־הנפט בעודם,
טוען שד־האנרגיה, יצחק מודעי, לפני
מקורביו, כי לדעתו תהיה ירידה תלולה
כמחירי״הנפט העולמיים.
מודעי פיתח תאוריה, שלפיה תגיע תיצרוכת הנפט
לכדי משבר בעיקבות האגירה ובהלת־החיסכון
באנרגיה בכל העולם, וכי מדינות אופ״ק תיאלצנה
להוריד את המחירים.
מודעי למד זאת מדבריו של שר־הנפט הסעודי, השייח׳
זקי אל־ימאני.

שמירה מישטרתית
עד ודי
אל המודיעין של המישטרח הגיע מידע על
כוונה להתנקש כחייו של אחד מחברי־הכנסת.
בעיקבות
זאת הוצבה שמירה אישית של שוטר
מהיחידה הסמויה על חבר־הכנסת. איש־המישטרה
מלווה אותו במשך 24 שעות ביממה, לכל אשר הוא
הולך. כן הוצבה שמירה מישטרתית על ביתו של הח״כ.

סלאטו יארך חייב
ח״כ שמואל פלאטו־שרון נמצא במשא־ומתן מתקדם
עם אחד מחברי־הכנסת של הליכוד, כדי לצרפו
לרשימת שרון בבחירות לכנסת הבאה. נראה כי
העיסקה תצא אל הפועל, מאחר ואותו ח״כ יודע כי
אין לו סיכוי להיכנס לכנסת הבאה ברשימת הליכוד.

אין זה מן הנמנע כי ערב הבחירות יפרוש
אותו ה״ב מהליכוד, ויצטרף לרשימתו של
פלאטו־שרון.

גל חדש של הסתה אנטי־ישראלית, לעיתים בעלת
גוון אנטישמי מובהק, מציף את אפריקה המוסלמית.
המצב חמור במיוחד בניגריה, שבה מתערער מעמדה
של ישראל בקצב מדאיג.

בוטלה סברות

איש־ציכור ניגרי הצהיר לאחרונה כי הקצין
הניגרי, שהורשע ונשפט בישראל בעוון
הכרחת חומרי־גלם לפיגועים כישראל,
שוחרר והוחזר לניגריה כעיקכות איום
ניגרי מפורש באמצעי־תגמול, כגון הפקעות
הכרות ישראליות ופעולות נגד ישראלים.

וזקצועית בצה״ד
התנגדות לבן־אדישר
אישים בכירים במצריים רמזו לידידיהם הישראליים
על התנגדות בממשלה המיצרית לבחירתו של מנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה, הד״ר אליהו(״אלי״) בן־אלישר,
כשגריר הראשון של ישראל במצריים.
שום התנגדות רשמית לא תישמע, והמצרים יאשרו
את המינוי הצפוי של בן־אלישר, וזאת משום שהתברר
להם כי ראש־הממשלה, מנחם בגין עומד על המינוי
של בן־אלישר.

בפרטי ההוצאות הכספיות של המסיבה. למרות
שהמסיבה בוטלה, הרי עד לביטולה ברגע האחרון
הוצאו כבר 17 אלף מתוך תקציב 20 אלף הלירות,
שהוקצב לכיבוד במסיבה.

על פי הוראתו של הרמטכ״ל, דב־אלוף רפאל (״רזול״)
איתן, בוטלה תוספת הספרות המיקצועית שצורפה
למשכורת קציני־צה״ל.

תחת התוספת המיקצועית קיבלו הקצינים
רשימה של חמישה ספרים, בהוצאת
״מערבות״ ,שמהם הם יבולים לבחור.
הספרים שנבחרו הם ספרים שלא נמכרו
כשוק החופשי, ומלאי גדול מהם קיים
במחסני ״מערבות״.

ביטול הב סיבה
עלה ב־ 20 אלך
מסיבת חיל־הרפואה שעמדה להיערך השבוע
ברפידים, כפרידה של חיל־הרפואה מסיני, בוטלה
אחרי שלקצין־רפואה־ראשי נודע כי העולם הזה חו?ר

סידרת המאמרים היכתה גלים בקליפורניה,
וחלק ניכר מגיבורי הסידרה עושה מאמצים
להוציא עצמו מכל קשר עם חשודים
כפשיעה.
הטייס אלי בכמן פנה למישטרת לום־אנג׳לס וביקש
מהם הבהרה כי אין לה נגדו כלום. בכמן מסר
למישטרה כי.מעולם לא הכיר או פגש את רתמים
אהרוני וטוביה אושרי, ושאיש לא הבריח במטוסו
מיטענים או אנשים הקשורים בפשע.

המיפגש הסודי
המיפגש הסודי של המיפדגה הליברלית
ייערך כיום השלישי השבוע, דווקא
במקום המיפגשים הרגיל של מרכז מיפלגה
זו, מלון ״כפר־המככיה״ כרמת־גן.

ר ד ארים 3מ סו׳111 פרטיות מישטרת ירושלים משכללת את מאמציה ללכוד את
הנוסעים במהירות מופרזת על כביש ירושלים
תל־אביב. בימים האחרונים הותקנו מכשירי־רדאר
במכוניות פרטיות של. שוטרי־תנועה, מדגמים שונים.
השוטרים, הנוסעים במכוניותיהם הפרטיות, מקבלים
אחזקת־רכב ודמי־שימוש על פי הק״מ שהם עושים.

צ ״ד שדאליס
באראוח־הבדית
שילטונות ההגירה האמריקאיים החלו בשבועות
האחרונים בציד ישראלים, העובדים ללא תעודות־עבודה
מתאימות בארצות־הברית. פקחי מישרד־ההגירה
סורקים בעיקר בתי-עסק ומיסעדות השייכים
לישראלים, ונגד עובדים מהארץ, הנתפסים שם ללא
תעודות מתאימות, נפתחים תהליכי־גירוש.

פעולת שילטונות־ההגירה באה, כפי הנראה,
כעיקכות דרישה מירושלים. היקף ההגירה
הישראלית לארצות־הכרית גדל כעת
האחרונה כשיעור ניכר.

לשוק האזרחי
ללא וניוון
המפקח על היהלומים, יוסי פרלמוטר, עומד
לפרוש כימים הקרוב ולהתמנות בנציגי
של הברוקר וילי נאגר בישראל. פרלמוטר
נודע בידיד הברוקרים הזדים כארץ, מאחר
שבזמן כהונתו הותר ייבוא לישראל של
יהלומים מנוסרים, דבר שפגע כמלטשות
המקומיות.
אין זו הפעם הראשונה שמפקח על יהלומים עובר
לסקטור הפרטי של היהלומנים. יונה חצור, מי
ששימש בעבר בתפקיד זה, קיבל את הנציגות בישראל
של גדול הברוקרים בעולם, הניג ושחד, ואפילו מנכ״ל
מישרד־התעשיה לשעבר, עמוס מר־חיים, קיבל את
הנציגות בישראל של הברוקר הלונדוני בינם.

נו שה שהזשתקה במשך ווו עורם -ושענוה וק מפה דאוזן
בש גי ה צמרת ־ נחשפת ווריד גרו שששלפ ינחס לבון 1׳ ל

והמרוצה
פי נחסלבון
רב אחד הלכה שולמית בוססו לגדה
/לקונצרט של התיזסורת הפילהרמונית
הארצישראלית, שהתקיים באולם אוהד.
היה זה בראשית , 1947 לפי פרוץ מילחמת־

העצמאות, בתקו־! שבה ניצח ארתורו
טוסקניני על התיזמורת.
בהפסקה הרגישה לפתע בגבר זר, העוקב
אחריה במיזנון. אחרי הקונצרט ניגש אליה

תעודתיהגירושץ ההיסטורית

איס. התעודה מאשרת כי ב־ 9בפברואר 1947 ניתן בתל־אביב גט לזוג הנשוי — פינחס
בן יוסף לוביאניקר (אחר־כד לבון) ושולמית בת מאיר לבית בופמן. בתעודה מופיעים
—זי תי -

אותו הגבר ופתח עימד. בשיחה. היא לא
הכירה אותו, אך הוא ליווה אותה לביתה,
ושם גילה לה את שמו — פינחס לוביא־ניקר,
מי שהיה אז חבר הוועדה המרכזת
של ההסתדרות, ששינה מאוחר יותר את
שמו ללבון והפך שר־הביטחון בממשלת
משה שרת.
הוא התחיל לחזר אחריה. שניהם היו
כבר אנשים בגיל־העמידה. היא היתד. בת
,41 גרושה ואם לשניים, והוא בו ,47
עדיין רווק. אחרי שמונה ימי־היכרות, הציע
לה לבון נשואין.
לה היתה, לדבריה, סימפטיה אליו ואל
האינטליגנציה שלו, והיתד. בטוחה שתהיה

מאושרת לידו. הוא היה נלהב ופזיז כמו
ילד קטן, המתאהב בפעם הראשונה בחייו.
הוא הציע לערוך את החתונה מייד. היא
הסכימה. ברבנות בתל־אביב הודיעו להם
שייאלצו להמתין תקופה קצרה. להם לא
היתד. סבלנות. הם נסעו לנס־ציונה, והרב
המקומי שם ערך את טכס נשואיהם.
בערב קיימו את נשף הנשואין בקפה
פילץ בתל־אביב, שהיה אז בשיא האופנה.
הם היו מאושרים. היא הרגישה כי העולם
שוב שייך לה, וכי למרות השנים שעברו
עליה, תוכל להתחיל בחיים חדשים.
עד מהרה נוכחה לדעת כי טעתה.
נשואיהם ארכו בדיוק כאורך ליל־הכלו־

גם שמותיהם של שני עדים. בתחתיתה מודפסת הצהרה ״שהרשימה דלעיל היא קטע
נכון ספינקס הגירושין, שנערך במישרד הרבנות הראשית, בסיר תל־אביב, במחוז
לוד.״ היא חתומה כדת וכדין עלי־די רב. העיר לוד היתה בימי המנדט בירת המחוז
שנקרא על שמה, ושכלל את תל־אביב ויפו. נישואים אלה ארכו ליליכלולות אחד.

לות. בלילה ישנו יחד בדירתה. למחרת
קם פינחס לבון והלך ללישכתו בבניין ה־וועד־הפועל,
ששכן אז ברחוב אלנבי, מול
רחוב ליליינבלום* .מאז נעלם ולא חזר
עוד.
שולמית לא ידעה היכן הוא, עד שקיבלה
ממנו מיכתב. היה זה המיכתב, שהפך
גולודהכותרת בפרשה עלומה, אשר הדיה
עברו ספה לאוזן בחוגי החברה הגבוהה
של אז.
״שנינו התנהגנו כילדים קטנים,״ כתב
לבון לשולמית .״להתחתן אחרי היכרות
כה קצרה, היה זה מעשה חסר־אחריות. אני
יודע שפעלתי כמו נתון בטראנס ...להת חתן
בלי אהבה, בלי היכרות ואפילו בלי
שדכן, זה חטא לא יכופר. במצב זה מוטב
שלא תופענה שום ברכות והודעות בעיתון
הופעתן לא תשנה את החלטתי. אני עוזב
את תל-אביב לשבוע ימים, ואל תנסי
לחפש אותי. אם תרצי להגיע לסידור ה גירושין,
מוטב שמישהו ממישפחתך ייפגש
עם אחי. הנני מאחל לך את האושר שהנך
ראוייה לו.״
במשך הימים הבאים לחצו בני מישפחתו
של לבון על שולמית לתת לו גט .״עליו
להיות אדם גדול,״ אמרו לה .״אישה כמוך
תזיק לקאריירה שלו!״
* כעבור שנתיים נבחר לבון כמזכ״ל
ההסתדרות, וכיהן בתפקיד זה במשך שנתיים•
הוא חזר לתפקיד זה ב־ 956ו, אחרי
שהודח מתפקיד שר־הביטחון.

בימי־הזוהר של שול מית
חשפה פחות, אך
הבליטה את חיטובי הגוף. שולמית הקפידה
בדרך־כלל להתלבש בהתאם לאופנה.

כו הצטלמה שולמית לסן בימי זוהרה, בכיכר דיזנגוד ב ס
זה היה ההלם הגדול ביותר בחייה. היא
הסכימה לגירושין, אולם ביקשה שיסדרו
אותה בעבודה כלשהי, כדי שלא תיזרק
לרחוב. היה מדובר על רכישת קיוסק קטן
או ספריה. מישפחתו היתד. מעוניינת לג
מור
מהר, הפקידה אלף לירות על שמה,
בתנאי שתסכים לגירושין. היא הסכימה.
ברבנות נפלה שולמית לרגלי בעלה ו ביקשה
רחמים. היא הסבירה לו כי לא
תוכל עוד לחיות חיים תקינים, אם ייוודע

שולמית בופמן עלתה ארצה מרוסיה. בארץ

1*111| ״111
הצטרפה לקולקטיב, שהקימו ארבעת
ש ( 11 111 אחיה יחד טס בעלה הראשון. שולמית ניהלה את הבית, בישלה וכיבסה עבור חמישה
גברים. בתמונה נראית שולמית (משמאל) וחברה באסם, כחלוצות אמיתיות.

שבעלה עזב אותה אחרי לילה אחד של
נשואין.
הוא היה קשה כאבן וקשוח. עוד באותה
שנה נשא את אשתו השניה, לאה.

אוייב הציבור
י ^ ולמית בו פמן התפרסמה, בעבר, כ ״
״פולי אדלר הישראלית״ ,על שם מל כת
בעלות בתי־הבושת בארצות־הברית
של אז. היא היתד. יצאנית־הצמרת של
שנות ה50-׳ .בתור שכזאת בררה, לדבריה,
את לקוחותיה והקפידה, שיהיו אך ורק
מנהיגים, שתפסו עמדות־מפתח בחיי ה מדינה.
מאוחר
יותר פתהד, בביתה בית־בושת.
אז נלכדה ברשת המישטרה. היא נעצרה
כמה פעמים, הועמדה לדין ונדונה פעמיים
לחצי שנת מאסר, בגין זנות וניהול בית-
בושת. אחר-כך נעצרה שוב, בשנת . 1971
אך שולמית למדה, את הלקח, הפכה זהירה,
והמישטרה לא הצליחה להביאה אז לדין.
מאז לא נעצרה עוד, עד שפרצה ה-
מישטרה, בפברואר , 1979 לביתה שב צפון
תל־אביב. היה זה מיבצע־ראווה
נוסף של מישסרת תל-אביב, אשר תחת
לשים את ידה על רוצחים ואנסים, היא
מרכזת את כוחותיה הנגד טרף קל — זונות.

נשוא המנהיג והפרוצה

(המשך מעמוד )35
בראש המיבצע עמד מפקח שלום אפל
מהיחידה המרכזית. השתתפה בו גם ה שוטרת
סימה ממיחלק המוסר, שהתפרסמה
מאוחר יותר בעיקבות החלק שנטלה ב-
מיבצע־ראווה אחר — חיסול מישרד־ההי־כרויות
מוניטין. שולמית בופמן הקשישה
נזרקה לבית־המעצר המחוזי באבדכביר.
אחרי שנסתיימה החקירה והיא שוחררה,
הוגש נגד שולמית בופמן כתב-אישום ב בית
המישפט המחוזי בתל-אביב. בכתב-
האישום נטען כי ״בתקופה שבין השנים
,1977—1979 או בסמוך לכך, איפשדה ה נאשמת
לפרוצות וללקוחותיהן להשתמש
בדירתה לשם עיסוק בזנות, תמורת חלק
מהאתנן שקיבלו. הנאשמת החזיקה וניה לה
בית־בושת בדירתה.״
בכתב־האישום נטען עוד, כי ״בתארי כים
בלתי־ידועים, במשך התקופה הנ״ל,
נהגה הנאשמת לשלוח גברים, לשם קיום
מגע מיני, לשתי זונות. הנאשמת קיבלה
סך של 50 עד 100ל״י כחלקה באתנן מכל
לקוח ששלחה לזונות אלה.״
שולמית בופמן היא כיום בת .74ל דבריה,
כאשר נישאה לפינחס לבון, לא
היתד. עדיין זונה, בניגוד לרכילויות. הת דרדרותה
החלה, לדבריה, רק אחרי שלבון
זנח אותה. אולם עוד לפני שהכירה את
לבון היתד. ידועה, במושגים של אז, כ-

בעל שלישי

פרידמן, נהג מונית, גרוש אף הוא. בתמונה
שולמית (באמצע) יחד עם בעלה וחברות.

מופקרת, העוברת ממיטה למיטה. ידעו
לספר עליה כי שכבה עם כל גדולי־היישוב.
מאוחר יותר, כאשר פתחה בקאריירה של
יצאנית־צמרת, המשיכה לקיים עימם יח סים,
אך תמורת תשלום.
לבון לא ידע עם מי הוא מתחתן. הדבר
נודע לו רק למחרת ליל-ד־,כלולות. זאת
היתד. הסיבה לשינוי המפתיע שחל בו
כלפי האשה שאותה אהב. אם היסס לפני
שהחליט להתגרש, הרי שאחיו ובני־מיש־פחתו
שיכנעו אותו.
עבור שולמית היתד, זו מכה קשה מ נשוא,
שהביאה להתדרדרותה. במשך עש רות
שנים נשאה עימה את סודה של
פרשה עלומה זו. במשך כל אותו הזמן
לא פסקו הרכילויות מסביבה. אך היא
הבליגה. הסוד היה נחלתה של שיכבה
מצומצמת בצמרת המדינה. הציבור הרחב
לא ידע מעולם למי היה נשוי פעם שר-
הביטחון, שהפך לאחר מכן למוקד הפרשה
אשר זיעעד, את המדינה — פרשת־לבון.
השבוע נאותה שולמית בופמן לפתוח
את סגור ליבה ולגולל את סיפור חייה,
בפעם הראשונה.

מה שאני מתחילה לעשות נהרס לגמרי.
אני בודדה ועזובה ונרדפת על־ידי החברה
ועל־ידי המישטרה. אין לי עוד הרבה
לחיות, ולא מניחים לי. כולם מפנים לי
עורף, וגם מישפחתי ובני. אינני יכולה
לסבול עוד. הדרך היחידה היא לספר כיצד
הגעתי אני, שולמית בופמן, בת למישפחה
הגונה ומכובדת, עד הלום.

;,לגין לא
סי פ ק או תי ״
ך ולדתי כעיירה קטנה, ליד אודיסה,
ברוסיה. הייתי הבת הקטנה ביותר
למישפחה שבה שמונה ילדים. גדלתי ב בית
מסורתי ומכובד. אבי״ שהיה בעל
מחצבות־סיד, אדם משכיל ונערץ, רצה
שבניו יהיו מהנדסים ורופאים. הוא דאג
לתת לנו השכלה רחבה. כולנו למדנו ב גימנסיה
רוסית. מילבד זאת היתד, בבית
מחנכת צרפתית מיוחדת.
בילדותי חלמתי להיות אחות ומטפלת.
ריחמתי תמיד על חיות ועל בני־אדם
סובלים, ורציתי לעזור להם. לא ידעתי
שבחיים אזדקק גם אני לרחמים.
כשהייתי בת 16 עליתי, עם שני אחים
שלי, לארץ. יחד עם עוד שני אחים, ש הגיעו
קודם, הם יסדו את קבוצת האינסט-
לטורים שנקראה קבוצת ריבניצה, על שם
העיירה שבד, נולדנו. הם עשו את הביוב.
הראשון ברחוב אלנבי .״
אני חייתי יחד עימם. עבדתי איתם, ני הלתי
את הבית, בישלתי וכיבסתי עבור
חמישה גברים. מילבד האחים שלי היה
עמנו עוד פועל אחד, שלמה מרקמו, בן
עיירתנו. הוא היה מבוגר ממני בתשע
שנים. הייתי אז נערה חיננית ודי מושכת.
שלמה היה מעוניין להשאר קרוב לאחים,
שהצליחו בעבודתם, ונשא אותי לאשה.
הייתי אז בת — 17 וטיפשה. הוא היה
הגבר הראשון שהכרתי, גבר יפה ובריא.
שנה אחרי שנישאנו נולדה לנו בת. בגיל
18 הייתי כבר אם.
בעלי הפך למכונאי בבית־חרושת לקרח,
ועברנו לחיפה. חיינו חיים תקינים קרוב
לעשרים שנה. בשנה החמישית לנשואינו
נולד לנו הבן. חיינו היו רגילים ושיגר-
תיים. הייתי עקרת־בית ואם טובה לילדי.
בתחילת מילחמת־העולם השניה עברנו
לגור בתל־אביב. גם אני וגם בעלי גוייסנו
למישמר האזרחי. הוא היה מפקד אזור ואני
טלפוניסטית. אז החלו להופיע הסדקים
הראשונים בחיי המישפחה שלנו.
בהג״א הכיר בעלי אשד, נשואה, חשו כת
ילדים, בשם ריבקה. אני לא יודעת
מה שהתחולל ביניהם. אולם ראיתי שבעלי
מתנהג עמי שלא כרגיל. הוא לא היה חוזר
בלילות הביתה. התחלתי לחפש את ה סיבה׳
עד שאחד מאנשי הג״א סיפר לי
על ריבקה. ניסיתי לשוחח עמו. אמרתי לו:
״ישנן שמועות שהתאהבת באשה אחרת.״
תשובתו פגעה בי מאד. הוא אמר :״זה
מודרני, ולא איכפת לי שגם לך יהיה
אהוב.״
כך החל ההרס בחיי המישפחה שלנו.,
מעשיו ודבריו דחפו אותי לחפש לי ידידים,
שאוכל לבלות בחברתם. לאחר תקופה קצ רה
של חיים בצורה כזו, ועשרים שנות
נשואים, הגענו למסקנה שעלינו להיפרד.
הקורבנות היחידים היו שני ילדינו.
מסרנו אותם למוסד בקיבוץ גיבעת־השלו־שה.
נפרדתי מבעלי ללא כל תשלום פי צויים
או דמי מזונות. חיי היו קשים מה רגע
הראשון לפרידה. הייתי חסרת אמצעים,
והייתי מוכרחה להילחם על קיומי. עבדתי
כמטפלת בויצו. גרתי בחדרים שכורים.
התקשרתי אמנם עם גבר אחר, אך לא
היינו יכולים להתחתן, מחוסר אמצעים.
ואז היכרותי את פינחס לבון, והתחתנו.
אחרי שהוא עזב אותי נשברתי לגמרי.
למה הוא היה צריך לעשות לי את ז הו

לפינחס לבון היתה לאה (״לוסי״) ,שאותה נשא לאשה ב שנת
111ה 1 !111י ! 1
1111411ע , 1947 1 1 *11 זמן קצר אחרי גירושיו נושולמית. לוסי התקבלה על־ידי
מישפחתו ועמדה לימינו עד יומו האחרון. היא העניקה ללבון את האושר המישפחתי.
אני בכלל מצטערת שהיכרתי אותו. כל
הצרות שלי מאז, זה רק בגללו. בגללו
נהייתי זונה. אבל מצד שני, אם הוא לא
היה עוזב אותי, אני במילא הייתי עוזבת
אותו. הוא לא היה יכול לספק אותי.
אני רק לא מבינה בשביל מה הוא היה
צריך להתחתן איתי בכלל. בשביל לשכב
עם בחורה צריכים להתחתן איתר? ,בשביל
לשתות כוס חלב צריכים לקנות את כל
הפרה?

״רציתי ל חיו ת —
גם ב מחיר כבודי״
ין פלא שנפלתי ברוחי. הייתי עזובה
מצד מישפחתי, מצד ידידי וחברי,
שרק שבוע קודם רקדו בחתונה שלי. כולם
התנכרו לי. עזבו אותי לבד, עם 1000
לירות בבנק, שאותם קיבלתי מהמישפחה
של לבת.
אף אחד לא היה מעוניין להכיר אישה
בת ,42 שבעלה עזב אותה בליל הכלולות.
לא נשארה לי ברירה. חיי היו הרוסים.
לא היתד, לי תיקווה. הלכתי אל אנשים
שעוד רצו בי. הייתי מוכרחה לצאת לרחוב
ולמכור את הדבר היחיד שעוד נותר לי —
את גופי. אחרי שנה קניתי את הדירה.
באחד הימים פגשתי ביצחק פרידמן, נהג
מונית מבוגר ממני ב־ 12 שנה, גרוש ואב
לארבע בנות. נישאתי לו. חיינו המשות פים
החזיקו מעמד שנה וחצי. הם התפוררו
בגלל סיבה אחת, בגלל השכנים.
לא הסתרתי מבעלי החדש את עברי.
אבל השכנים לא יכלו לסלוח לי. הם הח ליטו
לגרש אותי מהבית בכל האמצעים.
הם היו עוצרים כל אדם שהיה בא לבקר
אותנו ומספרים לו כי במקום קיים בית-
בושת. הם הפיצו שמועות בכל השכונה.
לא יכולנו ללכת ברחוב מבלי שיצביעו
עלינו באצבע.
שנינו נשברנו. בעלי לא החזיק מעמד
ונפרד ממני. נשארתי שוב לבדי, ללא

סיפרה שולמית כופמן:

אני אשד, זקנה, למודת־יסורים, אם לבן
ובת מבוגרים. אני נמצאת על סך יאוש,
מלאת סבל נפשי ואכזבה מן החיים, כש החברה
כולה מתנכרת לי.
במשך השנים הפכו חיי לגיהינום. כל

נש1אין שלישיים

על גב תעודת־הגירושין מפינחס לבון כ תו ב:
״על סמך תעודה זו נרשמה לנשואין הגברת שולמית
לוביאניקר לבית בופמן, ב־ג׳ תמוז תש׳׳ט.״ הדברים נרשמו כשנישאה ליצחק פרידמן.

פרנסה. חיי לא היו שווים הרבה, אבל
רציתי לחיות בכל מחיר — אפילו במחיר
כבודי.
חזרתי לרחוב, הפעם בשפל המדרגה —
יצאנית־רחוב פשוטה. אבל לא היה קל
לאשר, בגילי להסתובב ברחוב ולחפש לקו חות.
החלטתי להשכיר חדר אחד בדירה
לזונות כמוני, תמורת תשלום, כמו במלון.
השכנים שלי הלשינו למישטרה ואני
נעצרתי. הודתי באשמה בפני השופט ואמר תי
לו :״זה לא פשע להיות זונה. פשע
מה שהחברה עושה לי.״ הוא קנס אותי
ב־ 75 לירות.
ניסיתי לחזור למוטב. ביקשתי מהאחים
שלי שיסדרו לי עבודה. דפקתי על דלתות,
צילצלתי בטלפונים. אף אחד לא רצה
להכיר אותי. לגבי החברה, מוטב היה אילו
הייתי מטביעה את עצמי בים ונעלמת. אבל
אני רציתי עוד לחיות.
מאז עברתי את כל הצרות שבעולם.
התחתנתי שוב, הפעם עם עולה חדש, קרל
ברנשטיין, רופא שיניים במיקצועו. שוב
פעם מיררו לנו את החיים ושוב פעם בעלי
עזב אותי. בפעם הרביעית בחיי התגרשתי.
איבדתי כל תיקווה להתקשר עם גבר
ברצינות. התחלתי להזמין אלי אנשים לשם
שיחה, הכרה ובילוי. הם היו בעיקר אנשים
מהחברה שהייתי שייכת אליד. קודם, ו־שפנתה
אלי עורף.
כל גבר שביקר אצלי היה מוכן לשבת
ולשוחח עמי, לבלות, לשלם את התמורה
וללכת. איש מהם לא היה מוכן להופיע
עמי בפומבי. באופן כזה הכרתי אנשים
מעניינים, בעלי השכלה ובעלי עמדות-
מפתח בחיי המדינה.
במשך הזמן קשרתי קשרים עם יצאניות
קטנות, שהיו באות אלי הביתה ומקבלות
לקוחות. עד שנלכדתי ברשת של המישטרה.
האשימו אותי בניהול בית־בושת וקיבלתי
חצי שנה בפנים וקנס גבוה. כשיצאתי
המשכתי עם זה בשביל לשלם את הקנס,
ואז קיבלתי עוד פעם חצי שנה.
הייתי חברה במועדון קשישים. כששמעו
שם שעצרו אותי, וכתבו בעיתונים על
העבר שלי, הם זרקו אותי. עכשיו אני
בודדה לגמרי. העיריה שיחררה אותי ב משי
שנים מתשלום מיסים. עכשיו הם
הזמינו אותי ורוצים שאשלם להם 6000
לירות. בכיתי לפניהם שאין לי כסף, אבל
הם אמרו לי :״קראנו עליך בעיתונים.
יש לך בית־בושת ואת מרוויחה הרבה כסף.
אז תשלמי!״
האחים של פינחס היו מציקים לי גם
אחרי שהתגרשנו. היו באים אלי הביתה
או שולחים אלי אנשים שהשביעו אותי לא
לפרסם את העובדה שהייתי נשואה לו. חם
לקחו ממני את כל התמונות המשותפות
שלי עם פינחס, ואפילו את המיכתב ששלח
לי. לא נשאר לי כלום ממנו.

יוסי חיימן !

העו ל ס הז ה 2209

במדינה
הע ם

ן בק זידח. זזן4ג״]!

בעולם: דם 1ג 5ט
צי7ו ש? האיימ-אזרה
מרחף ע 7היום. הראשון
ש 7שגות ה*׳80
הימים האחרונים של שנות זז־סד של
המאה העשרים עמדו בסימנם של מאור עות,
שיטילו את צילם גם על שנות דד
80׳ .כבר מסתמנות בהם המגמות של ה עשור
החדש:
• באפגניסתאן חוללו הסובייטים
פלישה צבאית מלאה, במסווה של מהפכה
פנימית. ארץ־הספר האגדתית, ששימשה
בהיסטוריה בשטח־הפקר בין מעצמות רבות,
ובפרוזדור לפלישות רבות להודו, נפלה
הפעם לחלוטין בידי ברית-המועצות.
אם אין זו פרשה חד־פעמית, היא מב שרת
את חידוש ההתמודדות הבלתי־מרו־סנת
בין שתי מעצמות־העל, וסוף ה-
״דטאנט״ שהאיר את שנות ה־סד. במהלך
העשור האחרון בנתה ברית־המועצות ב התמדה
את כוחה היבשתי והימי, ויתכן
מאד כי המהלכים האחרונים הן תוצאה של
שינוי יחסי־הכוחות.
• ברודפיה חזרו ראשוני ה״טרו-
ריסטים״ הביתה, כדי להשתתף במילחמת־הבחירות
שתיערך בקרוב בארץ שתיקרא
זימבאבווה. זהו מיפנה היסטורי.
אנשי ״החזית הפטריוטית״ של זימבא-
בווה ניהלו במשך שנים ארוכות מילחמרד
זעירה, שבמהלכה בוצעו מעשי-זוועה ו פיגועים
אין־ספור.
שיבת ״המחבלים״ והשתתפותם במאבק
הלגיטימי על השילטון מעוררות אוטומטית
מחשבות על מעמדו של אש״ף בגדה ו ברצועה.
אחרי הפשרה ברודסיה, שהושגה
בחסותה של ממשלה בריטית ימנית, יקשה
מאד על ממשלת־ישראל להמשיך ולנהל
את מסע־התעמולה השיגרתי שלה נגד
אש״ף, שאין לנהל עימו שום משא־ומתן
בשל ״אופיו הטרוריסטי״ או ״האמנה ה פלסטינית.״
נקבע תקדים בינלאומי ברור.
• אופ״ק העלה שוב את מחירי־הנפט,
כשמפיקות־הנפט הלא־ערביות מתחרות ב קיצוניותן
עם המדינות הערביות.
המהפכה של הנפט, שהיתה התופעה ה־חשובה
ביותר של שנות ה־סד, נמשכת
בשנות ה־80׳ .את ההשלכות על המשק
של העולם התעשייתי המערבי (וישראל)
קשה להעריך, מבלי להינבא שחורות.
אך המאורע הבינלאומי שעמד במרכז
תשומת־הלב העולמית ביום הראשון של
1980 היה זה שמילא את אותו התפקיד
מזה כמה שבועות — ההשתוללות של
האיית־אללה ואנשיו באיראן, שהחזיקו ב-
בני־הערובה האמריקאיים בניגוד לכל גור מי׳
מקובלת של יחסי־עמים בעולם ה תרבותי.
יתכן שמכל המאורעות, תטביע
פרשה טראומטית זו את חותמה על ראשית
השנה החדשה.

אי־אפשר ״לטגור״ את חברת־ד,תעופה
הלאומית, כשם שאי-אפשר ״לסגור״ את
הטלוויזיה, או את מדינת־ישראל כולה.
כי חברת־ד,תעופה משרתת אינטרסים
ממלכתיים רבים, בימי שלום כבימי מיל-
חמה. די לזכור את תפקידה של אל טל
במיבצע חטיפתו של אדולף אייכמן, כדי
לעמוד על האינטרסים המגוונים הכרוכים
בקיום החברה.
אולם במישטר החדש של ייגאל הורביץ,
אשר אברהם (״בומה״) שביט הוא נציגו
הבולט ביותר, די היה גם באיום זה. בזה
אחר זה נכנעו הוועדים של עובדי־החב־רה,
אשר יוהרתם הקימה נגדם בעבר את
דעת־הקהל.
הורביץ ושביט הצליחו. הם הוכיחו ש הם
מהמרים מעולים.
אווירה עכורה. אולם כניעת הווע דים,
שהשפעתה הכלכלית תהיה קטנה
מכפי שנראה למראית־עין, לא תביא ל הבראת
אל על. במיקרה הטוב ביותר זהו
צעד לקראת שינוי.
כי משכורות העובדים — וגם המשכו רות
המנופחות של הטייסים — אינן הגו רם
העיקרי למצב העגום של החברה. ב משך
שנים התדרדרה אל על מכל הבחי נות.
מחוסר מנהיגות פנימית סבלה החב רה
כימעט מכל המחלות האפשריות —
אבטלה סמוייה, ניפוח ההוצאות, נוהלים
מרושלים, יחסים פנימיים עכורים, ניהול
כושל. כדי לסלק את אלה, דרושה תוכ נית
מקיפה, מוכנה בידי מומחים (ואה
״אתה והלירה״).
חודשים חמים. ההשפעה האמיתית
של המתרחש באל על תורגש, מן הסתם,
בשטח אחר.
שיטת ה״זבנג וגמרנו״ ,שהופעלה נגד
העובדים באל על, עלולה להיות מופנית
עתה כלפי ציבורי-עובדים נוספים, אחרי
שהממשלה ושאר המעסיקים נוכחו לדעת
כי לפחות במיקרה זה היא הצליחה.
אם אכן יפנה עתה השילטון הכלכלי
החדש ביתר מרץ בכיוון זה, צפויים ל מדינה
כמה חודשים חמים מאד של 0יכ־סוכי-עבודה.

די ק /ד

צקזגדזז. זק1צ)יע
!מיקוד
ע ־ ד׳ קו ד

ס י>1

פרשתא רי ק

ד שלהשרבח1ואי
״במיקרה ש 7שרון
קיים חריג שאין
להשלים עימו״

גג׳שבד 77 חו צ ״ ב

ק•דיקור

:כישראל :
הקומדיה המבחילה

תלמידי האיימ־א 77ה :
מתנחלים וממונה ורב
ואדם וחווה
המאורעות שהטביעו״את חותמם על״ה ימים
האחרונים של שנות דד ׳70 במדינת-
ישראל לא היו משמחים יותר מאשר ה מאורעות
העולמיים.
אלא שאת מקומו של האיית־אללה ה איראני
תפסו בישראל תלמידיו, אנשי
גוש-אמונים והרב הראשי האשכנזי.
• סכיב אילזן־סודח נמשכה הקו מדיה
המבחילה, כשממשלת ישראל מש פילה
את עצמה לעיני כל. תחילה הת חננה
בעמידה, אחר־כך על ברכיה, אחר-
כך על ארבע. השבוע זחלה על גחונה.
ברור לחלוטין כי אין לממשלת־בגין ה חוסן
המוסרי והכוח הנפשי לסלק את אנ שי
גוש־אמונים מאילון־מורה, לפי הוראת
בית־המישפט העליון של המדינה. בהש קעה
של מיליונים בלתי־ספורים היא הכי נה
עבורם אתר חדש, מבלי שהמתנחלים
הסכימו לעבור לשם. היא קבעה להם מו עד
לפינוי, והמתנחלים התעלמו מכך. הש בוע
הפרה הממשלה עצמה את החלטתה
ה״סופית״ ,והחליטה לתת למתנחלים אור כה
נוספת של חמישה שבועות — מבלי
ה עו ל ס הז ח 2209

שאלה ביקשו זאת. הם גם לא התחייבו
לעבור לאתר החדש תוך תקופה זו.
הדבר נגד את החלטת בית־המישפט,
ונעשה בניגוד לדעתו המוצהרת של היו עץ
המישפטי לממשלה — תקדים הרה-
סכנות למישטר במדינה.
• הרב שלמה גורן התקנא במוע-
צת־גדולי־התורה, ששלטה בכיפה במדינה
ובכותרות במשך כמה שבועות, והתחיל
להפציץ את המדינה בפגזים הלקוחים אף
הם ממחסן החומייניזם הישראלי.
בעת פתיחת ישיבת־ההסדר בקריית-
ארבע, שבמהלכה מנעה פלוגת־הסער של
״הרב״ מאיר כהנא את נאומו של מנחם
בגין, הביע גורן בפומבי את ״צערו״ על
כך שהאוכלוסיה הערבית של חברון לא
הסתלקה מן העיר אל מעבר־לירדן. הרמז
הגלוי: להבא יש למנוע תקלות כאלה.
• ישראל קניג, ש תזכירו הגיזעני
על דיכוי הערבים בגליל הסעיר את ה מדינה
בימי שילטון־המערך, התעורר אח רי
שנת־חורף ארוכה והוכיח כי לא הש תנה.
הוא
סיפר כי ארבע מועצות מקומיות
ערביות בגליל מקבלות, כספים מאש״ף.
הוא לא הביא כל הוכחות לכך, אך בינ תיים
התסיס מחדש את הציבור הערבי

בגליל והעמיק עוד יותר את התהום בין
שני העמים, באיזוד רגיש של המדינה.
! 0אריאל שרון לא נעדר, כמובן,
מרשימת המאורעות של סוף .1979 הוא
הציג את הצד השני של המטבע — את
השחיתות הגלוייה, השחצנית, של ממש־לת־הליכוד,
שאין לה תקדים אף במיש־טר
מוכה־ד,שחיתות של המערך.
הדלפה גילתה כי לראש־הממשלה הוגש
דו״ח של ועדת־מישפטנים, שקבעה כי
המשך החזקתו של שר־החקלאות בחוות־הענק
החקלאית הפרטית שלו היא עבי רה
על כללי המוסר הפוליטי והאישי.
אולם עבירה זו כבר נמשכת מאז היום
הראשון של ממשלת־הליכוד, ולמרות ה מילים
המתחסדות של ראש־הממשלה, לא
השתנה דבר גם ביום הראשון של . 1980

ת עו פ ה
וסג וגמרזו?-

הגתוח הצליח — אף
האס יחיה החדלה?
מלכתחילה היה זה איום באקדח־צעצו־עים.
אבל הוא הצליח.

״הפעם ייאלץ אריק להחליט אם ברצונו
להעלות חוות רבות בשטחים, או לשמור
על חוותו הפרטית,״ אמרו רבים למשמע
מסקנות ועדת קנת, שבדקה את העסקים
הפרטיים של השרים לאור מסקנותיה של
ועדת אשר.
הוועדה שמונתה לפני כמה חודשים, ב הרכב
השופט לשעבר מקס קנת ועורכי-
הדין יצחק טוניק והנם קלינגהופר, הגישה
את מסקנותיה לפני שלושה שבועות. הן
התקבלו פה אחד. היא מונתה על-ידי
ראש־הממשלה ושר־המישפטים, והתבקשה
לבדוק האם המלצות ועדת אשר הוכיחו
את עצמן לאורך זמן ואם פעלו שרי ה ממשלה
בהתאם להמלצות אלה .׳
מסקנות הוועדה פורסמו בעיתון הרשמי
והפכו מחייבות בתוקף החלטת הממשלה.
״מישטר כשלנו״ .ועדת קנת מצאה
שאין מקום לשנות את המלצות אשר,
פרט לנקודה אחת, שלא היתד, ברורה.
ועדת קנת התירה לשרים להמשיך ולהחזיק
השקעות בקרנות־נאמנות ציבוריות רחבות
פעולה שמפעילים הבנקים בעוד שלפי המ לצות
ועדת אשר היה מקום לחשוב אחרת.
ועדת קנת בחנה את כל שרי הממשלה
ומצאה שכימעט כולם פועלים בהתאם ל המלצות
ועדת אשר. החריג היחידי הוא
שר־ד,חקלאות אריאל שרון.

קבעה הוועדה:

במיקרהו של השר אריאל שרון קיים
חריג מבחינת ניגוד אינטרסים של שר
לעסקו הפרטי. זהו חריג שאין להשלים
עמו אפילו היה שרון שר במישרד אחר
ולא שר־החקלאות. במיקרהו של השר שרון
נמצאו שני פסולים, שכל אחד מהם דיו
כדי להחליט שהוא חריג בלתי־נסבל. ה מצב
הקיים, בו מנהלים את החווה שני
עורכי-דין נוסף לאשת השר, אינו משכנע
כיוון שרק לילי שרון עוסקת בניהול בפועל
של החווה. כך אין הפרדה בין ענייניו ה רשמיים
של השר לבין ענייני העסק, שכן
השר ואשתו אחד הם בענייני ניהול עסקים.
עד כאן קביעת הוועדה.
ועדת קנת מגלה, כי מבקר־המדינה שאל
(המשך בעמוד )40

317

יחזקאל ו״נשט״ן בא ארצה בראשית שנות־העשרים. נ

ר נשטייו

היה שם הנעורים של
חצקל (בתמונה בגיל
.)22 אברהם שלונסקי הציע לו לשנותו.

ך * מוות לא כל כך מפחיד אותי.
1 1׳//כשאמות, אפגוש בעולם הבא את
כל ידידי הטובים, את שלונסקי ואת אל-
תרמן ואחרים, ואנחנו נפתח שם את כסית־של־מעלד״״
אמר לפני כמד, שבועות חצקל
איש־כסית למשורר יבי, אחד מלקוחותיו
הקבועים של בית־הקפח.
הידיעה על מותו של חצקל פשטד, ב־תל־אביב
מפה לאוזן. בית־הקפה נסגר
כבר בבוקר היום הראשון, כמה שעות
אחרי מותו. שלושת המלצרים הוותיקים
החליפו מישמרות ליד הטלפון שצילצל
ללא הרף. כולם צילצלו. שחקנים, סופ רים
ומשוררים, יושבים קבועים של בית-
הקפה הידוע ואנשים שלא ביקרו בו כבר
שנים. המונים צבאו על דלתות המקום,
היססו לרגע, נכנסו ושאלו :״מתי ההל וויה?״
אנשים מבוגרים בכו כילדים! .נע רות
התייפחו. היו אף כאלה שנכנסו ל-
כסית וניצבו מחרישים אל מול הכיסאות
ההפוכים על השולחנות. רגע של דומייד,
לזיכרו של חצקל.
כבר לפני שנים ניסו לפתור את החי דה:
מה מושך את האנשים דווקא ל־כסית.
בספר קטן בכריכת עור, ספר כסית,

בשנת .1954 בכסית התכנסו מי שנקראו ״הפרלמנט של
נסית״ — אנשי־רוח שנהגו לדבר על פוליטיקה. בתמונה
מס איציק מאנגר (שני מימין) ושלונסקי (עם כובע).

חצקר איש־בסית בנתח בית־הקפה ב

האוצר בתוכו חתימות של אנשים מפור סמים,
ציורים, רישומים ומיכתבים הקשו רים
בכסית, נמצא דף מצהיב של השבועון
הארץ־ישראלי.
בכתבה מה־ 30 בנובמבר 1945 נאמר:
״איזה קשר טמיר קושר אותם, את אנשי
העט והמכחול והבמה אל בית־הקפה של הם
ברחוב דיזנגוף, ולא היה איכפת להם
שהם יושבים בצפיפות, שהרחוב רועש
וסואן, שהשכנים לפעמים מחרפים ומגדפים.
את הכל קיבלו עליהם באי כסית.
וכשהוטל העוצר על תל־אביב, וזה חל
דווקא בזמן שבית-הקפה היד. סגור, היו
שהתנחמו בזה ואמרו: מילא, בין כך אי
אפשר ללכת לכסית.
״ולא נתברר עד כה מי המושך אח קהל
מושכי העט ואנשי התיאטרון למקום ה זה
— שלונסקי, או יחזקאל ...ויש אומ רים
חצקל אשם — זה האיש יחזקאל,
גבה הקומה ורהב הגרם, עם פניו השחר חרים
הקפואים ועיניו הקטנות, שמראהו
כמראה שר־לגיונות אשורי עריץ ואכזר,
ואילו לבו לב זהב, והליכותיו מתונים, וכל
משאת־נפשו לראות סופרים עבריים, אני
שי־רוח ואמנים מסבים אל שולחנו שבת-
אחים.
״יש בו ביחזקאל הזה עצמו הרבה מאיש
הבוהמה, ומשום כך אולי נמשכים אליו
אנשי הבוהמה התל־אביבים הוא עושר,
את מלאכתו לא בחנופה זריזה או כבעל

*שד נבטו השבוע, היה מוסד לאומי

| 1י י 1ן ך נ | 1 >1 1חצקל בכסית במיסגרת התוכנית הטלוויזיונית עליו. לידו
* י אורי זוהר, למעלה עומד הזמר אריק לביא, שהיו אורחים

בתוכנית. חצקל עצמו נהג למעט בשיחה. הוא אהב לשמוע יותר משאהב להשמיע.

יום שבת אחוי־הצהד״ם בשנת 1946

חצקל החליט לעלות ארצה למרות הת נגדות
המישפחה. והוא אכן עלה בראשית
שנות דד 20 ועבד בעבודות דחק. אחר כך
כמלצר. הוא היה גבר נאה מאד ולא חסרו
לו מחזרות, אבל לאהוב אהב רק את אמי.
שמו הראשון היה ויינשטיין וכשפתח את
כסית אמר לו שלונסקי שכסית היא אבן-
חן נדירה והואיל וכסית הוא בית־קפה
נדיר, עליו להיקרא על שמו. וכך החליף
חצקל את שמו.

לפני כסית היה מועדון המלצרים, ברח׳
נם־ציונה. זה היה מקום שכל המלצרים
באו אליו אחרי העבודה, בשעות המאו חרות
של הלילה.
את כסית הוא קנה באלף לירות. המקום
היה שייך לאשה מהבוהמה בשם לו בה,
והוא שכן ברחוב בן־יהודה פינת רח׳
מנדלי. אחר־כך החליט לעבור לדיזנגוף.
כל הפמלייה של בן־יהודה באה אחריו.
(המשך בעמוד )40

עסק המבקש רווחים, אלא בטוב-לב של
מכניס־אורחים...״
שורות אלה נכתבו לכבוד הרחבת כסית.
ומסופר בהן עוד, כי ביום הפתיחה של
הקפה המורחב שאל אברהם שלונסקי את
חצקל :״איך אתה מרגיש עכשיו חצקל ״ 1
וחצקל ענה :״אני מרגיש כאן כמו ב ביתך.״

אבן

חצקל עצמו -כבר. נכתבו דברים
? רבים. הכותבים והמספרים התייחסו
בעיקר אל חצקל הציבורי, אולם מעט מאד
ידוע על חצקל הצעיר ועל חצקל איש
המישפחה.
לפני 42 שנה נשא חצקל לאשר, את
מי שליוותה אוחו עד הסוף — לאה. ללאה
היתד, בת מנישואיה הקודמים, טובה, ה יום
אשה נשואה המתגוררת בחיפה.

סיפרה טובה:
חצקל היה אחד המלצרים הסכסיים ב יותר
בתל־אביב. אמא שלי היתה מלכת־היופי
בשנים 1928ו . 1929-הם התאהבו
והתחתנו והוא היה מקנא לה מאד והיה
מפריע לאחרים להתחיל איתה.
הוא נולד בגליציה, בעיר זשיץ ל״אביו
היה סוחר ומישפחתו היתד, מאד אדוקה.

חדור הצעיר

של פעם בכסית. רבים מהם פוקדים עדיין את המקום.
בתמונה המשורר חיים חפר (במרכז ממושקף) ,אורי זוהר
(שני משמאל) ,דן בן־אמוץ (שלישי משמאל) ,ו״חונה״ ,שסיפרו כי נעל נעליים מיספר .52

(המשך מעמוד )39
רחוב דיזנגוף היה אז רחוב שקט מאד
ובן־יהודה היה המרכז החברתי. אבל כש־חצקל
הגיע לדיזנגוף, התחילו שם ההי לולות.
בהתחלה היו האנשים צועקים ב־לילה
:״שקט שקט!״ ושופכים מים. היו
קוראים למישטרה וזה לא עזר. עד ש התרגלו.
אני
זוכרת את מסיבת העצמאות הרא שונה,
ב־ , 1947 כשהודיעו על ההחלטה ב-
או״ם, כל האנשים באו לחגוג את זה ב־כמית.
חנה רובינא באה והתנשקה עם כו לם
ושתו כל הלילה, ומאז היתה מסורת
שבכל יום־עצמאות מדליקים מדורות ב־מיגרש
שליד כסית. פעם שרפו לחצקל
את הכיסאות, אבל לא היה איכפת לו.

את כל מה שביקשתי, עד הרגע האחרון.
כשהייתי חולה השתדל להחליף את אמא,
שהיתה טבחית בכסית, כדי שתוכל לטפל
בי. פעם הוא אמר לי: את הצלחת בחיים
עם אמא שלך.״ אבל עכשיו אני יכולה
להגיד שגם הוא הצליח איתה. היא טיפ לה
בו עד הסוף. בסוף הוא היה זקוק מאד
לתשומת־לב, מאז שחלה קשה, לפני שלוש
שנים.
הוא אהב לספר לי, כשאני על ברכיו,
על חייו בפולין. איך אביו היה מכנים
אורחים, אפילו כשלא היה לו אוכל. ממנו
למד חצקל לתת. חצקל ידע לנגן בכינור
והפסיק בגלל בעיות הפרנסה, כשעלה
ארצה. הוא אהב מאד לקרוא רומנים ו מערבונים.

הוא
היה מבקר קבוע במועדוני-לילה.
כולם שמחו כשבא, וכשהיו מנגנים לו
את השירים שאהב היה קונה לכולם
קוניאק על חשבונו. הוא אהב לשתות ו שמר
שהמלצרים לא יסדרו אותו. אפילו
כשהיה נרדם פתאום, כדרכו, והמלצר היה
,רושם לו 20 כוסיות במקום , 19 היה חצקל
פותח עין אחת ואומר :״תרשום .19״
היתד. לו סגולה לדעת הכל בעיניים עצו מות.
לכל מועדון־לילה שבא, כולם שמ חו,
כי ידעו שעכשיו יהיה שמח.
ראיתי אותו בפעם האחרונה לפני שבו עיים.
הוא לא נתן לאמא לישון, כל הזמן
היה קורא לה סתם. זה היה בחנוכה. ני שקתי
אותו ואמרתי לו :״חצקל, חצקל,
מה נהייה ממך!״ הוא לא ענה לי. שכב
במיטה, וידעתי שזה הסוף.

עד כאן סיפורה של הכת, טוגזז.

כיקוד אחרון כ״כסית״
ארונו של זזצקל מול בית־הקפה

הוא אהב מאד לשמוח עם כולם.
ישבו אצלו כל הסופרים והמשוררים
והוא היה מאכיל את כל אנשי התיאטרון
שלא היה להם מה לאכול. אמר להם:
״כשתתפתחו, תשלמו.״ העיקר שנתן להם
את הדחיפה הראשונה, ועזר להם. היו
באים, שותים ואוכלים, ומשלמים — אם
היה כסף. והיתד. פה חבורה שלמה שנק ראה
״הפרלמנט של נסית״ .יחזקאל פיינ-
ברג היה היו״ר של הפרלמנט והיה גם
מי שהיה אחר־כך ראש העיר של תל-
אביב, מרדכי נמיר והמשורר אברהם
שלונסקי. ואביגדור המאירי ויעקוב הורו ביץ,
וזאב יוסקוביץ׳-יוסיפון ונתן אלתרמן.
היו יושבים ומדברים על פוליטיקה. וכל
יום שבת היה צ׳ולנט, והיה חדר מייוחד
של שירה בציבור. היום משמש המקום
כבית-הפרי. בזמן. המילחמה היו יושבים
פה לפני הפעולות, יצחק שדה וחיילים
רבים.
חצקל היה כל כך עסוק עם החברים
שלו מהבוהמה, שלא היה לו הרבה זמן
להקדיש לבית. הוא היה יושב בכסית מה בוקר
עד הלילה. לבית היה בא רק להח ליף
בגדים ולישון, אבל לי הוא היה נותן

עמיקם גורכיץ, חיים טופול ושלמה שבא בהלוויה

שלושה מכאי ״כפית״ מול הקפה הסגור
להישאר ברחוב

סיפר הארכיטקט אלישע גת, כי ביום
העצמאות הראשון פתחו בבאר־שבע בית־קנה
בשם מזית. חצקל בא לשם. בבאר-
שבע של אותם זמנים היו מעט אנשים,
רובם אנשי פלמ״ח, וחצקל הגיע לשם כדי
לעשות שמח. כדי לעודד את הקרואים
הכריז, כי אם ישירו שיר אחד פעמיים
יצטרכו לשלם עבור המשקה.
בחנוכה, מדי שנה, נהג חצקל לחלק
לביבות לבאי כסית. השנה חדל ממינהגו,
בגלל המחלה. משה. בנו, נעשה מנהלה
של כסית, אך חצקל המשיך לפקוד את
המקום כל יום וכשהיה מנמנם על כיסאו
שמע דברים שאחרים לא שמעו. לפתע
היה קורא, בקול בם נמוך ובעיניים עצו מות
:״תפסיק לאכול גרעינים, שם׳ ב סוף׳״
או ״תוציאו משם את הכלב! כל בים
— בחוץ.״
סיפר השחקן אברהם חלפי :״לפני הי-
ווסד המדינה הזמין עצמו הדוקטור חיים
וייצמן לביתה של חנה רובינא. היא הציעה
לו להיפגש בבית-קפה, אולם וייצמן עמד
על שלו לסעוד אצלה, ועל כן פנתה
לחצקל והוא בא אליה בכבודו ובעצמו,
הכין ובישל, הביא כלים והגיש את האו כל
בעצמו.״
פעם נימנם במכוניתו תוך כדי נהיגה,
וסטה לצד הכביש. חיפשו אותו והוציאו
אותו מהמכונית כשהוא ממשיך לנמנם.

הבוהמה היתה עצובה
הספר שחנותו היתד. ליד כסיה, נהג לגלח
את חצקל מדי יום ביומו. הוא יודע לס פר
כי חצקל היה נרדם תמיד על כיסא-
הגלבים.
בספר הזיכרונות של כסיה כתב משה
טבצ׳ניקוב :״לחצקל, אם אדמה, ארץ
בראשית, אליך כפינו נישא ונושיט.״
וכתב אלמוני :״רחוב דיזנגוף זכה ל ארמון
האמנים. ליחזקאל, חזק.״
בחודשים האחרונים היד. חצקל מגיע
בשארית כוחותיו לכסית. הוא לא הסכים
לוותר אפילו על יום אחד של ישיבה ב קפה
שלו. אך לפעמים, כשהיו שואלים
אותו ״נו חצקל, מה נשמע ז״ היה נאנח
ומשיב :״היו זמנים, היום זד. לא אותו
הדבר. תסתכלו מי יושב אצלי היום ב קפה.
פעם היו שלונסקי ואלתרמן, וה יום?
יש רק עולם תחתון.״
כתבה חנה רובינא לפני שלוש שנים:
״בגעגועים לימים הרחוקים ההם. כסית
היה הבית השני, לפני ההצגה ואחריה.
וחצקל הטוב ...מה היינו עושים בלי חצ-
קל. איפה הם כולם? טוב שנשאר חצקל.״
עכשיו גם חצקל לא נשאר.

במדינה
(המשך מעמוד )37
מה יקרה אם הוועדה תמצא שיש חריגה
אך השר החורג חיוני מבחינה לאומית?
הוועדה השיבה, כי ״חריגה או סטיה מה כללים
אינה צריכה להתקיים במישטר
כשלנו.״
מלונים פגומים. המאבק על הניגוד
בין עסקיו הפרטיים של השר שרון לאינ טרסים
הלאומיים נפתח זמן רב לפני ש מונתה
ועדת אשר. מייד אחרי הקמת
ממשלת הליכוד, כאשר שר-החקלאות הע לה
את מחירי המים, פנה העיתונאי יגאל
לביב, באמצעות עורך-הדין יוסי ארנץ,
לבג״צ נגד השר ודרש לבטל את ההחלטה
בגלל ניגוד האינטרסים שבין אריאל שרון
כצרכן מים בחוותו, לבין השר אריאל
שרון.
בג״צ הפנה את העותר למועצת-המים,
שם ינסה לבטל את ההחלטה. לאחר מכן
פירסם העולם הזה שורה של כתבות, ש חשפו
ניגודי אינטרסים שונים שבין שרון
כחוואי לשרון כשר. במיקרה אחד גילה
העולם הזה כי שרון משלם למינהל-
מקרקעי־ישראל על חכירת אדמותיו לחווה
מחיר נמוך במאות אלפי לירות ממה שהיה
עליו לשלם. מינהל-מקרקעי-ישראל, הכפוף
לשר שדון, הסתפק בתיקון המעוות לעתיד
אך נמנע מהגשת תביעה נגד השר וחוותו.
שרון כתוואי ניצל את מעמדו כדי לקבל
מיכסות מים מוגדלות לחווה, בעת שקיצץ
כשר-החקלאות במיכסות המים לישובי ה דרום־
כן היו אפליות ומיקרים חריגים
גם בעת מישלוחי יצוא, כשהתגלה פעם
כי חוות השר שלחה מיטען של מלונים
פגומים וניסתה לייצאם חרף האיסור.

פרשת לנ ס קי
מר ל׳ לא יבוא

מאיר לגסקי מתואר בשח
ר;מים — *ד לאן קייבי־איי יש
על ק־ דיעה אחרת
בלובי המפואר של מלון דן בתל־אביב
הסבו ׳שר־הפנים, ד׳^ר יוסף בורג, ועורך-
הדין הצעיר יורם 1שפטל. השניים דיברו
בקונספירטיביות, כיאות לקושרי-קשר ותי קים•
נושא שיחתם לא הוזכר בישמו המפו רש׳
מחמת עינא בישא, והשניים הסתפקו
בכינוי ״ל״ .אבל השניים ידעו, כי מאחרי
האות מסתתר מאיר לנסקי, והרקע לשיחה
הוא הניסיון המחודש של שר־הפנים להח זיר
ארצה יאת אחד מראשי הפשע המאורגן
בעולם.
בשיחה אמר בורג, כי הוא, אישות,
אינו מתנגד עקרונית ש״ל״ יגיע ארצה
כתייר או עולה, אולם קיימות נסיבות
אטמוספריות, המפריעות לכך, ולכן אינו
מאמין, כי לבקשה יש סיכוי.
הפגישה בין בורג לשפטל זכתה השבוע
בפירסום רב בעיתונים, ושפטל טילפן ל-
לנסקי !והודיעו את דברי השר. לנסקי
הגיב, כי הוא מתכנן לעלות על מטוס
ולרדת בישראל, ולראות מי יעז להרחיקו
מכאן.
קורבן לאנטישמיות. כדי להכשיר
את הקרקע להחזרתו של לנסקי, נעשו
כמה תרגילים של יחסי־ציבור. החסיד ה מסור
של מאיר לנסקי בעיתונות, אורי
דן, שהגן עליו לפני שבע שנים ותבע
להשאירו בישראל, כתב בימים אלה ספר,
המהווה כתב-הגנד. נמלץ ונמרץ על מאיר
לנסקי. הספר יצא לאור באמריקה בהו-
צאת־כים, ולא זכה בתגובה חיובית אצל
אנשי־החוק שקראוהו. הספר מתעלם מ עובדות
לא־נוחות, ומציג את לנסקי כשד.
תמים, שנפל קורבן לאנטישמיות זדונית.
במקביל לספר, התחילו מקורביו של
לנסקי בישראל, וכל מי שסייעו לו בעבר,
להפיץ בעיתונות ידיעות, כי האיש הוא
פנסיונר עובר־בטל, שאינו עושה דבר
מילבד לטייל עם כלבו מדי ערב. לפי
המידע המופץ, הרי הפסיק לנסקי לעניין
את זרועות החוק באמריקה, ורק בישראל
עדיין מתעקשים למנוע את שובו של הבן
האובד ארצה.

מדווח יגאל לביב:

בעת ביקורי האחרון באמריקה, באוק טובר
השנה, ביקשתי וקיבלתי ממי׳שרד
האף־בי־איי במיאמי מיסמך, המתאר את
פעילות המישרד בקשר למאיר לנסקי ו ישראל.
המיסמך מובא להלן במדוייק, כפי
שנכתב על-ידי ראשי המישהו• במיאמי:
״סוכן האף־בי־איי ויליאם מורפי ממיא-
מי היה הסוכן שעקב אחר לנסקי בשנת
(המשך בעמוד )42

יאירח יסמץ !

העו ל ם הז ה 2209

ושת־החנויות הידועה והוותיקה בתדאביב עומדת דנני סגידה

שניידמן. :או׳ סוגרי
^ נו סוגרים את הרשת. בעוד 90
/ /י יום תפסיק רשת חנויות ההלבשה
שניידנון ובניו לפעול!״ בהודעה חד־מש־מעית
ומדהימה זו פתחו האחים ׳שלום,
זאב ואבינועם שניידמן את פגישתם עם
מאות עובדי החברה, שהתכנסו ביום ה ראשון
שעבר לשמוע את הבשורה העצו בה.
הרשת, שנוסדה בשנת , 1924 תגיע
השנה לסוף דרכה.
כשהגיע אבי המישפחה, יצחק איסר,
מרוסיה לישראל, הביא עמו כסף מזומן
בסכום של 80 אלף לירות שטרלינג. היה
זה הון עצום ורב, בימים שבהם השטר-

נות עזה. לבני המישפחה חילקו סבון-
כביסה לרחצה במנות קצובות, ואת שיי רי
הסבון היה עליהם לזרוק לארון הכבי סה,
כדי שאפשר יהיה לנצלם בעת הכביסה.
יצחק שניידמן הקים גם מיפעל למרצ-
פות בנוודדשאנן, במקום שבו פועלת כיום
התחנה המרכזית בתל-אביב. העסק עבד
עד שפרצו המאורעות, ואז נותר שניידמן
עם מרצפות ללא קונים. היה זה ההפסד
האחרון של המישפחה. שניידמן פתח דו כן
למימכר ירקות ואחר כך עבר לבגדים.
תוך כמד, שנים פתח את חנות הבגדים
הראשונה ברחוב גחלת־בנימין פינת לווינ-

נז רי קו ובגדי

לא הריווחיות חנמובח נורמת
למחשבות הסגירה, ולא פער התיווך
הנמוך. אולם המיסוי הדרא־קוני
על ענף־המיטהר. ואי היענו תו
של שר־ התעשייה גירעון פת
לבקשות הסוחרים, הם שהביאו
את כעלי־הרשת לדיעה כי אין
מנוס מסגירת העסק.
כאשר נוסדה החנות שניידמן ב־,1924
לא חלם איש כי כעבור 54 שנים ייאלצו
הבנים לסגור את העסק, לא בגלל מכי רות
נמוכות או ניהול לקוי, אלא דווקא
כתוצאה ממחזור גדל והולך ורווח תיס־עולי
מתעצם. בשיחות שמנהל בימים אלה

כ־ת־־מסחד לגלנטר־ה
ומבחרג דו לשלכל

הישראלים עצמם, יחד עם התיירים,
גרמו למחזור־מכירות של כימעט מאה
מיליון לירות בשנת־המאזן האחרונה.
למרות כל זאת נאלצים האחים זאב
ושלום שניידמן לתכנן מהלכי סגירה של
הרשת.

מי ני גרנים ,

תי נוקות וי ל ד־י ס

חצי שנה לשר גירעון פת, אולם נראה כי
לא התרשם. עסק כמו שניידמן, למשל,
מאפשר לעשרות מתפרות לעבוד עבורו,
כאשר יש הפסקות בהזמנות לייצוא.
ניהול רשת כמו שניידמן מחייב תיכנון
מסובך. יש לקיים את רמת המלאי הדרו שה
למכירות, ורצוי כי תכלול את כל
סוגי הבגדים הדרושים. אם רוצה הרשת
למכור 250 זוגות מיכנסיים ליום, עליה
לדאוג לכך שיהיו בחנויות 1300 זוגות,
ביחס של אחד לשש. על הזוגות להיות
מגדלים שונים, וכל יום יש לראות מה
נמכר ולהזמין חדשים. הניהול מחייב
תשומת־לב מירבית כל שעות היום, כאשר
גם בערב יש מה לעשות. מאמצים כאלה,
המוקדשים למכירה, הביאו כל השנים
תמורה, ומישפחת שניידמן ראתה ברכה

בעמלה.
״למה לי לעבוד כה קשה ולהפסיד,
כאשר אני יכול להשכיר את העסק בדי-

> תועלת ״ 6 0 0 0 5
וכל סחורות >

ש ני ד מו

$£160X1081
0 6 *11 1)11405
1 0 0 <1810$, 18100 , 614.נ 0 6

810

0 0 0 0 5 , 6 *0.״זוזו 1וזט ״

ת ל־ א בי ב, א״י, ר ח׳ לו ינסקי 47
פנת רחוב נחלת ־ בנימין בית פרטי
טלפון 4919

£101111111

3 011

$6ט 0א 1^016־ 860100110, ? 1־ ^ 001110111ז 06־זס<:
• 4 9 1 9ח סוי?

כך וה התחיל

כרטיס הביקור הראשון של חנות שניידמן, משנת 1926
(למעלה) ,והבניין הפינתי הישן שבו שכנה חנות
ההלבשה הראשונה של המישפחה, שהתפתחה מאוחר יותר לרשת חנויות ארצית.

נ ו זה עלול להיגמר

חנות שניידמן בלב רחוב דיזנגוף ב־תל־אביב,
היא אחת משש החנויות של
רשת שניידמן, העלולה להתחסל בעוד כשלושה חודשים, כאשר המשפחה תסגור את חרשת.

לינג היה שווה 5דולר. הוא שאל את
ראש עיריית תל־אביב של אותם ימים,
מאיר דיזנגוף, היכן להשקיע. הלה יעץ
לו לרכוש אדמות.
כל מי שהאמין בהתפתחות המדינה-
בדרך, רכש קרקעות. שניידמן קנה אלפי
דונם בכל רחבי הארץ. באלפון הקרקעות
של החברה ניתן למצוא שטחי קרקע בכל
אות. בתל־אביב ובירושלים, בזיכרון-
יעקוב ובחפצי־בה, בחדרה ובגדרה — ה רכוש
הקרקעי של מישפחת שניידמן נא מד
כיום ביותר מ־ 250 מיליון דולר. מאז
לא מכרה המישפחה קרקע, מילבד מיקרה
חריג אחד.
כאשר היתד, המישפחה חסרת מזומנים,
היה אבי המישפחה מוציא אבדחן או
יהלום מקופסה שהביא עמו מרוסיה, ו מוכרו.
צבירת הרכוש הרב לוותה בחסב־

סקי. אם המישפחה היתד, מוכרת בחנות
גם בתקופת הריונה, כך שהאחים שנייד-
מן יכולים לומר, כי נכנסו לעסק עוד
בהיותם ברחם אמם.
מאזן לירי
,ך* שם ״שניידמך הפך בישראל שס י
י דבר, כמו איווניר או מצקין, והוא
אחד מאבני-היסוד של המיסחר. כימעט
מיליון דולר משלמים כל שנה עשרות אל פי
תיירים תמורת מוצרי-ההלבשה שהם
רוכשים באחת משש חנויות הרשת :
שלוש ברחוב דיזנגוף בתל-אביב, אחת
בירושלים, אחת באיילת־השחר ואחת ל-
דברי-עור ברחוב זמנהוף בתל־אביב.

זאב שניידמן עם העובדים הבכירים, הוא
מסביר להם מדוע אין מנוס מסגירת ה רשת.
בשיחות שלא לפירסום הוא כימעט
ובוכה על הצעדים שהוא מתכנן. ליבו מת נגד
בכל תוקף למהלכים שמוחו ורואה-
החשבון שלו מכתיבים, אולם המיספרים
מדברים בעד עצמם: ככל שהרשת מו כרת
יותר, הפסדיה, בגלל המיסוי, גדלים
והולכים, וההון העצמי נאכל כולו.
סוד ההפסדים הוא במם־ד,הכנסה, המו טל
על המלאי והפרשי המלאי ד,אינפלציו ניים.
עסק כמו שניידמן חייב להחזיק
מלאי גדול פי שישה מכמות המכירות
הממוצעת, כדי לאפשר לכל קונה מיבחר
מתאים, עד שיחליט מה לרכוש. אם ב תחילת
השנה היה לשניידמן מלאי בגדים
בחנויות במיליון דולר, הרישגם בסוף
השנה יש לה מלאי במיליון דולר. אולם
מנדהכנסה דורש מאזן בלירות, וכאן מראה
המאזן הלירי כי המלאי בתחילת השנה
היה 25 מיליון לירות, ובסוף השנה (כיום)
35 מיליון לירות. ההפרש, כתוצאה מירי דת
הלירה 10 :מיליון. מס־ד,הכנסה רואה
בהפרש זה רווח, שעליו יש לשלם מס
מלא.
לתעשייה נתנה הכנסת הקלה, המאפש רת
לה לנכות את מחצית תוספת־המלאי,
כתוצאה מן האינפלציה, מן הרווחים ה שוטפים.
למיסחר אין הקלה כזו. כתוצאה
מכך משלמת שניידמן כל שנה מם על גי דול
מדומה בשווי המלאי, מקטינה את
השווי הריאלי של המלאי וההון העצמי.
תיק מצוייד בכל ההוכחות ניתן לפני

זנגוף לבנק ולקבל 30 אלף דולר לחודש
תמורת המקום בלבד, ולשכב על שפת-
הים ז״ אמר השבוע זאבל׳ה שניידמן ל ידידים
.״אני לא בורח! בשבילי ישראל
היא אמריקה, ואני אחיה ואמות כאן. או לם
לעבוד ולראות כי חותכים את העסק
כל יו טו אז אם הממשלה רוצה שאסגור,
אני אסגור בלב כבד!״

חו שבים על
עסק אחר
ל* אחים שניידמן מסרבים למסור
הצהרות לעיתונות. הם רוצים כי
ראשית כל ישמעו את הדברים העובדים
הבכירים מפיהם, ולא יקראו בעיתונים הו דעות
מכאיבות. את הוותיקים והבכירים
העובדים בעסק עשרות שנים הם מזמי נים
בערב לביתם, מנסים להסביר על
כוס־קפד, למה הם נאלצים לסגור. לאח רים
יסבירו באסיפות. הם גם לא רואים
את עצמם ללא פעילות, חושבים כבר על
עסק אחר שיאפשר להם לנצל את שיכלם
ומרצם.

כמו רשת או.ב.ג ,.גם שניידמן היתד,
חלק מנופה של ארץ־ישראל שמלפני על יית
הליכוד לשילטון. מה יישאר ממנה עד
אשר הליכוד, נציג חסוחרים, יתחלף ב-
שילטון.

יגאל.לביב 1

במדינה
סגלשין
על ב ע לו ת
1ו ל 7 1 1הוא יצואן יהלוסים. ה־
! ״ 1שרשרת שענדה אישתו

היתה משובצת ביהלום ששוויו 400 אלף ל״י.

היהלומים?*

הדוס

מודץ

ו שו ד ד

ני הגכריס בפנים המוסוות, ארבו
״ לבני הזוג פולה ולאוו קליינמן, פעלו
במיקצועיות רבה. הם לא הוציאו מפיהם
אף הגה שיכול היה להסגיר את זהותם.
השוד לא ארך יותר מדקה אחת. במשך
זמן זה חזרו בדייקנות על שלביו של שוד
אחר, שבוצע לפני כחודש.
פולה ולאון קליינמן חזרו לביתם בשעה
אחת אחרי חצות בערך׳ אחרי שבילו במועדון
של רפי שאולי ברחוב ירמיהו,
בתל־אביב. במיגרש־החניה של ביתם, ב רחוב
בילטמור ,8המתינו להם שני השו דדים.
אחד
מהם חסם בידו את פיה של פולה,
והשני קרע את השרשרת מעל צווארה. כ שרשרת
זו היה משובץ יהלום של שלושה
קאראט, ששוויו כעשרת אלפים דולר, שהם
כ־ 400 אלף לירות. מייד אחו״כך הפילו
השודדים את פולה ונמלטו מן המקום.
לאון היה עסוק, בשעה שפרצו השו דדים
ממקום המארב, בנעילת מכוניתו.
כאשר הבחין בשודדים היה המום ולא הגיב.
רק כאשר נזרקה אישתו לריצפה, התאושש
ופתח בריצה בכיוון שאליו נמלטו השו-

דדים, תוך שהוא קורא לעזרה. שמים ש שמעו
את זעקותיו, הזמינו את המישטרה.
שוד אחר, שבוצע לפני כחודש, היה
זהה כמעט בכל פרטיו. הוא התחולל
במיגרש־החניה של ביתם של בני הזוג
מלכה ואמנון רוזנשסיין, בשעה שתיים
אחרי חצות, אחרי שבני הזוג חזרו
מבילוי באותו מועדון־לילה, המועדון.
ארבעה גברים רעולי-סנים ארבו להם.
שניים מהם התנפלו על אמנון רוזנשטיין,
תססו אותו מאחור וחנקו אוחו. שני האח רים
תססו את אשתו מלבה ותלשו מעל
צווארה והלום בן שלושה קאראט. לפני
שנמלטו הספיקו להסיר גם טבעת־יהלומים
מאצבעה. השוד כולו לא ערך יותר מדקה.
החוליה המקשרת בין שני מעשי־השוד
בולטת לעין. היא מתמקדת בהמועדון של
רפי שאולי. חוקרי המישטרה סבורים, כי
מעשי השוד תוכננו בקפדנות. לשודדים
היו, על פי חשד המישטרה, שותפים מקרב
אנשים המקורבים למועדון, או אנשים ש קיבלו
מידע ממישהו בתוך מועדון־הלילה.
כל הסימנים מצביעים על כך שמדובר
בכנופיה מאורגנת ומתוחכמת היוצאת ל פעולה
מתוכננת מראש, אחת לכמה זמן.
האפשרות כי יד המיקרה היא שגרמה ל-
דימיון בין שני מעשי השוד אינה מתקבלת
על הדעת. המיקצועיות שבה בוצעו מעשי
השוד, אינה משאירה מקום למיקריות.
מחד גיסא מקשה אופן הפעולה המבריק
של השודדים על תפיסתם. אולם׳ מאידך,
העובדה שהם פועלים על-פי תכנון קבוע,
עשויה לסייע בלכידתם. שודדים מסוג אלה
בוחרים את קורבנם בקפידה. מישטרות ב רחבי
העולם נעזרות במחשב במילחמתן
נגד כנופיות כאלה. בעזרתו ניתן לנחש
מיהו הקורבן האידיאלי הבא. כך יכולים
השוטרים לארוב לשודדים מראש, ואם ה ניחוש
נכון, נופלים השודדים במלכודת.
באופן כזה נתפסה בזזזץ־לארץ כנופיה ש עסקה
בפריצות לבתי כל-בו וסופרמרקטים.
דרך אחרת לעלות על עיקבותיהם של
שודדים כאלה, היא באמצעות מצלע הש לישית,
המתווכת בין הקורבן לבין שד
דדיו. איש זה מכיר את הקורבנות ואת
תנועותיהם. הוא בוחר עבור הכנופיה אתהקורבן הפוטנציאלי.
המישטרה סמרה, כי אותו מתווך הוא
אחד המבקרים במועדונו של שאולי. עיקר
החקירה מופנה בכיוון זה. אם תצליח רד
מישטרה להניח את ידיה על איש־הקשר,
אם אכן קיים כזה, יבוא הקץ על מעלליה
של הכנופיה ונשות החברה של תל-אביב
תוכלנה להמשיך ולענוד את תכשיטיהן כ שהן
יוצאות לבילוי.

5ידד־־־״ז־ ץ די ץ

שיחזור הפשע

בתמונה למעלה — השודדים תוקפים את פולה קליינמן.
אחד מהם תופס אותה מאחור וסותם את פיה, בעוד
שחברו תולש את השרשרת. למטה — השודדים מפילים את פולה, לפני מנוסתם.

| 7171ך |״ 1פולה קליינמן חזרה עם
בעלה לביתם, אחרי
11י !| 11
בילוי לילה בנזועדונו של רפי שאולי.

(המשך מעמוד )40
. 1979—1978 בתקופה זו היה ל 1סקי מו קד
לעיקוב ממושך והדוק, ובראה נכנס
לכמה דירות באיזור קלנדסטין־מאנר. הוא
החבה את מכוניתו במרחק שישה דהו-
בות, והלו רגלי לבית האמור, בטימטא
אחורית. הוא נראה נכנס לדירה מיספד
5בבית מיספר ,630 בדזווב ה 78-במיאמיי
ביץ׳.
״השם על הדלת, שאליה נכנם, היה דה-
טולדו, וכן פרג׳ .הטלפון של הדירה
(מיססר 2330־ )861 היה רשום על שם
שרה דרדטולדו, בעלת נתינות ישראלית.
כאשר הזמינה את הטלפון מסרה דה־טולדו
לחברת הטלפונים שם של ממליצה,
רות גרינברג, מדירה 1בבית מיספר 1785
ברחוב ד״ר קלאיס במיאמי־ביץ /בתיקי
האף־בי־איי לא נמצא כל איזכור של
דה־טולדו או גרינברג.
מיסמף מיוחד .״בחניה של הדירה
היו מכוניות הרשומות על שם גרגוריו
קונטדאראס וכן ברוניוס ליסקוס. הסוכן
מאמין, כי לגסקי ניצל את הדירה לשי-
חות־טלסון ללא מעקב, בקשר למאמציו

איל־פשע לגסקי כארץ
מה דוחף את בורג?
להחדיר הימורים ולהקים קזינו במיאמי.
הסוכן המיוחד מורפי צילם מיספר ניכר
של אנשים שנפגשו עם לנסקי בשנה ה אחרונה,
רובם יהודים על פי המראה, ו חלקם
ישראלים.״
הדין־וחשבון מראה, כי בניגוד להוד עות
מקורביו של לנסקי בישראל, הוא
ממשיך להיות נושא פעיל לעיקוב של
זרוע המילהמה בפשע באמריקה. ירק לפני
שבעה חודשים היה לנסקי השם המוזכר
ביותר בדיוני תת־ועדה של הסנאט האמריקאי,
בראשות הסנטור הנדי ג׳קסון, ש חקרה
את הפשע המאורגן והפעילות ה-
בלתי־חוקית של ראשיו בפלורידה. שמו
של מאיר לנסקי הוזכר מאות פעמים על-
ידי העדים בחקירה, וביניהם שותפים ל-
מעשי-פשע כמו אירגון.הימורים והברחות
סמים.
שמו מופיע שזב, יחד עם שמותיהם
של רחמים אהרוני וטוביה אושרי, במים-
מך מיוחד של המחלקה למילחמה בסמים
של מישרד־האוצר האמריקאי במיאמי, ה מתאר
את דרכי הברחת הקוקאין ממדי נות
שונות בדדום־אמריקה למיאמי, ב אמצעות
בלדרים מיוחדים. המיסמך מת עכב
על תיאור חלקם של הישראלים ב העברות
הסמים, ומונה שמות של אחדים
שנתפסו עם מטענים גדולים.
עים קת חליפין. נראה, כי מאז נסע
פרקליט־המדינה, גבריאל בך, לאמריקה
בשנת ,1972 וקיבל ראיות שהיה בהן די
לשכנע את בית־המ״שפט הגבוה לצדק,
כי יש להרחיק את לנסקי מישראל, נוספו
ראיות רבות וחדשות לשילטונות־החוק
באמריקה. ראיות אלה אין בהן די כדי
ה עו ל ם הז ה 2209

^ ש שקוראים לדי חתולה, בהתכוונם
לחתולת-מין. אחדים, אותם שמכירים
אותה, קוראים לאורלי חק־ד. חתולה, מפ ני
שהיא תמיד נופלת על הרגליים. באשר
תתפרסם בעוד שלושה חורשים כתבת־ענק
שבה צילומי-עירום וצילומים אחרים של
חידה בירהון הגברים הנפוץ פלייבוי, ידעו
כל אלה המשוכנעים, כי אורלי תמיר תדע
להסתדר ותמיד תוכל לצאת ממשברים, כי
גם הפעם צדקו.
אורלי חידה, או בשמה המקורי חדידה

כי לא רק אורלי גילתה את אופיו האמיתי
של אבישי, אלא גם האנשים העומדים עימו
בקשרי־עסקים. עסקיו של אבישי החלו מת מוטטים,
המישטרה גילתה בהם עניין, וכן
גם בתי־המישפט. אבישי ניסה לברוח מה ארץ
כנוסע סמוי, נתפס על־ידי המ״שטרה
כאשר התחבא בארובת האוניה, נורה ונפ צע
קשה על-ידי שוטרים.
אורלי ניסתה להשתקם מחדש, ופתחה
בית־ספר לדוגמנות. הנושים של אבישי
המשיכו להתדפק על דלתותיה, ואמהות

פש מלכות־יופי מכל רחבי!תבל, כדי לב חור
ביניהן את היפות, הפוטוגניות וד,סכס יות
ביותר לכתבות בירחון. לאורלי, כמו
לעורכי הפלייבוי, התברר, כי בהוליווד
עצמה נמצאות יותר מאלף נושאות תואר
לשעבר של מלכוודיופי מכל רחבי העולם.
כל הצעירות שהציעו את מועמדותן עב רו
סידרה של צילומי־פיבחן. מתוכן נבחרו
עשר צעירות לשלב השני, שביניהן, כמובן,
אורלי. שוב צילומי־מיבחן, הפעם על-ידי
בכירי צלמי השבועון המפורסם. ארבע ה

באשר נודע1לפלייבוי, כי אורלי עדיין
לא הצטלמה בשום שבועון בעולם בתמו נות
עירום, גברה התלהבותם. אולם כאשר
התחילו לצלמה, הבינו גם מדוע. מרבית
הצילומים ישל הפלייבוי יהיו של אורלי
לבושה בעלת החזות הבתולית והביישנית,
״זה ממש מתבקש,״ אמר לה ראש צוות
הצלמים.
אורלי ממתינה עתה להופעת הפלייבוי.
היא יודעת שמה שייקרה זמרי הפרסום הוא
מה שקרה לה בארץ אחרי שנבחרה כמלכת־

בתולה בפלייבוי

— שם שאליו היא חזרה בשלושת החוד שים
האחרונים שבהם היא נמצאת בהוליווד
— היא בת למישסחה המסה ביפו. אורלי
נשלחה לקיבוץ דגניה, שם היתד, נערת-
חוץ, וכשיצאה מד,קיבת החליטה לכבוש
לעצמה מקום בעולם הזוהר בכל מחיר.
הצעד הראשון היד, כאשר נבחרה כמל־סת־המים
של העולם הזה. הבחירה פתחה
בפגיה שערים רבים בבל השטחים שעלי הם
חלמה: דוגמנות־מסלול, דוגמנוודצי-
לום, סרטים, מדורי החברה והרכילות ב עיתונים,
מועדוני-הלילה !הדיסקוטקים, ו המון
המון מחזרים נוצצים.
כאשר הטלוויזיה הקרינה עליה את הס רט
להיות מלכה, הסרט הראשון שנעשה
בארץ על מלכת-יופי כלשהי, הפכה חידה
בת־בית בכל מישפחה בישראל. מאבקה
רצוף הקשיים להצלחה, הרצון להיות עצ מאית,
העמדה הקשה והחשיפה הכנה בפ ני
המצלמה, עשו את שלהם. אורלי חידד,
הפכה מסתם התיכה וסתם נושאת תואר,
לאישיות בעלת אופי.
נראה היה כי אורלי עומדת בשיא ההצ לחה
שלה. היא פגשה אז בבחור צעיר, ש הרעיף
עליה מתנות לרוב והבטיח לה הב טחות
רבות עוד יותר, אבישי הראל. הר אל
היד, אז בעליו של מישרד־נסיעות מצ ליח
והתנהג לפחות כבעליה של חברת קוק.
נסיעות לתוץ־לארץ, פגישות בלובי של
בתי־מלץ ומסיבות מפוארות היוו את סגנון-
החיים שהציע אבישי, ונערת־התוץ של
דגניה קיבלה. השניים נישאו . ,אולם תוך
תקופה קצרה התברר לאורלי כי הבעל שלו
נישאה אינו אלא רמאי.
הפרידה בין השניים היתח מכוערת. הש מצות
הדדיות, עורכי־דין ומישפטים, פקי די
הוצאה־לפועל ונושים. בינתיים התברר,

פחדו לשלוח את בנותיהן לב״ת־הספר שיל
אשת הרמאי המפורסם.
אולם אורלי לא התייאשה. היא סגרר. את
העסק׳ מכרה את דירתה ונסער, להוליווד,
שם נרשמה מייד בשני בתי־ססר: בית ד,ספר
לשחקנים של לי שטרסבדג ובית-
ספר לאנגלית ספרותית.
בין שיעור במישחק לשיעור באנגלית
נודע לאורלי, כי הירחון פלייבוי סדד

מאושרות שנבחרו מתוך העשר נשכרו על-
ידי הפלייבוי לשם כתנות־ענק על כל אחת
׳מהן.
אורלי תוצג בפלייבוי כמלכת-היופי ה ישראלית.
היא אומנם העמידה את עודני
העיתון על העובדה שהי תה מלכת־טיס ולא
מלבת-יופי, אולם בשאלה תרגמו את תו ארה
לאנגלית, הם החליטו, כי הוא מגוחך
בתינום, ובינו אותה ״מלכת היופי מישר-

המים ואחרי שהוקרן הסרט אודותיה. היא
;תוזמן, כפי שהוזמנו בל נערות הפלייבוי
לפנית לדיאיונות בעיתונים אחרים ובסל-
וויזיח, וסוכני זזנמנידת ושחקניות יתחילו
להתעניין בה.
אורלי אינה מתרגשת מההצלחה הצפויה.
אם אכן זו תבוא, תהיה זו עוד פעם שהיא
הצליחה לעלות על הסוס הנכון. אולם ה*-
עם, מקוות אורלי, כי היא לא תיפול ממנו.

להעמידו לדין. ידוע. כי את ראשי הפ שע
המאורגן הצליחו להעמיד לדין דק
על עבירות־מס. ניסיון כזה, שנעשה לגבי
לנסקי, נכשל בגלל מות הלק מהעדים,

ואובדן־זיכרון של אחרים.
מה דוחף עדי במד, ישנים את יוסף
בורג לנסות להביא לישראל את אחז*
מראשי הפשיע המאורגן? הליצנים אמדו,

בי הוא. מאמין בעיסקת חליפין: האמרי קאים
ישלחו לישראל את לגסקי, וזו תס כים
לקבל את חבורות הכרם ו מ די ם. לפי
מה שקורת עתה בקליפורניה, אין סיכוי

רב לכך ׳שהאמריקאים יסכימו לעיסקד, כזו.
השבוע הבריז מישדד-הפנים הד־מש-
מעי׳ת, כי לא יעינק אשדד, ללנסקי, וש אם
יבוא ארצה בלי היתר — יגורש מייד.

העולם הזה 2209

500 דולר לעירום

השובר שהיה מצורף ל־צ׳ק
שקיבלה אורלי
חידה מה״פלייבוי״ עבור צילומי הערום שערכה עבור הירחון,
בהסבר לתשלום בן 500 הדולר כתוב :״תשלום דוגמנות עבור
כתבה מורים. מרבית דווקא

מצולמת של זוכות תחרויות־יופי שנעשתה על־ידי קרי
למטה מופיע שמו של הירחון וכתובתו. חידה טוענת כי
התמונות שלח לא חיו בעירום מאחר שהצלסים אהבו
את דמות הבתולה והביישנית שלח, כשהיא לבושה.

־ במדינה

ע ס קי ם

.חגות בז־ח 1ב הראש
״הוא שדד מיהחתנים שלי
200 מדר,״ מאשים פקיד
עיריה את אריאל וייגשטיין,
סגן יו״ר רשות־השידור

״׳כאשר אפסו תיקוותיו של מרדכי שולמן
מירושלים, לגבות חוב של 200 דולר
מאריאל ויינשטיין, סגן יושב־ראש רשות ^
השידור, החליט לפנות לאביו. חוא שמע
כי לוויינשטיין האב יש חנות לעורות ב רחוב
יפו, בירושלים. באחד הימים נכנס

חייב בזאת המשכיר להחזיר את מלוא
הסכום שקיבל עם חתימת זיכרון הדברים.״
עד כאן פעל הכל כשורה.
״תשכחו מהכס שלושה ימים
אחרי חתימת זיכרון הדברים קיבל אחד
החתנים, נתן בן־דויד, צו קריאה לשירות
חובה. בן-דויד בן ה־ ,26 הוא בוגר ישיבה,
ששוחרר עד תום לימודיו משירות צבאי.
לדבריו, לא שער כי ייקרא בתקופה ה קרובה
למלא את חובתו.
הצו המפתיע שיבש את התוכניות. שול מו
וחתניו הודיעו לוויינשטיין על ביטול
העיסקה וביקשו את כספם חזרה. ויינשטיין
השיב חד־משמעית כי את הכסף לא יחזיר.

על מה שקרה אחר בך סיפר
מרדכי שולמן:

צילצלנו לוויינשטיין פעם נוספת וניסינו
לשכנע אותו להחזיר את הכסף. הוא ביקש
48 שעות לחשוב ואחרי זה ביקש עוד
זמן. צילצלנו אליו שוב ושוב, עד שהוא
הסכים להיפגש איתנו בבית־קפה.
הסברתי לוויינשטיין שלחתנים שלי אין
אמצעים והם לא יכולים לוותר, ככה סתם,
על סכום כזה. הוא חשב ואמר לנו• ״טוב.
אני מוכן להחזיר, אבל אם אתם לא מוות רים
לי על 200 דולר, תשכחו מהכסף.
תצטרכו לרדוף אחרי שנים במישפטים.״
ראינו שאין לנו ברירה, אז החלטנו
לקבל מה שאפשר. וייגשטיין החתים את
החתנים שלי על כך שאין להם יותר תבי-

מתלונן שולטן
למי מגיעים —
לו על דבר החוב, ואף הציג בפניו מיס-
מכים המאשרים את טענותיו. אך מי הוא
החייב, זאת לא גילה.
ויינשטיין הזקן האזין, חשב ואמר ל־שולמו
:״אתה צריך לקבל את הכסף
בחזרה. איזו שאלה?! תגיד, עם מי הס תבכת,
עם איזה פרענקלה?״ שולמן השיב :
״לא. זה הבן שלך. הוא עשה לי את זה.״
ויינשטיין האב קרא פעם נוספת את ה .׳
מיסמכים, והבטיח לדבר עם בנו, כדי
שיחזיר את החוב.
בחייו הציבוריים ידוע אריאל ויינשטיין
כאדם מכובד. מלבד תפקידו ברשות־השי-
דור, הוא גם יושב־ראש ועדת הכספים של
הסוכנות היהודית ומנהל חברת עמיגור
בתל־אביב.
על הצד הפרטי בחייו ניתן ללמוד מן
הסיפור הבא:
חנות מיספר ג , 104/הנמצאת בקומה א׳
של מרכז כלל בירושלים, רשומה על-שם
צביה ואריאל ויינשטיין. מישפחת ויינ-
שטיין, שאינה משתמשת בחנות, משכירה
אותה תמורת שכר חודשי.
בשנה האחרונה היתה החנות מושכרת
לדויד בר־צבי ולשלמה רביבו. לאחרונה
נקלעו השניים לקשיים כספיים והודיעו
לוויינשטיין כי לא יוכלו להמשיך להחזיק
בחנות. ויינשטיין תלה מודעה על חלון
הראווה של החנות, והציע אותה להשכרה.
שניים שהתעניינו בשכירת החנות היו
נתן בן־דויד ויעקוב בלוי, שניהם חתניו
של מרדכי שולמן, רכז הענף לגביית מס-
עסקים בעיריית יושלים. הם תיכננו לפתוח
בחנות מרכז לדקורציה וביקשו את עזרתו
של שולמן בשכירתה.
שולמן התקשר לוויינשטיין וזה הציג לו
את תנאיו 14 :אלף לירות לחודש, שלושה
חודשים מראש .״אם אתם רוצים לעשות
עסק, בואו אלי הביתה,״ אמר ויינשטיין
בטלפון .״אבל תביאו אתכם את הכסף,
אחרת אין על מה לדבר.״
ב־ 18 באוקטובר הגיעו שולמן וחתניו
לביתו של ויינשטיין. הם מטרו לו 1400
דולר וסיכמו את התנאים במלואים. שני
הצדדים החליטו לחתום על זיכרון־דברים,
אך מכיוון שלא הגיעו לעמק השווה לגבי
כל התנאים, החליטו לדחות את עריכת
חחוזה ולהוסיף את הסעיף הבא בזיכרון
הדברים :״במידה והחוזה לא ייחתם, מת-

איש־ציבור ויינשטיץ
— 200 הדולרים
עות, והחזיר להם 1200 דולר 200 .דולר
הוא השאיר לעצמו.
אחרי שראיתי שהכסף כבר אצלנו בכיס,
תפסתי אומץ ואמרתי לו שזאת סחיטה.
צעקתי עליו שהוא גזל ושדד מאיתנו.
אחרי זה פניתי לאביו. הוא אמר לי
שאני צודק ושהוא ידבר איתו, אבל גם
זה לא עזר. הוא הודיע לי שבנו אמר לו
לא להתערב. פניתי למועצה לצרכנות, אבל
הם אמרו שזה לא עניין שלהם.
עד כאן סיפורו של מרדכי שולמן.
אריאל ויינשטיין מתגורר יחד עם אשתו
וארבעת ילדיהם בווילה מפוארת, ברחוב
רמת־הגולן ,38 ברמות אשכול, בירושלים.
״לקחתי מהם 200 דולר עבור דמי שכי רות״
אמר ״לחמישה ימים, שעברו עד
שהודיעו לי על ביטול העיסקה. הנזק
שנגרם לי הוא הרבה יותר גדול, כי שיח־ררתי
את השוכר הקודם מההתחייבויות שלו
כלפי, מייד אחרי שנחתם זיכרון הדברים.
החנות לא הושכרה עד היום, ואם לא הייתי
משחרר אותו הייתי יכול להמשיך ולגבות
ממנו דמי שכירות.
״מתוך השיחה שידתה לנו לפני החתימה
היה ברור כי סעיף ,14 בנוגע להחזרת
הכסף, חל רק אם החוזה לא ייחתם בגללי.
הם רצו להביא עורך־דיו שלהם, שיערוך
את החוזה. אני אמרתי שאם הוא לא יהיה
מקובל עלי, ובגלל זה לא ייחתם החוזה,
אני אחזיר לחם את הכסף. אבל לא בגלל
סיבה אחרת.
״הם ביטלו את החוזה מסיבות לא רל וונטיות.
אם הייתי רוצה לעשוק אותם
הייתי מחזיק את כל ח 1400-דולר וזורק
אותם לעורך־דין. עובדה שהחזרתי להם
את הרוב. הם חתמו שאין להם יותר תבי עות.
העניין הזה עומד בכל מיבחן. יש
בית־מישפט. הם יכולים לתבוע אותי.״

בית אבן

ברחוב חבצלת השרון, המקביל לרחוב רמת־ים. צידו האחורי
של הבית צמוד לשטחי הבניה של מדי*סנטר. למעשה, מתחת
לחדר־השינה, וחדר־העבודה של סוזי ואבא אבן, יעבור הכביש שיגיע לחניון הרכב.
הכביש ייבנה בשיפוע, יגרום זיהום אוויר ורטש רב בשכונת המגורים ברוב שעות היום.

^ שה מטופחת ולבושה בהידור מאו־
\ 4פק ניצבה על דוכן העדים מול שופט־השלום
התל-אביבי בורים רפפורט .״אני
מתנגדת לבניין. בבית שבו אני מתגוררת,
פונה החזית לרחוב חבצלת־השרון. לכיוון
הצד השני, שם בונים עתה את המיבנה,
יש סלון גדול וחדר־העבודה של בעלי.
מעל לזה חדר־השינה שלנו. בעלי כותב פו ליטיקה
וסיפרות. זו עבודה אינטלקטד
אלית.״
הבעל הוא מי שהיה שר-החוץ, אבא אבן.
העדה היתד, אשתו, סמי אבן.
כשפורסמה הידיעה על כך שסמי אבן
הופיעה בבית־המישפט כדי להתנגד ל בניית
בית־חולים, לא יכלו מכריה שלא
לתמוה. סוזי אבן ידועה כנשיאה הפעלתנית
של הליגה למילחמה בסרטן, כמי שאינה
חוסכת מאמצים וזמן כדי לטפח את הליגה
וכדי לעזור לאנשים שלקו במחלה הממ ארת.
כאן ניצבה סוד אבן וניסתה בכל
כוחה למנוע הקמת בית־חולים.
אולם מתברר, כי העובדות אינן כה
פשוטות. המיבנה הנמצא בבנייה בשכנות
לווילה המפוארת של מישפחת אבן ב־הרצליה־פיתוח
אינו בדיוק בית־חולים, ד
כוונתה של סוזי אבן למנוע את הקמתו
אינה רק ביגלל ההפרעה העלולה להיות
לבעלה הפוליטיקאי, הסופר והאינטלקטואל.

רופ אי ם
ומוכרי עי תוני ם
ך* פרשה כולה ך,תחילה לפני שנתיים.
י 1קבוצת משקיעים מדרום־אפריקה פת חה
במשא־ומתן עם אלמנה של בעל־קרקעות
בהרצליד-,פיתוח, בשם רוזנזפט.
האלמנה היתד, שקועה בחובות כבדים, והיה
עליה למכור כמה מיגרשים כדי לכסות
חובות אלה.
בעיני המשקיעים ד,דרום-אפריקאיים מצא
חן שטח אדמה בן ארבעת דונמים ברחוב
רמת־ים, הרחוב המערבי ביותר בשכונת
הווילות, המקביל לים. בראשית שנת 1979
נרכשו ארבעת הדונמים תמורת 300 אלף
דולר. היום מגיע ערכם למיליון דולר.
בשיחה עם כתב העולם הזה טען ח״כ אבא
אבן :״עמדתה של סוזי היא שאין הכוונה
לבנות שם בית־חולים. אילו היו בונים
שם בית־חולים, היא לא היתד, מתנגדת
אלא אף עוזרת להקמתו.״ נציג המשקי עים,
הד״ר יפת, פיזיולוג ועולה חדש, ש הוא
כמו אבן, מדרום־אפריקה וששמו ה פרטי
הוא כשמו של אבן, אוברי, טען
בבית־המישפט שהחברה שבה הוא שותף
״הוקמה במייוחד לשם בניית בניין אשר
ישמש מרכז רפואי, שבו ישוכנו מירפאות,
מעבדות וחדרי־טיפולים.״
בבית-המישפט התגלה כי היו עוד כמה
מטרות לבניין. בפרוספקט שפירסמו ה משקיעים
הם כתבו כי המיבנה ישמש
״לעסקים הקשורים לרפואה ולרפואת-שי-
ניים, לבתי־מדקחוז, לאופטיקאים, ליצרני
פדוטזות, לסוכני מכשירים רפוייים, אולם-
תצוגה למכשירים אלה, חנות למוצרי-
בדיאוח, בתי-קפה ברמה גבוהה, תחנת
עזרה ראשונה,״ אבל גם ״חנות לספרים
ולעיתונים וחנות לפרחים ולצמחים.״
מילבד סוד אבן, הגיש את העתירה ל בית
ר,מישפט גם שכן אחר של הבניין,
הנמצא עתה בשלבי בנייה, ישראל הררי.
הררי הוא איש עסקים עחיר־נכסים, מנהל
חברה להשקעות וסוכן חברות בארץ. הוא
אף נושא בתואר של קונסול כבוד של פיג-

נה שלמה) ממצריים, משמשת היום נשיאת
האגודה למילחמה בסרטן. בעדותה לפני
השופט בורים רפפורט הסבירה סוזי אבן
מדוע היא מתנגדת להקמת הבניין. תצהיר
של המשקיעים, שהוגש לבית־המישפט,
האיר נקודת מבט אחרת לזו של סוני אבן.
לנד בישראל. כאשר החלו בבנייה, לא
יכול היה הררי לסבול את הרעש של ה מקדחות
והפועלים, זנח את הווילה ה מפוארת
שלו, ועבר להתגורר במלון השרון
הסמוך.
הררי טוען שנודע לו על המיבנה החדש
רק כאשר באו אנשי מחלקת־ד,תקנים לב דוק
את טיב הקרקע .״ראיתי אותם ו שאלתי
מד, הם עושים פה,״ סיפר הררי,
״ורק אז נודע לי במה המדובר. פניתי
לעורך־הדין שלי, ובהמשך הצטרפה אלי
גם סמי אבן.״
לאובדי יופה יש גירסה אחרת לגבי
העיתוי שבו נודע לשכנים על. הקמת ה-

רא מונזו בו אי
נ 1אםמבנה

1 1 0

ל או ס

שלוות המנהיג אלא

מיין..מרי־סנטו

תרשים מהחזית של מי־י״1
בנה־המריבה
המוקם בימים
אלה ברחוב רמת־ים שבהרצליה פיתוח. המרכז הרפואי
ייבנה על 4דונם, יכלול קומת מרתף שתשמש לחניית 73 כלי־

רכב; קומת קרקע שבה ייבנו בתי־קפה, חנויות ספרים ועיתונים,
וחנות פרחים. בשתי הקומות העליונות ייבנו חדרים — קליניקות
שיושכרו לרופאים, בעיקר רופאי־שיניים. כן ייבנו מעבדות, בית־מרקחת,
מעבדות לאופטיקאים ואולמות תצוגה למיכשור רפואי.
דחוק מד,מיבנה העתיד לקום, טוענים כי
הערכה זו מעודנת ביותר. מנסיונם הם
יודעים כי בתים שבסביבתם מוקמים מיב־נים
שאינם למגורים פרטיים, ערכם יורד
ב־ 35 אחוזים לפחות.

ני מו קי םכלכ ליי ם וציוניים מיבנה החדש. טוען יופה, בתצהיר שהגיש
לבית־המישפט :״ב־ 17 באוקטובר 1979
פניתי ביוזמתי אל הגברת סוזי אבן, ו סיפרתי
לה שאנחנו נתחיל בעבודות החפירה
למחרת. פניתי אליה מטעמי נימוס,
וגם משום שרציתי את רשותה לפרק את
הגדר של ביתה, ולהחליפה בקיר טוב,
יפה וחזק יותר.
״כפי שהתברר לי במהלך השיחה, ידעה
הגברת אבן על תוכנית־הבנייה במקום,
כולל העובדה שמדובר בהקמת מרכז רפו אי.
גברת אבן לא הביעה כל התנגדות
לפעולות הבנייה, אלא היא אפילו אמרה
כי היא שמחה על כך שייבנה במקום בניין,
כי הוא יפתור את בעיות האבק המגיע
מניות הים. היא הציעה לי להתקשר עם
עורו־הדין שלה, כדי לנסח הסכם בעניין
הורדת הגדר.
״באותה הזדמנות אמרה הגברת אבן כי
הרצליה היא מקום נחמד מאד למגורים,

אך מבחינת בעלה, עדיפה ירושלים, שכן
שם מרכז החיים הפוליטים. היא הציעה
שנקנה את ביתה, והבנתי כי תוכנית זו
קיימת אצלה זה מכבר.״
תצהיר זה של יופה מאיר נקודת
מבט אחרת לזו שסוזי אבן ניסתה
לעורר בתצהירה, ההפרעה לעבודתו הספ רותית
של בעלה, אבא אבן. כאן עלתה ה שאלה
של ההפסד הכספי העלול להיגרם
למישפחת אבן אם אכן ייבנה לידם מיבנה
שאינו מיבנה־מגורים.
חברת אמבש בע״מ
י * בבי סדזי אכן יהיה ההפסד גדול ב *
מיוחד. בשכנות לבניין שרוצים להקים

במקום, כמרכז־רפואי, שוכנות ארבע וילות.
האחת של הררי, השניה של מישפחת אבן
ועוד שתי וילות מחוברות זו לזו. באחד
מהם שוכנת השגרירות האיטלקית, וב שניה
מתגוררים אנשי השגרירות. שתי
הווילות שבהן מתגוררים האיטלקים, נמ צאות
בבעלות חברת אמבש בע״נז. סוזי
אבן הודתה בבית־המישפט כי היא אחת
מבעלי ולמניות בחברה. אמבש הוא שם
נעוריה של סוזי. מישפחת אמבש (ראשי-
התיבות של אני־מאמיו־באמונה שלמה)
היתה משפחה יהודית מכובדת ועשירה ב-
קאהיר ובאיסמאעיליה. בת שניה של דד
מישפחה, אורה, נשואה לאלוף (מיל ),חיים
(״ויויאך) הרצו ג.
״״ שלוש* הווילות שבבעלותה של סוזי אבן
מוערכות בעשרות מיליוני לירות. מעריך-
מקרקעין שהובא למקום על-ידי הררי ואבן
קבע, כי בניית המרכז תגרום לירידה של
של כ־ 15 אחוזים מערך הדירות והקרקעות
שבשכנותו. תושבים מקומיים, שביתם

^ עומת נימוקים אלה יש בידי
״ יזמים של מדי־סנטר, שמו של המרכז
שמתכוונים להקים, תשובות כלכליות, אך
גם ציוניות ״מדי־סנטר הוא מרכז רפואי,
ורק בדרך זו אפשר היה להוציא את
ההשקעה הכספית מדרום־אפריקה, משום
שרק למטרה זו מאפשרים שילטונות
דרום־אפריקה הוצאת כספים מהמדינה.״
וטיעון נוסף :״נציגי המשקיעים, הנמ צאים
בישראל, פיתחו מערכת ענפה של
קשרים והתכתבויות עם רופאים, רופאי
שיניים ובעלי מיקצועות נלווים, כולם יהד
דים, העומדים לעלות לארץ, כאשר לפי
תיכנונם, המקום המיועד לפרנסתם ול עתידם
המיקצועי יהיה המרכז הרפואי הזה.
עלייתם תלויה במיד הרבה במדי־סנטר, ו זאת
בייחוד כשאין בנמצא מיתקן דומה
אחר באיזור תל-אביב.״
בעלי המדי־סנטר מספרים גם על׳קשיי
הרופאים ורופאי־השיניים, המתגוררים כבר
בארץ, והמתכוונים לעבור להרצליה־פיתוח,
להיות שכנים של סוזי ואבא אבן :״חלק
מהרופאים שיאכלסו את המרכז הרפואי
מחזיקים כיום בקליניקות, הנמצאות בדי-
רות־מגורים באיזור תל־אביב. במיסגרת
המדיניות של עיריית תל-אביב לאסור על
מישרדים וקליניקות בבתי־מגורים, הוצאו
צווי־סגירה נגד חלק מהשוכרים הפוטנ ציאלים,
והאחרים צפויים לצווי־סגירה.״
מגיבה על כך סוזי אבן :״מה קורה פה?
מתל־אביב מגרשים את הרופאים כי תל-
אביב היא איזור למגורים ולא למיסחר,
אז מדוע הם מגיעים לכאן ז הרצליה-פיתוח
היא לא איזור מגורים?״

ס פי חד ש:
״ביתי״
ף • י מי שפ טהמרתק, שבו עומדים אלה
י 1מול אלה משקיעים מדרום־אפריקה ו רעייתו
של המדינאי, שגם מוצאו מדרום־
אפריקה, הרצון לבנות מרכז רפואי מול
שלוות־הגפש של הסופר והמדינאי אבא
אבן — מישפט זה עדיין נמשך. השופט
סירב לבקשתה של סוזי אבן להוציא צ ד
עיכוב נגד המשך הבנייה, עד לבירורו ה סופי
של המישפט, אם כי הודיע שהמשך
הבנייה לא ישמש עילה לבעלי מדי־סנטר
במהלך המישפט, שהבנייה כבר הספיקה
להתקדם.

בית מול בית

הקמת יסודות בניין מדי־סנטר.
מאחור, מסומן בחץ, בית מישפחת
אבן. מימינו: גגות המיבנה של שגרירות איטליה, וילה כפולה

של מגורים ומישרד. מיבני השגרירות נשכרו מחברת אמבש,
שחלק ממניותיה בידי סוזי אבן. משמאל: הווילה של ישראל
הררי, שהוא איש עסקים, ומשמאלה שטח קרקע נוסף בבעלותו.

השופט רפפורט הודיע, כי ייצא בגפו,
ללא הצדדים, לסביבות הבית של מישפחת
אבן כדי להתרשם במו עיניו אם המיבנה
החדש יפריע או לא יפריע לאבן לכתוב
את ספריו. ייתכן שכאשר יגיע השופט ל בית
אבן, הוא ימצא את אבא אבן, שכתב
כבר את הספרים עמי, ארצי וחיי, כותב
ספר חדש: ביתי.

בין ח ב רי־ ה כנ ס ח
יש לי בשבילכם סיפוריאהבה שייזיל לכם דמעות, יותר מאשר
בסרט המפורסם. אני מדברת על סיפור האהבה של
ואורנן יקותיאלי. זה כזה סיפור מורכב, עם כל האלמנטים
של רומן זעיר, עד שאני אפילו לא יודעת איך להתחיל.
אז בואו !נתחיל בטל. מילבד זאת שהיא בחורה יפה, אומרים
אותם שמכירים אותה היטב שהיא גם חכמה. טל היא בתו של
מי שהיה פעם השליש של משה דיין, ואחר-כך קצין־חינוך-
ראשי, ואחרי שדיין גמר עם הצבא, נעשה ראש אגף־הנוער־והחלוץ
של הסוכנות היהודית — מרדכי (״מורלד,״) כגאון.
מורלה הפו בתקופה מסויימת בחייו מאוכל-שרימפס ליהודי
מאמין. היה זה אחרי מילחמת ששת־הימים. אבל, על אף היותו
דתי, מורלה הוא מאמין גדול בחינוך חופשי, וכאשר הבת שלו,
טלי, התאהבה באורנן, סטודנט בעל זקן ומישקפיים, פעיל בחו גים
השמאלניים באוניברסיטה, ומי שניסה גם לכתוב קצת בפי
האתון, הירשה להם מורלד. להתגורר ביחד. ולא סתם להתגורר
ביחד, אלא שכאשר היה ברור לו שהעסק רציני ממש, ישב
וטיבם עצה עם אביו של אורנן, אחד טהמנכ״לים הגדולים ב בנק
לאומי, ושני זוגות ההורים רכשו לילדים דירה בירושלים,
ככה, ללא חופה וקידושיו.
האהבה בין השניים נמשכת ופורחת, למרות שכיום הם נפג שים
לא רק בשעות הערב, אלא גם במשך כל היום. כיוון שטלי
מצאה לה עבודה כעוזרת הפרלמנטרית של ח״כ מיכה חריש,
ואילו אורנן כעוזרו הפרלמנטרי של ח״כ אכא אכן. השניים
מסתובבים להם במיזנון הכנסת ובמיסדרונותיה, כשאורנן מביט
בליגלוג ניכר על מאמצי החיזור של זאבי־הכנסת אחר החברה
שלו. הוא יודע את התוצאה: בערב היא תהיה שלו בבית שלהם.
אבל, למרות שהם מנסים ש״לא לערוך הצגה״ בכנסת, הרי
בלי קשר של אוהבים בתוך המישכן אי־אפשר. אז טלי מעבירה
פיתקות־אהבד. לאורנן, ואורנן עונה לה בפיתקות-אהבה, כש-
כשליחים משמשות מזכירות אחרות ועוזרים פרלמנטריים אח-
על חוק
וצדק

טל כגאון

טל כראץ
ההורים מסכימים
רים בכנסת, שאינם יודעים איזה חומר-נפץ של אוהבים הם
מעבירים.
וכששואלים אותם מד, עם חתונה, הם מתבוננים בתמיהה
ועונים :״אנחנו כל-כך צעירים־״

חוצ׳לארץ

שווה, ואי־אפשר היה להפיל אותה עד
כה בפח. ולמה אני אומרת עד כה? מפני
שהיא בכל זאת נפלה. אני מוכרחה לגלות
לכם שרומן סוער ולוהט, לוהט אפילו
מהלהט שעל הבמה, מתקיים מאחרי הקל עים
של להקת גזוז בין מזי לבין תאורן
צעיר ונחמד של הלהקה ששמו איתן.

!,כשיקוי אהבה
היום אני אשת בשורת־איוב. כל החתי כות
בירושלים שב־ 30 השנים האחרונות
חשבו ללכוד איכשהו את עורך־הדין הצ עיר
יוסי ז׳רדכסקי — שאלוהים יספר
לי מתי הוא עורך־דין, אם כל החיים שלו
הוא יושב בבתי-קפד, או מבלה במסיבות

קשה היה שלא להבחין בה. פעמיים ב טלוויזיה
ועוד בצבע, כשמסביבה רק גב רים.
אני מתכוונת לכוכבת להקת גזוז

מ מתופד
ל שחקן
מזי פהן
תאורה אישית
מזי כ הן, הצעירה שעלתה כמטאור בשמי
הבידור בארץ ופיתאום היא כאן.
אז כמובן שיש לה מעריצים. ראשית
ישנם החבר׳ה מהשכונה, שלא כל-כד הת פעלו
ממנה כשהיתה עוד קטנה, עם תח תונים
וגופיה. אבל היום, אחרי שגם צפון
תל־אביב הכירה בגדולתה, הם מוכנים
לשאת אותה על כפיים.
שנית, ישנם המעריצים בעיקבות ההצ לחה.
אלה הם כל אותם שכותבים מי כ-
תבים ומקווים, שאולי ההתחכמות שבמינד
תב תמצא חן בעיני הנטענת ויהיה להם
רומן עם סטארית.
אבל מזי כהן יודעת בדיוק מה היא

יוסי ז׳רז׳כסקי ודליה
אהבה בעזרת טיול
— יכולות להרים ידיים, והפעם באופן
סופי.
אתן בטח זוכרות שסיפרתי לכן על ה רומן
של יוסי עם דליה, אחת ממזכירו־תיו
של טומי לפיד. אז אחרי זה היתה
שתיקה ברומן. היו שסיפרו כי הוא מת מוטט,
היו שסיפרו כי הוא סתם נחלש.
היו אפילו שהגזימו וטענו כי דליה היתה

אז אם הרבה אור לא ייצא מהעניין,
מה כן ייצא ממנו?

רק עוד אחת ממאות הבחורות שיוסי היה
חבר שלהן.
!נראה כי גם יוסי הרגיש כי העניין מת חיל
לברוח לו מתחת לידיים. מה עשה
הגבר היפה שהוא חלומן של 75 אחוז
מבנות ירושלים? לקח את דליה שלו
לטיול מטרף בחוצלארץ. אין לי פרטים
על הטיול, אבל ראיתי את הפנים שלהם
כשהם חזרו לארץ. פנים של אהבה אמי תית.

השחקנית
הצעירה. חנה לסלז סיפרה
לנו במשך שנה כי החיים הם לא ירח-
דבש. אך מי שהתבונן בה ידע — החיים
בשבילה הם בכל זאת כמו ירח־דבש. ב משך
כל אותם החודשים שהופיעה עם
ד,מצחיקן גדי יגיל בהצגה, היתד, לה
אהבה יפה עם המתופף של ההצגה גדי
הרשקוביץ. אך כמו שההצגה הולכת
לרדת מהבמה, נגמר לה הרומן עם גבי.

במשך תקופה ארוכה היא היתד! החתי־כה
של פרקליטות מחוז חיפה. אילתה
בהן, בתו של עורך־דין לשעבר בעיריית
חיפה, דקודהגיזרה, בעלת הפנים החמו דות
והשיער הבהיר, עוררה המון סימפטית
גם אצל הנאשמים שלה, כשהופיעה
נגדם כעוזרת ראשית לפרקליט מחוז חיפה.
אילתה מאמינה לא רק בחוק היבש אלא
גם בצדק, או, לפחות, האמינה בצדק, עד
לשבוע שעבר.
בשבוע שעבר היא נישאה. התוכניות
י לה ושל החתן החדש היו לצאת לשבו עיים
לפאריס, כדי שכאשר יהיו גדולים,
יהיה להם מד, לספר לנכדים על ירח״
הדבש. אילתה היתד, בעיצומו של מישפט,
וביקשה מהשופטים הנכבדים פשוט לד חות
אוחו. כבר קרה בעבר שמישפטים
נדחו, וכיוון שהמדובר היה במישפט אז רחי,
שבו איש לא ישב בכלא והמתין
לגזר־הדין, כבר קנתה אילתה את כרטי-
סי־הטיסה.
אבל השופטים הפתיעו את אילתה. הם
פשוט סירבו. אילתה רצתה גם לנסוע
לפאריס וגם להיווכח ששופטי-ישראל הם
רחמנים-בני־-רחמנים, ובצעד חסר־תקדים
הגישה עירעור לנשיא בית־המישפט העל יון,
הד״ר יואל זופמן.
אולם גם בירושלים !נכונה לה איכזבה.
זוסמן אומנם הביע את איחוליו לזוג הצ עיר,
אך סירב לקבל את העירעור.
אבל יש לי חדשות גם בשביל שופטי
חיפה וגם בשביל זוסמן: מיד לכשייגמר
המישפט שבו מופיעה אילתה, היא נוסעת
עם בעלה לפאריס. ואני לא בטוחה בכלל
שהיא חוזרת לפרקליטות.

חנה שכחה כבר את המתופף, ואורי את
הבחורה האמריקאית שאיתר, גר כשנה ו חצי.
עכשיו יש להם רק זמן אחד אל
השני. אז אם תראו את הצמד־חמד הזה
מתגפף בציבור, מחזיק ידיים ולוחש דברי
אהבה זד, לזה — תדעו שאני סיפרתי לכם
ראשונה על האהבה הזאת.

אך לא בחורה דינמית כמו חנה תישאר
עם לב שבור. היא עסוקה מדי בשביל
שטויות. בחנוכה הופיעה בהצגה חדשה
בשם חגיגה עם הבובונים ושם פגשה את
החצי השני שלד — ,את השחקן הצעיר
ממנה בשלוש שנים, אורי אלון. מה ש קורה
בין השניים זה רומן יפה וסוער עם
אהבה חמה. חנה בת ד ,26-,שהיא בת מזל
תאומים, תמיד קיוותה למצוא אחד כזה
תאום מאותו מזל. מישהו למעלה היה טוב
אליה, מסתבר, כי אורי ממש ענה על
הדרישה הזו. הוא שחקן מוכשר שהופיע
בעבר במופע בשם שלושים שנה ושיר.
את חנה פגש ממש על הבמה ומאז הם
אינם נפרדים.
בכלל, חנה החליטה לפתוח דף חדש.
רומן חדש מחייב דירה חדשה. בימים אלה
היא עוזבת את דירתה, שבה התגוררה
עם חברה, ועוברת לגור לבדה, אחרי הר בה
זמן שלא עשתה זאת.
גם הצעות עבודה מפתות זורמות אליה,
מה שגרם לה לדחות חופשה שתיכננד,
לעצמה בארצות־הברית .״יש לי סיבה טו בה
לא לנסוע,״ היא אומרת והפעם דווקא
לא התכוונה לאורי. אך על הצעות עבודה
לא מדברים עד אשר נחתם חוזה, מחשש
עין־הרע.

חנה לסלאו
ההצגה האחרונה

מ הדוג מני ת למתכננת תמיד מספרים לי שעורכי־דין עסוקים
יומם ולילה במישפטים ובריצות לבתי-
סוהר. אך קשה לשכע אותי שעורך־הדיו
התל־אביבי צבי לידפקי עסוק רק ב-
מישפטים. אני לא מפסיקה לראות אותו
עם נשים יפות וצעירות.

צפי דידסקי ואופירה סלע
חתיך מקומי

אורנה גלזן
חתיך נזחו״ל

רבים ואוהבים
״כל העניין לא היה קורה אילו לא היה
לוקח את זה כל־כן־ באופן אישי,״ אומרת
טלי כשן. העניין הוא הריב של טלי,
העורכת לשעבר של ביטאון־הסטותטים
לשעבר פי האתון, עם יושב־ראש הסתדרות
הסטודנטים בירושלים, צחי זזנגבי.
וטלי יודעת על מה היא מדברת. העי מות
בינה ובין הנגבי זכה בכותרות גדו לות
בעיתונים, והביא בסופו של דבר ל סגירת
עיתון־הסטודנטים. אבל רק מעטים
זוכרים כי הריב היה, לאמיתו של דבר,
ריב של אוהבים, או, אם אתם רוצים דיוק,
ריב של אוהבים־לשעבר.
עוד הרבה לפני שצחי הנגבי, בנה של
ח״כ גאולה כהן, צינזר את עיתונה של
טלי בשן, ביתם של מראיין ידיעות אח רונות
רפאל מזן וכתבת דבר רות
•בוגדי, הם היו חברים צמודימ-צמודים,
והכל בירושלים ידעו שהסיפור שלהם
יהיה, בסופו של דבר, סיפור של חתונה.
עכשיו הם לא חברים. צחי עסוק בפו ליטיקה
שלו, ומבסס את מקומו כיורש,
וטלי נראית בכל פעם עם בן־תשחורת
אחר, במסיבות ירושלים, אבל ״נשארנו
עוד ידידים.״
זה גם ההסבר של טלי לכך שצחי התעקש
כל-כך לסגור את עיתון-הסטודנטים, ול הביא
להתפטרותה :״ביגלל שזה אני,
הוא לקח את זה נורא באופן אישי. אי-
אפשר למחוק ככה ביום אחד את התקו פה
שבה היינו ביחד, ולכן צחי הגיב כמו
שהוא הגיב. אבל למרות הכל, אני עדיין
חושבת שהוא ילד נחמד.״
ילד נחמד שיש לו חברים בעלי סכי נים
ושרשרות-אופניים.
מכה רודפת מכה
אני לא יודעת מה ניבאו האסטרולוגים
לסמי •טוויג, בדיוק לפני שנה. איך
בערך תראה עבורו שנת? 1979 אבל ה יום,
לאחר מעשה, אני מוכרחה לספר לכם
בכאב רב שלסמי יכולה היתד, להיות שנה
יותר טובה.
היא התחילה דווקא נהדר. סמי, דוברי
ועוזרו האישי של שר־האוצר שימחה
אדליד, אחד הצעירים הכי מבטיחים של
השילטון החדש, ידע גם עם מי להתחתן.
הוא נשא לאשה, ברוב פאר והדר, במלון
רמת אביב, את יזנה יהודאי, בתו של
אחד האנשים הכי מקורבים לליכוד, שיש
לו לא רק כבוד אלא גם הרבה כסף.
פאפא יהודאי הוא, כידוע, בעל מיפעל-
הלבידים הגדול עץ לבוד, ועוד כמה עס קים
המכניסים כסף.
אז אם זו לא התחלה טובה לשנה, אני
לא יודעת מה היא התחלה טובה. אחרי
ההתחלה החלו לבוא המכות. ארליך מצא
לו, באחת מטיסותיו לחוץ־לארץ, את

אריה קוצר,

בטיסה. בין השניים נוצרה כימיה,
וכאשר חזר ארליך מונה קוצר לתפקיד
העוזר והדובר, וסמי הועף. מצאו לו איזה
ג׳וב של מנהל חברת נאות מרפא, משהו
שקשור בפיתזודתיירות בים־המלח, אבל
במהלך השנה הארורה הזו, התפרקה גם
החברה.
אבל כל זה לא היה כל-כך נורא, כי

בשנה האחרונה הופיע לידסקי לכל אי רוע
חברתי עם אורנה גלזן, התימניה
היפהפיה, שהיא דיילת בארקיע ודוגמנית
בשעות הפנאי שלה. בדיוק כשחשבתי ש הוא
ואורנה יינשאו בסופו של דבר, הפ תיע
אותי שוב השובב והופיע עם חתיכה
אחרת בשם אופירה סלע. נכון שהוא
לא פנוי כל כך לנישואים, בעיקר משום
שהוא עדיין נשוי לעורכת־הדין נירה
לידסקי, שממנה נפרד כבר לפני כמה
שנים.
לתומי חשבתי שהרומן עם אורנה יביא
אותו אל בית-הדין הרבני כדי להתגרש.
מסתבר שטעיתי. הוא בעצמו הסביר לי
שנשואין זה לא מה שהוא מחפש. וגם
לא. להקים מישפחה. שכן יש לו שלושה
ילדים מאשתו והוא מסתפק בהם.

את אופירה הכיר לידסקי כבר לפני
כמה שנים, אך היא נסעה ללונדון ולאר-
צות־הברית, שם היא עוסקת בענייני אופ נה.
היא לא בדיוק דוגמנית כמו אורנה,
אבל בהחלט יודעת לתכנן שמלות. הפעם
כאשר הגיעה לביקור מולדת החליט לידס-
קי שהיא בהחלט מתאימה לו. הרומן בין
השניים הוא ממש בחזקת טרי ועדיין לא
מדברים על קשרים רציניים ביותר.
כאשר שאלתי אותו להיכן נעלמה אור גה,
הסביר לי שאינו יודע. אני יכולה
להרגיע אותו. שמועות הגיעו לאוזני ש לא
צריך לדאוג ליפה הזאת. היא מצאה
לה מחזר מתוצרת חוץ, ועסוקה בימים
אלה בטיסות לחוצלארץ. אופירה לעומת
זאת נראית מאד מרוצה מהקשר עם לידס־קי
וימים יגידו איך ייגמר רומן זה.

בין סבאלאמא

לכל מי שחושב שאייפי נתן עסוק רק
בקמבודיה ובפעילויות צדקה, יש לי הו דעה
משמחת ואותה הודעה קשורה גם
לאוהדיה של השחקנית־זמרת נירה רכי־

נוגייץ/

עוד לא ניחשתם? כן, זה בדיוק כך!
שניהם יחד, מאושרים ושמחים. לי לא
נותר אלא לאחל כל טוב.
אייבי היה פעם נשוי לרוזי. הם היו
נשואים שנה אחת בלבד. באותה שנה
נולדה שרונה. ההורים נפרדו, שרונה
גדלה. היא !נישאה לאיציק אלפלק עו בד
הטלוויזיה וילדה שני נכדים יפים ל סבא
אייבי.
נירה הבלונדית המתולתלת והיפה היתד,
נשואה והתאלמנה והיא מגדלת שתי בנו תיה.
נירה היתד, ידועה כאחת שקשה מאד
להגיע איתר, לרומנים .״אצלה הברקסים
תמיד בפעולה,״ אומרות חברותיה.
אך, כמו שאומרים, לכל סיר יש מיכסה
ואייבי הוא המיכסה של נירה. אייבי ראה
את נירה במסיבה, היא מצאה חן בעיניו.
הוא התחיל לחזר אחריה וכאן התחילו
ליד סמי היתד, כל הזמן האשה הטובה
והאוהבת. אז בגלל העניין הזה בא כל
הסיפור שלי. מסתבר שגם איתר, זה לא
כל-כך הלך. סמי נאלץ, לפני שבועות
אחדים, להיפרד ממישפחת יהודאי, ולתת
לבתם החסודה גט.
אבל בכל רע יש, כמובן, טוב. עכשיו
יש עוד חתיכה פנויה אחת, שאליה יוכלו
כל המחזרים המיקצועיים לכוון את חיציהם.

הצרות. תחילה הוא היה צריך לנסוע ל. -
קמבודיה. כי אצל אייבי, כמו שאתם יוד1 -
עים, קודם כל העולם ואחר כך אייבי.
הוא חזר, ושוב נסע. ונירה, גם היא לא ־
מר,פנויות. הצגות ילדים, הצגות באידיש, י

חלטורות ומה לא.

נירה רפינופיץ ואייכי נתן
הברקסים לא עבדו
אבל אם לא העיניים השחורות של איי-
בי יעשו לה טוב אז מה כן? וכך, למרות
בעיות החיים ולמרות המעצורים, הכירה
נירה את אייבי. רגישותו ועדיגותו שבו
את ליבה והיא ״השתחררה לגמרי״ אומ רות
החברות.

היא היתה היהרוסנית הגדולה ביותו בסוסה *
חשדו בה שהיא ב״סה את השוו היחיו׳ שהיה
אי־בעם נבווסה היהלומים * אחו׳ חצי שנה נסגר
התיק ־ אבל היא נותרה בלי פרנסה ופתחה-מיסעדה
נשדדו האחד הבניינים חשמורים בתתר
במדינה.
זה קרה בהודש פברואר השנה. צוות
החקירה המיוחד, שהוקם במי׳שטרת מרחב-
דו, סירב להאמין לגירסתה של מלכה
קיסר בי נשדדה, מרם כי יבואנית־יצו-
אניית היהלומים ביימה את השרד.
רק בחודש שעבר החליטה פרקליטות
מחוז ׳תל־אביב לסגור את התיק מחוסר
הוכחות ולא להגיש ׳נגד האשה כתב־אישום.
מיקרה
השוד עורר סערת־רוחות בבורסה
והפד שיחודהיום. חברי הבורסה התקשו
לעכל את העובדה כי זר פרץ למעחם,
שדד !ויצא מהמקום בלי שאיש ירגיש

בניין הבורסה הגדולה שמור על־ידי
עשרות שומרים, וסוגן על-ידי מערכות
התראה אלקטרוניות משוכללות. שודדים
אינם יכולים להיכנס בפשטות למקום. כל
אדם, שאינו חבר־הבורסה, יכול להיכנס
רק באמצעות חבר. אחרי שהוא אומר את
שם החבר לשומרים שבכניסה, הוא מקבל
את האישור, מכנים את תעודת־הזהוח
שלו דרך אשנב מסורג, וכל פרטיו נר שמים
בפינקם המבקרים. אחר-כך עליו
לעבור דרך תא קטן בעל שתי דלתות.
הוא אינו יכול לעבור מבעד לדלת השנייה
עד שלא תסתיים בדיקתו על־ידי שומר
המזויין באקדח.
בגלל עובדות אלה התעורר החשד כי
היחד. כאן ״עבודה פנימית״ ,וכד התער ערה
כל מערבת־היחסים המבוססת על

11 ית הטישט

ד נייחות חנורן ות של אשה בקעו
^.מחדר־ד,שירותים בבורסת היהלומים
הגדולה ברמת־גן. הגניחות הסבו את ׳תשו מת
ליבו של אחד מחברי הבורסה. הוא
נכנס לשירותי־הנשים, ולהפתעתו מצא שם
את מלכה קיסר, חברת־בורסה בת ,42
כשהיא פרועה ומבוהלת, ידה זבה דם,
והיא מייבבת,, :תקפו אותי!״
הבלתי-יאומן קרה. יהלומים בשווי של
מאה אלף דולר, כשלושה ׳מילית לירות,

באילת ובעווויץ

מלכה (מימין) על חוף ימה של אילת לפני עשרים
שנה. אז התחילה לעבוד ביהלומים. במשך השנים
היהלומניות הגדולות בארץ. היא הצליחה לחדור לבורסה,

מעוזם של הגברים. למרות הסבל שעברה היא אינה מרירה. היום בגיל 42 הי א׳ ע דיין
אשה מושכת. משמאל היא עומדת בביתה על רקע תמונות נוף שווייצית שהביאה
עימה מאחד ממסעותיה לחו״ל. התמונה דבוקה אל קיר בביתה, שהפך מיסעדה.

עורך־הדין מרדכי שורר. הוא עזר לי לכל
אורך הקו. היה ׳במעצרים שלי וייעץ לי
לא להיבדק במכונת־אמת בגלל מצבי ה נפשי.
אחרי
עשרה ימים החליטו לעצור אותי.
צילצלתי לעורך-יהדין, והוא בא מייד ו הרגיע
אותי. אחרי 48 שעות הובאתי ל-
הארכת־מעצר. היתד. שם הרופאה מהמכון
הפתולוגי. היא אמרה שלדעתה ביימתי
את השריטות העמוקות שביד.
האריכו לי את המעצר בתשעה ימים.
הייתי !,מומה. אף פעם לא נעצרתי לפני כן.
עורך־הדין שורר בא לבקר אותי
ועודד אותי כיל הזמן. המישטרה ניסתה
לשבור אותי במעצר.
כל זמן המעצר היו לוקחים אותי לחקי רות
במישטרה. פעם בא אלי איזה קצין,
הכניס אותי לחדר וניסה לעבוד עלי.
הוא אמר לי :״המצב לרעתך. התכונני
לכמה שנים טובות. יש פה עד שנותן עדות
נגדך. הוא אומר שאת היית לבד בשירו תים.
כשיגמריו איתו אתן לד לקרוא את
העדות, אפל אני מציע שתדברי לפני־כן.״
אמרתי לקצין :״יופי. מצויין שיש עד.
תביא אותו לבית־המישפט. אני ילא בטוחה
אם לא אצביע עליו כעל יזה שביצע את
השוד. אולי נעשה לו מיסדר זיהוי? ואם
הוא העד שלד למה אתה מודאג? תשמח,
בטח תקבל עוד דרגה. גילית משהו חדש.

הוא נתן לי לקרוא את העדות. אמרתי
לו שידחוף אותה לתיק. שזה לא מעניין
אותי. בסוף שיחררו אותי בערבות.

//אשה שאינה
ני תנ ת לשבירה״

פציעה ביד

לדבריה של מלכה שרט אותה השודד בידה. כמזכרת נשארה
צלקת מכוערת (בתמונת מימין) מלכה ניסתה לשחזר את החניקה
בצעיף שלבשה אז, אך לפתע התמוטטה בביתה, פרצה בבכי היסטרי וסך בה להמשיך.
אמון בין החברים. אנשים חסתכלו זד.
בזה בחשדנות, שהרי כל אחד יכול היד.
להיות השודד.
מלכה עצמה נהרסה כליל מהמיקרה.
שוב אין היא יכולה לחזור ולה״ות ״הלו־מנית.
גם אם זוכתה כליל אי־אפשר למ חוק
את הכתם שדבק •בה. לכל מקום שתלך
יקשרו אותה עם הביטוי :״שוד מבויים״.
האשד״ שעשרים שנים מחייה הוקדשו
ליהלומים, מצאה את עצמה לפתע מחוסרת
עבודה. היא ניסתה לעבוד כשכירה, אך
מפני שתמיד היתה עצמאית נכשלה. לפני
כמה חודשים פתחה מיסעדה בביתה ש-
בראשון־לציון. היא קנתה כמה שולחנות
וכיסאות, שכירה שכנות שיבשלו מאכלים
מיוחדים ואירגנה מיסעדה אכסכלוסיבית
עם אודות עמוסים ומוסיקה! ,שהכניסה
אליה היא עם הזמנה מראש.

״ת שתקי או
שאחתוך או ת ך! ״
נף היהלומים בארץ נקלע באח-
? רונה למשבר: אירעו כמה פשיטות־רגל
דרמתיות שהגיעו אף לכותרות העי־וחונים,
וכתוצאה מכך נקלעו יהלומנים
רבים לקשיים כספיים חמורים. המסורת
בבורסה הישראלית היא ליישב את כל
המחלוקות והקשיים הפנימיים בחדרי־חדרים
באמצעות ועדות פנימיות.
סגירת תיק־החקירה נגד מלכה קיסר
העלה מחדש את השאלה: האם פרישת
שוד היהלומים ;תישאר סתומה וחסוייה ב־מיסגרת
כותלי־הבורסה? האם זהו אחד
הסממנים של המשבר העובר עתה על
הבורסה?
בתחילת החקירה אכן נראה כי השוד
בוצע מבפנים. עשר דקות אחרי המיקרה
נסגרו הרמטית כל הכניסות לבניין. ה־מישטרה
ומישמר־הגבול הציבו צוותים
מיוחדים שבדקו את כל 1500 האנשים,
שנשארו כלואים בבורסה ׳במשך ארבע
שעות, עד אחרון היוצאים.
מכיוון שלא נמצא דבר, התרכזה המיש־טרה
רק בחקירתה של מלכה. לדבריה,
היא סיימה עיסקה באחד המ״שרדים, נכ נסה
לשירותים שבקומה הרביעית בבניין,
כיבתה את האור בתא, דבר שהחשיד את
כל החדר, ועמדה לצאת. לפתע חשה
בגבר הלופת את זרועותיה ודוחף אותה.

סיפרה מלכה :
לא הספקתי אפילו לצעוק, הייתי המו מה.
הוא הכניס אותי לתוך התא, תפס

לי את העורף והושיב אותי בצורה הפוכה
על האסלה. הייתה לי עניבה על הצוואר.
הוא קשר אותי עם העניבה לברז-האסלה
ולחש :״תשתקי, או שאחתוך אותך!״
הייתי אילמת מרוב פחד. גם לצעוק לא
יכולתי כי הוא סתם לי את הפה וסובב
לי את היד אחורה. הוא איים כל הזמן
שיחתוך אותי. פיתאום הוא אמר :״עכשיו
אני יוצא, אם תגידי מילה אחתוך אותך !״
כשיצא מיששתי עם הרגל את הריצפה
מאחורי, כדי לדעת אם הסיוט עפר. אחר־כד
סובבתי את הראש ונדמה לי שהספקתי
לראות מישהו עם סוודר יוצא החוצה.
הצלחתי להשתחרר מהעניבה, ונשמתי
חזק כדי להרגיש אם אני עוד חוה. מישהו
נכנס לשירותים. רעדתי כימיו מסוממת.
הכניסו אותי לאחד המישרדים ושאילו אותי
מה קרה. אז עוד לא ידעתי שנשדדתי.
פייתאום הרגשתי שידי השמאלית מלאה
דם. חבשו אותי. לא הרגשתי כאבים. לא
הבנתי מה קורה בכלל.
הכל עבר מהר מאד. קצין־ביטחון, שא לות,
מישטרה, לקחו אותי לאיכילוב. קצין
אחד שאל אם אני מוכנה להיבדק במכונת־אמת.
הסכמתי. הוא שאל אותי אם אני
יודעת מה נגנב לי. רק אז הסתכלתי בתיק
שלי. היתד, שם חבילת יהלומי־גלם ב־300
אלף דולר, ומעליהם ״בריפקה״ (מעטפת
יהלומים) ,שבה יהלומים מלוטשים ב־100
אלף דולר. את היהלומים המלוטשים שמים
בדרך־כלל למעלה, כדי שהקצוות שלהם
לא יישברו.
גיליתי שהחבילה, שהיתר. למעלה נש דדה.
הייתי אפאטית. לא בכיתי. לא יכול תי
לדבר. רק גימגמתי. אחרי שבועיים,
כשאני חיה כל הזמן על כדורי־ארגעה,
התחלתי שוב לדבר בסדר.
בדקו אותי במכון הפתולוגי באבו־כביר.
לקחו את החליפה שלבשתי ואת העניבה
שהייתה ספוגה בדם. למחרת נסעתי ל ירושלים
למכונת־האמת. הייתי נרגשת.
הבדיקה לא הצליחה. אחר־כך לקחו אותי
לחקירה במיישטרה. לא האמינו לי. חברת־הביטוח
פחדה. היום אני יכולה להראות
כמה שהם טיפשים: אם באמת ביימתי
את השוד, לימה לא לקחתי את כל היהלו מים,
ולמה לא פתחתי גם את החבילה
שלי, שהיו בר, חצי מיליון דולר?
״אנחנו יודעים שהיו לד קשיים כספיים !״
אמרו לי החוקרים. נכון. אני חייבת עד
היום 90 אלף דולר. יאז האם הגיוני ש־אגנוב
! 100 אלף כדי לכסות חוב של 90
אלף?
ראיתי שלוחצים אותי ואז ניגשתי ל

כר לפני מעצרי היו העיתונים מל-
אים בסיפורים משונים עלי. מה לא
כתפו? כנראה שהמישטרה מילאה את
העיתונאים בכל השטויות. יום אחד ישבתי
במונית לבורסה ושמעתי שמדברים עלי
׳בטלפון האדום. אמריו שם -שימצאו אצלי
מיליון לירות ועוד דברים מסולפים. אחד
הנוסעים התחיל פיתאום לספר שהוא
מכיר אותי משנים, ושזה נכון שמסרתי
עדויות במיישטרה. רציתי לדבר אייתו,
אבל המונית כבר עצרה. ירדתי וצחקתי
לעצמי כל הדרך.
העיתונות גם השמיצה את הבורסה.
אמרו שמגלגלים שם דברים אפלים. שיש
הון שיחור ,׳ואז התחילו לעשות סלקציה
בבורסה. אנשים מסויימים יכלו להיכנס
ועל !אחרים היה לעבור בדיקות. האבסורד
הוא שחברי־בורסה שדק שנתיים בענף,
נכנסו ׳בלי בעיות, ואנשים כמוני שנמצאים
עשרים שנה בענף עברו בדיקות. נתנו
לי להיכנס רק אם אקבל אישור ממישהו
בפנים, ואת האישור הייתי צריכה להאריך
כל שעתיים.
לכל החברים שלי זה היה שוק. הם
האמינו לי, אבל לא כולם הראו את זה.
הרבה פחדו שיגידו שהם שותפים איתי,
ועוד שטויות. לא הייתי במצב נפשי לע בוד,
אבל באתי יום יום לבורסה כדי
להחזיר לאנשים את •הכסף, שלא יפחדו.
היו גם באים מהמישטרה. בדקו את ה-
מיסמכים ׳שלי, את חשבונות הבנקים, את
הכספת בבורסה. מצאו שם אישור ממיש־טרת
ראשון על פריצה שהיתר, אצלי בבית.
מה שקרה זה שהיו אצלי כימה פריצות.
כשגנבו טבעית ושרשרת לא הגשתי ותלו נות,
אפל אחיר־בך כיל פעם שחזרתי מחו״ל
הייתי מגילה שהבית נפרץ. גנבו את הכל,
טלוויזיה, מערכת סטראופונית, שולחנות,
רמקולים, כלים.
הפריצה האחרונה היתד, שבועיים לפני
המיקריה בבורסה. במישטרת ראשון הזמינו
לי תור למכונת־אמת. החוקרים, שחקרו
אותי על הבורסה ומצאו את המיסמך ב כספת,
רצו שאבדק במכונת־אמת על שני
המיקרים, יאבל לא הסכמתי. החוקר הזהיר
אותי. אמר לי שיכתוב ׳שהשוד בבורסה
היד. מבדים, אז אמרתי לו :״תכתוב מה
שאתה רוצה, תכתוב אפילו שהייתי השחקנית
הראשית, זה לא איכפת לי.״ עכ שיו
אחרי כל הסיפור אני לא יודעת אם
אקבל את הביטוח על הבית. התקנתי
סורגים מסביב לכל הבניין. אני חושבת
שד,פורצים היו אנשים שידעו מהו עיסוקי.
היום, אחרי שהאמון שלי התערער,
אינני יודעת מה לעשות. התיק אומנם
נסגר, אבל אני גמורה. אולי אמשיך לנהל
את המיסעדה, אולי אסע לחו״ל. עוד לא
החלטתי מה לעשות.

אחרי הצבא מאסה בחיי־הלילה של ה־אמנים
ובעבודה המפרכת. כאשה, שמוצאה
מבית דתי היה קשה לה ״להתחבק עם כל
אחד״ לדבריה, והיא התחתנה, עברה ל אילת
ועבדה בחיתוך יהלומים. לפני כעש רים
שינה חזרה לראשון והשתלבה במיפעלי
תעשיית היהלומים. לפני חמש שנים קיב לה
ריש״ון לייבוא ולייצוא יהלומים, ונכ נסה
לבורסה.
מלכה אינה רק אשד, יפה. היא גם פיק חית
מאד. חוקרי המישטרר, הגדירו אותה
בעת החקירה כ״אשה שאינה ניתנת ל שבירה״
.היא עמדה בכל שלבי החקירה,
המעצר, יועד ׳לסגידת־התיק.
אם. אכן לא ביימה מלכה קיסר את ה שוד,
נמצאת המישטירה עתה בדילמה. על
החוקרים למצוא את השודד האמיתי. מאז
המיקרה עברה כבר חצי שנה.
גם אס חשבה המישטרה בהתחלה כי
השוד התבצע על־ידי -מבקר, הרי שכל
המבקרים שהיו בבניין נבדקו ביסודיות.
יתכן כי מרגע השוד ויעד לסגירת הדלתות
הספיק השודד לצאת, אך המישטירה פסלה
אפשרות זאת.
סברה אחרת של המ״שטרה היתד, כי
השודד הסתמך על מידע פנימי. אחד
מחברי־הפורסה יכול לבצע את זממו ו להניח
;את שללו באחת הכספות. איחר־כך
יכול להישאר במנוחה ׳בבניין עד לשעת
הסגירה ׳ולצאת כשידיו ריקות.
היקף העסקיות בבורסה הגדולה עומד
לעיתים על מיליוני דולרים. בריפקה
עשוייה להכיל כמות יהלומים בסדר־גודל
יעצום. עסקות כאלה, שבהן עוברות בריפ־קות
מיד אל יד נעשות ללא חוזה וגם
ללא תשלום במזומן, בהסתמך על מילתו
של הרוכש. העיסקה נחתמה בביטוי ״במזל
וברוכה״ במיבטא אידישאי ובלחיצודיד.
יש להניח כי עתה, עם סגירת התיק נגד
מלכה קיסר לא יעברו אנשי הבורסה ל סדר
היום, שכן עתה, יכול כל אחד מאנשי
הבורסה המסיים עיסקה בתקיעת־כף מסור תית
להיות השודד.

ואירה יסמין ן ן

עד כאן סיפורה שיל מלכה.

מלכה בת ה־ ,42 הנראית צעירה בהרבה
מכפי גילה, היא אם לשני בנים בגילאים
21ו־ . 15 מאז ומתמיד גרה בחאשודלציון.
לפני הצבא שיחקה בלהקת המטאטא. ב צבא
שירתה בלהקת פיקוד־מרכז כזמרת,
ביחד מם משה תימור, איש התיאטרון
תום לוי ׳והבמאי דדד לוין.

ך 1י 1אחרי הפריצות הרבות ש־
1:1111-1 - 1היו בביתה התקינה מלכה
סורגים ובריחים על כל הדלתות והחלונות.

קולנוע סרטים

ההונגרים באים
יחסים דיפלומטיים עם ארצות הגוש
המיזרחי עדיין אין, אבל נראה שיחסי
מיסחר בקולנוע מתחילים להיווצר, לאט,
אבל בהתמדה. בהתחלה, הגיעו אלינו כמה
סרטים סובייטיים (דרסו אחלה, בים הלבן),
אחר־כך התגנב אלינו חרש סרט צ׳כי (האנשים
המופלאים עס הידית) ועתה אנו
מתבשרים על סרטים מתוצרת הונגריה
שיגיעו בקרוב, ומתוצרת פולין, שיוצגו

ה״מאדאם״ אירן פשוטה מציעה סחורתה לאורחים
צעירות, יפות ושמחות בחלקן

במאי קארולי מאלו
תפקידים לנשים

הנערות בעבודתן
תמורה מלאה לכסף

רחצת בוקר כ״כית כעל הפנס האדום״
בית־בושת או פנסיון

גיארגי טריאן ביצאנית מתחילה
פרס משחק

בעתיד הרחוק יותר. זאת לראיה, שה קולנוע
יכול להגיע למקומות שנבצר מ רגל
הדיפלומטים לדרוך בהם.
מי שיוצא נשכר מכל העניין הוא ח ר
בב־הקולנוע הישראלי, שהחמיץ עד היום
רבות, מפני שהתוצרת המיזרודאירופית
היתד, נעולה בפניו. ואם סרטים מברית־המועצות,
צ׳כיה או פוליו היו בכל זאת
מוכרים כאן, במידה מסויימת, מאחר ש הביאו
אותם לפני ניתוק היחסים הדיפ לומטיים,
הקולנוע ההונגרי הוא בחזקת
נעלם בעיני מרבית הצופים בארץ, וכדאי
להכין אותם לבאות.
גימה ביקורתית. הקולנוע ההונגרי
הגיע לשיאו, ביוקרה בינלאומית, בפרסים
ובהזרמת דם חדש לאמנות השביעית, עוד
לפני כמה שנים. אומנם השם המוכר בו
ביותר בין הבמאים ההונגרים הוא שמו
של הבמאי מיקלוש יאנקסו, אבל גם רבים
אחרים הספיקו כבר להתפרסם בזכות עצ

כמו איסטוואן גל, איסטוואן סאבו,
זולטאן פאברי (שסרט משלו, הילדים מרחוב
פול הוצג בארץ לפני שנים רבות),
פאל גאבור, פאל סאנדור ומרתה מסא־רוש
(רעייתו לשעבר של יאנסקו) .כל
סרט חדש של אחד היוצרים הללו מעורר
מייד עניין בחוגי הקולנוע, ולמרות ש השפה
והנושאים של הסרטים האלה, מג בילים
אותם לתחום של ״קולנוע אמנותי״,
הם זכו וזוכים בהפצה בינלאומית רחבה.
כמה מאפיינים בולטים של הקולנוע ה הונגרי,
הם השיכלול הטכני המדהים של
סרטיהם, היופי הפלאסטי המפתיע, ההת עסקות
בנושאים מקומיים, שימוש רב ב פולקלור
ההונגרי, ובמציאות היומיומית
שם, לעיתים בנימה ביקורתית, הראוייה
לשבח בתוך חברה טוטאליטארית. יאנקסו
ידוע כאדריכל גאוני של צילומים מתמש כים,
ובבחירת נושאים היסטוריים הנר אים
כמסכתות־ענק שמוסר ההשכל שלהם

הוא אקטואלי. מדתה מסארוש מרבה להת עסק
במעמד האשה בחברה, ואחד מסר־טיה,
תשעת חודשים, מסיק מסקנות ה מקובלות
במערב, שהיו נחשבות מופקדות
לפני שנים אחדות. למרבית היוצרים ה הונגרים
יש קווי אופי ברורים מאד.
שקר מאורגן. אחד שכדאי להתעקב
עליו, כי הוא הראשון מבין היוצרים ה הונגרים,
שסרטיו יוצגו בארץ, הוא קא־רולי
מאק. מאק, שהוא כיום בן ,55 הת חיל
לעשות סרטים לפני 30 שנה׳ והגיע
להכרה בינלאומית רחבה ב־ , 1971 כאשר
סירטו אהבה זכה בפרסים בפסטיבלים של
קאן ושיקאגו, ובביקורות נלהבות באשר
הוצג. הסרט סיפר סיפור אינטימי ורגיש
מאד, ותיאר את מערכת־היחסים שבין
אשה מבוגרת, שאותה גילמה שחקנית
מעולה בשם לילי דארוום, לבין אשה צעי רה,
אותה גילמה הידועה בשחקניות הונ גריה
היום, מריה טורושיק. הקשר בין
העול ם הז ה 2209

השתיים הוא גבר, בנה של הראשונה ו אהובו?
של השניה. הגבר עצמו אינו מופיע
בסרט, אבל שני סוגי האהבה שרוחשות
לו שתי הנשים, האחת הקרובה למות, וה שנייה
הצעירה, תוארו בעדינות רבה.
רמת המישחק הגבוהה זיכתה את השחק ניות
בציוני־שבח גם בקאן וגם בשיקאגו,
זאת נוסף לפרסים שבהם זכה הסרט.
מאז נמנה מאק על במאי היוקרה של
הונגריה, ושני סרטיו הבאים שימשו סיר־טי
ייצוג לתעשיה שם. אחד, מישחק וד
חתולים (סרט מבוסס על מחזה שהוצג
גם בהבימה, השני לילה מוסרי מאד, שהו צג
לפני שנתיים בקאן ויוקרן בקרוב גם
בארץ. הסרט הראשון, מתאר מערכת של
חליפת מיכתבים בין שתי אחיות שאינן
נפגשות כלל, שכן, האחת חיה במערב־גרמניה
והשנייה בבודאפשט. הסרט היווה
הצלחה חלקית, לעומתו, לילה מוסרי מאד
יכול להיחשב הצלחה מלאה, לא רק בעיני
הביקורת, אלא גם בקנה־מידה מיסחרי.
הסרט כולו מתרחש בעיירה הונגרית
קטנה בתחילת המאה. מוקד העלילה: בית־בושת
שכל הגברות בו צעירות, נאות,
ומשרתות את לקוחותיהן בחדווה. שם ה סיפור
שעליו מבוססת העלילה הוא הבית
בעל הפנס האדום, זאת כדי ליטול כל
ספק מן הקוראים. הדמות המרכזית בסרט
היא דמותו של סטודנט שובב לרפואה.
לאדון קלפי, זה שמו של הצעיר, יש תמיד
מה לעשות, בחברת גברות נאות ושותפים
לשיכרות. בעייתו היחידה: הוא צריך
להתקיים מן הקיצבה הצנועה ששולחת לו
אמו האלמנה מן הכפר. את בעייתו הוא
פותר בשיטה מקורית: מאחר שכל ה נערות
העובדות בבית־הפגישות המקומי,
בכללן גם ה״מאדאם״ ,מחבבות אותו מאד,
ואפילו מתחרות על חסדיו, הוא עובר לגור
במחיצתן, כשהוא כותב לאם, כי מצא
דיור נוח יותר, בפנסיון־נערות צנוע. שיאו
של הסרט, החלק התוסס והמשעשע בו,
הוא כאשר האם באה לבקר את בנה ב מקום
מגוריו החדש, והמנהלת, יחד עם
כל הנערות, מתגייסות במשך בוקר אחד
כדי להעמיד פגים שביודבושת הוא באמת
פנסיון, זאת בשעה שבעל הדבר עצמו,
הסטודנט החופשי, מבלה במיסבאות העיר
בשתיה כדת וכדין.
אם לא די בכל הבעיות האלה, הרי אותו
יום הוא יום הולדתה ה־ 24 של אחת ה עובדות
המצטיינות במקום, בלה, וזה ה מועד
שהיא קבעה כ1י לשים קץ לחייה.
לא זו בילבד שהבית צריך להיראות מהו גן
ויפה בעיני האלמנה התמימה מהכפר,
יש גם להציל את המתאבדת, וגם להסתיר
את מעשיה מן האורחת. מה עוד שעם רדת
הלילה מתקבצים הקליינטים הקבועים של
המוסד ליד דלת הכניסה, ודורשים בקולי
קולות, להיכנס פנימה ולקבל תמורה נאו תה
לכספם.
התקופה היפה .״קודם כל,״ אומר
הבמאי מאק ,״יש בסיפור הזה מרכיב
שהוא תמיד אקטואלי: קבוצת אנשים
משקרת במאורגן במטרה שנראית לה נע לה,
והאדם המרומה צריד להחליט עם הוא
מאמין לשקר, כדי לא להפר את המישחק,
או לא. בסיפור הזה מצאתי הרבה נקו דות
שעניינו אותי אישית: האווירה ה מיוחדת
במינה של בית מן הסוג הזה, דמות
המשכיל המתוסכל שמוצא מיקלט בין
הנשים, האם התמימה שאינה חושדת במ אומה
וכן הלאה. יש כאן מיספר ניכר של
זבות הצעקה
תוף הפח (בן־יהודה, תל־אביב,
גרמניה) — זהו הסרט היוקרתי
ניותר שעשתה חתעשיה הגרמנית,
מאז מילחמת־העולם, וההצלחה המיסחרית האמיתית הראשונה
של הקולנוע הגרמני הצעיר.
אין ספק שזהו סרט טוב. עיפרו של גינתר גראס יבול
היה לספק חומר לפחות לתר יר סרטים, והבמאי פולקר
שלנדורף גם אם אינו מביא •ידושים מרעישים, השביל
לבחור מתון 700 העמודים, ת הסצנות שניראו בעיניו
בבוטות, הדרמתיות והחריפות ותר. הסיפור אודות אוסקר
מאזראת, שבגיל שלש מסרב זמשיך לגדול, כאות מחאת
נגד עולם המבוגרים ססבי. חוא משל רחב ממדים על
גרמניה של המאה העשרים!*ימשנות העשרים ועד אחרי
מילחמת העולם השנייה.
המרכיב החשוב ביותר בסרט, הוא נוכחותו המדהימה,
ספק מיפלצתית ספק גאונית, של ילד בן 12 בשם דוויד
בננט, המגלם את תפקיד אוסקר בתערובת של פיקחות,
רשע, עקשנות ועצמאיות. זוהי התגלמות של אנארכיה
שלוחת־רסן, המשתוללת בתון החברה המרובעת, חמורת-
הסבר והכנועה של העיר דאגציג, שבה מתרחש הסיפור.
אוסקר הסכיזופרני, שבספר מתייחס אל עצמו פעם בגוף
ראשון ופעם בגוף שלישי, יכול לשמש מצד אחד סמל של
אינפנטיליות שמסרבת להתבגר, ומצד שני סמל של שפיות
בתוך עולם מטורף. קולו שיבול לנפץ זכוכיות ותוף־חפח
שלו, אשר משתלט בקצביו על כל השומע אותו, חם הבלים
שבהם הוא תוקף את המציאות סביבו, שכל כולה מערכת
סמלים, שהצופה לא יתקשה לפענח.

מאחר ששלנדורף בחר רגעי שיא בתוך הסיפור, התמונה
הכוללת של הסרט פחות מגובשת מן הרומן. ומאחר שהתחלת
הסרט מהממת, יכולה להתעורר בהמשך הרגשה של
ריפיון המתח. עם זאת, מראות במו הסבת מיסדר צבאי
למחול הוואלס, ראש סוס מת שורץ צלופחים חיים, או
הריסת בית־הדואר על מגיניו הפולנים, לא יישכחו במהרה,
גם אם הם עומדים בצילה של סצנה אחת, בתחילת הסרט,
כאשר מראה אוסקר לראשונה את כחו, ומתנגד שייטלו
ממנו את נישקו העיקרי, שהוא תוף״הפח.

עוובה עול
הרו מנ7ו>קה
ההבטחה (לימור, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אין ספק שאת
הסרט חזה לא עשו עבור מבקרי
קולנוע. הסיפור המילודרמתי גדוש תפניות שיקפיצו אותם
מן הכיסא, ואימרות השפר השזורות בדיאלוגים של שני
הגיבורים בוודאי לא נידלו מאימרות קונפוציוס.
עם זאת, צריך לציין עובדה פשוטה אחת: הסרט לא
משעמם, הזמן עובר בו חיש מהר, תמיד קורה משהו על
המסך, ויש להניח שקוראי הסיפורים הרומנטיים של
שבועוני הנשים, ימצאו בו הנאה רבה.
זהו מעשה ביורש-עצר של חברת קבלנות גדולה, המתאהב
ביתומה חיננית בשם נאנסי. אמו של הצעיר, מתנגדת לזיווג,
הצעירים כימעט נישאים ללא רשותה, אלא שבדרך לחופה
מתהפקת מכוניתם והשניים מאושפזים במצב אנוש. הוא
נשאר זמן רב ללא הכרה. היא מתאוששת הרבה יותר מהר,
ומגלה שפניה נהרסו לחלוטין. אז באה אם היורש בהצעה :
היא תשלם את המחיר הענק הכרוך בניתוחים חפלאסטים
שיחזירו לנערה את פניה, ואילו היא, מצידה, צריבת להיעלם
מחיי הבן.
וזה רק אמצע הסיפור, כי מאוחר יותר, לאחר שנאנסי
שינתה את שמה למארי, והפכה בעזרת שבלולי המדע
ליפהפיה מסנוורת, היא פוגשת שוב את ארוסה לשעבר
שאינו מזהה אותה, וההמשך, בסרט עצמו.

אירן פשוטה, מרגיט מאקאי וגיורגי צ׳רחאלמי כ״לילה מוסרי מאד״
ה״מאדאס״ האס והבן המוכשר
הסול ם הז ה 2209

דוויד בננט — בתופים ובצעקות

קוינלן ולאקינביל — פנים משוחזרות
קאתלין קווינלן (לא הבטחתי לך גן של שושנים) וסטיפן
קולינס (פרשת ריינמן) ,הם צעירים ופוטוגניים, וג׳ילברש
קייטס, שעשה פעם סרט מעניין בשם מעולם לא שרתי לאבי,
פונה כאן, ללא כחל ושרק ישר אל ליבו הרך של גימנזיס-
טיות. בנראה שהרומנטיקה חוזרת.

תפקידים מרתקים לנשים, דבר נדיר בפני
עצמו בימים אלה, ויש משהו אנושי ומח מם
את הלב במידת הנכונות של נערות
אבודות אלה, המשתפות פעולה כדי להציל
גבר שהוא בעצם אינו מוצלח ביותר.״
איכות התפקידים הוכיחה את עצמה
בתוצאות. שתיים מן השחקניות, מרגיט
מאקאי (שהיא הבוגרת בין שחקניות הונ גריה,
בשנות השמונים) ,וגיארגי טאריאן
(שהיא בשנות העשרים המוקדמות וזה היה
תפקידה הקולנועי הראשון) ,זכו בהונגריה
בפרסים על הופעתן בסרט. שחקנית שלי שית,
אירן פשוטה, המגלמת את ה״מא-
דאם״ ,היתד, מועמדת לפרס המישחק בפס טיבל
קאן.
יתכן שיש בסרט הזה כבר משהו מתחי לת
הניוון של קולנוע שזה עתה עבר את
שיאו. התעסקות נוסטאלגיה בעבר, מה
שמכונה ״התקופה היפה״ של האימפריה
האוסטרו־הונגרית, כמעט ללא נימה של
ביקורת, עשויה להתקבל כהוכחה לאדי שות
של הבמאי. אולם היופי הרב שבו
משוחזרים אותם הימים, הקפדנות של
בניית התיפאורה והתילבושות, אוסף הנע רות
המקסימות המאכלסות את הבית, ו מעל
לכל, עבודת הצילום של יאנוש טות,

שהיא כבר קרובה לציור, כל אלה מקנים
לסרט ציביון מיוחד במינו, ונעים לראותו
גם אם אינו יכול להוות בכל את הנציג
המושלם ביותר של הקולנוע ההונגרי.

ת ד רי ך
חוגה לראות
תל־אביב -שיער, הכריחה מאדר,טרז,
צייד הצבאים, נישואיה
שד מריה בראון, הנער.
ירושלים -הנער, תרגיד לבלשית
מתחידה, שיער.
חיפה -הבריחה מאדקטרז, שי ער.

אביג
נישואיה שד מריה בראון
(מוזיאון, גרמניה) — תולדות הריפובלי-
קה הפדרלית הגרמנית בין סוף מילחמת־העולם
השנייה לתחילת השגשוג הכלכלי,
כפי שזה משתקף בחייה של אשה הנישאת
בשלהי המילחמה. גישה מעניינת, ביצוע
יוצא דופן.

שיחר

005£א ז5

אם ס טיי ק
אז ב ס טייק האנס

מבחרט/׳ 1יר שזי סזרטים ומשקה קזי-חנפ שי.

דיזננוף 193 תזי אביב

ג1ז*2 3 9 2 0 9 ,232386 :

ערבי צעירים
במועדון 5
לתרבות חדשה
רח׳ ד,ס ,5תל־אביב,

• טל׳ 297261

יום שלישי 8.1.80

אמנות תחת פשיזם
שיחה עם המלחין והזמר
הגולה מאורוגוואי

הקטור נומה מוראים
שיכיא משירי החופש
של עמי אמריקה הלטינית
המועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב״ 9בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

בעיות ולבטים
בחיי המין

אשת השוטר
נתפסה ״על חם״...
גברים רבים לטשו עיניים אליה. כש עברה
ברחוב — הפנו את הראש אח ריה.
אלה שהכירו אותה אישית, ידעו
שצריך לשמור מרחק ממנה — כי לא
כדאי להסתבך עם החוק. ובמקרה הזה
החוק לצידה ...ממש צמוד אליה. כי
אילנה (שם בדוי) נשואה לשוטר.
עד כאן הכל טוב ויפה.
עד שיום אחד חש השוטר בחושו ה בלשי,
כי משהו קורה ממש מתחת
לאפו.
כהרף־עין טם לביתו, בזריזות מקצו עית
פתח את הדלת ופרץ כרודדסערה
ישר לחדר־השינה.
— הוא לא טעה: ז ק ״ ש היה שם.
אשתו, מופתעת מן הפלישה הפתאו מית,
החלה למלמל בהתרגשות ולהס ביר
שזק״ש זה משהו מיוחד.
אפשר להבין אותה: באמת, תענוג
להיכנס בחורף למיטה חמה עם זק״ש
— סדין החימום הטוב ביותר. סדין
חימום זק״ש הוא היחידי הניתן לכבי סה
ולו 3שנות אחריות, והמיוצר ב שיטת
הבטחון הכפול. צריכת החשמל
של סדין חימום זק״ש היא רק 35
אג׳ ללילה.
לסיפור הזה יש גם מוסר־השכל: אם
כבר תופסים אותך ״על־חם״ — מוטב

עם ז ק ״ ש.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכון

מאת

שלפון 227118 ,227117

הד״ר מרדכי זידמן
הועאת רשפים

בי ר סו אידיאל
אבן ננירול 110 תל״אניב
ופינת אנטוקולשקי)

03ו!311נ< 6כן 3ח 3ו 0 5ח ס11 וז1

סאואוס?ס )5111

צ ל ׳זען
׳• ליעל חן, עורכת השבוע יומן־
אירועים ובעלי הכתבות, עבור המהדורה
בליל-שבת האחרון, שהצטיינה בבחירה
:נבונה של הנושאים ובטיפול רציני ומענ יין
בכל אחד מהם, ובמייוחד:

+לחנן עזרן ולאלישע שפיגלמן

עבור כתבה טובה ביותר על המשבר באל
על, שהצטיינה ברא״ונות חקרניים,
שבהם הציגו הכתבים באדיבות אך בתקי פות
שאלות נוקבות ׳מאד לאברהם (״בר
מה״) שביט, למנכ״ל מישרד־האוצר ול אחרים.

לאהוד יערי, עבור כתבה מענ יינת
וערוכה־היטב על ההתקדמות ׳והמש מעות
של הנורמליזציה ביחסי מצריים—
ישראל, שבהם א׳מרו בוטרוס־ע׳אלי, אליהו
בן־אלישר, האלוף אברהם טמיר ואתרים
דברים נבונים, שהוסיפו מיסד הדש לצר

• למגשה רז, שמצא שיטה פשוטה
אך יעילה כדי לפרק א!ת הראיונו׳ת ה רציניים
עם ארבעת עולי ברית־׳המועצות,
ולהגישם בצורה מעניינת ומושבת.
מזה זמן רב לא הוגשה מהדורה כה
מיקצועית של היומן.

צל׳״ג
!• למי שבחר להגיש לציבור, ביום
השלישי שעבר, את הסרט הקצר אפטר
של רנן שוד.
׳לא היד, בכך רע, אילו טרח המגיש
לציין שזוהי יצירת־בוסר של איש־קולגוע
צעיר, שסרט זה היד, עבורו תרגיל רא שון.
בתור שכזה ניתן היה לשעות מן
העבודה הקולנועית הנקייה, מן השיה
הנבון, ופה ושם גם מן המישחק. הסרט
מספר על אחות בסיני שהתאהבה בחייל
במילחמת יום־הכיפורים.
אך המגיש התייחס לסרט זה בכל ה רצינות,
ואף רמז שהוא רואה בו יצירת־מופת.
יומרה כזאת היא מגוחכת. אפטר
(חופשה קצרה בסלאנג בריטי) הוא תרגיל
קולנועי חסר־תוכן, בלי עלילה, בלי הת־הלה
וסוף, בלי התפתחות, בלי רצף סביר,
בלי משמעות גלויות או נסתרת, בלי זוויות־ראייה
הדשה, בלי עמקות רגשית. כולו
צילום ״מן החיים״ — במובן הרדוד של
המושג.
נראה בי רנן שור, בנו של פרופסור
ידוע לרפואה, הוא בעל כישרון. אם בן,
הרי בהצגת סרט זה ברבים נעשה לו
עוול.

מאח רי הבז י ר קע
דהיות *ע*ה
מד, קרה לתוכנית הראשונה בסידרה
כניסת חופשית, בעריכתו ובהנחייתו של
אלי ניסן, שהוקדשה לנושא להיות אשהד
לא חסרו כוונות טובות .׳לכל המארגנים
היה יחס היובי לעניין הפמיניסטי, והם
התכוונו להאיר את הבעייד, במלוא רצי נותה
וחשיבותה. התוכנית הוכנה בהק פדה
רבה. ר,תחקירנים, ובראשם דליה

£8׳\ס 0לזם

תן טרמב

״ ס סמ ס או או ס

• 0.11 יזוא 0 $א6ו 8ז 0א* 11 סא ) אז או

• | 1ס * 0זו>ו * 0 - <8117 סל£ץ*אאז£8א 4

לחייל

£0א 0וזו 0א 0 0מ•* £0 /ז * £א 51€-טאו סאטסמסאס^ס
* ז א 0ו 01£ 1א\/ס
00£51£0ט 5 $א 0וז^\/א £5£מ

מור האינטליגנטית, הקדישו עשרות שעות
למציאתם ולחקירתם של כשישים משתת פות
ומשתתפים. קובצו יחד הרבה נשים
ואנשים שלכל אחד !מהם היד, משהו חשוב
להגיד על הנושא. הם סודרו ׳בשורות,
כמו בתוכניתו הידועה של דייודיד
פרוסט, והכוונה היתד ,׳להאיר את הנושא
מכמה צדדים, תוך שיח ער, אינטליגנטי
ושוטף.
איסשהו, קרה ההיפך. מאז עוסקים ה עורכים,
המשתתפים ׳והקהל בשאלה: מה
התקלקל?
לשונאי הפמיניסטים, שמצאו עידוד רב

כתכ גולדשטיין
לא מתחרה עם הזמן
בתוכנית זו, היתד .׳תשובה פשוטה :״סד.
קורה כאשר מכנסים עשרות נשים כדי
לדון בזכויותיהן? כל אתת מהן מתחילה
ימייד לפטפט על הטרגדיה האישית שלה,
בנוסח של רומן זעיר או שבועון־נשים.
הא לכם הוכחה כי הנשים הן באמת נחר־תות

לשונאי הטלוויזיה היתה ׳תשובה אחרת :
״הנר. הוכחה לכך שהטלוויזיה איגד. רצי נית,
שהיא מחפשת רק דברים פיזקאנטיים
ותסלים, ומקלקלת כל נושא חשוב!״
יתכן שניסן טעה בכך שפתח בתוכנית
בהצגת שתי נשים, העיתונאית תחייה
כת־אורן ושרה ריפין, ותבע מהן
לספר את סיפוריהן האישיים• .בבך הת חילה
התוכנית ברגל שמאל, והנשים נכנסו
למלכודת. לשווא ניסה ניסן לאחר מכן
להחזיר מידה של רציפות הגיונית לדברים.
הם גלשו אנה ואנה, כשכמה פמיניסטיות
קנאיות מוסיפות המולה ורגישנות. לא הת־
:אפשר שום דיון רציני, ולמעשה לא הואר
אף היבט אחד של הפעייה באופן רציני.
:במה האשם? אולי כגיטרליות של ניסן,
שלא הוסיף דבר משלו לוויכוח, ושגם לא
כיוון אותו בשום כיוון ברור. אולי ההת רגשות
שלו ובתוכניתו הראשונה, שמנעה
ממנו להתקדם על פי החומר שהוכן לו
על־ידי התחקירניות החרוצות. אולי ה־מיספר
המוגזם של המשתתפים, שלא
יכלו בשום פנים להתבטא במיסגרת הזמן
הנתון, שיצאו מהתוכניות במפח־נפש.
הלקחים ברורים: יש לצמצם את מיספר
הדוברים בתוכנית זו לתריסר, ולהניח
לשאר הנוכחים רק לשאול שאלות קצרות.
על: המנחה להגדיר מראש נושא ברור,
׳ולמנוע גלישה ממנו. ועליו לסמוך וותר
על התחקיר המוקדם, כדי לדעת מראש
?את מי לשאול על מה.
אם ייולמדו וייושמו הלקחים, תוכל ׳תוכ־גי׳ת
זו להיחלץ להבא מן התיפלהת וה־רדידות,
השוטפות את הטלוויזיה.

העוע״ה ד״ום *וז ד

עשה למענך !

היה איכפ תניק ולא פלג מ טניק

פעל לשיפור איכות החיים שלך
ע״י דוגמא אישית בנימוס, התחשבות
בזולת, שמירה על הנקיון, סבלנות ועוד...
נשמה לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

שופט כרגזון
לא מתחרה עם המבקר

בשבת לפני שבוע היד. הכתב הכלכלי
של הטלוויזיה, אבי אנג׳ל, כתב־תורן ב תחנה.
לרפיק חלבי, ששהה באותה עת
בביתו שבכפר דליית־אל-כרמל, נודע על
התקרית בביר־זית. חלבי טילפן לטלוויזיה,
הי׳פש את הכתב־התורן ולא הצליח למצוא
אותו.
הטלוויזיה נאלצה להקרין צילומים ש נעשו
על־ידי צלמי־חוץ, ושנרכשו על-ידה
׳מהלוויין. אורי גולדשטיין, עורך־המהדו־רה,
דרש ממנהל מחלקת־החדשות, חיים
יבין, להסיק מסקנות מרחיקות-לכת: נגד
ה עו ל ם הז ה 2209