גליון 2210 מתאריך 9 בינואר 1980

חקירת העול הזה

נמה השקיעה המדינה 3אמח בחווה הכוסית

שו־־החקדאוו ו
אריק שרון

תדר-אירחז ע ל גלגלים.
^ ^ ה אתה מצפה מחדר אורחים
מהודר?
כורסאות מרופדות התומכות בגוון
ובראשך בנוחות מירבית? שטיחים
מקיר לקיר? מרחב פנימי גדולי
תאורה נעימה ואינטימית?
מאפרות בכל פינה? פינת עיתונים?
את כל אלה תמצא בפיג׳ו 505
011 או 811 החדשה.
אלא שבניגוד לחדר האורחים
שלך, חדר האורחים שבפיג׳ו 505
גם נוסע. פיג׳ו 505 תוארה ״מימד
חדש במכוניות היוקרה באירופה״
לא רק בזכות העיצוב החדשני שלה.
זוהי מכונית יוקרתית, חדשנית,
המשלבת בתוכה את כל מה שחלמת

תמיד שאפשר יהיה להגשים במכונית
אחת: מנוע 1800-200000 חסין, שקט
ואמין ביותר המיוצר במיטב מסורת
האיכות והנסיון של פיג׳ו. מערכות
מכניות מתוחכמות; היגוי מתייק,
בלימה קלה ובטוחה,יציבות מופלאה,
מרחב פנימי לנהג ולנוסעים ועוד.
בפיג׳ו 505 תמצא מגוון אבזרי
יוקרה אשר תוכננו בחלק ממכלול
חדשני ומתקדם ונועד להעניק לך
נסיעה נוחה, שקטה, רגועה
ומתפנקת; פגושי ״אל תגע בי״
מפוליאוריתן יצוק, מד סיבובי מנוע,
פנס אחורי נגד ערפל, מנגנון כוונון
גובה הפנסים הקדמיים מתא הנהג,
פנסי האלוגן ועוד ועוד.

באולמי התצוגה של פיג׳ו בכל
רחבי הארץ תוכל להווכח במו
עיניך כי אין עוד מכוניות רבות
הראויות לתואר ״מימד חדש
במכוניות היוקרה באירופה״ יותר
מפיג׳ו 505 החדשה.

מימד תדעו
במכוניות היוקרה באירופה.

/ 48א ׳ 1א ל ׳

ש ו בימי

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערכת וחמינהדח: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תאי־דואר . 136 מען מכררן ים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אבנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי־מערבת: ציץ צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״חדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב גן־
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ גלופות: צינקוגרפיה ״בססי״ בע״מ.

איש לא והופתע כאשר בחר השבועון
האמריקאי סייס באיית־אללה רוח־אללה
חומייני כבאיש־השנה שלו לשנת
. 1979 הבחירה היתה בימעט בלתי־נמג-
עת. פרשת הדיפלומטים האמריקאיים הח טופים
בטהראן עומדת עדיין במרכז תשו־מת־הלב
של הציבור בארצות־הברית.
לעומת זאת, כאשר בחר העולם הזה,
לפני יותר משלושה חודשים, בחומייני
כבאיש־השנה שלו, היה זה מעשה נועז
למדי, שעורר פליאה בלב רבים. רק לעיתים
רחוקות בוחר העולם הזה באיש־שנה שאינו
ישראלי (בין השאר גמאל עבד־אל־נאצר,
הנרי קיסינג׳ר) וצריכות להיות לכך סיבות
נכבדות. רבים סברו כי בחירתנו היתד.
קלת־דעת. האם לא היו בישראל אישים
שהשפיעו על חיינו יותר מן הקנאי הפרסי?
עתה,
כעבור זמן קצר בילבד, ברור
לכל כי בחירתנו היתד, נכונה. מותר ל-
העולם הזה לטעון כי גם הפעם הקדים
במיקצת את האחרים — ואת אף סיים
הנכבד, שהמציא את שיטת אנשי־השנה
בעיתונות העולמית.

שגי דאשי
המחת רו ת

גם כפרשה אחרת עוררנו בשנה
שעברה השתוממות. היה זה כאשר הופיע
על שער העולם הזה ( )2128 תצלומו של
יו״ר הכנסת, יצחק שמיר, בליוויית הכותרת
:״עסקני חרות החליטו: יצחק שמיר
יהיה היורש של בגין.״
הדבר נראה אז כרעיון תימהוני. היו
שפיקפקו בנכונות הידיעה, שסיפרה כי
ותיקי חרות, ובייחוד היותר-לאומניים ש ביניהם,
זוממים להקפיץ את שמיר לעמדה
ממלכתית בכירה, כדי להבים את עזר
וייצמן במאבק על ירושת בגין.
והנה, כאשר נודע כי מנחם בגין החליט
למנות את יצחק שמיר כשר־החוץ, במקומו
של משה דיין, נראית אותה ידיעה באור
שונה לגמרי. ברור עתה לכל שהיה זה
סקופ עיתונאי ממדרגה ראשונה, שהתבסס
על מידע פנימי מצויין.
ברור כי המינוי לתפקיד שר־החוץ נועד
להקפיץ את שמיר לעמדה בכירה. כאחד
משלושת השרים הבכירים בממשלה, וכאחד
משני אנשי־חרות שביניהם, יהפוך
שמיר אוטומטית מועמד לתפקיד ראש־הממשלה,
אם ייאלץ מנחם בגין לוותר
עליו בעוד הליכוד בשילטון.
יש לכך כמה היבטים מעניינים. למשל:
בשעה שמוקד ההסברה של ישראל בעולם
הוא הטיעון שאין להכיר בשום פנים ״ב־
״אירגון הטרוריסטי המתקרא פי-אל-או״,
יעמדו בראש יחסי־החוץ של ישראל שני
ראשי־מחתרת: מנחם בגין, מפקד האירגון
הצבאי־הלאומי לשעבר, ויצחק שמיר, מי
שהיה אחד משלושת חברי המרכז של
לוחמי-חרות־ישראל, והממונה על פעולותיו
הצבאיות של האירגון.
על רקע מועמדותו לתפקיד שר-
העולם הזה 2210

החוץ, יש ענייו מיוחד ומחודש בקאריירד.
המרתקת של יצחק שמיר.
הכתבה הממצה ביותר פורסמה עוד לפני
שנתיים, באוגוסט ( 1977 העולם הזה )2084
בסידרת־המחקר של דן עומר ״כל אנשי
בגין״ .הכתבה על ״הלוחם מיכאל״ (שם-
המחתרת של יצחק יזרניצקי, שאימץ ל עצמו
לאחר־מכן את שם־המחתרת השני
שלו, שמיר) כוללת פרטים רבים, המעניי נים
כיום במייוחד.
הנה כמה קטעים:
יצחק שמיר, למישפחת יזרניצקי, נולד
בשנת 1915 בעיירה הקטנה רח׳אנה בפולין,
למישפחה ציונית־לאומית שראתה צו
בל־יעבור במתן חינוך עברי ליצחק. ילדותו
עברה עליו בנדודים מעיירה לעיירה.
הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבית-
ספר עיברי בביאליסטוק. בגיל צעיר הצטרף
לבית״ר, תנועת־הנוער של התנועה
הרוויזיוניסטית. כאשר נרשם, בדומה לרבים
מבני־דורו, וביניהם מנחם בגין, ללימודי
המישפטים בווארשה, היה חצוי :״לא
יכולתי לשבת בשקט וללמוד, כאשר בארץ
ישראל בנו מדינה ליהודים,״ כפי שסיפר
שנים מאוחר יותר.
ב־ 1935 נרשם ללימודים באוניברסיטה
העברית בירושלים, שהיתה על הר־הצד
פיט, ועלה ארצה בגפו, כשהוא מותיר
בפולין את הוריו ואת שתי אחיותיו. הם
הושמדו בימי מילחמת־העולם השנייה.
עם פרוץ מאורעות 1936 הצטרף יצחק
יזרניצקי לאצ״ל, בפיקודו של דויד רזיאל,
כשהוא מנסה לשלב פעילות מחתרתית
עם לימודיו. ב־ 1937 היה כבר שקוע רובו
ככולו באצ״ל, בפעילות למען שבירת
״ההבלגה״ של ״הישוב המאורגן״ על ה פעולות
הערביות ב״מרד הערבי״ ,כשהוא
משתתף אישית בהנחת המוקש ייפו ובהתקפות
על שיירות ערביור
רעו (היה
זה בתקופה שבי
״הלות,
המזכירות לא־במע ד מחבלים״ כיום — הנחת

קים ערביים הומים והדיג!
,יריות
רים*ושבים, וביכללם נשים .
על מכוניות, וכד. הדבר נע ״ ה בתגובה
על מעשים דומים של הערבים. לאחר מכן
מתארת הכתבה כיצד נלכד שמיר על״ידי
הבריטים בפעם הראשונה בדירה בתל-
אביב, וכיצד ברח ממעצר במיזרע, ליד
עכו. לאחר מכן אירעה הפרשה הסתומה,
המוזכרת לא־פעם על־ידי מתנגדיו של
שמיר ):
המטרות הראשונות שהציב יצחק שמיר
לאירגון היו שיחרורם של כמה מהחברים
העצורים בידי הבריטים, ויצירת אמצעי-
תעמולה החיוניים לכל אירגון מחתרתי.
אלא שגורם בלתי־צפוי שיבש את מהלך-
הדברים. כותב על־כך יעקב בנאי (״מזל״),
שהיה מאוחר יותר האחראי למיבצעים
בלח״י בסיפרו מיילים אלמונים :״בינתיים
החריפו היחסים בין מיכאל ושאול (אליהו
גילעדי) .אף כי שאול רכש לו מיספר
חסידים נלהבים ביותר בקרב האנשים, שהעריצוהו
על תכונות המנהיגות המוחלטת
שבו, ועל עוז־רוחו, גברו הטרוניות על
גסות־רוח על איומיו המתמידים. נוספו
סיפורי־זוועה על יחסו לבנות. עד אשר
שחורי, שהיה מקשרו האישי, לא יכול
היה לעמוד באווירה איומה זו ואיבד עצמו
לדעת. הוא השאיר אחריו פתק בזו הלשון :
בתנועה כמו שהיא היום אין לי מקום,
ובלי התנועה אין עדך לחיי.״

ומוסיף יעקב בנאי בסיפרו :״ואז החליט
מיכאל החלטה גורלית. הוא הבין,
שאדם זד, מסכן את כל עתיד המחתרת
וקיומה. באחד הימים אסף 13 איש, מהאחראים
בסניפים או במחלקות. ישבנו
בחולות בת־ים. בפני קבוצה זו מסר מיכאל
על השתלשלות העניינים, על התפרצויותיו
המסוכנות של שאול, על ההרס
הצפוי לאירגון. שאול התנגד לכל פעולה
נגד השילטון. התנגד לפעולות־הסברה. כל
מעייניו ותביעותיו היו נתונים ל,טיהורים
פנימיים׳ .הוא דרש לחסל אחדים מראשי
המיפלגות והאירגונים היריבים, וודאי כבר
התכונן לבצע את המעשים.
״אך מיכאל הקדימו. הוא הודיע לגרא
(נתן ילין־מור) ,שישב במעצר, על הסכנה
שבהתנהגותו של שאול, ועל ההחלטה לחסלו•
אך אי-אפשר היה לחכות לתשובה
זמן רב. המצב החמיר. במיכתב השני
הודיע מיכאל לגרא על ביצוע פסק־הדין.
שני המיכתבים נתקבלו ביחד. ובפגישה
על החולות הקריא מיכאל גם את תשובתו
של גרא ; אישור המעשה ועידוד לממשי כים•
ביצוע פסק־הדין לא היה קל, כי
שאול היה נזהר. ואף על פי כן הוא בוצע.
מיכאל מסר את הדברים בכל כובד־הראש
והרגשת־ד,אחריות. בסיום אמר, שהוא מוכן
לתת את הדין על ההחלטה, אם יידרש,
ובו במקום. ההחלטה והביצוע אושרו פה-

יצחק שמיר דיווח לנתן ילין־מור, ש הועבר
בינתיים ממחנה־המעצר מיזרע ל-
מחנה־המעצר בלטרון, על פגישות ופעילויות•
בין השאר הוא כתב, לפי זיכרונו
של ילין־מור :״עוד הודיע לי מיכאל,
כי קיים פגישה עם ישראל שייב והכניס
אותו לעבודת המחתרת. גם עם מנחם בגין
נפגש, אך ממנו יצא במפח־נפש. בגין
שאל אותו, אם סבור הוא שבכמה אקדחים

שער ״העולם הזה״ })2189
מי האמין?
עלובים אפשר לגרש את הבריטים מן
הארץ. לפי הרושם של מיכאל, העריך
בגין באותה עת את פעולתה של מיפלגה
חוקית, והיה נכון לקחת חלק מרכזי בה...״

״לא נוכל
ל ס לו חלהס! ״
(על והיחסים ששררו אז בין שמיר
ובין מי שממנה אותו עתה לתפקיד שר־החוץ
מלמד הקטע הבא):
למרות הגידול המיספרי האיטי של חברי
לח״י, הרי שהגידול והתעוזה בפעולות
היו עשרת מונים מאשר אלה של אצ״ל.
בפברואר 1944 נערכה פגישה, בהשתתפות
מיכאל וילין־מור, עם בגין, שהציע
לאחד את שני האירגונים, ואת חיסול
הפילוג של קיץ ( 1940 בין יאיר לרזיאל).
שמיר וילין־מור דחו את ההצעה העקרונית
והעדיפו שיתוף־פעולה. לבגין היו
תנאים: לוותר על מונחים והגדרות שהיו
שגורים בפי לח״י, כמו :״השילטון הזר״
או ״האימפריאליזם הבריטי״ .כאשר נשאל
בגין באותה פגישה כיצד הוא מציע שהבריטים
יכונו, הצעתו היתה :״שילטון
הדיכוי״ .כן תבע מאנשי לח״י ״הכרה
בז׳בוטינסקי בתור מורה הדור,״ דבר שלא
נראה לשמיר ולילין־מור.
(היחסים בין שמיר ובגין החריפו עוד
יותר, כאשר בוצע רצח הלורד מוין):
את הנועזת שבפעולות לח״י החל יצחק

שמיר מתכנן עוד בסוף ,1942 כאשר פקד
על בנימין גפנר להקים סניף של לח״י
במצרים. ב־ 6בנובמבר 1944 נשא סניף
זה פרי. אותו יום אחר־הצהריים נורה למוות
הלורד מוין, חבר הממשלה הבריטית׳
שר־תושב במצריים — על־ידי אליהו
חכים ואליהו בית־צורי, שנבחרו והוכנו
לפעולה זו בידי יצחק שמיר, מתוך הערכה
מלאה של מיכלול סגולותיהם.
מרכז לח״י החליט שלא לדווח לאצ״ל
על פעולה זו, מסיבות המצויינות וד,מוזכרות
בלוחמי חרות ישראל של ילין־מור:
״במפקד אצ״ל עדיין דבקו, בימים ההם,
המיגבלות המחשבתיות, שהנחיל לו החינוך
הרוויזיוניסטי. לא היה ספק בלבי,
שאם נגלה לבגין את מהות הפעולה ואת
מיקומה, לא יהסס להביע את התנגדותו
המוחלטת וינסה לשכנע אותנו, בשלל נימוסים
שידועים היו לנו מראש, שנבטל
את הפעולה ואכן, רציחתו של הלורד
מוין הביאה לתגובה הצפוייה מצידו של
בגין שאמר, לפי הפרוטוקול, בישיבה של
מיפקדת אצ״ל :״המיקרה הזה מעמיד
אותנו בפני הכרח של החלטה סופית בקשר
עם היחסים בינינו לבין, החורגים׳
(על מישקל, הפורשים׳) .לא נוכל לסלוח
להם משתתף אחר באותה פגישה, יעקב
מרידוד, אמר :״עלינו להדגיש בהבלטה
יתרה את הסתייגותנו מלח״י, שהתנהגו
בצורה בלתי־הוגנת ביחס אלינו, ושאין
באפשרותנו יותר להאמין להם במשהו...״
חבר מיפקדת אצ״ל נוסף, איתן ליבני,
אמר :״עלינו לדבר איתם קשות וברורות.״

סוכן

ה מו ס ד
>על או פיו של יצחק שפיר כתב ישראל
אלדד־שייב, החבר השלישי של מרכז
לח״י — לצד שמיר ונתן ילין־מור — את
ההערכה הבאה, שתעניין בוודאי את פקר
דיו־לעתיד במישרד־החוץ ):
בזיכרונותיו מעשר ראשון מתאר שייב
את דמותו של יצחק שמיר, באותם ימים :
״קפדנותו המרוכזת בעניינים של חיים
ומוות. כל פעולה שהוא מכין אותה מחושבת
עד לפרטי־פרטים. אץ הוא סומך על
האחרים בשום דבר, אין הוא משאיר שום
פרט להחלטת האחראים. חייב הוא לראות
הכל בעיניו, לדבר כימעט עם כל המש תתפים
בפעולה. הוא אהוב על האנשים
משום־כך. אבל אינני בטוח, אם הוא אהוב
גם על ההיסטוריה משום־כך, כי זו, בייחוד
בתקופות ריתחה, צועדת בצעדים
רחבים ומהירים, וקפדנות יתרה בולמת
אותה. כעבור זמן, כאשר עושים אנו את
החשבון ושואלים למה לא גדלנו בכמות
כאשר גדל אצ״ל, יסבירו זאת האחראים
שלנו, וגרא בראשם, באותה איטיות וחומרה
של מיכאל...״
(שמיר נלכד על־ידי הבריטים בשנית
בעת העוצר הגדול בתל־אביב, ונשלח
לאריתריאה. משם ברח שוב, והגיע בדרך־
הרפתקות לצרפת. משם בא למדינת״ישר־אל
החדשה במאי ,1948 ונאלץ להסתתר
זמן־מה ביגלל פרשת רצח הרוזן ברנאדוט.
אולם בזה לא נגמרה הקאריירה המחתרתית
שלו. יתכן מאד כי שר־החוץ יצחק
שמיר יהיה האדם היחידי בתפקיד זה,
לפחות בעולם המערבי, שהיה בעבר סוכן
פעיל של שרות־ביון ממלכתי):
בשנת 1956 זימן אותו לפגישה איסר
(״איסר הקטן״) ,הראל ״הוא הציע לי להצטרף
לזרוע מסויימת של שירות־הבטחון.
לא אוכל להרחיב. אגיד רק זאת: היו
לי עשר שנים גדולות מאד, עם סכנות,
עם הרפתקאות קשות, עם חוויות מעיקות
— אבל עם תחושה כבירה של סיפוק
עילאי ...באותה שיחה אמר לי איסר:
,תשמע, זהו מוסד ממלכתי. פה ישנה
מישמעת מלאה, לא כמו הוא לא גמר
את הרעיון. אני הבנתי בדיוק למה התכוון.
היה מוסכם בינינו כי המישמעת
תהיה מוחלטת, וכי אם אידרש לעשות
משהו בניגוד למצפוני — אבוא אליו ואספר
לו מה מעיק לי...״
עד באן הקטעים מכתבת־התחקיר של
דן עומר. שמיר נטש את המוסד ב־,1966
ניסה את מזלו בעסקים פרטיים, עד שהצטרף
לתנועת־החרות ונבחר לכנסת ב-
.1973 מינויו כשר־החוץ מבטיח כי ישמש
עוד רבות כנושא לדיווח בשבועון זה.

זה היה 031113הוד שחיה
גיליון ״העולם הדד׳ שראה אור השבוע לפני׳ 25 שנה בדיו?,
ה?דיש כתבת־תח?יר נרחבת לנושא הגירונם של ישראלים להוץ־
לארץ. הכתבה פורסמה תחת הפותרת ״למטרת הגירה״ והיא תיארה
את ראשיתו של התהליך, שהביא כיום למצב שבו כימעט
אחד מבל חמישה ישראלים ירד לחוץ־לארץ. מדור הפלילים של
השבועון ם י?ר את אחת מפרשות השחיתות הראשונות של המדי נה,
שבה ודתה מעורבת צמרת המיפלגה הדתית ״המזרחי״ (אחת
משתי מרכיכות המפד״ל בהווה) .הכותרת היתה :״רוזנברג :
היכן?בור הכפף?״
מדור ה?ולנוע הביא, על פני שני עמודים, סידרת תמונות

מתוך פירטו החדש של צ׳ארלי צ׳אפלין ״אורות הברך״ ,שהגיע
השבוע, לפני 25 שנה, לא?רני ה?ולנוע כארץ. כתבת־השער
הו?דשה לצייר הירושלמי יוסי שטרן — דיו?נו ואורח־חייו כאמן.
ממר ה?ולנוע ם י?ר את הסרט ״האנס כריסיטיאן אגדרסן״ ,בכיכובו
של דני?יי.
כשער הגיליון: צייר ימשלמי יוסי שטה.

1וד ע1ל חצי !וריסו ג ימאות מיזוח־אידונ״ס ^ בן־גוריון
עולה לתל למרחביה * תמר גלאי מחנכת נסיו סעודי
העם הסיגגון החדש
הנוסע בימים אלה ברחבי הארץ, מזדעזע
מדי פעם בפעם כשהוא נתקל במבט מתחלחל,
בזוועות שהורכבו על גבי הנוף
המעונה.
השחתת הארץ הפכה כימעט לסיגנון
לאומי חדש. בחיפה, ליד נווה־שאנן, הקימו
קבלנים זריזים שורה של קוביות לבנות
מכוערות על הרכס ממש, השחיתו ללא
תקנה את המראה הנהדר־לשעבר של ה כרמל
מן הים. בצפת שפכו על הנוף, מול
העיר היפהפיה, ערימה שלימה של קוביות
לבנות אלה. הערים הערביות-לשעבר, שהצטיינו
בסיגנון מקומי משלהן — רמלה,
מג׳דל, באר־שבע — השתנו עד בלי הכר
כשמיזוג־הגלויות הביא עימו את עירבוב
הסיגנונות של חצי תריסר גיטאות ממרח
אירופיים וצפון־אמריקאיים. משוטט מוכה
חרדת־קודש, שוב אינו יכול לשאת את
מבטו אל הנוף אפוף־ההוד של סדום —
המקום היפה ביותר בישראל, ואולי בעולם
כולו — מבלי לחשוש כי יראה שורה של
קופסות בתים לבנות, העומדות זקופות
כחיילי-עופרת, כאילו הודבקו על הנוף
בגומי לעיסה.
לא רק הנוף הגיאוגרפי השתנה. דומה
שהסיגנון החדש הספיק להשחית באותה
מידה את הנוף הרוחני. המפה של נוף
זה — העיתון — הראתה השבוע סימנים
בולטים: שורה ארוכה־ארוכה של מישפטי
שחיתות, דו״חים וחקירות שהצטרפו ל תרשים
שלם של מיזבלה.
לולא ידע האדם הישראלי כי מתחת
למיזבלה לאומית זו נושמת קרקע אנושית
בריאה ופוריה, יכול היה להתייאש. בידעו
זאת, יכול היה לקוות — למטאטא.
מפתוח מכונית .,־נא־ק׳
בשבוע שעבר הגיעה מכונית ביואיק
קטנה לקיבוץ מרחביה. מתוך המסנית
יצאו דויד בן־גוריון ומזכירו, פסעו בצעדים
מהירים לעבר שיכון־הוותיקים של
הקיבוץ, שם חיכו להם מנהיגי מפ״ס,
מאיר יערי ויעקוב חזן.
המיפגש המפא״יי־מפ״מי הוגבל תחילה
להעלאת זיכרונות מתקופת הבראשית, ועבר
לפסים מעשיים רק לאחר שנלגמו
כוסות־התה הראשונות, אשר הובאו ממיט־בח
המשק. בן־גוריון הודיע שהוא בא
לפגישה על דעת עצמו, אם כי בידיעתם
ובהסכמתם של כמה מראשי מפא״י. לא
נימנה על המסכימים לקיום פגישה זו:
ראש־הממשלה, משה שרת, שהוסיף להתחבט
בשמירת שרידי הקואליציה שלו עם
הציונים־הכלליים.
שלושה אגפים. לאחר שפירט דויד
בן־גוריון את רשימת עסקני מיפלגתו,
שסמכו את ידם על הפגישה, ניגש ישר
לעניין, והציע הצעה מרחיקת־לכת: הקמת
מיפלגת־פועלים ישראלית, לפי דוגמת
הלייבור הבריטי, שבה יהיה אגף ימני
(מפא״י) ,אגף מתון (לאחדות־העבודה) ו-

אגף־שמאלי (מפ״ם)״ .אמר הרועה משדה
בוקר תוך מהלך פירוט ההצעה :״כל
ההבדל ביני וביניכם יהיה, שאתם תגידו
,סטלין זיכרונו לברכה, ואני אשנה מילה

ראשי מפ״ם לא הסכימו להערה זו,
ממש כשם שלא הסכימו לדבריו של בן־

״לא תמיד מצליח האב להשתלט על
ילדו.״
״אם כן, הריהו אב בלתי מוצלח.״

דו־שיח קולע זה הפיג את המתח, ומאותו
הרגע ואילך התנהלה השיחה בקלי לות.
שני הצדדים נפרדו במצב-רוח טוב.

״העולם הזה״ 900
תאריך 13.1.55 :
פיקח, העמידו פגים כאילו ההובי שלהם
הוא איסוף אוטוגרפים :״עמום ואני ניגשנו
אליו (אל נאיף) וביקשנו את חתימתו.
הדבר החניף מאד לאמיר. מייד חתם
ואף לחץ את ידו של עמום בחמימות
יתירה.
״ואז באה המכה. עמוס (הדובר שש
לשונות) אמר לו בערבית, :דרך אגב,
אנו קצת שכנים, אנו ממדינת ישראל.׳
האמיר ושומרי ראשו החווירו וכשקולו
רועד מזעם חזר ושאל כמה פעמים , :מה?
מישראל?׳ ורצה לחטוף את האוטוגרף
מידיו של עמוס...״
הגלאים לא הסתפקו בתעלול זה, וחלמו
על סיבוב שני. סיימה תמר את מיכתבה
במילים :״אתם יכולים למסור זאת לעיתון.
נקווה שבזכות זה (חתימת האוטוגרף)
יקבל נאיף עונש מוות בארצו.״

אנשים

גנהיג..המיזרחי״ בבית־המשפט

יה חבר־כנמת ושר בישראל, מעיד במישפטו של מנהיג המזרחי אחר, ישראל

גוריון על המארכסיזם :״קראתי 35 כרכים
מכתבי לנין ו־ 15 כרכים מכתבי סטא־לין,
ואני מוצא שזה שיעמום אחד גדול...״
העיר אחד ממשתתפי הפגישה כי הוא לא
ידע שכתבים אלה הם בבחינת רומנים,
הנמדדים בקנה־מידד. של עניין, או ש עמום.
הוויכוח
הלך והשתלהב, כאשר נגע בן-
גוריון בבעיות מדיניות־החוץ הישראלית,
והכריז כי הוא מוכן לשמור על ניטראליות
ישראלית, שתתבסס על מיכתבו של משה
שרת לשר־החוץ הסובייטי מולוטוב, לאחר
חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל
לברית־המועצות. כאשר טען מאיר יערי
שאין זה מספיק, הפסיקו בן־גוריון ואמר :
״אם זה מספיק למולוטוב, למה זה לא
מספיק לכם?״
לעומת זאת הודה ראש־הממשלה לשעבר
כי אילולא השוחד, השחיתות והמישטר
הכלכלי הנוכחי, היתד ישראל יכולה לוותר
על המענקים האמריקאיים, שהכניסו לה
290 מיליון דולר מאז הקמתה.
״ הו א ילד״ חילופי הדברים על מדי-
גיות־החוץ היו כאין וכאפס לעומת השיחה
הקצרה על בעיות הביטחון, ועל השקפותיו
של ה״אקטיביסט״ פינחס לבון בשטח
זה. בעת שיחה זו, שהתנהלה באידיש,
פנה יערי אל בן־גוריון ושאל:
״מה דעתך על לבון?״
״הוא ילד.״
״כן, אבל לילד יש גם אבא.״
* בהצעה זו קדם בן־גוריון ליצזזק בן־
אהרון, שהציע למזג את מיפלגות הפועלים
במאמרו המפורסם ״עוז לתמורה בטרם
פורענות״ ,שהוליד את המערך.

לאחר הכל, הם ידעו כי מגמת הפגישה
והשיחות היתד. תעמולתית בילבד.
סשדיה אילוף נא־ף הנואף
בין רבבות הסטודנטים של אוניברסיטת
קליפורניה מצויים כ־ 300 סטודנטים זרים.
שני הגושים הגדולים בין הסטודנטים הזרים:
הערבים ( 400 איש) והישראלים
( .)200 בין יוצאי שמונה ארצות־ערב לבין
הישראלים לא שוררת ידידות יתרה, אם
כי הם נפגשים לעתים. כפי שקרה החודש,
בנשף החורף הגדול והמפואר של אירגון
הסטודנטים הזרים בלוס־אנג׳לם.
הנשף הצטיין לא רק בגודלו ובפארו,
אלא גם באורח־הכבוד שלו: אמיר נאיף,
אחי מלך סעודיה, סעוד, ומפקד מישמר־המלך,
המסייר בארצות־הברית. דבר זה
לא מצא חן בעיני זוג סטודנטים ישראליים,
עמום גלאי 28 הלומד שימור-
קרקע ותמר גלאי 23 הלומדת הוראת־ילדים
קשי־חינוך. תמר החליטה לחנך את
נאיף, שהתנהג ברברבנות, ונאף בעיניו
אחרי כל סטודנטית שעברה באולם הנשף.
דרך אגב, קצת שבנים. מספרת
תמר בדו״ח על אילוף נאיף הנואף, כפי
שכתבה במיכתב לביתה :״מאחר שראינו
שהוא יותר מדי מבסוט מהכבוד שחולקים
לו (ובעיקר מריקודי־הבטן של הרקדניות
הערביות) החלטנו להעיב על מצב רוחו.״
הגלאים, חובבי השח־מת, תיכננו מהלך

• לציפורה שרת, אשת ראש־הממ־שלה,
שקטת הדיבור, המרבה לבלות את
זמנה ליד הגה מכוניתה הפרטית, כימעט
וקמה השבוע מתחרה: היתד. זאת אשד.
בת ,45 לבושת הדר, שניסתה להתפרץ ||
לבית מישפחת שרת, בהכריזה בארבע
לשונות (אנגלית, צרפתית, רוסית וגרמנית)
כי ההשגחה העליונה הועידה אותה
להיות רעייתו של משה שרת. ההשגחה
לא עזרה לד. כשהובאה בפני שופט השלום
הירושלמי, שציווה לשלחה לבדיקה בבית
חולים לחולי־נפש, למרות שהטוענת־לשרת
הצהירה על ייחוסה הרם — צאצאית
קיסרי רוסיה וקיסרי סין גם יחד.
• כמסתבך עם אשה נתגלה גם ראש־ממשלתה
(ושר־החוץ) של סין־העממית,
צ׳ו ־ אן ״ ל אי, חניך האוניברסיטה הגרמנית
גטינגן. רק השבוע גילה רשם עיר
האוניברסיטה, כי צ׳ו, המנהיג הקומוניסטי
הסיני, היה אביו של ילד בלתי־חוקי, קונו,
שנולד לאם גרמניה ב־ ,1923 נפל, כשהוא
משרת בצבא הגרמני, בחזית המיזרח בשנת
.1945
>• חבר־הכנסת הענוו של מפא״י ואיש
עין־חרוד, שלמה ׳לגיא, גילה לעיתונאי
שבא לראיינו בקיבוצו כמה מאהבותיו:
מילבד הקבוצה הגדולה שהוא יוצרה,
אוהב לביא לראות על הבמה את אהרון
מפקין, לקרוא את יזהר (ם. יזהר)
פמילנסקי, ולכתוב את האוטוביוגרפיה
שלו, כשהוא כותב כל דף (עד כה 50 :
דף) חמש פעמים * .מה שלביא לא אוהב :
את הכנסת, והוא אמר :״בכנסת אין לי
כל עניין, אני מחכה בכל רגע להפטר
ממנה הייתי רוצה להיות בריא ולעבוד
בשדה.״
י• לאחר בנו הראשון יפתח־פלמ״ד!
( )3והשני סייר־כנימין ( )2החליט סגן-
אלוף רהכעם (״גנדי״) זאכי לקרוא
לבתו שנולדה השבוע בשם !מצדה, ולצרף
גם אותה בשנה הבאה למסע השנתי
והמסורתי למצדה, עם כל הצאצאים. השם
שבחר לבנו הבא (בתוכנית לעתיד הקרוב)
:צלך.
* הספר פורסם כעבור זמן תחת הכותרת
עלייתו של שלום לייש, והוא מהמעולים
שבספרי דור זה.
** לביא ויתר על חסינותו כחבר־כנסת,
כאשר דרס בשגגה נער ערבי
בוואדי־ערה. מאוחר יותר התפטר מהכנסת.

..סידרת הך קים הזזז־ישים 10-8/11 זומ 80
<5ו 0 -ד

כל הדקים בשיטת ,00187
ראש? ,75 עצירה אוטומטית
בורר קטטות 8 8£0607ק*ד
ומפטה קטטות עם ״פתיחה
רכה״ ע״י בוכנה מיוחדת.

• מונה סרט עם זיכרון
• מנוע חדיש דוטס־וחד
מבוקר 50170

ן ^ £ז 5¥5ץ 18 ם ם 1ם ם

חי בו ר ל אוזניו תעם וי סו ת
עו צמה

ססא-ס־ד

*<2ו־ 0־ר

• מנוע?0מבוקר ס/ח50
• הפעלה קלה במיוחד

*<4ו 70 -

מד הקלטה בשיטת
1101110 0875141
פילטר מיוחד להקלטת
שידורי 1171 סטריאו
מנוע ( 831.ללא מברשות)
מבוקר 50170
שתי יציאות 0ו 0ט 4

ח <96ו-נ<ד

• מנוע חדיש ׳ח־טס-וחז
מבוקר ס/ח50
• פקד£זט^כ<8£
• גישה נוחה במיוחד לניקוי
הראשים

5ט 0 -ז

• — 4 ^ 5מנגנון אוטומטי
לאיתור קטעים המוקלטים
על הקסטה
• מנוע 80 מבוקר ס/ח80

• פיקוד אלקטרוני עם
אפשרות הפעלה מרחוק
4010 8070156 ומנגנון
800031
• נוריות לסימון מצב
ההפעלה
• אפשרות ל־9ח!צ1ו״ /בין
המיקרופון ומקור חיצוני
נוסף

למבקשים את הטוב ביותר
כרסום נודניק ן רפארטיואן

פגישה בלתי־צפויה תהפוך אותן לפזרן.
לטווח ארון זה לרעתך•
מצפים לן ימים
קשים. חברה לעבודה
החלה מגלה כלפין
סימני התעניינות —
אל תפנה לה עורף.
הקדש לח תשומת-לב,
כי בסופו של דבר זה
ישתלם לן. צפוייה לן
ו 2במרס -
20באפריל
עגמת נפש מאדם אשר
לאורן זמן חשבת אותו
לחבר אמיתי. הקדיש זמן רב לקריאה.

ווהן

אל תצפה שכל בעיווזיך תיפתרנה בבת־אחת.
תן לאדם הקרוב המסייע לך, זמן
מספיק כדי להצליח
במשימתו. מצבך הכספי
ישתפר, אך תאלץ לפקוח
עין על שותפיך.
אתה רואה את עצמן
כנושא דגלה של האמת
המוחלטת, ואינך מתחשב
באמיתות של אחרים.
נהג הבנה בזולתן.
אותו ברנש הנוהג ל־הקניטך
בקביעות —
התעלם ממנו לחלוטין. תגובה זו תביא
לידי כך שגם התנהגותו תשתפר ללא היכר.

הצטברות יתר של עצבים עלולה לגרום
לן להתפרץ ולהזיק
לעצמן. גלולות ארגעה
או מנוחה בבית-הבר-
אה ישפיעו עלין לטובה.
נטייתן הטיב-
עית, להמר על דברים
חסרי סיכויים של
ממש, עלולה להפילן
השבוע בפח, פקח עי21ב
מאי ־
20ביוני
ניך ותישמר. מחלה
קלה עלולה לפקוד
את ביתן. במישור הרומנטי מוסיף
הכל להיות פורה, מוכר ונעים.

11 ואווז׳] ן

למרות העובדה שאסור לן לסמון על
אותם המציעים לן הצעות
מפתות, השבוע
יתחיל תהלין שיקום
כלכלי, לאלה מכם שהיו
שקועים בצרות
כספיות רציניות. בייחוד
טוב סוף השבוע
ובמייוחד יום ו׳ .יום
ג׳ אינו מתאים לרו}
2בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
מנטיקה: יש בו יותר
מדי השפעות עוינות.
מוצאי־שבת הוא הימור טוב לאהבה.

1ו1111 שו

לאחרונה חלה נסיגה במסקיך, אבל לעומת
זאת נחלת הצלחה לא־נורמלית
במישור הרומנטי:
הרומז אותו
התחלת לנהל לפני זמן
גנה, יימשך, אבל אל
תחשוב לעצמך שהוא
רציני ביותר. אתה תחזור
בסופו של אל
אשתך. השאלה היא
22באוקטובר
22בנובמבר
אס היא עדיין מסוניינת
לקבל אותך מחדש.

וזאת כבר תהיה בעיה. שקול את צעדיך.

גם השבוע תוכל רק להסתדר אם תשמור

היטב על עצמן ותיקח
את עצמן חזק-חזק בידיים.
שתייה מופרזת
עשוייה לקלקל לן
עניין שאתה מתכנן
מזה זמן רב, גם פגישה
עם ידיד טוב
וחשוב עשוייה להסתיים
במריבה גדולה,
} 2בנוב מבר -
י 20בדצמבר
מטעמים דומים, איש
בעל-השפעה מוכן לעזור
בתנאי שתדע להשיב לו בבוא הזמן.

אט־אט אתה יוצא מן הדיכדוך הבלתי־רגיל
שבו שקעת לאחרונה.
עדיין לא יהיה
זה שבוע טוב באמת
כדי שזה יבוא, עליך
להכיר שורה שלמה של
אנשים חדשים, ואינך
עושה מספיק בכיוון
זה. אבל בענייני־ עבודה
ובענייני־בילוי אתה
תתרגל למצב החדש,
תקבע לך דפוסים נעי^
מים
יותר. מוטב לחשוב על טיול ארוך.

הלאות וכאב-הלג שגכרו עד כה, תופ-
כים לסיוט. אתה רוצה
להשתחרר מכל הטרדות
הקטנות וממש
כמו אריה הנלחם בקורי
עכביש, אינן מצליח
לצאת מן הסבן.
במיקרה כזה אדם
מפסיק פעילות, יושב
בשקט, אוגר כוחות ו21ב
יולי -
__ אוגוסט
ז 2ב
חושב חרבה. זה אמור

לגבי ענייני לב
פחות מהעניינים האחרים של יום־יום.

זכית בהצלחה — ואתה עתיד לזכות
בכמה נוספות. זכור
כי הדמיון והמקוריות
חייבים לשמש נר לרגליך,
הרבה יותר מן ה
זהירות והתיכנון הקפדני.
עם זאת, דאג לא
לריב לחינם עם ידידך
ועם מכריך. רכישת
ציוד, או דברים ה22ב
אוגזסט -
22בספטמבר
קשורים לעבודתך, כדאיות
מאוד השבוע. בת
בתודה: העדיפו את הכהה על הבהיר.

מכחב׳ם
דמען ב רי או ת ם
ש ל 1בחר העם
בעיקבות הפירסומים באמצעי־התיקשורת,
על היחסים האישיים
בקרב חברי הממשלה ומנהיגי
המיפלגות — הצעתו של קורא
בעל תושיה.

כמהנדס הרגיל להתמודד באופן פרקטי
עם בעיות למיניהן, הריני מציע לההליף
את מישמר־הכנסת באחים מבית־חולים
פסיכיאטרי, את המזכירות באחיות מוסמכות
ואת יושב-ראש הכנסת ברופא כללי.
כך יהיה אפשר, אולי, להתמודד עם בעיות
נבחרי־העם בצורה ממשית יותר, ויתכן
שזה גם יבריא את העם כולו.
ה. רדף הדינגר, תל־אביב

עוזי אורנן, גרשון לויילר, ועוד הרשימה
ארוכה, הם בבחינת מהרסייך ומחריבייך.
אנו מכריזים בזה על מילחמה נחרצת
נגד האישים הללו, המבאישים את שם
תורת ישראל הנצחית עדי-עד.
לא עוד!
לא עת לחשות!
אי״ה, בקרוב מאד, יותר נוע לא תנועו.
הפעולה הראשונה, כפי שהוחלט בדרג
העליון של המהפכה לשיחרור המולדת מכבלי
החילוניות, תתבצע נגד השבועון
המסויים.
ובא לציון גואל אכי״ר. משיח צדקנו.

המהפכה לשיחרור המולדת
מבבלי החילוניות, בני־ברק
• זהו הנוסזז המלא של איגרת משוכפלת,
ללא כתובת.

הבטן של ראש־הממשלה
חו? וסדר

מנחם בגין והמגיד הנודד מבריסק,
פולין, עיר הולדתו של ראש־הממשלה.

אגרופים
קמוצים ורימוני״יד.

בביטאון לישכת עורכי־הדין בישראל,
הנקרא עורך הדין, התפרסם לאחרונה איור
אקטואלי, שכדאי לפרסמו ברבים. המסר
שלו פשוט: אסור להילחם במחאה החברתית
באמצעות חוקים דרקוניים או באמצעות
אלימות מימסדית. ואם עושים
כך, משיגים את ההיפר מן הרצוי. המחאה
החברתית — המבוטאת בציור באמצעות

צפיתי בטלוויזיה בקבלת הפנים שערכו
מאיר כהנא ואנשיו לראש־הממשלה בבואו
לקריית-ארבע, להשתתף בחגיגת חנוכת
הבית של ״הישיבה״ המקומית. לאחר ש-
נגמרה ההצגה הצהירו אנשי החצר של
ראש־הממשלה כי בגלל התקרית נמנע בגין
מלפרסם הודעה מדינית חשובה. ראיתי
מעשה ונזכרתי הלכה.

רצזי לך לשוב ולהיצמד אל ידידיך הישנים
המתגעגעים לחברתך.
לידס תרגיש
טוב יותר. עליך לשכות
את חילוקי־הדיעות שאירעו
ביניכם בזמן האחרון.
ידידיך יקנו לך
ביטחון שחסר לן מאוד
בימים טרופים אלה.
הגיע כבר הזמן שתפ21ב
דצמבר -
19בינואר
סיק לנדוד ממקום עבו־דה
אחד לשני. חשוב
מעתה ברצינות על דרכך ותכליתך לעתיד.

אל תחשוב שקל כל-כן להגיע לליבה.
צרין להתאמץ בשביל
לפצח אותה. מה עוד
שהיא מבינה עד כמה
אתה רב״צדדי והפכ-
פן. על״כן לא תישאר
לן ברירה אלא לחזר
אחריה ובעיקר — להראות
לה שוב כי
אינן כה מסוכן ובלתי-
ז זוזו! *^81
יציב כפי שהיא חוששת.
לן, בת דלי —
בידקי היטב כל דבר לפני שאת קונה.

השבוע יפה להשלמת עיסקות כספיות ולחתימת
חוזים הנוגעים בנכסי דלא״גיידי.
אס אתה מתכוון לעקור
למקום מגורים חדש,
עליך להגיע השבנע לכלל
החלטה מחייבת.
הישמר לבל יושבתו המעשיות תוכניותיו
בגלל עניינים שבלב.
גם אם הדבר יגרום לך
1נ!,ו
19בפברואר *־ למתח נפשי. דבר־מה
הקשור למיספר 7יביא
20במרס
לך מזל באמצע השבוע.
בת דגים — תחכי לנסיך 1ל הסוס הלבן,
הוא יבוא. לבשי בגדיג בצבע אדום.

אלימות וחוק כאיור כביטאון ״עורך־־הדין״
אמיתי וטראגי
אגרופים מורמים אל על — נדחקת לשוליים,
ותחתה מופיע הטרור הגס, המתואר
באמצעות יד מחזיקה רימון־יד.
עתה, כשסימני המחאה החברתית מבצ בצים
מדי יום, חשוב לשים־לב לדברים
אלה, שהוכחו כבר כאמיתיים בארצות
רבות. וכטראגיים בהרבה מיקרים.
שימי סוויסה, ירושלים

שד אב־נו ח׳
הודעה מס׳ — 1מס׳ / 56ח .176/

לנוכח המזימות החילוניות השפלות נגד
דת ישראל, היא תורת ישראל, החלטנו
החלטות חשובות. האות ניתן. בקרוב נפעל.
אין מדינת-ישראל. יש רק מדינת־היהו־דים,
ואין מדינת*יהודים בלי הדת היהודית.
אין מולדת בלי מולדת ישראל האמיתית,
הנצחית, המולדת התורשתית, התורתית.
חילונים, החוצה! לא כאן!
אורי אבנרי, שולמית אלוני, מאיר פעיל,

בעיר בדיסק, מקום הולדתו של בגין,
היה ״פיעחוטני מגיד״ (מגיד רגלי, כלומר :
מגיד נודד) ושמו בישראל היה ר׳ מנדיל
בגינובסקי. ר׳ מנדיל זה היה מסתובב
ברחובות ובשווקים ומחפש לו מקום או
במה לדרשות שלו. הוא גם לא בחל בהם־
פדים. קרה ובעיר זו נפטר איש חשוב
מאד. ר׳ מנדיל, כדרכו בקודש, הכין הספד
גדול וארוך, אך לדאבונו הגדול לא הזמינו
אותו לשאת את ההספד שלו, כי ידוע ש העיר
בדיסק היתד, מלאה תלמידי־חכמים
וגדולי־חורה ונמצאו אחרים, טובים מר׳
מנדיל, שיספידו את הנפטר החשוב. ודרשתו
של ד מנדיל נשארה בבטנו, כמו
שאומרים.
מרוב עגמת־נפש חלה ר׳ מגדיל ואושפז
בבית־החולים העירוני. הרופאים לא מצאו
את הדיאגנוזה, וככה שכב שבוע־שבועיים.
הרופאים כמעט שהתייאשו מהפציינט ש להם,
אך לא אלמן ישראל. באותו בית־חולים
שימש פרופסור יהודי שלא שכח
את גירסת ינקותו, והוא פנה אל ר׳ מנדיל
ושאלו: אנא, תגיד לי מה קרה אתך
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2210

אדרבא, ת הנו ו תז כו
ברבאבא חינ ם !
3ך 3א?יא

טוקולד חלב

עץ ןקולד חלב

בך־בחי

ברגידוי

ברבישור

מבצע ברבאבא של עלית
כל ילד שישלח 10 עטיפות של עלית ־ שוקולד
חלב ברבאבא, ו־סו עטופות של עלית -חטיף
שוקולד חלב ;ואגוזים ברבאבא, בצירוף
שמו וכתובתו לת,ד 469 .ו, תיייא
יקבל בדואר לביתו אחד מספרי
בדבאבא, לפי בקשתו:

א. התזמורת שק
ב. הסירה של ב
ג. הגן של ברב<
ד, המטבח של נ
ה. משפחת ברם
ו. ברבאמא והע

קנו ותיהנו משוקולד ברבאבא של עלית
ותאמרו:

טוב לי עם ברבאש1קולד ]

תשבץ

ה עו ל

הוה

מכתבים

2 2 1 0

(המשך מעמוד )6
בשבועות האחרונים לפני שחלית ז המגיד
פתח את סגור ליבו וסיפר את כל הסיפור
על ההספד שנשאר בבטנו. אז אמר לו
הפרופסור: תאמר את הדרשה. המגיד
פתח את פיו וכמעט שעה שלמה דרש
ודרש. כשגמר אמר לו הפרופסור: ידידי
היקר, אין פלא שחלית, לו ידעת איזו
טינופת היתה בבטנך...
הנמשל: באם ראש־הממשלה יפול ל-
למישכב ח״ו, ויבוא מזכיר המדינה החכם
יחד עם הפרופסור למדיצינה שלו ויגידו
כי זה לא שייך למחלה של ראש־הממשלה
— הפעם תאמינו להם. כי מחלה זו נגרמה
לו בגלל ההודעה המדינית החשובה שלו,
שנשארה בבטנו.
דויד כונימוכיץ, ירושלים

המהפ־ בהשלהד 1ק ט 1ר
הפרספקטיבה של הקורא דייוויס,
לפיתתן הסיכסוך הישראלי״ערבי.

...הפיתרון היחיד שהוא לדעתי נכון מוסרית
ואפשרי פוליטית, הוא המרת מדינת-
ישראל היהודית במדינת־פלסטין חילונית,

כל העניין הזה, של מועצת גדולי־התורה,
הוא המצאה פוליטית ותו לא. ואין כל
קדושה מאחרי החלטות המועצה הזאת, כי
חברי־הכנסת של סיעת אגודת־ישראל הם
אשר מכתיבים לגדולי-התורה הנ״ל את
ההחלטות בכל נושא ונושא. ובעיקר: ח״כ
שלמה לורנץ מכתיב להרב שך, וח״כ
מנהם פורוש לרבי מגור. וכר.
אני מתפלא על העיתונאים החילוניים,
המשבחים ללא הרף את עצמאותם כביכול
של גדולי־התורה של האגודה. זוהי בסך
הכל המצאה פוליטית מתוחכמת ביותר.
ש. רוזן, ירושלים

מה זאמדב רו מ א>-
מה אמר נציג אש״ף בפגישה ברומא
(״העולם הזה״ .)2196

כקורא ותיק של עיתונכם הנני מזדהה
עם חלק לא מבוטל מדעותיכם, ושמח שאתם
מגלים לציבור אמיתות, שעיתונים
אחרים ושאר אמצעי־התיקשורת לא ששים
לגלותן. בכל זאת יש לי רושם, שגם אתם,
משום מה, לא מגלים תמיד את כל האמת.
בכתבתו של אורי אבנרי על הפגישות
ברומא הובטח, כי הנוסח הסטנוגרפי המלא
של דברי אבנרי בוועידה יפורסם בגליון
הבא. הייתי שמח, אילו הייתם מפרסמים
גם את הנוסח המלא של דבריו של נציג
אש״ף בוועידה, אחמד צידקי דג׳ני.
אכרהם כהן, ולנסיה, ספרד
• למרבה הצער לא נרשם נאומו של
אחמד צידקי דג׳ני, שדיבר ללא טכסם

אורי דייוויס
פלסטיני־יהודי

מאוזן :
)1שייך לממשלה! )5פירוש; )10 אומד
; )11 לאום ; )13 עלוב־נפש ! )14 חומר
שקוף המשמש לציפוי; )15 ממצבי־הצבי-
רה ! )16 מכונית־גרירה ; )18 מילת־חיוב ;
)20 מלכודת ! )21 פרח־בר נאה ! )22פ־לכסיקון
הכלבים; )24 גוף ראשון רבים;
)25 אילן; )26 שביב־עץ; )28 יופי; )30
חלקה מבוראת ביער )31 :כינוי־חיבה ל תמר
; )32 עליכם להיות ! )34 אספו דבש ;
)35 מטרופולין )38 :כסות; )39 הב!
)41 מידת־שטח ; )42 כפן )43 :מונח
בתורת החשמל ; )45 נתיב )47 :מילת־יחם
נפוצה ; )48 שמן־אדמה ; )50 שלוש המכות
הראשונות (ר״ת) )51 :מילת־יחם נפוצה ;
)52 זועף; )54 פקק; )57 קיבוץ בשפלת
החוף; )61 מספיק! )62 עושק; )64 עלה
בספר ; )65 נהרה ; )66 בת־קול ; )67
פקודה לנהג )69 :נציגות נבחרת; )70
נעימות; )72 אליל ביתי; )74 שקד)75 :
תמימות )77 :מצוררי ישראל )78 :תנומה;
)81 קודם ש־; )83 מצבת־זיכרון; )85
גוף )86 :תכשיט ; )88 בשבילי ; )89 תלם;
)91 סוף בלי התחלה ; )93 תבלין מיזרחי;
)95 ירק־גינה ; )96 קליפת העינב )98 :אס קופה
; )100 נוי ; )102 מספיק ! )103 מהלך
בשחמת; )104 מן האמנויות; )105מ חודשי
השנה האזרחית.

מאונך :
)1חווה חקלאית; )2לשד העצמות;
)3השמצה ; )4נגמר ; )6רוח רעה )7 :
עיר קדושה למוסלמים ; )8נהר באפריקה ;
)9פנצ׳ר; )12 קילל )15 :בטן )16 :ננס:
)17 מדון )19 :ברור ; )20 שמא )21 :לחנים;
)23 מקולות הגברים; )24 לא מהד:
)26 לא קמור; )27 בגד־שרד; )29 מחל
על זכותו! )30 ידוע )33 :מתקבל על
הדעת )34׳ :שליט; )36 סנדוויץ׳; )37
פתח ; )40 חומת־מים ; )41 אולם ; )44
צאן־קודשים ! )46 ראש, בערבית ; )47 כהן־
צדק (ר״ת); )49 מן החושים; )50 שלב;
)53 צאצא הציפור; )54 חבל בארץ)55 :
ענן ! )56 ישפריץ ; )58 נצח ; )59 מדוכא ;
)60 השתחווייה; )62 מזל; )63 אדמה ה־מצוייה
בנגב; )66 קהל גדול; )68 מכלי־התיקשורת;
)71 בחור צעיר; )73 מין
מישחק-קלפים; )76 שן־הפיל )77 :רחש
קל )79 :חוגה )80 :סימן הכפל )82 :רוצה
לומר (ר״ת 84 כלל הידיעות ; )85 מיתר
בגוף ; )87 כמו 64 מאוזן ; )90 בושם מיק־ראי
)92 :פרי עץ )94 :נעימה ; )96
מעיל-ערב )97 :רעד ; )99 נהר באיטליה
; )101 מילת־זירוז ; )102 מסולם
הצלילים )103 :מושת על כל אזרח.

דמוקראטית וסוציאליסטית, אשר תעניק
שיוויון זכויות לכל אזרחיה, הפלסטינים
הערבים והפלסטינים היהודים, תחת החוק.
וכן אוטונומיה תרבותית מלאה לעם הפלס־טיגי־היהודי
ולעם הפלסטיני־הערבי ברפובליקת
פלסטין הסוציאליסטית.
אזרחי פלסטין יהיו:
( )1כל בעלי האזרחות הישראלית, פלס טינים
ויהודים.
( )2כל בני העם הערבי הפלסטיני החיים
תחת שילטון מדינת־ישראל.
( )3כל הפליטים הערבים הפלסטינים
וצאצאיהם.
ולבסוף, שאלת היסוד: כיצד ניתן לחולל
שינוי כה רדיקאלי, היינו, מעבר מ-
מדינת־ישראל יהודיודציונית למדינת־פלסטין
חילוניודדימוקרטית-סוציאליסטית.
התשובה, הרי, נהירה לכל: אותם תנאים
אשר בכוחם להביא לנסיגת הצבא
הישראלי לגבולות 1947 ולמימוש חזרתם
של פליטי 1948 לאיזורי מגוריהם המקוריים,
די בהם כדי להביא לכלל כינון
רפובליקת פלסטין סוציאליסטית. רודזיה
הפכה לזימבבוואד — .ישראל תהפוך שוב
לפלסטין.
מהפיכה עד לניצחון!
ד״י אורי דייח־יס, כפר־שמריהו

שער ״העולם הזה״ ()2196
ללא טכסט כתוב
כתוב. המארגנים האיטלקיים לא דאגו להקלטה.
אבנרי עצמו דאג לרישום דבריו
ורוב הנואמים האחרים קראו מתוך נוסח
כתוב.

לאה סי כ ה, אלאמהפכה
בעיקבות איזכור המאורעות בקובה,
במדור ״השבוע במאה הסב״
(״העולם הזח״ .)2208

כתבתם כי בקובה אירעה ״הפיכה צבאית״
ולא היא. פידל קאסטרו ואנשיו לא
היו אנשי צבא, שהדיחו את עמיתיהם מן
השילטון. בקובה התנהלה מילחמת־גרילה
עממית, שנמשכה שש שנים, ושבסופה
הושג ניצחונה של המהפכה הקובאית.
מרדכי כן־ארצי, חיפה

ג דו לתם של ג דו ל -ה חו ר ה
אוי א ח זס ש׳ האלה׳

קורא דתי מנסה לפקוח עיני חילוניים,
לבל יעריצו את גדולי־התורה
של אגודת־ישראל.

על חאיית-אללה חומייני, בעיקבות
האיגרת לקורא (״העולם הזה״

כאדם דתי אני רוצה לגלות לקוראים ה-
לא־דתיים של העולם הזה, שהם בורים ד
עמי־ארצות בכל הנוגע להלך מחשבתם של
גדולי־התורה של אגודת־ישראל.

משבר איראן חשף עד כמה אין המערב
מאוהד במאבקו נגד ״קיסרויות הנפט״.
(המשך בעמוד )13

.)2205

העולם הזה 2210

7ץ ביי \ 7ו *7

301*01כ<סי>ריה עם אופי
וו ס

ר קו ם 1ימריע קב׳ ש!]

תמיד חשוב לך להיות יפה. גם בימים כאלה.
היום, כשאת נקראת להדק את החגורה ,״תיא״
באה לקראתך עם סדרת מוצרי יופי חדשנית ולא
יקרה, הכוללת 8תכשירים לטפוח עור פניך ר2
מי פנים
תכשירים להגנה על עור גופך.
־8£8ועוס 0ס 0לעור רגיל. מכיל מיץ מלפפונים
10 התכשירים החדשים שפותחו במעבדות המחקר להמרצת מחזור הדם.
של ״תיא״ ,הם המשך טבעי למדיניותה של החברה • £88/\1א ללא אלכוהול. לעור יבש, עדין ורגיש.
לייצר מוצרים קוסמטיים מעולים במחירים שאת מכיל תמציות צמחים להרגעת העור ולטיפוחו.
יכולה להרשות לעצמך. מיגוון המוצרים מאפשר •דו\0£1ו\זו 8ד /\8לעור שמן ובעייתי. מכיל אלכוהול
לך לבחור את התכשיר המתאים ביותר לסוג העור וחומר מיוחד לכיווץ הנקבוביות.
שלך. להנאתך, מכיל כל תכשיר בושם עדין ונעים קרם לחות
במיוחד.
מכיל היגרולן-מרכיב מדעי חדש השומר על רכות

חלב פנים

מתאים לכל עור. מכיל תמצית מיץ מלפפונים
לרענון וטפוח העור.

העור ומגן עליו.

קרם לילה
מכיל חומרי הזנה המגינים על העור מפני יובש
ומחזירים לו את רעננותו.

קרם קולגן
מכיל קולגן טבעי, המספק נוזלים לשכבת הדרמיס
בה מתבצעות פעולות העור העיקריות. לבחירתך
2תכשירים: לעור יבש ולעור רגיל או שמן.

תחליב גוף
שני תחליבי לחות ריחניים לעור יבש או שמן.
מכילים אצות ים העשירות ביוד ובמינרלים.

שחס 1זעונס חז ח
הפמיניסטיות אינן מכוערות
בתגובה על מאמרו של אורי אבנרי ״עבדות לגנה״
(״העולם הזה״ ,)2208 על ניצחון הגברים על הנשים,
בעיקבות תיקון חוק ההפלות, ברצוני להעיר, שאמנם
נבון, אחריות הנשים לכישלון אינה נופלת מאחריות
הגבריס/המימסד. גם אחריות הדפוקים האחרים —
כדוגמת השכירים — אינה נופלת מן האחריות של
המימסד, הדופק אותם לרעה לעומת בעלי היכולת
העצמאיים והסוחרים. אך הנחות אחרות במאמר הן
מוטעות ואינן לטובת העניין.
במקום שאבנרי מוצא דימיון בין הפמיניסטיות
לבין תנועות״שיחרור אחרות, שם אני רואה הבדל עק-
מג שאסור להתעלם ממנו: חלוצי תנועות״השיחרור
לא זכו ליחס של זילזול מצד הציבור המדוכא, אלא
ליחס של הערצה על העזתם. לא נשים לא״יוצלחות
הן בין מחוללות התנועה וראשונות חברותיה, אלא
נשים מצליחות /יוצרות ובעלות עמדה — ממש כמו
בתנועות־שיחרור אחרות. כך היה גם בתחילת המאה,
כאשר התנועה החלה.
טבעי ומובן גם מדוע דווקא נשים באלה הן הרא שונות
המעוניינות בשלוויון (וזה בלט גם בתוכנית

התדמית הש רוית
של הנגיגיססיות ־
נשק פסימלוג, ביר גברים
הטלוויזיה ״כניסה חופשית״) .אגב, אצלנו התנועה
היא ממש בראשיתה וראו מי הן חברותיה — רחוקות
מאד מן התדמית.
ואולם התדמית היא אמנם שלילית. ובאן ההבדל
העקרוני שממנו התעלם אבנרי: שום לוחם שיחדור
אינו קשור בקשר אהבה אל מדכאיו — מלבד הנשים.
לשום לוחם שיחרור אין אינטרס למצוא חן בעיני
מדכאיו — מלבד הנשים. אותן נשים — הרוב הגדול,
כידוע — הרואות את הפמיניסטיות בתדמית שלילית,
פוחדות לעורר את זעם הגברים ולהפסיד את אהבתם.
לבן הן מזדהות עם התדמות השלילית שגברים מנסים
להלביש על הפמיניסטיות, כאמצעי של לוחמה-פסי-
כולוגית נגד התנועה. ואמנם, זה הנשק היעיל ביותר

בתחום זה, שהרי הבעיה כולה פסיכולוגית, ולא כלכלית
או לאומית.

נשק זה הוא שיכריע את המילחמה, ועל בן טיפוח
מודעות הוא הנשק החשוב ביותר של הפמיניסטיות,
דבר שבארצות-חברית בבר מניב פירות ואשר בארץ
עדיין לא נקלט בהלכה. טיפוח מודעות הוא עקרוני
לעניין זח, גם מפני שנשים הן הציבור המדוכא היחידי
שעבר ועובר שטיפת-מוח תרבותית גלויה וסמויה —
מתוכנית הלימודים ועד אמצעי-התיקשורת. למשל:
בתוכנית הטלוויזיה על עולי ברית-המועצות (ב״2$
בדצמבר) רואיינו רק גברים. לעולות מברית-המועצות
אין, בנראה, מה לומר; הן, מן הסתם, חסרות דעה.
את המדוכאים מבחי*.ה בלבלית־חברתית, או את
המדוכאים מבחינה לאומית, מעולם לא לימדו שהם
נולדו להיות באלה, ונועדו לתפקיד זה. הכושים,
המדוכאים על־ידי הלבנים, הם היחידים שעברו שטיפת-
מוח מן הסוג הזה — תקופה הרבה יותר קצרה מאשר
הנש^ם — וזאת אולי הסיבה שלקח להם זמן כה רב
לצאת מזה. וגם זאת ביוזמתם ובעזרתם הפעילה של
הלבנים.

לפני שמדברים על הפגנות נשים יש לדבר על
מודעות לעניין עצמו. ההתייחסות אל הלוחמה-
הפסיכולוגית באל עובדה גרידא היא לרעת העניין.
באשר יבדקו באחוזים, היכן יש יותר מכוערות ולא-
יוצלחיות — בין הפמיניסטיות או בין מתקיפותיהן —
יתברר עד במה חסרה התדמית בסיס עובדתי ועד
במה היא בולה יצירת הגברים, לצורך ניגוח.
כתיבה על כן שראשונות הפמיניסטיות הן מפסי-
דניות ומכוערות, ושזה יעבור עם הזמן, מזיקה. דבר
שאיננו קיים איננו עובר עם הזמן, ובך תישאר התדמית
לעולם. ואכן, יחסית לזמן תחילתה של התנועה, לפני
קרוב למאה שנים, העניין עדיין לא זז.
איבחון נבון הוא תנאי לפתירון הבעיה. על כן
יש לומר את האמת על מיכשול התדמית. יש לומר
בך: הפחד שלכן מן הפמיניסטיות הוא ממשי ; ראו
ממה אתן פוחדות: אתן פוחדות להפס>ד את אהבת
הגברים ; אתן פוחדות שיזהו אתכן עם התדמית
השלילית שבה הגברים רוצים להציג את הפמיניסטיות,
בדי להרתיע אתכן מלנשל אותם מזבויות־היתר שלהם.
אנחנו יודעות עד במה זכויות-יתר אלה פוגעות
בגברים עצמם, ועד כמה שיחדור האשה ישחרר גם

שחס ־חעונם חז ח

כל חוויה ונסיון בחיי הפרט או האומה חם,
בלשונם המסובבת של מדענים ,״נסיון ללא אלמנט
של מאורע-ביקורת״ .הכוונה היא שלא ניתן לקחת
נסיון היסטורי — במיקרה זה תקופת המיטשל של
הליכוד — ולפצל את מהלו המאורעות שהוא מכוון
לשני ערוצים, לבחור את הערוץ שהצליח, ולאמץ את
התנאים שהביאו להצלחתו ולפסול ולהעלים מהרקורד
ההיסטורי את הערוץ שנבשל. העובדות והמציאות
זורמות ומטביעות את חותמן ברשומות במסלול אחד
ויחיד, טוב או רע.

דינהבלכמן. יפ<

יש דין ויש (משה) ד״ן
הסיכויים שהממשלה תיפול טרם זמנה הם בעלי
סבירות לא קטנה. הקואליציה הנוכחית תיגרר אחרי
עצמה, ותסיים את הקדנציה שלה בצליעה, מוכה
וחבוטה. אובסנו בלחץ ובאופן רצוף בשנה האחרונה,
שנושאים הן עקרוניים והן שוליים, החבויים באיבם
עד לעת מצוא קוניוקטוראלית, עשויים למוטט את
הממשלה בכל רגע. לפיכן לא תהיה זו כרוניקה
עיתונאית מפתיעה במייוחד, באשר יוטל הפור. האפשרות
חזו מציבה אתגר לישראלי) החושב, ובוודאי
שיש בה עניין רב לעסקנים רבים: מה הם המניפו לציות
האפשריות במעשה המרכבה של הקואליציה
הבאה, ובאופן כללי יותר, מהי תמונת-המצב העתידנית
במישור הפוליטי של ישראל בשנות ה״80׳ ה ראשונות.
לית
מאן דפללג, שהמחפן הפוליטי שהעלה את
סיעת הליכוד לשילטון, הוא מצב-מעבר זמני וקצר,
גסיון שנכשל, ואין איש יודע כיצד יסתיים. המגמות
הפוליטיות שיתפתחו מתקופת השפל הנוכחית מתמק דות
סביב השאלה חקרדינאלית: האם ייחס הבוחר
בקלפי את הבירסום שחל בכל מערכותיה החיוניות
של המדינה לשילטון חלש, שחברו בו, בנוסף לתוכנית
הכלכלית הכושלת גם אישים בלתי-אפקטיביים ואיג-
טרסנטים בעלי אופקים צרים, או שתהיה בביקורתו
של הבוחר פרספקטיבה בדי לראות את האפשרות,
שהמצב שאליו נקלעה המדינה הינו תוצאה של זעזועים
של הסבם־שלום, התרחשויות במרחב סביבנו
שבמיקריות אומללה אירעו בתקופת שילטון הליכוד
ובעולם, הכופות עצמן עלינו, ועוד סיבות ונסיבות,
והביאו לכישלונו.

את הגבר. ואולם אין זה סוד שהגבר אינו רוצה בכן,
ופוחד להפסיד את אותן זכויות״יתר.
מילחמה פוליטית (שולמית אלוני וכר) לא תצליח
ללא גב רחב. גב רחב הוא ציבור נשים עם מודעות
לבן שהן שוות, שמגיע להן, שאין זו בושה לדרוש,
ושאין זה הופן אותן לבלתי מושכות (כטענת ה-
״תדמית״).
ולסיכום, שאלות-תם: הייבן ייצוג הנשים בקרב
לוחמי״השלום (לדוגמה: של״י) 1היכן ההשתטחויות
על הכביש בענייו זכויות הנשים, כמו בענייו זכויות
הפלסטינים! היכן האנרגיה העצומה לטובת עניין
הנשים, ולו גם בחלק עשירי (ואף פחות מבן) מזו
המושקעת בעניין הפלסטיני !
אמנם בעניין הפלסטיני תלוי השלום, אן אל
יהיה ספק בליבכם 50 :אחוז נשים בכנסת, ובבל
הפרלמנטים בעולם, יקדמו את עניין השלום יותר
מכל תנועה פוליטית אחרת.

ולאותו עניין. לא ניתן אחרי כישלון כלשהו, ללחוץ
על מתג־רברס פלאי שיחזיר את מימד הזמן אחורנית,
ובכן ״לשבר את הבלים״ ,לשרוף את העבר ולהתחיל
מחדש את הנסיון ההיסטורי בתנאים נוחים יותר.
העובדה שהליכוד נבשל נכנסה בבר לספרים. את
השפל הנוכחי שנוצר תחת הנהגתו יש לקבל כעובדה.
בחתן רוחבי של המישור הפוליטי במדינה, נראה
כי הן בטימסד הפוליטי והן בדעת־הקהל התהוו
בשנתיים האחרונות במה תהליכים, שעד לפני שנתיים
חיתה התפתחותם זעירה, ואילו עם עליית הליכוד

הממשלה צולעת,
מונה וחבוטה
לשילטון נכנסו לשיחרור מהיר. אין צורן להיות שוטה
וקטן בדי לנבא את התאוצה שיקבלו תהליכים אלה
בעתיד הנראה לעין, אבל לאן הם מוליכים ניתן רק
לנחש.
ראשית, התגלתה באופן חריף חולשתו של המימסד
הפוליטי המסורתי. המערן הפן לגוף פוליטי גדול
ואפור, שמורגש בו היטב חסרונו של מנהיג כריזמטי.
המאבק הפנימי בין אישיו הבולטים הביא להרגשה,
שפשרה ששיעורה בעלה תאנה לא תסתיור את קשיי
הנהגתו אפילו יחזור אליו שלום־בית. בליכוד שומעים
אנו צלילים ראשונים צורמים של האשמות הדדיות,
שיביאו לעירעורם של הקשרים הכימיים בין מרכיביו.
יותר מזה, ראש־הממשלה הודיע שהוא יפרוש
מתפקידו עם הגיעו לגיל מסויים, בעתיד הלא רחוק,
והוא ידוע בנאמן באופן אורתודוכסי להבטחותיו.
בסוגריים בדאי לציין, שקשה להאמין שבמצב בריאותו
הוא יוכל לתפקד במערכת הבחירות הבאה, שתחיה
קשה ללא רחם. עם פרישת מנהיגה תאבד תנועת
החרות הרבה מקסמה ומשיכתה, ותהיה שונה בהרבה
מכפי שהיברנוה תחת הנהגת מייסדה.
דעת-הקהל בישראל הפכה למסוייגת וסקפטימ

בקשר ליכולתן של המיפלגות הקיימות להביא לשיפור
האווירה החברתית, לבלימת הנסיגה הכלכלית, ובכלל,
לשנות את פני הדברים במדינה. התרסקותה של
התנועה הדמוקרטית לשבבים סיעתיים החמירה סקפ-
טיות זו. מיפלגה זו הציתה תיקווה גדולה, ונפילתה
לבירא עמיקתא העצימה את ההכרה שחולייה של
המערבת הפוליטית שלנו הם כרוניים, ללא תקנה.
התוצאה היא, שנוצרה בציבור אדישות פוליטית קשה.
ניתן להניח שבבחירות הבאות יהיה אחוז ההצבעה,
שהיה עד בה בין הגבוהים שבארצות הדמוקרטיות,
נמון בהרבה ממה שהורגלנו לו בבחירות הקודמות.

את החלק היציב במימסד הפוליטי הישראלי׳
מהווים הציבור הדתי והקולות במיגזר הערבי. אלה
הן אוכלוסיות בוחרים שערבים מסויימים, שהם חלק
אינטגרלי מזהותן, נמצאים אצלן בסדר עדיפות דומה
לאינטרסים ממלכתיים. לכן מיספר הבוחרים שמצביע
עבור מיפלגות הנימנות על חלק זה הוא קבוע. כובדן
ועוצמתן של בעיותינו הלאומיות הגדיל את בוחן
של מיפלגות קיצוניות מימין ומשמאל, הנושאות על
דגלן את הסיסמה, שרק פיתרונות רדיקאליים עשויים
לממש את קיומנו. עם הירידה באחוז ההצבעה, יגדל
באופן יחסי משקלם הפוליטי של הגופים הללו.
יחול בוודאי גם גידול מיספרי ממשי בקולותיהן של
המיפלגות הקטנות, באשר חלק מהציבור יביע את
מחאתו על המצב הקיים במדינה על-ידי מסירת
קולותיו למיפלגות שלא נשאו באחריות כלשהי במיימסד
הנוכחי, ולפיכן /למראית עין, אין להן חלק במפולת.
מניתוח פוליטי זה, המעלה אפשרות אחת מיני
רבות, משתמע שבכנסת הבאה יפחת כוחן של חמיפ-
לגתו העיקריות הגדולות ויתאזן הפער ביניהן. תיווצר
האפשרות שקיומם של כמה גושים פוליטיים, השווים
פחות או יותר בגודלם, יכביד על מלאכת הרכבתה
של קואליציה חדשה. אני מוכן להמר על סכום גדול,
אפילו תון ידיעה שערבו יפחת עד לבחירות, שמעז
ייצא מתוק, ושאחרי הבחירות הבאות לא תהיה ברירה
אחרת אלא להקים ממשלת איחוד לאומי בראשותו
של אחד מבכירי המדינאים בישראל. איש אשר הוכיח
שכיסא ושררה אינם ערן עליון אצלו ושנכנס למשרתו
כשרודפים אותו בציקלון של גידופים, ויצא ממנה
כשהציבור מרעיף עליו תשבחות. אני מתכוון למשה
דיין. ואף על פי שאני נושא אתי פינקס־חבר של מיפלגה
שאיננה אוהדת אותו, אני מקווה שלא אתבדה.

ד ״ ר ע מי רלנדמן, תל־־אביב

הייתי זאב בודד

גם אתה לא תוכל לעמוד בפני ״פלסי״ — מעיל פרוות הכבש
המדליק שהפך ללהיט בשוקי אירופה וסקנדינביה.
מעיל ״פלסי״ עשוי פרוות כבש אמיתית(ח 31<1ק 88ת )3המצטיינת
בחמימות מיוחדת, מגע רך ומלטף ועמידות לשדם רבותלבחירתך
מיגוון דגמי מעלים ארוכים, מ עלי ״שלושת רבעי׳/בטלדרסים
ואפורות — לנשים, גברים וילדים בעיצוב אופנתי ובמחיר צעיר.
המכירה ישירות במפעל ״פלסי״ ,רח׳ מונטיפיורי 19 תל אביב.

]@1 * 1אופנתפרוותכבש.
פלטרייד בע״מ, רח׳ מונטיפיורי 19ת״א.

[ מכירהמ״ו סדי תשלוווד 3י י 8גו א ־ ע ד 4 0 70הנחה ;

פתוה 1 8 .0 0 :־ 9 . 0 0

מכתבי
(המשך מעמוד )8
תגובת יפאן היתד. רק היחשפותה של תסמונת
מתמשכת. תגובת צרפת ראויה ללימוד.
נשיאה, ז׳יסקאר דסטאן, התייחס
למתן המיקלט לחומייני בצרפת במלים
אלה :״אילולא ניחן מיקלט, היו ההפגנות
באיראן מכוונות כלפי צרפת ולא כלפי
ארצות־הברית.״ הרי לכם חשבון של כדאיות!
וכל זאת שעה שאירופה מקווה כי
אמריקה תתייצב לימינה בשעת עזרה־ללא-
חשבונות.
תגובת נשיא צרפת מזכירה תגובתו בעבר,
כאשר שלח שדר באמצעות שגרירו
בביירות ליאסר עראפאת. באותו שדר
ביקש (התחנן?) לבל יבצע אש״ף פעולות
טרור נגד מוסדות עיראקיים ...על אדמת
צרפת. שוב אותו מודל: אני את נפשי
הצלתי !
לכאן אפשר לקשור גם את תגובת שר-
החוץ הצרפתי לפני כשנתיים, כאשר נתבקש
על־ידי הסעודים לבוא לביקור ללא
עיתונאים יהודיים בפמלייתו. שר־החוץ הצרפתי
נענה לדרישה גזענית זו. תקופה
קצרה לפני כן סרב שר־החוץ ההולנדי
להיענות לסחטנות שכזאת.
ואי אפשר לברוח מן האסוציאציה המרגיזה:
גם המארשל פטאן האמין שניתן
להפקיר את המערב (למלתעות הנאצים)
תמורת רווחה (מדומה) לצרפת.
הגיעה השעה לצאת במאבק ציבורי-
הסברתי נגד תסמונת זאת. עלינו להעמיד
את דעת־הקהל המערבית בפני השאלה
החיונית: האם יתאושש המערב ויעמוד
איתן במערכה נגד סחטני הנפט ונגד סחטני
הטרור הפוליטי?
הרצל וכדפור חקק, ירושלים

השבוע ב( 1) 1ה 1י 2 0
מה אירע במאה ה־20׳ בשבוע שבין ה־ 9לינואר עד ה־ 15 בו?
כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו כ־ 79 השנים
הקודמות בשבוע שבו מופיע הגיליון.

*1 9 0 0
— 14.1נערכה הצגת הבכורה של
טוסקה לג׳אקומו פוצ׳יני ברומא.
— 14.1הוכרז על הצלחת שיטת העבודה
החדשה — שיטת הסרט הנע. ב־מיפעל
המכוניות פורד התברר כי עבודה
שנעשתה קודם לכן במשך 12.5שעות,
נעשית עתה במשך שעה וחצי.

__ 1919
— 15.1רוזה לוכסמבורג וקארל ליב־קנכט,
מנהיגי השמאל, נרצחו. לוכסמבורג
היתה בת 49 במותה.

האמנם ז ומח עם אילין־מורח?

הנה, לא רק שתמו ימי החסד שקצב
בית־המישפט העליון למתנחלי אילון-מורה,

1948
— 10.1כוחות סוריים פולשים לצפון
הארץ 800 .ערבים תוקפים את כפר סולד
ואת ח ונהדפים.
— 14.1חוזה הנשק הראשון של ה הגנה
נחתם עם מיפעלי שקודה בצ׳כוסלו־בקיה.
נהדפת
התקפת עבד־אל־קאדר אל־חו־סייני
על גוש־עציון. ההתקפה על רמת
רחל נמשכת.
— 15.1התקפה נוספת על גוש-עציון
נהדפה.

חנה מרון כפיגמליון

1927

1954
— 12.1תל־אביב מקבלת מעמד של
עיר במלאת חצי יובל להקמתה.

1955

— 15.1היפנים פולשים לבורמה.
בארץ־ישראל הוכרז על קיצוב במזון.

1945
— 14.1נפתחה ועידת קזבלנקה בין
נשיא ארצות־הברית פרנקלין רוזוולט ל בין
ראש ממשלת בריטניה צ׳רצ׳יל.
— 15.1הסתיימה בניית הפנטגון, מיש־

— 12.1לוי אשכול מציג את ממשלתו
החדשה בפני הכנסת. השרים החדשים הם
ישראל גלילי, שר ללא תיק, משה קול
שר התיירות והפיתוח, יעקוב שמשון שפירא
שר־המשפטים.

1970
— 12.1ביאפרה נפלה. קץ מילחמת
האזרחים בניגריה. רעב ומחלות בקרב ה פליטים.

15.1ראש־הממשלה גולדה מאיר
נועדה בוואתיקן עם האפיפיור פאולוס ה־.6

1974
— 13.1מחיר הדלק הועלה בשיעור
של 40 אחוז.
— 14.1יוסף סרלין, מי שהיה שר-
הבריאות, נפטר בגיל .68

— 11.1שר־הביטחון שמעון פרס מודיע
רישמית שישמש מועמד מיפלגתו לתפקיד
ראש־הממשלה.

1958

1942

1966

1977

— 14.1נחנך צינור הנפט בין קירקוק
בעיראק לבין הים־התיכון בחיפה.

— 10.1נוויל צ׳מברלין מבקר ברומא
ועורך שיחות עם בניטו מוסוליני.

— 9.1בנימין ג׳יבלי, הקצין הבכיר
מפרשת לבון, שוחרר מצה״ל על פי הוראת
בן־גוריון.
48 — 11.1עולים ממרוקו ניספו בדרכם
לישראל, כאשר ספינת הטיולים הקטנה
שעליה ברחו — טבעה,
— 14.1שגריר ארצות־הברית בישראל,
אוגדן ריד, התפטר מתפקידו.

— 9.1התנועה למען ארץ־ישראל השלמה
הצטרפה לליכוד.
— 11.1כספת פלדה שבה 1.65 מיליון
לירות נגנבה מלישכתו של תת־ניצב בנימין
זיגל בבניין המישטרה ביפו.
— 13.1מלכת סיפרי-המתח והמיסתו-
רין, אגאתה כריסטי, נפטרה בגיל .85
— 15.-1שרה ג׳יין מור נדונה למאסר
עולם על נסיון התנקשות בחיי הנשיא
ג׳ראלד פורד.

— 9.1הוסטן סטיוארט צ׳מברלין הו־גרדהדעות
הגזעני ממוצא בריטי־גרמני
וחלוץ תורת הגזע הנאצית, מת בגיל .27

1959

196 1

1976

10.1.1954

— 11.1אוטו ורבורג, בוטנאי יהודי-
גרמני ונשיא ההסתדרות הציונית הגרמנית
נפטר בגיל .73
— 14.1נחנך מוסיאון לארכיאולוגיה
רוקפלד בירושלים.

— 14.1בית־המישפט העליון קבע כר
אין אחיזה להאשמה שד״ר ישראל קסטנר
שיתף פעולה עם הנאצים וגזר על מלכי־אל
גרינוואלד שנת מאסר על־תנאי בעוון

הוצאת דיבה__ .
— 15.1ניבחרת הכדורגל של ישראל
גברה על ניבחרת וולם בתוצאה .0:2

1975

— 10.1הסופר האמריקאי, סינקלר
לואים, נפטר בגיל .66
— 11.1לראשונה עוגנת אוניה ישראלית
בנמל רוסי. האוניה רימו פרקה פרי
הדר בנמל אודסה.
— 15.1אילזה קוך, המיפלצת מבוכנ-
וואלד, נדונה על־ידי בית־מישפט גרמני
למאסר עולם.

— 11.1מחזהו של אהרון אשמן מיכל
בת־שאול הוצג בהבימה והיה המחזה המקורי
הראשון שזכה בהצלחה כספית.
עמנואל לסקר, השחמטאי היהודי שהיה
אלוף העולם, נפטר בגיל .73
— 14.1הסופר האירי ג׳יימס ג׳ואיס
נפטר בגיל .58
— 15.1מרד בחבש. האיילה סילאסי
שב לאדמת חבש אחרי גלות בת 5שנים.

העולם הזה 2210

— 9.1הגנרל מק־ארתור מקיים את
הבטחתו ״שוב אשוב,״ ופולש בראש 60
אלף חיילים אמריקאים לפיליפינים.

1951

1941

גם הארכה הממשלתית חלפה עברה, וההתנחלות
על מכונה, כאילו דבר לא התרחש.
אם זוהי הירושה שקיבלה השנה החדשה
מקודמתה, אינני אופטימית באשר לעתיד.
הלוואי ואתבדה, ושנת 1980 לא תהיה
גרועה יותר מ־.1979
ליאת מ, תל־אביב

1945

— 12.1הסתיימה ההאפלה בכל רחבי
הארץ.
במלון השושנים ברודוס נפתחת הוועידה
הישראלית־מצרית לשביתת הנשק.

איך נראה ראש״הממשלה שנתיים
וחצי אחרי עלייתו לשילטון.

תכלה שזה !קלדותיר.

1949

בגין האחד 1ה,ח,ד

אין ראש־ממשלה כמו מנחם בגין שלנו.
ולעולם לא יהיה. מנחם בגין הוא יחיד-
במינו בהיסטוריה העולמית.
שנתיים וחצי אחרי שעלה לכם השיל-
טון, חסידיו הנאמנים ביותר — הפאנאטים
היקרים שלו — אלה שקראו לו ״המפקד״,
מכנים אותו עכשיו ״בוגד״ בפומבי, ורק
האל יודע כיצד הם קוראים לו בינם לבין
עצמם באילון־מורה.
כל השאר — להוציא את 15מ־שפחות
מתנחלי אילון־מורה — מכנים אותו פחדן,
חולה ולא־יעיל, וטוענים שאם אין לו ה כוח
והאומץ למשול, לפחות שיהיה לו
הכבוד־העצמי לפרוש.
האמריקאים — בני־בריתנו האחרונים
מדברים על ״נוכל ערמומי״ ,האדם הלא-
נכון במקום הלא־נכון בזמן הלא־נכון.
האם ייתכן שמנחם בגין וה״ים־מנים״
שלו בממשלתו, אינם אלא מתת־אל לאדי-
בינו ושואה לישראל?
יוסף שריין, תל־אביב

רד ההגנה האמריקאי. בניין המישרדים הגדול
בעולם אשר אורך פרוזדוריו מגיע
ל־ 27 קילומטרים.

1958

האמפרי כוגרט
14.1.1957

1952
— 9.1ברוב של 61 נגד 50 אישרה
הכנסת את הצעת הממשלה בדבר השילומים
מגרמניה.
ח״כ מנחם בגין הורחק מישיבות הכנסת
למשך מושב שלם.
אלפי מפגינים המוסתים על־ידי מנהיג
חרות, מנחם בגין, משתוללים ליד הכנסת
בירושלים ורוגמים אותה באבנים. ה-
מישטרה שגילתה הבלגה פיזרה אותם בגז
מדמיע.
— 13.1תשעה רופאים, מהם שבעה
יהודים, נאסרו במוסקווה באשמת נסיון
פגיעה בחיי מנהיגים סובייטים.
— 15.1הנשיא הארי טרומן נפרד
מהבית הלבן.

1978
— 10.1חיים לנדאו ומשה ניסים הצטרפו
לממשלה.
— 15.1מדד יוקר המחייה עלה בחודש
דצמבר בשני אחוזים. עליית המדד
בשנת 1977 הגיע לשיא 42 :אחוז.

1954
— 10.1ממשלת ישראל החליטה לר כוש
את מניות חברת־החשמל.
פיגמליון לברנארד שאו מוצג בקאמרי
בהשתתפות חנה מרון.

1957
— 14.1שחקן הקולנוע האמריקאי,
האמפרי בוגרט, מת בגיל .58

אגאתה כריסטי
13.1.1976

פ טי פו ס ם *0ץ םוו/ץ ן
ד ג מי 1980
ההברה היהירה המתמחה
אר ורק בייצור פטיפוגים
24ס ס
הנעה ישירה
ה 0ד/10א \/0הם 3סם
עם סטרובוסקופ,
זרוע משוכללת, בסיס מסיבי
מונע רעידות, מתאים לראשים
מקצועיים. מידת העיוותים
אינה עולו! על *.0.03
614ו/ץ ן
מנוע בעל 4
קטבים עם סינכרוניזציה מלאה.
מערכת זרוע
ובסיס זהה
ל— -24 ם ם
חגורה. מידת העיוותים
אינה עולה על *.0.05

אתה יוו פ תע כאשר תשמע את וזמחיר.
יבוא ו שוו ת

אססאאלק 3₪קף
מפיצים אססא וסוחרים מורשים

אולמי תצוגה: ת״א-פנקס 48 טל .458294 :חיפה: כ כר אנופא, דת שבתאי 25 טל.515281 :

המולם הזה 2210

מכחבים
ה שינאה המפעפעת
אחרי מותו של חצקל איש־כסית
(״העולם הזה״ •)2209

אין אני מחפש פופולאריות ובוודאי אינני
מחפש להיבנות על סידור חלוויתו
של חצקל איש־כסית ז״ל. אולם האין זו
נבזות מצידכם להשכיח את שמי, למרות
שבמשך עשרות שנים הייתי יושב נדכסית
יום־יום וגם הדגשתי שזה היה ביתי.
אין זו הפעם הראשוגה שבה אתם נוהגים
בי כך, למרות שבידי מאות צילומים
ומיסמכים ומיכתבים מכסית, ולמרות
שמיטב יצירותי שם.
האם לא היו לכם צילומים שלי מכסית,
והרי צלמים שלכם צילמו גם את הלוויתו
של חצקל היקר באדם, ואני הרי הספדתי
אותו ליד בית־הקפה. איך להבין גישה
אכזרית זו שלכם, שלא להזכירני אפילו
במילה אחת ז אני חש שהשינאה מפעפעת

ברנשטיין מהלוויית איש־כסית
גישה אכזרית
אצלכם כלפי השם מוישלה ברנשטיין. זוהי
נבזות, ולא יותר.
משה ברנשטיין, תל־אביב
>• הצייר משה ברנשטיין בעת ההלוויה
של זזצקל איש־כסית — ראה תמונה.

אזיק הע-1עב 1ד
על כרית המילה והכפית הדתית.

בתוכנית הטלוויזיה דלת פתוחה, שבה
התנהל דיון על שיחרור הנשים, אמר ח״כ
אורי אבנרי, בין היתר, שאין חוק ממלכ תי
המחייב ביצוע ברית־מילה! ובכל זאת,
כולם כורתים את עורלות ילדיהם.
וזהו שורש הכפיה הדתית, כפיית האמונה
וכפיית המחשבה. זהו האונס הבסיסי
של הדמוקרטיה — שאחריו בא השיעבוד
האוטומטי לשילטון הדתי.
אנשים בודדים לא יעזו לשבור את
אזיקי השיעבוד הדתי. אבל מיפלגות —
יכולות. וזה יהיה המיבחן הגדול שלהן
לקראת הבחירות הבאות.
זאב זנזע, חולון

בסל מעודד מחלוקת
הדעות החלוקות על פיסלו של
יגאל תומרקין.

היינו לפני חודש בסיור בישראל עם
קבוצת תיירים גדולה, שביניהם גם אנשי
אמנות נכבדים. ולפלא רב היה בעינינו
לראות את הפסל שואה של יגאל תומר־קין
ברחבת הכיכר שליד בניין עיריית
תל־אביב. הרי זו בושה נוראה ש״יצי-
רה״ כה מגושמת ומפלצתית, חסרת כל
טעם מינימאלי — ״מקשטת״ את מרכזה
וליבה של העיר העברית הגדולה ביותר.
האם פרנסי העיר, ואותם שהחליטו על
הצבתו, איבדו את חוש הטעם? נראה לנו
שעוד לא מאוחר להסיר מיכשלה זו.
שושנה תמוז, ניו־יורק
העולם הזה 2210

יעקב שרת /איש ממאדים

איו לגמור אוח
״אפמיסתאן תהיה ויאט־נאם של הרוסים !״ זעקו האספ-
סופים בטהראן ובניו־דלהי, וזעקותיהם נתהדהדו בלב רכים
וטובים בעולם ה״ 80׳.
הצרה היא, שקודם כל באפגניסתאן אין ג׳ונגלים להיסתר
בהם, וקר שם בחורף, קר מאד — לא כמו בדרום־מיזרח־אסיה
— וכשאתה מבעיר מדורה להחם את בשרך, מתנשא
עשן מסגיר אל־על (ב״אל על״ ,א־פרופו, כאילו הכל בסדר,
ואני שמח לבשר, כי רשימת ההספד שהכינותי לעתודה, כפי
שנוהגים להכין במערכות עיתונים מכובדים לאח״ם קשישים,
נגנזה לחמש שנים, אולי).
ועדיין אין זה הכל: מילחמת ויאט״נאם — ולא חשוב כרגע
אם היא היתה מוצדקת או לא — הוכרעה כידוע על מירקעי
הטלוויזיה. זאת היתה מילחמה ראשונה, שבה הורים יכלו
לחזות בעליל כיצד בניהם נופלים בקרב, וכפי שהתגלה,
השפעת התופעה הזאת על המוראל — ומה גם בצבע —
היתה מוחצת (לרעה, לרעה !)
היוצא מדברנו, שהרוסים ימשיכו לשדר בטלוויזיה שלהם
את שירי ״הלוך הלכה החבריא״ ו״מקהלת הצבא האדום״,
ואת מחולות ״להקת מויסייב״ ושאר הישגי הקומוניזם המשחרר,
ואילו באפגניסתאן הם יעשו מה שעשו העיראקים
בכורדים — בערך באותם תנאי טופוגרפיה ואקלים — אבל
בדרגות עוצמה ואכזריות שאפילו הטבחים העיראקיים אינם
מסוגלים להשפיל עדיהן בדמיונם האכזרי.
המצב קשה. זה ברור. חוששני, שלא נוכל לסמוך על
בעלי־בריתנו הפקיסתאניים, שיסייעו לאחיהם שמעבר לגבול,
כפי שסייענו אנו והשאח לכורדים (כל עוד מר הנרי קיסינג׳ר
לא אותת לנו להפסיק).
בנסיבות אלה פשוש לא נותר לי אלא להמליץ כמה המלצות
מיבצעיות לפני מי שדיכוי מרד קרונשטאט לא היה די לו,
ואף לא חיסול האיכרות העצמאית ברוסיה, ואף לא ״הטיהורים
הגדולים״ ,ואף לא ההסכם הקומוניסטי-נאצי, ואף לא
חלוקת פולין, ואף לא הגליית התתרים וחצ׳צ׳נים, ואף לא
עלילת־הרופאים ורצח״הסופרים, ואף לא כיבוש מיזרח״אירופה,
ואף לא נאום חרושצ׳וב, ואף לא דיכוי מרידות ורשה ובודפשט,
ואף לא הפלישה לצ׳כוסלובקיה, ואף לא שילהוב יצרים
אנטי־שמיים בסיפרות ״פרוטוקולית״ ,אלא דווקא הפלישה
לאפגניסתאן היא שסילקה תבלול מעיניו על מנת שייווכח,
כי הרוסים פשוט ״משקרים״ ,כלומר עושים, משום־מה, מה
שנוח להם, בזמן ובמקום הנוחים להם, כדי לבצר את מעמדם
בעולם — מעורר קינאה, לא כן — 1ולאו דווקא מה שנוח
לארצות-הברית (כשארצות״הברית החזיקה בתורכיה ובאיראן
כל מיני מיתקנים מיסתוריים, שחודיהם היו מופנים צפונה
כאותו סיר נפוח, זה היה, כמובן, בסדר גמור, וכבר אמרו
חכמים :״יום דבש, יום קש״).
״מה לעשות!״ שאל ולאדימיר איליץ /וענה בעצמו. אבל
הוא מת, מה לעשות. אין דבר, לי יש תשובה, וקצת יותר
מתוחכמת מהחרמת ריצות וקפיצות. נו, באמת!
ניסיתי להתקשר עם ג׳ימי טלפונית, אבל היה תפוס בלי
הרף. גם הטלפון של צ׳ורני היה תפוס. לא נותר לי אלא לשלוח
שדר גלוי: ג׳ימי, עזוב את אפגניסתאן! שיכבשו הרוסים את
הארץ העלומה הזאת ז אדרבה, שיכבשו ויעברו בחייבאר דרומה,
לפקיסתאן ולהודו. הודו ופקיסתאן ! הן המפתח הסודי
לחיסול המשטר הסובייטי ! ג׳ימי, אתה אינך מבין, ששני
החבלים האלה יהיו יהודה ושומרון של אמא רוסיה ! אז
גרה אותם, הרגז אותם, פתה אותם לכבוש עוד ועוד, ובשום
פנים ואופן אל תבלום אותם ! את הממזרים הללו יגמור
רק שטח מאוכלס בצפיפות. זח בדוק.
ואם אתה רוצה להרוויח ככה, משהו מהצד, אז שמע, יש
מקום שהוא נוח לך ולא נוח להם, ועכשיו ההזדמנות לארגן
אותו מחדש. כן ג׳ימי, דפוק אותם חזק, מהר ואלגנטי בקובה !
ורק שלא תעשה בושות כמו ג׳ון פיצג׳רלד היפה, מפני שלו
היתה כריזמה כימעט כמו למשה דיין, והכל נסלח לו, אפילו
החרבון האווילי ההוא — אבל לך אין. אתה מוכרח לעשות
עבודה טובה, וכל מה שאני רוצה משם זה קופסה אחת לקראת
חולדת הנכד.

סיפור מצחיק
עצוב מ אד
אתחיל מהתחלה. בילדותי הירושלמית התאפיינה במיש־פחתנו
סעודת״צהריים מדי שבת בשבתו בחידת חידות. הממציא
של בידור לשוני־שיכלי זה היה אבי, משה שרת. וכך היה
עושה: היה בורר מילה, מפרקה להברות שבל אחת מהן,
לעצמה, בעלת משמעות, מגדיר אותה משמעות במילים אחרות,
מבשר לנו, הילדים, מה מיספר ההברות במילת החידה,
ואנו היינו מאמצים את התאים האפורים שלנו לפתרה.
החידות היו קשות. ההגדרות — רמזניות חמקניות. אבל
התוצאה חיתה פיתוח החוש הלשוני, ואולי קצת למעלה
מזה.
איני יודע בבמה בתים נהגו להשתעות במין בידור לשוני
שכזה, אבל במישפחתנו״רבתי רווח המנהג חזה ויהי לחוק

— עד היום הזה. ואם יש תורה יש קמח. מעשה שהתחיל
״מעריב״ לתת עמוד חידות פעמיים בשבוע, ואני נזכרתי מייד
במיומנות החידה שקיבלתי מאבי ע״ה, והחילותי מפרסם שם
חידות הברות נוסח־שרת, אלא בתוספת שיכלול של עשייתן
חרוזים חרוזים. יפה. מה רע בכך, ובייחוד אם משלמים לך
טבין,ותקילין על כל חידה ז מה רע בכך ז יום אחד ניצנץ
במוחי הפתלתול רעיון, שלמה לא יתנוסס שמי מעל חידותי ;
וכי לא מילדי״רוחי הן! הלכתי אצל מי שהלכתי ב״מעריב״,
ונתרצו לי. עד כאן טוב ויפה, אך היכן הסיפור ו
ובכן, לפני ימים מיספר, לרגל עניין אישי פרטי שבפרטי,
שאין שום תכלית וטעם בהבאתו לפני הקורא העברי, נתתי
משום־מה דעתי על תופעה אנושית ידועה הקרויה בלשוננו
חנפנות. מייד הבריק בי ברק: חנפן זה, שהוא מאוס עליך
כמוקצה, ממה הוא מורכב אם לא משתי הברות, שכל אחת
יש לה משמעות: חן ו־פן ו ולא נתקררה דעתי עד שנטלתי
קולמוסי והחלתי משרבט כתב חידה. חן משמע יופי, ופן
משמע פרצוף ! הה 1אחינו בני ישראל אולי יתקשו בפיתרון —
הירהרתי — ומוטב איפוא להקל. הגדרת ״פרצוף״ תוליכם,
בוודאי, קודם כל ל״פנים״ .ובכן ז הפכתי את המילה לרבים,
והכל אתי שפיר. הרי לפניכם כתב החידה :
יופי של פרצוף /נסו נא זאת לקרוא אחרת, לא תריחו
צוף /בי לפניכם עדת לקקנים /מור ודבש לשונם, אך
ידיהם חיש קל תשלופנה סכינים...
כתב החידה ישר בעיני, מסרתיו לעורך המדור, ואכן
היא ראתה אור עולם ב״מעריב״ לפני כשבועיים ימים.
אבל הגורל גזר אחרת. נמצאו חכמים בני חכמים בירושלים
הבירה, שאווירה, כידוע, מחכים, אשר אך קראו את חידתי
וכבר היה ברי להם כשמש בצהריים, מייד, כי הפיתרון הוא :
מרוקאים ! אינני יודע אם אותם פתרנים ירושלמים היו
מרוקאים מוכי ריגשות־יתר, או סתם בורים מרושעים, אבל
הידיעה כי ״הוצאתי את דיבת המרוקאים רעה״ (אגב, אני
גורס תמיד יוצאי־מרוקו) עשתה לה כנפיים בירושלים, שאווירה
כידוע, מחכים, וחיש מהר נתקפתי צילצולי טלפון בשם יוצאי־מרוקו
נפגעים ונדהמים, ולא עוד אלא שנתבשרתי, כי אחד
פעיל באותה עדה (שמו שמור במערכת) עומד להגיש נגדי
תביעה על דיבה על־ידי אחד עורך־דין מאנשי אותה עדה
(שמו שמור במערכת).
אגב, אחד המטלפנים מירושלים, שאווירה, כידוע, מחכים,
שהעיד על עצמו בי הוא עצמו אינו יוצא־מרוקו, אלא הוא
להם רק פה, השתדל להסביר לי כי נכשלתי בחידתי, שכן
יש לה משמעות שלילית .״אני עצמי — אמר לי — יודע
שאין כוונתך ל,מרוקאים׳ ,אבל אתה צריך להבין׳ שכך זה
מתפרש אין כמוך — אני אומר לו — אז מה, לפי דעתך
פיתרון החידה ו״ ״פיתרון החידה — בישר לי במוצא שלל
רב — ,פוליטיקאים
יוצאי־מרוקו באשר הם שם — לרבות המשיח שנולד, לפי
חלומו של מקובל נודע, לפני שבועיים־שלושה במרוקו —
אם אשרוד אחרי חידת החנפנים שלי, ראוי שתדעו, כי בעתיד
הנראה לעין אכתוב במדורי זה כמה וכמה דברים שאולי לא
ינעמו גם לכם, אבל זאת אעשה ישירות בלי חידות ובלי
חרוזים, בלא מורא ובלא חן־פנים. אבל היו סמוכים ובטוחים,
כי לעולם לא אאשים אתכם בכך, שלא איתרע מזלכם, וגדלתם
בבית שסעודת־צהריים בשבת חדה חידות-לשון, ולמדו לפתרן
כהלכה לשימחת אב ואם.
אבל מעולם לא מאוחר להתחיל. רעיון לא רע, מר סעדיה
מרציאנו, בבר לשבת הבאה !

£בל ו ב }1יצחק
ועשיתי על גדולי״שלומי-אמוני ״אגודה״ /הכופרים בנשיא
ישראל, שומרון ויהודה:
עוד מעט קט, ומאין מנע־אבר ותקלות של הפלות׳ יפרו
וירבו בני־עבר, ויעצמו עד אין קצה ובלות, וייעשו כולם
אגודת ישראל אחת, אין מסיר כיפה מראשו, המדינה
״כולל״ ,הכנסת ״כנסיה קטנה״ ,וכל נבון יצחק מרה, ישא
כרעיו ויברח על נפשו !

א(טי־פס 1ק1
״ישראל ערבים זה לזה״ (שבועות ל״ט).
אך כמעט קט שמעתי דבר תורה כצפיחית־בדבש מפי רבי
חיים בן משה בן יעקב בן משה בן דוד, והוא יושב בעמק
בית־שאן, בפתחו של גן-עדן ושמו חמדיה, ומרביץ שם תורה
לפרחי ליצנים, והנני מעתיקו פה בשם אומרו דבר דבור, כדי
להביא גאולה לעולם :״ישראל — לפעמים ערבים זה לזה.
לא לפעמים — עקרבים זה לזה״.
מייד תשמעו את החדשות.

45 1

זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.

׳אוליביה״ -הסבון העובר מדור לדור
עמו.

וניחוחו ע
וגלחודזו

ע ^ ד? .יונ

פרסום

אפגניסתאן:
במשך שבועות ארוכים הפצירה העיתונות הישראלית
במעצמת־על מסויימת לפעול נגד מדינה אסיאתית, מוסלמית.
כלי־התיקשורת לא נותרו בודדים במערכה. שני
היריבים העיקריים לראשות־הממשלה בשנות ה־ ,80 עזר
וייצמן ושימעון פרס, התחרו ביניהם בהצעות נדיבות
לבסיסים עבור מעצמת־העל בתוך ישראל. קצינים בכי רים
הכינו תוכניות־חירום ״תאורטיות״ .הרמטכ״ל, רב-
אלוף רפאל איתן, עשה עצמו לצחוק כשהסביר שישראל
יכולה לגבור על ברית־המועצות במילחמה קונבנציונאלית.
איש לא דיבר על עצמאות וריבונות של מדינות קטנות,
בלתי־מזדהות. הארץ ועיתוני־הערב יצאו במאמרי-
מערכת ניציים, שלא ניתן למצוא כדוגמתם אפילו באלבמה
או במיסיסיפי. כל הפרשנים הישראליים דיווחו בהתלהבות
על ההחלמה הגדולה מתיסמונת ויאט־נאם.
סוף־סוף הובסו הליברלים והשמאלנים, ששלטו בכלי-
התיקשורת בארצות־הברית. רוחו של יוסף לפיד שוררת
עתה לא רק בירושלים, אלא גם בוושינגטון.
אלא שדווקא מעצמת־העל היריבה מצאה לנכון להטות
אוזן לשפע ההצעות הניציות מירושלים ומתל־אביב.
בפעם הראשונה, מאז תום מילחמת־העולם השניה, התערבה
ברית־המועצות בגלוי, ובאורח צבאי, במדינה בל־תי־מזדהה.
העיתונות
הישראלית הגיבה כדרכה. חוסר-הבהירות
ששרר בימים הראשונים לפלישה הסובייטית תרם רבות
לגיחוך שבהתבטאויות הפרשנים. עיתונאי הארץ וידיעות־אחרונות,
שלא חדלו לאיים בסכנה המוסלמית, דרשו
עתה להגן על המורדים המוסלמיים באפגניסתאן נגד
השמאל. עורכי הארץ, ניצים קיצוניים ביותר במאבק
הגלובלי, לא פסקו מלדרוש התערבות אמריקאית בעולם
השלישי. עתה יצאו במאמרים צדקניים להגנת ארץ
קטנה בפני מעצמת־העל הפולשת.
פלישה אגטיי־ראדיקלית. יש להתייחם בחומרה
רבד, לפלישה הסובייטית לאפגניסתאן. התערבות צבאית
של מעצמת־על בארץ זרה היא מעשה הראוי לכל גינוי.
למרבה האירוניה לא פלשו הסובייטים כדי לקדם את
יישומה של אידיאולוגיה מרכסיסטית ראדיקלית, אנטי-

שים הסן
מוסלמית. ההיפך הוא הנכון 30 .אלף החיילים הסובייטים,
שפלשו לאפגניסתאן במיבצע-בזק מתוכנן היטב,
באו כדי לבלום את הצעדים הרדיקליים האנטי־מוסלמיים
של הנשיא חאפז־אללה אמין, שנרצח בשבוע שעבר בבירה
האפגנית, כאבול.
אמין וקודמו מוחמד טאראקי, שנרצח בספטמבר ש עבר,
נקטו במדיניות חברתית ראדיקלית. מאז תפיסת
השילטון באפריל 78׳ ,ניסו השניים להנהיג רפורמה קרקעית,
אסרו את ההלוואה בריבית, לחמו נגד אפליית הנשים,
שברו את חוקי־המוהר ופגעו בחוקי־האיסלאם.
18 מיליון האפגנים חיים ברמת־חיים ירודה. ההכנסה
השנתית לנפש נאמדת ב 120-דולר. תוחלת־החיים נמוכה.
תמותת התינוקות גבוהה ושיעור האנאלפבתיות עצום,
למעלה מ־ 20 אחוז. באפגניסתאן שורר פלוראליזם אתני
רב, והשבטים ההרריים חיים בתנאי־סביבה־ותרבות פרימיטיביים.
התעוררות הקנאות האיסלאמית באיראן וב-
פקיסתאן הסמוכות הגבירה את ההתנגדות למישטר רד
ראדיקלי. כמו בכל הארצות המתפתחות, מתקשה גם
המימשל המרכזי בכאבול להשתלט על הפריפריה.
המורדים המוסלמיים נהנו מתמיכה איראנית. שבטים
אחדים קיבלו גם סיוע סיני, בעידוד אמריקאי. ברית-
המועצות, מעצמה בעלת אוכלוסיה מוסלמית גדולה, לא
יכלה להישאר אדישה לנעשה בשכנתה. חרף ההצהרות
הרשמיות האנטי-דתיות, שנשאו חותם של מילחמה אידיאולוגית,
רצתה מוסקבה בפיוס המוסלמים ובדו-קיום
בינם לבין מישטר מרכסיסטי מתון, פרו־סובייטי.
מעל הכל, סביר מאד להניח שהרוסים לא רצו ליד
גבולם מישטר מרכסיסטי, הנוהג במוסלמים בסיגנון שונה
מזה הנהוג בברית־המועצות עצמה. הם חששו שהמרידה
המוסלמית באפגניסתאן תשפיע על המוסלמים בתוך
ברית־המועצות. כרגיל, העדיפו שליטי הקרמלין את השיקול
הממלכתי והאימפריאלי על כל טיעון אידיאולוגי.
ק רב־ יריות טארסץ. בתחילת ספטמבר ביקר נשיא
אפגניסתאן, נור מוחמד טאראקי, במוסקבה. הסובייטים
קיבלו אותו כבן־ברית מובהק.
טאראקי היד, בדרכו חזרה מוועידת הבלתי־מזדהות
בהאבנה. הוא תמך לאורך כל הדרך בקו הפרו־סובייטי
של קובה, מול הנייטראליזם של טיטו, נשיא יוגוסלאביה.

אמין

האמין

נגמ״ש סובייטי ככנם לכאכול
האס טומי לפיד שולט בוושינגטון?
בעת ביקורו הזהירו אותו הסובייטים שהקו הראדיקלי
של ראש ממשלתו, חפזולה אמין, עלול לגרום לתגובה
לא־רצוייה של מרידה מוסלמית עממית. ראש ממשלת
ברית־המועצות, אלכסיי קוסיגין, אף טען שיש להאיט
את קצב הרפורמות ולהימנע מפגיעה בוטה במסורת המוסלמית
ובמיבנדדד׳מישפחד, המסורתי באפגניסתאן.
לפי הדיווחים בלה־מונד הצרפתי ובסאנדיי טייסס הבריטי,
התחייב טאראקי לפטר את אמין. הוא נכשל
במשימתו, ואמין הצליח לחסל את נשיאו בקרב־יריות
בארמון הנשיאות, שבוע אחד אחרי השיחה בקרמלין.
אמין וסוכנות טאס הסובייטית שיתפו אמנם פעולה
בטישטוש הפרשה, והסבירו שטאראקי מת ממחלה אנושה.
עם זאת ברור שאמין הבין שהסובייטים מבקשים
להדיחו. הוא נקט בצעדי־דיכוי קיצוניים, כדי לייצב את
שילטונו. אמין הצהיר שיש לבצע שינויים מיבגיים
דראסטיים באפגניסתאן, תוך זמן קצר. הקרבות עם מתנגדיו
המוסלמיים לא הרתיעו אותו.
במוסקבה גברה הביקורת נגד אמין. בשיחות פרטיות
עם דיפלומטים מערביים כינו הרוסים את אמין בתואר
הלא־מחמיא ״פול פוט האפגני״ .את הטאקטיקה שלו
נהגו להשוות לזו של ד,חמר-רוז ׳.
הקלף הסוכייטי. כרגיל, שמרו הסובייטים את הקלפים
הטובים לעצמם, לשעת צרה. באבראק קארמאל,
הנשיא החדש, היה גולה פוליטי במיזרודאירופה. קאר־מאל,
אינטלקטואל ומישפטן מרכסיסטי בשנות ה־ 40 שלו,
היד, תמיד יריב קשה לאמין.
אחרי תקופה קצרה בצמרת השילטון, כם גן-ראש־ממ-
שלה, נשלח קארמאל לפראג כשגריר. תוך כמד, חודשים
הואשם בבגידה, וביקש מיקלט פוליטי במיזרח־אירופה.
אחרי מותו של טאראקי נעשו שני נסיונות להדיח
את אמין. באחד מהם נרצחו 1000 מורדים בפאקטיה.
הפלישה נועדה, בראש ובראשונה, לחסל את אמין,
להכתיר את קארמאל כנשיא, ולנסות להגיע להסדר

מתקבל על הדעת עם המורדים. משקיפים סבורים ש־קארמאל
ניחן בכישורים ובכריזמה הדרושים כדי ליצור
שלום שמרני, בחסות סובייטית. אם ייכשל קארמאל במשימתו,
עלולה ברית־המועצות להסתבך בוויאט־נאמי-
זציה של הסיכסוך. המחיר שישלמו הסובייטים יהיה,
במיקרד, כזה, יקר מאד.
צעדי פיוס• קארמאל, שהוברח לתוך אפגניסתאן 24
שעות לפני הפלישה עצמה, הצליח להקים ממשלה הכוללת
אנשי-צבא המקובלים בציבור. הוא הכריז על שורה
של צעדי-פיוס כלפי המורדים, וביכללם שיחרור אסירים
פוליטיים, האטת הרפורמות החברתיות ושינוי היחס ל־כוהני־הדת
המוסלמיים. המרכסיסט הוותיק, שבילה שנים
רבות במחתרת, שואף גם הוא לשינויים וליצירת חברה על
בסים סוציאליסטי. הוא מקווה להגיע למטרה זו בהדרגה,
בסיוע סובייטי ובעצה אחת עם מנהיגים מוסלמיים מתונים.
קשה לנבא את הצפוי לאפגניסתאן בשנה הקרובה. אין
ספק שעתה שוררת מילחמה קרה, בלתי-רשמית, באסיה.
הסינים והאמריקאים מתחרים בבריודז־,מועצות על ההגמוניה
בוויאט־נאם, בקמבודיה, בהודו, באיראן, בפקים־
תאן ובאפגניסתאן.
קווי התיחום באסיה אינם ברורים כמו מסך־הברזל
האירופי. הסכנה לשלום העולם היא אמיתית. מקורה אינו
נעוץ בעובדה שמעצמת־על אחת מייצגת את בני־האור
והשנייה את בני־החושך. הפער בין הדרום לצפון, בין
הרעבים לשבעים, בין המעצמות המפותחות מבחינה טכנולוגית
לבין המיליונים הרעבים ללחם בארצות הבלתי-
מזדהות, הוא אמיתי והרד,־סכנות.
התערבות צבאית, או אימפריאליזם כלכלי, של מעצ־מות־על
בארצות קטנות הם תמיד נתעבים, אנוכיים, ופועלים
בסדר העולמי. אין ספק שאסיה כולה עומדת
עתה במוקד המתיחות הבינלאומית. קשה להאמין שהמרחב
הישראלי-ערבי לא יחוש עד מהרד. בהשלכותיה
של המציאות החדשה הזו ביבשת כולה.

ע ינ יו הפתותשללפיד
מה היה קורה אילו כוכבה של המבורג ונבחרת
אנגליה, קווין קיגאן, היה מבקש לשחק כדורגל בד,פועל
רעננה, ונדחה על־ידי המאמן?
השאלה נשמעת אולי פנטסטית, אבל מנהל רשות־השידור
הישראלית, יוסף לפיד, פעל בדיוק כך. לפיד,
הקומיסר של הטלוויזיה הישראלית, אזר די חוצפה
כדי לדחות את המחזאי הבריטי, דייוויד מרסר, ש הציע
לו תסריט למחזה טלוויזיוני בהפקה בריטית-
ישראלית.
מרסר הוא, ללא ספק, המחזאי והתסריטאי הטוב
ביותר בעולם. שמו מהווה חלק בלתי-נפרד מהרנסנס
התרבותי, שפקד את בריטניה בשנות ד60-,׳ ובתחילת
שנות ד,־סד. הוא כתב את התסריט לסרט נוווגאן,
גולת־הכותרת של הקולנוע הבריטי באמצע שנות
ד,־ .60 תסריטיו לסרטים חיי מישפחה בבימויו של
קאן לוץ /ופרובידנס, שביים הצרפתי אלן רנה, זיכו
אותו בשם עולמי.
במחזות־הטלוויזיה המפורסמים של הבי־בי־סי עלה
מרסר אף על מתחריו המעולים, טום סטופארד והרולד
פינטר. בעיקר הצטיין מרסר, לפני ארבע שנים, ב*
סידרה הנפלאה שלו על מאבק הכורים, ימים של
תיקווה. הסידרה, בת ארבעת הפרקים, זכתה בתהי־

לת־ד-ביקורת ולצפיית־שיא. היא נחשבת, עד היום,
להפקה הטובה ביותר של הבי־בי־סי בשנות ה־.70
תסריטו של מרסר (שאשתו היא ישראלית) על
עיתונאית בריטית, ג׳יין, המאוהבת כאינטלקטואל יש ראלי,
נדב, ביקש להציג את הסיכסוך הישראלי-
פלסטיני באורח אינטליגנטי ומאוזן.
עם השלמת התסריט זכה מרסר בכבוד לפגוש את
לפיד. מרסר מתאר את ״טומי״ כאיש שמנמן, ערמומי,
בעל ״עיניים מתות״ .לפיד פסל את המחזה
בשחצנות, טען שהוא מהווה תעמולה ערבית, ושיר-
גיז את הישראלים. אין צורך לבזבז כסף על משהו
שבושל בלונדון, טען לפיד. לפיד התעקש שהמחזה
איננו טוב דיו עבור ישראל.
סיום השיחה הוא קלאסי. לפיד סיפר למרסר ש אנשים
מתלוננים תמיד שהטלוויזיה הישראלית איננה
טובה, כי הם נוטים להשוות אותה לבי־בי־סי.
אבל לעומת הטלוויזיה האיטלקית ,״אנו עושים עבודה
טובה״. .
מרסר, המדווח השבוע על הפרשה בניו סטייטסמן,
מספר שלא נותר לו אלא לחייך .״
בישראל לא נשמעה כל מחאה של ממש, מילבד
הערה של נחום ברנע בדבר השבוע. ייתכן שהציבור
הישראלי פשוט ראוי ליוסף לפיד.

חיי םברעם

רהיטי כל גיל מלווים את ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הבולל שידות
לאחסנת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה של המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. את
מקומם של מיטת התינוק ושולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות בשלל
דגמים וגדלים, שישרתו אותו במשך שנים
ארוכות ומהנות. היום הראשון בבית הספר
הוא יום מרגש, לכל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בין ארוניות,
שולחנות כפולים וכולם עם מגירות רבות
תכולה.
כל פריט ניתן להשגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, כחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי כל גיל יוצרים חדר מקסים,שטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופשות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לכן, כשאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברנר.

דנם — 226 ספה כפולה

190x57.6x70 סצ!ה תחתית . x 25 x 190 70

דגם — 220 שולחן כתיבה 4מגירות
.120X72X35

דגם 22

דגם — 200 ארונית

דגם — 224 שולחן

ארונית טיפולים לתינוק

עם דלתות .x 90 x 90 30

2מגירות עם רגל 90x72x55

4מגירות .82x92x60

ס ס דגם — 225 ארון בגדים
6דלתות .134x180.5 x 60

דגם 59 אי — מיט ת תינוק
בשני גדלים.x 90 x 60,120x90x60 140 :

תצוגה מרכזית וייעוץ -תל־אביב: דיזנגוך .201 חיפה: הרצל 32

דגם 4ו — 2ארונית עם מגירות

.45 X 30 X 40

דגם — 221 שולחן כתיבה בפול
.150X72X55

אלנבי דוו, בית הזורע, שמרת. גבעתיים: ויצנון סו.

רהיטי ״כל גיל״ להשיג כמקומות הבאים :
חיפה והצפון: חיפה: מחסן מרכזי לצפון, כביש כפר אתא, בניני רצף, קולוג׳ניק. הרצל ,32 קולוג׳ניק. בית הזורע שמרת, אלנבי .117 נווה שאנן, צוציק.
ק. מוצקיו ,״שי לתינוק״ ,שדרות וייצמן. עכו: בן־עמי ,55 חיים יעקובוביץ. נהריה: רח׳ הרצל, נאדלר משה. כרמיאל: מרכז מסחרי חדש, שרה נחום. צפת: רה׳
ירושלים, הרשקוביץ ינקו. טכריה: אחים אהרונוביץ, תחנת אגד החדשה. עפולה: רהיטי וולדמן. טכעון :״הפיריון טבעון״ ,טופוביץ. טירת הכרמל :״בייבי לנד״,
מרכז מסחרי חדש. בנימינה: רח׳ המייסדים, דור־און הדר. קרית־שמונה :״רהיטי קרן״ ,יוסי אוחיון. נצרת: עודה מאהר, אל־חנוך .1025/17ק. אתא :״לתינוק
ולילד״ .בית־שאן: פינגרדוט אסתר. מרכז ודרום ז תל־אכיב :״שילב״ ,אבן גבירול .14״שם״ ,בוגרשוב .26 ירושלים :״שילב״ ,יפו .68״כל־גיל״ ,אבן גבירול
.5״דיס״ ,אזור התעשיה תלפיות. באר־שבע :״שילב״ ,הרצל .90 ראשל״צ :״שילב״ ,הרצל .73״עמי ותמי״ ,רוטשילד .43 רחובות :״רהיטי אלון״ ,אחד העם .22
פופובסקי, בנימין .6רמת־גן: הרצל .57 כני־ברק: רבי־עקיבא ,90 שטוצברג .״לילד״ ,רבי עקיבא .106 חולון :״תינוק כל״ ,כיכר וייצמן. הרצליה :״כל גיל״,
סוקולוב .99 נתניה :״כל בו מאיר״ ,שמואל הנציב .15 כפר־סכא :״במבי״ ,רח׳ וייצמן .54 חדרה :״פינת הילד״ ,ה. סמואל .47 נאות אפיקה :״גילגי״ מרכז מסחרי.

ש שי םבשלם

תא״ת־אלרה נאלכאלי: לחסל את בזוזניאר

בני קנדי: מחר תבא בין דיסקוטק לסאפארי

באיראן, מכנים את האיית־אללה כאלכאלי ״השופט המעופף״ .הוא
נודד ברחבי המדינה, במסוק אמריקאי של הצבא, וממטיר גזרי־דיך
מוות על אויבי המהפכה. עד היום, דן כאלכאלי, בשם אללה, כ־650
״מושחתי הארץ״ למוות, כשהוא דואג ברוב המיקרים להיות נוכח
בעת ביצוע גזר־הדין. הוא זוקף לזכותו את היוזמה לרצח אחיין־
השאה בפאריס, ושואף לשפוט את בני־הערובה האמריקאים. אבל
יותר מכל היה רוצה ללכוד את ראש־הממשלה לשעבר, שהפור
בחתיאר. אין צורך לפרט מה יקרה אז.

הצרות של הסנטור אדוארד קנדי, שהצלחתו בסיקרי דעת הקהל יורדת מאז גילה הבנה לחומייני,
אינן משפיעות על בני מישפחתו. בנו טדי, שרגלו נקטעה לפני שנה, מתאושש במהירות, כפי שמעידה
התמונה למעלה, שבה הוא נראה רוקד באחד הדיסקוטקים האופנתיים של ניו־יורק עם השחקנית טאטום
או׳ניל. ואחיינו ג׳ון, בנו של הנשיא המנוח (בתמונה למטה, יושב באמצע) ,יצא לקניה, עם כמה חברים,
לערוך מסע־לימודים בג׳ונגל, והתמודד בהצלחה עם אריות, קרנפים ונמלים, ואף העפיל, יחד עם חבריו
לפסגת הר געש שעל גבול טאנזאניה.

סאונסנד: תקצין שנרחם נגד המירהמה
טייס מצטיין במילחמת־העולם השניה, בן זוגה בעבר של הנסיכה
מרגרט, קפטן פיטר טאונסנד, הפך בגיל 65 סופר שכל מעייניו מוקדשים
להוקעת המילחמה. סיפרו מילחמת הילדים מכיל אוסף לא־מבוטל
של חקירות שערך בכל פינה בעולם שבה היו הילדים קורבנות
חסרי־ישע של המילחמה, מביירות ועד קמבודיה, מישראל ועד גיניאה
החדשה .״אילו הייתי צריך להתחיל מחדש, במקום קצין הייתי
בוחר להיות עיתונאי.״ הוא אומר.
העולם הזה 2210

1 1 1 1 1 1 3 . 1 1 * 1 1 1 1 )1 .

גיווג׳ מארשת: שוב צריו להסביו את גוסקווה
ג׳ורג׳ מארשה, מזכיר המיפלגה הקומוניסטית בצרפת, עומד בימים אלה בפני דילמה קשה. האם
עליו לעמוד מאחרי הפלישה הסובייטית לאפנגיסטאן, כפי שמצפים מקומוניסטים טובים, ולאבד את
הפופולריות הניכרת שרכש בזמן האחרון למיפלגתו, או שמא עליו להעיז לנקוט עמדה עצמאית
למרות הכעס שעשוי לגלות האח הגדול. כמה טוב היה בזמן ויאט־נאם, כשלא היה ספק מי הגיבור
ומי הנבל.

וג״ן: ור מז עז־ גלות זוסתזת
העולם עומד לעלות בלהבות, אבל לפחות במשך שבוע אחד
הירשתה לעצמה העיר פאריס להתעלם מן החדשות. בין חג־המולד
לליל סילווסטר יצאו הכל באורגיה של ריקודים שנמשכו מערב עד
הבוקר, כשהכוהנת הגדולה של הדיסקוטקים, רג׳ין( ,בתמונה למעלה)
מנהלת את הטכס, ואף מארגנת באחד ממועדוניה הסלקטיביים תוכנית
טלוויזיה לאנשים היפים. מה הפלא שהרגליים כואבות וצריך להשרות
אותן בדליי שמפניה?

התקרית תוזסוכן
לגבויס חאמויקאייס

גיון דוק: ז ד 01 פצצות תודו
ג׳ון דרק, שהיה פעם יפהפה פיקצועי של מסדהכסף, מפורסם
היום במיוחד כגבר שכל נשותיו הן פצצות־מץ. היו לו עד עכשיו
שלוש, לכל אחת עזר כמיטב יכולתו, כשצילם אותה בעירום ודאג
שהתמונות יתפרסמו בעולם כולו. הנשים שומרות לו אמונים. לראיה :
דרק עם שתיים מן השלוש. משמאל אשתו הראשונה, אורסולה
אנדרם, ובאמצע אשתו החדשה, בו דרק, פצצת־המין המבוקשת ביותר
היום באמריקה.

כל סיכומי שנת 1979 בארצות-
הברית מצביעים על כך שלי מאר־וין
(למעלה) עשה השנה היסטוריה.
לא בסרט, אלא באופן פרידתו
ממישל טריולה, בת זוגו במשך
שש שנים. היא ביקשה את מח צית
הכסף שהרוויח בתקופה זו
לעצמה, כשותפתו לחיים, ובית-
המישפט הסכים לתת לה 108 אלף
דולר. מאותו יום, מפחד כל גבר
אמריקאי לקחת פילגש, פן יעלה
לו הדבר הון תועפות. אם יש מי
שרוצה לדעת מדוע הסתבך מאר-
ווין כל-כך, אפשר לראות זאת בהרחבה.
משמאל, בכמה כיתבי־עת
אמריקאים מתפרסמים צילומיה של
הגברת טריולה .״אני גאה על
התקדים שישרת להבא גם נשים
אחרות,״ היא מכריזה .״הגיע הזמן
שהגברים ילמדו שכאשר הם משאירים
מיברשת־שיניים בדירת
אשה, הדבר מחייב אותם ליותר
מקניית מיברשת חדשה.״
העולם הזה 2210

דאו בוו בומזנדו: השובב תשיא את בתו
בלמונדו הוא, אולי, אהד השובבים ביותר של הקולנוע הצרפתי,
על הבד ומחוצה לו, אבל את מישפחתו דאג עד עכשיו לשמור הרחק
מאור הזרקורים. אם החליט בכל זאת לחרוג מכלל־זהב זה, הרי
זה משום שבתו, פלורנס 20 לא רק שהחליטה להינשא, אלא גם
עומדת לעזוב את צרפת. פלורנס התאהבה בגרפיקאי אמריקאי בשם
לארי ניל אנדריוז, ועוברת לגור עימו בעיר סיאטל, בארצות־הברית.
אז ריקוד אחרון עם אבא (בתמונה למעלה) הוא מחוייב המציאות.

ל׳ב אולמן: הדתית הדשה לסאד״דה
את ליב אולמן אין צורך להציג. הכל יודעים שהיא השחקנית
הראשית בכל סרט של ברגמן, בשנים האחרונות, ובתור שכזו היא
אחת השחקניות הטובות ביותר של עולם הקולנוע. אבל מסתבר שאין
זה מספק אותה. בשנה האחרונה היא ניסתה אונ כוחה בתיאטרון
האמריקאי, בדרמות רציניות ובמחזמר שנכשל והפכה אורחת קבועה
באירועי חברה שבהם חשפה יותר מכישרון בלבד.
העולם הזה 2210

ג״! מאזשן: אגדיקאיח מפאריס מל חוף ואעאו
ג׳יין מאנסון היא זמרת אמריקאית שהקאריירה שלה פרחה באירופה. מזה ארבע שנים היא שוהה
בפאריס, שרה בצרפתית המתובלת במיבטא אמריקאי קל, וזכתה אפילו לייצג את לוכסנבורג בתחרות
האירוויזיון. אבל לג׳יין יש יותר מקול יפה, ואת זאת הציגה קבל עם ועדה, כאשר יצאה לבלות חופשה
בדאקאר. למי שהתרגש מן ההעזה, היא סיפרה שהצילומים שהצטלמה עבור הירחון פלייבוי, היו הרבה
יותר חצופים מסתם ביקיני שחלקו העליון נשר.

לרגל פ תי חתמ שרד המכירות ב ר מו דהש חן

ש מו א ל או ל פיו ד
ה עני ק הו ההב שווי

מדר ומרפסת
ברמרדהשחן: דירות טלית 41/2חדרים
במחיר 3/2חדרים!

ססגח 300/277
/2י וודו
340/220

דירת יוקרה
4 / 2חדרים
ברחי מרדכי

מיוזי ם
310/280
ללא מ.ט.נז ופיתוח

3דירות, בנות 4י 4חדרים, בבניו שלב אי ברחוב סולד
5דירות, בנות/2י 4חדרים, בבניו שלב בי ברחוב מרדכי

2310000

ליי במקום 2.810.000 ליי

וא 1ת דברת בויוי א 1לפיוד בעיימ

משרדי ההנהלה: ראשון-לציון,רוז רוטשילד ,43 טל 947319 :
משרד המכיוות: ראשון-לציון,רמי הרצל ,59 טל 947253 :
רמת-השרון, ררו סוקולוב 38

א נ שי ם
1שר-הביטחון עזר וייצי־מן
אינו משיב חשובה פשוטן?
,כאשר שואלים אותו, מאז

מוושינגטון, שחזר שלומך?״ וייצמן עונה :״אם
אני אגיד מצויין, אני אשקר.
אם אני אגיד טוב מאד, זה
יהיה מוגזם. אז אני אומר
בסדר.״
81 הבדיחה מספרת כי ב
אשר
בא שר־האוצר ייגאל
הזדכיץ בטענות אל שריה*

ביטחון, על כי לא הצליח לה שיג
באמריקה די כסף, השיב
לו וייצמן :״אתה מעז לגעור
בי? לי לפחות נתנו להיפגש
עם הנשיא ג׳ימי קרטר.
אילו היית אתה נוסע לשם,
היו נותנים לך לכל היותר
להיפגש עם בילי קרטר!״ בי -״
לי, אחיו של הנשיא, הוא ה־כיבשה
השחורה במישפחת
קרטר.
81 על מה דיברו, בין ה שאר,
שר־הביטחון עזר וייצמן
ונשיא-מצריים אנוור אל״
סאדאת בעת ביקורו האחרון
של וייצמן שם? על רקדנית-
הבטן המצרית פיפי עדרו.
וייצמן העיר לסאדאת שהיא
חתיכה מוצלחת, וסאדאת התפאר
שהיא ילידת כפרו, מיחד
אבו־אל־כום. וייצמן גם פנה
לאליהו בן־אלישר, השגריר
המיועד במצריים, ואמר לו:
״כשאתה מגיע לקאהיר, אל
תחמיץ את פיפי עבדו.״ ואכן,
כאשר הגיע בן־אלישר לשם אצל לארוחת־ערב הוזמן חסאן כמאל, ראש לישכת
הנשיאות, שהתקיימה במלון
מרידיאן, ושם הופיעה אותה

לבדוק אם היא נבונה. הוא
שיגר לרבי מגור צ׳ק אישי
שלו, על־סך 25 אלף לירות
כ״תרומת מיבחך, כדי לראות
אם הקרן אכן קיימת. קולק לא
הופתע כאשר הרבי מגור הח זיר
לו את הצ׳ק בצירוף מיב־תב
שבו טען כי מעודו לא
שמע על קרן כזו.
81 בשבוע שעבר התפרסמו
תחזיות של אסטרולוגים,
שלפיהן יביס ח״כ יגאל אלון
את ח״כ שימעון פרם בהתמודדות
הפנימית שלהם בתוך
מיפלגת-העבודה. עיתונאי ידיעות
אחרונות, אריה צימו־קי,
ניגש אל פרם ושאל אותו
:״אדון פרם, אתה מאמין
באסטרולוגיה?״ פרס לא ענה

האסטרולוגים מטילים את וותיתם ע ל וו־׳ב
שיסעו! פרס. והרב לודנץ הלך לכנסייה
את אלוני, אך כאשר זכתה
שלושה מנדטים, נוכחה לדעת
כי שאול צדק בכל זאת —
שהרי תוצאות הבחירות נודעו
אחרי חצות, באחד בינואר
.1974 לפני שבועיים, כאשר הרצל פגשה באסטרולוג
ליפ שי ץ, הזהיר אותה זה כי
היא סובלת בקיבתה. עוד באו־

לורנץ ״.הגיב על כך שינד
עון פרם :״דווקא אתה צריך
לדעת שיש להיזהר מלורנם!״
ברמזו על לורנס איש־ערם, שאינו אהוד על הערבים,
הטוענים כי מכר להם
בלופים.
! 8בשבוע שעבר הופיע
במדור זה סיפור, שלפיו צייר

עבר, ביום הראשון של השנה
האזרחית, מישיבת ועדת־הכס־פיס
של הכנסת, שבראשה הוא
עומד, ולחברי־הוועדה הוסבר
כי הוא ״הלך לכנסיה״ .הכוונה
היתה שהוא עסוק בהכנת דד
כנסיה הגדולה של אגודת־יש־ראל.
ח״כ המפד״ל אכרהם
(״אברמל מלמד היתמם :

81 אולם עוזריו של פרס
נראו מודאגים במיוחד מה השפעה
של תחזיות האסטרולוגים,
ובעיקר של הרצל
ליפשיץ, על דעת־הקהל, לגבי
סיכוייו של פרם. אחד מעוזריו
של פרם עז אפל״
כאוס, נתן למשה לוי, שר־החוץ
של קואופרטיב דן וחבר
מיפלגת־העבודה, את תאריו־הלידה
המדוייק של הבוס שלו,
כדי שלוי יפנה אל האסטרולוג
אילן פקר ויוציא ממנו תח זית
מנוגדת.

! 8לחברת-הכנסת שו למית
אלוני כדאי להאמין
למגידי-עתידות. בראש־השנה
היהודי של 1973 שהתה אלוני
בכפר־הנופש של רפי נלסון
באילת, שם פגשה בשלום
שאול, הקורא בכף־היד. הוא
אמר לה אז שב־ 1973 לא מצי

1מי שהשתחרר בשבוע שעבר מתפקידו כמפכ״ל המישטרה, הוזמן אל ראש־תממשלח
מנחם בגין, להרמת כוסית לפרידה. תבורי כה התרגש, כאשר בגין
לחץ את ידו, עד שהשתחווה כימעט אפיים ארבה. במרכז צראה מנכ״ל טישרד־חפנים, חיים קוברסקי.

חיים תבו ר

ח״כ ש״י מדדכי וירשוב־סקי
אפס גדול, וכתב מתחתיו
את שמו של ח״כ אסף יגו־רי,
בעיקבות מעשה הכלנת־ריזם
של יגורי. יגורי פגש את
וירשובסקי במיזנון־הכנסת ואמר
לו :״אשתי דכורקה
טוענת שאתה שמוק, אבל אני
אמרתי שכמה שאתה יותר
משמיץ אותי, זה יותר טוב
בשבילי.״ השיב לו וירשוב-
סקי :״שיכנעת אותי. אני מפסיק
להשמיץ אותך.״
ח״כ אגודת־ישראל 8 שלמה לורנץ נעדר בשבוע ש-

״הרי לורנץ שייך לאורתד־וב־סים,
ואצלם חג־המולד זה רק
ב־ 6בינואר!״ כוונתו היתד,
לכנסיה היוונית האורתודוכסית,
שלוח־השנה שלה שונה
מן הלוח המקובל על שאר
הפלגים הנוצריים.
׳ 8משבר מישפחתי זוטא
מתחולל עתה בביתו של ח״כ
גד ין ן קו כי ואשתו הטריח
נדה• יעקובי ידוע כאחד מתומכיו,
המסוייגים אומנם, של
שימעון פרם, ואילו נלה מאמינה
כי יגאל אלון צריך לעמוד
בראש המיפלגה.

^ ^ 1 0 1 1 0בולם בעת הדיון על המשך קיום המערך, שנערך בוועידת מפ״ם. בלס שובב
1 1י י 1 1111 הנביח אותו בתמונה, שבה נראה משל כאילו הוא סותם את אפו, בעודו
שולח מבט לעבר מנהיג מיפלגתו, שימעון פרט. מפ״ם החליטה להמשיך בקיום המערך עם ״העבודה״.

רקדנית. כאשר גמרה את ההופעה,
הקימה את התיזמורת,
זרקה לבן־אלישר פרח וצעקה
לעברו :״תחי מצריים !״
81 אחרי שהתקבל בכנסת
התיקון לחוק־ההפלות, הפיץ
ח״כ מנחם פרוש מאגודת-
ישראל את הידיעה ש ה רגי
מגור מקים קרן לטובת אותן
מישפחות־במצוקה אשר תבקשנה
להפסיק הריון בלתי-
רצוי, כדי לאפשר להן לגדל
את ילדם בכבוד. פרוש גילה
כי הקרן תהיה בת חמישה
מיליוני דולר. ראש עיריית־ירושלים,
ט רי קולק, לא האמין
לידיעה של פרוש, והחליט
העולם הזה 2210

פה לה שום דבר טוב, אך
בשנת 1974 תוכל לצפות ל־מיפנה
חיובי בחייה. באותה
עת עמדו להתקיים הבחירות
לכנסת השמינית בחודש אוקטובר
1973 והיא מאד רצתה
לדעת את גורל רשימתה בבחירות
אלה. על כן הפצירה
בשאול שוב ושוב שישנה את
התחזית ובי יקבע שהשינוי
החיובי יתחולל עוד ב,1973-
אך שאול התעקש ועמד על
שלו, דבר שדיכא את אלוני
מאד. כעבור עשרה ימים פרצה
מילחמת יום־הכיפורים, וה בחירות
לכנסת נדחו ל 31-בדצמבר.
הדבר עדיין הדאיג

תו לילה נותחה חברת־הכנסת.
! 8למבקריה של חברת-
הכנסת שולמית אלוני בבית-
החולים איכילוב אמרה, כי מעתה
היא תלך לכנסת בד^ש
שקט יותר .״מעכשיו אני לא
צריכה לדאוג ׳שאקבל אולקוס
מכל מה שקורה !״
׳ 8הח״כ הבדואי של המערך,
מוחמד אבו־ רביע,
התלונן השבוע על ראש־הממ־שלה,
מנחם בגין• סיפר
אבו רביע :״לפני ההצבעה על
חוק־ההפלות הזמין אותי ראש-
הממשלה לשיחה. אבל מי ש דיבר
איתי היה ח״כ שלמה

של ״מעריב״ בעיר, הצטרפו למיבצע״חסמים מיספר 2של מישט*
רת־ירושלים. כאשר הם חאזינו לתדריך שניתן לכוח המישטרתי
לפני היציאה, התחכם אחד השוטרים וכבל את שני העיתונאים
של הצחרונים היריבים זח לזה, והסתלק מהמקום, כשמפתחות
האזיקים בידיו. אחרי רגעי״התדחמה הראשונים, המשיך ליאור
לכתוב בפינקסו את אשר שמע, ואילו זינגר התקשר עם המערכת
שלו במכשיר־הקשר שבידו והשניים המשיכו בעבודתם העיתונאית.

־ 151

כרמליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה-
איו מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה ־
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

81 1

1במכנסיים קצרים והשופט ציחו

חברת־הכנסת החדשה

עז* עורך־הדין דיו־סקי
להחזיק בקמיע

של המערך, אסתר הרליץ,
הספיקה כבר לריב עם מצליף
הסיעה ח״ב זאס כץ וטענה
בישיבת הנהלת הסיעה, בהת־כוונה
למקורו של כץ :״ה־ייקים
משתלטים עלינו.״ השיב
לה ח״כ עמוס הדר :״לא נורא׳
בית־המישפט־העליון הוציא
אותם זכאים.״
0אגב, הרליץ הודיעה ל-
יושב־ראש סיעתה בכנסת, ח״כ
משה שחל, כי לא תבוא עוד
לישיבות הכנסת, אם הוא לא
יסדר לה מיטה. שחל נדהם,
והרליץ מיהרה להסביר :״אין
לי חדר־מנוחה בכנסת, ואני
מוכרחה לישון אחרי־הצה־דיים.״

שגריר
גרמניה המע-

בית בישראל, קלאום שיץ,
מי שהיה ראש עיריית ברלין,
טוען כי דק אדם מעדות־המיז-
רח יכול להצליח כראש עיריית
ת״א. שיץ פגש את ראש־העיריה,
שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, ואמר לו :״לא אני
ולא שום אדם אירופי אחר,
היה מצליח לנהל את תל-
אביב.״
81 בנשף שנערך לפני כשנתיים
במלון הילטון ירושלים,
נערכה הגרלת־פרסים ש בח
היה הפרס הראשון בילוי

1 111 18 1-^1 1*1

רוצה לראות את המקרר. ל הפתעת
אחותו והשכנה, הוא
הזיז את המקרר מן הקיר,
פירק את מיכסה־המנוע, חיטט
במשך כמה דקות במברג, והמקרר
התחיל שוב לפעול.
! שר-הבריאות אליעזר
שוסטק אינו נמנה על מיפ-
לגה דתית כלשהי. מסתבר כי
למדות זאת הוא שומר שבת.
בכל. הקשור לשיחות טלפוניות
שאינן רצויות לו. עיתונאית
שהתקשרה עימו בליל-
שבת, בקשר לנושא דחוף, קיבלה
את התשובה הבאה :״אני
לא מדבר בטלפון בשבת. אמרו
לי שזה דחוף, אז ניגשתי
לטלפון, כי חשבתי שזה מישהו
מאנשי־מישרדי. בענייני עבודה
נא להתקשר אלי במוצאי-
שבת, שעה אחרי צאת הש בת,״
וטרק את הטלפון.
! 8כאשר נשאל חבר־הכ־נסת
יצחק כרמן, המיועד
לכהן כיושב־ראש הכנסת, איך
לקרוא לו ,״אדוני עורך־הדין״
״או אדוני חבר־הכנסת״ או

גל אי, נסע במכונית בדרכו
מירושלים לתל-אביב, והתווכח
במשך כל הדרך עם השר. תוך
כדי ריב אמר לו מודעי :״תגיש
לי את התפטרותך !״ אולי
שלף מכיס־מעילו את המיכתב
המוכן. עכשיו מחפש לו השר
דובר חדש.
81 בראיון שנתנה במאית־הטלוויזיה
ורדינה ארז, סיפרה
על ההקבלה בחיים שלה

פר הכחיש באותו ראיון את
השמועות כאילו הציע לו
שרון להיות סגנו, אם יפסיק
להשמיץ אותו. עוד סיפר חבר-
הכנסת כי הוא עושה דיאטה,
וכבר הוריד 14 קילוגרמים מ-
מישקלו ובתוכניתו להוריד
עוד 10 קילוגרמים מיותרים.
אחד הגורמים לירידה במיש־קל,
לדבריו, הוא שהפסיק לשתות.
גרופר גם סיפר כי בלילות
שבהן נשאר בירושלים

כרמ לי ט ה
סנגריה הלהיט החדש

מי וה ונוף

העיתונאית ואשתו־גנפרד של חבר״הכנסת
עקיבא נוף, אירחה השבוע את בנה, מייקל
ויינגרטן, שבא לבקרה. מייקל מתגורר עם אביו ביוסטון שבטקסס.
בביקורו בארץ הוציאה אותו אמא לכל המסיבות שבעיר, והציגה
אותו בגאווה לפני כל ידידיה. הבן מבקר כאן בעת חופשותיו
מביה״ס. בן ה״ 17 הוא גבה-קומה, והיו שסברו כי הוא בן־לווייתה.

מזרחי
1ן כרמל
מיקביראשו!לגץ! וזכרו! יאקג

ושל אחותה, אופירה נכון,

־<מחלקת־הקפה במישרדי הנהלת ״אל|

על׳׳ קיבלה עותק ראשון של אמנת
י 11 #
הפיוס בין ההנהלה לוועדים מידי היושב״ראש של מועצת המנהלים
אברהם (״בומה״) שבין. שביט טוען פי לולא דליה לא היו מגיעים
להסכים ב״אל-על״ :״בכל פעם שהיא היתה שומעת מעבר
לדלת כי יש צעקות בתוך חדר-הישיבות, היא היתה נכנסת עם
מגש עמוס קפה ועוגות, עם חיוך כזה מתוק על הפנים, מה שהיה
שובר את המתח ומחסל את המשברים.״ כך הסביר שביט להנהלת
״אל־על״ הנדהמת את הכבוד הרב שהוא העניק למחלקת״הקפה.

סופשבוע במלון הילטון ל!א־היד.
בהגרלה זכה יבואן־הסי-
גריות, עורך־הדין עודד אל־ישר.
בשבוע שעבר יצא אל-
ישר לקאהיר, אולם לא התגורר
בהילטון, אלישר נסע
במיסגרת קבוצה שבה נכלל
מחיר המלון בדמי־ד,נסיעה,
ולכן לא יכול היה לנצל את
הפרס.
01 שר־הפנים, הד״ר יוסף
בורג, הוכיח השבוע את כוש רו
כטכנאי־קירור. השר ביקר
אצל אחותו בדיוק כאשר נכ נסה
אליה שכנתה, כדי לשאול
אם היא מכירה טכנאי־קירור,
כיוון שהמקרר בביתה הפסיק
לפעול והוא מלא מיצרכי־מזון.
השר אמר מיד כי הוא

״אדוני היושב־ראש,״ השיב :
״לא, תקראו לי פשוט אדוני!״
(מתחרז עם פנאי).
81 ראש־המשמלה מנחם
בגין הופיע במיזנון הכנסת,
אחרי שנעדר ממנו זמן רב,
והתיישב לאכול ארוחת־צה-
ריים. כאשר הגיעה למקום
חברת-הכנסת שרה שטרן־
קטן (מפד״ל) ,בעלת השביס
המפורסם, אמר לה בגין :
״גברתי הטבחית, אני צריך
לציץ שהאוכל שלך מעולה!״
י דוברו החמישי במים־
פר של שר־התיקשורת יצחק
!מודעי התפטר אף הוא.
שאול (״אולי״) גלאי, בנו
של הסופר-עיתונאי בנימין

רעיית נשיא־המדינה. היא גילתה
כי שתיהן נישאו באותה
שנה — .1963 ורדינה עם הזמר
התימני איתמר כהן, דודו
של הזמר יזהר כהן, ואופירה
עם יצחק נכון. אמן,
כתיה ארז, שהיא ילידת
רוסיה, קיבלה בבת אחת שני
חתנים לא־אשכנזיים, אחד תימני
והשני ספרדי. בתחילה היה
לה קשה לעכל עובדה זו, אך
עם חלוף השנים אהבה מאד
את שני חתניה. ורדינה הספיקה
להתגרש מהזמר.
81 ימי החורף הקרים הם
אידיאליים למסיבות. אולי מ־שום־כך
נערכו בעיר, ביום ה שישי
שעבר, מסיבות רבות
מאד, כאשר אנשי הבוהמה וה חברה
רצים מהאחת לשנייה.
צלם־האופנה סמי כן־ גד
ערך מסיבה לכל הדוגמניות.
דוברו־לשעבר של שר־התיק-
שורת, שאול גלאי, ערך מסיבה
לעיתונאים. הדוגמנית עד נה
רותם ערכה מסיבה לדוגמניות
ובני זוגן, והמלחין
אכנר קנר ערך מסיבה למו סיקאים.

בערב ראיונות שד,ינ־חה:
מני פאר בערד השתתף
חבר־הכנסת פסה גרופר.
הוא סיפר למנחה כי הוא מקווה
שנכדו הרך יילך בעיקבו־תיו
ויהיה דור רביעי של חקלאים
בארץ. כאשר נשאל אם
שר־החקלאות יבוא להשתתף
בברית״המילה, השיב :״לא !
ואם יהיה שם שר־חקלאות, זה
לא יהיה אריק שרון ״.גרו-

אינו לן בבית־מלון, אלא אצל
חמתו .״שם אני יכול להסתו בב
במיכנסיים קצרים, ואפילו
לחסוך כסף למדינה.״

! 8עורד-הרין צכי ליד־סקי
הופיע במישפט על גרימת
חבלה גופנית חמורה לפני
השופט, דוי ד יולד. לפני הש מעת
גזר־הדין ניגש אל ליד־סקי
קרוב־מישפחה של הנאשם
ונתן לו גופייה של תינוק כקמיע.
עורד־הדין רצה למסור
את הגופיה למישטרה לבדיקה,
ולמסור אותה לנאשם. כאשר
ביקש רשות על כך מאת
השופט, אמר וולך :״אני מצווה
שלידסקי יחזיק בקמיע.״
81 נראה כי כדאי לעבוד
עם ח״כ אברהם (״אברשה״)
שריר. דוברת סיעת הליברלים
בכנסת, רות הישראלי־כן־
צור נלכדה על־ידי שוטר
בעת שעברה צומת באור אדום.
היא שלחה מיכתב מלא־תחי-
נה למישטרה, והסבירה כי מיהרה
מישיבה לישיבה, וכי לולא
היתה משתתפת בישיבה,
לא היה הציבור הישראלי יודע
מה קורה אצל הליברלים. כאשר
מיכתבה של רות לא שיב־נע
את מישטרת־ישראל, היא
גייסה לעזרתה את שריר. זה
שלח על נייר רישמי של הכנסת
מיכתב -למישטרה, ובו ביקש
לבטל את דו״ח־ד,תנועה
של הדוברת שלו, מטעמים
ציבוריים. במיכתב העלה שריר
את רות בדרגה, כינה אותה
דוברת־הליכוד, בעוד שלמעשה
אין רות אלא דוברת הליברלים.
העולס
הזה 2210

ארדהבן ודרק ויריאמס עוקבים בדריכות אחרי המישחק, בין שוקולד לסוכריות, נאשר

השחורים על הסנסר

יי* ארל כ׳וניור בן ד,־ 6ולדרק בן ד,־4
* חיה זד. יום חג. בדרן־־כלל, כאשר
אבא ארל ויליאמם, שחקן הכדורסל המפור־סם
של מכבי תל־אביב, נמצא על המיגרש,
אסור לשני הזאטוטים לשבת על ספסל
השחקנים. היום החמישי האחרון חיה יום
שונה וחגיגי. הם ישבו על הספסל של
החברים של אבא, והסתכלו אבא המתרגש.
ואבא באמת התרגש. ארל ויליאמס יחד
עם אולסי פרי ישבו גם הם על הספסל.
שלושה שבועות קודם לכן רעשה הארץ
כולה, כאשר שתי הקבוצות ששיחקו עתה,
סיימו את מישחקן במהומה רבתי, מלווה
במכות, יריקות וקריאות־גזעניות. אולסי
וארל נענשו ומצאו עצמם, במישחק שנחשב
מישחק־ד,גומלין, יושבים על הספסל.
היה זה המישחק הקשה ביותר של שני
שחקני הצמרת. המעורבות שלהם הסתכמה
בשאגות, קללות, זינוקים מהספסל עליו
הם ישבו ונפנופי ידיים. העידוד שהם נתנו
לקבוצתם, והעצות הקולניות עשו את
שלהם. מכבי ניצחה בהפרש 18 נקודות.

2 + 66:47 נושים

עלייה לגמר
גביע־המדינה.
ארל ויליאמס (משמאל) ואולסי פרי (באמצע) לא ישבו

רגע אחד על הספסל שאליו היו מיועדים. הס קפצו, קראו, היללו
וקיללו. אפילו טרחו לקלל בעיברית. שני הנענשים של מכבי
החרישו בקריאותיהם גם את קולו של מאמן הפועל, שמחה ריגר.

שים

יי חלילה של תל־אביב משעממים,
י י כך התלוננו כל המבינים. זה היה
נכון עד שנחתה בתל־אביב פנינה גולך
רוזנבלום. מרגע שהגיעה זו פסקו התלונות.
הבחורה פשוט משעשעת את כולם.
ביקורה הנוכחי בארץ מתמשך כבר כמה
שבועות, ועדיין אין ליפהפיה תוכניות
לעזוב אותנו. ההיפר הוא הנכון. כאשר
שואלים אותה מה היא עומדת לעשות היא
מסרבת לומר .״יש לי כמה תוכניות, אך
מוקדם מדי לגלות אותן.״ מה שהיא כן
מוכנה לגלות הוא שנכתב שיר במיוחד
עבורה, ואותו היא עומדת להקליט.
האמת היא שקשה לה להתחיל לעבוד.

11 פיק

ננינה כין הכוכבים

היא עסוקה מדי. אין מסיבה בארץ הזו שהיא
איננה מהמת אליה. והיא נענית לכל
ההזמנות. אפילו לנתניה הגיעה, לחתונתו
של הבדרן־מנחד. דודו דוחן (ראה רחל
הנזרחלת).
פנינה מעורה היטב בין כל המי ומי.
בכל מסיבה היא פוגשת בכוכבי הארץ.
בראיונות שנתנה לגלי צה״ל הכחישה את
הסיפור על הרומן שכביכול ניהלה עם
חבר־הכנסת שמואל פלאטו שרון .״הוא
חתיך והוא עשיר, אך הוא זקן מדי בשבילי,״
אמרה.
בהזדמנות אחרת, כאשר ביקשו ממנה
לקרוא בית מתוך שיר שכתבה, אמרה ש־

הפנינה נפגשת עם הזמר צבי־קה
פיק, המנצל את ההזדמנות
ומחבק אותה, פנינה מדברת איתו על שיריו.

שכחה את הבית. איש הטלוויזיה, אלכם
גלעדי שנכח גם הוא במקום, ושיצא גם
הוא בעבר הקרוב עם פנינה, צעק לעברה:
״אם אינך זוכרת בית אולי את זוכרת
חדר?״ על כך השיבה לו הפנינה :״אני
דווקא זוכרת חדרים, כאלה שבהם לא
ישנתי.״
גם החמשירן דידי מנוסי מתחכם עימד,
בהזדמנויות חגיגיות אלה, אך היא לא
נשארת חייבת. קשה לצחוק ממנה, יש לה
תשובה לכל אחד.
לכל אירוע היא באה לבושה בבגד שונה.
כל בגדיה פרובוקטיביים במייוחד. פעם
זו שימלה חשופה, פעם חליפת־מיכנסיים

1111 ,ך 111 הימנחה־בדרן שראיין יאותה לתוכנית בגלי־
1 * 11 1 *11 צה״ל. התחנה לא התחייבה לשדר את הראיון
בשעות המקובלות והבטיחה שתשדר את הראיון במיסגרת פורים.

1111ן־נ קן ן־י נפגשה הזוהרת באחת המסיבות. היא מכירה מזמן את כוכב
הכדורסל לשעבר של מכבי תל־אביב. הוא ביישן וממעט
1^ 111 יי
בדיבור, אך היא דובבה אותו. לברודי גילתה פנינה באנגלית כי היא חובבת ספורט.

עם טו ס

מהודרת ופעם סרבל נוצץ. לכל מקום שאליו
היא מגיעה היא ממקדת מייד את כל
חשומת־הלב אליה. זה בא לה בלי להתאמץ.
בלי שמות

מ ת גו ררת עם אמי בפתח-
/ /י תיקווה וכל מי שצריך יודע איד
להשיג אותי.״ היא מסבירה את פשר הצל חתה.
מחזרים
אינם חסרים לה. לכל מסיבה

111111 11.11 הגולן נפגשת במסיבה עם בעל המוסך
י * 1איציק דנין. הוא סיפר לה בדיחה שהצחיקה
אותה. היא גם מבינה במכוניות, גילתה לדנין.

המנחה של תוכנית הטלוויזיה ״שחק אותה״ ,דודו טופז, התלוצצה
פנינה על התוכנית שלו. היא צופה בה באופן קבוע כאשר היא בארץ
ורוצה להשתתף בה. היא מספרת לו על מנחים אמריקאיים ומבטיחה לו שהוא.טוב כמוהם.

ראיון בלעדי

נתנה גולן
לגלי־צה׳׳ל.
היא לקחה את המיקרופון ובביטחון מלא
השיבה על כל השאלות שהופנו אליה.

1עיו!ן

קיבלה פנינה כאשר החליטה
לשבת על בירכי המנחה
דודו דותן במקום על כסא, כמו כולם.

פה נעור, רגליים פשוקות, נוצצת בזהב ־ פנינה בנ ע1רה
מלווה אחר. פנינה שומרת על דיסקרטיות
מסויימת בכל הנוגע למחזרים. היא מסרבת
לנקוב בשמותיהם ומסרבת לספר מה הם
מבטיחים לה. רק לפעמים נפלט לה שם
של מישהו נידח. כשרון הריקוד שלה
מופגן בכל הזדמנות. קישוט כזה כבר
מזמן לא היה לחיי החברה של תל־אביב.
את ידיעת השפה האנגלית שלה היא
מנפנפת בכל הזדמנות. השיחה שלה שזד
רה תמיד במישפטים ארוכים באנגלית.
המדקדקים לועגים, כי היא משבשת את

האנגלית, אך לחברה זה לא איכפת. כל
מארחת רוצה לראות אותה במסיבה שלה
וזה מה שחשוב לה. בשבועיים האחרונים
היא נראתה ביותר מסיבות מאשר כל
חתיכה רגילה, ששמה אינו פנינה רוזנב־לום,
בשנתיים האחרונות. כל העיתונים כבר כתבו עליה. אין שואלים אותה שאלות.
זה מיותר. רק נותנים לה לדבר או
להביע את עצמה בכל צורה אחרת ואת
זה היא עושה חופשי חופשי.
היא מאיימת שהיא מתכוננת להיכנס

לחיי הפוליטיקה כאן. כולם מקבלים את
איומיה בשימחה. במדינה כזו היא עוד
יכולה להיות ראש-ממשלה.
לסיפוריה אין גבול. יש לה תמיד מה
לומר על לונדון, לום־אנג׳לם, ניו-יורק
או וושינגטון. בכל עיר בעולם היא תמיד
פוגשת את כל המי ומי. היא מכירה את
כולם ומה שחשיב ייתר, כולם מכירים
אותה.
הבוהמה חוגגת, ממש יוצאת מגידרה.
שיגידו מה שיגידו, אין כמו ענינה בלילות.

*11*1111
דע תו של עומד שדיף
על חיי הסין של המצרים
ומע שה בעיתונאי שכי ב ה
את שעדות האורחת

9: ,תת־אלוף (מיל ).הד״ר
דן מיכאלי, אחיה של הבד-
דנית ריכקה מיכאלי, סיים
את שרותו כקציו־רפואה־ראשי
של צה״ל ויצא לחופשה קצרה
בחוץ־לארץ לפני שנכנס ל-
.תפקידו האזרחי כמנהל בית-
החולים איכילוב בתל־אביב.
לפני שבוע החל מיכאלי בתפקידו
החדש ברגל שמאל. עוד
בטרם הספיק להכיר את כל

אמר. הוא גם סיפר שכאשר
היה צעיר שיחק ברידג׳ עם
חברו, בעל בית־מירקחת, וזה
סיפר לו כי למרות שבית-
המרקחת מלא בתרופות, רכשו
רוב המצרים תרופות הנוגעות
לגוף התחתון .״זה כל מה
שמעניין אותם,״ אמר.
6 !:המשורר דויד אפידן
הצליח ללכוד את חולה־הנפש
שהתנכל לו, שכתב איומים על

בתיה בנדי קט

כיום בר״צבי, מי שהיתה סגנית מלכת־המים, דוגמנית״צמרת ושחקנית
במחזה אחד, פגשה כשחקנית אליזבט טיילור, שהיא כיום אשת
הסנטור ג׳ון וורנר. שתי היפות החליפו רשמים מביקורים בישראל ובמצריים, שאליה הוזמנה אליזבט
טיילור, וששם ביקרה בתיה לא מכבר. בימים אלה נמצאת בתיה בארץ, בביקור מישפחתי עם בעלה.

שביפו, עמדה אחת האורחות
ליד נר ולפתע התחיל שערה
להתלקח. העיתונאי חזי כר מל,
שעמד לידה באותו רגע,
לא איבד את עשתונותיו, ובעזרת
מגבת כיבה את הלהבה.
91 רק עתה התברר כיצד
לא ידעו קרובי האנשים, ש נתקעו
לפני שבועיים במשך
22 שעות באוטובוס אגד, בשיטפונות
ליד עין־גדי, מק
גורל יקיריהם. הוריו של גיז־בר
עיריית ירושלים, עוזי
וכסלו, היו באוטובוס. הוא
היה מודאג מכך שהוריו נעלמו,
התקשר למישטרה וביקש
לברר מה עלה בגורלם. תשובת
היומנאי: אנחנו מתחילים
לחפש זקנים שנעלמו רק אחרי
24 שעות.״

עם ח״כ המפד״ל יהודה כן־
מאיר ובני מישפחותיהם. ה יחסים
בין בן־מאיר לנאמן
הדוקים במיוחד, בגלל הקשר
שבין שניהם וסוחר־הנשק ה־יהודי־מכסיקאי
׳מרדכי כץ,
אשר תרם כספים רבים לצעירי
המפד״ל, ואילו נאמן היה.
עד שמונה לתפקידו באוצר,
עורך־דינו של כץ.

91 יושב־ראש מיפלגת העבודה,
ח״כ שימעון פרם,
נכנס למיזנון־הכנסת כשהוא
רעב. אך לפרס לא היה זמן
להמתין עד שהמלצרים ישרתו
אותו. הוא ניגש לשולחן, שאליו
ישבה אחת ממזכירות ה מערך
בכנסת, כהירה כר־דוגר,
נטל מצלחתה לחמניה,
מרח אותה בגבינה והלך.

! 9בערב־ראיונות שד,ינחה
איתן תציג נשאל חבר־ר,כנסת
גד יעקבי מה הן משאלותיו
לשנה החדשה. השיב ה־ח״כ
:״אני מאחל לעצמי ש אהיה
בריא וצלול, ושאהיה יותר
אופטימי.״

חלי גזלדנגוג

:״דוגמנית, מככבת עם
הסחקן מאיר סוויסה בסירטו
^זחדש של אבי נשר ,״הפחדנים״ .בתמונה לובשת חלי בגדי גבר,
קעוד שסוויסה לובש בגדי-אשה. הסרט הוא קומדיה מטורפת
\(ל גבר ואשה, הנקלעים למצבים מגוחכים. הלי וסוויסה עסוקים
עתה בחזרות לקראת תחילת הצילומים שייערכו בעוד כמה שבועות.

מנהלי־המחלקות, הרופאים וה צוות
הבכיר, נחתה עליו הוראת
מישרד־האוצר להקפיא
את התקנים ולצמצם את הכוח
הסיעודי בארבעה וחצי אחו-
ים. זה קרה בעיצומה של
עונה חריפה, כשהפרוזדורים
מלאים חולים, העומס בחדרי-
,מיון גובר ושורר מחסור באחיות.

9בראיון שנתן השחקן
}ומר שריף לעיתונאית סמ ר פרי במצריים התלונן הוא
:י הבעיה הגדולה ביותר של
וצריים היא התפוצצות ד,אוכ־
׳וסיה .״הפלח, הסוחר וכל ה צאר
הולכים כל יום לעבודה,
חולמים מה יעשו בלילה עם
;חברה או האשה שלהם,״

קירות ביתו ושטילפן אליו כש הוא
מאיים על חייו. אבידן
טילפן למישטרה, וזו הצליחה
ללכוד את המופרע, שנעצר
מיד לחקירה. הוא טען כי אבי-
דן שתל מחשב במוחו.
91 בעיריית תל־אביב מספרים
כי ראש אגף־התברואה,
אריה קרמר, מסתובב כל
לילה בעיר ומחפש ערימות
של אשפה, שעובדיו שכחו לפנותה.
מדי בוקר הוא מגיע
ללישכתו ומוצא מיכתב מראש-
העיר, שלמה להט, השואל
על ערימות־אשפה בעיר.
9במסיבת־סילווסטר ש ערך
הפסל אילי אילן בביתו

! 9באותו ערב סיפר ח״כ
יחזקאל פלומין, מי שהיה
סגו־שר־האוצר בימי שימחה
ארליך, כי המאורעות האישיים
החשובים ביותר שאירעו
לו בשנות ד,־סד היו. לידת
בתו, אחרי שני בנים, ומינויו
כסגן־השר.
91ח״כ אמנון לין ישב
יחד עם ח״כ האגודה מנחם
פרוש במיזנון הכנסת. לפתע
ניגשה אשד, צעירה ונאה אל
פרוש. זה הציג אותה לפני
לין וקיבל את התשובה :״אנחנו
מכירים. היינו ביחד במלון
המרכז.״ הברי־כנסת, ששמעו
את ההערה של לין, זקפו אוזניהם
בתימהון. לין, שהבין את
אשר אמר, ספק את פניו ש הסמיקו,
ומיהר להסביר :״הבחורה
עובדת במלון המרכז,
השייך לפרוש, ואני נהגתי
פעם להתגורר שם. לכן אני
מכיר אותה.״
! 9נראה כי המגביל החדש
של מישרד־האוצר, הפרופסור
ייעקכ נאמן, אוהב לטייל.
ברגע האחרון הצטרף אל
שר־ד,ביטחון, עזר וייצמן, בנסיעתו
לוושינגטון. אולם יומיים
קודם לכן בילה נאמן בטיול
בן שלושה ימים בסיני, יחד

גילתה כישרון־ריקוד מפתיע בחתונתו
של הבדרן דודו דותן. היא
הגיעה לחתונה כידידה ותיקה של דודו, המחקה אותה מזח שנים.
העולם הזה 2210

^ למארחת יודעת שהמירשם הבדוק
~ למסיבה מוצלחת הוא בחירה נכונה
של האנשים. צריך לשים בצלחת גדולה
כמה זמרים, מיספר מצומצם של שחקנים,
קורטוב של ציירים, כמה דוגמניות יפות,
הרבה חתיכים מבוקשים, איש טלוויזיה
אחר, אנשי רדיו, כמה מיליונרים מצויים,
ורצוי ספורטאי אחד או שניים. לערבב
היטב, והחגיגה מובטחת.

1 1171י 1 1 1 1 1יי הדוגמנית מדוגמניות הצמות הגי־
§#׳114111 1 § 11\ |#עה למסיבה מטופחת ויפה כתמיד.
השף גיורא ברנהרדט התנהג כבגין אמיתי ובמקום לנשק על

לחיה כמקובל, נישק את ידה. קארין אומנם נהנתה, אך את המסיבה
עזבה דווקא בחברת צלם־האופנה סמי בן־גד. הצפיפות הרבה
גרמה לקארין ולעוד מספר מוזמנים לעזוב במהירות את המסיבה.

המסיבה לכל עם ישראל. אך מן הרעיון
ועד לביצוע אבד משהו בדרך.
במקום 150 מוזמנים, הופיעו, כהרגלם של
ישראל 500 ,אנשים בקירוב והבלגן חגג.

הצפיפות היתר. רבה, הרעש מחריש
אוזניים ורעיון הקלטת התוכנית לגלי
צה׳׳ל ירד מהפרק. אולם למחרת סיפר כל
אחי :״אך איזו מסיבה נהדרת היתד.,״

שחזר בימים אלה מסיור הופעות באוסטרליה הגיע למסיבה
בגלריה ונבהל מכמות האנשים. הוא פגש במכרה בלתי״
•ן מזוהה שלו, אך בצד חיכתה לו אשתו מירית העומדת ללדת בעוד ימים ספורים.

ן צביקה פיק

ח1ה אלבושט״ן

היא ציפור נדירה במסיבות תל־אביביות. הפעם
הגיעה כי היא בת מזל קשת וחשבה להופיע בשיר
או שניים. היא פגשה בזמר שלמה ארצי הממעט גם הוא, בדרך כלל, לבוא למסיבות.

עם אשתו הצעירה אורנה. השניים כמעט אינם ניראים באי־

1 11 1111י \11י 1רועים חברתיים בעיר. יהורם סירב להופיע. אורנה היתה עליזה
במייוחד ונהנתה מכל רגע, למרות שאת בנה הקטן השאירה עם שמרטף בבית.
הסלט הזה אומנם נכח בגלריה התל־אביבית
של איציק תוראל, אך משום מה
המתכון לא הצליח.
״ערב טוב לכל ניצולי הורביץ,״ פתח
הטיחה דודו דותן את המסיבה שנערכה
.בשבוע שעבר. הניצולים ניראו לגמרי לא

רע. הם הופיעו בהמוניהם ונידחסג־ אל
תוך הגלריה, כשכולם טוענים, שהם בני
מזל קשת וגדי, שלהם נערכה המסיבה.
הזמינו את האסטרולוג הרצל ליפשיץ,
שיבוא ויחזה בכוכבים, ואפילו הזמינו את
אנשי גלי צה״ל שיקליטו וישדרו את

פגש באסטרולוג הרצל ליפשיץ ואשתו הציירת לאה. אבירן
אמר לליפשיץ שכל הנשים במסיבה הן מקושתות, מן המלה
קשת וזאת במקום להיות קשוחות. דויד אבירן עצמו לא נולד במזל קשת, כאחרים.

דוד אפיון

1 219

כלאנע1י בגי!
מיהו מתתיהו שמוארביץ, המייועו לתפקיר מנכ״ל מישור ואשיח ממשרה

חוניד בדחיתדו

; ן * ת תי הזש מו א ל בי ץ. בן .60 לוחם*
1מחתרת שניצל ברגע האחרון מן הגרדום.
מו״ל שנכשל. בעלה של משוררת.
י 5קבלן שלא ראה רווח בפעלו. מיסעדן
״ שמטעמיו לא כבשו עולם. עיתונאי בגיל :העמידה
בעיתון־הנוער של חרות. מנהל
מחלקת־ההסברה של תנועת־החרות —
! עומד להתמנות, בימים אלה, כמנהל־הכל־לי
של מישרד ראש־הממשלה.
מיהו האיש העומד לצאת מתוך האל־מוניות
היחסית שבה הוא מצוי, ולתפוס
מקום במרכז אחד ממוקדי־הכוח החשובים
ביותר של שילטון הליכוד?
מתתיהו שמואלביץ נולד וגדל בבית-
יהודי מסורתי. הוא היה האהוב בנכדיו
* של סב, בעליה של חנות־מכולת בלוח,,
פולין. במשך שעות ארוכות נהג חסב
לספר לנכדו האהוב מסיפורי החומש, על
ששת ימי בראשית ועל תיבת נוח, ויהיה
צובט בלחיו ומסביר באידיש עסיסית:
״איהר זעהט, דאם איז דאס איידלקייט
אליין (רואים אתם, זוהי העדינות עצמה)״.
בדומה לרבים מבני גילו, ובני נוער
אחרים שהיו קרובים לתנועת בית״ר, החל
שמואלביץ ללמוד בגימנסיון העברי בלו
ח /הוא נטש את לימודיו בבית־הספר,
אחרי ששמע את מנהל הגימנסיון קובע:
,בית־הספר שלי הוא רק בשביל עשירים.
בני עניים יכולים ללמוד בבתי־ספר עממיים
של הממשלה (הפולנית) .שם אין
עולה כסף״.״
בלוח /שהיתה עיר בעלת אוכלוסיה
יהודית רבה, היה עימות מתמיד ביניהם
לבן הפולנים. עיקר העימות היה בין בני
נוער. על אחד מהעימותים סיפר שמוא-

הרי שבדומה לצעירים רבים, שהגיעו עמו
מפולין, הלך שמואלביץ אחרי דגלו של
יאיר (אברהם שטרן) ,שהטיף לפעילות
אקטיבית.
שמואלביץ היה אחד מראשוני העצירים
של לח״י. הוא נכלא במחנה מזרע, בהתאם
לחוק הקיים עד עצם היום הזה. בלשונו
של שמואלביץ, בפתיח לספרו בימים אדו־סיס
החוק אומר שרק 12 חודש מותר
להחזיק אדם במעצר, בלא חקירה ובלא
מישפט, לפי חוקי שעת חירום...״
את תמונת־המצב של הישוב העברי ב־ארץ־ישראל
באותם ימים מציג שמואלביץ
כך :״היה זה בשנת .1941 והישוב רוקד
אז את ריקודי הכניעה. הכניעה מתוך אמונה
שזו היא הדרך׳ :בנאמנותנו נשכנע.
בעד נאמנותנו יגמל לנו. נהיה נאמנים
וחלילה לנו להתערב לטובת המורדים
במלכות. הדרך לגאולה — נאמנות לשיל-
טון. אין האנגלים נוכלים! אמנם, ספר
לבן /אבל זה רק דבר חולף. כל זה בא
בעקבות מדיניות מינכן...״
אין ספק שמתתיהו שמואלביץ דיוא אחת
הדמויות הססגוניות ביותר שהוציאה ה מחתרת
בימי המאבק נגד הבריטים. הוא
היה תוצר של תנועה בלתי-מתפשרת. עק שן׳
ובעל כושר־התמודדות עצום הנדרש
מלוחם מחתרת. בספר זכרונותיו, בימיס
אדומיס, הוא מתאר את מאבקו הבלתי
נלאה לשיחרור כאשר היה בכלא, ולחירות
כאשר היה חופשי.
אווירת הקדרות שנפלה על עצירי המח תרת
במחנה מזרע, אחרי רצח יאיר, לא
ארכה זמן רב. מאחר ומיפקדת הלח״י
בחוץ חוסלה, נוצר הצורך להבריח החוצה
מנהיגות חדשה. מתתיהו שמואלביץ היה
ממתכנני בריחתו של ״מיכאל״ ,הוא יצחק
יזרניצקי, מאוחר יותר חבר מרכז ה-

לח״י* ,המוכר היום יותר בשם יצחק
שמיר, יו״ר הכנסת.
הצלחת הבריחה חיזקה את ידיהם של
אנשי הלח״י במחנה המעצר. כשנודע להם
שעומדים להעבירם למחנה לטרון, שהוקם
במיוחד למטרה זו, נמנה שמואלביץ
על הצוות המצומצם שבחר את ״ 20 הא נשים
שעם התחלת העבודה יוכנסו לסוד
העניין. אלה האנשים שיגורו בצריף אחד,
שממנו תצא המינהרה. דרושה לנו תוכנית
המחנה ומפה טופוגרפית של הסביבה. אנו
צריכים גם לדעת באיזה חלק מן המחנה
החדש אומרים לשכן את היהודים...״
שמואלביץ היה המנוע של תוכנית דד
מינהרה, שהדהימה כעבור זמן את שיל-
טונות המנדט .״מהיום בו החלטנו לבנות
מינהרה, נהיה הכל אצלנו מחושב ומכוון
למטרה זו. היה צורך, למשל, לדאוג לכך
ש־ 20 השטרניסטים לא יהיו מעוררים חש דות.
נתנו הוראות לחלק מהם להעמיד
פנים של מיואשים ומתנגדים לנו. הם
היו מוסרים ׳סודות, למתנגדינו, ומשחקים
תפקיד של בוגדים.״
למחנה לטרון הועברו העצירים בדצמבר
. 1942 כבר ביום הגיעם החלו אנשי הלח״י
בחפירת המינהרה שלהם. שמואלביץ וחבריו
פתרו את הבעיות שנוצרו במקום,
בתושיה העשויה לעורר את קינאת הנמל טים
בסרט הקולנוע סטאלג .17 הבריטים
הביאו למחנה גלאי מינהרות, שלמדו את
מיקצועם באירופה הכבושה בידי הנאצים,
ממנה נמלטו. אלה לא הצליחו לגלות
את המינהרה.
הבריחה דרך המינהרה היתה חסרת
תקדים. שמואלביץ היה חלוץ היוצאים,
והוא תיאר את שאירע לו מיד אחרי יציאתו
:״מי זה היה מאמין שאפשר לברוח
ממחנה ארור זה! עמדתי רגע והרגשת
שימחה לאין קץ אפפתני. זו היא שימחה

• שכותרתו לקוחה מתוך שירו של
יאיר שטרן :״בימים אדומים /של
פרעות ודמים / ,בלילות השחורים של
ייאוש הספר ראה אור בהוצאת אלישע,
בשנת .1949

* בניגוד לאצ״ל, שהיה לו מפקד והיו
בו גונדרים, הרי שאחרי רצח יאיר נוהלו
ענייני הלח״י בידי המרכז שעליו ניסנו :
נתן ילין־מור, יצחק שמיר וישראל אלדד
(שייב).

לביץ :״המקרה עם השקצים ז בעצמי
לא הבנתי אז כיצד עשיתי זאת. הרי תמיד
פחדתי מפני השקצים. אבל אז, כשראיתי
אותם מיידים אבנים לתוך חנות של יהודי
וגונבים את תפוחי־העץ שעמדו בסל לפני
החנות, ניצת בי לפתע משהו ודחף אותי
להתפרץ ולתקוף אותם. אמנם נכון, הם
היו כולם קטנים ממני, אבל היו רבים.
הברחתי אותם ואת אחד מהם תפסתי ולא
ידעתי מה לעשות בו. הטחתי את ראשו
בקיר. הקיר היה מחוספס וראיתי דם
בראשו. נבהלתי מהמעשה שעשיתי. זרקתי
אותו והסתלקתי מהר. כל הזמן היה נדמה
לי, שגויים גדולים ידביקו אותי וירצחד

כבר בהיותו בגיל 14 החל מתתיהו
ללחוץ על בני מישפחת שמואלביץ לעלות
לארץ־ישראל. ההורים לא רצו. הוא איים
לברוח. ואחרי שניגש לבחינות־הבגרות
ונכשל בלאטינית, תיכנן לעבור את הגבול.
כעבור זמן, בהיותו כבן ,17 הצליח מתתיהו
שמואלביץ לשכנע את הוריו שיתירו לו
לעלות.
בשעת הפרידה, בתחנת־הרכבת, האם
כימעט התעלפה והאב היה צריך להחזיק
בה. הוריו ושאר בני מישפחתו הושמדו
בשואה.

שכי אקד חי ם
מכווני ם ל חז ה
ף* תתיהו שמואלכיץ הגיע ארצה.
1כאשר פרצה מילחמת־העולם השניה,
ובמקביל התפלג האירגון־הצבאי-הלאומי,

חזרה לחזו־התלייה

12 מבין 24 נידונים למוות שנותרו בחיים,
בחדר הגרדום בכלא עכו. הראשון מימין,
בבגדי הנידונים למוות: שמואלביץ, המיועד לתפקיד מנכ״ל סישרד ראש־הממשלה.

בב״ת־המישפט הישראלי
לוחמי־חירות־ישראל (לח״י) .הממושקף:

של אדם שחלם חלום יפה, והנה התעורר,
והחלום אינו חלום, כי אם מציאות. אני
ממשיך ללכת בתוך הוואדי. במרחק 300
מטר צריכים להימצא אנשינו. אני הולך
בתוך בוץ ודורך על אבנים. שלתי את
נעלי הבד. אינן דרושות לי עוד ורק
מפריעות הן בהליכה. תחבתי אותן לכיס
והתחלתי מפזר את הפלפל שהיה בכיסי.
סגולה לבילבול הכלבים ...נדמה לי שעברתי
כבר יותר מ־ 300 מטר. הכל נראה
שקט. אין איש. מה זה? נדמה לי ששמעתי
את הטססס המוסכם. אני עונה: טססם,
טססס. אין תשובה. כנראה נדמה היה לי.
אין איש בסביבה. אני עוד מאזין רגע
וממשיך ללכת. נדמה היה לי כנראה...
ולפתע, כאילו מתחת לאדמה, הופיע לפני
אדם. הוא התרומם מתוך שיח. בידיו
מנצנצים שני אקדחים מכוונים ישר לחזי.
עמוד — הוא פוקד עלי. נדמה לי שלא
הספקתי לחשוב אם שלנו הוא או לאו,
כשהייתי כבר בחיבוקו ...בחרתי לי את
הפרבלום, הכנסתי כדור לקנה ותחבתי
אותו לחגורה, ואת רימוני היד תחבתי

בבוקר מצאו שילטונות המחנה את צריף
מס׳ 4ריק לחלוטין. ההודעה על הבריחה
פורסמה כעבור זמן רב, והיא היתד, קצרה:
״עשרים חשודים בטירוריזם נמלטו ממחנה
המעצר בלטרון.״

שני אזרחים ישראליים, שהיו
בעבר חברי האירגון המחתרתי
נתן ילין־מור. לידו: מתתיהו שמואלביץ.
טים מחסנית שלמה של טומיגאן. רצח
אלישע עורר ריגשי-אשם אצל שמואלביץ:
״במשך ימים רבים העיקה עלי הרגשת
אשמה: מדוע לא נתתי לו את האקדח ! 7
מדוע לא הלכתי עי מ ת המחשבה שאלישע
יכול היה להישאר בחיים אילו הייתי נוהג
אחרת, הטרידה אותי יומם ולילה. בקושי
יכולתי לתרץ בפני מצפוני את התנה גותי.״
רצח
אלישע היה יציאתה הראשונה של
המחתרת לאור־היום :״זוגות זוגות סובבים
אנו ברחובות העיר, בציידי כלבים,
ומחפשים אנגלים. רבותי, אין זה פשוט
כל כך, ללכת בהכרה ברורה לרצוח נפשות.
לאחרים אולי קל הדבר יותר. אבל
אנו, היהודים ...לא, אין זה קל ...עמי
התרבות המערבית מכריחים אותנו להיות
כמוהם ...הם מבינים רק שפה אחת :
שפת הרצח וההרס. ואי אפשר אחרת.
מספיק היינו נרצחים! איך שהמוגיונים
השפלים הללו נחבאים כשיודעים הם שיד
נוקמת ארובת להם! רוצה הייתי שזה
ייגמר כבר. ברגע שאכוון את האקדח
לראשו, כשאלחץ על ההדק, אחשוב רק
על הורי, על אחי, על מיליוני אחים שנר
השניים
נעצרו אחרי רצח הרודן פולקה ברנדוס, המתווך מטעם האו׳׳ס, שהוכרז ע ל־ידי
יוצאי לח״י כאוייב ישראל. רצח ברנדוט נחשב במשך שנים כתעלומה שלא נפתרה.
רק בשנים האחרונות גילה איש לח״י אחר, יהושע כהן, פרטים על ביצוע ההתנקשות.

אני עומד על המדרכה, ליד הכביש ממש.
המכונית מתקרבת. היא נוסעת במהירות
ולפתע מרגיש אני שהיא מאיטה ומתקרבת
למדרכה. והנה נראה כובע של שוטר
על ראשו של אדם היושב על־יד הנהג.
מכונית הציד! עוברת מחשבה במוחי.
המכונית מחופה בברזנט ואין לראות אם
יושבים בפנים עוד שוטרים...
זהו! קדימה! — עברה במוחי המחשבה
כנצגוץ הברק.

גופי מל א
כ דו די ס
^ תדולתי רץ מול כיוון האוטו. כדי
י י שלא יוכלו לרדוף אחרי. שמעתי את
היריד, הראשונה שנורתה מאחורי כמעט
באותו רגע שהתחלתי רץ ...אני שומע
מאחורי את קפיצות השוטרים מהפתח ה אחורי
של האוטו. מטר של יריות ...מטר
היריות הולך ומתגבר. אני מסנה את
ראשי אחורנית לראות מה המצב. כ־15
שוטרים רצים אחרי, מפוזרים מלוא רוחב

?ותרץ לפגי
מצפוני
* •1ה רג ע שכד יצא שמואלביץ לחופשי,
ועד ללכידתו שוב בידי הבריטים,
לא משו האקדח והרימונים מידיו. במשך
תקופה ארוכה חי שמואלביץ בלילות, ובימים
לא היה נוטש את מקום המחבוא.
הוא התגורר בחדר בשכונת שפירא, ביחד
עם דוב (יעקוב גרנק ז״ל).
האימפריה הבריטית הקציבה סכום כסף
על ראשו של מתתיהו שמואלביץ, שעשה
כל שביכולתו כדי שלא להיתפס :״אין
לדעת אם סביב קרובינו ומכרינו אינם
שורצים סוכנים של הבולשת. נוסף לכך
הריני מאופר׳ כהלכה. הנני שחור, בעל
שפם עבה וממושקף, ואם צריך אני להיפגש
עם אדם אשר אין ביטחון שלא ימסור
את תיאורי למישטדה, הרי יש לי בכים
לסת מלאכותית עם שיניים, אשר אפשר
להרכיבה על שיני התחתונות ועל-ידי זה
לשנות לגמרי את צורת הפנים
שמואלביץ״ עסק באותה~תקופה בשני
עיסוקים מרכזיים. האחד, גיוס של אנשים
חדשים ללוחמי־חירות־ישראל, והשני,
תיקון ושיפוץ כלי-נשק. במארס 1944
מגיע אליו ״אלישע״ ,אחת הדמויות הנערצות
ביותר בלח״י של אותם הימים (שמו
האמיתי היה ירחמיאל אהרונסון) .האקדח
של אלישע היה מקולקל. המקור היה
שבור. מתתיהו ואלישע אוכלים סעודת־עניים.
לפנות ערב יוצאים שניהם וכעבור
זמן הם נפרדים.
כעבור שעה קלה, ברחוב׳*מזא״הל״נפל
אלישע. הבריטים רצו לעצור אותו ולערוד
חיפוש. הוא נמלט מבעד לחדר המדרגות,
שם נורה ונפל פצוע, ובגופו הריקו הברי
פסק־הדין

וגזר־דין
המוות, שהוטל על מתתיהו שמואלביץ, זכו לכיסוי מלא
בעיתונות העברית של אותם ימים. שמואלביץ הולבש אז בבג׳
דים אדומים, כיאה לנידון למוות. גזר הדין הומר לאחר מכן במאסר עולם.
צחו בגולה, על סטרומה אחשוב, על יאיר,
על זליג ז׳ק, על אמפר, על אלישע אחשוב,
על כל מה שהם עוללו לנו...״
ב־ 27 במארס 1944 התגשמה משאת
נפשם של לוחמי המחתרת .״נקמנו את
דמו של אלישע. כ־ 15 שוטרים בריטיים
נהרגו ברחובות תל-אביב וירושלים. אף
אחד מאתנו לא נפל. הבריטים חשבו כנראה
שעבר זעם.״
למחרת פירסמה ממשלת המנדט חוקים
חדשים לשעת חירום: בעבור נשיאת־נשק
— עונש מוות בתליה.
לא עבר זמן רב, ומתתיהו שמואלביץ
היה מועמד לתלייה.
ש מו א ל בי ץ מתאר בספרו את קרב
המגע ואת לכידתו בידי המישטרה הבריטית:
מאחרי
קרן הרחובות החשמונאים—אחד-
העם יצאה מכונית משא צבאית. לרגע
עוברת במוחי מחשבה: מישטרה. הס תכלתי
שוב וראיתי שמכונית צבאית היא.
למישטרה יש מכוניות משלה. הצבא הבריטי
אינו עוסק עדיין בציד אנשים. אין
כל סיבה להסתתר מפני מכוניות צבא.

הכביש ויורים ...אני שולף את האקדח
ותוך כדי ריצה מפנה את הראש אחורנית
...הנה זה הראשון שמאחורי. הוא
קרוב כל כך ויורה בטומי. עוד מעט ויפגע
בי! אני מכוון את האקדח מול ראשו.
אני רואה איך פתאום נעצרים כולם, להרף
עין רק. הם נדהמו כשנצנץ בידי האקדח.
אני שומע מאחורי קריאות: היזהר! יש
לו אקדח! אני לוחץ על ההדק. פגעתי!
הוא נפל והתת־מיקלע נשמט מידיו. לעצור
ולתפוס את התת־מקלע שלו. לא. לא
אספיק. הם קרובים מדי ! הנה, זד, ממול !
אליו! אני מכוון את האקדח מולו. הוא
נעצר, משתטח על הקרקע וממשיך לירות.
אני לוחץ על ההדק. החטאתי ! שוב לוחץ.
החטאתי על השני. ההוא כבר רחוק !
עוד מעט ואגיע לקרן הרחוב. שם אדליק
את הרימון, ואשאיר אותו מאחורי.
מכונית שניה יצאה מאחרי הקרן, גם
שם קופצים שוטרים ! אני מכותר ; יורים
גם מלפנים. אלד, יורים בעמידה מאחרי
מחסה! ודאי יפגעו בי.
נגמר. הכל נגמר. כמו אלישע.
אני מרגיש שרגלי כבדות. משהו צורב
גם בצלעות. נדמה לי שגופי מלאכדורים.

ובכל זאת עוד יכול אני לרוץ. מעניין
כמה כדורים יש כבר בגופי? מה ז הי
החזה רץ קדימה וסוחב אחריו את הרגליים•
לרוץ ! לרוץ ! רק לא ליפול ! נפלתי
וראשי אל הקיר. המכה הממתני לרגע.
מה, ה ן פוסקים מלירות? הם רק מתקרבים.
יחסלו אותי מקרוב. כעת הכל גמור.
כעת יריקו את המחסניות לתוך החזה.
שני טומיגניס מכוונים לחזה. עוד שניה
יש לי לחיות, ועל שניה זו אפשר לכתוב
כרך שלם. לעולם אין אדם מסוגל לחשוב
במהירות כזו כבשגיה האחרונה לחייו.
שניה זו היא חיים שלמים.

עד כאן תיאורו של שמואלדיץ.
אלא שהוא לא נרצח בדם קר, כפי
שהבריטים נהגו לעשות בהזדמנויות אחרות.
יותר מדי עיניים יהודיות התבוננו
במרתחש ממירפסות וגגות הבתים של
רחוב חשמונאים, תל־אביב. עד מהרה הגיע
למקום אמבולנס, ומתתיהו שמואלביץ נלקח
לבית־ד,חולים ביפו. ומשם — לבית־הכלא.

תלהב חבל
על צווארך
אשר שאלו החוקרים הבריטיים את
~ שמואלביץ לשמו, השיב ״רפאל ביחד
באום״ .ובשם זה כונה עד עדותו במישפט.
תעודת־הזהות שלו, שזוייפה בידי מומחי
המחתרת, עזרה בהטעיה.
תקופת מאסרו הראשונה, ובעיקר ימי
החקירות, היו מלווים מתח רב. חמת זעמו
של שמואלביץ גברה. במהלך אחת החקירות
הוא התנפל על חוקריו הבריטיים
ואמר נדמה לכם שחוצפה היא מצידו
של מישהו להתנגד לשילטונכם. התופעה
ששמה היטלריזם, איננה אלא שאיפה להגיע
למצבכם: להיות עם של אדונים.
היטלר רצה להטביע בעם הגרמני אותה
הרגשת עליונות אשר למעשה קיימת כבר
אצל האנגלים. כתוצאה מהרגשת עליונות
זו הנכם רואים כל מי שמתמרד נגדכם
כפושע, מטורף, חוצפן ...עם הנאצים יש
לנו חשבון לחוד. לעולם לא נשכח אותו.
אך חלקכם בפשע זה אינו קטן בהרבה
מחלקם...״
עם תום תקופת החקירה מועבר שמו־אלביץ
אל בית־הסוהר המרכזי, ירושלים.
״רציתי לצחוק ולשמוח! בית־הסוהר! זה
לא לעינויים. בתוך בית־סוהר אין מענים.
נדמה לי ששום אדם עוד לא נכנס בשיכד
חה כזו לתוך כתלי בית־הסוהר...״
בגלל פציעתו מאושפז שמואלביץ בבית-
החולים של בית־הכלא. תוך זמן קצר
מוכנס לחדרו חבר מרכז הלח״י, ד״ר אלדד
שייב, שבמהלך בריחה מפני הבריטים נפל
ונחבל בעמוד השדרה שלו, שותק ונלכד
בידיהם. על תקופת שהותם המשותפת
כותב שמואלביץ :״אותם השבועיים של
שהותי אתו היו חוויה בשבילי. ד״ר שייב
הוא מעיין בלתי אכזב של דעת, הוגה-
דעות אשר מעטים כמוהו בדורנו. בשבו עיים
אלה באתי על גמול חמשת השבועות
של הצינוק...״
מישפטו של מתתיהו שמואלביץ נערך
(המשך בעמוד )32

מזכ״ל בדחי־תולו
(המשך מעמוד )31
בבניין שבו שוכנת כיום הקונסוליה האיטלקית
בירושלים, ברחוב כ״ט בנובמבר:
״מביאים את המוצגים, כלומר: שני האקדחים
שנלקחו ממני, רימון־יד, רימון להפחדה
מסודר בתוך קופסת גפרורים וש קית
עם כדורים ...התובע קורא את כתב-
האשמה ומרצה באריכות יתרה את פרטי
המאסר והיריות. משהתיישב פונה אלי
השופט ושואל:
״אתה הינך רפאל בירנבאום?״
״לא — עניתי לתמהונם של השופטים
והקהל.״
מתתיהו שמואלביץ תובע את הבאתם
של הנציב העליון הבריטי, מפקד המיש־טרה
ויושב־ראש הסוכנות היהודית כעדים

אלא שבית־הדין סרב להזמין את הנציב־העליון,
ולשאר העדים לא נמסרה הזמנה.
חמש וחצי שעות עמד מתתיהו שמוא־לביץ
על רגליו ונשא את נאום ההגנה
שלו. על עצמו. בין השאר אמר :״לגופי

מגכ״ל־מיועד שמואלביץ
נשק צדק
במדינה העם
מו של ה מ חוז
דון־ קישוט שלחם
כמחנות־הרוח הסף
אנאפרוניזם כחייו
שום אדם בתולדות ישראל לא משך אל
עצמו שיגאה כה כללית ולוהטת כמו ה־ד״ר
דוב יוסף בשנת .1950 ושום אדם
לא היה פחות ראוי לכך.
התיאוריה שהגשמתה השניאה את ער
רך־הדין היהודי מקנדה יותר מכל היתה
עיקרון ״הצנע״ .היא נשאלה מבריטניה
של ימי מילחמת־העולם. יוסף עצמו הגשים
אותה תחילה בירושלים הרעבה וזד
צמאה, בימי המצור בקיץ .1948
שבט של כושים. ההנחות של דוב
יוסף היו פשוטות: המדינה עניה. היא
צריכה לחסוך. הצנע צריך לחול על הכל,
בלי הבדל של מעמד. לכן יש להנהיג
שיטה של קיצוב קפדני, שיבטיח את המינימום
לכל, בעודו מונע זכויות־יתר
מבעלי־היכולת.
יוסף הגשים את התיאוריה בכל רחבי
ישראל בשנים שבהן כיהן כשר האספקה,
בתקופת־הכהונה של הכנסת הראשונה.
הוא עשה זאת בדרך הישרה, בלי חוכמות,
בלי יחסי־ציבור, בלי הומור. גישתו
היתה זו של מושל־מחוז בריטי אידיאליסטי,
החולש על שבט כושי במרכז אפריקה.
הוא הבין שאין לדרוש מן הכושים
לדעת מה טוב בשבילם. הוא גם לא ציפה
לתודה מהם. הוא פשוט עשה את אשר
היה נחוץ, לדעתו, מבלי לשאול איש.
לרוע מזלו של יוסף, הישראלים של
ראשית שנות ה־50׳ לא היו כושים. הם לא
היו מוכנים לצנע. הם רצו להשיג כל
טוב, ובמהירות. הם מאסו בפינקסי־התלר
שים, ברהיטי-לכל, בחובות־הצנע.
השוק השחור פרח. גדולי המדינה ערכי
סעודות־שחיתות במיסעדות שחורות.
הכל רימו והפרו את החוק. האידיאליזם
של דוב יוסף התנקם בו. הוא נראה כדון-
קישוט, הלוחם בטחנות־הרוח של החומרנות
הישראלית החדשה.
התוצאה נרשמה ביום הבחירות. אומנם,
מיפלגתו של דוב יוסף, מפא״י, ירדה רק
במנדאט אחד — מ־ 46 בכנסת הראשונה

שיפרה שמואלכיץ
נשק קודש
זה חדרו כבר כדורים שלכם. ובמקרה
לא הרגוני. מחר יכולים אתם להרוג אותי
ואין זד. חשוב. חשוב הוא הגוף האחר,
שלא פגעתם בו, ושום פסק־דין שלכם לא
יפגע בו. הגוף הזה לא אישי הוא. זהו
הרצון הכביר להקים בירושלים זו שלנו
את מלכותו של דויד שלנו. את הרצון הזה
לא תשברו, לא בטומיגנים שלכם ולא
בתליות שלכם. זהו רצונה של האומה
העברית, והיות ורצון זה יסודו בצדק,
על כן אין ספק בניצחונו. והנשק, אשר
אתם שופטים אותי עליו היום, ואשר יכול
לקפח את חיי — נשק צדק הוא, נשק

שלוש שעות שקלו שלושת השופטים
את דבריו. ו״לא מצאו שום סיבות מקי לות
...וכעת חבשו השופטים את הכובעים,
אב בית־הדין פקד על הקהל לקום
על רגליו, והקריא :׳תוחזר לכלאו ומשם
תלקה למקום שבו תתלה בחבל על צווארך
עד צאת נשמתך. ואלוהים יקבל את נשמתך
ברחמים /היה ברצוני לקרוא אליו
הנני מוותר על המלצתו אל האלוהים,
:י חוששני שהמלצת שופט בריטי עלולה י
־ק להזיק לי, אבל עצרתי. ובמקום זה
נזרתי את ההימנון הלאומי...״
בכלא הירושלמי קיבל הנידון למוות
ות הסרבל האדום.
באחד הימים נכנס מפקד כלא ירו-
ולים אל תאו של מתתיהו שמואלביץ, שלף
סת נייר וקרא מתוכה :״מפקד הצבא
(המשך בעמוד )59
יו״ו הסוכנות באותם הימים היה
יד בן־גוריון, ראש־הממשלה הראשון ל ישראל.

דוב יוסף (65ע)1
״איכה היתה לזונה

ח״כ דיין

״הובטח לי לדברו״
עורך־דין מצליח בימי־

פיליפ * ,היה
המנדאט.
חוש־הצדק חסר־הפשרה שלו היה לא
פעם בעוכריו. כך גרם במישרין לפרשה
שהסעירה את המדינה יותר מכל אחרת.
כאשר כיהן כשר־המיסחר-והתעשייה,
היה אחד מפקידיו עולה מהונגריה, עסקן
ציוני בשם רודולף ישראל קאסטנר. עובר־בטל
ירושלמי זקן בשם מלכיאל גרינוולד
כתב והפיץ עלון משוכפל, שבו העלה את
ההאשמה המדהימה שקאסטנר שיתף פעולה
עם אדולף אייכמן בהשמדת יהודי הונגריה.
העלון
עורר גיחוך, ואיש לא היה מתייחס
אליו כלל, לולא תבע השר יוסף
מן הפקיד שלו לנקוט פעולה. לפי תפי סתו
של יוסף, אין חוכמות: מי שמטי חים
נגדו האשמה כזאת, חייב להודות בה
או להגיש תביעת־דיבה, באי־רצון התיר
קאסטנר ליועץ המישפטי, חיים כהן, לה גיש
את המישפט — וכך גרם למפולת,
שחשפה פרשה כאובה.
דוב יוסף בוודאי לא העלה על דעתו
שהאיש שעשה את הקאריירה שלו במיש־פט
זה, עורך־הדין הצעיר בשם שמואל
תמיר, סניגורו של גרינוולד, אמן של
יחסי־ציבור, יתפוס באחד הימים את מקומו
כשר־המישפטים.
אנאכרוניזם. יוסף עצמו המשיך לכהן
בממשלה בתפקידים שונים, שימש כשר-
המישפטים עד .1966 בכל תפקידיו נשאר
בלא־שינוי: ישר ללא פשרות, מזלזל ב־דעת־הקהל,
זר לשיקולים פוליטיים, ליברל
בתפיסתו, סמכותי בפעולתו.
כאשר נפטר השבוע, כבר היה דוב יוסף
אנאכרוניזם מוחלט. אומנם, מדינת-
ישראל הגיעה שוב אל סף תקופת־צנע,
כפי שניבא יוסף. אולם הערכים שהוא
דגל בהם ושאותם הגשים — חלוקה צודקת,
אידיאליזם חסר־פשרות, אורח־חיים
אישי צנוע לדוגמה, יד חזקה במילוי תפקידי
השילטון, אי־החנופה לציבור —
נעלמו מן הזירה הפוליטית בישראל.
השר המצוי בראשית שנות ה־80׳ היה
ההיפך הגמור מן האידיאל של דוב יוסף:
רודף אחר פופולריות זולה, אמן של
יחסי־ציבור, חבר במעמד בעל זכויות־יתר
מופלגות ובלתי־נאמן לחלוטין לעמיתיו.
ביום מותו, כבר היה דוב יוסף שייך
לעבר רחוק. האיש שהכתיר את סיפרו על
מצור־ירושלים בשם קוייה נאמנה סבר
בוודאי כי הפסוק המלא מתאים עתה למדינה
כולה :״איכה היתה לזונה קרייה
נאמנה.״**

הכנסת
ר פ1אר. מונעת

ל־ 45 בכנסת השנייה. אולם הציונים הכלליים׳
שיצאו למילחמה בדוב יוסף (״מס פיק
ודי /בשילטון מפא״י!״) עלו באופו
דרמאתי, מ־ 7ל 20-מנדאטים, וכעבור
זמן הצטרפו לממשלה.
הקאריירה הפוליטית של דוב יוסף מתה,
יחד עם רעיון הצנע, החיסכון והחלוקה
הצודקת.
עלץ משוכפל. האידיאליזם של דוב
יוסף, שריד מן המאה ה־( 19 שנת-הלידה :
,)1899 הביאה אותו מעיר־מולדתו, מונטריאול׳
לארץ בשלהי מילחמת־העולם הראשונה׳
כחייל הגדודים העבריים בצבא ה בריטי•
אז נקרא ברנארד ג׳וזף. כמו אחיו,

דיין בא, קרא
קריאות־ 3*0יים, וכאם
לשם מה?
״הוא רוצה לפרוש ולכתוב ספר,״ אמרו
יודעי־דבר, כאשר התפטר משה דיין מתפקידו
כשר־החוץ .״אחדי ניתוודהסרטן
* פילים ג׳וזף, שהגן בין השאר על
שלמה בן־יוסף, היהודי הראשע שנתלה
בימי המנדאט, היה גדול עורכי־הדין בתל־אב׳יב,
אך ירד חזרה לקנדה.
** ישעיהו, פרק א׳.

שלו הוא חושש שזמנו מוגבל, ועל כן
הוא רוצה לרשום בעוד מועד את חלקו
בהשגת השלום.״
מי שסבר כך, תמה בוודאי להיווכח כי
משה דיין הפך לפתע חבד־כנסת מן המניין.
בשבוע שעבר הקפיד לבוא בכל
יום לכנסת, לשבת במליאה, להקשיב גם
לדיונים משעממים.
מדוע עשה זאת? על כך לא היתד.
תשובה.
ק ריאות־ביניים. ביום השבי בשבוע
בא דיין והקשיב לוויכוח על חוק טכני:
הארכת תוקפן של תקנות־לשעת־חירום
בשטחים המוחזקים. התנהל ויכוח קצר,
שבו הועלו שאלות צדדיות: כיצד לק רוא
לשטחים אלה בחוקים, האם היו צריכים
להחיל עליהם את החוק הישראלי,
ועוד.
דיין הפתיע את הח״כים המעטים, ש טרחו
לבוא לדיון, כאשר קם כמה פעמים,
ניגש אל אחד המיקרופונים המוצבים עתה
באולם (תחת המיקרופונים שעל שולחנות
הח״כים, שנסגרו לפי פקודת היו״ר) וקרא
קריאות־ביניים. הוא העיר את תשד
מת־לב אנשי־הממשלה לכך שלפי קווי־היסוד
של הממשלה אין להחיל את החוק
הישראלי על השטחים, כל עוד נמשך
משא־ומתן לשלום.
לא היה בכך חידוש, ואיש לא הבץ
מדוע טורח דיין להשמיע את הערותיו.
אחרון בתור. למחרת היום שוב בא
דיין למליאה. הפעם נטל את חוברת-
הפרוטוקול של היום הקודם, שבה הופיעו
קריאות־הביניים שלו. הוא ישב עליהן במשך
שעה ארוכה, תחילה במליאה ואחר-
כך במיזנוך, תיקן וסיגנן את הקריאות,
כאילו היו הצהרות מדיניות חשובות ביותר.
למחרת
היום הועלו בכנסת ארבע הצעות
לאי-אימון של סיעות המערך, ש״י,
חד״ש ושל״י, בעניין אילון־מורה. לפי הסדר,
מנמקים בעלי־ההצעות את הצעותיהם׳
אחר־כך עונה עליהן ראש־הממשלה.
ואחר־כך משמיעה כל אחת מסיעות־הבית
הצהרה, לפי סדר־הגודל של הסיעות.
דיין לא הבין זאת. כאשר סיימו ארבעת
המציעים את נאומיהם, והיו״ר קרא ל-
ראש־הממשלה להשיב, ניגש דיין למיקרופון
והתלונן :״הובטח לי שאוכל לדבר!״
שכניו, משד. שמיר וגאולה כהן,
הסבירו לו שתורו יגיע רק בסוף.
זיג־זאג אופייני. אם ציפה מישהו
שאחרי הכנות אלה ישמיע דיין הצהרה
חשובה, טעה. דבריו היו שיגרתיים: הוא
מתנגד ליישוב ליד שכם, אם באילון־מד
רד. ואם בתל-כביר, אך הוא מצדד בהתנחלות
בגדה. הוא מצביע בעד הממשלה
מפני שהאמריקאים צימצמו את הסיוע לישראל
ביגלל התנגדותם להתנחלות.
היה זה זיג־זאג דייני אופייני, התחכמות
ללא תפיסה כוללת. קשה היה להבין
מדוע ביזבז על כך שלושה ימים.
יתכן שההסבר טמון בדבריו של אחד
ממקורביו, שאמר לפני שנים רבות :״אם
אין שמו של דיין מופיע בעיתונים במשך
כמ<ז ימים רצופים, זה גורם לו למחלה
גופנית.״
מאחר שאיש אינו רוצה שדיין יחלה,
מוטב שינאם במליאת־הכנסת ושיזכה בכותרות
שמנות — גם אם אין לו מד,
לחדש.
העולם הזה 2210

מייוחדת, כמיסגרת מישרד־הסנים, לצורך
נושא זה.

בורן יש ארבחבק ידו
המזכיר הצבאי של ראש־הממשלה, תודאלוף
אפריים (״פרויקה״) פורן, אשר עמד
להשתחרר מצה״ל כימים הקרובים ולהצטרך
לעסקי האלקטרוניקה של מישפחתו, החליט
להישאר במדים ולהמשיך לכהן כמזכירו
הצכאי של ראש־הממשלה עוד שנה.

יווג 1ן ן * ן י
ה פ קי דהב כי ר
יל ח ם
פקיד בכיר כמוסד ממשלתי, אשר מינוי
שלו לראשות אותו מוסד בוטל כעיקבות
חקירה שנפתחה נכדו, זוכה על־ידי ועדת*
חקירה עליונה שהוקמה כדי לחקור
כהאשמות נגדו.
אותו פקיד בכיר מתכוון להתפטר בתקופה הקרובה
מאותו מוסד, ולפתוח במאבק ציבורי נגד
הממונים עליו.

מאכקו נגד הממונים עליו לא יתמקד
כפרשה האישית שלו, אלא גם כעניין
מחדלים שנעשו על־ידי הממונים עליו
לפני למעלה משש שנים.

בגין ל א יקיים
אם עד תחילת השכוע לא ייפגשו ראשי
הליכרלים עם ראש־הממשלה, מנחם כגין,
כעניין מינוי שר־החוץ הכא, יראה ראש־הממשלה
את הכטחתו לליכרלים, שלא
למנות שר־חוץ לפני שיחה איתם,
כמכוטלת.
הליברלים אינם נפגשים עם בגין, מאחר וידועה״להם
החלטתו הסופית למנות את יושב־ראש־הכנסת, יצחק
שמיר, כשר־חוץ. בהסתמכם על הבטחתו של בגין,
ובגלל התנגדותם למינוי שמיר, דוחים הליברלים את
הפגישה, מתוך כוונה לדחות את מינוי שמיר.
על כוונתו שלא לקיים עוד את הבטחתו גילה בגין
לסגנו, שימחה ארליך, בנמל־התעופה בן־גוריון, לפני
צאתו לאסואן.

זמיד תערב באוטונומיה היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
החליט להראות מעורבות גדולה בשיחות
האוטונומיה/ ,יותר מאשר עד כה.

הצעד הראשון של זמיר היה הצהרה
מפתיעה כישיכת ועדת־השרים לענייני
האוטונומיה, שנערכה כשכרע שעכר. זמיר
טען כישיבה כי הוועדה עוסקת רק כפרטים
זעירים, כעוד שעל הממשלה להחליט
החלטות עקרוניות וכיכדות־משקל יותר
כענייני האוטונומיה.

מי יהיה
במעברהג בו ד?
הממשלה תצטרך להחליט מי יהיה אחראי
על מעכר הגכול האזרחי־יכשתי הראשון
של ישראל כנאות־סיני.
בעוד רשות־הנמלים אחראית על מעברי הגבול דרך
נמלי־הים, מינהלת נמלי־התעופה על מעבר־הגבול
בנמלי־התעופה בן־גוריון ואילת, והמימשל הצבאי על
מעברי־הגבול בגשרי־הירדן, תצטרך הממשלה
להכריע מי יחיח אחראי על מעבר הגבול בנאות־סיני.

נראה כי כסופו של דכר תוקם רשות

לפני ביטול הפרישה מונה כבר קצין אחר, בדרגת
תת־אלוף, כמי שיחליף את פות.

ת סי ס ה נג ד שביר
במטה הארצי של המישטרה קיימת ראשיתה של
תסיסה נגד הצורה שבה ״רומז״ המפכ״ל החדש,
רב־ניצב הרצל שפיר, לקצינים, שבשרותם אינו חפץ
עוד, לפרוש מהמישטרה.

עם תת־ניצב ראובן מיניקוכסקי ועם ניצב
אהרון שלוש שוחח שפיר כהרחכה על
יתרונות היציאה לפניסיה. השניים הכינו
את הרמז והגישו את התפטרותם.
לגכי דוכר המישטרה, סגן־ניצב כרוך לשם,
היה שפיר אלגנטי פחות. שפיר רצה
כידידו, כתב ״דבר״ ,אריה ארד, כדוכר
המישטרה. הוא לא הודיע ללשם כי עליו
לפנות את כסאו, אלא הזמין את ארד לטקס
חילופי המפכ׳׳לים, והציג אותו לפני
העיתונאים כדובר החדש.

ת בו טלה בי קו ר ת
בקולנו ע
בפגישות הנערכות עתה כין גורמי־כיטחון
לבין כעלי כתי־הקולנוע, הודיעו גורמי
הביטחון לבעלי כתי־הקולנוע בי כמיסגרת
הקיצוצים התקציביים, הם עומדים לבטל
את הבדיקות הביטחוניות כשערי בתי•
הקולנוע. כעוד שבועות אחדים לא יהיו עוד
חיילי וחיילות הג״א מפשפשים בתיקי
כאי־הקולנוע.
לבעלי בתי־הקולנוע, שדרשו לבטל את רוע הגזירה,
הציעו הגורמים הביטחוניים לשכור על חשבונם
שוטרים־בשכר, כדי שיערכו את הבדיקות.

אריג! 1ג ד (1ו 3ירא
שר־החקלאות אריק שרון מאשים את
עמיקם שפירא, דוכרו של פגן־ראש״הממשלה
שימחה ארליך, כהדלפת הידיעות נגדו על
התאורה והגדר ב״חוות־השיקמים״.
תחילה חשד שרון במזכיר הממשלה, אריה נאור,
אולם אחדי שהתברר כי ההדלפות כוללות פרטים
רבים שמקורם יכול להיות רק במישרד־האוצר,
החליט שרון כי המדליף הוא שפירא, שהיה דוברו
של ארליך גם בתפקידו הקודם כשר־האוצר.

מלכודת נוספת. עתה מציבה המישטרה מלכודות,
המרוחקות זו מזו מרחק של שניינדשלושה
קילומטרים בלבד.

עיתון יומי ב צבון
משקיעים זרים עומדים להוציא לאור עיתון
יומי, אשר יימכר רק כאיזור חיפה וצפון
הארץ, ושיעסוק כנושאים הקרובים כמייוחד
לתושבי איזור זה.
הכנת העיתון נמצאת כבר בשלבים מתקדמים ביותר.
עיתונאי חיפאי ידוע, העובד באחד הצהרונים,
יתמנה כעורך העיתון.

הסלמהב](׳לחמת:
3ר 0־ ר 3י1
מקורביו של ח״כ יצחק רבץ טוענים כי מקורבי
שימעון פרם עמדו מאחרי הפירסומים האחרונים על
פרשת המאבק המישפטי בין בתו של רבין, דליה,
לבין בעלה־לשעבר, אברהם בן־ארצי.

מקורבי רכין טוענים כי אחד מעוזריו של
פרם הוא שהעביר את פרטי הפרשה

לעיתונות.

פלא טו יתבע
אחצ״צי
ח״כ שמואל פלאטדשרון עומד להגיש
תכיעה נגד ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(,,צ׳יצ׳ ״ 1להט, ונגד העירייה, ולדרוש מהם
סכום העולה עד שני מיליוני דירות.
בזמנו תרם פלאטו־שרון חמישה פסלי־זהב של הפסל
יעקוב אגם, לשם תצוגה במוסיאוץ הארץ בתל־אביב.
כתמורה הובטח לו על־ידי העירייה שחלק מפארק־הירקון
ייקרא על שמו. אחרי הפירסומים על מעשיו
הפליליים של פלאטו־שרון בצרפת, נסוגה העירייה
מהבטחתה לקרוא את הגן על שמו.
פיסלי־אגם אינם מוצגים לעיני הציבור, אלא
נמצאים בכספת בבנק לאומי. פלאטו טוען כי תרם
אותם לעירייה כדי שתציג אותם לפני התושבים.
עיריית תל־אביב טוענת כי אינה יכולה לעמוד בנטל
הביטוח הנדרש ממנה, אם יוצגו הפסלים.

לאחרונה פנה פלאטו אל צ׳יצ׳ ודרש ממנו
למכור לו את הפסלים, תמורת שני מיליוני
לירות. פלאטו יודע כי ערך הפסלים עלה
פי שמונה, מאז שתרם אותם לפני כארבע
שנים ועד היום, וזאת כעיקכות עליית
מחירי הזהב.
עיריית תל־אביב מסרבת למכור לו את הפסלים,
ועורכי־הדין של פלאטו מכינים עתה את התביעה
המישפטית.

רופאים יפגינו
בתל ״ ה שו פ ר

צ בו יה השבתת
שידורים בער בי ת

רופאי כית־החולים תל״השומר וכני
המשפחות המתגוררות כשיכון־הרופאים,
הצמוד לבית החולים על־שם שיכא,
עומדים לחסום כימים הקרובים את הכביש
החדש, המחבר את צומת גהה עם קיראץ,
העובר בתוך שיכון־הרופאים.

עוכרי כית־השידור״הישראלי (בש״י),
הרדיו כשפה הערכית, עומדים להשבית את
השידורים כעיקכות צימצומים תקציביים
חריפים במייוחד, שגרמו ככר לביטול
שלוש תוכניות־רדיו פופולריות כמייוחד.

ועד רופאי בית־החולים פנה למישטרה ולמישרדי־הממשלה
ודרש להקים גדר־ביטחון, לקבוע רמזורים
ומעברי־חצייה בכביש המסוכן. מאחר שלא נענו,
מתכוונים הרופאים לחסום בגופם את הכביש.

הקיצוצים ברשות־השידור הופעלו ברדיו בערבית,
עוד לפני שהוועד־המנהל של רשות־השידור קבע
את מדיניות־הקיצוצים שלו.

זהירות: רדארב בו ל

החלטת הרופאים היא להשבית את בית
החולים, אם הם יפונו ככוח מהפגנתם.

ייסולל־׳סוה׳״
הס תפר בג ה ה

כמיסגרת המילחמה של מישטרת ירושלים
בנהגים הנוסעים כככיש ירושלים—
תל־אביב, מפעילה המישטדה לאחרונה
חוליות־רדאר זו ליד זו.

ל״סולל־בונה״ ,החברה הקבלנית הבונה
עכור מע״צ את מערכת הכבישים והגשרים
בכביש גהה, נגרמו הפסדים כבדים
כפרוייקט זח.

שוטרים בכביש ירושלים—תל־אביב שמו לב לכך
שאחרי שנהגים עוברים את מלכודת־הרדאר, הם
מגבירים שוב את מהירותם, מתוך ידיעה שלא צפוייה

נראה כי ההערכות התקציביות של סולל בונה לגבי
עלות העבודות היו מוטעות, ולחברה נגרמו בעבודה
זו הפסדים במיליוני לירות.

כפית מזון מלכות לכל אחד מבני
המשפחה להרגשה מצוינת, הרגשה
של בריאות ומרץ לצעיר, למבוגר
ולקשיש.
מזון מלכות מכיל כמויות גדולות של
חומצה זרחנית, קלציום, אשלגן
וברזל המהווים יסודות בבנין גוף
האדם.
פרופסור גליארדי ליזי אבחן הסבה,
גופנית ונפשית ניכרת באנשים
שתפריסם כלל מזון מלכות.
למסקנה מקבילה הגיע גם חוקר אחר,
גרדנר, הגורס כי מזון מלכות מהווה
השלמה חיונית לתפריס המזון היומי.

הציוד המתוחכם וצמחיית הגליל
הברוכה זיכו את ״גליל״ במדליה
ובתואר: מזון המלכות הסוב
בעולם בועידה שהתכנסה בבוקרשט.
מכתבי תודה רבים המגיעים למכוורת
שמיר מעידים יותר מכל על חיוניותו
של מוצר זה.
פרסים נוספים אפשר לקבל ממחלקת
ההסברה של מעבדת ״גליל״.
להשיג בשקם, בשופרסל,
בסופרמרקטים, בצימחוניות ובחנויות
מובחרות.

וווא,י7ז-שו׳1

מ!ון מלבות ־
להרגשה מצוינת
ז מו צד׳ מ מו ר ת קיבוץ שמיר ט> 41826 .־ 067

ו עיני

ה ח דיו ח 1ה או

י רלי, צ׳רלי — מי יסיר עפר מעיניך ז
אני מתבוון לצ׳רלי וילסון, זה שקראו לו
צ׳רלי-של-המכונות, להבדיל מאיל־תעשייה
אמריקאי אחר שנשא את אותו השם.
צ׳רלי וילסון נבחר על־ידי הנשיא דוויים אייזנהואר
לתפקיד שר־הביטחון של ארצות־הברית, אחרי שהוכיח
את כישרונו כמנכ״ל חברת־הענק, ג׳נרל סוטורס.
בארצות־הברית — בניגוד לישראל — אין השרים
אחראים לפני הקונגרס, אלא לפני הנשיא בילבד. אולם
המינוי שלהם טעון אישור הסנאט, וזה — בניגוד לכנסת
— חוקר היטב מי האיש אשר הנשיא מבקש להטיל
עליו אחריות לאומית.

בין השאר מבקש הסנאט לדעת מה רכושו,
והאם הוא עשוי להתעשר מכהונתו הרמה.
בשעת חקירתו של צ׳רלי וילסון נתברר, כי הוא מחזיק
בידיו חבילה גדולה של מניות ג׳נרל טוטורס — חברה
שיש לה עסקים רבים עם מישדד־הביסחון. הסנאטורים
לא היו מוכנים להשלים עם מצב זז* וחקרו את צ׳רלי
המיסכן שתי־וערב על ניגוד־האינטרסים הפוטנציאלי.
לכסוף התפוצץ צ׳רלי מהיר־החימה, והטיח בפני
הסנאטורים את הפסוק שהפך סיסמה של תקופה:

כאשר הקים את הליכוד ושמואל תמיר הפריע לו,
היא דרס את תמיר.
במילחמת יום־הכיפודים פתח?מילחסת־הגנרלים עוד
ביום הראשון של המילחמה, ודרס כל מי שעלול היה
להפריע לו לצאת מן המילחמה כמנצח הבילעדי — דויד
אלעזר, שמואל גונן, חיים בר־לב, אברהם אדן.

חלקו בניצחון הצבא בדרום היה חשוב אף
מצומצם — אולם בתודעת הציבור נקבע כי
הוא נחל את הניצחון לכדו, כענק בין גמדים.
אחרי המילחמה ניסה לדרוס את שימעון פרם, כדי
לתפוס את מקומו במישרד־הביטחון, ואת מוטה גור, כדי
לקבל לידיו את שרביט הרמטכ״ל. מאז המהפך הוא
מנסה לעשות את אותו הדבר לעזר וייצמן.
לאדם נורמלי יש כל מיני עכבות, המפריעות לו
לדרוך על גופות. אפילו הפוליטיקאי המצוי, שהוא יצור

אילו היה אריק עונה על הטענות בגילוי-לב, היה
חוזר על אימרת־הכנח של צ׳רלי, במהדורה ישראלית:

״מה שטוב לאריק שרון — טוב למדינת•
ישראל 1״

הוא היה אומר זאת בכנות גמורה. הוא מאמין בכך.

ך דמה לי שזהו המפתח לכל מעשיו, העשויים לה ביד,
להדהים ולקומם כל מי שאינו שותף לאמונה זו.
האדריכל פראנק לויד רייט, מחולל המהפכה באדריכלות
המודרנית, התלוצץ פעם :״בשלב מוקדם בחיי הייתי
צריך לבחור בין הצניעות ובין היושר. בחרתי ביושר.״
אריק שרון אינו משופע בהומור, וגם לא כל־כך
בצניעות. היא לא עייד מעילם מול בחירה כזאת.

כי אריק סשוט יודע — וידע מאז ומעולם
— שאין כל הבדל בין טובת המדינה וטובתו
האישית. הרעיון המועלה עתה, כאילו יכולה
להיות סתירה כץ השתיים, מדהים אותו. איד
זה יכול להיות?
שהרי לאריק עצמו ברור לחלוטין. כמו אור השמש
בצהרי יום־קיץ בחוות־שיקמיס, כי אריק שרון הוא האיש
היחידי המסוגל להנהיג את ישראל, לפקד על צה״ל, להתוות
את דרכה של המדינה ולבצע את אשר יש לבצע.
המלך לואי ה״ 14׳ ״מלך־השמש״ הצרפתי, אמר בשע תו
:״המדינה — זה אני!״ הוא לא רצה להתפאר. הוא
קבע פשוט עובדה, שהיתה ברורה לו לגמרי.

לא לחינם הפיצו אנשיו של שרץ את הסיסמה
״אריק מלן• ישראל״ .כמו לואי ה14-
משוכנע גם אריק ח 1 -כי המדינה — זח הוא.
רק מי שחדור לחלוטין באמונה שכזאת מסוגל לע ,
שות
את אשר עושה אריק שרון.

מאז עלה על הכמה הציבורית, הוא דורס
כל מי שמנסה לעמוד בדרכו.

כאשר העליתי את הפרשה בכנסת, זה עורר זעם רב.
לא נגד שר־הביטחון, חלילה, על שניצל את מעמדו הממלכתי
ואת שמו הציבורי לעשיית עסקים, אלא נגד חבר־הכנסת,
שהיתה לו החוצפה להעלות דברים כאלה.

גם אז נאמר: הרי דיין הוא גיבור לאומי !
איד אפשר להטריד גיכור-לאומי בקטנות, כגון
חוקי המדינה?

הוא ואשתו הם הבעלים הבילעדיים של
עסק מישפחתי, והם גם המנהלים אותו.

האמת שדנה. כדי להבין אותה, צריכים
להכיר את אישיותו המייוחדת של אריאל
שרון.

מתאימה רק לאדם
אריק שרץ אינו
בממשלה, מפני שלו.

הגילוי
לא זיעזע את גולדה מאיר ואת מבד
שלתה. הן עברו עליו לסדר־היום.

* 4יקרהו של אריק־בעל־החווה חמור לאין־שיעור
1-1ממיקרהו של צ׳רלי־של־המכונות. שהרי אריק אינו
בעל־מניות בחברה, אשר ניהולה מסור בידי אחדים.

הוא בסך הכל רוצה להמשיך ב״אורח־חייו״ — ואורח־חייו
היא להחזיק בחוותו ולהתעשר.
אומנם, איש אינו מונע זאת ממנו. הרי בסך הכל
טוענים כלפיו שבמיקרה זה עליו לנטוש את מקומו ליד
שולחז־ה ממשלה.

מי שמבקש כיום להיות שר כממשלת אר־צות־הברית
חייב לוותר על כל עסקיו.

אד מה כל זה נוגע לאדם בדתי * רגיד,
אהד בדורו, כמו אריק שרון? היכן יכול להיות
כאן ניגוד־האינטרסים?

י י פרשת החווה של אריק היה תקדים בימי המישטר
י הקודם, כאשר כיהן משה דיין כשר־הביטחון.
באותם הימים גילינו, כי דיין אינו עוסק רק בתחביב
של חפירות ארכיאולוגיות בלתי־חוקיות, אלא שהפך גם
סותר בינלאומי בעתיקות— לא רק בעתיקות שמצא בחפירותיו
ושלקחז לעצמו בניגוד לחוק. אלא גם בעתיקות
שקנה בשיק, לצורכי מיסחר.

הדברים נאמרו בתמימות. צ׳רלי וילסוך ביקש רק
לומר, כי גורלה של חברת־־הענק קשור בגורל המשק
הלאומי. אד המלים הובנו כפשוטן: שארצות־הברית היא
מעין חברת־בת של ג׳נרל מוטורס.
התגובה היתה מוחצת. אמרת־הכנף גרמה סערה
ציבורית. צ׳רלי וילסון נאלץ למכור את כל המניות שלו,
תוך הפסד אישי עצום. הותקנו כללים חדשים המונעים,
מאז ויויד־אייייי־סים כלשהו.

(הטענה שלא אריק מנהל את החווה, אלא אשתו
לילית, יכילה רק להצחיק את מי שמכיר את בני־הזוג.
בחיים הציבוריים בישראל יש מעט זוגות שבהם קיים
יחס כה הדיק ושותפות כה מלאה, כמו אצל זוג השדונים.
כימעם שניתן לומר: אריק ולילית — חד הם).
יש התמהים על תגובתו של אריק שרון על הטענות
המושמעות נגדו. יש הרואים בכך שיא של שחיתות. חבר־כנסת
מסויים טעי שזהו שיא של חוצפה (ראה מחוץ
לפרוו׳ויקוס יש הטיענים. כי אריה מצפצח על כל העולם.

מיסחד ותעשייה, לטובת כיסו הפרטי, זה יכול להזיק
לאינטרסים של המדינה. שהרי השר עלול לקבל החלטות
המקדמות את עסקיו הפרטיים, אך המזיקות למשק הלאומי.
גם אם אינו מודע לכך, אין אדם רגיל יכול להשתחרר
מן האינטרסים שלו. מתחת לסף ההכרה ישפיע האינטרס
הפרטי שלו על החלטותיו המדיניות.
זה ברור וגם אריק שרון מבין זאת.
אלא במד, דברים אמורים? בבן־אדם רגיל, כמו ייגאל
הורביץ. גידעון פת, יצחק מודעי ודומיהם.

אבל גם דרישה כזאת
רגיל. איש בדתי-רגיד כמו
יכול לנטוש את מקומו
הוא יודע שהמדינה זקוקה

״מה שטוב ל״ג׳גרל מוטורם״ טוב לארצות־הכרית

פישפשתי בחוקים וגיליתי, לתימהוני, שאין בישראל
חוק האוסר על שרים לעסוק בעסקים פרטיים. התייעצתי
עם גדולי המוסחים־לחוק, וגם הם נדהמו להיווכח שאין
חוק כזה. עד אז היו הכל בטוחים שאכן קיים בישראל
חוק האיסר עסהיט פרטיים של שרים.

ניסחתי הצעת-חוק כרוח זו, והעליתי אותה
בכנסת. על פי דרישת שר־המישפטים דאז,
י. שימשון שפירא, היא הורדה מסדר־היום.

לואי ה־ : 14 האבא הרוחני
בלתי-מוסרי מטיבעו, עלול לחוש מדי פעם, בשעות
הקטנות של הלילה, דגש־בושה כלשהו, לפחות מחשש
״מה יאמרו הבריות״ .לא כן אריק שרון.

כי אריק פשוט יודע שכאשר הוא דורם
אדם העומד בדרכו, הוא פועל לטובת המדינה.

שהרי טובת המדינה מחייבת שאריק שרון יתקדם,
במהירות מירבית, לקראת המנהיגות העליונה. מכיוון
שרק הוא יכול להציל את המדינה ולהגשים את הציונות,
הרי כל מי שמפריע לו, ולוא גם לשעה קלה בילבד,
להגיע אל המנהיגות — הריהו פושע כלפי המדינה,
עוכר ישראל ומחבל בציונות׳ ואין להתחשב בו. חובתו
של אריק היא לסלק אותו בכל האמצעים, גם האכזריים
ביותר. ההימנעות מכך תהיה בבחינת התאכזרות כלפי
המדינה, האומה והציונות.
התבטאויותיו של אריק שרון מעוררות לא פעם זעם
ותימהון. מניין לו החוצפה לקרוא ליריביו בשמות־גנאי
כמו ״גייס חמישי״ ,״מחבלים״ ,״אויבי הציונות״ וכיוצא
באלה ל איד ניתן לסבול דמגוגיה מרושעת שכזאת ן

ולא עודה על דעתו שד איש כי אריק שרון באמת מדבר בכנות גמורה ונוראה. הוא
מאמין שכל מי שמפריע לו אישית מפריע למדינה
ולציונות, ועד כן מך הדין לראות בו
בוגד, מחבל וסוכן־האוייב.
44ל רקע -זה יש להבין את פרשת החווה המפורסמת.
? אין אריק מתנגד עקרונית למסקנות של ועדת־אשר,
המחייבות שרים לוותר על עסקיהם הפרטיים. בהחלט לא.
גם בעיניו הדבר ראוי ונחוץ, בכל הנוגע לשרים רגילים .

אבד אריק שרץ אינו שר רגיל, וכלל לא
עולה על דעתו שהדברים חלים גם עליו.

איזו סתירה יכולה להיות בין ניהול חוותו ובץ האינ טרס
העליון של המדינה? הרי זה אבסורד גמור!
אומנם, לגבי שר רגיל עלול להתעורר מצב של ניגוד־אינטרסים.
אם שר־המיסחר־והתעשייה מנהל מן הצד עסקי

ולם גם בשיא זוהרו לא הגיע משה דיין לדרגת
השיכנוע־העצמי המציינת את אריק שרון. וגם חסידיו
לא תבעו לו את המעמד שחסידיו של אריק תובעים
אותו ביום לגיבורם — אף כי אלה הם אותם החסידים
עצמם( .מי שזקוק לאליל, כדי לחפות על אפסותו האישית,
נדד בשנים אלה מפולחן־דיין לפולחן־שרוו).
כאשר דיין ציפצף על החוק, ראו בכך רבים מעין
שיגיוו אישי, תכונה נחמדה של שייגץ ניצחי. לא נטען
אז, כי התעשרותו הפרטית היא חלק מהגשמת הציונות.

אריק, בניגוד לדיין, הוא טיפוס נפוליוני.
בעיני עצמו, הוא הקיסר. לדעתו, כל הכדמה
כין רכוש המדינה וכין רכושו הפרטי של הקיסר
היא מלאכותית. .

(כך סבר גם קיסר אחר, חשאהין־שאה, ועל כן נטל
את מיטב ההון של איראן והטמין אותו בחשבונות הפרטיים
שלו בבנקים שווייציים. משום־מה אין האיית־אללה
והעם הפרסי מכירים בעיקרון זה).

שבוע נשאל אריק שרון בראיון טלוויזיוני, לעיני
י י מאות אלפי ציפים, מה יעשה אם יידרש לבחור בין
המשך כהונתו ובין המשך החזקתו בחווה. במה יבחר?
מבלי להניד עפעף, השיב אריק, כי יבחר בשני הדברים
גם יחד. לא יעלה על דעתו לוותר על כהונתו בממשלה.
מפני שיש דברים להגשים, והוא צריך להגשימם.
(למעשה אמר, מבלי להגיד זאת בפירוש, כי שום אדם
מילבדו אינו מסוגל להגשים את הדברים ).ולא יעלה
גם על דעתו לוותר על החווה, שהיא ״אורח חיים״.

אילו אמר זאת אדם רגיל, היתה זאת חוצפה.
כאשר אומר זאת אריק, הוא פשוט מסיק
את המסקנה ההגיונית מדעתו על אריק.

לכן אין לפנינו בעייה של מסקנות ועדת־אשר, או של
מסקנות ועדת־קנת .״המצב הבלתי־נסבל״ ,כפי שהגדי־רוהו
השופט מכס קנת ושני עמיתיו המלומדים. הוא מצב
טבעי לגמרי בעיני בעל־החווה.

לכן הבעייה אינה אם אריק יתפטר מן הממשלה,
ולא אם ייפטר מן החווה. הבעייה
היא איך ייפטר עם-ישראל מאריק שרץ.

הביטחון העצמי ה מו בוז שר אריק שוו! התבטא
בהוצאות המדינה ער ארגונו: הוא תבע ביטחון מונו!

ריק שרץ ישב מול מצלמות־הטל-
וויזיה והצהיר :״אין תאורה בחווה
שלי !״
היה זה ביום השישי האחרון, בתוכנית
השבוע — יומן אירועים.
שרון הוזמן להתראיין בשידור חי על
הפרשה שהסעירה בשבוע שעבר את הארץ
כולה: ההוצאות הכספיות לשם הקמת
מערכות ביטחוניות סביב החווה של שרון.
שרון לא שיקר, אולם הוא גם לא אמר
את כל האמת. כאשר הודיע כי אין תאורה
ביטחונית סביב החווה שלו, הוא ידע כי
מי שיצליח להסתנן מבעד לשמירה של
עובדי חוות השיקמים המקיימים פטרולים
ניידים סביב שטח החווה, אמנם לא
יראה פנסים של תאורה ביטחונית. אולם
אריק שרון גם ידע שיש לכך סיבה: פשוט
לא הספיקו להתקין את הפנסים.
הצהרתו של אריק שרון היתה הונאת-
הציבור.
חברה של מהנדסים, יועצים, חשמל
ואוטומציה בשם כהן את בלוך בע״מ,
ברחוב בר־כוכבא 44 בתל־אביב, סיימה
לאחרונה עבודת תיכנון גדולה לתאורה
הביטחונית סביב חוותו של אריק שרון.
לחברה שני סניפים. האחד בחיפה, המנוהל
על־ידי רפי כהן, והשני בתל־אביב,
בהנהלתו של בנימין (״בני״) בלול.
על הסניף התל־אביבי של החברה הוטל
על־ידי מישרד־החקלאות להכין תיכנון
לתאורה ביטחונית סביב 4000 הדונמים של
חוות השיקמים של אריק שרון. מלאכת
התיכנון הושלמה. ולמישרד החקלאות הוגש
חשבון בסדר־גודל של יותר מ־100
אלף לירות. החשבון אושר ונפרע.

אינה יכולה שלא לעורר תמיהה רבה.
בחודש ספטמבר 1978 פנה אריק שרון
אל השב״ב (שרות־הביטחודהכללי) וביקש
להיכלל בין השרים המקבלים שמירה אישית
צמודה ואבטחה על בתיהם. שרון טען
אז כי מתנכלים לו. אחרי בדיקה יסודית
הגיע השב״ב למסקנה כי אין מתנכלים
לשרון, וכי אינו צריך לקבל את השמירה
האישית העולה בכסף רב.

הו דאה אי שית
של בגין

1 1 0 1 1 1 1 1 1 1המוצבים בפתח החווה של אריק שרון, הותקנו שם, ללא אישור
תקציבי, עוד לפני ששרון הזמין תוכנית־תאורה ביטחונית
1 1 1״1׳41
כוללת, אצל מיש רד מהנדסים בתל־אביב. אריק שרון מכחיש את תיכנון התאורה.

שלושה מיליון
לירות
ל * גני 3לי ד לא נוח לשוחח על פרשת
י התאורה שהכינה חברתו לחוות השר.
״הדברים האלה הם חסויים. היחסים בינינו
ובין הלקוחות שלנו הם תמיד חסויים.
אנחנו לא יכולים לדבר על סכומים. אבל
הסכומים שהוזכרו בעיתונים, על מיליוני
ליד הכניסה לארמון של שרון, בחוות השיקמיס, מוצבת בודקה מיש־לירות,
הם מוגזמים,״ הוא אמר השבוע 71
י טרתית שבה נמצא השוטר השומר על הבית 24 שעות ביממה. הקמת
להעולס הזה.
לבלון יש סיבה נוספת שלא להרגיז הבודקה עלתה 60 אלף לירות. שרות הביטחון הכללי טען, כי אין צורך בשמירה.
את שר־החקלאות על־ידי חשיפת האמת

בפרשת התאורה הביטחונית. החברה שבבעלותו
משמשת חברת־הייעוץ למישרד-
החקלאות בכל הנוגע לבעיות חשמל ותאורה,
ומקבלת שכר חודשי קבוע. נוסף
על השכר החודשי הקבוע מקבלת החברה
גם כספים עבור עבודות שהיא עושה
למישרד־החקלאות. גורמים במישרד־החק־לאות
מסרו כי היקף עבודות־התיכנץ של
חברת כהן את בלוך עבור מישרד־החק-
לאות מסתכם בכ־ 3מיליוני לירות לשנה.
אולם בלוד היה מוכן להסביר בשיחה
עם העולס הזה את הטכניקה של ביצוע
עבודות־תיכנון לתאורה. לדבריו, הסכומים
המשולמים למתכנן הם בסדרי גודל
של שלושה עד 10 אחוזים מהיקף העבודה
,״לפי תנאי הקרקע, מהות העבודה
והריחוק.״ יש להניח כי במיקרה של חוות
אריק שרון, שם התנאים אינם נוחים במיוחד,
בעיקר בגלל ריחוקה של החווה
ממקום־ישוב מרכזי, היה שכרו של בלוד
נמוך, רק כשלושה אחוז מהיקף העבודה
שהיתה עתידה להתבצע. על פי הנתון
של 100 אלף לירות עבור התיכנץ, יש
להניח שכאשר תישכד הסערה, ואריק
שרון יורה להוציא לפועל את תוכנית
התאורה הביטחונית, ישלם מישרד־החק־לאות
עבור עבודה זו סך של כשלושה
מיליוני לירות.
0 0 1 1 1 1שרון מכחיש בכל תוקף כי חוותו או החצר סביב הבית מגודרים.
פרשת אבטחתו האישית של אריק
411 1 11111 למרות הכחשה זו אפשר להבחין בחצר בשתי גדרות ובחומה המקיפה
שרון, והאבטחה של החווה שלו, את הארמון. בנוסף לאלה מונחות בחצר ערמות מוטות, המיועדים כנראה, לבניית גדרות.

11111111

*¥ן רץ לא קיבל את קביעת השב״כ.
״הוא פנה אל ראש־הממשלה וביקש
פגישה אישית על נושא ביטחונו האישי.
.לפני בגין הוא פרש את חששו מהתנכלויות,
וביקש שמירה אישית, וכן שמירה
על ביתו. היה זה בתקופה שבה דרש ייגאל
ידין שיצמידו לו שמירה אישית וישמרו
על ביתו שבירושלים, ונושא השומרים
האישיים הפך סימן לסטאטוס בממשלה.
בגין קרא אליו את ראש השב״ב. ראש
השב״ב חזר על מימצאי השב״ב, וקבע כי
אץ צורך להוציא כספי ציבור על שמירה
אישית לשרון, וכי איש אינו מסכן את
חייו או את רכושו של שר־החקלאות.
ראש השב״כ הוסיף כי בעיקבות פנייתו
של שרון ערך השב״כ חקירה מיוחדת,
והתברר לשרות־הביטחון־הכללי כי אין
כל צורך בשמירה על שרון. אבל, הוסיף
ראש השב״ב, אם בגץ יתן לו הוראה,
הוא יבצע אותה.
בגין נתן את ההוראה להכניס את אריק
שרון למעגל השרים הזוכים לשמירה אישית
ולשמירה על ביתם מטעם השב״כ.
לגבי ראש השב״ב היה בהוראה זו מעמסה
תקציבית של יותר ממיליון לירות לשנה,
לגבי ההוצאה השוטפת בילבד, מבלי לקחת
בחשבון את הוצאות־התשתית הגדולות
הכלולות במיתקנים לשמירה על ביתו
וחוותו של אריק שרון.
אולם אריק שרון עצמו לקח בחשבון
את ההוצאה הגדולה. ב־ 2בדצמבר 1978
הגיעה למישרד־האוצר דרישה של חשב
מישרד־החקלאות, משה כהן, לאישור תקציב
מיוחד בן 263 אלף לירות למיתקני-
ביטחון על ביתו של אריק שרון ועל
חוותו. על פי הפירוט, הוקדשו 63 אלף
לירות למיתקני־ביטחון על הבית עצמו.
ו־ 200 אלף לירות להקמת תאורה מסביר
לחווה.
הפניה הובאה לתשומת־ליבו של מי
שהיה אז שר־האוצר, שימחה ארליך. עוד
באותו היום שלח ארליך את דרישתו של
שרון למבקר־המדינה, וביקש לדעת אם
יש לדעת המבקר להעתר לה או לא.
מבקר־המדינה היה זריז בתשובתו. לא
עברו ששה ימים, וב־ 8בדצמבר שלח
המבקר חוות-דעת לשר־האוצר. קבע הד״ר
ארנסט נבנצל :
( )1יש לאשר רק את ההוצאה הכספית
לגבי השמירה על ביתו של שרון. ואץ
לאשר את ההוצאה הכספית לגבי השמירה
על חוותו.
( )2יש להביא את הבקשה כולה לידיעת
הממשלה.

על ח שגון
הציגור
ך• שהם פועלים על פי הנחיות ה *
מבקר, פנו מי שהיה אז מנכ״ל־האוצר,
עמירם סיוון, ומי שהיה הממונה על התקציבים
באוצר, איתן ברגלס, אל השב״ב,
וביקשו לנתח את הדרישה התקציבית של
אריק. הם ביקשו לדעת איזה חלק מהסכומים
שנדרשו אכן מיועדים להגנה
על הבית, וכמה להגנה על החווה.
השב״כ אישר את 63 אלף הלירות ביל-

ביתי ה1א מיבצרי־־ יכול היה אריק שרון לאמו על ארמון בחחת־שיקמים
בה כדי להציב בכניסה לבית דלת ברזל
חזקה יותר מהדלת הסטדנדרטית, זמזם
ומערכת אינטרקום פנימית.
אריק רתע מזעם :״ארליך פנה למבקר-
המדינה ביגלל חשבונות פוליטיים. ממתי
מבקר־המדינה מבין בענייני ביטחון י לכל
השרים נותנים אבטחה י, ואף פעם לא פנו
למבקר־המדינה. מה שרוצים להרכיב אצלי
בחווה זה צעצועים, ולא אמצעי־ביטחון !
אותי לא ילמדו מה זה ביטחון!״
ארליך הציע לשרון להביא אח הנושא
כולו, כפי שהמליץ מבקר־המדינה, לידיעתה
או להחלטתה של הממשלה. אריק
סירב׳והחליט לנקוט בצעדים פרטיים משלו,
על חשבון הציבור כמובן, כדי להבטיח
את ביטחונו האישי, את החווה ואת
הסטאטוס שלו.

חדשה סביב החווה כולה, כפי שטענו
השבוע כמה עיתונאים.

ערך ה חוו ה
עלה
>> ריק ש רון אנס את השב״כ להסכים
יד* לשמירה הביטחונית עליו, המשוללת
כל הצדקה עניינית או מיקצועית. הוא
טען טענות־שווא באוזני ראש־הממשלה
והוציא מאות אלפי לירות מכספי־הציבור
כדי להרגיע פחדים מוזרים או כדי לרומם
את מעמדו ולהשוותו למעמד השרים שלגביהם
החליט שרות־הביטחון שיש צורך
בשמירה עליהם. יש לו עוד תוכניות בכיוון
זה. כאשר תוצא אל הפועל תוכנית-
התאורה של כהן את בלוך, ישלם הציבור
סכומי-עתק, ואם אכן תוקם גדר חדשה
על חשבון מישרד־החקלאות, תהיה השע־רוריה
כפולה ומכופלת.
גם אם היה אריק צודק בפחדים שלו,
לא היתה הצדקה להוצאה הכספית הגדולה
סביב החווה. לו היה שרון מתגורר בירושלים,
לפחות בתקופה שבה הוא מכהן
כשר, לא היתד, נוצרת כל בעיה. ההשקעות
הבטחוניות סביב בית ירושלמי היו זעירות
ביותר לעומת ההשקעות בחווה המרוחקת
והמבודדת. הציבור אינו חייב לשלם
עבור תשוקתו של אריק להתגורר
דווקא בחווה הנמצאת בנגב הצפוני.
זרקורי ענק
לא אישור של מישרד־האוצר הוצ־
€או, נוסף על 63 אלף הלירות המאושרות,
עוד כ־ 200 אלף לירות על אמצעי־בטיחות
אשר שרון משוכנע כי הם הכרחיים
60 .אלף הוצאו לבניית סוכה (״בודקה״)
לשוטר, המוצב משך 24 שעות
בפתח הבית של שרון 100 .אלף לירות
הוצאו על אמצעי־ביטחון משוכללים מאותם
שהסכים להם שרות־הביטחון־הכללי :

עד שהתפוצצה פרשת התוצאה הכספית של החווה, ניסו
1\ 1ך ך״ 1 0 **11 1
אריק ולילי שרון ליצור דימוי של זוג חקלאים מאושר
״* 1 1 1 1 11111
והצטלמו הרבה לעיתונים בתוך החווה. כיום אסורה כניסת עיתונאים לחווה. שרות הביטחון
טען, שאין להוציא כספי ציבור כדי להגן על אריק משום שנדמה לו שמתנכלים לו.
מיליוני

המתנוו

של התאורה הביטחונית
של שרון, בנימין בלוך,
טוען כי יש חובת סודיות על היחסים
בינו לבין מישרד־החקלאות וההזמנות שלו.
מערכת־אינטרקום משוכללת יותר, מער-
כת־אזעקה משוכללת יותר.

טענה זו של שרון אינה נכונה. לא
כל שרי הממשלה זוכים בליווי של
אנשייביטחון, בעבודות־בנייה בטחוניות
סביב ביתם ובשמירה על הבית. בין השרים
הזוכים בשמירה ראש־הממשלה מנחם
בגין, שר־הביטחון עזר וייצמן, סגן־ראש־הממשלה
ייגאל ידין ושר־האוצר ייגאל
הורביץ. הורביץ קיבל את השמירה האישית
עליו רק אחרי שהותקף על־ידי מפגינים
במלזן הילטון בירושלים, אחרי הצהרתו
על המדיניות הכלכלית החדשה שלו.
דוגמה הפוכה היא הגדר בביתו של השר
גידעון פת בסביון, אחרי שורה של פריצות
לבית, המליץ השב״כ לבנות גדר
סביב הבית, ואף התקבל אישור תקציבי

לכד.

מאז התקנת אזעקה זו ועד כה היא
לא הופעלה אף פעם, אלא למטרות ניסוי.
60 אלף לירות נוספות שולמו עבור התקנת
שער לחווה ושני זרקורי־ענק, וזאת
עוד לפני שבוצעה תוכנית־התאורה הביטחונית
הכללית.
תחילה טען אריק שרון כי הסכום הנוסף
של 200 אלף לירות אושר על-ידי מיש-
רד־האוצר. רק כאשר התברר כי ראשי-
האוצר מכחישים זאת, הוא שינה את גיר־סתו.
דוברו, אלי לנדאו הודיע לעיתונאים:
״ראש־הממשלה יותר חשוב משר־האוצר.
אם ראש־הממשלה אישר, העניין מאושר,
ולא צריך את האישור של שר־האוצר !״

מו טו ת
לגדר
ף* ילכד הסכום של 200 אלף הלירות,
^ 1שהוציא מישרד־החקלאות עבור אנד
צעי-הביטחון בחוותו של שרון, ללא אישור
מישרד־האוצר, הוצאו גם 100 אלף הלירות
לתיכנון מערכת־התאורה, שאת קיומה
הכחיש שרון בתוקף כה רב. כאשר
יגשו להתקין את התאורה הביטחונית,

תגיע ההוצאה הכספית לכמה
לירות.
דוברו של שרון, לנדאו, הכחיש בשיחה
עם העולם הזה כי הוזמן תיכנון לתאורה
ביטחונית .״לא יכול להיות שאני לא יודע
על זה. אני מוכן להתפטר אם יסתבר לי
לבסוף שיש תיכנון לתאורה ביטחונית!״
פרשה אחרת היא פרשת הגדר. אריק
ולנדאו הכחישו, זה בטלוויזיה וזה באוזני
עיתונאים, את העובדה שיש או שמתכננים
גדר סביב הבית, החצר או החווה.
ביתו של שרון ניצב במרכזה של. חצר,
המשתרעת על פני כארבעה דונאמים.
מילבד הבית, הנראה כארמון ממש, יש
במקום עוד מיבנים קטנים, מוסכים וגן
גדול. החווה של שרון משתרעת על פני
יותר מ־ 3500 דונאמים. אין היא מגודרת.
כל כמה מאות מטרים מוצב שלט, האוסר
על הכניסה ועל הציד. פטרולים של אנשי
החווה מסיירים יום ולילה, ושומרים על כך
שאיש לא יחדור לשטח.
אולם החצר מגודרת בשתי מערכות
של גדרות במרחק של כמה עשרות מטרים
אחת מהשניה. הבית עצמו מוקף בחומה
גדולה.
סמוך לבית נמצאו, השבוע, כמה מאות
מוטות־ברזל גדולים, כשהם מונחים על
הרצפה. מוטות אלה מיועדים לשיפוץ
אחת מהגדרות הקיימות, או לבניית גדר

חמיש וד

מישרד התיכנון כהן־
את־בלוך, שהכין את
זוכנית התאורה לחווה של אריק שרון,

הטענה של שרון כאילו כל אמצעי
הביטחון הנבנים בחווה הם ניידים, ואפשר
להסירם או להעבירם כאשר יחדל שרון
לשמש כשר, היא שטות מוחלטת. התאורה,
הגדרות, השערים והדלתות מעלים את
ערך החווה ואת ערך הרכוש של אריק.
חלק ניכר מאמצעים אלה היה על שרון
להשקיע בחווה שלו, גם אם הוא לא היה
שר ולא היה ״נרדף״.
כאשר השרות־החשאי-האמריקאי השקיע
רבבות דולרים באמצעי-ביטחון בביתו
הפרטי של נשיא־ארצות־הברית לשעבר,
ריצ׳ארד ניכסון, בסנט-קלמנטו, קמה שע-
רוריה עצומה. ניכסון אולץ לממן את
ההוצאה מכיסו. אולם אריק שרון אינו
נשיא ארצות־הברית וחוות השיקמיס אינה
סנט-קלמנטו והציבור הישראלי ישלם הר בה
אלפי לירות.

יוסי ינאי 1

ד י 1ו ג 1ףבלי
ני לא בוגד בכסית, ואין לי סב-
/ /י לנות לשבת במקום אחר,״ אומר
המשורר יונה (״יב״י) בן־יהודה, אחת ה דמויות
הקבועות, הפוקדות את קפה־האמ־נים
כסית מדי יום שישי.
״אל תצלמו אותי, אני לא יושב במקומות
אחרים, רק מסתובב קצת,״ מבקש
הסופר־עיתונאי שלמה שיא, שגם הוא
מיושבי כסית הנאמנים.
״אין כמו הצ׳ולנט של נסית,״ אומר
שחקן הבימה יהודה אפרוני.
״אני מיתומי קפה סולטן שברח לכסית
והצעקות של יבי הבריחו אותי עכשיו
לדיצה,״ אומר הארכיטקט הנודע יצחק
ישר.
הצייר נמוך־הקומה משה ברנשטיין ויתר
בכלל על דיזנגוף, ובילבד שלא ייאלץ
לשבת במקום אחר.
דינזגוף בלי כסית זה לא אותו הדבר,
אין ספק בכך. בכל,שבוע, מדי יום שישי,
היה נסית המקום התוסס ביותר ברחוב
המפורסם ביותר של תל־אביב. זה היום
שבו מתמלאים בתי־הקפה באנשים שסיימו
עבודתם בשעות הצהריים. חתיכים וחתיכות
באים להסתדר -ולהחליף כתובות
לקראת הערב! מארחים ומארחות באים
לשמוע ולהשמיע דבר בענייני מסיבות!
אנשי־עסקים, יקירי החברה ופרחי־בוהמה

גלות ״דיצה׳

הקבועים של ״נסית״ ,הבאים לשם מדי יום שישי ונוהגים
לחבר כמה שולחנות יחד ואוכלים ומרכלים בצוותא,
עשו אותו הדבר, אך הפעם בקפה ״דיצה״ .אותם אנשים, אותו שולחן אך ללא האווירה.

אילי גודליצקי

בעוז שמורות המהמה

< ישב בקפה ״פינתי״ ולא
רצה להצטלם .״אני עסוק
עתה באירגון אמנים לאיגוד אמנים עצמאיים,״ הצהיר אילי.

עמוס קינן

תושב
תה גם
דבר,״ הסביר. לידו עוזרו עג

חבורת במאי סרטים בחרה לשבת הפעם ב״דיצה״ .ביניהם הבמאי איתן גרין,

הזמרת אילנה רובינא ומנחה ״מסך גדול מסך קנון״ יצחק שאולי. לידו הבמאי

אברהם הפנר (בתמונה משמאל) .השיחות הן על סרטים ושחקנים ועל עולם הקולנוע באופן כללי.

סבורה, מסתובבים היתומים ומחפשים מיקלט גסת ״פ?]תי

״ משכה אליה אמנים רבים שלא מצאו כל מקום אחר. אל
״פינתי״ באים גס אנשים שאינם מפורסמים, כדי להציץ
ולהיפגע מהכוכבים המאכלסים קפה זה. שם כולם עומדים על המדרכה וצופים באמנים.

בוע של קפה ״נסית״ שו־ב״דיצה״
.״זה לא אותו
* ״כ פרם, בועז אפלבאום.

המחזאי גם הוא תושב קבוע של

״כסית״ שנפלט אל ״דיצה״ .לידו

! 111
איש העסקים שמעון (״צ׳פאי״) קדם, גס תושב קבוע ב״כסית״.

את נציגיו אפשר היה לפגוש בקפה ״פינתי״ .הבדרן מייק בורשטיין עם אשתו
עידית, אימו השחקנית האידישאית ליליאן לוקס ואביו פסח בורשטיין. מייק מצטרף
׳עתים להוריו בהצגות באידיש. הם מופיעים עם ההצגות באידיש בכל רחבי הארץ וזוכים להצלחה.

באים להחליף חוויות ולרכל קצת, להשמיע
בדיחות ולשוחח ברצינות.
עם מותו של חצקל איש־כסית, נותר
המקום סגור, עד תום ימי השבעה. מרבית
מפוני כסית חיפשו מקומות אחרים, שלא
יהיו רחוקים מבסיס־הקבע שלהם, מכסית,
בתי־הקפה שהרוויחו מכך היו קפה פרק,
בפינת הרחובות דיזנגוף־גורדון, אימביס,
שנמצא מול פרק, פינתי, בפינת הרחובות
פרישמן־דיזנגוף ובעיקר קפה דיצה. שחידש
לאחרונה את פניו.
פעם, בימים הטובים ההם, היה דיצה
מאוכלס בשחקני שח. לאחרונה עבר• המקום
שיפוצים, וכיום הוא ערוך לקליטת
אנשי הבוהמה. גם כאשר כסית פתוח
נפלטים כמה מיושביו ועוברים לדיצה,
אחרי שלא מצאו כיסא פנוי.
ביום השישי שעבר, בעוד כסית סגור,
ישבו רבים מלקוחותיו הקבועים בבתי-
הקפה שבסביבה והספידו בצוותא את
חצקל. הם המתינו בחוסר־סבלנות ליום
שבו ייפתח כסית שוב, אחרי שייתמו ימי
האבל.
״אנחנו יתומים,״ אמרו אנשי הבוהמה,
״המחפשים מחסה ליום אחד.״
להתראות בכסית ביום השישי.

רותי דר, מתכננת תפ־אורות
ותלבושות לתי־
1111X^ 11
אטרון, שיושבת ב״כסית״ ונדדה ל״פרק״.

שאותה מייצג, כמובן, הפנטומימאי ג׳וקי ארקין, האוהב לה
קיף את עצמו בנערות צעירות הלומדות אצלו פנטומימה,
גם ג׳וקי נאלץ למצוא מקום אחר. הצעירות בתמונה הן מירב דהאן ושרית שרון.

וו ח,

קנונ״תבאוו ־ עונוהנבת שוב * איו מתכוננים הליכוד
והמערר בישי לסתום או 1ני הסיעות הקטנות * האם !צה״ן: וווא
צבא של ם וואינו א ! 1ג ״ ס שר גנרלי , 1ש מו תו והם ! 1כל?

ך * פל הוגן בסודיות של מיבצע צבאי.
י י אף מילה אחת לא דלפה לעיתונות.
נעשה הכל כדי לנצל את מומנט האפתעה
ולהכות את האדיב עוד לפני שחש מה
אירע לו.
האדיב: כנסת ישראל.
את השיטה שיכלל אדם שיש לו ניסיון
רב במיבצעי־מחתרת: היו״ר, יצחק שמיר,
מי שהיה ראש־המיבצעים של לח״י, ולאחר
מכן פעיל מרכזי במוסד לביון (ראה
איגרת העורך לקורא) .יום אחד, בלי
הודעה מוקדמת, בלא אזהרה לאיש, מבלי
להתייעץ עם סיעות הבית, פשוט סגר את
המיקרופונים שעל שולחנות חברי־הכנסת.
לאחר מכן נעשה צעד נוסף. הוצע
שינוי לתקנון הכנסת: מעתה יהיה יו״ר־

חוות

הישיבה חייב (לא רשאי, אלא חייב ! )
להשתיק קריאות־ביניים, אם הנואם ידרוש
זאת, כלומר: לא יהיה עוד שיקול־דעת
ליו״ר הישיבה גם אם יהיה סבור כי
קריאת־הביניים מועילה לדיון.
השבוע באה ההפיכה השלישית.
ישבתי במקומי, בראשית הישיבה של
היום השלישי, ועילעלתי באופן שיגרתי
בערימת־הנייר שהצטברה על השולחן.
מבטי נתקל בדף־נייר לבן שכלל הצעות
חדשות של ועדת־הכנסת לשינוי תקנון*
הכנסת. כל הצעה כזאת חייבת להיות
מונחת על השולחן, כדי לתת לח״כים את
האפשרות להתנגד לה תוך 14 יום. במיק־רה
שיש התנגדות, נערך דיון קצרצר,
מצביעים — וזהו זה. יש חוק חדש בכנסת.

החיוח

במיסגרת הדיון על ההצעות להביע אי״אימון לממשלה,
בשבוע שעבר, אמר אורי אבנרי את הדברים
הבאים :

לד1ד שרון היתד, חווה — ועליה אני רוצה לדבר.
יש אלף סיבות להביע אי-אימון לממשלת־הליכוד, ופרשת
החווה של השר אריאל שרון מסמלת את כולן.

מאז שהוצפו חוצפות בישראל, לא חוצפתה חוצפה
כחוצפתו של השר שרון כפרשת חוותו.

יש קשר הדוק בין החווה ובין השטחים הכבושים, שעליהם
מנצח השר שרון. כי בעיניו, השטחים כולם הם כחוותו הפרטית:
יש בהם כבשים — הערבים הגרים שם ! הם עומדים מחוץ
לחוק, מילבד החוק של השר אריק שרון! ומסביבם יש להקים
גדר מחושמלת.

ונחוץ ד חו ק ול! 7ום ר
להלכה זוהי ממשלת בגץ. למעשה, זוהי ממשלת אריק שרון.
הוא המכתיב, הוא הקובע, הוא המחליט, הוא המבצע.

לכן יש משמעות כפולה ומכופלת למעשיו הפרטיים,
כביכול, של השר שרון, שהעמיד את עצמו
מחוץ לחוק, מחוץ למוסר, מחוץ לאתיקה, מחוץ להגינות.
השבוע
נודע כי חוצפתו של השר שרון הגיעה לשיא חדש:
לא זו בילבד שהוא לא מיהר בעצמו למכור את חוותו, כאשר
נכנס לתפקיד שר החקלאות!
לא זו בילבד שהתעלם מהמלצות ועדת־אשר!
לא זו בילבד שדרס ברגל גאווה את החלטת הממשלה בעניין
רכוש־השרים !
לא זו בילבד שזרק לפח־הזבל --
ראש־הממשלה מנחם בגין: מר אבנרי, לכל מה שאמרת
עד עכשיו אין שחר.
אורי אכנרי: אין שחר? אין בממשלה שר־חקלאות ששמו
אריק שרון? אין לשר אריק שרון חווה פרנוית? ועדת־אשר לא
אמרה איך צריך שר לנהוג לגבי עסקיו הפרטיים? הממשלה לא
החליטה מה שהחליטה? הממשלה לא מינתה ועדת־מישפטנים,
כדי להוציא מסקנות? השר שרון קיבל את המסקנות, ואף ביצע
אותן?
אדוני ראש־הממשלה, אני מבין את מבוכתך בפרשה הזאת
ולבי־לבי לך. אבל העובדות הן כל־כך ברורות, והן כל כך מבישות,
שקשה להכחישו.

ד ג בור מיוחד הבד
והנד, אדוני היושב־ראש, ואדוני ראש־הממשלה, נודע שחוק-
מה גדר ציבורית מסביב לחווה הפרטית. חלק מן הכסף הזד,
נלקח בגלוי מכספי מישרד־האוצר — 60 אלף לירות! חלק ממנו
נלקח שלא בגלוי מכספי מישרד־החקלאות, שעליו ממונה השר
שרון.

צאו וראו: החקלאות מתמוטטת. המושכים הצעירים
נחנקים מחוסר בסף. אכל מישרד־החקלאות
משופע בכסף כדי להשקיעו בחווה הפרטית של השר
שרון.
עד היכן הגיעה החוצפה?
האם יש תשובה על כך?

הדף התמים הכיל מהפכה בסידרי־ה־כנסת
— מהפכה שאיש לא הודיע עליה
מראש, שלא הוזכרה בשום כלי־תיקשודת,
שאיש מאנשי הסיעות הקטנות לא ידע
עליה עדיין. קנוניה שמורה היטב.
לגבי הסיעות הקטנות, מהפכה זו היא
מכה מוחצת.
כדי להבין זאת, יש להזכיר נשכחות.
כאשר נבחרתי לראשונה לכנסת, בסוף
,1965 הנהגתי בה מן היום הראשון שיטה
חדשה. יחד עם אמנון זיכרוני, שכיהן
אז כיועצי הפרלמנטרי, יצרתי מתכונת
של פעילות לסיעה קטנה — מתכונת
שכל הסיעות הקטנות מאז אימצו אותה
לעצמן.
העיקרון הבסיסי היה שסיעה קטנה,

אריק
ישי דובר הליכוד אומר: הוא גיבור לאומי — מגיע לו.
בברית־המועצות יש תואר ״גיבור ברית־המועצות״ .בעל תואר
זה מקבל משכורת לכל ימי חייו, ויש לו זכויות־יתר רבות.
הנה הומצא תואר חדש אצלנו :״גיבור לאומי״ .ומי שהליכוד
מעניק לו תואר זה, עומד מחוץ לחוק ומעל לחוק, מחוץ
למוסר ומעל למוסר. מותר לו הכל — לשדוד, לגנוב, לאנוס,
לעשות ככל העולה על רוחו.
ויש רק גיבור לאומי אחד, והרי הוא השר אריק שרון.
לא אותם שעמדו חשופים בצריח מול הטנקים ביום־הכיפורים,
והם מאות ואלפים. לא אותם שזחלו באש התופת, והם רבבות.
לא אותם שעברו את שיבעת מדורי־הגיהנום במילחמות ישראל,
ויש רבים רבים כאלה. אך על כל אלה חל חוק ישראל. כולם
כפופים לחוק. כולם מילבד אחד.

אדוני היושב ראש, לא הקמנו במדינה הזאת צבא
של גנרלים, ולא רק הגנרלים הם גיבורי הצבא הזה.
זה צבא של לוחמים, צבא של טוראים, וכל לוחם הוא
גיבור, וכל הגיבורים כפופים לחוקי המדינה.

ה חזיר שווה יותר
אדוני היושב־ראש, פרשה זו, פרשת החווה של השר שרץ,
מזכירה חווה אחרת — זו שעליה כתב הסופר ג׳ורג׳ אורוול,
בעל חזון־ד,בלהות של ,1984 את סיפרו חוות החיות. חוות החיות,
שבה שולטים החזירים.

והחזירים השולטים כחווה טבעו מטבע לשונית :
כל החיות שוות, אך החזיר שווה יותר.

מצב כזה קיים עתה בממשלת־ישראל. כל השרים שווים. יש
שר אחד השווה יותר.
כמו שור נוגח, משתולל בה בעל־החווה. וכאשר ראש־הממ־שלה
הפורמלי, מר מנחם בגין, מבקש ששני שרים יתנדבו כדי
לטפל בחווה של השר שרון, אין מתנדבים. אין גיבורים כאלה
בממשלת ישראל. אין בה מאטאדורים, המוכנים לעמוד מול פני
השור המועד.

דהה׳ מדינ החדשה
אדוני היושב־ראש, אכן, יש אלף סיבות להביע אי־אימון בממשלה
זו, ופרשת אריק שרון מסמלת את כולן. די בה בילבד
כדי להביע אי־אימון בממשלה זו, כי פרשה זו מדגימה מאין
כמוה את ההתמוטטות של כל מערכות־החיים של המדינה, בשלוט
ממשלת הליכוד.
כאשר תיפול ממשלה זו, אי־אפשר יהיה לתקן את הנזקים
שהיא גרמה להם.

איני חושש לומר: יהיה צויד להקים את מדי
נת־ישראל מחדש, להתוות מחדש את גבולותיה, לק•
כוע מחדש את ערכיה, להקים לה משק חדש, לבנות
שוב את חקלאותה, לתת לה מטבע חדשה, להנהיג
כה סידרי־שילטץ דמוקרטיים חדשים — לנטוע מדינה
חדשה באדמה החרוכה שהליכוד מבץ לנו מדי
יום ביומו.
אני מקווה, אדוני היושב־דאש, שלא ירחק היום הזה, ושמלאכת
ההרס והפורענות וההשמדה של ממשלת הליכוד לא תג רום
לפני כן להרס כללי.

צריכה להשתמש בתקנון כדי להתבטא
על כל הנושאים. אחד האמצעים לכך
הוא הטיפול בהצעות־לסדר־היום.
הנוהל הוא כך: אחד מחברי־הכנסת
מציע הצעה לדון בכנסת בנושא מסויים,
לרוב עניין אקטואלי חשוב. הוא מנמק
אותה מעל הדוכן במשך 10 דקות. נציג
הממשלה משיב עליה ומציע לדון בנושא
זה במליאה, או להעביר את הנושא לוועדה,
או ש״לא לכלול אותה״ (כלומר, לה סיר
אותה) בסדר־היום.
כאשר נציג הממשלה מציע להעביר
הצעה לוועדה, יכול חבר־כנסת אחר לה ציע
להסיר את העניין מסדר־היום. ולהי־פך,
כאשר נציג הממשלה מציע להסיר
את העניין מסדר־היום, יכול חבר־כנסת
אחר להציע להעבירו לוועדה. הצעה כזאת
מנומקת מעל הדוכן, במיסגרת חמש
(ולמעשה עשר) דקות.
כשבאתי לכנסת לא היתד. הגבלה על
מיספר ההצעות שיכול היה ח״כ להציע.
חודש לאחר מכן נתקבל לכבודי ״תיקון״:
נקבעה ״מיכסה״ ,לפי גודל הסיעות. סיעה
קטנה יכולה להציע רק מיספר זעום של
הצעות בכל מושב.
לכן היד. חשוב לפתח את האמצעים
האחרים — ואכן, הצעות־המישנה להעביר

ו ו וווו ו ״ו

לפרוווו^ול

הצעות לוועדה או להסירן מסדר־היום
הפכו מאז אמצעי מרכזי של הסיעות
הקטנות להשמעת דיעותיהן. בחודשים ה אחרונים
השתמשו במכשיר זה בעיקר
סיעות של״י והתחייה, משני הצדדים.
עתה באה הצעת-ך־,תיקון לחסל אמצעי
זה. לשם כך הוצעו שתי הצעות, המש לימות
זו את זו:
!• את ההצעות האלה יש לנמק להלן
מן המושב, במיסגרת. שלשתי
דקות — כך שבעל־ההצעה לא יוכל עוד
להשמיע דיעה כלשהי.
• 1אם יותר מחבר־כנסת אחד רוצה
להציע הצעת כזאת, תינתן הזכות תמיד
לחבר־הכנסת המשתייך לסיעה היותר
גדולה. במילים אחרות: למערך או
לליכוד.
התוצאה: מכשיר זה יוצא כימעט כליל
מידי הסיעות הקטנות, והן תאבדנה קרוב
למחצית ההזדמנויות להתבטא במליאה.
ברור כי הצעה זו יכלה לעלות רק
כתוצאה מקנוניה חשאית בין הליכוד וה מערך.
זהו המשך ישיר של קנוניית בא-
דר־עופר משנת ,1973 שבאמצעותה שדדו
שתי הסיעות הגדולות במשותף כמד, מג-
דאטים מן הסיעות הקטנות.
עצם ההצעות הן מגונות. שיתוף־הפעו־לה
בין הליכוד והמערך מגונה שיבעתיים.
אך מגונה מכל השיטה שבה הובא הדבר:
שתי הסיעות הגדולות פעלו כגנבים בלילה,
באפלה של קשירת־קשר, מבלי להודיע
על כך לאיש, מבלי להתייעץ לפחות
פורמלית עם הסיעות האחרות.
ואולי חמור מכל: הדבר נעשה בוועדת-
הכנסת, אשר בראשה עומד ח״כ יצחק
ברמן ה,,ליברלי״ — שהוא עתה המועמד
הבטוח לרשת את מקומו של יצחק שמיר
כיו״ר הכנסת.
אם כך הוא נוהג ערב בחירתו לתפקיד
זה — איך ינהג כאשר יקבל את
התפקיד?

במדינה
ח סו מו ת
שדבמ ! גו ר

הסוד של ״שלום עכשיו״
דלף. האם יש האזנת-
סתר לשיחות הפעילים ץ
לא דק החקלאים שמחו השבוע על
גשמי הברכה הזועפים, ששטפו את ה ארץ.
גם מתנחלי אילוך מורה, המתחפשים
לחקלאים, עלזו לקראתו. הגשם ה שוטף
והקור העז הגנו עליהם מפני 500
מפגיני שלוח עכשיו, שנקבצו ממקומות
שונים בארץ כדי להפגין נגד כניעתה
של הממשלה לתכתיבי גוש־אמונים, נגד
הרמיסה הגסה של החלטת בג״צ ולמען
פינוי מיידי של מתנחלי אילון־מורה.
אולם לא רק תנאי האקלים הפריעו למפגיני
שלום עכשיו, גם שיטת גיוס אוה־די־התנועה
למיבצע חיבלה לא במעט בהפגנה.
ראשי התנועה, האמונים על שיטות
צה״ליות, החליטו להימנע הפעם נר
פירסום פומבי של תוכנית המיבצע, בעזרת
פלאקטים ומודעות בעיתונים, העדיפו
תחת זאת את הקשר הטלפוני, לפיו
מועברים פרטי המיבצע — מקום ההתכנ סות,
המועד והיעד — באמצעות הטלפון,
מאוהד לאוהד. המטרה: להפתיע את ה־יריב
ולהטיל מצור על ההנתחלות.
כלי צלמים. חיש מהר התברר, כי יש,
כנראה, אוזניים לכותל. עובדה: בשעות
המאוחרות של היום החמישי שעבר פירס־מו
אנשי גוש־אמונים הודעה מאיימת. נא מר
בה, כי ההפגנה של שלום עכשיו ב־

אילוך מורה עלולה להסתיים בשפיכות־דמים.
פעילי
שלום עכשיו, שרצו למנוע התנגשויות
אלימות ושפך דם, מיהרו להיפגש
עם קצין המימשל הצבאי באיזור שכם,
כדי להעמידו על חומרת המצב. במהלך
השיחה עי׳מו הופתעו לגלות, שהקצין
בקיא בכל הפרטים החסויים, שנמסרו מפה
לאוזן באמצעות הטלפון. הוא היד. בקיא
גם בפרטים סודיים יותר, שעליהם דן רק
קומץ המארגנים הראשיים, בפגישות
מצומצמות.
השר ואורחיו. בניגוד למצופה, זכתה
אילון־מורה לביקור של אורח נכבד. שר־החקלאות,
אריאל שרון, רעייתו לילי וילדיהם
הגיעו לאתר ההנתחלות בצהרי הש בת,
כשהם מלווים 120 חברים וחברות מ קיבוץ
גבים, שבנגב. חברי גבים לא באו
להפגין, בעד או נגד ההתנחלות. הם ביקשו
רק ״ללמוד באורח אובייקטיבי״ את סוגיית
ההתנחלות, ומי מוסמך יותר מאריק
שרון להרביץ תורה בנושאן!
בואם הגביר את כוננות אנשי המימשל
הצבאי באיזור. ואמנם, שעה קלה אחרי
ששיירת שרון חלפה בדרך העפר, בואכה
אילון־מורה, חגיחו שתי משאיות שלום
עכשיו ממחבואו, כדי לפרוק את גושי
הביטון על הדרך. מולם התייצבו כמה
קציני מימשל. כשניסו המפגינים להתחיל
במלאכת החסימה, זינק אחד הקצינים אל
העולם הזה 2210

נעמן דילר ככית־חולים כשנת ( 1967 מימין) ובשנת ( 1980 משמאל)*
ההבדל היחיד הוא בזקן
מאחרי המשאית ומנע בגופו את הורדת
הגושים.
יד כיד .״אני לא מוכן ששר החקלאות
יהיה בן־ערובה של שלום עכשיו!״ זעם
מפקד הגדה, תת־אלוף בנימין (״פואד״)
בן־אליעזר. הוא הורה למפגיני שלום
עכשיו לפנות את השטח ולאפשר לשיירת
שרון לצאת מתחומי ההתנחלות, בתום
״סיור הלימודים״ שערכו במקום. תגובת-
הנגד של המפגינים: הם פרשו מעל לרא שיהם
יריעות ברזנט, כמחסה בפני הגשם,
וניצבו על אם הדרך כמחסום חי. כ־70

מפגינים אף כבלו עצמם בשרשרות ברזל
ארוכות, יד ליד ויד למשאית.
רק כעבור חמש שעות תמימות, שבהן
היה שר־החקלאות־וההתנחלויות נצור ב חברת
בני־טיפוחיו המתנחלים, נאותו מפגיני
שלום עכשיו להסיר את המצור ולהתפנות.
הם עשו כן רק אחרי ששר־הביט־חון,
עזר וייצמן, נעתר לדרישתם והסכים
להיפגש עם נציגיהם.

מי פ ל גו ת
157א ^1ןבפ סו ד ה
מאיימים כמוות
כחשכת הלילה
ומציירים צלכי-קרס
שלט נייר, שהוצב בכניסה למועדון
של״י, ברחוב בוגרשוב 60 בתל-אביב.
משך את עיני העוברים והשבים. על הש לט
נכתב, באותיות שחורות גדולות:
״תערוכה — הפאשיזם הישראלי מציג״.
הסקרנים, שצעדו בעיקבות השלט, גילו
שלל מוצגים מפתיע. הוא כלל מכונת־שיכפול
מרוסקת, מיחם־תה מנופץ, חלונות
שבורים וזגוגויות מנופצות, שלטי־הפגנות
קרועים ופלאקטים מושחתים —
ודלת פרוצה. על קירות המועדון צויירו
סיסמות בצבעי שחור, אדום וכחול, ש
קראו
״מוות לבוגדים מוות למאיר
פעיל ולאורי אבנרי מאיר פעיל ואורי
אבנרי לעמוד התלייה אתם בוחשים
ולאש״ף מסייעים דה-קפיטציה לכם ו־לעראפאת
גם יחד!״
הסיסמות היו חתומות ברובן על־ידי
גוף אנונימי, המתקרא ״קנאי ציון״ .סיס מה
אחת — ״יהודים לציון, ערבים לערב !״
— מוכרת כאחת מסיסמות־הקרב של חסידיו
האלימים של ה״רב״ מאיר כהנא. על
משקוף דלת המועדון, במקום שבו נוה גים
הדתיים להתקין מזוזה, נכתבה בצבע
אדום מילה אחת :״מזוזה!״
את סיסמות המוות האלה עיטרו האל מונים
בסימלי־מוות ידועים: צלבי-קרם.
פנים* אל פנים. איש מפעילי של״י
לא טרח להתקין את התערוכה יוצאת-
הדופן הזו. גם איש מאורחיו הקבועים של
המועדון לא שקד על התקנתה. על מיש-
קל אימרה ידועה אפשר לומר: צדיקים,
מלאכתם נעשית על־ידי רשעים. והרש עים
במיקרה זה הם אלמונים, שאיש מ באי
המועדון הרגילים לא ראה אותם
מימיו.
סיפור המעשה התחיל לפני כארבעה
חודשים, בשיא פרשת הסגן דניאל פינטו,
כשהאחראים על המועדון גילו את כתובות
הצבע הראשונות. הם פנו למישטרה,
בתלונה, כי המועדון חובל ואנשיו נתד
נים לאיומים. באותו הלילה שבו ציירו
האלמונים את הסיסמות צויירו סיסמות דו מות
בחדרי המדרגות של חברי־הכנסת
מאיר פעיל ויוסי שריד. באותו השבוע
אף הפגינו אנשי ה״רב״ כד,נא לפני מער כת
העולם הזח, כשבידיהם ראש גמל מגואל
בדם (העולם הזה 5־.)2194
כעבור כמה ימים התגלה בארגז החש מל
של המועדון ג׳ריקן מלא בנזין, שאליו
היה מחובר פתיל הצתה, שלא הופעל. הפעם
הזו הציבה מישטרת תל־אביב מארב
מייוחד, שלא העלה איש בחכתו.
ההטרדות נמשכו. מדי פעם נופצו חלונות,
צויירו סיסמות ונמרחו צלבי־קרס.
פעילי המועדון הצמידו שלט אל אחד החלונות,
שעליו נכתב :״אם אתם גיבורים,
צאו מחוריכם והתייצבו מולנו, פנים אל
פנים״ .האלמונים קראו את השלט וכעבור
כמה ימים הצמידו מיכתב־תשובה אל דלת
המועדון. נאמר בו :״אנו, גיבורי ישראל,
נבוא ונשמיד אותכם !״ חתום :״קנאי
ציון״ .בראש המיכתב, כיאה ליראי־שמיים,
נכתב: בס״ד (ראשי־תיבות בארמית: ב־סייעתא
דשמיא. בעברית: בעזרת השמיים,
בעזרת האל) .כצפוי, איש מכנופיית־הלי־לה
לא חשף עצמו.
אויי ב מו ח שי. מספר אדם קלר, מפעילי
המועדון :״לא מחקנו את הסיסמות,
אלא ניצלנו אותם להסברה פוליטית. כל
שבוע, בערבי ראשון, מתקיימות במוע דון
אסיפות־הסברה פתוחות, וכאשר בא
אדם מן הרחוב אל המועדון, הוא זוכה
בהמחשה של המונח, פאשיזם׳ .הפאשיזם
חדל להיות בשבילנו אידיאולוגיה מופש טת׳
והפך להיות אוייב מוחשי. במאבק
נגד אוייב זה אין אנו מתכוונים להישאר
פאסיביים.״
* בתמונה מימין: עם שוטר ששומר
עליו. בתמונה משמאל: עם השופט
רפופורט.

פ ש עי ם
ר עיד ה ד*ו־ אשר 13
הקיבוצניק הפורץ, געמן די 7ר,
שחזר?כותרות אחרי 12 שגה,
עוגה על השאלה:
מדוע אני אוהב לפרוץ ץ
הציבור בישראל ערך איתו את ההכרה
הראשונה חודשים ספורים אחרי מיל-
חמת ששת הימים. רק ברגע האחרון,
לגמרי במיקרה, לכדה המישטרה את נעמן
דילר, בבנק הלוואה וחיסכון, בשדרות בך
גוריון (אז: שדרות קרן קיימת) בתל־אביב.
השוטרים הנדהמים, שתפסו את ה פורץ
רק אחרי שירו ברגליו, גילו כי
כימעט ובוצע שוד מושלם. ממש על־פי
התיכנון של סרט בלשי שהוקרן באותה
עת בבתי־הקולנוע בארץ, מיבצע שווייץ
,7עמד דילר לרוקן את קופות הבנק,
כשהוא משתמש באמצעים טכניים משוכללים
ביותר ונעזר במנת מישכל גבוהה.
לדילר לא היה עבר פלילי. הוא תואר
אז כבן קיבוץ עין־החורש, שעזב את
המשק בגלל קשיי הסתגלות, וכאדם מכונס
בתוך עצמו .״הוא התחיל להיות בעייתי,״
סיפרו חבריו מהקיבוץ ,״לאחר שהודח
מקורס טייס, כמה ימים לפני סיום הקורס,
למרות שהיה חניך מצטיין.״ הסיבה להדחה:
תרגילי אווירובטיקה שביצע דילר.
דילר הצליח לעורר את אמון שופטיו,
כי יחזור למוטב. הם גזרו עליו רק ארבע
שנות מאסר. שנתיים אחרי שנכנס לכלא
קיבל חנינה מנשיא המדינה בעקביות אבחנה
של מחלה ממארת בגרונו. אחר־כך
התברר, בי האבחנה היתה מוטעית.
אולם דילר לא זכה להיות מחוץ לכלא
זמן רב. לא חלפה שנה מהיום שבו שוח רר,
והוא נלכד לאחר שפרץ לביתו של
הצייר ראובן רובין וגנב תמונות בערך
של 200 אלף לירות. תחנוניו של דילר
לא עזרו׳ הפעם. השופט חיים דבורין גזר
עליו שבע שנות מאסר.
ה פו תרתכ די ר. בראשית ,1976
לאחר שנוכה שליש ממאסרו בעיקבות
התנהגות טובה, שוחרר דילר מהכלא.
הוא עזב את הארץ, הגיע לאמסטרדם
ותיכנן בה שוד מתוחכם.
מישטרת ישראל חע(בה שהוא נמצא
עדיין בהולנד. כאשר הוזעקו השוטרים
במוצאי השבת שעברה לבנק לאומי, ב~
רחוב מרמורק בתל-אביב, הפטיר שוטר
׳ותיק בהשתוממות, למראה השיטה ה מתוחכמת
של השוד :״זה ממש כמו ש־נעמן
דילר היה עושה.״ כעבור כמה
דקות התברר, כי אכן היה זה נעמן דילר.
הפעם עיטר זקן מטופח את פניו.
מה מניע קיבוצניק לעסוק בשוד? אחרי
השוד הראשון שלו ענה על-כך דילר ל-
העולם הזה:
״עד היום אין לי תשובה ברורה למה
גנבתי. היה לי הרבה עניין והרבה סיפוק
בגניבות, אבל את הכסף לא הייתי צריך
באמת. אני זאב בודד. אינני אוהב שותפים.
זה מסוכן ובלתי־נעים. לפני שוד
אני מרגיש אותה הרגשה משונה, משהו
כמו רעידה של גבר ליד אשה יפה, כשהוא
יודע שהיא יכולה להיות שלו.״

קמיל שמפו לשיער בלונדיני
קמיל שמפו המיוחד
לבלונדיניות ולבהירי שיער
הינו מוצר נוסף במשפחת
מוצרי הקמיל של מעבדות
ד״ר פישר
קמיל שמפו טבעי מכיל
אזולן המופק מפרחי הקמומילה הוא מעמיק את גוון השיער
ושומר על צבעו הטבעי
מוסיף לו ברק ורכות.

זה טבעי.

במדינה
פר ש ת פל א טו
!1x1שעות העסדר.
שלב ־ ת־ ה & ד עו כטד

האס יסור בית־מישפט
7שגת?דין עד ארבע
אחרי־הצהרייס ב 7יום,
או שמא שעות עבודתו
מסתיימת בשעה? 1.30
אם נשמעות פה ושם תלונות על שופטים
העושים חיים קלים, ומסיימים את
יום עבודתם מוקדם, אי־אפשר לומר זאת
על שלושה שופטי־שלום ירושלמים.
מאז נבחרו שופטי־דשלום יצחק שבתאי,
צבי כהן ורות אור לשבת במישפט
שוחד הבחירות של חבר-הכנסת שמואל
פלאטו־שרון ושני עוזריו, הם עובדים
ימים ולילות. נראה שהנושא מרתק אותם
כל-כך, שהם מוכנים להאזין לעדים
עד שעות אחרי־הצהריים המאוחרות.
שלוש פעמים בשבוע מתכנסים השופטים
באולם קודר מאבן ירושלמית עבה,

סניגור לאלו
רוצה שיטורי־בית
טמפוניפלייטקט באים בעדינות
כל טמפוני פלייטקס קבועים
בתוך ״מוליך עדין״ העשוי
פלסטיק רך עם קצה מעוגל.
בעזרת המוליך העדין יגיע
הטמפון למקומו ביתר נוחות
מאשר בעזרת מוליך הקרטון.
לבחירתך טמפונים עם
דיאודורנט או ללא דיאודורנט.

ט מפוני
עם המוליד העדין.

אבנת | קרמון ]שיפרי! |}עמ.1

חן טרמפ ל 1דיל

ושומעים עדויות עד השעות שלוש או
ארבע אחרי-הצהדיים. הישיבות מסתיימות
אחרי שבית־המישפט בירושלים דומם וריק.
רק המנקה הנדהמת צופה בשופטים
ובעורכי־הדין המאחרים לעזוב את הבניין.
שיתוק עסקים. השבוע כשל כוח הסבל
של הסניגורים, עורכי־הדין שלמה
תוסיה־כהן ויצחק לאלו. בשעה שתיים ושלושים,
הסתיימה חקירתו של עד־תביעה,
והכל חשבו שיוכלו לגמור את יום־העבו-
דה וללכת הביתה. אך במפתיע החליטו
השופטים להתחיל בשעה מאוחרת זו בעדותו
של עד־תביעה נוסף. הסניגורים
העייפים הביטו איש ברעהו בתדהמה זועמת.
למרות התנגדויותיהם לא דחה בית־המישפט
את שמיעת העדות ליום אחר.
לאחר שהדיון הסתיים בשעת אחרי־צה־דיים
מאוחרת, החליטו הסניגורים לברר
אם אין החוק קובע מה הן שעות העבודה
של בית־המישפט. שכן, מקובל שיום עבודתם
של עורכי־הדין מחולק לשניים: הבוקר
מוקדש להופעה בבתי־מישפט, ואח־רי־הצהריים
לקבלת לקוחות והכנת המיש־פט
של יום המחרת.
התגלה להם כי קיימת תקנה המגדירה
את שעות העבודה הרגילות בבית־המישפט,
וקובעת אותן עד שעה 1.30 אחרי־הצה־ריים.
כל שעה שלאחר מכן היא מחוץ
לשעות העבודה הרגילות. כמו כן טרחו
הסניגורים ומצאו פסק־דין של הנשיא־לשעבר
שמעון אגרנט, המצטט פסקי־דין
אמריקאים וקובע שלמרות העומס של
בתי-המישפט, והרצון להקל מצוקת נאשמים,
אין להכביד על עורכי־הדין, ויש
לעבוד בשעות עבודה סבירות.
גם הנאשמים פלאטדשרון ובן־אודיס
התעייפו מהמישפט וביקשו להשתחרר מחובת
נוכחות במישפטם, כיוון שהדבר
שיתק את כל עסקיהם. ביה-המישפט נעתר
להם.

א מריק הסערה
כאשר נא שם
בעלב אונ ס
א שתו ־ עכשיו
1ה קרה
ג בי ש ר אל,
ובית ה מי שב ט
* צריך להכ רי ע:

ן* נאשם תקן* את אשתו ודרש
/ /י 1ממנה לקיים איתו יחסים מיניים.
משסירבה אשתו להענות לדרישתו, היכה
אותה הנאשם בראשה, ניסה להפשיטה
מבגדיה והפילה ארצה. האשה נאבקה בו
וניסתה למנוע ממנו לבצע את זממו. תוך
כדי ההיאבקות המשיך הנאשם להכות את
אשתו ובעל אותה שלא כדין ונגד רצונה.״
זהו כתב האישום הפלילי, הראשון מסוגו
בארץ, שהוגש לבית־המישפט המחוזי בירושלים.
מואשם בו בעל באונס אשתו
החוקית. על-פי כתב־אישום זה אנס ה נאשם,
משה כהן, את אשתו, בת־שבע,
בביתם המשותף שברחוב יצחק שדה ,7
בשכונת קטמון בירושלים. האונס המיוחס
לו אירע ב־ 16 בפברואר .1979

היו לה יחסים טובים עם הבום שלה.
היא נסעה איתו לחוץ־לארץ. זאת אומרת,
היא ועוד כמה עובדות והבוס שלה. אני
ראיתי את זה בעין די טובה. אם זה
בשביל העבודה שלה, ואם היא רוצה
להתקדם, זה לא הפריע לי.
אחרי כמה זמן קנינו דירה. היה חסר
לנו בערך 40 אלף לירות, ואז פנינו
לבוס שלה והוא התחיל לעזור לנו. באיזה
שהוא מקום אני התחלתי להתפכח ולהרגיש
שאני עושה טעות, שאני פונה לבן-
אדם זר. התחלתי לחשוב כל מיני דברים
בכיוון לא נכון, שאולי יש לה יחסים איתו
או דברים כאלה. אז ביקשתי ממנה —
יותר נכון, מהבום שלה — שהיא תעזוב
את העבודה. אז הוא אמר לי :׳טוב,
אם אתה רוצה שהיא תעזוב אח העבודה,
תגיד.׳
הרקע של הגירושין שלנו, אני חושב,
היו היחסים שיש לה עם הבום. אני
האמנתי שיש להם יחסים, וכך גם שמעתי
מהעובדים שם. התחלתי לבקש ממנה לע שות
יחסים מיניים, אז היא התחילה לסרב•••
בגלל כל זה עזבתי את העבודה
והתחלתי לשתות.
היא רצתה להתגרש ממני וחיפשה סי בה•
אני לא יודע אם רציתי להשתמש
בכוח. אני יודע שהתחלתי לשתות קצת,
בגלל העצבים, והייתי פועל לפי השתייה
ולא לפי המחשבה. ניסיתי לדבר איתה.
ניסיתי להסביר לה שיש לנו ילד, וכל
העסק הזה. היא רצתה להבין או לא רצתה
להבין, אני לא יודע. אז המשכתי לשתות.
אני מודה שתקפתי אותה כשהיא לא

משה ובת־שכע בהן ביום כלולותיהם
על פי ההלכה האנגלית

0111111011 את ) 1וו ש?
בית־המישפט נאלץ, איפוא, לפסוק בסוגיה
יוצאת־דופן זו.
העדה המרכזית במישפט היתה המת־מתלוננת
עצמה, בת־שבע כהן. היא הוזמנה
על-ידי התובע, עורך־הדין דויד פרל־מן.
בודשבע נישאה למשה לפני שלוש
שנים. כמה חודשים אחרי האונס התגרשו
בני הזוג. להם ילד בן שנתיים וחצי. לפי
תנאי הגירושין הועבר הילד לרשות אמו,
והדירה המשותפת של בני הזוג נמכרה.
תכולתה הועברה לידי האם.
עדותה של בת־שבע הפתיעה את הנוכחים
בבית־המישפט. היא גילתה התחשבות
במניעים שהביאו את בעלה לשעבר
לאנוס אותה, וביקשה מבית־המישפט לה קל
בעונשו.

הזוג בהן ליד מיגדל־דויד

הזוג בהן כטיול

— קצת באשמתי

קצת באשמתו —

סיפרה כת־שבע כהן לכית־ה־מישפט

ארצות־הברית סערה לאחרונה כתוצאה
ממיקרה דומה. בעל הועמד לדין בגין
אונס אשתו. הנושא עורר גל של תגובות
מצד אירגוני־נשים והתנועות הפמיניסטיות,
שדרשו להרשיע את הנאשם ולגזור
עליו עונש כבד. אחרי התלבטויות ממושכות
החליט בית־המישפט האמריקאי לזכות
את הנאשם.

אני רוצה לומר שחלק מכל מה שקרה
היה קצת באשמתי. אני הגעתי למסקנה,
שאני לא רוצה לחיות איתו יותר, וכמובן,
גרמתי לו לכל המעשים האלה. כיום אני
מצטערת. אני מבינה אותו.
אני רציתי להתגרש ממנו ופניתי לעו־רך־דין,
הוא שיכנע אותי שכל דבר שקורה׳
כדאי לפנות למישטרה. לכן התלוננתי.
היתד, לי מטרה להתגרש. בינתיים
התגרשנו, אבל אנחנו ביחסים טובים מאד.
הוא בא כל יום לראות את הילד ואנחנו
גם נפגשים בגללו. אין לי שום דבר נגדו.
למען האמת אני קצת עשיתי מזה עניין,
מכיוון שהיתר, לי מטרה להתגרש, והוא
לא רצה להתגרש. הוא רצה לחיות איתי
ועם הילד, ואני חשבתי שהדרך היחידה
לקבל את מה שאני רוצה זה להביא
אותו לכל מיני מתחים ומצבים, שאם היה
אחרת אני בטוחה שהוא לא היה מגיע
למצב הזה.
עד באן דברי המתלוננת.
אחרי אשתו לשעבר, עלה לדוכן העדים
הנאשם עצמו. גירסתו העלתה פרטים נוספים.

;/התחלתי

שתות״
ך! פרקליטות כישראל נמנעה עד כה
י י מלהעמיד לדין פלילי בעלים שנשו תיהם
התלוננו כי נאנסו על־ידם. בעיות
מסוג זה נפתרו, בדרך כלל, מחוץ לבית־המישפט.
לפחות במיקרה אחד סירב בית-
המישפט, בעבר, לדון בתביעה אזרחית
של אשה, שטענה כי נאנסה על-ידי בעלה.
השופט קבע אז, כי זהו עניין שבינו
לבינה ואל לו, לבית־המישפט, להתערב
בכך.
משה כהן זכה, איפוא, להיות הנאשם
הראשון בארץ שהוגשה נגדו תביעה פלילית
בגין אונס אשתו. הוא הודה בעובדות
המיוחסות לו בכתב־האישום. פרק ליטו,
עורך-הדין יאיר גולן, טען כי ב-
מיקרה של בעל ואשתו מעשים אלה אינם
בבחינת אונם.

הסכימה. לא הייתי במצב רגיל. הייתי
שתוי. כשאני מסתכל על זה היום, אני
רואה שזו דרך מחשבה לא נכונה וזהו.
עדכ אן דברי הנאשם.
משד, נשא את בת־שבע לאשה בתקופת
שירותי הצבאי. היא היתד, אז בחודש
החמישי להריונה. בני הזוג גרו תחילה
בדירה שכורה, ואחרי שהצליחו לגייס
כספים קנו את דירתם בקטמון. דירה זו
נמכרה אחרי גירושיהם והכסף שימש לכיסוי
החובות. מה שנותר חולק בין בני
הזוג.
משה כהן, בן ח־ ,27 מתפרנס מעבודות
שיפוצים בבתים. מזה כשלושה חודשים
הוא אינו עובד.. .כל העיזה הזח
(המשך בעמוד )46

פיפר משה בהן רכית־יחמישפטג

הגיגור גולן
— אין אונם —

כמו שאתם יודעים התחתנו. היא עבדה
בביטוח לאומי ׳וחיינו די טוב, עד שנולד
לנו הילד והיא עזבה את העבודה ונכנסה
לעבוד במקום אחר.

ומרות שנדמה שממה שביט(סי!) הכניע את עובד אר עד,
מתברר שהעובד׳ נמעט ולא הפסידו והחוזים לא נחתמו
סכנה שהם יד,מרו כה גבוה, עד שלא
תהיה להם דרך נסיגה, ומבלי שאיש ירצה
בזאת, אל־על בכל זאת תיסגר.
במסגרת מישחק הפוקר הגדול הוכן
תיק סודי לסגירת החברה. התיק
אמנם נשמר בכספת במישרדי הנהלת
אל־ על אולם פרטיו הודלפו לראשי הוועדים.
על פי תוכנית־הסגירה עמדה לקום
חברה פיקטיבית לתעופה, בבעלות ממש-
לת־ישראל, אליה יועברו כל זכויות הטייס
של אל־ על. שני מטוסי ג־אסבו היו
נמכרים, ושמועות על משא-ומתן עם חברה
אמריקאית למכירתם כבר נפוצו בנמל
התעופה בן־גוריון. בכסף שהיו מקבלים
עבור שגי המטוסים היו משלמים את
הפיצויים לכלל עובדי החברה. חיל־האוויר
הסכים להקצות מקום באחד מבסיסיו להח סנת
יתר מטוסי אל־על ולתחזק אותם.
היועצים המשפטיים של החברה הגיעו
למסקנה, כי משך שנתיים תהיה כל חברת
תעופה חדשה שתוקם על־ידי הממש לה
חשופה לתביעות עובדי אל־על ולפנ־

אולם לאחר שנחתם ההסכם, התברר,
כי השד לא היה נורא כל כך.
אירגון מחדש של הטיסות והוספת שעות
עבודה הקטין את ההפסד ל־ 15 אחוז ביל־בד.
העובדה ששכר הברוטו עלה בעק בות
ביטול הגילום, למרות ששכר הנטו
ירד, הביאה לכך שכל טייס יקבל פיצויים
הרבה יותר גבוהים כאשר ביום מן ה ימים
יפרוש או יפוטר. חישוב פיצויי ה פרישה
מבוסס על שכר הברוטו ולא על
שכר הנטו. בחשבון סופי, חלק ניכר מה טייסים
אף הרוויח כסף מההסכם החדש,
אם לוקחים בחשבון את פיצויי הפרישה.
הנושא השני למשא־ומתן עם הטייסים
היה פיטורי עובדים. לאל־על יש 320 קברניטים,
טייסים, נווטים ומהנדסי טייס.
הסכם בלתי כתוב בין ההנהלה לוועד
אצ״א, ארגון צוות אוויר, אומר, כי קברניטים
לא יפוטרו, אם כי ידוע, כי
כמה קברניטים החליטו לקבל את הפיצויים
המוגדלים בגובה של 150 אחוז,
עליהם עומדת ההנהלה להכריז השבוע,

נוספים אשר יחליטו לקבל את תנאי־הנד
רישה ולעזוב. רק בודדים יפוטרו.
^אולם נראה, כי עיקר הקשיים להנהלה
במישחק הפוקר שלה היו עם
הדיילים .״אני יודע להגיש קפה טוב יותר
מעמי שווארץ,״ התבטא שביט באחד מרגעי
המשבר עם ועד הדיילים, בהתייחסו
לראש הוועד. אולם מי ששתה את הקפה
בסופו של דבר, היה דווקא שווארץ, והק פה
היה מתוק.
לגבי השכר, החישוב של הדיילים הוא
כמו הטייסים, מאחר וגם שכרם היה מגולם.
נראה איפוא, כי אותם מהדיילים ש יפסידו
כסף, יפסידו סכום מזערי והיתר לא
יפסידו כלל. לגבי הפיטורין דרשה ההנ הלה,
כי יישארו רק 80 כלכלים וכל
היתר יהיו דיילים עונתיים. אחר כך נסוג
שביט ודרש, כי 150 מתוך 492 הדיילים
הקבועים של אל־על יפוטרו. הסיכום האחרון,
וגם הוא עדיין אינו סופי, שרק
82 דיילים יפוטרו, וגם אלה מקרב הדיילים
החדשים שזה עתה הצטרפו לחברה.

ה פנ הדהגחל
וו* לפני שהיתה איזושהי תוכנית
? מגובשת היו האיומים. שר־האוצר
ייגאל הורביץ, אימץ פליטת־סה נושנה של
שר־התחבורה חיים לנדאו, ואיים לסגור
את אל־ על. לנדאו לא השתתף כלל במשא־ומתן
עם עובדי אל־ על. מאז לקה במחלה
קשה, אין הוא מתפקד כלל כשר. לתפקיד
המאיים הראשי מינה הורביץ את יושב־ראש
מועצת־המנהלים החדש של אל־על,
אברהם (״בומה״) שביט. שש פעמים ביום
אפשר היה לשמוע את שביט מבשר לעובדי
אל־על, באמצעות אמצעי התקשורת,
שאם לא ייכנעו, תיסגר החברה.
מאיים נוסף היה רפי הר־לב, המנכ״ל
הכמעט־אנונימי של אל־על. בסיגנון ה מקובל
על אנשי חיל־האוויר לשעבר אמר
הר-לב לחבריו הטייסים :״הפעם זה ברצינות.
בעל־הבית משוגע.״
הכל ידעו, כי אל־על לא תיסגר. סגירת
החברה, ולו לשנה שנתיים, פירושה הרס
התעופה האזרחית בישראל לדורות, ובזאת
לא היו מעוניינים אפילו הורביץ
ושביט. מי שמכיר את שביט ידע, כי הוא
לא יכול היה להרשות לעצמו, מבחינת
יחסי״הציבור האישיים שלו, להירשם בהיסטוריה
כמי שנכנס לאל־על, וכעבור
חודשיים סגר את החברה.
אולם שביט והורביץ כה נגררו אחרי
הפוקר אותו שיחקו, עד שהחלו להאמין
בעצמם שיש להם קלפים טובים ביד. היתה

מנכ״ל הר־לב
בעל־הבית משוגע

ף ץ 1יק הסגירה היווה גם הוא, במידה
י רבה, איום בילבד. כאשר הביא שביט
אנשי כלכלה מקצועיים כדי להכין תוכנית
להבראת אל־על היה ברור לכל, כי עכשיו
״אפשר לדבר עסקים,״ לבטל את האיומים
ולהגיע להסדר.
הראשונים שנשברו היו הטייסים. הדיי לים
טוענים, כי משה היכל, יושב־ראש
ועד־הטייסים וחברי הוועד שלו נשברו
מאחר והיו המקורבים ביותר להנהלה וגם
היה להם יותר מה להפסיד מאשרי לאח רים
במיקרה של סגירה .״דייל יכול לה יות
אפילו מלצר ותחזוקאי תמיד ימצא
עבודה. לטייס אין מה לעשות בארץ,״
הסביר השבוע אחד הדיילים. שביט דרש
מהטייסים, הנווטים ומהנדסי הטיסה לוותר
על הגילום בשכרם. במבט ראשון
נראה ויתור כזה כהפחתה במשכורת בסדר
גודל של 40 אחוז.

ולעזוב מרצונם. כמה נווטים ומהנדסי
טייס יפוטרו, אולם מיספרם יהיה קטן.
לאחר שסיימו את המשא־ומתן עם הטייסים
עברו לדון עם עובדי הקרקע. עובדי
הקרקע של אל־על מתחלקים לשני סוגים:
עובדי המינהלה, להם ועד חלש וה־תחזוקאים
להם ועד חזק ביותר. איתן רו־זנמן
וחבריו לוועד אנשי התחזוקה עמדו
על קרקע מוצקה בבואם לשבת עם שביט.
הכל הסכימו כי משכורות עובדי הקרקע
נמוכות, אפילו בהשוואה לסקטורים
אחרים במשק. מאז שנת 1978 לא קיבלו
עובדי הקרקע באל־ על כל העלאה במש כורת
מילבד תוספות היוקר הרגילות. בו־מה
שביט הודיע, כי לא יכול לעמוד
בהסכם הישן. לאחר משא־ומתן ארוך
ומייגע הוחלט, כי עובדי־הקרקע יקבלו
תוספת בת 19 אחוז רטרואקטיבית החל
מה־ 1באפריל שנה שעברה. היתה זו תוס פת
שכר כה משמעותית לעובדי הקרקע
עד שהם היו מוכנים לוותר על 4חודשי
תוספת יוקר ולהלוות להנהלה למשך שנה,
צמוד לדולר, את תוספת היוקר של ארבעה
חודשים נוספים.
עיקר פיטורי הייעול יעשו בקרב 1700
פקידי החברה. הכוח החזק׳ התחזוקאים,
כמעט ולא ייפגע 150 .מהם אמנם יעזבו
את אל־על, אך הם כבר התקבלו לעבודה
בחיל־האוויר, בתנאי שכר טובים בהרבה
מתנאי השכר אותם הציע להם שביט. יהיו

ההנהלה דרשה גם את הקטנת מספר הדיילים
בכל טיסה. במקום 22 דיילים על
מטוס ג׳אנזבו רצתה ההנהלה רק 15 ובמקום
שבעה על בואינג 707 רק חמישה.
הדיילים הצהירו, כי הם מוכנים לתנאים,
״כדי להשתתף במגמה לייעול עבודת החברה.״
כמובן שהיחיד. שיפסיד מהחלטה
זו יהיה הנוסע אשר יקבל שירות מדיי-
לים עייפים ועמוסים. אולם בנושא החשוב
ביותר היה על שביט להיכנע. ההנהלה
דרשה זכות החלטה בלעדית לגבי מספר
דיילים בכל טיסה והרכב הצוות. הוועד
דרש להיות שותף שווה־זכויות בהחלטות
אלה. שביט נאלץ להיכנע.
באותו יום בו היתד, צריכה הנהלת
אל־על להודיע לקבינט הכלכלי ״אם סוגרים
את החברה או לא,״ היה בומה שביט
מתוח במייוחד. בשעה 5.30 אחר־הצהריים
הוא היה צריך להתייצב בפני הורביץ
ושריו. בשעה 5.20 הוא עדיין התדיין עם
הדיילים. האיום של ״נסגור את החברה״
כבר לא עבד בשעה זו, ושביט נאלץ להתקפל
מעמדה אחר עמדה.
עד היום לא חתמו הדיילים על ההסכם
עם אל־ על ועל האמנה לחמש שנים הצריכה
להבטיח שקט תעשייתי ומניעת שביתות.
גם ההסתדרות אינה מכירה בהסכם
והודיעה שהיא שומרת לעצמה את הזכות
להכריז סיכסוך עבודה באל על בכל יום.

יו״ר טייסים היכל

יו״ר דיילים שווארץ

יו״ר תחזוקאים רוזנמן

חבריס של בעל־הבית

מי מגיש לבעל־הבית

הלוואה לבעל־הבית

יות לבג״צ. לכן הוחלט, כי משך שנתיים
תוקפא כל הפעילות האווירית האזרחית
של ישראל, וכעבור שנתיים תקום חברה
חדשה, תחת השם המסחרי של אל־על,
אשר תקבל לידיה את המטוסים ואת זכויות
הטייס מהחברה הפיקטיבית.
הטכס בלי ח תי מ ה

יוסי ינאי !

במדינה

ערב התפטרותו מן המישטוה העיז ניצב אהרון שלוש

ח קי רו ת

בוועדת המים של המסת על מצב המישטרה והפשיעה

הג־ומי כזב
זכוכית שנמכרה
ביהלומים והמחאות
ללא כיסוי
ביום השישי שעבר האריך בית־מישפט״
השלום בתל-אביב את מעצרם של מתווך
היהלומים יהושוע מזרחי וחבר בורסת־היהלומים
אליהו טריסטר. השניים חשודים
במכירת חתיכות זכוכית כיהלומים,
בסך 50 אלף דולר, בזיוף המחאות ובמתן
המחאות ללא כיסוי.
לא היתד, זו הפעם הראשונה שמזרחי
נעצר כחשוד בהונאה. לפני כשנתיים נעצר,
יחד עם רחמים אהרוני, ונחשד על־ידי
המישטרה בתיכנון הונאה בקנה־מידה
גדול, למכירת יהלומים לחברי בורסת־היהלומים
תמורת המחאות מזוייפות. ב חקירה
התברר, כי מזרחי ניסה להסתייע
ברחמים אהרוני ובאחרים, כדי לשכנע
את נושיו לדחות את תשלום חובותיו.
אחרי מעצר של כשבועיים שוחררו כל ה חשודים
מבלי שנפתח נגדם תיק.
עתה, כעבור שנתיים, נעצר מזרחי שוב.
מחיר מוזל. בחודש נובמבר, בשנה
שעברה, פנה שוקי מזרחי לבעל המיסעדה

המשעים משתחררים
על רצת שולטן:
אל פרשת שולמן התייחסנו ברצינות מייוחדת, מהרגע הראשון,
תוך הפעלת כל המומחים שהיו לנו והמעבדות, ותוך הפעלת
צוות מייוחד, מטובי אנשינו. ניטרלנו את כל מדור הבילוש בתל־אביב,
ואלה מטובי האנשים שלנו, קרוב ל־ 30 במיספר. הם עובדים
בעניין יום־יום. אנחנו מתראים עימם כל יומיים שלושה,
כדי לראות אם יש איזשהו פרט או איזשהו כיוון שהוזנח או
שלא שמו לב-אליו.
אל נשכח שמדובר באינטרסים כלכליים של מאות מיליוני
לירות, הקשורות באדם הזה, והמעשה יכול להייות קשור בזה.
אנחנו עובדים וחוקרים עוד פרשיות, שהן בתחום צינעת הפרט
של האדם הזה.
היו מעצרים של חשודים, שייתכן והם ״שליחי מיצווה/
רוצחים בשכר. בדקנו אותם ואת האליבי שלהם. היום אין לנו
עצורים ואין לנו מעצרים.

• על עיר־הפשע נתניה:
לפני שנתיים הגענו למסקנה כי נתניה היא קן של שרצים,
שבאים אליה משום שיש בה תיירות ויש בה יהלומים, ובשל
אלף סיבות אחרות. ראינו שמשהו שם אינו כשורה. החלפנו
שם את הפיקוד, העברנו לשם אנשים שהוצאנו ממישטרת חדרה,
ועכשיו המצב בחדרה אינו כל כך טוב. העברנו לנתניה משאבי־כוח
נוספים, שהוצאנו ממקומות אחרים.
לפני כחצי שנה הגענו למצב שדי השביע את רצוננו,
והאמנו שעכשיו נשתלט על המצב שם. אינני בטוח שאכן הש-
תלטנו, אבל אני גם לא בטוח שלא השתלטנו.

• ער עתיד הפשיעה:
אני יכול להודיע, כבר עכשיו, שבסוף חודש זה ובתחילת
החודש הבא תהיה לנו עלייה בפשיעה, בעיקר על רכוש. מדוע?
כי הצלחנו, במשך השנתיים האחרונות, להתרכז בתפיסת פוש עים
ידועים ולהכניסם למאסר. אבל הישיבה שלהם בכלא מסתיימת,
ופרט לזה יש לנו עוד אלף פורצים הממתינים לבירור
דינם. בפרקליטות ישנם כאלף תיקים, ובירור התיקים שלהם
אינו זז כל כך מהר.

• ער הפרוטקשן:
המישטרה יודעת ומכירה איזורים שלמים שבהם גובים דמי-
חסות. בדקנו את האיזור כדי לראות אם יש לעניין הזה של
דמי־חסות השפעה, בגלל הרצח של שולמן. אנחנו בטוחים
שקיימת סחיטת דמי-חסות בנגריות, בחנויות רהיטים, ואנחנו
גם יודעים מי עושה את זה. אבל אף אחד מהמשלמים אינו
מתלונן, איש לא פוצה את פיו. אנחנו יודעים שזה קיים.

חשוד מיזרחי
זכוכית וצ׳ק בלי כיסוי
מיפגש גשר־הירקון בתל־אביב, דב בדיד
מן, והציע לו לרכוש יהלומים ב־ 50 אלף
דולר, שהם מחיר מוזל. מזרחי נתן, בתמורה
לסכום הזה, מעטפה עם יהלומים,
והוסיף עליה עוד מעטפה, עם יהלומים
בשווי של 80 אלף דולר, וביקש לשמור
אותה עבורו. כעבור זמן ביקש מזרחי מ־בריזמן
את היהלומים שקנה ב־ 50 אלף
דולר, כיוון שיש לו קונה טוב עבורם.
בריזמן נתן לו את המעטפה, אך לא קיבל
את 50 אלף הדולר.
כעבור כמה שבועות הצליח בריזמן
למצוא את מזרחי. הוא דרש את כספו,
וקיבל ממזרחי המחאה על סך מיליון וחצי
לירות ועוד אחת, על סך 25 אלף דולר,
של חבר בורסת־היהלומים טריסטר. כן
נתן לבריזמן מעטפה ובה עוד יהלומים,
בשווי 24 אלף דולר. לבריזמן התברר, כי
ההמחאות היו חסרות כיסוי וכי היהלומים
היו סתם זכוכיות. למרות זאת הוא
לא פנה למישטרה, וקיווה שיצליח להפעיל
גורמים לגביית כספו. למדור המרכזי של
מישטרת תל-אביב נודע על הפרשה ואנ שיו
פנו לבריזמן כדי לבררה. בלית ברירה
מסר בריזמן את כל הפרטים ונתן למיש־טרה
עילה לשים שוב את ידה על שוקי
מזרחי.
העולם הזה 2210

• ער משאבי המי שטרה :
למישטרה יש בסך הכל כוח של 2800 איש, הפועל במיל־חמה
בפשע, וזה כולל אנשים במעבדות, טכנאי זיהוי וגם תובעים,
שכן ס/ס 90 ממערכת התביעה היא בידי המישטרה. יש 150
תובעים. יכולתנו לטפל בפשיעה בישראל, בפשיעה לכל סוגיה
ורמותיה, כולל הצווארון הלבן וטוהר המידות, כולל הפשע־המאורגן־נוסח־ישראל
והתפרצויות, בסך הכל 250 אלף תיקים
לשנה, תלויה גם באיכות כוח האדם שלנו ולא במעט בתוספת
משאבים. כמו כן תלוי הדבר בהגדרה מחדש של תפקידי המיש-
טרה, תוך הוצאת תפקידים מסויימים מטיפולה של המישטרה
תפקידים שלא שייכים בעצם למישטרה. או שיתנו לנו יותר
משאבים או שבתיקים מסויימים לא אנו נטפל.

• על הפשע המאורגן:
אינני מקבל את הטענה שכאילו השלמנו עם המצב. אני
מבקש שיתנו לי הגדרה מה זה פשזדמאורגדנוסח-ישראל. אם
יתנו לי את הנוסח האמריקאי, הרי זה ברור, כי הוא מוגדר
באנציקלופדיה. אומרים לי שבישראל זה איננו בדיוק כך. שר״
הפנים אמר שפשע מאורגן זה סמים. אם זה כך, הרי שאנו מטפלים
בזה במידה רבה של הצלחה. אני חוזר ומבקש הגדרה ואני
מוכן לקבל כל הגדרה שיתנו לי. אילו נתתם לי את ההגדרה
החוקית לא היתה לי בעייה.

• על עבירות סחיטה:
אנחנו הקלטנו כמה וכמה שיחות של סוחטים, של אלה
שבאים בהצעות אל האנשים. היה זמן שבו חשבנו ׳לפתוח
חנויות על-ידי אנשי מישטרה, כדי למשוך את הסחטנים ולד־

ניצב שלוש
שליחי נזיצווה?
אות מה הם מציעים. אף אחד לא בא ואומר לבעלי החנויות:
״תראה, אני אהרוג אותך אם לא תשלם לי אלף לירות לחודש.״
הדבר נעשה בצורה אחרת :״תראה, אתה יודע שיש באיזור
הזה פריצות ושוד. אנחנו רוצים לעזור לך ולשמור עליך. אם
תיתן לנו דמי שמירה של אלף לירות לחודש, תוכל להיות
בטוח שדבר לא יקרה לך.״ ואם האיש אינו מסכים לשלם, קורה
והמכונית שלו נשרפת פיתאום או שקורה לו דבר דומה.

• על המילחמה בסמים:
הכנסת חקקה חוק בנוגע לסמים, אך לא הפרידה בין סמים
קלים לקשים. מישטרת־ישראל תופסת כל שנה מיספר כפול של
עבריינים ביחס לשנה הקודמת, ובכל זאת אין היא בטוחה שהיא
משפיעה על השוק. שכן למרות כל המעצרים והמאסרים יש
סמים, יש מעשנים, יש סוחרים ויש מתווכים. מיספר המשתמשים
בסם הולך וגדל. צריך להפריד בחקירה בין סמים קלים
לקשים, וגם להפריד במידת העונש. ייתכן כי עונש המאסר
איננו עונש במיקרה כזה.

• על המוסד הנלל;
אין אדם בארץ שאינו מועד באיזה מקום ועובר על החוק.
המישטרה הכניסה פעם שוטרת למונית והורתה לה לרשום
את כל עבירות הנהג בשעת הנסיעה. היא רשמה 60 עבירות
שתות. כל שוטרת תוכל. להוציא דו״חות לכל מכונית, משום
שכיום כימעט שאין אפשרות שלא לעבור על החוק. זה גורם
לכך שיכולה להיות כאן שרירות-לב של האדמיניסטרציה, לגבי
מי ומה לתפוס.
יש לנו יחידה טובה מאד, בראשותו של בנימין זיגל, ואני
בטוח שאם יחידה זו תיכנס לכל עירייה שהיא, או לכל אגף
בעירייה זו או אחרת, היא תמצא שעברו שם עבירות.

• עלשרהפניס:
במשך השנתיים וחצי האחרונות, שבהן אני במישטרה, הייתי
פעם אחת בחצי יום־עיון עם השר. פרט לכך, מעולם לא טיפל
הדרג הפוליטי בנושא הפשיעה.

• ער הביזבו! במישסרה:
אנשים מסתובבים בתחנה בלי שמנצלים את הכוח שלהם
עד תומו. יש לצמצם את מיספר עובדי המטה הארצי של המישטרה.

יגאל לביב 1

תא מו תר לפעלל אנו סאתא שתו י

ה 1א ח* ח ש לו*

ע ד שנו ססר
ה סע*רהאותו

(המשך מעמוד )43
של המישפט,״ סיפר ,״מוציא אותי לגמרי
מדעתי ולא נותן לי לעבוד.״
בת־שבע כהן, בת ה־ ,22 עובדת כפקידת
בחברת ש.א.ן (שירותי אחזקה וניקיון)
בירושלים. מנהל החברה, זאב קובליו, הוא
האיש אשר לפי חשדו של משה קיים
יחסים אינטימיים עם בת־שבע. לטענת
הבעל גרמו יחסים אלה לגירושין, ובעקיפין
גם למיקרה שבעטיו הועמד לדין.

אינו ס
ח מור מהרגיל״
חרי שבני הזוג סיימו להעיד, ניגש
>* בית־המישפט לשמוע את דברי הסיכום
של עורכי־הדין. מכיוון שהמדובר
במיקרה ראשון בתולדות המישפט היש ראלי,
השתדלו הפרקליטים להקיף את
המחלוקת המישפטית מכל צדדיה. ראשון
דיבר עורך־הדין דויד פרלמן.

עיקר טענותיו של הקטיגור היו :

ישנה דעה שצריך לסלוח במיקרה של
אינוס של בעל נגד אשתו ולא להעמידו
לדין. בעבר אכן לא היה נהוג להביא
מיקרים כאלה לבית־המישפט. אולם דווקא
לאחרונה יש נטייה בעולם כולו, לפחות
בעולם המערבי, שאנחנו משתייכים אליו,
לכבד את האשה כאישיות בזכות עצמה.
דווקא האינוס בין בעל ואשתו הוא
חמור לא פחות מהאינוס הרגיל, אם לא
חמור יותר. בית־המישפט צריך להגן על
אשה הרבה יותר מפני אונם של הבעל

הבעל נתון לחסדה, ברצותה תסכים לקיום
חיובה וברצותה תסרב> ומה ימנע ממנה
׳לסחוט׳ מבעלה טובות הנאה תמורת קיום
יחסי אישות ו התשובה לכך היא כי חיובה
של האישה מלווה בסנקציות, אמנם לא
על־ידי כפייה פיסית, אבל על־ידי נקיטת
צעדים מישפטיים שקבעו חכמים לאשה
המורדת בבעלה: היא עלולה להפסיד את
הכתובה שלה ואת שאר זכויותיה, ועלולה
להתחייב בקבלת גט.
״ביחסים לא נאותים כלפי האשה ראו
חכמים משום פגיעה בכבודה, דבר הנוגד
את הציווי המוטל על הבעל לכבד את
אשתו יותר מגופו, ואת ההשקפה הרואה
בנישואין מקוד של חיים ולא של צער.״
בדברי הסיכום שלו ביקש עורך־הדין
יאיר גולן להוכיח כי מעשיו של הנאשם
אינם בבחינת אונס.

עיקר טענותיו של הסניגור יהיו :

כדי לפסוק במישפט זה רצוי שבית״
המישפט יכנס קצת לעורו של הנאשם.
הרקע העובדתי הוא שהנאשם היה עד
ליחסים בין אשתו ובין המעביד שלה,
יחסים החורגים בהרבה מיחסי עובד ומעביד.
בשלב מסויים הנאשם הבין, בעיק־בות
שמועות והתלחשויות, את מה שקורה.
הנאשם אוהב את אשתו ואת ילדו והיה
מעוניין ביחסי נישואין בריאים. האשה
היא שהחליטה כי היא מואסת בבעלה
ושלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית.
בנוסף לתחושת התיסכול והכישלון של
גבר. מעצם היותו נבגד, אשתו גם מסרבת
לפתע לקיים איתו יחסים.
הטענה כי בני־הזוג היו כבר בהליכי

המספר שיידהיק״ אותך...

סרטו של בליי ק א דו ארד מוסיקה הנ רי מנ ציני
דדל ׳ חורג׳ול אנדריוםבוז ־ ר ק בכורה ארצית

נאשם כהן ואשתו המתלוננת

״אסתר״

״המישפט מוציא אותי מדעתי״

תל־אביב

£5 8 6 / 6 3 5 6ה1/זס

לגזבונר י?

מאשר מפני אונס של זר. אשה הנאנסת
על־ידי בעלה פגיעה יותר מאשר כל
נאנסת אחרת. אפשרויות ההתגוננות שלה
מצומצמות יותר. לה אין לאן לברוח.
האונס מתקיים בביתה שלה. ואילו הנזק
הגופני והנזק הנפשי במעשה אינוס כזה
אינם נופלים מאלה שבכל מיקרה אינוס
אחר.
יש להדגיש גם את הנקודה שהנאשם
ידע בזמן המיקרה כי אשתו מבקשת
להתגרש ממנו. מבחינה זו הם היו בתחילת
הליכי הגירושין שלהם. לשניהם כבר היה
עורך־דין. לא היו ביניהם, איפוא, יחסים
רגילים של בעל ואשה, ולכן גם לפי הטענה
שלבעל יש זכות על אשתו, לא היתד,
לו זכות כזו. העובדה שעמדו להתגרש
מנעה ממנו את זכותו.
ע ד כאן טענותיו של הקטיגור.

״פגיעה
בכבוד הא שה״
^ ית־המישפט ייחם חשיבות רבה
לקביעתה של ההלכה היהודית. לצורך
הבהרת סוגיה זו הוגש לבית־המישפט מח קר
של ד״ר נחום רקובר, הדן ביחסי
אישות בכפיה בין בעל ואשתו לפי ההלכה.
בדבריו הרלוונטיים לדיון המישפטי
קובע רקובר :״את התשובה לשאלה האם
רשאי הבעל לקיים יחסי אישות עם אשתו
בעל־כורחה יש למצוא במקורו של החיוב
לקיום יחסי אישות. מאחר שמקור חיובה
של האשד, הוא בהתחייבותה בשעת נישואיה,
הרי שיש להסיק את המסקנות
הנובעות מכך.
״וכאן עלינו לשאול: האם האשה מס כימה
בשעת נישואיה שבעלה יקיים עמה
יחסי אישות באונם? התשובה המתבקשת
היא בבירור שלילית. ושמא תאמר, אם
כן, מה ערך להתחייבות של האשד, אם

גירושין איננה נכונה. האשד, היא שרצתה
להתגרש ואף פנתה לעורך־דין לצורך זה.
הנאשם היה מעוניין לתקן את חיי הנישואין
ולהמשיך בחיים תקינים ובריאים.
לכן הוא לא ראה כל פחת בזכויותיו
לקיום יחסי מין עם אשתו, בשל העובדה
שהיא תיכננה להתגרש. יתרה מזאת, ה מתלוננת
הודתה בעדותה כי עשתה עניין
מכל אירוע קטן, כדי לצבור סיבות לגירושין.
הבעיות האמיתיות בין בני הזוג
היו הרבה יותר קטנות.
בית־המישפט צריך לשים את הדגש על
עדותה של המתלוננת, שבה היא אומרת
בפירוש כי היא התנהגה באופן פרובוקטיבי
במשך חודשים, כדי להביא את בעלה
לידי מה שהוא עשה. הנאשם, שהוא אדם
פשוט ופרימיטיבי, הגיב בדיוק כמו שאש תו
ציפתה ממנו. היא הכירה אותו ולכן
עשתה מה שעשתה.
אמנם המישפט העיברי אוסר על בעל
לבעול את אשתו בכוח, אולם עצם הבעילה
היא הרי כדין מתוקף הנישואין. מה
שלא כדין היא התקיפה. לכן אין כאן,
גם על־פי ההלכה, עבירת אונם. כל מה
שיש כאן זוהי תקיפה. הנאשם הודה כי
תקף את אשתו, אך הוא לא אנס אותה.
החוק האנגלי בעצמו קובע, כי במיקרה
כזה אפשר להאשים את הבעל בתקיפה,
באלימות ובאיומים, אבל באקט של אונם
אי אפשר. זה דבר והיפוכו. מעצם מעמד
הנישואין אין עבירה כזאת, רוב המדינות
נוהגות על-פי הלכה אנגלית זו.
עד כ אן דברי הסניגור.
בהרכב בית־המישפט יושבים נשיא בית-
המישפט המחוזי בירושלים, השופט אשר
לנדא, והשופטים אלעזר ד,לוי ויהודה
וייס. פסק-הדין יינתן בעוד שבועיים. בע לים
רבים ישאו אז עיניהם אל עבר החל טתו
של בית־המישפט,

יוסי היימן !
העולם הזה 2210

מאת יג אל ל ביג

כיצד פיטר מנחם בגין
את ׳ושב־ראש ״רסקר׳
התפטרותו של חיים דובשני מתפקיד
יושב-ראש מועצת המנהלים של
״רסקו״ ,ומינוי איש תנועת״החרות מ ירושלים,
נסים בייל, תחתיו, הביאה
לתוצאות הצפויות: שר-השיכון, איש־חרות,
דויד לוי, נקט צעדים לחילוץ
החברה מן המשבר הכספי המלאכותי
שבו היתה נתונה, בגין סירובו לעשות

לפני כחודש הציעו כמה חברים במו-
עצת־המנהלים של ״רסקו״ לפנות אל
הדרגים הפוליטיים, ודובשני הצהיר כי
יפנה את מקומו אם הדבר יתרום לסיוע
מצד הדרג: פוליטי לחברה.
חבר מועצת-המנהלים של ״רסקו״,
נסים ברוך, בעל מישרד כלכלי בירושלים,
ומראשי סניף תנועת-החרות ב
מיסתרי
מס־ההכנסה בנתניה
ההסדרים המייוחדים, שהיו לשיל־טונות
מס־ההכנסה בנתניה עם ראש-
העיריה לשעבר בה, עובד בן־עמי,
זכו בתיאורים מפורטים מעל דפי ״העולם
הזה״ ,ולאחר מכן גם בדיו־וחשבון
של מבקר־המדינה על חברות כלכליות
בנתניה, שבן־עמי ניהל אותן כקופה פרטית.
עתה
מסתר כי לא רק הוא זכה
ביחס מועדף. תביעת״גירושין, המתנהלת
בימים אלה בין עורכת-דין חיה נאמן
וביו בעלה יהושוע נאמן, מראה כי
לא רק בן״עמי מועדף, אלא גם סגנו
לשעבר ושותפו לעסקי-קרקעות.
חותנו של נאמן הוא שלמה גוט-
הילף, מראשי הפרדסנים בנתניה, ומראשי
המיפלגה הליברלית בעיר. גוט-
הילף היה שנים רבות חבר במועצת
העיריה, סגנו של בן־עמי וגם עשה עמו
כמה עיסקות קרקע. חתנו, יהושוע
נאמן, היה במשך 15 שנים בצבא״חקבע,
בדרגת סגן־אלוף, והיה גם מושל בית-
לחם. אחר-כך פרש לעסקים פרטיים.
במהלך תביעת״הגירושין בינו ובין
אשתו, התברר לנאמן כי תיק מס־ההכנסה
שלו היה מנוהל כל השנים,
ללא ידיעתו, על-ידי גוטהילף. למרות
שהתיק היה מוגש ומנוהל כתיק־ההב־נסות
של נאמן, איש״צבא״הקבע, כל
החשבונות והמיסמכים שבו הוגשו בח תימת
שלמה גוטהילף.
תקנות מס״ההכנסה מתירות לאדם

כך, למשל, הוכנסו לתיק מאות דונמים
על פרדסים, שהיו למעשה של גוט-
הילף. נעשו עיסקות קנייה ומכר של
קרקעות, דירות ופרדסים, הכל בשמו
של נאמן וללא ידיעתו כלל, כאשר גוט-
הילף, שניהל למעשה את כל הרכוש,
לא היה קיים כלל לגבי פקידי־השומה.
סגן״פקיד־השומה בנתניה, אגרהם
מנלה, טיפל אישית בתיק זה.
אחת העיסקות התמוהות נעשתה
כאשר בן־עמי היה במיעוט, וגוטהילף,
שהיה סגן״ראש־עיריה, עשה הפיכת-
חצר והעלה את בן־עמי לשילטון. זמן
קצר לאחר מכן מסר לו בן־עמי מיגרש
בן ארבעה דונם, הגובל בביתו שלו,
והשווה מיליוני לירות. תנאי״המסירה
אינם ברורים כלל, שכן גם בן־עמי וגם
גוטהילף מסרו את מחצית השטח (כל
אחד מסר שני דונם) לקבלן שלים
שפירא, לשם בנייה, וקיבלו דירות
תמורת המסירה. בין שפירא לבין בן-
עמי היו עיסקות־קרקע רבות, שאוזכרו
בדין־וחשבון של מבקר-חמדינה. גוטהילף
היה גם יושב-ראש ״הוועד למען החייל״
בנתניה, מוסד שעימו עשה בן־עמי כמה
עיסקות, שתוארו אף הן על-ידי מבקר-
המדינה, ושנבדקו גם על-ידי ועדה מיוח דת,
שמינו מישרד-הפנים ומישרד-המיש-
פטים. בעיקבות זאת הוחלט להגיש כתב
אישום נגד בן־עמי. כתב-האישום טרם
הוגש עד היום.
רואח-החשבון של נאמן, נסים פרג,

ראש־ממשלה בגין ושר לוי
קידום נזיפלגתי
בעבר מה שהוא עושה בהווה. בעקבות
ההתפתחויות וההתערבות המיפלגתית
הגסה, התפטר בימים אלה גם המישנה
למנכ״ל החברה, היינץ בוכוואלד.
עד לפני חודש לא הצליחה ״רסקו״
לשכנע את מישרד-השיכון לרכוש דירות
גמורות שהיו בבעלותה עבור זוגות צעירים,
למרות שהביקוש לדירות עלה על
ההיצע של המישרד. גם עיסקה שעשתה
״רסקו״ בפתח״תיקוות, שם רכשה קרקע
ב־ 40 מיליון לירות, לבניית דירות למיש-
רד־השיכון, נעצרה עקב תכסיסי השהייה
של המישרד, שעיכב את לקיחת הדירות
המיועדות, למרות המחיר הזול של הקרקע
לחדר ( 50 אלף לירות).

בירה, נפגש עם ראש־הממשלח מנחם
בגין, שהסכים לבקש מדויד לוי כי יסייע
בתימרון ההשתלטות של איש תנועת״
החרות על ״רסקו״ .בעיקבות פניית בגין
נפגש גם לוי עם ברוך, וסוכם על הצעדים
שייעשו אם ברוך יהיה יושב-ראש.
למועצת המנהלים נמסר ההסדר, והיא
בחרה בברוך.
מייד לאחר מכן חתם מישרד־השיכון
על חוזה בעניין דירות בפתח״תיקווה,
וכן הורה לחברת ״שיכון ופיתוח״ לרכוש
מ״רסקו״ מאות דירות שהיא בונה באשדוד
.״שיכון ופיתוח״ עשתה זאת,
למרות שיש לה מלאי של דירות בלתי-
מכורות, העולה על .3000

שנהב: ב־ 979ו שחיקה חמודה
שר ההון בביטוח
תחזית קודרת ביותר לגבי ענף־הביטוח
בישראל נתן ד״ר יהודה שנהב מאוניברסיטת
תל־אביב, בהרצאה לפני מוע-
צת־חביטוח, לפני שבועיים. תוכן ההרצאה
נשמר בסוד עד כה.
שנהב קבע כי תוצאות שנת 1979 היו
כה הרסניות לגבי ענף־הביטוח, עד שאם
לא יינקטו אמצעים דרסטיים, צפוייה
ב״ 1980 מפולת, של חברות סולידיות.
שנהב קבע כי על״סמך המאזנים החצי״
שנתיים של כלל חברות-הביטוח, עולה
כי כולן התחילו את השנה בהון עצמי
ריאלי של מיליארד לירות. החברות כולן
הרוויחו במחצית הראשונה של השנה
200 מיליון לירות, או ס/״ 20 בערך נומינלי,
כאשר האינפלציה במחצית הראשונה
היתה 35 מסתבר כי במחצית
הראשונה הפסידו כל החברות כ־150
מיליון לירות מהונן.
במחצית השניה של 1979 היתה אינפלציה
של ס/״ ,70 כך שהפסדי החברות
גדלו במחצית זו. לדעת שנהב, ענף ביטוח
החיים ריווחי בכל החברות, ומכאן כי
ההפסדים בענף הכללי ובהשקעות גדולות
ממה שחושבים.
שנהב העלה כמה גורמים אפשריים
להפסדים הכבדים, בלי לקבוע מי מהם
תרם יותר: הפסדים בחו״ל, השקעות
לא־צמודות או גרועות, יתרות אבודות

אצל סוכנים, ניהול גרוע, הסכטי״ביטוח
גרועים, פריצות וגניבות יזומות ועוד.
שנהב ציין כי לדעתו התופעה של
שחיקת״ההון קיימת לא רק בביטוח, והתופעה
של ״שניידמן״ מעידה כי גם
בענפים אחרים שוחקת האינפלציה את
בסיס ההון. לדעתו, אפילו הבנקים יתקשו
השנה לשמור על ההון הריאלי.
אחד מגדולי מומחי-הביטוח בישראל,
ד״ריע קו בהר אי( ,מנכ״ל חברת
״סקוריטס״ ,אמר לי כי חברות-הביטוח
מפגינות שאננות בלתי־מובנת נוכח המצב
ההרסני. הוא הביא כדוגמה את
חברות ״לוידס״ בלונדון, אשר מגיבות
מייד בכל מצב של ירידה בריווחיות,
ומתקנות את המצב על״ידי העלאת תעריפים
וסלקטיביות בלקוחות. בישראל
ההתחרות בין החברות על לקוחות גורמת
להמשך המצב שבו החברות מפסידות
יותר, ככל שהן מגדילות את פעילותן.
לדעתו, חברות-הביטוח בישראל
חסרות הנהגה אמיצה ובעלת״ידע, שתגיב
על המצב כמו החברות בבריטניה. הוא
התריע כי תוך שנה יכול להיות מצב
שבו לא כל חברת-ביטוח תהיה בטוחה,
וקרא ללקוחות להקפיד, לפני עשותם
ביטוח, אם החברה שעימה הם מתקשרים
תחזיק מעמד — ולא להסתנוור על-
ידי תנאי־תשלום נוחים.

פרדסן גוטהירן ז (מימין) ובתו חייה נאמן
בלי רכוש
למסור יפוי-כוח לטפל בענייניו, אולם
פקיד־השומה חייב לדרוש יפוי־כוח בכתב
של הנישום, לפני שיתיר לאחר
לטפל בתיקו או לראותו. במיקרה של
נאמן לא נמסר כל יפוי־כוח כזה, ונאמן
לא ידע כלל, לדבריו, כי גוטהילף עושה
בתיקו כבתוך שלו.

שטיפל בתיק, מסר כי הוא רק הכין את
החומר וסיכם את הנתונים, לפי הנחיות
גוטהילף, אולם הוא לא מסר דבר לפקיד
השומה. לדבריו, רק גוטהילף היה בקשרים
עם פקיד־חשומה בנתניה.

תתעש״1י 0אינם ו!וד־0

רמה 1(3ד נ1ם את
האיטלקי?
בקרב העוסקים במיכרז לבניית המזח
בתחנת־הכוח חדשה של חברת״החשמל,
גוברת התחושה כי יש גורמים בחברה
הדוחפים למסירת העבודה לחברה האיטלקית.
וזאת חרף העובדה, שהצעת
האיטלקים היא היקרה ביותר, שיטותיה
הירודות ביותר והמרכיב של העבודה
הישראלית שבה הוא רק 10
הצעות שתי החברות האחרות, ההולנדית
והדרום־אפריקאית, זולות יותר,
ומרכיב העבודה הישראלי בהן מגיע לב-

נראה כי הסיבות להעדפת האיטלקים
אינן ענייניות, והן עשויות לשמש נושא
לבדיקה.

מידעה מעסיקים
הוכחה למצב האיתן של התעשיח
ניתן למצוא בכמות הזעומה של מילווה-
המעסיקים הנפדית על-ידי התעשיה.
מקורות ב״בנק ישראל״ מסרו, כי עיקר
פידיון מילווה״המעסיקים נעשה על-ידי
קבלנים, והתעשיה אינה מנצלת את ה היתר
שניתן לה. בידי התעשיה יש
מילווה-מעסיקים בערך נוכחי של שלושה
מיליארד לירות. ביגלל מצוקת האש ראי,
מעדיפה התעשיה להקטין את הייצור,
ולא להקטין את ההשקעות הצמודות.
נתוני
״בנק ישראל״ הראו, כי היקף
הסובסידיה להון לתעשיה בשנת 1979
היה 55 מיליארד לירות, פי ששה מהיקף
הסובסידיות למוצרי-מזון, שביטולו גרם
לגל־ההתייקרות האחרון.

הצתוח מהנננית שד נציג אש יו בא ,01 שוועלמה 3ד ז
באווצעי־החיקשוות של שדאו:

א 11שטים

לחני! בישראל!
האיש הדליק סיגריה .״אתה מבין, גדלתי
לקול צלילי היבבות של אותן נשים פלסטיניות,
וכשגדלתי הבנתי, שפעם היו להן
בתים, כמו לכולם, ושדות ובוסתנים. ובמחנה
ראיתי ילדים שעד גיל 14 לא היו
להם נעליים ושהיו עומדים ומסתכלים ב־בוסתני
אחרים בסביבה ומקווים שמישהו
יתן להם קצת ענבים או תאנים או זיתים.
״הקשר האמיץ ביני לבין הייבבות התחזק,
עד שנהייתי מעורב בלאומיות הפלסטינית,
בגיל .15 הצטרפתי ליותר ממים־
לגה פוליטית אחת, בחפשי את המיפלגה
שתוכל באמת להביא את הטרגדיה של
העם הפלסטיני לקיצה. ברגע שהוקם אש״ף
הפסקתי לחפש.״

שיגאה מפריעה
לביצוע הדברים
ח סן עבד ־ א ל ־ רתמן
ן) דבריו היה בן 4או אולי 6כאשר
1היכתה סופה נוראה את רמאללה, העיר
הערבית בגדה המערבית שבה התגורר.
בפאתי העיר, ליד חלקת האדמה
הקטנה של הוריו, נמצא מחנה־הפליטים
ג׳אלזון .״האנשים שם,״ הוא נזכר ,״סבלו
מתת־תזונה ולא היה להם ביגוד מספיק
להתחמם בעת הסופה. כששככה הסופה
פרצה מגיפת טיפוס במחנה ועשרות אנשים,
ילדים וזקנים, מתו מדי יום.״
למחנה־הפליטים לא היה בית־קברות.
לכן נשאו את המתים כל בוקר במידרון
ההר, לקול יבבות הנשים הפלסטיניות,
כדי לקבור אותם בעיר .״הייתי נוהג לעמוד
בפתח ביתנו,״ הוא ממשיך ,״ולהסתכל
בגופות המתים המורדות מן ההר, והייתי

ף* גיל עשרים עזב את רמאללה והש־לים
את השכלתו בדמשק, בירדן
ובפורטדריקו, שם הוענק לו תואר מוסמך-
אוניברסיטה במינהל״ציבורי. כמרבית הפלסטינים
שבהם נתקלתי, הוא מתגאה
בהתלהבות עמו להשכלה .״ללוחם הממוצע
באש״ף״ ,הוא אומר ,״יש בדרך כלל
תעודת־בגרות. ומתוך כל 1000 פלסטינים
14 הם בעלי תואר אקדמי — השיעור
הגבוה ביותר בכל העולם השלישי.״
(בראיון שהתפרסם ב־ 22 באוקטובר,
בוול סטריט ג׳ורנל, העיר פלסטיני אחר,
סברי ג׳רייס, שהוא מנהל מרכז המחקר
הפלסטיני בביירות, כי ״דומים אנו ליהודים
ולארמנים. מאחר שהיו חסרי־בית ראו
בהשכלה פתח שדרכו יוכלו להימלט אל
מחוץ לגיטו. גם אנשינו רואים עתה בהשכלה
את הדרך היחידה לפרוץ קדימה.״)
האיש מרמאללה הגיע לארצות־הברית
מפורטדריקו והתקבל לאוניברסיטה בניו-
יורק, כמועמד לדוקטוראט ביחסים בינ־

״כיתרון של שתי מזינות הוא )(נשוי. נהחום.
הנני אווגו לו ואת בנציגו של העם חנלסס],׳.
!הנני אומו לו את הדבר בפומבי.״
נוהג לשאול, מי האנשים האלה!״ גם
כאשר לא היו הלוויות היה הילד מתעורר
משנתו ב־ 4או ב־ 5בבוקר לקול יבבות
הנשים הפל&טיניות.
״כל יום הן היו עולות להר מוקדם בבוקר,
לקושש עצים, כשהן מייבבות חרישית.
את העצים מכרו למאפיות ולאחרים,
שהיו זקוקים לאש. בצורה כזאת השתכרו
כ־ 5או 6פייסטרים. פייסטר הוא בערך
שלושה סנט.

(418

לאומיים. אך הוא הפסיק את לימודיו.
״את המאבק לחרות אץ להשהות,״ הוא
מחייך ,״ואילו הדוקטוראט יכול להמתין.״
במשך ארבע השנים האחרונות היה
פלסטיני זה — חסן עבד-אל־רחמן, מנהל
ההסברה של אש״ף באו״ם וסגן נציב
אש״ף באו״ם. הגבר בן ה־ 35 שופע ביטחון
עצמי מאופק, מדבר אנגלית שוטפת
וקושר בקלות קשרים עם צירים
ונציגים אחרים — פרט לחברי המיש־

לחות של ארצות־הברית וישראל, המתעלמים
מעצם קיומו.
עבד־אל־רחמן מציג עצמו כריאליסט
ולפיכך השתחרר, לדבריו, מהמרירות כלפי
אלה האחראים לדעתו להגליית העם הפלסטיני.
הוא מסביר שהשינאה מפריעה לביצוע
הדברים. בכל זאת, כשאני שואל אותו
על מצב עירו רמאללה כיום, תחת הכיבוש
הישראלי, אין הוא עוצר בריגשותיו.
״אנחנו עשרה אחים ואחיות,״ הוא אומר
,״ושישה מהם עדיין נמצאים שם,
עם אמי ואבי. אנחנו שומרים על קשר.
בשעה ארבע לפנות בוקר, באחד מימי
אוגוסט השנה, הקיפו כוחות הכיבוש היש־

בגין ובדבר הסכמי קמפ-דייוויד. תראה, זה
פשוט לא יאומן: לעשות כך ובאותו הזמן
לדבר על, אוטונומיה׳.
״אם הינד פלסטיני, המתגורר עתה בגדה
המערבית,״ ממשיך רחמן ,״עוצרים
אותך בבוקר בדרכך לבית־הספר. עוצרים
אותך בדרכך לעבודה. חיילים ישראלים
רשאים להיכנס לביתך בכל רגע שמתחשק
להם. ואין לך שום אמצעי להפסיק
התעללויות אלה. ובאותו הזמן מה גורם
הדבר לישראלי כאשר הינך מוחק את
זכויותיהם של אחרים, הרי אתה מכלה
גם את העתודות המוסריות שלך עצמך.
כל יום שבו נמשך הכיבוש הישראלי של
שטחים אלה, הופך את ישראל להיות מוש־

11§\¥1111)116?10:א1311
0 ) 1( 1*€3111א 0 0

יו! 100ג 0) 016
בעיתון האמריקאי

דלג, ווים התפרסם ראיון מייוחד של העיתונאי
נט הנטוף עם חסן עבד־אל־רחמן, מנהל
ההסברה של אש״ף באו״ס וסגן נציג אש״ף באירגון הבינלאומי. הראיון, שכלל הצהרה
מהפכנית של איש אש״ף, על נכונות אירגונו להכיר בישראל, הועלם כליל באמצעי־התיקשורת
הישראלים. כותרת הראיון :״אנחנו לא חולמים להשיג דברים לא מציאותיים.״

ראלים את עירנו ופרצו לכמה בתים, כולל
ביתנו. הם ערכו חיפוש, לקחו כסף שהיה
שם ואת אחי בן ה־ ,19 שהוא סטודנט
באוניברסיטת ביר־זית.
״לחיילים הישראלים אין, כמובן, צורך
בצו־חיפוש. הם פשוט נכנסים פנימה.
ואחי, שנגדו לא הובא כל אישום, הושלך
לכלא ל־ 31 יום, יחד עם ארבעה מבני-
דודי. גם נגדם לא הועלתה האשמה כלשהי.
אחי ובני דודי הוכו בכלא, כשהיש-
ראלים שואלים אותם שוב ושוב אם הם
מכירים לוחמים מאש״ף, מחבלים.״

הכיבוש
המ שחית
^ כד״אל־רחמן נועץ בי מבטו ומבד
? שיך :״עכשיו תאר לעצמך את מצבם
הפסיכולוגי של אבי ואמי. הוא בן 80
והיא בת .70 ותאר לעצמך את תגובתם
של הילדים הקטנים, שראו 25 או 26
חיילים ישראלים פורצים לביתנו. ותאר
לעצמך גם את תגובת העיר כולה, כאשר
בפשיטתם לקחו הישראלים כל זכר מגיל
13 ומעלה אל המיסגד. עצרו אותם שם
יממה שלמה וחקרו אותם על דיעותיהם
בדבר תוכנית ה׳אוטונומיה׳ של ממשלת

חתת יותר. מפני ששום עם אינו יכול
למשול על עם אחר מבלי ליפול בעצמו
קורבן לשחיתות.״
שתי מדינות
>> מרתי לרחמן שזה בדיוק מה
ששמעתי מפי פעילי־השלום בישראל,
ובכלל זה תנועת שלום־עכשיו. מה מידת
הרצינות שהוא מייחס לסימנים גוברים
אלה של מחאה בתוך ישראלי
״יש חשיבות מרובה לכך,״ אמר ,״שבתוך
ישראל מצויים אנשים הנוקטים בעמדה
מוסרית בשאלות כמו הכיבוש ומדיניות
ההתנחלויות, ואנו מקווים כי מגמה זאת
תימשך. אבל עליה להרחיק אל מעבר
לנסיון לייפות את ישראל בעיני העולם
החיצוני. כדי שתנועת־מחאה זאת תהיה
אמינה באמת בעינינו ותאפשר את ההתפייסות,
חייבים אלה המעורבים בה להצהיר
פומבית, שהם מכירים בזכות העם
הפלסטיני להגדרה עצמית ולעצמאות לאומית.
לפי מיטב ידיעתי לא באה עדיין
הצהרה כזאת מפי שלום־עכשיו כתנועה.
חשוב מאד לעודד את הפלסטינים, שירגישו
שליישותם הלאומית יש תמיכה בתוך
ישראל.״

כאן שאלתי את עבד־אל־רחמן, אם
לדעתו אין חשיבות מכרעת גם לכך, ש-
אש״ף מצירו יצהיר פומבית על תכרתו
ביישותם הלאומית של הישראלים. אם
אש״ף היה עושה כך, ואם הישראלים היו
נוכחים לדעת שאש״ף מכיר בזכותה של
ישראל להתקיים בתוך גבולות בטוחים,
האם לא היה הדבר מזרז׳ במידה ניכרת
את אפשרות ההתפייסות?
באיטיות ובזהירות, תוך מודעות לעוב דה
שדבריו מוקלטים, משיב רחמן :״העם
הפלסטיני, בהנהגת אש״ף, אכן הציע לפתור
את הסיכסוך באמצעות שתי מדינות.
חלקים אחדים מפלסטין ההיסטורית
— הגדה המערבית ורצועת־עזה —
יהפכו למדינה פלסטינית עצמאית. ממשלת
בגין דחתה זאת.״

ה א מנ ה אינה
ח קו ק ה על אבן
>> ף מה בדבר האמנה הלאומית של
ד * אש״ף, אשר אינה מדברת על שתי
מדינות, אלא קוראת לטיהור פלסטין מהנוכחות
הציונית?
רחמן רוכן קדימה .״שמעת מה שאמרתי
לך זה עתה?״
...שפיתרון של שתי מדינות הוא אפשרי.
״ומה
פירוש הדבר שואל איש אש״ף.
שאש״ף יכיר בזכות קיומה של מדינת
ישראל.
״בהחלט! הנני אומר לך זאת כנציגו
של העם הפלסטיני, כי אש״ף אכן מייצג
את העם הפלסטיני, והנני אומר לך את
הדבר בפומבי. בשם אש״ף. ובאשר לאמנה
— הרי היא תגובה על מדיניותה
של ישראל, השוללת את קיומה של האומה
הפלסטינית.״
כלומר, שהאמנה אינה חקוקה באבן?
״בהחלט לא !״ אומר עבד־אל־רחמן.
״לו הצהירה מחר ממשלת־ישראל, שהיא
מתכוונת ברצינות לסגת מהשטחים הכבושים
שנלקחו ב־ ,1967 ושהיא מכירה בזכות
העם הפלסטיני לעצמאות לאומית,
היה המשא־והמתן מתחיל מחר. היינו מעבדים
אז את פרטי הפיתרון של שתי מדינות
ופותרים את בעיית הפליטים. כלומר:
הפליטים הפלסטינים היו יכולים אז,
בהתאם למגילת זכויות האדם של האו״ם,
לבחור בין שיבה לבין פיצויים, במיקרד,
שיחליטו שלא לחזור לבתיהם. ואני סבור
שאחרי שיבוצע הדבר, יוכלו שתי ה מדינות,
למרות כל מה שקדה בעבר, להת־

הברסט׳ני הנודד

ל״נט
נונית, אחרי טבח המוני שערכו הצדדים הלוחמים זה בזה, הפך
לסמל לאומי של הפלסטינים מאז .1948 הבעיה הפלסטינית מגוהישראלית
אמרו לי, שמעולם לא הת בטא
נציג כלשהו של אש״ף מפורשות
בדבר זכות קיומה של מדינת־ישראל. לכן
שאלתי את רחמן האם יש כאן מיפנה
חדש.
הוא הניע בראשו .״אנשים לא שמים
לב,״ אמר .״בשנת 1974 הכריזה המועצה
הלאומית הפלסטינית, שהיא הפרלמנט של
העם הפלסטיני, שאנו נקים מדינה עצמאית
בכל חלק של פלסטין שממנו יסולקו
הישראלים או — שים לב! — שממנו
יפוגו הישראלים מרצונם. ויאסר עראפאת
יצא בפומבי בזכות הפיתרון של שתי
מדינות. הוא אמר זאת לאנתוני לואיס

למת בתמונתו של הפליט הפלסטיני, שאינו מוכר על־ידי ישראל
ונדחה כבלתי־רצוי על־ידי מדינות ערב. בראיון המתפרסם בעמודים
אלה אומר נציג אש״ף: העם הפלסטיני, בהנהגת אש״ף,
מציע לפתור את הסיכסוך הישראלי־ערבי באמצעות שתי מדינות.

שיקבל את הרעיון בדבר מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת־עזה, תחת
להילחם על החזרת פלסטין כולה. אומר
לד דוגרי. בידי אש״ף עלה לשכנע את
הפלסטיני שמוצאו מחיפה, לראות ברמאללה
את ביתו, אבל בידי תנועת שלום-
עכשיו לא עלה לשכנע יהודי שמוצאו מפלורידה,
שישתקע בחיפה ולא בשכם,
הנמצאת בשטחים הכבושים. כך שלא מתפקידנו
להקנות אמינות לתנועת שלום־
עכשיו ; רק הם עצמם יכולים לרכוש אמי נות
על־ידי מה שישיגו בתוך ישראל.״
אמרתי לעבד־אל־רחמן שרוב הישראלים
שעימם דיברתי, ובכלל זה גם אנשי תנו-
עת־המחאה, עומדים על כך שהתנאי היסודי
לפתיחת משא־ומתן כלשהו עם אש״ף
צריך להיות סיומו של הטירור של אש״ף.
״כאן יש מידת איפה ואיפה,״ אמר עבד־אל־רחמן
.״הכיבוש, הרומס מדי יום ביומו
את זכויות האדם, הוא אקט בלתי-
חוקי, ולפיכך נובע מכאן שההתנגדות לו

״אבל תן לי לומר שוב,״ אמר חסן ,״שאילו
היתה ישראל מקבלת את העקרון
של סיום הכיבוש, ומכירה ביישותנו הלאומית,
הרי אין ספק שהיה מתחיל משא־ומתן.״
האם
אתה גם טוען, שאחרי שייפתח ה־משא־ומתן
לא יזדקק אש״ף לאלימות?
״בהחלט. איזה צורך יהיה אז באלימות?״

סקפה
תחת עצי הזי ת
^ מהלך שיחתנו ניגשו נציגים שונים
— אל עבד־אל־רחמן, לבדוק פרטים בדבר
פגישות קרובות ועניינים אחרים הקשורים
בעבודת האו״ם. ואני תהיתי, איזה תוכניות
מתבשלות במוחו, מה מתחולל במעמקי
ליבו של בן פלאחים פלסטיני זה,
לקראת אותו היום, אם יבוא, שבו יעטה

״יש חשיבות תחבה לכר שבתון ישראל
מצויים אנשים הסקטים בעמדה מוסדית
בשאלות הכיבוש וההתנחלויות.׳

המישנתה הלוחמת

הנראית בתמונה — הסבא, פלאח במקורו,
שהפך פליט המתגורר במחנה פליטים
בלבנון, בחברת נכדיו האוחזים בנשק ומקבלים אימון טרוס־צבאי במיסגרת יחידות
נוער של פתח. התמונה הזו, כרבות אחרות, מופצת בעולם על־ידי שירותי ההסברה
של אש״ף, כדי להמחיש את הבעיה הפלסטינית ולהביאה לידיעת רוב הציבור בעולם.

קייס זו בצד זו בשלום — בתנאי שאף
אחת מן השתיים לא תטען לעליונות על
׳חברתה ולא תקיים אפלייה נגד עמה של
חברתה.״
כמה פעילים מתנועת שלום־עכשיו

מניו־יורק טיימם והוא אמר זאת לברברה
וולטרס. לה גם אמר, :אני לא חולם
באספמיה׳.״
״ואמנם,״ ממשיך עבד־אל־רחמן ,״כבר
עלה בידי אש״ף להביא את העם הפלסטיני

היא חוקית. אבל כאשר נלחמים הפלסטינים
נגד הכיבוש מכנים זאת בשם טי־רוריזם.
אבל עמים אחרים, במצבים דומים,
נקראו בשם לוחמי־חרות. יתר על
כן, כפי שכתב פראנץ פאנון* ,אין למוד
אלימות המדכאים. ומדוע לא מכנים זאת
באותה מידה את אלימות המדוכאים ואת
בשם טירוריזם, כאשר מפגיזים הישראלים
כפרים ומחנות פליטים פלסטינים בלבנון
ומפציצים אותם בפצצות מיצרר ובנפלאם?
משום שבמיקרה זה כלי־הנשק הם מתוחכמים
יותר?
* פאנון היה פסיכיאטר שתור, שהסתפח
לתנועת השיחרור האלג׳ירית והפך לאחד
מחשובי האידיאולוגים של תנועות השיח־רור
בעולם השלישי.

אש״ף את גלימת המדינה הפלסטינית העצמאית,
כאשר הביורוקראמים — מונח
ומעמד שאותם מתעב עבד־אל־רחמן מכל
ליבו — יקהו לידיהם את העניינים. האם
יחזור אל ספסל הלימודים? האם יישאר
באו״ם, שבו יוכל לבסוף להתדיין ישירות
גם עם הנציגים האמריקאים והישרא לים?

הו, באותו היום,״ ענה עבד-אל-
רחמן ללא היסום ,״אשתקע מחדש בעירי
הקטנה, שבה אוכל להתעורר בבוקר ולש תות
קפה עם הורי ואחי ואחיותי. דע לך
שזהו מקום יפהפה. אתה יודע, לפני ש עזבתי
נטעתי במו ידי 85 עצי שקד ולא
פחות מ־ 50 עצי זית. הייתי רוצה לטפח
אותם. ובוודאי אגדל גם מעט תפוחי־אדמה
ועגבניות. אם אמנם יבוא אותו היום.״
׳4 9י 1-

קולנוע
סרטים
ס ״ דמכ תו ס
הקולנוע ההולנדי אינו מוכר כל-כך בישראל.
פרט לאירועים חריגים שמארגנים
הסינמטקים מזמן לזמן (האחרון היה לפני
כחודשיים) ,המוקדשים לתעשיית ארץ־
השפלה, קשה לזכור מתי הופץ בארץ,
מיסחרית, הסרט ההולנדי האחרון.
משום כך, צריך לקבל בברכה את ה יוזמה
להציג את חייל בכתום 1940—45
בישראל, גם אם החליטו לקרוא לו בעברית
בשם המוזר והפחות מתאים שישה
חברים — שישה גיבורים. בעצם, זאת
התחלה הגיונית מאד למי שרוצה לערוך
הכרה עם הקולנוע שצומח בין הטוליפים
ונעלי־העץ. חייל בכתום הוא לא רק הסרט
היקר ביותר שהופק עד היום על־ידי ה־תעשיה
ההולנדית (הוא עלה יותר משני
מיליוני דולרים) אלא גם הסרט המצליח
ביותר של תעשיה זו, ולראיה — כעשרה
מיליון צופים ראו אותו בהולנד בלבד.
זהו סרט־מילחמה שעלילתו משתרעת על
פני חמש שנים, המכיל, למעשה, את כל
המאפיינים של הקולנוע הזה.
הסרט, שהופק בחסות בית־המלוכה ה הולנדי,
מבוסס על ספר רב־תפוצה באותו
שם, שהוציא לאור אדם בשם אריק האזל-
הוף רלפזמה. אלה הם זכרונותיו הפרטיים
ממילחמת־העולם השנייה -,שבה עבד ב-
שירות־הביון ההולנדי, אחר־כך היה טייס,
ולבסוף המזכיר הצבאי של המלכה הגולה
וילהלמינה. מכאן, שמו המקורי של הספר
ושל הסרט. כתום הוא ציבעה הלאומי של
הולנד. וזה גם שם ם ישפחת־הסלוכד.
(אורנז׳).
שמו העברי של הסרט ניתן לו מפני
שהסיפור מתרכז סביב שישה חברים —
צעירים, תמימים וחסרי־דאגות — ערב
פרוץ המילחמה, ומתאר את דרכם המוזרה
והעקלקלה בשנות המילחמה, שרק שניים
יזכו לראות את סופה. כדבריו של הבמאי
פול ורהבן, זו צריכה להיות תמונה של
קבוצת אנשים קטנה שנאלצת לחיות ב-

תמונת מחזור — ששת החכרים לפני שהיו גיכורים
בשורת מילחנזה בנזישחק מניס
תנאים בלתי־אנושיים, והדרכים השונות
שבהם מגיב כל אחד מבני הקבוצה הזאת
לתנאים אלה.
חיוכים ואימה. החלק הראשון של
הסרט מוקדש להכרת ששת הטיפוסים, בתנאי
שלום, שלווה ושאננות. סצנת הפתיחה
של הסרט, המשחזרת פולחן קבלה
של. סטודנטים חדשים לאוניברסיטה, פול חן
הכרוך בהשפלתם על־ידי המחזור הבוגר
יותר, הוא מעין פרידה מאירופה
הישנה על מינהגיה, מישחקיה ומסורותיה.

״כרניט ז׳אק-איוו קוסטו שמור מקום מייוחד בתולדות
• הקולנוע. איש לא יטען שהוא תרם תרומות חשובות להתפתחות
השפה הקולנועית, או שסרטיו היוו מהפכה סגנונית ואפר
נותית. עם זאת, עובדה היא שהוא זכה עד היום בשלושת פרסי
אוסקר, עבור שלושת סרטיו הראשונים. בפעם הראשונה הוא
עוד נעזר בגאון צעיר של הגל החדש, שלא זכה אז עדיין בהכרה
— לואי מאל. אולם מאז הוא יכול לראות את עצמו כבעל-
בית בלעדי על סרטיו.
אם יש מי שאינו יודע עדיין, קוסטו הוא קברניט של ספינה
בשם קאליפסו, שולת-מוקשים אמריקאית לשעבר, אשר בהדרכתו
הפכה אוניית חקר־הימים המפורסמת ביותר של המאה. בעזרת
ספינה זו הוא יצא לחקור את מעמקי הים, כאשר הוא מוסיף
בכל פעם ציוד חדש ומשוכלל למטרה זו. הוא הקים תוד
נות־צפייה בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני המים, שבהם
יכולים אנשיו לשהות במשך ימים רצופים, הוא פיתח תאים מיד
חדים לצלילה, מעין צוללות-כים קטנות שעימן אפשר לרדת
עד לעומק של 400 מטר מתחת לפני המים, והוא פיתח את
מצלמות הווידיאו הראשונות שמצלמות במעמקי-הים.
לפני כל אלה היה האיש גיבור המחתרת הצרפתית במיל-
חמה נגד הנאצים, ופיתח אח האקווה־לאנג, שיטה של הרכבת

כלביי־ים משתזפים מזמש הדרומית
שלווה בלי בני־אדם

בסצנה השנייה, שעה שהסטודנטים ה חדשים
מבלים בנעימים במישחק טניס,
כבר נשמעת הבשורה הראשונה על השואה
העומדת לחלוף בסערה על פני כל
אירופה. ממקלט־הרדיו הפתוח בוקעים
צלילי מוסיקה, כאשר נפסק לפתע השידור
והקריין מודיע על הכרזת המילחמה.
מכאן והלאה, שעה שששת הצעירים
מתקשים עדיין לתפוס מה בדיוק הקשר
בינם לבין התותחים הרועמים אי־שם, ר
סבורים שהולנד הנייטרלית לא תיפגע,
מתחילים ורהבן והתסריטאים שלו לטפטף

בלוני־חמצן על גב הצולל, שמאפשרת לו לנוע בתוך המים
בנוחיות הרבה יותר גדולה מזו שמספקת חליפת-צלילה מן
הסוג הישן.
טרגדיה בפסגו ת
זה כשלושים שנה נודד קוסטו על פני ימים. מצלם את
החיים התוססים המוזרים והמרתקים שבתוכם, והחל ממולם
הדממה הפכו צילומים אלד, מקור אינפורמציה ממדרגה
ראשונה, לא רק למדענים אלא גם לקהל הרחב.
סרט חדש משלו הוא חגיגה לאוהבי הטבע, וחגיגה כזאת
צפויה בקרוב, כאשר יוצג בארץ סירטו הארוך הרביעי, עולם
ללא צל. שלא כבסרטיו הקודמים, יש בסרט זה חלקים נכבדים
מאד שצולמו לאו־דווקא בתוך המים, אלא על פני היבשה.
קוסטו יצא בספינתו אל הקוטב הדרומי, והמראות המרהיבים
של אנטארקטיקה על אוכלוסיית הפינגווינים, כלבי-הים
והלווייתנים שלה, מספקת לו חומר בלתי־נדלה ומחזירה אותו
שוב להרהורים על הנושא שהיה תמיד בראש מעייניו: שיווי־המישקל
האקולוגי, שהאדם משחית, בהדרגה, בכל מקום ש אליו
הוא מגיע.
מבחינה זו, אנטארקטיקה היא עדיין יבשת צחורה, עטופת
שלג לבן, יבשת מלאת חיים על אף הקור העז השורר בה, כי
אין בה כמעט זכר להשפעתו ההרסנית של האדם, פרם לסצנה
אחת, ביקור בבית־קברות ללווייתנים.
הסרט מנציח, למעשה, את השלבים השונים של מסע קא־ליפסו,
בתוך מימה הקפואים של היבשת הששית.
מול ריגעי ההומור שבביקור במושבה הענקית של פינגווינים,
או ההוד והעוצמה שקורנים ממראה שני לווייתני־ענק המצול מים
במעמקי־הים, יש ריגעי מתח בהתמודדות עם סערות וקרחונים,
וטרגדיה אחת אמיתית: מישל לאוואל, מטפס-הרים
שהעלה את המצלמה אל פסגות אנטארקטיקה, נפגע מלהב
המסוק הצמוד לספינה, ונהרג.
המוסיקה של מורים ראוול מלווה את הסרט לכל אורכו,
וברגעים מסויימים, כמו הביקור בתוך המערות הארוכות וזוהרות
שבתוך קרחון ענק, נדמה כאילו המוסיקה נכתבה במיוחד
עבור הסרט, ולא חמישים שנה קודם לכן.
יש סיבה לכך שדברים אלה הוקדמו ונכתבו לפני תחילת
ההקרנות של הסרט: כדאי להבהיר שאין זה סרט המיועד
לתלמידי בית־ספר בלבד, כסי שסברו כנראה בעלי בתי-קול-
נוע רבים שהתפעלו מן הסרט, אבל חששו להקרינו. זהו סרט
שמיועד לכל אוהב-טבע, באשר הוא, ללא הבדל מין, דת או
גיל, ואולי התחליף המוצלח ביותר למסע אל הקוטב הדרומי,
עד אשר יגיעו גם לשם טיולים מאורגנים.

רוטגר האואר וכלינדח מורדייב
מנוחת הלוחם
בהדרגה טיפות של אימה. הנייטרליות
מסתיימת בהפצצה נאצית, האידיליה נקטעת
עם הרוגים ברחוב, שניים מן הצעירים
דוהרים, בלבוש ערב מהודר, למרכז גיוס,
אך שם אין איש מעוניין בשירותיהם.
מרגע זה ממשיך הסרט לשלב, לסירוגין,
חיוכים עם אימה, ומישחקים עם זוועות,
בקור־רוח ובפיכהון מוחלט.
הסטודנטים יושבים בעליית-גג ושולחים
ללונדון, בעליצות, שדרים. ואילו הנאצים
ברחוב מתחקים אחר אנטנת המשדר. בין
בילוי לבילוי, גדל והולך מיספר החנויות
של היהודים המוכתמות במגן־דויד
מרוח בסיד על חלון־ד,ראווה, בבוקר זוהר
ונפלא מתעללים ביהודים ברחוב. ניסיון
להבריח את היהודי מבין השישה לאנגליה
שמתחיל כהרפתקת נעורים, מסתיים במאסר,
עינויים ומוות, והצעירים העליזים
וחסרי־הדאגות, שרק לפני כמה חודשים
הצטלמו יחד, מבלים ושותים בהנאה, מת־העולם
הזח 2210

זרים נהדרגח, מי למחתרת, מי למדים
השחורים של האס־אם ומי לקהל המשקיף
מן הצד.
אימה שד בורגנים. כמו האזלהוף
רלפזמה נזהר ורהבן מהפיכת דמויותיו
לגיבורים או לנבלים. הוא מקפיד לכל
אורך הסרט להזכיר שמדובר באנשים
רגילים, ונמנע אפילו מלשפוט את מי ש משתף
פעולה עם האדיב או בוגד בחבריו.
אולי זה חלק מן הבנאליות של הרשע
ומחוסר־הברירה של הגבורה, שאנשים
רגילים יכולים לגלוש בקלות רבה כל-כך
לכל אחד מן הכיוונים.
יש משהו יוצא־דופן בסרט מילחמתי
מסוג זה, שאינו מנציח קרבות ענק מסובכים
ואינו מטפל בגיבורי־על עשויים ללא
חת. ההתנגדות ההולנדית לנאצים לא
נראית, בסרט כזה, בהתקוממות של המונים
היוצאים לרחוב עם קילשונים ואלות
לגרש את הכובש, אלא כסירוב עיקש ושיטתי
לקבל את הנוכחות הזרה, עם כל
הכרוך בכך. ואם המילחמה שוורהבן מתאר
היא מפחידה, הרי זה דווקא משום שאינה
בלתי־נסבלת, ולא קשה להעלות על הדעת
כיצד נמצאו אנשים, בכל מיני מקומות,
שקיבלו את התנאים החדשים כסתם גזירות
נוספות שצריך לדעת לחיות עימן.
במצב זה צריך להעריך עוד יותר את אלה
שלא הסכימו להתכופף ברוח׳ אלא החליטו
לעמוד נגדה.
לא פעם כינו את הולנד, בלעג מסויים,
אומה של בורגנים. ואכן הצבא ההולנדי
המתארגן בגלות לונדון, מסביב למלכה
וילהלמינה, הוא מסובך ומבולבל בתוך
תהליכים בירוקרטיים שהנפש הבורגנית
המסודרת אינה יכולה להסתדר בלעדיהם.
אבל הפרטים שמהם מורכב הצבא הזה,
למרות ההערות הלעגניות של הבריטים
מסביב, והספקות באשר ליכולתם, מתעקשים
ללכת בדרכם, מעין עקשנות של
הצב אשר זוכה בסופו של דבר במירוץ
נגד הארנבת.
עירום כעליית־־גג. האזלהוף רלפז-
מה, החי היום בהוואי, טוען שהוא כתב
את הספר לא לבני דורו שלו, המכירים
את התקופה היטב, אלא לדורות הבאים,
מתוך תיקווה שילמדו לקח ויראו מה קורה
כאשר דור שלם נוהג בחוצפה תהומית
למקבל פני מילחמת־עולם במישחק טניס,
ומבלי להבחין כלל במה שמתרחש סביבו.
הספר, והסרט, הם תהליך ההתפכחות של
דור זה, תהליך שעולה ביוקר רב, ורק
המאושרים זוכים לראות את סופו. כפי
שאומרת הנערה היהודיה ששערותיה נגזזו
אחרי נצחון בנות־הברית, מפני שחיה,
מבלי לדעת, עם משתף־פעולה :״העיקר
הוא שנותרתי בחיים, מה שעבר עלי הוא
כאין וכאפס לעומת גורלם של אחרים.״
די להשוות בין גישה זו, לטראומה שנגרמת
לגיבורה בהירושימה אהובתי, כדי
להבין עד כמה יוצא דופן סרט זה בגיש תו,
ממרבית הסרטים על הפילחמח או על
תוצאותיה, שנראו בארץ.
אין ספק שוורהבן, והמפיק שלו, רוב
הובר (השניים עבדו יחד שנים ונפרדו
רק באחרונה) עשו פה ושם פשרות כדי
להגיע לקהל רחב יותר. זוג נאהבים ערד

מ ח בו א עז ברכבת היעלמות מיסתורית לסטודיו,
תל״אביב, אנגליה) — הבעיה
עם הגירסות החדשות של סיוטי
היצ׳קוק ישנים, היא שאפשר להשוות למקור. בינתיים,
על יד המקור, קשה להם מאד לעמוד. היצ׳קוק היה
ונשאר אמן בהפעלת דמיון חצופה, שמתח למעשה את
עצמו כתוצאה מן הרמזים שסיפק לו הבמאי על המסך.
אלה שבאו אחרי היצ׳קוק, עושים את המלאכה קלה
הרבה יותר לקהל ומגישים לו את הכל על מגש של כסף.
אך בכל זאת, היעלמות מיסתורית (הנקרא במקור
הגברת נעלמת) הוא סרט מתח מבדר מאד, מהתלת ריגול
ערב מילחמת״העולם השנייה, המתרחשת כולה ברכבת
שיוצאת מגרמניה אל הגבול השווייצי. סיביל שפארד היא
גרושה עשירה, שתויה, ומאד אמריקאית, שטוענת כי
ראתה אומנת זקנה יושבת מולה, ורגע אחרי זח נעלמה.
אליוט גולד הוא העיתונאי שמתקשה להאמין לסיפוריה
המבולבלים, ואנג׳לה לאנדסבורי היא הנעלמת בכבודה
ובעצמה. מלבדם מאוכלסת הרכבת בבל מיני טיפוסים
ססגוניים, החל ברופא מיסתורי, דרך זוג אנגלים שמוטרדים
רק על־ידי אליפות הקריקט בבית, וכלה בזוג לא־נשוי,
שמנסה להסתתר מעיני זרים.
הבמאי אנתוני פייג׳ (לא הבטחתי לך גן של שושנים)

שאפרד וגולד — הגרושה והעיתונאי
משתמש בכמה מרעיונותיו של היצ׳קוק מן הגירסה
הקודמת, שאין טעם לפרטם כדי לא לפגום בהנאתם של
הצופים. אלא שלהבדיל מאמן המתח הוותיק, פייג׳ הוא
במאי תיאטרון בעיקר, והמצלמה משמשת אותו כדי לראות
שחקנים ולא כדי ליצור אווירה או טיסתורין.

אבני ם נופלות
מ ש מיי ם
מטאור (פאר, תל־אביב, ארצות
הברית) — הסרט הזה נראה כמו
תאונה הפקתית, ניסיון לא מוצלח
לשלב בין דוקטור סטריינג׳לב לרעידת אדמה, שנפל
באמצע, בין שתי החתונות.
העלילה מתרחשת, בעתיד הקרוב, מבוססת על מחקרים
ונתונים מדעיים שונים, שמצביעים על אפשרות שגוף שמיימי
(מטאור) עשוי לסטות מן המסלול הקבוע שלו ולפנות
ישר אל כדור הארץ. במיקרה כזה, אם הגוף גדול במידה
מספקת ומחירותו עוברת מחסום מסויים, עשויה ההתנגשות
עם כדור-הארץ לגרום לשואה שתוצאותיה לא יתחשבו
בהבדל דת, גזע, מין או השתייכות לגוש פוליטי.
כאן נכנסת לתמונה הגישה הסטריינג׳לבית. המערב וח־מיזרח
צריכים לשתף פעולה בדי למנוע סבנה משותפת.
מובן שיש אי-אימון חדדי, ואי־רצון לבזבז את כלי המשחית
שכל אחד הכין כדי לחסל את השני, על סתם אבן
מתעופפת. אבל התסריט פותר את המשבר באופטימיות
של ימי דטאנט אשר חלפו מן העולם.
אשר למרכיב של רעידת אדמה, חלקים מן המטאור
מקדימים אותו ופוגעים במקומות שונים, בכדור-הארץ.
זאת, כמובן, הזדמנות למחלקת האפקטים המיוחדים
להפעיל את כל המיניאטורות שלהם, להרכיב צילומים על
צילומים, ולרקוח במעמקי האולפן דימויי אסונות.
אלא שקשה להתרשם מאבן המתגלגלת בחלל, אם
אין משהו מוכר על ידה, שיתן מושג על גודלה, או על
הסכנה שהיא מהווה. רעש, אפקטים ולהבות, אינם יכולים
להרשים באמת, כאשר הם מנותקים לחלוטין מן הדמויות,

קארל מאלדן — מדען בהריסות
גם אם שבלוניות, שטרח הסרט לבנות קודם לכן. ולכן,
הסצנה היחידה שעובדת היא מנוסתם של המדענים מחדר־המילחמה
שלהם, במעמקי־האדמה, דרך מינהרת רכבת-
תחתית העומדת בפני סכנת הצפה והתמוטטות, אלא שזה
האסון הקטן ביותר מבין כל אלה שבהם מטפל הסרט.
אשר לרשימת הכוכבים הארוכה שמופיעה כאן, מתקבל
הרושם שפרט לסצנה הנזכרת, שיש לבל הסיפור רק עניין
אקדמי בעיניהם. ואם הם אינם מוטרדים, מה כבר אפשר
לדרוש מן הצופים 1

מים בחלון של עליית־גג, בחצר המלכה
וילהלמינה, זה אולי מראה מלבב ומשע שע,
אבל לא האמצעי המעודן ביותר לשבירת
המתח. יתכן שסרט כמו פאסטרולה
( 43 שהוצג בשבוע ההולנדי האחרון),
מיטיב יותר לדבר על הנפש ההולנדית,ועושה שימוש מתוחכם יותר בשפה הקולנועית.
ורהבן מעדיף שפה פשוטה יותר,
ואולי משום כך הוא ידוע כבמאי המצליח
ביותר של התעשיה ההולנדית, מבחינה
מיסחרית, זאת, מבלי להפחית בהצלחה הביקורתית
של סרטיו. סרט מוקדם משלו,
תורקיש דלייט (בתרגום ׳מדוייק רהט לוקוס)
,למרות שכלל סצנות נועזות ביותר
שגרמו לאיסורו בישראל על־ידי הצנזורה,
היה מועמד לפרס האוסקר. הפעם, אין
בעיות עם הצנזורה, ואם גם הקהל לא
יעשה בעיות, אולי יהיה סיכוי לראות
קצת יותר סרטים הולנדיים בארץ.

־ף!35ר האואר (כמרכז) כתפקיד האזלהוף רלפזמה
החבר הטוב, החבר הרע והמסיבה
העולם הזה 2210

האחרץ כפאריז, נורמה ריי.
חיפה -כתי הקולנוע סגורים.

תל-אביב
נישואיה

מריח

כראץ (מוזיאון, גרמניה) — תולדות
הריפובליקה הפדרלית הגרמנית, ממילח־מת־העולם
השנייה ועד לתחילת השיגשוג
הכלכלי, כפי שהם משתקפים בחייה של
אשה המנסה לנווט את חייה דרך משברי
התקופה. בימוי ומישחק יוצאי דופן.
תוף הפח (בן־יהודה, גרמניה)
— עיבוד קולנועי לסיפרו המפורסם של
גינתר גראס, שגיבורו הוא ילד המחליט
בגיל 3שהוא מסרב לגדול ולשתף פעולה
עם המבוגרים. רק חלק מן הרומן מצליח
להגיע אל המסך, אבל כמה מן הסצנות
מרשימות ביותר ומעבירות היטב את ה מסר
של גראם.
הכריחה מאלקטרז ( תן, ארת
ד רי ך
י צות־הברית) — שיחזור הבריחה האחרונה
חו ב ה לי או ת
מכלא אלקטרז, לפני סגירתו. הבמאי דון
סיגל והשחקן קלינט איסטווד משתמשים
תל־אביב -תוף ד!ם ח, הכריחה בסגנון תמציתי, שאינו מבזבז אף תמונה
מאדקטרז, נישואיה של מריה ואף תנועה, כדי להעביר הן את אווירת
כראון, שיער, הנער.
המקום והן את תיכנון הבריחה, בצורה
ירושלים — הנער, שיער, הטנגו הבהירה והמרתקת ביותר.

חדיש! ת

סטיגוצקי

ד ר כי ח״ ם
0י1ית בחחנה־תמרבז׳ת

שאגד

חתיכות עד אופגועים
תבאנה בעתיד אוב 7סיני
לבתים, לפי הזמגח בטלפון.

מאח

שאגר

ספר אמנות מיווזד המציג
חדשה ואינטגרלית של הוו
האמן ויצירתו :
ציוריו של שאגל ושורותיו,
בפרוזה ובשירה, מוצגים ב
פרקים: גיטבסק, עיירת יי
על סמטאותיה ובתי הכנסו
פריז על האוונגרד, מקום .
התגבשה אמנותו ;
ופרקים נוספים —
אהבה, התיאטרון ועולם התנ״ך.
250 תמונות מרהיבות, מתוכן 77 צבעוניות

אלבום ש וא הרבה יותר מספר
מחיר מ זר לרגל הופעת האלבום

2,160ל״י

דוגמנית הצמרת
לא ויתרה
על ה ת ענו ג...

תן טרמפ
לחייל

כל גבר חולם, בסתר״ליבו, לבבוש אי־פעם
את ליגה של דוגמנית יפהפיה
ואולי אף לגלות את סודותיה בחדר־המיטות.

קרה לתעשיין תל״אביבי צעיר ומצליח
(וגם נשוי לפעמים) .לאחר
תקופת־היכרות קצרה הזמינה אותו
דוגמנית הצמרת לבלות ערב שקט
בדירתה.
מה שהתחיל בסלון נמשך, כצפוי, ב־חדר־המיטות.
אלא ששם הופתע המחזר
הנלהב לגלות במיטתה של
דוגמנית הצמרת את ...זק״ש.
כן, זק״ש המפורסם שהצליח לחדור
לחדרי״המיטות של נשים מצליחות ומפורסמות
— הגיע גם למיטתה של
דוגמנית הצמרת.
אכן, זק״ש הוא סדין חימום מבוקש
ביותר, וזאת בזכות יתרונותיו הגל-
עדיים: הוא היחידי הניתן לכביסה,
מיוצר כשיטת הבטחון הכפול, וניתנת
לו אחריות ל־ 3שנים.
דוגמנית הצמרת הנ״ל, שיודעת ליהנות
מהחיים, סיפרה שאינה מוכנה לוותר
על התענוג להיכנס בחורף למיטה
חמה עם זק״ש.
מנסיונה האישי היא מוכנה להעיד,
שזק״ש הוא הטוב ביותר במיטה.
וכשהיא אומרת זאת — וה נשמע

משכנע.

ערבי צעירים
במועדזן 5
לתרבות חדשה
רח, הס יי, תל־אביב,
טל 2-9726

יום שלישי 15.1.80 ,

דיון פתוח:

מדוע מ סרבי ם צעירים
לשרת ב שטחים ל
(בעיקכות פרשת דני אמיר)
בהשתתפות חברי קבוצת ה־27
חמועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב״ 9בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

קח את העני] ,לידיים!
ב מ קו ם ב קו ר ת שלילית
תן דוגמא אי שית

נשמח לשמוע מסך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

כותבי

ע ו>רה

״משוגע, יעשו לך פרוטקשן, זה לא
הזמן, יש אינפלציה,״ הזהירו החברים את
רימון בן־יקיר. אולם הסטודנט הנמרץ בן
ה־ 26 החליט ועשה. הוא פתח מיסעדה
סינית בלב התחנה־המרכזית בתל־אביב.
הוא חתיך, בעל עיניים כחולות וחיוך
שובר לבבות. בגיל 22 כבר היה לו מישרד
לעמילות־מכס. כבן לאב, שהוא מנהל
בית־ספר, הלך רימון לאוניברסיטה ועשה
בי־איי בהיסטוריה ובמדעי־המדינה. עכשיו
הוא לומד תיקשורת, אבל כבר חודש אינו
בא ללימודים, בגלל המיסעדה.
רימון הסתובב הרבה בחוץ־לארץ וראה
את המיסעדות בסימון קח־ולך, שעוברים
בהם מאות ואלפים אנשים ביום. כשהיה
קטן היד, נוהג להסתובב שעות בתחנה־המרכזית
בתל־אביב, בסמוך למקום מגוריו.
סיפר רימון :״הייתי בא לתחנה ביום שישי
בערב, משוטט במקום ומתפעל מהשקט
והנקיון. ואז, כשהייתי צריך לחזור לבסיס,
ביום שבת בערב, הייתי בא ורואה איך
לאט לאט מתמלאים הרחובות בביני־אדם.
״עכשיו, כשהחלטתי לפתוח מיסעדה סינית,
נזכרתי בתקופה ההיא וחשבתי לעצמי
שזה המקום. זאת הצ׳יינה־טאון של תל־אביב.
זה לא יתכן שאם עוברים כאן
מיליון אנשים ביום הם לא יכנסו אלי.
ואם חלק קטן יכנס אלי, אז אהיה מסודר
בחיים.״
ביית־ חרושת קטן. אמר, ועשה. תוך
זמן קצר שכר מקום, הביא ארכיטקט,
ריהט, שכר שלושה טבחים ומגישה תאילנדית
והתחיל ללמוד ברצינות איך מבשלים
אוכל סיני. בהתחלה, כשלא הלך לו כל

עוף עם שקדים לבין מרק תירם .״האמת
היא שאני רואה הכל כמו מישחק,״ התוודה.
״בשבילי יש אתגר יותר גדול להקים את
המיסעדה על הרגליים, במצב הכלכלי
הקיים, מאשר לעשות תואר שני באוני ברסיטה.
כל פעם כשאני יוצא מהבית אני
מרגיש שאני הולך לשחק, לא לעבוד.״
החתיכה התורנית שלו עכשיו היא מלצרית
תאילנדית חמודה בשם טום. בגללה
הוא גמר עם החברה הקודמת שלו .״להורים
שלי לא איכפת עם מי אני יוצא.
וההורים שלה בחוץ־לארץ. אז אנחנו
עושים חיים.״

מי ש פט
ש״רווח ד 3
העד סבל מגקיפות מצפון ורצה
לעזור לגאשס. בכד כמעט
הצליח לסבכו 77א מוצא
מאז עבר אלי רדון ,״הבולדוזר״ של
המישטרה, לחולון, נפסקו שם כמעט הפריצות.
רדון הצליח לגלות את הפורצים,
להתחקות אחר הסחורות הגנובות ובמיק-
רים רבים להשיבן לבעליהן.
מעוללות ״פשיטת דרוך גם הסיפור
הבא.
מיכאל ריבקין, צעיר 24 עובד אל־ על,
נשוי ואב לילד, נתבע לדין עם אחת
מחבורות הפורצים. הוא נאשם כי קנה
משכנו לבית, רוני לוי, שלושד, מקלטי־רדיו
ישנים במחיר של חמש־מאות לירות
האחד. בגלל מחירם הנמוך ייחסה לו ה תביעה
את הטענה כי היו גנובים.
מיכאל החזיק בביתו מעבדה לאלקטרו־ניקה,
ובד, נהג לתקן מכשירים מפעם
לפעם. גם את מכשירי־הרדיו שקנה מלוי
תיקן במעבדתו ומכר אותם ברווח לחברים.
לוי סיפר במישטרה שמכר את המקלטים
למיכאל המתגורר באותו בית. אף
הצהיר שלא אמר לו כי הם גנובים. ה־

מיסעדן כן־יקיר וחברתו טיס
״כולם רוצים תאילנדיות״

העלאת איכות החיים במדינה מתחילה
מהדברים הקטנים והפשוטים התלויים בן
כגון: נימוס, התחשבות, סבלנות, סובלנות,
סבר פנים יפות ועוד ועוד...

ופרוזה!

אם יש לך רעיונות לספרי שירה, פרוזה, בישול, ספרי ילדים,
מדע דמיוני ובו׳( או שכתבת ספרים אלה),
נא שלח/י החומר ל:

״סער״ — הוצאה לאור, ת.ד 26243 .ת״א
לשם בדיקת האפשרות להוציאם לאור 1

במדינה

כך, הוא חגה כמה רעיונות. אחד מהם
היה רעיון המישלוחים. הוא מקבל הזמנות
בטלפון ושולח מישלוחים הביתה. בעתיד
הוא מתכוון להעסיק כמה חתיכות על
אופנועים, שתבצענה את המישלוחים. הוא
מתכנן לסגור את המיסעדה ולהפוך אותה
לבית־חרושת קטן — רק לקבל הזמנות
ולשלוח.
רימון התקשר עם כמה קיבוצים והציע
להם שיקנו אוכל סיני והוא רק יבוא, עם
צוות הטבחים, ויבשל את האוכל. וזה תפס.
עד עתה הכין ארוחות בכעשרה קיבוצים.
כיצד בחר את התפריט ז ״זה היה פשוט,״
הוא מגחך .״נכנסתי לכל המיסעדות הסיניות
בתל־אביב וגנבתי תפריטים. אחר כך
הרכבתי את התפריט שמצא חן בעיני
והורדתי 25 אחוז. זה זול בגלל שאני
מאמין שהמכירות יכסו את ההוצאות.״
בשעות הפנאי הוא יושב במיסעדה ולומר
סטטיסטיקה. את שיעוריו הוא מכין בין

תביעה העמידה את מיכאל לדין על קבלת
רכוש גנוב.
סניגורו של ריבקין, דרור מקרין, הכין
הגנה פשוטה. הוא ידע כי מיכאל היה
מתקן מכשירים שונים, וכי קנה את מכשירי
הרדיו מלוי, תוך אמונה מלאה בסיפורו
של לוי. לוי העובד כחשמלאי־רכב, סיפר
למיכאל, שהמכשירים מקורם ברכב מוש בת,
ואחד מהם הוחלף על־ידי בעליו
במכשיר רדיו חדש. לכן היה מחירם זול.
למיכאל לא היתה כל סיבה לחשוד בהסבר
זה, ומכיוון שעיקרה של העבירה הוא
בידיעה שהרכוש גנוב, לא עבר מיכאל
כל עבירה.
החרפת תפקידים. כשקו־ההגנה שלהם
מוכן, הגיעו מיכאל וסניגורו לבית־המישפט.
שם חיכתה להם הפתעה. לוי,
שהורשע בינתיים על חלקו בגניבות מכלי-
רכב סבל מנקיפות מצפון על שסיבך את
(המשך בעטור )56
העולם הזה 2210

שיחו־ב
ח ד מר<>ש־ה^(1שלו
מנכ״ל הרשות והטלוויזיה, יוסף (״טו־מי״)
לפיד, החליט שרק איש־חדשות
אחה אהוד יערי, ילווה את ראש-
הממשלה מנחם בגין בנסיעתו לאסואן.
יערי שוחח עם לפיד והסביר לו כי הדבר
בלתי־אפשרי.
טען יערי :״המרחק בין אסואן לקאהיר
הוא 700 קילומטרים, שעתיים טיסה, כשהטיסה
האחרונה יוצאת בארבע אחר-
הצהריים. אני אהיה חייב לצאת בטיסה
הזו בכל יום, כדי לשגר מהאולפנים בקאהיר
את החומר, לחזור רק למחרת בבוקר. כל
מה שיקרה בין ארבע אחרי־הצהריים לבין
הבוקר יישאר ללא סיקור.״ אולם לפיד
נשאר בשלו, ואמר ליעדי :״אתה תסתדר,
איכשהו.״
את המצב הציל הכתב המדיני, אלימלך
רם. הוא רמז לאנשי מישרד ראש־הממשלה
כי הסיקור הטלוויזיוני של ביקור בגין

לפכשחב חו *

את מועמדותם: יצחק (״צחי״) שימעד
ני, הטוען כי התפקיד הובטח לו, אלי
ניסן ו צבי גיל.

מערכרעיסטיריאו
כ חד.כ חנו ת .׳שועגזור לף כ ב חי ר ה

מוסקווה בצב עי ם
שר־החינוך־והתרבות, זבולון המר,
כפה על מנכ״ל הרשות, יוסף (״טומי״)
לפיד, להיכנע למנהל מחלקת־הספורט,
אלפס גילעדי, ולהקציב חצי מיליון

דולר לשידורים של אולימפיאדת מוסקווה.
עתה הוחלט גם לשדר את האולימפיאדה
בצבעים. בחודש יוני הקרוב יוכלו כל
שוחרי־הספורט בארץ לראות כימעט מדי
יום ביומו שידורי־צבע ממוסקווה.

בץ עו ב ד, ד מנ ה די ם
השבוע עומדת לצאת הוראת המנכ״ל,
יוסף (״טומי״) לפיד, שלפיה יהיו כתבי
הטלוויזיה מוגבלים בקילומטרים שהם יהיו
רשאים לנסוע בהם במכוניותיהם לצרכים
מיבצעיים. כל כתב של רשות־השידור יוכל
לנצל רק 1000 קילומטרים. בחודש עבור
עבודתו, שהם כ־ 33 קילומטרים ליום.
בעוד שלפיד מוציא הוראה זו, התברר
כי נסיעותיו, במכונית הוולוו המפוארת
שלו, מסתכמות בכ־ 4500 קילומטרים בחודש,
העולים לרשות־השידור כ־ 40 אלף
לירות.
לפיד מסרב לגור באחת מדירות־השירות
של רשות־השידור בירושלים, ונוסע על-
חשבון הרשות מדי יום ביומו מתל-אביב
לירושלים ובחזרה. סכום זה אינו כולל
את משכורתו של הנהג הצמוד של לפיד.

?יצוץ הישעות החסםוח
סמנכ״ל רשות־השידור, שלמה עבאדי,
הגיש למנכ״ל, יוסף (״טומי״) לפיד,

כתב רם

לחץ בעזרת בגין

במצריים יהיה לקוי, מאחר שלפיד אינו
מוכן לשלוח יותר מכתב אחד. רם הסביר
כי לפיד עצמו יסע עם בגין לאסואן, תחת
לשלוח עוד איש־טלוויזיה שיקבל את
החומר מיערי בקאהיר.
כאשר נודע ללפיד שבמישרד ראש-
הממשלה כועסים עליו, מיהר לשנות את
ההחלטה, ועוד איש־טלוויזיה, משה
שלונסקי, נוסע למצריים.

ה חנו ת הי חיד ה בישראל בעלת חדר
השמעה א קו ס טי.
עשרות דגמים מ טובי היצרנים
ובכל ה מ חי רי ם.
צוות מו מ חי ם עתיר נסיון לר שותכם.
אפ שרות לטרייד אין.
ת שלומים ו מ חי רי ם מ הזו לי ם בארץ.

ליא1

ל! לאב

ש ת חנויות מקצועיות בי שראל
תל-אביב, רח׳ ארלוזורוב , 15 טלפון 221751 :
כפר־סגא, רח׳ וייצמן , 96 בפסג׳ טלפון 22545 :־052

מי היה מנ ה ל הטדודדוד? ,
עד ה־ 15 בחודש חייבים כל עובדי
רשוודהשידור, החושבים עצמם ראויים
להיות מנהלי־הטלוויזיה, להגיש. את מועמדותם
למיכרז הפנימי. שר־החיעוך, זבולון
המר, מעוניין שאיש מעובדי-הרשות לא
יגיש את מועמדותו, ואם יהיו שיגישו —
שאיש מהם לא ייבחר, כדי שאפשר יהיה
לפתוח מיכרז חיצוני שאליו יגש מי שהשר
מעוניין ביקרו: עיתונאי הארץ דן מר
גלית.

אולם
כבר עתה מדברים על כמה מועמדים.
המאיים ביותר מביניהם הוא סמנכ״ל
הרשות, שלמה עבאדי. עבאדי הכין
לעצמו לובי מבין חברי הוועד־המנהל, שיהיו
חברי ועדת־המיכרזים, כדי שיבחרו בו.
עבאדי מסתמך על תקדים ארנון צול,ר
מן, שהיה סמנכ״ל הרשות לפני שנבחר
כמנהל־הטלוויזיה.
בעבאדי תומך מנכ״ל. הרשות, יו סף
(״טומי״) לפיד. לפיד חושב שאם עבאדי
יהיה מנהל הטלוויזיה, יוכל הוא, לפיד,
להמשיך ולשלוט בצד התוכני של השידורים,
בעוד שעבאדי יעסוק רק בצד רד
מינרלי.
מועמד אחר, שבו יתמכו בעיקר אנשי
המערך בוועד־המנהל, הוא מנהל תיאטרון
ירושלים, אביטל מוסינזון. מוסינזון
הוא מוותיקי העובדים בטלוויזיה, ונחשב
עד היום כעובד רשוודהשידור. הוא רק
הושאל לתיאטרון.
שאר המועמדים, שיגישו ככל הנראה
חעולס הזה 2210

מועמד עבאדי
לחץ בעזרת צוקרנזן
תוכנית־קיצוצים בסימון אבירה פ (״בו-
מה״) שביט. על פי התוכנית יקוצצו 10
אחוזים ממיכסת השעות הנוספות, המייוע־דות
לכל מחלקה.
בישיבת רשות־הסגל, שנערכה בשבוע
שעבר, העלה לפיד את התוכנית וזכה
בהתפרצות חריפה מצידו של מנהל מחלקת־החדשות,
חיים יבין. טען יבין :״אצלנו
האנשים עובדים הרבה מעל ומעבר למיכסה
הקיימת של השעות הנוספות, וחלק מהעבודה
של כתבי מחלקת־החדשות נעשית
ללא־תמורה. אם תקצצו 10 אחוזים, יעבדו
כאן בכלל בחינם.״
לפיד החליט שלא לבטל את השעות
הנוספות של החדשות.

קיצוץ ומוגן
תחנת־השידור הצבאית, גלי צה״ל, נכנסה
לתקופה של קיצוצים וקימוצים.
תוכניות־חדשות מתבטלות, שדרים מועברים
לתוכניות אחרות כדי לקצץ בתקציב,
וקיים פיקוח על כל אגורה המוצאת בתחנה.
אווירה חיובית זו לא הפריעה למפקד
התחנה צבי שפירא, להורות על עריכת
(המשך בעמוד )54

שיעורם פרטיים

ב ער בי ת

מדוברת ו סי פ רו תי ת
בכל הר מו ת (כולל הכנה לבגרות)

לצלצל (עד שמונה כבוקר) מאירה 261993־03

מתארגו ׳

תאי

של אינטלקטואלים ונונקונפורמיסטים להרצאות,
דיונים ופעולות ללא אלימות.
ת.ד ,20178 .ת״א

שידור
(המשך מעמוד )53
שיפוצים בחדרו, שעלו למעלד. מ־ססו
אלף לירות. ד,חדר סוייה ועל חלק מחקירות
הודבקו טפטים דמויי־עץ. השטיח הוחלף
יחד עם הריהוט כולו. מזגן־האוויר, שהיה
במקום, הוצא, ואל חדרו של שפיר 8הוכנס
מזגן־ענק, שבו יש גם. מיתקן לחימום.
גם בחדרו של סגנו של שפירא, אלון
שלי, נעשו שיפוצים, וגם בכל קומת
המינהלה. באולפנים ובחדרי העבודה של
גלי צה״ל לא הושקעה, בינתיים, אגורה
אחת.

עז 1ב נבחרה
מכזנת כביסה קריסטל
הנמכרת ביותר בישראל
קריסטל על בטוח -ש אל כל לקוח
1 5 0 ,0 0 0לקוחות חרוצים

הפתקדא עזר

יאשרו זאת

בישיבח האחרונה של הוועד־המנהל
התפרצו כמה ממשתתפיה על חבר הוועד,
עורר־הדין אהרון פאסו. מנהל הרדיו,
גירעון לב־ארי, יועץ חמנכ״ל נקדימון
(״נקדי״) דוגל וחבר חוועד־המנהל, דגי־

קחס טל
יי וזכונת הכביסההוחכרח כיוחרבישראל

דובר הרשות, משה עימירס, טוען כי
הלקט חשוב ביותר לעבודתם של אנשי
הטלוויזיה והרדיו. אלא שהלקט נועד לפאר
ולרומם את מישטרם של יוסף (״טומי״)
לפיד ושל הפרופסור ראובן ירון כל
קטע המופיע בעיתונות, שיש בו ביקורת
על אחד מהשניים, או על המקורבים להם,
אינו נכלל בלקט. תחת זאת מביא הלקט
רק ידיעות חיוביות על רשוודהשידור
ולוזדשידורים מעיתונים שונים.
כאשר רשוודהשידור מקמצת בשידורים
ובמשכורות, אין שום סיבה להוציא רבע
מיליון לירות על טפיחד-,עצמית על השכם.

כמה שווה החריץ ז

אל מנכ״ל הרשות, יוסף (״טומי״) לפיד,

הגיע בשבוע שעבר מיכתב מאחד מידידיו,
אשר את שמו מסרב לפיד לגלות. במיכתב,
שאליו היתה מצורפת המחאה על־סד 50
לירות, כתב הידיד :״אני מצרף צ׳ק זה
כדי שאפשר יהיה לטפל בשיניים של
כרמית גיא ולסתום את החריץ שבין
שיניה.״
לפיד החזיר את הצ׳ק לידיד וכתב לו:
״החריץ של כרמית גיא שווה יותר פד 50
לירות.״

מכיס גול, סנודח

מדינת ישראל
משרדי הממונה על מחוז חיפה

פליטי עלי כותרת מחפשים להם תעסוקה
אחרת בטלוויזיה.
חלק מהם עוזרים לאלי ניסן בתוכנית

חיפה, ל׳ בכסלו תש״ם ( 20 בדצמבר )1979
מס׳ 61/1398
לכבוד אבו חוסיין, משרד עורכי־דין
אום־אל־פחם

הנני מתכבד לאשר בזאת קבלת הודעתכם בהתאם לסעיף 6מהחוק
העותומני לאגודות, על יסוד האגודה כדלקמן:

שם האגודה: הועדה להגנה על האסירים הפוליטיים.

המען: ת״ד , 157 אום־אל־סחם.

מטרות האגודה: נקיטת יוזמות, למען קידום ענייניהם האי שיים
של האסירים הפוליטיים וזכויותיהם.
הזדהות (סולידריות) עם כל מאבק חוקי וצודק של האסירים
הפוליטיים.
איסוף, ריכוז ופרסום בארץ ובחו״ל כל אינפורמציה על מצבם
ומאבקיהם של האסירים בבתי־הכלא השונים.
טיפול במשפחות האסירים בכל התחומים והגנה עליהם.

שמות חברי הועד:

חסן אחמד ג׳ברין, אום־אל־פחם
רמי לבנה, קיבוץ גלויות , 131ת״א —

עאטף המארה, שפרעם

ג׳מיל עלא־אדין, נצרת
אברהים גנאיים, באקר, אל־גרבייה —

מוחמר מנסור, טירה

גיורא נוימן, תל־אביב

יו״ר. מזכיר גזבר חבר חבר חבר חבר

בכבוד רב,

ד״ר נפתלי אילתי
הממונה על מחוז חיפה

דפוס
״נו ה

אנו״

יסוד המעלה ,15 תל־־אכיג (תחנה מרכזית)

עבודות דפוס מעולות
בלט * מול טילי ט
מסחריות * משרדיות * חשבונות /קבלות
חוברות * הזמנות חתונה * בר־מצוה וכר
מען: רח׳ נחמני ,36 תל־אביב, טל 614844 .־03

.מפקד שפירא
כנוה עולה הלישכהז
אל (״דני״) בלוד, הסתערו על פאפו
בכינויים שכמותם לא נשמעו מעולם בישיבות
הוועד. פאפו זכה בכינויים ״שקרן״,
״אידיוט״ ,״מוקיון״ ,״ליצן״ ,״הורם־רשווד
השידור״.
במהלך הישיבה שלח דובר הרשות,
משה עמירב, פתק לחבר חוועד־המנהל,
;יפיס אלמוג :״אני מציע שנחליט לא
להדליף את מדילד הישיבה. אין טעם
שהציבור יידע איך דיברו על פאפו בישיבה.״
אלמוג הסכים עם עמירב, והעביר
את הפתק הלאה, לכל הנוכחים בישיבה,
כשכולם הביעו את הסכמתם להימנע
מהדלפות.
למחרת הופיע מהלך־הישיבד, בדיוק רב
בעיתונים. עמירב טוען כי לדעתו מי
שהדליף את פרטי השערוריה היה אלמוג
בעצמו. אלמוג מכחיש זאת, כמובן.

מי לתמהכדכדיח

קריינית גיא
כמה שווה החריץ 7
החדשה שלו, דלת פתוחה, ואילו אחרים
פוטרו.
ורד כרמן, רכזת המערכת של טלי
כותרת, מנסה להשתלב בחז־שוון. במים־
גרת זו היא עורכת עתה כמה תוכניות
למבט שני של שימעון טסלר, ואם היא
תצליח בהן, יש לקוות שתאושר לה קביעות
בטלוויזיה במיסגחת מחלקת־החדשות.
,התחקיר הראשון שעושה ברמן למבט
שני הוא על המלצרים התאילגיידם, המועסקים
על־ידי המלונאי חיים שיף במלון
דיפלומט בתל-אביב.

המנהל החדש של מחלקת־התוכניות
בטלוויזיה, יוסי גודארד, החליט על
תוכנית חדשה על נושאי־כלכלה, שבה
היו אמורים להשתתף בכירי עיתונאי-
הכלכלה בארץ.
מנהל הטלוויזיה יוסף (״טומי״) לפיד,
אישר את התוכנית, וגודארד כבר התקשר מ קד טוגיס
עם חנינא אמוץ, שיפיק אותה, ועם
עיתונאים, שישתתפו בה.
מנהל־הרדיו, גידעץ לב־ארי, הורה
אולם מחלקת־החדשות התנגדה לתוכנית. לשנות את שמה של התוכנית הפופולאלדיברי
חיי ב יכין, נושאי הכלכלה הם רית בית־אבי לבית־הורי, כאשר נשאל
נושאי־חדשות טהורים, ואין צורך בתוכנית לב־ארי לסיבת השינוי, השיב בשאלה:
מייוחדת להם. המאבק בין יבין לגודארד ״׳לאף אחד מהמרואיינים לא היתה אמא?״
הקריין דניאל (״דני״) פאר הוז נמשך.
בינתיים הוקפאה התוכנית הכלכלית
עק לפני שבועיים ברגע האחרון לאולפן

החדשה.
השבוע — יומן אירועים, כדי להחליף את
חייס יכין, המגיש הקבוע ישל המאגא-
ביז סו כסף
זין. ירק אחרי התוכנית התברר לפאר מה
קדה. יבין נזכר כי באותו הערב חל יום
לישכת דובר רשות־השידור מוציאה הולדתה ה־ 9של בתו דפנה, והחליט
מדי יום לקט קיטעי-עיתונות, אשר התפוצה לבלות את ליל־השבת במחיצת המיש־למנכ״ל
רשות־השידור, טוסי
שלו כוללת אנשים בכירים ברדיו ובטל פחה *
וויזיה׳ וגם עיתונאים. הוצאות ההפקה של לפיד, המציאו בטלוויזיה שם הדש :
הלקט מגיעות לכ־ 250 אלף לירות בשנה .״הגפרור״.
העולם הזה 2210

יום רביעי

• עולמו שד וולט דימני
( .)5.30ד,סידרה המצויינת הזו
מתחילה השבוע בתת־סידרה
חדשה בשם בתו של דונובן, על
הרפתקותיהם של שני נוודים,
אב ובתו. מומלץ גם למבוגרים.

• ספורט עולמי (.)7.00

הטלוויזיה בערבית ממשיכה בסקירה
על העשור בכדורגל ה עולמי.

על אדונים ומשרתים

( .)8.00 לבית בלאמי הגיעה
הידיעה ני ג׳יימס נעדר, וכנראה
שנהרג בקרבות החזית
הצרפתית. ריצ׳ארד והייזל ממתינים
בבית בדאגה ובחוסר
ודאות ואילו ג׳ורג׳ינה מעשית
יותר, היא מחפשת את ג׳יימס
בין אלפי הפצועים המגיעים ל־בית-החולים
שבו היא משרתת.
הייזל השלימה עם כך שג׳יימס
נהרג אך ריצ׳ארד מסרב לה אמין.
אולם גם אמונתו של רי-
צ׳ארד מתערערת כשמגיע לבית
משרתו של ג׳יימס, כדי
למסור את חפציו האישיים של
מפקדו. הוא מספר שג׳יימס
נהרג כשהתפוצץ בקירבתם פגז
ואנשיו נאלצו לסגת. כששבו
לחפשו גילו שקצין גרמני ירה
בפצועים הבריטיים שנותרו ב שדה
הקרב.

לפני מילחמת־העולם השניה1
על עלייתה לארץ ! על יום עבודתה
הראשון כעוזרת־בית; על
הקלטות שערכה כשחקנית מבלי
שידעה כלל את השפה העברית
; על תפקידיה בתיאטרון
הקאמרי ועל הקמת התיאטרון
לילדים ולנוער. את התסריט
כתבה דליה קרפל. בין היתר
שולבו בסרט סרטונים ממחזות
שבהם השתתפה פורת וסרט על
קלן שלפני המילחמה.

כדעות

איליין ודני מנסים להגיע להבנה.
איליין מגלה לדני מה מניע
אותה להתנהג בצורה כה מר גיזה.
קרול מכינה לג׳ודי הפתעה
והוא נאלץ להיפגש עם
אביה. לברט ומרי יש בעיה
חדשה: ברט עובד יומם ולילה
ומרי כמעט שאינה רואה אותו.
גם ברט מספר למרי מה מניע
אותו להתנהג כפי שהוא מתנהג.
מרי מביאה לבית טייט
עוגה שאפתה, לרגל שיחרורו
של צ׳סטר מבית־החולים ונשות
המישפחה יושבות ומקוננות זו
באוזני זו על תיסכוליהן ביחסים
עם גברים. ערב אחד עוזב דני

10 . 1

• אורנה — סיפור
אישי 10.15 כיצד אפשר

יום שני

שבת, שעה 10.05
הגברת עם הקמליות תוקרן בשבוע
השלישי דרמה. לאחר
מכן תתחיל הסידרה אנקת גב־

שאיפה: שיין
יום שישי, שעה 10.20
את המישרד בדרכו אל אשתו,
האהובה עליו, וסאלי, המזכירה
שנותרה לבד עם ברט, מש-
מיעד. באוזניו וידוי-אהבה לוהט.

• 01 שי שי
11. 1
• מיקי מאוס מארח
( •)3.00 המשך הבדיחות המסופרות
בבית־החרושת לעכב-
רים, בסידרה של וולט דימני.
הבדיחות של הערב אינן מוק דשות
לנושא מסויים.

• סרט ערכי (צ.)0.0

עדיין אין פרטים על הסרט ה ערבי
וזאת למרות שבמחלקת
התוכניות של הטלוויזיה הערבית
כבר יודעים איזה סרט
יוקרן. דובר הטלוויזיה הערבית
עזרא יחזקאל פשוט מתעצל
לקבל לידיו את החומר על הסרט
ולעבדו כהודעה לעיתונות.

קווינסי

12. 1
• חידושים והמצאות
( .)0450 שני פרקים על המצ אות
בעולם והמצאה ישראלית
אחת. בבריטניה יש 4,5מיליון
עמודי־חשמל ומדי שנה מתרח שות
יותר מ־ 300 תאונות נפילה
של עובדי תיקונים. לשם
כך הומצא עמוד החשמל ה חלול,
המאפשר טיפולים ותיקונים
מבלי לטפס. גונבי היהלומים
חותכים אותם לחתיכות
קטנות, כדי שאי אפשר יהיה
לזהות את היהלום הגנוב. בעז רת
קרני לייזר — הפעם מדובר
בקרן לייזר מייוחדת, המת-
עקמת בזווית מסויימת — אפשר
לגלות את ״טביעות האצבעות״
של היהלום, ממש כמו
טביעות-אצבעות של אדם. וה המצאה
הישראלית: לגליצרין
יש הרבה שימושים. הוא מרכיב
בתמרוקים, במקטרות וכמובן,
בחומרי-נפץ. הגליצרין
יקר מאד, כיוון שהוא מופק
מתזקיקי נפט שמחירם עולה
בהתמדה. במכון וייצמן גילו

שיטה להפקת גליצרין באמצ עות
אנרגיית השמש, מים מלוחים
ואצת־ים הקרויה דונליילה.
באילת כבר החלו להפיק גליצרין
בשיטה זו.

• כצאוג השבת (.)8.00
החלק העיוני מספר על הגיל-
גולים והמשמעות של השמות
בישראל, ואילו להקת שובבי
הכרמל תורמת לתוכנית את ה מוסיקה.

אייל 10.05 הפרק
השני בסידרה על מפקד כוחות
בעלות־הברית במילחמת־העולם
השניה, הגנרל דוויט (״אייק״)
איזנהאור, מתאר את המילחמה
בצפון־אפריקה ואת ההכנות
לפלישה הגדולה לאירופה. באו תם
ימים מוצא עצמו אייק
מבודד ונאלץ להתמודד עם
מונטגומרי, דה־גול וצ׳רצ׳יל.

סיפור אישי: פורוג
יום חמישי, שעה 10.15
להינשא שלוש פעמים לאותו
אדם? על כך מספרת השחק נית
אורנה פורה, שעברה חוויה
זו. פורת, שהיא כלת פרס ישראל
לאמנות התיאטרון, מספרת
בסרט־תעודה שאותו יצרו אולפני
הסרטה הרצליה, על ילדותה
כבת למישפחה נוצרית בעיר
קלן בגרמניה, בתקופה ש

קורטוב שד דבש
4.11.05 הזדמנות לראות את
הסרט המפורסם. הסרט נימנה
על אסכולת סרטי כיור־המיטבח
והוא מגולל את סיפורה של 1
צעירה שעזבה את הבית בעקבות
נישואי אמה והיא מתגו-

יום ראשון
13. 1
• החבובות מרחוב ה הפתעות 8450 הערב
מארחות החבובות שני בדרנים
בלתי־ידועים לקהל הישראלי,
שיכלר וארנל. בשורה טובה ל חובבי
החבובות: למחסני הטלוויזיה
הגיעו עוד שבעה סרטים
משלהן, שישודרו כנראה
בצבע. הנהלת הטלוויזיה פנתה
בבקשה לאשר את החבובות בצבע.
לצופי ירח מוכר ההבדל
הרב שבין החבובות בשחור-
לבן לבין החבובות בצבע.

כצוותא: ארצי
יונו שלישי, שעה 9.40
ררת בצוותא עם הומוסכסואל.
הבמאי הוא טוני ריצ׳ארדסון,
הצעירה היא ריטה טאשינגהאם
וההומוסכסואל הוא מייקל מד־וויו•

נגד הרוח (.)10.00
עורך־הדין מיכה ינון, חבר ה-
וועד־המנהל של רשוודהשידור
מטעם המפד״ל, אוהב את ה-
סידרה החדשה על האסירים
האיריים שהוגלו לאוסטרליה.
אבל ינון גם אוהב ללכת לישון
מוקדם, לכן הוא דרש מ הנהלת
הטלוויזיה להקדים את

15. 1
• חטף פתח (.)9450

• שאיפה בלא מיצרים

10.20 הפרק האחרון של
הסידרה המצויינת על פרשת
ווטרגייט ועל ג׳ון ומוריו (״מו״)
דין. הנשיא ריצ׳ארד ניכסון מודיע
כי יתפטר מתפקידו והמוש־בעים
במישפט ווטרגייט מחיי בים
בדין את מיטשל, אוליכמן,
האלדמן ומארדיאן. עורך־הדין
שפר מודיע לדין כי השופט
סיריקה הורה לשחררו. החל מהשבוע
הבא תוקרן סידרה בת
שני פרקים על פי הגברת עם
הקמליות. בסידרה תשחק קת
נליגן, ששיחקה בקו אונידין
כאותה בחורה מנדנדת ומעצבנת
שהחליטה להפיל ברשתה
את ג׳יימם אונידין אחרי מות
אשתו. לאחר שני הפרקים של

14. 1
• אנשים 9450 פרק
נוסף בתוכנית של חיים (״קיי-
מול״) גיל, למי שאוהב את ה־סיגנון
המתקתק של סרטיו. הכוכב
של גיל הערב הוא אדם
ג׳ורג /המטפל בסוסי חוות-
הסוסים של מישרד החקלאות
בעכו. האהבה של ג׳ורג׳ לסוסים
!נולדה בתקופת השואה,
כשהסוסים הצילו אותו ממוות.
ג׳ורג׳ אינו מוכן לספר את פרטי
העלילה, אולם הוא מרגיש
כי עליו לגמול לסוסים, טובה
תחת טובה. גם עוזרו מוישה
הוא מתחרה על אהבתם של
הסוסים והאתון בובה.

אייל! :דובאל, ורוכרטס

מליסה אסטין, שאותה מגלמת
השחקנית ברברה בבקוק, היא
אשתו של הבוס של קווינסי.
היא נותנת טרמפ לילד ג׳ואי
האריסון ונקלעת לתאונת־דר־כים
שבה נפצעים שניהם.
קווינסי בודק את ג׳ואי ומגלה
על גופו חבלות וסימני מכות,
המעידים על כך שהילד, שברח
מביתו, היה קורבן להתעללות
מצד הוריו. קווינסי מנסה למצוא
ראיות נגד אמו של הילד,
כדי להביאה לדין.

10.05 אדריכל מגיע לפר שת
דרכים בחייו הפרטיים והמקצועיים.
הוא משחזר את קורותיו
בזמן הקצר שבין תאו-
נת־הדרכים שבה התהפך עם
מכוניתו ועד הגיעו לבית־החו־לים.
זה תוכן הסרט של הבמאי
קלוד סוטה, בהשתתפות מישל
פיקולי, רומי שניידר ולאה
מסארי. .

• כדורסל 8.30 אם
הנהלת מכבי תל־אביב תסכים,
ועל כך יוחלט רק ברגע האחרון,
על פי קצב מכירת הכר טיסים,
ישודר מישחק הכדורסל
בין מכבי תל-אביב לקבוצה
מבולוניה בשידור חי.

+באלה הם החיים

>111111 טוזו1

שעת שידור של נגד הרוח, וכך
אמנם נעשה. החל מהערב
תשודר התוכנית בשעה .10.00
עלילת הערב עדיין בהשפעת
עונש המלקות שניחת על ג׳ונ-
תן בפרק הקודם. עתה הוא מח ליט
ללמוד קרוא־וכתוב ומרי
מתנדבת ללמדו. השנים רצות
במהירות ומועד שיחרורו של
ג׳ונתן קרב ובא. חלומו, על
חווה משלו, עשוי להתגשם.

מאיר שלו יופיע כנראה בצורת
תבנית של ביצים, כאשר
מבקר המיסעדות של היומון
הארץ, רנה מוקדי, ידבר על
ביצים ותפוחי־אדמה.

• בצוותא עם שלמה
ארצי 9.40 הצופים לא

נגד הרוח: סגן גרוויל וילצ׳ר ורעייתו
יום ראשון, שעה 10.00

התמרדו נגד הטלוויזיה בעקבות
השידור החוזר על להקת גזוז
ושידור התוכנית עם נעמי שמר.
לכן מגיע עונש נוסף: תוכנית
המוקדשת כולה לשלמה ארצי.
ארצי מארח בתוכניתו את ה גיטריסט
והמלחין המצויין ג׳רי
אקשטיין, את המלחין והמעבד
סאשה ארגוב, את להקת בית
השיטה וכן את דודו טופז, משום
שזה למד איתו בבית-ספר.

55 1