גליון 2212 מתאריך 23 בינואר 1980

חזשים
גילו בפרשתהרצח הכפול:

הרצל
ע 1ז ר

לאהק\ר תפקיד בחברת העתיד

עצמו קרא לו, כמובן, בשם ״חיטלך של
המיזרח התיכון״.
כיום ברור לכל אנשי־המיקצוע כי ה מגמה
שהגיעה לשיאה ביוזמתו של אל־סאדאת
התחילה עוד בשנותיו האחרונות
של נאצר. חבל רק שהמיזרחנים הנוש אים
על כך כיום הרצאות מלומדות מאוד,
לא אמרו זאת אז.
על סמך מה אמדנו אז מה ש א מרנו?
האם היינו נביאים? האם ראינו את ה אמת
בכוכבים או בקלפים?
מובן שלא. היו לנו מקורות של מידע
מוסמך ביותר, והיתד. לנו הנכונות לב דוק
ולנתח מידע זה באופן אובייקטיבי,
בלי רגשות ובלי דיעות קדומות. הסקנו
את המסקנות ההגיוניות ,״בלי׳ מורא, בלי
משוא־פנים.״

בלשוא 7וגיגו
״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערבת והמינחדח: תל•
אכיב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 טען מברקים :
״עולמפרס״ העויד הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי עורף־תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי־מערכת: ציץ צפריר וגילה רזין
ראש המינהלה: אכרהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני
המו״ל :״העולם הזח״
כע״מ. מודפס כ״חדסום החדש״ כע״מ, תל־אכיב׳ ,רחוב כ ף
אביגדור י הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

״מה עוכר כראשך כשאתה רואה
תמונה של בגין, כשהוא מתחבק עם סא־דא
ת?״ שאל אותי השבוע אחד מחברי-
הכנסת הוותיקים.
״* 1ידעתי״ למה הוא מתכוון. הוא זוכר וי כוחים
סוערים שהתרחשו בכנסת ב־, 1971
ב־ 1972 וב־ ,1973 בשנים הראשונות של
אל־סאדאת.
שילטונו של הנשיא אמור
כימעט מדי שבוע עליתי אז על דוכן
הכנסת כדי לשכנע את חברי־הכנסת שפני
מצריים לשלום, שהנשיא החדש מעוניין
להגיע להסדר־שלום עם ישראל — ושאם
ישראל תשיב את פניו ריקם, הוא ייאלץ
לפנות אל דרך המילחמה, כדי להכריח
את ישראל להחזיר לו את השטחים הכ בושים
בסיני.

כיום ככר ניתן
הקלטה סודית

לגלות

כמה

הדברים.
ל מ של: מאז 1967 נפגשתי בחשאי עם
שורה של אישים מצריים, באירופה ובאר־צות־הברית.
היו ביניהם אנשי השמאל עשרות ואנשי השילטון. בילינו הרבה
שעות בבירורים ובניתוח המצב — וכך
ניתנה לי היכולת להבין את המצב ב מצריים,
על מגמותיו הנסתרות, שלא הי תד,
לאנשי השילטון, לדוברים ולכתבלבים,
וגם לא למיזרחנים המיקצועיים.

השנים הראשונות של שילטונו גילינו כי
הוא נוקט שורה של אמצעים חשאיים
לבירור האפשרות להשיג שלום עם יש ראל.
כל הידיעות שפירסמנו — למשל
על נסיונו של נאצר להיפגש עם משה
שרת — הוכחשו נמרצות על־ידי ראשי
השילטון הישראלי, דובריהם וכתבלביהם,
ורק בשנים האחרונות, עם פירסום יומנו
הסודי של שרת, נתגלה כי כל העובדות
שפירסמנו אז היו נכונות.

(את־ 5ל האנשים האלה פגשתי בשנתיים
האחרונות במצריים, והפעם יכולנו להי פגש
בגלוי. אחדים מהם תופסים כיום עמ־דות־מפתח
בשילטון).

הזה

בראשית 1970 קרא לי ידי
בסוף

שנות

יצא

העולם

משל אחר :

״סוכן הרודן
המצרי״
מחשכות דומות עברו בראשי כשראי תי
את התמונה המופיעה בעמוד ז ה:
יועציו של מנחם בגין, דן פתיר ושלמה
נקדימון, ליד פיסלו של גמאל עבד־אל-
נאצר באסואן.
העולם הזה ״גילה״ את עבד־אל-נאצר
עוד ב ,1953-זמן רב לפני שהתפרסם בעו לם
כשליטה החדש של מצריים. במשך

ה עו ל ם

הזה 2212

בשובי הביתה ניסיתי להביא את הד ברים׳
בסודיות גמורה, לידיעתם של אג־שי־המפתח.
עם גולדה לא היה מה לדבר.
היא היתה אטומה לחלוטין. אך נפגשתי
בין השאר עם פינחס ספיר, שהוחזק אז
כראש מחנה־ד,יונים במיפלגת־העבודה. גי ליתי
שהבנתו בעניינים אלה היא מועטה,
וכימעט פרימיטיבית.
ניסיתי להנחיל את ידיעת הדברים לצי בור
הנאור מעל דוכן הכנסת ודפי העולם
הזה, מבלי לגלות, כמובן, את המקורות.
לא יכולתי לחשוף את בעלי־שיחי המצ ריים
ולהזכיר הקלטה שנשמרה בסוד. אך
הבאנו הרבה מידע גלוי, מתוך העיתונות
המצרית.
דברינו נדחו בבוז. נאצר, ואחריו אל-
סאדאת, היו ״רודנים מצריים״ .אם הם
אמרו משהו חיובי, זה היה שקר. ואנו,
אנשי העולם הזה, היינו סוכני האדיב או
סתם חבורה נאיווית.
אובייקט איגי חוזר כאן על דברים אלה מתוך
מרירות או תיסכול. טוב שבגין עשה
בסופו של דבר מה שעשה, ובקמם־דיי־וויד
כיפר במידה רבה על נאומיו דאז,
שתרמו להתפתחות שהובילה למילחמת יום-
הכיפורים.
כוונתי בהזכרת הדברים כאן היא אחרת,
ומעשית לגמרי.
כיום אנחנו מוחזקים שוב כסוכני־האוייב. כגון תוארי־גנאי
שוב ממטירים עלינו
״עוכרי ישראל״ ו״בוגדים״ .שוב אומרים
שאנחנו ״נאיוויים״ ,בניגוד ל״ריאליסטיים״
שבשילטון, דובריהם, כתבלביהם, פרופסו־ריהם
ומלתכי־פינכתם.
רק האובייקט השתנה. פעם זה
״הרודן המצרי״ .עכשיו זה ״אש״ף״.

בגין ניהל ויכוחים אלה כדרכו, באדי בות
ובהגינות. אך אנשיו חזרו אחריו ב גסות,
האשימו אותי בבגידה. כמה פעמים
השליכו לעברי תוארי־גנאי כגון ״סוכן
מצרי״ ,״משרת הרודן המצרי״ ו״עוכר
ישראל״ ?

והנה מתחבק בגין עם ״הרודן המצרי״
דאז, המקהלה־ר,מדברת מפליגה בשיבחו,
ומי זוכר מה אמר אז אותו עוכר־ישראל,
שהוא כיום ״סוכן א ש״ף״?

נאצר גילה לרולו שהוא שואף עתה
לשלום. בתשובה לשאלותיו החקרניות של
העיתונאי, גם די בר נאצר על יחסים מיס-
חריים ודיפלומטיים, על לוח־זמנים ווי תורים
הדדיים, ותיאר את הבעיות והמיב-
שולים. לא יד ע תי. אז כי הוא חולה מאד,
וכי שיחה זו היתה׳ מעין צוואה.

שונה

בכל הוויכוחים האלה התייצב מולי מנחם
בגין, שדחה את טענותי כחלומות באס־פמיה.
בגין תיאר את אל־סאדאת כרודן
צמא־דם. כל מחשבה על שלום עם מצ ריים
— כך אמר אז — היא אשלייה
מסוכנת. הרעיון של החזרת סיני למצ רים
הוא פרי רוחם של עוכרי ישראל.
יש להתנחל בכל רחבי סיני, להתבסס בה
ולצרפה לישראל.

כך זה היה כאשר הציע שר־החוץ האמ ריקאי
ויליאם רוג׳רס את תוכניתו ה מפורסמת,
עוד בימי גמאל עבד־אל־נאצר:
כאשר השיב הנשיא סאדאת בחיוב על
שאלתו של שליח האו״ם, גונאר יארינג,
לגבי נכונותו לשלום 1971 ובעשרות
ויכוחים אחרים. גולדה מאיר שפכה עלי
אש וגופרית, בגין דחה את דברי, והמק־הלה-ר,מדברת
של הכנסת המטירה עלי גי דופים.

ישבתי
בדירתו של רולו בפאריס, ובמשך
שלוש שעות די בר אלי קולו של ״הרודן
המצרי״ .היתד. לו ההרגשה שאני מציץ
אל תוך נפשו של האיש. הוא די בר על
ששת־ההשתלשלות
שהביאה למילחמת
הימים (והופתעתי לשמוע כי תיאורו היה
כימעט זהה עם התיאור שפירסמתי ב־סיפרי,
מילחמת היום השביעי, שנאצר
קרא אותו) .אך הקטע העיקרי של השי חה
נגע לשלום.

היה

אני רוצה לאמר כאן רק זאת :
כל מה שאמרנו על מצריים לפני עשר
שנים, כשנחשבנו כמטורפים וכחולמים,
הוכח כנכון. נעשה שלום עם מצריים, התו אם
בדיוק נמרץ את הצעותינו דאז. המי דע
שאספנו אז בפגישות סודיות (ו״בוג־דניות״
,בעיני רבים) היה אמיתי. הערכו תינו
הוכחו בדיעבד כצודקות לחלוטין,
מעבר לכל ספק.
אם כ ן — אולי אנחנו צודקים כיום
גם בעניין הפלסטיני? אולי המידע שאנח נו
אוספים בשיחות סודיות (ו״בוגדניות״,
בעיני רבים) הוא נ כון? אולי גם עכשיו
אנחנו הננו הריאליסטים, אנשי המע שי׳
והמציאות, ואילו משמיצינו הם הכסי לים,
הנאיודים, החולמים באספמיה?

יועציו של ראש־הממשלה ליד פסל נאצר באסואן*
לא מתוך מרירות או תיסכול

בסידרה ארוכה של כתבות ומאמרים,
ובהם גילינו כי עבד־אל־נאצר התגבר על
״שלושת הלאווים״ המפורסמים של ועידת-
חרטום, וכי הוא שואף עתה להגיע לשלום
עם ישראל.
מאמרים אלה עוררו רוגז, שינאה ובוז.
במיקרה הטוב ביותר, הם נראו כחלו מות
מטופשים של ״יפי־נפש״ נאיוויים. כשרות נחשבו ביותר במיקרה הרע
לאוייב, מעשי־בגידה מסוכנים. עשרות פע מים
נקראתי בכנסת ״סוכנו של נאצר״,
ואילו העולם הזה היה מוקצה־מחמת-מי-
אוס בשל כתבות אלה.
בימים ההם כימעט ולא הוזכר שמו של
נאצר בעיתונות הישראלית, מבלי שנוסף
לו התואר ״הרודן המצרי״ .גם ידידי דן
פתיר ושלמה נקדימון קראו לו כך. בגין

די, העיתונאי הצרפתי אריק רולו, יהודי
יליד מצריים שהוא אחד מגדולי המומ חים
לענייני המרחב באירופה. רולו היה
ידידו האישי של עבד־אל־נאצר. לא פעם
סיפר לי במרוצת השנים מה אומר נאצר
בשיחות פרטיות (וגם להיפך, אני מניח).
הפעם גילה-לי ד בר מעניין. זה עתה שוחח
עם נאצר במשך שלוש שעות רצופות.
זה התחיל כראיון, אך במהלך השיחה החל
נאצר פותח את סגור ליבו ולגלות את
צפונות נפשו בנושאים רבים. דולו הק ליט
את כל השיחה, אך לאחר מכן ביקש
ממנו נאצר שלא לפרסמה.
היתה

דימון.

זאת

חוויית

מייוחדת

ושאלה נוספת: אולי גם הפעם יוג שמו
הצעותינו באיחור של ע שר שנים ויותר,
ובתנאים הרבה יו תר גרועים מכפי שניתן
היה להשיג אילו נעשה הדבר במועד ה נ
כון?
ושאלה כאובה עוד יותר :״״אולי גם
הפעם ניתן למנוע את נפילתם של מאות
ואלפי בחורים טובים, קורבנות של קר בות
שאין בהם צו ר ך?

במינה :

מימין דן פתיר, משמאל שלמה נק־

שי ה שחיה
גיליון ,,העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שגד, בדיות,
פירפם את וזגוגי בפידרת הכתבות שפיענהה את פודות המיתצוע
העתית ביותר בעולם תחת הכותרת :״ 7מדורי פריצות״ .כתבו
של השבועון באירופה, עמום תיגן, סתר את סיפרם של האחים
ג׳ון ו דוי ד תמחי ״הדרכים הניפתרות״ ,המתאר את סיפורה של
ההעפלה הבלתי־חוהית לארץ־ישראל, אחרי מילחמת־העולם ה־שניה.
מדור הבידור דיווח על להתת הג׳אז בת 24 הגגנים,
בהנהגתו של המחופר ליונל הטפטון (כתבת ש ער) ,ועל להתת
״ פו תי ובס״ שהגיעה לסיור הופעות בארץ.
מדור התולגוע פיתר את ״הטישתל, הגדול״ שהדתוץ אז בארץ.

מדור הארכיאולוגיה תיאר את עונת החפירות שערד הארכיאולוג
ז׳אן פירו בבאר־שבע, ושבמהלכה נחשפו יסודותיה של העיר־העתיהה.
המדור ״בעולם״ תיאר את דיותנו של ראש־ממשלת
צרפת, פיי ר מנדס־פראנס, בן למישפחה יהודיות
בשער הגיליון: מתופר־ג׳אז ליונל המפמון.

מנחם בגין כותב לאוו׳ אבנר ^ אשיו דדיו 1אבדתם
עובר: הרוו לצמרת

* אמבולנס ושמו ״ציוצ״ד־
מפלגות המלא החמישי

אחת המעלות של המקצוע העיתונאי הוא
שבעליו לומדים להכיר מקרוב את הדמויות
הציבוריות העיקריות. לא תמיד זהה ה התרשמות
הקרובה עם דמותו של האיש
מרחוק.

שלושה הס נפלאו ממני וארבעה
לא ידעתים: דרך נשר בשמים,
דרך נחש עלי צור, דרך אוניה
בלב ים ודרך גבר בעלמה.

לא מכבר ניתנה לי האפשרות לחזות
במיבחן אישי של מנחם בגק, מנהיג תנועת
החרות. מר בגין, שהוא מקרוב אדם נעים
מאד, בעל הליכות שקטות ואדיבות אירו פית
(כך שהוא פונה אפילו אלי בל שון
,הוא״) הואיל לתת לנו ראית מייוחד על
עניין ס/נו בת־גליס.

השבוע התכנסו כמה מאות בחורים צעי רים,
המהווים את הסיעה הבלתי־רשמית של
הצעירים במפא״י, והוסיפו לפסוק הידוע
של מ שלי* ,פלא חמישי: דרך מפא״י
בסוציאליזם.
בליל שבת נתלקטו הצעירים ל ביוד בר ל
בצופית, למטרת בירור דרכה של מפלגתם.
הצעירים, ביניהם אשר ידלין נמוך הקומה

הראיון סודר בדפוס, הכל היה מוכן
להדפסה. ואז, ברגע האחרון ממש, באה
הידיעה כי קאהיר הבטיחה לשחרר את
הצוות, עומדת לשחרר גם את האוגיה.
לרגע היה נדמה שכל המצב התהפך על
פיו, וכי נשמטה הקרקע לניתוחו של בגין.
עצרתי את מכונת־הדפוס והזמנתי שיחה
דחופה לבניין-הכנסת בירו שלי ם* .אחרי
שנקרא מר בגין מאולם הישיבות אל ה טלפון,
שאלתיו אם אינו מעדיף שנוציא
את הראיון, או לפחות נשמיט מתוכו קטעים
עיקריים. התשובה: השאירו את הראיון
בדיוק כמו שהוא. וכך עשינו (העולם הזה
.)895
עברו כמה שבועות, ונוכחתי לדעת כי
למרות הכל צדק ניתוחו של ה מרואיין:
המצור־הימי לא נשבר, אלא להיפך. הת הדק.
ישראל כחלה בפרשה זו תבוסה
מוחצת מאד. וכשהמצאתי למר בגין את
הגיליון שהכיל את ראיונו, הוספתי במיכתב
פרטי מחמאה אישית על נושא זה, הודיתי
שגישתו הוכחה כמוצדקת.
בשבוע שעבר השיב לי מר בגין במיכתב
אישי מרומא .״בגלל הטרדות הרבות לא
הספקתי להשיב לו על מיכתבו האדיב,״
כתב ,״בקשר עם ד ברי בעניין בת־גלים.
אבל זכרתי חסד אדיבותו, והריני משיב
לו בתודה ממרחקים. לו טעיתי בהערכת
הפרשה הגדולה והאומללה, הייתי מבקשו
לפרסם בעיתונו בשמי כי טעה טעיתי.
אבל נדמה לי שבמקרה זה לא טעיתי...״
ואחרי שהגיב על ד ברי (דויד) בן־גוריון
בדבר שריפת העיתונים, הוסיף :״לאחר
כל אלה מותר לי לומר כי אולי יום יבוא,
מר אבנרי היקר, ותודה כי, נדמה לך
שגישתי מוצדקה׳ גם בעניין זה (של
הערכת בן־גוריון).״
לבסוף הוסיף
״אם לא תוכל
שלי, פנה אל
לקרוא כתב־יד
לפענחו.״

מר בגין הערה אישית :
לפענח את ההירוגליפים
י די די אברהם\ הוא יודע
שלי, שאני לא אוכל עוד

למשמע דבריהם, ואיכפת לי מאד שדעתם
לא תהיה כפי שהיא...״
סוס לסרלין• סיבת רוגזו של גו ברין
היתה ד ב ריו של ידלין, שאמרם בנאום
הפתיחה לכנס :״אינני חושב לאפיקורסית
גמורה את הדיעה שיש להלאים את קופת-
חולים* .אדרבא, נתבע אנחנו הלאמת כל
שירותי הבריאות, ואז יתחרטו הציונים־
כלליים על הצעתם זו, וסרלין עלול לאבד
סונדבחירות מצויין. ואינני מבין מדוע
מכתיר דבר כחותרים תחת אשיות ההס תדרות
מי שבא להציע רעיון הלאמה כגון

כחוסר רצינות הגובלת בפשע הגדיר
ראש־הממשלה, משה שרת, בעל העניבה
כימעט היחיד באולם, את ד ב ריו של צעיר
אחר, אברהם עופר, שאמר כי בציבור
רווחת הדיעה שכל ההבדל
בין מפא״י לציונים־כלליים
הוא בחמישה מיליון לירות,
מתוך שש §אות ושלושים
וחמישה מיליון של תקציב
המדינה .״גם בחמישה מיל לזלזל,״
הוסיף אץ יון
ראש־הממשלה ,״והעיקר —
האם היה בכלל תקציב פי תוח
במדינה אלמלא עמדו
שרי מפא״י בראש־הממ־שלה

מסקנתם של הדוברים ב כנס
היתד, אחידה, לפחות
בנקודה אחת: באם תזכה
מפא״י לרוב בבחירות ה באות
לכנסת, יבואו על
תיקונם מבחינה סוציאליס טית
כמה וכמה מיפעלים,
שכיום קשה להעבירם ל רשות
מישרדים ממשלתיים
שבהם שולטים שרי ה ציד
נים־כלליים.
קצינים צעירים. בסד
שדר ך ברור הכל היד,
מפא״י בסוציאליזם ניטש טשה
מאד. הרבה עקרונות
סוציאליסטיים שהיו נכד
נים לפני דור שוב נראים
כיום מגוחכים.
סולל־בונה וחברותיו, מי-
פעלים שנחשבו פעם ל והפכו הסוצאליזם חלוץ
בינתיים
למיבצר של קא-
״אשר ידלין
פיטליזם מונופוליסטי, הי-
ואברהם עו נם
רק הסימפטום הבולט
פר הם חברים שלי, אין לי חברים אחרים,״ אמר
ביותר.
עקיבא גוברין, שהיה ח״כ ואחר כך שר־התיירות,
היה ברור שדרך האוניה
על שני הכוכבים הצעירים של מפא״י באותם ימים.
המפא״יית בלב הים ה סוציאליסטי
זקוקה למפה
והנימרץ, אברהם עופר, אהוביה מלבין,
חדשה — וכי רק הקצינים הצעירים יוכלו
סולידי ומצטיין בנאום לא נעזבו לנפשם
לשרטט אותה. בינתיים לא היתד, נכונות
לדון בסוגיה החמורה. אל שולחן הנשיאות
רבה מצד הקברניטים הקשישים לפנות להם
י שבו השרים פרץ נפתלי, זלמן ארן וראש-
את גשר־הפיקוד.
הממשלה — משה שרת, העוקבים מקרוב
אחרי מעשי הצעירים, העלולים להיות גורם
חשוב במאבק הסופי הקרוב בין שרת
ובן־גוריון.
כבר עם פתיחת הדיון עוררו הצעירים
מורת־רוח בקרב אנשי המשמרת הוותיקה
במפא״י. אמר ח״כ עקיבא גו ב רין :״אשר
ידלין ואברהם עופר הם חברים שלי, אין
כיצד לו סתב שלזו ת רוח
לי חברים אחרים. אולם אני כולי נרגז
עורך־הדץ הערבי אליאם קרסה, איש

צעיר מפא־־י עונו

מיעוטים

י באותה תקופח
בינעירוני.

לא חיה

חיוג-ישיר

• ,משלי ד, פסוקים י״ח, י״ט.
*• שפרש מאוחר יותר מהפוליטיקה,
ומשמש כיום כעורך סידרת אופקים בהוצאת
הספרים עם עובד.

* בעת ששימש כמנהל קופת־חוליס של
ההסתדרות, לפני שהועמד לדין, נאבק
ידלין בשר־הבריאות של אותם ימים, ויק-
טור שם־טוב, נגד מגמת ההלאמה.

״העולם חזה״ 02ע
תאריך 27.1.1955 :
חיפה, לא פיקפק הרבה מה עליו לעשות,
לאחר שקרא את דברי שר־הביטחון, פינחס
לבון, במועדון מילוא התל-אביבי. לבון
הביע את דעתו כי השלום עודנו רחוק,
והוסיף, בל שון שאינה משתמעת ל שני
פנים, כי ערביי ישראל אינם אלא גייס
חמישי ומהווים סכנה לביטחון המדינה.
שפך קוסה את ליבו במיכתב בן 1400
המילה ללבון :״ההרגשה הנוכחית של אי-
שביעת רצון ואכזבה שפשתה בקרב ה מיעוט
הערבי היא תוצאה ישירה ובלתי
נמנעת של מדיניותה העויינת של הממ שלה.
לו התייחסה לערבים כפי שהיא
מתייחסת ליהודים, לו הבטיחה להם אפש רויו
ת תעסוקה שוות והתייחסה אליהם
בצדק ובהגינות, היו ערביי י שראל הופכים
לנכס־של־ממש למדינה ומהווים ג שר ל טיפוח
יחסים ידידותיים בין י שראל לשכ נותיה
הערביות.״
אולם הממשלה ״מתייחסת לערבים כאל
אזרחים מדרגה שנייה ...איענה מגלה כל
נכונות להקל על התערותם במיבנה הכלכלי
והחברתי של המדינה.״ ובהתחשב עם
״העובדה שהממשלה אינה מוכנה לשנות
את מדיניותה העויינת,״ מציע קוסה מוצא
פשוט ביו ת ר :״האם זה לא יו תר טוב
לישראל לפצות את הערבים על רכושם
ולהתיר להם לצאת את ישראל עם תמורת
הפיצוי במטבע זרז ״ אם כי ״נכון שצעד
זד, יעלה למדינה בסכום מבהיל במטבע
זר, הרי ההוצאה הזאת תתכסה, משך הזמן,
על־ידי החיסכון בתקציב הביטחון ושלוות-
הרוח שתשתרר על הממשלה ועל העם
היהודי.״

אנשים
>• מעצב תורת־הגזע בדרום־אפריקה,
יוצר מדיניות האפרטהייד (הפרדת הגזעים),
ולשעבר ראש-הממשלה, דניאל מלאן,
נרשם בספר-הזהב של הקרדהקיימת־ליש־ראל
על־ידי יהודי ארצו, תוך ציון לא
הולם ביו ת ר :״לאות הוקרה על תרומתו
לשיפור ההבנה הבינגזעית בדרום־אפריקה.״

דינפטון

0להוקרה שונה זכה סיר
צ ׳ ר צ ׳ י ל על-ידי יהודי גלאזגו, סקוטלנד.
הם החליטו לתרום אמבולנס שישא את
שמו של סיר וינסטון למגן־דויד־אדום
בישראל.

מוחמד ראזה

השאה האיראני,
פאהלווי, המשיך השבוע בסיורו בארצות-
הברית, כשהוא מלווה במלכה הצעירה וה יפה
22 ושחורת השיער סוראייה, ו־פמלייה
בת 14 איש 95 ,מיזוודות במשקל
כולל של 2500 קילוגרם ומכונית רולס רזים
כחולד( ,שעלתה 41 אלף לירות) .כשהגיע
השאה למלון־פאר בדרום ארצוודהברית,
הזדרז מנהל המלון וחיבר לכבוד האורח
המלכותי ריקוד חד ש: ממבדהשאה.
• מעשית היתה תרופתו של לוי
אשכול למשק הרפת. שר-האוצר המעשי
הציע לתנובה ללכת בדרכי צרפת החדשות,
להגביר את התעמולה לשתיית החלב. שותה
החלב המפורסם בעולם, שניסה להחליף
בארצו את לגימת היין בשתיית חלב,
פייר מנדס־פראנס, ראש ממשלת צר פת׳
גילה נטייה למשקה לא־אלכוהולי נוסף,
המצוי בשפע גם בי שראל: מיץ תפוזים.

הצלחות
המעופפות

מסידרתהפט פו ני ם? 8 - 1זוא 8 0
20ז$-ק

את ״הצלחות המעופפות״ בסידרת
הפטפונים ז3 -ק-ץ א 30״מעיפים״
המנועים החדישים מדגם
-1.033( 831.ו81 סז )8המהוים פריצת דרך
בדור החדש של הפטפונים.

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת 0׳ח;56
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(סטרובוסקופ); ראש מגנטי ומחט
יהלום.

30ז5-ק

הישג טכנולוגי זה של מעבדות ץ א 50
מעלה את הפטפונים מסידרה זו,
למקום הראשון מבחינת אורך חיי
המנוע, יציבות המהירות(ע״י בקרת
ס״ז { 30 ורמת הרעש הנמוכה
מהמקובל.
לכל אלו מתווספים עיצוב מרהיב עיין
והפעלה נוחה.

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת נ״ח;50
הפעלה ע״י לחצנים אלקטרוניים;
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(דטרובוסקופ); זרוע משוכללת עם
מנגנון המונע החלקה(ן<ח-31<811 וזח•);
ראש מגנטי עם מחט יהלום.

למבקטים אתהטובביותר
פרסום סדניקן וסאלטיואו

תיווכחי לראות שהוא מוגן לנוא לק ראתן
ולגלות הבנה
בכל הנוגע לך. הוא לא
יוכל להסתיר את מבי-
כתבו כשתבחיני שהוא
נמשך אליך• יום שלי שי
הוא יום השילטון
חבלתי מעורער שלך.
הוא עשוי ביום זה
21 במרס י
להסכים לכל מה שעו 20
באפריל
לה על רוחן, אפילו
לקבל את חיציין הש-
נוגים. אל תספרי לו על הידיד שהיכרת.

ן ווו1

מצבך הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת,
בזכות היכרויות חד ועל־יסוד
כמה
שות, המוכיחות התפתחויות
לך, כי יש לך כל הסי כויים
לפענח את ה קשרים
שקשרו אותך
כיש־למצב
סטאטי.
הגדול. יתגלה רונך ברבים, למבוכתו ול־^
שמחתך. אל תהיו שו טים,
בני שור — נצלו
זאת לפרנסה. בת שור — לבשי צהוב.

האחרון,

דיעות משונות ששמעת בזמן
גרמו אצלך מהפכת״
ערכים, ורצון עז להיות
שונה, אקסצנטרי, ב מרכז
העניינים. אל
תיתן לאותו אדם, ש סובב
את ראשך עד
כה בדברי ההבלים

שהוא נוהג להשמיע
ולע להמשיך

21ב
מאי ־
20 ביוני
שות זאת. כל מה ץ שעליך לעשות עתה
הוא להיות ישר עם עצמן ועם משפחתך.

י]אומי!

!סח 11

השבוע יימצאו פיתרונות לבעיות שהע סיקו
אותך עוד מה־מהחודש
שעבר. תצליח
להיחלץ ממיספר דאגות
כספיות שהטרידו את
מנוחתך. לעומת זאת,
ייתכן שתיאלץ להת ייצב
מול משבר ריג ,

י. אם יקרה הדבר במשפחתך,
מוטב שתנ־
72ב אוגו ס ט -
22ב ספ ט מבר
צור את לשונך אס
אינך רוצה שהעניינים
ששלטה בהם היטב יוסיפו להתדרדר.

נהולו1

יחסין עם הממונים עליך הולכים ומתעד״
ערים, לא-מעט בעטיין. חוסר שליטה
במצב, איבוד עשתו-
נות, או חוצפה שאי נה
במקומה, עלולה
להביא אפילו לפיטו רין;
מחשבה על ה תוצאות
תביא רק תו-
לת. בת עקרב, אין
ספק כי הוא באמת
אוהב אותך, ואינו מע מיד
פנים כפי שאת
חושבת לפעמים, או
כפי שנוהגות חברותיך לרנן. לבשי לבן.

כלשהן, אס

גם לך נשקפות סכנות
חמורות פחות: במיוחד
היזהר אם יש לך עסק
בעבודה עם מכונות או
מכשירים חדים וחשמ ליים.
אל תיכנס לחו בות
ואל תתחייב על
כסף. מלבד זאת, אווי רה
טובה האפוף את
23 בנובמבר ־
בני מזל קשת: הם
20 בדצ מבר
ייתקלו בשורה שלמה
של אנשים מעניינים.
במיוחד במישור הרומאנטי היה נבון.

עולס קטן גדול
דיווחו של חיים ברעם, במדורו
״עולם קטן״ ,על הפלישה הסוב ייטית
לאפגניסתאן(״העולם הזה״

14 המישפחות באילון־מורה, שלדעתן הוא
אינו די ברז׳נייבי.
יוסיף שריק, תל-אביב

.) 2210
כל הכבוד לבעל המדור עולם קטן. ה עולם
כולו רוגש ורוגז נוכח הפלישה
הסובייטית לאפגניסתאן, ואיש עדיין לא
הסביר ברצינות, באותיות עבריות, את
המתרחש שם. מילבד חיים ברעם. הוא
לא נפל בפח שבו נפלו רבים וטובים,
המזהים את ברית־המועצות עם החזון ה סוציאליסטי.
הסברו מוכיח, בי הפלישה
הסובייטית לא נועדה לשחרר את אפג־ניסתאן,
או לייצא סוציאליזם, או להביא
גאולה לאיזור מוכה עוני. הפלישה מנוגדת

מידה סוגד מידת
אישפוז בבתי-חוליס לחולי״נפש
— בישראל ובבריתלהמועצות.
הפסיכיאטרים במזרע החליטו לקרוא תגר
נגד עמיתיהם הסובייטים, השולחים צעירים
יהודים, בריאים ושפויים, למוסדות סגורים
לחולי־רוח, כדי להתעלל בהם ולמחוק את
צלמם האנושי.
״אם הרוסים כולאים את היהודים שלנו
במוסדות של מטורפים,״ אומרים בישראל,
״הבה נכלא את היהודים שלהם במוסדות
דומים.״ אומרים ועושים.

שמואל אילץ,

תל־אביב

• הכליאה במוסדות רפואייס בברית־המועצות
אינה מכוונת רק נגד יהודים. זוהי
שימה לשבירת מתנגדי המישטר — יהודים
ולא יהודים — מכל סוג שהוא.

חשת

לעקרונות הדמוקרטיים המקובלים במע רב,
אך יותר מכך: היא אף מנוגדת ל עקרונות
הסוציאליסטים הבסיסיים
״ הרשו לי לנחש, כי במהרה יתברר ש־ברית־המועצות,
בהניחה את ידה הדובית
על שכנתה הקטנה, מנעה התפתחות רדי קאלית
בתחום החברתי, משהו בנוסח סוצי אליזם
מקומי ועצמאי, השולל לחלוטין את
התערבותן ואפוטרופסותן של שתי מעצ-
מות-העל. ולמשהו כזה מתנגדים, כידוע,
גם הרוסים וגם האמריקאים.

א. צמח,

תל־אביב

ובכל זאת, שיטת הדומינו פועלת, על
אפם ועל חמתם של כל מיני ליברלים יפי-
נפש במדינות המערב. עוד זה — ג׳ימי
קארטר — מדבר, וזה — ליאוניד ברז׳נייב
הזקן — שולף חרב נוספת מנדנה ומאיים
בה על שכנתו הקטנה, יוגוסלביה. ואחרי
אפגניסתאן — פאקיסתאן.

אבנר גוטמן,

יום א׳ פותח פרק חדש במאבקן המיק-
צועי או האישי. אם אתה תדע להסתכל
מסביב לפני שתקפוץ,
לשקול את כל האפשרויות
ולא להיכנס
להתנגשויות עקרות —
יש לן סיכויים מצו-
יינים להרחיק לכת.

לצבר״ם אוהב סבדות
המלצותיו של נמר
(״העולם הזה 2206

נייר

קראתי בעניין את הקטע ״פגימשהו״,
שהקדיש דן עומד לריקי קלר ולספרו
החדש. מתוך שלושת הספרים שאותם
הזכיר עומר, קראתי בינתיים רק את
דופקים. ואם ספרו החדש של קלר —
שטים פשוטים — הוא מעניין, מרתק ובעל
יכולת תיאורית רגישה וחודרת כמו דופקים,
הרי שצפויה הנאה רבה לצברים אוהבי
הספרות והשירה.

ד״1־ עמירם רוקח,

טורונטו, קנדה

יש גמל

תל־אביב

בשולי המאבק נגד הכפייה הדתית.

אנו מוחים — ובצדק — נגד דוקטרינת
ברז׳נייב, שהביאה לידי הפלישה לצ׳כוכד
לובקיה ב־ ,1968 ולידי הפלישה לאפגניס־

אין בליבי שמץ של ספק: המאבק נגד
השתלטות הדתיים על חיינו הלאומיים הוא
מוצדק, ולא רק שאין לסגת ממנו או
לצמצמו, אלא שיש להתמיד בו ולהרחיבו.

פגישה עם נערה בהי-

המאבק הראשון החדש מתגלה לן בכל
כיעורו — ואת תהיי דווקא המפסידה.
אבל אל ייאוש. זו לא
טראגדיה, יש אנשים
רבים, בבית, במקום-
העסקים או במחנה.
חברתך חטובה ביותר
תתגלח, פעם נוספת,
כמקור אמיתי של עז רה.
בני ארי ה: עיש-
קה רצינית עשוייה ל התבטל
אם לא תדעו
לוותר בלב שלם ולש תף
אחרים ברווחים. ליבשו משהו בצבע
תכלת והיזהרו מצננת, דווקא בתקופה זו.

1ווזו״ו1

פגישה שקיימת עם אדם רם־מעלה ברא שית
השבוע, תגרום לך קורת־רוח והר גשה
כי אתה באמת
משהו. אולי יש בזה
שמץ מן האמת, אך
יהיה עליך להוכיח זאת.
לכן אל תהסס, ובכל
מקום בו תינתן לך ה אפשרות,
הצג את די־עותיך
ללא חשש, והסבר
את עמדתך. הסו־
21 ביוני -
בביס אותך יבינו זאת.
ביולי

בת סרטן: חידלי מ־

מישחק הביישנות. אס תמשיכי כו, וזי־פקע
סבלנותו וללא ספק הוא ייעלס.

הגל העכור העובר, פעם אחת נוספת, על
מחשבותייך עשוי להיות
על־ידי ׳ גורם מוסר לחלוטין :
בלתי־צפוי
פגישה עס אדס חדש
לגמרי או עס איש
מן העבר — אבל מה עבר
הרחוק יותר. אל
תתני דעתך לצדדים
23 בספטמבר -
השליליים יותר של ה 22
באו קטובר נסי אותך ; סובבים דווקא להעריך את ה־החוס
האנושי אשר הם משרים עליך.

מכוונים

רומאנטית

רת-שיער תוביל אותך
לבחירה מביכה• תצט רך
להחליט, ו מ הר:
אחרת תפסיד הזדמנות
גדולה שלא תחזור מהר.

אחרי הרגיעה באה הסערה. יש אפילו
אלמנט של סכנה, מיום ג׳ ועד יום א׳ הבא.
מוטב, מכל מקום, שלא
תתרגש לשווא, ושלא
תצא מגידרך. זהו שבוע
של מנוחה ושל שיפור
בריאותך, אם היא רו פפת.
שבוע של פגישות
עם אנשים מוכרים, בו
יש להימנע מפגישות
מותחות מדי. אין גס
20 בינו אר -
8ו בפברואר
טעם בקניות יקרות.
הצטמצמי ברכישת ה דברים
להם את זקוקה באמת. יאט יש
לך מזל — היכנס לשותפות חשובה.

אומנם אתה דגים — אבל זו לא סיבה
להגזים! קח את עצ מך
לידיים: אינן צריך
לאכול כל-כן, לעבוד
כל-כך, או אפילו לק בוע
שורה כה ארוכה
של מיפגשים רומאנ טיים,
על הסרט״הנע.
בת דגים: אם את חו 19
בפברואר
שבת שאת יכולה לה 20
במרס
גיד לו את הכל, ב תקיפות
כזאת — את
טועה. אם תמשיכי, הקרע יבוא ללא-ספק.

הקריקטורה מ״על המישמר״
אנטי־שמיות 7
תאן — וגם להתערבות בענייניה הפנימיים
של מדינה שכנה — ב־. 1979
אבל איננו מבינים שדוקטרינת גולדה
מאיר, הדומה לה, היא שהביאה את ההת ערבות
בענייניהן הפנימיים של הגדה המע רבית
ורצועת־עזה ב־ , 1967 והיא משמשת
את מנחם בגין עד עצם היום הזה.
אלה מאיתנו המוחים נגד דוקטרינת
גולדה־בגין, מכונים ״בוגדים״ בפי מנחם
בגין, בעוד הוא עצמו מכונה בוגד על־ידי

אלא שיש כמה תופעות־לוואי מגונות, ה מטילות
צל כבד, מיותר ואף מזיק, כמו
הקריקטורה המצורפת, שאותה מצאתי ב אחד
הגליונות של על המישנזר, שהגיע
לידי בעת שירות במילואים.
ריח של אנטי־שמיות פשוטה וגסה עולה
באפי.

גדליהו בדרובוב,
• הקריקטורה
ראה גלופה.

בית־שמש

המישמר

ה עו ל ם

הז ה

2212

אדרבא, תהנו ותזכו
בספר ברבאבא חינם !
ברב אב א
3ך 3א?( א

ר ז 1שוקולד חלב

שוקולד חלב

בו־בחי

ברבידו*

ב ר בי שי ר
ברבנ נון

מבצעפרבאפאשלע לי ת
כל ילד שי של ח 10ע טי פו ת של עלי ת -שו קו ל ד
חלב ברבאב א, ו־ סו ע טי פו ת של עלי ה -חטיף
שו קו ל ד חלב ו אגוזי ם ברבאבא, ב צי רו ף
ש מו ו כ תוב תו לת.ד , 1469 .ת־ א
י ק בל ב דו ארל בי תו אחד מ ס פרי
ברל אב א, ל פי בקש תו:

ה תזמור ת שק
הסירה שלב
הגן של ברב<
המטבח של ג
משפחת ברבז
ברבאמ אז ה ע

קנו ו תי הנו מ שו קו לדברבאבאשלע לי ת
ותא מרו:

טוב לי עם ברבאשוקולד (

שבץ רנוו ל ס הזד:

מכחבי

2 2 1 2

שת גד*ח לי ר דן
בעיקבות הכתבה ״איפה החצי
השני ן העולם הזה 2208
פירסמתם תמונה של בוגרי מעו״ז בית״ר
בראשון־לציון, בהפגנה למען החלת החוק
הישראלי על יהודה ושומרון. עקב אי־הבנה
כתבתם, כי ההפגנה נערכה נגד

טירוף גו לן

סמל בית״ר
גדה או

הרשו לי להגיב על שני נושאים שבוודאי
יענינו גם את הקוראים האחרים של העולם
הזה.
בביטאון המערך קראתי ידיעה המכחישה
את הצהרתה של השדכנית הלנה עם־רם,
בדבר הצעתו של שימעון פרם, החתרן
הבלתי נלאה, להציב אותה ברשימת המערך
לכנסת בבחירות הבאות.
בידיעה נאמר שהשדכנית הלנה הכחישה
שאמרה את הדברים הללו, ו״כי כתב בעל
דמיון פרוע המציא את ההצעה הזאת״.
מתוך הנחה שאכן הדברים נאמרו על־ידי
הלנה, יש לי השערה מדוע ולמה חזרה
בה מדבריה להעולם הזה.
בקרוב, כנראה בקרוב מאד, ייערכו בחי רות
חדשות, וכנראה ששימעון פרס יהיה
ראש־ממשלה, והיא מעוניינת ביחסים טו בים
עם מנווטי המדינה. הרי רק באחרונה
קראנו על תגמולים, או משהו כזה, שהלנה
מקבלת מהסוכנות היהודית (שידוכים ו יורדים
אגב,
כאשר פניתי במיזנון הכנסת ל־שימעון
פרס וביקשתי את תגובתו בנידון
הוא הסכים רק לו מ ר :״ההתקפה הטובה
ביותר — היא ההתעלמות! במיוחד אמו רים
הדברים לגבי העולם הזה.״
כמי שמתעניין בפוליטיקה, נדמה לי אכן
ששימעון פרם מעולם עוד לא הגיב על
פירסום כלשהו בהעולס הזה.
ד. כר״חיים, ירושלים

שתיים?

על ״פנינה נין הכוכבים״ (״העולם
הזה 2210

שלומי גר ביץ — ראש ההנהגה הארצית
של בית״ר, ולא היא.

אבי סוקולפקי,

מפקד מעו״ז בית״ר,רא שון־לציון
• המרחב שבו יש להחיל את החוק
הישראלי, אליבא למייסדי בי ת׳ר — ראה
סמל בית״ר.

שאלות תם
על כספי צינור ועל אפליית ה נשים.

מובנת לנו ההתרפסות שלכם בפני
התופעה הדוחה, שמייצגת פנינה גולן.
כמויות הדיו שאתם שופכים, כל פעם ש הגברת׳פותחת
את הפה — מדהימות ממש
ביחס לערכה: אשד. שאין לה מה לחדש,
אין לה בשורה מייוחדת, ושמכתירים לה
כתרים לא לה ומשבחים אותה על מה
שאין לה — חכמה, שנינות, יופי והשד
יודע מה.
דומה שחולשתכם, שאיננו יודעים מאין
היא נובעת — לחוג אנשים מסויים, שנקרא
״החוג הנוצץ״ רחמנא ליצלן, היא בהחלט
בעוכריכם. הרצינות עד להדהים שבה אתם
מדווחים על כל ציוץ משם גובלת באוב-

מי מממן את עיתון ההסתדרות דבר?
איך מצליח עיתון כה גדול בהיקפו להחזיק
מעמד באינפלציה של היום? האם נתמך
דבר בכספי-ציבור?
בזמן האחרון מדברים הרבה על אפליית
נשים בכלל, ובסקטור הציבורי בפרט.
שאלה לי אל ראשי הליכוד: מדוע אין
אפילו אשה אחת בממשלת־ישראל, ומדוע
היתד. רק אשה אחת — ח״כ גאולה כהן
— בסיעת חירות בכנסת?
שימעון ארציאד, ירושלים

סוי קסח הא״ת־אללר.
מאוזן :
) 1תואר-אצולה אירופי ! )5יד-ימינו של
הבוס! ) 10ש בי ב! ) 11 נצ ח! ) 13 מזי ל!
) 14 מאכל אבותינו ב מי דבר! ) 15וזיר !
) 16י גון! ) 18 עצם בפה! )20 ממציא
הטלפון! )21 משמש להקשיית הבגד!
)22 סיום! )24 מעונות השנה! )25 רטוב
במיקצת 26 ויכוח 28 ארג דק ויקר !
)30 חווה חקלאית! ) 31 יחידת־זמן! )32
היו שנדרא ש! ) 34 במקום הזה! ) 35 יתן
תנובה ! )38 דומה ל 39 בת-קול 41
נו כ רי! ) 42 צער ג דו ל! ) 43 הבל! )45
פעולה! ) 47 קידומת שמשמעה שלילה!
)48 זילזול עמוק! ) 50 מחבר שתי גדות
נתינדמים! ) 51 הווייה! )52 ענ ף! )54
כעם ג דו ל! ) 57רטט! ) 61 תבואה! )62
תבלין נפח! ) 64 מתרחש ( הפוך 65
נהרה! )66 בוא מלמעלה למטה 67
שרוי בתענית! )69 פר ח־נוי! )70 צייר
ישראלי ( ש״ מ)! )72 עלוו ה! ) 74 מחל
על זכו תך! )75 צמד סופרים ישראלים
( ש״ ם 77מץש מן! )78 עיר־נמל
עתיקה בארץ! ) 81 שי ג! ) 83 קידומת
הולנדית! )85 גו ף! )86 משמש לכיסוי
הגג! )88 מסולם־הצלילים ! )89 כלי־שייט
קטן ! )91 עולז ! )93 מילת־יחם נפוצה !
)95 נם! )96 גם אותה כבש י הו שע! )98
מיקווה־מים ענקי! ) 100ב תוכך! ) 102
נחפז! ) 103 מושת על כל אזרח) 104 .
משמשת לרחיצה! ) 105 פשר.

מאונן• :
) 1מינעל חורפי! )2כלי בשחמת!
)3חורש עבו ת! )4רשע! )6נ ע! ) 7
בהמה דקה! )8ני ש א! ) 9ה רי! ) 12
עלייך לג ע ת! ) 15 משאת־נפש המשותפת
לכולם 16 לא חי ולא דומם 17 ראש־לישכה
(ר״ת 19 מעבר צר ב ץ סלעים !
)20 צאצאה ! )21 נמצאת מעל כולם ! )23
)23 פקודה מפורשת ! )24 מכשיר־עינויים !
)26 טיוב הקרקע 27י שן ! )29 פיסגה !
)30 נותן או ר! )33 יו ד ע! )34 דו א ב!
) 36 בהמות הבית! ) 37ע שיר ג דו ל! )40
נוזל החיים 41 בוא לכאן 44 קידומת
שמשמעה שניי ם! )46 גוי ג דו ל! ) 47
להבה! )49 אבר־הנשימה בדגי ם! ) 50
חייץ 53 צאצא הציפור ! )54 חרק טור ד
נ י! )55 בעלה של תמר! )56 תנועת-
מים בי ם! )58 מילת־יחס נפוצה! ) 59
שאין הפרוטה מצוייר. בכיסו! )60 מתכת
מחושלת! )62 בגד־ שרד! ) 63 תחמושת
קדומה! ) 66 קיבוץ בעמק! )68 סקסו אליו
ת! ) 71צ מד! )73 עקב במרוצה
) 76 היא בירת הנגב
אחר מישהו !
(ר׳׳ת)! )77 מחלקי ה שעון! ) 79 מלחץ-
אופרות איטלקי ידוע מ אוד! )80 מיפ תן!
)82 מן הגפיים ! )84 פנוראמד ) 85 ; ,ואדי !
)87 אי לן! )90 ספר! )92 גוף שלישי
יחידה 94 תוכנית פופולארית בטלוויזיה !
)96 גר ם! ) 97 רגול א טור! )99 ממלא-
מקום (ר״ת 101 פיות ש ) 102 סופר
עברי (ש״מ 103 מלכסיקון הבקר.
מאיראן הצעתו של איש נטורי-קרתא מ ירושלים.

אינני
קורא חלילה את עיתון על המישמר
ובוודאי שלא את העולם הזה, אבל מישהו
המציא לי קטע שהתפרסם בעל המישמר,
ביום ל׳ כסליו תש״ם, ובו כתוב שאשה
שהואשמה בזנות הוצאה להורג בטהראן.
אני פונה בזה לממשלה הכופרת הזאת
ללכת בדרכי איראן ולהקים גם בארץ בית־דין
מהפכני, שי חן כל אשד. המואשמת
ובוודאי שעוסקת בזנות להורג.
את הכתובת של העולם הזה מסר לי
ידיד נאמן. אינני נוגע, חלילה, בעיתון
שלכם.

נוטר קרתא,

ירושלים

פנינה גולן וידיד*
בין השורות
ססיה. יש גם הרגשה שאינכם מסוגלים
לכתוב עליהם ולו מילת ביקורת רצינית
אחת.
תגידו, מאיימים עליכ ם? אם כן, פנו
למישטרה. אם לא, התחילו להשתחרר מזה.
יש דברים הרבה יו תר יפים ומעניינים
בארץ הזאת.
רק אל תספרו שוב את הסיפור על
״הציניות המסתתרת בין השורות״ .היא
אולי מסתתרת במחשוף הגברת — אך
לא בכתבה המפארת!
חזי ורותי, גשור, רמת הגולן

?זיכזח 1

ד.ח״ 3והשדכנית
על סיפור השער של ״העולם
הזה 2208 השדכנית הלנה
עם־רם :״שימעון פרס הציע לי
מקום נכנסת.״
...אני שוב איתכם (אני שמח
מכתבים שלי בעתון. תודה!).

הנושא שלא נדון בוועידת מפ״ם.
...האם שמתם לב שבוועידת מפ״ם, ש נערכה
בחודש שעבר, כימעט ולא הזכירו
(המשך בעמוד ) 10

למצוא

עם המנחה־בדרן דו דו טופז.

ה עו ל ם

הז ה

2212

״ וי קטר רי ״ ס פינ ת הדגל שלנל סון בקרבטרפאלגאר.

ז\] 1,8 0מז\נ

* 1/ 0 1 2 1 x

.״ויקטורי׳׳ ספינת הדגל של נלסון בקרב טרפאלגר שנערך
ב־ו 2באוקטובר .1805 נלסון, שפיקד על צי של 27 ספינות
התגבר על ציין המשותף של צרפת וספרד שמנה 33 אניות
קרב, בפיקודו של האדמירל וילנוב, וטלבע 9ו מאניותיהן.

כשאתה מעשן נלסון פילטר וירג׳יגיה, זה הסיפור שהיא
מספרת לך. קח אחת...

נלסון פילטר וירג׳יניה ־ הטעם הנועז של המרחבים הגדולים...

השבועבנואחה* 2 0
׳מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה־ 23 בינואר עד ה־ 29כוז
כמדור זה יסקור ״העולם הזה׳׳ כמה מן המאורעות שאירעו כ־סא
השנים הקודמות כשבוע שכו מופיע הגיליון.

— 27.1המלחין האיטלקי ג׳וזפה ורדי
נפטר בגיל .88

— 27.1
נשים לצבא.

גרמניה

מחליטה

גיוס

1902
— 28.1נפתח ביודהחולים שערי צדק
בירושלים, בית־החולים הראשון בעיר־החדשה.

26.1אושוויץ שוחררה על־ידי ה־צבא־האדום.

— 24.1הגנרל דה־גול מתפטר מרא שות
הממשלה הזמנית הסוציאליסטית ב צרפת.

29.1שר החוץ הנורווגי, טריגווה
לי, נבחר כמזכיר האו״ם.
4 9 4 1 8
40 — 25.1ערבים נהרגו
קסטל.
בתי הכפר סוכרייר פוצצו על-ידי ההגנה
כתגמול על רצח ה 11-ליד גן־יבנה.
— 26.1 ,הקרב הגדול על הקסטל 10 .
יהודים ו 3-ערבים נהרגו. תגבורת יהו דית
נאסרה על-ידי הבריטים ונישקה פורק.

950

907
— 27.1האולד ביילי, בית־הדין הגדול
למישפטים פליליים בלונדון, נחנך על־ידי
המלך.

926

<959
— 24.1הוקם המישרד המרכזי להגי.-
רת יהודים מגרמניה בראשותם של הייד־דיך
ואייכמן.
— 26.1ברצלונה נפלה בידי כוחות
הגנרל פראנקו.

19* 0
— 23.1האוניה הילדה, עליה 728 מע פילים,
נלכדה על־ידי הבריטים ליד מיצרי
הדרדנלים והובאה לנמל־חיפה. תחילה הת כוונו
הבריטים לשלוח אותה חזרה ללב-
ים, אולם לאחר מחאות, הועברו המע פילים
למחנוודמעצר.

— 23.1האוסטרלים כבשו את טוברוק.

על פרוייקט האותיות של הוצאת
״מו״לות אחרת״ (״העולם הזה״
.) 2205

<968
— 23.1ספינת הביון האמריקאית פו־אבלו
נלכדה על-ידי צבא צפון־קוריאה.
— 28.1הצוללת הישראלית דקר נעל מה
בדרכה מבריטניה לישראל.
— 29.1פולה בן־גוריון נפטרה לאחר
51 שנים לצידו של דוי ד בן־גוריון.

קראנו בעניין את הרשימה על מיפעלי
המו״לות שלנו בארץ ובחוץ־לארץ, וברצו ננו
להעיר:
לא תמיד המימסד אדיש לעמדו ()

תינו. כך, למשל, מתבצע פרוייקט אל״ף-
בי״ת, הכולל כרזות, ספרים, גלויות, תוכנית

18 — 24.1חיילי צה״ל נהרגו ו־ 42 נפ צעו
באילת, כאשר משאית צבאית עמוסת
תחמושת התפוצצה.
— 25.1בית־המישפט־העליון הוציא צו
החלטתי בעתירת רב־סרן בנימין שליט
בדבר רישום ילדיו כחסרי דת וכיהודים,
אף כי אמם נוצריה.

<972

16 — 24.1כרכי אינציקלופדיה יודאיקה
יצאו לאור.

<975

— 23.1פנחס לבון נפטר בגיל .71
— 24.1פול רובסון, הזמר הכושי-אמ-
ריקאי בעל קול הבס העמוק, נפטר ב גיל

וינסטון צ׳רצ׳יל

<956

— 24.1וינסטון צ׳רצ׳יל נפטר

בגיל

המימסד אינו אדי ש

976

. 1א — 2לואי ברנדייס מונה לשופט
ארצות־הברית.
בית־המישפט־העליון של
היהודי הראשון בתפקיד זה.

— 29.1מישרד־המושבות הבריטי מו דיע
על הגבלת מכירת הקרקעות ליהודים.

שמנו לב.

— 23.1צה״ל החל בפינוי הגדה־המע-
רבית של הסווים.

— 27.1פייר לאואל, מי שכעבור 14
שנה הוצא להורג בגלל שיתוף פעולה
עם הנאצים, נבחר בפעם הראשונה כ־ראש־ממשלת
צרפת.

מושיק אסף,

תל־אביב

<908

— 25.1הושקה עציון גבר, הספינה
הראשונה שנבנתה במספנות ישראל.

את נושא הקיפוח והאפלייה של בני עדות-
המיזרח מצד השליטים האשכנזים?

— 23.1הסכם על הפסקת־אש בווייט הודו
הוכרזה כרפובליקה

26.1
נאם נחתם על־ידי הנרי קיסינג׳ד ולה
דמוקרטית במסגרת חבר-העמים־הבריטי.
״ דוק טו.
נהרו ראש־הממשלה ושר־החוץ.
— 26.1עובד שרותי־הביטחון, ברוך
כהן, נרצח במדריד על־ידי מתנקש ערבי.
שחקן הקולנוע האמריקאי אדוארד ג׳י
רובינסון, או בשמו האמיתי עמנואל גולד ברג,
נפטר בגיל .80

— 24.1סר רוברט באדן־פאואל, גנרל
בריטי בדימום, מקים את תנועת הצו פים.

27.1הממציא הסקוטי, ג׳ון ביירד,
מציג בהדגמה פומבית ראשונה את הטל וויזיה.

<965

(המשך
מעמוד )8

— 29.1גדעון פת נכנס לכנסת במקו מו
של אריה בן־אליעזר שנפטר בגיל 57

— 23.1הוקם חבר־העמים־הבריטי.
בחירות ראשונות לכנסת.

25.1
מפא״י זכתה ב־ 46 מושבים, מפ״ם — ב,19-
החזית הדתית ב־ ,16 חירות ב־ ,14 והציו־נים־הכלליים
ב 7מושבים.

26.1.1948

— 28.1יוסף שפרינצק, מי שהיה יו-
שב־ראש הכנסת, נפטר בגיל .74

< 970 בקרב ה
קרב
הקסטל

<959

965

— 25.1בנימין זאב הרצל נפגש עם
האפיפיור פיוס ה־ 10 המסרב לתמוך ב ציונות
מאחר שהיהודים מסרבים לקבל
את הדת הנוצרית.

מכתבים

24.1.1965

— 29.1עקב חילוקי דעות פוליטיים
פרש מתנועת החרות ערי ז׳בוטינסקי, בנו
של זאב ז׳בוטינסקי. יחד עימו פרשו הלל
קוק ושמואל מרלין.

— 26.1מי שהיה הרב־הראשי־ליש-
ראל, הרב איסר יהודה אונטרמן, נפטר
בגיל .90

< 978 העיר

— 23.1נחנכה
רמת־הגולן.
— 29.1הממשלה אישרה את הצעתו
של שר-הביטחון למנות את רפאל (״רפול״)
איתן כרמטכ״ל.

( )2לא הגענו עדיין להפצה ב־ 22 אר צות,
ורק באחרונה הוחל בהפצה באמריקה
הלאטינית.
( )3עמום רולניק, מנהל ההוצאה, טרם
הגיע לגיל .43

רמי פרדו,

955
— 28.2השאה עמד לעזוב את איראן,
אך חזר בו לאחר הפגנות אהדה של
ההמונים. הארכיאולוג סוקניק, ליפא אליעזר
ומגלה המגילות הגנוזות, נפטר בגיל .64
אביהם של יוסי וייגאל ידין.

מו״לות אחרת, תל־אביב

כל אחד וחגור שדו
גור נגד טל ז

גור נגד לורנץ 1

למקרא הידיעות בעיתונות של חסידי
גור, שתקפו את ח״כ שלמה לורנץ, חייב
שר־הביטחון, עזר וייצמן, להודות, שהגור
השני (מוטה) ,משתמש במילחמת ההתשה

— 25.1משה שרת מגיש את ממשלתו
החדשה לאישור הכנסת. פנחס לבון שר־הביטחון.

חסידי
גור הדפו
ודחפו ח״כ לורנץ

<956
— 26.1גי מולה מרכיב ממשלה חדשה
בצרפת. מנדס פראנס סגנו.נוסדה קריית־גת. כעבור 17 שנה הוכ רזה
כעיר.
הקרונועים הראשונים שנרכשו בגרמניה
הוכנסו לשימוש ברכבת.

שלו נגד טליק (ישראל טל) רק בפורענות
מילולית .־
המסקנה: לא כל גור — אריה.

אמנון ברזילי,

<958
— 27.1משה דיין פרש מתפקידו כ־רמטכ״ל.
חיים לסקוב במקומו.

קצרין

בדרום

רדיו ועוד, בסיוע ובהנחיה של המחלקה
לחינוך ולתרבות בגולה (ההסתדרות ה ציונית).

הצוללת
דקר

בנימינה

• הכותרת של על המישמר על חסידי
גור — ראה גלנפה.

29.1.1968
העולם הזה 2212

רהיטי כל גיל מלווים את ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הבולל שידו ת
לאחסנת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה ש ל המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. את
מקומם של מיטת התינוק ושולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות ב שלל
דגמים וגדלים, שי שר תו אותו במ שך שנים
ארובות ומהנות. היום הרא שון בבית הספר
הוא יום מרגש, לכל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בין ארוניות,
שולחנות כפולים ובולם עם מגירות רבות
תכולה.
כל פריט ניתן להשגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, כחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי כל גיל יוצרים חדר מקסים,שטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופשות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לכן, כשאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברנר.

דגם — 226 ספה כפולה
190x57.6x70 ספח תחתית .x23x 19070

דגם — 220 שילחן כתיבה 4מגיתת
.120X72X55

דגם 22
ארונית טיפולים לתינוק
4מגירות .x92x6082

דגם — 224 שיל חן
2מגירות עם רגל 90x72x55

דגם — 225 ארון בגדים
6דלתות .134x180.5 x 60

תצוגה

מדמית וייעוץ־״

דגם 59א׳ — מיטת תינוק
בשני גדלים.x90x60,120x90x 14060 :
רנל־אביג: דיזנגוף .261 חיפה: הרצל 52

רגם — 214 ארונית עם מגירות
.45 X 30X40

דגם — 200 ארונית
עם דלתות .x90x9030

דגם — 221 שולחן כתיבה כפול
.150X 72X 55

אלנבי , 117 בית הזורע, שמרת. גבעתיים 1 :יצמן .10

רהיטי ״כל גיל״ להשיג במקומות הבאים :
חיפה והצפון: חיפה: מחסן מרכזי לצפון, בבי ש כפר אתא, בניני רצף, קולוג׳ניק. הרצל ,32 קולוג׳ניק. בית הזורע שמרת, אלנבי .117 נווה שאנו, צוציק.
ק מוצהיז שי לתימה׳׳ שדרות וייצמו. עכו: ברע מי ,55 חיים יע קובוביץ. נהריה: רח׳ הרצל, גאדלר משה. כרמיאל: מרכז מסתרי חדש, שרה נחום. צפת: רח׳
ירושלים, הר שקוביץ ינקו. טפריה: אחים אהרוגוביץ, תחנת אגד החדשה. עפולה: רהיטי וולדמן. טבעה :״הפיריון ט מ ון ״ ,טופוביץ. מידת הכרמל :״בייבי לנד״,
מרכז מסחרי חדש. בני מינ ה: רח׳ המייסדים, דור־ און הדר. קרית־שמונה :״רהיטי קרן״ ,יוסי אותיץ. נצרת: עודה מאהר, אל־חנוך . 1025/17ק. אתא :״לתינוק
ולילד״ .כית־שאו: פינג תזו ט אסתר. מרכז ודרום: תל־אכיב :״שילב״ ,אבן גבירול .14״שם״ ,בוגר שו ב .26 ירושלים :״שילב״ ,י * .68״כל־גיל״ ,אבן ג בי רו ל
.5דירו״ ,אזו ר התעשיה תלפיות. כאר־שכע :״שילב״ ,הרצל .90 ראשל״צ :״שילב״ ,הרצל .73״עמי ותמי״ ,רו ט שילד .43 רחובות :״רהיטי אלון״ ,אחד העם 22
פופובסקי בנימין .6רמת־נן: הרצל .57 כני־בר ק: רבי־עקיבא ,90 שטוצברג .״לילד בי עקיבא .106 חולון :״תינוק בל״ ,כיכר וייצמן. הרצליה :״כל גיל״,
סוקולוב .99 נתניה :״כל בו מאיר״ ,שמואל הנציב .15 כפר־סבא :״במגד״ ,רח׳ וייצ מן .54 חדרה :״פינת הילד״ ,ה. סמואל .47 נאות אפיקה :״גילגי״ מרכז מסתרי.

כיצד לעבור חורף טעים ובריא

ט לו־ א רוייו

ביוגורט טבעי
ויוגי קפוא של שטראוס
רק <>?4שומן.אין בהם כמעט קלוריות.
(ב״סם 100 יוגור טיש רק 90 קלוריות).
אפילו ה״גיו יור ק טיימס״ ממליץ עליהם
לשומרי משקל.
יוגור ט טבעי ויוגי קפוא של שטראום טעימים,
משביעים ומכילים כמות רבה של
פרוטאינים מזינים.

יוגי קפוא בשני טעמים: טבעי/תות שדה טבעי/תפוזים,

9 0 <16

יוגורט של

מלא טעם.

אפשר לנוח -הערב עובד
שלא יהיו אשליות: הצעירים חולמים היום על
הבורסה ועל פתיחת מיזללות נון־סטופ, שבהן מרוויחים
יפה, ועל ״יריד ה״ לחוץ־לארץ. הנערות חולמות על
נישואין ״טובים״ ,עם עוזרת״בית (היום בת עדות
המיזרח, מחר: ערביה) .רבים בעם דוגרים על ג׳וב
נוח ונעים בשירותים, מתוך אמונה כי ההסתדרות תדאג
למשכורתם. השוטרים מוותרים על ועד־עובדים תוך
אמונה שהשר״הבוס יגלה רוחב-לב (ולאחרונה חטפו
סטירת־לחי מצלצלת מהורביץ) .נהגי המכוניות מסר בים
להתרכז בנהיגתם ומצפצפים, כל אחד לחוד וכולם
בצוותא, תוך כדי קטל״דרכים נוראי. הקיבוצניקים, כמו
כל האחרים, הופכים בהדרגה למעבידים המשגיחים
על עבודת הזולת, ורק הילדים (ששוטפים את מוחם
הלאומי) אין ביכולתם ליהנות ממתיקותה של העוגה
הלאומית.
העם היהודי ידוע בעם חרוץ. בל גדולתו, במשך
2000 שנות גלות, מבוססת על חריצותו הבלתי״נלאית *.
גם ראשוני הציונות התבלטו בחריצות הראויה לשמה :
היה ״כיבוש העבודה״ והיתה ״עבודה עברית״ .האם
הפכנו לעם של עצלנים!
הפרופסור ישעיהו לייבוביץ׳ טוען, כי הכיבוש
משחית כל חלקה טובה בנפש האומה. רבבות הפועלים
הפלסטינים מהשטחים הכבושים בונים, עובדים, מטא טאים
ומשקים את הגנים הציבוריים והפרטיים שלנו.
עצם נוכחותם השקדנית בקרבנו נוטעת בנו תחושה
כי אפשר לנוח, שהרי זו בושה לא לנוח בשעה שהערבי
עובד. וצריך לאמץ את המוח בבדי שמישהו אחר יעשה
את העבודה המזוהמת. כדאי להתאמץ רק בשביל
הרבה כ סף! אתה חופך לאזרח מכובד רק אם עומד
לרשותך ערבי השוטף את כליך ומשקה את גינתך. אתה
רשאי לגלות כלפיו את ״עליונותך״ היהודית, את נועם-
הליכותיך עם היד על הכיס.
עצלנות, מסתבר, הולכת יד ביד עם נצלנות. מקונן
* ראה ציורו של^הצייר היהודי הנודע ליליאן: יהודי
עובד ליד מכונת־תפירה, כשבעל־הבית, דמוי ערפד, מוצץ
את דמו.

המשורר :״בעצלתיים זורם דמי /ברית לא״קדושה
כרותה לי עם הזמן האכזר /להטביע חותם חזיקנה
בפניך /אנא, סילחי לי, אמא
ובשם שהילד נוהג לנצל את אמו, כך הורגל עם
ישראל לנצל את הערבים החיים תחת כיבושו הצבאי.
אותה הקללה הערבית המתפרצת בשעת ריתחה מפי
רבים, איננה אלא ביטוי לזעם אינפנטלי וחסר״אונים
של אדם, שהורגל לחיות על חשבון זולתו והמציאות
החלה טופחת על פניו.
ככל שגובר הניצול גנברות הפסיביות והאדישות
הנפשית ; ציניות ואופורטוניזם שפל״רוח חוגגים את
ניצחונם הקטנוני. ולא לחינם מדבר המשורר על הברית
הבלתי-קדושה עם הזמן. זהו דם מדמו ועצם מעצמותיו
של הקונפורמיזם ושל האופורטוניזם בהתגלמותם ההר סנית
ביותר. הזמן יעשה את שלו — אומר האזרח הקטן

והליברלי. אין הוא החלוץ הצועד לפני המחנה, והרואה
את חזון העתיד. הוא איש מן השורה, הרואה את רעיו
בחלומותיהם היומיומיים, בין הפסקת-תח אחת ל רעותה.
הזמן
יעשה את שלו ! שיבוא הליכוד. הליכוד לא
טו ב! בסדר, אז שיבוא המערך! בתוככי עצמו — עקב
הכיבוש ושטיפת־המוח, הנמשכים שנים על גבי שנים —
אין הוא מאמין עוד בכוחו של השילטון לפתור את
מצוקת המדינה ולהגיע לשלום יזום עם הערבים בכלל
ועם הפלסטינים בפרט. הוא אמון על מישנת ״יצר
האדם רע מנעוריו״ ,להוציא את היהודים הישראליים
כמובן.
במובן זה אין כל הבדל בין שילטון המערך לבין
שילטון הליכוד. משמעותו האמיתית של הקונסנזוס
הלאומי היא לשמור על פולחן חפסקות־התה ושהפוע-
לים הערביים יטאטאו את כל השאר. צה״ל עומד על
המישמר שלא יהיה באלגאן, ואנחנו נמשיך לעשות
בסף• רק כוח עליון — היינו: ארצות״הברית — מסוגל
לכפות הסדר שלום זה או אחר. זאת היא, על רגל
אחת, מישנתו של האזרח הקטן. זאת היא החלקה
החרבה בנפש האומה, עליה מדבר הפרופסור לייבוביץ׳ ;
חלקה, שאפילו כוחות השמאל בארץ אינם מסוגלים
לצאת מתוכה !
וכך ממשיך האזרח הקטן לנוע במעגל הקסמים של
האשליה בי הזמן — הכוח העליון — יעשה את שלו.
הוא מטאטא אל מתחת לשטיח את קורבנות הטרור,
את סכנת המילחמה המרחפת באוויר, את הסכנה
הצפויה לחייו ולחיי יקיריו ומתחמק ממתן תשובה
צלולה באמצעות הנוסחה הגואלת: הזמן יעשה את
שלו! אך הוא שוכח עובדה פשוטה ואכזרית אחת:
הזמן איננו ציוני או חסיד של מדינת-ישראל דווקא.

״הזמו־פועל־לטובתנו״ היא נוסחתם של הגזלנים
הנצלנים והעצלנים בעולם כולו. ההיסטוריה מוכיחה
כי אין הזמן פועל לטובתם של אלה. ולעולם לא נוכל
להתנער מנגע העצלנות, שפשה בקירבנו, מבלי שנחדל
תחילה להיות עם המתפרנס על חשבון הזולת• ניצול
ועצלנות הם תאומים־סיאמיים, המחוברים יחדיו מה-
קודקוד ועד כף הרגל, וחרב הזמן בי תיפול תשים קץ
לשניהם: גם לזה וגם לזו.

צחק

סובול, תל־אביב

שחס •חווונם הזה
פוקר פוליטי ע קלפי חדשי
מערבת הצווים המחייבת יהודי ירא־שמים, מבוססת
על תשתית של תרי״ג מיצוות. גם אם יקיים צדיק אורח-
חיים טהור וזך, כשל מלאך ושרף, קשה יהיה לו למלא
אחרי כל המיצוות, ומדי פעם נבשלין גם הנזהרין
שבמהדרין בעבירה קטנה פה ושם. מצד שני, אפילו
בתקופות קדומות, בשתאוות הלב וחולשות הבשר היו
מינימליות, לא יבלו תרי״ג מיצוות להקיף את כל
האפשרויות לחטא, הנקרות במציאות של הבלי היום״
יום. בבר אז נקבע על״ידי יוריסטיקן הילכתי כי ״רשע
ברשות התורה״.
המדובר ביהודי חוטא, ולצד הגוזמה אפילו ידיו
דמים מלאו, לעין השמש ובכיכר השוק, המצליח באמ צעות
תיחכום תיאולוגי להוכיח, שהחטא שעבר איננו
בלול בקודקס של תרי״ג מיצוות• ולבן, מבחינה דתית
הוא תמים ונקי. להבדיל אלפי הבדלות, התנהגותו של
המימסד החרדי-קיצוני, אגודת-ישראל, פועלי־אגודת־ישראל
ומקורביהם, איננה אומנם בתחום העבירות
שבין אדם למקום, אבל היא באופן בולט בתחום העבי רות
שבין האזרח למדינה ; ולכן, ספק הוא אם התנה גות
זו היא בהתאם לרצונו של קונה עולם.

יחסה של היהדות החרדית״קיצונית בלפי המדינה
ומוסדותיה, גורם להשפלתה של התורה בה הם הוגים
יומם ולילה ולביזוי דת ישראל. אין המדובר ברגע
בנטורי-קרתא, שהם גורם חריג׳ אלא ביהודים המנו תקים
*הגיטו הירושלמי במאה״שערים, היושבים ומעו רים
בתוך עמם ורגליהם מעוגנות היטב בקרקע המצי אות.
מה שנשמע ונראה בבלי״התיקשורת, בכנס הכנסייה
הגדולה, לפני שבועיים, היה מוגדר בבל מדינה של גויים
בביטוי מהמישנה :״מרידה במלכות״ ,והגדרה זו נבונה
גם במדינת-ישראל.
במשך מאות שנים התפתחה בדת היהודית ברבה,
הנאמרת בשעה שיהודי חרדי נפגש עם גורם ממלכתי
רם־דרג. הברכה מהללת את השם, על שחלק מכבודו
לבני-אדם• זוהי ברכה לגיטימית, לא מתוך שתדלנות. ,
חנופה או פחד מהמימשל, אלא מתוך ראייה מפוכחת,
שרצונו של הבורא הוא בקיומה של חברה מסודרת
עם מימשל תקין ; שחוק, סדר ומישפט-צדק, שהם
ערובה לשלומו ושיגשוגו של הפרט, אפשריים רק אם
קיומם של ממשלה ושרים ונשיא. העובדה שנציגי היה דות
החרדית-קיצונית, החברים בממשלת״ישראל וב-
כנסת-ישראל, לא ראו לנכון להזמין את נשיא המדינה
לכנס הכנסייה הגדולה, לא התנצלו לאחר מעשה והצ דיקו
את החטא בכך, שאין גדולי״תורה חייבים בגינוני
טכס אלמנטריים כלפי נשיא שהוא בן־ברית, הם בבחינת

בזיון וקצף, נגד כוונת קונה עולם, שהשיב פדות עמו
ונתן ממשלה בראשה.
האירועים בכנסייה הגדולה הם שיא קטן נוסף
בשרשרת העבירות המוסריות של המימסד החרדי-
קיצוני. זמן לא רב לפני-בן הם אנסו את הציבור כולו,
בתיקון אפל לחוק ההפלות. החוק בוודאי לא היה
עובר לעולם את הקריאה הראשונה בכנסת אילו הצביעו
חברי הבית לפי מצפונם, ואילו לא היתה הממשלה
מוכרת את קיומה בפשרות אסורות. במשך שבועות
עמדה הממשלה, העמוסה לעייפה בבעיות קיום קשות,
באיום, בשאקדח האולטימטום נעוץ ברקתה, שאם לא
יבוטל סעיף 5בחוק, תיערכנה בחירות שאין אפילו
מיפלגה אחת החפצה בהן. אונס מוסרי איננו עבירה
על אחת מתרי״ג מיצוות, אבל חילול השם יש פה.
מקריאה בעיתונות אני למד, שאותו מערך פוליטי
דתי שכבש אותנו בחוק ההפלות, מבין מיתקפה פוליטית
להשגתה של מטרה אחרת, שהיא בציפור הנפש של
הציבור הדתי. המדובר בשינוי בחוק ניתוחי-מתים. בחוק
הזה כבר דנו ודשו קואליציות רבות, אבל עתה, כשקיימת
ממשלה חלשה, אין הזדמנות טובה מזו להשיג סעיף
סעיף חדש פח או לשנות סעיף אחר שם. מבוקשם הוא
בהישג יד. גם בעניין זה הם מסוגלים להעיף בבעיטה
את אותם מיכשולים שעמדו על דרכם במיתקפתם
בחוק החפלות. אבל קיימת סבנה שמתוך תחושה
מוגזמת של כוח, הם ייגררו לנסות לשנות שרשרת
שלימה של תקנות — מהפסקת עסקי״שעשועים ביום
השישי בתל״אביב ועד לעניינים הקשורים בבנייתו של
האיצטדיון החדש בירושלים. באחד מהנסיונות האלה
עלול לקרות תקר, וגם חברי-כנסת חילוניים יחליטו על
״יהרג ואל יעבור״ ,יסרבו להצביע בניגוד למצפונם
ויפילו את הממשלה.

במישחק הפוקר הפוליטי הנערך בין חממשלה וח־מימסד
הדתי״קיצוני מפגינה הממשלה עצבים חלשים
וחוסר בשלות. אגלי הזיעה הניגרים על מיצחח מסגירים
את קלפיה החלשים ומגבירים את הפסדיה. הכניעה
לדרישות החרדים, ולעניין זה גם לאנשי גוש-אמונים,
מיותרת לחלוטין. חוגים אלה יודעים היטב, כי אם הם
ילחצו חזק מדי ויפילו את הממשלה, יחיה מצבם
בקואליציה הבאה גרוע וכל הישגיהם ימחקו כלא היו.
במערך נעשים עכשיו מאמצים להכניס למצע המיפלגה
את חפיסקה האומרת, כי בקואליציה הבאה יש למנוע
את שיתופם של המיפלגות הדתיות• ואם תתקבל גישה
זו, תחול נסיגה משמעותית בהישגיהן של המיפלגות
הדתיות וגוש-אמונים.
אור זרוע לצדיק ולישרי״לב שימחה. רובו של הציבור

החילוני מבין שהחיים מאירים לציבור החרדי בצבעים
אחרים. הציבור החילוני גם מסכים שכללי המישחק
הפוליטי, שלפיו מפעילות קבוצות־לחץ כח לקידום אינ טרסים
חיוניים תקפים גם עבור המימסד הדתי-קיצוני.
גם להם מותר למתוח מעט את החבל, אבל הדבר
מעורר בעיה. הדתייס״הקיצוניים טוענים שאת דרכם
מנחים עקרונות מוסריים בילבד, עקרונות לפי רוח-
ישראל־סבא, בניגוד למימסד החילוני, שהתדרדר מב חינת
ערכיו. דווקא בגלל קביעה זו אנו מצפים מהמימסד
הדתי שיעורר בנו הערכה לנורמות התנהגות מעוררות
כבוד, תחת שיוכיח בי הסינדרומים הקשים של המימסד
החילוני דבקו גם בו•

ד ״ רעמירלנדמן, חילי־אביב

בו ק נוסו בסידוה המנתחת את הונבהשינבההשרטת
בכל תחומי החיים במדינה -ואת הוקע וההשתנות שדה

ף מחליטנים הם אותם אלף אנשים,
י 1שבתוקף העמדות שהם תופסים בפו ליטיקה,
בכלכלה ובמערכת־הביטחון, הם
מקבלים יום־יום ושעה־שעה החלטות ה קובעות
כיצד נחיה בארץ הזאת, ולעי תים
— כיצד נמות. הם הקובעים את גו־בה־השכר
ואת רמודהמחירים; הם המח ליטים
על שיעור האינפלציה ועל מידת
השפעתה על שכבות שונות באוכלוסייה.
ד,ם השולטים במערכת החקיקה ובמערכת
אכיפת־החוק, בקשר בין דת ומדינה ובטיב
היחסים הבינלאומיים של מדינת־ישראל.
המחליטנים קובעים איזה חלק מתקציב־המדינה
יופנה לביטחון, וכמה ימי מילו אים
ישרת כל אזרח מדי שנה. הם הקוב עים
מתי תהיה פעולת־תגמול רחבת היקף,
ומתי סתם הפצצה. לכל אחת מההחלטות
האלה ודומותיהן יש השפעה מרחיקת־לכת,
ישירה או עקיפה, מיידית או משתהה, על
חייו של כל ישראלי.
אוהבי המיסתורין וחסידי המזימות ה חשאיות
לא ימצאו כאן עניין רב. ההח לטות
הללו מתקבלות בפגישות רשמיות
ורשמיות־למחצה, אך לא בסודיות. במר בית
המקרים אין שום צורך בסודיות. ההח לטות
מתקבלות בישיבות מועצות־המנהלים
של הבנקים והקונצרנים. הגדולים, בישי בות
הממשלה וועדות הכנסת, ובהתייעצו־יות
המטכ״ל ומערכת־הביטחון. נציגי המח־ליטנים
השונים נפגשים לעתים תכופות
במיזנון־
בלתי־רשמיות :
בנסיבות גם הכנסת, בקוקטיילים דיפלומטיים, בכמה בחתונות בתל־אביב,
מיסעדות־יוקרה
ובלוויות.
אין, כנראה, שום מיסמך שיתאר את
יעדי המדיניות, שמנהלים המחליטנים ב־מיגזרים
השונים. ברובם הגדול אין הם
מודעים לכך שהם פועלים, אכן, על־פי
מדיניות מסויימת. רבים מהם משוכנעים,
לטובת
מן הסתם, שכל מעשיהם הינם
״המדינה״ או למען ״כל העם״ .רבים אח רים
משוכנעים, כנראה, שאין מדיניות ה מדריכה
את מעשי המחליטנים מן המיג־זרים
השונים, והם סבורים כי יש כאן
מיקריות רבה, ויהיה זה מוטעה לחלוטין
להצביע על קו־מדריך, המלכד את ההח לטות
כולו לשלמות ברורה אחת.
אין שום צורך במיסמך או בתיאור
כולל ומפורט של מדיניות קבלת־ההחלטות
הישראליות, כפי שהיא נקבעת ומבוצעת
על־ידי המחליטנים.

בתישעת פירקי הסידרה שהתפרסמו עד-כה, סופרה עלילת
התגבשותה של עלית-המחליטנים הישראלית. כיצד כרתו בי ניהם
ברית אמיצה מחליטני המעמדהשליט — אלה בני
התעשיינים ובעלי-האחוזות והפרדסים, אנשי המיסחר והייבו- המעמד אנים, הבנקאים והקבלנים מחד — וחבריהם מן
החדש — בני המושבים והקיבוצים, הביורוקרטים של ההס תדרות
וחברת-העובדים ומנהלי החברות הממשלתיות.
דובר ברשת המוסדית הענפה, המשלבת את האינטרסים
של בני המעמדות הללו, וכיצד ניתן למצוא את המחליטנים
הישראליים בצמרת הפוליטיקה, הכלכלה ומערכת-הביטחון.
המחליטנים הישראליים הם, ברובם המכריע, גברים,
ותיקים בארץ ואשכנזים. א ן ראוי לדעת יו תר על הטיפוס
האנושי של המחליטן הישראלי, על מניעיו וכישרונותיו, על
האינטרסים שלו והשקפת-עולמו, ועל הדרכים הגלויות והנס תרות
שבהן הוא מפעיל את עוצמתו.
בתנאי חייו, מסלול חינוכו, הקאריירה שלו, סביבתו
החברתית, השקפת-עולמו ואורח-פעולתו של המחליטן יעסקו
הפרקים הבאים של הסידרה.

--״א״ עולמה סרונקיל --ידי מחליטן אחר, המגיע מאותן שתי שכ בות
— זו של ״המעמד השליט״ או של
״המעמד החדש״.
כשלוש- המונה אוכלוסייה, שיכבת מאות אלף ישראלים, מספקת למדינה
ולחברה את מחליטניה. אלה הן שישים
אלף המישפחות, המצויות בפיסגת החב רה
הישראלית מבחינת ההכנסה, ההשכלה
והעוצמה הפוליטית. כימעט כל בני המיש־פחות
הללו זוכים בהשכלה אקדמאית —
או מקבילה לה — בארץ, ולעתים תכו פות
בחוץ־לארץ. כימעט כל המישפחות
הללו הן אשכנזיות, וותיקות בארץ, ומב
חינת
האינטרסים שלהן, א ץ זה משנה הר בה
אם הן מתגוררות בפרבר תל־אביבי
יוקרתי, בדירה צנועה במישמר־העמק או
בווילה בסיגנון ספרדי בכפר־ויתקין.
המחליטנים יודעים כימעט ״בחוש״ כי צד
עליהם להחליט, לא משום שהדבר כתוב
במקום כלשהו, אלא משום שידוע להם
יפה מהם האינטרסים של מישפחותיהם ושל
המישפחות השכנות. הם מבינים יפה זה
את זה, משום שהרקע ההשכלתי שלהם דו מה,
ואין להם שום קושי במעבר מצמרת
הצבא לצמרת הכלכלה או הפוליטיקה. ,מ שום
שבכל אחת מהצמרות הללו שוררים

אנשים יודעים מהם האינטרסים
שלהם־עצמם גם בלי שמישהו יפר־טם
כדיוק, כשם שפל אחד מן
המחליטנים יודע מהם האינטרסים
שכהם ״אסור״ לו לפגוע.
עובדה היא ששום מחליטן פוליטי ביש ראל
לא יעלה על דעתו כי ניתן, למשל,
להלאים את הבנקים, כשם ששום מחליטן
כלכלי לא יעלה על דעתו כי ניתן שלא
לתרום למערכת־הבהירות של אחת ה-
מיפלגות.

אין שום רשימה של ציוויים
ואיסורים. הדכרים פשוט ״מוכנים
מאליהם״.
המחליטנים משוכנעים שהאינטרסים של
השכבות החברתיות שהם מייצגים זהים
לאינטרסים הלאומיים.

הס גרים
ך*מחליטניס הישראליים מגיעים, ב רובם
המכריע, משתי שכבות מוגדרות
באוכלוסייה הישראלית. מקומו של כל
מחליטן, המפנה את מקומו ביגלל מוות, גיל
או תהפוכות הפוליטיקה, נתפס מייד על

441

מישפחה
טובה, בית טוב, חינוך טוב

אותם כללי־מישחק, ובכל אחת מהצמרות
הללו יושבים חברים וידידים מבית־הספר,
״מהשכונה״ או מהקיבוץ.

לא קשה להצביע כמדוייר, על
מקומות־סגוריהם של המחליטנים :
הם מתגוררים כקרב השבכות ה הכרתיות
שמהן מוצאם, ולשככות
הכרתיות אלה שכונות-מגורים
משלהן.
! 6בירושלים, אלו הן שכונות רחביה
וטלכיה הוותיקות יותר, ושכונת כית״
הכרם החדשה־יחסית. רשימת המחליטנים
הגרים בשכונות אלה, או המחזיקים שם
דירה, ארוכה מאד. שם ממוקמות דירות־השרד
של שרי־הממשלה, הנשיא, יו ״ ר
הכנסת, הרבנים הראשיים, וכל המנכ״לים,
חברי-הכנסת ומנהלי החברות הממשלתיות
המתגוררים בירושלים.
;• בחיפה חלו שינויים במקום־מושבם
של המחליטנים. בשנות היישוב היתד זו
שכונת הדר הכרמל שאיכלסה אותם.
עם תום המדינה נדדו לשכונת אחוזה,
שם התגוררו בעיקר ברחובות כיפת־נון!,

שושנת

הכרמל,

שדרות

הנדיב

ודרך הים. עתה החלו רמחליטנים החי פאיים
נודדים לשכונת הווילות דניה,
בדרך לאוניברסיטת חיפה. ברחובות הללו
ובשכונת דניה מתגוררים מחליטנים כיעקב
רקנטי (דיסקונט) ,יקותיאל פדרמן (מלו נות
דן) ,בנימין גיבלי (שמן) ,ד רו ר גלעזר
(דלק) ,יעקב פרימן (גז) והאלופים (מיל).
שלמה אראל ושמואל טנקום.

• מחליטני תל־אביב היו מרוכזים, תחי לה,
במה שידוע כ״תל־אביב הקטנה״.
אך עם גידולה והתפתחותה של העיר, ש התפשטה
צפונה, העתיקו משם את מקו מות
מגוריהם. שכונת ״מעונות״ ,שבסוף את רחוב ארלוזורוב, איכלסה בזמנו
מחליטני ״המעמד החדש״ ,בשעה שהמה־ליטנים
מהמחנה ״האזרחי״ התאכלסו ב אזורים
המערביים יותר שבצפון העיר, או
יצאו ממנה. ברבות הימים הפכו רמת־אכיב,
ובמייוחד שכונת נווה־אביכים
לשכונות שבהן מתגוררים מחליטנים בצפי פות
רבה. רחוב שרת, למשל, מאכלס אנ זלמן
שים
כחיים טיבר (ביטוח) ,ח״כ
מאיר), מישפחת שובל( ,המיליונר של
ונשיא בורסת־היהלומים, משה שניצר. ב רחוב
אופנהיימר שבנווה־אביבים מתגו ררים
יצחק רבין, שימעון פרס, דוי ד כוכב
(בל״ל) ,ודם לאוטמן (דלתא, סגן נשיא
התאחדות־התעשיינים).
!• כמה שכונות נוספות בתל־אביב וב סביבותיה
מאכלסות מחליטנים רבים. מר דכי
(״מוטה״) גור, שלמה להט וגר שון
רחוב (טקסטיל) מתגוררים באפקה. בין
דיירי פפיון אפשר למצוא את גידעון
פת, שימעון קליר (ארגמן) ,יוסף קרמר-
מן (עץ לבוד) ,יגאל ויינ שטיין (רסקו),
שמואל ד רו ר (בירה) ועוד. בצהלה מת גוררים
יוסף גבע (שופרסל) ,יוסף הרפז
(בלל) ,נפתלי רז (קונטתל־דטה) ,דן טול-
קובסקי (דיסקונט, יהודה ניצן (בלל) ו רבים
אחרים. מן המחליטנים המתגוררים
בכפר שמריהו אפשר לציין את מיש-
פחת אלוני, שימעון הורן, אהרן קמחי
(בנק הספנות) ו שי מעץ עין־דור (ביטוח).
הרצליה פיתוח מאכלסת בין השאר
את אליהו איזקסון (התאחדות האיכרים),
מרטין גהל (דובק) ,אפריים ריינר (בנק
הפועלים) ,חיים רוזו ב (טקסטיל) ,דניאל
רקנטי (דיסקונט) ו דוי ד שוהם (בנק כללי).
הצעקה האחרונה היא, כנראה, רמת ה שרון,
שם מתגוררים חבדי-הכנסת ג ד
יעקבי ויחזקאל פלומין, ומחליטנים רבים
נוספים כגידעון ארהרד (דיסקונט) ,ישע יהו
גביש (כור) ,יעקב חפץ (דלק) וחיים
י רון (ציקלון).

למחליטנים רבים — בעיקר אותם הנמ נים
על הצמרת הכלכלית, אך גם העשי רים
שבין מחליטני הפוליטיקה — יש
בתי-קיץ מפוארים באתרי נופש בקיס
המישפורוה
של מישמה־זזעמק

ריה, חופית, אשדוד, צפת וטב
ריה•
כמה מהם — בעיקר המייצגים אינ טרסים
זרים — מחזיקים גם בבתים או
בדירות בשכונות הנאות ביותר של ז ׳נ

פאריס, לונדון וניו־יורק.

המחליטנים המגיעים מן המיגזר החק לאי
נוטים לשמור על בתיהם הישנים
במושבות, במושבים ובקיבוץ. רחובות,

ראשון־לציון, פתח־תיקווה, חדרה

ויבנאל הן המושבות שסיפקו מחליטנים
לציין את
רבים. בין המושבים אפשר

נהלל, תל־עדשים, כפר
כפר־ורבורג
בפר־מלל,
טוביה.

ויתקין,
ובאר־

גם בתנועה הקיבוצית לא מגיעים דד
מחליטנים מכל הקיבוצים. הקיבוצים ה גדולים
והוותיקים הם המספקים אחוז גבוה
מבין מחליטני התנועה הקיבוצית ו״המע־מד
החדש״ .כאלה הם אפיקים, יגור,

מעגן־מיבאל,

נען, גבעת־ חיים,
גיכעת־כרנר ועכרון.
זק, ללא ספק, על-ידי מישמר־העמק

מרדכי כנטוב

יעקב חזן

מאיר תלמי
גם בתנועה הקיבוצית לא באים המחליטנים נוכל הקיבוצים

אך השיא מוח

השומר הצעיר. זו סיפקה את מזכירי
מפ״ם יעקב חזן ומאיר תלמי, ואת חברי-
הכנסת אמא תלמי, משה שמיר, אימרי
רון והשר־לשעבר מרדכי בנטוב. מישמר־העמק
גידלה גם כמה מחליטנים כלכליים,
שהבולט ביניהם הוא מנכ״ל בנק הפועלים
אפריים ריינר.

שלוש מאות אלף הגברים, הנשים
והילדים, המתגוררים כמקו מות
הללו, זוכים כתנאי־דיור וב־תנאי-חיים
שישראלים אחרים אי נם
זוכים בהם, כדרך כלל. במקומות
שבהם גרים המחליטנים אין
מחסור בטלפונים, יש כבישים
מתוקנים ומידרכות סלולות, יש
שטחים ירוקים כשפע, כריכות
שחייה, מיתקני־ספורט וכתי-ספר
טובים — כתי-ספר המגדלים עתה
בתוכם את מחליטני ישראל של
מחר.

אימרי רון

אמה תלמי

אפריים ריינר

משה שמיר

— הקיבוצים הגדולים והוותיקים מספקים את האחוז הגבוה

הס למדו
!ך* מחליטנים של היום

-אותם

י \ שהתחנכו בארץ — בילו את שנות־נעוריהם
בשורה מצומצמת של גימנסיות
יוקרתיות ויקרות בערים ובתי־ספר חק לאיים,
ששירתו את המיגזר הכפרי.

!• בית הספר הריאלי בחיפה היה
בית־אולפנא מובהק של מחליטנים, כנראה
משום שבשנות ה־ 30׳ וה 40 אז קיבלו
המחליטנים של היום את חינוכם התיכו ני)
,היו חלקים גדולים של המיסחר וה תעשייה
ביישוב הוותיק מרוכזים בעיר-
הנמל הצפונית ובמיפרץ חיפה. בבית-
הספר הריאלי קיבלו את חינוכם האלו פים
ורבי־האלופים מרדכי מקלף, חיים
לסקוב, עזר וייצמן, מאיר זורע ואלי זעי־רא.
שם למדו גם מחליטנים כלכליים כ יהודה
וילסון (כלל־סקס) ויגאל גרא (פז),

וגם דיפלומטים דהיום, שאחד מהם הוא
השגריר הישראלי בארה״ב, אפריים עב־רווי•

גימנסיה הרצליה התל-אביבית הו ציאה
מתוכה מיספר עצום של מחליט־נים.
ביניהם אפשר להזכיר את ח״כ גיר עון
האוזנר, חיים בר־לב (שלמד גם ב־מיקווה־ישראל)
,פרופ׳ יובל נאמן, ה שופט
יצחק אולשן, חבר־הכנסת לשעבר
ואיש־העסקים דוי ד הכהן, השר־לשעבר
שלמה הילל, יהודה רותם (צי״ם) ,יגאל
ד רור (פרדס סינדיקט) ,אברהם טייבר (בי טוח)
,דניאל רקנטי (דיסקונט) ,יוסף קר-
מרמן (עץ לבוד) ,זלמן אברמוב, נוח מ ד
זס, ארנון גפני ועוד. השר יוסף בורג
היה מורה בגימנסיה זו.
!• בירושלים מילאה הגימנסיה ה עברית
את תפקיד בית־האולפנא למח־

ליטנים. שם למדו האלופים (מיל׳) עמוס
חורב ועוזי נרקיס, ואנשים כחיים דוב שני
(בנק הספנות) וארנסט יפת (בנק
לאומי) .ישיבת חברון בירושלים הו ציאה
מתוכה רבים מן הדתיים שבין ה־מחליטנים,
אך לא רק מי שנשארו דתיים:
חיים הרצוג, בנו של הרב הראשי דאז,
היה מחובשי ספסליה של ישיבה זו.
י• את מחליטני המיגזר החקלאי בצפון
הארץ שירת בית־הספר החקלאי
שם למדו יצחק רביו, יגאל אלון, ומי
שהיה מפקד הנח״ל, משה נצר. בבית-
הספר החקלאי בגיכעת־השלושה (ה נקרא
על שם רוזה כהן, אמו של יצחק
ר בץ) ,התחנכו האלופים (מיל׳) ישעיהו
גביש ורחבעם זאבי, וכן חבר־הכנסת לש עבר
ברוך אזניה, ויצחק רן (איסכור).
בית־ספר חקלאי ותיק יו תר הוא, כמובן,

כדורי,

מיקווה״ישראל, שם התחנכו האלופים
(מיל׳) צבי איילון, יוסף גבע, אברהם יפה,
ובמשך פרק־זמן מסויים — גם חיים בר־לב.
ב״מיקווה״ למדו גם יעקב תבורי
(קריסטל) ,ברוך ברק (נציגו של המיליו נר
האמריקאי ויקטור קרטר) וגם מרדכי
פירון (הרב הראשי לצה״ל) .בכפר־הנוער
בן־ שמן התחנכו חברת־הכנסת שולמית
אלוני, מנהיג ״העבודה״ שימעון פרם, אה רון
ידלין ורבים אחרים. מוסד אחר ש הוציא
מבין כתליו מחליטיים רבים הוא
המוסד החינוכי הגדול של השומר־הצעיר,
שלא במיקרה מוקם בקיבוץ מישמר

העמק.

״הצנע לכת״

ת יסודותיה של השקפת־העולם,
\ 1המונחת בייסוד החינוך שקיבלו המח־ליטנים
בבתי־ספר הללו, ניתן למצוא ב כמה
מישפטים שאמר לפני שנים אחדות
ד״ר יצחק שפירא, מנהלו הוותיק של בית-
הספר הריאלי בחיפה בראיון לצהרון ידי עות
אחרונות. בבקרו את הקצאת המש אבים
במערכת־החינוך הטעים הד״ר שפי רא,
כי יש —

״להקדיש טיפול יתר ל,נותני-
הטון׳ כחברת התלמידים, לאליה
העתידים להיות מנהיגי המחר. ה•
כעייה היא כבל העולם, וגם אצלנו.
מכוונים את עיקר המאמץ, הדא גות
והמשאבים הכספיים לטיפוח
היסודות הנחשלים בחכרה. זה
כיטלעצמו חשוב מאד והכרחי, כתנאי
אחד: אם בל זה לא בא על
חשבון הדאגה והשקעת-הכוחות
כיסודות שהם כהכרח יהיו המנהיגים
והמובילים מחר־מחרתיים.״

דניאל רקנטי

מאיר זורע

גד יעקובי

למד בהרצליה, גר בהרצליה־פיתוח

למד בריאלי, גר בסעגן־מיכאל

נולד בכפר־ויתקין, גר ברמת־השרון

סיסמתו של בית־הספר הריאלי היתה,
אמנם, מאז ומתמיד ״והצנע לכת״ ,ותל מידיו
לבשו מדי־חאקי פשוטים, והיו חני כיה
הנאמנים של תנועת נוער הצופים.
אך יחד עם חבריהם בבתי־הספר הדומים
בערים האחרות התחנכו במודע ובמכוון
להיות ״נותני־זזטון ד־סודות שהם ב הכרח
יהיו המנהיגים והמובילים״ ביש ראל
של היום.

איוה עור
את נותנת
לילד שלר*
חתוך המזון שאנו אוכלים
סידרת מאמרים מאת. ברוך נאדל

...עם זאת חשוב
להדגיש, כי הרוב המכריע של
משחטות ״תנו־עוף״ פועל בתנ אים
תברואיים טובים, ובהשוו אה
למקובל בישראל — טובים
מאוד

נדפסבדגחבר 1979

תנו עור נקי!

דר שי תנשוף נקי בהיפרושק,
בחנויות הגדולות ובכל החנויות
המובחרות הנושאות את סמל תנשוף-
העוף הצעיר בשקית הכתומה

תנובה
ה עו ל ם

הז ה

2212

ארצות־־־ הבריח: המידחמה מתחממת
״האמריקאים אינם יודעים כיצד לחיות עם בעיות
חמורות. הם תמיד חושבים שאפשר ללקק את הבעיות
עד להיעלמותן.׳; שנינות בלתי־צפוייד, וקצת מגושמת
ז ו הושמעה השבוע בוו שינג טון על־ידי ראש ממשלת
בריטניה לשעבר, ג׳יימם קאלאהן.
תגובה זו היתד. מתונה לעומת השתוללות מצדדי
המילחמה הקרה בישראל. הפלישה הסובייטית לאפגניס־תאן
עוררה שימחה אמיתית בקרב הפוליטיקאים והעי תונאים
בישראל0 .וף-סוף נזדמנה להם האמתלה הנפלאה
לחזור לשנות ה־ 50׳ הנפלאות, לקווי־התיחום הברורים
שבין ידיד לאוייב, בלי הדאטנט המביך והשנוא. אפילו
בן־בריתה העיקרי של ישראל בעולם, הרב־סרן סעד
חדאד, טען שארצות־הברית היא מעצמה ממדרגה שלי שית.
הערכתו הסמכותית של הרב־סרן זכתה בכותרת
שמנה במדורו של העיתונאי אורי דן בצהרון מעריב.
נשיא ארצות־הברית עצמו, ג׳ימי קארטר, נהג בנחי־שות־החלטה
קדחתנית, המאפיינת אנשים חלשים הפוע לים
תחת לחץ פיתאומי, אחרי תקופת־רגיעה ארוכה.
הנשיא׳ כרוב בני־ארצו, מסרב לחלוטין להסיק את
המסקנה הנכונה מהמשבר בדרום־מערב אסיה.
הבעייה האמריקאית אינה נעוצה בפלישה הסובייטית
לאפגניסתאן. הפלישה המגונה אינה משנה את העובדות
באיזור באורח מהותי, מכיוון שאפגניסתאן נמצאת כבר
שנים רבות באיזור מהשפעה הסובייטית. מצבה הקשה
של ארצות־הברית באיזור נובע מתמיכתה הממושכת
במישטר השאה. בכך לא איבדה רק את עולמה בקרב
השמאל, שהתנגד לה ממילא, אלא שקנתה גם את איבת
האיסלאם, המהווה כוח אדיר בחלק זה של העולם.
סיי וזכיג. מאז עלותו לשילטון ב־ , 1977 ביזבז
ג׳ימי קארטד חודשים ארוכים. הוא פשוט לא היה מסוגל
להחליט בענייני-חוץ. המריבה הנצחית בין שר־החוץ
שלו, היונה סיירוס ואנס, לבין יועצו לביטחון־לאומי,
הנץ ד״ר זביגנייב בז׳ז׳ינסקי, השאירה את מדיניות־החוץ
שלו במבוי סתום.
״סיי״ תמך בדטאנט, ועשה את הכל כדי להביא לאי שורו
של הסכם פירוק־הנשק המקיף, סאל״ט .2״זביג״
עשה כמיטב יכולתו לחבל בהסכם.
בניגוד לתגובות בישראל, בא ההסכם לשרת גם את
האינטרס האמריקאי, לחסיד מאות מיליארדי דולרים
ולהפחית את הסכנה של מילחמה גרעינית. אילו הצליח
קארטר להשיג את אישור ההסכם בקונגרס, היה הסיכסוו
באפגניסתאן מקבל ממדים מקומיים, ומונע את ההתדר דרות
הגדולה למילחמה קרה גלוייה. עתה התמוטטה
כל מדיניות־החוץ האמריקאית.
ארצות־הברית עומדת להטיל את כל יהבה על נשיא
פקיסתאן׳ דיקטטור עריץ ושנוא בארצו, הגנרל זיא.
זיא, שתלה, בין השאר, את נשיאה הקודם של פקיסתאן,
עלי בוטו, קיים עד כה יחסים קרירים עם קארטר, בגלל
שאיפתו לפתח פצצה גרעינית.
עתה זנח קארטר לחלוטין את מדיניותו השוללת
הפצת הנשק הגרעיני. זיא עומד לקבל סיוע אמריקאי

אדיר־ממדים, לפחות עד שיודח ויאבד אף הוא ל״עולם
החופשי״.
מ ח לו קתב׳ *ו לן. היחסים המתוחים בין הודו לבין
פקיסתאן ידחפו, כמובן, את אינדירה גאנדי לשיתוף-
פעולה הדוק עוד יותר עם הסובייטים. התמוטטות
הדטאנט תניע את הסובייטים לאפשר לאינדירה לפתח
פצצה גרעינית משלה. המיתקנים לכף כבר קיימים בהודו,
והבעייה הקטנה של דלק אוראניום עומדת עתה לפני
פיתרונה.
להערכה קודרת זו על האיוולת במדיניותו הנוכחית
של קארטר שותפים מנהיגים רבים בנאט״ו. מרגארט תומכת אמנם
תאצ׳ר, שהיא נץ אידיאולוגי, מובהק,
בתפנית ההיסטרית של נשיא ארצוודהברית, אך לעומתה
שותפים נשיא צרפת, ולרי ז׳יסקאר־דיסטאן וראש ממש-
לת״גרמניה, הלמוט שמידט׳ ,לדעה שיש לשמור על
הדטאנט עם הרוסים בכל מחיר. שמידט אף הכריז בגלוי
שמדיניותו החדשה של קארטר מודרכת על-ידי שיקולי-
בחירות מובהקים.
ברור שאירופה אינה בנוייה היום למילחמה הקרה.
לדיעה זו שותפות מדינות בנלוכס (הולנד, בלגיה ולוכ־סמבורג)
וגם איטליה והמדינות הסקנדינוויות. מירוץ־
חימוש חדש עלול להמיט שואה על כלכלת אירופה.
מנהיגי השוק המשותף יעשו כמיטב יכולתם למבוע
אותו.
!הקומוניסטים מפולגים. מעניין שגם במחנה

הקומוניסטי אין תגובה אחידה לפלישה באפגניסתאן. רוב
המיפלגות הקומוניסטיות במערב־אירופה, מילבד הצרפ תית,
גינו את הפלישה. גם רומניה הסתייגה מהפלישה,
ואילו הפולנים וההונגרים המתינו כעשרה ימים לפני
שהעניקו לסובייטים תמיכה פושרת ומאולצת. רק הבולג רים,
הצ׳כים וחמיזרדדגרמנים העניקו לפלישה תמיכה
רשמית נלהבת.
הסובייטים ניסו בינתיים לשפר את יחסיהם עם איראו,
באמצעות הווטו שהטילו במועצת־הביטחון על הסנקציות.
האמריקאים מנסים לגייס את הערבים, תוך פניה לאינם-

קומיסאר לפיד
נגד

וווי?וון

סינקט ולרגש המוסלמי. בעיתונות הישראלית חדלו לדבר
על ״הסכנה המוסלמית״.
בעולם מסובך ומורכב, שנסיבותיו משתנות כל הזמן,
מנסה מנהיג העולם המערבי, ג׳ימי קארטר, להבטיח
את בחירתו מחדש באמצעות צעדים דראסטיים ורתוריקה
צ׳רצ׳ילית. את המחיר ישלמו, כרגיל, העמים עצמם.

לא סלם משוגעים
השבוע פורסמה תמונה מזעזעת בצהרון ידיעות אח רונו
ת: ילד קטן, שזרועותיו נכרתו על־ידי אנשי סוואק,
המישטרה החשאית של השאה. הזוועה נעשתה כנקמה
או כאמצעי־לחץ נגד אביו של הקורבן. עורכי העיתון
הוסיפו, כמובן, מישפט שהטיל ספק ״בטענת״ המישטר
המהפכני.
כיצד אפשר להעביר לקורא את הגלרייה הססגונית
של זוועות המישטר הישן באיראן, ובעת ובעונה אחת
להצדיק את ארצות־הברית וישראל, שתמכו בשאה בהת להבות
כה רב ה?

שר־־החוץ ואנס
ישראל, מגינת האיסלאם

דפיו־ בוער
באנגליה

אחת השיטות הננקטות, לא רק בישראל אלא גם השאה במערב, היא הנסיון להכתים את כל מתנגדי
כמטורפים וכקנאים חשוכים. הכת של חומייני מסייעת,
אמנם, לכך, אך כל האינטליגנציה האיראנית, גם החילו נית
והנאורה, מתעבת את השאה ואת כל הקשורים בו.
כתב השמיע ד ״ ר סאכדי טאבריזי, מרצה באו ניברסיטת
אדינבורו בסקוטלנד: הציטטות המעליבות
מדברי דיפלומט בניריור ק על, האודיסיאה העצובה

של קורט ואלדהיים בארץ־המטורפים ׳,ממחישה
התהום העמוקה שבין מיזרח למערב.

מרסר,

ואגנר,

פיקאסו

אחרי שהצליח לטהר את הטלוויזיה הישראלית
מטובי אנשיה, פונה עתה יוסף לפיד לזירה הבינ לאומית.
אין
הוא מסתפק בפסילת מחזהו של דייוויד מרסר
(העולם הזה .)2210 השבוע שיגר מיכתב קצרצר ובו ניו־סטייטסמאן, הבריטי וברוטאלי לשבועון
תימצת את המסר שלו במישפט א חד :״תחת להש תמש
בתירוצים מנומסים, הייתי צריך לומר לדייוויד
מרסר את האמת — הוא כתב מחזה גרוע.״
נפלא. עתה לא נותר ללפיד אלא לכתוב לגרמניה
שריכרד ואגנר כתב מוסיקה גרועה, ולצרפת, שפאבלו
פיקאסו לא היה אלא מערבב־צבעים ומגבב־רישומים
נחות. מעניין שדווקא לפיד הימני מאשר את התי אוריה
הלניניסטית על האימפריאליזם. מכיוון שביצר
את שילטונו בשוק המקומי, יוצא עתה לפיד למסע־צלב
בעולם. האם צפויים עתה פיטורים המוניים ב־בי־בי־סי
לפי הוראות מירושלים?

המאורעות באיראן נראים במערב כעבודה של מטור פים.
בעיני האיראנים נראים האמריקאים כצבועים. הם
מגלים עתה פעילות, מכיוון שהאינטרסים שלהם בסכנה.
בעבר, כשהאיראנים שיוועו לצדק, היו האמריקאים פאסי־בים
ושקטים. עד שהמערב ינסה להבין ולכבד את האי ראנים,
ועד שהאיראנים יוכלו להאמין שוב במערב, לא
תהיה הבנה או הסדר משביע־רצון.
היתה, בכל זאת, תוצאה חיובית לביקורו של מזכיר
האו״ם קורט ואלדהיים. לראשונה עמד ואלדהיים על
עומק רגשותיהם של האיראנים. מזכיר האו״ם הצהיר,
אחרי שראה מקרוב עדויות על זוועות מישטר השאה :
״ראיתי את סבל העם האיראני תחת המישטר הישן.
זהו סבל קורע־לב. אני אעביר את המסר הזה לאו״ם
ולכל הקהיליה הבינלאומית. אנו נבחון את הפשעים נגד
זכויות־האדם בכל האמצעים העומדים לרשותנו.״
אני מקווה שהנשיא קארטר יאפשר לקיים את הבטחתו.
עד כאן מיכתבו של האינטלקטואל האיראני. יש
להניח שסיפור זוועות־השאה עוד יופיע במלואו. ישרא לים
רבים ואמריקאים רבים יצטרכו להסביר את מעשיהם
בתקופה נוראה זו. מבלי להצדיק את כליאתם הבלתי־חוקית
והמרגיזה של הדיפלומטים ב שגרירות ארצות־הברית
בטהראן, הרי היא כימעט עבירה טכנית לעומת
רציחת עשרות אלפי אנשים בתקופתו של השאה.
המישקע החמור קיים באיראן לא רק כתוצאה מהסתה
וקנאות מוסלמית. כדאי, אולי, להסיק, שיחסים בינ לאומיים
מוצקים חייבים להיבנות לא רק בין ממשלות,
אלא גם בין עמים.

חיים ברעם

אנשים בשלם

סאמי סי ס: נשר דזמרנדר),
לסאמי דיווים יש חולשה להפגנות חיבר, פתאומיות המעוררות
לא אחת את פליאתם של הנוכחים, לדוגמה: חיבוק פיתאומי שהעניק
פעם לריצ׳רד ניכסון. הבדרן החוגג את יובל ה־ 25 לגיורו, הוזמן
להשתתף בכנס של ידידי בית־הכנסת י שורון במאנהטן, וברוחניות
העילאית האופיינית לו נישק בחום את הרבי ד״ר ויליאם ברקוביץ.

בויג״ם ונארה: נאום החסה שלא הוגשה
חתולת־המין של פעם הפכה בגיל 45 נמרה לוחמת נגד התעללותם של בני־האדם בבעלי־החיים.
היא באה לבית־מישפם הומה אדם במארסיי, כדי להעיד נגד הפרופסור אנרי סארלס ונגד נתיחת
חיות לצורכי מדע. את התביעה ניסתה להגיש ליגה להגנת בעלי־חיים ומשדחה בית־המישפט את התביעה
על הסף, מטעמים אדמיניסטרטיביים, התפרצה ב.ב :.״החיות מתות בייסורים נוראים ובחוסר הגנה
מזוויע. מנתחיהן דומים לנאצים!״ ב.ב. בעצמה מגדלת בין חיות הבית שלה גם חמישזדע שר ארנבים —
לא לאכילה!

האחים סארסד:
חומונת זסדדדה
שר שנות 51־70
זוהי אחת התמונות שנבחרו
על־ידי העיתונות האמריקאית
כדי לסמל את העשור האחרון.
היא צולמה בשנת 7ד כשבילי
קארטר, אחיו של ג׳ימי, היה
באחת התקופות הרגועות שלו
ולא גרם מבוכה גדולה מדי ל נשיא.
האידיליה בין השניים
היתה כה מושלמת שהנשיא
קארטר הירשה לצלמם כשהם
אוכלים ארוחה פרטית מול ה טלוויזיה.
מאז ניראו השניים
פחות ופחות זה ליד זה ב פומבי.

עו ל ם

הז ה

2212

ויסד מאוון :״ירוי גמר 1נדיסס!פו חס חש׳גשן!!!מחוזו שוי!
קשה להאמין שהיא כבר בת .53 לסלי קארון מסרבת להתבגר, וקשה להחליט
אם לילי או ג׳יג׳י נחרטו יותר בזיכרון מכל הקאריירה הקולנועית שלה שהתמשכה
בהפסקות בגלל מסירותה העקשנית לגידול ילדיה. אבל לסלי קארון אינה מצטערת על
מאומה .״ילדי הם פיסגת השימחה שלי,״ היא אומרת. אביהם, סיר פיטר הול מנהל

היום את התיאטרון האנגלי הלאומי, וכשהתגרש מלסלי היו שני הילדים בני 6ד.7
״החלטתי להקריב את הקאריירה שלי לפחות עד שיילכו לקולג׳ .היה כדאי. כריסטופר
בן ה־ 22 מטורף לקולנוע וג׳ניפר בת ה־ 21 משוגעת לתיאטרון. שניהם תלמידים מצטיינים
ושאיפתה הגדולה של ג׳ניפר לעבוד עם אביה כבמאי.״ הכל נישאר במישפחה.

בט ודולר:
1א לחת״זחס
אלי ב 3נ1ר

! 100 דג״ן! :הסולידריות ברגליים
שניהם התפרסמו בגלל העליונות
הדיסקוטקים — רג׳ין, הוא — מלך
כשהיא חגגה עשר שנים לנישואיה
שוקרון. הוא בא לניו־יורק להופיע

ה עו ל ם

הז ה 2212

באמנות הרגליים: היא מלכת
הכדורגל — פלה. הם נפגשו
למזכירה האישי הקודם,׳ רוז׳ה
במישפט גירו שיו מאשתו רה.

בט מידלר ממלאה היום את
ברודווי כמה פעמים סימול טנית.
בראש וראשונה בהצגת
היחיד המופלאה שלה, ובמק ביל
בסרט השושנה שבו היא
מגלמת תפקיד של זמרת ש דמותה
תפורה לפי מידותיה ו גורלה
של הזמרת המנוחה
ג׳ניס ג׳ופלין שמתה ממנה עו דפת
של סמים .״נא להתייחס
אלי בכבוד,״ מתבדחת בט ב הומור
האופייני לה ,״היום
רוני אישיות קולנועית״ .אך ל מען
האמת, חוץ משערה שהפך
בלונדי לצורכי ההסרטה, לא
חל בה שום שינוי מהותי. היא
ממשיכה להתכונן להופעותיה
בכל הרצינות (כמו בתמונה).
איך זה להיות בודדה בצ מר ת?
״כמו להיות בודדה באמצע ה דרך.
אין הבדל.ד׳ יורה בט את
תשובתה.

1נ*ם

*!!ווים ב

׳מרייה פאפאפסווס: רש מקווסב׳
מרייה פאפאפטרוס, מגדת־עתידות הטוענת שחזתה מראש את
אסון ג׳ונסטאון (ההתאבדות ההמונית) ,הביאה לאומה האמריקאית
דרישת־שלום הגיגית לחג-מולד לבן, שמסר לה בינג קרוסבי, אישית.
כשהיא מקיימת מגע עם דוח המת בהניחה ידיעה על טביעות
אצבעותיו שהונצחו על מרצפות הוליווד (בתמונה) שמעה מפי
הכוכב המנוח את מישאלותיו לשנת : 1980 שלום בעולם, שלום עם
בתו שעימה הסתכסך לפני מותו ונישואין מהדש של אשתו קתרין.

פאטויש׳ה באחיה: גיס פואנס תחושה
בת 16 בלבד ומבורכת בפרופורציות קתרין דנב ומרילין מונרו 1.73 .מטר גובה 85— 60— 85 ,מידותיה.
זוהי פאטרישיה בארזיק, בת הכפר ארבוען המונה בסך הכל 1400 תושבים, שזכתה בתואר מיס צרפת.
היום החליפה הכפרית הקטנה את הפרובינציה המישפתתית בסוויטה במלון שרתון בפאריס, כשהיא מוכנה
לכבוש את העולם, אבל אך ורק בסרטים בעלי רמה וטעם טוב. לפי שעה עומדת גם אמא על המימשר.

גחמיאה לי !
היא היתד. רק בת 16ב־1966
ומישקלה לא עלה על .46 כזו היתה
הדמות הנערצה על קארנבי, הרחוב
שממנו שאגה האופנה הלונדונית
אל העולם כולו. שמה היה טוזיגי.
היא לבשה מיקרדמיני, מינימום
שיער ומכסימום מאסקרה. אבל כל
זה שייך לעבר. היום, היא הת עגלה
(עלתה למישקל של 57 קילו גרם,
והיא מתגוררת בהוליווד עם
בעלה השחקן מייקל ויטני, ועיקר
גאוותה על בתה היפהפיה (שאותה
היא מחזיקה בזרועותיה בתמונה
מימין) קארלי, שנולדה בדיוק לפני
שנה.

אדויאנו ציתטאנו: הוומדה היא ההנאה
מי שלא עושה עבודה לא עושה אהבה, כך שר פעם אדריאנו
צ׳לנטאנו הזמר האיטלקי שמעולם לא נראה כמתאמץ במיוחד בעבודתו.
אחרי סרט שעשה בעצמו יופי דו הוא מככב שוב, בתמונה למעלה,
בסרט של רנטו קאסטלאני, בחברתה של אלאונורה ג׳ורג׳י. כיאה
להשקפותיו הפסבדו-קומוניסטיות, הוא מיליארדר המתאהב בבת-עניים.

ה עו ל ם

הז ה

2212

לאן פוזלת ראומה ו״צמן. ומדי קורה ׳לרודף

שמלות כאשר הנשי לובשות מכנסיים?

לא. ללכת ביחד, בבקשה, אבל
להתחבק איתו זה כבר מוגזם.״

1שר-הביטחון עזר וייצ־מן
החליט לוותר על העוזרים
שלו, בעת נסיעותיו במכונית.
הסביר וייצמן :״כאשר א ץ
לי עוזרים אני יכול לי שון
בספסל האחורי.״

דב שי־

81 את השר ליוותה בבי קורו
בשבוע שעבר בכנסת
אשתו, ראזמה וייצמן. ה שניים
ישבו לאכול צהריים,
כשראומה מזמינה שניצל ווייצ־מן
סטייק. השניצל לא מצא
כל כך חן בעיני ראומה והיא
פזלה לעבר הצלחת של בע לה
.״אשה יקרה, קחי חצי

ח״כ יגאל

( 8חבר־הכנסת
ילנ ס קי מצא דרך מצויינת
איך להעביר את הזמן בכנסת.
שילנסקי הגיע ביום הרביעי
למישכן הכנסת, פנה לחדר ה מנוחה
וי שן בו במשך שעות.
כשקם, ראה שהדיונים הסתיי מו,
אכל במיזנון וחזר לביתו.

בתו של
ב הן, חיילת המשרתת בשארם
אל־שייח׳ ,הגיער\,לחופשה ל ירושלים
וביקרה אצל אביה.
האב הזמין את הבת ללון עי-

הבן היתד אדון יבין, כאן
בבית אין לך משרתים ואין
לך מעריצים.״
! 8אחד הרגעים המביכים
ביותר היה למזכיר מועצת
פועלי חיפה ! ,משה (״מוישה״)
ורטמן, בשבוע שעבר. אחד
מחברי המועצה, נתן לדין,
הגיש לוורטמן שאילתה שבה
ביקש לדעת אם לדעתו זה
יאה שמנהיג פועלים יבלה ב ליל
סילווסטר במלון פאר,
במקום קזבו עלה כרטיס־כני-
סה 1200 לירות. ורטמן ידע
כי הכוונה אליו, שכן הוא הש־

השבוע תמונה של הטייס ה ישראלי
יאיר ברק ואשתו
חגית. השניים ביקרו במצ ריים
כעשרה ימים, כשמארח
אותם מחמוד קבול, מי ש לקח
את יאיר בשבי במילח-
מת ששת־הימים.

המיועד

השגריר מצריים בישראל, סעד מור־תדא,
הוא אלמן בן ,57 יש
לו בן, רופא־שיניים, שנשא
באחרונה אשה איטלקיה. אש תו
היא בתו של היועץ לענ ייני
תרבות בשגרירות איט ליה
במרוקו. מורתדא, שהיה
שגריר מצריים במרוקו, פגש
בצעירה זו שבאה אליו ושא לה
אותו אם הוא רוצה לש לוח
משהו לבנו בקאהיר, לשם
היא נוסעת. השגריר נתן לה
להעביר מעיל לבנו, וכך הת חיל
הקשר בין הזוג הצעיר,
שנישא לבסוף. כיום עובד ה בן
בטאנגה שבמרוקו. בשיחה
פרטית שקיים מורתדא באסו-
אן, התעניין היכן נמצאים ב ישראל
מיגרשי־הגולף ומועדון
בעל בריכת־שחיה צמודה.

החף. והבמאי אבי 0הי הפ סיק
את צילומי הסרט. עכשיו
מחכים כולם שיוסי פולק יח לים.

8הכתב הכלכלי של הא רץ,
איתן ליפשיץ, ביקש
מהעורכים שלו חופשה, ובק שתו
נתקלה בסירוב. אולם ה גורל
הועיד לליפשיץ בכל זאת
חופשה. הוא שיחק כדורסל,
קרע גיד ברגל, ונאלץ לשכב
בביתו, בחופשה מאונס, ב משך
שלושה שבועות.

אורי אלוני,

81 העיתונאי
המשתתף כאיש־צוות בשעשו עון
הטלוויזיה שחק אותה,
הצליח להביא מתחרה ל״פיר-
מידה״ ,והוא זכה בפרס של
עשרת אלפים לירות. המתחרה
הרגיש שהוא חייב לאורי משהו
ונתן לו שי — פנס מיוחד
לקמפינג.

צילומי הסרט מצדה1 , 81 הנמשכים באולפן בלום־אנגי-
לס, לא הסתיימו עדיין, ועל | מסתובבים בימת־ד,צילומים
שלושה ישראלים: השחקנים

בני קצובו

איש אילון־מורה ומראשי גוש״אמונים, לא שמח כל כך על ביקורו של שרון
בהתנחלות. בתחילה לא יצא בני לקבל את פני השר, ופנה לעבר המיטבח
שבדירתו, שם הכין קפה לידידים שבאו אליו. רק מאוחר יותר נפגש קצובר עם שרון, אך לא הציע לו קפה.

סטייק,״ פנה אליה וייצמן,
והוסיף :״אני לא מכיר את
הפזילות של אשתי י״
במיזנון הכנסת

וייצמן יחד עם שר־האוצר
הורביץ ו שר הבינוי אל דויד לוי. אל השלושה ניגש
הח״כ התעשיין זאב (״סטף״)
ורטהיימר, והרצה באוזני הם
על הצעדים הכלכליים החד שים
של הורביץ. כאשר הס תלק
ורטהיימר רצה וייצמן,
שאינו מבין בכלכלה, לדעת
על מה הוא דיבר. הסביר לו
שר־ האוצר :״אני לא הבנתי
אף מילה.״
י שב

משה דיין ניגש
בשבוע שעבר אל ח״כ המפ־

ד״ל אברהם
מלמד ואמר לו :״אמר לי
ח״כ יהודה כן־מאיר ש...״
מלמד קטע את דיין עוד לפ ני
ששמע מה אמר בן־מאיר
ופסק :״זה לא נ כון איך
אתה יודע שזה לא נכון, אם
עוד לא שמעת מה הוא אמת״
תמה דיין .״כל מה שבן־מאיר
אומר זה לא נכון,״ השיב
מלמד.

שני חברי-הכנסת הירי-
בים מאגודת-ישראל, מנחם
פרוש ושלמה לורגץ, נראו
יחדיו במיזנון חברי־הכנסת.
אחד הח״כים אמר להם :״עוד לא פרוש
תתחבקו.״ מעט השיב ולורנץ ענ ה :״זה —

ה עו ל ם

הזה

2212

מו בחדרו, שבמלון הילטון, וזו
השיבה :״אבל תבטיח שלא
תעשה לי שום דבר בלילה.״

למי שהיה מועמד לתפ קיד
יושב־ראש הכנסת, ח״כ
טענות:
יצחק ברמן, יש
״בהעולם הזה היה כתוב שאני
רודף שמלות. עכשיו הבחורות
הולכות רק במכנסיים, אז אני
מתוסכל.״

דוברת הכנסת שרה
(״שרל׳ה״) יצחקי נשאלה ה שבוע
אם היא מתכוונת לעבור
עם הבוס שלה, יושב־ראש ה־כנרת,
יצחק טמיר, למיש-
רד־החוץ. תשובתה של שרל׳ה
היתד אני שוקלת בעניין.״

בסיור שערך מפכ״ל
המישטרה הרצל שפיר ב מחוז
הצפוני הוא נפגש גם
עם דו בר המחוז, רב־פקד כני
פרידמן. הדובר פנה אל ה־מפכ״ל
ושאל או תו :״מה הן
לדעתך התכונות של מפכ״ל
טוב?״ השיב לו שפיר בשא לה
:״אתה רוצה להיות מם־
כ״ל?״ ״כן,״ השיב פרידמן.
״אז אני אענה לך על השאלה
בעוד חמש שנים.״ ״בסדר,״
ענה לו פרידמן ,״אני עוד
אהיה כאן.״ ״גם אני,״ מיהר
שפיר להרגיע אותו.

מנהל. מחלקת החדשות
של הטלוויזיה, חיים יבין,
שכב בשבוע שעבר חולה ב שפעת.
הוא ביקש מבנו בן
ד,־ 7שיביא לו תפוז. תשובת

תתף בנשף סילווסטר שנערך
במלון דן כרמל בחיפה.
עיריית חיפה,
ראש 81 אריה גוראל, מחפש סיבה
לחגיגה. גוראל החליט לערוך
חגיגות המוניות במלאת 100
שנים להיווסדה של חיפה. או לם
לגבי תאריך יסוד העיר
קיימים חילוקי דעות. גוראל
למישרד־החוץ מיכתב שיגר
התורכי וביקש שיעיינו באר כיונים
ויגלו מתי בדיוק נוס דה
חיפה, בתקופת השילטון
העותומני.
( 8לבדרד ח קיין מוטי
גילעדי נגרמה הפתעה כאשר
הופיע באחד ממועדוני־הלילה
בארץ. גילעדי הודיע כי הוא
עומד לחקות את קולו של
נשיא מצריים, אנוור אל
סאדאת, ובאותו הרגע נש מע
חיקוי מצויין של אל־סא-
דאת מהקהל. גילעדי הפסיק
את התוכנית וביקש מד,חקיין
החובב את כתובתו .״אני אק רא
לך להחליף אותי כשאהיה
חולה,״ אמר גילעדי.
אוק־

8 1בשבועון המצרי
סובר כתב העורר
צור כתבה בשם ״מה קנו ה עיתונאים
באסואן?״ בהתכוו נו
לעיתונאים הישראליים. הוא
גילה שהם קנו במיוחד מיץ
גויאבות, מיץ מנגו ובדים שו נים.
מה שאיפיין אותם הוא
שבכל קניה עמדו על המקח
עם הסוחרים המצריים.

אנים מג

באותו שבועון מתפרסמת

אריק שוון

ביקר בשבוע שעבר בתל כביר, שם נבנית
ההתנחלות החדשה של המפונים העתי דיים
של אילון־מורת• שרון, שהיה מלווה בעוזרו אלי לנדאו (במרכז
התמונה) ,הבחין באחד המודדים שעסק במלאכתו. הוא ניגש אליו
ואמר לו :״אתה מציל את המולדת ״.המודד, שלא כל כך הבין
מה רוצה ממנו השר, ומדוע מסתערים עליו הצלמים, השיב:
ריצ׳ארד.״
קליף לא אני
זה. כל אותי עם
״תעזבו
אולם כאשר הושיט לו אריק שרון את ידו, הוא לחץ אותה.

שחקן עסוק ביותר הוא
יוסי פולק. הוא משתתף בעת
ובעונה אחת בשתי הצגות של
התיאטרון הקאמרי הוצאה ל הורג
וינטל, ובסרט חדש בשב
המישחק האמיתי. השבוע, כא שר
עלה על הווספה שלו, נת קל
בדלת של מכונית שעב רה,
ונפצע. רגלו נשברה. ה תיאטרון
הקאמרי נאלץ לבטל
את ההצגות שבהן הוא מש
חיים הוכה ודידי לו־משה
ואשי־הצוות קוב שגיב.
בימים אלה הצטרפה
אל השלושה ישראלית נוספת,
מלכת־המים
שקיבלה בסרט תפקיד קטן,
ולדבריה בחרו בה מתוך חמי ששים
מועמדות. לבחורה
הגיעה אל עיר־הכוכבים לפני
שלושה חודשים בילבד, זהו
הישג בהחלט לא רע.

אורלי חידה,

אופיר ה 1בון מאוהבת במנות אחרונות

0 111114

העניקה

בטכס מרגש
הסופרת־עיתונאית
דויטשקרון את סיפרה ל רעיית
נשיא-המדינה, אופי רה
נכון• הספר אומנם נכתב
לפני 15 שנה, ומביא עדויות
של ילדים ששהו במחנה־ההש־מדה
אושוויץ, אך תורגם לעב רית
רק באחרונה, בעידודה
של אשת הנשיא. בטכס סיפ רה
אופירה שכאשר עברה לפ-
ני כמה שנים בפאריס ניתוח,
שבעיקבותיו ילדה את בנה
בבית־החולים
ארז, החלימה
וחלמה אז שהיא ילד קטן ב שואה׳
כחוש ורעב, שרק עור
ועצמות לו.

איננה

אומנם קצת באיחור

י נזכרה השבוע אופירה כי ב ביקורה
האחרון במכסיקו, שם
השתתפה בוועידה של נשות-
נשיאים, היא סיפרה לעמיתו-
תיה על עיר־המיקלט לילדים,
י רעיון שהגתה בעצמה. אחרי
הנאום ניגש אליה איש־ביטחון
| מכסיקאי, כשדמעות בעיניו.
האיש התוודה לפניה כי לבנו
יש בעיות דיבור ושמיעה, ובי קש
ממנה שתשלח לו חומר
על נושא זה.

באחת מארוחות־הצה-
דיים באקפולקו, שנערכה לכ בוד
הגברות הנכבדות, ביקשה
אופירה שיתנו לה לטעום מכל
המנות האחרונות. נתנו לה
רק ארבע מתוך שש מנות, ו היא
התעקשה שיתנו לה את
כל השש לטעימה. כאשר הת בוננה
סביבה, גילתה שרעיית
נשיא מכסיקו, כרמן רומנו
דה־לופז פורטיו, ביקשה
] את אותו הדבר מן המלצר.
השתיים התיידדו, עקב חולש תן
למנות אחרונות.

הגברת הראשונה של
סמואה, הנקראת בפי נתיניה

ומאילנה מד נגנב ארנקה. ובו 3000 דולר

נותר לה זמן לצאת ולקנות
לעצמה פונצ׳ו כזה. כעבור
שעה נשמעו נקישות על דלת
חדרה של אופירה. איש המיש־לחת
מסמואה הביא לה את
הפונצ׳ו הזה כמתנה. אך או פירה
היתה בעלת־מזל. איש
מהמישלחת המקסיקאית, שהיה
עד לפגישה במעלית, קנה
עבור אופירה פונצ׳ו דומה, ו היא
החזירה לצ׳יף את הפוג-
צ׳ו שלה.

כים לניתוח, היא חותמת במו
ידיה על גזר־דינה.
8במישפט שנערך בימים
אלה לפני השופט: חיים
שטיינברג הופיע עורך־דין
צעיר, שאינו דובר עברית רהו איש-

כאשר חקר את
המישטרה, שקנה סמים מהנא שם,
רצה לשאול אותו מדוע
השתמש בכסף מסומן. מכיוון
שהתקשה בשפה שאל :״מדוע

זר. לדבריו, הביאו אליו שבוע
לפני הרצח אישום נגד עוזר
על מכירת מקררים גנובים, ר
ביקשו לעצרו. שראטר החליט
שלא לעצרו, ובכך, אולי, גרם,
שלא בכוונה, למותו של הר צל,
שנרצח על-ידי אנשי ה עולם
התחתון.
רוני רימץ, כתב

בתל-
בבית־המישפט הארץ אביב, אמר לאחד הסניגורים,

בבית-דחולים

מספרים כי

איכילוב

שולמית אלוני,

מלך הפיצות בן ח״ ,44 הנמצא בביקור בארץ, קיבל השבוע קריאה טלפונית
ד 11 71111 מהמבורג שבגרמניה. על הקו חיתה בתו אביבית, שנישאה לפני במה חודשים.

1 1 - 1 1 #1
היא ביקשה ממנו קודם כל לשבת. אחר״בך בישרה לו בי נתברר לה שהיא בהריון. מנפרד הנרגש
טילפן מייד לקנדה, לגרושתו אלישבע, בדי לבשר לח את הידיעה המשמחת. בתמונה חוגג בץ ב״בסית״
עם הזמר אריק לביא ואשתו, השחקנית שושיק שני. ליד ם: המלצר הוותיק של המקום, מרסל,

81 במישפט־שוד בנק לאומי
ברמת־אביב העיד פקיד הבנק.
הוא זיהה את קולו של אחד
השודדים כ״קול מתגלגל״ .ה כן
־ עי תו
שופטת הדסה
שאלה את ה עד :״מה זה קול
מתגלגל?״ והעד השיב בלא
היסוס :״זה לא קול חד כמו
של כבוד השופטת.״

ך ך 1111 \ 1בתב וצלם ״שטרן״ בישראל, זבה במסיבת יום־הולדת מפתיעה בעת שליווה
את ראש־הממשלה מנחם בגין בסיורו באסואן. העיתונאים המקומיים גילו
1 X 1 1 .1 1 1 1י # 1 1 להנהלת מלון ״אובריי״ באסואן, שלבתב יש יום־הולדת. המלון אפה עוגה שקוטרה מטר, וזו הספיקה
מלצרים.
ל״ 200 האורחים• בתמונה נראה טל פורס את העוגה, כשלידו מנהל המלון וצוות

מורה במיקצועה. בערב האח רון
לשהותן במכסיקו נפגשו
אופירה והצ׳יף במעלית בית-
המלון. הצ׳יף החזיקה בידה
פונצ׳ו מכסיקאי יפהפה. אופי רה
התלהבה מאד ממנו, הח מיאה
לה על־כך וסיפרה שלא

בירושלים יתקיים קונ צרט
מיוחד, שכל הכנסותיו
תהיינה קודש לאגודה הישר אלית
לטרשת הנפוצה. הסולן
הוא הפסנתרן דניאד בארג־כאוס,
וקטעים מן הקונצרט

לגניבת־כסף קורבן היתה השבוע הפסלת. אילנה
גור• היא הלכה לבנק, הוציאה
מחשבונה שלושת אלפים ד ד
לר, שהם יו תר ממאה אלף לי רות,
והלכה לבית־מלאכה ל-
חומר־פיסול פלקסי־גלאס, ש־עימו
היא עובדת על פסליה.
משם אצה לגלריה יפואית, ד
אחר־כך קפצה אל ידידתה,
מתכננת־האופנה ייקי גן־
ארי• היא מיהרה לפגישה נו ספת
עם בעל בית־יציקה ל־פסליה,
ורצתה לטלפן אליו
מבית הידידה. כאשר חיפשה
בתיקה הענקי את סיפרון הט לפונים
שלה, גילתה לתדהמ תה
כי ארנק־הכסף שלה, על
כל תכולתו, נעלם. מילבד ה כסף
איבדה הפסלת את כרטי־סי־האשראי
שלה, צילומים של
ילדיה וניירות חשובים. מייד
ניגשה למישטרה להגיש תלו נה.
רק לפני כמה שבועות,
כאשר שהתה בנמל־התעופה
של לונדון, נגנבה לה מיזוודה
מלאה בחפצים יקרי־ערך. אי לנה
טילפנה אל בעלה באר-
צות-הברית, לני לוונ;רוכ,
והלה הודיע לה שאמנם חבל
על הכסף, אך נותרה לה ה בריאות
שלה, וזה מה שחשוב.

שטען כי לקוחו שנעצר הוא
חף־מפשע :״עוד לא ראיתי
מקום שמסתובבים בו כל־כך
הרבה חפים־מפשע כמו בית-
המישפט ! ״

צ׳יף (ראש-שבט) ,טזאלח
סנידיטואה, היא
טרסה

שהוקרן רק בשלוש ערים ב ארץ.
לדעת המפיק, הקרנת ה סרט
בטלוויזיה מחסלת את
סיכוייו להיות מוקרן בבתי-
הקולנוע.

אשר אושפזה שם לפני שלושה
שבועות בגלל כיב-קיבה שהת פוצץ,
סירבה בתוקף לעבור
את הניתוח כנדרש. דק לילה
שלם של דיבורים אל ליבה
שיכנע אותה. בשיכנוע השתת פו
שני בניה, בעלה ראובן
אלוני, והרופאים התורניים,
אשר הסבירו לה שאם לא תס-

שילמת לו בכסף מזומן ו״ ר בלא השיב,
איש־המישטרה
להניד עפ עף :״מכיוון שהם
לא מקבלים צ׳קים.״ צחוק
פרוע פרץ באולם.

עוזי שראטר

! 8התובע
טוען שיש לו
ביגלל מותו של

נקיפות־מצפון

הרצל עו־

8בעיקבות הכתבות על
בית־החולים לחולי־נפש מזרע
יצאו ראשי האגודה הפסיכיא טרית
בכנס של רופאי־נפש
בישראל לטיהור שמם המיק-
צועי. על השאלה אם הלם חש מלי
או טיפול חשמלי אחר
אינם מזיקים, ואם הוכיחו את הפרופסור השיב
יעילותם,
מרפד עשהאד, יושב-ראש
האגודה :״טיפול חשמלי זה
כמו כינור. כאשר יצחק
פרדסן מנגן, יש צליל אחר,
וכאשר מישהו אחר מנגן, ה צליל
שונה. כך זה עם טיפול
חשמלי. תלוי מי נותן אותו,
ובאילו תנאים.״
! 8מפיק הסרט פרשת וינ של,
יעקב קוצקי, הגיש ב ימים
אלה תביעה מישפטית
נגד הטלוויזיה על הפרת חוזה,
וביקש פיצויים בסכום של
חמישה מיליון לירות. קוצקי
טוען שהטלוויזיה התחייבה ש תקרין
את פירטו של הבמאי
אברהם הפנר אחרי שתסתיינד
נה הקרנותיו בכל רחבי הארץ.
אך אנשי הטלוויזיה לא בדקו
היטב, ומיהרו והקרינו את ה סרט
מעל המסד הקטן, אחרי

הוא יעביר לאשתו, הצ׳לנית
ז׳קדין דה־פרה, המתגוררת
בלונדון, דרך הטלפון, כפי ש עשה
בקונצרט דומה שנערך
לפני שנתיים. אחרי הקונצרט
תתקיים קבלודפנים למוזמנים,
בחסותה של רעיית ראש־הממ־שלה,
עדיזה בגין, העומדת
בראש האגודה. מחיר כרטיס
זוגי לקונצרט 1200 :לירות.
למנהל תיאטרון ירו 81
שלים.
אכיטד מוסנזון, הס תבר
כי נידנודים ממושכים
עוזרים לעיתים. מדי פעם,
כאשר נפגש באיאן !מקדדן,
שחקן התיאטרון השייקספירי
באנגליה, מנדנד לו מוסנזון כי
יסכים לבוא לסיור־הופעות קצר
בארץ. לפני כחודש נסעה ל אנגליה
נירה אכניאדי, ה עוזרת
של מוסנזון, טילפנה
בשמו לשחקן ו שוב ביקשה
ממנו שיבוא ארצה. הפעם נע תר,
והוא עומד להגיע לכאן
בחודש הבא. כוכב אנגלי אחר,
הרק ג׳קוכי, מי ששיחק ב אני
קלאודיוס, יגיע גם הוא
ארצה בחודש אוקטובר. השח קן
אינו יהודי, אף כי לשם-
מישפחתו צליל עברי.

לסיר-

מלהקת מקורית הקולנוענית היא
טי-קולנוע
הצעירה שרון הראד. כאשר
לא מצאה שחקנים מיקצועיים,
המתאימים לתפקידים בסירטה היא הפחדנים,
האחרון,
הציעה תפקידים לבעלי־מיק־צועות
אחרים. ידידה הוותיק,
עורך־הדין עמי גניגר, קיבל
תפקיד בסירטה כגבר נשוי,
המפרנס את השחקנית־דוגפד
נית חדי גודדנברג. בחייו
הפרטיים הוא בעל בתו של
הצייר המנוח ראובן:רובין.

העולם הזה 2212

ניצה
בן־אלישר
היכז!
לקאהיר !

לא ליד גיי

ומעדיפה שלא יעשנו לידה.

ניצה נוהגת לעשן בשרשרת סיגריות אמריקאיות ארוכות. כשהגיעה
לפגישה עם ג׳יהאן אל־סאדאת ידעה, כי אשת הנשיא אינה מעשנת
שעה וחצי ישבתי והתאפקתי, וגס הבטחתי לה שאעשה מאמץ להפסיק ל ע שן׳.

שבת שצריך הרבה יו תר כוח שלא
לדבר ושלא להתווכח, מאשר לע שות

אין היא רואה עצמה כפמיניס טית
.״אני אשה משוחררת, בלי
הגדרות ובלי פמיניזם מיקצועי,
אני פועלת על פי שיפוטי ולפי
ראות־עיני.״

ניצה ואליהו בן־אלישר, מנכ״ל משרד ראש־הממ־שלה,
נישאו לפני שנה, אחרי היכרות בת עשר
שנים. בעוד חמישה שבועות יעזבו את ביתם ויעברו להתגורר בקאהיר.
ני האדם היחידי במדי*
נה הזאת שבתעודת־הזהות
שלו רשום מיבנה־גוף שמן,״ מעי דה
על עצמה מי שתהיה בקרוב
הגברת הישראלית הראשונה בקא־היר,
ניצה בן־אלישר. אבל מאז הראשונה תעודת־הזהות הוצאה שלה עברה ניצה דיאטה אחת ביל-
בד. עתה היא רזה, והציון בתעודת־הזהות
הוחלף ל״מיבנה־גוף בינו ני״.

יונדהעבודה
שלה, בימים אלה,
עמוס מאד. בימי־עבודה רגילים
היא מועסקת עד שעה שלוש אחרי־הצהריים.
אם מתארחות בארץ
קבוצות של מנהיגים יהודיים מ־ארצות־הברית,
היא מדריכה אותם
ומסיירת עימם עד לשעות הלילה.
יום אחד בשבוע מוקדש לחן, יום
אחרי הוא ״יום הורים״ ,המוקדש
להוריה הירושלמיים, שעלו לארץ
מפולין, בהיותם צעירים מאד.

אחרי־כן היא עסוקה בביתה ש שהיא
אשתו של בית״רי .״ידעתי
בשכונת רחביה, שאותו שיפצו בני בדיוק
למי אני נישאת, ואני חד ד,זוג בשבועות האחרונים. לניצה

ניצה היא גבוהת־קומה, עיניה
ירוקות, אפה סולד, שערה שחור
ומגיע עד למותניה .״אני לא ז ר
כרת את עצמי בשערות קצרות,
בדיוק כמו שאני לא מכירה את
אלי בלי זקן,״ אומרת ניצה, ה מסדרת
בכל בוקר את שערה במשך
מחצית־השעה, ומשתדלת מאד ש לא
תיאלץ לעשות זאת שוב במשך
היום .״ראיתי את אלי בלי הזקן
רק בתמונות של בר־המיצווה 1ו בתמונה
של ברית־המילה, עם ה תוסיק
למעלה במשך היום שערה
אסוף ומורם, בערב אסוף מלפנים
ופתוח מאחור .״אלי אוהב אותי
עם שער פתוח!״

ללמוד! ללמוד!

עס היוודע דבר המינוי החלה ניצה
ללמוד ערבית — הן מדוברת והן
ספרותית. היא קנתה כמה ספרים על מצריים בעבר ובהווה, ומתכוונת ללמוד
ספרות ערבית — הנלמדת בשפה האנגלית — באוניברסיטת קאהיר.
וכשהיא גדולה,
סיפריית־בישול
מארחת היא מוכיחה את מומחיותה
בבישול צרפתי מעודן. בימים כ*
תיקנם היא מבשלת אוכל פולני,
מרק־עוף, גפילטע פיש, והכל ב תוספות
סוכר, לטעמו של בעלה
יליד פולין. ניצה מעדיפה אוכל
מיזרחי, אותו היא מתכוונת ללמוד
במצריים.

לפני שנה נישאו ניצה ואליהו
בן־אלישר, מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה,
אשר מונה כשגריר ה ראשון
במצריים. השניים הכירו
לפני כעשר שנים בז׳נבה, כאשר
כל אחד מהם היה נשוי. אליהו
הוא בעלה השלישי של ניצה, והיא
אשתו השניה. ניצה היא אמה של
חן, מורה ירושלמית לסיפרות, ה מתעניינת
בעישבי־מרפא וצימחו-
נות ולדבריה היא ״סבתא של
הירונימום״ ,כלב הסדברנרד ה ענק
של חן. ניצה עצמה היתה
רוצה לגדל כלב בבית, אך בעלה
מתנגד לכך.
לא רק בענייני כלבים אין וי כוחים
בבית, אלא אף בנושאים
פוליטיים. ניצה, מורה לשעבר, וזה
שנתיים עובדת המכון לטיפוח מנ היגות
בסוכנות היהודית, התחנכה
בתנועה המאוחדת. היא משתדלת
לקבל ללא עימותים את העובדה

אוכל פולני
אוכל אשר

מסורתי ומתקתק מעדיף בעלה של ניצה, השג ריר
המיועד אליהו בן־אלישר. היא עצמה אוהבת
מזרחי, בתנאי, כמובן, שלא יפגע בגיזרתה. בבית השגרירות
בקאהיר יעבוד טבח, שיעסוק גם בקניית מצרכי המזון.

בימים אלה היא מסיימת את
הכנת הרשימות לקניות. היא מתכ ננת
להביא עמה את כל הריהוט
לבית שבקאהיר, האמור להיות ב רובע
זמאלק המפואר, על האי
שבמרכז קאהיר. היא גם עוסקת
בחיפוש אחר גני־ילדים ובתי־ספר
לילדי הצוות הישראלי בשגרירות.
״אני חייבת להיות אמא לכולם,
אז קודם כל חיפשתי לי אמא,
ובביקור שלי בקאהיר, שאילצתי
את אלי לקחת אותי, הזמנתי את
עצמי אל אשת השגריר האמרי קאי,
בטי אתרטון, והודעתי לה
שמהיום ואילך אני הבת המאומצת
שלה. לשימחתי היא קיבלה אותי

בזרועות פתוחות, והתחילה להכין
לי רשימות.״
לעצמה היא מתכננת מלתחה של
שמלות ארוכות, שאותן נוהגים
ללבוש באירועים רישמיים בקא-
היר .״במסיבה של הגברת חסן
כאמל הגיעו כל הגברות בשמלות
ארוכות, ואני התיישבתי והתחלתי
למשוך את החצאית הקצרה שלי
למטה.״ את חלום־נעוריה, להיות
מתכננת אופנה, היא מגשימה עכ שיו.
היא מתכננת את השמלות,
והתופרת הוותיקה שלה תופרת
אותן.
ניצה גם החלה ללמוד ערבית
— ארבעה שיעורים בשבוע אצל
מורה סרטי .״ומילבד זאת הו דעתי
לכל החברים, שכל מי ש רוצה
לקנות לי או לאלי מתנות,
אז שיביא ספרים על מצריים,
היסטוריה, גיאוגרפיה ובכלל.״
עכשיו היא מסיימת את קריאת
הביוגראפיה של הנשיא אנוור אל־סאדאת.

איך לחסוך במה מאות

כומליטה
יש חגיגה!

כרמליננ ה

סנגריה

1הלהיט החדש

מזרחי
1ן כרנזל
נזיקני וא׳טז!לוגיו! חנרי( י/קג

הדגל. ואיך להינצל מהתפוצצות בבית־מלון בלונדון
מישית, בחדר הסמוך ל שני ה ישראלים.
השניים נרגעו מן
הבהלה וטילפנו מיד ארצה ל-
מישפחותיהם, כדי להרגיע או תם
ולהודיע שיצאו חיים ו בריאים
מן התקרית.

כרמליטה סנגריה ־
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה-.
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

כרמליטה סנגריה ־
,זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

לידות ול ש בור את אצבעות

א1 1

עים

1השחקנית־במאית־תסרי-
טאית מיכל כת־אדם מש תתפת
בסרט המישחק האמיתי.
באחת הסצנות, כאשר היה
עליה לעבור גדר־תיל, נפצעה
מן הגדר מתחת לזרועה הימ נית.
למזלה סיימה מיכל את
כתיבת התסריט, שעליו עבדה
בלילות, בעודה מצטלמת ב ימים.

הבדיחה
האחרונה המת הלכת
בתל־אביב: אשד, הלו בשת
רק את החלק התחתון
של הביקיני היא סטרפלס. כא שר
היא לובשת בגד־ים שלם
היא הופלס. וכאשר היא הול כת
עירומה, היא תכלם.

עליזה זל־

לספרית
צר, מצמד האחיות־הספריות
בתיה ועליזה, נולד בן זכר ב שם
אוריאל, ואל טכס ברית-
המילה הגיעו לקוחותיה המפור סמות
של עליזה, הזמרת שר ו כוכבת
הקולנוע פארה פוסט*
מייג׳רם. שר גם שלחה זר־

רופא מגית־החולים ״הדסח״
•1 1 1 1 7 1 1 1 2 ^ 1 1 1 1 1
בירושלים, הוא גיבור בתנה
* 1-11
עיי י
המתפרסמת בשבועון האמריקאי ״פיפל״ .כותרת הכתבה אומרת פי
הד״ר אברמסקי נותן יחס שווה לכל חולה, החל בחברי־ממשלה
וכלה בקרובי־מישפחה של יאסר עראפאת. בגוף הכתבה מסופר כי
אברמסקי בן ה״ ,38 לשעבר קצין־רפואה בצה״ל, הוא הרופא שטיפל
בראש־הממשלה מנחם בגין, בקרוב מישפחתו של האיית״אללה
חומייני, בקרוב״מישפחתו של יאסר עראפאת ובקרוב־מישפחתו של
הד״ר ג׳ורג׳ חבש. עוד אומרת הכתבה כי הד ר עודד אב־ביותר
בעולם. הידועים הניאורולוגים אחד הוא
רמסקי

! 9את המשמעות של הי-
יוק־החגורה וחיסכון למדה על
עורה העיתונאית הכורה
נמיר• היא הצטרכה להעביר
ארון קטן מנגריה בתל־אביב והסכלות לרמת־גן. ההובלה
עלו 700 לירות. כדי לחסול,
העמיסה את הארון הקטן על
גג של מונית ונסעה לרמת-
גן. היא ניסתה בעזרת הנהג
להעלות את הארון לקומה ב׳.
בדרך ניתקה דלת אחת מהציר,

ונחתה י שר על רגלה. תוצאת
החיסכון בכמה מאות לירו ת:
שבר באצבעות כף־רגלה ה שמאלית.
שני
ישראלים בעלי מזל
הם ישראל ריגגל, מבעלי
סרטי רול, ושמואל אימבר־מן,
במאי הסרט החדש חמש
חמש. השניים שהו בבית־המ־לון
מאונם־וויאל בלונדון, שם
התפוצצה פצצה בידי ערבי.
הפצצה התפוצצה בקומה הח
איש
החכרה הירושלמי וסוכן נכסי דלא־ניידי,

ן דויד מונשיין, היה אורח כבוד במיסה שנערכה

בשבוע שעבר ביפו. מונשיין שנראה משך כל הערב בגפו, מצא לבסוף
ידידת־נפש בדמותה של מריה, אחד הפסלים בבית שבו נערכה
המסיבה. הוא הסביר אחר־כך שהיא היתה ״המעניינת ביותר מבין
כל הנשים שבמסיבה ״.עילת המסיבה: תערוכת גיורא אופנהיימר.
פרחים ענק, וצירפה מיכתב בר כה.
אגב, עליזה החליטה לש נות
את תסרוקתה של פארה,
וקלעה לראשה עשרות צמות
קטנות. פארה לא אהבה את ויצרה אותן
הצמות, פרעה
אגב־כך תיסרוקת חדשה.

1העיתונאית לאה את גר
הלכה לראיין את הזמר
צכיקה פיק• כאשר הגיעה
לביתו, סיפרה לה אשת הזמר,
מידית שם־ אור, כי אי-
אפשר להתניע את המכונית
שלה. לאה, המתמצאת במכו נאות,
הקדישה כמה רגעים ל טיפול
במנוע, והמכונית פע לה.
מידית נסעה לה, והעי תונאית
שאלה את הזמר היכן
היא יכולה לרחוץ את ידיה,
שהושחרו מן הטיפול במכו נית.
הוא כיוון אותר, למיטבח.
כאשר שאלה אם אפשר לקבל
כום־קפה, השיב ל ה :״את ב מיטבה,
הכיני לעצמך קפה ! ״
העיתונאית רגזה ועזבה את
ביתו ללא ראיון.
דותן

(שנייה מימין) ,השחקנית הצעירה, בסצנה מתוך סירטה החדש של

1, |11
הבמאית עידית שחורי ,״מעגלים״ .בסרט מופיעות ארבע הכוכבות, כשהן
י י 1 1 11 #י| #11
עירומות על חוף הים. משמאל: נועה כהן־רז. כשגבן אל המצלמה יושבות מימין השחקנית חווה
אורטמן, המשחקת בימים אלה בתיאטרון חיפה, ומשמאל, רחל שיין, המופיעה בתיאטרון ה״קאמרי״.

הבדרן דודו
הינחה את תוכנית הרדיו ה אדם
השלישי, באחד מבסיסי
חיל־האוויר. לפתע, באמצע ה תוכנית,
כבה ה אור: הגיב דו דו
מי ד :״בינתיים נצלו את
החשיכה ותעשו ילדי ם!״

םוק1

ה עו ל ם

הז ה

2212

האשה החדשה שד צדוק
קשה לדעת מה מעסיק את צדוק
קראום יותר — פתיחת עוד מ ד
עדורלילה, או חתונה עם אשה
חדשה ז
במסיבה שנערכה ביום החמישי
האחרון עשה זאת צדוק שוב — ה פעם
את שניהם: חתונה ופתיחת מו עדון.
למסיבת הכלולות ופתיחת
המועדון הגיעו כל האורחים ב־ב- אנשי מרומם.
מצב־רוח
הימה
ותיקים שמחו לפגוש ידידים,
וליד כמה שולחנות הצטופפו ו ריכלו
זמרים ושחקנים. חתיכות
צעירות ויפות הגיעו בגפן, בהפ-

גינן לבוש מקורי וצמות, הצעקה
האחרונה באופנת השיער.
צדוק, איש הבוהימה הוותיק בן
ה־ ,42 הספיק כבר לפתוח מועדוני-

לילה רבים ברעש והמולה, מו עדונים
שגססו לאט לאט ובשקט.
גם להתחתן הספיק כבר חמש פע מים.
אשתו הראשונה היתר, אמרי קאית.
השניה היתד, מחדרה. ה שלישית
שוב היתד, אמריקאית.
מיספר ארבע היתד, דיילת יפה־פיה
בשם רחל טרי, עימה ניהל חיי
נישואין סוערים ביותר. גם בת
בשם הילי יש לו מרחל. אך זו
התאהבה לבסוף בבחור אמריקאי,
נישאה לו ועברה להתגורר עימו
בלוס־אנג׳לס. בימים אלה התחתן
עם מיספר חמש: צעירונת בת 19

צדוק קראוס

ליה, נשואה ואס ל שני

אסנת קראום

אשה מס׳ 5נראתה מאו שרת
ביותר במסיבת
הכלולות שלה. היא וצדוק יצאו שלוש שנים, כשהיא
מסתירה זהותו מהוריה. לבסוף נישאו בברכת המישפחה.

מנחם עיני

מרים בונהרדט
יצאה הציירת דיסקו במחול
עם בעלה הטבח גיורא ברנהרדט. כאשר היא עסוקה
בציור, עסוק גיורא בגידול ילדיהם, בערב הס יחד.

השחקן מדגים את כי שרונו בריקוד עם תמי, שאיש אינו יודע
את שמה, אך היא מכונה בפי כל ״הגמל״ .תמי גבוהת־הקומה
עבדה לפני כמה שנים כבארמנית במועדון־לילה של שסוליק קראוס. אחר־כך עשתה

מקדם במסיבה שלו נערות צעירות שעמו
הוא מיודד. בתמונה: עם גי, בחורה אגג׳
לדיס, שהשתקעה בארץ. היא באה למסיבה לבדה

בשם אוסנת (״אוסי״) ירימי.
אוסי היא תימניה יפהפיה ודקה,
המתהלכת עם 14 צמות קלועות
בשיער ומצהירה בפני כל מי ש רוצה
לשמוע :״זו החתונה האח רונה
שלו, איתי הוא יישאר נ שוי

לנצח.״ צדוק, לעומת זאת, אומר
ש׳סבו היד, נ שוי שבע פעמים ואין
לדעת מי יגבר על מי במיספר
הנישואים.
מעניין •מי יחזיק מעמד זמן רנ
יותר, המועדון החדש או הנישואין י

הסבה.והפכה למורה למחול. היא ומנחם משכו את תשומת־לב האורחים בריקוד מיקצועי
ממש, לקצב הדיסקו, שלא היה מבייש אפילו רקדנים מיקצועייס. עיני הגיע למסיבה בגפו
והשאיר בבית את אשתו עזי טס בנו הפעוט ומצא בה את תמי, שגם היא באה למסיבה בגפה.

הת״ב לא הצביע וחשו שינה את דעתו

יוד-הפוא חשה
¥¥י אומר

שאין הפתעות בכנסת? דוו־

קא יש.
ההפתעה האחרונה היא ילד־פלא, שהת־

שר, לא בא אלא לנאום או להשיב ל־גלה
לפתע. שמו ׳משה דיין.
שאילתות. כשלא היה שר׳ הופיע רק
בכל השנים הארוכות שבהן שימש דיין
לעיתים נדירות. כשפרש ממיפלגת־העבר
כחבד־כנסת, הוא זילזל במוסד זה. כשהיה
הדג מסריח
מן ה רא ש
אורי אגנרי פתח את נאומו על דו״ח מבקר־המדינת מייד
אחרי הדיון גהצעה לסדר״חיום של משח דיין, נגד התנחלות
חר״פגיר. להלן דגריו :
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, אחרי שהיינו עדים עכ שיו
למעשה־חלם פרלמנטרי, לתרגיל של הומור פרלמנטרי, קשה
לחזור לעניינים רציניים.
צאו וראו — חבר־כנסת מציע הצעה לסדר־היום, לוחם כארי
על דחיפותה, ובסוף אינו מצביע בעדה.
נציג הממשלה עולה על הדוכן כדי להציע להעביר את ההצעה
לוועדה, ובסיום דבריו הוא מציע להסיר את ההצעה מסדר־היום.

אכל עצוב יותר מכל הוא, שכאשר מתנהל תרגיד
הומוריסטי כזה — הכנסת מלאה. וכאשר דנים
כדברים הרציניים כיותר של המדינה, בניהול המדינה
עצמה — הכנסת מתרוקנת.

החריג הוא הנורמה
אדוני היושב־ראש, כראשי עיר כן יושביה, או,
בעברית פשוטה יותר ז הדג מסריח מהראש.
מבקר־המדינה אינו פועל בחלל ריק. הביקורת אינה יכולה
לבוא במקום נורמות מוסריות. היא יכולה רק לפעול במיסגרת
של נורמות מוסכמות, להתריע על חריגה מהן ולהציע תיקונים.

אך מה ערכה של ביקורת כמישטר שאין בו
נורמות ככלל, שהחריג מן הנורמה הוא שהפך לנורמה?
הבה נסתכל בצמרת שבצמרת, בממשלת ישראל עצמה. שר־החקלאות
ממשיך להחזיק בחווה החקלאית הפרטית שלו. מה
כוחו של מבקר־המדינה, לשם מה דרו ש בכלל מבקר־המדינה
במישטר שבו מצב מחפיר זה, הסותר כל נורמה של אתיקה, של
מוסר, של מינהל תקין, נמשך בריש גלי, יום אחר יום ושנה
אחר שנה 1
צאו וראו לאיזה תהומות של הפקרות ממלכתית הגענו. בש בוע
שעבר סייר השר אריאל שרון באירופה, להלכה כדי לבדוק
את מערכות־השיווק של התוצרת החקלאית בחברת אגרקסקו.
אבל הרי השר עצמו הוא אחד הייצואנים החקלאיים הגדולים
במדינה. מי יודע בתור מה הוא סייר שם — בתור מי שאחראי
על הייצוא החקלאי של ישראל, או כמי שאחראי על הייצוא
החקלאי של חוות שיקנזים? ואיך ניתן בכלל להבחין בין שתי
הפונקציות האלה?
כאשר הותקף השר שרון, הוא נהג כגנרל אמיתי, כטקטיקאן
מוכשר. הוא תקף, תחת להתגונן. הוא אמר שאינו מוכן לסידור
״פיקטיבי״ .משמע, שרים אחרים אכן מוכנים לסידורים פיק טיביים.
והרמז היה ברור לכל צופה־טלוויזיה: הוא מתכוון
לשר־האוצר.

כאשר זהו המצב בממשלה, כאשר הממשלה עצמה
נגועה, הייפלא כי המחלה פושטת אל הפקידות
הבכירה ץ
הנה פרצה מילחמה בין יועץ שר־התחבורה לבין יושב־ראש
מועצת רשות־הנמלים. תחילה מתפרסמת ידיעה על־כך שהיועץ,
מר דוריאל, הוא בעל־מניות מרכזי בחברה הגובה הון־עתק עבור
כרטיסי-חניה, עניין תחבורתי מובהק. למחרת היום מתפרסמת
ידיעה שיושב־ראש מועצת רשות־הנמלים, מר וידרא, מכהן כמנהל
בשורה של חברות, הקשוו־ות בתובלה ימית. זה מוזר וזה מוזר.

מה עושה הממשלה? היא ממנה ועדה וזורקת את
מסקנותיה לפח הזבל; ממנה ועדה שנייה וזורקת
לפח הזבל גם את מסקנותיה.
ועדת אשר, מסקנותיה משמשות כיום לעטיפת דגים מלוחים!
מסקנות ועדת קנת — לעטיפת גבינה של חוות־שיקמים; מסק נות
ועדת שמגר — לעטיפת פלאפלים.

הפשע שד מוטה
זה מוביל אותנו במי שרין למערכת־הביטחון ולמיבצע-ליטני,
התופס מקום כה מרכזי בדו״ח המבקר.
לפני כמה חודשים העליתי בכנסת את פרשת הסגן־לשעבר
דניאל פינטו ואת פרשת הם גן־אלוף־לשעבר שדה, הרוצחים שזכו
כהמתקת עונשיהם מידי הרמטכ״ל. הדבר עורר סערה גדולה,

מלווה, בהשמצות ובאיומים ברצח. תקפתי את החנינה, שהוענקה
להם על-ידי הרמטכ״ל רפאל איתן 1,בניגוד לרוח המלצות ועדת־שמגר.
זו היתד. ביקורת נוקבת וצודקת. למרות זאת האשימו
אותי כאילו אני מנהל מילחמה אישית נגד רב־אלוף איתן, ביגלל
היותו איש ארץ־ישראל השלמה.

אולם חטאיו של הרמטכ״ל איתן הם כאץ וכאפס
לעומת חטאיו, שלא לומר פשעיו, של הרמטכ״ל מו טה
גור.

מבקר־המדינה,

הוא האשם מם׳ 1בכתב־האישום הזה
והדבר חייב להיאמר בצורה מפורשת.
דו״ח המבקר שלפנינו אינו מזכיר את פרשות הרצח. אך הוא
מזכיר את הביזה ההמונית, את הפרת כל כללי המישמעת בכל
הדרגות, את ההפקרות שהשתררה במקומות מסויימים בצה״ל,
בימי כהונתו של רב־אלוף־במילואים מוטה גור.
הבה נוותר על הלשון העדינה של המבקר( .אני מאז ומעולם
מותח ביקורת על הסיגנון הזה. אני מעדיף את סיגנון התנ״ך,
שקרא למעשה עכן בשמו ולא קרא להם ״אי־סדרים מינהליים
בשעת כיבוש העיר יריחו״ ,ולכן גם העונש היה אחר).

דה כדי להיות לשר בממשלת־ר,ליכוד,
לא טרח להסדיר את מעמדו בכנסת.
והנה, בשבועות האחרונים, בא משה
דיין לכל ישיבה של המליאה. הוא גם
מפתח פעילות. קשה להבין את טיבה ואת
מגמותיה, אבל פעילות יש.
בשבוע שעבר הגיעה פעילות זו לשיא. שכדאי הסיפור הוא כל-כך משעשע,
לספר אותו במלואו.

¥ה התחיל בכך שמשה דיין הגיש
• הצעה דחופה לסדר־היום. הנושא נוסח
על-ידו בדיקדוק מוזר במקצת :״שלא
להקים את היישוב אילון־מורד, על ג׳בל־כביר.״
נשיאות
הכנסת לא הכירה בדחיפות ה הצעה
— כשם שלא הכירה בדחיפותן של
הצעות רבות שלי על אותו נושא. אך
דיין החליט להילחם. הוא הגיש עירעור
לוועדת־הכנסת. התייצב לפניה ולחם כארי.
ביום השני הופסק דיון חשוב — על
דו״ח מבקר־המדינה — באמצע, כדי לאפ שר
לדיין לשאת את דברו. זהו נוהל בלתי־רגיל,
שהונהג לכבוד דיין.
ציפינו להתקפת־מחץ של דיין על הת נחלות
אילון־מורה. אבל זו לא באה. דבריו
של דיין היו פושרים, עם הרבה הסתיי גויות
לכאן ולכאן, ומחמאות לגוש־אמו־נים.
את מרבית דבריו לא הקדיש כלל

הכה נקרא לדברים כשמם: מיבצע ליטגי היה
כולו מיפלצת אנטי-מוסרית. תפיסתו הטאקטית הי•
תה כנוייה על השמדה כמקום לחימה, מכות-אש רצ חניות
על אוכלוסיה אזרחית לבנונית כמקום מחשכה
צבאית, ובתוך כל זה — התפרקות של כל חישוקי
המוסר, רצח וביזה.
כל חייל יודע כי המפקד הוא היוצר את האווירה המוסרית
של היחידה, ולא חשוב אם זו כיתה, חטיבה, אוגדה, או הצבא
כולו. כאשר מיבצע כזה עומד כולו בסימן של התפרקות מוס רית,
של חוסר-מישמעת, של הפקרות בכל הדרגים, כפי שאומרת
ועדת־הכנסת, הרי האחראי העיקרי לכך הוא הרמטכ״ל.
מוטה גור קיבל לידיו את צה״ל למחרת מילחמת יום-הכיפו-
רים. היתה דרושה אז אישיות צבאית ומוסרית, כדי לקומם את
צה״ל, לשקם אותו גם מבחינה צבאית, גם מבחינת הדוקטרינה
הצבאית, גם מבחינת המיבנה הצבאי, וגם — ואולי בעיקר —
מבחינת הרמה המוסרית. סברתי אז, ו אני׳ מ שו כנ ע בכך היום,
שבחירתו של מוטה גור לתפקיד זה היתר. מישגה חמור ביותר.
לא הוא היה האיש שיכול היה להרים מעמסה זו מבחינת שיעור־קומתו
האישי, ומכמה וכמה בחינות אחרות. עכשיו, כשיש לפנינו
הדו״ח של מבקר־המדינה, אין עוד שום ספק לגבי גזר־הדין הזה.

והנה, הפלא ופלא, האיש הזה, שקופת-שרצים זו
תלויה לו מאחוריו, תחת לגזור על עצמו שתיקה מוצדקת,
קם לעיני המדינה כמטיף־מוסר כשער ותוקן?
מפקדים בכירים כצה״ל.
על מעשיו של כל מפקד בכיר, שפיקד על גייסות במילחמה,
יכול ומוכרח להיות ויכוח. אבל אין ויכוח לגבי רמתו המוסרית
של האלוף ישראל טל. והנה, ה״גיבור״ של המיסמך החמור הזה,
רב־אלוף־במילואים מוטה גור, קם ומטיל דופי ומשליך בוץ
באלוף טל.
אני יכול רק לומר שאילו הייתי רוצה לאמץ לעצמי את
לשונו העדינה של מבקר־המדינה, הייתי אומר שזה מראה על
ליקוי מסויים בחוש הפרופורציה ועל מחסור מסויים בטאקט.
רוני ׳מילוא ג זה היה אחרי שהוא הכריז על עצמו כמועמד
לראשות הממשלה.
אורי אבנרי ז כן, הוא הכריז שהוא מועמד לכהונת ראש־ממשלה.
את היומרה הזאת אי־אפשר להגדיר, בסיגנונו העדין
של מבקר־המדינה.

*3ת־־ד,ן דסדיגים
ברצוני להציע לכנסת שתי הצעות מעשיות.
את ההצעה הראשונה השמעתי, לראשונה, בדיון הראשון על
דו״ח מבקר־המדינה, שהיתר. לי הזכות להשתתף בו בשנת . 1966
הצעתי אז שורה של הצעות שנשאר נכונות כפי שהיו אז:

• יזכיר מכקר־המדינה בדו ״ח שלו את השמות
המפורשים של כל הפקידים, אישי-הציכור והמפק דים,
האחראים לחריגים חמורים מסדרי המינהל
התקין.

ח״כ דיין
נגד,

אבל

בעד

להר־כביר, אלא להשקפה כללית על ה התנחלות
— שלא היד. בה שום חדש.
קשה היה להבין מדוע מדבר דיין כך.
אך הסוד הוברר במהרה, כאשר קם נציג
הממשלה להשיב. התפקיד לא הוטל על
אריק שרון, השר האחראי, אלא על השר
משה ניסים, שהוא מעין נערה־לכל־דבר
של הממשלה. הוא משיב על כל עניין, ש שר
אחר אינו מוכן להסתכן בו.
ניסים אמר שהוא מציע להעביר את
הצעת דיין לוועדה. אמנם, הוא תומך ב התנחלות
בהר־כביר, אך מכיוון שדיין לא
הרחיב את הדיבור על נושא זה, אלא די בר
על ההתנחלות ביכלל, כדאי שהוועדה
תערוך דיון...
בעלי־הנסיון הבינו: נעשה עסק בין
דיין וניסים, לפני הדיון. הסיכום: הממ שלה
תסכים להעביר את ההצעה לוועדה,
בתנאי שדיין לא יד בר על אילון־מורה
והר־כביר. בכך הפכה ההצעה לבדיחה.
העניין יכול היה להסתיים כך, לולא
בא לי החשק לטרפד את העיסקה. הת חלתי
לקרוא קריאות־ביניים קצרות: אפי

ו -ויו
לפרוטו קול

׳ • ייאמר בפירוש באיזו מחלקה או מדור קרה הדבר, מי
האיש האחראי, כדי שלפחות הפירסום עצמו יהווה נשק מרתיע.

• ייקבע עיקרון האחריות האישית של מי שנבחר
או שנתמנה לנהל את ענייני הציבור, ויוקם בית
דין מינהלי לשפיטת חריגים אלה.
ההצעה השניה הועלתה על-ידי חברי, מאיר פ עי ל:
!• יינתנו שיניים לוועדות־הכנסת, כדי שהדיון השנתי על
דו״ח מבקר־המדינה לא יסתיים בהנחת המיסמך על שולחן הכנ סת
ובוויכוח לפני חמישה, ששה או עשרה חברי־כנסת.
>• תינתן לוועדה לענייני ביקורת־חמדינה, ולשאר ועדות
הכנסת, הזכות ליזום הצעות־חוקים בעיקבות הנסיון המתבטא
בדו״ח מבקר־המדינה, ויהיה דינן של. הצעות־חוקים אלה כדינן
של הצעות ממשלתיות, המובאות לדיון לקריאה ראשונה.
רק אם תתקבלנה הצעות אלה ודומות להן, תהיה משמעות
לדיון השנתי על דו״ח מבקר־המדינה, ולעבודתו הברוכה של
מבקר־המדינה תהיה תוצאה.

שר להעביר לוועדה רק את ההצעה כמו
שנוסחה בכתב. ההצעה אינה מדברת על
ההתנחלות ביכלל, אלא על הנושא ״שלא
להקים את היישוב אילון־מורה על ג׳בל-
כביר.״
אחרי כמה קריאות, הבינו כל חברי־הכנסת
מה מתרחש. השר יוסף בורג קם
ותבע לדעת מן השר גיסים מה בדיוק הוא
מבקש להעביר לוועדה. אמנון רובינ ש טיין
הוכיח שאי־אפשר לשנות את הנושא. לחצ תי
על היו״ר בקריאות חוזרות, עד שזה
הודיע מעל הדוכן שאפשר להעביר לוועדה
רק את הנושא שהוגש על־ידי דיין בכתב.
באולם השתררה אנדרלמוסיה. אנשי

״הוננת הגיעו! או החתנה ששמה נוומייזעץ ו סם!יצו־״ם. אני מציע
רואעו־ווממוערה, מז מ1ז1ם גגין, יודח מן חוננה נ₪נה ,11 נווב
נמר, ולתניח לאתרים מזווג מכאן והזאה, אז השלום עם חפלססינע״
פירוח אסואן

בדיון על הודעת ראש-חממשלה
באסואן א מר אורי אבנרי :

שי חו תיו

ב* 27 בפברואר יגי ש השגריר המצרי הראשץ בישראל
את כתב־האמנתו.
יהיה זה יום גדול לישראל, יום גדול לממשלה זו ויום
גדול לראש־הסמשלה.
מנחם בגין הוא שנענה ליוזמת אנוור אל־סאדאת. הוא
שחתם על הסכמי קמם־דייוויד ועל חוזה־השלום עם מצ ריים.
זוהי זכותו, ואלה הם הישגיו.
מתוך כבוד לראש־הממשלה, מתוך דאגה למקומו בהיס טוריה
של מדינה זו, אני רוצה להשיא לו עתה עצ ה:

יילף־גא מר מנחם כגץ, מייד אחרי הגשת
כתב־האמגח של השגריר המצרי בירושלים
ושל השגריר הישראלי כקאהיר, אל נשיא־המדי*
נה, ויגיש לו את התפטרותו.
זאת לדעת: באותו יום יסתיים תפקידו של מר מנחם
בגין בדרך אל השלום. הוא היה מסוגל להגיע עד כאן —
ועל כך יבורך. אך אין הוא יכול לצעוד עוד אף צעד אחד
קדימה. כי באותו יום תסתיים המשימה הישראלית־מצ־דית,
ותתחיל המשימה הישראלית־פלסטינית. ולגבי מ שי׳
מה זו אין לראש־הממשלה, לצערי, מה לתרום. להיפר׳
הוא ומיפלגתו מהווים את אחד המיכשולים העיקריים
בדרך זאת.
רעיון האוטונומיה תקוע על שירטון, ואץ שום סיכוי
שיירד משם. לא תיתכן כל פשרה בין מה שהנשיא אל־סאדאת
יכול להסכים לו, ובין מה שמנחם בגין יכול
להציע. ואילו העם הפלסטיני עצמו — אותם ״תושבים״,
שראש־הממשלה רוצה להעניק להם אוטונומיה של ביו ב
ושל הדברת־עכברים — אינו מוכן לתת יד לאוטונומיה
שלא תבטיח לו את הדרך להקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה.
הרעיון שהאוטונומיה תייושם תחילה בעזה, ורק אחר־כך
בגדה — הוא בלתי־רלוונטי בשעה זו. הוא יכול
להיות טוב אחרי שיו שג הסכם על האוטונומיה. אך כאשר
שום פיתרון אינו נראה באופק, כששום פיתרון אף אינו
אפשרי, זהו רעיון חסר־חשיבות, בלתי-רלוונטי לחלוטין.

סוחר ם1ב א 1רע?
אז מה עוד קרה כאסואן?
לא כלום.
הנשיא אל־סאדאת היה נדיב וגמיש בעניינים קטנים,
הנוגעים לאוטונומיה. מר בגין השיג משהו, מבלי לתת
שום דבר בתמורה.

מי שלוקח ואינו נותן, האם הוא סוחר טוב
או סוחר רע ץ לכאורה, סוחר טוב. למעשה —
סוחר רע.
המפד״ל ואנשי-חרות היותר קיצוניים החלו
מתרוצצים. חיים קורפו, ראש הקואליציה
מטעם חרות, העביר פתק לניסים, שיש
להסיר את ההצעה מסדר־היום. ניסים
שינה את סיגנונו. הוא גילה את העובדה
שמשה דיין הוא שניסח. את החלטת־ד,ממ שלה
להקמת אילוך־מורה ליד שכם. לבסוף
הציע להסיר את ההצעה מסדר־היום.
במיקרה כזה, זכאי חבר-כנסת אחר
להציע להעביר את ההצעה לוועדה. נר שמתי
מראש לקבלת זכות זו. אולם במז כירות
הכנסת היה בילבול, הרישום שלי
אבד, וכדי למנוע בילבול הסכמנו שהזכות
תהיה לצ׳ארלי ביטון, שנרשם גם הוא.
אולם בדרך לדוכך ד,נואמים קרה משהו
מוזר לצ׳ ארלי: שלמה הילל, שנרשם אח רון,
הקדים אותו. הילל הציע להעביר
את ההצעה לוועדה.
כנהוג, שאל יו״ר הישיבה את משה דיין
אם הוא מסכים להעברת הצעתו לוועדה.
המציע יכול להסכים לכך או לא. אין

כי מה שהושג בחינם לא יחזיק מעמד לאורך ימים,
והחשבון יוגש.

מאיר עמית ז הוא שילם מראש, חבר־הכנסת אבנר,
אורי אבנדיז תשלומיס מראש נשבחיס במהירות.
זאת יודע כל סוחר.
הנשיא אל-סאדאת פרש מן העולם הערבי כדי לעשות
את השלום הזה, והוא לא יוכל להישאר מחוץ לעולם
הערבי זמן רב. מר בוטרוס בוטרום־גאלי אומר זאת בגלוי,
ושום חיוכים וחיבוקים, ככל שיהיו כנים, אינם יכולים
לטשטש מציאות גיאו־פוליטית זו.

המצורע שז העוזם תעובי
אז מח עוד קרח כאסואן,־
אדוני ראש־הממשלה, יש בדיחה האומרת שבעל ואשה
הסכימו ביניהם מראש: האשה תחליט בכל העניינים הלא-
חשובים, כגון תקציב המישפחה, מה לקנות ומה לשכור,
ואילו הבעל יחליט בכל העניינים החשובים, כגון איך
לנהל את העולם.
משהו דומה קרה באסואן. האדונים אל-סאדאת ובגין
הסכימו על כל העניינים החשובים — אפגניסתאן, אי ראן,
סאקיסתאן, ואולי גם הגיעו להודו — ולא הסכימו
על הדברים הקטנים: מה צריכים לעשות ברמאללה, בחב ר ץ ובעזה.
אבל הבה נדבר על הדברים ה״גדולים״:
ראש־הממשלה ניסה כאן היום לספר לאמריקאים,
שאש״ף תומך בחומייני ובפלישה הסובייטית לאפגניס-
תאן, ומכאן הקריאה לאמריקה: תמכו בנו במאבקנו נגד
אש״ף, נגד מדינה פלסטינית ונגד אוטונומיה שתוביל
למדינה פלסטינית. עם כל הכבוד, זוהי תעמולה מטופשת,
כי המציאות היא הפוכה. מול הפלישה הסובייטית הפו שעת
לאפגניסתאן, זקוקה ארצות־הברית לגיוס העולם
המוסלמי, ואם זה יהיה אפשרי, תנסה ארצות־הברית גם
להסתדר עכשיו עם חומייני.

.ככל המערכת הזאת, האמריקאית־מוסלמית
ערכית, אץ מקום לישראל, כל עוד היא המצו רע
של העולם הערכי.

כך אומרים האמריקאים, וכך אומרים לנו י די דינו המצ רים.
מה אפשר לעשות ז האמריקאים אינם רוצים לא
בעזרתנו, לא בבסיסינו ולא בשירותינו, כל עוד לא נשיג
שלום עם הפלסטינים. ושום סיסמות, שמפריח ראש־הממ-
שלה בעניין זה, לא תעזורנה.
במצב זה אין עוד תפקיד למר בגין. ולמרבה הצער,
גם אין עדיין תפקיד למערך.

אין כפי המעיד דכר מילכד ״אלטע־זאכען״,
שהתבלו לפני עשר שנים. האמונה כתחיית־המתים
של המישטר ההאשמי בשטחים הכבויי
שים היא חלום כאספמיה, ואפילו לא חלום
מתוק.
דרושה פריצת דרך בגיזרה הפלסטינית, ולא סר בגין
ולא מר פרס מסוגלים לכך.

יגוזה גבוה ביוושרים
בינתיים עושים את ההיפך.
הנה עשו את המעשה הפרובוקטיבי, הרודני והמטופש
של הפקעת חברת החשמל הירושלמית.
זהו המעסיק העצמאי הפלסטיני הגדול ביותר בירושלים
המיזרחית ובגדה, והפקעתו פירושה פגיעה בתשתית הכל כלית
ובגאווה הלאומית של הפלסטינים. מעשה זה הופך
את כל הדיבורים על אוטונומיה לבדיחה תפלה.

אכל, אדוני ראש־־הממשלה, זהו גם מעשה
מטופש מאין כמוהו.

הנה הציע לך הנשיא אל־סאדאת הצעות לגבי ירו שלים,
ואמרת שאינך מוכן אף לדון בהצעות אלה. אם

אונס. הוא יכול להתעקש ולעמוד על
דיון במליאה. אך משה דיין הסכים ש הצעתו
תועבר לוועדה.
כך נשארו שתי הצעות: להעביר את
ההצעה לוועדה או להסירה מסדר־היום.
42 אנשי הקואליציה הצביעו בעד הסרה.
40 אנשי האופוזיציה הצביעו בעד העברה
לוועדה. משה דיין עצמו לא הצביע.
באולם השתררה תדהמה. עוד לא קרה
שבעל-הצעה לא יצביע בעד הצעתו.
״למה אתה לא מצביע?״ קראו רבים
לעבר דיין.
״רציתי שההצעה תידון במליאה; לא
בוועדה,״ השיב זה.
״אז מדוע הסכמת שיעבירו אותה ל וועד
ה? הרי יכולנו להצביע בעד דיון ב מליאה
!״ דיין לא ענה.
כך נגמר העניין. בשביל מה זה היה
טו ב?
מובן שלא היה בו שום תוכן מדיני או
רעיוני. זה היה תרגיל אופייני של משד,

כן, איזה נימוק יכול להיות לך ולממשלתך לעשות מעשה
המעלה את עניין ירושלים על סדר־היום הבינלאומי? ידו ע
לי מהמקורות שלי, שמנהלי החברה מתכוננים להגיש
עתירה לביודהמישפט הבינלאומי בהאג. מי מעוניין בזה,
ריבונו של עול ם? אפילו לשיטתכם, אפילו לפי ההגיון
שלכם, איזה הגיון י ש במעשה זה ן
ומילה אחת על העצומה של 75 חברי־הכנסת בזכות
סיפוח הגולן, שהוגשה היום. זה מרשים מאד. אבל עם
כל הכבוד לאותם 75 החותמים הנכבדים, אשאל אותם
שאלה אחת קטנה ופשוטה:

האם כולם, כד אותם 75 חכרי־הכנסת, לא
היו חותמים, שכוע לפני כיקורו של אל־־סאדאת,
עד אותה עצומה למען סיפוח פיתחת־רפיח
לישראל, ואולי סיני כולו ץ

איזה ערך יש לעצומות כאלה? הרי אלד, הן שטויות
במיץ עגבניות, אם להשתמש בביטוי צברי. אי־אפשר לספח
את הגולן, כי זוהי הפרת־הסכם. זהו ד בר שלא יעלה
כלל על הדעת. זה לא ייתכן במציאות שנוצרה אחרי הס כמי
קמפ-דייוויד. זה מעשה פרובוקטיבי.
יגאל כהן ז מה הקשר עם הסכמי קנזפ־דייוויד.
אורי אכנריז אולי אינך יודע מה הקשר, אבל יש
מבוא מסוייס בהסכמי קמפ־דייוויד בקשר להשגת שלום
כולל.
רבותי, בזה צדק חבר-הכנסת משה שמיר, וזד, היה הדבר
היחידי שלגביו צד ק: חתימה על העצומות האלה הוא
מעשה מטופש, חסר־ערך, אווילי, ריק מתוכן, לא תהיה
לזה שום תוצאה. הדבר אינו ניתן לביצוע, אליבא דאותם
שרוצים בכך, ובוודאי אינו ניתן לביצוע אליבא דאותם
הרוצים בשלום.

כד הפרשות האלה מוכיחות שאין ממשלה
זו יכולה להמשיך מכאן, כדרר לשלום. הרכבת
הגיעה אל התחנה ששמה נורמליזציה עם מצ
ריים, זוהי תחנה חשוכה. אני מציע לראש
הממשלה, סר מנחם כגין, לרדת מן הרככת
כתחנה הזו, כרוב כבוד, ולהניח לאחרים לנהוג
כקטר מכאן והלאה, אל השלום עם הפלסטינים.

דיין — תעלול של פירסומת.
בימי הזוהר, היה דיין עורך תרגילים
כאלה כל שני וחמישי, והעולם כולו היה
מתפעם. עכשיו זה מעורר פחות התרגשות.
אך דיין השיג את ש לו: העיתונים כתבו,
הטלוויזיה צילמה, במשך שעד,־שעתיים
עמד משה דיין שוב במרכז העניינים.
אורות הטלוויזיה כבו. העיתונאים וח״כים
יצאו מן האולם. והכנסת חזרה לטפל ב עניין
הרציני שעמד על סדר־היום (ראה
מיסגרת).

ף* סף־הכל היו בשבוע שעבר שלושה
י דיונים רציניים בכנסת: על דו״ח
מבקר־ד,מדינה, על מעמד המורים ועל
ועידת־אסואן.
הדיון על המורים היה אופייני לכנסת.
לא השתתפתי בו (לפי החלוקה הסיעתית,
דיבר על נושא זה מאיר פעיל) .ישבתי,
הקשבתי, וכימעט התפקעתי.
כבעלה של מודה, אני מצוי במציאות

של מערכת־החינוך. בהקשיבי לוויכוח, היה
לי קשה להאמין שהנושא הוא החינוך
במדינת־ישראל. פשוט לא היה קשר בין
המציאות ובין הדיון, שהסתמך על ניירות,
סטאטיסטיקות ודו״ח של ועדת השופט משה
עציוני.
זוהי אחת התופעות החוזרת בכנסת
(ו עוד יותר בממשלה) :הניתוק הגמור
בין המציאות בשטח ו בין המציאות כפי
בעיני השילטון. משתקפת שהיא
לפי הדו״חות, מצבו של המורה משתפר
והולך. היתד, עלייה גדולה בשכרו. אם
יגלו המורים קצת ר צון טוב, הכל יסתדר
בכי טוב. ואילו אני יודע שמצב המורה
בכי רע, שהמשכורת היא עלובה ומבריחה
כל אדם טוב ממיקצוע זה.
קראתי כמה קריאות-ביניים ברוח זו,
והזכרתי את הסכומים. השר הביט בי
בעיניים תמהות. המומחים ר מזו שאיני
יודע על מה אנשי שח. הם יודעים יותר
טוב. ולראיי ה: יש ניירות.

1X1

רוח רעה מהלכת אימים במרחב 1 :ואמנה הלאומית הפלסטינית. מה יע1
בה? מדוע אין הפלסטינים מבטלים אותה? מה אומדים 1נדי!
ראשי אש״ו בפומבי -ומה הם אומרים עדיה בשיחות פרטיות וברמזים?

ף ׳ ציור היה מבהיל. נחש ארסי חבק
י 1מיסמך, שנשא את הכותרת ״נשק
קטלני ב־ 37 סעיפים״ .יד זדונית רשמה
משהו בעט.
במבט הראשון זה נראה במו ציור קלא סי
של תעמולה אנטי־שמית, כגון עטיפה
של הפרוטוקולים של זיקני ציון. לא פעם
הופיע בהסתה זו המוטיב של ׳הנחש ה ארסי
היהודי, המבקש להרעיל את העו לם,
כדי להגשים את המטרות הזדוניות
המפורטות בפרוטוקולים.
אולם הציור הופיע בעיתון ישראלי
מהוגן, הארץ, והוא התנוסס בראש כתבה
על האמנה הפלסטינית (שיש לה, אגב,
33 סעיפים, ולא .)37

הכל שבדיון עד נושא כה רציני,
המחייב מאמץ מירכי של חשיבה
רציונלית, מופיע ציור-הסתה אנטי
שמי כזה, שנועד להשפיע על
הרבדים האפלים של תת־ההכרה
שד הקורא.

מיסמן־ נשל מעיקוו
^ ודם כל, יש להפריה כמובן, בין
הפרוטוקולים האומללים ובין האמונה
העגומה.
הפרוטוקולים של זיקני ציון לא היו

שהפלסטינים עצמם כאילו עוזרים לתעמו לה
הישראלית.
רמז מן הוויכוח הפלסטיני הזה פרץ
החוצה, בעיקבות כתבה של השבועון דה
מידל איסט, שריאיין קבוצה של מנהיגים
פלסטיניים. השבועון הערבי, המופיע״ ב אירופה,
הציג להם שאלות מפורשות על
האמנה. התעמולה הישראלית הרישמית
עטה על מציאה ז ו כמוצאת שלל רב.
היא בישרה מייד, ביתרועות־חצוצרה, ש הנה
גם הפלסטינים המתונים ביותר דוג לים
בהמשן־ קיום האמנה, הקוראת להשמ דת
ישראל. מ ש מע: אין בכלל פלסטינים
מתוגים, ובמילא צודקת מטשילת־הליכוד,
המסרבת לנהל דו־שיח כלשהו עם אש״ף,
או לקבל בצורה כלשהי את האפשרות
ישל הקמת מדינה פלסטינית בגדה ו ברצועה.

הקיצוניות
של ״ארץ־ישראל
השלמה״ זקוקה לקיצוניות של
״פלסטין השדמה״ .והנה, כדבריהם
של המנהיגים הפלסטיניים נמצאו,
כביכול, התימוכין לכד. כולם קי צוניים,
כולם רוצים כהשמדת יש ראל,
כולם תומכים כ״אמנה״.
האמת הרבה יותר מורכבת. ד ב רי ה מנהיגים
המובאים בכתבה הרבה יו תר
מתוחכמים, מכפי שנראה בעיני בור, ב קריאה
ישיטחית. גם מי שאינו מכיר את
האנשים (ואני מכיר אחדים מהם, וניהלתי

אורי אבנר
אלא זיוף. הוועידה היהודית, שעליה מדו בר
בהם, לא הייתה ולא נבראה, וגם ה החלטות
שנתקבלו בה, כביכול, הן המצאה
זדונית.
האמנה הלאומית הפלסטינית, לעומת
זאת, היתד, ונבראה. היא התקבלה בוועידה
אמייתית. הגירסה הנוכחית ׳נתקבלה ב־
( 1968 נוסחיה קודמת, חמורה עוד יותר,
נתקבלה עם הקמת אש״ף ב־ ,1964 בימיו
של אחמד שוקיירי הזכור־לישימצה ).אין
כל ויכוח על מהימנותה ועל ניסוחה.

כד כר־דעת, שיקרא אותה כעין
בדתי־משוחדת, מוברח להסיק בי
״האמנה״ דוגלת בחיסולה שד מדי
נת-ישראד.

היא !תובעת את הארץ כולה כנחלת
העם הפלסטיני. בפלסטינים נחשבים בה
רק אותם יהודים שהיו בארץ לפני ״הפלי שה
הציונית״ — הגדרה שכוונתה יכולה
להיות עליית הבילו״ויים, או הצהרת־בלפור,
או הקמת ישראל.

מבחינה ישראלית, אין מקום
לספק לגבי חומרתו של מיסמד
זה. לא יעדה על הדעת שאף יש ראלי
אחד השפוי כדעתו יוכל
לקבל אותה כצורה כלשהי. לא עד
כך נטוש הוויכוח כישראל.

אסר עואנאת
בסוף שנות ה־ / 50 והפך

כפי שצולם על־ידי צלס בריטי אוהד, כשהוא
מחבק ילד פלסטיני. עראפאת הקים את פת״זז
ו״ר אש״ף בראשית .1969 נוסח האמנה התקבל בהשפעת פת״ח.

במידה שיש ויכוח, הוא נוגע למידת
חשיבותה של האמנה במציאות הנוכחית,
לצורך באקט הרישמי של ביטולה ול י
מיסגרת שבה ייעשה הדבר — אם ביכלל.
ויכוח דומה קיים גם בציבור הפלס טיני.
לא קל לישראלי להבין את הוויכוח
הזה, את צורתו ואת דקויותיו — כי אין
הוא מתנהל בגלוי ובשפה פשוטה. ביגלל
סיבות ש עו ד נעמוד עליהם, הוויכוח ה פלסטיני
על האימנה מתנהל מתחת לפני
השטח, ולא פעם משתמשים המתווכחים
בלשון של רימזים שרק מומחה יו רדל עומקם.
מי שאינו רוצה להבין את ה מתרחש,
או לטשטש את המציאות במזיד,
מלאכתו קלה. עוד נסביר מה גורם לכך

עימם שיחות-בירור ארוכות) ,אלא דן על
פי הכתוב בילבד, וכול ללמוד הרבה מן
הדברים — בתנאי שיתעמק בהם.
כדי להבין טקסט פוליטי, בייחוד כש מדובר
בעם אחר, החי במציאות נפשית
ומדינית שונה לגמרי, יש ׳להבין קודם כל
את הקשר הדברים. הבה ננסה לעשות
זאת, באובייקטיביות מירבית, מבלי לשגות
באופטימיות־יתר, אך גם מבלי ליפול
במלכודת ההפוכה.

11 דובדים
^ ודם כ ל, מי הדוברי ם?
<\ זהו מיגוון ייצוגי למדי של הצמרת ה פלסטינית
הנוכחית. כתב־העת רי איין אחד-
עשר אנשים:
י• אחמד צידקי דג׳אני, המוגדר של בלתי-תלוי בוועד־הפועל
כ״חבר
אש״ף״ ,הוא פונקציונר של האירגון, די פ לומט
מיקצועי. כא״ש־מיקצוע, הוא דבק
בעמדות הרישמיות של האיריגיון, מבלי
׳לסטות מהם. דג׳אני נלווה אל יאסר ערא־פאת
בפגישותיו עם ב רונו קרייסקי ווילי
בראנד בווינה, ועם ראשי המימשל ב ספרד.
לפני ארבעה חודשים פגשתי אותו
בוועידת־רומא ודיווחתי על כך בשבועון
זהי
• מחמוד לכדי הוא דובר איש״ף,
ולמעשה דו ב רו האישי של יאסר עראפאת.
מובן שהוא מבטא את העמדות הרישמיות
של האירגון ומנהיגו.
ו • זהדי טרזי הוא נציג אש״ף ב־או״ם,
דיפלומט מיקצועי, האיש שביגלל
הפגישה עימו הודח אגדרו יאנג מתפקידו
כראש מישלחת ארצות־הברית באד ם. טר־ז
י נפגש לא פעם עם ישראלים. הוא נחשב
כפלסטיני מתון, אד בדיפלומט הוא יחייב
לדבוק בפומבי בעמדות הרישמיות של
האירגון.
י• צכרי ג ׳ידיים הוא מנהל מרכז-

החקר ישל אש״ף, מוסד רבדיוקרד. מבחינת
רצינותו. הוא המומחה !ה׳עיקרי של האיר־גון
לענייני ישראל, ומקורב ׳ליאסר ערא-
פאת. צברי הוא ערבי ישראלי, יליד הכפר
פסוטד, בגליל, חניך האוניברסיטה !העב רית.
הוא היה מקורב לחוג אל־ארד,
הסתכסך עם מוסדות־הביטחון בארץ ו לבסוף
עבר לביירות. הוא נחשב כמתון
ביותר. בשעתו עורר תשומת־לב עולמית
כאשר פירסם בעיתון ביירו תי ערבי מאמר
בזכות שלום ישראלי-פלסטיני. נפגשתי
עימו פעמים רבו ת בנעוריו בישראל, ו-
אחר־כך באירופה, במיסגרת השיחות ש התנהלו
בין מישלחת איש״ף ומישלחת
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי״
פלסטיני.
• 1חאלד פאוזום, בן המישפחה דד
נצרתית המפורסמת, הוא יו״ר המועצה
הלאומית הפלסטינית. זהו הפרלמנט של
אש״ף. מובן שפאהום דבק בהחלטות גוף

• אדואדד סעיד הוא אינטלקטואל
בעל שם עולמי, איש אוניברסיטת קולומ ביה
בניו־יורק, אחד הדוברים האינטלק טואליים
העיקריים ישל העם הפלסטיני.
הוא נפגש לא פעם עם ישראלים. כמה
מדעותיו פורסמו בגיליון האחרון של העו לם
הזה 2211 במדור פורום.
6פאיז צאיג, יועץ למישלחת כוויות
באו״ם, שייך גם הוא למיישפחת האינטלק טואלים.

הישאם שראכי הוא, במו סעיד,
אינטלקטואל מזהיר, איש אוניברסיטת
ג׳ורג׳טאון בוושינגטון, דובר ידוע ונכבד
של העם הפלסטיני. כמו סעיד, הוזכר
שראבי בשעתו כאחד הנציגים הפלסטיניים
בוועידת־דנבה חדשה, כאשר הוצע ל הקים
נציגות כל־ערבית משותפת, שבה
ישתתפו פלסטינים שאינם נציגים רישמיים
של אש״ף, רעיון זה מת, כמובן, עם ביקור
אנוור אל־סאדאת בירושלים. נפגשתי עם
שראבי בעת סימפוזיון ניו אאוטלוק ב וושינגטון
ודיברתי עימו גם על האמנה.
9מופה מזאווי, פרופסור למישפט
בינלאומי בלונדון.
תישעת אלה שייכים, פחות או יותר,
ל״זרם המרכזי״ של אש״ף (בלומר: ל־מגמה
המרכזית של אירגון פת״ח) או
קרובים אליו בדיעותיהם. מחציתם אינ טלקטואלים
ומחציתם אנשי־מנגנון (צברי
ג׳ירייס הוא גם זה וגם זה ).לעומת זאת,
שני האחרים הם נציגים רישמיים של
חזית־הסירוב :
9כסאס אכו־שריף, דובר החזית
העממית לשיחרור פלסטין, אירגונו של
ג׳ורג, חבש. אחד מקודמיו בתפקיד, הסו פר
המבריק ע׳סאן כנפאני, נהרג על-ידי
פצצה בביירות.
• עכד־אל־רחים אחמד, מזב״ל
החזית לשיחרור פלסטין, אירגון המשרת
את עיראק.
שניים אלה הוכנסו למישאל לשם השל מת
התמונה, אך אין צורך לפרט את
דיעותיהם. הם ממשיכים לדגול בהשמדת
ישראל.

שישתנו ה לפני

להחליפה,
נסיבות. רקאז תוחלף בחוקה זמ נית
של מדינה עצמאית בפלסטין.״
(יש לשים לב: הנוסח ״בפלסטין״ ,להב דיל
מ״בכל פלסטין״ ,פירושה חלוקה).
• ג׳ירייס :״מדוע תתוקן האמנה
בטרם נקבל רמז כלשהו לגמישות בצד
הישראלי 1״
לבחון את
אפשר
(הרמז הברור :
ההחלטות של המועצה הפלסטינית, ולא
את האמנה הפלסטינית. ההחלטות שנתקבלו
במושבים שונים של המועצה הפלסטינית של מייצגות את המדיניות העדכנית
אש״ף, ואין אנו צריכים. לתקן את האמנה.
הישראלים אינם רוצים שיראו בנו מתו מציגים

הגיוניים. לכן הם
נים
אך ורק את האמנה.״
(הרמז: החלטות המועצה הפלסטינית בחלק בזכות הקמת מדינה פלסטינית
מהארץ, הן הקובעות, ולכן אין צורך לש נות
את האמנה, האומרת את ההיפך).

סעיד :״אין השעה כשרה

אדמיתיאק

אל־ווטני אל־פלסטיני הוא שם האמנה, כפי שנתקבלה ב־ 968ו.
_ בנוסח המקורי, שנתקבל במאי 1964 בימי אחמד שוקיירי, נקרא
המיסמך ״אל־מית׳אק אל־קומי״ .״קום״ פירושו האומה הכל־ערבית, בעוד ש״ווטן״ פירו שו
פלסטי הלאום
המקומי. השינוי מסמן את המעבר מלאומיות כל־ערבית ללאומיות
נית נפרדת, והינתקות הפלסטינית מן האפוטרופסות של המדיניות הערביות.

למעשה, אומרים כל התיש־ע
ה, איש־איש כדרכו, כי הם מוכנים
לבטל את האמנה ו/או את
מגמותיה אם ״ישתנו הנסיכות״
ותינתן לעם הפלסטיני התמורה
המתאימה. רכים מהם מתנים זאת
כשינוי העמדה הישראלית, הדוגלת
כ״ארץ־ישראל השלמה״ וכש־לילת
קיומו או זכויותיו של העם
הפלסטיני.

לעומת זאו 1יש טעם רג כני•
תוח דיעותיהם ודיכריהם של תיש*
עת האחרים — הן האישים הריש־מיים,
הן האישים הכלתי־ריש•
מיים. ניתן ללמוד מהם הרכה יותר
מכפי שנראה כמבט השיטחי.

לכאורה, מי שאומר כי כל התישעה שו ללים
את תיקון האטנה הפלסטינית, אומר
אמת. אך למעשה זהו שקר גמור. נכון
ההיפך הגמור. קריאה עניינית, פוליטית,
כ ל התישעה דוגלים ב שינוי
מגלה כי
האמנה בצורה זו או אחרת, בשעה זו או
אחרת, בנסיבות אלה או אחרות.

״אם לטי סונר

שהשוה צונים נבש״ם

ך* תנוכה המודרכת בעיתוני ישראל
* (שבולם ינקו ממקור מסרים אחד)
היתר, שכל הנשאלים סירבו לתקן את
האמנת הפלסטינית, דבר המוכיח כי שוב
״אין פלסטינים מתונים״ .מי שמתעמק
בקריאה. יסיק מסקנה אחרת לגמרי.

אומנם, למראית־עין אומרים כל
חתישעה שאין לתקן את ״האמנה״.
אך למעשה אומרים כימעט כל ה־תישעה
כי אכן יש לתקן, והשאלה איך הנטושה כיניהם היא :
ומתי.
בניסוח דיפלומטי, נאמר החיוב לא פעם
על דרך השלילה, ומן הלאו אתה למד על
ההן.
הנה, למשל, ניסוח אופייני, זה של
זהדי ט רזי. :׳אין לשנות את האמנה או
להחליפה, לפני שי שתנו הנסיבות.״
אפשר לקרוא מישפט זה לפחות ב שלוש
צו רו ת:
נירפה א׳ נ ״ אין לשנות את ה אמנה
או להחליפה, לפני שישתנו הנסי בות.״
נירפה
כ׳ נ ״אין לשנות׳ את האמנה
או להחליפה, לפני שי ש תנו הנסיבות.״
נירפה גז :״אין לשנות את האמנה
או להחליפה, לפני שישתנוהנסיב

לשינויים באמנה.״
(כלו מר: זהו עניין של עיתוי).
$צאיג :״איני מצדד בתיקון האמנה, יאפשרו הנסיבות אם אבל
זאת, יש לתת את הדעת לאימוץ מצע
מדיני חדש.״
(זה ב רו ר: בשעה המתאימה יש להחליף
את האמנה במיסמך אחר).
• שראכי :״אין אמנה קדושה או
תקפה בכל הנסיבות ובכל הזמנים תעו דות
בסיסיות משתנות, בדרך־כלל, לא
על־ידי תיקון ישיר, אלא על־ידי התפת מ
עשית, דה־פאקטו.״
חות
(גם כאן הרמז ב רו ר: החלטות מדיניות
של אש״ף, הסותרות את האמנה, יכולות
להתקבל בלי צורך ב שינוי האמנה עצמה).
עוד לא יחול

מזאווי :
שינוי יסודי בנסיבות, לא יהיה שום פלס טיני
מוכן לנטוש את השאיפות הנעלות
והנשגבות הכלולות באמנה. מה יקבלו
תמורת ויתור על אחדות הפלסטינים מזכויותיהם?״
כדאי לקרוא מובאה אחרונה זו פעמיים,
כדי לעמוד על טיבה. יש כאן שני פסוקים :
הראשון מכיל לכאורה שלילה מוחלטת
של רעיון שינוי האמנה, אך מסוייג במלים
״כל עוד לא יחול שינוי״ .הפסוק השני
קובע כי יש נכונות לוותר על ״השאיפות
הנעלות והנשגבות״ אם התמורה תהיה
מתאימה (והכוונה היא, כמובן, להקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה) .בכך
מבטא מזאווי, בסיגנון שלו, את אשר אמרו
כל האחרים, כל אחד בסיגנונו.

^ אן נשאלת השאלה: אס כן. מדוע
אין התישעה מודיעים בפשטות, בצו רה
חיובית, שהם מוכנים לבטל את האמנה
הפלסטינית?
כדי להשיב על כך יש להבין אח ה מציאות
הפלסטינית, ואת מקום האמנה

גגאבק אלים ג״ע״י
היחידה״

לשיחרור

פלסטין,

ועל

פידאיון של קובע כי המאבק
טאקטיקה,
אינו

כמכט השיטחי נכונה הנירפה
הראשונה. אך דיפלומט מיקצועי,
המכיר את ההקשר ואת הנסיכות,
יכין את המישפט כדרך הפוכה:
אפשר לשנות את האמנה או
להחליפה ( קרי: לכטלה) כאשר
י ש תנו הנסיכות.
הנה כי כן, כדאי לשים את הדגש על
מה שאמרו התישעה (אני מתעלם מ שני
האחרים, שדיעותיהם ברורו ת והמייצגים
מיעוט מוכר) ,תוך הבאת המישפט הקובע
בילבד, ותוך הבלטת המילים המכריעות:
9דג׳אני :״תיקון האמנה אינו אלא
9 סעיף
צעירים.
האלים הוא ״הדרך
איסטראטגיה.
אלא

סערה בכוס־תה, שהציונים מחוללים
לשלום.״ בדרך מיכשול
(האמנה שוללת כמובן כל שלום. עצם
העלאת האפשרות של שלום עם ישראל,
אף ברמז, נוגדת את האמנה).
9לכדי ו ״האמנה שלנו אינה תנ״ך.
היא נוסחה על-ידי בני־אדם, ובני־אדם
יכולים לתקנה ולשנותה, כדי שתהיה נוק שה
יותר או גמישה יותר. חשובות יותר
שלום.״ להשיג הכוונות
(ושוב: המילה ״שלום״ סותרת את
האמנה כליל).
• טרזי :״אין לשנות את האמנה

כעיני ישראלי — כ ל ישראלי —
״האמנה״ היא מיסמן נתעכ, ה מאיים
על קיומנו. כעיני פלסטיני
(ואולי כל פלסטיני) ״האמנה״
היא סמל לאומי, נקודת-מיפנה כהיסטוריה
של עמו.
בניסוחה הנוכחי, נולדה האמנה באחת
השעות השחורות ביותר בתולדות העם
הפלסטיני. זה היה ביולי . 1968 שנה לפני
כן כבשה ישראל את שארית האדמה ה פלסטינית,
אחרי שכבשה את מרבית הארץ
במילחמת .1948 באו״ם נתקבלה ההחלטה
,242 המתעלמת כליל מקיום העם הפלס טיני.
הצבאות הערביים נ שברו במילחמת
ששת־הימים, בצורה מבישה ומשפילה.
העם הפלסטיני נשאר לבדו, כשמחציתו חי
תחת כיבוש, ומחציתו השנייה מפוזרת
בארצות ערביות עוינות ומתנכרות.
(המשך בעמוד )30

11 1

ל עז אזל האמנה ! ״

(המשך מעמוד ) 29
כדי להבין (להבין, ולא לסלוח!) את
האמנה, יש לתסוס שהיא ענתה באותה
שעה על שלושה צרכים עמוקים של ה נפש
הפלסטינית:
• לבטא, במעמקי השפל, אמונה לאו מית
כימעט משיחית, שאין לה שום קשר
עם המציאות. האמנה מבטאת את שלילת
המציאות המרה — ואולי בכך כוחה.
• לבצר את הטיעון ההיסטורי של
הפלסטינים, כי ישראל אינה קיימת כחוק.
מכאן הסעיפים האומרים כי היהודים אינם
עם, שהיתה פלישה ציונית לארץ, שעצם
קיומה של ישראל הוא בלתי־חוקי, ועוד.
>• להכריז על עצמאות העם הפלסטיני שניסו הערביים,
כלפי המישטרים
להטיל את מרותם על הפלסטינים ,,לנצל
אותם למטרותיהם ולשחק בגורלם באופן
ציני. האמנה הנוכחית נתקבלה בסמיכות
להשתלטות תנועת פת״ח של יאסר ערא־

עוד

המעוגן עתה בתודעה הפלסטינית.
נדבר על ההשלכות שיש לקדושה זו.
• הידיעה כי כל נסיון של שינוי
ייתקל בהתנגדות הנמרצת ביותר מצד
אירגוני חזית־הסירוב, מצד המדינות ה ערביות
התומכות בהם, ואולי גם מצד חלק
של הציבור הפלסטיני, שאינו דוגל עו ד
בהשקפות הקיצוניות הכלולות באמנה, אך
שהאמנה עצמה מעוררת אצלו סנטימנטים.

מכאן שבקרב המנהיגים זזפולי•
טיים והאינטלקטואליים שד הצי בור
הפלסטיני נטוש עתה ויכוח
סמוי־למחצה. כפי שמוכיח המיש
של ״דה מירדאיסט״ ,הוויאד
כוח
שוב אינו א ם צריכים דשנות
סביב ארבע
את האמנה, אלא
שאלות מעשיות יותר :
באיזו

צורה

לשנות את ה 6 אמנה,

מתי לשנות את האמנה,
של האמנה
חלקים
• אילו
לשנות,
<• תמורת מה לשנות את האמנה.
כדאי לבדוק כל אחת מן השאלות האלה.

..יווחליך״ ,לא..ושנון!״
ן גבי הצורה

פרופסור שראבי
.אין אמנה קדושה
פאת על המהפכה הפלסטינית, וסילוקו של
אחמד שוקיירי, שהיה סוכן שכיר של
ממשלות זרות (בעיקר מצריים) .פת״ח
(ראשי־התיבות במהופך של ״תנועת־שיח־רור־פלסטין)
קמה בסוף שנות ה־ 50׳ כש אחת
ממטרותיה היא שיחדור הפלסטינים
מעול האפוטרופסות של מדינות־ערב.
מכאן הסעיף מס׳ ,28 הדוחה ״כל צורות
ההתערבות, האפוטרופסות והתלות״ .הכוונה
היא לממשלות הערביות השונות. זהו סעיף
שלא היה קיים באמנה המקורית של מאי
1964׳ אלא הוכנס לאמנה במועצה הפלס טינית
הרביעית, ביולי ,1968 כשנתקבל
הנוסח הסופי (לפי שעה) של המיסמך.

4חע*^ר<ת
י: סד ס טיני נגון ־ ביו כ> האמנה,
* שנתקבלה באותה שעה וכדי לספק
את אותם צרכים, אינה מתאימה עוד למצי אות
של ימינו, אחרי שכל הנסיבות הש תנו.
הפלסטינים שוב אינם עם מוכה
ומבודד, שהעולם כולו אטם את אוזניו
מלשמוע את זעקתם. אש״ף אינו עוד חבורה
שולית, שלא יכירנו מקומו בחברה מהו גנת.
להיפך, למעלה מ־ 100 מדינות מכי רות
עתה באש״ף בצורה זו או אחרת, יש
לו רשת של נציגויות דיפלומטיות ברחבי
העולם ומושב של משקיף באו״ם.
יחד עם המעמד השתנתה גם ההשקפה.
האירגון מכריז עתה פומבית על מטרתו
להקים מדינה פלסטינית ״בכל חלק של
הארץ שישוחרר או שיפונה על-ידי יש ראל״׳
לפחות כיעד מיידי. האמנה הפכה
בלתי־רלוונטית.
בכל זאת אין איש מעז לקום ולתבוע
בגלוי כי המועצה הפלסטינית תפעל לאל תר
על פי סעיף 33 של האמנה, האומר:
״אמנה זו לא תתוקן אלא על־ידי רוב של
שני־שלישים של כל חברי המועצה הלאי־מית
של אירגוך השיחרור הפלסטיני, ב הצבעה
שתיערך במושב מיוחד שיכונס.״
מדוע?
סבורני כי פועל כאן צירוף של כמה
גורמים :

ראשית, עצם קדושתו של המיסמך,

של השינוי יש דיעות
מרומזות בתשובות ל־

• רבות. כולם
מישאל.
יש המאמינים כי ניתן לשנות את האמנה
עצמה, אם הנסיבות תאפשרנה זאת. אך
נדמה לי שהסבורים כך מהווים מיעוט קטן.
שוללי השינוי הרשמי של האמנה עצמה
טוענים כי שום אומה אינה משנה לעולם
מיסמכים מקודשים כאלה. האם ביטלו ה סובייטים
את המאניפסט הקומוניסטי, ה תובע
מהפכה עולמית, כאשר כוננו את
הדטאנט עם ארצות״הברית? האם תיקנה
ישראל את תוכנית־באזל, או את אחת
ההצהרות הקיצוניות שפירסמה התנועה
הציונית במרוצת ה שני ם? האם תוקנה
תוכנית־בילטמור, שתבעה את הקמתה של
מדינה יהודית בכל ארץ־ישראל? האם הת כחשה
ישראל רישמית להבטחה האלוהית,
הקובעת כי ליהודים ניתנה כל הארץ, מן
הנילוס עד לפר ת? האם ביטל מנחם בגין,
בקמס־דייוויד, את מצע הליכוד (הכלול
במצע של גח״ל) ,כי לעם היהודי זכות
על ארץ־ישראל משני עברי הי ר דן?
לפי תפיסה זו, מיסמך כזה הוא פרי
שעתו ו שייך לתקופתו, ואין מתקנים אותו
אחר־מעשה. הוא מהווה מוצג מוסיאוני,
כמו שאר סימני תקופתו.

התשובה הגלוייה היא, שההכרה בישראל
וההשלמה עימד. הן הקלף היחידי שבידי ה פלסטינים,
ושאין לדרו ש מהם להניח אותו
על השולחן לפני שישראל הסכימה להחזרת
השטחים הכבושים ולהקמת מדינה פלס טינית.

דפי
תפיסה זו, על הפלסטינים
להביע נכונות להכיר כישראל רק
כמהלך המשא-והמתן, ולהסכים
לכך רק כהסכם־השלום הישראלי
פלסטיני.
תפיסה אחרת אומרת שניתן לעשות
זאת מראש, תמורת הכרה ישראלית ב־אש״ף.
כלומר, שההכרה ההדדית, לפחות
״דה פאקטו״ ,היא תנאי למשא־ומתן, ו ההכרה
הסופית ,״דה יורה״ ,תהיה חלק
מההסכם שיושג.

יש תשובה אחרת, סמוייה. היא
נוגעת למצב הפנימי באש״ף.

אש״ף, כאירגון־גג, הוא קואליציה רחבה
מאד של אירגונים והשקפות. בעוד שפת״ח
עצמו הוא בלתי־תלוי ומתמרן בין מדינות*
ערב, הרי רוב האירגונים האחרים תלויים
במדינה ערבית זו או אחרת. חלק מהם
ושייכים לחזית-הסירוב,
קיצוניים, הם גאוניותו של יאסר עראפאת טמונה בעוב דה,
שהצליח להחזיק חבילה זו ביחד במשך
תקופה כה ארוכה.
כל שינוי באמנה, בכל צורה שהיא, רד
סולל את הדרך לשלום עם ישראל ולהכרה
בה, יביא למילחמת־אחים בין הרוב׳ ה מונהג
על־ידי פת״ח, ובין המיעוט ה״פו־רש״.

רכים
מקרב המנהיגים הפלסטי נים
מכינים כי מילחמת-אחים זו
היא כדתי־נמנעת. אך מנוי וגמור
עימם לדחות אותה עד כמה שאס

המגמה הכללית היא ״להחליף״
את ״האמנה״ ,ודא ״לשנות״ אותה.
אצל הפלסטינים, כמו אצל רבים
אחרים כמצב דומה, זה הרכה יותר
קל. כשאתה בא ״לשנות״ ,אתה פו גע
בסנטימנטים מקודשים. כשאתה
״מחליף״ ,אתה עושה אקט פוליטי.

שאלה שד..מתי״
היה צורת השינוי או ההחלפה
* 1כאשר תהיה, מתי לעשות זאת?
גם התשובה על שאלה זו נרמזת בתשו בות
למישאל.
ידידי הפלסטינים בעולם היו רוצים ש כ
תנאי לדו־שיח עם
זה ייעשה מייד,
הפלסטינים, כדי לאפשר לארצות־הברית
ולגורמים רבים בישראל להכיר באש״ף.

הפלסטינים — כרובם המכ ריע
— מתנגדים לכך. מדוע?
הע שרום אוליו*נ-3
או שלסם דאול׳גלפיאדר.
האם יש להחרים
את האולימפיאדה?
האם דומה מוסקבה 80׳
לברלין 30׳ ?
יתכן מאד כי בעוד ימים מעטים תעמוד
ישראל לפני ברירה קשה: להשתתף באו לימפיאדת
מוסקבה או ל א?
נשיא ארצות־הברית הגיש אולטימטום
לסובייטים, איים שאם תוך חודש לא יוצ או
הגייסות האדומים מאפגניסתאן, תח רים
מעצמת־העל האמריקאית את האירוע
הספורטאי.
ישראל, שהציעה לארצות־הברית בסיסים
צבאיים כדי להילחם בפלישה הסובייטית,
תתקשה מאד שלא ללכת בעיקבות ידי דתה
הגדולה. מה גם שממשלת־ישראל קי צונית
יותר מאשר הממשלה האמריקאית
בגישתה האנטי־סובייטית, ומבקשת לגרור
את וו שינג טון לעמדות תקיפות יותר להגנת
״העולם החופשי״.
מחזקים עמדה זו זיכרונות האולימפיאדה
של אדולף היטלר. בשנת , 1936 כאשר רדי-
פות־היהודים בגרמניה כבר היו בעיצומן,
והמוני יהודים ונוצרים עונו במרתפי־העי-
נויים של הגסטאפו ובמחנות־הריכוז הנו ראים,
באו רבבות ספורטאים מכל העולם
לבירה הנאצית וערכו שם את הפסטיבל
הספורטאי בחסותו של הפירר המחייך.
כל יהודי בעולם זעם אז על שרירות-
ליבם של הספורטאים, שרצו וקיפצו על
קברות הקורבנות.
דגל במוסקבה. אולם יש נימוקים
חזקים נגד החרמת האולימפיאדה.
כאשר חטפו הפידאיון הפלסטיניים את
הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינ כן,
גינתה ישראל לא רק את מעשה-
הטרור כשלעצמו, אלא גם את הפרת
״השלום האולימפי״ המסורתי, שנולד עם
המישחקים המקוריים באולימפיה היוונית.
ישראל תמכה תמיד בעיקרון שהאולינד
פיאדה צריכה להתנהל מחוץ לכל המא בקים
האידיאולוגיים והפוליטיים.
יתר על כן, יש לישראל אינטרס מייו־חד
להניף את הדגל הכחול-לבן במוסקבה,
לעיני מיליוני היהודים בברית־ר,מועצות.
האולימפיאדה היא אחד המאורעות הגדו לים
המעטים שבהם אין גרית־המועצות
יכולה למנוע תעמולה ציונית עקיפה, על-
ידי עצם נוכחותם (ואולי גם הישגיהם) של
ספורטאי ישראל.

אם כן, איד משגים אותו? על-
ידי מיסמך חדש.

על כך יש הצעות שונות. בין ה שאר:
• 1שבבוא היום תקום ממשלה פלס טינית
זמנית ותתקבל חוקה פלסטינית
זמנית. זו תבוא במקום האמנה. הפלסטינית הלאומית
!• שהמועצה
פשוט תתעלם מן האמנה ותקבל שורה של
החלטות חדשות, הנוגדות את עיקרי
האנזם4
• שהסכם־השלום בין אש״ף ובין יש ראל,
שיושג בבוא היום, יהווה בעצמו את
ביטול האמנה, מכיוון שיכלול הכרה ב ישראל
ויכונן יחסים עימה.
דרך מקורית אחרת מופעלת לאחרונה,
בין השאר על־ידי אחמד צידקי דג׳אני,
אחד המשתתפים במישאל. בהצהרותיו הוא
פשוט קובע, כי האמנה אינה אומרת מה
שנאמר בה, שאין היא שוללת את קיום
ישראל ואינה דוגלת בגירו ש היהודים.
עובדתית אין זה נכון — אך גם ״פירוש״
חדש כזה יכול, לדעת בעליו, להוות שינוי
של האמנה. עראפאת עצמו נוקט גם הוא
שיטה זו.

במדינה ־

דיפלומט דג׳אני
״סערה בכוס ת ח

שר, לפחות עד שיוכלו להראות
להמונים הפלסטיניים הישג מוחשי
— הסכמת ישראל להקמת
מדינה פלסטינית, למשל.
״גם בן־גוריון לא חיסל את אצ״ל ו לח״
,עד שקמה מדינת־ישראל,״ הסביר
לי אחד מן האישים השתתף במישאל.
״מדוע שנפוצץ את המחנה שלנו לפני
שהשגנו משהו?״ (אגב, הסתמכות הפלס טינים
על פרשות שלנו, כמו אלטלנה ורצח
ברנדוט, גורמת לי תמיד הנאה מסויימת).
יתכן שהמצב היה אחרת אילו יכלו
ה״מתונים״ באש״ף להצביע על הישג גלוי
כלשהו, בעיקבות מגעיהם עם כוחות יש ראליים.
אך העובדה היא שממשלת־יש־ראל
לא שינתה את עמדתה במאומה, וכי
כוחות״השלום הישראליים נשארו חלושים,
והשפעתם על המדיניות כלפי הפלסטינים
היא אפסית.

מדבריהם שד רוב הנשאלים כ
מישאל מסתבר, כי כימעט בולם
מאוחדים כדיעה כי לא הגיע עדיין
הזמן שבו יש לשנות את ״האמנה׳׳׳
כצורה כלשהי.

צוק 101־11־
י פ כאשי יגיע המועד, ותימצא הצו־י
• רה הנאותה לשינוי או להחלפת האמנה,
תישאר השאלה לגבי ־היקף השינוי.

וחוץ מזה דומים ספורטאי ישראל לספור טאי
כל העולם, המתנגדים להחרמת האי רוע:
הם רוצים להתחרות, לנצח, להתבלט.

מדיניות
1>..ר א 3אווים וקד־ונלם״
בגין מצא סאטגט,
אבל האמריקאים אינם
רוצים לשמדע
שום דבר לא שימה את מנחם בגין
וחסידיו כמו הפלישה הסובייטית לאפגניס-
תאן. הם היו משוכנעים כי המעשה ישפר
באופן מכריע את יחסי ישראל-אמריקה.
כאשר השמיע פארוק קדומי, ראש המח לקה
המדינית של אש״ף, הצהרה בזכות
פלישה זו, גברה שימחה זו שיבעתיים.
בגין עצמו מיהר לנצל את היתרון, כפי
שנראה לו, בשורה ארוכה של נאומים
והצהרות, בכנסת ובכל הזדמנות אחרת,
שבהם חזר שוב ושוב על כמה טיעוני ם:
#טענת הסובייטים, שמותר להם להי כנס
לאפגניסתאן על פי הזמנת הממשלה
האפגנית תהווה גם תקדים בפלסטין. אם
תקום מדינה פלסטינית, וממשלת פלסטין
תזמין את הסובייטים — יגיעו כוחות
סובייטיים לשכם ולחברון ויסכנו את כל
המערך האמריקאי במרחב( .זוהי מהדודה
חדשה של טענה ישנה, כי מדינה פלס טינית
תהווה ״קובה של המיזרח התיכון״).
• יאסר עראפאת בירך את האיית־אללה
רוח־אללה חומייני, ועל כן הוא
נתן את י דו לאויבי ארצות-הברית, ה-
(הנושך בעמוד )34

(המשך בעמוד )44
העולם הזה 2212

תו 114 נזיד

בכירים, אשר נשארו עובדים תחת שילטון הליכוד
ולא פוטרו על־ידו.

אלון יקי מטה
למרות שח׳׳כ שמעון פרס נכחר השבוע
כמועמד סיפלגת העבודה לראשות
הממשלה, עומד יריבו של פרס, ח ״כ יגאל
אלון, להקים מטה־כחירות, מקביל למטה־הבחירות
שעומד פרס להקים.
מקורבי אלון טוענים כי רוב של 63 אחוז שבו
זכה פרם הוא רוב קטן, לאור העובדה שפרם היה
מתמודד יחיד. ההערכה במסה אלון היא שמרכז
המיפלגה, שייבחר לאחר הוועידה בפניו יתמודד
אלון, יבחר בסופו של דבר באלון כמועמד המיפלגה
לראשות הממשלה.
אלון איננו רוצה להימצא במצב שבו הוא לא
יהיה מוכן לבחירות לכנסת אם ייבחר כמועמד
המיפלגה, שייבחר לאחר הוועידה, בפניו יתמודד
שיכין את המיפלגה לבחירות.

1חקרי חס־־י
׳י ה מועדו]

בעיקבות שני מקרי שוד־היהלומים, של נשים אשר
ביקרו במועדון בתל־אביב, החלד. מישטרת תל־אביב
לבדוק את כל חברי־המועדון, השוכן בצומת
הרחובות ירמיהו והירקון.

הוחלט ע ד
לי כוד הליכוד
שלושת המיפלגות הגדולות המרכיבות את
הליכוד, חרות, הליברלים ולעם, החליטו
כיני,הם, כשיחות שלא לפירסום שנערכו
לאחרונה, על ליכוד כל מיפלגות הליכוד
למיפלגה אחת.
הוחלט כי ליכוד הליכוד יתבצע רק אחרי הבחירות.
גורמים במיפלגה הליברלית טענו, כי צעד כזה לפני
הבחירות יבריח מצביעים רבים מקרב אנשי
המיפלגה, אשר היו מצביעים עבור הליכוד מפני
שהליברלים בתוכו, אך אינם מוכנים להצביע עבור
מיפלגה שבד, ישלטו אנשי חירות.

דול א״ן יציע
לאר לי ר ״רחחקזד׳
יושב־ראש חנדולת־הסוכנות־היחודית,
אריה דולצ׳ין, אשר הודיע על כוונתו
להתחרות כסגן־ראש־חממשלה שימחה
ארליך, על תפקיד יושב־יראש המיפלגה
הליברלית, יהיה מוכן לוותר על מועמדותו,
--לא יתו

על׳התפקיד.
יתמודד
אם גם ארליך
מקורבי דולצ׳ין מסרו על כך לסגן־ראש־הממשלה
ארליך, אך עדיין לא קיבלו ממנו את תשובתו.
יש להניח כי אם אכן לא יתמודדו שני אישים אלה
על התפקיד, יצליח השר יצחק מודעי לזכות בו.

רשימות שסודות
ב מ ערך
על־פי הוראתו של יושב־ראש מיפלגת העבודה,
ח״כ שמעון פרס, החלו להכין במערך רשימות של
פקידים בכירים אשר קיבלו את מישרותיהם
במישרדי־הממשלה או בחברות הממשלתיות משום
שהם קרובים לליכוד.

הכוונה להכין רשימות כאלה, אשר יכללו
גם פקידים כדרג נמוך, אשר אם המערך
יחזור לשילטון, הוא יוכל להחליף אנשים
אלה כאנשים משלו, ולהחזיר לעכודה את
אותם פקידים שפוטרו על־־ידי שילטון
הליכוד, משום שלא חיו מזוהים עם
המיפלגות והאישים המרכיבים את הליכוד.
כן תיבדק הנאמנות המיפלגתית של אותם פקידים

חמישטרה הצליחה לשים יד על רשימת
חכרי־המועדון והיא מתכוונת להקיף
את כולם כדי לגלות את שודדי היהלומים
של שתי נשות החכרה, מלכה רוזנשטיין
ופולה קליינמן.

711־ אנטבה
ב אוגנד ה
אחד מעובדיו הבכירים של רדיו אוגנדה, פנה
בבקשה להוצאת־הספרים פינגווין בניו־יורק למכור
לו את זכויות התרגום של הספר נזיבצע סערה,
שנכתב על־ידי יהודה עופר. הספר של עופר הוא
אחד הספרים שנכתבו בעיקבות מיבצע אנטבה.

עובד רדיו קמפאלה, דניאל קאיאזה, ביקש
לתרגם את הספר לשפת לוגנדה, שכה
שולטים למעלה מ־ 85 אחוז מתושבי אוגנדה.
קאיאזה כותב כבקשתו בי ברור לו שרכים
מתושבי אוגנדה היו רוצים לדעת את
האמת על ״מיכצע הגבורה של הקומנדו
הישראלי שהציל את כני הערוכה.״

ננת נו דד
בן המנהיג
סערה חדשה מאיימת בימים אלה על המפד״ל.
גורם אנונימי הפיץ מיכתב אשר נשלח למאות
מראשי המפד״ל שבו טען, כי אחד ממנהיגי מיפלגה
זו פסול להנהיג את המיפלגה בגלל חוסר המוסר
שלו.

כותב המיכתב טוען, בי כנו הבכור של
אותו מנהיג נולד ארבעה חודשים כילכד
אחרי נישואיו של המנהיג. לדעת כותב
המיכתב אוסרת ההלכה על איש כזה להנהיג
את העם, ויש להוציא אותו משורות
המפד״ל.
גורמים במפד״ל טוענים כי הם יודעים למי מכוונים
הדברים.

ש פיר וכוון ל מ דו ר
בו רג מג בי ל
את ש פיר
הקרע הראשון כין שר־הפנים הממו נה
על המישטרה, הד״ר יוסף בורג,
לבין מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל
שפיר, ארע ביגלל דוברו החדש של
שפיר, העיתונאי לשעבר אריה ארד.
אל בורג הגיעו תלונות מעיתונאים ו אנ שי׳
רדיו על סגנון הדוברות של ארד ובעקבותיו
על מדיניות ההתראיינות של שפיר. בעקבות
תלונות אל ה.יצא מיכתב מלישכת שר־הפנים
אל לישכת המפכ״ל, המטיל סייגים על פעי לותו
של שפיר בכל הנוגע לנושאי יחסי׳
הציבור.

כין היתר צויין כמיסמך, כי על שפיר
להתראיין רק באישור מוקדם של שר־הפנים.
על שפיר נאסר גם להיפגש
עם שרים אחדים אלא לאחר תיאום
עם בורג.
גורמים במישרד־הפנים מסרו, כי המיסמך יצא
אל שפיר בעקבות בקשת הבהרות משפיר.
גורמים אלה טענו כי שפיר ביקש לדעת אם
הסייגים שהיו מוטלים עליו בהיותו אלוף
בצה״ל, הם גם הסייגים הנהוגים במישטרה.
נראה כי המפכ״ל אינו מקבל ע ליו את הסייגים,
שהטיל עליו שר־הפנים.

המטה הארצי של המישטרה החזיר
את המיכתב ללישכת שר־הפנים, ללא
כל הערה או תגובה. נראה כי שר־הפנים
לא יעמוד על דרישות אלה,
ומאחד וחן נדחו, תינתן בינתיים ל שפיר
יד חופשית כבל הנוגע ליחסיו
עם העיתונאים ועם השרים האחרים.
בינתיים גברה התסיסה נגד דובר־המישטרה
החדש. עיתונאים ירושלמים טוענים כי הדובר,
כתב דבר לשעבר אריה ארד, נוהג במדיניות
של איפה ואיפה, ומבחין בין עיתונאים. הדובר
גם אינו עונה על שאלות של עיתונאים ואינו
מספק להם חומר על פי דרישתם. כמה עיתו נאים
ירושלמים, העוסקים בענייני מישטרה,
עומדים ליזום פגישה עם שפיר ולדרו ש ממנו
להחליף את הדובר.
לשפיר היו בעיות עם עיתונאים גם כאשר
שימש כיו״ר המישלחת הישראלית במ שא׳
ומתן על הפרדת־הכוחות בז׳נבה, אחרי מי ל׳
חמת־יום־הכיפורים.

מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר,
נסוג מתוכניתו לבטל את היחידה המרכזית
(המדור) כמישטרת תל־אכיב, וזאת
כעיקכות לחצים של ראשי מישטרת תל־אביב
ומפקדי המדור.
תמורת ביטול התוכנית לבטל את המדור הבטיחו
ראשי המדור לשתף יותר פעולה עם המרחבים
השונים במישטרת מחוז־תל־אביב.

בנושא ביטחוני
הכלבים השומרים על הכנסת הוכרזו על־ידי יושב־ראש־הכנסת,
יצחק שמיר, כנושא בטחוני סודי.
קצין הכנסת, יצחק (״איזי״) בן־גל, שמסר על כך
בשמו של יושב־ראש־הכנסת, ציין כי הכלבים
קשורים למערך הבטחוני של משכן־הכנסת ולכן
הם מוגדרים ״כנושא ביטחוני וסודי,״ ועל כן
אסר על עיתונאים לערוך כתבה עליהם.

תפתח נקודת
1ש טר ח מטולה
הטישטרה מתכוונת לפתוח נקודת־מישטרה
במטולה וזאת כעיקכות הגילויים על
התרחבות ההברחות כמושבה זו ועל כניסת
גורמים הקשורים לעולם־התחתון אל
המושבה.
עד כה כפופה מטולה למישטרת קרייודשמונה,
אשר לא הצליחה לבלום את נגע ההברחות במטולה.

אחיו ש ד דוינגד
קנאי מדי
ד״ר ישראל מאיר לווינגר, אחיו של איש קריי ת׳
ארבע, פרש מכהונתו כרב ראשי של קהילת קלן
בגרמניה, אחרי שלוש שנים. בנאום־הפרידה שלו
ביקש סליחה מאנשי הקהילה על שנהג בהם
בקפדנות־יתרה בענייני הלכה.

מסתבר כי לווינגד היה קיצוני מדי לטעמה
של קהילתו. בינתיים נשארה הקהילה
כלי רב.

שכירי ״אדעל
]דר שו והסכימו
לוותר ולקצין 1־
ואילו החברה
מעניקה מילין],
ליוו״ןישהווה
פרשה בקאהיו

יושב־ראש מועצת־המנהלים
של אל־על, אברהם (״בו־מה•)
שביט, מכחיש בכל תוקף שהיתה לו יד במינויו של המצרי

סאלח נבחן, כנציג אל־על בקאהיר. נבחן היה בקשרי מיסחר עס
חברת הנסיעות הפרטית אותה הקים בעבר שביט, ושביט אף
הזה. הנסיעות במישרד
חלקו
את לו למכור
מתכוון

ל־על״ סוערת שוב. עובדים
מצטופפים סביב לוחות־המודעות
במיבנים השונים של מי שרדי החברה ב־נמל־התעופה
בן־גוריון בלוד. הזעם והמ רירות
שהצטברו בשבועות האחרונים אצל
עובדי החברה, בעיקבות קיצוצי המש כורות
ואיומי הפיטורין של יושב־ראש מו־שביט,
עצת־המנהלים
אברהם (״ממה״)
מתפרצים עתה אל מול לוח־המודעות.
את השערוריה החדשה המסעירה את
אל־על גרם אחד מעובדי החברה, המועסק
בה מזה 10 שנים. האיש, אשר סירב להז דהות
בשמו, אם כי טען שהוא אחד ה מועמדים
לפיטורין, שיכפל כתב־אישום

באמתלות שונות, כשהוא מקבל אש״ל ביד
רחבה, על חשבון החברה! אירח באופן
קבוע אנשים פרטיים בימי שבת במים־
עדות על חשבון החברה! קיבל הלוואות
בתנאי־ריבית מצחיקים! קיבל טובוודהנאה
בצורת כרטיסי-חינם במועדונים ובברי-
כוודשחייה, קונצרטים והצגות, לו ולבני
מישפחתו! חזר מגיחותיו בחוץ־לארץ עם
עשרות מיזוודות, ומעולם לא פתחו לו
במכם אפילו מיזוודה אחת ! הביא בחברות
זרות דברי חשמל עבור בתו.
אולם הכרוז המשוכפל של העובד לא
נכתב כדי לעשות חשבונות־עבר עם
בן־ארי. הוא נכתב כדי להתריע על המשך

!וטת-מגוה לטסעלי תיירות וטווחי תנוופ 8סרס

8£$ווו?£8ז* £זנשססז -זזת£$ז:
0ז 8£1*10£8 00 1אסוזגוע*

!גרות המתוקה

הביזבוז הראוותני באל־על, בסיגנון שסי מל
בן־ארי, שפוטר מהחברה כבר לפני
חודשיים. עתה מתברר כי בן־ארי ממשיך
לעלות לחברת אל־על כסף רב, גם מבלי
שהוא תורם במשהו לחברה.

נהג צמוד

אירע דבר. הנהג הצמוד שלו מסיע את
מזכירתו האישית יום־יום מביתה בפ תוד
תיקווה למישרד ובחזרה. כשמסיים הנהג
את הסעת המזכירה, וכשאין הוא צריך
להסיע את היושב־ראש־לשעבר, הוא מסיע
את אשתו של בן־ארי לשוק, מסיע את
אמו של בן-ארי ואת חמתו לקניות, לוקח
ומחזיר את בנו של בן־ארי מהבסים ה צבאי
שבו הוא משרת. כשהבן רוצה לנ סוע
עם חברים, הוא פשוט משחרר את
הנהג, ולוקח את מכונית־השרד שהיא רכו ש
אל־ על לטיוליו. הנהג צמוד למישפחת בן־
ארי גם בשבתות, ומקבל עבור עבודת
השבת והערב שלו תשלום מייוחד וגבוה.
אולם בכך לא די לבן־ארי. הוא ממשיך
לטוס בחברת אל־על, יחד עם בני-מיש-
פחתו, כאילו זוהי חברה פרטית שלו,
מבלי לשלם עבור הכרטיסים. בטיסה 358
מפרנקפורט, שנחתה ב־ 18 בדצמבר, באו
בן־ארי ואשתו עם שבע מיזוודות, שלא
נפתחו, כמובן, על-ידי המכס. בן־ארי ממ-
שיו לקבל סיגריות ומשקאות מהמישרד בארוחות הראשי של אל־על, וממשיך
במיסעדות היקרות שבתל-אביב ובירושלים.

״רזתגדגות״
במחיר מיליונים

השלט על לישכתו של בן־ארי ב מי שו רי חברת
הבת של אל־על, חברת תש״ת, בן־ארי ביקש מיש־רד
ומזכירה, אך שביט סירב להעמידם לרשותו בנמל־התעופה, ומצא לישכה בתל־אביב.
חריף ביותר נגד הנהלת החברה, ו שיגר
אותו למבקר־המדינה, הד״ר ארנסט נבנצל,
עם העתקים לשר־האוצר יגאל הורביץ,
שר־התחבורה חיים לנדאו, בומה שביט,
מבקר חברת אל־על, ומי שהיה יושב־ראש
מועצת המנהלים של אל־על, מרדכי בן-
ארי.
״לנגד עיני הלכה החברה והתדרדרה,״
כתב העובד ,״כרכב שאיבד את הבלמים
בירידה, ואינו מסוגל לעצור. הנהג של
רכב רעוע זה, שהוביל אותנו במידרון,
מר מרדכי בן־ארי, שילם לבסוף בראשו
עבור המחדלים, ובצדק.״ אותו עובד מנה
אחת לאחת את הביזבוזים הידועים של
בן־ארי בחברה: הוא החזיק שתי מכו ניות
ו שני נהגים על חשבון החברה ! הת ארח
במלונות־פאד בארץ, דן־כרמל, גלי
כינרת והמלך דויד, בסופי-שבוע, עם כל
המישפחה, על חשבון החברה> נסע בפקד
דות־נסיעה בליוויית המישפחה לחוץ־לארץ,

רת־בת של אל־על, חברת תש״ת, השוכנת
בבית אל־על בתל־אביב.
במזכירה
לא הסתפק
אולם בן־ארי
ובחדר. הוא ביקש מאל־ על גם להשאיר
בידיו מכונית ונהג. בן־ארי קיבל מכונית
וולוו חדישה, ונהג צמוד.
נראה כי לאחר ההלם הראשון של פי־מוריו,
ממשיך בן־ארי להתנהג כאילו לא

בשבתות

ף* ן־ ארי קיכל מהחברה מי שרד ומז-
* כירה בבית אל־על. הוא פנה אל שביט
וביקש ממנו ״מישרד ומזכירה עד שאני
אתארגן.״ לשביט לא היה נעים לסרב לבן-
ארי, שהיה מוכה אחרי הדחתו, והוא הס כים•
אלא שממה שביט לא רצה שנן-
אדי ימשיך ״להסתובב לו בין הרגליים״,
כהגדרתו, במישרדי החברה בלוד. לכן הוא
נתן לו את החדר והמזכירה במי שרדי חב-

ך ומה שכיט טוען כי לא קרא את
י המיכתב, אם כי שמע ע ליו :״אותי
לא מעניין בכלל אם פותחים לבן־ארי את
המיזוודות או לא. זה עניין של המכס!״
הוא אמר השבוע. דו בר חברת אל־על,
משה אילת, טען השבוע :״הסידור הזה עם
בן־ארי יימשך שנה שלמה. זה בכפיפות
לחוזה־העבודה של אל־על איתו, ובכפי פות
לנוהלים שלנו. בן-ארי אומנם כבר
זכויות לו מגיעות
לא בחברה, אבל
מסויימות ואנחנו מקיימים אותן.״ שביט
טוען לעומת זאת :״כאשר בן־ארי היה
צריך ללכת, הוא קיבל הודעה מיידית,
והיה צ ריו לפנות את מקומו מייד. אי-
אפשר לזרוק אותו לרחוב, וחוץ מזה מגי עים
לו עוד כמה חודשי־חופשה שהוא
צבר.״ את התקופה שהזכויות של בן־ארי
עומדות לו סירב שביט לפרט, אך טען :
״אנחנו עוד נראה אם זה יהיה שנה
שלמה.״
בן־ארי יקבל עוד שנה תמימה משכורת
מאד־על, מבלי לעשות שום דבר. מילבד
המשכורת שלו, הוא עולה לחברת אל־ על
כ־ 250 אלף לירות לחודש, שחם, בסכו־

מים של היום, שלושה מיליוני לירות
לשנה, ובסכומים ממשיים זה יגיע בסוף
השנה לכחמישה מיליונים. כל זאת נוסף
על משכורת־הענק שהצליח לסדר לעצמו
בעת שעדייו עבד באל־על, וזו המשכורת
שהוא ממשיך לקבל.
שבים היה מוכן להתייחס ליי תר ההו צאות
של ב ד ארי, מילבד המכס .״יש לו
מכונית ונהג צמוד. האיש הזה לא יודע
לנהוג. אני יוד ע שהוא לומד עכשיו נהי גה,
שזה הולך לו בקושי רב, אבל הוא
כבר עבר את מיבחן התיאוריה. אם מגי עים
לו מכונית ונהג צמוד, הוא יכול
לעשות בנהג מה שהוא רוצה, לשלוח אותו
לאן שהוא רוצה. אותו הדין לגבי יתר ההו צאות
של בן־ארי. חוץ מזה, האיש הזה
נתן לאל־על 30 שנה מחייו. אי־אפשר
לזרוק אותו סתם ככה לר חוב!״
מקורבי בן-ארי מסבירים כי אין זה
נכון שהוא לא עובד עוד בשביל אל־על.
לדברי בן־ארי הוא עדיין עובד בהתנד בות
עבור אל־על. שביט מגיב על כ ך:
״הוא עושה בשבילנו משהו בענייני מחי-
רי־הדלק בארצות־הברית, ואולי נבקש ממנו
לסיים את המשא־ומתן עם חברת בואינג להמשיך שבו הוא התחיל, אם נצטרך
אותו.״
אולם האמת היא שבן־ארי מקדיש בערך
שעתיים בשבוע לענייני אל־על. יתר הזמן
שלו, הזמן של פקידתו, שרותי המישרד
ושרותי אל־ על מוקדשים להכנת עסק פרטי
בתחום התיירות, שהוא מקים עתה.

שילכו״לשגות
את החוקים
ף ין ־ א רי סירב להגיב על ההאשמות
•י נגדו :״אני מנוע עתה מלדבר על נוש אים
אלה.״ הוא סירב לציין אם הוא מנוע
משום שהנושא נמצא עתה בטיפולו של
מבקר־המדינה, או משום שאין לו תשו בות
לגבי סיגנון־החיים הבזבזני שהוא
מנהל על חשבון החברה שבה הוא עבד
בעבר.
ממה שביט מגיב בצורה אחרת :״אנח נו
נהגנו לפי החוק ולפי התקשי״ר. אני
יודע שזה לא בסדר, אבל אי-אפשר לבוא
אלינו בטענות. צריך לבוא לשיטה ול חד
קים. צ ריו לשנות את החוק ואת ה-
תקשי״ר במדינה, ולא להיטפל אלינו ואל
בן־ארי. גם עמירם סיוון ואחרים קיבלו
מכונית ומשכורת אחרי שעזבו, אז מה רו צים
ממני — שילכו לשנות את החוקים
ושלא יבואו אלי בטענות ! ״
לעומתו הגיב על כך עובד אל־על בצורה
שונה לג מ רי :״כל הביזבוזים של בן־ארי
הם בשעה שעומדים לפטר אותי מהחברה
עקב צימצומים. ההוצאות של בן־ארי יכד

פר שה בת ד אב־ ב
אני יודע שזה לא בסדרו
י רו שביס :״אנחנו נהגנו
ירולשע בד, בן־ארי.. :אני מנוע עתה סדר בדעו נושאים אד ח ך
היושב־ראש לשעבר של של מועצת־המנהליס
זל־על, מרדכי בן־ארי, סירב להגיב על ההאשמות שלמרות הדחתו
סוכן כקאהיר
דשה אחרת המסעירה עתה את
אל־על היא פרשת הקשרים בין יושב-
ראש מועצת־המנהלים שביט לבין מי ש מונה
בשבוע שעבר כנציג אל־&ל בקאהיר,
סאלח נבחן.

עו בדה -מ אז
( במשר די

פו ט ר

מתפ קי דו
ב מז כי ר ה,

ה מז כי ר ה מפהח-תקוה ל ת״א
ואח חמתו

ל סי דו רי ם

בכל ר ח בי

הארץ כ שהוא

ה מ כו נית
ו ל מו ת ר

טי פו לי ם

שו ני ח

ע מו

הנ הג

ו מ שו ני ם,
ב מ כו ני ת

וכיבוד מהמשרד הרא שי,

מזוו דו ת,

ש כ מו בן

מ שרד

נו ס ע עם האישה ל שו ק,

לו ק ח

שונים׳ ב מו ס ך החברה,

מ מו ש כו ת ל חופיי׳ ע״ח החברה

מ חזי ק כר בן־-או י ,

ממ שיך

יו ם

הנ הג

צ מו ד עם

נו ס פו ת

ב א רו חו ת

בבנין אל על בת״א
יו ם

אותו, את

מ סי ע את האמא של

ומחזיר את ה בן לצב א -ה בן

על אל על עם

לציין מה מ ש כו ר תו של הנ הג ב שעו ת

סי ג ריו ת

ע״ח החברה,

מ רוו ח

בנהג ־ו מ כו ני ת צ מו ד ה (כ א שר הנ הג מ סי ע

ו חז ר ה,

נו ה ג

אל־על, הציג עצמו כבעל מישרדי־נסיעות
בקאהיר, גרמניה ובאוסטריה. נבחן הציע
את עצמו כסוכן אל־על במצריים, כאשר
תפתח אל־על קו לקאהיר.
אולם נבחן ביקר גם את נשיא התאח־דות־התעשיינים,
בומה שביט. שביט עסק
באותה עת בהקמת חברת-נסיעות חדשה,
חברת סיטי. בהברה אמורים היו להיות
סוכן־הנסיעות
עצמו, שביט שותפים
והביטוח עקיבא רוזנמן, וחברת־הנסיעות
עזורי.
בין חברת־הנסיעות סיטי, שעדיין לא
הוקמה, לבין נבחן הוקמו קשרי-עסקים.

נבחן הוא חלוץ היחסים המיסחריים הלא-
רישמיים בין ישראל ומצריים. עוד ב חר
דש יולי 1978 הוא הגיע לישראל, והתחיל
ליצור התקשרויות מוקדמות בין חברות
ישראליות והחברות המצריות והאירופיות
שלו.
כשהוא מלווה על־ידי מנהל מישרד
ראש־הממשלה והשגריר המייועד למצריים,
הד״ר אלי בן־אלישר, קיבל נבחן את נצי גות
כור במצריים, חברותיו של המיליונר
שאול אייזנברג ואת הנציגות של החברה
החדשה, שבה שותפים אלופי צה״ל לשע בר,
חברת גושן. נבחן ביקר גם בחברת

לות לפרנס בכבוד עשרות מישפחות של
עובדי אל־ על, שעומדות להיות רעבות
ללחם מחר ! ״

ממשיכה אל־על לשלם לו הוצאות אישיות בגובה של 5מיליון
לירות בשנה. הגילוי הזה קומם את עובדי אל־על שטענו כי בכסף
זה אפשר היה לפרנס עשרות מישפחות של עובדים בחברה.

ידידיו -ולא חר

ע צ מו

בן ־ א רי

נר א ה

נ סי עו תיו

עו ברת

ה מ כו נית למשפחה גם ב שב תו ת

מ סו ג

ה יו קרה,

מ מ שיך

ב ן ־ ארי מקבל אספקת

לנסוע עם המשפחה ל ת קו פו ת

( חזרלאח רו נהמפ רנ ק פו ר ט. ב טי ס ה 358ב 1 8 .1 2 .79 -כ שהוא

ע ב רו

דרך הפכם מ ב לי

תדוש דמבקדהמזינה

קטע מתצ לום
התלונה
למבקר־הנזדינה, הד״ר ארנסט נבנצל, אותה שיגר עובד המשרת

שנבד קו)

ו ח גי ם -

ועור הרשימה

נו ש א

א רו כ ה!

באל־על 10 שנים. העובד סקר את פרשת כיזבתי׳הכספים של
מרדכי בן־ארי בעת שבן־ארי היה יושב־ ראש נזועצת־הסנהליס של
אל-על וחשף את המשך ביזב חי הכספים גס לאחר קדחת בן־ארי.

כאשר מונה בומה שביט כיושב־ראש
מועצת־חמנהלים של אל־ על, הוא הפקיד
אצל עורך־דינו את מניותיו בחברה החד שה,
עד שהם יימכרו. שביט החל במשא-
ומתן עם י די דו נבחן, כדי למכור לו
את המניות בחברת־הנסיעות הישראלית.
המשא־והמתן לא הגיע עדיין לסיומו.
בשבוע שעבר חתמה אל־ על על ההסכם
עם נבחן, אשר ישמש כנציגה הבלעדי
במצריים. שביט טוען — וטענתו מקבלת
אישור מחסמנכ״ל לענייני מיסחר של אל־על,
אוטו הרשטיג — כי המשא־ומתן בין
אל־על לנבחן התחיל עוד בתקופת מוטי
הוד, ולפני ששביט הכיר כלל את נבחן.
שביט והרשטיג טוענים כי אף הצעה אח רת
מטעם סוכו־נסיעות מצרי לא הגיעה
אליהם.
לעומת זאת טוענות שתי חברות מצ ריות,
כי הן הציעו את שירותיהם לאל־על,
ונדחו. האחת היא חברת זט — אוו״איישן
סרוויסס והשנייה היא חברת אמקו טרבל.
שביט טוען, ואף טענה זו מתאשרת על-
ידי הרשטיג, כי לא היה לו כל קשר
עם המשא־ומתן שנוהל עם נבחן, וכי הוא
״רק הרים כוסית עם נבחן, אחרי שהחו זה
נחתם.״
שתי הפרשות, זו הישראלית הנוגעת
למרדכי בן־ארי וזו המצרית הנוגעת לבו-
מה שביט, מסעירות בימים אלה את ה ספק
עובדים
הפגועים. של אל־על. אין
שפרשוה אלה לא יתרמו למאמצים להב ראת
החברה, שעליהם מצהיר שביט הש כם
והערב.

יוסי ינאי

במדינה
(המשך מעמוד ) 30
מבצעים את המעשה הבארבארי של כלי את
בני־הערובה.
המסקנה של בגץ :״מדינה של ערא-
פאתים וקדומים״ תהווה סכנה לאמריקה,
ועל כן צריכה אמריקה לתמוך בישראל,
שהיא המיבצר הנאמן הבטוח האמיתי שלה
במרחב. עליה לספק לה יותר נשק, לעזור
לה למנוע את הקמתה של מדינה פלס טינית.
גוף
חילוני. באורח מוזר, לא שוכ נעו
האמריקאים על-ידי טענות אלה. קרה
ההיפר הגמור.
האמריקאים לא התרשמו במייוחד מהצ במיסגרת
הודעה
הרת קדומי, שניתנה ונשיא משותפת של שר־החוץ האשפ״י
בולגריה, בעת ביקור ב6ופיה. הם הסיקו
ממנה את המסקנה ההפוכה: אש״ף נאלץ
לתמוך בעמדות הסובייטיות, גם בניגוד
לרצונו, מפני שבריודהמועצות היא ה מעצמה
היחידה התומכת בו. אם ייפתח
דד שי ח אמריקאי-פלסטיני תחלש התלות
של אש״ף במוסקבה, ובמילא יוכל האיר-
גון הפלסטיני לנקוט עמדות הדומות לעמ דות
של איראן, סעודיה ומדינות מוס למיות
אחרות, המתנגדות לפלישה הסוביי טית.

יחסי חומייני-עראפאת נראים לאמ ריקאים
אחרת. אחרי כליאת הדיפלומטים
האמריקאיים בטהראן, התנדב אש״ף לתווך
בין הצדדים, אך נהדף על-ידי חומייגי.
חומייני הדתי־קיצוני חושד באש״ף, שהוא
גוף חילוני מובהק, מה גם שנתגלו קש רים
בין אש״ף ובין המיעוט הערבי המר דני
בדרום איראן.
יתר על כן, האמריקאים בטוחים כי
מאורעות אפגניסתאן יביאו להקמת ברית
חדשה בין איראן ואמריקה, מייד עם חי סול
פרשת בני־הערובה האמריקאיים. לכן
פירסמו האמריקאים השבוע הודעה מתו נה׳
שבה הזכירו כי קצינים איראניים ממ שיכים
להתאמן בארצות־הברית, ושבה
הובעה הדיעה כי חידוש פעולת השגרי לשני
רות
האמריקאית בטהראן יסייע
הצדדים.
נשמעו צלילים מתונים
גם מאיראן
יותר. השבוע ניתן להבין, כי המשבר עשוי
להגיע לסיומו אם תתנהל באו״ם חקירה
נגד השאה, שבה יתגלו ויפורסמו פשעיו,
ואם יוחזר ההון שהוא שדד באיראן.
קשר אמריקאי־מצרי. כל זה הפ תיע
את בגין ועמיתיו. אולם הם לא היר-
פו מטיעוניהם. ייתכן כי קיוו שהסברה
זו תשפיע על דעודהקהל האמריקאית,
אשר מאורעות איראן ואפגניסתאן עוררו
בה מחדש את היצרים הלאומניים. מה גם
שבשנת־בחירות נמצאים כמה פוליטיקאים
המוכנים להסתייע בתעמולה זו למטרו תיהם
הפרטיות.
אך בסוף השבוע נראה כי הסברה• זו
עלתה על שירטון .״העראפאתים והקדומים״
לא הפחידו את האיש בבית הלבן. אפילו
ביקורו של שמואל תמיר בוושינגטון לא
הרעיד שם את אמות הסיפים.
האורות האדומים הוסיפו לדלוק בירו שלים•
המשבר בשיחות האוטונומיה, ש הוחמר
לפתע על-ידי הנשיא אנוור אל-
סאדאת, שדחה בצורה כימעט מעליבה את
״דגם האוטונומיה״ המגוחך של הצוות ה ישראלי,
נראה כחלק מקשר אמריקאי-
מצרי.
לא נותר ספק: ממשלת ג׳ימי קארטר
סבורה כי יש להשיג הישג מהיר בדרך
אל ההסדר הישראלי-פלסטיני, לפחות משני
טעמים :
י• כדי להקל על האמריקאים לפעול
במרחב המוסלמי־הערבי, נגד ברית־המוע-
צות, מבלי שאיבת הערבים לישראל תשמש
מיטרד.
!• כדי לאפשר לג׳ימי
להוכיח כי גם במישור זה
שג נוסף, דבר שישפר את
רות לנשיאות, שתיערכנה
חודשים.

קארטר עצמו
הוא השיג הי-
סיכוייו בבחי בעוד
עשרה
מיפלגות רגע !סוד אמ!ת
פיצצת-הזמן, שהיתה
חפוייה מתחת רבגיין
ש?״י, התפוצצה השבוע
באולם שררה דממה. בזה אחר זה נקרא
כל אחד מן הנוכחים בשמו, גיגש לשולחו־

פנתר מרציאנו (באמצע) עוקב אחרי מניין הקולות כמועצת של״י*
66 נגד 56 ,בעד 4 ,נמנעים
הנשיאות, שילשל פתק מסומן לתוך קופ-
סת־קרטון ששימשה כקלפי.
( 126 מבין ) 145 חברי המועצה של של״י,
שנבחרה בוועידת־האיחוד שנסתיימה ב אותו
בוקר, הצביעו בעד או נגד קיום
הרוטציה בסיעת התנועה בכנסת.
הכל התנהל בשקם מופתי, ובאורח תר בותי
למופת. שלושה נואמים די ברו בזכות
קיום הרוטציה, שלושה נגדה. החלוקה
לא היתד, על פי המוצא התנועתי, והיא
הפרידה גם בין ידידים. ד״ר יעקוב ארנון,
מי שהיה מנכ״ל מישרד־האוצר, דיבר בז כות
הרוטציה. ידידו, האלוף (מיל׳) מתי
פלד, דיבר נגדה. שני בעלי־הפלוגתא,
סעדיה מרציאנו ומאיר פעיל, דיברו אח רונים.
מילבד
כמה קריאות־ביניים, התנהל ה דיון
בשקט. אילו הותר לזר להיכנס ל ישיבה
הסגורה, היה יכול לקבל את ה רושם
שמדובר על נושא אקדמי. אך כל
הנוכחים ידעו כי הגיע רגע של אמת ל תנועתם.
בעיטה
בבטן. ואכן, תוך כמה דקות
התפוצץ הכל.
בעוד שבאולם התנהל דיון אקדמי באמת
(הנושא: השפעת דרגות־המס על שכר־העובדים)
,נערכה באולם סמוך, על שולחו־שיש
גדול, ספירת פיתקי־ההצבעה. התו צאה
66 :נגד הרוטציה 56 ,בעדה 4 ,נמ נעים.
ברגע
שנמסרה תוצאה זו, הסתיימה
השלווה. סעדיה מרציאנו ביקש את דשות־הדיבור
לשם מסירת הודעה אישית. בהת רגשות
גוברת הודיע תחילה על פרישה
מן התנועה, אך תוך כדי דיבור התלהב,
הכריז מילחמה על של״י, נשבע להילחם

כאשר עלה מאיר פעיל על הבמה כדי
למסור הודעה אישית נגדית, אירעה ה התפוצצות.
תריסר חברי־המועצה, אנשיו
של מרציאנו, וביניהם אשתו, החלו צועדים
לעבר הדלת, כשהם עוברים במעבר ש באמצע
האולם. בדרך התעכבו. עלבונות
וקללות ערביות עסיסיות הוטחו לכל עבר,
וחיש מהר הורמו אגרופים.
קבוצה של פנתרים, ובראשם אשתו של
מרציאנו, הסתערה בהיסטריה גוברת על
הבמה, ירקה על פעיל, עקרה והרימה את
שולחן־הנשיאות. אחרים החלו מכים תחי לה
את אנשיו של פעיל, ואחר־כך, בלא
אבחנה, כל מי שנקרה בדרכם. איש־תנועה
מירושלים, צלם חובב, הופל על הארץ
כשהוא יורק שן ופניו מתנפחות. רן כהן,
ראש סיעת של״י בהסתדרות, ספג מכה
על עורפו. חבר-מועצה נכה הופל והוכה
קשות. גם הסופרת יעל לוטן, שהצביעה
בעד הרוטציה, ספגה בעיטה בביטנה,
מפני שהעירה קודם לכן הערה שהפנתרים
ראו בה עלבון,
המהומה ארכה כרבע שעה. כשהוזעקה
המישטרה למקום, כבר היה האולם נטוש.

כשעות הקטנות של הלילה. פי־צצת־הזמן,
שהתפוצצה בצורה זו, הונחה
עוד בלילה שבו קם מחנה של״י. זה היה
ב־ 18 במארס ,1977 ערב הבחירות לכנסת
הנוכחית.
קדמו לכך חודשים של משא־ומתן עקד
בין הפלגים, ללא תוצאות. גם כאשר הת כנסה
אותה ישיבה, במי שרדו של אריה
(״לובה״) אליאב, לא האמין כימעס איש
שתישא תוצאות. אולם במהלך הדיון ה מרתוני,
שנמשך עד מאוחר בלילה, חדרו
לתודעת 28 הנוכחים שתי אמיתות: שזוהי
השעה האחרונה להקמת מחנה משותף,
ושאם לא יקום המחנה ייתכן כי אף פלג
אחד ממחנה־השלום לא יזכה בייצוג ב כנסת.
וכך,
לפתע, קם המחנה. הוא כלל שתי
תנועות שכבר התייצבו בעבר בבחירות
(תנועת מוקד ותנועת העולם הזה — כוח
חדש) ; הקבוצה שפרשה עם לובה אליאב
ממיפלגת העבודה (שקראה לעצמה ״סוצ יאליסטים
עצמאיים״) ,קבוצה של אישים
בלתי־תלויים (ובראשם ארנון ופלד) ,קבו צה
ערבית מהמשולש (בראשות ואליד צא־דק
מכפר טייבה) — ופלג של הפנתרים
השחורים, בהנהגת סעדיה מרציאגו.
הצטרפות פלג הפנתרים היתה בעייתית
ביותר. היו שסברו כי הפנתרים לא יצליחו
להביא קולות מן השכונות, אך יבריחו
קולות בערים, ביגלל תדמיתם העדתית
הקיצונית. אולם אנשי מוקד ראו בהצ טרפות
הפנתרים תנאי־בל־יעבור, ביגלל לובה ואילו
הסוציאליסטית, השקפתם אליאב עמד על־כך ביגלל גישתו לפיתרון
בעיית ארץ־ישראל השניה.
״לא קדנציה שלמה״ .במהלך הדיון
פרשו מרציאנו ואנשיו מהישיבה, מפני
שלא ניתן להם המקום השלישי ברשימה.
אנשי מוקד, ובראשם רן כהן, רצו אחריהם
במדרגות, שיכנעו אותם לחזור.
וכך, לבסוף, נתקבל מיסמך, שנוסח
על־ידי לובה אליאב עצמו, ושנרשם ב־כתב־ידו.
הוא כלל רעיון שאליאב ראה
בו עי קרון־יסוד: הרוטציה. ב סי מון כו ללני,
בלי נוכחותו של מישפטן (אמנון
זיכרוני לא האמין כי הישיבה תישא פרי,
ועל כן לא בא אליה) ,נרשם נוסח שגרם
מאז לוויכוחים סוערים.
נאמר במיסמך :״הסכמנו שארבעת ה ראשונים
ברשימת המחנה לכנסת יהיו
( ) 1אריה אליאב ) 2( ,מאיר פעיל ) 3( ,אורי
אבנרי ) 4( ,סעדיה מרציאנו ...הסכמנו כי
שלושת הראשונים ברשימה יכהנו בכנסת
לא קדנציה שלמה, אלא יפנו מקומם,
בדירוג, לבאים אחריהם ברשימה.״ הנוסח
לא כלל לוח־זמנים, וגם לא פרטים אחרים
לביצוע.
המחנה קם וזכה בשני מנדאטים —
בניגוד לציפיותיהם של רבים, שקיוו לפ חות
לשלושה. אליאב ופעיל נכנסו לכנסת.

במשך 18
בשקט.

חודשים תיקתקה פיצצת־הזמן

הצבעה חשאית. לפתע נשמע תיק־תוק
זה בקול רם. בסוף ינואר 1979 הודיע
אליאב לפתע שהוא מתפטר מן הכנסת,
בהתאם למוסכם. אורי אבגרי תפס את
מקומו. סעדיה מרציאנו תבע כי מאיר
פעיל ילך בעיקבות אליאב. יפנה לו את
מקומו תוך חודש־חודשיים.
אנשי מוקד סירבו להיענות לדרישה
זו, בטענה שאין הם יכולים לסבול מצב
שבו הם לא יהיו מייוצגים בכנסת, מה גם
שאבנרי ומרציאנו אינם מוגדרים שניהם
כסוציאליסטים.
הוויכוח היה מר, והחריף משבוע לשבוע.
בישיבות סגורות הוטחו עלבונות, לא פעם
טענו אנשי מוקד כי הושמעו נגדם איומים
באלימות. שאר ראשי של״י — וביניהם
אבנרי, ארנון, פלד וזיכרוני — ניסו לתווך
וחיפשו דרך כלשהי כדי ליישב את הסיב־סוד,
מבלי לפוצץ את המחנה.
לבסוף נמצאה דרך שנתקבלה על־ידי
הכל. מכיוון ש שרר ר צון כללי לאחד את
חטיבות של״י בתנועה אחת, נקבעה שי טה:
האיחוד יבוצע על־פי תקנון שית קבל
פה־אחד, אחר-כך תתכנס ועידה,
הוועידה תבחר במועצה, והמוצעה תחליט
בישיבתה הראשונה בהצבעה דמוקראטית
וחשאית על עניין הרוטציה.
לכאורה לא יכלו מוסדות של תנועה
חדשה לקבוע לגבי הסכם, שנכרת לפני
הקמתה, ושהוצג לבוחרים בבחירות ל כנסת.
אולם כל הצדדים הסכימו שאין
דרך אחרת ליישוב המחלוקת.
ביצוע התהליך נמשך כימעט שנה, ו בשבת
האחרונה הגיעה לבסוף השעה
הגורלית. המועצה החדשה, שנבחרה על
פי התקנון, ושכללה תריסר פנתרים בקרב
145 חבריה, עמדה להכריע.
קדושת הסכם. בוויכוח הקצר וה שקט,
באווירה מתוחה, הושמעו כל הנימו קים
האפשריים בעד ונגד.
מחייבי הרוטציה העלו על נס את פעו לת
פעיל כחבר־כנסת. אך לדבריהם היתה
הבעייה פשוטה בתכלית: יש הסכם, והס כם
יש לקיים, גם כשאין זה נעים. מה גם
שההסכם פורסם לפני הבחירות. תנועה
הטוענת לטוהר־המידות ולקדושת־הסכמים,
אינה יכולה להתעלם מהסכם שהושג בתו כה.
עליה לשמש מופת לציבור.
נראה כי נימוק פשוט זה שיכנע רבים,
כי 56 המצביעים בעד הרוטציה כללו רק
תריסר פנתרים, מאנשיו של מרציאנו. כל
האחרים באו משאר חטיבות ש ל״י( לשעבר,
כי כל החטיבות התפרקו רשמית עם הקמת
התנועה המאוחדת) .רובם הגדול היו אש כנזים.
(המשך
בעמוד ) 38
־ מי מין:
חמד יונים.

דוי ד הייטנר,

משמאל, מו־

העולם הזה 2212

פרקליט המדינה חוקו חלונה שהוגשה נגד פרקליטה בכירה

חגבריס בה״
הגתליטט
ן יי< א ה לוי היא לא רק פרקליטה מוכ י
שרת אלא גם אשה נאה ולבבית. ל לוי
ניבאו עתיד מזהיר בפרקליטות. הצעי רה
בת ה* 34 משכה תשומת לב אישית
ומקצועית של כל מי שהכירה בבית־המישפט.
אך בעלה לשעבר מנסה להציב
מחסום בדרך התקדמותה. בימים אלה
עוסק פרקליט המדינה, גבריאל בך, הממו נה
על לוי, בחקירה של שורה של האשמות
שהועלו נגדה על־ידי בעלה לשעבר, אף
הוא עורך־דין, ארנון לוי.

לוי, הנשוי כבר פעם שנייה, אינו מבקש
לדבריו ״לנקום״ .לטענתו ממשיכה אשתו
להתנכל לו, וחלק מתלונותיו נוגעות לנו שא
זה. אבל יש גם היבט ציבורי ליתר
התלונות שלו. עורך-הדין ארנון לוי טוען,
כי אשה העושה מעשים מהסוג אותם עש תה
הסגנית־הבכירה לפרקליט-מחוז תל-
אביב, לאה לוי, אינה יכולה להמשיך לכהן
בתפקיד ולשאת את תואר עורד־הדין.
בתלונה הראשונה שהעביר ארנון לוי
לבך, וכן ליועץ־המישפטי לממשלה ולמיש-
טרה, נמצאת האשמה בדבר שינוי חשבו נות.
על פי הסכם הגירו שין בין לוי לאש תו,
משלם הוא את חשבון הסופרמרקט
החודשי. השיטה שנקבעה היא, שבסופר־מרקט
רושמים את כל מה שרוכשת לאה
לוי או את מה שרוכשות בנותיה על דף
נייר, במחברת מייוחדת. האם ובנותיה
חותמות במחברת, ליד הסכום שנרשם.

אינטימיים. בתלונותיו מציין לוי את הקשר
בין אותם גברים לבין עבודתה של אשתו.

פגישה במלון
״שרתוף׳
דיבורו של המיקרה הראשון הוא י.א,.
״*סוחר שכיהן כנציג-ציבור בוועדות ערר
של מס-קניה. לוועדות אלה יש סמכויות
שיפוטיות ולנציג־הציבור בהן שיקול דעת
שיפוטי. לאה לוי הופיעה כפרקליטת מם־
קניה, כאחד הצדדים בדיונים שנערכו
בוועדות האלה. בינה לבין י.א. נקשרו
יחסים אינטימיים. לאה לוי הודתה כי
בילתה כמה לילות עם י.א. בחדר במלון
שרתון בתל־אביב. כן הודתה לוי בפני
בעלה, כי קיבלה מאדם זה מתנות בשווי
רב, כולל תכשיטים ויהלומים.
ארנון לוי טוען, כי יש לבדוק את
מערכת־היוזסים האינטימיים בין גרושתו
לבין י.א. ולראות אם היתה להם השפעה
על מערכת־היחסים של לאה, שהיתה צד־טוען
בוועדות אלה לבין י.א ,.שהיה בחז קת
שופט, שהיה עליו להכריע בין שני
צדדים: הצד של לאה לעומת הצד האחר.
לוי מבקש כי תוסק מסקנה אם היחסים
האינטימיים, אותם קיימה לאה עם י.א,.
ומתנות התכשיטים שקיבלה ממנו היו
,להם השפעה על החלטות הוועדה.
פרשה אחרת שבה היתה מעורבת לאה
לוי, לפי ד ברי בעלה, נוגעת לעד מרכזי
שהופיע באחד המישפטים הגדולים והחשו בים
שבהם היא הופיעה במהלך הקאריירה
המישפטית שלה. המדובר בעד ש.ר ,.ש עבד
במחלקת החקירות של המכס. ש.ר.
הופיע כעד מטעמה של התביעה, שאותה
ייצגה לאה לוי. היא הודתה בפני בעלה
כי בילתה עם ש.ר. בחדר בבית־מלון ב נתניה.
המישפט
שאליו מתייחס לוי, הוא
המישפטים שהסעירו את הארץ משך
פה ארוכה. הנאשמים במישפט זה
זכאים למרות שהפרקליטה לאה לוי,
אחד תקו יצאו
יצאה

מגידרה
כדי להרשיעם. על עורך־דין אסור
לקיים יחסים עם עד המופיע מטעם הצד
הנגדי. במיקרה הזה, היה העד ש.ר. עד
מטעמה של התביעה, העד של התובעת
לאה לוי. אך ארנון לוי אסף חוות־דעת של
מישפטנים הטוענים, כי גם במיקרה כזה
יש בכך טעם לפגם, לפחות מבחינת חוקי
האתיקה, הכתובים ושאינם כתובים, של
עורכי-הדין.
אולם לפי דברי ארנון לוי לא הסתפקה
אשתו־לשעבר בקיום יחסים רומנטיים עם
צדדים המופיעים במישפטים שלה, אלא
.גם עם עורכי־דין אחרים ומתמחים שעבדו
עימה. לאה לוי הודתה בפני בעלה כי
קיימה יחסים עם ב.ב ,.שעזב אחר כך את
מקום עבודתו.
לגבי מיקרה זה טוען לוי כי אין אמנם
טעם לפגם ביחסים אלה מבחינת החוק,
אך הוא מציע למעבידיה של גרושתו לב חון
אם מצב זה, של אשה נשואה המקיימת
יחסים אינטימיים עם אחד העובדים, בריא
ליחסי העבודה במישרד.
ארנון לוי טוען כי מיקרה זה הוא ה חמור
ביותר, מהבחינה הציבורית, משלל
עורך-
ההרפתקאות של אשתו לשעבר.
הדין, אשר נהג לשלוח מתנות ופרחים
ללאה לוי, היה מעורב באחד המישפטים
המסעירים ביותר שנערכו בארץ, והוא גם
ידוע כאיש־ציבוד. לא מכבר הוזכר שמו
של אותו עורך־דין כמועמד לתפקיד בכיר
ביותר במישור הממשלתי.
מערכת יחסים אחרת קיימה לאה לוי,
לפי טענת בעלה, עם עורך־דין שהיה נאשם
במישפט שבו היא היתה מעורבת כפרק ליטה.
במיקרה זה לא הודתה לאה לוי
כי קיימה עימו יחסים אינטימיים. אך מדי
חג היתה מגיעה לבית הזוג לוי סלסלה
גדולה, שבה היה מכל טוב, וזר פרחים
גדול. בסופו של דבר הודתה, כי מתנות
אלה נשלחו על־ידי אותו עורך־דין שהיה
נאשם.
במיקרה אחר שבו הודתה לוי נוגע
לרופא שישב בוועדת־ערר לגבי אחוזי-
נכות של נכי מישרד־הביטחון. אותו רופא
היה חבר בוועדה, שגם לה סמכות שיפו־

פרקליט־המדינה גברי אל
בך שאליו הוגשה
התלונה נגד העוזרת־הבכירה לפרקליט־מחוז
תל־אביב, לאה לוי, חוקר בפרשה.
בסוף החודש מעבירה לוי את הדף או את
דפי־הנייר לבעלה, כדי שיפרע את החוב.
לוי טוען כי גילה, שאשתו לא העבירה
לו את הדף המקורי שלי הסופרמרקט, אלא
דף משלה, שעליו כתבה סכומי כסף בעטים
שונים, ולידם חתימות שלה ושל בנותיה.
לוי לקח את הדפים לגרפולוג אליהו ב ך
טובים וזה אישר לטענת לוי במיסמך
שהועבר לפרקליט המדינה, את מימצאיו
של לוי.
לוי טוען, שכאשר גילה בפעם הראשונה
דף לא מסודר כזה, עבר על-כך לסדר-
היום ,״אבל כאשר ראתה לאה כי בפעם
הראשונה לא הגבתי, היא המשיבה לנסות,
והחשבון של החודש שבא אחר-כך, היה
גדול פי שלושה.״
אך ללוי יש טענות נוספות נגד אשתו,
מתקופת הנישואים שלהם, שלדעתו יש
להם היבט ציבורי. לוי מפרט רשימה
ארוכה של גברים, שהיו מעורבים בצו רות
שונות בעבודתה של אשתו כעורכת־דין
מטעם המדינה, שעימם קיימה קשרים

ת צרום שר ברש
לוי
של לאה לשעבר בעלה
י.א. במלון שרתון בתל־אביב,

בלשים פרטיים, אשר עקבו אחרי לאה לוי, הצ ליחו
לצלמה בעת שנפגשה בהסתר עם י.א. עס יחסים אינטימיים
קיימה
כי היא טוען בתקופה שבה היו ביניהם יחסים מישפטיים.
לאה עורכת־הדין הגיש לוי, נגדה
בעלה לשעבר תלונות לפרקליוו־המדינה,
נחשבת לאחת מהנשים הנאות בפרקליטות.
טית. לאה לוי ייצגה בוועדה זו את המדי היא
הודתה בפני בעלה כיקיימה

אותו רופא יחסים אינטימיים. עם לוי לא הצליח לגלות את שמו של הרו פא,
שהיה בקשרים אינטימיים עם אשתו,
אולם קיבל ממנה הודאה בכתב, כי אכן
היה כזה. לדעת לוי על השילטונות לחקור
ולברר מיהו אותו רופא ואם היתד. למע רכת
הקשרים האישית, בינו לבין עורכת-
הדין לאה לוי, השפעה על החלטותיו של
הרופא, כאשר ישב בוועדת־הערר לאחוזי-
נכות של מישרד־הביטחון.

״>דיד של
אגא״

ך* שאלה שתעמוד בפני החוקרים, ב פרשת
לאה לוי והגברים, היא מדוע
הסכימה להודות בפני בעלה, בכתב ובהק-
לטה, על בגידותיה בו. היא טוענת כי זה
היה בתקופה שבה ״רציתי שהכל יהיה
בסדר בינינו, ושנפתח דף חדש. לכן
הייתי מוכנה להודות בכל דבר.״ לכתב
העולם הזה אמרה לאה לוי :״כל הפרשה
שייכת לתקופה שבה הייתי נשואה. עכשיו
אני כבר לא נשואה וזה לא מעניין אותי.״
תגובותיה של לאה לוי על פירוט ה האשמות
של בעלה היו שקטות. כשנקראה
בשבוע שעבר לשיחת־חקירה אצל בך,
אמרה על חשבונות הסופרמרקט :״יכול
להיות שהיתה שם טעות.״
על האשמות הבגידה לא הרחיבה את
הדי בור :״חלק ממה שאומרים עלי זה
סתם דברים. חלק מתייחס לידידים־ממש
שלי, אבל לא עם כל ידיד צריכים ללכת
למיטה. אני לא רוצה לעסוק בעניין הזה.
אני שלמה עם עצמי ועם מצפוני, ולא
עשיתי רע לאף אחד. לגבי י.א. הוא הרבה
יו תר מבוגר מני והגענו למערכת יחסים
של ידידים ממש. ב.ב. עבד איתי ביחד
ואי־אפשר לחשוד בכל גבר שאני נמצאת
במחיצתו כאילו אני נכנסת איתו למיטה.
וביחס לעורר־הדין, זו ידידות בת הרבה
שנים. הוא גם ידיד של אבא שלי, ואני
עשיתי לו הרבה פעמים טובות בלי שזה
יהיה קשור לעבודה שלי. על העניין של
הרופא אני לא רוצה בכלל לדבר.
״הבעל שלי, ארנון, היה נוהג להכות כל
בן־אדם שהוא חשב שאני מתעסקת איתו.
יש על כך תלונות של אנשים במישטרה.
אני לא מבינה מדוע הוא צריך לעשות לי
את כל זה. אנחנו כבר לא נשואים והוא
לא צריך לקנא לי גם עכשיו.״

ניבה הצברית היא הדוגמנית הינוי

וכדת ה
ך אשר היא צועדת על המסלול אי־אם-
* שר שלא להתפעל ממנה. תמירה, בעלת
גוף דקיק, שיער חוס״בהיר גולש, או אסוף
בקוקו, והליכה מיקצועית בטוחה. כאשר היא
מופיעה על דפי ירחוני־האופנה, אי־אפשר שלא
להבחין במשהו המייוחד הזה שלה, המבדיל
דוגמנית מוצלחת מעוד דוגמנית.

הדוגמניות הוותיקות רואות בה יורשת ה מסכנת
את מעמדן. ניבה פון־וייזל היא רק בת
,21 וכבר נחשבת כאחת מהשורה הראשונה.
כאשר הנשים המבקרות בתצוגות האופנה
אומרות עליה, בין פיסת־עוגה ללגימת קפה:

״או, כמה שהיא אצילה,״ הן אינן יודעו!
כמה הן צודקות. משום שניבה פון־וייזל
הדוגמנית היחידה בארץ הנושאת תואר אן
לה אמיתי שניתן למישפחתה, תואר שמכ
היא מסרבת להיפרד.
את הקאריירה שלה בעולם הדוגמנות ה
חילה ניבה כשהיתה מזכירתה של מורת הדו
מניות לאה פלטשר. יום אחד הגיעה למי
רדה של פלטשר, ברגע האחרון, דרישה לדו
מנית להופיע בשבוע האופנה. דרישותיהם י
בעלי בית־האופנה היו מדוייקות: גבוהה, בל
דית, מידה .38 לפלטשר לא היתה אף ד
מנית אחת פנויה. לפני שהשיבה תשובה ש?

כאשר פרצה מילחמת־העצמאות, גויים סבא של

ה ! ח 1 11 11
ניבה לצבא, קיבל דרגת סגן־אלוף ופיקד על

ו 1 1111111111 סוללת נפולציונצ׳קים, חיילי גבעתי יצאו׳מהפרדסים ובאו לראות את הקצין הקשיש.

ניבה עם הדוגמן לון שקד, הדומה לוופלין

בארץ שיש לה תואר של אצווה

ו הי!
לית, אמרה לה ניבה :״תשלחי אותי, יש לי
כל הנתונים.״
פלטשד סירבה. לגביה, מי שלא עברה את
הקורס היקר שלה אינה דוגמנית, וניבה היתה
רק מזכירה. ניבה התפטרה על המקום, ניגשה
למיפעל שהזמין את הדוגמנית, הציעה את עצ מה
והתקבלה לאחר בחינה שנמשכה כמה דקות.
!מאוחר יותר הגיעו הדוגמניות המיקצועיות
של פלטשר. הן לא עברו את המיבחן.
מאותו הרגע החלה הקאריירה של ניבה.
היא זינקה כמטאור לשמי האופנה הישראלית
״ וכבשה לה מקום של כבוד, ממש כמו הכי בושים
של סבא שלה, ושל אבי סבה.

של ניבה, זאב פון־וייזל,
היה אחד ממנהיגי התנועה
הרביזיוניסטית. התפרסם כעיתונאי ופרשן.

סבא

רקדנית

החל בגיל ארבע למדת
ניבה בלם קלאסי. היא
מזבה את הריקוד אחרי שיחרורה מהצבא.

וסבא שרה בנעוריו

אבי סבה של ניבה, פרנץ ארנסט
וייזל היה הפרקליט הצבאי של צבא
הקיסר האוסטרו־הונגרי. הוא הכץ לממ לכה
חוקודשיפוט־צבאית ליברלית, חוקת
שיפוט הנחשבת לראשונה בתקופה המו דרנית.
חוקת השיפוט שהוכנה לפני זו
של פרנץ ארנסט נערכה 200 שנה קודם
לכן, בתקופת הקיסרית מריה טרזה.

רים״ לעצמו את התואר, מפני שבין כה
וכה הוא הגיע לו. סיפור אחר אומר כי
הדבר האחרון שהקיסר עשה לפני שברח,
היה לחתום על התעודה המעניקה לפרנץ
ארנסט את הפון. ניבה טוענת כי בי די
המישפחה העתק של התעודה המקורית
שלפיו היא נושאת את התואר שלה בזכות
ולא בחסד.

לגבי הדרך שבה קיבל פרנץ ארנסט
את תואר האצולה פון, המקביל לבארונט
האנגלי, יש גירסות אחדות. יש הטוענים
כי פרנץ ארנסט ידע כי הקיסר עומד להע ניק
לו את התואר, כאות־הוקרה עבור
החוקה שחיבר ועבור שירותיו. אולם ה קיסר
נאלץ לברוח, ופרנץ ארנסט ״הח
בנו
של הזוכה בתואר הפון, סבה של
ניבה, וולפגנג פון־וייזל אשר שינה את
שמו לזאב, היה רופא, שהצטרף לחיל-
התותחנים של הצבא האוסטרי במילחמת-
העולם־הראשונה. ניסיון זה עמד לו לאחר
שעלה לארץ. כאשר פרצה מילחמת־העצ־
(המשך בעמוד )36

וכדת המנהיג
(המשך מעמוד )37
מאות, גויים זאב פון־וייזל לצבא, קיבל
דרגת סגן־אלוף, היה אחד הקצינים הקשי שים
ביותר בצד,״ל ופיקד על סוללת
נפוליונצ׳יקים בקרב על נגבה. מסופר כי
חיילי גיבעתי יצאו מהפרדסים הסמוכים
למקום הסוללה כדי להתבונן בפלא הכ פול:
תותחים מימי מתושלח וקצין קשיש
המפקד על חייליו במיבטא יקי מודגש.
יתכן שחיילי גיבעתי לא הכירו את זאב
פון־וייזל, אולם מדינאי אותה התקופה,
ואבות היישוב הכירו אותו היטב כאחד
ממנהיגי התנועה הרביזיוניסטית. פון וייזל
היה ידוע תקופה מסויימת כיחיד המאיים
על שילטונו של ז׳בוטינסקי בתנועה. את
פירסומו בארץ קיבל פון־וייזל, כאשר
נאסר יחד עם מנהיגי היישוב ונכלא ב לטרון.
שם הוא הכריז על שביתת רעב
ל־ 28 יום. ביום ה־ 19 לשביתה שיחררו
אותו הבריטים מהכלא, אך פון־וייזל המ שיך
בשביתה עד ליומה ה־.28
בתחילת שנת 1943 זכה פון־וייזל ב־פירסום
עולמי כאשר הגיש תוכנית לה־

כמו באירופה של אבא של סבא.״
ניבה מודה כי גירו שי ההורים שלה הש פיעו
עליה קשה :״ילדה בת שמונה,
שפיתאום ההורים שלה מתגרשים, זה פוגע
בהתפתחות שלה. פיתאום הייתי יותר מבו גרת
והפסדתי דברים שמגיעים לילדה
בגילי. פיתאום הייתי צריכה להיות מבו גרת
וחזקה לטפל באחי הקטן, פיתאום
הייתי צריכה להתמודד עם דברים שילדים
אחרים, בגיל שלי, ואפילו בגיל מבוגר יותר,
אינם מכירים כלל.״
אחר־כך החלה תקופת ההתבגרות, שני בה
טוענת כי היתה קשה לה במיוחד,
בעיקר בגלל אופיו המיוחד של אבא שלה.
״אני לא הייתי צריכה להכין שיעורים
כדי לספק את המורה, אלא לשביעות
רצונו של אבא. הוא היה יושב איתי
שעות. גם על דברים שהייתי מקבלת ציון
מעולה מהמורה, היה אבא מתרעם שאין
הם מושלמים. בשיחות בינינו אבא אסר
עלי להשתמש במונח ׳אני חושבת׳ .הוא
טען, והיום אני מבינה שבצדק, שברגע
ששני אנשים המשוחחים אומרים ,-לדעתי

במדינה
(המשך מעמוד )34
חשדות וחששות. הנימוקים שהוש מעו
נגד הרוטציה היו מגוונים יותר. בין
השאר :
!• העובדה כי של״י זכתה רק בכמה
מאות קולות בשכונות, כך שבדור כי חל קם
של הפנתרים בציבור האלקטורלי של
של״י הוא זעום ביותר.
!• החשש שעם היכנסו לכנסת יזנח
מרציאנו את של״י, יתאחד עם חברו צ׳רלי
ביטון (שנבחר בזכות הקולות הערביים
של רק״ח) ויקים עימו סיעה של פנתרים
שחורים בכנסת, שתתייצב גם בבחירות
הבאות. ייתכן כי חשש זה, יותר מכל
נימוק אחר, השפיע על המהססים.

יכול לקיים
הוא הולך
יכול לקיים,

אדם חותם על הסכם ואינו
אותו מפני שזאת התאבדות,
לבית־המישפט ואומר: איני
תטיל על קנס!״

ן• הטענה כי ההרכב אבנרי — פעיל הוא
הטוב ביותר שהתנועה יכולה להעמיד,
מבחינת הכושר הפרלמנטרי, ושזהו השי קול
החשוב ביותר.
!• הטענה כי בשנתיים האחרונות לא
השתתף מרציאנו כראוי בפעולה היומיומית
של של״י, לא ניסה להתמחות בעניינים
הנדונים בכנסת, והופיע רק בישיבות ש בהן
נדונה הרוטציה.
שני הצדדים ניהלו פעולת־שיכנוע אינ טנסיבית,
במשך חודשים. כאשר התכנסה
המועצה, היה ברור כי אין בה כימטע
חברים שאין להם דיעה מגובשת על נושא
זה. אך נותרו באמצע כמה מתלבטים —
וייתכן כי דווקא הם הכריעו את הכף.
חשבון נפש. תומכיו של מרציאנו,
מחוץ לפלג הפנתרים, קיו שיישאר בשל״י
ושימשיך להיאבק בתוכה. אך הודעתו ה רגשנית׳
מייד אחרי היוודע התוצאות,
סתמה את הגולל על תיקווה זו. המהומה
האלימה סיימה את הפרשה. בעיני מרציאנו
וחבריו, היתה זאת פרשה פשוטה של
״דופקים את השחורים״ ,והם הגיבו בזעם.

דוגמנית סון־וייזל
דוגמנית או תותחנית?
קמת מדינה־יהודית במיסגרת האימפריה־הבריטית,
תוכנית שנדחתה אז על־ידי
היישוב ובעיקר על־ידי חברי תנועתו של
פון־וייזל. עד היום משוכנעת המישפחה
כי אילו היוזה מתקבלת תוכניתו של הסב,
היתה היום ישראל מבוגרת בחמש שנים.
בערוב ימיו השתקע פון וייזל בגדרה
והתפרסם כסופר, עיתונאי ופרשן צבאי.
בנו, דן, אביה של ניבה, הלך בדרכי אביו
ובדרכי סבו. מהסב הוא יר ש את המיש־פסים,
ומאביו את התותחנות. דן פון וייזל
הוא כיום עורד־דין מצליח וקצץ־מילו־אים
בחיל התותחנים.

מבוגרת
בת שממה,
ף * מישפחה עם היסטוריה כזו הגי-
1עה ניבה למסלול הדוגמנות .״להיות
דוגמנית עם תואר פון זה כמו להיות
דוגמנית בלי תואר פון, אבל אני יודעת
שיש בי הרבה, לחיוב ולשלילה שנתנה
לי המורשת המישפחתית, ואולי אני בכל
זאת שונה במשהו משאר הדוגמניות.״
הוריה של גיבה התגרשו כשהיא היתד•
בת שמונה. אמה היא אשה יפה העוסקת
בהרצאות בנושאי אופנה ויהדות .״אבא
ואמא לא הסתדרו. אני לא הסתדרתי בשלב
מסויים עם אשתו החדשה של אבא, ולמ רות
שהוחלט שאני אהיה אצל אבא, עזבתי
את הבית פעמים רבות. לאבא לא היה
מי שיטפל בנו.״ אז מצאה ניבה מיקלט
בגדרה, אצל סבא וסבתא .״סבא היה אדם
מיוחד, ולא בגלל שהוא פון,״ צוחקת
ניבה .״את כל חייו הוא הקדיש ללימודים.
זה מה שהוא העביר לנו, לנכדים ש לו:
לא חשוב מה לומדים, העיקר שלומדים.״
״הייתי מאד קשורה לסבא. הזיכרון ש יישאר
לי ממנו הוא לא של סבא שמביא
את הצעצועים. לי כמעט לא היו צעצו עים.
הוא היה אדם דתי, אבל זה לא
הפריע לו להיות איש העולם הגדול. אני
זוכרת שבחגים הייתי הולכת איתו לבית-
הכנסת, ושם הכל היה מתנהל לפי דקדוקי
הדקדוקים. שולחן החג היה כאילו מעולם
אחר: כלי-כסף, מפיות תחרה עם פרחים —

111.1 1

תי, או אני חושב׳ אין יותר בסיס לוויכוח.
״אבא גם חשב אחרת על מה שמותר
ומה שאסור לילדה בגיל 17 לעשות. הייתי
צריכה לחזור מוקדם הביתה. אסור היה
לי ללבוש ביקיני. את החברים שלי הוא
לא אהב. על תיאטרון, סרטים, קונצרטים,
דיסקטקים אי־אפשר היה לדבר בכלל.
בגיל מבוגר יותר כבר הצבתי את הדב רים
כך שאני לא צריכה לקבל את רשותו,
אבל אני יודעת שעד היום אין הוא מסבים
עם דרך החיים שלי.״

ג׳יגס, פילוסו&יה
ותצוגות־אופגה

ך משך שנתיים היא היתד, חברתו
• י של עורך־הדין אילן לפידות, מי
שהתפרסם בעיקר כבעלה לשעבר של דוג־גמנית
אחרת, ליאורה לפידות. כיום היא
טוענת שאבא שלה צדק כשהתנגד לחיים
המשותפים שלה עם לפידות ״לא הייתי
נמצאת איתו שנתיים אם לא הייתי או הבת
אותו, אך הפרש הגילים בינינו, כ עשרים
שנה, הוא בכל זאת משמעותי.
בגלל זה אולי לא הסתדרנו ונאלצתי
להחליט על פרידה.״
משבר הנישואין של הוריה יחד עם
המשבר שלה עם לפידות, גרמו לניבה
לאמץ לעצמה דעות מסויימות ביותר לגבי
החיים שבין בני־אדם .״אני רציונאלית.
אני לא חושבת במושגים של שקיעות.
אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון,
יכול להיות שיש כאלה אהבות, אבל הן
לא מחזיקות מעמד. אני גם לא משוכנעת
שאני מטורפת לגמרי אחרי הנושא הזה
של אהבה בכלל. אני לא מוכנה להקדיש
לחיפושים אחר האהבה זמן ולא מאמץ. זה
לא הדבר הכי חשוב בעולם.
״אני הרבה יותר מאמינה בקוטביות.
אני אוהבת להיות זרוקה בבוקר עם ג׳ינם,
ללכת לשעורי הפילוסופיה והמתימטיקה
שלי באוניברסיטה, ובערב להיות לבושה
אלגנטית לקראת תצוגה. את זה אני אוהבת
אפילו יותר מאהבה ומין, ואני חושבת
שהם לא בדיוק קשורים זה בזד.,״
נאום הדוגמנית לבית פון־וייזל.

פרישת הפנתרים לא שינתה באופן מהו תי
את הרכב התנועה, מפני שגם קודם לכן
הם היו בה מיעוט קטן. אולם ייתכן כי
הפרשה תזיק לשל״י באופן חמור במישור
הציבורי.
וכלל הפלאחים
על אינטרס הפועלים, בשבועון העובדים.״ הדברים התפרסמו
המיפלגה ב־ 26 בספטמבר.
כעבור כשלושה חודשים, נאמן לג׳וב
שלו, העביר רסאן חביב לישראל את
הדברים הבאים :״תוך דמגוגיה, תככים
וכזבים פעל אמין לתפיסת מרכזי־כוח ב ממשלת
אפגניסתאן והצליח להפיל את
הנשיא החוקי הנבחר ואפילו לרצוח אותו,
כדי לחסל למעשה את המהפכה ואת הי שגיה.״
הדברים פורסמו אף הם בשבועון
הרק״חיסטי ב־ 2בינואר .1980
איך הצליח העיתונאי הקומוניסטי לגלות
בינואר את אשר לא ידע בספטמבר 7סתם
ולא פירש.
לפני שלושה חודשים כתב חביב, כי
המישטר המהפכני באפגניסתאן, בהנהגת
אמין ,״לוחם ללא רתיעה ב שרידי הפי אודליזם,
מבצע תמורות נרחבות לפיתוח
החקלאות והתעשייה, ומכבד את אמונו תיהם
הדתיות של כל התושבים.״ החודש
כתב את ההיפך הג מור :״בידי אמין נר צחו
נציגים רבים של פו$לי תעשייה, מנ היגי
המיפלגה, מנהיגי צבא, מנהיגי הדת
האיסלאמית ואזרחים נאמ ני ם
אחוות עמים. בספטמבר תיאר הבי טאון
של רק״ח את החיים באפגניסתאן
כגן־עדן עלי אד מו ת :״הלאומים חיים
באחווה, ללא הבדל לאום או עדה. אחוות
העמים באפגניסתאן נושאת אופי מע מדי;
זוהי אחווה של העם העובד, של הפועלים
ו ה אי כרי ם ...המאבק אינו בין תומכי ה איסלאם
למתנגדיו, אלא מאבק של כל
המנוצלים והמדוכאים נגד מנצליהם.״
אולם בינואר גילה, כנראה, שליח רק״ח
במוסקבה, כי גן־העדן האפגאני הפך, משום
מה, לגיהינום. הוא כתב מפי השליט ה חדש
של אפגניסתאן :״בני המולדת רבי-
הסבל, חיילים, קצינים, פועלים, נוער, אינ טליגנציה,
איכרים, אנשי כהונה, מאמי נים,
מוסלמים כנים — סונים ושיעים,
גברים ונשים גיבורים של ארצנו עמי
אפגניסתאן: פושטונים, תאג׳יקים, חאזא-
רייאים, אוזבקים, תורכמנים, בלוצ׳ים, נו-
ריסתאנים ובני-מולדת אחרים, אשר סבלו
עד כה דיכוי ועינויים בלתי־נסבלים מצד

בשבועות הקרובים בוודאי תלקק התנועה
את פצעיה ותערוך את חשבון נפשה אחרי
החווייה הטראומטית.
ת כ כי ם ו כז בי ם

מה אומרים חקומוניסמיס
? 7אסנניסתאן — אז ועתה
אחד הג׳ובים הקלים והנעימים, שמסו גלת
רק״ח לתת למישהו מחבריה, כרוך
בשהות ממושכת במוסקבה. על חשבון
המיפלגה, כמובן, ולפעמים על חשבונה של
ממשלת ברית־המועצות. הג׳וב: לכהן כ שליח
עיתוני המיפלגה הקומוניסטית היש ראלית
בבירה הסובייטית. לא צריך להיות
עיתונאי בעל נסיון, כדי לזכות בג׳וב
הזה. נחוצים שני דברים ב ל בד: חוש אח ריות
ונאמנות בלתי־מסוייגת לקו המיס־לגתי,
הזהה תמיד לקו הנקוט באותה שעה
בידי ממשלתה של בריודהמועצות.
החבר המאושר, המכהן עתה כ״כתבנו
במוסקבה״ ,הוא איש מיפלגה ותיק בשם
רסאן חביב. הוא משוחרר מן החובה,
המוטלת בדרך כלל על עיתונאים ב״עולם
הקפיטאליסטי הרקוב״ — לגלות סקופים,
לחשוף שערוריות, לדווח על האמת, גם
אם אינה נעימה לשילטונות, ליזום ראיו־נות,
להקשות על בני־שיחו ולהגן על
קורבנות המישטר. עליו רק לגשת למוס דות
הסובייטיים — הממלכתיים או הממד
לגתיים — ולקבל מידיהם הודעות או חו-
מר־רקע מתאים. את אלה הוא שולח
לישראל, וכאן מתפרסמים הדברים בעב רית
ובערבית, מדי שבוע.
מגן הפועלים. בספטמבר ,1979 למשל,
העביר ״כתבנו במוסקבה״ את הדברים
הבאים למערכת ז 1הדר ך* בתל-אביב:
״חאפז־אללה אמין, שנבחר כראש המועצה
המהפכנית של אפגניסתאן, כמזכיר כללי
של המיפלגה הדמוקראטית וכראש־ממשלה
של הרפובליקה הדמוקראטית האפגאנית,
הכריז כי המישטר העממי באפגניסתאן מגן

זו הדרך — שבועון רק״ח בעברית.

קומוניסט וירנר
גן־עדן

גיהינום 7

המנגנון העקוב מדם של חאפז-אללה אמין
ומרעיו, סוכני האימפריאליזם האמריקאי —
התאחדות בשם החרות, הכבוד והמצפון של
המולדת ! ״
המסכיר החייכן. בשבוע שעבר ער כה
רק״ח אסיפודהסברה פומבית בתל-
אביב, על הנושא המדובר ביותר בעולם:
״האמת על הנעשה באפגניסתאן״ .מפאת
חשיבות הנושא הוטל תפקיד המסביר למנ היג
המיפלגה, הח״ב החייכן מאיר וילנר.
הוא חזר בהרצאתו על הדברים שנכתבו
בעיתוני מיפלגתו. אך כיאה לאדם בקיא
ומעודכן הסתמך, כמובן, על דיווחי ינואר,
כאילו שדיווחי ספטמבר כלל לא היו
קיימים.

ה עו ל ם

הז ה

2212

שודהבויאוו 1לוווה מח־־נ פלאטו שני
מייליון ל״י בתיקו וה לווציר את המועדון

מנהל־ המועדון ספיכלו

פסיכולוגית פוגל

יצירת עולם קטן
ף* יום השלישי שעבר נאלצה כר מלה
• לעזוב את המיסגרת היחידה
שאליה היתד, שייכת. שנה וחצי לפני כן
שוחררה מבית-חולים פסיכיאטרי בירו אחת־עשרה שם שלים
אחרי ששהתה
שנים, מיום היותה בת .19 היא לא עזבה
מרצונה או מרצון מטפליה, היא עזבה
בגלל ״בעיות תקציביות״.
כרמלה אושפזה אחרי מאורע שהוגדר
במינוח רפואי ״התקף פסיכוטי״ ,שבא ב־עיקבות
נטישתה על־ידי חבר נעוריה. ב שנה
הראשונה ניסו לרפאה, באמצעות
תרופות ושיחות, מצבה השתפר והיא שוח ררה
לשבוע, אולם הוחזרה על־ידי בני
מישפחתה אחרי התקף נוסף. נסיונות חוז רים
לחיות מחוץ לבית־החולים נכשלו
גם הם. כרמלה לא היתה מסוגלת לתפקד
בחברה רגילה.
לפני כארבע שנים ניסתה העובדת-
הסוציאלית לחפש לה מקום עבודה. היא
היפנתה אותה לכריכיית ספרים. בעלי
המקום ידעו על מצבה של כרמלה, וב תיאום
איתם התחילה לעבוד שם. אולם
היא לא יכלה לעמוד בסדר היום הקבוע
וחדלה לעבוד.

אחרי חודשים של מאבקים עם מישרד־הבריאות
ומישרד־הרווחה, ואחרי הבטחות
שונות התנפצו החלומות והתיקוות עם
סגירתו של המועדון.
הרעיון שד,ינחה את המועדון הוא פרי
עבודות־מחקר שערך ד״ר ספיבק עוד בה ספיבק
יותו
פסיכולוג בארצות־הברית.
החליט לעלות לארץ, ב* ,1967 וליישם את
הרעיון בירושלים. המועדון נפתח ביוזמתו
ותחת הנהלתו ב־.1968
הטענה העיקרית היא כי מלבד בעיות
המחלה עצמה, מחמיר האישפוז הממושך
בבית־חולים את מצבו החברותי של המ טופל.
החולה לומד לחיות ולהסתגל לקבו

קטנה ומיוחדת במינה של הסביבה
הקרובה, שהנורמות שלה שונות מאותן
המקובלות בחברה הרגילה. ככל שזמן ה־אישפוז
ממושך יותר, וככל שהמחלה קשה
יותר, הולך המרחק בין החולה והחברה
הרגילה וגדל. נוסף על כך, המישפחה
הקרובה מתרגלת לחיות בלעדיו, ובהמשך
אף מרחיקה אותו ממנה. כשהמטופל עוזב
את בית־החולים הפסיכיאטרי, גם אם מצב
בריאותו האובייקטיבי טוב, הוא איננו
מסוגל ללמוד להסתגל לחיים במהירות
הגדולה, שמצפים ממנו. הוא נ שבר וחוזר
למיסגרת הבטוחה של בית־החולים. סקר
שנערך בארצות־הברית הראה כי אחד

שם בדוי.

מכל שלושה אישפוזים פסיכיאטריים הוא
אישפוז חוזר.
מועדון שלום טוען שאת השלבים הרא שונים,
שיכולים להימשך גם כמה שנים,
יש לבצע בעזרה צמודה של מדריך, ויש
ללמד את החבר במועדון כל פעולה וכל
תגובה, שלכאורה נראות פשוטות ביותר,
ואפילו אוטומטיות לאדם רגיל.
הלוואה לשוסטק
ף חודשים האחרונים צופה כל ה יי
ארץ במאבק הקיום של צוות המו עדון.
תוכניות טלוויזיה וכתבות העיתונות
היומית עוקבות בדריכות אחר מאבקים
שמנהלים אנשי הצוות במישורים ציבו ריים
ופרטיים. הדי המילחמות הגיעו מעבר
לגבולות המדינה. למישרד־החוץ הגיעו
מיברקים מאוניברסיטות באיטליה ובאוס טרליה,
שבהן טוענים מרצים לפסיכולוגיה
כי מועדון שלום הירושלמי משמש דוגמה שיקום ובסיס למחקרים ענפים בתחום
מחלות־הנפש.
ללמוד מחדש
ד ום אחד הוחלפה העובדת-הסוציא-
לית באחרת. היתד, זו השנה הראשונה
לעבודתה של העובדת החדשה, שהייתה
מלאת מרץ ורצון לתקן את כל אשר
פגום בסביבתה הקרובה.
בתקופת לימודיה היא עברה השתלמות
במועדון שלום הירושלמי, שמעה הרצאות
מפי הד״ר מרק ספיבק ראתה חולים שכונו
״ש5בס ז1 מיקרה אבוד) שהתנהגו
כנורמליים לכל דבר, ותיפקדו בחברה
הרגילה. היא החליטה לפנות לעזרתם.
תחילה הגיעה כרמלה לפגישות הקבוצה
כשהיא באה וחוזרת לבית־החולים. בהמשך
הוחלט, בלחץ העובדת־ד,סוציאלית, לשח ררה
מבית־ד,חולים. מצאו לה מקום לינה
והיא החלה בפגישות אינטנסיביות עם
מטופלים, כאשר הפגישות נערכות במים־
גרת מועדון שלום ובהדרכת אחד מאנשי
ציוותו של ד״ר ספיבק. תחילה לימדו אותה
לצחצח שיניים, אחר־כך להחליף בגדים,
לתכנן את הבוקר, להכין כוס־קפה ולמרוח
גבינה על הלחם.
אחרי חודשים ספורים התקדמה, ויחד
עם בני הקבוצה האחרים למדה לתכנן יום
שלם, מבוקר עד ערב. יחד עם מדריכה
היא הלכה לחנות המכולת הקרובה וקנתה
מיצרכים לארוחת־הבוקר, בהמשך הזמינה
חברות לארוחת־ערב. לפני שלושה שבו עות
חגגה את ביקורה הראשון בקולנוע.
התיקוות היו גדולות, אנשי הצוות קיוו
לראות אותה מסתדרת באופן עצמאי לח לוטין,
שוכרת חדר לבד, עובדת בקביעות
ומפרנסת את עצמה. כרמלה ציפתה ליום
שבו תרגיש די בטוחה כדי לפנות לבני
מישפחתה, למרות שידעה שהם עלולים
שלא לקבל אותה ביניהם. האתגר היה לא
להישבר גם אם אמא תגרש אותה.

״חסרי תיקווה״

בבדיקה יסודית מתברר כי עתידם של
73 משוקמי מחלות־נפש וארבעים אחרים
הממתינים בתור, תלוי ועומד על כירעי
שני מיליון לירות ישראליות. מאבקי יוקרה
של מישרדי-ממשלה הם המונעים תמיכה
זו. את סכום הגרעון הזה צבר המועדון
בשתיים־עשרה שנות קיומו העצמאי, כא שר
במשך השנים הוא נתמך בסכומים
קטנים על-ידי מישרד־הבריאות, הביטוח- בעיני הלאומי ומישרד־הרווחה שנחשב
הצוות המשרד הבעייתי והחסכן ביותר.
כשהתעוררה בעיית הגרעון, זה אמר
״שלך הוא״ והשני אמר ״שלך הוא״ .מיש-
רד־הבריאות, למרות שאחריותו היא לגבי
20 חברים, החליט לתמוך בהם בסכום של
900 אלף לירות בשנה הזו, סכום שיכסה
את ההוצאות הצפויות. תמורת סכום זה
מבקשת הנהלת מישרד־הבריאות לקבל את
חלקה בהנהלת המועדון. אך גירעון שני
מיליון לירות עדיין נותר.

מועדון ״שלום״ השמיע
שלום, שלום — ולא יהיה שלוס?

בראשית השבוע שעבר נפגשו מול מע ליות
הכנסת שר־הבריאות אליעזר שוסטק
וח״כ שרון. השיחה שהתנהלה ביניהם נש מעה
כ ך: שוסטק :״שמעתי שפנו אליך
ממועדון שלו ם?״ פלאטו :״כן, פנו אלי.״
שוסטק :״צריך לעזור להם. אתה תעשה
משהו?״ פלאטו :״אני בודק, אתה יודע
צריך לבדוק. אולי נתחלק בעזרה חצי
חצי?״ ידיד משותף שעמד לידם הציע
רעיון מ קורי :״פלאטו, אתה מוכן לתת
לשוסטק הלוואה? שוסטק, אתה מוכן לק בל
מפלאטו הלוואה?״
שני הצדדים הנידו ראשם בחיוב הססני,
ואז הנחית הידיד את המכה :״פלאטו
אתה תתן הלוואה ותקבל אותה חזרה
בשנת התקציב הבאה.״ פלאטו הסכים, הם
לחצו ידיים. ביום השישי שעבר סוכמה
עיסקת-ההלוואה בפגישה בחדרו של השר.
בימים אלה מארגן ח״כ שרון לדבריו
את תרומתו־הלוואתו.
ציוותו של ספיבק ממתין לראות מתי,
כמה, ואיך יגיע הכסף.

עם בואו שר ח מננ״ר החדש זורקים קציני מי ש טו תהצ טן
בוץ איש בוע ה! ומטיחים במפקדים האשמות ב עזו ת! ד כי ם

ך• שוטרים שפרצו לדירתו של יחיעם
י י אוחנה בטבריה, ידעו כי הם עומדים
בפגי אחת התפיסות הגדולות בקאריירה
המישטרתית שלהם. מלבד מיצבור של
נשק ותחמושת שהתגלה בדירה, החרימו
השוטרים עשרות רבות של מיסמנים, חש בונות
וצ׳קים. לחוקרים היה ברור, כי זהו
פתח לחקירה רצינית. אולם התפיסה החשו בה
של השוטרים היתה בובה קטנה, ה־מייוצרת
בהונג־קונג, בובת־פטנט. כשהיו
לוחצים עליה, היתה נפערת וחושפת מחסן
זעיר שהיה מצוי בקירבה. השוטרים שגילו
את הפטנט מצאו בבטנה של הבובה כמות
ניכרת של אבקה לבנה. זה היה הירואין.
אוחנה, בן לאחת המישפחות הידועות
ביותר בטבריה, לא התרגש מגילויי השוט רים•
אחיו, שמואל אוחנה, הוא הבעלים
של בית־קפה ומועדון־לילה על חוף הים
בטבריה. גם שמואל וגם יחיעם ידעו כי
הכל יסתדר, בסופו של דבר, על הצד הטוב
ביותר. ונראה כי אכן צדקו.
בפרשת מעצרו של אוחנה אירעו כמה
דברים מוזרים ביותר, שבעיקבותיהם נכ נסו
לחקירה אנשי יח״פ, יחידת החקי רות
הפנימיות של המישטרה.
אוחנה נעצר ושוחרר מייד. הבובה עם
החומר הלבן נשלחה למעבדות המישטרה
בירושלים. היא הגיעה לירושלים רק כע בור
כמה ימים׳ ועתה חושדים כי נעשה
בה טיפול מייוחד. מה שברור הוא, כי
האבקה הלבנה שהגיעה לירושלים היתה
טלק פשוט.
המיסמכים שהוחרמו בבית אוחנה הוח זרו׳
מבלי שנבדקו כלל. אחרי ששוחרר
הוציא נגדו שופט צו-מעצר, אולם אוחנה
ירד למחתרת. בטבריה פשטו שמועות, כי
מי שעזר לאוחנה להיעלם היה אחד מהק צינים
הממונים על היחידה שחקרה אותו.
אנשי יח״ם חוקרים שמועות אלה. אוחנה
נראה, לפי אותן שמועות, יחד עם הקצין
בטבריה ובירושלים ורק כעבור ארבעה
ימים אחרי שהוצא נגדו צו המעצר, הס גיר
עצמו למישטרה. בכתב־האישום שהו גש
בסופו של דבר נגד אוחנה, דו בר על
עבירה פעוטה — החזקת נשק ללא רשיון.
שוטרי מרחב העמקים, שבתחומו נמצאת
מישטרת טבריה, נחקרים עתה בקשר לפר־שה
זו. בינתיים לא הוסקו מסקנות ואיש
מבין שוטרי וקציני המרחב לא הושעה.

סיגריות מוברחות
__מלבנון
^ ודם ככל זאת ישנם כמה קצינים
ושוטרים מיחידה מישטרתית זו ש־הושעו
מתפקידם. הם אינם לובשים מדים
בימים אלה. סיבת ההשעיה אינה פרשת
טבריה, אלא פרשת הברחתן של סיגריות
מלבנון.
לגמרי במיקרה התגלה לפני כמד. חו דשים׳
כי קצינים ושוטרים ממישטרת מר־חב
העמקים, שנשלחו בעת מיבצע ליטאני
כתיגבורת למרחב הגליל, לשטח שנכבש
על־ידי צה״ל, הקימו רשת מאורגנת להב-
רחה ולשיווק של סיגריות אמריקאיות. אח רי
חקירה קצרה ביותר התגלה כי הקצין
הבכיר ביותר ברשת זו היה, לדברי אנשי
יח״פ, סגן מפקד מישטרת מרחב העמקים,
סגן־ניצב (מקביל לסגן־אלוף בצה״ל) יוסי
לוי, וכי שותפיו לרשת היו שני קצינים
נוספים: פקד סוהיל חדאד ופקד יגאל
חבר, ו שני סמלי מישטרה. חקירת יח״פ
גילתה, כי הרשת פעלה כימעט בגלוי וער-
כד. כמה גיחות של הברחת־סיגריות מ־לבנון
לישראל. הרווח הכספי של השוט•
רים־המבריחים הגיע בכל גיחה לכ 15-אלף
באחת מפעולות ההברחה נתקלו חשוט־דים
המבריחים במבריח קשוח. היו חסרות
להם 3000 לירות כדי לממן את הזמנת

ע 40

פלמ״ח, בצה״ל ובמישטרה, לא הוטל ספק
כלשהו בנקיון כפיו, חש כאילו כל עולמו
חרב עליו. הראשון שאליו פנה בצר לו
היהי ידידו לשעבר בפלמ״ח, האלוף (מיל׳)
מאיר (״זרו״) זורע. אבינועם סיפר לזרו
על הפרשה כולה וזרו פנה לשילנסקי.
״יש לי בקשה אחת אליך,״ אמר זורע
לשילנסקי .״קח בחזרה את השאילתה,
בדוק את אשר כתבת בה, ואם תגלה כי
מה שכתוב בה נכון, הגש אותה בשנית.״

צלקת עמוקה
במצח

מפקד־ מחוז אבינועם
מדוע נעדר ארבעה חודשים?
הסיגריות שהועברו לידיהם. המבריח ה לבנוני
לא היה מוכן לוותר על הכסף.
הוא שלף אקדח וכיוון אותו לראשו של
פקד יגאל חבר. אחד השוטרים, שלא איבד
את עשתונותיו, שלף אקדח כנגדו, אולם
נראה כי הלבנוני היה אמיץ ולא השפיל
את קנה אקדחו. לוי, שהיה בעל הדרגה
הבכירה ביותר במקום, נתן הוראה והכסף
נאסף מכל השוטרים שהיו בסביבה. איום
האקדח הוסר.
היתר. זו הפשיעה המאורגנת הראשונה
שנחשפה בקרב השוטרים. עוד בשלבים
הראשונים של החקירה היה ברור, שהמ שכה
יסעיר ויזעזע את המחוז הצפוני של
המישטרה. מיד עם גילוי הפרשה לקה מפקד
מרחב העמקים, ניצב־מישנה אמיר פרי ב־התקף־לב.
כאשר בא מפקד המחוז, ניצב
חיים אבינועם, להשעות את הקצינים והשו טרים
המעורבים בפרשה היה פרי מאושפז.
לא נמצאו מימצאים הקושרים אותו לפר שה׳
וקשה היה להוכיח כי ידע מה עשה
סגנו. אולם לא היה ספק בליבו של אבי נועם׳
שעליו להשעות גם את פרי, כמפקד אולם היחידה שהסתאבה כימעט כולה.
אבינועם ריחם על האדם שרק ימים אח דים
קודם לכן לקה בליבו. לכן החליט
להשאיר בתפקידו. יתכן שהחלטה זו היא
ששמה קץ לקאריירה שלו.

חשבון טלפון
מנופח
ף עיקבות הפרשות של טבריה ושל
• • מיבצע ליטאני .,והשעיית השוטרים,
פרץ נחשול של לחישות, שהפך עם הזמן
׳לסוער ביותר. השמועות הטילו ספק ב יו
שרו האישי של אבינועם, ואיימו על
המשך שירותו של קצין מישטרה בכיר

לפני חודשים אחדים ביקרו חברי ועדת־הפנים
של הכנסת בצפון הארץ. כתב
ידיעות אחרונות עמנואל אלנקווה, המת גורר
בטבריה, הזמין שניים מחברי־הכנסת
אליו הביתה — תמר אשל מהמערך ודוב
שילנסקי מהליכוד. אלנקווה הוא עיתונאי
המעורה היטב בתחום הסיקור שלו, טבריה
והעמקים, וידיד של צמרת פיקוד המישטרה
בטבריה.
בעיקבות הביקור של חברי־הכנסת ב ביתו
של אלנקווה, מיהר ח״כ שילנסקי
להגיש שאילתה לשר־הפנים, הממונה על
המישטרה, שבה נכללו האשמות חריפות
ביותר כנגד מפקד המחוז הצפוני של ה־מישטרה,
חיים אבינועם.
בשאילתה שלו טען שילנסקי, כי הובא
לידיעתו שמפקד המחוז הצפוני של ה־מישטרה
לא תיפקד כלל במשך חמישה
חודשים, סירב לקבל קצינים לראיונות
ולא ערך סיורים במחוז שלו. כן טען
שילגסקי, כי אבינועם מחזיק בשני נהגים
ובשני כלי־רכב צמודים, המגיעים ישירות
אל ביתו מבלי לעבור דרך מישרדי מסה
המחוז, כפי שקובעות הוראות המישטרה.
האשמה נוספת של שילנסקי: חשבון ה טלפון
של אבינועם, הממומן על־ידי דד
מישטרה, הסתכם בעשרת אלפים לירות.
כימעט פי 7מחשבונות הטלפון של קצי נים
אחרים, שהטלפון שלהם מוחזק אף
הוא על־ידי המישטרה.
שילנסקי הגיש את השאילתה שלו לאחר
שיחה בביתו של העיתונאי בטבריה, מבלי
שבדק את העובדות ומבלי שהתקשר עם
אבינועם. טען אחר־כך אבינועם :״אילו
היה מרים אלי טלפון ושואל אותי לגבי
העובדות, יתכן שלא היה צריך להתבזות
עם השאילתה שלו.״ לאחר שהשאילתה
כבר הוגשה והופצה על-ידי שילנסקי בקרב
עיתונאי הכנסת, נודע הדבר לאבינועם.
אבינועם, שבמשך כל שנות שירותו ב־

* *ילגס קי מכיר את זורע מהתקופה
/ישבה היה עדיין חבר־כנסת מטעם
ד״ש. התפטרותו של זורע מהכנסת עוררה
בזמנה הערכה וכבוד, בעיקר בקרב אותם
חברי־כנסת היודעים כי הם מחממים את
כיסאותיהם ללא הצדקה.
שילנסקי מיהר להיענות לחלק הראשון
של בקשת זורע והחזיר את השאילתה. אך
הוא לא טרח למלא את החלק השני של
הבקשה — לחקור בפרשת ההאשמות שלו
ולהסיק את המסקנות. שילנסקי עצמו
הכחיש בשבוע שעבר, כי ביטל למעשה את
השאילתה שלו בעקבות פנייה של זו ר ע:
״זה לא זורע. מישהו באמת ביקש ממני,
אבל זה לא היה זורע. אני לא המשכתי
בכל העניין משום שהישגתי כבר את מה
שרציתי. הצלחתי להשיג את הפירסום
מהפרשה, ולכן אין טעם לחקור ולהגיש
את השאילתה בשנית.״
אילו פנה שילנסקי לאבינועם, היה מקבל
הסבר מלא ומפורט בנוגע לכל אחת מן
ההאשמות שאותן הטיח הח״כ בקצין ה־מישטרה.
אבינועם היה מודה בפני שי־לנסקי
בכך שנעדר ז מן רב מעבודתו.
לפני כחצי שנה עסק אבינועם בעבו דות
ניסור על גג ביתו בטבעון. המסור
החשמלי פגע באסבסם, הלהב השתחרר
במהירות וקרע את ידו הימנית, את זרו עו
ואת מיצחו של הקצין. לאחר ארבעה
חודשים שבהם היה מאושפז בבתי־חולים
שונים, שבהם עבר סידרה של ניתוחים,
נותר אבינועם נכה שכימעט ואינו מסוגל
להזיז את ידו הימנית. על מצחו מתנוססת
צלקת עמוקה. אולם אבינועם יודע, כשם
שיודעים זאת הרופאים שטיפלו בו, כי
הוא יכול לברך את ברכת הגומל. חייו
ניצלו בנם.
עתה חזר אבינועם לשירות רגיל ומלא,
אך במשך התקופה שבה היה מאושפז
היה שירו תו חלקי ביותר. אבינועם ניסה
להמשיך ולתפקד ממיטת חוליו, ובין ניתוח
לניתוח גם קם מהמיטה, ערך סיורים
ביחידות השונות והשתתף בישיבות מטה.
ההאשמה השניה של שילנסקי התייחסה
לנהגים הצמודים ולשתי המכוניות הצמו דות
של אבינועם. לו היה שילנסקי טורח
לבדוק את העובדות, היה מגלה שהיטעו
אותו ושקפץ על הטעות בפזיזות רבה.
לאבינועם יש אמנם שתי מכוניות־מישטרה
צמודות אליו, כפי שהדבר נהוג לגבי כל שלו מפקד מחוז. המכונית הרזרווית
משמשת בעיקר למילוי־חורים, כאשר ב אחת
מיחידות המחוז חסרה מכונית. ממש
בימים אלה משרתת המכונית הרזרווי ת של
מפקד המחוז את צוות החקירה המייוחד
שהוקם לחקור בפרשת הרצח האחרונה ב נתניה.
בניגוד לטענה של שילנסקי, אין
ואף פעם לא היה לאבינועם יו תר מנהג
אחד. נהגו של אבינועם, ציון, כה קשור
אליו, עד שמעולם לא החסיר יום עבודה
אחד. כך שגם נהג מחליף לא היה לאבי־נועם.
אולם
בעוד שההאשמה הראשונה היא
בגדר ״אי-מילוי תפקיד״ ,והשניה מת ייחסת
ל״ניצול מעמד״ ,הרי ההאשמה ה שלישית
של שילנסקי, המתייחסת לחשבון

הטלפון, היא בגדר ״חשד של פירמה״.
אנשים המקורבים לשילנסקי ידעו להוסיף
על חלק זה של השאילתה ולהסביר גם
את מקור החשבון המנופח. לדבריהם י רד
בנו של אבינועם מהארץ והאב המתגעגע
קיים שיחות טלפון מטבעון לניו־יורק על
חשבון המישטרה. אלא שהאמת היא שונה.
חשבון הטלפון הגדול ביותר של אבינועם
הסתכם ב־ 5000 לירות. חשבון זה התייחס
דווקא לתקופה שבה שהה כבר בנו היורד
של אבינועם בישראל, אליה חזר לאחר
שסיים את לימודיו בארצות־הברית.
אולם ביחס לחשבון זה חש אפילו אבי נועם
כי הוא מנופח מדי. הוא פנה למיש־רד
התיקשורת והתלונן על כך. תשובת
המישרד היתה :״בטלפונים של טבעון יש
תמיד בעיות בתקופת הגשמים, ואין לנו
מה לעשות.״

__ שוטרים
מוחאים כפיים
^ אשר נכר גל ההשמצות נגדו, וכאשר
הגיע אליו עותק השאילתה שלא נש אלה,
החליט אבינועם לנקוט יוזמה. הוא
ערך כנסי־שוטרים בכל אחד מחמשת המר חבים
שתחת פיקודו, וכדי להציב סכר
בפני גל השמועות, סיפר לשוטריו על
השאילתה והסביר להם אותה.
סיפר אאר כך אחד ממלוויו של אבי נועם
:״מעולם לא ראיתי במישטרה שוט רים
המוחאים כפיים למפקד שלהם, אחרי
שהוא משוחח איתם.״
בשבוע שעבר ביקר במחוז הצפוני ה־ססכ״ל
החדש של המישטרה, רב-ניצב
הרצל שפיר. כשהוא מלווה על־ידי אבי נועם,
ביקר שפיר גם במטה מישטרת
מרחב העמקים, השוכן באותו מיבנה בנצרת
שבו ממוקם גם המטה של אבינועם. שפיר,
שעודכן כבר בכל הנוגע לפרשת הסי גריות
ולפרשת טבריה, התקבל על־ידי
מפקד המרחב אמיר פרי. שפיר לא התייחס
לפרשות שהתרחשו במרחב של פריי והס תפק
בכך ששאל את הקצין :״כמה זמן
אתה משרת כאן 1״ התשובה היתד תשע
שנים.״ שפיר הודיע לפרי כי עליו לעזוב
מיד את תפקידו ולעבור לתפקיד אחר.

צעירה בשם שושנה שמש. לדברי המפיצים
אישר אבינועם לשמש הוצאת רשיון־נהיגה
מישטרתי, למרות שאין היא משמשת ב תפקיד
מיבצעי. כאשר הגיע הסיפור ל אוזני
אבינועם הוא החליט לבדוק כיצד
קיבלה שושנה את ר שיון הנהיגה המיש־טרתי
שלה וגילה את הטופס שעליו חתום
מאשר הרשיון. היה זה מפקד המחוז שקדם
לו, מרדכי (״מוטקה״) רון. שושנה שמש
שימשה כפקידה עוד בזמנו.

מיניבוס
על אס הדרן
ולס הסיפור על ר שיון הנהיגה, ש י
נועד לרמוז על יחסים אישיים בין
אבינועם לפקידתו׳ היווה רק הקדמה לסי פור
אחר, שהתפוצץ בשבוע שעבר. שושנה
שמש מתגוררת עם הוריה במיגדל״העמק.
פרנסת ההורים היא על עדר קטן של
כבשים. ההורים חלו ולא היה מי שיביא
מזון כבשים למשק. שושנה קיבלה אישור
לקחת מיניבוס מישטרתי ולהעביר בו שק
שעורים אל המשק של הוריה. בדרך ל-
מיגדל־העמק נתקע המיניבוס. מי שאישר
לשושנה לקחת את המיניבוס לידיה חשש
לפעול לפי הנוהגים המישטרתיים ולהזמין
חברת גרירה, פן תתגלה הנסיעה הפרטית
של שושנה. לכן הוזמן גרר ערבי מנצרת.
המיניבוס חולץ, אולם לאיש לא היה כסף
כדי לשלם לגרר הערבי. זה שוכנע לבסוף
כי עליו לוותר על הכסף לטובתו הוא ו לטובת
המישטרה.
כאשר נודע הסיפור, התברר כי הוא
נכון בכל פרטיו, מילבד אחד: אבינועם
כלל לא ידע על העניין. לא הוא שאישר את
הנסיעה הפרטית של שושנה, אלא סגנו,
תת*ניצב יצחק חדאד; שושנה משמשת
גם כפקידה של חדאד. הקשר היחידי של
אבינועם לפרשה הוא קשר פשוט ו ב רו ר:
כאשר נודע לו עליה, הוא הורה להקים
מיד ועדת־חקירה ולהסיק את המסקנות
האישיות המתאימות. אך עובדה זו לא

לפרי היה ברור כי זו היא הדחה בעיק־בות
השאילתה וגל השמועות נגד אבי נועם.
ידיעה על ההדחה התפרסמה כעבור
יום בעיתונות היומית. פרי היה משוכנע
בתחילה כי אבינועם הוא שעומד מאחרי
ההדחה שלו. רק שיחה שנערכה יומיים
אחר כך בלישכת המפכ״ל, במטה הארצי

ח״ב שילנסקי
מושך בחוטים

ניצב־ מישנה פרי
העברה ביגלל מה?

הפריעה למי שהחליטו להילחם באבינועם
ולהפיץ את הסיפור.

1שקי־שקדיס
מוחרמיס

ידיד זורע
לחץ על הח״כים
בירושלים. הבהירה לפרי כי אבינועם לא
ידע כלל על ההחלטה של המפכ״ל.
כאשר גילו קציני המישטרה, שהפיצו
את השמועות נגד אבינועם, כי השאילתה
של ח״כ שילנסקי לא הוגשה בסופו של
דבר, וכי סילוקו של פרי מהתפקיד לא
נעשה ביוזמת אבינועם, הם החלו להדליף
לאמצעי־התיקשורת סיפורים נוספים על
שחיתותו כביכול של אבינועם. שו טרי ה מחוז
מוצפים אף הם בגלי שמועות וסי פורים
על יו שרו המפוקפק כביכול של
המפקד שלהם. מתייחס שהודלף האחרון הסיפור שוטרת המחוז,
מפקד של לפקידתו

סגן־ניצכ לוי
השעייה בעיקבות חקירה

^ גן־ ניצב גידעון לוי, המושעה עתה,
סירב להשיב לשאלת כתב העולם הזה,
אם הוא זה שעומד מאחרי מערכת ההש מצות
הענפה נגד אבינועם .״התשובה שלי
יכולה לחכות עד אחרי המישפט,״ הוא אמר
השבוע. גם ניצב־מישנה אמיר פרי, ה ממתין
עתה בביתו, עד שיקבל תפקיד
מישטרתי חדש, סירב להגיב על שאלת
העולם הזה אם הוא העומד מאחרי גל
השמועות. לשניים ניתן אישור להתראיין
בפרשה זו, אולם למרות זאת בחרו שלא
להתראיין.
מסע הסיפורים נגד אבינועם נמשך. לפי
אחד הסיפורים מואשם אבינועם בכך, ש הורה
לאנשי מכס בנמל חיפה שלא לגבות
מכס עבור מכונית אל־קאמינו חדישה,
שהובאה לארץ על־ידי חותנו. כמובן, גם
כאן ננקטה שוב הטכניקה הרגילה. כדי
שהסיפור יישמע אמין הולבשו פרטים לא
נכונים על גרעין של אמת. האמת היא
שחותנו של אבינועם קיבל לאחרונה מכו נית
אל־קאמינו חדשה, שהגיעה דרך נמל
חיפה. אלא שבידי חותנו -של אבינועם יש
מיסמכים וקבלות המאשרים, כי המכס
עליה שולם במלואו.
סיפור אחר נוגע אף הוא לבן מישפחה
של אבינועם. לאבינועם אח בכפר תבור.
לפני שבועות אחדים נתפס האח על-ידי
מפקחים של המועצה לשיווק ירקות כשהוא
מוביל שקי־שקדים ממטע השקדים שלו
לביתו שבכפר. השקים הוחרמו, ולאחר

שהוטל על אחיו של אבינועם קנס, הם
שוחררו והוחזרו.
קבלני השמועות במישטרת מחוז הצפון
החלו מיד בפעולה. הם הפיצו שמועה,
כאילו סגר אבינועם את התיק הפלילי של
אחיו. ושוב, האמת היתה אחרת. הנושא
אינו נושא מישטרתי ולא היה בכלל תיק
פלילי כלשהו, שאותו אפשר היה לסגור.
לקצינים בכירים במטה המחוז הצפוני
ידוע מי מפיץ את הסיפורים נגד מפקדם.
נסיונו של אבינועם להבריא את המחוז
הצפוני — שהיה המחוז הגרוע ביותר של
המישטרה בתקופתו של רון והפך לטוב
ביותר מאז שאבינועם נכנס לתפקידו —
קומם נגדו יריבים רבים. היד החזקה שבה
נקט כאשר גילה כי בתוך המישטרה מצויה
רשת של מבריחים, שבה מעורבים קצינים
בכירים, וההשעייה המיידית של כל מי
שהיה מעורב בפרשה פלילית זו, קוממה
נגדו בעיקר את הקצונה הבכירה של
מרחב העמקים.
לקצינים שהחליטו להיפרע מאבינועם
יש קשרים מצויינים עם כמה עיתונאים
מקומיים.
אבינועם עצמו אינו מוכן להגיב על גל ׳
השמועות שגאה ס בי בו :״יש לי חשדות
די מבוססים לגבי מי שמפיץ את הסי פורים
עלי, אבל אין לי הוכחות לכך. לכן
לא אנקוט בינתיים בצעדים נגד מישהו.
מה שמפריע לי הוא זה, שאני צריך כל
פעם לקום ולהוכיח שאין לי אחות, אחדי
שמספרים כי אחותי ...אני למקווה שהגל
העכור הזה לא יפגע בעבודת השוטרים
במחוז. מהפגישות שלי עם שוטרי המחוז
הבנתי כי ימיו של הגל הזה ספורים. ל צמחים
רעילים כאלה אין קרקע מתאימה
במחוז שלי והם אינם נקלטים.״

יוסי ינאי !

ניוון חדש בחקיוה: הוצל עוזו נוצח משום שנחשד
ע ריו׳ היעוד התחתון בעיסקת שיתור־נעודה עם המישסוה

בבית־המישפט טענו נציגי המישטרה כי
ארבעת החשודים שנעצרו, האחים מוחמד,
סייד ויוסוף שניר ולילו פרג׳ון, הם שעמדו
מאחרי הרצח הכפול. לטענת חוקרי ד,מיש-
טרה מסכת המניעים והאירועים שהביאה

יחסית, אך מספיקות כדי לגרום לשימחה
במישטרה, ש״סוף־סוף תפסנו אותו״.
בשלושת המיקרים הוגשו נגד עוזר כת״
בי־אישום בבית־המישפט. הוא הואשם ב החזקת
מקרר גנוב, בהשמעת איומים
וכינויי־גנאי נגד איש מישטרה ובשימוש
בסמים. ב־ 31 באוקטובר 1979 נמחקו, לפי
בקשת המישטרה, כתבי־האישום בגין הח זקת
הרכוש הגנוב והאיומים. הדיון בתיק
השלישי החל, אך ההליכים המישפטיים
הופסקו.
המישטרה לא נתנה כל הסבר לסגירת
התיקים. רק -עתה נמסר מטעמה, כי לא
היו, במילא, הוכחות של ממש נגד עוזר,
וסביר להניח ששוב היה יוצא זכאי. לכן
חשבו במישטרה, שלא כדאי היה להמשיך
בהליכים המישפטיים נגדו. אולם הסבר
זה הוא תמוה ביותר. לפחות בשני כתבי-
אישום היו נג ד עוזר הוכחות חותכות.
המקרר הגנוב נתפס ממש בביתו של עוזר
ואת האיומים נגד איש המישטרה השמיע

עוזו

נחשב לאחד מגדולי לוויי־תני
העולם־התחתון. הוא
החשודים ברצח עם קשור היה שעבר. בשבוע נרצח הוא שולטן.
היה בעליו של מיפעל
הרהיטים מרס, שסביבו
התחולל סיכסוך קרקעות עם נזישפחת
לפני כחודשיים. נרצח שולחן
שניר.
י י כל כדור יש כתובת אזהרה זו
• //הושמעה מפיו של סגן־ניצב יגאל
אנקורי, ראש מדור־המודיעין במישטרת
מחוז־תל־אביב. היא הופנתה אל הרצל עו זר.
השניים נפגשו באקראי בשדרות ירו שלים
ביפו, יומיים לפני שעוזר נרצח.
השיחה שהתפתחה ביניהם היתה ידידו תית,
כאילו היו שני חברים ותיקים, שרק
יד הגורל הפרידה ביניהם והציבה אותם
משני עברי המיתרס של החוק.
מישהו שעמד בקירבתם שמע כיצד מז היר
אנקורי את עוזר. כעבור יומיים קיבלה
האזהרה משמעות מייוחדת.
הרצל עוזר נרצח בשבוע שעבר. חמישה
כדורים נורו לעברו, סמוך לביתו בבת־ים.
היורים — שני אלמונים — חמקו בחשי בה.
חוקרי המישטרה, העוסקים בפיענוח
תעלומת רצח דויד שולמן, לא הופתעו
מהרצח החדש. הם לא הכחישו, אמנם,
את הקשר שבין שני מקרי הרצח, אך
איש מהם לא הודה כי רצח זה היה צפוי.
רק הדברים שאמר אנקורי לעוזר, יומיים
לפני חיסולו, גילו את האמת.
למבצעי הרצח של עוזר היתד, סיבה
טובה לחסל אותו. שילמו להם בכסף עבור
מיבצעם. אולם למי שעומד מאחרי הרצח,
ולמי שהזמין אותו, היו מניעים אחרים.
אדם זה עמד, ככל הנראה, גם מאחרי
רצח שולמן. הוא חשד כי עוזר ביצע עיס-
קד, עם המישטרה, שבמיסגרתה מסר גם
את שמות המעורבים ברצח שולמו. עוזר
היה ככל הנראה ידידו של אדם זה. כאשר
השתכנע כי עוזר הסגיר אותו, הוציא
נגדו פסק־דין מוות.
עובדות אלה ידועות היטב לחוקרי ד-,
מישטרה. שני צוותי־ד,חקירה המייוחדים,
העוסקים האחד בפיענוח רצח שולמן ו השני
בפיענוח רצח עוזר, משוכנעים כבר
עתה כי בידם המפתח לפיתרונו של הרצח
הכפול.

1 49

לרצח פוענחה כימעט כליל. מה שחסר
כיום, לטענת המישטרה, לצורך השלמת
החקירה הן ההוכחות, שבעזרתן אפשר
יהיה להביא לדעתה להרשעתם של החשו דים.
בהתאם
למסכת שנרקמה, החוליה ה מקשרת
בין שני מקרי הרצח הוא אדם
שזהותו ידועה למישטדה. לדעת המישטרה
אותו חשוד הוא שתיכנן את רצח שולמן.
לילה לפני הירצחו ביקר החשוד באפקה,
באיזור מגוריו של שולמן, ובדק אישית
את נתוני השטח. כאשר השתכנע כי ה־מיבצע
אפשרי, נתן את ההוראה להטמין
את המיטען הממולכד במכוניתו של שול מו•

פי מידע הנמצא ברשות המישטרה
היה הרצל עוזר קשור לאותו חשוד ולשאר
החשודים ברצח שולמן. החשוד השתכנע
כי עוזר ביצע עיסקה עם המישטרה. תגו בתו
לא איחרה לבוא. עוזר נרצח.

נגד

מוש בסמים והורשע, כי ההליכים
עוזר הופסקו, התעורר כנראה חשדו.
עבריינים שהיו מקורבים לעוזר ידעו
לספר, כי היה בעל אופי מייוחד. למרות
שעסק בדברים אפלים היה אדם פתוח
ולבבי, שקידם תמיד גם את אוהביו וגם
את שונאיו בברכה חמה. בעת האחרונה
הוא השתנה, נעשה מופנם והתרחק מידי דיו.
התנהגות זו הגבירה כנראה את חשדו
של החשוד העיקרי כי עוזר אכן בגד בו
ובשאר המעורבים בפרשה. הוא ראה בשי נוי
שחל בעוזר סימן לכך כי הוא מתייסר
ואינו שלם עם העיסקד, שביצע עם המיש־טרה.
ייסוריו
של עוזר לא עוררו רחמים בליבו
של החשוד. למי שבוגד בשותפיו ומשתף-
פעולה עם המישטרה יש רק עונש אחד
בעולם־התחתון — מוות.
לפני שנגזר דינו, הועלה להגנתו של
עוזר רק טיעון אחד. בקרב אנשי העולם-
התחתון אין זה סוד כי הנשק האיום ביו תר
שיכולה המישטרה להפעיל נגד עבריין,
כדי להכריחו לשתף־פעולה, הוא דווקא כל כלפיו.
לפנים־משורת־הדין מחווה עבריין יודע כי מחווה כזו תתפרש מיד
בין חבריו כאות וכסימן שאכן ביצע עיסקה
עם המישטרה. לכן ידוע שעבריינים רבים
משתפים פעולה בחשאי עם המישטרה,
ולו בילבד כדי שלא תעשה להם ״טובות״
מסוג זה.
השיטה של המישטרה להיטיב עם פוש עים,
כדי לגרום לסיכסוכים בין עבריינים
לבין חבריהם, ידועה היטב לאנשי העולם־
התחתון. לדבריהם יוצרת לעיתים ד,מיש־טרה
רושם מוטעה, כאילו עבריין מסויים
משתף עימד, פעולה. התוצאה עלולה להיות,
שאותו עבריין יירצח, וכך תופסת המיש־טרה
שתי ציפורים במכה אחת: העבריין
נרצח, ואילו הרוצח הולך למאסר-עולם,
אם הוא נתפס, כמובן.
החשוד הניצחי
מחווה מסוכנת
ך * ,דצלעוזי היה עבריין ידוע ומוכר
י 1למישטרה. במושגים של העולם־ד,תח תון
הישראלי הוא נחשב לאחד מגדולי
לווייתני־הפשע, החולש על פעילויות עבר ייניות
רבות. בדף הרישום הפלילי שלו
מופיע שלל עבירות של סחיטת דמי־הסות,
מימון ותיווך בעיסקות סמים והברחות
דברי ערך גנובים, בעיקר יהלומים. בגין
מעמדו הרם בעולם־ד,תחתון, עסק עוזר
גם בפעילות המכובדת של בוררות בסיב־סוכי
עבריינים. מלבד עיסוקיו הפליליים
היה בעל מוסך בדרך בן־צבי ביפו.
עוזר הועמד כבר כמה פעמים לדין
בעבירות שונות, אך הצליח לרוב ״להת חלק״
ולצאת זכאי — מחוסר הוכחות או
מחמת הספק. שיטותיו המתוחכמות והיותו
מנהיג שאינו מלכלך את ידיו בעבודה־שחורה,
עמדו לו. לאחרונה הצליחה ה־מישטרה
להניח עליו את ידיה בשלושה
מיקרים, שבהם נחשד בעבירות קלות־

שלמה מאז
שמועות
על־פי
.1979 כי חושדת
המישטרה
של, מכוניתו למילכוד
נעדר קלמיס,
בנובמבר

נרצח. הוא אחראי היה שולמן.
דויד

מישטרה

שהיו

נוספים,

בנוכחות אנשי
ברשימת העדים.
סגירת הסיקים התפרשה כנראה רק
באופן אחד: עוזר שיתף־פעולה במשך
זמן עם המישטרה, ומסר לה מידע על
הנעשה בעולם־ד,תחתון. בתמורה סגרה
המישטרה את התיקים נגדו. אחרי רצח
שולמן מסר עוזר את כל הפרטים הידועים
לו על הפרשה למישטרה. כאשר נודע
לחשוד העיקרי, שהואשם אף הוא בשי

אפשרות כי המישטרה נקטה ב *
י שיטה כזו גם נגד עוזר, לא התקבלה
על-ידי החשוד. לפי מידע הנמצא בידי
החוקרים נפגש החשוד עם עבריינים, ב בית
מסויים ביפו, זמן מה לפני הרצח של
עוזר. בפגישה זו סוכם על חיסולו ואת
המלאכה ביצעו שני אנשים שהשתתפו
בה. זהותם של המבצעים עדיין אינה
ידועה למישטרה.
בלילה שבו -נרצח עוזר, מיד אחרי
הרצח, בעוד אנשי המישטרה חוקרים ב זירת
הפשע, הבחינו אנשי הבילוש של
מישטרת יפו במכונית דודג׳ דארט לבנה,
הנוסעת בצורה חשודה בקירבת מקום
הרצח. תוך כדי מירדף נעצרה לבסוף
המכונית ברחוב בלפור בבת־ים, ושני
אנשים קפצו מתוכה ונמלטו.
התבר שהמכונית גנובה והיא שייכת
לשחקן קבוצת הכדורגל של מכבי יפו,
מוצי ליאון. חוקרי המישטרה יודעים כי
ליאון היה חברו של הרצל עוזר. הם
חושדים כי רוצחיו של עוזר גנבו דווקא
את מכוניתו של ליאון, לצורך חיסולו
של עוזר, כדי לטשטש את העקבות ולהט עות
את המישטרה.
והמישטרה, אכן, טעתה בתחילה. היא
עצרה את החשוד הכימעט־ניצחי במעשי
רצח בקרב העולם־התחתון — שמעיה
אנג׳ל. אנג׳ל חזר לפני כמה חודשים מחוץ-
לארץ, שם עסק לדעת המישטרה בהפעלת
רשת סמים בינלאומית. לפני כן ריצה
תקופת מאסר של שמונה שנים בגין שוד
ועבירות חמורות אחרות. מאז שובו ארצה
איו המישטרה מפסיקה להטרידו. בעבד
כבר נחשד ברצח ארבעה עבריינים. ה־מישטרה
הלבישה עליו מעקב צמוד (העולם
הזה ,)2205 והיא מנסה כל העת להוכיח
כי אנג׳ל אכן רוצח מסוכן.

אולם חוקרי המישטרה ידעו הפעם כי
אין בידם ראיה כלשהי המקשרת את
אנג׳ל לרצח עוזר. בעת שעצרו את אנג׳ל,
התבססו החוקרים רק על מידע מסויים —
שהוא, אנג׳ל, התיידד לאחרונה עם עוזר.
השניים נראו יחד כמה פעמים. לפי המידע
שברשות המישטרה נפגשו השניים גם
בבוקרו של יום הרצח של עוזר. אך לא
היה בכך כדי להוכיח דבר ואנג׳ל שוחרר.
עתה מפנה המישטרה את עיקר ה חקירה
להוכחת החשדות נגד ארבעה

את האינטרס של אלה שהיו מעוניינים
כי האחים שניר יפנו את השטח. הרצח
נועד להעביר את המסר למישפחת שניר.
חוקרי המישטרה אמרו בבית־המישפט,
כי בהלווייתו של עלי שניר האשימו אחיו
את שולמו ברצח ואף איימו כי הוא ישלם
בעבור זה. לחוקרים נודע גם, כי ביום
שנרצח עלי, עלה לילו פרג׳ון, העצור ה רביעי
בפרשת הרצח הכפול, לבניין ה־בלתי־גמור
שבנה שולמן ליד בית־נזרס,
וכילה את זעמו בציוד שהיה במקום.

רצח 1

אחיהם של החשודים ברצח שולמן, עלי שניר, נרצח לפני כמה
חודשים, כאשר אלמונים פרצו לביתו ופיצחו במהלומות גרזנים
את ראשו של עלי שמת מפצעיו. בתמונה נראים אנשי מישטרה בבית עלי לאחר הרצח.

דויד שולמן מצא את מותו כאשר התניע את מכוניתו באחד הבקרים,
11 1ס
לפני כחודשיים, ליד ביתו ׳שבאפקה. מיסען־חבלה ממולכד, שחובר

^ ייי למערכת ההצתה של המכונית, שם קץ לחייו. בתמונה נראית המכונית אחרי הפיצוץ.

לילו פרג׳ון הוא ידידם הקרוב של
בני משפחת שניר. יש לו עבר פלילי
עשיר, והוא נחשב ללווייתן המטיל את
חיתתו על דגי הרקק בעולם־התחתון. ה־מישטרה
מייחסת לו עבירות הכוללות, בין
השאר, סמים, תקיפות ופרוטקשן. לפרג׳ון
היו בוטיק ומועדון ביליארד שאותם פתח
בשותפות עם ריפעת טורק, קפטן קבוצת
הכדורגל של הפועל תל-אביב. המישטרה
סגרה את המקום.
בבית־המישפט סיפר נציג המישטרה
כי פרג׳ון ידוע כאדם המתמחה בתיכנון
מיבצעים הכוללים הטמנת מיטעני חבלה.
אך המישטרה יודעת גם כי פרג׳ון לעולם
אינו מבצע את העבודה השחורה במו ידיו.

העצורים שבידיה. במיסגרת חיפושים נר חבים,
שנערכו השבוע בפרדס הנמצא ליד
בתיהם של האחים שניר, בגיבעת הרצל
ביפו, גילתה המישטרה מצבור של ברזל־בניין
במישקל של כמה טונות, וחומרי
בנייה אחרים, מוטמנים באדמה. המישטרה
חושדת כי החומרים נגנבו בשעתו מהבנ יינים
שהקימו שולמן ובנק־דיסקונט בסמוך
לבתיהם של האחים שניר.

4החשודיס
ש ולמן

לפי חשדה של המישטרה התגייס פרג׳ון
לעזרת מישפחת שניר, אחרי שנרצח האח
עלי. החוקרים סבורים כי את מיטען ה חבלה
במכוניתו של שולמן הטמין שלמה
קלמים, ע בריין המתמחה בביצוע פיצוצים,
לפי הזמנת י די ד של מישפחת שניר.
שלמה קלמים נעדר מאז ה־ 2בנובמבר
,1979 ועיקבותיו נעלמו. לפי שמועות ש רווחו
בחוגי העולם־התחתון נרצח קלמיס
על רקע חיסול חשבונות, וגופת הוסתרה.
אולם מידע שהגיע לידיעת החוקרים שיב־נע
אותם כי קלמיס לא נרצח, אלא ירד
למחרת כדי לא לעורר חשד. קלמים
נראה בחיים שבוע אחרי שנעלם.
יחד עם זאת אין החוקרים מוציאים מכלל
אפשרות כי קלמיס נרצח אחרי רצח שולמן
כדי להשתיקו.
לפי המידע שנמצא בידי החוקרים נפגשו
פרג׳ון וקלמיס בביתו של קלמים, ברחוב
קדם 128 ביפו, לפני שנרצח שולמן. ה חוקרים
יודעים גם, כי שמו של שולמן
עלה במהלך הפגישות כמה וכמה פעמים.
אשתו של קלמיס לא שבעה נחת מפגישות
אלה, ואף דרשה מבעלה שלא יביא את
פרג׳ון הביתה.

כיום משוכנעים החוקרים, כי הרצח ה כפול
קשור ישירות לסיכסוך על רקע
הקרקעות שמסביב לבית־מרס, שהיה ב בעלותו
של שולמן. תוך כדי כך חובלו
אתרי הבנייה של שולמן ובנק־דיסקונט,
והמישטרה חושדת כי חומרי הבנייה שנמ צאו,
נגנבו בזמן הבנייה בהקשר לסיכסוך.
החוקרים סבורים כי רצח שולמן קשיר
ברצח אחיהם של האחים שניר, עלי, ש אירע
לפני כמה חודשים. הרצח של עלי
בוצע כשפרצו אלמונים לביתו של עלי
ופצעו בגרזנים שישה מבני המישפחה
(העולם הזה .)2189 עלי מת מפצעיו זמן
מה אחרי המיקרה.
החוקרים משוכנעים כי רצח זה קשור
אף הוא לסיכסוך הקרקעות. לפי מידע
הנמצא בידי המישטרה בוצע הרצח לפי
הזמנתו של אדם המוגדר כ״אחד מראשי
הפשע המאורגן בישראל״ .אדם זה ייצג

לפני ארבע שנים הוא נעצר כחשוד בפי צוץ
שאירע בביתו של מנהל אגף הפיתוח
בעיריית בת־ים, אברהם שדה. נער ש נעצר
בחשד שהטמין את הפצצה מסר
עדות במישטרה כא פעל לפי פקודת פרג׳ון.
אולם הנער שינה, מאוחר יותר, את עדותו
במפתיע ופרג׳ון יצא זכאי.

כיום משוכנעים החוקרים כי הרצל עוזר
ידע על המזימה לחיסול שולמן. כאשר הת עורר
החשד כי עוזר משתף־פעולה עם ה־מישטרה
וכי יש לו הרבה מה לספר׳ הוא
חוסל.

0הרצל עוזר נרצח בשבוע שעבר מחמישה כדורים שנורו לעברו סמוך

לביתו בבת־ים. אנשי המישטרה מצאו אותו יושב, כשהוא מתבוסס

במכונית.
כנראה,
שנמלטו, אלמונים שני ביצעו הרצח את כדמו.
בתמונה נראים בני מישפחתו וידידיו בעת הלווייתו. בלשי המישטרה צפו בהלווייה.

מימין לשמאל: האחים מוחמד, סייד ויוסוף שניר ולילו
פרג׳ון. הארבעה נעצרו בשבוע שעבר כחשודים ברצח
חוקרי המישטרה סבורים, כי רצח שולמן קשור ברצח עלי, אחיהם של האחים

אנשי העולם־התחתון הכחישו השבוע
בתוקף את החשד כאילו שיתף עוזר פעולה
עם המישטרה. הם טענו בלהט, כי עוזר
היה ״גבר אמיתי״ שמעולם לא היה בוגד
בחבריו, ולטענתם היה ידוע עוזר גם
כנותן צדקה בסתר.

שניר. לפי חשד המישטרה בוצע רצח עלי לפי הזמנתו של אדם המוגדר כ״אחד מראשי
הפשע המאורגן״ .החוקרים חושדים שפרג׳ון התגייס לעזרת האחים שניר, אחרי רצח עלי.
הארבעה עצורים כחשודים ברצח שולמן והמישטרה קושרת לרצח זה גס את רצח עוזר.

11 1

י.י 11

״דעז אזל האמנה ! ׳1
(המשך נזטמוד )30

״האמנה״ כוללת 33 סעיפים, ,ה
נוגעים לעניינים רכים. גם מי שמובן
לשנותה, אינו סכור כי יש
לשנות את כ ולה .
כך, למשל, קובע הסעיף 19 כי החלטת
האו״ם על חלוקת ארץ־ישראל לא היתר,
חוקית. הסעיפים קובעים כי יהודי העולם
אינם מהווים אומה או עם מאוחד, וכי
במילא הציונות אינה תנועת־שיחרור לאו מית,
אלא סוכנות של האימפריאליזם, וכו/
הפלסטינים, הרוצים או המוכנים לשלום
עם ישראל, אינם מוותרים בהכרח על הש קפות
אלה.

גם מי שמוכן להכיר כישראל
ככעוכדה קיימת שיש להשלים
עימה, ומי שמוכן להסכים לכד
שקיימת עתה אומה ישראלית כ ארץ,
אינו מוכן כהכרח להודות
שהציונות היתה תנועה צודקת,
או שהיתה ליהודים זכות על הארץ.
השלמה אמיתית כזאת — כלומר, ראיית
הציונות באור אחר, וקבלת התהליך ש
הדבר
אפשרי כלל, ביגלל אותו סעיף ב אמנה.
הפלסטינים אומרים ם• הנהגת אש״ף
יכולה לעשות זאת, כאשר הנסיבות יצדיקו
זאת — אם כי הדבר יחייב, בוודאי, מיל־חמה
עם אירגוני־הסירוב, שלא יקבלו הח לטה
כזאת מרצון.
גם מבחינה זאת יש חשיבות לעיתוי.
אי־אפשר לעשות זאת לפני שהמוני העם
הפלסטיני בתפוצותיו ישוכנעו כי ניתנה
על כך התמורה הלאומית המתאימה.
אשר לתמורה, ברור מה היא צריכה
להיות, לדעת הפלסטינים: הקמת המדינה
הפלסטינית ברצועה ובגדה, וביכלל זה
ירושלים המיזרחית (תוך סידור עירוני ל שמירה
על שלמותה הפיסית של העיר).

השאלה הגדולה היא: האם זהו
סוף־פסוק, או שזהו רק שלכ זמני,
עד להקמת מדינה פלסטינית
כבל רחכי הארץ !
כאן מרימה האמנה את ראשה מחדש.
אויבי השלום הישראלי־פלסטיני בישראל
מוצאים באמנה תחמושת רבה. האמנה
דוגלת בהקמת מדינה פלסטינית־ערבית

הישראלים שכל עניין האמנה הוא חסר־חשיבות.
מה גם שבחייהם של הפלסטינים
עצמם אין האמנה מהווה משהו ממשי ו אקטואלי,
ורובם הגדול כלל אינם זוכרים
מה כתוב בה( .לא פעם היה לי ויכוח עם
אישיות פלסטינית זו או אחרת על נוסח
האמנה, ולבסוף התברר כי הגירסה שלי
נכונה, בעוד שאיש־שיהי זכר גירסה משו בשת
לגמרי).

״לעזאזל האמנה!״ הפליט פעם,
כוויכוח כזה, אדם פלסטיני מרכזי
מאד.
גם אני אמרתי, בנאומי בכנס ניו
אאוטלוק בוושינגטון ,״לעזאזל האמנה ! ״
ואם לשפוט על פי הבעת־פניהם של הפלס טינים
שנכחו בכנס, הם די הסכימו עימי.

אך יש לסייג קריאה זו.

בדרך לשלום, מהווה האמנה כיום מיכ־שול
של נייר. זוהי תחמושת בידי אויבי
השלום שבקרב הישראלים, ורוב הפלס טינים
מאמינים כי ישראל דבקה באמנה
מתוך כוונת־זדון, בעוד שהפלסטינים כבר
נטשו אותה למעשה.

זוהי אמת. אכל לא כל האמת.

יש צד שני למטבע. מחוץ לחיים המדי י
נ יי ם היומיומיים, יש למיסמכים מקודשים
גם קיום וכוח משלהם. הם משפיעים, יוצ רים
עמדות רוחניות, זורעים חשד וחשש.
ההבטחה האלוהית לעם ישראל, לתת
לזרע אברהם את הארץ מן הנילוס עד
הפרת, עדיין משפיעה מאד בישראל. משד רים
אותה מדי פעם ברדיו ובטלוויזיה,
הנאומים הלאומניים מסתמכים עליה מדי
יום. יש בה ממשות אקטואלית מסוכנת.
המאניפסט הקומוניסטי, הנלמד בבתי-
הספר הסובייטיים, משפיע גם כיום, כימעט
150 שנים אחרי שנכתב. מי יודע מה
מתרחש בתת־ההכרה של המנהיגים ה סובייטיים,
שחונכו על בירכי מיסמך זה 1
האמנה הפלסטינית, גם אם אינה מכוונת
כיום את המדיניות של החלק המכריע של
אש״ף, עלולה להשפיע בתת־ההכרה של
רבים.

כיתה ככית־פפר פלסטיני כלכנץ*
האס הם לומדים את האמנה?
הביא להקמת המדינה כמעשה חוקי ומוצ דק
— יכולה לבוא רק כתוצאה מהתפתחות
ממושכת, אולי בדור הבא.
הפלסטיני המתון האופייני אומר :״הציו נות
היתד. גזענית ואימפריאליסטית, ונש ארה
כזאת. היא גרמה עוול היסטורי לעס
הפלסטיני. ישראל לא קמה כחוק. אך מה
שהיה היה, ואי־אפשר לבטלו. לא נתקן
עוול על־ידי יצירת עוול חדש. יש עכשיו
אומה ישראלית בארץ, ויש להשלים עם
עובדה זו. הפיתרון המעשי הוא דו־קיום
בשתי מדינות לאומיות, זו לצד זו.״
אם וכאשר תוחלף האמנה על־ידי מים־
מך חדש, יש להניח שזה ישקף השקפה
מעין זו.

ויכוח כזה קיים גם כעניין׳ה טרור.

שנראה לכל ישראלי כסידרה של
מעשי־זוועה בארבאריים, נראה לכל ה פלסטינים
כמעשים מוצדקים של הגנה־עצמית,
אחרי שישראל גירשה את הפלס טינים
מארצם, מסרבת להניח להם להקים
מדינה משלהם ואף משתמשת בצבאה ה מעולה
כדי להפציצם ולהפגיזם בלבנון.

הישראלים רואים לפניהם רוצחים
נתעכים, הפוגעים כלי אכחנה
כנשים וכילדים. הפלסטינים רואים
לפניהם גיכורים צעירים, החודרים
לתוך ארץ המוגנת יותר מכל ארץ
אחרת כעולם, כשסיכוייהם להיהרג
קרוכים ל־*0ט.1
בעיני הישראלים זהו ״טרור״ שפל. בעיני
הפלסטינים זהו ״מאבק לשיחרור לאומי״,
שאינו רק מותר על פי מישפט העמים,
אלא שהוא חובה של עם כבוש. תפיסה זו
מוצאת את ביטוייה בסעיף 9של האמנה.

לדעתי, אין כל אפשרות לגשר
על פני התהום הרובצת בין שתי
תפיסות אלה, לגכי העכר וההווה.
אפשר רק לפעול כדי להפסיק את
הפיגועים כעתיד, לפחות עם פתי חת
המשא-והמתן הישראלי-פלס-
טיני לשלום. התעמולה 414

הישראלית

טוענת,

אין

בכל הארץ ,״בגבולות המנדא הבריטי״
(ולא נאמר אם הכוונה היא לגבולות ה מנדט
לפני הפרדת עבר־הירדן, או אחריה).
בניגוד לטעות הנפוצה. אין האמנה מדברת
על ״מדינה דמוקרטית חילונית״ ,שבו יחיו
יחדיו בשלום וב שיוויון יהודים, נוצרים
ומוסלמים. זוהי התפתחות מאוחרת יותר,
הסותרת את האמנה. זו מדברת רק על
מדינה ערבית-פלסטינית, שבה יקבלו אז רחות
יהודים שחיו בארץ ״לפני הפלישה
הציונית״.
לפי אותה אמנה, יכולה מדינה פלסטי נית
בגדה וברצועה לשמש בסים להמשך
״המאבק ה מזוייך נגד ישראל, עד ל״שיח־ת
ר ״ הארץ כולה וחיסול ״הקיום הציוני״.
המנהיגים הפלסטיניים נתקלים בקושי
זה. מכיוון שאינם מוכנים עדיין לבטל את
האמנה רשמית, הם נאלצים לחפש מוצא
אחר. עראפאת עצמו אמר כי איחוד הארץ
היא ״חלום״ ,ומותר לחלום. הרמז: אין זה
יעד מדיני סביר ומעשי. אחרים אמרו כי
איחוד הארץ יתגשם אי־פעם בעתיד ,״אחרי
מאה שנה״ ,כפי שאמר סעיד חמאמי ה מנוח,
או ״לא בימינו״ ,כפי שאמרו אחרים.
ויש האומרים כי הסכם־השלום הישראלי,
שיכלול מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
יהיה סופי, וניתן יהיה לשנותו רק בהס כמת
שני העמים, כלומר בדרכי-שלוס.

כסופו של דכר יצטרכו, הפלס
טיגים להכיר כעובדה שאין די כ־ניסוחים
אלה, ובי תמורת הסכטה
של ישראל להקמת מדינה פלסטינית
יהיה צורך לקכוע חד-משמעית
שזהו היעד הסופי (עד כמה שיש
כיכלל משהו ״סופי״ כחיים).

כוחו #ר מיסמך
ן * פיחות פרטיות וגם בוויכוחים צי י—
בוריים, מנסים הפלסטינים לשכנע את
׳ * על הקיר, מימין — מפה של ארץ־
י שר אל.

לכן אין לי ספק שיש ״לשנותה
או לבטלה״ ,כאחד הימלם, בדי
להגיע לשלום. התרומה שלי לווי כוח
היא ההצעה לכלול, ככוא
היום, כחוזה־השלום הישראלי־פלסטיני
סעיף שיקכע כי ״כל ה אמנות,
ההחלטות וההצהרות של
שני הצדדים, הנוגדות את רוחו
ולשונו של חוזה זה, בטלות ומבו טלות.״

נוזו
של נייר
א ו כשעה הנוכחית, בז ח חז״וז
י * על פיתרון הסיכסוך ההיסטורי בין
שני העמים, כל הוויכוח על האמנה הפלס טינית
הוא עורבא פרח. זהו תכסיס כדי
להסיח את הדעת. יש העושים זאת בתמי מות,
יש העושים זאת בזדון. סילוף תוכנו
של המישאל של דה מידל איסט, בידי יש ראלים
היודעים היטב שאינם אומרים אמת,
אינה אלא דוגמה נוספת לכך.
לאחרונה משמש ויכוח מפוברק זה גם
כמכשיר פוליטי־פנימי, בידי ״יוניס״־כב־יכול,
כדי לנגח את מחנה־השלום האמיתי,
המחפש פיתרתוודאמת .״יונים״ אופנתיים
אלה, המבקשים לשמור על פופולריותם
ולנגח אנשי־שלום שהם עיקביים יותר,
המקיימים מגעים עם הפלסטינים, טוענים
לעומתנו :״מדוע אינכם דורשים מהם לבטל
את האמנה מיי ד? איך אתם יכולים לשבת
איתם כשאינם עושים זאת?״

אנחנו אנשי-מיקצוע כשטח ה שלום
לא נולדנו אתמול, ואיננו
אנחנו משתדלים
כני־האופנה.
להכין את הבעייה המורכבת, וכין
השאר גם את מקומו של נמר־נייר
זה כתוך המערכה, הכללית.
האמנה עדיין קיימת. אין היא בלתי-
חשובה. זוהי אחת הבעיות שיש להתמודד
עימה. אחת מני רבות, ולא החשובה ביותר.

מי שמעלה את ״האמנה״ כ
כעייה יחידה, או ככעייה העיקרית,
כאילו היא חשוכה יותר מסירובה
של ממשלת־ישראל להחזיר את
.השטחים הככושים תמורת השלום,
או אף להכיר כקיומו ובזכויותיו
של העם הפלסטיני, מסלף את ה מציאות
עד בדי שקר גס.
מי שמעלים בזדון את הלבטים הפלס טיניים׳
וטוען בפשטות כאילו הפלסטינים
״מסרבים לבטל את האמנה״ ,וכי על כן
״אין פלסטינים מתונים״ — משקר אף
הוא. אלא אם כן הוא כסיל ללא־תקנה.

כרוח זו אני חוזר ואומר :״לעזא זל
האמנה!״
במדינה עסקים
ה צ נזו רהנגד

בנ ק

הישיש ניהל בנק ממש,
ושלח מיליוני דולרים לחו״ל.
שיחרורו בערכות הותנה
ככך שלא -כנס?בנקים
הצנזורה הביטחונית פקחה עינה על
מעטפות המוטבעות בחותם השגרירות ה אמריקאית
אשר נשלחו בדואר רגיל. כידוע
אין השגרירויות משתמשות ב שירו תי ה דואר.
את מיכתביהן לחוץ־לארץ הן שול חות
בדואר דיפלומטי. מחשש לעניין ביט חוני
נבדקו כל המעטפות המוזרות הללו
בחודש ספטמבר . 1976 באותו חודש נשלחו
30 מעטפות כאלה. הן היו מיועדות כולן
לבנקים בשווייץ. שני בנקים בציריך ואחד
בלוגאנו.
כאשר נפתחו המעטפות התברר כי לא
מדובר בעבירות ביטחוניות, אבל תוכן
המיכתבים הצביע על עבירות כלכליות
חמורות. בתוך המעטפות הללו היו מיכ־תבים
בצרפתית שהכילו הוראות לבנקים
לשלם סכומי כסף גדולים לאנשים ששמו תיהם
ננקבו במיכתבים. היו שם גם המי
חאות־נוסעים והמחאות אחרות בסכומים
של 120 אלף דולר.
חוקרי המכס והמס, אשר קיבלו לידיהם
את החקירה, הבינו כי עלו על בנק פרטי
שהעביר סכומי מטבע ז ר לחוץ־לארץ עבור
לקוחות, וסידר את קבלת הכסף עבורם
בארצות שונות במטבע־חוץ.
כאשר נעשה החישוב השנתי של סכומי
הכסף שעברו דרך הבנק־הפרטי הזה הס תבר
למישטרה כי מדובר בבנק כלל לא
קטן. הסכום השנתי, לפי אומדן זהיר,
היה מיליון וחצי דולר לשנה. יש לזכור
כי מדובר בתקופה שעבירות מטבע נחשבו
לחמורות, זמן רב לפני הליבראליזציה ב מטבע
זר, וכי סכומים כאלה בשנת 1976
היו מרשימים במייוחד.
האיש שהיה חתום על מיכתבי ההו ראות
לבנקים בחוץ־לארץ היד -יצחק סמו.
אז בן .66 יליד בולגריה חביב וחייכני.
שני בניו ניסים וחיים הם עורכי־דין צעי רים.
לצאת
לפנסיה. מעצרו של סמו היה
תחילת גילגולו של כדור שלג. נתגלו
לקוחות, ואנשים אחדים נעצרו. חלקם
נשפטו וחלקם שילמו כופר לאוצר. סמו
עצמו הועמד לדין בהאשמות שונות של
אי־הצעת מטבע־זר לאוצר וניסיון להבריח
מטבע. המישפט נמשך שנים ארוכות וכמו
בנקאי אמיתי, היה גם סמו מלא דיסקרטיות
והתחשבות בלקוחותיו. במשך כל הזמן
הוא לא פצה את פיו. הוא לא הודה ב מאומה
ולא שיתף פעולה עם המישטרה.
החוקרים ערכו חיפוש בביתו ובחנות
שהחזיק ברחוב לילינבלום בתל-אביב, ש בה
עסק רישמית במיסחר בניירות ערך,
אך מאומה לא נמצא שם.
אחרי שישב במעצר 36 יום שוחרר
סמו ממעצרו בערבות של 50 אלף לירות,
ומתן התחייבות שלא ייכנס לבנקים.
כיוון שסמו לא הודה באשמה התמקדו
הוכחות התביעה בעיקר על מיכתביו של
סמו, שנתפסו במעטפות השגרירות. ה־גרפולוגית
ורדה תמיר הגישח חוות־דעת
שבה קבעה כי ״קיימת הסתברות גבוהה
כי אכן סמו הוא אשר כתב את המיב־תבים״
.שולמית אמיר, הפרקליטה שהו פיעה
בתיק הכינה שיעורי־בית, והביאה
לפני השופט מנחם אילן את כל החומר
בצודה מסודרת. כל סכום וכל המחאה היו
מתוייקים לסי סעיף האישום שאליו הת ייחסו.
ואכן,
אחרי שלוש שנות מישפט הרשיע
השבוע השוסט אילן את סמו. אמיר הצ ביעה
על גודל הסכומים ועל חומרת ה עבירה
כפי שהיתה בזמנו. והסניגור דו ד
ליבאי סיפר על גילו של הנאשם ועל כך
שנשבר מטה לחמו.
אחרי הרהור קצר גזר השופט על סמו
שנתיים מאסר על תנאי, ומאה אלף לירות
קנס.
למישמע גזר-הדין השמיעה קבוצת תל מידות
שישבה באולם קריאת התפעלות
והשתתפות בצער. אבל הנאשם שיצא
מהאולם עם סניגורו ועם בנו לא נראה
עצוב כלל. הוא בי שר את התוצאה בטלפון
למישפחתו, וישב מחייך במיזנון בית-
המישפט. אומנם את הבנק סגר, אבל בגיל
שבעים ממילא כבר הגיע הזמן לצאת
לפנסיה.
ה עו ל ם

הז ה

2212

במדינה
תור־׳אוביב
31י לוז

ה ־6 04

מיסעדחדיוקרה,
שפהקמתח הושקעו
מיזיוגיס הפכה כישזון חרוץ
״ציפינו לקהל קונים גדול שיציף את
הדיזנגוף־סנטר,״ אמר אודי דורון׳ מבעלי
הבר־מיסעדה סטודיו• .601״התבססנו על

מיסעדן דזרון
״לא לוקח ללב!״

קמיל שמפו לשיער !ל מדיני
קמיל שמפו המיוחד
לבלונדיניות ולנהירי שיער
חינו מוצר נוסף במשפחת
מוצרי הקמיל של מעבדות
ד״ר פישר
קמיל שמפו טבעי מכיל
אזולו המופק מפרחי הקמומילה הוא מעמיק את גוון השיער
ושומר על צבעו הטבעי
מוסיף לו בוק ורכות.

ושומם. קודר הנושים. כיום המקום
לא כד נראה המקום בליל הפתיחה ה חגיגית.
אנשי הבוהמה והחוג הנוצץ מילאו
אז ;את שתי קומות המיסעדה המפוארת.
האווירה היתד. עליזה והעתיד נראה ורוד.
מימון ואשראי. בעלי המקום הם שני
צעירים, אודי דורון 30 טייס במילואים
כדור־יד בהפועל
בחיל־האוויר ושחקן
רסת־גו, ואבשלום ספיר 26 סטודנט.
שניהם החזיקו בעבר בשותפות את ה־מיסעדה
לה קרפרי ברחוב ירמיהו, בתל־אביב.
העסק שיגישג אד השניים לטשו
עיניהם אל האפשרויות הטמונות בדיזנגוף
סנטר ההולך ונשלם.
חצי שנה אחרי שקנו את לה קרפרי
מכרו את המקום, וישכרו תחתיו חנות של
240 מטרים מרובעים בסנטר. עיסקת ה שכירות
בוצעה עם הילדה יוסך ג׳ גוזלן,
המחזיקים בבעלותם חלק מהחנויות במקום.
הילדה היא בתו מנישואיו הראשונים של
חבר־הכנסת שמואל פלאטו־שרון, שהיה
שותף בבנייח הפרוייקט יחיד עם הקבלן
אריה פילץ.
לצורך הקמת העסק הקימו דו רון וספיר
חברה תחת השם הדס השקעות. החברה
קיבלה מימון ואשראי בערבויות שונות,
וכך גויים הכסף להקמת המיסעדה. בחתם
חוזה עם המשכירים, ולפי כל התצפיות
התעתדו השניים לגרוף רווחים גדולים.
אולם נראה, כי דווקא החוזה עם מישפחת
גוזלן הוא שהכשיל את צמד המשקיעים
היומרני.
״בהתחלה התכוונו לפתוח עוד סניף של
לה קופדה״ סיפר אודי דורון ,״אבל כש ראינו
את המקום החלטנו ללכת על גדול.

זה טבעי.

״לפי התצפיות עמדנו לכסות את ההשק עה
תוך שנתיים וחצי. נכנסנו אומנם לחו בות
גדולים, אבל זהו ההימור. תוך זמן
קצר הגענו למצב ש בו לא דק שלא הת חלנו
לכסות את ההשקעה, אלא שהפסדנו
מאות אלפי לירו ת כל חודש. במצב כזה
לא יכולנו להמשיך וסגרנו.״
את !תחילת המשבר בי שר צו־סגירה ש הוצא
נגד המקום על־ידי עיריית תל־אביב.
בבדיקה שנערכה נתגלו בסנטר
חריגות בנייה גדולות, שהוסיפו שטחים*
לחנויות על־וחשבון המעברים ׳והשטח ה ציבורי.
למרות שלחריגות אחראית חברת
!,יזנגוף סנטר הופעל החוק ׳נגד בעלי ה
המיל

5 X ^ 1 1

אם סטייק
אז בסטייק האנס
מבחדעשירשזיסד טי םומשקהק׳ ל -וזו פ שי.

דיזנגו ף 193 תז־-אביב ג\.*7״ 239209,232386

סטודיו 01מ אחרי הסגירה
״הפסדנו מאות אלפים בחודש !*
כך שהסנטר יהיה הצלחה, אבל עד היום
זה לא קרה.״
נראה שמעולם לא נתלו תיקוות כה
רבות במיסעדה אחת ,׳והן נפלו כה מהר.
סטודיו ,601 שנפתח לפני כחצי שנה ב־דיזנגוף
סנטר, היה אמור להיות סיפור־הצלחה
מזהיר. גם מיקומו וגם סכומי
העתק שהושקעו בו הצדיקו את התוכניות
להפיכתו למיסעדת היוקרה המשגשגת
בעיר. אולם, על אף זאית, כשנודע לפני
שבועיים כי התוכניות נכשלו וכי המקום
נסגר, לא היו רבים שהופתעו.
סוד הכישלון הצפוי הפך כבר נחלת
רבים לפני כמה חודשים. יו תר משבעה
מיליון לירו ת שהושקעו במיסעדה יחדו
לטימייון. הבעלים נקלעו לחובות כבדים
ומרביתו של הציוד והריהוט עוכל על־ידי

ה עו ל ם

הוה 2212

חנויות ושוכריהן, שנזקקו לרשיונות לעס קים
מטעם העיריה. אולם בית־המישפט
העירוני התחשב במצב ונתן לסטודיו
601 אורכה של 10 חודשים כדי להסדיר
את עניין החריגות והרישיון.
כאשר נראה היה, לכאורה, כי המכשלה
הוסרה ועתה יוכל העסק להתייצב על
רגליו, באה המכה שממנה לא התאושש.
חוזה בדתי סביר. חוזר-,השכירות
למקום נחתם לחמש שנים מראש עם אופ ציה
לחמש ישנים נוספות. לפי החוזה אמור
היה השכר לעלות בכל שנה וההסבר לכך
הוא שבמשך השנים ילך המקום ויתפתח
והרווחים יגדלו. נוסף לעליות אלה צמוד
השכר החודשי למדד, כך שהסכום הריאלי
שמשולם גדול בהרבה ממה שנקוב בחר
(המשך בעמוד )49

סודמ וס
אני לא אוהבת רכילות,
אבל אני לא יכולה להתאפק ומוכרחה
לספר לכם ש אבי א ש רו ב הקוסמטיקאי
לא הלך לאיבוד.
ב עוד שבוע הו אית חי ל
ל ע שו תאת בנו ת ה חן י פו ת י פו ת
וז אתבס לון

שו נטל

ב ר חו ב גורדרן 48

( פינ תישרא לי ס) ,ט ל פון . 238973
אז א ל תגלו לאףאחד או קיי ז

הקבלני!! 1הבנאים
הבונים את בתי
היהודי ם ברחבי
הארץב 1נים
רע צמםויר ות
המתחרות בנ און
בבתים שבשיסני
הצמרת היהודיים

^ נילא קונה דולרים ולא שם מתחת
/ /י לבלטות,״ אומר עבד אל-ג׳ווד חאג׳
יחיא, מן הכפר הערבי טירה, שבמ שר
לש .״אז החלטתי לבנות וילה. אצלנו
זה מיפעל חיים. לא עושים חשבונות.
השקעתי 900 אלף לירות והקמתי וילה
של שני מיפלסים, עם שישה חדרים.״

שאותם רכש בזול מסוחרים ערביים בני
כפרו. לפני שנה, כאשר אסף את מלאי
החומרים הדרוש, החל בבניית וילה מפו ארת,
על שטח אדמה הסמור לביתו.

שר השיכון
בטלוויזיה

אין זו הזייה. זהו אכן מחירה הממוצע
של וילה מפוארת בכפר הערבי. ואמנם
הבתים המסורתיים, בעלי העמודים ה גבוהים,
נעלמים מן הנוף. את מקומם
תופסות וילות מפוארות, שאינן מביישות
כדוגמת קיסריה,
אפילו שכונות־יוקרה
סביון וכפר־שמריהו. וכמו במשולש, כן
גם בגליל. גם בכפרים הערביים בצפון
הארץ צצות לאחרונה וילות פאר.

ד } יכלתי את האדמה בירושה,״ הס-
//״ן ביר עבד .״את התיכנץ עשה מהנ דס
משכם, לפי רעיון שלי. הזמנתי רק
תוכנית של המיבנה. תוכנית־עבודה, עם
הכמויות של החומרים, לא צריך. זה
רק מייקר את המחיר. הקבלן הוא קרוב
מישפחה ואני סמכתי עליו שיסתדר.

המיקרה של עבד אל־ג׳ווד הוא אופ ייני•
עבד אל־ג׳ווד הוא עורך־דין ב־מיקצועו.
הוא מתגורר יחד עם אשתו
ושתי בנותיו הצעירות בבית שכור בן
שלושה חדרים׳ בכניסה לטייבה. לפני
שלוש שנים החל לצבור חומרי-בנייה,

״מה שמייוחד בבית הזה, שהוספתי
חדר מישפחה בנוסף לחדר האורחים. זה
לא היה מקובל אצלנו עד היום. חשבתי
גם על הילדים, והשארתי אפשרות להו סיף
בעתיד עוד קומה. אם הם יתחתנו,
יוכלו לגור למעלה.
״מחיר השלד עלה לי יותר מהגימור.
בשלד השקעתי 300 אלף לירות. הגימור,
שכולל את הנגרות, הריצוף, הטיח, ה אינסטלציה
וכל השאר, עלה לי 600 אלף
לירות. אבל אצלנו במישפחה כולם עוז רים
אחד לשני. אנחנו שישה אחים. אני

ציירתי את זה!

עוד מעט
אחר.״

גומר.

המצב הזה נמשך עד שהחל השפל
עבד אל־ג׳ווד
הכלכלי. מה שהספיק
לסיים לא הספיק עבד ג׳אבר. לבני הזוג
ג׳אבר היה בתחילה חדר אחד, שבו גרו
עם חמשת ילדיהם. לפני ארבע שנים
קנה עבד, צלם במיקצועו, פיסת קרקע
במחיר 50 אלף לירות, שעליה החל לב נות
וילה. אולם בניית הווילה לא נס תיימה
עד היום. אך בשל הצפיפות בדי רת
החדר, עברה מישפחת ג׳אבר להת גורר
בווילה, עוד לפני שהושלמה.
״רק השטח שווה היום 450 אלף לי רות,״
הסביר עבד .״אבל את זה לא
מוכרים. השקעתי עד היום בבנייה 150
אלף לירות. הבית גמור מבחוץ, ועכשיו
אני צריך לגמור מבפנים. מה שמעכב
אותי זה המצב הכלכלי. חוץ מזה היו
לי בעיות גם עם הרישיון.
״אני לא עשיתי תוכנית. תיכננתי את
הכל בעצמי. פעם ציירתי קצת, אז הס תדרתי.
הקבלן הוא חבר שלי מטייבה.
הוא הסתדר עם הציורים שעשיתי לו.
אבל בית־המישפט לא הסתדר. עשו לי
מישפט על שבניתי בלי רי שיון. אמרתי
לשופט שבכפר אין מישרד״שיכון ואפילו
פקיד של זוגות צעירים לא רואים. רק שר־השיכון
מופיע בטלוויזיה. אם אנחנו צרי
אומר
עבד ג׳אבר (בת מונה
משמאל) מטייבה,
על הווילה שלו. עבד עסק בעבר בציור והוא ניצל את כיש רונו

אחר

נעזור

לאח

כים לבנות לבד, אך איך נסתדר אם
רק להוציא ר שיון עולה 30 אלף לי רו ת?
השופט הבין ונתן לי רק 100 לירות
קנם.
״לפי התיכנון רציתי לעשות וילה קט נה,
אבל יצא לי 165 מטרים מרובעים.
את החומרים השגתי בזול, מחברים שלי.
עכשיו אני עושה מאמצים לגמור. אני
אצליח להסתדר אבל אנשים כמוני מהווים
רק כחמישה אחוז מהצעירים. לרוב ה צעירים
אין כסף ואין אדמה לבנות עליה.״
ואכן, את הווילות מצליחים לבנות רק
בני השיכבה העשירה בכפר. האחרים
ניצבים בפני בעיות קשות של גידול ה־מישפחה
ומחסור בקרקע. לכך מתווספות
גם בעיות תקציביות — אין די כסף
אפילו לבניית בית רגיל.
העשירים אינם סובלים מבעיות אלה.
על גיבעה, בסמוך למיגדל המים שבכפר,
נבנתה שכונת יוקרה שכולה וילות. אחת
הבולטות שבהן שייכת לסאלח ג׳אבר
מאסרי. בני הזוג מאסרי וששת ילדיהם
מתגוררים בווילה שעיצובה יוצא־דופן.
המאפיין את ביתם בעל שתי הקומות
וששה החדרים, הוא מיבנה משולש ה מרכיב
את חלקו הקידמי ובולט למרחוק.
את הרעיון שאב ג׳אבר, טרקטוריסט ב־מיקצועו,
מעיתון מצולם. ד בר יוצא־דופן
נוסף היא הכתובת ״אללה״ ,העשויה מ־

לצורך תיכנון הווילה. תחת לשכור את שירותיו של מהנדס, ד בר
המייקר בהרבה את מחיר הבית, העדיף לצייר בעצמו. הקבלן בנה
את הבית לפי ציוריו. בתמונה מי מין: אשתו של עבד, יוסרה.

האור

פתחים על גג הבית, כך שקרני
חודרות בעדם.
פנים הבית מעוצב בסיגנון מערבי מוב הק.
הוא כולל פינת אוכל גדולה, עם כיור
לרחצת ידיים, מיטבח סופר־מודרני עם
מירב השיכלולים, שלושה חדרי־שירותים,
שני חדרי־אמבטיה, חדר־אורחים, חדר־שינה
וחדרי־ילדים. כולם מרוהטים ומעו צבים
על־פי האופנה המערבית.

הערביים להשפיע יותר על עיצוב הבתים.״
הווילות בכפר טירה אינן פחות מפו ארות
מאלה שבכפר טייבה, אם כי מיספרן
קטן יותר. אחת מהן שייכת למישפחת
מאנצור, בעלת שתי קומות ושמונה ה חדרים.
ראש המישפחה, לאטיף, קבלן ה מספק
פועלי ניקיון לבתי־חולים, בנה את
הבית בהשקעה של חצי מיליון לירות. את
הביצוע עשה קבלן מן הכפר. החומרים

קומות ובו שיבער. חדרים. לג׳לג׳ולי 12
ילדים. סמוך לווילה שבנה עומד ביתו
הקודם, שאותו השאיר לבנו הבוגר .״בניתי
את הווילה כי יש לי כסף ואני רוצה לדאוג
לילדים שלי,״ סיפר .״אבל כיום אני מצ טער
שלא השארתי אפשרות לבנות עוד
קומה. הילדים האחרים יגדלו, ואצטרך
לדאוג גם להם. היום יותר כדאי לבנות
לגובה.״

המשולש

הוא הצורה המאפיי נת
את חזית ביתו
של סאלח ג׳אבר. בתמונה. למעלה, האשה
על רקע הנוף הנשקף ממירפסת ביתה.

ג׳אבר סאלח למטה, בתמונה שאוקי. פאריד השחקן
מצרי,
ידיד

ואכן יש גם כאלה המעדיפים לבנות
בתים משותפים בני שלוש קומות תחת
וילות. כך נמצא לפעמים פיתרון דיו ר ל המולה
שלמה בבניין אחד. אולם אותם
היכולים להרשות לעצמם הוצאות גדולות
יותר מעדיפים וילות.

כל זה עלה 250 אלף לירות, בנוסף
למחיר הקרקע, שנרכשה תמורת 45 אלף
לירות לפני שבע שנים.
את הלהיטות אחר הסיגנון והפאר ה מערביים
מסביר האדריכל עדל מאנצור
מן הכפר טירה .״ראשית, פועל כאן גורם
ההשפעה מן הנעשה אצל היהודים,״ הוא
אומר .״בנוסף לכך נותנת את אותותיה
התופעה של רווחה כלכלית בקרב שכבות
מסויימות בכפר הערבי. כיום ישנם גם
מהנדסים ואדריכלים ערביים, מה שלא היה
עד לפני כמה שנים. המהנדסים היהודים,
שתיכננו כאן את הבתים בעבר, עבדו עם
מודלים שאותם הם שיכפלו ומכרו לכל
דורש. כך נוצרה תופעה של בתים רבים
זהים לחלוטין.

מול המיבנים המפוארים ההולכים ומו קמים
בכפרים הערביים, ניצבים הבתים
המסורתיים, שצורתם לא השתנתה במשך
עשרות בשנים. על רקע הווילות בולט
כיעורם לעין, ואפילו השמרניים שבין
תושבי הכפרים משתכנעים כי החדש טוב ץ מהישן.
לא כך הדבר לגבי עיצוב הפנים. המתי רנים
שבין בוני הווילות סיגלו לעצמם את
העיצוב המערבי, אך הם נחשבים עדיין
בבחינת יוצאי־דופן. הרוב הגדול של דיי רי
המיבנים הישנים לוטש עיניים אל המראה
החיצוני של הווילות, אולם באשר לפנים
— מרביתם מעדיפים עדיין את המסורת
הישנה.
תופעה בפני עצמה היא השילוב בין

״המהנדסים והאדריכלים הערבים, לעומת
זאת, מקפידים יותר על תיכנון פני הכפר.
להם יש גם קשר טוב יותר עם מזמיני
התוכניות. במהנדס ערבי נותנים גם אמון
רב יותר, ומוסרים בידיו עבודות שלא
היו מוסרים ליהודי. כך יכלו המהנדסים

הישן והחדש. ישנם בעלי־בתים המעדיפים
לבנות בית חדש ממש על גבי ביתם הישן.
הדבר שכיח בעיקר אצל אלה שידם אינה
משגת קניית שטח קרקע נוסף. הם אינם
יכולים להרוס את ביתם ולהמתין ללא
קורת גג עד אשר תושלם בניית הבית
החדש. לכן מעדיפים לבנות את האחד
על השני.
בניית הישן על גבי החדש אינה מצטמ צמת
לגובה בלבד. הבתים החדשים חוב קים
את הישן לכל צדדיו. באופן כזה נבלע
הבית הישן בחדש, עד שלפעמים כימעט
שקשה להבחין בו. לצורת בנייה זו יש
גם יתרון נוסף, שכן היא משמרת את ה־

711*11*11^1

היא הכתובה המופיעה בצו־
* י • /י י רת חריצים על גג ביתם של
סאלח באבר מאסרי ואשתו צ׳אפה. בתמו נה:
צ׳אפה עם אחת מבנותיה בתוך הבית.

ניקנו מסוחרים שונים במשך תקופה של
עשר שנים. רק אחרי שהיו בידי לאטיף
כל החומרים, החל בבנייה לפני כשנה.

אופנת המתיווניו

י ת מפואר אחר שייך לאבו ג׳לג׳ו
חאג׳ סאלח. ביתו מתנשא לגובה שו

יש נסו!

קומות.

כיוס

הוא

אומר אבו ג׳לג׳ולי חאג׳ סאלח מטירה. הוא השאיר את ביתו
הישן לבנו הבוגר, ובכספו בנה לעצמו וילה מפוארת בת
נוספת.
מצטער על שלא השאיר אפשרות לבנות קומה

(המשך מעמוד ) 47
מיבנה המסורתי והחדש אינו בא על חש בון
הישן אלא כתוספת משלימה.
מה שמאפשר את תנופת הבנייה ה מפוארת
בכפרים הערביים הוא המהיר
הזול. הסיבות לכך טמונות בקרקע, שהיא
בעצמה זולה־יחסית. סיבה נוספת היא מח
במשך
עשר שנים