גליון 2215 מתאריך 13 בפברואר 1980

ל קניו ת יו צ אי םעם

ן ין ח

החורף הניע ועמו הצורך לחדש את מלתחת הבגדים.
צאי לקניות ״בראש שקט׳ מבלי לדאוג למזומנים.
קחי איתך את !ין ח כרטיס האשראי של
בנק לאומי ובנק דיסקונט
ותהני מבטחון. נוחות.
אשראי עד חודש ימים
ומכל הכבוד.
צאי כקניות עם!1זה-כדא׳ לך.
וי 1ח -כרטיס האשראי של:

בנ ק לאומי
( בנ ק דיסקונט

,־ 357 ראשה 399 להיטון ,׳ 127 דבר ,־177
הארץ 387! ,ידיעות אחרונות 2976. ,מעריב.

השכלה גבוהה;
הכנ ס ה גבו ה ה
צעירים — אכל

,,העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורר הראשי: אורי אבנרי ראיט העמרכת: יוסי
ינאי. עורד־תבנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציץ צפריר וגילה רזין ראש חמינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן*
אביגדור. חפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי׳׳ בע״מ.

פעם בשנה עוסקת חבורה של מדע נים
בשאלה מרתקת: מי אתה?
אלה הם אנשי המכון למחקר חברתי שימושי
והמכון לתיקשורת של האוניברסיטה
העברית. הם פועלים מטעם איגוד המפרסמים
בישראל — אגודה של החברות
הגדולות המפרסמות מודעות בעיתונים.
אלה מעוניינים, כמובן, לדעת מי קורא
את העיתונים האלה.
וכך, תוך בדיקה וחקירה והפעלת ה מחשב,
מתקבלת פעם בשנה תמונה ברורה
למדי של קוראי כל העיתונים והש בועונים
בארץ.

קוראי העולם הזה מפוזרים בארץ כולה —
הם מהווים 1270 של הקוראים בתל-אביב
והשרון ,׳ 117 בירושלים.,־ 87 בחיפה והצפון,
67 .בבאר-שבע והדרום.
נתון חשוב יותר הוא ההתפלגות המינית.
מבחינה זו, אין דומה להעולם הזה
בקרב השבועונים. בעוד שלאשה, להיטון
ואת נקראים כימעט באורח בילעדי על-ידי
נשים, ויותר משני שלישים של קוראי
במחנה הם גברים, העולם הזה פונה במידה
שווה לשני המינים 5270 .מקוראיו הם גב רים
,׳ 487 נשים.
מבחינה זו דומה העולם הזה, אגב, ל ידיעות
אחרונות, למעריב ולהארץ.
(נתון מעניין הוא ההתעניינות של קוראי
העיתונים היומיים במוספים השבועיים

משכילים. כך אומר

הנתון הבא.
377.מקוראי העולם הזה הם בעלי הש כלה
של 13 כיתות ויותר — כלומר, הש כלה
אוניברסיטאית!
אין אף שבועון׳ ישראלי אחד שיש לו
מיספר דומה: לאשה ,207.במחנה ״,247
להיטון ׳ .67 הארץ דומה להעולם הזה מב חינה
זו 0־ ,)437 ידיעות מגיע ל־ ,217.מעריב
ל־.3570
ההתפלגות המלאה של קוראי העולם הזה
לפי ההשכלה — עד שמונה כיתות 17
9עד 11 כיתות :׳ 12 .287 כיתות.347. :
13 ויותר.377. :
אותי מעניין נתון זה במייוחד. מימי לא
סיימתי את בית־הספר היסודי, ויש לי שבע
כיתות בלבד. אילו נפקדתי בסקר זה, הייתי
נכלל ב־־ 17 הראשונים.
ההשכלה קשורה, במידה רבה, לרמת ההכנסות.
גם מבחינה זו עומד העולם הזה
במקום הראשון בקרב השבועונים. ל־־527
מקוראיו יש הכנסה של 17 אלף לירות
בחודש ויותר (במחירים של ! )1979
להשוואה, האחוז של בעלי הכנסה כזאת
בשבועון במחנה ,357.לאשה ׳ ,307 להיטון
.247.
ובעיתונים היומיים: הארץ 487 מעריב
,407.ידיעות 337 דבר ,187.ג׳רוסלם
פוסט ׳.427
מסתבר, איפוא, כי העולם הזה הוא הראשון
בארץ בקרב כל העיתונים והשבועונים
הנקראים על-ידי בעלי ההכנסה הגבוהה.
הנתון המלא: קוראי העולם הזה מתמ חים
עד 6999 לירות לחודש — ,67 .מ־7000
עד — 10,999׳ ,227מ־ 11,000 עד —>16,999
17,000 ,207.ויותר 577
לפי המיקצועות 677. ,של קוראי העולם
הזה הם שכירים 67 עצמאיים ,׳ 57 פנס־יונתם
27 . ,חיילים 107. ,סטודנטים 1070 .
עקרות־בית.
מעניין שעקרות-הבית מהוות ׳ 377 בין
קוראי לאשה ו־> 347 בין קוראי להיסון.

8א חוז
של הציבור
אם כן, מי אתה? כשאתה נוטל לידיך
את גיליון העולם הזה, לאיזה ציבור אתה
שייך?
קודם כל, אתה שייך. לציבור המהווה
87 .מקרב קוראי השבועונים. אוכלוסיה
זו כימעט זהה ׳עם כלל האוכלוסיה הבד
גרת בישראל 77> .מבין קוראי השבועו נים
הזכירו את העולם הזה בשבועון הרא שון
שהם קוראים, ד> 87 כשמעון שני.
מבחינה זו לא חל כיסעט שינוי מאז
, 1978 אם כי באותה תקופה היתד. עלייה
משמעותית בתפוצה. זה מוכיח דבר, הידוע
לנו זה מכבר: אין קשר ישיר בץ טיספר
הקונים ובין מיספר הקוראים של העולם
הזה — וחבל. אחת הצרות הגדולות של
השבועון הזה היתד* מאז ומתמיד, השיעור
הגדול של הקוראים לכל גילית, דבר
המסביר את מחירו.
יש שני שבועונים שכמות תפוצתם עולה
על זו של העולם הזה — לאשה, הנקרא
כימעט כולו על-ידי נשים, ובמחנה, המחולק
לחיילי צה״ל.
למרבה הצער, אין המחקר מכיל נתונים
על שאלה המעניינת אותנו במייוחד: כמה
אנשים קוראים כל גילית. מחקרים שערכנו
בעצמנו, לפני שנים, גילו לנו כי המיספר
נע בין שיבער. לתישעה איש ואשה.
נתון אחר שאינו נכלל במחקר: כמה זמן
מקדיש כל קורא לקריאת העולם הזה. מחקר
כזה נערך דק לגבי קריאת העיתונים היו מיים.
הוא מגלה כי המיספר הגדול ביותר
של קוראי מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ
ודבר מקדישים לעיתון מחצי שעה עד שעה.
אני מנחש שאילו נערך מחקר כזה לגבי
העולם הזה, היה נמצא כי קורא שבועון זה
מקדיש לו כשלוש שעות, המתחלקות בין
ימי השבוע — כך שהעולם הזה נמצא בידו
של הקורא הרבה יותר זמן והרבה יותר
פעמים מאשר העיתון היומי.

מ ח צי ת גברים;
מ ח צי ת נשים
לגבי הפיזור הגיאוגרפי
העולם הזה 2215

אין חדשות.

הנחץ המלא 137 מקוראי העולם הזה
נולדו באירופה או באמריקה 167. ,באסיה
או באפריקה 367. ,נולדו בישראל מהורים
שבאו מאירופה או מאמריקה ,׳207
נולדו בישראל מהורים שבאו מאסיה או
מאפריקה ,־ 157 הם דור שני בארץ —
צברים בני צברים.
אם כן, מי אתה?
לפי הנתונים האלה, אם אתה הקורא
האופייני ביותר של העולם הזה, הרי אתה
בשנות ה*20׳ שלך, גבר או אשה (הסיכוי
כימעם שווה) ,בעל השכלה אוניברסיטאית,
שכיר בעל רמת־הכנסה גבוהה מאד, יליד־הארץ,
בעל רקע אירופי-אמריקאי.

לכל

בני הבית
הסקר נערך על-ידי מכוני־המחקר
למען המפרסמים, ועל כן כדאי להוסיף
מילה׳על היבם זה.
בשנת האחרונה עלתה כמות הפירסופת
בהעולם הזה באופן ניכר מאד, והדבר אים־
שר לנו להגדיל את מיספר העמודים בעי תון,
ואף להוסיף לו שערים ועמודים אח רים
על נייר משובח במייוחד, למרות
העלייה התלולה בהוצאות העיתון.
הנתונים של המחקר מסבירים מדוע
מהווה העולם הזה מכשיר מושך לפירסום.
קודם כל, המפרסם פונה מעל עמודי
עיתון זה לשיכבה בעלת כוח־הקנייד. הגבוה
ביותר בארץ, וגם בעלת רצון־הקנייד. ה גדול
ביותר (זוגות צעירים) .הוא פונה
אל ציבור שלא קל לפתות אותו בהבטחות
ריקות, היודע להבחין, לשפוט ולהח לים
(רמת־ההשכלה).
יותר מזה, הוא פונה אל ציבור שאינו
קורא את העיתון בישיבה חד־פעמית של
חצי־שעה או שעה וזורק אותו לסל, אלא
הקורא בו באופן רצוף במשך שבוע שלם,
כך שהוא רואה את המודעה יום אחרי
יום, שוב ושוב. המחקר אינו כולל את
האנשים המיקריים, הנוטלים לידיהם את
הגיליון באקראי ומציצים בו — במספרה,
אצל הרופא, במועדון הקיבוץ, אצל חבר
בצבא. גם איש־זה רואה את המודעה הג ח לת,
הבולטת, בייחוד אם היא משתרעת
על עמוד שלם, ובייחוד־בייחוד כשהיא ב צבעים
מלאים.
יתר על כן, באמצעות העולם הזה אין
המפרסם פונה רק לסוג מסרים של קור אים,
גברים או נשים. מסתבר כי העולם
הזה נקרא במידה שווה על־ידי כל בני-
הבית: אבי-המישפחה והאם, הצעירים והקשישים,
מודעות עמודים
אתה צעיר,
צבר, השכלה גבוהה, משבורת גבוהה
שלהם. מסתבר כי רק כשליש מדם קוראים
את המוספים ב״תדירות גבוהה״).
יתכן כי הנתון המעניין ביותר נוגע לגיל
הקוראים. מבחינה זו העולם הזה הוא יחיד
במינו בין השבועונים, וגם בהשוואה לעיתונים
היומיים.
העולם הזה נקרא על-ידי אוכלוסיה
צעירה — אוכלוסיית הזוגות הצעירים. מבין
קוראיו 2796 ,הם בני 207. ,20—24 בני
,25—29־ 137 בני 30—34׳ ׳ 137 בני ,35—39
107.בני 40—44׳ ׳ 97 בני 45—49׳ 27 .בני
,50—54־ 37 בני 47 . ,55—64 בני 65 ויותר.
נתון זה, האומר כי כימעט מחצית קוראי
השבועון הם בני ,20—29 אומר הרבה מאד
לגבי ציבור הקוראים של שבועון זה. מעניין
לראות את הנתון המקביל בעיתונים ובשבו־עונים
אחרים 237. :במחנה 127. ,טייס,

בקרב קוראי הארץ מהווים השכירים
׳ ,637 בקרב קוראי ידיעות אחרונות ,557.
בקרב קוראי מעריב .607.

71א חוזי ם — צברים נתץ מעניין, אם כי מעציב, הוא זה
הנוגע למוצאו של קורא העולם הזה.
למעלה משליש הקוראים 367.
הם צברים, ילידי־הארץ שמישפחותיהם באו
מאירופה ומאמריקה. גם לגבי נתון זה
עומד העולם הזה במקום הראשון. המיס־פרים
המקבילים 127. :במחנה׳ 177.
לאשה 97 . ,להיטון ,־ 257 האיץ׳ 147.
ידיעות ,׳ 207 מעריב.
בסו הכל מהווים הצברים )!(717.מכל
קוראי העולם הזה.

עד כאן האינטרסים של המפרסמים.
כדאי להגיד גם מילה על האינטרסים של
הקורא.
יש וריבוי המודעות בעיתון מעורר אי־רצון
אצל קוראים, שנדמה להם כי גח לים
מהם חומר־קריאה כדי לפנות מקום
למודעות. כשהמודעה היא גדולה ומרהיבה,
היא עלולה להגביר רושם מוטעה זה.
המציאות היא, כמובן, הפוכה. המודעות
אינן גוזלות מקום — הן מוסיפות מקום.
כאשר קיבלתי עיתון זה לידי, לפני 30
שנה, הוא כלל 20 עמודים, בפורמאט
קטן יותר מאשר הנוכחי. במשך כמה שבר
עות אף ירד מיסטר העמודים ל ,16-מפאת
מחסור בנייר ששרר אז בארץ.
עליית מיסטר העמודים מאז התאפשרה
בעיקר תודות למודעות. כל עמוד של מודעות
מוסיף, בממוצע, עמוד וחצי של חומר
מערכתי.
מכאן הנזילות במיספר העמודים של
השבועון. המיספר הסופי של העמודים בכל
גיליון נקבע על פי תחזית המודעות לאותו
שבוע. לאחרונה הוא נע בין 72ו,80-
לפי מיספר המודעות.
הפאניקה שנגרמה במשק בעיקבות ה צעדים
של ייגאל הורביץ נתנה את או תותיה
גם אצל המפרסמים. אני מקווה
כי ההגיון יכתיב להם את השיקול ההפוך:
ככל שהלידה מצריה פחות בכיסו של
הצרכן, כן גדל הצורך להסביר לו את
טיבה של הסחורה ולהציגה לעיניו בצורה
מושכת. עמודי העולם הזה יוסיפו לשמש
מכשיר יעיל לכך.

גילית ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה פדיונן,
הקדיש כתבת־תחקיר ומעקב, תהה הפותרת ״בל השילפוון לצבא״,
למתרחש בקרמלין, במוסקבה. כטהלד המאבק בת יורשיו של
הרודן המת, יוסף סטאלת, עלה לשילטון ניקיטה חרושצ׳וב,
ובשלב זול, הודחו בריה, ואחריו מאלנקוב, ולשילטת הגיעו בול־גאנין
וחתשצ׳וב. ממר הכלבלה של השבועון סיקר את הצעת
תקציב המדינה לשנת הכספים ,1955/56 שהיה כן 631 מיליון
לימת ישראליות. מדור ההווי, סיקר סיפור מופלא של ״לידה
כחדר המדרגות״ ,סיפור על רד שזה עתה נולד, שננטש כמעבר־

מים שמתחת לכביש. בתכת־ודטער עסקה בדמותו הססגונית של
״מלד הפלאפל״ ונתיניו. הפרק ״מול הפילכוקס״ ,מתוף ״הצו מת
— פנים אל פנים״ ,מאת אבא קוכגר, הובא כמדור הסיפורים
של השבועון.
בשער הגיליון: מלד הפלאפל.

הפלאפל

]סיעות עיתונאיים וחיסול והעולם הזה״ * המגילות
הגנוזות

* יגאל אלון מתחיל את ..המיווץ לצמרת־

ראש הממשלה
לפני שבועות אחדים, הודיע לד המדור
תצפית, כי השבועון מצפן עומד להיסגר.
השבוע התגשמה הנבואה. השבועון נסגר.
היה זה השבועון השלישי שניסה, בשנה
האחרונה, להתמודד עם העולם הזה —
ושילם את המחיר בחיסולו. שני האחרים
היו תבל והאומה.
אין אנו פטורים מלשאול כמה שאלות,
שיהיו נושא מתאים לדיון ציבורי רציני.
לשם מה הוקם השבועון 1כמה אלפים הוא
עלה ז ומי שילם את המחיר ז
לפי אומדנה פרטית, הפסיד מצפן בחצי
שנת קיומו כ* 30 אלף לירות. עד כמה
שנודע ברבים, מומן העיתון על־ידי חברת
שדות, שהגורם המכריע בה הוא הקיבוץ־
המאוחד. במילים אחרות: ההפסד בא מפרי
עמלם של אלפי חברי הקיבוצים.

ת גו ב ה תנ׳יפיח
הירדנים היו בטוחים בעצמם. הם היו
משוכנעים כי התקפת־הדמים האחרונה ליד
בית־גוברין, תישאר בלא תגובה. השבוע
דומה היה, כי הם חישלו את עצמם: עי-
תונאי־חוץ ופנים, קיבלו הודעות דחופות
לפגישה של ראש־הממשלה עם כתבי העיתונות.
ככל
שקרבו שעות הערב, כן הלכה מתי חות
הכתבים וגברה. היא הגיעה לשיאה,
שעה שראש־הממשלה, משה שרת הופיע
והכריז בחיוכו המפורסם :״איש־בשורה
אנוכי היום!״ ראש־הממשלה השתתק לרגע
קל, כדי להגביר את הרושם, ואחר פוצץ את
הבשורה :״ארבע המגילות הנותרות מבין
שבע המגילות העתיקות שנתגלו בשנת

חדת, אשר אושרה באותו בוקר: קרן גי-
כל־הספר *.
הרושם היה עז. הנאספים הבינו את
חשיבותה של רכישת המגילות בשטח ה מחקר
התנ״כי. הם התרשמו גם מהעובדה,
שראש־הממשלה הקדיש את שעות הפנאי
המועטות שלו, לפעילות תרבותית כה נעלה.
אולם יותר מכל עשתה רושם העובדה
שפעולות הירדנים ליד בית־גוברין לא נש ארו
בלי תגובה.

מפתוח
אנ טיחמיפלג תון
כמה מאות מורות, פתחו השבוע ביד
רועדת מעטפה שהגיעה לדירתן הפרטית,
ולא האמינו למראה עיניהן. המעטפה הכי לה
מיכוזב אישי (אופנם משוכפל בסטנ
מישהו
יזם את הרעיון, שכדי לקנות
אחיזה בציבור הרחב, המואס במיפלגות
ובבטאונים מיפלגתיים, מוטב לו להקים עי תון
״בלתי־מיפלגתי״ ,״בלתי־תלוי״ שישרת
את המיפלגה בצורה מוסווה. אבל הציבור
הישראלי הוא הרבה יותר פיקח, והארץ
היא קטנה מדי.
מבחינתנו, דרכו של מצפן היא חלק
ממתכונת כללית יותר.
כשנולדה המערכת הנוכחית של העולם
הזוב היא היתד, ביטוי למחאה ציבורית
גדולה, נגד המישטר המיפלגתי המעובש.
לא במיקרה נישאה מערכת זו על גל חיילי
תש״ח המשתחררים. ציבור זה זכר את
חוויית המילחמה, עת נשטפו כל המיס־לגות
מן הבמה, מלוות בבוז המאוחד של
הנוער העברי שקם על רגליו. ציבור זה
גם ראה את ההמשך: הריאקציה של המיס-
לגות, שהשתלטו שוב על המדינה החדשה,
חיסלו כל שריד וזכר של חוויית־הרעות,
שקפה ברעם הפגזים.
היה ברור לנו מן הרגע הראשון, כי
המיפלגות לא תרפנה ממאמציהן לחסל בי טאון
בלתי־תלוי זה. הן ידעו שבכל תו פעה
שהיא, מחוץ למיסגרת, יש סכנה לעצם
קיום המישטר הזה.
ההתקפה הראשונה באה בצורה פשוטה
וחסרת־חוכמות: החרמה. התגברנו על שלב
זה בנקל — היו די אנשים הגונים בארץ,
וגם במנגנון השילטון והמיפלגות, כדי ש עיתון
זה יחדור לכל פינה. במקום שנסגרה
בפנינו הדלת הקידמית, חדרנו בעד הדלת
האחורית.
אחרי שלב זה באה המערכה השנייה —
השוחד. פה ושם הוצעו הצעות. ראש-עיר
מסויים, הציע שנעבור לעירו, ונהנה מחסד
תו, נקבל שיכון מתאים. הוצעו לנו הש־קעות־הון,
שותפויות ״בלתי־מחייבות״,
אולם עיתון זה נשאר כפי שהיה, עני,
חסר-שיכון ובלתי־תלוי.
אחרי כן באה, כידוע, ההתקפה הגלויה:
פצצות, מעשי־שוד, התנפלויות. התוצאה:
אפס. כל אשר השיגו המתנפלים היתה
עליית קרנו של העיתון גם בעיני הספקנים.

משה שרת והמגילות הגנוזות

הממשלה משה שרת, כאשר בישר כי ארבע המגילות הגנוזות שנותרו מבין שבע
המגילות, שנתגלו בשנת 1947 במידבר יהודה, נמצאות שוב בידי מדינת ישראל.

,1947 במידבר־יהודה,
(ראה תצלום).

נמצאות

בידינו״

שלוש לאב, ארבע לכן. המגילות
נתגלו על־ידי בדואים, ופרופסור אליעזר
ליפא סוקניק* הצליח לרכוש שלוש מהן,
ערב פי ח מילחמת־העצמאות. המגילות
הנותרות התגלגלו דרך ירדן לארצות־הב־דית,
שם נרכשו על־ידי בנו של סוקניק,
ייגאל ידין. המגילות שנרכשו הן :
• ספר ישעיהו שלם.
• פשר חבקוק — דרוש על ספר
חבקוק.
• ספר חוקה של כת דתית מתקופת
בית שני (הספר ידוע בשם דרך־היחיד).
• מגילה אשר טרם פוענחה.
לאחר הסבר מדוקדק על כל מגילה
ומגילה, הכריז ראש־הממשלה, כי כל שבע
המגילות תימצאנה בחסותה של קרן מייד

סיל) מאת יגאל אלון .״עלה בדעתי 5העיז
ולהזמינו לשיחה על כמה וכמה בעיות,״
כתב אליל הפלמ״ת ...הרשי נא לי, להס ביר
בכמה מישפטים את הסיבות אשר
בגללן אני מתיר לעצמי להטרידן ומדוע
דווקא עתה, בעידנא־דריתחא, בשעה שאפשר
לחשוד בי ובחברי לדיעה שאינטרסים
מיפלגתיים בלבד לנגד עינינו. ולא כן
הדבר.״
המורות, שכל אחת מהן היתד. בטוחה
שנבחרה במייוחד מתוך המון חבריה וחב רותיה
למיקצוע, הושפעו במייוחד מסיום
המיכתב :״אומנם נכון, איני מורה ומימי
לא שימשתי בהוראה. היכרותי עם מורים
היא בתור תלמיד וסטודנט. ואף על פי כן,
סבור אני שיש לנו נושאים משותפים לדיון
ולבירור בעתים אלה. להתראות, יגאל
אלון.״
המצאה יגאלונית. כמאה וחמישים

• אביהם של הסייס גיבור מילחנות
השיחרוך מתי סוקניק שנפל בה, השחקן
יוסף ידין, וסגן־ראש־הממשלה ייגאל ידין.

• המגילות והקרן מהוות כיוס חלק
ממוסיאון ישראל, ירושלים.

״העולם הזה״ 05ע
תאריך 17.2.1955 :
ממקבלי ומקבלות ההזמנה לא היססו, והופיעו
במקום המיועד בתל־אביב, והתפלאו
לראות במקום, מכרים ומכרות מבית־הספר
— שמפניהם שמרו עד כה את ההד
מנה בסוד. רובם ראו בפעם הראשונה את
מצביא הדרום, והוקסמו מהופעתו הפשוטה
(חולצה לבנה, אפודה אפורה) .בדברו מעל
קתדרה מוגבהת, תוך שתיית מיץ אש כוליות,
הסביר אלון את דבר מיפלגתו,
מיפלגת אחדות־העבודה. קודם לכן הבהיר
שאינו רואה בפיפלגה מטרה בפני עצמה
(״אם כן, זוהי הידרדרות התקיף בחריפות
את טיפוס ה״מיפלגתוך (המצאה
יגאלונית: הכוונה לעסקן טיפלגתי).
בקול שקט, בעברית מדוקדקת, מתח אלת
ביקורת מתונה לפדי על המישטר, התריע
נגד ביזבוז כספי המגביות והשילוטים
למטרות בלתי-יצרניות, מבלי להתנגד לעצם
גבייתם, דרש אקטיוויזם ביטחוני, התקיף
את בן־גוריון (״אדם גדול שעשה שגיאות
גדולות״) על שלא כבש את עזה, חברת
ובית־לחם.
משעשעות יותר מן ההסברים הרעיוניים
היבשים היו הפנינים שהיו מפוזרות בדבריו.
אחדות מהן :
• יש להשקיע את הדיח הלאומי ל מכונות,
נשק ופיתוח, אך לא לזלילת
חמאה.
ן• להפקיר את גורל ישראל בידי המעצמות,
כמוהן בהפקדת השמנת בידי שלד
שה חתולים.
• אני מקווה שירד השנה מספיק גשם,
כדי שהיבול המוגדל יממן את כל הבחירות.

1אין ערובה לשום פיתרון. אפילו ל־בארץ.
בידקו
צ׳קים כבר אין כיסוי
ותיווכחו.
היה זה ערב אופייני, לעבודה הסבלנית
האפורה של יגאל אלון בחודשים האח רונים,
שבהם נאם לפחות פעם אחת בכל
ערב, אפילו בפני חוגים קטנטנים. הרווח
הנקי: כמה עשרות מורים ומורות, יצאו
מן האולם באוהדים מושבעים למיפלגה,
שכימעט לא שמעו קודם על קיומה.

אנשים
!• שימוש מכובד בעברית עשה הלורד
ראסל מליברפול, סגן הפרקליט־הצבאי
הבריטי, שהתפטר ממישרתו כדי לפרסם
את ספר־זוועות־הנאצים, פרגול צלב הקרס.
השבוע הודיע ראסל למו״ל הישראלי שלו,
לסיפריית פועלים, כי החליט להקדיש את
הכנסות המהדורה העברית של סיפרו, ל־סטיפנדיה
לתלמיד האוניברסיטה העברית,
שהוריו הושמדו בשואה.
• בכלי רכב שמיימי השתמש בערב
שבת האחרונה הרב הראשי של צה״ל,
אלון ק־מישנה שלמה גורן. לאחר ש החלים
מפציעות אימונים, שבהן נפגע לפני
חודשיים, ביצע את מיספר הצניחות הדרוש,
כשהוא מתפלל לפניהן את תפילת הדרך
לצנחן, שאותה חיבר (״ותצילני מכל מיני
רוחות רעות המנשבות והצניחני בשלום״)
וזכה, סוף־כל־סוף בכנפי הצנחן.
• נטייה דתית אחרת, גילה מנהל
חברת חיפושי הנפט פונטייאק, המהנדס
קדנארד שטיקגולד, האחראי לקידוח
הנפט ליד זיכרון־יעקב. הוא נושא עיסו
בתיקו דרך קבע, שופר, והוא מתכוון לתקוע
בו ברגע שיתפרץ סילון הנפט הראשון
בישראל.

מערבת הקרוה-וידאו:
ססוהקהה ״72
>3ו>-7210 וא

30 זא/״**1/3£0ק

וידאו בית•
< 31.- 8080£ט/א*־6£1

א**1/3£0ק

גיר\

.בוא לראות ולעומוע הדגמה
באולמי התצוגה של סוג,במגדל שלוט,בתל אביב
או אצל סוכנינו המורשים ברחב• הארץ.

כרסום נזדניקן רפאיט־ואן
העולם הזה 2215

תרומה דארץ־ישראד יפה

מכתבים

ושוב שאלת של תידה
תשוגה לקורא בומה חיות, שעקץ
את יצחק שמיר, יו״ר חכנסת
והמיועד לכהונת יור־חחוד, קל
קומתו (״הקולט הזח״ .)2214
ובכן. שלא תהיינה טעויות. יצחק שמיר
הוא אמנם קטן־קומה, אך אני מנבא לו
מעשים גדולים בתפקידו החדש. למיכתבו
של הקורא חיות צירפתם עקיצה משלכם

(העולם הזה )2101 פרשת המיפגעים האקו לוגיים
הקשים שמקורם במיפעלי תישלובת
הטכסטיל קשת, הפועלים ללא רישיון בלב
שכונת מגורים צפופה תחת הכותרת ״סרטן
בלב רמודגך.
מנכ״ל התישלובת, מר דב יעקובוביץ/
נימק את סירובו להעתיק את מיפעליו מלב
העיר לאיזורי תעשיה, בץ היתר, בכך
שהוא דואג לפרנסת פועליו. והנה, לאח רונה
אנו קוראים בעיתונים על ״פיטורי
ייעול״ של כ־ 150 פועלים ממיפעליו של

עינו של צלמנו המשוטט צדה אמש משאית הצבועה בלבן,
אדום וזהוב של חברת גז ידועה. מענין א ס זו תופעה
חד־פעמית או תרומתה של החבריא לארץ ישראל יפה יותר...
— ״הבו גודל לשר החדש״ — אבל עוקץ
מי שעוקץ אחרון. היזהרו משמיר, ואל
תזלזלו בו. אם בגין ודיין יסרו אותנו
בהתנחלויות פה ושם, ייסר אותנו שמיר,
חסיד מוצהר של ארץ־ישראל השלמה,
בהתנחלויות־רבתי ובסיפוח. בגין יתגמד
לידו, חרף הבדלי הגובה שביניהם.
שדמה דוי, חיפה
• .יחסי הגובה שבין ראש־הנזנזשלה
ושר־החוץ לפי גירסות הקוראים חיות ודב
— ראה ציורים.

יעל שלשה דבר״ים
עומדת מערכת:
על המגבר
טיונר אמפלפ״ר ט דולב
מריץ 1גס 2x25 4025 וואט|.5.׳8.6

ה שר. ה חוו ה 1בלהשאר

ועל הפטיפון

קורא צעיר הניע דעתו על שר•
החקלאות ועל חוותו כציור:

התעשיין הנ״ל ברמת־גן, באופקים ובנתי בות.
גם הפועלים הנותרים, כך נמסר ב עיתונות,
זוכים למשכורות הנמוכות מן
הממוצע במשק.
בקוראנו זאת בעיתונים ובהיזכרנו ב נימוק
הנ״ל של מנכ״ל קשת, אנו תמהים :
לאן נעלמה דאגתו האבהית של המנכ״ל
הנכבד לפועליו?
ועוד טען מנב״ל התישלובת בזמנו, כי
בעיות אקולוגיות דומות קיימות במיפעלים
אחרים, ולפיכך שאל: מדוע דוקא קשת?
ושוב, אנו קוראים לאחרונה בעיתונים
על סגירתם של מיפעלים גדולים אחרים
והעתקתם לאיזורי תעשיה; מיפעלים ש גרמו
מיפגעים אקולוגיים ונמנעו עד כה
מלעקור לאיזורי תעשיה המרוחקים ממנו־
ע הנעת רצועה.ראש ממטי
ניינ^דגס 6025
נ׳נטן פאר תוצרת ארה״בו
תיבה קומפקטית;
בעל צליל מיוחד 40 .״אס8.64.3.

ועל הרמקולים

לא תמצא אותם ב׳מחסני מכירה׳ או במרתסי ׳מציאות׳.״

כל המערכת ב־ 49,900ל׳י
1ת 5שנים על כל המערכת (נמסנרת המבצע בלבד) אחח כולל מעירו (עד נמר הטלאי)

בראשל׳׳צ להשיג אצל מרכז הסטריאו, רוטשילד ( 39 בסמטה)

לווריד! !:ויז ם

5וטז£דמ^ה 0ו0ו 1
בזב1ו־כורמ*ר*יל
ת א רדו אחד-העם 19 טל 615507.

טפטים ש. גולדשטיין ב ס
עבר 1ו

לחנותנו החדשה ברחוב פינטקר ,28ת״א
לרגל הפתיחה הנחות ממשיות.
ו מו קי ר, גולדויניל, ריצוף פי.בי.סי ,.פנלים,
הכל מ תו צרתה עוגן פלסט.
כ מו כן ט פ טי ם מו רלה, ק ש, טקס טי לי ם ועוד.
ה מ כי ר ה בג לי לי ם ולפי מ ט רי ם

שדמה לב,

חיפה

סרטן בלבדמח ־ ג!
מיפגע אקולוגי בליבה של שכונת
מגורים.
לפני למעלה משנתיים פורסמה בעיתונכם

רים. בין המיפעלים הללו עסיס, יצהר,
מכתשים ווולקן מצברים.
ואנו שואלים: מדוע דוקא קשת לאן
מבעד לענני העשן והפיח אנו מקווים
עדיין, כי יתגשם האמור בעיתונכם וכי
ייאכף החוק על מפיריו ויקויימו ההבטחות
של מישרד הבריאות ועיריית רמת־גן ל־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2215

שרתו!
לגברים
כמ 1ך

״מאז ששמתי
את ״שרתוך על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
׳ קלעתי בול!״

העולם הזיו 2215

עיסקוז גדולת, אותת
החלטת להתחיל —
תיכשל. אומנם לא ב-

אשמתן. אבל מה זה
משנה. תפסיד כסף
רב ויקה לך זמן רב
111 1
עד שתחזור למצב
ו 2במרס -
סביר. לך, בת טלה,
10באפ רי ל
מחכה אכזבה קשה.
אן אל תגידי שלא
הזהירו או תן! לא רק בעסקים לא
ילן לן, טלה, גם בקלפים תפסיד.

בת שור, זהו שבוע של
הרבה אירועים. את נמצאת
במתח, אולם המצב
רק זמני. אל תכנסי
לוויכוח סוער ש יעורר
בבך זוגך תרעומת
— ותרי לו. קבלי
את החיים כמו שהם.
סכום גדול יבוא לך בקלות.
הזהרי שלא יהפוך
אותך לפזרנית. אדם חדש אוחו תכירי
תוך כדי קשרי עבודה יגלה לך התעניינות.

חברן לעבודה מנסח
להתנכל לן. הוא רוצח
לרשת את מקומן. חכה הילחם בו!
אפילו מתחת לחגורה.
גם הוא לא בוחר באמצעים
במלחמתו בן.
אוק תאומה, עומדת
השבוע בפני פרשת-
דרכים. חישבי היטב
לפני שתיבחרי את הדרן בה את חושבת
ללכת. אם תבחרי נכון, תהיי מאושרת.
3 טאומיס

* 1חיז

לכס, סרטנים, משני המינים,
מצפה משבר בחיי
האהבה שלכם. הש תדלו
לוותר לבני־זוגכם,
אולי זה יגרום לכך ש המשבר
שיתחיל — יעבור
הלאה. הרבו בק־
2ביוני -
ניית מתנות ובהצעות־
20 ביו לי
בילוי מפתות. מחוץ ל־בית
יש סיכוי שתוצאותיו
של המשבר יפחתו. בצעו את הטיול
אותו אתם דוחים כבר זמן רב מדי.

ן טוו 11

אל תחשוב שזה שא תה
בוגד באשתן, נשאר
רק הסוד שלן.
בסופו של דבר זח
ייוודע לח, ואז —
אוי אז, תחול הסערה 1 הגדולה. לן, לביאה,
ייגרם השבוע אושר
~; ביו לי ־
ו 2באוגזסס
לא מצופה ודווקא
מבן מזל סרטן, ממנו
לא ציפית לשום דבר. קבלי את הצעותיו׳
נראה שאתם מתאימים אחד לשני.

אףן1

אתה מגזים בהוללות־י-תר.
התמכרות מופרזת
תביא אותך לידי חוסר
הגיון בדבריך. אתה
שוב פוזל ללא־הרף לצדדים.
התרכז באובייקט
אחד. השבוע תקרא
ספר מרשים, זה
יעורר אותו לנסיונות
חדשים. היכרות עם אדם
חשוב, תביא אותו לפגישה עם אנשים רציניים;
אדם קרוב לו חושב עליו נזעבר לים.

שבוע רע לשתיית משקאות אלכוהוליים.
הס ישפיעו עליך לרעה. גם העישון מזיק
לך. השתדל להתאפק ! תוכנית, עליה אתה
חושב זמן רב, הולכת
ומתגשבת. המשיך לעבוד
קשה. זה ישתלם
לך בסופו של חשבון.
לך, בת מאזניים, מצפה
הפתעה לא נורמלית.
אבל כשתקבלי אותה אל
תראי סימני התפעלות,
23בספסמבר -
התנהגו בטבעיות, הש ;22ב
או ק סו ב ר
תדלו לשמור על מראי־כם
החיצוני והרבו לחייך
לאנשים איתם אתם באים במגע יומיומי.
במישור הרומנטי שבוע רגיל בהחלט.

8י*ם|י=י$

1זאזנייט1

אם חשבת לרגע שזהו זה — תתאכזב.
בימי סוף השבוע את צפוייה לזעזוע
שיתן בן את אותותיו.
זו השעה לערון
את חשבון הנפש.
טעות בענייני עבודה
צפוייה לן ביום שישי
הקרוב, שתביא אח ריה
סיכסון עם ה ממונים
עלין. במישור
הרומנטי אין שי22ב
או ק סו ב ר -
22 בנו במבר
נוי, ידיד ישן ממשין
להתחזות במאהב; אל
תאמיני לו. לכן היזהרי מלהיענות לפי תויו.
המשיכי בדיאטה. לבשי שחור.

אס לא תתחיל בדיאטה מייד — לא תוכל
לעבור בפתחים צרים. מראה פניך הולך
ורע מיום ליום. זה רק
באשמתך! הגיע הזמן
שתתחיל לשמור על
עצמך. מצב בריאותך
לקוי. שוב באשמתך!
אתה חושב שחוסר־שי•
נה יגרום לך לפרוח?
אתה טועה ! לך, בת
קשת, יש יותר מזל ה.
23 בנו במבר -
20בדצמבר
שבוע: את עליזה, רעננה
ומלאת חיים. המשיכי
להתנהג באותה צורה בה התנהגת
בזמן האחרון והדרך להצלחה פתוחה לפניך.

עקוג

!1ן שח

השבוע אתה מתחיל סוף־סוף לצאת
מהמתיחות שהיתה לן. אתה שוב מרוצה
מהעבודה ומהבו-
סים. קח את עצמן
בידיים. זה לא שבוע
מתאים להוצאות כספיות
מיותרות• הסכם

לתוכניתו של
זוגן; גורלן בלאו״הבי
קשור בגורלו. נסיעה
קצרה מעבר לים תו
2בדצמבר ־
9ז בינו א ר
ביא לן בסופו של
דבר אושר רב ובלתי•
צפוי. שמור על בריאותן בימים אלה,
אתה רגיש בעונה זו ועלול להצטנן.

מס וב ס
(המשך מעמוד )6
העתקתם המהירה של המיפעלים האמורים
לאיזורי תעשייה.

ד״ר דויד הומיגר,

דבוטינסקי 119 רמת־גן
י• על עצומה התובעת להעתיק את
מיפעלי הטכסטיל לאיזורי תעשיה חתמו
כ־ 800 מתושבי הסביבה.

עלב הזים ג דו די ם וזונות
תשובה לאיש נטורי״קרתא, שהציע
להילחם בזנות בשיטות חומייני
(״העולם חזה״ .)2212
בזעם קראתי את מיכתבו של איש נטורי־קרתא
מירושלים, שהציע להוציא להורג
את כל העוסקות בזנות ואת כל הנשים
הנאשמות בעיסוק בזנות, כפי שעושים
במדינתו של חומייני המטורף. לדעתי צריך
להוציא להורג את כל אנשי נטורי־קרתא...
אין כל רע בזנות. זהו מיקצוע ככל
המיקצועות, שהעולם לא יכול להתקיים
בלעדיו. אני רוצה גם להזכיר לאותו קנאי
חרד, שכמו כל הפחדנים לא חתם את שמו
על מיכתבו, שאם יקרא היטב את התנ״ך,
ימצא בו הרבה זונות. אפילו דויד המלך
לקח נערה כדי שתחמם אותו.
אני זונה, אבל יודעת תנ״ד היטב. ה סיפורים
בתנ״ך על מעשי זנות מרובים
ומרתקים ביותר — לתשומת־ליבו של
נוטר־קרתא ההוא. בתנ״ך מסופר שאפילו
כהנים גדולים הלכו לזונות. ולידיעתו של
מעריץ־חומייני: לרחוב הירקון בתל־אביב
באים הרבה אברכים ותלמידי־ישיבות, ואין
זה סוד.
אני מצפצפת על כל העולם וחותמת ב שמי
המלא.
שושנה כוסקילה, תל־אביב

דיוקנו עמי הכותב
כאיש * ע !,־
על הפירסום במדור ״פורום״ (״גם
ליפאנים זכות על הארץ״ ,״העולם
הזה״ •)2208
תודתי על פירסום דברי.
בתמונה שפירסמתם אני נראה בעשרים
שנה צעיר יותר, וכל ידידי משוכנעים עתה
שאני מנסה להצטער (להעמיד פנים שאני

השבוע, צפוייה לך, בן דלי, פגישה שתהפוך
את עתידך למזהיר ביותר, אם תדע
לנצלה כראוי. אח, בת ,
דלי, תשתתפי השבוע
במאורע שייחרת עמוק
עמוק בליבך וישפיע באורח
ניכר על עתידך.

נצלי את בן־זוגך לטובתך,
הוא לא ירגיש
בכך. בני דלי משני המינים
— הרבו בטיו20
בינו א ר ־
18בפב רו א ר
לים אל מחוץ לעיר,
בעיקר בחיק הטבע, ובמסעות
ברגל. הוא אוהב אותך, אך אין
בו העוז להודות. קחי את היוזמה לידייך.

בעייח אישית שהציקה
לן בזמן האחרון
הולכת ובאה על פית-
רונה. אומנם אתה
נמצא עדיין במתח,
אולם הוא הולן ונמוג.
אל תיקח את ה19ב
פ ב רו א ר
חיים יותר מדי בר20ב
מרס
צינות ואל תראה בל
זבוב במו פיל. בת
מזל דגים, השבוע בן מזל גדי יאיר לן
פנים. קבלי אותו ברון ובאהבה —
זה ישתלם לן. לבשי לבן, ואל תזניחי
את עצמן מכל הבחינות. שימרי על
בריאות וכושר. את נמצאת בדרן לאושר.

קורא פלשי,ס
מנסה להצטער?
צעיר מכפי גילי) .וזה אמנם מצער אותי.
לכן אני מצרף תמונה שלי, המשקפת את
האמת המרה.
סייק פלשקס, תל־אביב

תוך הרינזון ו ק די ב תו
נמר של נייר (״העולם
.)2213

הזה״

קראתי את דברי דן עומר על דב סדן
וצר היה לי — לא על מורי ורבי אלופי
ומיודעי דב סדן, שהיה עורך מדור הספרות

בדבר בשנות שיאו של עיתון זה ובכן
ודאי שבשרו נחוש, אלא על דן עומר,
שאין בלבי אליו אלא חיבה והנד. ברוב
התלהבותו לעו דבריו.
אפשר שכשל ה עומר כשנטרפו לו כמה
עניינים ביורה אחת, ושוב לא הבחין ביניהם.
ענין
אחד הוא פרם ביאליק ומדוע הוא
ניתן למי. מאחר שהפרשת הפרסים בארצנו
היא כמו שהיא, מדוע לא יקבל גם דב

קורא שין?
נפשם של צנזורים
סדן את חלקו ז אלא שדב סדן אינו פטור
מאחריות להיות הפרשת הפרסים בארצנו
כמו שהיא, כי כבר יותר מיובל הוא מאדני
המימסד, ועל כך יש לספרות העברית
חשבון כבד להגיש לו.
״*״הבדיחה י הטובה בענין פרס ביאליק ה שנה,
ודווקא היא נעלמה מעיני דן עומר,
היא הצמדת דב סדן לדן מירון. מצא מין
את מינו. כלומר, הרקע לפרס שנועד ל עידוד
הספרות העברית הוא לשץ טייטש.
דומה שלגבי מפרישי הפרסים גדולה שיג־את
המן מאהבת מרדכי. אכן, ימים טובים
באו לנו.
אך הרי אין כל קשר בין זה לכישרון
הכתיבה, והדן בדב ס ח הסופר חייב להתעלם
מדב סדן האחר ומחבורחו. ומי שאינו
נהנה מקריאת כתביו של דב סדן — הוא
המפסיד. מה ראה דן עומר לכנותו ליצן
איני יודע. המשום שכינס דב ס ח פולק לור
ז אכן, פולקלור מעולם לא היה הומור
ולא יוכל להיות. לכל היותר יכול פולקלור
להיות בדחנות. המשוט כך נבוז למכנס ז
אבל לא על מלאכת הכינוס תפארתו של
דב סדן בעיניי. אם יעייו ח עומר בספרו
של דב סדן באלכסון, ימצא כי המפורסם
בסיפוריי הקצרים, ראשו של מר בר־מינך,
חייב לסדן יותר מקורטוב, ואין לי המקום
לנתח חובות אחרים שאני חב לו.
״העברית של ש׳׳י עגנון׳׳ אינה של ש״י
עגנון. היא לשון המדרש. התעמוד לנצח ז
אין אני נביא כדן עומר ולא אדע. אך
שמוע שמעתי קטע מתמול שלשום משודר
בקול ישראל, וברי לי שכמה מבדיחותיו
של עגנון היו סתומות לקורא ! וכבר בחנתי
כמה מורי תיכון בקריאה רהוטה בעגנון,
והיה כחצץ לשיניהם.
מרבית קוראי עברית אינם יודעים עב רית׳
אך בכך לא דב סדן הסופר אשם אלא
בעקיפין דב סדן האחר, אדן המימסד,
הפרופסור לטייטש, מראשוני אגודת הסופ רים,
חבר־הכנסת מטעם העבודה, שברי
לי כי לא איכפת לו כלל אם עברית נדבר
או שפה אחרת.
ומה ראה דן עומר להשוות את סיגנונו
של עגנון לסיגנונו של סדן ז גם כמנדלי
לא כתב סדן. גם לא כהזז. ובכן ז הנכתוב
כולנו בסיגנון אחד? סדן כתב כסדן, ב-
סיגנונו שלו. הערב לי סיגנון זה? ערב
מאד. לאוזניי הוא אף רגיג. לולא כן לא
הייתי נוטל ממנו מלוא חופניים, וצר לי
על דן עומר שלא מצא עקבות סיגנון זה
אצלי. דב סדן לא היה הפחות במוריי.
ואסיים בדבר פעוט. חוברת היתה לי,
סיפורי סדן שיצאו לאור בהוצאת ידיעות
אחרונות, ונלקחה ממני. בחוברת היה סיפור
על צנזור מחמיר שנראה בולע בשקיקה
חוברות פורנוגראפיות, וראיתי בכך כלל
לנפשם של צנזורים. אפשר מאד שסיפור
זה השפיע הרבה על יחסו של העולם הזה
לצנזורה.
מידד שיף, תל־אביב
העולם הזה 2215

11^ 1
ן יי^־&ן

יאי$£ל>א5

הכספומט חוסך לך
הרבה אי־נעימוז!״,

״פסטיבל החורף״ בכדורסל החל. התכוננת היטב השנה.
קנית טלויזיה צבעונית חדשה וגם את החצי השני שילמת,
אלא שאת חשבון החשמל שכחת לשלם.
־ אז ניתקו.
זה לא נעים אבל גם לא נורא(חוץ מזה שקצת קר
כי גם התנור לא עובד).
במקרים כאלה -כמו באחרים -בא הכספומט לעזרתך.
דרכו זה פשוט וקל לבצע את תשלומיך.
כל מה שעליך לעשות על מנת להפעילו זה ...להקיש 3פעמים.
אתה מכנים את כרטיסך למכונה, מקיש את מספרך הסודי,
מקיש במקש המציין ״תשלום״ ,מקיש את סכום התשלום,
משלשל למכונה את מעטפת ההפקדה עם החומר,
ו תופס את משחק הכדורסל הבא.
בכספומט אתה יכול גם לתת הוראת קבע לתשלום החשמל.

אם אין לך עדיין כרטיס כספומט, היכנס לאחד
מ־ 600 סניפי קבוצות בנק לאומי ובנק דיסקונט ברחבי הארץ,
ובקש לקבל כרטיס כספומט, הנותן לך שרות בנקאי
בכל שעות היממה.

ב ספ ס ע

שרו ת מ שו תףשל בנ ק ל או נוי• בנ ק די ס קונ ט
בנ ק אי גו ד •בנ קברק לי ס־ די ס ק{נ ט* בנ ק ערב• ישרא לי
פרסום 1ימר ועקבסון

1ז! 1£בוו ! בסאה וזי 2 0
מה אירע כמאה. ה־20׳ בשבוע שבץ ה־. 13 בפברואר עד ה־19
בוז כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה כץ המאורעות שאירעו
כ־ 80 השנים הקודמות בשכוע שכד מופיע הגיליון.

1900

1954

— 14.3בארצות־הברית הונהג סטנדרט
הזהב.

— 17.2חיים וייצמן נועד ברומא עם
הרודן הפאשיסטי של איטליה, בניטו מ ד
סוליני, שהביע את רצונו לסייע לציונות
ככל יכולתו.

— 1.12 בשיקגו, ארצות־הברית, מייסד
עורך־דין בשם פול פרסי האריס מועדון
בשם רוטרי, משום שנוכח לדעת שעירו
מצטיינת במידת הכנסת־אורחים.

1958

1905

פיגמליון של ג׳ורג׳ ברנרד שאו קוצר
הצלחה במחזמר בשם גברתי הנאווה. שתי
הגירסות הוצגו בישראל.
הסרט קוו ואדים תורם להעמקת הש פעתו
של הראינוע האיטלקי,

1946

— 15.2הגנרל פרנסיסקו פרנקו בהמוג־דה,
שהרים ב־ 1936 את נס המרד בממשלה
החוקית של ספרד, מפקד על הגייסות
הפאשיסטיים במילחמת־האזרחים העקובה
מדם, כובש מחדש את סרואל ומתקדם אל
עבר החוף.

1959
— 14.2בפאריס נועדים בצוותא נציגים
רוויזיוניסטים, פעילי בית״ר ואנשי אצ״ל
לדון ביחסי בית״ר—אצ״ל. מנחם בגין —
ראש בית״ר בפולין.

1942
— 15.2היפאנים כובשים את סינגפור
ושובים 60 אלף חיילים בריטיים.
— 18.2ילדי טהרן מגיעים ארצה. בואם
מעורר חילוקי-דעות: הדתיים תובעים
חינוך דתי לכל ילד יתום ! הנרייטה סולד.
״אם עליית הנוער״ ,מתנגדת לכך.

1944

רודן סטאלין

— 15.2נמנע משבר ממשלחי: מפ״ם
ויתרה על תביעותיה לשלם תוספת-יוקר
לכל השכירים והצילה בכך את הקואליציה.

1970
— 18.2הסופר הישראלי חתן פרם נובל׳
ש״י עגנון, נפטר בגיל .82

1975
— 4.4.2שר־הביטחון משה דיין קורא
להרחבת מפת ההתנחלויות בשטחים.

1976
ג — 153 מצריים מבטלת את חתה ה־ידידות
עם ברית־המועצות ומבקשת סיוע
מארצות־הברית.

עסקנית סולד
18.2.1943

1926

מ&ציצים כבדים, תוקפים מרכזי תעשיה
והולמים שוב בדרזדן.

— 19.2בחיפה החל להופיע העיתון
הצפון, הביטאון הרוויזיוניסטי הראשון
בארץ־ישראל.

1946

ג — 133 היפאנים כובשים שטחים בסין,
צפונית מן החומה הסינית הגדולה.

1954

— 14.2מועצת־הביטחון של האדם
דנה בתביעות סוריה והלבנון להוצאת
הצבאות הצרפתי והבריטי מתחומיהן.
— 1831 שוטרים ובלשים בריטיים מגלים
את המשדר החשאי של לח״י, לוכדים
עשרות חשודים, ביניהם הקריינית גאולה
כהן.

1947־
— 15.2שר-החוץ הבריטי, ארנסט
בודן, מודה בכישלון ממשלתו לפתור את
בעיית ארץ־ישראל ומודיע על העברתה

לאדם.

ספרו של אכו־איאד
רפול ועראפאת

1967

גדודי חיל-רגלים יהושנודעו
בשם ״הלגיון
הרעיון ויוזמיו: זאב
בן־גוריון ויצחק בן-

1955

#952
— 13.2ראש־הממשלה, דויד בן־גוריון,
מציג בכנסת תוכנית כלכלית חדשה. שלושה
שערי הדולר 1.40 ,2.80 :ו־ 1דולר
תמורת לירה ישראלית אחת.

— 13 —14.2מטוסי בעלות״הברית מפ ציצים
את דרזדן, גרמניה. אומדן האבידות
הגרמני 60 :אלף הרוגים.
8000 — 15.2מטוסים, ביניהם 3000

1917

— 13.2ראש ממשלת בריטניה, רמזי
מק־דונלד, שולח איגרת לדיר חיים וייצ־מן,
מראשי התנועה הציונית, שבה הוא
מרכך במידה מסויימת את מסקנות הספר
הלבן וחוזר על התחייבות ממשלתו לסייע
בהקמת הבית־הלאומי היהודי בארץ, כפי
שהובטח בהצהרת בלפור.

— 19.2הסופר הצרפתי אנדרי ז׳יד,
חתן פרס נובל לשנת ,1947 נפטר בגיל

— 1x12 הכנסת דוחה את הצעת סיעת
חרות, בראשותו של ח״כ מנחם בגין,
לערוך מישאל־עם על הנסיגה הישראלית
מסיני, שנכבש על־ידי צה״ל כשלושה חו דשים
קודם לכן.

הגרמנים, שתקפו השבוע את הצרפתים
בחזית שאורכה 13 קילומטרים בוורדן,
שבחזית המערבית, הסבו אבדות כבדות
לצרפתים. הללו השיבו מילחמה שערה
ואילצו את הגרמנים לעבור ממיתקפה ל-
מיגננה. ורדן הפכה מאז אתר זיכרון ל טבח
המיליונים במילחמת־העולם הראשו נה.

אלי
כרמי, רעננה
• הספר נמצא בחנויות. אם אזל, אפשר
לרוכשו אצל המפיץ: ערמוני, רח׳ בלפור
,4תל־אביב.

1951

1945

1916

על ספרו של אגו״איאד (״העולם
הזה״ .)2213
מעניין. מעניין מאד אפילו. אבל היכן
מוצאים את הספר?

— 14.2ברית־המועצות, בהנהגת יוסף
סטאלין, וסין־העממית, בהנהגת מאו צה
טונג, חתמו על ברית ידידות ל־ 30 שנה.

1957

1914

ררא ומורדת

1949

— 16.2אלף מפציצים כבדים של
בעלות־הברית מטילים במשך 30 דקות
2,500 טון פצצות על ברלין.
— 18.2התקפות־אוויר גרמניות על
לונדון, מן הכבדות ביותר מאז . 1941

— 13.2אלפונס ברייטון, קרימינולוג
צרפתי שהמציא את שיטת טביעת האצ בעות
— דקטילוסקופיה — נפטר בגיל

1*951

— 13.2אנשי ההגנה תוקפים באבר
כביר, ביאזור ובג׳בליה* גובר המחסור
במזון ביפו.
— 14.2הפלמ״ח תוקף את הכפר ה גלילי
סעסע והאצ״ל את קלקיליה.
— 16.2בתום קרב שארך שבע שעות
נסוגו תוקפי טירת־צבי, בפיקודו של פאוזי
אל־קאוקג׳י, בהותירם בשדה הקרב 57
הרוגים.
— 19.2ידיעה ראשונה על גילוי המגי לות
הגנוזות.

— 16.2הכנסת מבטלת את עונש ה מוות,
מילבד על פשעי הנאצים ועוזריהם.
גזרי־דין מוות שהוצאו עד כה בישראל
לא בוצעו.

14.2.1950

15 *2׳ — הו ק מו
די בצבא הבריטי,
היהודי״ .בין הוגי
ז׳בוסינסקי, דויד
צבי.

800 — 17.2מעפילי המעפיל האלמוני
מגורשים לקפריסין.
20.2־ — 1 8אנשי אצ״ל ממקשים מכו ניות
צבאיות, מפוצצים את צינור הנפט
בקו חיפה—קירקוק ומחבלים במיתקני ה נפט
שליד חיפה.

מכתבים

ראש כית״ר בגין

בכתבה על אבדאיאד לא נזכר רפול
אפילו במילה אחת, אך הכותרת אומרת
״רפול החמיץ את עראפאת״ .מה הולך פה ז
יוסף אמיר, תל־אביב
!• רפאל איתן היה מפקד כח הפשיסה
הישראלי בביירות. במהלך הפשיטה כימעט
שנוצר מגע בין יאמר עראפאת וחיילי

ה ^ ל ו -מווימיכים !
בעיקבות הבהבה ״הילד המרטיב״
(״העולם הזה״ .)2213
איפה מוצאים את שני הגאונים שהמציאו
מכשיר הפועל בצורה כל כך יעילה ו־הומאנית
— ומפסיק השתנה לילות של
ילדים ן
עשו טובה — יש לי ילד שבוכה כשרע
לו. אולי יש לכם מכשיר חמוד ,20 x 20
ממנו משתרבב כבל חשמלי המחובר לכף
חשמלית שתנחית זפטה נוראית בעורף
לבני הבכיין ברגע שתבצבץ דימעתו ה ראשונה
ו אני מתעייפת להכות את הילד
בעצמי. וכדי שהילד לא יגדל לי מתוסכל
— אולי יש להם טייפריקורדר 10x10 ממנו
משתרבבות אוזניות — היישר לאוזני ה ילד,
שכל כך ישמח לשמוע אמא אלקטרונית
הלוחשת לאוזניו :״אל תהייה מטומ טם׳
בטח שאנחנו אוהבים אותך.״ שמונה
שעות שינה עם המישפט הזה באוזניים
תקצורנה הצלחה כפולה: הוא יפסיק לה יות
מטומטם ויבין סוף־סוף שאוהבים אותו.
בכלל, יש המון יתרונות למכשירים ה נפלאים
שממציאים חשמלטורים למיניהם.
כשהילדים יגדלו, יהיו חיילים ויאושפזו
במזרע — הם יקבלו את השוקים החש מליים
כדבר המובן מאליו ולא ירעישו
עולמות.
אלוהים אדירים! הקדשתם שני עמודים
לכתבת סירסומת מחליאה למכשיר סדיסטי,
שנועד להתעלל בילדים בעייתיים ולהופכם
ל״משתינים מותנים״.
אני מציעה לד״ר קיסרי ולמהנדם רבי-
נוביץ להתחבר לשטקר בכל פעם שבא
להם להשתין, אולי בכך תימנע המצאת
מכשירים נוספים בסידרת פי־פי־אמ4 .
(מעניין על איזה חלקים בגוף עובדים
פי־פי-אמ 2 1ו 3
אני בטוחה ששני המדענים הנאורים
האלה חברים באגודת צער־בעלי־חיים. בכל
מיקרה — בבני-אדם הבנתם מוגבלת.
ולילדים שהוריהם המעוותים בכל זאת
יחברו אותם למכשיר הזוועה הזה יש לי
רק עצה אחת — אל תלחצו על כפתורים.
כבו את המכשיר כיבוי צופי.

גיצה,

.ירושלים

14.2.1939
העולם הזה 2215

מטבע חוץ
ע אצבע עד הדופק.
אצלנו, בבנק הפועלים, מטבע חוץ
איננו מטבע זר.
רשת סניפי בנק הפועלים באירופה
ובאמריקה, והקשר הישיר שלנו
עם מרכזי הכספים בעולם
מאפשרים לנו להעניק לך מיגוון
שרותי מטבע חוץ, תוך קבלת
מידע שוטף ומעודכן על תנודות
שוק הכספים הבינלאומי ובדיקה
מדוקדקת שליאפשרויות ההשקעה
במטבע חוץ, בכל נקודת זמן.

אם אתה מעוניין לייצא,
לייבא, להשקיע, לרכוש
או להמיר מטבע חוץ,
בוא לבנק הפועלים.
אצלנו תמצא לא רק אוזן
קשבת, אלא גם ראש פתוח
ואצבע על הדופק.

אריאלי

בוא לגדוד אתנו

ק ט1/לים1

האס ח״ת
רואה לראות
א ת השטיח שלר
גם אצל ה שכלם?

בודאי שלא!
זה לא נעים לראות כמה המוני ונפוץ יכול לחיות שטיח, אך זוהי
המגבלה של שטיחי־מכונה המיוצרים בסדרות ענק. את שטיח־אביב שלך לא
תראי במקום אחר! שטיח־אביב ארוג בעבודת יד ומותאם לריהוט ולקירות
בביתך׳ ,לפי הוראותיך לעיצוב, גודל, צבע ואף אורך השיער*.

עם שטיח־אביב הארוג בצמר נקי ייהפך ביתך לשכיית חמדה
שנעים לגור בה, במחירים נמוכים מאלו של שטיחי מכונה
המיוצרים בסדרות ענק.
היכנסי עוד היום לחנות השטיחים הקרובה לביתך, והזמיני לעצמך את השטיח
המיוחד שלך.

יעוץ חינם! צלצלי אלינו לטלפון 873347 ונציגנו
יבקר בביתך ללא כל התחיבות.
* תוכל להיעזר במעצבי המפעל, המקצועיים.

0 €ס <0

כ תו בתה מפ על:

רח׳ גוסבאום 29
(ליד צ׳מפיון)
איזור תעשיה
בת־ים

1 0 0 70

עבודת יז־

מ כי ר ה לסוחרי
בי מי ג׳־ מ־ג בצהריי
עד 8בעך ב, בקפעל

ס שנס

ומק

הנרגילה ומורשת המיזרח

לא אחת מגיח אל אמצעי-התיקשורת קצהו של
קרחון המכונה ״שילוב מורשת יהדות המיזרח״ .לאחרונה
היה זה בעיקבות הסידרה הטלוויזיונית על הציונות,
ודבריו של שאול בן-שימחון בכנס יוצאי מרוקו.
בשלוש השנים האחרונות עלה הנושא פעמים רבות,
אולי בצמוד ללגיטימציה שקיבל הנושא בחוזר מנכ״ל
מישרד־החינוך מר אליעזר שמואלי, וקביעת ה״שילוב״
כיעד במדיניות החינוכית-תרבותית לשנים הבאות.
עיסוק רציני בנושא אינו יכול להתעלם מהשורשים
המרים שהצמיחוהו: אותה מדיניות כור-ההיתוך, ש״
מחולליה היו ראש־הממשלה הראשון דויד בו־גוריון
ושר־החינוך דאז בן־ציון דינור. הפירות הבאושים של
מדיניות זו לא אחרו לבוא׳ והיטיב לעמוד על כן שר־החינון
הקודם, אהרון ידלין, שחיכה בגלוי על חטא
זה :״חטאנו כאשר ראינו בדור האבות דור מידבר.
אבות שחיים במידבר רוחני מגדלים בנים בשממה
תרבותית.״ בוועדת החינון אף הדגיש את כישלונה
של ״הדרך של כור ההיתוך, של סיר לחץ ושל כפייה
חד-צדדית של נורמות,״ שהביאה לכך ש״נכסי רוח הלכו
לאיבוד לשווא.״
היום אנו שבים לצורך להכיר את המורשות התרבותיות
השונות, שהביאו עימם היהודים שבאו מקהילות
שונות. יש הששים להדגיש, שצורך זה עלה
בעיקבות הלך־רוח ציבורי, ושמדיניות זו אינה אלא
כניעה ללחצי הרחוב• למעשה, אין בכך כל פסול, באשר
מעבר להיבט האקטואלי הזה, קיים גם צורך ענייני-
עיוני לעסוק בנושא זה. אין מדובר כאן באינטרס עדתי,
אלא באינטרס לאומי. כל נסיון לתאר את הישוב
המתהווה של היום, אסור לו להתבסס אך ורק על

תרבותיים שונים את טביעת האצבעות של תרבות״המוצא
שלהם.
בדיונים שונים שהתקיימו בארץ, סביב השילוב ה תרבותי
כאן, קיימת אי״בהירות באשר למשמעותו ול-
תכולתו של המושג תרבות. לצורך נושא זה, מוטב לאמץ
את ההגדרה הרחבה ביותר ולראות בתרבות את מותר
האדם על הבהמה, את האספקטים היצירתיים של
האדם. מקובלת עלינו גישתו של מורנו ד״ר אברהם
שטאל, המבחין בשלושה תת־תחומים בתרבות: טכניקות
(טכנולוגיה, ציביליזציה) ,איפיונים (ערכים, אמונות,
דרכי״חשיבה, נורמות, יחסים חברתיים וכו׳) ותכנים
(חומריים ורוחניים: תשמישי־קדושה, דרשות, סי-
מוסיהיסטוריים,
יצירות תיאורים פורי״עם,
קליות) .הבחנה זו יפה וחשובה להבנת משמעותו של
שילוב התרבויות.

שילוב תרבות יהודי המיזרח אינו מתנגש בהכרח
בתרבות טכנולוגית-מערבית. אין מדובר בשילוב של

מורשת זו עברה את מבחן הדורות והיא חלק מן
התכנים הקלאסיים של תרבותנו. הקושי הוא בתכנים ובתכנים האחרונות השנים במאות שנוצרו שנוצרו בדורנו. באשר לסוג הראשון, הבעית היא שאלה
תכנים מסורתיים בעיקרם, וקיים קושי באופן שילובם :
איך, כמה, מתי. הסוג השני אינו מעורר כל קושי בשילובו,
לא מבחינת איכותו ולא מבחינת הערכים
המוצגים בו. אלה הן יצירות מודרניות, שיוצריהם עדיין
מוכרים בחלקם (שלמה אביו, ארז ביטון, בנציון יהושע,
אורציון ישי, שלום כתב, סמי מיכאל, טוביה סולמי,
משה סרטל, אמנון שמוש ורבים אחרים) .אין חולק על
כך שיש לשלב גם היסטוריה של יהודי המיזרח. כיום
נלמדת בבתי-הספר ההיסטוריה של יהודי המיזרח עד
המאה ה״ .14 מתקופת הגאונים ואילך נפסקים דברי-
הימים שלהם והם שוכנים בחלק האפל של כדור הארץ.
האין קונסנסוס על כך שעם החותר להכיר את הביוגרפיה
הקיבוצית שלו, אינו רשאי לקטוע חלקים מ-
ביוגרפיה זו !
* 1 1 להערכתנו, כל גזירה של חלק מן הרצף — בין אם
זה רצף היסטורי ובין אם זה רצף תרבותי — פוגעת
באמת ההיסטורית, בשלמות התרבות, וממילא — ב

לחפש את המקווות
לתרבות ישראל
גם בארצות האיזור
תיאור ״המסד האירופי״ של טרם העליות ההמוניות מן
המיזרח. ראייה שלמה וכוללת של שורשינו מחייבת
להביא בחשבון את הקיום היהודי במיזרח, מה גם
שיהודי המיזרח מהווים רוב במדינת ישראל.

אין להתעלם מהשוני התרבותי בין הקהילות השונות
במדינת ישראל, אך חשוב גם לראות צד הדמיון.
שני הקיבוצים הגדולים שבהם מדובר הם בבחינת כלים־
שבורים (שעתידים להיות כלים־שלובים) ועברו משבר
היסטורי דומה של היעקרות קשה וטראומטית. עד כאן
הדמיון — וכאן בא ההבדל המשמעותי: בגלל הנסיבות
ההיסטוריות, ניתן דגש לתרבות ה״אשכנזית״ על פני
רעותה, שהיתה ל״מורשת שכוחה״ ,ל״תרבות אבודה״.
יהודי המיזרח נותקו ממורשתם ונצטוו להתבולל בתרבות
שרווחה בארץ, שהיתה המשכה של התרבות היהודית
באירופה. כך נוצר לנו דור של אנשים החיים בגלות
בתוך מולדתם־שלהם.
ההשפעות החינוכיות על דור הצעירים חמורות
לא פחות. הקונפליקט בין תרבות הבית
לתרבות בית־הספר לא רק שגרם לאי״הבנה בין
מורים לתלמידים ן הוא אף הביא לניכור כלפי
ערכיו של בית־הספר, באשר אין בו ביטוי לתרבותו
ולזהותו של הצעיר מקהילות המיזרח. מכאן — קצרה
הדרך להתנכרות עצמית, לבושה במוצא ובתרבות (והיטיב
לתאר זאת יצחק נבון, בסיפורו ״הולך ברקידה״).
הדגשנו עד כה שלילת כור־ההיתוך והבלטנו החשיבות
של טיפוח התרבויות השונות. עם זאת, אין עוררין
על כך, שהיעד אליו צריך להוביל הפלורליזם הנוכחי
הוא תרבות ישראלית אחת. בו־גוריון טבע את הסיסמה
ממעמד לעם, ואנו נאמר: מעדות — לעם. על יעד זה
יש קונסנסוס לאומי, אך השאלה היא כיצד לממשו.
אין חלקנו עם אלה המבטלים את תרבותם של
יהודי המיזרח והדורשים לנהוג במדיניות של כפייה
והתבוללות. גורמים אלה נרתעים מן הפלורליזם וחוששים
מהנצחתו. כך, למשל, דיבר בן־גוריון על ״גטאות
היהודים״ ,וקרל פרנקנשטיין על ״הקרבת השיוויון ה חברתי״.
1 לנו
נראה, שתרבות ישראלית בריאה תצמח רק מתוך
הכרת ייחודה התרבותי של כל עדה. דווקא ההטרוגניות
של המסורות התרבותיות היא קרקע פוריה ודשנה
להתחדשות ולחיוינות. לא מדובר כאן בצעד חד-פעמי
אלא בתהליך תרבותי ממושך, שבו ישולבו המסורות
התרבותיות השונות בתרבות הישראלית המתהווה. מכאן
שאין לראות ב״מיזוג״ וב״פלורליזם״ דברים הסותרים
זה את זה בהכרח. הפלורליזם הוא המצב הקיים, ותרבות
ממוזגת היא התכלית האחרונה. התעלמות מן הפלורליזם
התרבותי היא מעשה של בת יענה, ונסיון למחקו
באמצעים מלאכותיים רק יחריף את הקיטוב• יש לטפח
את העושר התרבותי ולחזק בד בבד את המשותף. אל
נחשוש כל כך מפיצול ופילוג, כאשר הבסיס המשותף
רחב מאד ויש בו שלושה רבדים: יהודי, ישראלי, ציוני.
אין לשכוח שהתהליך המסתמן מאז ראשית המדינה
הוא מעבר של תכנים מהתרבויות העדתיות לתרבות
הישראלית המשותפת. עד היום ניתן להכיר בתכנים

טכניקות מהתרבות המסורתית, באשר בתחום זה התהליך
הטבעי הוא של אימוץ הטכנולוגיה המערבית. המדובר
בעיקר בשילוב תכנים (תחומים כמו מחשבה, ספרות,
היסטוריה, פולקלור וכיו״ב) .באשר למישור האיפיונים
קשים הדברים ומורכבים יותר.
אימוץ דפוסי התרבות המערבית פגע בערכים המיז-
רחיים ולא היה בכך שיפור לטובה, בהכרח. השפעתן
השלילית של התרבות המערבית המודרנית ושל ההתפתחות
הטכנולוגית על האדם נחקרה על-ידי חוקרים
רבים, ולא נרחיב בעניין זה. ברכה היתה לתרבותנו,
אילו ניתן היה לשאוב מקצת הערכים שרווחו בתרבות
המיזרח ולשלבם בערכים המערביים החיוביים וליצור
סינתזה של ערכים ולא רק של תכנים. לשלב את הספונטניות,
הכנות, שימחת-החיים והכנסת האורחים
עם ערכים כמו: רציונליות, דיוק, ספקנות וחירות הפרט.
סינתזה זו קשה יותר למימוש באשר קשה לכוון תהליכים
ערכיים. עם זאת ניתן לחנך ליחס דיפרנציאלי לדרכי

למיזרח יש סבא״ה,
נופ״ה מרגילה -
ולמערב •ש רדיו וטלוויזיה
חשיבה, לגישות ולאורחות חיים מן המיזרח (התפיסה
הפאטריארכלית, היחס לאבל ולמוות, הנדיבות בהכ-
נסות-אורחים ובחגיגות וכו׳).
מגמה זו של טיפוח״שוני-תרבותי ושל שילוב-תכנים
בתרבות הישראלית המתהווה — אין משמעותה, אם כן,
יצירת שמורות תרבותיות או שילוב טוטאלי של תכנים.
המגמה היא — תרבות עשירה ומשותפת, והדרך לכך —
שילוב סלקטיבי של תכנים.
כאן מתעוררת שאלת תם: מה הבעיה ! תכנים
טובים משתלבים מאליהם בתרבותנו. ואין הדברים
פשוטים כל כך. בהקשר זה מטעה המונח מורשת-יהדות-
המיזרח, באשר מורשת (מלשון ״ירושה״) מעוררת קונוטציה
של מורשת העבר בלבד. אין חולק כיום על חשיבותה
של מורשת העבר שנוצרה במיזרח: התלמוד,
ספרות הגאונים, הפיוטים, ספרות המחשבה, הקבלה
וכיו״ב•

אחדות העם. ועוד: פיתגם של יהודי בוכארה אומר :
״כדי להוקירך ולהעריכך, עליי להכירך״ .צריך להדגיש
ולהזכיר את ספיחיה השליליים של ההתעלמות מתרבותם
של יהודי המיזרח ז
התחום היחידי שבו נעשה שילוב הוא תחום הפולקלור,
ולא פלא: נוח להיאחז בצד חוויזואלי-ססגוני.
יש המזלזלים בתחום זה, ולא אחת גם משכילי עדות
המיזרח נרתעים מהבלטה של הפולקלור המיזרחי. האמת
היא שפולקלור הוא אכן אחד הפנים של התרבות,
שאין להתעלם ממנו — אבל יש לשמור על איזון
בראיית המרכיבים השונים של התרבות. עיסוק בפולקלור
בלבד אכן נושא סכנות, באשר מתחזק הסטריאוטיפ
ש״תרבות״ יש לאשכנזים ! למיזרחיים ז ״להם
יש פולקלור״.
בעניין זה נושאים באשמה אמצעי״התיקשורת ההמוניים
(העיתונות, הרדיו, הטלוויזיה, הקולנוע, התיאטרון
וכו׳) .הפולקלור המוצג בהם הוא זול וממוסחר
ופורט על סטריאוטיפים מעוותים. כאשר אנו עומדים
מול תרבות בורקאס זאת, אנו חשים לא אחת כניצבים
לפני ראי עקום: האמנם אלה פנינו ! לא ולא. התרבות
המוכרת לנו שונה היא: עשירה ומורכבת, עטויה הדר
וייסורים, מלאה חוכמה ויופי.
לצערנו, קיימת כיום אטימות למורשת תרבותית זו.
רווח יחס של חוסר סובלנות למסורות התרבותיות
השונות. דוגמה זועקת: מסורות מוסיקליות! ואין ספק
שיש בכך משום מחסום להכרה הדדית וממילא להבנה
הדדית.

ונסיים בדברים שאמר לוצ׳אנו בריו, יועץ האנסמבל
הקאמרי. דבריו נסבו על הסובלנות למסורות המוסיקליות
מן המיזרח, אך הם תקפים, לדעתנו, גם למסורות
תרבותיות מכל סוג:
״אני לא רוצה לכפות את חמיזרח, אך אני רוצח
לאלץ את האנשים לראות איפה הם חיים, לחפש את
מקורות התרבות בישראל וגם בארצות האיזור. אני
משוכנע כי המחשבה המוסיקלית המערבית מאפשרת
לגלות ולצרף יחד את כל האוצרות הגלומים כאן, כדי
לפתח סימון חדש הומוגני.״

הרצל ובלפור חקק, ירושתם

קוטגימשלך
בפסח הקרוב
בהישג ידך.
בימים אל ה מסיי מי ם לבנות את הקוטג׳ שלד בגבעת סביון.
לקר את חג הפ ס ח תובל להעביר אליו א ת הריהוט.
נהדר ל היכנ ס לקוטג׳ חדש. ריח ה סיד הטרי, המרצפות
המלוט שות, הגינה שמחכה למישהו עם יוזמה
ב קו מ ת הקרקע תמצא סלון רחב, פינת אוכל, מ טב ח, שרותים,
חצר-משק, מקלט ומוסך.
בקו מה השניה יש ארבעה חדרי שינה, בולל חז 00ז6£1נ 1ז3516 חז
מיוחד להורים ושני חדרי א מב טיה. מחירו של קוטג׳ בגבעת
סביון הוא ־ 3,650,000.ל״י +מע״מ.
זה מחיר הזדמנותי, א ם תזכור בי ב מר ח ק פסיעות א ח דו ת
מהקוטג׳ שלך ישנם מגרשים שבהם מחיר הקרקע בלבד עולה על
מחירו הכולל של קוטג׳ בגבעת סביון. אל ה המגר שים של סביון.
גם סביון לא הית ה תמיד מה שהיא כיום.
אפריקה-י שראל לה שקעות הקי מה א ת סביון. ובעזרת מדיניות
בניה ו איכלוס נכונה היא יצרה את שכונת היוקרה הידועה ביותר
בישראל. אפריקה-י שראל לה שקעות בונה גם א ת גבעת סביון.
אל ת חכ ה עד שגבעת סביון תגיע ל מ חירי ם של סביון.

961־ 731

אקריקה
•שראה
צהשקעות מקבוצת

בנק לאומי לישראל בע״מ

תל -אביב, רח׳ אחדה עם , 13 טל — 650281 .ס ביון, ה מרכז המסח רי, טל 757191 , 751540 .
שעות העבודה: בתל-אביב 3.00-8.00 ,בצהרים • בסביון 1.00-8.30 ,בצהרים ו מ 6.00-4.00 -בערב.

צדפת: המיוגעד הארוךשלמארשה
תמיכתו הבלתי־מסוייגת של מנהיג המיפלגה הקומו ניסטית
הצרפתית, ז׳ורז׳ מארשה, בפלישה הסובייטית
לאפגניסתאן הדהימה את השמאל הצרפתי.
אחרי שנים רבות של שיתוף פעולה הדוק, אך בעייתי,
בין הסוציאליסטים והקומוניסטים, מסתמן עתה קרע פו ליטי
ואידיאולוגי עמוק, שיתרום רבות לחיזוק שילטון
הימין והמרכז בצרפת.
לא כל נימוקיו של מארשה הם מופרכים או מצוצים
מהאצבע. המנהיג הקומוניסטי הצרפתי טען שברית־המוע־צות
פעלה באפגניסתאן כדי למנוע את היתרונות האיס־טרטגיים
שהשיגה ארצות־הברית בדרום־מערב אסיה.
ברית־המועצות, אומר מארשה, לוחמת בכוחות פיאו־דליים
באיזור מפגר. בכך נעוץ ההבדל בין המעורבות
הצבאית הסובייטית־ באפגניסתאן לבין הפלישה לצ׳כוס־לובקיה
הקומוניסטית ב 1968 מארשה עדיין מגנה את
ברית־המועצות בכל הנוגע להדחת אלכסנדר דובצ׳ק).
בותל־המיזרח מתמוטט. לצד נימוקים אלה מגבב
מארשה גם טיעונים תעמולתיים, המסלפים ביודעין את
המציאות. מטעמים אידיאולוגיים ברורים מכחיש המנ היג
הקומוניסטי הצרפתי את העובדה, שברית־המועצות
פגעה בריבונות אפגניסתאן. גם תיאור אפגניסתאן של
חאפז־אללה־אמין הסופד־ראדיקלי, כמדינה הנשלטת על־ידי
כוחות אימפריאליסטיים הוא מגוחך.
אפילו משקיפים המסוגלים לעכל את צעדה של ברית־המועצות,
כחלק ממישחק־הכוח המעצמתי במערכת בינ לאומית
רב-קוטבית, לא יוכלו לקבל את ההכשר האי דיאולוגי
של מארשה. בפעם הראשונה מאז תחילת שנות
ה־ 60 מצאה ברית־המועצות את עצמה מבודדת בעצרת
האו״ם. בהדרגה מתברר למנהיגים קומוניסטיים רבים
שהפלישה היתד, לא רק חטא, אלא גם מישגה חמור.
כך הגיבו גם כל המיפלגות האירו־קומוניסטיות במערב,
חוץ מהצרפתית. צעדו של מארשה מעורר דאגה חמורה
בקרב המנהיגים הקומוניסטיים באיטליה ובספרד. הם חו ששים,
ובצדק, משבירת החזית האירו־קומוניסטית, שהגיעה
להישגים מרשימים באירגון, בחשיבה־מחדש על יסודות
המרכסיזם ובהתקרבות מרשימה לכוחות סוציאליסטיים
ראדיקליים.
מנהיג המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית, אנריקו בר־לינגר,
לא מסתיר את מורת־רוחו מהמיפנה במדיניותה
של המיפלגה־האחות הצרפתית. אמינותם של האירו־קד
מוניסטים תלויה בעצמאותם המוחלטת ממדיניות־החוץ
הסובייטית, גורס ברלינגר. האיטלקים והספרדים חוששים
גם מהתמוטטות המערכת המסועפת של הקשרים, שנוצרו
בין האירו-קומוניסטים לבין יוגוסלביה. הזדהותו של
מארשה עם מוסקבה עלולה לפגוע בלגטימיות של ״הדרך
העצמאית לסוציאליזם״ ,שהפכה לכותל־המיזרח של הקו מוניזם
המערב־אירופי.
אך התוצאות הממשיות ממדיניותו החדשה של מארשה
תורגשנה בראש ובראשונה בצרפת עצמה. השמאל הסוצ יאליסטי
בצרפת, התומך בפרנסואה מיטראן, עיבד תוכ נית
רעיונית ומעשית מקיפה, המבוססת על שיתוף־פעולה
הדוק עם הקומוניסטים בחזית עממית שמאלית. יש בתוכ נית
יסודות מרכסיסטיים ראדיקליים, המתבססים במידה
לא־מעטה על הנסיון היוגוסלבי בשיתוף פועלים בניהול
מיפעלים מולאמים.

קומוניסט מארשה
פראג לא בסדר, כאבול כן בסדר
תמיכת מיטראן בסובייטים פגעה במוראל ובהשפעה
הממשית של השמאל בתוך המיפלגה הסוציאליסטית הצר פתית.
כוחו של מיטראן ירד, ועלה מישקלו של מישל
רוקאר, התומך בבניית כוח סוציאליסטי עצמאי לפני כל
שיתוף־פעולה עם הקומוניסטים. אנשי שמאל צרפתים
רואים בעמדתו של רוקאר תכסיס, שנועד לשנות את
האוריינטציה של המיפלגה לכיוון שיתוף־פעולה עם המרכז.
יושר מפוקפק וכורים. אין ספק שמארשה פגע
ביכולתו של השמאל להתגבש נגד הימין ונגד הנשיא
ואלרי ז׳יסקאר־ד׳סטאן. הנשיא מגלה עתה ביטחון עצמי
מחודש, חרף הפגיעה באמינותו, והפירסומים הרבים על
יושרו האישי המפוקפק.
למרות ההתנגדות העזה של הלובי החזק לשמירת אי-
כות־הסביבה, מבסס ד׳סטאן את כל מדיניות־האנרגיה
שלו על הכוח הגרעיני.
עד כה הושלמו בצרפת 19 כורים גרעיניים 16 ,נמ צאים
בבנייה ועוד 49 בתיכנון לעשור הבא. עד 1985
תפיק צרפת 55 אחוז מצריכת־החשמל שלה מכוח גר עיני.
המישטר של ד׳סטאן מרחיק את צרפת מכל סיכוי
לפתור בעיות חברתיות ולקדם את המציאות החדשה,
הנוצרת באירופה בשנות ה־80׳.
דורז׳ מארשה, שהחליט לשוב לגוש הסובייטי, גרם
לכירסום קשה מאד באחדות השמאל. יתכן שהוא ייתקל
בהתנגדות עזה גם במיפלגה הקומוניסטית הצרפתית, שהי-
תה, ב־ 15 השנים האחרונות, אמונה על קו עצמאי.

הודו: סאע׳ ״ גאנדי
ממשיך להש תולל
ותיקי מפא״י מספרים שאחד מפעילי המיפלגה ניגש
פעם בהתרגשות רבה לשד-החינוך המנוח, זלמן ארן,
וסיפר לו בהתלהבות :״ברך אותי, ביודהמישפט העליון
זיכה אותי סוף־סוף מאשמת שוחד.״ ארן חייך בסלחנות
ואמר :״מעניין מאד, אותי לא׳זיכו אף פעם!״
בני מישפחת גאנדי, לעומת זאת, זוכים לאחרונה
בזיכויים סיטוגיים. ניצחונה של אינדירה גאנדי בבחירות
הכלליות בהודו, לפני שלושה שבועות, חילץ אותה ואת
בנה, סאנג׳יי, מהרשעות במעשי־שחיתות חמורים שביצעו.
סאנג׳יי, שנבחר שוב לפרלמנט, אחרי כישלונו מלפני
שנתיים, לא איבד מחוצפתו הרגילה. הוא ותומכיו עושים
הכל כדי לנקום בפקידים ובשופטים ש״רדפו״ אותם בעבר.
אינדירה אמנם הבטיחה, בעת מסע־הבחירות, שלא
לפגוע במתנגדיה הפוליטיים. אך עתה היא מנצלת את
מצב־החירום באיזור, ואת המתיחות הרבה בגבול הפא-
קיסתאני למיבצע-טיהור נרחב נגד אוייבים אמיתיים ומדו מים.
משקיפים מספרים שקבינט־המיטבח החשאי שלה

קאריקטורה אנטישמית*
מאז השואה, חשש המערב מביקורת כלפי היהודים,
שמא תתפרש כאנטי־שמיות.
התנהגותה של ממשלת־ישראל כלפי הפלסטינים

וגיוס יהדות־העולם לעזרת מדיניוודחוץ מוטעית פוג עים
קשות בטאבו הזה.
בניו־סטייטסמאן הבריטי מופיעה קאריקטורה זו,
שאופייה כימעט אנטי־שמי. אלא שכתבת השבועון
בארצות־הברית, קלאודיה רייט, היא סוציאליסטית
ואנטי־גיזענית מושבעת.
הקאריקטורה מעטרת כתבה מרתקת של רייט על
הלחץ הרב שמפעילה ישראל על הבית־הלבן ועל
הסטייט־דיפרטמנט, כדי שאלה ינקטו מדיניות אנטי-
פלסטינית. בין השאר מאשימה רייט את ישראל
בהפעלת לחץ על מישרד־החוץ האמריקאי למנוע אש־רות־כניסה
מפלסטינים, הרוצים לבקר בארצות־הברית.
לדברי הכתבת, משחף המוסד הישראלי פעולה
עם האף־בי־אי, במטרה לעבור על רשימות מבקרים
ומבקשי-אשרות ערביים. מחלקת ההגירה האמריקאית
מבטלת אשרות כניסה לפלסטינים, שהמוסד רואה בהם
תועמלנים ״אנטי־ציוניים״ .מיקרים מסובכים יותר נמ סרים
לליגה נגד השמצה, של בני־ברית, הפועלת
למניעת מסעי־הסברה של אש״ף בארצות־הברית.
הממשלה האמריקאית משתפת פעולה עם מוסדות
יהודיים עד לגבול האבסורד. השבוע מתברר בשי-
קאגו עירעורו של זיאד אבדעיין, איש אש״ף שיש-
דאל מבקשת את הסגרתו בעוון מעשי חבלה. מישרד־המישפטים
החליט שעירעורו של זיאד יוגש דווקא
לשופט ג׳וליוס הופמן.
הופמן, בן ה־ ,84 הוא ציוני מושבע, תורם מובהק
לישראל וחבר־כבוד בליגה למניעת השמצה של בני־ברית,
הפעילה מאד למען הסגרתו של זיאד לישראל.
להופמן ולבני־מישפחתו עסקים מסועפים בישראל, גם
עם שותפים ישראליים.
זיאד אינו נמנה, ככל הנראה, עם ל״ו הצדיקים.
עם זאת צריך, כמובן, שהצדק לא רק ייעשה, אלא
גם ייראה.

ונו* ? 1סן
מכין רשימות שחורות לקראת מעצרים המוניים, שיעלו
בהיקפם על כל מה שהתרחש בתקופת חוקי־החירום
שלה, באמצע שנות ה־70׳.
ד״ש ופלוגות־סער. סאנג׳יי גאנדי אינו מסתפק
בהכנות אלה. הוא דואג למינוי נאמניו לתפקידים בכירים
במישטרה ובשירותי־החירום. השבוע מונה נאשם ברצח
פוליטי, שזוכה מחמת הספק, לתפקיד מפקד־המישטרה
בניו־דלהי. ליודעי דבר אין ספק בכישוריו של המפקד
החדש. הוא חבר ותיק בכנופיית סאנג׳יי גאנדי.
לגאנדי הצעיר לא די בטיהור המנגנון הציבורי. הוא
הקים לעצמו סיעה מייוחדת בפרלמנט ההודי, המשתיקה
באורח פיסי את נציגי האופוזיציה, בטקטיקות טיפוסיות
של פלוגות־הסער הנאציות. סאנג׳יי ותומכיו פשוט צור חים
ומשתוללים בכל פעם שיריב פוליטי זוכה ברשות־הדיבור.
כתב
סאנדיי טיינזם בהודו מציין שפעילותו של סאנג׳יי
מערערת את אמונתם של ההודים בתהליך הדמוקרטי.
אחרי פשיטת־הרגל המוחלטת של ד״ש ההודית, הלוק דאל
והג׳אנאטה, אין תיקווה רבה לשינוי בהודו.
סימן מעניין הוא התחזקותה של המיפלגה הקומוניסטית
בבנגל, העויינת את אינדירה וסאנג׳יי גאנדי, חרף מדי-
ניות־החוץ הפרדסובייטית שלהם.

חיים ברעם

;טע המר של החשמל
זויף .1980
:כל העולם־דאגה וחוסר יציבות.מחירי
זנפט משתוללים. לנו קשה להשיג נפט,
*פילו במחירים גבוהים.
זנפט הוא הטעם המר של החשמל.

זה נכון, כל עוד יהיה די נפט.
אין ברירה ״מוכרחים לחסוך. גדולים
וחזקים מאיתנו עומדים בפני בעיות
כאלה-וחוסכים. .
נמשיך לעשות הכל כדי להבטיח
אספקת חשמל תקינה למדינה אך
אנו זקוקים גם לעזרתך־חסוך חשמל.
חיסכון בחשמל לא יפגע ברמת החיים
שלך. תתפלא, כמה חשמל וכסף תחסוך
בעזרת מעשים פשוטים ויומיומיים.
בימים הקרובים נפרסם באמצעי
התקשורת עצות חיסכון מעשיות .

תחנות הכוח שלנו שורפות מיליוני
טונות של דלק מידי שנה לייצור החשמל
עבורך. גם כאשר נפיק חשמל מפחם
נזדקק עדיין להרבה הרבה נפט.
תוכל גם לפנות אלינו לקבלת
האמת היא שחסרים לנו בישראל הרגלי חומר בכתב לת.ד- 8810.חיסכון, חיפה.
חיסכון בשימוש באנרגיה. אנחנו בטוחים
תודה.
שיש חשמל, שתמיד יהיה, כמה שנרצה,
רק ללחוץ על הכפתור-והוא יבוא.
חברת החשמל כישראל

טוב שיש חשמל
חסור-שלא חסר

אנדר״ סאתווב: צרידים גן הרמגה
שתי תמונות מביעות את התיקווה והייאוש: האחת (נזימין) צולמה
במוסקווה כשהמדען, חתן פרס נובל, יחד עם אשתו ואמו, נשאו עיניים
מלאות תיקווה לעתיד. התמונות הבודדות שהגיעו מגורקי הראו את
סאחרוב כואב ועגום — וגם הן מתמעטות וכלות. התמונה האחרת (למעלה)
מראה את אחייניתו טאטיאנה ינקלביץ׳ באחת השיחות האחרונות עם
סאחרוב, כשאינה יכולה לחנוק את דמעותיה, ולידה בעלה הנרגש גם
הוא. השניים, החיים עם שני ילדיהם הפעוטים ליד בוסטון בארצות־הברית,
ציפו בקוצר רוח לבואם של אנדריי ורעייתו.

ביורן בורג: ג תכן גן הידייס לרגר־־ם

אינדירה גנרי: חקר גי שצוחק אחרון
הגברת הרוקדת בתווך בין שתי רקדניות מלהקת פולקלור הודית שמצפון־מיזרח ארץ זו, איננה
הסולנית של הלהקה, כי אם גברת ראש־ממשלה אינדירה גנדי. בהפוגה שבין השיחות עם מישלחת
אמריקאית שבאה לדון עימד. בפלישה הסובייטית לאפגניסתאן, החליטה להפגין קורת־רוח תמוהה מן
הנעשה בסביבה. כך קרה שהגברת הזקנה קיפצה ברחוב!* ניו־דלהי והונצחה בדימוי נדיר זה.
העולם הזה 2215

ביורן בורג נראה לאחרונה כשהוא חי, אוהב ומקפץ לא על מיגרש
הטניס, כי אם במועדוני־הלילה מנידיורק עד ספרד. בידיו אין הוא
מחזיק במחבט, כי אם חובק בזרועותיו את ארושתו מאריאנה, שאותה
ישא לאשה ביולי בבוקארשט, מייד אחרי מישחקי וימבלדון. בורג,
שכונה בפי כל ״הקרחון״ ,הפשיר מעט מאז הכיר את מאריאנה הרו־מניה,
וכשמעירים לו על כך הוא מגיב׳ :״הסתייגותי מאנשים לא
נבעה מרוע־לב, כי אם מביישנות גרידא.״

)) 11*1111ב 111ל ס

מאושר יוסף בדוז טיטו: חיוו של תיקווה מבעדהחולים
״יוגוסלביה לא תשמע הדי צעדיהם של חיילים סוביטיים. יוגוסלביה אינה אפגניסתאן.״ ברוח זו
סיכמו את המצב המרשל טיטו ואורחו, עיתונאי יוגוסלבי שבא לבקרו בבית־החולים יחד עם בנו של טיטו,
זארקו (העיתונאי יושב בין השניים בחדרו של טיטו בבית־החולים) .טיטו בן ה־ 78 מפגין אופטימיות
מרובה. אופטימיות זו לגבי מצב בריאותו, עלולה לפוג, אם כי, לפי שעה, נראית יוגוסלביה בטוחה יותר
בתוך בית־החולים, מאשר על רקע המדיניות הסובייטית כלפי גרורותיה.

הגמוני פוקינס: חיי המישפחה הפתיעוד
הדבר האחרון שלו ציפו מאנטוני פרקינם היה תדמית של איש
מישפחה מסור ואוהב. כך הוא נראה בתטונה זו עם רעייתו בארי
ועם ילדיו אוסגוד ואלביס. אך משהו השתנה בגבר גבה הקומה
בן ה־ 48 מאז התחיל קאריירה של כוכב קולנוע מבטיח ומתוסבך
(האס את אוהבת את ברהמס, פסיכו) לפני 27 שנים. היום הוא
מופיע על הבמה בברודווי בבמחזה רומנטי עם מיה פארו, ומשוחרר
מתסביכים עד כדי כך שהוא מרשה לעצמו להופיע על הבמה עירום.

ז׳ראר דפאוז״ה: עוצמה ורוו
מאחוריו כבר שלושים סרטים וביניהם 1900 פול וינסנט פרנסואה
וכל האחרים או הכלבים (שהוצג בישראל בשבוע הסרט הצרפתי).

מאחוריו גם תריסר שנות נישואין מאושרות עם אליזבט, הטוענת:
״אנחנו אלימים מאד אחד כלפי השני, אך בה בשעה גם רכים
מאד זה עם זה.״ זהו בדיוק הדימוי המתקבל מסרטיו של דפארדייה
המיטיב להביע עוצמה ורוך גם יחד. זו הפעם הראשונה שהשניים
עובדים יחד: ז׳ראר מוציא תקליט שבו השירים והמוסיקה של רעייתו.

סילב׳ ואוטו: ניחומים בזרועות סניף
בבקשה לא לטעות: לסילבי וארטן יש אהבה חדשה. לא מדובר חם־וחלילה בנטישת בעלה ג׳והני
האלידיי הנצחי, כי אם בכלבלבה החדש בשם סניף הישן איתה במיטתה .״סניף הוא נחמתי היחידה. אנחנו
להוטים האחד אחר השני,״ אומרת סילבי הידועה באהבתה לחיות, אשר התאבלה עד עתה על מות
חתולה האהוב פלופי.
העולם הזה 2215

קיט׳ סנאדה: וגדוש אד ניסגת־העולס
הפתעת אליפות־העולם בסקי שנערכה זה מכבר בארוזה, שווייץ,
היתה פיזיותרפיסטית פינית בת 26 בשם קיטי ספאלה. היא זכתה
להיות מאמנת־הסקי הראשונה בעולם שהגיעה עם נבחרותיה, שתי
גולשות מפינלנד, לאליפות־העולם, שעה שגברים ונשים כאחד טענו
שנשים לעולם לא תצלחנה לעשות זאת.

נאדה טסט:
לבד נתיסווקח
חדשה מול
העיתונאים חהוניס

ג״מי וזראנסה• :שלוח למצחיק!
בגיל 86 הלך לעולמו ג׳יימם פראנסיל דוראנטה( ,מימין, בתמונה
עם הקומיקאי אדי ג׳ייקובס) כל חייו היה ידוע בכינויו ״שנוזולה״
בזכות אפו האדיר ששימש כאביזר הקומי הראשי בכל 62 שנות הקאר־יירה
שלו. קולו המחוספס מיבטאו העממי מאד, וההומור שבו התייחס
אל עצמו ואל העולם סביבו, הפכו אותו חביב הקהל האמריקאי.
העולם הזה 2215

גם אם הגברת זהובת השיער
צוהלת בזרועותיו של דן פאסטו־דיני,
כוכב נבחרת הרוגבי מאטלנ טה
(בתמונה למעלה) ,לא ברור
עדיין מי מן השניים יזכה בה :
הבעל לשעבר, לי מייג׳ורס, או ה מאהב
לפי שעה, רייאן או׳ניל
(בתמונה למטה, מתאמן בתחביבו,
האיגרוף) .בינתיים הודיעה האלילה

לארבע-מאות העיתונאים שנאו לתזות
בתיסרוקת החדשה שלה :״אני
רוצה להיות לבד, אני רוצה להיות
אחרת. נמאס לי להיות בובה.״

גם אם את
משתמשת בטמפון אחר
נסי את א1־בה
נסי פעם אחת ותגיעי למסקנה שטמפון
או־^ה הוא הטוב ביותר. עם טמפון או־ בה
תרגישי בטוחה וחפשיה, בתקופת המחזור
החדשי, יותר מאשר עם כל טמפון אחר.
ל־או־בה שלושה גדלים בשלוש דרגות
ספיגה: מיני ־ ל ב תול ת ולנערה
המתבגרת, נורמל -למרבית הנשים,
אקסטרה -לנשים עם דימום רב.
או־ בה בעל בושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום
וריח. או־בה קטן, וקל להחדירו.
או־בה אינו זקוק למוליכים :
דחיפה קלה והוא בפנים. בלתי
מורגש ונעלם מעיני בל. גדולתו
של או־בה בקטנותו. אפשר
ל שאת אותו בכיס הקטן של
הג׳ינס או בארנק הכסף.
נסי א ת או־ ב ה -אין טוב ממנו.

לב׳ ענת עעמון
או־בה מח׳ ההסברה
ת.ד , 1115 .חיפה

אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי :
ב טמפונים בנרתיק

כתובת

הטמפון הקטן
שכבש את העולם

111

שינועו! פרס קרא אח טשדניחובסקי והקשיב
לסיבליוס כדי להתכונן לביקורו בפינלנד
י יתכן כי חברת־הכנסת
גאולה כהן תמהה על מהי רות
תגובותיה של ח״כ חייקה
גרופמן. זה היה כאשר גרום־
מן כיהנה כיושבת־ראש הישי בה
של המליאה, שעסקה בפר שת
חברון, וכהן הכינה תעלול-
פירסומת מתוחכם. היא התכוו נה
להשמיע מעל דוכן הכנסת,
בעת נאומה, הקלטה של שיר
לאומני פלסטיני, שהושר בפי
הסטודנטים הערביים באוניבר סיטה
העברית, ושכהן סברה
(בטעות) שהוא ״הימנון פתח״.
אולם כאשר שלפה כהן במפ תיע
את מכשיר ההקלטה, ש היה
חבוי במעטפה חומה, נדהמה
ממהירות תגובתה של גרוס־מן,
שהורתה לקצין־הכנסת,
יצחק כנגל, להפסיק מייד
את המיקרופון. לזריזות זו היה
הסבר פשוט: כדי להכין את
כלי־התיקשורת, סיפרה גאולה

והדבר עורר חיוכים רבים. אר־בלי־אלמהלינו
הגישה כמה ימים
לפני־כן, הצעה לסדר־היום נגד
הטלוויזיה, והח״כים היו משוכנעים
כי הטלוויזיה באה לשחד
אותה ולצלמה כדי לפייסה. או לם
הם טעו: הטלוויזיה כלל
לא צילמה את הנואמת, אלא
את ח״כ פפח גרופר, שנכנס
לצורך זה לאולם. הקטע נועד
לכתבה בהשבוע — יומן אירו עים,
ששודרה בליל-שבת האח רון,
ועסקה באישיותו של גרו-

׳ 0שר-האוצר ייגאל הוד־בי
ץ ידוע כאיש חברותי. אך
ונראה כי הוא יכול להיות גם
נשכן. זה הוכח השבוע. השר
עמד על הדוכן וענה לשאיל תות,
שביניהן היו אחדות של
ח״כ חרות דג שילגסקי.
הורביץ לא ראה אותו באולם,
ועל כן התכוון שלא לקרוא את

מזל היורקת

או בשמה האמיתי מזל כהן, שוב העסיקה בשבוע שעבר את חיילי צה״ל
באשר היתה בין המעטים מאלון״מורה שסרבו להתפנות ולעבור להר
כביר ופונו בכוח על״ידי חיילות. התנגדותה של מזל כהן היתה הפעם התנגדות פאסיבית
למען המצלמות, ולמרות שהחיילות הוזהרו קודם לכן שמזל עלולה לירוק עליהן, היא לא עשתה זאת.

אורי בדאון

מנכ״ל מישרד-החקלאות של אריק
שרון (מימין) אינו אדם דתי. אולם
בר״און חבש כיפה סרוגה כאשר בא לצפות בפינוי אלון־מורה, שנערן
בשבוע שעבר. בתמונה הוא נראה עם כתב הטלוויזיה יגאל גורן.

כהן לעיתונאים ולאנשי הטלוויזיה,
בסודי־סודות, מה היא
מתכוונת לעשות. אחד העיתונאים
העביר פתק לגרוסמן, והודיע
לה על כך. לגרוסמן
היתר, שהות מספקת להתייעץ
עם מזכיר־הכנסת וקציו־הכג-
סת, ולהכין מראש את התגובה.
! 0לפני שבוע, כאשר קיבל
את המיכתב שכתב אריק
שרון נגד פסח גרופר, הגיב
עליו ראש לישכתו של ראש־הממשלה,
יחיאל קדישאי,
במילים :״הסימון הוא האדם״.
השבוע תיקן ח״כ מנחם הכהן
את הפסוק. הנוסח המתוקן:
״הסימון הוא החווה״.
0חברת הכנסת, שושנה
ארבלי־אלמוזלינו עמדה על
הדוכן ונאמד, על חוק כלשהו,
כאשר נדלקו לפתע הזרקורים
באולם־ד,מליאה, והטלוויזיה הת חילה
לצלם. הכל היו משוכנ עים
כי מצלמים את הנואמת,
העולם הזה 2215

תשובותיו, לשילנסקי — כנהוג
בכנסת. אולם שילנסקי ישב באולם,
וקרא :״אני כאן !״ השיב

לו השר, מעל הדוכן :״איש
כמוך לא הולך לאיבוד !״
! 0לפני צאתו של חבר-
הכנסת שימעון פרם לביקור
בפינלנד, הוא חזר וקרא את
האפוס המיתולוגי של פינלנד,
קלואלה, בתירגומו של שאול
טשדניחובסקי. הוא גם הא זין
לסימפוניה פינלנדיה של
יאן סיכליוס, המלחין הפיני
הלאומי, כדי לספוג אווירה.

משם בגין

ראש״הממשלה היה אחד האורחים בפתיחת
תערוכתו של הצייר ראובן רובין
המנוח במישכן הכנסת לכבוד יום הולדתה של הכנסת. מנחם
בגין התעכב ליד אחת התמונות במשן שעה ארוכה, כשהוא
בוחן אותה מקרוב ואומר לעומדים לידו:״היא מזכירה לי משחו.״

! 0בפינלנד נקבעו לפרס
פגישות עם ראש־הממשלד, ועם
שר־החוץ בילבד, אך לפתע
התקשר למלונו הנשיא אהורו
קקדנן והזמין אותו לשיחה ב ארבע
עונים. בשיחתם סיפר
פרס לקקונן כי בירת פינלנד
הלסינקי, ידועה בהיסטוריה ה ציונית
עוד בשמה הקודם, הל-
סינגפורם, שם התכנסו המנהי גים
של ציוני רוסיה שמרדו ב־

תיאודור הרצל.

0חבר-הכנסת אכא אכן
אמר השבוע, בהתייחסו לפי
חות
הזוחל שחל בתפקידיו של
מישרד־החוץ ולמינויו הזוחל
של יצחק שמיר כשר־החוץ :
״עוד מעט יוכל יושב־ראש ה כנסת
לנהל את מישרד־החוץ
בהפסקות־התה שלו.״

כאשר מינה שר־ד,ביטחון

עזר וייצמן, את מרדכי
ציפורי כסגנו, הרגיע את מבק ריו
:״אל תדאגו, אני אלווה לו
כבר מהשכל שלי!״ השבוע,
אחרי ההסתבכות דלו בבחי רות
בארצות־הברית, אמרה לו
ח״כ חייקה גרוסמן :״עזר,
אתה צריך לקחת בחזרה את
השכל שהילווית לציפורי!״
01 אל המישלחת המצרית,
שחיפשה מקום מתאים בתל-
אביב להקמת השגרירות כאן,
נילווה מתווך־דירות. בהגיעם
לרחוב דיזנגוף הציע אחד מ־חברי-המישלחת,
אחמד אל״
מסדי; הדובר עברית רהוטה,
כי רצוי למצוא מיבעז באותו
רחוב, כדי שיוכלו העובדים ל הסתכל
בכל החתיכות החולפות
בדיזנגוף.

החשוד לא הודה שרצח את הרחוב
ומנהל חברת קדישא לקח טרמפ אצל הדיל

כי מ לי ט ה יש חגיג ה!
כרמליטה סנגריה -
*?יומה להוסיף;
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

כר מלי ט ה

סנגריה

הלהיט החדש של מזרחי
ובכרמל
מ׳קניראשון לזניה ווגיי( ״חגי

מוקד

91 רופאים צבאיים אחדים
כועסים עין עזר וייצמן, על כי
בראשית פרשת נזזוע חוה? ל-
חת־אלוף
קצין־רפואה־ראשי,
ערן דולב, שלא להגיב באמ*
צעי־התיקשורת, בטענה כי —
״חסר לי עוד להסתכסד גם עם
שר־הבריאות, אליעזר שוס
טלן, בעניין הזד!,״
באחד מימי השבוע
שעבר, בשעת לילה מאוחרת,
נדהמו באי סטייקיית חצות ב ירושלים
לראות את שר־המיש־פטים
שמואל תמיר. זה הגיע
לסטייקיה, ומבלי להצטרף ל תור
הממתינים, ניגש אל ה מגש
העמוס במיני בשר ולקח
לעצמו את מנתו. איש מהממ תינים
לא העיר לו דבר.
! 9במליאת הכנסת התנהל
בשבוע שעבר ויכוח לשוני על
עגת האסירים. כאשר דיבר ח״כ
צ׳ארלי כיטץ על המכונית
המסיעה אסירים, אמר לו ח״כ
הליכוד דג שילנסקי, שישב
בעבר בכלא :״בתקופת התור כים
קראו לזה זינזנח.״ ביטון
ענה לו :״כן, האסירים שביני נו
יודעים איך קוראים לדבר
הזה.״ התערב בוויכוח ח״כ
תופי ק טוגי, מסיעתו של
ביטון :״זי מנ ה זה צינוק !״ ענה
לו ביטון :״בסדר, אני מדבר
על זי מנ ה נוסעת.״
דובר סיעת-המערך

בכנסת, ישראל (״רוליק״)
פלג, יצא לחופשה בת חודש,
ובמקומו בא זגידעון לוי, אחד
מעוזריו של שימעון פרס. כות רת
ההודעה הראשונה לעיתונות
שהוציא לוי עוררה גלי-
צחוק בין העיתונאים :״ח״ב
אפתר הרליץ סכנה לבריאות
הציבור והדמוקרטיה.״ רק למי
שטרח וקרא את ההודעה, התברר
כי ח״כ המערך הרליץ
האשימה את הליכוד בכך שהוא
סכנה לדמוקרטיה.
ן בביקור שערכו נשיא
המדינה יצחק, גבון ורעייתו
אופירה בעיירת-הפיתוח אופ קים,
נשאל הנשיא על-ידי תל-
מידי-תיכון במקום שאלות ה נוגעות
לעבודתו. כאשר נשאל
כיצד הוא שומר על קשר עם
אישים בעולם הגדול, השיב ה נשיא,
כי חשוב לו יותר לשמור
על קשר חם עם יהדות העולם.
אחרי שסיים את תשובתו נטלה
רעייתו את המיקרופון והוסי פה
:״אנחנו גם עושים הרבה
עם אישים אחרים בעולם. אירחנו
כאן את נשיא ארצות־הברית
ג׳ימי קארטר, ואת
הנשיא לשעבר ג׳רלד פורר.
אנחנו לא מתרכזים ביהודים
בילבד.״
9פעילת העלייה מרוסיה,
סילבח זלמנסון, אשר ילדה
השבוע בת, מספרת לכל ה-
מעוניין, כי האסטרולוג חרצל
ליפשיץ חזה בכוכביה והבטיח
לה, לפני כשנה, כי היא עומדת
ללדת בשנה הקרובה. אז עוד
לא חלמה כי בעלה, אדוארד
קוזניצוג, ישתחרר מן הכלא
הסובייטי. מאז היא מאמינה
נלהבת בכוכבים.
1עורכת היומון דבר,
חנה זמר, קיבלה מיכתב נזי פה
ממזכיר מועצת פועלי תל-
אביב, דט כן־ מאיר, הממהר
להגיב בדרך זו, על כל פירסום
שליל עליו. באחרונה מסתבר,
כי מערכות העיתונים ״זוכות״
במיכתבים רבים שכאלה. בן-
מאיר טען במיכתבו לזמר, כי
העיתוי של פירסום דבריו, ש בהם
תקף את שימעון פרס על
שהוא מתפשר עם כל הזרמים

במיפלגה, נועד לפגוע בו. הדבר
פורסם בדיוק ביום כינוס מרכז
מיפלגת־העבודה, שבו נערכה
ההצבעה למען פרם. את ד,מיכ־תב
סיים במישפט :״שופכים
את דמי!״
! 9חיה פלד, רעיית הד״ר
ישראל פלד, ראש עיריית

שעשתה הפסקה בלימודים ו ירדה
לאופירה, שם היא עוב דת
במירפאה, לצידו של ד״ר
אמנון צכיאלי, ומשרתת את
האוכלוסיה הבדואית באיזור.
כאשר יגיעו המיצרים, תישאר
חן עם הצוות הישראלי, כדי ל הדריך
את האחיות המיצריות

חיים ת סוי

מפכ״ל המישטרה לשעבר נראה, לראשונה
מאז פרש, באירוע חברתי סנערך בירושלים
ללא מדים. אל תבורי ניגש לשיחה ארובה מפקד המחוז הדרומי של
המישטרה, ניצב אריה איבצן. תבורי, שסרב לגלות מה הוא מתכוון
לעשות בעתיד הקרוב, שאל את איבצן :״לחפש לך עבודה בשוק
האזרחי ז״ תשובתו של איבצן חיתה :״אני חושש שאצטרך את זה.״
רמת־גן, מנהלת את בית באר־בור
בתל־אביב, נוסף על פעי לותה
בבית־הלוחם ותפקידיה

הייצוגיים ברעיית ראש־העיר.
השבוע החליטה כי הגיע הזמן
לחזור אל ספסל־הלימודים. היא
נרשמה כסטודנטית מן המניין
באוניברסיטת בר־אילן, ולומדת
לקראת קבלת התואר השני ב ניהול
מרכזים קהילתיים.
9מישפחת פלד רווה נחת
גם מבתם חן, הלומדת רפואה,

בכל חידושי בריאות״חציבור ו הטיפול
בתינוקות.
9במסיבודעיתונאים ש 1
נערכה
בשבוע שעבר על־ידי
מישטרת המחוז הדרומי. ביקש
אחד העיתונאים ממפקד המחוז,
ניצב אריה אי מן, לסקור
את מיקרי-האונם האחרונים ש היו
בירושלים. העיתונאי לא
הסתפק בתשובה שמסר איבצן,
ושאל עוד :״האם הצליחה מיש-
טרת ירושלים לאתר את ה-

מאפיינים של מבצעי־האונם?״

סגן־מפקד-המחוז, יהושע כפפי,
התנדב לענות לעיתונאי
ואמר :״לדעת מומחי המישטרה
משתמשים כנראה כל הפוש עים
במיקרי־האונס באותו מכ שיר
לביצוע פישעם.״ רק אח די
שנרגע הצחוק, נזף איבצן
בכספי, על כי הוא ״מתבטא כך
לפני עיתונאים מחונכים היטב.״
| 9השבוע, כאשר נודע על
הכתרתה של גסיכת־הכתר כי־
׳אטדים למלכת הולנד, נזכר
מנהל תיאטרון ירושלים, אביטל
ימוכינזון, בתקרית משע שעת
שהיתה לו עם המלכה־לעתיד.
ביאטרים ביקרה לפני
שלוש שנים בירושלים כאור חת
פסטיבל האביב. במסיבת-
קוקטייל שנערכה בהשתתפות
ביאטריס והזמרת ויקטוריה
דה לוס־אנחלס, סיפר מו-
סינזון לזמרת, כי קיימת אפש רות
שביאטרים תהיה למלכה
תוך ימים ספורים. באותם ימים
התפרסמה שערוריית השוחד
של לוקהיד, שבה היה מעורב
הנסיך ברנרד, אביה של ביא-
טרים, ונפוצו שמועות על התפטרות
המלכה. כאשר ניגשה
אל השניים ביאטריס, אמרה לה
ויקטוריה :״אני שומעת שאולי
תהיי מלכה, ונכתיר אותדיכבר
כאן בישראל !״ ביאטרים הסמי קה
ושאלה את ויקטוריה :״ממי
שמעת?״ מוסינזון רצה לקבור
את עצמו באדמה, משום שהיה
משוכנע שהזמרת תסגיר אותו.
אולם ויקטוריה היתה מלאת
טקט כלפי מוסינזון, ואמרה לה :
״קראתי על כך בעיתון אנגלי.״
| 9מסתבר שגם אחרי מותו
של יאן פלמינג, מחבר ה ספרים
על ג׳יימם בונד, נשארו
כמה מתכונוודהיסוד שלו טבועות
באשתו, אן פלמינג. אן
ביקרה בשבוע שעבר בירוש לים
כאורחת של ראש־העיר,
טדי קולק ערב צאתה מהארץ
העניק לה קולק קופסה ובה
מגדניות מיזרחיות, באקלאווה,
בורמה וכנאפה, אשר מצאו חן
בעיניה בעת ביקורה .״אני בת

הצייר, שהיה בעבר הרחוק נהגו של אשר בן״נתן, כאשר זה היה שגריר ישראל
בצרפת, פתח תערוכה חדשה מפרי יצירתו. לתערוכה הגיע הבוס שלו לשעבר עם
אשתו, אריקוי. בן״נתן עוקב אחר עבודות נהגו־לשעבר, ודואג לרכוש תמונה בכל תערוכה שלו.

שרי ופר!,

העולם הזה 2215

אנ שי ם
למישפחה דוחיד. באווירת־ריגול,
ואני פוחדת לעבור את המכס
באנגליה עם קופסה חשודה
כזאת,״ אמרה פלמינג לקולק,
וראש־העיר הוציא מכיסו עט
וכתב על הקופסה :״החבילה
הזו מכילה רק דברי־מאכל, ש נתן
ראש עיריית ירושלים,״ ו חתם
את שמו.
! אחד התחביבים של
5י !1זול ך, החבר הצעיר ביו תר
בסיעת המערך בעיריית
תל-אביב, הוא להגיש שאילתות
מרגיזות לראש-העיר, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט. בשאילתה ה אחרונה
ששלח לראש־העיר
שאל וולד מדוע לא ייפתח גן-
החיות בשבתות. כשם שנפתח
עתה חלונה פארק.
81 וולך טוען כי הדלת
הפתוחה לתושבי תל-אביב, ש עליה
הכריז צ׳יצ׳ ,היא למעשה
דלת סגורה. כדי להיכנס בה
צריכים לחכות חמישה עד שיב־עד.
חודשים.
ו מנכ״ל מישרד־הבריאות,
גרוד מידן, חוגג בכל שנה
את יום־הולדתה של אמו ב־מיסעדה
בתל-אביב. השבוע
אחרי שכבר הזמין מקום ב־מיסעדה
והתכוון להוציא את
אימו לשם, היה עליו לשבת בפגישות
עם מנהלי־מחלקות ב-
בית־החולים שיבא על הקיצו צים
בסגל בית־החולים. הפגישות
נתאחרו וכאשר הגיעה
שעת ערב מאוחרת, ראתה האם
כי בנה בושש לבוא, טילפנה
אליו והזמינה אותו אליה לארוחה
חגיגית. למזלו של מידן
קנתה אשתו, מיכאלה, מתנה
לחמתה — תיק עור, וכך הגי עו
השניים בשעת לילה מאו חרת
לארוחה.
8 1עורך-דין בא למישרדו
של התובע אברהם לנד־שטיין
ואמר כי מרשו, הנאשם
בתיק־סמים, מבקש לנסוע ל־חוץ־לארץ,
ולכן רוצה שישחר רו
את דרכונו. לנדשטיין חייך
ואמר :״אני חושש מאד ש־מרשך
יגיע רק עד רמלה, ולא
יצליח להגיע עד לוד.״
| הפרקליט אריה צ׳ר
טול! טוען, כי אשתו אוהבת
מאד שירה. הכיצד? ״כל בוקר
היא אומרת לי :״מותק, בוא
תשיר לי משהו. אז אני משאיר
לה כמה מאות לירות, והיא
מרוצה.״
81 כאשר דיברו השבוע
בגית־המישפט על חידוש מיש-
פסו של שלום זיסמן, הדוקטורנט
שנאשם ברצח פרוצה
ושנמצא בלתי־שפוי בדעתו,
סיפר התובע סכרין (״עוזי״)
שראטר מעשה שהיה. נאשם
בשם יוסי לד נמצא בלתי-
שפוי בדעתו. הוא הודה בבי צוע
רצח של הומוסכסואל. כא שר
חקרה אותו המישטרה ב קשר
לרצח נוסף, הכחיש כי
היה לו קשר אליו. סניגורו, ש ביקרו
בבית־הסוהר, אמר לו:
״אם ישאלו אותך על רצח כל שהו,
החל ברצח חיים ארלד
זודזג, תודה בכולם, זה לטוב תך!״
כאשר הלו לו הסניגור,
פנה הנאשם אל שוטר שעמד
בקירבת מקום ואמר לו :״ראית
איזה עורדדין יש לי ן הטמבל
הזה מציע להודות ברצח אר-
לוזורוב! איך אפשר לרצוח
רחוב?״
1בין היצירות שניגנה
השבוע הפסנתרנית פנינה
זלצמן בליווי התיזמורת ה סימפונית
של ירושלים, היתד.
יצירתו של מרק לכרי. את
הקונצ׳רטו לפסנתר ולתיזמורת
העולם הזה 2215

הקדיש המחבר לפסנתרנית. הוא
כתב אותו בשנת . 1946 לברי,
שלא סיים את כתיבת היצירה
כמה ימים לפני קונצרט־הבכו־רה,
ביקש מפנ״נה שתבוא אליו
לקחת את הדפים האחרונים.
כאשר זו יצאה מן הבית בתל-
אביב בשעת העוצר לעבר בי תו,
עצרוד. חיילי חטיבת הכלנ יות,
ורק אחרי ששיכנעה אותם
כי היא הולכת בענייני מוסיקה,
ליוו אותה לבית המלחין. גם
שם חשדו החיילים הבריטיים
כי הניירות שקיבלה הם סו דיים,
ואחרי מאמץ ושיכנוע
ליוו אותה בחזרה לביתה.
( 8במהלך מישפטם של
הדיילת מיכל אדר וקברניט
אל -על עקיבא פרסמן, התברר
לשופט מנחם אילן, ש־המישטרה
כלאה באותו תא־מעצר
את מיכל ואת אשתו של
הקברניט, דליה פרסמן. אילן
החוויר, לא יכול היה לעצור
בעד כעסו ופלט :״זו חזירות !״
רק אחרי שנרגע ביקש למחוק
את ההערה שלו מהפרוטוקול.

8 1ביום שבו נפטרה חנה
רזכינא ישבה קבוצת עיתונאים
ותיקים במיזנון בית סוקו־לוב,
העלתה זיכרונות ושוחחה
על זיקנה ומוות. ביניהם היו
כתב הארץ שימעון סאמט,
כתב מעריב לשעבר ומנהל
הבימה לשעבר גבריאל ציפי
רוני, הפיזמ״אי דירי מנוסי,
העיתונאית עדה הוז והסופר
שלמה שכא. מנוסי סיפר,
כי כאשר נפטר אלכסנדר
פן, אהובה של רובינא ואביה
של אילנה, כתב שיר־הספד
ביום ההלווייה. למחרת צילצה
אליו רובינא והודתה לו על מה
שכתב. היא גם אמרה לו, כי
ראתה אותו בהלווייה והוסיפה
בצער :״כמה חבל שפן לא חי,
אחרת היה יכול לראות כמה
הרבה ידידים באו להלווייה
שלו !״
! 8העיתונאית עדה הוז
סיפרה כי׳ לפני כמה שנים היו
חנה רובינא, פרופסור דויד
שר והיא עצמה בין חברי
ועדודהשופטים לבחירת ״אם
השנה״ בתל־אביב. שלושתם
יצאו לבקר בבתי המועמדות.
הם ביקרו בבית מישפחה דתית,
בעלת חמישה ילדים והתפעלו
מיעילות תיפקודה של האשה־האם.
בני־הזוג התרגשו מאד
מן הכבוד, והעובדה כי שחק נית
כרובינא טרחה לבוא לבי תם.
כשיצאו מן הדירה המצוח צחת
אמרה רובינא לעדה :
״את יודעת, אני מעולם לא
קינאתי בשום אדם. אבל כשאני
רואה כל־כך הרבה ילדים בבית
אחד, ואני חושבת כי יכלו ל היות
לי מאיות (מאיה היא נכד תה
היחידה, בתה של אילנה),
אני מקנאה באם הזו.״

הזמרת חזרה זה עתה מסיור־הופעות בפאריס• באחת המסיבות בעיר־האורות

פגשה בזמרת הישראלית ריקה זראי ובבעל הסלון האופנתי ״לה־אוטל״ בפאריס,
#11 1 1 1 1
גי לואי דה־בושרון. ריקה השמיעה לנירה, באותה הזדמנות, את תקליטה האחרון בשפה הצרפתית.
באחד משיריה שירבבה מישפט בעברית :״הו, כמה אני בודדה התנצלה ריקה :״זה בא לי פיתאום ! ״

כרג והצייר נחום גוטמן,
סיפרה לה אחות במקום, כי ה שניים
אינם משוחחים איש עם
רעהו, מכיוון שאינם מזהים זה
את זה. הגיב שלמה שכא :
״גם אילו היו מזהים אחד את
השני, הם לא היו מדברים ביני הם

( 8א־פרופו מוות, סיפר
גבריאל ציפרוני שלפני שנים
רבות, כשנסע בדרך־בורמה מ ירושלים
לתל-אביב, פגש ב אחת
הפעמים את יושב־ראש
חברה קדישא, ירסן? !מגיד,
שמכוניתו התקלקלה באמצע ה דרך.
ציפרוני הציע להסיעו ל־תל-אביב.
שאל אותו מגיד:
״אתה מוכר לי, מניין אני מכירך?״
השיב לו ציפרוני :״הרי
אני קבור אצלך בנחלת יצחק !״

81 איש הרדיו, שמואל
(״שמוליק״) רוזן, סיפר ברשת
א׳ ,כי בראשית שנות ה־40׳
היה ממונה על עריכת השיחות
בעברית והתאמתן לשידור. יום
אחד הוזמן לערוך סידרת־שי-
חות של מיג׳ור יהודי בריטי
בשם אובדי איכן. חייך שמו־ליק
:״היום אין חבר־הכנסת
אבא אבן זקוק לעריכה ולשי-
פוץ — לא בעברית, לא באנג לית
ולא בערבית, בצרפתית או
בספרדית.״

עורך

לתינוקות. יפה כבר מומחית ב עניין
תינוקות, מאז לידת שני
נכדיה הקודמים, אבישי ו שדומות,
שתיהן בנות בתה
הבכורה, תמי צרפתי. בעלה
של יפה, שייקה ירקוני,
שמע את הבשורה בפאריס ו מגיע
השבוע ארצה לכבוד ה מאורע
המשמח. יגאל שוחט,
בעלה של אורית, הטייס שנשבה
על־ידי המצרים, והוחזר ארצה
לאחר עשרה ימים אחרי קטיעת
רגלו, הפך בינתיים רופא ונכח
בלידה.
81 ביום השישי שעבר עלז
קפה כסית יותר מתמיד. הצייר
אורי ליפשיץ ערך מסיבת
יום־הולדת לעדה, אשתו בת
ה־ .33 חבורה גדולה של אמנים
הצטופפה סביב שולחן ארוך,
והיין והשמפניה זרמו בשפע.

כאשר נשאל אורי איזו מתנה
הביא לאשתו השיב :״הבאתי
לה שלושה ילדים, זה לא מס פיק?״

כאשר התחממה האווירה,
ואורי החל מרקד על שולחנות
בית־הקפה, עלתה לפתע על ה שולחן
צעירה בעלת תלתלים
ג׳ינג׳יים, מרגרט הראל, ה מגדירה
את עצמה כ״שחקנית
ומשוררת״ ,ורקדה על השולחן
לקול שירת החוגגים. תוך כדי
ריקוד הוריד ממנה אורי ליפשיץ
את בגדיה, והיא נשארה
מעורטלת עד למותניים. רק
משה איש־ נסית הצליח ל הוריד
את הצעירה והכריח את
החוגגים להירגע, בעיקר משום
שעוברים ושבים ברחוב די?נ-
גוף עצרו ליד כסיה ולא רצו
להפסיד את החגיגה.

תוכנית הרדיו

הצילצול השלישי,

יובל מפ
קין,
נאלץ לראשונה בקאריירה
שלו לסגור את המיקרופון ב אמצע
שידור. הדבר קרה כש־המחזאי
יוסף מונדי הוזמן ל שידור
וניהל דו־שיח צרחני עם
שמואל עומר, מנהל תיאט רון
הבימה, על אי-הצגת מחזהו.
מונדי תקף את עומר ואת יוסי
יזרעאלי, מנהלו האמנותי של
התיאטרון לשעבר, שלא היה
במקום, ודרש להציג את המחזה
שלו באולם הקטן ולא בבינור־תף,
כפי שהציע עומר. כשהת חיל
מונדי לקלל את עומר ו לצעוק
עליו, סגר מסקין את
המיקרופון.

81 שימעון סאמט סיפר כי
כאשר ראיין את יהודית הר רי,
אמו של חבר־הכנסת המנוח
יזהר הררי, כשנה לפני
פטירתה, ביקשה ממנו מאד ש לא
יציין את גילה. ואומנם, היא
היחידה מכל מרואייניו בסידרה
איפה הם היום, שלא צויין גי לה.

באותה הזדמנות ביקש
דידי, בן דד ,52 מסאמט בן ה־
,72 שיבטיח לו לכתוב עליו ב מדורו,
כשהוא, דידי, יגיע ל >
גיל

עסוקה מאד בימים אלה — אך

! 8עדה סיפרה עוד כי
בביקור שערכה במוסד משען
ברעננה, שבו אושפזה רובינא
באחרית ימיה, ובו מאושפזים
גם המשורר אורי צכי גריג־

שמיני להריונה. אחרי הלידה
עברה אורית להתגורר בבית
אמה, שם חיכה לה חדר מייוחד
עם ערסל, חיתולים וכל הדרוש

! 8הזמרת יפה ירקוני
לא בהופעות. בתה, אורית
שוחט, ילדה בת, בחודש ה
הזמר
ומוטי גילעדי החקיין מופיעים מדי

ערב בחיפה. עם סיום הופעתם עוצרים 1 1יי
# 1\ 11
השניים במאפיה של גמליאל, שם הם קונים בייגלך טריים. מדי לילה
מצלם אותם בעל־המאפייה .״אני תמיד פוחד שהתמונות לא תצלח נה,
ולכן אני מצלם אותם בכל פעם שהם נכנסים אלי ״,הספיר.

לציח 35 שמת״ פיאט״בי שראל :

קנה פיאט

במבצע מיוחד לתקופה מוגבלת לפי

ו שלם עד 40.000.-ל״י פחות!
במבצע מיוחד לבל דגמי ״פיאט״ מן המלאי
הקיים, תוכל לקנות מכונית בתנאים חסרי
תקדים: המחיר מוקפא לבי שער של
35.28ל״י=ו דולר, בהתאם למחירון החברה
מחודש דצמבר !1979 נצל את ההזדמנות
וקנה עכשיו דגם 80 במחיר מפתיע.

980י

אתה יכול לחסוך בין 40,000 - 16,000ל״י
בהתאם לדגם שתקנה.
לבחירתך שפע דגמים אמינים וחסכוניים
לפי מיטב מסורת ״פיאס״ וחלקי חילוך
מקוריים זולים ביותר.
המחירים נמוכים ללא תחרות. לדוגמא:

פיאט 27ו( 2דלתות) החל מ־ 337,904.ליי
פיאט 4( 127 דלתות) החל מ־ 362,488.ל״י

המחיר כולל ריש1י 1מיבל דלק מלא!

נדזג בתבונה־ נהג ב״פיאט״
* בהתאם למחירון החברה מחודש דצמבר 1979

סם סס

|>4וו׳* 11׳1ו ^

ד1.ו 1[*1ו >צ

האחריות כפופה לתנאים בפנקסי האחריות.

הזדרז! מספד המכ1׳ 11ת במבצע מוג

9א דז ד\\

בוא עוד היום לאחד מסוכני ״פיאט׳ המורשים ותקבל פרטים נוספים:
• ת ל -א בי ב: סוכנו ת מכוניו ת לים התיכון בע ״מ, רה׳ יצחק שדה ,30 טל 339777 .־03
ח יסה: כידכזמך, דר־ך י־פד 46ו, כזל 523676 ,529041 .־04
ירושלים: גולדין, רה׳ שלומציון ה מל כ ה , 7טל 222231 .־ 02
פתח־תקוה: שולרוך, רה׳ בר־כוכבא . 15 טל 907410 .־03
באר־שבע: ש.ח.ן ,.רח׳ הדסה ,46 טל 74040 057
רמת־גן: פיאטרמת־גן, רה׳ ז׳ בו טינ ם קי ,30 טל 719736.־03
א שקלון: רכב א שקלון, בית פאר, טל 24774 .־051
רחובות: בוקסר את לרנד, רה׳ הרצל ,208 טל 52823 .־054
נ תני ה; דרכי שרון, רה׳ הרצל ,44 טל 23453 .־053
אילת: פיאט אילת, אזור התעשיה הישן, טל 3945 .־059
עפולה: רכב הוד, רה׳ ק היל ת ציון ,54 טל 91480 .־065
חדרה: קריצמן, אזור התעשיה, טל 32606 .־063
נצרת: פריד דהאר, איזור ה תע שיה, טל 55266 .־065
נהריה: וינסקוביץ, רה׳ הרצל ,86 טל 925419 .־04
קרית־שמונה: מוסך ה חולה, אזור תע שייה, טל 40574 .־067

הגידסה של סגן ראש ממשלת מצריים דייא אמינה
!ויש בה אזהרה תמירה בייחדו

תו הגו
י א הייתי מזלזל בהצהרותיו של
€חסן אל־תהומי, סגן ראש ממשלת־מצריים
ואיש-אמונו של הנשיא אנוור אל-
סאדאת.
נכון, בקאהיר נאמר שהוא מדבר ״ב שמו
הפרטי״ בילבד. שהוא מבטא אך
ורק את דיעותיו הפרטיות. שאין הוא
משקף בשום צורה שהיא את גישתו של
הנשיא אל־סאדאת.

כל העניינים החשוכים נקבעו
לפני שאנוור אל-סאדאת הדהים
את העולם כהכרזתו על נכונותו
לכוא לירושלים. שו םדםר לא
הושאר למיקרח.
רק אחרי שנשיא מצריים השתכנע לח לוטין,
כי ישראל אכן תחזיר לו את כ ל
1 בחזרה. אם רוצים כי עראפאת יחזור על
תרגיל זה, יש להבטיח לו מראש, כי
ישראל תסכים לכינון מדינה פלסטינית
בכל השטחים של הגדה המערבית ורצו־עת־עזה.
לפני
שייעשה המעשה הראשון בכיוון
זה מצד הפלסטינים (וגם מצד ממשלת־

אלא גם על החזית הישראלית־פלסטינית,
או הישראלית־ירדנת.
אל־תוהמי טוען, בוואריאציות שונות,
כי משה דיין הציע אז להחזיר את ירוש לים
המיזרחית לריבונות ערבית. לפי
הגירסה האחרונה, אמר דיין לאל-תוהמי,
כי ירושלים הערבית תהפוך ״ואתיקאן
מוסלמי״ .תחילה יונף עליה דגל ירדני,
ולאחר מכן דגל של יחידה מדינית נפר דת,
כמו מדינת־הוואתיקאן.
(מדינת־הוואתיקאן היא שכונה אחת
ברומא, המוכרת במישפט־העמים כמדינה
ריבונית נפרדת לחלוטין. הריבון הוא ה אפיפיור
הקאתולי).

הכל ט 1כ ויפה אף כדאי מאד•
מאד לשים לב לדבריו של האיש.
ולא רק מפני שהוא אישיות רמת־דרג,
שמילאה תפקיד מרכזי בגיבוש יוזמתו
ההיסטורית של הנשיא המצרי.

אלא גם מפני שהוא מכטא עולם
של רגשות והשקפות שהפר נחלת
רכים במצריים — והעשוי להפוך
נחלת מצריים כולה.

^ ל־תוהמי התרגז על גילוייו של
י משה דיין, שנכללו בסיפרם של כמה
עיתונאים ישראליים.
״גילויים״ ו״הדלפות״ מסוג זה הם מח לה
ישראלית נפוצה, כמו השפעת. כל פו ליטיקאי
המבקש לזכות בפירסום ובפו פולריות
לוקח לו עיתונאי, מדליף לו גי לויים
מרעישים וסלקסיביים (תוך השמטת
הדברים שאינם נוחים לו׳ ואף תוך סילוף
התמונה כולה) .זה מתפרסם בצהרונים
ובסיפרונים, והכל מרוצין.
אלא שהכתבות והספרים מוצאים את
דרכם, במהירות מפליאה, אל מעבר לג בול•
ושם הם עלולים להרגיז מאד את
בעלי־שיחו לשעבר של המדליף.

שהרי הגידויים מציגים את המד־לין
5כגאון מזהיר, חזק כארי וערום
כשועל, ואילו כעל-שיחו נראה כאסקופה
נדרסת, ותרנית וחלושה.
מכיוון שאיש אינו אוהב להיראות כך
בעיני עם ועדה, ובייחוד לא בעיני עמו
שלו ועדתו שלו, צפוייה תגובה נמרצת,
בצורת גילויים והדלפות נגדיים, המר אים
את המדליף המקורי כשקרן, כעלוב־נפש
וכוותרן.

וכך אכן נראה משה דיין בגילוייו
של חסן אל-תוהמי.

* 6מילחמת־ הגילויים של דיין ואל־
* תהומי יש לפחות תוצאה חיובית
אחת. היא מאפשרת לנו להבין מה הת רחש
באותן שתי פגישות גורליות, ש קיימו
השניים בקיץ ובסתיו , 1977 בחוד שים
שקדמו לביקור אל-סאדאת׳ בירוש לים.
ברור
כי לגבי החזית הישראלית־מצרית
ניתנו התחייבויות ברורות וחד־משמעיות.
מצריים הודיעה, בפי אל־תוהמי, שהיא
מוכנה לשלום עם ישראל, תמורת החזרת
כל השטח המצרי. ישראל הודיעה, בפי
דיין, שהיא מוכנה להחזיר את כל סיני
תמורת שלום. לפי גירסת אל־תוהמי, אף
דובר בפירוש על פירוק שני שדות־התעו־פה
הענקיים של חיל־האוויר, אשר דיין
ניסה להצילם מידי המצרים. על דעת ה נשיא
אל־סאדאת הציע אל־תוהמי לדיין,
לדבריו, שהישראלים י״פוצצו את השדות
ויקחו עימם את שיברי־הבטון הביתה.״

גילויים אלה מספקים לנו שיעור
מעשי בפוליטיקה — שיעור שיש
ללמוד אותו היטב.

אנוור אל־סאדאת ל א בא לארץ מפני
שקם בבוקר אחד והחליט שזהו זה,
צריכים לעשות שלום. הוא ל א חירף את
נפשו מתוך תיקווה מעורפלת שגם מנחם
בגין יידבק באכסטאזה של שלום. זאת
ל א היתה פנטזיה ערבית. בקיצור, זה
ל א היה הימור.

משה דיין וחסן אל־תוהמי: איזה דגל מעל להר־הביתן
חצי־האי סיני, עד למילימטר האחרון של
הגבול הבינלאומי, נאות לצאת ליוזמתו
עוצרת־הנשימה.

ישראל, כמובן) צריך להתנהל משא־ומתן
חשאי, נוסח דיין־תוהסי, בין שליחיהם
של ראש ממשלת־ישראל ויושב־ראש
אש״ף. ראשי אש״ף רמזו לא פעם שהם
מצפים לכך (אני עצמי שימשתי פעם כ מכשיר
להעברת רמז כזה).

*ץ רוע כל־כך חשוב לדעת זאת ז
*ייו מפני שיש לזה השלכה ישירה על
עתיד היחסים בין ישראל ואש״ף.
שואלים אצלנו: מדוע אין יאסר ערא־פאת
עושה מה שעשה אל־סאדאת י מדוע
אינו נוקט יוזמה דרמתית ז מדוע אינו
מכיר בישראל, ומכריז על נכונותו לחיות
עימה בשלום, תוך תיקווה שישראל תיכ נס
עימו אז למשא-ומתן?

ך * לקה השגי של מילחמת״הגילויים
י 1דיין־תוהמי נוגע לגורל ירושלים וה־בעייה
הפלסטינית.

הנשיא המצרי בא רק אחרי שהוב טח
לו, כי יקבל את כל שטחיו הכבושים

מסתבר, בי ל א דובר באותן פגישות
סודיות רק על החזית הישראלית־מצרית,

החשוכה היא: גםאל ־ פ א
סאת לא עשה כף.

זהו הלקח הראשון הנוכע מגילויי
דיין—תוהמי, וכדאי לזכרו
היטב.

כלקח זה טמונה אזהרה חמורה
כיותר.

חוץ מזה הציע דיין, לפי גירסת אל־תוהמי,
לכונן קונפדרציה של ירדן והגדה
המערבית.
מן הצד הישראלי מוכחשים הדברים
האלה — אם בפה מלא, אם בחצי־פה.

אני נוטה להאמין לגירסת אל־תוהמי.
מדוע
1מפני שהדברים עולים בקנה
אחד עם הרעיונות שהשמיע דיין במרוצת
השנים.
זמן קצר אחרי מילחמת ששת־הימים,
לפני שהגל הלאומני המטורף הציף את
המדינה, הציע דיין להניף דגל ערבי מעל
להר־הבית, תמורת הסכמתם של הערבים
לסיפוח שאר חלקי ירושלים לישראל.
הרעיונות בדבר פדרציה בין ירדן וחג*
דה־המערבית הושמעו אף הם על־ידי דיין
(המשך בעמוד )40

דדח עד התופעה המדאיגה אח
העונות: התפשטותה של אוננה

קצין המ״שטרה המתין עד שהסערה תש כך,
ואז שלף מכיסו דף־נייר וקרא רשימה
של 30 בני מעגן־מיכאל, שבידי המיש־טרה
ראיות לכך שהם צרכני ומעשני סמים.
הוא לא חידש דבר לחברי הקיבוץ. הם
ידעו על כך. החידוש היחידי היה, שהסוד
הקיבוצי דלף.

הקיבוץ הזמין
מי שטרה

ש אולי מיספר מועט של קיבוצים
שבהם לא התגלה חשיש. קצין־מישטרה

מיסגרת החברתית שלהם ויזמו חקירה מיש-
טרתית. המישטרה נכנסה למשק, ולא ביצעה
מעצרים. כמה מבני־הטשק נלקחו ל חקירה.
המימצאים
שנאספו במישטרה היו מדהימים.
צעירים בני 16 ומבוגרים בשנות
השלושים שלהם משתמשים בסמים. אולם
חקירת המישטרה ומאמצי ההסברה של
שוטרים ואנשי־רפואה, יחד עם מאמצי ה קיבוץ
עצמו, עזרו. קיבוץ כפר־מנחם כבר
התגבר על מגיפת עישון הסמים. עוד יש,
כמובן, שמדי פעם מעשנים חשיש, אולם
החברה, גם החברה הצעירה, מוקיעה אותם.
לעומת קיבוץ כפר־מנחם, החליטו חברי

סאיס!
ב ח• ב! ץ
לוש מכוניות אסקורט לבנות נכנסו
בשערי קיבוץ יחיעם בגליל־זזעליוך
המערבי. חברי־המשק, שתבחינו בהן׳ ידעו
כי המכוניות הן מכוניות-מ״שטרה מוסוות,
וכי בתוכן יושבים שוטרים. אולם חברי-
המשק לא היו מודאגים. הם חשבו, כי
מגמת פני השוטרים היא לעבר חדרי ה מתנדבים
מחוץ־לארץ .״עוד פעם העניין
של הסמים,״ פלט אחד מהם.
אולם השוטרים לבושי האזרחית, שירדו
מהמכוניות, לא פנו לעבר הצריפים שבהם
גרו המתנדבים — אותם צעירים הבאים
מחוץ־לארץ -לעבוד בקיבוץ ולתור בארץ.
הם פנו ישר לעבר מיקבץ המיבנים שם
התגוררו בני־המשק.
הפשיטה היתד, מהירה. נראה היה כי
למישטרה יש מידע מוקדם. היא ערכה
חיפוש נרחב בחדריהם של צעירי קיבוץ
יחיעם, ויצאה משם כשבידה שלל רב:
סוליות חשיש, סיגריות מעורבות בחשיש,
בקבוקים שפורים המשמשים לעישון וכמה
צעירים בני 17ז־ ,18 בני־משק, ומי ש בינתיים
כבר התקבלו באופן רשמי כ חברים
בקיבוץ.
מרבית העצורים שוחררו כעבור כמה
שעות, אחרי שנחקרו במישטרת נהריה.
רק אחד, חבר-קיבוץ, נותר במעצר. על-פי
המידע שהיד, בידי המישטרה .,היד, אותו
צעיר לא רק משתטש־בסמים אלא גם סוחר
בהם. בעגה המישטרתית — ״פושר״.
תחילה הכחיש אותו חבר־משק את הפל,
אולם כאשר הובאו לפניו ראיות חזקות,
הודה הקיבוצניק הצעיר באשמה.
הצעיר שעשה היסטוריה, כקיבוצניק הראשון
שעסק בסחר־סמים, הוא כיום חבר
מן־המניין בקיבוץ יחיעט. בעיני חברי ה,משק,
הוא בן המישפחה הגדולה של
חברי הקיבוץ, ועל כן, גם אם הוא סורר,
יש לגונן עליו.

גס ס מי ם
ק שים
יפרה צעירה מיחיעם :״הוא לא 9גע
״ י בהברי-האשק. הוא לא מכר לחברי-
המשק. הם לא היו צריכים אותו. המחי רים
שלו גם היו יקרים מדי בשביל חברי
הקיבוץ.
הוא מכר למתנדבים, והם לא
שייכים אלינו. אם הוא לא היה מוכר להם,
מישהו אחר היה מוכר להם.״
יתכן כי הסלחנות של חברי יחיעם
היא פתח להתדרדרות מסוכנת. הביקור
הבא של האסקורטים המישטרתיים ביחיעם,
הביא עמו גילוי נוסף. הדעה שקיבוצניקים
מעשנים רק סמים קלים, כחשיש ומריחואנה
בילבד, התבדתה. חבר משק, חייל
בשרות־סדיר, נתפס כשברשותו אמפולות
של מורפיום. בחקירתו הודה כי גנב את
ד,מורפיום מן המרפאה הצבאית ביחידה
שבה שרת, וכי התכוון למכור אותו לחברי-
משק צעירים.
גם אותו חייל, ששוחרר בינתיים מ צד,״ל,
הוא חבר בקיבוץ יחיעם.
אומדת מי שהיתנז בת כיתתו :״אסור
להזכיר לו את ה,מיקרה׳.״
תופעת עישון הסמים הפכה מכת ה קיבוצים.
אנשי־מישטרה מאמינים, כי אין
כימעט קיבוץ שבו אין מעשנים סמים.
במרבית ־ הקיבוצים, בעיקר של השומר-
הצעיר, הוקמו ועדות־סמים, הנעזרות ב פסיכולוגים
ובמומחים אחרים, כדי לנסות
ולשחרר את הקיבוץ מהנגע המאיים.
הוועדות הוקמו באותם קיבוצים. שבהם
הכירו חברי־המשק בכך שהשימוש בסמים
הפך תופעה, ושוב אינו בחזקת מיקרה חד-
פעמי, או לכל־היותר מיקרים בודדים. יש
קיבוצים שבהם יודעים חברי־המשק המבו גרים
כי בחדרי-הנוער מעשנים סמים, אך
עדיין לא הסכימו להכיר בעובדה שהקיבוץ
שלהם נגוע.
לפני במה חודשים הופיע קצין־מישטרה
בכיר באסיפת־ז־,חברים בקיבוץ מעגן-
מיכאל. הקיבוץ, השוכן על כביש חיפה—
תל־אביב, ידוע כאחד המשקים העשירים
והמבוססים ביותר, שהוציא מקירבו אישים
ידועים כאלוף (מיל׳) מאיר (״זדו״) זורע,
לשעבר חבר־כנסת, וכמפקד חיל־הים ל שעבר,
נושאי עיטור גיבור־ישראל, יוחאי
בן־נון.
קציך המישטרה סיפר לחברי המשק, ש-
על־פי מקורוודמידע של המישטרה, בני
הנוער במעגן־מיכאל מעשנים סמים. דד
תגובות של חברי-המשק היו חריפות.
״אצלנו לא מעשים סמים! הילדים שלנו
לא כאלה!״

בכיר, העוסק בין היתר גם בנושא זה
אמר השבוע :״אין כימעט קיבוץ בארץ
שבו לא מעשנים, לפחות חשיש. אבל ל-
מישטרה אין כימעט דרך להגיע אל בניד,משק
המעשנים.״ דובר מישטרת ישראל,
העיתונאי סגן־ניצב אריה ארד, נמנע מ־
1להפגיש את העולם הזה עם אנשי־מישטרה
העוסקים בעניין הסמים בקיבוצים.
הסביר אחד :״אנו עוסקים כעת בחקירה
רצינית מאד של נושא זה. לא הייתי רוצה
לירות מן המותן. כשתסתיים החקירה, נהיה
מוכנים למסור את העובדות המלאות.״
אולם רק מעט מאד קיבוצניקים מוכנים
להודות, כי אצלם במשק מעשנים סמים.
בדרך כלל משתדלים הקיבוצים להרחיק
את המישטרה משערי המשק ולנסות לפתור
את הבעיה בכוחות עצמם .״זה לא
עניין של המישטרד״״ הם אומרים. קיבוץ
יוצא מן הכלל מבחינה זו הוא קיבוץ כפר-
מנחם, אף הוא של השומר־הצעיר, השוכן
כשמונה קילומטרים מקריית־מלאכי. חברי-
המשק הבינו, כי העישון הפך למגיפה של
ממש. הם חששו לגורל הבנים ולגורל ה
קיבוץ
אחר של השומר־הצעיר — יד־מרדכי
— לנסות ולפתור את בעיית הסמים
שלהם בעצמם. קיבוץ זה, הקרוי על שם
מפקד מרד גטו־וארשה, מרדכי אנילביץ,
שטוף בסמים. רבים נגועים בכך. ראשי
הקיבוץ, הנמצא על כביש אשקלון־עזה,
החלו בפעילות הסברתית ובהטלת עונשים
על חברי-קיבוץ ובני־קיבוץ שנתפסו כש ברשותם
חשיש. אולם פעילות זו לא הועילה
וועדת־הסמים שהקים המשק הרימה
ידיה בכניעה. המצב כה החמיר, עד ש-
חברי־הקיבוץ דנים, בימים אלה, בכוונה
לסגור את המוסד החינוכי. אולם גם ביד-
מרדכי יודעים, שצעדים פשוטים כאלה לא
יעזרו להתגבר על נגע הסמים.

גם כתבי
אי שום
^ מישטרד ! חסרת־אונים בכל הנוגע ל י
1סמים בקיבוצים. פעמים רבות מוזמנת
המישטרה לקיבוצים. על־ידי מזכיר־המשק

מקור שני: הצבא 2י

הקיבוצים רואים בשרות הצבאי
בני הקיבוצים את אחד המקורות
למגיפה שפשתה בקיבוצים — מגיפת הסמים. צעירים החוזרים מהשרות
הצבאי, שם נטלו סמים, מפיצים את נוהג עישון הסמים בין׳ חבריהם במשק.

ואשי ההתיישבות
הסמים במשקים
או בעלי תפקידים אוזרים, כדי לעצור
מתנדב שמצאו אצלו סמים, או כדי לערוך
פשיטות אצל המתנדבים. חברי הקיבוצים
חושבים, כי על־ידי סילוקם או מעצרם
של מתנדבים מתוץ־לארץ, שברשותם נמצא
סם• ,הם יצילו את בני־המשק מן הנגע.
רק לעיתים רחוקות מצליחה המישטרה
לתפוס בני־קיבוצים המעשנים סמים. לעי תים,
כאשר המישטרה עוצרת את המת נדבים,
הם מספרים בחקירתם על עישון
משותף עם בני־הקיבוץ, או על כך שקנו
את הסם מבני־המשק. אז עורכת המיש-
טרה חיפוש אצל אותם בני־משק, מוצאת
סם ועוצרת אותם. אז בא תור ההשתדלו יות
של ראש־הקיבוץ וראשי התנועה ה קיבוצית.
פעמים רבות נפטרים אלה ללא
עונש, וגם כאשר מוגשים נגדם כתבי-
אישום, מתגלים השופטים כרחמנים בכל
הנוגע לבני-קיבוצים•
בעוד שבנושא הסמים מתבססת בדרך־
כלל המישטרה על חומר מודיעיני, שמקורו
במודיעים שתולים בתוך חבורת צרכנים
או סוחרים, הרי שבקיבוצים אין כימעט
אפשרות להחדיר מודיעים. לעיתים מצלי־חה
המישטרה להחדיר מודיעים משלה אל
׳שורות המתנדבים בתוך קיבת׳ אולם בדרך
כלל קשה למתנדבים לחדור אל !תוך
חיי־הקיבוץ, גם אם הם אינם שוטרים מוס ווים.

הקיבוץ
^ של בן־אהרון
ן* מידע המגיע למישטרד, על הקי-
י 1בוצים ׳הוא בדרך כלל מיקרי. המיש־טרה
לוכדת סוחר סמים ומצליחה לשבור
אותו. הוא מדווח לה על המיסחר שלו,
ומציין גם גורמים בתוך קיבוצים הקונים
ממנו סם. אז עורכת המישטרה פשיטה על
אותו קיבוץ, ומגלה שהיא מוגבלת בתנו עותיה
בפשיטה על. חדריהם של חברי-
קיבוץ מסויימים, ששמם צויין על־ידי ה־
״פושר״ שנלכד.
הסביר השבוע קצין־מישטרה :״אף שופט
אחד לא יתן לנו צו־חיפוש בכל חדרי־הקיבוץ
.״ש איזו הילה סביב הקיבוצים,
ואף אחד אינו רוצה לפגוע בהם. גם כאשר
אנחנו מבקשים צו שמי, לגבי חברי קיבוץ
מסויימים, מעקם השופט את אפו ונותן
אותו רק אחרי שאנחנו מצליחים לשכנע
אותו שהמידע הוא׳ מבוסס ושהצלחת החיפוש
מובטחת.״
מקור אחר למידע מישטרתי הוא חבר־משק
המטלפן למישטרה בעילום־שם. שלא
כבכפר־מנחם, שם החליט הקיבוץ להביא
את המישטרה, אין הקיבוצים אוהבים זרים
הנכנסים לחיים הפרטיים שלהם. הקיבוצ ניקים
אינם מוכנים לחשוף את העובדה,
שביניהם מצויים צרכני־סמים. כך אירע
בקיבוצו של יצחק בן־אהרון, מי שהיה
מזכ״ל ההסתדרות, גיבעודחיים־מאוחד.
המישטרה ערכה פשיטה על המשק, חיטטה
בעזרת צווי־חיפוש בחדריהם שיי
כמה צעירים ומצאה חשיש. המידע הגיע
למ״שטרה באמצעות שיחת־טלפון של חבר-
משק, שסירב להזדהות. הלה הסביר ש מדיניות
הקיבוץ — להסתיר את בעיית
הסמים — היא, לדעתו, הרית-אסון, ולכן
הוא מטלפן.
אחת הבעיות של צעירי הקיבוצים המעשנים
סמים היא בעיית המימון. לקיבו צניקים
אין בדרך־כלל כסף מזומן, וה־קיצבה
השנתית שלהם אינה מספיקה ל רכישת
סמים, אפילו אם אלה הם סמים
קלים. מילבד מקורות־חוץ, התגלו לאחרונה
בקיבוצים תופעות שהתנועה הקיבוצית לא
ידעה כמותן מעודה: גניבות של חברים
מחברים.
באחד הקיבוצים בצפון הארץ נתפס חבר-
משק שגנב מערכת סטיריאופונית -מחדרו
של חבר־משק אחר. תחילה חשדו במקנד־בים
או באנשי-חוץ אולם לגמרי במיקדה
נראה אותו חבר־משק על-ידי חבר קיבוצו,
כשהוא מנסה למכור את המערכת בחנות
בנהדיה. המישטרה לא הוזעקה, והחבר
נקרא לשיחה. הוא נשבר וסיפר כי רצה
למכור את המערכת כדי לממן רכישת חשיש
לו ולחבריו, וכי עוד כמה צעירים ידעו
על הגניבה. אותו אדם הוא עדיין חבר
הקיבוץ. החברים פשוט נועלים את דלתות
חדריהם כאשר הם יוצאים.
מילבד מתופעה של גניבה מחברים, ידיד
עח התופעה של מימון קניית סמים על-ידי

מעור אחז: וומתנזב׳ם צי״י״:
פת עישון הסמים בקיבוצים תולים ראשי התנועה הקיבוצית
והמחנכים שגוייסו להילחם בתופעה, במתנדבים מחוץ־לארץ. בכל
פעם שהקיבוץ מזמין מישטרה כדי לגלות סמים, הוא עושה זאת
כדי שיגלו סמים אצל המתנדבים. לדעת אנשי הקיבוצים, הסמים

מכירת רכוש-המשק, בעיקר רכושיחקלאי.
כאשר חבר־משק נותן לפושר אשכול-בננות
גדול תמורת אצבע חשיש, חוא מעלה את
מחיר החשיש פי־כמח. אולם לצעירים בקיבוצים
קל יותר להשיג אשכול בננות מ־כסף־מזומן
/גם אם שוויי! של האשכול
עולד, על מחיר החשיש.

להי שמר ממי שטרה
ו מעיתונו ת
^ אחרונה החלו גם התנועות הקיבו ל
ציות להתייחס לבעיית חסמים. הקי
שהביאו
המתנדבים, המתגוררים עדיין במרבית הקיבוצים בצריפי
העץ הישנים שפעם היו חדרים של קיבוצניקים, הס הסיבה העיקרית
לתופעה המסוכנת. אולם באחד הקיבוצים התגלתה תופעה הפוכה :
בן־משק אשר שימש כסוחר סמים ומכר את הסמים שלו למתנד בים.
בתמונה למטה: נראים מתנדבים באחד הקיבוצים
כשהם יושבים ביחד על הדשא לפני צריף המגורים שלהם.

בוצניקים תולים את האשם במגיפת הסמים,
בשני גורמים: המתנדבים מחוץ־לארץ ו הסרוית
הצבאי.
על המתנדבים.מחוץ־לארץ קשה לוותר :
זהו כוח־עבודה זול. ואילו השירות הצבאי
הוא חלק מהחיים.
שלוש התנועות הקיבוציות הקימו ו׳ע 1ת-
סמים על-תנועתית, שפנתה לעזרת פסי כולוגים
ומחנכים. בינתיים עוד אין מגע
בין הוועדה לבין המישטרה, למתת שלדברי
המישטרה יכולה זו לתרום הרבה כדי לבער
את הנגע.
בימים אלה נערך מחקר על היקף ה-
צעייה, שפרטיו ועצם קיומו נשמדים בסוד.

על פי מימצאים ראשוניים, שנתקבלו מ אנשי
הקיבוצים, הפתוחים הרבה יותר לפני
ועדה זו מאשר לפני גורמים חיצוניים,
כמו מישטרה ועיתונות, ברור ׳שהנגע הוא
המור ומקיף ביותר. פסיכולוגים ׳נקראו כדי
לנתח את התופעה של עישון סמים בקיבוצים.
חברי
הוועדה אותרו כבר קיבוצים רבים,
שבחם משתמשים בסמים, בעיקר בחשיש.
מילבד הקיבוצים שכבר הוזכרו, גילו חברי
הוועדה, כי קריית־שמונה מספקת סמים
למישגבדעם, ונהריה מספקת סמים לאילון.
תגובות חמישטרה, הקיבוצים והמחנכים
ככתבה השנייה בסידרח.

217

הניב השחוו והברב הצהוב שר זאב דבוטינסק׳ * מה היווה
המשכורת שרי בחודש ינואר * סינוו עצוב ער ודב תמים

לוקש ולוה שען

^ ״כ משה קצב, איש תנועת החרות,
י • הוא אדם תמים מאד.
לפני כמה שבועות, כאשר ייגאל הור־ביץ
פתח במסע הגדול שלו להורדת
השכר הריאלי של העובדים השכירים, הוא
הציע שחברי־הכנסת יודיעו על נכונותם
להוריד את שכרם ב־.50/0
זה היה פופולרי מאד. איזה ישראלי
אינו מתלהב מנכונותו של ישראלי אחר
להוריד את שכרו?
חברי־הכנסת רגילים לעלות על סוסים
פופולריים. על־כן יזם מישהו מהם עצו

ברוח שר־האוצר. הוא. החתים את
חברי־הכנסת על מיסמך שהצהיר על נכו נותם
לוותר על 5משכרם.
הייתי, כמדומני, הח״כ היחידי שפירסם
בו ביום הודעה הפוכה. הודעתי שאגי
מסרב בהחלט לוותר אף על אגורה אחת
משכרי. הבאתי שני נימוקים לכך. ראשית,
לא רציתי לשמש כלי בידי מישהו, כדי
להכשיר את הקרקע להורדת שכרם של
העובדים השכירים, בשעה שההון השחור
ממשיך לשגשג בחסות הממשלה. ושנית,
לדעתי שכר חברי־הכנסת הוא נמוך מדי.

השבוע ראה ח״כ משה קצב בתלוש-
המשכורת שלו, שמורידים לו 3000ל״י
משכרו, בהתאם להודעת־הוויתור שלו.
הוא היה סקרן לדעת כמה חברי־כנסת
נתנו הוראה דומה לניכוי משכרם. הוא היחידי נדהם להיווכח שהוא הח״כ
שאכן נתן הוראה כזאת. כל הח״כים האח רים,
שחתמו ברעש גדול על העצומה
להורדת השכר, המשיכו לקבל את מלוא
המשכורת. הם פשוט לא הודיעו לחשב
הכנסת על החלטתם. הלוקש של זימרי
והלוקשען של פינחס.

ברוב זעמו ואכזבתו, ביטל גם קצב
את הוראתו.
סבורני שהציבור רשאי לדעת מהו שכר
חברי־הכנסת. הנה הנתונים המלאים.
בתלוש־דמשכורת שלי בחודש ינואר
1980 רשום כי שכר־היסוד שלי הוא 14,400
ל״י, תוספת היוקר 15,122.65ל״י, והתו ספות
הנוספות 15,884.50ל״י נוספות.

אידיוטי!
להלן הדברים שאמר ח׳׳כ אורי אבנרי בוויכוח על
מאורעות חברון.

רצח אדם, לכל מטרה שהיא, הוא מעשה נתעב, שיש להו קיעו
בכל לשון של הוקעה וגינוי.
אך גם רצח אדם, המעורר בלב רגשות של זעם ושאיפה
לנקמה, אינו צריך להוביל לעשיית מעשי-איוולת.
הנה, מה שמוצע, בפאתוס ובהתלהבות, תוך ניצול רגשות
הזעם והנקם — הוא מעשה־איוולת מאין כמוהו.
בשעה מעין זו נכונים דברי חז״ל: איזהו גיבור, הכובש
את יצרו.
כמו תמיד במיקרים אלה, מוטלת עלינו המשימה הבלתי-
פופלרית להשמיע את קול ההגיון מול ליבוי־היצרים, לומר דברים
שקולים כשהלב זועק.

פסוקו שד דבוטינסלוי
הכנסת יהודים לבתים כחברון היא מעשה איוולת
ושטות, אידיוטיזם צרוף.
יש לכך טני טעמים :
את הטעם הראשון, אדוני ראש-הממשלה, הביא זאב ז׳בו־טינסקי
בספרו שינזשון. יש בו פסוק שנחרת בזיכרוני מילדות.
אחד הגיבורים בספר אומר, :טוב אשר תשבו ימים מיספר בין
הפלישתים. שכנינו הם ועלינו לדעת איש את רעהו — אז לא
תהיה איבה בין בני־האדם.״ על כך עונה זאב ז׳בוטינסקי בלשון
גיבורו :־כלב שחור וכלב צהוב אינם ניצים, כל עוד איש בעדרו
יחנה. אך יפגשו זה בזה — יתגלע הריב.״

לאמור: עירכוב אנשים כני עמים שונים כשכונה
אחת, כעיר אחת, ואף כמדינה אחת — הרי זה מתכון
כטוח למילחמה ולסיכסוד אינסופי.
יוסף רום ז אתה נשמע כמו האפרטהייד בדרוס־אפריקה.
אורי אכנרי ז אילו היית מתעמק בנושא, חבר־הכנסת רום,
היית יודע שהאפרטהייד הוא בדיוק ההיפך — לא חיים עצמאים
לחוד, אלא דו־קיוס כפוי בין כובש לנכבש, בין פועל שחור מנוצל
ובין בוס לבן מנצל.
יוסף רום ז אל תסתבך.
אורי אכנרי: כל שכנות קרובה היא מסוכנת. על-אחת
כמה וכמה כאשר מדובר באנשים קנאים, הנושאים את בשורת
ארץ־ישראל השלמה והיהודית — כלומר, בשורה של גירוש.
דברי־הבל שמענו מפיהם על ־שכנות טובה״ .לא פעם הביאה
לנו הטלוויזיה את דבריהם של אנשי קריית־ארבע על ־השכנות
הטובה״ שקמה, כביכול, ועל היחסים הנהדרים שנרקמו.
אולם מאז היום הראשון לבואם של אנשים אלה לחברון —
ונזכור נא שהם באו במירמה, תוך הונאת המושל הצבאי — מאז
היום הראשון לבואם לשם הם מהווים שם פיצצת־זמן.
בוויכוחים שהיו לנו בבית הזה, בכנסת השישית, למחרת
בואם של אנשים אלה לחברון, אמרתי מעל הדוכן הזה ששתילת
חבורה זו, בלב האוכלוסיה הפלס חבורה
זו, במייוחד
טינית בחברון הרי היא כהטמנת מוקש לרגלינו. וכל חייל יודע
שאין בצבא משימה פחות נעימה מאשר פירוק מוקשים. .
מאז עדים אנחנו לסידרה בלתי-פוסקת של פרובוקציות ופרו־בוקציות־נגדיות.
הקיצוניים משני הצדדים משרתים איש את
רעהו. אין הם יכולים להתקיים זה בילעדי זה, כאשר הקי צוניים
שלנו שמחים על כל מעשה קיצוני בצד השני, והקיצוניים
של הצד השני שמחים על כל מעשה קיצוני מצידנו.
זוהי שרשרת בלתי־פוסקת של התגרויות ברחוב, של מאבקים
במערת-המכפלה, של יריות על מפגינים בלתי־חמושים מצידנו
ויידוי אבנים מהצד השני, של עקירת גפנים, של פריצה לבתים

218

והכאת תושבים שלווים. זהו סיפור אחד מתמשך, עד לקריעת
ספרי־הקוראן, שעליהם שמענו שילשום.

נכדתי היושכ-ראש, אדוני ראש־הממשלה, אדוני
שר-הכיטחץ, התיתכן שטות גדולה יותר מאשר להכניס
לחכרון זו, לכתיה של חכרון זו, הכורה זאת
של קנאים קיצוניים, שאין מטרה אחרת לנגד עיניהם
מאשר עריכת פרובוקציות? הם הרי אינם כאים כדי
לשכת שם כשקט: הם באים כדי להתסיס:
אתם יודעים זאת. אתם לא הסכמתם לשהותם בבית הדסה.
חבל, חבל שנכנעתם, שחיפשתם את דרך ההתנגדות הקלה ביותר.

המדיויוח של אשת דוט
אדוני ראש־הממשלה, אדוני שר־הביטחון, יש טעם שני, שאני
מציע לכם לחשוב עליו היטב־היטב.
אם נכניס יהודים לבתי־חברון, בטענה שהם נכנסים לבתים
שבהם גרו יהודים לפני תרפ״ט— , 1929 אנחנו קובעים תקדים מסו כן
מאין כמוהו.

אם נקבע את הכלל, שכל ציבור כארץ צריף לחזור
למקום שכו היה מצוי כתרפ״ט או בתש״ז — כ־9צ19
או כ־ — 1947 לאן זה יוביל אותנו \ האם אנחנו מוכנים
שערכים יחזרו ליפו, לרמלה, לטכריה, לצפת,
ללוד, לכאר־שכע 1
יוסף רום: תרשה לי לומר לו שהתקדיס כבר נקבע

בעיר העתיקה בירושלים. אין לדבר כאן על תקדימים. אל תהפוך
את הנושא הזה לדמגוגיה.
אורי אבנרי: חבר־הכנסת רום, את אותה האזהרה השמעתי
גם אז. אבל ירושלים היא, בכל זאת, ירושלים.
יוסף רום 5חברון היא חברון.
אורי אכנרי: בכל פיתרון של שלום, בכל פיתרון שיבוא —
לירושלים יהיה מעמד מייוחד.
אבל ליצור תקדים, ולקבוע כעיקרון, שמפני שישבו יהודים
בשנה פלונית במקום אלמוני, אנו מחזירים אותם לאותו מקום —
זהו מעשזדאיוולת שאין כמותו.
אנו פועלים לעיני העולם כולו. העולם כולו מחפש טענות
נגד מדיניותכם. האם אתם תגישו להם במו ידיכם את העיקרון
הזה, שמי שישב אי־פעם במקום מסויים צריך לשבת שם שוב ז
נכון, בחברון היה פעם מעשה־זוועה. אבל זה לא היה
מעשה־הזוועה היחידי בארץ. למרבה הצער, תולדות הסיכסוך
הישראלי־פלסטיני רצופים במעשי־זוועה. האם תסכימו לכך שער ביי
דיר־יאסין •יחזרו לדיר-יאסין מפני שקרו שם דברים שלא
היו צריכים לקרות?
גם אנו, שוחרי־השלום הקיצוניים והעיקביים ביותר, איננו
דוגלים בעיקרון שכל פליט יחזור למקום שבו חי.

אנו רוצים ליצור שלום על סמד המציאות של
ימינו. אנו רוצים להסתכל קדימה. איננו רוצים להידמות
לאשת לוט, שהביטה אחורה ועל כך נענשה
כידי הקדוש־ברוך־הוא.

אד תעשו את המעעוה!
אני מציע שגם בשעה זו ננהג בשיקול־זזדעת. הקשבתי בדרי כות
לדברי שר־הביטחון בפתיחת הוויכוח, וכמה מחששותי לא
נתאמתו. הוא לא דיבר על הכנסת יהודים לבתי חברון. אני מקווה
שזהו סימן לכך שגם בממשלה יש עדיין נכונות לשקול את הדברים
מחדש, ולא להיגרר אחרי היצר של הרגע.

אל תעשו את המעשה האווילי המוצע כאן היום :

ח״ב קצב
תמים ב־־50/
סך כל המשכורת ברוטו 46,407.15 :ל״י
אך מסכום זה ירדו מס-ההכנסה והביטוח
הלאומי. הנטו שנשאר 25,374.15 :ל״י.
זאת יכולה להיות עדיין משכורת נאה,
לולא הייתי מוציא באותו חודש, לארו חות
במיזנון הכנסת בילבד, בימים שבהם
הייתי מרותק לכנסת, סכום של 4762ל״י.
הבנזין עבור נסיעותי לירושלים ובחזרה
עלה כ־ 4000ל״י( .ואין זה כולל, כמובן,
תיקונים, הוצאות קבועות של הרכב, בלאי
וכר) .הוצאות אחרות שהיו קשורות ב ,שהותי
בירושלים, בימי כינוס הכנסת, עלו
על אלף לירות נוספות. פירוש הדבר,
שההוצאות הישירות של עבודתי בכנסת
הגיעו לכ־ 10 אלפים לירות — ומהמשכורת
היפה נשאר שכר־נטו אמיתי של כ־15
אלף לירות. וזה כבר קצת מצחיק. איני

סו תו ויו לפרו טוקול
מקבל כל משכורת אחרת — הן מפני שזה
אסור לפי החוק, והן מפני שזה נראה
לי בלתי־מוצדק.
המשכורת יכלה להיות הרבה יותר גבו הה,
לולא נסעתי כלל לכנסת, כפי
שעושים ח״כים רבים למדי. לולא עבדתי
תמורת המשכורת, הייתי חוסך 10 אלפים
לירות, מבלי שזה היה מוריד לירה מהשכר.
נראה כי ח״כ דק אמיר הגיע למסקנות
דומות. השבוע הפיץ בכנסת חוזר פרטי,
שבו קבע כי שכר חברי־הכנסת נשחק
בשנה האחרונה ב־.680/0
הח״כים אינם רוצים לדבר על כך,
מפני שנדמה להם שאין זה פופולרי.
השאלה היא אם הצביעות היא מידה יפה
יותר.

כוו צמות ה:11י פלג ה 1ראשי
ה מדי נוז בעבר מצפים במתח
לנקמת האיש היוצא מן הכלא
הפצצה 710
ך* שבדעות האהרונים היה ח״כ
יי שימעון פרס מתוח במייוחד. הוא
עשה את החשבון של 60 חודש פחות
שליש, והגיע לתאריו ה־ 17 בפברואר
60 . 1980 חודש הם חמש שנות המאסר
שגזר בית־המישפט על מי שהיה מועמד
לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר (״אשר־קה״)
ידלין. אחרי הפחחת שליש, עבור
התנהגות טובה, נקבע ה* 17 בפברואר —
יום הראשון הקרוב — כיום שחרורו של
ידלין מהכלא.
פרס לא היה היחידי שחשש מיום שיח־דורו
של ידלין. צמרת מיפלגת העבודה,
ותיקי מפא״י ושליטי המדינה עד המח פ
ה ידעו שבמשך 1217 הימים שבהם
לבש ידלין מדי־אסיר כחולים וישב בכלא
יחד עם אנסים, רוצחים ופורצים, הוא
שתק רק מפני שפחד לסכן את השחרור
המוקדם, שליש תקופת המאסר, הניתנת
לכל אסיר שהתנהגותו טובה. פרס ושאר

מאסר על פשעים שהם לא עזרו לו להס תיר
אותם או לטייח אותם.

״ ת חזי קו אותיי -
אני ארביץ ,׳
ך פני ידלין, הפותח דף חדש בחייו,
€עמדו שתי אפשרויות. האפשרות ה ראשונה
היתה לקום כגבר ולומר :״פשע תי
וחטאתי. שילמתי על כך במחיר יקר.
שתיתי את כוס התרעלה עד תומה. עתה
אני דורש מחברי שהיפנו לי את עורפם,
מהציבור שהפך את שמי לשם נרדף לש חיתות
ומהעיתונאים ששפכו את דמי,
לעזור לי לפתוח דף חדש, לעזור לי להש תקם.״
ידלין לא בחר באפשרות זו.
היתה בפניו דרך נוספת. לקום כגבר,
לזעוק, כפי שאסירים משוחררים וכאלה
שעדיין לא השתחררו זועקים :״אני חף

* 1זמיפלגה מומנה מקונה המזינה
* ׳1ומותו המי סתווית שד זווי נסו!

1הטענות נגד השופטים והחוקוים

׳1התאבדות עונו ובגידת המנהיגים

מנהיגי מיפלגת העבודה ידעו, כי אחרי
ה־ 17 בפברואר, אי-אפשר יהיה עוד להח זיר
את ידלין לכלא.
מנהיגי מפא״י ומיפלגת העבודה מכי רים
היטב ־את אשר ידלין, שהיה אחד
מהם ובין הבכירים שבהם. הם זכרו את
מאבקיו, הם זכרו את חוכמתו, וזכרו גם
את.הישיבות הסודיות בחדרי חדרים, ש בהן
בישל ידלין, יחד איתם, פרשיות
והרפתקות שהשתיקה יפה להם. מכל אלה
הם חוששים עתה. הם חוששים מהראיון
העיתונאי הראשון שיתן ידלין אחרי
צאתו מהכלא. הם חוששים מהספר עדות
שכתב ידלין בכלא, העומד לצאת לאור
ימים אחדים אחרי שיחרורו. הם חוששים
מידלין הנוקם, שהחליט לפתוח דף חדש על
גופותיהם שלהם. הם חוששים מה אדם
החושב ששילם בשלוש וחצי שנות

מפשע. נעשה לי עוול. היתד, טעות. שגיתי
בשיקולי כאשר הסכמתי להודות. לא פשע תי,
שילמתי עבור פשעיהם של אחרים.
אני אדרוש טיהור. שברו אותי במיישט-
רה, בתי־המישפט טעו ואני אוכיח זאת.״
גם באפשרות זו לא בחר ידלין.
כשם שהתנהג בעת מישפטו, גס עכ שיו,
בצאתו מהכלא, מגלה ידלין מורך
רוח ופחדנות. הוא אומנם מקים זעקה
קלושה, מסוג הזעקות ״תחזיקו אותי אח רת
אני ארביץ לו,״ אבל אף פעם אינו
מרביץ.
לכל היותר הוא שולח חיצים מקשת
שאינה מתוחה היטב לעבר דמויות כתת־ניצב
בנימין זיגל וחוקרים אחרים בליש־כתו,
ורומז רמיזות בלתי־ד,וגנות כלפי
מי שהיה היועץ המישפטי לממשלה, הפרו פסור
אהרון ברק, ושופטיו בשתי הערב־

(המשך מעמוד )29
אות — הדסה בן־עיתו במחוזי ומאיר שמגר בעליון. הוא אומנם יוצא חוצץ נגד מיפלגתו
לשעבר, נגד השיטה, נגד הגוש המפא״י ז״ל, אולם אינו מגלה מאומה ואינו מאשים
אף אחד מהאישים, שעל חטאיהם ופשעיהם רמז במישפטו. לכל היותר מוכן ידלין לספק
סיפורי רכילות בלתי־מחייבים ובלתי-מכובדים על אישים שהנהיגו את המדינה בעבר.
על ידידו אברהם עופר, שהתאבד בעת שסערה פרשת ידלין, אמר האסיר המשתחרר
פעמים רבות; ״אברהם בחר בכבוד במקום בחיים.״ ידלין המשתחרר מהכלא ויתר על
הכבוד ובחר בחיים, בחיים הנוחים.

מה חושב

כאשר כבר היה ברור לידלין כי כרק
החליט נגדו, השתנו פניו של ברק, וידלין
ראה בהם פיתאום תווי אכזריות. ידלין
מוחה על כך שבתקופת ברק נוצר שילטון
חדש, העומד מעל לכל שילטון, שילטון
היועץ המישפטי לממשלה, ומאשים את
ברק בחוסר־החלטיות ובצביעות.
דעתו האישית של ידלין בעניין הפרופסור
ברק מתנגשת עם דעת כל מי שבא עם ברק
במגע, בין אם הוא עבריין או נשיא אר־צות־הבדית.

ע ל שראל גליד*
שר גלי תיק לשעבר
ידלין לא אהב את גלילי, שהיה לדעתו,
אשף פוליטי בעל השפעה על אנשים.
לדבריו גם היו אחרים, שלא־ אהבו את
גלילי. מפקד ההגנה, אליהו גולומב, יעץ
פעם לידלין להיזהר מלשונו של גלילי,
ולדעת ידלין גם בן־גוריון מעולם לא אהב
את גלילי.

• ע ל כנימי! זיג ל
תת־ניצב במישטדה,
חוקרו של ידלין
ידלין תוקף את זיגל בחריפות רבה.
שלא כמו לגבי יתר האנשים, שאיתם יש
לו חשבונות, אין ידלין חושש בכל הנוגע
לזיגל, אם כי גם כאן אין הוא מזכיר
את הדברים החמורים, כמו הליזול שבו
הציף זיגל את תאו של ידלין.
בין ידלין לזיגל התפתחו יחסים מיוחדים
במינם, כאשר ידלין לא מהסס להתגרות
בזיגל, למרות שידע כי גורלו בידו .״חוץ
מאשר לסובב לי את הזרוע ולפגוע באש כים,
עשיתם לי הכל,״ אמר פעם ידלין
לזיגל. בפעם אחרת, כאשר זיגל רצה
שידלין ילד להיבדק בגלאי־שקר, ענה

• ע ל מישר. ד״ן

• ע ל לו א ש כו ל
ראש הממשלה לשעבר
כאשר התפוצצה פרשת־ידלין לא היה
כבר לוי אשכול בין החיים. אולם בין ה שניים
היו יחסי־קירבה בתקופת הגוש
המפורסם של מפא״י.
ידלין מספר על שיטת הפתקים בין
אשכול, שהיה אז שר האוצר לבין ספיר
שהיה שר המיסחר והתעשיה. בין השניים
הוסכם כי כל פתק עם בקשה של אשכול
שהיה חתום ״ל.א.״ יכובד על-ידי ספיר

קה. באחד הימים נכנם בן־אהרון לחדרו
של ידלין, כאשר ידלין היה עסוק בשיחה
עם כמה חברים על בעיות של מימון מים־
לגתי. בן־אהרון יצא מהחדר, ואחר כך
שלח לידלין פתק שבו לא נזף בו על
עצם העניין, אלא על כך שאין ידלין
זהיר דיו. בפתק כתב בן־אהרון :״למה
בבית ז למה לא ללא כל הסוואה 1יש
כמה גילויים שאנשינו אינם נזהרים די
הצורך בשליחותם המיפלגתית כאן...״

• עדהדסה בן־ ע תו
שופטת בית־ המשפט המהדזי,
ומי ששפטה את ידדין
הדסה בן־עיתו נחשבת לאחת השופטות
המבריקות ביותר בבירדהמישפט המחוזי
וכמועמדת לבית־המישפט־העליון. לאשר
ידלין יש טענות חמורות נגד בן־עיתו.
הוא טוען כי בן־עיתו קיבלה כל הצגה
מופרזת ומעוותת של העובדות, שהוצגו
על־ידי, התובעת במישפטו. הוא טוען נג דה
שלא מצאה שום נקודת־זכות אצלו,
ועל כך שלא מצאה לנכון לגנות את
שיטות־החקירה נגדו.
ידלין אף טוען כי בפסק־דינה השתמשה
השופטת בעובדות שכלל לא הועלו בכתב-
האישום. אולם ידלין מודה בכד שלא היה

ראש־ממשלה אשבול
כמו קנדי
וכל פתק שעליו התם אשכול ״לא״ (בלי
הנקודות) לא יכובד, מאחר ואשכול אינו
רוצה, לאמיתו של דבר, שיכובד.
על הבחירות של , 1965 עת התמודד
אשכול בראש מפא״י נגד רשימת רפ״י
בראשות בן־גוריון, יודע ידלין לספר שהן
היו יקרות יותר מכל הבחירות שהיו עד
אז. ידלין ערך חישוב שלפיו עלו הבחי רות
למפא״י כ־ 100 מיליון לירות, שהיו
באותה תקופה הון עתק, מחיר השווה
להוצאה הכספית של המיפלגה הדמוקרטית
בבחירות שנערכו בארצות־הברית חמש
שנים קודם־לכן, בין ג׳ון קנדי וריצ׳ארד
ניכסון. אשכול נבחר כראש־הממשלה ב מחיר
שבו נבחר קנדי לבית הלבן.
ידלין מספר כי אשכול היה נוהג להביא
אלפי דולארים במזומן לקופת מפא״י,
בתקופה שבה היה שר־האוצר, וכי ראה
את מימון המיפלגה כחלק מתפקידו כשר־

• עד צחק סן־ א הדון
מזב״ד ההסתדרות לשעבר
בין אשר ידלין, איש מפא״י עם נטיות
לרפ״י לבין יצחק בן־אהרון, איש אחדות-
העבודה, לא היה כל קשר רעיוני. אולם
אחת הדמויות הבודדות שאותן מעריך
ידלין, הוא יצחק בן-אהרון. לדעת ידלין,
בן־אהרון הוא אדם מבריק, מעניין, נואם
בחסד.
אולם ידלין יודע לספר כי גם בן־אהרון
היה שותף לשחיתויות, שותפות שבשתי
למרות
שהיה איש הגוש, רומז ידלין
על יחסיו הקרובים עם משה דיין. לדברי
ידלין בלם ספיר את התקדמותו בגלל
יחסיו עם דיין.
לאחר שידלין נדון, היה דיין בין האישים
הבודדים שנענה לפניית טליה ליבני להש תדל
עבור ידלין אצל השילטונות.
ידלין יודע לספר כי היה זה דווקא דיין
שהקים למעשה את מיפלגת ד״ש של
ייגאל ידין. לדברי ידלין, הוא היה שותף,
בתקופת שילטונם של יצחק רבין וגולדה
מאיד, להקמת חוג בתוך מיפלגת העבודה,
חוג־כור, אשר רצה להעמיד את דיין בראש
רשימה חדשה לכנסת. הסטטיסטיקאית,
הד״ר מינה צמח, אף הכינה סקר, שלפיו
תצליח מיפלגה בראשות דיין לקבל 20

שופטת בן־עיתו
לא בכתב האישום
לו האומץ לצעוק בעת מישפטו על מה
שנראה לו כעוול מצידה של השופטת,
ורק היום, כשהשופטת עצמה אינה יכולה
להתגונן מפני האשמות־רכיל אלה, הוא
מוציא אותן לאור.

• עד א וזרו! בדק
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר
את ברק הנחמד, שעדיין לא החליט
להגיש כתב־אישום נגד ידלין, אהב ידלין.
הוא תיאר אותו כבעל פני ילד, המפיקים
טוב־לב ויראת־כבוד לאדם שמולו, וכולו
אומר רצון טוב והתנצלות בלתי־מזוייפת.
אולם ידלין מאשים את ברק בכך שהינה
אותו, כאשר דרש ממנו להיבדק בגלאי־שקר,
למרות שידע כי החלטה בדרג עליון
קבעה שאין לקחת את ידלין למכונה זו.

יועץ־מישפטי ברק
פני ילד אכזריים
מושבים בכנסת, למרות התנגדות הציבור
לדיין אחרי מילחמת־יום־הכיפורים.
ידלין ודיין קיימו שיחות בצהלה. דיין
הציע שיקראו לידין לעמוד בראש הרשי מה,
ואז הוא יהיה מוכן להיות בך .,״אם
ידין לא ירצה בי, אתמוך ברשימה מבחוץ,״
הבטיח דיין. כבר אז הניח דיין, לפי דברי
ידלין, שהקאריירה הפוליטית שלו לא
הסתיימה, וכי העם עוד יקרא לו לתפקיד
ממלכתי. חוג כור קיבל את הצעת דיין,
ופנה אל ידין.
ידלין אף טוען כי לדיין היתה דעה
גרועה ביותר על פרס כשר־ביטחון, על
רבין כראש־הממשלה ועל גד יעקובי. דוו קא
גולדה מאיר וספיר זכו בתשבחות
מצד דיין.

9על של מההלל
שר־המישטרה לשעבר
שלמה הילל וידלין היו ידידים שנים
רבות. בצעירותם צורפו שניהם ללישכת
מיפלגת העבודה, הילל על תקן של ספרדי
וידלין על תקן של אשכנזי.
ידלין כועס על הילל על שגילה מורך-
לב וחולשה דווקא כאשר ידלין היה זקוק
לו. הילל היה שר־המישטרה כאשר המיש־טרה
התחילה לחקור בפרשה. ידלין, שהיה
לדבריו חבר של הילל במשך 30 שנה,
נפגע מכך שהילל לא סיפר לו על החקירה
המתנהלת נגדו. הצטדקותו של הילל ;
״חיכיתי שאתה תטלפן אלי!״
לידלין גם נודע שכאשר דנה הממשלה
בעניינו, לא הגן הילל עליו, אלא דווקא
על כבוד המישטרה. כאשר פגש הילל את
ידלין בכלא, במיסגרת סיור של ועדת-
הפנים, בבתי־הסוהר, שאל אותו ידלין
ישירות :״למה רצחתם את אברהם עו פר
1״ הילל הטיל את האשמה על רבין
וצדוק. לדברי ידלין אמר עופר :״הילל
הוא הגרוע מכולם!״

שר דיין
הקים את ד״ש
לו ידלין :״אני מוכן ללכת למכונה,
בתנאי שתיבדק גם אתה במכונה ותענה
רק על שאלה אחת: האם קרה ששלחת
מישהו למאסר בידיעה מפורשת שהוא חף
מפשע?״ זיגל סירב, כמובן.
ידלין מאשים את זיגל בכך שלא איכפת
לו כלל אם האדם הנחקר אשם או לא,
אלא רק אם אותו נחקר יודה, ואין זה
משנה לו באילו תנאים. לדברי ידלין, יש
לזיגל כמה פנים, שאותן הוא לובש לפי
אופיו של הנחקר שלו. אם הנחקר טיפש,
מרמה אותו זיגל. אם הוא פחדן, הוא מם־
חידו. אם הוא פטפטן, מושך אותו זיגל
בלשונו, אם הוא גאוותן, מחמיא לו זיגל.
אם הוא עקשן, הוא מוציא אותו משיווי-
משקלו.
זיגל אוהב ״להשוויץ״ בעובדה שהיה
קצין בכיר בצבא הפולני כבר בגיל ,20
ומראה את התמונה שלו מאז. ידלין חושב
שכל חקירה היא עבור זיגל עניין של
מישחק, ציד־אדם, כאשר זיגל הוא, כמובן,
הצייד.
ידלין גם בא אל זיגל בטענות על כי
רימה אותו. לדבריו, הבטיח לו זיגל שאם
יודה באשמה, הוא יקבל רק שלוש שנים
ויצא כעבור שנתיים, שאותן יבלה בכלא
מעשיהו. ידלין קיבל חמש שנים. את
מרבית עונשו ריצה בכלא רמלה. אחד
ההסברים שנותן ידלין להודאתו במישפט
היא זיגל. זיגל הבטיח לו, לדבריו, שגם
אם ייצא זכאי במישפט, הוא ירדוף אותו
ויגיש נגדו האשמות נוספות, במשך כל
חייו.
ידלין גם לועג לזיגל ולאנשיו על בורו תם.
באחת מחקירותיו הוא אומר להם:
״אילו הייתי מנהל את קופת־חולים כמו
שאתם מנהלים את המינהלה המישטר־תית,
היו באמת צריכים להענישני.״

• ע ל אהדון דלין
מי שהיה שר־ החינוך־.
בן־דודו שד אשר ידדץ
הפתק היחידי מהפתקים שהיו יכולים
להצביע על שחיתות במיפלגת העבודה
בכל הנוגע לקבלת כספים מקופת־המדינה,

שר־מישטרה הילל
חולשה ומווך־לב

שהציג ידלין במישפטו, היה פתק של
בן־דודו, אהרון ידלין. אהרון היה אז
מזכיר המיפלגה, והוא כתב לאשר פתק
שבו ביקש להעביר 70 אלף לירות לחברת

תת־;יצב זיגל
מאסר זזף־מפשע
ע 15 שהיתר, שותפות של כור, בנק הפועלים
ובנק גרמני.
גם עם שיחרורו מהכלא לא מרחיב
ידלין את הדיבור על שיטת הפתקים,
שבגללה עברו מיליונים רבים של לירות אלא לקופת־המיפלגה,
מקופת־ד,מדינה
מתנצל על כך שהציג דווקא את הפתק
של בן־דודו. זה היה, לדבריו, הפתק ה יחידי
שנשאר במיקרה בידיו. אשר מא שים
את אהרון בתמימות, וטוען כי רק
אחרי מישפט ידלין הבין אהרון ידלין
לפתע איך קרה שמיפלגת־העבודה קיבלה
פיתאום כל־כך הרבה כסף.
ידלין מגלה כי בעת מישפטו התכוון
אהרון ידלין, בעיקבות גילוי הפתק, להת פטר
מתפקידו כשר־החינוך, אולם הוא,
אשר ידלין, מנע זאת בעדו. בין תכונותיו
החיוביות של אהרון מציין אשר את ה עובדה
שהוא הגון, חבר־קיבוץ, ומי שידע
להתנהג בעדינות עם גולדה מאיר ולשתף
פעולה עם פינחס ספיר.

• עלגד עקוב׳
שר התחבורה לשעבר
גד יעקובי לא היה אף פעם מידידיו של
ידלין, אם כי היה מקורב ביותר לטליה
ליבני, שהיתה גם היא פעילה ברפ״י.
לגבי גד יעקובי יש לידלין סיפור מרתק.
ידלין היה מודאג מההדלפות מהישיבות
של הנהלת חברת העובדים, שבראשה
עמד. אחרי כל ישיבה היה מתפרסם בעי תונים
חומר כלכלי־סודי מתוך הישיבה.
הוא שכר את מישרד־החקירות מודיעין
אזרחי, אשר גילה כי גד יעקובי מדליף
לדן מרגלית מהארץ. כאשר בא אל יעקובי
בטענות, השיב לו יעקובי החיוור :״מה
אני יכול לעשות 1זה הטבע שלי ! ״

שלא נראו לידלין, החל להתייחס אליו
אחרת.
ידלין מספר כיצד דרש לווינסון כי
מבקר־ד,הסתדרות לא יתערב בעסקי הבנק
שבראשו עמד, ועל אווירת הטרור שהטיל
לווינסון בקרב הנהלת ועובדי בנק הפו עלים.
היטיב לבטא את היחס ללווינסון
דווקא אברהם עופר, אחרי ריב שהיה לו
עם לווינסון. אמר אז עופר ללווינסון:
״אני יודע שאוכל לקבל את הכסף אם
אלקק לך. זוהי השפה שאתה אוהב!״
ידלין מספר על מעורבותו של לווינסון
במימון מיפלגת־העבודה, ובוכה על כך
שכל האנשים שהיו עשויים לבלום את
לווינסון כבר אינם: אברהם עופר ויהושע
רבינוביץ נפטרו, מאיר עמית ודויד גו־לומב
אינם עוד במיפלגה, צבי רכטר
פרש מסולל בונה, ואילו ידלין עצמו ישב
בכלא.

• ע ל גו רדה מאיר
ראש־ הממשלה לשעבר
הכל פחדו מגולדה מאיר, גם ידידיה הק רובים
ביותר, אשכול וספיר. נראה כי גם
ידלין חשש ממנה, אולם אחרי מותה של
גולדה, הוא מעז לחשוף פרשות בהן היתד,
מעורבת.
ידלין אינו מסתיר את טינתו לגולדה
מאיר. הוא מסר כיצד בשנת 1969 טילפן
אליו לוי אשכול, שהיה אז ראש־הממשלה,
באמצע הלילה ואמר לו :״אינני יכול
יותר. הגברת מרחוב הירקון (גולדה אז
מזכירת מפא״י) ,גברת הממלכות, ממררת
את חיי. היא טוענת שאני מפקיר אותה,
שאין לה כסף לשלם שכר לעובדי המים־
לגה, ושעומדים לנתק את הטלפונים בבית
מרכז המיפלגה. היא אשד, זקנה ועזובה
לנפשה.״ לדברי ידלין התחנן בפניו אש כול
כי יעזור לגולדה בכספים למיפלגה,
והוא אמנם עשה כן.
ידלין חושף פרשה אפלה, שבה היתד,
קשורה גולדה. בשנת 1973 הוא הוזמן
אל ספיר ובחדר היה גם רבינוביץ. הם
ביקשו ממנו שקופת־חולים תמכור לממש לה
שטח של ששה דונם במקום היקר ביו תר
בתל־אביב, שדרות דויד־המלך. הם
סיפרו לו כי גולדה רוצה את המקום כדי
להקים עליו קונסבטוריום למוסיקה, שאו תו
ינהל בנה, הצ׳לן מנחם מאיר. לדברי
ידלין היה סכום הפרוייקט כולו כ־60

ראש־ ממשלה מאיר
עיסקה מפוקפקת עם הבן

סיפורים על אופיו של לווינסון, שיטותיו,
הפחד שהוא מטיל סביבו, וו־,רבד־*,הרבה
הצעות להיזהר מלווינסון, המיועד לתפקיד
שר״האוצר בממשלת המערך.
לווינסון היה עד לפני חודשים אחדים
דמות מיסתודית ורק מעטים בארץ ידעו
פרטים עליו. הראשון שחושף טפח מדמות
זו הוא אשר ידלין.
מערכת־ד,יחסים בין ידלין ולווינסון הח לה
ברגל ימין. בתחילת דרכם המשותפת
העריץ ידלין את לווינסון על כושרו ויכול תו
הביצועיסטי. אולם כאשר גילה, לדב ריו,
כי לווינסון מפעיל לחצים ושיטות

בין האנשים אליהם היה ידלין מקורב
ביותר היה פינחס ספיר, אם כי ידוע ש ספיר
דאג לשמור תמיד על מרחק מסויים
מידלין.
ידלין מדבר בהערכה רבה על פינחס
ספיר, למרות שלדבריו הוא אבי השיטה
אשר הביאה אותו לכלא. הוא מגלה, כי קי בל
מספיר עשרות פתקים, שבהם התבקש
להעביר כספים למיפלגה, ועשרות פתקים
שבהם הוא נדרש להתנהג בזהירות כדי
שדברים מסויימיס לא יתגלו. הוא מתאר
את סיגנון־עבודתו הידוע של ספיר, את
הפגישות בבתי־מלון בתל־אביב, שבהם היו
עוברים מיליונים מקופה אחת קופה שניה.
לדבריו היה ספיר המתכנן והמבצע של
הפילוג בתוך מפא״י שהכל רצו למנוע
אותו, שהביא לפרישת בן־גוריון ולהקמת
רפ״י.
ידלין מגלה כיצד ניסה ספיר להתערב
אצל שר־המישטרה, שלמה הילל, בחקי רת
פרשת צבי רכטר, כדי להפסיק את
החקירה.

מיליוני לירות, במחירים של אז, וערך
הקרקע, שאותה ביקשו השניים עבור בנה
של גולדה, כ־ 12 מיליוני לירות, במחירים
של אז. גולדה היתד, אז ראש־ד,ממשלה,
וספיר שר־האוצר.
גם אחרי מילחמת יום־ד,כיפורים לא
הפסיקה גולדה את לחצה בעניין המיגרש
של בנה, וכאשר מונה רבינוביץ כשר־האוצר,
הוא העביר החלטה לרכוש את
המיגרש ולבנות עליו קונסרבטוריום למו סיקה.
ידלין
מאשים את גולדה בצדקנות. הוא
נפגע במיוחד מתגובתה של גולדה אחרי
מישפטו, עת אמרה :״אשרקה ידלין,
כיצד קרה לנו דבר כזה? מי האמין שכך
יעשה אשרקה ידלין? לא יסולח ! לא
יסולח!״ הוא טוען כי גולדה נתנה גיבוי
לשיטה שבגללה הוא נכנס לכלא, ממש
כמו מנהיגים אחרים, אבל הם לפחות
שתקו כאשר הוא נפל, והיא היתה מוכרחה
להתנהג כצדקנית ולדבר.

לראשונה משורבב שמו של טדי קולק
לכל מערכת קבלת־כספים ממקורות הס תדרותיים
וממלכתיים לשם תעמולת־בחי־רות
מיפלגתית. ידלין מספר היום, כי טדי
קולק טילפן אליו מירושלים, וביקש ממנו
להשיג לו תרומה, והוא אמנם השיג לו
תרומות של עובדים.

• ע ל צחק רביו
ראש־הממשלה לשעבר
גם ליצחק רבץ יש לידלין טענות על

ידלין טוען, כי עולמו של פייט צר

שופט עליון שמגר
אף פטם לא מקל
.גי לא היה די חזק כאשר התפוצצה פרשת
ידלין, ועל כי לא עמד לצידו. ידלין מצטט
את אברהם עופר, שאמר על רבין :״ראש־הממשלה
אינו -מסוגל לעזור.״

• ע ל יהושע דביגוביץ
שר־האוצר לשעבר

בעולמה של נמלה. לדעתו חושב פייט ש כולם,
מהצמרת הפוליטית ועד לפקידים
הנמוכים ביותר, הם עבריינים. העובדה
שכל אחד הוא פושע ברורה לפייט מה שיחה
הראשונה שלו עם כל אדם, והשי חות
הבאות הן רק כדי להוכיח זאת.
ידלין מספר, כי פעם אמר לפייט, ב נוכחות
זיגל :״אתה הרי משוכנע שגם
זיגל ראוי למעצר, אך אינך יכול להוכיח
זאת. קשה לך, אבל עוד יגיע היום.״
פייט, לפי דברי ידלין, חייך כמאשר את
הדברים. לדעתו של ידלין פייט, שהוא
רואה־חשבון במקצועו, מוגבל ביותר ב ידע
שלו.

• ע ל חיי צ דו ק
שר־המישפטים לשעבר
בדברי ידלין על צדוק ניכרת טינה של
ממש. הוא טוען נגד התבטאויותיו הקרי רות
של צדוק, בעת שבכירי השרים דנו
בעניינו של ידלין. לדברי ידלין אמר אז
צדוק שלא היה מוכן להתערב לטובתו,
בסיגנון של מורם מעם :״נראה איך יפול
דבר.״
ידלין מצטט את דעתו של ספיר על
צדוק :״הכל מעניין אותו עד לכפתור
ולעניבה. חוץ מצדוק לא קיים בשבילו

• ע ל *רוח משל
מזכ״ל ההסתדרות
ידלין מספר על מערכת־ד,יחסים העכו רה
בין משל, בעת שהיה מזכיר פועלי
ד,תעשיה באיגוד המיקצועי, לבין מי ש היה
אז מזכ״ל ההסתדרות, אהרון בקר.
לדברי ידלין, התהלכה בדיחה בבית הוד
עד־הפועל, כאילו מקדיש בקר מדי יום

• ע ל טדי ק 1ד ק
ראש עיריית ירושלים

• ע ל וורמן פ ״ ט
סגן־ניצב, פגנו של בנימין זיבל

פגישות בבתי־מלון

יעקב לווינסון הוא אחת הדמויות השנו אות
ביותר על ידלין. לידלין יש שלל

שר ידלין

• עלפנחסס פי ר
שר־האוצר לשעבר

שר־אוצר ספיר

• ע ל יעקוב לוינסוו
,מגכ״ל בנק הפועלים לשעבר

70 אלף למיפלגה

ביומו שלוש שעות, בין 1ל־ 4אחר ה צד,דיים,
בשינאת משל, וכי משל מקדיש
מספר שעות גדול יותר מדי יום ביומו
לשינאת בקר.

דבר.״ עופר אמר, לדברי ידלין, על צדוק:
״לבו טיפש מחלב.״

שר־אוצר רכינוכיץ
פיצויי פרישה לא מוצדקים

האיש אליו היר, ידלין מקורב ביותר
מקרב המנהיגים, מילבד אברהם עופר, היה
יהושע דבינוביץ.
גישתו של ידלין אל רבינוביץ מעור בת.
רבינוביץ היה אחד מידידיו, אך אי־אפשר
שלא להבחין בטרוניה על־כך שלא
נחלץ די הצורך לעזרתו; כאשר החלה
פרשת־ידלין להתגלגל, ועל כי דווקא אז
גילה רבינוביץ חולשה. ידלין מגלה, כי
רבינוביץ הוציא 10 מיליוני לירות לתע־מולת־הבחירות
שלו לראשות עיריית תל״
אביב, בעוד שהתקציב שאושר לו היה
רק שלושה מיליונים.
שבוע לפני הבחירות, שבהן התמודד
רבינוביץ עם שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, הת קשר
רבינוביץ לידלין, ובקול-נכאים בי קש
ממנו להשיג לו עוד מיליון לירות
לתעמולת הבחירות. ידלין אמנם לא רצה
לתת לו כסף מקופת־חולים, כפי שרבינו־ביץ
ביקש, אולם הסדיר לו את הכסף
מחברות הסתדרותיות שבהן שלט.
ידלין חושף עתה פרשה ישנה, שבה
היה מעורב רבינוביץ. רבינוביץ דרש
וקיבל 40 אלף לירות, שהיו באותה תקו פה
י — 1969 -סכום גדול, פיצויי־פרישה
מברית הקואופרציה הצרכנית. רק מ-אוחר
יותר התגלה, כי הפיצוי לא היה מגיע
לו, וכי רבינוביץ לא סיפר שהוא לקח
עוד קודם לכן מפרעות על חשבון פי צויים
אלה. הפרשה הושתקה, ורק עתה
היא מתגלה. לדברי ידלין הוא גונן אז על
רבינוביץ, לקח על עצמו את כל האחריות
לפרשה, וכך יצא ממנה רבינוביץ נקי.
ידלין טוען, כי רבינוביץ היה אדם
טוב־לב וידיד, אולם כאשר החלה פרשת
ידלין, היה נטול כוח ומלא פחדים מכדי
לעזור לידידו.

• ע ל מא־ר ש מג ר
שופט כיוז־המישפט העליון
ידלין אינו מעז לתקוף את שמגר, מי
שדחה את עירעורו של ידלין, ומנצל ל מטרה
זו את אחד הסוהרים, שליוו אותו
לשמיעת העירעור בירושלים. לדברי יד־לין
אמר אותו סוהר :״הובלתי לבית־המישפט־העליון
את כל הגדולים ואת כל
הקטנים. אף פעם לא שמעתי ששמגר
מקל בדין.״
בצורה עקיפה, שיש בה מידה של פח דנות,
מאשים ידלין את שמגר עצמו וטו ען,
כי הבחירות של 1965 ושל 1969 היו
מושחתות, והיועץ המישפטי לא עשה
דבר. ב־ 1969 כיהן שמגר כיועץ־המישם־
טי־לממשלה.
;• לגבי גילוייו של אשר ידלין על
שחיתויות בצמרת חשילטון, עומד ח״כ
אורי אבנרי להגיש שורה של שאילתות.

ווי״ פרסו אפרסמון
דחי ארנב׳ ,95 טל 90367 .ג

ראשית להזמנות :״קל־תור״ ,אלנבי 95
תל־אביב טל 286186 :ובסניפי קל.
חוגים אסטרולוגיה בתנופה ! נפתחות קבוצות
לימוד (אפשרות לחוגי בית) בערים
הגדולות ובישובים. מסלולים להכשרת
יועצים אסטרולוגיים וקורסים באסטרו לוגיה
עצמית. למידע נוסף :״המרכז
לתכנון אסטרולוגי״ ,ת.ד 21256 .תל-
אביב, טלפון ,) 03( 218316 בימים
א׳ —ה׳ ,בין השעות .09.00— 13.00
אפשרויות חדשות של תפיסה ומוד עות!
משחקי תודעה בשיטת מאסטרס
ויוסטון — ספורט פסיכולוגי מרתק
ומפתח! פגישות שבועיות ומרתונים

דודג׳ דארט 1975 צבע אורגינל, מזגן,
מצב מצוין, הגה כוח ובלמי כוח, טל :
.286186

גלריה גוונים. תערוכות, מופעי מוסיקה
ובדור וארגון ארועים ושמחות. טרומי
פלדור 10 רמת־השרון (נוח מגן)
.481910

אוסטין +: 1963 7\ 40 טסט +אוברול.
—.) 03( 298213 45,000.

אם קבלת חשבון טלפון מנופח התקן
חוסם לשיחות בין עירוניות ובין לאו־מיות
.״טלפון־סנטר״ .)03 (293029

פיז׳ו מפספורט לפספורט 80 511505
+תוספות .334989

חיות בית, ציוד וספרות מקצועית,
צמחי בית בבקבוקים וכלי נוי מיוחדים
במחירים הזולים ביותר בעיר. אצל
רוני, אבן גבירול 77 טל.237850 :
חקלאות מעוניין במיכל חלב נייד, רצוי קירור,
300 ליטר, לפנות לרכז המשק
.) 067(41372/3

טלפונקן צבעונית 1980( 26 באריזה
+אחריות —.252664 72,000.

מכונת כתיבה קונטיננטל עתיקה ל אספנים
טל )03( 316696 :בבית, ב עבודה
,)30( )280171 נתן.

לפרוייקט פרסומי חדש ומעניין סוב־ני
ם/ו ת אחראים/ות בעלי/ו ת הופעה
ומוטיבציה. טל .290367 :

וילות, בתים ודירות

עצמאי ,45 ,נאה לידידות אינטימית.
ת.ד. מ.ב 30184/.ת״א.

ג׳נרל־אלקטריק, אספקה בשבוע, חד שים
מארה״ב ביבוא אישי .) 03(244841

רווק ,24 ,באשה /זוג ת.ד 36867 .ת״א.

בהרצליה — קוטג׳ להשכרה 6 ,חדרים,
.) 03( 615394 $300

צעיר בעל אמצעים מעוניין בהכרות
אינטימית ודיסקרטית. ת.ד. ג2596/.

בהרצליה במרכז מפוארת 3חדרים,
ריהוט חלקי. טלפון .) 03(231388

אופנה
במצב אופנת אולימפוס — יצור ושיווק
מכנסי עילית לגברים. מכירה בסיטו נאות.
כצנלסון 145 גבעתיים.

״המלטש״ — פוליש והדברת מזיקים
באחריות 650840 ובערב .838558

״פלתורס״ מזמינה בחופשת
צעירים וצעירות עד גיל ,35
שבוע של כיף אמיתי ביון,
טיולים, בידור, בילוי והכרויות.
והרשמה: במשרדי ״פלתורס״
סוכנויות הנסיעות.

עובדי/ות נקיון לאחה״צ והבוקר ב אזור
תל־אביב, למשרות חלקיות
ומלאות. טל 10.00 )03( 792183 :עד
17.00 , 12.00 עד . 18.00

הכרויות

מקררים

טלויזיות
מץ ״ 26 צבעונית גרמנית, כחדשה +
רימוט־קונטרול —.412867 .59,000.

הסבות לטלפונים לחיצים +זכרון,
טלפונים ומזכירות אלקטרוניות, חיי גנים
אוטומטיים, המבחר הגדול ביותר
בארץ .״טלפץ־סנטר 03(293029

מסג׳ כללי ורפואי לנשים וגברים ע״י
מסג׳יסטית מוסמכת. סאונה פינית.
תאום מראש .״מועדון־הבריאות״ ,מלון
״מוריה״.) 03(241252 ,

״תדיראן 13״ ,כמעט חדש,
מצרין, פורמייקה,) 03( 764366 .

מעונין בהכנסה נוספת? דרושות לנו
סוכנויות נוספות ברחבי הארץ לאסוף
מודעות לכל העתונים. תנאים מצויינים.
לפנות בכתב לת.ד 30184 .ת״א עבור
סוכנויות.

טלפונים

חיפושיות , 1972 , 1200 יד ראשונה,
81,000ק״מ .)03( 453768

תחביבים

איש עסקים צעיר 27 מעוניין ב הכרות
אינטימית ודיסקרטית. ג / .ת.ד.
30184ת״א.

אפוקה — גלריה לדברי נחושת ו אומנות.
יצור ושווק גם לחנויות
בהנחות גדולות. אבן גבירול 54ת״א.

פיאט , 1958 ,600 מצב מכני טוב, טסט
לשנה, טלפון.286186 :

בסופי שבוע בכל הארץ. למידע נוסף :
״לגעת במופלא״ ,ת.ד , 1193 .רמת
השרון.

ומלאכתו היטב יודע. מצפה להצעה
מפתה עם הרבה סודיות ולאו דוקא
מיטה ...אבנר ג. ת.ד 30790 .תל־אביב.

נדיבות, חביבות, שובבות^00)1 ...
! 11010 נאה ותמיר ( 188ס״מ) .בשל
אך צעיר ( 23 סתוים) .רחב אופקים
אך צר אמצעים. סימפאטי, משעשע

למה לזרוק בגד ישן? רחל תופרת
ומתקנת בגדים במחירים זולים. ה שרות
מהיר ואדיב טל.282041 :
0 £ן — יבוא של בגדים משו משים
,11.5 עברנו לרחוב רציף
העליה. השניה — יפו.

הפסח לבלות 1פרסום ״אפרסמון״ ,ת.ד ,30184 .תל־אביב
הכולל 1
שם המזמין פרטים ובכל
כתובת

בבית ההארחה עין גדי מחכה לך נוה
מדבר אמיתי 8 .ימי נופש הכוללים
טיולים באזור, סרטים והרצאות במחיר
מיוחד, וכן חופשות סוף שבוע. סוכנות

...לפרסום ב״הלוח הזה״ במדור
טלפון
מצ״ב נוסח המודעה +צ׳ק/המחאת דואר לפקודת פרסום ״י.ב. אפרסמון״.
מודעות פרטיות — 25.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ( .מינימום 10 מלים).
מודעות מסחריות (.חנויות, בתי עסק, וכד 20.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ
(מינימום 15 מלים ו־ 4הופעות רצופות).

א ת 1ז׳ י והג ־ ד ה

מאת יגאל לביב

יריד ה ב רוו חי ״דו ב ק
חגרת ״דובק״ תנסה להציג השנה ב-
מאזנה רווח הדומה לרווח של אשתקד,
שהיה 72 מיליון לירות לפני מס. משמעות
הדבר היא ירידה ברווחים, שבן ב-
תנאי האינפלציה היה על החברה להראות
רווח של 140 מיליון, כדי להגיע לרמה
של אשתקד. מנכ״ל החברה, זרח גחל,
שסירב למסור כל נתון לגבי המאזנים,
ציין, כי הריווחיות השנה ירדה ביגלל ה אישור
המאוחר של מישרד-התעשיה להעלאת
מחירים. הוא הוסיף, כי חלק מהרווחים
אשתקד היה מהכנסות לא-
תיפעוליות.
חברת ״דובק״ עוברת לאחרונה תהליך
של מודרניזציה ונסיונות ליעול, המומר״
4צים על-ידי חמנכ״ל, זרח גהל. התהליכים
מתעכבים ביגלל התנגדות הדור הוותיק

לפגיעה בעובדים הוותיקים. זרח גהל
אמר, כי צימצום העובדים יתבצע תוך
כמה שנים, במקביל למיכון חדיש שיוכנס
למיפעל.
מקורות בחברה טענו גם, כי הליכי השיווק
נפגמים ביגלל העובדה שמנהל-
המכירות הוא עצמו סיטונאי של החברה
בחולון וביפו. ירח גחל אישר את הדבר,
אולם ציין, כי הסיטונאי הוכנס לתפקידו
לפני 18 שנה על-ידי אחד ממייסדי החב-

בחברה לשינויים, כאשר יושב-ראש מועצת
המנהלים, מרטין גחל (אביו של
זרח) ,תומך בשמרנים. כך, למשל, לא
קיבלו הוותיקים את דעותיו של זרח גהל
לגבי עיצוב סיגריות ״קפיטול״ ,שנועדה
להתחרות ב״מרלבורו״ .עיצבו אותה בצורה
המונית, שפגמה בסיכויי הצלחתה.
סיקרי-מיכון שנעשו בחברה הראו, כי ניתן
לצמצם את מיספר העובדים ב״ 100 מתוך
500 עובדים, אולם מרטין גהל מתנגד

טענות 1.11־

מרטין גהד
הרווח עלה באש
איגוד חברות־הביטווז
״איגוד חברות הביטוח״ אינו ממלא
את תפקידו כהלכה בשמירת האינטרסים
של חברות־הביטוח בענפי־הרכב, ובכך
מסכן את קיומן של חלק מן החברות —
זאת טענו כמה מראשי העוסקים בענף
הביטוח.

יו״ר איתן אכניאון
אין דואג

לדבריהם, כבר לפני שנתיים־שלוש ניתן
חיה לצפות את התדרדרות המצב בענף
ביטוח-הרכב, וחיו גם חברי איגוד שהתריעו
על הצפוי ואף דאגו לכך שהחברות
שלהם ייצאו מענף זח. עתה, כאשר
מצב הענף מדאיג, אין יו״ר חאירגון,
איתן אבניאון, עושה דבר לשמירת ה אינטרסים
של חחברות. תחת לדאוג לכך
שהחברות לא תתחרינה אחת בשניה ב-
הצעות-תעריפים, הגורמות בהכרח להפסד,
מסתפק האיגוד בהכרזות ואינו תקיף
דיו במגעיו עם האוצר.
הדוברים הצביעו על כך שכאשר חלה
בענפי-חביטוח של ״לוידס״ ירידה ב-

רה, אלכסנדר וסקביץ ז״ל. בימים אלה
הוא יוצא לפנסיה, ואת מקומו יחליפו
מנהלי שיווק ומכירות צעירים.
מרטין גהל סירב להגיב על המידע
שנמסר. מניות ״דובק״ מצויות בידי זרח
וחיים גהל, בניו של מרטין 17 לכל
אחד) ,מרטין גחל (אחוז אחד) ,קרוביו
של מרטין גחל באמריקה 32 ועורך-
הדין משה בן-פרץ כנאמן( ,)180/<,יוסף
חכמי (/0״ )$והייתר בידי הציבור.
ריווחיות, מתקנות החברות מייד את ה מצב
על־ידי העלאת תעריפים ואי-לקיחת
ביטוחים רעים, ותוך שנה-שנתיים חוזרות
למצב דיווחי. זוהי חדרך היחידה לצאת
מן המשבר, ובדיקת מאזני ״לוידס״ בעשרות
השנים האחרונות מוכיחה את הדבר.
בישראל אין החברות פועלות מיוזמתו לשינוי
המצב, וההתחרות ביניהן גורמת
להרעת המצב הקיים.
האשמה העיקרית נופלת לדבריהם על
יושב-ראש האיגוד, שלדעת הדוברים גם
אינו מבין די צורכו בביטוח. החברה ה מובילה
בענף ,״הסנה״ ,נכשלה ברכישת
חברות־ביטוח בכל מחיר, כדי להציג גידול
במאזן וברכישות, ופגעה קשות ב-
ריווחיות. עתה יש לחברה חברות-בת
רבות, המתחרות אחת בשנית, ומכות זו
את זו ביגלל תחרות אישית בין ראשי
האגפים השונים של ״הסנה״.
לדעת הדוברים, סבורים ראשי ״איגוד
חברות הביטוח״ כי עיקר הביטוח זה
כסף, בעוד שראשית־לכל תלוייה הצלחת
הביטוח בחסכם־חביטוח, ולא בהסכם־
המימון שלו. ראשי ״חסנה״ דואגים קודם
כל לכיסוי עצמם, ולא לכיסוי החברה בביטוח
.״הסנה״ ואחיותיה מפחדות להעלות
תעריפים, כדי לא להפסיד לקו חות,
ועושות הכל בהנחות, כדי לקבל
לקוחות המביאים פרמיות מדומות, היוצרות
רושם במאזן כאילו גדלה ההכנסה,
בעוד שלקוחות כאלה תורמים להפסדי
החברה. יש מיקרים רבים שבהם מסרבת
חברת ״מיגדל״ לתת הנחות, שאותן נותנת
בסוף חברת־הבת שלה ״סלע״ ,וכך
קורה בין ״חסנה״ ל״רותם״.
מכה חדשת לענף־הביטוח באח עתה
מצד מבטחי-חמישנה בלונדון, המסרבים
לעשות ביטוח-מישנה כולל (״קווטח״),
אלא לפי ״אקסס אוף לוס״ (חיינו, יכסו
נזק מעל המיליון חראשון בילבד).

השמאים מייקרים התגלו 80 מנשיו
הערכי הנישה טלוויזיה מונוחיס
התייקרות שיעורי ביטוח הרכב, חובה
ורכוש, אינה מוצדקת בחלקה, כיוון שחלק
ניכר מתשלומי חברות הביטוח למוסכים
הם תשלומים מנופחים, הניתנים
בעזרת שמאי־ביטוח לא-מורשים ולא-מנו-
סים.
טענה זו העלו כמה שמאי-רכב ותיקים.
לדבריהם, יש כיום שני אירגוני-
שמאים. האחד ,״איגוד שמאי הביטוח״,
הוא הוותיק, וסגר את שעריו לפני חודשים.
האיגוד השני ,״שמאי רכב ושירותי
הנדסה״ ,הוקם על-ידי שמאים שלא התקבלו
לאיגוד הראשון. אין כיום כל צורך
ברישוי ממשלתי או אחר כדי לעבוד כשמאי.
כל אדם יכול להכריז על עצמו כשמאי,
ואם יקבל עבודה מחברות הביטוח
הרי שפסיקתו תחייב את החברה.
בכנסת מונחת מזה 15 שנח הצעת-חוק
לשמאי-רכב, שאינה מוגשת לאישור ביגלל
התנגדות חברות-חביטוח, שאינן רוצות
כי השמאים יהיו בלתי־תלויים בחן.
כיום תלוייה עבודת השמאי בחברת-
הביטוח, המחליטה למי למסור הערכות.
מרבית החברות רוצות לרצות את הלקוחות,
ולוחצות על השמאי לאשר ללקוח
תשלום נזק גדול מכפי שמגיע לו בפועל.
נעשית, למעשה, קנוניה בין המוסך ה נהנה,
הניזוק הנהנה והשמאי, התלוי ב-
חברת־חביטוח.
בצורה כזו מנפחים השמאים את הוצאות
תיקוני-חרכב, וזו אחת הסיבות להפסדים
הגדולים ^של ביטוח-חרכב.

מחלקת-החקירות של המכס איתר
בנמל אשדוד מכולה שהכילה 80 מכשיר
טלוויזיה צבעוניים, מדגם ״אי-טי-טי
כאשר ניירות חמיצהר של המכולה הגד
רו את תוכנה כמיטען אישי רגיל.
בדיקת הבעל הרשום של המכולה העי
תה, כי אין אדם כזה, והכתובת שמס
היתה של גן־ילדים. המכולה התגלת
אחרי שהתברר כי הוגשו בנמל שתי מכ
לות בעלות מיספרים וחים. האחת הכיל
את המיטען האישי והשנייה הכילה ברו
לבניין. המכולה ובה חברזל שוחררה, א
לם זו שהכילה את מכשירי-הטלוויזי
נשארה בנמל כחודש וחצי. אנשי המכ
החליטו לתפסה אחרי שאיש לא בא
שחררה.

צפו״ם גילויים
בימים הקרובים יתחיל בדרוס-אפריק
מישפטו של הד״ר רנפריו כריסטי, כ7
כלן דרום־אפריקאי הנאשם בשימוש י
רעה בכספי חקרנות שהוקמו על־ידי ראי!
השרות החשאי המקומי (״בוס״) לשיחו
אישים ועיתונאים, ויצירת אווירת אהד
לדרום־אפריקח.
העד המרכזי במישפטו יהיה ק ריי
פגמים במכוניות
רשות״התחבורח הפדראלית באמריקה
גילתה במחצית השניה של 1979 שורה
של ליקויים במכוניות הנמכרות באמריקה,
וחייבה את הספקים להחזיר את
המכוניות ולתקן את הפגמים. מישרד ה תחבורה
הישראלי אינו עושה דבר לגבי
פגמים אלה במכוניות הנמכרות בישראל.
• ״פורד ל.ט.ד. מרקורי מרקיז״ —
הוחזרו 162 אלף מכוניות, על פגמים ב-
מערכת־הבלמים בגלגלים הקדמיים.
• ״פורד פיירמונט ותנדרבילט״ —
הוחזרו 82 אלף מכוניות על פגמים ב-
מערכת״הבלמים בגלגלים הקדמיים.
• ״שברולט מונזח״ ,״פונטיאק סג-
בירד״ ו״אולדסמוביל סטארפייר״ — הוח זרו
172 אלף מכוניות על פגמים בצד ה שמאלי
של המנוע, היכולים לפגום במוט
ההגה השמאלי.
• ״ביואיק סנטורי״ ,״ריגאל״ ,״שברו-
לט מונטה קרלו״ ,״אימפלה״ ,״קפריס״,
״קמרו״ ,״אולדסמוביל קטלס״ — הוחזרו
15 אלף מכוניות, על פגמים בנורת״המעצו-
רים ובדוושת-חמעצורים.
• ״פולקסוואגן ראביט״ ו״שירוקו״ —
הוחזרו 540 אלף מכוניות על שחור-
המעבר לאנטנה לא נקדח כראוי, ומים
יכולים לחדור דרכו למערכת-החשמל ולגרום
לתקלות במנוע.
המומחים הצביעו בדאגה על מיעוט
מומחי-הביטוח בישראל. למעשה, פרט לחברת
״אריה״ אין כמעט חברת-ביטוח
המנוהלת במיקצועיות. יש כמה מומחים
בחברות בדרג חמישני, אך העומדים בראש
החברות הם אנשי כספים או פוליטיקה,
ולא אנשי ביטוח. כאשר מצוי בראש חב-
רח איש-מיקצוע, כמו רמי טייבר ב-
״ציון״ ,הרי שהוא עסוק בעיקר בבניין
החדש של החברה, ואין לו זמן לשים לב
להתמוטטות ענף ביטוח-חרכב בכל החברות.
מקור
בכיר בהנחלת איגוד חברות הביטוח
הצביע על-כך שלאחרונה העלו החברות
את תעריפי-ביטוח-הרכב, והחליטו
שלא להתחרות זו בזו על-ידי הנחות והטבות.
איתן
אנניאון עצמו סירב להגיב על ה טענות
שהושמעו צגדו.

קרייג ויליאמסון
עובדות מפתיעות

ויליאמסון, שהוסגר בימים אלה מ
אנגליה לדרום־אפריקה, ואשר היה סוג
ראשי של אחד הגופים המממנים את ח
קרן, בשם ״אינטרנשיונל יוניברסיטי אקס
צ׳יינג פאנד״ .ויליאמסון סיפר לחוקריו
כי אחד המקורות של הקרנות היתה חג
רה רשומה בוואדוץ בשם ״סאוטרן פי!
טרס״ ,שמימנה מיבצעים שונים של חקו
נות. בין המוסדות שמומנו על-ידה חית
גם ״סאנא״ ,סוכנות-חידיעות של דרוב
אפריקה. סוכנות זו מעסיקה כמה עיתו
אים ישראליים. כן מימנה הקרן את ו
קונגרס הפאן־אפריקאי ואת האירגון ו
לאומי של אפריקה. ויליאמסון חמצי
לחוקריו כמות גדולה של מיסמכים מכ5
פות הקרנות, שבחן עבד.

צפו׳ עוי1ו*
בבעלות ״אלד״
הרכב קבוצת־המשקיעים, שרכשה א
מיפעל ״אלד״ ,עשוי להשתנות בגלל ח
לוקי״דיעות בתוך הקבוצה על צורת נית
החברה. עורך־חדין זאב בראז, שר>
/,״ 25 ממניות ״אלד״ ,אינו מסכים לדו
הניהול של שימעון (״צ׳פאי״) קד>
שרכש עם אחיו ס/ס 50 מהמניות. אבו
צנטנר, המחזיק ביתר חמניות, תומך
עורך־דין בראז.
נראה כי קבוצת ״קדם״ או קבו*
בראז—צנטנר לא תישאר ביחד עם השני
במיפעל. קדם ובראז השקיעו ברכיע
*/״ 75 מהמניות 6מיליון לירות במזוג
ועוד 20 מיליון בלקיחת התחייבויות.

במדינה
וזעם
סו־בצע בי ד
הגנרל כארקר היה
טיפש אך יש
טיפשים ממנו
אם אכן קיים כוח עליון, המכוון את
ההיסטוריה, הרי הוא מחונן בחוש־הומור
מייוחד־במינו.
מנחם בגין היה מפקד האימון הצבאי
הלאומי. הוא הכריז מילחמה על ״הכובש
הזר״ .במהלך המילחמה הזאת נורו חיילי
הכובש ברחוב. שילטון־הכיבוש הגיב על
כך, בכל פעם, בהטלת עוצר קצר או ממו שך.
תגובות אלה נשאו שמות כמו ״מיבצע
פיל״ ו״מיבצע אריה״.
המחשבה שמאחרי המעשה היתד, כי העוצר
יפגע בפרנסת האוכלוסיה, ועל כן
יעורר את זעם הציבור נגד הטרוריסטים.
אחרי שהציבור יקיא מתוכו את בני-
הבליעל, יהיה קל על הבולשת הבריטית
לאתרם ולעצרם.
היתד, זאת תפיסה אנטישמית בעיקרה,
שנזונד, מן הבוז העמוק של הכובש כלפי
הכבוש. כפי שהגדיר זאת הגנרל אוולין
בארקר, מפקד צבא־הכיבוש :״הכה את
היהודים במקום הכואב להם ביותר —
בכיסם.״

הלירן ופטר מעל חברון כזמן העוצר
הכל טוב —

קרה, כמובן, ההיפך. העוצר יצר סולי דריות
בין הציבור ולוחמי־המחתרת, גיבש
את המוראל הלאומי ושיתף את הציבור
כולו בחוויית המאבק.
הבוז לכיבוש. עתה יושבים מנחם
בגין וחבריו ומקיימים מישטר של כיבוש
בשטחים המוחזקים.
אירגוני־המחתרת הערביים הכריזו מיל-
חמה על כיבוש זה. לפני שבועיים הם ידו
בחייל יהושע סלומה, תלמיד ישיבת-
הסדר, בלב חברון. המימשל הצבאי הגיב
על כך בהטלת עוצר, שנמשך עשרה ימים.
המחשבה שמאחרי המעשה היתה כי ה עוצר
יפגע בפרנסת האוכלוסיה, ועל כן
יעורר את זעם הציבור נגד הטרוריסטים.
אחרי שהציבור יקיא מתוכו את המנוולים,
יהיה קל על שרותי־הביטחון לאתרם
ולעצרם.
תפיסה זו ינקה מן הבוז התהומי שרו חש
שילטון־הכיבוש לאוכלוסיה הכבושה.
אך בעוד שבזכות הגנרל בארקר ועמיתיו

אפשר היה לטעון כי טיפשותם נבעה מחו-
סר-ניסיון, מכיוון שמעולם לא חיו תחת
כיבוש זר, הרי שום תירוץ כזה אינו עומד
לחבריו של מנחם בגין.
חכם לומד מניסיון הזולת. טיפש לומד
מנסיונו של עצמו. ורק טיפש מופלג מאד
אינו מסוגל גם לכך.
השטחים הטירוף חסות גבר
״אין מועדת״ ברצח
ערבים. אפשר לנקוב
בהם בדרד אחרת
ממצריים הגיעו איתותים של אס־אדאס.
למרות שד,נורמליזציה התקדמה כסידרה,
לקראת פתיחת השגרירויות של שתי המדינות
זו על אדמת זו, בישרו דבריו של
חסן אל־תוהמי (ראה הנדון) כי המשך
הכיבוש הישראלי בגדה וברצועה יפוצץ
את חוזה-השלום במרוצת הזמן וימיט אסון
על יחסי ישראל־מצריים.
מארצות־הברית הגיעו איתותים חמו רים
עוד יותר. דוברי המימסד הודיעו,
בתכיפות גוברת ובסיגנון מחמיר והולך,
כי היעדר הפיתרון לבעייה הפלסטינית
מאיים על עצם קיומה וביטחונה הלאומי
של ארצות־הברית, מול פני הצורך לגייס
את העולם הערבי להגנה על ארצות־הנפט.
ואילו ממשלת ישראל נגררה על־ידי
קבוצות זעירות של קנאים, חלקם בלתי-
שפויים בעליל, למעשים שלא יכלו אלא
להחיש את כל התהליכים האלה.
היה זה מצב קלאסי של ״הזנב מכשכש
בכלב״ — כשהכלב משלים עם המצב ואף
נהנה ממגו.
עוצר גיזעי. בשכם התאכסנו ש ני
חברים של התנועה הפאשיסטית הקטנה
של ״הרב״ כר,נא במלון פלסטין, והודיעו
כי נחושה החלטתם לייסד כך את היישוב
היהודי בשכם. באותה שעה הכריז השר
אריאל שרון בכנסת, כי היישוב החדש
בג׳בל-כביר יהיה לעיר גדולה, ושמו יהיר,
״קריית־שכם״.
שני האירועים הם חיקוי מובהק של
התהליך שהביא להקמת העיר קריית־אר־בע,
בעיקבות הסתננותם הבלתי־חוקית של
כמה מאנשי גוש־אמונים למלון פארק ב חברון,
לפני תריסר שנים.
אנשי קריית־ארבע עצמה חזרו ופשטו
ממיבצרם אל תוך חברון עצמה. השבוע
הם הופיעו במלוא הדרם לעיני הטלוויזיה
הישראלית, והציבור כולו יכול היה להת רשם
מטיב הקבוצה המכתיבה כיום לממ שלת
ישראל — ולמדינת-ישראל כולה —
את המדיניות.
•1הרב משה לווינגר שירטט לעיני
המצלמה את דמות היישוב העומד לקום
בתוככי חברון. הוא עשה זאת בעיצומו
של העוצר (ראה לעיל) .תוך כדי כך נם-
תברר, לצופה עובדה מדהימה: שבשטחים
המוחזקים העוצר אינו על שטח, אלא
על גזע — ממש כמו תוכנית־האוטונומיה
של בגין. העוצר חל על ערבים בלבד.
ליהודים היה מותר לטייל בחברון בימי
העוצר, ואף לערוך בה הפגנות (לאומניות
בלבד. הפגנה יהודית אנטי-לאומנית נעצ רה
בכניסה לעיר).
• 1אחת התושבות של קריית־ארבע נש אלה
אם צריכים לרצוח ערבים, בתגובה
על רצח היהודי. האשה שקלה זאת בכד
בד־ראש, לעיני המצלמה. היא לא אמרה
״לא תרצח״ .היא אמרה ש״אין תועלת״
ברצח ערבים. הרבה יותר כדאי ״לנקום״
בערבים על-ידי שיכון יהודים בתוכם .״זה
ירגיז אותם יותר,״ אמרה, בהנאה בולטת.
האשד, הוסיפה לכך הערה שהיתה
כה מחרידה, עד שהטלוויזיה גנזה אותה
(ראה תשקיף).

קל לתאר את טיב היחסים שיירקמו
בין אשד, כזאת ובין שכניד-,לעתיד הער ביים.
אך ממשלת ישראל ישבה על המדוכה,
קיבלה עקרונית את הרעיון של שתי לת
יהודים בתוך העיר חברון, ודחתה את
ההחלטה המעשית לכמה ימים.
״מכות רצח״ .פניה העגולות וד,ה חלקות
של אשד, חסודה זו, שושנה פרץ,
הם פני הכיבוש. בפעם הראשונה ראה
אותן הציבור הישראלי גלויות וחשופות.
הציבור כולו שמע את הערבי מסביר
מדוע אין שכנו, חברוני קשיש, יוצא לר חוב
כדי להזעיק את החיילים. בתו של
אותו ערבי לקתה בכוויות קשות בשעת
עוצר. הערבי פחד לצאת לרחוב כדי להז
הנשיא
אל־אסד
— ותמיד רע

עיק אמבולנס, או אף לקרוא לחיילים.
״יכו אותו מכות־רצח!״ הסביר השכן
בקול שקט, כמי שאומר דבר מובן מאליו.
יתכן כי הציבור הישראלי לא שמע
מעולם, בצורה כה פשוטה ומחרידה, את
המשמעות האמיתית של הכיבוש.
מי הם האנשים. אשר מובטח, כי יכו
מכות־רצח ערבי קשיש, המזעיק עזרה
לבתו המתייסרת בכאבי־תופת? הטל וויזיה
הראתה גם אותם — חיילי הכי בוש.
שום מדינה תרבותית לא היתה מתגאה
בהם.
אם אלה הם פני ישראל, כפי שהן נר אות
מדי יום ל־ 1.8מיליון הערבים החיים
כעת בשטחים המוחזקים — הרי נוצר
מישקע של שינאה, שלא יימחה בנקל.
מי מטורף יותר ז כמה ימים לפני
כן גויים צה״ל כדי לסלק את אחרוני
המתנחלים מאילון־מורה, שעלתה למדינה
עשרות מיליוני לירות. המצלמה הנציחה
את חיילי צד,״ל כשהם מרחיקים בעדינות
מירבית את אחת הדמויות הססגוניות ביו תר
בישראל :״מזל היורקת״ ,זו אשר ירקה
בשעתו בפני שר־הביטחון בנאוודסי-
ני, ואשר שפכה מלח לקפה שלו באילון-
מורה (ראה אנשים).
בכל מדינה שפוייה היתה אשה כזאת
זוכה מזמן בתגובה מתאימה — בדרך
מישפטית או טיפולית. אך בישראל היא
הפכה גיבורה לאומית, וממשלת ישראל
כירכרה סביבה במשך שבועות וחודשים.
על מישחקים אלה מוציאה הממשלה
עשרות ומאות מיליוני לירות — בשעה ש־פיצצת־הזמן
של הפער החברתי ומצוקת
השכונות מתקתקת בקול גובר והולך.
מי מטורף יותר — הממשלה או אנשי
גוש־אמונים ן

יחסים מרחביים
לסן׳ צי ל צ לו הבעסווגים
אסר הוא רע :
גם כשהוא גבגס,
; 0כשהוא יוצא
מה רוצים הסורים?
מיליוני מילים נשתפכו השבוע באט-
צעי־התיקשורת הישראליים כדי להשיב
על שאלה זו. תיאוריה רדפה תיאוריה,
האחת מטורפת יותר מהשניה. דובר על
מילחמה כוללת, על מילחמת־התשה, אפי לו
על מילחמת־עולם שלישית.
במרכזה של סערה־בכוס־דיו זו עמדה
עובדה אחת פשוטה: הסורים מאיימים
להוציא את כוחותיהם מן האזורים ה מאוכלסים
של לבנון, שם שירתו בשנים
האחרונות, ככוח־שיטור למניעת מילחמת־האחים.
איום
— כף או כך. כאשר הוכנסו
הכוחות הסוריים ללבנון, צעקה ממשלת־ישראל
חמס. הדבר הוצג כאיום ישיר על
ישראל, כהתעללות בנוצרים שהפכו בני-

חסותה של ממשלת־ישראל, ככיבוש ברו טלי.
עוד
לפני חודש, כאשר מנהיגי הימין-
הנוצרי בלבנון השמיעו תביעה אולטי מטיבית
להוצאת הכוחות הסוריים מלבנון,
פירסמה זאת העיתונות הישראלית בני מה
של תמיכה ועידוד.
אך כאשר הודיע הנשיא חאפז-אל-אסד
השבוע, כי הוא אכן מוציא את כוחותיו,
צילצלו בישראל פעמוני האזעקה. גם
מעשה זה הוצג כאיום ישיר על ישראל,
כהתעללות בנוצרים. כהכנה למילחמה.
הכיבוש אינו בדאי. קרוב לוודאי,
כי יש לצעדים הסוריים הסבר פשוט הר בה
יותר:
#הנוכחות בלבנון עולה לסורים הוו־תועפות
מבחינה כספית.
הצבא הסורי אינו יכול לעמוד ב מעמסה,
מפני שהחיילים דרושים לו ב סוריה
עצמה, שם קיימת תסיסה מתמדת
של חוגים דתיים קיצוניים, בעידוד מצ ריים,
נגד הנשיא אל־אסד, המייצג טיפ־לגה
חילונית קיצונית (״אל-בעת / ,הת חייה)
,והוא עצמו משתייך לכת מוסל מית
שולית (העלאווים, חסידי עלי, חתן
הנשיא).
• 1החיילים הסוריים מתקלקלים בלב נון,
שומעים דיברי כפירה מצד אחד ודב רי
קנאות דתית מצד שני. הם גם יצאו
כבר ממישטר של אמונים.
בקיצור: כל ההרפתקה אינה כדאית.
מה גם ששום סוף אינו נראה באופק,
והשינאה הישנה בין העדות והמעמדות
כלבנון בוערת כמו מקודם. שלא כמו
ישראל בשטחים המוחזקים, הבין אל־אסד
שהכיבוש אינו כדאי.
הרים מדל הרים. שאלה אחרת היא
מדוע החליט אל־אסד החלטה זו דווקא
אחרי ביקורו של שר־החוץ הסובייטי,
אנדריי גרומיקו, בדמשק.
יתכן כי סמיכות זו היא מיקרית. אר
יתכן גם כי אל־אסד רצה להתייעץ עם
הסובייטים. אלה בוודאי לא התנגדו ליצי רת
משבר־זוטא, מלאכותי ככל שיהיה,
בהרי הלבנון, כדי להסיח את הדעת מן
המשבר, שאינו מלאכותי, בהרי אפגניס־תאן.
נושא־הצלם.
מה יקרה אם הסורים
אכן יפנו סופית את ביירות ושאר אזורי
לבנון המערבית והתיכונה ו
במיקרה הרע ביותר: חידוש מילחמת־האזרחים,
כשכל השכנים שולחים את
ידיהם לצלחת. מנחם בגין כבר הודיע,
בהתלהבות של נושא־צלב בימי״הביניים,
על נכונותו להגן על האחים הנוצריים.
תהיה זאת טרגדיה ללבנון, ומיספר
הקורבנות עלול להגיע שוב לאלפים.
במיקרה הטוב ביותר, יתבסס מצב ה קיים
כבר למעשה — חלוקה של לבנון
למדינות־זוטא, האחת בשליטת המימסד
הנוצרי ובעלי־בריתו הימניים, והשנייה
בשליטת אש״ף והמימסד המוסלמי והדרו זי
ובעלי־בריתו השמאליים.
העולם הזה 2215

תוגוויזיף

כוחות־הביטחון, שהיו ערוכים לאיום כזה, סרקו
את המלון, מבלי שהאורחים המצריים ידעו כלל
על האיום.

הפפשלה תדון

חרם על חוהפי
פלגות בבחירות 30

ההנחיות של מישלחת ישראל למשא־ומתן
על האוטונומיה, שיצאה כיום השלישי
השכוע לאלכסנדריה, היו שלא להתייחם
כלל לדברי סגן ראש־ממשלת מצריים,
חסן אל־תוהמי, ולא להיכנס עם המארחים
המצריים לוויכוחים או לשיחות על דיברי
תוהמי.

נראה כי כבר בישיבה הקרובה תדון הממשלה
בהצעת־חוק להסדר הבחירות במיפלגות, שיגיש
לה שר־המישפטים, שמואל תמיר.

בגין מאוכזב

החוצפה של 1וף

מסאדאוז

ח ״כ עקיבא נוף שותף להגשת שתי הצעות־חוק
פרטיות, הנוגעות כאופן ישיר למצבו
המייטפחתי, למאכקים שהוא מנהל נגד
גרושתו, מירח נוף, ולמצבו הכספי.

ראש הממשלה, מנחם כגין, ביקש מגורמים
אמריקאיים להעביר לקאהיר את רגשות
אכזבתו מחוסר־התגובה של נשיא
מצריים, אנוור. אל־־סאדאת, על דברי סגן
ראש־ממשלת מצריים, חסן אל־תוהמי.
לפני הגורמים האמריקאיים ציין בגין כי חוסר־פעילות
הסברתית מצירו של אל־סאדאת בעניין זה
יביא לכך שהעם המצרי כולו יחשוב כמו אל־תוהמי.

ברמן יאבל;
עד התפקיד
גם אם יחליט בסופו של דבר, סגן־ראש־הממשלר.
שימחה ארליך, להתמודד במוסדות המיפלגה הליברלית
על תפקיד יושב־ראש הכנסת, יתייצב מולו ח״כ
יצחק ברמן.

בעיקכות שמועות מחודשות, שהיו השבוע
על כוונת ארדיך־ להתמודד על התפקיד,
החליט כרמן כבל מיקדה להתמודד אף הוא.
החלטתו של כרמן קיבלה עידוד מיריבי
ארלין* כמיפלגה הליברלית, היודעים בי
תבוסת ארליך כהתמודדות הפנימית,
פירושה קץ דרכו הפוליטית של ארליך כתוך
המיפלגה.

בזה

הגיע איום טלפוני, שלפיו הונחה פצצה
כמלון.

העליון מאיר שמגר להיות נשיא כית־המישפט
העליון לתקופה ממושכת.

לבושים העבר
המלצות הוועדה, בראשותו של ח״ב דויד
גלס, כעניין הכושים העבריים, כוללות
שני מימצאים חשובים: להעניק לבושים
העבריים אזרחות ישראלית, ולכנות ישוב
בפרי, שייועד רק להם.
בינתיים גילו הכושים העבריים דרך להינצל מגירוש
מהארץ. על־פי החוק האמריקאי, יכול אזרח ארצות־הברית
לוותר על אזרחותו בכל שגרירות אמריקאית
ברחבי העולם, יגם אם אין לו אזרחות אחרת.
כמה כושים עבריים, שחששו מגירוש מישראל,
החזירו את דרכוניהם לשגרירות ארצות־הברית בתל־אביב,
כך ששילטונות ישראל לא יוכלו לגרשם
למדינה זו.

בהצעת חוק אחת דורש נוף שהאב והאם יתחלקו
ביניהם במימון צורכי הילד, כאשר הילד מוחזק על־ידי
אחד ההורים, וזאת בהתאם להכנסתם, ולפי מיספר
הנפשות שעליהם לפרנס.

למרות שנוף הצליח לגזול סכומים ניכרים
מגרושתו, היא נחשבת עדיין כאשה
אמידה כיותר, וכוונת הצעת־החוק הפרטית
היא להתחמק מתשלום דמי־מזונות לכתו.

הצעת־החוק השנייה שהגיש נוף רוצה לבטל את
הנוסח, המופיע היום בחוק, שלפיו יהיו ילדים עד גיל
שש אצל אמם, אם אין ״סיבות מייוחדות״ להורות
אחרת. נוף ושותפיו־להצעה טוענים כי סעיף זה
מקנה, כימעט אוטומטית, עדיפות לאחזקת האם
בילד עד גיל שש ,״ויש בו ניגוד מוחלט לחוקים
ולרוח המחוקק בדבר שיוויון מוחלט בין המינים.״

כתו של נוף מנישואיו עם מירה נוף
היא כת ארבע.
הצעותיו של נוף עוררו מורת־רוח ככנסת.
זו הפעם הראשונה שחכר־כנסת מגיש
הצעות־חוק אשר התועלת האישית והכספית
שתהיה לו מקבלתן על־ידי הכית היא ברורה
כל־כך.

3וו־ג חמור
מפך וחן
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, מחפש דרכים לפרק
את הברית בינו לבין מזכ״ל הפועל המיזרחי, ומי
שנחשב כאיש החזק במפד״ל, רפאל בן־נתן.

לכורג נודע כי שר־הדתות, אהרון אכו־חצירא,
הצטרף למאבק הצעירים להדחת
כן־נתן והוא הכין בי הקשר כינו לבין
כן־נתן עלול להזיק לו.
דרוקמו להישאר
ח״ס המפד״ל, הרב חיים דרוקמן, הודיע
השבוע לראשי מיפלגתו כי הוא אינו מתכונן
לפרוש מהמפד״ל ולעבור לתנועת התחייה,
כעיקכות התקפות ח״ב גאולה בהן עליו.

דדיו ופגשה

דרוקמן הוא היחידי מכל חברי־הכנסת של המפד״ל
הזוכה לתמיכת כל הסיעות בתוך המיפלגה, כמועמד
המפד״ל לכנסת הבאה.

כעוד שדרוקמן הודיע על נאמנותו למפד׳׳ל,
יש שמועות עקשניות על כוונתו של ח״כ
כן־ציון רובין לעכור להתחייה.

טליה ליבני־ידלין, רעייתו של אשר ידלין, המשתחרר
בשבוע הבא מהכלא, נפגשה לפני חודשים אחדים עם
יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פרם.

השיחה כין השניים נסוכה, כין היתר,
על גורלו של ידלין אחרי שייטתחרר
מהכלא, ועל אפשרויות התעסוקה העומדות
לפני ידלין.

איו פצצה
בייאב דיה״
רק עתה נודע כי כעת שנערכו שיחות
האוטונומיה כמלון ״אבדיה״ בהרצליה,

רובין, בעל הדעות הניציות, מבין כי מעמדו במיפלגה
התערער לאחרונה, וכי מעטים סיכוייו להיות מוצב
שוב במקום ריאלי ברשימה לכנסת הבאה.

שונה דר
ביח־הפישפט העליון
הנוהג, שלפיו מונה נשיא בית־המישפט
העליון על־פי הוותק של כהונתו כבית־מישפט
זה, עומד להשתנות, עקב חילופי־הגברי
העומדים להערך ככית מישפט זה.
שינוי בזה עלול לפגוע בסיכוייו של השופט

איש מחכרי־הממשלה לא יתנגד להצעה,
שהיתה אחד הדגלים כמצע ד״ש, שלפיה
יש לקיים כחירות דמוקרטיות בכל מיפלגה.
אולם חכרי־הממשלה ידאגו לבך שההצעה
תשכב כמשך תקופה ארובה, ולא תוגש
לכנסת בכהונה הנוכחית.

העיתונים בטלו
מום פ
לראשונה מזה זמן רב נועדו ראשי שני הצהרונים,
מעריב וידיעות אחרונות לישיבה משותפת.

כישיבה, שכה השתתפו שלום רוזנפלד
מ״מעריב״ ונוח מוזס ודוב יודקוכסקי
מ״ידיעות אחרונות״ הועלו הצעות ששני
הצהרונים יבטלו את המוספים שלהם
באמצע השבוע, ויצמצמו את מוספיהם
כסוף־השכוע.

פגישה זו נועדה להקטין את הוצאותיהם של שני
הצהרונים, לאור ירידת התפוצה, הנסיגה בכמות
המודעות ועליית עלות הייצור.

המסזחדת הציעה
הטלוויזיה גנדר.
הטלוויזיה הישראלית גנזה קטע מן הראיון עם תושבת
קריית־אדבע, ששודר בתוכנית השבוע — יומן
אירועים, בליל השבת האחרונה.

אחרי שאמרה כי ״אין תועלת״ כהריגת
ערכים, אמרה אותה מתנחלת ש״צריבים
להעמיס את הערכים על משאיות״.
הקטע נגנז מפני שהעלה אסוסיאציות לשואה.

חייבים ויצל!
דואר־חינם
מוסדות הכנסת עומדים לדון בגילוי ששני חברי-
כנסת מהמיפלגה הליברלית, אברהם שריר ומנחם
סבידור, ניצלו את הפטור מתשלום דמי־דואר שניתן
להם, כדי לשלוח מאות מיכתבים, במיסגרת המאבקים
הפנימיים בתוך מיפלגתם.

חכרי-בנסת דשאים לשלוח דכרי דואר ללא
תשלום, באשר דכר־הדואר נוגע לעבודתם
הפרלמנטרית כלבד.

הדיילות לא דע!
יחסי־העבודה בחברת אל על מחמירים שוב,
כתוצאה מהרגשת העובדים שההנהלה החדשה מזלזלת
בהם לחלוטין. הדוגמה האחרונה לכך היתה פרשת
מדי־המארחות לדיילות במחלקה הראשונה.

למרות שקיימת ועדה מייוחדת לתיכנון
מדי הדיילות, כהשתתפות הנציגות של
הדיילות עצמן, שמעו הדיילות על הרעיון
רק מתוך קריאה בעיתונים, דהן ראו את
המדים לראשונה בטלוויזיה.
אין הדיילות מתנגדות למדים עצמם, מה גם שבמחלקה
הראשונה משרתות הדיילות הוותיקות ביותר, שהן
בדרך כלל פחות צעירות. בניגוד לטענתה של נציגת
ההסתדרות, אין המדים המתוכננים ״סכסיים״.

חובב -דובר הנשיא
מי שהיה מנהל הרדיו ואחד מוותיקי הקריינים של
קול ישראל, משה חובב, עומד להתמנות כדובר
לישכת נשיא־המדינה.

המינוי יכוא אחרי שדובר מישרד־החוץ,
מיכאל שילה, סירב להצעת הנשיא נכון
להיות דוברו.

מנהדהחבוה עלה לבמה כדי לעזור

אליזבם ט.לוו

הזמרת־סטריפ־טיזאית מאוסטריה מלהיטה את מנהל
המיפעל, אלי קונינסקי, המלטף את גופה בעת שהיא
שרה. פניטה דומה, לפחות מרחוק, באופן מפתיע, לשחקנית אליזבט טיילור, כשהיתה צעירה.

פניטה רוקדת את אחד הריקודים הסכסיים שלה על בימת
11 1 1 1 1 1 1
מועדון־התיאטרון בחיפה, כשלגופה מיכנסיים. חזייה מעו1
1 1 1 1 1 1 11 1111
טרת, המבליטה את שדיה הגדולים, פרווה ונוצות, ומלהיבה כך את הקהל.

בתמונה השמאלית
י כבר

בתמונה מימין יושבים פניטה ואלי ביחד, כשהיא מגישה לו
פרח. בתמונה האמצעית עוזר אלי לפניטה לפרום את חזייתה.
שוכבת

פניטה

הריצפה,

ואלי

מנסה

להפשיט

אותה.

לסטויפ־טיזאית להתפשט, ואז גידה...

אשת איש

אשתו של אחד ממנהלי חיפה כימיקאלים, שעלה על הבמה
כדי להפשיט את הסטריפטיזאית (מעשנת מימין) יושבת ליד
זוג ידידים שבא איתס למועדון. האשה היתה מאלה שהתפוצצו מלעג, כשהתגלה הסוד,

השבוע היה אל־ קונינסקי, תושב חי פאי
מכובד, מנהל בכיר במיפעלי חיפה
כימיקאלים, אדם מאושר במייוחד. הוא,
יחד עם אשתו וזוג חברים, באו לבלות
במועדון. קונינסקי, גבר בגיל העמידה,
ששערו מכסיף, קלט את מבטה של פני מה.
היא העלתה אותו לבמה. כשפרצופו
מדושן עונג, התחיל קונינסקי לרקוד עם
פניטה, לשיר איתה ״אידישע מאמע״ ובעי קר
למשש את שדיה השופעים. תוך דקות
אחדות נראו השניים כצמד בלתי־נפרד.
גם מבטיה של הגברת קונינסקי שנשלחו
מהאולם, לא הפריעו את הכימיה שנוצ רה
בין פניטה לחיפאי המאושר.

ף* חיפה מתרחשים באחרונה דברים
שהעיר הרדומה לא ידעה כמותם מעודה.
מדי ערב נערכת במועדון־הלילה הוותיק, מועדון
התיאטרון, מסיבת־הפתעה, המעלה סומק
של בושה בלחיי הנשים הבאות לחזות במופע
וסומק של מבוכה בלחיי הגברים המלווים אותן.
הסיבה להפתעה שנחתה על חיפה היא מאדאם
פניטה. זוהי אוסטרית בעלת שיער שחור גולש,

כאשר החלה פניטה מתפשטת היה קו־נינסקי
המאושר באדם. הוא עזר לה לפרוס
את שרוכי בגדיה תוך כדי גיפופים, הסיר
מעליה את החולצה המייוחדת שלבשה
להופעה, הפשיל את שימלתה ומצא מתח תיה
תחתונית.
תנועה מהירה הביאה את ההפתעה.
פניטה הסירה את חזייתה ואת ר,פאה הנכ רית,
ומול קונינסקי והקהל הנדהם עמד
גבר שרירי וקצוץ שיער.
מי ששמחה באמת לראות בהבעתו ה תמוהה
של קונינסקי ולהבחין בתחושת
הקבס שהמאהב הנלהב לא יכול להסתיר,
היתה הגברת קונינסקי.

הכובשת את במת המועדון בין הופעתו של ה זמר
יגאל בשן לבין זו של החקיין־בדרן מוטי
גילעדי. היא עולה לבמה וזוכה בקריאות הת פעלות
בגלל דמיונה הרב לאליזבט טיילור, בתקופה
שבה היתה טיילור מלאת גוף וצעירה
יותר. התיזמורת רועשת, האורות מתחלפים
בקצב משוגע ופניטה, בעלת הקול הסכסי, מת חילה
במישחק הארוך שלה עם הקהל.

ההפתעה הגדולה של אלי קונינסקי ושל באי מועדון
1ך! ך
| 0ך ן
הלילה. ברגע הקריטי ביותר, כאשר על פניטה היה
1 -1 1 1 11 1 1 1
להתפשט ולגלות לקהל את מחמדי גופה, היא התגלתה כגבר שרירי, בעל שיער קצוץ.

חודשיים אחו 1שתפס את אהובתו בחבות הפקיד ההסתדרותי, חיסר את החשבון

תנ ח

ני חו ששת ששלמה יהרוג אותי.
יש לי הרגשה שהחיים שלי בסכנה,״
סיפרה לפני חודשיים רחל ויינבוים.
״ניתקתי איתו כל קשר, אבל אני לא
שקטה. הגעתי למסקנה ששלמה מטורף,
ואי־אפשר לדעת מה יהיה הצעד הבא
שלו.״
השבוע אומתו חששותיה של רחל. לפי
העדויות שבידי המישטרה, ירה שלמה
סימן־טוב שתי יריות־אקדח בראשה של
רחל, לעיני עשרות עוברים ושבים ב־תחנה־המרכזית
בתל־אביב. אחרי שהתמוטטה,
בפתח חנות גרעינים, הוסיף וידה
בה עוד שלוש יריות. רחל נהרגה במקום.
רצח זה, אינו אלא המשכה של פרשה,
שהחלה לפני חודשיים. סימן־טוב נעצר
אז בידי המישטרה בחשד של התפרצות
ותקיפה חמורה (העולם הזה .)2207 לפני
שופט המעצרים, טענה המישטרה, כי סי־מך
טוב ״פרץ לדירתה של רחל ויינבוים,
ברחוב הרואה 127 ברמת־גן, היכה אותה
ואת המעביד שלה קשות, גרם נזק לדירה
ואיים שיחסל אותם.״ עוד טענה המישטרה,
כי ״סימן-טוב חתך את רחל בסכין־מיט-
בח, וכי היא נזקקה לתפרים. הגבר השני
היה באמבטיה עירום.״
סימן־טוב טען להגנתו, באמצעות פרק ליטו,
כי הוא ורחל ויינבוים חיים מזה
חמש שנים כבעל ואשה, וכי הוא אף רצה
להתחתן איתה. לדברי סימן־טוב, הוא נכ נס
לדירה, ראה את אהובתו ואת מעבידה
עירומים בחדר־האמבטיה, ופעל באופן
אינסטינקטיבי, מתוך התפרצות של כעם.
בעוד שהמישטרה טענה אז, כי קיים
חשש שסימן־טוב יתקוף שנית, וביקשה
לעצור אותו לשיבעה ימים, החליט השו פט
אפריים שלו לעצור אותו ל 24-שעות
בלבד. השופט קבע, כי תוך פרק זמן זה,
יופקד אקדח הנמצא בביתו של סימן-

המאהב הקנאי

שמוה סימן־טוב ארב, לפי העדויות
שבידי הנזישטרה, לאהובתו
שזנחה אותו, רחל ויינבויס. ליד חנות גרעינים שבסמוך לקו
60 בתחנה־המרכזית. הוא ידע כי לשם נהגה להגיע אחרי העבודה.

הידועה בציבור

רחל ויינבוים חיה במשך
חמש שנים ביחד עם שלמה
סימן־טוב. לפני חודשיים התפרץ שלמה לביתה של רחל ותקף
אותה ואת מעבידה, דויד בלאו, שהיה יחד מימה בדירתה.

טוב ברשיון, בידי המישטרה, כדי להבטיח
שלא ישתמש בו על-מנת להתנקם
ברחל.
״החשוד נעצר אחדי שתקף תקיפה חב לנית
את חברתו, שאותה הפתיע בנסיבות
אינטימיות עם מעבידה,״ כך פסק השופט.
״אם בוערת חמתו של החשוד עד כדי
כך שמנוי וגמור איתו לפגוע בחברתו,
מי לידנו יתקע שלא יעשה זאת כעבור
שבעה ימים, ואפילו לא יותר ז״ יחד עם
זאת הוציא השופט צו, האוסר על סימן-
טוב ״כל ניסיון לבוא במגע, ישיר או
עקיף, עם חברתו או עם מעבידה.״ צו זה
הופר השבוע באופן טרגי.

י ח סי ם
עם ה בו ס

דויד בלאו הוא ראש אגף האירגון במרכז הקונצרן של סולל בונה.

ק 1 1 0
1י * 1^ 1רחל ויינבוים היתה מזכירתו במשך שבע שנים. בלאו הכחיש כי היו
לו יחסים אינטימיים עם רחל. הרכילויות במיסדרונות הנהלת סולל בונה ידעו לספר אחרת.

ך• צלע השלישית בפרשה, מעבידה
1 1של רחל ויינבוים, אינו אלא דויד
בלאו, ראש האגף לאירגון ומינהל במרכז
הקונצרן של סולל בונה, הנמצא בבעלות
ההסתדרות. מבחינת סולם התפקידים, דק
המנכ״ל מחזיק בתפקיד בכיר משלו. בלאו,
בן ה־ ,55 עובד בסולל בונה מזה 30 שנה.
בתפקידו הנוכחי הוא מכהן שלוש שנים
וחצי. בקרוב הוא עומד לעבור לתפקיד
בכיר אחר.
רחל ויינבוים, האשה הנאה בת ה,34-
שימשה כמזכירתו האישית של בלאו מזה
שבע שנים. בלאו הודה כי במשך כל השנים
הללו, היה קידומה של רחל מהיר, תודות
להמלצותיו. היא קיבלה כמעט מדי שנה
תוספת בדרגה שלמה, בעוד שקידומן של
מזכירות אחרות, העוסקות בעבודה מקבי לה,
היה איטי יותר. לדבריו של בלאו
הצדיקו כישוריה של רחל את קידומה.
רחל נהנתה גם מטובות־הנאה אחרות.
רק באחרונה נשלחה לקורס ליחסי־אנוש,
על חשבון הקונצרן. טיב היחסים בין
רחל לבין בלאו הפך זה מכבר נושא רכי לות
במיסדרונות הנהלת סולל בונה, ב רחוב
אלנבי 111 בתל־אביב.
דויד בלאו מתגורר יחד עם אשתו
ברחוב נתן 7ברמת־גן. לבני הזוג בן
בשירות סדיר ובת, שנישאה לפני זמן־מה
בארצות־הברית, ושבה ארצה עם בעלה,

אשה

רחל ויינבוים היתה
נאה והקפידה תמיד להת־ 11111 לבש במיטב האופנה. היא היתה גרו־שה
פעמיים והשאירה אחריה שני י לדים.

רצח ריר הנוח הגרעינים: החשוד שוגה סימן־טוב והקורבן
כדי להשתתף במסיבת חתונה מפוארת,
שערך לה אביה .״זה לא נכון שהיינו,
רחל ואני, עירומים אצלה בדירה,״ טע:
בלאו .״בסך הכל היא מזכירה מסורה,
ויש בינינו יחסי־ידידות. שום דבר לא יותר.
״ביום שסימן־טוב התקיף אותנו, רחל
לא הרגישה בטוב. מכיוון שדאגתי לבריאותה,
לקחתי אותה הביתה, במכונית שלי.
מתחת לבית שלה היא הציעה לי לעלות,
לשתות כוס קפה. הסכמתי. זה כל מה
שהיה.״
לעומת גירסה זו, עומדת גירסתו של
שלמה סימן־טוב, הטוען בלהט כי מצא את
בלאו ורחל עירומים בחדר האמבטיה. מאז
מיקרה התקיפה, התגורר סימן־טוב בביתה
של אמו, בשכונת שפירא בתל־אביב, שם
יש לו גם מוסך לאופנועים בשותפות עם
אחיו.
שלמה, בן ה־ ,40 הוא רווק השומר תמיד

קיעה בדירה יותר גדולה, אז המשכנו
לחיות יחד, בלי נישואין.
השתדלתי תמיד לתת לה מה שיכולתי.
הייתי משתתף במחצית חשבון החשמל של
הדירה. מימנתי את העוזרת שהיתה לה
בזמנו. עשיתי קניות. תיקנתי ועשיתי שי פוצים
בבית. אפילו נתתי לד 20 .אלף
לירות בשביל ללמוד נהיגה. ממש נתתי לה
את כל הלב והנשמה.
במשך השנים היו לנו מריבות, אבל
תמיד התפייסנו. בקיץ האחרון היתד. לנו
מריבה גדולה ונפרדנו לשלושה חודשים.
חזרנו אחרי שחברה של רחל פייסה בי נינו.
מייד כשחזרנו הצעתי לה שוב ני שואין.
הסברתי לה שאני כבר בן 40
ושהייתי מאד רוצה שתעשה לי ילד. היא
דיברה שוב על דירה יותר גדולה, אבל
אמרה לי שהיא מוכנה להתחתן איתי מייד
בלי לעשות ילד. לזה לא הסכמתי.

אותה המגבת ושאני טועה. פתחתי את
ארון הכביסה המלוכלכת, וראיתי את ה מגבת
מאתמול רטובה.
שאלתי אותה איד היא רטובה. היא
טענה שאולי נכנסו מים דרך חריצי האיוו־רור
של הארון. הסברתי לה שאז גם
הכביסה האחרת היתה צריכה להרטב, אבל
רק המגבת רטובה. אמרתי לה :״רחל
תראי! אם היה פה מישהו תגידי לי. לא
קרה כלום. אני אלך לדרכי, ואת תלכי
לדרכך. אבל תדעי לך שסוף גנב לתליה.
אם אני אתפוס פה מישהו, יהיו בעיות.
אני מתחנן, תגידי לי.״
היא אמרה שלא היה אף אחד. טענה
שאני מכניס לי שטויות לראש. נשבעה שלא
בגדה בי אף פעם, ואמרה לי שהיא או הבת
דק אותי.
ביום שתקפתי את רחל לקחתי אותה,
כרגיל, לעבודה, ומשום מה היא לא

״שומה ינוד היה להחג אותי, הוא תנס סביו מיסבח ודקו
אות׳ נעו משוגע -זה היח נס שנשאו־ת בחיים״ -
השבוע לא עמד מזלה של וחל ־ נס שני לא אירע
על הופעה נאה. לדברי ידידיו הוא אדם
שקט. אחרי שתקף את ויינבוים ובלאו, גילה
שלמה להעולס הזה את פרטי הפרשה
שהביאה להתפרצותו.

סיפר שלמה, לפני חודשיים :
הכרתי את רחל לפני חמש שנים ב מועדון
.77 שמנו עץ האחד על השנייה,
והתחלנו לצאת. היא סיפרה לי בהתחלה
שהתגרשה פעם, ושיש לה ילד אחד. רק
אחרי חצי שנה היא גילתה לי שהיתה
נשואה גם פעם שנייה ושיש לה עוד ילד
במוסד. אבל זה לא הפריע לי.

סוף גגג
ל תליה
ן>חויי שחיינו תקופה ארוכה כזוג
י נ שוי, הצעתי לה להתחתן. היא קיבלה
את זה באופן חיובי, אבל טענה שהדירה
לא מספיק גדולה. אני רציתי מאד ילד,
והיא טענה שאין לנו מקום בשביל תי נוק.
לא יכולתי להיכנס לחובות כדי לד,ש
לבסוף
החלטנו ללכת לייעוץ לנישואים. אמרה לי, כמו תמיד, לבוא מוקדם בערב.
היינו בפגישה אחת, ואמרו לנו לבוא בצהריים התקשרתי אליה לעבודה ואמרו
לי. שהיא יצאה. לקחתי אופנוע והסתובבתי
שנית כעבור שבועיים.
כמה ימים לפני שתקפתי את רחל היה בסביבה של המישרד שלה. חשבתי שאולי
יום גשום, ואני הצעתי לבוא לקחת אותה. אראה אותה יושבת עם מישהו בבית־קפה.
מהעבודה. היא אמרה שהבום שלה מסיים בשעה שתיים חזרתי למוסך, ולא הייתי
את תפקידו, ושהם עורכים לו בעבודה רגוע. הלכתי לאכול והתקשרתי אליה הבימסיבה
שתימשך בטח עד מאוחר ומישהו תה. היא ענתה בקול רדום, כאילו מתוך
מהעובדים שגר בסביבה כבר יקח אותה שינה, איך ששמעתי את הקול שלה, סגרהביתה.
סיכמנו שאני אבוא אליה בשש תי. לקחתי את האוטו ונסעתי אליה.
וחצי אחרי-הצהריים.
מאחרי הדלת שלה שמעתי אותה מדברת
הגעתי בחצי שעה יותר מוקדם. ראיתי עם גבר, וקול של מים זורמים. כיסיתי
שהתריס קצת פתוח, אבל כשדפקתי — את חור ההצצה וצילצלתי. כשלא ענו,
מאז שנפרדנו לשלושה חודשים, אין לי דפקתי, שברתי את הדלת בבעיטה ופרצ מפתח
לדירה — לא ענו. ירדתי למטה תי פנימה. ראיתי את המחזה שעד עכוהתקשרתי
מטלפון ציבורי. היא תיכף ענ שיו אני לא יכול לשכוח אותו. הוא
תה וסיפרה לי שכרגע נכנסה. כשעליתי שכב באמבטיה עירום, ורחל עמדה מעליו
היא נכנסה בדיוק להתקלח.
עירומה גם היא. לא יכולתי להשתלט על
ראיתי שאחת המגבות שהשתמשנו בה עצמי והתחלתי להשתולל.
יום קודם איננה, ובמקומה תלויה אחרת.
כואב לי מאד מה שקרה. אהבתי אותה.
היא נוהגת להחליף את המגבת הזאת רק
פעם אחת בשבוע. שאלתי אותה מה פית -רציתי לבנות איתה חיים משותפים. זאת
אום החליפה את המגבת. היא טענה שזו מכה גדולה מאד בשבילי.

ו״נבוים

עד כאן סיפורו שד שלמה סימן־
טוב.
זמן קצר אחרי פרשה זו, חזר בו סימן־
טוב וביקש לשוב אל חיקה של אהובתו.
אולם רחל דחתה אותו בתוקף. השבוע,
הביא סימן־טוב את פרשת אהבתו הנכזבת
לידי סיום. קינאתו לא ידעה גבול. הוא
חיסל סופית את החשבון עם רחל.
האקדח שבו השתמש סימן־טוב, הוחזק
על־ידו ללא רישיון. האקדח שהוחרם ממנו,
אחרי שתקף את ויינבוים ובלאו, נמצא
עדיין במישטרה.

גס אחד בלבד הרי מיקרה התקיפה בחדר־האמ*
בטיה, התקינה רחל ויינבוים מנעול
רב־בריח על דלת דירתה. על פניה היא
נשאה חתך עמוק, שהתמשך מן המצח עד
אמצע הלחי .״לא בגדתי בשלמה,״ סיפרה
רחל, לפני חודשיים. בסך הכל ישבנו ושתינו
כוס קפה. אם הוא היה נכנם כמו בן-
אדם וחושב קודם, כל זה לא היה קורה.
הוא היה אפילו מצטרף אלינו.
״הוא התנהג כמו חיה. ממש לא הכר תי
אותו. בגלל ד,מיקרה הזה איבדתי את
האמון באנשים. אחרי שמתייחסים אלי
כאילו הייתי רכוש פרטי, איך אני אוכל
לתת עוד אמון באנשים י
״נכון ששלמה ואני הלכנו לייעוץ לני שואין,
אבל אני לא הסכמתי להינשא לו.
בסך־הכל רציתי שיסבירו לו שם, שאנח נו
לא מתאימים. אני שונה ממגו לא רק
בהתייחסות שלי לחיים, אלא גם ברמה
הכללית. יש מקומות שפשוט הייתי מת ביישת
להופיע יחד איתו.
״בשביל שלמה, אחרי מד, שהוא עשה,
הסתיימה הפרשה. בשבילי היא רק מתחילה.
יהיה מישפט והפרשה הזאת תתגל גל.
אני לא יודעת איך אני אוכל לצאת
לרחוב. פה יחשבו עלי אנשים י אני לא
יודעת מה אעשה.
״שלמה היה יכול להרוג אותי. הוא תפס
סכין מהמיטבח ודקר אותי כמו משוגע.
זה מגיע ליי אני הרי ריחמתי עליו!
בגלל זה המשכתי לצאת איתו. והנה, זה
מה שאני מקבלת בתמורה. מה שנותר לי
לעשות עכשיו זה רק לקנות בקבוק־שמן
ולתרום אותו לבית־הכנסת. זה היה נס-
חנוכה, שנשארתי בחיים.״
השבוע לא עמד לה מזלה של רחל. נס
שני לא אירע.

יוסי היימן !

הודוון
(המשך מעמוד )25

מרכזי שיבננדה בינלאומיים ליוגה וודנטה

פעמים רבות. הוא דיבר גם על ״חלוקה
פונקציונלית״ של הגדה בין ישראל וירדן.
משום כד סביר להניח, כי דיין אכן
השמיע רעיונות כאלה בעת השיחות ה חשאיות.
אל־תוהמי סבור, כי עשה זאת
על דעת בגין, מכיוון שקרא את הרעיונות
מן הכתב. אני מפקפק בכך. אך אחרי
שמיעת הגירסות שפורסמו, אני סבור, ני
מותר לקבל את העובדות הבאות בוודאיות :

קורס הכשות
גווי יוגה
בישראל

ראשית, שאכן דובר כשיחות
החשאיות, שקדמו לכיקור אד־יסא
דאת, על החזרת הגדה המערבית
לידיים ערכיות ועל כינון ריכונות
ערכית כירושלים המיזרחית.
שנית, שהמצרים הכינו את רב־רי
דיין כהתחייבות ישראלית, וסמכו
עליה.

ור חדש זה על ההיסטוריה התש
21.4.80-19.5.80

אית של ביקור אל־סאדאת מאפשר
את הבנתם של דברים, שהיו שרויים עד
כה בערפל סמיך.

בחסותו של סוואמי וישנו דבננדה
סמכות עולמית בהאטה יוגה
וראג׳ה יוגה

הדכר מסביר, קודם כל, את חש
כונו של אל־סאדאת עצמו.
לאחרונה נראה הנשיא המצרי בעיני
רבים כמהמר קל־דעת, שיצא למסע היס טורי
מבלי להבין שבכך הוא מנ*ק את
עצמו מן העולם הערבי כולו.

פרטים והרשמה:

מסתכר שלא היה זה כף.

מרכז שיבננדה ליוגה וודנטה, רדד הירקון ,45 תל־אביב, טל 658033 .

לקוסמטיקאיות
* מקצועיות
ומכוני יופי

לסי תיאורו של אל־תוהמי, יכול היה
אל-סאדאת לסמוך שהגדה תוחזר לירדן,
ושירושלים המיזרחית תהיה ערבית.

השרידות של מדינת־ישראל, וניכרים ב דברים
סימנים של זעם הגובל בשינאה.
הדבר נראה מוזר. מגלי־האנטי־שמיות
המיקצועיים אצלנו שמחו להבחין בדבריו
סימנים של מחלה ממארת זו.
אולם באור גילוייו של אל־תוהמי, נר אים
הדברים אחרת.

אל־תוהמי מאמין, כך מסתכר, כי
ישראל רימתה אותו, ואת מצריים.

לדברי אל־תוהמי, בגין ודיין הבטיחו
למצרים, ערב צאתו של אל־סאדאת לדר כו
ההיסטורית, פיתרון מסויים של בעיות
הגדה, ירושלים והעם הפלסטיני. אולם
הם התכחשו להבטחות אלה אחרי שה נשיא
המצרי עשה מה שעשה, ושוב לא
׳יכול היה לחזור בו.
בקיצור: בעיני אל־תוהמי אשמים בגין
ודיין במעשה מחריד של בגידה והונאה.
הם הכנייסו את מצריים אל תוך מלכודת.

אם תתקכל דיעה זו כמצריים,
עלולות להיות לכך תוצאות הרות•
שואה.

ך ל מי שהיה במצריים ושוחח שם ב *
חופשיות עם אישים מצריים, יודע,
כי רבים מהם סברו גם קודם לכן שמנחם
בגין רימה את אנוור אל-סאדאת.
אולם עד כה לא היה לטענה זו אלא
בסיס כוללני. המצרים טענו שבגין לא
היה צריך לקבל את המיחווה ההיסטורית
של אל־סאדאת, לולא היה מוכן להשיב
במיחווה מקבילה, על-ידי הצעה נדיבה
לפיתרון הבעייה הפלסטינית.

הגיע!

5£ת 0תזא£ק
פברואר 1980

כל מוצרי טיפול
טיפוח ואיפור.
מבצע הנחה 30 ?0
על כל מוצרינו
מכירה ישירה:
תל־אביב, רה׳
גליקסון 2
(מאחורי קולנוע
תל-אביב)
מתקבלות הזמנות
בטלפון:
. 282689 , 283882

• בלונדי
סמל הסקסי של
שנות ה־80׳.
הפצה בלעדית
סטימצקי

אינכם חייבים ל היו ת
רווק או רוו ק ה
כדי לזכות בידידים
כתוב לת.ד40020 .
עגור ״ידידים״

חן טרמפלח ״ ל

הנשיא אל־סאדאת ודיין בקמפ־דייוויד
הרגשה של הונאה 7

כמלים אחרות: אל-סאדאת רץ
קדימה, תוך סיכץ מחושכ, כהיותו
כמוה כי יוכל לרכוש למחרת היום
לפחות את תמיכת ירדן (תמורת
הגדה) וסעודיה (תמורת ריכונות
מוסלמית כירושלים).
אילו התגשמו הדברים שמייחם אל־תוהמי
לדיין, היה לסיכון מחושב זה בסיס
הגיוני. סביר להניח, כי אל־סאדאת היה
מוצא את עצמו כיום בראש גוש של מדינות
ערביות מתונות.
יתר על בן, ניתן להניח, כי בשלב
מוקדם, ערב הביקור ההיסטורי או למחר תו,
אף העביר אל־סאדאת רמז על הסיכו מים
האלה לעמאן ולריאד.

אם כן, יש כאן הסכר לתופעה
שהפתיעה כשעתו את המשקיפים,
ונם את ממשלת ארצות-הכרית:
התנפלות המלך חוסיין והשליטים
הסעודיים על אל־סאדאת, כאשר
נחתמו הסכמי קמפידייוויד.

אם אלה אכן קיבלו קודם לכן מפי
אל־סאדאת הבטחות על החזרת הגדה ל ירדן
ועל כינון ריבונות ערבית בירוש לים
המיזרחית, הרי נוסח הסכמי קמפי
דייוויד מוכרח היה להיראות להם כ בגידה
צינית של אל־סאדאת. דבריו ה קודמים
של אל-סאדאת מוברחים היו להי ראות
להם כתרגיל שפל של המאה.

ע ולס חמורה לאין־שיעור יותר היא
י השלכת גירסה זו (תהיה נכונותה
כאשר תהיה) על מצריים עצמה.
אל־תוהמי הדהים את ישראל בקיצונ יות
של הדברים שהשמיע לאחרונה בעי תוני
כוויית. הוא הטיל ספק בעצם כושר-

אחרי גילויי אל־תוהמי, עלולה
טענת־הרמייה לקבל ממדים שונים.
הצמרת החברתית והתרבותית של מצ ריים
עלולה לקבלה עתה כעובדה היסטו רית
מוצקה, המבוססת על הבטחות ממש יות
שנתן שר־החוץ הישראלי לשליח ה נשיא
המצרי במארוקו, לפני המסע הגדול.
אל־תוהמי לא הודח מתפקידו, כפי ש קרה
לשר־החוץ איסמאעיל פאהמי, שהת נגד
למסע. הוא גם לא ננזף. נאמד רק
שהוא ביטא ״השקפות פרטיות״.

מכאן שיש מקום להנחה שהוא
כיטא כגלוי מחשבות סמויות של
הנשיא עצמו — וכך יוכן הדבר
במצריים.
אם ישתכנעו המצרים כי ראשי
ישראל רימו אותם כצורה צינית,
ייעלמו בלא־היו כל ההישגים ה פסיכולוגיים
של השלום.

מושגים כמו ״אמון הדדי״ ,״מילוי הת חייבויות״
ו״נדיבות״ ממלאים תפקיד מר כזי
בתודעה המצרית. שומעים אותם בשי חות
פרטיות על כל צעד ושעל. אם יאמינו
המצרים, כי ישראל ניצלה לרעה את ה אמון
שהם נתנו בה, עלול הדבר להעלות
מחדש סטראוטיפים ישנים על אודות ״ה יהודי
הרמאי״.
באווירה כזאת, אין סיכוי רב שהשלום
הישראלי־מצרי, הכרוך בניתוק מצריים י
מן העולם הערבי, יחזיק מעמד. הוא עלול
להתמוטט אחרי החזרת סיני, ואף קודם.

אם מנחם בגין לא יכין זאת כעוד
מועד, ביגלל עיוורונו הנורא מול
פני הכעייה הפלסטינית, הוא עלול
להמיט אסון על ההישג היחידי של
ממשלתו — השלום עם מצריים.

העולם הזה 2215

ו שוו?

במקום הרצח בשעת ביצועו. בגירסה ה ראשונה
סיפר, כי נקלע לשם במיקרה,
כאשר הלך לקבל כסף ממעביד המתגורר
בסביבה. לדבריו, שמע דיבורים דמים
וזיהה את קולות שני ידידיו, עוזי ובני
דדון.

נאשם רדון ואמו אחרי הזיכוי
העד הפך חשוד ברצח 7
אותו יום שנמצאה גופתו של עוזי
״ י חסון בתוך תעלת מי־גשמים, ש־צובעו
בדמו, בפורים שעבר, היה מותו
בגדר תעלומה. גם אחרי שהסתיים מיש־סטו
של בני דדון, שנאשם ברצח חסון,
לא התפזר הערפל, להיפך, נראה, כי ה תעלומה
רק הסתבכה מאז.
פסק־הדין המזכה את דדון נקרא כפרק
מספר בלשי ובסופו יוצא הקורא מבולבל
ותמה, אם בית־המישפט שזיכה את הנא שם
לא הרשיע בעצם את העד העיקרי,
עזרא שמעא, ברצח חסון.
בית״המישפט כתב שלושה פסקי־דץ
— של השופטים משה טלגם, יעקוב. קדמי
והדסה בן־עיתו — וכל השלושה אינם
מסתפקים בזיכויו של דדון, אלא מביעים
ספקות רבים בחפותו של שמעא.
גופתו של חסון היתה נקובה בשבע
דקירות סכין אכזריות. שלוש מהדקירות,
שנעשו בסכין שאורכה 14ס״מ, פגעו
בכבד, בלב ובלבלב וגרמו למוות. יתר
הדקירות היו שטחיות, וגרמו לפתולוג
להאמין, כי הצעיר הספורטיבי לא יכול
היה להיאבק על חייו, מכיוון שיותר מ איש
אחד תפסו אותו והחזיקו בו אל מול
הסכין השלופה שננעצה בו שוב ושוב.
אחרי הדקירות עוד נחלץ המנוח מידי
רודפיו, והמשיך במנוסתו כ־ 200 מטרים,
כשהוא מותיר אחריו שביל של דם. הוא
התמוטט ומת בתוך תעלת מים.
הדבר קרה ליד חוות הסוסים שהיתה
בבעלותו, בפאתי בני־ברק, מייד לאחר
שסיים את ריצת הערבית שלו, כשהוא
לבוש עדיין בגדי ספורט.
שלושה שבועות גיששה המישטרה ב חשיבה.
לא היה כל רמז לזהות הרוצחים.
לא נתגלה כל מניע. לעוזי לא היו שונאים.
הוא לא היה מסובך עם העולם־התחתון,
ולא היה חייב כספים לאיש.
רק המקרה הביא לתחנת המישטרה את
עזרא שמעא, בחור מפגר, שבילה תקופה
מסויימת במוסד למפגרים כפר נחמן. הוא
הופיע בתחנת המישטרה ללא הזמנה, ו דבריו
הראשונים היו :״לא אני רצחתי את
עוזי חסון.״
הוא נחקר, ובתחילה הכחיש כל מידע

על הרצח, וסיפר שבא למישטרה כיוון
ששמע שמחפשים אותו. אבל במשך ה שבועות
הבאים דיבר ומסר כחמש גירסות
שונות, אשר באחרונה שבהן דבק גם
במישפט. לאט־לאט גילה, כי בעצם היה

גירסתו הסופית היתה מפתיעה עוד יו תר•
לדבריו בא אליו הנאשם בליל הר צח׳
וביקש ממנו להתלוות אליו בביקור
אצל עוזי. הם הלכו לשם, וכאשר עמד
לידם החלו השניים להתקוטט בגלל זונה
ששמה רוזה. בני שלף סכין ודקר את
עוזי. לדברי שמעא, נפל המנוח לראשונה
ממש לרגליו, אך הוא חשש לעזור לו, פן
יחשבו, כי הוא מעורב ברצח. עוזי קם
והמשיך לרוץ עד נפילתו הסופית בתעלה.
שמעא הסתלק מהמקום בלי שאמר דבר
לבני. בכל שלושה השבועות שעברו מאז
הרצח, לא אמר לו בני דבר, ולא הזהירו
לבל ידבר על המיקרה. שמעא לא נראה
כלל כמי שמפחד מהנאשם ברצח. והוא

גופתו של עוזי הפץ במקום הרצח
מדוע לא חקהה המישטוה מקודם?

העיר בבית־המישפט ללא כל חשש, ו אפילו
^,בחדווה״ ,כלשון השופטת בן־
עיתו.
כאשר ערך בית־המישפט ביקור במקום
הרצח היה שמעא הרוח החיה, שהתרוצץ
ממקום למקום, כדי להראות לבית־המיש־פט,
כי העובדות שתיאר בפניו, תואמות
את הנעשה בשטח.
אחרי שהתחיל במתן גירסותיו לשוט רים,
אמר שמעא באחת הזדמנויות :״אני
יודע הרבה דברים, ואם אומר אותם אני
אוכל אותה 14 שנה.״ הוא חזר על דב רים
אלה גם בחקירה הנגדית שערכה
לו הסניגורית נירה לידצקי. ורק לשא לת
הבהרה של בית־המישפט חזר בו העד
ממילותיו אלה. אך השופט קדמי מציין
שמי ששמע הכחשה זו אינו יכול לקבלה
כדברי אמת.
בל השופטים מדגישים, כי חוסר הא-
מון שלהם בעזרא שמעא, אינו נובע
(המשך בעמוד )42

זו שנ ץ

הווונ! 0הזה

) 1הזנחה ; )5משורר אנגלי קלסי ;
) 11 ; 18 )10 הצליל הראשון בסולם ה צלילים
13 חיית טרף גדולה ! )14 מצבת
זכרון ) 15 :משחק של אור ו ) 16
כפר בשרון ע״ש ליליינבלום ; )18 הכה :
)20 בעל גאווה! )21 ישוב בסביבת ת״א
ע״ש אל האש והברק ! )22 תאנה שלא
הבשילה ! )24 אינו עובד ! )25 אות לא-
טינית שהיתה לסמל במלחמת העולם
ה־ )26 ! 2משורר, מחזאי והיסטוריון גר מני
! )28 שם מיקראי ! )30 כנף עוף ! )31
תשוש! )32 מגזע שם! )34 תואר תורכי:
)35 הוטב ! )38 אחד המזלות ! )39 מקום
נישא ! )41 אדון ! )42 תו־דואר ! )43
מדף! )45 חרב! )47 גל, ערימה! )48
שם מיקראי ! )50״כלם היו 51 שר
בממשלה! )52 גוף! )54 לוח, מגן! )57
אשת המן ! )61 גומה ! )62 מלכות אורחתו
של שלמה המלך ! )64 שם אחר לשיח
הדפנה ! )65 מפרש התנ״ך ! )66 ענן !
)67 מערב! )69 גיס, אחי הבעל! )70
אליעזר-בן־יהודה (ר״ת)> )72 בעל־חיים!
)74 מייסד דת הקראים ! )75 אניית־חיל־הים
(ר״ת 77 אחד ממיסי המדינה !
)78 שם מיקראי! )81 ניגשו! )83 סוד!
)85 מילת שאלה ! )86 משקיעת השמש ל-
זריחתה ! )88 תבואה ! )89 צייר קריקטו רות
צרפתי; )91 טנא! )93 אבר תנועה!
)95 אבר נשימה של בעלי-חיים במים;
)96 לא מת ; )98 מפתן ; )100 לשכה !
)102 נאיבי ! )103 הלק מסכו״ם 104

2215

מי רצח *
(המשך מעמוד )41
מפיגורו השכלי. למרות עדותה של פסי כולוגית,
התרשם בית־המישפט, כי פיגורו
של העד אינו מפריע לו לקיים את עצמו
ולנהל אורח חיים רגיל. הוא יכול להת רשם
מסביבתו ולקלוט היטב את הנעשה.
ההבדל היחיד — קבעה הפסיכולוגית —
בינו לבין אדם נורמלי, היה פגם באישיותו
המוסדית. בעדותה אמרה, כי אם ימצא
אינטרס לשקר, יעשה זאת ללא היסוס
ומתוך הבנה וידיעה. על כך אמר השופט
קדמי, כי גם בין עדים רגילים מוצאים
עדי־שקר, ותפקידו של בית־המישפט הוא
לקבוע את אמינותם.
השופטים מעלים שורה ארוכה של
תמיהות לאור עדותו של שמעא:
9מדוע לקח אותו בני דדון בדרכו
לרצוח את חסון? לדברי עזרא לא הת בקש
להיות שומר, או לעזור לדדון, אלא
היה מלווה תמים. האם אדם ההולך לר צוח
לוקח עימו עד־ראיה למעשה הרצח ו
#מדוע לא דאג דדון לקהת עימו את
עד הראיה מהמקום, כאשר סיים את בי צוע
הרצח, ומדוע הסתלק לו שמעא מה מקום
מבלי שאיש ישגיח בו?
ס מדוע לא דאג דדון להתרות בו,
לבל יפצה את פיו במשך כל אותם שלו שה
שבועות לפני בואו הספונטני של
שמעא למישטרה?
גירסתו של שמעא נראתה לשופטים
בלתי הגיונית. לדעתם היא מורכבת מ שני
חלקים שאינם משתבצים זה בזה.
בחלק הראשון הוא מוזמן לבוא עם בני,
הנושא סכין, ללא כל מטרה מיוחדת,
ואחר כך, בזמן הרצח, אין מבקשים ממנו
עזרה כלשהי.
אם אמנם היה תפקידו כה תמים כפי
שהוא מתארו, מדוע פחד לעזור לחסון?
ואם לא, מדוע לא חשש לבוא שלושה
שבועות אחר כך למישטרה, ולספר את
סיפור המעשה המערב אותו בעניין, אף
כי איש לא דרש ממנו לבוא ולעשות כן.
כאשר מנתח השופט קדמי את מניעיו
של העד לבוא למישטרה ולספר את סיפו רו,
הוא בעצם מוצא אותו שותף לרצח.
לדברי השופט גבר שמעא על פחדו להס תבך
ברצח, והלך למישטרה רק מכיוון
שידע, שמישהו אחר עומד לסבך אותו
ברצח. הוא חשב שמוטב שהוא יגיע ל־מישטרה
ראשון, ויספר את גירסתו על
הימצאותו בשטח כעד תמים, ולא כשותף
לרצח.
בית־המישפט מציין ששמעא לא אמר
את כל האמת, שמא תסבך אותו האמת
באחריות לביצוע הרצח. לכן היססו ה שופטים
להרשיע את דדון ברצח על סמך
עדות זו.
תוצאתו העיקרית של פסק״הדין, ה מזכה
את דדון, היא המלצה למישטרה
להמשיך בחקירה, ולגלות את סיבותיהן
של התמיהות שהעלה בית־המישפט. כסי
שמסכמת השופטת בן־עיתו בסוף פסק-
הדין :״אינני יודעת מדוע היה שם (שמי
עא) .האם היה עד-ראיה פסיבי, או שמי לא
תפקיד אחר, ועל כל פנים הייתי
אומרת, שיש מקום לחקירה נוספת ב פרשה.״

מאונן•

)1אבר בגוף האשה! )2דורון! )3
רמש טורף ; )4אות בא״ב ; )6עמוד
זכרון ! )7מבטן הר־געש ! )8קריאת
צער ; )9נשתתק 12 שדה שנקצר ולא
נחרש 15 עץ — נזכר במיקרא 16
אריג עדין! )17 שקד; )19 שם מטוס;
)20 כתב כריתות! )21 מדינה באפריקה
ע״ש מדינאי בריטי ; )23 מילת בקשה ;
)26 כוכב ! )27 אל מיצרי עתיק ; )29 מנו חה,
שקט )30 .הניספח התרבותי שלנו
במצריים ; )33 מדון, ריב ! )34 משקה
משעורים ושמרים ! )36 תלמוד ! )37 צמ חים
ממישפחת הקיטניות ; )40 עני ; )41
שומן! )44 הזכר בבקר! )46 אבר חיוני
ביותר! )47 בעל־חיים לילי! )49 נוזל
יוקרתי ; )50 לעג, זלזול ! )53 עיר בירה
בחדשות ; )54 נישא ; )55 מרכז ! )56
נטף; )58 לא טוב! )59 מלחין ישראלי!
)60 מי שהחליף דתו אל הגויים; )62
זקן; )63 מוקף ים; )66 יישוב בסביבת
תל־מונד! )68 קיבוצה של גולדה מאיר,
בעמק ; )71 אל השמש הכנעני ; )73 כח,
עזוז; )76 תשלום חובה-לממשלה; )77
השר בוועדת האוטונומיה ; )79 מופת ;
)80 כרת בשר ערלה ; )82 תואר דתי !
)84 מטבע עתיק; )85 נוזל; )87 אוניבר סיטה
בארה״ב! )90 מידת אורך! )92
בסים ; )94 טפשון ! )96 מוביל חמורים !
)97 תכונות ! )99 דוב בסיפור ילדים ! )101
חלק מפנים 102 משקה עלים! )103 שדה.

פרשת איוב של
היהלומן המצליח
שהגיע למצב של
נש יטוז ־ וגל ,
שהועמו לוין
ומחפש את אשתו
יכתב מוזר כיותר הגיע למיש-
* 1טרה לפני שבועיים. בכתב-יד רועד
ולא־קריא כתב שוקי מיזרחי, מי שהיה
אחד העשירים שבין היהלומנים, כי הוא
חחליט לשים קץ לחייו. אשתו, ונדה,
הוא כתב, עזבה אותו יחד עם שלושת
ילדיהם, כאשר הוא בשפל המדרגה, חסר-
כספים, וצפוי למישפט על מכירת זכו כיות
כיהלומים והפצת המחאות ללא-כי-
סוי. אחרי שהיא דירדרה אותו ממצב של
אדם אמיד, שהרוויח עשרות אלפי לירות
לשבוע בעיסקי־היהלומים, רוקנה אותו מכל
כספו ושמה אותו ללעג ולקלס בבגידות
בלתי־פוסקות עם ידידים ולקוחות שלה,
במספרת־הצמרת שלה בנווה־אביבים, היא
נעלמה כאשר נוכחה כי הוא חסר כל.

עוד זה יוצא
וזה בא
ך* אשר זוכה בני דדון מרצח עוזי
* חסון לפני שבוע, היה אחיו ניסים
כלוא בבית־הסוהר לשנתיים.
גם הרשעתו של נסים דדון קשורה
ברצח. היה זה רצח שבוצע בחודש או גוסט
שעבר, חודשים ספורים בלבד אחרי
מותו של חסון. דויד דדון, שהוא דודנם
של בני וניסים, נרצח ביריות קלצ׳ניקוב
בחווה של מישפחת דדון, ליד כביש גהה,
בפרדס כץ. עימו נרצח גם פועל ערבי
שעבד בחווה.
כחשודים ברצח נעצרו אחדים מעובדי
החווה, וגם ניסים דדון. כולם שוחררו
מחוסר ראיות, ועד היום לא נעצר איש.
תעלומת הרצח לא נפתרה.
תוך חקירת הרצח, נתגלתה פרשת סחר
בחשיש. ניסים נהג לקנות חשיש במחי רים
סבירים מפועליו, תושבי עזה. וביום
הרצח היה אמור לקבל מהם שני קילוגרם
חשיש שהזמין. בגלל מעצרו, בחשד לרצח,
הספיק אחד הפועלים להבריח את החשיש
בחזרה לעזה, והמישטרה לא הצליחה
להניח את ידה עליו.
ניסים הורשע בסחר בסמים על-ידי ה שופט
המחוזי חיים שטיינברג, ונידון ל שנתיים
מאסר. הערבים שהיו מעורבים
עימו בעיסקת החשיש עדיין עומדים לדין.
אידנה אדון ו

שור!י מיזרוזי
מקווה שהיא תחזור
המישטרה הצליחה למצוא את שוקי מיז-
רחי לפני שביצע את איומו, וכמה שעות
של שיחות עימו, שיכנעו אותו כי אסור
לו להפקיר את ילדיו, גם אם אשתו זנחה
אותם. כאשר ניסו השוטרים לשוחח עם
אשתו, באמצעות עורך־דינה, היא סירבה
לכל מגע עימם או עם שוקי בטענה, כי
אינה רוצה לשמוע ממנו עוד.
כאשר ראה שוקי כי ילדיו נפגעו בצורה
חמורה מבריחת אמם, החליט לנסות לשכ נעה
בכל מחיר כי תחזור לפחות לטפל
בילדים במשך כמה שעות ביום. הוא הו ציא
במשך שבוע 45 אלף לירות על מו־

ניות, נסע בכל חלקי הארץ כשהוא מחם־
שה, איתר אותה לבסוף אצל אמה. שם
סירבה לראותו. כאשר שאלה כיצד היא
יכולה שלא לראות את הילדים במשך
שלושה שבועות, צעקה שהוא הגעיל או תה
כבר ביום הראשון לנישואיה, וכי
הסיפור ביניהם גמור.
שוקי מיזרחי מהלך כיום חסר כל, הרום,
ללא עתיד. הוא צפוי להעמדה לדין בקרוב
על שורה של האשמות, הכרוכות בפרשה
האחרונה שבה הסתבך. תוך שלוש שנים,
הגיע האיש מרום הפיסגה לשפל תח תיות.
היהלומן, שרק לפני שנתיים טרחו
רחמים אהרוני ובצלאל מיזרחי לעזור לו
בקשייו, נשאר עתה ללא כל עוזר.

איש בשם
קוני א ק

וקי התחתן לפני 15 שנה עם ונדה
״ י מסיקה, אחותו של הרצל מסיקה מ חבורת
בת־ים, שהשתחרר לא מכבר ממע צר
עד גמר ההליכים, בחשד של החזקת
הרואין.
כאשר התחתנו, היה שוקי בוקע-יד,לומים,
והתמחה בניסור יהלומים. הוא הרוויח כסף
רב במיקצועו, ולפני 15 שנים הרוויח
40 אלף לירות לחודש.
אשתו ונדה רצתה להיות בעלת מספרה,
ושוקי קנה לה מספרה מפוארת ברחוב
איינשטיין 71 בנווה־אביבים.
לפני שמונה שנים חשד שוקי לראשונה
כי ונדה בוגדת בו, כפי שהסתבר במהלך
הליכי הגירושין של בני הזוג. היא נסעה
לפאריס להשתלמות של שלושה שבועות,
בחברת ספר מומחה, שהיה ידידו של שוקי.
כאשר חזרו, נודע לשוקי במיקרה, מהאזנה
לשיחת־טלפון, כי בין ונדה לספר יש
רומן. מאז, לדבריו, הוא תופסה בכל פעם
עם מישהו אחר, אך כיוון שאהבה, היה
סולח לה.
שוקי החליט כי הסיבה שאשתו בוגדת
בו היא, שהוא אינו מצליח דיו בעסקים,
והפך מתווך־יהלומים. במיקצוע זה מרווי חים
יותר כסף, והוא החל להרוויח סכו מים
גדולים מאד. הוא הפך חבר ידוע
בבורסת־היהלומים הגדולה, כאשר הלקוח
העיקרי שלו היה היהלומן הוותיק נסים
טריסטאר.
שוקי התחיל למכור יהלומים לקניינים
בחו״ל, פיתח קשרים ענפים בשווקי העולם,
היה נוסע כל שבוע לחו״ל עם יהלומים

ומרוויח היטב. הוא קנה וילה מפוארת ב שיכון
דן, נתן לאשתו כל דבר כדי שתר גיש
טוב ותישאר עימו.
בפאריס קשר קשרים עם מתווך וקניין־
יהלומים בשם קאמי, שטען כי הוא ממיש־פחת
יצרני הקוניאק הידועה. קמי קנה
ממנו יהלומים בקביעות בסכומים של עד
50 אלף דולר לשבוע.
לפני ארבע שנים ביקש קאמי לקנות
סחורה בכמות גדולה יותר, בסכום של
190 אלף דולר. גם מטריסטאר הוא קיבל
סחורה ב־ 90 אלף דולר נוספות. אחרי שבו עיים
ביקש קאמי סחורה נוספת, וחובו
הגיע ל־ 275 אלף דולר. הוא נתן לטריסטאר
שטרות שחזרו, ושוקי התחיל לדאוג לכס פו.
קאמי אמר לשוקי כי הוא נתון בקשיי־נזילות
זמניים, אולם בקרוב יסתדר הכל.
הוא לקח ממנו סחורה נוספת ב־ 40 אלף
דולר. הוא. נתן לשוקי שטרות והמחאות,
שכולם חזרו. בסך הכל נשאר קאמי חייב
לשוקי 315 אלף דולר.
מדוע נתן שוקי אמון בקאמי? רא-
שנית, הם עבדו יחד במשך שנים, ללא
בעיות. שנית, קאמי היה דמות ידועה בעד
לם־התכשיטים. היתד. לו חנות־תכשיטים
מהודרת בשדרות באלבוויל, ומישרדים
גדולים ליד האופרה, ברחוב לאפאייט.
באותו זמן שבו הסתבך שוקי עם קאמי
הוא סחר עם יהלומן נוסף בפאריס, בשם
פיאר, שלקח ממנו סחורה ב־ 19.5אלף
דולר, ולא שילם. יהלומן נוסף, בשם נאר־בוני,
נשאר חייב לשוקי 36 אלף דולר.
באותו זמן נעצר שוקי מיזרחי בנמל-
התעופה של פאריס, כאשר על גופו יהלו מים
בשווי של 225 אלף דולר, שעליהם
לא הצהיר. הסחורה הוחרמה, ומכיוון שהי תר,
כולה של טריסטאד, שילם האחרון עבור
מיזרחי גם את הקנס של 70 אלף דולר.
כמה שבועות אחרי שהשתחרר הכיר
שוקי מתווך־יר,לומים מרוקאי בשם ריי־מונד,
שחי בפאריס, והוא הציע לו למ כור.
יהלומים שלו בסעודיה. ריימונד לקח
עימו סחורה ב־ 160 אלף דולר, ונעלם.
כך הוכה שוקי מכה אחרי מכה, ותוך
שיבעה חודשים הפסיד 860 אלף דולר
בעיסקות־כשל. אבל באותו זמן היו לו גם
כמה עיסקות טובות, בהן הרוויח כמה אל פי
דולרים. היה לו שם טוב בבורסה,
והוא יכול היה לקבל סחורה במאות אלפי
דולר על סמך מילה.
שוקי התחיל לעבור במאמץ כפול, כדי
להחזיר חובות, ובמשך ארבעה חודשים
החזיר 250 אלף דולר.

הוא כבר ראה את עצמו יוצא מן הבוץ,
כאשר התפוצצה פרשת ההמחאות המזד
ייפות.

פרשת ההמח או ת
ה מזוייפו ת
21*5אחד, לפני שנתיים עצרה המישטרה
את שוקי מזרחי ואת רחמים אהרוני, ב חשד
כי עמדו להוציא מיהלומנים, חברי
הבורסה, יהלומים ב־ 20 מיליון דולר,
לשלם בהמחאות מזוייפות ולהיעלם עם
היהלומים. המישטרה הסתמכה על שיחה
שקיים רחמים אחרוני בביתו עם הנושים
של שוקי, ובה שיכנע אותם לתת לשוקי
זמן להחזיר את החובות. גם בצלאל מיז-
רחי׳ ידידו של שוקי מיזרחי, התערב
לטובתו. השניים ישבו במעצר 27 ימים
ושוחררו, ועד היום לא הוגש כתב־אישום.
הפרשה פגעה קשות בסיכוייו של שוקי
להמשיך בעבודה הקודמת. באותו זמן נפ גע
גם שלום־ביתו. אשתו ונדה לא ידעה,
כל העת, דבר על הסתבכות בעלה, מכיוון

שוקי המשיך לעבוד כמתווך לא־רישמי
עבור טריסטאד .,שאף הוא נכנס לקשיים.
לפני שלושה חודשים רצה ידיד של
ממרחי, דב בריקמן, בעל מיסעדת גשר
וזירקון, לקנות יהלומים. שוקי הביאו ל-
טריסטאר, וזה מכר לו חבילה ב־ 50 אלף
דולר. החבילה היתה מוחתמת על־ידי
הפיקוח על היהלומים. בעדותו במישטרה
טען שוקי כי הוא לא יכול להיכנס למיש־רדי־הפיקוח,
ורק טריסטאר יכול היה
להחתים את החבילה. שוקי קיבל מטרים־
טאר עמלת־תיווך בסך 4000 דולר, והכ ניס
את ההמחאה לבנק. כאשר ההמחאה לא
כובדה, הבין כי משהו לא בסדר.
בינתיים הוא מסר לבריקמן חבילה
נוספת של יהלומים, כפיקדון לשמירה אצ לו.
בריקמן גילה כי היהלומים שקנה אצל
טריסטאר אינם שווים 50 אלף דולר, וגם
לא עשרה אחוזים מסכום זה. הוא הלך עם
מיזרחי לטריסטאר, והוא נתן לו המחאה
עצמית על סך 25 אלף דולר, שהוסבה
על־ידי ממרחי, כיוון שבריקמן סירב לקבל
המחאה בדולרים. כן נתן לו חבילה נוספת,
חתומה בפיקוח, שבה, לדבריו, יהלומים

ונדה מיזרחי
מגעיל מאז היום הראשון של הנשואין

חנות־התכשיטיס של שוקי מיזרחי
המחאות מזוייפות, יהלומים נזזוייפיס

שלא רצה כי תדע שהוא נכשל. גם כאשר
היה חייב כמיליון דולר, המשיך להזרים
לחשבון־הבנק שלה מאות אלפי לידות, כד
לאפשר לה את רמת־החיים הגבוהה אשר
אליה היא הורגלה. ונדה מצאה לד, חברה
של ידידות גרושות, שחיו ממסיבה למסי בה,
ושניהלו רומנים סוערים עם גברים
רבים. היא התרגלה להשאיר את שוקי
בבית כבייבי־סיטר, ולצאת לבילויים. כל
כמה שבועות היתה נוסעת לספרד או ל פאריס
לימים אחדים עם חברה, ושוקי
היה משלם את הכל, כדי שלא תעזוב אותו.
אחרי המעצר מכר שוקי את הווילה,
את חנותו ברחוב דיזנגוף שנוהלה על־ידי
ארמנד מסיקה, אח אחר. של ונדה,
ואת כל רכושו. הוא החזיר כ~ס/ס 40 מכל
החובות.
אשתו ונדה הגישה נגדו תביעת גירו שין.
שוקי התחנן כי תישאר עימו למען
הילדים, אולם לשווא. רק כעבור כמה
ימים, כשראתה ונדה כי שוקי שוב עובד,
מרוויח ומשלם חובות, הסכימה להישאר
עימו, בתנאי שיעברו לגור בנווד-,אביבים.
שוקי שכר דירה, שעלתה לו 25 אלף
לירות לחודש. עוד 10 אלפים שילם בכל
חודש, תמורת הבריכה, ועוד אלפי לירות
למישחקי־הטנים שלה.

בעוד 25 אלף דולר. בריקמן החשדן פתח
את החבילה הנוספת בביתו, ומצא בה
זכוכיות. הוא פתח גם את חבילת הפי קדון
של שוקי, וגם בה מצא זכוכיות. הוא
התלונן במישטרה על כל הפרשה. אחרי
זמן חזר גם הצ׳ק של טריסטאר.
המישטרה עצרה את שוקי ממרחי כ חשוד
עיקרי. הוא ניסה לטעון כי רימו
גם אותו, גם לו מכרו זכוכיות במקום
יהלומים. הוא טען כי לא ידע על ההח לפה
שנעשתה לבריקמן. המישטרה לא
קיבלה את גירסתו, וכתב־אישום יוגש
בקרוב.
מייד אחרי המעצר השני שלו, ברחה
אשתו ונעלמה. קרוביה של אשתו, שהר וויחו
וקיבלו ממנו כספים רבים, פנו לו
עורף אף הם. ביניהם גם גיסה — יוסף
חלפון, קבלן גדול שקנה ממנו את הווילה
בשיכון־דן, הילווה לו 90 אלף לירות
וקיבל בחזרה, כעבור שנה 300 אלף לי רות.
קרובים אחרים קיבלו ריבית דומה.
שוקי מיזרחי מהלך עתה שבור כולו.
רק הדאגה לשלושת ילדיו והתיקווה לז כות
במישפט, ולהוכיח כי הוא חף מפשע,
מחזקות אותו, ואז — הוא מקווה —
גם ונדה תחזור אליו.

יגאל לביב !

מה גום לכו שכלב־השמיוה
התוכל על בת הבית ושיסע אותה

שלת והתנפל על הילדה. הוא אחזה ב שיניו
ושיסע אותה באכזריות רבה, אך
מששמע את האב קורא בשם הילדה, הש ליך
אותה וניסה לברוח, כמי שהכיר
במעשה הרע שביצע.
פגיעתו של הכלב בזינה היתד, בעי קר
בראשה. הוא קירקף את גולגלתה
כליל, ונגס בה במקומות שונים בגופה.

נים, וביניהם מישחק ההתגרות בכלב ה שמירה
של אביה, שהיה קשור כדרכו. זינה
אהבה במיוחד להאכיל אותו. הכלב הגיע
למישפחת כנאני בהיותו גור יונק, כש:
זינה היתה אך כבת שנה, השניים גדלו
יחדיו. הכלב, מגזע מעורב, לא היה כלב־השעשוע
של המישפחה, אלא אומן לש מירה
על הבית. ככלב־שמירה כבר תקף

\ \ 111 11 ^ •1ח סם יחה כנאני בת ה־ ,24 חוגגת בחתונה מישפחתית,
1ו \ 111 |111 1^ 1י 1 1כשהיא נושאת על זרועותיה את זינה, הילדה ששוסעה
על־ידי הכלב. סביחה הצעירה מתאבלת מרה, ומסרבת להתנחם. היא אהבה את בתה
הבכורה במייוחד, והיתה קשורה אליה מאד. לזוג תינוקת נוספת, בת שנה.

האב במקום האסון

האב, רובחי כנאני, ניצב בפתח האסם, שבו
היה הכלב קשור. הכלב, ששימש את האב
צמוד לדירת
לשמיהה, היה קשור בשלשלת ברזל כבדה, ללבנת בטון. האסם
המגורים, והכלב שהה בו דרך־קבע. היום, מתגעגע. אליו האב ורוצה אותו בחזרה.

^ וכחי כנאני חזר לביתו מן המכו־לת,
כשהוא מחזיק בידו חבילת ממ י
תקים
עבור בתו בת הארבע, זינה. כש הגיע
לגרם־המדרגות, לפני הכניסה למיר־פסת
הבית, נגלה לעיניו מחזה זוועה.
זינה היתד, שרועה על הריצפה, קרועה
לגזרים ומחוסרת הברה.
״הרמתי אותה,״ מקונן רובחי ,״בכו־

4141

חות על־אנושיים. אני ילא מאמין ש אפשר
לעמוד במצב כזה ולא להתעלף.
היא היתה מקולפת לגמרי. הכלב אכל
אותה.״
באותו רגע שמע רובחי את הכלב שו רט
בקיר ברגליו ובראשו. הוא הבין מה
קרה. כלב השמירה שלו, הקשור דרך־
קבע באסם הצמוד לבית, קרע את השל
רובחי
נטל את בתו על זרועותיו, והחל
לרוץ לעבר הכביש הראשי לנצרת. ה כביש
עובר בכפרו יפיע, ממש מת חת
לביתו. במשך כעשר דקות תמימות
ויקרות חיכה רובחי בשולי הכביש, כש בתו
גוש בשר ודם, בזרועותיו. הוא אותת
נואשות לעבר הנהגים, אך הם חלפו על
פניו בלי להגיש עזרה. למזלו, יצא מן
הכפר טנדר שהוביל סחורה, והוא ש החיש
את האב ובתו לבית־החולים בנצרת.
״לעולם לא אוכל לשכוח את התמונה
הזאת,״ סיפר השבוע רובחי בן ד,־.26
אשתו 0בי ח ה,,בתד,־ ,24 אשד, כבדת-גוף
ובעלת פנים ׳ילדותיות, שאותות האסון
עדיין ניכרים בהן, ישבה על המיטה
ללא-נוע. בתם השנייה, תינוקת כבת שנד״
לא משה מעל בירכיה, ואילו האם מררה
בבכי ללא הפסק. חוץ מצווחות מתפרצות,
לא היתה מסוגלת להוציא מילה מפיה.
רובחי התנצל.:״היא קיבלה את זה מאד
מאד קשה.״
בוקרו של׳ היום השני שעבר, יום ה אסון,
לא היה שונה מכל בוקר אחר
עבור זינה הקטנה. כדרכה, יצאה אל
החצר ושיעשעד, את עצמה במישחקים שו־

כמה פעמים, אך מעולם לא את אדוניו,
בני הבית.
רובחי כנאני היה מודע לכוחו ולפר-
אותו של הכלב, במיוחד כאשר זה כבר
הצליח לקרוע פעם את שלשלת הברזל,
שאליה היה קשור כל הזמן, ממוט הבר זל
התקוע עמוק באדמה. אחרי מיקרה
זה ההליט רובחי לקשור את הכלב ל-
לבנת־בטון גדולה וכבדה. אז היה בטוח,
כי הכלב לא יוכל להשתחרר בשום־אופן.
רובחי נוכח כי טעה רק כאשר טרף הכלב
את בתו.

ד קו ת
גורליות
ך* אותו בוקר נסעה האם עם אחותה • התינוקת של זינה לבדיקות בבית־החולים
בעפולה. זינה נשארה עם אביה ב בית,
כשהיא משחקת בחצר. לקראת ה־צהריים
הפצירה זינה באביה שיקנה לה
מסטיק בזוקה. רובחי קם ממיטתו, ויצא
לחנות הסמוכה, למלא את מבוקשה של
בתו. הוא אומנם יצא לדקות ספורות

זוועה נא ס

בלבד, אולם עבור זינה היו אלה הדקות
שחרצו את גורלה. הן גרמו למותה של
הפעוטה בת הארבע, באופן מעורר פל צות.
כשסוף־סוף
הצליח רובחי להגיע ל-
בית־החולים, הוחשה הילדה לחדר־מיון.
לאחר שאובחן מצבה הקשה, הובהלה ב־
׳אמבולנס לבית־החולים רנזב״ס בחיפה.
רובחי נילווה לבתו גם באמבולנס. יחד

איתו נסע גם רופא שעסק בהנשמת הילדה.
במיכתב ההפנייה של בית־החולים ב נצרת
צויין מצבה הרפואי. בין השאר
נכתב, כי ״נמצא הולם־לב, דופק ולחץ־
דם״ .כאשר הגיעה הילדה לחיפה, שאפו
שלושת המאפיינים הללו לאפס. זינה
הוכנסה למחלקה בעלת מיכשור משוכלל
ביותר, ולאחר שנעשה לה עיסוי־לב במ שך
כחצי־שעה, ופעולות החייאה אחרות,

הצליחו הרופאים להחזיר את הדופק, ולג רום
לפעולה תקינה של הלב. אולם, את
הנזק המוחי, שנגרם לה כתוצאה מאיבוד
הדם בדרך לבית־החולים, אי-אפשר היה
לתקן. בשלב זה, גם אילו ניצלה זינה,
היתה נשארת, מה שנקרא בעגה היומ יומית,
צמח .״היא דיממה. בדרך בצורה
מדהימה, בעיקר מהפצעים בגולגולת, ש נגרמו
מנשיכות.״ ציין ד״ר שמעון בור־

בחיפה, קיבל את זינה למחלקתו וטוען,
כי לו ניתן לילדה עירוי־דם, יכלה להינצל.

שטיין, מנהל מחלקת ההתאוששות בבית-
חולים רמב״ס. ד״ר בורשטיין, שקיבל את
זינה למחלקה, טוען, כי ״אילו היתה מקב לת
עירוי־דם במשך הנסיעה, מצבה היה
יכול להיות שונה בהחלט. אף־כי אין
לקבוע בוודאות מוחלטת שהיתה ניצלת.
ברור שהמצב התדרדר באופן קריטי ב מהלך
שעת הנסיעה.״
לאחר פעולת ההחייאה, נותחה זינה ב-
גולגולתה, ניתוחים כירורגיים ופלסטיים
אשר הוכתרו בהצלחה, אך לרוע המזל,
התפתח סיבוך ידוע הנובע מדימום־יתר.
היא החלה מדממת מכל מקום בגופה. בשלוש
לפנות בוקר, לאחר שנאבקה על
חייה במשך 15 שעות, נפטרה.
״זו היתד, דרמה מזעזעת עבור כולנו,״
סיכם ד״ר בורשטיין. על אף נסיונו ה רפואי
הרב, הוא חזר וטען, כי מיקרה
טרגי, מזעזע ומעורר־פלצות כמו זה, לא
הובא לפניו עד כה.

הכלב קינ א
גמודה

! | ן | ך ל 1 ״1ן 1ך 11181 \ 1הכלב ששיסע את זינה בת ״ למישפחת כנאני בהיותו גור יונק. בעל־הבית גידלו ואימנו
ה־ 4נמצא כיום בתחנת ההסגר \ לתקיפה, וככזה הוא שימש כשומר הבית. בשבוע שעבר התנפל הכלב
* 1 1 1
של הלישכה הווטרינרית בחיפה. כלב זה, שגיזעו מעורב, הובא . ,על בתו של רובחי, שנהגה לשחק עימו, והרגה באכזריות רבה.

;ך* כלכ של מישפחת כנאני נמצא ה ו
1יום בתחנת ההסגר של הלישכה
הווטרינרית בחיפה. הוא הובא לשם מה תחנה
בנצרת, לאחר שבקושי רב הצליחו
להתגבר עליו ולהכניסו לשם. כדי להש תלט
עליו נדרשו שבעה שוטרים גברת נים.
ד״ר אלברט טיאנו, הווטרינר הרא שי
של התחנה, טען, כי זו לו הפעם
הראשונה שהוא נתקל בכלב שביצע תקיפה
מסוג זה .״יש שני חריגים שהופכים
את המיקרה ליוצא־דופן במיוחד. תקיפה
של בן־מישפחה, והיות הנתקף ילד. אפשר
להסביר את התקיפה, אם־כי לא בממדים
כאלה, רק אם הכלב נגוע בכלבת, או
אם הילדה התגרתה בו והפריעה לו בש עת
האוכל, כשהיה רעב במיוחד.״ עד
היום לא נתגלו בכלב סימני כלבת. מה
בדיוק אירע באותן דקות שבהן נשארה
זינה לבדה עם הכלב, לא ידע איש לעו לם.
לא היו עדי־ראיה. השכנים לא שמעו
דבר, ושום סימנים מסייעים לא נמצאו.
המישטרה חקרה גם אפשרות, כי הכלב
הוסת לשסע את הילדה כנקמה באביה,
מצד אויביו. רובחי, המעיד על עצמו כ איש
העולם התחתון, דוחה אפשרות זו
בשתי ידיים .״איש זר לא היה יכול להתקרב
לכלב הזה בשום־אופן. רק לירות
בו מרחוק. אני חושב שהכלב פשוט קינא
בילדה. הוא ראה כמה שאנחנו אוהבים
אותה. כמו שאח מקנא באחות.״ כשישב
רובחי במיסדרון בית־ד,חולים, הוא צעק,
כי ירצח את הכלב הזה במדידיו. היום,
נראה, כי רובחי כנאני משלים עם הטרג דיה
הנוראה שפקדה את מישפחתו, והוא
התחיל לדאוג לכלב .״אני מתגעגע אליו.
גידלתי אותו, ואני לא רוצה שיהרגו אותו.
היה לי כלב והיתד, לי ילדה. נכון, הילדה
הלכה, למה שיהרגו גם את הכלב?!״

יעל תדמור !

העיז זויפה !שאוה
הדוגמנית בחבות

אבי וחנית כפי שצולמו לאחר

111111 * 111 שהשלימו בעיקבות המיקווז. אבי
עדיין איתן בדעתו להתגרש מאשתו הדוגמנית, אחרי שתפס אותה

בוגדת בו עם אחד מחבריו־מנהליו, אולם חנית מודה כי למרות
הרומן שלה עם הידיד, היא עדיין חושבת את אבי, נהג אגד בעל
הופעה נאה, כבעל אידיאלי וביקשה לבטל את התלונה נגדו.

מהצבא נישאר. לאבי, נהג אגד שפגשה
בנסיעה באוטובוס.
לפני שנתיים סיפרה חנית בראיון עי תונאי
:״יש שמועות על בגידות וגירושין
של דוגמניות. הפכו אותי לזונה׳ וטענו
שלבעלי יש פילגשים, ושאנחנו או־טדטו
מתגרשים. צחקנו, כי אנחנו יודעים את
טיב יחסינו.״
הצחוק הזה הסתיים עוד הרבה לפני
המיקרה של השבוע שעבר, כישאבי פרץ
לדירתו ומצא את אשתו כפי שמצאה.
לפני כמה חודשים התלוננה צעירה מעכו
כי אבי אנס אותה בשעה שלקח אותה
בטרמפ במכוניתו. אבי נעצר ל־ 10 ימים,
ועולמה של חנית חשך עליה.
מישפטו של אבי התחיל בשבוע שעבר,
כמה ימים אחדי שתפס את אשתו בחברת
חברו.
באותה תקופה גילו אבי וחנית ידיד
לעת צרה. היה זה יעקוב טורצ׳ין, מנהל
ישרות, השמירה והשרותים של אגד בירושלים,
אחד הבוסים של אבי. טורצ׳ין,
גבוה, בעל חזות חיצונית מרשימה, הקסים
את חנית, הצעירה ממנו בשנים רבות. הוא
עזר בעת משבר, חתם על ערבות לאבי,
שלח לו עורך־דין וגילה חיבה לבני־הזוג.
שני הזוגות, יעקוב ואישתו וחנית ואבי,
התחילו לצאת ביחד. בשלב מסויים גילה
אבי כי מיטיבו מתעניין באשתו יותר מאשר
בו. הוא התחיל לחשוד כי חנית מנהלת
מאחורי גבו ׳רומן עם יעקוב, ודאג לספר
על כך גם לאשתו של יעקוב. הוא שכר
את שרותיהם של בלשים פרטיים בחיפה.
בשבוע שעבר הכין אבי מלכודת לחנית.
הוא ידע על קורס לנהגי אגד שנערך
במלון הקאונטרי־קלוב שליד תל-אביב, ו-

,ך* דיעות חלוקות לגבי הפרטים ש ן
1התגלו לעיני שלושת הגברים ,׳שפרצו
בשבוע שעבר לדירה ברחוב פרץ מרקיש
16 בחיפה. אולם על כמה ׳תיאורים יש הס כמה
כללית. הסצינה שאירעה ב־ 1,30 לפנות
בוקר נלקחה כאילו מסרט. סרט איטלקי
מן הסוג המוצג בבתי־קולנוע מסויימים.
נהג אגד, אביהו (״אבי״) בנקובסקי, פרץ
יחד עם שניים, ספק ידידים ספק
בלשים פרטיים, לביתו שלו, שם מצא את
רעייתו היפהפיה, הדוגמנית מס׳ 1של
חיפה, חניית בנקובסקי, בצורה שלא השאירה
הרבה מקום לדמיון. יחד עימד. שהה
בביתו חגרו לעבודה, יעקוב טורצ׳ין.
כאשר שלף טורצ׳ין אקדח מאחת מ־גרביו,
אביזר־הלבוש היחידי שכיסה באותו
הרגע את חלק גופו התחתון, הפכה ה־סצינה
מנועזית למותחית. וכאשר נשמע קולו
של הבעל צועק ״אני ארצח אותך !״ ונש־חנית
התחילה להשתולל, לא היה צורך אלא
לקרוא לבמאי.
סיפר עד־ראיה, שנכנס לדירה כמה דקות
אחרי הפריצה של הבעל והבלשים, השכן
יעקוב סטפנסקי, ידידו הטוב ביותר של
הבעל :״אבמזו כבר סיפר לי מזמן שחנית
בוגדת בו. לא האמנתי לו. הוא היד, מדוכא,
והצעתי לו ששניהם, הוא וחנית, יקבלו
טיפול פסיכיאטרי. אבי השמיע לי הקל טות,
שבחן שומעים בבירור את קולה
של חנית, כאשר היא מנהלת יחסי-מין,
וטען שזה לא איתו. כאשר נכנסתי באותו
לילה לדירה, ראיתי על השולחן מקרנה
שהקרינה סרטי־מין. יעקוב טורצ׳ין היה
ערום בחצי גופו התחתון, וחנית ערומה
לגמרי״.

תלונה
על אונ ס
ך י נית ואבי נשואים כבר חמש שנים.
י י ״אבל הכרנו ארבע שנים קודם לכן,״
היא סיפרה השבוע.
חנית עלתה מפולין לפני 26 שנה, ואחרי
תקופת־נסיון בקיבוץ עברה עם מישפחתה
לטיבעו־ן, שט גזילה# ,ויד אחדי שיהדזירח

1 )1 1 1! 1 11111 יין ! ,לחנית יש כמה גירסות על מה שארע
י י * 1ייי י באותו לילה בישבונו שמבר, בינה לבין
׳מאהבת, יעקוב טוויצ׳ין לבין בגולה. חנית מודה כי וויו לה *׳חטים

עם טורצ׳ין ואף מודה כי הוא צפה איתה ביחד בדירתה בסרטים
פורנוגרפיים כאשר חלק גופו התחתון ערום, אך טוענת
כי הוא בא אליה לאחר חצות הלילה כדי שתכבס לו את בגדיו.

בנותרות1:זבו־אגד אתו תנס את אשתו
תבו־אגד שני, שאיים עליו באקדח, וצילם
ידע שגם טורצ׳ין יודע על הקורס הזה. הוא
נרשם לקורס, והותיר ארבעה ימים תמימים
של חופש לאשתו ולמאהבה.
אולם אבי לא נסע לתל־אביב. הוא ישב
בדירת־חבר והמתין למידע מהבלשים ש עקבו
אחרי חנית.
המידע הגיע באחת אחרי חצות. הבלשים
דיווחו לו כי חנית וטורצ׳ין נכנסו לדירתו.
על מה שקרה שם יש כמה גירסות,
בעלות שינויים דקים בילבד. לחנית עצמה
יש ׳שתי גירסות: האחת שניתנה יום
אחרי חמיקרה והשניה שניתנה בסוף ה שבוע.

כגירסה
הראשונה שלה מספרת
חנית:

//לביים סצנה
אינ טי מי ת ״
^ ני ובעלי מסוכסכים כבר חצי שנה.
י * אתמול בשעה 1.30 בלילה הייתי באמבטיה.
ושמעתי מכה חזקה על הדלת.
נכנסו שני גברים ובעלי. הם הורידו ממני
את החלוק, הותירו אותי עירומה ונגעו
בגופי, כשהם צועקים ״זונה! זונה!״
באותו הזמן היה בביתי יעקוב טורצ׳ין,

ידיד של בעלי לעבודה. הם דחפו אותי
בכוח לכיוון הספה, היכן )שישב יעקוב,
הושיבו אותי בכוח וצילמו .׳ ברחתי לחדר
השני, ואז בעלי תקף אותי בגב ובפנים,
ואיים שיוציא לי את העיניים.

הגירסה של חנית, כמה ימיים
לאחר־מכן :
כאשר נסע בעלי מהעיר, הייתי מדוכאה.
לא התחשק לי להיות לבד, ויענקלה טור־צ׳ין
הזמין אותי לסרט. זה היה בתקופה
שאשתו היתר. עושה לו סנקציות, ולא
רצתה לכבס בשבילו.
אחרי הסרט הצעתי לו שיביא את הכביסה,
ואני אכבם לו. אכלתי ארוחת־ערב,
עשיתי לטורצ׳ין קפה והתיישבנו לראות
סרטים. כן, אלה הם סרטים פורנוגרפיים
שלי ושל בעלי.
כשנכנסו בעלי וד,בלשים, ישב טורצ׳ין
על הכורסה ושתה קפה. זה היה כבר שעה
וחצי אחרי שהגענו אלי הביתה. אני הייתי
עם חלוק׳ ועירומה תחתיו. אני תמיד מס תובבת
ככה בבית.
הבלשים ניסו לביים סצינה אינטימית.
הם היו צריכים להצדיק את המחיר, שבעלי
שילם להם. הם הורידו ממני את החלוק
בכוח, וניסו להצמיד אותי אל טורצ׳ין,
כדי לצלם.
.אני לא יודעת למה בעלי היה צריך
את הבלשים. אנחנו במשבר בחיי־הנישו־אין,
מאז המיקרה שבו הואשם בעלי באונס.
לא, אני לא חושבת שהיחסים שלי עם
טורצ׳ין זה משום שרציתי לנקום בבעלי.
היחסים פשוט התפתחו באופן טבעי, ובעלי
ידע עליהם. אני סיפרתי לו. טורצ׳ין הוא
הרבה יותר מבוגר ממני ומפעלי. הוא
פשוט נכנס לחיים שלי. הוא אדם נהדר,
מבין וגברי. עד שהכרתי אותו, אני הייתי
האומנת של בעלי. גם הרווחתי תמיד הרבה
יותר ממנו. אפילו באותו לילה, שהוא
תפס אותי עם טורצ׳ין, לא יכולתי להת אפק,
ולפני שעזבתי עם טורצ׳ין את הדירה
עקצתי את בעלי ושאלתי אותו אם הוא
צריך כסף.
כאשר הכרתי את טורצ׳ין הוא היה
בשבילי׳הכל. במקום להיות אומנת לבעלי
גיליתי פיתאום אדם שדואג לי. בעלי אמ נם
אדם נהדר, ואני מאחלת לכל אשה
בעל כזה, אבל טורצ׳ין הוא גבר חזק,
מבין ומלא חום.
עד כאן דברי האשה.

י ח סי־ מין
בסלון

דוגמנית

חנית נחשבת היום
כדוגמנית המובילה
בחיפה ולדבריה היא מרוויחה יותר מבעלה.

ץ* גיוסה של יהבעל שונה כמובן.
1 1סיפר אכי כגקוכסקי למחרת
המיקרה :
באותו לילה קיבלתי מידע שאשתי נמ צאת
עם טורצ׳ין. פרצתי לדירה יחד
עם חברי יעקוב סטפנסקי, ועוד שניים ש אני
לא מוכן לגלות את השמות שלהם.
ראיתי את אשתי עם יעקוב טורצ׳ין מק יימת
יחסי-מין בסלון. הוריתי לחברי לצלם
מיד, ואז טורצ׳ין שלף אקדח מרגלו ואמר
לנו :״לא לזוז! אחרת יהיה כן רצח!״
אז חברי וחנית התנפלו עלי מאחור.
עד כאן גירסתו הראשונה של הבעל.
כמה ימים אחרי המיקרה היתד, לו גירסה
משוכללת יותר.

הוא התראיין, כשחגית לידו:

בקורס לדוגמניות שמנהל מישרד פירסום.

קיבלתי באותו יום ידיעה שאשתי נמצאת
עם טורצ׳ין אצלי בדירה. לא האמנתי
שחנית מדברת איתי ברצינות על
יחסיה עם טורצ׳ין, ולכן שכרתי מישרד-
בלשים.
עוד לפני המיקרה היו לי הוכחות ו הקלטות
על זד, שהם ביחד. הייתי מעדכן
מדי יום ביומו את אשתו של טורצ׳ין.
כשפרצנו לדירה שלף טורצ׳ין אקדח
לעומתי. התנפלתי עליו, כדי להוציא ממנו
את האקדח.
עכשיו כבר הכל גמור ולא משנה. יש
לי בעיות יותר המורות מהעניין הזה עם
חנית. עד למיקרה היו לנו נישואין אידיאליים.
חנית היא אשר, מושלמת. אף פעם,
עד לעניין הזה, לא הסתכסכנו.
הגירסד, של הצלע השלישית, יעקוב
טורצ׳ין, אינה סותרת את יתר הגיר-
סות. טודצ׳ין מודה ביחסים ההדוקים שהיו
לו עם חנית, ומודה אף שבאותו ערב הוא
היה בחברת חנית בביתה. הם צפו בסרטים
פורנוגרפיים והוא היה לבוש רק בחצי-

1ן 1 (7׳ 1111 יעקוב טורצ׳ין, המבוגר מחנית בשנים רבות, נתפס על־ידי ידידו,
\ #111י - 1 !1 1בעלה של חנית, בעת שהיה יחד עם חנית במצב שאינו משאיר מקום
לדמיון. טורצ׳ין טוען ני הידידות שלו עם חנית זה עניין׳ שברגש, וכי הוא
עדיין אוהב מאד את אשתו. כאשר פרץ הבעל לדירה, שלף טורצ׳ין אקדח מגרבו.

הגוף העליון.

סיפר טורצ׳ין:

כשהם פרצו לדירה פחדתי שהם ירצו
לסרס אותי. אז שלפתי מד,גרב אקדח,
שהיה לי ברשיון. פתחתי במהירות את
תוף האקדח, וכיוונתי אותו כלפי מעלה,
על־מנת להוציא את הכדורים, כדי שלא
יהיה אסון, ואז הם התנפלו עלי.
אחרי כל העניין צעק אבי עלי שאקח
את חנית, אחרת הוא ירצח אותה. אז
לקחתי אותה. כשחנית אמרה לו שהיא
רוצה להיפרד ממנו, הוא בכה. זה לא גבר,

לי יש אשד, זהב. מה שקרה ביני לבין
חנית זה קשר שבא בעיקבות הרגש. אף
פעם לא רציתי לפגוע באבי או באשתי.
׳אני בטוח, שאני לא הראשון ולא האחרון
שהיו לו דברים כאלה. אני נשוי כבר 18
שנה, אבל באיזשהו מקום זה נגמר.
עד כאן דברי טורצ׳ין.
ימים אחדים אחרי ד,מיקרה נפג׳שו שוב
חנית ואבי, הפעם ברבנות, לדיון הראשון
בגירושין ׳שלהם. עתה אומרת חנית :״אני
כבר לא בטוחה שאני רוצה להתגרש מאבי.
עם טורצ׳ין אין לי קשר ׳מאז ד,מיקרה,
׳ולא יהיה לי קשר איתו חודש שלם. אבל
אם אבי רוצה להתגרש, אז נתגרש.
״אבל מה שאיכפת לי באמת זה התל
מידות
שלי. אני מדריכה בקורם לדוגמניות,
שעושה פירסום שביט בחיפה. הבוס
שלי מרוצה מהפרשה. כאשר התפרסמה
ידיעה על-כך בעיתון, הוא לקח סרגל
ומדד את הגודל שלה, לראות כמה פיר־סומת־חינם
קיבלנו. אבל אני פוחדת: מה
יחשבו עכשיו התלמידות שלי, או ההורים
של התלמידות שלי י ההורים עוד יכולים
לחשוב לעצמם, :היא תלמד את הבנות
שלנו גם את הדברים האחרים, ולא רק
דוגמנות.׳
״אני לא צריכה את הבית־ספר הזה
בשביל עסק. יש לי די עבודה כדוגמנית
של בגד עור. אני מרוויחה הרבה. אבל אני
רק דואגת לכל הבחורות הצעירות ׳והנח מדות
האלה, שהן תלמידות שלי.״
חנית אמנם החליטה לשכוח ולהשכיח
את הפרשה כולה. בסוף השבוע שעבר,
במה ימים לפני שהיא עברה למלון הילטון
פתל-אביב, שם נערך שבוע האופנה, היא
פנתה שוב למ״שטרה, והפעם בבקשה לבטל
את תלונתה נגד בעלה.
טענה חנית, בגירסה השלישית שלה :
״עקב מצבי הנפשי ראיתי הכל לא־נכון,
כאילו דרד זכוכית מגדלת. חשתי את עצמי
בסחרחורת. בעלי מתנהג אלי באצילות־נפש׳
למרות מה שקרה, ואני מבקשת ל-
,בטל את התלונה נגדו.״

במדינה
ם יש פס
ו*הלע שו תבמש 1גע>-
בשנת 1978 הוכרז הגאשם
בבלתי־שפוי בדעתו
בזמן ביצוע העבירות.
אד כעבור שנתיים שיגו
הרופאים את דעתם
ישראל משד, פרץ בחודש יוני 1978
למחסן נשק באליכין, וגנב רובה וכדו רים.
הוא המשיך לכיוון חדרה, ושם גנב
מכונית מזוג אנשים שישבו בתוכה, וכלא
אותם במחסן־כלים. כדי. להפחידם, ירה
יריות אחדות באוויר. באיומי רובה גם
שדד מגברת רות אנטין אלף לירות, ונע צר
כשהוא נוהג במכונית הגנובה, ללא
רשיון רכב וללא ביטוח, אחרי מירדף
מרתק.
כאשר הובא לבית־המישפט למטרת
מעצרו עד תום ההליכים, התרשם בית־הסישפט,
כי האיש חולה־נפש.
הוא הופיע בבית־המישפט כשרגליו
וצווארו מכוסים מגבות. הוא רעד כולו
ולא יכול לדבר. התובעת נורית שניט,
הסכימה עם השופט דוב לווין, שהדרו
היחידה לגמור את העניין היא לאשפז
את האיש.
לפני בית״המישפט הוגשה תעודה רפו אית
מדוקטור יצחק שטריך, אשד בדק
את הנאשם. הוא תיאר אותו כנער צנום
ורזה שרמתו השכלית בינונית-נמוכה, ו אשר
היו לו הסתבכויות עם המישטרה
מגיל צעיר. החל בגיל 15 גילה, לדבריו,
כי לרגליו ולחלק גופו־התחתון, יש תופ עות
מוזרות. משום כך הוא נוהג לכסותם
במגבת. הוא סיפר לרופא, כי רצה לירות
ברגליו, ולכן גנב את הנשק. הוא היה
מוכן אפילו לנסר את רגליו, ותיאר את

טרית של ועדה שהוקמה בחודש דצמבר
שעבר, והיתה מורכבת מד״ר אהרון אגר,
ראש הוועדה, ד״ר תמר יואלסון ג׳קובס
וד״ר גדעון קלמן, הם קבעו שיש להעניק
לחולה חופשות מן המוסד שבו נמצא.
ד״ר מוסקוביץ, שהיה הרופא המטפל
במשה, טען בפני הוועדה, כי באהת ה חופשות
הקודמות שלו, הוא ניסה להת אבד
בלקיחת ואליום. הרופא אמר, כי
יתכן שהיתה זו שגיאה להכריז על משה
כעל אדם שאינו מסוגל לעמוד לדין. לדע תו,
אילו היה מרצה את עונשו בבית־הסוהר,
היה זה לגביו עונש מרתיע.
זוהי הפעם הראשונה שהתביעה נתק לת
במיקרה יוצא דופן כזה. ביהוד כש מבחינה
מישפטית אין להשיב את אשר
נעשה. אייאפשר לבטל החלטה כזו ש ניתנה
אז, כי האיש היה חולד,־נפש בעת
ביצוע העבירות. לכן, אם תקבע הוועדה
שיש לשחררו וכי אין הוא חולה יותר,
ישוחרר האיש, כאשר עברו נקי. את
המעשים שעשה כאשר היה חולה אי־אפשר
לזקוף לחובתו.
ואם טעו הרופאים בעת שקבעו את
חוות־הדעת הראשונה, הרי שהאיש בילה
שלוש שנים מחייו בבתי־חולים לחולי-
נפש לשווא.
הוועדה לא קיבלה בינתיים את המלצתו
של הרופא המטפל, והחליטה, כי האיש
זקוק לטיפול שירגיע אותו, וטיפול כזה
ימצא בוודאי בבית־ד,חולים.

הקט !,חו 3 3היד
הוא גראה במו ילד קטן,
אך את הגשק שגגב
בפריצות שעשה
מבר לערבים
הנוגע שוו ת

הסניגור הממושקף, משה ישראל, נדהם
למראה הנאשם שישב מולו בבית־המעצר.

*ץ עיר בבול היה שרוע על הארץ.
פרשים התקרבו בדהירה. כשהבחינו
בצעיר החישו את המהירות ועברו מעליו,
בהשאירם ענן אבק סמיך מאחוריהם. ה צעיר
הרים את ראשו וצעק :״יאללה,
חבר׳ה, עוד פעם, יותר מהר!״

מיסמן־ הוועדה הפסיכיאטרית
הרופא מבקש שיחדור

עצמו יושב בכסא-גלגלים, כשרגליו משמ שות
לניסויים רפואיים.
הרופא פירש את התנהגותו של ישראל
על רקע בעיות בזהות המינית. ובכך ש־לגיל
, 15 שבו החל סובל בחלק גופו ה תחתון,
אופייניות בעיות ההתבגרות.
הרופא קבע שהנאשם מסוכן לעצמו
ולסביבה. וכי מחלת־הנפש שלו והדחפים
שמהם סבל, גרמו לכך שלא היה מסוגל
לעמוד לדין.
עונש מרתיע. אחרי קריאת התעודה
הזו, קבע בית־המישפט, כי בשעת ביצוע
העבירות היה הנאשם בלתי־כשיר לעמוד
לדין, ושלח אותו לאישפוז.

הוא ידע שהוא הולך לראיין נאשם קטין,
בן , 15 הנאשם בגניבת אקדח. אבל לנגדו
ראה ילד קטן, הנראה אפילו צעיר מגיל
עשר, נמוך קומה, בעל עיניים תמימות
וילדותיות. רק כפות־ד,ידיים הגדולות
והאצבעות העבות נראו מבוגרות.
עם נאשם כזה לא היתה לסניגור כל
אפשרות לתיקשורת. אולם, מאחר שהקטין
נעצר ל 10-ימים החליט הסניגור לערער
על המעצר. הוא חשב כי חבל על הילד
הקטן היושב במעצר. המחוזי כאשר הגיע לבית־המישפט
בעניין הערר, התגלו לו עובדות חדשות.
התברר לי כי נוסף על האקדח מסוג
בוטה וארבעה כדורים שנמצאו ברשותו
של הקטין כשנתפס משוטט בשדרות־ירו־שלים
ביפו, לפני כשבוע, מיוחסות לנער
גם גניבת אקדח נוסף בפריצה שהיתר, לבית
ברחוב הגליל בתל־אביב. יוחסה לו גם
גניבת שני רובים ובביתו נמצא טלסקופ
לרובה.

עברו שנים אחדות. ועדות פסיכיאטר יות
שונות דנו בגורלו של משה. באוגוסט
1978 קבעה ועדה בבאר־יעקב, כי משה
סובל ממצב של דקומפנסציה פסיכוטית
והתנהגות סוציופתית ופסיכופתית. הרופא
המטפל ביקש את שיחרורו מבית־החולים
בטענה, כי המוסד אינו יכול לעמוד
בדרישותיו ובהתנהגותו האימפולסיבית
של החולה. ועדה שבדקה את משה שנית,
המליצה על סגירתו במוסד סגור המובטח
באופן מרבי, אך לא פירטה לאיזה מוסד
התכוונה.

הקטין הודה במישטרה כי את אחד ה אקדחים
שגנב מכר לערבי מעזה, ותמו רתו
קיבל 1500 לירות. כאשר נשאל מה
עשה בשאר הנשק, סיפר, כי נהג לטייל
חמוש, ולירות בשלטים ובעורבים שניקרו
בדרכו.

התפתחות דרמתית חדשה, החזירה
את התיק הפלילי לשולחנה של התובעת
נורית שניט. היתד, זו חוות־דעת פסיכיא-

כאשר גילר, הסניגור כי לנער גם עבר
עשיר בבית־המישפט לנוער, החליט לא
להמשיך בהליכי הערר.

זה היה דובי סלמן.
על גגו של צריף סמוך עמד אריה וולף,

חבוש כובע בוקרים. עמירן שוסטר שעט
לעברו על גבי סוס. כשהגיע עמירן אל
הצריף, פרש אריה את ידיו וקפץ על
הסום של חברו. הוא השמיע יללות אינ דיאניות
ופתח בדהרה.
אל המקום התקרב איש מזוקן .״די
לשחק,״ אמר בחיוך ,״יש עבודה! צריך
להעלות עדר כבשים על המצדה, ורק
אתם יכולים לעזור.״

רדיפה בג ״פ

חלק מאימונם היומיומי של דובי (מימין) ועמירן הוא
לקפוץ מגג ביתם או מג׳יפ שנוסע במהירות של 50
קילומטרים לשעה בנוסח המערב הפרוע. בתמונה משמאל מדגים דובי נפילה ממום דוהר.

צעירים שואריים משנידים את עצמם
נננידים והבערת 3עדודים מסוננים
בסרטים ישראליים-מסוסים ועד ג״פים
לוליינות קדימה. עמירן

אריה מדגים איך מרימים חפץ מהאדמה תוך כדי רכיבה. הסוסה
אבירה שעליה הוא רוכב היא סוסת־פרא שאוהבת להתפרץ
(משמאל) עוצר את הסוסה כדי שלא תתפרץ אל השדות.

שתיים על שתיים על לעמוד
דובי, עמירן ואריה הגיעו לאתר צילומי
הסרט מצדה כדי לעזור באחזקת הסוסים
ולשמש רוכבים לעת מצוא. עד מהרה
מצאו השלושה את עצמם מחליפים כמה
מהכפילים שבסרט, בתפקידים מסוכנים.
הם הדריכו את השחקן פיטר אוטול ברכי בה,
וזכו לקבל הזמנה לנסוע לחוץ־לארץ
ככפילים בסרטים.

חייל רומאי
זורק רימון

רכיבה אינדיאנית

מבצע אריה על אבירה. בסרטים נוהג הכפיל
בדרך־כלל להיקשר אל האוכף בזמן הדהירה
המהירה, השלושה יכולים לבצע רכיבה אינדיאנית גם ללא אוכף ובלי לקשור עצמם לסוס.

ין דכר מסוכן, או קשור בחיות,
שאיננו יכולים לבצע,״ התפאר
רובי קצוץ השיער. דובי בן ה־ 24 מתל־אביב
היה ספורטאי בנשמה. חברו עמירן,
מקיבוץ כפר־סולד, היה בוקר. ואילו אריה
הרמת־גני היה מאלף כלבים.
שלושתם למדו לרכב בגיל צעיר. הם
החליטו לייסד אירגון של כפילי־סרטים
בישראל, שחבריו ימלאו את כל התפקידים
המסוכנים תמורת כסף, ואף ידאגו להשיג
ולאמן כל חיית־בית שתידרש באחד מן
הסרטים המצולמים בארץ .״אנחנו יכולים
להביא הכל,״ הסביר אריה, צעיר אתלטי
בן .23״אפילו עדר של כבשים, גמלים
ופרות, רק לא אריות ונמרים.״
שלושתם הכירו בתחרויות רכיבה. דובי
ואריה נפגשו גם בקורס צניחה, שאותו
עברו בצוותא. אך הוגה רעיון הכפילים
בסרטים היה דובי.
״כבר בילדותי חלמתי לבנות בית עם
חיות ולהתפרנס מבעלי־חיים,״ סיפר .״התחלתי
לרכב על סוסים בגיל שבע. אחרי
הצבא עבדתי בכמה חוות־סוסים ובמיקרה
הציעו לי לעבוד בסרט דה ביג רד וואן.
אני ועוד חבר׳ה היינו צריכים לרכב שם
כפרשים אלג׳ירים. מה שהדליק אותי
(המשך בעמוד )60

עד הסוס
הסוס בזמן

עומד דובי .״הפרע
ציפ הוא לעמוד על
שהוא דוהר,״ הוא אומה

קולנוע
ס ר טי ם
א מ רי קהב/ו־ו• ת7ן 3דנוע
״אחי, התוכל להלוות לי פרוטה?״ כך
קראו בארצות־הברית לשיר שהיה ההימנון
הבלתי־רשמי בשנות המשבר הכלכלי הגדול
אחרי .1929 התמוטטות הבורסה באותה
השנה, ובעקבותיה רעידת־אדמה כל כלית
שדחפה חלק גדול מן האוכלוסיה
אל זרועות האבטלה, נטעו אימה, שאמרי קה
מתקשה להשתחרר ממנה עד עצם

פילים מורה. לכאורה זהו סרט תיעודי,
אבל מה שמעניין בו במיוחד היא העובדה
שחומר הגלם העיקרי בו הם סרטי קולנוע.
כי מה שמורה מנסה להשיג, זו
תמונה של שנות השפל, כפי שהן השתקפו
לא רק ביומנים ובמיסמכים תיעודיים מ אותה
תקופה, אלא בעיקר בסרטים ש עשתה
הוליווד למען הקהל הנתון במצוקה.
מה עושה מודה? הוא נוטל את השלד
ההיסטורי, משתמש בקטעי יומנים קיי מים,
בצילומי עיתונות ובהרבה הרבה
שירים שנכתבו באותה התקופה.

ג׳יימס ל,אגני ב״אחי האם תלווה לי פרוטה״

ילדת פלא שירלי ממפל וראש אפ-בי־איי, אדגר הוכר

כך זוכרים את הזמנים המרים

כך מחבבים את שילסון החוק

היום הזה. ובמיוחד עתה, כאשר כלכלתה
ניצבת בפני סכנה. לכן מובן מדוע כל
התבוננות באירועי אותם ימים היא בעלת
משמעות מיוחדת בהווה. ומשום כך אי־אפשר
שלא להמליץ על סרט, הנושא את
שם השיר המפורסם, שיוצג בקרוב במוזיאון
תל־אביב, במיסגרת אירוע רבגוני,
המוקדש כולו לאמנות האמריקאית.
הסרט, שלא כמו השיר, אינו שייך
לתקופת המשבר של שנות ה־ / 30 הוא
נוצר לפני כשבע שנים על־ידי במאי צעיר,
יהודי-אוסטרלי העובד באנגליה, בשם

מרלן דיטריף ליד מכונת הרולס רוים שרכשה לעצמה
רגליים חטובות בזוהר

רוכל בפרכר מרופט
תפוחים בלחץ

אכזבות פוליטיות. הוא מדבר על
חיילים שחזרו ממילחמודהעולם השנייה,
ושמצאו עצמם חמש־עשרה שנים לאחר
מכן במילחמה חדשה ; נגד הרשויות ונגד
העשירים. והתמונה התיעודית מתמזגת
בסצינות משנות העשרים הרועמות של
ראול וולש, או במיצעד העוני מתוך רוד פות
הבצע, שנת .1933 שעה שהסרט מזכיר
את המאבקים הפוליטיים ואת התערבות
העיתונות בהם, תופס האזרח קיין תפקיד
מרכזי. ולעומת זאת, כאשר מדובר באכ זבות
פוליטיות הרי שזהו מר ממית הולך
לוושינגטון המביע את מלוא המרירות,
אבל גם את התיקווה, המתמזגים יחד
בהתייחסות העם האמריקאי אל נבחריו.
אלא שמורה משתמש בסרטים גם למטרה
הפוכה. כלומר, הוא מעמיד זה מול

זה את המציאות האפורה ואת הזוהר הנוצץ
שבו התבסמה תעשיית הסרטים. מול
מכוניות מרופטות של פועלים הנודדים
מהעיר אל הכפר ומהכפר אל העיר בחפ שם
עבודה, מציגה מרלן דיטריך את
רגליה החטובות ליד הרולס־רויס האחרון
שרכשה. ומול רוכלים המוכרים מרכולתם
בפרברים מרודים של כרך, מציגות גע-
רות־זוהר לראווה את נתוניהם מול עיניה
החומדות של המצלמה.
במבט ראשון, סרטו של מורה הוא חלום
של כל משוגע לקולנוע, היכול להשתעשע
עם עצמו ולבחון את כושרו בזיהוי הקט עים
שנלקחו מתוך 22 סרטים עלילתיים,
להיזכר בפניהם של ג׳יימס קאגני וג׳ורג׳
ראפט, גרי קופר וג׳יימס סטיוארט, לורטה
יאנג ודורותי לאמור, ג׳ואן בלונדל ולנה

טורנר — כולם בנעוריהם, במלוא כוחם
ויופיים. זו גם הזדמנות חוזרת לשמוע את
שירי הזמנים ההם, את בינג קרוסבי שר
על תכלת הלילה ואת רודי ואלי שר את
אחי התוכל להלוות לי פרוטה, את אל
ג׳ולסון מבשר לקליפורניה על בואו ואת
בילי הולידיי שרה בלוז.
הקולנוע בהסברה. במבט שני זהו
הירהור מעניין ביותר על תפקידו של
הקולנוע כמייצג של תקופה וכחלק פעיל
בה. נוכח ההשמצות שהוטחו בהוליווד,
כאילו היא מייצרת חלומות בילבד ומתעלמת
מן המציאות, מסתבר לפתע שחלו מות
אלה היו מעוגנים היטב במציאות.
כאשר ראול וולש או הווארד הוקס שיח זרו
על המסך קורותיהם של גנגסטרים
מצליחים, הם לא בדו מליבם עלילות פשע,
העולם הזה 2215

אלא מצאו את ה ׳9ראתם במציאות* במצב
החברתי והפוליטי, ובסורי החדשות ׳יל
העיתונות.
במבט נוסף אפשר גם להגיע למסקנות
מסויימות על מה שקורה בתעשיה, שמיל-
בד בידור יש לה גם אינטרסים פוליטיים
מסויימים. כיצד יכול הקולנוע לשמש כלי-
הסברה, ולאו דווקא בצורה מופגנת כמו
בגוש המיזרחי, אלא במסווה של בילוי
נעים? כיצד יכול צילום משותף של שירלי
טמפל ואדגר הובר, שהיה במשך 50 שנה
ראש ה־אפ־בי־איי, לחבב את איגרוף החוק
על האזרח ו וכיצד יכול סרט כמו קינג
קונג להסיח את דעת ההמון מן הסיר
הריק שבבית?
הסרט עשוי להיות שיעור מאלף לכל

אד>פו7ז
עומד>פו7ז
לה לונה (סטודיו, תל־אביב,
איטליה) — חמש הדקות הראשונות
הן למעשה תמצית כל מה
שיביע הסרט בהמשך ; ואין זו קביעה שרירותית של
המבקר, אלא הגדרתו של במאי הסרט בכבודו ובעצמו,
ברנרדו ברטולוצ׳י.
מן הפרולוג ברור שמדובר ביחסים שבין אם לבנה,
ברור שהאם משולה בעיני הבן ללבנה (באיטלקית) ,שצידה
האחד ניראה לעין והשני נסתר, וברור שהשפע והמותרות
שיומטרו על הבן עתידים כמעט לחנוק אותו. וברור שהתהום
שבין השניים תלך ותגדל כשהאם תחיה עסוקה בעצמה
מכדי לשים לב לצאצא, ושחוט הטבור יוביל בחזרה את
השניים אל חיק מישפחה•
כל זה נאמר ברמזים דקים שפירושם מתברר רק בסוף
הסרט׳ אחרי שעתיים של פיתוח הרעיונות הבסיסיים
שבהתחלת. העלילה מתרכזת בזמרת אופרה אמריקאית,
הבאה לסיבוב הופעות באיטליה יחד עם בנה בן ה״.15
הבן מלווה אותה אחרי שאבי המישפחה נפטר משבץ־לב
ערב הנסיעה. הזמרת שקועה בהופעותיה, בענייניה הפר־טיים
ובזוהר האופף אותה. הבן, שמחיצת השפה מקשה
עליו את קשריו עם בני גילו, מגיע לידי מעשי״מחאה קיצוניים,
כמו נטילת סמים, כדי למשוך את תשומת״הלב של
אימו.
היכולת של ברטולוצ׳י לבנות תמונה על המסך, להוביל
סצנה לשיא אדיר של התפוצצות (דוגמת הרגע שבו האם
מגלת שבנה מסומם) או להפיק חושניות מן חמעמדים
התמימים ביותר לכאורה, אינה מוטלת בספק. שליטתו
בשפת הקולנוע מעוררת התפעלות, והסממנים האופייניים
לסרטיו, כמו נופי פארמה, או סצנות מחול למיניהן,
תופסים גם כאן תפקיד בולט. השילוב בין המוסיקה
האופראית בפס־הקול לבין התמונות הדרמתיות הוא מוש-

קלייבורג וברי: הופעה מרהיבה
לם והכל מתוכנן בקפידה, מציבעי התפאורה ועד לקצב
העריכה.
מה שחסר, הוא אותו דבק שיחבר את כל המרכיבים
הנפלאים הללו ליחידה אמינה אחת. לעתים קרובות מדי
נדמה שהמאמץ כולו בא רק כדי להגיש עוד גירסה של
תסביך אדיפוס. לקראת סוף הסרט מסתבר שהצופה צריך
היה להיות מוטרד מתעלומה שאין קודם לכן כל רמז
לקיומה׳ וגימלה מסמים כתוצאה ממשבר מישפחתי הוא
פיתרון פשטני וחיוור ביותר.
למרות זאת, כל מי שאוהב קולנוע, חייב לעצמו לראות
את לה לונה, הן בשל אותם חלקים מוצלחים בעבודתו
של ברטולוצ׳י, הן בשל הופעתה המרהיבה של ג׳יל קלייבורג
והן בשל מלאכת הצילום של ויטוריו סטורארו.

ויהי ב ח צי
הלילה

ג׳ואן בדונדד בעמדה טיפוסית
נערות זוהר מחפשות עבודה

מי שתוהה על חשיבותו של הקולנוע כאמנות
בכלל וככלי־תיקשורת בפרט. ד,מימ־סד
הישראלי, שקמצנותו בענייני קולנוע
ידועה ברבים יכול אף הוא ללמוד הרפה
ין הסרט הזה.

חלילה ה״( 17 הוד, תל־אביב,
ארצוו^הברית) — מוצר צריכה
זה מיועד לכל מי שאינו יכול
לישון בלילה, אלא אם כן הופחד כהלכה שעה וחצי לפני
כן. כל האביזרים הדרושים על מנת להפחיד נמצאים כאן
בשפע: דלתות נטרקות בעצמן, רצפות נפערות, חלונות
נאטמים, אסלות מקיאות רפש, טלפונים צורבי ידיים,
כיסאות מתנדנדים מעצמם ושערים נעתקים מציריהם.
בקיצור: אורגיה של אפקטים מיוחדים, שכל מטרתה
להראות עד כמה יכול בעל־בית להתעלל בדייריו•
מאחרי כל המעשים חקונדסיים הללו מסתתר, כמובן,
השטן, הידוע גם בכינוי ״בעל זבוב״ .מכאן הנוכחות המאיימת
של הזבובים, המייצגים את הרוח הרעה, לאורך
הסיפור. מה שיש עוד בסיפור הוא בעל המעורר חשד,
כומר שאין מאמינים להזיותיו, ילדה המשוחחת עם מישהו
מעולם אחר, כלב שחור שנלאה כמו צרברוס, ועוד כיוצא
באלה.
הבעיה היא שחוץ מאפקטים מיוחדים ומפרצופים מעונים
של שחקנים( ,ג׳יימס ברולין ומרגוט קידר) אין בסרט
הזח דבר. ברגע שחפצים דוממים מפסיקים להתעופף והסי-

ברולין וקידר: לפחד בלילה
פור צריך להתחיל, מסתבר שאין בו אלא תועלת אחת:
להעביר את הצופה אל האפקט הבא. וההמתנה לאפקט
זה יכולה להיות מעייפת למדי וחסרת עניין לחלוטין.
תדריך חובה לראות:
תל״אכיג — תוף הפח, נישואיה של
מריה בראון, אנשי הצווארון הכחול, סיים
שב הביתה, שיער.
ירושלים חיפה

— תוף הפח.

— שיער, ימים ברקיע.

תל־אביב
תוף הפח

(בן־יהודה, גרמניה)

— גרמניה במאה ה־ ,20 מבעד לעיניו של
ילד, בן העיר דאנציג, שבגיל שלוש מח ליט
לא לגדול יותר, כמחאה נגד העולם
הסובב אותו. לפי הרומן המפורסם של
גינתר גראס.

ירושלים
*( 1 0 •¥רון, ארצות־הברית) — קו מדיה
רומנטית מרירה על משבר גיל
המעבר אצל מלחין מצליח שמחפש את
האשה המושלמת בקליפורניה שטופת ה שמש
והחתיכות. בו דרק מסנוורת ביופיה*
דאדלי מור הוא קומיקאי מחונן.
העולם הזה 2215
מלודרמה בזול
פעמון הזכוכית (אורלי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — הסרט
הזה עשוי להיות להיט קופתי.
הוא מבוסס על ספר שנמכר במהדורות רבות, הוא עוסק
בנושא שכל אחד רואה עצמו בר-סמכא בו, והוא מטפל
בו בדיוק בדרך שכל אחד מן הצופים היה מטפל בו, כלומר
בדרך הלא״נכונה.
פעמון הזכוכית הוא סיפורה האוטוביוגרפי של סילביה
פלאט, סופרת ומשוררת אמריקאית שלבטי היצירה שלה
ובעיות נפשיות, אישיות, מיניות וסוציאליות, העבירו אותה,
לתקופה מסויימת, על דעתה.
עד כאן מיקרה קליני, שאנשי מיקצוע בוודאי מכירים
רבים כמוהו. מכאן והלאה מתחילות הבעיות. בהדרכת
הבמאי לארי פירס הופך העולם המסובב את הצעירה
לעולם פשטני, גס ואלים שהטירוף מתבקש מאליו, ומותר
אפילו לחשוד שאלה שאינם משתגעים, אינם נורמלים.
אם מדובר בסידרת נסיבות חסרות-מזל שנפלו בחלקו
של אדם מסויים אחד, הרי יש לסרט עניין מוגבל, ביותר,
מאחר שאין לו מה לומר למי שאינו ביש־מזל עד כדי כך.
אם הסרט אמור לצייר את תמונת פני העולם, הרי מאחרי

התמוטטות נפשית: עניין מוגבל
התמונה ניצבת פילוסופיה בגרוש. ואשר לפואזיה, המבעבעת
בנפשה של הגיבורה, מדברים עליה יותר מששומעים אותה,
וכאשר כבר שומעים אותה, קשה להתפעלי ממנה.

שיחר
ה מי לחמהס בי בכיתד
עניין המינוי הצפוי של שלום כיתל
ככתב־הרדיו בארצות־הברית עומד להפוך
פרשה ברשוודהשידור.
כיתל התמודד על התפקיד לפני יותר
משנה, ולמרות הלחץ האדיר שהופעל מ-
לישכתו של ראש־הממשלה מנחם בגין,
אשר כיתל ידוע ככתב החצר שלו, נכשל
במיכרז. אז זכה כיתל במיכרז לתפקיד
כתב רשות-השידור בלונדון, אולם כאשר
בוטלה המישרה, נשאר בארץ.
כיתל לא ויתר. על רשות־השידור הופ עלו
לחצים לשלוח אותו בכל זאת ככתב
לוושינגטון. בתקופת הקימוצים והצימצד
מים בתקציב הרשות, החליט לפתע מנכ״ל
הרשות יזסן* (״טומי״) לפיד שאי-אפשר
שרק כתב אחד, דן רביב, יסקר את ארועי
וושינגטון גם לטלוויזיה וגם לרדיו, וכי יש
לשלוח לשם את כיתל ככתב הרדיו. רביב,
שביקר לא מכבר בארץ, התנגד לתוכנית
וטען כי הוא מצליח לשדר חומר גם לרדיו
וגם לטלוויזיה.
אולם לפיד החליט, והפרופסור ראובן
ירון נתן לו את הגיבוי לכך, כאשר כיתל

הטלוויזיה לבין אגודת־העיתונאים בירוש לים
עבר חתול שחור.
עובדי הטלוויזיה טוענים כי אגודת-
העיתונאים אינה נותנת להם גיבוי מספיק
במאבקים השונים שלהם. בשבוע שעבר
שלחה אגודת־העיתונאים בירושלים דפי
הסבר לעובדי הטלוויזיה, שבהם הצדיקה
את עמדתה בסיכסוך עם הוועד שלהם.
הדפים, שהיו צריכים להיות מחולקים
בין כל עובדי הטלוויזיה הגיעו לידיו של

כתב כיתר ופטרון בגין
לחץ מלמעלה

<6טיסות ב שנ ה

כתם־עורך טסלר
רדיו במקום טלוויזיה
הצלם צבי וול|ל, שהוא חבר ועד עובדי
הטלוויזיה. וולף קרע אותם לגזרים ושיגר
אותם חזרה לאגודת עיתונאי ירושלים.

ידידות וחל טז ר ה

נשיא נבון
לאדינו ולא רומנית
וידידיו במישרד ראש־הממשלה מכריעים
לאמיתו של דבר את הכף. אך עתה עומדים
כל חסידי כיתל לפני בעיה חדשה. יש
להעביר את כיתל במיכרז חוזר, ואין כל
ביטחון שוועדת המיכרזים תמצא אותו כמתאים
ביותר.
אל המיכרז החוזר עומדים לגשת מועמדים
נוספים, אשר יתחרו בכיתל. שימעון
טסלר, איש הרדיו והטלוויזיה הוותיק,
כיום עורך מבט שני, מעוניין לנסוע ל וושינגטון
ככתב־רדיו. איתן אלמוג, איש
רדיו, ותיק וטוב כמו כיתל, עומד אף
הוא לגשת למיכרז, וכך גם גבי גזית,
מי שכבר שידר לרדיו, ובהצלחה רבה,
מארצות־הברית.

כאשר אישרה הטלוויזיה למנהל מחלקת
הספורט אלכם גילעדי חופשה בת חו דש,
לא ידעו בטלוויזיה כי גילעדי יגרור
אחריו גם את כתב הרשות בניו־יורק, דן
שילון, לחופשה ממושכת.
גילעדי יצא בשבוע שעבר לקנדה, כדי
להיות מפקח מטעם האי־בי־יו, איגוד ה שידור
האירופי, על שידורי אולימפייאדת
החורף הנערכת בקנדה.
כמפקח, החליט גילעדי שהוא זקוק לסגן-
מפקח, וכי האיש המתאים ביותר לדעתו
הוא מי שהיה הבום שלו לשעבר, ידידו
דן שילון. בתחילת השבוע הודיע שילון,
כי הוא נוטל חופשה בת חודש, ועתה הת ברר
בטלוויזיה שהחופשה היא לצורך חל־טורת
החורף המשותפת של גילעדי ושי לון.

יחסי
צי בו ר 1קיצ1צי ת ק צי ב

בין ועד עובדי ההפקה והעיתונאים של

ה ת חזי ת גילוו^ה
בשבוע האחרון הסתובב הייס יכין ב מסדרונות
הטלוויזיה, והודיע לעובדים :
״צפויה לנו מילחמה קשה עם לפיד!״ יבין
סירב לפרט על מה תהיה המילחמה בינו
לבין מנכ״ל הרשות יום ן*(״טומי״) לפיד,

מקל סנני ס

שליח שילון

בשבוע שעבר נפתחו מחדש, בחגיגיות
רבה, שידורי הרדיו לגולה. חברי־כנסת ו שרים
השיקו כוסית בבניין הרדיו בירושלים
ונשיא המדינה יצחק גבון שידר
שידור מייוחד בשפת הלאדינו.
למחרת הטכס התברר כי כולו היה
מבוסס על יחסי־ציבור. הנהלת רשות-
השידור החליטה לקצץ את תקציב שידורי
חוץ־לארץ שלה. כל השידורים ייפגעו וה שידורים
בשפה הרומנית יחוסלו כליל. הפ סקת
השידורים ברומנית עוררה את זעמם
של יוצאי רומניה בארץ, אשר נהגו להאזין
לשידורים שהיו מייעודים ליהדות רומניה.

הססמ קי ס נקרעו

אהוד יערי, שנבחר כשליח הטלווייזה
לקאהיר, עדיין לא נתן את הסכמתו הסד
פית למינוי שבו כל כך רצה. יערי מציב
תנאי אשר לרשות־השידור קשה לקבלו:
חופשה אחת לשישה שבועות, שבה ייפגש
עם אשתו חווה ועם ילדיו.
דרישתו של יערי היא שבחופשה אחת
תמומן נסיעתו מקאהיר לירושלים, ובחופשה
שאחריה תממן רשות־השידור את טי סת
אשתו ובנותיו מירושלים לקאהיר. ב-
רשות־השידור עשו חשבון כי למעשה דורש
יערי 16 כרטיסי־טיסה לשנה, שפי רושם
הוצאה כספית ניכרת.

הידידות משתלמת
אולם עובדי הטלוויזיה מספרים כי באחרו נה
התגלעו פערים עמוקים במייוחד בין ה אופן
שבו רואה יבין את ניהול מחלקת-
החדשות לבין דרישות־השליטח של לפיד,
וכי יבין אף הציע ללפיד את התפטרותו.

להב אי שאח הדי ח

שליח־־מיועד יערי
חופשה בשישה שבועות

העובדים, ממתינים לראות איך יפול דבר.
הכוונה היא שאם אכן יקוצץ הסרט,
הוא יהפוד אחד המיתרסים האחרונים
של מתנגדי הצנזורה הפוליטית והמיק־צועית
בטלוויזיה, ועל מיקרה זה הם יילח מו
עד הסוף.
חברי הוועד־המנהל ומנכ״ל הרשות,
יופ!ז (״טומי״) לפיד, חשים במתח הרב
לקראת ההחלטה על גורלה של פרשת
איילנד, ומשהים את החלטתם. הם יודעים,
כי קרוב לוודאי שאם יקוצץ הסרט או
שייערך מחדש, על פי הוראות מגבוה, הם
צפויים להתחדשות המאבק נגד סתימת
הפה בטלוויזיה.
אולי משום כך דאגו גורמים המקור בים
ללפיד וליושב־ראש הוועד־המנהל,
הפרופסור ראובן ירון, להפיץ את אחת
השמועות המרושעות ביותר שהופצו אי־פעם
בבניין הטלוויזיה. לדבריהם נערך
הסכם חשאי בין משולם לבין לפיד, ש לפיו
יערכו מחדש את הסרט.
רק מעטים צפו עד כה בסרט ולכן איש
לא ידע שהסרט נערך מחדש וכי הוכנסו
בו השינויים שלפיד וירון רצו בהם.
במיקרה של פרשת איילנד העניין חמור
במייוחד מאחר שמפיק הסרט, משולם,
ידוע כאחד הלוחמים האמיצים ביותר למ ען
חופש הבעת הדעות בטלוויזיה.

פרשה המאיימת כבר כמה שבועות על
הטלוויזיה היא פרשת הסרט שעדיין לא
הוקרן, פרשת איילנד. גורמים ברשות-
השידור מסרבים להקרין את הסרט ש לדעתם
הוא עוקצני מדי ואנטי־ציוני.
מפיק הסרט, יוסי משולם, שהוא גם
ראש ועד עובדי הטלוויזיה, ועימו שאר

הופעתה של הקריינית כרמית גיא כ-
מגישה מהדורת החדשות המסכמת, במוצאי
השבת שעברה, לא היתר. חד־פעמית. מקו מה
של גיא כאחת ממגישות החדשות במקומו
של דניאל פאר, שיצא לחופשה, בין הובטח לה על-ידי חיים יבין
חיים יכין לבין הכתב־עורך אורי
גולדשטיין שוב עבר חתול שחור. יבין
מאשים את גולדשטיין בכך שהדליף לעי תונות
על כניעתו של יבין למנכ״ל יופי]*
(״טומי״) לפיד בעניין הכתבה על תנועת
כך. על פי דרישתו של לפיד לא פורסמה
הכתבה ולדברי גולדשטיין אילו היתד, יעל
חן בריאה, היא לא היתד, נותנת ליבין ל היכנע
ולהסכים לצנזורה של לפיד
הכתב־עורך יואל אסתזרן הכחיש ה שבוע
ידיעה שהופיעה במדור זה על הת פטרותו
הצפויה בחודש אפריל הקרוב מ עריכת
כמעט חצות. למרות ההכחשה הוס כם
בינו לבין מנהל מחלקת־החדשות, חיים
יבין, כי אסתרון יפסיק את עבודתו בכמעט
חצות באפריל נראה כי מילחמתו
של הכתב אליעזר (״גיזר״) יערי הצלי חה.
השבוע החלו כבר ההכנות להעלאתו
של יערי על המסך כמגיש מהדורות חדשות
קצרות העורך ישראל סגל
הוא האיש הנקרא ביותר למילואים בטלווי זיה.
לפני שלושה חודשים סיים סגל שרות
מילואים ממושך והשבוע הוא נקרא שוב
לחודש מילואים. אולם למרות שצו־הקריאה
של סגל היה לשרות בנגב המרוחק, הוא
הצליח לסדר כך שישרת במחנה שנלר ב ירושלים,
דבר שיאפשר לו להיות מדי ערב
בבניין הטלוויזיה מזל טוב לכתבת
הרדיו וקריינית הטלוויזיה ענת שרן ל הולדת
בתה.
העולם הזה 2215

0.30 המחשב הגיע לעזרת
המוסיקה. מחשב זעיר משמש
כמטרונום־כיס המפיק בל צליל,
ומסייע לשמור על הקצב ה מתאים.
מכשיר הכרחי לכל
חזרה מוסיקאלית. הפרק השני
מספר על מיתקן מייוחד אשר
הומצא כדי להגן על חייהם
של נהגי מיכליות. בבריטניה
נפגע נהג מיכלית, לפחות אחת
לשבוע, בעת שהוא יוצא לב דוק
את תכולת המיכלית. לשם
כך הומצא מעקה־בטיחות מת רומם,
הפועל באמצעות אוויר-
דחוס, והמגן על חיי הנהג. ה פרק
הישראלי מוקדש להמצאה
של המהנדס דויד לוריא, ש המציא
דרך לבדוק את כשירות
המנוע. אפשר יהיה לבדוק כל
מנוע, בין אם הוא של מכונית,
או של מטוס, אך ורק על־ידי
בדיקת השמן שלו, ללא כל
צורך לפרוק אותו.

יום רביעי

43. 2

• על אדונים ומשרתים
8.00ג׳ורג׳ינה הש תלבה
היטב ברוח הג׳אז ה רועשת,
ובחיי החברה הנוצצים
שהגיעו ללונדון מארצות־ה־ברית,
כשהיא מוקפת במחזרים,
והרציני ביותר ביניהם הוא
רובין אליוט. הלורד בלאמי
ווירג׳יניה יוצאים למסע בחוץ-
לארץ. ג׳ורג׳ינה מחליטה לנצל
את העובדה ולערוך מסיבה
לחברים שלה באיטון־פליים.
ג׳יימס, שאינו אוהב את אורח

ד״ר דוליטל והחיות שלו
יום שישי, שעה 3.00

הסרט זוכה לביקורות מצויי-
נות, ובדיוק כשהוא עומד לה פוך
ללהיט, גורלו כגורל ציוריו
של סוס־עץ והוא מושלך לאש.
כוכבי הסרט הם שנזואליק קראום,
שאף כתב את המוסיקה
וגדליה בסר. כן מופיעים בו
אריק לביא, ג׳חי כץ, מרים
ברנשטיין־כהן ומרים גבריאלי.

• הדס ושורשיו (,8.00
שידור כצבי השחקן אר
קפת
על־ידי שודדי ים.

המוסיקה

בסכנה

5.32 חגיגה אמיתית לכל
מי שאוהב את הזימרה המצ רית
המסורתית, בקומדיה מו סיקאלית
תוצרת מצריים. שני
אחים וידידה, נמלטים מאלכ סנדריה
ומגיעים לקאהיר, שם
הם מחליטים לפתוח דף חדש

יה אליאס, אשר פירוש שם
מישפחתו הוא הדס, זוכר היטב
את יהודה השמש, אותו יהודי
שהיה מעיר את תושבי הרובע-
היהודי בבגדד, לתפילת מינתה,
והיה מקדים לבוא לפני כולם
לבית־הכנסת ולצאת אחרי כו לם.
מילבד יהודה השמש מתו ארות
בתוכנית המוקדשת ל־

קניוק: סוס־ עץ
חייה, סולד מהרעיון, אך בסופו
של דבר מסכים, למרות חששם
שלו ושל האדסון שהמסיבה
תהיה פרועה מדי. בינתיים,
צריכה להגיע לבית אומנת,
אשר וירג׳יניה שכרה עבור ה ילדים.
הילדים מלאי חששות,
וגם המשרתים אינם ששים ל רעיון
שהם יצטרכו לשרת
אותה. המסיבה של ג׳ורג׳ינה
זוכה להצלחה גדולה אך מס תיימת
באורח טראגי.

• סוס עץ (.)10.05

יומנו האוטוביוגרפי של יורם
קניוק כפי שהוסרט על־ידי יקי
יושע. עמינדב סוס־עץ, צייר
ישראלי, שחי עשר שנים בניו־יורק,
שורף את ציוריו ערב
תערוכת היחיד שלו. הוא עוזב
את אשתו ובתו ללא פרוטה,
וחוזר לישראל. כאן הוא מת קשה
להסתגל למציאות החיים.
הוא מוצא את אמו בודדה ו מתוסכלת,
ואביו גוסס. הוא
מחפש עצמו ברחובות ומוצא
טיפוס מוזר, המבלה את חייו
בעריכת סטטיסטיקות על ה זנות,
ובניחום נשים נשואות
שבעליהן עסוקים מדי. למדות
שאין לו מושג בהפקת סרטים
מחליט סוס-עץ להפיק סרט
על שנות נישואיהם הראשונות
של הוריו ועל נסיבות לידתו.

יום שי שי
45. 2

ס ד״ר דוליטל (.)3.00
המשך הסידרה המצויירת, ה־מצויינת,
על רופא החיות ו החיות
שלו. היום מסופר על
ציפור הפוחדת לעוף, המות־

אנקת גבהים: אשדר והאטצ׳יסון
יום שישי, שעה 10.10

בחייהם. הם מתאכסנים אצל
מכר מוסיקאי, איש מוסיקה ב־סיגנון
המסורתי, והם משתל בים
בסיגנון זה. המוסיקאי
מנצל את כושר הזימרה שלהם,
והם מצליחים להיקלט בעיר
מהבחינה המקצועית והחברתית.
השחקנים הם מוחמר נוח,
צפא אבו־סעוד, מחמוד רצה
וסמיר ג׳אנס.

• ימי שבט (.)0.20
התוכנית החדשית הקבועה של
נעמי שמר, שבה היא מארחת
הערב את ירדנה ארזי, מזי
כהן, ראובן גבירץ ויואל לרנר.

אולי אפשר להחליף את ה מגישה,
או לפחות לא לצלם
אותה בקלוז־אפז

• אנקת גבהים (.)10.10
פרק שני של הסידרה על פי
ספרה של אמילי ברונטה.
היתקליף, השחקן קן האטצ׳י־סון
וקתי, השחקנית קיי אדשד,
מאוהבים זה בזה, אבל קתי
מבינה שלא תוכל להינשא ל־היתקליף,
משום שאינו נמנה
על בני מעמדה, והיא מחליטה
להינשא ללינטון. החלטתה גו רמת
להיתקליף להימלט והוא
חוזר רק לאחר נישואיה של
קתי, ומתחיל לסכסך בינה לבין
בעלה.
שבת בועות: מאנדן, הלמונד וכינר
יום חמישי, שעה 11.05

48. 2

• מסד גדול מסך קטן
8.30 ניסיס דיין סוקר את
יחסי אב ובנו בקולנוע ונעזר
בקטעים מהסרטים טייס שב
הביתה, תרגילים בהתבגרות,
קידמת עדן, רסיסי החיים,
גונבי האופניים, בנו של אלוף
וסיפורו של אלוף.

• המקצוענים (.)10.30
אל קאולי מתקשר אדם, ו מודיע
לו כי עומד להתבצע
פשע. לפני שהוא מצליח לפרט,
הוא נרצח. הדבר אירע במוע דון
כדורת, ובולי ודוייל נש לחים
למקום. הם משחקים ב־כדורת,
וסוקרים תוך כדי כך
את העובדים והאורחים במקום.
כך מתחילה אפיזודה נוספת
בסידרה מצויינת זו, אותה אפשר
לראות מידי שבוע בירדן,
בצבע.

יום שלי שי
• למישפחה (.)7.00

44. 2

יום רביעי, שעה 10.05

!111 ניזזזו

49. 2

יום חמי שי
#כדורסל 8.15 שידור
ישיר של מישחק הכדורסל בין
מכבי תל־אביב לבין קבוצת
הכדורסל היוגוסלבית בוסנה
סראייבו.
• בועות 11.05 דני
וברט השיגו את דמי הכופר,
ולאחר שדני משוחח עם איליין
בטלפון, ומשוכנע שהיא ברי אה
ושלמה, הוא קובע עם ה חוטפים
מועד למסירת הכסף.
הבלש דונהוי, אותו מגלם ג׳ון
בינו, מתוודה בפני ג׳סיקה, ה שחקנית
קטרין הלמונד, על
אהבתו אליה, עובדה שהיא
מתקשה לקלוט תחילה. בסופו
של דבר היא חייבת להחליט
בינו לבין צ׳סטר, אותו מגלם
רוברט מאנדן, כדי ששני ה גברים
לא יריבו בגללה. בכנ סייה
מאחלים בני המישפחה
מזל טוב לג׳ודי לקראת נישו איו,
אך כשמגיע תורה של
קרול להכנס לאולם, ממתינה
לכל הנוכחים הפתעה.

מוצא מיקלט אצל נערה מילי דות
המקום.

46. 2

• חידושים והמצאות

יום לאחר מיבצע מיצעד הפרוטות,
מביאה התוכנית את
סיפורה של מלכה שאהין מה כפר
שפרעם, פגועה בשיתוק
מוחין. התוכנית מראה את ה טיפול
והשיקום של מלכה. ב מדור
הבריאות ישוחח הד״ר
נאפז נובאני על לידה ללא
כאבים, בעזרת זריקה, שיטה
המתחילה לחדור גם לבתי-
החולים בארץ. נובאני יסקר
את החיוב שבזריקה, ואת ה טענות
שיש נגד שיטה זו. ב מדור
אמנות, סקירה של התע רוכה
הפרה־קולומביאנית ה נערכת
כבר שנה במוזיאון
ישראל. פינת האופנה תביא
מעילי פרווה וחצאיות צרות
וחולצות עם כתפיים מוגבהות.

יהודי בגדד, דמויות של מת פללי
בית־הכנסת, המאבקים
ביניהם ביחס לישראל והציונות,
והעימות בין אבות לבנים
על החשיפה לעולם המודרני
ולמחתרת הציונית. הצייר עובדיה
אגסי אסף תפאורה מייד
חדת לתוכנית זו, המורכבת
מחפצים ותלבושות מהתקופה,
ואיתן אביצור הביא מוסיקה ה מבוססת
על לחנים בגדדיים
טיפוסיים, שבהם שולטים הכלים
המיזרחיים. התיזמורת מורכבת
מילידי בגדד. עוד משתתפים
בתוכנית אברהם ניניו, איציק

פגישה

כאלנבי

11.00 בשבוע שעבר הב טיחה
הטלוויזיה להפסיק את
הסרטים המקוריים הקצרים וה משעממים,
ותחת זאת בא הערב

אלוני, רפי נתן, יצחק נאמן,
יעקוב אשכנזי, ראובן דיין, ר
ציקי בק.

• למען הצדק (.)10.05
מי ששיחק את מקלאוד, השח קן
דנים ויבר, משחק הערב
חצי־הצמד של בלשים, המת עקש
לשוב ולחקור מיקרה ש־בן־זוגו
חקר לא מכבר.

יום ראשון
47. 2

• נגד הרוח (.)10.00
מרי עומדת ללדת, ומתגלים
סיבוכים רפואיים בעוברה. ג׳ו־נתן
מנסה להזעיק עזרה בשעות
הלילה המאוחרות, ומפר בכך
את העוצר. בעוד הדרמה מת רחשת
אצל מרי וג׳ונתן, נע רכת
דרמה אחרת אצל דיני.
הוא בורח ממקום מחבואו ר

אלנכי: לוקה ותאומי
יום שלישי, שעה 11.00
סרט מקורי באורך מלא. אילן
אלדד ביים את הסרט על פי
ספרו של אברהם רז, המביא

פרשת יחסים מסובכת בין אם
קשישה לבין בנה. בין השניים
תלות הדדית, הבאה לידי ביטוי
בפגישות שכופה האם, השחק נית
ג׳טה לוקה על בנה, ה שחקן
עודד תאומי. אחת מ פגישות
אלה נערכה ברחוב
אלנבי בתל־אביב, בחנות ה נעליים
מיקולינסקי.

—1— 133

\ ז 1ז)1די 11ו4 ׳.
פרק נוסו בסידרה המנתחת את הרכב השינבה השלטת
בנל תחומי ווחיים במדינוה -ואת הוקע וההשקפות שלה

0:13;1110ז11 חהוויף 91 שן

אל הווטאו

יך ן ינו כ ם שד המחליטנים הישראליים
1 1אינו מסתיים, כמובן, בבתי-הספר ה תיכוניים.
עיצוב השקפת־עולמם נמשך בצבא,
ולאחר מכן באוניברסיטות.
כמי שלמדו בגימנסיות יוקרתיות ומעולות,
המחליטנים הם באורח ״טבעי״ מוע מדים
לאחד משני מסלולים:
המסלול הראשון הוא המסלול הצבאי
״הרגיל״ .במסלול זה מגיעים המה-
ליטנים, מייד אחרי הטירונות, או מעט
לאחר מכן, לבתי־הספר לקצינים, ומקבלים
דרגות קצונה.
בתקופת טרם־המדינה עשו המחליטנים
מסלול זה בצבא הבריטי, אך גם בזרועות
שונות של אירגוני ״ההגנה״ ואצ״ל, ולאחר
מכן בצה״ל. כך מתרגלים המחליטנים כבר
בשנות בחרותם לקבל על עצמם אחריות,
לפקד ולפקח, להטיל מרות ולראות את
עצמם כמי שמייצגים את הפיקוד הגבוה
כלפי החיילים מן השורה ,״העם״.
חלק מן המחליטנים הללו — בני הבור גנות
העירונית, צאצאי איכרי המושבות,
הקיבוצניקים והמושבניקים, ממשיכים ב־קאריירה
צבאית. חלקם המכריע משתחרר
אחרי השרות המוארך מעט (בגלל דרגת
הקצונה) ופונה ללימודים באוניברסיטות.
>• המסלול השני הוא המסלול ה-
פלמ״חי־נח״לאי. מסלול זה מיוחד, בדרך
כלל, לבני ״המעמד החדש״ ,אותם הנמנים
על ״תנועת העבודה״.
חלק מכריע מן הקצונה הבכירה של
צה״ל, בשלושים שנות קיום המדינה, הגיע
מן המסלול הזה. אך מן הפלמ״ח באו גנז
מחליטנים רבים אחרים, שסיימו בו את
שרותם הצבאי כטוראים או כסמלים.
הנח״ל — נוער־חלוצי־לוחם — עוצב
במתכונתו של הפלמ״ח. גם הוא קלט את
בוגרי תנועות־הנוער למיניהן, של תנועת
העבודה ושל הימין, איחדם במיסגרות חב רתיות
מגובשות שבהן נמשך, כמובן, החינוך
״התנועתי״ .אך חשוב לא פחות מן
החינוך הוא אורח־החיים: הפלמ״חניק,
והנח״לאי אחריו, אינם חיילים רגילים.
כאנשי-צבא הם שייכים ליחידות מובח רות׳
בעלות מוטיבציה גבוהה, ואחוז־נפג-
עים גבוה במילחמות ישראל. כזה היה
הפלמ״ח כולו, וכזהו גדוד הנח״ל המוצנח
שאליו מגיעים הנח״לאים הכשירים לצ ניחה.

הפלמ״חניקים והנח״לאים אינם רק
אנשי צבא. הם גם חקלאים, העושים חלק
ניכר משרותם הלאומי בהתיישבות העו בדת׳
וכאן נוצרת לראשונה הברית בין
מחליטני ״המעמד החדש״ ,העירוניים וה כפריים
שביניהם.

חלק זה שב הסידרה עוסק במחליטן עצמו — במוצאו,
ברקע שלו, בחינוכו, בשירותו הצבאי, בהשכלתו הגבוהה, בדפוסי
הקאריירה שלו, בקשריו החברתיים ובהשקפת־עולמו.
הפרק הקודם דן במקומות שבהם מתגוררים המחליטנים
הישראליים — בשכונות היוקרה של הערים הגדולות, במושבים
ובקיבוצים. באותו פרק גם נסקרו הגימנסיות שבהן החלה
מתעצבת השקפת-עולמם של מחליטני ישראל — ״בית־חספר
הריאלי״ בחיפה, גימנסיה ״הרצליה״ בתל״אביב ,״הגימנסיה
העברית״ בירושלים, בתי־הספר החקלאיים בבן-שמן ,״כדורי״,
מיקווה-ישראל וגיבעת השלושה, ובמוסד החינוכי של השומר*
הצעיר במישמר העמק.
מאת

של תה 13־1ק ד

וייצמן היה קצין כבר בצבא הבריטי,
וייגאל ידין הייה קצין כבר בהגנה. יצחק
מודעי השתחרר מצה״ל בדרגת סגן־אלוף,
ואריאל שרון השתחרר כאלוף. ואילו

זבולון המר שירת בנח״ל. מבין המחלי-
טנים החשובים האחרים אפשר לציין את
בומה שביט, שהיה פלמ״חניק, אפרים
ריינר (בנק הפועלים) שהיה קצין בצה״ל,

ומיון וזמר: נודד

שמואל חמיו: אוגדל

אוני ב ר סי טו ת
בארץ ובעולם

השרות הצבאי
>> ין טעם להביא כאן שמות רבים.
י תישעים אחוז ויותר מן הסחליטנים
שגדלו ושהתחנכו בארץ עברו באחד משני
המסלולים הללו — של הקצונה בצבא
הבריטי, בהגנה ובצה״ל, ושל הפלמ״ח־נח״ל.
מבין שרי ממשלת ישראל שהס פיקו
(או הואילו) לשרת בצבא או באיר-
גוני המחתרת היו מנחם בגין, חיים לנ דאו
ושמואל תמיר קצינים באצ״ל, עזר

514!.

מאיר (״ממי״) דה־שליט שהיה קצין בצבא
הבריטי ודן טולקובסקי (דיסקונט) שהיה
קצין בצה״ל וקודם לכן בצבא הבריטי.
כבר בצבא מתחילים המחליטנים להכיר
היטב זה את זה, ולחיות במיסגרות מש להם.
בצה״ל, כבכל צבא (כימעט) ,יש
מגורי־קצינים, שהם נפרדים ממגורי בעלי
הדרגות האחרות, וחדרי־אוכל לקצינים,
שק״ם לקצינים וסמלים, וגם בבתי־ההב-
ראה הצבאיים — ולהבדיל בבתי-הכלא
של הצבא — משוכנים הקצינים באגפים
משלהם. אלה יוצרים מיסגרות חברתיות
נפרדות, שבהן מתרגלים הקצינים הצעי רים
לראות את עצמם כעלית גם במובן
החברתי, ולא רק מתוקף ההירארכיה ה צבאית.

חיילי הנה״ל מצויים לאורך כל שרותם
הצבאי במיסגרות נפרדות משלהם:
הם עוברים טירונות נח״ל, קורם מכ״ים
של הנח״ל, גדוד נח״ל מוצנח ויחידות
צבאיות אחרות המיוחדות לחיל זה. מובן
שבעת שרותם הצבאי בקיבוצים או בהאח־זויות
אין חיילי הנח״ל באים במגע רב
עם חיילים אחרים, ולפחות בעת שרותו
של כותב שורות אלו בצבא היה מקובל
לומר שיש ״צבא״ ולצידו יש נח״ל. ה עובדה
שרמת־ההשכלה בין חברי הגרעי נים
הנח״לאיים גבוהה בהרבה מן הממוצע
בצבא, ושרבים מחברי הגרעינים הללו
היו עשויים להיות מועמדים ודאיים ל-
קורס־קצינים לולא שירתו בחיל זה, יוצרת
גם כאן תחושת אליטיזם ברורה.

901

11ג או יזין: חתגווו

לסקווב: האבא חברים״

* * 0תו ם השרות הצבאי הסדיר נפת-
> .חים לפני המחליטנים כמה מסלולי-
המשך. מעטים ממשיכים את שרותם בצבא-
הקבע, וחלק מן הנח״לאים נשארים בקי בוץ
— אם לכל חייהם, ואם תקופה מסויי־מת,
עד שהם מחליטים להימנות על המעמד
הידוע של ״עוזבי קיבוץ״ .אך רוב־רובם
של המחליטנים (להוציא בני הקיבוצים
ובני המושבים, הפונים לכך, לעתים, בת קופה
מאוחרת יותר) פונים ללימודים אוני ברסיטאיים.
תשעים
אחוז ויותר מבין המחליטנים זכו
בהשכלה אוניברסיטאית, או בהשכלה על-
תיכונית אחרת, בדמות בתי־ספר צבאיים
גבוהים, בתי־ספר למינהל ולעסקים ובתי-
ספר גבוהים למדעים טכנולוגיים.
בשנים שבהן גדלו והתחנכו המחליטנים
ילידי״הארץ, או אותם ביניהם שהגיעו
לכאן בגיל צעיר, היו רק שני מוסדות
כאלו פתוחים לפניהם: האוניברסיטה ה עברית
בירושלים והטכניון בחיפה. אך
רבים מאוד בין המחליטנים לא עשו את
תאריהם האקדמיים בארץ — לפחות לא
בכל שלביהם.
באשר לבני ״המעמד השליט״ ,אדירי-
ההון העירוניים ובעלי האחוזות מן המושבות
היה הדבר כימעט ברור מאליו,
שבניהם ילמדו בחוץ־לארץ. מדוע לא?
כסף אינו חסר, ולבן (המחליטנים הם כימ-
עט תמיד גברים) מגיע ״נופש״ אחרי
השירות הצבאי (ולעיתים גם במקומו).
האוניברסיטות בחו״ל גם טובות יותר,
כשם שטובות יותר הגבינות המגיעות
משם, הוויסקי והסיגרים.
אך גם למחליטני ״המעמד החדש״ —
הביורוקרטיה ההסתדרותית והממשלתית,
מיסודה של ״תנועת העבודה״ ,בני הקיבו צים
והמושבים — לא היתה סיבה מיוחדת
לקינאה. הללו, בדרך כלל, לא נשלחו
מייד אחרי השירות הצבאי על-ידי הורי הם
בעלי־האמצעים — הורים כאלה לא
תמיד היו להם. לאלה דאגו ״התנועה״,

עזר וייצמן: תלמיד..הריאלי״ ,קצין בוא־־פ, מפקד חידהאוויו, איש העסקים
״המיפעל״ או המדינה עצמה. חברות הס-
תדרותיות וממשלתיות שלחו את עתודת
המחליטנים להשתלמויות אקדמיות בחו״ל,
ולעתים רכשו את השכלתם הגבוהה כשהם
נמצאים בשליחויות בחו״ל מטעם התנועה,
הסוכנות או המדינה.
בדרך דומה הגיעו ללימודים אוניברסי-
סיים בחו״ל גם מחליטני הצבא, אם בשלב-
ביניים בקאריירה הצבאית שלהם, לקראת
העלאה בדרגה, אם לקראת תום השירות,
כמין ״תקופת צינון״.
תקופת המנדט הבריטי׳ קבעה את ה אנגלית
כשפת הזרה העיקרית, ולכן אין
זה פלא שבריטניה וארצות־הברית -היוו
את האתרים המבוקשים ביותר ללימודים
גבוהים, כשאחריהן באות צרפת ושווייץ.
גם למדיניות היה כאן תפקיד: ככל ש נחלשה
זיקתה של ישראל לבריטניה ול צרפת׳
והתחזקה הזיקה לארצות־הברית,
כן גדל מיספר הלומדים במדינה זו.
• 1עיר־האוניברסיטות הבריטית קיימ־י
כרידג׳ אינה זקוקה לפירסומת. שם למדו
ח״כ אבא אבן, אלוף (מיל ),חיים הרצוג,
זאב בונן (רפאל) ,מרק מושביץ
(עלית) ,וגם נציג התאחדות התעשיינים
במועצת המנהלים של אל־על, אברהם
(בומה) שביט. יגאל אלון וחיים לסקוב
למדו בעיר־אוניברסיטות מפורסמת לא-
פחות — אוכספורד. מחליטנים ישרא לים
אחרים שלמדו בלונדון סקול און?
איקונומיקס, ובמיכללות בריטיות אח רות,
הם, ביו השאר, יוסף אלשייך ׳(;ה־כנה
הבינלאומי) ,משה אולניק (כנה
הפועלים) ,מילה ברנר (!החכרה ה ימית
להובלת פרי) ,יגאל ברא
(פז) ,דן טולקובסקי (דיסקונט) ,הש רים
עזר וייצמן, שמואל תמיר ויצחק מודעי׳
חברי־הכנסת אמנון רובינשטיין ויוסף
תמיר, ותמיר פלג, מנכ״ל: התאחדות

התעשיינים.

• 1בארצות־הכרית למדו המחליטנים
בשורה של מיכללות יוקרתיות כקולונל־

כיה, סטנפודד, הארווארד, ברק-
ליי ופרינסטון. אוניברסיטת קולונל־כיה
הניו־יורקית היתד. הפופולרית ביו תר.
שם למדו האלופים (במילואים) צבי
איילון, שלמה אראל, חיים בר־לב, מאיר
עמית ואהרן דורון. בקולומכיה למד

!• אוניברסיטת הארווארד היא ה באה
בתור. שם למדו מחליטנים כאלוף
(מיל׳) יהושפע הרכבי, ח״כ גד יעקובי,
משה קורדובה (גדות) ,רמון הראל
(רשות נמלי תעופה) ואלקנה כספי
(תדיראן) .בנימין ג׳יבלי (שמן) למד

בית וייצמן בווווה־ מגן

גם השר ישראל כץ, ח״כ יהודה בן־מאיר,
ואנשי־עסקים כגידעון ארהאדד (דים־
קונט) חיים דובשני (עד לאחרונה בבנק
הספנות) ,שמואל דרור (כירה)
ויצחק הופמן (החכרה לפיתוח תע
שיות).

בפרינפטון,
ישראל ארקין (אגרקסקו)
למד בקורנל ויוסף צ׳חנובר (מישרד
החוץ) למד בכרקליי. ואילו ישראל בן-
יהודה (דשנים וחומרים כימיים) וא-
אלוף (מיל׳) אליהו, זעירא למדו בסטאג־פורד(
\ 1.1.7 . .המכון הטכנולוגי של

מסצ׳וסטס) נחשב כבית־אולפנא יוקרתי
במיוחד, ומקומם של המחליטנים היש ראליים
לא נפקד גם ממנו. שם למדו
ח״כ משה (״מישה״) ארנס, אלוף (מיל׳)
עמוס חורב, וכן אסא ברק (מקורות,
עמידר) ,גדיש פלק (משקיעי ישר־

ובין בומת־אביב

אל) ודב לאוטמן (דלתא, סגן־נשיא
התאחדות התעשיינים) .עוד למדו
בארצות־הברית מחליטנים כחנן גיאור
(שקם) •,גד יגיל (בנק הפועלים),
עוזיה גליל (אלרון) ,שימחה דיניץ, שימ-
(המשך בעמוד )56