גליון 2216 מתאריך 20 בפברואר 1980

כ׳ אדר תש״ם20.2.1980 ,

מיססר 2216

המחיר 40.00 :ל״י

(כולל מ.ע.מ).

אמנון1ה מושט. אותו ד\ קל טעי וחסכוני.
ממש בקלות, תוכלי להכין דג טעים ומשביע-אמנון
קל להכין ...קל לחסוך ...קל לאכול ...עם הרבה בשר דל
שומן ועשיר בחלבונים (מומלץ ע״י שומרי משקל).
לך ולכל משפחתך — אמנון מוגש בקלות.
בקשי בחנות את חוברת המתכונים של האמנון
ותמצאי את הדרך להגיש בקלות מנה עיקרית, טעימה
ומשביעה.

ניתן להשיג אמנון טרי במשקל או אמנון קפוא בשקית,
נקי ומוכן לבישול בחנויות ההיפרשוק, ברשתות
הגדולות לשרות עצמי ובחנויות הדגים.
מרכז ההדרכה של תנובה עורך קו ר סי ם להכנת תב שילי דגים.
הקורס כולל 4הרצאות ב ליווי הדגמו תוט עי מו ת
מ חיר הקורס רק — 240.ל״י
ההשתתפות מו תני ת ב הר שמ ה מרא ש
פרטים ו הר שמ ה ב מרכז ההדרכה של תנובה —
שד׳ בן־ גו ריון 47ת״א טל 243157/8 .
הוזלה מיוחדת
ועוד* < לתקופה
קצרה

תנובה

7וגיגו

בלי

״העולם הזה״ ,שגדעון החדשות הישראלי. המערכת והמיגהלה: תל־אביב,
רחוב גורדדן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מגרמים :
״עולמפרס״ .דזעויד הר א שי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי * עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כי תו ג: ענת ישראלי
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אכרחם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזח״
מודפס ג״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיג, רחוג כן־

כע״מ
אכיגדור. הפצה ״גד״ גע״מ. גלופו ת: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״נג

הטלוויזיה הקרינה לפני שבועיים
סרט על בעל תחנת־הדלק בנואייבה, צבי
סווייט קטוע־הרגליים. כל צופה התרשם,
בוודאי, מדמותו של האיש, מנחישות אופיו,
מעקרונותיו המוצקים.
אצל צופה אחד עורר הסרט זיכרונו ת
מסויימים מאד.
אני הייתי הצופה הזה.

פגישה

־ * ברחוב חשוך
הזיכרונות חוזרים

אל שנות ה־50׳

המאוחרות.
באחד הערבים צילצל הפעמון של דלת
דירתי. כשפתחתיה, ראיתי לפני נער נר גש(
.אחרי שראיתי את הסרט, אני מניח
שהיה זה יאיר ז״ל, שנפל במילחמת יום־ רוצה הכיפורים ).הוא אמר לי שאביו
לשוהה עימי בעניין פרטי מאד. מאחר
שהאב הוא נכה, אין הוא יכול לעלות
לדירתי. הוא מבקש שארד אליו.
תגובתי הראשונה היתד, שלילית לגמרי.
איני אוהב אנשים בלתי־מוזמנים, הבאים
אלי הביתה. הסיפור עצמו נראה חשוד.
באותם הימים עדיין היו לנו זיכרונות
טריים מאד מנסיונות לחטיפה ולהתנקשות.
אולי היתה זאת מלכודת?
יתר על כן, העולם הזה משמש כתובת
קבועה ללל מיני טרדנים, ביניהם אנשים
רבים שאינם שפויים בדעתם. אלה באים
למערכת, תובעים את התערבותנו המיי דית
בטענות מטענות שונות, לרוב דינ ד
יוניות לגמרי.
האם בא אלי נכה נוסף, לשפוך את מרי-
ליבו ולתבוע כי העולם הזה ייצא למיל-
חמה נגד פקידי־שיקום, שוטרים או עס קנים
שעשו לו עוול, לד ע תו?
בכל זאת שוכנעתי, איכשהו. אולי מרצי נותו
של הנער, שעשה רושם של צעיר
רציני ומחונך היטב. ירדתי. ליתר ביטחון
לקחתי עימי אקדח טעון.
למטה, ברחוב החשוך, ראיתי דמות היו שבת
במכונית־נכים גדולה. ברגע הראשון
לא ראיתי שחסרו לו שתי הרגליים. הוא
ביקש שאכנס למכונית. רגשותי חיו עדיין
מעורבים מאד, אך נכנסתי. הוא התניע
את המכונית, ונסענו.
תוך כדי נסיעה הוא שאל אותי אם
אני מוכן להסתכן ולהיכנס לפרשה ביט חונית
כמוסה, כל-כך כמוסה עד שעצם
לעיסוק בה כרוך בסכנה גדולה. הדברים
שרו את הרושם הראשון שלי, שהנה
זני מיקרה אופייני של אדם בלתי-שפוי.
אך סקרנותי התעוררה, הייתי כבר במכו נית,
ולא היה מה להפסיד. השתכנעתי כי
,אין צפוייה סכנה לחיי.
״.האיש עצר בפינה חשוכה בשכונת רמת-
שם פנה אלי, וסיפר לי על האיש
לאחר מכן בשם ״האדם השלישי״.

אל מוגי בכלא השלישי״ הוא אברי

זיידנוורג, והוא אחיה של רות סווייט, אש תו
של צבי.
ידעתי אז את הסיפור הכללי של ״העסק-
ביש״ ,שאירע במצריים ב־ ,1954 כי עקבתי
אחרי העיתונים המצריים שדיווחו על מה לך
המישפט. התרשמתי כבר אז כי המצרים
דוברים אמת, וכי הסיפור, שהתגלה במה לך
המישפט, הוא אמיתי, מדהים ככל שהיה.
ידעתי גם משהו על אשר התרחש מאחרי
הקלעים של המימסד הישראלי, סביב סי לוקו
של פינחס לבון מתפקיד שר־הבי-
טחון.
אולם במהלך אותה שיחה, ושיחות נו ספות
שהיו לי עם סווייט ועם אשתו, נת גלה
לי עולם שלם חדש. הם סיפרו לי על
אברי, על אשתו, על הצורה שבה גויים
לתפקיד ראש הרשת שביצעה את העסק-
ביש, על פרטי הפעולות, על הדרך שבה
הובא אברי ארצה, על התככים בין שרות־הביטחון
ואמ״ן, על החקירה הביטחונית
שנפתחה נגד אברי, ועל המישפט.
היו אלה אז הפרטים הסודיים ביותר
במדינת־ישראל, ומסופקני אם היו בארץ
תריסר אנשים שהכירו את הפרטים האלה.
הציבור הרחב לא ידע כלל שקיים אדם

שרותים. איסר הראל (שגם את שמו אסור
היה להזכיר) .,ראה בנו את ״האדיב מם׳
1של המישטר״ ,כפי שסיפר לאחר מכן
בסיפרו. ידענו שיש האזנה לשיחותינו
ועיקוב אחרי תנועותינו.
גם למישפחת סווייט לא היתה אשלייה
לגבי הסיכון שהיא מקבלת על עצמה, כ שהיא
מגלה את הסודות הכמוסים, קל וחו מר
כשהיא מגלה אותם להעולם הזה.
יתכן שלפי החוק הבן־גוריוני, כפי ש הופעל
על־ידי איסר הראל וחבריו, ניתן
היה להעמידנו לדין באשמת ריגול חמור,
ברוח האשמה שביגללה ישב אהרון כהן,
איש שער־העמקים, שנים ארוכות במאסר.
לכן נזהרתי. רשמתי רק חלק קטן ממה
ששמעתי, ולא החזקתי את הרישומים ב מערכת
או בבית.

״פרשת
אל כ סי ס״
תוצאת השיחות האלה היתד, פיר-
סום, שנשאר עד היום מייוחד במינו בתול דות
העולם הזה, וגם בתולדות העי תר
נות הישראלית (ואולי העולמית) .כוונתי
לפרשת אלכסיס (העולם הזה .)1386 , 1385
אז כבר היתה בידי הגירסה השלמה של
אברי על פרשת העסק-ביש. אברי עצמו
ישב בכלא, ולא ניתן בשום צורה שהיא
להיפגש עימו. אך רות סווייט ובעלה דאגו
להעביר לי את גירסתו המלאה, להעביר
האשה הלוחמת

אגדי זיידנוורג
האדם השלישי

צ גי סווייט
איש העקרונות
בשם אברי, היושב בכלא ו שנגדו התנהל עדיין מישפט. דמויות מרכזיות במדינה
לא ידעו ד בר על הפרשה שעמדה להפיל
את ממשלת־ישראל, ולגרום למשבר מדי ני
ומוסרי אשר יגרום ל שינוי סדרי-ברא-
שית במדינה. השאלה ״מי נתן את ההר
ראה?״ עדיין היתה הבדיה בניבכי העתיד.
גם כאשר החלו דולפים עיקרי העסק-
המדובר.
הביש, לא ידע הציבור במה
אברי נודע רק בשם ״האדם השלישי״.
כל אחת משיחותי עם סווייט ואשתו
היתד, בחזקת סיכון. העולם הזה היה אז
על כוונת שרות־הביטחון. הממונה על ה-

נתם׳ ביודעם היטב שהם מתגרים בכוחות
האדירים ביותר במדינה, שכבר הוכיחו
שהם מסוגלים כימעט לכל דבר.
כך הכרתי את האופי המיוחד של שניים
אלה. רות סווייט, אשה שופעת חיים ד
הומור, ייקית טיפוסית מאוסטריה, היתד
אשד, בלא־פחד. אחרי מות אביה, שהיה
מנהיג סוציאל־דמוקרטי חשוב במולדתו,
קורבן המישטר הנאצי (באוסטריה שמך
עדיין זכור היטב, ולא פעם הוזכר בשיחותי
עם ברונו קרייסקי) ,ראתה את עצמה אח ראית
לאחיה.
אולם רות לא פעלה רק מתוך נאמנות
של אחות לאת. היא היתה משוכנעת לחלו טין
כי נעשה עוול לאברי, וכי חובה
ציבורית היא להתריע על העוול ולסלק
את בעלי־העוולה. אך תוך כדי כך לא
חסכה דיברי־ביקורת מאחיה. היא התמרמרה
על כי נבחר ביכלל למשימה זו.
אברי לא הובא למישפט על חלקו בעסק-
ביש. אנשי־ד,ביטחון אמנם היו משוכנעים
כי אברי מסר את הרשת לידי ד,מיצרים
(והם דבקים באמונה זו עד היום) ,אולם
הם לא יכלו להוכיח זאת, ואי־אפשר היד,
להעמיד את אברי למישפט על כך.
תחת זאת נערך חיפוש במקומות שבהם
ביקר אברי. נמצאו מיסמכים ביטחוניים
חשובים. אברי נאשם והורשע על החזקת
חומר ביטחוני זה. במהלך מישפט זד,
גילה לשופט (כיום ח״כ) בנימין הלוי את
חלקו בעסק־ביש, והשופט הנדהם העביר
את המימצאים לממשלה. כך התגלגל כדור־השלג
של ״הפרשה״.
רות סווייט היתד, בטוחה כי העבירה
הביטחונית הזאת בויימר, כולה על-ידי
שרות־הביטחון, כדי להושיב את אברי ב כלא
— כתחליף על האישום בעניין קא-
היר, שלא ניתן היה להגישו. הדבר נראה
לה כעוול משווע, והיא החליטה להילחם
נגדו בכל מחיר.
במשך שעות ארוכות עברנו על כל פרט
ופרט של האירועים שהובילו לאישום זה.
זה היה סיפור מרתק, והשתכנעתי כי יש
מידה רבה של סבירות בטענותיה של רות.
למרבה הצער לא הועמד הדבר מעולם
במיבחן מישפטי, מכיוון שאחרי שיחרורו
לא היה אברי מעוניין — מטעמים השמורים
עימו — לעבור מיבחן מישפטי נוסף.

אליו את שאלותי ואלי את תשובותיו.
כבר נוצרה התמונה השלמה (לפי גירסתו).
ישבתי על הסקופ של המאה, ולא ידעתי
מה לעשות בו. הייתי משוכנע כי חובה
לאומית היא לפרסם את הדברים, עם כל
הסכנה הכרוכה בכך. הציבור חייב היה
לדעת מה נעשה בשמו, איך מתנהלים
ענייניו החשובים ביותר ואילו דברים שפ לים
מתרחשים במסווה של ״ענייני ביט חון״.
התחבולה
שנקטתי בה היתה כתיבת
סיפור ״דימיוני״ ,על רקע סיכסוך יוון־
תורכיה. תוארה בו פרשת ריגול וחבלה
של היוונים בתורכיה — וכך, תוך הסוואה
קלה בילבד, פידסמתי בשני המשכים-את
כל פרשת העסק־ביש, על פרטי הפרטים.
עד היום לא יכולתי לגלות מניין באו
לי פרטים אלה. נדמה כי עתה, כעבור זמן
כה רב, אחרי חילופי כל הגיבורים, וגם
חילופי־השילטון, מותר לגלות את האמת.
במהלך שיחותי עם צבי ורו ת סווייט
תמהתי לא פעם מניין להם הכוח הנפשי
והעוז הגופני לעשות זאת. אומץ־הלב
שלהם הדהים אותי. אחרי הכל, אנחנו,
אנשי העולם הזה, היינו מיקצוענים, ו קיבלנו
על עצמנו את הסיכונים בתוקף
השקפתנו העיתונאית והלאומית. אך איך
העזו שניים אלה לעשות זאת?
ביקורי התכופים בביתם באפקה הוכיחו
לי שהם רחוקים מאד מלהיות עשירים. הם
התפרנסו בקושי רב. הם היו אחראים ל שלום
ילדיהם. ובכל זאת עשו ימים ולילות
כדי להוציא את הצדק לאור, על פי אמו
לעומת
רות, שופעת החיים, שלחמה
עבור אחיה, פעל צבי סורים בפרשה זו
מתוך דבקות לעקרונות טהורים.
כמו רות, ואולי עוד יו תר מסנה, הוא
ראה את אברי כפי שהוא, בלי אשליות.
הוא היה רחוק מלראות בו טלית שכולה
תכלת. גם הוא התמרמר על כך שאדם
בעל חולשות כה בולטות נבחר למלא
משימה כה מיוחדת ומסוכנת מאחרי קרי
האוייב.
אולם צבי סווייט היה משוכנע כי ב-
עיקבות קירבתו לאברי זיי דנררג ניתן לו
— כימעט במיקרה — להציץ לתוך עולם
חשוך, שבו נעשים דברים בלתי־מוסריים,
והוא החליט לעשות את הכל כדי לבער
את הנגע.
בדיעבד ניתן לקבוע שהוא אכן הצליח
בכך. גילויינו על פרשת העסק־ביש תרמו
תרומה נכבדה לגילוי כל האמת על פרשה
עגומה זו, ולחשיפת המישטר שבו יכלה
לצמוח פרשה כזאת. שבירת המיתוס הבן־
גוריוני, הרחקת איסר הראל מתפקיד ה ממונה
על שרותי-הביטחון, המעבר ממיש־טר
בן־גוריון למישטר אשכול (שהיה
יותר מחילופי־אישים) והשינויים הגדולים
שחלו במדינה מאז — כל אלה קשורים
לא במעט במה שגילינו אז.
כיום ניתן לאמר כי פרשת העסק־ביש
(או ״פרשת לבון״ ,כפי שנודעה בעולם)
גרמה בישראל לאותו משבר עמוק ומבריא
שפרשת־ווט וגיי ס גרמה לו בארצות־הברית.
לצבי ולרות סווייט היה בכך חלק גדול,
שלא נודע עד היום. הצדק מחייב שייוודע.
שמחתי להיווכח, באותו סרט־טלוויזיה,
שהם נשארו כפי שהיו — בעלי-עקרונות,
טהורים, בלתי-נגועים מן ההתדרדרות של
החברה הישראלית.
כל עוד יש בישראל אנשים כאלה,
וכל עוד הם מחנכים בניס ובנות בעלי
עקרונות דומים, יש תיקווה למדינה הזאת.

א מ רי ק ה, א מ רי ק ה ־ מ דינ ת הי הו די ם
מייוחד״ ביחסיהן עם ארצות־חברית) זוכים באשרות
כניסה לארבע שנים או לתקופה בלתי מוגבלת, ארבע
שעות אחרי הגשת דרכונם להחתמה, בקונסוליה של
ארץ מגוריהם.
ארצות-הברית היא מדינת היהודים, אך ישראלים
אינם נהנים מחוק״שבות אליה.

הרצל אמר ״אם תרצו — אין זו אגדה״ .ולא ידע
כי ״מדינת היהודים״ שלו תהיה, למעשה הגדה.
על סיפורה של מדינת היהודים 1948—1967 שלו
(הרצל) יסופר בהגדת העם היהודי.

אמריקה היא מדינת היהודים, מאז שנת .1967
עד למילחמת שלוש־עשרה השנים (עד כה, מאז
)1967 היו יהודי ארצות־הברית נחבאים אל הכלים.
היכן היו יהודי ארצות״הברית בעת מילחמת־העו־לם
השנייה ז ! מי שמע את קולם כשמיליוני יהודים
הובלו אל גיא החריגה, אל כיבשני הגאזים ואל גרדומי
המוות !
היכן היו יהודי ארצות״הברית כשעם ישראל נלחם
את מילחמת העצמאות! כמה יהודים אמריקאים,עלו
לישראל, לפני ואחרי הקמתה של מדינת י שר אל!
בספרי דברי-הימים מסופרת אמת אכזרית: יהודי
ארצות־הברית לא תרמו, מכספם או מגופם, למילחמת
העצמאות• יהודי ארצות״הברית לא התגייסו לצה״ל
בהמוניהם. יהודי ארצות״הברית לא באו לעזרת מדינת
ישראל, עד שזו ניצחה ניצחון משמעותי, היסטורי,
חד־פעמי, במילחמה שכונתה, בטעות, מילחמת ששת
הימים.
אחרי מילחמת ״ששת הימים״ יצאו יהודי ארצות־חברית
מהחורים. העכבר היהודי האמריקאי המצוי
ניפח את חזהו, שאף אוויר ונשף אותו החוצה, בצורה
של שטרות ירוקים, שהסיסמה האלוהית ״באלוהים אנו
מאמינים״ מודפסת עליהם בדפוס של סימני״מים.
יהודי ארצות־הברית קנו את מדינת ישראל בכספם.
עם כל 100 מיליון דולר, שהזרימו אל המגבית היהודית
המאוחדת, רכשו היהודים האמריקאיים השפעה נוספת
בישראל, שחדלה לחיות מדינה יהודית, ככל ש־100
מיליון דולרים נוספים 100 ,מיליון אחרי 100 מיליון,
המשיכו לזרום אליה בזרם אדירים.

דויד בן־גוריון ז״ל ידע את האמת חמרה. הוא ידע
שיהודי ארצות-הברית ירצו לרכוש השפעה מדינית בכס פם
הירוק. בן־גוריון נילחם מילחמת חורמה ב״ציונים״
האמריקאים, בנסיונותיו הנואשים (שנכשלו) להגדיר את
ה״ציוני״ כמי ששואף לעלות למדינת ישראל ולהתיישב
בה. מי שאין בדעתו לעלות — טען בן־גוריון בשכלו
הישר — יכול להיות ידיד-ישראל, יהודי-אמריקאי, או
סתם אמריקאי, אך אין לראות בו ״ציוני״ או ישראלי-
בכוח, שאת קולו ודעתו יש לשמוע ולכבד, כמו (או
יותר) אזרח ישראלי הגר וחי בישראל.
אחרי בן״גוריון (לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק
רבין, מנחם בגין) נפרץ הסכר: השטרות הירוקים הביאו
את ועידת״הנשיאים האמריקאית (מוסד פיקטיבי שעליו
נאמר ״נשיאים ורוח וגשם אין״) למעמד מקביל לממ שלת
ישראל, הנהלת הסוכנות היהודית ,,ההנהלה הציו נית
וכנסת ישראל.
התלות הישראלית בכסף היהודי האמריקאי (ובאמ צעות
הלובי היהודי בוושינגטון: בכסף האמריקאי
בכלל) הביאה לתוצאות מרחיקות לכת במעמך ן_£ל
הישראלי בארצות־הברית. היהודים האמריקאים ראו
בישראלי (״היורד״ ,״נפולת של נמושות״) הבא לאר־צות־הברית,
לעסוק במיקצועו, כמו אחיו היהודים —
בוגד, גייס חמישי, אלמנט-חברתי שיש להתרחק ממנו

אמריקה היא מדינת היהודים.
ישראל היא המושבה של העם היהודי האמריקאי.
העם היהודי האמריקאי(באמצעות נשיאיו המדומים,
משיחי השקר, נביאי הכזב, מנהיגי המירמה) המיוצג
על״ידי הלובי היהודי בוושינגטון, רוצה למכור את מו שבתו
לממשלת ארצות״הברית.
לממשלת ארצות-הברית יש היצע גדול של מושבות
במיזרח התיכון. סומאליה רוצה להעביר לאמריקאים
את הבסיס הסובייטי שנזנח ; מצריים מוכרת את ארצה
ותושביה במחיר השווה לכל נפש ; מדינות המיפרץ
הפרסי רוצות בשוטר אמריקאי כדי לשמור על נפשן (ועל
חשבונות הבנק בשווייץ)• במיכרז הבינלאומי לחכירת
בסיסים וצבאות שכירים, בשירות מדיניות הנפט והחב רות
העל-לאומיות האמריקאיות — ההצעה הישראלית
אינה הטובח או הזולה ביותר. ממשלת ארצות-הברית
יכולה להציע לעם ישראל הצעה נגדית: היא תקים
את בסיסיה במדינה ערבית, תחמש את צבאות אותן
(בעבר: אי ר אן; בידידותיות המדינות הנראות לה
היום: מצריים וסעודיה) ותפעיל את בסיסיה וצבאה
ממדינות אלה להגנתה של ישראל אם תותקף על-ידי
צבאות של מדינות ערביות אחרות. קח או אל תיקח —
סוף פסוק.
ולהישמר מפניו. ישראלים לא התקבלו, כמובן, לפעולות
המגבית היהודית המאוחדת או למיפעל מילווה העצ מאות
(״הבונדס״) ,והקהילות היהודיות האמריקאיות
ניזהרו שלא לשתף בחיי הדת, החברה והתרבות שלהן
מישפחות יהודיות״ישראליות שהתיישבו בסביבתן.
הנציגויות הישראליות בארצות־הברית עשו הכל כדי

אם תתו ־
חיתה זו אגדה
לבודד את הישראלים ולנתקם מהקהילה היהודית,
מהאירגונים היהודים, מקרנות הסיוע לישראל או אפי לו
מבתי-הכנסת. ברבות הימים הפך התהליך האנטי-
ישראלי (בברכת ממשלת ישראל ונציגיה) בארצות־הב-
רית, לאסמכתה של הצדקה למדיניות מחלקת ההגירה
האמריקאית להצר אפילו את צעדיהם של ישראלים
הרוצים רק לבקר בארצות־הברית כתיירים. אלה צרי כים
להשכים קום לפתחה של השגרירות האמריקאית
בישראל, להצטייד במיסמכים המוכיחים שיש להם חש־בונות-בנק,
מקומות־עבודה ושורשים במדינת היהודים
(לשעבר) ; וגם אז מתירים להם לבוא לארץ המובטחת
אזרחי
(ארצות-הברית) לחודש או חודשיים בלבד.
מדינות מערביות אחרות (אפילו אלה שאין להן ״מעמד

״ סוווס סחו!71170311
הער בי ־ בזי עתא כו או כללח
אין אני רוצה לדון בשאלת העבודה־הערבית״השחו-
רה מהבחינות הפילוסופיות או הפוליטיות שלה, אלא
רק לגעת בצד האירוני שבדבר ובתוצאותיו המעשיות,
כמו תופעות-לוואי חברתיות וכלכליות. כלכלת הארץ
בתקופת המנדט היתה כלכלה לא מפותחת, שעיקרה
חקלאי. ההתיישבות הציונית חוללה שינוי מהיר —
מכלכלה חקלאית לא מפותחת אל שוק מפותח״למחצה
״בתחילת היישוב״ .והדבר הצריך ידיים עובדות. היישוב
היהודי היה זעום. הפלסטינים נדחפו, לכן, לעבודות
שחורות, בחקלאות ובתעשיה.
למרבה האירוניה התרחשה התופעה הזו הודות
לציונות, שחרתה על דגלה לא רק את סיסמת כיבוש
האדמה (״גאולת הקרקע״) אלא גם את הסיסמה
״עבודה עברית״ (כלומר: לא ערבית
באותם ימים של כיבוש הקרקע וכיבוש העבודה — הדבר המושג ״כיבוש״ לא נחשב אז על-ידי בעלי
כמשהו שלילי דווקא — נערכו פעולות של הסגר וחרם ;
מישמרות עבודה נגד פועלים ערביים ותעמולה נגד קניית
תוצרת ערבית• במיקרים מסויימים גורשו מוכרי ירקות
ערביים מן השווקים וחובלה סחורתם.
היום התהפכו היוצרות ויש קשר הדוק בין המשק
הכפרי לבין שאר חלקי המדינה. הקונספציה המשקית
של הכפר נהרסה והמשק היהודי המתפתח נזקק יותר
ויותר לעבודה-שחורה של ערבים. התלות הזו הלכה
ונתהדקה ללא תמורה הולמת. בפני הערבים פתוחה
האפשרות לעבודת כפיים שחורה, אך השליטה על ההון
ועל אמצעי המשק היא, בעיקרה, בידיים יהודיות.

התופעה מחריפה פי כמה בגין אי־השיוויון המשווע
שבין יהודים לערבים בשטחים חיוניים, כמו פיתוח
מערכות חינוך ובתי-ספר (כולל מיבנים מודרניים, מעב דות,
כוח הוראה מיומן וכו׳) .לדוגמה: לאחרונה חודה
אדם שחיה אחראי על כוח-אדם במישרד החינוך והתר בות,
כי שירותי-הביטחון נוהגים להפעיל לחצים, בכל
הנוגע למינוי מורים בבתי־ספר ערביים. אוריינטציה פו ליטית
זו וזו כשרה, ואילו אוריינטציה אחרת פסולה.

כל הבקיא במצבם של הערבים בישראל יודע, כי
אחת התוצאות של מצב זה היא הנשירה ההמונית
מבתי־הספר והתרוקנות מוסדות החינוך מתוכנם וייעו דם
האמיתיים. ומנשירה לעבודה־שחורה הדרך קצרה.
ראוי לזכור, כי מיספרם הכולל של הסטודנטים הער ביים
בישראל הוא כ־ .2000 לעומת 55 אלף סטודנטים
יהודיים, הרי ששיעור הערבים מגיע לכדי !—4£ג .3לשם
השוואה: הערבים מהווים כ־ 17$מכלל האוכלוסיה.
בקרב האוכלוסיה הערבית התהווה פרולטריון עי רוני.
אלא שבניגוד לתהליכים מוכרים בארצות אחרות,
זהו פרולטריון המבלה מרבית שעות היום בתנאים בל־תי־אנושיים
בעיר הגדולה, אך חוזר עם ערב לכפריו,
שהפכו למעין בתי-מלון ללילה. אכן, זהו המצב, וההס תדרות
אינה מהווה אירגון יעיל לפועלים אלה, שייצוגם
בו זעום והשפעתם אפסית.
שכר עבודתו של הערבי הוא מן הזולים ביותר, לפי
סטטיסטיקות שונות. נוצר מצב אבסורדי ומגוחך, שיהודי
הרוצה להזיז ארון מחדר לחדר באותה הדירה, כדאי
לו לשכור ערבי לצורך זה. ומיקרים כאלה אינם נדירים.

8 ! 81 81

שיבת ציון היתה מאז ומעולם מסע-יסורים.ממושך.
הדרך אל מדינת היהודים זרועה מוקשים ונפתולים.
מישרד ההגירה האמריקאי הנהיג ״ספר לבן״ המונע
מישראלים לעלות לארצות־הברית. רק יהודים, המהגרים
מארצות שאינן מדינות יהודיות רשאים להיכנס
לארץ המובטחת.
כך נסגר מעגל הקסמים. פרנץ קפקא, שכתב את
״אמריקה, אמריקה״ ,לא חלם, שכמו לכל ספר מוצלת
ייכתב לו המשך :״אמריקה, אמריקה — מדינת היהו דים״
,וכי למדינת היהודים של בן-דורו, בנימין זאב
הרצל, תוקם מדינת״המשך.
יהודי ארצות־הברית זכו בניצחון, במאבק על הג דרתם
העצמית: אם מדינת ישראל לא הצדיקה את
״ציוניותם״ (עובדה היא שלא רצו לעלות אליה) הקימו
לעצמם מדינה יהודית בביתם. כדי למנוע את הסרת
מסיכת הצביעות הלאומית מפניהם — הם מונעים
מישראלים לדרוך על אדמת הקודש של מדינת היהודים
שלהם•
הציונות הרישמית הוכיחה פעם נוספת כי אינה
תנועה גזענית, כפי שמעלילים עליה מפעם לפעם. יהודי
ארצות־הברית, שהם מיעוט במדינתם היהודית החדשה,
מוכנים ש״ 214 מיליון תושבים (גויים) ישכנו לצידם
בשלווה ונחת.
שאו ציונה נס ודגל — דגל ארצות־הברית.
אם תרצו — היתה זו אגדה.

אלכם מסים, ז־ו־־ורק

באחרונה התלוויתי לחבר יהודי מהאוניברסיטה,
שחיפש עבודה בשעות הפנאי, בניקוי חדרי״מדרגות. פני נו
לשכונת־יוקרח סמוכה לקמפוס — קריית וולפסון
בירושלים, שתושביה אינם ידועים דווקא כבורים, צרי-
אופקים או גזענים. בעלת־הבית, אשת רופא, ניצולת
השואה, הסבירה את פרטי העבודה ושאלה שאלות.
תוך כדי כך העירה משחו בנוסח ״תשמע ידידי, העבודה
הזו אינה בשבילנו. אפקיד אותה בידך, אך אתה תדאג
לאיזה ערבי ממיזרח העיר, שלא יחיה פרימיטיבי זשיידע
לסחוט את הסמר טו ט
חברי נדהם. לא היתה בפיו מילה. ואני נזכרתי
בקבלת״הפנים שערך מיודענו ראש. ,העיר החביב, טדי
קולק, למשלחת השחורים בראשותו של ג׳סי ג׳קסון.
הוא טרח להציג בפניו עיר של שיוויון ורווחה, שבה
נהנים כל התושבים מ חו פ ש...

במשק הישראלי, והרצון לספח את השטחים שנכבשו
ב־ , 1967 יובילו, במהרה ליצירת מדינה דו-לאומית,
לפחות מהבחינה המיספרית. וזאת חרף העובדה שישנם
שלומיאלים רבים בפוליטיקה הישראלית הדבקים בחזון
המדינה היהודית הדמוקרטית, שבה נהנים כל האז רחים
מחירויות-יסוד ומשיוויון בעבודה ובשכר. המצי£
אות היא, כמובן, אחרת — מדינה המסובסדת כל
בדולרים מארצות־הברית ומיהודי העולם, ושבה י>^
של משרתים ועם של אדונים ומנהלי-עבודה*
אפשר לצחוק ואפשר לבכות, כשנזכרים
שונים, כמו בורוכוב וז׳בוטינסקי, ורואים^
חזונם בפועל, במציאות.
הם מתהפכים בוודאי בקיברם.

חאלד חליפ ה,

מערכת הקדוה-וידאו:
מסוהקתה ״ 72
5ק - 7210ק<ו

150א*1¥1/נ<*1/5£ק

וידאו ביתי
/ 0 < 8080£ - 5£א *8£1

בוא לראות ולשמוע הדגמה
באולמי התצוגה שלם וני, במגדל שלום,בתלאביב
או אצל סוכגיגו המורשים ברחב הארץ.
פרסום סלניק| רפאל טיראן

העולם הזה 2216

רצונך לשפר את רמת-
חייך הוא לגיטימי ב*
החלט, אך לשס״פך
עליך להצטייד במידה
גדושה של סבלנות.
אם תנסה לדחוק את
הקץ, אתה עלול למ ב
מר ס ־
צוא את עצמך בנקו ב
א פ רי ל
דת ההתחלה, ללא כל
סיכוי של ממש להשיג
את קו-המטרה• חייך הרומנטיים רצו פים
משברים ומשברי־זוטא. ליבשי סגול.

1110

הידיעה שהביא לך ידי דך
הצעיר מחברך הטוב
הנמצא בחוצלארץ —
בך השתאות תעורר מרובה. אך שיזזת־מל־פון
שתנהל ימים אחדים
לאחר־מכן, תפתור את
התעלומה. בת שור: אל
1 21נ א פריל -
!0נבמ אי
תושפעי משפע, העצות שמרעיפות הטובות׳
עליך ידידותייך ה״אוהבות״ .סימכי על כו שר
שיפוטך בלבד. לבן שור שבוע רגיל.

שוו

שבוע לא-נורמלי ! כ אילו
במייוחד, כל מה
שציפית לו, מגיע דוו קא
השבוע ! ברור ש *

זאת ההזדמנות הגדולה
שלך, ומותר לך ליה נות
ממנו. אך כמו כל
איש־צבא טוב דע לנ צל
ההצלחה, והמשך
במסע־ניצחון פרטי מ שלך.
עם הכישרונות שלך, וללא המיג״
רעות, אין ספק שהדבר יעלה בידך.

תאות״ס

שתי המטרות שהצבת לך — הושגו, אך
לא במעט עמל: את חשה עתה ריקנות,
לאחר תקופת המתח בה
היית שרוייה ס מן ה אחרון.
כדי לצאת מה-
מרה־השחורה התוקפת
אותו לעיתים, והמחש בות
אן דות חייך כחס־רי־תכלית,
טוב תעשי
אם תציבי לעצמך מט רות
נוספות, שיגוונו
את חייך. אל חתני ל בעיות
תקציביות להעיב
על חייך. בעיות אלו תבואנה על פיתרונן
בסוף השבוע והאושר י שכון שוב בבי תו.

עקת

בן־קשת, שים־לב: מיס שקטים — חודרים
עמוק ! אין ספק ששמעת כבר את תפיתגם
הזה, אך כניראה מעו לם
לא חשבת עד כמה
הוא נכון לגביך. היז הר,
אם־כן, מידיד _1הננ־טף
נופת־צופים, ואשר
מפזר ארס לכל כיוון
ברגע שאתה מפנה לו
את גבך. אל תיתפתח
להאמין כי חיי העסקים
23 בנובמבר ־
20 בדצמבר
הינס מים שקטים. בת
קשת: רדי מעליו וה ניחי
לו. בכוח לא תוכלי להחזיק בו. את
אשר זרעת במשך הזמן, את קוצרת עכשיו.

11ש11

אתה לא־מעט אומלל,
דווקא לא באשמתך. או לי
היה טוב יותר אילו
היית שומע בעצת ידידך
הקשיש, שרצה באמת
בטובתך, אך להכות על
חטא אין עתה כל ערך.

11110

נחפז בהשראת
מצב־רוח עגום, כשהוא

בן־חלוף. בת־סרטן: אל תדחי את עצות
הורייך. הם רוצים בטוב תו ומבינים יותר.

מריבה קלה עם אדם
קרוב תתפתח לסיב-
סיד ללא מוצא, לא
מעט באשמתך. כדי
לפתור את הבעייח
יהיה עליך להתייעץ
עם ידיד משותף לך
ולבת -זוגך לסיכסוך.
ו 2ביו לי -
ו 2ב או גו ס ט
אין ספק שבכוחות
משותפים יעלה ביד כם,
בסופו של דבר, לצאת מן הסבך.
ידיעה משמחת תתברר לך כבדותח.

התקדמות בקריירה שלך
תפתח ל פניו שערים חד שים,
ואיתס אפשרויות
טובות לקשירת קשרים
חברתיים עם בני החו גים
שאינך בא איתם
בדרך־כלל במגע יומיו מי,
השיפור שיבוא ב־
22ב או גו ס ט -
__מבר
22בספט
חייך הציבוריים ישפיע

על תוכניותיו לעתיד.
זהו הזמן הפתוח בתיכנון יסודי — בתחילה
לטווח קצר ובינוני, ואחר־כך לטווח ארוך.

נתולו 11

ן ני8

חג החניכה מ צוייו במסורת כחג שבו
הננ-עו התבונה והרוח אח הכוח חג שבו
ג ב רו מעטים על רבים
מאפיין זה מלווה את עם ישראל משחר
קיומו ועד ימים אלה•
במקורות מובאת האימרה :״נר אחד דוחה
הרבה מן החושד״ .ולאימרה זאת משמעות
עמוקה בתקופתנו.
כד השמן הטהו ר שנמצא ״ בבית המקדש
לאחר שנכבש בידיו הרומאים( מסמל שבכל
מצב ובכל מקום צ ריך לחפש את מקור
האור ובעזרתו להאיר מקומות שהיו שרויי ם בחשכה בחודש זה מלאו שנתיים לבי קורו של נשיא
מצרים בירושלים, ביקור שאחת התוצאות.
שלו היתה חתימת חווה שלום עם המצרים.
צה״ל ומערכת הבטחה הם הנושאים
העיקריים בעול ביצוע החוזה שמשמעותו:
היערכות בקווים החדשים מחד. ושמירה על
רמת הכוננות והערנות מאידך.
כוחו של צה״ל לעמוד במשימות אלה טמון
בחוסנו של העם שהוא בבחינת כד שמן
שממנו יונקת המנורה את מקור האש•
היכולת לעשות ולתרום למעשה הציוני
נמצאת בי דיו של כל אחד ואחד מעמנו באשר
הוא, אם ע״י חינוד למעשה ציוני ואם ע״י
הגשמתה הלכה למעשה.
עם חוק, שרוחו איתנה, הוא הערובה להמשד
קיומנו ב ארץ ישראל ריבונית וחופשית
חג אורים שמח

רפאל איתן. רב־אלוף
ראש המטה הכללי׳

ס״ 3ד 3
על ״הגסטאפו טל צ׳יצ העולם
הזה 2214
שאו ברכה על שטרחתם להתעלות מעבר
לנורמות המקובלות בכנסת־ישראל ונתתם
דעתכם על מצוקת הכלבים. לדאבוני, נדי רים
הם אנשי הציבור המוכנים להשקיע
זמן ומרץ בפעולות הומאניות שאינן טומ נות
בחובן גמול אלקטוראלי דווקא.
אופיר אלמן, תל־אביב
על כגון דא כבר נאמר: פני הדור כפני
הכלב.
מיכל, דן והכלבה לאפי, תל־אביב שתואר היחס הבארבארי לבעלי־חיים,
בכתבה בעיתונכם, מעורר מחשבות נוגות
על טיב החברה שבה אנו חיים. אני מוכנה
לקבל שיש מיקרים שבהם חובה להמית
בעלי־חיים משוטטים, אך ההתלהבות של
אנשי העירייה, ויותר מכך, האמצעים שבהם
הם נוקטים (הרעלה הגורמת יסורים) —
מעוררים חלחלה. מי שמתייחס כך לכלב
או לחתול עלול, ביום מן הימים, להתייחס

מקור האש
החנוכה, ובה שגיאה מדהימה, המוכיחה כי
האיש לא יודע היסטוריה של עם ישראל.
לדידו, הרומאים ולא היוונים (סורים) כב שו
את בית־המיקדש, או שפא אין זו
שגיאה, אלא השקפת־עולם: כל הגויים הם

אוייבי ישראל ומל ם אותו הדבר
עמלקים, היטלרים וכו׳.
קורא, ירושלים

דברי הרמסכ״ל — ראה גלופה.

דהגגוו הסזמרדיס
קורא ס״ט (ספרדי טהור) נזעק
לחמת כבודם של בני עדתו.
בזמן האחרון מותקפים נכבדי העדה
הספרדית על־ידי העיתונות. לדוגמ ה: את
נשיא העדה הספרדית לשעבר, חבר נכבד
במערך, אליעזר פסלון, החשידו בקבלת
מתת מתושב עזה. את חברת קרסו האשימו
בהונאת הפכם, ואת בעל קולנוע רמה,
מנכבדי היישוב הישן, שמו ללעג באמצעות
שיחה טלפונית מוקלטת עם יהודה ברקן.
אני, כבנו של סוחר הקרקעות הראשון
בתל־אביב, הזדעזעתי מן ההתקפות האלה
על בוני תל־אביב הספרדים, ומקווה כי
יושם הקץ להשפלות אלה.
שלמ ח

מריבת קלה שחתחו-
ללח בסוף השבוע שעבר
שלא באשמתן — עומדת תישכח. את
בפני שבוע שכולו או שר.
אושר מייוחד יגרום
ל ן בן״זוגן. לן,
19בפב רו א ר -
דג, מצפה בסוף הש 20ב
מר ס
בוע הצלחה כספית
קלה. דע לנצל אותה
כראוי ותראה תוצאות טובות. אל תורי די
יותר מדי מערן עצמך כשאת נמ צאת
איתו. אם לא תקפידי, ולו אן
במעט, לשמור על גאוותן, גם הוא לא
יעריך אותן. הקפידי על צורת לבושן.

רצ״ב גילית סס׳ 1של הביטאון זיקה,
בהוצאת הפטכ-ל של צהיל, קצין חינוך
ראשי ומישרד־הביסתון. זהו ביטאת שגר
עד לחיילי מילואים בחוץ־לארץ (והם רבים,
כידוע כדי לשמור על זיקתם למולדת.
והנה, בגילית הראשון התפרסמה פנייה
חגיגית של רפול אל הקוראים, ערב חג

השבוע שלפניך מורכב משתי יחידות. ה אחת
— בת שלושה ימים — בה מוטב
שלא תצא מפתח־ביתך,
והשנייה — אף היא
בת שלושה ימים — בה
תנהל אורח חיים רגיל,
ובסופה צפוייה לך נסי עה
ארוכה למקום רחוק.
את היחידה הראשונה
של השבוע, כדאי יהיה
שתנצל ללימוד ולקרי20
בינואר -
__בסנרואר

אה, מה שלא הירבית
לעשות עד כה. את ה יחידה
השנייה של השבוע נצל בצורה בה
לא תזניח מאחוריך את מה שהתחלת.

יוונים, רומאים, ערבים — כולם
אותו הדבר אליבא דרמטכ׳׳ל
רפאל איתן.

אני קורא בזה לכל המיפלגות בישראל,
בלי יוצאת מן-חכלל, ל עודד שילובם של
כוחות מוכשרים בני עדות המיזרח בצמרת
הפוליטית של המדינה. על כל המיפלגות
להבטיח מקומות ריאליים ברשימותיהם ל כנסת
הבאה (שאני מקווה שתבוא במהרה)
למיספר רב יו תר של נציגים מוכשרים
של בני העדות הללו, ולסלק אחת ולתמיד
את הרגשת הקיפוח שלהם.
יש די כוחות ומוחות מוכשרים בקרב
העדות הללו, לייצוג שחד, יותר, בהתאם
למיספרן באוכלוסיה (יו תר ם-ס/ס 60 מכלל
האוכלוסיה המשימות הלאומיות שהמדי נה
עומדת ותעמוד בפניהן בקרוב, בכל
תחומי החיים במדינה — כפי שמשתקף
היטב מעל דפי העולם הזה — מחייבות
שיתוף שווה של כל העדות בישראל ב צמרת
הפוליטית במדינה.
שירלי מן־דאכני, ירושלים

דכר חרמטכ״ל

השבוע יהיה רצוף תהפוכות, ועל אף
זאת, עשה כל שביכולתה להימנע ממרי בות,
ומליצור לן אויי-
בים או אוייבות. רק
כן תוכל ליהנות מן
הבשורה שתגיע א לין
לקראת סוף־השבוע ב-
מיברק מפתיע, או ב-
מיכתב אקספרס. בן
נדי: לא היופי — כי
אם האופי הוא העי 21ב
דצמבר ־
19 בינו א ר
קר. כמו שכבר אמרו
חכמינו ז ״ ל: אל תס תכל
בקנקן אלא במה שיש בתוכו.
לך, בת גדי, מצפה שבוע רומנטי.

היז הר ו הי שמרמע שיי ת

21 ביוניי -
__ביוי

__ מעשה

מ 3 3עו אות ם,ת־יתמ^סד^ו* 1

במקום ליישר את כל החדורים בשיחח
כנח מלב אל לב, אתה אוגר את כל
זעמך בתוכך, ומעמיד
פנים שמחות. אם תמ שיך
בכך — לא תפ תור
שום בעיות, ואי*
חחבנה תגבר. הגיע
חזמן לומר מח שכו אב
לך, בצורח שקטה
וחביבה• אל תפחד מ הבוס
סלך — ואל
תהסס לומר לו את
דעתך על בעיות ח•
מישרד. בסופו״של״דבר הוא ייווכח נעיד-
קתך, ויודה לך על כך אם כי בעקיפין.

מכחבים

תא־הגאזים בכלביה
פני הדור
כך גם
מעולם.

אתם עצמכם הזכרתם בכתבה תא-גאזים
שהוכן בכלביה העירונית, ו די לחכימא
ברמיזא.

מיכאלה לאופר,

מיזרחי, תל״אביב

בני-אדם.

וכבר היו דברים

ירושלים

ומצוייר
• תא־גאזיס כשיר לפעולה
בבלון גאז, בכלביה העירונית בתל־אביב —
ראה תמונה.

״*נוג ;0111
דופקים את השחורים 1
מרבים לכתוב, לד בר ולנאום, על הפער
העדתי ואי־הייצוג השווה של כל העדות
בישראל במיפלגות. רק עשרים חברי-
כנסת הם בגי עדות המיזרח. כך קראתי
פעם בהעולם הזה. מתוך מאה וע שרי ם!
רק שלושה שרים הם בני עדות המיזרח.
(כולל אחד ...בלי תיק) .וכך בכל המיג-
זרים הפוליטיים האחרים. ב״המחליטנים׳
של שלמה פרנקל הומחש הפער באופן החד
ביותר.

ע ל 0 *0 3 0וסמכ״ ם
טתי גדות לירדן — או, אולי, רק
גדח אחת ז אני לציון.
בכפר
ר עיוני

מדריד בכיר במעוז בי תיר בראשון-
השתתפתי בכנס המדריכים האחרון
המכביה, שהיה אמור להיות כנם
ושהפך למועצה אירגונית המחלי-
(המשך בעמוד )6

העול ם חזה 2216

חנעובץ

ר.וווו! 0ר.ו ה

מכחכים

2 2 1 6

(המשך מעמוד ) 6

בדרכה האחרונה
מי ומי נהלווייתה של חנה רו-
בינא (״העולם הזה 2214
תחת

מחי גור ש מרואה>,

טה החלטות. מה שמפתיע הוא, שמיסטר
הצירים בכנס לא היה פרופורציונלי למיס־פר
הבוגרים במעוזיהם; לכן ההחלטות
אינן משקפות, לדעתי, את הלך הרוח ב קרב
בוגרי בית״ר בארץ־ישראל והן אינן
חוקיות.
כחבר בוועדת-טכסים־וסמלים הנני מו דיע,
שלא היתד. החלטה עקרונית על הח לפת
סמל בית״ר — הכולל את שתי גדות
הירדן — כפי שפורסם באמצעי־התיק-
שורת. כמו כן לא דובר בכנס על רעיון

שלמות הארץ, שאני תומך נלהב
וממילא לא הוחלט לוותר על חלום נשגב
זה, שמלווה את תנועתנו מראשיתה. לא
הוחלט גם על ביצוע פעולות מעשיות
בתחום הרעיוני, אפילו שהדבר חסר לתנו עתנו
(החלפת מדי בית״ר לא תביא את
הישועה, כפי שסבורים כמה בית״רים).
אני מקווה שגם בעתיד נמשיך לענוד על
כתפנו את סימלה ההיסטורי של תנועת
בית״ר.
אילן פיניבסקי, ראשט־לציון

תמונתן

נשים

שתי

״השבוע במאה ה״ 20״ (״העולם
הזה 2213
מברית־גורש

דוידו ביץ טרוצקי
המועצות לא בשנת , 1939 כפי שכתבתם
בטעות, אלא ב־ . 1929 למעשה גור ש לתור כיה,
אחר־כך נדד בארצות אירופה השו נות
עד שהשתקע במכסיקו, שבה נרצח
בפקודת סטאלין ב־.1940

אינג׳ מ. פנחסיק,

קריית־חיים

צודק

טעות

• הקורא
לעולם חוזרת.

פנחסיק

בלי טשח
חיים יבין סרב למסור סרט הק לטה
של הטלוויזיה לתת״ניצב בנ ימין
זיגל, לצרפי חקירה מישטר-
תית (״העולם הזה 2208
מעניין, שעדיין לא עלה בדעתו של תת־ניצב
זיגל, שכדאי למישטרה לרכוש מערכת
וידאו־טיים, שבאמצעותה אפשר להקליט
ישירות כל מה שמוצג בטלוויזיה, מבלי
לבקש טובות מחיים יבין או מטומי לפיד.

מייל, נכון,

ברלין

אבלות,

לא )נדיר לדאוג
חמרחלת
על סיפורה של רחל
לאנציקלופדיה״
פרנסה
״בין
(״העולם הזה 2213
כמי שמכירה את הזוג דנה עלי וצוקי
צוקר, הופתעתי לקרוא על מצבם הכל כלי
הקשה. אמנם, יש להם בעיות תקציב,
כמו לרבים אחרים, אולם אתם הגזמתם !
הצגתם אותם כפושטי־יד ממש. בגללכם
התקשרו אליהם כל מיני צדקנים, שהציעו
נדבות. שלא לדבר על המישפתה, שנכ נסה
ממש להיסטריה.
ובכן, אני מודיעה לכולם שהמצב שלהם
עדיין לא כל כך גרוע, ובאמת לא צריך
לדאוג.

ורדה אדר,

לגוב! של אדיד,

קלצ׳קין ולוין כהרווייה
מי היא מי?
כתבתם כי אחת מהן היא גאולה רבינו-
ביץ. טעיתם. אינני יודע מי היא האשה,

מ אוזן :
) 1כלי־נגינה ; )5הקמצן של מולייר ;
) 10 התכופף 11 בעל היים איטי 13
בחנוכה — רק לראותם 14 שמו הפרטי
של רץ לנשיאות 15 טיפה 16 בר,
תבואה 18 בסרט קולנוע מסויים הוא
עשוי פח 20 כועס, זועף 21 עיר מרי בה
) 22 :ילדים קטנים ; )24 גוף שלישי,
יחיד ! )25 אות בא״ב ; )26 שכונה חדשה
בירושלים ; )28 פילוסוף גרמני 30 גוף
מוצק )31 1סלח ; )32 עבודה ; )34 נגמרו ;
) 35 מספר המגילות בכתובים ; )38 דרגה
צבאית; )39 רטוב במקצת; ) 41 נולד לכ בשים
; )42 אחד מפרד״ס ; )43 גבורה ;
) 45 מן הדגים; ) 47 לירה י שראלי ת; ) 48
בושם 50 גורל )51 ,דל ; )52 דגן למיניו;
)54 מדינה בימי אחשורוש 57״בילה״
בכלא ; )61 איש בלי ראש 62 איוב,
משלי, תהלים (ר״ת 64 מיניסטר ; )65
רעד; ) 66 כלי עינויי ם; ) 67 חודש עברי;
) 69 מטילים אותו במועצת הבטחון; )70
רהיטים ;
אספקלריה ; )72 עץ לעשיית
)74 כלי עבודה, סמל הנח״ל 57 יאיר ;
)77 משורר עברי בימי הביניים 78 ודי
שרות־קנטינות־מזנונים ;
לחכימא ; )81
)83 יכה ; )85 עיר כהנים ; )86 חוסר מזל ;
) 88 בקשה ; )89 טורף־ימי ; )91 עמוד־נוזלים
; )93 שליח ; )95 מהם, רעש ; )96
מסולם הצלילים; ) 98 באיטיות; ) 100
ירד 102 אמן קולינרי 103 צריך לומר
(ר״ת 104 בית־חולים במרכז הארץ ;
) 105 עירו של שר השיכון.

הרצליה

האם פילחו כדורים את גופו של
אריק שרון ו (מחוץ לפרוטוקול,
״העולם הזה 2213
ברצוני להתייחס לשאלתו השחצנית משהו

מאונך :
) 1דוג מ א; )2כלי קיבול ל ש מן; )3
מסביב לבית ; )4עיר עתיקה במצריים ;
) 6כלי למאור 7נהר ; )8יחידת־הספק;
)9הבטחה הגיגית 12 תרנגול 15 חז יון
בחלום 16 אבן מאבני־החושן 17
אחת המגילות 19 מכשיר בכנסת 20
מטבע סיני ; )21 כפר ערבי ע״י ירושלים ;
) 23 צווי מ־נפל ; )24 תבלין תימני ; )26
יציר כפיו של המהר״ל; )27 תן; ) 29
ספינת המדבר ; )30 שקע בתוך הקיר ;
) 33 דמות במגילה ) 34 :ארץ־ישראל ; )36
קיים ; )37 מוסד־רפואי ; )40 חיל נשים ;
)41 לנגיסת מזון; )44נ כ רי; ) 46 מסמר!
) 47 מילת תנאי; ) 49 שקט; )50 תנובת
הצמחים; )53 בו קר; ) 54 בהנדסה, או
בכלי מוסיקלי ; )55 מפלגה 56 כל אדם
נושא עמו ; )58 שמח ; )59 תקופה בציור
או במוסיקה ! )60 מצורות ההתיישבות
בארץ 62 הבל מן הנוזלים ; )63 חלק
קטן )׳66 :פרח נוי זעיר 68 מלחין כבד־שמיעה
71 העריך ; )73 בן־צעיר ) 76 :
ז ז ; )77 שר החוץ המיועד; )79 מעצי־יער
! )80 שם משפחתו של סופר יהודי ;
)82 מידה ; )84 השתוקק ! )85 משכן,
מעון; )90 ! 14 )87 חיית טרף; )92
מספר 94 תרופה ; )96 מגורי הפרות !

אך משוכנע אני שזו אינה אלמנתו של
יהושוע רבינוביץ המנוח.
א. ח ,.תל־אביב
שני ועיוורת ; )99 רסיסי־לילה 101
עמודים בספר 102 שרות ידיעות (ר״ת) ;

• הדסה קלצ׳קין (מימין) ועדינה לוין,
אשת השופט דוב לוין (משמאל) ,בהלוויי־תה
של המלכה — ראה תמונה.

)97 שמה הפרטי של סופרת חרשת, אילמת

אריאל שרון כציור הירואי
יישום לקחים
של ח״כ אורי אבנרי — מתי פילחו כדו רים
כלשהם את גופו של אריק — ולהביא
לידיעתו את העובדות הבאות: שרון נפ צע
קשה בקרב לטרון, במילחמת השיחרור.
בעיקבות הקרב הזה הפיק לקחים צבאיים,
(המשך בעמוד ) 10

) 103 מילת גירוש.

ה עו ל ם הזה 2216

שרתח
לגברים

״מאז ששמתי
את ״שרתוך על הכוונת |
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם יי.
המיוחד של ״שרתוך| .
יש בה תערובת מעולה ; :
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי §|
הנאה אמיתית 13 .
ע ס״ שר תוך ן
קלעתי בולד

העו ל ם הזה 2216

ה ש בו ע בנו א ה

ה־ 2 0

מה אירע כמאה ה״20׳ כשבוע שפין ה־ 20 בפברואר עד ה־26
בו ץ במדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
ב־סא השנים הקודמות כשבוע שכו מופיע הגיליון.
1907 יוסף ויסריונוביץ דג׳וגאשווילי, בולשביק
גרוזיני שכונה, קובה״ ,עוסק ב שוד כס פים
למימון הפעילות המוזתרית של מים-
לגתו. לימים נודע בשם סטאלין והיה רודן
ברית־המועצות.

מסירטי השנה: דוקטור מבוזה של הגר מני
פריץ לאנג.

1909
— 21.2הצאר הבולגרי, פרדיננד הרא*

1925
— המיפלגה הנאצית הוקמה
24.2
מחדש בגרמניה — 27 אלף חברים. באסי פה
לציון המאורע, במרתף בירח במינכן,
נואם הפירר על ״עתידה של גרמניה ותנו-
עתנו״ .הכניסה ליהודים אסורה.

1926

1945
— 26.2יהודים שהועסקו בברלין בתע שיות
מילחמתיות, מגורשים לאושוויץ.

1922

במוסקבה פועלת באותה עת, באישור
השילטונות הצאריים, אגודת חובבי שפת
עבר (עברית) ,שהמירה אחר־כך את שמה
ל״תרבות״.

לנדיים למחנות בגרמניה. באמסטרדם נער כת
שביתה כללית לאות סולידאריות עם
המגורשים.

מספרי השנה: הטירה, מאת פרנץ קם*
קא, שנפטר שנתיים קודם לכן.

1928
— 20.2בריטניה מכירה בעצמאותה של
עבר־הירדן. השליט-בחסד-בריטניה: האמיר
עבדאללה בן השריף חוסיין ממכה. נכדו
של עבדאללה, חוסיין, הוא מלך ירדן מאז
. 1953

1950
4.4מיליון מובטלים בגרמניה. הצר פתים
שוקדים על ביצורי קו מדינו, שנועדו
לחסום פלישה גרמנית.
1951 מסירטי השנה: אורות הכרך של צ׳רלי
צ׳פלין, ופרנקנשטיין עם בורים קרלוף.

1945
— 25.2הצבא האמריקאי משחרר את
מנילה מעול הכיבוש היפאני.

1946

מכתבים
(המשך מעמוד )8
כמו חילוץ פצועים משטח האוייב בכל
מחיר, ודאג ליישמם ולהנחילם לפקודיו.
פעם נוספת נפצע בפעולת התגמול באיזור
כיסופים ב .1954-הכדורים נורו לעברו מ תעלת
קשר, בשעת ההסתערות על היעד.
אברהם לוי, חיפה
#הקורא לוי צודק. אורי אבנרי מבקש
סליחה על הטעות בדבריו.

הבו גו ד ל

— 22.2ההגנה תוקפת בסיסי מיש-
טרה בריטיים בשרונה, כפר ויתקין, שפר עם
וג׳נין. ארבעה אנשי פלמ״ח נפלו
בקרב.

״גדול זה ימח העולם חזה״

.)2214

— 26.2אנשי אצ״ל ולח״י תוקפים
שדות־תעופה צבאיים בקסטינה, לוד וכפר
סירקין. עשרות מטוסים הושמדו ונפגעו.
עוצר וחיפושים.

1948
— 26.2ההגנה הכשילה התקפה של
אצ״ל ולח״י על בית־הדין הצבאי בירו שלים
(ששכן באיזור שבו הוקם מישכן
נשיאי ישראל) ,מחשש שתגרום סבל רב
לתושבי הסביבה.

1956
25.2־ — 24 ניקיטה כרושצ׳וב חושף
בנאום סנסציוני את פשעי סטאלין וחטאיו,
באוזני הצירים הנדהמים של הוועידה ה20-
של המיפלגה הקומוניסטית בברית־המוע-
צות. הקומוניסטים בכל העולם, כולל ה־מיפלגה
הקומוניסטית הישראלית, מצטרפים
לגינוי סטאלין. ונשבעים, בהתאם לקו ה חדש,
להיאבק נגד ״פולחן האישיות״ ה־סטאליניסטי.

נאווה
סגל
1957 גמאל עכד־אל־־נאצר

לגופו של עניין

— 25.2אלוף-מישנה מתתיהו (״מתי״)
פלד מונה מושל צבאי ברצועת עזה, שנכ בשה
בי די צה״ל ארבעה חודשים קודם
לכן, בעת מילחמת סיני ( 29 באוקטובר
.) 1956

21.2.58

שון, מבקר בחצר הצאר הרוסי נ די לזכות
בסיוע כלכלי.

1958

1910

1964

1915

— 25.2קסיוס קליי (היום מוחמד עלי)
גבר על טוני ליסטון במיאמי, ארצוודהב־רית,
ושמר על התואר אלוף־העולם באיג-
רוף במישקל כבד.

— 25.2בארצוודהברית הונהג מ-0הכ-
נסה כללי.

1915

1970

בגרמניה בונה המהנדס הוגו יונקרם את
המטוס הראשון שכולו מתכת ; המטוס כונה
״חמור הפח״ .מהירותו המירבית 170 :
קמ״ש.

— 20.2מטוסים מצריים תוקפים בתעלה.
חייל צה״ל נהרג ושניים נפצעו. מטוס
ישראלי שחזר מגיחה למצריים נפגע באש
מצרית. הטייס נטש את המטוס וצנח בשלום
בשטח ישראלי.

1918

1977

— 21.2יחידות אוסטרליות, הלוחמות
במיסגרת הצבא הבריטי, כובשות את י רי חו
ומניסות את החיילים התורכיים.

— 20.2נתחדשו הקרבות בדרום־לבנון.

ניקיטה כרושצ׳וב

מיטיבנו האהוב
אחוות עמים נוסח בגין.

— 21.2מישאלי-עם בסוריה ובמצריים
מאשרים את האיחוד של שתי המדינות
במיסגרת רע״ם (הריפובליקה הערבית ה מאוחדת)
.גמאל עבד־אל-נאצר הוא נשיא
המדינה החדשה.

— 20.2ראש ממשלת מצריים, הקופטי
בוטרוס גאלי, נרצח בידי קנאי לאומי. בן
ודשפחתו, הנושא את אותו השם, מכהן כע בור
70 שנה בתפקיד שר־החוץ בפועל של
מצריים ומשתתף בניהול המשא־ומתן עם
ישראל.

חזה, חזה — אבל מה עם הפנים?
שמיל גופר ואיציל, ברדוגו, תל־אביב
>• הפנים — ראה תמונה.

24.2.56

מי יעז לומר שראש־הממשלה האהוב
שלנו, מנחם. בגין, ד,פך סכנה מוחשית
חריפה לשלום העולם? הוא — עם אוב- תאוותו ססיית השטיח־האדום שלו, עם
לנשק ידיים, עם מגאלומניית־המשיח שלו,
גוש־אמונים ו״כך״ הקומיים, ותרמית ה אד
טונומיה (שלפי הצהרתו האחרונה של ה נשיא
קארטר, היא ״הבסיס לביטחון לטווח
רחוק באיזור כולו
שאלו כל רודן דרום־אמריקאי, חבר חו נטת
הגנרלים והקולונלים בצ׳ילה, גוואט־מלה,
אל־סלוואדור, הונדוראס. הם יאמרו
לכם שהם רואים במנחם בגין שלנו פט ריוט
פולני אמיתי, מסוגו של המרשל
שפורסם ב כזכור,
כפי
פילסודסקי. הגליל ורו בי העודים חוץ, מקורות הישראלים הצילו אותם ואת ממשלותי הם,
אחרי שהאמריקאים הבוגדנים סירבו
לחמש את המישמר־הלאומי האמיץ שלהם.
אין לי ספק שהגנרלים והקולונלים דד
צ׳יליאנים, הגוואטמלים, האל־סלוואדורים
בגין,
וההונדוראסים מברכים את מנחם
מתפללים בכנסיותיהם — אלה
בעודם
— מורדים שעדיין לא נתפסו בידי
שראש־הממשלה היקר והאהוב שלנו, מי טיבם
הגדול, ישלוט במדינת ישראל עד

1919

1952

.120

— 22.2באיטליה מייסד בניטו מוסו-
ליני את היחידה הפאשיסטית הלוחמת ה ראשונה.
לימים הפד רו דן איטליה והיה
בן־בריתו של היטלר. כעבור 26 שנים,
בשלהי מילחמת־העולם השנייה, הוצא להו רג
על־ידי פרטיזנים איטלקיים שתפסוהו
בשעה שניסה להימלט ל שווייץ השכנה.
גופתו וגופת פילגשו, קלרה פטוצ׳י, ניתלו
על רגליהן והמוני איטלקים ירקו לעברן.
יומיים אחר כך, בבונקר בברלין, הת אבדו
בן־בריתו אדולף היטלר ופילגשו אוחז
בראון על־ידי בליעת רעל.

הנאצי יוזף גבלם מפרסם מהגיגיו תחת
הכותרת ״שאלות ותשובות לנאצים״ וקו בע,
בין השאר, כי היהודים כמוהם ככינים,

על 1ד ע 1טד הד ח
1920 1921

— 24.2האירגונים הצבאיים הנאציים
אס־אה ו־אס־אס זכו במעמד של ״עוזרי ה־מישטרה״.

1957

1941

הממציא
האמריקאי ג׳ון תומפסון בונה
תת־מיקלע, שכונה טומי־גאן.

על יומון מפ״ס ועל דת ישראל.

-1406 — 22.2אתיופים מוצאים להורג
בגין התנקשות בחייו של המושל האיטל קי,
הגנרל רודולפו גרציאני.
— 26.2מצריים מצטרפת לחבר־הלאד
ימים, האירגון הבינלאומי שקדם לאו״ם בת קופה
שבין שתי המילחמות העולמיות.

— 24.2הופעתו הראשונה של היטלר
באסיפת המונים במינכן, גרמניה.

1955

יו סן8

— 21.2גירוש ראשון של יהודים הו _

ריין, תל-אביב

מתתיהו פלד

אני מציע למערכת על המישמר להוסיף
את התיבה ב״ה (בעזרת השם) בראש כל
גיליון. כעובד הססריה הלאומית של ה אוניברסיטה
העברית בירושלים אני קורא
יום־יום את כל היומונים, כולל עיתון
השמאל על המישמר. ומה רבה פליאתי
לראות כי עיתון זה כותב על ענייני דת
— לחיוב ולשלילה — יותר מאשר העיתון
החרדי המודיע (יומון אגודת-ישראל).
א. ארגוב, ירושלים
• אס תקבל מערכת על המישמר את
הצעתו של הקורא ארגוב, תהיה סיסמת
העיתון :״לציונות, לסוציאליזם ולאחוות
עמים — בעזרת השם ! ״

25.2.57
העול ם הזה 2216

למלון ברמה בינלאומית,
שכולו שלך, כל שנה, שבוע בשנה.

• להשקעה חד פעמית עם הנאה תמידי ת,
בחופשה שחוזרת אליך־אך אינה חוזרת על עצמה.

•לנו פ ש לכל החיים־לך ולמשפחתך,
בדירת נופש מפוארת, רשומה על שמך בטאבו.

•לחופשה מרתקת ובריאה לך ולילדיך,
ועיסוק בספורט; סקי, שחיה,טניס.

•להשקעה בנכס, שכולו תענוג,
וחסכון בהוצאות הנופש המשפחתיות.

•ל ת חלופ ת נופש בינלאומית
ב־ 160 אתרים ברחבי תבל.

•ל תענוג שאתה שומר לעצמך ומחלק עם אחרים,

•לחופשה שמשתלמת מעצמה,
בזמן ובמקום שתבחר. כל זה ועוד ועוד...

במלון 9ח!־ו 3ו6-31 ווז1״ד

•לנופ ש שאתה חייב לעצמך־
במחיר שאתה יכול להרשות לעצמך.

המחיר: מ $1,780-עד , $3,570 בתשלומים נוחים.
מלא את התלוש ושלח אותו עוד היום!

• ל בי דו ר, בילוי, חוויו ת וזכרונו ת נעימים,
שילוו אותך ואת משפחתך כל השנה-בכל שנה.

אם אתה מעדיף לשמוע מיד על טבריה קלאב הוטל, קח מונית ובוא אלמו.
נספר לד הלל׳ ונחזיר לד את הוצאות הנסיעה.
אם אתה גר מחוץ לעיר, נשמח להסיע אותד על חשבוננו לפגישה במשרדינו.

מפעלי נופ ש ותיירות בע״לו

טברי ה קל א ב הוטל
חל |1פ<רו!זה<וזצ 0רדו! 0£<217ו 1נ 1ט 01 צסרום כוט
כל הכספים המיועדים לפרויקט מוחזקים בחברה לנאמנות של הבנק הבינלאומי הראשון.

שלך

לתמלד.

כשאומרים אצלנו קטיפה ־ מתכוונים
בדרך כלל לפפקו ולא רק אצלנו ־
גם בחו׳ל. לפעמים אפ שר לשמוע
לקוח מבקש :״תן לי פפקו״ והוא
מתכוון לסוג של סריג, שהפך
שם נרדף לקטיפה, למו שג של איכות
ויוקרה בלבוש.
כבר לא אומרים ״קטיפה״ ,אומרים
״פפקו״•
אבל פפקו יש רק של״פפקו״

זה השם שנתן יהודה פלקוביץ
למפעל לייצור קטיפה סרוגה
שהקים בסוף שנת ,1970
בהיותו בן 26 בלבד. היו לד אז
טכנאי אחד, שהרכיב את מכונות
הסריגה, פועל אחד שידע לסרוג
עליהן, עוד 20,000ל״י חסכונות
וסיוע מבנק דיסקונט,

היום יש לפפקו שני מפעלים.
האחד בתל־אביב והשני
במצפה־ ר מון ומחזור מכירותיו מגיע
ל־ססס 62,500,ל״י לשנה.
ב־ 1974 החל פפקו לייצא דגמים
לחו״ל ומשנת 1975 הוא ״יצואן
מצטיין״ .היום 60*/0מתוצרתו
מיוצאים לחו״ל והקטיפה הסרוגה
של פפקו קוטפת הצלחה באירופה
ובאמריקה, ב־ 60ו דגמים שונים.
גם פפקו עובד עם בנק דיסקונט.

ראית מפעלש עו ב ד טוב

י ש לו בנק ש טוב ל ע בו ד איתו

סבנה ! ס הו נ ט

העולס הזה 2216

בוק נוסו בסידוה המנתחת את הונב השינבה השרטת
בנד תחומי החיים במדינה -ואת הוקע וההשקנות שדה

המחליטנים הם אותם אלף אנשים, פחות או יותר, המצויים בפיסגת
פירמידת״הכוח. אלה הם האנשים המאיישים את המישרות החשובות במקו מות
ובמוסדות שבהם מתקבלות ההחלטות הגורליות לגבי כל אדם החי
במדינת״ישראל, ולעתים גם מחוצה לה. המחליטנים הפוליטיים הם שרי
הממשלה וסגניהם, מנהלי המישרדים הממשלתיים, חברי ועדות-הכנסת החשו בות
ומייצגי קבוצות-האינטרסים במיפלגות הגדולות והבינוניות. מחליטני
הכלכלה הם חברי מועצות־המנהלים של הבנקים והקונצרנים הגדולים, החב רות
הממשלתיות וחברת־העובדים ההסתדרותית, הראשים של איגוד התעשיי נים,
האיכרים, הסוחרים והתעשייה הקיבוצית. מחליטני הביטחון הם מפקדי
הצבא, וראשי המחלקות והאגפים במישרד־הביטחון. לצד אלה ניתן למנות
לא מעט ״אנשי-ביניים״ ,המתווכים בין המחליטנים מן האגפים השונים :
אנשים כממי דה־שליט, ממייסדי ד״ש, או האלוף (מיל ).חיים הרצוג, איש-
עסקים פרטי, מייצג אינטרסים זרים, וחבר לישכת מיפלגת-העבודה״

״אי׳ עולמה פרנ קל
ח רשיסות שעד גדז?::יד. החנב-
• י שותם של המחליטנים לעוצמה מלו כדת,
השומרת על שילטונה, כתוצאה מן
ההתקרבות המתמדת שבין המעמדות ה חברתיים
שמהם מגיעים המחליטנים —
״המעמד השליט״ ו״המעמד החדש״ .זוהי
תוצאה של השילוב המוסדי, תהליך הע מקת
הבריתות, השותפויות וההתמזגות
שעברו האירגונים הכלכליים והחברתיים
מן הסקטורים השונים. נסקרו האירגונים
החשובים־באמת של הכלכלה הישראלית,
המערכת הפוליטית על רשת הקשרים,
והאנשים העומדים בראשם, שהם — ולאו
דווקא שרי־האוצר — מקבלים את ההחל טות
החשובות הנוגעות לכלכלה. נבדקה
המערכת הפוליטית על רשת הקשרים,
הירושה והייצוג העוברת בה כחוט־השני.
עמדנו על עוצמתה של מערכת־הביטחון.
נבחנו דפוסי הרקע החברתי, החינוך וה־קאריירה
של המחליסנים.

מה חושבים האנשים. הללו ץ

חשוב לברר שאלה זו, משום שהשקפת-
העולם של המחליטנים היא בעלת משמ עות
לגבי כל אחד מאזרחיה של מדינת
ישראל.
השקפת־עולמו של מחליטן אלמוני־למח*
צר, במועצת״המנהלים של אחד הבנקים
הגדולים, או בראש אחד האגפים של
מערכת־הביטחון, יש לה משמעות גורלית
הרבה יותר מהשקפת־העולם של פילוסוף
ידוע מן האוניברסיטה, או של עיתונאי
מוכשר, שהכל בולעים בלהיטות את מאמ ריו.
זאת — לא רק משום שאותו מהליטן
(יחד עם חבריו במועצת־המנהלים או בצ מרת
מישרד־הביטחון) מכריע יום־יום ב עניינים
הנוגעים לרמת־החיים של רבים
מתושבי ישראל, או בעניינים הנוגעים
לביטחון הפיסי של חייהם, אלא גם משום
שאותו מחליטן עשוי להיות אחראי להק צבות
לאוניברסיטה מסויימת, או למתן
מודעות לעיתון מסויים. ככזה — י ש
למחליטן השפעה לא־מבוטלת על דיעותיו
של הפילוסוף מן האוניברסיטה, או הפוב ליציסט
מן העיתון.

כאשר מתבקשים המחליטנים, מפעם ל פעם,
לנסח את ״השקפת עולמם״ ,אין הם
נבוכים כלל: כימעט כולם אומרים מייד
שהם ״ציונים״ ,חלקם ״ליברלים״,
חלקם ״סוציאליסטים״ ,כולם ״דמו
קרטיים״.

באגף
הימני תמצא מחליטנים המגדירים
את עצמם כ״לאומיים״ .על מחליטני
המרכז היתה מקובלת בזמנו הגדרת ה־
״פרגמטיזם״ ,ואילו בשמאל יש עדיין
הרואים ב״מרכסיזם״ את השקפת־העו־לם
שלהם.

כאשר מתבקשים המחליטנים לפרט, ה תוצאה
היא בדרך כלל אסון מוחלט מבחי נת
ה הגיון: ה ״ ציונות ״ של המחליטנים
היא משהו שבין הקמת התנחלויות בגדה
המערבית ו בין העלאת פיריון־הייצור של
הפועל בבית־החרושת .״תליברליזפ״
של כמה ממחליטני הימין קרוב קירבה
מסוכנת מאד לפאשיזם .״הסוציאליזם״
מזכיר
של מחליטני ״תנועת העבודה״
את תפיסות האגף המתון במיפלגה השמ רנית
הבריטית, ואין צורך לומר שכימעט
כל ״הדמוקרטים״ לא סברו שהדמו קרטיה
הישראלית פגומה קצת, משום ה שליטה
על הגדה המערבות, רצועת־עזה
ותושבי השטחים הללו .״הלאומיות״
של אנשי ״חירות״ אינה פטריוטיזם אלא
שוביניזם גיזעני ,״הפרגמטיזם״ אינו
אלא אטאטיזם (המדינה מעל לכל) .ואילו
״מרכסיסט״ כיעקב חזן ממפ״ם, למשל,
אינו רואה כל פסול בהעברת השליטה
בפלסטינים מייד ממשלת בגין לידי המלך
חוסיין ירום־הודו (וחבריו למיפלגה גם
מיתממים ואומרים: מה יש? וכי לאנגליה
ולשבדיה אין מלך? ממש גזירה שווה
בסיגנון ״מרכסיסטי״ נוסח מפ״ם!)
משום כך*יקשה לסמוך על הגדרותיהם
של המחליטנים עצמם, כשמבקשים לע מוד
על השקפת־עולמם, ומוטב גם שלא
להשתמש, לצורך ניסוחה, במונחים המ קובלים
עליהם.

השקפת־עולמו של המחליטן אינה צו מחת
יש מאין, וגם אינה מישנה קשוחה,
שאינה נתונה לשינויים. השקפת־העולם
המחליטנית מתעצבת והולכת כתוצאה של
הרקע החברתי, המיטען ההשכלתי והחי נוכי,
הקאריירה הצבאית, המיסחרית או
המינהלית והקשרים האישיים. תוצאת ה תהליך
הזה היא שהמחליטן לומד לזהות
את ״הטוב״ ,״הצודק״ ,״היעיל״ וכמובן
את ״טובת הכלל״ ,עם האינטרס הישיר
או העקיף של עצמו, של המוסד הפוליטי,
הביטחוני או הכלכלי שבו הוא ממלא
תפקיד חשוב, ושל המעמד החברתי שממנו
הוא בא.
לכן אין זה מפתיע לשמוע מפי שר־ביטחון
זה או אחר כי צה״ל הוא פאר
היצירה של מדינת־ישראל, או מפי שר־חקלאות,
שמוצאו בקיבוץ, שהתנועה הקי בוצית
היא־היא ההישג מס 1 ,של החברה
הישראלית. אנשי ״תנועת העבודה״ יסבי רו
שההסתדרות היא שהקימה את הכלכלה
הישראלית, ואילו אנשי ״חירות״ טוענים,
במלוא הרצינות, שללא אצ״ל לא היתה
קמה מדינת־ישראל. אלה הם ביטויים אח דים
להשפעות העזות של הרקע והאינטרס
על עיצובה של השקפת־העולם.
מכיוון שהמחליטנים באו משני מעמדות
שוני ם; מכיוון שהחינוך בגימנסיה הרצ ליה.
לא היה זהה לחינוך בכדורי ומכיוון
( המשךבע מו ד ) 46

מצא
את ההבדל:
..לי ברל״

..סוציאליסט״

המחלי־של
השקפת־העולם
טניס
— או, ליתר דיוק, אותן
נקודות כהשקפת־העולם שעליהן
יש הסכמה כין כל המחליטנים, או
רוכס, היא־היא הקובעת את מדי ניותה
של ישראל ככל התחומים,
כלפי חוץ וכלפי פנים.
יהיה זה מופרך להניח שלכל אחד מן
המחליטנים, או אף לרובם, יש השקפת־עולם
במובנו העמוק של המו שג: תפיסה
כוללת, עיקבית וניתנת לניסוח, המאפ שרת
לבעליה את הבנת המערכת הכלכ לית,
החברתית והפוליטית, והנותנת לו
את היכולת להסביר את ההתרחשויות הס בר
רציונלי, שלא יעמוד בסתירה לתפיסה

הכוללת.
מעטים מאוד בין י המחליטנים ניחנו
בתפיסה כזאת.

..דמוקרט״

..פרג מ טי ס ט״

..מרקסיסט״

על כל פנים

ובכל פ ה־

(חשחת 1 1 ? 4
שיניים

0י *3

^ 1 2 1נ ^1

2תכשירים לוסתהיוצר של״שמן״,
אשרזכו להצלחה אישיתולהערכה פומבית:
קצף גילוח״הוואי״,משחתשיניים״שנאון״.
מ1צרמצוין שלשמן כמובן.

העולם חזה 2216

ע 11י

ברע

ד״ר סטריינג׳לאב הישראלי, מנהיג מיפלגת התחייה
הפרוס׳ יובל נאמן, ידוע בשיגעוך הגדלו ת שלו. סידרת־המאמרים
שלו, שהתפרסמה לאחרונה בצהרון נזעריב,
היתר. רווייה בבוז תהומי כלפי ארצות־הברית, הרכרוכית
והוותרנית.
נאמן היה רוצה שמעצמת־העל תנהג בעולם
כפי שהוא היה רוצה לנהוג בפלסטינים,

כולו,

קוראי העיתונים בישראל כבר רגילים לביקורת אנטי-
אמריקאית מצד ימין. בכל זאת, קשה קצת לעכל את

כובש את

לא חל בגלל התערבות סובייטית, אלא בעטיים של תה ליכים
חברתיים־פנימיים בלתי־נמנעים. לשיעבודם של
מאות מיליוני אסיייאתים, אפריקאים ועמי אמריקה־הלא־טינית
כדי לשרת בין השאר את ג׳נרל אלקטריק ואיי־טי־טי
יש מחיר היסטורי. אין שום אפשרות להצדיקו
מנקודת־ראות סוציאל דמוקרטית.
על צעירי המערך לעשות חשבון־נפש אידיאולוגי,
יסודי ונוקב בקביעת האוריינטציה הבינלאומית שלהם.
אחרת יאבדו, ובצדק, את מקומם באינטרנציונל־הסוצ*
יאליסטי. לא לעולם יוכלו לקיים את קשריהם עם הצעי־רים־הסוציאליסטים
בשוודיה, באוסטריה, בבריטניה או
במערב־גרמניה (שלא לדבר על אמריקה־הלאטינית) רק
בחסות האשליה שנוצרת על־ידי השלט ״מיפלגת־העבודה״.

קובה

עו ד ם קוון

צד פת * ג רמניה :
לא בכיס של קארטד
השבועון האמריקאי טייס מצטט השבוע את קאנצלר
מערב־גרמניה, הלמוט ש מיד ט :״התחלתי את הקאריירה
שלי כחובב אנגלים,״ אמר שמידט ,״הפכתי לפרו־אמרי-
קאי, ולבסוף סיימתי כידיד נאמן של צרפת.״
שמידט ונשיא צרפת, ואלרי ז׳יסקאר-ד׳סטאן, חתמו
את ההתייעצות הארוכה שלהם במינשר משותף, שציין
שינוי משמעותי במדיניות שלהם עד כה. השניים תבעו
מברית־המועצות לפנות את אפגניסתאן, הצהירו אמונים
לנאט״ו, אך השאירו את הדלת פתוחה לחידוש הדטאנט.
הם תבעו עבור אירופה תפקיד מיוחד, תומך בארצות־הברית,
אך שונה במהותו.

ח״כ עוזי כרעם
האיש שלנו בהאוואנה
העובדה שהמאמר הניצי ביותר התפרסם השבוע דווקא
בעיתון פועלי ישראל, דבר.
מחברו, ח״כ עוזי ברעם מסיעת המערך, מנתח את
הישגי הסובייטים ומפלות האמריקאים בזירה הבינלאו מית.
הצעתו האופרטיבית היא ממש חסרת־תקדים. ח״כ
ברעם מציע לארצות־הברית לתקוף את קובה, כתגובה
על הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן. חיסול קובה הסוצ יאליסטית
יפגע, לדברי ח״כ ברעם, במדינה אנטי־ישרא-
לית, ויסייע לארצות־הברית ״לייצב את המישטרים
באמריקה הלאטינית!״

ההסבר של טייס למדיניות חדשה זו הוא צולע למדי.
השבועון מייחס את התפנית האנטי־סובייטית של צרפת
וגרמניה ללחצים פנימיים של האופוזיציה, ובעיקר לפר שת
הגלייתו של המדען הסובייטי, אנדריי סחרוב, לעיר
גורקי. בשיטתיות די טיפוסית מעיר העיתון שעם גירו שו
של סחרוב החל ״מצב־רוחם״ של הצרפתים והגרמנים
להשתנות.
בדידות כלתי־מזהירה. לשמידט, ובעיקר לדיס־קאר־ד׳סטאן,
היו סיבות הרבה יותר טובות לצאת נגד
הסובייטים.
למשקיפים אובייקטיביים אין עתה כל ספק שברית־המועצות
ביצעה טעות חמורה בעצם הפלישד, לאפגניס־תאן.
האקט התוקפני הזה התפרש בעולם השלישי, ובצ דק,
כפגיעה במדינה בלתי־מזדהה. המדינות המוסלמיות
ראו במיבצע הצבאי באפגניסתאן תוקפנות אנטי־דתית,
המכוונת נגד כל מוסלמי בעולם.
עבור צרפת מהווים הקשרים עם העולם המוסלמי
עורק־חיים חיוני. רוב האימפריה הצרפתית לשעבר, ש נשארה
קשורה בטבורה עם פאריס מבחינה מדינית,

נדמה לי שניתוח כזה לא הופיע ב־ 20 השנים האח רונות
אף בעיתון אחד במערב, אף לא בביטאוני הימין
הקיצוני. קשה להאמין שסוציאל־דמוקרט ישראלי מציע
ברצינות להרוס את הישגיה המפוארים של המהפכה
הקובאית, שחיסלה את הבערות והרעב באי הקאריבי
ושהפכה אותו למופת לכל השמאל הלאטינו־אמריקאי.

יש לחזור ולשנן אמת פשוטה זו לא רק עקב מישקלה
הערכי, החשוב כשלעצמו. לקיומם של העמים המנוצלים
יש גם פוטנציאל מהפכני עצום, שיש להביאו בחשבון
בכל חישוב כלל-עולמי של יחסי־כוחות. השינוי באיראן

הצדקנות של הימין בכל הנוגע ליחסים בינלאו מיים
אינם מאפיינים רק את ישראל. כותב על כך
השבוע עורך ניו־טטייטטטאן, בדוס פייג׳ במדורו,
יומן לונדוני :
״רבים מאיתנו התנגדו תמיד לעמדות הימין,
שסין־העממית איננה קיימת כלל או שהיא מאוכלסת
באורח בילעדי בשדים בעלי־קרניים. לכן אנו רשאים
עתה להקיא במצפון שקט, נוכח המחזה הבלתי־סניטארי
של הימין המתנה אהבים עם סין.
״כל רשימת־החטאים, שבה מאשימים את ברית־המועצות,
היא רלוונטית גם לגבי סין: דיכוי מיעו טים,
כליאת מתנגדי־המישטר, מדיניות־חוץ תוקפ נית
מבחינה צבאית.
״לכן מוזר לראות קבוצה גדולה של אנשי-ימין
מובהקים עורכת יום־עיון המוקדש לאספקטים שו נים,
כלכליים וחברתיים, של סין. בסדר־היום לא נכ ללה
סגירתו של קיר הדמוקרטיה בסין. כדאי, אולי,
להזמין את אנדריי סחרוב לומר כמה מלים בעניין זה.״
עד כאן ברום פייג׳ .אפשר להתנבא, ללא הסתכנות
מופרזת, שמסע־תעמולה פרו־סיני יתחיל בקרוב גם
בישראל, ודווקא בעיתונים כמו מעריב והארץ.

נשיא־צרפת לא הסתיר כלל את כוונתו לחזור למדיניות
של דטאנט בהקדם האפשרי. הוא הביע התנגדות עזה
ליצירת הגושים מחדש, וסירב לשלוח את נציגיו לפגישה
בין שרי־החוץ האירופיים וסיירום ואנס, שתיערך השבוע
בבון.

דפוס זה קיים בכל פעילותה של ארצות־הברית באמ ריקה
הלאטינית. אין בעולם אף פוליטיקאי סוציאל־דמוקרט
אחד שיציע, או שיתמוך, בתוכנית כזו.

גם פאקיסתאן איננה ״שייכת״ לאמריקה, למערב או
אפילו לנשיאה, הגנרל זיא אל־חאק, אלא לעם הפאקים־
תאני, שרובו המכריע חי בתנאי ניצול, בערות ותת־תזונה.

מתאהב
בסין

ליקוי מאורות. צרפת וגרמניה הזהירו, אמנם, את
בריודהמועצות שלא יחול שום שיפור ביחסי מיזרח־מערב
עד שהסובייטים יפנו את אפגניסתאן. אלא שה מעצמות
האירופיות רואות בצעדה של מוסקבה ליקוי־מאורות
זמני, ולא שיטה מדינית חדשה במדיניות־החוץ
הסובייטית.

ארצות־הברית פעלה ופועלת רבות ל״ייצוב״ המיש־טרים
באמריקה הלאטינית. אחד ממיבצעיה המפוארים
היד. חיסולו של נשיאה הנבחר, הסוציאליסטי, של צ׳י־לה,
סלבאדור איינדה, והחלפתו בדיקטטורה פאשיסטית.
מיבצע משולב זה של הנרי קיסינג׳ר והסי־איי־אי ב־1973
הביא לחיסול המהפכה הצ׳ילאית, להגדלת תמותת התי נוקות
ב־ 70 אחוז, לאבטלה ולהשפלת צלם האדם העובד.

באורח טיפוסי ומצער מתבטא ח״כ ברעם, כימעט בלי
משים, שארצות־הברית ״איבדה״ את איראן. זהו, דווקא,
ביטוי די שיגרתי באמצעי־התיקשורת שלנו. כדאי אולי
להזכיר לקוראים בישראל שאיראן איננה שייכת לאר־צות־הברית
או למעצמת־על אחרת. איראן היא מולדתם
של עשרות מיליוני האיראנים, שנוצלו באורח מחפיר על־ידי
השאה, בעזרת המישטרה החשאית האימתנית שלו,
סאוואק, ובתמיכת ארצות־הברית והחברות העל־לאומיות.

בריטניה: הימין

הצהלה בוו שינגטון היא, לכן, מוקדמת, ומבוססת על
הנחות וניתוחים מוטעים. העובדה הנחרצת ביותר, שנק בעה
בפאריס השבוע, היא חישולה של הסולידריות
הצרפתית־גרמנית. שתי אויבות ותיקות, שלחמו ביניהן
שלוש פעמים מאז , 1870י צרו ברית הדוקה, שתקנה להן
הגמוניה מוחלטת באירופה.

מנהיגים שמידט וד׳סטאן
ה ציר החדש

כלכלית ותרבותית, היא מוסלמית. צרפת וגרמניה תלו יות
בארצות־ערב השמרניות בכל הנוגע לאספקת דלק.
בפעם הראשונה מזה שנים רבות נותרה מוסקבה
כימעט ב בידוד בינלאומי. לא היתה לצרפת ולגרמניה
כל סיבה שלא לעלות על הגל האנטי־סובייטי. צעדם
של ד׳סטאן ושמידט קירב אותם, במידה מסויימת, לאר־צות־הברית.
עם זאת, חשוב לזכור שהוא נעשה מסיבות
וחשובים, משמעותיים אירופיות מובהקות, ובדגשים
המפרידים אותו מהמדיניות האמריקאית.

מדיניותה הפרו־אמריקאית העיוורת והבלתי־ביקורתית
של ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ׳ר, בודדה את
הבריטים באירופה. חובם הגדול של הבריטים לשוק
האירופי, עוינותם לשיטת־מטבע אירופית אחידה ועמדתם
האנטי־צרפתית באשר למדיניות החקלאית של השוק,
הביאו עתה לקרע לא רק עם צרפת, אלא גם עם גרמניה.
הציר הגרמני־צרפתי החל עתה בתוכנית-ייצור של
5000 טנקים כבדים, בהוצאה משוערת של 10 מיליארד
דולרים. אם תצליח התוכנית, יהפוך הציר לספק רא שון־
במעלה של נשק שיגרתי למדינות הקטנות יותר.
בין הלקוחות לא ייגרע חלקם של מדינות האיסלם
וארצות־ערב.

ידאתה מודדי ם?

קנה עתה, ל פני פסח, א רון
״ ענג ״ 2 0 9 0הנחה. איכו ת
״ ענג ״ נ ש אר ת לל א פשרות-
חומרים מ עו לי ם
ו מיו מנו ת
מקצועי ת. כך
ת מיד היה וכך
ת מיד יהיה. זו
הסיבה מ דו ע
ההנחה שנו תנ ת לך ״ ענג ״ היא ההנחה
האמינה ביו תרב שוק ( .ה מ חירי ם כול לי ם
מ.ע.מ. אך אינ ם כוללי ם הובלה והרכבה).

ארונות ענג

מערכת קיר דגם 200-9

1 0 ,3 1 2

ארון 2דלתות דגם ו!־,382-
גובה 1.80מ׳

9 ,0ל

אולם תצוגה במפעל: בני-ברק,רח׳ החשמונאים ,3טל.784104 .

טאלכלאמא

רהיטי ״ענג״ ניתן להשיג
תל־אביב :״ענג״ -עליה ,13 כל־בו מתתיהו -פנקס ,33 שילב -אבן־גבירול .14 ירושלים: גאגז-מוביליה -הרצוג , 61 חדר הילד-שטראום ,7סגל -המלך ג׳ורג׳ ,4שילב -יפו .68
חיפה :״ענג-קמחי״׳ -הנביאים .15 אילת: הוכמן -מרכז מסחרי. באר־שבע.:שילב -הרצל ,90 שוקרון את גרום -קק״ל .65 בגי־ברק: ביה״ח ״ענג״ -החשמונאים .3חדרה:
קרשנבאום -הרברט סמואל .51 טבריה: רהיטי הצפון -רח׳ הגליל. כפר־סבא: תינוקט -ויצמן . 34 כרמיאל: ביבלינד -הגליל .16 נהריה: פינת הילד -בניו אגד חדש .5נצרת עלית:
רוזנפלד -מרכז מסחרי חדש. נתניה: עולם התינוק -הנוטע .1עכו: פינת־הילד -גיבורי סיני .5פתח־תקוה: קרינגל -חובבי ציון .16 קרית אתא: לתינוק ולילד ־ העצמאות .68
קרית ביאליק: עולם התינוק והנוער -קרן היסוד .74 קרית־שמונה: קרייזל -מרכז מסחרי. רחובות :״ענג עשאל״ -בית הפועלים .3רמלה: וינברג -הרצל .85 רמת־גן: כל־בו
תינוק -ארלוזורוב . 1רמת־השרון: כל־בו תינוק, ויצמן .1ראשון־לציון: שילב -הרצל ,73ג׳ורדני -רוטשילד .27

העול ם הז ה 2216

11*1111)1בשלם

הזוג המדנות׳ שהולנד בחודה ממנו
כשנשאה המלכה יוליאנה את נאום־הפרידה הנרגש שלה מכס־המלוכה
ההולנדי, היא ידעה היטב מדוע זלגו הדמעות מעיניה. העם בארץ־השפלה
הביע, לא אחת, את הסתייגותו מיורשת־הכתר. הנסיכה ביאטריקס, על
שנישאה, למרות מחאתו, לדיפלומט הגרמני קלאוס פון אמסברג.
(בתמונה העליונה נראים השניים ביום נישואיהם ב־ 10 במארס ). 1966
קלאום הואשם בהשתייכות לפלוגות־הסער של היטלר, ולאחר מכן
לוורמאכט .״הייל קלאום שאגו ההולנדים כשמרכבת הזוג עברה ברחובות
אמשטרדם, ופצצות מחאה הובערו מכל עבר. אבל יוליאנה לא ויתרה
על שום הזדמנות רישמית להוכיח מי ייר ש את הכתר, ולאט לאט
התרגלו ההולנדים לכך שביאטריקס תהיה מלכתם, ואולי נרגעו עקב
אושרם המישפחתי של בני הזוג והתנהגותו הסימפטית של קלאוס.

המלכה יוליאנה
קלאוס (מעליה),

בעלה
(משמאלה),
ובעלה ברנארד (מעליה) ,ביא טרי ק ס
הנסיכה מריה ובעלה קרלוס (מעליה) וילדיהם (מסביב).

מישפחת הכתר החדשה: ביא טרי ק ס וקלאוס, שלושת הנסיכים: ויליאם אלכסנדר,
יו הן פריזו ו קונסטנטין ו הדודן קארלוס מבורבון — פארמה.
העו ל ם הזה 2216

הנסיכה ביאטרי ק ס ובעלה קלאוס במעון-הנופש שלהם
באיטליה. החיוכים המשותפים הדביקו את העם.

*! שי ם ב טוני ס

שלומא״ף *סרו: לא דק הרקדנים בורחים, גם המורים באים
קמו בוי: הסום היומרגי מסלם
חיוור מהתרגשות חיבק הבמאי קלרד ברי את נסטסיה קינסקי,
בטכס שבו קיבל לידיו כמפיק את פרס הסזאר, הלא הוא האוסקר
הצרפתי. אומנם חבר־השופטים, המורכב ממבקרי קולנוע יחד עם
נציגי התעשייה, שכח אפילו לציין את שמה בחלוקת הפרסים, אבל
לאושרה לא היה ג בו ל: מה שהיה בשנה החולפת המוצר היוקרתי
והיקר ביותר של התעשייה הצרפתית, יביא לכולם תגמול נאה.

קמו בואסו: ג הוא אדיפוס עומדיטס?
קלוד בראסר, הנחשב היום יור שו של מישל פיקולי בתפקיד
הגבר הבשל והבעייתי החוצה את שנות הארבעים, נראה מתלחש
עם אשה יפהפיה. זוהי אמו אודט ז׳ואייז, אשתו לשעבר של אביו
פייר בראסר, מי שהתפרסם בשעתו כבעל הקול המרשים ביותר על
הבימה הצרפתית. פעם חשב קלוד כי עליו לפרוע חוב פירסומי לאביו.
היום אין לו צורך עוד לשלם חובות כלשהם, הישגיו צוברים ריבית
סירטו האחרון שהוקרן בישראל היה סיפור פשוט, עם רומי שניידר.

כך נראו המורה לבאלם סולאמייף מסרר ובנה מיכאיל, רקדן הבולשבוי, כשעזבו במכונית את
נמל־התעופה קנדי בניו־יורק אחרי שערקו למערב, מרוסיה ליפן .״אמא זקוקה לטיפול רפואי בניו־יורק.
כך יעצו לה מומחי רפואה יפניים,״ אמר הבן על אמו בת ה־ ,71 אך לא פירט מהי המחלה. דומה
שרקדני ברית־המועצות מרגישים טוב יותר במערב, ומוריהם באים בעיקבותיהם.

קיוק ואגלאס: פגישה לבבית עם זיוה ישנה
כדי לשוות לטכס הוליוודיות מירבית הזמינו הצרפתים לחלוקת פרסר הסזאר את קירק דאגלס,
ביקשו אותו לשאת נאום. דאגלס הפגין נדיבות אמריקאית ולמד נאום שלם בצרפתית מגומגמת,
עם הרבה הן, כרגיל אצל שחקן זה. עידוד נוסף שאב מידידה ישנה נושנה שלמראה לא עצר
שימחתו: לסלי קארון שהופיעה עימו פעם בסרט משותף, אם כי לא באפיזודה משותפת: סיפורן
שלוש אהבות.
ואף אבל

ה עו ל ם הז ה 2216

אמודה ליו ] :ישאת״ דכלב־יס וממדי
קוקסינל או לא קוקסינל, הרכילאים באירופה עדיין לא החליטו סופית. ד בר אחד ב רו ר: החשפנית
אמנדה לי ר (משמאל) היא הייצוא המרשים ביו תר של גרמניה לעולם, מאז מכונית חפולקסדואגן. כשהודיעה
הגברת, המרכזת סביבה את כל המי ומי בצרפת, שהיא עומדת להינשא, הובעו תגובות שונות. .דאלי,
האמן הידוע, שלח לי ניחומים עד שהכיר את בעלי. אז אמר ל י: איחולי, בחרת לד כלב־ים חמודי.׳׳
לפי שעה השתקעו אמנדה ואלן פילים (בתמונה, מימין) בביתו של הנסיך מפרסן, מאהבה של
מארי אנטואנט, כשכלב־הים החמוד משקם את עצמו מעברו כ״מיליארדר בהריסות,״ אילבא דאמנדה.
בתקופה זו היא עסוקה ברפורטז׳ה המצולמת הראשונה שלה כצלמת וכעיתונאית גם יחד. הנושא: אלן
פילים, כמובן.

חמס סמוחס:,
חוויו זה תענו!
ללמד לשיר זה
״עזו
משווים אותו למאריה קאלאס,
כטנור, או לאורסון וולס כזמר.
אולם בניגוד לשני אלה הוא
כמעט אינו לוקח בהתקפי דיי
כאת, לפחות לא בפומבי. מב חינה
מוסיקלית־פוליטית הוא
עומד בראש המאפייה הישרא לית
במוסיקה, יחד עם זו בין
מהטה, בסיועם של בארנבוים, פרלמן פנחס צוקרמן ויצחק
(האחרת שר איתו בקונצרט בדינקולן לדורות שייזכר סננור).
רק מעטים יודעים שכשם ש הוא
אוהב לאכול, הוא אוהב שיכול ללמד לשיר, וכל מי
להרשות לעצמו, מסתנן לכי תות
הדוגמה שלו בג׳וליארד.
.אני חושב שהדור הצעיר הוא
הכוח החיוני לכל אמנות ש בעולם.
בהיותי מורה אני יו צר
חיים חדשים באמנות ועל כך
אני מאושר.״

העולם הזה 2216

קחו

ודש:

השתקן חאגיחי הוא הניב

אחד השחקנים החביבים ביותר של הבד והבימה הצרפתיים
הוא קלוד ריש. סירסו האחרון, אשה שוטרת, עם מארלן ז׳ובר
וקלוד בראסר עולה עתה בהצגות בכורה בצרפת. את שעות הפנאי
שלו הוא מבלה עם כלבו. הצלם שצילם את השניים יחד, החליט
שהתכונה הבולטת ביותר של קלוד רי ש היא החמימות האנושית.
במבט אחד אפשר לראות מדוע.

]100.000

ל״י פרס

50,000ל ״י ופרסים נוספים יוגרלו בין

פותרי החידון של סנו.כיצד פותרים את
החידון? בחלק העליון של העמוד מצויירות
10 בעיות. בחלק התחתון מופיעים 10
1ממוצרי סנו שנועדו לפתור בעיות אלה.

סנו -אינ סטל טו ר
פותח ס תי מו ת
בכיור. בעיה

סנו
שמפו
לשטיחי ם פותר
ב אופן מ קצועי
את בעיה מס
סנו
-נירו סטה
מסייע לך בבעיה

סנו -ץ מנסה
ו מברי ק חרסינה,
ואסלות. בעיה

* והעיקר: לפני שאת שולחת את הפתרון,
כדאי לך להכניס למעטפה גם שקית
מילוי של סנו-א. אם המעטפה שתעלה
בגורל תכיל שקית מילוי של סנו > -
חברת סנו תכפיל את סכום הזכיה.
במקרה כזה את עשויה לזכות
.ב 100,000-לי׳י בהצלחה!

סגו -סו פג
ריחות מהמקרר.
מחסל את בעיה

סגו -תנורי ם
פותר ביעילות
את בעיה מס

סגו -מ סיר
כתמים. הפתרון
המקצועי לבעיה

ל כ בוד
סנו, ת.ד21207 .
תל -א בי ב

כתובת...

סנו טו ק ס מחסל
חרקים, זו חלי ם
ו מעופפי ם.
לבעיה מס׳

סנו -חלונו ת
( 5ט1ק ^\ססאו^0
פותר בעיה

ה ת שובו ת להגיע
ל״ סנו״ עד יו ם . 4.4.80

ההשתתפות במבצע אסורה
על עובדי החברה הדרומית לשיווק
ועובדי פרסום טרגט.

1309 6

סגי סילבר.
מנקה כלי כסף.
הפתרון המבריק
לבעיה מס־

עלייך להתאים כל בעיה למיצר שפותר
אותה.
לדוגמא-סנו־תנורים נועד לפתור בעיה
מס (4כשהתנור מלוכלך) לכן עלייך לסמן
את הספרה 4במשבצת שמתחת
לסנו־תנורים.

זה כל כך פשוט. אז מה הבעיה? קחי עט,
פתרי את ׳החידון ושלחי לסנו ת. די.21207 .
תל-אביב.

מ31י ל מישדד דאש־הממשלה על עכוזו של
הקוף. ולורד האו־האז בעיריית תל־אביב

תל־אביב,

כאשר נשאל המנכ״ל
החדש של מישרד ראש־המט-
שלה, מתי שמדאלכיץ, אם
יתחילו עכשיו לחטט בעברו,
כפי שעושים לכל איש־ציבור,
ה שיב :״איש־ציבור משול ל קוף.
ככל שהוא מטפס גבוה
יותר, רואים בבירור את אחו ריו.״

פטים
באוניברסיטת הפרופסור להוט ביותר אחרי הכרוב ה ממולא,
שאמו נוהגת לבשל.
אחת לשבוע, מביאה האם לבית־הבן
צינצנת מלאה במאכל זה,
ומדי יום מוציא ממנה דינ ש טיין
מנה. לאיש מבני-הבית אסור
לגעת בצינצנת זו.

0כאשר עלה שר־הברי־אות
אליעזר שוסטק למטוס
אל־על בדרכו לארצות־הברית,
לא ידע כי יעורר בעיות. השר,
שמישרדו קנה עבורו כרטיס
במחלקת־התיירים, ישב ככל-
האדם בין הנוסעים. בעבר
היתה מעבירה החברה אח״מים
למחלקה־הראשונה, אף ששילמו
עבור כרטיס רגיל. הנהלת אל־על
היתד. במבוכה, כי לא יכלה
להעביר את השר למחלקה
הראשונה, בעיקבות החלטה של
מועצת־המנהלים, האוסרת על
העברות אלה. ההנהלה ביקשה
מקברניט המטוס, אורי יפה,
להתנצל לפני השר. יפה סירב
ואמר כי אם הנהלת החברה
אינה יכולה להסתדר עם ההור־

יורם דינשטיין,

חבר־הכנסת כשנשאל פסח גרופר אם היה מעוניין
להיות שר־החקלאות, השיב :
״אני כבר לא בטוח. אחרי מה
שעשה שר־החקלאות הנוכחי,
אריקשרץ, כבר אין חקל אות
בארץ הזקוקה לשר.״

שימעץ

חבר־הכנסת

פרם נוכח בהצגת הגשש ה חיוור
בהיכל התרבות בתל־אביב.
בראשית ההופעה אמר
גברי בנ אי :״היום מלאו
שלוש שנים לתוכניתנו עובדים
עלינו עבודה עברית. א־פרופו
עבודה, אני רואה כאן את
יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ש בא
לראות איך אנחנו עובדים
עליכם בעיניים.״

שלו, ואחת — בכלל מיותרת.״
! 0בעת תוכנית רבותי העי תונות,
שנערכה בצוותא בתל-
אביב, נשאל שגריר ישראל
במצריים, אליהו כן־אלישר,
על-ידי דויד פלד ר, מפעילי
״שלום עכשיו״ ,מדוע הוא
מכנה את חברי-ר,תנועה בשם
״פוחזים״ .השיב בן־אלישר :
״אתם מאוד מתוחכמים. הנה
חיכית כימעט עד סיום התוכנית
כדי לשאול אותי זאת. פוחז
הוא בעיני פזיז, קל־דעת ונטול-
אחריות.״

המאבק

בין

רבה

״ירושלים השלמה״ .תענוג זה
עולה לזוהר יו תר נד 20 אלף
לירות בחודש, מאחר שהוא

נוסע מדי יום ביומו, לפחות
פעם אחת, מירושלים לבית-
החולים תל־השומר, שבו הוא

ירושלים הרב בצלאל זולטי,
לבין ח״כ מגהם פורוש, שני הם
מראשי אגודת ישראל,
התחיל לגרום הפסדים כספיים
ניכרים לפורוש. זולטי הצליח
לשכנע שני בתי מלון גדולים
בירושלים, מלון הנ 1לך דויד
ומלון פלאזה להפוך ממלונות
כשרים למלונות כשרים למהד רין.
עד כה היה המלון היחיד
בירושלים שנשא בתואר כשר
למהדרין מלון המרכז שבבעלות
פורוש. עתה עזבו את מלון
המרכז האורחים הקבועים ה עשירים
שלו ועברו לשני מלו נות
הפאר.
בעיקבות פרשת ציד־

הכלבים של עיריית תל-אביב,
מכנה עמיקם שפירא, דוברו
של ראש־העיר שלמה להט,
את ראש אגף־התברואה בעי רייה,
אריה קרמר: בשם
״לורד האו־האו״ .שפירא גם
טען שאילו היה קרמר עורך
מיבצע זה לפני הבחירות, היה
הליכוד מפסיד. תנועת מראשי
0 1אחד
ארץ־ישראל השלמה, הפרופסור
עזרה זוהה, החליט להעתיק
את מקום מגוריו לירושלים, או
כפי שהוא מכנה את הבירה,

שר״הפנים היה אורח הכבוד בטכס תנחת

אבן־הפינה ליישוב אפרת בגדה המערבית.
!׳ 1 11י
1 111
בורג התקשה לעבור מצד אחד של אתר הטכט לצד האחר, בגלל
הקרקע הלא־מעובדת, וכאשר היה צריך לדלג, עזר לו צלם העי תונות
הירושלמי, רחמים ישראלי, שעד כה הפריע לבורג בצילומים.
עובד, וחזרה.
היומון על המש נזר

עומד להוציא חוברת המוקדשת
למצריים, המכילה איורים של
הצייר שמואל כץ וטכסט של
העיתונאית סמדר פרי. על
הציורים שצייר כץ במצריים,
בעת ביקורו שם, מתנוססת חתי מת
המצויירים. ביניהם יש
ציורים של הנשיא אנוור
אל־סאדאת, השחקן עומר
שריף, יועצו של הנשיא סעיד
מרעי /הסופר המצרי נגיס
מחפוז, עורך אל״אחבד מוסא
צפרי, ואניס מנצור, עורך
השבועון אוקטובר.

משה ק״דרון

צלם העיתונות, היה רק אחד מהצל מים
שהמתינו השבוע בפתח־לישכת
ראש־הממשלה בירושלים להופעתו של ראש־הממשלה מנחם בגין,
לאחר ישיבת הממשלה. אולם בעוד הצלמים, ביניהם צלמי תחנות־טלוויזיה
זרות, ממתינים לבגין, הגיעו למקום פועלים שדחפו עגלה
שעליה עשרות גלילי טואלט לשימוש פקידי מישרד ראש־הממשלה.
אות שהיא
היא.

מוציאה,

שתתנצל

ח״כ מרדכי ויר־שוכסקי
מספר כי הוא מכיר
גברים ההולכים למיטה עם
מצלמה. כאשר נתקל וירשובסקי
במבטי תמיהה של השומעים,
הוא מסביר :״זה בגלל ש,עם
אגפא זה מצליח ,.״
01 למנהלי מוסיאון ישראל
בירושלים נגרמה בשבוע שעבר
הפתעה. אל המוסיאון הגיעה
קערה עתיקה שנרכשה בתחילת
המאה בארץ. השולחת לא היתד,
א לא דורה קיסינג׳ר, אמו
של שר־החוץ האמריקאי לשע בר
הנרי קיסינג׳ר, המתגו ררת
בשבדיה, שהחליטה לתרום
את הקערה למוסיאון.

ראש הפקולטה למיש־

העולם הזה 2216

! 0בחוברת ישנם כמה גי לויים.
מוסא צברי מספר על
ישיבתו בכלא יחד עם אל-
סאדאת בשנות ה־ .40 צברי
עזר לסאדאת לברוח מן הכלא,
ומאז הם ידידים קרובים. הוא
מספר כי מדיניות־השלום של
אל־סאדאת היא, למעשה, המ שך
התיזה של גמאל עפד־אל־נאצר
.״נאצר היה באופיו
יותר פחדן מאשר אל־סאדאת,״
אומר צברי.

01 כאשר נשאל שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, מה דעתו
על הוויכוח בין חסן אל
תוהאמי לבין משה דיין,
על מה שהתרחש בשיחותיהם
במרוקו, ענה :״מה אתם רו צים?
זהו ויכוח בין אבו־ג׳ילדה
ואבו־חסן.״ אבו-ג׳יל-
דה היה ראש־כנופייה במאור עות
,1936 ובשם זה כינה לוי
אשכול את דיין.
הודיע ראש־
| 0השבוע
הממשלה מנחם בגין להנהלת
תנועת־חרות שאם התנועה תב חר
בו, הוא ימשיך לעמוד
בראש רשימת הליכוד גם בב חירות
הבאות. הגיב על כך
חבר־הסנסת חיים בר־ לב :
״בגין מכהן עתה בו זמנית
שלוש קדנציות. אחת — הרא שונה
שלו, אחת — האחרונה

חיים דרוקימן

ח״כ המפד״ל וחבר גוש-אמונים שיצא
חוצץ כמה פעמים נגד מדיניות הנסי גה
של ראש״הממשלה מנחם בגין, נפגש השבוע עם בגין, כאשר
בגין חבש כיפה. דרוקמן לא יכול חיה להתאפק, ניגש אל בגין יש כיפה, עם אותך רואה אני
״כאשר

ואמר
לי עוד תיקווה בלב.״ מנחם בגין חייך ולא השיב לחיים דרוקמן.
יועצו מרעי, סעיד המיוחד וקרוב־מישפחתו של
הנשיא המצרי, שהיה יושב-
ראש הפרלמנט המצרי וקיבל
גם את פרס הנובל לשלום, ש הוענק
לנשיא, מספר על תכו נותיו
של הנשיא. הוא אומר
שאל־סאדאת הוא שקט מאוד,
וכאשר מדברים אליו, כדמה
לעתים כי אינו מקשיב, אך
הוא שומע כל מילה. בנו של
מרעי הוא בעל בתו של אל-
סאדאת, נוהא. הוא טוען כי
אל־סאדאת סבלני ביותר, אך
כאשר הוא מתפרץ, כולו ברק
ורעם.

אנשינו

בראיון שערכה סמדר
פרי עם הנשיא המצרי, הוא
ישב על נדנדה, בחצר־ביתו
הכפרי. הוא הזמין את סמדר
להצטרף אליו לנדנדה, דבר
שגרם לה קשיים בכתיבה.
כאשר נשאל אל־סאדאת אם
החליט לבוא לירושלים בפעם
הראשונה רק משום שמנחם
כגין היה בשילטון, השיב
בשלילה. הוא היה מוכן לעשות
זאת גם עם שיממון פרס,
מאיר, ואפילו עם
גולדה

משה שרת.

1בחוברת יש גם מתכו נים
למאכלים מצריים, שהביאה
סמדר ממצריים. בין המשלים
והפיתגמים שם מצוי אחד ה אומר
:״שתהיה לי שריפה
בבית, ואפילו שיטפון, העיקר
שחמותי לא תגור בביתי.״
! דובר מישטרת מרחב
חיפה, פקד עדי גונן, התלונן

תת־ני צב אברהם תורגמן תלה ציוו־ של תנור

הכנסת יגאל אלץ, מי שהיה
מפקד הפלמ״ח, מדוע פירקו
את הפלמ״ח, ה שיב :״זה היה
מיקרה־עין.״ אחר כך הסביר
כי הוא לא התכוון למשה
דיין, אלא לצרות־עין.

בחדרו הקר של הדובר. ויגאל אלון מסביר
שפירוק הפלמי׳ח היה מיקרה־עין

לתוכנית מוקד, ששודרה
בצוותא, הגיעה הבמאית ורדי נה
ארז ולא הורשתה על י די
השומר בפתח־האולם להיכנס.
רק אחרי שזיהה אותה קצין-
הביטחון של שר־האוצר, יגאל
היורכיץ, וסיפר לשומר כי היא
גיסתו של נשיא-המדינה, יצ הלו
נכון, הצליחה ורדינה להיכנס.
׳ 6הסופר א. כ( .״בולי״)
יהושע סיפר בשיחה עם ידי דים
שהוא אינו סבור שסופר
חייב להיות אדם בודד ולסבול
ייסורים קשים .״אני איש-
מישפחה מסור, כותב חמש
שעות בכל־יום, אינני זקוק
לשקט מיוחד, וסולד מאד מכל

שמעון לב־אוי

הזכור מ״ניקוי־ראש״ השתתף עם טוביה צפיר בצילומי תוכנית הטל וויזיה
שהוקדשה לריבקה מיכאלי. הצמד צפיר את לב״ארי החליטו גם
הם להגדיל את מיספר האמנים האורחים וחיקו, הן בהופעה והן בשירה, את צמד ״הפרברים״.
שכח את אלישיב, שעמד בראש
מישלחת ראשי־מועצות, שביק רו
בגרמניה לפני שנתיים.
! 1ביום שבו הוקרן בטל וויזיה
הסרט סוסעץ, בכיכובו
של גדליה כסר, הובהלה
השחקנית ליאורה ריבלין
לבית־החולים, שם ילדה בן
בחודש השמיני להריונה, וב ניתוח
קיסרי. גדליה וליאורה
מתגוררים בצוותא כבר כמה
שנים.
! 0אורחי מלון דן קיסריה
שנסגר לעונת החורף, עומדים

להתאכזב עם פתיחתו מחדש
של המלון בקיץ. סגן־מנהל
המלון, איתן לווינשטיין,
כבר לא יהיה שם. לווינשטיין
שהצליח להתחבב בכ שרון יח־סי-הציבור
שלו על האורחים,
ואף זכה לתשבחות מרעיית
הנשיא, אופירה נכון, ומשר
החקלאות אריק שרון, החליט
לפרוש מעסקי המלונאות ולח זור
למיקצוע הישן שלו: יחסי-
ציבור. השבוע עזב לווינשטיין
את רשת מלונות דן ופתח
מישרד יחסי־ציבור בתל־אביב.

מיכאל הנדלזלץ

וינקה
מיכאל־

בפני מפקד המרחב
אברהם (״תורגי״)
על כך שאין לו תנור במישרדו.
תורגמן הסביר לגונן כי תקציב
המישטרה אינו מאפשר לרכוש
תנור, אולם גונן לא קיבל את לכך ההסבר. תורגמן מצא
פיתרון. הוא צייר תנור על
דף נייר, ותלה את הציור
בחדרו של גונן.

תורגמן

בתוכנית־הטלוויזיה ש הוקדשה
לחיים חפר, פנתה
המפיקה דליה גוטמן א ל
קהל־הצופים וביקשה מהם ל הסיר
מעליהם את המעילים
והז׳קטים. הסיבה — התוכנית
תשודר בקיץ, והקהל חייב
להיראות קייצי.

כאשר שאלו את חבר-

אותם סופרים אגו־צנטריים, ה מתרוצצים
ברחובות.״
1ראש־מועצת אזור, י צ חק
אלישיב, הופתע השבוע
פעמיים. קודם־כל, כאשר עלה
בידו ללכוד שני עבריינים
צעירים במירדף בכביש ירו ש הובילו
לים
— תל־אביב, והם
אותו למקום־מחבואם. במקום
נמצאו חפצים גנובים רבים.
עם שובו ללישכתו מצא על
שולחנו מיברק אישי מיוהאנס
ראו, ראש־הממשלה• המחוזית
של צפון חבל-הריין־וסטפאליה,
המדינה הגדולה ביותר בגר מניה
המערבית, שהזמינו לפגי שה
אישית במלון פלזה בירו שלים.
ראו הגיע ארצה לביקור
רשמי של שבוע, כדי להיפגש
עם ראשי־המדינה, אך הוא לא

* ׳ 0 1נאווה אייזן, העוזרת
הפרלמנטרית של חברת־הכנסת
אורה נמיר, נוסעת לטכסס
לתקופת־לימודים בת שנתיים.
נערכה לה מסיבת־פרידה בבי תה
של מרים קונדה, ראש-
המחלקה לתרבות בוועד הפועל.
למסיבה הגיעה גם המחליפה
שלה, אורית גלילי, עם בע לה
ועם התינוקת שלה. העירה
נ מי ר :״קשה לי להבין את
ההורים הצעירים של היום,
הגוררים עימם את ילדיהם לכל
מקום ! ״
1על דלת חדר־השרותים
של הגרפיקאי יאיר קפלן
כותבים ידידיו, הבאים לבקרו,
אימרות־שפר שונות. כאשר בי קר
אצלו הסופר יגאל גלאי
כתב על ד ל תו :״גם אחרי
שמורידים את המים, אני מקווה
שיי שארו קצת מים ביד.״ מיס
ביד הוא שם ספרו החדש של
גלאי.

החליטה לארח לא רק אומנים
חברים שבאו, בתוכנית טלוויזיה
שצולמה במייוחד לכבודה במועדון ״צוותא״ בתל־אביב, אלא־ גם
הבדרנית חביבת
אמנים שלא באו• היא התלבשה ממש כמו
הילדים, ציפי שביט, וחיקתה אותה בסידרה של שירי ילדים.
תת־ניצב

ליט להעביר את תוכניתו בגלי
צה״ל, הלילה, מהיום הרביעי
בלילה ליום השלישי בלילה.
הסיבה: שיפור טיב הסרטים,
שמקרינה הטלוויזיה ביום ה רביעי.

1אחד
מבתי־המלון בתל-
אביב אירח את היהודים הרא שונים
שבאו לביקור ממצריים.
בידרו אותם הזמר אריק לביא
ואשתו שושיק שני. אחרי
שהשניים הציגו לפני האורחים
מערכונים, התעקשו אלה לרקוד
הורה. אריק לא התעצל, ו אירגן
מעגל של ריקודי־עם, על רח בת
הריקודים הסלוניים של
בית־המלון.

השחקן, המכונה בפי כל קודמו, חגג

ב״כסית״ את מסיבת הפרידה שלו לפני

שהוא עולה על אוניית משא ויוצא לסיבוב אמריקאי. יוטי עזב את
ביתו ואת אשתו אתי לפני בשנה, באשר הצהיר בי בכוונתו לעלות
על אוניה, אן משום מה התעכב העניין עד עכשיו. בתמונה
עם בתו הצעירה אביטל ולידה חברתו של יוסי, תמר אשל.

דידי מנוסי,

׳ 1הפיזמונאי
הסונה בית ליד תל-השומר,
נתבקש על־ידי חבריו להזמין
אותם לשמפניה, לכבוד הבית.
אמר די ד י :״אתם לא תצליחו
להחריב לי את הבית הרא שון

ה עו ל ם הז ה 2216

בודק אישית
ני אוהג את גוטקס, אש־
/ /י תי אוהבת את גוטקס, לכן
אנחנו כאן.״ שר־התעשייה גדעון
פת הצטרף באימרד. זו ובעצם בו או
לתצוגת האופנה הפרטית של
גוטקס,׳־שנערכה ביום החמישי ב שבוע
שעבר, למרד של מיפעל
אופנת בגדי הים והחוף נגד שבוע
האופנה, שאורגן בין השאר על-
ידי מי שרדו של השר.

בשנה שעברה כבש גוטקס את
שבוע האופנה בתצוגת האופנה
המרהיבה, שעלתה יותר ממיליון
לירות. הקניינים מחוץ־לארץ זכ רו
את התצוגה של גוטקס, ושכחו
כלל שהיא נערכה במסגרת שבוע
האופנה. השנה לא איפשרו לגו־טקס
לערוך את תצוגת־האופנה
המסורתית שלו והמיפעל החליט
למרוד ולהחרים את האירוע שהיה

מבט לצד

שולח שר״התעשייח גדעון פת, כאשר הדוגמנית תמי בן־עמי, מסירה את גגך•
החוף ומגלה תחתיו בגד״ים נועז. השר היה אורח״הבבוד בתצוגת־האופנו
שערכה חברת ״מטקס״ במיסגרת המרד של ״גוטקס״ נגד שבוע־חאופנה, שאורגן על־ידי מישרד־התעשיית

צ ריו להיות המרכזי ביותר בחיי
האופנה בישראל.
אולם פטור בלא־כלום אי-אפ-
שר. גוטקס ערך במיפעלו תצו־גת־אופנה
פרטית, שבה השתתפו
מרבית דוגמניות הצמרת של יש ראל.
כל השרים וחברי־הכנסת
הוזמנו יחד עם רעיותיהם לתצו גה.
אולם רובם לא באו. הם ביכ רו
להישאר בבית ולהתבונן בטל
שנערך

וויזיה
במישחק הכדורסל,
באותו הערב.
אולם דווקא השר הממונה על
תעשיית האופנה, גדעון פת, בא.
יחד עימו הגיעו מיכל, רעיית ירי בו
במיפלגה, יצחק מודעי, לאה
אשתו של ח״כ יצחק רבין, והשג ריר
למצריים הד״ר אליהו (״אלי״)
בן־אלישר. אולם בן־אלישר, שבא,
אכל ושתה, לא נשאר לתצוגה.

הוא מיהר לאחת מעשרות המסי׳
בות שנערכו בשבוע שעבר לכי
בודו במסגרת פסטיבל בן־אלישר
כמה קניינים מחוץ־לארץ, ש
שיעמם להם במלון הילטון, ש1
נערך השבוע הרישמי, הגיעו ל
מיפעל. הם התפעלו בעיקר מדבו
אחד: שהשר משתתף במחאה ש
היצרן הפרטי נגד המיבצע שאיר
גן מי שרדו שלו.

שו־התעשיה גושן פת מול הביקיני(מימין) לפני בגד התוו ומתבונן במניין(משמאל) בבגד־הים השלם

במה דומה יובל נאמן לחינסטון
צ־רצייל ולשארל דה־גול ומתי
כרמ לי ט ה
יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה ־
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

( 1׳ התכשיטאית רחל גלא
ד,יתה מופתעת ביותר כאשר
טסה באל־ על ביום הולדתה,
וזכתה בעוגת יום־הולדת עם
נרות ושירת דיילים ודיילות
יום הולדת שמח. רק כאשר
נחתה בנמל־התעופה בן־גוריון
הסתבר לה כי את המסיבה
האווירית אירגן לכבודה ידידה
הצעיר, המשרת בשירות סדיר
בצה״ל, ששלח טלקס לניו־יורק
והזמין כל זאת עבורה.
בדד שי ח שנערך בין 1 הפרופסור יובל גאמן, ראש
תנועת־התחייה לבין יצחק
זיכני, נשאל נאמן, איך זה
אדם רציונלי כמוהו, מוכן ל היות
בתנועה קיצונית כל־כך.
השיב נ א מן :״גם על ווינס־

טון צ׳רצ׳יד ועל

שארד

דה״ גול אמרו שהם מטורפים.
לבסוף הסתבר שצדקו.״ נאמן
הוסיף ואמר שאם יעלה לשיל-

בי:מ1תד לאשה דתית להשתמש

ילדו בן ובת, ושקיימו
את מיצוות ״פרו ורבו״.

בכד

! 9להקת עינבל חייבת כס-
> ^ רבים לפירסומאי דויד
* לוין • כאשר התראיין מנכ״ל
הלהקה, יעקב כן־הרצל, ב־תוכנית־הרדיו
בלי מחיצות, נש אל
מדוע הפסיקה עינבל את
הפירסומים עיתונות. בן־הרצל
השיב כי מחמת הצימצומים ה אחרונים
הוא מעדיף שהלהקה
תופיע ותחטוד בהוצאות פיר־סום.
הוא הודה שהלהקה חיי בת
כסף לבלקין, אך ציין כי
הוא נושה טוב. אחרי התוכנית
טילפן הפירסומאי לבן־הרצל
ואמר לו :״לפחות שמעתי מי לה
טובה, וזה שווה היום הרבה
כסף.״

האמן מגשקה קדיש־מן
הגיע לפתיחת אחת התערו־

באמצעי־מוניעה
החליטה תחת לעבור ניתוח כזה
שהיא מעדיפה לפתוח דף חדש
בחייה, ועברה להשתקע באר-
צות־הברית.
91 לראשונה מאז מונה
כשר, לקח עימו שר־הדתות,
אהרון אבו־חצירא, את
אשתו לחוץ־לארץ. אבו־חצירא
נסע כאורח הקהילה היהודית
בצרפת. יומיים אחרי שהגיעו
בני הזוג אבו־חצירא לפאריס,
הודיעו להם מהארץ שאביה של
רעיית השר נפטר. באותו יום
לא היתד, טיסה של אל־ על ל ארץ
ואבו־חצירא החל לחפש

שטויות האלה של הראיונות,
האלה של הראיונות, אבל מה
היא אשמה?״
> 9דו בר המישטרה החדש,
סגן־ניצב אריה ארד, החליט
כי הטלפון הישיר המוצב ב לשכתו,
מייועד רק לשיחות
חרום. כל מי שמתקשר לטלפון
זה מתבקש על־ידי ארד להת קשר
בטלפון הרגיל של המטה-
הארצי ולשמור את הקו הפתוח
למקרי חרום. עד כה לא היתה
לארד אף שיחת חרום אחד ב טלפון
זה. אגב ארד הוא היחיד
מכל קציני המטה, כולל המפכ״ל,

כרמליטה סנגריה ־
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

כר מלי טה
סנגריה

הלהיט החדש

זאכרמל מזרחי
תיקני ראשון לציו! וזכרה יינקג

!* 1וי ה יי 111״ 1־||ו 1י

הזמרת, מחתלת את נכדתה החדשה,
שעדיין לא הוחלט אם לקרוא לה דפנה
י •111/

או טליה. יפה שמה עלפניה מסיכה מבודדת .״כי אני מצוננת ולא
רוצה להדביק את הקטנה,״ הסבירה. בתמונה משמאל: יפה עם

טון, יפסיק את החזרת השטחים
למצריים, אך לא יבטל את
הסכם־השלום עם אנוור אל״

סאדאת.

! 9עוד ד,עיר נאמן, כי
ב־ 1948 הגיע ארצח קצין צ׳כי,
כדי להכשיר את הקרקע להקמת
בריגדה בינלאומית, כמו במיל-
חמת־ה,אזרחים הספרדית. נאמן
היה אז קצין־הקישור עם ה קצין.
בגלל התנגדותו של
דויד בן־גוריון בוטל רעיון
זה. הוציא אלה
בימים

הד״ר אליקים אלונסון מאו ניברסיטת
בר־אילן חוברת, ש בה
הוא כותב על אמצעי-
מניעה המותרים לנשים דתיות.
האמצעים הם: התקן־תוך־רחמי
״אמצעים
והגלולה.
(טבעת)
אלה אינם משחיתים זרע,״

כות בעיר. כאשר התחילו ה אורחים
להתפזר, הלך לחדר
האחורי בגלריה ולקח לעצמו
את אחת הבונבוניירות שהביאו
לצייר. כאשר נשאל על־ידי
ידידיו אם הפסיק בדיאטה ה רצחנית
שלו בעזרת מחסומי
שיניים, והתחיל לאכול דברי-
מתיקה, ה שיב :״חם וחלילה!
את הממתקים אני לוקח לילדים
שלי ב בי ת!״
! 9השיגעון האחרון בקרב
נשות החברה הוא מתיחת עפע פיים,
מלכה רוזנ שטיץ, אש תו
של עורך־הדין אמנון
רוזנשטיין, עברה ניתוח כזה
לאחרונה, ושילמה עבורו 15
אלף לירות. גם רוזי מרש,
אמה של נערת-הזוהר שדונה
מרש, עברה ניתוח זהה. אשת-
חברה אחרת, יונה לחוכיץ,

בתה הצעירה רותי, הלומדת בארצות״הברית חינוך מייוחד. לארץ
קפצה לכבוד המאורע המשמח, עם בתה הבכורה אורית, עם הנכדה
ועם חן, בתו של יגאל שוחט, בעלה של אורית, מנישואיו הקודמים.
הסבירה הזמרת הסבתא.
״כל נכד חדש מוסיף אור לביתנו,״
טיסות של חברות אחרות. ב ערב
היתד, צריכה להערך קב לת
פנים לשר בה אמור היה
להשתתף גם ניפים גאון,
שהגיע לשם כד באופן מייוחד
משווייץ. כאשר נודע לגאון כי
קבלת הפנים של אבו־חצירא
מתבטלת בגלל האבל, ועל קשיי
השר ואשתו להגיע לישראל
להלוויה, הוא העמיד לרשות
אבו־חצירא את מטוס הווסט־ווינד
הפרטי שלו.
ז בו לון
שר־החינוך,

המר, אינו אוהב שמטרידים
את אשתו מנחמיה. המר
החליט כי הוא אוסר על עתו-
נאים לראיין את אשתו בהס בי
רו :״אני לא השתנתי והיא
לא השתנת מאז מוניתי כשר.
אני מוכרח לסבול את כל ה
רב־ניצב
הרצל שפיר, שהכ ריז
על הטלפון שלו כטלפון
חרום.
הולדת יום
מסיבת

מייוחדת במינה נערכה בשבוע
שעבר לח״כ הליכוד אסף
יגורי. מזכירתו של יגורי, רינה
צבר, החליטה להפתיע את ה בום
שלה במסיבת הפתעה, ו אפתה
במייוחד לשם כך עוגה.
צבר ביקשה ממזנון הכנסת
לסגור את החדר הקטן במיזנון,
שם נערכות פגישות של חברי-
נסת למסיבת יום ההולדת ו הזמינה
חברי כנסת רבים ומז כירות
סיעה למסיבת ההפתעה.
לאכזבתה ולאכזבת יגורי הגיעו
למסיבה רק מזכירות ועוזרי-
ח״כים.

מוקד
ה עו ל ם הזה 2216

תוצאות הנס וסר

עניינו את המארחת יעל דיין יותר מתצוגת״האופנח. היא
האזינה למישחק בטרנזיסטור שהביאה עימה. לידה זינייב אבו־שנף,
אשת ראש המשלחת הצבאית המצרית, עקרת־בית ואם לשלושה ילדים. זינייב הביאה גם את אחותה
לביקור בישראל. כאשר סיפרה יעל על אירוח המצריות, אמרה שהן חזו גם בלהקת ריקודי״עם
בשם ״שלום עכשיו״ ,אן מייד תיקנה את טעותה וציינה, כי חזו בהופעת להקת ״שלום 80״.

הגנרלים

א נ שי ם
^ יגדי־העור במצריים
/ /כאן,״ העירה קאמיליה.
״הדגמים היפים נראים טוב רק על דוגמניות רזות
כל־כך,״ אמדה זינייב.
״יש נשים יפות מאד בישראל,״ פסקה נד,ד.
״אני מתגעגעת יותר־מדי לילדים שלי וזה מפריע
לי להנות מן הביקור בישראל,״ אמרה אחרת.
הדברים נאמרו במלון הילטון בתל־אביב, שבו
נערכה תצוגת־אופנה מייוחדת לשמונה נשות גנרלים
מצריים. זו הפעם הראשונה שנשים נילוות לבעליהן
בביקור רישמי בישראל. את המצריות, הנשואות כולן
זולים

בלבוש לאייל

הגיעה אחת מנשות הגנרלים לתצו ׳1

היא התבוננה בעניין בעלון
של מיפעל האופנה, אשר נכתב בעברית ולא יכלה להבין את הכתוב.

יותר

מאשר

רובן עקרות־בית, אך נמצאו ביניהן רופאת־שיניים
אחת ושתי מרצות באוניברסיטה של קאהיר. כולן
אימהות לילדים שהתעניינו במחירים בסופרמרקט,
בצעצועים, בגני־ילדים ובקופת־חולים. אחת הנשים
כל-כך התגעגעה לילדיה, שתחת לחזות בתצוגת־האופ־נה,
העדיפה להישאר בחדרה במלון. בעלה, שאמור
היה לצאת לחזות במישחק־הכדורסל שנערך באותו
ערב באיצטדיון ביד־אליהו, ויתר על המישחק ונשאר
עימה בחדר.
תצוגות־אופנה, אינן חידוש גדול עבור נשות-
הגנרלים. הן סיפרו כי אחת לשבוע הן הולכות

וופאת־שיניים

קאמילייה סיפרה כי היא עובדת
שש שעות, שישה ימים בשבוע
במיקצועה, ונהנית• היא נשואה לגבר עשיר ויש לה שני ילדים.

ואש הדשנה

רחל, קצינה ב־שהגיעה
צה״ל,
למקום
בלבוש אזרחי, היא ראש לישכתו של דב
שיאון. על צווארה ענדה נחש עשוי בד והצליחה
להכניס אווירה צבאית לאירוע החברתי במקורו.
לאלופים בצבא מצריים, אירחו נשות אלופים בישראל.
הישראליות ביקרו במצריים עם בעליהן ושם הת ארחו
אצל אותן מצריות, המחזירות להן עתה ביקור.
בראש המארחות היתה יעל דיין, בתו של. שר־החוץ
לשעבר, משה דיין, ואשתו של תת-אלוף דב
שיאון, ראש־המישלחת הצבאית הישראלית. בעוד
הגברים עסוקים בשיחות עבודה, נלקחו הנשים לסיו רים
בארץ.
אחרי שתיכננו להתפלל במיסגד אל־אקצה בירו שלים,
הגיעה הוראה מקאהיר שאסרה עליהם לבקר
בירושלים. האכזבה אצל המצריות היתד! גדולה. כפי צוי
לקחו אותן לסיור בים־המלח.
האורחות, הנראות ישראליות לכל-דבר, דיברו ער בית
וקשה היה להן לפתח שיחות עם הישראלים.

7111ך 11

לחת הצבאית.
ושאותו תביא ולידה כפיר,

מונחאם, עבדול נהד
ך 1י 1ח
אשת סגן ראש המיש־

היא מתבוננת בנחש שקיבלה
לילדיה. מאחוריה הדוגמנית יפה
דיין. ויעל זינייב אבו״שנף

למלון הילטון של קאהיר, לחזות גם בתצוגת־אופנה.
מה ששובב את ליבן היו הנחשים הממולאים שקיבלו
במתנה מאחד מבעלי בית־אופנה בארץ. בין סיור
לסיור הן התארחו בביתה של יעל דיין לקפה ועוגה
ולארוחת־ערב עם הבעלים.
ההתפעלות הגדולה ביותר שלהן היתה מהדוגמן
מדגמנים רק
היחידי שהשתתף בתצוגה .״אצלנו
ילדים, גברים אינם עוסקים בזאת,״ הן אמרו.
כאשר חזרו הבעלים ממישחק הכדורסל, אמר ראש-
המישלחת המצרית אבו־ שנף :״כאשר אתם ביקרתם
במצריים הראינו לכם את התרבות העתיקה שלנו. אתם
לעומת־זאת לקחתם אותנו למישחק כדורסל, ואת נשו תינו
לתצוגת־אופנה.״

רעיית הארור

חזתה בתצוגה בעניין. גם לה שני
ילדים בבית, שאליהם התגעגעה
שמן רלד.
מאד ולא חדלה לדבר עליהם. היא קנתה להם צעצועים ושוקולד.

3צעדים פשוטים
לעור בריא ויפרו 1

כדי
שעורך יהיה בריא ויפה, אינך זקוקה לקוסמטיקה.מה שדרוש באמתהוא
ניקוי העור,הזנתו והגנה עליו מפני פגיעות חיצוניות ומהזדקנות מוקדמת
שלו. חברת ״וישי״עוזרת לך לעשות זאת בקלות וביעילות. כפישאת כבר
ודאי יודעת,״וישי״היאהמובילה באירופה במוצרים לטיפוח העור.
הסידרההבסיסית שלושת מוצרי הטיפול בעורשל ״וישי״ בסידרההבסיסית,משלימים זהאת
פעולתושל זה, ומהווים תכנית טיפולפשוטה לטיפוח עורך:
.1חלב פנים -מיועד לניקוי העורמן השומן והפסולתשעליו.
.2מי פנים -תפקידם לנקותאתהפנים מחלבהפנים ומשאריותהשומן
והפסולת.
.3קרם יום -קרם לחותהמגן על העור במשך היום ומשמש בסיס מצויץ
למייק-אפ.
אתהתכניתהבסיסיתהזאת תוכלי להשלים בעת הצורך בקרם לילה. קרם
להחייאתתאיהעור, מיועד להזנת עור עייף ומתבגר.שימי נא לב להוראות
שעל גביהאריזות. טיפול יומיומי בתכשירי ״וישי״ יבטיח לך עור נקי ובריא,
ופירושהדבר: עור יפה ורענן.

גורמדרם(1\1ן\1301:מ0א)
תכשירי טיפול לעור בעייתי.
סידרת תכשירים חדשה ומיוחדת לטיפול בעורשמן ובעייתי נגוע בפצעי
בגרות וב״נקודותשחורות״ .בסידרהשלושהתכשירים: אל־סבון נוזל;
תמיסת ניקוי וקרם ריפוי-.
בקשימהרוקח שלך מידע נוסף והדרכה.

טל־ארייו

.״ מאת האנשים המופלאים
שאינם מייצרי ם ״קוסמטיקה״.
לא לחינם במכרים מוצרי ״וישי״
ב״מחירי בית מרקחת״.
לעתים, מוצרשל״וישי״ דורש פיתוחשל עד7שנים 800.אנשימחקר,
דרמטולוגים, רופאים וביולוגים, עובדים בשיתוף עם אוניברסיטאות, בתי-
חולים וגופים רפואיים בצרפת. כל מוצרי ״וישי״ מיוצרים בתהליכי יצור
הדומים לאלה הנדרשים ביצורתרופות. אלההסיבות שמוצרי ״וישי״במכרים
ב״מחירים של ביתמרקחת״.

אם באמת חשוב לך
עור פנים בריא ויפה•.
כדאי לך לדעת
1שאת מוצרי וי שי
תמצאי אך ורק בבתי מרקחת.

¥מ 0ר\

יבוא ושיווק בלעדיים גהה בע״מ. התכשירים ממולאים ובארזים בדשי, צרפת, ומקיעים אליך באריזתם המקורית.

8דיו8 ^,

ו 8ר

בסרט ״אפוקליפסה עכשיו־ יש מסר לכל אדם -
ו במיי וחד לאדם הישראלי

9ר ש* הא 9ו ק 7י 0 9ה
עולם לא שררה דממת כזאת באולם
•ז מלא של קולנוע ישראלי כמו בתום
הצגודהבכורה של הסרט אפוקליפסה עכ שיו.

הקהל
היה המום. יותר מזה :
הוא היה כמצב של הלם.

במשך כמה שעות הציץ אל תוך עולם
של אחרית־הימים. אך הוא ידע כי עולם
זה קיים, שהדברים המתוארים בסרט אכן
התרחשו במציאות לפני שנים מעטות, ו שהם
עלולים להתרחש בכל עת מחדש.

כליכם של כעלי־המחשכה שכלך
רכ הצופים עלו גם אסופיאציות
ישראליות — שמות כמו דניאל

הגיון־המילחמה עד למסקנתו הסו פית:
אין רחמים, אין שיפוט, אין
רגש אנושי כלשהו — האכזריות
חייכת להיות מוחלטת. האכזרי
כיותר, הוא אשר ינצח.
הלוחם חייב להינתק מכל נורמה מצ*
פונית, הן של החברה, הן של עצמו.
הדברים מזכירים את המונולוגים של
אדולף היטלר ליד שדלחן־האוכל בימי ה שואה,
ואת הדברים שהשמיע היינריך
הימלר לקלגסיו בשיא ההשמדה. החלש
.נדון לכלי׳ון, העולם ניתן לחזקים, האכזרי
והקשוח הוא החזק.

מעשי-הזוועה של ג׳ינגים חאן
מכוצעים כאמצעות הטכנולוגיה ה מדעית
המשוכללת של סוה המאה
ה־0צ.

>> פוקליפסה פירושה (ביוונית) הח י
גלות. והכוונה היא להתגלות של אח-
רית־הימים, כפי שהיא מתוארת בהתגלות
של יוחנן הקדוש, הספר האחרון של
הברית החדשה.
באירופה של ימי־הביניים הטילו ״ארבעת
הפרשים של האפוקליפסה״ — הדבר, ה רעב,
המילחמה והמוות — את מוראם על
הבריות.

הסרט מהווה התגלות כזאת.

פרשי האפוקליפסה הזאת הם פרשי־האוויר
האמריקאיים, היורדים על כפר
ויאט־נאמי.
רגע אחד — -שלווה עמוקה. ילדים יוצ אים
מבית־ספר. מורה צעירה וחייכנית
מפקחת עליהם. איכרים עובדים בשדות.
נשים מוכרות ירקות בשוק.

ולפתע — להקת מסוקים, כמו

לצתי (״אוייב הממשיך להילחם כאשר
המעיים שלו משתפכים, ראוי שישתה מן
המימייה ש לי החבר הטוב, הדואג
לחייליו בכל התנאים.
קילגור משמיד, שורף, הורג, בהנאה.
הוא חובש מיגבעת שחורה עתיקה של
חיל-הפרשים. אין הוא מתכופף במטר
פיצצות-המרגמה, ואינו מוריד את הראש
כאשר יורים בו. הוא משמיע את המו סיקה
ההירואית של ריכארד ואגנר (חתו נת
הוואלקיריות) ברמקול של המסוק, בעת
שמסוקיו פותחים במיבצע־הזוועה. הוא
גולש על גלי־החוף (״שני מטרים גובה
בשעה שמאות הגופות פזורו ת על החוף.
ריח הכפר, העולה באש הנאפאלם, ממלא
אותו חדווה .״זהו ריח הניצ חון!״

נחמד של השכן והילד הטוב של בעל־המכולת.

וכאשר
הגיע יום חשכון־הנפש,
שאלו האמריקאים את עצמם: איך
זה קרה לנו?

ף* וויאט״נאם נמחקו כל ההבדלים בין
י • לוחמים ובלתי־לוחמים, גברים ונשים,
חיילים וילדים, אוייב חמוש ו שבוי. הש מדת
כפרים, רציחת נשים וילדים, הריגת
שבויים, הרעלת הצימחיה, השמדת חיות
— כל אלה היו שיגרה יומיומית.

איך זה קרה?

זוהי המיפלצת האנושית במעי
רומיה ,״החייה הכלונדית״ של
פרידריך ניצשה.

ין• *ט כסילים רבים בישראל — ובעיקר
בחוגי הצמרת ובאמצעי־התיקשורת —
המפטפטים לאחרונה בלי הרף על ״הת אוששות
ארצות־הברית מן הטראומה של
ויאט־נאם״.
הם אומרים זאת כשימחה. הטראומה של
ויאט-נאם, כך מסתבר מדיבריהם, היתה
תופעה שלילית מאד. טובת העולם וטובת
ישראל מחייבות שארצות־הברית ״תצא מן
הטראומה״ ,שתשכח, שתהיה מוכנה להס תכן
במילחמה חדשה.

מי שמדכר כך, אינו מכין מה
היתה הטראומה של ויאט-נאם.
מוטכ לו שיילך לראות סרט זה.
בבוץ של ויאט־נאם טבעו מאות שנים

הסרן וילארד

אלוף־מישנה קורץ

פיגטו, מוטה גור, ואולי גם אריק
שרון.

בוושינגטון ישבה חבורה של פוליטי קאים
ציניים, שעלו בחוסר-המוסר שלהם
אף על המקובל. הנרי קיסינג׳ר מטורף-
הכוח, מוכה שיגעון־הגדלות, היה רק אחד
מהם. אנשים קטנים כמו לינדיון ג׳ונטון,
טיפוסים פאראנואידיים כמו ריצ׳ארד ניב־סון׳
עמדו אובדי־עצות מול התבערה של
ויאט־נאם, שאותה הציתו קודמיהם.

^ לילת הסרט פשוטה, לכאורה.
? הדברים מתרחשים בוויאט־נאם. ה סרן
וילארד (מרטין שין) ,איש ״השרותים
המייוחדים״ של חיל־המודיעין, מיקצוען
של מעשי-זוועה, נשלח למשימה חשאית.
המשימה היא לרצוח את אלוף־המישנה
קורץ (מארלון בראנדו) ,קצין מזהיר, בן
למישפחה צבאית מפוארת, שהיה מייועד
לגדולות. קורץ ירד מן המסלול בוויאט־נאם,
הפר פקודות, הקים לעצמו צבא
פרטי, ביצע מעשי־זוהעה בסיטונות. הוא
הפך מיטרד למימסד הצבאי, שהחליט
לחסלו בשקט, מבלי שהדברים ייוודעו.
הסרן יוצא לדרכו, עו בר את כל מדורי
הגיהינום של ויאט־נאם, עד שהוא מגלה
את קורץ במעמקי קאמבודיה השכנה
(שהיתה אז עדיין נייטרלית, לכאורה) .שם
הפך קורץ לאליל. הוא חונה באתר דתי
עתיק, מוקף במעריציו האמריקאיים והמקו מיים
הסוגדים לו, כשגופות הנרצחים פזו רות
בשטח, תלויות על העצים ומקשטות
את המדרגות.

הקולונל

המטורך

זזכיא

״אפוקליפסה עכשיו״ :פרשי־האוויר תוקפים את הכפר
מלאכי-מוות, מופיעים מכיוון ה שמש
המסנוורת. תוך שניות נמ חק
הכפר מעל־פני־האדמה כמטר
של פגזים וראקיטות.
הילדים מתרסקים, אנשים וחיות נהרגים
בצליפות מן האוויר. מפציצים מבעירים
את הג׳ונגל בפיצצות נאפאלם. תופת של
דם ואש, צעקות ואנקות.
ובתוך התופת הזאת — הסגן קילגור
(רוברט דובאל).

כל מי שהיה אי-פעם כקרכ מכיר
את הטיפוס היטב.
קילגור הגיבור. המפקד הנערץ על-ידי
חייליו. הרוצח בעל החיוך. האביר המיפ־

של תרבות מערבית. מושגים של טוב זרע.
טוהר־הנשק, מוסר־המילחמה — עלו באש
הנאפאלם. בג׳ונגל אבד צלם־האנוש של
האדם האמריקאי. מי שלא נהרג במילחמה,
חזר הביתה כשליבו מת ונפ שו הרוסה.
הורים שמעו את סיפורי־הזוועה מבניהם,
נשים מבעליהן, ילדים מאבותיהם. מבחינה
מסויימת, זיעזעח חוויית ז ו את האמרי קאים
יו תר מכסי שזי עז עו זוועות הנאצים
את הגרמנים.
כי זוועות ויאט־נאם לא בוצעו על-ידי
יחידות מייוחדות, כמו הס״ם הנאצי, ב מחנות
נידחים. הן בוצעו על־ידי כל בני־האומה,
מגוייסי־חובה, וביניהם הבן ה
הגנרלים
האמריקאיים נגרפו לתוך מער בולת
של טירוף כאשר נוכחו לדעת כי
המכונה הצבאית המשוכללת ביותר בעולם
אינה מסוגלת לנצח במילחמה קטנה ב*
ג׳ונגלים נידחים. ככל שהתרחקו סיכויי-
הניצחון כן גבר סיחרור הזוועה. אווירת
הטירוף של הפיקוד בוויאט־נאם מתוארת
בסרט בצורה המעוררת חלחלה קרה.
החייל בשדה עמד מול אוייב מיסתורי,
קטן וחלוש, שהתגלו בו לפתע כוחות
על־אנושיים. השינאה לאוייב הבלתי־מובן
והמפחיד לבשה צורות גיזעניות. ממול
לא עמד עוד עם רגיל, הלוחם על חרותו,
אלא תת־אדם, גזע נחות, חלאה צהובה.

.האמריקאים לחמו כוויאט-נאם
כפי שלחמו נגד האינדיאנים. ה
מילחמה הפכה מיכצע־השמדה,
רצח-עם.
(המשך בעמוד )52

! ה בי דוי
מאת יגאל לבי:1

משבר חמור בקרב

מציעים 500 מיויון
וו דו צ ש ואי
לחברות ישראליות
חברת ״סאטון אנד ראנד אינטרנשיו-

הנתונים של מכירת מכוניות־נוסעים בינואר מראות ירידה דראסטית במכי-
רות. המצב גרם קשיי־נזילות חמורים לבמה יבואנים, ואם לא תחול התאוששות
בענף, צפויות פשיטות-רגל גדולות.
בינואר מכרו כל היבואנים 1057 מכוניות, לעומת 3967 באוקטובר. חמכונית
היחידה שעלתה היא ״סובארו״ ,שבאוקטובר היתה * 20 מהשוק, ובינואר *.40
בינואר נמכרו מכוניות מדגם ״סובארו 631״פז׳ו 83 לעומת 300 באוק טובר)
,״פורד 148״פולקסואגן 49״לנצ׳יה אוטוביאנקי 135״רנו״
— ,92״ליאו גולדברג 41״מכשירי תנועה 6״וולוו 50ב.מ.וו— .
,13״אלפא רומיאו 14״ווקסהול 13
גם מכוניות ״פיאט״ החזיקו מעמד יפה. בינואר נמכרו 232 לעומת 289
באוקטובר.
במצב חמור נמצאים יבואנים, שמכרו מאות מכוניות לחודש, והחזיקו מלאי
של כמה חודשים. יבואני ״פז׳ו״ ,למשל, מחזיקים מלאי של אלפי מכוניות, המוערך
ב״ 10 מיליוו דולר .״פורד״ מחזיק במלאי 700 משאיות לא-מבורות .״פיאט״ מחזיק
בנמל יותר מ 1000-מכוניות.
לדברי יבואנים, המפתח למכירות הוא המחיר. מכונית במחיר זול נמכרת עדיין.
״אונגר סוכנויות״ ,יבואני ״אוטוביאנקי״ ו״בריטיש ליילנד״ ,שמכרו קודם 10
מכוניות ביום, ירדו עתה ל״ 3ביום. משאיות שהובאו ארצה יוצאו שנית ונמכרו
למדינה אפריקאית, והזמנות רכב־נוסעים בחברה האיטלקית מבוטלות עתה במה־רות.
מבירת 45 המשאיות, במחיר מיליון לירות בל אחת, הסירה נטל כבד
מעל החברה. החברה מכרה עתה 320 מכוניות ״אוטוביאנקי״ ל״הרץ״ ו״אביס״,
וגם דבר זה הקל עליה.

]}נח גולן
לא יפיק בישראל!

שוקדים הענות
מ״פיעליס לאירלנד

המפיק מנחם גולן הודיע לאיגוד-
המפיקים על התפטרותו מנשיאות האי גוד,
כיוון ״שאין בתוכניותיו להפיק
סרטים בהארץ.״ כך מוסר פרוטוקול הנ הלת
איגוד-המפיקים בישראל.

בעלי מיפעלים ישראליים באיזורי־פי-
תוח בודקים עתה העברת ההשקעות
לצפון אירלנד, בגלל המדיניות הפוגעת
בהשקעות של הממשלה.
מיפעל ״ציוד ספורט בינלאומי בע״מ״,
שהוקם בכרמיאל לפני במה שנים, ב השקעות
גרמניות וישראליות, מייצא עתה
ציוד ב־ 2מיליון דולר. המיפעל התחיל
לפגי שנה לפעול להקמת מיפעל נוסף
במיצפה־רימון, תוך רכישת מיפעל הפלס טיק
המקומי, והסבתו למיפעל לייצור
מוצרי-ספורט פלסטיים לייצוא. למיפ-
על יש הזמנות-ייצוא בטוחות של 900
אלף לירות אנגליות. שינוי מדיניות ה ממשלה
לגבי השקעות באיזורי״פיתוח
הביא את המשקיעים הזרים לביטול ה תוכניות,
והעתקתו לצפון־אירלנד.
נשיא החברה, יו סף כפרי, ציין כי
המשקיעים רוצים עתה לבטל כליל את
השקעותיהם בישראל. הסיבה לבך היא
ביטול עידוד הייצוא מצד הממשלה. אומ נם
מכריזה הממשלה כי לייצוא לא
יחסר מימון, אך בפועל דורשים נגד ה אשראי
לייצוא ערבויות שתספקנה את
הבנקים. חברות גדולות אינן נדרשות
על-ידי הבנקים לתת ערבויות כאלה,
אך חברות קטנות, שכל נכסיהן משוע בדים
כבר, אינן יכולות להמציא את
הערבות הנדרשת, כדי לקבל מימון עבור
ייצוא.

הנהלת האיגוד החליטה להעסיק
אדם, שיטפל מטעמה בנושאים הדורשים
פעילות בין חברי-כנסת ומישרדי-ממש-
לה. הוצעו שני מועמדים: ראובן ריב-
לין ו>חמן אוריאלי. הצעה מעין זו
נידונה מזמן בין המפיקים, שנרתעו בל
העת, בגלל ההוצאה הכספית הכבדה
הכרוכה בכך.

ד.יר ם ק״1
אין ערבויות
לביטוח דירות
חברת ״רסקו״ אינה יבולה להמציא
ערבויות מספיקות לביטוח דירות, שהיא
מוכרת בהתאם לחוק. הסוכנות היהו דית,
שהיא בעלת ״רסקו״ ,מסרבת
להעמיד לרשותה ערבויות אלה. אם לא
תפתור החברה את הבעייה, היא לא
תובל למכור דירות.
בהתאם לחוק, חייב קבלן המוכר די רה
לבטח את הדירה, כדי להבטיח את
כספי הקונה. חברות״הבנייה הגדולות
הקימו חברה משותפת לביטוח, בשם
״חרמון״ .בל החברות נוהגות לתת ער בויות
לחברת ״חרמון״ תחת לשלם לה
את הפרמיות הנדרשות. לחברות יש
בעלי־מניות חזקים, המסוגלים להעמיד
ערבויות אלה. בך, למשל, חברות הבנייה
של ״דיסקונט״ (״גד״ ,״נכסים״ ו״בניין״)
מקבלות ערבות מ״בנק דיסקונט״ .״רס קו״
נהגה כל העת לתת ערבויות של
הסוכנות, אולם עתה מסרבת הסוכנות
להמשיך בנוהל זה.

הגואל שוקל התפטרות מנב״ל משרד-האנרגיה, דויד הגו אל,
שוקל התפטרות מתפקידו, בגלל
אי־יבולת לעבוד עם השר יצחק מו דעי.
חילוקי־הדעות
בין השניים הם בעיקר
על רקע הוראות לא-הגיוניות והתנהגות
לא־סבירה של השר מודעי.
הגואל היה קודם-לבן מפקד הגדה-
המערבית.

פרש שותף מבעל* ״הלו ישראל״
דניאל גולן פרש מבעלותו על שליש חמניות של שבועון־התיירות ״הלו
ישראל״ .המניות התחלקו עתה בחלקים שווים בין אברהם דיין ויצחק תמיר.
בכך גם ירד מהפרק הניסיון למכור חלק בשבועון ל״דפי זהב״ ,המוציאים שבועון
מתחרה בשם ״השבוע בישראל״.

נאל״ ,שנשיאה הוא מיכאל שטרן,
שלחה מיברקים לבמה חברות בישראל
והודיעה על הקמת קרן לאשראי לחב רות
ישראליות, בהיקף של 500 מיליון
דולר. הקרן תפעל החל בתחילת ,1981
בתנאי-מימון רגילים. כל חברה שתעמוד
בתנאי־הבדיקה תובל לקבל סכומי אש ראי
של 50 אלף עד 2.5מיליון 3ילר.
בדי להסביר לחברות הישראליות את
מטרות ודרכי פעולת הקרן, היא תקיים
בתחילת מאי בישראל שני ימי-עיון
בבתי-מלון בתל-אביב וירושלים: ב״ 6ב מאי
במלון ״דיפלומט״ בירושלים ול מחרת
ב״דיפלומט״ בתל-אביב.
שואדים לני הול אגודת
הי רי דות ה ג רמנית
חברי ״אגודת הידידות ישראל־גרמניה״
בפרנקפורט הביעו מורת־רוח מנסיון נצי גי
״בנק האיגודים המיקצועיים״ הגר מני
להשליט את נציגיו בהנהלת האי גוד,
תוך העדפת ישראלים, שליחי מדינת
ישראל, על גרמנים מקומיים.
אגודות־הידידות, הפועלות הדדית ב ישראל
וגרמניה, נוהגות לבחור בראשי

רק בכוח
רב״סרן שמועתי מת בבורסת ניירות־הערך,
והכוחות הדוחפים כיום הם קבו צות
המשקיעות הון רב בהזזת המניה.
רק כאשר המניה החלה צוברת תאוצה,
יכולים סיפורים לסייע.
כך, למשל, מניות ״אתא״ .לקבוצה,
הדוחפת להשקיע בביקושים חמישה
מיליון לירות, היה דרוש שבוע בדי
להרים את השער בחמש נקודות, ורק
באשר החלה המניה לזוז, החלו גם סי פורים
— במו חוזה גדול עם הצבא הגר מני,
ואחר בך חוזה עם הצבא הסיני.
קבוצות דומות התלבשו גם על מניות-
הנפט, ביגלל הודעות האוצר על גיוסי־נפט
גדולים. אפילו מניות ״ירדן״ עלו
ב .43*-עליות אלה חן טפשיות, שכן ה אוצר
הודיע על הנפקת איגרת־חוב למי מון
עסקי״הנפט, והביקוש יהיה לחו•
בעיקרו של דבר תיקנה הבורסה, ב שבועיים
האחרונים, את המפולת של
נובמבר. במאמצים אדירים של הבנקים
חזרו המניות לרמתן הסבירה. פרט ל קבוצת
״כלל״ ,שלא טיפחה את שעריה,
בל יתר הקבוצות הסולידיות הוכיחו ל משקיעים
בי ניתן לסמוך עליהן. ה־בעייה
העיקרית של המשקיעים היא ה אינפלציה.
המשקיעים במניות מתפללים
לבך ששר־האוצר יבלום את האינפלציה,
שבן אז התשואה מאיגרות-החוב תהיה
קטנה, וההון יופנה למניות.
כישלון האוצר במדד ינואר היה מכה
קשה, אולם נראה בי נוכח כמויות-חהון
הזורמות לבורסה, אפילו עליית-מדד של
* 7.3לעומת תחזית של 5עד 6אחוזים
לא תשפיע הרבה. משקיעים ממולחים
סבורים כי בפברואר יעלה המדד יותר,
שכן מבירות סוף־חעונח נגמרו, ומתחילות
הקניות לפסח, הגורמות להרמת מחירים.
נראה בי נגמרו הסוסים שעליהם ניתן
לרכוב. המניות הסולידיות עולות בממו צע
של * 20 לחודש, תשואה נקיה נאה
ביותר. מניות שכדאי לשים לב אלי הן:
״הכשרת הישוב״ ,הנדחפת בכוח רב
על-ידי קבוצת בל״ל .״הסנה״ הוזנחה
לאחרונה, ושעריה ירדו ב 10 ויש לצפות
לחידוש התמיכה .״בנק המיזרחי״ ,העו מד
לרכוש את ״בנק טפחות״ ו״הבנק
הבינלאומי״ ,שעשה מאזן מצויין.

מיה! סוחר

בניירנת׳ערך?

שגריר מרוז עם פרופסור וין
דרכון דיפלומטי ואזרחות כפולה

האגודה בכל ארץ באחד מאזרחי המדי נה
המקומית, בדי לקרבם לענייני ה-
מדינה״האחות. כך, למשל, ראשי אגודת-
הידידות הגרמנית בישראל הם כולם
אזרחי ישראל.
לאחרונה התקיימה אסיפת־יסוד של
סניף האגודה בפרנקפורט, בה השתתפו
שגריר ישראל יוחנן מרת ויו״ר ה אגודה
בגרמניה, הפרופסור ארהרד
יין. במהלך האסיפה הציע נציג ״בנק
האיגודים המיקצועיים״ ,ישראלי בעל
אזרחות כפולה בשם משה חס, חמישה
חברים להנהלת האיגוד. הצעתו כללה
את עצמו וגם את יו סף קידר, בעל
דרבון דיפלומטי ישראלי, המנהל את
מישרד״התיירות בפרנקפורט. ההצעה עו ררה
רוגז, וכמה משתתפים גרמניים שאלו
באסיפה מדוע אין מכניסים להנהלה
שמות בולטים במו חברת-הפרלמנט ה גרמנית,
רנאטה בלזן, או חבר הנ הלת
העיר, היינץ רודולף. אחרי וי כוח
הוחלט להגדיל את מיספר חברי
ההנהלה לשבעה, ועל הוספת שני המוע מדים
הגרמניים, תוך השארת חס וקידר
בתפקידיהם.

בבורסה לניירות״ערך פועלים מזח
שנים מאות אנשים, שעיקר עיסוקיהם
והכנסותיהם באים מפעילות בניירות־ערך.
למרות זאת, אין הם משלמים בל
מס־הכנסה על הכנסותיהם אלה, כיוון
שחם מצהירים על עצמם כעל בעלי מיק-
צוע אחר, ממשיכים אף לקיים מיקצוע
אחר זה, ולשלם מס מלא על ההכנסות
ממנו. במרבית המיקרים, ההכנסות מן
המיקצוע האחר הן זעומות, לעומת ה הכנסות
מניירות־ערך. החוק מחייב את
שילטונות המס להבריז כי המיקצוע ה מכניס
יותר, כמותית, ייחשב במיקצוע
העיקרי, ובהתאם לכך היה על טס־ההכנסה
לחייב פעילי-בורסה אלה לשלם
מס מלא על הכנסותיהם מניירות״ערך.
המצב הוא שההחלטה על הכרזה בזו
נתונה בידי כל פקיד־שומח, ואם יש
לנישום קשרים מיוחדים עם פקיד־השו-
מה, הוא לא יפריז על הנישום ועיסוקו
בניירות-ערך כמיקצוע עיקרי. מיקרים
אחרים, שנבדקו לאחרונה, הראו כי כמה
פקידי״שומה החליטו לחייב מנחלי-חב-
רות, שעסקו בבורסה לשלם מס כסוחרים
בניירות־ערך. באחד המיקרים חייבו בעל
חברת-ביטוח להיחשב כסוחר בניירות-
ערך, וטענו שאם עשה יותר מ 300-פעו לות
לשנה, הוא נחשב בסוחר. אחרי וי כוחים
ממושכים הסכימו לבטל את ה הגדרה,
תמורת התחייבות האיש שלא
יעשה יותר פעולות בניירות-ערך בכספיו
שלו, או בכספי החברה, עבור אחרים.
האיש הצביע על ראשי קונצרנים פיננ סיים
במשק, שכולם פועלים בבורסה
תוך שימוש בכספי הקונצרנים ובידע ש יש
בידיהם כתוצאה מעמדתם הציבו רית.
משוס״מה אין נוהגים פקידי־השו־מה
כלפיהם לפי החוק.

במדינה ׳ .
הע ם
בעל־הבו־׳ח האבוד
האיש1שניצח שגי
ענקים צמאי־דם,
הציע דרך אחרת
למדיגת־ישרא?
״בכל פעם, כשאני נוטה למות, אני
מעלה בדמיוני את שימחתו של סטאלין
בשעה שיקבל את הידיעה על מותי. לכן
אני נשאר בחיים!״ כך התלוצץ לפני
שנים רבות יוסיס ברוז.
סטאלין מת מזמן, ואילו ברוז, המכונה

רדית, החזיק מעמד וניצח במילחמת־הפר־טיזנים
האכזרית, בהררי יוגוסלביה. היתה
זאת מלחמה מ שול ש ת: הנאצים וגרורי-
הם המקומיים לחמו באכזריות נוראה ב שתי
תנועות־המחתרת, שלחמו זו בזו ב אותה
אכזריות — התנועה הקומוניסטית
של טיטו והתנועה הימנית־מלכותית של
דראז׳ה מיכאילוביץ, הצ׳טניקים.
המאבק היה ממושך ועקוב־מדם. בני גוד
למחתרות אחרות באירופה הכבושה,
שיכלו רק לדקור את שילטונות־הכיבוש
טיטו
.דקירות של מחט, אילצו אנשיו
את הגרמנים לרכז כוחות ניכרים ביוגוס לביה
ולהילחם בהם מילחמה של ממש.
הדבר חייב גם את המנהיגים לעבור תל אות
רבות, להשתתף במיצעדים מפרכים

מה יש לך עד

קשקשים?

פיר״ודקס
טיטו כמפקד הפרטיזנים
בן־גוריון לא רצה

פיוידקט שמפו — יעיל נגד קשקשים וגרויי עור הנובעים מכך.
פיוידקט שמפו הוא פיתוח מיוחד של מעבדות דר׳ פישר המתמחות בייצור
תכשירים קוסמטים בידע רפואי.
פירידקס שמפו ריחני ונעים לשימוש.
פירידקס שמפו מחטא את עור הראש ומנקה את השיער משומן, לכלוך ג ומקשקשים.
פירידקט שמפו — דרשו אותו בבתי המרקחת ובפרפומריות המובחרות י ותופתעו גם אתם מיעילותו.
0 0קוזז 3ר 51ו1־ו(<וז 11) ( 3חג/

\ £ס 1מ ¥י ן

מוצר של ד״ופי ש ה

לאהפלטשר
מורה יחידה בישראל המוסמכת ללמד מקצוע
טפוח החן ודוגמנות,
מברכת בזה את תלמידותיה הדוגמניות
שהציגו בשבוע האופנה :

טיטו עם סטארץ () 11(45
יגאל אלון הבטיח
טיטו, שנאבק השבוע על חייו בפעם האח רונה.
הגיע לגיל מופלג מאד.
דם ושלג. יחד עם יוזף ויסאריונוביץ
צ׳רצ׳יל,
וינסטון
דז׳וגאשווילי־סטאלין,
פראנקלין דלאנו רוזוולט, אדולף היטלר,
בניטו מוסוליני, מוהנדאס גאנדי, צ׳אנג
קיי־שק ומאו טסה־טונג, היה טיטו שייך
ל,.דור הנפילים׳ /שהטילו את צילם על
הרבע השני של המאה ה־ .20 אך הוא היה
היחידי שהגיע אל הרבע הרביעי.
כל אנשי הדור הזה עלו לגדולה ערב
מילחמת־העולם השניה או בה, וכימעט
כולם הלכו לעולמם בה או למחרת סיומה.
מוסוליני נהרג במילחמה, רוזוולט מת בה,
היטלר התאבד בה. גאנדי נרצח זמן קצר
אחריה, וצ׳רצ׳יל הודח מתפקידו כעבור
זמן קצר. שני הסינים האריכו ימים יותר,
זה בגלות טייוואן וזה בבירת היבשה. דה־גול
האריך ימים, חזר •לשילטון והוכרע.
טיטו נשאר אחרי כולם.
הוא נשאר ביגלל אותו כוח־חיים, ש יין
אותו במשך כל ימיו. המהפכן המק ,שלחם
כבר במילחמת־האזרחים הספ־

ה 2216

בשלג ובגשם, לעמוד בקרבות־פתע, כש לא
היה הבדל ביו המפקדים והלוחמים.
טיטו עצמו נפצע.
הוורמאכט המהולל לא הצליח לגבור על
הפרטיזנים, למרות הפעלת שיטות של
זוועה. בתום המילחמה, יכלו היוגוסלבים
להכריז, בצדק, שהם העם האירופי היחידי
שהצלח לשחרר את עצמו בשדה־הקרב.
יוסי מכה את יוסי. לעובדה זו הי-
תה השלכה חשובה ביותר על ההמשך,
שהפך את טיטו לדמות בינלאומית, גי בורם
של כל העמים הקטנים. בעולם.
ארצות מיזרח-אירופה שוחררו מעול ה נאצים
על־ידי הצבא של סטאלין, והרודן
האדום לא חלם להעניק להם חרות. הוא
לא כפה עליהן רק מישטרים קומוניס טים,
אלא גם נטל ממישטרים אלה כל
קורטוב של עצמאות.
רק בארץ אחת הוא נתקל בקושי. טי-
טו לא ראה בסטאלין משחרר, אלא לכל
היותר בעל־ברית. עוד בימי המילחמה
דאג טיטו לקשור קשרים אמיצים עם ברי־
(המשך בעמוד ) 31

חוה לוי
ליאורה לפידות
שרית דמיר
תמי בן עמי
מלי דונס — בש
שרמה מרש
ליליאן קפון
יהודית ארדיטי
גילי זכות

¥שרי חן
¥יחודית נגר
¥אילנה שושן
־ ¥אורלי ברכה
¥גילת מסיקה
* נטלי פישר
* רעיה זיסקינד
¥דבי רז
¥אביבה פלנקפורט

אם הינך נאה, תמירה ואינטליגנטית ורוצה להצליח כמו
תלמידותי הנ״ל, טלפני לקבוע ר איון והרשמי לקורס
האחרון לפני פגרת הקיץ. .
א כן •נכי דוד ,50ת״א, טלפון צ6768צ

עשה למענך !

היה איכפ תני ק ולא פלגמטניק

פעל ל שיפור איכות החיים שלך
ע״י דוגמא אישית בנימוס, התחשבות
בזולת, שמירה על הנקיון, סבלנות ו עוד...
נשמח לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

שערוריית תל-ח

תפרוץ מחדש
ברשת ״קרן תל־חי״ של מיפלגת חרות
עומדת לצוץ מחדש, והפעם כסערה
ציבורית גדולה.

ו גו

ג ו ! 1ך

גורמים במערך אוספים עתה חומר חדש הנוגע
לפעולות הבלתי־חוקיות של זזקרן שבהן היו מעורבים
אישים הנמנים כיום על צמרת השילטון. פעילות
המערך באה אחרי התקפות הליכוד על המערך
בעקבות סיפרו של אשר ידלין.

־ כידי ה מ ער ה חומר חדש על פעולות הקרן
כארצות אירופה ועדויות של יהודים אשר
נפלו קורבן לאנשי ״קרן תל־חי״.

2מיליון

עפרון מאשים

ל־ 3חודשי

את דיניץ

שכר־הדירה עבורהמיבנה שכו שוכנת עתה
שגרירות־ישראל כרוכע אל־דוקי כקאהיר
הוא 50 אלף דולר לשנה שהם כ־ 2מיליון
לירות. שכר הדירה שולם מראש לשנה,
למרות שהשגרירות תהיה כבניין זה רק
שלושה הודשים.
שכר־הדירה גבוה במייוחד גם אילו היתה השגרירות
נשארת במבנה זה שנה תמימה.
לשגרירות אסור על־פי החוזה להשכיר את הבניין
בשכירות־מישנה, כך שהוא יעמוד ריק משך
9חודשים.

עברון העלים מהממשלה שגריר ישראל בוואשינגטון העושה עתה בארץ- ,
אפריים (״אפי״) עברון, העלים פרטים רבים מידיעת
חברי־הממשלה בישיבת־הממשלה האחרונה. בעיקר
דאג עברון שלא לדבר על ההשפעות הקשות של
ההתנחלויות על מצבה של ישראל בארצות־הברית.

עכרון עשה זאת על פי בקשתו האישית
של ראש־הממשלה בעקבות שיחה מקדימה
שהיתה ביניהם, כה מסר עכרון לבנין
את מלוא הפרטים.

הגשם לא הציל
כניגוד לדעה בי הגשמים הרכים הצילו
את מאגד מי־התהום כישראל, מסתכר מדין־
וחשבון שיגיש השבוע נציב־המים, מאיר
כן־מאיר, שאפילו כמות גדולה זו של
גשמים לא הצילה את מאגר מי־התהום
כאזור־החוף. מאגר זה, הגדול והמשמעותי
כארץ, נחשב על־ידי נציבות המים כהדום
ללא־תקנה.

תתחדש מידחמת
הורביץ -גפני
שר־האוצר, יגאל הורביץ, זועם על הודעות
כנק־ישראל, שלפיהן התקציב שמציג
הורכיץ אינו מרסן את האינפלציה. השר
כועס גם על נסיונות אנשי כנק-ישראל
להימנע מלחתום, יחיד עם מישרד־האוצר,
על התחזית הכלכלית לשנה הבאה.
הורביץ עומד לפתוח במיתקפה חזיתית על בנק
ישראל ועל הנגיד, ארנון גפני.

אריק עלה
1ו שא חברון
בסוף ישיבת הממשלה שנערכה השבוע פנה ראש־הממשלה,
מנחם בגין, אל שר־החקלאות, אריק שרון,
ושאל אותו :״מה קרה 1למה לא העלית את נושא
ההתיישבות בחברון?״ שרון התנצל וביקש להעלות
את הנושא מייד, אך בגין טען כי זה מאוחר מדי
והשניים הסכימו שהנושא יועלה בישיבת־הממשלה
בשבוע הבא.

שגריר־ישראל בוואשינגטון, אפריים (״אפי״) עברון,
האשים בישיבת־הממשלה האחרונה אישים ישראליים
מסויימים המשמיצים את המדינה וגורמים לה נזק
רב בעת שהם מבקרים בארצות־הברית.

אחר״בך הסביר עכרון לבמה שרים כאופן
פרטי, כי האשמותיו מכוונות נגד קודמו
כתפקיד, שימחה דיניץ.

ש פיר יעיר
קצינים בכירי ם
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר, הודיע
לקצונה הבכירה כי יפטר מהמישטרה כל קצין
בכיר שיתגלה כי הדליף מכנס ספ״ק, הוא המטכ״ל
של המישטרה.

שפיר זועם על בך שקצינים בכירים מדליפים
מישיבות שכהן ביקש שפיר, כאופן
מייוחד• ,טלא להדליף.

דל! לא בוא
גם אם תחליט ועדת־הכנסת לביקורת־המדינה לזמן
לחקירה את אשר ידלין, לא יבוא ידלין לכנסת.
האסיר־המשתחרר החלים שלא לבוא לכנסת, ולוועדת־ביקורת־המדינה
אין סמכות לאכוף עליו את העדות.

הוועדה עשויה להעביר את חקירת הפרשה
לידי מכקר־המדינה. המבקר יבול להבריח
את ידלין להעיד כפניו.

הלפרין ובר?
סולקו
שר־האוצר, יגאל הורכיץ, עומד לסלק
מתפקידם את היועץ־הכלבלי בשגרירות־ישראל
כוואשינגטון, דן הלפרין, ואת נציג
מישרד־האוצר בניו־יורק, שלום ברק.
הורביץ טוען כי השניים אינם ממלאים את תפקידם
כהלכה והם יידר שו לחזור לארץ.
העובדים נגד ציחוובר
עובדי מישרד־החוץ עומדים לנקוט בצעדים נגד
מנכ״ל המישרד, יוסי צ׳חנובר. העובדים טוענים כי
צ׳חנובר ״בגד״ בהם כאשר התייצב לימין דרישת
השגריר בקאהיר, הד״ר אלי בן־אלישר, לקחת עימו
את פניה (״פאני״) אשכנזי כמזכירתו לקאהיר,
למרות שאינה נמנית על סגל עובדי מישרד־החוץ.

צ׳חנוכר הביא לפני ועד־העוכדים את
כקשת ראש־הממשלה, ממלא־מקום שר*
החוץ, מנחם בגין, לאשר את נסיעת פאני,
ודרש מהעובדים לקבל את כקשת בגין.

פעולה סודית
של המ״וחדת
היחידה המיכצעית המייוחדת של

המישטרה, אשר הוקמה למקרים של פעולות
מהכלים, כמו מעלות ובכיש־החוף, ערכה
כתקופה האחרונה פעולה מייוחדת יסודית
דווקא כנושא הפשיעה.
יחידה זו גם התפרצה לבית ברמת־גן שבו איימה
מלכה חגג על חיי תינוקת, בסוף השבוע שעבר.
כוונת המישטרה להפעיל את היחידה יו תר ויו תר
בנושאי פשיעה רגילה.

אה״ל קים
מחוה איקלום
צה״ל עומד לקבוע מסלול חדש למתגייסים בעייתים,
אשר יכלול בתוכו הדרכה מיקצועית ומעקב
פסיכולוגי. המדובר בכעשרת אלפים חיילים בשנה
אשר עבורם יוקם מחנה איקלום מייוחד שבו יבלו
חלק משרותם הצבאי.

ההוצאה הכספית המוערכת היא כחצי
מיליארד לירות לשנה, שהם תוספת של
כ־סא מיליון לירות על ההוצאה של צה״ל
על מתגייסים אלה היום.

האמריקאים מגדיל
את ההזמנות
שגרירות ארצות־הברית בישראל מגדילה השנה את
מיספר ההזמנות לסיורים על־חשבונה באמריקה
לאישים ועיתונאים ישראלים.

השנה מתכוונת השגרירות להזמין כמה
שרים, ביניהם שר־האוצר יגאל הורביץ,
חכרי־כנסת, פקידים בכירים ועיתונאים.
העיתונאים שכבר הוזמנו ונענו, הם שימעון שיפר
מהרדיו, עוזי בנזימן ואברהם טל מהארץ ואבי אנג׳ל
מהטלוויזיה.

מקדו בתי אריזה
מועצת הפרחים עומדת למכור שני בתי אריזה
לפרחים, שבנייתם עדיין לא הושלמה ושהושקעו בהם
עד כה למעלה מ־ 300 מיליון לירות. בתי האריזה
נמצאים האחד בהר־טוב והשני בבאר־טוביה.

דו ב ר רוה״מ פור ש
דובר מישרד־ראש־הממשלה, שלמה (״נקדי״)
נקדימון, יפרוש ממישרתו בסוף החודש הבא ויחזור
לעבודתו הקודמת במערכת ידיטות אחרונות. חוזהו
של נקדימון במישרד־ראש־הממשלה מסתיים ונקדימון
אינו מתכות להאריך אותו.

זמיר טרם החליט
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
עדיין שוקל את פנייתה של העיתונאית מירח נוף,
רעייתו של ח״כ עקיבא נוף, להסיר את החסינות
הפרלמנטרית מבעלה.

מידה התלוננה בפני היועץ־המישפטי על
תקיפות גופניות חמורות שתקף אותה
הה״כ וביקשה בי היועץ־המישפטי יפנה
לכנסת להסיר את חסינותו של נוף כדי
שאפשר יהיה להעמיד אותו לדין פלילי.
על מותו של

נתן ילין־מור
לוחם חרות־ישראל
ולוחם השלום
אכלים

דחל (אור אבנר

ובית ..העול הזה״.
״העולם הזה״ יעמוד על אישיותו
ודרכו של נתן ילין־מור כשבוע הבא.

במדינה -
(המשך מעמוד )29
טניה. בכך מצא שותף נבון ומרחיק־ראות
בווינסטון צ׳רצ׳יל, שהבין את המתרחש.
הוא נטש את המחתרת הימנית והעניק
לטיטו תמיכה קיצונית, למרות השקפתו
האנטי־קומוניסטית העזה.
סטאלין לא סבל בעלי־ברית, אלא רק
גרורים. חיש מהר התנגש עם הפרטיזן
העקשן. תחילה התייחס בזלזול לטיטו,
שמינה את עצמו ל״מרשל״ ושעטף את
עצמו במדים ססגוניים ובעיטורים לרוב.
אולם סטאלין למד שמסוכן לזלזל ביו-
גוסלבים ביכלל, ובטיטו בפרט. יוסף טיטו
היכה את יוסף סטאלין.
לעיני העולם המשתאה, שהתקשה לה אמין
למראה עיניו, קם טיטו על הענק
האדום. הוא מרד בו בגלוי, במישור ה לאומי
ובמישור הקומוניסטי כאחד. סטא־לין
חשש שאם יפלוש ליוגוסלביה יהיה
גורל צבאו שם כגורל הצבא הנאצי. הוא
גם חשש שמא תגרום פלישה כזאת למייל־חמת-עולם
שלישית, שבה יפעילו האמ ריקאים
נשק גרעיני. בחריקת שיניים
נאלץ לוותר.
הדרך: השלישית. האיש שניצח שני
ענקים צמאי־דם הפך גיבור עולמי — וב ניגוד
לגיבורים רבים, היתד, לו גם בשו רה
עולמית.
בזירה הפנימית, ניסה טיטו שיטה שלא
היתד, תלוייה במיזרח הסובייטי ובמערב
הקאפיטליסטי, אלא התכוונה להיות דר ך
שלי שי ת: קומוניזם דמוקרטי, בעל מג מה
הומאניסטית, שאימץ לעצמו כמה ו כמה
תכונות קפיטליסטיות.
בזירה העולמית, היתד, בשורתו חשו בה
ומקורית עוד יותר. הוא הרים את
דגל העולם השלישי, קרא תיגר על ה־שילטון
העולמי של שתי מעצמות־העל.
יחד עם ג׳וואהארלאל נהרו ההודי, גמאל
עבד־אל־נאצר המצרי ואחרים, גיבש גוש
של ״מדינות בלתי־מזדהות״ ,שלא נועד
רק להגן על העולם מפני מילחמת־עולם
שלישית, אלא גם להביא לחלוקה צודקת
יותר של משאבי כדור־הארץ, תוך ציט־צום
הפער בין עשירים ועניים.
פעולתו זו של טיטו העניקה לו חשי בות
כלל-עולמית, כאחת הדמויות הבול טות
של המאה ד,־ .20 הוא היה נביאה של
מהפכה, הנמצאת בעיצומה, ואולי רק ב תחילתה.
כשורה
לישראל. כמנהיג הגוש ה־בלתי־מזדהה,
היתד, לטיטו גם בשורה
חשובה לישראל.
טיטו היה פרו־ישראלי. הוא העניק ל יהודים
בארצו את זכות־העליה, תמך ב ישראל
במילחמת־עצמאותה, הושיט לה
סעד מוסרי ורעיוני בכל הזדמנות. שג־רירותו
ביפו היתד, אחת החשובות בי שר אל
בשנות ד,־50׳.
אולם טיטו, כמו פידל קאסטרו אחריו,
תמך ברעיון של ישראל השייכת לעולם
השלישי, המבקשת לחיות בשלום עם ה ערבים
ולהיות בלתי־תלוייה במעצמות-
העל. דרישה זו עמדה בסתירה מוחלטת
לתפיסה של דוי ד בן־גוריון ויור שיו, עד
מנחם בגין ועד בי כלל: שישראל היא
חיל־החלוץ של המערב, נציג האינטרסים
האמריקאיים במרחב, אוייבת העולם הער בי.
זוהי ירוש תו של תיאודור הרצל, ש כתב
כי מדינת־ד,יהודים תהיה חלק מן
״החומה של אירופה נגד הברבריות של
אסיה.״
תפיסה זו היתד, מוכרחה להוביל להת נגשות
עם טיטו, שראה את עצמו כמנ היגם
של עמי־אסיה, אפריקה ואמריקה,
השואפים לעצמאות ול שיוויון.
תרגיל יגאל אלון* המשבר הגיע ערב
מילחמת־סיני של אוקטובר . 1956
באותם הימים שהה יגאל אלון בבל־גראד.
טיטו, ששמע על ריכוזי־צבא י שר אליים,
היה מודאג ושאל את אלון לפשר
הדברים. אלון, שלא ידע ד בר על כוונתו
של בן־גור״ון לפלוש למצריים בתיאום עם
צרפת ובריטניה, הבטיח לו שאין לו מה
לדאוג.
למחרת היום החלה המילחמה. טיטו לא
האמין כי אלון, גנרל־בדימום, לא ידע מה
עומד לקרות. הוא היה משוכנע כי אלון
נשלח אליו כדי להונות אותו ולהסיח את
דעתו, בשעה שהישראלים תיכננו מיבצע
מלוכלך, למען האינטרסים של שתי מדי נות
קולוניאליות. זה נראה לו כחלק מה תרגיל.

לניתוק סופי של היחסים בין יוגוס לביה
וישראל ב־ ,1967 הלכו היחסים והת־
(המשך בממוד )42

העולם הזה 2216

יו״ר מועצה שיפמן
הצבעה נגד הרוב

ך* גהדת חכרת־החשמל

שלחה ב של
חברות
על-ידי ה הודעה

יש לגשת

י 1ימים אלה מיכתב לקבוצה
איטלקיות המייוצגות בישראל
מהנדס יצחק גרינבאום, ובו
הצעתן התקבלה על־ידה, ועתה
לחתימת החוזה.
בשליחת מיכתב זה דחתה חברת החשמל
את הצעת החברה המתחרה מדרום־אפרי־קר״
המייוצגת על־ידי עורך־הדין גידעון
הרנוי (אחיה של השחקנית חיה הררית),
למרות שההצעה הדרום־אפריקאית היתד,
זולה מהאיטלקית בכמה מיליוני דולרים
וטובה יותר מבחינה הנדסית.
הנושא: בניית מזח לפריקת הפחם ל־תחנת־החשמל
החדשה בחדרה, במחיר של
כ־ 50 מיליון דולר. העדפת ההצעה הגרו עה
יותר נעשתה בדרך המעוררת ספקות
חמורים.
חלק מפרטים על־כך נודעו לראשונה
ליושב־ראש מועצת־המנהלים של החב רה,
דויד שיפמן, שגם הוא לא ידע דבר
על הנעשה מאחורי הקלעים, למרות ש לדבריו
חש כל־העת כי משהו אינו כשו רה
בהעדפת האיטלקים. לכן תמך כל-
העת במסירת העבודות לדרום־אפריקאים.
אולם, לדבריו, עכשיו הדבר מאוחר מדי,
ונותרה רק האפשרות של עתירה לבג״ץ.
דוגמה לערפל האופף את זכיית האיטל קים
במיכרז ניתנה בתשובתו של שר־האנרגיה,
יצחק מודעי, בכנסת, בעיקבות
הצעד,־לסדר־ד,יום של ח״כ משה שחל.
השר הצהיר לפני שבועיים כי האיטלקים
ביקשו תמורת העבודה 43.5מיליון דולר,
לעומת 46.5מיליון דולר שדר שו הדרום-
אפריקאים. הוא גם קבע כי למרות שהאי טלקים
הציעו למסור 10 מיליון דולר
מחלקם לקבלנים ישראליים, לעומת 14
מיליון דולר שהציעו הדרום־אפריקאים,
ההפרש אינו מצדיק העדפת ההצעה ה יקרה
יותר.
תשובת השר הפתיעה את הגורמים ה מצויים
בפרשה. המיספרים שבהם נקב
השר לקוחים מעולם הדמיון, ואין להם
כל קשר עם המציאות.

דולר. החברה הזמינה הצעות לתיכנון
כולל של מזדדהפריקה, וקיבלה בין היתר
הצעה מהפכנית של מישרד המהנדסים
ירון את שמעוני, שהציע הקמת מזח־פריקה
ללא שובר־גלים. האוניות תפרוקנה את
הפחם אל המזח בלב־ים, והוא יוסע על
מסילה,־נעה למאגרים על החוף.
המציעים הצביעו על מזח כזה, המעמיס
פחם בטסמניה שבאוסטרליה, והציעו להקים
מיתקן דומה בארץ. בדיקות הוכיחו את
צידקת הצעתם, והיא התקבלה, תוך גרימת
חיסכון׳ מיידי של 50 מיליון דולר. כתוצאה
מכך מינתה חברת־וזזזשמל את י רון —
שמעוני כמהנדסים מפקחים ויועצים רא שיים׳
צירפה אליהם גם את מישרד ה מהנדסים
מילר־שנבל־צחר ומישרד של
יועצים הולנדיים בשם ליוונסה.
התחנה החדשה בחדרה צריבה להפיק
1400 מגאוואט חשמל, באמצעות ארבע יחי דות.
כל ייצור החשמל בארץ כיום מגיע
ל־ 1800 מגאוואט. פרוייקט זה הוא אחד
הגדולים בארץ, וכולו באחריות חברת־החשמל.
האחראי
הראשי~ 7ל הפרוייקט הוא ה מהנדס
הראשי של החברה, יוסף לבער.
הוא מינה כאחראי פרוייקט״הפחם את
בנימין גרוסמן, שהיה יושב־ראש הוועדה
הטכנית של החברה ושיצא לפנסיה. יד־ימינו
של גרוסמן הוא מהנדס אמריקאי
ממוצא רומני, סרג׳ סלומון. סלומון הועסק
בזמנו על־ידי האמריקאים אשר פיקחו
על הקמת מזח־הפוספטים באשדוד. מזח

שר מודעי
תביעה להכחשה
זה נבנה על־ידי אותה קבוצה איטלקית
שניגשה עתה למיכרז מזח־הפחם. גרוסמן
הביא את סלומון ארצה ועשה אותו ליד־ימינו
בפיקוח ובמשא־ומתן על המזח. יחד
עם גרוסמן מתחלקים בפיקוח ובאחריות
לפרוייקט־הפחם גם גבריאל ארבל, מנהל
מחלקודהביצוע (מחליפו של גרוסמן) ,פורת
פיק, מנהל מחלקת־ההנדסה האזרחית בחב רה,
ודויד זוהר, מהנדס במחלקת־הביצוע.
גרוסמן ופיק הם שהופיעו בפני הנהלת
החברה וועדותיה השונות.
פלדה מול ב טון
ך* אשר הזמינה חברת־החשמל הצעות
לבניית המזח, הגיעו עד התאריך ה קובע׳
ד,־ 31 באוגוסט , 1979 שלוש הצעות
עיקריות.
ההצעה הזולה ביותר היתד, של חברה
הולנדית, בשיתוף גופים ישראליים. אולם
ההולנדים נרתעו אחרי הגשת ההצעה,
כנראה בגלל החרם הערבי, ויצאו מהתמו נה.
שתי
ההצעות העיקריות היו של האי טלקים
והדרום־אפריקאים.
(המשך בעמוד )42
בלי שובר־גלים
ך * צעת־התמחיר הראשונה לתחנת ו
1הכוח החדשה בחדרה, הוגשה לוועדת־השרים
לענייני־כלכלה ב ,1974-והיא הגי עה
אז ל־ 440 מיליון דולר. ההצעה היתד,
מושתתת על שימוש בפחם במקום בנפט,
דבר שייקר את תוצאות ההקמה, אך הב טיחה
חיסכון בתיפעול, בגלל הפרשי־המחירים
שבין הנפט לפחם, חצי מיליון
ליום. דולר ההחלטה האמיצה של דזבות־החשנזל ב־
,1974 להקים תחנה שתעבוד בפחם הוכיחה
את עצמה בצורה יוצאת־מן־הכלל. תרמו
לכך החוזים לקניית פחם בדרום־אפריקה
ובאוסטרליה, שנעשו ב־ 1977 במחירים
נוחים ביותר. כיום צריכה התחנה לעלות
כ־ 615 מיליון דולר, וההפרש של *)״40
נובע כולו מהתייקרויות רגילות בשש ה שנים
שחלפו.
תחילה רצתה חבחז־החשנזל לבנות מזח־פריקה
לפחם ליד התחנה, בצורה שמ רנית,
ולהגן עליו בשובר־גלים. שובר־הגלים
לבדו היה צריך לעלות 50 מיליון

מיפעל5החשמל בחדרה
משהו קרה למיספריס בדרך להחלטה

שלושה ניסט

* * טוס ה״אצטק״ המריא משדה־דוב
בשעות הערב המאוחדות. שלושת הגב רים
שישבו בפנים היו אוהבי־טים מוש בעים.
דקות ספורות לאחר ההמראה נדם
המנוע. הקשר האלחוטי נותק, והיה ברור
כי דבר־מה קרה למטוס. חלק משברי־המטוס
נמצאו למחרת בבוקר על-ידי
צוותי־זזיפוש שנשלחו למקום.
את גופותיהם של מורים בד שו שן, בעל
המטוס, ושל אדי שדה מצאו אחרי חיפו שים
ממושכים. החיפושים אחר דני היימן,
נמשכו. בין שברי המטוס שהתגלו נמצאו
שתי האנטנות, ומקווים כי בעזרתן יוכלו
להבין מה קרה בדיוק.
מטוס הפייסר הדו-מנועי (כל שמות
דגמי הפייפר לקשים משמות שבטים
אינדיאניים כמו פוני, סנקה ואצטק) ,נקנה
על-ידי בן־שושן לפני כשנה וחצי. הוא
נרשם בארצות־הברית והועבר לארץ לפני
כחצי שנה. מאותו יום רדף אותו הביש-
מזל. הוא הוכנס לתיקונים שונים ונתגלו

בו תקלות כמעט מדי כל טיסה. יחד
עם זאת ברור לכל מי שמעודה בטיס
הפרטי בישראל כי הסיבה לאסון לא
היתה אלא טעות־אנוש.
הכל נמנעים מלהביע דיעה עד לתוצאות
החקירה שהוחל בה עם גילוי שיברי ה מטוס
.״נוח מאוד לומר שזו היתד, תקלה
טכנית,״ אומרים טייסים ומכונאי־טיס,
״כי דני היימן היה טייס טוב ומאומן,
וקשה לחשוב שהוא נכשל בשיפוט שלו.
אבל בכל זאת 99 אחוזים מהתאונות נג רמות
על-ידי טעויות אנושיות, שכן מטוס
בנוי כך שתקלה באחד מחלקיו אינה
גורמת בדרך־כלל לנפילת המטוס כולו.
לכל חלק שיוצא מכלל פעולה יש !תחליף.
גם אם מנוע אחד מתקלקל. יכול המטוס
לטוס או לנחות בעזרת מנוע אחד בלבד.״
ההשערה היא כי היימן המריא, הגיע
עד לגובה של 200 רגל ופנה מייד ימינה,
לכיוון שדה־ה תעופה בלוד. באותו רגע
של הפניד״ נעלמו מעיניו אורות העיר

תל־אביב. הוא לא ראה את קו האופק,
שתמצאותו בשטח היתד, אפסית. לשניות
ספורות הוא לא הצליח להבין היכן הוא
נמצא. במצב כזה נטה המטוס. הטייס
לא הצליח להשתלט על עצמו ולהתיישר,
הוא הרגיש סחרחורת, לא שלט על ה הגאים
ותוך שניות ספורות נפל לים.
התחושה של חוסר־ההתמצאות ואובדן-
ההתייחסות לאופק קרוי ש ״ורטיגו״ והיא
מהווה איום ומקור מתמיד לחרדה לטייס.
החוק הישראלי קובע כי אסור לטייס
בעל ר״שוי־מקומי, להטים מטוס בלילה,
אלא אם הוא בעל הגדר־מכשירים, כלו מר
טי״ס המאומן לטיסה עיוורת, ללא
ראיית האופק וללא הסתמכות על ראות-
עיניו. הוא מפעיל את המטוס רק על פי
הכווני השעונים שלמולו. אין חובה ל טייסים
פרטיים לעבור הגדר-מכשירים
(קורם ממושך וקשה) .טייס יכול לקבל
ר שיון לטיס אזרחי גם מבלי שידע לטוס
על פי מכשירים, כלומר שיכוון את עצמו

על פי הראות בלבד. לפי החזק הישראלי
אין טייס כזה מקבל רשות־טיסה מעבר
לתחומי הקפת השדה בתנאי־ראות חור גים,
כמו חושך, עננים ולחות גבוהה.
בקובץ חוקי הטייס האמריקאים לא
קיים חוק כזה, וכל טייס בעל רשיון־טים
יכול לטוס בלילה גם ללא הגדר־מסשירים.
מאחר שמטוסו של בן־ שו שן היה רשום
בארצות־הברית, הוא הצריך גם ר שיון־
טיס אמריקאי, שאותו קל מאד להשיג
במינהלשתעוסה־האזרחית בארצות־הברית.
להיימן היה ר שיון אמריקאי, אך לא היה
לו הגדר־מכשירים.
מאחר שהמטוס אמריקאי זטייסו בעל
רי שוי אמריקאי, חלים עליו תוקי־התעופה
האמריקאים בכל מקום ש בו הוא נמצא,
בתחומי הנתיבים הבין־לאומייס. הנתיב
שדה־דוב — נמל־התעופה לוד, מוגדר
כנתיב בץ־לאומי, ולכן אי-אפשר היה
לאסור על חיימן את הטסת המטוס ב חושך.
״סיים
מאומן היטב לא היה נוהג כמוהו.
זה רק הקלוקים — הטייסים הטריים —
נוהגים כך,״ אומר קרוזו רוזנטל, מרא שוני
הטייסים ובוני המטוסים בארץ .״הוא
היה צ רי ך לטוס עד 400 רגל ומשם לפ נות
לכיוון לו ד אך ורק על־ידי מכשירים,
אסור לו להסתמך על הראות. רק אחרי
שהתאזן לגמרי הוא יכול להרשות לעצמו
להסתכל הצידה. אחרת הוא מסתכן ב־וורטיגו
שלטייס בלתי-מאומן קשה לצאת
מזה.״

הסיפון הר א שון
הוא מזג־ ה אוויר

ביהיקבוות ומטוסים
רוזנטל קרוזו
מוותיקי הטיי הפרטיים
מצביע על פינה בשדה־התעופה בהרצליה, שבה מרו סים
סיס

כזים שיברי מטוסים אחרי תאונות .״עד 300 שעות טיסה הטייס
לא מסוכן. כשהוא עובר את זה הוא בטוח שהוא טייס מנוסה
מאין כמוהו, ואז הוא מתחיל להיות מסוכן בשעת הטיס.״

ךץאונות ־ טיס מתפרסמות תמיד ב ו
* הבלטה רבה. לפני שבועות אחדים
התרסק מטוס ערבה במלאווי תוך כדי
הדגמת המטוס לקניינים. בהתרסקות נהרגו
טייס־ד,ניסוי של וזתעשיה האווירית דוי ד
לוין ואיש המכירות אלי מור, גם הוא
טייס חיל-אוויר לשעבר. תאונה דומה,
בתצוגת־מטוסים אירעה לפני כשנתיים
בלה־בורז׳ שבצרפת, גם היא תוך כדי
תצוגה. טייסי-הניסוי משתדלים, למול עיני
הקניינים, למצות את כל מעלות המטוס
המועמד למכירה. הם מטיסים אותו מעל
ומעבר למיגבלות השועות להם. ההשערה
היא כי במלאווי, סחט לוין ממטוסו את
המכסימום האפשרי, ולא התייחס די ה צור
ך לתנאי הלחות שגוב ה המוגזמים
שהיו במקום. התוצאות היו עגומות.
בטיסות הפרטיות נדירו ת מאוד התאונות
באודר. בארץ אחוז התאונות קטן ביותר
בהשוואה לארצות־הברית ואירופה.
״אנחנו מאמנים את התלמידים שלנו
לכל אפשרות,״ אומר יוסי הדרי בעל בית־הספר
שחף לטיסה ,״ישנם שי עו רי לימוד
שאפילו אינם נכללים בחוק הישראלי.
״אי־אפשר להשתמש בהגדרה של סי כון,״
ממשיך הדרי ,״כי לעבור במעבר

חציה זה הרבה יותר מסוכן. חוץ ממיק־רים
שלא צריכים לקרות. הסיכון הראשון
הוא מזג־האוויר. וגם גורם זה אינו גורם
קבוע. הכל תלוי במיומנות הטייס. אנח נו
בבית־הספר משתדלים לתת לתלמידים
לטוס בכל מזג-אוויר עד למגבלות החו קיות׳
כשמגיע טייס בעל רשיון-טיס ו מבקש
ממני להשכיר לו מטוס, אני חוזר
ובודק את המיומנות שלו, אם הוא לא טס
חודש או יותר, אני מציע לו לטוס עם
מדריך, אני עושה את זה בצורה חברית,
שלא תביך אותו, אבל אני לא נכנע.״
עד שנת ,1971 השנה שבה נהרג דני
פרטי, מטוס בתאונת

מושביץ

ססנה 150ו־ . 152 מחיר שעת ליסוד, ה כוללת
60 דקות מרגע ההתנעה עד לכי בוי
המנוע׳ הוא 50 דולר. שהם כ־0ס19
לירות ולזה מוסיפים 480 לירות למדריך.
שיעור טיסה למעשה הוא 40 דקות, ו המחיר
בהתאם לכך.
השכרת מטוס לטיסה פרטית מחירה 70
דולר. כ־ 2700 לירות, לשעה.
בארץ יש כעשרים מטוסים פרטיים,
בעיקר לאנשי־עסקים שמיפעלים שלהם
מצויים באיזורים מרוחקים למדי. ליהודה
פלקוביץ בעל בית־חרושת פפקו יש מיסעל
במיצפד׳-רימון, שאליו הוא טס שלוש
פעמים בשבוע. הוגו שוורץ, שמטוסו ה
ראות
לקויה ביו תר בחושך, וכנראה גם
לענן או קירעי עננים. שניות ספורות
אחרי הפניה הוא נמצא בחושך מוחלט
וללא אפשרות להתייחס לתוואים חיצוניים
או לאופק. בשעה זו, יש להניח, התלבט
הטייס בין ר צונו להמשיך בטיסת־ראות
לבין הצורך לעבור לטיסת־מכשירים. חוסר
האימון והנסיון מצד אחד, והרצון להישאר
בטיסת־מגע מצד שני גרמו כנראה לחוסר״
התרכזות בטיסת־מכשירים, כפי שהמצב
מחייב. הטייס נכנס למצב של אי־התמצ־אות
(ורטיגו) ,ובגובה שבו הוא נמצא
די בשניות מעטות ש ל אי־התמצאות כדי
להביא לאיבוד שליטה במטוס, להפסד

..שעורי לא ח1קיים ^? 32 התקנות חמורות מדי ד ייעמ
בית־ספר שחף, יוסי הדרי ,״לפעמים אנחנו אפילו עוב רים
על החוק ומלמדים בתנאים אסורים, וכל זה בידיעת
שאי־אפשר אחרת.״
לכולם ברור
עין.
המינהל ובהעלמת

לא היו כמעט מיגבלות או פיקוח על
הלימוד והטיסות הפרטיות בארץ. דני
מושביץ נהרג בשדה־התעופה בהרצליה.
שניות ספורות אחרי, המראתו נסק, כמעט
אנכית, מסיבה בלתי־ברורה. המטוס לא
עמד במעמם ההמראה הלא-רגילה, לרגע
נעצר, ואז נפל לקרקע.
מאז החל הפיקוח הצמוד של מינהל-
התעופה־האזרחי. כשהאחראי הישיר היום
ולמעשה היחידי המפקח על הטיסה האז רחית
הוא הממונה על הרישוי, שלום
שחורי, נווט־טיים במיקצועו. ארבעה בתי״
ספר לטיסה קיימים בארץ. שחף בבעלותו
של יוסי הדדי, אורה של פ רד אינדיק.
שני מטוסים
חברת כימאוויר, המשכירה
לטיסות פרטיות ולהדרכה, ומועדון־תעופה
של התעשיה האווירית, שבו לומדים רק
עובדי המיפעל במחירים מסובסדים.
החוק בארץ מחייב להחזיק בכל חברה
טייס ראשי, מדריך ראשי וקצין־מיבצעים.
החניך שוכר את המטוס מהחברה, ו שוכר
מדריך כראות עיניו. הוא משלם למדריד
באופן נפרד ויכול להביא עיטו כל מדריד,
גם אם הוא שיי ך לבית-ספר אחר.
אחרי שבית־הספר מקבל מעמד של
בית־ספר מאושר, יכול שר-חתחבורה לה אציל
עליו סמכויות לביצוע מיבחנים
מעשיים ותיאורטיים. עד עתה מתעקשים
אנשי מינהל-התעופה ׳שלא להעביר סמכו יות
כאלה.
הצעד הראשון ללימוד טיסה הוא הו צאת
ר שיון מתלמד אחדי בדיקות ׳רפו איות
ותעודת-יושד מהמישטרה. ישראל
היא המדינה היחידה הדורשת תעודת-
יו שר כשהטיעון הוא — ביטחון.
התלמיד לומד למיבחנים תיאורטיים
בעזרת מדריך, ספרים או בבית־ספר ל טיס,
ועומד למיבחנים במינהל-התעוסה־האזרחית.
המיבחנים הישראליים הם מ הקשים
בעולם, הם אינם ערוכים כיאות,
ואין סיפרי לימוד מתאימים .״התלמיד
לומד כאילו לדוקטורט, אבל הוא בסך־
הכל מקבל בי-אי,״ אומר יצחק יבנה,
הטייס הראשי של ביוד ספר שחף.
הלימודים הבסיסיים ׳נערכים על מסוסי

יבנה, מי שהיה טייס בחיל־האוויר וכיום טייס ו א שי בשחף.
״טענת 1ומינהל היא — בטיחות. אך למעשה התקנות החמורות
הן אנטי־בטיחות. האיסורים הרבים מונעים מיומנות מהתלמידים.״

מתעצמת ככל שרבים התלמידים. המחי רים
בשני בתי־הספר שווים, שעת שכירות
׳שווה, דגמי ׳המטוסים וחידושם גם הם
באים זה בעיקבות זה.
ח לו ם

בהתגשמותו
^ שבע נשים לומדות בבתי-הספר. אתי קיבלה בבית-ספר,
מורה
״ • דניאלי,
רשיון־טיס לפני שלושה חודשים .״אני
לא מבינה את העניין הזה, שלנשים אסור
לטוס,״ היא מציינת בתרעומת ,״אני מסו גלת
לכך בדיוק כמו, כ׳ל גבר אחר ,׳ואולי
יותר. אני גם נגד הטיעון הטיפשי שרק
מיליונרים יכולים להרשות לעצמם ללמוד
לטוס. נכון שלהם זה הרבה יו תר קל, ואולי
גם יו תר קצר, אך גם לנו, הפשוטים,
מגיע ללמוד. בשבילי זה חלום בד׳תגש־טויתו,
כל החיים רצי תי לטוס. בסוף הצ לחתי
לשכנע את המישפחה ולא רק ש הסכימו.
הם גם עזרו לי לשלם.״
בשחף טס הטייס ד׳דרוזי הראשון ביש ראל,
סעיד קרמני מירקא. לפני שנתיים
שוחרר משירות־הקבע בצבא בדרגת סרן,
ונכנס למיפעל המתכת המישפחתי .״רוב
עבודות המיפעל נעשות בדימונה וב סדום,״
מספר אסעד אבו־יוסוף, בן אחותו
של סעיד, שהגיע לשדה כדי לראות את
דודו טס ׳וכדי להרגיש אוויר־פסגות בשעת
טיסה אחת ויחידה .״המישפחה מחזיקה
את כל העבודה במיפעלים, לכל אחד
שטח אחר. סעיד הוא מהמוכשרים במיש־פחה,
לכן הוחלט שהוא יהיה גם הסייס
של המישפחה.״
המיפעל משלם את שכר הלימוד, וקד*
מני לקח את הלימודים ברצינות רבח.
מדי שבת הוא מגיע להרצליה, לוקח שלו שה
או ארבעה שיעורים מעודד המדריך.
״אני חושב שתוך חודש־חודשיים אני מסיים
את העניין,״ הוא מציין בהחלטיות.
״עתיד התעופה בישראל תלוי ביחסים
עם מצריים,״ מסכימים שני בעלי בתי-
הספר, יוסי הדרי ופרד אינדיק ,״הארץ
שלנו קטנה מדי, אין לאן לטוס ואין מה
לעשות עם המטוסים. ברגע שיהיז יחסי־מיסחד
תקינים ואנשי־עסקים ילכו ויבו או
,׳לא יהיה כדאי ׳להם לטוס במטוסים
מיסחריים כי אז יאלצו לחכות שם לטי סה
הבאה. יהיה זול יותר לחכור מטוס
וטייס שלנו.״
סיכוי נוסף לפיתוח התעופה הפרטית
נעוץ בעסקות־חבילה עם מועדוני־טים
באירופה .״בעוד חודש יבואו מאנגליה

מעוקל ׳נמצא בשדה-התעופה בהרצליה,
קנה את המטוס עם בניית מיפעל פרי ק שך
קראטיק בדימונה. עוד מחזיקים מטוסים
יושבה, מפרומין, משה אבי פרטיים
ד׳כטמן בעל בית־חרושת למנועים, ובעלי
עסקים אחרים. מעטים הטייסים המחזיקים
מטוס פרטי לשם טיסת עינוגים. ב ארץ
ידוע רק על טייס אל־על אחד שמחזיק
מטוס למטרות בילוי. מחירו של מטוס
ססנה 152 לקונה הישראלי הוא 19—24
אלף דולר כולל מכשירים ומיסוי. המי סוי
על מטוסים פרטיים קטן מאוד. הדלק
למטוסים, אוקטן , 115 גם הוא פטור
ממיסים.

ה טיי ס התלבט
ו אי בד השליטה
1חתהכעיות המטרידות את טייסי

י * התעופה הפרטית היא התקנות ה חמורות
מדי. לטעמם, בנושא הפיקוח על
מיגבלות מזג־האוויר .״הם יוצרים מיג־בלות
חמורות,״ טוען יצחק (״צחי״) יבנה,
״ואז קשה ללמד איך להגיב במצבים
חריגים, כמו טיסה במזג־אוויר גרוע. או
נחיתת־אונס בתנאים מסויימים.״
לפני כשלוש שנים אירעה תאונת־מטום
ליד אחד משדות־ד,תעופה בארץ. הטייס
היד. מיומן מאוד ומאחוריו היו אלפי
שעדת־טיסה, יו תר מאלף שעדת במטוס
המסויים שבו טס באותו בוקר, וללא הת מחות
מיוחדת במכשירים. המטוס היה
כשיר לטיסה. רזג־ד׳אוויר היה ג תע, הלחות
גבוהה והראות לקויה (ראות תקינה ב מונחי
טיס היא 1500 מטר למטה ו־5
קילומטר קדימה) .המטוס הדו-מושבי המ ריא
בטרם עלות השחר, ו מיד לאחר ה המראה,
כשהוא בגובה 100 רגל, פנה
שמאלה. אורות המטוס געלמו מיד בגלל
העננים והערפל הכבד ש ש רר במקום. כ שעה
וחצי אחרי כן נמצאו שיברי המטוס
במרחק של כ שני קילומטרים משהה״
התעופה. הדו״ח של ועדת-ד,חקירה העלה
כי: בפניה שמאלה הוא נכנם לתנאי

..צריו לשמור תמיד על כושר?3?. 53 לא מבית־הספר.
טריה .״חודש לא טסתי, ועכשיו, כשהגעתי, צירפו אלי מדריך
נפגעתי, כי כשעובר זמן מאבדים הרבה מהכושר, וחייבים להחזיר ביטחון־ עצמי׳.
בקרקע

כפי

שקרה

גובה ולפגיעה
בטיסה זו.״
שדות-התעופד, הפרטיים באיזור תל-
אביב והרצליה הומים בשבתות, בעיקר
כאשר מזג־ד,אוויר נוח. התלמידים והטיי סים
המוסמכים מגיעים מכל רחבי הארץ.
בחיפה נערכים עתה נסיונות לפיתוח תעו־פה־פרטית.
בירושלים, בגלל האיסורים
הדתיים, אין כל תיקווה לפעילות כזו.
באוויר. ובשחף לומדים יחד כ־ 70 תלמי דים,
סשחהתחדות בין השניים הולכת ו
עשרים
תלמידים,״ מספר הדרי ,״הם
יעברו אצלנו 35 שעות טיסה, את המיב־חנים
יעברו באנגליה. יש להניח כי אחרי
קודם אחד או שניים, כשיראו מה הדמה
שלנו, אז גם יאשרו לנו לבצע את ה־מיבחנים.
אנחנו זולים יותר מכל מדינה
אירופאית אחרת, בעיקר בגלל ערך ה כסף,
ומלבד זאת, באנגליה צריך לחכות
הרבה זמן לימים יפים ואצלנו זר. ד בר
די שכיח.״

סטדוז קורן

ף פעם לא שמעתי על אש״ף,״
/ /י גילתה אמירה אבו־קישק בת ה־12
ממחנדדהפליטים עסקר, שליד שכם. אמירה
מאושפזת עתה במחלקת ההשתלות בבית-
החולים הדסה בירושלים.
״גם כשבאים למחלקתי מהבלים פצו עים׳
אני מטפל בהם כמו בכל חולה אחר,״
טען הדוקטור מיכאל פרידלנדר, המטפל
באמירה.
אמירה התפרסמה בשבועות האחרונים
עקב השתלת כיליה בגופה. העיתונים זעקו
בכותרותיהם כי כיליותיו של יהושוע סלו-
מה, תלמיד ישיבת ההסדר בקריית־ארבע,
שנרצח בחברון, הושתלו בגופם של נערה
ערביה ושל יהודי. הדבר קומם חוגים חר דים
בארץ, שגינו בחריפות את המעשה.
מעל במת הכנסת טען ח״כ אגודת־יש־ראל,
מנחם פרוש, כי הכיליה הושתלה
בנערה מחוגי אש״ף.
אחיה לכיליה, תושב באר־שבע בשם
אשר בגופו הוש יוסי,
הוא האדם
תלה הכיליה השנייה של יהושוע סלומה.
יוסי שוכב בחדר הסמוך לזה של
אמירה. במיטה שלידו שוכב אזרח יר דני.
אמירה, יוסי והאזרח הירדני מאוש־

..לפני שנכנסתי
רגית־החודיס
לא ידעת*
איו נראה יהודי•
פזים כבר כמה ימים במחלקה. הם מטיי לים
אחד אל מיטת השני, שכן אסור להם
לצאת את החדר. הם משוחחים ומתחרים
ביניהם מי יחלים מהר יותר.
״כל יום אני עושה עם אמירה תחרות,
מי ישתין יותר,״ חייך האזרח הירדני.
המיבחן לפעילותה התקינה של הכיליה ה מושתלת
מתבטא בכמות השתן שנותן ה חולה•
״אם אשאר כאן הרבה זמן, אלמד
את אמירה דיקדוק ערבי וסיפרות,״ הב טיח
,״אבל אני מקווה שאשתחרר מהר.
כולנו מקווים להחלים ולחזור מה שיותר
מהר הביתה.״
״ביום החמישי שמעתי ברדיו על הי-
רצחו של חייל הישיבה,״ סיפר יוסי ,״באו תו
הלילה הודיעו לי שתורי להשתלה הגיע.
אשתי ואני הבנו שהכיליה שאקבל תהיה
של החייל, אבל עד לפירסום הידיעות ב עיתונות
וכל הרעש שקם מסביב לא הת עניינתי
של מי הכיליה וגם לא היה איכ פת
לי למי משתילים את ד,כיליד, השנייה.

״כשבאתי למחלקה פגשתי את אמירה,
ורק אחדי כמה ימים נודע לי שהיא בעלת
הכיליה השנייה של יהושוע סלומה. אז
מה ו היא פחות בנאדם ממני? מצידי היא
יכלה להיות ילד, אשה או גבר, יהודי,
ערבי או תורכי. מה שחשוב זה הצד ה אנושי
שבעניין.״
אמירה נראית צעירה בהרבה מגילה. היא
קטנת קומה, לבושה בפיג׳מה לבנה המגלה
בטן נפוחה מהתרופות שקיבלה לפני ה השתלה.
ידה השמאלית אדומה ומצולקת
מהדיאליזה שבוצעה בה.

ווה

״הנערה האש״ נית״

השיחות בעברית צחה ורושמת את ההו דעות
לרופאים בערבית בכתב־יד מסודר.
אמירה היא בת למישפחה ענייה. יש
לה שלושה אחים ואחות. אביה עובד
בתל־אביב ואמה עקרת־בית. עד שחלתה
היתה אחת התלמידות המצטיינות בכיתתה.
״אהבתי ללמוד הכל, אפילו חשבון,״
סיפרה אמירה .״אחרי הלימודים הייתי עו שה
שעורים וקוראת. הכי הרבה אהבתי
לקרוא שירה ערבית ארץ־ישראלית.
״פיתאום לא הרגשתי טוב. זה היה לפני
שנה. הייתי מקיאה הרבה והיה לי חום.
לקחו אותי לרופא בשכם והוא שלח אותי
לבית־חולים בשכם. עשו לי צילום, הייתי
שם 12 ימים, אבל הרופאים לא היו טו בים.
הם לא ידעו איך לטפל בי. כל הזמן
נתנו לי מחטים בטוסיק וזה כאב נורא.
״העבירו אותיבירושלים, ושם
חולות. אז עשו
שה ימים ישנתי.

לבית־החולים שערי צדק
גילו שיש לי שתי כליות
לי דיאליזה בבטן ושלו כשהתעוררתי
מצאתי את

..אני בת .12
במשך שנה סברתי.
עכשיו קיבלתי
ח״ם חדשים״
עצמי במחלקה לטיפול נמרץ. ברור שאני
יודעת את כל המונחים הרפואיים. הרי אני
כבר שנה בבתי־חולים. לפני שנכנסתי ל־בתי-החולים
לא ידעתי מילה בעברית. היום
אני מבינה הכל. הייתי רוצה גם ללמוד
לכתוב ולקרוא בעברית, אבל בינתיים אני
יודעת רק לכתוב את שמי בעברית.
״בשערי צדק. היה לי טוב, כי היו לי
שם הרבה חברים וחברות, גם יהודים וגם
ערבים, והיה לנו גן־ילדים שם, אבל הר גשתי
לא טוב.״
על אותה תקופה סיפרה פסיה מאוטנר,
האחות שטיפלה בה אז :״כשראיתי את
אמירה, מיד נקשרתי אליה. היד, לה מין
מבט מת בעיניים. אמא שלה והקרובים
היו באים לבקר, אבל היא היתד, עצובה
רוב הזמן. היא נראתה מבוגרת מגילה.
היה לי קשה לדבר איתה, כי אז ידעה
עברית כמו שאני יודעת ערבית וזה מעט
מאוד. הייתי יושבת שעות ליד מיטתה
ובעזרת פנטומימה מנסה לשעשע אותה
מעט. היא היתד, בדיאטה וזד, היה קשה
לה. היה אסור לה גם לשתות והיא. סבלה
מכאבים. אף פעם לא העליתי בדעתי מי
יהיה התורם לכליה שלה. רק קיוויתי ש תשיג
תורם במהירות, כי כאב לי הלב
עליה.

״לדעתי אסור לקשר את המיקרה של
היהודי מחברון למיקרה של הילדה. אם
אדם מת — יש כיליה חופשייה ויש פחות
אדם שסובל. אולי זה נשמע מזעזע, אבל
בלטה
זה הצד שאני מכירה, ואמירה
בייאוש שלה. היה קשה לה להירדם בלי לות.
נקשרתי אליה לא בגלל שהיא ער ביה.
ב שבילי היא יכלה גם להיות הפא-
תחית הכי גרועה, אבל אם היתד, שוכבת
במחלקה, הייתי מתייחסת אליה אותו ד בר
כמו אל השאר. בחוץ אולי הייתי מרגישה
אחרת, אבל לא בבית־החולים. כשעזבתי
את המחלקה אמירה בכתה הרבה.״

לכתוב ול קרו א
בעברית
^ מירה (נסיכה בערבית) אינה מתלו־י
ננת ומחייכת בכל הזדמנות. את יומה
היא מעבירה בקריאת ספרים, ציור, דיקמה
וצפיה בטלוויזיה. לפעמים היא יושבת ב־לטלפונים.
חדר־האחיות
הסמוך ועונה
״הלו! לא. פרופסור אריה דורסט עסוק לצלצל עכשיו, הוא בחדר־ניתוח. תוכל
עוד שעה? תודה!״ כך היא מנהלת את

— 34ו

״ חו א ו אני
כמו א חי ם״
^ שה לדעת אם אמירה יודעת של מי
׳ ] הכיליה שהושתלה בגופה .״לפני שבו עיים
אמרו לי שיש בשבילי תורם,״ סיפרה.
״אחר-כך סיפרו לי שזה יהודי, אבל אני
לא יודעת מי זה היה. לא פחדתי מהני תוח,
כי ישנתי ולא ידעתי מה יקרה לי.

בית החולים האוניביי־סיטאי של; הדסה קרי ה הדסה

״עכשיו אני מרגישה הרבה יו תר טוב.
מותר לי לאכול הכל, אפילו מלח. הבוקר
נתתי 1900 סי־סי שתן וזה טוב מאד,
ואפילו ירדתי קילו וחצי במישקל, אני
שוקלת עכשיו 25 קילו. לי זה לא משנה
בכלל אם הכיליה היא של יהודי או ערבי.
זה היה בן־אדם טוב שנתן לי את הכיליה!
ככה אמרו לי במחלקה. לפני שהלכתי ל-
בית־חולים לא ידעתי בכלל מה זה יהודי.
אני לא יודעת מה זה אש״ף. אף פעם לא

תא;דאו־ 12000
ירו שלי ם 20ו ו9
טלפון )02( 427 427
מברקים הדקה
טלקס 26280 הדסה.

יחידה

רא המין, הנוע
או הדת,
קובעים אצתו
למי להשתיל״
שמעתי שמדברים על דבר כזה אצלנו
בבית. מה שחשוב ^זה שכבר לא כואב
לי, רק קצת ביד, אבל אני רוקמת הרבה
ורואה מיקי־מאום בטלוויזיה. בחדר השני
שוכב בנאדם שהשתילו לו את הכיליה
השנייה של התורם. אני מרגישה שהוא
ואני כמו אחים.״

״אנ חנו רו פ אי ס,
לא פו לי טי ק אי ם ״
ף, דרד־כדד אנחנו לא מעדיפים
חולה אחד ברשימה על אחר, ולא
הגזע, המין או הדת קובעים אצלנו למי
להשתיל, אלא מידת ההתאמה של הכי-
ליה לחולה, ואת זד. אנחנו קובעים לפי
בדיקות מעבדה,״ כך טוען ד״ר פרידלנדר
המטפל באמירה .״כאשר יש גופה בחדר-
מיון לוקחים ממנה דם לבדיקת מעבדה.
המעבדה קובעת אחרי כשש שעות מי ה מועמד
המתאים להשתלה. במיקרה הזה
היו לנו שני מועמדים מתאימים — אמי רה
ויוסי. אמירה היתד. בדיאליזה בשערי
צדק. החיים של אנשים כאלה הם לא חיים.
הם תלויים במכונה, שעושה את העבודה
בשבילם. הם לא יכולים לנסוע רחוק או
לתפקד בצורה נורמלית. וזה סבל עצום
לבוא כמה פעמים בשבוע ולהתחבר אל
הכיליה המלאכותית. לכן אנחנו שמחים
על כל חולה שנמצא לו מתרים ושמחים
כאשר ההשתלה מצליחה והכיליה נקלטת.
״מה שהאנשים בחוץ לא מבינים, זה
שאנחנו מעדיפים את ההשתלות כאשר זה
ילד או מיקרה חמור, או כאשר סוג הדם מת־

מתנה לכתבת

מבלה הרבה מזמנה אמירה בתחנת־האחות הסמוכה לחדרה.
היא עונה לטלפונים בעברית צחה, שאותה למדה במשך שהותה
אים, בלי שום מניעים פוליטיים מטו פשים.
אנחנו רופאים, לא פוליטיקאים,
ואם מישהו רוצה להחליט במדינה הזאת
שלא צריך לטפל פה בערבים, שיוציא על
כך חוק בכנסת. אני לא מקבל פקודות מאף
אחד, חוץ מראש המחלקה שלי.

בבתי־החולים בירושלים, ומציירת על נייר מיכתביס של הדסה,
שהאחיות נותנות לה. הילדה התיידדה עס הכתבת שבאה לבקרה
ונתנה לה במתנה ציור שעליו רשמה בערבית :״מאמירה למונירה.״

^ דאתי בעיתונים שכאילו הילדה
1 באה עם סיסמות של אש״ף. אלוהים
אדירים. זאת ילדה בת . 12 אולי באמת היא
שמעה בבית דיבורי ם כאלה או אחרים,
אבל האם אני, כרופא, צריך לקבוע לפני
הניתוח שמפני שהילדה הזאת מזדהה עם
אש״ף, אני לא אנתח אותה? זה אבסורד.״

יצויין שמו, הוסיף :״הילדה האומללה
הזאת, ששתלנו בה את הכיליה, לא שונה
בעיני מאף חולה אחר. מי שרצה להדביק
לילדה קטנה כל מיני אותות של משרתת
פת״ח זה עניינו שלו. מעניין מה יקרה
אם הוא יזדקק להשתלת כיליה. אז כבר
ידבר אחרת. לפני שהגיעה אמירת לכאן
ידעתי רק את שמד. ושהיא המועמדת המת אימה
ביותר. זאת לא הערביה הראשונה
שהושתלה אצלה כיליד .,מעולם לא בדק תי
אם למושתל שלי יש פיאות או כפיה,
יתר על כן, אנחנו שומרים על שם התורם
והמתרים כסוד רפואי, כדי שאחר־כך לא
יהיו לחולים ריגשות־אשמה או חששות.
עד המיקרה הזד. נשמר הסוד היטב. בש בילי
אין דבר יותר משמח מכך שהכיליה
פועלת היטב ושהילדה הזאת, שכבר הר בה
זמן לא חייכה, שמחה ומבריאה.״

שלא
סוד רפו אי

רופא

אחר מהמחלקה,

שהעדיף

יאירה יסמין
היוהווים חושבת,

רקמה במיטה

מעסיקה את ״המחבלת הקטנה״
פרט לצפיה בטלוויזיה בסירטי
מיקי־מאוס, קריאת שירה ערבית אצל ידידיה מהחדר הסמוך —
סלומה. של שלו הושתלה הכליה השנייה
הירדניוהישראלי,

דוקטור מיכאל

ך ה | 1ךןך | 111׳ ע י
מטפל באמירה
1׳ 14 1 1 - 1 1

לבקרה כל בוקר ושואל לשלומה .״אין פה ילדיס
אמירה ,״אז כל הרופאים והאחיות הס החברים

היא

כאשר שואלים את
אמירה על מה היא
אומרת :״על בית־הספר.״

פרידלנדר, ש במסירות,

בגילי,״ מספרת
שלי עכשיו.״

1 3 5

חתן ונדה

אבי מורדוך, בנו של האחראי לגנים הירושלמים ואורית וג׳ואן,
בת הקבלן וסוכנת־הנסיעות. גבוהי־קומה, יפים, חיידים בשירות־סדיר,
היו העילה לחתונה שהסעירה את ירושלים. השניים מכירים עוד מבית־חספר היסודי.
ךבוהוז קו מ ה, נאה, לבושת שמלת י
* מלמלה שחורה וחשופה, ריחפה גיא-
אורה, היא גוגה רג׳ואן, בין מאות מ כר
בדים, בשרים־קרים, סלטים אכסוטיים, פי-

היא היתה

תות־עיראקיות ומוס־שוקולד.
הכלה האמיתית של הערב.
בתה אורית. הכלה הרישמית, נראתה
משועממת ולא גילתה עניין מיוחד ב־

ההורית

המזכיר הצבאי

במרכז רחבת־הריקודים פתחו ה־מחותנת
גוגה ומזכירו הצבאי של
ראש־הממשלה, אפריים (״פרוייקה״) פורן, בריקוד סוער, כשפרוייקה
מנחם את גוגה :״את עדיין הכי יפה מכל הבחורות שמסתובבות כאן ! ״

מורים רג׳ואן, אבי הכלה, בריקוד עם אשת הנשיא
אופירה נבון (בתמונה למעלה) .מימין גיא־אורה
(״גוגה״) אם הכלה, לבושה בשימלת מלמלה שחורה שנתפרה על־ידי
גדעון אוברזון, בריקוד סוער עם אבי החתן, שהוא עדיין חייל בשירות סדיר.

מדי פעם נעלם פו
בשרים. אחרי־כן 1 לכבוד שנערכה
את העוגות, שהא*

ישרים, בחברי־הכנסת, ברופאים הבכירים,
בעיתונאים, בבעלי מיסעדות־הצמרת וב־
!מיליונרים הירושלמים שהתאספו ובאו
לחזות ולטעום בחגיגת־החתונה של ה מחותנים
מורים ונוגה רג׳׳ואן, מבכירי ה חברה
הירושלמית.
מורים, יליד עיראק, הוא הבכור למי׳ש-
פחת קבלנים ובעלי חנויות למוצרי־חשמל.
לבד מעסקי המיסחר שלו, הוא גם ח בר
מועצת־העיר ועומד בראש רשימת ז ד
מיפלגה הליברלית בבירה. אשתו, גומז,
נמרצת ומרשימה בהופעתה, ילידת־הארץ,
בת להורים יוצאי פולין, החליטה לפני
כמה שנים שהכסף לבדו אינו די בשבילה.
היא רצתה לנסות את כוחה־היא והצליחה.
גוגה פתחה מישדד־נסיעות שתוך ז מן־
קצר הפך משגשג ביותר בירושלים. היא
גם מעניקה את שמה ומירצה הבלתי־נדלים
לפעילות התנדבותית באקי״ס ובמיזד׳א.
אורית, שעד ערב־החתוגה היתה חיילת
בשירות־סדיר, החליטה על חתונה סופר־מודרנית,
למגינת ליבם של הוריה. היא
הופיעה לחתונה כשהיא תפוחת־בטן בחלי־פודמיכנסיים
מרשימה שהכין למענה ג ד עון
אוברזזן. החתן אברהם, חייל ב שירו ת־סדיר,
שהכיר את אורית עוד בבית־הסשר
היסודי, הוא בן למישפחת מורדוך. ד ר וויש
מורדוך, אבי-החתן, הוא מנהל המח לקה
לנטיעות ולנוי בעיריית ירושלים.
שהחתו טוענות עקשניות שמועות
לירות. מיליון כשלושה
עלתה

מצחיק,״ אומרת גוגה ,״זה עלה ב־10
אחוזים פחות ממה שאומרים.״ מנהל ה מלון
או מ ר :״אנחנו לא מדברים על ענ ייניהם
של הלקוחות.״
שמחה ארליך וטדי קולק היו בין ה מעטים
שהעדיפו להסתלק מיד בתום
הטכס, ולא להשתתף בהילולת־הזלילה
שנערכה בקומה התחתונה של המלון. שני הם
חשו, כנראה, שותפים לצערו של

האצולה החדשה

׳ווים
פ״סי והנשיאה

כשבידו השמאלית הוא אוחז בידה
של אופירה נבון ובימנית בסיגר
שלו, עומד ח״ב פסח גרופר אחרי זלילה רבתי, שלמענה. ויתר על הדיאטה.

גיוקי והבחנת
נשים

תת־אלוף

ייקה בכיוון המעליות כשבידיו צלחות עמוסות
נברר שהוא לוקח את האוכל למסיבת־הפרידה
אליהו בן־אלישר באולם אחר במלון.

ים לא חיסלו, לקחה גוגה למוסדות־סעד בעיר.
הורביץ, שישב אבל וחפוי־ראש באחת הקו-
העליונות של המלון, כשהוא שומע את התוצ־הישירות
של הפעילות הכלכלית.
למחרת בבוקר,״ מספרת נוגה ,״אספתי את העד
שהאורחים לא יכלו יותר לבלוע, והבאתי אותם
מוסדות־הסעד בעיר, גם למישטרה.״

1לת המי סעדה

איש הגלגלים

נציג הספרדים הטהורים (ס״ט) הוא עזרא בלילוס,
מרצדם. למכונית בעל הסוכנות והמוסך המרכזי
מעשירי ירושלים וממבליה. לידו אשתו, טרזה, יפהפיה עדויית יהלומים ממוצא הונגרי.

קטי אוחנה, בעלת מיסעדת היוקרה הצרפתית קטי בחברת
ידידה ד אן דה־מורה, עורך־דין שווייצי שהגיע לארץ
וע עסקות כנציג חברה שמושבה בציריך. הוא הכיר את קטי, התאהב והחליט להישאר בירושלים.

הידידה

לודמילה תיכון, ידידה
למישפחת רג׳ואן, מי
שהיתה מועמדת הליברלים למועצת־העיר.

הכנסות המדינה

אוריאל לין, הממונה על הכנסות המדינה, הגיע
לחתונה בלוויית אשתו יהודית שעד ללידת בתם,
מיכל, עבדה במישרד הפירסוס דחף. יהודית השגיחה שלא יצלמו את הממונה אוכל.

סיפורה האישי של
מלנה חגג,
שהסעיוה את
הארץ כולה
נאשראי ימה
לרצוח את בת
נעלה 1ידידתו.
מלנה מאשימה את
הדב שלמה גורן
בטרגדי ה שלה

יחת־ טלפון בבוקר היום השישי
בשבוע שעבר חרצה את גורלה של
מלכה חגג. מלכה התקשרה מבית־הספר
היסודי רנזב״ס בעכו, שם היא משמשת
כמזכירת המנהל, אל פרקליטה. היא ביק שה
לדעת אם כבר הגיעו לידיו תוצאות
המישפט המתנהל בינה לביו בעלה, בבית-
הדין הרבני העליון. תשובתו של הפרק ליט
הסעירה את רוחה.
ללא שהיות פנתה מלכה אל תיקו של
המנהל, שלא היה באותה עת במישרד. היא
ידעה את אשר חיפשה. בעבר גילה לה
המנהל, כי הוא נושא בתוך תיקו אקדח,
וביקש ממנה להשגיח עליו בעת העדרו.
בקור רוח שלפה מלכה את האקדח והכ ניסה
אותו לתיקה. שניות אחדות לאחר
מכן כבר היתה בדרכה לרמת־גן, אל
הדירה שבה מתגוררים בעלה ואהובתו.
משהגיעה, החלה הדרמה שלא הסתיימה
אלא כעבור שמונה שעות.
מטרתה של מלכה היתד, להרוג את
בעלה, אלברט חגג. היא הודיעה על כוונו תיה
לאהובתו של אלברט, שולמית וייסנ־ברג
ולידידתה ששהתה יחד עימד, בדירה.

הסיבה להתקף

תחת איומי אקדח גירשה את הידידה,
ושלחה את שולמית להזעיק את אלברט,
על-מנת שתוכל להרגו. כבת־ערובה הש אירה
בידיה את התינוקת, בת 19 החו דשים,
של אלברט ושולמית.
שולמית יצאה אחוזת אימה מהדירה,
והזעיקה את המישטרה. תוך דקות אחדות
הגיע למקום כוח מישטרתי גדול. הבית,
שברחוב תרע״ד ,10 הוקף, והחל משא־ומתן
מתמשך בין מלכה והשוטרים.
במשך שעות עמדה מלכה על מירפסת
הקומה השלישית, והכריזה קבל עם ועדה,
כי היא נחושה בדעתה להרוג את בעלה.
כל אותה עת היתה התינוקת בדירה. מא ידין, צבי מצי
הפסיכולוג המישטרתי,
להרגיע את רוחה של מלכה עלו בתוהו.
היא עמדה על דרישתה כי בעלה יעלה
לדירה, כדי שתוכל לחסלו. מלבדו לא
הסכימה להניח לאיש להיכנס.
הדרמה הסתיימה רק לאחר שאנשי היחי דה
המייוחדת ללוחמה בטרור פרצו לדי השוטרים

והשתלטו על המתבצרת.
הופתעו אז לגלות כי באקדחה של מלכה
לא היו כלל כדורים.

היתה החלטת בית־הדין הרבני העליון, שבראשו
ישב הרב הראשי לישראל, שלמה גורן. בפסק דינם
קבעו הרבנים כי דירתם המשותפת של מלכה ואלברט חגג ״תוערך בתפוסה עליידי
הבעל, והאשה תקבל רק שווי מחציתה כתפוסה.״ כלומר, רק כשישית בערך הדירה.

כן־ זה התחיל

מלכה ואלברט חגג ביום נישואיהם, לפני 21 שנים.
חייהם היו מאושרים עד אחרי הולדתו של בנם
הבכור, שלמה. כאשר הרתה מלכה בשנית, התעוררו ביניהם חילוקי־דעות לגבי המשך
לתחו גם שגלשו ההדדיות, וההאשמות המריבות
מאז
לא פסקו
ההריון.
עדיין נשואים.
הם אך בנפרד, כיום חיים ואלברט אחרים. מלכה
מים

דמותה הצנומה של מלכה חגג משכה
את תשומת-לב בית־המישפט, כאשר חיא
הגיעה לשם בלוויית פרקליטה, עורך־הדין
הת מישטרה. ואנשי לידסקי צבי נהגותה
השקטה, והמראה הפשוט והתמים
שלה, עמדו בניגוד גמור למעשים החמו רים
שיוחסו לה. י

דכי אליהו. בפסק-הדין קבעו הרבנים כי
דירתם המשותפת של מלכה ואלברט חגג
״תוערך בתפוסה על־ידי הבעל, והאשה
תקבל רק שווי מחציתה כתפוסה.״ פי רו
שו של פסק־דין זה הוא כי מלכה תקבל
רק שישית מערך הדירה, וכל שאר הסכום
יזרום לכיסו של אלברט.

לכתב ״העולם

מלכה חגג איבדה את עשתונותיה לא
רק בגלל עצם ההחלטה, המקפחת את זכו יותיה.
מאחרי החלטה זו עומד סיפור
ארוך של סבל וייסורים, אשר פרשיות
ממנו נגולו כבר בעבר בבתי־דין רבניים.
הטיפול המתמשך בנושא הביא לעינוי-
דין, שהתמשך לאורך שנים. החלטת בית־הדין
הרבני העליון, היתד, דק הקש ששבר
את גב הגמל.
סיפרה הזה״ :

מלכה

אני שלמה עם מה שעשיתי. אלברט עי נה
אותי במשך שנים. מגיע לו למות. אני
לא מתחרטת. אם רק אוכל, אהרוג אותו.
ביום שישי בבוקר התברר לי שהפ סדתי
במישפט נגד אלברט. בית־הדין ה רבני
החליט לטובתו. החלטתי שאם זה
הצדק בעולם שלנו, אני לא רוצה לחיות
בו יותר. יותר טוב למות. אבל אני לא
מוכנה למות לבד, ולהשאיר הכל לאל-
ברט. הוא צריך למות יחד איתי. סבלתי
בגללו כל השנים. אני לא אתן לו מנו חה.
הוא הביא אותי למצב הזה.
לא ידעתי שבאקדח אין כדורים. באמת
רציתי להרוג אותו. בתוך הבית ברמת־גן
ניסיתי לירות. לחצתי על כל הכפתורים,
והאקדח לא ירה. אם הוא היה עולה לדי רה,
הייתי מאיימת עליו באקדח ומכריחה
אותו לקפוץ מהמירפסת למטה.

אבא זנח
או תנו
לכה ואלכרט חגג נישאו לפני 21
* 1שנים. הם הכירו זה את זה בעת שאל-
ברט עבד בלישכת־העבודה לנוער בנהריה.
במשך השנים נולדו לבני הזוג שלושה
ילדי ם: שלמה, בן ,20נ שוי ומשרת ב-
שירות־חובה. רחל, בת ,19 נשואה ואם
לילד. ושרון, בן .12
אחרי שלי היתד. להתאבד המטרה שאהרוג את אלברט. אין לי יותר כוח לח יות
אחרי כל הצרות שהוא עשה לי.
בשביל מה לחיות אם בית־הדין מחפה
ונותן לו גיבוי להתעללות בי? הכל בגלל
הרב גורן. הוא עשה עם אלברט יד אחת
נגדי. מה נשאר לי לעשות אם לא ל מו ת?
הייתי הורגת את עצמי אחרי אלברט. אבל
לבד אני לא מוכנה למות. את התענוג
הזה אני לא אתן לו.

אבי הוא יליד תוניס ובעל מנטליות
פרימיטיבית. אמי היא ילידת תורכיה ובע לת
אופי משוחרר, ישראלי טיפוסי. ההב דל
ביניהם יצר חיכוכים תיכף מההת חלה•
אבי התנהג בשתלטנות, ורצה שאימי
תהיה השיפחה שלו. כשאמי היתה מסרבת
לו, הוא היה משתולל והורס כל ד בר בבית.

בראש ביוד הדין הרבני העליון, שפסק
דינו הביא להתפדצותה של מלכה, י שב
הרב הראשי לישראל, שלמה גורן. יחד
עימו י שבו בדין הרבנים יוסף קאפח ומר
אמא
פתחה בית־מלאכה ליי צור פיסלו-
נים. לאמי היה ניסיון בעבודה הזאת והיא
ניהלה את העסק. בשלב מסויים אבי ניסה
להשתלט על המיפעל. הסיכסוכים והמרי בות
לא פסקו כל הזמן, עד שאמי החליטה

עד כאן סיפורה של מלכה.

על הטרגדיה שפקדה את מיש
פחתו, סיפר שלמה חגג :

כיר את הבית ברמת־השרון. עברנו לגור
בדירה שכורה בעכו.
אבי חזר מפריס אחרי שנה. הוא חיכה
עד שייגמר חוזה־השכירות של הדיירים,
ואז נכנס לגור חזרה בבית ברמת־השרון.
אמא התאהבה בנהג מונית מעכו ועב רה
לגור איתו. אבי התחיל לעשות לה אז
צרות ברבנות. הוא שיקר ואמר שהיא מר דה
בו. לא עזרו הטענות שלה שהוא
זנח אותה. בית־הדין הרבני החליט שבגלל
שהיא גרה עם גבר זר, הילדים צריכים
לעבור אל האבא. אחרי התערבות ד,מיש-
טרה נאלצה אמי למסור אותנו לאבי.

שנים של
עיגוי־דין
צל אבי היה לנו גהינום. הוא לקח
י אותנו רק כדי להתנקם באמי. כל
הזמן היו לו נשים ואותנו הוא הזניח.
את אחותי ואותי הוא שלח לפנימיות.
מאוחר יותר היתה לי חברה. אבי עשה
הכל כדי לבייש אותה. הוא צעק לעברה
ברחוב שהיא זונה ומופקרת. הלך למיש־פחה
שלה ועשה סקאנדלים. כזה מן טי פוס
הוא.
לפני שלוש שנים הכיר אבי את הבחו רה
הזאת, שולמית וייסנברג. אנחנו,
הילדים, ברחנו ממנו. הוא עבר לגור יחד
עם שולמית. היא ילדה לו את התינוקת.
היום אבי הוא בן .50 שולמית היא בת
.24 הוא יכול להיות האבא שלה.

ל 1 111 שעות עמדה מלכה על
נחושה בדעתה להרוג
חדת ללוחמה במירור

מלכה חגג יורדת במדרגות הבית שבו התבצרה בליווית

סגן מפקד מרחב דן, סגן־ניצב יגאל לושי. במשך שמונה
מירפסת הדירה בקומה השלישית והכריזה קבל עס ועדה, כי היא
את בעלה. הדרמה נסתיימה רק אחרי שאנשי היחידה המייו־פרצו
לדירה והוציאו מידי מלכה את האקדח שחיה ברשותה.

להתגרש. אבל אבי• לא הסכים לתת לה גט.
למרות המריבות, המצב הכלכלי שלנו
היה טוב. המיפעל הכניס כסף טוב. הת גוררנו
תחילה בדירה בעכו ואהר־כך עבר נו
לרמת־גן. משם עברנו מאוחר יותר
לווילה ברמת־השרון.
בשנת 1972 חלה נסיגה כלכלית. העסק
לא עבד כמו פעם והתחלנו להתרושש.
אבי הודיע שהוא נוסע לאיטליה להביא

תבניות עבור המיפעל. הוא עלה על מטוס
ונעלם. לא שמענו ממנו ולא קיבלנו שום
הודעה. אחרי חודש התברר שהוא נמצא
אצל אחותו בפריס. אמי התקשרה אליו
והוא הציע לה לבוא אליו עם הילדים.
אמי סירבה. הוא נשאר אצל אחותו וזנח
אותנו בארץ. אמי פנתה אז לרבנות וביק שה
דמי מזונות. בגלל המצב הכלכלי הקשה
נאלצנו למכור את המכונית שלנו ולהש־

הרעיה השנייה

שולמית וייסנברג, בת ה־ ,24 חיה יחד עם אלברט
חגג מזה שלוש שנים. לשניהם תינוקת בת 19
שהוחזקה כבת־ערובה. בני הזוג מתכוונים להינשא מיד אחרי הגירושים של מלכה ואלברט.
במשך כל השנים אבי המשיך לענות
את אמי בהליכים מישפטיים. הוא החזיק
את הבית ואת המיפעל, ואמי נשארה בחו סר
כל. הזמן פעל לטובתו. הוא לא מיהר
לקבל החלטה של בית־הדין הרבני. אמי
סירבה לתת לו גט עד שיתחלק איתה
ברכוש. הוא טען שאין לה זכויות בגלל
שהיא חיה עם גבר זר. הוא בעצמו חי
עם בחורה צעירה, אבל זה לא הפריע לו.
הגבר שאיתו חיה אמי עזב אותה לפני
כמה חודשים, והיא נשארה לבד.
אחדי שנים של עינוי דין, שבהן אבי
לא שילם לאמי את דמי המזונות המגי עים
לה, גזל ממנה את הרכוש ואת הילדים
והזניח אותה, החליט בית־הדין הרבני העל יון
לנשל את אמי כמעט מכל רכושה.
זה הוציא אותה מדעתה.
אמי עשתה את מה שעשתה מתוך כעס.
אני יודע שיש לה לב טוב. היא לא מסו גלת
להזיק אפילו לזבוב. בכל אשמים ה רבנים.
אם הם לא היו עושים יד אחת
עם אבי, לא היינו מגיעים למצב הזה.
אני מכיר את אבי ואני יודע איזה סוג
של אדם הוא. רק אדם אכזרי ורע-לב
מסוגל להתאכזר בצורה כזו לאשתו.

עד באן סיפורו של שלמה חגג.
בנם הבכור של מלכה ואלברט חגג ,־ שלמה, יחד
1 13 ^ 1 1 1 1
נשוי
בן ה־,20
שלמה,
בבית־המישפט.
אימו

ומשרת בשירות חובה. את ההודעה על הדרמה קיבל שלמה בעת שהיה בתורנות
שבת. הוא מיהר להתייצב לצד אימו בשעותיה הקשות. שלמה מאשים את אביו בטרגדיה.

אלברט חגג טוען כי בית־הדין קיבל
בצדק את דרי שותיו. הוא דוחה את הטענה
כי בתי־דין רבניים נוטים בדרד־כלל לטו בת
הבעל.

סיפר אלבדט חגג:

מלכה מציגה את עצמה היום כקורבן,

אבל זה לא נכון. אני הוא הקורבן. במשך
כל השנים היא התעללה בי ולא אני בה.
עצם מה שהיא עשתה מעיד על האופי
שלה. היא חטפה תינוקת ואיימה על החיים
שלה, עד לכך היא הגיעה.
אני לא מבין למה זה לקח כל כך הרבה
זמן עד ששיחררו את הילדה. כשהגעתי
למקום כבר היתד, שם כל המישטרה. רצי תי
תיכף לעלות אליה, אבל לא נתנו לי.
אמרו לי ״תעמוד בצד ואל תתערב.״
המישטרה משכה את הזמן, ודיברה עם
מלכה במשך שעות. כל הזמן הזה התי נוקת
היתד, בסכנה.
לא פחדתי לעלות. ידעתי שיש לה אק דח,
ושהיא רוצה להרוג אותי, אבל אני
הייתי מסתדר. שרתתי בצבא ואני יודע
איך נוהגים במצב כזה. זורקים אבן לצד
אחד, וכשהיא יורה לשם קופצים ומו ציאים
לה את האקדח מהיד. רצי תי להו ציא
את הילדה מכלל סכנה. אם היו נות נים
לי, הייתי גומר את כל העניין ברגע
אחד.
אחרי שנולד לנו הבן הקטן, שרון,
המצב של מלכה הלך ונהיה גרוע. היא
מיררה לי את החיים. פעם אחת ביקשתי
ממנה לבוא לעזור לי בעבודה, אז היא
אמרה לי ״ ל ך!״ והלכה לשחק קלפים אצל
השכנה. בערב היא עשתה לי כזה סקנדאל
בבית, עד שכבר לא יכולתי. מרוב עצבים
שברתי בקבוק שהיה לי בידיים. היא
רצתה אז גט, אבל בסוף התחרטה.
(המשך בעמוד׳ )42

שנוע האומה שננעל עמו בסימן החיסכון וההאטה הנרנ רי ת -
הראשונות שהרגישו ב כו היו הדוגמניות, שנפלו קורבן לחיסכון

מיתון עד המ 17ד71
ך* ודין טל !היא דוגמנית מבוקשת
ביותר בשוק הדוגמניות הישראליות.

כאשר נערך בשנה שעברה שבוע־האופ-
נה קשה חיה לדורין להחליט באלו מה הצעות
הרבות לבחור. חברות־ההלבשה
עטו עליה י ועל דוגמניות־צמרת האחרות,

והציעו להן סכומים אגדתיים כדי שהן
תצגנה את דגמיהם בחדר הצר של מלון
הילטון בתל-אביב מול עיניהם של ה קניינים
מחוץ־לארץ .״השנה הייתי אמו רה
לעבוד אצל חברה מסויימת,״ סיפרה
דורין ,״אבל לבסוף הציעו לי פחות מ-

2000 לירות ליום, לכן סרבתי. זו הפעם
הראשונה מאז שאני דוגמנית שלא הש תתפתי
בשבוע האופנה.״
דורין לא היתד הדוגמנית היחידה ש לא
השתתפה. גם רותי ירון היפהפיה לא
קיבלה הצעות מחברות בעלות־שם .״פנו

אלי משלוש חברות קטנות ולא מוכרות,
אבל פחדתי לעבוד איתן. לבסוף החלטתי
בשבוע־האופנה,״ כלל להשתתף שלא מספרת רותי.
מן החדרים במלון הילטון בתל־אביב,
ניבטו בימי שבוע־האופנה עיניים בלתי

הדוגמניות שהופיעו כשכרע האופנה: תמי בן־עמי, קרץ דונסקי, בתיה דיסנצ׳יק
לשמור על השם הטוב, למרות המצב הקשה

ליאורה דפידות, ניכה פץ־וייזל ויהודית ארדיטי
מארצות־הברית במייוחד לשבוע האופנה

בתיה ישראלי, דורין טד ואתי זכקו
״בדרך־כלל מחפשים אותי״
מוכרות ודוגמניות הססניות, שניכר בהן
שזו להן ההופעה הראשונה בשבוע־האופ־נה
ובעולם הדוגמנות בכלל. בחד רי ם ר בי ם
לא היו דוגמניות בכלל, ובעל-החברה
טרח לשכנע את הקניינים המעטים ש הגיעו
מחוץ־לארץ, בעזרת חלקת לשונו
ופרוספקטים ישנים, ובעזרת הקולבים ש ניצבו
בחדר מקיר אל קיר.

ל שמור
על השם
ש רופה היא שורת דוגמניות־הצמרת,
י י שלא השתתפו בשנוע-האופנה.
חלי גולדנברג טוענת כי ״לא היה שווה
לה״ להתעסק בשבוע־האופנה, מאחר ש היא
עסוקה בסרט חדש. בשנה־שעברה
לא יכולה היתד, סיבה כזו להניא את חלי
מלהשתתף בשבוע היוקרתי. בתיה י שר אלי,
אשתו של קריין הרדיו אלי ישראלי,
לא הסכימה לעבוד עבור 2000 הלירות,
ונשארה בבית. אתי זבקו, הדוגמנית ש שיחקה
בפרשת וינשל, טענה :״אני לא
רגילה לחפש עבודה. בדרן־־כלל מחפשים
אותי. השנה צריכה הייתי לחפש עבודה
בעצמי, אז החלטתי לוותר על כל העניין.״

קטי ממון לעומת זאת חיפשה עבודה,
אך לא הצליחה למצוא מי שישלם לה
את המינימום שעליו החליטו דוגמניות
הצמרת כקו האדום • 3000 :לירות ליום.
היו חברות שלמרות המצב הכלכלי
הקשה, החליטו לשמור על השם ה טוב
שלהן. בתקווה לשפר את סיכויי
שבוע־האופנה החליטו להשקיע כסף ב
פעם
הראשונה בשבוע־האופנה. בתיה די-
סנצ׳יק עבדה עבור חברה שמעטים שמ עו
את שמה קודם־לכן — מאי טייס —
זוהי חברה לקונפקציה ולא לאופנה־עי־לית.
בגד־עור החליט לשמור על רמה
למרות הקשיים הכספיים של המיפעל וש כר
את שרותיהן של תמי בן־עמי ושל
חוה לוי שהגיעה במייוחד מארצות״חברית

המנעלים הישואד״ם צימצמו את הי 3ו
השתתנותם, הקניינים י ת רו לא הגיעו,
ההוצאה: שבוע אוננה ו ד מאד
דוגמנית מקצועית ולא להעסיק סטודנ טית,
שהחברים באוניברסיטה החליטו ש היא
חתיכה, ולשלם לה כמה מאות לירות.
קארין דונסקי עבדה עבור חברה לא-ידועה
יחסית המייצרת בעיקר בגדי ג׳ינס. לי אורה
לפידות, אחת הדוגמניות היפות וה מקצועיות
ביותר, עבדה עבור חברת חיה
מילר, המייצרת בגדים לא-יקרים שאינם
מוגדרים כאופנת־עילית והמשתתפת ב
כדי
להשתתף בשבוע־האופנה. מירי אורן
ויהודית ארדיטי עבדו עבור חברות קט נות.
והתגלית של הדוגמניות בשנה האח רונה,
ניבה פון־וייזל, דיגמנה את הדגמים
של מיפעל נירקם.
אך השפל לא ניכר רק בשורות הדוג מניות.
מיפעלי אופנה רבים החליטו שלא
להשתתף כלל בשבוע־האופנה. התענוג
של החדר בהילטון עלה לכל משתתף לפ
חות
35 אלף לירות, ובמצב של היום היו
חברות רבות שהיססו אם ההוצאה הכס פית
תצדיק עצמה. חברת גוטקס הכריזה על
מרד נגד שבוע-האופנה (ראה עמוד .)23
בעלי דיוה טענו כי לא כדאי להם להשתתף
וגדעון אוברזון הודה כי הוא פשוט חוסך.

הגרמגיס
לא ג או
ך וצר גלגל חוזר. המיפעלים הישרא-
4לים לא השתתפו, או צימצמו את הש תתפותם
בגלל מיעוט הקניינים מחוץ-
לארץ והקניינים מחוץ־לארץ לא הגיעו
לשבוע־האופנה בגלל צימצום מיספר ה מציגים.
כך־או-אחרת היה שבוע-האופנה
השנה דל מאוד. אפילו הקניינים הגרמ נים,
שהציפו את ישראל בשבועות־האופנה
הקודמים, לא הגיעו הפעם .״מי שרוצה
למכור לנו, שיבוא אלינו,״ אמר אחד מהם
בשיחת־טלפון ליצרן ישראלי. הקניין של
רשת השק״ם האמריקאי, אחת הרשתות
הגדולות בעולם, בא, וכמעט ולא קנה
מאומה. מארכס־אנד־ספנסר הידוע מאנג ליה,
שבעבר רכש פריטי לבוש רבים
בארץ, רכש רק תחתונים ממיפעל טפרון.

האקדחנית

1הקרב על המוח

(המשך מעמוד )39

(המשך מעמוד )31

עברנו לגור ברמת־גן, ואחר־כך לרמת-
השרון. הייתי צריך לנסוע לאיטליה להביא
תבניות בשביל בית־המלאכה. מלכה בעצ מה
הביאה אותי לשדה־התעופה. איך היא
יכולה להגיד היום שברחתי בלי שידעה?

על חברת־החשמל היה להחליט תוך חוד שיים
למי משתיהן למסור את העבודה.
ההצעות נמסרו ליועצים כדי שיכינו ניתוח
טכני של ההצעות, וניתוח כספי ריאלי של
ההוצאות שתידרשנה להשלמת החסר ב הצעות
השונות.
היועצים הגישו דין־וחשבון מפורט, ש קבע
חד־משמעית כי להצעה הדרום־אפ־ריקאית
יש עדיפות מוחלטת.
האיטלקים הגישו שתי הצעות, בשתי
שיטות־בנייה. הסכום שנקבע כסופי, היה
נמוך אמנם מן הסכום שהציגו. הדרום־
אפריקאום 51 :מיליון דולר. אולם בדיקת
ההצעה האיטלקית, הראתה כי היא כמו
מכונית ללא פגושים, מגבים, פנסים, רי פוד
ועוד חלקים. כאשר הוסיפו היועצים
את החסר להצעה האיטלקית, התברר כי
היא עולה 54 מיליון דולר, לפחות.
היועצים פסלו את ההצעה האיטלקית
גם בגלל ליקויים בטיחותיים. בעוד ש־הדרום־אפריקאים
הציעו כי המזח יוקם
על עמודים כפולים, הציעו האיטלקים עמוד
מרכזי אחד, שיעלה פחות. אולם התברר
כי החומרים שהציעו להכניס בכל עמוד
אינם עומדים בתקן, וכאשר הוסיפו את
החסר יצא כי עמוד איטלקי אחד עולה
הדרום־אפריקאית. בהצעה כמו שניים
אבל עמוד אחד הנושא על גבו 1000
טון מעמם, הוא פחות בטוח משני עמודים
הנושאים רק 500 טון כל אחד. השינוי
גרם לתוספת של ארבעה מיליון דולר.
ההצעה האיטלקית הציעה עוד כי ה מזח
יושתת על ריצפה של לוחות פלדה,
שיסופקו על־ידי מספנות־ישראל. לוחות
כאלה יש לצבוע כל פרק-זמן, כדי למנוע
חלודה, והדבר הוסיף עוד כמה מיליונים
לתחשיב. ההצעה הדרום־אפריקאית דיברה
על קורות־בטון שאינן מחלידות, שיסופקו
על־ידי סולל בונה.
.יתרון בולט אחר לדרום־אפריקאים היה
מבחינת הערך־המוסף. האיטלקים הציעו
כי עבודות בהיקף של שישה מיליון דולר
יימסרו לישראלים, בעיקר הזמנת קורות-
הפלדה במספנות־ישראל. הקורות הן, ל מעשה,
יבוא טהור, ומרכיב הערך־המוסף
שבהן הוא קטן ביותר. הדרום־אפריקאים
הציעו מרכיב ישראלי של 22 מיליון
דולר, שרובו מורכב מיציקות־בטון, ה עשוי
ממלט ומחומרים המייוצרים בארץ.

מאיטליה נסעתי לאחותי בפריס. ישבתי
שם שבועיים. יום אחד הגיע טלפון ממל כה.
בא לי אז הרעיון להישאר בפריס.
חשבתי שמשנה מקום משנה מזל. הצעתי
למלכה בטלפון להצטרף אלי עם הילדים.
אמרתי לה שתחשוב על הנושא, ושתשלח
לי מיכתב תשובה. במקום תשובה קיבלתי
הודעה לתשלום מזונות מהרבנות.
חזרתי לארץ אחרי שנה, ומצאתי שהיא
השכירה את הבית ברמת־השרון, ומכרה
את המכונית ורכוש אחר.
מלכה גרה בעכו ושם היא גם הכירה
את נהג־המונית שאיתו היא חיה. התחלנו
בהליכי גירו שין שנמשכים עד היום. העניין הוצאתי נסחב בגלל הרכוש. בינתיים
נגדה צווים שהילדים יהיו אצלי, בגלל
שהיא גרה עם גבר אחר. הילדים עברו אלי,
אבל היא משכה אותם חזרה אליה.
במשך כל הזמן הזה היא לא הפסיקה
למרר לי את החיים. היא הסיתה את ה ילדים
נגדי. הילדים שלי עצמם קמים נגדי
בגללה. אני תמיד דאגתי להם. כשבית־הדין
קבע שיעברו אלי, היא שלחה לי
את הילדים בלי בגדים. הייתי צריך לק נות
להם הכל מחדש.
בשלב מסויים נשארתי בלי כסף. הייתי
חייב לה עבור מזונות. היא היתה הו

ספינה
או מזח צף

מלכה עם פרקליט לידסקי
ניסיון לרצח
לכת להוצאה לפועל ותובעת כל פעם
חלק קטן מהסכום, כדי שכל פעם יעצרו
אותי מחדש. כל מה שהיא רצתה זה רק
למרר לי את החיים. אבל הצדק היה
איתי. בית־הדין פסק לטובתי. זה שיגע
אותה. היא תעשה הכל נגדי, אבל אני
לא מפחד.

עד כאן דבריו של אלכרט חגג.
בניגוד לאלברט חוששת אהובתו, שו למית
וייסנברג, מצעדיה הבאים של מל כה•
״אני לא קשורה לכל הפרשה הזאת,״
סיפרה שולמית .״אין לי שום דבר נגד
מלכה. אני אפילו לא מכירה אותה. אבל
אם היא היתה מסוגלת לחטוף תינוקת,
מי יודע למה היא מסוגלת? אני מפחדת.
״אלברט ואני אוהבים ואנחנו רוצים
להתחתן. מלכה לא רוצה לתת לו גט,
אבל אני חיכיתי עד היום ואני אמשיך
לחכות עד שייתגרש ממנה. אני רק מקווה
שהכל ייגמר לבסוף בטוב.״
סופה של הפרשה עדיין לא ברור. מלכה
תיבדק בימים הקרובים על־ידי פסיכיאטר לגבי ולהחלטתו יהיו בוודאי השלכות
עתידה. המישטרה הודיעה כי. עליה עוד
להשלים את החקירה ולגבות עדויות מכל
המעורבים בפרשה. אולם הרב שלמה גורן,
שישב בראש בית־הדין הרבני העליון, אי ננו
נכלל ברשימת המעורבים.

ך* דין־ וחשבון של היועצים הוגש ב יי
1סוף אוקטובר, ומאז לא הוזמנו היו עצים
אף לפורום אחד של חברת־החשמל.
נותק עימם כל מגע. מאז גם לא הראו
להם כל מיסמך נוסף, ולמעשה הוצאו מן
התמונה. רק פעם־אחת הוזמן נציגם להו פיע
בצורה כללית לפני הוועדה הטכנית
של החברה. איש לא פנה אליהם למלא את
תפקיד היועץ. אין הם יודעים גם אם
הדין־וחשבון שהגישו נמסר לחברי מ ר
עצת־המנהלים. אם הוגש, קשה להבין
את התמיכה בהצעה האיטלקית.
אחרי שהגישו היועצים את הדין־וחש־בון,
ני תנ ה הוראה לוו עדת הכספים של
חברת־ החשמל להכין בדיקה משלה על
עלות ההצעות. הוועדה הכינה דין־וחשבון
שקבע כי ההצעה האיטלקית יקרה רק
בכמה־מאות־אלפי דולרים משל המתחרים,
אולם יש להעדיפה בשל מועדי קבלת־הכספים.
היא קבעה גם שהאיטלקים הציעו
להביא ל צורך. העבודה ספינה שטה, ו הצעה
זו טובה יותר מהצעת הדרום־
אפריקאים, שהציעו להקים מזח צף. הוועדה
גם ביקשה מן האיטלקים להעלות את
ההקצבה לחלק לישראלי, ואלה הציעו
מייד כי החלק הישראלי יגיע ל־ 14 מיליון
דולר, ומתוכם 10 מיליון דולר ערך״מום ף.
בדיקת הדין־וחשבון הזד, מעלה כמה

ספקות לגבי המיספרים. ראשית, לקחו
כבסיס הצעת־מחיר איטלקית של 52 מיל יון
דולר, ולא 54 מיליון דולר, בטענה
שהאיטלקים הסכימו להורידם. שנית, בעוד
שלגבי הדרום־אפריקאים חישבו את הרי בית
על ההשקעה, לפי הצעת הדרום־אפרי־קאים,
ב־ ,160/0הרי שלגבי האיטלקים עשו
חישוב של 0/0ר. האיטלקים הגישו שתי
הצעות — האחת בריבית של /0״ך והשנייה
בריבית של , 160/0והדבר השפיע, כמובן,
על המחיר הכולל. הוועדה בחרה שרירו תית
בהצעה שכללה את הריבית היקרה
יותר, אך עשתה תחשיב לפי הריבית ה זולה
יותר. בכל זאת הסתכם המחיר ב מיליון
אחד יותר.
כאשר קרא עורך־הדין הרנוי, נציג ה-
דרום־אפריקאים, את דברי השר בכנסת,
הוא פנה אל השר בתביעה כי יחזור בו
מדבריו, שאין להם כל אחיזה במציאות.
רק אז פנתה חברת־החשנזל, בפעם ה־

־ במדינה
(המשך מעמוד ) 31
נואש, כנראה, מישראל,
דרדרו. טיטו
אף כי מעולם לא תקף אותה בזדוניו ת
ובארסיות. רק ההיסטוריון יוכל לקבוע,
בבוא העת, אם לא איבדה ישראל הזדמ נות
היסטורית, כאשר סירבה לקבל את
הקו של טיטו, אשר היה מסוגל להשכין
שלום בינה ובין העולם הערבי עוד לפני
25 שנים.
כוחה של אישיות. מה תהיה דמו תה
של יוגוסלביה אחרי טי טו?
עם רדתו מן הבמה, תצטרך יוגוסלביה
להתמודד עם כל הלחצים, מבפנים ומ בחוץ
— החל בצבא הסובייטי הכביר,
האורב מעבר לגבול, וכלה במגמות הבד לניות
של העממים מבפנים.
תהיה התוצאה אשר תהיה, השם טיטו,

זאת **

יגאל תומרלן ין כהפגנה (ליד אנדרטת השואה שלו)
שני כלבים נגד מפגינים
ראשונה, לדרום־אפריקאים, וביקשה פי רוט
לגבי הערך־המוסף בחלק הישראלי
שבהצעתם. תשובתם הראתה כי החלק
הישראלי של הערך־המוסף אצל הדרום׳
אפריקאים עולה כ־ 15 מיליון דולר על זה
של האיטלקים.
המהנדס הראשי של החברה, יוסף לבער,
לא היה מוכן להגיב כלל והפנה אותי
לדובר החברה או יו״ר מועצת־המנהלים
שלה.
כאשר היצגתי לפני דויד שיפמן את
כל הנתונים, הגיב בגילוי־לב מוחלט. לד בריו
״הוצגו הנתונים על-ידי אנשי חברת־החשמל
באופן שהראו בבירור כי האיטלקים
עדיפים. גרוסמן יחד עם פורת וסלומון,
הציגו כמה פעמים.את עדיפות האיטלקים.
״אני עצמי אמרתי כל־הזמן שיש להביא
בחשבון את המרכיב הישראלי. אני נלחמתי
להצעה שתיתן עבודה לכור ולסולל בונה.
״אחרי בדיקה נוספת שוב הראו הנתו נים,
שנמסרו לנו, כי לאיטלקים עדיפות
גם מבחינת הערך־המוסף.
״בכל זאת הצבעתי תמיד נגד הרוב.
אולם עתה,סגורה הפרשה מבחינת חברת־החשמל,
ואינני יכול לעשות דבר.״
אין ספק כי החלטת חברת־החשמל אינה
סוף־פסוק. נוסף לפעילות של הדרום־
אפריקאים, יעלה כל העניין לפני ועדת־הכלכלה
של הכנסת. אם יוזמנו היועצים
להעיד לפני הוועדה, תתברר האמת על
הדרך שבה הועדפו האיטלקים דווקא.

משתתף באבלו של

אברה סיטון
מגב״ל חברת העולם הזה בע״מ
וראש מינהילת השבועון
במוח עדי! א*1ו

יגאל לביב !

שיוסיפ ברוז אימץ לו אותו במחתרת,
יוסיף להתנוסס בעמודי־ההיסטוריה של
המאה ו ד.20

הפ גנות
הבו ד א חבגין

חפגגה עלובה ושני כלבים
במעט והפכה לתבערה
בגלל לפידים זעירים
״תלכו ל ע בוד! תעשו משהו שמאלנים
שכמוכם!״ זעקו שני אברכים שזה עתה
יצאו מבית־הכנסת, אחרי תפילת־ערבית
של שבת .״אם הייתם עובדים לא היה
לכם זמן להפגנות, מה מ עניץ אתכם מה
קורה ב חברון!״
ה צ עי רי ם,
גבר זקן, שהתלווה לשני
צעק :״רק היטלר ידע מה לעשות ביהו דים,
הוא אמר שאת כולם צריך לשים
באותו מקום ואז הם יהרגו אחד את
השני ! ״
״חתיכת שמאלני, חבל שהיטלר לא הרג
לך את ההורים,״ צווח בחור כבן . 18ו התגובה
לא אחרה לבוא. עורך־הדין גיל
ליידנר, איש ״שלום עכשיו״ מתל־אביב,
הגיש תלונה למישטרה.
בשבת, בארבע וחצי אחרי הצהריים,
הופיעו כמה בחורים מסניף תל־אביב
של ״שלום עכשיו״ ,טיפסו על אנדרטת
השואה והתקומה, שברחבת כיכר העיריה
בתל־אביב, ותלו סדין לבן שעליו כרזה :
״כריתת יערות זאת לא תקומה. התנחלות
בחברון = שואה.״
כמה עשרות חברים, ששמעו על יוזמת
חבריהם, הגיעו והדליקו לפידים זעירים
ונעמדו ליד הכרזה. לפתע הצטרפו אליהם
כמה ממתפללי בית-הכנסת הקרוב והת חילו
בוויכוח שלווה בניבולי פה וקריאה:
״תסתלקו מהארץ שלנו, איפה הנוער של
פעם ! ״
תומרקץ לוקח בדבים. לחבורה הצ טרף
יגאל תומרקין, מי שהקים את אג-
דרטת-השואה לפני כחמש שנים. הוא הגיע
כשהוא מלווה בשני כלבי הספורדשר־בול־
(המשך בעמוד )44

ה עו ל ם הז ה 2216

המחיר למודעות פרטיות 25.-ד׳ למילה, ל מודעות מסחריות 20.-די למילה1־ 4הופעות רצופות.
תמד 1ר נערך ע״י פרסו אפרסמון, דחי אלנב 95ח״א, טל 390367 .

הזגים 1אסטרולוגיה בתנופה! נפתחות קבו צות
לימוד (אפשרות לחוגי בית) ב ערים
הגדולות ובישובים. מסלולים
להכשרת יועצים אסטרולוגיים וקור סים
באסטרולוגיה עצמית. למידע נו 1

:״המרכז לתכנון אסטרולוגי״ ,ת.ד.
21256 תל־אביב, טלפון ,) 03( 218316
בימים א׳ —ה /בין השעות — 09.00
.13.00

עברנו לרהוב רציף
משים,
העליה השניה — יפו.

מכוניות למכירה

לפנות בכתב לת.ד 30184 .ת״א עבור
סוכנויות.

למה לזרוק בגד י שן? רחל תופרת
ומתקנת בגדים במחירים זולים. השרות
מהיר ואדיב טל.282041 :

פיאט ,1958 ,600 מצב מכני טוב, טסט
לשנה. טלפון .)03( 286186

ריהוט עתיק

בלוז — ביגוד הודי, עבודות יד בעור,
תכשיטי כסף, כיסויי מיטה, דיזנגוף
( 75 במרתף).
תחתוני האש של רודיקה — אופנה
אינטימית. דיזנגוף ,85 תל־אביב.

גלר יו ת
אפוקה — גלריה לדברי נחושת ואו מנות.
ייצור ושווק גם לחנויות בהנחות
גדולות. אבן גבירול 54ת״א.

טלפונים

אפשרויות חדשות של תפיסה ומודעות!
משחקי תודעה בשיטת מאסטרס ו יוסטון
— ספורט פסיכולוגי מרתק
ומפתח! פגישות שבועיות ומרתונים
1בסופי שבוע בכל הארץ. למידע נוסף :
״לגעת במופלא״ ,ת.ד ,1193 .רמת
השרון.

אם קבלת חשבון טלפון מנופח התקן
חוסם לשיחות בין עירוניות ובין לאו מיות
.״טלפון־סנטר״ .)03( 293029
הסבות לטלפונים לחיצים +זכרון,
טלפונים ומזכירות אלקטרוניות, חיי גנים
אוטומטיים, המבחר הגדול ביותר
בארץ ,״טלפון־סנטר 03( 293029

מקררים חיות בית, ציוד וספרות מקצועית,
צמחי בית בבקבוקים וכלי נוי מיו חדים
במחירים הזולים ביותר בעיר. 1 אצל רוני, אבן גבירול 77 טל.237850 :

מסגי

מפספורט לפספורט רנו־ ,18 אוטו־מטית
980 ,תוספות.)03( 334989 .
דארט ,1979 צבע אורגינל, מזגן, מצב
מצויץ, הגה כח ובלמי כח. טלפון
.)03( 286186
< 13,000 1979
מפספורט פיג׳ו 3.£. 305
ק ״מ.)03( 716267 .

מכונת כתיבה קונטיננטל עתיקה ל אספנים
טל )03( 316696 :בבית ב עבודה
,)30( )280171 נתן.

הצ עות עבודה
עובדת נקיון לחנות, פעם בשבוע, ב שעות
הבוקר. טל ,226575 :למ יכל.

הבר 1י 1ת
סטודנט, אירופאי, נחמד 23/174ב־בחורה
לידידות ת.ד ,2899 .חולון.

״פלתורס״ מזמינה בחופשת הפסח
צעירים וצעירות עד גיל ,35 לבלות
שבע של כיף אמיתי ביוון, הכולל
טיולים, בילוי והכרויות. פרטים והר שמה:
במשרדי ״פלתורס״ ובכל סוכ נויות
הנסיעות.

מכונות כתיבה

ג׳נרל אלקטריק, חדשים מארה״ב ב יבוא
אישי, אספקה תוך שבוע.
.)03( 244841

מסג׳ כללי ורפואי לנשים וגברים ע״י
מסג׳יסטית מוסמכת. סאונה פינית•
הבריאות״,

״מועדון־הבריאות״,
מראש.. .מועדון־ תאום מלון ״מוריה״)03( 241252 ,

רהיטים עתיקים: שולחנות לסלון ו אוכל,
כורסאות, רהיטים מסוגננים ל מערכות
סטריאו, טלוויזיה ועוד. גניה
.)03( 941738 — )03( 999646

לפרוייקט פרסומי חדש ומעניין סוב־נים/ות
אחראים/ות בעלי הופעה ומו טיבציה.
טל .)03( 290367 :

בית ההארחה עין גדי מחכה לך נוה
מדבר אמיתי 8 ,ימי נופש הכוללים
טיולים באזור, סרטים והרצאות ב מחיר
מיוחד, וכן חופשות סוף שבוע.
סוכנות ראשית להזמנות :״קל־תור״,
אלנבי 95 תל־אביב טל) 03( 286186 :
ובסניפי קל.

מבנים לתעשייה

מעונין בהכנסה נוספת? דרושות לנו 500 מטר לתעשיה קלה באיזור המרכז
קרקע. לפנות בכתב בצרוף פרטים
סוכנויות נוספות ברחבי הארץ לאסוף
מודעות לכל העתונים. תנאים מצדינים ומחיר_ נדרש^לת.ד. ז.201841/

ש רו תי ם

פרסום ״אפרסמון״ ,ת.ד ,30184 .תל־אביב

״המלטש״ — פוליש והדברת מזיקים
באחריות ) 03( 650840 .ובערב טלפון
.) 03( 838558
אופנה אופנת אולימפוס — ייצור ושווק מכ נסי
עילית לגברים. מכירה בסיטונאות.
כצנלסון 145 גבעתיים.
0£ן — יבוא של בגדים משו־

צעיר בעל אמצעים מעוניין בהכרות
אינטימית ודיסקרטית. ת.ד,2596 .
רמת־גן .־
נאה, מרוקאי 35 מעוניין במתאימה.
אברבנאל ,21/4פתח־תקווה.
איש עסקים צעיר 27 מעוניין ב הכרות
אינטימית ודיסקרטית. ג / .ת.ד.
30184ת״א.

כתובת

טלפון לפרסום ב״הלוח הזה״ במדור
מצ״ב נוסח המודעה +צ׳ק/המחאת דואר לפקודת פרסום ״י.ב. אפרסמון״.
מודעות פרטיות — 25.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ( .מינימום 10 מליטא
מודעות מסחריות (חנויות, בתי עסק, וכד 20.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ.
(מינימום 15 מלים ו־ 4הופעות רצופות).

ןזלל לז

במדינה
(המשך מעמוד )42
טרייר שלו, סיקיטו וטגה .״אני באתי
לכאן במקריות מכוונת,״ אמר תומרקיו.
קודם כל בשביל ייעוץ טכני ואסטטי. חוץ
מזה הכלבים שלי נהנים ממש לעשות את
צרכיהם בסביבה הזאת. איפה שהכי הרבה
שונאים את האנדרטה שלי.״ שני כלביו
של תומרקין לא נזקקו לחוסמי־פה ,״יש
תקנות של הבריטים משנת 1934 שכלב
יותר נמוך נד 22 אינטש לא צריך סוגר.
ולא חשוב אם הכלבים שלי הם קשוחים
מאוד.״ תומרקין היועץ היה אחד מעשרים
המפגינים הבודדים שהיו במקום.
המישטרה, שהגיעה לרחבת העיריה,
ביקשה לעצור את אורגד ורדימון, מי ש לקח
על עצמו את האחריות להגנה דד
בלתי־חוקית ,״אנחנו צריכים לעצור אותך
מיד,״ אמר לו סמל מישטרה.
״מה עשיתי?״ שאל אורגה ״הדלקת אש
לפני צאת השבת,״ טען השוטר ברצינות
רבד. וניסה לכוון את ורדי מון לכיוון ה ניידת
.״תשמע, אם לך מותר להדליק אש
בגפרור, אז לי מותר להדליק אש בחבית
קטנה.״
השיחות נמשכו, ובהמשך כימעט ואף
שהיתר, תיגרה בין קומץ הפגינים ליוצאי
בית-הכנסת .״בשלב זה אני הולך הביתה.״
אמר תומרקין .״לפני חודש פוצצו לי את
הצלעות בהפגנת יחיד שערכתי. מאז אני
מתרחק ממכות, לוקח איתי תמיד לפחות
שני כלבים ואם המצב בארץ ימשך כך,

״המחשבות הן חופשיות״

״אנחנו, רוצחי-ההמונים, תובעים התיישנות״
השלום מסכן את מקומות־הטבודה
!• כרזה למען הבטחת שכר הסופרים:
ציור י שן של סופר השוכב במיטה, ומט ריה
מגינה עליו מפני הגשם הדולף מן
התיקרה. הכותרת :״רק בעוני נולדות
יצירות גדולות( .חוכמת מו״לים).״
• 1תמונה של ילד מוכה, הסגור ב כלוב,
ותחתיה הכותרת :״אבל אנחנו או הבים
חיות!״
• 1חתן וכלה על ספסל, בתוך ענן של
עשן עירוני. הכותרת :״עד שהמוות בחנק
יפריד בינינו.״
!• ילד לובש מסכת־גאז, בעומדו מאחו רי
המכונית של אביו, הפולטת עשן סמיך.
הכותרת :״נסיעה טובה, אב א!״
#מיפעל המייצר פגזים, תותחים וטי לים.
הכותרת :״השלום מסכן את מקו-
מות־העבודה ! ״
!• תצלום של כמה ספסלים בפרלמנט
הגרמני, התפוסים כולם על-ידי גברים.
הסיסמד• :״כל ציר שני בפרלמנט הוא
אשה.״

״מובטל כגיל 16״ ־

״בקרו כהיידלכרג היפהפיה״

מי שרוצה למות כגיבור, צריך להתאמן מגיד צעיר
אז אני מחפש לי בז ואני אאלף אותו
לשמור עלי מפני מזיקים.״
תערובות גרמנוה אחדת לגמרי
היינריד חינה שוקע
בים, הרוצחים תובעים
התיישנות ופועלי״הנקיון
עונדים מנן־דויד
הכו עממי גופו קופ־

״המחשבות
הן חופשיות!״ אומרת
תרת של הכרזה, תוך ציטוט שיר
גרמני ידוע. מתחת לכותרת נראה
של גבר. אך במקום הפנים יש לו
סת־סרדינים פתוחה וריקה.
זוהי דעתו של קלאוס סטאק, צייר־כר־זות
גרמני ידוע, על החברה הגרמנית.
סטאק השמאלני, עורך-דין במיקצועו,
כבר עורר בעבר צעקות־זעם רבות ב־כרזותיו
עזות־הביטוי, המותחות ביקורת

קטלנית על החברה הגרמנית החדשה.
השבוע יכלו גם הצופים הישראליים להגיב
על כרזות־מחאד, אלה. הן מוצגות במכון־
הגרמני בתל-אביב״ ,ומראות התרבות לישראלים עד כמה חסרה בישראל תר בות
של פלאקאטים פוליטיים.

״אנחנו רוצחי ההמונים...״
כרזה אחת קשורה במישרין בישראל. על
הרייך־השלישי,
רקע של תמונה מימי
המראה חיילים נאציים הורגים יהודי, רשם
סטאק באירוניה צור ב ת :״אנחנו, רוצחי-
תובעים התיישנות לפשעינו,
ההמונים,
ואחר-כך נתבע פיצוי עבור השנים שבי לינו
במחתרת!״
מזכירים בעיות
הפלאקאטים האחרים
גרמניות, שלפחות חלק מהן קיימות גם
בישראל. למשל :
• כרזה שבאה להגיב על ההחלטה
להרוס בתים ישנים בעיר היידלברג, כדי
לפנות מקום לכביש חדש. הפלאקאט מר *
בבית אסיה, רחוב וייצמן .4התע רוכה
פתוחה משעה 9בבוקר עד 7בערב.

אה נוף עירוני הרוס, ומתחתיו הכתובת:
״בקרו בהיידלברג היפהפיה ! ״
!• תמונה של נער החובש כתר העשוי
מנייר־עיתון. הכותרת :״עטרת שיטתנו ה כלכלית:
מובטל בגיל . 16״
י• כיתה צפופה, בצירוף הכתובת :
״למען הקטנים שלנו, שום כיתה אינה
גדולה מדי!״ מורות ישראליות רבות היו
חותמות על כך.
• 1ספר של הסופר הגרמני־היהודי הייג־ריך
היינה, כשסרגל צמוד אליו. הספר שו קע
בים. הכותרת אומרת :״החדות מתה
סנטימטר אחרי סנטימטר.״
#כתבה המתריעה עם זיהום הים ב נפט.
היא מתיימרת להיות כרזת־פירסומת
של חברת של, ואומדת :״תושבי החוף
יכולים לשאוב עכשיו, את הדלק הדרוש
להם להסקה ישר מן הים.״
* ספריהם של הינ ריו בל, זיגפריד
לנץ, וילי בדאנד וגינתר גראס מונחים
על מוקש. הכותרת :״יש לייבש את הבי צה
של אוהדי השמאל.״

• ר׳ילום של ילדי־אסיה, הגוועים ב רעב. הכותרת :״כל גרמני שני סובל
מעודף־מישקל ! ״
כמקום הטלאי הצהוב. המנהל ה צעיר
והממושקף של המכון, אלברט ואס-
נר, שקיבל את תפקידו לא מכבר, לא
העז להציג את כל הכרזות שברשותו. הוא
נמנע מלהציג את הפלאקאטים שצייר ססאק
למען המיפלגה הסוציאל־דמוקרטית, מפני
שהם שייכים למילחמת-המיפלגות. הוא גם
גנז כמה פלאקאטים מתוך חשש שמא
יגיב עליהם הקהל הישראלי בשלילה.
למשל: פועלים זרים המובילים פחי־אש־פה,
כשהם עונדים טלאי של מגן־דויד.
ואסנר חשש שמא תעורר השוואה זו, שנו לפועלים־
עדה
למחות על היחס הרע
״אורחים״ ,תגובה שלילית של ישראלים, אינה כזו
שיהיו סבורים כי השוואה
במקומה.
פלאקאט אחר, שלא הו צג: ילד משחק
בנשק־צעצועים, על רקע של חייל־גרמני
הנהרג במילחמה. הכותרת :״מי שרוצה
למוות כגיבור, צריך להתאמן מגיל צעיר.״
במיקרה. לובש הילד חגורה שעליה מת נוסס
אבזם דמוי מגן־דויד, וואסנר חשש
שמא יראו בכך כוונה.
מייחמות וירוקים. למנהל הצעיר יש
תוכניות רבות ליצירת קשר חי יו תר ביו
התרבות הגרמנית החדשה וישראל. מאז
הקמתן של ישראל והרפובליקה הפדרלית
הגרמנית התרחקו שני העמים, לדעתו.
לגרמנים קשה להבין את המישקע שנוצר
בארץ בעיקבות המילחמות בערבים, ואילו
הישראלים אינם מבינים את המישקע שנו צר
בגרמניה בעיקבות המהפכה של ה סטודנטים
של 1968 והתנועה האקולוגית
החדשה (״הירוקים״).
יש למנהל עוד בעייה: השם הרישמי
של המוסד הוא מכון גתה, על שם הסופר
הלאומי הגרמני, וולפגאנג פון־גתה. אך
כמה ישראלים יכולים לבטא את השם הזה?

העולם הרה 2216

1ה היה 31113 חז ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אדר השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
הביא את אחד הסיפורים המרתקים כהיסטוריה המדינית של
מדינת ישראל, תחת הכותרת ״מדוע סולק לכון?״ ,סיפור שהיה
גם כתבת־השער. כין ודטאר כתב העורר :״תפקידו של שר-
הכיטחון הוא תפקיד אחראי מאד. אין אחראי מנלנו. הוא קוכע
את גורל חייהם של אלפי צעירים עכריים, הוא משפיע כאופן
מכריע על עתיד האומה. ודטתיקה יפה לפרטי פעולותיו, אולם
סודיות מוצדקת זו י ש לה גכול הגיוני. טעכר לגכול זה היא
הופכת סכנה לאומית כשהיא כאה לחפות על מעשים פולי טיים...״
.מדור ה״תחבורה״ סיקר את שכיתת נהגי המוניות

בתל־אביב, ו מדור ה״תיאטרון״ הביא את סיפור חנוכת אולם
התיאטרון ה״קאטרי״ החריט, ו מדור ה״אמנות״ הכיא את דיוקנה
של הרקדנית רינה שחם. כ שער האחורי, הובא עוד פרק מתוד
החלק השני של ״פנים אל פנים״ מאת אכא קוכנר.
כיטער הגיליון: שר־הכיטחון המודח, פינחס לכון.

וצח שושנה הו־ציוו ועווד ו 1מ״סטו מענו דגבור
הדחתו <של פינחס לבון * ״דברי אגור בן־יקה׳

״העולם הזה 0י
תאריך 24.2.1955 :
העם נתיב ה כ סד
בעוד שערסל הליכלוך המיפלגתי, חוסר-
האחריות של עסקנים משוגעי־גדלות והצי ניות
של מנהיגים נטושי־אידיאלים כיסו
את הבמה הפוליטית של המדינה, הבהיק
בשמיים ברק חד, שגילה לרגע קט עולם
נפשי אחר.
שבעה קילומטרים מעבר לקו שביתת-
הנשק גילו סיירים, מתחת לגל-אבנים את
גופותיהם של שני צעירים עבריים: שו שנה
הר־ציון, בית־אלפאית בת , 18 ועודד
וגמייסטר, איש דגניה ב׳ ,בן ,17 היה זה
סיום של פרשה שהעסיקה במשך שבועות
את ידידי השניים. לא היה זה סיום מפתיע.
הספורט הלאומי. שושנה בת למיש-
פחה אוהבת־סיור, שהיתה כבר כילדה
שבויית־הסורים, עת חצתה את הגבול
ב צ פון *; וחברה, אף הוא משוטט נלהב,
עסקו בספורט לאומי חדש, טראגי ועטוף-
הוד: הספורט של הכרת המולדת. לפי כל
הסימנים עברו השניים את הגבול ליד
סדום, כשבכוונתם לחצות את מידבר־יהו־דה
הכפוף לשילטון הירדני, להגיע ירו-
שלימה. הם היו שייכים לכת קטנה של
מטורפים נעלים, צעירים המכסים כל קי לומטר
של נוף המולדת בזיעתם, חודרים
לפינות הנידחות, כורתים מחדש את הברית
בין הצעיר העברי לבין ההרים והגבעות
בני-האלמוות.

הוא עשה את הכל כדי להצדיק אותו בהמ שך
מעשיו. פינחס לבון 51 בן מישפחת
חסידים מגיטו פורצ׳ינצה, הפך מזמן הר פתקן
פוליטי. איש הבלגה מובהק בימי
המנדט, הריח כי אבן־החכמים הפוליטית
היא עתה רכיבה על ד בר האקטיביזם. הוא
ידע היטב כי במדינה הנמצאת במצבה של
ישראל, האיש המחזיק בתיק־הביטחון, עו מד
על ראש קרש־הקפיצה הפוליטי רצי ני
ביותר. הוא חשב כי מליצות אקטי ביסטיות
יחבבו אותו על פקודיו, יקנו לו
ידידים.
הקאריירה של איש זה במשך שנתיים
אלה היא מיסמך לאומי — אות-קלון למצב
השורר במדינה מאז הקמתה, כשהזירה ה פוליטית
מלאה מנהיגים שאינם יודעים
מה לעשות, שאין להם פתרון לבעיות-
היסוד של הקיום הלאומי.
איש זה שלא אמר אף מילה חדשה
אחת, שלא הגיש שום פתרון לשום בעייה,
שכל כוחו היה בלהג לשון, ובשצף של
פולמוס חסר־ערכים, הפך, תוך חודשים
מעטים, מתחרה רציני של ראש־הממשלה
משה שרת, מנהיג של מחנה אדיר שהקיף
מיפלגות שלמות ופלגים רציניים של מיפ־

לגות אחרות. כל זה נעשה בכוחה של מילה
אחת, חסרת כל משמעות שהיא: אקטיביזם.
״לדפוק את העולם״ .היה זה אות
הזמן. המוני המדינה, הרואים לפניהם
מצב קודר, היו מוכנים לכל קורבן, לכל
מאמץ נפשי וגופני, לו הציג לפניהם מי שהו
את הדרך הקשה והארוכה לפתרון
של אמת — אפילו תארך דרך זו דו ר
שלם. אולם לא נמצא במדינה גם מנהיג
אחד בעל שיעור־הקומה הדרוש, שביקש
את חוכמת־הדורות. במקומו בא אדם ש הצטיין
בהתחכמויות של הרגע. מאחר ש איש
לא הציע לעם תוכנית המשלבת את
ערכי המוסר, מתח האידיאלים וראיה פו ליטית
מציאותית, הלך הולל אחר האיש
ביטחוני״,
״אקטיביזם
הראשון שהציע
במקום אקטיביזם המוביל לביטחון.
במקום שאין בו ערכים של אמת, שאין
בו גישה מוסרית עמוקה וגם לא ראיה
החובקת תהליכים של שנים, שם נולד
טיפוס של מקיאוולי-במהדורת-כים, שיכור
מהתחכמויותיו של עצמו, המשלה את עצ מו
שהוא מסוגל ״לדפוק את העולם.״ עד
שהיד הצמוקה של הכישלון טופחת על
כתפו.

עיחשח
;.רבב על ידבר אמתי*
״עיתונות ישראל היא שתקנית באופן
יוצא מן הכלל,״ העיר הטיימס הלונדוני
בליגלוג .״שתיקה זו אינה נראית כאילו
נבעה מרצון עצמי אולם באותו שבוע
הוכיחה העיתונות העברית, ובראשה ה עיתונות
הבלתי־תלוייה, למרות כל המיב־שולים,
את זכות־קיומה וחיוניות תפקידה,
יותר מאשר בכל עת אחרת מאז גירו ש
האנגלים.
מאורעות השבוע נגרמו במידה לא מו פרטים
עטה
על-ידי פירסום אמיץ של
מסויימים בעמודי למרחב, עיתון התנועה
כללי- בצדק לאחדות העבודה, שהפר
שתיקה מוסכמים־כביכול המזיקים לאינ טרסים
העליונים של המדינה. אולם גי בורי
השבוע היו הארץ הבלתי־תלוי, ועור כו
הממושקף, גרשום שוקן.
במאמר ראשי מקוצץ־כראוי (מצונזר)
כתב הארץ :״בדרך-כלל הצטיין מר לבון
במשך התקופה של שנה ורבע, שבה כיהן
כשר־הביטחון, על-ידי הבלטת גישה של
ציניקן. כמעט התפאר בכך כי השכיל
להשאיר מאחורי גבו הרבה מן האידיאלים
והדיעות שהטיף להם בתקופת טרום־המם-
לכתיות ...ייתכן כי (בן־גוריון) הרגיש את
עצמו חייב לתקן את הנזקים שכהונתו של
מר לבון גרמה למדינה — כי הרי היה
זה מר בן-גוריון עצמו שקבע את מר
לבון וכיורשו

היה זה סימלי כי שני שקי־הדואר ה טראגיים,
שהכילו את שרידי גופותיהם, חצו
את גבול ישראל ביום שבו הגיעה הקו מדיה
הטראגית הפוליטית בממשלה לשי אה.
היתה זאת, כאילו, מחאה אילמת של
כל היפה, הטהור והאצילי בנפש הדור
הצעיר נגד כל המעובש, הרקוב ועטוף-
הזיקנה.
בשעה שמנהיגים תועים ללא דר ך וללא
מטרה ועוסקים בהרפתקות הרות־סכנות,
יודעות הרגליים הצעירות את הדרך הטב עית
— נתיב הכבוד *•.

מילים־כדורבנות אלה, שהיכו גלים ב מדינה,
הרעישו את צמרת השילטון, ש התלכדה
מייד לחפות על לבון, להסתיר
את הגורמים להתפטרותו.
עוד יעבור זמן רב עד שעיתון עברי
יוכל לגלות את רקע מאורעות ה שבוע*.
בבוא יום זה יעריך הקהל ביתר הבנה את
מאבקם של אותם העיתונאים שניסו ה שבוע,
לומר את האמת.

הממשלה

אנשי

מק׳א1זר־ סמהו־מ־ח־־כים
(ראה שער).
לפני שנתיים, זמן קצר אחרי שדויד בן-
גוריון מינה כממלא־מקומו את חברו- פינחס למיפלגה, קצוץ שערות־השיבה,
לבון, נאם ממלא-מקום-שר־הביטחון ב־בכנסת.
הוא לעג לאותם שהתריעו נגד
שבירת רהיטים של פלאחים מרודים בשעת
חיפוש פראי. ד ב ריו עוררו הד עולמי,
צוטטו באו״מ, יצרו שיא חדש של ציניות
אכזרית. ליגלג השר לא נשברו שם
רהיטי מהא גו ני
פולמוס׳ כמקום רעיון. מאותו היום
נדבק לפינחס לבון הכינוי ״מאהגוני״.
* שושנה הר־ציון היתה כלואה ביחד
עס אחיה מאיר הר־ציון, בכלא דמשק.
לאחר שהשניים נלכדו בשעת טיול בתחו מי
סוריה. הדבר נעשה טרם גיוסו של
מאיר הר־ציון לצה׳׳ל, וליחידה .101
*• נתיב זה חולל כמה שבועות מאוחר
יותר, כאשר אחיה של שושנה הר־ציון,
יצא למסע־נקמות פרטי, כשביחד עם ידיד
חיסל חמישה מבני אותו שבט — בניקמת־דם
לרצח אחותו שושנה.

דרכו הפוליטית של מהאגוני הגיעה לפז
שעה, לסוף. אם כי כוחו במיפלגתו עוד
רחוק מלהתחסל. אולם שיטת מהאגוני, ה קרקע
שהצמיחה פרי־באושים של ציניות
וחוסר־אחריות, לא חוסלה.

• בבעיות לשוניות עסק הסופר מידד
(שמעון צהמרא) שיף. אחרי שפתר לפני
שלוש שנים את בעיית בחירת השם לבי תו
הבכורה, ברקת (חורז עם מינקת),
שנטל משם אחד מתריסר אבני חושן
הכוהן הגדול ״ עיין גם השבוע בתנ״ך,
ובחר שם לבנו. השם: אגור (חורז עם
סגור) ,שם הלקוח מפסוקו הראשון של
פרק ל׳ בספר משלי — ״דברי אגור בן-
יקה.״ היקה במישפחת שיף — אשתו חווה,
ילידת ברלין.

חבו־הכנסת בן־גוויון חוחו ושילשו
ומשדה־הפוליטי
מהמידבר

בן־גוריון, דויד לשעבר, ראשיהממשלה בוקר,
לכהן כשר״הביטחון בממשלת שרת, אחרי הדחת לבון, בגלל הפרשה שהושתקה.

* היה זה העולם הזה הראשון בעיתוני ומשונות ישראל, שמצא׳ דרכים שונות
(אחת מהן היתה, סיפור בדוי תחת הכו תרת,
:פרשת אלכסייס׳) בהן סיפר, תיאר,
שב וסיפר לאזרחי ישראל את פרשת לבון.
** 11 האבנים האחרות של החושן, בעל
הגודל של זרת מרובע: אודם, אחלמה,
יהלום, יושפה, לשם, נופך, ספיר, פיטדה,
שבו, שוהם ותרשיש.

— המחליט ני

סופר צרסר #
€1101181

8ק 5ל

(המשך מעמוד ) 13
שהאינטרסים של התאחדות־הסוחויס אינם
זהים עם האינטרסים של המטכ״ל, למשל,
כשם שהחיים בגינוסר, אינם העתק מדוייק
של החיים בסביון, ב רו ר שי ש הבדל בין
השקפות־העולם של המחליטנים השונים,
ואי־אפשר להצביע על השקפת־עולם אחת,
המאחדת את כולם.

מבי ת טיולי הגליל

טיסות צ רטר כל שב ע

אך מכיוון שבכמה עניינים כשי סיים
שורר ת כין בל המחליטנים
הסכמה עמוקה, ניתן כהחלט להצביע
על כמה נקודות עקרוניות,
שעליהן מסכימים בל המחליטניס.
נקודות הסכמה אדו הן־הן ״הקונ סנזוס
הלאומי״ האמיתי שד יש ראל.

ניז -יז ר ק

( )1מיבצר
העולם החופשי

שזרה

ד קו ד ת ההסכמה. הראשונה, ה•
^מאחדת את המחליטנים כולם,
מ״חירות״ ועד מפ״ם, מ״כרית
התעשיה הקיבוצית״ ועד להנהלת
קו מ ת ״עלית״ ,היא האוריינטציה
הבינלאומית הפרו־אמריקאית
של ישראל.

במחיר החל מ־

נקודת־הסכמה זו לא התקיימה מאז ומ מילחמת־העצמאות
תמיד.
בתקופה של
הכירו דווקא הסובייטים ראשונים הכרה
דד,־יורה במדינת־ישראל, והראשונים לס פק
לה נשק למילחמה, כאשר האימפריה
הבריטית עמדה מאחרי צבאות־ערב, ש לחמו
בישראל, כשהיא מספקת להן נשק,
סיוע כלכלי ויועצים צבאיים. אך התפנית
אל המערב באה מהר מאד, אחרי המלח מה,
בתחילת שנות ו ד50׳ .לישראל אומנם
לא היתד, מעולם אוריינטציה סובייטית,
אך בשנים הראשונות לקיומה של המדינה
עדיין דו בר על ״נייטראליות״ ועל ״אי-
הזדהות״ .חבר־הכנסת יזהר הררי מן ה־מיפלגה
הפרוגרסיבית אמר בכנסת בשנת
: 1950

$599
יציאה ב27. 3.80:
משך השהייה: שבועיים,
שלושה וארבעה שבושת.
פרטים:

ב שי תוף ע

״ניתוח שד רצון הבית אומר ש־מחבריו
מאוחדים ב
בימעט
אי-הזדהות עם אחד מיטני הגושים,
כנייטרליות וכעצמאות ...ייאמר
ברורות על-ידי כד אחד מדוברי ה סיעות
בכית הזה• ,טאנחנו כיום
נייטרליים, כלתי־מזדהים ...ונמ שיך
להיות בן בל עוד יש רוח
באפינו.״

טיולי הגדיל

תל־אביב: רח׳ היר קון , 142 טל 221372 ,220819 .
חיפה: טיו לי זיי ג ר, המגיני ם ,43 טל 522958 .
ירו ש לי ם: מלון ׳׳ די פ לו מ ט״ קומה ״ 0״ טל 712892 .
טבריה: הירדן , 10 טל. 20550,20330 .
-ואצל כל סו כני הנסיעות.

נימוס ואדיבות
אינם בושה
חוצפה וגסות
אינם גבורה
אם הינד ימאלה המוכנים
לפעול למען איכות החיים
במדינה, אנא כתוב אלינו
ונשלח אליך חומר הדרכה.
אנחנו משתדלים
אזרחים למען איכות חיים,
ת.ד 1097 .גבעתיים

אך מדיניות זו לא נמשכה זמן רב.
כבר ב־ 1951 היטיב עורך הארץ, גרשום
שוקן, לנסח את סיבות החיבוק שהעניק
המערב לישראל :

״״.ישראל הוכיחה את כוחה
הצבאי כמילחמת־השיחרור נגד
מדינות-ערב, ומשום כך חיזוק
מסויים שד ישראל הוא דרך נוחה
למדי כשביל מעצמות-המערב, כדי
לשמור על איזון־כוחות פוליטי כ-
מיזרח התיכון. לפי סברה זו, נו עד
דייטראד תפקיד שד מעין כלב-
שמירה. אין לחשוש שהיא תפעיל
מדיניות תוקפנית כלפי מדינות
ערב, אם דבר זה יעמוד כניגוד
ברור לרצונן •טל אמריקה ובריטנ יה.
אך אם מעצמות-המערב יעדי פו,
פעם, מטעם זה או אחר, לעצום
עין, אפיטר יהיה לסמוך עד-כך
שישראל תהיה מסוגלת להעניש
בראוי אחת או כמה מהמדינות־השכנות
שלה, שחוסר הנימוס
שדהן כדפי המערב עכר את גבולות
המותר.״

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת
9ל*ן 11711• ,117117

סיר סו אי די א ל
אבן •מדר• • 11 תל־אביב

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת

רשפים

טרמפ לחייל

ניסוח זה של האינטרסים המערביים
בישראל, כוחו יפה עד היום. ישראל היתה
נכונה להירתם לעגלת המערב בחפץ־לב,
תמורת סיוע כלכלי וצבאי מאסיבי. ישראל
הפכה מרצונה לכלב־השמירה של המערב
במרחב, ולהחלטה זו היו השלכות מרחי-
קות־לכת לא רק על יחסי ישראל־ערב,
אלא גם על אופי המישטר החברתי במדי-
נת־ישראל. להוציא ע שור שנים של אור יינטציה
צרפתית, שכלל גם את ההרפתהה
האומללה בסואץ ב־ ,1956 הפכה ישראל
לבעלת־ברית זוטרה של ארה״ב, וגם מיס־ומפ״ם,
לגות
חשובות כאחדות־העבודה
שהתנגדו לכך תחילה, קיבלו עליהן את
הדין. המערכת הפוליטית הישראלית, כמו
גם זו הצבאית, וכמובן זו הכלכלית, אמו נות
על האוריינטציה האמריקאית, ואינן
מעלות על הדעת כל עירעור עליה.
היום מנהלים המערך והליכוד ויכוח
ביניהם: איזו מדיניות ישראלית תואמת
יותר את האינטרס האמריקאי? האם י ש־

העו ל ם הז ה 2216

ראל בשליטת הליכוד׳,או ישראל בשליטת
המערך היא המגינה הטובה והיעילה יותר
של ״העולם. החופשי״?
היום מתחנכים מרבית המחליטנים ה ישראליים
במיכללות האמריקאיות. עש רות
חברות אמריקאיות מעורבות במשה
הישראלי. החימוש של הצבא הישראלי
הוא כבר כולו אמריקאי — מרובה־הסער
של איש חיל־הרגלים ועד למטוס־היירוט
החדיש. השיטה האמריקאית חודרת גם
לנוסח החיים הפוליטיים, לשיטת הניהול,
ליחסי־העבודה — לכל תחום. ישראל הפ כה
מעין ״אמריקה קטנה״ במרחב, והמדד
ליטנים הישראלים שהביאו לכך מקפידים
לשמור על ההישג, ולהעמיק את התהליך.

ד קודת-ההסכמה היטדישית נוגעת
^למחליטנים עצמם, וליחסם אד
שאר האוכלוסיה. עד־פיה רואים
המחליטניס את עצמם, ואת המע מדות
שהם מייצגים כ,,קולטי
עליה״.

( )2יד
רוחצת יד

יגאל אלון, שמילא תפקידים שונים בת חום
זה בממשלת־ישראל, מתאר את הדב רים
בסיפרו מסך של חול מנקודת־מבט
מובהקת של המחליטן הישראלי :

ן• קודת־ההסכמה העקרונית ה־ל
שניי ה, אשר לה שותפים כד מח
לימני ישראל, היא המשך קידמו
של המשק ה״פלורליסטי״ ,שכו
חיים יחד ומשתפים פעולה הסק טורים
השונים.
נקודת־הסכמה זו היא חשובה ביותר,
שכן היא מבטיחה את האגפים השונים
של המחליטנים מפני ״הסכנה״ של חייו־פי־שילטון
פוליטי.
מיפעלי ההסתדרות, התנועה הקיבוצית
ותנועת־המושבים, או תנועת הקואופרציה,
אינם צריכים לחשוש לאינטרסים שלהם,
כאשר עולה הליכוד לשילטון, כשם ש בעלי
התעשייה הפרטית, הבנקים והמיסחר
אינם צריכים לחשוש כאשר עולה לשיל-
טון ״תנועת העבודה״ .הכל מסכימים על
״הפלורליזם״ ,שבמיסגרתו יש לכל אחד
מהסקטורים קיום בטוח ושלו. נקודת-
הסכמה זו אינה נטולת קשר עם נקודת־כפי
שמבהיר יפה
ההסכמה הראשונה,
חבר־הכנסת, והשר לשעבר, גד יעקבי ב־סיפרו
עוצמתה של איכות :

״להלכה, חרות הפלורליזם על
דגל המדיניות הכלכלית והחברתית
שד ישראל, לפחות מאז קום ה מדינה.
הזכות והאפשרות שהסק
טורים השונים יחיו זה כצר זה
נבעה לא רק מתפיסה עקרונית,
אלא לא פחות מכד מטעמים תכ ליתיים
כיותר. כתוצאה מתלותו
שד פיתוח המשק כמקורות־חוץ,
כמשקיעי־הון יהודיים, כמענקים
וכמילוות של ממשלות, ובמייוחד
שד ממשלת ארצות־הכרית ומוס דות
כינלאומיים כמערם, היתה
תפיסה זו חיונית כיותר.״
העובדה, שהמשק הקרוי ציבורי (ההס פועל
תדרותי,
הקיבוצי והקואופרטיבי)
בדיוק על פי אותם העקרונות המנחים
את המשק הפרטי, אינה מפריעה, כמובן,
לשליטי המשק הזה לראות בו מיפעל
סוציאליסטי, ממש כשם שהעובדה שהמשק
הפרטי בארץ פועל בחסות ביטחונות ו-
סיבסוד ממשלתיים, ותוך שותפות עמוקה
עם המשק ״הציבורי״ ,אינה מפריעה לבע ליו
לראות בו ביטוי, היוזמה החופשית.,
והם קיימים, במידה חילוקי־הדיעות,
נוגעים למקומן של החברות הממשלתיות.
התפיסה שהביא עימו הליכוד, עם עלייתו
לשילמון, היא שהחברות הממשלתיות ה מתגלות
כריווחיות יש למכרן ״בשוק ה חופשי״
.האמת היא ש״תנועת העבודה״
אינה מגלה התנגדות נמרצת לתפיסה
״אנטי־ממלכתית״ זאת: חברת העובדים,
בנק הפועלים וקונצרן כלל (הנשלט על-
ידי בנק הפועלים) מוכנים בהחלט להש תתף
בתחרות, ולזכות בחלק מהשלל על
חשבון הציבור.
מחליטני ״המעמד החדש״ של תנועת-
העבודה מסכימים ל״פלורליזם״ מן הטע מים
שעמד עליהם גד יע קבי: קיומו של
המשק הפרטי והברית עימו מאפשרים את
המשך ההזרמה של ההון הזר, המחפש
רווחים קלים ומהירים, ואשר חלק ממנו
מגיע גם למוסדות הכלכליים של המעמד
החדש. מחליטני ״המעמד השליט״ הפרטי
(מילבד כמה מאנשי ״חירות״) מסכימים
ביו ת ר:
ל״פלורליזם״ זה מטעם חשוב
הבטחת ״התנהגותה הטובה״ של ההסתד רות.
ברור גם להם שכל עוד שותפה
ההסתדרות לחלוקת העוגה המישקית, ל עולם
לא תמלא כהלכה את תפקידה כאי גוד
מיקצועי של ממש, שעניינו לדאוג
לשכר ולתנאי-העבודה של השכירים.
ההסכמה של המחליטנים על קיום הפלו רליזם
המישקי, פירושה המעשי הוא, לכן,
רצונם לשמר את חמימה הכלכלי והחב
העולם
הזה 2216
לכך רתי הקיימים כמות־שהם. הסיבה
ברורה: המערכת הכלכלית־חברתית הק יימת
היא המאפשרת למחליטנים לשמור
על מקומם בפיסגה.

כסה כסף
אתה מוציא
בשנה
על טיפול
שיניים?

קומץ ״קולט״
מיליונים

״לאמיתו של דכר אין להתעלס
מהמעמסה הטיכעית שמטילה כאו*
רה זמני, כד הגירה המונית עד ה אוכלוסייה
הקולטת. אין להתעלם
מייחודה של קליטת העליה מגלו יות
נחשלות. אין ספק כי כמישטר־קליטה
נכון וכשימות אימונים וחי-
נוך ההולמות את המנטליות ה-
מייוחדת למרבית העולים מאר צות
המיזרח יגיעו למעלת אז רחים
טובים, משבילים ועממים.״

המחליטן הישראלי הוא זכר, אשכנזי,
ותיק בארץ. לאחר הקמת המדינה, ועם
המוני העולים המגיעים לכאן, הופכים
המעמד השליט והמעמד החדש, שהוא מיי צג,
למיעוט קטן יו תר ויותר. אך כדי
לשמר את שילטונו, חייב המחליטן להב טיח
כי הגירסה שלו ל״תרבות המערב״,
הגירסה שלו ל״מישטר דמוקרטי״ ,הגיר־סה
שלו ל״תפיסת הביטחון״ וגירסתו ל־
״כלכלת רווחה״ ימשיכו לשלוט בכיפה.
מובן שהדרך לכך אינה התרת התמודדות
חופשית או צמיחה־ביחד של תרבויות
ותפיסות שונות, אלא השלטת הגירסה
הקיימת. הדרך לעשות זאת ה־א על־ידי
״קליטה״ .כך קורה שמיעוט קטן, בן מאה
אלף אנשים (שמאז קום המדינה גדל בערך
פי שלושה) ״קולט״ אל תפיסותיו שלו
ואל שילטונו עם בן שלושה מיל־ונים
ויותר.
כדי להצדיק מדיניות זו, טוען יגאל
אלון שהקליטה מטילה ״מעמסה טיבעית״
על האוכלוסיה הקולטת (ומתעלם מכך
שההגירה ההמונית העשירה את הישוב
הישן, ודחפה שכבות שלמות כלפי מעלה).
מובן גם שמדובר בעליה מ״גלויות נחש לות״
(וכאן מתעלם אלון מכך שבאותן
שיטות נקטו כלפי עולי מרוקו וכלפי
עולי פולין ורומניה, שאליהן, סן הסתם,
אין אלון מתייחס כאל ״נחשלות״ ,משום
שזהו גם מוצאם של המחליטנים עצמם
לעולי ארצות המיזרח יש ״מנטליות
מיוחדת״ ,אך אם משתמשים בשיטות
נכונות — ניתן להגיע למטרה אזרחים
טובים, משכילים, מסורים ועמלנים״ :כלו מר,
כאלה המקבלים, ללא עירעור, מתוך
שיכנוע פנימי, את שילטון המחליטנים.
המחליטנים מציגים את עצמם כמי ש-
״יודעים מה טוב לכולם, כיצד לחנכם, ולשם
מה. גם תפיסה זו כאמור, משותפת למח־ליטנים
כולם. הם הקימו את המדינה, הם
לחמו עליה, הם האחראים לכל המתרחש

בה, ותרבותם — אותה תערובת לימודים פלמ״ח־אצ״ל-קיבוץ־פרדס, עם
באוכספורד, ניהול בנוסח אמריקאי וחבר-,
מניות גסה היא התרבות השלטת, כאשר
לכל האחרים נותר להסתפק בפולקלור
עדתי, בסלנג שיש בו מילים באידיש ומי לים
בערבית, ובסוגי-מזון מיזרחיים.

היחס אל הערכים תושכי ישראל
הוא מעין ״שדוחה״ שד היחס לעו לים
החדשים, כאשר כאן מצטרף
גם הנימוק ״הביטחוני״ לאפלייה
החברתית, הכלכלית והגיזענית,
ומגביר אותה.
קיימות גם נקודות־הסכמה בין המחלי-
טנים, שלא הוזכרו כאן. עד לאחרונה היתר,
בין המחליטנים גם הסכמה מרחיקת־לכת
באשר ליחס ישראל כלפי העולם הערבי
ואפשרות השגת השלום, אך מאז ביקור
אל־סאדאת מתחילה הסכמה זו להתרופף.

נקודות ההסכמה כין המחליטנים
מבטאות את המשותף שבהשקפות*
העולם שלהם. משותף זה רכ
כהרכה מהמפריד, והוא הקוכע את
מדיניותה של ישראל, והופך את
מחליטניה לבת מלוכדת וחזקה, ש קשה
לראות כיצד תשמוט אי-פעם
את השלטון מידיה.

מאות מליוגי לירו ת יו צי או השנה אזרחי י שר אל
על טיפול שיניי ם! כמה תוציא אתה?...
אנו מקוים שלא הרבה, אולם, אם איתרע מזלך,
ואתה נזקק לטיפול שיניי ם העלול להכאיב גם
לכיסך, זכור! קופת-חולים מאוחדת מעמידה
לרשותך רופאים מעולים, ומרפאות שיניי ם
משוכללות, המצויירו ת במיטב הציוד המודרני.
מחירי הטיפולים בקופת-חולים מאוחדת נמוכים
בהרבה מהמקובל.
השווה והוובח!
.233251
המרכז: א ר לוזו רו ב 100ת״א. טל.

הצטרף לק1פת־ח1לים מאנחו־ת!

ישר

מהיצרן ! !

באוסח שבק
מבצע מכירות

המכירה תתקיים בבית־החרושת

הונחודו ונד ס4 0 0/
המיבצע מוגבל עד 15.3
מבחר :

חליפות 3חלקים לגבר
חליפות 2חלקים לג ב ר

חליפות לחתנים

מכנסי גברים במבחר עצום

אופגת

עויי בקי

תל-אביב, דרך יפו ,44 בפסג׳ — קו מהג׳
פ תו ח17.30-09.00 :

תן טרמפ לח•?

עם שחוורו מהכלא של בעדה טוענת
סדה ליבני־ידלין..:אשו לא היה אשם,
הוא היה ח ״ :1להודות כדי להציל את
חייו ממוות בטוח. עכשיו 1נדור
לכולם מה 1ויפסידה המדינה 1אשר
הוציאה את אשד מהמ ישחק .״ הנימוס במלוא
ברק ביקש, אומנם,
והצניעות הידועים שלו, פגישה קצרה עם
ידלין, אך ליבה של טלי ניבא לה רעות.
כאשר חזר ידלין מהפגישה עם ברק,
שהפכה מפגישה בת כמה דקות לחקירה
בת כמה שעות, שבה השתתפו גם קצי ני
מישטרה, הבינה טלי כי הקיץ הקץ על
הנגידות ועל החלומות הוורודים.
בביטחון־
ידלין עדיין לא תפס זאת.
העצמי המופרז שלו הוא האמין, גם דקות

ד״גד*
^ רומן סיגיהם התפתח לאט לאט.
י 1בתחילה במיסתרים. טליה ליבני היתד.
עורכת־דין צעירה, נשואה ואם לילד. אשר
ידלין היה אחת הדמויות המפורסמות ביו תר
בארץ, מזכיר חברת־העובדים ואחד
האנשים החזקים במפא״י.
טלי לא תיארה לעצמה אז, שבעשר ה שנים
הקרובות היא תתגרש, תעבור לגור
עם ידלין, תלווה אותו בנפילתו הגדולה
ואף תינשא לו, באדיבות נציב שירות בתי-
הסוהר שיעניק לו חופשה בת 24 שעות
מנזעשיהו. באותה עת אמרה לחברה טובה
שלה :״אני מוקסמת מהחוכמה שלו. אני
אוהבת להיות איתו. הוא לא בדיוק ואלג־טינו,
אבל עם בעלי, או עם הצעירים ש־מחזרים
אחרי, אני לא כל-כך נהנית כמו
שאני נהנית איתו.״
באותם הימים היה ידלין שרוי באחד
ממשברי חיי־הנישואין שלו עם דליה, או
דלינקה כפי שמכנות אותה חברותיה. אולם
משברים כאלה כבר עברו על בני הזוג
ידלין. לידיד קרוב שלו אמר אז ידלין :
״אלמלא טלי, אני חושב שהייתי חוזר
אל דלינקה. זה כוחו של הרגל, וזה כוחם
של הילדים. אבל טלי היא דבר אחר.״
במשך כמה שנים הצליחו טליה ואשר
להצניע את הרומן שלהם. הפגישות נער כו
בדירתו של ידלין ובעיקר בנסיעות
המשותפות שלהם לחוץ־לארץ. כאשר היה
ידלין פוגש בישראלים בבית־מלון באחת
מבירות אירופה או בניו־יורק, לא היתה
הצעירה שלידו פוצה פה, והכל חשבו שהיא
אינה ישראלית. לעיתים היה ידלין מו פיע
עם טליה בציבור, אולם הם הקפידו
אז להתנהג כזוג מכרים טובים, ולא יותר.

זגותו, הכמעט־חוקית, של האיש החזק של
מפא״י.
העתיד נראה ורוד לאשר ידלין ולטלי.
הם החליטו שלא ללחוץ על האשה החו קית
לתת גט לבעלה, עד שלא יאושר
מינויו של אשר כנגיד בנק־ישראל. אחרי
המינוי, אפשר היה לקבל גט, ולהינשא.
טלי היתד. אז בת ,32 בעלת מישרה מכו בדת,
כעורכת־דין, ואהוב המבוגר ממנה
ב־ 20 שנה. העתיד בראה ורוד, עד לאותו
יום שישי, אחרי־הצהריים, כמה ימים אח רי
שהממשלה אישרה את מינויו של יד־לין
כנגיד בנק ישראל, כאשר הגיעה שי-
חת־טלפון לביתם ממי שהיה אז היועץ ה־מישפטי
לממשלה, הפרופסור אהרון ברק.

אחדות לפני גזר־הדין, ש ב סופו, של דבר
ינצח. אולם טלי הכינה עצמה למאבק
ממושך, להמתנה ממושכת ולכמה שנים
של ״סבל ונידוי חברתי.״
ב־ 40 החודשים שבהם היה אשר ידלין
אסיד מיספר 47358 היתד. טליה ליבני
חברתו־לחיים של 47358 ואחר־כך אשתו
החוקית. את חודשי המישפט היא עברה
עימו, כשהיא מנווטת בהצלחה בין צלמי
העיתונות, שארבו לשניהם במיסדרונות
ובמיזנון בית־המישפט, לבין אשתו של
אהובה ושני ילדיו הבוגרים. היא הצליחה
ליצור מערכת־יחסים מסויימת מאד עם
דליה ידלין. סיפרה השבוע טליה לי ב ני:
״דליה היא אישיות מייוחדת במינה ונוצ־

ביקרה אותו לפחות פעמיים־שלוש בשבוע,
שכן, לעורכי־דין מותר לבקר את לקו חותיהם
ללא הגבלה, וטלי נשאה תעודת
עורך־דין בכיסה. לדליה נשבע ידלין, לפני
שנכנס לכלא, כי הוא אינו אשם במאו מה.
לטלי הוא לא היה צריך להישבע
כלל, היא האמינה לו.
המשבר הגדול של דליה אירע כאשר
ביקש אשר ידלין גט. האידיליה המוזרה,
המשולש שצלעו האחת בכלא, נשבר לפתע.
דליה מצאה את עצמה מחוץ למיסגרת
החדשה של מישפחת ידלין. כאשר יצאה
מהרבנות, שאליה הובא ידלין מהכלא ב ליווי
שוטרים, אמר לה מישהו :״פירוש
המילה גט זה גמר טוב.״ ״אם זה גמר
טוב,״ שאלה דליה ,״אז מה זה גמר רע ן ״
כעבור תקופה קצרה קיבל ידלין חופ שה
נוספת מהכלא. הפעם היה זה על-
מנת להינשא. בנוכחות רבים מהידידים
המשותפים לו ולדליד. נשא אשר את טלי
לאשה, בדירת אחותה של טלי ברמת-
אביב. למרות שהוזמנה, לא באה דליה
לחתונה.

הארץ עשתה
לאשר עוול

גט זה
גמר־טוב
*פני כחמש שנים התגרשה טליה מ-
€בעלה קויה רובין. ידלין, שכל אותם
שנים לא חזר אל אשתו דלינקה, החליט
כי הגיעה השעה לחיות בגלוי עם אהו בתו,
ולהוציא את הרומן שלהם אל האור.
המיפגש עם הציבור של הגבר המבוגר עם
הצעירה־המאהבת, לא היה כה קשה. מר בית
חבריהם המשותפים כבר הכירו את
טליה קודם לכן, ואהבו אותה. הבל ידעו
על היחסים המעורערים בין אשר לדליה,
גולומב. אליהו בתו של מפקד־ההגנה
מלבד כמה הולכי־רכיל, יריבים של ידלין,
אשר ניסו להדביק לבני הזוג את הבדי חות
המפורסמות על הרב טולידאנו ועל
לוי אשכול, כאשר אלה נשאו נשים צעי כבת
רות
מהם, התקבלה טליה ליבני

רה בינינו, בעת הפרשה, מערכת־יחסים הערכה מעניינת. בינה לבין אשר יש
הדדית, וזה מספיק בשבילי. היום אנחנו
כבר לא חברות כמו שהיינו בזמן המיש־פט
או מייד אחריו. המצב קצת השתנה,
אבל בכל זאת אני לא מוכנה לומר שום
דבר על דלינקה.״
יחד עם טלי, ואולי אף יותר ממנה,
הרעישה דליה ידלין, ערב המישפט ואח ריו,
שמיים וארץ למען בעלה. היא פיר־סמה
מיכתב גלוי בעיתונים, שבגללו אף
חשבה הפרקליטות בשלב מסויים, להעמיד
אותה לדין. היא באה לכל ישיבות בית־המישפט,
נפגשה עם טלי עשרות פעמים
בדירה המשותפת של טלי ואשר. באותן
פגישות שנמשכו שעות ארוכות, דנו ה שתיים
כיצד אפשר לעזור לאדם שהיה
אהוב על שתיהן ושישב בכלא.
אולם אט־אט הן התרחקו. דליה ידלין
ביקרה את בעלה בכלא אחת לשבועיים,
בימי שישי, כפי שאיפשר לה החוק. טליה

ך שבוע הגיע הפרי, הארוך לסיומו.
\ 1אשר ידלין זכה בשליש המובטח על
התנהגות טובה, ושוחרר מהכלא. ימים
אחדים לפני שי חרורו היתד, טלי ליבני
נרגשת במייוחד.

סיפרה ט רי:

טליה וגיג

טליה ידלין סם גיגי, בנה בן ה־ 3ו מנישואין קודמים, שיתגורר
יחד סם טליה ואשר. שני בניו של ידלין מנישואיו הראשונים
כבר מבוגרים. טליה מגלה כי עז חפצם של בני הזוג ידלין בילד משותף שיסמל דרך חדשה.

אני נרגשת. זה ברור שאני נרגשת.
התקופה הזו לא היתד, קלה והיתה מלאת
מילחמות. אני לא יודעת מה יהיה בדיוק
כשאשר יצא מהכלא, מה נעשה. אני יודעת
שהבית יהיה מלא פרחים, ואני מקווה שלא
יבואו אנשים ולא יהיו טלפונים עד הערב.
שיהיו לנו כמה שעות להיות לבד. אני
אפילו לא יודעת איך להתכונן לקראת
צאתו של אשר. אני לא יודעת מה יחיו
התוכניות המיידיות שלנו. אני רק יודעת
שהמקרר יהיה מלא במאכלים שהוא אוהב.

טובה
אני יודעת שהארץ לא היתה
לאשר. הארץ עשתה לאשר עוול. אבל אני סיטואציה חישבת שזה היה פרי של
מסויימת, של מצב נפשי מסויים של אנ שים
שהוסתו על־ידי מישטרה ועיתונים.
אני חושבת שהיום הארץ הרבה יותר טובה,
ושהמצב הזה לא יחזור. אבל מה שבטוח
שאנחנו נשארים בארץ.
במשד התקופה שאשר ישב בכלא, בימים
שהוא היה מדוכא ובימים שהוא היה אשר
כמו• שאני מכירה, אנחנו טווינו תוכניות
רבות, אני לא יודעת אלו מהן נבצע עכ שיו,
אבל בוודאי שגם לאשר וגם לי יהיה
מה לעשות, לאשר יש כבר כמה הצעות-
עבודה רציניות. היום, במצב הכלכלי
שבארץ, במצב של האוצר ובמצב של קד
פת־חולים, אני משוכנעת שיש הרבה אנ שים
שמצטערים על מה שהם עשו לאשר
ידלין ויודעים מה הם הפסידו, ומה המדי נה
הפסידה כשהם הוציאו אותו מהמישחק.
עם אשר כל הדברים האלה לא היו קורים.
יש אנשים שמכירים בכוחו ובכושרו של
אשר, ואותם אנשים הציעו לו עבודה.
ילדים,
היום לאשר ולי יש שלושה מהנישואין שניים של אשר והבן שלי
הקודמים, גיגי, שהוא היום בן .13 גיגי
יגור איתנו. הוא אוהב את אשר, ואשר
אוהב אותו, ואין שום סיבה שהוא לא ימ שיך
לגור איתי. הילדים של אשר מבו גרים.
אבל אני רוצה, ואני יודעת שגם
אשר רוצה, שיהיה לנו ילד משותף. אני
בטוחה שזה יהיה, ואולי זה יסמל בש בילנו
את סיומה של כל הפרשה.
להיוולד מחדש

ני יודעת שלא יהיה פשוט
לאשר וגם לי להתמודד עם הסביבה
הקרובה והרחוקה. אני זוכרת איך היו
מסתכלים עלי ברחוב בשיאה של הפרשה,
ואני לא מתכוונת רק לאנשים זרים, אלא
גם לכאלה שכאשר אשר היה ידלין הגדול,
לא מצאו דרכים מספיקות כדי להיות
בקירבתו ובעיקר כדי לנצל אותו.
אני משוכנעת עד היום שאשר ידלין לא
אשם בשום דבר. בפרשת אליסון, שזה היה
העיקר במישפט ידלין, הוא יצא זכאי. זו
היתה הפרשה שבגללה עצרו אותו עוד
לפני המישפט. אשר ידע מה שאברהם עופר
ידע. כאן יש מאבק לחיים או למוות ולא
לצדק ולכבוד. אשר ידלין רצה לחיות. לכן
הוא עשה את ההסכמים עם התביעה, הודה
בכמה דברים כדי שיניחו לו לחיות. עוצרים אני משוכנעת שאם לא היו
אותו לפני המישפט, אם היו נותנים לו
להילחם על צידקתו כשידיו אינן קשורות
באזיקים, אם העיתונות והציבור לא
היו שופטים אותו עוד לפני השופטת, יכול
להיות שאישר לא היה מודה באשמה, אלא
מנהל את המישפט שלו וזוכה בו.
אבל לגבי אדם חולה כמו אשר, לגבי
אדם שעבר את מה שהוא עבר מבחינה
רפואית, פירו שו של ד בר היה גזר־דין
מוות, ואני שמחה שאשר החליט לנהוג כפי
שהחליט, למרות שבגלל זה הוא שילם

בשלוש וחצי שנים של כלא, שלאדם
כמוהו זה עונש שאף אחד לא התכוון
אליו. כוונתו של אשר ידלין בהודאה שלו
בבית־המישפט היתד, להציל את חייו, לא
להוכיח את צידקתו.
אני משוכנעת שאשר חושל באיזו שהיא
צורה בכלא. עקבתי אחר מה שקרה לו ב כלא,
ואני יודעת שאשר יוצא עכשיו כ אדם
חדש, חזק יותר וטוב יותר. בכלל,
הכלא, למרות שב שבילי הוא מסמל את
כל הרע, עשה לנו, לאשר ולי, דבר אחד
טוב. אנחנו יכולים להתחיל מחדש. לא 57 להרבה אנשים יש הזדמנות בגיל
להיוולד מחדש. אשר ידלין, עם כל מה
שעבר עליו בשלוש וחצי השנים האחרו נות,
כאילו נולד מחדש, כאילו מתחיל
את הכל מחדש, וזאת כאשר יש לו הני סיון,
הבגרות והחוכמה של גיל ,57 לא
רק של גיל ,57 אלא של א שר ידלין בגיל
.57 אני לא יודעת למי אני צריכה להו דות
על כך, אבל לנו זה עושה טוב.
מיבחן לכולנו

נמישנט

^ 11111111111 בתמונה למעלה: המשולש המוזר דליה ידלין
י י 111י (מימין) ,אשר וסליה (עם הגב למצלמה) במיזנון אשר בית־המישפט באחת ההפסקות במישפט ידלין. בתמונה למטה: חתונתם של הפרש מהכלא.
שעות
בת 24 חופשה ידלין אשר וטליה, שלכבודה קיבל
הגילים בין 20 השנה ומאמרו של ידלין לא הפריעו לסיפור האהבה שלהם להתפתח.

^ נ י יודעת שיש בי מרירות מסויימת,
י אולי יותר מאשר לו. אני מרירה
על נשיא המדינה על ש״התחשב״ בכך
שמדובר באשר ידלין ונכנע לשר־המיש־פטים
שמואל תמיר, ולא הסכים לחון את
אשר. אני יודעת ש־ 10 חודשים זה לא
הרבה, אבל בשביל מי שיו שב בכלא זה
ממש נצח. על שמואל תמיר אני לא מת פלאת,
אבל על הנשיא, שהכרתי אותו
כאשר היינו שנינו ברפ״י, אני מתפלאת.
אני גם מתפלאת על חברים שלו, שהיפנו
לו את גבם, אבל על זה כבר די ברו מס פיק.
אני רק מקווה שעכשיו ילמד אשר
מהניסיון איך להתייחס לאלה שמציגים
את עצמם כחברים, אבל אני בעצם יודעת
שהוא לא ילמד מהניסיון: הוא ימשיך הל אה
לעזור לכל בן־אדם שיפנה אליו.
עכשיו אני סקרנית, וגם קצת חוששת,
מהמגע של אשר עם הרחוב ואפילו מהמגע
שלי, כאשתו של אשר ידלין החופשי, עם
הרחוב. אני אשתו ואף פעם לא אסתיר
את זה. כיום אני אומנם חותמת בשם
טליה ליבני־ידלין, אבל החלטתי שביום
שהוא יצא מהכלא אני אשמיט את ה־ליבני.
בימים אלה אנחנו נעמוד במיבחן
של המיפגש עם הרחוב, עם הידידים, עם
בעל־החנות ועם הזבנית בסופרמרקט. אבל
זה לא יהיה לאמיתו של דבר המיבחן
שלגו, של אשר או שלי. זה יהיה המיבחן
לחברה הישראלית, אם היא התבגרה מאז
מחול-השדים המטורף סביב פרשת־ידלין,
או שנשארה אותה חברה צמאודדם. אני
חושבת שהחברה תקבל את אשר, כאדם
ברוך כישרונות שיכול לתרום עוד הרבה
לחברה. אני לא דורשת מאנשים להאמין יודעת שאשר באמת אינו אשם. אני
שקשה להסביר לאנשים איך זה שבן-
אדם שהורשע על פי הודאתו, טוען שהוא
חף־מסשע. מה שאני כן מקווה שיתייחסו
אל אשר ואלי כאל אנשים שעברו תקופה
קשה, קשה מאד, ורוצים להתחיל מחדש.

קולנוע

של נאני מורטי, לפניו, עודדה אותו ב מידה
רבה.
את השראתו הוא מחפש בהתנהגות ה אנשים
ברחוב, כל תנועה וכל עמיה היא
עבורו חומר־גלם. הוא טוען שמטרתו ה עיקרית
היא, להביא מעט רוח־שטות ו צחוק
אל תוך החיים הרציניים מדי .״אפ שר
כמובן לראות בסרט שלי עימות בין
מילאנו העשירה למילאנו העניה, ביקורת
פארודיה על
רב־לאומיות,
על חברות
דמאגוגים של הבמה, ועוד. אבל איש אינו
חייב להבחין בכך, העיקר הוא שיחייך.״
ואכן, יש להניח שגם בארץ יימצאו רבים
שיחייכו (״בחרתי בסרט כמעט אילם, כדי
שיקל עליו לעבור את הגבול״) .מה־עוד
שמקור ההומור של ניקטי הוא בין־לאו־
במאים סרט כמעט א־לס
על הקולנוע האיטלקי עוברים ימים
קשים מאד. הוצאות הפקת הסרטים עו לות,
מיספר הצופים בהם יורד. שידורי
טלוויזיה מתרבים כפטריות וכוכבים מבק שים
משכורות עתק. המפיקים מורטים
שערותיהם מרוב ייאוש. יוצרים ותיקים,
הטובים שבהם כמעט שאינם עושים יו תר
סרטים, ואם יוצא כבר משהו מתחת
לידיהם, זה יקר כל־כך שאפילו הצלחה
יחסית בקופה, לא תספיק לכסות את ה הוצאות.
באווירת
דיכאון ורוגז זו, כאשר הראי
(רשות השידור היטלקית) הוא המפיק
הגדול והפורה ביותר של סרטים באיט ליה,
צצה ועולה מפעם־לפעם נחמה קט נה,
הבאה לפזר במעט את ענני־הסערה,
ולהבטיח שלקולנוע האיטלקי יש בכל-
זאת עתיד.
לפני שנתיים היה זה צעיר בן 24 בשם
נאני מורטי, שעשה סרט 8מ״מ שנמשך
כשעתיים וחצי, והוצג בכל בירות אירו פה
בהצלחה ניכרת. אחריו, עשה סרט
נוסף, קומדיה מטורפת בשם אצ׳ה בומבו
שייצגה את איטליה בפסטיבל קאן ושב רה
שיאי־קופה בבית, וכל זאת, בעזרת
צוות שחקנים וטכנאים אלמונים, ובתק
שחקנית
כלהקת תיאטרון נודדת (כסירטו של ניקטי)
המצאות חזותיות
אינו אילם, אבל אין בו כמעט דיאלוגים.
כולו, מתחילתו ועד סופו מבוסס על המ צאות
חזותיות, קומיות, המזכירות את
הקומדיה האילמת האמריקאית בדיוק כפי
שניקטי מזכיר את כוכביה. העלילה, במי דה
והיא קיימת, ניתנת לסיכום במשפט
אחד: מהנדס צעיר, מובטל מעבודה, מנ סה
למצוא לעצמו תעסוקה במסגרת תי אטרון
חובבים.
כשפנה ניקטי, אדריכל במקצועו, לכמה
מפיקים והציע להם את הסרט, לא הבין
איש על מה הוא מדבר. בכדי להדגים,
הוא הוציא את כל חסכונותיו וצילם על
חשבונו רבע שעה. עם תוצאת עבודתו,
חזר למפיקים, הראה להם מה הוא מת כוון
לעשות .״אם אתה יכול להסתפק ב־
100 מיליון לירטות (כ־ 5מיליון ל״י) ל סרט
באורך מלא, אתה יכול גשת לעבו דה,״
אמרו לו אנשי הכספים שלא יכלו
לעצור בעד צחוקם בשעת הצפייה.
ניקטי לא היה בטוח שהכסף יספיק,
אבל מאידך־גים א, רצה מאד לעשות את
הסרט. הוא חזר לעירו, מילאנו, וניגש
לעבודה. ביים, כתב ושיחק בעצמו בתפ קיד
הראשי, והתוצאה מדברת היום בעד
עצמה.

שחקך־במאי מאוריציו ניקטי כ״כא לי לצחוק עי
גס היונים משחקות

חשבון•נפש. מה מניע אדריכל לע סוק
בקולנוע? ״בגיל 25״ ,מספר ניקטי,
״עשיתי לי חשבון נפש והחלטתי שדי
לדבר על יצירתיות, צריך לגשת ליצירה,״
והיצירה, לגביו, היתד, סרט. מאז, הוא
מחפש דרכים להגשים מאווייו, והצלחתו

ציב שלא היה מספיק לרכישת שרוכי נע ליים
בסרט של פליני.
אולם מאז לא עשה מורטי מאומה, וה־תיקוות
שעורר כמעט נגוזו. אבל, בפס טיבל
הסרטים האחרון בוונציה, תפס את
מקומו ברנש אחר, לא פחות מוזר ובלתי
ניתן לשיעור ממנו. שמו מאוריציו ניקטי,
וכל־כולו מתנשא לגובה של 1.60מ׳ .מח צית
פניו מכוסה בשפם אימתני, רעמת
שערותיו מתנפנפת לכל רוח, והוא מזכיר
יותר מכל, פליט מן הקולנוע האילם ה אמריקאי.
תערובת של בן טורפין שאינו
פוזל, עם בילי באוון שלאחר דיאטה, או
באסטר קי טון שלמד לחייך.
האור החדש. בגיל ׳ ,31 נחשב ניקטי
לאור החדש שעשוי לעודד קצת את ה מפיקים
המדופרסים. סרטו, בעל השם
המוזר ראטאטאפלאן (הצליל צריך לתאר
רעם־תופים) ,בעברית קראו לו :״בא לי
לצחוק על העולם״ ,אותו עשה עם קבו צת
חברים, קרובים משפחה ומכרים (אש תו,
לדוגמא, היא התפאורנית וד,מלבישה
של הסרט) היה לסרט האיטלקי המצליח
ביותר של הפסטיבל. מבקרים מן הימין
ומן השמאל, שבדרך כלל אינם מוצאים
שום שפה משותפת, הסכימו לשבח אותו,
ואפילו הקהל הצביע ברגליו והלך לר אותו
בהמוניו.
זאת, למרות שהסרט רחוק מכל הנור מות
המקובלות של הקולנוע. הוא אמנם

תמונת הסיום של ״בא לי לצחוק
אהבה במחסן תילבושות

מאוריציו ניקטי
באסטר קיטון שלמד לחייך
מי: הוא יכול להפוך הגשת כום־מים ל אפוס
רב-מעללים, צילום זוג בכיכר ה־דואמו
לפאנטומימה, שאפילו היונים נוט לים
בה חלק, וסצנת אהבה במחסן תל והרי
בושות
לחוויה צבעונית מרהיבה.
וכוסות־מים
צלמים־חובבים
סמרטוטים,
הם אביזרים המוכרים היטב לכולם.
אנשים הומו1חוו־ הגאון
״היום יודע כל־אחד לעשות סרטים.
פעם, היה בעשייה עצמה משהו מן ה־מיסתורין,
היום האנשים כנראה חכמים
יותר. אני למשל, איני יודע איך עושים
סרט.״ הדובר הוא אלכסנדר טראונר, תם־
אורן יהודי ממוצא הונגרי, שבגיל 74 זו קף
לזכותו לפחות 75 סרטים, שאותם עי צב.
ואם, כפי שהוא טוען, אין הוא יודע
בדיוק איך עושים סרט, הרי ישנם במאים
רבים, מן הגדולים והחשובים של עולם
הסרטים, שלא היו מגיעים רחוק, ללא
עזרתו.
אכן, טראונר עבד בחמישים שנות ה־קאריירה
שלו עם השמנת של הקולנוע
העולמי, מרנה קלר ועד לג׳וזף לוזי, ומ־אורסון
וולם ועד ג׳ין קלי. סרטים שצו רתם
החיצונית חשובה כמעט כמו הסי פור,
כמו ילדי גן העדן או אירחה לה דום,
עמק הפרעונים או הדירה, אוהלו
(של וולס) או האיש שרצה להיות מלך,
השחר עולה או דון ג׳יובאני (סרטו החדש
של לחי).
טראונר הוא ברנש בעל חוש־הומור
בריא, שלא שאף מעולם להיות במאי־קולנוע,
בגלל הסיבה הפשוטה, שלדעתו,
היה ונשאר בראש־וראשונה — צייר( ,למ רות
שפרנסתו היתה מאז 1929 כתפאורן).
הוא קימץ בראיונות לעיתונות, אולי מ שום
שהוא סבור, באמת, שכדאי לשמור
על אותו מימד של מיסתורין המעניק
לקולנוע את קסמו. רק באחרונה, אחרי
שנודע כי יהיה שופט בפסטיבל־ד,סרטים

ה עו ל ם הז ה 2216

בברלין, שהחל השבוע, ובעקבות העניין
הרב שעורר סרטו החדש של לוזי, הס כים
לדבר ארוכות, עם אחד מעורכי עי תון
קולנוע צרפתי, מישל סימן( .אולי
משום שסימן, כמוהו, הוא יהודי־הונגרי).
לעזוב את כודאפשט. את השכלתו
האמנותית רכש טראונר בבודאפשט, עיר
מולדתו, בימים שבהם זרמים שונים הת נגשו
בחריפות בעולם הציורי האירופי.
האקספרסיוניסטים הגרמנים, מול האימ פרסיוניסטים
הצרפתים, מול הקוביסטים
וכן־הלאה .״את בודאפשט הייתי חייב
לעזוב,״ אומר סראונד ,״משום שההונג רים
הם אלה שהמציאו את הפאשיזם של
הסאה ה־ .20 אולי זה לא ידוע כל־כך,
אבל זאת עובדה. תחילה, היינו רואים
את הורסי רוכב ברחובות, על סוסו הלבן,
ואחר־כך התחילו לראות גוויות של נידו נים
למוות ברחובות. ההונגרים היו חלו צים
בעניין הזה, למרבה המזל הם לא
המשיכו בו עד סופו.״
יחד עם ארבעה חברים עזב אז את הונ גריה,
ארבעה מהם שמו פניהם לגרמניה,
והוא העדיף את פאריס, שבה הוא ממשיך
להתגורר עד עצם־היונדהזה. כאשר הגיע
לשם, הצטרף לאותה בוהמה שהיום קור אים
עליה בעיקר בספרים, כדברי טראו־נר
עצמו אמנים ללא פרוטה שחיו ב צו ר

מהפכה של

מהפכה
קו ב ה (דקל, תל־אביב, ארצות־הברית)
— המקום: קובה. הזמן:
,1959 השבועיים האחרונים לשיל־טונו
המפרפר וגווע של פולג׳נציו באטיסטה. רוברט דייפס
(שון קונרי) שכיר״חרב עשיר, מגיע להאוואנה כדי לאמן
את צבאו הכושל של הרודן, ולסייע בידי אחד הגנרלים
המושחתים יותר, גנרל בלו (מרטין בלזם) ,להשיב מלחמה
שערה נגד כוחות קאסטרו. בתוך־בך, הוא נפגש עם אהו בתו
מלפני 15 שנה (ברוק אדאמס) ,שהפכה יורשת
עשירה ומנהלת בית־חרושת לסיגרים, והוא מנסה לחדש
את אהבתם.
קשה לבדוק אם העובדות אכן נאמנות למציאות, אבל
סיפור דימיוני זה של צ׳רלס ווד נראה כמתקרב למצי אות.
מה שהסרט מצליח לעשות, מעבר לכל ספק, הוא
לשכנע את הצופה ששילטונו של באטיסטה היה רקוב
לחלוטין וכי הריקבון פשט בכל השכבות השונות של
קובה, החל בעניים ביותר, וכלה בעשירים מאד. כשעל
פני״התהום בין מעמדות אלה, אי־אפשר לגשר, ההפיכה
היתה בלתי״נמנעת.
הבמאי ריצ׳רד לסטר מנסה להמחיש עובדה זו גם
דרך דמותו של שון קונרי. משכיר חרב חסר עמדה ורצון
פוליטי משלו, אשר כל רצונו לגמור את המהפיכה מהר
יותר ואלגנטי יותר, הוא הופך לאדם שאהדתו פונה
יותר ויותר אל קאסטרו, ונגד האנשים שאותם הוזמן
לשרת.
מצד אחד, האווירה בסרט משכנעת. ההתרחשויות שוט פות
על המסן, והצילום המרשים של דויד ואטקין, עושים
לבלתי נשכחים כמה מעמדים דוגמת הסעודה המפוארת
של הגנרלים ההופכת לבית מטבחיים. מצד שני קיימים

השפעתו של מאירסון באותה תקופה,
היתד, רבה. הוא הכניס את הגוונים הבהי רים
אל תוך הגוונים הקודרים ששלטו אז
בתפאורה. הוליווד התרשמה כל־כך מן
החידוש, ששלחה כמה מראשי מחלקת ה תפאורות
שלה לפאריס. הם עקבו מקרוב
אחרי עבודתם של מאירסון וטראונר, וכ ששבו
הביתה מילאו את האולפנים באבי זרי
גבס בהירים .״כדרכם, כשהם מאמ צים
לעצמם כיוון של הזולת, הם הולכים
בו יותר מדי רחוק.״

אדמם וקונרי: טיול בין המעמדות
בסרט בילבול רב ואדישות. הוא נראה כסרט־פוליטי בלי
פוליטיקה וסיפור-אהבה ללא אהבה. קשה להבין מאין
יוצאות הדמויות ולאן הן מגיעות. מדוע פועלים האנשים
כפי שהם פועלים, ומה ההיסטוריה של כל אחד מהם.
לסטר השתמש בשחקנים כמו מרטין בלזם ודנהולם אליוט,
אבל הם נראים המומים מן הנעשה ומתקשים להאמין
במלים היוצאות מפיהם. ברוק אדאמס מצטיינת ביופי
בלתי-רגיל ויחד עם זאת, ביובש ושטחיות מדהימים. ובסך־
הכל, מתקבלת הרגשה מוזרה של אוסף קטעים יפים בפני
עצמם, שהתערבבו על שולחן־העריכה תוך כדי חיבורם
יחד.

עם אורסון וולס עבד, כאשר עשר, את או־תלו
במארוקו. היתד, זו עבודה שהעמידה ב מבחן
את כושר ההמצאה של טראונר
בכל רגע. היה זה כאשר נדרש למצוא
פתרונות לשילוב צילום אחד שנעשה ב וונציה,
עם צילום שני מרומא וצילום
שלישי ממוגאדור (עיר מרוקאית עתיקה),
או כאשר התלבושות שהוזמנו לסצינה
מסויימת לא הגיעו בזמן( ,כנראה משום
שלא שילמו עבורן, חשד טראונר) וצריך
היה לרוץ מהר לחייטים היהודים בבאזאר

הוא מכיר את בירת צרפת מקרוב כל בך
,״את כל סימטאותיה ואת רחובותיה
של העיד הזאת אני יודע בעל־פה״ ,עד
שהיה למומחה הבלעדי לתפאורה פריס אית
בקולנוע. וילדר התקשר בזמנו עם
טראונר, והבטיח, שכאשר יעשה סרט
בפאריס או על פאריס, יפנה אליו. ואכן
אריאנה סיפור אהבה בין אודרי הפבורן
וגרי קופר, על רקע פאריס, היה הסרט
המשותף הראשון שלהם, ואילו אירחה
לה־דוס איפשר לטראונר להעלות בנאמ נות
רבה כל־כך את עירו האהובה על
המסך, ולזכות בתמורה בפרס האוסקר.
תפאורותיו יכולות להיות כמעט אבס־טרקטיות
(כמו בארץ הפרעונים) ,נוטות
לקוביזם (כמו בהדירה) או עמוסות לעיי פה
בפרטים (למשל דירתו של חר קליין),
עם זאת, מעלתו הגדולה של טראונר,
היא בכך שהוא מנסה לפשט ככל האפשר,
וליצור את האווירה הנכונה מול המצ למה
במינימום של אביזרים.

אמן אלכסנדר טראונר
״איך לגנוב מיליון״
תא, תמכו זה בזה, ו״מצאנו תמיד מי ושילם
ברגעי־מצוקה, שהתנדב שהו,
עבורנו
קפה וקרואסן.״ לאולפן סרטים
הוא נכנס בפעם הראשונה בטעות. אל ה דירה
שבה התגורר עם כמה אמנים אח רים,
הגיעה הצעה לעבוד כמה ימים ב ציור
תפאורה. האמנים התייעצו ביניהם
והחליטו, שידיד של טראונר, פסל במק צועו,
הוא הזקוק ביותר לכסף והחליטו
לשלוח אותו לשם. הפסל יצא לדרך, וב דרכו
עבר ליד מיפעל שביקש פועל. בו־במקום
החליט שאין לו חשק לחצות את
כל העיר כדי להגיע לאולפן, נטל על
ושלח את
עצמו את העבודה במפעל,
טראונר במקומו, לצייר את התפאורה.
בכוונים בהירים. כך פגש טראונר
את מי שהיה במשך שנים מורו ורבו,
אחד התפאורנים החשובים של ימי הקול נוע
הראשונים, לאזאר מאירסון, .׳הייתי
מוקסם,״ מספר טראונר .״רעייתו, מרי
מאירסון, היתד, אחת הנשים היפות ביו תר
בפאריס (כיום היא מנהלת הסינמטק
שם) ודרכו הכרתי כמה מן האמנים הגדו לים
של אותה התקופה, כמו קוקושקה
ודה־קיריקו, שהיו ידידיו של מאירסון.״

העולם הזה 2216

סוגים, בסרטים שנעו מימי מצריים העתי קה
ועד לדרמות אולטרא־מודרניות, דרך
רומנטיקה מסוגננת. הוא למד להתאים
את עצמו לסגנונם של הבמאים עמם הוא
עובד. לתכנון הקפדני ולצילומים הקצ רים
יחסית בסרטיו של בילי וילדר, או
לתנועות המצלמה הארוכות אצל לחי, ל דרישו
ת של התאורה, ולהתאמת תפאורה
קיימת לאתר צילומים. לעתים הוא בנה
תפאורות בשלמות, עד הפרט האחרון בהן,
כמו בשחר עולה או ילדי גן העדן, שנח שב
עד היום לאחד השיחזורים המרשי מים
שידע הקולנוע מעודו של פאריס,
במאה שעברה.

טראונר משתרע עד בביש התפאורה של ״אירמה דה דום״
רחובות פאריס קמים לתחייה
אסור על המסך. פעמים אחדות הצי עו
לטראונר לעבוד בהוליווד, אבל הוא
העדיף תמיד להישאר בפאריס, בין חב ריו
וידידיו. גם כאשר פרצה מילחמת
העולם השנייה, וסכנת־אמת נשקפה לו
בהיותו יהודי, נשאר בצרפת. את שמו
אסור היה לכתוב על המסך, וכדי שית פרנס
סידרו לו ידידיו עבודות, והשאילו
לו את שמם. בדרך זו עשה כמה מסרטיו
הידועים ביותר עם מארסל קארנה, כמו
אורחי־הלילה וילדי־גן־העדן.

העיר, שחיפשו עבודה אחרי המלחמה,
ולהזמין אצלם בחיפזון תחליפים.
להבדיל מתפאורנים אחרים, הנוהגים
לשרטט את רישומיהם בקווים גסים, שחור
על גבי לבן, מקפיד טראונר תמיד, לה כין
רישומי צבע לתוכניותיו. הוא נזכר
בחיוו, שנהג כך גם כאשר הסרטים לא
היו עדיין צבעוניים. זה כנראה חלק מ עצם
הרגשתו, שהציור מעניין אותו לפ —
התפאורה.
חות כמו המוצר הסופי
עבודתו העמידה אותו במבחנים מכל ה
אסור
לחשוף .״אי־אפשר אף פעם
להראות את הכל, ואיני חושב שזה מענ יין.
צריך להראות את המרכיבים שמש תנים
מדי־פעם בפעם, החיוניים להבנת
הסצינה, ולהחדיר ביניהם משהו בלתי-
צפוי, שבכל-זאת אפשר לקבלו כאמין,״
מסביר טראונר את עיקרי מלאכתו .״אשר
לצבע, קשה מאד לעשות סרט דרמטי ב־צבע,
מגוון צבעי הסרט הופך את הכל
לממשי מדי, גשמי מדי. הסרטים הצב עוניים
הטובים ביותר, הם אלה שבהם
יש רק מעט צבעים, והייתי. אומר דבר
דומה גם על ציירים. בעיני, הצייר הצר פתי
הצבעוני ביותר של המאה הוא מא טים,
למרות שלא השתמש אף פעם ביו תר
מחמישה צבעי יסוד.״
על חוויותיו, בקאריירה הארוכה שלו,
מוכן טראונר לספר הרבה. על מקצועו,
פחות .״איני אוהב לדבר על הטכניקה,
תמיד העדפתי להשאיר קצת בצל את
המקצוע שלי. אסור לחשוף יותר מדי,
אחרת זה יהיה כמו קוסם המגלה את
סודותיו.״

(המשך מעמוד ) 27
תוד־כדי־כך התפתחו בקרב האמריקאים
רגשות דו־ערכיים כלפי האוייב, שגם
הוא נהג באכזריות נוראה, בייחוד כלפי
בני־עמו ששיתפו פעולה עם הכובש ה־אמריקאי.
דווקא אכזריות זו, עוררה הת פעלות
בקרב הקצינים האמריקאיים, ש נפשם
התערערה ככל שנמשכה המילחמה.

זהו המסר הסופי של הקולונל
קורץ: רק מי שאוהב את מולדתו,
כמו אנשי הוויאט־קונג, מסוגלים
לבצע מעשי־יזוועה כל־־כן• נוראים.
לכן צריכים אנחנו, מתוך אהבה,
לעלות עליהם כאכזריותנו.

והצופה הישראלי עלול להשלים את
הפסוק, כימעט בעל־כורחו :״זוהי התשובה
הציונית ההולמת.״

ן 6מילחמת ויאט־נאם היתד, השלכה
< ישירה על המציאות הישראלית. מוטב
להרהר על־כך, אחרי הצפייה בסרט.

את הקשר הזה מסמל משה דיין,
שיצא בעיצומה של המילחמה אל
ויאט־נאם, כאורח המטכ״ל האמריקאי,
ועל חשבונו, כמיבצע של
יחסי־ציכור לטובת המילחמה.

הקשר הפוליטי בין המילחמות היה מת מיד
והדוק. האמריקאים הסיתו את השג רי
ר יצחק רבין ואת ממשלת־ישראל להפ ציץ
את מצריים לעומק, כדי להצדיק בכך,
בעיני היהודים בארצות־הברית, את הפי
צצות־ד,זוועה בעומק ויאט־נאם הצפונית.

הקולונל קורץ הוא פילוסוף מטורף.
לבעיות החיים. עי לו
תשובה יש קרה: יש לעשות מה שצריכים לעשות,
בלי מישפט, בלי מוסר. מי שאין לו
שום סייגים, מי שאינו מוגבל על״ידי שום
ערכים, הוא המנצח.

התרבות האנושית כולה היא
מיטען מייותר, המכביד על בעליו.
הניצחון רק במילחמת־הקיום,
חשוב. כל השאר הוא שקר, צבי עות
מאוסה.

זוהי תורה ניאו־נאצית, המעורבת ב מיסטיקה.
בעלי הסרט ביקשו להוקיע או תה,
כטירוף הסופי המוביל לאבדון.

אך חוששני שלא כל הצופים
הישראליים יסיקו מסקנה זאת.

יש אצלנו אנשים המסוגלים בהחלט
לקבל את תורת הקולונל׳הקרח, לתרגמה
ללשון של ״ציונות אכזרית״ ,לראות בה
את התשובה הציונית ההולמת לבעייתנו.
ולא במיקרה. תורה זו נולדה בוויאט־נאם
מתור יאוש, כתגובת הקצונה האמרי קאית
על מילחמר, שבה שום ניצחון לא
היה אפשרי. לבעיית ויאט־נאב לא היתד,
אלא תשובה אחת: להסתלק משם.
בעלי הציונות האכזרית אצלנו, אותם
שהגנו בלהט כה מפחיד יעל הסגן פינטו,
שגיבורם הוא אדם כמו מאיר הר־ציון,
והתולים עתה את תיקוותם בקולונל (סלי חה,
בגנרל) אריק *שרון, נמצאים במצוקה
דומה. אי-אפשר לפתור את בעיית יש ראל
— ערב מבלי להסתלק מן השטחים.
אין תשובה צבאית לאתגר הפלסטיני.

שיחד
-ש-בה סודית מכוסת

חעתידש 3

סמנכ״ל הרשות שלמה
כתב האר ץ דן מרגלית,

המאבק בין
עבאדי לבין
על תפקיד מנד,ל־ד,טלוויזיה, החריף בש בוע
שעבר. בעוד יוסף (״מומי״) לפיד
תומך בעבאדי — ועד־ד,עובדים מצא ית
עצמו, לפתע, מנווט לתמיכה בו — הח לעשות
ליט
שר״החינוך זבולון המר
את כל אשר ביכולתו כדי הביא לבחי רתו
של מרגלית לתפקיד.
נערכה בלישכת שר בשבוע־שעבר
ד,אוצר
בבניין־הכנסת בירושלים ישיבה

מינויו של חיים יבין כמנהל מחלקת־החדשות
עומד להסתיים בחודש נובמבר
הקרוב, וכבר עתה החל הקרב על המינוי.
יש להניח, כי סנכ״ל הרשות יוסףו״טו־מי״)
לפיד לא ירצה בהמשך כהונתו של
יבין, כפי שלא רצה בהמשך כהונתם של

ארנון צוקרמן, מוטי קירשנכאום
וג׳ודי לוץ.

אולם בפני לפיד, שהביע בימים האח רונים
את פיקפוקיו לגבי חידוש המינוי
של יבין, תעלה בעיה. המועמד הטבעי
ביותר, אם יוחלט שלא לחדש את מי נויו
של יבין, הוא יעקב אחימאיר,
סגן מנהל המחלקה ועורך מבט. אחימאיר
פסול בעיני ראשי הליכוד, הרואים בו
לא רק מתנגד חריף, אלא בוגד. כל מו עמד
אחר שיעלה, ייתקל בהתנגדותם של
העובדים ובסערד,־ציבורית, שבפניה אין
לפיד מוכן לעמוד.
אפשרות נוספת היא שלפיד יוסיף על
שלל התפקידים והתארים שלו את זה של
מנהל מחלקת החדשות. בטירוף הכללי של
הטלוויזיה בעידן לפיד, נשקלת גם אפ שרות
זו ברצינות.

1א ווו ב; ,1ם ד*נון ל כבר עשר שנים עורך האיש, שהיה
מנהליו־,טלוויזיה הראשון והעומד כיוב ב ראש
מכון־המחקר של האוניברסיטה העב רית,
הפרופסור אליהוא כץ, מחקר שו טף
על החדשות בטלוויזיה, על שביעות־הרצון
מהן ומהימנותן בעיני הציבור.
מחקרו של כץ סודי, ועדיין לא מושלם,
אולם כבר עתה דלפו ממנו פרטים אח אור־אדום
אצל להדליק דים ד,צריכים
ראשי מחלקת־החדשות.
מתברר, כי אחוז האנשים, החושבים •ב מהימנות
החדשות בטלוויזיה טובה מאוד,

שר הורכיץ
ישיבה סודית

משה דיין כוויאט־נאס
על חשבון הפנטגון
בתוצאה מכך חדרו טילי ד,נ״מ הסובייטיים
למצריים, והוכשרה הקרקע למפלת צד,״ל
ביום־הכיפורים.
אך ההשפעה העיקרית של ויאט־נאם על
ישראל היתה ישירה — באמצעות הדוק טרינה
הצבאית.

הגנרדיב המטורפים־דמחצה, ה מופיעים
על הכד שד ״אפוקליפסה
עכשיו״ ,הם אותם הגנרלים שהד ריכו
דור שד קציני־צה״ל כשנות
ה־0י<׳ וה־סד׳.
הדוקטרינה של המילחמה הבארבארית
נלמדה אז בקורסים ובבתי־ספר לפיקוד-
ומטה. הרעיון של מעשה־הזוועה כטאק-
טיקד, צבאית הלך יוגבר במהלך מילחמת
ויאט־נאם בכוחות המזדיינים של ארצות-
הברית, ואין ספק שהוא הועבר — במודע
או שלא־במודע — גם לתלמידים יש ראליים.
הדבר
מטיל אור חדש על הטאקטיקה
של מוטה גור במילחמת הליטאני, על
השימוש הסיטוני בכוח־א׳ש נגד אוב־לוסיה
בלתי־לוחמת.

מיכצע-דיטאני היה מעין מיני
אפוקליפסה.

מוטה יגור יכול היה להופיע, כמו ש הוא,
באחת הסצנות של אפוקליפסת עכ שיו,
מבלי לעורר תשומת־לב יתרה. ה מטות
האמריקאיים בוויאנדנאם יהיו מלאים
בטיפוסים שכמותו (אף כי איש מהם,
עד כמה שידוע לי, לא הכריז עדיין שהוא
מתכוון להיבחר כנשיא ארצות־הברית).

כוויאט־נאם לא היה הסגן דניאל
פינטו מהווה חריג. להיפך.

מי שאינו מסוגל להשלים עם
עובדה זו, סופו להגיע אד תורת
הקולונל קורץ.

ודם הקולונל קורץ נכשל.
המסר האמיתי של הסרט אפוקליפ י

עכשיו הוא הסרט עצמו.

שהרי לא הקולונל קורץ ותל מידיו
עושים עתה את הסרטים על
מילחמת ויאט־נאם, אלא אויביו
כנפש, אותם שהפגינו בחוצות
אמריקה נגד המילחמה, שסלדו
ממנה, ששרפו את כרטיסי-הגיוס.
האומה האמריקאית היא, ביסודה, אומה
הגונה, שתרבותה מבוססת על הערכים
הפוריטאניים (למרות הפרק השחור של
השמדת אדומי-העור) .היא לא היתד, מסו גלת
לקבל את תורת הקולונל קורץ.

מילחמת ויאט-נאם לא הוכרעה
במעמקי הג׳ונגד, אלא במעמקי
הנפש האמריקאית. אמריקה הבי טה
אד תוך התחום, התחלחלה
ונסוגה.

על כן ניתן כיום להשקיע 5ג מיליון
דולר בסרט המתאר את מילחמת ויאט-
נאם בצבעים כה נוראים, ואף לקוות
להצלחת־קופה מסחררת.

הלוואי וגם כקרב עמנו יתגברו
בוהות המוסר והסלידה כעוד מועד
לפני שינצחו אצלנו ארבעת הפר שים
של האפוקליפסה שדנו —
המילחמה, הכיבוש, ההתנחלות
והדיכוי.

סודית, אשר משתתפיה דנו בדרכים ש יביאו
לכך שמרגלית יהיה מנהל־הטלווי־זיר,
הבא. פרטי־ד,ישיבה וההחלטות שנתקבלו
בה נשמרו בסוד, אך ידוע מי היו מש תתפיה:
שר-האוצר יגאל הורכיץ,
שר־החינוך המר, דן מרגלית, מנכ״ל מיש־רד-האוצר
יעקב נאמן, וח״כ אהוד

אולמרט.

ומדר חוו ר ל פו דמה
לאחר תקופה שבה שמר חבר הוועד־המנהל
מסיעת ד״ש, צבי (״הרי״) זינ־דר,
על פרופיל נמוך, הוא החליט, בש בוע
שעבר, לחזור ולשעשע את המוני
קוראי־ד,עיתונים, לשוב ולהתחרות עם
חבר אחר של הוועד־המנהל, עורך־הדין
אה רץ פאפו, על תואר מוקיון רשות-
השידור.

בארנון

זינדר הבין בזמנו, כאשר בגד
צוקרמן ולא הצביע בעדו, שהציבור מו קיע
אותו. הוא אף למד להבין, כי לאמי תו
של דבר, אינו מייצג כמעט אף אחד
בוועד־המנהל והוא שליח של מיפלגד, מת פוררת
ומגוחכת. לכן הוא שתק.

אך נראה שהייצר התגבר עליו בשבוע-
שעבר. הוא הציע להעביר את ראש הדסק
הכלכלי של מערכת־החדשות, אלישע
שפיגלמן, לתפקיד של כתב-לענייני-
מישטרה. הדבר בא אחרי שזינדר תקף את
הראיון שערך שפיגלמן עם מנכ״ל מיש-
רד־האוצר, הד״ר יעקב נאמן. לדעת
זינדר היה שפילמן תקיף וחצוף בראיון
זה .״השיטות שלו מזכירות את שיטות
החקירה של המישטרה, אז שיהיה כתב
לענייני מישטרה,״ הציע זינדר.

חוקר כץ
לא מאנדניס לחדשות

ושהביעו מהן את
בצורה תלולה.

שביעות

רצונם,

י רד

הירידה בהתייחסות הצופים למהימנות
הידיעות באה בעיקר בעת מילחמת־יום־
הכיפורים ומאז נמצאת מחלקת־החדשות
על כל שלוחותיה בירידה מתמדת.

א־ר דהתדסשי
בירושלים,
ברדיו,
במערכת־החדשות
קיימת תסיסה הגוברת והולכת נגד רכז-
המערכת יצחק אלץ. כמה מעובד׳ ה חדשות
התלוננו על אלון בפני מנהל ה רדיו׳
גדעון לב״ארי. הם סיפרו שאלון
ממתין להם בכניסה לבניין הרדיו, מעיר
להם על שעת בואם לעבודה, על עבודתם
ביום הקודם, ואפילו על סיגנון לבושם,
וזאת בנוכחות עובדים אחרים.

ה עו ל ס הז ה 2216

יום רביעי

20. 2

עד אדונים ומשר
תים
8.00ג׳יימס בלאמי
החל לגלות עניין בטיס, וקנה
מטוס דו־מושבי קטן. וירג׳יניה
מלאת התלהבות. היא נענית
להזמנת ג׳יימס להצטרף אליו
לטיסה, למרות התנגדות ריצ׳רד.

לילה

העיר

10.05 סרט על עולמם ה אפל
של שוטרים ופושעים, על

רחבי העולם, ושרה מהשירים
הישנים, שפירסמו אותה, על
ילדים בני ארצות שונות. אל
ירקוני מצטרפת להקת שלום 80
של גברי לוי, הרוקדת ריקו דים
מרוסיה, פרו, מקסיקו ו־דרום־אמריקה.

• כאותו יום
הלחם לאט 0.80
סרט תיעודי על פגישתם של המו סיקאי
שלמה בר מלהקת הברי רה
הטבעית והמשורר ארז
ביטון, ופגישתם המשותפת של
השניים עם עברם כיהודים
יוצאי־מרוקו. השניים מודים כי
בתקופה מסויימת בחייהם הם
התכחשו למוצאם העדתי ול-
שורשיהם היהודים, אולם ב שנים
האחרונות חזרו בהם,
והחלו לבטא אותו במוסיקה
ובשירה אותה הם כותבים.
כאשר כתב שלמה בר את ה מוסיקה
להצגת התיאטרון־החי־פאי,
קריזה, הוא נתקל ב שיריו
של ארז. כאשר נפגשו השניים,
הוכה בר בתדהמה. ארז ביטון
הוא עיוור, אמר אז בר :״מי
שקורא את שירתו חושב ש ארז
רואה במיליון עיניים.״ ב-
עיקבות פגישה זו והקשר ה־מייוחד
בין השניים, נוצרה
להקת הברירה הטבעית.

לילה על העיר: דנב
יום רביעי, שעה 10.05
הקשר ביניהם ועל אלה החוצים
לעיתים את הגבול בין שני ה מחנות.
אד קולמן הוא מפקח-
מישטרה צעיר וסימון י די דו הוא
מנהל מועדון־לילה הנמצא ב שולי
הפשע, ולעיתים גם מת דרדר
לפשעים קלים. המועדון
משמש מסווה לכנופיית סוחרי
סמים שבראשם עומד פול, בנ קאי
לשעבר. צעירה יפהפיה,
את התפקיד מגלמת קחרין דנב,
אוהבת את שני הידידים ומח לקת
את אהבתה ביניהם. לגביה
אין הבדל בין שוטר לפושע,
שניהם גברים. קולמן עורך
חקירה בעניין הסמים, אך עובר
גבולות המותר על־פי החוקים.
הוא מסתכן ואף צריך להקריב
את ידידו הטוב על מיזבח ה חקירה.
בסרט משחקים גם אלן
דילון וריצ׳ארד קרנה. הבמאי
הוא ד אן פייר מלוויל.

נאפה

המוכחדים 10.10

*פרקי סידרה זו עומדים להס תיים.
החל מה־ 8במרץ תתחיל
הטלוויזיה ב שידור סידרה חד שה
שתחליף את המובחרים,
גברת קולומבו. עלילת הסידרה
היא על אשתו של קולומבו
המפורסם; בעוד שבסידרת קו-
לומבו היה פיטר פאלק, הבלש,
מזכיר מדי פעם את אשתו —
בסידרת גברת קולומבו, שבה
מככבת השחקנית היפהפיה קט
מוליגרו, לא נראה פאלק אפילו
פעם אחת ורק בתם המשותפת,
בעלילת הסרט כמובן, ילדה בת
שבע, מופיעה בכמה מפרקי ה־סידרה.

כועדת 11.00 דני
וברט ממתינים לחוטפים בנקו דת
המיפגש כדי למסור להם
את דמי־הכופר ובינתיים, מנ צלת
איליין מריבה בין החוט פים
ונמלטת, למרות שאחד
מהם הספיק לירות בה. ברט
ומרי משוחחים סוף־סוף על
חשדותיהם ההדדיים וזוכים ב שלום
בית. עד להודעה חדשה.
ג׳סיקה מנסה לסלק את דונהוי,
משום שריגשותיה כלפיו עלו לים
להביא אותה לבגידה ב בעלה.
אך נקלעת לבעיה, משום
שאינה רוצה להיוותר בלעדיהם.

יום חמי שי

יום שי שי
22. 2

21 . 2 החתול מועדון

שמיל ( ,5.80 שידור נ־צכע)
.אורחת המועדון היא
הזמרת יפה ירקוני. יפה, שמן
השבוע שעבר, היא כבר סבתא
לשלושה נכדים, מספרת על
הופעותיה בפני ילדים בכל

מדינת

הנמר

3.00ד״ר דוליטל יצא לח פש
את הנמר מו, שהוא בעצם
חצי נמר חצי פרה. דוליטל
יודע כי רק חלבו של נמר זה
יכול להציל קרוקודיל שנשרף.
פושעים שמעו על כוונתו של

דוליטל והם מתכוונים לתפוס
את הנמר ולהחליפו בגילוי
סודותיו של הרופא המדבר אל
החיות.

מאורת

הפושעים

6 .02 סיפורה של כנופיית
פושעים הפועלת בלבנון וב מצריים.
סכום ט ל כסף רב מוע בר
במכונית על אוניה למצ ריים,
שם מחכה לו איש הקשר.
המישטרה עולה על עקבות ה פושעים
ומצליחה לתפוס אותם
ואת הכסף. השחקנים הם פריד
שוקי, רו שדי אבדה, הינדה
רוסת׳ם ותופיק אלדקן.

• אנקת גכהים (,10.20 היתקליף שידור כצבע).
ממשיך לנקום. הוא נושא לאשה
את אחותו של לינטון ומאמלל
אותה בגסותו. לינטון דור ש
מקטי לנתק כל מגע עם היתק-
ליף, ומכניסה לבעייה סבוכה
ממנה קשה לה לצאת. המשך
הסידרה הכושלת על־פי סיפורה
של שרלוט ברונמה.

קווינסי

אדם בשם האלאווי טובע ב־מעיינות־מרפא
ומסקנות הני־תוח־שלאחר־המוות
של קווינסי
יקבעו אם תקבל האלמנה, שאת
תפקידה מגלמת השחקנית ס־נ־דה
סקוט, את דמי הביטוח או
לא. עבודתו של קווינסי נתקלת
בקשיים בגלל עורך־הדין רודף-
חברת־המעיינות של הבצע
פיטר מרק ריצ׳מן, החרד לשמם
הטוב של הלקוחות שלו. ובגלל
הרופא, המנסה להסתיר את ה עובדה
שתעודותיו מזוייפות.

שבת
23 . 2
6.30 התוכנית מספרת על
מכשיר חדש היכול לפתור את
הבעייה של מצוקת האחיות.
המכשיר עוקב אחרי פעולותיו
היום־יומיות של החולה, כדי
לקבוע את כמות המאמץ שהוא
משקיע בהן, ומתווה את דרכי
הטיפול בו. הפרק הישראלי של
התוכנית מספר על מזון מוכן
מאבקות, שפותח בארץ, ופותר
בעיקר בעיות של איחסון-
מצרכים.
ארון מתים דכלה

1 0 .2 0גראנט הוא גבר
מהסוג שנשים אוהבות. על נקלה
הוא מצליח ללכוד נשים עשי רות
המשלמות גם בכספן וגם
בחייהן. את קלייר הוא רוצח
ומניח באמבטיה כדי שמותה
ייראה מוות טבעי. עורד־דינה
של קלייר, משוכנע כי היא שהמישטרה למרות
נרצחה,
נוטה להאמין שהיתר! זו תאונה.
כעבור שגה הוא נתקל בידיעה
בעתון, על אשה עשירה אחרת
שמתה באותה צורה, ולא גראנט
היה בעלה. הוא שינה את חזותו
החיצונית לחלוטין. גראנט ה מחופש
ממשיך במאמציו למצוא
אשה עשירה, אבל הפעם הוא
מתאהב ומחליט לוותר על ה כסף.
כוכבי הסרט הם מייקל
ג׳סטין והלן מידן.

יום ראשון
24 . 2
כמדי שבועיים ממשיכה התכ נית
לענות את הצופים בה, למ רות
כל הנסיונות של עורכיה
לחדשה. נראה כי רבים ייהנו
יותר אם יעבירו לשעה זו את
התכנית למישפחה מתכניות
הטלוויזיה בערבית.

• הכל נשאר כמיש־פחה
8.30 שם הפרק ה מועדון
החתול ש מיל:

יום חמישי, שעה 5.30

נוכחי של ארצ׳י באנקר הוא
שטרות מזוייפיס.

נגד הרוח 10.00

המלאכים: דאנקן
יום ראשון, שעה 10.50
משקה הרום הופך להיות ה מטבע
של המושבה והכל מספ סרים
בו. כשהיבול של ג׳ונתן
מוכן לקציר, פונה אליו ג׳ונאס
פייק, העובד בשרותו של סגן
גרוויל ומציע לו מיצרכים ו סחורות
בתמורה ליבול החיטה
שלו. ג׳ונתן ומרי דוחים את
ההצעה. ג׳ונתן זקוק לכוח־אדם
לעבודות הקציר, פונה לבית־המושל
לקבל אסירים, ונענה
בשלילה. הוא פונה לווילטשר
שיעזור לו, אך נדחה גם שם.
בלב־כבד הוא מסכים להצעתו
של פייק אולם מגלה שהמחיר
שמוכנים לשלם לו ירד. לווייל
פריים יש רעיון כיצד להילחם
ברום, לג׳ונתן ומרי מצטרפים
ליוזמתו.

• המלאכים שד צ׳אר
ל י 1 0 .5 0קבוצות כדורגל
של נשים, מגלות את האפשרות
לזכות במשחקים בצורות בלתי
מקובלות ובלתי ספורטיביות
והמלאכיות נקראות לחקור ב פרשות
ספורט אפלות. הן מצ לקבוצת בשחקניות טרפות
כדורגל
וסברינה מתגלה כ כוכבת
של ממש.

יום ש•1
25 . 2

• פית פתוח 8.00

שמיל דרקוני

דו־ קרם לאור השמש :

יום שני, שעה 9.35

(.) 11.10

• חידושים והמצאות

קוטון ופק

• מורשה 8,00 מח לקתו
של הרב בנימין צביאלי
פועלת בשיטה של מן היד אל
הפה, ולמרות שחרגה בצורה
ניכרת מתקציבה, לא מצליח
צביאלי להשליט בה סדר. כך
גם נראים השידורים. יומיים
לפני מועד ההקרנה לא יודעים
עדיין צביאלי ואנשיו מה יוקרן
באותו ערב במורשה.

• דו קרם לאור השמש
9 .35 סרט-קולנוע שרק מע טים
מן המבוגרים שבין צופי
הטלוויזיה לא צפו בו על המסך
הגדול. אביה של פרל שאווז,

אותה מגלמת השחקנית ג׳ניפר
ג׳ונם, מוצא להורג באשמת
רצת, ובת־דודתו, לורד. בל
מק׳קאנלם, בגילומה של השח קנית
ליליאן גיש, מאמצת את
בתו, בת־התערובת היפה וחמת
המזג. לורד. מתגוררת בחווה
מבודדת עם בעלה, השחקן
ליונל בארימור ו שני בניה :
ג׳סי, אותו מגלם השחקן ג׳וזף
קוטון ולויט, הוא השחקן גר גורי
פק. לויט נמשך אל פרל
ומנסה לכפות עצמו עליה. דוו קא
לאחר שנכשל הוא מתפאר
שהיא פילגשו. פרל מוכה ומת ביישת
אך שומרת על מוצא
פיה. ג׳סי, שגם הוא מאוהב
בפרל, מסייע לאביו למנוע את
בניית מסילת־הברזל שתעבור
באדמתם, וכשמגיעים עובדי
המסילה, מאיים האב שיירה ב ראשון
שיתחיל לעבוד. ג׳סי
מנסה להניא את אביו מכוונתו,
אך משנכשל, הוא מצטרף לפו עלים.

יום
שלי שי
26 . 2

למישפחה

סרט על יי צור דבש־ענבים
בכפר ד רוזי ברמת הגולן ומיד
אחריו ראיון של סועיד קראנזן
עם ד״ר יצחק פרוסקין המפור סם
על מצב חולי הנפש ב-
מישפחה. גילה גילאור, הישר אלית
שנבחך ה באיטליה כ-
״דונה אידיאלה״ מספרת על
התחרות, ובפינת האופנה כתבה
על בגדי-ספורט.

חטן ק פתח 9.35

הבלשן ד״ר רפאל ניר מספר
למאיר שלו על מחקר שנערך
באוניברסיטה העברית על חי דו
שי האקדמידדללשון־עברית,
וכיצד הם נקלטים.

קונצרט

שידור־חי של קונצרט התזמורת
הסימפונית ירושלים בניצוחו
של לוקאס פוס. התזמורת תנגן
את הקונצ׳רטו לצ׳לו ולתזמורת
בדו מז׳ור עם הצ׳לן מיכאל
מוומקי.

שיחה

כשניים

1 0 .5 5הצגת־בכורה
התכנית החדשה שאותה יזם
המנכ״ל הקודם של רשות-
השידור יצחק ליבני ואשר את
פירותיה קוטף טוסי לפיד. ה כוונה
היא לערוך שיחות־אי-
שיות, ולהחליף מדי שבוע את
המראיינים וגם את המרואיי נים.
את התכנית חונכים אמ נון
אחי־נטמי כמראיין וי רון
לונדון, דווקא כמרואיין. ב שבועות
הקרובים יופיעו ב תוכנית
יצחק ליבני עצמו ש יראיין
את י די דו של לפיד,
אפריים קי שון; מיכאל הנדנ־ז
ל ץ שיראיין את שמעון פינקל
ועורכת דבר חנה זמר שתראיין
את אליהו נאווי.

וידוי איש שר שרמה סימן־טוב, המאהב
החשוו בוצה אהובתו שזנחה אותו

ח נז בגד ז הבוס הרצח שד רחל ויינכוים, שאירע כשבוע שעכו־ כתחנה המרכזית
כתל־אכיב, היה המשכה של פרשת התקיפה כחדר האמבטיה, שהת חוללה
לפני כחודשיים (״העולם הזה״ 7ט2צ) .החשוד כרצח, שלמה סימן
טוב, שהיה ידידה של רחל כמשך המיט שנים, הפתיע אז את רחל
כנסיבות אינטימיות עם מעכידה, כפי שנקבע ככית־המישפט. כווידוי
אישי חושפני מגלה סימן־טוכ ל״העולם הזה״ מדוע רצח את רחל, מה
היתה מערכת היחסים שדו עמה, ואיר הוא שופט את מעשיו ביום.
סיפר שדמה סימן־טוכ :
ד עכשיו אני עדיין לא מסוגל לעכל
? את מד. שקרה. אני מבולבל. בלילות
אני לא מסוגל להרדם. אפילו כדורי שינה
לא עוזרים לי.
זאת היתד. טעות גורלית. לא התכוונתי
לרצות אותה. רק רציתי לדבר איתה.
לשכנע אותה לחזור אלי. אבל רחל לא
היתד. מוכנה לשמוע לי. היא התייחסה אלי
בזילזול. אמרה לי שתעשה לי סצנה ברחוב
אם לא אניח לה. באותו רגע איבדתי את
העשתונות וירי תי בה.
אני מתחרט על מה שעשיתי. לא תיב־ננתי
את זה ולא חשבתי על זה לפני כן.
זה בא בלי שתהיה לי שליטה על כך. אם

האקדח שירי תי בו היה נשק-שלל ש לקחתי
במילחמה. שרתי ביחידות קרביות,
בגולני וב שיריון. האקדח הזה היה בלי
רי שיון. היה לי עוד אקדח ברישיון, אבל
אותו החרימה המישטרה לפני חודשיים,
אחרי שתקפתי את רחל והבוס שלה ב אמבטיה.
אני
לא יודע למה לקחתי איתי אקדח.
הלכתי לפגוש את רחל כדי לדבר איתה.
ידעתי שהיא מגיעה כל־יום, אחרי העבודה,
לקו 60 בתחנה המרכזית, כדי לחזור
הביתה. חיכיתי לה שם במטרה לשכנע
אותה לחזור אלי. מאז שרחל עזבה אותי,
אחרי שתקפתי אותה, אני א^ם אחר. אני
לא יודע מה קורה לי. עד עכשיו אני לא
מבין איך הרגתי אותה.

גלי געיות
עם נשים

ף* אד!כד! כיני לרחל היתה ממבט
• ראשון. הכרנו לפני חמש שנים ב מועדון
.77 אחרי שיצאנו במשך כחצי-

לא התכוונת, לרצוח
אותה. זק רציתי לשכנע
אותה לחמר אלי
אגף ראש
דוי ד בלאו,
1ן 1ך ! 1ן |
האירגון במרכז הקונצרן
111-111
של סולל״ בונה. הנרצחת רחל ויינבוים
היתה מזכירתו האישית במשך שבע שנים.
בלאו, בן ה־ ,55 נשוי ואב לבת ובן בוגרים.
היא לא היתד. מקניטה אותי זה לא היה
קורה. אבל י חבל לי עליה. למרוח מה
שרחל היתה, ולמרות מה שהיא עשתה לי,
אהבתי אותה. בלעדיה אין לי חיים.
במישטרד. היחס אלי בסדר. הם מבינים
באיזה מצב קשה אני נמצא ומתחשבים
בי. אני משתף פעולה עם השוטרים. הודיתי
ברצח וסיפרתי להם בדיוק איך זה קרה.
לא הסתרתי שום דבר.

ג54 -

שנה, עברתי לגור בדירה שלה. היינו
כמו בעל ואשד, לכל דבר. היו בינינו 0יכ-
סוכים, כמו אצל כל זוג, אבל תמיד הת פייסנו.
רחל
היתד, כבר גרושה פעמיים והיו לד,
שני ילדים, את הגדול, בן ,13 היא שלחה
לפנימיה. הקטן, בן ,9היה אצלה. הייתי
קשור אליו מאוד והתייחסתי אליו כמו אל
בן אמיתי. ממש אהבתי אותו. היחס של
רחל לילד היה איום. היא היתה צועקת
עליו, גם כשלא היה אשם. אני תמיד הערתי
לה על כך והגנתי על הילד.
אחרי שחיינו תקופה ארוכה ביחד,
הצעתי לה להתחתן. רציתי שתעשה לי
ילד משלי. רחל טענה שהדירה לא מספיק
גדולה בשביל להביא תינוק. לא היד, לי
כסף לקנות דירה יותר גדולה, אבל היא
לא ויתרה. אמרה לי שקודם אראה לה
חוזה של דירה חדשה, ואחרי כן היא
תתחתן איתי ותעשה לי ילד.
זה קצת שבר אותי. זד, היה תנאי שלא
יכולתי לעמוד בו. אבל אמרתי לעצמי
שאני אוהב אותה, וקיוויתי לטוב.
היד, לי חשוב מאד להביא ילד לעולם.
אני כבר בן 41 ועדיין רווק. כל החברים

החשוד

שלמה סימן־טוב ירה, לפי העדויות שבידי המישטרה, שתי יריו ת
אקדח בראשה של רחל ויינבוים. אחרי שהתמוטטה, בפתח חנות־גרעי־נים
ליד קו אוטובוס מיספר 60 בתחנה־המרכזית, הוסיף וירה בה עוד שלוש יריות.

שלי כבר נשואים מזמן עם ילדים. זה
היה חסר לי. הסברתי את זה לרחל ו ביקשתי
ממנה שתבין את מצבי. היא לא
רצתה לשמוע. היום אני יודע מה היתה
הסיבה.
היו לי הזדמנויות רבות עד היום להת חתן.
אין לי בעייה עם נשים. תמיד היו
לי בשפע. הסיבה היחידה שבגללה לא
התחתנתי היו הורי. הייתי קשור מאד
לאבי. כל זמן שהיה בחיים הייתי לידו.
לא רציתי להתחתן ולעזוב אותו. כשאבא
מת היתד, לי מישהי שרציתי להתחתן
איתה. אבל אמי ביקשה ממני להישאר על
ידה. תמיד כשהעלתי את רעיון החתונה,
היא ביקשה ממני לחכות עוד קצת. ככה
עברו השנים. יש לי עוד אח שלא התחתן
מאותה הסיבה. אחותי היא היחידה שהת חתנה.
רחל
היתה בשבילי משהו מייוחד. על
האחרות הייתי מוכן לוותר, אבל אותה
אהבתי. רציתי לבנות איתה חיים משות פים.
בגלל התנגדותה לחתונה, היו בינינו
מריבות. היא הציעה שנלך לייעוץ לנישו אין•
הבטיחה לי שאחרי שנקבל את הייעוץ
נתחתן. למרות שלא התלהבתי מהרעיון,
הסכמתי. הייתי מוכן לעשות הכל בשבילה.
הלכנו לראיון ראשון באגודה לייעוץ
נישואין. זאת היתד, הפעם הראשונה וה־

רחל היתד! בשביד׳
׳משתו מיוחד. אחבת
אותה ורצית, ינחת
איחה את הח״ם
אחרונה שהיינו שם. ליותר מזה לא זכיתי
להגיע.
הייתי תמים והאמנתי לכל מה שרחל
אמרה לי. אף פעם לא היו לי ספקות
לגבי הנאמנות שלה אלי. התחלתי לחשוד

דווקא כמה ימים אחרי שהיינו בראיון
הייעוץ. היו כמה פעמים שבאתי לדירה
והיה נדמה לי שהיה שם מישהו לפני.
ביקשתי ממנה שתגלה לי את האמת.
התחננתי בפניה. הזהרתי אותה שאם אני
אתפוס אצלה מישהו, יהיו צרות. אבל היא
הכחישה הכל. אמרה לי שלא אסניס לי
שטויות לראש. הבטיחה לי שאני יכול
לישון בשקט ולהיות בטוח שהיא רק שלי.
ואז קרה מה שפחדתי והזהרתי אותה
ממנו. תפסתי אותה על־חם.
הגעתי לדירה, ושמעתי את רחל מדברת
עם גבר וקול של מים זורמים. פרצתי
פנימה, וראיתי את המחזה שעד עכשיו
אני לא יכול לשכוח אותו. באמבטיה שכב
גבר עירום, ורחל עמדה מעליו עירומה
גם היא. לא יכולתי להשתלט על עצמי
והתחלתי להשתולל. אני לא מבין למה
היא עשתה לי את זה. עד עכשיו אני עוד
שומע איך היא אמרה לי שאני יכול לי שון
בשקט, והנה מה שאני מוצא.
בהתחלה לא ידעתי מי הגבר. אבל כש-
השתוללתי היא צעקה לו לעזר ה :״ דוי ד!
דוי ד! ״ תיכף הבנתי מי זה. היא עבדה
בסולל בונה ותמיד דיברה על הבוס שלה,
דויד בלאו, וקראה לו בשמו הפרטי. אמרתי
לו :״אה, אתה דוי ד שרחל תמיד מדברת
ע ליו! ״ הוא כל הזמן מילמל ואמר ל י:
״מה אתה רוצה ממני ז לא עשיתי לה
כלום.״
איך הוא לא התבייש. שניהם עירומים
באמבטיה והוא אומר שלא עשה כלום.
אחר כך התברר לי שהוא בן .55 רחל
היתד, בת .34 הוא יכול היה להיות אבא
שלה. היא היתד, המזכירה האישית שלו
במשך שבע שנים. אחרי המיקרה סיפרו
לי שבסולל בונה ריכלו על היחסים ביניהם
כבר הרבה זמן. כל הזמן הזה היא אמרה
לי שאני היחידי. ובינתיים הצמיחה לי
קרניים עם הבום.
עצרו אותי בחשד שתקפתי אותם. הם
הכחישו שהיו להם יחסים, ושהיו עירומים
באמבטיה. אבל השופט האמין לי. הוא
קבע שתקפתי אותם, אחרי שתפסתי אותם
בנסיבות אינטימיות. השופט גם אמר לי
שהוא מציע לי לא לחזור אל אשד, כזאת.
הטעות שלי היתד, שלא שמעתי בקולו.
כשהשתחררתי מהמעצר דווקא לא רצי תי