גליון 2217

*ילוץ י-יילמרלנוטץ ץ

״אשכולית בבקר זה הטבע שלי״.

מטבעי אני מעדיפה דברים טבעיים כבר על הבקר.
גם כדי לשמור על הגזרה.
א ת הא שכולית אני אוכל ת כל בקר בכיף.
לפעמים, מכינה לי מיץ א שכוליות טבעי. הוא מרענן לי
א ת כל היום. הא שכולית מזינה, טעימה וחסכונית.
בלעדיה לא הייתי נראית כך. ת שאלו א ת בעלי.
א שכולית בבקר זה גם
הטבע שלו.

אשכולית בבקר זה טבעי .

המועצה לע1יו !71 פרי הד

אגף ש.ה.כ.7

״העולם הזח״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי. עורף־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציץ צפריר וגילה רזין. ראש חמינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. חמו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור הפצה ״גד״ בע״מ. גלוסות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״גג

מדענית כשטח התיקשורת, שכתבה
בשעתו מחקר על העולם הזה, ציינה
בו תכונה המבדילה את העולם הזה מכל
עיתון דומה בעולם: איזכור העבר.
נדמה לי שהיא לא התכוונה לנוסטלגיה
תפלה, להתרפקות על האתמול — תכונות
שהעולם הזה מתעב אותן.
אך נכון לומר, כי אנו משתדלים להעמיד
את מאורעות היום בפרספקטיבה
היסטורית. לשם־כך דרוש גם מבט לעבר
וגם מבט לעתיד — כדי לדעת מניין באנו,
ולאן אנחנו רוצים להגיע.
בהעדר פרספקטיבה כזאת, כל אירועי
היום אינם אלא —כאימרתו של ההיסטוריון
המנוח ארנולד טוינבי — ״דבר
מחורבן אחד אחרי השני.״
במיסגרת זו, אנו עוסקים עתה במחקר
המתחיל גם הוא בעבר. לפני 25 שנים,
בפסח ,1955 הקדיש העולם הזה 12 מתוך
24 עמודיו (מחיר הגיליון 350 :פרוטות)
לניסיון לתאר את דמותו של שנתון —
שנתון ,1940 שהגיע אז לגיל .15 לשם-
כך העלה השבועון עשרה צעירות וצעירים
בני שכבות שונות — מקיבוץ
וממעברה, מהעיר ומכפר ערבי. הוא בדק
את מעשיהם ושאיפותיהם, תהה על כוונד
תיהם לעתיד. הכותרת על השער היתה:
״ 10 האנשים החשובים ביותר במדינה״.
עכשיו אנחנו מחפשים את העשרה האלה
(ראה מיסגרת) .אנחנו רוצים לדעת מה
קרה להם, באיזו מידה הם הגשימו את
שאיפותיהם, מה דיעותיהם עכשיו — בקיצור,
מה דמותו של השנתון, שהגיע עכשיו
לגיל .40

דוד בלי
אידיאלים!

אולי כדי להביא כאן את ההקדמה
לאותו מחקר מלפני 25 שנים.

בתם אז ״העולם חזה״:

מי הם האנשים החשובים ביותר במדינה

כותרות העיתונים צועקות את שמות
המנהיגים. שר נאם. מזכיר־מיפלגה הצהיר.
המנהל הכללי חנך מוסד חדש, אולם המנהיגים,
המזכירים והמנהלים הם כמצוף
על פגי המים. אם גואים המים, נישא המצוף.
אם מתייבש האפיק, מונח המצוף
בין הפסולת.
דמיון ההמונים אוהב את האלופים. תפקידם
רם ונישא. אולם גם גדול המצביאים
אינו גדול יותר מאשר אחרון טוראיו.
הטוראי האפור הוא המנצח במילחמות
והמפסיד אותן.
כוחה של מדינה שווה בדיוק לכוחו של
האדם הפשוט שהוא אזרחה. כוחה של
מדינודישראל בשנת 1975 יהיה שווה
בדיוק לכוחו של האיש שישא בעול משימותיה
בעוד עשרים שנה — האיש שנולד
בערך בשנת .1940
בחודשים האחרונים יצא העולם הזה
לגלות את דמותו של דור, את דמותם של
העולם הזה 2217

בני שנתון .1940 לא היה זה מיבצע קל.
שנתון ,1940 כמו כל שנתון אחד, מורכב
מרבבות יצורים חיים ונושמים, אשד לכל
אחד מהם נשמה משלו, חלומות משלו,
וחולשות משלו. אי־אפשר לקחת באופן מקרי
נער או נערה, להציגם לראווה ולאמר:
הנה הם. אולם אפשר היה, אחרי בדיקת
אופיים ואורח־חייהם של הרבה עשרות
צעירים וצעירות, לחלק את הדור כולו
לעשרה סוגים עיקריים, עשרה נערים ונע רות
שכל אחד מהם אינו רק דמות חיה
בפני עצמה, אלא גם אופייני לחלק אחד
של הפסיפס האנושי.
1 הדבר הראשון המבדיל בין דור זה
לבין אחיו המבוגרים: זהו הדור האחר־

יפתח ספקטור

מילחמתי. בשבילו, מיצעד מתנדבי הבריגדה
הוא מזכרת רומנטית מתקופה טרום-
היסטורית! יצחק שדה הוא סיפור מרתק
בפי המדריך! חיים וייצמן הוא תמונה על
הקיר. סיפורי המחתרת, צ׳יזבאת חיילי
נגבה ונבי־יושה, משולים בעיניו ליציאת-
מצריים ולקרב על מצדה. זהו עבר רחוק.
הדור הזה בא אל המוכן. המדינה, החרות
הלאומית, הם בעיניו דבר מובן.
מאליו, לא פרי של מאמץ ארוך. האידיאלים
שהכניסו תוכן לחייו של דור שלם,
בעיניו הם ״ציונות״ ,השלג של אשתקד.
לכן כל-כך קשה לכל אדם שהוא כיום
בן 25 ומעלה להבין את הדור הזה. לכן
גם כה רבות התלונות כי דור זה הוא
״דור אבוד״ ,דור חסר־אידיאלים, דור
קארייריסטי וחמרני. אולם זהו סילוף.
בני 15 אינם יוצרים אידיאלים. הם פועלים
על פי האידיאלים אשר המבוגרים,
האבות והאחים, מספקים אותם. אם חסר
היום בנוף האנושי של שנתון ,1940 האידיאל
האחד שהוא מרכז כל החיים, הפיס־גה
האחת שאיתר. נקרא דור שלם להתמודד
ושעליה עליו להעפיל, הרי זו אשמתם
של המבוגרים, שנשארו למחרת מיל-
חמת־העצמאות ללא כיוון ברור לחייהם.
שאלה אחרת לגמרי היא, אם היה דור
זה, לו נקרא לכך, מוכיח שיעור־קומה
תוך מאבק ומאמץ, כפי שעשו זאת אחיו
שהלכו לפלמ״ח ולמחתרות הפורשות. כל
המכיר את בני 1940 יהיה נוטה להשיב:
כן. החומר האנושי של שנתון 1940 אינו
נופל מהחומר האנושי של שנתון .1925
בכל דור יש טובים ורעיה, ובאמצע;
ההמון הרב של השכבה הבינונית. האווירה
החברתית היא הקובעת את עוצמת הזרם
וכיוונו — אם תיסחף השיכבה הבינונית
בזרם הטוב או בזרם הרע, אם הקצה ה חיובי
או השלילי יספק את הדמות המושכת
לחיקוי.

הדבר השני המציין את שנתת 1940
הוא כי קיימים בו הבדלים חברתיים עצומים.
זוהי ירושת המדינה החדשה.
עת הגיעו בני שנתון 1925 לגיל ,15
רכבו על אופניים. מכונית מישפחתית הי־תה
תופעה נדירה. המיליונר היה נדיר שבעתיים.
במסגרות ההגשמה החלוציות והמח-

מזל חנוכה

משה משיח

שנתון 1940

הם נולדו כאשר הנאצים כבשו את פאריס.
הם היו בני 8כאשר פלשו צבאות ערב לארץ.
הם היו בכיתה ח׳ כאשר דויד בן־גוריון ירד לשדה־

בוקר.
בפסח של שנת ,1955 בנתה מערכת ״העולם הזה״ מידגם
של בני שנתון .1940
בפסח ,1955 סיפרו 10 מבני, שנתון 1940׳ על חייהם,
תיקוותיהם, שאיפותיהם (״העולם הזח״ .)912
השנה יימלאו לבני, שנתון 1940׳ — 40 שנה.
מערכת ״העולם הזה״ מכינה סידרת כתבות, שיש בכוונתה
לתאר את שעלה בגורל 10 מייצגי, שנתון 1940׳.

רות צ׳לנום

יצחק סיניבר

תרתיות ניטשטשו ההבדלים המעמדיים.
שנתת ,1940 לעומת זאת, מחולק למעמדות
ברורים. אפשר לדמותו לשדה־מי*
רוץ, אשר אין בו קו־זינוק אחיד לכל
הרצים, אלא כל רץ מתחיל את ריצתו
בנקודה שונה. הטבע נתן יתרון גדול
לצבר, בעיר ובמשק, שנולד לתוך חברה
מסודרת, יונק את שפתה וסגנונה עם חלב־האם.
הוריו סללו לו את הדרך. הוא בא
אל המוכן. אם נולד במסגרת של הגשמה,
קשורות זכויותיו אל חובותיו — הוא מת־נדב־מלידה
בכוח רצון־הקולקסיב. אם נולד
בעיר, זכויותיו ברורות, אך חובותיו תלויות
יותר באופיו האישי. שטח־ההפקר הגדול
של ההתפרקות הרוחנית קורץ לו.
שונה לגמרי מצבו של אחד מבין כל
שני בני שנתון — 1940 הנער העולה.
במעברה, בעיר־העולים, בפרבר: הוא
מקופח לעומת הצבר, משולל שפת־אם וסיג־נון־אב,
מיבנה גופו וצבע עורו לא פעם
מקשים מראש על דרך חייו. עליו לאמץ
את כל כוחותיו כדי להגיע אפילו אל נקו־דת־הזינוק
של הצבר. המצב נותן לו ה* -י
רצה נוספת ומייוחדת, וכמו אצל היהודי
בפזורה עלולה התביעה המוגדלת לגרום
למענה מפתיע.

כפרום פסח תשט״ו דומה שנתון
1940 לשדרת־מסע גדולה היוצאת למסע-
בתולין. בניו ובנותיו ערוכים בשורה
ארוכה, מי עם ילקוט מלא ומי עם תרמיל
ריק. עוד ערפל הבוקר מסתיר את הנוף
אשר לפניו, מבלי שידע איש אם מתנש אים
באופק פיסגות הרים שגיאים, או אם
מוביל השביל אל מישור או מדרון. שנתון
1940 מחכה לאות היציאה, ואיתו עשרת
האנשים החשובים ביותר במדינה.
עד ב אן דבריו של העולם הזה מלפני
25 שנים. רק בעזרת הקוראים, שיעזרו
לנו לגלות את עשרת המופלאים, נוכל
להשיב על השאלות המתעוררות למיקרא
הדברים כיום.

עליזה שחר

שלום אספלט

עשרת המייצגים היו:
.1יפתח ספקטור, בן קיבוץ.
.2מזל חנונה, בת מעברה.
.3משה משיח, נער עובד.
.4עליזה שחר, בת מושבה.
.5שלום אמסלם, נער עולה•
.6רות צ׳לנוב; תלמידה.
.7יצחק סיניבר, גדנ״עי.
.8עפאף מזבר, בת״מיעוטים.
.9דניאל בלאו, חניך תנועה.
.10 נורה ירושלמי, בת עיר.
עשרה אלה, וקוראים היודעים את אשר עלה בגורלם או
את כתובתם — מתבקשים לפנות למערכת ״העולם הזח״ ,ת.ד.
, 136 תל־אביב ו /או טלפונים 232262/3/4 :־.03

עפאן? מזכר

דכיאל בלאו

נורה ירושלמי

השבועבמאהה״ 2 0
מה אירע במאה ה*ט2׳ כשבוע שכין ה־ 27 כפכרואר עד ה4
במארס? כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
כ־ 80 השנים הקודמות בשבוע שבו מופיע הגיליון.

1902
— 27.2בלונדון נוסדה חברת־בת של
אוצר התיישבות היהודים בשם אנגלדפלס־מיין
קומפני. כעבור יובל שנים הוסב שמה

לבנק לאומי לישראל.

את עול המיפלגה הבולשביקית ולהחיות
את רוח החופש של המהפכה. הם דוכאו
עד מהרה ביד ברזל ותוארו כמשרתי הריאקציה
והבורגנות.

1925

1910

— 241 בארצות־הברית יצא לאור הגי ליון
הראשון של שבועון החדשות, סיים.

איש העלייה השנייה, דויד גדין, משנה
את שמו לדויד בן־גוריון.

1924

19<5

מסירטי השנה: עשרת הדיברות של
ססיל דה מיל והגנב מבגדד של ראול
וולט.

— 4.3הנשיא ד 28-,של ארצות־הברית,
וודרו וילסון, נכנס לתפקידו.

1918
— 341 גרמניה מכתיבה בברסט־לי־טובסק,
חוזה שלום משפיל לרוסיה. המפד

1955
— 27.2הנאצים ביימו את הצתת הרייכסטאג
בידי קומוניסטים, כאמתלה
להגברת הדיכוי של יריביהם הפוליטיים.

1945
— 27.2החטיבה היהודית הלוחמת
(חי״ל) ,שהוקמה במיסגרת הצבא הבריטי,
נשלחת לחזית באיטליה.
— 28.2תורכיה ומצריים הצטרפו ל
אדם
; מיספר חברותיו של האירגון הבינלאומי
הגיע ל־.44

1947

— 241 ישיבות הפרלמנט המצרי נפסקו.
בקאהיר הפגנות סטודנטים נגד הממ שלה.

1953

28.2הארכיאולוג אליעזר ליפא סר
קניק, מגלה המגילות הגנוזות, נפטר בגיל
.64 בנו, ייגאל סוקניק, שהמיר שמו ל-
ידין, מתמסר אף הוא לעיסוק בארכיאולוגיה,
אחרי שסיים שירותו בצה״ל כ־רמטכ״ל.

1.3הוקמה היאחזות של הנח״ל בעין
גדי.

1954
— 1.3בביקיני שבאיי מרשל פוצצה
ארצות־הברית פצצה אימתנית חדשה —
פצצת מימן. קרינה רדידאקטיבית ברדיוס
של כ־ 70 קילומטרים.

1956
— 2.3מרוקו חדלה להיות קולוניה צרפתית
והפכה מדינה עצמאית.

1957
— 3.3הדוקטור ישראל קסטנר נפצע
אנושות על־ידי מתנקשים אלמוניים שאר בו
ליד ליד פתח ביתו בתל-אביב.

— 4.3במוסקבה הוקם האינטרנציונל
השלישי — הקומינטוץ, שהפך מכשיר
בידי ברית־המועצות. באמצעות הקומינטדן
רתם יוסף סטאלין את המיפלגות הקומוניסטיות
ברחבי תבל לשרותו.

1959

1919

— 1.3יוסף טרומפלדור וחבריו נפלו
בקרב תל־חי, בגליל העליון, שהפך מאז
לסמל המאבק הצבאי של היישוב היהודי
בארץ־ישראל.

1921
— 141 בברית־המועצות פרץ מרד —
מלחי הצי בנמל קרונשטדט ניסו לפרוק

— 28.2בריטניה מכירה במישטרו של
פרנסיסקו פרגקו בספרד. צרפת וארצות-
הברית הולכות בעיקבותיה. הפאשיסטים
הספרדיים, בסיוען של גרמניה ואיטליה,
סיימו בניצחון את מילחמת האזרחים העקובה
מדם. מנהיגם, פרנקו, מונה ראש-
ממשלה, מפקד עליון ונשיא.

1945
— 27.2חיילים ופרטיזנים נורווגיים
מפוצצים את המיתקן הגרמני להכנת מים
כבדים, במיסגרת המאמץ שלהם לייצר
פצצה אטומית.

זה מה שהיה חסר לנו באווירת הדיכדוך
והדיכאון הכרוניים — חושך מצריים !
איני נגד שביתות, עיצומים ומאבקי*
עובדים. אלה הם כלים לגיטמיים בחברה

חברה ה־ 59 באדם.

1952

שלה המהפכנית של רוסיה, בהנהגת ולדי-
מיר איליץ׳ לנין, מקבלת את התנאים,
כדי להשיג את השלום המיוחל.

על העיצומים של
החשמל.

— 27.2ישראל מבקשת להתקבל כ

2,1.2בישראל מחריף משבר גיוס
הבנות, עם האיסור שהטילה הרבנות הרא שית
על גיוס בנות לצה״ל.

— 3.3פרנקלין דלנו רוזוולט נכנס
לתפקידו כנשיאה ד 32-.של ארצות־הברית.
יזם את הניו־דיל, לחילוץ ארצו מן המשבר
הכלכלי, והנהיגה במילחמת־העולם השנייה
עד לניצחון.

עוגדי חברת

1949

1951

3.3.1964

אחתממ כו ת מ 8מ־״ 0

— 27.2אוניית המעפילים חיים אר־לוזורוב
פרצה את ההסגר הבריטי ועלתה
על שירטון בחוף בת־גלים, חיפה. המעפילים
הועברו בכוח לאונייתזגירוש. כ־30
מהם נפצעו.
— 241 מצב צבאי הוכרז באיזורים
היהודיים של ארץ־ישראל. מרבית הפעולות
השיגרתיות של המימשל האזרחי
שותקו.

— גץ לואיס, אלוף העולם במישקל

כבד מזה 11 שנים, שמונה חודשים ושבעה
ימים, מודיע על פרישתו מזירת האיגרוף.

מרים ולוי אשכול

מכתבים

1964
— ראש־הממשלה לוי אשכול נשא

לאשה את ספרנית הכנסת, מרים זליקו-

ביץ (.)34

1966
— 28.2אייבי נתן, בעל מיסעדה מתל-
אביב, המריא למצריים בשליחות פרטית
של שלום, נחת בפורט-סעיד ואולץ לחזור
לישראל.

1970
— 27.2חיל־האוויר הישראלי תקף בסים
טילים מצרי, שנועד להגן על נמל־התעו־פה
של קאהיר.

1974
— ארצות־הברית ומצריים הודיעו

על חידוש הקשרים הדיפלומטיים ביניהן.
הקשרים האלה נותקו על-ידי מצריים בעת
מילחמת ששת־הימים.

דמוקרטית. אולם עובדי חברת החשמל
צריכים קצת להתחשב במוראל הלאומי
הירוד ולא להטביענו בחושך.
אנא, שימרו את החושך לימים טובים
יותר.
מאיר כאומנרטן, תל-אביב

סמי בקיבו ץ
על התפשטותה של אופנת הסמים
במשקים (״העולם חזה״ .)2215

לא יאומן כי יסופר ! אם נגע הסמים הגיע
עד לב ליבה של ארץ־ישראל היפה, מה
יגידו אזובי הקיר שבשכונות העוני 1
אם חשבו אבות ההתיישבות העובדת,
שאפשר לבגות איים טהורים בתוככי חברה
מזוהמת, באד, מגיפת הסמים וטפחה
על פניהם.
בסופו של דבר, ככל האדם — הקיבוצניק.
לטוב ולרע.
יחיאל כהן, תל-אביב
אינני מאמין לכם!
נד,וישקה ג ,.קיבוצניק
האפלייה יוצאת מכל החורים. האם תעז
המישטרה לפעול בחופשיות — כולל, כמובן,
גסות ואלימות — גם כנגד חברי קיבוצים,
או מה שמותר בשכונת־ד,תיקווה אסור
בעין־חרוד?
גי ר עון נ או ר, הרצליה
למד, לא
על הנושא,
גבעת־חיים
מעניין מה

דובבתם את יצחק בן־אהרץ
במיוחד כשברור שגם קיבוצו,
(מאוחד) לקד, במגיפה העליזה?
יש לו לומר.
ליאת גל, ירושלים

אברת מו רתאבר
פנייתו של קורא שתקדיש
גופתו למדע.

הדתיים מתנגדים לניתוחים שלאחר המוות
ולד,שתלה של איברים שהוצאו מגופות
של דתיים. לכן חייבים החילוניים
להשיב לדתיים כגמולם.
כמי שהקדיש את גופתו למדע, אני
פונה לאותם אזרחים שעשו כמוני, או
שמתכוננים לעשות כן. להתארגן כגוף,
שיתבע לאסור על סטודנטים דתיים את
הלימוד על גופותינו ולמנוע נטילת אברים
של חילוניים כדי להשתילם בחולים דתיים.
אבקש את הקוראים המעוניינים לפעול
בכיוון זה שיפנו לת.ד 2413 .ברמת־גן.
י.י ט ,.רמת־גן
• י.ש. חושש מהתנכלות של תרדים.
שמו המלא שמור במערכת.

מוכ שרי ם ו8ג 1כשר, ם ־ ,וחר
על נשים ועל גברים, על ספרדים
ועל אשכנזים.

מרבים לדבר על קיפוחם של בני עדות
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2217

מעונת הקדוה־וידאו!
מסו הקהה ״ 72
5ק7210־ק<ו

730א/\1/5£0^1^/ק

וידאו בית•
8080£־ 8£1 51

כרסום מרניק|וכאלטיואן
העולס הזה 2217

בוא לראות ול שמוע הדג מ ה
באולמי ה ת צוג ה של סובי״במגדל ש לו ם, בתל אביב
או אצל סוכנינו המור שים ברחב הארץ.

ז 1שבץ העול

מכחב־־ם

2 2 1 7

(המשך מעמוד )4
המיזרח במערכת השילטונית במדינה. ה־1
טענה העיקרית היא, שכ־ 60 אחוזים מכלל!
תושבי המדינה הם ילידי ארצות המיזרח.
מדוע אין טוענים גם נגד קיפוחן של,
הנשים בישראל בכל זרועות השילטון במ דינה?
והרי כמחצית תושבי המדינה הן
נשים. כמה חברות־כנסת יש היום? וכמה
שרות מכהנות בממשלה? מי החליט שה־גברים
יותר מוכשרים מהנשים ושהאשכנ־ >

זים יותר מוכשרים מהספרדים?
שימעון אכיטן, ירושלים

הסיפור ווומאחד הסיפא־על
הצהרתו של נציג אש״ף נאו״ם,
בדבר נכונות אירגונו להכיר בישראל
(״העולם הזה״ .)2210

הראיון של נט הנטוף עם חסן עבד־אל־רחמן
התפרסם בנידיורק בווילג׳ ווים
ופורסם בעיתונכם, לידיעת הקוראים ב
ברווז-ם
ו עורבים
הצעה לחלוקה אחרת, תחת
החלוקה הנדושה לניצים ולימים.

כזאולוג חובב חורה לי שמכנים חברי־כנסת
בשמות חיות. אין זה הוגן כלפי
החיות. הנוהג המוזר של אמצעי־התיקשו־רת
הוא לחלק את חברי־הכנסת, השרים
ושאר הפוליטיקאים ל״ניצים״ ו״יונים״.
אך אם כבר מוצאים דימיון ביו אלה לבין
עופות, היו מטיבים אמצעי־התיקשורת אם
היו מחלקים את אנשי שני המחנות היריבים
ל״ברווזים״ ו״עורבים״ .כינויים אלה
משקפים טוב יותר את מיגוון הקולות
הבוקע מגרונם של הח״כים והשרים.
ה. דדך הלינגר, תל-אביב

תעמ:לר; .ווחודה
מי אתה, חיים
הקורא — ועונה.

ברעם ז

שואל

הנני קורא קבוע של מדורו של חיים
ברעם עולם קטן, ואני מסכים עם דעתו
של העורך, כי מדור זה מהווה חידוש
בעיתונות הישראלית, בכך שהכותב מנסה
להחדיר בקוראיו מעין אידיאולוגיה של
העולם השלישי, בניגוד לאוריינטציה ה מערבית
שלנו. ברם שתי שאלות מתעוררות
סביב אידיאולוגיה זו: האם היא
באמת ניטראלית בין הגושים? האם זה
״טוב ליהודים״ ? חוששני שהתשובה שלילית.
באשר
לשאלת הניטראליות: נקודת ה ראות
של ברעם היא ״מארכסיזם מוסווה״,
שתחת מסווה של גינוי ברית־המועצות

אביטל ד׳לוגוך
קיבוצניקית —

מאוזן :
)1סיפור אחד — בגירסות שונות! )5
כלי נגינה ! )10 תקופה בחיי פרפר ! )11
הרבה> )13 זה אשר ! )14 נכדו של רש״י !
)15 אדיב ! )16 קוץ ! )18 שער ! )20 השישי
בסולם! )21 להקת זמר בארה״ב! )22
סופו של נדון ! )24 פסיעה ! )25 יין שרוף !
)26 שילמה חובה ! )28 רכוש רב ! )30
חתך לנתכים! )31 אוסף! )32 אסר! )34
שילטי 35 אולי ! )38 אפיק ! )39 צדיק
תמים! )41 לא נעים למצאו נעול! )42
שם משפחתו של זמר ! )43 צמח רך ! )45
מעמודי שלמה ! )47 כדי שלא ! )48 משועבד
לאחר! )50 עוף טורף! )51 מאשפתו
של קופידון ! )52 למזונות קובע מדד!
)54 מגלה עקבות! )57 משקה מ־שיח
טרופי! )61 מים רבים! )52 לפני! )64
ערמת אבנים! )65 שמח וטוב-לב! )66
קורה ! )67 מרח בשמן< )69 נמלטו ! )70
רעשו! )72 דמות אגדתית! )74 לא פורה!
)75 משקל האריזה 77 החודש !
)78 להקת־זמר! )81 עסיס של פרי! )83
קרבנות מינכן! )85 לדריכת ענבים! )86
נס ! )88 דעת ! )89 מזון לבהמות ! )91
נזרה לרוח ! )93 מידה לנוזלים ! )95 אצל,
סמור ל 96 שהה, לא עד הסוף! )98
אחיזת עיניים ! )100 שתוק ! )102 לא קודש
! )103 שונא ! )104 אבדן חושים בטיסה
! )105 הסטוריון וביוגרף יווני.

מאונך :
)1בעל ״פרגול צלב הקרם״! )2ששה
סדרים ! )3הרגיז ! )4ב־ 1930 פירסם ספר־לבן!
)6סר, נמה! )7ארץ ערבית! )8
ידית ! )9אחד ה״גבורים״ במגילה ! )12
רב ראשי בא״י! )15 והעיר שושן...
)16 חיל שדה ! )17 נביא ! )19 בוחר !
)20 שקע הוולקן; )21 מנהיג ציוני! )23
מתנועע ! )24 אחוריים ! )26 לפתע ! )27
בת-קול! )29 חבר נבחרים! )30 חוקר
שפות ! )33 תותח־לא־רתע ! )34 עיר ה קרנבלים
! )36 מכתיבה־הלבוש ! )37 מש־קה־האלים
! )40 חיק ! )41 חג לצאן ! )44
בטנון ! )46 מתנפל ! )47 פתח ! )49 דברי־קסם
; )50 מקור־אנרגיה ! )53 בקבוצת־הכדורגל!
)54 עיר במצריים! )55 אבי־השושלת!
)56 עיטור מנצח! )58 תינוק
זעיר ! )59 יפהפיה מטרויה ! )60 האל
בעל שני הראשים ! )62 מטבע בערך מלא!
)63 הוצאת־ספרים! )66 עוברים ממקום
למקום ! )68 ישוב בעמק-זבולון ! )71 התמוטט!
)73 נטל! עול! )76 לאום! )77
המוביל הלאומי! )79 רכושו של עם!
)80 חברת דלק בין־לאומית ! )82 ידיעה
ממרחק ! )84 מנוף לדליים ! )85 נאד,
חמת! )87 ניצוץ! )90 גדיל, ציצה! )92
הר! )94 מזל! )96 סוג עוף! )97 עיקם,
סיבך ! )99 אבן־טובה ! )101 קוסם ! )102
קיר מגן ! )103 הקיץ.

ישראל. הראיון אורגן על-ידי ובהמלצת.,
פגשתי את עבד־אל־רחמן בדירה פרטית,
אליה הוזמן כדי לשוחח על נושאים
פוליטיים. במהלך הפגישה השמיע דברים
שנראו לי חשובים. התקשרתי עם נט ד!נ־טוף,
שעסק אז בפירסום סידרת מאמרים
בישראל ועל מחנה השלום הישראלי. נט
גילה עניין, וביקש שאפגיש אותו עם
עבד־אל־רחמן. אני מאמינה שיעניין את
הקוראים לדעת, כי הפגישה שבמהלכה
נערך הראיון הוסדרה על־ידי ישראלית.
מאוחר יותר התקשרתי עם עבד־אל־רחמן,
כדי לשמוע מה דעתו על הפירסום
בווילג׳ ווים ולוודא אם דבריו נמסרו בדייקנות.
הוא היה מרוצה כימעט לגמרי,
מבלי שהסביר בדיוק מה לא נכתב במדו־ייק.
בסך הכל נראתה לו הרשימה חיובית.
ניסיתי להתקשר עימו אחרי שהדברים
פורסמו בהעולם הזה, אך עד כה לא הצלחתי
למצוא אותו. אני משוכנעת שהוא
יודע על הפירסום בישראל.
אביטל ד׳לוגוף, ניו־יוויק
9העולם הזה מצטער שלא ציין את
חלקה של הקוראה ד׳לוגוף, מנהלת המועדון
ווילג׳ נייט בניו־יורק, בראיון עם
נציג אש״ף באו״ס. בתמונה נראית אבי טל,
ילידת גיבעת־ברנר, בעת ביקור בקא־היר,
בתחילת .1977

חסן עבד־אד־רחמן
— ואיש אש״ף
מנסה להכניס את הטיעון הקומוניסטי בדרך
עקיפה. הטכניקה התעמולתית שבה
משתמש ברעם ידועה בלשון המיקצועית
כתעמולה שחורה: התועמלן מסווה את
זהותו אך מעביר את התימסורת בדרך
עקיפה, מבלי להסתכן בסטיגמה המתלווה
לגילוי זהותו הרעיונית האמיתית. זו שיטה
מאד אפקטיבית.
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הזה 2217

:א ריזו ת רי ס:

מכחכים

הוא ואה את

(המשך מעמוד )6
באשר לשאלה של ״טוב ליהודים״:
ישראל עשתה כל מאמץ אפשרי להיות
מקובלת על העולם השלישי, ולשווא. כוחו
של הנפט הערבי, הצורך בשעירים לעזאזל
והלאומנות החריפה של העולם השלישי
הכשילו מאמץ זה.
אפילו אם נסכים להתחסל, בצורת ״מדינה
חילונית דמוקרטית״ ונו׳ לא נשביע
את רצונם. הם פשוט לא רוצים בנו.
כני פרייכרג, פתח־תיקווה
• חיים ברעם מעיר :
מיכתבו של הקורא מחמיא במידה כימ־עט
מביכה, עם זאת צר לי שהוא לא הבין
את נימת האירוניה שהיתה שזורה בכתבות׳
על ״הסכנה המוסלמית״ .הצביעות
שבקונצנסוס הלאומי נחשפה בעניין זה
יותר מאשר בכל סוגיה אחרת.
אינני מקבל את ניסוחיו בכל הנוגע
ל״טוב או רע ליהודים״ .האינטרס הישראלי
קשור בגורלן של המדינות הקטנות
באיזור. לא נגזר עלינו, באורח פאטאליס־טי,
להיות שנואים ומנודים בעולם השלישי.
זו תוצאה של מדיניות ממשלת ישראל
מאז ההרפתקה הנפשעת ב־956ו, הקרויה
אצלנו ״מיבצע סיני״ .מדיניות כזו אפשר,
וגם צריך, לשנות. אינני קומוניסט או
אנטי־קומוניסט. בתור ניטראליסט אני מתנגד
מושבע למעצמות־העל ולפעילותו בזירה
הבינלאומית.

ה * 3צ ה עול דדץ
על נקמתו של האיש שיצא מן
הכלא (״העולם הזה״ .)2215

בעשותו זאת כיפר אשר ידלין על חטאיו.
חייבים לטהר את המדינה ...אני מצפה
בכיליון עיניים לקרוא את הספר שלו.
מיכה אדיהו, פתח־תיקווה

בכורה ארצית
מדיד שכת 29.2
כשעה 10.00
כקולנוע ״תל־אביב״
כשעות
9.30 ,7.15 ,4450

״לכל אורך הסו־ש הרחש היחידי
שנשמע באולם היה
קול תקתוק השעון של אשתי.״
נייו ח ד

ממה שקראתי עד כה — מאכזב. תיק-
וותי היא, שמחול השדים שהחל בעיקבות
הגילויים הקלושים של אשר ידלין, יגרוף

עדית לצורך המדינה אנציקלופדיה
בריטניקה ,1971 ,כרך .9עמ׳ .)103
על-מנת לקרוא לחברה ״פאשיסטית״
צריכים להתגשם בה כל, או חלק, מן הדברים
הנזכרים לעיל. מדינת־ישראל הולכת
ונעשית פאשיסטית. לצעוק עדיין מותר,
באופן פרטי. באמצעי־התיקשורת נסתמים
כבר הפיות. כאשר מדובר בצה״ל, אותו
גוף מקודש, רוטטים היהודים. על הכפירה
בשרות חובה מותר רק לדבר בשם שמים.
בשם אלוהים מותר הסירוב לשרת בצה״ל,
וכל ענייני פיקוודנפש ושלמות הארץ
אינם תופסים אצל שחורי הקאפטאן וארוכי
הפאה ! ההשתמטות מומלצת ! כאשר
מדובר בענייני מוסר שבין אדם לאדם
אסור לערער על חובת השרות. איש המסרב
הינו עוכר ישראל.
מוסר בין אדם לאדם אינו תופס. במדינת
ישראל בשנת 1980 פאציפיסט הינו משוגע
השולח צווארו למאכלת הזדים, יש לאוסרו
ולאשפזו. ובחור־ישיבה המאונן בין בני־ברק
למאה־שערים מציל בלמידתו ותלמודו
אותנו, החילוניים. עם ישראל אינו
מקבל קביעת מוסרית של יחיד (יחידים)
ששרות צבאי בתנאים מסויימים הינו
מושחת, משחית ורע. טימטום הוא להפוך
אדם לשוטר בעל-כורחו. ועל פי ו^רתם
של יחידים אלה, טובת ישראל דורשת
חיסול מצב של כיבוש. אין אנשים אלה
מסרבים לשרת בצה״ל ואין אנשים אלה
מסרבים להגן על מדינת ישראל. הם
מסרבים לאבסורד הכיבוש המקודש ול-
פרצלציות תנ״כיות. הם מסכימים לתיזה
הפשוטה שאין כובש נאור. יש מצב של
כיבוש שיש לחסלו בכל מחיר, ומיד. .
וכאשר מדברים על פאשיזם, יפה לגמור
באימרה של גנרל אריק שרון :״יש פקודות
שחובה לסרב להן !״ ואשרי המגשים !
יג א ל תו מדקץ, תל-אביב

סו דו ת מז ר ע
על איגרת העורך (״העולם הזה״
.)2213

העורך ציין לשבח כתבים ואמצעי-תיק-
שורת על פעילותם שהביאה לשינוי יסודי

• 5 11,הסרט שתספר עליו לחבריך.
הפצה: אינק״ בע־מ • למבוגרים בלבד

דרושים אנשים שאיכפת להם
לתפקידי מפתח
בקידום איכות החיים במדינה
המתאימים ידרשו לרכז חוגי בית של משוגעים
לדבר ב מ קו מו ת מושבם ולפעול יחד אתם לבהתנדבות)
א. להעלאת איכות החיים בסביבתם.
ב. להעלאת רמתו האישית של כל חבר
בקבוצה באמצעות הרצאות וקורסים.

המעוניינים יפנו
דאזרחים דמען איכות חיים, ת.ד 1097 .נכעתיים

זה עתה יצא לאור

,עד כפות הרגלים, ובחורה

* ו > 0וו־כ\

עימו את מושחתי כל המיפלגות — מימין
ומשמאל, מן המערך ומן הליכוד.
עמיקם פאר, חיפה

זז״ כדג
עוד על ״הגסטאפו של צ׳יצ״י
(״העולם הזח״ .)2216 , 2214

תביעותיהם של בעלי הכלבים, שיניחו
לבני טיפוחיהם, צודקות במאה אחוזים.
אכן, מה חשובים הם מיקרי הנשיכות,
הכלבת וזיהום הרחובות לעומת חופש
הפרט ז
בדעתי לארגן את בעלי המכוניות, כדי
שיתנגדו לתמרורים ולתקנות התעבורה
המגבילות והנובלות. ינהג כל אדם לפי
מיטב שיפוטו ואחריותו, ובא לציון גואל.
ישראל זוהר, תל-אביב

ספרו החדש של

ארנון הדר

ספר חושפני, נועז, כן, רי א לי ס טי ג״ מבדח.
כעת למכירה בכל חנויות הספרים המובחרות.
להתראות,

הוצאת ״תמוז״ ,תל-אביב

בעוירוח העם
על בחורי״ישיבה ועל 27 סרבני
השירות בשטחים.

״פאשיזם הינד, עמדה פוליטית אשר
שמה בראש עדיפויותיה וסיפורה ההיסטורי
את המדינה ו/או הגזע, את הכוח
וההדר. אין הפאשיזם מתחשב בזכויות
הפרס ומאוויו האנושיים משועבדים ביל-

׳שריד־

יז־ליך

בתיפקוד בית־החולים במזרע. לדעתנו,
פעילי האגודה היו הראשונים שהחלו לגלגל
את כדור השלג, שהביא לחשיפת
הנעשה במזרע.
הסיפור החל במאי ,1978 במיכתב שנתקבל
מחולה מאושפז שביקש את עזרת
האגודה על עוול שנגרם לו. לדבריו, איש
מישטרה בעל תפקיד בכיר קיים יחסים עם
אשתו וגרם למעצרו. לאחר שהתנגד ל מעצרו
בכוח, הועבר לבית־החולים מזרע
ומאז הוא אינו יכול להפריע ל״אידיליה״
בין איש המישטרה לבין אשתו.
חששנו מאד מאותם ״גמדים ירוקים״
בראשו של המתלונן, אך למרות הכל
בדקנו. ואמנם, שכנים׳סיפרו לנו על רכב
מישטרתי המסיע את אשתו של החולה,
מדי פעם, לעבודה וממנה, וגם חונה לעתים
ליד הבית. את המידע העברנו לתת־ניצב
מינקובסקי.
ידוע לנו על מיקרה שבו אושפז מהנדס
טכסטיל בבית־חולים על סמך מיכתב פסיכיאטר,
שלא בדק כלל את המהנדס, אלא
רק ציין ש״אביו ואחותו״ ביקרו אצלו,
והסיפור נראה לו כמצדיק אישפח.
כתב הכין כתבה אודות הפרשה וממש
לפני הפירסום השתכנע שלא לפרסמה,
מחמת פגיעה במישפחה עצמה, וזאת תמורת
שיחרור המהנדס. כיום מנהל המהנדס
מחלקת ביקורת איכות באחד המיפעלים
הגדולים באנגליה לטכסטיל ואשפרה.
צבי גלזקסמן, האירגון לשיקוט
מישפטי, תל־אביב
העול ם הזה 2217

שרוחן לגברים כמוך

מזקד 55

״מאז ששמתי
את״שרתון״על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
קלעתי בול!״

העולם הזה 2217

—-שחס • ח ש 03ד״זק

סוציאלי! ,מוסיקה כדורגל 1 האשה הקשישה, כסופת-השיער, פתחה גיליים רועדות
ובסקרנות מרובה את המעטפה המוארכת, שנשאה
עליה כתובת בלתי״מוכרת. על דף עשוי נייר משובח,
שנשא עליו חותמות חגיגיות וחתימות מסולסלות,
נכתבו הדברים הבאים :
״גבירתי, האנושות זקוקה לאלה שיש בהם הכוח
לשמור על מבט פרספקטיבי, וגם להצליף בה. אנו
מביעים צער עמוק, והפרידה קשה מאישיות כדרין-
דרבקיו• אן באופיו הוא נתן תיקווה ורצון להאמין,
כי קיימים כאלה שימשיכו בדרכו. אמונתנו היא, כי
תמצאו את הכוח להתגבר.״ על החתום: הרוזן דה-
בראזין.
היה משהו מתימה במיכתב־תנחומים זה, מאציל
צרפתי עתיר״יוחסין אל אלמנתו של סוציאליסט ישראלי
מוצהר ומושבע. משהו מתמיה, אך לא עבור
אותם אנשים שחיו ופעלו במחציתו של הדוקטור חיים
דרין-דרבקין, כלכלן, סוציולוג ואיש־ציבור שהלן לעולמו
בנובמבר .1979
כי ד״ר דרבקין היה סוציאליסט יהודי בלתי־שיג-
רתי. סוציאליסט שלא היה נעול על נוסחה או אידיאולוגיה,
ואשר אהבתו הגדולה, כמעט האחת והיחידה,
היתה לבני-אדם, באשר הם וכמו שהם. בהתאם לכך
פיתח אורח-חיים ומחשבה שהאדם במרכזם. חשיבתו
הרעיונית ועשייתו הפוליטית הרבגונית כוונו, ביסודו
של דבר, לתכלית אחת: כינונה של חברה הומאנית,
חברה שהיא התאגדות חופשית של בני-אדם חופשיים.
לא היתה זו קאיפה מופשטת ותלושה. ד״ר דרבקין,
שהגה פרוייקטים כלכליים, חברתיים ופוליטיים חובקי-
עולם, ידע להתהלך עם האנשים ולהיות להם אוזן
קשבת ואתגר אינטלקטואלי. לכן גם ידע להתחבב
על אנשים עימם נפגש, בעבודתו ובחיי יום־יום, ויהיו
אלה מרקיז צרפתי או פליט פלסטיני, נשיא צ׳יליאני
או איכר אוקראיני, עוזרת-בית או נהג אוטובוס.
כאשר ישבו בתחילת החודש, כמה ידידים קרובים
בקוטג׳ הנאה והצנוע של מישפחת דרין ברמת־אביב,
ועילעלו במיסמכים שהאירו את דרך חייו, ובעיזבונו
העיוני והמחקרי העשיר, הצטיירה לעיניהם דמות,
המאפיינת משהו משעותיה היפות של ארץ־ישראל והחברה
המתגבשת בה.

הערביות יש להם האפשרות לסכל את התוכנית של
הפיכת ארץ־ישראל למדינה עברית תוכנית
מדינית ברורה, המבוססת על שאיפה לעצמאות לאומית
של כל אחד משני העמים, המאפשרת לכל עם
לקבוע את גורלו ולנהל את ענייניו הפנימיים באופן
עצמאי ומתוך שיתוף ביניהם — היא התוכנית שתתקבל
על דעת הקהל העולמית. זוהי תוכנית ריאלית למאבקנו
המדיני, והיא גם שתאפשר לנו, במוקדם או במאוחר,
לשבור את חומת ההסגר הערבית סביב המיפעל
המשחרר של העם היהודי, ותפלס את הדרן לשיתוף
שני העמים במילחמתם על עצמאות לאומית.״

דברים אלה, הנשמעים כה אקטואליים, נכתבו על-
ידי ד״ר דרין בחוברת שפירסם לפני 32 שנה, הנושאת
את השם ״עצמאות ופדרציה״ .בצאתו מן ההנחה כי
במציאות הארץ־ישראלית אין מנוס מפשרה בין שתי
תנועות לאומיות לגיטימיות, התפלמס דרין עם תוב־ניות־פשרה
שהיו רווחות בתנועה הציונית דאז, ובעיקר
עם תוכנית החלוקה מזה, והתוכנית הדו-לאומית מזה.
בהכירו ביסודות החיוביים של תוכנית החלוקה, התריע
עם זאת על ליקוייה, הנובעים מחלוקת ארץ קטנה
בלאו-חכי לשתי מדינות נפרדות וקטנות עוד יותר:
הפחתת סיכויי הפיתוח הכלכלי (והשלכותיה בכל

שורות אלה, חצעת-מיעוט שדגלה במפורש בכינון מדינה
פלסטינית לצד מדינת״ישראל, ובפיתרון דו״ריבוני
לבעיית ירושלים. מפ״ם לא היתה אז, ואיננה עד היום,
בשלה לקליטת רעיונות כאלה, וההצעה ריכזה כ״*15
בלבד מקולות הצירים. ב״ 1978 חיבר דרין, יחד עם
הפרופסור הפלסטיני לכלכלה אליאס תומא, ספר
על ההיבטים הכלכליים של עצמאות פלסטינית. ספר
זה שלל אחת לאחת את הטענות הרווחות, בישראל
ובמקומות אחרים, בדבר ״אי-חיותה הכלכלית״ של
מדינה פלסטינית עצמאית, לכשתקום.

הביוגרפיה של חיים דרין, לפחות עד השנים הרא שונות
של מדינת ישראל, דומה במידה רבה לזו של
האליטה האינטלקטואלית של ״ארץ־ישראל העובדת״.
יליד ורשה ( )1908 וחניך קן השומר-הצעיר בה. עלה
ארצה ב״ ,1934 אחרי שסיים את לימודיו לתואר דוקטור
(לכלכלה ומישפט) באוניברסיטת ליון בצרפת. עוד
קודם עלייתו ארצה היה חבר פעיל במיפלגת פועלי-
ציון־שמאל (מקן השומר־הצעיר סולק, אחרי שהגן
בלהט על זכות קיומה של שפת האידיש, שפה שבה
כלל לא היטיב להתבטא, מול חבריו שהיו קנאים
לשפה העברית) .אחרי בואו ארצה עבד חמש שנים
עבודה גופנית קשה במחלקת העבודות הציבוריות בעיריית
תל-אביב, עד שפרש עקב מצב בריאותו. חיים
דרין היה נוהג לספר לידידיו, בחיוך, כיצד העלים
את תואר הדוקטור שלו בעת שחיפש עבודה, משום
ש״סיכוייו של דוקטור להשיג עבודה כלשהי באמצעות
הלישכה, באותם הימים, היו אפסיים״.
הוא נקלט במנגנון העיריה, ובתשע השנים שלאחר
מכן, עד הקמת המדינה, היה מנהל המחלקה הכלכלית.
ובפועל — אחראי על אספקת המזון ושווקי
התוצרת החקלאית. לאחר הקמת המדינה נתמנה
למנהל המדור לקואופרציה במישרד העבודה, ולאחר
מכן יועץ כלכלי ומנהל האגף הכלכלי־חברתי במישרד
השיכון, תפקיד שבו כיהן עד שנת ,1970 עת פרש
משירות המדינה. מכאן ואילך התמסר למחקר במכונים
בינלאומיים (עצמאיים, תוך זיקה מסויימת לאו״ם),
שעסקו בשני תחומים שבחם גילה עניין מייוחד: חקר
קהילות כפריות שיתופיות וחקר המדיניות הקרקעית.
בשנותיו האחרונות היה מנהל המחקר והרוח
החיה במרכז הבינלאומי לחקר המדיניות הקרקעית,
העוסק באחת הסוגיות הקריטיות לקיומן של חברות
אורבאניות ברחבי העולם, מפותחות ומתפתחות כאחד.

חיים דרין היה אדם בעל מודעות פוליטית וחברתית
עמוקה, שגילה סקרנות אינטלקטואלית כימעט
בכל תחום של הפעילות האנושית.
תחומים מגוונים אלה התמקדו, בסופושל דבר,
בשתי סוגיות שהעסיקו אותו רבות — יחסי יהודים-
ערבים בארץ״ישראל וסוגיית ״הדמוקרטיה ההשתתפו-
תית״ (כאלטרנטיבה לדמוקרטיה הייצוגית, שהיא חממה
לביורוקרטיה ולשחיקת האדם הקטן) .לכאורה, שני
תחומים שאינם בהכרח קשורים זה בזה. למעשה,
שני היבטים של החיפוש אחרי פעולה חברתית יוצרת
ומתואמת של אנשים בני״חורין ורציונאליים. פעולה
מעין זו היתח אבן־הפינה של תפיסתו הסוציאליסטית.
״...תולדות היאבקותם של היישוב העברי ושל ערביי
ארץ־ישראל על ההגשמה המלאה של תביעותיהם הלאומיות,
יש בהן כדי לפקוח את עיני שני העמים, שאין
באפשרותם להפוך את ארץ־ישראל למדינה עברית
או למדינה ערבית. אין באפשרותו של היישוב לכונן
מדינה עברית בארץ־ישראל כולה, אולם יש לו די כוח
לסכל כל תוכנית להפיכתה של ארץ־ישראל למדינה
ערבית. אין בכוחם של ערביי ארץ־ישראל להפוך את
הארץ כולה למדינה ערבית. אולם בעזרת המדינות

1111 1 0

הנוגע לאפשרויות העלייה היהודית) ; פיתוחם של
שני משקים לאומיים נפרדים ; בעיות מיעוטים (ובעיקר
בעייתו של המיעוט הערבי במדינה היהודית) ן מתיחות
ביטחונית שצפוי כי תשרור ותחייב הוצאות ביטחון
כבדות שיעיקו על כלכלת שתי המדינות. הוא חייב
את הרעיון המונח ביסוד התוכנית הדו־לאומית (בה
דגל בעיקר השומר״הצעיר) ,אך התריע על ליקוייח
של התוכנית לכינון מדינה דו-לאומית אחידה, אשר
שיווי-הזכויות לאזרחיה יובטח על״ידי ״אוטונומיה
פרסונאלית״ (מושג בעל צליל אקטואלי מאוד !).
״...מסירת הסמכות בעניינים החיוניים לעמים למדינה
האחידה מביאה בהכרח לרגישות מופרזת בין
העמים, ולחשדנות״יתר גם בעניינים המשותפים למעשה
לעמים הנמצאים במיסגרת מדינה אחידה. אוטונומיה
על יסוד פרסונאלי מקיימת באופן מלאכותי מחיצות
לאומיות במדינה אחידה, ומעכבת את התפתחות הכוחות
החברתיים בכל עם. בסופו של דבר היא גורמת
להבלטת המפחיד בין העמים, ומרבה פירוד במקום
להוסיף איחוד.״
בסיכומו של דבר דגל דרין בכינון מדינה דו-
לאומית, המקיימת אוטונומיה טריטוריאלית לעמים
המאכלסים אותה. במילים אחרות: בארץ־ישראל
תקומנה, זו לצד זו, שתי מדינות ריבוניות, יהודית
וערבית, שתקיימנה עצמאות טריטוריאלית, אך תהיינה
קשורות קשר-על פדרטיבי .״בסיס כזה, המקיים לכאורה
מחיצת-גבולין, משמש למעשה גורם מאחד, המאפשר
שיתוף בין הערבים.״ את סוד השיתוף ראה דווקא
בטיפוח ייחודו של כל עם, ולא בטישטושו.
סוגיית היחסים בין שני עמיה העסיקה את ד״ר
דרי ביתר־שאת אחרי קום המדינה. בשנת 1957 היה
בין מייסדי הירחון ניו״אוטלוק, שעסק במישרין בסוגיה
זו, ושנים רבות היה יו״ר מועצת המערכת שלו. בוועידה
הרביעית של מפ״ם ב־( 1968 הראשונה אחרי מילחמת
ששת־הימים) הגיש, יחד עם מחמוד ביאדסי וכותב

כאמור, גילה דרין עניין מיוחד ומתמשך בנושא
הדמוקרטיה ההשתתפותית, דמוקרטיה המתבצעת ישירות
על-ידי האוכלוסיה הנוגעת בדבר. הוא עקב אחר
נסיוונת של התארגנות שיתופית ושיוויונית ברמה
הקהילתית, ובמקומות בהם הדבר קיים — גם ברמה
הלאומית. הנחתו כי התארגנות שיוויונית, בלתי״
הירארכית ובלתי־ביורוקראטית היא סם החיים של
הדמוקרטיה ההשתתפותית, הביאה אותו למחקרים
מגוונים ומקוריים מאוד על התנועה הקיבוצית בישראל.
סיפרו ״החברה האחרת״ ,שיצא לאור ב,1961-
ותורגם מאז לשפות רבות (ביניהן ספרדית, יפאנית
וערבית) ,הוא ללא״ספק יצירת-מופת בכל הנוגע לנושא
הקיבוצי, ומאלפת מאוד העובדה שמחקר זה בוצע
על-ידי מי שמעולם לא היה חבר קיבוץ. בספר נתונים
רבים על יעילותה של המערכת הכלכלית הקיבוצית,
אך הקו המנחה בו הוא ראיית הקיבוץ כגילוי ייחודי
ישראלי בתוך ״חזיון אוניברסאלי״ ,המתמשך לאורך
ההיסטוריה האנושית, ובגזרות גיאוגרפיות שונות.
בחינה כזאת של מהות ״החברה האחרת״ היא
התשובה הניצחת לאלה הטוענים כי חיי הקיבוץ,
וחיי שיתוף ושיוויון בכלל ,״מנוגדים לטבע האנושי״.
לדגש מיוחד זכתה הארה חיובית (אם גם ביקורתית
לעיתים) של הקיבוץ כיישות דמוקרטית מן המעלה
הראשונה, שבה אין נדבקים לכיסאות, וקיימת ביקורת
ציבורית יעילה על המימסד, הכפוף למגמת רוטציה.
לידידים מן התנועה הקיבוצית סיפר דרין לא פעם
על כוונתו לכתוב ספר נוסף, שיוקדש לבעיית הדור
השני והשלישי בקיבוצים. אך הוא לא זכה להוציא
תוכנית זו אל הפועל.

בשנים האחרונות התמקד ד״ר דרין, יחד עם עמיתים
ברחבי תבל, בחקר המדיניות הקרקעית. עניין
זה טעון הבהרה קצרה.
בדורות קודמים ראו מהפכנים ומתקני חברה את
פיסגת הצדק החברתי ברפורמה אגררית, שתפתור את
בעיית הכפר, שהוא החלק הנחשל בחברות רבות. ד״ר
דרין טען כי נקודת הכובד הולכת ומוסטת אל שאלות
הקרקע העירונית, המשמשת למגורים, לתעשיה ולצורכי-
ציבור. זהו משאב נדיר אשר שימוש ממלכתי בו יכול
להעשיר מעטים ולרושש רבים. על כן, מה שעומד על
הפרק הוא רפורמה אורבאנית, החייבת להתבצע בעתיד
הקרוב ביותר.
״..מעטות הן הדוגמאות״ — כתבו חיים דרין ובנו,
האדריכל דן דרין — ״לסתירה בין כוחות הייצור
החברתיים לבין יחסי הקניין, כמו זו שבין הצמיחה
האורבאנית והקרקע האורבאנית. עתיד שיכוני-אנוש
תלוי בפיתרונה של סתירה זו. יש להחשיב קרקע
אורבאנית כמים — משאב-טבע נדיר, שיש לנהלו ולפקח
עליו באמצעות רשות ציבורית. במאות הקודמות התנחל
מאבק ממושך למען רפורמה של קרקע חקלאית.
יש לקוות כי הצורך בהישרדות הקרקע יאפשר לדור
שלנו לבצע את הרפורמה האורבאנית ההכרחית, תוך
תקופה קצרה יותר, לפני כמה מאות היו דרושות
מאה שנה לתוספת של מיליון נפש לאוכלוסיית העולם.
כיום דרוש לכך שבוע אחד בלבד. שיעור צמיחה זה
מאפשר להניח, כי הזמן שיידרש להגשים את הרפורמה
האורבאנית יחיה תואם את שיעור גידול האוכלוסיה
והצמיחה האורבאנית״.
המחלה ממנה לא התאושש עוד ד״ר דרין קטעה
יוזמה חלוצית בחקר בעיית-מפתח זו, שגורמים בינלאומיים
מארצות שונות הכירו בחשיבותה מעצומה. בשנים
האחרונות היה ד״ר דרין אורח נכבד ומבוקש בכינוסים
בינלאומיים שהוקדשו לסוגייה זו, ועצותיו נתקבלו
באהדה וברצון.

חיים דרין נפטר בגיל ,71 אן מכריו הרבים מעידים
על רוחו הצעירה והתוססת, ועל סקרנותו הבלתי-
נלאית. הוא היה ״שרוף״ על כל סוג של מוסיקה,
מקלאסית רצינית ועד פולקלורית ופופ תוסס. היה
משוגע על כדורגל. לא פעם, בשבתות, היה מטריח עצמו
לאיצטדיון בלומפילד, לצפות בתחרויות הליגה. מספרים
כי פעם, בעת כנס בינלאומי לדיון בסוגיות המדיניות
הקרקעית, שהתכנס במדריד, התנצל דרין בפני
מארחיו שעליו להסדיר כמה עניינים חשובים, וכי ישוב
בעוד שעות ספורות. הוא החליק לתוך מונית, הורה
לנהג לנסוע לאיצטדיון המקומי, שם צפה בקרב-הצמרת
המרתק בין ריאל מדריד וברצלונה. רק לאחר מכן חזר
לאולם הדיונים.
בני מישפחתו מספרים עוד, כי כשגברה עליו מחלתו
עד לחוסר-אונים ממש, גרר עצמו לכורסה, מול מקלט
הטלוויזיה, וצפה בתוכנית מבט ספורט של מוצאי־שבת.

יוסי

אמיתי, קיבוץ ג ב>1י1דו

בל ׳ 1שווה בסף...
זה אולי באנאלי, אבל במקרה שלך, מאד בכספומט הנמצא בקרבת ביתך, אתה יכול
אקטואלי. יש לך כמה שיקים שאת הפקדתם להפקיד שיקים אלה בזמנך החופשי. והוא
אתה דוחה מיום ליום. מה לעשות, ופשוט לא כה פשוט להפעלה. כל מה שעליך לעשות
״מסתדר״ לך כשהבנקים פתוחים ...אתה הוא להכניס את כרטיסך לכספומט, להקיש
יודע שהשיקים האלה עלולים ללכת לאיבוד, את המספר הסודי שלך, להקיש במקש
שערכם יורד מדי יום, ואם חלילה חשבון המציין ״הפקדה״ ,להקיש את סכום
הבנק שלך בחובה, אתה משלם ריבית, ואין ההפקדה, לשלשל לכספומט את מעטפת
ההפקדה עם השיקים וטופס ביצוע הפעולות.
צורך לספר לך איזו...
וללכת לביתך שמח וטוב לב.
אם אין לך עדיין כרטיס כספומט, היכנס לאחד מ־ 600 סניפי קבוצות בנק לאומי ובנק דיסקונט
ברחבי הארץ, ובקש לקבל כרטיס כספומט, הנותן לך שרות בנקאי בכל שעות היממה.

שרות מ שו ת ף של בוגק לאומי• בו.ק די סקתט
אינו ד בנ קברק לי ס־ די ס ק 1נ ט בנ ק ונדב׳ ישראלי•

פרסום וימר יעקבסון

פגץ 305
אינך צריך לנסוע 50 קמ״ש
בדי לחסוך בהוצאות.
מכונית אשר עומדת לא רק כדרישות
הבטיחות, הנוחות, הביצועים והיופי —
אלא גם בדרישות הכיס.
בפיג׳ו 305 אתה חוסך קודם כל בהוצאות
הדלק והטבלה שלפניך ממחישה זאת
היטב:
צריכת הדלק

הוסף לכל אלה את האחריות הניתנת ע״י
פיג׳ו לשנה שלמה ללא הגבלת
קילומטרים ותגיע גם אתה למסקנה
שהמהפכה הצרפתית חייבת להיות
המהפכה הפרטית שלך.

פיג׳ו 01 . 305
( 290ו סמ״ק)

במהירות 80 קמ״ש 16.6ק״מ לליטר
במהירות 90 קמ״ש 15.3ק״מ לליטר
10.5ק״מ לליטר בעיר במהירות 50 קמ״ש מרבית המכוניות
חסכוניות. ב־ 70 קמ״ש יש מספר מכוניות
חסכוניות. ב־ 90 קמ״ש ומעלה יש פיג׳ו .305
המכונית החסכונית באמת. וזוהי מהפכה
של ממש. מתכנניה של הפיג׳ו 305 הציבו
לעצמם מטרה ברורה: ליצור מכונית
חסכונית באמת בגודל 1500-1300 סמ״ק.

צריכת הדלק

ם יג׳511 305 1
14721 סט ״קו

במהירות 80 קמ״ש 17.2ק״מ לליטר
במהירות 90 קמ״ש ו 16,ק״מ לליטר
11.2ק״מ לליטר
בעיר

נוסף להוצאות הדלק, חוסכת לך ה־305
גם את הוצאות השרות והטיפולים. פרט
להחלפת שמנים כל 7,500ק״מ וטיפול
מונע כל 15,000ק״מ, אין ה־ 305 דורשת
ממך דבר, ובמחירי המוסכים של היום זהו
חסכון משמעותי נוסף.

המהפכה הצרפתית

המפיץ הבלעדי: דוד לובינטקי בע״מ, תל־אביב; רח׳ שונצינו , 16 טל6 .־ 333214 ירושלים: רח׳ הם , 3טל .228888 ,222666 .׳י
1סוכנויות: ירושלים: מוסך גסנר, איזור התעשיה טל2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רח׳ אלנבי ,51 טל , 536822,523363 .רכב הצפון בע״מ, שדרות בן גורית(שד׳
הכרמל) ,8טל .538228 .נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 - 71339 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל .31689 .שכם:
עומר כליפא, רח׳ פייסל, טל .7894 .רמאללה: מכת ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התעשיה, טל .3657 .באר־שבע: מוסך אכספרם, איזור התעשיה טל .78292 .אשנב הנגב,,״
אשקלון•.אלביושות׳ סוכנות לרכב פיג׳האיזורהתעשיה, טל 25757 051 כפר״ 95 הרצל ,41י

..994481

דרו חברון , 3טל .33210.ראשון לציון: מוטו״שרתון״רת׳
סבא: מוסך פוספלד, טל . 20161 .נתניה: לויגקופף הרמן, רת׳ שוהם , 4טל .35081 ;37821 .ר,

ה עו ל ם הז ה 2217

מזינת ישראל יכלה להיוולד שלוש שנים לפני שקמה,
בעזותנ: יווני ם ב וי נ ו ״ ס, נ :לי מאבקהמח תו ת
ומ יןותמ וז העצמאות ־ דנית 1נני 11סודית

*117111
שמועות על כך רווחו מזמן. א ך עכשיו היא נתגלתה במלואה —
התוכנית הסודית של ממשלת צ׳רצ׳יל, בעיצומה של מילחמת־העולם
השנייה, לכפות על הארץ חלוקה כמיבצע-פתע מדיני־צכאי.
את הפרטים המלאים גילה חוקר־עיתונאי בריטי, קית קייל, מומחה
לענייני המרחב, בארכיונים, שנפתחו עתה לפירסום. קייל, שביקר לפני
במה ימים כארץ מטעם ה״כי־־כי־סי״ ,מרווח :

ף* סיפר* פרשת דרכיס״לישראל מתייחם
י• כריסטופר סייקם בקצרה לתוכנית סודית
מימי מילחמת־העולם השנייה, תוכנית
שנועדה ליישב את בעיית פלשתינה על־ידי
מתן שילטון ריבוני מלא ליהודים בחלק
ממנה.
״במצב הנוכחי של מידע שראה אור,״
כתב סייקס ,״לא ידוע הרבה מעבר לקווים
הכלליים של תוכנית־חלוקה חדשה זו.״
הפרטים המלאים נחשפו עתה לעיני
הציבור, עם פירסומם של מיסמכי קבינט-
המילחמה הבריטי, שהיו חסויים עד היום
הראשון של שנת .1980
ב־ 2ביולי 1943 הקים קבינט־המילחמה
ועדה מייוחדת לענייני פלשתינה, בראשותו
של הרברט מוריסון* .שר־המושבות דאז,
אוליבר סטנלי, הציג לפני הוועדה תוכנית
נועזת משלו:
#פלשתינה תחולק, אך במערכת גבולות
שונה מזו שהוצעה על-ידי ועדת פיל
ב־.1937
ן• יש לאחד תחת חסות ומימון בריטיים
את סוריה, עבר־הירדן והחלקים ה ערביים
של פלשתינה, ולהפכם ל״סוריה
רבתי.״
• כפי שהמליץ פיל, יש להקים ״מדינת
ירושלים״ תחת מנדט בריטי מתמשך
— אך לשנות את צורתה, ולהרחיבה
מעבר לגבולות עיר־הקודש.
• 1שומה על בריטניה לנסות לקדם,
ולתמוך מבחינה כלכלית, בהתאגדות רופפת
של ארבע ״מדינות הלבנט
סוריה־רבתי, לבנון, המדינה היהודית בפלשתינה
ומדינת־ירושלים.
התוכנית, לכשתאושר על־ידי קבינט ה־מילחמה,
צריכה להתבצע בתנאים של סודיות
מירבית. כמו כן יש צורך לעכב את
הצגת התוכנית עד לרגע הנוח ביותר
מבחינה פסיכולוגית, שהיה אמור להיות
מייד עם כניעת היטלר, שתמשוך את
תשומת־לב העולם כולו. תידרש עוצמה
צבאית מספקת כדי להתמודד עם התגובה
העויינת, הבלתי-נמנעת, של הערבים
המקומיים.
מישפט שלמה

ת התוכנית החדשה הציג 0טנ-
לי לפני ממשלת מילחמה, שהעילה

* מראשי מיפלגת־העבודה, שהיתה חברה
בממשלת־הליכוד־הלאומי של וינסטון
צ׳רצ׳יל.
** לבאנט — ארץ עליית השמש, שם
אירופי שגור לארצות החוף המיזרחי של
היס־התיכון.

לפריצתה היתה מיסדרון ת צי גי. סיסמת
מישרד-המושבות היתר, כעת ״ללא
איים, ללא מובלעות.״ ההערכה הסופית
היתד, שבמדינה היהודית יהיו 391,525 יהודים
לעומת 343,000 ערבים.
מישרד־ד־,מושבות גייס לתמיכה בתוכנית
את שלושת האישים החשובים ביותר
שחיו מעורבים אז באופו מעשי במיזרח־התיכון:
ר.ג. קייסי, השר התושב בקאהיר ;
סגנו, הלורד מוין; וסיר הארולד מק־מייקל,
הנציב העליון בפלשתינה. אולם
כל השלושה הדגישו כי התוכנית כולה

השעה ננהג בהחלטיות וללא היסום. הרבה
ניתן לומר בזכות מישפט־שלמה, כשקיים
סיכוי סביר שכל אחד מחצאי־ד,תינוק יתקיים
בזכות עצמו ויצעד לקראת חיים
עצמאיים. אולם זה אפשרי רק אם יהיה
החתך מהיר ונקי.״
הדו״ח התקבל בברכה על-ידי ראש-
הממשלה, וצ׳רצ׳יל העיר :״זוהי חתיכת-
עבודה, ואני סומך ידי על מסקנותיה.״
אולם כבר אז הופיע אות מבשר רעות:
ריצ׳ארד לאו ממישרד־החוץ כתב מיסמך
רישמי, שבו הביע את התנגדותו לתוכנית.
לשון המיסמך היתד, בלתי-מתפשרת לח לוטין
:״אינני יכול להסכים שהתוכנית
החדשה, ששורטטה בדו״ח, תתרום בצורה
כלשהי לפיתרון בעיית פלשתינה. לה,יפו
— אני מאמין שהתוכנית תהווה פרובוקציה,
שתעורר התנגדות אלימה בכל רחבי
העולם הערבי, ובכך תסכן את מעמדנו
במיזרח־התיכון.״
כיום, כאשר אפשר לעקוב אחר ה?

הלורד
גורט
״שפיכות־דמים רבה מדי של התכתבויות והמיסמכים הסודיים
קבינט־המילהמה, ניתן לראות כיצד התפוררה
התוכנית, אשר מחד התקבלה בהתלהבות׳
אך מאידך נתקלה בהתנגדות עזה
מצד אחד ממישרדי־הממשלה החזקים ביותר.
אלה הם, בקווים כלליים, השלבים
בהתמוטטות התוכנית:
#הזיקה בין הקמת סוריה-רבתי ל חלוקת
פלשתינה הביאה לכך שכל גורם
שמנע את החלק האחד הפך מיכשול גם
לגבי החלק השני.
האלגנטיות בספק
האמיר עכדאללה
תמורת הסכמה למדינה יהודית —
נשענת על הזיקה לסוריה־רבתי, ובילעדי
זיקה זו — תיכשל.
״אינני מאמין שחלוקה, בזכות עצמה,
היא פיתרון מעשי,״ כתב קייסי לווינסטון
צ׳רצ׳יל ב־ 17 בינואר .1944״תהיה לכך
התנגדות ערבית רבה מדי, שתגרום שפי-
כות־דמים רבה מדי. אולם יצירת סוריה־רבתי
בעת ובעונה אחת עם חלוקת פלשתינה
תספק את הפתיון ואת האפקט הפוליטי
הנדרש.״
ב־ 20 בדצמבר 1943 הציגה ועדת פלשתינה
בפני קבינט־המילחמה דין־וחשבון,
שתמך בתוכנית סטנלי. הדו״ח סוכם במילים
אלה :״הכרחי, לדעתנו, שעם בוא
מילחמת־הננולם הראשונה
* בתום
נקבע בחוזה־השלוס כי• מימדרון פולני
יחצוץ בין שני חלקי גרמניה, ושהעיר הגרמנית
דנציג תהווה ״עיר חופשית״ נפרדת.
הדברים מתוארים בסרט תוף הפח,
המוקרן עתה בארץ.

הלורד מוין
— הקמת סוריה רבתי

ך* מעורכות הצרפתית בסוריה איי-
׳ 1 1מה להכניס לתמונה את דה־גול (שהיווה
תמיד גורם רב־מישקל) .נוסף לכך, היה
עבר־הירדן אמור, על פי התוכנית, להיבלע
על-ידי סוריה־רבתי, ואיש לא התכוון ש האמיר
עבדאללה (סבו של המלך חוסיין),
יתקבל כשליטה של סוריה־רבתי. אנשי
מישרד־המושבות הניחו, באדישות מסויי, -
מת, שניתן יהיה לשכנעו לפרוש בשקט.
אנשי מישרד־החוץ הדגישו את אופי ה-
מחוייבות הבריטית האישית לאמיר עבדא-
ללה, ומישרד־המושבות נכנע והודה ש״אם
כך, יד,יד, צורך לעכב את האיחוד (אלא
אם כן ינקטו הערבים עצמם צעדים ל ממשו)
עד מותו של האמיר. הוא כבר איש
זקן, ובהחלט לא בקרהבריאות.״
הנה כך הועמדה בספק האלגנטיות של
תוכנית סטנלי, שהתכוונה לאיחוד מיידי.
עתה היו מתוכננים שני שלבים: פלשתינה
הערבית תסופח בתחילה לעבר־הירדן. ה מדינה
שתיווצר תיקרא ״סוריה הדרומית״,
ובריטניה תכריז בפומבי על תמיכתה באיחוד
מדינה זו עם סוריה בסופו של דבר.
#תוכנית סטנלי, שהתיימרה להיות
סופית, נועזת ובעלת קווים נקיים, פגעה
(המשך בעמוד )58

יינונונו ל ק .
מ שלו ח נ1נו״*
לבור לגו״ לילדות

עם מערבות לגו לילדות ( ,230ר)23

יבולה ״האשה הקטנה״ שלר לטפח
בית משלה, לסדר לרהט ולקשט את
לחדריו. עם הלגו לילדות יכולה בתך
להקטנה להפור לרופאה או לאחות
^רחמניה, לטפל בחולים, למדוד להם
* חום ולהזריק להם זריקות.

משחקי לגו לילדות
יעניקו לילדתכם
;שמחת פורים אמיתית.

\ דחוב הפלאות של ״לגו
דגנו לילדיכם לבנות בעצמם הצגת
פורים מקסימה :׳׳רחוב הפלאות״
( 589ו) של לגו. מערבת מופלאה
*ייי ^
זו מיועדת לבניית רחוב שלם
בעיר מודרנית, כולל בתים,
עצים, מכוניות ועוד. ההנאה
מהעבודה ומהמראה, היצירתיות
והאסטסיות ירכשו את ליבכם,
ותוכלו להשתתף יחד עם ילדכם

בבניה. מתאים לילדים החל מגיל # 6

הנחה — 450.ל״י

־ ^7׳לגו״ חלל

חלליות לגו נחתו בישראל. תנו לילדיכם לרחף בחלל עם
ספינות החלל של לגו. הם יבנו במו ידיהם את בסיס שיגור
החלליות ( )920 ,928 וממרכז הפיקוד ותחנת המכ״ם בחלל
( )926 הם יקבלו את האות להמריא. מומלץ לילדים שוחרי
מדע בעלי חוש הנדסי מפותח.

עגו /טר
לכבוד פורים: חבילה משגעת״,
הכוללת מערכת אוניברסל ענקית
(ו )91 המומלצת לילדים מתקדמים

מוסיפות תיחכום ואפשרויות הנעה 1 1ן*

שישלימו את אוצר הלגו שהצטבר
מערכת 911 כוללת מבחר ענק של גלגלי שיניים, ברגים, צירים,
מישטחים, תמרורים, מנוף ועוד. בעזרת המנוע ( )107 ינועו
מכוניות לגו ומדחפי המטוסים יסתובבו. המערכת מכילה: מנוע

קופסת סוללות, גלגלים, צמיגים, שרשראות וטי׳־.
הנחה מיוחדת לפורים

מבצע ההנחות
שעת המשחק
ב״לגו״ היא הזולה
ביותר!

על לגוי 50
המערכת הבקיסית הענקית
נמע\ך!

וזוז, י

בי, ם

יעזע\ך עדגמו י׳מ

המפיצים: סוכנויות קופמן בע״מ,
ת״א, הח שמונאים 05ו

כו כ ב

הלפת ארץ

רק לעתים רתוקות מתעלים עיתונים מעל למשברים
המיידיים, פנימיים או בינלאומיים. בשבוע תאחרון חרג
השבועון הבריטי, סאנדיי טיימס, מהשערה. במאמר ראשי
הכתוב בלשון בוטה וברורה, ללא כל לשון המעטה אנגלית,
עוסק העיתון בנושא שבעבר היה כמעט בתחום המדע־הבידיוני.
כיצד למנוע מילחמידיעולם שלישית, זועקת
כותרת מאירת־עיניים. לצידה מונה העורך כמה ממעשי
הטירוף של כוכב־לכת ארץ :

חיכוון או ו >וו ח

יש עתה 18 מיליון מחוסרי־עבודה. לאוכלוסיית העולם,
נוספים מיליון בני־אדם כל חמ״שה ימים. ער סוף
המאה, יצטרך העולם להאכיל שני מיליארד אנשים
נוספים. כבר עתה, חיים בעולם 800 מיליון בני־אדם,
שהם עניים מרודים באורח מוחלט, הרבה מתחת לכל

0במחירי חצי־יום של ההוצאות הצבאיות בעולם
אפשר להדביר את המלריה המאיימת על מיליארד בני״
אדם.
• 0מאז תום מילחמת־העולם השנייה נהרגו 10 מיליון
בני־אדם ברחבי העולם השלישי.
נתונים אלה נכללים, בין השאר, בדו״ח שהוגש לאו״ם
על־ידי ועדת וילי ברנדט, קאנצלר גרמניה לשעבר. הדו״ח

״האומנם עומדים אנו להורי־ש לדורות הבאים אדמה
חרוכה, ,מידבריות, נוף מדולדל וסביבה טבעית חולהו
״ביטול העוני אינו רק חובה מוסרית. העוני פוגע•
באינטרס של כולם׳ ומביא עימו חוסר־ביטחון, סבל
וחורבן.״
וילי ברנדט לא התכוון כלל, לחבר מצע אידיאולוגי
חדש, אבל התוכנית שלו מתווה כיוון חדש לקראת שהפך מדינת־רווחה עולמית. הלוחם האנטי־נאצי,
לקאנצלר׳ גרמניה ולראש האינטרנציונל הסוציאליסטי,
צייר תמונה פסימית מאד, אבל לא ניחליסטית ומרפת^
ידיים. דחיית תוכניתו עלולה להביא לשואה כלל־עולמית*.

0במחיר טאנק אחד אפשר לממן 1000 כיתות-
לימוד. במחיר מטום־קדב מודרני ניתן לבנות 40,000
בתי־מרקחת כפריים בעולם השלישי.
בחלק הצפוני של כדו~1הארץ חיה רבע מאוכלוסיית
העולם. תושבי הצפון נהנים מ־ 80 אחוז מכלל ההכנסה
העולמית, שולטים על 90 אחוז מיכולת הייצור וצורכים
85 אחוז סכל־תיצרוכת הדלק.

אומר על כך וילי ברנדט יעצמו:

011*09111

מרד אטות־המידה של ״קו־העוני״ הנהוגים במערב. בארצות
המתפתחות מת ילד אחד מכל ארבעה לפני הגיעו לגיל
חמש.
כ־ 80 אחוז מאוכלוסיית 34 ארצות עניות במיוחד׳ הם
אנאלפביתים. צריכת האנרגיה וחומרי־הגלם מדלדלת את
אוצרות־תפל, ופוגעת בעתיד האנושות. ביעור היערות
יפחית את כמות העץ בעולם עד לחצי, בשנת .2000 תושב
אחד בארצות־הברית, צורך אנרגיה כמו 1072 תושבים
בנפאל.
ברנדט לא מתכוון כלל לסחוט דמעות מקוראיו.
הצעותיו לסדר עולמי חדש, מעוגנות היטב בהנחתו
הבסיסית, שמדינאים יפעלו בהתאם לאינטרס ׳שלהם ושל
מדינותיהם. כל פתרון חייב להיות מבוסס על עובדה
פשוטה זו.
מס. הכנסה עולמי. שיתוף־הפעולה בין הצפון
העשיר והדרום העני, אינם רק הכרח בטחוני והומני
לעולם. הוא גם כורח כלכלי, העשוי להבטיח תעסוקה
בצפון והישרדות בחיים לדרום. הסחר בין העולם הראשון
והעולם השלישי, יצר 5מיליון מישרות בארצות התעשייתיות
בין 1973ל־ .1977 שליש מהייצוא של הארצות
הצפוניות, מופנה כבר עתה לארצות המתפתחות. כדי
שהארצות העניות יוכלו להתפתח ולצרוך, הן זקוקות
לסיוע מירבי. לכן גישור הפער בין הארצות העשירות
והעניות, הוא יותר מסתם צעד הומניטרי. הוא פותח
בפני הארצות התעשייתיות שוק פוטנציאלי של שני
מיליארד בני־אדם. תעריפי ההגנה בין הארצות העשירות,
כדוגמת השוק האירופי, הם ׳מעשי עושק כלפי העולם
השלישי. ברנדט דורש, לפתוח את שווקי אירופה
ואמריקה־הצפונית, בפני סחורות זולות יותר מאמריקה־הלטינית,
אפריקה ואסיה.
הכמרם הרדיקלים
ייתכן שהאפיפיור, יוחנן-פאולוס השני, הוא פופולארי
מאד בפולין, אבל ברחבי העולם הקאתולי קמה
אופוזיציה משמעותית נגד אישיותו הסמכותית, ונגד
ניצול הדת היקאתולית, כדי להילחם בתנועות השיחרור
המתקדמות ברחבי העולם־השלישי. הכמרים הראדי־קליים׳
מתחזקים בעיקר באמריקה הלאטינית. השבוע
הם מתכנסים בבירת בראזיל, סאן־פאולו, כדי להתוות
דרך להשתלבות כוהני הדת, במאבקים הילממיים ב־אמריקה־הלאטינית,
נגד ארצות־הברית, ונגד השכבות

דו״ח־ברנדט קורא לוועידת־פיסגה עולמית עוד השנה,
כדי להחליט על ביצוע תוכנית־חירום לצריכת אנרגיה,
תיכנון גלובאלי של מזון ורפורמת־מטבע־בינלאומית, שתתאים
את השיטה לצרכים החדשים של עולם שונה
לחלוטין, המתהווה עתה לנגד עינינו.

וילי כרנדט
אדמה חרוכה ונוף מדולדל

מופיע בצורת ספר הנקרא בפשטות: צפון־דרום —
הדרו להישרדות. ברנדט, שעבד על הדו״ח במשך
שנתיים, מנתח ומונה את הסכנות המחרידות האורבות
לעולם בעשרים השנים הבאות. את האיום לעצם קיומו
של העולם, אומר ברנדט, אפשר לסכם במישפט כוללני
אחד: רעב, אינפלציה, אבטלה הולכת וגוברת, עירעור
שיטת־המטבע הבינלאומית, תחרות חפדת־פשחות וחסרת־תיבנון,
בין המדינות התעשייתיות על חומרי גלם ומקורות
אנרגיה, המשך התפוצצות התעשייה, התפשטות
המידבריות לתוך האזורים הירוקים (ברנדט לא הביא
בחשבון את תרומתם הקטנה של אנשי גוש־אמונים
דיג עודף והידלדלות הדגה, זיהום האוויר והמים ומעל
לכל, מירוץ החימוש.
800 מיליץ אפיונים. דו״ח ברנדט לא מסתפק
בתיאורים מופשטים ובנבואות זעם. הנתונים ישלו ממש
מרתקים, נקראים בנשימה עצורה. כלכלת העולם מתמוטטת,
טוען המנהיג הסוציאל־דמוקרטי. במערב התעשייתי

ברנדט מציע שיטה של העבדת כספים אוטומטית
לארצות נצרבות, בהתאם לתקציב עולמי, שימומן באמצעות
מס־הכנסה עולמי, לפי ההכנסה הלאומית לנפש.
בכך הוא מבקש למנוע סחטנות של מעצמות־על כלפי
מדינות קטנות, ולמסד את בניין־העל של קהילה בינלאומית
פעלת אחריות הדדית.
חיסכון~כדלק~ הצעותיו של וילי ברנדט לפתרון
משבר הדלק, מעוגנות היטב בהשקפת העולם שלו,
המבוססות על שותפות וערבות הדדית בעולם. ברנדט
מציע שהארצות התעשייתיות יתחייבו לצרוך פחות,
תמורת הבטחה של יצרניות הנפט לאספקת דלק סדירה.
מחירי־הדלק יהיו צמודים לאינפלציה העולמית, ויובטחו
מפני קפיצות פיתאומיות בערך־המטבע.
?{ולס מציאותי. וילי ברנדט וחבריו אינם אוטו־פיסטים
או אידיאליסטים חסרי־ניסיון. הצעותיהם רחוקות
מלהיות מספקות, והניתוח שלהם אינו ראדיקלי דיו.
עם זאת הם חיים, כפי שמציין בצדק הסאנדיי טיימס,
בעולם המציאות. החזון הגלובלי, וראיית המציאות המרה
כפי שהיא, מוציאים אותנו מהעיירה הפרובינציאלית הקטנה
,׳תהיה זו חדרה, מנצ׳סטר, קייב או פרבר ניו־יורקי,
ומחזירים אותנו לראיית העולם כולו כיחידה
אחת.

האפיפיור יוחנן־ פאולוס השני
מול פני האופוזיציה

באוכלוסיה, הנעזרות בצבא כדי לדכא את הפועלים
והאיכרים העניים. לזוועתם הרבה של הגנראלים
השולטים בבראזיל, הפיצו מארגני כינוס סאן־פאולו,
מעשר פוליטי המנוסח בדארגון מרכסיסטי טיפוסי.
בין השאר, מצהירים הכמרים על התנגדותם הנחרצת
ל״שליטת השיטה הרכושנית בכלכלה״ .האם נגיע
לרבנים כאלה בישראל לפני ימות המשיח?

למלון ברמה בינלאומית,
שכולו שלך, כל שנה, שבוע בשנה.

• להשקעה חד פעמית עם הנאה תמידית,
בחופשה שחוזרת אליך־אך אינה חוזרת על עצמה.

• לנופש לכל החיים־לך ולמשפחתך,
בדירת נופש מפוארת, רשומה על שמך בטאבו.

•לחופשה מרתקת ובריאה לך ולילדיך,
ועיסוק בספורט; סקי, שחיה,טניס.

•להשקעה בנכס, שכולו תענוג,
וחסכון בהוצאות הנופש המשפחתיות.

• לתח לו פ ת נופש בינלאומית
ב 160-אתרים ברחבי תבל.

•לתענוג שאתה שומר לעצמך ומחלק עם אחרים,
במלון 9ח1־ז 3ו* 6 5וז!! 7

•לחופ שה שמשתלמת מעצמה,
בזמן ובמקום שתבחר. כל זה ועוד ועוד...

•לנופ ש שאתה חייב לעצמך-
במחיר שאתה יכול להרשות לעצמך.
•לבידור, בילוי, חוויות וזכרונות נעימים,
שילוו אותך ואת משפחתך כל השנה-בכל שנה.

המחיר: מ $1,780-עד , $3,570 בתשלומים נוחים.
מ מי ת על סשגוגגו!

מל אאת התלו ש ושלח או תו עוד היו ם!

אם אתה מעדיף לשמוע מיד על טבריה קלאב הוטל, קח מונית ינוא אלינו.
נספר לך הכל, ונחזיר לך את הוצאות הנסיעה.
אם אתה גר מחוץ לעיר, נשמח להסיע אותן על חשבוננו לפגישה במשרדינו^ .

1-ג/עח£־ואו

£1.א 0וז£אא£־ואו

מפעל נופש ותיירות בע״ ס
הוטל קלאב טבריה שלך לתמיד.
מ ל 1ב < חוזה < ו 1צ 11110־ 1 1 0 1 :6 1 1כ 1ט <:1צ ר < !ז 0כ£ ! 1

כל הכספים המיועדים לפרויקט מוחזקים בחברה לנא מנו ת של הבנק הבינלאומי הראשון.

א111 וי 0־ ב שו ם

— 1912 טיטו בגיל , 20 פועל בבית־החרושת ל מתכת בק א מני ק

ה קו מוני ס ט

שב 1928-אהב לדוג דמי שמד (למעלה)

תמונות מחי,
— 1943 טיטו בראש מ ח תר ת הפרטיזאנים

טיטו בחופשה עם כלבו האהוב, טיגלאב
העולם הזה 2217

וסיב נוח טיטו
ב־ 87 שנות חייו, עשה יוסיפ
ברוז לא רק היסטוריה, כי אם גם
פולקלור. שמועה עיקשת מהלכת,
כי למעשה טיטו המקורי כבר לא
חי מזמן, וכי מי שנחשב לאחרון-
המוהיקנים של מנהיגי האומות ב־מילחמת־העולם
השנייה, אינו אלא
כפילו של טיטו.
בדאו־כך, הלוחם העקשן שנחשב
לדמות היחידה שהיתה מסוגלת לחסום
את יוגוסלביה בפני הסובייטים,
היה בחייו הפרטיים חיית־טבע
ואוהב מרחבים. הוא היה להוט
אחרי צייד, ובשנת 1970 ערך
סאפארי מפורסם בקניה, כשהוא
בעצמו צד את החיות. הוא היה
נוהג לדוג דגי־שמך בנהר הסלובא-
ני, ולבלות שעות עם כלבו, טיגלאב,
בטיולים בחיק הטבע.
כשם שהיה קשה לו להבפרד מאדמת
ארצו, כך יקשה שבעתיים לעמו
להיפרד ממנו.

— 1970 יובאנקה מברכת את טיטו שצד באפאלו בקניה

) 11*11111בשלס

הנסיכה ארנסנווה: וכבת להונג־קעג
מיזרח ומערב נועדו יחד בפנים מחייכות, כשהנסיכה אלכסנדרה
(הדמות המערבית היחידה בתמונה למעלה) באה לטאי־או, אי ליד
הונג־קונג, כדי לחנוך מסילת רכבת חדשה, שניבנתה על־ידי הבריטים.
ציפו לד, שש מאות ילדים סיניים חמוויים, שנופפו לכבודה בדגלים
של בריטניה.

לידאן קאוטו: מועמדים ישנם כמה, אמא יעו רק אחת
אמו של הנשיא קארטר ידועה בלשון המשוחררת שלד, והתנהגות שאפשר, אולי, להגדיר אותה
כמקורית. לא היו לה כל מעצורים, כשניגשה לאוייב הפוליטי מיספר 1של בנה, מושל קליפורניה ג׳רי
בדאון (בתמונה, למעלה) והצמידה לדש מעילו כפתור של תעמולת הבחירות, הנושא את השם

קארטר־מונדייל.

לוי לואיס: המצלמה היקרה בעודם
לעבוד קשה הוא שם סירטו האחרון של ג׳רי לואים. כותרת
זו מתאימה גם לאורח חייו של הקומיקאי האמריקאי שרק בשנים
האחרונות הוכר כאישיות קולנועית, רצינית ביותר. את מירב מירצו
משקיע לואיס בתוכניות טלוויזיה, שהכנסותיהן המסתכמות במיל יונים
רבים מוקדשות לילדים מפגרים, עזובים או חולים. לואיס
אינו נפרד לעולם מן המצלמה הפרטית שלו (בתמונה הוא מחזיק
אותה בין רגליו) .מסיבה: זוהי מצלמת הניקון היקרה ביותר בעולם,
בדגם בלעדי, שיוצר במייוחד עבורו. כל החלקים המתכתיים שלה
עשויים מזהב טהור, והיא משובצת ביהלום מעל למרכז העדשה.

סוגי׳ פאבדוב: עין פקוחה ער ססוטאי החוור הסוב״ט״ם
בפרצוף חמור־סבר הנהיג שר־הספורט הסובייטי את ספורטאי המישלחת הרוסית שבאו לניו-יורק
לתחרויות החורף. ביקור המישלחת, שעמד בצל האיום של אי־השתתפות ארצות־הברית באולימפיאדה, הוליד
אצל פאבלוב תסביך רדיפה :״הסי־אי־איי מנסה לחטוף את הספורטאים שלנו ולפתות אותם לערוק למערב.״
הנשק הנגדי: הבטחות של משכורות עתק לספורטאים.
העולם הזה 2217

דאסטין חוכגן: לד 1לנזעי בלבד
שחקן הקולנוע דאסטין הופמן מרכיב על כתפיו את הילד
הקולנועי שלו, ג׳אסטין הנרי, שהצליח להזיל דמעות מעיני המבקרים
הקולנועיים החובבים והמיקצוענים גם יחד, בסרט קדנזר נגד קרמר.
הנרי הוא ילד בן־ 9גלוי־לב ומאושר :״הסרט לא מצא־חן בעיני
בכלל,״ הצהיר לפני העיתונות .״ובכלל, יש לי אבא ואמא האוהבים
אחד את השני.״ בסרט משמש הנרי מחלוקת בין קרמר לאשתו.

חגיד מור: סיור וו, שפחתי בהחלט

קארן שדיל: יפאן, אתות־חברית ואיטליה בשדה אחת

המפתה המיקצועי ביותר של הבד, רוג׳ר מור, הוא בחייו הפרטיים
ההיפך הגמור של ג׳יימס -בונד. את חופשתו בגשטדט, הוא מבלה
עם רעייתו לואיזה (צועדת בתמונה לפניו, כשלצידה בנס ג׳ופרי).
הנערה הצעירה שבחברתו, אינה אלא בתו דבורה. המישפחה צולמה
בשעת חופשה קצרה מהסרטת זאב־הים.

לדיילת תעופה זה עניין פשוט ביותר, אבל לזמרת מתחילה זה הרבה מאד: קארן שריל (בתנוחה
המזכירה את מרילין מונרו, כשרוח מבדרת את שיפולי שימלסה) זכתה לחוזים שמנים, שיביאו אותה

העולם הזה 2217

בשנת 80 לאולפני־ההקלטה וההסרטה היפאניים, האמריקאיים והאיטלקים גם יחד. הזמרת הוזמנה על־ידי
היפאנים להשתתף בפסטיבל טוקיו, האמריקאים הזמינו אותה להקליט את תקליטיה הבאים בניו־יורק
ובפילדלפיה, ועל־ידי האיטלקים היא הוזמנה להסריט תוכנית טלוויזיה שבועית, שהיא תעמוד במרכזו

קתגו
גי 71א1מי

וו1ק

טונהטחס
משרדי ההפצה הראשיים:
ת׳יא הדרן, טל 248844 .
חיפה״גרבר״,
טל 84777 . ירושלים קלעים,
טל.234061 :

במה[7י הקרנבל:
בחירת משפחת

מחודון 80
שתייצג את ישראל
ב״פסטיבלהשוטים״ בהולת־.
דלושפחה הז1כה:

4כרטיסי טיסה

תל־אביב — היכל הספורט :
נותרו כרטיסים להצגות הבאות :
יום א׳ ,2.3
מוצ״ש 7.30 ,1.3
יום ב׳ 3.30 — 6.30 ,3.3

חיפה — היכל הספורט — 1.3
כרטיסים אחרונים במשרדים.

ירושלים

כרטיסים אחרונים במשרדים.

הנחות לשותי טרופית:

25ל״י הנחה תמורת 5שקיות טרופית (ריקות[
במשרדי הכרטיסים. ת״א: הדרן, קסטל, רוקוקו, עתיד
חיפה: גרבר— משרד זיו נוה שאנן ובקופת מכבי.
ירושלים: קלעים, בן נאים, כהנא, בכרטיסרון
ובקופות המופעים.

בכורה ארצית

שחקן ובמאי :

מאוריציו ניקטי

בקולנוע ; /צ פו ן , ,תל״אביב 9.30 — 7.15 — 4.30

סרט הקופה מס׳ 1באירופה 1979/80

תני ל 1הערב
את הספר המשגע

מידמ*

כתובות קיר עסיסיות
כסו שהחברה כותבים
להשיג ב חנויו ת הספרי המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל)0 3 ( 29 2026 .

1וןטרמפל 1ז י ־ ל

הנגדלהספום המירב*
ל31 יח ב בי ס הראשון
ב טו בסא חד ל־

עידן

שלה לו טו

( סי לין י
1611־ ותרמיל־ו3ר־ם צור זכיות
העו ל ם הז ה 2217

4111*1־11
91׳ תקרית בלתי נעימה
אירעה בפגישתם של נשיא
המדינה, יצחק נכון ושגריר
ארצות־הברית לאומות־המאו־חמת,
דונאלד מק־הנרי.
הנשיא שאל את השגריר :
״מאיפה השם שלך? זה מה-
מישפחה או מבעלי העבדים?״

ח״ב ברמן מ תנהג ביו ש ב־ ראש 01 פב״ ל
המשטרה קי ב ל הו דעה סו די ת ש פו רסמהבד די!

כולו על־ידי התאחדות בעלי
בתי המלונות באזור ים־המלח,
השיב קאופמן :״אני אמנם לא
שילמתי אבל אחר־כך השארתי
טיפ במלונות בשביל אשתי
והילד.״
9הח״ב לשעבר אהרץ
ידלין, חבר קיבוץ הצרים,

עתונאים, כי דבריו יהיו שלא
לפירסום, במסגרת שיחת
רקע. כמה עתונאים איימו
לעזוב את המקום וטענו כי
שפיר לא-לפירסום אינו מעניין
אותם. המפכ״ל נכנע במהירות
וענה על שאלות לפירסום. ב תום
מסיבת העתונאים השמיע

שנועדה להערך מחר במיסגד
אל־אקצה בוטלה.״ כתב עתי״ם
שפי נבאי קרא לעבר ה־מפכ״ל
:״זה לא חדש. אני
העברתי את ההודעה לעתונים
כבר לפני כמה שעות,״ וכל
העתונאים פרצו בצחוק.
91 מסיבת העתונאים של

הוציאו שני קצינים את כל
מערכת האזעקה למסדרון, שם
היא המשיכה לצפצף עד שהסתיימה
מסיבת העתונאים.
! 9שפיר גילה גם כי לא
נתן דו״ח תנועה לאלוף (מיל׳)
עוזי נרקיס וכי האלוף קיבל
רק התראה .״אני לא חסיד

1ל 11ל

דובר מישרד־החוץ, התכבד בשבוע שעבר לקבוע את המזוזה בשער שגרירות-

ישראל בקאהיר. לאחר שלביא קבע את המזוזה וצולם על ידי עשרות

הצלמים שהיו במקום (בתמונה למעלה) ,התרגז הציר יוסף הדס וטעו :״אני זה שצרין להכנס
להיסטוריה כקובע המזוזה — אותי צריך לצלם ״.במיוחד בשביל העיתונאים ערן הדס הצגה ״באילו״
הוא קובע את המזוזה, ותמונותיו של הדס (קובע את המזוזה בתמונה משמאל) הן שפורסמו בישראל.

מק־הנרי חייך במבוכה ולא ענה
לנשיא.
91ח״כ יצחק ברמן, העומד
לקבל תפקיד יושב־ראש
הכנסת, החל למלא כבר חלק
מהתפקיד בפועל, עוד לפני
שפינה היושב-ראש הנוכחי,
יצחק שמיר, את הכסא. בשבוע
שעבר נראה ברמן יחד
עם סדרני הכנסת כשהוא מתעניין
למי יש אישור לשבת
במיזגון חברי-הכנסת ומי הצ ליח
להכנס למיזנון ללא אישור.

סרב
להגיב על הספר עדות
אותו כתב בן־דודו אשר יד״
לין כאשר נשאל אהרון אם
הוא מתכוון להפגש עם אשר,
או שהוא כועס עליו על מה ש כתב
אמר :״אני לא בטוח שאני
עוד אפגש איתו אי פעם.״
91 סידרה של תקלות ארעו
למפכ״ל המישטרה החדש׳ רב-
ניצב הרצל שפיר, במסיבת
העתונאים הראשונה שערך.
שפיר דרש בתחילת מסיבת ה
שפיר
דברים חריפים כנגד ה־עתונאים
שלא הסכימו להשאר
אם המסיבה תהיה ״אוף דה
רקורד,״ וזכה לתגובות חריפות
מצידם של העתונאים.
91 באמצע מסיבת העתונ-
אים נכנס לחדר שוטר ומסר
למפכ״ל פתק. שפיר קרא אותו
בסבר פנים חמורות ורק אחרי
הפצרות העתונאים הסכים לגלות
להם מה היה כתוב בפתק :
״עכשיו דזודיעו לי שההפגנה

המפכ״ל נערכה באולם שבו מוצגות
בדרך כלל מערכות אזעקה.
באמצע מסיבת העתו-
נאים החלה אחת המערכות
לצפצף ולשרוק ואף אחד מהקצינים
שניסו להשתיק אותה
לא הצליח בכך. בעמל רב

׳ 9פליאה רבה עורר בשבוע
שעבר ח״כ המערך עדי אמו ד
אי, כאשר תגובתו לעליית
המדד נד 7.3אחוזים פורסמה
דקות אחדות לאחר פירסום המדד.
אמוראי היה יחד עם חברי
כנסת נוספים בסיור של
חברי ועדת הכלכלה והכספים
של הכנסת באזור ים־המלח, ולא
היתד, לו שום אפשרות להגיב.
כאשר שמעו חברי־הכנסת ה מסיירים
את תגובתו של אמוראי
ברדיו הם פנו אליו בתמיהה
ושאלו אותו :״כיצד
זה שאתה פה והתגובה שלך
כבר ברדיו.״ אמוראי גילה להם
את הסוד. לפני צאתו לסיור,
השאיר בידי כתב־הרדיו שלוש
תגובות :״האחת אם המדד לא
יעלה על 5אחוזים, השניה אם
הוא יהיה בין 5ל־ 7אחוזים
והשלישית אם הוא יעלה על 7
אחוזים. הכתב רק צריך היה
לשלוף את התגובה המתאימה,״
הסביר אמוראי.

אל־סאדאת?״

91 באותו סיור לא השתתף

ח״כ הליכוד חיים קאופמן,
אולם הוא שלח לסיור כנציגיו
את בתו חנה ואת בנו. כאשר
הביעו כמה -חברי כנסת התמרמרות
על־כך שהח״ב שולח
את בני משפחתו לטיול, שמומן
העולם הזה 2217

של שיטת החייל עם הכומתה,״
טען שפיר, ברמזו ליריבו מ־צד,״ל,
הרמטכ״ל רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, שהתפרסם
כאשר דלק אחרי חייל
שלא חבש כומתה.
! 9על שר־האוצר ייגאל
הורכיץ אמר השבוע שר־הביטחון
עזר וייצמן :״למה
הוא אומר כל הזמן אה ...אה...
אה ...הוא חושב שהוא אנוור

גזו מייסון

שגריר בריטניה בישראל, בא להפרד מראש־הממשלה, מנחם בגין, ערב צאתו
של מייסון לתפקידו החדש: מושל אוסטרליה. בתמונה נראים מנחם בגין
ומייסון כשהם כאילו משתחווים זה לזה באשר הם מתיישבים בכורסאות בלישכת־ראש־הממשלה. אחד
הצלמים לא יבול היה שלא לצחוק למראה המושל הבריטי מייסון המשתחווה למפקד הטרוריסטים בגין.

! 9בזמן האחרון נראה שר-
הפנים הד״ר יוסף כורג מסתובב
בחליפה ובעניבה כש-
סנדלים תנ״כיות לרגליו. הכל
חשבו כי זהו אות הזדהות עם
המתנחלים. לבסוף הסתבר כי
הוא סובל מפריחה על עור
רגליו.
91 בעקבות ביקור נשות
הגנרלים המצריים תבואנה השבוע
ארצה שתי נשים מצריות
נוספות. האחת אשתו של שר־ההגנה
פאמל חסאן עלי,
והשניה אשתו של מפקד אמ״ן
המצרי לביב שורכי. תארח
אותן כאן דאומח וייצמן,
רעייתו של שר-הביטחון.
! 9עם תום תוכנית הטל-
וויזיזז כניסה חופשית, שדנה
במתריעים בשער, נכנסו כמה
מעובדי הטלוויזיה למיזנון,
שהיה סגור. כאשר בא למיזנון
חבר־הכנסת אמנון רובינ שטיין,
הצטער כי המיזנון
סגור. אמר לו אלי ניסן, עורך
התוכנית :״אל דאגה, יש אנ שים
שבפניהם המיזנון נפתח.״
אמר וניגש לדלת האחורית
הוא סובל מפריחה על רגליו.

גגי 1ותן
את ׳ההוראות
בבית של
חח־האלוף
בית מישפחת פורן יש בעיות
ית של פקודות וסירוב־פקו־
.לא ברור שם למי הסמכות
קית לתת אותן. כי קצין צה״ל,
אלוף אפריים (״פרוייקה״ או
ייקה׳לה״) פורן וקצינת־המיש־
,עדה (״עדה׳לה״) פורן גרים
.הם בעל ואשה. מאז עזבו
ילדיהם, גאי ( )24 וגילי (,)21
הבית, אין להם על מי ״להד
פקודות,״ והם עושים את זה
על זה.
מרות זאת, בני הזוג, הנראים
׳בי החיזור כאילו זה עתה
סו, יודעים בדיוק מי נותן

קד המישטרה
בעג׳ור. אחרי שנתיים נמאס לצעירים,
והם קנו חווה ליד מעיליה
בגליל.
עד היום יש חילוקי־דעות בין
עדה׳לה האדמונית התוססת, הטוענת,
כי גידלו שם חזירים, לבין
פרוייקה׳לה, שמתעקש על ברווזים.
ובכל פעם שתת־אלוף פורן
אומר משהו, שפקד פורן איננה
משוכנעת בו, היא מביטה בו בשתי
עיניים בורקות, מניפה ידה ואומרת
:״פרוייקה׳לה ! ראה הוזהרת !״
שניהם בטוחים שהדבר שאכן
משך את פורן וחבריו היה יופיין
של בנות נהריה הסמוכה, וה־

תת־אלוף אפריים (״פרוייקה״) פירן, מזכירו הצבאי של מנחם בגין, יוצא
1 1 1 1 1 1 1 1׳ ^
לעיתונאים אחרי אחת מישיבות הממשלה .״אני משתתף בישיבות הממשלה
* 41-1ייייי •
כשהנושא מעניין אותי ״,הוא אומר. פורן מתלווה לבנין בכל אירועי השלום, קמפ-דייוויד, קאהיר ועתה
עסוק גט בענייני האוטונומיה. לאחרונה התווספה לתפקידו גם משימת מציאת בנין השגרירות.

פחה עברה לגור בפתח־תיקווה.
״לא היה נעים לנו להגיד שאנח נו
גרים בפתח־תיקווה, אז אמרנו
,סביבות תל-אביב׳ ,ומהר השתתקנו.״
אומרים השניים ביחד. הוריו
של פורן גרו בבית בשכונת הוותיקים
בקרית־יובל בירושלים ,״ויום
אחד בא אבא של פרוייקה׳לה
ואמר לי שהוא רוצה לקנות בית
בבית־הכרם. הוא הציע לנו את
הבית שלו בתשלום קטן. מרוב
אושר פרצתי בבכי.״ ומאז ברור
לשניהם שזה ביתם.
הוא שירת כעוזרו של עזר
וייצמן, כשזה היה ראש אגף-
המיבצעים, אחר כך מדריך ראשי
בבית־הספר לקצינים, ראש־לישכה
של רב־אלוף חיים בר־לב, בתקד

פת מילחמת ההתשה, ואחרי כן
נשלח להקים את הצבא בסינגפור.

לא הייתי סולח בתחילת השנה השלישית לשהותם
בסינגפור פרצה מילחמת יום-
הכיפורים, פורן התעקש לשוב
ארצה, ושירת בסיני. אחרי המיל-
חמה חזר לסינגפור .״ובוקר אחד
טילפן דדו וקרא לי לבוא לארץ.״
מינו אותו כדובר צה״ל. מספרים,
כי מונה מאחר והיה הקצין היחידי
בצבא שרב־אלוף דויד אלעזר ושר־הביטחון
משה דיין היו מסוגלים
להסכים עליו-.

״*׳ 11 (3^ 71 ! 1פרוייקה ועדה׳לה פורן ליד האח בביתם בקרית״היובל בירושלים .״תמיד חלמתי
י י 1לבנות אח בבית״ אומר פרוייקה ״וכשסיפרו לי שאפשר לקנות מוכן — התגשם 1 חלום. לפעמים, כשנחה עלי הרוח ואני מחליט לפנק את עדה, אני מכין דגים על הרשת של האח.״

פקודות והיכן. הבית, הגינה,
והמיטבח הם בסמכותה ה־ת
של הפקד עדה. שיחות הון,
נסיעות למצריים ומסיבות-
זייל הן הפיקוד הבילבדי של
אלוף אפריים, וזה בתוקף היו-
מזכירו הצבאי של ראש־הממ־

מיליטאריסט זריים, לבית פרוסמן, בנו ה י
של מנהל השקם בירושלים,
י בפולין .״באתי לארץ כשהיי־בן
שנה, אבל זה לא נקרא,
אומר שאני מירושלים.״ הוא
בבית״הספר החקלאי בשפייה.
יה בן 16 פרצה מילחמת״העצ־ז,
והנער התגייס לצבא. כש בן
,19 השתחרר .״אני לא
זאריסט מטיבעי,״ הוא מציין,
־ עם עוד ארבעה חברים לקבל
פני עולי־תימן שהושיבו אותם

״בוקרטוב״ הייקי שבו היו זוכים
לכשהתעוררו ואיפה שהתעוררו.
שירות־המילואים קרא לו ל־קורם־קצינים.
משלושה חודשים
המתוכננים, הוארך השירות לארבע
שנים .״כי כמו כל הדברים
המוצלחים, לא צריך לתכנן אותם
קודם.״ וערב אחד, כשהוזמן סמי-
נר־הבנות בירושלים לחגוג מסיבת
יום שישי בבה״ד ,1הגיעה עדה,
בת עין־חרוד, עם אחד ממחזריה
לבסיס, פגשה את פרוייקה ו״מייד
התאהבנו,״ אומרים שניהם .״ה אמת
היא,״ מציין פורן בנוסטלגיה
,״שרצינו להתחתן אחרי חודש,
אבל לא היה נעים מההורים
שלה. מה יחשבו עליז איזה פוחז,
או מה? אז החלטנו לחכות עוד
קצת, ובמלאת שלושה חודשים
לפגישתנו, התחתנו.״ תחילה גרו
בקיבוץ, וכשהיה בנם הבכור, גאי,
בן שישה שבועות, עזבו .״האמת
היא שרציתי לראות חיים אחרים,״
אומרת עדה ,״אבל בסוף היינו
מחוץ למשק.״

במילחמת־סיני, כשהיה בחום־
שת־שיחרור, נלחם ברפיח. אחריכן
השתחרר, והם עברו לגור ב-
בית־הספר החקלאי בכפר־גלים.
הוא היה המדריך החברתי והיא —
גננת. אבל, בכל זאת :״אני אומנם
לא מת על חיי־צבא, אבל אני אוהב
את הארץ הזאת, ואם אני אוהב
את הארץ, אז אני צריו להיות
במקום שהכי צריכים אותי.״ אחרי
שנתיים קראו לו לעבור קורס
מפקדי־פלוגות במיסגרת המילואים.
ומאז ״זה נגרר, והנה אני
עדיין בצבא.״

מסביבות
תל־אביב

תחילה היה מפקד הר־הצופים.
על גיבעה שממול להר היתה עומ דת
עדה, מדי שבת, ופרוייקה היה
מסתכל בה במישקפת. פעם בשבועיים
היה מגיע הביתה.
אחרי כן עבר למטה הכללי, למד
בבית־הספר־לפיקוד־ומטה והמיש־

5 1 1 71111(1 1 1 1 1תת״אלוף פורן כשידיו עמוסות צלחות
^ 11 11 111 1מלאות כל״טוב באחד מהאירועים הרבים
אליהם הוא מוזמן במיסגרת עבודתו. עדה. ,בדרך בלל אינה מתלווה
אליו .״אין לי מה לעשות שם, זה משעמם אותי,״ היא אומרת.

כשנבחר יצחק רבין כראש-
הממשלה, הוא קרא את סודן לכהן
כמזכירו הצבאי. אחרי ספקות
רבים הוא המשיך למלא את אותו
תפקיד גם ליד ראש־הממשלה
מנחם בגין.
״אם הייתי מפספס את שיחות-
השלום, לא הייתי סולח לעצמי
עד היום האחרון בחיי !״ הוא
אומר.

עצים לגודל המתאים ממונה הבעל׳
ואילו אשתו חייבת להזין את
האח ולנקות את הארובה.
הבית מרוהט בסיגנון אנטיקה.
״כשהיינו בסינגפור, לא היה לי,
כמובן, מה לעשות, אז כל היום
הסתובבתי בשוק וקניתי. פרוייקה
היה מדריך אותי מה לקנות, איזה
עץ, איזה מין, ואני הייתי קונה.
בכלל, שנינו למדנו את העניין.״

יות, ולסידרת האלים של דת ה־הינדו
נוספו פסלי־עץ מצריים.
בפינה, על אחד הדפים שנקנו
בנפאל, מצוייה קופסת מוזיאיקה
עדינה, מתנה מהנשיא אנוור אל־סאדאת.
לפני
חמש שנים החליטה עדה,
גננת ובוגרת האקדמיה למחול,
להתגייס לשורות המישטרה. היא
מועסקת כקצינת־קישור לצבא׳ ו־
מפחדת מחושך

בינתיים מתרוצץ פורן בין קא־היר,
וושינגטון וירושלים. הוא
מוזמן למסיבות־קוקטייל ולארו־חות־ערב
מפוארות, אליהן הוא
בדרך כלל מגיע לבד .״מה יש לי
לחפש שם 1לעמוד עם כוסית ביד,
לחייך ולשוחח איזה שיחה טיפשית?״
טוענת עדה בלהט אופייני,
״אני הרי אשד, עובדת! אין לי
כוח לשטויות. אם אני מוכרחה,
אז אני מוכרחה. אחרת...״
״לא מפריע לי ללכת לבד,״
אומר פורן בהשלמה ,״התרגלתי,
אבל הייתי רוצה שהיא תבוא. אני,
למשל, יכול לנסוע לתל־אביב כשמישהו
מודיע לי על ערב־שירה,
אבל היא, היא לא עוזבת את ירושלים.״
שניהם
אוהבים לרקוד, ואף כי
היא מורה לבאלט והוא איש־צבא,
הוא הרקדן הטוב מהשניים .״אבל
אנחנו זוג טוב בריקודים,״ אומ רים
שניהם בחיוך.
היא נשארת לבד שעות ארוכות
ולילות רבים .״אבל אני פחדנית׳״
אומרת האשה הנראית תקיפה
ובלתי־רגשנית ,״אני מפחדת
מחושך, מלילה, ממעלית, מגובה,
מהכל. אני ממש מפחדת מהכל.
אבל מה לעשות ...מוכרחים.״

אפרים פורן, יליד פולין, הוא בוגר בית ספר 1111 חקלאי, ובין תפקידיו בצה״ל הוא שימש ן 111
כקצין קרבי, דובר צה״ל, ראש לשכת הרמטכ״ל, וכיום מזכיר צבאי.

-סי ״יו

אנטיקה
הם גרים בבית חד־קומתי, עם
גינה מטופחת .״הצמחים קפאו לי
השנה,״ אומרת עדה בעצב ,״אין

1111 * 1111 עדה׳לה פורן, ילידת עיו״חרוד, בוגרת סמינר לגננות
ואקדמיה למחול, החליטה להתגייס למישטרה.
יי1 1
היא משרתת בדרגת פקד בקצינת קישור בין הצבא והמישטרה.
בגלל עיסוקיו של פרוייקה, במזבירו הצבאי של ראש הממשלה,
נשארת עדה לבד שעות ארוכות ולעתים לילות שלמים. אך היא
איננה אוהבת לצאת, ומעדיפה להשאר בבית שבירושלים.

כד סיני

מאחורי פורן, כמעמד למנורה, ניצב כד סיני בו היו הסינים משתמשים לשימור אפרו
של המת. הבית מלא פסלונים סיניים והודים וריהוט עתיק אותו קנו כשהיה פורן
נציג צה״ל בסינגפור. לאחרונה נוספו גם כדי״חרס מצריים, ופסלי״עץ אותם קנה פרוייקה במצרים.

דבר, עוד חודשיים תהיה פריחה
מחודשת.״ ובינתיים הגינה עמוסה
גזעי עצים .״כל חיי חלמתי
לבנות אח,״ מספר פרוייקה ,״בסוף
התברר שאפשר לקנות מוכן,
אז מאז יש לנו אח.״ על ניסור

השולחן בבית הוא צרפתי, השידה
יפאנית, המנורות סיניות, שני ארונות
נמוכים אדומים הם מסין העממית
והכל משתלב לחדר מרשים
ביופיו. בשנתיים האחרונות
נוספו שטיחי־קיר ותמונות מצר־

כשבעלה אומר משהו שאינו לרוחה
היא מאיימת :״תראה, פרויי-
קה׳לה, אם תמשיך ככה, אני מייד
מדווחת לבוס שלי, השר בורג, והוא
יעשה לך צרות צרורות בישיבות
האוטונומיה! אז תיזהר!״

איש הגרזן

פרוייקה הוא הממונה על הזמנת גזרי״
העצים לאח ועל חיתוכם לגודל הרצוי,
״זה התפקיד היחיד שלו בבית״ אומרת עדה, המטפלת בכל השאר.

1דיכ חיים ק אופ מן יקים ה תנ חלויו ת מ״לו 1.״
ובאשרחבר־ עי רי ה נו שך כלב זהו ס קו פ

כרמליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה ־
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה ־
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

אורה

י חברת-ד,כנם ת
נמיר הציעה להטיל על חבר-
הכנסת יבואן הלגו חיים קופ־מן
להיות קבלן התנחלויות
בשטחים .״כך ניתן יהיה להקים
התנחלויות מלגו, ולפרקן
במהירות בעת הצורך.״
! 8כאשר התארח האדריכל
ישראל נודוכיץ בביתו של
מזכיר אגודת עורכי־הדין בגדה,
עלי גוזלאן, בכפר סיל־וואן
שליד ירושלים, הציגו המארח
במלים אלו :״שמו ישראל
וזוהי הבעיה.״
8בפתיחת התערוכה האמריקאית
לאמנות מודרנית
במוסיאון תל־אביב סיפר השגריר
האמריקאי, סמואל לו־אים,
כי בפעם הראשונה ש ביקר
במוסיאון לאמנות מודרנית
בניו־יורק היה בן .12 דודו
לקח אותו ברכבת מטכסאם.
״היום יכול כל בן־אדם לראות
עבודות אלה אפילו בתל־אביב.״
! 9בין מארגני התערוכה
האמריקאית במוסיאון תל־אביב
נימנה ריצ׳רד זייסלר. מספרת
עליו אסתר רובין,
אלמנתו של הצייר ראובן
רובין, כי בשנת 1947 הגיע
זייסלר לארץ, במיסגרת לימודי
הכמורה שלו. איכשהו התברר
לבעלה, כי זייסלר היה יהודי
שהחליט להמיר את דתו. אחרי
מסע שיכנועים מצירו של הצייר,
השתכנע זייסלר וחזר

העולם התחתון? עכשיו הם
יכולים לעשות דווקא ולנסות
לפגוע בו.״
! 1בראיון שנתן ח״כ מאיר
פעיל לעיתונאי אמנון אב רמוביץ
הוא דיבר על יחסו
של ראש-הממשלה ׳מנחם

שושיק, תוך כדי הריב שלנו,
אם היא רעבה. ירדנו לאכול
ושכחנו שרצינו להתגרש.״
91 בשעת ההכנות לתוכנית
טילפן מני פאר לקאהיר, כדי
לדבר עם כתב הטלוויזיה שם
אהוד יערי• פאר ביקש מן

עמו היא גרושתו ליאורה
ריבלין. השחקנים מתלוצצים
באמרם, שלעיתים בעת הוויכו חים
האלה נדמה שהשניים
נמצאים עדיין בדיון ברבנות.
! 9בשיחה שהתקיימה בין
מנכ״ל רשות־השידור לשעבר

אבי יקיר

השחקן המפעיל ומדבר מגרונו של קישקשתא, כוכב תוכנית הטלוויזיה הלימודית
״מה פתאום׳ /חשף עצמו בפני הקהל במסיבת פורים שהוקלטה עבור הטלוויזיה
הלימודית, בה קישקשתא שיחק את תנילד אחשוורוש. כוכב נוסף במסיבה, שתשודר בפורים, היא
נירה רבינוביץ, המשתתפת גם היא בתוכנית כנערת־יופי בשושן הבירה והמופיעה גם בשירים לילדים.

ברמ לי ט ה

המרכזן המצרי את בית״המלון
ואת מיספר החדר של אהוד,
מבלי לציין את מי הוא רוצה.
אמר לו המרכזן :״אתה רוצה
את יערי, לא כן 1יש לו הרבה
מד, לספר לכם!״
( 8בתיאטרון חיפה מטיל
המנכ״ל האמנותי עודד קוט־לר
את מרותו על כל השחקנים.
היחידה המעזה להתווכח

סנגריה

הלהיט החדש

אכומל מזרחי
מ*קני ואשו!ל זנוון אקג

יצחק לבגי לבין ראש־ד,ממשלה
לשעבר יצחק רכין,
נשאל רבין אם היה רוצה לחזור
ולהיות ראש־ממשלה. השיב :
״כן, בוודאי, אחרת לא הייתי
נשאר בחיים הפוליטיים. אך
אינני מתכוון באמירה זו כי
בכוונתי להציג מועמדותי בתאריך
מסויים.״ בין הנאותיו
מנה רבץ האזנה למוסיקה קלא־

אלי ניסן

עורך ומנחה התוכנית ״כניסה חופשית״ בטלוויזיה
משחק בסרט ״המישחק האמיתי״
בתפקיד מראיין טלוויזיה בתוכנית בשם ״מועד״ .ניסן משחק בסרט
לצידה של מיכל בת־אדם, המככבת בתפקיד הראשי• ״קל לי לגלם
מנחה תוכנית בטלוויזיה, יש לי נסיון רב בזאת,״ אמר ניסן.

לחיק היהדות. כיום הוא פעיל
באמריקה למען הציונות ולמען
ישראל.
! 0בדיון בעיריית תל-אביב
בעניין הכלבים, אמר סגן ראש
העיר דויד שיפמן לראש
אגף התברואה אריה קר־מר
ג ״עשית את השגיאה הקלאסית
מבחינה עיתונאית.
אתה לא יודע שכאשר כלב
נושך בן־אדם זו לא חדשה,
אך כשאדם נושך כלב זו חדשה,
וכאשר סגן ראש עיר נושך
הרבה כלבים זהו סקופ!״
! ראש היחידה הארצית
לאכיפת הגבייה במס-הכנסה,
עופר בן־דויד, התבטא בראיון,
כי הוא לא מפחד מאנשי
העולם התחתון. השבוע תפסה
אמו הקשישה של בן־דויד את
המראיין ואמרה לו :״את ה-
מישפט הזה לא הייתם צריכים
לכתוב. למה להרגיז את אנשי

מוקד

בגין לשר-החקלאות אריק
שרון. אמר פעיל :״אם בגין

כל כך רוצה בגיבור, שיילך
לקיבוץ מעגן־מיכאל, שם יש
לו גיבור אמיתי.״ הוא התכוון
לאלוף (מיל׳) יוחאי כן־ נון,
כיום מנהל המכון לחקר ימים
ואגמים ובעבר מפקד חיל־הים.
יוחאי קיבל אחרי מילחמת ה-
שיחדור את אות גיבור ישראל.
81 מתוכנית הטלוויזיה
שעה טובה, בהנחייתו של מני
פאר, הושמט הסיפור איך
ניצלו נישואי השחקנים אריק
לביא ושושיק שני. סיפר
אריק :״כאשר התחתנו היתד,
הרבנות בשדרות רוטשילד ב־תל-אביב.
באחד הימים החלטנו
להתגרש. לקחנו מונית ואמרתי
לנהג לקחת אותנו לשדרות
רוטשילד. כאשר הגענו לשם
התברר לנו כי הרבנות עברה
לרחוב דויד המלך. במקרה
עברנו ליד מיסעדה. שאלתי את

הסופר הוציא קובץ סיפורים חדש

בשם ״התפכחות״ .במסיבה שנערכה
! 1 11111ו ! !
לכבודו בבית המוציא־לאור שלו, עמוס גפן, ניכנס ראובגי לאמבטיה
הרחבה ועיין בספרו. ספריו עוסקים ביסוריהם של ההומוסכסואלים.
העו ל ם הזה 2217

אנשים
סית וצפייה בטלוויזיה, בסרטי־מתה
אנגליים, המשמשים לו
כהרפייה. לקולנוע איננו הולך,
כי הרבה אנשים מצביעים עליו
ומציצים בו .״אינני רוצה לעשות
פוליטיקה באולם הקולנוע.״

בערב הצגת הבכורה של
הכלה וצייד הפרפרים גילו האורחים
על קירות בית לסין
שש תמונות ישנות של הציירים
הוותיקים יופל ברגנר,

נחום גוטמן, יחיאל קרי־

כשנתיים בניו־יורק, כעבודת-
גמר בבית־ספר לתיקשורת ולטלוויזיה.

8במחזה מזכירים את
חברת־החשמל ׳.הגיב אחד מן
הקהל :״צריו להעריץ את המחזאי
אלוני שכבר הספיק לכתוב
מחזה על המשבר בחברת־החשמל.״

הבדיחה האחרונה שמספר
אגמון אומרת, שכאשר
ייגאל הורביץ הוא שר־האוצר,
העם הוא יתום. הנה, עובדה

עונו חאשוגוונו׳

סוחר הנשק הסעודי שהתפרסם בעיקבות תביעת הגירושין העצומה
של אשתו, ערך מסיבה בפאריס, אליה הזמין את הימרת הישראלית
טובה פורת, כדי שתבדר את אורחיו. את פורת הכיר חאשוקקי כאשר זו הופיעה במרוקו. סמסיבח
שרה פורת שיר אחד בעברית והשאר בצרפתית. בתמונה מתחבק סוחר הנשק עם ידידה חדשה.

— הוא שיקל אותנו.״
! 8השחקנית גילה אלמגור
אינה אוהבת לעבוד בתיאטרון
שאין בו מזוזה על הדלת. עכשיו,
כשבעלה יעקוב אגמון
מנהל את בית לסין, ביקשה
גילה כי יתקין מזוזה בפתחו.
״חשבתי שהוא יקנה מזוזה ואני
עצמי אתקין אותה על הדלת,
אך יעינקלה החליט להביא רב
ולתקוע את המזוזה לפי כל
כללי הכשרות.״

׳ 8לעורך-הדין רב פרי
יש התמחות מייוחדת — עירום
קולנועי. הוא ייצג בזמנו את
סרטי נח נגד השחקנית איכון
מי כ א לי, בתביעתה על כי
צולמה בעירום מזווית שלא
נראתה לה. השבוע ייצג את
מפיקי הסרט מעגלים נגד
שלוש השחקניות שתבעו את
החברה בגלל תמונות העירום
שלהן שפורסמו בהעולם הזה.

דונאלד מק־הנוי

שגריר ארצות״הברית לאו•
מות־המאוחדות הסיר את
נעליו מעל רגליו כאשר ביקר במיסגד אל־אקצה בעת סיורו בישראל.
כאשר ראה מק־הנרי כי מצלמים אותו כשנעליו בידיו גער בצחוק
בצלמים ואמר להם :״רק שהתמונה לא תתפרסם בארצות־הברית.״

81 שלושת השחקניות שהופיעו
בתצלום העירום לא
באו לבית־המישפט בעת הדיון
בתביעה שהן הגישו נגד מי
שדאג לפרסם תמונה זו. חוה
אורטמן לא הגיעה בטענה

כי היתה לה הצגה בבוקר בתיאטרון
חיפה, ושלחה את המנהל
האדמיניסטרטיבי של התיאטרון,
דני מרץ. נועה
כהן־ רז, בתו של פרופסור
ירושלמי, הודיעה כי יש לה
בחינה באוניברסיטה, ורחל
שיין נסעה לחופשה בפאריס.
השופטת חנה אכן־ אור כעסה
שאף אחת מהן לא הופיעה
ופסקה שאין לבקשה על מה
להסתמך. ואישרה את המשך
פירסום תמונות העירום.
81 את הקרניבל הברזילי
שפרץ בשבת שעברה, התחילה
בישראל תחנת גלי צה״ל 48
שעות קודם לכן. בתוכנית,
שאותה הגישו דוכי לנץ ואלי
ישראלי, השמיעו השניים
מוסיקה דרום־אמריקאית,
להנאת חובבי הקרניבל. התוכנית,
שהתמשכה אל שעות הלילה
הקטנות, זכתה בתגובות
מקיבוץ ברור־חייל, שבו מתגוררים
עולים מדרום־אמריקה.
הם טלפנו מדי פעם לתחנה
הצבאית וסיפרו שאצלם ב.קיבוץ
חוגגים כולם ורוקדים
לקצב המוסיקה. בשעה שתיים
וחצי לפנות בוקר הגיעו לתחנה
בעלי המיסעדה הברזילאית ש

יצחק פטימצקי, מד רבי
לבנון ויחזקאל שט
רייבמן. שווי התמונות הוא
כשני מיליון לירות. כאשר

נשאל מנהל התיאטרון, יעקוב
אגמון, היכן השיג את הציורים
האלה, השיב כי מצא
אותם בבנין הוועד־הפועל,
תלויים במיסדרונות ובחדרים.
מסתבר כי לפני שנים רבות
עודדו אנשי הוועד־הפועל את
הציירים הצעירים דאז, וקנו
מהם את התמונות. יענקלה
החליט לשאול את התמונות
האלה ל־ 48 שעות, ביטח אותן
והציב שמירה צמודה עליהן.
8אחרי הצגות בכורה נוהגים
השחקנים לתת מתנות
איש לרעהו. אחרי הצגת הכלה
וצייד הפרפרים חילק הצייר
יוסל ברגנר, שצייר את התמד
אורה למחזה, הדפסים של ציוריו
לכל עובדי הבמה, המל-
בישות ושני השחקנים. המחזאי
ניסים אלוני נתן אלבומים
עם צילומים מההצגה. גילה
אלמגור חילקה עששיות, הנזכרות
בהצגה.
! 8אגב, בנו של אגמון,
עידן, ביים הצגה זו לפני
העולם הזה 2217

1י 1ו ״1קיבל ערב צאתו למקום כהונתו בקאהיר מהאחראי לנושאים ערביים ך1 11ץ י 1
במרכז־ההסברה, מאיר ג׳ראר, את מגילת־העצמאות כתובה בערבית.
ו1111 #1 1

בן־אלישר מתעתד לתלות את תרגום מגילת־העצמאות מעל כיסאו בחדר השגריר בקאהיר.

ביפו, והביאו עימהם משקאות
ומאכלים דרום־אמריקאים ל הנאת
מגישי התוכנית.
! 8מי שהיתה תחקירנית
בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת,
יעל פז, שפוטרה כאשר ירדה
התוכנית, עוסקת כיום בשלוש
מלאכות: היא עורכת חדשות
בצהרון מעריב, אחראית על
תלונות הציבור בחברת עלית,
ותחקירנית בתוכנית שעה טובת
של מני פאר.
! 8מנכ״ל רשות־השידור
יו סף (״טומי״) לפיד חוזר
שוב לגלי צה״ל, להנחות את
התוכנית שאותה הינחה לפני
שנתמנה למנכ״ל. התוכנית
לכל הדעות מציגה שני אנשים
שדעותיהם מנוגדות זו לזו.

! 8הבמאי שאול דישי
עשה סרט קצר בן 18 דקות
בשם איש שחור — איש לבן.
הטלוויזיה סרבה להקרין אותו,
בטענה כי ״בקרית מלאכי לא
יבינו את הסרט.״ דישי, שכמעט
שכח את הסרט ועבד מאז בסרטים
רבים אחרים, קיבל השבוע
מיברק מלוס־אנג׳לס,
שבו הוזמן להיות נוכח בעת
הצגת סרטו שם .״כבר ממש
לא נעים לי עם הסרט הזה.
כל כך הרבה ביקרו אותי עליו
בארץ, ובחוץ־לארץ כבר הספקתי
להציג אותו כמה פעמים.״
81 בשבוע שעבר פשטה
שמועה עקשנית בבית־המישפט
בתל־אביב, כי שופט מחוזי נורד,
למוות. הסקרנים הקבועים
של בית־המישפט והרבה מאנשי
הפרקליטות מיהרו למקום.
היו אפילו אנשים שסיפרו כי
ראו נער שותת־דם יוצא במרוצה
מהדלת הראשית של
בית־המישפט ופונה לכיוון בית-
חולים איכילוב, ושוטרים רודפים
אחריו. הסקרנים אף חזו
בטיפות הדם שנותרו על ה-
ריצפה. הפרקליטה האדמונית
פנינה דבורין נראתה ממהרת
לקומה הרביעית של בית-
המישפט המחוזי, ובמעלית הסבירה
שהיא אצה לראות מה
שלום חמה, השופט המחוזי
חיים דכורין. כאשר הגיעה
לקומה הרביעית הסתבר כי
היתה זו בהלת שווא. בחור
עצבני, שיצא מאחד מאולמות
בית־המישם ט, שבר באגרופיו
את אחד מחלונות הזכוכית של
המזכירות. איש לא נפגע, מלבד
הבחור עצמו, וכל סיפור
היריות לא היה ולא נברא.

בחודש יולי 1979 נמכרה דירת 41/2חדרים ברמת־השרון תמורת

2.400.000ל ״י

מאז עלה המדד ב־ ;600/0מחיר חדירה צריך לחיות:
היום אתה עוד יכול לקנות דירת איכות של
אברהם גינדל ברמת־השרון תמורת:

3.840.000ל ״י
2.575.000ל ״י

וזו גם ההזדמנות האחרונה שלך להרוויח:

1.265.000ל ״י

מחירי הדירות חייבים לעלות, בקרוב. אברהם גינדי מציע לך 12 דירות בשלבי בנייה מתקדמים,
בהנחה של 400,000.-ל״י. תשלומים ללא ריבית והצמדה, משכנתא עד 600,000.-ל״י.
רמת־חשרון פרוייקט יוקרתי ב״צמרת השרון״ :דירות דו מפלסיות 2 ,חדרי רחצה
בריצוד קרמיקה, חימום דירתי ועוד.
2,575,000ל״י
41/2חדרים
1,750,000ל״י
21/2חדרים, מרווחת
3,050,000ל״י
דירת גג
פרוייקט ״גני גינדי״ :דירות דו מפלסיות 2 ,חדרי רחצה ועוד
פתח־תקוה
1,890,000ל״י
4חדרים
41/2חדרים(בבנץ בן 12 דירות) 2,150,000ל״י

ראשודלציון במקומות הטובים ביותר:
4חדרים ברמת כוכב
1.650.000ל״י
4חדרים בנווה כצנלטון
1.775.000ל״י
(כניסה מיידית)
41/2חדרים בפנינת לוינסון
(דו מפלסיות)
2.050.000ל״י
פנטהאוס ברמת כוכב
2.400.000ל״י
(המחירים לא בוללים מ.ע.מ).

במבצע ״ 12 דירות״ יהיה פתוח משרד המכירות בראשון־לציוו במוצ״ש בשעות 22.00-18.30 :

אברהם גיוד

רמת־העזר1ן
רח׳ סוקולוב ,84 טל 475131 .־03

ראשון־לציון
רח׳ הרצל ,62 טל 998663 .־03

פתח־תקוה
רח׳ חיי 6עתר ,28 טל 905593 .־03

אברהם גינדי במה דירות שאנשים ץ ווהבים

מאת

העזתה המדהימה ובין הרפתקה קלת־דעת
וחסרת־שחר.

אור* א סר־י

נתן היה מחונן כדיוק ככושר־אבחנה
כזה.
הוא היה בעל חוש-מידה, שלא התערער
גם בשיא מילחמת־המחתרת. אפשר היה
לסמוך על שיקול־דעתו בכל מצב — גם
כשהתהדקה סביבו טבעת השוטרים הבריטיים
בימי העוצר, וכל אחד מהם היה
אמור להרגו עם זיהויו בו במקום, כפי
שקרה ליאיר.
הוא לא היה ״מפקד״ ,אלא ״יושב-
ראש״ — גם כשהמחתרת לא קיימה ישיבות,
מטעמי ביטחון. הוא היה שומע את
כל הדיעות, מקשיב לכל הטענות, שוקל,
בורר, ולבסוף מחליט. החלטותיו נתקבלו,
בדרך כלל, מפני שהכל ידעו שהוא עצמו
קיבל אותן על־פי אמות־מידה הגיוניות,
ללא התרגשות.

ך שראיתיו לראשונה, התאכזבתי.
* ידעתי שעומדת מולי דמות הירואית,
כימעט אגדתית. נתן ילין־מור, לשעבר
פרידמך ילין, המפקד של לוחמי־חרות־יש־ראל,
האיש שנתן את הפקודה לכמה מן
המיבצעים המרעישים ביותר של המחתרת
העברית, אדם שהיה צפוי במשך
שנים להוצאה־להורג מיידית עם היתפסו.
הוא נראה כאיש רגיל מאד — אולי
יותר מדי רגיל. פניו היו פאסיביות, כימ־עט
ניטרליות. שום רגש לא ניכר בהם.
קולו היה דק, גבוה קימעה, לא קולו
הרועם של טריבון ההמונים. עיניו הכחולות
ניבטו בעד משקפיים עבים.

מנהל־ליהוק הוליוודי היה משתמש
כו כדי לגלם את דמותו של
מורה או פקיד. לעולם לא היה
עולה על דעתו להניח לו לגלם
דמות של מנהיג הטרוריסטים, המטיל
את חיתיתו על האימפריה
הבריטית, המחליט להוציא-להורג
כני-אדם ולבצע תקיפות העוצרות
כתעוזתן את נשימת העולם.

שת מהגנות
מעט אנשים ניתן בחייהם לחולל
/מהפכה. כימעט ואין אנשים המסוגלים
להיות שותפים לשתי מהפכות,
בזו אחר זו.
יש לכך סיבות הגיוניות. דרושה לאדם
אמונה חזקה מאוד כדי שיהיה למהפכן,
קל וחומר כאשר הוא מחרף את נפשו
למען האידיאל. אם המהפכה מצליחה, אין
המהפכן רואה לפניו תפקיד חשוב יותר
מאשר השמירה על ההישג שהושג. הוא
הופך שמח, המוכן להגן בלהט, ואף
באכזריות נזעמת, על האידיאל של אתמול.

ברי החוגשות
ברו •טניס — ובהן שנים של עבו-
? דה משותפת מאומצת — עד שעמדתי
על סודו של האיש.
הוא היה המפקד האידיאלי של מחתרת
לוחמת וקיצונית.

דוגמות לכך ישנן לרוב. כאלה
היו אנשי העלייה השניה, שחוללו
את אחת המהפכות הגדולות כיותר
של המאה ה־0צ. כזה הוא,
להבדיל, מנחם בגין.

כי הוא סיפק לה את הדבר האחד
שהוא יקר-מציאות ככל תנועה
מהפכנית: ראש צלול.
נתן לא היה ״מפקד״ ,במובן המקובל
של המילה — לא להלכה ולא למעשה.
להלכה היה אחד משלושת חברי ״מרכז
לח״י״ — מוסד שהיה מקביל למיפקדת
אצ״ל. אך בעוד שאצ״ל שקד על תדמית-
עצמית צבאית, והיו בו מפקד, מיפקדה,
דרגות ופלוגות, התכוון לח״י להיות תנועה
פוליטית לוחמת, וראשיו היו מנהיגים
מדיניים וצבאיים כאחד.
אצ״ל התה, לפחות מאז ,1936 הזרוע
הצבאית של התנועה הרוויזיוניסטית. היה
לו קשר הדוק עם בית״ר( .בארץ היה
בית״ר כפוף לאצ״ל, בפולין היה אצ״ל
כפוף לבית״ר ).המפקד העליון של אצ״ל
היה זאב ז׳בוטינסקי עצמו, שהיה מנהיג
פוליטי מובהק. אצ״ל לא היה אלא גוף
צבאי מבצע.
לח״י כפר בכל התפיסה הזאת, וזאת
היתד, אחת הסיבות לפרישת מייסדיו מ-
אצ״ל, ב־ ,1940 ערב מותו של ז׳בוטינסקי.
לפי תפיסת לח״י, התנועה הפוליטית היתה
זהה עם הגוף הלוחם, ללא כל הפרדה.
מרכז לח״י היה, על כן, גם הגוף הפוליטי
העליון וגם המיפקדה הצבאית העליונה.
בשיא המאבק, היה המרכז מורכב משלושה,
שהיו להלכה שווי־זכויות. למעשה
היה נתן פרידמן־ילין (״גרא״ בשמו המחתרתי
,״נוסך׳ בפי ידידיו) הדמות הדומיננטית.
הכל ראו בו את המפקד הראשי,
בדומה למעמדו של מנחם בגין באצ״ל.

הוא היה הראש, מפני שהיה דו
ראש.
ישראל שייב (אלדד) היה ונשאר פאנא-
טיקן, קנאי שעיקר כוחו בכתיבה משלהבת•
יצחק יזרניצקי (שמיר) היה איש־מעשה,
טרוריסט אמיתי, חסר־מעצורים,

חסר־רחמים, בונה כוח ומתכנן מיבצעים.
שום גוף לא היה מסוגל לתפקד בהנהגת
שני אלה, לולא עמד לצידם — ולמעשה
בראשם — אדם בעל תכונות שונות לגמרי.

נתן
ילין־מור היה מיזוג גדיד
מאד: איש-אמוגה, שדבק בתפיסתו
כבל מחיר — אך יחד עם
זאת רציונלי לחלוטין. מעולם לא
״איבד את הראש״ .מעולם לא התרגש.
מעולם לא נסחף בהתלהבות
למעשה-שטות.

הוא היה איש מחושב בעניינים גדולים
וקטנים, בנושאים שחבקו עולם ובפרטים
של יום־יום. הוא היה מסוגל לשקול בדם
קר את הסיכויים והסיכונים הכרוכים ב־מיבצע
כמו רצח הלורד מוין בקאהיר,
ולרשום את מיספר הפעמים שבו התגלח
בתער, כדי לעמוד על טיבו בהשוואה
לאחרים.
מחתרת קיצונית צריכה לדעת היכן ה גבול
הדק בין מיבצע המרתק את העולם
ובין מעשה המקומם את האנושות! בין
תוכנית המבטיחה הצלחה מסחררת בעצם

יש לכך גם סיבה שניה. אין שתי מה פכות
הדומות זו לזו. כל מהפכה מושכת
את האנשים המתאימים לה מבחינת האופי,
הטמפרמנט, ההשקפה. כאשר יש צורך
במהפכה הבאה, אין מחוללי המהפכה הקודמת
מתאימים לה מכל בחינה שהיא,
מאחר שהם ״נבחרו״ על פי אמות־מידה
שונות לגמרי.
נתן ילין־מור היה אחד הנדירים, הנדירים
עד מאוד, שהיו מסוגלים למלא תפקיד
חשוב בשתי מהפכות — זו שניצחה עם
הקמת המדינה, וזו הנמצאת עדיין בעיצומה
— מהפכת־השלום.
אצל איש כמו. ילין־מור, הביוגראפיה
הרעיונית אינה חשובה פחות מאשר ה ביוגראפיה
האישית. היא מלמדת על האיש.
האודיסיאה התחילה בוורשא של שנות
ה־ ,30 שם התרכזו חניכיו הצעירים של
זאב דבוטינסקי, אנשי בית״ר. לשם באו
שליחי אצ״ל מהארץ, כדי לגייס אנשים
ונשק. ביניהם בלט צעיר יליד־פולין, מ ראשי
אצ״ל בארץ, אברהם שטרן, ששמו
המחתרתי היה ״יאיר״.
לקראת סוף העשור החלו הצעירים מתמרדים
נגד הנהגתו של ז׳בוטינסקי, שנראה
להם מהיר מדי. הם תבעו פעולות,
״אקטיביזם״ .בניגוד לז׳בוטינסקי, הם לא
האמינו במצפון האנושות, וגם לא באופי
הטוב של האומה הבריטית. הם האמינו,
שוב בניגוד לז׳בוטינסקי, שעומדת לפרוץ
מילחמת־עולם.
המתמרדים התחלקו לשניים. חלק מהם,
וביניהם נציב־בית״ר פולין, מנחם בגין
המשופם, נשארו קשורים בחוט־הטבור לתנועה
הרוויזיוניסטית, ולא הרחיקו לכת
במרידתם בדבוטינסקי — למרות שזה

נתן פרידמן־ילין(מימין) וזאב רבוטישק׳(משמאל) ומנחם בגין(שלישי משמאל)

ם 1ס -(המשך מעמוד )27
הישווה את נאומו של בגין, בעת העימות,
לחריקת דלת חלודה. אחרים היו מוכנים
לפרוש וללכת אחרי יאיר.
ילין־מור, שהגיונו הקר לא ידע גבולות
וסייגים, נמנה עם הצעירים שהלכו אחרי
יאיר. זה ניגש לאירגון פעולה שנועדה
לחולל מהפכה: גיוסם ואימונם של רבבות
צעירים יהודיים בפולין, הבאתם באוניות
לחופי ארץ־ישראל וכיבוש הארץ
בכוח. לשם כך התקשר עם האצילים האנטישמיים
שעמדו בראש הצבא ולפולני,
ששמחו לקראת האפשרות של הסתלקות
היהודים מארצם. הוא השיג מהם נשק
ומיתקני־אימונים.

מוכן לשרת את הנאצים, ואנשי יאיר
טוענים כי רזיאל הוא סוכן האינטליג׳נם
הבריטי.
כאשר הגיע ילין־מור לארץ, בראשית
,1941 הצטרף מייד ליאיר, הפך עוזרו ה ראשי,
איש־אמונו ויועצו. יאיר הטיל עליו

כי גרמניה הנאצית תנוצח במילחמה, וכי
בעלות־הברית ינצחו. אפשר היה גם לנחש
כי לקראת הניצחון תתחיל ההתחרות בין
מדינות־המערב ובין ברית־המועצות.
נתן, שבא ממיזרח אירופה, ידע להעריך
את עוצמתה של מדינת־הסובייטים. לא

כעוד שאצ״ל נקט קו אנטי
ערכי קיצוני, והטיף לשינאת הערכים
ככל פירסומיו ומעשיו, החל
לח״י מגייס ערכים לשורותיו ונעזר
כהם כפעולות חשוכות. הכפר
אכו-גוש הפך אחד ממיכצריו.

מילחמת־העולם, שז׳כוטינסקי
לא רצה להאמין כי תפרוץ — שמה
קץ לתוכנית זו. היא גם גרמה לפילוג
כין נאמני ז׳בוטינסקי ונאמני
יאיר.

ז׳בוטינסקי סבר כי יש לרכז את כל
הכוחות למיגור היטלר. לכן ציווה על
אצ״ל להפסיק את כל הפעולות נגד ה-
מישטר הבריטי בארץ. אצ״ל החל משתף
פעולה עם הבריטים נגד יסודות ערביים
פרו־גרמניים (למשל בעיראק, שם נהרג
דויד רזיאל בשרות הבריטים) וגם נגד
הקומוניסטים בארץ (שהתנגדו במשך שנה
וחצי למילחמה, עד לפלישת הנאצים לברית־המועצות).
השקפתו
של יאיר היתה הפוכה. הוא
קבע כי יש רק יעד אחד: לסלק את הבריטים
מהארץ. כל האמצעים היו כשרים
בעיניו להשגת מטרה זו. לדעתו, ככל
שבריטניה עמדה להיחלש במילחמה, כן
ייטב. מכיוון שאויבי האוייב הם בעלי-
ברית פוטנציאליים, מותר היה להתקשר
עם אויביה של בריטניה ולהשיג מהם
עזרה. אויבי הבריטים היו, כמובן, האיטלקים
והגרמנים.

הזנ 1נ 1וזב*ו
^ ל רקע זה התפלג אצ״ל ביוני ,1940
? כאשר אנשי רזיאל טוענים כי יאיר

אדמת מצריים, בא הדבר גם לשמש דוגמה
לנוער המצרי, ששנא את הבריטים, ולק רוא
לו לשתף פעולה עם המחתרת העברית.
שני מבצעי־הפעולה, אליהו בית־צורי
ואליהו חכים, נאמו בביודהמישפט
המצרי על מילחמת־השיחרור, הודיעו שאינם
פועלים למען הציונות אלא למען
שיחרור הארץ מעול האימפריאליזם. הם
הפכו גיבורי הנוער המצרי דאז, בני דורו
של גמאל עבד־אל־נאצר ואנוור אל־סא-
דאת.

לידתו של..משר״
^ כים סכרו שכל אלה אינם אלא
מעשים ועמדות טאקטיים. הם טעו. 1 ילין־מור גיבש השקפה אמיתית ומקיפה —

מנחם כגין כהלווייה
ראש מגולח אחרי המעצר
משימה היסטורית: לחזור לאירופה הכבושה,
למצוא ברומניה מגע עם הגרמנים,
להציע להם שיתוף־פעולה עם המחתרת
העברית נגד הבריטים.
אולם סידרי-המחתרת היו אז לקויים.
ילץ־מור נתגלה על-ידי הבריטים בסוריה,
בדרך לאירופה, ונעצר.

כעכור שנה נהרג יאיר כשנתפס
על-ידי המישטרה הכריטית כ־דירת־גג
כדרום תל-אכיכ, וילין*
מור העצור הפך המנהיג המדיני
ומעצכ-דרכה של לח״י.
כאשר ברח ממעצרו, כבר היה ברור

ילין־מור ושמיר 1949
״דיספרופורציה עצומה״ ?
היו לו אשליות לגבי מהות המישטר בה.
עוד בראשית מילחמת־העולם, כאשר פנו
אליו סוכנים סובייטיים בווילנה והציעו
לו שיתוף־פעולה כדי להכין מחתרת פרטיזנית
לקראת פלישת הגרמנים, השיב
להם ילין־מור (כפי שסיפר לי לא״פעם):
״זבוב אינו עושה ברית עם פיל. אנחנו
מופקרים כאן לחסדים שלכם, וכל ברית
בינינו פירושה שנהפוך לסוכנים שלכם.
אם אתם רוצים לנהל משא־ומתן על ברית
אמיתית, פנו לאירגון שלנו בארץ־ישראל.״

כסיוד כיוון
״בעוד רגע יאסרו את כולם...״

עתה הכין ילין־מור שהגיעה השעה
לכרית. ב־ 1940 פזל יאיר ל•
עכר הגרמנים, שהיו כאותה׳שעה
האוייכים העיקריים של כריטגיה.
כ־ 1944 החל ילין־מור שולח מכטים
לעכר כרית-המועצות, שהפכה
עתה המתחרה העיקרית שד הכרי-
טיס.
לח״י קבע סיגנון חדש. על הכוונת לא
היה עוד ״השילטון הזר״ ,נוסח אצ״ל, אלא
״האימפריאליזם הבריטי״ .משם הוביל צעד
נוסף לעבר המילחמה ב״אימפריאליזם״
בכלל. משם הגיע לתפיסה מדינית מגובשת,
בעלת משמעות גלובלית .״הנימר־ליזציה
של המיזרח התיכון,״ סיסמה שהופרחה
לראשונה על-ידי לח״י, מכיוון שכל
המיזרח התיכון היה אז בידי מדינות-
המערב, היתד, סיסמה זו צריכה לקסום לשליטי
מוסקווה.

יצחק שמיר ליד גופת ילין־מור

״הכישרונות הגדולים לא מצאך את האפיק...״

כאותה שעה גם החל ילין־מור
לתפוס את חשיכות ההתפתחויות
כמרחם עצמו, שמנהיגי אצ״ל, ומנהיגי
״היישוב המאורגן״ ,התעלמו
מהן בליל. הוא הכין את הצורך
ליצור קשרים עם גורמים
ערכיים.

מיסמכיס בסגירת השגרירות

רצח הלורד מוין בא לשרת את כל
המגמות האלה. הפגיעה בנציג המדיני ה עיקרי
של האימפריה הבריטית במרחב
באה להרשים את מוסקווה ברצינות המאבק
של לח״י. מכיוון שהדבר נעשה על

תפיסה לאומית שהתנגדה לאימפריאליזם,
שדגלה בניטרליות בין ברית־המועצות וכד
דינות־המערב, באוריינטציה על העולם
השלישי, בגישוש לעבר העולם הערבי.

* באסיפה של רשימת הלוחמים, בבחירות
לכנסת הראשונה.

עם הכת דורית

קשה לדעת לאן היה לח״י מגיע
כדרך זו, מכחינה רעיונית ופוליטית,
לולא החליטו הכריטים כ•

מפתיע, ב ,1947-להסתלק !מהארץ.
מילחמת־השיחרור של המחתרת
הסתיימה לפני שהכשילו תהליכים
אלה.
התחלתי לקיים שיחות עם ילין־מור
בימי הכנסת הראשונה, שבה כיהן כנציג
רשימת ״הלוחמים״ ,ספיח של לח״י שהתפרק
חיש־מהר מחוסר השקפת־עולם
מוסכמת.
לא מצאתי עימו שפה משותפת בעניין
העיקרי. הוא דגל אז עדיין בתפיסה ש
החשובים
ביותר שנולדו במדינת־ישראל
בשלושים השנים הראשונות לקיומה.
המעשר אינו ״מצע״ ,במובן המקובל
של המילה בישראל. זהו ניסיון ליצור
השקפת־עולם שלמה חדשה, מעשית ומפורטת
לפרטי־פרטיה, לכל שיטחי־החיים —
החל במקומה של ישראל במאבק הגושים
ומעמדה במרחב וכלה בסידרי השילטון
והחברה.
עבדנו על המינשר במשך יותר משנה,
כאשר בכל שבוע נפגשנו כמה פעמים.
העבודה נעשתה בשקט, ללא פירסום כלשהו,
דבר שהוליד נסיון־נפל של איפר
הראל, אז הממונה על שרותי־הביטחון,
להדביק לה תווית של ״מחתרת להפלת
השילטוך.

כתקופה זו למדתי להעריך, ואן!
לאהוכ, את ילין־מור. היה לו
יושר אינטלקטואלי מוחלט. לא
היתה אצלו פזילה כלשהי, ולוא גם
הקטנה שכקטנות, לעכר הפופול ריות.

יצאנו לחבר תעודה שתמצא חן
בעיני מישהו, שתפלס לנו דרך לכנסת
או לממשלה. יצאנו לחבר מיסמך אשר
יתן תשובת־אמת לבעיות האמיתיות של
ישראל, בדור הזה ובדור הבא.
לא החלקנו על הדברים ולא חיפשנו
פשרה, כאשר לא היתה הסכמה בינינו.
התווכחנו שוב ושוב, העמקנו את הניתוח,
עד שמצאנו את התשובה המשותפת. היה
זה תענוג אינטלקטואלי טהור.

תאתווו ישר 11(<..גיר־
יאיר היום, לא אז

^ י שיכוא באחד הימים לנתח מיסמך
• י זה, ואת תרומתו של ילין־מור למאגר
השיכלי המרוכז בו, ימצא כי תרומתו
העיקרית היתד, בקביעת עמדה ניטרלית
עקבית במאבק הבינגושי, ואוריינטציה
על העולם השלישי.
בועז עברון הוסיף למעשר נימה הומאניסטית
תקיפה בענייני תרבות וחינוך.

פרידה ואלישע ילץ־מור גהלווייה
״כאשר תערוך פרעות ביהודים, אל תפסח עלי!״
העברית שהכרתי בימי, לא היה כמוהו
דייקן, אמן הסיגנון הפשוט. הוא למד אותו
בבית־הספר העברי בפולין.

מי שרוצה להכין את מעשיו של
ילין־מור כ־0צ השנים האחרונות,
ימצא את כל התשוכות כ״מינשר״.
התפיסה השלמה, שגוכשה כמיס־מך
זה, תוך עכורה כה מאומצת
וממושכת, הנחתה אותו מאז.

נתן ירין־מור כעורך ״אתגר״

הפורש פרש מן הפורשים, כשאלה הפכו למינזסד
היתד, פופולרית בשנות ה־ ,40 ירושת הקולוניאליזם
הצרפתי בסוריה: כינון ברית
בין ״עמי המעוטים״ במרחב — ישראל,
המאמנים, הכורדים, הדרוזים ועוד. אחד
מנביאיה היה ערי ז׳בוטינסקי, בנו האהוד
של המנהיג, שכיהן גם הוא בכנסת הראשונה,
מטעם חרות.
ניסיתי לשכנע אותו שזוהי תפיסה חם-
רת־שחר, וששום כוח אינו מסוגל לעמוד
מול פני הלאומיות הערבית, שתכבוש את
המרחב כולו, ושבה יש לראות את בעלת־הברית
הטבעית של ישראל.

לא שיכנענו איש את רעהו כ שלב

המיפנה בא בימי מיבצע־סיני, בסוף
.1956 כמוני, הזדעזע ילידמור מן האיוולת
והציניות שבמיבצע זה, שבו העמידה
ישראל את עצמה לשרות שתי מדינות
קולוניאליות שוקעות. בפגישות אחדות
נולד הרעיון להקים את הקבוצה הרעיונית,
שקראה לעצמה, לאחר מכן ,״הפעולה
השמית״.
היצירה העיקרית של קבוצה זו היתר,
מיסמך שנקרא המעשר העברי. אני מאמין
שבאחד הימים, בעתיד, יבואו היסטוריונים
ויקבעו כי זה היה אחד מעשרת המיסמכים

המהנדס בנימין עומרי תרם את ראיית
המישטר הקיים בשלמותו, כפרי המהפכה
הגדולדה של העלייה השניה, ואת התפיסה
החברתית־כלכלית של המישטר הרצוי,
שקראנו לו, אחרי היסוסים רבים, בשם
״סוציאליזם חופשי״.
תרומתי העיקרית למינשר היתר, חיוב
הלאומיות הערבית כבעלת־הברית של יש ראל
החדשה בקונפדרציה מרחבית, והקמתה
של מדינה לאומית פלסטינית לצד
ישראל, בגדה וברצועה (שהיו אז עדיין
בידי ירדן) ,במיסגרת מיבנה פדרטיבי
(״אוגדת הירדן״) שישמור על אחדות
הארץ. תרמתי גם את ההגדרה ה״שמית״,
כסיסמה המאחדת את התרבות העברית
והתרבות הערבית.
הניסוח הסופי של המיסמך נושא את
החותמת של כל מחבריו. יעקב ירדור,
ידידו של ילין־מור, סיפק את הביקורת,
שאילצה אותנו לדון מחדש בנקודות שלא
היו די ברורות, או שהיה בהן חשש של
סתירה פנימית. אני סיפקתי את הסיגנון
הפוליטי המאחד. ואילו ילץ־מור סיפק
למינשר את אחד מאוצרותיו הבולטים ביותר
— השפה העברית המצויינת, הפשוטה
והחלקה, שבה היה כוחו. מכל ידעני השפה

תחילה לא היה ברור מה יהיה אופייה
של ״הפעולה השמית״ — תנועה מדינית
או קבוצה רעיונית? ב* ,1959 לקראת הב חירות
לכנסת הרביעית, שקלנו את האפשרות
להניף דגל זה בראש תנועה חדשה
שתנסה להגיע לכנסת. נפגשנו עם ב ך
הרוש, גי בו ר מרד ואדי־סאליב, בנסיון
להקים תנועה משותפת, שהיתה מקדימה
את הפנתרים השחורים בעשר שנים. נערכו
גם פגישות עם שמואל תמיר, שהתקרב
אז לגישה שלנו ושאימץ לעצמו כמה
וכמה מסעיפי המעשר, שנראו לו פופולריים
(וגם את העיצוב הגראפי של המעשר)
.השתכנענו חיש־מהר שגישתו אינה
רצינית( .תחת זאת הקים תמיר את ״ה־מישטר
החדש״ ,שהיה מעין חיקוי של
״הפעולה השמית״).
אחרי כמה אסיפות-עם ונסיונות אחרים,
התברר לכולנו כי הזמן אינו בשל להצגת
גישה כה מהפכנית בזירה הפוליטית היומיומית.
תחת זאת החלטנו להוציא כתב־עת
מדיני־רעיוני. קראנו לו בשם אתגר.
ילין־מור היה עורכו והרוח החיה בו.
נדמה לי כי מעולם לא הופיע בישראל
ביטאון כה רציני, בעל רמה כה גבוהה
של יושר אינטלקטואלי ומאמץ מחשבתי
— שלא לדבר על טיב הסימון העברי —
כמו אתגר. נתן ערך אותו (בלי שכר,
כמובן) ,וגייס למענו את הכסף הדרוש
מתרומות (הוא היה גאון בשטח זה).
״הפעולה השמית״ התפרקה, למעשה,
ב־ ,1965 לקראת הבחירות לכנסת השישית,
עם הקמתה של רשימת העולם הזה —
כוח חדש. נתן לא יכול היה להצטרף

לרשימה, שקיבלה על עצמה — מטעמים
טאקטיים בלתי־נמנעים — את החותמת
של שבועון זה, ושבראשה עמדו עורכיו.
אחרי תשע שנים רצופות, שבהן נפגשנו
כל שבוע לשיחה של כמה שעות, לרוב
בביתו, על העוגות הנהדרות של אשתו
פרידה, קפה וקוניאק, התרופף הקשר.
נשארנו ביחד בפעולות רבות בארץ וב־חו״ל.
השתתפנו ביחד בפגישות ברומא,
שהכינו את הוועידה הגדולה בבולוניה,
והשתתפנו ביחד בוועידה זו. נפגשנו ביחד
עם אנשי־שמאל מצריים ועם אנשי אש״ף.
(המשך בעמוד )50

כ״האפנינג״ פוליטי
״הלוואי שאלוהים יזמן לי פיתויים...״

במדינה
(המשך מעמוד )29

ככל הפגישות האלה לחם ילין־
מור ללא־פשרה כעד גישה טאו־זגת,
המכירה כזכויות הלאומיות
של הישראלים והפלסטינים.
זכורני שיחה בטרקלין של בית־מלון,
עם חאלד מוחיי־אל־דין ,״המייג׳ור האדום״
,ראש השמאל המצרי. דובר על
ניסוח מיסמך. בעוד שאנשי רק״ח היו
מוכנים לקבל טיוטה שהוצעה על-ידי ה־מישלחת
הסובייטית, התנגד נתן, כמוני,
לכמה וכמה ניסוחים, ואף הצליח להביא
לתיקונם, תוך הסכמת המצרים.
היו שסברו כי בשנים האחרונות התקרב
נתן יותר מדי לרק״ח, ולא פעם סברתי
כך גם אני. אך ילין־מור לא הצביע מעולם
בעד מיפלגה זו, והגדרתו כאיש ״השמאל״
היתד, מוטעית מיסודה — אלא אם כן
מתכוונים בהגדרה כוללנית זו לכל מחנה
הקידמה והשלום. אך הוא היה מוכן להעזר
ברק״ח בפעולתו הפוליטית, וסבר כי מיל־חמת־הקודש
של ממשלות־ישראל בברית־המועצות
היא טעות מדינית הרת־אסון.

״אילו חי יאיר
מחרת מותו שאלו רבים :״מתי
/השתנה נתן ילץ־מורו״

התשוכה הנכונה היא: הוא לא
השתנה מעודם.

קשר ישר מוביל מהתחלותיו, כצעיר
ציוני־לאומני בפולין, שדגל בקו האקטי־ביסטי
של יאיר, דרך פעולתו במחתרת
שהטיפה נגד האימפריאליזם, אל השלב
האחרון, שבו הטיף למשא־ומתן עם אש״ף
ולכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל, לשם
השגת השלום הכולל.
(אגב, בניגוד לבגין, הנחרד לשמע כל
השוואה בין המחתרת העברית והמחתרת
הפלסטינית, היה ילין־מור מוכן בכל עת
לינוק מנסיונו האישי, כאיש־מחתרת, כדי
להבין את דרכי המחשבה והפעולה של
אירגוני הפידאיון. דיברנו על כך פעמים
רבות).

פעם, כשהתווכחנו עד דיעותיו
של יאיר, אמר :״השאלה כלל
אינה מה אמר יאיר כ־ .1940השאלה
היא: מה היה יאיר אומר
היום, אילו היה חי. הוא לא קפא
עד השמרים. צריכים לקחת את
דרך יחמחשכה שד יאיר, ולהחיל
אותה על המציאות העכש ־
ווית.״
האם מיקרה הוא שכימעט כל אנשי ״הפעולה
השמית״ באו מאצ״ל ומלח״י?
זוהי התשובה לאיש כמו ישראל אלדד־שייב,
שאמר השבוע, בשעת ההלווייה:
״נתן מת לפני 31 שנים. היום הוא רק
נקבר.״ אילו נכח נתן באותו מעמך, בוודאי
היה עונה ששייב הוא שמת לפני 31
שנה, כאשר קפא מבחינה מחשבתית.

ואכן, נתן פשוט המשיר לחשוב,
גם כאשר עלה מן המחתרת. כעוד
שרכים מחבריו קפאו כאותו מועד,
ואף גדשו אחורה אד תוך לאומנות
מיזרח־אירופה, נוסח עלוכה
התקדם נתן כאותה הדרך שכה
צעד עד אז, והגיע לאן שהגיע ככוח
ההגיון.
למי שלא הכיר את נתן, קשה לו להבין
את דרכו. בהלווייה שלו נכחו ותיקי לח״י,
שהם כיום מראשי המחנה של ארץ־ישראל
השלמה, לצד אנשי של״י ואנשי רק״ח,
ששיתפו עימו פעולה בשנים האחרונות.
היו אלה מחנות נפרדים.
באותו יום היתד, צריכה להידון בכנסת
הצעה של רק״ח להביע אי־אימון לממש לה.
על רקע מאוחננת חברון. ביגלל ההל-
ווייה נדחה הדיון למשך שעתיים. כאשר
נערכה ההצבעה, הצביעו משתתפי־ההל-
ווייה אלה נגד אלה — בגין ושמיר למען
הממשלה, אנחנו ואנשי רק״ח נגדה.
במבט השיטחי, היו שתי תקופות שונות
בחיי ילין־מור, שאין ביניהן קשר וגשר.
המבט המעמיק מגלה את הקשר: ילין-
מור התפתח והתקדם צד יומו האחרון,
בעוד שחבריו למחתרת נשארו תקועים
במקום שבו עמדו ב־ ,1948 כמו באגדה
של היפהפיה הנרדמת.
נתן פרש מן הפורשים, כאשר הפורשים
הפכו מימסד מאובן.

נתן פרש מן הפורשים, כאשר
הפורשים הפכו מימסד מאובן.
מיהו האדם שעמד מאחרי הדיעות? מי
;יה נתן ילין־מור האיש?

במשך שנים שמעתי סיפורים רבים ממנו
ועליו, למשל :

-כפוליטכניון כוורשא,

היה יליד

מור אחד התלמידים המצטיינים. מנהיג
ה״אנדקים״ האנטי־שמיים, ששלטו במוסד,
פנה אליו וביקש ממנו עזרה במיבחן. נתן
פתר לו את הבעייה. כשהאנדק, שפנה אליו
בלשון ״פאנייה״ (אדון) ,הודה לו ברגש,
השיב נתן :״אבל, פאנייה, כאשר תערוך
בפעם הבאה פרעות ביהודים, אל־נא תפסח
עלי. שלא חד,יינה הפליות.״

• ורשא .1939 האנגלים פירסמו
את הספר הלבן, והביתר״ים תיכננו הפגנה
גדולה, שהיתר, בלתי־חוקית. בשעה יייעו״
דה נמצאו במקום מנחם בגין ונתן פריד־מן־ילין.
נתן היה אז בעל שערות בלוג־דיות
שופעות, והתנשא לגובה של 1.80
מטר. הוא לבש מיכנסי־רכיבה ומגפיים,
כאופנת הימים ההם. שוטר פולני, שהיה
בטוח שהוא גוי, לחש לו :״הסתלק מכאן
מהר. עומדת כאן להיערך הפגנה, ובעוד
רגע יאסרו את כולם.״ נתן הלך ובגין
נאסר( .כעבור זמן־מד, השתחרר בגין,
כשראשו מגולח. נתן וחברתו, פרידה, לקח,
אותו לתיאטרון. כשפרצה המילחמה,
נישאו נתן ופרידה, ובגין היה השושבין).
העם דרמחיוציה עול טרגדיה
גורלה הטרגי של
הלירה הישראלית
הסתיים כרעש גדול
פרצופו המיוזע של שר־האוצר, ייגאל
דורביץ, שניבט ביום ד,ששי שעבר מתוך
מירקע הטלוויזיה, סימל את שיאו של
מיבצע מתיחה לאומי.
הידיעה ששודרה ברדיו בצהרי היום,
כי בשעה 3.00 אחר-הצהריים תעביר הטלוויזיה
בשידור מיוחד מסיבת־עיתונאים
עם שר־האוצר, פשטה חיש מהר ברחבי
הארץ ועימר, פשטו גם השמועות. פיחות
חדש או מיסים חדשים? תוכנית־כלכלית־חדשה,
או, אולי, מהפך חדש?
המוני אזרחים אצו רצו לבתיהם, כדי
שלא להחמיץ את השידור החשוב. לאיש
לא היה ספק, שמשהו גורלי עומד להתפרסם,
משהו שאושר ממש ברגע האחרון,
בישיבת ממשלה מיוחדת.

דפוס לא הוזהר מראש כי הדפסת הבולים
מחייבת סודיות.
בבוקרו של היום הראשון, כשנקבצו
המוני סקרנים בפתחי הבנקים, כדי לזכות
ראשונים בכסף החדש, היד, ברור שתעשיית
הבדיחות הלאומית נכנסה כבר להילוך
גבוה.
״מה הם ראשי התיבות של שק״ל,״
שאל אזרח משכים קום את רעהו. והלה
מיהר לענות :״שני קילו לירות.״

כלכלה
ש? ד שבר דסזחר

הח? 5ת, הכסף עוררה ספקות
וחיוכיס — אף חמילחמה
כהון השחור תעורר
התגגרות של ממש
כאשר אין פיתרון — בא טכס.
כאשר אין מדיניות — באים סמלים.
כאשר אין מעשים — באים גינונים.
עקרונות אלה, שציינו את ממשלת מנחם

. 1939 המילחמה פרצה. נתן,

אשתו הטריד( ,שאותה הכיר כשנהג לבקר
את אחיד, בביתה ).וכמה חברים ברחו לעבר
הגמל הרומני. שם נעצרו על-ידי המיש־טרה.
אחד השוטרים, חובב אספראנטו,
הבחין ברגע האחרון בסמל התנועה האם־
פראנטית שבדש מיקטורנו של ילין־מור.
הוא אמר לנתן בשפה הבינלאומית :״אני
משחרר אותך, אך אם תחזור, לא יעזור
לך גם הסמל הזה !״

• כעבור כמה ימים. ילין־מור,
בגין והאחרים שמעו כי וילנה הפולנית
עומדת להימסר על־ידי הסובייטים למדי־נד,
הליטאית. הם מיהרו לשם, וכך עברו
לליטא, שד,יתד, עדיין עצמאית. כשפלשו
לשם הסובייטים שמעו כי הגה־פה־או
(הקג״ב של אז) עומדת לאסור אותם. בגין
סירב להסתתר, נאסר ונשלח למחנד,־ריכוז
בברית־ד,מועצות. ילין־מור ואשתו עברו
לרובע העני ביותר של העיר, התגוררו
בין פועלי־רכבת נוצריים ולא נלכדו.
• באותם הימים, בקובנו, בירת
ליטא. נתן נסע לשם, נכנם לשגרירות
הבריטית שכבר היתד, כימעט נטושה.
בעוד שחברו דיבר עם הפקיד האחרון
שנותר במקום, פישפש נתן בחדר הסמוך
במגרות, מצא ערימה של תעודות חתומות
בחותמת הקונסוליה. הוא תחב אותו למעילו,
ובעזרתו ניצלו עשרות פעילים ציד
יייח. אחרי שזיייפו הפרטים. נתו עצמו
הצליח להשיג מיכתב שהודיע לו כי ממתינה
לו אשרת־כניסד, לארץ. בעזרת תעודה
זו השיג אישור סובייטי לנסוע למוסקבה,
בעוד שבחדר סמוך, באותו בניין,
ישבו אנשי הבולשת שחיפשו אחריו. דרך
מוסקבה ואיסטנבול, הגיע ארצה.

• אחרי הכריחה המפורסמת

ממחסה לטרון, במינה,רה שנחפרה תחת
אפם של הבריטים. חידוש פעולות המחתרת.
הסיזון. בעוד שאנשי אצ״ל נצודו
ברחובות, לא פגעה ההגנה באנשי לח״י.
מדוע? ילין־מור נהג לספר בהנאה כי
נקרא לפגישה עם מנהיג ההגנה, אליהו
גולומב. כאשר נפגשו במחתרת, שלף ילין-
מור אקדח טעון והניחו לפניו על השולחן.
כשתמה גולומב לפשר התנהגות חסרת-
אמון זו, השיב ילין־מור שהדבר בא לרמוז
מה יקרה אם יפגעו באנשי לח״י.

.,טיפש לא קם ו
כנו כלטרון, אליעזר דורבן, כיום
מנהל חברת־הפירסום דחף ואיש־אמונו
של עזר וייצמן :״פעם בשבוע
היה נתן מקבל ערימה ענקית של ספרים
ועיתונים. במשך השבוע קטנה הערימה
במהירות פנטסטית ולידה נערמה ערימה
של חומר שהוא סיים לקראו.״ דורבין
גם מעיד, על פי שיחותיו עם ילידמור אז,
כי לא חל מאז שינוי מהותי בדיעותיו.
הכל כבר היה מוכן ב־.1942
ילין־מור היה קורא כמויות עצומות במהירות
עצומה. הוא נהג לקום בשלוש
בבוקר, ולפני השעה חמש כבר קרא את
עיתוני הבוקר בצורה כה יסודית, שזכר
באיזה עיתון הופיעה כל ידיעה והיכן.
תכונה אחרת, שכל ידידיו הכירוה היטב:
יכולתו לאכול כמויות עצומות של
(המשך בעמוד )48

נגיד ״כנק ישראל״ ושר־האוצר חותמים על תצלום חשקל
רק רבע דולר
ואמנם, בשעה שבה רגילים הדוקטור
דוליטל והחיות שלו לשעשע את ילדי
ישראל בסידרה מצויירת, הופיעו על פני
המירקע שר־האוצר ומלוויו — נגיד בנק
ישראל ארנון גפני ומנכ״ל האוצר יעקוב
נאמן.
שני קילו לירות. כאשר נתגלה הסוד
— שקל אחד חדש תחת עשר לירות יש נות
— לא היה איש שהבין את פשר
הדרמתיזציה המגוחכת. היא היתה מיותרת
לחלוטין. שכן בהמרת השטרות הישנים
בחדשים אין דבר המחייב סודיות. במיוחד
כשאין מלווים את המרת השטרות בשינוי
ערך מטבע או בהטלת מם, וכשאין חשש
שפירסום מוקדם או דליפה יעוררו גל
גואה של ספקולציות. יכול אלמוני להניח
כי הנהגת השקל היא מעשה טוב ויכול
פלמוני להניח את ההיפך (ראה להלן),
אך איש אינו יכול לתת הסבר למיבצע
המתיחה הלאומי, מילבד הצורך להרשים
את הציבור, שקברניטי המשק, בניצוח השר
החדש, שוקדים על הבראת המשק.
עד כמה היתד, הסודיות מיותרת תעיד
העובדה, שהסוד־השמור-מכל אכן דלף,
לפחות יממה לפני הודעתו הדרמתית של
שר־האוצר. הדליפה לא נעשתה בזדון,
אלא מתוך שלומיאליות ישראלית אופיינית.
היא לא השפיעה על המשק, לא עוררה
ספקולציות ולא יצרה בהלה.
ביום החמישי שעבר קיבלו אזרחים
רבים, הנוהגים לאסוף בולים, את סידרת
הבולים החדשה, של הקרן הקיימת לישראל,
שהונפקה על־ידי השירוודו־,בולאי.
בולים אלה, הנושאים את דיוקנו של המנהיג
הציוני הנודע יצחק גרינבוים, הגיעו
אל המנויים בדואר. כשפתחו את המעטפות
גילו בול דו-צבעוני שעליו מודפס
ערך נקוב של 3שקל!
הבול החדש הודפס בדפוס הממשלתי.
הוא עבר במשך שבועות רבים עשרות,
ואולי מאות, ידיים. איש מבין עובדי ה־

בגין מאז הקמתה, מצאו להם השבוע בי טוי
כלכלי. הלירה הישראלית הוחלפה
בשקל התנ״כי.
השאלה הראשונה היתה: מה זה מש נה?
כאשר נסתבר, כי החלפת הכספים
אינה מלווה בשום פעולה כלכלית העשוייה
להעניק לה תוכן כלכלי, נרגעו הרוחות.
בעבר, כאשר פשטו שמועות על שט־רות־הכסף
החדשים המונחים בכספות
בנק ישראל, חששו בעלי־ד,אמצעים שמא
תשמש החלפת־הכספים כמכשיר לביצוע
מדיניות חדשה. למשל:
• הפקעת אחוז מסויים של הכסף בעת
ההחלפה.
• הטלת מם או מילווה־חובה על כמויות
הכסף המוחלפים.
• רישום הכסף המוחלף, כדי לתפוס
בעלי הון־שחור.
כל הרעיונות האלה יכלו להיות מע שיים
בתקופה שאין בה אינפלציה דוה רת.
אך. כאשר עברה האינפלציה את מח סום
100 האחוזים, הם איבדו את ערכם.
כי שום בעל־אמצעים לא החזיק עוד כסף
במזומנים, המאבד את ערכו במהירות
הבזק. משום כך לא היתה כל אפשרות
לתפוס את אילי ההון השחור בעת החלפת
הכספים.
תנועת ההון. השחור. משמעות
חשובה יותר יכלה להיות לשני האמצ עים
האחרים שבהם נקט הורביץ השבוע.
אין להם כל קשר עם החלפת הלירה.
שניהם עשויים לתרום תרומה חשובה
למילחמה בהון השחור. בניגוד לערך ה־
״פסיכולוגי״ של החלפת המטבע, יכול
להיות לאמצעים אלה ערך ממשי.
השאלה היא: האם יהיה בכוחו של
מישרד־האוצר לבצע החלטות אלה הלכה
למעשה, הן מבחינה פוליטית, הן מבחינה
מעשית?
מבחינה פוליטית, יפגע ביצוע אמצעים
(המשך בטמוד )38
העול ם הזה 2217

דרוס״אפריקה

לביא ח 1ר

לא תמכור

למי שרד־החוץ

שגריר ישראל כדרום־אפריקה נקרא
למישרד־החוץ בפרטוריה שם נמסר לו כי
ממשלת דרום־אפריקה שוקלת מניעת מכירת
פחם להפעלת תחנת החשמל החדשה
כהדרה.

מי שמונה לפני כמה שבועות כיועץ מיוחד
לענייני הסברה לשר־האוצר, נפתלי לכיא,
הפסיק את עבודתו כאוצר וחזר לעבודה
במישרד־החוץ.

ממשלת דרום־אפריקה זועמת על כך שהנהלת
חברת־החשמל הישראלית ביכרה את הצעתה היקרה
יותר של חברה איטלקית לבניית המזח לפריקת
הפחם בחדרה, על פני הצעה זולה יותר של חברה
דרום־אפריקאית, ומאיימת למנוע את הספקת הפחם.

אריק נגד
חשלום סיצו״ם
שר־החקלאות, אריק שרון, טוען כי אין במישרדו
כסף לתשלום פיצויים לתושבי ימית והפיתחה. לדברי
שרון, סכום הפיצויים שיגיע לתושבים אלה הוא
כארבעה מיליארד לירות.

שר־הבינוי, דויד לוי. אשר ניהל כשם
הממשלה את המשא־זמתן עם המתיישבים,
טוען כי הסכום אינו עולה על מיליארד וחצי
לירות. לדכרי לוי מנסה שרון להשתמש
ככסף שיועד לפיצויים כדי להקים
התנחלויות חדשות כגדה־המערכית.

נדחה הדיון על
הנעוק דמוגו־״ס
ראש־הממשלה, מנחם בגין, נעתר לבקשת שר־הביטחון,
עזר וייצמן, ודחה את הדיון על עיסקת הנשק
המתוחכם בין ארצות־הברית למצריים.

וייצמן כיקש למנוע החלטה של הממשלה
אשר תגנה את עיסקת הנשק וכגין הסכים
לשיחה מקדימה כינו לכין וייצמן לפני
שהנושא יעלה בממשלה.

הסקופ לא
ומצא בספר

הגילוי שפורסם ככלי התיקשורת בארצות
הכרית לפיו גערד פיצוץ אטומי ישראלי
כדרום־אפריקה כשנת ,1977 כלל לא מופיע
כספר של עמי דוראון ואלי טייכר כפי שהוא
הוגש לצנזורה.
נראה שהכתב הזר דן רביב, שהגניב את הידיעה
לחוץ־לארץ, תוך עקיפת צנזורה, הוטעה על ידי
מקורבי מחברי הספר שטענו כי ידיעה זו מופיעה
בספר. עתה לא יוכלו שלטונות הביטחון לבוא
בטענות אל דוראון וטייכר על כך שהדליפו מהספר
לפני שהוא עבר צנזורה.

קוברסק׳

אלמוגי לא שוכנע
חוגים המקורבים ליושב־ראש מיפלגת
העבודה שימעון פרס, לא הצליחו לשכנע
את השר לשעכר יוסף אלמוגי להוציא
מסיפרו, העומד לצאת לאור כחודש אפריל
הקרוב, את הקטעים התוקפים את פרם.
ספרו של אלמוגי ייצא בהוצאת ידיעות אחרונות
וקטעים ממנו יפורסמו בצהרון. גילוייו של אלמוגי
לגבי פרס מתייחסים לתקופה שבה הנהיגו שניהם את
רפ״י.

קיוו! 1*31 מיסיס
מינהל ההכנסות המדינה עומד להערך לקראת שיטה
שבה יוכל אדם שמם־הכנסה חייב לו כסף, לקזז מחוב
זה את הכספים אותם הוא חייב למס־ערך־מוסף.
שיטה זו תפעל למרות שמס־ערך־מוסף שייד לאגף־
המכס־והבלו ולא לאגף מס־ההכנסה.

בינתיים התגלה כי אלפי נישומים, להם חייב
מס־ההכנסה כסף משנת הכספים הקודמת,
לא קיכלו עדיין את כספם, למרות שכעוד
חודש מתחילה שנת כספים חדשה.

אש״ף ידון
ביחסים עם ישראלים
יתכן כי המועצה הלאומית הפלסטינית,
המוסד הפרלמנטרי של אש״ף, תיקרא
כקרוב למושב מיוחד, כדי לדון על כעיית
היחסים כין אש״ף וכין מחנה־חשלום
הישראלי.
מזה זמן מה נערכים באש״ף דיונים חריפים על נושא
זה, שגרמו להתנקשות חזיתית בין חוגי חזית־הסירוב
וחוגים התובעים להעמיק את המגעים עם חוגי־שלום
בישראל.

100 קולות בקונגרס
נגד ההתנחלויות
אחד מחברי הקונגרס האמריקאי מתכוון להציע
תיקון להצעת־הסיוע האמריקאית לישראל שיקבע כי
הסיוע יקוצץ בכל מיקרה של התנחלות בשטחים
המוחזקים.

לביא החליט כי אין לו סיכוי להצליח בהסברת
מדיניותו של שר־האוצר, יגאל הורביץ, ועתה הוא
ממתין להחלטת שר־החוץ המיועד, יצחק שמיר, לגבי
המשך תפקידו במישרד החוץ.

ייאל־על״ מחזירה מפוטרים חכרת ״אל־על״ החזירה לעבודה כמה
עשרות דיילות זמניות אשר פוטרו על־ידה
כמסגרת הצימצומים.
כוונת החברה להעסיק את הדיילות־הזמניות ולשלם
להן דמי אש״ל בגובה של 300 דולר לחודש בילבד,
במקום הסכומים הגדולים הרבה יותר, אותם היא
צריכה לשלם לדיילות הקבועות.

בינתיים הודיעה ההסתדרות על התנגדותה
לתשלום הנמוך של ההוצאות ועתה נפתח
משא־ומתן כין ההסתדרות לכין ״אל־על״
כנושא זה.

מובייל המבקר יוחדף מנכ״ל מישרד־מבקר־המדינה, זאב שר, יוחלף
בשבועות הקרובים. סבקר־המדינה, הד״ר ארנסט
נבנצל, כעס על הפירסומים האחרונים סביב שערוריית
המכונית של שד והחליט להחליפו.

סיכה נוספת להחלפתו של שר היא הפרסום
הקרוב של דו״ח המכקר על החקירה
שנערכה בנציגותי־הכלכלית של ישראל
כניו־יורק. מבקר״המדינה חושש שיהיה
ניגוד אינטרסים כין תפקידו של שר, שחיה
כעבר הנציג הכלכלי של ישראל בנידיורק
לכין גילויי חדץ־וחשכון שהמבקר עומד
להגיש כעניין זה.

פרס 10.000ל׳יי לסקופ הנחלת הצהרון ״מעריב״ החליטה לקבוע
פרס חודיטי כ סו עשרת אלפים לירות אשר
ינתן מדי חודם לכתב שחכיא את הסקופ
של החודש.
מיכתב ברוח זו יצא אל העובדים בשבוע שעבר.
הפרס יחולק החל מהחודש הבא.

מבקר מאפריל

כעבר זכה רעיון זה בתמיכתם של כ־50
חכרי־הקונגרס. הפעם מקווים היוזמים
ל״ 100 קולות של חכרי־הקונגרם, אד גם
אלה יחוו מיעוט ולא יוכלו להעכיר החלטה
מחייכת.

מנכ״ל מישרד־הפנים, חיים קוכרסקי, עומד
להכחר על-ידי הכנסת לתפקיד מבקר־המדינה
תוך שלושה חודשים.

מוקמות תנועות

גורמים שונים הצליחו לאחרונה לשכנע את מבקר
המדינה, הד״ר ארנסט נבנצל, לפרוש מתפקידו לפני
תום הקדנציה שלו.

ראש ״הלובי״ הישראלי בוושינגטון, מורים
אמיתי, יודח מתפקידו, ובמקומו יכוא אתט
כעל סיגנון מתץ יותר.

מניות קיצוניות

בחוגים ישראליים ויהודיים בוושינגטון שוררת הדיעה
כי הסיגנון התוקפני של הלובי גרם לתגובה שלילית
אצל חברי־קונגרס רבים, והוסיף להתדרדרות מעמדה
של ישראל בבירה האמריקאית. הכוונה היא לאמץ
סיגנון עדין יותר.

שתי תנועות ימניות קיצוניות נמצאות
עתה כיטלכי התארגנות, וראשיהן טוענים
כי יתמודדו בבחירות הכאות לכנסת.
התנועה האחת היא החזית למהפכה לאומית אותה יזם
אריה קוצר, מי שהיה ראש סיעת תכלת־לבן
בהסתדרות. את חוג הנשים בתנועה תארגן מזל
(״היורקת״) כהן.
התנועה השניה היא תנועת העבודה הלאומית אותה
מקים ההיסטוריון והפסיכולוג הד״ר שלמה לב־עמי,
מי שהיה ממלא־מקום מפקד האצ״ל.

התנועות מקוות לנגוס כתנועת התחיה
ולהוות תחליף לתנועת כך. מצעי שתי
התנועות יקראו להלחם כראש־הממשלה
מנחם כגין.

היילובי׳י הישראלי׳
מחפש סיגנון חדש

הפנק רוכש דפוס
בנק המיזרחי המאוחד עומד לרכוש את אחד מבתי
הדפום הגדולים בארץ, דפוס ירון. הבנק יבצע את
הרכישה באמצעות חברת בת שלו, חברת פמה.

דפוס ״ירון״ היה משועכד חלקית ל״כנק־המיזרחי״
.לאחר שהכנק גילה כי הוצאות
ההדפסה שלו הגיעו השנה ל־ 8מיליוני
לירות, הוא החליט לרכוש את בית הדפוס.

המתיו למודעות פרטיות

די למילה, ל גוועות זלסחדיות

לגדר! 1־4

הבעות הגזמת.

הטרור ועדר ע״י פלסו אברסמזן. דחי אליבי 95 תי׳א, טל 390367 .

הכרויזת

מקררים

אם את צעירה ויפה אשמח להמרת
לכל דרישותייך. ת.ד 287 .ראשון־
לציון.

ג׳נרל אלקטריק, חדשים מארה״ב ביבוא
אישי, אספקה תוך שבוע. טל׳
.)03( 244841

באם אתה בן 33 ומעלה, רציני, אקדמאי
ואינטלקטואלי, נאה ותמיר, מז דהה
עם ״שלום עכשיו״ ,אני עדיין
מחפשת אותך. איני בנויה לפשרות.
התמורה כדאית ומובטחת. ת.ד( .פרטי)
1134ק. טבעון.

״אמקור 13״ במצב טוב, טל׳440497 :
בהזדמנות.

נאה מאד וסימפטית 37/167 בסנטי־מנטלי,
מבין, פנוי. ת.ד 39486 .ת״א.

ריהוט עתיק
רהיטים עתיקים: שולחנות לסלון ו אוכל,
כורסאות, רהיטים מסוגננים ל מערכות
סטריאו, טלויזיה ועוד. גניה
.)03( 941738 — )03( 999646
גלריות אפוקה — גלריה לדברי נחשת ואומ נות.
ייצור ושווק גם לחנויות בהנחות
גדולות. אבן גבירול 54ת״א.

מ כונו ת ת פי ר ה

נופש
חוגים אסטרולוגיה בתנופה! נפתחות קבו צות
לימוד (אפשרות לחוגי בית)
בערים הגדולות ובישובים. מסלולים
להכשרת יועצים אסטרולוגיים וקור סים
באסטרולוגיה עצמית. למידע
נוסף :״המרכז לתכנון אסטרולוגי״,
ת.ד 21256 .תל־אביב, טל׳ )03(218316
בימים א׳— ה /בין השעות —09.00
.13.00

אקדמאי ,35 ,תושב ארה״ב, מבוסס,
למטרה רצינית. ת.ד. י.ג 30184/.תל־אביב.

בבית
ההארחה עין גדי מחכה לך נוה
מדבר אמיתי 8 ,ימי נופש הכוללים
טיולים באזור, סרטים והרצאות במחיר
מיוחד, וכן חופשות סוף שבוע. סוכנות
ראשית להזמנות; ״קל־תור״ ,אלנבי
95 תל־אביב, טל׳ )03( 286186 :וב סניפי

אפשרויות חדשות של תפיסה ומודעות
! משחקי תודעה בשיטת מאסטרס
ויוסטון — ספורט פסיכולוגי מרתק
ומפתח! פגישות שבועיות ומרתונים
בסופי שבוע בכל הארץ. למידע נוסף :
״לגעת במופלא״ ,ת.ד 1193 .רמת־השרון.

אנו
נשרת אותך בנאמנות. דרור נסי עות
ותיירות בע״מ — הסוכנות שלך
הפונה אליך. בית אסיה, רח׳ וייצמן
4ת״א טל׳.210718/9 :

לרכוש מכונת תפירה במחיר שלש
שמלות? אכן אין זו מתיחה, בואי
והווכחי. לירית — המרכז הגדול ל שווק
מכונות תפירה בגישה אישית
ואמינה עם אחריות מחייבת. ר׳ עקיבא
132 בני־ברק טל׳.787914 :

מי ד -לי ד
״פלתורס״ מזמינה בחופשת הפסח
צעירים וצעירות עד גיל ,35 לבלות
שבוע של כיף אמיתי ביוון, הכולל
ט־ולים, בילוי והכרויות. פרטים והר שמה:
במשרדי ״פלתורס״ ובכל סוכ נויות
הנסיעות.

קניה ומכירה של בגדים, אביזרים ורהיטים
אורגינליים יד שניה. דיזנגוף
238ת״א.
קונה מוצרי תינוקות: מיטות, עגלות,
לולים, שידות, ארונות, מחמם, מאדה.
בייבי־מרקט, סירקין 20 גבעתיים, טל׳
.726877

פרסום ״אפרסמון״ ,ת.ד ,30184 .תל־אביב

שרותים

מבצע עבודות טפטים, צבע ופי.וי.סי.
יעקב 650840 ,ובערב .871767
״המלטש״ — פוליש והדברת מזיקים
באחריות )03( 650840 .ובערב טלפון
.)03( 838558

טלפון לפרסום ב״הלוח הזה״ במדור
מצ״ב נוסח המודעה +צ׳ק/המחאת דואר לפקודת פרסום ״י.ב. אפרסמון״.
מודעות פרטיות — 25.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ( .מינימום 10 מלים).
מודעות מסחריות (.חנויות, בתי עסק, וכד 20.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ.
(מינימום 15 מלים ו־ 4הופעות רצופות).

מבט חד ש

״משרדית?

פתח א ת הדל תו ת
וי שלך
חדר־עבודה בביתך.
סגור אותן-
והוא עעלם.
לה׳שיג בסוכעות״מבטי־ברהבי האר׳ץ.

איכו תאבשר להרגיש.

הכינו עצמכם לבאות!

ומדו

קצר 11ת

עברית ו/או אנגלית

במהירות ובהצלחה מובטחת
כ״אולפן גרג״ (כר־קמא)
ת״א: רח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .
(באזורים אחרים לפי פניות)
קורס חדש נפתח 5־3.3.80

טר מפ
ל חיי ל

י ־גי ־ז ד!!

הביצועיסט
ני מודה שאני מחבב את ייגאל הורביץ.
אץ זאת בושה. איך אפשר שלא לחבב אותו?

הוא טיפוס. כולו מיקשה אחת. אותנטי.
הוא גבר לעניין. בלי חוכמות. איש הגון, המאמין במה
שהוא עושה.
יש לו חוש־הומור משלו, ארצי. בלי עידון, אך גם
בלי זדון.
הוא הדוגמה הטובה ביותר לאותו סוג של ישראלי
שהדבקנו לו בשעתו תואר מיוחד:

כיצועיסט.

ן ביצועיסט הוא אדם בעל מעלות רבות. מעלותיו
י 1הן גם מיגרעותיו.

יש לו כוח, ובכוחו זה טמונה חולשתו.

הביצועיסם יודע לעשות דברים. להפעיל בני־אדם
ולתאם את מאמציהם. לעורר אצל פקודיו את הרצון לעבוד
למענו. למנוע מעמיתיו ומן הממונים עליו להפריע לו.
הביצועיסט יודע לנתח את היעד, ולמצוא את השיטות
הנכונות כדי להגיע אליו. הוא יודע להאציל סמכויות,
להקשיב לעצות, להנחות עבודת־צוות.

אמנם, גולדה לא היתה חזקה באמת. הכוח שלה היה
כוחה המדומה של הנוקשות המוחלטת, הפרימיטיבית,
הסטאטית. אך גולדה סימלה את התפיסה הישנה, את החזון
הבן־גוריוני, את הסמכות של סיסמות ומליצות שהפכו
מקודשות.

הכיצועיסטים הצעירים נכנעו לגולדה, כשם
שנכנעו לכן־גוריון. דבריה, כדבריו, היו להם
כתורה מסיני. לא עלה על דעתם להרהר אחריהם,
ולא כל שכן לכפור בהם.
הדברים היו מובנים מאליהם. היעדים הגדולים היו
נתונים. בדיקתם מחדש נראתה כעבודה לבטלה, כביזבוז
זמן. הדברים היו זקוקים לביצוע. הם קראו לביצועיסטים.
יתכן שתופעה זו היתר. בלתי־נמנעת, נוכח ממדיו ה-
הירואיים של דור האבות, שגימדו את דור הבנים. אם
לקה דור הבנים במין סירוס רוחני, לא היתה זאת אשמת
ההורים.

עניינים זזים. אך האם הם זזים בכיוון הנכון.
1 1האם הם זזים כיבלל ככיוון ברור כלשהו ץ

הוא מסוגל לעשות כל דבר, מילבד אחד:

אפשר לפקפק בכך. כי במציאות, היעדים אינם ברורים
כלל וכלל. התפיסות המקובלות התיישנו מזמן ונפחו
את נישמתם. התיאוריות החברתיות־כלכליות, הסייד
באות מחוץ־לארץ וד,מתקבלות כאן כמובנות־מאליהן,
התיישנו ונכשלו שם מזמן — וגם לולא כן, אין הן רלוונטיות
למציאות המיוחדת של ישראל.
יש מעשים של הורביץ שאפשר לחייב אותם — כגון
האמצעים החדשים למילחמה בהון השחור (אם אכן
יבוצעו) .יש מעשים שלו שאפשר לשלול אותם — כגון
הכבדת העול על השכירים והשכבות הזקוקות לסעד. יש
מעשים שלו שאי־אפשר לחייבם או לשללם, מפני שאין
להם תוכן של ממש — כגון החלפת הכסף.

לקבוע מ ה יש לכצ׳ע.

** ¥הרי על כן הוא ביצועיסט — וביצועיסט בילבד.
7הביצועיסט אינו מנהיג. הוא מבצע את הוראותיו
של מנהיג.

המנהיג רואה את היער. הכיצועיסט מטפל
כעצים — נוטע, מגדל, נהם, כורת. הכל לפי
הצורך.

המנהיג רואה לנגד עיניו תמונה שלמה, תמונת המציאות
שהוא מבקש ליצור. קיראו לזה ״חזון״ ,קיראו לזה
״השקפת־עולם״ ,קיראו לזה ״תפיסה״ .הוא רואה העניין
הכולל, את המוקד שבו מתקשרים כל התפקידים המעשיים
ומשתלבים במאמץ כולל.

אך בל התייחסות למעשה זה או אחר —
חיוכי, שלילי או ניטרלי — אינה נוגעת ללב
העניין.

מי שיש לו חזון, יכול להרים את ההמונים
מעל למציאותם היומיומית האפורה, להפיח
בהם רוח של התלהבות, לקרוא להם למעשים
הירואיים.

דויד כן־גוריץ.

אפשר להתווכח הרבה על חזונו ודרכו של ״הזקן״.
ההיסטוריה עדייו לא גמרה את החשבון איתו. דרוש
מרחק של עוד חמישים או •מאה שנים לעריכת חשבון כזה.
אך אין ספק כי לדויד בן־גוריון היתה תפיסה שלמה —
לאומית וחברתית, תרבותית וכלכלית. החל באוריינטציה
הבינלאומית וכלה בקיבוץ הגלויות בכל האמצעים, החל
בניהול המאבק נגד הלאומיות הערבית וכלה בבניין חברה
בעלת אופי מסויים.
היו כמה קבוצות רעיוניות ששללו תפיסה זו, שהציגו
לעומתה תפיסות אחרות. אך החזון הבן־גוריוני יצר קונסנזוס
לאומי רחב מאד. וכמו כל תפיסה שהצליחה להשתלט
על ציבור, היא נראתה כ״מובנת מאליה״ .כל כפירה
בה נראתה כסטייה מטורפת, הנוגדת את השכל הישר.
יתר על כן, בן־גוריון היה איש חזק, מנהיג בעל אופי
נוקשה, ששבר כל התנגדות.
דור שלם של ביצועיסטים ישראליים גדל בצילו של
איש זה. לפי סיסמת-הבחירות שכבשה בשעתו את לב
הרבים, הם ״אמרו כן לזקן״.

איש לא אמר ״כן לזקן״ כיתר להט והתמסרות
מאשר ייגאל הורכיץ.
ך ם כאשר הודח בן־גוריון, לא נעלם צילו של ״דור
י • האבות״ ,שקבע את החזון ואת התפיסה לצעירים,
שנתבעו אך ״לבצע״.

אחרי האינטרמצו של לוי אשכול, שנראה
כאיש חלש (אך שהיה רחוק מלהיות כזה) ,בא
תורה של מנהיגה חזקה חדשה, גולדה מאיר.

השאלה היא: האם יש לכל המעשים האלה מכנה
משותף, בצורת השקפה כלכלית וחברתית מדריכה? האם
הם מבטאים תוכנית־אב, המסוגלת לשקם את. החברה
והמשק?
שאלות מסוג זה יעוררו אצל הורביץ ואנשיו תמיהה
כנה. איזה מין שאלות בטלות הן אלה?
הרי הכל ברור. מה הטעם להתווכח על היעדים,
כאשר אלה ברורים ומובנים מאליהם? לדעתם, היעדים
היו מובנים גם בימי יהושע רבינוביץ ושימחה ארליך.
הצרה לא היתד. אז שאין יעדים ברורים.

עכשיו יש. והנה התחילו העניינים לזוז.

אמור לו מה יש לבצע — והוא יבצע את
זאת על הצד היותר טוב.

י מזלם של הביצועיסטים הישראליים, בני דור ה*
פלמ״ח, הם גדלו תחת כנפיו של מנהיג כזה.

והשבוע: החלפת הלירה כשקל. חובת הדיווח
על עסקות. חיוב האזרחים כמתן הצהרות־הון.

בקיצור:
לא היה ביצועיסט.

הוא יודע לפשט עניינים מסובכים, לסלק מליצות
בומבסטיות, להסביר מה יש לעשות, לשכנע את החברה׳
להטות שכם.

כתנאי שיש מנהיג הקובע לו את היעדים.

גאל הורכיץ הוא הטיפוס המובהק של ביצועיסט
כזה — וכל פעולותיו כשר־המשק מעידים על כך.
יש לו מעלות רבות. הוא יודע לקבל החלטות ולבצע
אותן. יש לו הביטחון העצמי של מי שאין בליבו ספקות.
הוא מנסח את דבריו במילים בוטות ומשכנעות —
״לחתוך בבשר החי״ ,״שמור על הלירה שלד״ ,ועוד ועוד.
הוא ביצע שורה של מיבצעים, שהוכיחו כי יש לכלכלה
הישראלית מפקד נמרץ ; ביטול סובסידיות. צימצום
האשראי. האטה. יצירת כיסי-אבטלה.

הצרה היתה אז, לדעתם, יטלא היתה היכולת
לבצע. לא היה מפקד נמרץ, כעל כוח
החלטה ובושר־כיצוע.

יתכן שאינו חזק כתיכנון, אך הוא יודע לאלתר
,״לעשות סדר בכרדק״.

המנהיג הוא המצביא של כל כוחות החברה, היודע
לאן הוא מוביל. הביצועיסטים הם האלופים, מפקדי
האגודות, הפועלים על פי התוכנית הכוללת —
גם מבלי להבין אותה. די להם להבין את תפקידם שלהם,
ולבצע אותו בכישרון וביעילות.
הביצועיסט ממלא תפקיד חיוני. הוא נכס יקר.

מוכנה וארוזה, מידי קודמיו או מנהיגיו, מכלי
להרגיש בכך, ובמילא כלי היכולת לבקר אותה,
לבחון אותה, לחדש אותה.

יי* כ העניין מצוי בשאלות, הנשמעות בחריפות ג ד
€ברת והולכת בפי אנשי־כלכלה ובעלי-מחשבה, לרוב
בשיחות פרטיות :

האם האיש יודע מה הוא עושה ז

ייגאל הורביץ: ב מה שוקל ה ש קל!
אם כיכלל ניתן לדבר כהקשר זה על אשמה,
היא היתה נחלת הכנים עצמם.

^ ור הפלמ״ח העמיד שורה שלמה של אישים מרשי*
מים, שכל ציבור היה מתברך בהם.
איש מרתק ובלתי־שיגרתי כמו משה דיין. איש מושך
ואינטליגנטי כמו יגאל אלון. מוח מנתח כמו יצחק רבין.
טיפוסים כנים ומעשיים כמו מאיר עמית.

לכולם יש תבונה משותפת אחת: הם היד
ונשארו מם׳ צ. איש מהם לא הגיע מעולם
למעמד של מס׳ .1
דיין ואלון התקרבו מדי פעם לראשות־הממשלה. אך
בכל פעם, בהגיעם אל הסף, נסוגו. היה נדמה כאילו כוחות
טמירים חוסמים את דרכם. אך המיכשול האמיתי היה
בתוכם פנימה. הפחד מפני האחריות העליונה גרם להם
לעשות מעשי-כשל, שהרחיקו אותם מן השילטון העליון.
מיקרהו של רבין מעניין במיוחד. להלכה הגיע ל-
שילטון העליון. אך בהגיעו לשם, הוא נשאר מס׳ .2
בהעדר מס׳ ,1התמוטטה ממשלתו.

ההבדל כין מס׳ 1ומם׳ צ הוא בהבדל כין
המנהיג ובין הכיצועיסטים. מס׳ 1נושא את
החזון, המכתיב את היעדים. מם׳ צ מבצע.
הביצועיסט משוכנע שהוא איש ״פרגמטי״ ,הבז לתיאוריות,
העושה ״מד, שצריך לעשות״ .נדמה לו שאין לו
השקפת־עולם, ועל אחת כמה וכמה שאין לו ״אידיאולוגיה״(
.בלשונו, זוהי ביכלל מילה גסה).
אד מובן שאין אדם בלי אידיאולוגיה. כל אדם, ויהיה
גם גדול הציגיקאים, פועל על פי מערכת־ערכים. אחרת
לא יכול היד. לתפקד.

אדם שנדמה לו שאין לו השקפת-עולם, מעיד
על עצמו רק שהוא קיבל את השקפתו, כשהיא

איי

האם יש לו רעיון מדריך לקימום הכלכלה הישראלית,
תוכנית לטווח־ארוך — או שהוא מאלתר, תוך כדי גישוש
באפלה?
אם ייפלטו המוני עובדים מן המשק, אם יתמוטטו
מיפעלים וענפים שלמים — האם יודע האיש כיצד לבנות
במקומם מיפעלים וענפים חדשים, אשר יקלטו את
העובדים בטרם רידתם מן הארץ?

כקיצור: האם ״ההיתוך ככשר החי״ הוא
ניתוח מחושב, שכא לסלק כיד-אמן אכר נגוע,
על סמך אבחנה בטוחה — או שהאייט חותך
פה ושם, מתוך אמונה שהכאב עצמו הוא דבר
טוב?

^ זר וייצמן — ביצועיסט לשעבר, שאופקיו הת־
? רחבו ב־ 27 החודשים האחרונים, ושנדמה כי אימץ
לפחות אינטואיטיבית חזון חדש — האשים לא מכבר
את ייגאל הורביץ בכך שהוא עושה לציבור ״מרה
שחורה״.

יש בכך מן האמת.

מנהיג אמיתי יכול — ואכן צריך בשעת־הצורך —
לתבוע מן הציבור ״דם, דמעות וזיעה״ .אך הציבור
יילד אחריו רק אם הוא חש כי המנהיג יודע את אשד
הוא עושה, שהקורבן של היום מוביל אל עולם יותר
טוב, שהמאמץ הנדרש הוא חלק ממיבצע לאומי גדול
להגשמת חזון חדש. יצירת פאניקה לשמה, המרפה את
הידיים, אינה מועילה לאיש.
הורביץ לא הצליח ליצור אמונה כזאת. דבריו הבוטים,
אישיותו הסימפאטית, מעשיו הנמרצים — כל אלה
גם יחד לא הצליחו לנטוע בלב הציבור את ההרגשה כי
הנה יש מנהיג, שאפשר ללכת אחריו באש ובמים, לחצות
את ים־סוף ולנדוד במידבר, מפני שהוא רואה בעי־ני־רוחו
את הארץ המובטחת.

כהעדר אמונה כזאת, לא תעזור גם החלפת
הלירה המיסכנה כשקל החדש. איננו זקוקים
לאותה הגברת כשינוי האדרת. דרושה גברת
אחרת.

א 1 1־־י

י * ו ה * 1 1יי

צעירי המפר־ל בראשות
זבולון המר, יחד עם
סיעתו של השר
אברחצירא, פתחו
במאבק להפלת
השר בורג(משמאל)
והמילחמה התפתחה
לקרב של
חשמצות מיניות

ך• מיבתבים האנונימיים רודפים
י 1במפד״ל זה את זה, כאשר תפוצתם
גדלה והולכת. המיכתב הראשון טען, כי
בנו בכורו של אחד מראשי המפד״ל נולד
ארבעה חודשים אחרי נישואיו של אותו
מנהיג. הכל במפד״ל יודעים באיזה מנהיג
מדובר והכל מנחשים מי עמד מאחרי
משלוח המיכתב שהגיע אל כל פעילי
המפד״ל ועסקניו ברחבי הארץ.
מקורביו של אותו מנהיג טוענים, כי
אנשיו של האיש החזק של המפד״ל,
מזכ״ל הפועל־המיזרחי, רפאל בן־נתן,
הם שחיברו ושלחו את מיכתב השיטנה.
בן־נתן עצמו מכחיש, כי ידע על המיכתב.
לדבריו ״יש הרבה אנשים, דווקא בסיעתו
של אותו מנהיג, המעוניינים לפגוע בו. יש
גם אנשים במישרד עליו מופקד אותו
מנהיג המעוניינים לפגוע בו. אני לא
שלחתי את המיכתב ועד כמה שאני יודע
אף אחד מאנשי לא שלח אותו.״
התגובה לא אחרה לבוא. אחד האנשים
החזקים במפד״ל, הנמנה על צמרת סיעתו
של הד״ר יוסף בורג, הואשם בניהול רומן
אהבים עם אשת רב של מושב ליד ירושלים.
אותו עסקן נשוי כמובן, והיו מי
שהזכירו לעסקן פרשה אחרת, בר, היה
מעורב לפני כמה שנים, כאשר הוא הח זיק
פילגש. הצעירים המתנגדים לאותו
עסקן ולסיעת למיפנה של בורג מכחישים,
כי הם כתבו את המיכתב. אמר אחד מהם :
״לאותו עסקן יש אוייבים רבים דווקא
אצלו בסיעה. יש להניח, כי הם שלחו
את המיכתב״ .גם הרב, בעלה של האשד,
שהואשמה בקיום יחסים עם אותו עסקן,
יצא להגנת העסקן וטען :״המתנגדים
הפוליטיים של העסקן הם שמעלילים עליו
ועל אשתי עלילה זו.״
התגובה לא אחרה לבוא. אחד מראשי
צעירי המפד״ל, שאינו חבר־כנסת, היה
הקורבן הבא של מערכת השמועות. הפעם
לא פגע המיכתב האנונימי בו אלא באשתו,
והיא הואשמה ביחסים עם גברים רבים.
הצעירים רתחו מזעם ואפילו התגובה
החריפה שבאה לא הפחיתה מזעמם.
בן־נתן הואשם ב״השתוללות כספית.״
מיכתב אנונימי שהגיע לידי כל מי שחובש
כיפה על ראשו בבניין הקסטל בתל־אביב,
שם נמצאים מישרדי המפד״ל והפועל-
המיזרחי, סיפר, כי בן־נתן מוציא למעלה
מ־ 50 אלף לירות לחודש להוצאותיו ה אישיות
על חשבון הפועל־המיזרחי ואף
מחזיק נהג־מונית צמוד. בן־נתו מכחיש
האשמות אלה. לדבריו אין הוא מוציא
יותר מעשרת אלפים לירות לחודש, ואין

יויוי

לו נהג צמוד :״אני עובד עם שתי תחנות
מוניות, יצהל והקסטל, וכאשר אני מזמין
מונית, הם בדרך כלל שולחים לי את
אותם נהגים שהם יודעים שאני אוהב
לנסוע איתם״.
אחרי פרשת המוניות הגיע מיכתב אנונימי
נוסף אשר סיפר על פרשה ישנה,
לפיה ערכה כביכול בתו של אחד ממנהיגי
המפד״ל הפלה מלאכותית.

לאנוס את
מ טי ק ה
^ המ ת
0ים•
ץץה אירע במיפלגה השלישית בגוד^
) לה בארץ שהביא למילחמה כה עזה,
נטולת כל חוקים ורסן? שתי סיעות גדולות
וחשובות במפד״ל קמו על מנהיגה
של מיפלגה זו, הד״ר יוסף בורג, כדי
להפילו מכס ראשות המיפלגה. סיעת ההתחדשות,
שהיא איחוד של שתי סיעות
קטנות, הצעירים והסיעה המרכזית, התחבורה
להפלת בורג עם סיעת ליכוד ותמורה.
גם הצעירים, בראשותו של שר־החינוך
זבולון המר, וגם ליכוד ותמורה של
אהרון אבו־חצירא טוענים, כי עיקר מטרתם
אינו דווקא בורג. הם שונאים שיני
אה תהומית את האיש החזק של המפד״ל
רפאל בן־נתן, אותו מכנים ״שרגא נצר
של המפד״ל.״ בן־נתן הוא איש אמונו של
בורג, ויש הטוענים כי לבורג לא יהיה
כל כוח אם הוא לא ייתמך על־ידי בן־
נתן. בן־נתן, איש גדל מיתת, הצליח

שר־דתות אכו חצירא
בכמה תיגדל הסיעה?

לרכז בידיו סמכויות אירגוניות והשפעה
כספית גדולה ביותר במפד״ל, והוא האיש
המושך בחוטים מאחורי הקלעים,
בעיקר בכל הנוגע למילחמת ההישרדות
של בורג נגד הצעירים וליכוד ותמורה.
המאבק מתנהל עתה סביב דרישת למיס־נר,
לקיים בחירות לסניפי המפד״ל. הבחירות
האחרונות במפד״ל נערכו לפני שמונה
שנים, בשנת .1972 חמש שנים אחר-
כך נערכו אמנם בחירות, אך לא נערכה
התמודדות. כל הסיעות במפד״ל החליטו
על הליכה משותפת תחת רשימה אחת על
פי הסכם מוקדם לחלוקת הכוחות במפד״ל.
עתה דורשים בורג ובן־נתן לערוך
בחירות בסניפי המפד״ל .״אם ייערכו
בחירות בסניפים, נוכל להוכיח שאנחנו
מהווים רוב במפד״ל וכי טענות הצעירים
שכוחם עולה על שלנו, הם בחזקת פרופגנדה
זולה,״ אומר בן־נתן. האופוזיציה
במפד״ל טוענת שהיא מוכנה לבחירות
בסניפים אבל רק לאחר שיפתחו שורות
המפד״ל לחברים חדשים, שנמנעים להצטרף
לתנועה זו משום שאינם רוצים להצטרף
גם להפועל־המיזרחי. כיום אפשר
להצטרף למפד״ל רק על-ידי הצטרפות
להפועל־המיזרחי.
האופוזיציה יודעת שאם תתקבל דריש תה
לפתיחת השורות, לא ייערכו בחירות
פנימיות במפד״ל. עד שיתקבלו החברים
החדשים ויעברו ששת חודשי המועמדות
המתחייבים מחוקת המיפלגה, יעבור זמן
רב, והבחירות לכנסת תעמודנה בפתח.
לפני בחירות לכנסת אין המפד״ל יכולה
להרשות לעצמה התמודדות פנימית.
לדברי הצעירים וסיעת ליכוד ותמורה
אין הם רוצים בבחירות לסניפים, משום
ששם יש להם מה להפסיד. אמר השבוע
חבר־כנסת מסיעות האופוזיציה :״בארבעה
מתוך חמישה סניפים אנחנו שולטים
רק בסניף אחד שולטת למיפנה. יש לנו מה
להפסיד ולמיפנה יכול רק להרוויח.״
לעומת זאת מוכנה האופוזיציה במפד״ל
לבחירות למוסדות העליונים של המיס־לגה,
הוועידה, המרכז והוועד־הפועל שלה.
לדעתם הם יביסו את למיפנה בבחירות.
על סי ההסכם משנת 1977 יחסי
הכוחות במפד״ל הם כאלה: סיעת
למיפנה של הד״ר בורג מחזיקה ב־ 30 אחוז
מהכוח במוסדות המפד״ל. גם לסיעת ה התחדשות
30 אחוז, אולם בהסכם נד 1977
כתוב כי למיפנה הבכורה, למרות מיספר
האחוזים הזהה 30 .האחוזים של ההתחדשות
מתחלקים בין הצעירים, בראשותו של
זבולון המר, להם 18 אחוז לבין הסיעה

המרכזית בראשותו של זרח וורהפטיג
הקשיש שלה 12 אחוז. סיעתם של שר
הדתות אהרון אבו־חצירא ושל ח״כ דויד
גלם מחזיקה ב־ 20 אחוז מההשפעה במוס דות
המפד״ל, למושבים 10.5אחוז לנשים
9אחוזים ולקיבוץ הדתי חמישה אחוזים.
סך הכל 104.5אחוזים. במפד״ל טוענים
שבשנת 1977 היתה נכונות להשיג שלום*
בית, אפילו על חשבון חוקי המתמטיקה.
כל אחת מהסיעות טוענת כי כיום כוחה
גדול הרבה יותר, וכי ההסכם מקפח אותה.
אנשי למיפנה טוענים כי לו היו נערכות
היום בחירות הם היו זוכים ב־ 40 אחוז
אשר יבואו בעיקר על חשבון ההתחדשות
וליכוד ותמורה. הצעירים משוכנעים כי
כיום כוחם גדול הרבה יותר. לדעתם תגיע
כוחה של ההתחדשות ל־ 40 אחוזים שיבואו
כולם על חשבון למיפנה. בליכוד ותמורה
טוענים כי כוחם יגדל ב־ 15 אחוזים ויגיע
ל־ ,35 ההתחדשות תשאר בכוחה הנוכחי,
30 אחוז, למיפנה ירד ב־ 8אחוזים ל־22
אחוז, סיעת המושבים תרד ל־ 8אחוזים,
הנשים ישמרו על כוחם והקיבוץ יירד
לשני אחוזים.
עתה עסוקים הכל בגיוס תמיכת אישי
המפד״ל למחנה שלהם. אנשי למיפנה מכנים
את המורדים בבורג קבוצת אוסלו ב/
על שם ההתכנסויות של אוסלו א׳ שנערכו
לפני שנים אחדות בבית־הקפה לגלידות
ברחוב אבן־גבירול בתל-אביב כדי להדיח
את יצחק רפאל. לדעת למיפנה משתייכים
לקבוצת אוסלו ב׳ רק ארבעה חברי כנסת
מתוך ה־ 12 של המפד״ל: זבולון המר
ויהודה בן־מאיר מהצעירים, אהרון אבו־חצירא
ודויד גלם מליכוד ותמורה. לדעתם

איו רואה כל אתו מהמתנות את חלוקת הנוחות במפד־־ל
הסיעה

המצב ביום

למיפנה

התחדשות

ליכוד ותמורה

ל מיפנ ה

ה תחד שו ת (צעירים ומרכזית)

ליכוד ו ת מורה

10.5

10.5

10.5

נשים

קיבוץ דתי

104.5

104.5

104.5

המו שבים

שך-הפל
יבגוד בחבריו חבר־הכנסת השלישי של
ליכוד ותמורה, פנחס שיינמן, ויצטרף לבורג.
לדברי מקורבי בורג כועס שיינמן
על חבריו בליכוד ותמורה על כך שהם

רוצים להדיחו מהכנסת הבאה ולהכניס אליה
במקומו את יוסי פישלר, חבר מועצת
עיריית תל-אביב ובנו של אחד מעסקני
ליכוד ותמורה יצחק פישלר. אבו־חצירא

106

לאיש גוש־אמונים שקם אז. וכמובן איש
הצעירים ומקורב להמר. אנשי למיפנה
מקווים שעתה, עם התפרקותו של גוש־אמונים
והקמת התחיה, אליה לא הצטרף
דרוקמן, הוא יחזור ״הביתה״ לסיעת למיס-
נה. המר ובן־מאיר דוחים טענה זו ואף
דרוקמן מאשר כי הוא תומך בצעירים.
לגבי נציגת הנשים ברשימת המפד״ל
בכנסת, ח״כ שרה שטרן־קטן, טוען כל
אחד מהצדדים :״שלי היא.״ למיפנה טוען
כי לשטרן־קטן יש טינה לצעירים משום
שהם לא תמכו בה ערב הכנת הרשימות
לכנסת ורצו בעסקנית אחרת, זהבה פלתי-
אל, כחברת־כנסת. לעומת זאת תמכה ליכוד
ותמורה בשרה שטרן־קטן. בשיחות של
שטרן־קטן בנושא פתיחת השורות במפד״ל,
שהם לאמיתו של דבר דחיית הדרישה לבחירות
בסניפים, הביעה כבר שטרדקטן
את תמיכתה באופוזיציה.
אין לדעת מה יחליט בסופו של דבר
מרכז המפד״ל. למיפנה בונה את הצלחתה
על 30 האחוז שלה ועל עריקות בשורות

מזכ״ד ורמוס ומזב״ל כן־נתן
מיכתבים אנונימיים

ח״ב דרוקמן
מנהיג ללא גוש

שר־־חינון• המר
השמצות מישפחתיות

וגלס דוחים בתוקף אפשרות כזו. לדבריהם
יוסי פישלר הוא רק אחד מהמועמדים
למקום השלישי בסיעתם, ממש כמו שיינמן
עצמו, ואין לו כמעט כל סיכוי.
ללמיפנה יש שלושה חברי כנסת מוצ הרים.
מילבד בורג עצמו, תומכים גם ח״כ
אברהם (״אברמל״) מלמד ובן־ציון רובין
בעריכת בחירות בסניפים. בורג מעריך כי
גם ח״כ אליעזר אבטבי, איש המושבים,
יתמוך בו, והאופוזיציה מקבלת הערכה זו.
בעוד שלגבי אבטבי קיימת הסכמה, הרי
שכל אחד מהצדדים טוען כי יתר חברי
הכנסת מונחים בכיסו. אנשי למיפנה משוכנעים
כי הד״ר זרח ורהפטיג יפר את בריתו
עם הצעירים ויתמוך בבורג .״ורהפטיג
שונא את גלם, וברגע שהצעירים הולכים
עם גלס, הוא יצביע נגדם.״ הצעירים
מגחכים למשמע גירסה זו. להם ברור
שורהפטיג הולך איתם עד הסוף. הדעות
חלוקות גם לגבי הצבעתו של הרב חיים
דרוקמן, איש גוש־אמונים. עד מילחמת־ששת־הימים
היה דרוקמן איש למיפנה,
אולם כשעלה נושא השטחים, הוא הפך

ח״כ גלם
בחירות במקום בחירות
האופוזיציה בעת הצבעה חשאית. האופוזיציה
משוכנעת כי תצליח לסכל את מזימת
הבחירות לסניפים ברוב מוחץ. נראה כי
כמו תמיד, יגיעו שני הצדדים לפשרה
ויחליטו על עריכת בחירות כפולות: ל סניפים,
בחירות שבהן רוצה למיפנה ול-
וועידה, בחירות שבהן רוצח האופוזיציה.
אולם גם אם תושג הפשרה, שהיא ל-
מיתו של דבר נצחון לאופוזיציה, ישאירו
המכתבים האנונימיים והבוץ שהתיזו המנ היגים
זה על זה מישקע מר, שלא במהרה
אפשר יהיה להתגבר עליו.

יוסי ינאי !

! ר ראש ממשלת חבל צפון הריין־ווסטפליה, יוהנס ראו
1ך! 111
\ י י ( -משמאל) יחד עם קאנצלר גרמניה־המערבית הלמוט
11י 11י
שמידט, חבר מיפלגתו של ראו, שנגדו הוא עומד להתמודד בבחירות על תפקיד הקאנצלר.
ף* ואי לגרמניה. אני אשלח לד
- 1 / /כרסיס. תלמדי להכיר אותי ואנחנו
נתחתן. צפוי לד עתיד מזהיר איתי, ואני
אוהב אותך.״ עדנה רותם לא יכלה שלא
להיזכר בשבוע שעבר במיכתבי האהבה
הלוהטים ששלח לה יוהנם ראו לפני 12
שנה. אז מיתה עדנה סטודנטית צעירה
ויפה, בתו של אחד הקצינים הבכירים של
מישטרת ירושלים, היינץ ברייטנפלד. ראו

היה באותה עת חבר־מועצה, צעיר וכמעט
אלמוני, של העיר הגרמנית וופרטל ליד
דיסלדורף.
בשבוע שעבר נפגשו עדנר. ויוהנס שוב.
אולם העובדה ששנים כה רבות עברו,
וכי עדנה נישאה בינתיים, וכי הוא עצמו
הפך אחד המדינאים החשובים ביותר בגרמניה,
לא גרמה לאהבתו של ראו לדעוך.
כאשר ביקר בשבוע שעבר בארץ הוא

עדנה חתם עם ׳והנס ואו, ואש־ה

דוגמנית צמרת

עדנה רותם,
כיום כאחת
כמה חודשים היא נשלחה מטעם ניבה לגרמניה
העיתונים הגרמניים עטו על פרשת הרומן של

אשת טייס ואחא לשני ילדים נחשבת
הדוגמניות המצליחות בארץ. לפני
ושם התחדש הרומן שלה עם ראו.
המדינאי מס הדוגמנית הישראלית.

הודיע לעדנה :״אני אטלפן לבעלך הטייס
ואומר לו שאני רוצה אותך.״
מספרת עדנה על הרומן שלה עם ראו,
רומן שבינתיים הספיק להסעיר את עיתוני
גרמניה :״הכרתי את יוהנם כאשר הייתי
צעירה, חברה במישלחת־נוער בנסיעה ל גרמניה.
אני חושבת שמצאתי חן בעיניו,
יותר מכל שאר חברות המישלחת.״
גם כאשר חזרה המישלחת לארץ נמשך
הקשר בין עדנה ליוהנס .״הוא היה כותב
לי מיכתבי אהבה לוהטים, וכמעט שיכנע
אותי לבוא לגרמניה להתחתן איתו. אבל
בינתיים הכרתי את בעלי, התחתנתי איתו
וכתבתי ליוהנס שאני נשואה ושאני מבקשת
לנתק את הקשר איתו. הוא כיבד
את בקשתי, ולא כתב לי יותר.״
לפני כמה חודשים נסעה עדנה לגרמניה
יחד עם דוגמניות של חברת ניבה שערכה
סידרה של תצוגות-אופנה בדיסלדורף.
״טילפנתי למישרדו של יוהנם. לא רציתי
להפריע לו, ורק אמרתי למזכירה שלו ש תמסור
לו דרישת־שלום מעדנה ברייטג־פלד
מישראל, ושאני מתגוררת במלון
הילטון. כעבור כמה דקות הוא התקשר.
הוא היה מלא התרגשות, אבל הסביר לי
שלא נוכל להיפגש בדיסלדורף, .העיתונ אים
רודפים אחרי ויש עלי שמירה בטחו־נית.
אני לא יכול להיפגש איתך כאן,
אבל אני מגיע לישראל עוד כמה חודשים.׳
מדי יום שוחחנו בטלפון כמה שעות.״
הרומן הטלפוני של עדנה הסתיים

עם סד׳ קורק

ראש עירייו
עדנה רותם
״ליוהנס יש דיעה על כל אחד ממנהיגי ישראל,
עדנה ומוסיפה ,״הוא ג׳נטלמן אמיתי, ואני אנה.

עם הילדים

עדנה רותם עם שני ילדיה, רונן וחגית בכניסה לביתה
שברמת־השרון .״כאשר התחתנתי עם בעלי כתבתי ליוהנס
על הכל וביקשתי שהקשר ביננו יסתיים. עכשיו, אחרי כל כך הרבה שנים, הקשר התחדש.״
״כל הזמן הוא אמר לי, :תעזבי את
בעלך. בואי איתי, לגרמניה. יהיו לך חיים
נהדרים איתי.׳ אני לא חושבת שהוא צחק
סתם. אם הוא היה מתבדח על חשבוני,
הוא לא היה חוזר על זה כל כך הרבה
פעמים, ולא היה מסתכל בי בעיניים, במבט
המיוחד הזה, כשהוא אמר את זה.
״לפני שנסע הוא השאיר לי שתי מתנות.
האחת, סכו״ם מכסף והשנייה, שיקרה לי

אפילו יותר, תמונה שלו עם הקדשה בעברית
באותיות לטינית, .אני אוהב אותך.׳
הוא כזה ג׳נטלמן שאפילו לבעלי הוא
השאיר מתנות: עניבה ומצית.״
עתה ממתינים בוחריו של ראו בגרמניה
ובעולם־האופנה בישראל לראות כיצד
יסתיים הרומן הסודי של ראש־הממשלה
מחבל צפון הריין־ווסטפליה עם אשת הטייס
הישראלי, הדוגמנית עמד. חתם.

משלה של חבל צפון־הריירווסטפליה

שלים טדי קולק שולח מבט חמדני לעברה של
יגה בפניו דגמים חדשים בשבוע־האופנה האחרון.
ון שהוא חכם אני מקבלת כל מילה שלו,״ אומרת
נטלמניס כמוהו, ולא מחוספסים כמו הישראלים.״

כאשר חזרו הדוגמניות לארץ. אולם,
כפי שהבטיח, הגיע יוהנם ראו, לפני
שבועיים לישראל. עוד לפני שהגיע התקשרו
אל עדנה ממישרד־החוץ. על פי
בקשתו המוקדמת של ראו קבעו לה עימו
פגישה. אותה פגישה גררה פגישה נוספת
ואחריה עוד פגישה, ועדנה ויוהנס בילו
כל דקה פנויה שלהם ביחד.
״בפעם הראשונה פגשתי אותו במלון
הילטון בתל־אביב. עבדתי בשבוע־האופנה
והוא בא לבקר אותי. כשזיהו אותו, עשו
לכבודו תצוגת־אופנה מיוחדת, אבל הוא
ישב לידי והתבונן בי כל הזמן. החזיק לי
את היד ובכלל לא שם לב לדוגמניות.
״לא רציתי שבעלי ייפגע, לכן הזמנתי
אותו אלינו הביתה לארוחת־ערב. הוא
הגיע שעה לפני המועד שקבענו. ניכר היה
בו שבעלי לא כל כך מעניין אותו, והוא
שיחק כל הזמן עם הבן שלי רונן. יש לו
גישה נהדרת לילדים. הוא גבר חם, מבין
וחכם, ואני אוהבת גברים כאלה.״
יוהנס ראו לא הסתפק בפגישה במלון
ובארוחת־הערב בביתה של עדנה .״למחרת
הוא הזמין אותי למלון אכדיה שבו הוא
התגורר. היה לנו נהדר ביחד. יוהנס הוא
גבר מבין והיה לי טוב איתו.
״בשלב מאוחר יותר הוא רצה לפגוש
גם את אבא שלי. טלפנתי לאבא והוא
הגיע למלון. נערכה ביניהם שיחה של
גברים, מעניינת מאוד, ואני חושבת שהוא
מצא חן בעיני אבא שלי.

ננ ת ח השג רירות הגרמנית

עדנה רותם בפיתחה של
שגרירות גרמניה ב־תל־אביב.
עדנה לא נענתה להפצרותיו של יוהנם לעזוב את בעלה ולבוא עימו לגרמניה,
אך הבטיחה לבקר אותו בעוד כמה חודשים ״ואז נשב ונדבר ברצינות.״

11 3 7

במדינה •יז

החוט שואל נן ישינובסק, וצח את אשתו נאניה, הטמין
את גו פתה מתחת ו בי ת ליד פ חי־ האשפה וטען:

^ שראל קישינובסקי הזקן ירד בכבדות
במדרגות ביתו. חדר־המדרגות
היה חשוך ובחוץ ירד גשם. הוא גרר אחריו
את גופת אשתו, פאניה, כפותה בחבלים,
עטויה בחלוק־בית וראשה עטוף במיט־פחת,
כדי לעצור את שטף הדם.
הוא השאיר את הגופה בחצר, ליד פחי
הזבל. חיפש ומצא חתיכת פח ובמשך
שעתיים כרה במו ידיו את קבר אשתו,
אותה רצח במוט ברזל.
אף לא אחד מהשכנים בבית, שברחוב
נחום ניר 29 בבת־ים, השגיח בנעשה. זה
קרה לפני שלושה חודשים, בשלהי השנה
שעברה. מדי יום ביומו היו השכנים
מרוקנים את פחי־הזבל שלהם ליד הקבר,
אך איש מהם לא העלה לרגע על דעתו
כי הסירחון שנדף מהמקום הוא ריח גוויה.
לפני כחודש הודיע קרוב מישפחה של
פאניה במישטרת חולון על היעדרה. נפתח
תיק נעדרים. ישראל קישינובסקי נקרא

הני ב מגלה הגופה

לחקירה ומסר כי כבר זמן רב אין הוא
ואשתו חיים ביחד. הוא שוחרר. לאחת
מהשכנות אמר :״בשבילי היא מתה.״
גופתה של פאניה קישינובסקי בת ה-
54 התגלתה ביום השישי שעבר על-ידי
כלב. סיפר בעל הכלב, מיכאל בוטרשווילי
בן ה־ : 13״אני תמיד יורד לשחק עם
החברים שלי אחרי הלימודים. ביום השישי
שיחקתי עם הכלב שלי, רקם. פתאום ראיתי
שהוא חופר באדמה, ליד פחי הזבל.
״חשבתי שהוא מצא משהו לאכול. באתי
וראיתי רגל שלמה. בהתחלה חשבתי שזאת
חיה. לא רציתי לנגוע ברגל. הלכתי לשכנים
וקראתי להם לבוא. הם אמרו שזאת
רגל של בן־אדם. קראנו למישטרה והם
התחילו לחפור ומצאו גופה. אחר־כך אמרו
לנו שזאת הגופה של השכנה שלגו.״
מיד עם גילוי הגופה בחצר פתחה מיש-
טרת בת־ים בחקירה. תחנת המישטרה,
הממוקמת במעברת בת־ים הישנה, סמוך

רקס, כלבו של מיכאל בוטרשווילי,
ילד מהשכונה, נבר באדמה שליד פחי־האשפה,
מתחת לעמודי־הבית, וחשף כף רגל. השוטרים העמיקו את הבור ומצאו את הגופה.

למקום הרצח, נפתחה רק לפני כמה ימים.
יום גילוי הגופה היה בדיוק שבוע אחרי
פתיחת התחנה, ולמרות שהיא עדיין אינה
מאורגנת פעלו השוטרים במהירות. מפקד
התחנה, רב־פקד עזריה זמיר, ביקש מ שוטריו
לעבוד שעות נוספות.

״היא הרסה לי
את החיים״
^ יף שלוש שעות קבעו החוקרים בי
בירור את זהות הגופה. סיפר זמיר :
״כשבאתי למקום, וראיתי את הגופה המתפוררת,
היתר. לי ההרגשה שזה המיבחן
הראשון שלנו כתחנה חדשה. כל האנשים
והחוקרים שעבדו בבוקר לא שוחררו הביתה.
רובם נשארו בהתנדבות עד הלילה.
״קשה היה להבחין בבירור בתווי הפנים
של הגופה, לכן הפעלנו כמה צוותים. שני
שוטרים הלכו לתחקר את השכנים. מתוך
אינטואיציה הם שאלו אם יש אשד. נעדרת
בסביבה ונעו בחיוב. בשלב זה קראנו
לקצין התלונות, שמטפל בנעדרים, ובעזרתו
ובעזרת אחת השכנות זוהתה הגופה.
״זה הדליק אור אדום אצל ראש מישרד
החקירות שלנו, פקד דויד רונן, והוא לקח
את ישראל קישינובסקי לחקירה.״
בהתחלה הכחיש החשוד כל קשר לרצח.
הוא מסר לחוקריו כמה גירסות סותרות.
כשנשאל אם הוא יודע מה נמצא ליד פחי
הזבל ענה :״אנשים מיסכנים.״ אחר-כך
סיפר כי אשתו התכוננה לעזוב את הבית
ואף ארזה מיזוודות לשם כך. מאוחר יותר
סיפר כי המיזוודות היו של הבן הצעיר.
אחרי שהוצגו בפניו הגירסות הסותרות
נשבר לפתע ופרץ בבכי .״היא הרסה לי
את החיים,״ קונן .״לא יכולתי לסבול
יותר.״
ישראל בן ה־ 58 הוא נכה ברגלו האחת.
שערו לבן, פניו חרושות קמטים. הוא שרוי
עתה בדיכאון ומפגין אדישות.
הוא •נולד בקישינוב. שם הכיר את אשתו
ושם נולדו שני בניו, האחד בן 29 והשני
בן .22 לפני שמונה שנים הציע ישראל
לאשתו לעלות ארצה. היא סרבה, בטענה
שאין להם די כסף. לדבריו הוא כעס, שכן
הוא עובד יומם ולילה בחרטות. אולם
(המשך בעמוד )40

(המשך מעמוד )30
אלה בשכבות התומכות בליכוד. אם אכן
יהיה צורך לדווח על כל עיסקה של יותר
מסכום מסויים — כגון דכישת מכונית,
ציור אמנותי ודירה, וביצוע עסקות כלכליות
— יצטבר במחשב שילטונות־המם
חומר עצום על תנועת הכסף, ובעיקר
י 37
של הכסף השחור.
גם למסירת הצהרות־הון על-ידי כל
האוכלוסיה שמעל למעמד של שכירים
בינוניים יכולה להיות חשיבות רבה. עצם
הידיעה, כי הצהרות־ההון עלולות להיב דק
ביסודיות ושכך יתגלו סכומי־הכסף
ופריטי־הרכוש שהוסתרו עד כה, יכולה
לדחוף אזרחים רבים להצהיר על הכנסו תיהם
האמיתיות.
מוות טיגעי? אולם השבוע פיקפקו
רבים ביכולתה של הממשלה להגשים אמ צעים
אלה.
מבחינה פוליטית, כבר ירד מטר של
דיברי־ביקורת על הממשלה. כל עתירי-
הנכסים במדינה ומשרתיהם — רואי־חש־בון,
מישפטנים, מנהלים — מתחו ביקורת
על ההחלטות, טענו שאי־אפשר לבצען,
שזה יטיל על המשק עומס, שהשילטונות
לא יוכלו להשתמש בחומר, ועוד ועוד.
איש לא העז להתקיף את ההחלטות
מבחינה מוסרית — כפי שהותקף לא־מכבר
ה״מלשינוך — אך מותחי־הביקורת
קיוו, כי יעלה בידיהם להרפות את ידי
האוצר, כך שההחלטות ימותו מוות טיבעי.
שאלה של ״אם״ .לצד הביקורת הצבועה
עלה גם החשש שמא באמת אין
מישרד־האוצר מסוגל לבצע את ההחלטות
ולהפיק מהן את התועלת הדרושה.
זה יהיה המיבחן האמיתי, והוא יבוא
רק בעוד כמה חודשים. ועל כך גם ייערך
המאבק האמיתי — בין בעלי־המאה וה ציבור
הרחב, ובין הביורוקרטיה ושוחרי-
הרפורמה.
כל האמצעים גם יחד לא יהוו פית-
רון של ממש לבעיות המשק, ואין הם
מעידים על קיומה של תפיסה כלכלית
חדשה, שיש בה כדי לחולל שינוי מהותי
(ראה הנדון) .אך אם אכן תיפתח מילחמה
של ממש בהון השחור, יהיה בכך צעד
חשוב ורצוי.
השבוע היה הדגש על המילה ״אם״.
פרסומת הלן אז־׳ל? תחוס

ח״כ פלאטו־שרון ממשיד
כתעלוליד. עתה הוא מציע
להגריל את מכונית הקאדידק
שלד ם ין רו3שי סיפרו החדש
׳ ח״כ שמואל פלאטו שרון״צריך פירסומת
כמו אוויר לנשימה. למרות שמדי פעם
מתפרסמות ידיעות בעיתונים על כספים
שחייב פלאטו לאנשים ולמוסדות, עבור
פירסומת אישית אין הוא חוסך כלל.
בימים אלה יצא לשוק ספר שכתב
פלאטו, לדבריו בעזרת עשרות מומחים
וכלכלנים. ביש עתיד מביא פלאטו את הרעיונות
הכלכליים שלו, שלדבריו הם מקוריים,
אשר ״יצילו את מדינת ישראל ה נהדרת
ממצב־הרוח הנורא שלה, ויבריאו
את הכלכלה שלה,״ כפי שהוא טוען. כאשר
ביקש פלאטו מבית־הדפום להדפיס 20 אלף
עותקים מהספר, ניסה לשכנע אותו בעל-
בית הדפוס להסתפק במהדורה צנועה יותר.
״ספר כזה לא קונים,״ אמר ,״מספיק להדפיס
שלושת אלפים.״
אך בעל בית־הדפוס לא הכיר את כשרון
הפירסום־העצמי של פלאטו־שרון. הוא לא
ידע כי הח״כ מתכוון להשקיע יותר מ־6
מיליוני לירות בפירסומת סביב הספר,
שהערך היחידי שלו לגבי מחברו נעוץ
בכך שהוא מספק לו תירוץ למסע פירסומת.
קילומטר וחצי לליטר. לכריכת ה ספר,
שמחירו בשוק יהיה 100 לירות,
מצורף תלוש ממוספר. על הקונה־הקורא
לתלוש את התלוש ולמלא בו את פרטיו
האישיים. בתלוש כתוב :״לכבוד ח״כ
פלאטו שרון. קראתי את סיפרו. הדעות
המובעות בו נראות לי כחשובות לעתידה
הכלכלי של ישראל.״ בהערה שבשולי התלוש
מציין פלאטו :״מי שסיפרו יועלה
בגורל יזכה במכונית הקאדילק של הח״כ.״
מכונית הקאדילק של פלאטדשרון, מ שנת
ייצור ,1975 שווה כיום כמיליון
לירות. הוא טוען כי באחרונה התקין בה
(המשך בעמוד )44
העולם הזה 2217

הצעיר התלונן כי 1תונה ביו־״ שוטרים,
1א 1הי נו 1אותו שו ט ריו 1א ח רי ם

לושה שוטרים לבושי אזרחית
פרצו לדירה שברחוב שבטי ישראל
,15 בשכונת מוסררה בירושלים. הם הס תערו
לעברו של נער בן 18 שהיה במקום.
״אתה עצור!״ הם הודיעו לבני שיטרית.
הנער דרש לראות את פקודת המעצר.
״אל תבלבל את המוח — בשבילך לא
צריך פקודת מעצר,״ הם אמרו לו.
מילבדו היה בדירה גם אחיו הצעיר,

טוי

אחרי המכות שהוא חטף. הם שברו המון
דברים בבית, השתוללו כל הזמן. מהרעש
נכנסו שכנים וביקשו מהשוטרים להפסיק
להרביץ לבני, אבל הם לא הפסיקו, וגם
נתנו מכות לאחד השכנים. עוד חבר של
בני נכנס, קילל את השוטרים על מה
שהם עשו לבני, והם הרביצו ועצרו גם
אותו.
״אחרי שהם גמרו להרביץ לאח שלי

לתפוס בשיער ולחנוק

שלושה ׳שוטרים שפרצו לביתו של
שיטרית, בשכונת מוסדרת בירושלים,
סירבו להציג צו־מעצר. תחת זאת הם תקפו את שיטרית, חיכו אותו באכזריות,
משכו בשערותיו וחנקו אותו. אחרי כן הובילו השוטרים את שיטרית למעצר ומנעו
ממנו להיפגש עם פרקליטו. לפרשה מונה קצין בודק. גם תמונה זו שוחזרה על־ידי בני.
רה סירבה להתיר לעורך־הדין להתראות
עם הלקוח שלו. היא לא יכולה להרשות
לעצמה שעורך־דין יראה עצור כה חבוט
וכה מוכה.
אחד מעדי הראיה למיקרה הוא סעדיה
מרציאנו, איש הפנתרים השחורים. מרצ־יאנו
הוזעק לדירה בת שלושת החדרים
של מישפחת שיטרית על-ידי חברים של
בני. הוא הגיע בעיצומה של המהומה.
תיאר מרציאנו את אשר ראה :״ראיתי
את בני כשידו אחת כבולה ושוטר מכופף
את ידו האחרת. שוטר שני תפס את
שערות ראשו. בני היה כולו חבול ופצוע.
השוטרים סיפרו לי שבני תקף אותם ואף
הצביעו על שוטר שמאפו נזל דם. השוטרים
נבהלו בעצמם ממה שקרה והביאו

תיגבורת. לפתע היו בדירה 20 שוטרים
וצלם מישטרתי. הצלם צילם את השוטר
עם הדם באף ואמר , :עכשיו יש לנו הוכחה
ששוטר הותקף ,.ביקשתי ממנו לצלם גם
את הפרצוף של בני והוא סירב, .אני יודע
בדיוק את מה אני צריך לצלם ,,הוא אמר

כעבור יומיים הובא בני לפני שופט
שלום ירושלמי. הוא לא היה מייוצג על־ידי
עורך־דין ואנשי המישטרה יכולים
היו לטעון בפני השופט כרצונם. מאוחר
יותר טענה המישטרה, כי ניסתה למצוא
את עורך־הדין אבירם, אד לא הצליחה.
אבירם היה באותם הימים במישרדו או
בביתו. השופט עצר את בני לארבעה
ימים, למרות שהמישטרה ביקשה 15 יום.
למחרת, כאשד הבינה המישטרה, כי אבירם
מתכוון להגיש עירעור לבית־המישפט
המחוזי, היא שיחררה לפתע את בגי. ה־מישטרה
לא יכולה היתה להרשות לעצמה
להתמודד נגד עורך־דין במיקרה של בני

שיטרית.

בעיטות בבטן

ובכל הגוף קיבל בני שיטרית מהשוטרים. לדבריו,
היכו אותו השוטרים כנקמה על שהעז להתלונן נגד
המישטרה. לפני חצי שנה ניסה בני להתאבד בקפיצה מבניין מישטרת ירושלים. אז
התלונן כי שוטרים שהתעללו בו דחפו אותו למעשה. בתמונה משחזר בני את המכות.
עופר, בן ה־ ,10 תלמיד כיתה ד׳ בבית־הספר
העממי תידהר בירושלים. סיפר עופר
על מה שעוללו השוטרים לאחיו:
״כאשר בני אמר להם שבלי פקודת־מעצר
הוא לא הולך איתם, הם תפסו אותו ונתנו
לו מכות רצח. הכניסו לו בוקסים בפרצוף,
הפילו אותו על הריצפה ובעטו בו.
בני צרח מכאבים והם המשיכו. אני ביקשתי
מהם להפסיק, אבל הם לא שמו לב אלי.
״אחר־כך הם שמו על הידיים שלו
אזיקים והמשיכו להרביץ לו, כשהוא
כבול. בני ניסה להתגונן, אבל לא יכול
היה עם האזיקים. אני לא יודע איד הוא חי

ולהפוך את הבית הם לקחו אותו. לפני
שהם הלכו ראיתי את אחד השוטרים הולד
למיטבח. הלכתי אחריו, ראיתי שהוא פותח
את המקרר ושותה אורנג׳דה, בלי לבקש
רשות. אחר כך הוא חיטט בארונות של
המיטבח. כאשר הוא ראה אותי, הוא שאל
אותי אם יש בבית עוגה.״
בני שיטרית, זב דם ומוכה, הובל ל מעצר.
השכנים בבית טילפנו לעורך־דינו,
יורם אבירם, והודיעו לו על מה שהתרחש.
עורך־הדין מיהר למיגרש־הרוסים,
שם שוכן בית־המעצר של מישטרת ירושלים,
וביקש לראות את לקוחו. המישט־

התמיהה
של הוועדה

** ישטדת ירדטלים ידועה בחוד-
! 1שים האחרונים כמישטרה האכזרית
ביותר בארץ. תקרית הצעירות הפמניסט-
יות, שהפגינו לפני כמה חודשים, ביניהן
גם אורלי ידין, בתו של סגן ראש־הממש־לה,
היתה דוגמה לכך. הבנות שהפגינו
בשקט הותקפו באכזריות היסטרית על־ידי
שוטרים צמאי־דם, ללא כל התגרות.
בעזרתו של ידין הושתקה הפרשה.
שוטרי ירושלים היו מעורבים בחודשים
האחרונים במיקרים רבים של תקיפה אכזרית
של אזרחים. בכל פעם שמוגשת
תלונה כנגד המישטרה על מעשיה האכז ריים,
מתמנה קצין בודק אשר במרבית
המיקרים מזכה את החברים שלו. וכאשר
המיקרה חמור, ויש עדים רבים לתקרית,
הוא מחליט על נזיפה או על עונשים קלים
אחרים לשוטרים התוקפים.
גם התקרית בשבוע שעבר לא היתד,
אביו של בני
שיטרית מפנה הפעם הראשונה שבה הכיר בני שיטרית
את נחת זרועם של שוטרי ירושלים. לפני
את שיברי החפצים, שניזוקו על־ידי השוטרים
בעת שהשתוללו והיכז את בני. כחצי שנה נעצר בני על-ידי מישטרת
השוטרים גרמו להרס רב בתוך הבית. ירושלים. אחרי כמה ימי מעצר קפץ מה־

האב ו7נקה

נקמת השוטרים

״ אבוי אוי אלמן ״

(המשך מעמוד )39
קומה השלישית של בניין המישטרה. הוא
נפצע, ואחרי שהחלים נתן עדות מזעזעת
על הגורמים שהביאו אותו לנסיון ההתאבדות.
לדבריו, היכו אותו השוטרים באכזריות,
עינו אותו ומנעו ממנו מזון במשך
יממה שלמה .״המעשים של השוטרים
גרמו לי לרצות להתאבד,״ סיפר אז בני.
״השוטרים ניסו לזרוק אותי מהקומה השלישית,
ואז נתקפתי בהיסטריה וקפצתי
בעצמי. השוטרים לא מנעו ממני להתאבד
ואפילו עודדו אותי.״
בני שיטרית התלונן על השוטרים שבראשם
עמד מפקח אבי כהן, ראש מיחלק
החקירות הכללי במישטרת מרחב ירושלים.
שוב מונה קצין בודק מטעם ד,מיש־טרה,
דן בן־חיים, שניקה, כמובן, את אבי
כהן וחבריו מכל אשמה.
אולם הוועדה הממלכתית לחקירת אלימות
במישטרה, שבראשה עמדה סגן פרק ליט
מחוז תל־אביב, עורכת־הדין שרה סי*
רוטה, התייחסה למיקרה של בני שיטרית.
קבעה אז סירוטה, לאחר שמתחה ביקורת
חריפה על המישטרה ונזפה בשוטרים
שהיו מעורבים בפרשה :״הוועדה מביעה
תמיהה על דרכי החקירה בתיק זה. נעשו
שגיאות בחקירה מראשיתה, וזאת למרות
שעינו של הציבור היתה פקוחה, שגיאות
אשר ספק אם ניתן לתקנן.״
הנזיפה אותה ספג אבי כהן בגלל תלונותיו
של בני שיטרית הותירה, ללא ספק,
מישקע מר בליבו. לפני שבועיים הצליחה
המישטרה לקבל משופט צו־מעצר נגד
בני. לאחר פרשת המכות טען דובר ה מחוז
הדרומי, סגן־ניצב יוסף תמיר, כי
בני נחשד אז באלימות גופנית נגד אזרח.
אחר כך שינה תמיר את גירסתו וטען, כי
בני נחשד בשורה׳ של התפרצויות. אבי
כהן לא רצה לשלוח שוטרים מיחידתו
כדי לערוך את המהומה בביתו של בני
וכדי להכותו. הוא העדיף לשלוח שוטרים
מיחידה אחרת, עמהם הוא מיודד. אל ביתו
של בני יצאו שוטרי לת״ס, הלישכה לתפקידים
מייוחדים של מישטרת ירושלים.
יחידה זו עוסקת בעיקר בנושאי פשיעה
חמורה וחבריה אינם יוצאים לבתי חשודים
בתקיפות או בפריצות כדי לעצרם.
אולם כשירות לאבי כהן, וכדי להסיר
חשד מעליו, היו מוכנים שוטרים־בכירים
אלה גם לעשות שליחות. ללא צו־מעצר
הגיעו סמלי לת״ם, אדגר רביבו, בני רח מים
ועמיר פרינלינג, לביתו של בני
והחלו להכותו ולעשות שמות בבית.

(המשך מעמוד )38
האשה טענה כי אין ברשותה כסף ום
עליו ללכת אל מלווה בריבית.
ישראל הגיש בקשה לעליה. לדבריו,
היתלה בו אשתו ולא הגישה כלל בקשת
עליה לארץ, ולכן התגרש ממנה ועלה.
כעבור שנתיים כתבו לו בניו כי אשתו
עומדת להיעצר. הם לא פירטו מדוע, אך
ביקשו ממנו לפנות לסוכנות היהודית
ולבקש עבורם ועבור אמם אישור לעליה.
כאשר עלו הבנים והאשה! ,נשא אותה
ישראל לאשה בשנית. הם גרו בראשון-
לציון ולפני כשנתיים עברו לבת־ים.

הכל אבוד!״
* 4דברי ישראל היתה אשתו שתל*
טנית. היא דרשה לנהל את כל ענייני
הבית והמישפחה בעצמה, ומסרב לה היתה
מקללת ומתנהגת אליו בגסות. היא שיכנעה
את הבן הבכור לרדת לגרמניה, למרות
התנגדותו של ישראל, בתואנה ששם ירוויח
יותר. אחרי שסיים הבן הצעיר את שרותו
הצבאי פנתה גם אליו ושיכנעה אותו להצטרף
לאחיו.
״מאז לא היו לי עוד חיים,״ סיפר ישראל•
לדבריו היתה אשתו ממררת את חייו
ותובעת כי יעזוב את עבודתו בצבא ויפתח
עסק. הוא סרב, והיא הגישה בקשה לגט.
בית־הדין הרבני קבע כי האשד׳ תקבל
את הרהיטים והחפצים וישראל יקבל את
הדירה. על פאניה נאסר להיכנס לדירה
שבבת־ים, אך לדברי ישראל היא היתד,
באה אליו לעיתים תכופות, מציקה לו,
אוכלת וישנה בדירה ועושה בה כבתוך
שלה, מבלי להתייחס אליו.
בחודש דצמבר בשנה שעברה היא הופיעה
ערב אחד בדירה, התפרצה עליו
וקיללה אותו. סיפר ישראל :״היא עשתה
לי סימנים מגונים ואמרה לי, :על גופתי

הסערה
טד פ א1י

במיסגרת החוק
ובכוח סביר
^ גי שיטרית צדק כשלא רצה לבוא
״י עמם ללא פקודת מעצר. החוק קובע,
כי רק כאשר מציגים בפני חשוד פקודת
מעצר אפשר לעצרו, אחרת המעצר אינו
חוקי. ללא פקודת מעצר אפשר לעצור
חשוד רק אם מול עיני השוטר נעשית
עבירה המצדיקה מעצר, או אם לדעת ה שוטר
עומד אדם לעשות פשע חמור כרצח
או אונס. אפילו מפקד מישטרת ירושלים
לא טוען, כי המיקדה של בני מסווג בדרך
זו. אך דובר המישטרה מפרש את החוק
כך, שהמישטרה יכולה לעצור את כל מי
שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, עם או בלי
פקודת• מעצר של שופט.
בני שיטרית, בני מישפחתו ואנשי ה שכונה
משוכנעים, כי המישטרה פשוט
נקמה בבני בגלל התלונות שאותן הוא
הגיש נגד המפקח אבי כהן. הסיגנון החדש
של מישטרת ירושלים מוכר לתושבי מוס-
ררה, אך האלימות והגסות המיוחדת של
השוטרים, כפי שהופגנה ביום השלישי
לפני שבוע, הדהימו גם אותם.
מפקדי המישטרה טוענים, כי אין קשר
בין שני המיקרים. סגן־ניצב מנשה גולן
אומר-, :שלושה שוטרים שלי אושפזו ב־בית־חולים
במצב אנוש.״ אחר כך התברר,
כי מילבד שוטר אחד, שספג מבני
חבטה באפו, תוך כדי הקרב שנערך בדי רה
הצרה, לא נפגע מישהו מהשוטרים.
תמיר טוען :״השוטרים פעלו במיסגרת
החוק והשתמשו בכוח סביר. לא היתה
בידיהם פקודת מעצר, אך היתה בידיהם
איגרת, וזה מספיק.״ אבי כהן טוען :״השוטרים
שלי לא הצליחו למצוא את בני
שיטרית, אז ביקשתי מאנשי לת״ם למצוא
אותו. אין כאן עניין של נקמה.״
כדאי היה שעוד לפני שהמפכ״ל החדש,
הרצל שפיר, יעסוק בתוכניות החומש וה־אירגון־מחדש
של המישטרה, הוא ידאג
לכך שידי השוטרים תהיינה נקיות, וירסן
את היצרים האפלים של כמה משוטרי
ירושלים.

140

מי היא הפקידה! שעונד מישו[ו־הח וץ
ניס׳ 1ומדוע אוו 1ן]] ויען וה לק!אהיר

ישראל ופאניה קישינוכסקי
״על גופתי המתה״
המתה אצא מהבית הזה. אם אני רוצה
לאכול כאן, אני אוכל כאן. אם אני רוצה
לישון אני אישן. אתה לא תגיד לי מה

לעשות.״
פאניה הלכה לישון בחדר הבנים ואילו
ישראל נשאר בחדרו ובכה .״לא יכולתי
לישון כל הלילה,״ סיפר. ההחלטה גמלה
בליבו באותו הערב. לחוקרי המישטרה
גילה כי עד עתה נמנע מלפגוע באשתו
בכל צורה שהיא בגלל הילדים, אך מכיוון
ששני הבנים היו בגרמניה והוא עצמו הרגיש
כי אין לו יותר בשביל מה לחיות,
בגלל הטרדותיה, החליט לשים קץ לכל
העניין. הוא ירד בשעה שתיים בלילה
למכוניתו, הוציא מתוכה מוט ברזל, עלה
לדירה והיכה באשתו הישנה כמה פעמים
בראשה.
ישראל קישינובסקי עצור עתה בבית־המעצר
באבו־כביר. אחותו היחידה גרה
בבת־ים ומלבדה אין לו קרובים בארץ.
בדרך לבית־המעצר אמר בקול כבוש :
״די! גמחנו. המישפחה שלי נהרסה, אין
לי אשה, אני עכשיו אלמן. הבית שלי
הלך. הבנים הלכו. הכל אבוד. אני לבד.
מי יודע מה יהיה אתי?״

פרידה גגהמישבחה

ערב יציאתה לקאהיר נפרדת פאני מהוריה,
יהודה ורוזה, ומנשקת את סבתה בת ה־.88
״כשהייתי בת עשר סיפר לי סבא על הטיולים שלו במצריים ואמר לי, :את לא תזכי
לראות את הפירמידות׳ .חבל שהוא לא חי ולא רואה איך הבאנו את השלום.״

^ שהם היו בשילטון״ ,מגיעה פאני
אשכנזי ,״לגמרי במיקרה״ ,כדבריה׳
למישרדי בית״ר במצודת־זאב. היא
היתד. אז אוהדת מושבעת של תנועת-
העבודה ואביה, יהודה, פועל מנם־ציונה,
היה אספן קולות של אחדות־העבודה.
במשך השנים, ובעיקר כשעבדה תחת
״הבום אלי״ ,הפכה למעריצה של מנחם
בגין ושל תורת דבוטינסקי .״וכשעלינו
לשילטוך היא התבקשה להיות מזכירתו
של הד״ר אלי בן־אלישר, מנכ״ל מישרד־ראש־הממשלה.
כשהתפתחו
העניינים ״והבאנו את השלום״
,הפך אלי שגריר במצריים. היה
ברור מאליו שהמזכירה הנאמנה הולכת
אחריו .״לי זה לא היה כל כך ברור,
אבל לבן־אלישר זה היד. מובן מאליו,״ אומרת
פאני. אבל אז התעורר ועד עובדי
מישרד־החוץ וניסה למנוע את היציאה
למצריים.
״על הבעיות עם מישרד־החוץ שמעתי
ברדיו, בחדשות. עד אז לא חשבתי שיש
בכלל בעיה. אלי לא אמר לי על זה מילה.
הוא חושב כנראה שזו לא הבעיה שלי.
זה לא קשור לעבודה בינינו ואין שום
סיבה להכניס אותי לעסק. גם אחרי ששמעתי
על הבעיות לא דיברתי איתו ולא ניסיתי
להתערב. אף אחד גם לא ניסה לערב אותי.

צריך לריב עם עוד הרבה גברים. אני חושב
שרתה, עדיין הכי יפה במישפחה ובכל
נס־ציונה.״ רוזה, אמה של פאני, היא
בלונדית כחולת עיניים, הנראית צעירה
מאוד .״חבל שאני לא דומה לאמא,״ מצטערת
פאני.
האב, עכשיו פנסיונר, היה פועל בניין.
לפני כל חג רואים אותו נושא סלי אוכל
ומחלק לעניי העיר .״יש לי מישפחה גזעית,
לא חשוב מה יקרה ואיך ארגיש, אני תמיד
יודעת שיש לי גב. השאר לא חשוב בכלל.״
פאני לא התגייסה לשירות צבאי סדיר,
כי אחיה שכב באותה עת בבית־חולים,
אחרי שנפצע בקרב. היא נקראה, ועדיין
נקראת, לשירות מילואים פעיל.

הג׳וק
של התנועה
^ יאהת חי ל ה לחפש עבודה. יום אחד
י י ביקרה חברה שלה, שסיפרה לה כי
במישרדי בית״ר מחפשים עובדת זמנית.
״התחלתי לעבוד, היה לי ברור שזה זמני.
מהר מאוד השתלטתי על העבודה, וכש הגיעה
העת לעזוב ביקשו אותי להישאר.
אז כבר הייתי מכורה לעבודה. הרגשתי
נהדר. כשהיה חסר לי כסף לימדתי ריקודי-

ך י | 1ך 1פאני יושבת על דבשת של גמל, בטיול היכרות
י* ייי 1שערכה לפני כמה חודשים במצריים .״אני לא
מה תהיה המשכורת, ולא יודעת מה צריך לעשות שם.״

בווו למצויים

פאני, עם שתי המיזוודות, בדרכה לשדה־התמופה.
״את המיזוודות יסחוב אחי, אלי לא מרשה שנהג
בתפקיד ישרת את המזכירה. אף פעם לא היו לי זכויות־יתר בגלל אלי, וגס לא יהיו.״
להיפר, התקשרו אלי כמה אנשים ממישרד־החוץ,
הסבירו לי שאין להם שום דבר
נגדי, ושאם המאבק שלהם ייכשל, אז
שיהיה ברור לי מראש שהם מאחלים לי

כל טוב והצלחה בעבודה.״
פאני בת ,32 גבוהת קומה, שמנמונת.
״קצת ירדתי במשקל בזמן האחרון.״ היא
יעילה מאוד ודבריה ברורים. מעט קשוחה
ובדרך כלל מאוד רצינית. כשהיא מחייכת
רואים את גומות החן שלה. שערה בהיר,
אסוף בזנב־סוס .״אני תמיד הולכת כך,
לא מאופרת, מה פתאום איפור?״
לאצבעותיה שתי טבעות אינדיאניות.
״זו מתנה שקיבלתי בזמן האחרון, אבל
אני לא הולכת עם תכשיטים.״ היא מגיעה
לעבודה במכנסי ג׳ינס וחולצה ספורטיבית.
״זאת התלבושת האחידה שלי.״
פאני נולדה בתורכיה. הוריה עלו לארץ
כשהיתה בת שנה .״אמא של פאני, רוזה,
היתד, הבחורה הכי יפה בעיר,״ מספר
יהודה אשכנזי .״כשרדפתי אחריה, הייתי

עם במועדון בנס־ציונה. בינתיים הפכתי
למנהלת המישרד.״
פאני תיכננה טיול לארצות־הברית ושהייה
של כחצי שנה שם. היא עזבה את
בית״ר והתחילה לעבוד במישרד פירסום.
באותה עת התקיימו ההכנות לוועידת
תנועת החירות. סיפרו לה שהדוקטור בן-
אלישר מחפש מזכירה .״הג׳וק של התנועה
משך אותי והלכתי אליו.״ היה ברור לשניים
שהעבודה זמנית, שלושה שבועות,
עד לסיום הוועידה .״זה היה נורא מעניין,״
היא מספרת .״אלי היה אחראי להסברה
ואני התעסקתי בעיתונות. ביום הראשון
הוא הראה לי שולחן מלא ניירות ואמר
לי, :טוב, תתארגני!׳ חשבתי שזה סוף
העולם. החלטתי שאני חייבת להסתדר עם
העניין, וכמובן, זה היה בסדר. מאז ועד
היום הוא משאיר לי את העניינים. אני
מסדרת ומביאה לו הכל מן המוכן. אני
לא חושבת שעשיתי טעויות, ואם הייתי
עושה הוא בוודאי היה אומר לי.

״אלי אדם מאד קפדן, הוא אומנם לא
צועק. אצלנו במישרד אף פעם לא הרימו
קול. גם בימים הקשים, כשהיה צריך להכין
את ביקור אל-סאדאת, וההתראה הגיעה 24
שעות לפני כן, לא היו צעקות. אבל כשהוא
לא מרוצה אז אפשר לראות את זה עליו.
קשה לי להסביר איך בדיוק, אבל אני רואה
את זה בעיניים, וזה ברור לו שאני יודעת.
אני לא חושבת שאני נפגעת אם הוא
כועס, כי אני מניחה שאם הוא כועס אז
יש לו על מה, ואני צריכה לבדוק את
עצמי. אבל בכל זאת, לפעמים אני נעלבת.״
את הנסיעה לארצות־הברית היא דחתה,
״ועד היום היא במיסגרת חלומות העתיד.״
היא עבדה עם בן־אלישר עד לבחירות.
״אני לא חשבתי שנעלה לשילטון, לא
חלמתי על זה בכלל.״ ואז נתבקשה לעבוד
במישרדו של שמואל כץ, שהובהל מאר-
צות־הברית כדי להיות האחראי להסברה
בממשלת הליכוד.
״חשבתי לעבוד חודש ולנסוע, בסוף
הגיע אלי והציע לי לעבור איתו לירושלים.״
היא הסכימה ושניהם עברו לעבוד
בירושלים. תחילה התגוררה בדירת־חדר
שכורה .״לפי התקש״יר, והכל הולך לפי
התקש״יר, מגיע לי 500 לירות לחודש
לשכר דירה, במשך ששת החודשים הרא שונים
לעבודה מחוץ לעיר המגורים. אחר
כך היה לי קשה להחזיק את הדירה, ועברתי
לגור עם חברה. בסוף גם עם זה לא
הצלחתי להסתדר, אז חזרתי הביתה. אני
נוסעת כל לילה לנס־ציונה וחוזרת בבוקר
לירושלים. זה לא בעיה גדולה.״
שעות העבודה במישרד הן משבע־וחצי
בבוקר עד שבע בערב. הבוקר מתחיל
בפגישה בחדרו של בן־אלישר. היא מעבי רה
לו את התיקים וד,ניירת שעליהם הוא
יעבור במשך היום. הוא מקבל ממנה תדריך,
אומרים עובדי המישרד.
אליה מגיעים כל הטלפונים וכל מבקשי
הפגישות ומבקשי הטובות .״לפעמים מטלפנים
אנישם ורוצים את המנכ״ל. אני עונה
להם, ואז מתברר שיש להם, לדוגמה, בעיות
עם הביטוח־הלאומי, או שמגיע להם והם
לא מקבלים או שלא מגיע להם והם רוצים.

כל טלפון כזה וכל בקשה בכתב, עברו
אצלי את הטיפול הכי יעיל שאפשר. בדרך
כלל אני מצליחה לסדר להם. נכון שאולי
לי יותר קל מלאחרים, אז מה? אם זה
עוזר לבני-אדם, למה לא? אני אוהבת
אנשים, אוהבת לעזור, למדתי את זה מאבא
שלי. אין שום סיבה לא לנצל את מצבי
והעבודה הנוכחית שלי כדי לעזור לנצ רכים.״
הבוס
לא יודע על הפעולות שעושה
מזכירתו מאחורי גבו .״למה שאספר לו?
אין לו עניינים אחרים בראש? ומה זה
בכלל עניינו? הרי בשביל זה הוא מחזיק
מזכירה לא?״

^ מצחיקה
^ בשימלה
ויע;סיעה הצפויה היא קנתה שתי
* ׳ שמלות .״אמרו לי שזה לא נעים
לעבוד,שם בג׳ינס. הלכתי לחנות, מדדתי
ולא הסתכלתי בראי. נורא מצחיק לראות
אותי בשימלה, אני נראית פתאום כמו
גברת. קניתי, שילמתי והלכתי. במיזוודה
שמתי גם שני זוגות מכנסיים, אולי בכל
זאת אוכל להשתמש בהם.
״לקחתי כמה ספרים, בעיקר כאלה שנוגעים
למצריים. אני יודעת כבר ערבית,
קרוא וכתוב, למדתי אצל מורד, פרטי.
לקחתי במיזוודה גם קסטות עם שירים עבריים,
כי בלי זה אני לא יכולה. לא נראה
לי שאוכל לרקוד ריקודי-עם, אבל בכל
זאת ...אני לא יודעת איפה אני אגור,
לא יודעת מה המשכורת, לא יודעת כלום.
לא שאלתי בכלל. אני גם לא בטוחה שאלי
היה יודע לענות לי. מלבד זה הוא לא
צריך להתעניין בדברים כאלה, זה לא
ענייני מישרד. הוא אף פעם לא מתעסק
בדברים אחרים. אני לא זוכרת שאי פעם
דיברנו על דבר אחד מלבד המישרד והעבודה.
אני לא קונה לו מתנה ביום-
ההולדת והוא לא קונה לי. היחסים בינינו
הם של בום המרוצה מעבודת המזכירה
שלו ושל מזכירה המרוצה מהבום שלה —
זר, הכל.״

..אני יודעת שבעלי
סנדרה חדד, שנהרגה
כן, אחרי טיול מסביב לעולם. בארץ הולדתה׳
דרום־אפריקה, קיבלה סנדרה חינוך
ציוני, והחליטה להשתקע בארץ. גם אחותה
של סנדרה חדד, ברכה אפלמן, עלתה לארץ
ונישאה לישראלי.
דויד חדד הוא למישפחה ממוצא תימני.

דקה אחרי הפיצוץ

היתה מכונית ה־אופל
אפופה בלה־בות.
הכבאים שהגיעו למקום מצאו רק את הגופות החרוכות

של האם ובתה בתוך המכונית. קהל שהתאסף במקום לפני בואם
של מכבי־האש ניסה להציל את הנשרפות, אך האש החזקה מנעה
כל גישה. מחקירת המישטרה עלה כי הפיצוץ אירע מרימון־יד.

111£1י*!11111111
מ( יצוץ עז הרעיד בליל שישי, בשבוע
שעבר, את מיפגש הרחובות איבן־
גבירול וש״י עגנון, בסמוך לתחנה רידינג
ר ׳ בתל-אביב. תוך שניות ספורות עלתה
באש מכונית אופל רקורד, שפניה היו
בכיוון רמת־אביב. המכונית המשיכה בדרכה
עוד כעשרים מטרים, ואז נעצרה.
בתוך המכונית מצאו את מותן בשריפה
אכזרית סנדרה חדד־רוזנשטיין, בת ,37
בתה טלי, בת 9וכלבתם סיסו.
אנשי המישטרה ומכבי־האש, שהגיעו

נדרה

בת ה־ 37 עלתה לארץ
אחרי מילחמת ששת־הימים.
אופיה האירופי הקשה עליה
להסתגל לארץ ולבעלה שהיה שונה ממנה.

למקום כעבור חמש דקות, מצאו את הגופות
החרוכות בתוך המכונית השרופה.
הקהל שהתאסף במקום, מייד. אחרי ה
פיצוץ,
ניסה להציל את הנוסעות, אך האש
החזקה מנעה כל גישה.
מחקירת המישטרה עלה, כי מקור הפיצוץ
הוא רימון־יד שהוטמן מתחת למושב
הנהג. סנדרה ובתה היו בדרכן
לביתן ברמת-אביב, אחרי שבילו את הערב
בביתה של ידידת המישפחה, מרים
דמברובסקי, ברחוב הירקון בתל-אביב. הרימון
הוטמן, כנראה, במכונית, בשעות
הבוקר המוקדמות, אך מפאת תקלה התפוצץ
רק בלילה.
תחילה הניחה המישטרה כי המדובר בפיגוע
חבלני. אולם כאשר זוהו הגופות,
נחשף לפני השוטרים סיפור חיים טראגי.
החשד נפל מיד על בעלה של סנדרה, דויד
חדד, בן ,38 החי בנפרד מאשתו ובתו
מזה שמונה שנים. חדד חזר מאוחר בלילה
לבית הוריו ברמת־גן, שם הוא מתגורר,
ונעצר מייד בידי המישטרה.
חדד היה שתוי כליל והשוטרים נאלצו
להמתין כמה שעות עד לחקירתו. כאשר
התפכח, הכחיש כל קשר לפיצוץ, והציג
אליבי באליבי. חדד טען כי בילה את
הלילה במועדון־הלילה אליבי בתל-אביב.
אולם החוקרים סברו כי היו לו סיבות
טובות לרצות במותה של אשתו, ולכן
הביאו אותו, בבוקר היום הראשון השבוע,
לבית־המישפט, שם הוארך מעצרו בשישה
ימים.

פנס כחול
בעין

טלי הקרת

בחתונה, כמה חודשים לפני מותה. למרות שהבינה מה קורה
בין הוריה, לא איבדה טלי בת ה־ 9את שימחת החיים שלה.
היא היתה לדה פיקחית וחריפה. טלי אהבה את אביה ויחד עם זאת חששה מפניו.

ן * נדרה ודויד חדד הכירו אחרי מיל-
** חמת ששת־הימים בחוף ימה של תל-
אביב .׳סנדרה הגיעה לארץ זמן קצר לפני

האם ובתה

נשרפו למוות
יחדיו בתוך המכונית.
הן היו בדרכן הביתה. לפי התכנון
טלי לא היתה אמורה להיות במכונית.
במיקצועו הוא חשמלאי בניין. סנדרה לא
הכירה בארץ איש מלבדו וחדד היה לה
לידיד. הרומן ביניהם נמשך לאורך זמן,
עד שסנדרה נכנסה להריון. תוך כמה שבועות
נערכו כל הסידורים לקראת החתונה,
והוריה של סנדרה הגיעו מדרום־אפריקה
להשתתף בטכס הנישואין.

החג אות , 1״ אמון! שבוע לבני מותה
יהד עם בתה בהתפוצצות הרימון במכונית
סנדרה, מורה לאנגלית במיקצועה, לימדו,
בכיתות ו׳ ו־ח /בבית־הספר היסודי
לחינוך מיוחד ביפו. המורות האחרות ב-
בית־הספר ידעו על הרומן של סנדרה וחדד.
כאשר נודע בבית־הספר על הריונה
ועל כוונתה להינשא לחדד, ביקשו המורות
להניאה מהמעשה. הן סברו כי פער
ההשכלה והתרבות שבין השניים יהיה
להם למיכשול.
משימת השיכנוע הוטלה על המחנכת הוותיקה,
מרים דמברובסקי. היא נפגשה
עם סנדרה בבית־קפה ובדרכים עקיפות
ניסתה לרמוז לה, כי עדיין לא מאוחר
לבצע הפלה וכי הריון בלבד אינו סיבה
לנישואין. אולם הכל היה מוכן כבר לקראת
החתונה, וסנדרה ודויד נישאו.
בני הזוג עברו להתגורר בדירתה של

ואל בעלה כעבור שבוע.
השהייה בצוותא נמשכה זמן קצר ביל-
בד. דויד לא עבד וסנדרה נאלצה לפרנסו
ממשכורתה. דויד היה סבור כי הוריה של
סנדרה מיליונרים, ודרש מאשתו שתבקש
מהם כספים. אולם סנדרה סירבה. כתוצאה
מכך נמשכו המריבות.
משלא יכולה היתד, עוד לשאת את הסבל
ברחה סנדרה מהבית, והפעם לצמיתות.
את דירתה, שנרכשה מכספי הוריה,
מכרה זמן קצר לפני הבריחה. דויד המשיך
להתגורר בדירה גם אחרי עזיבת
אשתו, עד שנאלץ לפנותה, כאשר הגיעו
הדיירים החדשים. לפני שעזב הסב דויד
נזקים לדירה לכן הוא נתבע על־ידי רוכשי
הדירה ונצטווה לשלם פיצויים.
סנדרה הגישה נגד בעלה תביעת גירו״

גמו 11ו3 31

גוויה ש חנ ה

לקבוע את

מין הגופות.

האש כילתה את הגופות, עד לבלי הכר. חוקרי המעבדה
לזיהוי פלילי(מז״פ) ,שהגיעו לזירת האירוע, התקשו אפילו
הזיהוי הראשוני נעשה באמצעות מיספר המכונית.

כדי שיוכל לראות את בתו, פסק בית-
המישפט, כי הוא יוכל להיפגש עימה פעם,
בשבוע, למשך שעה אחת, בתוך תחנת
מישטרה. מצב זה התמיד לאורך שנים.
במשך הזמן החלו השוטרים להניח לחדד
לקחת את בתו מהתחנה ולהחזירה
כעבור כמה שעות. חדד ניצל את המצב
הזה והיה מאחר להחזיר את הילדה. סנדרה
היתר, ממתינה שעות ארוכות בתחנת ה־מישטרה
לשובה של הבת.
למרות הצו האוסר עליו להתקרב לבית,
נהג דויד גם להגיע לדירתה של סנדרה,
להכותה ולקחת את הבת ללא רשותה.
ביקוריו היו מלווים בצעקות וקללות, ש-
הידהדו בחדר המדרגות וביישו את סנדרה
בפני השכנים.
מפני עיני המצלמה דו ד חדד
ה 1111111־ 1111111 ( 1 ¥ 1 1
נעצר כחשוד ברצח אשתו ובתו.
111111 / #1 1 4 1 1 111411111 הוא מתגורר בנפרד מהן, בבית הוריו. בין דויד לסנדרה היו סיכסוכיס רבים. דויד אהב
את בתו, והחוקרים מניחים כי אם הוא הרוצח, לא היתה כוונתו לרצוח אותה.

אופי דמני
וכאבי-בטן

שין ברבנות. כאשר שמע דויד על התביעה
הוא הופיעה בדירה שבה התגוררה סנדרה
בשכירות, אחרי שברחה ממנו, וחטף את
הילדה. רק אחרי התערבות המישטרה, כעבור
חודש, הוחזרה הילדה. אולם דויד
לא הניח לסנדרה והמשיך להטרידה 0 .נ-
דרה נאלצה לעבור מדירה לדירה, ובכל
מקום השיג אותה דויד והיה חוטף שוב
ושוב את הילדה ומחזיק בה עד לבוא השוטרים.
הליכי
הגירושין נסחבו לאורך שנים.
דויד דרש תמורת הגט סכומי עתק,
והעמיד תנאי שהילדה תעבור לרשותו.
סנדרה היתה מוכנה להתפשר על הדרישה
הראשונה, אך על הילדה לא הסכימה
לוותר. ההליכים הגיעו, איפוא, למבוי
סתום.
בעיקבות מעשי החטיפה החוזרים וניש־נים
הוציא בית־המשפט צו נגד חדד, האוסר
עליו להתקרב לביתה של סנדרה.

^ משך השנים ליוותה את סנדרה ה־מורה
מרים דמברובסקי, מי שניסתה ל הניאה
מלהינשא לדויד. סנדרה נהגה לבקר
את ״הדודה מרים״ ולשטוח באוזניה את
צרותיה.
״לסנדרה היה קשה בארץ,״ סיפרה מרים.
״היא היתה בעלת אופי אירופי ולא הסתגלה
לסיגנון החיים הצברי. הצרות שעשה
לה בעלה הרסו אותה לגמרי. אני
הייתי זאת שלפניה היא התפרקה. הפכנו
לחברות קרובות מאוד. גם הילדה טלי
מצאה אצלי בית חם. היא אהבה לבוא
אלי יותר מלכל מקום אחר.
״טלי היתד, ילדה נפלאה. למרות שהיא
הבינה מה קורה בין ההורים שלה היא
לא אבדה את שימחת החיים שלה. תמיד
היתד, שמחה וצוהלת. היא היתד, ילדה
חריפה ופיקחית מאוד.
״היחס של טלי לאביה היה דו־ערכי.
מצד אחד היא ידעה על האופי הרוגזני
שלו ומאוד חששה מפניו. היתה. תמיד נת
סנדרה.
הידידות ביניהם לא החזיקה מעמד.
מייד אחרי החתונה החלו המריבות.
סנדרה החלה להיעדר לעיתים תכופות מהעבודה.
כאשר היתד, מופיעה, קישטו את
פניה סימנים כחולים. לחברותיה המורות
סיפרה כי בעלה מכה אותה באכזריות.
אולם קיננה בליבה אסונה, שהדברים אכן
יסתדרו לבסוף .״יהיה בסדר !״ נהגה לומר.
תביעת גירושין
ך* מרות התיקוות לא פסקו ההכאות
€כל תקופת ההריון. חודש אחרי לידתה
של הבת, טלי, ברחה סנדרה מהבית
יחד עם התינוקת. היא עברה להתגורר בביתה
של חברה מדרום־אפריקה. אולם
סנדרה לא איבדה את תיקוותה, ונתנה לבעלה
הזדמנות נוספת. היא חזרה הביתה

קפת בכאבי־בטן לקראת הפגישות איתו.
יחד עם זה היא אהבה אותו.
״סנדרה פחדה מכל צעד של דויד. הוא
גרם לה לאבד את האופטימיות שבה ניחנה.
היא הפסיקה לתכנן את העתיד והיתה חיה
מהיום למחר. היא אמרה לי פעמים רבות
שדויד יהרוג אותה לבסוף. אפילו שבוע
לפני המוות היא עוד אמרה שדויד יחסל
אותה. דויד איים עליה פעמים רבות. הוא
איים גם על הוריה, כשבאו לביקור בארץ׳
ואמר לאביה שלא יניח לו לסיים
את החיים בצורה טיבעית.
״הוריה של סנדרה הזדעזעו מאוד לראות
את המצב שבו היתה שרויה בתם. הם
שלחו מיכתבים לשרי־ממשלה, לרבנים הראשיים
ולאישי־ציבור, וביקשו את עזרתם
לזירוז הליכי הגירושין. אולם דבר לא עזר.
ביריוגים שחיכו בחוץ
ני הייתי מלווה את סנדרה לתחנת
/ /י המישטרה, כאשר היתה מביאה את
טלי לפגישה עם אביה. פעם אחת הגיע
דויד לשם עם ביריונים שחיכו לנו בחוץ.
ממש פחדנו לצאת מהתחנה והשוטרים
נתנו לנו להתחמק מהדלת האחורית.
״עשר דקות לפני שסנדרה וטלי נהרגו,
הן עוד ישבו אצלי בבית. הן היו באות
אלי בכל יום שישי בערב, טלי היתד,
אפילו צריכה להישאר לישון אצלי, כמו
בהרבה הזדמנויות אחרות, אבל לבסוף
היא נסעה הביתה עם אמה. זה מר, שקבע
את גורל הילדה.״
דויד חדד אהב מאוד את בתו, וחוקרי
המישטרה מניחים כי אם הוא הרוצח, חשב
בוודאי שרק סנדרה תימצא במכונית. החוקרים
סבורים שהרימון נועד להתפוצץ
בבוקר, כאשר סנדרה היתד, אמורה לצאת
לעבודה לבדה. יחד עם זאת אין החוקרים
מוציאים מכלל אפשרות כיוונים אחרים.

* במדינה

א ת /ה

(המשך מעמוד )38
מנוע חדש וצבע אותה מחדש. צריכת
הדלק של המכונית מאפשרת רק לאנשים
מסוגו של פלאטו־שרון להשתמש בה :
קילומטר וחצי לליטר.
אולם עוד לפני שהמכונית תימסר לקורא
המאושר שמיספר התלוש שלו יעלה בגורל,
תערוך הקאדילק מסע פירסום לספר ול־פלאטו
בכל רחבי הארץ. נהגו של הח״כ
ייסע בה מקריית־שמונה בצפון ועד לדימונה
בדרום, ובעזרת סוכני־מכירה זריזים
ימכור את יש עתיד יחד עם חלום
הקאדילק החום.
פרם למוכר הטוב. אך פלאטו אינו
סומך רק על הנהג ועל הקאדילק. החל
ביום השני הקרוב יחלו מופיעות מודעות
ענק בעיתונות היומית. במודעות אלד׳
תתפרסמנה תמונותיו של הח״כ, העומד
עתה לדין בעוון שוחד בחירות, ליד תמו נותיהם
של משה רבנו, אלברט איינשטיין,
בנימין זאב הרצל ודויד בן־גוריון .״אני
אומנם לא משה רבנו, ולא דויד בן־גוריון,״

הקופירייטר
ש לנו
אםיש לן ־נ סיון
ואת /ה או ה ב /ת
לעבודקשה.

טלפון

221178

מ י שפט
>דמל
?11 ע11 הגאשם לא ביצע את העבירות;
אבד תעודת־ הזיהוי שדד,
שגפלה דידיים אחרות;
;רמה דו צרות
״לא אשם, לא אני ביצעתי את העבירות,״
טען זוהיר אבו־נימר בבית־המיש־פט
המחוזי בתל־אביב. אבל מכיוון שרבים
טוענים כך בבית־המישפט, לא התייחס
איש ברצינות לדבריו. התובעת, יהודית
אמסטרדם, המשיכה להעלות את עדיה
כדי להוכיח, כי זוהיר אמנם ביצע את
הפריצות והגניבות בראשון־לציון ובנס-
ציונה.
אחד אחד עלו העדים וסיפרו על הרכוש
שנגנב ועל הדרך שבה נפרצו הדי רות.
רק כאשר הגיע תורו של חוקר ה־

-ראובן

הקאדילק של פלאטו־שרון
פרס לקוראים
חופש פסח

ע ל סי פון אוני ת ה נו ס עי ם

נפטוניה
ב שי לו ב

תו פשה

מקסימה ביוון

ב מ חי רהחלמ $ 47 0
•סיווג אוירנולא-אולמ בידוד-דיסקוטק-סיפונ שיווף
•קולסע-בריכת שחיה-בארים-ועוד ...ועוד ...ו עוד...

לפרטים והרשמה פנה אל סוכן הנסיעות שלן־ !

מלחי סוכנים במ״ם

קו׳ נוסעים וסיורי חופים
תסזביב:

דיזנ גו ף . 76ט ל299414 :

חי פ ה: רחוב

הבנקיס , 3ט ל523503:

יכתוב בהם פלאטו־שרון ,״אבל יש לי
תוכניות להצלת הכלכלה של עם ישראל.״
ואם לא די במודעות, יציף הח״כ במשך
שבועיים את הרדיו בפירסומת לספר שלו,
בניבים שונים — מרוקאי, רומני, רוסי
ועיראקי — ״כדי שכולם יבינו וכולם יקנו
את הספר.״
אך גם בכך לא די. אנשיו של הח״כ
גייסו יותר מ־ 150 סוכנים־נוסעים שיעברו
מבית לבית בערי ישראל ויציעו את הספר
עם האפשרות לזכות בקאדילק, תמורת
100 לירות. הסוכן שימכור את מיספר
הספרים הגדול ביותר, יקבל, נוסף לדמי
העמלה שלו, גם כרטיס־טיסה חינם ל-
ארצות־הברית ובילוי של שבוע על חשבון
הברון פלאטו.
כדי מונקי־ביזנס. בהערכה גסה יסתכמו
הוצאות מסע הפירסומת העצמית
של פלאטו בכ־ 6מיליוני לירות. קשה
להניח שרבים מתעניינים בתשובות של
פלאטו־שרון לבעיות הכלכלה של ישראל
ושהוא יכול לפתור את בעיות האינפלציה.
אולם תמורת 100 לירות אפשר לחלום על
זכייה בקאדילק המפורסמת.
פלאטו מבטיח כי בעניין ההגרלה לא
יהיו הפעם ״מונקי־ביזנס״ .בראש צוות
הוועדה שתערוך את ההגרלה יעמוד פרקליטו
של פלאטו, עורך־הדין שלמה תוסיה־כהן
.״העובדים שלי לא יורשו להשתתף
בהגרלה. הם קיבלו את הספר חינם בין
כה וכה,״ הוא מסביר.
לשאלה מדוע לא יקח את הסכום הענק
של 6מיליוני לירות ויחלק אותם לנזקקים,
משיב פלאטו :״אם אני אתן מתנות לעניים,
אף אחד לא ישמע עלי ולא ישמע על
הספר שלי.״
קשה למצוא רעיונות חדשים או כשרון
כתיבה ביש עתיד, אולם אימרת הפתיחה
של הספר יכולה להרתיע את כל מי שחשב
אי־פעם לפנות לעזרת פלאטו בצר לו.
כשהוא מצטט פיתגם סיני, כותב פלאטו:
״אם יבוא אליך איש ויאמר, :לא בא
אוכל לפי׳ אל תתן לו דג אלא למד אותו
לדוג.״

מישטרה, הישיר זה מבט בזוהיר ואמר
בפתיעה :״זה לא האיש שחקרתי.״
בית״המישפט נדהם, מיקרה כזה טרם
קרה. מייד הפסיקה התובעת את המיש־פט,
כתב־האישום נגד זוהיר בוטל, ומדי־נת־ישראל
שילמה לו פיצוי על העוול
שנגרם לו, בסך 2,500 לירות.
שם שאול המישטרה המשיכה לח קור,
כדי לברר מה קרה. והסתבר, כי
לשמו של זוהיר נזקפת כבר הרשעה קודמת,
גם היא על עבירות רכוש שביצע
בשנת .1977 ואז נידון ל־ 18 חודשי מאסר
בפועל, ול־ 18 חודשי מאסר־על־תנאי. בי רורים
בבית״הסוהר שבו ריצה את עונשו
העלו מיהו האדם שהתחזה כזוהיר. היה
זה צעיר ערבי אחר, פתחי אבו־אקטר, גם
הוא תושב רצועת עזה, שמצא את תעודת
הזיהוי של זוהיר ברחוב לפ 1י שנים
אחדות והחליט לעשות בה שימוש פלילי.
כאשר נעצר פתחי בשנת 1977 על ביצוע
העבירות, הצהיר ששמו זוהיר והציג את
התעודה האבודה.
למישטרה לא היתה סיבה לחשוד שהוא
משקר. וכך, תוך כדי היותו במעצר, נידון
ונשפט על העבירות שביצע בשם זוהיר.
הוא גם ריצה את עונשו תחת השם ה שאול
וכאשר השתחרר מהכלא נשאר הרישום
הפלילי על שם זוהיר; גם עונש
המאסר־על־תנאי היה בשמו השאול.
כאשר נתפס בשנית, השתמש שוב ב תעודת
הזיהוי שמצא. אלא שהפעם לא
נעצר לתקופה ארוכה. הוא השתחרר ב ערובה.
וכאשר הגיע מועד המישפט, נש לחה
ההזמנה לפי כתובת התעודה לזוהיר
האמיתי. זה התייצב לתומו למישפט אך
טען :״לא אשם. לא אני ביצעתי את ה עבירות.״
שאלה
של רמה. כאשר היה העניין
ברור לחלוטין הוגש כתב־אישום חדש
נגד פתחי. התובעת, שלומית אריאל, הוסיפה
רק פרט אישום אחד — של התחזות
כאחר — לאישומים של פריצה וגניבה.
ואמנם, בימים אלה הרשיע השופט מנחם
(המשך בעמוד )50
ה עו ל ם הזה 2217

איו ד אנ שו וציבור רועת אם הצביע ה 1ד נ ואין־ ה צני ע *
איו להניח למנחם בגין ונטו את אריק שוון ־ אם ירצה

והבריח אוחס 1)111

חת ׳הפעילויות החשובות בכנסת
י היא הגשתן של הצעות-חוק פרטיות.
אין כימעט שום סיכוי שהן תתקבלנה,
ועצם הבאתן לדיון כפופה ל״מיכסה״,
המשאירה לסיעה קטנה אפשרויות מעטות
מאוד .״מיכסה״ זו הונהגה למחרת בואי
לכנסת. ב־ ,*965 כדי למנוע ממני להעלות
הצעות תכופות.
אולם יש חשיבות לניסוחה ולהגשתה
של הצעת־החוק, המונחת על שולחן הכנסת
— אף כשאינה באה, לפי שעה, לכלל
דיון. כי בניגוד להצעת־לסדר־היום, העוסקת
בנושא באופן ערטילאי, הצעת־החוק
יכולה להביא רעיון מוגדר לשיפור, כשהוא
מנוסח בדייקנות.
כך, למשל, קרה להצעתי להתיר הפלות
מלאכותיות. כשהבאתיה לדיון, היא נדחתה
ברוב קטן, אחרי ויכוח ממושך ומר.
אך כעבור שנה־שנתיים עלתה ההצעה
שוב, הפעם בתמיכה רחבה יותר, ונתקבלה.
(בינתיים נמחק ממנה.,כידוע סעיף ).5
אחת ההצעות הראשונות שהגשתי לכנסת׳
בסוף ,1965 היתה הנהגת ״קוורום״
(מניין חוקי) בכנסת. ההצעה נדחתה בזעם
על־ידי הח״כים, שלא היה להם כל חשק
לקבל הצעה שהיתה מאלצת אותם להופיע
לעבודה. מאז נשפכו דמעות־תנין רבות
על חוסר־הנוכחות במליאת־הכנסת, אך לא
נעשה דבר לתיקון המצב, שהורע יותר.
השבוע הגשתי את ההצעה מחדש, בצורה
מתוקנת. זוהי הצעת־החוק שזכתה ב-
מיספר הסידורי שס״א, וזו לשונה :
יסוד:

.1במקום סעיף 24 לחוק
הכנסת, יבוא :
( .24א) בכל עת, במהלך ישיבת הכנסת,
יכול חבר״הכנסת לבקש לערוך
מניין הנוכחים. לא יהיו נוכחים באותה
עת 25 חברי־הכנסת, יפסיק היושב״ראש
את הישיבה ויחדשה כאשר יהיה נוכח
מניין חוקי זה. בהתחדש הישיבה יימשך
סדר הדיונים כמו בישיבה שהופסקה,
ולא יידונו אלא הסעיפים שהיו קבועים
בסדר־היום של הישיבה שהופסקה.
(ב) לא תיערך הצבעה בכנסת אלא
בנוכחות 30 חברי״כנסת. לא יהיו נוכחים
30 חברי־הכנסת בשעה שעומדת להערך
הצבעה, יפסיק היושב״ראש את הישיבה
עד אשר יהיה נוכח מניין חוקי זה.
בהתחדש הישיבה לא יידון סעיף אחר

מוווו

לפרוטוקול

בסדר-היום, אלא תיערך ההצבעה שנמנעה
בישיבה שהופסקה.
דברי-הסבר:
עם כניסתי לכנסת הששית הגשתי הצ-
עת־חוק ברוח זו, והיא נדחתח•
מאז החמירה התופעה של העדרות
חברי״הכנסת מדיוני המליאה, ורבים בכנסת
ומחוצה לה הביעו את הדעה שיש
צורך דחוף לשים קץ למצב המוריד כבודה
של הכנסת בעיני הבריות.
ניסוח הצעת״החוק בא לסכל ניצול
הצורך בקוורום על־ידי הרוב בכנסת לשם
מניעת דיונים והצבעות שאינם נוחים לו,
על״ידי החרמת הישיבות. ברור כי הרוב
אינו יכול להשבית את עבודת הכנסת,
ומשום כך, לפי הסדר המוצע, לא יוכל
להחרים את ישיבותיה.

באותו יום הגשתי גם הצעת־חוק,
שבאה להנהיג רפורמה שהצעתי אותה
גם בכנסות קודמות. אילו נתקבלה, היתה
שמה קץ למחזה המביש, שאנו עדים לו
כימעט בכל שבוע, כאשר מזכיר־הכנסת
או שני ״מונים״ מנסים לספור את הידיים

המורמות של הח״כים, כשכימעט בכל פעם
יש ויכוח על נכונות התוצאות.
וזו לשונה של הצעת־החוק מס׳ ש״ם :

.1בסעיף לחוק יסוד: הכנסת, במקום
״סדרי ההצבעה ייקבעו בתקנון״,
יבוא ״ההצבעה תיערך בעזרת מיתקן
אלקטרוני, שירשום אוטומטית את הצבעתו
של כל משתתף בהצבעה, ורישום
זה יבוא בדברי הכנסת.״

דברי-הסבר:
בכנסת השביעית הצעתי להנהיג הצבעה
אלקטרונית. ההצעה לא נתקבלה,
בטענה כי ההשקעה הכרוכה בכך (אז
200 אלף ל״י) גדולה מדי.
מאז הוכח פעמים רבות כי אין תחליף
לשיטת הצבעה מודרנית זו, כדי למנוע
טעויות, מחלוקות וויכוחים.
יתר על כן, טובת הציבור מחייבת שכל

ח״כ יידע כי יירשם בפרוטוקול אם נוכח
או נעדר בעת ההצבעה, וכי אופן הצבעתו
יירשם אף הוא. כך מוגברת אחריותו
של הנבחר כלפי בוחריו, וניתן לציבור
לפקח על פעולת חבר-הכנסת.

בנושא אחר לגמרי מטפלת הצעת-
החוק מס׳ שנ״ז. החלטתי להגישד,
כאשר הודה מנחם בגין מעל הדוכן שאין
(המשך בעמוד 47ך

לוויוגראד

הדברים הבאים נאמרו על־ידי אורי אבנרי
בדיון על הצעת אי״אמון בממשלה בעניין חברון.

היום, על קברו הרענן של לוחם־חירות־ישראל, נתן ילין־מור
ז״ל, נפגשו ראשי אצ״ל ולח״י לשעבר עם ראשי מחנה־השלום.
נזכרתי בימים ההם, כאשר מנחם בגין, יצחק שמיר ונתן
ילין־מור, לחמו נגד השילטון הבריטי בארץ. השילטון הבריטי
הסתגר בבתים מבוצרים בלב הערים. איים אלה של השילטון
הזר, זכו בפי העם בכינוי ״בווינגראד״.
גאולה כהן נ איך אתה מעז להשוות את לוחמי־החירות
עם המחבלים?
אורי אבנרי 1לוחם־חירות־ישואל שנקבר היום — והצטערתי
על היעדרך מן ההלווייה — תמך בהקמת מדינה פלסטינית,
ועם כל הכבוד, היתה לו זכות גדולה משלך לדבר בשם לוחמי״
חירות־ישראל.
היום מציעה ממשלה זו להקים איים של השילטון הישראלי —
איים שיהיו בהכרח מבוצרים, מנותקים, מוקפים בגדרי־תיל —
בלב הערים הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת־עזה.

התואר הראוי לאיים האלה הוא — ״לווינגראד״.

הולאה השחורה
מה מונח על כפות־המאזניים, כאשר מחליטה הממשלה להקים
את הלווינגראדים בחברון ובערים אחרות?
על הכף האחת של המאזניים — מה מונח?
* התססת השטחים המוחזקים, העמקת השינאה בין
שני העמים, שרשרת של פרובוקציות, מעשי־רצח ומעשי־תגמול,
הפיכתם של השטחים המוחזקים לגיהינום.

• התמוטטות חוזה־השלום כינינו לבין מצריים,
בדבר כלתי־גמנע.

צאו וראו מה כבר קרה לשלום הזה, בגלל הסירוב העקשני
של ממשלת-ישראל לעמוד בדיבורה ולכונן מימשל־עצמי מלא לעם
הפלסטיני בשטחים המוחזקים. המשטר המצרי נאלץ להצניע את
צעדי־השלום שלו: והוא מסוגל פחות ופחות להצדיק אותם
בעיני עמו ובעיני העולם הערבי כולו.
זה המצב היום. לאן נגיע כאשר יחריף המאבק בינינו לבין
העם הפלסטיני, בעיקבות מעשי־שטות ופרובוקציות מעין אלה?

+כריית תהום כינינו לבין כעלת-הכרית האחרונה
של מדינת־ישראל כשעה זו, כמשטר הזה —
ארצות־הכרית.

יום־יום מורעים היחסים בינינו לבין ארצות־הברית. יום־יום
מזהירים אותנו ידידים בארצות־הברית שישראל הפכה מכשול
מרכזי לכינון מערך אמריקאי בעולם המוסלמי. לאן נגיע, אם
נמשיך בדרך הזאת?

• וגרוע מכל: פילוג כעם, פילוג בנוער, הנכרת
המצוקה המוסרית האמיתית, הקיימת כקרב
הנוער העברי, הנקרא למלא תפקיד של שוטרים, של
קלגסים, כשטחים המוחזקים.
הם נדרשים לקיים עוצר גזעני, שגם הבריטים לא ידעו כמותו.
אצל האנגלים חל העוצר על שטח. אצלנו המציאו עוצר מסוג
חדש — עוצר החל על ערבים. אך לא על יהודים. אסור לערבים
ללכת ברחוב, ואם הם יוצאים — כפי שנאמר בטלוויזיה — הם
סופגים מכות רצח, גם כאשר הם יוצאים להזעיק אמבולנס
לילדה שניכוותה ברותחין. אך באותו הרחוב מותר ליהודים ללכת
בשעת העוצר. אם זה איננו עוצר גיזעני, אינני יודע מה טיבר,
של גיזענות.
הנוער העברי, הלובש את המדים של צבאו בכבוד, נקרא
למלא תפקידים בזויים של שיטור ושל כיבוש. זה מגביר מיום
ליום את המועקה המוסרית שבליבו, והתוצאות עלולות להיות
הרות־אסון לכולנו.

#נוסף־על־כו, הקיטוב הגובר כין עדות בישראל,
כין המעמדות כישראל.
נגזל כסף מילדים, הזקוקים לחלב, מזוגות צעירים, הזקוקים
לשיכון, מאלמנות, מזקנים. ראינו בטלוויזיה איך גוועים בארץ

זקנים גלמודים מחוסר טיפול. כסף זה נגזל, נגנב ונשדד לאור
היום על־ידי הממשלה, ונשפך בלווינגראדים ובג׳בלאות של הגדה
המערבית.

כל זה מונח על כף אחת של המאזניים — החמרת
המצב כשטחים, התמוטטות השלום, כריית תהום
כינינו לבין ארצות־הכרית, הפילוג כנוער וכעם, הקיטוב
כין העדות.

ומה מונח על הכף השנייה של המאזניים?
כת קטנה, מבוטלת מבחינה כמותית, הגוררת את הממשלה
אחריה.
ואני חושש לומר — זהו, כנראה, גם רצונו הכמוס של ראש־הממשלה
עצמו.

אין הוא נאנס. הוא רוצה להיאנס. הוא נותן לכת
הקטנה הזו, למאה השחורה של הרב לווינגר, להוביל
את המדינה אל עכרי פי-פחת.

חורבן כיח שליש
כתלמיד שלמד את ההיסטוריה של עמנו, תמהתי לא־פעם
איך זה קרה בימי בית־שני, שקהיליה יהודית מפוארת, שופעת
תרבות וערכים, השתלטה עליה כת מטורפת והביאה אותה אל
חורבן הבית השני.
איך, זה היה יכול לקרות? איך קרה שמיעוט קנאי קיצוני
השתלט על הקהיליה הזו, ואחר-כך המיעוט הקנאי הודח על־ידי
מיעוט מטורף, ואחר״כך הודח המיעוט המטורף הזה על־ידי מיעוט
מטורף עוד יותר, עד שבסוף נשארו בר־גיורא וחבריו
הסיקריקים, שהביאו לחורבן הבית?
כיום אנו רואים במו עינינו, אך תהליך זה קורה אצלנו. כת
קנאית קטנה ומבוטלת מכתיבה למדינה כולה את המדיניות,
באמצעות ממשלה שגם היא עצמה הפכה זה מכבר לממשלת-
מיעוט. היא מביאה לחורבן הבית השלישי.

מישאל־עס !
אדוני היושב־ראש, אין לממשלה הזו שום זכות להוביל
את העם בדרך זו. ההחלטה להשתיל משתכנים קנאים בלב העיר
חברון אינה החלטה רגילה, שיגרתית, ואף אין היא דומה להח•
לטה
אחרת על התנחלות.
זוהי דרך חדשה, מסלול חדש. אין לממשלה שום זכות --
גאולה כהן ! האס לדעתך, באוטונומיה, יהודים׳ לא יוכלו
לגור יחד עם ערבים? לשיטתך, תחת האוטונומיה שאתה מאמין
בה, האם לא יוכלו יהודים וערבים לגור בעיר אחת?
אורי אכנרי: בהסכמה של שני העמים, כך אני מקווה,
ישכננ בניי שני העמיס ביחד, גם אצלם נגס אצלנו. את מנופפת
בקושאן מלפני 51 שנה. ואם כך הדבר, זה חל על כולם. תחזירי
את הפליטים ליפו, לרמלה, ללנד, לנצרת, לבאר־שבע!
גאולה כהן נ לא ענית. האם יהיה מותר ליהודים לגור
באוטנננמיה?
אורי אכנרי ! לא בדרך של כפיה, ולא בחסות הכידונים
של צה״ל.
רק אם יהיה הסכם בין שני העמים.
רק אז אנחננ נחיה בשלום ובשלווה, כמו שאמר זאת ז׳בו־טינסקי:
שם ירווה לן בשפע נעושד, בן ערב, בן נצרת ובני.
גאולה כהן ז שם — זה היה בשתי גדות הירדן.
אורי אכגרי ז את הוויכוח על תורתו של דבוטינסקי, לא
נסיים בהזדמנות הזאת.
לממשלה הזאת אין שום זכות לקבל החלטה הרת־אסוו זו
בשם עם ישראל.
אם אין הממשלה מוכנה לפזר את הכנסת, ולהעמיד את עצמה
ואת דרכה במיבחן של בחירות — אני תובע ממנה לערוך מיש-
אל־עם במדינודישראל על שאלה זו.

יכריע־נא הציכור כולו אם לעלות על דרך חדשה,
מסוכנת והרת-אסון זאת. יחליט העם, ולא. ממשלה
•טל מיעוט!

הו אטייל 11ל
חוו 1הי ם 1לבדו
והסתכלב גל ים
באשו 0צ 11 השוו

אסדר ביקור בחדר אחר, שבו נוכל לשבת
בלי סורגים, אחד ליד השני, במשך שעד,
שבה !נדבר על כל מה שמעניין אותנו.
ויש הרבה דברים כאלה, נכון?
...בקשר לטיול לאילת ששאלת אותי,
אז אני לא מתנגד אלא ממליץ. כי את
צריכה לצאת קצת מהאווירה של השכונה,
כי בעוד עשרה חודשים את לא תהיי שם.
ואני מקווה שאת מבינה אותי. זה שייך
לתוכניות שלי אחרי המאסר.״
כחודש לאחר מכן השתחרר הרצל אביטן
ממאסרו, והדבר הראשון שעשה היה לבקר
את אורית ולשבות את ליבה.
הוא הצליח. הצעירה שרק לפני שעות
ספורות חלמה על אורי, שכחה אותו כליל.
היא נשבתה בקסמיו של הרצל ונעתרה
לו מיד. היא אפילו הסכימה לכתוב יחד
אתו מיכתב לחברד-,לשעבר, אורי, שנותר
בכלא, ולספר לו על החיים הטובים שהיא
עושה עם הרצל. היתד, זו הנקמה המתוקה
של הרצל, שלא שכח כי אורי רצה לעשות
לו את הדבר הנורא מכל — לבגוד בו
ולהלשין עליו למישטרה.
״אתה בטח מתפלא איך זה שאני
נמצא עכשיו עם אורית, אבל קרתה
טרגדיה, כמו ששנינו נפגשנו בשמיים.
זה סיפור כמו הסיפורים שבהיסטוריה.
שלא כל יום אפשר להיפגש ככה
עם בחורה, בפרט כשמסוכסכים. היא
עכשיו ילדה טובה וממושמעת והתחילה
ללכת לפי הדרכים שאני מדריד אותה.
היא מבינה אותי וכמעט שאין בעיות
איתה אורי, לא חשוב אם תכעס עלי
אם עשיתי בגידה. בין חברים. ככה זה
כשבחור מתלבש על בחורה. אני חושב
שעברתי עבירה, אך אין להילחם ברגשות...״
היה
זה המיכתב האחרון שכתבה אד

ך* אליבי של הרצל (״שייע״) אביטן,
י י מבוסס כמעט כולו על נערות ונשים
צעירות. ולמרות שהרצל אינו נראה כמו
הדוך ז׳ואן הקלאסי, נראה שנשים נמשכות
אליו.
הרצל אינו נראה כגבר כובש לבבות,
אך בוודאי אינו נראה כמו פושע אלים
ומסוכן, כפי שמתארת אותו התביעה. הצעיר
השחרחר, החובש כיפה גדולה, עומד
בפני השופטים קצת כפוף ומדבר בשקט.
יחד עם אברהם קשאני (״דובצ׳ק״) ויהושע
אשר, נאשם הרצל בשוד האלים
והאכזרי בסניף רמת־אביב של בנק לאומי,
יום אחרי יום־העצמאות שעבר.
עד־המדינה בתיק זה היה אורי וולף,
צעיר בלונדי, שאביו הרופא ובני מישפחתו
מתגוררים בשכונת היוקרה צהלה. אלא
שאורי נמשך מילדותו לילדי השכונה ה קרובה,
נווה־שרת, והפך עבריין מגיל
צעיר. הוא לא רצה ללמוד ולא אהב את
בני צהלה הסנובים. הוא הרגיש בנוח עם
בני שכונת העוני, ואף את חברותיו בחר
בשכונה זו.

ה ר צל אביטן
שם הכיר את הרצל, שהיה בערך בן
גילו. השניים התיידדו, ולפני שנים אחדות
נתפסו ונאשמו בביצוע שוד משותף. שניהם
הורשעו ונידונו למאסר. רק בכלא גילה
הרצל שאורי, ידידו ושותפו, ניסה להציל
את עורו ולהפוך עד־מדינה. משום מה
לא הצליח אורי לסיים את העיסקה עם
הפרקליטות, ונשפט גם הוא. אך ההלם
שנגרם להרצל אביטן לא חלף במהרה.
אמנם כלפי חוץ הוא סלח לאורי, ואפילו
שרף את דפי פרוטוקול המישפט, כדי
שאחרים לא ידעו מה עמד וולף לעשות
ולא יענישו אותו. אולם ב׳תוככי ליבו
הפסיק לסמוך על ידידו הבלונדי.
הרצל הוא, כנראה, נוקם ונוטר, צעיר
בעל סבלנות רבה. הוא החליט לנקום באורי
בדרך שתפגע בו ביותר. והוא עשה
זאת באמצעות אשה.

״ טעםשפ תיי ך
ה מ תו קו ת ״

נאשם הרצל אכיטן
,הייתי עם ארביב ולא ברמת־אביב.

ף* אחת מחופשותיו מהכלא, בשנת
*• ,1977 הסתובב וולף, כדרכו, בשכונת
נווה־שרת. ושם, במרכז השכונה, גילה
את אורית ארביב, שהיתה אז כבת . 16
אורית היתד, בפריחתה הראשונה, ואורי
זכר אותה כילדה הקטנה מביודהספר. הוא
הופתע למראה, והחל מחזר אחריה במרץ.
כבר באותה חופשה קצרה הפכו השניים
לנאהבים. הם בילו יחדיו את כל שעות
חופשתו של וולף, ואורית הבטיחה לחכות
ולכתוב מיכתבי־אהבה ארוכים.
בכלא קיבל אורי מאורית כאלף מיכת־בים.
היא היתה כותבת לו שלושה מיכת־בים
ביום. היא סיפרה לו על כל אירוע
קל בחייה, ואפילו מה אכלה ועם מי נפגשה.
ואורי ענה לה בשני מיכתבים לחודש,
כפי שמתירות תקנות בית־הסוהר. אבל גם
הוא הביע במיכתביו רגשות עזים, והבטיח
לצעירה השחרחורת כי אם תחכה לו,
ישאנה לאשה ויוציאנה מנווה־שרת.
בחודש אוגוסט 1977 ישתב אורי:
״אורית, לפני עשר דקות נפרדתי ממך
וטעם שפתיך המתוקות עדיין בפי. ממש
שיגעון. נהניתי מאד מהביקור, רק חבל
שלא יצא לנו ביקור לבד, רק את ואני.
כי כמו שראית, לא היה לי נעים ...אני

אהובה אורית ארכיב

,בן הסייס עדיף על בן הרופא,

מחוץ די 3רוט!קוד
רית לאורי. והוא לא השיב עליו. אבל
כאשר השתחרר אורי מבית־הסוהר, כמה
חודשים מאוחר יותר, נשבע לנקום וקרא
לה בשמות גנאי. פעם אחת, כאשר טיילה
אורית עם חברתה סוגיה חן במרכז
נווה־שרת, ראו את אורי מתקרב אליהן
במכוניתו. היתד, שעת־ערב מאוחרת וכאשר
קרא אורי לאורית התעלמה הנע רה
ממנו. במרחק כמה צעדים עצר אורי
את מכוניתו, ירד ממנה והיכה את אורית
מכות נמרצות. אחת הסטירות פגעה בקצה
עינה של אורית, ודבר נורא קרה —
עינה החומה והגדולה נפלה לארץ. לאורית
עין תותבת מילדותה, את עינה ה ד
ציאו מחשש לגידול ממאיר.
עד היום סובלת אורית ומתביישת בגלל
העין התותבת, וכאשר זו נפלה לארץ,
בחשכה המתגברת, וארובת עינה הפצועה
החלה מדממת, נבהלה אורית ונסעה
מייד לבית־החולים. חברתה סוניה רצה
לחפש את הרצל, ולספר לו את אשר קרה.
עד אז נמנעה אורית מלספר להרצל על
הטרדותיו של אודי, היא ידעה עם מי
יש לה עסק, וחששה שהדבר עלול להגיע
עד כדי רצח. אבל הפעם הגדיש אורי
את הסאה, והרצל חיפש אותו, כדי לגמור
איתו את החשבון.
השינאה בין שני הגברים, שהיו
פעם חברים, גדלה ולהטה. אורי ניסה
לסכסך בין אורית והרצל. הוא שיכנע את
סוניה, חברתה הטובה של אורית ,״להת-

(המשך מעמוד )45
ביכולתו לפטר את אריק שרון, גם אילו
רצה בכך — כי הדרך היחידה לפטר שר
נגד רצונו היא התפטרות הממשלה כולה.
לכן הגשתי את ההצעה הבאה :

מהארץ נגד ורדה -מפני שרצה להזמינה
כעדה למישפט, וחשש שהיא תצא מה ארץ
בעיקבותיו של וולף. אחרי שסיים
וולף את עדותו במישפט, נשלח לחוץ-
לארץ, כחלק מתנאי עדותו.
הסניגור גולל בפני בית־המישפט את
כל פרטי הפרשה המסובכת של יחסי הר צל
ואורי, כדי לשאול את השופטים :״ה אם
יתכן׳ ששניים שהיו אוייבים, שנאו
זה את זה ורבו בגלל נערות, הלכו לבצע
שוד בצוותא, כאשר כל אימון כבר לא
שרר ביניהם?״
לאורך כל הדיון המישפטי נקט הסניגור
קו־הגנה שלפיו וולף הוא יצור חסר
מצפון ומוסר, שהלשין על אביטן שנוא־נפשו,
כדי ללכוד שתי ציפורים במכה
אחת. על־ידי חשיפת אביטן כאחד השודדים,
חיפה וולף על חבריו האמיתיים שהשתתפו
עמו בשוד, וסיבו בצרות צרו־

ידידה סוניה
״היא נשלחה לסכסך...״
לבש״ על הרצל ולהפריד בין השניים.
הרצל אמנם יצא. כמה פעמים עם סוניה,
אבל לא נטש את אורית, וזו לא חזרה
לאורי ודלף. הוריה של אורית הצטערו
על שהחליפה חברים, הם העדיפו את
אורי בן הרופא על אביטן בן הסייס.

ך* רצל שמע כי לאורי יש חברה, ורדה
י 1עמר, מרמתחהחייל, וניסה להוציא
גם אותה מידיו. הוא המתין לה כמה פע מים
בבית גיסתו, בקי. הוא הזמין אותה
לשם בתואנות שונות, וסידר שיימצאו
לבדם בדירה, אבל לדבריו לא הלך לו
עם ורדה .״אולי היא יותר חזקה מאורית,
או אולי אורי הכין אותה יותר טוב.
היא לא הסכימה.״
הסניגור של אביטן, דויד יפתח, חקר
את וולף בבית־המישפט ושאל אם ההפלה
שעשתה ורדה בוצעה לפי הוראותיו, כיוון
שחשש, כי הוולד הוא של הרצל. אך
וולף לא רצה לדבר על כך. הפלה נוספת
נגרמה לורדה בעת שנעצרה עם כל החשודים
בשוד הבנק. ורדה עמדה להינשא
לאורי שלושה שבועות אחרי השוד. ה סניגור,
יפתח, הוציא צו עיכוב יציאה

פרקליט יפתח
״קו הגנה עיקבי...״
רות את שנוא־נפשו שגנב ממנו את נערתו.
כך השיג גם מהמישטרה חסינות על
השתתפותו בשוד האכזרי.
כדי לבסס תיאוריה זו, הביא הסניגור
עדים רבים, שגיבשו את האליבי של הרצל
אביטן ליום־העצמאות וליום שלאחריו,
הוא יום השוד. במוצאי יום־העצמאות בילה
הרצל עם נערה בשם מיקי סעדון, צעירה
נשואה שהיתה מסוכסכת עם בעלה ושכרה
דירה בנווה־שרת. את מוצאי יוכדהעצמאוח
בילו יחדיו בקולנוע, והרצל החזיר את
מיקי לביתה בחצות. לכן, טען הסניגור,
לא יכול היה הרצל להשתתף בגניבת המכונית
ששימשה את השודדים למחרת.
המכונית, כפי שהעיד בעליה, נגנבה ב־

שעות הערב של מוצאי יום־ד,עצמאות.
למחרת, ביום השוד, ישן הרצל עד
הצהריים. כאשר קם, ירד למרכז השכונה,
קנה סיגריות ונסע במונית אל
חוף שרתון. הוא טייל על הוף הים לבדו
שעות אחדות והסתכל בגלים. לדבריו,
הוא אוהב מאד את הים והולך לטייל
על החוף לעיתים קרובות. באותו היום לא
פגש בחוף אף מכר, וגם נפצע ברגלו מאחת
השוניות הבולטות שבמזח.
כאשר נמאס לו, לקח מונית נוספת ונסע
בחזרה לנוודדשרת. הוא חיפש במוסך את
מכוניתו, שהיתה אמורה להימצא שם, אך
התברר לו כי היא נלקחה. לכן חזר לביתו.
קרוב לשעה 5.45 יצא הרצל לבקש מחיים
ארביב, אביה של אורית, שישאיל לו את
מכוניתו. ארביב הוא חבר אגד, ומשמש
כסדרן בתחנה הסופית של בנווה-,שרת.
בבודקה של ארביב פגש הרצל את אורית
וחברה משותפת מאנגליה בשם די. הוא
שתה קפה בחברתם. בינתיים נכנסו ויצאו
נהגים שונים שראו את הרצל יושב שם,
ואחד מהם, חיים גורג׳י, העיד על כך
בבית־המישפט והוכרז כעד עוין. גם פנסיונר
בשם אובשה, שהוא ידיד של אר־ביב,
העיד בבית־המישפט כי ראה את
הרצל יושב ושותה קפה בשעת השוד,
בבודקה של ארביב. אובשה קבע את השעה
במדוייק, כיוון שהוא עוזב את הבודקה
בשעה 6.20 בדיוק, כדי שיספיק
בשעה 6.30 לקחת תרופה לליבו החולה
ולשמוע ברדיו את החדשות באידיש.
אם אכן היה הרצל בבודקה של ארביב
בשעה האמורה, ברור שלא יכול היה להשתתף
בשוד הבנק. על כך נסבה המיל-
חמה הנואשת שמנהל הסניגור יפתח נגד
התובע הוותיק סברין (״עוזי״) שרטר.
הרצל ואורית, שנסעו במכונית של אר-
ביב, הספיקו להגיע לביתו של אביטן ולשתות
שם עוד קפה. כאשר ירדו לרחוב
לעשות סיבוב, כדי למצוא את מכוניתו
של הרצל, נעצרו על-ידי המישטרה. הרצל
החזיר את המכונית והמפתחות לאביה של
אורית ונלווה אל השוטרים.
כאשר גילו השוטרים את הפצע שותת־הדם
שעל רגלו התרגשו מאד. אחד ה שודדים
נפגע מהזכוכית המנופצת של חלון-
הבנק, והמישטרה ייחסה זאת להרצל. מאז
נשאר אביטן בכלא, תחילה כחשוד ואחר
כך כנאשם בשוד הבנק. יחד עימו הסתבכו
בעניין כמה מבני־מישפחתו שניסו לעזור
לו. אחיו, אהרון אביטן, הורשע לפני כחודשיים
בסיוע־לאחר־המעשה לשודדים,
ונידון לארבע שנות מאסר בפועל ולשנתיים
מאסר על־תנאי. גיסו של הרצל,
שמואל שיפרטו, שנקרא להעיד כעד־מדינה
במישפט הסיוע לשוד, נתקף חרדה
עצומה מהמישפט ואיבד את כושר ה דיבור.
עד היום הוא שרוי במצב נפשי
קשה ונזקק לטיפול פסיכיאטרי.
אם אמנם יתברר בפסק-הדין, כי כל
העניין אכן היה נקמה של אורי וולף
במישפחת אביטן, בשל גניבת נערתו,
הרי שהיתר, זו נקמה שטנית ממש.

. 1אחרי סעיף 21 לחוק יסוד: הממשלה
יבוא :
21א (א) הגיע ראש־הממשלה למסקנה
כי שר אינו ממלא תפקידו כראוי,
או מפריע לתיפקוד הנאות של הממשלה,
או פגע בנורמות הדרושות לחבר-ממ-
שלה, רשאי הוא לפטר את השר מן
הממשלה, או להדיח אותו מן האחריות
למישרד הממשלתי שעליו הוא מופקד.
(ב) החליט ראש הממשלה לפטר את
השר מן הממשלה, נפסק ת כהונת השר
בחצות היום שבו נמסרה לשר הודעת
ראש־הממשלה.
(ג) החליט ראש-הממשלה להדיח שר
מאחריותו למישרד ממשלתי, יחדל השר
מלהיות מופקד על מישרדו בחצות היום
שבו קיבל א ת הודעת ראש־הממשלה בכתב,
והשר יוסיף לכהן בממשלה כשר
שאינו ממונה על מישרד.
דברי-הסבר:
כיום אין ראש-הממשלה יכול לפטר
שר, גם כשזה מותח ביקורת בפומבי על
ראש-הממשלה וחברי-הממשלה.
שאלת פיטורי שר התעוררה גם בעבר
בממשלות קודמות•
כשרוצה ראש״הממשלה לנקוט צעד זה,
אין לפניו כיום דרך אלא לגרום להתפטרות
הממשלה כולה.
לפיכך באה הצעת״חוק זו, ה מבוסס ת
על ההנחה כי ראש-הממשלה אינו רק
אחד השרים, אלא האיש הנושא באח ריות
המרכזית לתיפקוד הממשלה ול רמתה.
למרות שבמישטר הפרלמנטרי ה קיים
אצלנו אין לראש״הממשלה הסמ כויות
של נשיא אמריקאי, יש להכיר
באחריותו המיוחדת. במדינות פרלמנט ריות
אחרות, כמו בריטניה, יכול ראש-
הממשלה לפטר שר.
לא מוצע לחייב את ראש-הממשלה
להביא את פיטורי השר לאישור הכנסת.
אם יש בכנסת רוב נגד פיטורי השר —
הדרך הנאותה היא להביע אי-אימון ל ממשלה.

אריק,
ארק
ף׳ לנושא ששמו אריק שרון — תזכו־
1רת נוספת.
ברגע שהתפרסם כי אריק מצא ״פית־רון״
לצעיית החווה שלו, נחפזתי להגיב
על כך מעל הדוכן. לא היתד, הזדמנות
רשמית לכך. אך באותו יום הביא אריק
לכנסת הצעת־חוק, שדנה בהגדלת הקנסות
על מי שמפריע לפעולות המועצות החקלאיות
לשיווק.
ניצלתי הזדמנות זו, ותוך ויכוח על
הצעת־החוק עברתי לנושא החווה :
אני בא להתריע על עצם הופעותיו של
השר, המביא הצעת״החוק לכנסת, וה תובע
מן הציבור לשמור על החוק הזה.
מזה שנתיים מפר השר אריאל שרון
את כל כללי האתיקה, בהחזיקו חווה
פרטית. השבוע התבשרנו שהוא מצא ״פי״
תרוו״ לבעיה הזאת. מהפיתרון הזה אינו
נודף רק ריח של פיקטיביות, אלא גם
ריח של הפרת-חוק.
על פי חוקי המדינה, אין חוכר של
מה שנקרא ״אדמת הלאום״ יכול להח כיר
את אדמתו לזולת בכלל, ובוודאי
לא בלי אישור מינהל״מקרקעי״ישראל.
דובר מינהל-מקרקעי-ישראל כבר הו דיע
ששמע על כל העיסקה הזאת מן
העיתונות. משמע שהשר, בבואו להח כיר
את חוותו החכורה לזולת, לא הזדקק
לאישור מינהל״מקרקעי״ישראל. אילו היה
מזדקק לו היה גם דבר זה מעורר תמי הות,
מכיוון שמינהל-מקרקעי-ישראל עצמו
כפוף לשר״החקלאות.
אנחנו נמצאים עדיין באותו מעגל-
קס מים. בעל־החווה ושר-החקלאות מזדקקים
איש לרעהו, זה לאישורו של זה,
זה לחסותו של זה.
כאשר שר מפר חוק, איך הוא יכול
לתבוע מאחרים לשמור על החוק?
הכנסת חוקק ה חוקים חמורים כדי
למנוע חכירה של אדמה חכורה, למנוע,
למשל, מחברי-מושבים להחכיר את אדמתם
ליהודים או לערבים. מזה שנים מתנהל
מאבק נגד החכרה כזאת על אדמות
חכורות, בדרכים גלויות ומוסוות. א ם כן,
איך יכולה הכנסת לעבור לסדר״היום על
על מעשה זה של שר״החקלאות?

אילנה אדון 1

11411-

(המשך מעמוד )30
מזון, בתוספת כמויות עצומות של בצל
טרי. הוא נהג להתלוצץ כי נשא את
אשתו, פרידה, שליוותה אותו במשך 41
שנים — מהן חמש שנים בבלא־הנשים
של הבריטים בבית־לחם — בעיקר מפני
שהיתר, טבחית כה מעולה.

והרכה אימרות-שפר והלצות.
אחת מהן, על פלוני :״הוא איש
בינוני. חכם לא גדול וטיפש לא
קטן.״

או אימרה שהוא ייחס אותה לסבו:
״הלוואי שאלוהים יזמן לי כל־כך הרבה
פיתויים כמו שיש לי תירוצים להיכנע
להם.״
סבו היה דמות חשובה בילדותו. אביו
נעלם ברוסיה, במילחמת־העולם הראשו
פעמים
במפתיע, קם ממיטתו, התיישב
בכורסה ועישן סיגר( .פעם היה מעשן
שלוש חפיסות של סיגריות חזקות ליום).

הוא נאחז כחיים ככוח עקשני,
מפני שרצה לסיים את ספר־זיכרו־נותיו,
שככר תוכנן לפרטיו.
איש זה, יטלא הראה רגשות מעולם,
מפקד־המחתרת הנוקשה,
היה מכקר ככל השמחות המיש•
פחתיות של חכרידלמחתרת, השתתף
כחגיגות הכרית והכלולות
של בניהם, ליווה אותם כדרכם
האחרונה.
נפגשתי עימו בפעם האחרונה לפני ימים
לא־רבים. העילה היתה אופיינית: הוא
ביקש לדבר עימי כדי לעשות טובה לידיד,
שביקש ממנו להתערב כדי למנוע

נתן ילין־מור כ״פעולה השמית״*
מיפנה או המשך?
נה. עיר־מולדתו, גרודנו, עברה מיד ליד,
מכובש לכובש, כמה וכמה פעמים. כך,
בשחר ילדותו הכיר את מוראות המיל-
חמה והרעב.

׳ 11*1של הדד
ף שנים האחרונות העיבו דאגות•
פרנסה על חייו.
עם קום המדינה הקים חווה חקלאית
גדולה ומצליחה ביותר, בדרום הארץ. אך
הוא לא היד, בעליה. לפני יותר מעשר
שנים הסתכסך עם המשקיע, יהודי צרפתי
ממוצא גרוזיני, ופרש מן המיפעל אחרי
מאבק מר.
מאז התפרנס מעריכה, מתרגומים ומכתיבה.
בין השאר כתב באופן קבוע למען
ביטאונו של הרבי מלובאביץ׳ באמריקה,
באידיש, שפה שגם בה שלט באופן מושלם
(כמו ברוסית, בפולנית, באנגלית, בצרפתית
ומי יודע עוד ).הרבי אהב את נתן,
שהיה ידען גדול במקורות (בנעוריו למד
בחדר, לפני שעבר לגימנסיה העברית
בפולין).

ח 1ע ד1ן 5
לתרבות חד שה
רח׳ הם .5תל־אכיב
טל׳ 297263

כאשר כאו חסידיו שד הרכי ד
התלוננו על פירסום דבריו של כופר
גמור זה, עוכר ישראל, ידיד
הפלסטינים, הגן עליו הרב כלהט.
היתה כיניהם חיכה הדדית. ילין-
מור אהכ את שיכלו החריף שד
האיש.

יום שלישי 4.3.8
ערב עם

חואן דה־דיוס
בשירה ספרדית
ונגינה על גיטרה פלמנקה
ת 9ז9דון •תוח גיסי נ׳
חתוגגיות ממחילות 9 1מרג
חמועדוו •וטח ממעח • 13 מור*.

נימוס ואדיבות
אינם בושה
חוצפה וגסות
אינם גבורה
אם הינד מאלה המוכנים
לפעול למען איכות החיים
במדינה, אנא כתוב אלינו
ונשלח אליך חומר הדרכה.
אנחנו משתדלים
אזרחים למען איכות חיים,
ת.ד 1007 .גבעתיים

בפגישתנו האחרונה סיפר לי נתן על
אחת משיחותיו עם הרבי. הרבי שאל אותו
בחיוך מתי יחזור בתשובה. ילין־מור השיב
לו בהלצה יהודית. מעשה ברב שראה
בשבת יהודי אחד מעשן ברחוב .״האינך
יודע שהיום שבת?״ שאל הרב .״יודע,״
השיב האיש. הרים הרב את עיניו אל
השמיים וקרא :״ריבונו של עולם, תראה
איזה עם נפלא היהודים ו הוא יודע שהיום
שבת, ושאסור לעשן שבת, ובכל זאת אין
הוא משקר!״

אינכם חייבים להיות
רווק או רווקה
כדי לזכות בידידים
כתוב לת.ד40020 .
עכור ״ידידים״

כחודשים האחרונים ידענו שהוא
חולה מאד. הוא לקה כסרטן־
הכלוטות, שהשחית את דמו. לכסוף
לא נותרו כדמו נוגדנים, וגם
לא נשאר לו כימעט דם משלו.
בחוכמה רבה, הסבירו לו הרופאים את
כל פרטי המחלה — אך לא גילו לו שזוהי
מחלת־הסרטן.
הוא נכנם ויצא בבית־החולים, ובכל
פעם נואשו הרופאים. אך בכל פעם התאושש
באורח פלאי. גם בימים האחרונים,
כאשר כלו כל התיקוות, התאושש כמה

את פירסום שמו בקשר לפרשה מסויימת.
נעתרתי לבקשתו וידעתי, בצאתי, שלא
אראנו עוד בחיים.

״משווה ׳שוורד
וק המוות ,
ך הלווייתו היו רגע קטן ורגע גדול.
^ רגע קטן — כאשר ליד גופתו
הספיד אותו יצחק שמיר, חכרו
למרכז לח״י, והוסיף כסוף דכריו
כמה מישפטים, שהיו פגיעה קשה
כאמת, כמישפחתו שד נתן ובידי
דיו.
בחוסר־רגישות מדהימה דיבר על ״ה דיספרופורציה
העצומה״ שבין פעולתו במחתרת
ובין מעשיו בשנים האחרונות;
על ״הכישרונות הגדולים אשר לא מצאו
את האפיק והביטוי הנכון כדי לשרת את
העם״; על מעשיו ב־ 30 השנים האחרונות.
שהיו ״כאין וכאפס בהשוואה למעשיו
בזמן המחתרת.״

כמנהיג לח״י, הפר נתן ידין־מור
דמות היסטורית. אני משוכנע כי
פעולתו למען השלום עם העם הפלסטיני
תירשם, כידי דור שייטיב
להכין את הדכרים מיצחק שמיר,
כתרומה לא-פחות חשוכה לתולדות
ישראל.
לא נתן ילין־מור עמד באותו רגע ב־מיבחן,
אלא יצחק שמיר. חבל שנכשל בו.
והרגע הגדול: כאשר אנשל, אחד מ וותיקי
לח״י, כסוף־שיער, אמר ליד הקבר:
״חיילים אלמונים״ ,ומאה־מאתיים איש
החלו שרים, כימעט בלחש, את השיר
שהרעיד את נפשי בנעורי :
חיילים אלמונים הננו ללא מדיח,
מסביבנו אימה וצלמוות,
כולנו גויימנו לכל החיים, משורה
ישחרר רק המוות.
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש...״

נתן ילין־מור לא שיחרר את
עצמו מהשורה עד ליום מותו.
* במסיבת־הייסוד של ״הוועד הישראלי
למען אלג׳יריה החופשית״ .,שקיים קשרים
עם המחתרת האלג׳ירית׳ .מימין: עורך־
הדין יעקוב ירדור, פואד שבי, המהנדס
בנימין עומרי, נתן ילין־מור, אורי אבנרי,
בועז עברון.
העו ל ם הז ה 2217

שוק מ ק בי ללה לוו או ת בפת־־מ
מאת יגאל לביב

,,בנק לאומי״ ]*רווק
מג״ס נספים דאיוגוו טרים׳
חברת ״בנק-לאומי טראסט קומפני״ בניו־יורק, השייכת לקבוצת בנק״לאומי
בישראל, שלחה בימים אלה לכל לקוחות החברה מיכתבים על חשבונה, ובהם
בקשה להשתתף בערב איסוף תרומות לאירגון דתי המקורב לצעירי המפד״ל, בשם
״ישראל הצעירה״ .המיכתב נושא את שמו של מרדכי הכה! /סגן נשיא החברה,
והוא מוכתר ״אישי״.
המיכתב מספר כי בימים אלה יקבל דויד פרידמן, סגן נשיא החברה, פרס
של ״שופר זהב״ בכנס השנתי של ״ישראל הצעירה״ במלון ״שרתוף׳ בניו־יורק.

ח3וזזז 31ו01)113001(3.0ז.>13ח110
ח3וזוזו3ו6.€0-0׳\/1)110ו 03 חסזז
ח3חזזו3ו0ץ ז3זס0ס1־. 1ח5)61ז?ק$3ח3ו>ז13 וז ז\1
•(60ז1ל€זק.חו*#ז$ז6נן 61$3וח3ו3)1א ז^1

כותרת ההזמנה ששלח בל״ל
ידידים של זבולון המר
האירגון מפעיל כמאה וחמישים בתי־כנסת ומרכזי־נוער באמריקה, קנדה וישראל.
המיכתב מבקש ממקבלו להשתתף בטכס החגיגי, ולהשיב במיכתב על חשבון בנק־לאומי.
לטיכתב
מצורף מיסמך המכיל תיאור האירגון ומעשיו, כולל מילחמה במיסיון,
והמבקש תרומות של 40 אלף דולר להרחבות פעולות האירגון בישראל.
בישראל מוציא חאירגון ביטאון בעברית, שעורכו הוא ממקורבי קבוצת זבולון
המר ויהודה בן-מאיר במפד״ל. השר חמר והשר אהרון אבו״חצירה הופיעו
כמה פעמים בכנסי האירגון בישראל. דויד פרידמן עצמו, לשעבר סמנכ״ל ״הבנק
לפיתוח התעשיה״ ,הוא מחסידי סאטמר.

מחריפה מיוחמת
ההימורים בלונדון
המישטרה הבריטית עדיין אינה יודעת
מה לעשות בתיקים הנוגעים לפעילות-
ההימורים של מועדוני ״פלייבוי״ ,שהוגשו
לה על־ידי רשת ״לאדברוק״ ,השייכת
לסיריל סטיין, מראשי ״המגבית ה יהודית״
,שהוא תומן נלהב של גוש-
אמונים .״פלייבוי״ גרם במידה רבה
לביטול רשיונות-ההימורים של מועדוני
״לאדברוק״ ,שהיו הידועים בעיר, כאשר
הוכח כי ״לאדברוק״ העסיקה נערות-
פיתוי, כדי למשוך אליה לקוחות ממו-
עדונים מתחרים.
בינתיים החלה מילחמה על מועדון
אחר ,״פליזורומח״ ,ביגלל מות מנהלו,
אדי תומאס. חברת ״גראנד מטרופו-
ליטף׳ (״מככה״) מחזיקה כבר רבע מהמניות,
ותנסה עתה להשתלט על המקום.
חברה זו טרם פתרה את הבעיות שיש
לה בשני מועדונים אחרים ,״ויקטוריה
ספורטינג קלאב״ ו״קורלאס״ .הראשון
(עתה של ״פלייבוי״) חיה בבעלותה,
כשהמישטרה פשטה עליו ואספה הוכחות
לצורך מישפט, המתנהל עתה בלונדון
נגד הבעלים הקודמים של המקום.
מככה גם החזיקה שליש ממניות
״קוראל״ ,שהפעילה מועדון ידוע בשם
״פאלם ביץ שאף עליו פשטה ה־מישטרה,
ונגד 25 ממנהלי החברה, הוגשו
כתבי-אישום.

בשר עם ריח מיץ

הסכם מוזר
בין,.דיופסהוזה,,

לדעות 1310
וסיעות !(גרמניה
חברת התעופה הגרמנית ״לופטהנזה״
חתמה על הסכם עם חברת פירס״ט,
השייכת למשקיע היהודי מבלגיה פליכס
פסבדובסקי, שלפיו תרכוש את מח צית
המניות בחברה המפעילה מישרדי
סוכני-נסיעות בגרמניה .״לופטחנזח״ הכניסה
יותר מ 1.5-מיליון מרק לחברה
של פסבדובסקי, שהתפרסם לאחרונה כאשר
שילם ליצחק תוראל ולקי רונן
10 אלפים דולר מיקדמה, תמורת הסדרת
פגישות בינו לבין ראש״חממשלה, מנחם
בגין, והנשיאים אנוור אל-סאדאת
ולימי קארטר. נקבעו לו שתי פגישות
עם בגין, אך הוא לא הגיע לישראל.
פסבדובסקי הוא חברו ושותפו-לעסקים
של איש־העסקים הישראלי חיים חכמיו,
הגר בגרמניה. חכמון הוא בעל בתו
של ילטר הסלבאך, יו״ר מועצת־המ-
נהלים של חברת ״לופטהנזה״.
קצין העיתונות של חברת ״לופטהנזה״
מסר בתשובה לשאלות, כי החברה קנתה
במקביל עוד חלק בחברה אחרת של
סוכני-נסיעות׳ וכי בחרה בחברה של פסב-
דובסקי משיקולי כדאיות כלכלית בלבד.

300 נון בשר קפוא, בקרטונים ש-
^ ! ס די לי ש ^ ל׳ ^ מכר 2ייי

תי לציבור> תמ 0ילה׳י קיבלה מחבות .
הביטוח פיצוי על הנזק שנגרם לה
מירידת ערך הבשר, הספוג כולו מיץ
תפוזים. הבשר נמכר ל״ברבקר״ ,השייכת

לאנשי-העסקים רחמים אהויני וטוביה
אושרי, במחיר של 110 לירות לקילו 10 ,
לירות פחות מהמחיר הרגיל.
הבשר נמכר על-ידי ״ברבקר״ לציבור,
אחרי פסילת החלקים שספגו מיץ בכמות
יתרה.

בעוד הבנקים מלווים כספים בדולרים וגובים רבית אפקטיבית של 32
והצמדה מלאה, התפתח בארץ שוק מקביל של גופים עסקיים ופרטיים, המלווים
הלוואות דולריות ברבית של 24 בלבד. הרבית הנמוכה אפשרית, שבן על בנקים
מוטלת החובה להפקיד /0״ 12 מסכום ההלוואות במטבע זר, וחובה זו אינה קיימת
לגבי גופים אחירם. שוק מקביל זה פועל באמצעות העברות מטבע זר מחשבון פת״מ
אחד לחשבון פת״מ שני.
בהתאם לדברי הפרופסור אסף רזיו ב״קול ישראל״ ,שווים חשבונות הפת״מ
כיום כ־ 100 מיליארד לירות, היינו: כשניים וחצי מיליארד דולר. נראה כי האוצר
מעודד שוק מקביל זה, שכן אישר בימים אלה לחברות שונות הנפקת אגרות״חוב
דולריות ב־ 50 מיליון דולר. יש להניח כי ההכנסות תגברנה את שוק ההלוואות
הפרטי.

חא םכד אי
ליי צרו ליי צ א?
בעל מיפעל ענק, שמחזורו יותר ממיליארד
לירות לשנה, הסביר לי למה
לא כדאי לייצר כלל.
המיפעל מייבא חומרי״גלם לשם ייצור
ויצוא. התהליך, מהתשלום עבור חומרי-
הגלם ועד קבלת התמורה ממכירת הסחורה,
אורך בממוצע ארבעה חודשים.
הוצאות המימון כיום הן * 10 לחודש.
יוצא כי עליו להרוויח * 40 על
המחזור, רק כדי לשלם את הוצאות
המימון. אם הוא מייבא חומרי־גלם, ה רבית
היא * 32 צמוד לדולר לשנה. ואם
אין המיפעל מרוויח לפחות * 40 על
המחזור, הוא אוכל את הונו לתשלום
הוצאות המימון. מסיבה זאת מרבית ה-
מיפעלים הפסיקו לייבא חומרי״גלם (מה
שמתבטא בהקטנות ההכנסות של האוצר
ממכסי יבוא) והם ייצרו עד לסיום מלאי
חומרי״הגלם ואז ייסגרו.
הנפגעים העיקריים ממצב זה יהיו הבנקים.
אלה שיעבדו את המיפעל תמורת
האשראי הניתן לו. המיפעל מחסל את
המלאי כדי לשלם לבנק את הוצאות
האשראי. המלאי אוזל בלי שהבנק ער
לכך, ובעוד כמה חודשים יישאר הבנק
עם מיפעל ללא מלאי, כאשר שוויו כביטחון
שווה פחות מחובו לבנק.
לדעת התעשיין, אין התמורה ליצואן,
הנובעת מירידת שער הלירה, מפצה על
החתייקרויות בייצור. במיפעלו, כ״*35
מהוצאות הייצור מוצאות על שכר. תוספות
היוקר שעליו לשלם, כדי לפצות
על עליית המדד, גדולות מירידת שער
הלירה לעומת הדולר, וכך הוא מפסיד
כל העת.
לעומתו, טען יצרן ויצואן אחר, כי בני הול
מתוחכם ניתן גם היום לייצא ולהרוויח•
חשבונו פשוט: אם האוצר ישמור
כל העת על הפרש של 15 עד 20 אחוזים
בין ירידת הלירה לעומת הדולר לבין
עליית המדד, יישאר היצוא כדאי. בשנת
,1979 למשל, עלה המדד ב־* 104 והלירה
ירדה לעומת הדולר ב״* .86 ההפרש הוא
* .18 האינפלציה בעולם היתה בממוצע
* ,12 כך שנשאר פער של * .6פער זה
מכוסה על-ידי מימון היצוא, הניתן בריבית
של * 9לעומת ריבית של *18
בעולם, וכן על-ידי המימון הזול בלירות
ליצוא. מסקנתו: כאשר הפער בין ירידת
הלירה לעומת הדולר לבין עליית המדד
הוא פחות מ״* ,20 כדאי לייצא. בפער
גדול יותר, אסור לייצא.
תרגיל ריבית !הוצאות
איש-עסקים מכובד נוהג דרך קבע לשלם
למס-ערך־מוסף בהמחאות שאינן נפרעות.
הוא משלם סכומים גדולים, מיליוני
לירות בשנה. כאשר חוזרת המחאה
שניתנה למס-ערך מוסף מחייבים את ה מושך
ברבית של * 6לחודש. הבנק מחייב
כיום על אשראי ברבית של לפחות *10
לחודש. אומר האיש: אפשר לחיות רק
מההפרש.
עצות נוספות: אם הבנק אישר לך
אשראי בסכום מסויים, משוך את כולו
גם אם אינך זקוק לו, וקנה ביתרה צמודים.
הסיבה: הבנק מחייב אותך בעמ לה
של אחוז אחד על הסכום שאושר
לך, בין אם השתמשת בו ובין אם לאו.
כמו כן, יתרת חובה כדאי להחזיר לשלושה
חודשים ולא לחודש. הסיבה: על

מה יעשה נו ס
בשאלות כלכלה
כאשר יהיה
ואש־ממשלה
יושב״ראש מפלגת העבודה שימעון
פרט השיב בראיון ל״מיגוון״ ,הביטאון
הלא־רשמי של מפלגת העבודה, על תוכ ניותיו
כשיגיע לשילטון. בנושא כלכלה
קבע כמה עמדות מחייבות ומעניינות :
• פרס מאמץ את השקפותיו של
הפרופסור ג׳ון קנת גל״ריית, שעיקרן
הכפפת הכלכלה לשיקולים חברתיים.
הבעיה העיקרית היא ש 20 מתושבי
הארץ צורכים 47 מכל התפוקה, בעוד
״/״ 80 הנותרים צורכים .530/0יש בארץ
300 אלף גימלאים שמחציתם חיים רק
מתשלומי הביטוח״הלאומי. ערך קיצבתם
ירד בתקופת הליכוד ב־/0״ .25 מצד שני

יו״ר פרס

מהפך כלכלי
קיימות 70 אלף מישפחות בעלות 300
׳אלף ילדים. ערך קיצבת חמישפחות ה אלה
ירד בתקופת הליכוד ב/0-״.36
• הדרך לעצמאות כלכלית היא הגברת
הייצור והיצוא על-ידי פרמיות ליצוא
ופיקוח על היבוא ועל המילוות
במטבע זר. כן היה גובה מחדש מס־נסיעות,
מחזיר סובסידיות למזון ולדיור
על-ידי הקצאות קרקע חינם לדירות,
מפסיק את ההתנחלויות ומגביר גביית
המיסוי, כולל הוספת מסים.
• הייצור היה גובר על-ידי ביטול
היציאה לגימלאות חובה והגדלת שיעור
העסקת הנשים, באמצעות פתיחת מעונות
יום ארוך לילדים והנהגת שכר שווה.
משיכת היתרה והחזרתה אתה מחוייב
בימי ערך במיספר קבוע. הרבית על ימי
הערך לחודש אחד גדולה יותר מאשר
אם תחזיק את הכסף שלושה חודשים.
עצה אחרונה: בקנותך מטבע זר, קנה
אותו בהמחאות תיירים ולא במזומן.
אתה מרוויח כחצי לירה לדולר, שהבנק
גובה על מכירה של מטבע זר במזומן.

עקב שרת /איש ממא די ם

הי ר הורי ליד רמזור
כף! הפסקת חשמל. הרמזורים משותקים. אתה נוסע כמו
מלך, חולף בצומת אחד, שני, שלישי בלי לעצור כמעט, אפילו
בלי להחליף מהלך, וחושב לך — לעזאזל הציוויליזציה הזאת,
והמישטרה, ומישרד״התחבורה, והשילטון בכלל — הלא אפשר
להסתדר בלעדיהם ומי צריך את כל האורות המתחלפים
האלה ! עובדה, הרמזור משותק והתנועה מסתדרת מאליה על
הצד הטוב ביותר. ואז, במחשבות מתקדמות״אנרכיסטיות
שכאלה, אתה מגיע לצומת ארלוזורוב־פתח־תיקווה, למשל,
ונתקע שם חצי־שעה הגונה של ביזבוז זמן, וכילוי דלק, ובלאי
מואץ של עצבים, ואיש הישר בעיניו יעשה, וכל יהודי חושב
רק על עצמו, וכשאתה נחלץ סוף־סוף מן הבוקה ומבולקה
הזאת אתה מתפלל, שעד שתגיע לצומת הבא הפסקת החשמל
תיגמר, ואומר לעצמך: תודה לן, צומת ארלוזורוב״פתח־תיקווה,
שיכנעת אותי. יהודים בלי ממשלה זה לא הולך.
אז בואו נחזיק מעמד איכשהו, עד הבחירות.

רוצחי המתים
לפני ימים מספר ( )19.1.80 קראתי ב״ידיעות אחרונות״
רשימה נמרצת ביותר מאת שושנה חן בפרשת הכליה, ואם
הנושא עדיין על סדר יומנו, מדוע ייגרע חלקי ז
אבל עד שאדון באותה רשימה נמרצת, רצוני למהר ולומר,
כי בינתיים עלולה אותה נערה ערביה חסידת אש״ף, שכליית
יהושע סלומה הושתלה בגופה, למות, ואז חס ושלום, עלול
להתרחש משהו איום ונורא: ערביה תובא לקבר מוסלמי,
ובגופה אבר יהודי ! הנני מזהיר איפוא את כל הנוגעים בכליה,
שיקפידו — במיקרה שהנערה תמות (ואם היא תמות זה יהיה
רצון האל, וכל העולם יידע שהוא כועס, שהוא מעניש, שהוא
מאוד מאוד לא מרוצה מכל העניין, וכוונתי, כמובן, לאלוהי
ישראל, אל־נקמות־הופיע) ; ובכן, במקרה שהנערה תמות יש
לעקור מגופה מייד את הכליה של סלומה, ולהביאה לאלתר
לקבר ישראל !
משפתרנו בעיה מאיימת זאת, הבה נחזור אל שושנה חן,
אבירת קדושת הגוויה האנושית, אשר כתבה לאמור :״גופנו,
הרכוש שהיה יקר לנו מכל בחיינו, הופך פרוץ (במותנו) לכל
דכפין!״ תמיהני על שושנה חן הנרגשת ומלאת החיות, שתחת
לדאוג לגורלם של החיים והמבקשים לחיות, משקעת את
האנרגיה העצומה האצורה בה בקידוש אברים מתים. לו אני
תחתיה, הייתי מקדיש את כוח־השיכנוע שלי להפצת הרעיון,
שככל שהגוף החי אין בעולם יקר ממנו, כך הגוף המת אין
בעולם חסר־ערך ממנו, והראיה שכבר אינו קרוי גוף אלא
גופה או גוויה, ואיננו אלא עפר ואפר, ככתוב.
אנחנו יכולים לחשוב כאוות־נפשנו על ההינדים, אבל הם
פרים ורבים וקיימים מדורי דורות, ושום סכנת־קיום לא
מרחפת עליהם אפילו בפרוץ האיומה שבמילחמות, ואילו את
גוויות מתיהם הם שורפים באש, וחסל! אצלנו, כידוע, תלויה
ועומדת מדי רגע ביאת המשיח, שפירושה גם תחיית המתים
כולם, עם עצום ורב, אבל ככל שידוע לי המשיח שלנו מסתפק
בעצמות יבשות (ראה חזון העצמות, יחזקאל, ל״ז) ואינו דורש
מהמאמינים בבואו לשמר את אבריהם עד אז בהקפאה עמוקה.
באמת, נשגב מבינתי מה איכפת לשושנה חן, מה יהיה
גורל גופה רב־הערך לאחר מותה, שהרי ברי שהוא ימק ויעלה
רימה ותולעה מתחת לאבן כלשהי, שהקדמונים הניחוה כ־מישקולת
על קבר אבותיהם, למען לא יגיחו משם עם לילה
להטריד מנוחתם, על מנת שבתוך דור־שניים־שלושה שוב לא
ייפקד אותו קבר לעולם ויישכח כליל (המשיח ימצא אותו,
כמובן, אל דאגה) ,ואילו אנחנו מציבים עליו מצבה כדי
להשקיט את מצפוננו, ולהתחרות בשכנים, ולפרנס את תעשיית
האבן והשיש.
אינני אומר, שצריך להתעלם מרגשותיהם של מי שמקדשים
את גווייתם ורצונם שהיא תרקב דווקא בצורה זו ולא אחרת
(לשם הגנה עצמית אני מודיע, כי הקדשתי את נבלתי למדע,
אך כנראה מאחר שלא תרמתי אגורה שחוקה לאוניברסיטת
תל־אביב, קיבלתי מיכתב מנומס מפרופי ה׳ נתן ( )28.8.78 שבו
נאמר לי, שחור על גבי לבן, כי אין ״אפשרות מעשית, בשלב
זה, למלא אחר רצונך״) .מה שמפתיע הוא הלהט לראות
בגוויה משהו קדוש, הייתי אומר כמעט חי לנצח, שעה שמדובר
בדומן.
גישה זו לגוויה משתקפת, כמובן, גם ביחס השלילי הרווה
בארץ כלפי נתיחת גוויות, כאילו יש במעשה זה כדי לחלל
את המת. לפי ששמעתי, רק |^ס 20 מתושבי ישראל מצדדים
בנתיחות ; ^ס 20 שוללים אותן בהחלט, והרוב 60
שוללים אותן בפועל ברגע המבחן — יחס המלמד על רמת
הקידמה של חברתנו. אבל זוהי פרשה לחוד.
אני משוכנע, כי אילמלא הושתלה אחת מכליותיו של
יהושע סלומה בגוף של ״גוי״ ,לא היה קם רעש. הרעש קם,
כמובן, מפני שאבר יהודי משתין עכשיו בגוף של ערביה,
ואם היא תחיה, הערבית הזאת, היא בוודאי תנשא לערבי,
ותלד לו תריסר אשפשפים; וכל אחד מהם יגיע לפרקו,
ושוב יתחיל להוליד; פה מדובר איפוא באלפים ורבבות
חסידי אש״ף, שלא היו באים לעולם — אף לא אחד מהם ! —
אילו רופאים ״ליברליים״ היו חושבים ומתייעצים — מה
הבהילות ז — גוויה זו המונחת לפנינו ^אולי היא של מקדש
גופו במותו כבחייו ו אולי היא של אדוק בדת היהודית,
שכביכול אוסרת השתלות ז אולי היא של לאומני שונא
ערבים וערביות י אולי של סתם יהודי, שגורס כי בלי רשות
אסור לעקור אברים מגופו, וכי עליו לרקוב באין מפריע
לתולעים י

אמור מעתה: לא רופאים הם האנשים האלה, אשר ביקשו
להציל בזכות המת את החי הנאבק על חייו, אלא רוצחים
כפולים ומכופלים — רוצחי מתים, רוצחי הלאום, רוצחי
התורה, רוצחי החרות, רוצחי הפרטיות, רוצחי הליברליזם
האמיתי, רוצחי הגוף באשר הוא גוף — ״הרכוש שהיה יקר
לנו מכל בחיינו״ — טפו

גופת צופים
אחד סיני ועוקר עצים בהר שומרון, איש נוה״צוף ושמו
יורם שיאוו, הצדיק במיכתב ל״מעריב״ את מעשה העקירה
בהסתמכו על פסוק מפורש בספר יהושע (י״ז) ,לאמור :״ויאמר
אליהם יהושע עלה לך היערה ובראת לך...״
בבר מזמן היתה לי הרגשה, שהנ״ל וחבריו חיים לא כאן
ועבשיו, אלא בעבר רחוק, הירואי ואבזרי — אשר בפי שידוע
לנו יפה נגמר לבסוף בעונש גלות אל מעבר לסמבטיון —
והוא הוא העבר של ״ויבום לפי חרב, ויחרימו את בל נפש
אשר בה, לא השאיר שריד, באשר עשה לחברון בן עשה
לדבירה ...באשר ציווה ה׳ אלוהי ישראל ...רק את בל האדם
היבו לפי חרב עד הישמדם אותם, לא השאירו בל נשמה״
(יהושע י״א, וראה רשימת החיסול המלאה ביהושע י״ב).
אז קדימה עם המשאיות, באשר ציוונו האל, וכבר אמר
המשורר :״ט״ו בשמד הגיע...

התקףש אי ל תו ת
* 4ליו״ר הכנסת ושר״החוץ־המיועד לתקופת״השלום יצחק
שמיר: על קברו של נתן ילין־מור אמרת; ״הלב בוכה על
הכישרונות הגדולים ...אשר לא מצאו את האפיק והביטוי
הנכון כדי לשרת את העם ...כל שהיה אחר־כך היה כאין וכאפס
בהשוואה לגבי מעשיו בזמן המחתרת.״ ואני שואל שאלת־תם,
אם לא היה הוגן ומכובד יותר להוסיף בהזדמנות חגיגית זאת
את התיבה הצנועה ״לדעתי״ ; ושאלה מתוחכמת יותר —
האם אינך חושש כלל, כי בעוד כשלושים שנה תיטיב להעריך
את ״כל שהיה אחר־כך״ כפי שאתה מעריך עכשיו, ממרחק
כשלושים שנה, את ״מעשיו בזמן המחתרת״ ז
להתראות.
1* 1לרב-אלוף (מיל׳) מרדכי גור, מיועד לראשות הממשלה :
ב״דבר 15.2.80 כתבת במאמר על הסיטואציה של המצב
בלבנון :״אי לכך יהיה זה מוסרי ומוצדק, שישראל תפעל גם
היא מתוך אחריות לאומית ולא תסתבך במילחמה, אלא אם
יש לכך הצדקה ביטחונית או ציווי מוסרי חד משמעי.״ ואני
שואל אם אין בדבריך אלה רמז מפורש, שלפחות, אני חוזר,
לפחות מילחמה אחת שבה הסתבכה ישראל לא נעשתה מתוך
״אחריות לאומית״ ,״הצדקה ביטחונית״ ו״ציווי מוסרי ח ד
משמעי״ .כשלעצמי, אני סבור כך מזמן לגבי מילחמת ,1956
אבל אתה אולי מתכוון למיבצע ליטאני, ורצויה הבהרה חד־משמעית
כלשהי, ומה גם שאולי אתה מתכוון לאיזו מילחמה
שלישית.
איזכרתי את מיבצע ליטאני, מפני שב״מעריב״ ()11.1.80
צוטטת :״אני שואל את בגין: תגידו לי מה היעד המדיני של
המיבצע. אם אנחנו רוצים להכניס שם את האו״ם, אז אני
צריך להגיע לקו מסויים. אם לא רוצים את האו״ם — אם
רוצים עיסקה עם סוריה — אז אני צריך להגיע לקו אחר.
אבל כל מה שאני שומע ממנו זה: ילדינו, צידקתנו, כל העולם
יהיה בעדנו, כי זה דם ילדינו״ — וזה מעורר שאילתה השמורה
עימדי מני אז: למה לא אמרת לבגין בו ברגע :״אדוני,
ראש ממשלה בישראל, לפקודת־מיבצע שכזאת תמצא לך
רמטב״ל אחר. ועכשיו שלום, ותהיה לי בריא.״

מפח אי־ ח ש מד
ועשיתי על כל דאלים באי״עמל /והוא מולך היום בחברת
החשמל:
צחקו צחקו, מוכי הלם־הורוביץ, ממרום ארובות הסרטן השחור,
הכו בכפתור, ובמכת אי־חשמל תסרסו מדינה ותחשיכו אור,
כי עת תדונונו לחשכת־עבר, לימי כוח סוס, חמור וגמל,
נקלל אתכם בכיסא, יושבי על כס החשמל !

תג לי ת ל אז ד ל פי ד
ועשיתי על האחד אשר הובא לגור/ול שאת לפיד אור
חיובי בבית־השידור :
שורו נא, ככל אשר יוסף — לפיד יחזיק באפלה
ולהתאמץ יוסיף/,
עקור בל שמאלני, רודף־שלום, עוכר־שטחים —
ואין בלתי־חשיף
כן יתמוטט, יכרע, יפול שדוד — מול הגילוי
שהמימשל עליו חיפה / :
במידרשת־שידור אם מאפיה יש — הריהי של

ביפה מושלת בכיפה !

במדינה
(המשך מעמוד )44
אילן את פתחי בכל העבירות שבהן נאשם,
כולל עבירת ההתחזות. אולם השופט
לא קיבל את טיעונה של התובעת, כי יש
להחמיר עם הצעיר כיוון שהשתמש ב־תעודת־זיהוי
של אחר וסיכן אדם חף מפשע
בהרשעה.
השופט אמנם הפעיל את 18 חודשי ה־מאסר־על־תנאי,
שהיו בשמו של זוהיר,
והוסיף עליהם עוד שתי שנות מאסר בפועל.
אך הוא חשב כי הצעיר אינו ברמה
כזו שיכול היה לחזות השתלשלות שתרשיע
חף, מפשע, וודאי שלא זאת היתר.
כוונתו.
רק המישפטנים נותרו נפחדים במקצת.
לולא שוטר פקוח־עין ותובעת עירנית היה
אדם חף מפשע מורשע בבית־המישפט.

ממאשים לנאשם
הפרקליט ששפט
פרקליטים, עומד לדין
ועמיתיו שמחימ לאידו
״יש פיתגם ערבי האומר כי כיל אחד
מגיע יומו,״ אמר השבוע עורך־דין ירושלמי
לעיתונאי, במיסדרונות בית־המישפט.
עמיתיו למקצוע, שהסתודדו עימו ליד אחד
מאולמות המישפט, הינהנו בראשיהם.
״ימי חיסול החשבונות הגיעו,״ הוסיף
הפרקליט .״עורך־הדין עדי כרמי, ששפט
תמיד עורכי־דין אחרים בחומרה, עומד עתה
למישפט פלילי. אולי לא נעים לשמוח לאיד,
בעיקר כשהמדובר בחבר למקצוע, אבל
קשיחותו, והעונשים הכבדים שהטיל על
עורכי־דין אחרים, הם הסיבה לשימחה. עתה
ירגיש כרמי מה שהרגישו אחרים במשך
כל השנים.״
כרמי, ששימש ממלא־מקום וסגן יושב־ראש
בית־הדין המשמעתי של עורכי־הדין
במחוז ירושלים, עומד לדין פלילי. ההאש מות
המיוחסות לו: גניבה מידי מורשה
וזיוף חתימה על המחאה בנקאית והפקדת
הכסף בחשבונו הפרטי.
״לא מכינה, כלום״ .הפרקליט יליד
רומניה מטפל בעניינים שונים הקשורים
לשילטונות בארץ לידתו. בין השאר הוא
מטפל בעזבונות בארץ. קשריו עם הבנק
הממלכתי הרומני הדוקים. את העברות ה מטבע
של לקוחותיו ניהל באמצעות הבנק
הזה.
בשנת 1969 נפטרה בישראל ג׳נטה קר־צ׳בסקי.
לבני אחיה, שרה קלינברג וסלו
קלינברג, הורישה 69 אלף מרקים גרמניים.
באותה עת חיו שני היורשים ברומניה.
תחילה ייפו את כוחו של כרמי להעביר
אליהם לרומניה את כספי הירושה. אחר
כך נישאה הרופאה שרה קלינברג לאזרח
ישראלי, לידו דולברג, ובחנה את האפשרות
לעלות לארץ. גם אחיה, סלו קלע־בדג,
חשב על עלייה.
ואז, בטרם עלייה, החליטו השניים לש נות
את יפוי־הכוח שנתנו לכרמי וביקשו
שישמור בעבורם את הכסף בבנק ירושלמי.
בשנת 1970 העביר כרמי 61.5אלף מרקים
גרמניים לחשבון של האח והאחות.
הוא גבה שכר־טירחה בסך . 6,000 מרקים
ובחשבון נותרו כ 55-אלף מרקים. אחרי
שנתיים החליט כרמי להמיר את המטבע
הגרמני בכסף ישראלי וקיבל כ־ 72 אלף
לירות ישראליות. כעבור ימים ספורים משך
מחשבון הבנק של השנים 64 אלף לירות
ורכש המחאה בנקאית על שם קורנליד,
זינגר. זו היתד, לקוחה שלו, שביקשה כי
ימכור את ביתה שבקטמון ט׳ בירושלים.
בכתב האישום נאמר :״הנאשם זייף את
חתימת קורנליה זינגר, אחת מלקוחותיו,
והפקיד את הכסף שקיבל מפדעון ההמחאה
הבנקאית בחשבונו הפרטי ועשה בו שימוש
לצרכיו האישיים.״
השבוע סיפרה קורנליה זינגר :״אני לא
מבינה כלום. הלכתי לעורך הדין כרמ* כדי
שימכור את הדירה. הוא מכר אותה. אני
נתתי לו את הדירה והוא נתן לי כסף. אני
לא זוכרת כמה בדיוק, אבל זה היה בערך
28 אלף לירות. הוא אמר שזה בשביל לקוח
שלו שנמצא בחוץ־לארץ.״
שרה קלינברג־דולברג עלתה לארץ ב-
.1974 אחיה עלה כעבור שנתיים. ואז פנו
השניים לכרמי וביקשו דיווח מלא על ה פעילות
בחשבונותיהם.
כרמי סירב, בטענה שהחשבון שייך למרשו,
הבנק הרומני. האח והאחות הגישו
תביעה אזרחית נגד כרמי, שנמצאה בהלי-
(המשך בעמוד )54
העול ם הזה 2217

קולנוע
במאים
הא עודצה ל״ח>ווו 3מוא•
מי שחזה בסרט המלכה האפריקאית מעל
המירקע בוודאי לא שם לב לעובדה
שהסרט כימעט בן ( 30 הוא הופק ב־.)1951
מי שאחראי לעובדה שנעוריו נשמרו
הוא בלי ספק ג׳ון יוסטון, המסרב להזדקן,
כמו סרטו.
היום, כשהוא בן ,73 הוא מסריט
במלוא המרץ, ואתר הצילומים שלו ב־טורנטו
רוחש עובדים היכולים להיות
נכדיו, כולל השחקנים הראשיים: ג׳ון קו*
ליוקוס, מי שהיה הגיבור הרע במילוזמת
החלליות, ופול מייקל גלייזר, הידוע יותר
כסטארסקי מסטארסקי והאטש. הסרט הדר

זאת לעתים, גם כאורחם של במאים אח רים.
ואמנם, הגבר גבה הקומה בעל הזקן
הלבן, הניראה כמו יצא מן התנ״ך (הוא
ביים את הסרט) ,היה כבר עיתונאי, שחקן,
צייר ואיש־צבא.
הוא החל את הקאריירה הקולנועית
שלו לפני שלושים ותשע שנים כשכתב
וביים את הנשר ממלטה. מאז נמלאה ה רשימה
בסרטים כמו האוצר מסיירה מאד־רה,
ג׳ונגל האספלט, המלכה האפריקאית,
מוכי דיק, יוצאי הדופן, פרויד, ליל האיג־ורנה
והאיש שרצה להיות מלך.
״כל סרט והייחוד שלו. הסרט האחרון,
פובייה, שונה מכל האחרים, בעיניו —
זו הפעם הראשונה שאינו מסריט לפי
סדר האירועים .״בדרך כלל אני אוהב
להתחיל בהחלה ולגמור בסוף,״ אומר יום־

סופר־שחקן־במאי ג׳ון יוסטץ
לעבוד עד הרגע האחרון

שחקן־כמאי ג׳ון יוסטון ב״מיירה כרקנרידג׳״
39 שנות קולנוע לפני המצלמה ומאחוריה
דש הנקרא פובייה (פחד) ,הוא מותחן
הכולל שורה של רציחות מיסתוריות.
רופא צעיר מטפל ברוצחים, שכל אחד
מהם סובל מפובייה אחרת ונרצח בדרך
האופיינית לפובייה שלו.
הסרט, המופק על־ידי פאראמונט, עבר
כבר תהליך של כתיבה־מחדש לפי דרישת
יוסטון, שלעתים קרובות כותב גם את
תסריטיו בעצמו. הכתיבה־מחדש נועדה
להעמיק את הרובד הפסיכולוגי של הסרט,
כך שאף לא אחד מן השחקנים יודע מיהו
הרוצח המחסל את כל האחרים, עד להש למת
ההסרטה.
״למעשה איני בא לבשר לעולם דבר
שאינו יודע,״ מצטנע יוסטון .״זהו סיפור
רצח קונבנציונלי בהחלט. לכל סרטי הרצח
ישנה תבנית מסויימת. מן הראוי ש תהיה
כזו ואינני הולך לשנות זאת.״
סיפור קטן וחכיס. אף על פי כן
ברור מראש, שהאיש המצהיר הצהרות
כל כך לא מחייבות עומד להפתיע שוב,
כפי שעשה בכל סרטיו. אולי אין הוא
מפתיע במובן המקובל של המילה, אינו
מהפכן ואינו ממציא שפות קולנועיות
למתי מיספר. אך זהו אדם השולט בכל
רזי המיקצוע ומסוגל לא רק לכתוב ולביים
מיגוון עצום של נושאים, אלא גם לשחק
קשת רחבה מאד של דמויות. והוא עושה
העולם הזה 2217

טון ,״כך הדברים גדלים ומתפתחים. אתה
מקבל המשכיות טובה יותר ולעתים זה
גם מוזיל את הסרט כולו.״
עם סיום הסרט יחזור יוסטון לביתו ש-
בפוארטו־וולרטה, מכסיקו, שם הוא חי בבדידות
מזהירה, הרחק מן ההמון הסוער
של הוליווד :״זוהי דרך־חיים שאני מעדיף.
יש לי פינה קטנה, שכולה שלי,
ומי שרוצה להגיע אלי יכול לעשות זאת
רק בעזרת סירה. ישנן חיות רבות בסביבה
ובמייוחד עקרבים. גבי מופנה אל
הג׳ונגל, ופני אל הים.״
האם אינו חש בדידות? ״לא!״ פוסק
יוסטון ,״חייו של במאי עשויים להיות
כל דבר, לבד מן הבדידות. הנה, לדוגמה,
בחודש מאי אני יוצא להונגריה, להסריט
עם מייקל קיין וסילבסטר סטלונה סרט
ושמו הבריחה אל הניצחון. זהו סיפור על
תקרית במילחמודהעולם השנייה. אמנם
השם נשמע מפוצץ, אך למעשה זהו סיפור
קטן וחביב.״
בינתיים משלים יוסטון את כתיבת האוטוביוגרפיה
שלו, העומדת לראות אור בסוף
השנה תחת הכותרת הנחה (מלשון להניח,
לחשוב) .בספרו יספר על אביו, וולטר,
שהיה שחקן ידוע, ועל הסרטים הרבים
שעשה במשך שלושים ותשע שנות עבודתו
בקולנוע. לא ייגרע חלקם של השח־

קנים החביבים עליו, ובראשם האמפרי בר
גארט ורוברט מיצ׳ם, ושל כמה ״הנחות״
על מלאכת עשיית הסרטים. הוא חוזר
ומדגיש, כי מעודו לא רצה להעביר מסר
בכוח :״איני מתאמץ להוכיח דבר, אני
אוהב לספר סיפורים.״ על מישפט זה
הוא חוזר שוב ושוב, כל אימת שמנסים
להציל מפיו הגדרה פילוסופית כלשהי
לעבודתו. הוא מתחמק מקלישאות .״בשבילי
הבימוי הוא תעסוקה מעוררת ומדרב נת,
ולא יותר.״
כמו רנואר. מהם הסרטים החביבים
עליו מתוך מכלול יצירותיו? ״איך אוכל
לענות על כך. זה כאילו שאלו אבא מי
הוא הבן האהוב עליו. ואולי זהו דווקא
הבן הסובל משפה סדוקה? על כל סרט
מן הסרטים שעשיתי אני חושב בצורה
שונה, ותמיד נדמה לי שהסרט שאני עושה
באותו הרגע הוא הטוב ביותר.״
הוא אינו אדם עשיר, אבל עובד כדי
לשאת חן בעיני עצמו .״אני אוהב את
עבודתי. כל סרט הוא חיים קטנים הגדלים
ומתפתחים בידי קבוצת אנשים ש כנראה
לא ייפגשו שוב לעולם. עוברים
תקופה מסויימת דיחד, בצורה אינטנסיבית
ומוחלטת, וכאשר נפרדים יש בכך
מידה מסויימת של עצבות.״
הגיבור שלו הוא רנואר, שישב וצייר
עד יומו האחרון .״אני רוצה להמשיך
ולעבוד כל עוד אני מסוגל לנוע ואיני
נופל מכיסאי.״
תדריך חובה ל ר או ת:
תל־אכיב — תוף הפח, נישואיה
של מריה בראון, נערת הטלפון והבלש,
אהבותיה של בלונדינית, שיער, טייס שב
הביתה, הסנדק, הסינדרום הסיני, שבעת
הסמוראים, רגשות, אחי התוכל להלוות
לי פרוטה.
ירושלים — תוף הפח, נישואיה של
מריה בראון, טייס שב הביתה.
חיפה — ימים ברקיע, שיער, זה קרה
מחר, השמיים יכולים לחכות, טנגו אחרון
בפאריס.

תל-אביב
נישואיה שד מריה כראון
(מקסים, גרמניה) — בגלל התערוכה ״אמ ריקה
במאה ה־20״ הועתק הסרט מאולם
הקולנוע שבמוסיאון. גרמניה מסוף מיל־חמת־העולם
השנייה ועד לתחילת השיג־שוג
הכלכלי, בעיניה של אשה המנסה
לשמור בכל מחיר על דמותה האנושית
בסערות התקופה ! סערות פוליטיות כל כליות
וחברתיות. סרט רגיש ומרתק של
הבמאי ריינר וורנר פאסבינדר ומישחק
מעולה של חנה שיגולה בתפקיד הראשי.

התופל להלוות לי פרוטה

(מוסיאון, אולם ריקנטי) — סרטו של
פיליפ מורה׳ המשתמש בסרטים קולנועיים
כבקיעי־תעודה, כדי להשיג תמונה מהי מנה
ומרתקת גם יחד של שנות השפל
בארצות־הברית. הסרט מוצג במיסגרת ה אירוע
המיוחד המתקיים במוסיאון (מוק דש
לאמנות האמריקאית במאה ה־,20
כולל הקולנוע של ארצות־הברית).
אהכו תי ה של כ דו נ די ני ת
(סינמה ,2צ׳כיה) — פועלת בבית־החרו־שת
לנעליים מנהלת פלירט עם מוסיקאי
צעיר, המבקר עם תיזמורת במיפעל שבו
היא עובדת. הוכחה ניצחת לעובדה שכיש־רון
אינו׳ זקוק לממון על מנת להביע את
עצמו. הסרט שגילה את מילוש פורמן.

ירושלים
***,תוף הפח (בנייני האומה,
גרמניה) — עיבוד לחלק מספרו המפור סם
של גינתר גראס, עשוי מתוך הזדהות
רעיונית ומסירות רבה. גרמניה לפני ובז מן
מילחמת־העולם, בעיניו של ילד בן
שלוש המסרב לגדול, במחאה נגד העולם
הסובב אותו. דמותו של הילד דייוויד
בננט לא תישכח במהרה.

חיפה
* * זה קרה מחר (שביט, ארצות־הברית
— סרט מדע בידיוני אינטליגנטי
ומבדר, על פגישה אפשרית בין ה. ג.,
וולס לבין ג׳ק המרטש, ועל מירדף שהחל
במאה הקודמת ונמשך בימינו. מאלקולם
סקדוואל ודייוויד וורנד נהנים ומהנים.

שירוו־הג־ב!
,של הזמהד
מנכ״ל רשות־השידור יוסף (״טופי״)
לפיד הזמין אליו׳ לשיחה את עורכת
השבוע — יומן אירועים יעל חן. השיחה
היתה קשה ביותר. לפיד צעק וצרח על
חן, האשים אותה בשמאלנות ובחוסר איזון,
ואיים, כימעט במפורש, שאם תמשיך
ללכת בדרכה הסוררת, יאלץ להסיק את
המסקנות.
חן יצאה נדהמת מחדרו של לפיד ומיה רה
אל מנהל המחלקה שלה, חיים יכין.
אחרי שסיפרה לו על תוכן השיחה, צים־

הסקופ שהוחמץ
ביום החמישי שעבר היה בידיו של ה כתב
המדיני של הטלוויזיה, אלימלך
רם, סקופ של ממש. רם בישר למנהל
מחלקת החדשות, חיים יכין, כי הממשלה
עומדת להחליט ביום הראשון הק רוב
על המרת הלירה הישראלית בשקל
ועל שורה של צעדים כנגד ההון השחור.
באותו היום נראה היה הסקופ של רם
דמיוני, אולם לאיש לא היה ספק בנכונותו.
רם מעולם לא הביא לטלוויזיה סקופ
שלא התברר אחר כך כאמיתי.
הכתב לענייני כלכלה של הטלוויזיה,
אלישע שפיגלמן, שחזר באותו היום
משירות מילואים, התבקש לגשש ולבדוק
פרטים נוספים, מבלי שבאוצר יבינו ש בידי
הטלוויזיה מצוי הסקופ. שפיגלמן
פנה אל מקור שלו בבנק ישראל ושאל :
״מתי אתם מתכוונים להעביר את השק לים
לבנקים? אנחנו רוצים לצלם את זה.״
שפיגלמן קיווה, כי אותו פקיד בנק ישראל
יחשוב ששר־האוצר בעצמו העביר

יבין הודיע לכל עובדי המחלקה, כי
עליהם להגיש השבוע את הפירוט המלא
של השעות הנוספות שלהם, וכן פירוט
מלא של נסיעותיהם, כדי שאפשר יהיה
לבדוק אם אין הם מנפחים הוצאות־רכב
ושעות־נוספות.

את הידיעה לטלוויזיה, המבקשת רק מידע
טכני לגבי ההעברה.
באותה עת החליט חיים יבין שלא לשדר
את הידיעה ביום החמישי ולדחות אותה
ליום השישי. מכיוון שמדובר היה שהשקל
ימיר את הלירה רק החל ביום השני, רצה
יבין להכין כתבות על הנושא ולא לתת
רק ידיעה. היה זה שיקול עיתונאי מוטעה.
אותו פקיד בבנק ישראל שאליו
פנה שפיגלמן הבין, כי בידי הטלוויזיה
יש סקופ. הוא מיהר אל נגיד הבנק,
ארנון גפני, סיפר לו על השיחה עם
שפיגלמן. גפני מיהר אל שר־האוצר
ייגאל הדרכיץ ודיווח לו שהסוד התגלה.
בפני הורביץ עמדו שתי אפשרויות:
לדחות את המרת המטבע בכמה חודשים
או להקדים אותה. הוא בחר באפשרות
השנייה, כינס את הממשלה ביום השישי,
ובשעה שלוש אחר הצהריים ידעו הכל, כי
השקל בא במקום הלירה.
כך קרה שהטלוויזיה הפסידה סקופ והש־

בינתיים החליט יבין שכרמית, עם ה קריין
עודד (״דדי״) כן־עמי, יגישו את
כמעט חצות בחודש הקרוב, בעת שמגישה
הקבוע של התוכנית, דניאל פאר,
יהיה בארצות־הברית.

קלקלות וגד תדושוח
עוקר ישראל

עורכת חן
מכות משני הכיוונים

תה יעל לגיבוי ועידוד מצידו של יבין.
זה אמנם הביע הסתייגות מסיגנון דיבורו
של לפיד אך לא יכול היה שלא להוסיף:
״לפיד צודק בכל זאת בכמה דברים. יש,
בנוסף לאחריות העיתונאית, גם אחריות
ציבורית.״
יעל חן יצאה מהפגישה עם המנהל שלה
מזועזעת יותר מאשר מהפגישה עם לפיד.

חסס1ן *קר

החלטתו של מנהל רשות־השידור יופן!
(טומי״) לפיד להפסיק את קריינות הרצף,
לוותה בהצהרות חיסכון, אולם התברר,
כי מימוש התוכנית יעלה לרשות השידור
כסף. רב
הכוונה להחליף את קרייני וקרייניות
הרצף בשיקופיות ובקול של קריין. לשם
כך יש להקים אולפן רדיו מייוחד בבניין
הטלוויזיה. הקמתו תעלה כחצי מיליון
לירות.
גם הקיצוץ בשכר הקריינים מתברר כ־ביזבוז.
קריין רצף העובד גם ברדיו מקבל
היום שכר של 450 לירות ברוטו לערב.
על פי התיכנון החדש יישב קריין רדיו
כל ערב באולפן הטלוויזיה, כדי שקולו-
המקריא את שנכתב בשיקופיות יישמע.
הקריינים ישתכרו על פי תעריף השעות
הנוספות של הרדיו, שהוא 135 לירות
לשעה וכ־ 750 לירות לערב — 300 לירות
יותר משהיה הקריין מקבל אם היו רואים
את דמותו על פני המסך הקטן.

ועדת הסרטים הדוקומנטריים של מליאת
רשות־השידור ערכה בשבוע שעבר
ישיבה שדנה, משום מה, לא בסרטים אלא.
במחלקת החדשות. בראש הוועדה יושב
הפרופסור ראוכן ירון ובישיבה השתתפו
גם מנכ״ל הטלוויזיה יוסף (״טוסי״)
לפיד ומנהל מחלקת הסרטים הדוקומנטריים
יוסי גודארד.
בישיבה נשמעו ביטויים חריפים ביותר
נגד מחלקת־החדשות .״שונאי ישראל,״
״עוכרי ישראל ו״סוכני אש״ף״ היו רק
כמה מהביטויים. אחת מחברות המליאה
אף ידעה לספר שהיא סוגרת את מקלט
הטלוויזיה בכל פעם שמתחילים לשדר את
השבוע — יומן אירועים, משום שלדעתה
היומן מהווה חומר הסתה נגד המדינה.
ירון, לפיד וגודארד לא קמו להגן על
עובדי מחלקת־החדשות.

יוסך (״טומי״) לפיד החליט על תוכ נית
קבועה בנושאי כלכלה, מהסוג של

קל נולד שלושה ימים לפני המועד שתוכנן.

נית.
ראש הדסק הכלכלי, אלישע
שפיגלמן, טוען, כי אין צורך בתוכנית
כלכלית מייוחדת ואפשר להסתפק בכתבות
הכלכליות במבט. שפיגלמן גם טוען,
כי אם מתעקש לפיד על תוכנית מייוח־דת,
יכול הדסק שלו להפיקה. בשפיגלמן
תומך מנהל המחלקה שלו, חיים יכין,
שהכריז מילחמת־חורמה על התוכנית ה חדשה.
אולם בינתיים ממשיכים אמוץ
וגודארד להכין אותה.

המלחמור. וגד כרמית
הצלחתה של כרמית גיא בהגשת
כמעט חצות עוררה את חמתם וקינאתם
של שניים, המקווים להגיש את מהדורת
החדשות הזו. שני הלוחמים הראשיים
בכרמית הם הכתב־הכושל, שנכשל גם כקריין,
מנשיה רז, והכתב הזוטר אליע זר
(״גמר״) יערי אלה מסיתים את ה מחלקה
נגד כרמית ומנסים להשפיע על
חיים יכין שיחליפה.

קריין רז

קריינית גיא
הקיואה לא הועילה

על מיספרים ואנשים ברדיו. יוסח גו״
דארד וחני,נא אמוץ נבחרו להפיק את

קאזזיר
דא 1־1 * 1

התוכנית ואלה בחרו כבר בצוות עיתונאי-
כלכלה הכולל את יצחק טישלר יצחק

אחרי שנלחם לקבל את תפקיד כתב
הטלוויזיה בקאהיר, הודיע בשבוע שעבר
אהוד יערי, כי הוא רוצה לחזור הביתה.
יערי הודיע זאת למנהל מחלקת ה חדשות
חיים יכין בשיחת טלפון.
יבין הרגיע אותו והבטיח לו, ש״יהיה
לך הרבה יותר קל ומעניין בקאהיר כאשר
הטכנאים יבואו אליך.״ השבוע עומדים
לצאת לקאהיד שני הטכנאים, צכי (״צבי־קה״)
וולף ואלי גל.

טאוכ, ואיתן ליפשיץ.

אולם מחלקת החדשות מתנגדת לתוכ

ממת קח 1ל דקן

חק־רוה 3חדזש1ר1
אחרי שדחה את תביעת הנהלת רשות־השידור,
לקצץ בשעות הנוספות ובהוצאות
הרכב של עובדי מחלקתו, החליט
מנהל מחלקת החדשות, חיים יכין להוכיח,
כי הוא בכל זאת חוסך.

כתכ רם
הדחיה הביאה להחמצה

מנהל גודארד

ראש־ דסק שפיגלמן
מי יכלכל את הטלוויזיה

מנהלת מחלקת־הילדים בטלוויזיה אס תר
סופר, עומדת לקחת בקרוב חופשה
בת שנה ללא תשלום, כדי להתמסר לפרוייקט
הגדול שלה, החבובות מרחוב ההפתעות
תוצרת ישראל׳ועל נושאים ישראליים.
חברת
הפקות פרטית, הפקות ירושלים,
גייסה תקציב בן מיליונים רבים של לירות,
כדי להפיק סידרה בת עשרות פרקים
בסגנון החבובות מרחוב ההפתעות
שנושאיה יהיו ישראל, הציונות והיהדות.
הפקות ירושלים שכרו לשם כך את
שירותיה של אסתר סופר, אשר כבר התחילה
לראיין מפיקים, במאים, צלמים ועובדים
טכניים לשם הרמת הפרוייקט
הגדול הזה.
העול ם הזה 2217

1רביעי
27 . 2
• מגזין לנוער (.)6.32
דיון בנושא המעניין ערבים ויהודים
גם יחד: נישואין בגיל
צעיר. בדיון יופיעו מחנכים,
הורים ותלמידים, שיביעו דעות
בעד ונגד נישואין מוקדמים.

• עד אדונים ומשרתים
8.00 בנה הצעיר של

מחוננים

ילדים

0.30 סרט־תעודה על 15
אלף הילדים בישראל שמנת
המישכל שלהם גבוהה במיוחד
ועל 7.000 הילדים שהוכרו כילדים
מחוננים. במאי הסרט,
יוסי אבישר, מספר את סיפורם
של הילדים המחוננים. העלילה
נסובה סביב שניים מהם: דויד
אברהמוב, הזוכה בתחרות ה דגמים
של מכון וייצמן, ובועז
מיזרחי, תלמיד כיתה ו׳ בבית-
ספר בירושלים. אבישר מנסה
לענות על כמה שאלות. האם
יש לחנך ילדים אלה במיסגרת
רגילה או בבתי־ספר מיוחדים?
האם ליצור שיכבת־עילית, על
כל הסכנות המשתמעות מכך?
מדוע גדול מיספר הילדים ה מחוננים
ממיספר הילדות המ חוננות?
מדוע חלקם של בני
עדות־המיזרח במישפחת הילדים
המחוננים כה נמוך?

בועות

ברט מנתק את קשריו עם
מאלי והיא מאיימת להתנקם
בו ולהתאבד. בני טייט מבקרים
בחווה של יונים ודאץ/
אך שימחת הפגישה מופרעת
על־ידי ביקורו של השוטר ה מקומי.
דאץ׳ ויונים מסתתרים
והשוטר זוכה להכיר את ערי-
מת השקרים של בני מישפחת
טייט. דני מחליט לתפוס את
רוצחי אשתו, וכשברט אינו

אדונים: אומנת וילדים

יוקרן הפרק האחרון של סידרה
זו, שלאי היתה הבחירה
המוצלחת ביותר של מחלקת
הסרטים הקנויים של הטלוויזיה.
בעוד שבועיים תתחיל הק-
רנתה של סידרה חדשה בשם
המורדים, שהיא המשך של
סידרה שכבר הוקרנה הממזר.

שבת

• חידושים והמצאות
0.30 התוכנית כולה מוק דשת
לסרט אחד, על המזון
הבא מן הים. רק שני אחוז־ם
ממזונו של האדם באים מן
הים, בעוד הים מכסה שני-
שליש משטחו של כדוד הארץ.
הסרט מצביע על העושר המזוני
הרב, הטמון בים ועל האפש רויות
להפוך את הים למקור
המזון העיקרי.

• בצאת השבת (.)8.00

בערב הפורים תיערך קריאת
המגילה מכפר הנוער הדתי
כפר־בתיה, ליד רעננה. הכפר
נוסד בתש״ח וכל רהיטי בית־הכנסת
שלו, ספרי־התורה,
כלי־הקודש והוויטראדים, הוע ברו
מבית־הכנסת של קהילת
ליוורדן בהולנד, ששימש את

תרות, כדי לאפשר לחרשים
להבין את החדשות.

ס •בהק אותה (.)8.03

מפיקי התוכנית מבטיחים, כי
לכבוד פורים היא תהיה מצחיקה
במיוחד.

+החבובות מרחוב
ההפתעות ( ,8.30 שידור
כצבע) .מארחות הערב את
הפסנתרן והקומיקאי
בורגה.

• כס!? קטן (.)0.30
הבמאי יעקב אסל וצוות ניקוי
ראש ז״ל הכינו סידרת תוכניות
סאטירה. טומי לפיד עיקם
את אפו. הערב שידור נסיוני
של התוכנית הראשונה. רק
אחרי קליטת ההדים הציבוריים,
יוחלט אם להמשיך אותה.
ד״ר יאנק, הוא טוביה
צפיר, ושו״ת, הוא דובי גל,
מגלים דרך לעשות כסף קטן
בקלות. התוכנית צולמה ב שיטה
מיוחדת, שחסכה כסף
גדול לטלוויזיה. משתתפים גם
אבינועם מר־חייס, יגאל דר
ודבורה קידר.

• מישפט צדק (.)10.05

סרט המתאים לשאלה שהועל תה
אחרי המיקרה בחיפה שבו
הרג הסב את נכדו והתאבד —
רצח מתוך רחמים. אשה הרגה
את בעלה שסבל ממחלה
ממארת. זהו רצח מתוך רחמים,
אך המושבעים במישפטה
צריכים להחליט, בין היתר, אם
היו לה גם מניעים אחרים
לרצח. לאלזה לונדנסטין, הרוצחת,
היה גבר אחר מילבד
בעלה. ואכן, הבעיות של שיב־עת
המושבעים בצרפת מועברות
ביד אמן קולנועי למסך,
ולפיקפוקיהם לגביי׳ העונש
שותפים גם הצופים. בסופו של
דבר ספגה לונדנסטין חמש
שנות מאסר, תחת העונש ה קבוע
בחוק, מאסר עולם. מש תתפים
בסרט זה מישל אוק־לייר,
קלו נולייה, ריימונד
בסייאר ודאק קסטלו.

יום ח מי שי
28. 2
#מה העניינים (.)0.00
תוכנית החדשות לילדים היא
הסנונית הראשונה של פורים.
החדשות בתוכנית יהיו פורי-
מיות והיא תהיה עליזה במיוחד.

מסך גדוד מסף קטן

8.30 ניסים דיין יביא סר טים
עם תחפושות וקטעים מ-

קח את הכסף וברח, הדרך מערבה,
סרט אילם, אורפאו נגרו,
התחילו את המהפכה בלעדי,
על כלבים וגנבים והפרופסור
המטורף.

חופשית

בגיסה

0.30 אחרי התוכנית המצד
יינת מלפני שבועיים יהיה על
אלי ניסן לעשותי מאמץ עליון
כדי לשמור על הרמה. הוא
ינסה לעשות זאת בעזרת הנו־

אהבה כין בובכים
10.00 סרט קולנוע המספר
את סיפור אהבתם של שחק נית
תיאטרון בריטית ושחקן
קולנוע אמריקאי. סיפור הכולל
בתוכו את כל המתכונים
של מלודראמה.

יום ש1

יום רביעי, שסה 8.00
וירג׳יניה עומד לעזוב את ה־הבית
לראשונה בחייו כדי ללמוד
בפנימיה. הוא חושש מפני
הצפוי לו ואחותו, אלים, בטוחה
כי תתגעגע אליו. רה, המשרתת
שנקשרה לילדים, קונה לאלים
כלב, כדי שיהיה לה חבר
תחת אחיה. הכל מתלהבים מ׳
הכלב, מילבד, כמובן, האומנת
הנוקשה. זמן קצר אחרי ש־וויליאם
יוצא לפנימיה, נוסעים
בני הזוג בלאמי לטיול בצרפת.
האומנת, שהיא האשה. הרעה
בסידרה זו, מחליטה כי
עתה היא בעלת־הבית. היא
אוסרת על אלים לשוחח עם
המשרתים ולעזור להם, בטענה
שזה מפריע לה בלימודים,
ותובעת זכויות המגיעות רק
לבעלי הבית. היא גם מחליטה
להיפטר מהכלב שאותו כולם
אוהבים, אך המשרתים מצליחים
להערים עליה ולהחביא אותו.
.כאשר חוזרת וירג׳יניה מה טיול
בצרפת מטיחה באוזניה
האומנת האשמות כבדות נגד
המשרתים, הכלב ואליס.

ויקטור

סת ובית־הקברות היהודי ב פראג.

שיחה
בשניים: קישון

יום שלישי, שעה 10.55

• מסיכת פורים (.)4.00

שא שאותו בחר: עולם האז רחים.

הטלוויזיה
משדרת כמה שעות
של בידור לילדים, כשבמרכז
התוכנית פריצות שידור־חי למסיבת
פורים הנערכת באותה
שעה במחלקת הילדים של
ביתשזחולים הדסה בירושלים.
את הילדים החולים ישעשעו
דודו דוחן, יפה ירקוני ודויד
קריבושה.

• מסיכת דיסקו (.)8.03

שמיל 4.00 יוקרן אף הוא

תוכנית שצולמה במועדון
קליפסו ברמלה. משתתפים בה

מועדון

החתול

יום ש לי שי

צוותא: רבקה מיבאלי
יום שישי, שעה 9,20
מצליח להניאו מכך, הוא מצטרף
אליו. לבית טייט מגיע
דונהוי ובפיו בשורה מרה :
צ׳סטר נהרג בהתרסקות רכבת.

יום שי ש •
29. 2
לד״ר דוליטול נודע כי הפרם
הראשון במירוץ ספינות ש ייערך
ביום ההודיה, הוא ידידו
תרנגול־הודו. הוא מחליט לה ציל
את התרנגול על־ידי השתתפות
במירוץ וזכייה בו, אך
סקארבי ושודדי־היט חשבו גם
הם על אותו הרעיון.

יום ר א שון

• נאהבי אפריל (שעה

• ד״ר דוליטול 3.00

בצוותא

יהודי המקום במשך 170 שנה,
עד השואה.

.) 10.05 עוד הוכחה שהטל וויזיה
חתמה על חוזה סודי
עם קתרין דנב, השחקנית ה־צרפתיה
היפהפיה. הערב היא
מככבת לצידו של שחקן אמ ריקאי,
ג׳ק למון. העלילה בקומדיה
זו פשוטה. סוכן בור סה
סובל מאשתו האדישה ומ־כלבו
הנובח. אותו תהליך,
פחות או יותר, עובר על אש תו
של הבום, שעייפה מחיי
הנישואין שלה. הפגישה בין
השניים היא בלתי נמנעת.

תוכניתה של ריבקה (״ריבק-
לה״) מיכאלי, שצולמה במועדון
צוותא בתל־אביב. לא רק
של שירה משיריהם של יעקב
רוטבליט, דויד אבידן, רוני
וויס ואריאל זילבר, אלא גם
קטעי הומור וסאטירה שנכתבו
על־ידי אפריים סידון וב. מיכאל
והמבוצעים על־ידי מיכא-
לי עצמה וידידים רבים שלה,
ביניהם שייקה אופיר, עליזה
רוזן, טוביה צפיר, דובי גל
ישימעון לב־ארי.

• כותרות מבט (.)8.00

ממשיך לנקום. הוא עושה הכל
כדי להשיא את בתה של קת־רין
לבנו, כדי לזכות בנכסי
מישפחת לינטון. בשבוע הבא

הערב מתחילים בשידור מה דורת
חדשות קצרה, שתשודר
לא רק בפורים. אלא גם בימי
חול. מהדורת חדשות קצרה
זו מיועדת בעיקר לחרשים.
מילבד הקריין יופיעו גם כו

אנקת נכהים (,10.20
שידור בצבע) .היתקליף

• ארכינקא (.)10.00

שבוע פורים בטלוויזיה הופך
להיות גם שבוע אפריים קישון.
לקישון מגיע להיות כוכב —
הוא חבר של מנכ״ל הרשות
יזסף (״טומי״) לפיד. שידורי
פורים של הטלוויזיה נערכים
גם בבוקר, והפתיחה היא ב סרטו
הישן של קישון, ארבינ־

מועדון החתול שמיל: הגשש החיוור וילדים
יום שני, שעה 4.00
במיסגרת המסיבה הכללית של
פורים. עדיין לא ידוע באיזו
שעה תכנס התוכנית לשידור.
האורח של החתול שמיל הוא
הפנטומימאי עזרא דגן, המביא
לתוכנית את בנו.

להקת ג׳ינג׳יס חאן, הזמרת
החיפאית שרי, להקת שיבא
הכושית ולהקת דיסקו 79מ-
ארצות־הברית.

• חטף פתח (.)0.30

• שירוויזיון (.)4.00

מורה מנתניה, ירחמיאל לי־אונם,
יציג את המצאתו: מכו־

גם זו תוכנית במיסגרת מסי בת
הפורים. בין המסיבה ב הדסה
לעזרא דגן יופיעו עופ״

נת־כתיבה עברית המסוגלת גם
לנקד. מאיר שלו יספר על חי דושי
האקדמיה העברית ללשון
בתחום המישרד.

רה חזה, צביקה פיק, דודו דוחן,
להקת הבחורות הכושיות,

להקת שיבא, רותי הולצמן,
יונית שוהם, להקת האחים והאחיות
ולהקת הכל עובר חביבי,
והכל באירווליזיון לילדים.

מורשה

תחת הכותרת קיצה של דרך
ארוכה יובא סרט על קהילת
פראג, ובו צילומים של האת רים
היפים ביותר בעולם היה דות
של אירופה — בית־הכנ־

שיחה

בשניים

10.55 המנכ״ל לשעבר של
רשות־השידור, יצחק ליבני,
ישוחח עם אפריים קישון, ידי דו
של המנכ״ל הנוכחי. קישון
ינסה להסביר מדוע לא כל כך
אוהבים אותו בארץ ומדוע הוא
מצליח דווקא בגרמניה. בין
השניים צריך להתנהל ויכוה
על טלוויזיה שמאלנית לעומת
טלוויזיה ימנית.

את שוב
מלאה?

במדינה

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל -עלים וטבליות.
מיוצר מצמחים.

1$רוט<861
חזרה לעיכול טבעי

(המשך ממעה־ )44
כי בירור עד סוף שנת* .1979 אז ביקשו
השניים לבטל את ההליכים האזרחיים מתוך
כוונה להופכם להליכים פליליים.
בכתב־האישום, שהוגש לבית־המישפט
המחוזי בירושלים, נאמר :״בתאריך בלתי
ידוע, סמוך לשנת ,1978 במסגרת הכנת הגנתו
בפני התובענה הנ״ל, זייף הנאשם את
המיסמכים הבאים: יפוי־כוח שהמתלוננים
נתנו לו באופן המתיימר להראות כי הם
מורים לו להעביר הכספים המגיעים להם
אל הבנק הרומני, במקום אליהם, באמצעות
הבנק הרומני, כאמור ביפוי־הכוח המקורי
שנתנו המתלוננים לנאשם.״ לדברי התובעים
הוסיף כרמי ליפוי־הכוח פיסקה שנועדה
להגן עליו בעתיד, לפיה נתבו האח
והאחות לבנק הרומני יפוי־כוח בלתי־חוזר
לקבל את הכסף. ואם יתהוו בעתיד ניגודים
בין יפויי־הכוח, הרי זה של הבנק הרומני,
שניתן לכרמי, יהיה החזק מבין השניים.
לטענת האח והאחות זייף כרמי מיסמד נוסף,
המורה כאילו מייצג כרמי את הבנק
הרומני ולא את השניים.

לפני שבוע עלתה לאה לדוכן העדים,
ולפני עיוניו הבוחנות של דרוויש סיפרה
סיפור קורע לב על חייה של זונה.
הוריה גרים באור־יהודה, והיא בת למיש־פחה
מרובת ילדים. ללאה חמישה אחים
וחמש אחיות. הגבר הראשון שלה היה
מנתניה ושמו היה אהרון ברזילי. הוא
לא היכה אותה ולא לקח את כספה, רק
את גופה ואהבתה לקח ממנה.
הגבר השני בחייה היה דוד דבוש מלוד.
עימו חייתה כשנתיים ללא נישואים ונולדה
להם בת. דבוש לא היה לוקח ממנה כסף,
כשרצתה היתד, נותנת לו מתנה, או ״עושה
לו טובה״ ונותנת לו 500 לירות. הוא
היה מכה אותה רק כאשר היתד, לו סיבה
טובה. לאה היא גם בחורה חולנית וחלשה.
היא חולה במחלת הנפילה ואינה יכולה
להתגונן.
משגה מקום משנה מזל. באחת
הפעמים שדבוש ולאה באו לתל-אביב הם
התגוררו אצל דרוויש, ביפו. הוא היה גר
ברחוב הדודאים עם חברתו שושנה תור-
ג׳מן, שהיתר, גם היא פרוצה. זמן קצר
המאשימה הנאשם

כתב-האישום נגד עורך־דין עדי כרמי
רומניה, רומניה
להשיג בבתי המרקחת
בלבד
אי שור משרדהב רי או ת

1146-929-002

איתן ענויחי
הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים).
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותו ורכושו•

רמת־גן. דח׳ מודיעין 8ו, ת.ד2272 .
טל6 .

790114 5

רש׳מס׳ו 2עסק 481/75

ירועלים 664015אילת ־ 2ו 3 0־ 059

ואמנם בכתב־הגנתו, בתיק האזרחי, טוען
כרמי כי הוא מייצג את הבנק הרומני. הוא
מתאר בנק זד, באמצעות המונח ״מרשי״.
כולם ממתינים. כרמי טוען, כי על פי
החוק הרומני כל רכוש שנועד לאזרח רומני
חייב להיות מועבר במטבע זר אל
הבנק הרומני, וממנו, במטבע רומנית, אל
האזרח היורש. ובנוסף לכך, כל רכוש ה שייך
לאזרח רומני עובר אוטומטית לרשות
המדינה כשזה עוזב את רומניה לצמיתות.
כרמי טוען :״מעולם לא שימשתי מיופה,־כוח
או סוכן או נאמן או שומר מטעם
התובעים או אחד מהם. ההיפך הוא הנכון :
שימשתי פרקליט בשכר של צד הנמצא עתה
ביריבות עם התובעים, והטוען כי התובעים
מחזיקים בכספו שלא כדין.״
יכתב־ד,אישום מצויה רשימה של 13 עדי־תביעה.
האח והאחות טוענים כי קיים הסכם
בינם לבין כרמי, לפיו עליו לשמור על
כספי הירושה שלהם. לדבריהם יש בידם
להוכיח כי מיסמכים שונים הנמצאים בידי
כרמי הם מזוייפים.
הם ממתינים עתה לסיום המישפט, כדי
לדעת מה יעלה בגורל הירושה. הרבה עור־כי־דין
ממתינים כמותם, כדי לדעת מה
יעלה בגורלו של עמיהם.,שד,פך ממאשים

לנאשם.

דרבי חיים
ח״ר. ומ1דוה ס&ד ז1נה

קח את העניו, לידיים!

במקום בקורת שלילית
תן דוגמא אישית

העלאת איכות החיים במדינה מתחילה
מהדברים הקטנים והפשוטים התלויים בן
בגוו: נימוס /התחשבות, סבלנות, סובלנות,
סבר פנים יפות ועוד ועוד...
נשמח לשמוע מסך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

פרוצה שהחליטה?התלונן
ע? סדסורה, ריתקה
את בית־המישפט בסיפור
היים עצוב
לאה לוי היא זונה. כיום היא בת .19
ומגיל 14 היא במקצוע. שמה המקצועי היד,
״כרמלה שוקרוך. היא היתד, חברתה של
ז׳קלין מרציאנו שנרצחה לפני כחודש ביפו.
אחרי מקרר, הרצח החליטה לאד, להתלונן
על הסרסור שלה, דרוויש אליתים. וכדי
שלא תתחרט ותשנה את עדותה, כפי
שעשתה כבר פעם, הסכים בית־המישפט
באופן יוצא מהכלל להיענות לבקשתו של
התובע אברהם אלג׳ים לשמוע את עדותה
של לאה לאלתר, כלומר בטרם החל ד,מיש-
פט עצמו.

אחרי שלאה ודבוש חזרו ללוד הם הסתכסכו
ונפרדו. לאד, החליטה לחפש את דרכה
בחיים בתל-אביב. היא התחילה לעבוד
ליד תל־ברוך, ויום אחד כאשר שתתה קפה
בתחנת הדלק שם, נכנס דרוויש בחברת
בחורה בשם בת־שבע בן־עבו. הוא סיפר
לה כי חברתו הקודמת, שושנה, במעצר,
וביקש מלאה שתבוא עמו לאבו־כביר
לבקרה.
כבר במונית התחיל מכד, אותה. הוא
אמר לה שהיא ברחה ממנו עם דבוש, והוא
הכריח אותה לבוא לביתו ולעבוד בשבילו.
היא התחילה לעבוד עבור דרוויש בשנת
.1978 היא עבדה ברחוב לילינבלום בשעות
אחר־הצהריים, ובדרך בן־צבי בשעות ה ערב.
והיתד, מרוויחה בערך 5.000—4.500
לירות ליום עבודה. את כל הכסף היתד,
שמה בכיסה, וכאשר חזרה הביתה היד,
דרוויש לוקח את הכסף ומכריח אותה
להפקידו בבנק על שמו. בת־שבע ודרוויש
גם ניצלו אותה, והכריחו אותה לנקות
עבורם את הבית ולכבס את בגדיהם.
החיים היו קשים ומרים ללאה. היא
רצתה להיחלץ מהם וניסתה לעשות זאת
בכל דרך. פעם אחת ברחה עם קליינט
צעיר שלד, לפתח־תיקווה. הבחור לקח
אותר, לבית חברו ברמת־גן והם גרו שם
יחדיו. אבל דרוויש שמע מחברים שלו
היכן היא נמצאת, ובא לחפש אותר, לבית
הקפה בו ישבה עם הצעיר. הוא וחברו,
נהג מונית, התנפלו עליהם והכריחו אותם
לבוא עימם במונית. שיניהם נלקחו לביתו
של דרוויש, גם לאה וגם ידידה הצעיר
הוכו קשות. אחר כך שיחרר את הצעיר,
אבל הבהיר היטב ללאה שהיא חייבת
להישאר אצלו ולהמשיך לעבוד.
גם עזה לא כטוחיה. בפעם השניה
ברחה לאה לנתניה עם צעיר ערבי מעזה
בשם ריאד. אך גם כאן לא היתד, בטוחה
מידיו של דרוויש. כאשר הזרד, יום אחד
הביתה ליפו, כדי לקחת את בגדיה, היכה
אותר, הסרסור וניפח את פניה. הוא חיפש
את ריאד ומצא אותו, ד,יכה גם אותו,
ציווה על בת־שבע לירוק בפניו של ריאד,
וכפה אותו לנשק את נעלה של בת־שבע.
דרוויש היד, מכה את לאה פעמיים
בשבוע, ולפעמים כל יום. הוא לא היה
צריך סיבה מיוחדת לשם כך, לפעמים
היד, נזכר בבריחותיה, ומטיח אותן בפניה,
(המשך בעמוד )68
העו ל ם הזה 2217

מזל החודש:

גם מיסתוה, גם
סמל המזל — שני דגים, שכל אחד פונה לכיוון אחר. זו, אולי, הסיגח לפן
שיותר מכל מזל אחר, קשה לומר מיהו ומהו גן מזל־דגים. האווירה הקורנת ממנו
נעימה ומיסתורית. דגים חודרים לעומקים ונמשכים למיסתורין — למיסטיקה,
לאסטרולוגיה, לקבלה, לפרהפסיכולוגיח ולדתות בכלל. אך המשיכה לדברים מופלאים
אלה, גורמת להם להימשך גם לעומקים מסוכנים ואפלים. מכיוון שהמזל
מורכב משני דגים, האחד פונה לכיוון חיובי גלוי ונעים, ורעהו מיסתורי, אפל,
מסתיר, מוזר ובלתי״מובן לסביבה.
בן מזל״דגים אוהב לחלום בהקיץ, להתמכר ולהשלות את עצמו. אם יחיה מן
החזקים שבמזל, הוא יהיה שייך לעילית שבין בני״חאדם, אך אם הוא חלש,
יבזבז את זמנו ואת כישרונותיו המרובים, והשינה תהיה ידידתו הקרובה.
בן־דגים נמצא בבית ה״ ,12 כלומר, האחרון בגלגל המזלות, ולכן מסכם את
בולם. הוא הנעלה ביותר וחבלתי־מובן. הוא מסמל את ההשראה והנבואה. למרות
זאת, הוא אינו שופט את השני, ומובן לסלוח לכל־אחד, גם באשר הוא יודע
שהוא לא התנהג בשורה. הוא משתתף בצער הזולת, מקשיב לצרותיו, אוהב לנחם,
לעזור ולהושיע את בולם• הצרה היא שגם את עצמו הוא אינו שופט. הוא חסר
ביקורת עצמית, ומובן לשקוע בעולם ורוד של חלומות. לכן — צריך שיהיה לידו
אדם חזק, שיוציא ממנו בכוח את כישרונותיו המרובים ולא יבזבז זמנו לריק.
ביוון שלא תמיד קל לבן־דגים להתאים עצמו למציאות היומיומית, הוא
נוטה לתת אמון מלא בבני־אדם, וכאשר ניכווח הוא הופך לחשדן בצורה מוגזמת.
אם הוא יגלה שאנשים מנצלים את טוב־לבו, לא יעיר על״כך דבר, יתרגז בשקט,
יתלונן באוזני הקרובים אליו, ויתנחם בעצם העובדה שהוא סובל. אחת מההנאות
הפחות־בריאות של מזל זה היא לשאת את צער-העולם על כתפיו. התפילה המקובלת
עליו :״אנא תן לי סיבה להתלונן על משהו, ובשאר היום אהיה בבר שמת
וטוב-לב.״
המיקצועות המתאימים לבני דגים קשורים בדמיון רב, ברצון לעזור לסובלים
וביצירת אשליות. לבן יעסקו בתעשיית תרופות, רוקחות, ובל מה שקשור בזה.
הם מתאימים גם להיות אנשי דת, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומטפלים בנוער.
בתחום היופי — אופנה, דוגמנות, קוסמטיקה, בוטיק-מין, אמנים, קולנוע, תיאטרון,
ריקוד, מוסיקה או פנטומימה. מצד שני, האינטואיציה שלהם והאהבה לשוט
במעמקים, מביאה אותם למיקצועות במו מתימטיקה (אלברט איינשטיין) ,פילוסופיה
(הפילוסוף ארתור שופנהאואר) ואנתרופולוגיה. גם אם העבודה שהם
עוסקים בה לא תהיה משעממת, הם תמיד יחכו ליום שבו יעסקו סוף־סוף באיזה
שטח אמנותי.
אמנים רבים נולדו במזל-דגים. במוסיקה — הנדל, שופן. בציור — רנואר,
מיכל-אנג׳לו. ובסיפרות — ויקטור הוגו, אורי אורלב.
בני-דגים רגישים בכפות־הרגליים ובביטנם, ובל מתח גורם להם לכאב. בכל-
זאת ״האוכל טעים להם,״ והתוצאות נראות לעין לעתים קרובות. הם נמשכים
לתרופות ולבל דבר מרגיע, אך עליהם להישמר מכך, כי באשר הם מתחילים בכך,
הם מוצאים את עצמם בתוך זמן קצר לוקחים בדור למרץ, כדור לשינה, וויטמינים
למיניהם.
באהבה הם זקוקים להמון עידוד. עליהם לחיות תמיד מוקפים באהבה

מארגנת רות דיין
לוקחים כדורי־מרץ וויסמיניס

ח ״פ רפין
לא קל להביאם לנשואין

ובפינוק. לא קל להביא אותם לנישואין, קשה ללכוד אותם, לרוב הם מתחמקים
ובורחים לחופש• גם אם בבר תפסת אותם, על תהיה בטוח שאבן יישארו איתך,
ולא יחמקו למרחקים. הם נוטים לשגות בדמיונות לפני הנישואין, ולבן קשה
לחם להתמודד עם המציאות של חיי־הנישואין עצמם. אך אם הצלחת לשכנע אותם
שיראו נבונה את חיי״הנישואין — הם יישארו אצלך, היה סמוך ובטוח.
בת-דגים היא נשית ורבה, עיניה בחירות, רכות, מהפנטות, ריסיה ארוכים
(ליז טיילור) ומבטח בהיר כמו הים. היא מחפשת בגבר מישענת, ויודעת להעניק
לו תחושת־גבריות. גברים שהתאכזבו מחיי הנישואין, ימצאו להם לעתים קרובות
מאהבת בת״דגים, שתחזק בחם את תחושת־חגבריות. היא מתלבשת נפלא גם
״כשאין לה מה ללבוש,״ לדבריה. ההתחפשות היא עבורה דבר טבעי (פורים
במזל דגים).
בני״דגים הם רגישים מאד, נפגעים מהר ובוכים בדמעות (מזל מים) .הם
מחפשים לחם חברים שירחמו עליהם, ומוצאים כאלה שהם עצמם זקוקים לרחמים,
והאידיליה חוגגת.
הדגים המפורסמים בארץ הם: אריק שרון, מאיר עמית, שמואל תמיר, גבריאל
בך, יצחק רביו, דן מרגלית, רות דיין, רפי לביא•

סלומ

השבוע תוצענה לכם
הצעות מושכות. שיקלו
אותן בזהירות לבל תפלו
בפח ! אהבותיכם
אינן גלויות ברגע זה,
ורבים מכם נאלצים
להסתירן, אך עוד מעט
תוכלו להוציאן לאור
ולהתגאות בהן. השבוע
מצפה לכם אוכל טוב
בביתכם, או בביתם של
חברים שאליהם תוזמנו. חבל לשוטט, להתעייף
ולבזבז כספים על מיסעדות יוקרה.
בני מזל גדי יתקשרו אליכם בשבוע זה.

עבודתכם תהיה לכם
למקור של שימחה השבוע.
תוכלו להוכיח
את עצמכם בה ולגרום
לכך שגם אחרים יכירו

בערכם האמיתי. גם
בריאותכם משתפרת,
והאהבה שהחלה לא
ו 2במא
מזמן מוסיפה להת20
ביוו: י
פתח. בדאי לבם לקבל
כל הזמנה לאירוע חברתי,
מי שעדיין לא מצא אהבה, יוכל
למצוא שם אהבות חדשות רבות בלבבו.
בעיות צפויות בענייני תיקשורת וכספים.

חאומים

בשבוע זה חרגעז מהת־רגשויות
בשבוע החולף.
הילדים יגרמו לכם נחת
— יקבלו שבחים בבית־הספר
ואתם תהיו גאים
בהם. יש סיכוי לאי־יציבות
בהכנסה הכספית
בתחילת השבוע,
אך אל תבהלו, לקראת
21 ביו ני -
20 ביו לי
סופו העניינים הכספיים
יתייצבו. לא זה הזמן לקחת סיכונים. הפעל את כושר ההמצאה
המקורי שלך ואת זכרונך המצויין. הם
יסייעו לעבודתך. צפה לאורחים מחו״ל.

1!010

את האריות אופף השבוע
ערפל של אי־שבי-
עות-רצון, חרדות והרגשות
מכבידות. האריה
שלא רגיל בכך, יחפש
קירבה לדברים מיס-
תוריים. אתם מודאגים
ביותר, אך אנא אריות
חביבים, הסירו דאגה
מלבכם, יתברר לבם
במהרה שתצליחו יותר
מאחרים. ויש סיכויים טובים שרעיונותי-
כם, וגישתכם המקורית יצויינו לטובה.

תעזור האינטואיציה
לכס השבוע. הלחץ שחשתם
בשבועות האחרונים
יביא לתוצאות
מבורכות בכל השטחים.
העבודה נעשית בחיפזון
וקשה לשלוט במרץ המתגבר.
לאלה מביניכם
העסוקים בכתיבה, סיב
אוגו ס ט - בספטמבר כויים לשפע־רעיזנות
מבריקים. רוב עבודה
ופירסוס עומדים בפתח. היכרויות רבות
אך השאירו משהו גס בשביל אחרים !
2 נחוגו!

ד גי

מצפה לכם שבוע עם
מצב־רוח לא משופר,
ואת הסיבות לכך אינכם
רוצים לגלות לאיש.
בנגד זה — באהבה
עומדים להיות קשרים
יפים ועמוקים. למרות

נטייתכם להרפתקנות
באהבה, יכריחו אתכם
ו 2במרס -
20באפ רי ל
הכוכבים להעמיק ולהתמיד
באהבות חדשות
וישנות. ידובר על תוספת־משבורת,
וייתכן שיגיע כסף ממקור בלתי צפוי.
שימרו עליו היטב ואל תבזבזו אותו.

אתם עלולים להיתקל בבעיות כספיות
בגלל סיכונים בהשקעות־ יתר. אנא גלו מתי־נות
בכל הקשור לכסף!
הבריאות מתחזקת, ויכולת
האירגון הטובה
שלכם תביא לפריחה ב־קאריירה.
שימו־לב לשותפים.
שיקלו וחישבו
ואל תאמינו לכל אחד
בעיניים עצומות. הזדמנויות
בענייני אהבה
תקרינה לכם. אל תהססו
לעזוב את אלה ש מעצבנים
אתכם כבר זמן־ רב, התירוצים
וההסברים שלהם חוזרים על עצמם ומעייפים.
פנו את המקום לאהבה חדשה.

מאזנייס

לעקרבים אורבות סכנות של פגיעות גופניות,
בעיקר בראש. שימו-לב לצעדיכם,
שלא תחליקו חלילה.
למי שיש קסדה שלא
יהסס להשתמש בה.
ביחוד לאור הנטייה
שלבם השבוע לחפש
הרבה הנאות, ורצון
״לעשות חיים״ .יש
סיכויים להצלחה בעיספורטיביים. סוקים 22ב
או קטובר ־
22 בנו במבר
כדאי, לבן, לבל העקרבים
לפרוק את המרץ
בספורט• אל תעסקו בהשקעות כספיות !
השבוע יהיו לכם עניין רב בחיי אהבה,
תענוגות,וגילויים בלתי שיגרתיים. אל
תקנאו באחרים. אין לכם כל צורך בזה.

עקוג

הפתעות בתחום האהבה ; יפתיעו אתכם
בהצעות אהבה, שבאף אחת מהן לא אתם
תהיו היוזמים. תקבלו
כמה הצעות, אך לבסוף
תדחו את כולן. רבים
רוצים לנסות למסד אתכם,
אך אתם בורחים
ושומרים על צמאותכם
ועל החופש. לנשואים
שביניכם מצפה שבוע
של אושר בחיי הבית
} 2בנו במבר -
20בדצמבר
והמישפחה, המריבות
שהיו לאחרונה יירגעו-
בזכות התערבותו של בן־מזל בתולה. בעבודה
אתם מגלים מרץ רב, כושר הריכוז התחדד
וההספק עלה, אך גס הקידום יגיע.

הזהירות הטבעית לא תרסן אותך נגד יצר
הפיטפוט שיתגבר עליך השבוע. היזהר
מלגלות דברים שהינך
שומר בתוכך. לא זה
הזמן להוציאם החוצה
! אנשים קרובים
עומדים לחזור מחו״ל,
ולהציע לך הצעות
מעניינות. חשוב היטב
לפני שתקבלם, וחשוב
גם אחר-כך ...הסביבה
21בדצמבר -
בינו א ר
הביתית תהיה נעימה,
והאהבה תגיע אליך
הביתה. אל תרוץ לחפשה בחוץ. שים לב
במייוחד לבני מזל תאומים, הם חושבים
עליך כעת. קווה שמה שהם חושבים אמנם
טוב בשבילך. זמן להתחיל ללמוד.

לאלה שלא הרגישו בטוב, יש סיכויים
לצאת מזה ולהבריא. עליכם להתרכז בעסקים
ולהשיג כוח. כל
המרץ יופנה לענייני
כספים, כושר המיקוח
התחדד. עלו והצליחו !
אחים ואחיות ימשכו
אתכם לחיי חברה סואנים.
אתם פוחדים להתחייב
בקישרי אהבה
ומוכנים כבר למצוא
20 בי נו א ר -
עז בפב רו א ר

אהבה חדשה, קצרה,
ובלתי מחייבת. חישבו
טוב, ואס העניין כדאי, נסו להתגבר על
עצמכם. אל תזניחו ענייני ביטוח, שלמו
כל חובותיכם. הצלחות מובטחות לדלייס
שניגשים השבוע למיבחן הנהיגה המעשי.

ולי

השבוע תחושו שאתם עומדים לפני התחלה
חדשה, אך רצוי להמתין מעט, או
לכלכל מעשיכם בזהירות.
הישמרו והיזהרו
מאיבוד תעודות וכספים,
מבייסות או גניבות.
התבוננו השבוע
להרבה בילויים, מסיבות
והנאות במוחן
לא היה לכם זה זמן-
*ובפ בוו א ר
רב. לרווקים מביניכם
20במרס
יש סיכויים טובים לפגוש
בני״זוג מעניינים
ומעשירים מבחינה רוחנית וגם כספית.

אמנות •
שפתיים לוהטות
״עשר שנים אני חולם להביא תערוכה
זו לתל־אביב, ורק עתה הצלחתי להגשים
זאת,״ אומר ואלדו ראסמוסן, מנהל התוכ נית
הבינלאומית של המוסיאון לאמנות מודרנית
בניו־יורק. ראסמוסן, גבר נעים סבר,
מגלה שכבר בגיל צעיר שאף לעבוד כאוצר
המוסיאון הניו־יורקי הנודע. שנתיים
ימים עבד במוסיאון בעיר קטנה בארצות־הברית,
ואז, כשעבר לנידיורק, התקבל
מיד לעבודה במוסיאון שעליו חלם. מאז
ועד היום, במשך 25 שנה, משמש הוא בתפקיד
מנהל התוכניות הבינלאומיות של ה מוסיאון.
לפני
עשר שנים פגש ראסמוסן בד״ר
חיים גמזו — אז מנהל מוסיאון תל־אביב,
והשניים העלו את הרעיון של הבאת האוסף
מניו־יורק לתל־אביב. התוכניות לא יצאו
לפועל מסיבות תקציביות. המוסיאון ה אמריקאי
מודרן ארס, נוסד לפני יובל שנה.
מטרתו של המנהל הראשון, אלפרד באר,
היתה להפעיל את המוסיאון בכל תחומי
האמנות, דבר שלא היה מקובל עד אז.
ואכן, כשבאים לבנין הגדול שברחוב 53
בניו־יורק, אפשר תמיד ליהנות מהאוסף
העשיר של אמנות המאה העשרים ! תערוכות
מתחלפות של אמגים עולמיים, כמו
מאטים, מונק וסיזאן או תערוכת־ענק של
פיקאסו, בצד תערוכות ארכיטקטורה וצילם.
על התרומה שתרם המוסיאון להכרה
בצילום כבאחד משטחי האמנות הלגיטימיים,
הוא זכה לפני כמה שנים בפרס ה אוסקר.
הפסלון המוזהב ניצב גאה בקומה
הראשונה, ליד המעליות.
התזה ספונטנית. כימעט כל שטחי
האמנות שמומא * נוהג להציג ולטפח, מוצגים
עתה בכל אולמות מוסיאון תל־אביב,
כשהם מלווים בהקרנות סרטים ווידיאו. אנ שים,
שלא יצאו את גבולות הארץ, או לא
ביקרו בניו־יורק, יכולים לראות את יצירות
ענקי הציור והפיסול, הסרט והעיצוב
של האומה האמריקאית. יצוג נכבד במיו
נות
פופ בילבד אינו מדוייק ואף מרגיז
בהתעלמות שלו מהישגי אמריקה בכל שט חי
האמנות בכלל. רוברט מאדרוול, האנס
הופמן, קלאם אולדנברג ועוד רבים המוצגים
בתל־אביב, מהווים ייצוג מרשים ל תחום
הציור והפיסול באמריקה.
האמן ויטו אקונצ׳י מיוצג בסרט וידיאו
של פנטסיות מיניות. הוא מתאר לעצמו
שמתחת לשולחן נמצאת נערה ומציג את
תגובותיו בהתאם. דייוויד גריפית, יוצר
הסרטים האמריקאי הדגול, מיוצג בסרטים
באורך מלא ובסרטים קצרים. סיגנון עבודתו,
כמו השימוש בקלוז־אפ ובמצלמה ה נעה
בעת הצילומים — השפיעו על רביב!
וטובים אחריו. גריפית שאף למעשה להיות
משורר ומחזאי, ומכיוון שלא הגשים את
חלומו, מצא את דרך ביטויו בקולנוע. ה קולנוע
שלו הוא ממש שירה. הסרט ניצנים
שנקטפו הוא סרטו הלירי מכולם. הסרט
העוסק בהשלמה עם אלימות, תוך תיאור
שכונות העוני של לונדון, נחן ביופי ופיוטיות
תוך תיאור ריאליסטי. גדול אמני
הסרט האילם של אמריקה מיוצג בסרטים
המוצגים מידי יום במוסיאון תל־אביב.
אחד מרכים. גדולתו העיקרית של
סומא היא הבאת אמנות הנעשית על-ידי
אמנים צעירים ולא מוכרים לקהל הרחב.
אחד האמנים שהציגו בקומה הראשונה של
המוסיאון בניו־יורק בתערוכת יחיד היה
האמן הקליפורני ויליאם וילי. אמן צעיר
ומוכשר זה זכה בכל הפרסים האפשריים
בארצות־הברית, אך בגלל מגוריו הרחוקים בקליפורניה, הוא פחות ידוע לקהל הניד
יורקי. מנהלי סומא החליטו שחובה להציג
את יצירותיו לקהל המבקרים. ואכן היה
בתערוכתו משהו מדהים ומייוחד. תחת
לצייר בצבע על בד ולרשום על ניר, כמקו־בה,
הפך ויילי את היוצרות. על בדים לא
מתוחים, ובלי צבע רקע, צייר בעיפרון
מה שנראה כקישקוש. היו אלה נופים ה נראים
מהאוויר או משהו דמוי־מפה של
חלקים בארצות־הברית, כשפה ושם הוא
הוסיף לקינוח כתם עדין וחיוור של צבע.
התנצלות תחת הכותרת ״ מ טול ה: מרכז הפשע״ ,פירסם
״העולם הזה 2202 כתבה שבה נכתבו ויו חסו על־ידנו
דברים אחדים לגי אליק בלסקי ממטולה, המטי לים
דופי בו ובמעשיו.
מר ביאליק בלסקי פנה אלינו באמצעות פרקליטיו
בעניין הנ״ל, וכתוצאה מכך חזרה המערכת ובדקה א ת
העובדות. בעיקבות הבדיקה הנ״ל מוצאת המערכת
חובה לעצמה להתנצל לפני מר ביאליק בלס קי על
הדברים הבלתי-נכונים אשר נכתבו עליו.
בין היתר התברר למערכת כי הדולרים אשר היא
סברה כי היו מזוייפים, לא היו מזוייפים כלל, והם
אף הוחזרו למר בלס קי על-ידי המישטרה.
כן התברר למערכת כי לא היה קשר פלילי כל
שהוא בין מר בלס קי ובין העבריינים, וכי לא נעשתה
עימו כל עיסקה על-ידי המישטרה, והוא אף לא העיד
במישפטם של או ת ם עבריינים.
אנו מצטערים על עוגמת-הנפש אשר נגרמה למר
בלסקי ללא הצדקה עובדתית, עקב הכתבה הנ״ל.
מר בלסקי לא היה מעוניין בפיצוי כספי.

״זרימת אור בפרופיל״ של קראם אולדנכרג 1969 ,
ענקי הציור, הפיסול, הסרט והעיצוב
חד יש לציורי ג׳קסון פולוק, הנחשב לאבי
ה״אקשן פיינטינג״ — ציור הפעולה. פו־לוק
היה חלוץ השימוש בצבע על הבד
בצורות לא־שגרתיות, כמו הנחת הצבע
ישר מהשפופרת, והתזה, כביכול ספונטנית
אך מבוקרת. גם וילם דה קונינג, המיוצג
במיספר רב של עבודות, נחשב לאחד מ אבות
המופשט־אכספרסיוניסטי, אם כי אצלו
אפשר עדיין להבחין בדמויות מרוסקות
ומעוותות המהוות בסיס לציוריו- .דה
קונינג הוא אחד הבודדים מקבוצת המופשט
האכספרסיוניסטי שנותר עדיין בחיים,
והוא זוכה לאיצטלה אלוהית הקרב קהילת
האמנים העולמית. כל יתר חברי ה תנועה
הזו, שכל אחד מהם צייר בסיגנון
האופייני לו, כמו מארק רוטקו, ברנט ני ד
מן ואף פולוק עצמו, מצאו את מותם בצר
רה טראגית בגיל צעיר יחסית. האלילים
הנוכחיים המוצגים אף הם בתל־אביב הם :
פרנק סטלה, הלן פרנק נטבלר, ז׳ול אוליצ־קי,
קנת נולנד ודן פלאביין.
ציורו של טום וסלמן — זוג שפתיים
לוהטות עם סיגריה בגודל ענק — גירה
את מנהלי המוסיאונים בגרמניה ובשווייץ
לשים את הציור מייד בכניסה, כסמל לאמ ריקה.
אוצרי סומא נעלבו מכך, ולא הסכימו.
הדמוי של אמנות אמריקאית כאמ-
שמו המקוצר של המוסיאון לאמנות
מודרנית.

על הניר היה מצייר בצבעי גואש דמויות
מלאות מיסתורין, במייוחד דמות שלה קרא
״מר בלתי טבעי״ .התת־מודע, הסוריאליס טי,
התערבב בסיגנון ציור כה מייוחד, ש אין
מי שיכול להתעלם מציוריו.
ויליאם וילי 42 גבוה מאד, רזה, בעל
שיער חלק וארוך ומגודל שפם, מתאר בקול
רך ונמוך את סיפורו. נולד באינדיא נה,
אך בגיל עשר עקר למערב ארצות־הברית.
אז החל גם לעבוד לפרנסתו, בממ־שו
את תורת אביו, קבלן הבניין. האב לא
היה מאושר מבחירת בנו את האמנות כ מקצוע.
לכן נאלץ הצעיר לממן את אהבתו
בעצמו. הוא מכר עיתונים ועבד בחנות לאמנות.
אז החל גם ללמד ציור — כדי להתקיים.
ילדותו, שבה היה מבלה לרוב בק־רון־נוסע
עם אביו הקבלן, השאירה בו
חותם עז, הבא לביטוי בציורי המפות־נד
פים שלו .״שבעתי נדודים,״ הוא מספר,
״ולכן אינני מוכן להציג כיום באירופה —
דבר שעשיתי בתחילת שנות השבעים, כש הצגתי
במילאנו, בפאריס ובמוסיאונים שונים.״

הצלחתו יש לייחס לא רק לאיכות
עבודותיו, אלא גם להכרה שמומא העניק
לו ב־ .1976 זהו סיפור הצלחה אחד מני
רבים׳ המתאר כיצד סומא העניק את חו תמו
לאמן מסויים, והביא להפצתו ברבים.
ובזה גדולת המוסיאון.
העו ל ם הז ה 2217

לונ דון
ך• דבר העצוב ביותר שאפשר לפיו
1גוש בחוץ־לארץ הוא אלה שהיו פעם
ישראלים.
הם נראים לך כמין מזכרת מדור־המבול,
מימים רחוקים, שפעם שמעת עליהם, או
קראת עליהם בזכרונותיו של אורי קיסרי,
ימים שהיו ולא ישובו.
אתה נתקל בהם במקומות בלתי־צפויים,
במסעדות קטנות בסוהו, בבארים קטנים
של חטוף־ואכול־ושתה־כי־מחד־נמות, וכ אשר
הם שומעים את העברית שבפיך
הם מתקרבים בביישנות ומתחילים לדבר.
העברית שבפיהם שונה לחלוטין מזו
שלך. היא קרובה הרבה יותר לשפת־ההשכלה,
ומתובלת הרבה יותר בערבית.
כל אחד מאלה חי את ארץ־ישראל ש אותה
עזב. מהם שזוכרים דק את הבתים
הקטנים של אחוזת־בית, ואת יקבי רא־שון־לציון,
את הקאימקם, ובדברם על כסף
הם מזכירים בישליקים ונפוליאונים. מהם
שזוכרים רק את העליה השניה, עבדו יחד
עם בן־גוריון. ומהם שזוכרים יפה את
גדוד־העבודה ואת יצחק שדה.
מאסטרו מאריו, למשל, המלמד זימרה
ומכשיר ״קרונרים״ להופעות בבי־בי־סי,
זוכר רק את מאה־שערים מלפני יובל
שנים, כאשר היה נער קטן וברח מבית
הוריו בדיליז׳נס ההולך ליפו, ואת הלילה
הראשון בילה בחאן בבאב־אל־ואד * .ב־אניה
אוסטרית נסע לקונסטנצה ומשם
לווינה, ומפרח־חזנים הפך למה שהפך. אך
הוא רק אחד מרבים.
אחד מאלה הוא אברהם מלניקוב. כל
אחד מאיתנו ראה את האריה בתל-חי, אך
מסופקני אם יש מישהו היודע שפסל זה
הוא עבודת־חייו של אחד אברהם מלני־קוב,
המתגורר מזה עשרים שנה בלונדון
ומתגעגע לארץ.

בן שתי הקומות באיטון־וילאג׳ קנה לאחר
שאחת מהפצצות שהומטרו על לונדון הר סה
את ביתו על 200 הפסלים שהיו בו.
באותם הימים, לאחר גדוד־העבודה ושאר
ירקות, התגורר מלניקוב בעליית־גג
בעיר העתיקה ליד מיגדל־דויד. ובאותם
הימים ביקר בארץ סיר אלפרד מונה ש ברבות
הימים הפך ללורד מלצ׳ט. סיר
אלפרד מונד פנה באמצעות ידיד, ואן
פריזלנד, ואמר שיש ברצונו להקים מצבה
על קברו של יוסף טרמפלדור, מצבה שתספר
לדורות׳ הבאים על גבורתם של
מגיני תל־חי.
סיר אלפרד מונד היה אדם מעשי מאד.
לאחר סעודת־צהריים נאה בפלטין בתל-
אביב אמר למלניקוב :״בוא אלי מחר
בבוקר עם תוכנית הפסל.״
מלניקוב רץ לירושלים. שם, בשנלר,
היה גרמני זקן ואומן מאין כמוהו במלאכת
היציקה והקרמיקה, ולו עוזרת גרמניה
צעידה ויפה. שם ישב מלניקוב כל אותו
היום וכל אותו הלילה, ובעזרתם של האומן
הזקן והעוזרת היפה היתה מוכנה ל
פולסיבי
ושוטה, כי סיר אלפרד נעלב ולא
שלח בזמן את הצ׳ק על סך 25 אלף לירות
שהבטיח לתת להסתדרות־העובדים.
על כן היה צורך לשלוח שליח מיוחד
ללונדון ולהבטיח לסיר אלפרד שההסתדרות
מוכנה להקים מצבות־גיבורים מכספי
הקפיטליסטים, אבל שישלח, למען השם,

אונע שנות־עמר

אנשים מטזוים
^ גשתי אותו באחת מאותן מסיבות־
״ ״ הקוקטייל, בביתו של מישהו ששכח תי
מה שמו, בהן נפגשים אלה שאינם
מכירים זה את זה ומדברים על אלה שאיש
מאלה אינו מכיר, ומחליפים ברכות סתמיות,
ובהזדמנות זו מחליפים באקראי את
הנשים או את הבעלים לזמן קצר או ארוך
— כי אנשי הבוהמה כאן מפוזרים להפליא
— ואחד־כך חוזרים איש למאורתו.
שם פגשתי אחד שהיה בפלוגה הראשונה
של הפלמ״ח, ועכשיו הוא עובד באי זה
בית־חרושת למטוסים. שם פגשתי את
אליאס קנטי, סופר יהודי-בולגרי מפורסם
בשעתו, שספרו אוטו דא־פה תורגם לכמה
וכמה לשונות והיום איש אינו יודע עליו.
ואת מלניקוב.
׳מלניקוב דומה בדיוק למיכל־אנג׳לו. הוא
פנה אלינו בעברית צחה, ושאל מה קרה
ללונדון. הוא טען שבלכתו בפינצ׳ליי־רוד
היא שומע עברית על כל צעד ושעל ומה
יהיה הסוף, ועד מתי יישב כאן. לבסוף
הזמין אותנו לארוחת־ערב.

תולדות האריה
ף } דניקדב: ימינו־ מ צוי ץ. האורז שלו
•! אורז בדווי אמיתי, ואת פשטידת־התפוחים
שלו תאכל רק בבית האנגלי
ההגון ביותר.
הוא גם פסל מוכשר. את הבית הקטן
* שער־הגיא.

נחום הורביץ היה ברנש פיקח מאד.
הוא החליק את שפמו ואמר שכפר גלעדי
רוצה במצבה, ולא איכפת מי יתן את
הכסף. הוא אמר ליצחק לנדוברג לגשת
עם מלניקוב ולבחור איזה סלע מהסלעים
העוטרים את תל־חי, לחצוב אותו מההר,
לגלגל אותו לתל חי, ולהשאיר את שאר
המלאכה למלניקוב.
מלניקוב רצה לפסל תבנית אריה עברי
— לא אשורי, לא בבלי, לא מצרי ולא
אירופי — המפנה את גבו לאירופה ושואג
מיזרחה. ולא מברונזה ולא משיש איטלקי
של קרארה. אלא משיש עברי מהרי
הגליל, שיש־מטולה. עד היום טרם נוצר
פסל כזה, כולו על טהרת השיש שלנו.
למעלה־למעלה, בראש ההר, מצאו סלע־שיש
ענקי. יצחק שדה מדד אותו פנים
ואחור, והחל לחצוב אותו מההר. היה זה
גוש ענקי ומאיים, כמה מאות טונות מיש-
קלו. אי-אפשר היה לטפל בו בחומרי-
נפץ, מחשש סדקים.
שלושים יום עבר יצחק שדה, בשתי
ידיו האוחזות בבלמינה, כלי החוצבים,
עד שאפשר היה. להעתיק את גוש־הענק
ממקומו. ואז נתנו כולם יד ושכם ואמרו
״הופ.׳׳ והסלע התחיל להתגלגל במורד.

לפני 25 שנים גילה עמוס קינן, אז הכתב המשוטט שד ״העולם
הזה״ באירופה, גילוי מרעיש: הוא פגש כאיש שייצר את פסל האריה
כתל־חי, לזבר יוסף טרומפלדור וחבריו. הוא תיאר את המיפגש
במדורו ,״הסכין המשוטט״(״העולם הזה 909
השבוע, לקראת יום־השנה של פרשת תל־חי, כי״א כאדר, מפרסם
״העולם הזה״ את הכתבה הזאת מחדש, בלשונה.
הירידה מהמדינה, שאת ניצניה הראשונים תיאר קינן ככתבה זו,
הפכה בינתיים מכה שיגרתית והמונית, ואינה מעוררת עוד התרגשות.

׳ 3 0 9 1

מחרת בבוקר תבנית־גבס של המצבה ב־תל־חי,
כפי שאנו רואים אותה עד עצם
היום הזה. וסיר אלפרד אמר ״אול רייט״
ונתן צ׳ק על 600 לירות, שהיו סכום נאה
באותם הימים.
ואז בא מישהו מהסתדרות־העובדים
ואמר שאנחנו לא רוצים שקפיטלים־
טים יקימו לנו כאן מצבות על קברי גיבורינו,
ואין לנו חפץ בכספו ובזהבו של
סיר אלפרד מונד. אותו איש היה אימ

את 25 אלף הלירות. סיר אלפרד אמר
״אול רייט״ ושלח את הכסף.
אבל מלניקוב לא חיכה לכל ההתפתחות
הזאת. כי הוא התחיל לאהוב את
רעיון הפסל בתל־חי.
עוד בטרם יצאו השליחים בהולים ללונדון
לחלות את פניו של סיר אלפרד,
עלה מלניקוב לכפר־גלעדי, ושם פגש את
נחום הורביץ ואת יצחק לנדוברג, אלוף-
החוצבים, הלא הוא יצחק שדה.

^ וא התגלגל בקפיצות-ענק עליזות.
י י האדמה רעדה תחתיו. לפתע צנח על
צידו, אחר־כך התרומם שוב והמשיך להתגלגל,
אחר־כך נעצר במאונך, והתחיל לנ טות
שוב לאט־לאט על צידו.
100 לירות עלה אחר־כך להרים אותו
שוב למצבו המאונך, ועוד כמה מאות
לירות להביא אותו בדיוק למקום שנועד
לו, משקיף אל עמק־החולה ואל החרמון.
ארבע שנים עמל מלניקוב על הפסל.
ממאות הטונות של שיש גלמי נותרו רק
120 טונה ׳של אריה, הזדקף את צווארו
למרום בשאגה.
נדמה היה למלניקוב שהד־השאגה מת פשט
על כל פני עמק־החולה.
כספו של מונד לא הספיק. מלניקוב,
בן להורים עשירים, כילה את כל כספו
במלאכודהפסל, אבלי ההסתדרות לא כע סה
הפעם. וכמובן נבחרה ועדה ציבורית.
בוועדה הציבורית היו ביאליק, רמז,
ועוד כמה אנשי־צורה, נכבדי־הישוב. הוועדה
הציבורית עלתה לתל-חי, ראתה את
הפסל, מדדה את קומתו, וחיברה דין־וחש-
בון עם המלצה. את הדין־וחשבון כתב
חיים נחמן ביאליק, בסיגנון של חיים נחמן
ביאליק, ומאז ועד היום טרם חובר
דין־וחשבון לציבור בעברית אשר כזאת,
עברית מתוקה מדבש.
הרבה יין שתו לכבוד המאורע, ומלני־קוב
נסע לאנגליה. כאן ערך מיליון תע רוכות,
וכתבו עליו בכל מיני עיתונים,
ולאט־לאט זרקה השיבה בשערו, והבלורית
העבותה התחילה להדלדל, ויום אחד
נוכח מלניקוב לפתע שהנה הוא יושב לו
מזה עשרים שנה באנגליה. כך זה קורה.
״מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך
פה קבר,״ הוא אומר ומוזג כוסית ויסקי.
לפתע נעשה עצוב, מלנכולי. השנים
עוברות ונותרים רק זכרונות, אורי צבי
גרינברג ודיזנגוף, קפה שלג־לבנון והעיר
העתיקה, שמואל יוסף עגנון ותלפיות ה ישנה,
הקדר הארמני ותמול־שלשום וה־עדלידע
ובית־הקברות הישן.
ומחר נלך לעוד מסיבת־קוקטייל, ונש תה
עוד ג׳ין. וכשנמות יקברו אותנו ביק בי
ראשון־לציון.

מותה של תוכנית

,סו א
הצליל שתכתיב את
הידעת כי סנסוי ־ וט 5ח 5 3
מדורגת בין 4יצרניות
הסטריאו הטובות בעולמי
הידעת כי סנסוי !-ט 5ח 5 3
נמצאת במקום הראשון במכירת
מערכות סטריאו בארצות
הבריתי
יש לכך סיבה כדאי לך לשמוע
אותה.

י בו אני םבלע דיי ם: ארבלגון
אלקטר ונ יקהו שיוו ק בע״נל
רח׳ בן י הו ד ה 0ו 2ת ל ־ אביב
טל 447924 .

; על יסוד איתן
דירות ״דיור סולל בונה־

״דיור־סולל בתה״ הוא השילוב
הבטוח והמוצלח ביותר בענף
הבניה.
דירות ״דיזר־סולל בונה״ ידועות
בחכנונן החדיש. באיכות הבניה
והגימור הקפדניים. בגדלן המיוחד
י ובמערכות האביזרים המודרניות
!השכלולים המיוחדים שלהן.

נותרו למכירה דירות ב
דירות
איכות מתוחות

• בבתת־תקחה

דירות 4חדרים במקום מרבזי, רח׳ ארלוזורוב
פינת קפלן.
בנין בן 7קומות, חניה +מחסן לכל דירה.
לקבלת פרטים נא לפנות לסולל בונה
פתח־תקוה, טל• 916037—8־.03
השקעה בטוחה בדירת דווחה.

דירות / 2ג 3ו־ 4חדרים ברח׳ שקט במרכז
העיר.
בבנין פינתי בן 6דירות.
העליונות — דירות גג מפוארות.
חניה צמודה לכל דירה.
לקבלת פרטים טל 298361 .־ 03 לגב׳ חיה.

(המשך מעמוד )13
במגמות אלה שלד, ביחס לנגב, ובכך
חשפה את נקודת־התורפה שלה לחיצי דד
סרקאזם של אנשי מישרד־החוץ. הוספת
הנגב למדינה היהודית, שהיתה מגדילה
את שיטחה מבלי לפגוע במאזן האוכלוסין,
היתד, מאפשרת ליהודים להקים נמל ב־מיפרץ
עקבה, וסטנלי הבין שהדבר יגביר
את התמיכה בתוכניתו בקרב אנשי רד
מיפלגה השמרנית.
מצד שני, היה קשה לצרף את הנגב
למדינה היהודית, מבלי ליצור שוב את
הסיוט של מובלעות ומיסדדונות. בהיסוס
מסויים הציע מישרד־המושבות שהנגב
יהיה תחת חסות מדינת־ירושלים, עד אשר
ייערך סקר, שיבדוק אם אכן הנגב הנהו
בר־פיתוח. ההתחבטות סביב שאלה זו
העיבה על אחת האיכויות המוצהרות של
התוכנית — בהירות קווי המיתאר שלה.
!• ראשי המטכ״ל הבריטי הוסיפו לקשיים,
בהציגם את לוח־ד,זמנים שנדרש
לנקיטת האמצעים הצבאיים ההכרחיים.
פרק הזמן הקצר ביותר להעברת כוחות
הצבא, שנדרשו כדי להתמודד עם המהומות
הצפויות, היה ״בין תשעה לשניים־
עשר חודשים אחרי כניעת היטלר.״
הגבולות המוצעים של המדינה היהודית
היו ״קשים להגנה לכל אורכם״ .החשש
היה שאם לא יתקבלו על־ידי היהודים
והערבים גם יחד, תהיה תמיד סכנה של
פשיטות ערביות אל שטח המדינה היהודית,
ופעולות צבאיות מצד היהודים, כדי
להרחיב את הגבולות ולהפכם בני־הגנה,
וכדי להבטיח את דרכי־התעבורה.
י• הנציגים הבריטיים באיזור הוחלפו.
במקום מק־מייקל, קייסי ומוץ כיהנו כעבור
שנה הפילד־מרשל הלורד גורט כנציב
עליון בפלשתינה וסיר אדוארד גריג כשר־תושב
בקאהיר * ,שניהם ממתנגדי התוכנית.
הסיבה העיקרית להתנגדותו של גורט
היתד, שלדעתו לא תהווה התוכנית פיתרון
שיספק את היהודים .״קריאת־הקרב של
היהדות הלוחמת תהיה, באופן בלתי-נמנע,
,מהי הציונות ללא ציון ז׳״ הפילד־מרשל
דיווח כי המנהיגים, שאותם מצא בראש
הסוכנות היהודית, היו ״קליברים קטנים,
שחסרו להם תכונות של מדינאים.״
״ככל שאתה רואה את היהודים בפלש תינה,
שמוצאם ממרכז־אירופה וממיזרחה,
את מינהגיהם ואת ההתיישבות השיתופית
שלהם,״ דיווח גורט לקבינט ,״אתה נוכח
שדרכיהם אינם דרכינו.״ כינון מוקדם של
המדינה היהודית ״יביא, באופן כימעט
בלתי־נמנע, לתחייה של נאציונל־סוציאליזם
בצורה כלשהי.״
״ככל שתגדל המדינה היהודית,״ הוסיף
גורט ,״יגברו בוודאי פחדי הערבים, והם
יצפו מאיתנו לערוב לביטחונם. אם נכזיב
אותם הם עלולים לפנות לברית־המועצות.״
מנהיגים נוסח טיטו
ן ז תה היה מישרד־החוץ מוכן לד,יכ־
< נס לתמונה. סיר אנתוני אידן ירש
את הטיפול בנושא זה מידי לאו. בתזכיר
שהגיש לעמיתיו ב־ 15 בספטמבר ,1944
העיר שר־החוץ :״אני חש שוועדת הקבינט,
בפעולותיה בכיוון שנקטה עד כה,
ביצעה לא פחות מארבעה מישגים חמורים.״
קודם לכל הופחת, לדעת אידן, בערכה
של ההתנגדות הערבית האלימה הצפויה.
אילו היתד, נמשכת תמיכת הקבינט בחלוקה,
היתד, נשקפת סכנה חמורה של ״אובדן
השליטה הבילעדית שלנו במרחב שהוא
בעל חשיבות רבה לגבינו, והיא תעבור
לידי אמריקה.״ אידן לא ציפה ש״ההתנג־דות
הערבית לכינון המדינה היהודית תונהג
בידי השליטים והמנה,יגים־ו־,פוליטיים
הערבים המוכרים. ההתנגדות העזה, ואולי
הרת־האסון, שאותה אני צופה, תונהג בידי
מנהיגים בלתי-ידועים עדיין, שעלולים
להיות המנהיגים הפוטנציאליים נוסח טיטו
של העולם הערבי.״
כל עוד עמד סטנלי בראש מישרד-
המושבות, דבקו אנשיו בעמדתם. אולם
כאשר ירשה ממשלת־ד,לייבור את השיל-
טון, לא נותר לו אלא לתרום את המילה
האחרונה לוויכוח על התוכנית הכושלת :
״בתמצית רעיון החלוקה של הוועדה הממשלתית
עמד הצורך לבצע אותה בזריזות
ובהחלטיות. אולם פעולה זריזה והח לטית,
באופן שאליו התכוונה הוועדה,
נדחתה עתה על הסף.״
* נזק־מייקל, שהיה שנוא על היהודים,
הוחלף, וברגע האחרון נכשלה התנקשות
בחייו. הלורד מוין נרצח בירי לח״י.

ה עו ל ם הז ה 2217

מ 7ו>בת
האק סי ם
ירושלים מתעוררת י אולי. בכל אופן
אני מוכרחה לספר לכם על מסיבה שהיא
באמת יוצאת־דופן, מה עוד שבזמן האחרון
החורף השתלט על חיי־החברה בארץ
בכלל ובירושלים בפרט וצריך לחפש את
המסיבות בגרות.
את המסיבה הזאת ערך. משה שרם,
יבואן ציוד לבתי־מלון, לכבוד אשתו ני צ
ה, ליום הולדתה ה־ ,28 בדירתו של חבר,
הידוע בעיר־הקודש כרווק מושבע ושמו
נדי משה הזמין למסיבה את כל החברה
הוותיקים שלהם, מהתקופה שהיו ידועים
כחבורת הזוספות, ופה מתחיל העניין.
כל עשרים המוזמנים, שכרגע מאוחדים
כזוגות נשואים, היו נשואים קודם לכן
לבני־זוג אחרים, וכל אותם בני־זוג אחרים
נמצאו גם הם במסיבה. מסיבה מלאה
בבני־זוג־לשעבר, בבני־זוג־נוכחיים, וכולם
חברים טובי;! המרוצים מהחילופים
החוקיים שנעשו בזמנו.
אילו הייתי מנסה לנקוב בשמות ולהסביר
מי היתד, נשואה למי, ומי התגרש ממי,
והתחתן עם מי שהיתר. אשתו של מי ש כרגע
נשוי למי, וכן הלאה, הייתי צריכה
למלא מגילות שלמות. מה שרק נשאר
עוד לספר, שהמסיבה היתד, פצצה אמיתית,
עם המון מוסיקה ושתיה כמו שצריך
ובהפתעה הופיעה פיתאום רקדנית־בטן
שפיזזה בין המוזמנים.
הבעיה שנוצרה מאוחר יותר היתה, ש קשה
היה לראות את הרקדנית בגלל המון
שטרי הכסף שהמוזמנים הדביקו על גופה,
כנהוג. אבל אף אחד לא התלונן, כי כולם
היו שבעים, שתויים וטובי-לב. תל-אבי-
בים, קחו לתשומת ליבכם — הגיע הזמן
לקחת דוגמה מהירושלמים איך עושים
מסיבה כמו שצריך.

הרומן הראשון

שוב פעם סיפור על מה שהשלום הזה
עושה לנו. בעצם הסיפור הזה הוא סנונית
של השלום. אם ראשי המערך, לפני שהם
הופלו מהשילטון, היו פונים אל הזמרת
הישראלית רדתי בילול, אולי היו מריחים
את השלום העומד בפתח, מצליחים

עומאר שריף
פנים אל פנים

לעשות איזה קשר עם אגוור אל־סא-
דאת, ו מנ ח ם כנין היה נשאר באופוזיציה
כל החיים.
את עומאר שייף הכירו בארץ עוד
לפני הנסיעה ההיסטורית קאהיר—תל-
אביב. אנחנו לא החרמנו אותו כאן. ואני
מכירה מעט מאד צעירות שלא^רצו שלום
רק כדי שתוכלנה לראות אותו פנים־
אל־פנים.
מי שעשתה את זה היתה רותי, שפגשה
את שריף באיזו מסיבת קוקטייל בפאריס.
היא אמרה לו שהיא ישראלית, הוא אמר
לה שהוא מצרי. היא אמרה ״אני יודעת,״
וככה התחיל הרומן. הצרה היתה, שרותי

3ו 3שח פאריס תשאל היום ישראלי ממוצע וצעיר מי
היא ברכה (״ביאטריס״) שוורץ והוא
יחטט בזיכרונו, ויזכור או שלא יזכור.
תשאל היום פאריסאי מי היא ביאטריס
שוורץ, והוא יענה לך ישר :״זו החתיכה
הישראלית המשגעת.״
בהתחלה ברכה שיגעה אותנו. היא היתד,
נערת־זוהר, היא היתד, דוגמנית, היא
היתה דוגמנית־עירום. היא היתר, ציירת,
היא היתד, הכל. אבל תמיד עם ין פי מדהים,
עם העזה רבה ופה שעונה על כל שאלה
ולכל הטרדה.
היפה הזו, שאני אישית מתגעגעת אליה,
נעלמה מהעיניים כבר הרבה זמן. חשבתי
שהיא פשוט החליטה לרדת למחתרת ולחזור
עם איזה פצצה שתדהים את כולם.
אבל הסניף שלי בבירה הצרפתית פנה
אלי, בסיגנון האינטרפול, וביקש פרטים
על אחת בשם ברכה שוורץ.
במקום לתת להם פרטים, ביקשתי אני
פרטים, ואני מודיעה לכם שהבחורה הזו
עושה לפאריס מה שעשתה לתל־אביב,
ואולי יותר. היא מאוהבת, לפחות כך היא
אומרת, כמוסיקאי מאד פופולארי בפאריס,
קדוד מורנן, זה שכתב את הלהיט
אל־בימבו. ברכה אמנם מאוהבת במורגן,
וגם מתגוררת איתו בדירת הגג המפוארת
שלו, ברובע ה־ ,16 אבל במה שהיא יותר
מאוהבת זה במסיבות המשגעות שיודעים
לערוך בפאריס, בחיי־הלילה הסוערים
ובלהיות מוקד תשומת־הלב גם שם.
אז שלא תשכחי אותנו, ביאטריס, ותק-
פצי פעם לביקור מולדת, או לפחות תשלחי
גלויות.

חיי סטודנטים
מי שלא מכיר את גאולה לוי, שיתבייש.
כי גאולה היא המזכירה הכי חתיכה
בכנסת, וזה שהיא המזכירה של
שולמית אלוני בכלל לא משנה את
העובדה. חוץ מזה שהיא יפה, היא גם
בחורה נהדרת, וכמו לכל בחורה נהדרת
יש לה גם משברים.
המשבר הגדול היה לפני שנה, כשגאולה
נפרדה מהחבר שלה, שהיה הבר־קבוע
כמה שנים, וזה שבר לה את הלב. אחר־כך
היא התנחמה בזרועותיו של גירעון
לוי, דובר סיעת המערך בכנסת, אבל
מהר מאוד הסתבר לה שזה לא בדיוק
מה שהיא צריכה.
אבל יש אלוהים בשמיים, אפילו אם
שולמית אלוני לא מאמינה בו, והוא עזר
לגאולה. היא מצאה את אחד הבחורים
המקסימים בירושלים, יו סי ש פי ט, והאהבה
שפורחת שם מעוררת קינאה ממש.
יוסי, שעבר כבר את גיל ו 30 הוא
סטודנט ניצחי, לא כל כך עובד. אבל כמו
שהוא אומר :״בשביל מה צריך לעבוד 1״
הוא מתגורר בדירת־גג יפר,פיה ברחוב
הכי יפה בירושלים, רחוב יפה־נוף, וכאשר
גאולה הבינה כי העניין איתו הוא רציני,
היא עברה להתגורר ביפר,־נוף.
כשהיא גומרת את העבודה בכנסת, וכאשר
בירושלים יש שמש יפה, לובשת
גאולה בגד־ים ויוצאת להשתזף על הגג,
כדי להיות עוד יותר יפה.
לא היתד, יכולה להביא את שריף לארץ
כדי להכיר לו את ההורים שלה.
אני לא יודעת מה קרה עם הרומן הזה,
אבל מה שאני כן יודעת הוא ששריף עומד
לבוא לארץ, לקראת אליפות הברידג׳
הבינלאומית שתיערך כאן בעוד כמה שבועות.
הוא מיהר לחפש את רותי, כדי
להודיע לה שסוף־סוף הוא יוכל לפגוש
את כל המישפחה, ואולי גם לחדש את
הרומן. אני לא יודעת אם אנחנו עומדים
להפסיד זמרת או להרוויח שחקן, או שזה
יהיה עוד סיפור אהבה שיסתיים לא באש מת
השחקנים הראשיים.

כרכה שוורץ
מוסיקה ומסיבות

מישפחת צימוקי היא אחת המישפחות
המפורסמות ביותר בירושלים. לא מפורסמת
כמו מישפחת רג׳ואן, והסיגנון שלהם
חסר את הסטייל של הילטון, אבל בכל זאת
מפורסמים. אבא א רי ה צימולוי הוא
עיתונאי בכיר בידיעות אחרונות ואחת
הבנות שלו, מו כ ה, הלכה בעיקבותיו והיא
מביאה סקופים למערכת דבר.
אבל אצל הצימוקים יש עוד בת, חגית,
ולאותה חגית יש חבר כבר המון שנים.
כל המחזרים האחרים שמנסים כוחם נדחים

על־ידה, בנימוס רב אמנם, אבל נדהים.
אז יש לי שתי חדשות בשבילכם ממיש־פחת
צימוקי. חגית עומדת במזל־טוב
להתחתן עם החבר הקבוע שלה, וכדי
שטובה לא תרגיש ככה לבד, החליטו ההורים
לעשות מאמץ, בנוסף על מאמץ החתונה,
ולקנות לה דירה.
שאלתי את כל בני מישפחת צימוקי
מי עשתה עסק יותר טוב, חגית עם החתן
או טובה עם הדירה, ואף אהד לא ידע
להשיב.

חגית וטובה צימוקי
השתיים עזבו את הבית

קורס שמש ואהבה
יש חתונות המאה, ויש חתונות העשור.
אבל יש חתונות שכולם שמחים בהן,
ככה, מהלב, ועל חתונה כזו אני רוצה
לספר לכם. בשבוע שעבר, באחד ממו־עדוני־הלילה
של תל־אביב, התחיל הפרק
הכי שמח בחייהם של יו א כ פולצ׳לו,
מנהל המכירות של מירומית, ושל עורכת־הדין
לי או ר ה קלעי• אחרי רומן בן
הרבה הרבה חודשים, תפסו אותם ההורים
והרב — וזהו זה.
איך זה היד,י אני אספר לכם. ליאורה,
צעירה גבוהת קומה ויפהפיה, ישבה לה
לבד בבית והתגעגעה ליואב, ששהה באותה
העת במצריים כדי ללמד את המצרים
איך להשתמש בדוודי־שמש. ישבה וחשבה
— אם הייתי אשתו, הייתי עכשיו בקאהיר,
יחד איתו.
לא הספיקה לגמור לחשוב והדלת בביתה
נפתחה, ומי הופיעה בה אם לא
יואב, עם המיזוודות, ישר מנמל־התעופה.
לפני שהיא הספיקה לאמר לו מה היא
חשבה הוא כבר סיפר לה מה הוא חשב

כ ל פע בעוד שנה
אני מוכרחה לספר לכם משהו ואולי
אתם תבינו אותו טוב ממני, כי יש כאן
משהו מאד סתום עבורי. לפני שנה בדיוק
הכריזה אורית קופר, מלכת־היופי ל שעבר,
שבעוד שנה בדיוק היא תינשא
לאיש. מי האיש ז לא גילתה. ואני, שידועה
כבעלת סבלנות, חיכיתי. עברה שנה

אורית קופר
מסיבת ניחומים
והנה התבשרתי ש מ תי מוי רו בי ץ, ידידה
הוותיק של אורית, עורך לה מסיבת
ניחומים מפני שההבטחה לא מולאה. מתי,
שהוא יוצא תיזמורת חיל־האוויר ובחור
עליז ומלא שימחת־חיים, הבטיח לאורית

ידוכי רמזור
אתם בטח מכירים את הרגע הזה שבו
נעצרות שתי מכוניות ברמזור אדום ושני
הנהגים מפנים ראשים ומחליפים מבטים
קצרצרים, ולפעמים, עד שהאור האדום
מתחלף, יש גם מבטים חוזרים. כשבא
הירוק, כל אחד מפליג לדרכו וחושב:
״איזה אדום קצר.״
מיקרה כזה קרה גם לזמרת נירה
רבינוביץ באחר־צהריים אחד סגרירי,
כשהיתה בדרכה להופכה בהצגת הילדים
חגיגה עם הבובונים שבה השתתפה. אלא
שבמיקרה של נירה יש גם המשך.
הגבר שישב במכונית השניה היה גבר
עם הרבה יוזמה ולא עצל. הוא פשוט נסע
אחרי מכוניתה עד הרמזור הבא, והרמזור
הבא והרמזור הבא, עד שבנחישות אותת
לה לעצור בצד הכביש. מאז הם יחד ולא
מפריע לנירה כלל שהגבר נשוי ומתגורר

ליאורה דואב פולצ׳ק
ההחלטה נולדה בקאהיר
בקאהיר. ואתם בוודאי מנחשים: שהוא
רוצה להתחתן.
מי לא היה בחתונה. היו כל עורכי־הדין
מהמישרד שבו עובדת ליאורה, המישרד
של עורך-הדין שלמה ליבליד; הין
כל החברים של יואב ובני המישפחה שלו,
ביניהם ישראל (״רוליק״) פלג; וכל מיני
בדרנים וזמרים כמו צכיקה פיק ודודו

מתן, שהוא כבר רגיל לחתונות.
אבל זה לא מה שחשוב. מה שחשוב
הוא שהחתונה היתה כל כך שמחה, עד
שהיא נמשכה עד אור הבוקר. ואם יואב
וליאורה לא היו צריכים להתייצב במיש־רד
למחרת היום, כל אחד במישרד אחר,
הם היו ממשיכים לחגוג בוודאי עוד כמה
ימים.

ברחוב מרינה דן־רי בלוס־אנג׳לם, ב־ארצות־הברית,
מתגוררת לה בבית מיספר
69 יפהפיה בלונדית שמטריפה ממש בימים
אלה מיליוני צופי-קולנוע בכל העולם
ונחשבת לפצצת־המין של עולם הסרטים :
בו דארק. בו, שתצלומי הסרט ה׳רטובים׳
שלה במכסימום סכס ובמינימום לבוש,
הביאו לאופנה סיגנון תיסרוקת חדש, סיג־נון
הצמות, לא קופאת על שמריה. ועוד
לפני שהספקנו להתרגל לצמות הלכה לה
וגזזה את שערה לתיספורת קצרה נערית,
ממש כתיספורתה של הדוגמנית הישראלית
מירי זמיר, דבר שגרם למירי מבוכה
רבה. אל תשברו את הראש בניחושים, אני
הולכת לספר לכם את הסיפור בפרטי פרטים.
לפני
זמן לא רב השתתפה מירי זמיר
בהצגה בואיע־אכספרס ותמונתה התנוססה
על מודעת הפירסומת של ההצגה.
באותם ימים שהה בארץ איש־עסקים צעיר
ומצליח, ישראלי לשעבר המתגורר כעת
באירופה ושמו דוכי. יום אחד, כשישב
בבית־קפה, נתקלו עיניו בתמונתה של
מירי. היא מצאה חן בעיניו מאד ומאחר
והוא כבר בן 32 ולא ידוע כביישן, התייצב
למחרת בבית־הספר לדוגמניות של
מירי והציג את עצמו.

הרומן התפתח בארץ וכשההצגה ירדד,
נסעו השנים לטיול ארוך באירופה ואחר
כך ללוס־אנג׳לס שם שכרו דירה ברחוב
מרינה דן־רי. וכמו שניחשתם בוודאי,
באותו בית שבו מתגוררת בו דארק.
״*׳מירל״שלא^דעה י על״השכנה המפורסמת
שלה, הופתעה מאד כשד,שוער בבניין בי-

נירה רבינוכיץ
כדאי לעצור באדום

שבמסיבה הזו, שהוזמנו אליה המון חתיכים׳
מכל הגילים, והוקפד שיהיו רווקים,
היא תמצא חתן ראוי, כך שתוכל הפעם
להבטיח וגם לקיים !
אני לא יודעת מה בדיוק קרה שם, אבל
דבר אחד גרם לי לזקוף את האוזניים.
כשנפרדתי ממתי אחרי שהחגיגה נגמרה
הוא הבטיח לי, כשעמדנו על־יד הדלת,
שבעוד שנה מהיום הוא יהיה נשוי, ומעניין
שחמש דקות קודם לכן שמעתי את
אותה ההבטחה גם מאורית. כעת לא נותר
לנו אלא להמתין שנה בשקט. מעניין מה
מצפה לנו בתום השנה — הזמנה לחתונה,
או שתי חתונות, או אולי שוב הזמנה
למסיבת ניחומים?

עם אשתו ברמת־חן. הוא מתפנה מהעסקים
שלו והיא מתפנה מהופעותיה ויחד הם
עושים חיים.
לא שאני מאמינה גדולה ברומנים כאלה
לאורך זמן, אבל אתם רואים, כדאי לציית
לחוקי התנועה ולעצור כשהאור האדום
דולק. לפעמים הוא יכול לסמן עבורכם
דווקא אור ירוק.

בשבוע שעבר סיפרתי לכם סיפור מרתק
על יגאל בוטץ, איך הוא חיזר והפסיק
לחזר אחרי הזמרת הכושית הארייאט
ואיך הוא הולך לעבוד בקול השלום של

אייכי נתן.

מירי זמיר
חתימה בטעות
קש את חתימתה. אחר־כך התברר לה
שהחליף אותה בטעות עם כוכבת הסרט
.10 ברור שמירי התאכזבה שההערצה
כוונה אליה רק בטעות, אבל היא בהחלט
מסתפקת בהערצתו של דובי שלה, ובכלל
ההשוואה לבו דארק, ואפילו רק בטעות,
היא מחניפה מאד.

סיפור נהדר, וכולו נכון, חוץ מזה שהתבלבלתי
בשמות והחלפתי את גדי בי טון,
מארגן מוסיקה בדיסקוטקים, ומי
שבאמת עובד בספינת השלום, בשדר קול

יש ראל יגאל בוטון.
״ז ה לא כל ׳כך נורא. בסך־הכל חסרה
יו״ד אחת, מילבר העובדה שיגאל בוטון,
שגם תמונתו הופיעה בטעות, לא חיזר
אחדי אף כושית בחיים שלו, והוא חי
חיי אושר עם אשתו ושלושת ילדיו. לא
רק שהוא חי חיי אושר עם האשה והילדים,
אלא שהוא, ואני יודעת שקשה לכם
להאמין לזה, חי חיי אושר גם עם קול
ישראל.
אז לא נותר לי אלא להתנצל בפני
יגאל בוטון, האשה, הילדים וקול ישראל.
ואם אני כבר בעניין של התנצלות, אז
הרשו לי להתנצל גם בפניו של שמואל
(״שמיל״) שי, שתהרגו אותי אם אני
יודעת למה העט פלטה בשבוע שעבר
שהוא ״יורד״ .אז שכולם יידעו, ששמיל
אינו יורד אלא מכהן כשליח־עליה בוושינגטון,
וביולי הקרוב הוא חוזר אלינו,
ישר, כמובן, לקול ישראל.

כשהמקקים חוגגים.

כשהשטיח ספוג בלכלוך.

א ם יש כתם על המעיל
כשהתנור מלוכלך בשומן ופיח.

כשאת רוצה חלונות שקופים באמת.
כשהריחות במקרר מפריעים לך.
הכסף אינם מבריקים.

ל״ ,פרט

50,000ל״יופר סי ם נו ס פי ם יוגרלו בין
פותרי ה חי דון של סנו. כי צ ד פו ת רי םאת
החידון? בחלקה עליון של ה ע מו ד מ צויי רו ת
10 בעיות. בחלקהתח תון מו פי עי ם 10
מ מו צרי סנו שנועדו ל פ תו ר ב עיו ת אל ה.

סנו -איג ס טל טו ר
פותח סתימות
בכיור. בעיה

סנו סילבר.
מנקה כלי כסף.
הפתרון המבריק
לבעיה מס׳

עלייך להת אי ם כל ב עי ה למוצר שפותר
או ת ה.
ל דו גמא -סנו ־ תנו רי ם נועד ל פ תו ר ב עי ה
מ ס׳ 4ןכשה תנו ר מלוכלך) לכן עלייך ל ס מן
אתהספרה 4במ שבצ תשמתחת
ל סנו־ תנו רי ם.

סנו שמפו
לשטיחים פותר
באופן מקצועי
א תב עי ה מס־

סנו-נירוס טוז
מסייע לך בבעיה

סנו ^ מנ ק ה
ומבריק חרסינה,
ואסלות. בעיה

זה כלכך פשוט. אז מ ה הבעיה? ק חי עט,
פ תרי אתה חי דון ו שלחי ל סנו ת. ד. 21207 .
.תל -א בי ב.
* והעיקר: ל פני שאת שולחת א ת הפ ת רון,
כ ד אי לך ל ה כני סלמעטפהגם שקי ת
מילוי של סנו ^ -אםהמעטפה שתעלה
בגורל תכיל ש קי ת מילוי של סנו -ץ,
חברתסנותכ פי לאתס כו ם הז כי ה.
במקרה כז האת עשויה לז כו ת
ב-ססס 100,ל״י !!:בהצלחה?

סנ י -סיפג
ריחות מ ה מקרר.
מחסלאת בעיה

סנו -תנו רי ם
פותר ביעילות
א ת בעיה מס׳

סגו -מ סי ר
כתמים. הפתרון
המקצועי לבעיה
מסי
לכבוד סנו, ת.ד21207 .
תל-אביב

כתובת .

סנו טו קסמ חסל
חרקים, זוחלים
ומעופפים.
לבעיה מס•

סנו -ח לוגו ת
( 5נ1.1י) א\ 0סאו7ע)
פותר בעיה

על התשובות להגיע
ל״סנו״ עד יום .4.4.80

961־781

ההשתת פו ת במבצע א סו ר ה
על עובדי החברההד רו מי ת ל שיווק
ו עובדי פ ר סו ם טרג ט.

ב תי א בון !
פו ר פ רו פ סו ר
פ רו סנו ן
עו שההפל.

למשפחת היוול הצטרף דגם חדש:
פוד-פרופסור פרוסמן, מעבד
המזון החדיש והמשוכלל.
הפרופסור מכין במהירות הבזק
ארוחות טעימות להפליא, בעזרת
מנוע רב־עצמה בעל הנע ה ישירה.
הפרופסור קוצץ, טוחן, פורס,
מרסק ומפורר, מערבל ומקציף
בעזרת 5אביזרים מתוחכמים
(הכלולים במחיר, כמובן)
להשיג בשקם, המשביר לצרכן,
רשתות שיווק וחנויות מובחרות
למכשירי חשמל ביתיים.

80 <:£5508קסס סז
תוצרת יפן

אז. קי.

ה עו ל ם הז ה 2217

ה היה

היה שהיה

גיליון ״העולם הזד״ שראדו אור לפני 25 שנח פדיורן, דכיא
סיקור כילעדי למסעם האחרון של שושנה הר־ציון ועודד וגמיים־
טר, שנרצחו במידבר־יהודה (ראה כתבה) .מדור ״תצפית״ קבע
כי ״מניותיו של לוי אשכול עולות כהתמדה בכורסה הפולי טית״•
מדור המישפחה של השבועון, הכיא כתכת־תחקיר כנוסח
כתבות ״כמכט־שני״ של היום, על־אודות ״הלירות הנמסות של
מישפחת צכר״ ,כתבה שתיארה את התפלגות ההוצאות, מעוגת־ההכנסה
המישפחתית של מישפחה מייצגת. כמדור ״דת״ ,הת־כשרי
הל,וראיס על ראשית מאכל,ם של הצייר משה כר? ואורית
הכרתו למען נישואים אזרחיים, נישואים שנמנעו מהם כשל
היותה של אורית נוצריה. כתכו של השכועון באירופה, עמום

קינן במדורו ״הסכין המשוטט״ הכיא את התרשמותו מעיירת
האוניכרסיטאות הכריטית — אוכססורד. מדור ״התיאטרון״ המליץ
על ״הקמצן״ מאת מולייר, שהוצג על קרש• התיאטרון-
הקאמרי.
כשער הגיליון :״למי שייכות הרגליים?״ שע־טועון לקוראי
השבועון.

שושנההר ־ צ י : 11נתיבש 0 3 1ק
סיקור על מוחם של שני הי די די ם
במדינה הטיוד האחרון
המדורה הקטנה דעכה לאיטה. עודד ()18
הטיל חול על האודים העשנים. שושנה
( )19 אספה את קופסות־השימורים הריקות,
וקליפות־התפוזים לערימה אחת, והטילה
אותם לתוך בור. השניים הספיקו
לנוח, ורצו לנצל את שארית היום החור־פי־קצר,
כדי להגיע אל ביר אל־קארשייה.
ההעפלה מעין־גדי, דרך צוקי ואדי־עריג׳ה,
אל מעלה ואדי־חאברה לא היתה
קלה. אבל הכל היה כדאי: הרחק לרגליהם
השתרע מישטח כחול־נוצץ: ים-
המלח.

אש מרא שי -הצוקי ם
לפתע רעמה ירייה. רסיסי סלע ניתזו
מדופן הוואדי. ההד התגלגל מוואדי לוואדי,
מצוק לצוק. השניים השתרעו על
הארץ, תפסו מחסה והשיבו באש: עודד
שלח במתקיפים צרור של כדורי־סטן. שושנה
ירתה ברובה האמריקאי החצי־אוטו-
מאטי שלה 1^13 הבדווים התוקפים התפזרו
בחצי-גורן, המטירו אש מראשי־הצוקים.
עודד נהרג עוד בתחילת הקרב.
שושנה נפצעה, אך הוסיפה לירות, עד
אשר אזלה התחמושת. כפיות לבנות הופיעו
לאור היום הגווע. התפוצצות אדירה
רעמה לאורך הוואדי: שושנה הטילה את
רימון־היד שלה. אחר נשמע פרץ קצר
של אש־אוטומטית — והכל נדם.
אלה היו הרגעים האחרונים של עודד
וגמייסטר ושושנה הר־ציון, כפי שתוארו
על־ידי הבדווים, שהובילו אל המקום, שבו
נטמנו גופותיהם המרוסקות. מאוחר
•ותר הוחזרו הגופות לישראל בשקי־דאד.
הם נפגשו בעין־חוסוב. עודד חיכה למכונית
שתסיעו לאילת. שושנה וחברתה
עזבו את אילת באותו בוקר, חיכו לטרמם
צפונה —.לסדום ועין־גדי. הם לגמו מש קאות
קרים בקנטינה, אחר־כך ישבו לחכות
ולשוחח בצריף של מיגרש־החנייה
בכניסה לנווה־המדבר.
שושנה היתה רועה במשק־מולדתה,
בית־אלפא. ככל הרועים אהבה גם היא
את המידבר. שושנה אהבה את הצוקים
הפראיים־קרחים, את האוויר הדומם, את
סופות־החול הפתאומיות, את הניחוח המר
של השיחים הנמוכים־מאובקים.
עודד התלהב. גם הוא אהב את הדרכים
הארוכות ואת האופק האינסופי. אולם
הוא לא חשב מעודו על המידבר, כפי
שחשבה עליו שושנה. הוא למד להיות
חקלאי, ללכת בעיקבות אביו, חבר קבוצת
דגניה ב׳ .הוא חשב על המידבר כעל
שטח אשר יש להכשירו לקליטת חיים.
במהרה הרגישו השניים כאילו הכירו
זה את זה כבר שנים רבות. עודד סיפר
לשושנה על ידידיו, על בית־הספר החק לאי
בבית־ירח, אשר על שפת הכינרת,
על הטיולים המרובים שערך — ברגל, או
על אופניים — בגליל ובין הרי ירוש לים.
ממש כשם שבני העיר שואלים זה־את־זה
בעת פגישה ראשונה אם יש להם
ידידים משותפים, כן מנסים הטיילים להיזכר
במקומות המוכרים להם. עודד ושושנה
הכירו מקומות משותפים רבים.

גם ה אוייב אד ם
שושנה תיארה את ההרפתקה הגדולה
ביותר שעברה עליה: לפני שנים אחדות,
בעת טיול בעמק־הירדן, היא נתפסה על-
ידי הסורים * ,הועברה לדמשק, מקום שם
בילתה למעלה מששה חודשים. מפקד
בית־הסוהר הסורי נהג בה יפה, הטיל
עליה עבודה: לטפל בילדיו. היתה זו
עבודה מלאה, היות והמפקד הצליח לה ביא
לעולם מספר לא־קסן של צאצאים,
בעזרת נשיו ופילגשיו.
הנערה הישראלית נתנה חסותה לילדים.
היא הדריכה את האימהות הערביות כיצד
לטפל בילדיהן, לעצב את אופיים, ולהטיל
עליהם מישמעת. הנשים אף אהבו
את הנערה החייכנית. כאשר הגיעה שעת
השיחרור ושושנה התכוננה לחזור ליש ראל,
נפרדו היא ומארחיה בדמעות. הילדים
בכו מרות.
שבי־דמשק נסך בשושנה את האמונה,
כי גם האדיבים הינם ייצורים אנושיים.

טב לה להמשיך את לימודיה — שנה
נוספת.
שושנה דחתה את ההצעה: מועד גיוסה
לצה״ל קרב ובא, והיא לא רצתה לדחות
את הגיוס. היא תיכננה את שירותה
הצבאי מראש: היא תתנדב לחיל־הצנ־חנים,
אשר יתן לה אפשרות לשוטט בכל
רחבי־המדינה. היא היתה בטוחה שהחייל
יקבלנה לשורותיו. אולם הגורל רצה אחרת:
באחד הימים, כאשר רכבה שושנה
על אופניה בדרך הסמוכה לבית־אלפא,
פגעה בה מכונית וחיבלה בעמוד־השיד־רה
שלה. רופאי צה״ל קבעו כי אין היא
כשרה לשירות, והבטיחו לבדוק אותה
שנית כעבור שלושה חודשים.
המועד לבדיקה-הנוספת נקבע ב־ 23בדצמבר
.1954

״ אסא חזו ר בשלום״
ב־ 23 בדצמבר צילצל הטלפון במזכירות
משק ביודאלפא :״מדוע לא הת ייצבה
שושנה הר־ציון לבדיקה כפי ש
״העולם
הזה״ 907
תאריך3.3.1955 :
רים ונרצחו על-ידי הירדנים * .שושנה
חלמה תמיד להגיע לשם.
כמה מחבריה של שושנה העלו השערה
אחרת לגמרי: הם חששו ששושנה הגשימה
חלום אחר משלה, חצתה את מיד-
בר־יהודה מירושלים לעין־גדי. שיחה טל פונית
עם דגניה ב׳ גילתה כי גם עודד
נעלם. מיד הודיעו שני הקיבוצים את
הדבר למישטרה ולצה״ל — והחיפושים
החלו.

שרידי-מדורה
עד מהרה נודעו פרטים נוספים: שושנה
לקחה איתה גם רובה חצי־אוטומא־טי,
שהיה שייך לאחיה. ובין חפציה נמצא
ריבוע בקירבת
גם תרשים של מפה
עין־גדי ומצדה. מיד רוכזו החיפושים ב־איזור
המסומן.
בראש המחפשים עמד אחיה של שושנה,
מאיר הר־ציון, שהיה אלילה של
הנערה הנעדרת. למחפשים נתגלו הוכחות
נוספות לכך ששני הנעדרים יצאו למצדה
דרך ההרים! הם גילו שרידי-מדורה
בחלקו העליון של ואדי־חאברה, על אחד
השבילים המוליכים לעבר מצדה.

הקרב האחרון

היא היתה משוכנעת כי אילמלא הפוליטיקה
הגבוהה, היו הישראלים והערבים
יכולים לחיות אלה־בצד־אלה ללא כל קושי.
כל פגישה עם אדם, שהיה חדור
שינאה עיוורת לערבים, היתה מעוררת
בה זעם. שושנה סיימה את לימודיה במוסד
החינוכי של בית־אלפא, ונבחרה ללמוד
בסמינר הקיבוצים התל-אביבי, ויחד
עם זאת להדריך את בני הסניף הרמת־גני
של השומר־הצעיר.
כאשר קיבל נתן (הס יגיעו מחר) שחם •*
מי שהיה אז מזכיר הקיבוץ את דו״חות
הלימודים המצויינים שלה, החליט כי מו־
* עם אחיה מאיר הר־ציון.
•• המכהן מזה כמה שנים כקונסול ל
ענייני תרבות בניו־יורק.

נקבע?״ חברי המשק ניחשו את סיבת
אי־הופעתה: שבוע לפני כן היא ארזה
את חפציה, הצטיידה ברימון־יד, הודיעה
לאמה ולמזכיר :״אני יוצאת לטיול. יהיה
זה הטיול האחרון שלי לפני גיוסי לצבא.
בצה״ל לא יהיה לי חופש־תנועה במשך
שנתיים. על־כן הייתי רוצה להשתעשע
בפעם האחרונה,״ אחר הוסיפה בצחוק
קל :״אם אחזור בשלום, אהיה חיילת
טובה.״
היו כמה פרטים שעוררו את חשדו של
המורה יוסף נוישוילר אשר לימד אותה
ידיעת־הארץ וגיאולוגיה ישראלית. הוא
חשש שהנערה יצאה להגשים את חלומה
הישן־נושן: להגיע אל צוקי הארגמן של
פטרה, אליהם הצליחו להגיע שני צעירים
ישראלים, בטרם יצאו חמישה אח
שרידי
המדורה וקופסות־השימורים, אשר
נמצאו בסביבה, היו עיקבותיהם האחרונים
של עודד ושושנה. הם עצמם לא
נתגלו. כאשר עלו החיפושים בתוהו והתקוות
האחרונות כמעט ונגוזו, הופיע
בדווי ישראלי במישטרת באר־שבע וסיפר
לקצין התורן כי בדווים ירדניים התקשרו
אתו, והביעו נכונות להראות את המקום,
שבו נקברו גופותיהם של עודד ושושנה :
״בעיקול של ואדי גאר, שבעה קילומטרים
מערבית לעין־גדי, נמצא גל אבנים.
זה המקום.״
אותם בדווים סיפרו לערבי הישראלי,
כי השניים הותקפו על־ידי שודדים, שניסו
להשיג את הרובה החצי־אוטומאטי של
שושנה. הפרטים שנמסרו התקבלו על־הדעת.
רובה חצי־אוטומאטי הינו נשק
יקר־ערך בוואדיות של סיאל, שבהם עוברת
דרך־המלך של המבריחים. גם הסיפור על
רימון־היד, שהטילה שושנה, לאחר שאזלה
התחמושת, היה הגיוני: המחפשים
ידעו כי ברשותה של הנערה נמצא רימון.
הבדווים היו מעוניינים שהגופות יתגלו
במהירות האפשרית. הם לא ציפו שהחיפושים
יהיו כה ממושכים וקפדנים. התנד
עה המתמדת של ישראלים מזויינים ב־איזור,
שיתקה את אפשרות התנועה של הם,
לא הניחה להם לרדת אל מעיינות
המים, הנמצאים ברובם, בשטח ישראלי.
הגופות נמצאו והוחזרו לישראל. שני
קברים רעננים נוספו אל שורות הקברים
בבית־אלפא ובדגניה. עודד וגמייסטר נק בר
בין הקברים הישנים של קבוצת מול דתו.
שושנה נטמנה בקצה שורת. הקברים
הצבאיים בבית־אלפא, למרגלות הרי
הגלבוע התלולים. היא זכתה, סוף סוף,
להצטרף אל שורות הלוחמים.
* שני הצעירים שהצליחו להגיע לפטרה
ולשוב, היו אחיה של שושנה, מאיר
הר־ציון, ורחל סבוראי. שמותיהם נאסרו
לפירמוס בידי הצנזורה, בשל מיתוס־פט־רה
שרווח באותם ימים.

שםע. רשום

5258

9יע? ק ^ ד ו :
עוד לא טעהת
נסו את החוויה

מה יש לך עד

קשקשים?

שתו פינה קולרה!

*# 001*8אוי

קבלת מודעות
לפל העיתונים
במחירי המערכת

פי ^דקס

טלפיו 227118 , 227117

בי ר סו אידי א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)

נימוס ואדיבות
אינם בושה
חוצפה וגסות
אינם גבורה
אם הינך מאלה המוכנים
לפעול למען איכות החיים
במדינה, אנא כתוב אלינו
ונשלח אליך חומר הדרכה.
אנחנו משתדלים
אזרחים למען איכות חיים,
ת.ד 1097 .גבעתיים

פירידקס שמפו — יעיל נגד קשקשים וגרויי עור הנובעים מכך.
פירידקס שמפו הוא פיתוח מיוחד של מעבדות דר׳ פישר המתמ חו ת בייצור
תכשירים קו ס מ טי ם בידע רפואי.
פירידקס שמפו ריחני ונעים לשימוש.
פירידקס שמפו מחטאאת עור הראש ו מנקה א ת השיער משומן, לכלוך
ומקשקשים.
פירידקס שמפו — דרשו אותו בבתי המרקחת ובפרפומריות המובחרות
ותופתעו גם אתם מיעילותו.

00 קודז 3ו-1<{131ו£1וז 11013 רו 4

^ ס 1מ ¥ק

מוצר של ד״ר פישר.

התחלת האביב

43 שנ ה ליסוד 1י 1-1-11| 1י1.11

30 שנ הלמ ערכ ת הנו כ חי ת

יצוייוו בג ליון פסח חגיג שיופיע

2 6 .3 .8 0 *3

טרמפ
ל|>11ל

הזמן כבר עכשיו מקום
למודעות רגילות וצבעוניות בגליון זה

במדינה ׳
(המשך מעמוד )54
ולפעמים היד, סתם שיכור או מסטול.
באחת הפעמים הללו נטלה לאה סכין מטבח
וניסתה לחתוך את עצמה. אבל הצליחה
רק לגרום לעצמה צלקת על בטנה. בפעם
אחרת חתכה את פניה בזכוכית חדה.
יום אחד כאשר הגיעו מים עד נפש,
הרהיבה לאה עוז בנפשה להתלונן במשטרה.
היא היתה עצורה שם באשמת פריצה,
ואחרי דיבורים עם השוטרים חשבה
כי תינתן לה הגנה מספקת והיא האשימה
את דרוויש בכך שהוא חי על רווחיה.
אולם כאשר יצאה מהמעצר בא דרוויש,
הכריח אותה ללכת עימו לעורך־דין. הוא
איים עליה שיקחנה לחורשה בלוד ויכה
אותה, כי יביא את בנו הקטן שישתין
עליה אם לא תשנה את עדותה. במשטרה
הזהירו אותה והסבירו לה כי אם תשנה
את עדותה היא צפויה לעונש, אך היא
כבר פחדה אז כל כך שהצהירה שכל
דבריה הקודמים הם שקר. וכי דרוויש
אינו חי על רווחיה.
לשאלת סניגורו של דרוויש, ענתה לאה :
״איש לא סבל ממנו כמוני״ ,ועיניה דומעות.
כאשר נעצר דרוויש בחשד רצח
ז׳קלין מרציאנו, נעצרה גם לאה. היא
נחקרה גם על הרצח, ונשאלה מי עמדה
בפינה ליד ז׳קלין כאשר זו נרצחה. לאה
אמרה שהיא לא עמדה שם.
בהיותה עצורה באבו־כביר שמעה מבחוץ
את קולו של דרוויש בא ״לצעוק לה״.
הוא רצה לדעת מדוע !נעצרה, והיא סיפרה
לו שנעצרה בקשר לרצח ז׳קלין.
היא ישבה במעצר כיוון שלא היה מי
שיחתום עבורה לשיחרור בערבות. וכאשר
הודיעו לה שמישהו חתם עבורה הציצה
לעבר הדלת וראתה שם את דרוויש עם
בת־שבע. לאה הנפחדת סירבה לצאת.
״החלטתי סופית לחזור להורי, לכן מסרתי
עדות״ ,סיפרה לאה. הוריה לא רצו לקבלה
בחזרה, אבל המשטרה שיכנעה אותם
לנסות עוד פעם להשיב את הבת הסוררת.
״אבל האחים שלי אפילו לא אומרים לי
בוקר טוב״ .לאה עשתה את הצעד הראשון
לחירות, היא העידה בבית־המישפט נגד
דרוויש.

תעופה
מ־טען ב 71 קו םבזי ־ אדם
״אל־על ,,החליטה לחדור
דבוק הובלת המיטענים הגרמני
בניסיון 7חריך אוז זקנה
ש 7״לופטהגזה״
בעתיד יישבו הנוסעים במטוסים למטה,
ואילו המיטען יתפוס את מקום הנוסעים
— בהכרזת־פתע, ד,מרמזת על חלומות
כמוסים, יצא רולף מרשאם, מתאם
הקמתו של מסעף־המיטען הגדול בעולם,
הנבנה עתה בנמל־התעופה של פרנקפורט.
מרשאם, כמו כל איש מיטען־אוויר,
משוכנע כי הנוסעים הם ספח מיותר במטוסים,
הצריכים להתרכז רק בהובלת
מיטען, המכניסה הרבה יותר מאשר בני-
אדם.
נראה שגם ראשי אל־על החדשים הגיעו
למסקנה דומה, שכן לפני כמה שבועות
ביקר בגרמניה יושב־ראש מועצת־המנהלים,
אברהם שביט, ויחד עם נציג החברה בגרמניה,
יעקב ירון, החל לוחץ על שיל-
טונות־התעופה הגרמניים להתיר לאל־על
לנחות גם בנמל־התעופה של קלן—בון
ולקחת מיטענים מגרמניה לארצות-הברית.
יהודים מעדיפים הולנדים. מאחרי
בקשה זו הסתתרו כמה נימוקים כבדי-
מישקל. כיום רשאית אל־על לקחת מיט־ענים
מאירופה לארצוודהברית רק מאמסטרדם.
תמורת זכות זו קיבלו ההולנדים
זכויות־נחיתה בישראל, העולות על זכויות
הנחיתה של אל־טל בהולנד לצרכי
נוסעים. הם דורשים עתה זכות לטיסה
נוספת לישראל.
חברת־התעופה ההולנדית, קל״נו, חדרה
בצורה מרשימה לשוק־הנוסעים היהודי מ־ניריורק
לישראל דרך אמסטרדם, באמ צעות
תעריפים נמוכים ותשלומי-יתר ל-
סוכני־נסיעות באמריקה. מרבית הציבור
החרדי של ניו־יורק טס לישראל דרך אמסטרדם.
הוא מעדיף את הגויים על המזון
הכשר של החברה הישראלית.
אל־על החליטה לצאת למילחמה נגד
בריחת הנוסעים. היא יכולה לעשות זאת
או על־ידי הורדת מחיריה, או על־ידי צינד
העו ל ם הז ה 2217

צום הזכויות של קל״נז בישראל. הדרך
השנייה סובה יותר, כמובן, אולם אז יכולים
ההולנדים לשלול את זכויות־המיטען
של אל־על באמסטרדם.
המסקנה: הוצאת המיטען מאמסטרדם
למקום אחר, מחוץ להולנד. מה גם שהולנד
חדלה מלהיות מרכז־הובלה למיטען,
כפי שהיתר. בעבר, ואת מקומה תפסה גרמניה,
שהיא היום המעצמה הראשונה
באירופה בכל הקשור לכלכלה.
נחיתה שלישית. כאשר פנו שביט
וירון לגרמנים, וביקשו רשות להובלת
מיטענים מגרמניה לארצות־הברית, נענו
בחיוב. הגרמנים הציעו לאל־על להשתמש
לצורך זה בנמלי-האוויר של פרנקפורט או
מינכן. במקומות אלה נוחתת אל־על להובלת
נוסעים.
אולם אל־על החליטה שהיא רוצה בזכות
לנחיתה במקום נוסף: נמל־התעופה של
קלן—בון. לבקשה זו השיבו עד כה הגרמנים
בשלילה, שכן לופטהנזה נוחתת בי־

נמל־ התעופה קלן־ בון
ארץ מול ארץ
נמל קלן הוא אחד המשוכללים באירופה.
הוא משרת בשנה 2.2מיליון נוסעים,
כמו לוד, אולם, להבדיל מלוד אין
מרגישים בו כלל בתנועה. תיכנונו הוא
כה מושלם, עד כי הכל מתנהל בו חלק
ובשקט. לנוסע בטיסה בינלאומית דרושות
15 דקות סהגיעו לנמל־התעופה ועד עברו
את ביקורת־הדרכונים וקבלת מקום־ישיבה.
נמל־התעופה, שנבנה בשנות ה־סד, עלה
(במחירי היום) 300 מיליון מרקים, והוא
נועד לשרת שלושה מיליון נוסעים. הכוונה
היא להוסיף, לפי התיכנון, בעוד כמה שנים
עוד מסוף או שניים, וכן להכפיל את
יכולת המעבר. נמל־תעופה זה שירת
כימעט רק נוסעים, עד שחברת קאל ה ישראלית
התחילה לרכז בו את הובלותיה
לאירופה. מכלל 92 אלף טון המיטען שעברו
במקום בשנת ,1979 העבירה קאל 84
אלף טון.
לצורכי קאל בנתה הנהלת נמל־התעופה
מחסנים ומסוף מייוחד, והיא משקיעה
מאמצים רבים במשיכת חברות־תעופה להובלות
במיטען במקום. ברור שיש לה
עניין רב ברצון אל־על לרכז במקום את
הובלות המיטען שלה בכל אירופה. המקום
משרת גם הובלות־מימען מצריות, ובאחד
המיקרים נפגשו ממש מטוס ישראלי ומטוס
מצרי חרטום מול חרטום.
אנשי קאל, העובדים במקום, יודעים
לספר כמה עליהם להתאמץ כדי להגיע
לרמת העובדים הגרמניים, העושים כל
דבר כלאחר יד, אך במיקצועיות וביעילות.
ברור שאם תרצה אל־על לרכז בקלן
את הובלות־המיטען שלה, יהיה עליה לעבוד
לפי כללי־העבודה הנהוגים בגרמניה,
שאינם דומים לשיטות וליעילות העבודה
בישראל.
יתכן כי אחת הסיבות ליעילות הגרמנית
היא העובדה שחברת לופטהנזה חייבה כל
עובד שלה במיקצועות־הקרקע השונים
(עובדי-מיטען, כולל פריקה והעמסה, וכן
קבלת מיטען במישרדים, פקידי־כרטיסים
ועובדי דלפקי־הטיסות) לעבור קורם מייו־חד
של שישה שבועות, שבסופו נערכות
בחינות קשות. הוא נערך בבית־ספר מייד
חד למיקצועות התעופה, בעיירה זיהיים
שליד פרנקפורט.
כל עובד חדש של החברה מוטס לשם
מכל מקום בעולם, ואינו מתחיל לעבוד
עד שעבר את הקורס והבחינות בהצלחה.
המקום מאפשר גם קורסים לעובדי חב-
רות־תעופה אחרות, ונציג אל־על בגרמניה,
יעקב ירון, אף בדק את האפשרות
לאמן במקום את אנשי אל־על. ההשקעה
לכל עובד היא יקרה, וכל יום־שהות עולה
לחברה 200 מרקים. אך התוצאות ביעילות
ובמהירות העבודה הן כדאיות —
בייחוד עם רוצה אל־על להתחרות על אדמת
גרמניה עם היעילות הגרמנית.

מטוס מצרי ומטוס ״אל־על״ כנמל קלן
חרטום מול חרטום
נתיים רק בתל-אביב, והם שאלו את ׳אל־על
מה היא תיתן כתמורה למתן זכות־נחיחה
שלישית. בדברים על תמורה מתכוונים
הגרמנים לחלק מהכנסות הקן החדש. אל־על
טרם השיבה על השאלה, אולם בומה שביט
ערך ביקור בנמל־התעופד. של קלן—בון,
לפני גיבוש החלטה.
רצונה של אל־על להשתמש דווקא בקלן—בון
אינו מוזר. נמל־המיטען המרכזי
של גרמניה ושל חברת לופטהנזה הוא
בפרנקפורט. שם מרכזים במסוף־המיטען,
הגדול בעולם, את הובלות המיטען של
לופסהנזה ועוד 21 חברות, העובדות בטרמינל
זה. כ 40-חברות אחרות, ובכללן
אל־על, משתמשות בשרותיו של טרמינל
אחר, המופעל על־ידי רשות נמלי־התעופה.
הטרמינל המרכזי של לופטהנזה מעביר
כל יום 1800 טון, ואין הוא יכול לספק
את צרכיה של הובלת־המיטען, שהיא כיום
החלק המתפתח והמכניס ביותר בחברה.
באגף המיטען מועסקים ),ף 10 מכלל עובדי
החברה ( 3000 מתוך 28 אלף) ,אך הם
תורמים יותר מ־/,ס 20 מההכנסות הכוללות
של החברה, שהיו בשנת 1979 קרוב ל5-
מיליארד מרקים (מזה הכנסות מהובלת
13.7מיליון נוסעים — 3.4מיליארד מרק,
והיתר מהובלת 400 אלף טון מיטען. ההכנסות
מנוסעים גדלו ב~ ,9.20/0ואילו מ־מיטען
ב.)13.60/0-
מכיוון שהתחזית היא גידול של ״ 0/ס !
לשנה במימען המכנים, החלה החברה לבנות
מסוף חדש למיטען, שבנייתו עומדת
להסתיים ב* ,1981 ואשר יהיה הגדול והמשוכלל
בעולם.
בטרמינל זד. הושקעו 250 מיליון מרקים,
והוא יהיה מעין תחנה־מרכזית ל-
מיטען של 99 הנקודות שהחברה טסה
מהן, וממנו יפוזר המיטען למקומות השונים
בגרמניה. הטרמינל הוא כולו אוטומטי,
ויעסיק מיספר קטן של עובדים. המטוסים
יגיעו לצידו האחד ויפרקו מכולות
על מנופים מייוחדים לאחסנה ופירוק, ומן
הצד השני של הטרמינל יעמיסו המשאיות
את הסחורה. שיטת איחסון־המיטענים היא
ר״עולס הזה 2217

מיתקן אוטומטי ממוחשכ להכוונת מיטעני־אוייר *
שיטה מול שיטה
כולה אוטומטית, ונעשית באמצעות מחשבים
מייוחדים, שפותחו על־ידי חברת יו־ניבאק.
מכלל
ההשקעות הוקצבו 50 מיליון מרקים
לפיתוח יחיד־במינו בעולם של מער כת
מחשבים, שתאפשר לקבל הזמנות מיט־ען
כמו הזמנות נוסעים, באמצעות מחשב.
הבעייה העיקרית לגבי הזמנות עתידיות
של מקומות למיטען במטוסים היא שאין
יחם ישר בין המישקל של הסחורה ובין
ניפחה, והיחס משתנה בהתאם לסחורה
המוטסת. חברות איי־בי־אס ויוניבאק גם
יחד עובדות מזה ארבע שנים על תיב-
נות שיטה מייוחדת, ונראה כי השיטה
תושלם רק בשנת .1984 אז כבר לא יס
פיק
הטרמינל
החברה, והיא
במינכן ובעוד
שלוש נקודות
כיום.

החדש לצרכי ההובלות של
מתכננת בניית מסוף דומה,
נקודה בגרמניה, וכך יהיו
לריכוז מיטען במקום אחת

כית־ספר לתעופה. גם אל־על רוצה
נתח מהשוק הפורח במיטען. הבחירה בקלן—בון
באה בעיקר מכיוון שבאיזור זה
אין לופסהנזה עוסקת בהובלות־מיטען,
מכיוון ששיטתה היא לרכז הכל בפרנקפורט.

המיטענים מכוונים על־ידי
לסרטיס־נעיס של ארצות־היעד.

מחשב

אי שי ם
5א חוז ש ל <*111
הלוקש ש7
הח״ס חשף
את הגטו
מעשה נדבנותו או אולי תמימותו של
ח״כ משה קצב חשפה אותו בשבועות
האחרונים, שלא כמינהגו, לעיתונות ולציבור.
לוקש
המשכורת שלו, המצטיין בסכום
(המשך בעמוד )68

אל-חוף באמריקה הגדולה. מישפחות של
יורדים ישראליים, התחילו לייצר את ה־מיכנסיים,
החולצות, החליפות והחצאיות
המשתפשפות אך אף־פעם לא נקרעות.
תוך כמה שנים היו הג׳ורדאשים והששו־נים
מפורסמים מאוד, ובאמריקה של ה־ג׳יו
ן פירסום שווה הרבה כסף.

אופנת קדוש היא כיום יצואנית הג׳ינס
הראשונה לארצות־הברית. מאיר קדוש,
מנהל המיפעל, אינו מגלה בכמה הוא
מייצא, אך הקניינים שבאו בשבוע האופנה
האחרון דווקא לחדר שלו, שבו הציגו
דוגמניות־בובות־מנופחות בגדי ג׳ינס,
העידו כי הוא כה מצליח, עד שהוא מאיים

צרני ג׳ינס ישראליים מתחרים ביניהם
על השוק האמריקאי, נאשר המרוויח
הוא 1הצרכן ,1ן המקבל 1׳וגמאות הרשות
אז גילו תעשיינים אחרים, שמה שעושים
היורדים הישראלים באמריקה, עם
כוח־האדם היקר שם, אפשר לעשות כאן
בבית, עם כוח־האדם הזול בהרבה. הראשונים
שגילו זאת היו בני מישפחת קדוש,
יצרני אוחנה קטנים מחולון.

לשבור את השוק האמריקאי של ג׳ורדאש
וששון. אבל למאיר קדוש קמה תחרות
ממקום שהוא לא ציפה לו. אחיו המבוגר
ממנו, אהרון קדוש, פתח אף הוא מיפעל
לייצור בגדי־ג׳ינס המיוצאים לארצות־הב־רית
ולעוד מדינות באירופה. המיפעל של

}! 1סוון יצרן הג׳ינס הוותיק, יצא בגיזרת מיכנסיים חדשה, גיזות מיכנסי־הרכיבה.
י 1111 מיכנסי הג׳ינס הולכים ונעשים צרים כלפי הקרסול ומתרחבים בירכיים.
אופנת קדוש, היא יצואנית הג׳ינס הראשונה לארצות־הברית ומאיימת על היצרנים שם.
^ חוב המערב־הפרוע. מהסלון יו•
צא האיש הרע, בהליכה קאובואית
טיפוסית. המצלמה עוברת במהירות לצד
השני של הרחוב הרחב. מאחורי הסום
האמיץ עומד השריף. הוא ממתין. האיש
הרע אינו רואה אותו. כשמגיע האיש הרע
למרכז הרחוב, יוצא השריף ממחבוא-
הסוס שלו. המצלמה מתרכזת על פני
הפושע הנדהם. השריף קורא לו לעצור,
אבל כל-אחד מצופי הסרט יודע שהוא
לא יעצור. הוא ישלוף.
ובדיוק כך קרה. בתנועה מהירה שלף
האיש הרע את אקדחו, אך השריף היה
מוכן לכך. אקדחו של השריף פלט אש
ראשונה. האיש הרע נפגע, התנדנד קמעה
ונפל על פניו. המצלמה מתקרבת אל
גופתו שותתת־הדם. חדי־העין מקרב הצופים
יכולים לראות את התווית שעל מיכ־נסי
הג׳ינס שלו 3.01 :־.143110 111 151

זה לא קרה אומנם בסרט מערבונים.
כאשר הוליווד היתה תעשיית מערבונים
עדיין לא כבשו הג׳ינסים מחולון את מולדת
הג׳ינם, ארצות־הברית. אולם כאשר
תחזור אופנת־ד,מערבונים, יהיו בוודאי האנשים
הטובים, האנשים הרעים, ואפילו
האינדיאנים — לבושים בג׳ינסים ישראליים•
כי הג׳ינם הישראלי כבש את ארצות-
הברית.
שליפות האביב
^ כיבוש היה כאילו מתוכנן לפרטי *
• לפרטי־פרטים. שתי חברות אמריקאיות׳
האחת ג׳ורדאש והשנייה ששון,
תפסו במהירות רבה את מקומה של הלי,
והלווים על דוכני חנויות ההלבשה מחוף-

דגמים הרשים

,? .11.8החברה לג״־נסיס, הולכת על קו מיכנסי־הג׳ינס
ההדוקים, ואילו ג׳ינג׳ט, החברה לבגדי־הטור,
שמה את הדגש על אופנה מתקדמת: חצאית צרה ודקט קצר מודגש באיזור הכתפיים.

מנ שים הישראלים את
שבת, אבל בכל הנוגע לביזנ׳ס הם מתחרים
קשים. האחד לא נכנם לחדרו של
השני, והשני לא מפרגן לראשון אצל
הקניינים.
אך לא רק מישפחת קדוש עוסקת בג׳יג״
סים ליצוא. חברת אף־יו־אס לא רצתה
להיכנס הישר ללוע־הארי, לשוק האמריקאי.
מנהליה חשבו שתהיה זו אך חוצפה
מצידם, להתחרות עם ממציאי הג׳ינם,
ועם תרבות אמריקאית שלמה, לכן החליטה
אף־יו־אס לייצא קודם־כל לארצות-
אירופה. כשהאירופאים מחליטים לה־סיר
את החליפה והעניבה, הם לא כל־כך טורחים
לברר מהי מולדתו של הג׳ינס שהם
לובשים. ראו אנשי אף־יו־אס כי־טוב,
והחליטו להעז יותר. בשבוע־האופנה ה שנה,
הם כבר פתחו את דלת חדרם במלון
הילטון, בפני קניינים אמריקאים. המיב־נסיים
מיכנסי־סבא, ואפילו מיכנסי־רכיבה
— הכל ג׳ינם כחול־לבן.
חברת האופנה ג׳ינג׳ט ידועה בעיקר
בגלל בגדי־העור שלה. ההצלחה האירה
להם פנים, והם החליטו לרדת גם אל
העם בצורה ג׳ינג׳טית. מתכנן־האופנה של
ג׳ינג׳ט, אבי טנצר, שעיצב גם את בגדי־הג׳ינס
— ואפילו בג׳ינס יש הרבה מה
לעצב ומה לחדש —מאמין שהג׳ינס יחזור
להיות הלבוש האופנתי־ספורטיבי. הוא
טוען כי תקופת־הקורדרוי עברה מן העולם
ואת מקומה תופס בביטחה הג׳ינס.

ג׳ינס
בצהוב
מייצרת בלו־לוק
*1*111*111
בגיזרה
1#נ 1-ו ג׳ינסים
ספורטיבית, כאשר צירי המיכנסיים מודגשים
בתפרים לבנים. בעל בלו־לוק הוא
אחיו של יצרן בגדי־הג׳ינם, קדוש.
אהרון, בלו־לוק, שכר לעצמו חדר, בשבוע
האופנה האחרון, באותה קומה שבה הציגה
אופנת קדוש.
בין האחים שוררת ידידות חמה, והם
נוהגים לבוא אחד אל השני הביתה בערבי-

!1071 יי!׳1171

^ שה להכיר בג׳ינס של ג׳ינג׳ט ש־
*ן שהוא ג׳ינס. טנצר משלב צבעים
בתוך הג׳ינס המסורתי, ויוצר יצירות
צהובות עם ג׳ינס, כמו למשל — ז׳קט
דו־צדדי, שחלקו הפנימי עשוי מבד מעיל-
גשם, והחיצוני מבד ג׳ינס. במיכנסיים יש
פחות חידושים. הקו שלהם אחיד. הולך
וצר בחלק התחתון, ובעל שני רוכסנים.
החצאית מכופתרת לאורכה בחלק האחורי,
כשמעליה ז׳קט קצר, בעל כתפיים מוד גשות
בתפרים. השיגעון של ג׳ינג׳ט הוא
מיכנסי סקאי, ההולכים יחד עם ז׳קט ג׳ינם
המודגש באיזור המותניים.
בשורות חדשות לא הצליחו אומנם
להיקלט אצל האמריקאים, אבל אולי יציל
הג׳ינם את הדימוי הישראלי ביבשת ה גדולה.

חצאית
הג׳ינס האופנתית היא חצו
1 1 1 / 1 1 /״ י 1אית צרה הנרכסת לאורך. לפי דברי
הקונים, אופנה זו מתקדמת מדי ועדיין לא נקלטה.

תחרות

שני יצרנים נוספים חוזחרים בשטח הג׳ינס. האחד, בעל אופנת קדוש,
והשני הוא בעל אופנת בלו־לוק. שניהם מנסים לכבוש את השוק
האמריקאי, מולדת הג׳ינס. קניינים שבאו מארצות־הברית גילו עניין בדגמים הישראלים.

^ 0 ׳* 0 1 *1 | 3מראה אופנתי בג׳ינס, אשר תפס למעשה,
^ י ו -ויוי במראה הספורטיבי, את מקומו של הקור־רבות.
שנים
כיה. במשך אופנתי שהיה דוחי

תנ א

במדינה

וזהו ) £111<:41א 4
הזדמנותהמחץ!
טעונות סטריאו ממוזסן היבואן

א. עםפגמיםחיצוניים
78/7זה)
(בארי

ב. דו מי 9

3שני םאח ריו ת
מחירים לדוגמא;( :כולל מע״מ) ל״י
הפריטים

הנחה

כמקום ל״י

מגב רי ם 10.500.- :
ר סי ב רי ם13.200.- :
טיונ רי ם 7.500.- :
ר מ קו לי ם13.500 - :
טיי פי ם >דק) 15.400.-
פ טי פוני ם10.800.- :

52*70
48*70
י<54*7
39*70
41*70
34*70

22.080.25.450.14.000.22.000.28.200.14.240.-

המבצע מוגבל עד אזילת המלאי,
המכירה במזומן בלבד! פתוח עד 7בערב.

תל־אביב

ירושלים
פיילוט הצפירה ,19
טל׳ 336231/2

לני-חנוך
בנין כלל,
יפו ,97 טל׳ 242534

חיפה

קרית מוצקין
פיילוט קרית, אליעזר,
בכר מאירהוף ,8טל׳ 531543

א.ע. שיווק והפצה
השופטים ,7
טל׳ 04-710143

נהמו מאוד להיות חשוב
או ׳ותו תשוב להיות שמד

האם ניסית פעם להיות נחמד כמשל
לפקיד בדואר, לנהג באוטובוס,
לשכן מ ה קו מ ה החמישית, סתם ככה,
מבלי לצפות שתצמח לך מזה תועלת ו
היה נחמד, אמור מלה טובה !

אנחנו משתדלים
לאזרחים למען איכות חיים, ת.ד 1097 .גבעתיים
לקבלת חומר הדרכה, כתום

וסלטים כ י־לף! 9
סלטים ב
ודא רח הברזל 33 טל 483948
חדרה.רח׳הרברט ססואל 94 טל:ד063-2462
חיפה. רחי קבוץ גלויות 95 טל 667878 :

(המשך מעמוד )65
נטו זעום, היה הראשון שפורסם כמות-
שהוא.
הסיבה שהניעה את חבר־הכנסת להיות
דוגמה לציבור היא משכורתו החודשית,
בסך 19.412,02 לירות.
משה, רעייתו גילה, התאומים אריאל
ודגנית בני ה־ ,9נועם בן דד 7וישראל
הפעוט מתגוררים בבית בן ארבעה חדרים
קטנים בקריית-מלאכי.
את הבית קנו משה וגילה לפני עשר
שנים, כמה חודשים לפני שנישאו.
קצב נולד בפרס. בשנת ,1951 בהיותו
בן חמש, עלתה מישפחתו ארצה. שיכנו
אותם בקריית־מלאכי, במחנה־אוהלים.
שלוש שנים הם חיו שם ללא שירותים :
״היינו הולכים כשני קילומטר,״ נזכר קצב
״כדי להתרחק מהאוהלים. ושם, בשדה
הפתוח היינו משתמשים כבשרותים. חיינו
בתנאים קשים מאוד וגם תעסוקה לא
היתד.,
בית־ ספר מאולתר .״בוקר אחד שיחקתי
בחוץ, בחול, עם עוד כמה ילדים.
פיתאום עמדה לידינו אשד, שאמרה :״ילד,
אתה רוצה ללמוד?״ עניתי :״כך היא
לקחה אותי לאחד האוהלים במחנה. היו
שם שני ספסלים ואבן גדולה. על האבן
עמד המורה. התחלנו ללמוד. לבית־הספר
המאולתר קראו בית־ספר האחים והמורה
היתד, רבקה גובר שעל שם בניה נקרא
בית־הספר.״
מהאוהלים עברו לצריפים ״אלה כבר
היו וילות פאר.״ שם נולדו למישפחת קצב
עוד תשעה אחים ואחיות. אח אחד נפטר
מחנק, כי לא היו רופאים ותרופות במעברה.
כעבור זמן עברו ההורים לבית בן
חדר אחד, ובמשך השנים הרחיבו אותו,
והם מתגוררים בו עד היום.
משה הוא בכור הבנים במישפחת קצב.
צעיר אחיו הוא היום בן .10״כשאני
התחתנתי אמא שלי היתר, בהריון, היה
לה מאוד לא נעים למרות שאני חשבתי
שאין בזה כלל בושה.״
משה סיים את בית־הספר היסודי בקר-
יית־מלאכי, פנה לפנימיה בבן־שמן, ועזב
כעבור שנתיים, כשהחליט שעליו לחזור
הביתה. הוא המשיך את לימודיו בבאר־טוביה.
המצב בקריית־מלאכי היד, חמור,
והנער הצעיר החליט להלחם. ההתלבטות
היתד, בין רפ״י לתנועת החירות .״היד, לי
ברור, שאני לא הולך עם העסקונה המקומית
של מפא״י. פעילותם במקומנו הרגיזה
אותי מאוד, לבסוף החלטתי ללכת
עם חירות. אני חושב שהאישיות של בגין,
וההיסטוריה, המחתרתית שלו הן שהניעו
אותי. ככל שעבר הזמן היה ברור לי, כי
דרכם הרעיונית היא דרכי שלי.״
חבר המועצה הסייד. הוא שירת
כקשר בחיל־השיריון. ואחרי־כן ,״כשעברתי
פעם בירושלים,״ כדבריו, נרשם
לחוג לכלכלה באוניברסיטה. את שכר-
הלימוד, הוא הרוויח בעבודה כמורד, למתימטיקה.
כשהיה
בן ,24 החליט לרוץ לבחירות
לראשות מועצת קריית־מלאכי. הוא נבחר,
אך באינטריגות פנימיות הופל, כעבור
שלושה חודשים. הוא התחיל לפעול כחבר-
מועצה באופוזיציה ולפרנסתו הועסק כ־סייד
.״התביישתי נורא,״ הוא מודה היום.
״חשבתי שהבוחרים שלי יחשבו שזה לא
מכובד. בבוקר הייתי נכנם למכונית כמו
גנב, בשקט, שאיש מאנשי המקום לא
יראה אותי. הקבלן, שהיה קרוב מישפחד,
שלי, היה שולח אותי לקיבוצים בסביבה,
שלא יזהו אותי. היום אני צוחק על עצמי,
אבל באותם ימים...״
פעילותו של ח״כ קצב במיפלגה גדלה
והלכה .״יום אחד אני פותח את העיתון
ורואה ידיעה :״השופט בנימין הלוי, עזר
וייצמן ומשה קצב נבחרו למרכז חירות.״
זה נראה כמו בדיחה, איפה אני ואיפה

הקאריירה שלו הלכה ופרחה. הוא נבחר
לראשות־ד,מועצה, אחרי כן כחבר־כנסת,
ובבחירות האחרונות זכה ב 760/0-מקולות
הבוחרים בקריה. והשיג בזאת שיא ארצי.
את גילה רעייתו, הכיר כאשר היתה
מזכירה באגודת בני-ברית, ומשה היה
ראש־הלישכה הצעירה. גילה, בת להורים
ממוצא פולני־רוסי היתד, צעירה תל־אבי-
בית טיפוסית שידעה שאם היא מתחתנת
עם משה קצב הא עוברת איתו לעיירת

הפיתוח שלו .״אז מה?״ היא אמרת ,״היה
ברוד לי אז, וברור לי גם היום שקריית־מלאכי
היא הבית שלי, ואני אוהבת להיות
כאן, בכל־פעם שאני נוסעת לתל־אביב,
אני ממהרת לחזור הביתה.״
בביתם הם מנהלים אורח חיים דתי,
ואינם מוותרים על התפילה בבית־כנסת
בשבתות.
בימים של ישיבות הכנסת, הוא מגיע
בבוקר לירושלים, וחוזר בערב לבניין
המועצה בקריה. את הילדים הוא רואה
בעיקר בשבת. זהו יום הפגישה הרישמי
שלו עם כל בני־המישפחה, ההורים ועשרה
אחים ואחיות, שגרים כולם בקריית־מל־אכי.
פסק־
זמן לספורט. ח״כ משה קצב
תומך בכל פעילות ספורטיבית שנעשית
בקריה. הוא היה הראשון שהתחיל לשחק
טניס במיגרש החדש שנבנה שם, הוא תומך
בשחקני כדורגל, ולפעמים גם לוקח
לעצמו פסק־זמן ומשחק איתם.
״בשביל לתפוס שלווה,״ כדבריו, הוא
מתפנה מכל עיסוקיו, עוזר לאשתו להשכיב
את הילדים לישון, ומדפדף באלבומי-
הבולים שלו .״יש לי בולים רק מישראל
ופרם, שתי המדינות היחידות שאני מכיר
היטב.״

מי שפט
הכר את המומחה

רק גסתייס, הגיסיון
הכושל?קייס תיקשורת עס
החשוד,החרש־אילס וכסר
הניעה חשודה חרשת־אילמת
אף היא
הופעתם של חרשים־אילמים בבית״
המישפט אינה שכיחה במיוחד. אבל ביום
השני שעבר, הובאו, לפני השופט דויד
שטיינמץ, שני חשודים חרשים. אחד מהם
הוא מי שמשערים כי שמו מחמוד חסאן-
סלים. הוא חרש־אילם, שנחשד כי פרץ
לקונדיטוריה.
בא־כוח המישטרה, רס״ר ששון דורי,
ביקש לעצרו לחמישה ימים, למרות שהעבירה
שנחשד בה. אינה חמורה. ואכן,
המעצר נדרש רק כדי לברר, בתוך תקופה
זו, את זהותו של החשוד. הבחור הצ עיר
אינו מדבר וגם כתיבתו אינה מע לה
שום־דבר משמעותי, ובמצב־זד, לא
ניתן להעמידו לדין.
השופט שטייגמץ, שרחמיו נכמרו על
בעל־המום ד,מיסכן, התפלא למישמע הבקשה
המוזרה .״מי שזהותו אינה ברורה
עומד לדין? זה המסרב להזדהות נענש
בישיבה אינסופית במעצר?״ בא־כוח ה־מישטרה
ניסה לשכנע את השופט כי ניתן
יהיה להתגבר על הבעיה הטכנית תוך
כמה ימים .״נצא איתו לשוק הכרמל, שם
עובדים כמה אילמים מחאן־יונס. אנו משערים
שמישהו שם יכיר אותו.״
השופט פנה אל החשוד, אך כל מאמציו
להוציא ממנו מידע על עצמו, ולו גם
הבסיסי ביותר, עלו בתוהו. גם המתורגמן,
מר אבני, אשר השתדל אצל החשוד
בתנועות־ידיים נמרצות, לא הועיל. וכך,
בלית־ברירה ובחוסר־רצון בולט, נאלץ
השופט להיעתר לבקשת המישטרה, ועצ רו
לחמישה ימים.
השיטה האינסטינקטיבית. עוד
בטרם הספיקו הנוכחים להירגע מהדיון
החריג ששמעו זה עתה, הועמדה לפני
השופט צעירה, חרשת גם היא; אסתר
גבאי חשודה בתקיפת עובדת־סוציאלית
ובהתפרעות בלישכודהסעד שבשיכון־דן.
במיקרה זה הסתפקה המישטרה בשיח־רודה
בערבות. מכיוון שלא נתעוררו
קשיים מיוחדים, וכל שנדרש ממנה במע מד
זה, היד, מסירת גירסתה, לא הוזעק
המתורגמן המומחה, מר אבני.
לקיום התיקשורת הדלילה, דאג השוטר
מינץ, שהוא מתורגמן לעת־מצוא, כים־
עט מכל השפות. הוא פשוט צעק לתוך
אוזנה בקולו הרועם, את כל שנדרש לקיום
הדיון. ולמרבה הפלא, מה שלא הצליח
המומחה במיקרה הקודם, עלה בידיו
של מינץ בשיטה האינסטינקטיבית. ה חשודה
שוחררה בערבות ללא כל בעיות.
ה עו ל ם הז ה 2217

ע מו ס קינן במייצו .״דור ס פ רו תי א בו ד ־
שיחזור

לפני קרוב למחצית השנה ראה אור
קובץ הסיפורים סתיו ירוק מאת קומיסר
מפ״ם ברשות־השידור בעבר, וקונסול לענייני
תרבות של ישראל בהווה בניו-יורק,

כתן שחם *.

אץ ספק, שקובץ זה מהווה שירטוט
קרדיולוגי של דור סיפרותי שלם, אופיו
וטוהר־העט (כמעט מתחרז עם טוהר הנשק).
המאפיין לטוהר־העט בקובץ, שבו כינס

גיבורו של נתן שחם

ני 31 שנה טבל סאשקה יולין עירום בחוף אילת. הוא שימש
שחם את מיבחר סיפוריו מתקופה בת יותר
משלושים שנה, אלה הסיפורים שלא כינס
בסתיו ירוק.
קרוב למחצית השנה אני ממתין למבקרי
הסיפורת של מוספי הסיפרות ביומונים
שיבחנו נקודה זו. יורם ברונובסקי
(יוחנן רשת) כתב :״דרושה מידה של
אורד ת ה להסיר את הרתיעה האינסטינק-
טידוית מסיפורי טרקטור־חציר־מישלטים־
קיבוצניקים גב׳ בשם עליזה שינהר,
מציינת בסופה של ביקורת דלוחה למדי,
כי ״יש להצטער על־כד, שהסיפורים המכונסים
כקובץ, סתיו ירוק׳ ,שנכתבו כתקופות
שונות, מופיעים כספר ללא ציון זמן
כתיבתם וללא ציון תאריך פירסומם הראשון...״
בחינה
קצרה של מאגר סיפוריו הקצרים
של נתן שחם, מגלה קובץ, שראה אור
בשנת ,1949 תחת הכותרת האלים עצלים **,
* נתן שחם — סתיו ירוק; סיפורים;
הוצאת סיפריית פועלים ; 222 עמודים
(כריכה רכה).
•* נתן שחם — האלים עצלים ! סיפורים ;
סיפריית משלט; הוצאת סיפריית פועלים;
133 עמודים (כריכה רכה).

את פאשקה — והוא היוז כזמנו פופולארי
מאוד — הכית כאדם חפרתי ופעל מרץ,
המתיידד עם פל אחד, נדחף לכל החותם,
מרכה לדפר ולנאום. רק כמקרה אחד
הסתפק כנאום קצר. היה זה כאשר הגיע
לאילת עם ראשוני הכוכשים. לאחר הנפת
דגל ישראל כמקום, ניגש סאשקה פוליט־רוק,
כפי שכינו אותו החיילים, לומר
מספר מילים. הוא אמר רק :״תחי אילת ! ״
והוסיף קללה תמית עסיסית שסיומה מתחרז
עם אילת אחרי קללה זו, התפשט
סאשקה, ולמרות החורף, היה החייל העברי
הראשון שטבל בים אילת ביום כיבושה
(ראה: תמונה) גם ברידתו לים לא שכח
לחבוש את כובעו המיוחד שבעזרתו הסתיר
את קרחתו...
דיוקנו של סאשקה יולין שימש —
בהוראה מטעם מפקדיו בפלמ״ח, או שלא

״מוקשים לא נמצאו שם. באמצע החצר
נזדקר תווץ חשוף. גמרו אומר להגיף
דגל׳ אך לא נמצא בכליהם. מישהו נטל
אגד־חבישה והחל מושח אותו כדיו. המגן-
דויד נתמסמם כצורת?דגול ואלו כשביל
שני הפסים לא הספיק התו, לפיכך נמצא
האחד עכה מן השני. כשפרשו את הדגל
נתכרר כי הפסים עקומים. אף־על־פי-כן
הגיפו את הדגל הזה.
לא היו כמקום אנשים כדי טכם, הטכס
גם איננו טכוע בדמנו. שלושה־עשר איש
היו שם. ארבעה אחזו כמוט והחמישי
טיפס למעלה לקשור את הדגל * .ארבעה
הלמ לתצפית, ושלושה עמדו והתמננו.
איש אחד עמד ת ם כחרדת־קודש ושר *ת
התיקווה לכדו, כתע שהונף הדגל הלאומי
כסוף המסע — פיסח.״
והמרגל סאשקה, ששר את רתיקווה,
ברגע שהונף הדגל הלאומי, מתואר הלאה,
בידי נתן שחם :״אחר-כד פשט את בגדיו.
צינת ערב לחה ירדה מן החתם. רגע
הבהיק לוכד גופו ביתק צהבהב. רגליים
עיקלות, לא משוערות, רזות, איבתם
רפויים, וקפץ חמימה ואחר שכמה צברים,
בסיפורו של שחם, משוחחים עם
סאשקה, ואחד אומר :״בצבא האדום הוא
היה קצין סאשקה ״לכש את בגדיו,
חבש את כובע הפלדה, ובעוברו ליד דגל־הדיו
חזר והצדיע...״
מחר בי״א אדר, יחגגו באילת את מלאת
31 שנה לכיבושה. השנה חוגג נתן שחם
31 שנה לחיבור דגל הדיו — מטעם, או
שלא מטעם — ועושה מן הסתם את חשבון־
הנפש של הקומיסר, את חשבוך הנפש של
הסופר, את חשבון־הנפש של נספח־התרבות.
אין ספק, שבסיפור זה, בדומה
לסיפורים אחרים שלו (סיפורים שאותם
אין שחם מעלים מאסופת סיפוריו) ,הוא
מייצג כזב של דור אנשים, דור של פוליט־רוקים,
של קומיסרים, אשר מינו את עצמם
להיות דובריו הסיפרותיים של דור שהלך
למילחמה ממנה הוא לא שב.
בדומה למרבית בני דורו הסופרים,
שהגיעו למרומי הישגיהם ה״סיפרותיים״
בשנות העשרים לחייהם, הסיפור דגל הדיו,
העוסק בסאשקה פוליטרוק, אינו משמש
-מופת לסופר טהור עט.

גיבור לסיפור ״דגל הדיו״ מאת נתן שחם 6 .שנים מאוחר
יותר, הוא נתפס כמרגל למען ברית־המועצות, נשפט ונכלא.
הסיפור הופיע בקובץ ספריו של נתן שחם האלים עצלים ב־.1949

מתחת לכזבים

קובץ שתרם כמה סיפורים לסתיו ירוק.
דומה שסיפור אחד, המופיע בהאלים עצלים
ואינו מופיע בסתיו ירוק, יצול להעיד כהעד
העיסה על אופה.
הסיפור הוא דגל הדיו שבו מנסה שחם,
שליווה את מהלכי מילחמת־העצמאות,
להביא את סיפורו של אחד מהחיילים
הראשונים שהגיעו למיפרץ אילת.
אלא שמסתבר, כי גיבורו של נתן שחם
היה גיבור גדול יותר בחייו הפרטיים.
גיבור דגל הדיו היה גיבורה של אחת
מפרשיות־הריגול המרתקות ביותר של
ישראל, שפורסמה בהרחבה בשבועון זה
בשנת ( 1956 העולם הזה )999 ,תחת הכותרת
סשקה יולי! הולך לרגל. הגיבור היה
אלכסנדר (סאשקה) יולין, קצין־תרבות
לשעבר, שאלוף (מיל ).יג א ל אלין, היה
שושבינו בחתונה. זה גיבורו של קומיסר

הסתיו
של הקומיסר

עו לםהפלאשלה מו סי ק ה

התרבות של הפלמ״ח, נתן שחם, שתואר
בסיפור דגל הדיו.
בכתבה סיפר העולם הזה את סיפורו
של סאשקד! יולין :״בסדר הגיוני וב־סיגנון
קריא, העלה אלכסנדר יולץ את
פרשת חייו, החל כימי ילדותו כעיירה
האוקראינית, דיר הצטיינותו כנער באירגון
חטיפת קומוסומול כעבודה כמיכתת, פיר־סוס
כעיתונאי מוכשר בעיתוני הקומוסו־מול
* ,הצטיינות כצכא האדום במילחמת־העולם
השנייה, עליה לדרגת סגן ומינויו
כמושל צבאי כאחד ממחוזות צ׳כוסלוכקיה
— ועד עלייתו ארצה.
גם כמדינת ישראל הצליח סא׳טקה ככל
דרכיו. הוא התגייס לצכא, שידת כקצין־
תרבות בגדוד של הפלמ״ח, היה כין
משחררי עכו ואילת. ידידיו האי״טיים היו
יצחק שדה, יגאל אלון ושאר מפקדי
הפלמ״ח. הוא הקפיד להצטלם עם כולם,
חכוק ומאושר. אפילו תמונה כהכרת כן-
גוריון שמורה עמו.
כל סיפוריו היו נכונים בתכלית. לא
נמצא כהם גם צל של ספק. כל מי שהכיר
* תנועת הנוער של המיפלגה הקומוניס׳
טית בברית־המועצות.

בהוראתם — דמות לתיאור מרכזי, בסיפורו
דגל הדיו. הסיפור מתחיל במחגות־ד,עקורים
באירופה, שאחרי מילחמת־העולם. סאשקה
היודע עברית, פוגש את המספר, שהוא
צבר, ושואל אותו :״יש שוק שחור כארץ
ישראל?״ ועוד שאלות.
המספר, הפלמ״חניק הגזעי והגאה, שב
משליחותו ארצה, ובאחד מהקרבות הוא
פוגש בסאשקה המייצג את כל שניתן
להמציא כ,אנטי־צבר׳ :״גוץ, מכוער, גוף
כלתי־מכוגר( .כן כמה הוא, שלושים או
ארבעים?) פרצוף עגלגל ללא קו גכרי
אחד. עיניים כהות מתרוצצות, קצרות
תאי. שער קלוש, חוטם עקום־קווים
ואוזניים גדולות. ורק כחיתוף הפה ובתנו־עתו
היה משהו מוזר, ילדותי וכעבור
שלושה חודשים, פוגש ה,גיבור הצברי׳
שוב את, סאשקה׳ :״היה זה כחצי היום
העשירי למסע הכיבוש המדברי. מסע זה,
כגבול משא־ לב היה לילודי האדן. חלום
נעורים יצא מתחום החזייה ונתמלא מלו
כמו יקיצת־קסמים ...האם לא נפגשנו
פעם? לא ייתכן ...והלא אני כל־כד זוכר
את תווי פניד, כבירור כזה...״
היחידה הצבאית מגיעה אל אום־אל-
רשרש, וכך מתאר נתן שחם, את,סאשקה׳ :

מתחת לכזבים שהועמסו על הסיפרות
העברית במשך יותר מעשרים שנה רחש
הרמץ האמיתי של דור תש״ח. מתחת
לכזבים נוסח דגל הדיו, הם יגיעו מחר
וקרא לי סיומקה ומגיפת המגדת (בעיקר
אהרון מגד) ,חי והתקיים לו דור סופרי
תש״ת האמיתי: פיגחס שדה, יהודה

עמיחי, עמליה כהגא-ברמון, עמום
קינן, ועוד כמה מספרים מוכשרים שהרמץ

שלהם כבה אט באט.
בעיני אין הסיפרות הרישמית של דור
תש״ח, מתמקדת ביצירות כימי ציקלג
של פ>מילנם קי) יזהר, סיפורי המטעם
של נתן שחם (ראה: שיחזור) ,סיפורי
הדוברות של אהרון מגד ואחרים. בעיני
קיים מיתוס האבדון של דור תש״ח בספריו
של עמום קינן בתחנה, חדלת הכחולה
ושואה .2מסיבות השמורות עם קינן, הוא
טרח, בשלושה ספרים אלה, לעשות כל
שביכולתו להעלים את כאב דורו, בין
השורות והסמלים.
בסיפרו החדש מתחת לפרחים * ,תוליז
* החייל שטיפס למעלה לקשור את הדגל
לתורן, היה ברן, אלוף (מיל ).אברהם אדן.
* עמוס קינן — מתחת לפרחים ; הוצאת
פרוזה; 250 עמודים (כריכה רכה +
הדפסים).

_ 619

--נמר של 1״ ר(המשך מעמוד )69
קינן את כאב דורו, ומיתוס האבדון של
חבריו בכותרת הספר. מתחת לפרחים הוא
אנתולוגיה מרגשת, האוצרת בתוכה מיבחר
של קטעי כאב הדור, בעטו השנונה של
עמוס קינן.
חיות לשונו של קינן כסופר היא עצומה
וחסרת מתחרה. לשונו עומדת במיבחן של
30 שנות חיים בעוד שלשון סופרי תש״ח
המיקצועיים אינה עוברת. סיפורו ארץ
חדשה, פורסם בעיתון הכנעני אל״ף בשנת
,1949 והוא נפתח בנוסח :״אפולו הסתכל
בשעונו וניגש להשקות את הסוסים. לאחר
שגמעו די צרכם מהנקטר וזוררו מחמת
הצינה, טפח על צוואריהם בחיבה והחל
במעשה הריתמה לשון חיה זו, עוברת
כחוט השני, בכל עמודי מתחת לפרחים,
חייל אלמוגי• סיפור הכותרת של קובץ
הסיפורים, הוא מיני־רומן, תחת הכותרת
מתחת לפרחים, שהפרק הראשון שלו המוח
העברי המשתחרר, פותח בהצגת עולם
הזיותיו של איש מחתרת צעיר :״המצאתי
פצצה מגנטית נגד מטוסים ומטרות נעות.
העיקרון היה פשוט: פצצת רקיטה רגילה...״
והמטרה היא :״תיארתי לעצמי מה
יהיה באשר יתחילו לנצל את המצאתי,
אפילו בקנה־מידה קטן. את תדהמת העולם,
כאשר יוודע שעם קטן ועני, אשר נשקו
המעט עלום בפליקים, אשר האנרגיה
הרוחנית העצומה שלו נתונה בכבלים של
גזירות וחוקים זרים, מצא דרן־ להצמית
את מטוסי המשעבד, את הטנקים שלו,
והטיל עליו פחד אירציונלי.״״
באמצעות מיני־רומן זה מביא קינן דור
המהלך בבור של הזיות. דור שהכריז
מילחמה על אימפריה. קינן תוהה בסיפורו
זה, על שורשי אותה הכרזת מילחמה,
משהו בנוסח: הידעת את המעיין ממנו
לגמנו וכר ...תיאור הדור נעשה באמצעות
דרך של נקודות מיפגש. דיזנגוף מחד,
מיסעדת־הפועלים והאוניברסיטה בהר־הצופים,
ירושלים. בין השומר־הצעיר
והלח״י. בין המשיקים הללו, נע המספר,
איש־המחתרת, כסהרורי, כאשר מסביבו
נפלטות להן בעוקצנות אימרות כמו:
״ומי שעולה על הגרדום יעשה זאת כשימחה
ואל יעמיד פנים מעוגות של עולה על
הגרדום.״
עמוס קינן מוליך את הקורא בנופים,
מתל־אביב לירושלים ובחזרה, ואחר־כך
עד לעפולה, בשעה שהוא עורך מיפוי של
הנשמה, של הכאבים, של מערכות הרגש
שמסתתרות להן מתחת לציניות מיקצועית.
בפרק החמישי של המיני־רומן, הפרק
הבית העקום ברחוב דיזעוף טמון כל
האני־מאמין הפוליטי של עמום קינן, או
המספר של מתחת לפרחים. אם כי, אין
ספק שאני־מאמין זה חוסך מהקורא את
האידיאולוגיות נוטפות השומן, של ״ארץ-
ישראל העובדת״ או כפי שזו באה לידי
ביטוייה ביצירות סופריה.
את המיני־רומן הזה מסיים קינן בצינסקה
מרירה :״לאחר מכן פרצה המילחמה,
וכולנו הוטלנו אליה ללא רחם. מי ככה
ומי בכה, מי בהכשרה המגוייסת ומי
מהסדנה ומספסל הלימודים. דם ואש ותימרות
עשן כיסו את המולדת. על עלילותיה
המופלאות של מילחמת גבורה זו יספרו
הנותרים ממנה, ביום אשר יבוא, היום
אשר חלמנו כי בוא יבוא.״
במילים אחרות, עמוס קינן מת במילחמת
,1948 והותיר את סיפור המילחמה ל״ינות־רים
ממנה והמשך הסיפורים בקובץ
מנתק את המספר המתמשך, או לעתים
הקולקטיבי מהארץ, שולח אותו, או אותם
לתחנה, לארצות אחרות, לחלומות רחוקים,
לגלות מרצון, להזיות, עד לקביעה המרירה :
״שמי עמום קינן. אני אמריקאי. נולדתי
בתל־אביב, אני חי בתל־אביב ושפת אמי
היא עברית ...אני מגיע להשלמה עם
הגורל כאשר אני מאז ץ ליוהאן סכסטיאן
כאד ...ארתור קסטלר עזר לי כמו בילעם,
לשבץ את חיי בנקודה מסויימת באותו
קוטב שחור, אפל, של אלימות מהפכנית...
אלתרמן לא אומר לי מאומה. יאיר הורוביץ
זר לי. דויד אבידן אינו שייך לתרבות
שלי. עגנון משעמם אותי. נחום \ גוטמן
כולו, על ציוריו ועל סיפורי הילדים שלו,
הוא המרכיב הקטנטן שבי, מרכיב הולד
ומצטמק, של איזו חוויה תל־אביכית.״
מתחת לפרחים הוא ספר של יליד תל-
אביב, הזוכה להספיד את עצמו, דורו ועירו
עוד בחייו. הוא מספיד את הערכים שלמענם
לחם, את המדינה שלה הקריבו חייהם
הטובים בחבריו. מתחת לפרחים נועד ל האיר
עיניים, להעיר נשכחות, ולומר כי
מתחת לכזבים ששפך עלינו דור שלם

מסתתרת אמת טהורה. זה סיפור שאומר
בין השורות, כי מתחת לציניות האכזרית
של קינן מסתתר לו תום אינפנטילי, שהוא
בחינת קמצוץ המלח לטעם החיים שלנו
בארץ הזאת. קמצוץ מלח שהסיפרות הישראלית
במשך שלושים שנה עשתה כל
שביכולתה על־מנת להרחיקו מן ההכרה,
ואפילו מסף ההכרה שלה. עמוס קינן עבר
בספר זה את מחסום ההכרה.

תווים

צליל וקצב
מעטים מאוד הם סיפרי ההדרכה למו סיקה
בעברית, ואלה שבנמצא הם מיושנים
למדי. טוב עשתה המועצה הציבורית לתרבות
ולאמנות /המיפטל לספרות מוסיקה
שפירסמה בשותפות עם הוצאת עם עובד
את סיפרם של המלחין גננ׳מין בריטן
ואימוגץ הולסט המוסיקה עולם הפלא*,
מעלתו, העיקרית של ספר זה, שאינו
ספר עיוני כבד, אלא ספר המפרק את
נושא הצלילים, הקצב, הכלים, התווים,
המערכת והתיזמורת לסיפור פשוט של
המוסיקה, פשטות שרק רב־אמן כבנג׳מין
בריטן בכוחו לפשט. דרך תולדות הצליל
והקצב, דרך שירים ושרים, כלי־הנגינה,
הדראמה במוסיקה, הסיגנונות במוסיקה,
מיזרח ומערב, קומפוזיטור — מבצע —
מאזין ומילון מונחים קצר, מוצג עולם
הצלילים על פחות מ־ 100 עמודים, ומעניק
השכלה ומידע, שאנציקלופדיות בנות אלף
עמודים למוסיקה, אין בכוחם להעניק.

בחטף

אגודה
עותומנית העורך

המשורר

הממושקף

הדגמות אבוסטיות כתקופה קדומה
ספר נהדר על תולדות המוסיקה
ספר זה הוא ספר חובה בכל בית, וקצר
המצע להעריך את מעלותיו וסגולותיו של
ספר זה, המביא באותיות, מקורות, ציורים
וצילומים את מיכלול עולם המוסיקה.

החווייה הישראלית

פוטרסופר

* בנג׳מין בריטן ואימוג׳ן הולסט —
המוסיקה עולם הפלא ; הוצאת עם עובד +
המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, ה־מיפעל
לספרות מוסיקה ; נוסח עברי: עדו
אברבאיה; 95 עמודים (כריכה קשה).

האדמוני

לעורך

בין

המזוקן

קבוצה של סופרים המשמשים כמורים לסיפרות בבתי־ספר תיכוניים סיכמו
ביניהם, כמחאה להקצנה הדתית של מישרד־החינוך-והתרבות, ללמד מחוץ לתוכנית־הלי־מודים
את התועה בדרכי החיים מאת פרץ סמולנסקין. מוסכם על אותם מורים,
להבהיר לתלמידיהם, כי הרכי מצכועאל, אינו אלא מייסד השושלת של חסידי
לובאביץ׳ הרכי מלוכאכיץ הבדיחה הנלחשת בטרקליני השירה של תל־אביב,
היא הכותרת המיסחרית החדשה של שנתון־השירה מימן קריאה, שכותרת המישנה
שלו, היא: אגודה עותומנית של סופרים, כותרת זו הביאה משוררים רבים להתמוגגות
רבה, כאשר אחד המשוררים אמר :״כמה חבל שעורכי סימן־קריאה אינם יודעים
עברית, ותורמים תרומה שכזאת לספרות העותומנית יותר נד 80 עמודים, בתרגום
ובמקור, מילא פרופסור ה. כנימין ו/אן גכי דניאל בחוברת המדוברת של סימן־
קריאה והביא פרופסור ירושלמי מכובד ביותר, לכנות את הרושובסקי כחולה ב,מגאלו־במחסני
חברת־התעופה 1שבלוד, מונח מיטען של עותקים מכתב־בנימינה׳
העת
,711£ 001181,£שהוקדש לשירה ולסיפורת ישראליים. המיטען נשלח בגו־ביינא
ארצה. ממועני המיטען, דויד אכידן וגבריאל ;מוקד, חסרים את 600 הדולר
בהגיבו על מגמת הביקורת הסמיוטיית, המשתלטת על המחשעליהם
לשלם עבורו
לקות לסיפרות באוניברסיטאות ישראל, אמר סופר חיפאי ידוע :״סמיוטי זה מתחרז
עם אידיוטי דרמה קטנה ובה שלושה משתתפים, שלושתם דמויות ידועות בעולם
הספר והשירה בישראל, התחוללה באחרונה. העילה: משורר מזוקן מהמכובדים שבשירה
הישראלית, שביקש את אחד מחקאיו, שיכונה להלן המשורר האדמוני, למסור לו כמה
שירים לפירסום בכתב-עת שיש בכוונתו לפרסם. המשורר האדמוני המפרסם בדרך של
קבע את שיריו, באחד משנתוני השירה, פנה וביקש רשות, מעורכו הממושקף של
השנתון, שסירב להרשות למשורר האדמוני, והזהירו, :אם תפרסם שירים אצל המשורר
המזוקן — לעולם לא תפרסם עוד בשנתון שלי׳ והמשורר האדמוני, כמיטב הליצנציה
המשורר יהודה עמיחי,
פואטיקה שלו, סירב לבקשתו של המשורר המזוקן
הופתע עד מאד, כאשר אחד מראשי משלחת השגרירות המצרית בהקמה, אחמד אל־מסיירי,
התקשר אליו וביקש פגישה. כאשר נפגשו השניים, הסתבר כי אל־מסיירי,
שהוא ציר־נודד לתפקידים מייוחדים, משלים בימים אלה, עבודת דוקטוראט תחת
הכותרת מילחמה ושלום בשירת יהודה עמיחי. אגב, אל-מסיירי נפצע בבירכו במהלך
שוב העניקה המועצה לתרבות ולאמנות כספים למוסיקאים
מילחמת ששת הימים
ישראליים. שמות המוסיקאים שלא השתנו בעשור האחרון, היו: גנציץ אורגד
(בעצמו פקיד מישרד־החינון); נועם שייף (האיש מהפירסומת) ומרדכי פתל• את
הפרסים העניקו כנימין כרעם ונתן מישורי, שייזכו בוודאי באותם הפרסים בשנה
הקרובה, בהתאם למסורת מישחק, הכיסאות המוסיקאלים׳ של הפרסים למוסיקה
בישראל
בימים אלה גילו מדפי הספרים בחנויות
ספר חדש מטעמו של בונה תירוש. ספר
המפריד את מעט התיקווה שהוענקה לו.
הספר, בעל הכותרת המאוד־יומרנית: דנה
— פוטו־רומן * ,מעורר דימוי של פוטו־סופר,
היה סופר־מתחיל, והופ, איננו עוד.
או אם לומר זאת בעברית יפה, הרי הפך
בונה תירוש להורס בן־חומץ. לא בונה
ולא תירוש. לא סופר ולא ספרות. לא
אמת. ולא כנות, אבל יומרות.
הספר אינו רק פוטו־רומן זול, אלא גם

פעם, לפני קרוב לארבע שנים (העולם
הזה ,)2021 העניק מדור זה אשראי לסופר
מתחיל בשם כונה תירוש ולספר בתוליו
הבית, תחת הכותרת התועים בדרכי החיים.
בספר היו זרועות הבטחות, שאם המחבר
יטרח וייתאמץ בעתיד, עשוי לצאת מתחת
למכונת־הכתיבה שלו, סופר בעל ערך,
ולסיכום הרשימה נכתב במדור זה :״סיפרו׳
של בונה תירדט כתוב בעברית מדוברת
כיותר, מפלי להיות, סיפרותי׳ מדי או
מצועצע ...ודומה שיתרון הכנות של תירוש
מכסה על מיגרעות סיפרו...״

ישראלית

לספרות

בונה תירוש
״נזם זהב באף חזיר״
זיון־מוח גרוע, בלא אורגזמה מילולית,
סיפורית או עניינית. מעלתו העיקרית של
המחבר, שהעתיק בסיפרו הקודם כמה חוויות
של פינחס שדה, שהוא חש עצמו, בשלב
זה, טוב יותר, והפעם הוא טורח להעתיק
מיזהר סמידנפקי את אהבתו לנשים
בעלות שדיים ענקיות, או,דדניות׳ כמאמר
יזהר. יותר מזה לא משיגה ידו של תירוש
* בונה תירוש — דנה — פוטו־רומן!
הוצאת זמורה ביתן חודן; 222 עמודים
(כריכה רכה).

ליטול מהספרות הישראלית. כאמור, אצלו
אין מחשבה׳בין נפשותיו הפועלות, אלא
האיברים הם הם החושבים, כמאמר אסופת
מיליד :״מקפצים שדיה הכבדים בחשיבות
עצמית...״
דנה — פוטו־רומן הינו תופעה נדירה
בספרות העכשווית בעברית, לא זו בלבד
שהוא משעמם, אלא שהוא גם כתוב בעברית
קלוקלת, חסרת ברק לשוני כלשהו,
או עומק מחשבתי. אין למצוא בספר זה
אף מקצתו של הכישרון, שגילה בונה
תירוש בספר בתוליו הבית.
אומנם תירוש מוכיח יכולת טובה בגילוי
אופנות חולפות בסיפרות הישראלית, ועל
כן לא נפקד מקומו של ,,אמד סח־פ׳ מג-
חיים השיצי, תוך שהוא מוצא את
סיפוקו הלא־מרתק, והמיושן בנוסח :״אני
ששבתי במיטה הרכה־נוקשה, שנענתה לי
כמכינות, והסתדרתי כה זטן־מה ונר אה,
שתירוש מצפה שקוראי סיפרו תהיינה
מיטות ש,תעננה לו במבינות שיבושם לו.
בעמוד ,69 במרובע העליון למעלה, מביא
תירוש עוד הוכחה לשאריות השפעת
פינחס שדה עליו, ובאופן לא משכנע,
תוך ציטוט מהברית החדשה :״אחר־כד
בא אתם אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר...״
מסתבר, שטעמו של תירוש בבחירת קטעים
לציטוט גמע כטעמו בחיבור קטעים מטעם
עצמו, והברית־החדשר, בידיו משולה לנזם
זהב באף חזיר.
בעמוד 101 נלאה כותב שורות אלה,
לעקוב אחר מה שהמו״ל מכנה ״נסית
הסיכום שעושה העיתונאי תומי ג לדק
לשנים שבהם הוא חי עם אשתו, דנה...״
כותב שורות אלה איבד את העניין שלא
עלה בו במעשיו של העיתונאי תומי גלוק,
בחייו, ובחייו עם אשתו דנה. כותב שו רות
אלה לא מצא סיבה, ולו אף הקלה
ביותר, לעקוב אחר המשך חוסר־העלילה
באותו אנטי־פוטו־רומן של בונה תירוש.
אם כי כותב שורות אלה משוכנע שמר
תירוש ימשיך להלאות בשנים הקרובות
את קוראי הוצאות הספרים בכתבי־יד
שלו, ומעת לעת, יימצא מישהו שיהא
נכון לפרסם את כתביו המייגעים.
חבל שמר תירוש אינו עובר הסבה
מיקצועית, והופך קופיירייטר במישרד
כלשהו ליחסי־ציבור בחדרה, או בעפולה.

י׳ אדר תש״ם27.2.1980 ,

מיספר 2217

ענה 44

המחיר 40.00 :ל״י

(כילל מ.ע.מ).

החנמנית

חזרה לתחילת העמוד