גליון 2219 מתאריך 12 במרץ 1980

מרדאע 1ג,ינס
הצלחה דוהרת
בארצות הברית

• פלוטו — שהוא כוכב איטי מאד,
האחראי על תחילת החיים ועל המוות.
כשפלוטו עובר במקום חשוב, קורים דברים
גורליים, התחלות חדשות — חיים או
מוות. במילחמת יום־כיפור, למשל, היה
פלוטו במזל מאזניים וסטורן בסרטן
(המסמל את האימהות והבית) נוסף על
הקרינה הגרועה, מארס (שהוא אל־המיל־חמה)
הלך הילוך אחורי — וזה סימן ברור
לגמרי למצבים מסוכנים.
• סטורן — כוכב ההרס והבנייה. כו כב
האחראי על מידת הדין. כשהוא בקרי נה
גרועה, כפי שקרח ביום השישי —
המצב מסוכן, ומצביע על מחלה או מוות.
ביום השישי עבר הירח בסטורן (כוכב
ההרס) בזווית של 25 מעלות במזל אריה.
בדיוק אותה זווית רדתה ברגע שנולד
יגאל אלון. אבל הפעם היתד! הקרינה גרו עה
— גורלית לאורנוס, האחראי לתאו נות׳
למהפכות, לדברים בלתי־צפויים.

״העולם הזה״ .שכועץ החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תלי
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232362/ 3 / 4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציץ צפריר וגילה רזין ראש חמינחלה: אברהם
סיטץ. מחלקת המודעות: רפי זכרוני י חמו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב. רחוב בן•
אביגדור. הפצה ״גד׳׳ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״כג

כמו בל אדם המתיימר להיות רציונלי,
איני מאמין בכוכבים.
במשך שנים רבות לא ידעתי כלל באיזה
מזל נולדתי (בתולה) ,והדבר גם לא
נראה לי חשוב. אני רגיל להגיב בחיוך
עדין, כאשר פונים אלי בעניינים אלה.
אך נראה כי אני נמצא במיעוט בקרב
קוראי העולם הזה. הדרישה למדור אסטרולוגי
טוב ומורחב מושמעת לעיתים קרו בות.
נראה כי מיספר גובר והולך של
ישראלים מתייחס לעבודת-כוכבים־ומזלות
ברצינות מירבית. יש קוראים שזהו ה מדור
הראשון שהם מעיינים בו.
החלטנו להענות לדרישה זו, ומזה שבו עיים
מתפרסם בעמודים אלה מדור מוג דל,
בניצוחה של אסטרולוגית שלא עבדה
עד כה למעננו.
ובכך קשור סיפור מוזר.

אחד :״לא כדאי לפרסם את המפה של
יגאל אלון.״
שאלתי מדוע, והיא השיבה כי צפוי לו
אסון.
מובן שלא התייחסתי ברצינות לדברים
אלה. באותו יום עבר יגאל אלון ליד
מושבי בכנסת, וכדרכו עצר והחליף עימי
כמה הערות והלצות. בליבי עלה הפיתוי
לספר לו, כהלצה, על דברי האסטרולוגית,
אך נמנעתי מזה.
נזכרתי בכך כאשר נודע לי על מותו
הפתאומי. פניתי אל האסטרולוגית, ובי קשתי
ממנה למסור כאן מה הביא אותה

עד כאן דברי האסטרולוגית. היא אומרת
שאילו הזהיר מישהו את יגאל אלון
מראש לבל להתאמץ בימים אלה, יתכן
שהיה נמנע ממאמץ־היתר שהחיש את סופו.

ט עו ת
ב ״ או ס טו ב ר ״
דרך השלום היא דרך חתחתים. היא
רצופה באי־הבנות, בטעויות ובשגיאות,
שמקורן בחשדות, בחששות ובאי־ידיעת
הזולת.
כך קרה גם לנו. הנה הסיפור:
לפני כמה שבועות שוחחתי עם אי שיות
ממשלתית בכירה. האיש ידע כי
הייתי כמה פעמים במצריים, וכי גם קודם
לכן נפגשתי במשך שנים רבות עם מצ רים.
הוא שאל :״אילו היית אתה השגריר
הראשון שלנו במצריים, במקום אליהו
בן־אלישר, מה היית עושה?״

בניו-יו ר ק
ועוד סיפור

כאשר הציעה אותה אסטרולוגית את
שרותיה להעולם הזה, החליטה להכין,

כותרת המאמר כ״אוקמוכר״
זמיר במל זקן —
לאותה נבואה, שהתאמתה
טראגית.

בצורה

הכה דכרי האסטרולוגית:

לדוגמה, כמה מפות הורוסקופיות של איי
איש ידועים. זה היה לפני חודש.
שאלתי אותה אם אפשר לפרסם מפות
אלה. היא השיבה בחיוב, אך הזכירה חריג
ה עו ל ם הז ה 2219

— הפך לעורב

פגי שה

ליגאל! א לון

יגאל אלץ

אניס מנצור עם אבנרי
תירגמתי לו את המאמר לאנגלית, מילה
במילה.
כשסיימתי אמר :״מאמר נהדר, מצויץ!״

אז הרה

אפשר היה להזהיר

ישבה העלמה וכתבה נגדי מאמר נוטף-
רעל, שהתפרסם לפני שלושה שבועות ב אוקטובר.
בין השאר נאמר בו :״כדי
שלא אחזור על הטעות שמר אבנרי נפל
בה, אני מסתפקת בהשלכת בוץ רק על
אותו האיש שהשליך בוץ עלינו. ההבדל
הוא שטרם ביקרתי בישראל, ולא זכיתי
להתפעל מיופייה, כפי שעשה אבנרי, שדמה
לזמיר בעל־זקן, בעל קול יפה, וכאשר
חזר לתל־אביב הפך עורב בלי קול
שמעתי על כך שעה קלה לפני שהמ ראתי
בשבוע שעבר לקאהיר. לקחתי עימי
את המאמר שלי, ניגשתי למישרדו של
אניס מנצור, המשקיף על הנילוס, ושאל תי
:״יש לך פנאי של עשר דקות?״
כשהשיב בחיוב, אמרתי לו :״•אנא שב
בנחת, ואקרא לך את המאמר שלי כולו.״

כששמעתי לפני כמד, חודשים את התח זית
האסטרולוגית של הרצל ליפשיץ ב טלוויזיה,
שאמרה כי יגאל אלון יגבר על
שימעון פרס — תמהתי. אני הייתי דווקא
מציעה לאלון לנוח במשך תקופה מסויימת,
לא לעבוד קשה — ואפילו במחיר סיכון
פרוייקטים חשובים — כיוון שראיתי שהוא
עומד לפני תקופה קריטית מאד.
אילו היה הרצל ליפשיץ טורח לבדוק
היטב את המפה האסטרולוגית של יגאל
אלון, היה מגלה שבלילה שבין יום חמישי
לשישי (היום שבו נפטר) היה סטורן ב זווית
גורלית לאורנוס.
כיוון שבמפה האסטרולוגית של אלון,
סטורן נמצא באריה, וביום שבו נפטר היה
הירח על סטורן מול אורנוס — מצב
שבשפת האסטרולוגים נקרא ״הקרנה
רעה״ ,ומכיוון שהאריה אחראי בגוף האדם
על הלב — גרמה ההקרנה הרעד, לחת-
קף־לב•
הכוכבים, שפגישתם הגורלית הקרינר
באותו לילה, הם:

נעניתי לאתגר, ובמשך כשער-,שעתיים
הירהרתי באוזניו בקול רם על הבעיות,
הסיכונים והסיכויים הכרוכים בתפקידו של
השגריר.
מאחר שהייתי כבר בתנופת המחשבה
על נושא זה, ישבתי וכתבתי מאמר על
כך. הוא התפרסם במדור הנדון (העולם
הזה ,)2213 תחת הכותרת :״דגל בקא־היר״
.הוא כתוב ברוח של אהדה עמוקה
למצריים ולבעיותיה, ומטרתו העיקרית הי־תה
להזהיר מפני יחס שחצני כלפיה.
למחרת היום הגיע הגיליוו״לקאהיר.
בין השאר קראה אותו צעירה בשם אסמא
סיף, העובדת כמתרגמת בשבועון אוקטובר.
לאותה עלמה נדמה שהיא יודעת
עברית. היא קראה את המאמר, והתרש מה
משום־מה שזוהי התקפה ארסית על
מצריים. איני יודע איך הגיעה למסקנה
מוזרה זו.
היא ניגשה אל אניס מנצור, עורך ה שבועון
ואיש-אמונו של אנוור אל-סא-
דאת, ושאלה אותו :״מותר לתקוף את
אורי אבנרי?״
בדוח הנורמליזציה, השיב לה מנצור
(כפי שסיפר לי אחר־כך) :״מדוע לא?״

על העולם הזה והיחסים

בין העמים.
אביטל וארט ד׳לוגוף, בעלי המועדון
דלאג׳ גייט בניו־יורק, ידועים כפעילים
נמרצים למען הידברות בין ישראלים
וערבים. במופדונם הם יוזמים פגישות
רבות, שבהן נמשכים הוויכוחים עד מאו חר
בלילה. לא פעם יושבים ליד שולחן
אחד ישראלים ופלסטינים, הנפרדים בתום
הערב בלחיצת־יד, ואם לא בהסכמה מלאה,
הרי לפחות בהבנה הדדית.
לפני שבועיים אירח הזוג ד׳לוגוף במועדון
את הסופר־הפרופסור הפלסטיני ה נודע,
אדוארד סעיד, אחד מהוגי-הדיעות
הפלסטיניים היותר ידועים בארצות־הב־דית
ובאירופה, לרגל צאת ספרו החדש,
שאלת פלסטין. למסיבה באו אמריקאים,
פלסטינים וישראלים.
סעיד הוא מראשי המחנה המתון ב־אש״ף,
ושמו הוזכר בשעתו כאחד הנצי גים
הפלסטיניים העשויים להשתתף בוועי־דת־שלום.
בין
האורחים שהגיעו למסיבה היה גם
הד״ר מימין בית־הלחמי, המרצה מחי פה,
שבא לברך את סעיד. הוא הביא עימו
את גיליון העולם הזה 2211 שבו הת פרסמה,
במדור פורום, רשימה ארוכה של
בית־הלחמי על הספר.
ביודהלחמי תירגם לסעיד את המאמר,
והפרופסור הפלסטיני הודה לו בחמימות.
״אני מכיר את העולם הזה,״ אמר ,״למ רות
שאיני יכול לקרוא אותו.״

השבוע במאה ה־ 2 0
מה אירע במאה ה־20ז כשבוע שכין ה* 12 במארס עד ה־ 18 במארס ז
כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו ב־ 80 השנים
הקודמות, כשבוע שבו מופיע הגיליון.

1950

1900
— 14.3סטנדרט
הונהג בארצות־הברית.

הזהב

1915
— 18.3האנגלים והצרפ תים
תוקפים את התורכים ב־ונוחלים
מיצרי
הדרדנלים
כישלון.

מסרטי השנה: המלאך הכחול
— סרט גרמני של יוזף
פון שטרנברג, עם מרלן דיט־ריד•

1955

13.3הדוקטור יוזף
גבלס נתמנה מיניסטר להש כלת
העם ולתעמולה בגרמניה
הנאצית.

1957
14.3־ — 13 חיים וייצמן
ומשה שרת משוחחים עם הנציב
העליון הבריטי על רעיון
החלוקה, על גבולות אפשריים
ועל אופיר, של המדינה היהודית
העתידה לקום.
— 18.3אנשי ההגנה מטילים
פצצות בבית-קפה בירושלים,
שבו נפגשו ערבים מ אנשי
הכנופיות. בשנים —1936
1939 התנהל בארץ המרד ה ערבי,
הידוע בתולדות היישוב
כ״מאורעות תרצ״ו—תרצ״ט״.
1940 דויד לייכוביץ

— 13.3תחנת הרדיו ה
היפאנית
באיוו־ג׳ימה, בתום
אחד הקרבות הקשים ביותר
במילחמה.

1947
— 17.3משה ברזני, איש
לח״י, נידון למוות בתליה באשמת
החזקת רימון בכיסו,
במטרה להתנקש בחייו של
מפקד הדיוויזיה ה־ 9הבריטית.
בפני שופטיו הצהיר :״עמי ו כל
העמים המשועבדים יילחמו
באימפריה שלכם עד חורמה .׳״
כעבור חודש פוצץ עצמו בכלא
ירושלים, עם חברו לתא ה מוות,
איש אצ״ל מאיר פיינ־שטיין.

1948

13.3הדווידקה, מרגמה
כבדה שנבנתה על-ידי איש ה הגנה
דויד לייבוביץ׳ הופעלה
לראשונה בהגנת תל־אביב.

1949
— 16.3הממשלה החליטה
לציין מדי שנה את יום הקמת

13.3.1948

— 15.3
ג׳ון פרשינג
אלף חיילים
מכסיקו, כדי
האגדי פנצ׳ו
האמריקאי בראש 12
פלישה ל את
הלוחם

— 15.3אחרי התפטרותו
של הצאר הרוסי, ניקולאי ה שני,
הושם קץ לשילטון בית
רומנוב.
— 16.3ברוסיה מוקמת
ממשלה על־ידי הנסיך גיאורג
לבוב, פאול מיליוקוב ואלכסנ דר
קרנסקי.

המחזה דאו דארק, של
ג׳ורג׳ ברנרד שאו, הוצג פע מיים
בעברית.

1925
— 12׳.3סון יאט סאן, ש־מיפלגתו,
הקואומינטנג, מוטטה
את הקיסרות ב־,1911
מת בגיל .58 יורשו, צ׳אנג קאי
שק, כובש את כל צפון סין,
נלחם במשך שנים בקומוניס טים
הסיניים, בהנהגת מאו צה
טונג, עד לתבוסה, שהסתיימה
בנסיגתו מהיבשת הסינית, בכינונה
של סץ הלאומנית באי
טאיוואן.
1927 מסיפרי השנה: המרד במידבר,
מאת ת. א .לורנס, ו נפט,
מאת אפטון סינקלר.

1929
— 12.3ייסוד פרדס חנה.

מחתרתית של ההגנה,
ישראל, הופעלה לראשונה.
מסיפרי השנה: למי צלצלו
הפעמונים, מאת ארנסט המינג״
ווי, רומן על מילחמת האזר חים
בספרד.

1942
— 17.3הגנרל האמריקאי
דוגלם מק-ארתור מגיע לאוס טרליה
ומתמנה למפקד העליון
במיזרח הרחוק. כעבור תשע
שנים פוטר על־ידי הנשיא הא רי
טרומן מכהונתו, כמפקד
עליון ביפאן ובאיזור האוקי־נוס
השקט, בגין עמדתו ה־אנטי־קומוניסטית
ההרפתקנית
ושאיפתו להרחיב את מילדד
מת קוריאה אל תוך שיטחה
של סין העממית.

— 18.3מיכתבים ותעודות
מימי בר־כוכבא נתגלו בנחל
חבר ובסביבות עין־גדי. בין
המימצאים: פפירוסים, תכשי טים,
שלדי־אדם, סלים וצרו רות
— חלק מארכיונו המרכזי
של בר־כוכבא.

1965

— 13.3בראיון לסיימם
מתווה ראש־הממשלה, גולדה

1945
— 15.3החל גירושם של
40 אלף יהודי סלוניקי, רובם
לאושוויץ.

1945
— 16.3נשברה ההתנגדות

— 12.3שר האוצר הגיש
תקציב לארבעה חודשים, הב טיח
אמצעים נמרצים למיל־חמה
באינפלציה.

1954
— 14.3בארצות־הברית ו בישראל
מציינים את יום הולדתו
ה־ 75 של אלברט איני
שטיין.

1955
— 16.3הוקרן הסרט ה ישראלי
הראשון באורך מלא

בר־דעת ישיב, כי האדם הוא ה תכלית,
ולא הייצור. אם כך, מה
הרע בשירותים?

חיים ביטון, חיפה

]*מושלה 0ס 3ח מוח
במי בחר מנחם בגין לכהן
כשרים בממשלתו ! קלמנט האמריקאי הביולוג מארקר, מאוניברסיטת ייל, גילה
שעכברות־נקבות מסוגלות להמליט
גם בלי שתופרינה על-ידי
זרע זכרי. למעשה, המדענים מכירים
היום כ־ 13 זנים של לטאות,
דגים קטנים וסוג אחד של תרג־גול־הודו
לבן, שגם הם אינם זקוקים
לזרע זכרי לשם הפדייה.
אם לשפוט לפי מעשיה והישגיה
של ממשלתנו, הרי ראש־הממשלה
מנחם בגין בחר לו אנשים ...חסרי
מוח, אף שהם זקוקים לו באופן
נואש. הוא עצמו ניסה להוכיח
שיש לו מוח, כאשר הכריז שהוא
פגום במקצת.
יוסף •טריק, תל־ אביב

מ• איוו רשא־מי
יודעת להתלבש ( 1״העולם
הזה״ .)2215

1951

— 17.3מישרד העלייה
פורק. סמכויותיו הועברו ל־מישרדי
הפנים, החוץ, הבריאות
ומיסחר־ותעשיה.

לחל!? ציווים

המדינה, ה׳ באייר, הוא יום
העצמאות.
נציגי ישראל וממלכת עבר־הירדן
אישרו את קווי שביתת״
הנשק בירושלים.

1952

אינני מבין מדוע כולם בולעים
ומקבלים את הסיסמה של ייגאל
והורביץ, בגנות השירותים. וכי
מהי תכלית החיים — להיות עבד
לייצור או לדאוג לרווחתו ולקידומו
של האדם 7נדמה לי שכל

1961

14.3.1954
קול

על הסיסמה: מהשירותים
לייצור !

— 12.3גמאל עבד־אל-
נאצר מזדהה עם המורדים ב מוסול,
צפון עיראק, שניסו
להדיח מן השילטון את הגנרל
עבד אל־כרים קאסם. עבד־אל-
נאצר תקף בהזדמנות זו את
הקומוניזם ,״הזומם להשתלט
על מדינות ערב״.
1971 דויד בן־גוריון ואלברט איינשטיין

1־16־ ,ש־ו־וחים !

1959

— 14.3בהפגנת מובטלים
בתל־אביב נפצעו 11 שוטרים
ומפגינים, אחרי התכתשויות
אלימות ברחבת העיריה.

1921

1925

— 12.3ישראל פנתה ב מחאה
לארצות־הברית, בעניין
שובם של המצרים לרצועת
עזה, אחרי שפונתה על־ידי
ישראל. בוושינגטון גובר ה חשש
מפני תגובה ישראלית.
מתיחות השתררה ביישובי ה ספר.

1967

1917

15.3מועצת ההסתדרות
בחרה בוועד לטיפול בענייני
ההגנה. בין הפעולות הראשונות:
רכישת נשק בווינה,
אוסטריה.

1957

— 16.3בהצבעה שמית
אישרה הכנסת את הודעת
ראש־הממשלה, דויד בן־גוריון,
על כינון יחסים דיפלומטיים
עם גרמניה המערבית ודחתה
את הצעת תנועת החרות להע ביר
את השאלה להכרעה ב־מישאל־עם.
1916 הגנרל נערך לשם לתפוס וילה.

גיבעה 24

אינה״ עונה,

עלילת הסרט מתרחשת במיל-
חמת השיחדור.

ממזכי

משה כרזני
17.3.1947
מאיר, את הצעתה לגבולות של
שלום: פירוז סיני, השארת
שארם אל-שייח /רמת־הגולן
וירושלים בידי ישראל, אי
החזרת עזה לידי המצרים ו־
!נוכחות ישראלית בגדה ה מערבית.

1977

18.3הוקם מחנה שלי,
בראשות לובה אליאב, מאיר
פעיל, אורי אבנרי וסעדיה
מרציאנו.

קראתי את הכתבה ובושתי —
לאן הגענו? האם זהו דירוג ל־מיצעד
הפיזמונים? הרעיון, הדרך
והצורה העידו על טעם רע, חוסר
מחשבה ופגיעה בזולת.
ג׳רי
אני מתכוונת לאופנאי
מליץ, שהרשה לעצמו, ברוב חוצ פתו,
לדרג. ולתת ציונים לרעיית
הנשיא. יתכן שמליץ הוא אופנאי
ויודע לעצב בגדים, אך הוא מת יימר
גם להיות פוסק בענייני אופ נה.
זוהי זכותו, אבל מדוע הוא
עושה זאת מעל דפי העיתון? הרי
ברור שזו אינה ביקורת קונסטרוק טיבית,
אלא ביקורת שיש בה מן
ההרס והשינאה. ותמוהים בעיני
הטעמים.
האם מקומה של הגברת הרא שונה
שלבו הוא בין אותן נשים
שכל מעיינן הוא לבוש ואופנה?
והרי היא נמצאת הרבה למעלה
מזה — באצילותה, בדעותיה, בפ עילותה
ובאישיותה. היו לגו די
הזדמנויות לראות, לשמוע ולהיוו כח
בכך. רעיית הנשיא נטלה חלק
פעיל בהרבה תחומי פעילות, החל
מן הרגע שבו נכנסה לתפקידה.
הכתבה גרמה לי ולעשרות כמוני
כאב ופגיעה. עד כמה שאפשר
לאבד מחוש הטעם הטוב ומן הש־

(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2219

נזערנת הקדוה-וידאו:

מסר הקהה ״72
5ק7210־קא

750א!/״ן\^1/5£0/ק

וידאו ביתי
8080£־) 51-ט/אגסס
ו/ו* / 5 £0ע*ו

בוא לרא 1ת ולעומ 1ע הדג מ ה
באולמי ה ת צוג ה ועל ס 1נ * ,ב מנ ד ל עו לו ם, בתל אביב
או א צל סוכנינו המורוע ברחב• הארץ.
פרסום וותיק|רפארטיואן

ה עו ל ם הז ה 2219

!!שבץ

מכחכים

העוו!

(המשך מעמזך )4
כל הישר ז ! טוב היה לו היה ג׳רי
מליץ דואג לעיצוב אישיותו השכלית,
התרבותית והנפשית, לפני
שהיה חושב עצמו ראוי לחלק
ציונים לאחרים.
חנה כרנר, חולון
משונה לקרוא, שדירגתם את
הדיילת הדוגמנית מיכל אדר במקום
ה־ 9בין הנשים הלבושות
בחוסר טעם. אנו עובדות עם הגב׳
אדר כבר שנים רבות והיא משמשת
דוגמה לכולנו בטעמה הטוב,
המעודן והמאוזן. היא יודעת כיצד
להתאים בגדיה לכל אירוע ואירוע.
זול וצעקני, כפי שכתבתם, הוא
תיאור הרחוק ממיכל אדר כרחוק
מיזרח ממערב.
עשיתם לה עוול משווע.

מאוזן :
)1ענק אגדי; )5קיבוץ
בבקעת יזיהדן; )10 קידומת
סקוטית! )13 מאכל שטעמו כ-
חפצכם! )13 אמונה! )14 יחידת
המוליכות החשמלית! )15
קומפוזיטור פורה! )20 צאצאים)!
)16 משוררת ומלחינה
בת כנרת! )18 חציו מבושל!
)20 עש! )21 עץ ״לחם הקוף״!
)22 ניצוץ! )24 כר! )25 טרי,
רענן! )26 מקום הולדתה של
אבישג! )28 קוננו! )30 יונה!
)31 יוצא גרמניה! )32 ניקב!
)34 צמח ביצות! )35 צורת
מס! )38 שאלתו של פיאר-
ברג! )39 התבור! )41 אישה
של תמר! )42 חרפה! )43 אבי
הגזע האפריקאי! )45 דיבורים!
)47 שיירת אוניות! )48 שם
לפרקי תהילים קי״ג—קי״ח!
)50 שער, כרך! )51 קולמוס!
)52 מועט במשקלו! )54 רי קוד
קבוצתי אמנותי! )57 חיזורים!
)61 מזון! )62 סוסים
בפרס ומדי! )64 בורא עולם!
)65 מרדות! )66 אסקופה! )67
סופרת אמריקאית בסין (ש״מ)!
)69 אין רע בלעדיו! )70 חרם,
איסור! )72 באתי (ראיתי נצח-
תי)! )74 מרפא! מחבר ״היושבת
בגנים״! )77 קרב, תוך
הגוף! )78 שרף נוקשה! )81
כבד-פה! )83 פלא! )85 אות,
סימן! )86 גרגרי תבואה! )88
מילת בקשה! )89 סופרת בריטית
(ש״מ)! )91 פרפרים קטנים
ליליים! )93 תבלין! )95
עיר! )96 מידה, שיעור! )98
מיפלגה ליברלית! )100ש״מ
של הברון הספילד! )102 נהר!
)103 יום היסטורי בנובמבר!
)104 חצי-אי במזרח רוסיה;
)105 מחזאי גרמני (ש״פ).

רחל לוי ויונה רותם,

דיילות אל־ על
• על המיכתב הנ״ל היו חתומות
עוד שתי דיילות, שלא ניתן
היה לפענח את שמותיהן.

1 * 3חזוונלד,
ופיצוץ 8**3וד

נזאונך :

)1ממייסדי ״הבימה״!
פר טיבטי! )3אישן של עדה
וצלה! )4קידומת אצולה הולנ דית!
)6זכרון! )7בעל ״הטור
השביעי (ש״פ)! )8שם, כנוי
לאמריקה! )9רעל! )12 להם!
)15 כלי נשיפה! )16 הוא חולה
וגולה! )17 כתב! )19 אבנט!
)20 מדבר! )21 הסגר! )23 בית:
)24 עיר מרכזית! )26 מנשות
״השומר״ (ש״מ)! )27 מפקד
מחלקה! )29 פארק בלונדון!
)30 מחבר האנציקלופדיה לחלוצי
היישוב! )33 נגדע לפתע!
)34 מתנה! )36 המטוס
הבא! )37 הסולם החזק (במוסיקה)!
)40 גבוה! )41 כלי

רתמה לבקר! )44 כרת ערלה!
)46 בלל קמח במים! )47 ביתו
איתו! )49 בלע, אכל )50 ,הש מיד,
כילה! )53 האי היפני
משמיד הדולפינים! )54 אבטיפוס
של הבורגנות האמריק אית!
)55 יום בספירת העומר!
)56 תפר! )58 יהיר! )59
ים! )60 ארבה! )62 מדף! )63
חזר! )66 מושבה הולנדית בחדשות!
)68 ריקוד! )71 הון
שהושג בעושק! )73 תכשיט!

)76 מתנועע! )77 מקצוע בשטח
הדפוס! )79 חבל ארץ!
)80 משפחה בחברון התנ״כית;
)82 מרכז! )84 עקרות, ריקנות!
)85 פרי עונתי! )87 נחלש!
)90 חולק לפי סדר מסויים!
)92 ממציא החיסון מפני שיתוק
ילדים! )94 בועל בנותיו!
)96 סוג קפיצה! )97 שיח בר
קוצני! )99 המון, קהל רב!
)101 תואר תורכי! )102 בקר
זכר! )103 מדד.

על הטענות נגד איגוד חברות
הביטוח (״העולם
הזה״ .)2215
עד כה התייחסתי לידיעות שפורסמו
במדור ״אתה והלידה״ כ־מדוייקות
ואמינות, ואין לי מושג
מי הלעיט את בעל המדור באינפורמציה
הכלולה בידיעה. כמי ש מקורב
לנושא (אני שמאי ביטוח,
אם כי לא עוסק בענף הרכב, ואבי
שמאי־רכב) אבקש להעמיד מיס-
פר דברים על דיוקם.
נכון שקיימים שני איגודי שמאים!
השני קיקיוני באופיו ובאיכות
השמאים המאוגדים בו.
לא נכון שחברות הביטוח מעוניי-
נות לפצות מבוטחיהם בסכומים
מופרזים. יתר על כן, התחרות בין
השמאים גורמת לפעמים ל״קריעת״
המבוטח. כוונתי שהפיצוי המשתלם
לידו נמוך מהנזק הממשי. כל
זאת כדי שהשמאי יוכל להראות ב־חוות־דעתו
את הסכום ש״חסך׳
לחברת הביטוח. לא אחת קורה, כי
במחלקת התביעות בחברת הביטוח
נבדקים בקפדנות יתרה הסכומים

חברת הביטוח הוא יחסי־ציבור.
הכוונה לתביעות קטנות — קצרים
חשמליים למיניהם, פיצוצי צינורות,
פריטי לבוש הנחרכים ונש רפים
בצורות שונות ומשונות. תש לומים
אלה נוגדים את העיקרון
הבסיסי של הביטוח.
העיקרון אומר, כי כלל המבוטחים
נושאים בנזקי המבוטח שני־זק.
לכן, פיצוי מבוטחים, שלמעשה
לא מגיע להם פיצוי, גורם ל״דפי־קת״
המבוטחים שמשלמים פרמיה
המחושבת על בסיס כלל התביעות
ששולמו, כולל התשלומים
לפנים־משורת־הדין ששילמה חברת
הביטוח.
ד. כ ,.תל־אביב

אוז*גץ לי סו
ע 4לומד הנ ״ ר
על הרשימה ״תלתומים״
גמדור ״נמר של נייר״
(״העולם חזה״ .)2212
כל הכבוד לדן עומר על רשי מתו.
כבר מזמן נוכחתי לדעת, ש עומר
עולה בכושר האבחנה שלו
,וביכולתו הביקורתית על רבים
מן המבקרים, המאכלסים בהמוניהם
את מוספי הספרות וכתבי״העת,
וכי יש לו האומץ לומר את דבריו,
מבלי לחשוש לעורו.
כוונתי לתירגומיו של אביטל
עינבר, המציפים לאחרונה את
שוק־הספרים כפטריות־באשה אח רי
מבול דלוח. מתגרם פזיזי ו־בלתי־אחראי
זה, שהחל את דרכו
בתירגום פורנוגראפיה וספרי-
מין ״מדעיים״ ,החליט לנסות כוחו
בקלאסיקה הצרפתית. למה
לא? אסור?! כך תירגם, למשל,
את עלובי החיים, תירגום מביש,
שבו קיצר על דעת עצמו חלקים
שלמים מן המקור, והוכיח ללא
הרף בורות מדהימה בצרפתית ויכולת
עלובה בעברית. את הפרק
,1^ 1^ 1111; 813!1011£דרך משל,
שפירושו ״ליל הנדודים״ ,או ״ליל
השימורים״ ,תירגם עינבר ״הלילה
הזוהר״ .למה לא? הצבע ה לבן
נקשר בזוהר, בתודעת מתר־גמנו
הזריז, שזמנו קצר ומלאכתו
מרובה, ואין לו פנאי להציץ במילון.

הופ>ע
ספרחדע\
ס. גבריאל ודזנבאזס

התמונה המדברת

ת מ חי ר 118 :ל ״ י ( כולל מע״צז)
מפיץ ראשי: בית־עלים

תן טרמפ לחייל

שאושרו על-ידי השמאי.
בעניין זה ברצוני להביא לידיעתכם,
כי הגורם לעובדה שסך התביעות
המשולמות למבוטחים
מהווה ג )!(1/ממחזור חברת הביטוח,
הוא תשלומים לפנים־משורת־הדין
או, אקסגציה בשפה המיקצו־עית.
במה
הדברים אמורים? חלק
נכבד מהתביעות המוגשות לחברת
הביטוח אינן מכוסות או שהתביעה
כל כך נמוכה עד שלא כדאי
לחברת הביטוח לבדוק אותה. כך
משולמים מדי שנה מיליוני לירות
לציבור המבוטחים, וזאת ללא כל
הצדקה.
תפקיד תשלומים אלה מבחינת

כך הוא מייצר חרושת שלימה
של ספרים, שהדמיון בינם לבין
המקור מיקרי לחלוטין, ומציף את
שוק־הספרים ביצירות־מופת, ש־תירגומו
סירסן, עיוותן וגרם להן
נזק בל ישוער, שכן מתי תזכינה
יצירות אלה שוב לתירגום עברי?
הנוכלים של עולם־החומר, אם הם
נתפסים בקלקלתם, יושבים מאחורי
סורג ובריח, ואילו הנוכלים של
עולם־הרוח, כדוגמת מתרגמנו ה זריז,
מסתובבים חופשיים ועוד זוכים
פה ושם ללטיפה...
ראוי דן עומר לעידוד על אומץ
ליבו.
ע. רוגד, תל־אביב
ה עו ל ם הז ה 2219

שרוחן לגברים כמוך

״מאז ששמתי
את״שרתון״על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
קלעתי בול!״

ה עו ל ם הז ה 2219

מכתבים
מ!פח דגניים
על דברי הנועם של הכפייה
הדתית.
כשאני שומע מדי פעם בחדשות,
שבצרפת מחללים בית־קב־רות
יהודי ובאיטליה שורפים בית־כנסת,
אני נזכר ביהודים קנאים
כאן בארץ, השוללים זכויות די-
מוקראטיות ממיעוטים דתיים, בטענה
שישראל מיועדת ליהודים
וליהדות בילבד.
על סמך הנחה זו הם תקפו לא
פעם באלימות כיתות של מיסיונ רים,
יהודים משיחיים, עדי־יהווה
ומרכזי מדיטציה. כפייה דתית?
מה פתאום! רק ״בדברי נועם...״
ואחרי דברי הנועם באות המכות.
מעודי לא שמעתי שהרבנים ה ראשיים
ינזפו בתוקפים היהודים,
אבל תמיד מוחים על פגיעות דומות
של גויים ביהודי הגולה. מתי
יגיע הזמן, שנבין, כי למקל יש
שתי קצוות? גם בין הגויים יש
הרוצים שארצותיהם תהיינה של הם
בילבד. הם לא מחוייבים לאהוב
יהודים יותר מכפי שהיהודים
אוהבים אותם ...במקום שישראל
תשמש מופת של סובלנות דתית
לגויים, היא מגרה אותם. לנקמנות
באותו הסיגנון. את המחיר משל מים
יהודים בגולה.
חייבים להתחיל ללמד בבתי-
הספר שלנו סובלנות וכבוד כלפי
כל דת. אם לא נכבד את האמונות
הזרות בארצנו, איך •נוכל לצפות
שהם יכבדו את היהדות ויחיו ב שלום
עם היהודים הגרים בארצותיהם?

חנן גולדגרט, חולט

מיתון עלו־״מסל 1ד
הדוגמנית קטי ממון מעמידה
דברים על דיוקם
(״העולם הזה״ .)2216
בכתבה שלכם נאמר :״קטי ממון
חיפשה עבודה, אך לא הצליחה
למצוא מי שישלם לה את המינימום
שעליו החליטו דוגמניות ה צמרת
כקו האדום 3,000 :לירות
ליום.״
ובכן, לא רק שהצגתי בשבוע

_ 1יעב1נ 1ע כ \ כ | ן \ ,ו ^1ינהע1־ג בסכזרולויססובהרס י>.כ,נ 1:ע1ע ונז ושת הס שר > ה צרכן וחווץ רז׳ע1ען

לה שיג ג באריזות ש׳
ך מועדון 5
לתרבות חד שה

האופנה, אלא גם קיבלתי סכום
כסף העולה על המצויין בכתבה.
דגמנתי עבור אדם וחוה וקיבלתי
גם בונוס.
קטי ממון, תל-אביב
• כנראה שממון רודף ממון.

ש ת״ ם־ ארבע־ ש ת ״ ם
פ לו ס
13 שנה המתינה החלטת
מועצת הביטחון 242לישראל
— אך לשווא. עתה
תיאלץ ישראל לחפשה בנרות
— גם כן לשווא.
השפויים שבינינו הבינו כבר
לפני שנים, שהחלטת מועצת ה ביטחון
242 היא ממש הזדמנות

פז לישראל, לפתור אחת ולתמיד
את הסיכסוך שלה עם הפלסטינים.
אך הרוב המטורף, ששלט — ולדאבוני
עודנו שולט — בקוא ליציה
ובאופוזיציה, התנגד להח לטה
והשמיץ אותה במשך שנים.
עד ...עד שנאלץ לקבל אותה. אולם
גם אחרי שהתקבלה על־ידי
ישראל, לא חשב איש בממשלה
לנסות ולהוציאה מן הכוח אל
הפועל.
המתינה ההחלטה שנה ושנתיים
ושלוש, עד שנמאס לה. עתה היא
עומדת לפנות את מקומה להחל טה
חדשה, חמורה יותר מבחינת
ישראל וברורה יותר ביחס לזכויות
הלאומיות של הפלסטינים.
שוב הפסדנו צ׳אנס היסטורי.
הלוואי ויהיה זה ההפסד האחרון.
א. פלגי, תל־אביב

עד הברכה
מועדון אינטרליין הישראלי
מודה ל״העולם
הזה״.
קיבלו נא את תודתנו העמוקה
על תרומתכם הנדיבה להגרלות
הנשף השנתי של המועדון. הכנ סות
הנשף, שבהן היה לכם חלק
חשוב, נתרמו על־ידי חברי המועדון
למיבצעים המוקדשים ליל דים
במצוקה, במיסגרת שנת הילד
הבינלאומית.
תבואו על הברכה.
יוסף הפגר, נשיא, תל־אביב

רח׳ הס .5תל־אביב
סל׳ 297263

יום שלישי 18.3.80 ,

סרטו של
ברנרדו ברטולוצ׳י
ה קונ פרר מי ס ט

המועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב־ 9בערב
המועדון פתוח
משעה 8.30 בערב

פני הסר

בעל מגרש
בית בו0 *1
סיימון בענ
חברה לבנין
טל 843331 :־03

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
טלפון 227118 ,227117

פי רסוס אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)

קטי ממון
עם בונוס

ללא

גיבורי השבוע
כחל ושרק.
חן חן לכם על השינוי שהנהג-
תם בעמודי השער של השבועון.
מעתה אין שעריו הסנסציוניים של
העולם הזה מלכלכים את הידיים
ואת הבגדים בעת שמעיינים בהם,
או נושאים אותם מהקיוסק לביית.
אך מדוע פניהם של גיבורי השערים
— הקידמי והאחורי —
מעוררים בי פלצות וגועל עז?
האם זוהי איכות הצילום או
שמא הצלם הוא סאדיסט?
מדוע חייבים אנו, הקוראים,
לחזות מקרוב בחיטוטי העור של
גיבורי השערים, בקמטי פניהם ובחוסר
החן הנסוך על פרצופיהם?
אניטה גורן, ירושלים
ה עו ל ם הז ה 2219

מזל החודש:

דגי

אריק: רכושן ושתלטן

שר־החקלאות אריק שרון הוא בן מזל־דגים, נולד ג 27.2.1928
¥אסטרולוגית ״העולם הזה״ ערכה את ההורוסקופ של שרון, מבלי

* לדעת שמדובר עליו והמסקנות שהיא הגיעה אליהן מדהימות.
הוא אדם בעל חשיבה עמוקה ולא־שיגרתית. הוא דוגמטי באופיו, מקפיד על¥ ,

ביצוע לפרטי פרטים, תוך שהוא מזניח דברים אחרים, חשובים הרבה יותר מהפרטים
שבהם הוא עוסק. לעיתים קרובות ביותר הביקורת שלו מופרזת, ובדרן־כלל הוא
אינו זהיר בדבריו, מה שגורם לו אחר״כך להתחרט עליהם.
יש לו רצון חזק להשפיע על המונים ולשלוט על אנשים, אפילו באופן מניפולטיבי•
הוא מעורר עוינות בסביבה וקונה לו אויבים רבים, אך אי-אפשר להתעלם
ממנו. כל מה שהוא עושה הוא עושה בלב שלם, או שכלל אינו עושה אותו.
אלה שאינם אויבים שלו, מכורים לו בלב ובנפש ומוכנים ללכת אחריו באש
ובמים. הוא מרכז סביבו אנשים עיוורים בכל מה שנוגע אליו, מעריצים שלו, המוכנים
לשסע כל אדם המתנגד לו. הוא פועל בלהט פנאטי באינטנסיביות רבה והוא תמיד
קיצוני. לעולם אינו שבע רצון, מתמרמר על הגבלות מישטר והגבלות דמוקרטיות
המחייבים גם אותו.
הוא חייב להוכיח את עצמו כל הזמן. יש בו מידה גדושה של פטריוטיות
ואהבת מולדת ומאמין שהוא נולד לשלוט בהמונים. לכן הוא גם יקפיד למצוא
לעצמו מישור ביטוי שבו הוא יהיה שליט בלעדי, מנהיג ומומחה ללא מתחרים.
כל מטרה מוגדרת שיש לו, וכל המטרות שלו מוגדרות היטב, הופכות בעיניו
למשימות חיים. הוא לעולם לא ירשה שימרו את פיו. צורת ההתבטאות שלו,
בעיקר כלפי אנשים שאינם מסכימים איתו או שנדמה לו שהם מנסים לפעול נגדו,
היא גסה ויוצרת אנטיגוניזם.
יש בו אומץ לב עצום המתגלה בעיקר בעיתות משבר ובתנאי לחץ. הוא מצטיין
בנכונות להקרבה עצמית, למען רעיון, ולעיתים גם למען אנשים המאמינים ברעיון
שבו הוא מאמין.
הוא חושש להיות מאושר, כשהאושר מזדמן לו הוא בורח ממנו ויוצר לו
אתגרים שיקשו עליו את החיים. כאשר אין לו אתגרים קשים, או אפילו בלתי-
ניתנים להשגה, הוא מרגיש ליאות, דיכאון ובדידות.
מלבד העקשנות יש בו יצר רכושנות בולט. הרכוש והמצב הכלכלי האישי שלו
חשובים לו ביותר. ללא רכוש רב הוא מאבד את ביטחונו העצמי. ההצלחה נמדדת
בעיניו על פי ההצלחה הכספית. הוא מוכן לעשות הרבה יותר מאנשים אחרים
כדי להגדיל ולהעצים את רכושו. הוא אינו סובל חוסר־יכולת, בעיקר אצל אחריק,
ביזבוז והוצאות מיותרות. אופיו נמצא על סף האופי הקמצני. מלבד הרכוש הוא
אוהב מאוד סמכותיות וכוח, וכאשר הוא כועס כעסו קר ותגובתו מהירה ופזיזה.
יש בו תחושת אגו חזקה, אם כי הוא משתדל להסוות אותה. תחושה זו
גורמת לו לזלזל בכל הסובבים אותו, גם אם הם קרובים לו רגשית מאוד. הזלזול
באנשים אחרים אינו מונע בעדו לבזבז אנרגיה רבה כדי להרשים דווקא את
האנשים שבהם הוא מזלזל, וזאת כשאותה אנרגיה יכולה היתה להיות מופנית
לבניית השלמות העצמית שלו.
הוא מסתובב בהרגשה תמידית שהאינדבידואליות שלו בסכנה ועושה הכל כדי

ספורט — זה תחום
הפעילות הרצוי ביותר

לטלאים בשבוע זה. אם
אינכם ספורטאים —
התרכזו בתניע ה יב ׳
פעילות• הישמרו שמא 3 5
החיוניות שלכם תגרור
אתכם להתנהגות איט־פולסיבית
או חס וחלילה,
לנהיגה מסו £ -סז!1יז> 1
כנת. כמו שהחיוניות
שלכם בולטת השבוע, כן גם הסכנה מפזי-
זות לא מחושבת. האהבה מצפה לכם
היא תתחיל בצחוק ותהפוך רצינית.

התרכזו השבוע בעניינים
מיקצועייס ונוע־

0 7 7הטוב, אל תערמו ב־צלחת
דברים שאינכם
מ מסק סד * מסוגלים לבלוע. תזוזה
# 8 3 8 1 8 1חדשה בכוכבים מצביעה
על אהבה חדשה, ואולי
מחודשת — תחילתו של קשר חדש
ויציב יותר. תרגישו שלווים ומרוצים, אך
לא צריך להגזים בשלווה. לכו לקונצרטים.

החלומות על מסעות
בארצות רחוקות ומושכות
חוזרים שוב
ושוב. תכננו תוכניות
מרחיקות, ובנוסף —
צפויה לכם שיחת טלפון
מחוץ־לארץ. הקפידו
להשיב על מיכ-
21במאי -
תביס, אפילו על כאלה
20 ביו ני
שהביכו אתכם. תשיבה
כנה ואמיתית יכולה
לפתוח תקופה מרתקת ומשכרת, עם
הרגשה נפלאה של אביב מחודש הקרב.

מאוחים

ד /,חזז

סרטנים — תדאגו ל־חסכונותיכם,
לתשלום
מסים וביטוח. אי סדר
בעניינים כספיים יוציא
אתכם־ משלוותכם. עדיין
צפויים אורחים
מחוץ־לארץ. גס בני הארץ
יקיפו אתכם, יחפשו
את קירבתכם ה21
ביוני -
20 ביו לי
מנחמת והמרגיעה, וב־עיקר
— יבקשו מכם
אהבה, חום, חיבה, והרבה תשומת לב.

האריות מרוגזים ותוק-
פניים, מלאי יצר מיל־חמתי
ורצון לריב.
עליכם להקפיד על
כבוד ושליטה עצמית,
כפי שתמיד הפגנתם,
שכן מצבי הרוח והחרדות
עומדים לחלוף
במהרה. השלימו עם
שותפיכם לעבודה ולחיים,
ותרו להם גם
להימצא פעם אחת במרכז העניינים. קנו
להם מתנה ותראו שמצב רוחכם ישתפר.

מאזניים

השבוע תרגישו קלילים,
מתבדרים ושמחים•
תמצאו עצמכם
בקונצרטים, בתיאטרונים
ובעיסוקי ספורט
שונים. ההורים שבכם
יתבקשו לעזור בכיתה
של ילדיהם ולתרום מרעיונותיהם.
אהבות
23בספטמבר ־
22באוק טו ב ר
חפוזות ובלתי מחייבות
תצחקנה אתכם• הבהירו
לבני זוגכם שלא תמי׳ד כדאי לקחת
כל מילה של בן מאזניים ברצינות כה
רבה. יש לשקול כל דבר לגופו של עניין.

די. עודף המרץ שחשתם
לאחרונה עייף אתכם.
אתם רוצים לנוח
אך לא מצליחים, נאלצים
להמשיך ולעבוד.
בניקוי וב־תגזימו
בניקוי
אל תגזימו

לא להרגיש ״קטן לעומת העולם״ .למרות שהוא מקריו פשטות חיצונית וענווה*
וב־לרופא,
קשה
לו להתייחס לעצמו בענווה. העונש הגדול ביותר שאפשר לתת לו זוז ל התעל ם * 1 11111ר | 9קירצוף.
ל־ ללרופא,
קירצוף.לכולכו
שיגרתית.

בדיקה׳ שיגרתית.

ממנו— את זה אין הוא יבול לסבול.
ק- יבק בדיקה
מכם לשפר ולייעל
שו מכס
כמו אצל מנהיגים בולטים אחרים מופיע במפה האסטרולוגית שלי׳ על כיכב *
22באוגוסט -
רגולוס, כוכב שבת במזל אריה, כוכב המלכות. אצלו הכוכב המופיע על בובב רגולוס ¥
22בספטמבר
יתחש־שיטות
עבודה. יתחש
בדברי הביקורת
בו בדברי בו הוא כוכב נפטון, שליט הדגים. תופעה דומה קורה במפת הכוכבים של משוז דייו$ ,
ש־הביקורת

והענווה
על הצניעות
התגברו על
השמעתם. התגברו
* השמעתם.
דויד בן־גורייו ייגאל אליי•
הצניעות והענווה לאפכס לחטוף מתחת
לאחרים לחטוף
תתנו לאחרים
ואל תתנו
* ואל
הכוכבים מנבאים לו שנה טובה, אלא אם כן יקרה לו משבר פיתאומי וגורלי.
מתחת לאפכם
עתה מחוץ־לארץ
זה עתה
שהגיעה זה
היפהפיה שהגיעה
את היפהפיה
אם לא יהיה משבר זה הוא יוסיף הרבה על עושרו. הנקודה האפלה היחידה, אם * את
מחוץ־לארץ.
תנותח! |
בכס. אל
דווקא בכם.
רוצה דווקא
היא רוצה
האמינו, היא
* האמינו,
לא יהיה המשבר, היא הרעת היחסים במיסגרת הבית או במיסגרת המישפחתית.
אל תוותרו

הקרובים, בני המיש־פחח,
ובייחוד ההורים,
כולם יזכרו השבוע ש דווקא
לעזרתכם הם
זקוקים. אין ברירה, אחריותכם
ומצפונכם יחייבו
אתכם להתייחס אליהם
בחמימות. סדרו
להם את ענייני הבי22ב
או קטובר •
22 בנו במבר
טוח. היזהרו מהתנהגות
פזיזה וממעשים שאתם
עלולים להתחרט עליהם לאחר זמן. היזהרו
במייוחד מכל מיני תאונות בשבוע זה.

השבוע תרצו להוציא
כספים ללא חשבון,
אפילו החסכנים שביניכם.
ינסו לשכנע אתכם
לקנות דברים גדולים
ויקרים, אך כדאי
לדחות את כל הקניות
הללו לשבוע הבא. גם
אלה שיתאהבו בכם
23 בנו במבר ־
20בדצמבר
השבוע יהיו הרבה
יותר חומרניים מכם.
הם ינסו לגרור אתכם לעולם מעשי,
ולהצעידכם לבנק על מנת לפתוח חשבון
חסכון. כדאי מדי פעם לוותר ולהיכנע
לטיפוסים כאלה, זה יהיה רק לטובתכם.

השבוע תיזכרו בידידים
שצריך לבקרם, לטלפן
אליהם או לכתוב להם
— שידעו שלא שכחתם
אותם. תיזכו לביקורים
של בני מישפחה. תרגישו
יותר ערניים ו־ויתעורר
קלי־תנועה
בכם
החשק לטייל ו21ב
דצמבר ־
19 בי נו א ר
לצאת להרפתקות מרגשות
ולעיסוקים חדשים.
בני זוגכס ינסו למשוך אתכם לבילוי,
לריקוד ולשעשועי־צחוק, כדי שלא
תתייחסו כל כך ברצינות לכל דבר.

אתם חסרי מנוחה ורוצים
שינויים. מחפשים
סיבה לשינויי
מקום, או לנסיעה
קצרה או ארוכה. כסף
יגיע אליכם בצורה מפתיעה
ומהנה, אך אתם
תבזבזו אותו או תאב-
דוהו. מה שיחזיק את ^>גו>ר.ו־ 1ו
כם בשיגרה או בבית 315311 :
בת או בן הזוג, שייראו
לכם השבוע במיטבם ויתמסדו לכם מאד.

בתחילת השבוע צפויים *
להרהר ולהתרחק. על ז)
עייפות, רצון לנמנם,
מנת שלא להיכנע לרוח
ירוד ,,תנו למצברוח
מצב־

ן ן £חבריכם
חבריכם לגרור אתכם ז
לפגישות, מסי;

מסיבות ו ז
ליישם ו ז
שמחות. העזו
רעיונותל חדשים ז
לפתח

ומקוריים. אלה אמנם
3193ב 2פ2ב מ3א3ר ומקוריים.
צפויים בסוף השבוע, ז
* 20ב*מ*ר ס ז להביא לכס ז
והס עשויים לה1
היזהרו מהבטחות ללא 1כיסוי ו ז
רב. היזהרו
ממון רב.
ממון ז בחנו הכל
מעמידי־פנים. בחנו
מאנשים מעמידי־פנים. מאנשים הכל היטב. ז

_ד!ע/ג 0ל״זק
מצבונו ש ל סרבן
מאז 1973 ידועים מיקרים לא מעטים של ישראלים,
שסירבו לשרת בשטחים הכבושים. לאחרונה התפרסם
דבר סירובו של העיתונאי גירעון עשת. בחלק מן המיק־רים
זכה הסירוב להסכמה שקטה מצד הצבא, שלא
זכתה בפומביות.
עתה, בעיקבות מאסרו החוזר ונישנה של דני
אמיר, בשל סירובו לשרת בשטחים הכבושים, התפרסם
שטה של קבוצת ה״ .27 מן הראוי הוא לגלות לציבור
כמה פרטים על קבוצה זו של צעירות וצעירים ישראלים.

קבוצת ה־ 27 התארגנה לפני כשנה, מתון כוונה
לסרב בצוותא לשרת בשטחים הכבושים. בקבוצה 27
תיכוניסטים ובוגרי תיכון, שאליהם הצטרפו עוד שיבעה,
בעיקבות מאסרו של דני — בנות ובנים בעלי השקפות
פוליטיות שונות, בני גילאים שונים, ממקומות ומבתי-
ספר שונים. בסיס ההתארגנות היה היכרות אישית.
המכנה המשותף הרעיוני היחיד של חברי הקבוצה
הוא ההתנגדות לכיבוש ולדיכוי של העם הפלסטיני והסירוב
לשרת בשטחים הכבושים. וזאת, כאמור, חרף
ההבדלים הרעיוניים בשאלות רבות אחרות.
קבוצת ה״ 27 החליטה להביע את התנגדותה לשירות
בשטחים בפומבי ובצוותא, ולהודיע על כך לשר־הביטחון
עזר וייצמן. החלטנו לפרסם את העניין ברבים,
גם מפני שסירובנו אינו רק בעיה אישית אלא
נוגע לרבים כמותנו, וגם משום רצוננו להביע מחאה על
המשך הכיבוש והדיכוי.
והנה, בעיקבות פירסום עמדתנו בפומבי הזרע מצבם
של כמה מן החברים. חלק מן החותמים על המיכתב
שלנו סבלו, הן בבית-הספר והן בבית. היו כאלה
שנזרקו מבית-הספר והיו שנאלצו לנטוש לזמן־מה את
הבית. כמה מן החותמים, שהיו חברים בתנועת הנוער
השומר-הצעיר, נתבעו לחזור בהם מחתימתם. הם,
כמובן, סירבו. התוצאה: הם נזרקו מן התנועה על״ידי
מדריכיהם.

ב־ 29 בנובמבר (תאריך היסטורי, לא כן!) גוייס

אחד מחברי הקבוצה — דני אמיר. כעבור כמה ימים,
משעמד בסירובו לשרת בשטחים, נדון לתקופה של 35
ימי מאסר. הקבוצה דאגה לפרסם את הפרשה בעיתו
פים,
פורסמו מודעות תמיכה בעיתונות, שעליהן חתמו
אזרחים מקשת פוליטית רחבה (הפרופסורים ישעיהו
ליבוביץ וארנסט סימון, הפסל יגאל תומרקין, המשורר
נתן זך ועוד רבים אחרים).
ב 21-בינואר, אחרי מישפטו השני של דני, ואחרי
שנגזרו עליו 35 ימי מאסר נוספים, קיימנו מסיבת-
עיתונאים כדי להסביר בה את עמדתנו. אנו ממשיכים
במאבק גם עתה, כאשר חברנו דני נדון ונכלא בפעם
השלישית...
צה״ל כבר אישר מיקרי סירוב קודמים בעבר. לכן
אין בסיס לדבריו של דובר צה״ל, כאילו יש קושי טכני
בהסדרת שירותו של סרבן־שטחים בתוך תחומי חקו

צה״ל נתב!)
להכרעה טדיטית
ולא להחלטה ממית

נות. במישמרות המחאה ובכרוזים שחולקו בבתי־ספר
תיכוניים במקומות שונים בארץ, תבענו את שיחרורו
המיידי של דני ואת ההכרה בזכות לא לשרת בשטחים
הכבושים. בעיקבות פנייתנו לעזרתם של אנשים נוס
הירוק
ולא מחוצה להם. יש אפשרות טכנית לשרת
בצה״ל ולא לשרת בשטחים הכבושים. הבעיה של צח״ל
אינה טכנית, אלא עקרונית. ההחלטה לאשר סירוב
ולהסכים לשירות רק בתחומי הקו הירוק היא החלטה
פוליטית, כפי שההחלטה לפטור משרות בנות דתיות
ובחורי-ישיבות היא החלטה פוליטית.
העובדה שעם הבנות הדתיות ועם בחורי-הישיבות
הגיעו רשויות הצבא להסדרים מוכיחה, כי אנו מופלים
לרעה. האם הכרתנו נופלת בחשיבותה מהכרתם של
הדתיות והדתיים, או שמא מצפוננו פחות-ערך ממצפו־נם

אנו מסרבים לשרת בשטחים הכבושים.
אנו מסרבים ליטול חלק בדיכויו של העם הפלסטיני.
זוהי
הכרתנו וזהו מצפוננו.

גי א פ ־ לבס קי, חי״אב־ב

על האשה הנחותה ועל הג ב ר החצוי
ברצוני להגיב על תופעה שחוזרת ונשנית לאחרונה
באמצעי־התיקשורת הציבוריים: העלאת נושא מעמד
האשה והמאבק הפמיניסטי לדיונים בפורומים שונים
ברדיו ובטלוויזיה.
לכאורה זוהי תופעה חיובית. נושא חשוב זה, אשר
מילבד בחוגים מצומצמים היה נדחק עד עתה בקביעות
לדרגת הנושאים הסנסציוניים בילבד, עולה עכשיו
על הפרק, תוך התייחסות רצינית למדי וברמה מסויי-
מת של מודעות, או תוך תחושה שהרצון לרכוש את
המודעות לבעיית דיכוי האשה קיים.
כמובן, שעל עצם העלאת הנושא בכללותו לתודעת
הציבור — יש לברך.
אבל יחד עם זאת, מתוך צפייה והאזנה לכמה
מהתוכניות האלה, מתקבל הרושם שאין הנושא נדון
באהדה רבה, ואפילו מתוך מיטען של דעות-קדומות.
זאת מבלי שיוצרי התוכניות ומגישיהן מודעים להיותם
ספוגים בדעות-קדומות אלה, ומבלי שינסו להתגבר
עליהן.
אתייחס כאן לתוכניתו של יצחק ליבני, ששודרה
ביום השישי, ה״ 22 בפברואר ,1980 שבה השאלה :
״האם נכונה דרך המאבק הפמיניסטי \״ אפסח כאן,
מחוסר מקום, על ביקורת הרמה האינטלקטואלית של
הדיון, אם כי גם על כך יש הרבה מה לומר, שהרי
רמתו הנמוכה של הדיון מעידה גם היא על ההתייחסות
לנושא ולדוברות.
כבר דרך הצגת השאלה רמזה על הכוונה לשאול:
האם מתאימה דרך המאבק הפמיניסטי לנשים ! ובכך
רמזה על הסכמה עקרונית לגישה, שנשים צריכות
להיות מנומסות ולדבר בשקט.
אבל היה מקום לטענה עוד לפני שהדיון התחיל.
יתכן שחמראיין, יצחק ליבני, לא תפס כלל עד כמה
מבטאת הצגת השאלה המסויימת הזאת, כשלעצמה,
זילזול בעיקרי המאבק הפמיניסטי ובנשים. כי מקור
השאלה בגישה המקובלת כלפי הנשים, כיצורים פאסי-
ביים שאינם נאבקים כלל. גישה זו מטיפה לנשים
במאבקן לחשוב על ה״איך״ ,לא מתוך שיקולי טקטיקה,
הנובעים מהשאיפה להצליח במאבק, כי אם
משיקולים אופורטוניסטיים (שרק מרסנים את המאבק)
,שיקולים שלוקחים בחשבון מחשבות כמו ״איך
יראו אותנו איך נמצא חן!״ והכוונה היא למצוא
חן בעיני מדכאינו ! יש פה דרישה, שאנו, הנשים, נשחק
לפי הכללים של החברה הפאטריארכלית שהציבה
אותנו במקומנו הנוכחי — הנחות. מה שמפליא הוא,
מדוע לא התייחסו כך המתדיינות לנושא הדיון, ואיך
זה לא נעלבו, כנשים, מהצגת השאלה האמורה.
על המתדיינות היה להעמיד את מר ליבני על כך,
שאין הפמיניזם מקבל את דפוסי המחשבה וכללי
המישחק של החברה חפאטריארכלית. המאבק שלנו הוא

נגד אותם כללים, תוך שאנו מאמצות דרך מחשבה
חופשית, המקבלת איש ואשה — כאדם.
אני שוללת כל התייחסות לאדם לפי מינו (כמו לפי
גזעו או צבע עורו) ,ולפיכך גם אינני מוכנה לשקול
בכלל את שאלת דרך המאבק ה״יאה״ למין זה או
למשנהו. זה איננו רלוונטי לעצם העניין. זה רלוונטי
רק עבור מי שמקבל באופן יסודי את ההשקפה ה־פאטריארכלית.
דרך המאבק של נשים, כמו כל מאבק
אחר (מאבק עובדים או מאבק לשיחרור לאומי) ,צריכה
להיות מוכתבת על-ידי מטרות המאבק בילבד, כש־שיקולי
הטאקטיקה הם מישניים, ולא להיפך. וברור
שהתוקפנות והמיליטנטיות הן מהותיות לעצם היותו
של המאבק — מאבק. במקום שמשיגים דברים ב״עדי-
נות״ — שם אין צורך במאבק. והכללה זו נכונה לגבי
כל דרישה שהיא.
מי שמקבל הנחת״יסוד זאת, בדבר היות הנשים
בני-אדם שווים בכל לגברים, ומניח לה להנחות את
דרך מחשבתו, איננו נזקק כלל לשאלות כאלה.
על אחת כמה וכמה, בוודאי לא יעלה על דעתו
להציג נשים באופן שונה משהוא מציג גברים, על-ידי
ציון מצבן המישפחתי. כי אדם בעל תודעה נכונה
לעניין הפמיניזם יבין, שעל״ידי כך הוא מציין באיזו
מידה הן ממלאות את הפונקציה הנדרשת מחן בחברה
הפאטריארכלית. והרי הפמיניזם איננו מסכים עם הקביעה,
שאת הפונקציה הזאת דווקא על הנשים למלא.
ולכן, כל התייחסות אל אשח תוך הזכרת ההקשר הזה
— ׳פוגעת. במקום שיתייחסו אל הפונקציות החברתיות
שהיא ממלאת, שהן הן הרלוונטיות לדיון, נותנים ק*ה
קודם כל ציון בדבר-מח שולי לגמרי וחסר שייכות
לדיון. הרי גברים הם אבות מבחינה ביולוגית בדיוק
כמו נשים, ולכן נכון באותה המידה לתת גם לחם
ציון כמו :״נשוי ואב לשניים למשל. אבל כשם
שגברים נמדדים על פי תיפקודם בפונקציות חברתיות
ופוליטיות, צריכות להימדד כך גם נשים> על גברים
להימדד גם על פי תיפקודם בחיי חמישפחה וכד׳.
1 1 1
הדרישה היסודית של הפמיניזם היא לשיוויון ביו
המינים, ולא לעליונותו של הנשים על הגברים. שוב
ושוב נתפסים גברים להאשמה המעוותת, לפיה רוצות
הפמיניסטיות למשול בגברים (״לסרס״ ,לפי העיתונאי
אהרון בכר) ,כאילו שהשאיפה שלנו היא החלפת התפקידים.
ומתוך להיטותם לאמת דעה״קדומה זו הם
שומעים רק את עצמם ולא נותנים הזדמנות לפמיניסטיות
לומר את דברן. קל מאוד להיגרר להתנצחות עקרה
ומיותרת. והאמונה הטפלה שנשים הן סבלניות יותר,
היא שטות. נשים חמותקפות בטענה שהן רוצות לקחת
את השילטון לידיהן, עונות באותו הטון ובאותה תוקפנות
של ״בעלי פחד הסירוס״ ן ומכאן ועד להתנצחות
ושיח־חרשים חדרך קצרה.

לכן, גם המאבק לא צריך לחיות מנוהל נגד הגברים.
המאבק הוא נגד השיטה המדכאת הן גברים והן
נשים. ראיית הגברים כמדכאי הנשים היא ראייה חלקית
ושטחית, משום שמאחרי סדר דברים זה עומד
משהו יסודי יותר, משהו שהציב את הגברים בתפקיד
המדכאים באותו הינף יד שבו הציב את הנשים בתפקיד
הנשלטות והמדוכאות.
השאלה היא: מה במיבנה החברתי הקיים גורר
את דיכוי האשה ן עלינו להבין שדיכוי האשה מתבקש
מתוך החלוקה החברתית הקיימת, והוא מחווה מכשיר
לשמור שיטה זו. זאת מתוך מניעים כלכליים, שמקורם
בצורך שהתהווה בתקופה מסויימת לשמר את
הרכוש ולהבטיח את הירושה. בקיצור, ועל רגל אחת:
הגיע הזמן לחקור את היסודות החברתיים של דיכוי
האשה, ולתת להבנה עמוקה יותר של שורשי הדיכוי
להנחות את יחסנו לבעייה ולפיתרונות המוצעים לה.
נכון אמר ליבני — גם לגברים יש בעיות. אבל מדוע
ענתה לו רחל אוסטרוביץ ״תפתרו את הבעיות שלכם
בעצמכם״ ! הרי הגברים מדוכאים, כמו הנשים, בגין
אותה סיבה. זהו רק צידה השני של אותה המטבע.
תהליך של דיכוי, שנועד מלכתחילה לשמש מכשיר
בילבד, יוצר דינמיקה משלו, ההופכת עם הזמן את
הדיכוי ממכשיר למטרה. וזו גם מטשטשת את שורשיו
של הדיכוי ומסווה אותם, עד שאנו, אחרי הרבה דורות
של דיכוי האשה בידי הגבר, לא רואים את מה שביסוד
הדברים. ראייה חלקית זו גורמת לנו להיאבק
בסימפטומים של הבעיה תחת שורשיה.
כבר אמר מאן דחוא, שעם המדכא עם אחר אינו
יכול להיות בעצמו חופשי — וכן גם אדם המדכא אדם
אחר (אשה) .הוא אינו יכול להיות חופשי.
לכן המאבק הוא באמת מאבק משותף לנשים ולגברים,
לקורבנות השיטה כולם. ואני, שלא כרחל אוסטרו-
ביץ, מוכנה בהחלט לקבל את ליבני בפרטנר במאבק,
החל באותו הרגע שבו יכיר בהיותו מדכא ומדוכא ן
יראה את המציאות כמות שהיא, על כל ביטויי הדיכוי
שבה ן יחדל לראות בי את המין השני, שמעבר למית-
רס. בקיצור: כאשר יבין שהמיתרס איננו ניצב בינינו
״מטבע העולם״ ,אלא הוצב שם בתוקף תהליכים חבר־תיים־היסטוריים.
מאבקו
של הפמיניזם נגד הפיכת האשה ליצור
נחות, הוא גם מאבק נגד הפיכת הגבר לאדם חצוי,
בלתי שלם.
זהו מאבק למען תינתנה אפשרויות שוות לילד
ולילדה, למען ינתן בסיס שווה להתפתחותנו כאנשים
ונשים חופשיים, למען פיתוחו של הפוטנציאל שבכל
אחד מאיתנו, בלי שים לב לזהותנו המינית.

תי דונ ה 1ייול, חן י־אניב

מבצע הנחות ענק
לרגל
הרחבת בית הסטריאו
בשיתוף גדול יבואני
הסטריאו בארץ
רסיבר מרנץ דג ם 1515
פ טי פון מרנץ דג ם 6 0 2 5
ווג רמקולי ם גיוסו 2 4 0

3,69

שקל

בית הסטריאו
יבואר חנות מכירה מעב דו ת שרות
ארלוזורובור־ג טל 726024 :

5שנים אחריות רמקולי .5.*(805£ט)
3שני אחריות על כל מוצרי

דו ב ר

הכנס לקופל
וצא לחופשת־פשח משגעת
כשהאביב מגיע, אתה רוצה לצאת מן השיגרה ולמצות א ת
חופשת הפסח עד תומה. סע עם קופל לאביב בחו״ל:
חופשות )1שבוע ברודוס, החל מ־ 5,891.-ל״י 146.
10 )2לילות ברודוס ובאתונה (חופשה משולבת) ,החל מ־ ־ 7,777.ל״י 293.
11 )3לילות באתונה וברודוס (חופשה משולבת) ,החל מ־ ־ 7,777.ל״י 275.
טיו לי ם

מודרכים 15 )1ימים — איטליה-צרפת־אנגליה-הולנד ,־ 25,602.ל״י 695.
15 )2ימי ם — ספרד־פורטוגל ,־ 14,396.ל״י 739.
14 )3ימים — הולנד־ספרד־פורטוגל 8 +ימי ם בלונדוף ,־ 28,806.ל״י 790.
)4שבוע ברודוס 5,891.- ,ל״י 247.
10 )5ימים — רודוס-אתונה ,־ 7,777.ל״י 373.

טיוליצעירים טיו לי״ קונ טי קי״ באירופה. יוצאים מלונדון בליווי מדריך אנגלי; החל מ 207.
8 _ 35 לא כולל כרטיס טיסה).

קופל עסיעות

הבהייה בלונדון
לכא שירותי תיירות.
מחירי הטיסות
לפי נ 38.50 - $ל״י

משרד ראשי־ תל־אגיב, רח׳ פרישמן ,14 טל.246121 .
ירושלים, טל 232225 חיפה( ,כרמל) ,טל .88011 .נוה״שאנן טל.224730 .
קרית־־ביאליק, טל .740451 .נתניה, טל .27410 .הרצליה, טל.938057 .
רמת־גן, טל .731105 .באר־שבע,טל .78860 .אי ל ת, ט ל. 4105.

ברית־ המועצות: הבעיה הדמוגראפית שד הרוסי
קארל מארכס לא החשיב ביותר את הגורם הדתי
בפוליטיקה ובחברה. מכיוון שהדת אינה אלא המצאה
של המוח האנושי וביטוי ׳למצוקתו של האדם, גרם מארכם,
היא פשוט תיעלם כישייעלמו הגורמים לצמיחתה.
63 שנים: אחרי המהפכה ברוסיה, לא נעקר הגורם
הדתי בברית־המועצות. גם קבלת־הפנים הנילהבת שערכו
הפולנים לאפיפיור בן־עמם הוכיחה, ששני גורמים מיש־ניים
במחשבה המטריאליסטית — דת ולאומיות —
עדיין מנגנים כינור ראשון גם במיזרח־אירופה.
יותר מוסלמיס. מנהיגי ברית־ד,מועצות חוששים,
שבעיה דתית חמורה, ובאורח פוטנציאלי גם מסוכנת
ביותר, אכן טורדת את ארצם. הם מרשים לעצמם להתייחס
בביטול לגילויי דביקות בנצרות האורתודוכסית
ברוסיה האירופית. בסתר ליבם אפילו מקווים כמה מהם,
שזיקה דתית כלשהי ברוסיה עצמה רק תחזק את הרגש
הלאומי הסלאבי. עיקר דאגתם מופנה, כמובן, למרכז
אסיה, ישבה אורבת להם ׳שיכבה הולכת וגדלה של משכילים
צעירים, שהאיסלאם עלול להוות מרפא לתיסכולם
ומכשיר יעיל לשילהוב ההמונים ׳מסביבם.
דווקא הליברליזציה המקיפה ביחסו של השילטון
המרכזי לרפובליקות המוסלמיות במרכז אסיה החריפה

חיילים סוכייטיים מוסלמים כשערי כאכול
אדומים טובים ואדומים רעים

ש י >9ון

עוד יותר את הבעיה. השיפור העצום במצב הכלכלי
והמהפכה התברואתית והרפואית, חוללו שינויים דימוגרא־פיים
רבי־סשמעות במרכז אסיה. שיעוד הילודה בקרב
המוסלמים הוא כ־ 3אחוז לשנה. הם עשויים להכפיל את
׳מיספרם תוך דור. רוב התושבים המוסלמיים הם צעירים,
עובדה המגדילה את פוטנציאל, ריבויים הדימוגראפי. בין
1959ל־ 1970 יגדל מיספר המוסלמים בברית־ד,מועצות
מ־ 24ל־ 35 מיליון בני-אדם. אין כל ספק, שעד שנת
2000 יהוו המוסלמים כרביע מהאוכלוסיה בברית־ד,מועצות.
פחות גיזענות. משקיפים אובייקטיביים — כלומר,
לא ישראליים — מכירים בעובדה, שהרוסים הם הרבה
פחות גיזענים ביחסם לאוכלוסיה האסיאנית מאשר עמים
אירופיים אחרים.
הרוסים השקיעו מאמץ לא מבוטל בפיתוח מרכז-
אסיה ובטיפוח התרבות והשפות באיזורים עצומים אלה.
למרבה האירוניה, דווקא הצד החיובי בהתנהגות הסובייטית
כלפי המוסלמים עלול לגרום להם קשיים מהותיים
בטווח ארוך. השילוב בין מיתקנים משופרים למערכת
החינוך המקומית -וגידול בליתי-פוסק באוכלוסיה, יוצר
באורח בלתי־ינמנע שיכבה רחבה ביותר של סטודנטים
ואינטלקטואלים ׳מוסלמיים בבריתיד,מועצות. זיקתם לדת
המוסלמית איננה ברורה, אבל זהותם האתנית היא חד-
משמעית.
בעשור הבא עלולים צעירים משכילים רבים במרכז־אסיה
הסובייטית להיות מובטלים. שיעור הילודה הגבוה
ותהליך העיור המזורז יוצרים מוקדים של התמרמרות
ותסיסה, העלולים לשאת אופי לאומני ואולי אפילו
לאומני־דתי. ההגינות מחייבת לציין, שהמימשל המרכזי
הסובייטי מעדיף את האיזורים המרכז־אסיאניים בכל
הנוגע למדיניות ההשקעות, אך ד,השקיעות עדיין מפגרות
בהרבה אחרי התהליכים המזורזים בחלקים המוסלמיים.
נוצר, לכן, חוסר איזון משמעותי במצב התעסוקה
בברית־המועצות. קיים מחסור חמור בידיים עובדות
ברוסיה האירופית, לעומת אבטלה גלוייה וסמוייה הולכת
וגוברת ברפובליקות המוסלמיות.
פעיות קולוניאליות. באורח תיאורטי ניתן לפתור
בעיות רביות על-ידי עידוד מוסלמים — משכילים ובעלי
מיומנות מיקצועית — להגר לאיזורים האירופיים בברית־המועצות,
המשוועים ממש לידיים עובדות. אלא שהמוסלמים
נרתעים מהחורף הרוסי הקשה ומניכור אפשרי ביניהם
לבין הרוב הסלאבי. מומחים סובייטים אף חוששים,
ששכרה שיל הגירה כזיו עלול לצאת בהפסדה. הגירת
חמישה מיליוני מוסלמים לרוסיה האירופית תקל על
המצב במדכז־אסיד, אך היא עלולה ליצור גיטאות של
עובדים זרים במוסקבה, קייב ולנינגראד.
סין כוחשת. סין העממית ערה מאד, כמובן, ל־בעייה
המוסלמית של ברית־המועצות. סוכנים סיניים,
בעידוד הסי־איי־אי, עושים כמיטב יכולתם להתסיס את
האוכלוסיה. הבסיסים הסינייס־אמריקאיים בפקיסתאן ׳אי נם
מסתפקים בחישולה של ההתנגדות המוסלמית ב־אפגניסתאן.
חלק גדול מהמאמץ התעמולתי מופנה למוסלמי
בריודה,מועצות. הסובייטים אחהי סיוט מהאפש רות
שבסוף העשור הבא יאלצו להתגונן בגבולם הדרומי
לא רק מאיראן ומאפגניסתאן מוסלמיות, אלא גם מפני

רפובליקה עממית פקייסתאנית, פרו־סינית. אין כל סיבה
שדווקא האמריקאיים יתנגדו להתפתחות כזו בפקיסתאן.
דווקא ראשי היניצים במערב למדו עתה להבדיל בין
אדומים־טובים (סינים) לבין אדומים־רעים (סובייטים).

הפרופסור דרור
מנהל את הדט אנט
הפרופסור יחזקאל דרור המציא מדע שלם, הקרוי
באוניברסיטה העברית ״׳מינהל ציבורי״ .המאפיינים
העיקריים של דרור הם יומרינותו למידוע
של מונחים ומצבים פשוטים, שאפשר לתארם בקלות
בלשון השווה לכל נפש.
בשבוע שעבר הנחה פרום׳ דרור יום־עיון במכון
דייווים בירושלים, שהוקדש ליחסים שבין ישראל
לעולם הקומוניסטי. לפי הדיווח ביומון הארץ, טען
דרור שישראל חייבת להפעיל את יהדות ארצות-
הברית, בעד ונגד הדטאנט, בהתאם לצרכיה חמשת־

בעיית מרכז־אסיה עשוייה להחליש את אחיזתם של
הסובייטים במיזרח־אירופה. לא במיקרה מחזר עתה האפיפיור,
יוחנן פאולס השני, אחרי התנועה האיסילמית.
באורח פרדוכסאלי היא עשוייה לחזק את העתודה האי-
רופית־מערבית בקרב העם הרוסי עצמו.
בעולם הדינמי של שנות ה־80׳ ניתן לתאר את צרפת
האירופית כמעצמה כיימעט מוסלמית מבחינת האורינט־ציה
הפוליטית שלה, ולעומתה את רוסיה, המחפשת אחר
שורשיה בתרבות המערבית. בהקשר זה גוברת עוד יותר
התמיהה על עצם הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן. האימפריה
הרוסית התפשטה יתד־על-המידה. הרוסים מתקשים
להשתלט עתה אפילו על ברית־ד,מועצות עצמה.
גורל העולם תלוי, במידה רבה, במסקנות הסובייטיות
ממצב דברים זה. ריבע מחיילי הצבא הסובייטי יהיו
מוסלמים ב־ .1990 הסיפורים מכאבול, על חיילים סובייטיים,
מוסלמיים, הממהרים להצטייד בקוראן, נשמעים
כמו רכילות פיקנטית של עיתונאי צהוב. אבל בטווח
ארוך עלול הקוראן לשמש שמן על גלגלי הלאומנות
בתוך גבולותיה של ברית־המועצות. הגורמים האתניים,
הכלכליים, החברתיים והתרבותיים כבר קיימים בשטח.

יוגוסלביה:
טיטואים קטנים

הפרופסור יחזקאל דרור
מוכ״ל העולם גר בירושלים
נים, כדי להעניק לעצמה תחום תימרון נרחב בזירה
הבינלאומית.
האשלייה שיהדות ארצות־הברית היא כחומר ביד
היוצר בידי מנהיגי ישראל, היא מעליבה !ומשפילה,
!ופשוט לא נכונה. קשה להאמין שיהודי ארצות־הברית
יתמנו או יתנגדו חליפיות לדטאנט, בהתאם
לצרכים הטקטיים של המדיניות הישראלית. יש לקוות
שהצסעת ארצות־הברית במועצית-יהביטחון, נגד דד
התנחלויות, תפזר את.האשליות שלישראל יש קלפים
כלשהם במאבק הגלובאלי. לפרופסורים מסוגו של
דרור יש אשליות מיסטיות, לא פחיות מכפי שיש ל-
גוש-אמונים. את הבעיות של ישראל יש לפתור באי-
זוד — עם הערבים כולם ועם הפלסטינים בפרט. את
ניהול הדטאנט יש להשאיר למעצמות־העל.

העיתונות המערבית ניפחה מעבר לכל פרופורציה את
הסכנה הנשקפת ליוגוסלביה אחרי טיטו. כדרכו, נאבק
טיטו על חייו בכל כוחו, מבלי להתחשב בצרכים המיידיים
של כלי־התיקשורת הבינלאומיים. הוא כבר הצליח
לזכות במאמרי־הספד בכל עיתוני העולם, מבלי שסיפק
לחובבי המתח את הגופה — כפי שהיתר. נוהגת לומר
אגתה כריסטי.
סביר להניח שיוגוסלביה תצליח לתפקד כהלכה ולגבש
הנהגה קולקטיבית מלוכדת. כבר עתה מנוהלת המדינה
ביעילות מרשימה על־ידי צוות ההנהגה הממוסד: נשיאות
המדינה, המונה שמונה חברים, ונשיאות המפלגה
הקומוניסטית, בת 23 חברים. הסובייטים לא יתערבו,
ובקושי יבחשו בקדירה היוגוסלבית. יש להם צרות
למכביר במקומות אחרים. הדילמה העיקרית של המנהיגות
החדשה נעוצה ביפיתרון הבעיות הכלכליות־פנימיות
ביוגוסלביה.
הראשון כין ׳השווים. מגדעון במאזן התשלומים
היוגוסלבי מגיע ל־ 7מיליארד דולר וכימעט מיליון
יוגוסלבים מובטלים מעבודה. כלכלנים בבלגראד חילוקים
על הדרך ליישוב בעיות חמורות אלה. הוויכוח
הוא בין השואפים לליברליזציה ופתרון באמצעות המכניזם
של השוק, לבין הכלכלנים השמרניים הדורשים
לחזור לתיכנון מדוקדק של התעסוקה בנוסח מזרח־אירופה.
לפי שעה נראה שיד הרפורמיסטיים על העליונה.
חופש העיתונות ביוגוסלביה הוא ללא תקדים מאז עלייית
טיטו לשיילטיון. העיתונות דורשת בגלוי דימוקרטיזציה
והנהגה קולקטיבית ׳ללא ׳מנהיג מרכזי חדש. הסטידייקאים
מלגלגים על מנהיגים שואפי-שילטון, הקרויים ביוגוסלביה
״מאלי טיטיצ׳י״ ,כלומר: טיטואים קטנים.
הראשון בין השווים ביוגוסלביה יהיה, כנראה, ד״ר
וילאדימיר באקאריץ /בן ה־ .69 באקאריץ׳ הקרואטי הוא
עסקן ממולח ומנוסה, השואף להמשיך במדיניות של
איזון בין כל היסודות האתניים המרכיבים את הפדרציה
היוגוסלבית. הוא גם !תומך נלהב בגישתו הניטראליסטית
של טיטו, שזכתה עתה ׳ללגיטימציה נוספת בעיקבות הפלישה
הסובייטית לאפגניסתאן.

חיים ברעם

הי שג נו ס ף
ש ל סי טיזן
2ז מ \ /ט ן ) א 2 £ו ז <6 0

ו\/וח _4ו 4ו־טטו^ו

בחחיו ללא תחוות

ליי׳ בלבד
#המחיר כולל מ. ט .מ

ו1.7טו^ו
שעון סיטיזן קוורץ ^31.11
דק ואלגנטי ומותאם להפליא לידך.
בעוביו המינימאלי אוצר השעון בקרבו 4סוגי אותות תזכורת
שונים, כדי שתוכל לדייק לכל פגישותיך במשך היום (בלחיצת
כפתור מכוונת אחת — בבוקר) .אם תרצה, איתות ההשכמה יחזק
עצמו באות נוסף ולא יאפשר לך להמשיך לישון.
שעון טיטיזן קוורץ
במחיר מיוחד.

ץ13ק13ס ^0־מ/7יק 0ז•5

81164

* 1.4864 וד.וט 64 המרשים בעיצובו האלגנטי מוצע לך

ץ13ס13ס שאווס•

שיוון ש

ץ!3ש13ם2

ץ13 נן!3ס1

אבא
יואל א בי ט ל

•01X1261^ 1

11*111111ב 1ווו ס

פ״ו אדיוט טווח: נער השעשועים הבו אב רמופת

בחס גינו: לא להחרים את האולימפיאדה

ראש ממשלת קנדה ,,פייר אליוט טרודו, נראה בגיל 60 כבן .40 למרות שבשעתו חשבו רבים כי גירושיו
הסנסציוניים יטרפדו את הקאריירה הפוליטית שלו, קם והוכיח בבחירות האחרונות כי לא רק שהתגבר
על הטרגדיה המישפחתית שלו, כי אם גם חזר במלוא אונו לזירה הפוליטית. אפילו מתנגדיו חדלו לכנותו
״טרודו־קאזאנובה״ או ״המאהב הגדול של קנדה״.
אשר לפייר אליוט, לבד מן הפוליטיקה הוא ממלא משימה כבדה: הוא משמש כאב למופת לשלושת
ילדיו הנמצאים ברשותו ולא ברשות אימם, למרות שהם עדיין רכים בשנים. ג׳וסטין בן תשע, סאשא בן שבע
ומישל בן חמש בלבד. טרודו, שקיבל חינוך ספורטיבי בבית הוריו, והוא בקי באיגרוף ובעל חגורה חומה
בקאראטה, מעדיף ללמד את בניו ג׳ודו, והדבר האהוב עליו ביותר הוא לשחק איתם באינדיאנים.

ביולי 1976 הפך ברום ג׳נר האלוף האולימפי בקרב עשרה ומאז
היה למוסד: הוא מפרסם מצלמות בטלוויזיה תמורת הון עתק, מעניק
את שמו לשורה ארוכה של מכשירי ספורט, והוא בעל מיפעלים לייצור
בגדי ספורט ואבזרים הנושאים את חתימתו. הוא אפילו הפך כוכב־קולנוע
וסיים סרט ראשון. על החרמת האולימפיאדה הגיב :״אילו
ידעתי שהעניין תורם להצלת חיי־אדם — ניחא, אבל ההחרמה רק
תטרפד חלומותיהם של עשרות ספורטאים החולמים על ההזדמנות
הגדולה, ולא תסייע במאומה לשלום העולם.״

״חמש דקות — לא יותר!״ כך פקד, בקול מלא סמכות, הנסיך רנייה על סוללת
הצלמים שדלקה בעיקבות מישפחתו המפורסמת למקום החופשה המסורתי של המישפחה
המפורסמת ממונאקו: אתר הסקי בגסטאדט. מדי שנה באים לשם גרייס (לשעבר, קלי)
בעלה ושלושת הילדים כדי לחגוג את חג ה״מארדי גרא״ (משהו המקביל לפורים) והם
ה עו ל ם הז ה 2219

עושים זאת יחד עם קארולין, הבכורה, אף שהיא כבר נשואה. השנה מצאו הצלמים
תגלית חדשה במישפחת רנייה: הנסיכה סטפאני (הנראית בתמונה בין אביה לאמה),
החוגגת את יום הולדתה החמישה־עשר כשהיא עדיין במראה של נערה מתבגרת, עגלגלה
ובתיספורת נערית קצרה. בני מונאקו טוענים שסטפאני היא הפנינה של המישפחה.

11*1111(1ב 111ל ס

עומאו ועדיף: בוידגי מעניין יותר
מאז הופיע בד״ר דיוואגו לא עשה עומאר שריף דבר חשוב
במיוחד בקולנוע. הוא, אומנם, ממשיך להופיע בסרטים ואפילו בסירטי
פירסומת, כדי לאזן את התקציב, אך מקדיש את עיקר מעייניו ליצירת
תדמית של שחקן ברידג׳ ומשחק למען היוקרה, לא למען הכסף.

סופיה חון: ישחק אח עצמי בעצמי בעודי בחיים
בגיל 45 משמשת עדיין סופיה לורן משאת נפשם של הצלמים, כשהיא בוחרת להיראות בביתה בשימלת־ערב
של האופנאי החביב עליה ביותר, איו סאן־לוראן, וכאשר בנה אדוארדו מציץ מתחת לשובל שימלתה.
אחרי שכתבה ספר אוטוביוגרפי בשם הכוכב הטוב (הכוונה לכוכב שבשמיים) ,היא מתכוננת למיבצע מקורי :
להופיע בסרט לפי סיפרה, כשהיא בעצמה מגלמת את דמות עצמה. מה יהא על סופיה הצעירה? ״אני
מתכוננת למצוא שלוש ילדות שונות: אחת בת חמש, השנייה בת עשר ונערה בת שבע־עשרה. החל בגיל
עשרים ושלוש אכנס בעצמי לתוך נעלי. מאחר שלשחק זהו התפקיד העיקרי של חיי, אין טעם שאפקיד
את המלאכה לשחק את עצמי בידי שחקנית אחרת שתעשה זאת לאחר מותי.״

דנוה בדיו :
אמי מגרשת
את השדים שוי
חוו ימול.. :המחזר הנאמן יושב דדר
מי שהיתה שייכת למיתוס הקולנועי וכונתה בשם ״בוג׳יס בייבי״,
על שם בעלה, האמפרי בוגארט שנפטר ב־ ,1957 פורחת מחדש. אחרי
שהסתיימה אגדת בוגארט החלה אגדת רובארדם, שהיה בעלה השני.
במשך כל הזמן לא חדלה לורן לשחק על הבד ועל הבמה ולגדל את
שלושת ילדיה: סטיבן בוגארט 31 לסלי בוגארט ( )27 וסאם רובארדס
( .)17 היום היא נהנית מעצמאות מוחלטת :״אני מעדיפה את קינג
צ׳ארלם (הכלבלב הרובץ לידה בתמונה) על פני כל גבי אחר בחיי.״

״מאז נולדה היתה יוצאת דופן,״
אומרת אלינור בלייר, על בתה
למדה (בתמונה משמאל) ואכן ילדה
שאינה יוצאת דופן לא היתה מסוגלת
לעמוד בתפקיד גיבורת הסרט
מגרש השדים. אז היתה בת ,13
היום היא בת ,21 וטוענת שהיא
מחפשת רק תפקידים של אופי.
אשר לקאפריסות :״אני קשורה
מאוד לאמא שלי, היא היחידה המגרשת
את השדים שלי.״
ה עו ל ם הז ה 2219

חגיו מר, גרגורי פק, ד״ויד ניבן וסחור הוארו: ואבי־הים משתעשעים
ארבעתם כל־כך מפורסמים, כל־כך מיקצועיים, וכל־כך משופשפים עד שלא איכפת
להם כלל לשבת על כסאות מטעים, כשכל אחד מן הכסאות נושא את שמו של האחר.
(בתמונה הס יושבים לפי הסדר מימין לשמאל: רוג׳ר מור, גרגורי פק, דיוויד ניבן וטרוור
הוארד) .הצילום הפרטי הזה נעשה בעת הסרטת הסרט החדש זאבי הים שבבימויו של

אנדריו מקלאגלן, שעלילתו מתרחשת ב־ 1943 בהודו. הארבעה מעצבים רביעיית זאבי־ים
קשוחים שמשימתם המוצלחת היא השמדת צוללת גרמנית במימי האוקינוס ההודי. כמו
פרשיות דומות מימי מילחמת־העולם השנייה תהיה גם זו עלילה שהעיקר בה הכאריזמה
הגברית של כוכביה. ובארבעה אלה אין מה להתבייש.

כרסיסי בידסק: אמבטיה תגה ושיחות עם מלאכים

הארולד פרנס: הסוד טמון במיקצועיות

״האיש שבחיי הוא אלוהים,״ מצהירה הזמרת בת ה־ 25 פליסיטי בירסקי. שלא כגזירה ממינזר היא בוחרת
להצטלם בתוך אמבט קצף וטוענת ששיריה נושאים את השראת האלוהים שעימו היא משוחחת ישירות
מזה שישה חודשים. מי שהחלה את דרכה כעורכת־דין והמירה את הגלימה במיקרופון, משמיעה צלילים
חשודים בהצהרותיה :״הכסף איננו האידיאל שלי. חשוב בעיני מה עושים בכסף. אין לי חבר, אני מעדיפה
בדידות. אני הנני מלאך.״ אילו חיתה ז׳אן דארק היום בוודאי היתה זמרת,

הוא נחשב המפיק־במאי הגדול ביותר שידעה ברודווי בשטח
המחזמר: החל בסיפור הפרוורים שביים בשיתוף עם הכוריאוגרף
ג׳ירום רובינס, דרך מוסיקת לילה זעירה לפי אינגמר ברגמן ועד
לאוויטה ולסוויני טוד (האחרון גרף בשנה האחרונה את כל הפרסים
האפשריים) .איך עושים זאת? מחייך פרינם :״אני יכול לענות רק
בחמישה מיליון מילים או במישפט אחד: צריך לדעת את המיקצוע.״

ה עו ל ם הז ה 2219

אם אתה מרגיש שצפוף לך בדירה הקיי מת- ,
טוב שהמשכת לקרוא את המודעה הזאת!
כי יש לנו הצעה מיוחדת עבורך: דירת ארבעה
חדרים בגבעת סביון במחיר של דירת שלושה
חדרים באזורים אחרים בארץ 1 1 1
שטחה 110 מטרים מרובעים.
יש בה שלושה חדרי שינה ושני חדרי ׳ך״׳

גבעת סביון היא שכונה שהולכת ונבנית ליד
סביון. היא נבנית על ידי החברה שבנתה את
סביון: אפריקה ישראל להשקעות בע״מ.
מחירה של הדירה הוא — 1,900,000.ל״ י (+
מ.ע.מ .).אם אתה מתמצא במחירי הדירות
אתה יודע שזוהי הזדמנות.
מסלולי התשלום הם גמישים. הם כוללים, בין
היתר, משכנתא בלתי צמודה
התקשר אלינו ותיווכח שהיה שווה להמשיך !

לקרוא

אפריקה ישראל להשקעות(החברה שבנתה
את סביון)

אפריקה
תל־אביב, רחוב אחד העם , 13 טל - 650281 .סביון, המרכז המסחרי, טל. 757195 , 751540 .
שעות העבודה: בתל־אביב 8.00־ 3.00 בסביון 8.30,־ 1.00 ומ־ 4.00־6.00
לאינפורמציה כללית: בשישי שבת ולאחר שעות העבודה טל 651897 .

964־131

י שראל
צהשקשת מקבוצת בנק לאומי לישראל בע״מ

ה עו ל ם הז ה 2219

א נ שי ם

! 0הבדיחה של השבוע
שייכת ללא ספק לשר־הדתות
אהרון אבו־חצירא .״בקרוב
עומדים להנפיק שטד של
אלף שקלים עם התמונה של
אודסי פרי,׳׳ טוען אבו-
חצירא ומסביר :״זה בשביל
ההון השחור.״
01 שר-הבריאות אליעזר
שוסטק התגונן בשבוע ש עבר
בכנסת נגד אלה שתקפו
אותו על כך שיש אבטלה בקרב
הרופאים בארץ. שאל
שוסטק את חברי-הכנסת :״מה
אתם רוצים, שאני אגרום לכך
שיהיו בארץ חולים כדי שלא
תהיה אבטלה לרופאים?״
01 כשנשאל ח״כ יצחל!
כרמן, אשר מינויו לתפקיד
יושב־ראש הכנסת נדחה שוב,
למרות שכבר הוחלט על כך
שיצחק שמיר יהיה שר-
החוץ, אם אין הוא מתוסכל
מהדחיות הרבות במינוי הוא

שר־הדתות מציע שטר בסף עם דיוקנו שיל א 1ל סי
וקצין מי שטרה מציע שה מפכ״ל יחזווד לחיל״הים

שאמרת בראיון זה נכון, הרי
שעכשיו כבר חזרת מהתשובה
ואתה חצי אפיקורס.״
0שר־החוץ לשעבר משה
דיין נהנה ממחיאות הכפיים
שבהן זכה במישחק הכדורסל
בין מכבי תל־אביב לבין ריאל
מדריד, בעוד שר־האוצר יג־אל
חורכיץ זכה בקריאות
בוז מהקהל. אשתו של דיין,
רחל, אמרה לו :״אתה רו אה,
כל אלה היו בוחרים בך.״
השיב לה דיין :״ברגע שהיו
שומעים שאני חוזר לממשלה
הזו, הם״ היו קוראים גם לי
קריאות *בוז.״
| 0דובר צר,״ל, אלוף־מיש־נה
יעקב אכן, השתתף ב־ארוחת־ערב
עם עיתונאים מצריים
שנערכה בתל-אביב. בדרך
חזרה, לביתו שבחופית,
חש אבן ברע וביקש מנהגו
לעצור ליד בית ידידים. הוא
עלה לבית שהה בו כחצי שעה

ואחר־כך חזר למכונית. כאשר
ראה שנהגו מסתכל עליו ב מבט
של שותף לסוד־זימה
אמר לו אבן :״זה לא היה
בית של בחורה. אני הקאתי
שם את הנשמה מהאוכל המחורבן.״

שר־החינוך זכולון
המר הוא השר היחידי הנוהג
לשבת ליד נהגו, במושב
הקידמי, בעת נסיעה במכונית
השרד שלו. לעומתו, הח״כ
היחידי הנוהג לשבת במושב
האחורי, מבין הח״כים שיש
להם נהגים, הוא מנהיג רק״ח

מאיר וילנר.

01 מפכ״ל המישטרה רב־ניצב
הרצד שפיר ביקר בשבוע
שעבר ביחידת מישמר-
החופים של המישטרה, המו צבת
בנמל חיפה. שפיר גילה
התעניינות מרובה בכלי השייט
היפאניים של המישטרה, וסיפר
לקצינים המלווים אותו כי

סגן שר״הביטחון השתתף במסיבה שנערכה בתיאטרון
״11^ * 1 0י* ! 1ץ׳ 1|!11ך11
החאן הירושלמי לכבוד אנשי בת המקוייה היפניים

-1 1 1/1
שביקרו בארץ. הוא קיבל גלימה יפנית מראש הבת, הגברת טושימה. אנשי הכת, הדוברים
עברית, הגיעו למסיבה שערכה להם הזמרת יפה ירקוני, אחרי שהיתה בסיבוב הופעות
השיב :״אני לא ממהר. בין
כה וכה א!ני צריך את התפקיד
בשביל ההיסטוריה, כדי
שאוכל להגיד אחר־כך שאני
יושב־ראש הכנסת לשעבר, אז
מה זה חשוב כמה זמן אני
אהיה יושב-ראשו״
01 אל ח״כ עוזי ברעם
הגיעה בשבוע שעבר דרישה
לתשלום חוב של 150 לירות.
אל ברעם פנה עיתונאי-ידיד
וביקש ממנו להחזיר לו את
הסכום. כאשר תמה ברעם
מדוע הוא מבקש ממנו את
150 הלירות הסביר לו העיתונאי
:״לפני חודש הצטרפתי
בירושלים למיפלגת־העבודה ואז
גבית ממני 150 לירות. הכ וונה
שלי היתה להיות חבר
מפלגה כדי לתמוך ביגאל
אלון כנגד שמעון פרם.
עכשיו, אחרי שאלון מת, אני
לא רוצה להיות יותר חבר-
מפלגה, ורוצה את הכסף.״
01ח״כ המפד״ל דוי ד
גלם גילה בשבוע שעבר בראיון
עיתונאי כי הוא אומנם
בא ממישפחה שומרת מסורת,
אך בילדותו לא היה דתי והוא
על תקן של חוזר בתשובה.
אחד הרבנים המקורבים למפ־ד״ל
שקרא את הראיון עם גלס
פנה אליו ואמר לו :״אם מה
ה עו ל ם הז ה 2219

הוא בוגר ביוז־ספר ימי, וכי
בעת שרותו בצה״ל הציעו לו
לפקד על חיל־הים .״אם הייתי
מקבל את ההצעה, היום לא
הייתי כאן,״ אמר שפיר לקצי-
ניו. לפתע שמע מאחוריו
קול :״חבל שלא קיבלת את
התפקיד.״ המפכ״ל הסתובב
לראות מי אמר זאת, אך לא
הצליח להבחין בבעל הקול
מבין כל הקצינים והשוטרים
שעמדו שם.
עזר
שר־הביטחון 0 וייצמן גילה השבוע את אחד
החלומות הנסתרים שלו. וייצ־מן
שאינו משתחרר מדימויים
הקשורים בחיל־האוויר, אמר
כי היה רוצה שתהיה לו קס דה
שעליה תורכב כוונת .״אני
אוכל להסתכל ימינה וללא כל
מאמץ לירות לכיוון פוליטיק אים
שאני לא אוהב.״
! 0את אנשי־הביטחון עורר,
בעת מופע לכבודו של

שר־ההגנה המצרי, כמאד
חסאן עלי, חפץ בלתי־מזוהה
שנזרק מן הקהל לעבר הבמה.
רק אחרי שזיהו את הזורק,
אלוף פיקוד־הצפון, אביגדור
(״יאנוש״) כן־גל, נרגעו. הוא
זרק לבמה פרח־ציפורן לבן,
אחרי הופעתה של הזמרת

לילית נגר.

0ידידים של יגאל אלון
נזכרו השבוע כי בתקופת היריבות
בין משה דיין ובין
אלון כינה ידיד של אלון את
דיין ״סתום־העיין״ .אמר לו
אלון :״אל תומר עוד פעם
דבר כזה. האיש איבד את
עינו בקרב!״
! 0במגירה׳ של עורך השבועון
המצרי אוקטובר, אניס
מנצור, מונח מאמר של יגאל
אלון, על שיחות האוטונומיה.
אלון שלח מאמר זה למנצור,
שבועות אחדים לפני פטירתו,
ומנצור החליט לעת עתה ש־

ביפן והכירה אותם. ציפורי סיפר בי הוא מביר את אנשי הכת, העושים תעמולה למען
ישראל ביפן, בבר שנים אחדות. כאשר שרו שירים של נעמי שמר בעברית, התפעל ציפורי
ושאל אותם כמה זמן לקח להם ללמוד את השירים. הם ענו לו שהעברית שגורה
בפיהם ושאת נעמי שמר אירחו לפני שנה ביפן, ואז למדו את השירים שלה.
לא לשלוף אותו מן המגירה.
01 בפלמ״ח נהגו לומר
שלחיצת יד של המפקד יגאל
אלון לחייל היא כמו הענקת
צל״ש. מי שקיבל צל״ש על
אי־ביצוע פעולה צבאית היה
אז יוסף ירים, שהיה ממונה
על מיבצע פיצוץ הרדאר בחיפה.
ברגע האחרון החליט יריב
שלא לעשות זאת, בא למפקדו
אלון וסיפר לו על שיקוליו.
אלון לחץ את ידו.

כאני אשכח

פקידתו של שגריר״ישראל בקאהיר, אליהו בן־אלישר, אשר פרשת מינויה
עוררה סערה בציבור, אינה מתחשבת בבל הנראה בפרשה והחלה לעבוד
במלוא המרץ. בתמונה שהגיעה בימים האחרונים לארץ נראית פאני יושבת ליד מכתבה עמוסת״עבודה.

01 נשיא אוניברסיטת תל-
אביב, הפרופסור חיים בן־
שחר, עורר תמיהה בקהילה
היהודית בלום־אנג׳לס כאשר,
בהגיעו למקום בשליחות האוניברסיטה
לגיוס כספים, הש תכן
בסוויטה במלון היקר בעיר,
סנצ׳ורי פלאזה. שם ניסה
לשכנע תורמים כי מצבה
הכספי של האוניברסיטה גרוע.
׳ 0כאשר ביקרה עבלה,
אשתו של שר־ההגנה המצרי
במאל חפאן עלי, בבסיס-
הדרכה לחיילות, שאלה את
קצינת־החן הראשית, דליה
רז, אם יש גנרליות בצה״ל.
דליה השיבה לה כי אין. לפני
עזבה איחלה עבלה לרז :״אני
מקוד, שבקרוב תהיי את הג נרלית
הראשונה.״

91 שבועיים לפני פטירתו
של נתן ילין־מור הזמין
עורך־המישנה של הארץ, גיר עון
סאמט את חברו של
ילין־מור להנהגת לח״י ויריבו
האידיאולוגי, הד״ר ישראל
אלדד, להשתתף באופן קבוע
בהארץ. כאשר נפטר ילין־מור
הזדרז סאמט, שהיה מיודד עם
ילין־מור, לאזן את מאמריו
של אלדד. החל בשבוע הבא
יתחיל לכתוב בעיתון הד״ר
מתי פלד״ פלד ואלדד יכתבו
אחת לשבועיים, לסירוגין.
סאמט הודה שלא היה מזמין
את אלדד אחרי פטירת יליד
מור. היתד, זו, כנראה, הרבי־שה
האחרונה של סאמט עבור
עיתונו. בחודש יוני הוא יוצא
אחרי תשע שנים בתפקידו
הנוכחי, לשמש כשליח עיתונו
בוושינגטון.
׳ 9כאשר נשאל איש־

צע הנשף החליט רפופורט
לפצוח בזמר! ,ניגש לשולחן־
הנשיאות והתחיל לשיר אל
תוך המיקרופון את שירו של
פרנק סינטרה, עשיתי זאת
בדרכי, ברמזו בכך כי תוך זמן
קצר צבר הון רב יותר מאשר
ראשי היהדות המקומית, השוהים
בשווייץ מאות שנים. נשיאת
הנשף, דנים שמוק, ביק שה
ממנו להפסיק לשיר, ומשסירב
נטלה ממנו את המיקרופון
בכוח. רפופורט נעלב,
יצא משם עם כל הפמליה שלו
והודיע כי יפסיק לתרום ל־וויצ״ו.

עם תום שיחות האוטונומיה
שהתנהלו בהאג, לא
רצו חברי המישלחת הישרא לית
לחזור הביתה ביום השישי,
מחשש חילול השבת. אך
דן פתיר, יועץ ראש־הממש־לה,
התעקש לחזור ארצה

ברכה חסידוו

אשתו של יוסי חסידוף, יורש ה־המישפחה
בעלת בנק ״דיסקונט״,
קיבלה שעון מידיו של ר.ד. יעקובר, הצורף בג׳נבה, עבור זבייתה
במקום ראשון לנשים בתחרות במישחק השש־בש. הזוג חסידוף
שהתגורר בלונדון בשנים האחרונות, החליט לעקור לניו״יורק.

זאב ד ס טינ ס קי היה מרא ש, המערך 1משה
מתטפיזרי היה מלך צרפת ובעל טחנות־קמח
לכבוד חג־הפורים. לפני עזבו
נכנס לחנות המוכרת מסיכות.
בעל החנות זיהה אותו מן הטלוויזיה
ואמר לו ״שלום״ בעברית.
אחרי שהצטייד במסיבות
שב פתיר ארצה.
91 בתוכנית־הדאיונות בירה
ומצב רוח אמר חבר־הכנ-
סת פסח גרופר למראיין
יעקב אגמון :״אריק שרון
חושב שהוא מפחיד אותי?
מה, הוא יוציא עלי חוזה?״

אירופה. תלמיד אחר ציין כי
ידספוס פלאוויוס היה קי סר
רומאי, שהחריב את בית-
המיקדש, ולאחר מכן ייסד את
הנצרות.
91 כאשר הוצע התואר
״יקיר תל־אביב״ ,לשרגא

91 כתבת מעריב בז׳ונבה,
שרי דובר, נבחרה פה אחד
לסגנית יושב־הראש של תא
כתבי האו״ם בשווייץ, בפעם
הרביעים ברציפות. התפקיד
יוצר מצבים עדינים, כמו ב־ארוחת־צהריים
שהתקיימה ה שבוע
לכתבי-האו״ם. שרי כיהנה
כיושב־ראש הארוחה, כאשר
מימינה יושב איש-האו״ם,
לואיג׳י קוטרבי, שהיה במשך
שנים רבות נספח בשג רירות
איטליה בישראל. מש מאלה
ישב סגנו, מובארק
עלף, שהוא גם שגריר סוריה
באו״ם, אשר נולד ברמת־הגו-
לן. השלושה החליפו במשך
הארוחה זיכרונות משותפים
על ישראל.
בתל-אביב קיים סניף
ישראלי של האירגון הבינלאומי
לחילופי נוער, אי־אפ־אפ.
יושב־ראש הסניף הוא
גי*ן וולוך, מראשי סיעת המערך
במועצת עיריית תל־אביב.
כל תלמיד ישראלי, ה מבקש
לצאת לחרדלארץ,
חייב בבחינות אינטליגנציה.
בין השאלות האחרונות שנשאלו
התלמידים היתה השאלה
״מי היה זאב ז׳בוטינסקיז״
רבים ציינו כי הוא היה מ ראשי
המערך, ושחקים את
אגודת־השומר. תשובות אח רות
היו כי משה מונטי־פיורי,
ממנהיגי הציונות, היה
מלך צרפת, בעל טחנות-קמח,
אשר בא לארץ־ישראל כדי
לעשות עסקי־מילחמה נגד
אנגליה. עוד ציינו התלמידים
כי מחנה-הריכוז טרבלינקה
היתר, מושבה יהודית במיזרח־

וידי רוקו!

השחקן, ששיחק תפקידים של סטאטיס״
טים בארץ עד אשר קיבל תפקיד בסרט
״מצדה״ ,הוזמן לארצות״הברית, שם התייחסו אליו כאל כוכב״
קולנוע לכל דבר. דידי, יליד קיבוץ נעו, לא שבח להופיע לאתרי
הצילומים באמריקה עם חולצה שעליה כתוב ״קיבוץ נען״.

קנטור, מוותיקי אחדות־הע-
בודה וחבר מועצת עיריית
תל־אביב, הוא סירב לקבלו.
הוא טען שעדיין לא הגיע לגיל
,70 המקובלי״למקבלי תו
המפד״ל
רפאל כן נתן אם
שר-הפנים ד״ר יוסף בורג
מתכונן לפרק את הממשלה
ולהביא לבחירות מוקדמות. ,
השיב :״אין צורך, הממשלה
מתפוררת מעצמה.״
9המולטימיליונר ניסים
גאון מתנהג גם בשווייץ,
מקום מגוריו, כאילו הוא ביש ראל,
שבה כל הדלתות פתוחות
לפניו, בזכות קשריו עם
ראש־הממשלה, מנחם בגין.
לאחרונה ניסה גאון, בלחצים
רבים, לכפות על נציגות יש ראל
בג׳נבה לקבל לעבודה
מועמדת ישראלית ממוצא ספרדי,
וטען כי אין מקבלים אותה
בגלל אפליה. הנציגות הי-
תה צריכה לשלוח למישרד-
ראש־הממשלה בירושלים, לשם
הגיעו תלונותיו של גאון, העתקים
של דו״חים על המועמדת,
המוכיחים כי אין היא מתאימה
לעבוד בנציגות ישראל.
גאון הנעלב לקח את המועמדת
לעבודה אצלו.
811 בנשף השנתי של ויצ״ו
בשווייץ, שנערך לפני שבועות
אחדים בז׳נבה, השתתפו
כל השמנה והסלתא של היהדות
המקומית, ובכללה המיליונר
שירד מישראל, ברוך
רפפורט, שאשתו רות היא
מפעילות ויצ״ו במקום. באנד

גאל גרא

אר זה. אך רבים מידידיו טוענים
שקנטור הינו בן .73
91 תיאטתן חיפה הזמין
חברי-כנסת ואנשי-ציבור לח זות
בהצגת סורגים. אחרי ההצגה
התקיים דיון על בעיות
האסירים. הח״כ המייועד של

1ערך מסיבה ב״כסית״ לכבוד צאת סיפרו השלישי ״מים ביד״ .למסיבה, שבה
הגישו צ׳ולנט לכל האורחים, הגיעו בני מישפחתו מכל קצות הארץ. ליד
גלאי (מימין) ניצבת אשתו צילה, המכונה צוקי, שהיא שחקנית. לידה אחותו חגית, שהגיעה מירושלים,
שם היא לומדת. אחיו אברהם, איש צבא הקבע בא מבאר־שבע, מקום מגוריו. מרסל שרון, המלצר
הוותיק של ״כסית״ הגיש להם את התיקרובת שהוכנה על״ידי מירי בן־יוסף, אשת יחסי־הציבור.

של״י,

סעדיה

מרציאנו,

שנוכח גם הוא בהצגה, התפרץ
בקריאות־זעם לעבר הפסיכולוג
של כלא רמלה, הד״ר
משה פילסו, וכינה אותו
״ד״ר מנגלה״ .מרציאנו קבל,
בקול רם, על כך שאחרי שיחות
עם הפסיכולוג התאבדו
ארבעה אסירים, ואחרים יצאו
מופרעים.
1בשוק יהוד, מול שכו- עורכת סביון,
נת־היוקרה
אנט, אשתו של חבר־הכנסת
שמואל פדאטו־שרץ קנ יות.
היא מגיעה מדי שבוע
לשוק, בלוויית העוזרת שלה,
ניגשת לדוכנים ומסבירה למוכרים
מה בעלה אוהב, וב התאם
לכך מבצעת את קניותיה.
כל המוכרים כבר מומחים
בטעמו הקולינרי של חבו*-
הכנסת.
! 9לדיון שהתקיים בבית-
המישפט הגיע היועץ המישפ-
טי של העיריה, עורו־הדין
דויד טלמור, בליוויית ארבע
מיזוודות מלאות סיפרי-
חוק שאותם פתח על השולחן,
בנסותו להוכיח כי העיריה פועלת
בהתאם לחוק. הגיבה על
כך השופטת זונדר :״מרוב
עצים לא רואים את היער!״
׳ 9בביקורה של מישלחת
מפ״ם בקאהיר רצתה עדנה
יטריד, דוברת המישלחת וילידת
קאהיר, למצוא ידידות
מימי בית־הספר שלה במצריים.
היא נתנה רשימה של
כמה נשים, אך המצרים לא
הצליחו לאתר אף אחת מהן,
והתנצלו בפניה על כך.
ה עו ל ם הז ה 2219

מכ שיר אלקט רוני שאינו מאפשרתד לו קהרכב
מ בלי ל ה חזי ראת המונה ל^סן ס 0ס1

כשאני מתדלק ע פזמן.
אני בטוח שלא אשלם
עבור הבנזין
שקיבל הנהג שלפני״
במשאבות התדלוק בתחנות פז,
יורכב המכשיר האלקטרוני החדיש פזמן
אשר נועל את המשאבה 40 שניות לאחר גמר התדלוק.
כדי שאפשר יהיה למלא את המיכל במכוניתך,
על עובד התחנה לסובב את ידי ת ההפ עלה
המחזירה את המונה ל 5 ₪ -
תחנות ״פז״ נמצאות בתהליך מעבר
לשיטת התדלוק החדשה-
האמינה יותר־עם פזמן.

״פזמן״-עוד שרות של פז ללקוחותיה.

מתךלק

או ת ה ״ בתחמת
אילוץ*ילת רלרשוץ

כרמליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה ־
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

6כתב הארץ אילן שחו רי
זכה ביום המאושר בחייו,
כאשר שופטת בית־המישפט
ורדה זדבדר פסקה כי
דו״חות־הקנס בגין הניד, על
מידרכות תל־אביב אכן אינם
חוקיים. שחורי, שפירסם סיד־רת־מאמרים
על נושא זה, ש בהם
טען כי הקנסות על חניה
על המדרכות אינם חוקיים זכה
בהתקפה מוחצת מאנשי עיריית
תל־אביב, ובראשם ראש־העיר,
שלמה (״צ׳יצ״) להט.
צ׳יצ׳ אף אמר בראיון־ברדיו
לרבקה מיכאלי כי כל העניין
הוא עורבא פרח, וששחו־

צ״צ־ אובל ש ש מוות בוואריה
ביום. והעיתונאית שלחה

במסיבת־עיתונאים טרנזיט,עלוב־ למצריים אוזני־המן מורעלות
פסטיבל־הסרטים בברלין
על הבמה במאי הסרט

דני ווקסמן, ומפיקו יעקב
(״עקול״) גזלדזוסר. גם השחקן
יצחק (״פיצ׳ו״) כן״
צור עלה, אך המנחה ביקש
ממנו לרדת מן הבמה. הוא לא
זיהה אותו, למרות שראה אותו
בסרט. מסתבר כי פיצץ
שמן וגידל את שערו. רק אח רי
התערבותו של ינקול הותר
לפיצ׳ו להישאר על הבמה.
! 8בשיחה שניהל מנכ״ל
דשוודהשידור לשעבר, יצחק

כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

ברמ לי ט ה
סנ ג רי ה

צפורה צובר

הלהיט החדש

מי שנבחרה *מלכה״אסתר הראשונה
בימי תל״אביב־הקטנה עדיין
מהגוררת בכרם־התימנים. צוברי שיפרה בערב שנערך במועדון
״צוותא״ כי בגיל 14 נישאה לגבר שהיה אחד הנהגים הראשונים של
האוטובוסים .״את ליל־הכלולות שלי לא אשכח. זה קרה שבועיים
אחרי נישואי, כאשר בעלי הראה לי בשביל מה מתחתנים.״

מזרחי
ז &כומל
מ׳קגיראשון לציו!נזכרו!י׳>קג

לים 3י, עם ראש עיריית תל-

אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט,

אסתר גמליאלית

הזמרת הוותיקה (״הטנדר
נוסע״) השתתפה בערב שהוקדש
לעדה התימנית, אשר צולם על״ידי הטלוויזיה והוקלט על-
ידי גלי״צה״ל. היא סיפרה למנחה ירון לונדון כי כאשר רצתה
להתקבל לתיאטרון ״המטאטא״ ,בחן אותה, בין השאר, אביו של
ירון, השחקן בצלאל לונדון .״יש לנו משהו משותף,״ אמר המנחה.

דנו השניים בדיאטות. ליבני
סיפר כי הוריד לאחרונד. מ-
מישקלו 12 קילוגרמים מיות רים.
להט התנצל ואמר כי
כאשר היה בצבא היה אוכל
חצי ארוחה ביום, אך מאז ש הוא
ראש־עיר הוא טורף שש
מנות של קרם בוואריה ליום.
ליבני הסביר כי הדיאטה שלו

רי אינו יודע על מה הוא שח.
אנשי העיריה טענו כי לא זה
בילבד שהקנסות הם חוקיים,
אלא שהם עומדים להעלות אותם
מ־ 500 הלירות הנהוגות
כיום ל־ 750 לירות. עתה נז הרים
אנשי עיריית תל-אביב
מפני הכתב, ובכל פעם שהוא
נכנס לאחד החדרים הם מכ סים
את כל המיסמכים המונחים
על השולחנות.
! 8נספחת-התרבות הפינית
בישראל, אני-די הדונן, הגיעה
להצגת הפנטומימה של

שייקח אופיר ויורם בוקר.

81 העיתונאית סמדר פרי
שלחה לעמית מצרי חצי קילו
אוזני־המן שאפתה בעצמה,
באמצעות ראש לישכתו של
כאמל חסאן עלי. היא צירפה
גם מיכתב, שבו ציינה שיגיש
את דברי המאפה לעיתונאים
ישראליים הפוקדים אותו ב מצריים
בחג־הפורים. כעבור
כמה שעות טילפן אליה העמית,
ואמר לה שאומנם קיבל
את המיכתב, המספר על העוגיות,
אך העוגיות עצמן לא
הגיעו אליו. הסתבר לפרי כי
אחרי שהסבירה שאפתה את
העוגיות בעצמה, החליטו אי־שי־הביטחון
המצריים שלא
להעבירן לידיד מחשש פן הורעלו.
הגיבה על כך פרי :״אומנם
לא שמתי בהן רעל, אך
זה נותן לי רעיון.״
! 8מגאזין־הנוער בטלוויזיה
הלימודית, זהו זה, רצה
לערוך לכבוד פורים תחרות-
כדורגל היתולית בין שחקני
הכדורגל עודד מכנס ומר דכי
שפיגלר, נגד המנחים

עם תום ההצגה ניגשה למפיק
יעקב אגמון, סיפרה לו כי בעבר
היתד, פנטומימאית בפינ לנד,
ואחרי הצגת הפנטומימה
החליטה להזמינם לסיור־הופ-
עות בפינלנד.
בבית־מישפט השלום
בתל־אביב ישבו עיתונאים
אחדים במזנון, כאשר אחד
מהם אמר :״למה לא נקים
תא של עיתונאי בית־המיש־פט?״
הגיב על כך יחזקאל
אדירם, כתב ידיעות אחרד
נות :״השם תא מזכיר לי יותר
מדי את כלא רמלה.״

היא בסיגנון תנ״כי. שבוע
אחד הוא אוכל כמו שבע הפרות
השמנות, ושבוע שני הוא
צם כמו הפרות הרזות.

מוני מושונוב ודליק וו-

בתיה אלקיים

מי שהיתה ספרית מפורסמת ב-
תל־אביב שוהה שהות זמנית עם
בעלה, רופא״הלב ד״ר אורי אלקיים, בלוס־אנג׳לס. בתיה הצליחה
להשתלב היטב בצמרת ספרי העילית של בנרלי־הילס, ועל לקוחותיה
נמנים כוכבי־קולנוע ידועים. בין השאר היא מוזמנת לאולפני-
ההסרטה כדי לסרק את הכוכבים. בתמונה בתיה (משמאל) עם
כוכבת הקולנוע ואלרי פרין (״סופרמן״) ועם האליל האמריקאי
ברוס ג׳אנר, שאותם סירקה לצורך צילומי סידרת טלוויזיה.

לוני * ברגע האחרון החליטו
מארגני התוכנית לדחות מיש-
חק זה. בשבת שלאחר מכן
נפצע מכנס במישחקו נגד
קבוצת הפועל חיפה, ששפיגלר
הוא מאמנה. מפיקי זהו זה
אומנם הצטערו על פציעתו,
אך נרגעו בשל ביטול המיש־חק
ההיתולי.
העולס הז ח 2219

פרק
תחפושות־פורים, עליזות, ארוחה
עשירה ומשקאות היו בשפע
בנשף המסורתי של אגודת

אל־סם שנערך בשבוע שעבר
במלון הילטון בתל־אביב. אל
הנשף הוזמנו כל השגרירים

^ * 11 1 111 911* 11111 השגריר המצרי התעניין אצל הרקדן שובי שי אם באמת התחפש
לשאה הפרסי. הרקדן השיב לו כי בעצם התחפש לשר, ומורתאדה

1\ 111 1׳ 1-1 1 1 11
אמר לו כי לפי דעתו הוא נראה כמו השאה. עדה מכנס היתה זו שעשתה הכרות בין השניים.

זונת הכפר

היתה סובנת״השחקניס לביאה הון, שהגיעה
לנשף מחופשת. פדי להמחיש את
התחפושת חשפה את רגליה. לביאה סיפרה פי על אף היותה
זונה באותו ערב אין היא מחפשת קליינטים מבין אורחי הנשף.

בדיקה דיפלומטית

המכהנים בארץ, כאשר כל אחד
שילם 1500 לירות עבור כר טיס.
המטרה היתה לגייס כס פים
לאגודה הנלחמת בנגע
הסמים בארץ וגולת הכותרת
שלו היתר. מכירת ענק של
אבנים טובות שתרמה רעיית
שר־הביטחון ראומה וייצמן
ומכירת תיק מעור־נחש שתרם
ראש עיריית תל־אביב שלמה
להט.
כל השגרירים שהגיעו בתחפושות
למקום לא זכו ב־תשומת־לב,
אולם ברגע שנכנס
למקום מורתאדה, שהגיע
לא מחופש, עטו עליו בלהט
כל הצלמים, העיתונאים והשגרירים.
מורתאדה חייך בנימוס
והצטלם עם הכל. בסוף ה נשף
עלה מורתאדה על הבמה
וסיכם את חוויותיו עד כה
מישראל :״אני יודע כי תשו־מת־הלב
איננה מיועדת לי
באופן אישי אלא לעובדה כי
אני מייצג את מצרים, אך בכל
זאת נעימה לי תשומת־הלב.״

ערן השגריר המצרי לסאלי לואיס, אשת
השגריר האמריקאי בארץ, סמואל לואיס.
גם עדה מכנס מארגנת הערב (בתמונה מימין) ,בחנה את התחפושת הכפרית של סאלי.

אמריקאי רומני

נראה השגריר האמריקאי
סמואל לואיס. הוא ואשתו
סאלי הגיעו בתילבושת רומנית והודיעו כי התחפשו לכפריים.

קירשון נהירטון

אסתר מרקוביץ׳ אשת״עסקים ובעלת חברת שמירו
בתל״אביב זכתה יחד עם שני חבריה, בעלי הגלריו
״ 13 וחצי״ ביפו, אברהם אייזנברג ואריק ואן־אסל בפרס הראשון בתחרות התחפושות

המשך דיוו חו ש ל אור אבוד עלהמתרחשבמצר ״ :

מ׳ מתג גד לנורמליזציון! -ומדוע * נגישה עם וא שי האון:וחניייה * שי 111ך
סאדאוו? מאיימת סננה על וו\!ו \!וו:

האם/< 10ז!
צווני ^* ו!\ו
11.11
הימין*111
וני 1ווו ! /
ציו!
בין!השמאל 1ווו!
ת .1ן וושו/ז<;
הפעול!11 וובעוו היקי
וקיצ

ואווה נחו בקאהיו

( ( ך רשרת: וראה של כניעות...
השגרירות שלהם תהיה קן של
מרגלים ...סכנה איומה לביטחוננו...״
מי אמר זאת ז מנהיג גוש־אמונים או
ראש האחים המוסלמיים?
התשובה הנכונה: זוהי הכרזה של הרב
מלובאביץ, בהיוועדות עם חסידיו. אך את
אותם הדברים, באותן המילים, יכול היה
להגיד גם מנהיג מוסלמי־קיצוני בקאהיר.

כי כשני הצדדים של: כול הנורמליזציה
קיימת עתה אותה הקואליציה
עצמה. כישראל: גוש
אמונים, מיפלגת-התחייה ורק״ח.

לי אז כמה וכמה שיחות בארבע-עיניים
עם אנשי־שמאל. מצריים, וביניהם גם
חאלד מוחיי־אל־דין עצמו.
שיחות אלה. נמשכו בדרך כלל שעות
ארוכות, לפעמים עד השעות הקטנות של
הבוקר. דיברנו על המצב המדיני במרחב
ובעולם, על הדרכים להשגת השלום, על
האפשרות שכוחות־השלום משני הצדדים
יעזרו זה לזה במשימותיהם.
מבחינתי, היו כרוכים בפגישות אלה
סיכונים מסויימים. מבחינת החוק היה
כל מצרי ״אוייב״ .מי שנפגש אז עם
מצרים נחשב בעיני רבים כבוגד וכעוכר־ישראל,
ממש כמו מי שנפגש כיום עם
אנשי אש״ף. אך סיכונים אלה היו באין
וכאפס לעומת הסכנות שקיבלו על עצמם
עמיתינו המצריים, אשר יכלו להאסר ול-
היכלא בכל עת. לכן שמרתי פגישות אלה
בסוד כמום. מעולם לא פירסמתי אלא
ברמזים עליהן.
פעם סיבכתי את חאלד מוחיי-אל-דין
ממש. שיגרתי לו מהארץ מיכתב תמים,
דרך מדינה שלישית. הוא הכיל את מסק-
נותי מוועידת בולוניה. מצריים התכוננה
אז (כפי שהסתבר לאחר מכן) למילחמת
יום־הכיפורים. שרותי־הביטחון המצריים,
שתפסו את המיכתב, ראו בעין רעה מאד
את המיכתב ששלח חבר־כנסת ישראלי
למנהיג מצרי. רק במזל נגמרה פרשה זו
בלי תוצאות חמורות.
בוועידת בולוניה נאמתי אחרי חאלד
מוחיי אל־דין. אז כבר נפגשנו פומבית,
לעיני כל. כאשר הכינותי את ראשי־הפר
מוחיי־אל־דין.
הוא בא במיוחד לבית-
המלון שלנו, כדי להשיג הסכמה ביו ה-
מישלחות ממצריים ומישראל. בהשפעתו
תוקן הנוסח במידה רבה.
היה ברור לי אז כי חאלד וחבריו לא
יכלו לפעול כפי שפעלו, בפומבי, לולא
היה הנשיא אנוור אל־סאדאת מניח להם
— והיה בכך סימן חשוב לכך שיש גם
אצלו נכונות לשלום.

אני מספר את הדכרים בהדח
כה, כדי דהכהיר נקודה חשובה
כיותר: כמה מן הלוחמים כיום
כהסכמי קמפ-דייוויד וכנורמליזציה
הם אותם האנשים שסיכנו את
עצמם בעבר כמאבק למען השלום,
ושקיימו יחסים עם אנשי-שלום
ישראליים. יש לזכור זאת היטב,
כאשר מנסים להבין כיצד הגיעו
אותם האנשים לברית עם יסודות
דתיים־קנאיים ולאומנייפ-קיצוניים,
במאבק נגד מדיניות-השלום של
הנשיא אל־סאדאת.

*י ל חזית הבניין היו תלויים שני
דגלים ענקיים — אחד מצרי, אחד
פלסטיני. לידם דגל שלישי קטן יותר,
אף הוא פלסטיני.
בחדר־המדרגות המרווח היו תלויות כרזות
של אש״ף. בלטה ביניהן כרזה יפהפיה
של יונה עצובה. מעינה זלגה דימעה אדומה,
בצורת ארץ־ישראל המערבית.

סבירה במידת־מה, מפני שעבד־אל־נאצר
נקט מאז 1955 מדיניות פרו־סובייטית (אם
כי רב לא פעם עם מנהיגי הקרמלין בצורה
חמורה ביותר) .הוא גם דגל בהפקעת
ההון הגדול ובהלאמת אמצעי־הייצור העיקריים,
אף שלא היה מארכסיסט מימיו.

אולם מבחינת האידיאולוגיה, יש
הבדל עצום בין שני המרכיבים האלה.
הבדל זה מסביר, במידה מסו-
יימת, את התנהגות המיפלגה כמשבר
הנוכחי.
ערב ה־ 26 בפברואר הגורלי, שבו -הגיש
אליהו בן־אלישר את כתב־האמנתו לנשיא
אל־סאדאת, שמעתי שחאלד מוחיי-אל-דין
וחבריו עומדים לקיים בבניין מיפלגתם
מסיבת־עיתונאים, כדי להסביר את החלטתם
להחרים את ישראל ואת הישראלים.
עלה על דעתי שכדאי ללכת לשם, כדי
לשמוע מפיהם הסבר לקו שנקטו בו, ש נראה
לי כתמוה.
הייתי בחברת שמואל שגב, איש מעריב.
הלכתי לבניין ועליתי במדרגות, אך לא
נכנסתי. לא רציתי להביך את עורכי-
המסיבה. ביקשתי מעיתונאי בריטי להכניס
את כרטיס־הביקור שלי, ולשאול את
בעלי־המסיבה אם נוכחותי רצוייה. שגב
נהג כמוני.
חיכינו.כמה דקות. שמענו מבפנים קול
האומר :״אבנרי כן, שגב לא!״
לפתע יצא חאלד מוחיי־אל־דין החוצה.
יחד עימו יצא מזכיר המיפלגה ריפעת
סעיד, שגם אותו אני מכיר מזה שנים.

חאדד הוא גבר סימפאטי מאד,
אריסטוקראט אמיתי. היה ניכר
עדיו שהוא נבוף. הוא לחץ את ידי
בידידות רבה.
התנצלתי .״איני רוצה להביו אתכם
בכל צורה שהיא אפרתי.
״אנא, אל תעשה זאת!״ השיב חאלד,
במבוכה בולטת.
״נשמח להיפגש איתך ולשוחח איתך
באופן אישי,״ אמר אחד מחבריו, בהוסיפו
שאין הדבר חל על שגב.
קבענו פגישה למחרת היום, בקפה גרופי,
בשעה .12.00

באותה שעה היתה צריכה לצאת
מהמקום הפגנה של חברי-המיפדגה
לעבר ארמון עכדין, כניין־הממשלה
המפואר בלב קאהיר, שבו עמד
בן־אדישר להגיש את כתב־האמנ-
תו לנשיא. המישטרה אסרה את
ההפגנה, ויוזמיה החליטו לבטלה.

איש־אופוזיציה מוחיי־אל־דין
״נורמליזציה של הדיקטטורה...״

כמצריים: האחים המוסלמיים, ה
נאצריסטים והשמאל הקיצוני.

נגיש1ח במוותות

שולחן ב״גרופי•

חד מראשי האופוזיציה המצרית,
ל * הלוחמת בהסכמי קמם־דייוויד ובנור-
מליזציה, הוא חאלד מוחיי־אל־דין.

את חאלד וחכריו אני מכיר מזה
שנים רכות — וכנסיכות שונות לגמרי:
פעלנו -אז כיחד למען ה
יטלום.
מוחיי-אל-דין הוא אחד המייסדים של
קבוצת ״הקצינים החופשיים״ ,שחוללה את
המהפכה המצרית הגדולה של .1952 עוד
לפני שעלה כוכבו של גמאל עבד־אל-
נאצר, היה חאלד מוחיי־אל־דין, אז קצין
חיל־הפרשים, מנהיג הקבוצה, יחד עם
אנוור אל־סאדאת, אשר ישב אז בכלא.
בשנות ה־סד הראשונות התפתחה יה־מת־השלום,
שהגיעה לשיאה בוועידת בולוניה
של . 1973 יוזמה העיקרי היה חאלד
מוחי־אל־דין. לפני כינוס הוועידה עצמה,
נערכה ברומא, במשך כמה שנים, סידרה
של התייעצויות, מיפגשים וכינוסים, שבהם
השתתפתי יחד עם נתן ילין־מור ואחרים.
בשולי המיפגשים החצי־רשמיים האלה
נערכו פגישות סודיות, פנים־אל־פנים, בחדרים
של בתי־מלון ובבתים פרטיים. היו
11111 11.. 2 4

קים לנאום, התייעצתי עם אחד מחבריו
של חאלד, שנתן לי עצות חשובות לגבי
הצורה שבה יתקבלו דברי במצריים ובעולם
הערבי. בשעה שנשאתי את הדברים,
לקחתי הערות אלה בחשבון. אחרי הנאום
ניגש אלי חאלד ולחץ את ידי בחמימות
רבה, לעיני באי־הוועידה — נציגי כל
המיפלגות האיטלקיות החשובות, נציגים
מארצות אירופה ומהגוש הקומוניסטי, נוסף
על המשתתפים הישראליים והערביים.
בתום הדברים, כאשר הסובייטים ביקשו
לכפות על הוועידה נוסח־סיכום שהיה
חמור מאד מבחינתנו, היתד. לנו שיחה
ארוכה ולבבית מאד, מלב אל לב, עם חאלד

בבניין זה. במרכזה של קאהיר, מול
קפה גרופי האגדתי, ליד פסל טלעת־חרב,
שוכנת ההנהגה של האיחוד הפרוגרסיבי.
חאלד מוחיי-אל־דין הוא מנהיג המיפלגה,
ובעבר היה אחד משני נציגיה בפרלמנט.
בבחירות האחרונות נמחקה המיפלגה מן
המפה הפרלמנטרית.
האיחוד מלכד בקירבו קואליציה של
אנשי־שמאל, ביניהם קומוניסטים פרו-
סובייטיים, ונאצריסטים. קואליציה זו היא
* בשבועון אוקטובר, במיסגרת הראיון
שנתן הנשיא אל־סאדאת, שבו הזכיר את
גאולה כהן.

ך* אתי כמה דקות לפני השעה .12.00
״ י בית־הקפה היה מלא עד אפם מקום.
לא היה שולחן פנוי. עמדתי במשך
כמה דקות. באדיבות מצרית טיפוסית, רמז
לי צעיר, שישב לבדו ליד אחד השולחנות׳
שאני יכול להצטרף אליו לשולחן.
הודיתי לו וישבתי. ניצלתי את הזמן כדי
לכתוב כמה דברים בעברית. הצעיר הסתכל,
חייו אלי ולא הטריד אותי בשאלות.
ליד שולחן סמוך ישב גבר ממושקח,
בגיל העמידה, שנראה כאיש־עסקים, וקרא
את העיתון אל־שעב (״העם״) .זה ביטאונה
של מיפלגת־האופוזיציה הרשמית, מיס־לגת־העבודה,
שהוקמה בשעתו ביוזמת אל־סאדאת
עצמו כדי להוות מעין ״אופוזיציה
של הוד מלכותו״ .אך ראשי המיפלגה
קיבלו את תפקידם ברצינות, וגם הם
יצאו בהתקפה מוחצת על הנורמליזציה,
בדומה למיפלגתו של חאלד מוחיי-אל-
דין׳ שהיא קיצונית יותר.

העמוד האחרץ של העיתון היה
תפוס כולו על-ידי הדפם ציבעוני
של דגל פלסטין, ועליו הסיסמה :

״פלסטין ערבית — מיליון דגלי
פלסטין כקאהיר מול דגל ישראל —
מיפדגת־העכזדה הסוציאליסטית
קוראת לך לענוד דגל פלסטיני, בתמיכה
כזכות העם הפלסטיני להקמת
מדינתו על אדמתו.״
ידידי, אחד מראשי השמאל, בא בשעה
היעודה. מצאנו שולחן ריק וישבנו. כעבור
כמה דקות הופיע גבר צעיר, לבוש בקפי דה,
ותפס מקום בשולחן הסמוך. הוא הניח
לפניו מכשיר שנראה כמו רדיו בעל אנטנה.
האנטנה היתד, מכוונת לעברנו. הוא
נראה כאיש שרותי־הביטחון.
מפי בעל־שיחי שמעתי לראשונה איך
נראה המצב בעיני האופוזיציה.
יום לפני כן פירסם חבר־פרלמנט בלתי-
תלוי מינשר, בחתימת עשרות אישים. הנו סח
שלו מבעית למדי (ראה מיסגרת) זהו
קוקטייל של סלאנג מוסלמי־קנאי, קומו ניסטי
ולאומני-ערבי, ויש בו יותר מרמז
אנטי־שמי אחד. יחד עם זאת הוא דומה
להפליא לפירסומי תנועת־התחייה, ורא שיה
יכלו לחתום עליו בשינוי כמה מילים.
במבט הראשון נראו החותמים כאוסף
של מי־שהיו, שרים־לשעבר וסגני-נשיאים
לשעבר בתקופת עבד־אל־נאצר. אך מבט
מבחין יותר גילה מיגוון מאלף של אישים
— בנו של חסן אל־בנא, מייסד האחים
המוסלמים, לצד בנו של גמאל עבד־אל-
נאצר, ראשי מיפלגת־ד,עבודה (שיש לה
כשלושים חברים בפרלמנט) ,חמישה מאנ שי
מיפלגת־הוופד (מיפלגה ימנית־ליברלית
שפורקה בינתיים בפקודת השילטון) ,נשיא
בית־המישפט העליון לשעבר, ועוד ועוד.
עוד יותר מאלפת רשימת האירגונים
המיקצועיים, שפירסמו קריאות לחבריהם
להחרים את ישראל ואת הישראלים. הם
כוללים את ההסתדרות הכללית של העוב דים,
את אירגוני הרופאים, הרוקחים,
עורכי־הדין, העיתונאים ועוד. ראשיהם של
כמה מן האירגונים האלה הם חברי המוס דות
העליונים של מיפלגת סאדאת עצמו.
אירגון הרופאים, למשל, נקט שיטה
מחוכמת כדי להערים על השילטונות. הוא
פירסם את החלטתו, הקוראת לרופאים
להימנע מכל מגע עם ישראלים, במודעה
בתשלום ביומון אל־אהראם. המודעה פורסמה
פעמיים, לפני שהשילטונות התערבו
ומנעו פירסום נוסף. עוקץ מיוחד: בראש
האירגון עומד ד״ר חמדי סעיד, שהוא חבר
הלישכה המרכזית של מיפלגת־השילטון.
גם הכנסייה הקופטית הצטרפה למסע.
הפטריארך אסר על המאמינים לעלות ברגל
לירושלים, למקומות הקדושים לנצרות,
לפני שיהיה שלום כולל בין ישראל והעולם
הערבי. בכך רצו הקופטים להילחם בדיעה
שהם מעוניינים באחדות הערבית פחות
מאשר המוסלמים.

מתנגדי הנורמליזציה הציגו
רשימה מרשימה למדי של חוגי האינטליגנציה.
אך נדמה* שאץ להם
שורשים עמוקים בציבור הרחב.
עד כמה שיכולתי, בתור איש מן החוץ,
להתרשם, התמיכה העממית בנשיא אל-
סאדאת היא איתנה, אמיתית וכללית. מבין
האירגונים המתנגדים לנורמליזציה יש
בסיס רק לדתיים — כפי שהוכח כאשר
כינסו עצרת של רבבה נגד הפלישה הסוב ייטית
באפגניסתאן, שהפכה במהלכה לכנס
נגד כיבוש ירושלים בידי ישראל. השיל-
טונות לא התירו את הכנס במקום פומב־,
ועל כן נערך במיסגד אל־אזהר הגדול,
שהיד, מלא מפה אל פה( .השבוע חזרה
האופוזיציה הדתית על תרגיל זה).
השמאל אינו מסוגל לגייס המונים בצו רה
כזאת. יתכן שזוהי אחת הסיבות לכך
שהוא שואף להתחבר עם הימין הדתי-
לאומני, אף שאין לו הרבה מן המשותף
עימו מבחינה רעיונית.

אולם ראשי השמאל מקווים שהמצב
ישתנה — כעזרת מנחם בגין.

לחם ב־ 30 אגווות
יקוות אלה ניזונות מבעיות, שרק
< הד מהן מגיע לישראל. אין הן מחב רות,
כמובן, בכלי־התיקשורת המצריים.
כל מי שהיה במצריים, בימי האכסטאזה
הגדולה שאחרי ביקור אל־סאדאת בירו שלים,
יודע כי להתלהבות המונית עצומה
זו היה מקור עיקרי אחד: האמונה שהש לום
יביא בדלילה לשינוי המצב הכלכלי
של מצריים, ישים קץ למצוקה ולפ-גור
הטכני, יספק דיור, כבישים וטלפונים לכל.

עתה יש שלום, וקמה הנורמליזציה.
דגל ישראל מתנופך כקא
היר. אך המצב הכלכלי לא השתפר
_ ושום שיפור אינו נראה באופק.
יש כמה סימנים חיצוניים של שיפור,
הבולטים לעיני הזר. במרכז קאהיר קמים
בניינים רבי־קומות, בתי-מלון וגישרי־

זהו המינשר שפורסם בקאהיר יום לפני החלפת השגרירים,
בחתימת עשרות אישי־ציבור מצריים מהימין, מהשמאל
ומן המרכז. סיגנונו דומה במידה מפתיעה לסיגנון
הטענות של מתנגדי חוזה־השלום בישראל — החל בגוש-

אמונים ובמיפלגת־התחייה וכלה ברק״ח.
חמינשר לא פורסם, במובן, בשום כלי״תיקשורת מצרי,
והופץ בעותקים משוכפלים.
להלן הנוסח המלא :

ה צ הר ה מטנו הע המצר:

החוימו את

הישראלית!

למען מצדיים, אבן־הפינה של העולם הערבי, המוסלמי
והבלתי־מזדהה, מתאחדים אנחנו היום, אזרחי מצריים, בלי
קשר להבדלי גיל, מיקצוע ושייכות פוליטית — כדי להתמודד
עם הסכנה המיידית המאיימת על עמנו.

זוהי הפלישה הישראלית החדשה, שהחלה
כהסתננותה עם קמפ-דייוויד, שנמשכה עם מה
שמבונה ״הסכם־השלום״ ,והמגיעה עתה לשיאה
כנורמליזציה.

;חובה היא על כל המצרים לעמוד מול פני המשבר הזה
במלוא האחריות והתודעה הפוליטית.
עמנו, ככל העמים, חפץ בשלום וזכאי לו, למענו ולמען
האומה הערבית שלו. אולם השלום אינו מטרה מופשטת,
המעניקה היתר לכל דבר.
ההיסטוריה לימדה אותנו ששלום בלי צדק ובלי הזדמנויות
שוות אינו מאריך ימים. יתר על כן: מעולם לא היה די
בשלום ׳לבדו, כדי להפוך את האוייב של אתמול לידיד של
היום.
באמתלה של שלום ונורמליזציה מבקשת ישראל להשיג
מעמד ימועדף במצריים, בעוד שצבאה מחזיק עדיין ביותר
משליש של סיני, ובעוד שהריבונות המצרית וניידות הכוחות
המצריים מוגבלות גם באותו חלק של חצי־האי אשר ״׳שוח רר״
.בעקשנ׳ות רבה חוזרים שליטי־ישראל מדי יום על
תביעתם לירושלים כעיר בירתם, וההתנחלויות האזרחיות
והצבאיות שלהם ממשיכות להתפשט על פני האדמה הערבית־הפלסטינית
בשטחים הכבושים. מומחיהם עוסקים בהכנת
תוכניות ומחקרים לשם נטילת חלק ממי־הנילוס, אחרי שניצלו
את הנפט ׳והמשאבים הטבעיים של סיני.

הנורמליזציה של היחסים עם האוייב הציוני
מכלי להתחשב כבל מחוייבות ערבית _ תגרום נזק חמור ללא־תקדים לאינטרסים החיוניים של
מצריים ושל המצרים.
האחור שנתפס על-ידי ישראל בכוח־הנשק מוגבל מבחינת
השטח והפוטנציאל האנושי. לכן, למרות סובסידיה אימפריא ליסטית
בלתי־מוגבלת, לא הצליחה ישראל בשלושים השנים
האחרונות בבניית חברה הומוגנית, המבוססת על מערכת
כלכלית תקינה. משום־כך היא מבקשת, בדרך ההתפשטות
התוקפנית, למצוא במרחב שוק חדש לכלכלה המעורערת שלה,
ומקור נוסף לעבודה זולה, לאנרגיה ולחומרי־גלם.

בל זה ניתן לישראל, זו הפעם הראשונה כהיסטוריה
שלה, על-ידי הנורמליזציה של יחסיה
עם מצריים.

לישראל ולבעלי־בריתה — המדינות הרכושניות ׳והגזעניות
והמונופולים הזרים — ניתנה עתה האפשרות להציג את
ישראל כ״ציוויליזציה כלכלית ותעשייתית גבוהה יותיר״ ,בלב
״האחור הערבי הבלתי־מפותח״ ,שיש להעניק לו רק כמה
תעשיות מזהמות, כגון תעשייה פטרוכימית ופלאסטית ותח־נות־כוח
גרעיניות.
עוד לפני התאריך הרישמי •להתחלת הנורמליזציה, החדירה
ישראל לשוק המצרי מוצרי־צריכה מוברחים. באותה ישעה
היא החלה בייבוא עבודה מצרית זולה מאל־עריש, אשר
״שוחררה״ זה עתה, וכן הצליחה להשיג נפט מצרי במחירים
שהם מתחת לדמת-המחירים הבינלאומית.
יתר־על־כן, מאחר שהמחסור במים מגביל את התפשטותה
החקלאית, וממילא גם את זרם העולים החדשים אליה, מתכנ נת
ישראל להשיג — בחסות השלום והנורמלחציה — לא
פחות מאשר שני מיליארד מטרים מעוקבים של מי הנילוס.
זה ייעשה לרעת האיכר המצרי, לרעת בני הכפר והעיר
במצריים.

המטרה הראשונה של הנורמליזציה היא לנתק את הקש רים
החיוניים שבין מצריים והעולם הערבי במישור המדיני,
התרבותי, הדתי והכלכלי.

למצריים, שוויתרה על מאבקה נגד הציונות,
אין אפשרות מדינית ותרבותית לקיים יחסים נורמליים
עם ארצות ערכיות, כשעה שישראל מט-
•טיבה בתוקפנותה נגד העם הפלסטיני, מפקיעה
את אדמתו, שוללת את זכותו למדינה אוטונומית
וכופה את ריבונותה על ירושלים.
באשר לאינטרסים הכלכליים, הרי העולם הערבי, בעל
העושר הבלתי־מ׳וגבל והפוטנציאל הגדל והולך, צועד לקראת
כינון שוק ערבי משותף, שישפיע לטובה על הצמיחה הכלכ לית
של כל איומה במרחב — בלי קשר למשאביה העצמיים —

תנועה. נדמה שגם הצפיפות באוטובוסים
וברכבות פחתה במידת־מה — אם כי
יש ויכוח על כך. אך מבחינה מהותית
לא יתכן שינוי. הצבא המצרי מצטייד
בנשק חדיש, כדי להתמודד עם משימות
שאינן נוגעות לישראל. ובעיקר: הילודה
נמשכת בקצב מטורף, ואין כוח כלכלי
בעולם המסוגל לגדול באותו הקצב, מד,
גם שאין תשתית לכך.

לפני במה שבועות נעלם הלחם

מתפלל ברחבת ״אל־אזהר״
״מצריים שלנו, אשר התברכה בספרי־הקודש...״
בהתאם לשיעור השתתפותה.
הנורמליזציה של היחסים עם ישראל פירושה יהיה בידוד
הכלכלה המצרית מן השווקים הערביים. המשאבים המוגבלים
של ישראל, יחד עם הסיוע הצפוי של ארצות־הברית, לא
יפצו את מצריים על כך.
משום כך ׳אין פירוש הנורמליזציה רק נוכחות הדגל
והשגריר של ישראל בקאהיר, אלא שהיא העמיסה על העם
המצרי גם את הבעיות הכלכליות והבידוד המדיני של ישראל.
היא תעביר אית מצריים ממעמד של ״שותף בכיר״ בעולם
הערבי למעמד של ״פורש ערבי״ .במישור הבינלאומי היא
תעביר את ׳מצריים ׳ממעמד ׳של ״מנהיג העולם השלישי
הבלתי־מזדהח״ למעמד של ״שותף לדבר־עבירה״ שיל הגזע נות
הישראלית, אשר זכתה בגינוי בינלאומי.

משום־כך אין הנפת הדגל הישראלי בקאהיר פוגעת רק
ברגשותינו הלאומיים, אלא גם באינטרסים ישל אומתנו בטווח
המיידי והארוך, באינטרסים של האיכרים, הפועלים והאינטלק טואלים,
בסקטור הלאומי־הפרטי ובסקטור הציבורי.
האוכלוסיה המצרית, בלי הבדל של ׳שייכות מעמדית או
דתית, חייבת לקבל כיום החלטה היסטורית, מול פני הצורה
החדשה של הפלישה הישראלית. את זאת ניתן לעשות רק
על־ידי חרם מוחלט על הנוכחות הישראלית.

על בן אנו קוראים היום לכל אחינו, אזרחי
מצריים, להצטרך לחרם זה במישור האישי, ה מוסדי,
התרבותי והכלכלי. ההגנה העצמית הלגיטימית
מטילה עלינו את החובה להימנע מכל מגע
עם הנוכחות הציונית כבל צורה שהיא, ולבודד
אותה כשלב הראשון, כדי לחסל אותה כרכות
הימים.
תישאר־נא מצריים שלנו, אשר התברכה בסיפרי־הקודש,
בדם בניה, במי-הנילוס, בזיעת העם — אשר יצר את
התרבות — תישאר־נא מצריים חופשית ׳וערבית.

יהיה-נא האדם המצרי, מעל לכל וכראש הכל,
אדון לאדמתה ולגודלה.
קאהיר.25.2.80 .

כאיזורים רכים במצריים.
בעזרת הסובסידיות הממשלתיות, נשמר
עד כה מחירו של כיכר הלחם — חצי
גרוש מצרי ( 30 אגורות ישראליות) .הממ שלה
לא העזה לנגוע בו — כי זהו מחיר
קדוש, והנסיון להעלותו גרם לפני שנתיים
למהומות סוערות. אך הממשלה הקטינה
את גודל הכיכר המסובסד הזה, והוציאה
לשוק כיכר אחר, במחיר שני גרושים

כאשר קרה הדבר, החלו בעלי המאפיות
מעכבים את אפיית הלחם הזול, כדי להכ ריח
את הלקוחות לקנות את הכיכר היק רה.
המחסור, שבא ערב הנורמליזציה,
הבהיר בצורה חותכת שאיו קשר אוטו מטי
בין שלום ובין שיפור כלכלי.
כמו בישראל, יש במצריים אינפלציה
חמורה. אך אין סידור אוטומטי של תו-
ספת־יוקר, והמשכורות הן נמוכות מאד,
בהשוואה לישראל. בוגר אוניברסיטה, ה־

ו.יי

215

ג או להכ הן בקא הי ר
(המשך מעמוד )25
מקבל מישרה ממשלתית (על פי חוק
חייבת הממשלה לספק עבודה לכל המסיים
את חוק־לימודיו באוניברסיטה, והלימודים
שם הם חינם) מקבל שכר של 27
לירות מצריות לחודש (כ־ 1700ל״י).
לשכבות הבלתי-אמידות יש כרטיסי־מזון,
המזכים את בעליהם בקניית מזון
זול, במחיר מסובסד, בחנויות המיועדות
לכך. ניתן לראות שם את התורים. לאחרונה
תובעת הממשלה מעין הצהרות־הון
נוסח ייגאל הורביץ, כדי לוודא שכרטי־סים
כאלה אינם מחולקים לבעלי־אמצעים.

בד זה מאפשר מחייה. אך ה־תיקווה
שהשלום ישים קץ למצב
הזה מתבדה במהירות. מתנגדי
קמפ-דייוויד במצריים מקווים כי
היקיצה תיצור בסיס עממי רחב
לאופוזיציה.
הסביר לי איש־השמאל :״שים לב, רוב
החותמים על המינשר הם פרו-אמריקאים.
אחד מהם הוא יועץ של רוב החברות
הרב־לאומיות הגדולות הפועלות במצריים.
האמריקאים יבינו לבסוף כי החוזה
המצרי־ישראלי מסכן את עמדותיהם במרחב.
הם יצטרכו להסיק מסקנות, כדי
להציל את האינטרסים שלהם.״
אילו מסקנות? ״אתה זוכר את דיאם?״
שאל איש־השמאל .״הוא היה בשעתו ראש

המיברקה נתון בסכנה, והופסק חלקית.
המישפחות האלה חרדות נוכח האיום
בניתוק מצריים מן העולם הערבי. כך,
למשל, אין קונסוליה לובית בקאהיר. כדי
להשיג עבודה בלוב, צריכים לנסוע למאל־טה,
ולחכות שם שבועות וחודשים, כי
בלי חוזה-עבודה חתום אין מקבלים אש־רת־כניסה
ללוב. וכאשר הם מקבלים עבודה
— אין הם יכולים לשלוח את השכר
הביתה. לוב אסרה על משלוח הכספים.
בעיראק המצב דומה.
אולם יש דחיפה עצומה לחיפוש עבודה
בחו״ל 27 .הלירות לחודש המובטחות לבו־גר־אוניברסיטה
המקבל ג׳וב ממשלתי אינן
עוזרות הרבה, כאשר קילו בשר עולה
3לירות מצריות (כ־ 180ל״י) .הדירה הזולה
ביותר בקאהיר עולה (לבן־המקום, לא
לישראלי, המשלם שכר הרבה יותר גבוה)
3000 לירות מצריות (כ־ 180 אלף ל״י)
כדמי־מפתח, בתוספת שכר דירה של 30
עד 40 לירות מצריות ( 1800 עד 2400ל״י)
לחודש.
כל זה מכריח את האינטלקטואלים הצעירים,
שאינם בני המישפחות העשירות
(ומאז תקופת עבד־אל-נאצר, רבים מן
הסטודנטים הם בני פשוטי-העם, הנהנים
מלימודי־החינם) ,לחפש עבודה בחו״ל.
פעם יצאו לחו״ל כדי להרוויח כסף לקניית
מכונית ובית. כיום משאת־נפשם של היוצאים
היא לצבור די כסף כדי לשכור דירה

אותי. להיפך. בשום מקום בעולם אין לי
הרגשת־ביטחון כה מוחלטת כמו במצריים.
בהסתובבי אחרי חצות, לבדי, ברחובות
העיר, גם ברחובות חשוכים, לא הרגשתי
אף לרגע אחד את אותה הרגשת אי־ביטחון
שניתן לחוש בה בניו־יורק ואף
בפאריס. גם כשאתה מדבר עברית עם
ידיד, אין זה משנה. לא נפגשתי בסימן
הקל שבקלים של התנגדות, או הסתייגות.
קאהיר היא ביכלל אחת הערים הבטוחות
ביותר בעולם, מפני שהאדם המצרי
מצטיין בחוסר־תוקפנות, שהפך נדיר בעולם.
עיתונאית מצרית צעירה וחיננית, בת-
אחיו של סגן־ראש־הממשלה חסן אל־תוהאמי,
סיפרה לי שהיא רגילה לצאת
ממישרדה בשעות הקטנות של הבוקר
לבדה ללא שמץ של חשש, ביטחון כזה
מפני הטרדות אינו קיים אף בתל-אביב.

אך אותה שמועה העידה, ככל
זאת, עד משהו. יש שמועות. קיימת
אי-המנוחה כקרב המצרים. ייט
ההרגשה כי הגורמדיזציה גורמת
למשבר, לזעזועים נפיטיים. אין ודאות
לגבי התוצאות הכלכליות.
הקאזינו של מלון שרתון ריק למחצה.
פעם המה המקום בכל שעות הלילה, כאשר
השייח׳ים של הנפט הערבי הצטופפו
סביב שולחנות הרולטה והבלאק־גיאק.
עתה תפוסים רק מקומות מעטים ליד
השולחנות על־ידי יפאנים זהירים, אמרי

ללא בעיית הנורמליזציה עם ישראל,
יש די צרות בשטח הקולנוע. אחד המפיקים
הסריט סיפור על נוסע באוטובוס.
הנוסע מסתבך בקטטה סתמית באוטובוס,
מובל למישטרה, ונשלח משם, בעיקבות
טעות, למחנה־ריכוז לאסירים פוליטיים.
שם הוא עובר את כל מדורי־הגיהינום של
התקופה הנאצרית.
במשך זמן־מה עוכבה הקרנת הסרט
על־ידי השילטונות המצריים. עתה הוא
מוקרן בהצלחה רבה מאד בקאהיר —
אבל המדינות הערביות מתרימות אותו.

כמצב הפוליטי הקיים אין הן
מוכנות להציג סרט המטיל דופי כ-
גמאד עכד־אל־נאצר, שהפך גיבורם
שד מתנגדי קמפ-דייוויד.
(הילה זו נובעת מטעות. בשנה האח רונה
של חייו הגה עבד־אל־נאצר במדי-
ניות־שלום דועזת, והודיע בשיחות פרטיות
שהוא מוכן לא רק לשלום עם ישרא,^,
אלא גם לנורמליזציה של היחסים המיס־חריים
והתרבותיים עם ישראל. אל־סאדאת
הגשים מדיניות זו. אך הציבור הרחב אינו
יודע על כך, וכך נשאר עבד־אל-נאצר
כסמל נגד מדיניות אל־סאדאת).

גם תעשיות אחרות תלוייות כמידה
זו אד אחרת כעולם הערכי.
ניתוק מצריים מן העולם הערכי,
נראה לרבים במצב כלתי־נסכד.

שב העוו
ך * ׳שיקולים הכלכליים משתלבים
י 1בשיקולים פוליטיים ונפשיים.
בניגוד לרושם השיטחי, שמקבלים עסקנים
ישראליים, הבאים למצריים לביקור-
נימוסין מודרך של כמה ימים, ושאינם
באים בשום מגע אמיתי עם העם המצרי.
היחס לבעייה הפלסטינית עמוק הרבה יותר
מאשר מם־שפתיים.
בצורה המשכנעת ביותר אמר לי זאת
איש־עסקים מצליח, שאינו עוסק בפוליטיקה,
ושאני רואה בו פטריוט מצרי מובהק
:״לא איכפת לי מה אומרים הפלסטינים.
סאדאת מנסה להשיג עבורם כל מה
שניתן, אחרי שהשיג את החזרה האדמה
המצרית. אם הפלסטינים הם עוינים ו־כפויי־טובה,
זה עניין שלהם.

״די איכפת הכבוד שדי, במצרי.
די איכפת לדעת בי אנחנו,
המצרים, עשינו את כל המוטל
עדינו למען העם הפלסטיני. אינני
מוכן להיות בוגד כעיני עצמי, ואיני
רוצה להרגיש שמכרתי את
חוכ-הככוד שדי כלפי הפלסטינים
תמורת טובת־הנאה.״

שני הצדדים: שער הנורמליזציה כ״אוקטוכר״ והדגל הפלסטיני כשער האחורי שד ״אל־שעב״
האופוזיציה תולה את תיקוותיה במנחם בגין
המחנה הפרדאמריקאי בוויאט־נאם. אבל
האמריקאים סילקו אותו ומסרו את השיל־טון
לגנרלים, מפני שהמשך שילטונו ה־בלתי-פופולרי
סיכן את האינטרסים שלהם.״

בנים ושקים
א מבכר החזירה נסיכות קטר ב/מיפרץ
הפרסי את שקי־הדואר שנשלחו
ממצריים. הסיבה: המיכתבים המצריים
נשאו בולים, ששיבחו את מדיניות
קמם־דייוויד ותקפו את מתנגדיה.

פרט קטן זה מטיל אור על אחת
הבעיות החמורות כיותר המעיבות
על הנורמליזציה: הפזורה המיצ
רית כעולם הערכי.
דוברי האופוזיציה טוענים כי כיום עובדים
שלושה מיליון מצרים מחוץ לגבולות
מצריים. הסטאטיסטיקה הרשמית נוקבת
במיספר הרבה יותר קטן, אך היא כוללת
רק את מי שקיבל היתר ממשלתי לעבוד
בחו״ל. מצרים רבים נוסעים לחו״ל לביקור,
כתיירים, ונשארים שם כדי לעבוד.
אם יש לכל עובד כזה מישפחה של
חמש נפשות, הרי גם אם המיספר שננקב
הוא מוגזם מאד, יש להניח כי כל מצרי
רביעי — כעשרה מיליון מצרים — נהנים
מן הכספים ששולחים עובדי־הפזורה ה ביתה.
לצד ההכנסות מן הנפט וההכנסות
של התעלה, זהו אחד מעמודי־התווך של
הכלכלה המצרית.

לבל המיליונים האלה יש כעת
כעייה, והדאגה רבה.

חלק מחברות־התעופה הערביות הפסיקו
את הקשר עם מצריים, והאחרות מאיימות
לנהוג גם הן כך. פרשת־הבולים מראה
שגם קשרי־הדואר נתונים בסכנה. לעובדי-
החוץ קשה להעביר את הכסף הביתה, ולא
פעם הם עושים זאת על־ידי מתן הכסף
במזומנים לידיד הנוסע למצריים. גם קשר-

פשוטה בדמי־מפתח.

כאשר כן כזה יוצא דארץ ערכית
עוינת, שאין עימה קשר סדיר,
עלולה המישפחה להאשים בכך את
השלום עם ישראל. עצם הצורך
בהגירה פוגע בגאווה המצרית.

נערה!נ ר ה מהזזיופסת
^ יום הגשת כתב־ההאמנה פגשתי
^ ברחוב קאצר־אל־ניל את אחד מידידי
המצריים, יהודי, איש השמאל.
גם הוא היה במבוכה. לפי החלטת מים־
לגתו, אסור היה לו לקיים עימי מגע.
אך הדבר מגוחך. נפגשנו פעמים רבות
בעבר, והשתתפנו במאי 1978 ביחד בהלווייתו
של הנרי קוריאל, הגולה היהודי,
שנרצח בפאריס בידי מחתרת פאשיסטית.

עמדנו כרחוב והחלפנו דברים.
בעודנו עומדים, עברה כמקום ידידה
המכירה את שנינו .״מה זה?״
שאלה את בעל־שיחי באירוניה
דקה .״אתה מדבר עם ישראלי ז־״

האיש מיהר להתנצל :״אבנרי זה לא
סתם ישראלי. זה משהו אחר!״
בין השאר סיפר לי האיש שהוא שמע
זה עתה שמועה: נערה ישראלית נפלה
מן המירפסת בקומה ה־ 11 של מלון קונקורד
.״או שהיא נפלה, או שהיא הופלה,״
אמר. ניתן היה להבין כי זוהי התחלת ההתקוממות
המצרית נגד הנורמליזציה.
סיפרתי על כך לאחר מכן לסמי גריני
שפן, כתב ידיעות אחרונות, שהוא יליד
מצריים. נסענו ביחד למלון קונקורד ברובע
דוקי, לא הרחק ממלון שרתון. סמי התחיל
לחקור את אנשי המלון, שגילו סימנים
בולטים של פחד. לבסוף הסתברה האמת :
נערה שוודית לקתה בהתקפה של דיכאון,
קפצה מן הקומה ה־ 11 ונהרגה.
זה היה סוף הסיפור. הוא לא הפתיע

קאים וגרמנים המוכנים לסכן רק כמה עשרות
דולרים. השייח׳ים אינם.
״הם לא חסרים לנו,״ אמר לי אחד
מבעלי־המלונות .״השייח׳ים הביאו הרבה
כסף, אבל הם הוציאו אותו על זונות
ולימוזינות, ובקאזינו. עכשיו תפוסים כל
חדרי־המלון בקאהיר, עד אפס מקום, על-
ידי תיירים מאירופה ומאמריקה. אמנם יש
להם פחות כסף, אבל הם מפזרים אותו
בשטח רחב — סיורים במצריים, מוניות,
מועדוני-לילה. זה יותר בריא.״
ההשקעות הפרטיות של אילי־הנפט הערביים
במצריים לא פסקו, לפי שעה. אילו
ברח הון זה, היתה זאת מכה חמורה ביותר
לכלכלה המצרית. אך הסכנה קיימת.

״השלום הכולל הוא צורך כלכלי
מוהדט בשביל מצריים,״ אמר די
איש־עסקים.

מיקרה קיצוני הוא ענף הקולנוע. זוהי
תעשייה גדולה במצריים, המייצרת כמאה
סרטים לשנה 70 מהכנסותיו של סרט
מיצרי באים מן העולם הערבי. לכן אין
סרטים אלה מגיעים לישראל, והטלוויזיה
הישראלית נאלצת להקרין סרטים ישנים.
״כמה אוכל לקבל מישראל?״ שאל אותי
יצרן־סרטים, אחד האוהדים של מדיניות-
השלום .״אני אפסיד >/0טר, ואקבל .30/0לא
נוכל להתקיים בלי העולם הערבי.״
(מדוע יש תלות כזאת בשוק הערבי?
בכל מצריים, על 42 מיליון תושביה ,־ש
רק 750 בתי־קולנוע. לפי הממוצע הבינלאומי,
היו צריכים להיות בה לפחות 3000
בתי־קולנוע. במשך שנים לא בנו בתי-
קולנוע חדשים, אף שהאוכלוסיה המצרית
הוכפלה. החוק אסר בניית אולמי-קולנוע
בבתי-מגורים. עכשיו שינה אל־סאדאת
הוראה זו, ובשנים הקרובות יש לצפות
להגדלה ניכרת של מיספר בתי־הקולנוע.
אד בינתיים אין די מקוסוודהקרנה לסרטים
מצריים, והם צריכים לחפש את מזלם
בארצות הערביות האחדות).

זוהי דעתו של איש נאור, תרבותי מאד,
מתון, בגיל־העמידה — נציג אופייני של
העילית המצרעז. הוא רחוק מן האופוזיציה
השמאלית או הדתית. הוא מגנה את תקופת
גמאל עבד־אל־נאצר כימעט בהחלטיות.
בצורה זו או אחרת שמעתי דיעות מסוג
זה גם מפי מצרים אחרים .״הצעת־האוטו־נומיה
של סאדאת היא המינימום שמצרים
יכולה להסכים לו. כל דבר שהוא פחות
מזה הוא מעילה בחוב־הכבוד שאנחנו חייבים
לעם הפלסטיני,״ אמר לי איש־עסקים
אחר. והוא יכול היה להוסיף: כל דבר
שהוא פחות מזה יעמיק את התהום ב״ן
מצריים והעולם הערבי, עם כל ההשלכות
הכלכליות הרות־האסון הכרוכות בכך.

השיככה הזאת היא הנושאת כיום
את מישטרו של סאדאת, ואין
הוא יכול להתעלם מרגשותיה.
שיכבה זו זרה מאד ללאומנות הקנאית
של האחים המוסלמיים, והיא מתייחסת
בשלילה גם לתכסיסי השמאל.

״הרעיון הזה שד הטלת חרם על
הישראלים הוא רעיון פסול,״ אמרה
לי צעירה משכילה, בעלת מוח חד.
״נשק החרם הוא מסוכן ופסול.״
אנשי השמאל חוזרים וטוענים שאין הם
מתנגדים לשלום עם ישראל, אלא להיפך.
הם מתנגדים רק לשלום של אל־סאדאת,
מפני שזהו שלום נפרד, על-חשבון הפלסטינים,
תוך השתעבדות לאמריקאים.
אך לא כך נראים הדברים בהתבטאויות
פומביות. השמאל נגרר אחרי הדתיים
הלאומניים, בנסיון להתחבר עימם ולרכב
על הגל העממי הדתי. משום כך הוא מתפשר
בניסוחים, מערבב בדבריו פסוקים
מן הקוראן, מטשטש את הקריאה לשלום.

יש כאן סתירה יסודית: איך
אפשר לקרוא להטלת חרם עד ישראל,
ולהחרמת כל הישראלים
>כדי קשר לדיעותיהם) ,כאשר המטרה
היא שלום כולל עם העם
הישראלי ץ
מצרים נאורים מבינים זאת .״הם רוקדים
לפי החליל של מוסקווה, ומשרתים אינ־
(המשך בעמוד )28

במדינה
העם
דרש תו ר

זה גראה כמו
טירוף. האם יש
שיטה כטירוף הזה ץ
לכאורה• זה נראה כמו טירוף.
ראש־הממשלה ממנה שר־חוץ, המתנגד
בגלוי להישג העיקרי (והיחידי) של ה ממשלה
בשטח יחסי־החוץ.
שר־האוצר, החותך ״בבשר החי״,
הגורם להשבתה הטוטאלית הראשונה
של כל מערכת החינוך בארץ, והגוזר
מחסור ואף רעב ממש על זקנים
ומישפחות מרובות־ילדים, מבזבז מאות
מיליוני לירות על התנחלויות חדשות, ה־מקוממות
נגד ישראל את העולם כולו.
שר-הבינוי, נציגם של מעוטי־היכולת בליכוד,
האיש הזוכה בקללות של רבבות
צעירים שאינם יכולים להגיע לדיור הוגן,
ממציא תוכניות גראנדיוזיות לישוב יהודים
בחברון, בשעה שכל מדינות העולם
התאחדו בהתנגדות נרגשת למעשה זה
עצמו.
בשעה שאויבי ישראל מבקשים להוכיח
לדעת־הקהל הנאורה בעולם שישראל היא
מדינה גיזענית, מוציאה המדינה העניה
חמישה מיליון לירות כדי למנוע מערבי
בודד אחד את המשך מגוריו ב״רובע ה יהודי״
של ירושלים. בשעה שהקריאה ל־שיחדור
ירושלים מן ״הכיבוש הציוני״ מכה
גלים בכל רחבי העולם המוסלמי, מכריז
השר דויד לוי על הצורך הנחרץ להפקיע

כמי שאיחד את ארץ־ישראל תחת דגל
ישראל וכמי שהקים התנחלויות בכל רחביה.
סיסמתו, לדעת עברון, היא כסיסמת
האצולה הצרפתית הפוחזת לפני המהפכה
הצרפתית :״אחרי — המבול!״
יתכן שיש סיבה פשוטה יותר: עיוורון
מוחלט, שאינו תופס מה מתרחש בעולם,
והמלווה בסיחרור רגשני של אפסים
פוליטיים, שאינם מרחיקים ראות מעבר
לכותרת של עיתון היום.
נראה כי כל התופעה הזאת הגיעה לשיאה
בפרשת הברון. אין אדם סביר בארץ, ואף
בממשלה עצמה, שאינו תופס כי ביגלל כמה
בתים בחברון עלולה ישראל להיכנס להתנגשות
פנים־אל־פנים עם העולם כולו, לז רוק
גט לדעת־הקהל הטובה ברחבי תבל,
לסכן את יחסיה החדשים עם מצריים
ולקרוא תיגר על כל העולם הערבי.
אולם נויאה כי אין כוח בארץ המסוגל
למנוע מן הממשלה לבצע שטות נוראה זו.
הליברלים יכלו לעכב במיקצת, אך הם
מפולגים וחלושים מדי מכדי להושיע.
ייגאל ידין וחבריו הפכו אסקופות נדרסות
לרגלי הליכוד, כאשר כל תיקוותם היא
שלא להישלך החוצה בסמרטוטים בלים.
האופוזיציה העלובה של המערך אינה
מהווה מחסום בדרכו של בגין. תנועת
״שלום עכשיו״ ,שעוררה תיקוות כה רבות,
הלכה לישון בשעה שהיא דרושה יותר
מתמיד, כשכמה מחבריה עוסקים במיש־חקים
פוליטיים המונעים מהם ליזום פעולות
להפלת הממשלה בעוד מועד.
פעם שלישית. אם ממשלת־הליכוד
תחזיק מעמד, היא תישאר בשילטון עוד
שנה וחצי — תקופה שבה ביתן להמיט על
המדינה אסונות רבים, לכרות תהום בינה
ובין העולם כולו, ליצור עובדות שלא
תהיה עוד אפשרות לתקנן.
מנחם בגין, שנכנס פעם אחת להיס־.
טוריה כמפקד האירגוו־הצבאי־הלאומי בימי
המרד, ובשנית כמי שחתם על הסכם־
השלום עם מצריים, עלול להירשם בספר
ההיסטוריה בפעם השלישית, והפעם על
דף שחור.

מ דיניו ת
הוד נץ 1/לתוהטרוריסט

אדם כשם רוכרט
מדגאכה חופך את
׳ההסכרה הישראלית לצחוק

ראש־ממשלה מוגאכה
כמו בגין
אדמות של ערבים באיזור ירושלים, כדי
ליצור שם ״רצף של שכונות יהודיות״ .גם
בהן יהיה אסור, מן הסתם, לערבים לגור.
הממשלה נראית כאחוזת־דיבוק. השלום
עם מצריים הפך עובדה קיימת. מצריים
מוכנה לפתוח לפני ישראל את כל השערים
לעולם הערבי והמוסלמי, אם אך תיאות
ממשלת ישראל לספק פיתרון סביר ל־בעייה
הפלסטינית. לפני המדינה נפתחות
הזדמנויות שאיש לא העז לחלום עליהן,
מאז נפגש חיים וייצמן עם האמיר פייצל,
מנהיג המחנה הערבי, אחרי מילחמת־העולם
הראשונה. ואילו ממשלת־ישראל
עושה את הכל כדי לנעול את כל הדלתות,
לחסל את כל הזדמנויות, לירוק בפני ה עולם
הערבי, לבודד ולאכזב את מצריים
(ראה עמודים .)24—26
הניצים הקיצוניים ביותר משתלטים על
הממשלה — חלקם קנאים שעל גבול חוסר־השפיות,
חלקם ציגיקאים גמורים, שקיצר
ניותם היא קרדום לחפור בו.
״אחרי -המכדל:׳׳ האם יש שיטה
בשיגעון הזה?
לדעת הפרשן-המבקר בועז עברון, יש
לתהליך זה סיבה נפשית ואישית: מנחם
בגין יודע כי הליכוד יאבד את השילטון
באוקטובר ,1981 והוא מבקש לחרוט עד
אז בחיפזון את שמו בסיפרי ההיסטוריה,
העולם הזה 2219

המערכה הישראלית נגד אש״ף מתמוטטת
ברחבי אירופה. ואלרי ז׳יסקאר־ד׳אסטן,
הנשיא הצרפתי, עבר מבירה ער בית
אחת לשניה, כאשר בפיו הבשורה:
הגדרה עצמית לפלסטינים, משא־ומתן
בין ישראל ואש״ף. בזו אחר זו הזדרזו
מדינות אירופה — גרמניה, איטליה, בריטניה,
הולנד הידידותית, בלגיה, ספרד
ואף לוכסמבורג הזעירה — להצהיר שזהו,
בעצם, הרעיון שלהן מזמן. אין ספק ש-
ארצות־הברית מעודדת את התהליך בשקט.
שליחיה
של ממשלת־ישראל באירופה
היו במצב של יאוש. בשארית־הכוח הם
מחו נגד הנסיון להכיר ב״אירגון המרצ חים
הקרוי פי-אל-או״ ולהזמין לביקורים
רשמיים את הארכי־טרוריסט יאסר עראפת.
לרוע מזלם, קרה החודש משהו ההו פך
טענות אלה למגוחכות באוזניים אירופיות.

ל חן אחד• אשם בכך עסקן כושי
בשם רוברט מוגאבה.
כל מה שניתן לאמר על יאסר עראפאת,
אפשר לאמר שיבעתיים על מוגאבה.
במשך שנים עמד בראש אירגון־מרצ-
חים. מבסיסיו הבטוחים במדינות שכנות,
שיגר את אנשיו אל תוך רודזיה. שם
ערכו בסיטונות מעשי־זוועה אכזריים —
רצח מישפחות שלמות בחוות לבנות נידחות,
כשהילדים והנשים נרצחו לצד הגברים.
גרוע
מזה: מוגאבה (שלא כמו ערא-
פאת) הכריז על עצמו כעל ״מארכסיסט״.
ראש ממשלת הלבנים, יאן סמית, יכול
היה לטעון בצדק שאם ישתלט מוגאבה
על רודזיה, תהפוך המדינה ״קובה של
אפריקה״ ,בסיס סובייטי המאיים על העולם
החופשי.
יום אחד זה נמאס על הכל. מוגאבה,
יחד עם המנהיגים האחרים של רודזיה,
הוזמנו לוועידה מדינית בלונדון. מלך-
הטרוריסטים ומנהיג־הלבנים ישבו ליד

תובעים אכן
ככל האדם
שולחן אחד, ולבסוף הושג הסכם.
ענף של זית• בשבוע שעבר נערכו
ברודזיה — היא זימבאבווה — בחירות.
בבחירות אלד, נחל מוגאבה ניצחון מכריע
וזכה ברוב מוחלט .״הכושי הטוב״,
הבישוף אבל מוזארווה, שהומצא על־ידי
יאן סמית, נעלם מן השטח כלא היה.
על מוגאבה הוטל להרכיב ממשלה. הוא
התנהג כמדינאי לכל דבר, הזמין את אויביו
להשתתף בממשלתו, אף כי לא היד,
זקוק לקולותיהם. הוא הודיע שהוא מוכן
לחיות בשלום עם השכנה השנואה, דרום-
אפריקה הגיזענית, ואף שיגר לה ענף של
עץ־זית.
יאן סמית גילה לפתע שהוא מוכן בהח לט
להתכבד ולשרת כשר בממשלתו של
הארכי־טרוריסט.
דכרי־הכל. תהליך כזה של טרוריסט
ההופך ראש־ממשלה קרה פעמים רבות
בדור האחרון. סיפורו של מנחם בגין,
שהוגדר על-ידי הבריטים כטרוריסט מסוכן
ואכזרי, שימש אף הוא דוגמה לכך.
אך כאשר זה קורה לפני העיניים ממש,
לאור זרקורי הטלוויזיה, המביאה את ה מאורעות
לכל בית באירופה — נשמעים
דבריהם של שליחי ממשלת־ישראל על
הסכנה הנוראה הכרוכה בהקמת מדינה
פלסטינית, ועל הפשעים הנוראים של
עראפאת ואנשיו, כדברי־הבל גמורים.

אי שי ם
! מ ־ בים <ד 1חדים

השופט החליט לחתייחס א?
אכא אכן כאל ״ארס רגיל,
אד ממוצע, אדט סכיר״
״אני לא רואה בפוליטיקה עיסוק אינטלקטואלי,״
אמר השופט בורים רפפורט
בהחלטה שנתן בעניינה של סוזי אבן על
הקמת מיבנה לחדרי מירפאות בהרצליה
(העולם הזה .)2209 את הפיסקה הזו הוא
ביקש למחוק מהפרוטוקול .״איני יכול
להתחשב בדרכים המיוחדות של המבק שים,״
רשם רפפורט ,״או במי מהם, וב-
פעילויותיהם האינטלקטואליות. עלי לש קול
את הנסיבות מבחינתו של אדם רגיל
או ממוצע, אדם סביר׳ כפי שאנו מתארים
אותו לעצמנו לצורך דיון במצבים
דומים.״
תגובתו זו התייחסה במישרין לעדות
שנתנה סוזי אבן כאשר ביקשה למנוע
מחברת המשקיעים הדרום־אפריקאית מלהמשיך
בבניית מדי־סנטר ברחוב רמת־יס
שבהרצליה פיתוח.
״לכיוון הצד השני ..,שם בונים עתה את
ד,מיבנה,״ העידה אבן בנסותה לשמור על
שלוות רוחו של בעלה, אבא אבן .״יש
סלון גדול וחדר־עבודה של בעלי. מעל
לזה חדר־השינד, שלנו. בעלי כותב פוליטיקה
וסיפרות. זו עבודה אינטלקטואלית.״
את קבוצת המשקיעים ייצגו עורכי-
הדין רפאל דינרי ובנימין לוינבוק, שציינו
כי בניית מדי־סנטר החלה רק אחרי
שנערך מחקר מקיף שערכו המשקיעים,
ואחרי שמישרד־ד,בריאות נתן את בירכתו
לכך. הם הציגו מיכתב של המחלקה ל-
ברי_אות השן במישרד־ד,בריאות, שם צו-

יין כי הקמת ד,מיבנה נחוצה מאוד הן
למתן טיפולי שיניים, והן כגורם מושך
לעליית רופאי־שיניים מארצות־המערב.
דינרי הציג רשימה של רופאי־שיניים
אזרחי ישראל, המעוניינים לשכור הדרים
במדי־סנטר, והן רשימה ארוכה של רום-
אי־שיניים מארצות־הברית שמתנים את
עלייתם בקבלת מירפאה מודרנית לטיפולי
שיניים.
גזילת מראח הים. סוזי אבן, נשיאת
הליגה למילחמד, בסרטן, וישראל הררי,
שכנה, מנהל חברה להשקעות וסוכן
חברות זרות, שביתו סמוך לביתה, הם
בעלי וילות ושיטחי-קרקע הנמצאים מאחרי
ד,מיבנה המיועד. הם טענו כי הקמת
בניין, שהם קראו לו ״מיסחרי״ ,תגרום
רעש ו״חסימת אוויר ואור״ .השופט רפ־פורט
הגיע למקום, ביקר בבתים והתרשם
מהטיעון .״ביקרתי במקום,״ טען השופט
,״וראיתי את המצב בשטח. הטענה
של חסימת אוויר ואור,״ קבע בפסק־הדין,
״אינה נראית לי. המרכז הרפואי לא יפגום
באופן ממשי בהנאתם הסבירה של המבקשים
מביתם. תיוותר להם כמות מספקת
של אוויר ואור בהתחשב עם הצרכים
הרגילים של בני־האדם.״
אבן והררי טענו גם כי ד,מיבנה יסתיר
מהם את מראה הנוף הנשקף מחלונות
החדרים האחוריים בווילות המרווחות שלהם
.״בקשר ל׳גזילת׳ מראה הים,״ אמר
רפפורט ,״הכוונה כנראה לכיוון הים, כי
ממילא אין רואים את הים מהקומה הראשונה
של בית המבקשים. מכל מקום, כבר
הוחלט שאין זכות מוקנית לנוף.״
רפפורט אף ביטל את טיעוניהם של אבן
והררי על ״שימוש לרעה בכוחותיה״ של
הוועדה המחוזית בהרצליה. הוא ציין כי
המקום, לאורך כל החוף, עומד לפני פיתוח
כולל במטרה להפכו איזור תיירות
משגשג, והכוונה היא להתחיל לבנות במקום
מלון חדש שייקרא פאת־ים.
״אין כל אפשרות,״ סיכם רפפורט ,״להקפיא
את הפיתוח ולמנוע שינוי היעד
בכדי לשמור על שטחים ריקים ועל אווירה
כפרית. אין כל אפשרות להבטיח תנאי
חיים פסטורליים, ויהיו המבקשים ראויים
לכך ככל שיהיו.״

ה כנ ס ת
ד ה רנ אבלזל תגוג

ידידיו של יגאל
אלון שמרו על
ש^יקתס ויריביו•
משמיציו הספידוהו כחוס
מיזנון הכנסת עסק בשבוע שעבר בנושא
אהד בילבד: מותו של יגאל אלון. ליד
השולחנות אפשר היה לשמוע שרים, חברי־כנסת,
עיתונאים, עוזרי-שרים ומזכירות —
כולם סיפרו על ״הפגישה האחרונה שלי
עם יגאל,״ ו״כמד, שזה נורא שדווקא הוא
הלך.״
אולם בעוד שידידיו האמיתיים של אלון
שמרו על שתיקת־עצב, הרי דווקא מתנגדיו
ומשמיציו היו אלה שהספידוהו בקול, ליד
כל שולחן, וספרו על ״היחס המיוחד״ ש־
(המשך בטמוד )28

0גאולה כהן בקאוזיר
(המשך מעמוד )26
טרסים סובייטיים,״ אמר לי צעיר, שהוא
בעצמו בעל נטיות שמאליות.

ב הי שג דך
כמצרך חודש מרץ
במבצע מכירה ל חג הפס מהיום ועד 31 במרץ

.מרות כייטלון זה של מתנגדי ה/נורמליזציה,
נראה כי המישטר חושש
מפני הבאות. אחרת קשה להסביר את אחד
הצעדים החריפים ביותר שנוקט אל־סא״
דאת, והגורס בימים אלה לתסיסה חריפה.

2750.שקל
6025 פטיפון מונע ברצועה,
חצי אוטומטי כולל ראש מגנטי
׳ 1035.שקל

00-314

טייפ-דק, חזיתי מודל 1980
1485.שקלעם דולבי

110-550
3רמקולים .\1.3.א ^ 75
עם 2כפתורי בקרה
משיב תדירות 20 -־35
2650.שקלהמהיר -שקלים במזומן וכולל מע״מ

להשיג אך ורק בחנויות המובחרות הבאות:
א חד־ העם 19
רדיו או רי ת
ככר ה מ דינ ה 24
מ. שטור ם
ס אונ דאלקט רוגי ק ס בוגר שוב 47
ככר ה מ דינ ה 44
ס אונ ד סנ ט ר
אר לוזרוב 1 5־
ס ט רי או קלאב
אר לוזורו ב ו
בית הסט רי או

סלון אלקט רי ק
ה שרו תהאלקט רוני
מרכז ה מו סי ק ה
רדק ם
גלה ־120
ח ש מל קו בי

ר חו בו ת
הרצל 187
דרך העצמ או ת 49ב״ ש

פסג• שטו רל
י רו שלי ם
בן־הלל 1 0
הרצ לי ה
סו קולו ב 11
ע פו ל ה ^
ארלוזורו ב 1 2

חוק זה מטיל עונשים כבדים על שורה
ארוכה של עבירות הפוגעות ב״מוסריות
הציבורית״ .כהגדרת מישפטן צעיר :״זה
נראה כאילו ישבו כמה אנשים, שאלו את
עצמם ׳מה רע בעולם?׳ והכניסו את כל
זה לחוק אחד.״
מה פוגע במוסריות הציבורית? הרבה
דברים. למשל: נסיון להשפיע על המחירים(
.שאל אותו צעיר :״מה זה? אם
סערה בים מעכבת אוניה, וזה מביא לעליית
המחירים — מי אשם?״) התנהגות
גסה במקום ציבורי. גידופים וקללות. פיר־סום
כתבות בחוץ־לארץ או ספרים הפוגעים
בשמה הטוב של מצריים. כל. דיבור
נגד השלום. הפצת שמועות. ועוד ועוד.
תובע מיוחד, הקרוי ״התובע הכלכלי
הסוציאליסטי״ ,ממונה על ביצוע החוק.
הוא יכול להתחיל בחקירה, לערוך חיפושים,
לפתוח דואר, להאזין לטלפון.
נאשם על פי חוק זה יובל לפני בית־מישפט
מיוחד ,״בית-מישפט הבושה״ .הוא
יהיה מורכב משלושה שופטים וארבעה
חברי־פרלמנט.
העונשים הם מרחיקי־לכת: שלילת הזכויות
האזרחיות, איסור של פעילות פומבית,
איסור־כתיבה, איסור נסיעות לחו״ל.
בית־המישפט רשאי לקבוע כי האיש
אינו מסוגל מבחינה מוסרית להשתמש
ברכושו, ואז יהיה אסור לו להשתמש
ברכושו הפרטי, ניהול הרכוש יימסר בידי
קרונדמישפחה או אפוטרופוס אחר.
על פסק־הדין של בית־מישפט־הבושה
אין עירעור. רק כעבור שנה אפשר לבקש
דיון מחודש ושינוי פסק־הדין.
הצעת־חוק זו הוגשה שבועיים לפני יום-
הנורמליזציה, דבר שנתן לאנשי האופוזיציה
לקשור בין שני התאריכים .״זוהי
נורמליזציה של היחסים עם ישראל ונורמליזציה
של הדיקטטורה במצריים,״ הכריז
אחד מראשי האופוזיציה בארסיות .״זה
מוכיח מה טיב השלום: אין שלום כולל,
אין שיפור כלכלי, ובמילא אין דמוקרטיה.
כל שלושת הדברים שהבטיח סאדאת אינם
מתקיימים.״

כמקובל, שלחו השילטונות עותקים
של הצעת-החוק למועצת השופטים.
שם קמה סערה. נערך
סמינר של מישפטנים לדיון כהצעה,
והוחלט לדחות אותה מכל וכל.
השופטים נקטו צעד כלתי־רניל
כיותר: הפיצו כרוז נגד ההצעה.

המרכז לקופות רושמות־ די קלב ע־ מ
ת״א,רח׳ שינקין 6 0טל 613095 .
שרות לילה טל)03 (925601 .

תן טרמפ לחייל

(המשך מעמוד )27
אלון גילה כלפיהם. בועז אפלבאום, עוזרו
של שימעון פרס, שרק כמה ימים לפני
מותו של אלון עוד הזין עיתונאים בסיפורי
השמצות ורכילות על אלון, שהתפרסמו
אחר כך בשם ״חוגים המקורבים לפרס״,
כימעט הזיל דימעה. באוזני עיתונאים
אמר :״איזה איש נהדר הוא היה, אדם
נפלא. שימעון מצטער מעומק הלב על כך
שלא יוכל להתמודד עם איש כמו יגאל.״
לעומת שליחו של פרם, היו דווקא חבריו
של אלון, חברי-הכנסת יצחק רבין, דני
רוזוליו וז׳אק אמיר, שקטים ומכונסים
בתוך עצמם.
משולהן לשולחן. הגדיל לעשות יושב-
ראש מחלקת האירגון של מיפלגת העבודה׳
יהודה חשאי, עסקן בעל קומה בינונית,

זוהי הצעת־החוק כשם ״קאנון
אל־עים״ (״חוק הבושה״).

1530/^^-230

ת״4ן

גם המדבקות שהוכנו למכוניות, ועליהן
הדגל הפלסטיני, לא נראו כלל. ראיתי רק
שתי מכוניות שנשאו את המדבקות —
והן חנו בקירבת מישרד המיפלגר. הפרוגרסיבית.
אני מניח שהיו שייכות לראשיה.

חוזן הנושה

רסינר ״׳ 550ן\.מ 2x55
יציאות ל־ 2טייפים ו־ 2זוגות רמקולים
3333.7..שקל
כולל 1סז 1תס 60מ11)1-10ג

רסיבר 1.3.ג*.ו ^2x33
יציאות ל־ 2טייפים ד 2זוגות רמקולים

ספקות אלה גרמו לכך שקריאת
השמאל לא מצאה אוזן קשבת.
מיליון מצרים ל א ענדו את הדגל
הפלסטיני על דש בגדיהם ב־6צ
כפכרואר. לא ראיתי אפילו מצרי
אחד שענד את הדגל.

־׳ במדינה

גם אירגוני העיתונאים ועורכי־הדין דחו
את ההצעה בחריפות.
בינתיים לא נתקבלה הצעת־החוק, והיא
תלוייה ועומדת. יש הרואים בה ביטוי
לחששות של המישטר לקראת הבאות, אם
ייכשל סופית המשא־והמתן על האוטונומיה
ואם יוחמר המצב הכלכלי. אהרים
רואים בה תגובה חסרת־סבלנות של ה־שילטון
על הביקורת הגוברת בחוגי ה אינטליגנציה.

בינתיים פועלת אופוזיציה זו בחופשיות
רבה. שני דגלים ישראליים נשרפו
בקאהיר, לעיני המצלמות הזרות, ביום
שבו הגיש בן־אלישר את כתב־ההאמנה,
הדגל הפלסטיני, המונף כדגל האופוזיציה,
היה תלוי בלב העיר. איש לא נעצר.

מנוי וגמור עם אנוור אל-סאדאת
להמשיך כדרכו, מכלי להתחשב ככל
מיכשול. אך תהיה זאת טעות
נוראה מצד ישראל אם תתעלם מן
המיכשולים האלה — ואם תוסיף
עליהם כמעשי־איוולת משלה.

(בהמשך הסידרה :
״מה יקרה אם

ח״כ חשאי
יאבל ומבורך
שנכנס לכנסת במקומו של אלון. הח״ב
החדש, מרכיב מישקפיים ובעל שיער דליל,
סיפר לעיתונאים שביקשו לתהות על קנקנו
:״אני עדיין המום ממותו של יגאל.
אני לא יכול לדבר עם איש, אפילו לא
עם עיתונאים. תנו לי קצת זמן לצאת
מהאבל הכבד שנפל עלי, ואז תקבלו
ראיונות כרצונכם.״
חרף אבלו הכבד, הופיע חשאי במיזנון
חברי־הכנסת במהלך הישיבה הראשונה של
המליאה. שנערכה אחרי ההלוויה. הוא עבר
משולחן לשולחן, מחייך מאוזן לאוזן, והודה
בחום רב למברכיו על הצטרפותו לכנסת.
נשיאות הכנסת החליטה להשביע את
חשאי רק בתום שיבעת ימי האבל אך
דרכו של העסקן אצה לו, והוא הפגין נוכחות
עוד לפני שהפך לח״כ מן המניין.
הופעתו החגיגית של חשאי במישכן הכנסת
הבליטה ביתר שאת כי לכל אדם
יש סיגנון אבל משל עצמו.
נשק עוזי״ לכלד1ו־עו
כ 7אמריקאי שיש 17
598 דולר יכול
עתה לקנדה ״עוזי״
בקרוב יוכל הג׳נטל&ן האלגנטי בפלו רידה
הדרומית לטייל כאשר על כתפו תלוי
תת־מקלע ׳מדגם עוזי, בתיבה ומעוצבת
נאה.
:את האביזר האופנתי ניתן לרכוש בשררת
מיראמאר מם 6136 ,במייאמי, בחנות
הקרוייה עיר הנשק בע״מ, במחיר
598 דולר (כ־ 24 אלף לירות) .בעל-
העסק נושא שם איטלקי, טוני סנאטורזז.
העסק הוא חוקי בהחלט.
״הנשק הסופי״ .בידי סנאטורה 200
עוויס שעברו תהליך הסבה והפכו הצי־
(המשך בעמוד )39
ה עו ל ם הז ה 2219

בגין נז ר פידין
ראש־הממשלה, מנחם בגין, נזף בסגנו הפרופסור
ייגאל ידין, על התבטאויותיו של ידין כנגד מינויו
של יצחק שמיר לתפקיד שר־החוץ.

כעיקכות נזיפה זו, שהוגדרה על־ידי מקורבי
ראש־־הממשלה כ״חמורה כמייוחד״ ,התנצל
ידין כפני שמיר.

תוגוון ך

המערך מוב1
להת חיי ב
ראשי המערך מוכנים להתחייב בפני המפד״ל, כי
המערך יצרף את המפד״ל לקואליציה בראשותו,
גם אם לא יהיה צורך במפד״ל לשם הקמת
הממשלה הבאה.

הדיון על בחירתו של יצחק •טמיר לתפקיד
שר־החוץ.
בישיבת הממשלה הקצרה, שנערכה באותו יום
במישכן־הכנסת, הודיע בגין לכל השרים שעליהם
להישאר בבניין כדי ״שהממשלה כולה תצביע בעד
שר־החוץ החדש.״

או פי רהנסעה
לאר צו תי ה[
רעיית ניטיא־המדינה, אופירה נכון, יצאה
כתחילת השבוע לארצות־הכרית, מכלי
לתת לנסיעה פירסום.
רעיית־הנשיא תעבור בארצות־הברית סידרה של
טיפולים רפואיים.

תמורת התחייבות זו דורש המערך את עזרת
המפד״ל לפעול למען הקדמת הבחירות.

הרמט ביי ד
לעזרת שי ל ה קצינים וזמנו ד כ 1ס ת
ועדת־דכנסים לביקורת־המדינה תזמין קצינים בדרגות
שונות להעיד לפניה כאשר היא תדון בדו״ח
מבקר־המדינה על צה״ל.

שלא כבשנים קודמות, דא תסתפק הוועדה
בהזמנת שר־הכיטחון, הרמטכ״ד, ראש אג״ם
ומפקדי החיילות, אלא תבקש לשמוע
הסכרים לדו״ח החמור מקצינים מיקצועיים
ומקציני־מיכצעים כזרועות השונות של
צה״ל, שבהם דן דד״ח מכקר־המדינה.

ה א פי פיו ר
דודמ חנ ה
ביטולה של הפגישה שכין האפיפיור לבין
יושב־ראש הסוכנות־היהודית, אריה
דולצ׳ין, גרמה לכך שהאפיפיור הפסיד
מתנה מייוחדת־כמינה, שעמד דולצ׳ין
להגיש לו.
דולצ׳ין גילה כי כארץ מתגוררת אשה,
•טהיא בעלת הכית שכו התגוררה מי*טפחת
האפיפיור בעיר קטנה ליד קראקוב כפולין.
השילטונות הפולניים מכירים כבעלות
האשה על הכית, וכוונת דולצ׳ין היתה
לרכוש אותו ממנה ולהעניקו לאפיפיור,
כדי שיוכל להקים מוסיאון או מיפעל־תרבות
ככית שבו עברה עליו ילדותו.
בניגוד לפירסומים, לא בוטלה הפגישה משום
שדולצ׳ין חלה בשפעת. דולצ׳ץ סירב להגדרת
הביקור כביקור פרטי, והוואתיקן לא היה מוכן
לארח אותו כאורח רשמי.

השקללא חוק
שקלי-הכסף החדשים שהונפקו על־ידי בנק ישראל
אינם הילד חוקי. עורך־הדין ד״ר גדעון קריב שלח
חוות־דעת לנגיד בנק ישראל ובה ביקשו לנקוט
בצעדים חוקיים על מנת להפכם לחוקיים.

השקלים הם כלתי חוקיים כיוון שלפי החוק
עליהם לשאת את חתימות נגיד כנק ישראל
ויושב ראש המועצה המייעצת של
כנק־ישראל כעת ההנפקה, ואילו השקלים
נושאים את חתימת היושב־ראש הקודם
של המועצה המייעצת, דוד והורוביץ,
שנפטר לאחר הדפסת השקלים, אף לפני
תאריך הנפקתם. יושכ׳־ראש המועצה כיום
הוא מרק מושכיץ.
ד״ר קריב אומר כי סעיף ( 31א) לחוק בנק ישראל
1954 קובע כי נגיד בנק ישראל יקבע את צורתם
ותוכנם של שטרי הכסף המונפקים על ידי בנק ישראל,
וכי שטרי כסף אלו ישאו את ״חותם חתימותיהם
של הנגיד ושל יושב ראש המועצה המייעצת.״

מתיישבי שילה פנו בקריאת־עזרה לרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן. לדברי אנשי שילה, רם
מוטרדים ומותקפים על־ידי הערבים מהיישובים
בסביבה, המונעים מהם גישה חופשית ליישוב,
ממטירים עליהם אבנים ועורכים פשיטות קבועות
לצורכי גניבה.

אנשי שילה סיפרו לרמטכ״ל בי פנו לעזרת
השילטונות המקומיים של צה״ל, ותשובת
המושל היתה :״אני לא יכול לעזור
לכם.״ הרמטכ״ל הבטיח למתיישבי שילה
לחסל את ה״נגע״ ולפעול כיד תקיפה
נגד הערכים.
דובר־צה״ל מסר בתשובה לשאלה, כי מתיישבי
שילה כלל לא פנו לרמטכ״ל בנושא זה.

אלון ה ח רי מ ה
אתהע בו ד ה
רות אלון, אלמנתו של יגאל אלון ז״ל,
סירבה להשתתף באזכרה לבעלה שערכה
מיפלגת־העכודה. היא זעמה על-כך
שהשניים• ,טעמדו להעלות את זיכרו של
יגאל אלון, היו שימעון פרס וחיים בר־לב.
גם אחרי שבוטל נאום כר־לב, סירבה
רות אלון לבוא לאזכרה.

ידלין זחלי־״חי
המערך והליכוד עומדים להסכים ביניהם על ביטול
הדרישות ההדדיות לדון בוועדה־לביקורת־המדינה של
הכנסת במימצאי סיפרו של ידלין ובמימצאים
החדשים על קרן תל־חי.

ככר עתה ברור שהוועדה תדון כחודשים
הקרובים כדו״ח מכקר־המדינה על צה״ל,
וכי החומר כדו״ח זה הוא כה רציני עד
שאינו מאפשר דיון נושאים אחרים,
כלתי־חשוכים.

נאמן אי שר ת רו מ ה
עוד הקצבה לישיבת איתרי אושרה על־ידי מישרד
האוצר, מבלי שתעבור את ועדת־הכספים של הכנסת.

התרומה החדשה, כת 10 מיליוני הלירות,
אושרה אישית על־ידי מנכ״ל מישרד־האוצר,
הד״ר יעקוב נאמן. לפני חוד־טים
אחדים פרצה שערורייה כשהתגלה ששר
האוצר הקודם, שימחה ארליך, אישר
הקצבה מייוחדת כת 18 מיליוני לירות
לאותה ישיבה, גם אז תוך עקיפת
ועדת־הכספים.

בגין הו רהל הי שאר
ראש־הממשלה, מנחם בגין, הורה לשרי
הממשלה להישאר ככניין־הכנסת עד לתום

מ סי ב ה קרה
אחת המסיבות היקרות ביותר בארץ נערכה
במוצאי־השבת האחרונה במלון הילטון בירושלים.
המסיבה נערכה על־ידי ניסים גאון לכבוד אחות
נשיא־מקסיקו, המבקרת בישראל, והיא עלתה 750
אלף לירות.

כמסיבה השתתפו ראש־הממשלה, מנחם
בגין, ורכים מחברי הממשלה.

מ שר או!
ברח ליוון
המודיע המישטרתי המפורסם, סלומון
משראווי, נמצא עתה כיוון. משראווי יצא
ליוון מיד אחרי עדותו כמישפט החשודים
כרצח האג׳ כחיל, ועוד לפני שחשודים
אלה זוכו ככית־המישפט.
ערב יציאתו התלונן משראווי במישטרה, כי אחד
מבני מישפחתו של כחיל ניסה לדרסו, כנקמה על כך
שהעיד בעד החשודים ברצח. נראה כי משראווי
חשש מניקמת בני מישפחת כחיל על כי עזר
לזכות את הנאשמים ברצח אבי המישפחה.

הנ צי בעקד
א ת הוו עדה
נציב־שרות־המדינה, איתן יעקובסון, העניק
באחרונה תקנים חדשים של יועץ לשתי מזכירות
של סגני־נציבים.

יעקוכסון עשה זאת למרות שכל שינוי
או הוספת תקן כנציבות מחייכים החלטה
של ועדת־שרות מייוחדת, שכה משתתפים
שלושה מנכ״לים של מישרדי־ממשלה.
בינתיים התברר שלמרות הביקורת
הציבורית שנמתחה על יעקוכסון, על שום
שהוא מעסיק שני נהגים, ממיטיך הנציב
להחזיק כשניהם.

!ורטהיימר
מגב״ל ה פני ם
מרדכי וורטהיימר, מי שהיה יועץ בנציבות־שרות־המדינה
וחכר המפד״ל, ימונה כבל
הנראה כמנכ״ל מישרד־הפנים, כמקומו של
חיים קוכרסקי, שייבחר כמכקר־המדינה.
וורטהיימר פרש מנציבות־שרות־המדינה אחרי שהיה
במשך שנתיים בטל מאונס, מכיוון שהנציב הקודם,
הד״ר רמי פרידמן, סירב לשתפו בפעולות המישרד.

מ צו תלמצ ריי ם
מישרד־הדתות עומד לשלוח לקהילות קאהיר
ואלכסנדריה כמות גדולה של מצות, טליתות ותפילין,
לקראת חג־הפסח.

המישלוח יועבר דרך שגרירות ישראל
כקאהיר לגבאי כתי־הכנסת, ולא לעסקני
הקהילות.

יריד בידור ושעשועים

חופשת פסח גני התערוכה ת״א
52 אפשרויות בילוי בכרטיס אחד.
מאות אלפי ילדים והוריהם בקרו ונהנו אשתקד במדינת הילדים,
השנה מציעה לך מדינת הילדים יותר בדור יותר

שעשועים יותר הנאה

עובדים ! 5אלתח מי צו! \ 1 5 לועדי
וקבוצות מאורגנות
הסדרים מיוחדים

990 תת ״ אא
גבירולף ;
אבן ,״ ל> יכ ג
חדרן יכזת
פרטים: י ^ י
1לי כ

טל 248844 .
״ז־ לתאריז 25/3/80

מועצות קיבוצי
מושבים ובתי ספר
לביקורים מאורגנים מודרכים
נא לפנות למשרדי ההפקה
רח׳ בלוך 26ת״א
טל 247258 ,247259 .

לשותי טרופית הנחה של 50ל״י לכרטיס תמורת עשר שקיות ריקות של טרופית
ככל משרדי הכרטיסים וקופות מדינת הילדים.
שימו לב! כל הרוכשים כרטיסים עד לתאריך 25.3.80 ישתתפו בהגרלת כרטיס טיסה
למדינת הילדים הגדולה בעולם — דיסני וורלד. ארה״ב.

הורוביץ חיו־שישית
ייצוא היהלומים
ב־ 1979 היה פ יקט יבי
מכלל יצוא היהלומים הישראלי בשנת
,1979 שהיה 1.22 מיליארד דולר, נשלחו
יהלומים ב״ 200 מיליון דולר לחו״ל כיצוא,
אן למעשה לא נמכרו, אלא הועברו
כמלאי במישרדים בחו״ל — זאת

נשיא גורסת־ היהלומים שניצר
האמריקאים מתלוננים

גילה נשיא בורסת היהלומים, משה
שניצר, לביטאון התעשיה. וציין בי היצוא
האמיתי היה רק מיליארד דולר.
מכיוון שהיחלומנים מקבלים מימון
ליצוא בריבית מסובסדת של *( 7.9החל
בינואר השנה עלתה הריבית ל)9.6*-
הרי למעשה בשישית מכלל היצוא הוציא
בספים במירמה מ״בנק ישראל״ .אילו
היו היהלומנים מחזיקים את היהלומים
אצלם במלאי לא־מיוצא, היו צריכים לממן
את החזקתם בריבית גבוהה מזו שנותן
״בנק ישראל״ לעידוד היצוא. שניצר
ציין בי חלק מן היצוא הפיקטיבי עבר
למרכזים במו ארצות־הברית, בלגיה ו-
הונג-קונג.
שניצר קיבל לאחרונה מידע בי נשיא
אגודת יצרני התכשיטים באמריקה התלונן
לפני האוצר האמריקאי על בי ישנה
בישראל אפליה לגבי יבוא יהלומים מלו טשים
בגודל של פחות טקאראט, ואפלייה
זו פוגעת באמריקאים. ישראל אוסרת
לייבא יהלומים בגודל זה, כדי להגן על
התעשיה המקומית, ואיסור זה הוא בניגוד
לתקנות גאט״ט למכס, שישראל חתומה
עליהן. ממשלת ארצות־הברית ביקשה
לאחרונה להפנות את תשומת״ליבה
לבל אפליה נגד יצוא סחורות אמריקאיות.
גם שגרירות אמריקה בישראל התחילה
לבדוק את התקנות הפוגעות ביצוא
האמריקאי. שניצר עצמו הוא בדעה כי
צריך לבטל את התקנות המפלות, מה גם
שארצות־הברית הורידה עתה את המכס
על יבוא יהלומים אלה לאחוז עד שני
אחוזים.
מאון בנק־ו־״סקונט״
מעועו ער שיטת
בנר העולם
הממוצעים בכנסיה
9.3מיליארד דולר
שד עונד־המדינוו

סן המאזן הבולל של בל הבנקים,
השייכים לקבוצת ״דיסקונט״ ,לסוף שנת
,1978 היה 9.3מיליארד דולר, מזה מהווה
החלק הישראלי 6.4מיליארד דולר.
פרטים ראשונים אלה על היקף בל
הבנקים השייכים לקבוצה מופיעים במאזן
״בנק דיסקונט״ בשווייץ. המאזן
אמו בולל את הבנק בניו-יורק, שהיקף
מאזנו היה 1.4מיליארד דולר.
המאזן של הבנק השווייצי (שרוב מניותיו
הן בידי מישפחת רקנאטי באופן
ישיר, ללא קשר לבנק הישראלי) היה
1.039 מיליארד דולר. ההון העצמי היה
180 מיליון פרנק שווייצי, ב 10*-מסך
המאזן. מאזן הבנק בלוכסמבורג היה 15
מיליון דולר, וההון העצמי 66.5מיליון
פרנק לובסמבורגי, ב״* 20 אחוזים מהמאזן.
מאזן חברת ״בנק דיסקונט
טראסט״ בניו-יורק היה 27.5מיליון
דולר, מזה ההון העצמי 10 מיליון דולר,
ומאזן הבנק במונטווידאו היה 51 מיליון
דולר, מזה הון עצמי 1.8מיליון דולר.
לנתונים אלה יש להוסיף את מאזן
הבנק בניו־יורק, שהיה בסוף 1978כ־1.4
מיליארד דולר•
חברי מועצת־המנהלים של הבנק ב-
שווייץ הם רפאל רקנאטי (נשיא),

יוסף רייזר, דניאל רקנאטי, מו-
ריס סאלם, אהרון בן־הטוג, אלי
מולבו, רוגר גלופין, ברנארד הייז־לי
ורנה ניקולאזי.

בדברי־ההסבר למאזן מוסבר הגידול
האיטי בעסקים של * 6בילבד בהגבלות
על גובה הריבית, שהתירו השילטונות
בשווייץ לבנקים לשלם על פיקדונות ב-
מטבע-זר, דבר שפגע גם בריווחיות.
הבנק פתח בשנת-המאזן סניף בפנמה.
פגיעה קשה בריווחיות היתה לירידת ערן
הדולר, שהוא חלק חשוב מפיקדונות הבנק.
הרווח בשנת 1978 היה 9.3מיליון
פרנק, נקי, מהכנסה מפעולות בסן 110
מיליון פרנק. מאזן הבנק המקוצר לסוף
יוני 1978 מראה על היקף עסקים של

עירעור על ההסכם שחתמה ההסתדרות
עם האוצר, לגבי שינוי שיטת חישוב
הפנסיה של עובדי״המדינה, העלה מזכיר
הסתדרות עובדי המדינה, מתי דויד,
בתזכיר שנשלח לחברי הוועד״הפועל של
ההסתדרות.
לפי ההסכם, יחשבו את הפנסיה לפי
שיטת ממוצעים של משכורות העובד בכל
תקופת עבודתו. עד כה היתה הפנסיה
מחושבת בעיקר לפי המשכורת האחרונה.
מתי דויד טוען בי השיטה החדשה
משפרת את מצב עובדי-הייצור, שהפנסיה
שלהם לא כללה עד בה את תוספות ה שכר
על נורמות ופרמיות, אולם מקפחת
את עובדי״המדינה. דויד מציע לשנות את
ההסכם בך שיתן אפשרות לעובד לבחור
בין שיטת־חישוב של ממוצעים ובין השיטה
הקודמת של המשכורת האחרונה
הקובעת.

ירידה בדיווח ,״קמפאדי״
דיווחי חברת ״קמפארי״ האנגלית, השייכת
לישראלי גבריאל בנצ׳ר, ירדו
בצורה חריפה בשנת ,1979 ביגלל עלות-
מימון גבוהה. מניות החברה נסחרות
בבורסה של לונדון, והן ירדו ירידה חדה
בגלל הירידה בריווחיות.
קמפארי מייצרת ציוד למחנאות וספורט,
ולה סניף פעיל גם בישראל.
רווחיה לשנת 1979 היו 746 אלף שטרלינג,
לעומת 852 אלף בשנה קודמת.
מאזן החברה היה 12.2מיליון לירות
שטרלינג, גידול של * .12 בנצ׳ר מסר בי
השנה צפוי המשך המגמה.
1.8מיליארד פרנק, לעומת 1.7מיליארד
לסוף .1978 סעיף ההתחייבויות האחרות
גדל במחצית השנה של 1979ל־ 62.4מיליון
פרנק, לעומת 39.2מיליון בסוף .1978

למדיניות ארליך
מהלכי האוצר בחודש האחרון מלמדים
בי יגאל הורביץ נסוג לחלוטין
מקווי המדיניות המוניטרית של הפרופסור
מילטון פרידמן, שעיקרם הקטנה
דראסטית בהוצאות הממשלה, רי סון
מוניטרי חריף של המשק הלא־מנד
שלתי באמצעות הקפאת אשראי והעלאת
הריבית, ואבטלה בהיקף ניכר.
בל אלה צריכים להביא לקיפאון בצמיחה,
להקפאת השכר באמצעות אימת-
אבטלה, להורדת הביקוש, וכפועל-יוצא
— לירידה משמעותית באינפלציה.
הורביץ הפעיל מדיניות זו בעיקביות
בתקופת-שילטונו הראשונה. עתה הוא
נסוג ממנה לחלוטין.
שתי סיבות לנסיגה: שיעור הגידול
במדד פברואר שיבנעו כי מקורות הביקוש
האינפלציוני הם בעיקר בהון השחור,
ואי״יבולתו להתגבר על דרישות״התקציב
של עזר וייצמן ודויד לוי, שהם גם
יריביו הפוליטיים במחנה הליכוד( .הור-
ביץ משתייך למחנה של משה ארנס,

יצחק שמיר ויגאל כהן־אורגד).

מאז המחצית השנייה של פברואר
הושלך מילטון פרידמן לסל, והמדינה
היחידה בעולם שבה מנסים עדיין את
התיאוריה שלו מחוץ לצ׳ילי היא בריטניה,
שבה הוא היה אורח־כבוד של
ראש-הממשלה, מרגרט תאצ׳ר, לפני
כחודש, ושבה הונהג מחנק״אשראי חמור
והחלה אבטלה חמורה. אולם בבריטניה
לא קיימת בעיית ההון השחור, ולא קיים
מחנה יריב בקואליציה.
הורביץ חזר לשיטות שימחה ארליך,
של הסכמה לתוספות־שבר (״כניעתו״
למורים, לעובדי חברת״החשמל, לעובדי
״אל על״) תוך ריקון התוספות
מתוכנן באמצעות אינפלציה גואה.
האוצר מזרים בבל חודש שיבעה מיליארד
לירות חדשות, במקום הכנסות מ מסים
וממכירת צמודים. הבנקים מתפוצצים
מעודפי״בסף, ובל הרוצה אשראי
בשערי הריבית של היום יכול לקבלו.
הקיצוץ המדומה בתקציב המדינה הוא
למעשה תקציב הגדול מבחינה ריאלית
ב 35*-מזה של אשתקד, באמצעות הגד לות
מסיביות בתקציבי הביטחון והבנייה.
התקציב גם מראה בבהירות בי הורביץ
ממשיך את מדיניות קודמו בהעדפת סק-
טור-העסקים ובעלי־ההון: התמיכות ל-
סיבסוד מיצרכי״יסוד ותחבורה ציבורית
ירדו בתקציב ט״ 14ל־ 13 מיליארד לירות,
והן מהוות עתה רק שני אחוזים בתל״ג,
לעומת 3.1בתקציב הקודם. לעומת זאת
גדלה הסובסידיה להון, באמצעות אשראי
בריבית נמוכה, מ־ 50ל״ 100 מיליארד
לירות, והיא עתה 14 אחוזים של ה-
תל״ג, לעומת * 12 בתקציב הקודם.
גם העלאת התשלומים של עובדים
ומעבידים לביטוח-הלאומי היא למעשה
העלאת המס השולי על עבודה, דווקא
לאותה קבוצת-שכירים שנפגעת כל העת
על-ידי בירסום מדרגות־המס ותוספת־היוקר.
האוצר מתכוון לגבות השנה, באמצעות
הביטוח הלאומי 26 ,מיליארד
לירות, פי שניים מאשתקד. לסכומים שמקבלים
בעלי-ההון באמצעות סובסידיה
להון יש להוסיף השנה עוד 12.5מיליארד
לירות הקלות במס־הבנסה לתעשיינים,
בהתאם לחוק הקלת ההון, ל-
עומת הנחות בסך 10.5מיליארד לירות
שקיבלו במס־הבנסה בשנה החולפת.
תוך נסיגה ממילטון פרידמן לשימחה
ארליך עשה הורביץ נסיון מצחיק של
מילחמה בהון השחור, באמצעות הצעה
להטלת מס של * 10 על כל ההון במשק,
תוך בדי החלפת הכסף• הורביץ מסר
בעוד מועד על הצעה זו, שהיא פרי רוחו
של טנב״ל האוצר, יעקב נאמן (ושהוא
לא היה שלם עימה) לשימחה ארליך,
שדאג לבטלה בטרם נולדה. אין ספק
שאילו התעקש הורביץ היה מצליח להעביר
החלטה זו תוך איום בהתפטרות.
אולם השרירים של ארליך הספיקו כדי
שייסוג מהר מתוכנית זו והסתפק בהטלת
החובה של הגשת הצהרות״ההון, שאין
בה בל ממש.
ההון השחור מוחזק בעיקר על-ידי
כמאתיים אלף מפרנסים, רובם עצמאיים,
שאינם קיימים בלל בתיקי מס״ההבנסה
או מס״ערך־מוסף. אין להניח בי מעלימי
מס-ההבנסה יתנדבו למלא טפסים של

הצהרות־הון, וביוון שאינם קיימים כלל
בתיקי־האוצר, אין סיכוי שהאוצר יובל
לאתר את מחזיקי ההון השחון שלא
הגישו הצהרות־הון. הנסיון לחפש את
ההון השחור אצל אותם המנהלים ספרים
דומה לנסיון לחפש חפץ אבוד תחת
הפנס, כיוון ששם יש אור, למרות שהחפץ
אבד רחוק משם.
אותם מאות-מיליארדים שחורים, המזינים
את הבורסה לניירות-ערך, מוחזקים
בצורות שונות, אך לרוב נזילות.
אזרחי ישראל מחזיקים כיום במטבע זר
בבנקים בסכום השווה למאה מיליארד
לירות ישראליות. יש להם סכום של
קרוב לטריליון לירות בצמודים. בכספות
פרטיות, מצוי הון רב במטבע זר או
בצמודים. סך כל הלירות המצויות כיום
במחזור אינו עולה על שמונה מיליארד
לירות, כאשר לפי הערבות מתונות מתווסף
בבל שנה סכום של לפחות 20 מיליארד
לירות להון השחור הלא־מוצהר.
בל אלה הם סכומים המוחזקים בארץ,
מבלי להביא בחשבון חשבונות של
ישראלים בחוץ־לארץ.
אילו רצה האוצר לנצל את החלפת
הכסף בדי לשים יד על חלק-הארי של
ההון השחור, היה צריך לעשות את מה
שהציע נשיא לישכת רואי״החשבון, יש ראל
שטראוס: לחייב את בל אזרחי-
המדינה להגיש הצהרות־הון, לבדוק לפי
רישומי הביטוח הלאומי, צה״ל וספר־הבוחרים
מי לא הגישו בלל הצהרה, ולחפש
אותם. שבן קיים ביום פער של
200 אלף איש בין מיספר התיקים במס־הכנסה
לבין מיספר הנפשות בביטוח-
הלאומי ובצה״ל.
נוסף על בך היה צריך לרשום את בל
ממירי המזומנים, להחליף את כל איג־רות-החוב
במדינה, לרשום את כל המח זיקים
במטבע זר בבנקים, ובל הנמצא
בכספות הבנקים. רק בדרך זו היה ניתן
לשים יד על חלק נכבד מן ההון השחור.
העובדה בי הממשלה סירבה לבצע סעיף
קטן מתוכנית בזו — רישום תכולת הכספות
בבנקים — מעידה כי אין לה בל
כוונה לתפוס את מעלימי מס-ההבנסה.
התהליך השני, והחשוב לא-פחות, שעד
כה לא שם אליו איש לב, הוא מעבר
ההון מן הפירמות אל האנשים. האוצר
בנוי על גביית מסים מפירמות. הפירמה
תורמת את חלק״הארי מההכנסות בצורות
שונות. ידיעה שפורסמה לאחרונה
סיפרה בי מאפריל השנה יש גירעון בגביית
מסים, לעומת התוכנית, בשיעור
של שיבעה מיליארד לירות, ועד סוף
מארס יהיה הגירעון תישעה מיליארד
לירות. מכלל גירעון זה, ירידה של 7.5
מיליארד נובעת מהקטנת ההכנסות מ מסים
על היבוא ועל הצריכה המקומית,
ביגלל הקטנת היבוא והצריכה במשק.
זהו תהליך שיגרום לאכילת ההון העצמי
של המיפעלים ושיתוקים תוך זמן קצר.
אולם הירידה בגבייה במס״ההכנסה בסך
מיליארד וחצי לירות מחברות ועצמאיים
אינה נובעת מגידול בהעלמות־מס, אלא
מתהליך שאין האוצר ער לו: מעבר
ההון מפירמות לבודדים.
יותר ויותר פירמות יסיימו את השנה
במאזן שיראה על הפסד, וישלמו פחות
מס״הכנסה. מיבנה המיסוי בישראל גורם
לריקון ההון מן החברות, ולהעברתו לבעליהן
באופן פרטי.
לדוגמה: בגלל שיטות המיסוי בדאי
כיום לפירמה ללוות כסף בבנק, שכן
הוצאות המימון הן הוצאה מוכרת לצורך
מס. הפירמה מלווה את הכסף לבעליה
באופן אישי, ואלה קונים בכסף צמודים
או מטבע זר, המשמש ערובה להלוואה
שלקחה הפירמה. הסיבה לקניית הצמודים
או המטבע הזר על-ידי הבודד, ולא
על-ידי הפירמה, היא שהפרשי־ההצמדה
על צמודים או המטבע הזר של פירמה
חייבים במס, ואילו הפרשים אצל בודד
פטורים ממס. ביגלל תקנה כזו בילבד
הוצאו מן הפירמות מיליארדים של לי רות
לרכישות מטבע זר וצמודים אצל
בעליהן.
סיבה שניה לריקון הפירמות מהון היא
תקנות-המס, הבנויות בך שכדאי יותר
למשוך בספים מפירמה בצורת משכורת,
מאשר כרווח.

1 1 1 111! > 111^ 111^1^ 1

התקף ניצי של בגין, הביא לממשלה את יצחק שמיר והעמיד את ו״ צגן בצל

ודוחה! הקנאים
ך* יום הששי האחרון היה סגן־השר,
״ יורם ארידור, חיוור כסיד. הוא אחז
בידו חוברת דקה, ובה כמה עמודים מודפסים
במכונת־כתיבה, שהיתה גזר־דיך
מוות על שילטון הליכוד.
החוברת הכילה תוצאות של סקר דעת־קהל
שהזמין הליכוד לפני שבועות מיס-
פר, בסודי־סודות. בסקר, שהיה המעמיק
ביותר מבין הסקרים שנערכו אי־פעם בארץ,
התבקשו הנשאלים, שהיוו חתך מיד-
גמי מייצג ונרחב־ של כלל האוכלוסיה
בישראל, לענות על שאלה אחת בילבד :
איזו ממשלה היית מעדיף, של הליכוד,
בראשותו של עזר וייצמן, או של המערך,
בראשותו של שימעון פרס?
התוצאות היו מדהימות 58 .אחת קבעו
שהם מבכרים את ממשלת־המערך בראשות
פרס על ממשלת־הליכוד בראשות
וייצמן. רק 29 אחוז מהנשאלים ביכרו את
ממשלת־הליכוד של וייצמן על פני ממש-
לת-המערך של פרם, ו־ 12 אחוז השיבו
כי אין להם דעה.
הסקר הובא לידיעת ראש־הממשלה, ש הורה
לשמור את עצם קיומו ואת תוצאותיו
בסודי־סודות. מילבד כמה אישים
הקרובים לבגין, ראו בינתיים את הסקר
רק השר דויד לוי ויושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת, משה (״מישר.״)
ארנס.
תוצאות סקר זה מהוות שלב נוסף ב-
הדרדרות הכללית של ממשלת בגין, כפי
שהסתמנה בימים האחרונים. אין כמעט
שר או חבר־כנסת שאינו משוכנע כי ימיה
של הממשלה ספורים.
אמר השבוע אחד השרים :״הדבר ה יחיד
היכול להציל את הממשלה הוא רעי-
דת־אדמה, שתהרוס את שני הבתים האומללים
בחברון.״
אותו שר הגזים כמובן. אין להניח

ניצים לוי ושמיר
הטנגו הך אשון

שממשלתו של מנחם בגין תיפול בגלל פרשת
הבתים בחברון. סביר יותר להניח
שאם יראה בגין, ביום הראשון הקרוב,
שלא מסתמן רוב להצעתו בדבר יישוב
יהודים בחברון, הוא לא יעלה כלל את
הנושא לדיון בממשלה.
את פרשת חברון, הנמצאת עתה במוקד
הסיכסוכים הפנימיים בתוך הממשלה,
מלווים המשבר ביחסים עם המימשל האמריקאי,
הקרע שאינו ניתן כיום לגישור
בין בגין לווייצמן, המינוי של יצחק
שמיר כשר-חוץ והשמועות הבלתי־פוס־קות
על מגעים בין המערך לליברלים
ובין המערך למפד״ל. כל אלה מחדדים
עוד יותר את המסקנה שימיה של הממשלה
ספורים.
אם יתקיים בכל זאת דיון על יישוב
היהודים בחברון, ברור כבר עתה ששמונה
שרים, לפחות, יצביעו נגד דעתו של
ראש־הממשלה. דרושה רק אצבע אחת
נוספת כדי שההצעה תיפול, וראש־הממ־שלה
יתגלה במערומיו.
ברור לגמרי כי נגד ההחלטה יצביעו
שר-הביטחון עזר וייצמן, ארבעת שרי הליברלים
(שימחה ארליך, יצחק מודעי,
גידעון פת ומשה ניסים) ושלושת שרי
הדמוקרטים (ייגאל ידין, שמואל תמיר
וישראל כץ).
לגבי הדמוקרטים לא היתד. כל בעיה.
שלושת שרי מיפלגה זו החליטו שכדי לנ סות
ולהציל קמצוץ מכבודם האבוד בעיני
הציבור, עליהם לצאת נגד ההתיישבות
היהודית בחברון, אם כי לא להתנגד בצורה
אולטימטיבית. אצל הליברלים היתה
ההחלטה מסובכת יותר.
במים לגה הליברלית קיים גורם ניצי,
המונהג על־ידי ניסים וחבר־הכנסת לש עבר
ידידיה בארי. עמדותיו של יצחק
מודעי, שהיה ידוע כנץ, מותנו בעת האח־

רומז על־ידי עזר וייצמן, שמודעי נחשב
כשליחו במיפלגד, הליברלית. ארליך, מודעי
ופת החליטו להתחכם, והציגו לפני
חבריהם את העניין כבעיית עיתוי. אין
הם מתנגדים להתיישבות יהודים בחברון,
אם כי גם אינם תומכים בה, אלא מתנגדים
בכל תוקף ל״עיתוי האומלל״.
כדי להתגבר על התנגדות האגף הניצי
במיפלגה, יתכנס ביום החמישי השבוע
מרכז המיפלגה הליברלית, ויורה לנציגיו
בממשלה להצביע נגד ההחלטה. ניסים
כבר הודיע כי יקבל, למרות דעותיו, את
הכרעת המרכז. ארליך יפרש את החלטת
המרכז, בשיחה שתוכננה לו לקראת סוף-
השבוע עם בגין, כאולטימטיבית, ויטען
באוזני בגין שההחלטה הבאה של המר כז,
אם אכן תתקבל הצעתו של בגין בדבר
יישוב יהודים בחברון, תהיה לצאת מהממשלה.
לעומת
שמונה השרים שהצבעתם
נגד ההחלטה היא כבר בטוחה, רק
ששה שרים כבר הודיעו כי יתמכו בה.
נוסף על בגין עצמו, יצביעו בעדה שר-
החוץ החדש, יצחק שמיר, שר־הבינוי דויד
לוי והשר אריק שרון מחרות, ושניים
משרי המפד״ל, הד״ר יוסף בורג וזבולון
המר. בורג והמר אינם מסתירים את דעתם,
המתנגדת להחלטה ליישב יהודים ב חברון
דווקא עתה, אך מודים שאינם יכולים
להרשות לעצמם, בגלל סיבות מיפ־לגתיות־פנימיות,
להצביע נגדה.*.

שר־ ביטחון וייצמן וראש־ ממשלה בגין
עד מתי יסתכלו באותו כיוון
שה לו זאת. ההתמודדות בין שני היור שים
האפשריים — עזר וייצמן, שנתמך
על-ידי מרבית חברי המיפלגד. הליברלית,
ויצחק שמיר, שנתמך על-ידי בגין עצמו
ועל־ידי ותיקי חרות — שמרה על איזון
עדין, לפחות עד לרגע ההכרעה.
עתה מקובל על הכל שבגין יתייצב,
בראש הרשימה לכנסת הבאה, וכמועמד
הליכוד לראשות הממשלה, אלא אם כן
יקרה דבר בלתי־צפוי. תומכי וייצמן טע
אפק
ולשאול אותו :״אתה על תקן של
ממלא־מקום לאריק שרון?״ אחרי הישיבה
שאל אותו שר אחר בנוכחות כמה
פקידים ״דויד, מה קרה לך פיתאום 1״
לוי גימגם והשיב תשובה מתחמקת :״אני
חושב שזה חשוב.״
הברית בין לוי לווייצמן החזיקה מע מד
חודשים ספורים. דווקא ברגעים, שבהם
היה זקוק וייצמן לתמיכה, זנח אותו
לוי — מי שהצהיר רק לפני חודשים אח
בלם
ארליך
מילחמה פנימית
באשר לאופן הצבעתם של שלושה
שרים קיים סימן שאלה. שר־הדתות אהרון
אבו־חצירא מחפש דרכים להתחמק מההצבעה
בעד בגין. נראה כי אבו־חצירא
יחליט, בסופו של דבר, להימנע. השרים
אליעזר שוסטק ויגאל הורביץ ידועים אמנם
כקיצונים, אולם לכל אחד מהם שלל
סיבות להתנגד להצעה, שוב בגלל העיתוי.
בגין מאמין כי הורביץ ושוסטק יצ ביעו
בסופו של דבר איתו, אחרי שיחות
אישיות איתם.
למרות שככל הנראה יסיר בגין את
הצעתו מסדר־היום, כדי לנסות ולהרוויח
עוד כמה ימים או שבועות של קיום ממ שלתו׳
מצביעה פרשה זו, יותר מכל, על
קיומם של שני מחנות סותרים ומנוגדים
בתוך הקואליציה, שהחברות בהם אינה
על פי חלוקת המיפלגות המרכיבות את
הקואליציה.

מ ״ מ של
א רי ק שרון
ן * תחדדות היחפים בין שני המח-
י 1נות בממשלה, ובכל אחת מהמיפלגות
המרכיבות אותה, נוצרה בראש ובראשונה
בגלל בגין עצמו. בשנתיים האחרונות היה
מקובל לחשוב שבגין לא יציג את מועמדותו
בבחירות הבאות, בין מפני שלא
ירצה ובין מפני שמצב־בריאותו לא יר*
השר חיים לנדאו, שהיה תומך ב־בגין
בנושא זה, מרותק למיטתו מזה שבועות
ארוכים, ואינו משתתף בישיבות הממשלה.

כי רק הצבתו של שר־הביטחון עשויה
להציל את הליכוד ממפולת, ואילו לשמיר
אין כלל תומכים, כל זמן שבגין מתמודד.
ההתייצבות המחודשת של בגין בראש
הרשימה לכנסת גרמה לכך שכל עסקן
בדרג בכיר נאלץ לקבוע עמדה, ולבחור
כבר עתה באחד משני המחנות.
הראשון שהבין זאת ושקפץ בזינוק מט-
אורי על העגלה של בגין היה דויד לוי.
בעת שאריק שרון היה בחוץ־לארץ בש בוע
שעבר — ויש הטוענים כי אירגן לו
את הסיור כדי שלא להיות בהפגנת החק לאים
(ראה עמודים — )48—51 התבלט לוי
בדעות קיצוניות, אפילו יותר מדעותיו
של בגין. בישיבת־הממשלה שבה פרש לוי
תוכניות, שהוכנו בחיפזון, ליישוב יהודי
חברון, לא יכול היה אחד השרים להת
דים
כי וייצמן ״הוא המועמד שלי״ —
ועבר למחנה היריב.
גם מינויו של יצחק שמיר הוא תוצאה
ישירה של המצב הפנימי הרעוע בתוך
חרות, והקרב בין שני המחנות — הנק ראים
בתוך חרות ״המחנה המקסימאליס-
טי״ ו״המחנה המינימאליסטי״ ,כדי שלא
להשתמש במונחים המקובלים של יונים
וניצים.
שמיר אינו שייך למישפחה הלוחמת.
הוא ״בגד״ בה, כאשר הלך בעת הפילוג
באצ״ל אחרי יאיר, מייסד לח״י. רק שלושים
שנה אחר־כך, ב ,1970-חזר שמיר
לחבריו לשעבר, אבל אז הוא כבר היה
נטע זר בתוכם. מי שהיה אחד משלושת
חברי מרכז הלח״י היה צריך לפלס לעצמו
את הדרך הפוליטית בעמל רב. במשך

חמש שנים הוטלו עליו תפקידים שוליים
כמנהל מחלקת־ד,עולים של תנועת־החרות,
שהיתר. אז באופוזיציה, ואחר־כך כמנהל
מחלקת־האירגון שלה. רק ב־ ,1975 נבחר
כיושב־ראש הנהלת תנועת־החרות.
כאשר הקים בגין את ממשלתו, אחרי
המהפך, לא היה בה מקום לשמיר. גם
אז הוא היה עדיין זר בחרות, שחגגה את
הניצחון. ניתן לו תפקיד טקסי וחסר כל
משמעות פוליטית — תפקיד יושב־ראש
הכנסת.
בהצבעה על הסכמי קמפ־דייוויד נמנע
שמיר. בגין נטר לכל מי שהתנגד אז או
שנמנע, אך הצבעתו של שמיר ״בעד״
אישור הסכם השלום עם מצריים תיקנה
את היחסים ביניהם. בתקופה שבה סבר
גם הוא שלא ירוץ פעם נוספת לבחירות,
החליט בגין להטיל את יהבו על שמיר
כעל יורשו, בעיקר כדי לנסות לבלום את
וייצמן. כבר לפני שנה הבטיח בגין לשמיר
למנותו כסגדראש־הממשלה, כדי
להכינו לתפקיד היורש. אז לא חשב איש
על האפשרות שמשה דיין יתפטר.
למרות הכל היסס בגין למנות את שמיר
לתפקיד שר־חוץ. במשך ארבעה חודשים
חזר ועלה שמו של שמיר כמועמד לתפקיד׳
אולם בגין ביכר שלא להחליט. עתה
כבר לא היה זקוק לשמיר כיורש. בגין
נתלה בכל לחישה של התנגדות למינוי
כדי לדחות אותו. לאיש לא היה ספק,
במשך ארבעת החודשים האלה, שאילו
רצה בגין בשמיר, היו כל יתר המיפל-
גות מכבדות את רצונו מייד.
החופזה הרבה שבה מונה שמיר השבוע,
אחרי שההחלטה של בגין על בחירתו עתה
הוסרה רק בשבוע שעבר, עומדת בסתירה
מוחלטת למדיניות!-־,השהייה של בגין
במשך ארבעה חודשים. בגין נחפז השבוע
משום שידע כי עליו לחזק במהירות את
האגף הניצי, או ה״מקסימאליסטי״ ,בממשלתו
ובמיפלגתו, לפני שיאחר את המועד.
האיש
שאותו מאשימים קנאי מיפלגת*
חרות וחברי תנועתה של גאולה כהן
בכניעה, בנסיגה ובוויתורים הוא כיום גי בור
מחודש של הרב לווינגר וגוש־אמו-
נים. המצב הפנים־מיפלגתי, ובעיקר הת-
חזקותו־כביכול של״וייצמן, וההצבעה האמריקאית
במועצת־הביטחון, שאותה קי בל
בגין כעלבון אישי, דחפו אותו שוב
לקיצוניות הבגינית ההיסטורית, הבלתי-
שקולה, הבלתי־עניינית והמופעלת על־ידי
יצרים ורגשות. בגין המתחדש הזה זקוק
לתמיכה, ויצחק שמיר, המצטרף אל אריק
שרון ולדויד לוי, נותן לו תמיכה זו.
(המשך בעמוד )40
*יויווו~דז —זוזיוהיחד

—י 1 3 1 3

האשמות השחישס הן סודיות *
הדתיים משתלטים עד מעונת המישפט

ה חו ץ
ל קוו קוזו ס
יש בכנסת הנאות קטנות.
למשל, השאילתה הבאה שלי, שעליה
ענה סגן־השר יורם ארידור :

שאילתה מס׳ : 5558

פורסם בעיתונות, שחבר־הכנסת פסח
גרופר טוען שיש לו מיסמכים המראים
שבוזבזו 50 מיליון לירות על קניית קרקעות
במחירים מופרזים בשטחים המוחז
ווו1*110

פ רו טו קו ל
קים. נאמר שחבר״הכנסת גרופר מסר לך
המיסמכים הנ״ל.
רצוני לשאול את כבודו:
( )1האם נבדקו המיסמכים?
( )2האם הם נכונים י
( )3מה הן המסקנות שהוסקו?
סגן־ השר יורם ארידור: שר־החקלאות
מסר הסבר מלא בעניין זה ל־וועדודהכספים.
היו״ר
בנימין הלוי: שאלה נוספת
לחבר־הכנסת אבנרי.
אורי אכנרי נ שאלתי בקשר לחומר
שחבר־הכנסת גרופר מסר לראש־הממשלה,
ושבו היו האשמות מסויימות מאד. עד
כמה שידוע לי, אלה הן האשמות בשחי
תות
מצד שר״החקלאות או הצוות שלו.
איני סבור שהתשובה עונה על השאילתה.
יורם ארידור ז הוא נתן הסבר מלא
לוזעדוד׳ו־,כספים. ועדת־הכספים החליטה
שהישיבה היתה סגורה. פירוש הדבר ש אינני
יכול למסור דברים נוספים על מה
שנמסר בוועדת־הכספים.
מכל הדיונים בכנסת, החשובים ביותר
בעיני הם אותם שבהם בולט הייחוד ה מוחלט
של סיעתנו.
יש דיונים שבהם אנחנו שונים במקצת
מאחרים, ויש שבהם אנחנו שונים מ אד.
אך הדיונים החשובים באמת הם אותם
שבהם ברור לכל שאנחנו מייצגים השקפה
עקרונית שונה לחלוטין.
כזה היה הוויכוח המדיני הגדול, שנערך
בשבוע שעבר על החלטת מועצת־הביטחון
נגד ההתנחלויות. מנחם בגין דיבר על הקונסנזוס
של ״כימעט״ כל הסיעות בבית
נגד ההחלטה. יצחק רבין דיבר על ארבעה
העיקרים, המאחדים את סיעות הבית :
ל א מדינה פלסטינית, ל א שיבה לגבולות
,1967ל א משא־ומתן עם אש״ף, ל א
ויתור על חלק מירושלים( .קראתי לו
קריאת־ביניים :״האם אתה שם לב לכך
שכל העיקרים שלד מתחילים במילה, לא׳ ?
היכן היעדים החיוביים?״ אחרי שירד מן
הדוכן, אמר לי רבין :״אנחנו עדיין לא
מסכימים.״)
לגבי כל ארבעת הלאווים האלה של חרטום
הישראלית, אנחנו עומדים מחוץ לקונסנזוס.
ניסחנו זאת בצורה ברורה ו

1ר ה
לגטו

,ועיוורון שלא יסולח ...יי
בתום הדיון על ההצבעה באו״ם בענייו ההתנחלויות,
הבאתי בשם סיעת של״י את הצעת־הסיכוס הבאה :
• הכנסת קובעת כי זכותו של עם־ישראל לשלום ולביטחון במדינתו
העצמאית אינה נוגדת את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית,
ובכללה זכותו למדינה לאומית עצמאית, לצד ישראל, בגדה המערבית וברצועת
עזה• שתי הזכויות האלו משלימות זו את זו ומהוות במשותף בסיס לשלום
אמיתי, כולל ויציב במרחב כולו. אין העם האחד יכול להגשים את זכותו
תוך התכחשות לזכות העם השני.
• הכנסת מחייבת את אותו חלק בהחלטת מועצת־הביטחון, התומן
בזכות כפולה זו, ואת המגמה האירופית הבאה להכיר בזכות העם הפלסטיני
להגדרה עצמית, בתנאי שהגדרה זו תהיה מלווה בצורה עיקבית ובלתי״מת-
פשרת בהכרה בזכות ישראל לשלום ולביטחון.
• הכנסת קובעת כי המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל,
ובמייוחד התכחשותה לזכויות העם הפלסטיני, נסיונה לרוקן את רעיון
השילטון־העצמי הפלסטיני מכל תוכן, המשך מדיניות ההתנחלות בשטחים
המוחזקים, היגררות הממשלה אחרי כנופיית־קנאים מטורפת, וההחלטה
האווילית לשתול יהודים בעיר חברון — כל אלה ממיטים אסון על המדינה,
מבודדים את ישראל בעולם, מרחיקים ממנה את טובי ידידיה באירופה
ובאמריקה, וחותרים תחת ביטחון־המדינה.
• הכנסת מציינת כי ממשלת ישראל מביאה במעשיה נזק בל-
יתוקן לריקמת השלום, הנוצרת בין ישראל ומצריים, חותרת תחת מעמדו של
הנשיא אנוור אל־סאדאת בארצו ובעולם הערבי כולו, ומעשיה נוגדים את
רוח הסכמי קמפ-דייוויד ולשונם. מתון עיוורון שלא״יסולח מחמיצה ממשלת״
ישראל את ההזדמנות ההיסטורית, שנפתחה לפני המדינה עם פתיחת הגבול
בין ישראל ומצריים, דבר שצרין היה להוביל לפתיחת הגבולות בין ישראל
והעולם הערבי כולו, ולהצטרפות ישראל לברית מרחבית כוללת, מדינית
וכלכלית.
• הכנסת קובעת כי פתרון בעיית ירושלים יבוא במשא״ומתן בין
ישראל לפלסטינים, תון שמירת אחדותה העירונית, כאשר חלקה המערבי של
ירושלים מהווה את בירת ישראל, וחלקה המזרחי את בירתה של מדינת העם
הפלסטיני, אם ירצה בכן.
• הכנסת קובעת כי יש לחדול לאלתר מהקמת התנחלויות בשטחים
המוחזקים. קיום ההתנחלויות שכבר הוקמו הוא נושא למשא־ומתן ולהסכם
בין שני העמים•
הכנסת קוראת למר מנחם בגין להתפטר ולהביא לפיטורי
ממשלתו, כדי לאפשר בחירתה של ממשלה חדשה, אשר תוכל לפתח יוזמה
ישראלית חדשה לפתרון הבעייה הפלסטינית, כדי לשוב ולשלב את ישראל
במערכות העולם, להימנע מלחצים בינלאומיים שיוליכו לפתרון כפוי, ולקדם
את תהליך השלום.

חדד״ בהצעת-הסיכום שלנו לוויכוח. מובן
שרק שנינו (מאיר פעיל ואני) חצבענו
בעדה, כי כל הסיעות האחרות מתנגדות
לגישה זו — הליכוד, המערך וגרוריהם
ביגלל אותם לאווים, ורק״ח ביגלל תמיכתנו
העקרונית בשלום הישראלי־מיצרי.
אני רגיל למצב כזה בכנסת. במשך שנים
הייתי מצוי בו, כאשר הטפתי לשלום עם
מצריים וטענתי שהוא אפשרי. גם אז היו
לאווים ישראליים, שלגביהם היה קונסנזוס
גמור ומושלם: לא שיבה לגבולות ,1967
לא החזרת סיני, לא נסיגה משארם־אל-

חוק זה הוא רציני, הרי זוהי משמעותו: שהוא קובע
עיקרון קונסטיטוציוני חדש, שיהיה מעתה בסים לחוקי-
ישראל. הוא מעניק מעמד מייוחד במישפט הישראלי למסורת
של עם אחד.

כעלי הצעה זו דומים לאותם כעולם המוסלמי
התובעים להקים ״רפובליקה איסלאמית״,

״חוק יסודות המישפט״ נראה כחוק תמים מאוד.
הוא מבטל את הסעיף 46ל״דבר המלך במועצתו״,
שקבע כי במיקרה שאין בחוק תשובה לשאלה מסויימת,
נוהגים על פי המקובל בבריטניה. הסעיף הבא אומר :
״ראה בית״המישפט שאלה מישפטית הטעונה הכרעה,
ולא מצא תשובה בדבר״חקיקה בהלכה פסוקה או בדרך
של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות והצדק,
היושר והשלום של מורשת ישראל״.
בוויכוח על הצעה זו, שהוגשה על־ידי שמואל תמיר,
אמרתי את הדברים החריפים ביותר:

והנה מביאים לנו עיקרון קונסטיטוציוני חדש. אם

מאחר ושר־המישפטים הוא תלמידו של זאב ז׳בו-
טינסקי, הייתי רוצה להפנות את תשומת־לבו למאמר נש כח
של זאב דבוטינסקי, שכולו הכרזת-מילחמה על תרבות
המיזדח, ואגב גם על בני עדות־המיזרח. אין פלא שתנו־*
עת־החרות אינה מרבה כיום להפיץ מאמר זה. הטיעון
העיקרי של דבוטינסקי באותו מאמר נגד המיזרח הוא
שאין בו הפרדה בין הדת והמדינה, שהוא הופך את הדת
לבסיס־הקיום של המדינה. והנה באים תלמידידכביכול
של זאב ז׳בוטינסקי, ומבקשים להשתית את החוק הישראלי
על יסודות דתיים מובהקים!
אין הם באים להשתית את החוק הישראלי על מגילת־העצמאות.
הרי יכלו לומר באותו סעיף :״ראה בית־המישפט
שאלה מישפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה
תשובה בדבר־חקיקה יכריע בה לאור מגילת־העצ־מאות
ולאור עקרונוו־דהמוסר האוניברסליים.״

מה בא תחת זאת? ״יכריע בה לאור עקרונות החירות
והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״.
הייתי רוצה לערוך חידון ולשאול מה הם ״עקרונות
החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל״ .לו
ערכתי מישאל בין 120 חברי-הכנסת, לא הייתי מקבל שתי
תשובות שוות.

מורשת ישראל — הרי זו תרבות של 3000
שנה, מיגוון עצום של תקופות שונות, זרמים
שונים, תפיסות מוסריות שונות.

על סולם מתנוססת ׳הסיסמה :״מיצרו את
העולם, אני רוצה לרדת:״

אין היא זרה לנו. היא שייכת לרוח התקופה,
לרוח התרסות שאנחנו שותפים לה.

ולהפוך את עקרונות הדת המוסלמית לבסיס
קונסטיטוציוני.

..להש מי ד וד הרו *,,

אורי אבנרי: איני יודע אם להתייחס להצעת־חוק
זו כאל מהתלה או כאל מעשדדחקיקה רציני.
אם זה מעשודחקיקה רציני, הרי זהו שלב נוסף
בהתדרדרות המדינה למציאות של גטו בדלני, תהליך
שהוא אופייני למעשים רבים של הממשלה הזאת.
הבריטים השאירו לנו מורשת מישפטית מפוארת. היא
בריטית, אך היא גם אוניברסלית. מיטב המוחות של
המאות האחרונות, וביניהם מיטב המוחות היהודיים, תרמו
את תרומתם לגיבוש מסורת מישפטית זו.

שייח׳ ,לא ויתור על ״הרצף הטריטוריאלי״
לשארם־אל־שייח׳ .לא־לא־לא־לא — שכולם
הפכו בבוא היום לכן-כן-כן-כן.
במיקרים כאלה, כבוד הוא להיות מחוץ
לקונסנזוס המטופש.
ואפשר לתמוה דק על דבר אחד: ה ביטחון
העצמי המדהים של אותם האנשים,
שטעו לכל אורך החזית, ולעיני כל, ב־מיגזר
המצרי — והחוזרים כיום, שוב ל עיני
כל, על אותה איוולת עצמה במיגזר
הפלסטיני — מבלי להוריד את הקול,
ומבלי לפקפק לרגע בחוכמתם העילאית.

ביכוש הארץ כימי יהושע*
רצח־עס או מוסר אוניברסלי?
ציור של דורה.

האם ספר יהושע הוא מורשת־ישראל, ספר שיש בו
ציווי מוחלט לג׳נוסייד קיצוני, או מגילת אסתר, המסתיימת
במעשה־ג׳נוסייד מוחלט — לא רק השמדת אדי בים,
לא רק השמדת זוממי־מזימות, אלא השמדת כל
האוכלוסיה, נשים וילדים .,״להשמיד, להרוג ולאבד, את
כל הצרים אותם, נשים וטף״.
האם זאת מורשת ישראל, או להיפד — אותם ציוויים
במקורות, במקרא, במישנה ובתלמוד, החדורים מוסר אוניברסלי,
התובעים יחם הוגן לגר הגר בתוכנו?
זה או זה? ״הטוב שבגויים הרוג״ ,או מיצוות הפו־

(המשך בעמוד )39

.ז&אסות/אמשדאו

מבט הטבויה קבאב הוטה
אתה רוכש שבוע נופש בשנה לכל שנה.
בדירת נופש במלון פאר. תשלום חד־פעמי-לכל החיים!
השקעה רשומה בטאבו. חסכון משמעותי בהוצאות הנופש.
אפשרות לתחלופת נופש בינלאומית ב 160-אתרי 31ח 3 )!0חז 16ח>/311ז16 רו1
דירת הנופש שלך בטבריה 40-מ״ר של נוחות ופאר:
חדר שינה, פינת ישיבה(ההופכת למיטה כפולה) ,ריהוט מלא,
טלוויזיה צבעונית, מטבחון מצויד בכל הכלים והאביזרים לבישול ולאכילה.
כל אלה מיועדים למטרה אחת:
חופשה מהנה לך ולמשפחתך שבוע בשנה-כל שנה.

התלוש הוא המפתח שכן
ללני י

נ א לשלוח אד אתנצ-ננס. נ ד נל התח״מת מציזי בונרצוד להפננוו עם נציננס מזשרד־נם
אד נר מחוץ לחל־אנ־נ. אנא תאחו איתי סועד הסער, חנית׳ לחשרדיכם

ה מ חי ר מ 1 ,7 8 0ע ד־ $3,570בתש לו מי ם נו חי ם.
כל הכספים המיועדים לפרויקט מוחזקים בחברה לנאמנות של הבנק הבינלאומי הראשון.

משרדי מכירות: תל-אביב, רחוב ריב״ל - 18 ירושלים, בית כלל רחוב יפו .97
לפי בקשת הקהל, משרדינו פתוחים ברציפות כל יום בשעות 9-19 בימי שישי בשעות .9-13

רח׳ רינ״ל * 1תל-אביב.

שם ...מלפון ...

הוטל

קל ה טברי
לתמיד.

מ ל 9 | 1ח 1ז 0ו 1צ סרחו־ד• 0£ <21ו 1כ 1ט 01צ :0־ו*<כ1ו£

שלך

מישאומרשט
זה קול מג הרוקח שלך יאשר זאת.
מפני שלטיפוח העור יש רק מטרה אחת: ניקוי עור הפנים,
הזנתו ושמירה עליו מפני פגעי מזג האויר ומפני הזדקנותו
המוקדמת.
בוישי מתמחים רק בטיפוח עור פנים יפה ובריא החשוב
כל כך ליופיה של כל אשה, ולא במגוון של מוצרים הכלולים
בהגדרה קוסמטיקה. כבר 30 שנה משקיעה חברת וישי מאמץ,
מחקר וכספים כדי לתת לך מוצרי טיפוח לעור שאין להם
מתחרה. זו הסיבה שמוצרי וישי הם המובילים באירופה.

3צעדים פשוטים לעור בריא ויפה החשוב
כל כך ליופיה
של כל אשה
מוצרי הטיפול של וישי
משלימים זה את
פעולתו של זה, ומציעים
לך תוכנית יומית
פשוטה לטיפול בעורך.
הסידרה הבסיסית
מורכבת מחלב פנים,
מי פנים וקרם יום.
חלב פנים-מיועד

לניקוי העור מן השומן והפסולת שעליו. מורחים בקצות
האצבעות על הפנים והצואר בתנועות סיבוביות.

מי פנים -מ י הפנים נועדו לנקות את הפנים מחלב הפנים
ומשאריות השומן והפסולת. הספיגי צמר גפן במי פנים ונקי
פעמים אחדות עד שצמר הגפן נשאר נקי.
קרם יום -קרס המגן על העור במשך היום ומשמש בסיס
מצויין למייק־אפ. בקצות האצבעות מרחי בעדינות על
הפנים והצואה והמתיני מספר דקות לפני שאת שמה
את המייק־אפ.
את התוכנית הבסיסית הזאת תוכלי להשלים בעת הצורך
בקרם לילה להזנת העור ולעור עייף ומתבגר-קרם
להחייאת תאי העור. שימי לב להוראות שעל גבי האריזות.
טיפול יומיומי בתכשירי וישי יבטיח לך עור נקי ובריא,
ופרוש הדבר: עור יפה ורענן.

מוצרי וישי מיוצרים ע״י אנשי מקצוע בלבד .
ומשווקים ע״י רוקחים בלבד
• 800 אנשי מחקר-רופאים, כימאים, ביולוגים ורוקחים
עומדים מאחרי התכשירים של וישי.
• הם עובדים בשיתוף עם אוניברסיטאות, בתי חולים וגופים
רפואיים.
• לעתים נדרשות 7שנים תמימות לפיתוח תכשיר אחד.

יפוח העור
זמטיקה-
\.עהאותך.

• הייצור נעשה בתנאים הדומים לאלה הנדרשים בייצור
תרופות.
• רק רוקחים מורשים למכור את תכשירי וישי, שכן הם
האנשים המוסמכים לייעץ לך בנושאי בריאות והיגיינה.

אחד הסודות החשובים ביותר של וישי: המים
זו הפעם הראשונה שאת מוצאת תכשירים לטיפוח העור
המתאימים במיוחד לתנאי האקלים בארץ. מאחר ותכשירי
וישי מבוססים על מים, אין הם שמנוניים מדי, נספגים היטב
בעור ומשתלבים בפעולתו הטבעית של העור.
• המים שוישי משתמשת בהם מזוקקים מיונים חיוביים
ושליליים, מוזרמים למיכלים אטומים לאויר ומוחזקים
בטמפרטורה גבוהה.
• בכל יום נערכות בדיקות פיזיקליות, כימיות
ובקטריולוגיות של המים.

• כל החומרים עוברים בכל יום בדיקות קפדניות לכל
אורד תהליך היצור.

מוצרי וישי-מתאימים יותר לעור רגיש
מכל מוצר אחר לטיפוח העור.
יש לכך מספר סיבות: ראשית, מוצרי וישי מיוצרים כאמור,
מחומרים טהורים בסטנדרטים גבוהים ביותר ונתונים
בבדיקות מתמידות. שנית, החומרים בתכשירים מאוזנים
מבחינת ה־ך! ק שלהם ודומים בכך למבנה העור עצמו.
שלישית, תכשירי וישי מכילים כמות קטנה ביותר של בושם
שאינו גורם לגירויים, כדי שלא לפגוע גם בעור רגיש.
העובדה שעל כל תכשיר של וישי מופיעים שמות המרכיבים
שלו, עשויה לעזור. אם יש לך אלרגיה לחומר מסויים, תוכלי
לדעת זאת לפני השמוש בו,
או להתייעץ בענין עם רוקח או רופא.

יבוא ושווק בלעדיים: גהה בע״מ.

התכשירים ממולאים ובארזים מישי, צרפת, ומגיעים אליך באריזתם המקורית.

טל -א רויו

אם באמת חשוב לך עור פנים בריא ויפה,
כדאי לך לדעת שאת מוצרי וישי ץ \ 7ץ ^ 7ך 7ך
11^ 1 1 1ץ
תמצאי אך ורק בבתי מרקחת.

קמיל בלו טבעי
כל מה שעורך מבקש.

קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע-מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה
הידועים מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור.
ולראשונה בארץ קמיל בלו גם בסגון מוצק
מוצרי קמיל בלו -מותאים במיוחד לחומציותו הטבעית של העור, ושומרים
על העור בפני יובש וגירויים, יוצרים שכבה מגינה על העור ומקנים לו
רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינם ממשפחת מוצרי הקמיל אשר פותחו ויוצרו במעבדות
^ 4דר׳ פישר1המתמחות במיוחד בייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים בידע רפואי.

סבון-יש לו טבע לפנק.
מוצרים של דר פישר

יי מחוץ ל פ רו טו קו ל ״ —
(המשך מעמוד )34
כות, שגם הם נמצאות בתלמודן
מעמד האשד, כיצור נחות, הוצאה להורג
על ניאוף? יש רב בישראל שהוכיח לא-
מכבר כי דת־ישראל מחייבת לרצוח שבויי-
מילחמה ואוכלוסיה כבושה בלתי־לוחמת,
ויש רבנים דגולים מאד, המוכיחים את
ההיפך.
כל זה הוא ״מורשת ישראל״.
האם אנחנו רוצים שכל שופט בישראל
יהפוך להיסטוריוסוף, לתיאולוג, יברור לו
מתוך ״מורשת ישראל״ מה שנעים לו, מה
שנוח לו, מה שתואשם את השקפותיו האישיות
— ואז יילך הצד המפסיד לבית־מישפט
גבוה יותר, להרכב אחר של שופטים,
בעלי תפיסה אחרת לגבי ״מורשת
ישראל״ ?

לאיזה מכיר אנחנו מכגיסים כאן
את המישפט הישראלי ץ

ה קו מנ דו
ה ד תי
אדוני היושב־ראש, אמרתי שאפשר
להתייחס אל החוק כאל מהתלה, כאל הצהרה
בעלמא.,עוד פרס קטן שממשלת־הלי־כוד
משלמת לשותפיה הדתיים, שאין בו
כל ממש.
אני חושש שאין זו האמת, ואביא הקבלה
ממה שקרה בשטח החינוך^ .
עם קום המדינה היה האידיאל להקים
בארץ מערכת־חינוך אחידה לכל. דויד בן-
גוריון, נביא הממלכתיות, כביכול, שהקים
צבא אחד ופירק את הפלמ״ח, את אצ״ל
ולח״י, אמור היה להקים גם מערכת־חי-
נוך אחת.
אך למעשה בוטלו כל הזרמים בחינוך
פרט לאחד: נשאר זרם דתי לצד הזרם
הכללי. אמרו: מוטב כך, מוטב שיהיו שני
זרמים חינוכיים מקבילים, זה לצד זה,
אחד כללי חילוני ואחד דתי, כך שהדתיים
לא יעשו צרות לחילוניים.
אבל מה קרה? הדתיים התבצרו בזרם
החינוך המייוחד שלהם, ובבוא היום ערכו
משם פלישה אל הזרם הכללי, והיום כל
זרמי־החינוך בישראל הם זרמים דתיים.
תחילה הסתננו בשיטות הקומנדו ש־המפד״ל
אמונה עליהן, בניגוד לאגודת
ישראל — להסתנן פנימה, לכבוש מאחזים.
לבסוף מונה שר־חינוך דתי — והמוצב
כולו נכבש.

כל החינוך כישראל הכש כיפה.
עכשיו קורה אותו דבר בשטח המישפט.
בשם הממלכתיות הקימו למעשה שתי מער-
כות־מישפט בארץ: המערכת החילונית של
המדינה, ולצידה מערכת־השיפוט הדתית,
הפרידו, כביכול, בין שתי הפונקציות.
עכשיו אנחנו רואים פלישה ראשונה של
מערכת־המישפט הדתית אל מערכת המיש־פט
שהיתד, בעבר חילונית.
זה מתחיל במעשה קטן. יכול שר־המיש־פטים
לאמר שבסך־הכל מדובר כאן בפרצות
שתתגלינה פה ושם במישפט.
אבל זוהי דריסת־רגל ראשונה. משם תתפשט
ההשפעה הדתית, מפני שלמחנה ה דתי
אין שום מגמה של התאפקות, של
הסתפקות במועט. על־פי תפיסתם, כל סע-
רכת־המישפט חייבת להיות דתית.
הדבר נאמר לא פעם בקול רם, לא פעם
אמרו זאת מנהיגים דגולים של חמפד״ל.
אני זוכר את השר לשעבר, יצחק רפאל,
שאמר שאין להתיר למישפט הממלכתי
לשפוט בניגוד למישפט העברי. והיו אנשים
הרבה יותר קיצוניים.

אם נקכל את הצעת־החוק הזאת,
אנחנו פותחים קצת את הדלת.
הדתיים יכניסו את הרגל לדלת,
והיא לא תוכל להיסגר עוד. היא
תיפתח יותר ויותר — עוד ממשלה,
עוד קואליציה, עוד שר־מישפטים,
עד שהדלת תיפתח
לרווחה, והמישפט יהיה כולו דתי.
אנחנו, המאמינים בהפרדה מוחלטת בין
הדת והמדינה, לטובת המדינה וגם לטובת
הדת, שוללים את הצעת־החוק הזאת
מכל וכל, ואנו מציעים להחזירה לממשלה.
ה עו ל ם הז ה 2219

/איש ממאדים

או״ם שמום, זה ברור. אבל כשהאו״ם דופק אותנו, ודופק
עד העצם, זה לא רק לא נעים• זה גם לא טוב. מדוע ז הלא
אם או״ם שמום, מה זה בבר משנה ז אז אני אגיד לבם מדוע
זה באמת לא טוב, ואפילו רע, רע מאד. זה מפני שפני העולם
בפני האו״ם, או פני האו״ם בפני העולם. האו״ם היה והווה
מעין מיסלקה של דעת־קהל עולמית, ואם במיסלקה״מיסקלה
הזאת המטבע הישראלי שוות אפס, זה לפחות טוב לערבים,
ואם זה טוב לערבים — איך זה יבול שלא להיות רע לנו י
אני בבוונה משתמש באן במונחים פרימיטיביים, מפני
שהאמירה ״או״ם שמום״ היא פרימיטיבית. טוב, נמשיך. הערבים
רוצים לחסל אותנו. הם רוצים להשמיד את מדינת ישראל.
את זה הם יובלו לעשות רק בבוח הזרוע, בלומר במילחמה,
מילחמה שהם יפתחו בה באשר הנסיבות יהיו לטובתם באורח
בולט. אנחנו חזקים, אבל בנסיבות לא תמיד נובל לשלוט,
ולערבים יש זמן, יש סבלנות. הפזיזות היא מעשה־שטן, הם
אומרים. ומפני שהנסיבות הדרושות להם לא יתהוו בבר מחר,
יש להם באמת זמן לתכנן. ואם לתכנן, אז למה לא לתכנן
גם את יחסי־הציבור של המילחמה ז יושבים להם איפוא
שונאינו הערבים אשר״על־ההסברה, וחושבים איך להכפיש אותנו׳
איך לעשותנו מאוסים, טרחנים בלתי״רצויים, שטניים,
מוקצים, מנודים. ואז, כאשר יבוא יום המילחמה, והנתקף
ייחשב מנודה בעיני דעת־הקהל הבינלאומית — מי יתקע לנו,
שרווח והצלה יעמדו לנו מן האיים האזוריים ז
אז אילו היינו מעצמה בסדר״גודל, נאמר, של ברית־המועצות,
שיכולה היום לפלוש לאפגניסתאן ומחר לאירן, ונראה מה אתם
תעשו, זה היה עניין אחר. אבל במצב הנוכחי של דה־מעצמה,
להיות על תקן המנודה הבינלאומי, זה לא עוזר לנו בכלל,
בלשון המעטה, ולערבים דווקא בן. ואז השאלה היא אם
במעשינו ובמחדלינו אנו עוזרים לעצמנו או לשונאינו, ובמקרה
השני המצב החרוזי אינו או״ם־שמום, אלא ישראל־לעזאזל.
אבל בתוך עמי אני יושב, ויודע שהגיון זה שנחת לריק,
מפני שהארצ׳י־ישראלי חושב אחרת, אחרת לגמרי :
״במובן, בולבם יודעים מי אשם בבל זה• יהדות ארצות״
הברית המפולגת — או הבוגדים שוללי ההתנחלויות בשטחים
בישראל (בסדר זה או בסדר ההפוך) ,או שניהם גט יחד ! ובכלל,
מי פתי ויאמין, בי בגלל ההתנחלויות בבלל, או ״ישוב״ חברון
בפרט, דופקים אותנו באו״ם — ובלי ההתנחלויות היו אוהבים
אותנו ן מחזרים אחרינו ז מצביעים בעדנו ונגד שונאינו ימח
שמם. אנחנו תמיד היינו, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב׳.
זה עושה לנו קצת בעיות ן לא נורא
הנה, באחד העיתונים קראתי אך תמול־שלשום :״ביטחונה
של ישראל מזקיק אותה לרצון טוב, לאהדה ולסיוע מבחוץ.
הללו אינם חזות הכל. הם יעמדו לנו רק אם נדע לחזק את
כוחנו הפנימי.״ דברים כדרבנות ! מאז התפרסם קושט״דברי-
אמת הללו שחור על גבי לבן, בעיתון עברי, מתחוללת מהפכה
פנימית סוחפת בישראל, ו״בוחנו הפנימי״ מתחזק והולך משעה
לשעה — גורו לכם איפוא משנאינו, הגלויים והצבועים ! עוד
מעט קט, ראה תראו, והנה או״ס-שמום לא יהיה או״ם ולא
יהיה שמום, אלא שום בלום !
או בן או לא.

הרהורים פזורים
במות יג א ל
• הפרידה מיגאל היא בעצם פרידה מעצמנו, ובעצמנו
הכוונה לדור שלו, פלוס־מינוס עשר שנים. מה הצעירים יותר,
שלא ידעו את יגאל במשמע הביטוי המקראי הזה מרגישים או
חושבים, אין לי מושג, כמובן, אבל כשבני הדור שלו אומרים
עליו, שהוא ״לא הספיק״ זאת וזאת וזאת, ועוד דברים כה
רבים המשוועים על סדר היום החברתי״מדיני שלנו, הם מבקשים
לומר, כלומר אנחנו מבקשים לומר, שאנחנו לא הספקנו,
וכמו יגאל, אולי גם לא נספיק. ואף על פי ש״לא עליך המלאכה
לגמור״ ,הלב אומר שאם אנחנו לא נגמור, מי יודע אם מישהו
יוכל לגמור, וזה המכאיב והמעציב.
י• כל הדברים הטובים והיפים שמנו ביגאל, בין שהיו
בו ובין שלא היו בו, או היו ולקו בחסר, הם הדברים שהיינו
רוצים למצוא במנהיג מיוחל, והם הדברים שאנו מתקשים
למצוא במנהיגים שבפועל ובכוח.
• הגידו חבריא מדוע תמו מן הארץ מנהיגים, שהולם
אותם לשבת סביב מדורה, לשיר, לטפוח על כתף ז מנהיגים
שתככים, בצע כסף, חמקמקות, איך־הפשפש־עלה־למעלה, נטי-
שת־חברים, הם מונחים שלעולם לא ידבקו בהם, אפילו אינם
נקיים מהם לחלוטין ו או שמא לא יהיו כאלה מעולם אלא
רק במשל, ומי שהיו כאלה לא היו ואינם יכולים להיות מנהיגים,
שכן מנהיג צריך להיות נערץ, לא אהוב, והנערץ —
עריץ•״ .
• אין לי שום דבר נגדו, אדרבה, אני שמח בשמחתו, אבל
אם יש את נפשכם לדעת את מידת האבידה שאבדה במות
יגאל, צאו וחשבו לעומתו את משקל הבא במקומו בשערי
סיעת ״העבודה״ בכנסת.
• מי שחושב שממשלת ״הליכוד״ צריכה לרדת בבחירות
הבאות, ומי שמבין כי אם היא תרד ״המערך״ הוא שיירש
את מקומה, גם אם אין הוא מסוגל להצביע בעדו, צריך להיות
מעוניין בצמרת רבת־איכות בגוף זה. שמעון פרס יעמוד בלחצים

־ שמ ום

איומים לעת הרכבת רשימת נציגי ״העבודה״ לכנסת הבאה,
ואין לקנא בו. אולי צריך להמציא אלוהים, כדי שיעזור לו
לעמוד במבחן המשימה. יצחק רביו ייטיב לעשות אם לאלתר,
בעצם ימי אבל יגאל, יחזור בו, בהנמקה טובה זאת, מנדרו
שלא לשרת בממשלת פרס. אילו נשיאנו החביב לא היה עול-
ימים, שילדים מתרוצצים בארמונו, והוא עצמו מטפח שאיפות
פוליטיות, אלא זקן בא בימים ורב־סמכות, שיכול להטיל מרה
בתלמידיו, חזקה עליו שעל הקבר הפתוח היה נוטל בימינו
ובשמאלו את שמעון ואת יצחק — כבאותה תמונה מופלאה של
יצחק שדה עם משה ועם יגאל — ואומר להם: חייכם, שאינני
זז מפה עד שאתם לוחצים יד מעל עצמותיו של יגאל ומניחים
עליהן אבן־ביקור אחת יחדיו (אגב, מניין המנהג האלילי הזה
של הנחת ״אבני־ביקור״ על קבר י) !
• בהזדמנות זאת יפה היה עושה יצחק רבין אם היה
אומר דבר־חרטה על פרשת חשבון הבנק של רעייתו בוושינגטון.
לנהוג כפרופיומו כבר מאוחר לדרוש ממנו, אבל להתחרט —
אפשר ואפשר גם במאוחר.
!• אבל חרטה אינה מנהג רווח במקומותינו. משה דיין
התחרט פעם ו אילו לפחות אחרי מילחמת 1973 .היה •מכה על
חטא שהחטיא את צה״ל ברוח !שאננות ואין־כמונו, ואחרי זה
• ויגאל התחרט על אשמת־חברון שלו י ולכמה שנים
נזקק יגאל עד שהשתחרר מעבותות הסיעתיות החייתית, זו
שניזונה טאי־יכולת שני תיישים להימצא בעדר אחד יחדיו,
והמליטה את מרבית הפילוגים המפלגתיים בארץ, לרבות זה
שהרחיק את יגאל מדרך המלך הפוליטית, ומי יודע מה היה
קורה אלמלא מת ה״תיש״ שלו בסיעת ״אחדות העבודה״,
יצחק טבנקין, שכישף בקסמיו אותו ועוד רבים וטובים, עד
שזרו הרבה מכוחם לרוח ימים רבים — וההיסטוריה לא
חיכתה !
<• מה זאת אומרת ״הוא היה הגון מדי, ישר מדי, חברי
מדי״ וכו׳י אם כך, מה הצער והכאב על שלא הגיע למה
ש״הגיע לו״ י היש הישג גדול מהגינות, יושר, חברותו כלומר,
מי שאומר כך היה רוצה, בעצם, שיגאל יהיה פחות ישר,
פחות הגון, פחות חברי; שיהיה ערמומי, תכן ן, רמאי, דורך־
על־גוויות, כמו המנהיג הדגול ההוא, אתם יודעים למי אני
מתכוון — לא זה המקום להתחשבן אתו — זה שכולם מתבר־כים
בו, ומנשאים ומרוממים אותו, ומתיימרים להיות יורשיו,
ומגדירים אותו בימי־זיכרון לבקרים כבעל מידות תרומיות,
ויודעים שהם מפיחים כזבים — ויש שמשבחים את יגאל על
מידות שאת היפוכן הם משבחים במנהיג הדגול ההוא, שנאמר :
מכל מתאבלי הסתכלתי.
( .)5£X 5 £115 לנו, היהודים, יאה האימרה: מות — ממון !
שאלו כל איש ממאדים ויאמר לכם, כי בישראל, בוודאי, עוסקים
האבלים על מות היקר להם במדידת האינצ׳ים של מודעות-
אבל המכריזות על השתתפות בצער. ככל שידוע לי, זה פטנט
יהודי בלעדי. היה אפשר לחשוב, שאם פלוני מבקש להשתתף
באבל פלמוני, ייטיב עשות אם יבקר אצלו בימי אבלו, או
יכתוב לו מיכתב תנחומים אישי, או שניהם גם יחד, שהרי
המתאבל — אפילו על בן מישפחה שהיה גדול בישראל —
מתאבל על השכול הפרטי שלו ולא עושה באותו רגע את
חשבון האומה והדור. ואם מדובר במוסד — ובאמת, איך
מוסד יכול להתאבל ן איך מוסד יכול להכריז במודעה על
השתתפות בצער — שבראשו עומדים אנשים המבקטים לתת
ביטוי לצערם במות פלוני, הלא ייטיב עשות אם יבקרו את
האבלים, אם יכתבו להם מיכתב תנחומים, ובאותה הזדמנות
יבשרו כיצד המוסד שהם עומדים בראשו מבקש ״להנציח״
את המת ו לא ולא. הרבה יותר קל לצלצל בטלפון הפנימי
לאיש מחלקת יחסי-בירבור, להחליט כמה אינצ׳ים ״מגיעים״
הפעם, והרי לך השתתפות באבל ! בשביל העיתונים, בכל אופן,
מות אדם דגול הוא איפוא עסק מצויין, והלוואי ואתבדה, אבל
אני מוכן לחשוד באשפי מחלקת־המודעות של עיתונינו, שהם
משסים מוסד במוסד להגדיל תודעת אבל ולהאדיר, שהרי העם
קונים עיתונים ומשווים את גודל המודעות, שלא לדבר על
בדיקת מי-לא־התייצב־למיסדר־המודעות־השחורות.
נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי כזוועה הזאת אצל אומות
העולם שקוראים ״מפותחות״ ,ומעשה שהיה בישראל בראש־הממשלה,
שציווה במפורש שלא לפרסם מודעות אבל ״לכבוד
מותו״ — וזה היה יום שחור לעיתוני ישראל, שמיום התאבלו
מתאבלים וקוננו מקונננות לא היה כמוהו לאבל !
ההיסטוריה הבלתי־נמנעת המלווה את האדם השכול
בימי האבלות מבלבלת עליו לא אחת את דעתו, עד שנדמה
לו כי אפשר ״להחיות״ את המת במיני שיטות וצורות של
שילוט. אין שטות גדולה מזו. אי-אפשר להחיות או להנציח מ ת
על־ידי ששמו יעלה על לשון הבריות בהכריזם באיזה רחוב
הם מתגוררים. מי שהעלה תרומה ייחודית לחברה, כבר הוא
״מונצח״ על-ידי תרומתו, והיא פועלת פעולתה בגלוי ובסתר
ואינה צריכה לתיגבור מלאכותי. כמובן, אם השאיר אדם משהו
בכתב שראוי לראות אור, מצווה להוציאו לאור, ואם שמו
של המת הוא מפתח טוב ללבות נדיבים, ובזכותו אפשר להקים
•מוסדות חיוניים או לחזק מוסדות חיוניים קיימים, אדרבה.
אבל דור הולך ודור בא, ושם רחוב הוא שם רחוב ותו לא, וספרי
ההיסטוריה מונחים בספריות, ואם נזכר בעמודיהם אדם לטובה
או לרעה אין זה מפני שנקרא או לא נקרא רחוב בשמו, או
שמישהו, יחיד או ציבור, השתדלו ״להנציחו״.
אין אדם שאין לו תחליף!״ ״בתי״הקברות מלאים
אנשים שאין להם תחליף אמת ויציב, אך כלום זאת חשאלהי
השאלה היא איזה תחליף.

מי לחמח הקנ אי
(הם־^ך מעמוד )33
בד בבד עם חיזוק ברית־הגריונים של
שנת 1980 התחיל בגין בהמטרת בליסטראות
לעבר עזר וייצמן, השר היחידי
של חרות שנקט בעמדות שהן הפוכות
מעמדתו. חילופי־הדברים החריפים בין
ראש־הממשלה לשר־הביטחון בישיבת-
הממשלה של השבוע שעבר, והרמת הקול
של בגין על וייצמן, היו אות להחרפה
חמורה ביחסים. הסקר שהגיע לידיו של
בגין ינוצל, אולי לא בפומבי, נגד וייצ־מן,
מאחר והוא מנפץ את אגדת ״וייצמן
המציל״.
אולם בגין לא הסתפק רק בכך. למרות
שהממשלה אישרה את התוכנית לייצור
המטוס הישראלי לביא, התינוק של וייצ־מן
(וייצמן עצמו הגדיר את התוכנית לייצורו
״ההחלטה החשובה ביותר שלקח תי
בחיי,״) החלו להישמע טענות נגד
ייצור הלביא.
השגות על המחיר היקר של המטוס,
חוסר־התחשיב של עלות הייצור והמשאבים
הכספיים המצומצמים של ישראל
נשמעו בחדרי חדרים, אחר־כך בכמה
מאמדי־מערכת, ובסופו של דבר גם בכנסת.
בגין התיר באופן מפורש לחבר וע-
דת־ד.חוץ-וו־,ביטחון של הכנסת, הפרופסור
משה ארנס -לתקוף את התוכנית לייצור
העצמי של המטוס, ויש הטוענים כי אף
עודד את ארנס. וייצמן נפגע מכך ש פוגעים
ב״תינוק״ שלו, ביקש את הגנת
בגין ונתקל בקיר אטום.
ההתארגנות חסרת־ד,פשרות של המחנה
הקיצוני בליכוד ובחרות גרמה לרמזים
ולידיעות על התארגנות נגדית של המחנה
המתון — או שנגרמה על־ידם. שימחה
ארליך, שהצליח כבמטה־קסם להשתלט
שוב על המיפלגה הליברלית, התחיל ״לה ציג
שרירים״ .הוא תקף את יורשו במיש-

ומקטינה את סיכוייה לסיים את חייה במועד.
יותר
מכל קוממו את בגין הידיעות, ש התבררו
כנכונות, על פגישות בין ארליך
לשימעון פרס. פגישות בדרגים נמוכים
יותר, בין הליברלים למערך, נערכות כבר
מזה כמה חודשים. אך לראשונה מאז
הבחירות האחרונות נפגשו מנהיגי שתי
מיפלגות אלה לשיחה אישית, שנושאה
היה אחד: התקרבות בין שתי המיפלגות
לקראת התוצאות הצפויות של הבחירות
הבאות. במיוחד הדאיגה את בגין הידיעה
שפרם וארליך קבעו ביניהם פגישה נוספת,
שעליה אומרים מקורבי־פרם שנועדה
להיות ״עניינית וטאקטית.״
בגין יודע גם שאינו יכול לסמוך על
הדמוקרטים. מישקלם של הדמוקרטים בממשלה
גדול, אך בכנסת הוא קטן ובציבור,
ככוח אלקטוראלי, הוא אפסי.
גם לגבי הנאמנות של המפד״ל הגיעו
לבגין ידיעות שאפשר ..להגדירן כ״יותר
ממדאיגות.״ בגין יודע כי אין למפד״ל
כל בעיה לכרות ברית־קדושה עם כל
מיפלגה, כדי לשמור על הברית הקדושה-
באמת של המפד״ל עם הקואליציה — כל
קואליציה.
כאשר הגיעו לאחרונה ידיעות על פעי לות
של אנשי־פרס גם בקרב עסקנים בכירים
של המפד״ל, וכאשר בשיחות פרטיות
ולא־פרטיות גילה אפילו זבולון המר עמדות
מתונות, הבין בגין, ככל הנראה, כי
גם במיגזר זה מתחילה הקרקע לבעור
מתחת לרגלי ממשלתו.
עדיין לא ידוע על פגישה בין פרם
עצמו עם בורג, או עם המר או אבו-
חצירא, אך איש לא יתפלא אם בימים
הקרובים הם ייפגשו. פגישותיו הכימעט-
קבועות של עזר וייצמן עם מי שנחשב
כיום כאחד האנשים החשובים מאחורי ה־

אנ שי ם מי ס תוו ״ ס
בשבתו הבינה בקברי
לוויקוב של שיוותי־הביסחון התעוב״ם -
בלונדון שואלים מ מ שוב בקשו החוש
או אנ שי ה עול ס־ התח תון מי שראל

שער ״העולם הזה״ ()1925
סוכן ישראלי?
^4די פעם מצלצל הטלפון במישרדי

י מכון־ההיכרויות
ברחוב קיי־דה־לה-ראפי מס 100 ,בפאריס,
והפונים מבקשים את ניקום. לרוב מתבקש
הפונה להזדהות, ורק אם הוא משביע את
רצון העונה, לוחצים על מתג להעברת
השיחה לשלוחת־ד,טלפון המגיעה לדירה
שמעל מכון־ד,היכרויות, שם גר בעל המכון.
האיש העונד, לטלפון בדירה זו הוא
ניקום, ששמו המלא הוא ניקוס גיאוגיאדם,
והידוע בשמו ״סאמפסוך.
שיחותיו ופגישותיו של סאמפסון בימים
אלה הן נושא לעיקוב של שתתי-
המודיעין המערביים, הנעזרים בשרותים
הצרפתיים לליקוט מידע.
עניין מייוחד מגלים הבריטים, המחזיקים
סוכנים מייוחדים לצורכי העיקוב
בפאריס אחרי פעילותו של אותו ניקום
סאמפסון.

ז׳כוטינסקי, ידין ווייצמן
קואליציה מוזרה
רד-האוצר, יגאל הורביץ, למרות שידע
שהרבה מסיכויי הליכוד בנויים על הור-
ביץ. ופגע בכך בבגין עצמו. אם לא די
בכך, יצא ארליך בהכרזה בזכות הקדמת
הבהירות. הכל מבינים כי הכרזה זו געש-
תה בגלל שיקולים פנים־מיפלגתיים צרים
של ארליך. למרות התגברות כוחו במים־
לגה, חושש ארליך מפני ועידתה הקרו בה.
והיה מעוניין לדחות אותה, אפילו
במחיר בחירות מוקדמות לכנסת. אולם
כל הצהרה על האפשרות שהבחירות לכנסת
תערכנה קודם זמנן, בעיקר אם היא
נאמרת על-ידי סגן ראש־הממשלה והאיש
השני ברשימת הליכוד, מזיקה לממשלה

קלעים של המפד״ל, אהרון אבו־חצירא,
מרמזות אף הן על הכיוון החדש המסתמן
לעיני המפד״ל.
ממשלת־בגין שבעת־ד,כישלונות עומדת
לפני התמוטטות מוחלטת. עתה מנסה
ראשה, בסיגנון פרוע, ותוך יריות לכל
הכיוונים האפשריים, להציל את אשר ניתן
להציל. הוא עושה זאת בסיגנון שהיה
מקובל על המחתרות: גיבוש כוח נוק שה,
בלתי־מתפשר וקנאי. אולם מה ש התאים
לתקופת המחתרת, אינו מתאים
למדינה הצריכה להיות מסודרת, ובעלת
שילטון שקול ונבון.

שבם הקבוע הוא בלונדון, ונראה כי הם
נמצאים בקשרים עם סאמפסון מזה כמה
שנים.
מכיוון שלונדון היא מקום־ד,מגורים של
הישראלים הללו, התבקשה סקוטלנד-יארד
לאסוף חומר עליהם. בדיקה ראשונה של
מטה-המישטרה העלתה כי רוב המבוקשים
קשורים בסחר בסמים מסוגים שונים.
עלה גם שמו של ישראלי, הידוע כאחד
השליטים בעיסקי המזון והתיווך בלונדון,
רוני בושמי, שלפי המידע נפגש בעצמו
לעתים קרובות עם סאמפסון.
קציני־ד,מודיעין של סקוטלנד יארד,
שעימם שוחחתי, היו משוכנעים כי בושמי
קשור באיזו שהיא צורה במוסד הישראלי,
ומהווה חוליית־חיבור בין המוסד לעבריינים
ישראליים, המופעלים על-ידו לצורכי
המודיעין של ישראל.
הם הצביעו על כמה עובדות לחיזוק
דעתם. בשנת 1972 נעצר ישראלי על־ידי
המישטרה הבריטית בלונדון, בעיקבות
נסיון־פריצד, לשגרירות ערבית. בחקירה
התברר כי הישראלי גר בדירתו של רוני
בושמי. עוד לפני שהגיעו השוטרים לדירה,
כשבידיהם צו־חיפוש, התקבלה הוראה
משר־הפנים הבריטי לשחרר את הישראלי
מייד ולהעלותו למטוס שיובילו לישראל.
הוראה כזו באה רק כאשר מדובר באיש-
מודיעין פעיל שנתפס, וראשי סקוטלנד-
יארד רשמו לפניהם כי בושמי קשור ב פעילות
מודיעינית.
.שנים לאחר מכן היה בושמי מעניק
תמיכה כספית לעבריינים ישראליים שגרו

הסיכה לכך פשוטה: סאמפסון
ההא האיש שהחזיק בשידטון כקפ
ריסין כמשך חמישה ימים כיודי
,1974 אחרי שניצח על הפיכה
צכאית שהדיחה את הנשיא מא
קאריום.
לאחרונה הגיעו לשרותי המודיעין
המערכיים ידיעות כי סאמפסון
מתכנן שוב הפיכה צכאית בקפריסין,
והוא מארגן אותה מבסיסו
בפאריס.
המעקבים אחרי המתרחש כדי
רת-הפגישות של סאמפסון הביאו
למידע מעניין נוסך: כין הכאים
כקביעות לדירה זו היו כמה ישראלים.
מאחר
וגם בהפיכת־הנפל של סאמפסון
לפני שש שנים נקשר שמה של ישראל
בפרשה, כשותפה וכמסייעת להפיכה, הרי
החלו שרותי־ד,מודיעין לבדוק את טיבם
של הישראלים, המבקרים אצל סאמפסון.
התוצאות היו מפתיעות שוב. לאיש מהם
לא היה כל קשר גלוי או ידוע לשרותי־המודיעין
הישראליים, אולם כולם היו בעלי
עבר פלילי בישראל ובאירופה. מקום מו
עכריין
שץ־פלום
מעצר בהאמוברג

מישואר מקיימי 0קשו עם האיש שחודר
1י! -אשר בגישותיו ושיחותיו הס נושא
ונעודס חו שו׳ם בקשו ׳ שואדי חדש.
אותו סכין סא 110371 המוסו הישואד׳
היושבים דוו קבע בבירה האנגרית?

בלונדון ומממן עבורם את שיחרורם בער בות.
עבריינים אלה היו פורצים מדי פעם
לדירות־מגורים בלונדון, לצורכי גניבה
ושוד, אולם כמה וכמה פריצות היו לדירות
של אישים ערביים ומוסלמיים חשובים.
בעת הפריצות היה תמיד נלקח ציוד
יקר, שהיה בו כדי לטשטש את העובדה

חברות אמריקאיות ואיגרות־חוב ממשלתיות
אמריקאיות מזוייפות. התרמית התגלתה
כאשר רואה־החשבון של פרום, שמיה
שותף להונאה, החליט להודות מרצונו
בכל. רואה־החשבון נידון ל־ 15 שנוודמאסר.
פרום נידון לשלוש שנים בלבד. כשבידו
חלק מן הכסף עבר לאמריקה, שם הוא

מחולל־הפיכה סאמפסון
מעל למישרד־ההיכתיות
שהבטיח להחזירה, אולם תיקוות רבות
לכך אין. עד היום החזיר פרום רק 120
אלף דולר מתוך המיליון שלקח.
הוצאת־כספים זו השאירה את בושמי
במצב כספי מתוח. תרמה לכך גם התנגשות
אלימה, שהיתה לו בחודשים האח רונים
עם העבריין גד פלום (״שץ״) ,שפעל
בלונדון ושסחט מבושמי כמה אלפי לירות
אנגליות. בושמי נאלץ לעזוב את
לונדון מפחד שץ, והסתובב בפאריס, בדיסלדורף,
בתל־אביב ובלוס־אנג׳לס. עתה

תצלום ״סקופ״ של סאמפסון (שני מימין)
ראשון ליד הגווייה
שהפורץ יכול היה לצלם מיסמכים כראות
עיניו, או לשתול מכשירי־האזנה.
אנשי המודיעין של סקוטלנד־יארד הראו
לי יותר מעשרה תיקים מסוג זה, של
פריצות לבתים פרטיים של אישים ערביים,
שהשלל שנלקח במהלכן לא הצדיק
את הפריצה, כמו מכשירי סטריאו או מק-
לט־טלוויזיה.
נפגשתי בלונדון עם רוני בושמי,
והצגתי לפניו את העובדות הללו. הוא
אישר כי הוא מכיר אישית את סאמפסון,
וכי נפגש עימו בעבר לצורכי עסקים. אולם
הוא טען כי בזמן האחרון אין לו מגע
עימו. הוא אישר כי סייע בעבר לעבריינים
ישראליים שונים, מתוך רחמים, וכי
נתן להם את הסכומים הדרושים לשיח־דורם
בערבות. הוא סירב להתייחס כלל
לשאלה בדבר איש־המודיעין הישראלי ש התגורר
אצלו, ושנתפס בפריצה לשגרירות
ערבית. הוא הוסיף כי כמה מחבריו קשורים
אף הם עם סאמפסון בקשרים שונים.
בושמי גר בלונדון מזה שנים רבות, ושני
אחיו פעילים בעסקים בישראל. לפני כשמונה
שנים סייע לגדול הנוכלים היש ראלים
בעולם, אריה פרום.
פרום ביצע הונאה בגודל של 70 מיליון
מרק בגרמניה, כאשר מכד לגרמנים
בעלי בספים שחורים מניות גנובות של

פעיל עד עתה (כיום הוא בעל ומנהל מיפ־על
בלום־אנג׳לס).
פרום נעזר ברוני בושמי, וכישראלי נוסף
הקרוב לבושמי, שימעון יפת, אשר אף הוא
גר בלונדון. ידידה קרובה נוספת של ה חבורה
היתה הדוגמנית שולי חנני, שקיבלה
מפרום מתנות יקרות־ערך, וביניהן
שעון שעלה 12 אלף דולר.
בעזרת הכספים שעשה בעזרת פרום, החל
בושמי בעסקים של תיווך־דירות לערבים
בלונדון. והרוויח כסף רב. באותה שעה
רכש והפעיל את המיסעדה תל־אביב בלונדון.
הוא הגיע לרכוש של כמיליון
לירות אנגליות לפני שנתיים, והיה יכול
לסייע לישראליים רבים.
טיב קשריו בעבר עם סאמפסון אינו
ברור, אולם אין ספק כי פעילותו בין
הערבים העשירים וראשי מדינות־הנפט,
שבאו ללונדון, והיותו מהימן עליהם בעסקים
של רכישת בתים, יכלה להועיל ל מישהו.
אגב,
בושמי הוכיח את יושרו האישי
לפני שנתיים, כאשר פרום היה זקוק
בדחיפות למיליון דולר שהפסיד בהימורים
בלאם־וגאם, והמאפיח הודיעה לו שאם
לא ישלם את הכסף — ישלם בחייו. בושמי
מכר מייד, ובמחירי הפסד, שני בתים
יקרים שהיו לו, מסר את התמורה לפרום,

נעצר שץ בגרמניה, ובושמי חזר ללונדון.
אין ספק כי ממשלת־ישראל תראה
בעין יפה הפיכה בקפריסין, שממשל-
תה הנוכחית תומכת באש״ף בצורה פעילה.
סאמפסון עצמו ( )44 היה מגיבורי מיל-
המת־העצמאות הקפריסאית, ונאמנו של
קולונל גריוואס, הלאומני הקנאי. הוא החל
את הקאריירה שלו כצלם־עיתונות בקפריסין,
והאגדות אומרות כי היה יורה באנגלים
והורגם, ואחר־כך מצלמם כצלם־
עיתונות עבור עיתוניו, וכך היה זוכה תמיד
בתצלומים בילעדיים. הוא נעצר על־ידי
האנגלים ונידון למוות, ורק איום של גרי-
וואם כי יהרוג עשרות אנגלים כתגמול,
הביא לחנינתו.
אחרי העצמאות הקים עיתון לאומני,
והפך לאיל־עיתונות בקפריסין. עיתוניו
ביטאו כל הזמן קו פרו־פלסטיני ואנטי-
ישראלי קיצוני, וביכללו מאמרים אנטישמיים.
זמן
קצר אחרי מילחמת ששת־הימים
ביקר סאמפסון בישראל, והביקור הביא
למהפך מוחלט בדעותיו. עיתוניו הפכו
פרו־ישראליים קיצוניים, ובעמדה זו המשיך
עד להפיכה שלו.
הפיכה זו גרמה לאסון לאומי. היא שימשה
עילה לפלישה התורכית לאי וגרמה
למילחמת־אזרחים נוראה, שאימללה רבבות
ושבה נהרגו אלפים. מאז מחולק האי לשתי
מדינות עוינות.
אחרי שקרה האסון, הושלך סאמפסון
מהשילטון על־ידי הציבור היווני בקפריסין,
והבישוף מאקאריוס חזר וקיבל
לידיו את הרסן. מאז מותו של מאקאר־יום,
שולטים באי יורשיו, הממשיכים בקו
שלו.
פירסומי העיתונים, אחרי ההפיכה שלו,
קשרו את ישראל אליו רק מבחינה רעיונית
* אולם לא יכלו להצביע על שום קשר
ממשי בינו לבין ישראלים בביצוע ההפיכה.

נדמה בי באן מתפרסם לראשונה
חומר המוכיח בי יש ממש בסיפור
על הקשרים כין סאמפסון
וכין ישראלים.
יגאל לביב ;

איש־ קשר בושמי
עניינים מיסתורייס

* נזילבד העולם הזה 1925 שהעלה
בפירוש את ההשערה כי סאנזפסון היה
סוכן ישראלי.

414

המי שטוה טוענו 1וופ שו כנופיית
סחטנים המורכבת מ עי לי! 1רופשו 11
בישראל!־־ החשודים טושים :״להד־סי־

חההלטח

היתה שרה אנג׳ל, אשתו של שמעיה אנגיל,
11111

אחד החשודים המרכזיים בפרשת הסחיטה.
111 1 - 4 ) 1 # 11
שרה מכונה בפי ידידיה בשם גברי — ״שמוליק״ — מפני שבעבר נהגה
להסתפר קצוץ .,כגבר .״שמוליק״ נעצרה ונחקרה גס היא בקשר לסחיסות.

#4ולס הספורט הזדעזע בשבוע שעבר.
? מפה לאוזן עברה השמועה על מעצרו
של ניסן ניסנוב, מנהל קבוצת הכדורגל
של הפועל תל־אביב. ציבור השחקנים
והאוהדים של הקבוצה לא האמין למשמע
אחניו, כאשר נודע כי ניסנוב חשוד בשותפות
עם כנופיית סחטנים, המורכבת
מפושעים מסוכנים.
תחילתה של הפרשה ביום הרביעי ב־

שבוע שעבר. בלשי המישטרד. הטמינו מכשיר
הקלטה בחנות התכשיטים של אברהם
קונה, ברחוב אלנבי 52 בתל-אביב. קונה
התלונן במישטרה, כי הוא נתון לסחיטות
ולאיומים. מטרת הבלשים היתד. להקליט
את הסחטנים בשעת מעשה.
שעה קלה אחרי הטמנת המכשיר נכנס
לחנות יהודה חזן, אחד האנשים שנגדם
התלונן קונה. במהלך השיחה שהתפתחה
ביניהם ניסה קונה להעלות את נושא הסחיטה,
ולהביא את חזן לידי אמירת דברים
מפלילים. קונה התמרמר כי הוא נאלץ
למסור, תחת איומים, תכשיטים מחנותו.
אולם חזן התנהג כמי שאינו יודע במה
מדובר .״אם אתר, חושב שמנסים לסחוט
ממך,״ אמר חזן לקונה ,״תתלונן על זה
במישטרה. אתה לא חייב לתת שום דבר.״
כמה דקות אחרי שיצא חזן מהחנות
חזרו אליה בלשי המישטרה. הם מיהרו אל
מקום המחבוא של מכשיר, כדי לראות
מה עלה בסליל ההקלטה ׳.להפתעתם של
הבלשים לא היה גבול, כאשר גילו כי
המכשיר נעלם. אחרי שהתאוששו מעט
מתדהמתם, הגיעו הבלשים למסקנה, כי
להעלמות המוזרה יכול להיות רק הסבר
אחד: יהודה חזן גנב את מכשיר ההקלטה
שנועד להפליל אותו.
הבלשים מיהרו לעצור את חזן. אולם
בחיפוש שנערך על גופו לא נמצא זכר
למכשיר ההקלטה. בעוד השוטרים שקועים
במאמצים לאתר את מכשיר ההקלטה, אמר
להם חזן :״מה שאתם מחפשים נמצא
במחבוא. אני מוכן להחזיר לכם אותו,
בתנאי שתיתנו לי לשמוע את ההקלטה,
ותבטיחו לי שלא יפתחו לי תיק על
הגניבה.״ השוטרים הסכימו מייד לעיסקה
וחזן הובילם למקום הסתר, שם נמצא
המכשיר תקין ושלם.

1 !1 1תכשיטים ויהלומים שז
׳ 9סו ברובם בבית הוו
| של החשוד יהודה חזן, מוצגים על־ידי ש
| סר. שווי הרכוש: עשרות מיליוני לידו

יי*׳ 1

י ה לו מים נו צצי ם
ב לו ד

עצרו של חזן היווה את תחילתה
י של סידרת מעצרים, שבמהלכה נעצרו
כ־ 15 חשודים בסחיטת דמי־חסות (סד״ח)
מבעלי חנויות באחור תל־אביב. המיש-

,מסי 1׳

שמעיה אנג׳ל מוגדר כיום על־ידי המישטרה כעבריין מס׳ 1של
ישראל. הוא נעצר בעבר חמש פעמים בחשד רצח, אך מעולם לא
נמצאו הוכחות והוא שוחרר תמיד. בעבר ריצה אנג׳ל שמונה שנוודמאסר בגין שוד ויריות.

טרה הגדירה את העצורים כ״כנופיה אורגנית
ומלוכדת״ ,המורכבת מעילית הפשע
בעיר. לדברי המישטרה סחטה הכנופיה
מאות־אלפים, ואפילו מיליוני לירות, מסוחרים
בעיר. תוך איומים ושימוש בכוח.
בין העצורים היה גם ניסן,ניסנוב. אולם
המישטרה לא ייחסה לניסנוב מעמד נכבד
בתוך הכנופיה. בראש רשימת החשודים
עומדים חמישה אנשים, שלדברי החוק רים
עצם הזכרת שמם מטילה מורא על
הנסחטים, ומעצרם דרוש כדי להבטיח את
גביית העדויות והגשת התלונות.
חמשת החשודים העיקריים הם יהודה
חזן, שגנב את מכשיר ההקלטה ושהיה
עד־המדינה העיקרי במישפטה של הכנופיה
הגרוזינית, אשר התמחתה בגניבות
יהלומים מנמל־התעופה בן־גוריון (העולם
הזה ;) 2204 שמעיה אנג׳ל, מי שמוגדר
על־ידי המישטרה כפושע מס׳ 1בארץ !
עובדיה דרוזיה, שנדון בעבר. לשמונה שנות
מאסר בגין שוד מזויין והוא כיום אסיר
ברישיון! ישראל מזרחי, מי שהיה אחד
מהאנשים המרכזיים בכנופיית הכרם הידועה,
נידון ל־ 12 שנות מאסר בגין שוד
מזויין, אך בית־המישפט־העליון הפחית את
עונשו לארבע שנות מאסר, אחרי שהמיר
את העבירה להחזקת רכוש גנוב, ויוסף
מן, סוחר בגדים המספק את סחורתו
לדוכנים בשוק־הכרמל. החשודים האחרים
בפרשה הם בני מישפחה וידידיהם של
חמשת החשודים המרכזיים.
המישטרה מחשידה את הכנופיה בסחי-
טות בקנה־מידה רחב ביותר, אולם מכל
חומר הראיות שהוצג עד היום בפני שופטי
המעצרים, עולה כי קיים רק מתלונן
אחד, והוא אברהם קונה. מעצרם של
החשודים הוארך רק בעיקבות הצגת מידע

חסוי, ששיכנע את השופטים כי בעתיד
יוגשו תלונות נוספות.

חתה על
חייו של חזן
ף* מהלך הדיון על הארכת מעצרם של
החשודים הודה נציג המישטרה, בשעה
שעגה לשאלות הסניגורים, כי המתלונן
אברהם קונה הוא בעצמו עבריין הסוחר
ברכוש גנוב, וכי שימש במשך תקופה
ארוכה יעד מודיעיני של המישטרה. נציג
המישטרה ר,סכים גם עם טענתו של פרק ליטו
של יהודה חזן, עורך־הדין סמי יונה,
כי בין קונה וחזן יש קשרים עיסקיים
ואחרים לאורך שנים. יונה טען בבית-
המישפט, כי כל הפרשה היא על רקע של
עסקים ולא של סחיטות.
״מרשי הוא מיליונר,״ טען עורך־הדיו
יונה ,״והוא אינו זקוק לכספים הבאים
מסחיטה.״ חזן תיקן את פרקליטו וטען:
״בלירות אני מיליארדר !״
בזמנו נעצר חזן כאשר במכוניתו נתגלו
מאות יהלומים, שנגנבו מגמל־התעופה
בן־גוריון. מעצרו הביא לחשיפת הכנופיה
הגרוזינית המפורסמת. אז הוגשו כ־25
כתבי־אישום נגד כ־ 85 נאשמים. חזן עצמו
הצליח להתחמק מהעמדה לדין על-ידי
הסכמתו להיות עד־מדינה ולסייע בהרשעת
שותפיו.
חזן הוא יהלומן וסוחר המעורב בעיס־קות
אפלות רבות. קשריו עם העולם־התח־תון
היו הדוקים במשך שנים. בעיקבות
הפיכתו לעד־מדינה, הושמעו איומים על
חייו והוא הוכנס לרשימתס השחורה של
אנשי העולם־התחתון. אולם חזן מצא את

הדרך כדי לצאה מהסבך. הוא ניתב את
עדויותיו בבית־המישפט בצורה כזו,
שלבסוף הורשעו לפיהן רק דגי־הרקק,
ואילו הלווייתנים יצאו זכאים. תכסיס זה
החזיר לו במידת־מה את כבודו בקרב
העבריינים, אולם האיום על חייו לא הוסר.
תכונותיו המייוחדות של חזן איפשרו
לו להבחין בסכנה האורבת לו בעוד מועד,
בדיוק כפי שגילה באורח מפתיע את
מכשיר ההקלטה בחנותו של קונה. חזן
ידע או הבין כי הוצא ״חוזה״ על חייו
וכי יד הרוצח תשיגו לבסוף. במשך חודשים
חיפש חזן פיתרון למצוקתו, עד
שהגיע לרעיון. הוא החליט כי הדרך הבטוחה
ביותר לסיכול הרצח היא על־ידי חיפוש
ידידותו של העבריין המסוכן ביותר
כיום בעולם־התחתון — שמעיה אנג׳ל.
את העובדה שאנג׳ל משובץ בצמרת
הפשע בארץ, ביקש יהודה חזן לנצל.
הוא ידע שאם יצליח להפוך לחברו של
אנג׳ל, תהיה זאת תעודת־ביטוח לחייו.
איש בעולם־התחתון לא יעז לפגוע באיש
שאנג׳ל חפץ בייקרו. בפניו של חזן ניצבה
רק בעייה אחת: כיצד להפוך חברו
של אנג׳ל?
את הפיתרון מצא חזן בנוסח מעשיית חד־גדיא,
וסופו שהובל אל החד־גדיא. הוא
התקשר עם שותפו־לשעבר ושכנו, יוסף
מן, המתגורר ברחוב לסין 8בחולון. מן,
המספק בגדים לבעלי־דוכנים בשוק הכרמל,
הכיר במהלך עבודתו את ישראל מזרחי,
השולט על דוכנים בשוק. מזרחי,
שריצה תקופת מאסר של שמונה שנים
באשמת שוד, הכיר את אנג׳ל בכלא והפך
ידידו הקרוב. אשתו של יוסף מן, נילי,
משחקת קלפים עם עובדיה דרוזיה, ואילו
דרוזיה, שהינו אסיר ברישיון, הכיר גם
הוא את אנג׳ל בבית־הסוהר. כך, באמצעות
קשריהם של מן ואשתו נערכה
ההיכרות בין חזן לאנג׳ל.
במשך הזמן הפך חזן לידידם של אנג׳ל
וחבריו. תמורת החסות שהעניקו לו, הזרים
לכיסיהם כספים רבים. יחד עם התחברותו
אליהם, שמר חזן גם על קשריו הישגים.
ביניהם היה אברהם קונה, גרוזיני במוצאו,
שחזן הכירו מהתקופה שהיה שותפם
של חברי הכנופיה הגרוזינית. בשבוע
שעבר הביאו הקשרים שבין חזן לקונה
למעצרם של חזן, אנג׳ל ושאר החשודים.
בין העצורים בפרשה גם אשתו של
שמעיה אנג׳ל, שרה, המכונה ״שמוליק״.
שמוליק, חתיכה בעלת הופעה כובשת,
נישאה לשמעיה רק לפני חודשיים. הם
הכירו במועדון הפיקוקס בתל־אביב. שמו-
ליק בת ה־ 20 עבדה במועדון כבארמנית,
ואילו שמעיה היה אורח קבוע במקום. את
ההיכרות ביניהם ערך עובדיה דרוזיה.

״ 1״| 1 *111ך מ 10 • 11 מנהל קבוצת הכדורגל של
1 11-111 1י \ 1י י* הפועל תל־אביב, ניסן ניסנוב
(במרכז) שנעצר בפרשת הסחיטה. ניסנוב טוען, כי חוקריו איימו
״סוף־סוף מצאתי לך משוגע כמוך,״ אמר
דרוזיה לשמוליק .״אתם מתאימים האחד
לשני.״ ואכן, האהבה בין שמעיה לשמו־ליק
ניצתה בן רגע.
שמוליק היא בעלת תעודת־בגרות ואף
למדה שנה אחת בחוג לסיפרות באוניברסיטת
תל-אביב. הוריה מתגוררים בבתים,
ואביה הוא מנהל מחלקת בעירייה.
למרות ששמו של שמעיה הלך לפניו כעבריין
ידוע, שמוליק לא נרתעה. היא
קשרה את עתידה בו.
בעת חקירתה במישטרה ניסו השוטרים
לשכנע את שמוליק שתשפיע על בעלה
שיודה בעבירות המיוחסות לו. אולם
שמוליק עמדה בלהט על כך שלשמעיה
ולה אין כל קשר לפרשת הסחיטה, וכי אין
להם במה להודות .״אני לא מבינה למה
המישטרה לא מניחה לנו,״ סיפרה שמו־ליק
.״חשבתי שהעובדה ששמעיה התחתן,

עליו שאם לא יעיד נגד האחרים, יאשימו אותו בעבירות שלא
ביצע. למרות ששוחרר, פגע המעצר בשמו הטוב. מימין: איצ ה
מנחם. משמאל: יוסי מירימוביץ. לשניהם אין כל קשר לסחיטות.

תשפיע לטובה והמישטרה תפסיק להיטפל
אליו, אבל זה לא קרה. למרות שהוא מנסה
לשקם את עצמו, המישטרה מטרידה אותו
כל הזמן וממציאה נגדו האשמות.
״אני יודעת שלא התחתנתי עם טלית
שכולה תכלת, אבל עבור מה שהוא עשה
הוא שילם. המישטרה לא מוכנה להשלים
עם העובדה שהוא מחוץ לכלא. בגלל
זה היא כל הזמן מעלילה עליו. שמעיה
הוא לא עבריין באופיו. הוא לא מסוגל
להזיק וזה גם לא מתאים לו. הוא רוצה
להשתקם, אבל המישטרה לא מניחה לו.
״אני זקוקה לשמעיה. האהבה בינו התפתחה
במהירות. התחתנו תוך תקופה קצרה
של היכרות. הכל עוד לוהט אצלנו. קשה
לי בלעדיו. מאז שהוא במעצר אני לא
ישנה בלילה. אם המישטרה לא תשחרר
אותו אני אשתגע.״
מנהל קבוצת הכדורגל של הפועל

תל־אביב, ניסן ניסנוב, נעצר כחשוד
בפרשה בעיקבות קשריו עם החשודים העיקריים.
הללו נוהגים לבוא למישחקיס
ולאימונים של הקבוצה וכך התיידדו עם
ניסנוב• המישטרה טענה כי ניסנוב מעורב
בפרשות הסחיטה, אך הוא שוחרר מחוסר
הוכחות ביום השישי בשבוע שעבר .״המיש־טרה
ניפחה בלון, ועכשיו כל האוויר
יוצא ממנו,״ טען ניסנוב .״כל הסיפור על
סחיטה במיליוני לירות הוא המצאה. עובדה
ששיחררו אותי.
״אין לי כל קשר לפרשה הזאת. החוכרים
רצו שאמסור עדות נגד החשודים
האחרים. כשהסברתי להם שאני לא יודע
כלום, איימו עלי שיאריכו לי את המעצר׳.
בגלל שלא הסכמתי לשקר ולהמציא דברים,
האשימו החוקרים גם אותי. אבל האמת
עוד תצא לאור וכולם יראו שאני חף-
מפשע. בינתיים גרמה לי הפרשה נזק בל
ישוער. הפכו אותי לפושע. אני יכול לסחוט
ממישהו? אני מפחד שיסחטו ממניג״

ס ח טני ־ עי לי ת או

..אני מיליארדר ר

טען החשוד יהודה חזן ביתו בבית־המישפט.
המפואר (משמאל) שברחוב לסין 4בחולון, מעיד על עושרו.
בבניין גרות רק שתי מישפחות. בחצר הבית נמצאו אקדח מפורק

ושתי מעטפות יהלומים (״בריפקווד) .קשריו של חזן עם המתלונן,
אברהם קונה, הם שהביאו למעצרו, יחד עם כל החשודים האחרים.
חזן היה בעבר עד־מדינה במישפטם של חברי הכנופיה
הגרוזינית שהואשמו בגניבת יהלומים מנמל־התעופה בן־גוריון.

בלון מנו פ? £

ך ם העצורים האחרים טוענים, כי אין
^ יסוד להאשמות המישטרה. שמעיה
אנג׳ל זועק מבין כותלי בית־המעצר ב־אבו־כביר
כי הוא חף מפשע. לטענת א:־
ג׳ל כל הפרשה היא נסיון נוסף של המיש־טרה
להחזירו אל מאחרי סורג ובריח, מבלי
שיהיה לכך צידוק חוקי.
אנג׳ל עירער בפני בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב על מעצרו. השופט יוסף
חאג׳ יחיאל, שדן בעירעור, קבע כי במשך
עשרת ימי המעצר לא מצאה המישטרד.
כל עילה רצינית המצדיקה את המשכו,
מלבד המידע החסוי שהוגש בתחילה. כדי
לזרז את המישטרה קיצר השופט את תקופת
מעצרו של אנג׳ל בשלושה ימים.
בחיפוש שערכה המישטרה בכספות, בבית
הוריו של יהודה חזן ,,נמצאו תכשיטי
זהב ויהלומים בשווי של עשרות מיליוני
לירות. לטענת המישטרה, תכשיטים אלה
הם שלל הסחיטות, והיא הציגה אותם בפני
הציבור, כדי שבעליהם יוכלו לזהותם. אולם
הוריו של חזן הציגו קבלות קניה לגבי חלק
מהתכשיטים, והם יוחזרו להם, כנראה,
בקרוב. לגבי שאר התכשיטים טוענים ההורים
כי הביאו אותם כשעלו ארצה מלוב.
עיקר החומר המקשר את החשודים לעבירות
סחיטה בקנדדמידה נרחב, נמצא
במידע החסוי שהגישה המישטדה לשופטים,
עתה צריכה המישטרה להמיר את
המידע בהוכחות של ממש. כאשר ייחשיי
החומר הסודי של המישטרה, יידעו הכל
אם אכן, נעצרה כנופיה של סחטני־עי־לית,
שהטילה את חתיתה על סוחרי תלי-
אביב, או ששוב הסתבכה המישטרה בני-
פוחו של בלון, שהאוויר יוצא מתוכו
בקול צורם.

יוסי היימן ;

במדינה
711313111סטריאו

(המשך מעמוד )28
אוטומטיים. הוא טוען שזהו ״הנשק הסופי״
,וטוען שהקונים יהיו ברובם אספני־נשק.
אולם
כמה מ׳שיומרי־ה׳הוק בפלורידה סבורים,
כי הקונים יהיו מסוג אחר לגמרי:
׳אילי הפשע. לדעתם, יהפכו העוזיס מבשי־רי־מוות
בשוק השחור של העולם התח תון
המשגשג בפלורידה הדרומית.
״אלא מי יקנה: אותם 1״ שאל הבלש גאס
יוול ממחלקת הביטחון הציבורי .״ספורטאי
לא יקנה נשק כזה לשם ציד. אולי אספן
אחד או שניים, ובמה משוגעים לציד. שאר
מעוזים שיימכרו יופיעו במיקרים של ירצח
ומילחמות של בנופייות־סמים.״

בארצות־הברית המציע עוזים לכל אדם.
לתיפארת ישראל. לדבריו, מי ש מזמין
את הנשק ומשלם את מלוא מחירו
יקבל אותו ב־ 15 במארס. הוא יימסר בתיבת
סטייוופום מעוצבת, יחד עם רצו־עת־החזקה.
נוסף על הקנה, שאורכו 16.1
אינטשים, יסופק גם קנה שני ,״לצורכי
:ראווה״ ,׳ללא סלילים, הדומה למקור.
:ניתן על כן לצפות כי בקרוב יופיע שם
ישראל ליתיפארת: בפרשות-רצח, לא רק
בשל מעורבותם של פושעי־ייצוא ישראליים,
אלא גם תודות לשימוש בעוזי.
השאלה היא: האם יודעים יצרני ה עוזי.
בישראל ל׳מי הם מספקים את מפשי-
רי־הרצח י

עד היום נאלצת לבחור את המערכת הסטראופוגית שלך בחברת
לקוחות נוספים, בחנות צפופה, בתנאים לא־מציאותיים ולצלילי תקליטים
שאחרים בחרו עבורך.
אנו גאים להציע לך חדר האזנה מיוחד לרמקולי 605£שיתרונותיו:
* חדר רגיל בבית פרטי בו תוכל להאזין למערכת בפי שתשמע אותה
בביתך ללא כל סידורים אקוסטיים מיוחדים,
* אתה הלקוח היחיד בחדר בשעת ההדגמה ואינך צריך להתחרות
על תשומת־ליבו של המוכר •• זמנך בלתי־מוגבל.
* ספריית תקליטים בת 3000 תקליט ממנה תוכל לבחור כרצונך את
המוסיקה האהובה עליך.
* מיזוג אוויר מלא, כורסאות נוחות, בום קפה ואווירה נעימה ונינוחה.
לקביעת פגישה במועד ובשעה הנוחים לך -נא להתקשר לטלפון:
03-442826 בשעות אחה״צ והערב.

־* -התחלת האביב
43 עגנה ליסוד

30 שנ ה למערכת הנו כ חי ת 1

•צו״נו בגליון פסח חגיגי שיופיע 3־ 26.3.80

הז מן כבר עכשיו מקום
ל מו ד עו ת רגילו ת ו צב עוניו ת בגליון ז ה

במת שלי״

דרוש

(סניף רמת־גן גבעתיים)

תנור אמייל

מארחת כיום שכת 15.3.80
כשעה ,10.30 כאולם מועצת
פועלי רמת־גן, פינת הרצל—
קריניצי, רמת־גן את

(משומש)

לפנות כערב
לטל 03/246276 .

• ח״כ יגאל כהן־אורגד
• ח״כ עדי אמוראי
• יאיר צבן

כעימות על הנושא :
המדיניות הכלכלית־חכרתית
של הממשלה.
מארח ומנחה: רן כהן
יו״ר סיעת של״י בהסתדרות.

סוחר סנאטורה ומודעת העוזים
לאספנים או לקאובויים של קוקיאין?
ממודעה בעיתון המקומי;עוררה תשומת-
לב רבה. מופיע בה תצלום1שבו נראה העוזי
כשהקנה שלו קצר ימן המינימום הדרוש
לפי החוק המקומי — 16 אינטשים
( 40.6ס״מ) .סנאטודה טוען, כי התצלום
במודעה אינו נכון, וכי העוזים שלו הם
בעלי קנה של 16.1אינטשים.
סימלי מעמד לפשע. לפי החוק ה מקומי׳
יכול כל סוכן־נשק בעל רשיון
פדרלי למכור עוזי — אם הוא אכן ׳חצי-
אוטומטי — לכל אזרח אמריקאי שלא
הורשע בפלילים.
אפשר נם למכור ינשק אוטומטי לגמרי
— כמו המקלע מאק־סו — אם המוכר הוא
בעל רשיון פדרלי מייוחד (״דרגה 3״).
נוסף על המחיר, נדרש הקונה לשלם 200
דולר, כמס עבור העברת הבעלות.
מחזקה בלתי־חוקית בנשק אוטומטי היא
עבירה, שהעונש עליה הוא 10 שנות מאסר
וקנס של 10 אלפים דולר, או שניהם.
לדיברי הבלש יוול, בלי־נשק כמו העוזי
— המסוגל לירות תוך שניות מחסנית
בעלת 25 כדורים, בקוטר של 9מילי מטרים
— ׳שימשו בידי פושעי דתם-
פלורידה, הקרויים ״הקאובויים של הקוק־
׳אין״ ,׳לביצוע פישעיהם.
״אלה הם סימלי-־מעמד,״ אמר הבלש.
סנאטורה טוען שהוא הסוחר הראשון

מי שטרה
ר ה מתין דרב
כנפותד 7שכ3ע את החשוד כי
דבריו חסרי היגיון, השתדל
השופט להוציא מפיו את ההודאה
״בליל סופה, קרוב לחצות, הבחינה ניידת
סיור במכונית מדגם סובארו, הנוסעת
נגד הכיוון. המכונית עוררה את חשדם
של השוטרים, שסימנו לשני הצעירים ש ישבו
בתוכה, לעצור. אלה לא שעו לבק שה׳
והתחילו לפתח מהירות. הניידת דלקה
בעיקבותיהם.
״בצומת הרחובות ז׳בוטינסקי ומודיעין,
ברמת־גן, ננטשה המכונית, והחל מירדף
רגלי. שני הצעירים נראו כשהם נכנסים
לתחומיו של בניין ההולך ונבנה.
״לאחר כמה דקות נעצר ראובן עזרא ה צעיר
בפתחו השני של המיגרש, על־ידי
ניידת שחיכתה לו שם על־פי הוראות
שהועברו במכשיר הקשר.״
תיאור דרמתי זה של החוקר ששון דורי
ממרחב תל־אביב, שילד,ב את השופט ה־
(המשך בעמוד )59
ה עו ל ם הז ה 2219

המתיו למודעות פ חזיז ת 26 .-ל ״ למלה, למודעו תמסה רו ת 20 . -ל׳״ למילה 1־ 4הופעות ו צופו ת.
חמד!ר וערד 11׳׳׳ פרסו אפרסמון רח׳ אד1בי 95ח א טל 390367

אפשרויות חדשות של תפיסה ומודעות
! משחקי תודעה בשיטת מאסטרס
ויוסטון — ספורט פסיכולוגי מרתק
ומפתח! פגישות שבועיות ומרתונים
בסופי שבוע בכל הארץ. למידע נוסף :
״לגעת במופלא״ ,ת.ד ,1193 .רמת־השרון.

פשלצעירים
לרודוס ואיי יוון בפסח לחופשת נופש
נהדרת עם ״הסתור״ טיולי ״נופש
פלוס״ במחיר מינוס. טל.)03(234356 .

נופ ש
שרז תיירות מציעה את התשובה ה אידיאלית
לטיולים משפחתיים — ראה
את אירופה כשם שהארופאים רואים
אותה — במלונוע. מלונוע — שלוב
של מלון, מכונית ומסעדה. ולצעירים
ולצערים ברוחם — מכונית עם אוהל
צמוד — הפתרון המוצלח להוצאות
השהייה הגבוהות באירופה. בקש את
הפרוספקט שלנו אצל סוכן הנסיעות
שלך.
הכרויות צייר נאה 31/178 מעוניין בצעירה וחטובה.
ת.ד ,7247 .רמת־גן.

אפוקה — גלריה לדברי נחשת ואומנות.
יצור ושיווק גם לחנויות בהנחות
גדולות. אבן גבירול ,54ת״א.

ה שכרת רכב
״טריפיטי״ — השכרת הרכב הזולה
ביותר בישראל. תעריפים מיוחדים ל תקופות
שכירות ארוכות 450 .סניפים
ברחבי העולם — ככר אתרים ,126
.294637
טלפונים הסבות לטלפונים לחיצים מחו״ל מ־חו״ל
לתקן ישראלי. חוסמי חיוג ל שיחות
בין עירוניות ובין לאומיות.
המבחר הגדול ביותר בארץ לציוד עזר
טלפוני .״טלפון סנטר״ 293023־.03

אופנה עילית פטרישיה פרט א׳ פורטה 1
חיסול מלאי בלעדי מייצור פריס ומילנו
בהנחות, דיזינגוף .310

חוגי ם
אסטרולוגית בתנופה* נפתחות קבוצות
לימוד (אפשרות לחוגי בית) בערים הגדולות
ובישובים. מסלולים להכשרת
יועצים אסטרולוגיים וקורסים באס טרולוגיה
עצמית. למידע נוסף :״המר כז
לתכנון אסטרולוגי״ ,ת.ד21256 .
תל־אביב, טל 218316 03 בימים
א׳—ה׳ בין השעות .9.0—13.00

החיוך הנו עדיין האיפור
הטוב ביותר לפני

רי הו טעתיק
רהיטים עתיקים: שולחנות לסלון ואוכל,
כורסאות, רהיטים מסוגננים ל

פרסום
״אפרסמון״ ,ת.ד ,30184 .תל־ אביב .

שם המזמין כתובת טלפון לפרסום ב״הלוח הזה״ במדור
מצ״ב נוסח המודעה +צ׳ק/המחאת דואר לפקודת פרסום ״י.ב. אפרסמון״.
מודעות פרטיות — 25.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ( .מינימום 10 מלים).
מודעות מסחריות (חנויות, בתי עסק, וכד 20.ל״י למלה, כולל מ.ע.מ.
(מינימום 15 מלים ו־ 4הופעות רצופות).

א. החיוך אינו עולה מאומה אך ערכו רב.
ב. החיוך מעשיר את האיש המקבל אותו מבלי לרושש את הנותן.
ג. אי אפשר לקנותו בכסף ולהוציא אותו בגניבה או במירמה,
כי אין לו ערך אלא אם כן הוא מופיע מאליו ובאופן טבעי.
ד. יש אנשים עייפים מכדי לחייך אליך; חייך אתה אליהם, שכן אין לך אדם
הנזקק כל כך לחיוך כמו אותו אדם שאינו מסוגל לחייך אליך.
כתוב אליגו לקבלת חומר הדרכה
מוגש כחיוך ע״י
אזרחים למען איכות חיים, ת.ד 1097 .גבעתיים

ה עו ל ם הז ה 2219

גלריות

פרטי — ערבי אינטלקטואלי צעיר
ונאה בצעירה מתאימה. ת.ד,11128 .

אופנה איסתא צ׳רטר מציעה טיסות ישירות
לארה״ב: ב״איסתא ג׳מבו צ׳רטר״
במטוס 747 אל־על החל מ־ $399 כיוון
אחד. ליוון כפסח — בטיסות השכר
לסטודנטים. יציאה 28.3.80 חזרה
8.4.80 רק $140 הלוך ושוב. שיט פסח
כאיי יוון — הנחה מיוחדת לסטודנטים.
פרטים בסניפי איסתא ת״א, ירושלים,
חיפה.

מערכות סטריאו, טלוויזיה ועוד. גניה,
.994173 — 999646

אוי גוו נשת!
דירת 1וחצי

תל־אביב והסביבה
אפשר קומה גבוהה
(ללא מעלית)
טל. בערב 319015־03

״ יי-י * 1״יי י

ניתך על ראשם של חמשת המזוכים כאשר
הופיעו בדלת המעלית, הקהל המשולהב
שכלל בעיקר בני־מישפחה, פיזר סוכריות באוויר והקים שאון אדיר מרוב שימחה.

אלברט (״בבר״) עמר, אוליביה היפה, הוציאה את
!1111 ^ 111־8
111111\ 1 11 כלי האיפור והערימה מסקרה שחורה על ריסי עיניה
הגדולות. משך כל המישפט ישבה אוליביה בקביעות באולם ועקבה אחרי מהלכו.

צעקו הנשים ובני המישפחה שלא ראו את

! 11׳ 11!*1 1 1
הגברים זה שמונה חודשים. הסבל ניכר היטב
1111 111 1111 ^ 11
על פניה של אשת המזוכה, קרלוס אדרי. בתמונה: מחבקת את בעלה לאחר שזוכה.

4161 -

ש לו ליו ת גדולות של שמפניה ו״
המוני סוכריות מפוזרות כיסו את
ריצפת היכל המישפט בתל־אביב .״הביתה,
הביתה,״ צעקו עשרות פיות מתרונ נים.
שימחה כזאת לא ראה בית־המישפט
מימיו.
רגעים אחרים קודם לכן זוכו האחים
קדלום ועמרם אדרי׳ הספר אלברט
(״בבר״) עמר, יוסף מסיקה (״יוסד.״) והחייל
שלמה מרעלי מאשמת רצח מחמד
חאג׳ כחיל.
האג׳ נרצח בפתח חנותו ביפו בחודש
יולי 1979 מיריות שנורו עליו ועל אחיו
עארף, שנפצע. זמן קצר אחר כך נעצרו
חמשת הצעירים ומאז הוחזקו במעצר.
חודשים ארוכים התנהל המישפט המרתק.
היה זה מישפט מסובך ומלא תהפוכות.
עדים חזרו בהם ונשלחו למאסר
על עדויות כוזבות. רופאים העידו כי
המנוח, שלפני מותו אמר כביכול לאחיו
חסיין ״יוסד. המניאק למד לירות בעתי,״
נפגע במוחו פגיעה כה קשה שלא יכול
היה לומר דבר. עד־ההפתעה הראשי, ה מודיע׳
המישטרתי המפורסם מיפו, סלומון
משראווי, עלה על דוכך־העדים והצ היר
כי למרות שהוא ידיד של מישפחת

הקורבן, הריהו יודע ששיקרו בעדותם.
״הם אמרו לי שהרוצחים היו רעולי-פנים
והם לא ראו איש.״ זאת כאשר בבית
המישפט זיהו בוודאות את הנאשמים
כרוצחי אחיהם.
עדותו של משראווי הביאה את השופטים
הדסה בן־עיתו, יעקב קדמי ומשה
טלגם לומר לתובע אברהם אלדג׳ם :״נראה
לנו שעדותו קיעקעה את ראיות ה תביעה,
ואולי כדאי לפתוח בחקירה.״
אולם התביעה המשיכה במישפט עד הסוף
המר. התובע עמד בגבורה נגד הסוללה
האיתנה של שבעה סניגורים, מהאריות
שבחבורה, שלא חסכו כל מאמץ כדי להשיג
את הזיכוי המיוחל.
למרות שהביעו את דעתם אחרי עדותו
של משראווי, המשיכו השופטים לשמוע
בסבלנות רבה את עשרות עדי־ההגנה,
ואת סיכומיהם של התובע והסניגורים.
הסיכומים היו מייגעים ונמשכו ימים ארוכים.
רק כאשר הגיע תורו של אחרון
הסניגורים לומר את דברו, בשעה אחת
אחרי־הצהריים, שאלה אותו השופטת בך
עיתו כמה זמן דרוש לו והאיצה בו לקצר.
לבסוף הפסיקו אותו והשופטים יצאו להפסקה
קצרה.

במשך כל הישיבות הארוכות היה אולם
המישפט מלא מפה לפה בבני מישפחה של
הנאשמים. אחים, אחיות ורעיותיהם הנ אות
של הנאשמים מילאו בנאמנות, מדי
יום ביומו, את יציע הקהל והביאו מזון
וסיגריות ליקיריהם. כאשר הוכרזה ההפסקה
המפתיעה יצאו בני המישפחות ל-
מיסדרון כשהם כוססים את ציפורניהם.
המתח באוויר היה מדבק. הסניגורים אשר
הריחו זיכוי התקבצו בפינה אחת, והתובע
עמד בודד לגמרי בפינה האחרת.

דורים הפורמליים במזכירות, הוציאו
נשותיהם את כלי האיפור והתייפו לכבוד
בעליהן שהיו בכלא שמונה חודשים בקירוב.
אוליביה עמר היפה, אשתו של
בבר הספר, הרעיפה מסקרה למכביר על
ריסי עיניה הארוכים ולא גרעה עין מה מדרגות.
הגברים
שבחבורה ניצלו את זמן הצי-
פיה, רצו לחנויות בסביבה וחזרו עמוסי
בקבוקי שמפניה וחבילות סוכריות. כאשר
יצאו סוף סוף החמישה מפתח המעלית,

כמעט הטביע אותם הקהל בסילוני שמפניה
ומטחי סוכריות. עיתונאים וצלמים
שניסו להתקרב למקום נרטבו גם הם עד
לשד עצמותיהם.
פה ושם עמדו עורכי־דין וניסו לשחזר
את הסיבה לרצח כחיל. למרות עשרות
העדים שנשמעו במישפט לא הועלה שמץ
של מניע לרצח. העובדה היחידה שהיתה
בפני בית־המישפט דיברה על מותו של
יהודה אדרי, אחיהם של עמרם וקרלום,
כחצי שנה לפני מות חאג׳ .יהודה אדרי

נהרג גם הוא בצורה אלימה, מכוניתו
התפוצצה ממיטען חבלה שהונח בתוכה.
גם רוצחו לא נמצא עד היום. המישטרה
ייחסה את שתי הרציחות למילחמת כנופיות
סמים.
הקהל הצוהל התפזר, המשוחררים הלכו
עם מישפחותיהם חביתה, ובהיכל ה־מישפט
נותר ריח חריף של אלכוהול,
ואשה זקנה שליקטה לאיטה סוכריות רטובות
משמפניה מעל הריצפה הקרה.
אי לנ ה א

האג הק שי ש
עזב אתה הי כ ל
^ ח רי רגעי ם, שנדמה כי נמשכו ללא
קץ, חזרו השופטים. השופטת ציוותה
על הנאשמים לקום על רגליהם, ואסרה
:״אחרי ששמענו את המישפט כמעט
עד תומו, החלטנו לזכות את הנאשמים.״
שאר דבריה נטמעו בשאון ובהמולה של
מחיאות״הכפיים ושאגות השימחה. אנשים
עלו על הכיסאות והתחבקו והתנשקו ב־אכסטאזה.
מישהו מהסניגורים אמר כי
המחזה מזכיר לו קטע מהסידרה הטלוויזיונית
בועות, השופטים הנדהמים נתנו
הוראה לפנות את הקהל מהאולם, והמשיכו
לקרוא את ההחלטה לפני הנאשמים,
סניגוריהם והתובע. הם נימקו את החל טתם
בכך שראיות התביעה לא היו מס-
פיקית כדי הרשעה.
שאגות ד,שימחה של הקהל נשמעו
מהמיסדרון כמו ים־גועש. ארבע קומות
מתחת לאולם המישפט, במיזנון בית־המישפט
זקף איש קשיש את ראשו ל־מישמע
השאון, קם ממקומו, שילם למלצרית
עבור הקפה, ובצעדים מהירים עזב
את ההיכל. היה זה אחמד כחיל, אביו של
הקורבן, אשר במשך כל המישפט ישב
בעקשנות במזנון, ומבנו הצעיר חסיין
שמע את הדיווח על התפתחות המישפט.
השימחה המשתוללת הבהירה לו את תוצאת
המישפט, והוא יצא לפני שהחוגגים
הגיעו למזנון.
כזרם אדיר ירד הקהל במדרגות כשהוא
נושא על כתפיים את הסניגור מנחם
רובינשטיין, ומחבק ומנשק את דרור מק רין,
שמחה זיו ויוסף שהם, ואת אורי רון.
שני הסניגורים, עורר־הדין הוותיק יעקב
(״קובה״) הגלר, ואורי רון הפסידו את
המעמד כיוון שלא ציפו לזיכוי כה מוקדם.
עד שסיימו הנאשמים שזוכו את הסי

כפיים

נשאו בני המשפחה הנרגשים את יוסף (״יוסה״)
מסיקה, שעליו נאמר במישפט כי הקורבן דהה
אותו כאחד הרוצחים ואמר :״יוסה המאניק למד לתפוס עוזי.״

אושר אידם

על פניהם של אלברט ו
אוליביה עמר. הס רק הצ
טערו שבתם הגדולה היתה בטיול ולא נכחה בזיכוי המפתיע

1יחזוח.

כמעט התמוטט כאשר ההמון
111י 11| 1 | 11ןןן
הסתער עליו וניסה להפילו. ב^
1^ 111 # 1 111111 אותו זמן הסתערו אחרים על השערים הרגילים של הכנסת, והצליחו

להפיל חלק מהם. שוטרים שהוזעקו לעבר נקודות התורפה,
הסתעת על המפגינים לפנותם. בתמונה נראים שוטרים כשהם
תופסים את יאחד המפגינים ליד השער ומכים אותו באלותיהס.

אום בין סוסים

25 אלו חקלאים
מ פ גי ני ם איי מו
ע ל יה כ 1ס ת
בהפגנה!הגדולה
והאלימה ביז ה ו
בתולדות המדינה
דק בנ ם !נמנע
מהמפג ינים
ה נ וע מ 1ם
להתפרץ אל תור
מ ישב ן הכנסת
ולעשות בו שימות

מפגינים, שבחזיתם עומד צעיר הנושא שלט ״אחריהם
המבול״ ניצבו בתחילת ההפגנה מול סוסי־המישטרה
שרוכביהם אומנו לפזר הפגנות. התמונה צולמה בשלב המוקדם לפני ההתפרעות.

החקלאים מסתערים עד השוטרים הרכובים, שחולצו עי׳ שוטרים הובשייקסדות
ך*!א שר נ תן קצין הכנסת יצחק (״אי•
זי״) בן־גל, אישור לעריכת הפגנת
החקלאים ליד המישכן, הוא היתנה זאת
בכך שמיספר המפגינים לא יעלה על
עשרת אלפים. מארגני ההפגנה, ראשי כל
הגופים החקלאיים במדינה. צחקו לתנאי.
הם קיוו שהמיספר שבו נקב בן־גל אכן
יתממש, וכי.יצליחו לגייס עשרת אלפים
מפגינים.
כשעמד בן־גל ביום השלישי שעבר מול
25 אלף מפגינים זועמים, ובחן את חליפתו
ההדורה כשהיא ׳מוכתמת מבוץ, שיברי
ביצים ונוצות תרנגולי־הודו, שהוטלו לעברו
ולעבר שוטרי פ״שמר־הכנסת שניצבו
לידו, הוא לא יכול היה שלא לומר
ברוגז :״חבל שנתתי להם את האישור.
אלה הם פראי־אדם ולא חקלאים. איך הם
לא מתביישים לבזות את הכנסת?״
לא רק בן־גל כעס. חיילי־המישמר, השוטרים
ואנשי מ״שמר-הגבול שהצטרפו
אליהם היו פצועים, מלוכלכים מבוץ ו־

וטובים ווועקי 0

חברי קיבוץ אור־הנר מפגינים בצעקות ובסיסנזות
נגד מדיניות הממשלה וזוכים להירטב מהמים.
תמונה זו, כמו התמונות בעמודים הבאים, צולמה על־ידי אלי הרשקוביץ מזום 77 בירושלים.

הזרנוק המתנתו

מחלמיוני־יביצים ורטובים מזרנוקי־המים. שהם
עצמם הפעילו. ההפגנה הגדולה ביותר
שנערכה אי־פעם, והאלימה ביותר מבין
ההפגנות הגדולות, עוררה חרדה רבה. ברגעים
מסויימים נדמה היה שהמפגינים,
שהצליחו לשבור חלק מהשערים שהגנו
על הכנסת, עומדים לשטוף לעבר המישכן
עצמו, ולמחות כל מה 1שעומד בדרכם.
״ירק נס הציל את הכנסת,״ יאמר אחר-בך
מפקד המחוז הדרומי של המישטרה ,׳ניצב
אריה איבצן, שהקפיד לעמוד לציד שוטריו
כשד,קסדה מהודקת היטב על ראשו, ל אחר
שלפני כחודשיים ;נפגע קשה בהפגנה
אחרית, הפגנת הפנתרים.
המפגינים התחלקו לשלושה מחנות. המחנה
האחד, מחנה הקיבוצניקים, הקפיד
להתרחק משערי הכנסת, וחבריו עמדו על
הגיבעה שממול, ליד הבמה שעלייה נאמו
מרבית הברי־הכנסת של המערך ועסקני
התנועות הקיבוציות. קרוב יותר לכנסת,
ברחבת הכניסה עמדו חברי המושבים ה-

שוטרי מישמר־הכנסת חבושי קסדות ומגינים
בידיהם מפעילים את זרנוקי המיס כדי לפזר
את המפגינים שאיימו על הכנסת. אולם החקלאים לא נבהלו מהמים והמשיכו להסתער.

המי פנה חדומאתי: המפגין מכפו־אוויה, הסו״איו, נתרה במו שנות הסוס שהשוט!
(המשך מעמוד )49
וותיקים, כועסים יותר, כואבים יותר אך
מתונים. הקבוצה השלישית, תקטנה נוותר,
היתר. קבוצת בני מוישבי-הדריום. חברי
מושבים אלה, אשר המצב הכלכלי פגע
בהם יותר מאשר !במושבים הוותיקים ובקיבוצים
היו הגורם המתסיס והאלים. הם
הסתערו על שער פולומבו הכבד ואיימו
להפילו, ינענעו את השערים האחרים! ,ואף
שברו אותם בקטעים מסויימים, טיפסו על
גג בית־המישמר וניסו לקפוץ פנימה, לתור
מישכן־הבנסת, זרקו, תרנגולי הודו על
השומרים ׳והשוטרים, השליכו ביצים, ריג־בי
עפר, גושי שלג ואבנים כבדות, ללא
אבחנה.

בשלב מסויים, אחרי שהמישטרה ניסתה
לפזר את המפגינים הזועמים בעזרת
פרשים וסוסים שאומנו במיוחד לשם כך,
החלה הסערה הגדולה. כשהם עומדים
מאחרי הגדר הפעילו ׳שוטרי מ״שמר־הכנ־סת
את זרנוקי המים שאותם הכינו מ ראש.
אולם הזרנוקים לא הפחידו את
החקלאים למודי העמל. הם עמדו מולם
והמשיכו להמטיר בוץ, אבנים וקרשים
אל עבר שוטרי המישמר. איש־מישמר אחד
נפצע בעינו ושתת דם, אבשי־ימישמר אחרים
נסוגו ׳פגועים ומלוכלכים, כשהקס־דות
והמגינים לא מצליחים לגונן עליהם.
מהעבר
השני של הגדר התנפלו המפגי נים
על הסוסים — חקלאים אי אפשר

להפחיד בסוסים. אחד מהם, חסן יאיר ממושב
אוריה, הסתער על סוס־מישטרה ועל
׳רוכבו. הוא ספג בעיטה ׳מהסוס המבוהל
ונפל על הרצפה, מחוסר הכרה ופצוע
קשה .׳שאר הרוכבים מיהרו להימלט על
סוסיהם כששומרים חבושי קסדות באים
לחלצם.

ז כ רונו ת
לאנ עי מי ם
ך יששערי הכנסת פורקו על-ידי ה-
^ המון, הוזעקה יחידה של מישמר־הגבול
והיוצבה ליד שיערי הבניין עצמו, על כל

צריה שלא ׳תבוא. השוטרים מיהרו להזעיק
תיגבוריות, אולם המישטרה לא הצליחה
לגייס כוח שיעמוד מול מפגינים אלה.
חברי־הכנסת שיצאו אל המפגינים, חלקם
במטרה להרגיעם וחלקם במגמה להסעיר
עוד יותר את הרוחות, לא יכילו שלא
להיזכר בהפגנות אחריות, שהפכו כבר חלק
מהפולקלור ישל הכנסת. רבים נזכרו, למראה
הפגינה זז, בהפגנה ואחרת שיאירגן
ימי שהוא היום ראש הממשלה׳ מנחם בגין,
בתחילת שנות החמישים, אל מול הכנסת
הישנה שיהיתה בבניין פרונוין ׳במרכז העיר.
היא הייתה אלימה, אך השתתפו בה לא
יותר ׳מעשרה אחוז ממיספר משתתפי ההפגנה
של החקלאים. בגין הסתער אז,
בהתייצבו בראש מפגיני חרות, באבנים

על בניין הכנסת! ,כשהוא מוחה נגד חוק
השילומים. הברי־הכנסת של יהדות לא
אהבו להיזכר בשבוע שעבר בהפגנה הזו.
לשמע הקריאות הקצובות ישל ההמון הסוער
״בגין בן־זונה״ ,אמר אחד העיתונאים
הוותיקים :״בגין זרע אז, ועכשיו הוא
קוצר.״
אחרים ׳נזכרו בהפגנה שהיתר. עם תחילת
שיחות-השלום של הנרי קיסינג׳ר.
גוש־אמונים יחד עם צעירי תרות באו באלפיהם
להפגין מול הכנסת, בעת שראשי
המדינה אז, ערכו מסיבת קוקטייל לכבוד
קיסינג׳ר. הכל הסכימו כי הפגנת גוש־אימונים
הייתה מתונה יחסית להפגנה של
החקלאים, וקצין מ״שטרה בכיר לא יכול
היה שלא להיאנח בהקלה :״אם גוש־

אמונים היה מפגין _עם 25 אלף איש, לא
היתה ׳נשארת אבן על אבן מבניין הכנסת.״

י הו די ם טו בי ם
וי הו די ם ר עי ם,
ך• אשי התנועות ההתיישבותיות
1נבהלו מההתדרדרות של ההפגנה. הם
רציו !אומנם הפגנה גדולה, אד יחששו מההשלכות
הפוליטיות של ׳הסתערות ׳אלי־ימה
על הכנסת. תחילה ניסו להרגיע את
המפגינים בעזרת ׳רמקולים ניידים, אולם
כאשר ספגו גם הם מטר של ׳ביצים ועגבניות
הרימו את ידיהם וביקשו מחסה.

אחר־כך עלה הרעיון המזהיר. הם רציו
אל מפקדי ה׳מ״שטרה שעמדו ברחבת הכנסת,
וטענו בפניהם :״המפגינים הפרועים
הם לא שלנו. אלה הם ׳פנתר׳ים שמנצלים
את ההזדמנות לרכב על ההפגנה שלנו.״
אולם הם פנו לכתובת הבלתי־נכונה. איבצן
מכיר כל אחד מחברי הפנתרים בירושלים
היכרות אישית .״אל תחפשו לי יהודים
טובים ויהודים רעים,״ הוא אמר להם .״אין
פה אף פנתר שחור אחד, יומה ׳שאתם מנ סים
לעשיות זו יעלילה .׳במקום להצטער על
כך שאתם מבזים אית הכנסת, אתם מנסים
׳להטיל את ההאשמה על ׳אחרים.״ אריק
נחימקין וחבריו פנוי יממנו בכושית פנים.
איש אינו מבין כיצד שככה, ההפגנה.
באותו הרגע שבו החליטו ׳מפקדי הכוחות

בשטח לנסות ולהשתלט על ההמון הזועם
בעזרת גז מדמיע׳ וכאשר הוחלט שאס
יפרצו המפגינים לעבר בניין הכנסת עצמו,
יפתחו השוטרים באש באוויר —
שקט ההמון. המפגינים עוד המשיכו לעמוד
ליד השערים, והוסיפו לקלל את בגין ואת
יגאל הורביץ בקריאות קצובות, יאך מטר
האבנים והבוץ פסק ושער פולו חבו, שהתנדנד
בצורה מאיימת ניצל.
כעבור יומיים פורסמו מטעם עסקני החקלאים
מודעות ענק בעיתונים שבהן
הובעה התנצלות על האלימות. אולם הכנסת
החליטה לבנות גדר ברזל נוספת
לקראת ההפגנות הבאות, של חקלאים ושל
כאלה שאינם חקלאים, אשר בוודאי עוד
תתקיימנה בחודשים הקרובים.

_ 1 51

קולנוע

כספו שלו וללא תלות באיש.
על אשה תחת השפעה, שהוא אולי סרטו
השלם והמוצלח ביותר, אמרו באמריקה :
זה תמונות מחיי נישואין לבעלי צווארון
כחול. אבל קאסאבטם להבדיל מברגמן,
אינו מבודד את הזוג שלו מן העולם
החיצוני. להיפך. הוא מנסה להראות כיצד
זוג שיכול היה להיות מושלם, נהרס שוב
ושוב בגלל העולם הסובב אותו. לא שיש
בעולם הזה רצון רע, וכוונה מיוהדת לפגוע,
אלא שהמוסכמות החברתיות המקובלות,
המינהגים שנלמדו מזה דורות, הדעות
הקדומות על שפיות או שיגעון,
כל אלה מופעלים על בני הזוג, שביהסיהם
זה עם זה אינם זקוקים כלל לאיש מן
החוץ.
להעניק אהבה. ניק י לונטי (פיטר
פולק) ,הוא פועל בעיריה. רעייתו, מייבל
(ג׳ינה רולנדס) ,היא עקרת־בית. הם מתגוררים
בבית גדול עם שלושת ילדיהם,
ומנסים ליצור לעצמם אי פרטי משלהם.
מייבל, האשה תחת השפעה, נראית בעיני
אחדים קצת מוזרה, אולי עצבנית מעל
ומעבר למותר, ואולי, כפי שסבורים אח רים,
פשוט אינה שפויה. קשה לה לעמוד
בימים הארוכים והריקים שבהם הילדים
בבית־הספר והבעל בעבודה. היא זקוקה
לאהבה ומשתוקקת להעניק אהבה. כל הדחפים
הללו, הגועשים בתוכה מבלי שיימצא
להם מיפלט, יוצרים את אחת הדמויות
המורכבות והמרתקות של הקולנוע
בשנים האחרונות. אשה שנאלצת להיות
מופנמת, יוצרת לעצמה מערכת מוזרה

סרטים
א שה חדות השפעה
עם כל ההערכה לסרטים המוצגים בימים
אלה באולמות הקולנוע בישראל, נראה
שהסרט המעניין, השלם והמרשים מכולם
מוצג דווקא בסינמטקים. הכוונה לאש ה
תחת השפעה, סרטו של ג׳ון קאסאבטס,
משנת ,1975 שלא זכה עד כה בהפצה
מיסחרית בישראל.
לפי ההיגיון המיוחד של מפיצי הסרטים
בארץ, הוחלט תחילה שקאסאבטם מבקש
יותר מדי כסף בשביל הסרט שלו. אהר
כך נאמר שהסרט הוא ארוך מדי (כימעט
שעתיים וחצי) ,ובכלל, מי ירצה לראות
סרט על בעל ואשד, ומישפחה, כשאפשר
פשוט להתבונן בשכן, מבעד לחלון.
כאשר ביקר קאסאבטם בישראל (כשח קן
בהסרטת הזעם) ,אחרי שהסתבר לו
כי לא יוכל לעשות כאן עסקים, העניק
עותק של הסרט במתנה לקבוצה בשם
״קולנוע ישראלי צעיר״ (קי״ץ) ,ששבקה
חיים. הסרט עבר לרשות הסינמטקים, ה ארכיון.
הישראלי והמכון לקולנוע, ועתה,
משתורגם לעברית, הוא מוקרן על־ידי
הסינמטקים בתל־אביב, ירושלים וחיפה.
הוא אף נכלל (למשך שתי הצגות) בתוכנית
האמנות המודרנית האמריקאית המוצגת
במוסיאון תל-אביב.
היחס אל אשה תחת השפעה מזכיר
פרשה דומה. כאשר הביאו לישראל, לפני
שנים, את תמונות מחיי נישואין, נדד
המפיץ המקורי יותר משנה מבלי למצוא
אולם. גם אז נאמר לו שר,סרט יפה,
אבל איש אינו רוצה לראות דברים כאלה.
בסופו של דבר, אחרי שהסכים להתחלק
בהפצה עם מפיץ שהוא גם בעל בית-
קולנוע, יצא הסרט לאור והיה לאחת ההצלחות
המיסחריות הגדולות של אותה השנה.
כעיקכות
ברגמן. צריך, אולי, לומר
לזכות המפיצים הישראליים, שקאסאבטם
.נתקל בתגובות דומות גם בארצות־הברית.
סרטו יצא לאור זמן קצר אחרי הסרט
של ברגמן, וכל פניותיו לרשתות ההפצה

שחקן־ במאי ג׳ון קאסאבטס*
לעבוד לבד ובלא תלות

גזינה רולנדס (מייבל) ופיטר פולק (ביק לאגטי) ב״אשה תחת השפעה״
אהבה ללא מצרים
המקובלות נענו בתשובה סטנדרטית: לא
מיסחרי, צריך לקצר. קאסאבטס התעקש.
הפיץ את הסרט בעצמו, ועד עצם היום
הזה הוא מממן את סרטיו מן ההכנסות
של אשה תחת השפעה.
ג׳ון קאסאבטס הוא אחד היוצרים המעטים
הממקד כל אחד מסרטיו על האדם־
השחקן, שאותו הוא מעדיף על פני כל
שלמות טכנית, עידון צורני או מסר פוליטי.
הוא עובד כשחקן, רק כדי שיהיה
לו די כסף לעשות את סרטיו, כבמאי.
במשך שנים ארוכות הוא משתף פעולה

עם ידידים כמו בן גאזארה או פיטר פולק,
וכמובן עם רעייתו, ג׳ינה רולנדס, שמוכנים
לעזוב כמעט כל דבר כדי להתגייס,
ללא תמורה, כשחקנים בסרטיו.
הם עוזרים לו לעצב את הדמויות שאותן
יגלמו על המסך, והם נהנים מן העובדה
שבשעת ההסרטה, המרכיב החשוב ביותר
על בימת הצילומים הוא השחקן. התאורה,
הצילום, התפאורה — כל אלה נועדו
לשרת אותו. אפילו קצב הסרט משועבד
לקצב המישחק. ואם קאסאבטס דורש מהם
התמסרות מוחלטת (״אם אינו רציני, אני

מוכן לירות בו,״ הוא מתלוצץ) ,הם יודעים
שמסירותו של קאסאבטס להם היא
גדולה באותה המידה.
שפיות או שיגעון ז קאסאבטס, שהיה
מן החלוצים הראשונים של האסכולה
הניו־יורקית, שפועלת מחוץ לתעשייה
המקובלת, נותר אחד מנאמניה האחרונים.
אנשים כמו מארטין סקורסזה או בריאן
דה פאלמה, הרואים בו מקור השראה,
מכרו את נשמתם, במידה זו או אחרת
של הצלחה, לאילי הממון מן החוף המערבי.
קאסאבטס מתעקש לעבוד לבד, עם

של תגובות, כאשר נדמה לה כי הכל מותר
כדי להתקרב לזולת, ולא חשוב מי הוא.
אם מוסיפים לכך את העובדה שהיא
ממוצא סקנדינבי, ילידת סביבה שבה ממעטים
לדבר ולחשוף את הלבטים הפנימיים
(אחת הסצינות המרשימות בסרט מראה
את אביה, כשהוא אינו יודע כלל כיצד
לעזור לבתו) ,ואילו ניק, הבעל, הוא ממוצא
איטלקי, שגדל על מסורת של פתיחות
מוחלטת, אפשר להבין עוד יותר את
ההתנגשויות שבסרט, בין האיש לאשה
ובין המישפחות.
לפי הרגש. הסרט כולו הוא ביטוי
לאהבה ללא מצרים של ניק ומייבל ;
אהבה שמתקשה להתבטא במילים, ושאין
לה פיתרון אינטלקטואלי, מפני שהשניים
הם אנשים פשוטים המגיבים לפי הרגש
ולא לפי ההגיון. המבוכה, חוסר ההבנה
והמאמץ להבין הם שמנחים את־ התפתחות
הסיפור. האשד. מנסה לאטום את התא
המישפחתי מן ההשפעות מבחוץ, ואילו
הבעל, שחי חלק גדול מחייו בחוץ, אינו
יכול להיות אדיש להן לגמרי.
אולי הגדולה שבמעלותיו של קאסאבטס
היא העובדה, שהוא נמנה על אותם אמ־נים,
שאוהבים באמת ובתמים את כל
דמויותיהם, אפילו אלה שנראות לרגע
* עם מיה פיארו ב״תינוקה של תזמרי״.
ה עו ל ם הז ה 2219

כהתגלמות הנבלות. אמו של ניק (אותה
מגלמת אמו של הבמאי קאסאבטם) ,עם
כל התקפותיה העזות על כלתה, היא אנושית
ומובנת. ואילו אמה של מייבל (אותה
מגלמה אמה של השחקנית ג׳ינה רולנדס),
אם כל חוסר ההבנה שהיא רגלה כלפי
בתה, היא קורנת אהבה אליה בכל נימי
נפשה.
אתגר גדוד. מחוץ לארצות־הברית
הוצג הסרט הזה לראשונה בפסטיבל הסרטים
של קאן. לתחרות הרשמית לא רצו
לקבלו, משום שלא נראה זוהר די הצורך.
קאסאבטס הציג אותו, ערב אחד, בשוק
הסרטים. האולם היה מלא מפה לפה, מבקרים
קשוחים ומנוסים מחאו כפיים בהתלהבות,
וכאשר הסתיים הפסטיבל היתד,
הדעה אחידה. אילו הוצג הסרט בתחרות
היה זוכה בפרס, ובאשר לרמת המישחק
— עם כל וזכבוד לאלן בורסטין (שזכתה
באותה השנה בפרס עבור אלים לא גרה
כאן יותר) ,ג׳ינה רולנדס מעמידה אותה
בצל.
ולמען האמת, מאז ועד היום קשה לזכור
תפקיד שהציב בפני שחקנית אתגר גדול
כל כך, ושעליו היא התגברה בצורה מושלמת
כל כך. נדמה שבכל העשור האחרון
רק שיתוף הפעולה בין אינגמר ברגמן
וליב אולמן הניב תוצאות ברמה דומה.
קשה למצוא אמת מידה מכובדת יותר.

תדריך

נוסע אל
ה שיגעון
אפוקליפסה עכשיו (אס)
תר, תל־אביב, ארצות־הברית) —
הבמא־מפיק פרנסיס פורד קופולה
ניסה להעמיד גיבור אמריקאי טיפוסי (סצינות הפתיחה
מעצבות את הדמויות הראשיות לפי בל הכללים המאפיינים
את הבלש הפרטי) מול הטראומה של המילחמה. השלד
העלילתי הושאל מתוך סיפורו של ג׳וזף קונראד ״לב המא•
פליה״ .תוך תיאור מסעו של הגיבור אל לב הג׳ונגל, שם עליו
לחסל קולונל מטורף שמתעקש לנהל את המילחמה על פי
המסקנות ההרסניות ההגיוניות שמתחייבות ממנה, מנסה
הסרט לתאר גם מסע של הדמות אל תוך עצמה. מבאן,
שהסרט צריך להיות ריאליסטי וסוריאליסטי גם יחד.
אלא שקופולה הריאליסט מרגיש הרבה יותר טוב עם
המציאות והרבה פחות נוח עם הדמיון. כל עוד מדובר
באירועים ממשיים, גם אם הם גובלים באבסורד, מיטיב
קופולה לנצל את הבלים שמעמיד לרשותו הקולנוע, לעתים
אפילו יתר על המידה, במו בהתקפת המסוקים על בפר
ויאט״נאמי. אבל עם כל תחנה נוספת בדרך גדל חלקה של
הסמליות, וקופולה שוקע באורגיה חזותית של מראות
זוועה, מרשימה בפני עצמה ומבולבלת בתובנה. אין פלא
שהוא בה התקשה להחליט כיצד לסיים את הסרט. הסיום
הנוכחי הוא, במידה מסויימת, פשרה.
עם בל התוהו ובוהו של הסוף, בדאי מאד לראות את

מרטי! שין: אורגייה של זוועה
״אפוקליפסה עכשיו״ ,בתנאי שהצופים מצויידים בעצבים
חזקים ואינם חוששים מהלם המראות החריפים. זהו סרט
מרשים, על אף בל חסרונותיו, ומעלתו הגדולה ביותר היא
שאין הוא מותיר ולו קורטוב של זוהר למילחמה. ועל
בך תבוא עליו הברכה.

חוב הלי או ת
תל־אכיכ — תוף הפח, אשה לא
נשואה, נערת הטלפון והבלש, נישואיה
של מריה בראון, לה לונה, אהבותיה של
בלונדינית, שיער.
ירושלים — נישואיה של מריה בראון.
חיפה — מרד הנעורים, שיער, תוף
הפח, זה קרה מחר.

תל אביב
* אהבותיה של כדונדינית
(סינמה ,2צ׳כיה) — אהבה החולפת של
פועלת בבית־חרושת לנעליים למוסיקאי
נודד בסרט רגיש, מפוכח ומבריק היודע
להתבונן בבני־אדם ולהציג את העולם שבו
הם חיים׳ ללא התנשאות וללא יומרה.
אחד משיאי האביב הצ׳כי.

גערת הטלפון והכדש

מיו׳
ארצות־הברית) — מסע אל תוך הצד
האפל של העולם המכובד בניו־יורק, תוך
כדי מעקב אחרי חייה של נערת טלפון,
בסרטו המפורסם של אלן פאקולה, עם
ג׳יין פונדה (שזכתה על תפקיד זה בפרס
אוסקר).
לה לונה (סטודיו, איטליה) —
יחסי בן מתבגר ואמו, זמרת אופרה, בסרט
מרהיב ורב עניין של ברגרדו ברטולוצ׳י.
מרתק, למרות כמה פיספוסים אדירים.
קשה לקבל את מה שמראים, אבל קשה
עוד יותר שלא להתפעל מזה.
אשה לא נשואה (גורדון,
ארצות־הברית) -ג׳יל קלייבורג מצטיי׳
נת בדמות אשד, שצריכה לעמוד על רג־ליה
אחרי 17 שנות נישואין, שבהן נשענה
על בעלה.

ידושליס

שניים או חזי ם בילד קרמר נגד קרמר (דקל, תל-
אביב, ארצות־הברית) — אשה
נוטשת את בעלה ואת ילדה,
משום שהיא חשה, שאינה ממצה את עצמה בחברתם.
הגבר מקפח את הקאריירה המיקצועית שלו, ומקדיש את
בל מעייניו לטיפול בבן. אחרי שנה ומחצה שבה האשה
ודורשת את הילד, משום שעתה היא כבר עומדת על שתי
רגליה ומסוגלת לדאוג לעצמה ולו.
הבמאי־תסריטאי רוברט בנטון מציג את הסיפור מנקודת
המבט של הבעל. האשה נעלמת מן העין למשך מחצית
הסרט, ובך נוצרת התקרבות הרבה יותר גדולה אל האב
והילד. עם זאת — ובאן יש לזקוף הרבה לזבותה של
השחקנית מריל סטריפ — דמות האם שומרת על מימדיה
האנושיים. למרות שעשתה מעשה בניגוד למוסכמות החברה
— היא זנחה את בנה — אין שום ספק, לבל אורך הסרט,
בי לא עשתה זאת מתוך שרירות לב, והיא אוהבת את הבן
בבל ליבה.
מול מריל סטריפ ניצב דאסטין הופמן באחד מתפקידיו
הטובים ביותר. דמות הקורבן שגונב את אהדת הקהל
מצליחה הפעם במייוחד, ואפילו פמיניסטיות מושבעות
יתקשו להסתייג ממנה. אשר לילד, ג׳סטין הנרי, הוא
תאווה לעיניים ולו רק משום שבנטון אינו בופה עליו
חינחונים, חנופות ופרצופים מתקתקים, אלא מניח לו

לדבר

נישואיה של מריה כראץ

בא לי לצחוק על העולם

(אורגיל .,גרמניה) — תולדות הריפובליקה
הפדרלית בשנים הראשונות שלה, עד
לתחילת השיגשוג הכלכלי, כפי שהם משתקפים
בחייו של אשד, הנישאת לקראת
סוף המילחמה ומנסה לשמור על יציבותה
בימים הסוערים שאחריה. סרט עטור פרסים
של ריינר ורנר פאסבינדר, עם חנה
שיגולה בתפקיד הראשי.

מדד הנעורים (אורדו,
ארצווז־הברית) — אחד המיסמכים המרשימים
ביותר על הקרע בין הורים לילדיהם
בשנות החמישים. סרט מבוים להפליא
על-ידי ניקולאם ריי, עם ג׳יימס דין
בתפקיד שעשה היסטורה.
שיער (אורלי, ארצות־הברית)
— מילוש פורמן משתמש במחזמר המחאה
של שנות הששים, כדי להזכיר תמימות
שהלכה לעולמה. מאחר שהאדם חשוב
לפורמן יותר מן האידיאולוגיה, הסרט מרגש
בכל רגע, לא רק במסקנותיו הסופיות.
ה עו ל ם הז ה 2219

להיות ילד.
הבימוי פשוט, נקי וחסכוני, וסצינה של קימה בבוקר,
שבה אין אומרים אפילו מילה אחת והמצלמה אינה זזה,
יבולה להדגים את בוחו של הקולנוע בעין מתבוננת מן
הצד ואת חשיבות המעשה העולה על תיחבום הדיאלוג.

תנו ל ת מונו ת
(צפון, תל־אביב, איטליה) —
סרט זה הוא חלק מן המרד של
במה קולנוענים צעירים באיטליה נגד המסורת המצועצעת
והפטפטנית במולדתם. עייפים מן המסורת הישנה, מנסים
סרטים חדשים אלה להביא רוח תזזית, חצופה, בלתי
ממוסדת ורעננה, מעין נסיון לחשוב על הקולנוע מחדש.
מאוריציו ניקטי, הבמאי־תסריטאי״שחקן שעשה את
״בא לי לצחוק על העולם״ ,מתנגד, במו כולם, למדיניות
של חברת הענק ומתקומם נובח מצבה של האמנות. אמונו-
תיו אינן שונות מאלה של בני הדור הקודם, אלא שהוא
מסרב להתייחס לבל העניין בכובד ראש. ראשית, הוא
מסלק את הדיאלוג מן התפקיד הראשי, ומנית לתמונות
לדבר. חוץ מזה, הוא משתמש בבל מה שלמד מתוך
התבוננות בקומדיות האילמות האמריקאיות, ומפעיל את
גופו, כאשר פניו שומרים בדרך בלל על הבעת תימהון נובח
העולם המוזר סביבו. הוא עוקץ באותה המידה את
המימסד ואת המתנגדים לו, והוא מניח לתנועה, לצליל
ולצבע לומר את הכל, בי המילה כבר עייפה.
אמנם, מי שיבוא למדוד את הסרט במשורה, יצטרך
להודות שניקטי מתקשה לשמור על עלילה מגובשת אחת,
לבל אורך הסרט, שנראה יותר באוסף של מערבונים נפרדים•
הוא שואב את השראתו מבל מקור פנוי, החל מצ׳פ-
לין וקיטון ועד לאחים מארקס. הוא חוזר על עצמו

חיפה

מריל סטריפ: ממדים אנושיים

מאוריציו ניקטי: סרט ראשון
לעתים, ויש המצאות קומיות שמתובננות בסירבול מסויים,
בך שהצופה יודע את סופן זמן רב לפני שהן מסתיימות.
עם זאת, קשה שלא לרכוש אהדה לסרט זה, סרטו הרא שון
של ניקטי, להעזה שבה הוא חורג מבל המקובל,
ולעצם העובדה שבימים בהם הבל נראה רציני, קודר וחסר
תיקווה, יש עוד מי שמטרתו העיקרית בחיים היא להעלות
חיוך אנושי על שפתי הצופה.

שיחו־צל׳^ש

תדרד רו ת מו חלטת
י• לכתב הטלוויזיה ויקטור נחמיאס
עבור כתבתו על קשישי המשקם העומ דים
בפני פיטורין בהשיבוע יומן ארזעים.
בכתבה ערוכה היטב הצליח ׳סחמיאס ל
האני
מאמין של מנכ״ל רשות השידור, יוסף (״טומי״) לפיד,
לגבי הטלוויזיה, כפי שהוא רואה אותה, ותפקידו של מדיום זה
בשרות הציבור ובשרות השילטון מסתכם במישפט אחד, אותו
כתב בהצעת לוח־השידורים של הטלוויזיה לשנה הבאה,
שאותה הגיש למליאת הרשות. כותב לפיד :״תכנון זה עשיר
לאין שעור מכל מה שנעשה בטלוויזיה בשנים האחרונות. המגמה
הברורה היא להציג בפני הצופים את היצירה במירב שטחי החיים
בישראל, לא להתבייש מלגלות את הטוב, היפה והחיובי. התכנון
מבטא גם מגמה להנות ולבדר. החיים הם קשים בלאו הכי ומשלם
האגרה זכאי להנות מהמוקרן על האקרן.״
מה צפוי בשנה התקציבית הקרובה, המתחילה בחודש אפריל,
למשלמי האגרה?
חלקם של הסרטים הדוקומנטריים יגדל. סרטי התעודה, המוקרנים
מדי יום חמישי אחת לשבועיים, מבטיחים שלל של נושאים :
סרט על כ״ג יורדי הסירה, סרט על מרד הימאים, סרט על
גמילה מאלכוהוליזם, על נשים רווקות בישראל, על האנטישמיות,

על אדוארד קוזנייצוב, שאול כן־שימחון, אורי צבי
גרינברג ומשה סנה, וכן סרט על ויאט־נאמים בישראל.

כתב נחמיאס
כתבה מזעזעת
זעזע את כל בית ישראל ׳ולשתפו בהרגשה
שלפיה מניחה המדינה דווקא את
החלשים והנדכאים מקרב ׳תושביה.
סיפורה של פליטת־השואה העולה מרומניה,
שנזרקה לבדידות, ותחינתם של
הקשישים והמוגבלים לקבלת עבודה, כדי
שירגישו שהם עדיין בני-יאדם, הצביעו
יותר מאלף נאומים ואלף מאמרים על
התדרדרותה המוחלטת של המדינה.

צ ל״ן.
האומץ ש ל ירד!
י• לכתב לענייני מושטרה של הטלווי-
זיה, דן סמטה, אשר הופקד על סיקור
ההפגנה של החקלאים ליד מישכן־הכנסת.
ציוותו של סממה חשש ככל הנראה להתקרב
למקום הפעולה ולכן היתד. הכתבה
נטולת בשר ׳ולא שיקפה את אשר אירע
בהפגנה הגדולה (ריאה עמודים .)48—51
לרוע מזלו של סממה הביאה הטלוויזיה
הירדנית במהדורת החדשות העברית שלה,

תוכנית חדשה בשם פסיפס תשודר מדי יום שלישי בשבוע.
כבר עתה הוכנו 52 תוכניות, על אנשים ומקומות בארץ, תוכניות
שבטלוויזיה מגדירים אותן בציוניות.
תוכנית חדשה אחרת היא תצפית, מגזין מדעי בהפקתו של
כניה בן־נון. התוכנית תשודר אחת לחודש ובה, מילבד הרצאות
מדעיות, גם חידונים מדעיים ושעשועי מדע. התוכנית תוגש על־ידי
המדענים עצמם. התוכנית שיחה בשניים תימשך. בין השיחות
המושכות את העין, בלוח־התכנונים החדש, שיחה של מא,יר
שלו עם אביו, יצחק?טלו, על נושא ירושלים ושיחה בין
יוסי גודארד לבין מנהיג הפלאשים בישראל יונה כדגלא.
התוכנית בית פתוח, שנכשלה לחלוטין, תעבור שינוי. מעתה
יוצגו בה רק נושאים שהם בחזקת שרות לציבור, בהגשת עזרה
ראשונה, בעלי חיים ותכנון קניות.
לו הייתי רוטשילד זה שמה של התוכנית הכלכלית החדשה,
שעוררה כבר מריבה בטלוויזיה. יוסי גודארד יכין תוכנית שבה
דור יוסף (״מומי״) ׳לפיד הוא פסל את
הרעיון על הסף. לפיד חשש שמא יתגלגל
הדיון ויעסוק בצנזורה הפוליטית והעניינית
שאותה הטיל על הטלוויזיה, ולכך הוא
לא היה מוכן בשידור חי.

הק טעהמכ אי ב *1*1111־
כימו שקורה כמעט יתמיד לגבי כתבותיו
של אורי גולדשטיין המעוררות סערה
פנימית עוד לפני שהן משודרות, היתה
גם הכתבה על הסופר סמי מיכאל פושרת
ביותר. כתבתו של גולדשטיין, ששודרה
בהשבוע יומן ארועיס האחרון, היתד, צריכה
להיות ׳משודרת בשבוע שעבר אולם
שידורה נידחה על-ידי חיים יכין.
.באותה הזדמנות התפאר יבין בכך שלא
ייתן לצנזר את הכתבה ואף לא יתן ל־מנכ״ל
רשוודהשידוד יוסף (״טוימי״) לפיד
להתבונן בה לפני השידור. למרות זאת
השתוממו חברי מערכת־החדשות לראות
כי המישפט החשוב ביותר בדבריו של
מיכאל צונזר על־ידי יבין עצמו. כאשר
ביקר סמי מיכאל במחנד-,הפליטים הוא
אמר אל המצלמה :״אני מתבייש להוות
כאן. אני מרגיש שאני בן לעם כיובש.״
מישפט זה לא הופיע בכתבה.

ישתתפו שני צוותים. צוות של אנשים נכבדים שיגישו כלכלה
כבדה וצוות של כלכלנים קלים שיגישו פרפראות, בעזרת זמרים
ונגנים.
תוכנית חדשה אחרת היא אולפן נודד. הגדרת התוכנית היא :
בידור דוקומנטרי. אחת לחודש בימי חמישי יגיש מאיר שלו,
מתוך ניידת־השידור, תוכנית האמורה להצחיק ולהיות רצינית
בעת ובעונה אחת. ניידת השידור של שלו תחנה ליד גן־החיות
בתל־אביב, בכפר יחזקאל, בחוות־בקר בגולן ובבית־הספר לשוטרים
בשפרעם.
אחרי שהתוכנית כניסה חופשית תרד מהמסך תעלה תוכנית
אחרת בשם סלט פיחת. יהיה זה מגזין לתופעות חברתיות, אשר
במסגרתו יהיה מדור למצלמה נסתרת. השעה השלישית תחזור
למסך, אבל בשם אחר, קו פתוח. אחת לחודש ידונו בנושאים
העומדים ברומו של עולם, כשר,חידוש יהיה, מילבד המנחה
שעדיין לא נקבע, גם אפשרות למאזינים להתקשר לתוכנית
באמצע השידור. בין הנושאים המתוכננים: ישראלי בנידיורק,
סרטן השד, טיפול קבוצתי.
גם תוכניות הדת אינן מקופחות. בנוסף לתוכניות המוכרות,
בצאת השבת, מורשה, שלום לבוא שבת ופסוקו של יום, תעלה
תוכנית חודשית שאורכה שעה בשם שורת הדין, שבה יומחזו
מישפטים מעניינים שארעו בבית-הדין־הרבני. שלושת התוכניות
הראשונות של שורת הדין יעסקו בנושאים הבאים: השביתה
לאורי ההלכה, הוצאת לעז וקביעת אבהות.
המקצוענים וקווינסי ימשיכו להיות משודרים ואליהם תתווסף
הסידרה החדשה הארט ואשתו. הסרטים שאותם תקרין הטלוויזיה
מבטיחים רבות: החתול עם ז׳אן גאבן וסימון סניורה, איש
קטן גדול עם דסטין הופמן, הפירחח עם סטיב מקווין,
ריאו ליבו עם ג׳ון ווין, המרוץ הגדול עם סטיב מקווין,
מילחמת המינים עם ג׳ק למון, פגישה חוזרת עם אליזבט טיילור,
זרע הטמרין עם עומאר שריף, פגישה מקרית עם ריצ׳ארד
כרטון וסופיה דורן וכבלי אנוש עם אינגריד ברגמן ו
גרגורי

דיע כבר כי לא יציג את מועמדתו בשנית
וביקש מתומכיו לתמוך בעמי׳רם נייר, כך
שנראה שתוצאות הבחירות החוזרות: תהיינה
זהות לתוצאות הבחירות שהתקיימו.

חרבין עדוך א ת
13.,לעט הצות״

סהייק אף הצליח לשכנע את עובדי הטלוויזיה
לתמוך במועמדותו של עבאדי,
כשהוא מסביר :״אנחנו לא כל כך מעוניי־נים
בעבאדי, אבל בשום אופן לא רוצים
את מרגלית.״
שלא לציטוט אמר סחייק כי סיבה נוספת
לתמיכתם בעבאדי היא שעובדי הרדיו,
בראשות מנהל הרדיו גדעון לב*
ארי, אינם רוצים בעבאדי כסמנכ״ל, ו
מיכאל
קרפין כבר נבחר להיות עורך
מהדורות מעט חצות ׳במקומו שיל יואל
אסתרון, שיעזוב את תפקידו בחודש הבא.
קרפין, שגם יגיש כמה ממהדורות כמעט
חצות בחודש, יחד עם כרמית גיא ועודד
(״דדי״) כן־עמי, כבר התחיל לעבור
קורס עריכה מייויחד.
׳למרות זאת ממשיך אסתרון להכחיש
את העובדה שהוא עומד להפסיק לערוך
את כמעט חצות.

עומד 1דו>1ען עבאד ,
יושב־ראש ועד עובדי הרדיו אדמונד
ס חיילן, נפגש לשיחה עם מנכ״ל הרשות
יוסף (״טומי״) לפיד, ערב כינוסה של

מ־לרומת חידות ח ד שו ת
הבחירות לוועד־עובדי־ד:,חדשות, שנערכו
בשבוע שעבר, גרמו סערה במחלקה וריב
בין עובדים.
שמונה מועמדים התחרו על שלושת המקומות
בוועד. העורך אורי גולד*
שטיין, הכתב עוזי כירמן, הכתב
ויקטור נחמיאס, הכתב הצבאי עמירם
גיר, הכתב לענייני התיישבות יגאל
גורן, הכתב הכלכלי ׳אבי אנג׳ל, העורך
יאיר שטרן, והכתב לענייני מיפלגות

יו״ר־ועד שטרן
הלובי של חלבי
למחרת יום ההפגנה, כתבה מצוייינת על
.נושא זה, שצולמה על־ידי צוות טלוויזיה
זר, אמיץ יותר מסממה ומחבריו.

מאחרי המסך
דרוזים ב מ קו ם היוכוח לדעת
התוכנית על הדרוזים במיסגרת כניסה
חופישית של אלי ניסן; לא תוכננה במקורה
להיות משודרת השבוע. ניסן וציוותו
המעולה עבדו במשך ימים רבים
על נושא אחר. כניסה חופשית היתד. צרי כה
לדון ביחסי אמצעי־התיקשורת והציבור
תחת הכותרת :״הזכות לדעת״.
כאשר נודע הנושא למנכ״יל רשות־השי

מועמד
מישעל
הקולות נעלמו

גיסים מישעל.

מערכת־החדשות התפלגה לשניים. קבוצה
אחת, שבראשה עמדי גולדשטיין
עצמו וחברו העורך ישראל סגל, עשתה
לובי למען בחירתו של גולדשטיין. בראש
הקבוצה האחרת עמדו רפיק חלבי ודויד
(״דודו״) גלבוע שתמכו בשלישיה:
שטרן ניר וגורן. המאבק היה כה
קשה עד ׳שהיום אין גולדשטיין וחלבי
מחליפים מילה ביניהם.
בבחירות זכו מועמדיהם של חלבי ו־גילבוע.
במקום. הראשון זכה יאיר שטרן,
שהיה חבר הוועד היוצא, אחריו זכה ב־מיספר
הקולות הגדול ביותר יגאל גורן
והשלישי שנבחר היה עמירם ניר.
בינתיים נראה כי תערכנה בחירות
מחודשות .׳תומכיו של ניסים מישעל ממערכת
תל-אביב טענו שכמה קולות ל-
׳מען מישעל לא הובאו בחשבון וכי יש
לערוך את הבחירות בשנית. גולדשטיין הו
בחירתו
למנהל הטלוויזיה תרחיק איותו
כליל מענייני הרדיו.

מד א 1 ,זז<ל;>ה מומר
על המועמדים לפיטורין מהרדיו, במיסג־

רת הקיצוצים החדשים, נמנה גם מלאכי
חיזקיה, אחד מבכירי שדרי רשת
עורך קרפין

ג׳ .יחד עם חיזקיה יפוטר, ככל הנראה,
מרשת זו גם יוסי קורן. ממערבת־החד-
שות ברדיו המועמדים לפיטורים הם

ועדת המיכרזים לבחירת ׳מנהל הטלוויזיה.
סחייק דרש מלפיד ׳להטיל את כל
כובד מישקלו למען בחירתו של סמנכ״ל
הרשות, שלמה עבאדי, לתפקיד מנהל
הטלוויזיה כדי למנוע את בחירתו של
מועמד השר זבולון המר, העיתונאי
דן מרגלית לתפקיד.

רשימה זיו מעוררת מורת־ירוח ירבה בקרב
עובדי הרדיו, הטוענים כי הרדיו
מעסיק עובדים רבים שאינם עובדים כלל,
אך ילא מפטרים אותם בגלל הוותק שלהם,
וכן עובדים רבים על תקן של ש.ת .׳שהם
עובדים המקבלים שכר עבור עבודתם ושאינם
עובדים קבועים של הרשות.

המאבק הצליח

שלום אורן, גבי סוקניק ויון פדר.

ה עו ל ם הז ה 2219

יום רביעי
12. 3
• מגאזין לנוער (.)6.32
שלושה ׳נושאים חינוכיים ב־מגאזין
לנוער הערבי (יעם
תירגרם עברי) :חידון אתרים,
כלכלת הבית לבנות יבבתי־ספר!
,ופינת השירה עם חובב
השירה איברהים מלחם מהכפר
אל־מכר.

• על אדונים ומשרתים
8.63 בניגוד להסברי ה טלוויזיה
על מה שאירע לפני
שבועיים — הפסקת השידור
באמצע הפרק, בנימוק שהיתה
׳תקלה בתירגום — מתברר כי
התקלה היתד. במחלקת ההגשה.
הוקרן פרק מהסידרה, שנועד
להקרנה כעבור חודש, בליווי
התירגום שנועד לאותו השבוע.
לכן היתד, התקלה. הערב יוקרן
הסרט שהיה צריך להיות מוק רן
בשבוע שעבר.

!התליין

סאטירה חברתית המתייחסת
בעקיפין למצב הפוליטי בספרד
בתקופת הגנרליסימו פירנסיסקו
פראנקו. גיבור הסרט הוא קב רו
צעיר, שאת תפקידו מגלם
נינו מאנפרדי, המתאהב בבתו
של תליין המדינה. חותנו ה תליין
מבטיח להוריש לו את
תפקידו, אחרי שיצא לגימל־אות.

זועמינו
והולחן על־ידי רוני
וייס.

כועדת

דני, ג׳ודי, ברט, צ׳אק זבוב
מטביעים את יגונם במשקה.
טים מודיע לקורין •שבדעתו
לעבור לגור במערה, כדי לכפר
על חטאיו. דץ׳ ויונים חוגגים
את יום הולדתה של יונים, אך
המישטרה מפרה את שימחתם.
ג׳ודי פוגש בחורה בשם אלים
והשניים מגלים שיש להם הרבה
מן המשותף. בדיוק כאשר
ג׳סיקה ׳מתלוננת על כך ש שקט
מדי בבית, מגיעים דוני
הוי ומרי ויונים עם מיזוודו־תיהם,
וקורץ כורעת ללדת.

יום שיש•

רים הרבים של הדון־ג׳ואן
מובילים לכך שהוא נהרג ב־
׳שוגג על־ידי המחזר התורני של
האחות. משתתפים מחמוד יא־סין,
מרוד אמין, נוזד שריף ו־עמאד
חמדי.

• ימי אדר (.)6.26
השואה החודשית •של נעמי
שמר. הערב מארחת שמר את
טליה שפירא, עזרא דגן, מזי
כהן, צילה דגן ודור הררי. ה במאי
יוסי צמח אינו מתייחס
כנראה ברצינות לתוכנית זו.
אחרית אין להבין מדוע הוא
מראה כיה הרבה את פניה של
שמר ומעניה את הצופים ב־צילום־מקדוב
שלה.

י• אל תעזכיני לכדי

חלבי.

• המקצוענים (.)16.46

15. 3
•_ חידושים והמצאות
6.36 מכשיר אזעקה חדש,
המשמיע צליל חד וצורמני

על ראש ההר: כארכיו
שבת, שעה 10.15
מפני שעזב, אותה לפני 15
שנה, ואחרת, שנישאה בינתיים
לאיש, בגילומה של ה־
׳שחקנית אלקה זומר, המתאה־בת
בו מחדש.

16. 3

13. 3

י• כפתור ופרח (.)5.36

#סוד במוס (.)5.36

תוכנית חדשה לילדים, המשודרת
אחת לשבועיים בשידור
חי. העורכת והמפיקה עוגניה
שימחתי והמנחים, שדרי־הרדיו
ורד גנור ודויד גרוסמן, מציגים
שירים מפי דפנה ארמוני
ואריק סיני, סרטון במלאות
עשר שנים למותו של ש״י
עגנון, כתב־׳חידה לילדים, מסוג
מחפשים את המטמון, שאותו
יערוך כמובן דן כנר, ומישחק
עם ילדים הצדיכים להשלים
חמשיר שאותו החל אורי סלע.

דליה מזור כבר אינה יכולה
להנחות את התוכנית, בגלל
הריונה המתקדם, ואת מקומה
תופס האמרגן דודו אלהרר. ה תוכנית
מוקדשת למצריים. ליי
לית נג׳ר, מי שתפסה את תפ קיד
שגרירת דשות־השידור ב מצריים,
ישרה שני שירי יל דים
מצריים ומלמדת איך ל הכין
מאפה מצה מסולת. מי
שהיה צריך להיות נספח התרבות
בשגרירות ישראל במצריים,
כתב הטלוויזיה רקטור
נחמיאס, מספר על ילדותי
בארץ הנילוס ומלווה את
הזכרונזת שלו בסרטון. כן יוק רן
קטע בהשתתפות ילדים ה מופיעים
בטלוויזיה המצרית.

• עוד להיט (.)8.36
הערב עם להיטים עבריים.

י• החבובות מרחוב ההפתעות
8.30 מארחות

הערב את ארלו גטרי, הזמר
הזכור מהסרט המיסעדה של

המורדים: מקלור, סטיכנס וג׳וגסון

אליס.

יום שישי, שעה 10.05

• אעירה יטהר (.)8.66
הפרק השני בתוכנית על פיו טים
של עולי מרוקו, שצולמה
בבית־הכנסת היכל דויד באש דוד.

יזם
חמישי, שעה 5.30
ד,ם • מצליחים ״לעבוד״ על
ח׳לול, אך לבסוף הוא חושף את
תרמייתם ומחליט להענישם. ה אגדה
של השבוע היא סיפור
בונה הספינות, אגדה ונציא־נית
ידועה, והשיר הוא שיר
הקירקס שנכתב על־ידי בטאם

5.32 טרגדיה שצולמה ב מצריים
ובלבנון. דון־גץ אן ערבי,
שאביו אינו אוהב אותו.
אחותו נדבקה מהתנהגותו ה קלילה.
הסרט מאשים, כמובן,
את ההורים. האחות מאוכזבת
באהבותיה הרבות ואילו החיזו־

אשה בשם אני זוכה להצלחה
בארצות־הבריית כנושאת דרשות
המשלבות שמאלנות ונצרות.
מנסים לפגוע בה, והיא נפצעת
קלות. כעבור שנתיים היא מגי עה
לאנגליה וקאולי מטיל על
אנשיו לשמור עליה. אחר־כך
מתברר לכל, כי בעבר הרחוק
היא היתד, אהובתו של קאולי.
אנשי היחידה מגלים כי מנהל
העסקים שלה, שעימו היא מת גוררת,
זומם לרצוח אותה כדי
להפכה לקדושה של ממש ו לעשות
הון רב מזיכרה.

יום שליש•
18. 3
• חטף פתח (.)6.36
סקופ של ממש בתוכניתו של
מאיר שלו. בתו של אליעזר
בן־יהודה, דולה ויטמן, תספר
בתוכנית על החיים בבית אבא.

• סוף העונה (.)16.25
קבוצת שחקנים שחיה ביחד ב משך
עונה קייצית ארוכה. אלה
הם כוכבי הדרמה שעובדה ל טלוויזיה
על פי מחזהו של ג׳ון
פינץ׳ ,השואל אם הקבוצה בנתה
יחסים משותפים די חזקים,
כדי להמשיך לחיות בצוותא גם
בתום העונה או שחבריה ית פזרו
לכל עבר.

•שיחה

בשניים

חנוך רון והכנר ה

נגד הרוח (.)16.66

כאשר הכבאי הנמצא בבניין
בוער מוטל ׳ללא תנועה במשך
30 שיניות, כשהוא פגוע. הפרק
הישראלי מספר על המצאה
של הפרופסור משיה סומר,
מבית־הספר לרפואה הדסה.
סומר המציא שיטה ׳לבדיקת
שמיעתם של אנשים שאינם
יכולים או שאינם רוצים לשתף
פעולה עם הבודקים, בדרכים
שנחשבו עד כה לקונבנציונאל־יות.

סוד
במום: נחמיאס, נג׳ד ואלהרר

כניסה

חופשית

6.30 אלי ניסן מקדיש את
תוכניתו המשודרת בשידור חי
לדרוזים בישראל. עדיין לא
ידוע מי יופיע בתוכנית, אבל
כבר ידוע מי לא יופיע בה :
כתב הטלוויזיה הדרוזי שזכה
למנת־מרורים גדושה, רפיק

שבת

8.36 ניסיס דיין מביא קט עים
מסרטיו של התסריטאי ו הבמאי
פרנסים פורד קופולה

שמואל אימברמן.

סידרת־המשך בת ארבעה פרקים
לסידרת הממזר, ששודרה
בטלוויזיה הישראלית, על פי
סיפרו של ג׳ון ג׳ייקס.

יום חמישי

ג׳מיל ונדרי מחפשים דרך ל צאת
מן החנות לבקר בקירקס.

• מסך גדול מסך קטן

רן קטע מהסרט הישראלי ה חדש
חמש חמש של הבמאי

יום ראשון

• סיפורי ח ׳ליל (.)6.32

שלישיית שיבא.

— הסנדק, גטסבי הגדול, השיחה
ואפוקליפסה עכשיו. כן יוק

המורדים (.)16.65

• ד״ר דוליטל (.)3.66
הפרק שנדחה בגלל מהפך ה שקלים
של ייגאל הורביץ,
משודר אחר־הצהריים. סיפור
העלילה הוא על פיל חולה,
שדוליטל ואנשיו נחלצים לעז רתו.

מחליטה
אשתו, אליזבט, שאותה
מגלמת השחקנית אדריאן
בארביו, לעזוב אותו. סטון נוסע
ללייק־פלאסיד, ישם היד.
מדריך לסקי לפני 15 שנה,
ופוגש נשים שאותן הכיר אז.
ביניהן אחת הכועסת עליו,

בשידור הן הכוכבות החדשות
של הטלוויזיה הישראלית, לה הכושיות,
עבוודהבשר

ראש

ההר

16.15 סרט על יפי סיפרו
של אירווין שאו, ממציא עני
ועשיר, שצולם רובו ככולו
בלייק פלאסיד, על רקע או לימפיאדת
החורף. סטון, ש אותו
מגלם ווין רוג׳רס, הוא
א״ש־עסקים המרוויח כסף רב,
שאין לו סיפוק בעבודה. את
ההתרגשות שליו הוא מוצא ב־הרפתקות
מסוכנות, כצניחה
חופשית ומירוצי־מכוניות. אח רי
שנפצע באחד המיריוצים ה אלה
,׳והסתבך בקטטה אלימה,

הפרק האחרון של הסידרה האוסטרלית
שגיבשה לעצמה
יחוג שיל ציופים־מעריצים. מצב
המושבה הוא בכי רע. סיכסו־כי
קצינים, דרכים משובשות
ותסיסה רבה מאפיינים את מצב
המושבה. גץ נתן מסרב בגלוי
למלא הוראה המוטלת עליו יד
.נידון לחצי שנת מאסר ומותיר
את פולי ומרי לבדן. למדות
המצב הגרוע, גוטעת ה־סידרה
בסופה !תיקווה, ש העתיד
טומן בחובו שיפור. הטלוויזיה
עדיין לא ׳תיכננה מה
יחליף סידרה זו בשבוע הבא.

• קנון 16.56 המלאכיות
של צ׳ארלי ירדו ו במקומן
מביאה הטלוויזיה, באופן
חד־פעמי, עוד סיפור מ־הסידרה
המוכרת קנון, על ׳הבלש
השמן !והסימפטי, שאותו
מגלם וויליאם קונריאד.

0ם זז
17. 3
• תיבת נועם (.)5.36
הערב בונים בתיבה של נועם
צור אולפן הקלטות בהדרכתו
של דויד קריבושה. האורחות

סוף העונה: גוטריג׳
יום שלישי, שעה 10.25
ישראלי שכמעט ואינו נמצא
בארץ מאז הוכר כילד פלא,
שלמה מינץ, משוחחים על הנושא:
להיות ילד פלא. מינץ
מספר מה המשמעות ומהו המחיר
של להיות ילד פלא,
לאבד ילדות רגילה ולהיות
מפורסם בגיל צעיר. השיחה
תגלוש גם לסקירת ״המאפיה
היהודית״ במוסיקה — פרלמן,

צוקרמן ובירנבוים.

בעיקנות ה סיוו ה ש עווו ה סערה ער נשות הצמות הלבושות בטעם
ועל הלבושות בחוסדטעם מדרגים אונגאים את הגברים המפווסמים לני לבושם

ודוו להתלבט?
ד כר, התופר לעצמו חליפד. לפי
דרישות האופנה האחרונות הוא
גבר אלגנטי,״ אומר חייט הצמרת בומי
לזר,, .גבר הנראה טוב בבגד ההולם את
אופיו, הוא הגבר האלגנטי,״ טוענת האום־
נאית דורין פרנקפורט. לגבר הישראלי יש
בעיה. הוא אינו יודע אם לבחור בחליפה
בסיגנון הפולני, שאותה הוא מכיר מהבית,
או אפילו בחליפה הפולנית שאותה הוא
הביא מהבית לפני עשרות שנים, או להתלבש
על פי צווי האקלים הישראלי ולפי
צווי האופנה של מייבשי הביצות בחדרה.
אופנה מקורית לגברים לא נוצרה בארץ,
כאן אץ משהו הדומה לחליפות הספארי
של דרום־אפריקה, שהן גם אלגנטיות וגם
מתאימות למזג האוויר הים־תיכוני.
שני האוייבים הגדולים ביותר לאופנת
הגבר הישראלי הם שתי המורשות שלו:
המורשת החלוצית של המכנסיים הקצרים,
על כל תולדותיה, והמורשת המיזרח־אירו־פית
שהאופנה שלה קפאה לפני כארבעים
שנה, וגם השמש הישראלית לא הצליחה
להפשיר אותה.
העולם הזה פנה אל שורה של אופנאים
וביקש מהם לבחור את הגבר הישראלי
הלבוש בטעם טוב. בפני האופנאים הוצגה
רשימה של 56 אישי מדינה, רפואה, חברה,
טלוויזיה וכלכלה. הם התבקשו לחלקם
לשלוש קבוצות: קבוצת הגברים המתלבשים
בטעם, קבוצת הגברים המתלבשים
בחוסר טעם, וקבוצת הגברים המתלבשים
בצורה סבירה, אך בלתי ראויה לציון
מייוחד.
מתוך הקבוצה הראשונה התבקשו רד
אופנאים לדרג את עשרת הגברים הלבושים
בטעם רב ביותר, להציב בראש הרשימה
את הגבר הישראלי הלבוש בטעם
הרב ביותר. מתוך הקבוצה השניה של
הגברים הלבושים בחוסר טעם, התבקשו
האופנאים לדרג רשימה של גברים אשר
בראשם יוצב הגבר הישראלי הלבוש בחוסר
הטעם הבולט ביותר.

__ א לגנ טי
ב ח לו ק רו פ אי ם
^ גבר הלכוש בטעם הטוב ביותר
^ נבחר יושב־ראש ועדת הכנסת, המועמד
לתפקיד יושב־ראש הכנסת, יצחק
כרמן. הוא לבוש בקפידה רבה, בחליפות

יקרות ביותר ושקטות. עניבותיו תואמות,
כשכל פרט בלבושו מעיד על טעם טוב
ויקר. בדמן, שהוא עורך-דין במקצועו,
מעולם לא נראה עם חליפה קנויה, תמיד
חליפותיו תפורות היטב. במיקרה של ברמן
ראוי הדבר לציון מייוחד, מפני שהוא רווק,
בעוד שאחד מגורמי ההשפעה על לבוש
הגבר הוא הדקדקנות או חוסר הדקדקנות
ותשומת־הלב של אשתו.
את המקום השני תופס האדריכל יעקוב
רכטר, אחד מבכירי האדריכלים בארץ,
בעלה של השחקנית חנה מרון. רכטר בעל

את המקום הרביעי תופס התעשיין מרק
מושביץ, מי שהיה נשיא התאחדות ה־

תעשיינים. מושביץ לבוש בחליפות חדשות,
על־פי צווי האופנה האחרונים, אך מקפיד
להשאר בתחום האלגנטי ואינו גולש לתחום
הצעקני, גם אם הוא אופנתי. חליפותיו
של מושביץ נתפרות אצל בכירי החייטים
באירופה, אם כי לעיתים הוא חוטא גם
בחליפה קנויה. חולצותיו הן ממין משובח
והתאמת הצבעים שלו היא מצויינת, למרות
שיש בה שובבות מסויימת.
הדעות בין האופנאים חלוקות לגבי ח״כ

10הגב רי ה ל בו שי םבטע
.1יצחק כרמן -חבר־כנסת.
.2יעקוב רכטר -אדריכל.
.3אליהו בן־אלייטר — שגריר ישראל במצריים.
.4מרק מושביץ -תעשיין.
.5שמואל פלאטו־שרון -חבר-כנסת.
.6דויד שר— פרופסור לרפואה.
.7שימעון פרם -חבר-כנסת.
.8זלמן שובל -חבר-כנסת.
.9עזר וייצמן -שר-הביטחון.
.10 אברהם שריר -חבר-כנסת.
הקומה הגבוהה והגוף האתלטי, לבוש בקפידה
רבה, בסיגנון הספורט־אלגנט. בבגדיו
שולטים צבעי האפור והחום. רעייתו
סווגה דווקא ברשימת הנשים הלבושות
בצורה סבירה, אך בלתי ראויה לציון
מייוחד.
הד״ר אליהו (״אלי״) כן־אדישר
תופס את המקום השלישי. האופנאים אינם
אוהבים את סיגנון הלבוש הקפוא של בן-
אלישר וטוענים כי החליפות השמרניות
מזקינות אותו, אך אינם יכולים שלא להו דות
שהוא לבוש באלגנטיות רבה ובקפידה
רבה. מאז נבחר בן־אלישר למנכ״ל מיש-
רד־ראש־הממשלה, התפקיד שבו נשא לפני
שהיה שגריר במצריים, לא נראה בן־אלישר
ללא חליפה ועניבה.

שמואל פלאטו־שרון, שהוצב במקום
החמישי. אין ספק כי פלאטו־שרון מקפיד
היטב על לבושו והופעתו החיצונית, בכל
אחת משעות היום והלילה הוא נראה כאילו
יצא זה עתה ממכון ליופי, והוא אפוף ריח
כאילו צמוד אליו מיתקן תמידי המזליף
אפטר־שייב. החליפות ואביזרי־הלבוש של
פלאטו־שרון הם היקרים ביותר ואולי יק רים
מדי. חלק מהאופנאים פסל אותו בגלל
הצעקנות של לבושו, בעיקר כשפלאטו־שרון
מחליט להתלבש ספורטיבית, ללא
מקטורן ועניבה. רעייתו, אנט, הוצבה בראש
רשימת הנשים המתלבשות בחוסר טעם
(העולם הזה ,)2215
הפרופסור־המיילד דויד שר נבחר על-
ידי כל האופנאים כאיש בעל הופעה אלגנ
טית,
מסודר, המשרה הרגשה של נקיון.
שר, בעל שיער השיבה המלא והקומה
הגבוהה, מקפיד ביותר על לבושו. אלה
העובדים עימו טוענים שגם כאשר הוא
לבוש בחלוק רופאים הוא נראה שונה
מייתר הרופאים, אלגנטי יותר. שר נמצא
במקום השישי.
ח״כ שימעון פרס אינו נראה אלגנטי,
בגלל הופעתו הכללית, אולם כאשר בוחנים
היטב את סיגנון לבושו, מבחינים כי הוא
גבר אלגנטי ביותר. לפרס יש שלל חליפות
טובות. הוא נראה יותר אלגנטי בשעות
הבוקר, וזאת יש לציין לזכותה של אשתו,
סוניה. לא תמיד מקפיד פרס להבחין בין
הלבוש היומיומי לבין לבוש הערב, בעיקר
באותן הזדמנויות כשהוא הולך לאירוע
חברתי מבלי לעבור קודם בביתו. מדי פעם
חוטא פרם גם באופנת מיפלגת־העבודה,
חליפה־ללא-עניבה, עם חולצה לבנה פתוחה,
אולם גם אז הוא לבוש בטעם רב.
פרס קיבל את המקום השביעי בדירוג הגבר
הלבוש בטעם טוב.
חבר־כנסת אחר הלבוש בטעם רב הוא
ח״כ זלמן שובל. שובל הוא מנהל חברות
ובנקאי ולבוש בהתאם. הוא לא זכה בדירוג
גבוה יותר בגלל חוסר הגיוון שבלבושו.
מרבית חליפותיו דומות זו לזו ורובן בצבע
אפור או ירוק-אפור. שובל מקפיד על
לבושו ועל הופעתו ונמנה על השורה
הקטנה של הגברים האלגנטיים בכנסת.
שובל הוצב במקום השמיני ברשימת הגברים
הלבושים בטעם.
את המקום התשיעי תופס שר־הביטחון
עזר וייצמן. הוא נראה טוב בכל אשר
ילבש, ולמרות שפעמים רבות הוא לבוש
ללא חליפה ועניבה — בצווארון פתוח,
בלייזר עם סוודר או חולצת גולף, ולעיתים
ללא מקטורן — הוא נראה תמיד אלגנטי
ומקפיד היטב על לבושו. אשתו, ראומה,
נבחרה על־ידי האופנאים של העולם הזה
כשייכת לרשימת הנשים הלבושות בצורה
סבירה, אך ללא ציון מייוחד.
יושב-ראש סיעת הליכוד בכנסת, ח״כ
אכרהם (״אברשה״) שריר, תופס את
המקום העשירי. שריר מקפיד ביותר על
לבושו, ולעיתים נראה אלגנטי מדי, במקומות
שאינם מתאימים לכך. אלמלא היה
שריר מתעקש לעיתים ללבוש מקטורנים
משובצים, שאינם תמיד מתאימים -ליתר
חלקי הלבוש שלו, הוא היה זוכה למקום
נכבד יותר ברשימה.