גליון 2222 מתאריך 3 באפריל 1980

3 .4 .1 9 8 0

ש ק לי ם

(כולל

בעיקבות הטענות שהוג שבוי, טוען:

המראה החופשי
ן 11ן 1וו 111ו 7־
_1/^1א 10

להיות קלה, גמישה ומשוחררת -זהו חלום של כל אשה.
חלום זה מתגשם ב״ליברטי״ של סריומף.
״ליברטי״ ההזיה הנותנת לגזרתך א ת המראה החופשי,
הטבעי...
ו״ליברטי״ היא רק אחת משלל הדגמים של טריומף
אינטרנשונל.
חזית טריומף -הסוד הנפלא שמתחת לשמלה.

בטוחה,חוסשיה ונחשקת

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי י ראש המערכת: יופי
ינאי. עורך־תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
ביטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

באיזשהומקום יש לנו בעייה.
שמה של הבעייה :״באתשהומקום״.
עומדת בחורה לפני מצלמות הטלוויזיה
ומגלה :״אני מרגישה באיזשהומקום שאני
צריכה לעשות מ ש הו
באיזשהו מקום? היכן י בלבי בנפשי
ברגליים? בראשי באיברים שהצינעה יאה
להם?
ברור כי לא התכוונה לשום מקום. היא
ביקשה לומר :״אני מרגישה איכשהו
שאני צריכה לעשות מ ש הו
מניין צץ הביטוי הזה, השוטף עתה
את הארץ לאורכה ולרוחבה? השד יודע.
זהו אחד מאותם ביטויים, הצצים עיתים
לבקרים, בלי סיבה והיגיון.

״בגלל

עיתון כמו העולם הזה נדרש לעמוד
בפרץ ולהילחם בצורות אלה, המשבשות
את השפה. כל כלי־תיקשורת פועל באמצעות
מילים. במילא עוסק כל כלי־תיק-
שורת חשוב בעיצוב השפה, אם ביודעין,
אם שלא ביודעין.
היינו רוצים שהעולם הזה יהיה כתוב
בעברית פשוטה, מדוייקת, שוטפת, בלתי־מצטעצעת,
שימושית, נקייה ובלתי־משו־בשת.
זה נשמע כדבר פשוט, אך הוא
רחוק מלהיות כזה.
כל שיכבת־גיל חדשה יוצרת שיבושי-
לשון. זוהי תופעה טיבעית, ואין בה כל
רע, כשלעצמה. הסוציולוגים אומרים כי
הדבר נובע מן הצורך הפנימי של כל
שנתון להיבדל מקודמיו, ליצור מעין
שפת־סתרים משלו, כדי לקבוע לעצמו
זהות עצמאית המעניקה לו ביטחון עצמי.
מהו גורלם של שיבושים אלה? לפעמים
הם נקלטים בלשון החייה, ומעשירים
אותה. השפה אינה קופאת על שמריה.
היא מקשיבה וקולטת יסודות המתאימים
לה. ביטויים כמו ״לשחק אותה״ ,״אכל
אותה״ ופסוקי־סלאנג דומים נקלטים יפה,
וייתכן כי יחזיקו מעמד לאורך ימים.
אחרי ככלות הכל, גם בתנ״ך מצויים פסוקים
רבים שהיו בשעתו סלאנג, ושהפכו
בינתיים נכסי-צאך ברזל של השפה.
אך כאשר השיבוש אינו אלא שיבוש,
גידול־פרא על גוף השפה, משהו בלתי־נחוץ,
מגושם או צורם, הרי הוא צריך
להיפלט. ליתר דיוק: אסור שהוא ייכנס
כלל לשפת־התיקשורת, אלא בדרך של ציטוט
ישיר, במרכאות, של פלוני, המדבר

כבר עמדתי פעם, במדור זה, על שורה
של שיבושים עדכניים, שאין להם מטרה
אלא לסרבל את השפה, ולהחליף ביטויים
בסיסיים פשוטים וטובים במילים מגושמות
וארוכות יותר.
אפשר להביא דוגמות בלא־ספור :
״בגלל ש ...במקום ״מפני״.
״זה לא היה אחר מאשר במקום ״לא
היה זה אלא
ש או ״מה
״הדבר המרגיז הוא
שמעניין הוא זה ש במקום ״מרגיז
העולם הזה 2222

ש או ״מעניין ש...״
״למעלה ממיליון״ במקום ״יותר ממיליון״.

מנת״ במקום ״כדי״.
ביטויים אלה חודרים בסיטונות לעיתונים
— לא מפני שהכותבים רוצים
להצטעצע, אלא מפני שלא למדו בבית-
הספר ה״עברי״ שפה אחרת. ככל שגדלה
הבורות הלשונית (והאחרת) ,כן גדל
הצורך הפנימי של הבורים לדבר ולכתוב
בסיגנון מנופח, העושה רושם על בורים
אחרים.
האחראים על הכיתוב בהעולם הזה
נדרשים לעמוד על המישמר, אך לעיתים
עוברים הביטויים המשובשים גם תחת עינם
הפקוחה, וחבל. הדבר המרגיז הוא
שבאיזהשהו מקום קשה לעמוד מפני ה מבול,
בגלל שהוא חודר לכל מקום.
כיתוב ושיכתוב
וכעניין אחר, הנוגע אף הוא לשפה.
מוסדות האוניברסיטה פנו אל עורכי העיתונים,
וגם אלי, בבקשה להגדיר למענם

״ עי מו ד הפעולה שבה הופך החומר
הכתוב, המצולם והמצוייר לעמוד.
תיכנון העמוד ושירטוטו. עבודה זו נעשית
אצלנו במישרדי המערכת, וזהו השלב
המכריע של הכנת העיתון. במעמד
זה נבחרות התמונות שייכנסו לכתבה,
נקבעות סופית כותרת הכתבה, כותרת־ד,מישנה
שלה, הכותרות לתמונות וכר.
למעשה זהו עיצוב הכתבה, כפי שהיא
מגיעה אליך. על ביצוע העימוד אחראי
״עורך העימוד״ או ״העורך הגראפי״.
״פתיח״ — אצלנו זהו הפסוק המופיע
באותיות גדולות, לרוב מעל לכותרת
העיקרית, שבא להגיד לך בקיצור
במה העניין, ולמשוך אותך לקריאת הכתבה.
בינינו לבין עצמנו אנחנו משתמשים
בדרך כלל במילה המיקצועית האנגלית

״ספרד״ ,מילה אנגלית (נ)$? 11£?\1
׳שפירושה — פריסה של כתבה על גבי
שני עמודים לפחות. אנחנו משתמשים בה
במובן זה. כשאנו אומרים בישיבת־המע־רכת
שכתבה מסויימת תהיה ״ספרד״,
הכוונה היא שתתפוס יותר מעמוד אחד.
״ מ גי ה ״ הוא אצלנו, כמו בכל עיתון,
האיש או האשה העובר על החומר שסודר
במכונה, המסמן את השגיאות והמחזיר
אותו לתיקון. זוהי ״ההגהה הראשונה״.
אחריו באה ״ההגהה השנייה׳ /לרוב כשהעמוד
הוא כבר ״מעומד״ (אחרי ש־ה״עימוד״
נעשה במערכת על גבי הנייר,
הוא נעשה בדפוס בפועל, על-ידי צירוף
הגלופות, שורות־העופרת, הכותרות וכד,
ונוצר העמוד בצורתו הסופית) ,וכן הלאה,
עד להגהה הסופית, שהוא אמור להיות
בלי שגיאות (בתיאוריה).
״עורך הדפוס״ הוא האדם הנושא
אצלנו את האחריות המערכתית לכל המתרחש
בדפוס. מאחר שאנו עורכים את
כל החומר, עד לפרט האחרון, במערכת,
בעת ״העימוד״ ,לא נותר לעורך־הדפוס
(אצלנו זוהי עורכת־דפוס) אלא להקפיד
על כך שהוראות המערכת תתמלאנה גם
למעשה. זה מחייב לא פעם ביצוע תיקונים
של הרגע האחרון: קיצור חומר
כדי להתאימו למקום שייועד לו, או
הארכת החומר למען אותה מטרה.
״קונטקטים״ (הדפסי־מגע) הם התצלומים
של הצלמים, שהודפסו על-ידו בגודל
הטיבעי של התשליל (נגטיב) ,אחרי
פיתוח הסרט. העורך או ראש־המערכת,
ולפעמים גם הכתב שהיה אחראי על הכתבה,
עוברים על ה״קונטקטים״ ובוחרים

משה משיח: לפני 25 שנים והשבוע
״אילו ראיתי, הייתי מתעלף
את מונחי העיתונות והדפוס המקובלים
במערכות העיתונים.
אולי יש לך עניין בכך. הנה כמה מן
ההגדרות השגורות בפינו, אנשי העולם
הזה :
״כיתוב״ — מלאכתו של עורך־הסיג־נון,
העובר על כל החומר אחרי שכתיבתו
הסתיימה, ולפני העברתו לדפוס, כדי
להתאים אותו לסיגנון העולם הזה ולמנוע
שיבושים.
״שיכתוב״ — אותה המלאכה, כאשר
אין עורך־הסיגנון (״עורך הכיתוב״ ,בלשוננו)
מתקן את החומר שהוגש לו,
אלא כותב אותו כולו מחדש. יש כתבים
שהם גאונים בהשגת מידע, אך שאינם
מסוגלים לכתוב אותו בצורה הראוייה.

בתצלומים להגדלה. מבין התצלומים המוגדלים
נבחרים לבסוף, בשלב ד,״עימוד״,
התצלומים שאכן ילוו את הכתבה.
״ראש המערכת״ הוא האיש המרכז
בפועל את עבודת המערכת, מחלק את
העבודה בין הכתבים והצלמים, מדריך
ומנחה אותם בכל שלבי הביצוע.
״סקופ״ (מתחרז, איכשהו, עם ״חבוב״)
מידע בילעדי, שהעיתון מקדים בו את
כל שאר העיתונים. מקור המושג במילה
האנגלית שפירושה את בעל ידית קצרה,
המשמש להעברת פחם, חיטה וחומרים
דומים. השגת סקופ היא חלומו של כל
עיתונאי. אנשי העזלם הזה מרבים להשתמש
במושג זה בשיחותיהם, אך אנחנו
מכתירים כתבה בתואר הרישמי ״סקופ״

רק לעיתים רחוקות, כשאנחנו בטוחים
לחלוטין גם במהימנות המידע, גם בראשוניותו
המוחלטת, גם בחשיבותו.

ע שית
ה מו פל אי ם
לא בנקל החלטנו להקדיש בגיליון
זה — הגיליון השני של פסח — תריסר
עמודים לנושא אחד: שיחזור תולדותיהם
של עשרה ישראלים שנולדו ב־.1940
אין זו התרפקות על העבר. להיפך:
זוהי חקירה לעומק לגבי ההווה.
תריסר ישראלים מכל השכבות יצאו
לדרך. העולם הזה הנציח את מאוויר,ם
וחלומותיהם כשהיו בני .15 עכשיו הם
בני .40 לאן הגיעו? כיצד התגשמו או לא
התגשמו חלומותיהם? האם הם מאוכזבים
או מרוצים? האם כך תיארו לעצמם את
חייהם במדינה, שהיתר, אז צעירה?
שלוש מילחמות גדולות והסכם־שלום
אחד עברו על הארץ מאז נערכה החקירה
הראשונה. איך הם השפיעו על חייהם?
הם התחתנו, יש להם ילדים, הם מתפרנסים.
מה דעתם על מצבם?
זוהי בבואה נאמנה של כל האוכלוסיה
הישראלית, בני הדור הראשון שגדל
ושהתבגר בתוך המדינה עצמה, אחרי
תקופת מילחמת־העצמאות. יתכן שבעזרת
סיפורים אלה תלמד גם משהו על עצמך.
סברנו שכדאי להקדיש את המרץ
והמקום הדרושים לחשיפת התמונה. ניצחה
על מלאכה זו כתבת העולם הזה, יעל
תדמור.
בעייתה הגדולה הראשונה היתה לאתר
את האנשים 25 .שנים הן תקופה ארוכה,
ביחוד במדינה שבה האוכלוסיה כה ניידת.
קודם כל פירסמנו את תמונותיהם של
העשרה, כפי שהיו אז, במודעה בולטת
בעמוד זה. קיווינו שחלק מהם יתקשרו.
התשובה היתה מעבר לציפייה. חמישה
מבין העשרה התגלו תוך כמה ימים —
רובם התקשרו בעצמם, אחדים זוהו על-
ידי מכרים, קוראי העזלם הזה, שכיוונו את
יעל תדמור לעבר היעד. שלושה נוספים
התגלו כאשר פירסמנו מודעה שנייה.
איש אחד נעלם כליל, כאילו בלעה
אותו האדמה. כל עבודת הבלשות לא הועילה.
האיש איננו. נראה שגם אין לו
מישפחה בארץ. הוא לא השאיר גם שום
עיקבות במירשם־התושבים.
אחד נמצא בעזרת המחשב של מישרד-
הפנים. היה זה הנער העובד, משה משיח.
בספר הטלפונים של איזור תל־אביב
בלבד רשומים כ־ 15 אנשים בעלי שם
זה. אולם למזלנו, בכל הארץ כולה יש
רק משה משיח אחד, שנולד בשנת .1940
לא היו בידינו נתונים אחרים.
קריאה במסוף התל-אביבי של המחשב
העלתה כי הוא גר בבת־ים, ברחוב כינרת
.3מבירור במישרד־התיקשורת עלה כי
למשה משיח, הגר בכתובת זו, אין טלפון.
כשהגיע הצוות לבת־ים, התחיל לחפש
את הכתובת, כשהוא שואל את העוברים־
,זשבים. אולם איש לא שמע על רחוב
בשם זה .״בבת־ים?״ שאל כל אחד.
לבסוף נמצא צדיק אחד לרפואה, ש ידע.
בלא אמונה יתרה נסע הצוות לפי
הוראותיו אל הקצה השני של העיר. שם
אכן נמצא הרחוב הקטנטן.
הצצה חטופה בלוח תיבות־הדואר גילתה
את השם משה משיח. נרגשים טיפסו
אנשי־הצוות במעלה המדרגות, האם זה
הוא או לא?
האשה שעמדה בפתח הדלת נשאלה
בקוצר־נשימה אם משה בבית (כימעט
ושאלו אם הוא בכלל קיים ).האשד, ענתה
בחיוב, אד בחשדנות־מה :״אבל מה
אתם רוצים ממנו?״
״האם כתבו עליו לפני 25 שנה בעיתון?״
שאלה הכתבת במהירות, וכשהאשה
פרצה בצחוק ,״צבטנו עצמנו כדי לבדוק
אם אין זה חלום.״
תוך שתי דקות ישבנו אנשי־הצוות
פנים אל פנים מול משה משיח, שרבע
שעה קודם לכן פיקפקנו בקיומו.
אגב, משיח כבר ידע מדוע מחפשים
אותו. יום לפני־כן הציץ במיקרה בגיליון
של העולם הזה שהיה בידי שכנה, ובשנת־קל
מבטו בתצלום של עצמו ״כמעט התעלפתי

השבוע במאה וזי 2 0
מה אירע כמאה ה־טצ׳ כשבוע שבין ה־צ באפריל עד ה* 3גוץ
במדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־ 80 השנים
הקודמות, כשכוע שבו מופיע הגיליון.
1904
— 8.4הושגה ״ההסכמה הלבבית״
בין בריטניה וצרפת,
אחרי שנפתרו שאלות שנויות
במחלוקת. רוסיה הצטרפה ל הסכמה
ב־.1907

1907
— 8.4החתמה ראשונה ל הקרן־הקיימת־לישראל
מניות

1915

8.4המשורר־סופר יצחק
לייבוש פרץ, שכתב בעברית ובאידיש,
נפטר בגיל .63

1917
— 4.4הממשלה המהפכנית
ברוסיה מעניקה שיוויון זכו יות
ליהודים, שהיו במשך שנים

מאוחר יותר למופתי הגדול
של מוסלמי הארץ, בראש ה מפגינים
הערביים. על חלקו ב הסתה
נידון ל־ 15 שנות מאסר
אך !נמלט בטרם נאסר.
— 7.4השילטונות הבריטיים
עוצרים בירושלים 20 אנשי
ההגנה, בינהם זאב ז׳בוטינסקי.

1922
— 3.4יוסף ויסריונוביץ׳
ג׳וגאנשווילי, המכונה סטאלין,
נבחר לתפקיד רב־ההשפעה ב יותר
בהירארכייה הסובייטית:
מזכיר כללי של המיפלגה הקו מוניסטית
בברית־המועצות.

1926
— 3.4באיטליה נוסד אירגון
נוער פאשיסטי — באלילה.
— 7.4התנקשות ראשונה
בשורת התנקשויות בחייו של
הרודן הפאשיסטי של איטליה

מים בלישכת העבודה ההסתד רותית.
הלשכות ההסתדרותיות
הפכו ממלכתיות רק אחרי ש קמה
מדינת ישראל.

1955
— 7.4הוחל בטיהור הפקי דות
הממשלתית הגרמנית, לפי
עקרונות תורת־הגזע של הנא צים.
כל פקיד ממשלתי חייב
להוכיח את ״מוצאו הארי״.

כוז הידוע לשימצה בוכנוולד,
בגרמניה.

1946
— 8.4חבר הלאומים, שפעל
מאז ,1910 התכנס לישיבת נעילה
בג׳נבה. כעבור כמה ימים
הועברו רכושו וסמכויותיו של
החבר לידי אירגון האומות המאוחדות
(האו״ם) והוא פורק.

1947
— 7.4הנרי פורד — ממציא,
׳נדבן וחרשתן — איל תעשיית
המכוניות, מת בגיל .82 הותיר
ירושה בסך 625 מיליון דולר.

1954

1948

— 3.4בירושלים התכנסה
ועידת הייסוד של הסתדרות
העובדים הלאומית — חיקוי
רוויזיוניסטי להסתדרות ה כללית
של העובדים העבריים
בארץ־ישראל.

— 4.4העיתון פלסטיין פוסט
מוסר את סיכומי האבידות מאז
החלטת האו״ם על חלוקת הארץ,
ב־ 29 בנובמבר 47׳ :הרו גים
— 924 יהודים 1762 ,ערבים
ו־ 115 חיילים בריטים ! פצועים
— 1651 יהודים ו־2691
ערבים.
— 3.4אנשי אצ״ל ולח״י
תוקפים את הכפר דיר־יאסין,
במבואות ירושלים! מנהיגי היישוב
היהודי בארץ מגנים את
הטבח בתושבי הכפר, שהפך
במרוצת השנים סמל ערבי ל־
״אכזריות הציונים״ .מיספר ההרוגים
מקרב התוקפים — ,3
מקרב תושבי הכפר — .254
1955 בתל-אביב !נפתחה

מכחכים
עד קרע סאליצ^ה
מצב הממשלה — לאחר
ייאוש ן ובגין בשלו —
ממשיך להיטיב עם העם.

עד מ תיי
כל הציפורים מצייצות. מן ה עצים,
שמשבר כזה לא היה מעולם
בתולדות מדינת ישראל. וה איש
בשלו — מחייך, שבע־נחת,
כאילו הכל דופק כהלכה.
מעולם לא הושמצה ממשלת ישראל
כפי שהיא מושמצת עתה —
על־ידי שריה, בכבודם ובעצמם.
והוא מבסוט — יוצא מלישכתו

1962
— 8.4נשיא צרפת זוכה
ברוב מוחץ במישאל־עם בשאלת
יישוב הסיכסוך באל־ג׳יריה!
הגנרל שארל דה־גול,
שנחשב בעבר לגיבור הימין
הצרפתי, איכזב את הקיצונים
הצרפתיים, שרצו להמשיך ב־מילחמת
הדיכוי של העם ה־אלג׳ירי,
פינה את צבאותיו
מתחומי אלג׳יריה והעניק לה
עצמאות מלאה.

ופונה לעיתונאים, כאילו מאחוריו
שובל של הישגים.
העולים נושרים והאזרחים יורדים!
השירותים מצטמצמים וה התנחלויות
מתרבות ! השלום עם
מצריים נסדק והתהום בינינו לבין
תושבי הגדה והרצועה הולכת ו מעמיקה
...והוא עוד מבטיח לגמור
את הקדנציה.
רבונו של עולם, הצילנו מידי
האיש הזה, ויפה שעה אחת קודם.
מיקי ברוש, ירושלים

ומי שהיה בעת מילחמת העולם
השניה בן־בריתו של היטלר,
בניטו מוסוליני.

המכביד. השניה, בהשתתפות
מישלחות ספורטאים מ־27
ארצות.

— 3.4דוב (בר) בורוכוב,
מאבות הציונות הסוציאליסטית,
הובא לקבורה בישראל.
האיש, שמישנתו זכתה להיקרא
בורוכוביזם, נפטר ב־
,1919 האמין עד יומו האחרון,
שהציונות תשנה מן הייסוד
את המיבנה של העם היהודי
בגלויות, תהפכו בארצו לעם
נורמאלי, שחלק הארי בו הם
פועלים ואיכרים.

בגין וחבורתו משרתים נאמנה
את הפלסטינים. אין ממשלה ש קידמה
את האינטרסים של אש״ף
יותר מכפי שעשתה זאת ממשלת
ישראל. כאשר תקום המדינה ה פלסטינית
יבנו אדריכליה הפלס טיניים
אנדרטה של כבוד לכבודו
של אחד מסוללי הדרך לקראת ה עצמאות
הפלסטינית — מנחם
בגין.
עמירם כר־דב, פתח־תקווה

1927

1959

1967

— 3.4בחיפה!נוסדה התנועה
של קיבוצי השומר־הצעיר —
הקיבוץ הארצי! לימים הפך
הקיבוץ הארצי לחוט השדרה
של מיפלגת הפועלים המאוחדת

— 7.4תושבי ניו-יורק רו אים
את שר המיסחר של אר־צות־הברית
יושב במישרדו ב וושינגטון,
במיסגרת תצוגה
פומבית ראשונה של שידור
טלוויזיה למרחקים.

— 5.4גילאי 13—10 בגר מניה
נצטוו להצטרף לאירגון
הנוער ההיטלראי.
— 7.4איטליה פולשת לאל בניה
ומספחת אותה לכתר ה איטלקי.

3.4דובר חיל-האוויר
האמריקאי בסייגון, דרום-
וייאט־נאם, הודה, כי עד כה
הצליחו אנשי הוויאט־קונג ו־בני־בריתם
מצפון־וייאט־נאם
להפיל כ־ 500 מטוסים אמריקאים
מסוגים שונים.

1965

אסירי מחנה כוכנוולר
10.4.1945
נתונים לאפלייה, דיכוי וטירור
אנטי־שמי.
— 0.4ארצות־הברית מכ ריזה
מילחמה על גרמניה ו מגייסת
פ־ 1.7מיליון חיילים.

1918
— 4.4ועד הצירים — נציגי
ההסתדרות הציונית העולמית
— מגיע לארץ, כדי לייעץ ל-
שילטונות הבריטיים בכל הנוגע
ליישוב היהודי ולבית־הלאומי,
שהובטח בהצהרת בלפור מה שונה
שעברה. בראש המישלחת
חיים וייצמן, שבידו כתב־הפד
לצה מאת ראש־ממשלת ברי טניה
לויד ג׳ורג׳ אל הגנרל
אדמונד אלנבי, כובש הארץ
מידי התורכים. בוועד הצירים
נציגי הציונים בבריטניה, צרפת
ואיטליה: מאוחר יותר הצטרפו
נציגי הציונים בארצות־הברית
וברוסיה.

1919

1928
4דת האיסלאם חדלה
להיות דת המדינה בתורכיה.

1929

— 8.4אבי חנויות הכל-בו,
פראנק וו. וולוורת, מת.

— 4.4קרל בנץ, מהנדס גר מני,
מבוני המכוניות הראשו נות,
מת בגיל .85

1920

1950

— 4.4בירושלים פרצו מאו רעות
דמים, שנודעו אחר כך
בשם ״מאורעות 1920״ — חוליה
בשרשרת ההתנגשויות שבין ה יישוב
המתחדש לערביי הארץ.
החג׳ אמין אל־חוסייני, שמונה

— 3.4סיכסוך עבודה ראשון
על רקע פוליטי פרץ בכפר-
סבא. קבוצות פעילים של ה הסתדרות
ביקשו לסלק מהעבו דה
פועלים בית״רים שעבדו
בפרדסים, מפני שלא היו רשו־

1940
— 3.4על פי צו של היטלר
החלה בגרמניה הנאצית הש מדתם
של חולי־רוח.

1941
— 3.4המצביא הגרמני אר-
ווין רומל פותח במיתקפה ב לוב
וכובש את בנגזי.
— 7 .4התקפת־אוויר גדולה
על בלגרד! קטילת אזרחים ו הרם
בתים ללא אבחנה .

1944
— 8.4הצבא האדום הודף
את הנאצים ויחידותיו חוצות
את הגבול, אל תחומי צ׳כוס־לובקיה
ורומניה.

1945
— 10.4הצבא האמריקאי
משחרר את אסירי מחנה הרי
1968

4.4הלוחם השחור ל-
שיוויון זכויות, הכומר מרטין
לותר קינג, נורה למוות. בן
39 היה כשנרצח. המתנקש
נדון ל־ 99 שנות מאסר.

1971
— 0.4ראש אג״ם, האלוף
דויד אלעזר, אמר במסיבת-
עיתונאים, לרגל אישור תוכנית
העבודה של צה״ל :״יש
בכוחנו למנוע כל ניסיץ של
הכרעה צבאית נגדנו.״

1975
— 8.4פאבלו פיקאסו, מגדולי
הציירים של כל הדורות,
ספרדי אנטי־פאשיסט,
שעשה חלק גדול מחייו ב גלות
מארצו, נפטר בצרפת
בגיל .92

הבו לנו. בחירות, כדי שנוכל
שוב להשמיע את דעתנו על ה ממשלה
שהעלנו לשילטון רק לפני
שלוש שנים, כדי שתבריא את
העם, המשק והמדינה.
וראו מה שהיא עשתה...
רדתי פרלמן, רחובות

הטוב עו 3ג 1״ם
אין תישמע ההגדה של
פסח באוזני הגויים, ר״ל.

כמה עיריות בארץ מקיימות ערים ברית־ערים־תאומות עם
שונות ברחבי העולם. כך, למשל,
עיריית חולון מקיימת ברית־ערים
עם עיריית סיירן שבצרפת. והנה,
באחד העיתונים התפרסמה ידיעה,,
שלפיה הביעו כמה מנכבדי סייר!
את רצונם להשתתף בסדר־פסח
אצל תושבי חולון. עיריית חולון
— כך נמסר בידיעה — נענתה
לפנייה זו וכ־ 30 צרפתים אמורים
להגיע ארצה והם כבר שובצו
מראש בבתי אזרחים בחולון.
אך כאן מתחילה הבעיה.
אחד מתושבי חולון פנה אל
ראש העיר בשאלה, כיצד עליו
לנהוג בליל הסדר, כאשר יגיע,
תוך כדי אמירת ההגדה, אל הפסוק
(המשך בעמוד )6

מערכת הקתה־וידאו;
מסר הקתה יי 72
5ק7210־ק*

750א*1/5£0/^/ח

וידאו בית׳
) 31-8080£ט8£17^/

גיז ^יוי

בוא לראות ול שמוע הדג מ ה
באולמי ה ת צוג השלס 1ני, במגדלש לו ם, בתלא בי ב
או אצל סובנינו המור שים ברחב הארץ.
פרסום מיניק ן וכאל טיראן
העולם הזה 2222

דנשבץ

ר.ו 1וו! 0הזה

12233

(המשך מעמוד )4
המפורסם ״שפוך חמתך על
גויים...״
ובאמת, איך אפשר ״להסביר״
לגוי פסוק זה או פסוקים אחרים
כמו ״הטוב שבגויים הרוג?״ והרי
במקורותינו הכתובים שזורים פנינים
כאלה לרוב.
ח.כ.ד ,.ירושלים

מאוזן :

)1ציפור
שיר — האביב
מגיע! )5בנו של זאוס שנענש
! )10 מתנועע ! )11 ראש
יבשה! )13 חצי פנים! )14
מישפחת מייסדי הדפוס בארץ!
)15 דגל! )16 שירה של ימים
אלה! )18 שם לבן או לבת!
)20 תוקף! )21 יעניקו אותו בקרוב!
)22 זהב; )24 צמח
ממשפחת המורכבים! )25 עלה!
)26 ישוב בארץ ע״ש גנרל
יהודי אוסטרלי! )28 שאלתו
של יל״ג (מלה ראשונה)! )30
שם גנאי לאלילים! )31 גיבור
החג! )32 יופי, חמדה! )34
דילגו ! )35 דברי השבעה ! )38
שמה בגילגולו הראשון! )39
עושק! )41 תקופה! )42 כרת
עצים ; )43 אמצעי קשר אפריקאי!
)45 פתרון; )47 זעיר;
)48 פלוסוף גרמני; )50 סוף,
קץ ! )51 עוד שם לכוכב צדק !
)52 קריאה! )54 עוף מסע;
)57 מחוז בגרמניה ; )61 אפשר
גם ב־ 7שגיאות ! )62 צנחנית
עברית (ש״מ 64 כלי על פני
המים ; )65 נענשה על תאוותה;
)66 קורה; )67 הסתגף! )69
פטפוט! )70 פג כוחו; 4 )72
כתבי קודש הודים קדומים !
)74 מהנאהבים והנעימים! )75
יצרדמטוסים! )77 האגודה ל-
עזרה־ראשונה־נפשית! )78 נבל!
)81 פצח־עצמות ! )83 שנת-
גזירות; )85 שבטיא! )86 מדינאי
סיני ()88 ! )1884—1944
מצומצם ברחבו; )89 סיפור
קצר; )91 קול עמוק! )93 סו פר
גרמני! )95 אודם ליופי!
)96 שחקנית ״אנה ומלך סיאם״
(ש״מ 98 מצבת זכרון ! )100
קני השבלים ; )102 מספיק ;
)103 פקודה! )104 אלת-התבו-
נה בשמה הרומי! )105 ארון
אבן למת.

מ־דחנלה או ע 1דו ם
רשות הגמלים מגיבה על
ידיעה בדף־תשקיף, בדבר
נסיונו של מנכ״ל הרשות,
יצחק רהב, להדיח מתפקידו
את מנהל נמל אשדוד,
הדר קימחי (״העולם
הזה״ .)2218

הידיעה הינד, פרי דמיון כותבה
ומתאימה לסיפור מתח דמיוני ולא
למציאות ; להד״ם !
מיכה הלוי, ממונה על
יחסי־ציבור, רשות
הנמלים, תל־אביב

על הופעתו של ח״כ דיין
בטכס סיום של בוגרי
הפקולטה למישפטים באוניברסיטת
תל־ אביב.

כאיש סגל בפקולטה למישפ־טים
של אוניברסיטת תל־אביב
ברצוני להביע מחאתי החריפה על
הזמנתו של חבר־הכנסת משה דיין,
כאורח הכבוד בטכס חלוקת תעודות
הבוגר והמוסמך למישפטים,
שהתקיים ב״ 20 במארס.
לא אחת נמתחה ביקורת ציבורית
חריפה על ח״כ דיין, שהדיה
זכו לכיסוי ממצה ונוקב, אף מעל
דפי שבועונכם, בכל הקשור ליחסו
לחוקים מסויימים של מדינת

וברגל! )41 זריז, רב-תנועה;
)44 נגמר, עבר; )46 אל תעמוד!
)47 מועט! )49 משחק
ילדים חינוכי ; )50 אולקוס !
)53 כפר־תבור! )54 מספר עברי
55 מידה ; )56 סופר גדול,
עשור לפטירתו (ש״פ 58
דרישת־שלום! )59 כד קטן לנטילת
ידיים ! )60 עוף גדול !
)62 אביון; )63 נמאס עליו;
)66 הוא ו־ 74 מאוזן — נעימים
; )68 העיר שבה אירוע
מעורר מחלוקות ! )71 הקרום

מישפטים וכמותם הסטודנטים ש סיימו
לימודיהם בה זה עתה, נטלו
חלק בקשה ובעצובה שבמערכות
ישראל, מילחמת יום־הכיפורים.
לא אחד ולא שניים איבדו יקיריהם
בשדה הקטל ומשוכנע אני
.שלעולם לא נשכח, כי משה דיין
נושא על כתפיו חלק נכבד באחריות
למחדל.
בכל ליבי רציתי לנקוט בצעד
ההפגנתי האמיץ שבו נקטו חלק ן
מאנשי סגל הפקולטה, בכך שלא
הופיעו לטכס האמור. ואולם בעניין
זה גברה עלי ההרגשה שאם
אני וחברי נעדר מן הטכס,
יהווה הדבר סטירת־לחי לבוגרי
הפקולטה ולבני מישפחותיהם שבוודאי
אינם ראויים לה.
נראה לי כי הזמנתו של חבר־הכנסת
דיין לטכס היתד, עוול
ציבורי, זילזול במישפטנים הצעירים
ומתן־יד להשכחת חלקו של
דיין במפולת .1973

איש ־ סגל בפקולטה

למישפטים, אוניברסיטת
תל־ אביב

דמנו! נ פ שו ת ט הורו ת

ד־וו ד !,דשד ״ן

מאונך :

)1ידידתו של שופן (ש״מ);
)2אחד השוואים ; )3רכוש !
)4יפה — אבל לא לגמרי; )6
מדעיותו הכלכלית של לנין ברוסיה!
)7מזכיר כללי באו״ם
לשעבר ; )8ש״מ קודם של אל-
וויס פרסלי; )9אחד משני נאשמים
במשפט ידוע בארה״ב ! ,
)12 זירה ! )15 מפגר ; )16 קו מיקאי
ידוע ; )17 דמות ביצירת
ברכט; )19 חיבוק בחזקה; )20
מרובה ; )21 הדרגה הנמוכה ביחסי
אנוש! )23 מאכיל; )24
קרוב של חד־גדיא ! )26 מצפים
לו ; )27 כפוף ! )29 ישות,
מציאות ; )30 שטויות (סלנג) ;
)33 מחבט; )34 נתגעגע עליה
בימי החג! )36 עיר קדומה ב־נגב;
)37 מנהיג מרי; )40 ביד

מכחכים

מישפחתה של סנדרה
חדד־רוזנשטיין, שנרצחה
עם בתה בהתפוצצות מכוהזה״
(״העולם
ניתם
)2217
באוזני הרבנים הראשיים.

״תודה
רבה״ לבית־הדין הרבני
עבור הטיפול המהיר והמסור של
תשע שנים מלאות עגמת־נפש, בתיק
של סנדרה ודויד חדד, אשר
הסתיים בטרגדיה הידועה לכולם.
עד מתי יימשכו ההליכים הממושכים
האלה והסבל שנגרם מהם?
אנו פונים אליכם, אל הרבנים
הראשיים ואל כל הנוגעים בדבר,
לתקן תקנה בתוך ההלכה, שתקבע

שעל המעיים ; )73 קימרון !
)76 נמס! )77 אבי־משה! )79
מוזיאון לאמנות ! )80 תואר
למוסלמי שקיים מצווה ; )82
שליח ! )84 מהר 85 זחל
הארבה ; )87 נמלט ; )90 כומתה;
)92 גיבור יצירה של ר.
קיפליגג! )94 סוג ציפור! )96
סירת האסקימואים ; )97 רך־לב!
)99 של (ארמית); )101 בעל
״כפירי־אריות 102 אם-
המרגלית; )103 נשא על ה__
מים__

ההורים אני ומשה רוזנשטיין והגם
תקדימים של הגאונים
ישראל, יחס שניתן להגדירו כ־
״מתעלם״ בלשון המעטה (הקוראים
בוודאי זוכרים את אוסף ה עתיקות
של דיין) .האם זוהי ה דמות
הציבורית הראויה להופיע
בפני מסיימי הפקולטה למישפטים?
האם יאה הדבר שאנשים ה־עימדים
לאייש בעתיד מישרות
ציבוריות רבות חשיבות בתחום פרקליטים המישפטי (שופטים,
וכר) וששמירת חוקי מדינתנו אמורה
לעמוד בראש מענייניהם, יפר־דו
מן הפקולטה למישפטים בערב
חגיגי שאורח הכבוד בו הוא מי
ששם ללעג ולקלס את חוקינו 7
רוב אנשי הסגל בפקולטה ל־

מלכתחילה סמכות לבית־הדין ה רבני
להפקיע את הקידושין בתנ אים
מסויימים שייראו לבית־הדין,
גם אם הבעל מסרב לתת את הגט.
תקנה כזו, שיש לה תקדימים בתקופת
הגאונים, הוצעה לאחרונה
על־ידי הרב פרופסור עמנואל רק מן,
נשיא אוניברסיטת בר־אילן,
ויש לה תומכים רבים במדינתנו.
כמה נפשות טהורות נוספות
צריכות ליפול לפני שתעתרו לפנייה
זוז

מישפחת רוזנשטיין
האבלה והליגה לזכויות
האשה בכתי־דין
ומישפט, תל־אביב
השלם הז ה 2222

101/הצמדהלא רו מ ה

ע לי תהוציאהל שו ק
קפהנמסחדש:
ארומה 101
ע ם 101אחוזיםהצמדהלארומה ,
ה מו ענ קי םעםפ תי חתה קו פסה
ועםהספלהראשוןשלארומה 101
של ע לי ת.
ני ג שי םלחנות,
קוניםאתהקופסהשל 200 גר׳
מכיניםקפהכהרף ־ עין,
שו תי ם, נאנחיםבהנאהואומרים :

רסש : 1מריעקב סו ן

מכחכים
היכן חרוט השם?
דו״קרב בין שלמה ארצי
לברוך ג׳מילי.

הזמר שלמה ארצי מכריז בכל
הזדמנות, כי כאשר הוא מופיע
בפני קהל הוא חושש שמא יבקשו
ממנו לשיר את הבלדה פול ברוך
ג׳נזילי. הוא שכח, כנראה, שחלק
לא קטן מפירסומו בא בעיקבות

ושגדל הססם הגז׳רב•
ימיה בפרס הראשון 1 בטופס אהד ל-

יישרף כל החומר המיסיונרי ב-
שריפת ביעור־חמץ. המיבצע ייערך
על־יד האירגון הדתי חרדי
יד לאחים.
מעולם לא שמעתי על שריפת
חומר דתי כל שהוא, מילבד מעשי
הנאצים ואדולף היטלר בראשם,
ששרפו ספרים וכתבי-קודש
יהודיים. במידה שהרבנים והרופאים
לא מעוניינים בחומר, שיח־זירוהו
לקנדה. אולם לשרוף חומר
דתי וכתבי־קודש, אפילו ש אינם
כתבי-קודש יהודיים ...אני
יהודי, ואפילו יהודי שמכיר היטב
את המסורת היהודית. אבל לא
אתן ידי לכך שבארצי יישרפו
חומר דתי של דת אהדת. אינני
מוכן להשלים עם העובדה שמשתמשים
היום בשיטות נאציות.
אבקשכם לבדוק את השמועות
הנ״ל בדבר שריפת כתבי הנוצ רים
ולהעלות את הנושא בכנסת.
אלון רוטשילד, חיפה

ועוד על שר־החוץ החדש תגובה על מיכתבו של
הקורא ג. רמו מירושלים,
על מינויו של יצחק שמיר
לתפקיד שר״החוץ (״העולם
הזה 2220

!תו־ס-ליוגריס ותו־ וגדותכריד ג׳מילי
קינאה עיוורת

ה מ תנ ה ה אידי אלי תלפסח

התמונה המדברת
לה שיג ב חנויו תהספ רי ם ה מו ב ח רו ת
הפצה ראשית: בית עלים

ב עיו ת
ול ב טי
ב חיי ה מ ין

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
טלפיו 227118 ,227117

מאת

מרדכי זידמן

הד״ר

הוצאת רשפים

בירסיום אידיאל
אגן גבירול 110 תל־אב־ב
(פינת אנטוקולטטי)

איתן עמיחי
הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.
רמת-גן. רח׳ מודיעין ,18ת.ד- 2272 .זי^•
טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 5רש׳מס׳ 21 עסק 481/75
י רו ש לי ם , 66^ 015-אי ל ת059-3012 -

השיר הזה, שזכה בפרס ראשון.
שלמה ארצי יודע, כי רק במיקרה
ביצע הוא את השיר וכי לא הוא
האיש שנקבע מראש לבצעו.
אני, ברוך ג׳מילי, גאה בשמי
ולא מוצא שום פסול במה שעשיתי
ב־ .1948 לכן אני בז לכל אותם
המתיימרים להגן על היופי שנפגם,
בתום לב ובלי כוונה. בהש־מצתי
כמלכלד קירות אני רואה
קינאה עיוורת.
אני מבסוט שנשארתי בחיים ו־ששמי
נשאר חרוט על קיר עומד
תחת שיהיה חרוט על מצבה. היכן
היה שלמה ארצי ב־ ,1948 ומה הוא
עשה למען העם והמולדת, סרט
לזימרתו י
ובקשה לי לשלמה ארצי: אנא,
חפש לד פירסומת בצורה שתגדיל
את תדמיתך מבלי לפגוע באחרים.
כייד
ג׳מילי, פתח־תקווה

אינני גורס, כמו הקורא רמז,
שדעותיו של האיש .,כפי שבוטאו
בעת המו״מ לשלום בין ישראל
ומצריים, רלוונטיות לתפקידו הנוכחי.
העולם הדיפלומאטי מלא
וגדוש בדוגמות, שבהן כיהנו אנשים
בתפקידים ממלכתיים ונקטו
במדיניות מסויימת, שעמדה בניגוד
גמור להשקפותיהם. כלום
אבא אבן היה שלם עם הקו הנקוט
על־ידי גולדה מאיר 7כלום
היה משה דייו תמים רעים עם
שרביטם עבדי!
בעיקר אין המצרים רשאים
דאשי־ד,ממשלות שבמחיצתם ותחת
להשמיע עירעור כלשהו על בחירתו
של שמיר לתפקיד שר־החוץ,

שכן אל להם להתערב בעניינים
הפנימיים שלנו.
אני מאחל לכולנו ששר־החוץ
החדש יצליח, אפי׳לו יוסיף הדבר
פופולאריות לממשלתו הכושלת
של מנחם בגין.
רפאל מלין, תל־אביב

על חזית הסירוב
המצרית
על המינשר המצרי, שקורא
להחרים את חנוב-
חות הישראלית במצריים
(״העולם הזה״ .)2219

מדכא, מדכדך ומאכזב, שאנשי
השמאל המצריים ממשיכים להעלות
גירה ולקרוא להחרמת היש ראלים.
על אלד, נאמר כבר, שלא
למדו כלום ולא שכחו כלום.
הגיע הזמן שילמדו קצת מיריבם
ושנוא־נפשם, אנוואר אל־סאדאת,
שהוכיח כי יש לו תושייה ואומץ
ליזום צעד מהפכני ולהגשימו
הלכה למעשה.
רקח פרי, באו־שבע

הקצינים והבזסת
על הידיעה במדור דף- הזמנת תשקיף, בדבר
קצינים לוועדת הפנטת,
כדי שימסרו עדות (״העולם
הזה״ .)2219

שמחתי לקרוא שהח״כים רש אים
להזמין קצינים, תחת שקצינים
יזמינו אליהם ח״כים, כפי
שקורה באותן מדינות הנשלטות
על־ידי קצינים.
אולם שימחתי מוגבלת. אם ימשיכו
השרים והח״כים לבזות איש
את רעהו בשפת רחוב ובנימוקים
זולים, עלול הדבר להסתיים ב השתלטות
של קצינים נחושים
בדעתם ,״להציל את המולדת״
מידי נבחרי-העם ולהנהיג במדינה
מישטר חזק. כבר היו דברים
מעולם.
לאה הורוביץ, חיפה

רוצים את אודטר,
על מדורה של אודטה
לגברים ! ״

דגיו
(״העולם הזה״ .)2218

יא אללה, יא אללה, כמה שמחתי
לראותה שוב. היא משגעת לי
ת׳שכל, הבחורה הזו. אני מת
עליה.
עשו לי טובה, חברים יקרים
מהעולם הזה, תנו לפחות הזדמנות
לתנות עימה אהבה אפלטונית,
לזכור אותה בפאנן ולהתגעגע לכל
גליון שבו היא משרבטת, מקש קשת
ומתזתזת לנו ת׳שכל.
דחילקום, תנו לנו אותה.

ד׳׳ר עמירם רוקח,

טורונטו, קנדה

על המוקד
קנאים קיצוניים מתכננים
להעלות באש ספרי־קודש
נוצריים.

תן טרמפ לחייל

בתוכנית הרדיו היומית בחצי
היום, ששודרה ב־ 17 במארס, נמסר׳
כי אירגון מיסיונרי בקנדה
שולח ארצה, לרבנים ולרופאים,
חומר מיסיונרי, סיפרי הברית-
החדשה וכד. לקראת חג הפסח

אודטה דנץ
״משרבטת, מקשקשת ומתזתזת״
העול ם הזה 2222

בינתיים קח 1£ץ 1ד ר

137

הסינריה שבולם אוהבים

61165מ * ס

ימי-ההולדת חודש שלכם הגיע. השמש
מאירה לכם פנים,
ומשפיעה על ידידים
וקרובים שיקיימו ל*
מענכם חגיגות ומסיבות.
החשוב מכל,
אתם עומדים לקבל
1י.׳!>1י 1י מענק כספי שיעזור
׳(*תודז 5^ 18 לכם עזרה רבה. גם
מכם נדרשת מעט סבלנות
ומתינות, כיוון שההחלטות הפזיזות
וההתנהגות הנמהרת בשבוע שעבר,
השיגה מטרה הפוכה מהרצוי, התאפקו
מעט. צפויים מסעות וטיולים מפרכים.
צפויה גם התקשרות פתע ואהבה קצרה.

להודות

7ד 7ץ ח ^ חדשים ומעניינים, אך
לא כל־כך •ציביח, זה
ו36ד^.ודד?1י״— זמן מתאים להגיע לעת־
0 0 9 3 6 9 1דה חשובה בעבודה
שבה אתם מתבלטים

לטובה לאחרונה. יוזמה ופעולה מהירה בעסקים
יוסיפו לכם סכום שאין לזלזל בו.

גם לאריות
נשארו כאן,
שעדייו ושאינם

לשם בקרוב. בגלל
§§| 1ןןןר 0
הסתכנות מיותרת וחו־

סר תשומת-לב, נגרם
לכם הפסד כספי• לעי׳ $01£62231ס
*222381
רתכם יגיע מענק כטפי
או תמיכה ממקור
סמוי. דאגו להשתמש בכסף בצורה יעילה
ולא לבזבז אותו על מתנות ראוותניות
לידידים• הימנעו מקניית סיגריות.

זן 1ץ £

ישנים והטובים. חת־ייחסו׳
לאהבה בייתי
ללילות. היחס יייציני
מדי הוא נקודת התור־ 885210₪
פה. לאותם שמשתתפים
בחידונים ובמיש־חקים
הקשורים ברדיו ובעיתונות, סיכוי
לזכות בפרסים. השבוע צפויות לכם הפתעות
בתחומים רבים היכולים להכניס
מהפכות ושינויים בחייכם. צאו לחיק הטבע.

אתם מתגעגעים לבילוי

שבגלל

השבוע תזכו לביקורים

שותפכם לעבודה זקוק בשבוע זה לעזרתכם,
רעיונותיכם הממולחיס אכן יחלצוהו
מהבוץ שבו שקע. תהיו

ברצונכם לטייל ולצאת למרחבים. אן
עניינים דחופים הקשורים להורים מעכבים ולמישפחה
אתכם. נוסף לכך איג־כם
בוטחים בממונה
עליכם בעבודה. בעתיד
יתברר לכם שאפשר

רלכם בשנה הקרובה,
או להצביע על נסיעה
לצורך השתלמות. הקפידו
להשיב בזמן, שלא
תאחרו יאת המועד.

1 1 8 8 8אהבה נחלתם אכזבה
8^ 118 8לאחרונה, אך גם זו
לטובה. האהבה העו־
>8^8£תדג>י?1ח 81 מדת בפתח יציבה ונעימה
יותר. ואם לא
תפתחו לכבודה את עקשנותכם, היא
תוכל להאריך ימים. צאו הרבה לבלות.

חאץ נייס

שבוע של מתח עבודה, קיבלתם על עצמכם
יותר מדי• אפילו אתם העקרבים,
הידועים בחריצותכם

0ך [ ז ן| 8ס

הנותר תוכלו לחנות
מבני מזל דגים אשי
גישתם, שהיא פחות 111? 5 5גו וזז ^
רצינית לחיים מאשר
שלכם, תשפיע שובבות הקליבהתייחסותם נפשכם,

לחיים, ולעבודתכם בפרט. האהבה
בינכם תפרח, ויצירות חדשות ומקוריות
תצאנה מתחת ידיכם. עיסקו בספורט.

זמן טוב להינפש מהמתח
ומשפע העבודה
שהוטלה עליכם לאחרונה.
לאותם המחפשים
אהבה, כוכב האהבה
אכן הגיע, ובאמתחתו
אהבות חדשות
ומצב חדש של
התלהבות ומתח נעים.
כמעט כולכם תמצאו
בנסיעות וטיולים, אן
קיימת סכנה מתאונות הנגרמות בשל
נמהרות וחוסר זהירות. ליבשו כחול.

צאו עצמכם שוב ב!זפ־

מ* 0ודחזהז!ז[ ! 1למקום מעניין שבו תר־חיבו
את האופקים, על־ידי
קריאה, לימוד
והשתתפות בהרצאות. האהבה מצפה לכס
במקום עבודתכם, שם מישהו שם לבו אליכם
ומחכה לאות שאכן אפשר להתחיל.

אתם רוצים לשנות מקום, לתת מעצמכם
לסביבה, לקלוט שפות חדשות ולפגוש
באנשים חדשים. חלק
מהרצונות יוגשמו בגלל
מצב הכוכבים, שהוא
לטובתכם. הכרויות חדשות
ומרשימות יביאו
לכם מצב־רוח אופטלמי,
נינוח ושליו. חבר העומד
להגיע מחוץ־
לארץ, יכניס עניין נו זז*.גו1ומ;ש=
סף לחיים. חדדו כבר
עכשיו את חוש־ההו־מור,
אתם עומדים לקבל מתנה משעשעת.

תהיו ערים לכל דבר צבעוני ומעודן.
אם יש לכס יכולת אמדותית, נצלו
תקופה^ מלאת ן זיים זו^

אין ספק שהכסף הופך אתכם בני מזל
בחודש זה. ומשום כך תתבקשו להפריש
ממנו מעט למען
קרובים הזקוקים לעזרה
והיודעים שאינכם
מסרבים. קשה לכם
לבלום את יצר הביז־בוז.
רכישות גדולות
ויקרות משאירות אתכם
שוב כשכיסיכם רי9ו
בפברואר -קים. אותם המושכים
20 בלירס
בעט סופרים יגלו, שהישגיהם
המיקצועיים
בעלייה. פרשיית אהבים תתחיל בקרוב.

^ ^ 177177^ 1מדי, ושימו לב למה
נ&ז 88181 שאתם לוקחים, שכן
אלה עלולות לגרום לסי־
£* £12313838 בוכים בשבוע זה.
וממילא מצב בריאותכם
מאד משתפר. או למה להסתבך? ׳

המרץ, היוזמה והדחף לפעילות. בהורוסקופ
אפשר להסיק על מידת המרץ
והחריצות של האדם ועל עיסוקיו לפי
המקום שבו מופיע מארס והצורה שבה
הוא משתלב, במפת הכוכבים האישית
שלו. בתלמוד מסופר על שלושה חכמים

ג זו תחודש :

טלה

כאב ואש
ואבו המין
מארס, המאדים, הוא הכוכב השולט
בבני מזל טלה. במיתולוגיה נחשב
מארס אל־המילחמה. ואכן סימלו של
הכוכב הוא מגן וכידון בשעת התקפה.
בבבל הוא נחשב אל״המוות. לכוכב
מארס ייחסו אופי מילחמתי, כנראה
בגלל ציבעו האדום של הכוכב, שעורר
באסטרולוגים הקדמונים, אסוציאציה של
דם. הביטוי ״איו לן דם״ מתכוון לומר,
אתה חסר העזה, או בשפת האסטרולוגים
״אתה חסר תכונות מרסיאליות.״ תעוזה,
אומץ, מרץ, אגרסיביות, התלהבות,
מנהיגות, שאיפה לכוח, יצרים חזקים,
תשוקות בוערות, חוסר״תלות, עצמאות
וחלוציות, כולן תכונות חיוביות שמארס
מעניק לבני מזל טלה.
אן מכיוון שאנשים מנצלים את המרץ
והכוח האקטיבי לשימושים תוקפניים,
יצר מארס לעצמו יותר ויותר אסוציאציות
שליליות כהתפרצות-היצר, שפי״
כות״דמים, חורבן, הרס, אנוכיות, אכזריות,
מילחמות, מוות, כאב, והרג —
המרץ החיוני ביישום שלילי. אדולף
היטלו /שהיה בן מזל טלה, קיבל
מתכונות שליליות אלה של מארס בשפע.
כדאי רק להזכיר לטלאים, שמקובל
לשייך את היטלר גם למזל שור,
מאחר שהוא נולד למעשה בין שני ה מזלות.

מארס
הוא כוכב הגבריות ומסמל את
האקטיביות והגבריות שבאדם וגם את
אלה שבנשים. יש לו השפעה זיכרית על
שני המינים. בביולוגיה אימצו סמל אסטרולוגי
זה, לסמל בו את מין הזכר.
ונשים שמארס מאד פעיל אצלן בהורוסקופ,
תהיינה יותר שעירות בפנים, בידיים
וברגליים.
מארס נמשך אל החוץ, לפעולה וכיבוש׳
יתכן שלמילה ״מרץ״ יש קשר
למילה מארס. כיוון שמארס מבטא את

אדולף היטדר
יישום שלילי

ניקיטה חרושצ׳וב
נעז עד השולחן

שישבו ושוחחו ביניהם. אחד אמר שכל
הנולד בסימן מאדים, ישפוך דם או יעסוק
בעבודה הקשורה בדם: שוחט, מוהל,
קצב, מנתח. רבי יהודה הנשיא
התנגד ואמר :״אני נולדתי בסימן מא דים
וידי מעולם לא שפכו דם, וגם עבודתי
אינה קשורה בדם.״ ענה לו חברו,
״אומנם ידיך לא שפכו דם, אך אתה
נשיא בית-הדין וחורץ דיני נפשות.״
הסיפור מרמז על המיקצועות שבהם
מוצאים את אותם שמושפעים מהכוכב,
שהם בדרך־כלל בני מזל טלה. המיק-
צועות: אנשי-צבא, מפקדים, מנתחים,
קצבים, שוחטים, מוהלים, רופאים, וכן
כל מיקצוע שבו נחוץ מרץ רב, אומץ-
לב, העזה, חלוציות, חידוש ומנהיגות.

מארס משפיע על אנשים למעשים אימפולסיביים,
לכן לא פלא שניקיטה
רזרוישצ׳וב, בן מזל טלה, היכה בנעלו
על השולחן בעצרת האו״ם כאשר כעס.
אין להתפלא שווינסנט ואו־גוך
הצייר, שגם הוא בן טלה, חתך את אוזנו,
ולא נרתע מאכזריות־עצמית זו.
מבחינה פיסת שולט מארס בגולגולת
— כלומר, הראש מסמל את החוזק
והחולשה של בני מזל טלה. הם משתמשים
בראשם ולא ברגשותיהם, אך ה פגיעות
גם היא באותו איזור: כאבי״ראש,
פציעות בראש. לגולגולת שייכים גם הפנים
ומה שנמצא בם. טלאים רגישים
בעיניים, ורבים מהם מרכיבים מיש-
קפיים, וכן באף, באוזניים ובעור״הפנים.
לבני-טלה רבים צלקות על פניהם, זכר
לפגיעות שנחרתו שם, בעזרתו האדיבה
של הכוכב• מארס שולט גם באבר־המין
הזיכרי, והדבר בהחלט ניכר לעין. גם
כאן השילטון הוא לטובה ולרעה, כלומר,
מסמל את החוזק והחולשה. מארס שולט
גם בתאי-הדם האדומים ובשרידים
של בני מזל טלה.
למיספרי הבתים שבהם בוחרים להם
בני-אדם לגור, נודעת חשיבות רבה. פעמים
רבות מראה מיספר הבית מה אופיו
של הבית ומה צורת החיים בו. מיספר
9נתון בשילטון מארס וכך גם המיס־פריט
9או )4 + 5 = 9( 45 או ,234
36ו־ , 27 כולם צירוף ספרות שחיבורן
אומר .9אנשים שגרים בבתים שמיס-
פרם 9אינם ישנים מספיק בגלל עבודה
מוגברת ונמרצת. בבתים כאלה גרים אנ-
שי״צבא, רופאים, מנתחים, אנשי-מיש-
טרה, מהנדסים — בעלי המיקצועות
שנקראים בלילות לעבודתם. הם חיוניים,
מלאי מרץ, אמביציה, כושר מנהיגות(
.בית ראש-הממשלה מנ ח ם בגין
נמצא ברחוב סמולנסקין )9זהו בית
שהאור דולק בו כל הלילה ותמיד חם בו
מדי, אי־אפשר לקררו וגם לא את האנשים
המתגוררים בו. אדם שקט שאינו
נתון כלל להשפעות מארס ירגיש די אומלל
בבית כזה, ולא ישן בלילות מחוסר
השקט שבית כזה מקרין אליו, ויהיה
עליו לעבור לבית מיספר 2למשל, שהוא
בשילטון הירח.

מה אתה יכול לעשות
אם יש לו כרטיס

מי שיש לו כרטיס כספומט יכול:
בכל שעות היום והלילה
למשוך מזומנים
לברר יתרה
להפקיד שיקים
לשלם תשלומים דחופים
כ־ 60 כספומטים ברחבי הארץ

1 *1יפי 1_ 3 1 , 3

שרות מ שו ת ף של בו ק לאונו • בו ק דיסקוו ט

בעק איגו ד •בעק ברק לי ס־ די סקעט -ב ^ ק ערב ישראל
פרסום וימר יעסבסוו

לפני שתספיקי להגיד 123 :
״קצ׳יק קצ׳אק״ ברא1ן
כבר קצץ, טחן.פרס,
ערבב וערבל.
מה שד את מקבלת?

נזה את יכולה לעשות עם ״קצ׳יק־קצ׳אק״בראון?

בעצם,
מה לא? את יכולה
להכין: קציצות והמבורגרים, להגיש
סלטים נפלאים מכל ירק שעולה על
דעתך ולהכין מיצים ומשקאות כיד
הדמיון הטובה עליך, זאת בעזרת
מערבל המשקאות.
את יכולה לקצוץ שקדים
לקישוט, לטחון גרגרי חומוס, להכין
גלידה, ולהגיש פשטידות. בקיצור,
את יכולה לחסוך הרבה עבודה
והרבה מאד זמן.

להב בעל 3מ הי רויו ת-כ ך את
יכולה להתאים את מהירות
הפעולה לסוג המזון איתו את
משתמשת.
תפס בטחון -רק ל״בראון״ יש
תפס בטחון השומר על בטיחות
הפעולה.
מערבל רב-עוצמה.
פורס ירקות ששסס ^ ס ־ •
התוספת האחרונה של בראון,
למענך!

איך חוסך לך ה״קצ׳יק קצ אק״
זנו!?

״קצ׳יק קצ׳אק״הוא קוצץ המזון
היחידי שעוצמת המנוע שלו היא
800 ווט.
מה זה אומר לגביך?
שכל פעולה שאת מבצעת נגמרת
מהר יותר, כלומר, חסכון בזמן יקר.

״קצ׳יק־קצ׳אק״
קוצץ הגוחן של בראו!.
אריאל•

חע 6 ₪

המובילים בטכנולוגיה ועיצוב.
מפיצים בלעדיים של מוצרי בדאון כישראל-דל־תה מוצרי איכות חשמליים בע־־מ. רח־ ה־ באייק(.כיכר המדינה) .40ת״א. טל.352385.252388 :
להשיג ברשתות השווק-שק־־ם, משביר לצדכן, כל-בו שלום. ובחנויות החשמל המובחרות.

ה עו ל ם הז ה 2222

גליון ״העולם הזה׳׳ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיו?),
היה גליון ערב פסח תשט״ו, שנקרא ״גליון היובל״ .הגליון
הקדיש 12 עמודים תחת הבותרת ״שנתון 1940״ לילידי שנתון זה,
שכונו ״ 10 האנשים החשובים כיותר כמדינה״ .מדורים אחרים
שהיו כאותו גליון, דיווחו על נבחרת כית״ר באיגרוף שתיחרה
בקפריסין׳ כסידרת תחרויות מול מתאגרפי הצבא הבריטי כאי
השכן. מדור הקולנוע המליץ על הסרטים ״חופי הכרך״ בכיכובו

של מרלון ברנדו, ו״גכעה 24 אינה עונה״ בכיכובם של היה
הררית, יצחק שילה וזלמן לביוש,

235 מורים קומוניסט 1
חיבה

אומ 1גי ממשטר את עירית

* מאיר וי ל בו ואבא קו ב נו אחים המה
״העולם ׳הזה״ *112

עיחונוח מידחמיה טלפונית
בולשת חינוכית
מפא״י לא היתר, היחידה שנדהמה מתוצאות
הבחירות להסתדרות המורים. לא פחות
מכן התרגש מישרד־החינוו־והתרבות, מגודל
מיספר המצביעים בעד רשימת ד,מיפ-
לגה הקומוניסטית. ברבים היד. ידוע, עד
לבחירות, רק על מורים בודדים שהם
חברים רשומים במק״י. ההצבעה העניקה
לרשימה הקומוניסטית 235 קולות, מיספר
שנראה גדול ומאיים, מיספרם של אלה
ששמרו בסוד את חברותם במיפלגה מחשש
מוצדק מפני פיטורים.
השבוע החל מישרד־החינוך־והתרבות בהכנות
מקיפות לפעולות בילוש רחבות
כדי לגלות את זהות המצביעים. יש להניח
שמורים מסויימים לא ימצאו עבודה במיק־צועם
בשנת הלימודים הבאה.

חיפה
כל אגש׳ חוש•
לאחר ששלום מחרז, שלום טיאנו ותו־מאס
ווינד סולקו מוועד־העובדים של
עיריית חיפה וממפא״י גם יחד,
משום שהכריזו כי טובת העובדים קודמת
לגביהם, מאשר הוראות המיפלגה — קראו
יושב־ראש מועצת פועלי חיפה, יוסף
אלמוגי ומזכיר הסתדרות הפקידם, אברהם
כהנא, לאסיפה דחופה של תא הפקידים
המפא״יי בעירייה כדי ללכד את השורות
מחדש. מ־ 340 חברי התא הוזמנו רק
,200 שנבחרו בקפדנות, כדי למנוע את
השתתפותם של תומכי המורדים *.

ד״ר פרידריך רייכנשטיין, בעל היומון
ידיעות היום, המופיע בשפה הגרמנית,
היה בטוח כי שביתת עובדיו, שאת שכרם
סירב להעלות, לא תפגע בו ביותר. את
עיתונו, המבוסס ברובו על תרגומים, אמר
להוציא לאור לפי שעה בכוחות עצמו.
אך עובדיו, שלמדו משהו על שיטות
ניהול שביתה מחבריהם העיתונאים בלונדון,
הפרו את ביצועו של רעיון זה: מיד
לאחר הכרזת השביתה נחסם הקו הטלפוני
היחיד של ידיעות היום על־ידי עיתונאים
מכל המערכות ששאלו ללא הרף :
״מה שלומך?״ ,מנעו על־ידי כד את אספקת
הידיעות למערכת המושבתת.
בחצות הלילה נכנע רייכנשטיין, והודיע
לכל את הסכמתו להיכנס למשא־ומתן עם
העובדים.
אסוחת שרב בנ׳וכתש
אורי פינקרפלד, חבר הנהגת השומר-
הצעיר * ,תיכנן את המסע באופן מדוקדק,
כפי שהיה רגיל בפלמ״ח 230 ,אנשיו,
בני 16 עד ,18 הגיעו במכוניות למיפעל
הפוספטים, שם נפסק כביש האספלט ומתחילה
דרך העפר המובילה למעלה־עקרבים.
הקבוצה לא ניצלה דרך רגילה זו, וביקשה
לחדור לעומק הנוף המקסים, כאלפי
בני-נוער אחרים שטילו אותה שעה בנגב,
כמו בכל שנה בעונת הפסח.
הם ירדו לוואדי פוקרה דרך נאקב אל*
כיוס משמש פינקרפלד, מזכיר הקיבוץ
הארצי.

תאריך 6.4.1955 :
יאהוד (הנקרא כך בפי הערבים מפני שבעדו
פרץ הפלמ״ח בטיוליו לערבה) מול
ההר החלק, בעל הפיסגה החלקלקה המייו־חדת
במינה* .משם רצו להמשיך בדרכם
דרך המכתש הקטן לכביש סדום, מקום
שבו חיכו המכוניות לבואם.
כושר קרכי א׳• בעין פוקרה, מעיין
בין הסלעים, נחו הצעירים בצל הצאלים
היפים, מילאו את מימיותיהם, המשיכו
בדרך לאחד המקומות היפים ביותר בערבה:
המכתש הקטן. אולם עוד לפני
שהספיקו להזין את עיניהם בקירות הססגוניים
היורדים בזווית תלולה אל תחתית
המכתש, לבשו השמיים צבע אפרפר. אורי
פינקרפלד ידע: השרב תקף. על האנשים
לפרוץ מייד מתוך המכתש הסגור והמחניק•
אחרי התייעבות קצרה הוחלט: לפ רוץ
לכביש סדום בדרך הקצרה ביותר —
דרך הצוקים. היתה זאת החלטה נכונה.
היא לא נראתה כך לעיתונאים שליד
שולחנות״הכתיבה, שלא השתתפו מעולם
במסע נגבי, ואינם יודעים מה חייבים
להיות שיקוליו של מפקד־מסע שעה ש־השרב
הנורא מצליף על ראשי אנשיו.
הם ידעו רק את ההמשך** :הבנות כשלו
בעלייה, הנערים עזרו לשאת את תר-
מיליהן.
אחד מהם שחזר פעמיים על מיבצע
זה היה דויד אייזנברג ( )17 בן שרברב
תל־אביבי, שיצא לפני המסע לעבוד בקיבוץ
כדי להרוויח את 25 הל״י שהיו
דרושות לצידה. היה זה מסעו האחרון לפני
היכנסו לנח״ל, אחרי שכבר עבר את
הבדיקות הרפואיות ונמצא בעל כושר
קרבי א׳.
דויד, צעיר חסון ( 80ק״ג) וגבוה (1.80
מ׳) שרצה להיות מהנדס בקיבוץ, צנח אר-
* הנקרא לרוב בטעות ״הור ההר״.
** באותם שנים נהגה מערכת העולם
הזה לשגר את אנשיה לטיולים בנגב,
למטרות סיקור. ובמקביל לאסון זה שהתרחש
בטיול, השומר הצעיר׳ למכתשים,
השתתף עורך השבועון, אורי אבנרי בטיול
ה־ 1200 של הגדנ״ע בשביל הנחש.

אולם ה־ 140 שלא הוזמנו באו׳ בכל
זאת, ובתוכם גם חברי־הוועד־לשעבר, שלא
הכירו בסילוקם. הניסיון למנוע בכוח, בעזרת
חיל־מחץ של הפועלים הסאלוניקאים
מהנמל, את כניסתם למועדון המיפלגה,
מקום כינוס התא, לא הצליח. עם זאת
לא יכול אברהם כהנא להשלים עם כך,
ששלום מחרז ישא נאום שמחוץ־לסדר-
היום בפני משתתפי הכנס — הוא התנפל
עליו והתחיל להכותו, דבר שגרר אחריו
את מחאותיהם הפעילות של רוב
המשתתפים.
החי מחיר התיאבון
בירושלים, אחרי שבעל־מיסעדה פנה ל-
בית־הדין המחוזי בבקשה לאסור על אחד
מלקוחותיו הקבועים את הכניסה למיסעדה,
בטענה שאכילתו של הנתבע מעוררת בחילה
אצל סועדים אחרים (״הוא שותה מים
מבקבוק במישרין ומשמיע אנחות הנאה
לאחר השתייה!״) הוציא בית־הדין צד
ביניים לפיו ישלם בינתיים בעל־המיסעדה
ללקוח־הטרדן 350 פרוטות ליום, כהפרש
במחיר הארוחה בין מיסעדתו למיסעדה
אחרת.

קולקטיביות דעיוגית
בתל-אביב התפאר ביטאון המיזרחי
הצופה, כי לא רק בישראל התנגדו אנשי-
הדת להצגת הסרט הגלימה, המתאר את
חיי ישו: התנגדות דומה התעוררה, לדברי
העיתון, גם בין חכמי הדת המוסלמית
בירדן.

אנשים
• שר־האוצר לוי אשכול, במאמר
פולמוס בהדור :״השומר הצעיר היה
במשך כמה שנים במצבו של אותו רבי,
שמצד זה שבת ומצד זה שבת — והוא
נוסע באמצע.״
• הסופר ש״י עגנץ אמר בראיון
שהתפרסם עימו בג׳ואיש כרוניקל הלונדוני
:״בעצם הכנסתה של הדת לתוך
מיסגרת של התארגנות פוליטית כבר יש
משום הודאה כי משהו אינו כשורה עם
הדת.״
6 ,למיבצע חיוני גויים השבוע גם
ראש עיריית רמת־גן אברהם קריניצי :
הוא הסכים לשמש סנדק לבנו של תושב
מעברת רמת־גן, יוסף סעדה, שהתפרץ
למישרדו והודיע לו כי :״איש בעל זקן
לבן וארוך״ נגלה אליו בחלומו, ובישר
לו כי רק ראש־העיר הוא המיועד לתפקיד

כישלון חדש זה הסתיים בנסיגה —
אברהם כהנא סבר כי משנה מקום משנה
מזל, והעביר את האסיפה לביתנו — אולם
ההסתדרות שממול המועדון. אבל את
הכביש חצו יחד עם עסקני מפא״י הנסוגים,
רק 30 מכל אנשי אבא חושי. השאר
החליטו להעז להישאר, להפגין בכך
תמיכה אילמת (ומסוכנת) במורדים. נראה
היה, שהסדק בחומת השילטון הבלתי-
מעורער של מפא״י בחיפה מתרחב והולד
— בעזרתה הפעילה של מפא״י.
* פרשה זו היתה אות לראשית תהליך
חשיפת השחיתויות בעיריית חיפה, בסיד־רה
חושיסתאן שפורסמה בשבועון לפני 25
שנה, במשך קרוב לשנה.

צד, באופן פיתאומי. חבריו חשבו שהתעלף.
יונת דואר שנשלחה לבאר־שבע להזעיק
עזרה, נטרפה על-ידי עייט לעיני המטיילים
הנדהמים. במקומה עלו על הצוק
שני סיירים, שהזעיקו עזרה מסדום ומבאר־שבע.
העזרה
הי,תה מיותרת: אחרי ארבע
שעות של חוסר־הכרה נפח דויד אייזנ-
ברג את נשמתו.

שגויר ארה־ ב מחזו אחו מצויים מ׳י״ג

במצריים, הגרי ביירוד, הופיע לנשף־מסיכות, לבוש כשייח׳ ערבי. אשתו התחפשה להודית.

• 1פחות נעים היה גורלו של ח״כ
מק״י הקודר, אחיו של הסופר אכא
ל,ומר, מאיר וילנר, שנידון השבוע
על־ידי בית־הדין המחוזי שבירושלים לפינוי
דירתו התל-אביבית, והגיש מייד עיר-
עור על פסק־הדין.
<• אותו זמן היה אחיו של וילנר עסוק
מעבר לים. הסופר אכא (פנים אל פנים)
הומר נסע לארגנטינה לחנוך מוסד לזכר
מרדכי אנילביץ, מנהיג מרד גיטו
וארשה.

לחופש
נולדתי!

הזמנים השתנו.
איזו נערה היתה מעלה בדעתה לעשות פעם מה שאני עושה בימי המחזור החודשי שלי?
אני רוכבת, שוחה ורוקדת בחופשיות וללא דאגה. הכל בזכות טמפון או־בה, המומלץ
גדלים, כשלש
לכל נערה צעירה החל ממחזורה הראשון, לאו־בה שלושה
צ למרבית הנשים
דרגות ספיגה: מיני ־ לבתולה ולנערה המתבגרת, נורמל
הספיגה הטוב
ואקסטרה לנשים עם דימום רב. או־בה בעל כושר
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום וריח. או־בה 8 8 8ן ^ 8 8 1 3קטן וקל
דחיפה קלה

להחדירו. או־בה אינו זקוק למוליכים:
גדולתו של
והוא בפנים. בלתי מורגש ונעלם מעיני כל.
הקטן של

38^ 9 8
או־בה בקטנותו• אני נושאת אותר בכיס

הג׳ינס או בארנק הכסף שלי.
נסי את או־בה

אי 1טוב ממנר־

לב׳ ענת עזנמון
או־בה מ חי ההסברה
ת.ד ,2115 .חיפה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
3טמפונים בנרתיק

כתובת

הטמפון הקטן
שכבש את העולם

משתמשת בטמפונים
לא משתמשת בטמפונים

3ר ח ־ ה מ 1ע צ 1ח :
העיתונות הישראלית לא נטתה, בדרך כלל, לקבל את
הניתוח של הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן, שפורסם
במדור זה (העולם הזה .)2210 למומחים הישראלים היה
קשה לעכל את ההשקפה שברית־המועצות רצתה לבלום
מגמות שמאלניות בממשלתו של חפיז־אללה אמין, ולהקים
ממשלה שמרנית יותר במקומה. רובם ראו בפלישה נסיון
לקדם את האידיאולוגיה הקומוניסטית מול ״האיסלאם״.
עם הפלישה היו המומחים שרויים במבוכה של ממש.
אחרי שהתריעו במשך חודשים ארוכים נגד סכנת האיסלאם
ונגד הברית השטנית בין שליט לוב, מועמר קאד׳אפי,
לבין נשיא פקיסתאן, זיא אל־חאק, התחילו לתמוך בג׳יהאד
המוסלמי נגד ברית־המועצות. הרעיון האבסורדי שמילחמה
קרה ושבירת הדטאנט יאפשרו לישראל לשמור על יותר
שטחים המשיך לכוון ולהדריך כל ניתוח וכל מסקנה.
עתה מודים הסובייטים בגלוי בכוונות השמרניות, שהסתתרו
מאחרי מדיניותם כלפי אפגניסתאן. הביטאון
הסובייטי ליחסים בינלאומיים, ניו טיימס, היוצא במוסקבה,
פירסם החודש סידרודמאמרים, הקוראת למדיניות מהפכנית
מתונה בארצות המתפתחות.
מחבר המאמר, יבגני אבראטסומוב, מגנה את המהפכנים
הראדיקליים בנוסח חפיז־אללה אמין המנוח, המאמינים
שניתן לשנות את פני החברה בכוח הנשק. האינטלקטואל

סוי ם חסן
הסובייטי קורא לשינויים חברתיים הדרגתיים בעולם
השלישי, לשמירה על עקרונות דמוקראטיים, ולתיכנון
כלכלי מדוקדק.
מתון ד״חנוכי״ .כשהסובייטים מדברים על דמוקרטיה,
בהקשר האפגאני, למשל, אין הם מתכוונים
למישטר רב־מיפלגתי, להצבעות חופשיות או לחופש־דיבור
מלא. אך לדעתם יש להתחשב בשאיפות של שכבות
רחבות באוכלוסיה, באינטרסים של קבוצות חברתיות,
לכבד נוהגים מסורתיים. המאבק בדת חייב להיות מתון
ו״חינוכי״ .אסור להרגיז את האוכלוסיה, אלא לבנות את
הסוציאליזם מהאבנים והמלט הנמצאים בשטח.
הניו טיימס המוסקבאי יוצא בתקיפות נגד דיקטטורה
שרירותית בנוסח חפיז־אללה אמין, שניסה לשבור בבת
אחת את המיבנה השבטי, את חוקי המוהר ואת אפליית
האשה. העיתון מגנה גם את אידי אמין, שהרס את הריקמה
הכלכלית והחברתית של אוגנדה. מנהיגיה הנוכחיים של
אפגניסתאן (שהועלו לשילטון על־ידי הצבא הסובייטי),
הם, לדברי אבראטסומוב, מציאותיים יותר. בבראק קאר־מאל
וחבריו מודעים לעובדה שרוב תושבי ארצם הם
אנאלפביתים ונטולי מודעות מודרנית. האפגאנים אינם
מוכנים לחברה סוציאליסטית, קארמאל מכיר בסכנות של
פיתוח מואץ יתר על המידה. אלה הם דברים ברורים
ומפורשים. בניגוד לפיטפוטים על הסכנה הסובייטית
שרויים עתה מנהיגי ברית־המועצות בעמדת התגוננות
והתחפרות בזירה הבינלאומית. הם !נמצאים במצוקה ב־מרכז־אסיה,
מסוייטים מהברית המתהדקת בין סין לארצות־הברית
ומתהליכים והתבאויות אנטי־רוסיות (לא בדיוק
אותו דבר כמו אנטי־סובייטיות) ברומניה, בהונגריה ובפולין.
ברית־ד,מועצות היא עתה מעצמה בנסיגת־מה,
ומטבע הדברים שתינקוט במדיניות שמרנית. תפקידה
בקידום הסוציאליזם בעולם מצטמצם. לפעמים דומה שהרוסים
זקוקים עתה לקובה יותר מאשר קובה לזקוקה להם.
מכאן החיזור הסובייטי הנלהב אחרי מדינות השוק האי רופי,
ובעיקר צרפת וגרמניה. בהקשר זה נשמעים הסיפורים
על פלישה סובייטית אפשרית ליוגוסלאביה כמטר
פשים. אפשרות כזו לא עומדת בתקופה הקרובה על סדר
היום.
לניצים במערב, לחברות העל־לאומיות ד,משגשגות
על חשבון הארצות המתפתחות, יש עניין לנפח את המיתום
של הסכנה הסובייטית. הישראלים, כרגיל, קופצים
בחדווה רבה על עגלת הימין הקיצוני. הם סבורים שהת-
מוטטות הדטאנט תסייע להם להתנחל בחברון, ממש כשם
שעמיתיהם הדרום־אפריקאיים מאמינים שהמילחמה הקרה
תעזור להם להמשיך ולקיים את האפרטהייד.
חלק מאשליות אלה הופרכו בזימבאבווה.

ה עו ל, ה 1סוג

רוב העם בישראל עדיין מאמין במיתוסים על הענק
הסובייטי המאיים. האוריינטציה הבינלאומית, ממש כמו
המדיניות המרחבית הישראלית, בנוייה על סברות־כרס
והנחות-יסוד בלתי-מציאותיות, חלקן מוטעות וחלקן שיק-
ריות במתכוון.

סץ: הצרחות
חד שו ת של
!.״מ, קאו־טד
נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, אינו נהנה מיוקרה
מרקיעת שחקים. הוא נחשב, בדרך כלל, למנהיג די עלוב
של ארצו. העובדה שלא הצליח לסיים את פרשת בני הערובה
באיראן במעשה להטים נוסח אנטבה(שגם הוא היה עלול
להסתיים באסון מחריד) ,חשפה אותו לביקורת קשה
בארצו ובעולם. תדמיתו של קארטר סובלת מהמיתוס ש-
ארצות־הברית נמצאת בנסיגה כמעצמת־על. כישלונותיו
האחרונים בבחירות המוקדמות בניו־יורק ובקונטיקט נובעים
מתדמית זו.
דיווח סדיר ושוטף. אך האמת שונה, כמובן, לחלוטין.
ארצות־הברית של קארטר הולכת מחיל אל חיל
בזירה הבינלאומית. שליטתה באמריקה־הלאטינית לא
נתערערה, חרף נסיונות ההתנגדות של המחתרות העממיות.
קרן המטבע הבינלאומית, בניצוחו של שר־ההגנד, האמריקאי
לשעבר, רוברט מקנאמרה, ממשיכה לחלוש על הכלכלה
ברוב ארצות העולם השלישי. החברות העל-לאומיות

מנהיג־ קובה קאסטרו
נכס לסובייטים

הנשיא קארטד
הצלחות בפקין, לא בניו־יורק

השאה

חו ש ש

מקורות מערב־אירופיים, בעיקר גרמניים, הפיצו
השבוע את הידיעה שהשאר, האיראני המודח, מוחמד
ריזה פהלווי, חושש שהסי-איי-אי החליט לחסלו. הידיד
ובן־הברית לשעבר הפך לנטל עצום. פשעי השאה הפכו
עתה נושא לגיטימי לדיון בכל רחבי ארצות־הברית.
דעת־הקהל לא תקבל, מטעמי יוקרה, את הסגרת השאה
לחומייני. אבל לדברי הגרמנים יוכל חיסולו של השאה
בידי סוכנים חשאיים אמריקאיים לסיים בהצלחה את
פרשת בני־הערובה באיראן. משקיפים מעמיקים יותר
סבורים, שהמימשל האיראני הנוכחי אף בשל להצטרפות
למערך האנטי־סובייטי בדרום־מערב אסיה.
האיראנים לא ישתלבו לפי שעה בברית גלוייה עם
ארצות־הברית, אלא יהדקו את היחסים עם פקיסתאן
ועם סין, כשר,אמריקאים מושכים בחוטים מאחרי
הקלעים.
מסעו של השאה למצרים סיבך מאד את המצב.
השאה שרוי עתה בפארנוייה מוחלטת .״זה מיקרה

פועלות בחופשיות באסיה, באפריקה ובדרום־אמריקה.
מאות מיליוני עניים מרודים ממשיכים לעמול ולהזיע למען
שיגשוג הכלכלה האמריקאית. אך הישגו העיקרי של
קארטר הוא רתימת סין למערך הגלובאלי האמריקאי. שיתוף
הפעולה בין סין לארצות־הברית חרג כבר מזמן מחילופי
מישלחות ומישחקי טנים־שולחן. הסינים משולבים היטב
בכל המערכים האנטי־סובייטים, ומתאימים את מדיניותם
בכל השטחים לתכתיבים של ג׳ימי קארטר.
השבוע נקטה ממשלת סין בשני צעדים, שלא היו
מביישים שום חברת נאט״ו מהשורה. סין הודיעה על
הצטרפותה לקרן המטבע הבינלאומית ולבנק העולמי.
באמצע אפריל יגיע לפקין נשיא הבנק, רוברט מקנאמרה
בכבודו ובעצמו, כדי לחתום על ההסכם עם הסינים. סין
הודיעה שהיא תעמוד בכל דרישות הקרן, כולל דיווח
סדיר ושוטף על הכלכלה הסינית. בכך רתמה עצמה
המעצמה הסוציאליסטית לגוף המסמל יותר מכל אירגון
אחר את השיטה ד,רכושנית העולמית.
במקביל הציעה סין לשליט תאילנד, גנרל פראם טינ-
סולאנון, דלק זול תמורת הידוק הברית הצבאית בין סין
לתאילנד נגד וייאט־נאם. העובדה שטינסולאנון הוא לאומן
ימני, שידיו מוכתמות בדם קומוניסטים וסוציאליסטים
רבים, אינה מפריעה כלל לשליטי פקין.
ברור שצעדים אלה של סין מבטאים הצלחה עצומה
לג׳ימי קארטר ולמדיניות האמריקאית בכלל.

מפני

ה ־ *01

מיוחד של פארנוייד״״ התלוצץ השבוע איש־ביטחון
ישראלי ,״נדמה לו שכולם מבקשים לחסלו, והוא
צודק !״
יש לקוות שהפעם לא תסתבך ישראל במגע כלשהו
עם השאה, שהפך, ובצדק, למצורע בינלאומי. וזאת
חרף העובדה ששר־ד,בריאות, אליעזר שוסטק, כבר
הספיק לקפוץ עם הצעות מדיציניות מעוררת דאגה.
הממשלה הזו מסוגלת לכל.

אין להתחמק מהאמת. לא רק ״זקנות יהודיות בפלורידה״
הצביעו בעד הסנאטור טד קנדי (העולם
הזה ,)2221 ההצבעה בניו־יורק מהווה הצלחה למימסד
היהודי הרישמי ואין שום הצדקה שלא להכיר בעובדה
זו. יש להניח שג׳ימי קארטר יצליח, בכל זאת, להיבחר.
אך גיוסו של הקול היהודי נגד אינטרס השלום יעלה
לכל תושבי ישראל ביוקר רב.

חיים ברעם

אף יצתיח טלויזיות

לא יבולה
להצהיר הצהרות כאלה
ר אנק היא בין ה ש תי יםהיחידותב עו לםה מיי צרותומפ עי לותמערכות של תקשורתלווינית
( קליטהו שידור).
ר אנק מ פ עי להמער כו תבקרה, פי קוחוהתראהבמנהרותהבינלאומיותהגדולותב עו ל ם.
ראנק מיי צרת ציו דמתוחכם ביו תרלחד רי בקרהב או ל פ ני הטלויזיההגדו לי ם ב עו ל ם: א נ. בי. סי ; בי. בי. סי ;
סי. בי. א ס ; א ו. א ר. ט ה. א פ.
ר אנק היאהרא שו נ ה שיי שמהאתטכניקתק רני ה לייז רלהשגתרמתצ לי לגבוהה ביו תרברמקולים.
ראנק גםסיפקה ציו דמחקרלחב רו ת כ מו מרצדס ־ בנ ץ, רולס רוי ס, טויוטהופיאט.
לר אגק י ש או ל פ ני קולנועוטל וי זיה, בהםצולמוסר טי מופתר בי םוסדרותטלויזיה פו פו ל ריו ת (זו כ רי םאת.
ס ר טי ה אי שעם הגונג
ראנק מיי צרתעד שו ת צי לו םטלויזיהמיוחדות, שכלאולפןהמכבדאתעצ מו לאי כו לבלע די הן.
ר אנק פיתחהאתהמערכתהיחידהב עו לםהמאפשרתהעברהמסרטי וי די אולסר טי פי ל ם.
ר אנק הי אהרא שונ ה ש פי תחה ויי צרהטלויזייתתק שו רתבשםטלטקס, באמצעותה ני תן, ב ל חי צתכפ תו ר,
להתחברלמר כז אי נפורמציהולקבלבכל רגע מי ד ע על מז ג ה אוי ר, מצבה בו רסה, ח ד שו תאחרונותו כו׳.
כל הי ד ע הז ה מו שקעבטלוי זי ותהצבעו ני ו ת של ר אנ ק, כ די שאתהתהנהמרמתהתחכוםהגבוהה.

ולמכור במחירים כאלה:
ועתה — תוכל לרכוש טלויזיה צבעונית ״ראנק״ בהנחות ניכרות, כמבצע ״ההנאה הכפולה״:

הצבעים הטבעיים
של ראנק ב תנ אי ם המיוחדים
של אלק טר ה.
לבחירתך שני מסלולים:
הנחה ניכרת על כל
קניה במזומן או תנאי־תשלום
מיוחדים ונוחים. וגם כאן תקבל
הנחה.
במסגרת ״ההנאה הכפולה״ יבוא
איש אלקטרה לביתך ויתן לך
הסבר מפורט על הטלויזיה
המתוחכמת של ״ראנק׳ /וכיצד
להנות ממנה שנים על גבי שנים.
המבצע ייערך בין התאריכים
8.4.80—14.3.80 או עד לגמר
המשלוח הקיים (במשלוחים
הבאים יעלו המחירים!).
שירות נאמן שעמד במבחן.

) 11 שי ם ב שו ס

דוארד טור:
צחוק שד?וזולת
3וו;ץ דמעוכת
!ובחירות
נשיא ארצות־הברית לשעבר,
ג׳ראלד פורר, הרביץ חיוך
משגע נוכח להקת הצלמים
שעטה עליו, כשחיבק את הזמרת
הנערצה, שחומת־העור,
פרל ביילי.
היה זה כאשר כולם סברו
כי ג׳ראלד פורר עומד לרוץ
לנשיאות בתמיכתו של הנרי
קיסינג׳ר. פורר תקף את קאר-
טר נמרצות, בטענו כי אמריקה
נמצאת בבוץ וכי קארטר
צועק הצילו, אחרי שהוא מצליח
לבשל דייסות שאינו מסוגל
לבלוע בעצמו . .אך מסתבר
שפורד צעק וברח — הוא
אינו מוכן להסתכן בתבוסה
נוספת, ועל כן לא יציג את
מועמדותו.

ג ״;חי בוש: ירחמו

יבוא 1111117

עבור ג׳ורג׳ בוש, מי שהיה טייס במילחמת־העולם השנייה,
מהווה מערכת הבהירות האמריקאית תרגיל כמעט אירובטי. ההבדלים
בין ההצלחות והכישלונות שלו במדינות השונות של ארצות־הברית
קיצוניים ותלולים. לאחר שהובס נמרצות בפלורידה על־ידי רונאלד
ריגו, חזר במלוא אונו וניצח בקונאטיקט. הנמר המצוייר של
מועדון מיפרץ הנמר בא לעזרה, אם כי קצת באיחור.

הנסיכה מאתוט :
בעד עצמו־ הניתוח
חולל נראים
אחרי גל השמועות ״ניתחה
או לא ניתחה,״ באו הצילומים
והוכיחו :״לא רק ש־ניתחה,
אלא גם הצליחה.״
מדובר בנסיכה מארגרט החוגגת
את יום הולדתה החמישים
בחודש אוגוסט השנה, כ-
שמראה חדש לפניה. תווי הפנים
המובהקים שלה לא השתנו,
אך לעומת זאת נעלמו
הקמטים כלא היו, ופניה כמו
התמלאו אור. הסימן היחידי
שנותר מניתוח למתיחת־פנים,
שעשתה במירפאה פלאסטית
לונדונית, הוא קו דק בדומה
לקו של עיפרון איפור מתחת
לסנטרה. הרופאים בלונדון קלי־ניק
מתעקשים 1להכחיש כי הניתוח
שעברה הנסיכה היה ניתוח
למתיחת עור־הפנים, אבל
התמונות מדברות בעד עצמן
ולא קשה לקבוע מי מהן צול מה
״לפני״ ומי ״אחרי״ .על כל
פנים, אם יש מי שמתלבטת
לפני ניתוח, התמונות הללו
עשויות לשמש כעידוד בכיות
אחד.
הסולם הזה 2222

רוזאלין האוסר: לשמור על הכדור
קבוצת להטוטני הכדורסל המהוללת, הארלם גלוב טרורטרס,
ערכה מישחק מייוחד בביודהלבן, שהכנסותיו הוקדשו לקרן מייו־חדת
לקשישים בדימוס. רעיית הנשיא, שנרתמר, בכל מאודה למסע
הבחירות של בעלה, ניצלה הזדמנות זו כדי לערוך סידרת צילומי-
פירסומת עם כוכבי הקבוצה. כשניסתה לקלוט בידיה את הכדור
חמק זה וברח, וכך יכלה ללמוד רמז ברור: גם כשהכדור נמצא
בידיך, אתה עלול לאבדו אם לא תדע לשמור עליו כהלכה.

האול לאגופלד., :כמה נפלא לא לחשוב על מיסחר!״
האופנאי הפריסאי הידוע בהופעותיו המדהימות, המתלבש באופן תיאטרלי, מודגש בכל פעם שהוא
יוצא מביתו, הוזמן לתכנן תילבושות עבור הבורג תיאטר הווינאי הידוע. לאגרפלד הגאה התרוצץ בין
74 הדגמים שתיכנן, כשאינו יודע בעצמו מה היא התילבושת החביבה עליו ביותר. כשהוא עצמו נושא
תיסרוקת של ״קוקו״ נשי על עורפו ומשום כך מאשימים אותו בכך שיעשה הכל כדי למכור את
עצמו, הצהיר :״כמה נפלא לעבוד עבור התיאטרון ולא למען השוק. כמה נפלא כשלא צריך לחשוב
על מיסחר.״ אך מבלי לחשוב על מיסחר משתכר לאגרפלד עבור תיכנון התילבושות לתיאטרון הווינאי:
20 אלף מארק.

דין נדדור: הבן,
הכלה!ודרושה
לא קשה לזהות מי הוא בנה
של ליז טיילור: עיניו של
כריסטופר ווילדינג זהות ממש
לעיני אמו. אשר לכלה, היא
תישאר בחזקת ארושה למשך
ארבע שנים. הסיבה: איילין
גטי שהיא נכדתו של המיליארדר
ז׳אן פול גטי, הכלה,
אסור להינשא לפי צוואת הסבא
וכר. בטרם ימלאו לה 24
שנים, הנכדה החליטה שההיגיון
חייב לנצח, ובמסיבת אירושין
שערכו בהוליווד הודיעו
שהחתונה יכולה לחכות.
בתמונה למעלה: ליז עם
כריסטופר ואחיו לפני 18
שנים.

העו ל ם הזה 2222

פוסיס קמבאטה: השתקנית נעלת הקרחת
השחקנית ההודית היפהפיה פרסים קמבאטה נאלצה לשלם מחיר
כבר כדי להופיע בסירטו של רוברט וויז מסע בין כוסבים. הבמאי
(בתמונה העליונה) דרש ממעצב התיסרוקות שלו לגלח כליל את
ראשה של השחקנית. בשעת הגילוח לא יכלה פרסים לעצור את
דימעותיה (בתמונה האמצעית) ,אבל היא בעצמה הודתה כי התוצאה
היתה כדאית. הקרחת (בתמונה התחתונה) הבליטה את פניה
החטובים, ויתרה מזאת, לדבריה :״הצמיחה לי שיער בריא יותר״.

מיקי חני: בניו ,60 רוקד, מנגו ומתנו
אחד הבדרנים שהפכו תופעה, על בימת המחזמר בברודווי הוא מיקי רוני. מזה חצי שנה, בכל
ערב, עולה המסך על הצגת שוגר בייביס׳ (תינוקת של סוכר, בתירגום מילולי) ,מחזמר בסיגנון
הבורלסקה הססגונית, ואז, במשך שעתיים, מקפץ מיקי, בן הכמעט ,60 כאילו היה נער, רוקד, מזמר
ומחזר אחר יפהפיות העשויות להיות נכדותיו (אחת מהן נראית בחברתו בתמונה) .מה שמר על
נעוריו י אולי נישואיו הרבים? מיקי נשוי בפעם השמינית, כשבפעם הראשונה עשה זאת בגיל 21 עם
אווה גארדנר. מכל נישואיו יש לו 10 ילדים. רעייתו השמינית, הזמרת ג׳אנים ׳צ׳מברליין נישאה לו
לפני שנתיים אחרי לבטים רבים :״על פי נישואיו הרבים חשבתי שהוא דומה לכחול־הזקן, אבל קראתי
את סיפרו; איך להיות מאושרים בנישואין, והחלטתי לנסות.״
העולם הזה 2222

מערבת עריאו מעולה
עם הגלאי האוטומטי 88ק4

£0810 מו־8651£

רדיו־

בטל חלינוה מצוינת.
ט״פ קסטות דק סטריאופוני
טס הגלאי האוטומטי 88ק*.
פטיפון משוכלל.
זוג רמקולים .2->0*¥

שרפ. ענק ה ^ ק ט חר ק ה מיבן

העו ל ם הז ה 2222

המקום ש אל !,ה 1ל ך שר־הדתות לבד!
מיה! הנויקי־מאוס שיהיה שר־ביטחון
8בשבוע האחרון של מו שב
הכנסת הופיעה חברת־ה-
כנסת ;אסתר היליץ ורצתה
לשבת במקומה — אך גילתה
כי שמה הוסר ממנו. במקומו
הודבק עליו שמו של הח״כ הח דש,
יהודה חשאי, שנכנס
לכנסת עם פטירתו של יגאל
אלץ הרליץ הלכה לאורך
השורות וחיפשה את מקומה.
לתדהמתה גילתה כי איו לה

ציב נראה שר־הפנים, הד״ר
יוסף כורג, כשהוא תופס ב חגורת
מכנסיו ויוצא מאולם
המליאה. מזכירת הליכוד יר־דגה
מדר, רדפה אחריו והת חילה
לצעוק :״דוקטור בורג,
לאן אתה הולך, יש הצבעה!״
בורג המשיך בדרכו כאילו לא
שמע, עד שהגיע לדלת חדרי
השירותים, שם נעצר ואמר לירדנה
:״עד כאן, גברתי, מ
יוסף
בורג

לא ניתן היה לראותו. התברר
לו כי הארץ בולטת במיוחד
בין גרמי השמים בצבעי הב־חול-לבן
העזים שלה. דיוק
הסביר שהכחול הוא צבעי ה ימים
והלבן — העננים.
8בערב ראיונות לנוער,
הראשון מסוגו בארץ, קיבל
המראיין, איתן דנציג, את
פני המרואיין, ח״כ אהוד
אולמרט, כשבידיו אקדח ה
שר־הפנים
ויושב־ראש המישלחת הישראלית לשיחות האוטונומיה,
צולם השבוע באירועים שונים בפוזות המהוות
פראפרזה צילומית על שלושת הקופים :״לא רואה, לא שומע, לא מדבר.״ בתמונה
הראשונה, שצולמה בחדר האישים החשובים בנמל״התעופה בן־גוריוו, בעת שבורג קיבל
מקום. הסיבה: יש ויכוח על
מיקום הסיעות באולם, ובינ תיים
הוקפאו כל השינויים. גם
מסירת מקומה של הרליץ לח־שאי
היתה תוצאה של טעות.
אולם הרליץ זעמה, שיגרה ל-
יו״ר סיעתה, משה שחל,
מיכתב רשמי נזעם, ובו הודי עה
לו שאם לא יוחזר שמה
למקומה לאלתר, תקרא למדי דת
הסניף התל-אביבי של מים-
לגת־העבודה. רק סיום המו שב
הציל, זמנית, את שחל.
81 בישיבה האחרונה של
ועדת־הכספים של הכנסת, כ שהועלה
נושא הפיצויים למ-
פוני ימית, הציע חבר־הכנסת
אברהם מלמד כי כספי ה פיצויים
ילקחו מכספי מימון
המפלגות. הוא תירץ זאת ב כך,
שכל המפלגות אשמות ב מצב
שנוצר .״אלה שהעלו את
ימית על המפה ישלמו עבור
הורדתה.״
׳ 8מלמד אימץ לו נוהג
קבוע, בכל פעם שמועלה ב־וועדת־הכספים
נושא הכספים
להתנחלויות דורש ח״כ סיעת
למפנה במפד״ל, כי מכספי ה התנחלות
המוצעת ילקח כסף
למפוני ימית.
81 עיתונאית
זליגגר, בתו של
ואיש יחסי-הציבור עזריה
רפפורט, התעקשה ללדת את
בתה הבכורה רוני, בבית-
החולים שעל הר־הצופים בירושלים.
טלי, התל־אביבית,
החליטה :״אני רוצה שהאוויר
הראשון שהתינוק ינשום יהיה
אוויר פיסגת הר הצופים.״ סבא
רפפורט התבשר על הולדת
נכדתו כשישב בישיבה. הוא
הצליח להתאפק כמעט עד ה סוף,
אך רבע שעה לפני סיום
הישיבה ביקש סליחה ויצא
בנסיעה־טיסה להר־הצופים.

דבר, טלי
העיתונאי

! 8בעת ההצבעה על התק-
העולם הזה 2222

מכוון לליבו של חבר־הכנסת
ושאל אותו מיד :״תגיד, אק דח
עוד תופס בפשע המאורגן,
או שזה כבר מיושן?״ אולמרט
המבוהל השיב בגימגום,, :תר אה,
אני לא כל כך מומחה
באמצעי־רצח.״
1על עצמו אמר אולמרט :
״יש לי הרבה מתנגדים, כי
אני עולה על נושאים ועל אנ שר־המישפטים על שים.״

על שר־הבריאות אלי ־
עזר שוסטק :״הנה, שום-
טק, הוא אף פעם בחיים לא
רב עם אף אחד, אבל עם
תמיר הוא הצליח לריב.״

את השגריר האמריקאי המייוחד סול לינוביץ, הוא נראה כשהוא מליט עיניו בכפו :
״לא רואה התמונה השנייה צולמה על מסלול שדה־התעופה, כאשר מטוס עמד
לנחות ובורג סתם את אוזניו בגלל רעש המנועים :״לא שומע!״ בתמונה
השלישת נראה השר בורג כשהוא מחזיק את מיגבעתו על ליבו, בחזקת ״לא מרגיש!״

עבר לדלת הזאת, תש כוחך.״
81 כאשר שמע שר־החק-
לאות, אריל, שרץ, מפי מ קורבי
ראש-הממשלה ו מנ ח ם
בגין, כי במיקרה ששר־הבי-
טחון עזר וייצמן יתפטר,
מייעד ראש־הממשלה את ה תפקיד
לפרום׳ משה (״מי-
שה״) ארנס, התפרץ ואמר
בריתחה :״רק על גופתי המ תה
יהיה המיקי-מאום הזה ל-
שר־ביטחון.״

81 שערוריה פרצה בטכס
הסיום של בוגרי הפקולטה ל־מישפטים
באוניברסיטת תל־אביב.
הנוהג המקובל הוא, כי
בכל טכס סיום נושא דברו גם
נציג התלמידים. בשנה שעב רה
כלל נציג־התלמידים בנאו מו
דברי ביקורת קשים על
סידרי־הלימוד. הפעם ביקש
דיקן הפקולטה, הפרופסור יו״
רם דינשטיין, לראות את
נאומו של הבוגר לפני הסכם.
הסטודנטים סירבו, דינשטיין
התעקש ואיש ממסיימי הפקול טה
לא נשא דברים.

81 בפוזה של חצי־קריצה
מסתובב מזה שבוע ראש־הממ-
שלה. למי שהעז להסתכל בו
מקרוב, התברר כי למנחם בגין
יש שעורה בעין .

! 8״לא הייתי פונה אליך
אם עודף המישקל היה פוגם
רק בהופעתך החיצונית,״ כתב
קצין רפואה ראשי של צה״ל,
תת-אלוף ערן דולב, לקציני
הקבע השמנמנים. המיכתב כלל
אזהרות רפואיות, תוכנית פעו לה
ומיספר טלפון, שבו מובטחת
לקצינים ״אוזן קשבת״ ב נושאי
דיאטה ופיגורה.

! 8הצנזורה של יוסף*
לפיד בטלוויזיה מגיעה לממ דים
מגוחכים, גם כשאינו יידע
על כך. כך קרה השבוע: בפרק
השבועי על הדוקטור קווינסי,
אמר מנתח־המתים המפורסם,
באנגלית :״איני צריך להס כים
עם מעשיו של (די
כארד) ואגגר, כדי לאהוב
את המוסיקה שלו.״ בתירגום
העברי, נעלם פסוק זה.
! 8״כל העולם נראה בצב עי
הדגל הישראלי,״ סיפר גנ רל
צ׳ארלס דיוק, שצעד על
הירח בשנת , 1972 כאשר הגיע
לארץ לביקור באתרי הנצרות,
במיסגרת מסע של חוזר בת שובה.
בסיור בבית־החולים
הדסה בירושלים שאל אותו
המנהל, הפרופסור קלמן מן,
מה היה הרגע המסוכן ביותר
בחייו. דיוק סיפר, שכאשר ני סה
להדגים בפני צופי הטל וויזיה
את קלות הקפיצה על
הירח, שכח לקחת בחשבון את
מישקלו הרב של הציוד שעל
גבו. הוא קפץ, נפל אחורה
ולרגע היה חשש כי בגד ההג נה
שעל גופו ייקרע. באותה
נפילה הצליח לראות לרגע את
כדור הארץ, שבמצב עמידה

שמואל תמיר :״יש לו בע יה
של יכולת לחיות בשיתוף-
פעולה לאורך זמן, בעיה של
חלוקת נטל ובעיה קשה של
חלוקת אהדה ציבורית.״

ראש לישבת העיתונות הממשלתית, עם ג׳רי
! 3^ 1י
| לאוטון, זמר חמישיית הזמר הכושית
411
1\ 1י4
״המשכנעים״ .לפני עשר שנים שלח אחיו של חפץ, הזמר־מלחין
האמריקאי ג׳ואי, את אחד מתקליטי החמישייה, השרה ללא ליווי
קולי, כשי לאח שבישראל. חפץ נסע לשמוע אותם בוושינגטון,
השפיע על ידיד שלו, רב רפורמי, לאמץ אותם, ועזר להם להגיע
לארץ הקודש. מכאן הם יסעו לסיבוב הופעות במצריים.
החמישה, נוצרים אדוקים, התבקשו על־ידי הוריהם להביא להם
מישראל מי כנרת קדושים וקצת אדמה מארץ הקודש.

י כשהגיע השגריר המצרי
סעד מורתדה לקוקטיל של האנגלית הידיעות סוכנות וויז־ניוז, שנערך לרגל בואו
של הכתב החדש דון דיקסץ,
חשבו כל המוזמנים כי רוב
כהי־מעור במקום הם מצריים.
אל רקדנית־הבטן השחרחירת
דיברו אנגלית שתובלה בער בית
עילגת. אל גבר שחרדו׳,
עגלגל, שלבש חליפה אפורה
מפוספסת, התייחסו ביראת-
כבוד ודיברו גם כן בערבית,
כי חשבו שהוא המפיק המצ רי
שהגיע כדי להשתתף בהפ קת
הסרט על מילחמת יום-
הכיפורים. הרקדנית והכביכיל־מפיק
הצליחו להתאפק כרבע
שעה, ואז נשברו ופרצו בצחוק
רם. הרקדנית היתד, רי י ך
ירושדטי, והגבר לא היה אלא
הישראלי ש־* ון ששון

הקפטן גייס
בוטוייט הנין
1או 0ניצח11
ת 1ר
א ביד יי ריקות

אנאלהעבירגייס רוצה

הארץ כולה דממה בליל מישחק
הגמר על גביע אירופה בכדורסל.
כמו רבבות אחרים, ישבה
אשה מתוחה אחת מול מירקע ה טלוויזיה,
בביתה שבשיכון ל׳ ב־תל־אביב.
אולם בניגוד לאחרים
שצפו במישחק, היא עצמה את עיניה
במשך מרבית זמן השידור
הישיר, מורט העצבים, ולא חזתה
כלל בקבוצות המתחרות. דק קולו
של הקריין אלכס גילעדי, שתיאר
את המישחק מברלין, הגיע לאוז ניה
והעמיד אותה על התוצאה ה־בלתי־נעימה.
כריס
בוטרייט ציפתה לרגע שבו
תוכל לפתוח את עיניה ולחזות
בבעלה ג׳ים (״ג׳ימבו״) בוטרייט,
קפטן מכבי תל-אביב, אחד השחקנים
שהתבלטו במישחק, מניף את
הגביע .״הייתי יותר מדי עצבנית
בכדי לראות את המישחק,״ סיפ רה
כריס .״נעשיתי עוד יותר עצבנית
בדקות שג׳ים נכנס לשחק.
רציתי שהכל כבר ייגמר ומכבי
תחזור הביתה עם הגביע. אבל
בשלב מסויים של המישחק הבנ תי
כבר שזה לא מה שיקרה.״
ביום השישי בשבוע שעבר, בשעה
11 בלילה, חזרה מכבי תל-
אביב ארצה. כשירד מן המטוס לא
החזיק הקפטן את הגביע בידיו.
״הקבוצה הטובה יותר ניצחה,״
אמר ג׳ים בוטרייט .״רלאל נזאדריד
שיחקה יותר טוב והיה מגיע לה
לנצח.״
בביתו, שברחוב לוי אשכול ב־תל-אביב,
ציפו לבוטרייט אשתו
כריס ושתי בנותיו, קייט בת ה שנתיים
ושרה בת עשרה חודשים.
עם הגיעו יצאו ג׳ים וכריס ״להרוג
קצת זמן.״ בעוד שהחגיגיה

11דהיי ׳ י 1*1ג׳ים בוטרייט, שהוא חובב צילום, מנציח את בתו קייט. מישפחת
# / 1 1 1 1 /1 1 1ן 1י 1בוטרייט מבלה את מרבית זמנה בבית. הבילוי הכמעט יחידי שלהם מחוץ
לבית הם הטיולים ברחבי הארץ. במכונית ״מו 12״ שלהם נוהגים הבוטרייטים לחרוש את כבישי הארץ.

היתה לבטח נמשכת עד הבוקר,
אילו היה הגביע בידיו, היו השניים
במיטה כבר בשעה אחת אחר
חצות.
הבוקר שלמחרת החל בשעה
8.30 לקול צהלותיהן של שתי
הבנות. אחרי אימונים מפרכים, ש נמשכו
חודשים ארוכים, היה ג׳ים
משוחרר עתה מן המתחים והלחצים
וחופשי לשחק בשלווה עם

יחד עם קייט. ג׳ים ואשתו באים ממישפחות שבהן הקפידו
על יחסים חבריים בין בצי המישפחה. ג׳ים בוטרייט
לבנותיו את המסורת ומבלה איתן את מרבית זמנו.

בנותיו. אולם בעוד הבנות מטפסות
להנאתן על אביהן, המתנשא
לגובה של 2.03 מטרים, היו מחשבותיו
טרודות בניתוח המישחק,
שאותו אי־אפשר לשכוח בקלות.
״את ההפסד אפשר להסביר בכמה
אופנים,״ סיפר בוטרייט .״אפשר
להצביע באצבע מאשימה ולהטיל
את האחריות על שחקנים אלה או
אחרים. לדעתי זאת לא הדרך.

״במשל השנה האחרונה התאמנו
כקבוצה אחת לקראת הרגע הגדול
הזה בברלין. לא נסענו לשם
לפיקניק. היתד, לנו מטרה, וגם
כשהחמצנו אותה אנחנו חייבים
להישאר קבוצה מלוכדת. היינו
מכונה משומנת ומטופלת היטב,
אבל משום מה לא היה לנו מספיק
דלק. המכונה הזאת לא עבדה בהרמוניה.

9111ך 1יי| 1 |1ן יחד עם קייט, בת השנתיים, ושרה בת עשרה חודשים. שתי
11 1-1הבנות הן מקור האושר של ההורים. הן גם דואגות להעיר
בקול צהלותיהן את ההורים מוקדם בבוקר. בארצות״הברית למדה מוסיקה והוראה.

1111 1 1 1*1ךךג׳יס, שהוא בעל רישיון־טיס, בודק את
י 1 1י ^ מדחף המטוס לפני הטיסה. מידי פעם

קופץ ג׳ים לשדה־דוב, הנמצא ממש מעבר לכביש ליד ביתו,
ומשכיר מטוס קל לטיסה מישפחתית• אשתו קייט היא הנווטת.

ג׳ים מניף אל על את בתו, שרה, בדיוק בפי שהוא נוהג לקלוע לסל. הבת הבכירה,

״ # 1 1קייט, כבר מבינה שאביה הוא שחקן כדורסל, ואפילו יודעת להעריך את מאמציו וקובעת:
״אבא הוא שחקן טוב.״ ג׳ים עומד לסיים את הקאריירה שלו בשחקן בעוד שנתיים שלוש.

חשבתי שאנחנו מוכרחים לנצח.
אבל בעצם גם הציפיה הזאת היתד,
מיכשול. לפני המישחק באו ושאלו
אותי מה אני מתכוון להגיד כש־אחזיק
את הגביע בידיים. זכרתי
את המילים של טל ברודי ,״אנחנו
על המפה,״ שאמר במעמד הזה
לפני ארבע שנים. במקום לחשוב
איך לשחק, חשבתי מה להגיד.
״אחרי המישחק הביאו האוהדים
את כל האוכל והמשקאות שהכינו
לניצחון. אבל שום דבר לא היה
טעים. הדבר האחרון שרציתי לראות
זה את הספרדים עם הגביע.
אבל צריך גם לדעת להפסיד. לא
תמיד מנצחים. אחרי שהכל נגמר
יצאתי עם כמה חברים שלי, שבאו
למישחק במיוחד מניו-יורק.
ישבנו ושתינו בירה ודיברנו על
הכל חוץ מהמישחק.״
ך ^ ״1 !1 1 ״1לג׳ים יש בעייה עם שטיפת הכלים. הביוו1
י* * הנמוך גורם לו לכאבי גב. כריס וג׳ים מחל\

קים ביניהם את עבודות הבית שווה בשווה. בשל בעייתו, שוטפת
כריס את הכלים, ואילו ג׳ים עושה את העבודות האחרות.

״לדעתי, אחת הסיבות להפסד
יכולה להיות העובדה שבאנו לברלין
כמנצחים עוד לפני שניצחנו.
זה כמו לרתום את העגלה לפני
הסוס. אצלי לא עלתה כלל האפשרות
שאנחנו יכולים להפסיד.
רק 35 שניות לפני הסיום, כשהעפתי
מבט על הספסל הספרדי וראי

ששם כבר מתחבקים, הבנתי
שהמישחק הזה לא שלנו. זה היה
כמו שנותנים לך ׳ ממתק, וברגע
שאתה מכניס אותו לפה ומרגיש
את הטעם, נוטלים אותו מידך.
״לקחתי את זה מאוד אישית.
ידעתי שכל הארץ צופה בנו ורוצה
לצאת ולחגוג אחרי הניצחון.

הכיוד
הג מון
בארץ קיבלו את בוטרייט
הרבה פנים מדוכאות. בין היחידות
שהצהילו את פניהן כלפיו
היו שתי הבנות. הבכירה, קייט,
כבר מבינה שאביה הוא שחקן
כדורסל, ואפילו יודעת להעריך
את מאמציו .״אבא הוא שחקן טוב,״
סיפרה הקטנה .״אבא הוא גם טייס
טוב.״
ג׳ים הוא בעל רישיון טייס.

מידי פעם הוא קופץ לשדה־דוב,
הנמצא ממש מעבר לכביש ליד
ביתו, ומשכיר מטוס קל לטיסה
מישפחתית. באים כרים וג׳ים, בניה־,28
שניהם ממדינת איידהו. הם הכירו
לפני עשר שנים. בואו של ג׳ים
לשחק בארץ, לפני שש שנים,
הפריד ביניהם, אך הם נישאו שנר,
לאחר מכן וכריס הצטרפה לג׳ים
בארץ. טכס החתונה נערך בחופזה
בארצוודהברית. תשעה ימים אחריו
היו כבר בני הזוג בארץ.
את הקאריירה שלו החל ג׳ים כשלמד
בקולג /במדינת יוטה .״כלל
לא עלתה השאלה אם אני אוהב
כדורסל או לא,״ סיפר ג׳ים .״אמרו
לי, אתה גבוה, אז תשחק כדורסל
אם תירצה או לא תירצה.׳״
לארץ הגיע ג׳ים בתיווכו של עסקן
יהודי מהליגה המיקצוענית ב־ארצות־הברית.
ג׳ים הסכים לבוא
לנסות ולשחק בארץ — ונשאר.
כריס למדה בארצות־הברית —
תחילה מוסיקה, ומאוחר יותר הח ליפה
מיקצועה להוראת כיתות
נמוכות. כריס ניצלה את העובדה
שלמדה גם ספרדית, ועסקה לפני
נישואיה בהוראת ילדי מהגרים
ספרדיים .״בארץ אני כמעט לא
עובדת,״ סיפרה כריס ,״חוץ מכמה
שכנים וחברים שאני מלמדת אנגלית.
״ג׳ים
ואני לא אוהבים לצאת
הרבה. אנחנו טיפוסים ביתיים. כך
יוצא שאנחנו הרבה יחד בבית. אני

פורטת על גיטרה ואנחנו אוהבי
לשבת ולשיר עם הבנות.
״את עבודות הבית אנחנו מחי
קים בינינו שווה בשווה. לג׳ים י
בענייו הזה רק בעייה אחת. הו
לא אוהב לעשות כלים. הכין
נמוך בשבילו והוא תמיד מקו
כאבי גב אחרי שטיפת בלים: .
אני שוטפת והוא עושה את הדבר׳
האחרים. עכשיו אנחנו עסוק׳
בסידור הבית. עברנו דירה ו
לפני חודש, והכל עוד לא מאורג
״היינו צריכים דירה יותר גד
לה, גם בגלל הבנות וגם מפני י
יש לנו תמיד הרבה אורחים. אנח
שומרים על קשר הדוק עם המיז
פחה והחברים בארצות־הברי
רק לפני חודש התארחו אצל
שמונה אנשים באותו הזמן. ח׳
נאלצו לישון על המירפסת וה
שמח, ממש כמו בתוך קומו
קטנה. אנחנו גם נוסעים כל קי
לבקר בארצוודהברית.״
את ההפסד מקבלת מישפו
בוטרייט ברוח ספורטיבית אר
תית. החוזה של ג׳ים עם מכ
תל־אביב עומד להסתיים השנה
הוא מקווה שלהפסד לא יהיו ה
לכות לגבי חידושו .״נשארו
עוד שנתיים־שלוש לשחק, עד
הקאריירה שלי תסתיים ואני א
טרד להתחיל משהו חדש בחיי
אני רוצה לסיים את הקאריי
במכבי תל־אביב, לא לפני שאר
את הגביע שוב אצלנו.״

213--

כומליטה
יש חגיגה!

כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה ־
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

איזה צה־יל י שאיר עזר
וייצמן לחיים בדי־ילב

אנ שינו
! 8כשהגיע האסטרולוג
הרצל ליפשיץ לביקור עיס-
קי בניו־יורק, קיבל טלפון בהול
ממערכת העיתון הצרפתי לה־פיגרו.
אחד העורכים נתן לו
תאריך ושעת־לידה של כארי
.רוזן, אחד מבני הערובה האמריקאים,
יליד ברוקלין, שהיה
נספח העיתונות של ארצות-
הברית בבירת אירן. הרצל בדק
ומצא שרוזן עומד להשתחרר,
בניגוד לשאר החטופים, באפריל
או במאי השנה. בנוסף
לזאת ציין ליפשיץ כי רוזן
״מוגן מבחינה אסטרולוגית,״
כלומר: אין סכנה לבריאותו
ולחייו. יומיים לאחר מכן הגיע
עוד טלפון. הפעם סיפרו ל־ליפשיץ
כי אותו בארי רוזן
הופיע בראיון טלוויזיוני וסיפר
כי הוא חולה־לב וסובל קשות.
המערכת הצרפתית ביקשה לדעת
איך עולות שתי הגירסות
המנוגדות בקנה אחד. ליפשיץ
חזר ובדק והודיע למערכת
לה־פיגרו, כי גרמי השמיים
המגינים על רוזן, הם שגרמו
למחלתו וזה במטרה אחת —
לאפשר את שיחרורו המוקדם.
אגב, ליפשיץ טוען כי מצב
החטופים ילך ויחמיר. הוא צופה
פגיעות קשות בהם וסבל

1לכל אותם שתהו מה
פשר ביקוריו הדחופים של ה שחקן
חיים טיפול במלון
הילטון בתל־אביב, התברר כי

מצרית־ למגורי השגריר. אלוני
מקבלת מדי יום איומים טלפוניים
וזוכה בביקורים לא־נעי-
מים. לכן שמחה לשמוע שהשכן
החדש יגיע בקרוב ויחד
עמו כמה וכמה אנשי־ביטחון
שישגיחו על הסביבה.
בתוכנית הטלוויזיה 81 בשטה טובה החליט המראיין
מני פאר שבתוכניתו, בשטה
טובה, לא יעשו צחוק על חש בונו.
בתוכנית הופיע השחקן
יהודה פרקן, שסיפר
כי ערב אחד, אחרי שהתארח
בביתו של פאר, סבל מנדודי
שינה. הוא החליט שאם הוא
סובל, יסבול ידידו יחד עמו.
ברקן טילפן לארבע תחנות
מוניות וביקש מכל אחת ש תשלח
מונית לביתו של ״מר
פאר״ ,כדי לקחת אותו לנמל-
התעופה בן־גוריון. המוניות
הגיעו ברווחים של חצי שעה
זו מזו. פאר התרגז ולא הבין
מי מנסה להתנכל לו. כשהז מין
את ברקן לתוכניתו נחשף
התעלול. מני הנבוך ביקש מברקו
שלא לספר את הסיפור,
אך ברקן התעקש לספרי ומני
חתך את הקטע מהתוכנית.
8 :עורך-הדין דרור מק רין
ביקש מהשופטת מרים
פורת להסתפק בהטלת קנס
על שולחו, כי הוא עומד לנסוע
לגרמניה וחבל שיתחיל דף
חדש בחייו עם עבר של מאסר-
על-תנאי .״מהו הקנס שאפשר

ישב עם אורח במישרדו, שברחוב
זמנהוף בתל-אביב. כשיצא
ללוות את האורח נטרקה
דלת המישרד והמפתחות נותרו
בפנים. שניידמן השיג מברג
והתחיל לנסות לפרוץ את
הדלת, כשלפתע שמע צעקות
מאחוריו :״גנב! פורץ! תקראו
למישטרה!״ התברר ש היה
זה עובר אורח חשדן.
שכן, שיצא לשמע הזעקות,
הצליח לשכנע את הצועק כי
הוא מכיר את ה״פורץ״ וכי זה

! 8בס״בלם של כהי-העור
התנסה הישראלי החי בפאריס,
חיים אשל, סגן נשיא חברת
ברוט־פאברג׳ה, אשל חזר לפאריס
מנסיעה עיסקית בארצות-
הברית ונעצר בתקיפות רבה
על-ידי איש המכס הצרפתי,
שדרש ממנו תשלום בסך 2000
פרנקים במכם על שעון ה־רולקס
המוזהב שלו, שאותו
קיבל שלוש שנים קודם לכן
כמתנה. אשל סירב לשלם, והמוכס
צעק :״אנחנו מכירים

כד מ לינו ה .
סנגריה

הלהיט החדש של מזרחי
??:כרמל

נזיקניראשון לזגץ! נזכרי! י>ק3
ד 1ד | 1 71 1 1 *1ך עובד בתפקיד בלתי מוגדר
בטלוויזיה ומלך המסיבות עול
1 *111 1111\ 1 1 1 1 1
ירושלים, שאין כמעט איש היודע את שמו האמיתי, מכונה על־ידי
הכל בשם ״ראש העיר״ ,על שום העובדה שכל מבלי ירושלים
ומסיבותיה מכירים אותו. בשבוע שעבר נתקל דודו בפלקט של
הצגת תיאטרון באר־שבע, ומאז הוא נושא אותו עימו, כדי
שיהיה ברור בדיוק מי הוא ראש העיר הבא של ירושלים.

מנסה לפרוץ למישרדו שלו.
החשדן ביקש סליחה והפורץ
המשיך במלאכתו.
! 8ליד אחד משולחנות
מיזנון־הכנסת ישבו והתלחשו
השבוע חיים בד־ לב ושיט חה
ארליך. ניגש אליהם,
שמח ומאושר, שר־הביטחון,
עזר וייצמן, שזה עתה חזר
מסיור בביקעת הירדן, ואמר
לבר-לב :״הרגע חזרתי מביקור
אצל כוחותינו בביקעה.
אני משאיר לך צה״ל במצב
מצויין !״

| 1 7 1 1 7 1ך השחקן המופיע בהצגת הילדים ״מה
י י -* 1שיהיה יהיה״ ,בקטע ראיון מתוך
ההצגה שבו מופיע שלמה בר־אבא כמראיין ומוני כבדור־מרואיין.
המראיין לקח ברצינות רבה את תפקידו וניטה לכדרר את הכדור
בכל כוחו, כשלפתע שכח שהוא על הבמה ונתן מכה חזקה למוני
על מצחו. הכדור־מוני התגלגל לכיוון השורות הראשונות, לקול
צחוקם הרועם של הילדים ולבהלתו של בר־אבא, עד שנעצר
בעזרת אחד הילדים• מוני המסוחרר המשיך בהצגה, אך למחרת
הופיע כשבעינו נפיחות כחלחלה, ובכיסו כדורים נגד כאבי־ראש.

בירושלים הובא לדין ;רחמים
(״לדדפורס״) מזרחי, החשוד

להטיל עליו, לדעתך?״ שאלה
השופטת .״כ־ 15 אלף לידו ז,״
ענה מקרין .״זה כסף היום?״
שאלה פורת בזילזול., .אבל
הורביץ אומר שצריך להתייחם
לכל לירה בכבוד,״ אמר מקרין
בכובד־ראש, כשכל האולם
פורץ בצחוק רועם. השופטת
השתכנעה מיד ונעתרה
לבקשתו של עורך־הדין.
81 בחשד פריצה נתפס
השבוע איש האופנה לשעבר
זאכ (״זאבל׳ה״) שניידמן,
שהתפרסם לאחרונה כשסגר
את עסקיו המסועפים. שניידמן

בניהול רשת הברחת סמים ל תוך
בית־המעצר בירושלים.
הנאשם טען כי אין בידו אמצעים
לשכור עורך־דין, והשופט
דם איתן הודיעו כי הוא
ממנה עורך־דין להגנתו. השר
פט החל לעבור על רשימת
עורכי־הדין שהיתר, בידיו.
״כבודו,״ זעק לה־פורם לשמע
השם הראשון ברשימה ,״זה
עורך־דין קרקעות זה, לא בש בילי
כאלה. אני צריך משהו
ברדוגו.״ השופט איתן, שהבין
את הכוונה, השיב בצער :״ער
רך־הדין אכי כרדוגו לא
עובד בשבילנו יותר, הבום ה חדש
שלו זה הכסף.״

טופול מעביר שם את שירות
המילואים שלו. השחקן משרת
ביחידה מיוחדת לטיפול ב־אח״מ,
הכפופה לאלוף אב־•״
הם (״אברשה״) טמיר. טופול
מלווה בימים אלה את הגנרל
המצרי מגדוב.
8 1מי שמאושרת במייוחד
מהשלום הישראלי-מצרי היא
חברת־הכנסת שולמיונ אלו ני,
שבקרוב תושם עליה שמי רה
אישית לוחצת. ביתה של
אלוני סמוך לווילה של איש-
העסקים כורים סניור, ש נשכרה
על-ידי השגרירות ה

בבית־המישפט
המחוזי

את כל הערבים האלה, שחוז רים
לצרפת ומנסים להבריח
את כל הזהב שהם גנבו באמ ריקה!״
אשל הוציא מיד את
הדרכון הישראלי שלו, אך המוכס
לא ויתר :״אתם, כל
השחורים אותו דבר, לא משנה
ערבי או יהודי, כולכם,
שם במיזרח, אותו עם.״ אשל
הוזמן אחר כבוד לחדר נפרד,
שם נערך חיפוש מדוקדק על
גופו. הוא נכנע ואמר למוכס:
״אני משאיר לך ביד את הש עון.
אבל למחר בבוקר תכין
לך תירוץ טוב לעיתונות.״
המוכס, שהכיר היטב את ה טינה
הרבה של העיתונות ה צרפתית
למישטרה, נכנע מיד
והתחנן :״תעשה לי טובה,
אם אתה יהודי או ערבי, ותש כח
מהעניין. אני מבטיח, מה יום
ואילך, לאהוב את בני שני
העמים.״
1כשהקליטו את השיר
לסרט חייך, אכלת אותה, הפסיק
המוסיקאי אידן ;מוכיח
את הזמרים פעם אחרי פעם.
עד שזיהה שד,מזייף הוא במאי
הסרט יהודה כרקן. לא עזרו
לברקן שנות הזימרה הארוכות
אותן העביר בלהקת פי קוד
צפון ולהקת פיקוד דיזנ־גוף.
הוא התבקש, אחר כבוד,
לעזוב את המקהלה.
מוקד העו ל ם הז ה 2222

יומולדת של בר

ההכנות הראשונות ללידת בר
נעשו לפני שנתיים ותשעה חודשים׳
בערב הצגת הבכורה של
הגשש החיוור ״עובדים עלינו עבודה
עברית.״ בדיוק תשעה חודשים
אחר כך, באחד באפריל, נולדה
בר היפה לאמה, אשת יחסי־הצי־בור
מירי בן־יוסף. הסנדקים של
בר היו הלקוחות של אמה, בעלי
המועדון, שם גם נערכה מסיבת
היומולדת בשבת שעברה, כשבר
ד,יתה בת שנתיים. למסיבה הוזמנו
כל המי ומי בחיי השירה־המישחק־והבידור
של תל־אביב, למגינת
ליבה של הקטנה, שלא הבינה
במה המדובר עד שהגיעה הביתה,
וגילתה את כל המתנות, ש הביאו

אטלס,

בו בן־יוסף

עם סבא דויד.
הח־אמא״מירי,
זיקה
דיאטת-רצח שבועיים לפני המסיבה.

בנו של הסופר,
יהודה
שעל קורות ילדותו כתב אביו.

מעז בנאי

בולי פיק

בנו של אליל העשרה,
צביק׳ה פיק, הגיע עם
אבא, סירב לרדת מזרועותיו כל המסיבה.

ש לו מית צפיו
חקיין טוביה צפיר שבאה עם אמה יעל.

עם אביו, גברי בנאי, שהביא לבר
מגהץ וקרש גיהוץ. בר, שמעולם
לא ראתה מכשירים משונים כאלה בבית, נבהלה ובכתה.

אסף דקל

אביב גפן

ישראל פול׳אקו ב איתמר אביו

עם אמו נורית
גפן, בוכה אחרי
שנכווה בסיגריה בוערת. אמו ניחמה אותו.

עם אביו, אבישי, בעלה של המצ־חיקנית
ציפי שביט. בין המתנות
שהביאה ציפי היתה גם שימלה שאסף התעקש ללבוש.

כתפי
(״פולי״) מהגשש החיוור.

דניאל גוב
גוב, לבושה בווסט מבד

אורי פאר

סטיו

וג׳ינס.

הבן השלישי בבניו של מני פאר, עם
אמו קרני .״אצלנו קרני היא מל כה,״
אומר מני .״היא באמצע וארבעה גברברים מסביב״.

כשזה מתחיל להיותק שה
לבין הרסיבר...

...אתה יודע שזה

*101\ 1£1£יק

בוא ושוות

אססא

א/7/77/717/7!7

0ז0

מפיצי א מ 0א
וסוחרים תורשי

אולמי ת צונ ה: ת ״ אפנקס 48ט ל , 4562 9 4חיפו:,ככר א מפ א,רחי שבתאי לוי 25 טל. 515281 .

טל־ארויו

העו ל ם הז ה 2222

^ פי כל הסקרים של דעת־הקהל, עומדת מיפלגת
* העבודה לחזור לשילטון.
אם הליכוד יחזיק מעמד, למרות חולשתו — ואולי
דווקא בגללה — יחזור המערך לשילטון בעוד שנה וחצי.

אם יתמוטט הליכוד לפני כן, עשוי הדכר
לקרות כמעט ככל יום.
כל הסקרים מנחילים למערך, לעת, פי שניים יותר
קולות מאשר לליכוד, תוך מחיקת כל פלגי ד״ש מן
המפה.

יש סקרים, המנבאים שיחיה למערך רוב
מוחלט ככנסת הכאה.

(אם כן, הרי יצליח מנחם בגין בדבר שדויד בן־
גוריון נכשל בו גם בשיא זוהרו — להנחיל למפא״י
רוב יציב).

ך* כל שנוכרים הסיכויים של שיבת המערך לשיל-
*י טון, כן גוברות השאלות לגביו.
מי שילטון ץ

הי א

אחריותו של גלילי בלטה פחות. אך יתכן
שהיא חמורה יותר.

^ שראל גלילי הוא האיש שניסח את ארבעה־עשר
הסעיפים הזכורים לשימצה ולדיראון, שהולידו את
מילחמת יום־הכיפורים.
זה היה ערב הבחירות של .1977 משה דיין הגיש
להנהגת מיפלגת־העבודה את אחד האולטימטומים העונתיים
שלו. או שהמיפלגה תקבל את דרישותיו, או שהוא
יעשה דברים נוראים — יפרוש, יקים מיפלגה חדשה,
יעמוד על הראש, יעשה מה שהסבא שלו עשה.

הדרישה העיקרית שלו היתה שתקום עיר
חדשה כפיתחת־רפיה, העיר ימית.

גולדה מאיר קיבלה את הדרישה הזאת. ישראל גלילי
התנדב לנסח אותה כמצע המיפלגה.
כך נולד אותו מצע של ארבע־עשרה נקודות. העולם
כולו ראה וקרא אותו. במייוחד ראה וקרא אותן אנוור

מה התרחש בה — אם אכן התרחש בה משהו —
מאז שנזרקה מן השילטון על־ידי התקוממות אמיתית
וספונטנית של הציבור הישראלי, שהקים את הגולם של
הליכוד ואת הדחליל של ד״ש?
מה השתנה ב הן

האם

כ ה משה ו? ־

״נכון, זה מסריח. אך הבה נהיה מעשיים. הברירה
היא: להסכים עכשיו להגברת הכפייה הדתית תמורת
הפלת הליכוד, או להשאיר את הליכוד עוד שנה וחצי.

״אני אומר: הכה נקנה את המפד״ל.״

הפוליטיקה היא מישחק מלוכלך.

השאלה היא: כמהמלוכלךץ

ך י גם פי שמוכן להסכים לעיסקה מלוכלכת כזאת
~ עם המפד״ל, מוכרח להתקומם נגד תופעת־לוואי אחת.

הזכוכית המגדלת, שהיתר! גנוזה במשך שלוש שנים,
נשלפת עתה מן המגירה.

^ אם יש למערך מצע חד שן האם הסיק את המסו
1קנה שאחרי מפלה כה מוחצת יש לערוך בדק־בית
יסודי, ולחבר מסכת חדשה של עקרונות ופיתרונותן

השבוע התבשר הציבור כי אכן
נסיון לחבר מצע חדש.

נעשה

וכדי לחבר מצע חדש, נלקח מאחורי המחרשה אדם
חדש.
איש טרי לגמרי, העומד להנחיל למיפלגת־העבודה
המחודשת מצע מהפכני.
איש צעיר, אשר יזרוק אל ערימת־הזבל את כל
התפיסות המעהבשות של האתמול, שאבד עליהן הכלח.
איש רענן, אשר יתמודד עם הבעיות החדשות ויספק להן
פיתרונות נועזים ומהפכניים.

כקיצור :

ישראל

גלילי.

^ ילו היתה זאת בדיחה, הרי היתד. זאת בדיחה
\ 1רעה מאד.
אך אין זאת בדיחה. ואין בכך שום דבר מצחיק.
זוהי שערוריה. קשה להגדיר את ממדיה.

היה דרוש אחד מנכיאי־הזעם התנ״כיים
בדי לתאר בפסוקים בוטים את המצח הנחושה
של מיפלגה, המעזה לעשות בדבר הזה.
אחרי יום־הכיפורים, היה עם־ישראל צריך לנדור
שני נדרים חגיגיים:
לעולם לא ינהיג עוד משה דיין את צבאות ישראל.
לעולם לא ינסח עוד ישראל גלילי את מדיניות
ישראל.

בי שני האנשים האלה, יחדיו ובנפרד, אשמים
יותר מכל אדם אחר בטרגדיה של יום־
החורבן.
אחריותו של דיין ידועה. מנחם בגין, בשיא הרומן
שלו עם דיין, הבטיח לציבור שלא להניח לדיין לגעת
בענייני-ביטחון.

״יש רק אנשי המפד״ל. הם ימכרו לנו גם
את הסבתא שלהם, אם זה יהיה בדאי להם.

אך עתה, כאשר מוסכם על הכל בי אין
עתיד לליכוד, וכי המערך יחזור לשילטון כך
או כך, יש נטייה חדשה להסתכל כמערך
מקרוב.
מה טיכו של המערך, הנושא שוב את עיניו
אל השילטון?

הסיפור עצמו ידוע היטב. המערך שיתף פעולה עם
המפד״ל כדי לחוקק חוק המהדק את כל הברגים של
הכפייה הדתית בארץ. החוק מוסר בידי המפד״ל את
השליטה הגמורה על הרבנות הראשית, מעניק לרבנות
סמכויות נוספות, משחרר את הרבנים מן הצורך להצהיר
אמונים לחוקי המדינה, שולל כל זכויות מן הרפורמים
והקונסרווטיבים.
כאשר הגיע החוק למליאת הכנסת, להצבעה המכרעת,
נעדרו רבים מחברי-הכנסת של הליכוד, ובעיקר הליברלים.
אך מיפלגת־העבודה יצאה מגידרה כדי לגייס את חבריה,
עד האחרון שבהם. ראש הסיעה הוציא הוראה בכתב,
נדירה ביותר, שממש ציוותה עליהם להתייצב ולהצביע.

ינני נאיבי, ואני יכול לתאר לעצמי שפוליטיקאי
יכול להצדיק תימרון כזה.
שימעון פרס יכול היה לקום ולאמר לחבריו, בשיחה
חשאית :״מה אתם רוצים? אתם רוצים להפיל את
שילטון הליכוד. בסדר. אם אנחנו רוצים לעשות זאת
עכשיו, מבלי לחכות עד לסוף הקדנציה, צריכים להוציא
את אחת הסיעות מן הקואליציה.
״את מי נוציא? ייגאל ידין ושמואל תמיר יידבקו
לכסא בכל התנאים, ויהי מה.

במשך שלוש שנים, הוצנעו שאלות אלה מתוך רח מנות.
הכל הסכימו: צריכים להניח לה, למיפלגת־העבו־דה,
ללקק את פצעיה. יש לתת לה שהות להתארגן
ולהסתדר באופוזיציה.
לאחר מכן, כאשר חדרה לתודעת הציבור ההכרה כי
שילטון־הליכוד הוא אסון לאומי, גבר הרצון שלא להסתכל
במערך מקרוב. הסלידה הגוברת מן הליכוד, ההרגשה
הגואה ש״כך זה לא יכול להימשך״ ,הולידו זרם
ציבורי שאמר :״את הליכוד צריכים להפיל. רק המערך
יכול לעשות זאת. לא חשוב מה טיבו של המערך. צרי כים
להחזיר אותו לשילטון.״
(רבים מן האומרים כך אמרו לפני שלוש שנים את
אותם הדברים עצמם, כמעט באותן המילם, רק להיפך:
״את המערך צריכים להפיל. רק הליכוד יכול לעשות זאת.
לא חשוב מה טיבו של הליכוד. צריכים להביא אותו
לשילטון.״ יש אנשים שאינם לומדים לעולם, ועל כן
נגזר עליהם לחזור על אותה שטות, אחת לארבע שנים).

כשתי החזיתות — תחיית־המתים ממש.

היתה לכך מטרה אחת ובולטת: מיפלגת
העבודה מבקשת לחדש את הכרית הבלתי-
קדושה עם המפד״ל. היא מצהירה מראש
שכאשר תחזור לשילטון, תוסיף להגביר כארץ
את הכפייה הדתית.

מיפלגת־העכודה, שתחזור ל

׳השתנה

שעיניה נשואות, בהחלטה נחושה, אל האתמול.
לא רק במדיניות־החוץ, שבה ישלוט עתה נביא ההת נחלויות,
אוייב הנסיגה מסיני.
אלא גם במדיניות־הפנים, שבה קמות עתה לתחייה
העצמות היבשות של ״השותפות ההיסטורית״.

איני מתכוון לצביעות. אני מתכוון לרמאות.

ישראל גלילי: איש טרי למצע חדש
אל־סאדאת. כפי שסיפר לאחר מכן, גמלה בו באותו
רגע ההחלטה הסופית להסתער אל מעבר לתעלה.

כל מילה כמצע הזה, בל נקודה וכל פסיק
בו, שנרשמו לראשונה כדיו של גלילי, נשטפו
לאחר מכן כדם של מיטב הצעירים.
המיסמך של גלילי פתח בהתדרדרות. המחדל של
דיין השלים אותה.

1 0 1

^ פשר היה לחשוב שאחרי פרשה נוראה כזאת
> נ יוותר ישראל גלילי מרצונו על המשך הקאריירה
הפוליטית שלו ויגדל פרחים במשק נען.
אפשר היה לחשוב כי אחרי אותו מעשה נורא תישמר
מיפלגת־העבודה מכל מישמר מהעלאת שמו של
גלילי בכל הקשר שהוא. בייחוד כאשר היא מבקשת
לחזור מן הישימון של האופוזיציה אל גן־עדן של השיל-
טון, כשהיא נישאת על כתפיו של ציבור חדש, אוהד
ומאמין.

אך המערך מצפצף.

אולי נדמה לו כי בעיקבות ההלם של הליכוד איבד
הציבור את כוח־הזיכרון.

אולי הוא בה בטוח כניצחונו, עד שהחליט
לירוק כפני הציבור עוד לפני שחזר
לשילטון.
מה גם שהציבור עדיין לא חזה בטלוויזיה בכתבה
הצפוייה לו בעוד שנתיים: הכתבה על המתנחלים המצריים
הנכנסים לבתים הלבנים של העיר ימית.

להם, לפחות, תהיה סיכה טוכה לכרך את
ישראל גלילי — ואולי אף יקראו על שמו
את הכיכר הראשית של העיר — מידאן
גלילי.

^ יפלגה המטילה באביב 1980 על ישראל גלילי
לנסח את המצע המדיני שלה, מעידה על עצמה

7 1 * 67 3

באותם הימים עצמם שבהם עבדו שליחי מיפלגת-
העבודה בכנסת שעות נוספות כדי להשלים את חוק
הרבנות, הופיע שימעון פרס בכנס בינלאומי של היהדות
הרפורמית בקנדה.
באותן הדקות ממש שבהן הוסכם בין אנשי העבודה
והמפד״ל בכנסת לנסח את החוק כך שלא תהיה לרפורמים
ולקונסרווטיבים שום דריסת־רגל במדינה, נאם פרס
לפני הרפורמים בקנדה והבטיח להם שיוויון־זכויות גמור
בישראל.

זוהי שיטה של סוחר־סוסים במערב הפרוע.
סוהר-סוסיס שסיים את הקאריירה שלו כשהוא
תלוי על עץ.
איש לא הכריח את פרם להופיע לפני הרפורמים,
ולא כל שכן להבטיח להם הבטחות כלשהן. ביודעו
שמאחרי הקלעים נרקמת עם המפד״ל קנוניה על־חשבון
הרפורמים בארץ, יכול היה להסתפק בשיגור מיכתב־ברכה
סתמי.

אכל פרס אינו יכול להתאפק. משהו באופיו
מכריח אותו לעשות מעשים כאלה.

זוהי שחיתות, וזוהי גם איוולת. שהרי היה ברור
כי תוך כמה שבועות יתגלה הכל, ושהרפורמים ירימו אז
קול־זעקה.
אם מיפלגה מתנהגת כך לפני שיבתה לשילטון,
איך תתנהג לאחר מכן?

איזה ערך יש להבטחותיה,
לעקרונותיה ץ

להצהרותיה,

ם כך, מה לעשות? הרי אין להשאיר את הליכוד
בשילטון. זה ברור לכל. ואין מיפלגה המסוגלת לתפוס
את מקומה של מיפלגת־העבודה. גם זה ברור.
אם לא יחול בעתיד הקרוב שינוי יסודי במיפלגת-
העבודה (ולכך אין שום סימן שהוא!) הרי יש להבטיח
כי יחסי־הכוחות בכנסת הבאה יכפו עליה מדיניות של
שלום, קידמה והבטחת זכויות־האדם.

זוהי המשימה שכל אדם הגון כארץ צריף
לחשוב עליה עתה.
דרושה אלטרנטיבה למפד״ל. על כך בפעם אחרת.

1יי

^ 1 2־ 1 1־ י י1

״ספקטור״ חוסם
דרכים לפריצה לבית
או לעסק שלך.
אין ספק.
היו םזההכר חי להת קין מ ע רכ ת אז עקה
וב ט חון ב בי ת, ב די ר ה, בעסק, במפעל .־
כשגל הפריצו ת גואה, אתה צריך ל היו ת
ב טו חשהם שמורים ו מוגני ם בצו רה ה טו ב ה
ביותר( .גם חברת ה בי טו ח דורשת זאת וגם
ה שלוה הנפ שי ת שלך שוה משהו).
חשוב על כן מי ה״אב א״ ה עו מד מ א חו רי
מ ע רכו ת אלו.
ע ם כל הצניעות, אנו החב רה
המתקדמת ביותר בישראל ל מע רכו ת אז עקה
וכיבוי אש( .מורשים מטעםהמשטרה ומשרד
המ שפטים).
יש לנו וותק ו מוני טין רב; ציוד מ עו להא מין
ו מ תו חכם של מיטב הי צ רני ם בעולם; צוו ת
מ ק צו עי ה עו מד לשרותך 24 שעות ביממה;

א ח ריו תמלאה לציוד ותפעולו. אנו נ ת אי ם
מערכ ת ה עונ הלצר כי ך, כו לל אפ שרות
לה תחברות ל מו ק די שמירה.

יעד-
מיתז -ס ־
^ז־דד צוד• ר לסל

ג׳ ל י,

יזגיר ־לסי

י** :י ^ ייי

פנ ה א לינו טל פוני ת או בכ תב נ ציגנו י שמח
לבקר אותך ללא כל ה ת חיי בו ת מ צי ד ך.

מערכו ת אז עקהובט חון

ססקטור

הגנ המכל כיוון
ס.ה.ק , .החברה ה מתקד מ ת ביותר בישראל
למערכות אזעקה וכיבוי אש אוטוממי.
המרכז הארצי: ת״ א-ר ח׳ הרכבת 11
בית הדר טל 611676/7 .

7ב11\/

ה עו ל ם הז ה 2222

המסת הנכה מוסד סוריאליסטי * לח־־כ משה ש מיו יש 1ננש
וגישה ועדינוה * !1גי 1הוא חבו־הכנסת 1ומגעיל 1כיותר? ואם
חשוב העבו הצבא שר מי שוו צהוש דו ח ח״רים ו מוו ת?

מ הוא משתמט?
ף ל ושב־ החורף הסתיים
״ י דיכאון.
הכנסת התשיעית הפכה מוסד סוריאליסטי.
חבריה, הלומדים בעל־פה את
תוצאות הסקרים של דעת־הקהל, יודעים
זאת היטב.
הליכוד תופס בכנסת פי שניים יותר
מקומות מאשר מגיעים לו, לפי אותם סקרים.
אך הוא מתנהג כבעל-בעמיו, בגסות
ובהתנשאות, כאילו מובטח לו ניצחון
בנימה של

כוח על השאלה: מי הוא חבר־הכנסת
המגעיל ביותר? בדרך כלל מוזכרים כמה
שמות (שמואל פלאטו־שרון הוא מועמד
בולט, כמובן, ועקיבא נוף הוא מתחרה
חזק שלו) .בהקשר זה מוזכר בדרך כלל
משה שמיר — ואין הדבר נובע מדיעותיו,
כי חברתו, גאולה כהן, נהנית דווקא מפופולריות
אישית רבה.
לאחרונה הסתבר כי משה שמיר הוא
בעל נשמה רגישה ועדינה. הוא שיגר
ליו״ר הכנסת סיכתב שבו התלונן מרה
עלי, מפני שקראתי לו בשם ״משתמט״.

הגה מיכתבו של משה שמיר
כלשונו :
אני מעביר לך בזה עותק של הפרו טוקול
מישיבה ר״ע 14.11.79 עמוד מס׳
,119 בו שתי קריאות-ביניים של ח״כ
אורי אבנרי, המופנות כלפי אישית, במגמה
של רצדדאופי גס ואלים.
עצם דבריו של אורי אבנרי הם שקר
וכזב. לא זו בלבד שהייתי מתנדב ומגוייס
בפלמ״ח 1947—1944 שירות מלא ומילואים)
,אלא בחורף 1947 הצטרפתי לשירות
מלא ב״הגנה״ .במיסגרת אגף־ההס-
ברה של המטה, ובתפקידי זה גוייסתי ל
סוכריות

מקד
ביום האחרון של מישב״החורף של הכנסת
אמרתי את הדברים הבאים על תקציב־חמדינה :

ח״פ משה שמיר
לשלוח אחרים לנוות

כביר. המערך אמנם ינק כוח רוחני חדש
מן הסקרים, אך בכנסת הוא נשאר אופוזיציה
עלובה, החוזרת כתוכי על כמה
מליצות, מבלי להציג שום דרך חדשה בענייני
פנים או חוץ (ראה הנדון).
כל פילגי ד״ש יודעים היטב כי לפי
הסקרים כמעט בטוח שהם יימחקו מן המפה,
אך בכנסת הם מהווים 15ח״כים,
שתי סיעות וכמה רסיסים, המשבשים
לחלוטין את תמונת המצב לאשורו.
ארבעת הח״כים של אגודת־ישראל מחזיקים
בזקנו של הקדוש־ברוך־הוא ובגדו-
נו הפוליטי של מנחם בגין, והם שולטים
בכנסת כאילו היו סיעה של .40 על
פיהם יישק דבר.
בעולם זה של צללים, אין ויכוח של
ממש על שום נושא גורלי, אם כי מתפתח
מדי פעם דיון רציני על עניין ממד תו ווו ויו לפרו1וו!7ול
רגה
שנייה, חוק או רצעה, בנוכחות תריסר
חברים שאיכפת להם.
בסך הכל — די עצוב.

ף אווירה עצובה זו יש לברך על
* כל זיק של הומור. בשבוע האחרון
הוא סופק על-ידי אדם המצטיין דווקא
בהעדר מוחלט של חוש־הומור — משה
שמיר.
במיזנון חברי־הכנסת נערך לא פעם וי
הוויכוח
על תקציב המדינה אינו רציני, ואינו יכול להיות
רציני, מכיוון שקיים קונסנזוס לאומי לברוח מבעיית־היסוד.
הליכוד והמערך, המפד״ל וש״י שותפים כולם לקונסנזוס זה.
הם קשרו ביניהם קשר בלתי-מודע לדון בענייני־כספים כאילו
אין להם קשר למדיניות הלאומית, ולדון במדיניות הלאומית
כאילו אין לה קשר עם התקציב.
אחד הסימנים המבדילם בין ילד לבין מבוגר הוא הידיעה
שיש לדברים מחיר. ילד המבקש גלידה או סוכריה־על-מקל אינו
יודע שיש להם מחיר, ומניין בא הכסף. אין הוא יודע שאם
קונים גלידה יש פחות לירות לקניית דברים אחרים. איו הוא
יודע שכמות הלירות של אבא ואמא מוגבלת.

הכנסת ומיפלגותיה נוהגות כאילו היו ילד הטו.
יש כאן דיונים על חברון, על אוטונומיה, על התנה*
לויות — כאילו אלה הן סוכריות-על-מקל שאינן עולות
כסף, או שאין גבול לכמות הכסף בכי* אכא-אמא.

המחיר שר חברון

אינני מתכוון רק למחיר הדברים עצמם, מכאיב ככל שיהיה.
זרקנו מיליונים על גבי מילונים לתוך הבור של ההתנחלויות
בפיתחת־רפיח, וכל הכסף הזה שקע ונעלם בחולות סיני. עכשיו
אנחנו שופכים מיליארדים לתוך בורות של התנחלות
בגדה — וגם הם ייעלמו כלא היו.

רק עתה מתהילות שיככות־המצוקה להכין כי
מיליון המושקע כחברון נלקח מתקציבים אהרים —
מונע שיקום של שכונה, סוגר מעון־ילדים, נועל חדר
ניתוח, סוגר מיטבה להזנת ילדים ככתי־ספר.

צד,״ל (בדרגת סרן) ,ואף שהמשכתי בתפקיד
לא־קרבי (עורך במחנה בעיקר) ,עשיתי
במחיצתן של יחידות שונות בכל
רחבי הארץ, בשעות קרב.
אין אני מנסה׳-לשנות את דעתו של
מישהו על חלקי במערכות־הביטחון (עד
שנת 1975 הייתי איש־מילואים בפיקוד
המרכז, בו שירתתי בשתי מילחמות) —
אלא מנסה אני לעורר דעתך על הצורך
לסלק ממערכת־היחסים בכנסת את הנוסח
של הטירור המילולי האישי. נראה לי,
(המשך בעמוד )42

טינית בתום תקופת־המעבר — כי אז מותר היה לקחת בחשבון
שתוך זמן קצר יהיה לנו שלום כולל עם כל עמי-ערב,
ושחוזה-השלום יכלול סידורים הדדיים לצימצום הכוחות ולהגבלת
מערכות־נשק.

אז מותר היה לתכנן הורדה הדרגתית, אך משמעותית,
של תקציכ-הכיטחון — משמעותית מפני
שמטוס אחד עולה כיום יותר מכית־חולים שלם,
וטנק אחד יכול לממן כמה וכמה כיתות של כית־ספר.

הממשלה הזאת הולכת בדרך אחרת, דרך החוסמת למשך שנים
רבות כל אפשרות של צימצום צורכי־הביטחון.
זוהי האמת היסודית של התקציב הזה. ומכיוון שהמערך תומך
בעיקרי המדיניות של הממשלה, הכלולים ב״קונסנזום הלאומי״
המהולל, הוא שותף לפשע זה.

המירשס לאינפלציה
במה דברים אמורים מבחינה כלכלית?
מדברים על ממדי האינפלציה. מטיחים האשמות על ימין
ועל שמאל. אך משתיקים את הסיבה המרכזית של האינ פלציה
הישראלית. אולי גם אין מבינים אותה.
וזוהי הסיבה:

כרבע מכל בוח־העכודה הישראלי מועסק כביטחון
— צבא קבע וחובה, מילואים, תעשייה ביטחונית
ועוד.

כל אלה אינם יוצרים נכסים שאפשר למכרם. אולם הם
מקבלים שכר, ומוציאים את השכר הזה במשק. כך צורכים
ארבעה אנשים את הסחורות והשירותים המיוצרים על־ידי
שלושה.

זהו המירשס לאינפלציה תוצרת ישראל. כאשר
נוספים על כד גורמי־האינפלציה •טאינם תלויים כנו,
כגון מחיר הנפט כעולם, הרי זה מירשם לאינפלציה
דוהרת.

הנוירשם למצוקה
התוצאה השנייה של המצב הביטחוני הוא תקציב־הביטחון
עצמו. הרבה יותר ממחצית תקציב־המדינה הולך לביטחון, בצורות
גלויות ומוסוות. נוסיף על כך את מימון החוב הלאומי,
שגם הוא נובע מצורכי-ביטחון של השנים הקרובות — והרי
לכם מדינה אשר פחות מרבע מתקציבה בא לספק את כל צרכיה
הכלכליים והחברתיים.

היום הציע כאן ח״כ אברהם מלמד לנכות את מחיר ההתנחלות
בפיתחת־רפיח מתקציב מימון המיפלגות שהצביעו בעד
זהו מירשם להתדרדרות, לפער חכרתי, להצטבאותה
התנחלות. אני מרחיק-לכת ומציע לנכות עכשיו את מחיר
ההתנחלות בגדה ממימון אותן מיפלגות התומכות בהתנחלות זו. ר ות חומר־נפץ חכרתי שיתפוצץ כיום מן הימים,
המחיר, לירידת כל האיכויות, להתמוטטות החינוך — כקיתדענה
גם הן שיש מחיר לדברים, ותשלמנה הן את
צור לידידתנו האיטית מדרגה של אומה תרבותית
תחת להטילו על שוכני שכונות-מצוקה.
אולם בדברי על מחיר, אני מדבר על דברים הרבה יותר מפותחת לדרגה של עם נחשל.
אילו קם מישהו ואמר: כך הם הדברים, למען חברון נשלם
גדולים: חברון, התנחלויות, קריקטורה של אוטונומיה — כל
אלה הם מרכיבים של מדיניות לאומית עליונה, המונעת שלום מחיר זה — למען אמונתנו הלאומנית המיסטית אנו מוכנים
כולל במרחב. במילים פשוטות, הם מביאים לכך שמצב המיל -להתדרדר במידרון החברתי והכלכלי — היינו יכולים להתווכח
חמה נשאר בעינו, שיש להיות מוכנים לקרבות לאורך הגבולות, על כך. היתד. בכך לפחות מידה של אומץ־לב מוסרי, מידו.
שיש לקיים מערכת־ביטחון עצומה, כאילו השלום עם מצריים של כנות.
אולם איש אינו קם ואומר זאת. אנו שרויים
לא היה ולא נברא.
(גם על כך יש לנו ויכוח. בהסתמכנו על מומחים ביטחו כענן סמיך של צביעות המהולה בכורות. הוויכוח
ניים ממדרגה ראשונה, כמו האלוף במילואים מתי פלד, אנו התקציבי הזה מתנהל כולו כאילו מדובר על מרינה
טוענים שהשלום עם מצריים היה צריך להביא גם עתה לצימ־ אחרת, כעולם אחר, על פלנטה אהדת. אין לו משצום
משמעותי של הכוחות בדרום. אך מכיוון שקברניטי הביטחון מעות, אין לו כסיס מדעי.
אולם הציבור הישראלי צריך לדעת שיש לו בחירה. צריאינם
מקבלים דעה זו, אם מתוך שיגרה מחשבתית, אם מתוך
כים לומר לו את האמת: יש מחיר לחברון, יש מחיר להתנח שיקולים
אחרים — אין התמונה משתנה).
אילו עלינו על דרך השלום — ואין שמץ של ספק שהתחנות לות, יש מחיר למדיניות המקיימת את המילחמה.
תקציב זה מסמל את המחיר הזה.
בדרך זו הן מימשל-עצמי מלא לפלסטינים והקמת מדינה פלס

ב מ דינ ה
העס
<1לה נ ש תנ ה?
״עבדים. חייגו במצריים״
— פסוק עתיק זה
מקבר משמעות חדשה
מה נשתנה ליל־הסדר 1980 מכל
לילות־הסדר?
שבכל לילות־הסדר היו בני־ישראל
מסובים והיו מספרים על
יציאת־מצריים איש לרעהו. ואילו
בליל־הסדר 1980 היו מסובים ליד
שולחנות־הסדר בישראל גם דיפלומטים
מצריים.
כאשר הזמינו מארחים ישראליים,
בעלי רצון טוב, את הדיפלומטים
המצריים לבתיהם, כדי
שיראו כיצד עורכים הישראלים
את הסדר, הם לא העלו על דעתם
שיש בסיפור, כפי שהונצח בהגדה
של פסח, כמה נקודות עדינות.
הדיפלומטים המצריים הם מיק״
צוענים. הם למדו להתכונן היטב
לכל אירוע. לכן, כאשר קיבלו את
ההזמנות לסדר, טרחו ללמוד את
טיב הטכס, וגם קראו את ההגדה
כולה מראש.
השגריר עצמו, סעד מורתאדה,
רכש הגדה, שבה מופיע תירגום
צרפתי לצד המקור העברי, וקרא
אותו היטב.
גאוות הפרעונים. קשר, לדעת
מה חשבו הדיפלומטים המצריים
על הטכסט, מכיוון שדיפלומט
אמיתי אינו מגלה לעולם את מח שבותיו.
אולם אחד המארחים גי לה
לפתע, כי ״יש בהגדה נימה
אנטי־מצרית קיצונית.״
ואכן, ההגדה היא ספר־תעמולה
אנטי־מצרי מובהק. הוא תוקף את
מצריים הפרעונית, שכל מצרי מתגאה
בה באופן קיצוני, כשם שכל
יהודי מתגאה בעשרת־הדיברות וב־תנ״ך.
המסקנה:
השלום הישראלי־

מפגיני ״שלום עכשיו״ כפביש גהה
״פיספסתס — ותרו !״
שלט ענק .״החלטתי לא לשלוח לו
מיכתב,״ מסבירה יהודית, אוהדת
חרות מזה עשר שנים שהשתתפה
בהפגנת שלום־עכשיו.
״ידעתי שהוא לא יקרא את ה־מיכתב,
ואם אכן יואיל להציץ בו,
בוודאי שלא יבין על מה אני
מדברת. החלטתי לבוא הנה, אף
על פי שאני לא משלום־עכשיו
ובדרך כלל אני לא חושבת כמו תם,
ולהראות לבגין מה אני בד יוק
חושבת עליו. שיהיה ברור לו!
בינתיים אני רק נגדו ונגד הממ שלה
המצחיקה שלו, אבל אם הוא
ימשיך להידבק לכיסא, אעזוב את
הליכוד ולא. אבחר בו עוד, אפילו
אם אאלץ לשים פתק לבן בקלפי.״
7000א ו? 320 אוהדי שלום־
עכשיו יצרו בשבת שעברה שרש רת
ארוכה של נושאי כרזות, ש התייצבה
לאורך הכביש המוביל
מחיפה לירושלים.

או אף הם בידי המפגינים.
תנועת שלום־עכשיו פתחה בהפגנה
זו שרשרת של עצרות־מח־אה
בדרישה להדחת ממשלת בגין.
בהודעה רישמית של התנועה נאמר
:״הממשלה הגיעה אל סוף
דרכה. היא מנותקת מהעם ומה עולם,
ועל כן אין טעם לצפות
לשינוי סידרי העדיפויות בממש לה
זו. אין מוצא, אלא לדרוש את
התפטרות הממשלה !״
צוותי טלוויזיה מחוץ־לארץ, עיתונאים
ישראליים ומטיילים העריכו
את מיספר המפגינים בכ־
7000 איש. אנשי שלום-עכשיו
אמדו את מיספר המפגינים בכמה
אלפים. ואילו קציני המישטרה,
שמסרו את אומתם לכלי־התיק־שורת,
קבעו :״בהפגנת שלום-
עכשיו, שהוצבה בצידי הכביש
בין חיפה לירושלים השתתפו 320
מפגינים.״

נקמה ניתנה בשבוע שעבר על-ידי אם ייבחר ג׳ימי קארטר למיהודי
נידיורק, העיר היהודית הג רות שהיהודים פנו נגד, תיקבר
דולה ביותר בעולם. בעיר, ובמ אחת האמונות היסודיות שעליהן
דינה הנושאת את שמה, יש יותר מבוסס הכוח היהודי בארצות־הב-
יהודים מאשר במדינת־ישראל. הם רית: ששום נשיא אינו יכול
מהווים בעיר את מחצית האוב -להיבחר בניגוד לדעת היהודים,
כוחם של היהודים ייחלש.
לוסיה ה״לבנה״.
בשבוע שעבר, בפקודת המימסד
•• אם ייבחר קארטר לא רק
היהודי, הם עשו דבר שהדהים כמועמד מיפלגתו, אלא גם לתקו-
את הכל. בניגוד לכל סיקרי דעת־ פת־כהונה נוספת כנשיא המדינה,
הקהל, הם הביסו את הנשיא ג׳ימי יישב בבית הלבן אדם שאינו חייב
קארטר בבחירות המוקדמות ל דבר ליהודים, ושיזכור כי היהומועמדות
המיפלגה הדמוקרטית. דים רצו להפילו. במילא יהיה
ברוב של 4ל 1-הם בחרו במת -קארטר, בתקופת־כהונתו השנייה,
חרהו, הסנאטור אדווארד (״טד״) בלתי־תלוי בקולות היהודים, מכיקנדי.
וון
שאינו יכול להיבחר בשלילא
אישיותו של קנדי משכה שית, על פי החוקה האמריקאית.
את לב היהודים. הסנאטור ידוע אך אם יהיה חופשי גם מכל הרלהם
כ״שמוק״ (מילה שיהודי אמ גשה של תודה ומחוייבות, הוא
ריקה מרבים להשתמש בה, ושאין עשוי להקדיש את ארבע השנים
לה שם טעם־לוואי פורנוגראפי ).הקרובות לכפיית הסדר על ישראל,
היהודים רצו להעניש את קאר־ על אפה ועל חמתה.

10ח 1

ו> 3 7ה$תנ1^.רי
מפגיני ״שלום עכשיו״ בכביש ירושלים
״אריק: אחרי להתאבדות!״
מצרי מעורר בעיות תרבותיות, שאיש
לא חשב עליהן מראש. כאשר
יקום השלום הישראלי־ערבי ה כולל,
תתעוררנה בעיות תרבותיות
חריפות שיבעתיים. ההתמודדות
עם הבעיות האלה, ולימוד
ההתחשבות ברגשות הזולת, הם
חלק מתהליך השלום, שאך החל.

ה פגנו ת
יום שלסבא
״בגין, התפטר1
מקומר אצל עליזה!״
קראו מפגיני שלופ-עכשיו
״בגין, סלח לי, עשיתי טעות!״
ציירה יהודית כהנא מירושלים על

״נכון, קשה היה להציב שני
אנשים כל מטר,״ אומרת סיגל
אליאב בת ה־ ,17 תלמידת תיכון
מחולון, שנשאה כרזת-ענק י האומרת
בפשטות: לכו הביתה! ״זה
בכלל קשה להזיז את הישראלים
מהבית בשבת אחרי־הצהריים. אבל
אני לא מבינה את בגין. לא די
שמבקשים ממנו ללכת ז״
שלטים אחרים, כמו ״פיספסתם,
ותרו!״ או ״שרון — אסון!״ או
״תנו לנו חירות מחירות!״ ״ביעור
חמץ״ ,״אי אפשר יותר״ ,וגם
פניות אישיות למנחם בגין :״בגין,
אתה יופי של סבא — הישאר עם
נכדיך מקומך אצל עליזה !״
הופנו אל ראש הממשלה אך גם
שרים אחרים לא יצאו בלא כלום.
״אריק: אחרי להתאבדות!״ ״דויד
לוי — חברון זה לא קטמון !״ ניש-

מדיניו ת
הגק3וה נווד קארטו־היהודים
ניצחו בגידיורק —
וזה עזור לעזות
לישראל ביוקר
״הנשיא קארטר אינו אדם נק מני!״
הבטיח השבוע לציבור הישראלי
עסקן יהודי, מחסידי ה נשיא,
שרואיין בטלוויזיה. הוא חזר
על כך פעמיים־שלוש, כמי שמבקש
לשכנע את עצמו.
יתכן מאד שמידת נקמנותו של
ג׳ימי קארטר תועמד במיבחן מעוד
פחות משנה.
תמיכה ב,,שמוק״ .הסיבה ל-

טר על הצבעתו באדם נגד ההתנחלות
בגדה ובירושלים, למרות
שהנשיא התנצל עליה רשמית. הם
רצו למסור לו מסר: כך ייעשה
לאיש הפוגע בישראל.
שלוש סכנות. מבחינה יהודית,
יתכן כי היה זה המעשה
המסוכן ביותר שנעשה אי-פעם
על־ידי יהודי ארצוודהברית. היו
כרוכות בו לפחות שלוש סכנות:
•:הוא נתן למנחם בגין אישור
לדעתו, כי יהודי ארצות-
הברית יתמכו תמיד, ובלי תנאי,
בכל עמדה של ממשלת ישראל.
בגין הבין את ההצבעה כהוכחה
לכך שיהודי אמריקה תומכים במדיניותו
הקיצונית, שבאר, לידי
ביטוי בהחלטת-חברון. הדבר עלול
לפתות את בגין למעשים קיצוניים
עוד יותר.

החצי השני. כל הסכנות
האלה יהוו מיבחן לא רק לקאר-
טר, אלא גם לבגין, שטען כי יהודי
ארצות־הברית יתייצבו כאיש
אחד מאחרי ממשלת ישראל, יפילו
את חתיתם על הקונגרס האמרי קאי
ויפחידו גם את הנשיא.
תיאוריה זו עומדת עתה בניסוי
מעשי. יהודי ניו-יורק הגשימו את
החלק הראשון של נבואת בגין,
בהנחילתם את התבוסה לקארטר.
אולם החלק השני טעון עתה הוכחה.

יובס קארטר, יוכל בגין לנשום
לרווחה. אם ינצח קארטו
בסופו של דבר, כפי שמנבאים
רבים, יעמדו בגין ומדינת-ישראל
כולה לפני המשבר החמור ביותר
מאז קום המדינה.
ה עו ל ם הז ה 2222

3ר 0לא רוצה
להזמין אס דבין
ח״ב יצחק רבץ שלח באמצעות אנשי־קשר
איתותים ליושב־ראש מיפלגת העבודה, שימעון
פרם, לפיהם הוא מוכן להיפגש עימו אם יוזמן
על־ידי פרס עצמו.

עד כה סרב פרס להזמין את רבץ
בטענו, בי ידוע לו שרבץ עומד להתמודד
על תפקיד מועמד המיפלגה לראשות־הממשלה,
ולבן אין טעם בפגישה, העשויה
להועיל לרבץ במאמציו לבסס את מעמדו
כמיפלגה.

״סקר בזיון הפסטיבל מנכ״ל רשות השידור, יוסף (״טומי״) לפיד הורה
למנהל הטלוויזיה יצחק (״צחי״) שימעוני להגיש
׳לו תזכיר מפורט, שיסביר את הסיבות לביזיון
פסטיבל־הזמר שנערך במוצאי השבת לפני שבוע.

לדברי לפיד, אם לא יכלול התזכיר הסכר
שיניח את דעתו ותוכנית כיצד להימנע
מביזיון בזה כעתיד, לא יתקיים עוד
פסטיבל הזמר.

בג! מבין
תרגיל תעמולתי

על 1״צמן

בשיחות פרטיות טען לפיד, כי כבר היום ברור לו
שרבקה מיכאלי לא תנחה בעתיד שום אירוע
טלוויזיוני.

ראש־הממשלה מנחם בגין מתכוון לחזור
משיחותיו עם הנשיא ג׳ימי קארטר עם
הישג שינופה מבחינה תעמולתית.

שר־הבינוי דויד לוי התלונן כערב החג
אצל ראש־הממשלה, מנחם בגין, על שר־הביטחון
עזר וייצמן.

בר־זוהר יודח

כאשר ישוב בגין לישראל הוא ינסה
לטעון, שהיעד המרכזי בשליחותו היה
ביטול החוק האמריקאי הזה. הנושא ישמש
את שופרות התעמולה של בגין להצגת
מסעו כארצות־הכרית כהצלחה.

תרות רוצה
ד ד בת לבדה
בקרב ראשי תנועת־החרות מתגבשת הדעה, לפיה
ידרשו ראשי התנועה מראש־הממשלה, מנחם בגין,
שחרות תתייצב לבדה בבחירות הבאות, ללא יתר
המיפלגות המרכיבות את הליכוד.

האמת היא שראשי הסיעה יהיו כחוץ
לארץ והם אינם רוצים לקלקל את שהותם
כחו׳׳ל בגין ישיבה מייוחדת של הבנסת.

לוי התלונן

בגין יודע כי יופעל עליו לחץ חזק ביותר בארצות־הברית,
והוא מתעתד לבקש מקארטר שיאפשר לו
להודיע, עם שובו מוושינגטון, על ביטול החוק
האמריקאי החדש בדבר הענקת. מעמד של פליטים
ליהודים היוצאים מברית־המועצות, על פי דרישה
מישראל, ומגיעים בסופו של דבר לארצות־הברית.

עד אחרי ביקורו של ראש־הממשלה מנחם בגין
בוואשינגטון.

לדעת ראשי התנועה, עליהם נמנים גם
יושב־ראש ועדת החוץ והביטחון, משה
ארנם, השר דויד לוי וחכרי־הבנסת רוני
מילוא וחיים קאופמן, יזכה הליכוד
כמיספר מנדטים קטן כהרבה מזה שבו
זכה בבחירות האחרונות, ואין צורף
להתחלק כמנדטים אלה עם הליברלים,
לעם ורפ״י.
ראש־הממשלה לא התייחס עדיין לבעייה זו,
שהועלתה על־ידי ראשי מיפלגתו.

מגעי בין
וייצמן לדיבדדי ם
מגעים אינטנסיביים ביותר נערכו בתחילת השבוע
בין שר־הביטחון, עזר וייצמן, לבין ראשי המיפלגה
הליברלית בליכוד. המגעים נערכו בידיעתו
ובעידודו של סגן ראש־הממשלה, שימחה ארליך.

כמיסגרת המגעים נשמעו התבטאויות
חריפות מפי וייצמן נגד בגין, ונבדקה
האפשרות להקמת מיפלגת מרכז, על בסים
המיפלגה הליברלית שבראשה יעמוד
עזר וייצמן.

רביו מג כוחות
ח״כ יצחק רבץ ביטל נסיעה לארצות־הברית מטעם
הבונדס, כדי להמשיך ולגייס כוחות במיסגרת
המאבק שלו נגד ח״כ שימעון פרם.

חסידיו של יצחק רכין טוענים, בי כאופן
פאדאדוכסלי גדול יותר מחנהו של רבץ
ממחנה אלון, וזאת דווקא כגלל מותו של
אלון. רכים, שזועזעו ממותו הפתאומי,
רואים כתמיכה כרכץ כמעין מילוי
צוואה של אלון.

לוי טען באוזני בגין שווייצמן משמיץ אותו
בכל מקום ופוגע בכבודו, בשיחותיו עם אנשי הליכוד
ועם אנשים שאינם בליכוד.

בגין הרגיע את לוי, אולם נמנע מלהבטיח
לו לדבר עם וייצמן. לדברי לוי, אמר
בגין :״זו כעייה שתחלוף כקרוב.״

הצהרות ההון דחו
החוק החדש, לפיו צריכים כל העצמאים והשכירים
המרוויחים יותר מ־ 600 אלף לירות לשנה, להגיש
הצהרות־הון, לא ייכנס לתוקפו ב־ 1ביולי, כפי
שהודיע שד־האוצר, יגאל הורביץ, ביום הכספות
והשקלים.

ועדת־הכפפים של הכנסת לא ראתה בל
דחיפות כדיון כחוק החדש. היא תתחיל
לעסוק בו רק עם תום פגרת הכנסת.
יש להניח שגם אם יזדרזו חברי הקואליציה
להעכיר את החוק, הוא ייכנס לתוקפו רק
כסוף חודש יוני, ואז יצטרכו לתת
שהות כת כמה חודשים לחייבי
ההצהרות, בדי שיהיה סיפק בידם
להבינן.

הקלות מס שבח רטרואקטיביוח למרות שעדיין לא דנו בהקלות הצפויות במס שבח
מקרקעין, והדיונים 5הקלות אלה בוועדת־הכספים של
הכנסת ובמליאה עצמה יתקיימו רק בשבועות
הקרובים, ברור כבר עתה שההקלות תהיינה
רטרואקטיביות.

ועדת־הבספים של הכנסת תחליט אמנם
על ההקלות רק כמרוצת חודש מאי או
ביוני, אך היא תחליט, יחד עם זאת,
יטחן תופסות לגבי עיסקות מקרקעין
שנערכו החל מה־ 1באפריל השנה.

סרס וקוק דאמיוות
סקרים פנימיים, שלא לפירסום, שהוזמנו על־ידי
מיפלגת־העבודה ושהקיפו רק כאלה שהצהירו על
כוונתם להצביע עבור המיפלגה, קובעים כי שימעון
פרס לוקה בחוסר אמינות אצל חברי מיפלגתו.

על השאלה :״אם כסופו של דבר תחליט
שלא להצביע עכור מיפלגתלהעכודה
בבחירות הכאות, מה יגרום להחלטתך?״
השיבו רכים, כי הסיבה היא אי־אמון
כמועמד המיפלגה לראשות־הממשלה, ח״ב
שימעון פרם.

המערך לא קרא לכוסת בסיעת המערך אץ כל תוכנית לקרוא למושב
מייוחד של הכנסת בזמן הפגרה. התירוץ הרשמי של
ראשי הסיעה, שלא להטריד את הממשלה במושבים
מייוחדים של הכנסת, הוא שאין עילה לקרוא לכנסת

הסופר מיכאל (״מיקי״) בר־זוהר, שמונה על־ידי
שימעון פרס כראש מטה הבחירות של המערך,
יודח על־ידי פרס עצמו בעיקבות התנגדותם של
כמה חברים למינוי זה.
פרס הודה בכמה הזדמנויות, כי ההחלטה למנות
את בר־זוהר היתה חפוזה וכי הוא מוכן להביא
לשינויה.

בינתיים ממשיך כר־זוהר להקים את
המטה שלו. כין היתר הוא לוחץ למען
חתימת חוזה עם הפירסומאי אורי סלע,
׳טיועד להיות פירסומאי המערך
כתקופת הבחירות.

יחודש חוג
ת״ברל
חוג כית־כרל, אשר שבק חיים אחרי שני
מיפגשים כלבד, עומד להתחדש כקרוב,
כשם אחר.
לחוג בית־ברל, שלהקמתו התנגד יושב־ראש מיפלגת־העבודה,
משתייכים בעיקר אישים ממיפלגת העבודה,
הנמנים על מתנגדי פרס, אם כי כמה מחבריו
הבכירים נמנים דווקא על מחנהו של פרם.

לא היה
מנהל תוכניות
בוועד המנהל של רשות־השידור מתגבשת
דיעה, שלא לבחור במנהל מחלקת
התוכניות של הטלוויזיה ולבטל את
התפקיד הזה.
מנהל מחלקת התוכניות האחרון היה מרדכי
(״מוטי״) קירשנבאום, ואחרי הדחתו לא נמצא מנהל
קבוע חדש למחלקה. עד לבחירתו של שימעוני
כמנהל הטלוויזיה כיהן לפיד גם בתפקיד זה.

סל יחה !
מערכת ״העולם הזה״ מבקשת את סליחתם
של כל מי שניסו להתקשר עימה בטלפון,
ושלא קיבלו תשובה.
מזה שבועות ארוכים יש קילקול בקווי-
הטלפון של המערכת. מישרד־התיקשורת אינו
מסוגל, כנראה, לתקן אותם. זהו סימפטום
נוסף להתמוטטות מערכת-התיקשורת בארץ,
בימי כהונתו של השר יצחק מודעי — שגם
לא מצא לנכון להשיב למיברקים ששוגרו
אליו בעניין זה.
אי״תיקון של קווי״הטלפונים של מערכת-
עיתון הוא מעשה חמור, הגובל בחבלה
בפעולות העיתונות.
מי שמבקש להתקשר עם המערכת, יש•
תמש־נא בינתיים בקווים

232263

232264

ך* ציני חיל־ האוויר וחייליו, קצינים
בכירים בחילות אחרים בצה״ל, אי-
שי־מדינה ועיתונאים, לא הופתעו לקרוא
את הידיעה שהופיעה בסוף השבוע ביומון
הארץ ובצהרונים ידיעות אחרונות ומעריב.
רק מעטים מיודעי-הדבר לא הכירו את
פרשת תת־אלוף רן פקר־רונן, אחד מבכירי
הטייסים בחיל־האוויר, אשר יצא
בשבוע שעבר לחופשת־שיחרור מצה״ל.
הצנזורה הצבאית הקפידה בחודשים
האחרונים לפסול כל ידיעה שאפילו רמזה
על הפרשה. אך כפי שקורה תמיד, יכלו
עיתוגי-ישראל לפרסם פרשות הקורות
בארץ, ושאותן מנסה הצנזורה הצבאית
להעלים מעיני הציבור בגלל שיקולים
פוליטיים, אחרי שהן מתפרסמות בעיתוני
חוץ־לארץ.
כתב-העת ישראל־פלעתין, היוצא לאור

לפי העיתון, מאשים פקר את מפקדי
חיל-האוויר בכוונה לסלקו, מתוך כוונה
למנוע פירסום ביקורת שלו על מחדלים
בחיל־האוויר, העלולים להביא לתוצאות
חמורות מאותן שהיו ב־ .1973 לפי דברי
העיתון, היה רן פקר מועמד כמעט-בסות
לתפקיד מפקד חיל-האוויר. התפקיד יועד
לו על-ידי עזר וייצמן עצמו, חרף התנגדותו
של מפקד חיל־האוויר לשעבר,
האלוף בנימין (״בני״) פלד.
פקר טען לאחרונה, לפי ישראל־פלסתין,
שהוא נרדף ומואשם בהאשמות־שווא של
הריגת שבוי, רק כדי לדחקו מחיל־האוויר
ולמנוע ממנו כתיבת עבודת־מחקר
במילחמת-יום־ד,כיפורים,
מחדלים על במייוחד בחיל-האוויר. עוד אמר העיתון,
כי המחדלים האחרונים עלולים לגרום
אסון, אם תפרוץ מילחמה בעתיד.

דרשתי לסתר את
תשורות ולחשוף
את השגיאות
בחידהאתיר והאשמת׳
את בני נלד בשקרים

מפקד ודדהאוויו
ענו מ שנו זמ1י, והשמיע
ניקוות על ח־דהאוויו
שאפילו עוו ו״צמן
לא הע! להשמיע

בפאריס* ,הביא את עיקרי הפרשה של רן
פקר. אמנם לא הקפיד על פרטים ותא ריכים,
אך הפרשה !בעיקרה, כפי שהיא
מתוארת בשבועון, נכונה.
תחת הכותרת ״שערוריה סודית מזע זעת
את חיל־האוויר הישראלי״ ,סיפר
ישראל־פלסתין על כך שמועמדותו של
תת־אלוף רן פקר לתפקיד מפקד חיל-
האוויר הישראלי בוטלה, אחרי שוועדת־חקירה
צבאית דנה באשמה כי שבוי,
שהיה בטיפולו במיבצע ליטאני, נעלם.

לעומת טענת פקר, מביא העיתון טענה
נגדית, האומרת כי פקר היה מעורב
בהעלמו של שבוי ערבי. לדברי העיתון,
קיבל פקר, בעת מיבצע ליטאני ב־,1978
שבוי ערבי להעברה לביודחולים סמוך,
אך שבוי זה נעלם, ועיקבותיו לא נמ צאו•
עוד נאמר בעיתון כי ועדת־חקירה
צבאית לא מצאה. כל הוכחד, שפקר פעל
בעניין זה בניגוד להוק. עם זאת המליצה
הוועדה שלא לתת לפקר את התפקיד
אשר לו ייחל, הפיקוד על היל־האוויר.
במקומו של פקר, כך טוען העיתון, המועמד
לתפקיד מפקד חיל־האוויר, אחרי גמר
כהונתו של האלוף דויד עיברי, הוא קצין
בשם שימעוני.
ישראל־פלסתין טוען עוד כי אשתו של
פקר, חרותה, פנתה לאישים שונים ביש ראל,
בטענה כי מבקשים לרצוח את בעלה

* המוצא לאור על־ידי הישראלי הגולה
מקסים גילן. השבוע איים גילן,להגיש
תביעת־דיבה נגד ידיעות אחרונות, שטען
כי הוא נתמך על־ידי אש״ף. כתב־העת
הוא בלתי־תלוי, ומטיף מזה שנים להקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל.

עם האשה

עם בני פרד

תת־אלוף רן פקר לצידו של מפקד חיל־האוויר לשעבר,
האלוף בני פלד. פקר מתאר במיכתבו כיצד עבר פלד
״משבר זמני בעת שהוא הטיח בו האשמות, בשיחה שהיתה לשניים בביתו של פלד.

רן פקר ביום בו קיבל את התואר נד׳א באוניברסיטת הארוואד
בבוסטון, יחד עם אשתו חרותה. פקר טוטן כי נשבר במילחמתו
נגד פיקוד חיל־האוו׳ ר, רק כשראה את מה שעובר על אשתו מהבחינה הנפשית והפיסית.

עם חבת

רן פקר עס בתו אורית, מי שהיתה ססלת־מיבצעים באחד מבסיסי
חיל־האוויר, ביום נישואיה לאחד מטייסי החיל. אחד המרכיבים
בהחלטתו לעזוב את צה״ל ואת הארץ, היה הצורה הקשה, שבה קיבלה אורית הפרשה.

באמצעות השמצות. עוד טוען העיתון, כי
שר־הביטחון, עזר וייצמן, שהתבקש להתערב
בעניין, מסרב לעשות זאת.

ך; עיתון המופיע בפאריס גילה רק
י * את אפם קצה של הפרשה הסבוכה,
המעסיקה מזה חודשים רבים את חיל-
האוויר, ולפי דברי קצינים בכירים בחיל
״ממוטטת את המוראל של הטייסים.״
התפרצות הפרשה החלה עוד בתחילת
חודש יוני , 1979 כשחזר תת־אלוף רן
פקר משנת לימודים בארצות־הברית. ב-
מיכתב שכתב פקר לשר־הביטחון, עזר
וייצמן, לרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, ולמפקד חיל־האוויר, האלוף דויד
עיברי, ב־ 10 ביולי ,1979 הוא ציין:
״מהרגע שנכנסתי הביתה עם המישפחה
משדודהתעופה, קיבלתי על־ידי רץ מיין-
חד את מיכתב־הרישעות המסולף פקר
קיבל אז העתק של מיכתב
לשלושת אישים אלה, בו הואשם פקר
ברצח שבוי ערבי
מתברר כי פקר ידע על התסיסה
בעניין זה בארץ בהעדרו, עוד הרבה
שלח את
לפני שהגיע לכאן. לפני
מיכתבו הגלוי, הוא שלה מיכתב אנונימי
לשר־הביטחון, לרמכט״ל ולמפקד
חיל־האוויר, ובו אותן ההאשמות. סיפר
פקר, באותו מיכתב שלו :״לאחר שנודע
לי על המיכתב האנונימי, שכולו שקר
ושיטנה, דרשתי חקירה מישפטית. הרגשתי
שהפעם מוכרחים לסיים את הפרשה,
לכאן או לכאן. הנושא הועלה כבר
פעמיים בעבר,
לשילטונות הבכירים (מפקד חיל־האוויר,
הדמטכ״ל ושר־הביטחון) ,נבדק ונסגר. כך
לפחות נאמר לי, ועל זה יש עדויות
בכתב.״
כדור־השלג החל להתגלגל בעיקבות
על-פי דרי שתו
של פקר, התחיל הפרקליט הצבאי
הראשי (הפצ״ר) לחקור בפרשה.

מיו, בחר לשיא
תת! משעות
ראשו בשביל או
אתו מאית]! אן
אני חו ש ממן
מות ויושר

כתב פקר כמיכתכו, ששוגר כ־1
כנוכמכר : 19751
ידידי, נהניתי בצורה בלתי־רגי-
לה מהביקור. תוך כדי שיחה הזכרת את
הסיפורים השונים המופצים בנושא האישי
שלי. חבל שאתם, המפקדים, אינכם יודעים
את הגירסה האמיתית. בתור ידיד,
ובצורה אישית ובלתי־רשמית, אני כותב
לך את הסיפור האמיתי, כפי שנחקר ונבדק
על־ידי המערכת המישפטית, ובעיק־בות
חקירה זו הורה הפצ״ר לסגור את
התיק.

ובים יחסית !מהטובים
מט״סי חיל־האוויו
עוזבים אח החיל
ולו..אדעל״ היתה
קורסת ט״סים היו
משתחווים מאות לוחמים

טייס קוב

תת־אלוף רן פקר ניצב בתא הטייס של מטוס מיראז׳ .פקר
ידוע בחיל־האוויר הישראלי ובחילות האוויר בעולם כטייס
קרבי מעולה. לנכותו נזקפו למעלה מ־ 350 גיחות קרביות, הפלת שבעה מיגים
במילחמת־ששת־הימיס ומעללי גבורה רביב אשר עדיין אי אפשר לפרסמם.

״תוך כדי שהותי בארצות־הברית (ב שנים
1978—1979 לפני ההתפרצות המחודשת
של הפרשה) ,התכתבתי שוטפת עם
כמה מידידי בחיל. בסוף שנת 1978 כתב
לי אחד מהם כי לדעתו יש כאלה המחכים
לי בפינה עם סיפור הערבי, ועלולים
לפוצצו ברגע שאחזור ארצה. מייד. כתבתי
מיכתב ארוך וממצה אל שר־הבי-
טחון, הרמטכ״ל ומפקד חיל־האוויר, שכלל
את הסיפור עצמו, על פרטיו, ובקשה
אחת בו: אנא, אל תייעדו אותי לשום
תפקיד, עד ולפני שהפרשה תיבדק ותיחקר.
ציינתי שמבחינתי אין שום בעייה,

הנני משוכנע בצידקתי. יודע שזו עלי-
לת־שווא ורצח־אופי, במטרה ברורה לסל-
קני מהמירוץ (על תפקיד מפקד חיל-
האוויר) מסיבות מאד גלויות. למרות
בקשתי, החקירה לא התחילה עד לשי-
חת־הטלפון שהיתה לי מארצות־הברית עם
שר־הביטחון עזר וייצמן, שבוע לפני הגיעי
ארצה.
מסתבר שאנשים מסויימים היו מעוניי-
נים לראותני מחוץ לחיל, כמו שהם, עזרר
מאד למפקדים מיבצעיים אחרים להש תחרר
מהחיל. אלה חשבו שאם יפוצצו
את סנסציית הערבי מייד עם שובי אר-

דו־יקרב באוויר
(המשך מעמוד )33
צה, בייחוד בהתחשב באווירה הכללית
בארץ, מיקרה פינטו ושדה, ארים ידי,
אכנע ואשתחרר. במקום זה ביקשתי חקירה,
וכשניתנה הוראה לסגור את התיק,
בעיקבות החקירה, רק אז הודעתי, :אני
לא איתכם,׳ וביקשתי בכנות להשתחרר.
מסתבר שאני מספיק חזק לעמוד בכל
זאת. הפירמידה היא צרה ותמיד היתה
תחרות, אך תמיד שמרנו על רמה נאותה.
מעולם לא ירדנו לתת־רמה כזאת,
המעידה על חולשה ובינוניות — רצדדאופי
בכוונה תחילה.
הדבר היחידי שהשפיע עלי הוא שראי תי
את מישפחתי נהרסת לנגד עיני.
(אשתי) חרותה, שהיא אשה מייוחדת במינה,
שבילתה את עשרים השנים האחרונות
בבסיסי־החיל וראתה כיצד אנחנו
היינו מטפלים באנשים, תומכים בנזקקים
ומסייעים לאלה הזקוקים לעזרה, ראתה
בחיל-האוויר מיבצר יציב ומוצק. כשנוכחה
שזהו בסך הכל מיגדל-קלפים, שהתמוטט
לנגד עיניה, נשברה נפשית ופי־

עד שבוצעה החקירה נקטה ״הנהלת
החיל״ גישה של אי־החערבות. דבר ש-
איפשר לה להפגין חוסר־גיבוי מחד,
ומאידך להכשיר את הקרקע להפצת סי-
פורי־בדים ועלילות־שווא ללא כל בקרה
ושליטה. אחרי שהנושא נסגר, לא שונתה
המדיניות, ואפילו מפקדים בכירים לא
עודכנו בסיפור האמיתי, כך שחרושת-
השמועות לא שככה, אלא אפילו לובתה.
זה באמת דבר שאין לו תקדים, ומאד
לא הוגן כלפי וכלפי מישפחתי.
עד כאן סיפורו האישי של רן פקר.
ף* ן פקר נחשב בשנים האחרונות
• כטייס מיספר אחד של חיל־האוויר.
הוא נערץ על דורות של טייסים, ועוד
כשהיה רב־סרן, הוחלט כבר על-ידי מפקדי
החיל, ובראשם שר־הביטחון של היום,
לגדלו לתפקיד מפקד־החיל. דורות של
טייסים וחיילי חיל-האוויר עברו תחת פיקודו.
למרות נוקשותו — הכינוי שלו
בחיל הוא ״הברזל״ — הוא נערץ ואהוב
על-ידי פקודיו, הן בגלל כנותו ויושרו,
הן בגלל מיומנותו הרבה והעובדה שהוא
הפך אגדה בחיל, בצה״ל ובצבאות העולם,
כטייס מעולה שמאחריו מאות עלילות
גבורה שרובן הגדול עדיין אסור לפיר-

סום.
רן בן ה־ 44 הוא יליד כפר־ויתקין.
בן למישפחה שהיא דור שלישי בארץ.
אמו היא נצר למישפחת־גבורה אחרת,
מישפחת שטורמן. בהיותו נער הצטרף ל-
גדנ״ע-אוויר, עבר קורס מ״כים במיסגרת
הגדנ״ע, ועם הגיוס הצטרף לקורם־טים של
חיל־האוויר, אותו סיים כחניך מצטיין.
מאז טס בכל המטוסים החדשים שהגיעו
לחיל-האוויר. במילחמת־סיגי השתתף
בפעולות קרביות כטייס מיסטר.
מילחמת ששת־הימים ומילחמת-ההתשה
שאחריה היו התקופה הגדולה של רן
פקר. הוא חתפרסם ברחבי העולם כבעל-
שיא, כמי שהפיל בעצמו שיבעה מיגים
של האוייב. בעת פעולת־סמוע זכה רן

הרמטכ״ל לשעבר, דויד אלמזר ז״ל (מימין) ,ומפקד
חיל־האוויר לשעבר מרדכי (״מוטי״) הוד, חושפים
את דרגותיו של פקר בטקס בלישכת הרמטכ״ל. אותם שחקרו יאת פרשת השבוי
הערבי הגיעו למסקנה שיש לסגור את התיק. אולם ציד־המכשפות נגד פקר נמשך.

011ווו

כתב אז רן פקר, כשהוא מטיח
האשמות חריפות כיותר בפיקוד
חיל־האוויר ובפיקוד צח״ל.
מהמילחמה (מילחמת יום־הכיפורים)
יצאתי בהרגשה מאד גרועה. ההרגשה הי־תה
שחיל-ה,אוויר לא מילא את רמת הציפיות
שהיו כלפיו. ההרגשה שלי היתד,
שעם־ישראל השקיע בנו את המירב, ולא
קיבל תמורה תואמת. הדגשה שלא תמיד
קראו נכון את ״תמונת הקרב״ ,ולכן
הופעלנו לעיתים בחוסר־יעילות מיבצעית.
חובה היתד, עלינו לטהר מייד את השורות,
לחשוף את השגיאות, אחרת נאבד
את היקר והחשוב ביותר — מוראל הלוחמים
ואמונתם במנהיגות.
את. כל זאת אמרתי למפקד חיל־האוויר

11ך 1ף | 1ך פקר, במרכז, יחד
עם הרמטכ״ל רפאל

איתן בעת סיור בחרמון. במיכתבו לרפול
מציין פקר, כי הוא למד מרפול אלוהים וכי נקמה המושג את ינקום בכל אלה אשר שפכו את דמו.

סיפורי-

קמת העלילה, וכיצד מופצים
הבדים בנידון, סבלה ובכתה.
אחרי פגישה עם הרמטכ״ל הסכמתי בינתיים
להישאר במדים. סוכם שאטום על
כל מטוסי חיל־האוויר שאני כשיר עליהם,
ושאתעדכן במתרחש בצה״ל ובחיל-
האוויר.

אף אחד מהמבקרים החמורים ביותר
של חיל־האוויר, כולל עזר וייצמן בעצמו,
לא העז לאמר את מה ששמעתי מבני
פלד. הופתעתי והזדעזעתי.
עד באן מיכתבו של פקר.

וגבו׳ ,אם
תתנכל לי גם
אתרי שיחוווי,
אשיב מילחמה שערה
נתינתה תיבת״פנדווה

סית, ועוד יקח זמן רב עד שתצליח
לצאת מזה.
כך קרה גם בהתחלה עם (בתי) אורית,
שמאנה לצאת איתנו בזמנו לבוסטון,
והעדיפה שלא לדחות את השרות,
כי רצתה קודם כל לשרת בצבא, ורק
אחר-כך להחליט על דרכה בחיים. כשנוכחה,
כסמלת-מיבצעים בבסיס חיל־ו!אווירי,
וכאחת שעומדת להינשא לטייס, כיצד נר־

ונזר, נשבקשת׳
אותו למחול לקצין,
הסבות לי את
מושג הנקם. אחהים
ינקום בכל אלה
ששבנו את ומי
ודם ודשפחתי

שקר. המילחמה לא תוחקרה ברצינות עד
היום.
בקיץ 1977 הזמין אותי בני פלד לשיחה.
אישית בגן ביתו בנווה-,רום. זה היה ביום
השישי אחר־הצהריים. היתד, זו אחת השיחות
הקשות בחיי. עוד פעם שמתי
הכל על השולחן. בין היתר אמרתי לבני
שמבלי להעריך ולאהוב אנשים, אי-אפשר
כיום לפקד. כמו כן ציינתי פעם נוספת
שהדרג הלוחם, סרנים ורס״נים, מוכן
״למות בעד המולדת״ ,מה שהוא רוצה
זה רק דבר אחד: שהמפקד השולח אותו
למשימה יידע ויבין מה הוא עושה. ואז,
ברגע של משבר זמני, התפרץ בני ואמר:
״אתם באים בטענות אלי?״

י ך* רן פקר במרכז עם עזר וייצמן, עוד כשווייצמן היה מפקד חיל!
! 1111 האוויר. וייצמן נהג לטעון שפקר הוא הטוב בטייסי חיל־האוויר
וייעד אותו לפיקוד על החיל. למרות זאת מאשים פקר במיכתבו את וייצמן :״ברור
לי שלא תיתן משערת ראשך עבור אף אחד מאיתנו וכי מה שחשוב לך זה שמך בציבור.״
פקר בשם עולמי, כאשר הוא וטייסים אחרים
שהיו עימו הותקפו על-ידי מטוסי
האנטר ירדניים, שעלו עליהם במיספרם.
בקרב אוויר־אוויר מייוחד במינו, כאשר
מטוס ההאנטר ״שלו״ נמצא כמעט בגובה
הקרקע, הפיל אותו פקר.
במילחמת יום־הכיפורים נקרא לפקד על
טייסת פאנטומים, אחרי שמפקדה הקודם
של טייסת זו הופל בקרב. הטייסת, בפיקודו
של רן פקר, עשתה שמות במערך
המצרי, וזכתה בשבחים רבים. אחרי ה-
מילחמה מונה כמפקד תל־נוף, תפקיד שבו
כיהן עד שנסע ללימודים בבוסטון באר-
צות־הברית, שם סיים בהצטיינות את לימודיו
לתואר מ״א ושב ארצה, אל תוך
מערבולת הפרשה שלו.
אולם נראה שלא סיפור הערבי, שאירע
— אם אירע
גרם לרן פקר לפרוש מחיל-האוויר השבוע.
במיכתב ששיגר לשר־הביטחון, ל-
רמטכ״ל ולמפקד חיל־האוויר מבוסטון,
ב־ 14 בפברואר ,1979 מגולל סקר, מבלי
להתייחם כלל לפרשת השבוי, את תחילת
הקרב הפרטי שלו במיפקדת חיל-
האוויר.

(אז האלוף בני פלד) בכנות ובהגינות
עשרות פעמים, ולעיתים גם בכתב, שחור
על גבי לבן. דרשתי רק דבר אחד: בואו
נתחקר את המילחמה בכנות וביושר, כך
שנוכל גם לדעת באמת מה היה, והעיקר
נוכל להפיק לקחים נכונים. נדחיתי
בכל מיני תירוצים כושלים, עד שלבסוף
הבנתי שמי שפיקד על החיל, אינו מוכן
לעמוד נכוחה מול המבצעים.
ידעתי שזה אבוד, ולכן החלטתי לתח קר
את המילחמה לבד, בבסיס, ובכוחות
עצמנו. מיבצע זה לקח לנו שלוש שנים
תמימות, כשבסופו הופצו כעשר חוברות
בנושאים שונים.
המיבצע שלנו הוחרם על־ידי המיפקדה
הבכירה, אך התקבל בהתלהבות רבד, ב יחידות
המיבצעיות. פעם ראה הרמטכ״ל
דאז, רב־אלוף מוטה גור, את אחת החוברות
על שולחני בבסיס, ושאל לפשר
הדבר. הסברתי שזה תחקיר בסיסי של
המילחמה. בהזדמנות מאוחרת יותר זרק
לי מוטה גור ששמע מבני פלד שלא רק
הבסיס שלי תיחקר את המילחמה, אלא
כל בסיס בחיל־האוויר עשה אותו הדבר.
אני פשוט חייכתי ולא הגבתי. ידעתי שזה

אולם רן פקר המשיך לכרות לעצמו
את הבור ולהרחיק מעצמו את התפקיד
שבו רצה יותר מכל, תפקיד מפקד חיל-
האוויר. הוא לא הסתפק בכך שבמשך
שלוש שנים חקר בעצמו, עם צוות עוז רים
וקצרניות, את מחדלי חיל־האוויר
ומפקדיו בעת המילחמה, אלא המשיך
לדרוש לנקות את השטח.

רן פקר גם לא חסך את ביקורתו

״על נתח תקציב חיל האוויר מכלל תקציב
צה״ל, על הכירסום בסמכויות מיפקדת
חיל־האוויר, על מוראל האנשים, ועוד.
לולא היה מצב משק המדינה כה גרוע,
ואילמלא היתד, אל־על סגורה, מאות טייסים
לוחמים היו משתחררים. גם ככה
משתחררים רבים יחסית ומהטובים שהיו
לנו אי-פעם.״

תבים, מקצינים בכירים בחיל־האוויר ומאנשים
שלחמו בארבע מילחמות לצידו,
הגיעו לתיבת־הדואר הפרטית שלו.

רן פקר אינו מכחיש כי יצא השבוע
לחופשת־שיחרור מצה״ל, משום שהיה יברור
לו, על פי שיחות שקיים עם מפקד חיל-
האוויר, הרמטכ״ל ושר־הביטחון, שאין לו
סיכוי לקבל את תפקיד מפקד חיל־האוויר.
פרשת השבוי הערבי היתה, לדעתו, רק
תירוץ לאנשים שהחליטו למנוע ממנו את
התפקיד. לדעתו, הסיבה האמיתית להר־

הוא חתם חוזה עם חברה שווייצית,
המייצרת בין היתר גם מטוסים, שלפיו
יכהן כנשיא חברה זו בארצות־הברית.
מישפחתו של רן פקר לא רק תעזוב
את חיל־האוויר — היא גם תעזוב את
הארץ, לפחות לכמה שנים.
ערב התפטרותו, אחרי שרות שנמשך
26 שנה, שיגר רן פקר מיכתב חריף
במייוחד לשר־הביטחון עזר וייצמן, ל-
רמטכ״ל רפול ולמפקד חיל־האוויר, דויד
עיברי. הפרשה הכאיבה לווייצמן יותר
מלכל אחד אחר. וייצמן ופקר היו ידידים
בלב ובנפש. וייצמן כינה את פקר
בשם ״רני,״ ופקר קרא למפקדו ״עזר״.
במשך שנים טען וייצמן באוזני הכל, כי

נפילת הממשלה ע ־

רבין, נואם בטקס קבלת מטוסי האפ־ .15 הטקס שנערך ביום השישי,
גרם לחילול שבת ובעקבותיו נפלה ממשלת רבין והזחלט על
בחירות מוקדמות, אשר הביאו את עזר וייצמן לממשלה. היחסים

חקתו היא דרישתו לתיחקור מילחמת יום-
הכיפורים, דבר אשר מפקדי החיל בעבר
ובהווה לא היו מוכנים לו.
ף* אשר התפוצצה הפרשה, החלה
~ עלייה -לרגל של אנשי חיל-האוויר,
סדיר ומילואים- ,לביתו של רן פקר ב-
הצנזורה בצודה1מוזרה בפרשת
דן נהר, ואיזה1מאפשרת
פירסום גיוסתו
של הסייס מיסנר 1
של ישראל
נווד-,רסקו שליד תל-אביב. פקודים ורעים-
לנשק באו להביע לפניו את הערכתם
ולהתייצב לצידו. עשרות רבות של מיב־

את המושג נקם. זכור זאת׳ ואולי תבין
אותי. גם כאן יהיה נקם. אלוהים ינקום
בכל אלה ששפכו את דמי ודם
מישפחתי. אף אחד מהם לא יצא נקי,
ולא חשוב איפה יהיה!״
למפקד חיל-האוויר דויד עיברי כתב רן
פקר :״מנקודת־מבט של מפקד חיל-
האוויר, תוך התעלמות מהרגשות, אסור
היה לך להתעלם מהעובדה ששירתתי בחיל
26 שנה, פקדתי על שתי טייסות
ובסיס במילחמה.
יש לי יותר מ־ 350 גיחות מיבצעיות,
להתנכל לי, גם אחרי שיח-״אם
רורי, אשיב מילחמה שערה בעוצמה
כזאת שאינך יכול לתאר. כאן תיפתח
תיבת-פנדורה, שתוצאותיה תהיינה הרסניות.״

בין
וייצמן לפקר היו כמו של אב ובנו, עד שהחלו להגיע
המיכתבים האנונימיים אשר הזכירו פרשה שבה היה פקר מעורב או לא מעורב דן פקר
טוען היום שעזר וייצמן התכחש לידידות העמוקה שלהס,
מעשה שפגע בו ביותר ושהיה לו השפעה על ההתפטרות מהצבא.

רן פקר הוא הטייס הטוב ביותר שהוא
פגש, הלוחם המעולה ביותר, ומי שיהיה
מפקד חיל־האוויר הטוב ביותר.
במיכתב שנשלח ב־ 12 בפברואר השנה,
כתב פקר בין היתר לעזר וייצמן :״מפאת
כבוד השר לא אביע את אשר אני רוחש
ומרגיש. הרבה אירועים, הרבה שיחות,
הרבה סודות משותפים — ואני יודע
הרבה יותר ממה שאתה חושב — עולים
ומתרוצצים מנגד עיני.
״אתה שר־ביטחון של המדינה. זכותך
וחובתך להחליט. עליך לבחור את הנכון
והטוב ביותר. בזאת אני תומך בכל פה.
אך להתייחס בהגינות לאנשים שאת קירבתם
חיפשת כשהיית צריך אותם, זה כלל
בל-יעבור. את זאת אני לא שכחתי גם
כשהמצב היה הפוך, ושנינו יודעים למה
אני מתכוון. לא כדאי לשכוח שהחיים
מלאים עליות ומורדות, ומי שהיום למעלה
יכול למצוא את עצמו מחר במקום
אחר. יודע אני שאתה מודאג מדעת־הקהל
ומשמך בציבור. ברור לי שלא תיתן
משערת־ראשך בשביל אף אחד מאיתנו,
וגם אינני דורש זאת ממך. אך כנות
ויושר — כן.״
לרמטכ״ל כתב רן פקר :״רפול, פעם,
לפני יותר מחמש שנים, שוחחנו בתל*
נוף על חבר משותף, קצין בכיר בחיל-
האוויר שהלך מאחרי גבך ואתה החרמת
אותו. ניסיתי לשכנע אותך למחול לו
ולחדש הקשרים. דחית אותי והסברת לי

חוסר ההגינות בכל הפרשה הוא ש הצנזורה
לא איפשרה את פירסום ההאשמות
נגד פקר ואת פירסום תגובתו וגיר־סתו.
גם לאחר שדבר ההאשמות פורסם,
באופן חלקי, בישראל־פלסטין, לא איס־שרה
הצנזורה את פירסום תגובתו של
פקר.
עמדה זו תמוהה במייוחד אם נזכרים
בהתנהגות הצנזורה בפרשת דניאל פינטו.
את ההאשמות נגדו לא נתנו לפרסם, אך
את גירסתו וגירסת בני־מישפחתו פיר־סמו
בהרחבה רבה.
פרשת רן פקר עדיין לא הסתיימה.
העובדה שהוא יפשוט מדיו ב 1-בנובמבר
השנה, לא תצליח לכבות בחיל את
הבערה שהוצתה.
כאשר נתבקש שר-הביטחון להגיב על
דברי פקר, סירב לעשות כן.
דובר-צה״ל, אל״מ יעקב אבן, השיב
בשם הרמטכ״ל ומפקד חיל־האוויר שאין
להם מה לאמר על הפרשה.
רן פקר עצמו סירב להתראיין כל
עוד הוא לובש מדים.

יוסי ינאי >

רן פקר (יושב מימין) בשיחה עס מי שהיה שר הביטחון׳
,משה דיין, ומי שהיה מפקד חיל־האוויר מוטי
הוד.

בנים 1זז 1111 לשוק הוני ש נש ים בעקבות ה
על הווונוי!ת. למוות המהנכה, א נ שו עד״ן

שוק הוו(
המזרחי היחידי באיזור תל-אביב-יפ!.
מוסיקה מסוגים שונים מושמעת מכל
חנות — החל ממוסיקה ערבית אצל ה מבוגרים
והוותיקים שבשוק, וכלה במו־סיקר.
מערבית — אך הכל לא ברעש
מחריש אוזניים, המקובל באזורים כמו
התחנה המרכזית או שוק הכרמל.
כאן הכל מתנהל באווירה אינטימית,
חרישית. אין צעקות או מהלומות. הריב
הסוער ביותר, אם יקרה, מתחיל ומסתיים
במהירות ובשקט. האנשים החיים בשוק
מבוקר עד ערב למדו לפתור הכל בשקט,
ולתת לחיים להתמשך במין שלווה אצילית׳
שאינה אופייית לאווירה של שווקים
בעולם הגדול. החלק השליו ביותר בשוק,
הוא הסימטה שהפכה למידרחוב, שבה מרכזים
מידי בוקר הרוכלים העניים, חסרי-
החנויות, את מרכולתם. סמרטוטים ישנים,
נעלים שקשה להאמין שלמישהו יש חפץ
בהם, כלי בית משומשים, שעונים שאין
לדעת את מוצאם, מטבעות ישנים, ועוד
מיני חפצים שונים ומשונים, שרובם הובא
לכאן על־ידי אלטע־זאכן, והם ממשיכים
את חייהם אצל אחרים, וחוזר חלילה. ה רוכלים
הזקנים יושבים רובם על הריצפה,
כשכל מרכולתם סביבם. ועדת הקונים ניצבת
סביבם, מנהלת את המקח והממכר
בשקט מפתיע. הדוחק הרב בסימטה הקט נה
לא גורם לרעש, והמיסחר פורח שם
בין שמונה לאחת-עשרה בבוקר. לקראת
הצהריים מתרוקנת הסימטה עד למחרת
בבוקר.
בין הרחובות הראשיים המקיפים את
(הנזשך בענזוד )40

ן| סאמובאו ברחוב

אלבומים ישנים

אמיתיות אצלם, הס גלויות משנת 1921 ואלבומיי

הסימטות הקטנות של שוק הפישפשים מלאות
כלי־נחושח מרהיבים ביופיים, שהובאו לארץ
ישנים, בצד שמלות־ערב מהמאה שעברה.

מרוסיה, פרס והודו, מחרוזות ותכש

*** וק הפישפשים ביפו עבר גיל״
גולים רבים. גם עתה, כשכמעט כולו
נתון בשליטתה של מישפחה פרסית אחת,
על כל בניה, חלים בו שינויים. הוא עשוי
לקבל תדמית חדשה ומרעננת, ברוח הצ עירים
הצברים שנכנסו לאחרונה למיסחר
בשוק.
שפע צבעים של אריגי-קטיפה בוהקים,
זהב כלי־הנחושת המבריקים, יריעות של
תחרה עתיקה, התלויות לאורך הסימטות
המקורות — מקדמים את פני הבאים לשוק

אקי ואשר הס נצי

הדור החדש בשו
11 1 1 - 111
אצלם החפצים עתיקים והמחירים קבועיו

3161 1

הרוו החוש .

דודים, בעלת חנות הבגדים הישנים ושמלות
המשי הרקומות, מייצגת את
הדור שהחליט להזרים דם חדש לשוק. בין לקוחותיה שחקנים ואמנים.

רהיטי יב

פומביות בחו״ל .

הדוד הצעיד

׳נגד עין הרע

הפרסי המומחה למיניאטורות פרסיות,
הוא שכנם של אקי ודוריס.
יחסי רעות מצויינים התפתחו בין הצעירים לבינו, בעיקר בגלל

מוטי מודים שפסלי הבודהא בחנותם הס חד-
בבית־מלאכה בשכונת־התיקווה. העתיקות ה־הנשיא
הראשון חיים וייצמן משנת . 1950

בחנויות הרהיטים העתיקים, ניתן למצוא
פריטי ריהוט יפהפיים, שנקנו במכירות
החנויות משפצים רהיטים לפי בקשת הלקוח.

רצון הצעירים לבנות את המיסחר על בסיס של יחסים בריאים.
כשאחד הסוחרים ניזקק לאיזה מכשיר, בדי לתקן, תמיד יבוא
רעהו לעזרתו .״אנחנו כמו מישפחה אחת,״ אומר הפרסי.

את נהה מאיה נת השוה, או שהיווה
לה תאווה מחרידה? בעלה של נילי

?11111111
יי עקות זוועה הרעידו את הבית ברחוב
1אברהם שטרן ,45 בשכונת קריית־יובל
בירושלים; בחלון הקומה הרביעית עמדה
אשה, שצעקה בשפה הגרוזינית, תוך קריאות
משוועות לעזרה. ארבע קומות מתחתיה׳
בחצר הבית, היתה מוטלת מאיה,
התינוקת בת שנה שאך שניות אחדות
קודם לכן עוד היתה בזרועות אמה.
באורח מוזר ובלתי ידוע נפלה התינוקת
מידיה של האם, נילי בינייאשווילי, והתרסקה
על אבני החצר שמתחת. שכן שיצא
לשמע זעקותיה של האם, וראה את התינוקת׳
מיהר להזמין אמבולנס. שכנים אחרים,
שנזעקו גם הם, לא המתינו. הם פינו את
התינוקת ברגל והעלו אותה אל האמבולנס
שאותו פגשו בדרך. באותו הזמן עבר
במקום גם אביה של האם, המתגורר בסמוך,

בערב חג־הפסח, .בשעה זו לא היה איש
ליד האם, כך שאין גם עדי ראיה למה
שהתרחש בדיוק. האחרונים שראו את
מאיה בידי אמה נילי היו ילדי השכנים
ששיחקו בחצר.
אביה של מאיה, דובר בינייאשווילי,
שהה בזמן האסון אצל דודתו בחיפה,
שאותה נסע לבקר לקראת החג. הוא שב
לביתו ולבשורת האיוב רק שעתיים אחרי
האסון. לדובר ונילי שני ילדים נוספים.
טאטו בן ד ,11-,שהה בזמן האסון במיטבה
ולא ראה את מה שקרה. טיאה, בת ה־,7
שיחקה בחצר.
החלון ממנו נזרקה או נפלה מאיה היה
חלון חדר האורחים.
מישפחת ביניאשווילי עלתה מגרוזיה
לפגי שש שנים. עם הגיעם

האב השכול דובר בינייאשווילי מצביע על החלון
נ \ #י 111״ י י ממנו נפלה בתו מאיה. דובר טוען כי אשתו
שסבלת מדכאו&ות, זרקת את בתם מהחלון וגרמה למות הבת. דובר
בינייאשווילי ניסה להרוג את אשתו, אך נבלם. בינתיים נעצרה האשה על־ידי המישטרה.
וסייע גם הוא בפינוי של נכדתו. מאיה,
פונתה לבית־החולים הדסה, ושם קבעו
הרופאים את מותה.
מעבד לסורגי ם

117111151 1

11*11*1

הבית ברחוב אברהם שטרן ,45 שבו התחוללה

* י נ הטרגדיה הנוראה. החץ מסמן את חלון הקומה
1י י 1| #נ ״ ייייי
ש הרביעית ממנו צנחה מאיה בת השנה והתרסקה על הקרקע. בתמונה אפשר להבחין בסורג
| המכסה את תחתית החלון, מה שנותן מקום לחשד שאמה של מאיה זרקה אותה מהחלון.

30 - 1

^ פני חוקרי המישטרה, שהגיעו למקום
האסון, ניצבה תעלומה: כיצד
קרה שהתיגוקת נפלה ן הם הבחינו בעובדה
שכדי שהתינוקת תפול לחצר, היה צורך
להרים אותה תחילה מעבר למעקה הסורגים
של החלון. ילדים ששיחקו בחצר בעת
האסון ידעו לספר כי האם אכן החזיקה
את התינוקת מעבר למעקה. בפני החוקרים
ניצבה השאלה הקשה: האם היה כאן רצח
אכזרי או תאונה אומללה?
האסון אירע בשעה חמש אחר־הצהרים,

ארצה נכנסו להתגורר בדירה בקריית־יובל
שהושכרה להם על-ידי עמידר. האב דובר,
בן ה־ ,38 מצא עבודה כשכיר באיטליז
בשוק מחנה-יהודה. האם נילי, בת ה־,30
היא עקרת בית והקדישה עצמה לטיפול
בשלושת ילדיה.
כשהגיע דובר לדירה אחרי האסון, הוא
מצא בבית רק את הבת טיאה, ממנה
שמע על מה שאירע. דובר מיהר לבית-
החולים, שם נודעה לו שבתו נפטרה.
עוצמת ההלם ניכרה בו גם שעות אחרי
האסון. אך כאשר גבו ממנו חוקרי המיש-
טרה עדות על קורות מישפחתו, נדהמו
לשמוע אותו מדבר בצלילות, תוך שהוא
מאשים :״אישתי היא הרוצחת. היא הפילה
את התינוקת בכוונה.״
לעומת האשמה של האב ניצבת גירסתה
של האם, המכחישה את ההאשמה הנוראה
(המשך בעמוד )42

ב מ דינ ה
יום האדמה
דער־ב ם

ווו, רוזז־ל א[1מ

בניגוד?שגים עברו;
הושיטה רק״ח ידה א?
בגי־הבפר, באירועי
יום־האדמה

הצעדה התנהלה בסדר מופתי,
לאורך רחובות הכפר טייבה שב־משולש,
עד שהגיעה לרחבה המרכזית,
על פיסגת אחת הגבעות.
הילדים שניסו להסתפח לצעדה
והפריעו את הסדר, הונסו מייד
על־ידי המארגנים. מדי פעם עלה
1מישהו מן המארגנים על אחת ה גדרות
שמסביב וקרא ברמקול:
״אני מבקש לצעוד לאט, לא
להפריע לתושבים, לא להתפרץ.
וכשנגיע לעצרת, אני מבקש איפוק.
אל תתנו לרגשות להשתלט
עליכם, לא לדבר ולא להגיב ב התפרצות.
זיכרו, יום־האדמה הוא
לא יום־זיכרון, לא באנו לזכרם
של הנופלים, אלא להמשך המאבק.
זהו יום מאבק ולא יום אבל!״
בראש הצעדה, שמנתה כ־2000
צעירים וצעירות, צעדו שמונה בחורות,
שכל שתיים מהן נשאו זר־זיכרון,
אותם הניחו אחר כך על
קברו של אחד מחללי יום־האדמה
הראשון, שנורה ונהרג במרכז ה כפר.
הצעדה
תוגברה על-ידי צעיריה
וצעירים, מישראל ומחוץ־לארץ,
חברי אירגונים שמאליים .״בנפשנו
ובגופנו נפדה אותך אדמתנו!״
קראו הצועדים בערבית .״נוח, גיבור,
נוח על מישכבך בשלום. נמ שיך
במקומך!״
מאבק ואיחוד. כשהגיעו לרחבת
הכפר, התמזגו הצועדים
בקהל האלפים, מבוגרים יותר, ש ישבו
על כיסאות שהונחו ברחבה
מבעוד יום. ואז החל מארתון של
נאומים.
את העצרת הינחה עבד אל-
חמיד אבו־עיטה, מזכיר רק״ח במקום•
בזה אחר זה נשאו דברים,
מתי פלד משל״י, נפתלי פדר מ־מפ״ם,
עוזי בורשטיין מרק״ח ושורה
ארוכה של מוזמנים נכבדים
מהגליל וממיזרח־ירושלים, כשב ראשם
רימונדה טאוויל. ההפתעה
היתה נוכחותו ונאומו של חסי
ג׳מיל מאום אל־פחם, נציג בני-
הכפר, שזו הפעם הראשונה שזכו
לנאום בעצרת של הוועד הארצי
להגנה על האדמות הערביות.
במשך השנים, מאז יום־האדמה
הראשון, ב־ 30 במארס ,1976 הפך
הוועד להגנה על האדמות לקניי-
אוטובוס הסחור: תודתות ותשובות
כתבתו של יגאל לביב, תחת הכותרת
״אוטובוס המחדל״ ,שהופיעה
בגליון האחרון של העולם
הזה 2221 כללה כמה תמיהות
על העיסקה שבה רכש הקואופרטיב
אגד אלף אוטובוסים מדגם
מרצדם מן המיפעל המייצר אותם,
חברת דיימלר־בנץ בגרמניה.
ראשי אגד הגיבו בחריפות על
כמה מן התמיהות האלה. בפגישת
בירור הסכימו ראשי אגד ויגאל
לביב להטיל עלי את בירור השאלות
השנויות במחלוקת, וביקשתי
לפרסם את מסקנותי.
במשך השבוע האחרון שוחחתי
עם המעורבים בעיסקה, בדקתי את
כל המיסמכים הקשורים בה ושוחחתי
עם ראשי החברה בגרמניה.
הגה מסקנותי:
!• יגאל לביב צדק בתארו את
ההשלכות הביטחוניות של העיס־קה,
אולם האשמה למחדל חלה
כולה על מישרד־התחבורה, ואין
לאגד חלק בה. שוכנעתי, כי רכישת
אוטובוסים אלה אכן עלולה
לגרום נזק חמור לאינטרסים ביטחוניים
חיוניים, בשעה שיהיה צורך
להוביל מיספר גדול של אנשי־מילואים
למקומות ההיערכות, שלא
בכבישי־אספלט סלולים. כפי
שלביב ציין בכתבתו, היפנו ראשי
אגד את תשומת־לב מישרד־התח־בורה
לסכנה זו, אולם מישרד־ה־תחבורה
כפה על אגד הנחיות ש התעלמו
מצורכי־ביטחון אלה.
ו• בכתבתו של לביב נאמר כאילו
שילם אגד ״בהתנדבות״ 80
מיליון לירות בקומיסיון לחברת
כלנזוביל בחיפה, המייצגת את
חברת דיימלר־בנץ בארץ. לביב
הביע תמיהה על כך שאגד התחייב
לתשלום זה, וטען, על סמך
שיחותיו עם ראשי דיינזלר־בנץ
בגרמניה, כי לא היה צורך בתש לום
זה. לביב אף אמר, כי חלק זה
של העיסקה טעון חקירה.

מפגיני יום־האדמה בטייבה
״אין תאריך לידה !״
הטול ס הזה 2222

תוך בירור העניין הגעתי למס מיליון לירות ישראליות. אילו שילם
המיפעל הגרמני בעצמו את ה־קנות
הבאות :
בחוזים שלה עם סוכניה בעו קומיסיון, היה מגיע מן הסתם ל־לם,
וביכללם הסוכן הישראלי ,37, ,וסכום זה היה מתווסף לכללה
חברת דיימלר־בנץ סעיף ה מחיר. אגד טוען, כי בכך חסך
פוטר אותה מן החובה לשלם קו־ למשק הישראלי .17,שהוא מילמיסיון
לסוכניה עבור עיסקות עם יון דולר.
בשיחה עימי אישרו לי מנהלי
רשויות ממשלתיות ועירוניות, אולם
משאיר לה את שיקול־הדעת דיינזלר־בנץ, כי לא היו חותמים
על החוזה עם אגד, לולא נמסר
בעניין זה.
בשיחה עימי הודיעו לי ראשי להם, כי אגד הסתדר עם הסוכן.
לאור מימצאים אלה הריני קובע,
החברה, כי הם מתייחסים לעיס־קה
עם אגד כאילו היתה זאת כי לא היה מקום לדבר על ״התעיסקה
עם רשות ממשלתית, מאחר נדבות״ מצד אגד לשלם קומיסיון
שמישרד־התחבורה צריך לאשר לסוכן, וכי הרמזים שהופיעו באת
העיסקה. בעיסקות מסוג זה עניין זה בכתבה הם חסרי-יסוד.
רגילה החברה הגרמנית לשלם ל לאגד לא היתד, ברירה אלא לשלם
סוכניה ״קומיסיון שירות״ בסך קומיסיון כזה — אם לדיינזלר־
,370 עבור שירותיה בהסדרת ה בנץ, אם לסוכן במישרין.
נסתבר לי גם כי מישרד־הביט־תרגומים,
הערבויות וכתבי־האח־ריות,
החזקת מלאי־חלפים ושירו חון משלם לאותו סוכן קומיסיון
גבוה יותר — גם הוא במישרין
תים שוטפים.
אגד הודיעה לחברה הגרמנית ובלירות ישראליות — עבור עיס־שהיא
תגיע בעצמה להסדר עם קות דומות.
<• יכולה להיות שאלה עקרוהסוכן
הישראלי שלה, ועל כן נכלל
בחוזה־הרכישה סעיף הקובע, נית אם מישרדי־ממשלה וחברות
כי הגרמנים לא ישלמו כל סכום ציבוריות צריכים לשלם קומיס־שהוא
לסוכן הישראלי בקומיסיון, יון לסוכנים ישראליים כאשר הם
ושאגד ישלם בעצמו את הקומיס־ עושים עיסקות במישרין עם היציון
לסוכן, בלירות ישראליות. ערב רנים בחו״ל, ואם כן — מה צריך
חתימת ההסכם עם דיימלר־בנץ להיות גובה הקומיסיון הזה. אולם
נעשה הסכם בין אגד והסוכן ה זוהי שאלה כללית, שאינה מיוחישראלי,
ובו התחייב אגד לשלם דת לעיסקה זו דווקא, ואגד פעל
לו קומיסיון בסך ,270 המגיע ל״ 80 במיסגרת הנוהג המיסחרי המקובל.
נה הפרטי של רק״ח. בשנים עברו
היה יום־האדמה מאופיין בעימותים
אלימים בין דורשי התגובה
התוקפנית לבין אלד, הנחשבים
שמרנים יותר במיגזר הערבי בישראל,
ובכלל זה מנהיגי רק״ח.
השנה, אחרי שיחות ודיונים אינסופיים
כימעט, הוחלט למנוע בכל
מחיר את העימות המצופה.
״אנחנו, בני״הכפר ואנשי היד
נועה־הלאומית המתקדמת, בשותפות
עם ועדי הסטודנטים הערביים
בתל־אביב ובירושלים ונציגים של
אירגוני השמאל, מוכנים לריב עם
כל אחד שיושב שם, על הבמה,״
מסביר אחד ממארגני ההפגנה,
״אבל מה שקרה תמיד זה שהוד־כוח
האלים עבר אל ההמונים עצמם.
והנה, אני רואה את עצמי
נאבק, בתוקפנות רבה, בבן עמי
שלקחו ממנו את האדמות, ושאני
צריך להגן עליו. זה לא מצב קל
לכן החלטנו השנה לא לתת סיפוק
לאוייבי הערבים.״
הוועד הארצי אישר הפגנה שקטה
לפני העצרת הכללית, ללא
חלוקת כרוזים, והתחייב לתת לנציג
של בני־הכפר לשאת את
דבריו מעל הבמה. למעשה עד
לרגע שבו הופיע חסן ג׳מיל על
הבמה, לא היה ברור אם אכן

ו• יגאל לביב הביע את הדיעה
שאין זה אסתטי שלקוח ישראלי
ישלם את הקומיסיון במישרין לסוכן,
המייצג את הספק — תחת
לשלם את הקומיסיון לספק, כחלק
מן המחיר, ולהניח לספק לשלם
לסוכנו. מבלי להיכנס לשאלה
עקרונית זו, מצאתי שזהו נוהג
מקובל בארץ, שצמח על קרקע
המציאות, ושאגד לא חרג בעניין
זה מהמקובל.
<• בסיכום הריני קובע, כי אין
בעיסקה זו דבר המטיל רבב כלשהו
במנהלי אגד, והשתכנעתי, כי
ניהלו את העיסקה בהתאם לאינ טרסים
של אגד ומשק־התחבורה
הישראלי. אני מצטער על כי מה כתבה
עלול היה להשתמע אחרת,
ועל כך מגיעה להם התנצלות בפה
מלא.
• מימצאים אלה אינם צריכים
להפחית במאומה מחומרת קביעותיו
של יגאל לביב לגבי חוסר־האחריות
המזעזע של מישרד-
התחבורה, שניער מעל עצמו כל
דאגה לצורכי־הביטחון החיוניים
של ישראל. יש לקוות, כי גילויים
אלה יעוררו את מישרד־הביטחיון
לערוך בירור יסודי של צורכי-
ביטחון אלה. חוסר־התיאום המתגלה
בפרשה זו בין מישרד־התח-
בורה ומישרד־הביטחון מוכרח
לעורר את הדאגה החמורה ביותר.

אורי א כנ רי _

תעמוד רק״ח, השלטת בוועד, בהבטחתה.
ראש
מועצת טייבה, עבד אל־לטיף
מסארווה, קרא :״שישראל
תכוון את הנשק שלה לעבר האדיבים,
ולא לעבר התושבים. אנחנו
תובעים שבתעודת״הזיהוי שלני
לא יהיה כתוב ערבי, אלא פלסטיני.״
נציג
בני־הכפר :״מהיום אין
תאריך לידה ! כל ילד יידע אם
הוא נולד לפני יום־האדמה או אח רי
יום־האדמה. יום זה הוא מיפגש
בין 1948 לבין .1967 זהו יום חג,
לא חג של שימחה, אלא חג של
מאבק ואיחוד. אנחנו קוראים להקמת
ועד כללי להגנה על האדמות.
לא מיפלגתי, שיכלול את כל ה פלסטינים
במשולש, בגליל ובגדה,
ואת הכוחות האנטי־ציוניים
בישראל. אנחנו מציעים שהוועד
ישלח צעירים לעבד אדמות לא-
מעובדות, כדי שלא יופקעו. זה
יהיה כמו שירות־לאומי לתלמידים
שלנו. אותו ועד יגן על הבניינים
שניבנו ללא רשיון, ושהממשלה
רוצה להרוס אותם...״
לראשונה מזה ארבע שנים, חלף
יום־האדמה ללא עימותים וללא
אלימות. המישטרה והצבא נותרו
בצד.

שוק החלומות
(המשך מעמוד )37
השוק, ישנן שתי סימטות מקורות שאפשר
לטייל בתוכן גם ביום סגריר, ליהנות
מהאווירה המיוחדת. הסוחרים הפרסיים
אינם נותנים לעבור ל״ד חנותם,
בלי לנסות להכניס את הקונה הפוטנציאלי
לממלכתם הזעירה, שבה הם מעמיסים
עליו איזו מציאה .״תביא כסף, ונביא לך
את כל העולם,״ אמר אחד הסוחרים לקונה.

ג בינה עס
פיתה חמה
ף* ין עשרות החנויות, שרובן נמצ-
• אות בשליטת מישפחת סיני מאירן,
החלו לתפוס את מקומם באחרונה כמה
בעלי־חנויות צעירים, צברים, שסיגנון
עבודתם שונה לחלוטין מסיגנון המכירה
של הפרסים. צעירים אלה, שבאו לשוק

״אינני סוחר טוב,״ הוא מודה. לכן,
כדי להתפרנס, הוא נותן לפעמים שיעורי־רכיבה.
אקי השתתף ברודיאו בארצות-
הברית, ובכלל, אהבתו לחיות נשאה אותו
סביב כל כדור הארץ. הוא טיפוס של נווד
מיקצועי, כך הוא מעיד על עצמו. כשהוא
משיג סכו״ם כסף עתיק, הוא חותך את
הקתות לכמה חלקים ויוצר מהן בקבוקי־איפור
ותליונים מרהיבים ביופיים. משיני
המזלג הוא יוצר צמיד. בחנות תלויים
ליצנים עתיקים, מבקליט או מפורצלן.
הם, כמובן, אינם למכירה. הוא אוהב אותם
יותר מדי.
בחנותו הזעירה מונחת קערה עם סוכר-
יות־על-מקל, שבהן הוא מכבד את הלקוחות.
הוא עוזר לשכניו, משאיל להם כלי־עבודה,
עוזר להם בשיפוצים בחנות, כפי
שעזר לאשר להפוך חנות שהיתה פרוזדור
צר, מלא סמרטוטים, לחנות יותר מרווחת,
על־ידי הריסת קיר, ועיצוב החלל שנוצר.
אחר כך הוסיף קורות עץ והשתמש במעקה
של מירפסות עתיקות.
אצל אשר יש הרבה שמלות ישנות,
מערכות של סירי־לילה וקערות ישנות
מהמאה שעברה, מיני קעריות ׳ וצלוחיות
יפות, שהיו מקור גאוותן של נשות המאה
ה־ 19 או סבתות הדור הנוכחי. המון תצ־לומי־אלבום
מישפחתיים, המייצרים נוסטלגיה
משוחזרת, אם אין לחתן מה להראות
להורי כלתו העתידה. גם נעלים רקומות
בפנינים, שפיארו את רגל אחת הנסי כות
או האצילות, מונחות להן בסלסלה
ישנה. מורג ישן, ששימש להפרדת גרעיני
החיטה מהמוץ, מצא לו מקום ליד כד חרס
ענק המצופה אמאיל, בן 300 שנה, וששימש
להעברת שמן ויין מצרפת לארצות
הים התיכון,

כל השנה —
פודים

סוחר ג׳וברי ותמונה פרסית
כמו חומייני
בגלל אהבתם את העתיקות ואת הדברים
המיוחדים שהולכים וכלים מן העולם, החלו
להשריש סיגנון שונה בשטח, והוא
שמביא עוד לקוחות לשוק, כולם אנשים
בעלי טעם ייחודי ואהבה לנוסטלגיה.
בניגוד לפרסים, העובדים בנוסח ״אכול
ושתה כי מחר נמות,״ ואינם מכירים את
הלקוח כשהוא חוזר להתלונן, הרי אצל
החבר׳ה הצעירים חשובה שביעות הרצון
של הלקוח. ובכלל, מה שנוצר בשוק הוא
כעין מועדון־חברים. כל מיני אגשים בעלי
נפש פיוטית, אמנים, עיתונאים, ובמיוחד
ציירים, באים לבקר בשוק לפחות פעם
או פעמיים בשבוע. הם נכנסים לאשר,
שאצלו אפשר לשבת על הבורסות הנושנות,
לשתות כוס קפה, ואפילו להשתתף
בטעימת גבינות עם פיתות חמות, שהובאו
הישר מהמאפיה הסמוכה.
החפצים העתיקים המקיפים את המבקרים
משרים אווירה קסומה, כעין חלום.
אומר אריק ואן־אסל, מבעלי הגלריה
שלוש־עשרה וחצי ,״כולם שואלים אותי
מאיפה הדברים האלה, שבהם אתה מקשט
כל כך יפה את הגלריה? איזה טעם,
איזה מקוריות כדי להשיג את כל אותם
החפצים המשונים והיפים בא ואן־אסל
הרבה לשוק, ותמיד לחנויות המועדפות
בעיניו.

__ סייי -ליל ה
ותצלומי מי שפחה
ל, ער!כ כהן, המתקרא בפי ידידיו ״אקי״>
מוכן להתוודות, שאת רוב החפצים
בחנותו הוא מסרב למכור. למה? כי הם
נדירים, עתיקים, לפעמים בני 200 או 300
שנה. והוא יודע שאם ימכור מהם, לעולם
לא יוכל להשיג כמותם שנית. לכן הוא
משתדל למכור רק מעבודות ידיו המקוריות,
וחפצים שקנה — אם לא נקשר
אליהם רגשית.

ול חנותו של אקי שוכנת חנותה
״ י של דורים. לפני בואה של דורים
רוקח לשוק, לפני כשנתיים, היתה דורה,
בעלת החנות הפינתית, השליטה היחידה
בשטח השמלות הישנות של הסטינים וה־תחרים.
כיום, לאור הביקוש הרב למוצרים
אלה, גם דורים וגם דורה, שנמצאת בשוק
כבר 30 שנה, מוצאות את פרנסתן. מי
לא בא לשוק כדי למצוא שימלה מסטין
או תחרה עתיקה לווילון? בשוק נראות
מיקה בשן, אשתו של הזמר יגאל בשן,
הבדרנית ציפי שביט, דן בן־אמוץ, המח פש
אובייקטים לתערוכתו החדשה, ואפילו
בני אמדורסקי יושב אצל אשר ושותה
קפה עם כל החבר׳ה ומתעניין אם הגיע
כבר החפץ שנפשו חשקה בו.
דוריס ואקי ואשר מזרימים דם חדש
לשוק, ואינם נוקבים במחיר הגבוה פי
כמה מונים משווי החפץ. הם מוכרים במ חירים
קבועים, ואם הקונה לא מרוצה,
הוא יכול לחזור תמיד ולהחליף או להחזיר
את החפץ. כפי שאומרת דוריס :״אני כל
כד אוהבת את הדברים, שקשה לי להיפרד
מהם. אבל אם אני מוכרת לקונה שיודע
להעריך מה שהוא קנה, והוא מאושר
מהקניה. יש לי סיפוק עצום.״
״אצלי.כל השנה פורים,״ היא מספרת,
ומציגה בגאווה בגד נסיך מברוקאד רקום,
או שימלת־תחרה אירופית, שחורה וישנה,
שהמחיר של 2,500 לירות הנדרש עבורה
הוא באמת זול.
יש בחנותה כובעים עם פרחים, שהיא
עצמה לובשת כמותם בערב, כשהיא יוצאת.
היא מוכרת גם כפפות, ואפילו מעי-
לי־כנף מהודרים לגבר, בצירוף וסטים
מעניינים.
כיצד הגיעה לשוק ומתי? היא מספרת
שאת השוק החלה להכיר מגיל צעיר.
אביה, בעל משיכה לעתיקות, היה משוטט
עימה שם וקונה לה את כל שימלותיה.
כשגדלה, החלה לבוא לשוק באופן קבוע
ולקנות בלי הפסק את מה שאהבה. היא
צברה כמויות ענק, שאותן איכסנה בארגזים׳
שנדדו עימה מדירה לדירה. כשנישאה
וילדה את שני ילדיה, הרגישה שהיא
מוכרחה להגשים את חלומה מילדות —
לפתוח חנות בשוק.
״תבואי לסימטה שלנו,״ אמרו לה. וכך,
בלי בעיות פתחה את חנותה. כשעוברים
אנשים לראשונה ליד חנותה הם מחמיאים
לה ואומרים :״איזה בוטיק יפה!״ גם
בעלה, שהוא דייג במיקצועו, עוזר לה
בחנותה.
מה עלה בגורלו של שוק הפישס-
שים פעם, מהי ההיסטוריה שלו? רוב
המוכרים בו, בפרט הצעירים, נמצאים בנד
(המשך בסמוך )42

השו מודעי עוסק בעצמו בוני ש ת ננס
ע מו המדינה -ומסתבך נט־שיחז
של נוכלים ואנשי תעודת התחתון

ף* כל פעם ששר־האנרגיה־והתשתית,
— יצחק מודעי, מצהיר הצהרה פומבית
בעיסקי־הנפט של ישראל, נחרדים כל
המומחים, ומתנחמים בעובדה שאנשי-
האוצר כבר למדו שלא להתייחס ברצינות
לדבריו.
כך, למשל, כאשר הכריז לפני כמה ימים
כי יש להעלות את מחירי הנפט והדלק
בישראל במאה אחוזים, בגלל ההתייקרויות
בעולם, גיחכו אנשי־האוצר בשקט והצ ביעו
על מיברקים מחו״ל המראים כי
קיימים עודפי נפט, ומחיריו יורדים במהירות.

בכל פעם שהשר מודעי פותח את
מכשיר־הטלקס במישרדו, נחרדים המומחים
— והפעם אינם יכולים להתנחם.
שכן טלקס הנשלח בשם המישרד מחייב
את המדינה, וכבר נגרמו נזקים כבדים
למשק הלאומי ביגלל התעקשותו של השר
מודעי לטפל אישית ברכישות הנפט של
ישראל, כאילו היו אלה מוצרי קוסמטיקה,
שבהם הוא מתמצא.
לפני כמה חודשים לחץ השר על הממונים
על ענייני־הנפט לנהל משא־ומתן עם
מי שהיה מנכ״ל התעשיה האווירית, אל
שווימר, שהציע נפט מכסיקאי, יחד עם
מרכוס כץ הידוע ממכסיקו. כץ ידוע
בעמלות הגבוהות שהוא לוקח, כנציג
התעשייה האווירית במכסיקו ודרום־אמרי-
קה, ונסיונות מישרד־הביטחון לנתק מגע
עימו נכשלו בגלל לחצים של שר־המפד״ל,
זבולון המר, ועמיתו יהודה בן־מאיר. שני
אלה נהנים אישית מכספו •של כץ. הם
היו אורחיו במכסיקו, והם פעילים בקרן
שהקים כץ בישראל, המחלקת כספים
לנזקקים שונים.
עתה באו כץ ושווימר גם יחד, ובאמ צעות
המר ובן־מאיר לחצו על מודעי,
שישראל תרכוש נפט מכסיקאי באמצעותם.
לישראל יש חוזה רשמי לרכישת נפט
ממכסיקו, ומכסיקו מקיימת אותו בהקפדה.
כמויות אלה, יחד עם הנפט המצרי משדה
עלמה, מספיקים כימעט לכל צורכי ישראל,
להוציא כמויות שוליות, הנרכשות מגורמים
שונים. עתה באו כץ ושווימר להציע
לישראל נפט נוסף ממכסיקו, תודות
לקשרים מיוחדים שיש לנץ עם ראשי
מדינה זו.
הלחץ של המר ובן־מאיר עזר, ומודעי
הורה לאנשיו לפעול על סמך התיווך של
כץ ושווימר. פעולה זו נעשתה בניגוד
לדעתו של משה ביתן, מנכ״ל חברת פז,
האחראי מטעם מדינת־ישראל על עיסקי-
הנפט עם מכסיקו. ביתן התנגד לכל תיווך
פרטי עם מדינה המקיימת קשרים מסודרים
עם ישראל, מחשש שהמתווכים הפרטיים
יכולים לסבך ולקלקל את הקשרים הרשמיים.
ואכן,
כאשר החלו בפיתוח נסיון־התיווך
ע1ל כץ־שווימר, הודיעו גורמים רמי־מעלה
במשק-הנפט במכסיקו מפורשות לנציגי
ישראל כי כל עיסקה, שבה מעורב מרכוס
כץ, תידחה על הסף. ולא זאת בילבד,
אלא שהם אמרו גם כי מעורבותו של כץ
יכולה להשפיע על העיסקה עם ישראל
כולה. רוגזם של המכסיקאים ביגלל התיווך
של כץ, ונסיונוודהתיווך האחרים שיתוארו
להלן, היה כה רב, שחייב את ישראל

בצעד־פיום מרשים, ולשם כך הוזמנה אשת
נשיא מכסיקו לביקור בארץ.

הרב
ו הנפ ט
ף* עיסקת התיווך הבאה מעורבים
* כבר שמות מוזרים יותר.
לפני כמה חודשים קיבל הרב אוליפנט,
הרב הראשי של ישיבות איתרי, שיחת־

מתווך־נפט אהרוני
מכרם התימנים —
טלפון מסוכנו ונציגו פנידיורק, זאב
וולפסון. וולפסון סיפר לאוליפנט כי היה
אצלו מכר שעמו הוא נמצא בקשרי־עסק,
וזה סיפר כי הוא יכול לשים יד על כמה
מאות אלפי חביות של נפט מכסיקאי.
אוליפנט בירר פרטים נוספים, התקשר
מייד עם השר מודעי ומסר לו את פרטי
ההצעה ואת הטלפון של המכר מאמריקה,
וביקשו להתקשר עמו.
זאב וולפסון הוא ניצול־שואה, המגייס
תרומות בניו־יורק עבור הישיבות של
הרב אוליפנט. אוליפנט הקים עסק פורח
מתרומות. בסים העסק הוא קבלה, לכאורה,
של תרומה על סך גדול, ומתן אישור
למס־ההכנסה באמריקה על התרומה האמורה,
בעוד שבפועל הסכום קטן ממה
שהוצהר עליו.
המיקרה המפורסם ביותר היה של סמואל
פלאטו־שרון, שצולם בנותנו צ׳ק של מיליון
דולר לישיבות איתרי. ההמחאה על סך
המיליון נמסרה בנוכחות שר־האוצר האמ ריקאי
דאז, ויליאם סיימון. לאחר מכן
הוחזרה ההמחאה, ונמסר סכום של 50
אלף דולר.
שיטת אוליסנט מיטיבה עם התורם,
המקבל ניכוי לצורכי־מם על הסכום הפיק טיבי,
וגם עם המוסד מקבל-התרומה.
מכיוון שאוליפנט מקבל, כמו יתר הישיבות

בישראל, ממישרד־האוצר דולר כנגד כל
דולר־תרומה שהוא מגיים, הרי שלמעשה
קיבל מפלאטו 100 אלף דולר (החצי
מממשלת־ישראל) .על שיטה זו הגיש ח״כ
אורי אבנרי שאילתה בכנסת, ושר־הדתות
הודה שאין לו תרופה נגדה.
אוליפנט הוא גם סוחר ממולח, ובין
היתר הילווה לעסקיו של פלאטו־שרון
בדיזנגוף־סנטר 2.5מיליון דולר, נגד
ערבות של תמונות יקרות־ערך, שהופקדו
בבנקים בשווייץ ובלונדון.
אוליפנט כבר היה בעבר בקשרים עם
מודעי כשהביא לישראל קבוצה שעסקה
בחיפושי־נפט. הקבוצה לא היתה מהמעו-
לות בעולם, אך העמלה שקיבל הרב היתר,
ללא ריח.
מודעי התייחס אל אוליפנט כאיש בעל
מהלכים, ולכן, כששמע את דבריו, השיב
לו כי אם העיסקה תצא לפועל, ידאג
מודעי כי הרב לא יקופח. הדבר נאמר
אחרי שהרב הבהיר למודעי כי כל רצונו
הוא בתרומה לישיבות שלו. הוא סיפר
לשר כי המכר באמריקה קשור אישית
בנשיא מכסיקו, ומסייע לו בענייניו הפרטיים•
הוא מקורב אליו ביותר, וכך גם

מתווך־ נפט אושרי
— לכרם מכסיקו

יוכל לרשום לזכותו הישג לא מבוטל.
הוא מיהר לטלפן לאמריקה לאיש של
אוליפנט, ולא נרתע כאשר נמסר לו כי
מחיר־הנפט יהיה יקר מהמקובל, שכן
צריך לשלם עמלה למדינאים ולעוד גורמי-
תיווך. השר הרגיעו והבטיחו כי אין כל
בעיה. אחר־כך נפגש עם משה ביתן וסיפר
לו על ההצעה.
ביתן היה מסוייג גם מדרישת האיש
באמריקה לקבלת הודעת־טלקס, שבה
מתחייבת החברה של משה ביתן לרכוש
את הנפט. ביתן ביקש בי יתנו לו לבדוק
מיהם המתווכים. אולם השר השיב בלעג
שהוא שבוי של קונצפציות, כמו לפני
מילחמת יום־הכיפורים. אחרי שיצא ביתן,
טילפן מודעי לדויד הגואל, מנכ״ל מישרדו,
שהיה אותה עת בוושינגטון, וביקשו לשלוח
למתווכים ממישרד שגרירות־ישראל שם
את הודעת־הטלקם המבוקשת. הוא לא
שלח את הודעת־הטלקם מישראל, כדי
שביתן לא יידע ממנו.
הודעת־הטלקס נשלחה, ובינתיים ראה
הרב אוליפנט כי העמלות הן בדרך, ואץ
לאמריקה לסכם את חלקו עם המתווכים.
להפתעתו סירבו המתווכים להכיר בו
כמתווך, שמגיע לו משהו.
אוליפנט רמז כי השר מונח בכיסו, וכי
הוא יוכל להכשיל את העיסקה. אז הסכימו
המתווכים לתת לו חמישה סנט לכל חבית.
אוליפנט לא הסכים, ודרש 25 סנט,
שמהם, לדבריו, ילכו 20 סנט לחשבון
מסויים בשווייץ. המתווכים לא הסכימו,
ואז שלח אוליפנט ממישרדיהם מיברק
ללישכת השר מודעי, ובו כתב :״התחלתי
בחקירות. המצב מסובך, ודרוש מאמץ
נוסף לאסוף עוד !נתונים.״
המיברק הגיע לשולחן השר בעת ישיבה
עם משה ביתן ויועציו. ביתן הביא עימו
תזכיר, המוכיח כי כל ההצעה מכוונת
להוציא כספים מממשלת־ישראל. מאחורי
הסוכן האמריקאי פועלים, למעשה, שני
ישראלים: רחמים אהרוני וטוביה אושרי.
ביתן טען שיש לסגת מכל העיסקה
במהירות. מודעי האזין ברוגז, והראה את
הטלקס של אוליפנט כהוכחה לכך שהוא
המתווך, ולא האדונים אושרי ואהרוני.
כאשר ראה ביתן את שמו של אוליפנט
פרץ בצחוק, ואמר כי זה מכבר הורה שלא
להעביר אליו שיחות של אוליפנט, ואם
הוא בעיסקה — הרי שיש לבדקה ביתר
זהירות. מודעי לעג לביתן, ואמר כי
המתווכים לא יוכלו להרוויח כלום, שכן
אם לא ימכרו נפט, לא יקבלו עמלות.
ביתן השיב לשר כי המתווכים יודעים,

השר מודעי
נפט בחדם

התמונה ההיסטורית: הרב אוליפנט כין השר סיימון ואנט פלאטו־שרון
חשבון של מי בשווייץ 7
שני שותפיו־להצעה, שגם הם פועלים
במכסיקו. אלה עניינו אותו בהצעה לגייס
נפט עבור ישראל.

חבור ת־ הכר ם
__ וה שי
ך* שר מודעי ידע כי באותה עת
י י עמלו נציגים רשמיים של ישראל על
חוזה־נפט רשמי וגדול עם מכסיקו. אולם
הוא חשב שאם הוא יצליח, מתחת לאפם,
לשים יד על כמויות ניכרות באותה ארץ,

כנראה, על המגעים הרשמיים שמנהלת
ישראל, אולם אין להם כל השפעה וקשר
עם ראשי מכסיקו. כל רצונם הוא לטעון,
אחרי שישראל תחתום חוזה רשמי, כי
הם סייעו לעיסקה, ולקבל עמלה.
מודעי השתתק והחל חושב שאולי טעה.
בעודם מדברים הגיע מיברק נוסף של
אוליפנט, ובו הודעה כי בדק ומצא שד,מ־תווכים
הם נוכלים, כל העיסקה היא הונאה,
והוא מנתק עימם את כל הקשרים. אוליפנט
לא הסתדר עם המתווכים על גובה העמלה.
אחד המתווכים סיפר את העניין לגורמים
ישראליים באמריקה, ומשלא האמינו לו,

שלף את הטלקס ששלח מודעי. הוא טען
כי אם לא יפוצה, יפרסם כי השר ניסה
לשחד את נשיא מכסיקו והטלקס ישמש
כהוכחה.

מניין צץ
המתווך?

** קורות מקורס־ם לאושרי ואהרוני
•יי) אישרו כי השניים פעלו בסוף 1979
במכסיקו, בנסיון להשיג נפט עבור ישראל.
הם תבעו תמורת חלקם רק שיפורסם כי
סייעו למדינה, אולם משלא התקבלה דרי

זו — ביטלו את העיסקה. טוביה
אושרי הגיב על כך באומרו, שנכון כי
הוא ורחמים אהרוני ניסו לסייע לישראל
בהשגת נפט, אך בגלל לחצים שונים בשנה
האחרונה חדלו מנם יו!נם.
פרשיות אלה מעידות מה קורה בעיסקי-
הנפט של ישראל, כאשר השר מודעי
מחליט להיות בעצמו סוחר־נפט, תחת
להשאיר את המלאכה למומחים.
במישרדו ידוע כי איש מילבד השר
לא יכול לעסוק ברכישות־נפט. אפילו
מנכ״ל המישרד, דויד הגואל, אינו יודע
כלל מה קורה בתחום זה, למרות שהוא
אחראי עליהן מבחינה חוקית.
דוגמה נוספת לחבלה, שכימעט חיבל
השר בסיכוי ישראלי לזכות בזיכיון־נפט,
ניתנה כאשר הובאה לחברת־הנפט הלאומית
הצעה לרכוש חלק בזיכיון, יחד עם
חברה צרפתית גדולה, שיש לה שדה־נפט
במדינה יציבה. החברה הצרפתית הח לה
במשא־ומתן ישיר עם חברת־הנפט
הלאומית, כאשר השר הורה כי מתווך-
הנפט צבי אלכסנדר יהיה נציג ישראל
בעיסקה זו.
אלכסנדר היה בעבר מנכ״ל חברת־הנפט
הלאומית, והתפרסם כאשר מבר את הזיכיון
שהיה לישראל בים הצפוני לחברה
בריטית, שבה קיבל מישרה מייד אחרי
המכירה. מאז פועל בעיסקי־נפט באנגליה.
איש לא הבין מדוע התעקש מודעי כי
אלכסנדר יהיה נציג המדינה, וגם הצרפתים
שאלו מדוע יש צורך בגורבדתיווך, כאשר
מתנהל כבר משא־ומתן ישיר. רק כאשר
איימו הצרפתים בפיצוץ העיסקה, נסוג
מודעי מתביעתו, והחל משא־ומתן ישיר.
כאשר נשאל השר בשאילתה של ח״ב
מרדכי וירשובסקי על העניין, השיב בכתב
כי העיסקה בוטלה, מכיוון שהמציעים נסוגו
מן ההצעה. בעת שנמסרה התשובה, חזרה
לישראל מישלחת של מומחים של חברת-
הנפט, שבדקה באותה מדינה את ההצעה.
והכינה המלצות. השר הסתיר את האמת
מעיני הכנסת.

יגאל לביב

מחוץ דפרנט1ל,ול
(המשך חענזוד )29
כי בכוחך לפנות אל חברי־הכנסת ולדרוש,
כי הנוסח הזה של ההטחה האישית (בהב־דל
מן הטענה כלפי דיעות, עמדות ומע-
שים) ,הנוסח של פסילת חבר־כנסת מהביע
דעתו — ייעקר מתוכנו.
האם יש אפשרות לתקן תקנה, שקרי-
אות בעלות אופי של פסילה אישית
ייפסלו ויימחקו על־פי הוראת היושב-
ראש ו ואולי אפשר אפילו — אף כי קשה
להאמין בכך — שיתקבל מעין הסכם
כללי בין כל החברים להימנע מסיגנון
כזה י
אודה לד אם תביע דעתך על פנייתי זו.

? 7ד כאן מיכתבו של שמיר. יו״ר
< הכנסת העביר אותו ליו״ר ועדת*
הכנסת, וזו החליטה לערוך בירור. היא
נאותה להזמין גם אותי.

רצח או חאוזה>־
(המשך מעמוד )38
וטוענת כי היתד, זו תאונה. האב אינו
מקבל הסבר זה.
סיפר למחרת האסון דובר בינייאש־ווילי

התחתנתי עם נילי לפני 12 שנה בגרוזיה.
לא הכרנו הרבה זמן לפני החתונה. אצלנו
בגרוזיה לא יוצאים לפני החתונה. יש
שידוך וזהו. השידוך שלנו דווקא הצליח.
היינו מאושרים ואהבנו. בגרוזיה נולדו
לנו גם שני הילדים הגדולים, טאטו וטיאה.
לארץ עלינו רק המישפחה שלנו. כל
המישפחה של נילי כבר הייתה כאן
בירושלים. נכנסו לגור לידם. אני הסתדרתי
ומצאתי עבודה. אבל לנילי היו קצת בעיות.
היא לא הכירה אף אחד ולא היו לדי
חברות. כל היום הייתה יושבת בבית.
גם עם השכנות לא היו לה יחסים.
היחסים בין נילי לביני היו בסדר גמור.
אבל בשנתיים האחרונות היו לה התקפים
של דיכאונות. היא נחיתה גם מאוד עצבן

עניתי
לה ככתב, כדהדן :
לצערי לא אוכל להשתתף בישיבה
שנקבעה ליום ג׳ ,ושבה עומדת להידון
תלונתו של ח״כ משה שמיר, וגם אין לי
כל חשק להתפלמס עם ח״כ נכבד זה.
ארשה לעצמי, על כן, להשיב לדברים
בכתב, כלהלן:
תמהני איך יכול מישהו לטעון כי עברו
הצבאי של איש־ציבור הוא עניין שבתחום
צינעודהפרט. תמהני כפליים כאשר
רעיון זה מושמע מפי עסקן לאומני קי צוני׳
המובן לשגר לקרב ולמוות את מיטב
הנוער בישראל, למען הגשמת רעיונותיו.
בכל
העולם מקובל כי אדם המציג
מועמדותו לכהונה ציבורית מבליט את
עברו הצבאי. על אחת כמה וכמה סביר
הדבר בישראל, שעמדה בארבע מילחמות.
חלקו של כל אדם במחתרת ובצה״ל הוא
נושא רלבנטי בעת בחינת כשירותו לשמש
כמנהיג־ציבור, ולכן זה לגיטימי — יותר
מכן, זה מילוי חובה ציבורית — לבחון
את עברו הצבאי של חבר־כנסת.
אמרתי מה שאמרתי על סמך ידיעתי
האישית את עברו של ח״כ משה שמיר.
נפגשתי עימו במהלך מילחמת־העצמאות,
כשהייתי חייל בפלוגת הקומנדו ״שועלי
שמשון״ ,שבמהלך קרבותיה נפצעתי קשה.
משה שמיר היה אז קצידתרבות — תפקיד
בלתי־לוחם בה״א הידיעה.
דבריו של ח״כ שמיר על בילוי ״במחיצת״
חיילים אינם אלא מסך־עשן. אני
קובע כי לא בפלמ״ח ולא בצה״ל השתתף
ח״כ שמיר אי־פעם בפעולה קרבית
כלשהי, ומעולם לא שמע שריקה של
כדור — עד אשר ירה זקיף צה״ל כדור
לעבר גלגלי המכונית שנסע בה, לאח רונה.
בדקתי
את הדברים בעזרת אנשי־פלמ״ח
ואנשי־צה״ל, ואני קורא תגר על ח״ב
שמיר שיוכיח את ההיפך.
בנסיבות אלה אני רואה את עצמי
רשאי ואף חייב לקבוע שח״כ שמיר הוא
משתמט — לא מבחינה פורמלית, במובן
של השתמטות מעצם החיול, אלא מבחינה
מוסרית, שפירושה השתמטות משירות
קרבי בשעה שמיטב בני־גילו חירפו את
נפשם, עמדו בקרבות אכזריים ואף הקריבו
את חייהם.
משום כך אני חושב שזוהי יומרה הגובלת
בחוצפה ובעזות־מצח מצד ח״כ שמיר
להתלונן על התבטאותי ולדבר גבוהה־גבו-
הה על סיגנון ח״כים, ואני מצפה שוועדת-
הכנסת תדחה את היומרה הזאת מכל וכל.
כל החלטה תהיה יריקה בפני עשרות חב-
רי־הכנסת שחירפו את נפשם במאבק המחתרות
ובמילחמות ישראל, ובפניהם של
מאות אלפי החיילים הקרביים׳ בעבר
ובהווה.
אשר לי, אני קנאי לשמירה על סיגנון
פרלמנטרי נאות, ואנהג על-פי מיצוותיו
בעתיד, כפי שעשיתי בכל תשע שנות
כהונתי בכנסת.
עד כאן המיכתב שלי. בינתיים נדחה
העניין בוועדת־הכנסת, והבירור המשעשע
יצטרך להמתין לעת־מצוא, כמו הרבה
עניינים אחרים בכנסת הנידחים עד אין
סוף.

אב כינייאשווילי
ילד נגד דכאונות
נית. אני ניסיתי לעשות הכל בשבילה.
נתתי לה כמה כסף שהיא רצתה. את כל
המשכורת הייתי נותן לה, והיא היתד,
עושה עם זה מה שהיא רוצה. למרות
הכל נילי •לא היתד, כמו פעם.
מצבי־הרוח שלה התבטאו ביחס אל
הילדים. היא התחילה להזניח אותם. לא
נתנה להם אוכל, לא הוציאה אותם לטייל
ולא היה איכפת לה מה שקורה להם.
ניסיתי לדבר איתה, לשכנע אותה שלא
רע לה. הסברתי לה שהיא טועה ושהיא
פוגעת בילדים. הלכתי ודיברתי עם המיש־פחה
שלה, עם ההורים שלה והאחים שלה,
שגרים פה בירושלים. הם גם דיברו איתה,
אבל שום דבר לא עזר. היא המשיכה
להזניח את הילדים.
היא ביקשה שאעשה לה עוד ילד. לא
רציתי בגלל המצב שלה. אבל בסוף
חשבתי שאולי תינוק יוציא אותה מהמצב
הזה. רק כדי לנסות לעזור לה הסכמתי.
ככד, נולדה לנו מאיה. מהר מאוד התברר
שכלום לא השתנה.
בגלל זה אני יודע שנילי עשתה את
זה בכוונה. למה היא רצתה להרוג את
התינוקת אני לא יודע. אני רק בטוח
שהיא עשתה את זה. המצב שלה הביא
אותה לזה.
כשבאתי לבית־החולים נילי היתד, שם.
רציתי להרוג אותה. מגיע לה למות. היא
רוצחת.
אני תמיד הסברתי לה שלא חסר לד,
כלום. נתתי לה הכל. ביקשתי ממנה שרק
תהיה אמא טובה ושתהיה טובה אל הילדים.
היא הרגה את מאיה והרסה אותי.
בשבילי הכל נגמר. אין לי רצון לחיות
יותר. אני מתכוון להגיש עכשיו תביעת
גירושין לרבנות. את נילי אני לא רוצה
ן לראות יותר. את הילדים אני רוצה להשאיר
אצלי. אם בית־המישפט יחליט להשאיר
אותם אצלה, הוא יצטרך לקחת על אחריותו
את מה שהיא תעשה להם.
אחרי הגירושין אני לא רוצה להתחתן
יותר לעולם. אני לא רוצה לראות יותר
צל של אשה. נשים מביאות רק צרות.
עד כאן סיפורו של דובר.
המישטרה בודקת עד כמה מבוססת
גירסתו של האב. בינתיים נעצרה נילי
בידי המישטרה להמשך החקירה י וכדי
להגן עליה מזעמו של דובר. רק עם סיום
החקירה יוחלט אם האסון יוגדר כתאונה,
או שיוגש כתב אישום נגד אשד, באשמת
רצח בתה.

שוק החלומות

(המשך מעמוד )40
קום שנים ספורות, וכמוהם סחורתם —
צעירה עם מראה עתיק.
שני האחים אבי ומוטי מספרים בגלוי״
לב, שאת פסלי ד,בודד,א הם קונים מבית״
מלאכה בשכונת־ד־,תיקווה, ושהם עשויים
מאבקת שיש. הדברים העתיקים באמת
הם גלויות של ארץ־ישראל משנת ,1921
או אלבומים של הנשיא הראשון, חיים
וייצמן משנת ,1950 שנקנו מאלטע־זאכן.
הם מספרים, שלפני מילחמת־ד,שיחדור היו
במקום איטליזים, בשתי הסימטות הפנימיות.
בין שני האיטליזים הארוכים היתד,
תעלה גדולה לניקוז הדם. אחרי 1948
בנתה עיריית תל־אביב מחיצה במקום
התעלה, וכך נוצרו עוד שתי שורות של
חנויות, שהושכרו בדמי-מפתח מטעם האפוטרופוס
על נכסי־נפקדים. כשחוקרים
עוד ומפשפשים בעברו של השוק, מסתבר
שההיסטוריה שלו החלה בראשית המאה.
אז שימש שוק ירקות.
בין 48׳ ר67׳ היה זה פשוט מקום
למימכר סמרטוטים וכל מיני גרוטאות.
ומאז מילחמת ששת־הימים החלו הערבים
מהגדה ומד,רצועה לבוא בהמוניהם, כדי
לקנות רהיטים ישנים, מקררים, חשמליים
ישנים, תנורי בישול ישנים, ובגדים ישנים.
הקונים הערבים היוו תמריץ עצום
לשוק. מאז הוא התפתח, הוסיף עוד סוגי
מוצרים למכירה, כמו ריהוט עתיק מסוגנן.
בשוק נראות יותר עקרות־בית מבוססות,
הבאות לחפש חלקי ריהוט או כלים
לקישוט הבית, מאשר עניים וקשי-יום
הזקוקים לחלקי ביגוד, ומחפשים בגדים
משומשים בפרוטות. המוכרים הממולחים
והמנוסים מריחים מיד מי בעל אמצעים
ומי לא, ונוקבים במחיר החפץ לפי מראה
הקונה. פעם אפשר היה להתמקח ולהוריד
עשרות אחוזים. היום ממעטים להוריד
את המחיר ואף פעם אין לדעת מהו מחירו
הריאלי של חפץ מסויים. סוחר אחד נוקב
במחיר של 450ל״י עבור קנקן מרוקאי
לתה, השני מבקש ,500 והשלישי — 400
וזה לפני ויכוח. במחירי הסאמוברים (ה־מיחמים)
המחירים משתנים מחנות לחנות
באלפים, ונעים בין 2000 לירות למיחם
שאינו בר־שימוש, ל־ 7,000 לירות ויותר.
וגם אז צריך לבדוק אם המיחם עדיין
ניתן להפעלה, אם אינו חשמלי — מה
שמוזיל את ערכו, ואם אינו נוזל — כי
כמעט כולם נוזלים ואינם ראויים לשימוש.
גם שטיחים פרסיים נמכרים בשוק,
ואלה אינם מוצרים שווים לכל נפש.
״המלך״ של השוק, שהוא אבי כל השבט
המחזיק בידיו את רוב החנויות, הוא סיני,
בעל חנות השטיחים במרכז הסימטות.
האיש הצנוע, האוכל את פת הצד,דיים
שלו על כיסא בחנותו, רכש את מומחיותו
בפרס. על כל שטיח הוא יודע לספר
את מוצאו ולתאר את טיבו. המחירים ל שטיח
קטן של מטר־וחצי על שניים, הם
מ־ 35 אלף לירות ומעלה. ישנם כמה רוכ לים
שהתעשרו בשוק והעבירו את מיס־חרם
לאזורים יותר יוקרתיים. כאלה הם
שלושת האחים הבוכרים ציון, ברוך ומיקי,
שפתחו חנויות לעתיקות אירופיות ברחוב
בן־יהודה בתל-אביב.

שוק פור טובלו
__ ביפו
ן* ש לשוק הירארכיה משלו. הגרוזינים,
למשל, עוסקים במכירת תחרות, שאותן
הם קונים בעיירות־פיתוח מעולים ממיזרח־אירופה.
הרוכלים במידרחוב היו פעם כולם
פולנים, לאט לאט החלו העיראקים
לתפוס את מקומם. הריהוט העתיק המסוג נן,
המגיע הישר ממכירות פומביות באי רופה,
נמצא בעיקר בידי מרסל הבולגרי,
או אצל מרצ׳לו הרומני. הקונים הוותיקים
באים אליהם פעמים רבות, הם מסוגלים
להמתין שנה או יותר, עד שיגיע הפריט
המבוקש. בעלי החנויות גם משפצים ומשחזרים
רהיטים עתיקים שנפגעו, והתוצאה
מרהיבת עיניים.
רוב חנויות כלי־הנחושת העתיקים וה־כמו-עתיקים
הן בבעלות הפרסים. אין זה
דווקא משום שכל החנויות הן בבעלות
המישפחה השלטת. כששואלים, מסתבר ש כולם
שם גיסים, אחים ובני־דודים, אך
ישנם גם פרסים שלא ממישפחת ה״מלך׳
סיני. שהרי פרסי יעדיף תמיד שבחנות
שכנו ישכון פרסי ולא אחר.
חלומם של כמה צעירים הוא להפוך
את שוק הפישפשים למשהו כמו שוק
פורטובלו בלונדון, שבו רוב המוכרים
צעירים והוא פתוח בלילות. כעין יריד
שיהווה המשך לעיר־העתיקה של יפו.

בתו הי 31113ה שד
הלוחם נ גו מני ס
החליטה דהמ שיו
בלוני

אביה

שופט מנחם אילן נשם לרווחה.
י !1מולו עמד אנדרי קלצ׳ינסקי והבטיח :
״יותר אני לא אעשה שום דבר כזה בתחומי
מדינת ישראל.״ בבתי־המישפט בארץ
נשמעות מדי יום ביומו עשרות הבטחות
של נאשמים, שאליהן מתייחסים השופטים
בדרך־כלל בחוסר־אמון. הפעם ידע השופט
כי הוא יכול להאמין לנאשם. אנדרי גם
פתר לשופט בעיה שהדירה, כנראה, שינה
מעיניו בלילות האחרונים שלפני גזר־הדין.
אילן לא רצה לשלוח את קלצ׳ינסקי
לכלא, אם כי החוק כמעט חייב אותו
לעשות כן. קשה היה לו להגדיר את
קלצ׳ינסקי, נוצרי פולני שהתגייר והחליט
לא לתת לעם, שאליו הצטרף, לשכוח את
השואה, כפושע. ואכן, קלצ׳ינסקי לא הפסיק
לעבור על החוק בשנים האחרונות,
אך היתר. לו מטרה שעימר. קשה היה
ליהודי שלא להזדהות.
אך מה שלא ידע השופט, כאשר קיבל
את מילת הכבוד של אנדרי, הוא כי
לאנדרי יש יורשת בהפגנותיו. בתו היפה־פיה,
סמדר קלצ׳ינסקי, לא נתנה את מילת
הכבוד שלה לשופט, וגם לא התבקשה
לעשות כן. לעומת זאת היא נשבעה לאביה
ולעצמה, כי תמשיך בפעולות החריגות

ך 1י 1ך 0סמדר, רכובה על סוס*
^ עץ, עוד בתקופה שבה

יו הוריה נשואים. אחרי גירושי ההודיס
חליטה סמדר להישאר אצל ־אבא,
מרות היחסים המצויינים שלה עם
מה, אותה היא מעריצה בגלל ׳יופיה.
כנגד גרמנים והיהודים ששיתפו פעולה עם
הגרמנים בתקופת מילחמת־העולם השנייה.

פצצה
סי מ לי ת
ך* יסטוריית ההפגנות של אנדרי
י 1קלצ׳ינסקי ארוכה ומרתקת. ביום
השואה שנערך לפני שלוש שנים הוא
נכנס לשגרירות הגרמנית בתל־אביב, גירש
באיומי אקדח את כל הנמצאים בה, וכלא
את עצמו בתוכה עד תום יום־הזיכרון.
חצי שנה אחר-כך סטר קלצ׳ינסקי לשופט
ששפט את פושעי מיידנק בעיר הגרמנית־דיסלדורף.
עונשו היה גירוש מגרמניה.
חודשים אחדים אחר כך, התייצב שוב
ליד השגרירות הגרמנית ברחוב סוטין
בתל־אביב, וניסה להצית עצמו, כמחאה
על זיכויים של נאצים בגרמניה. חודשים
ספורים אחרי שכיבו את האש מבגדיו,
ניסה קלצ׳ינסקי לחטוף כמה דיפלומטים
גרמנים בתל־אביב. הוא הביא לכך שכמה

לות ראוותניות נגד גופים ואישים גרמניים
בישראל ומחוצה לה ,״ממש כמו שאבא
היה עושה״.
סמדר בעלת השיער השחור הגולש,
העיניים הגדולות והגוף החטוב לוקחת
ברצינות את השליחות שהטיל עליה בצורה
עקיפה בית־המישפט .״אני אעשה את זה
בהצלחה בדיוק כמו אבא. אסור שישכחו
בארץ הזו את מה שקרה לעם היהודי.
אני משוכנעת שאבא הבטיח לבית־המישפט
לא להמשיך בפעולות שלו, רק משום
שחשש מה יהיה איתי, כאשר הוא יישב
בביודהסוהר. זה חוב של כבוד שאני
חייבת גם לאבא וגם למדינה שלנו.״
סמדר אינה מוכנה לגלות מה בדיוק
היא עומדת לעשות. מאביה היא למדה
שאחד מיסודות ההצלחה של הפגנות
המחאה היא ההפתעה והמקוריות של
הפעולה. היא אינה חוששת מאי-הצלחה:
״אני יודעת בדיוק מה אבא עשה, איך
הוא עשה את פעולות המחאה שלו. היו
לילות שלמים שלא ישנתי. היו באים
אלי ילדים מהכתה ומספרים לי :״ראינו
את אבא שלך בטלוויזיה, המישטרה עצרה
אותו.״ אחר כך, כשאבא היה חוזר, הוא
היה מסביר לי בדיוק מה הוא עשה, וגם
מה גרם לו לעשות את זה. אני יודעת

שיש אנשים שחושבים שאבא משוגע.
יכול להיות, אבל הוא משוגע חיובי. אם
הוא משוגע, אז אני רוצה להיות משוגעת
כמוהו.״
מאז החל אנדרי את פעולות המחאה
שלו, סבלה סמדר מחיי מישפחה
בלתי־סדירים. אמה התגרשה מאנדרי
כשסמדר היתד. ילדה קטנה, והבת נשארה
עם אביה .״אני רציתי להמשיך ולהיות
עם אבא, למרות שכולם אמרו שיהיה לי
יותר טוב עם אמא. היחסים שלי עם אמא
נהדרים. אני אוהבת אותה וחושבת שהיא
אשה נהדרת ויפה, אבל לגור עם אבא,
להתחנך על-ידו, זו ממש שליחות. אני
מרגישה כאילו אני חיה גם את העבר של
עם ישראל וגם את העתיד הטוב יותר
שלו, כאשר אני עם אבא. אני יודעת
שאבא לא יהודי במקורו, אבל הוא הרבה
יותר טוב מהרבה יהודים שאני מכירה.
כל היתר נולדו יהודים, ואבא בחר להסתפח
על העם הזה, מתוך בחירה חופשית וכדי
לבקש סליחה, בשם הנצרות.״
סמדר יודעת כי מלבד העובדה שפעמים
רבות היא חיה בחרדה בגלל מעשי אביה,
ולפעמים במצוקה כלכלית מפני שאביה
הצייר לא הספיק לצייר ולמכור את
תמונותיו, מאחר שהיה עסוק בתיכנון

האב ובתו

אנדרי וסמדר קלצ׳ינסקי כרתו ביניהם ברית, עמוקה הרבה
יותר מיחסי הורים ובנים רגילים. סמדר החליטה להמשיך
בדרכו של אביה שנבצר ממנו לפעול נגד הגרמנים משום שנתן מילת כבוד לבית־המישפט.
1103110 בני־נוער יזמינו אותם להרצאה על ״גר מניה
החדשה״ ,והתכוון בסוף ההרצאה
לחטוף את הדיפלומטים. אולם היה מי
שדאג להודיע למישטרה על כוונתו, ויחד
עם הדיפלומטים הגיעו שוטרים.
פעולת המחאה הבאה של אנדרי הביאה
אותו אל דוכן־הנאשמים. הוא הודיע לכלי
התיקשורת ולמישטרה, כי הטמין פצצה
בשטח המוסכים של צמפיון מוטורם בבני־ברק׳
סוכני חברת המכוניות הגרמנית
פולקסוואגן בישראל. המישטרה הועמדה
במצב הכן, השטח נסגר לתנועה וחבלנים
התחילו לחפש את הפצצה. רק אחרי שעות
של מתח וחיפושים, נמצא בור שבו טמן
אנדרי טלאי צהוב. היתד. זו הפצצה
הסימלית שלו. בית־המישפט גזר עליו
מאסר על תנאי לשנתיים.
אולם אנדרי לא הפסיק במאמציו להזכיר
ליהודים תושבי ישראל שאסור לשכוח
את השואה, ושאסור לסלוח לגרמנים. כאשר
התפרסם החשד שיהודי תושב תל־אביב
עסק במיסחר בתמונות עתיקות עם הפושע
הנאצי פטר מנטו, הצית קלצ׳ינסקי את
חנותו של הישראלי.
במישפטו שהסתיים בשבוע שעבר היה
אנדרי על סף ביודהסוהר.
המיקרים שבהם אין שופט מפעיל עונש
מאסר על תנאי הם נדירים ביותר. מילת
הכבוד של אנדרי איפשרה לשופט להאריף
את המאסר על תנאי במקום להפעילו.
אולם מישפחת קלצ׳ינסקי תמשיך למרר
את חיי הגרמנים בישראל. סמדר, שרק
בעוד שלושה חודשים ימלאו לה ,17

החליטה להמשיך בדרכו של אביה. הצעירה
המדהימה את כל רואיה ביופיה הרב,
עזבה את הלימודים, החליטה שלא לצאת
לעבודה ותנסה אף לדחות את גיוסה
לצה״ל, כל זאת כדי שיהיה לה זמן לפעו
הבטחה
ותכנון

עיניה הגדולות
צעי התיקשורת

הצעירה שהחליטה להילחם בגרמנים נחשבת כאחת הנשים
היפות בארץ. השיער השחור של סמדר, עורה החלק.
וגיזרתה המושלמת, מבטיחים לפחות דבר אחד: כשאם־
יסקרו את פעולותיה בעתיד, הם יבליטו את תמונתה.

סמדר הבטיחה לעצמה ולאביה להמשיך
המחאה שלו שנגדעו באיבן. בתמונה נראים
בביתם בצפון תל־אביב. סמדר חייתה בשנים האחרונות את מעשי אביה
בה את רישומם העמוק וגרמו לכך שתהיה שונה מבני־העשרה
בפעולות האב ובתו שהותירה האחרים.

פעולות הראווה, מקשה עליה העובדה
שהיא בתו של אנדרי קלצ׳ינסקי מבחינה
חברתית .״אני מודה שיש לי תסביך אבא.
אנשים שאני פוגשת נראים לי משעממים,
ממש גמדים, כאשר אני מנסה להשוות
אותם עם אבא. יש לי עכשיו חבר. הוא
מבוגר ממני ב־ 9שנים, וכביכול צריך
כבר להיות חכם וגדול, אבל אני יודעת
שהסיפור איתו ייגמר במהרה כפי שקרה
עם החברים הקודמים. משעמם לי איתו
והוא נראה לי ריקני. אני יודעת שזה
בגלל שאני עושה השוואות עם אבא.
ויודעת שיקח לי עוד הרבה זמן עד שאני
אמצא בחור שיוכל להתמודד, בי עצמי,
עם העוצמה של אבא.״
עד שתתחיל בפעולות המחאה שלה,
עוסקת סמדר בעבודות הבית. היא מתגוררת
יחד עם אביה, הכלב הדני הגדול שלה
וידידה־חיילת שאומצה על־ידה ועל־יד־אנדרי
כבת בית, בדירה שכורה בצפון
תל־אביב. היא נרשמה ללימודי בגרות
חיצונית בכתב .״אני יודעת
שלהמשיך את דרכו של אבא יגזול לי
הרבה זמן. ללמוד בכתב אני אוכל בשעות
הלילה החופשיות, ואם גם יקרה לי משהו,
ויחליטו לאסור אותי, אוכל ללמוד בכלא.״

פנ צ׳ ר?? לאג 1ר א!!

״מנפח האויר הפרטי שלך יפתור את הבעיה !

מנפחהאוירהחשמלישלק 5ז £85׳\ \
( קנדה כוללמדלחץ) חינולהיטבארה ״ ב
איןחששעודלפנצ׳ רבאמצעהדרךאו
לחוסרא וי רבצמיגיםובגלגלה רז ר בי. ע ״ י
ח בו רפשוטשלהמכשירלשקעהמציתאו
למצברתוכלומידלמלאא וי רבצמיגי
המכוניתבכלדרךשתמצאובה.
ב מנ פחה אוי רהח די ש ני תן גם לנ פ ח
כ דו רי רגל, אופניים, קטנועים ,
סי רותגומיוכד׳.
הפעלהפשוטהונוחה תו ךדקותס פו רות.
יעד 120 לי בראות.

ספרו של פרופ׳ יצחק לוין ראש המעבדהל חקר
ה שינ הוהח לו םשב אוני ב ר סי ט ת בר־אילן,

הפסיכולוגיה של החלום
י עזור לולה בין אתמ הו ת ה תו פעהה מו פלאה
של ה חלו ם. דיון מר תק וי חי ד
מ סוגו בנו שאהח לו םמב חינ ה
מ ד עי ת -פ סי כו לוגי ת ופילוסו
פי ת -הכולל נספה מיו ח ד
לנ תו חעצ מי של חלו מו ת.

שילוב-פוש

להשיג: ישירות מההוצאה
ע״י משלוח המחאה ע״ס
297ל״י להוצאת דקל
ת.ד 45094 .ת״א,
טלפון 781119 :בחנויות
הספרים המובחרות
(הפצה א.
ערמוני בע״מ) ובח־גויות
שבקמפוסים.

יבואניםוסוכניםבלעדיים: אברודבע ״ מרה׳ לבנדה 18ת ״ אטל׳ 334162
להזמנהדרךהדואר: שלחצ׳ ק ע ״ ס 3,100 . -ל ״ י ( כוללמע ״ מ ) ותקבלבדואר
חוז ראת ״ מנפחהאוירהפרטישלך ״.

אורב יד אוח ו די רו ת מהמזר ח
הרחוק סי פ לו רי ש 80״

״מיסטר אבי״ חולצות גברים
רח׳ הרצל 2 3

״פלוריש 80־

תערוכת הפרחים הבינלאומית ה־23
חיפה, קרית אליעזר • פסח, השט 30.3.-8.4.1980

חן טרמ 3 לחייל העו ל ם הז ה 2222

והגידה
מאת יג א ל לביב

גונו חלקו
במשקיע ׳שואל לקבוצת ״ מ ר
ס ם רוטברג, המחזיק עם קבוצתו 8בחברה האמריקאית ״משקיעי ישראל״,
והשולט בה, מוכר בימים אלה את חלקו לחברה״בת זרה של קבוצת ״כור״ .עם
המכירה תוכל ״כור״ ,יחד עם ״אטפ״ל״ ,השייכת לקבוצת ״בנק הפועלים״ ,שיש
לה 5ב״משקיעי ישראל״ ,לשלוט בחברה.
בימים האחרונים נעשה נטיון מצד קבוצת בעלי״המניות האמריקאיים של
חברת ״ירדן״ הישראלית להשתלט על החברה. הם הודיעו השבוע לבורסה לניירות•
ערך בניו־יורק כי בידם 5.6ממניות ״משקיעי ישראל״ .ל״בנק המיזרחי״ /0״ 3של
המניות, שרכש לפני שנה מויקטור קרטר.
״משקיעי ישראל״ השקיעה בישראל יותר מ״ 35 מיליון דולר בהון נפרע. השקעתה
הגדולה היא בבנק ״טפחות״ ,שבה יש לה 20 היא גם בעלת חלק ב״בנק לאומי״
בניו־יורק, בעלת סוכנות ״קטרפילר״ בישראל ועוד. עיקר העניין של קבוצת
״בנק הפועלים״ הוא בבעלי־המניות של ״משקיעי ישראל״ ,יותר מ״ 35 אלף יהודים
אמריקאיים .״כור״ מתעניינת גם בחלקה של ״משקיעי ישראל״ במיפעלי המלט

לקבוצת ״כור״ ו״אמפ״ל״ יהיו עתה 13 בחברה. לבעלי ״ירדן״ ו״בנק המיזרחי״
יהיו 8.6

(11 רי ״אל־ער ותברח

בר גובו לד

״ננס״!..סיסישר

5הדשמדד

מינויו של יצחק שנדר כמנכ״ל חברת
״אל״על״ עוררה חשש אצל סוכני-
נסיעות, בגילל הקשרים שבין חברת
אירגון הקונגרסים והנסיעות ״כנס״ ל-
שנדר וליושב״ראש המנהלים של ״אל-על״,

אברהם שביט.

אשתו של יצחק שנדר, לאה שנדר,
היא עובדת בכירה בחברת ״כנס״ .יצחק
שנדר ואשתו הם ידידים אישיים של
אברהם שביט, שהיה עד לפני זמן בעל
שליש המניות ב״כנס״ ,וגם מנהל בה.
שביט מכר את חלקו ב״כנס״ אחרי
פשיטת מס־הכנסה על החברה. שביט
היה גם בעל שליש בחברת״הנסיעות ״סי-
טיטור״ ,שרכשה שטחי״מישרדים בבית
התעשיינים ב־ 4מיליון לירות. שביט

ב 1-באפריל היה יוס״הפדיון של
מילווה תוספת-היוקר משנת .1975 אז
הוחלט כי תחת לשלם את תוספת-היו-
קר במזומן, ישלמו אותה בתעודות
מילווה צמוד למדד, שייפרע באפריל .1980
למרות שהפידיון הוא ב 1-באפריל, הוא
לא יהיה לפי המדד הידוע האחרון בעת
הפידיון, היינו מדד פברואר. בחוק ה־מילווה,
שנקבע בשעתו על-ידי המערך,
נאמר כי הפידיון יהיה לפי מדד דצמבר
.1979 יתכן כי הסיבה היא שאז היה
המדד עולה ב 2לחודש. כיום ההפרש
בין מדד דצמבר למדד פברואר הוא 15
תעודות המילווה תפדינה לפי שער של
721 נקודות. ההפרש של 15 נותן ״/״110
על הסכום המקורי. סכום זה פשוט גנבו
מכל אחד.
אולם אין זה סוף הגניבה. כאשר
נקבע המילווה בשעתו, הוחלט כי שער
ההתחלה יהיה לפי מדד דצמבר 1975
ולא לפי מדד ספטמבר ,1975 שהיה ה חציון
של שנת המילווה. שוב הפרש
של חודשיים מדד שתקבל פחות.
הריבית על המילווה היא 3לא
צמוד. מאז נקבעה הריבית עלו המחירים
ב-ס/״ .750 פירוש הדבר שהריבית המשולמת
שווה, למעשה, רק 4פרומיל.
לאחר שעלה הליכוד לשילטון בשנת
1977 הנהיג תיקון לחוק, המאפשר פיד־יון
מוקדם של המילווה. בתיקון נקבע,
כי הפידיון יהיה לפי המדד האחרון.
יוצא כי מי שביקש פידיון מוקדם ירוויח
יותר ממי שחיכה בסבלנות עד למועד
הפידיון המקורי.

מחירי הכבש עלו
יושב־ ראש שביט
שותף לשעבר
הוא נשיא התאחדות התעשיינים. שותפיו
של שביט ל״סיטיטור״ היו עקיבא
רוזנמו מראשון־לציון ומנשה עזורי,
בעל חברת-הנסיעות ״עזורי״ .עם בחירתו
של שביט ל״אל-על״ הודיע על מכירת
חלקו ב״סיטיטור״ לסוכן ״אל-על״
במצריים. בספרי רשם־החברות אין רישום
על מכירת חלקו של שביט בבעלות
על שטחי המישרדים, להבדיל מחלקו
במניות החברה.
בחוגי ״אל-על״ מציינים כי יצחק שנדר
היה המועמד הטוב ביותר לתפקיד
המנכ״ל ביגלל כישוריו המיסחריים. קודם
לכן עמד לקבל את תפקיד הסמנכ״ל
למיסחר. עתה יקבל, כנראה, תפקיד זה
יעקוב לילו. הסמנכ״ל הנוכחי, או טו
הרשטיק, יקבל את תפקיד נציג החברה
בפאריס. נציג החברה בלונדון יהיה

מוסיק יפה.

בחודש האחרון עלו מחירי הכבש במאה
אחוזים. קילו כבש קפוא עלה מ־60
עד 70 לירות ל 140-לירות. קילו כבש
חי עלה מ־ 200ל 300-לירות.
עליית המחירים קיזזה במיקצת את
ההפסדים של יבואני-הכבש, שנתקעו מזה
כמה חודשים כשברשותם מאות טונות
כבש קפוא, אחרי שיובאה כמות גדולה
מדי של כבש קפוא מאוסטרליה. מי שהחזיק
מעמד ולא מכר הצליח בחודש
האחרון לכסות חלק גדול מהפסדיו. בין
המחזיקים מעמד: חברת ״אפרופים״,
השייכת לנסים גאון, שהציעה עד לפני
חודש 36 טונות כבש קפוא במחיר
של 70 לירות, ולא היה קונה. עתה
מכרה את הכבש במחיר של 115 לירות.
הכבש התייקר בגלל הפסקת רשיו-
נות-הייבוא, התייקרות הבשר הקפוא והגידול
בביקוש לקראת הפסח.
גם בעופות-קפואים מורגש מחסור,
בעיקר בעוף מס׳ .1הסיבה: אגירה
של עופות על-ידי סיטונאים גדולים, המנצלים
את מיבצע הוזלת-המחירים שלפני
החג בציפייה להתייקרויות אחרי
הפסח.

נעד תיק הקשור בפרשת תיק עיסקת״המקרקעין בין ״בית
מרס״ לעיריית תל-אביב ובו הפרטים
על העיסקה של מכירת מיגרש הכולל
דרך ציבורית מעיריית תל־אביב ל״בנק
דיסקונט״ ,נעלם מלישכת רשם־המקר-
קעין בתל-אביב. עורך-הדין משה נח־שיו
כתב מיכתב-תלונה למפקח על ה-
מירשם, וביקש כי יחקור כיצד נעלם
התיק.
מכירת המיגרש של עיריית תל-אביב
היתה עיסקת־מפתח בריכוז שטחים לאורך
רחוב הרצל על-ידי ״בנק דיסקונט״.

׳עסובסון ונכד
עסקו לקבוצה גרוזינית
עסק צורפות-הזהב הוותיק ( 45 שנים)
של נ סי ם יעקובסון, ברחוב אלנבי
בתל-אביב, נמכר בימים אלה לקבוצה
גרוזינית, שהשתלטה על כמה חנויות
צורפות באלנבי. יעקובסון נאלץ למכור
את חנותו אחרי ששוכנע מצד אחד
על-ידי הצעות גבוהות, ומצד שני גורמים
אלמונים מנעו מלקוחות להיכנס לעסקו
עד שיתרצה.
יעקובסון עלה ארצה מעדן לפני 50
שנה, ומאז הפעיל את העסק, שהוא
הוותיק בתל-אביב.

..ידיעות אחוונות
בודה בית נוסו
ועדת-בניין־ערים של תל-אביב דנה בבקשת
״ידיעות אחרונות״ לבנות בית־מישרדים
בגובה של שלוש קומות, על
מיגרש ריק הסמוך לבית ״ידיעות אח רונות״
בדרך פתח-תיקווה. מהנדס״העיר
המליץ על הבקשה, והוועדה החליטה
לשוב ולדון בה לאחר חתימת חוזה עם
העירייה.

מ׳לתמת המ׳שרדיס :
נותנים לחוקים,
עורד־דין נחשון
מי יחקור?
לאחר מכן רכש הבנק מיגרש סמוך של
״בית מרס״ ,ומכיוון שהדרך הציבורית
שעברה בין שני המיגרשים בחלקה היתה
על המיגרש הקודם של העירייה, איפ-
שרה מכירת מיגרש העירייה את הנסיון
לסגור את הדרך. נסיון זה גרם לסיכסוך
בין ״בית מרס״ ו״דיסקונט״ ובין בעלי
המיגרשים באיזור, בראשות ה א חי ם

שניר.
עורך־תדיו משח נחשון מייצג את האחים
שניר בתיקי המקרקעין. הוא ניסה
כמה פעמים לעיין בתיק, אך פקידי ה-
מירשם לא הצליחו למצאו. אחרי שני
מיכתבים אל רשם־המקרקעין ללא תשובה,
פנה בתלונה למפקח על המירשם.
גם על מיכתב זה לא הגיעה כל תשובה.

טוס ל אירופה
בחצי מחיר
כמה עשרות ישראלים גילו דרך להגיע
לברלין, למישחק-הגמר של מכבי תל״
אביב, בחצי מחיר. לעומת 25 אלף לירות,
בממוצע, שעלתה טיסת״שכר לברלין,
הם טסו לבוקרשט בכרטיס שמחירו
הרגיל הוא פחות מ״ 200 דולר. מבוקרשט
יש טיסות סדירות לכל ערי אי רופה
המיזרחית, במחירים מסובסדים.
הישראלים טסו למיזרח ברלין, ועברו
לעיר המערבית למישחק.
ניתן לטוס כך גם לערים אחרות ב-
מיזרח אירופה, כדי להגיע לערים במערב,
בחצי המחיר.

..אפרופו״
לויפד ר שיון
הוועדה לבניין־ערים של תל-אביב
אישרה את בקשת הקפה והמיסעדה
״אפרופו״ ,ברחבת ״היכל התרבות״,
לקבל רשיון לקפה-מיסעדה. המקום פועל
מזה שנה ללא רשיון. האישור הותנה
בכמה שינויים במיבנה וכן בתשלום דמי-
שכירות ל״היכל התרבות״ ולעירייה,
שטרם שולמו.

חנקים את החלשים
סגן־ראש״עיריית תל״אביב, דויד שיפ-
מן, הכריז מילחמת-חורמה במישרדים
השוכנים באיזורים שבהם הדבר אסור.
הוא התחיל בפינוי הפולשים הבלתי-
חוקיים האלה בתוקף רב. ועדת-בניין-
ערים, שהוא היושב״ראש שלה, החליטה
לאחרונה (ב 13-בפברואר) החלטות בעניין
המישרדים שהן הפוכות מהכרזותיו
של שיפמן שניתנו לצורכי יחסי-ציבור.
• חברת הנסיעות ״עדן טורס״ ביק שה
אישור לשימוש חורג בדירת-מגורים
עבור מישרד-נסיעות, אחרי שהוגשה נגדה
תביעה מישפטית. מהנדס העירייה
התנגד לבקשה. ועדת-בדיקה מיוחדת
ביקרה במקום והתנגדה אף היא לבקשה.
למרות זאת החליטה ועדת-שיפמן
לרשום את הבקשה ולדון בה.
• האדריכל משה רפאלי ביקש
אישור לשימוש חורג בסטודיו שלו כ-
מעבדת-צילום־שיניים. הוגשה תביעה
מישפטית. ועדת-שיפמן החליטה בכל זאת
לדון בבקשה.
• עורך-דין קירוליק ביקש שימוש
בדירת-מגורים כמישרד עורך־דין. ועדת-
בדיקה שביקרה במקום התנגדה. הוגשה
תביעה מישפטית. ועדת־שיפמן החליטה
בכל זאת לדון בבקשה.
• חברת ״אגיס״ ביקשה אישור להפיכת
דירת-מגורים למישרדים למימכר
תרופות. מהנדס־העיר התנגד לבקשה.
הוועדה החליטה לשוב ולדון.
• רואה-החשבון ירון ממט ביקש
אישור למישרד בדירת-מגורים. הוגשה
תביעה נגדו. מהנדס העיר התנגד לבקשה.
ועדת״שיפמן החליטה לדון בה.
• משה יעקובוביץ ביקש שימוש
חורג במישרדים במרתף של בית-מגורים.
ועדת־בנייו״ערים החליטה פעם לא
לאשר. מהנדס-העיר מתנגד. ועדת־שיפ-
מן החליטה לדון בבקשה.
• צילה דו קובס קי ביקשה אישור
לחנות במקום דירה בקומת-קרקע.
ועד״הבית התנגד. מהנדס״העיר התנגד.
ועדת״שיפמן החליטה לדון.
ולעומת כל אלה: יוסף בכור מ־קריית-שלום
(כל הקודמים היו מצפון
תל-אביב) ביקש אישור לחנות בחלק
מקומת-קרקע שבה הוא גר. החנות היא
הפרנסה היחידה של מישפחתו, הכוללת
הורים זקנים ואחות חולת-נפש. ועדת-
שיפמן החליטה ברוב תקיפות שלא
לאשר, מטעמים תיכנוניים.

ן מועדון
לתרבות חדשה

ב מ דינ ה
מי שפט

רח׳ הס .5וזל-אביב
סי*׳ 297263

היכן קסרהכלבי

צער בעזי־דויים
סיבן -אדם בדין פ 7י 7י

יום שלישי, ה*8.4.80

יוקרן הסרט

״חייל בכחול״
חמועדון בתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב״ 9נערב
המועדון פתוח
משעה 8.30 נערב

דרו שה
כקירה /
טונוניסטית

1תח אס איעוימנו
7101 הסונניס אותו

לפני חודשים אחדים זוכה בני
דדון מאשמת רצח. השבוע זוכה
בני דדון שנית, הפעם מאשמת
גניבת כלב.
באחד מימי מארם, בשנת ,1977
נסע בני ברחובות רמת־גן, וראה
כלב בוקסר צעיר מתרוצץ וחבו רת
ילדים רודפת אחריו ומטרידה
אותו. הוא עצר את רכבו ושאל
את הילדים למי שייר הכלב. הם
אמרו שאינם יודעים. בני, שריחם
על הגור, אסף אותו לרכבו והביאו
לחווה של מישפחתו ברמת־גן.

בעז ר ת ״ המח שב הגרפולוג1״ של
הגרפולוגית ה מ פו רסמת חנה קורן

נסה חינם בביתך את המחשב הגרפולוגי במשך שבוע ימים
ותוכל לגלות מספר רב של תכונות באופייך ו אי שיו תו וכן
באלה הסובבים אותך. הייה מסמר הערב והכר בחבריך תכונות
שעליהן לא היו מספרים לך. נצל את המחשב לקידומך האישי
ולמעמדך בין קרוביך.
כיצד הוא פועל?
במחשב 3גלגלים וחלונות תצוגה המפרטים עשרות תכונות
אופי על־פי למעלה מ־ 100 סוגי כתב־יד שערכה הגרפולוגית
חנה קורן.
טבצע לקוראי העולם הזה
שלח עוד היום את התלוש המצורף ותקבל לביתך את המחשב
הגרפולוגי במחיר מיוחד (רק לקוראי העולם הזה).
ניתן להזמין את המחשב הנרפולוגי בטלפונים :
242409־238179 ,02־.03

להתקשר טלפונית
לחנה 232263/4

לכבוד
מ.י.ל.י — .המרכז הישראלי לשיווק ישיר
רח׳ אבן־גבירול ,3תל־אביב
נא לשלוח אלי את המחשב הגרפולוגי אשר יעזור לי בגילוי
תכונות ויקדמני בחברה. באם לא אהייה מרוצה, אחזירו אליכם
בתוך שבוע ללא פגמים וכספי יוחזר במלואו.
ז־צ״ב צ׳ק ע״ס — 435.ל״י 35 +ל״י דמי אריזה ומשלוח.

הץ ום צילמת ץ ות
צביקה פיק?
צילומיך עשויים להופיע בספר
הסנסציוני עליו העומד לצאת
לאור בקרוב ולזבותך בעותק
חינם !!!
את התמונות נא לשלוח בדחיפות
לתמר -הוצאה לאור ת׳׳ד 45160
תל-אביב. צילומים שלא יכללו״
בספר יוחזרו לשולחיהם.

..כפות קנגורו״ מ או ס טרד
.3י 3לור* ש 80״

תערוכת הפרחים הבינלאומיתה* 1 23-
חיפה, קרית אליעזר • פסח, תשים 30.3.-8.4.1980

כני דדון ואמו
זיכוי ונזישפט
הכלב היה קשור לבניין בחווה
רק כמה דקות, כאשר אחד מפועלי
החווה זיהה אותו ואמר שהוא
יודע כי הכלב הזה שייך לשכן
שלו. בני התיר את החבל שבו
קשר את הבוקסר, והחזירו לאותה
צומת שבה מצא אותו.
כאן היה צריו הסיפור להסתיים,
אלא שהכלב היה שייך לאיש מיש־טרה
בשם חיים פוקסיניאן, שטען,
כי כלבו שווה 4000 לירות, וכי
בני רדון ניסה לגנוב אותו.
להט מישטרתי. אחרי חקי רה
מישטרתית נמרצת הוגש כתב-
אישום על גניבת כלב לבית־מיש־פט
השלום בתל־אביב. שלוש שנים
עברו מאז המיקרה ועד שהגיע
המישפט לדיון. השופט בנימין
קוהלם קיבל את טענתו של הסניגור
הצעיר, יהודה גרינוולד, בי
אין מקום כלל להשיב על אשמת
גניבה. לא היה כל שמץ של הוכחה
שבני אמנם התכוון לגנוב את
הכלב. השופט האמין לגירסתו, כי
ריחם על הכלב ורצה להצילו מידי
הילדים. מאחר שבעל הכלב כלל
לא בא לבית־מישפט להעיד, עמד
השופט לזכות את הנאשם כליל,
אלא שאז קם התובע המישטרתי
וביקש להרשיע את דדון בעבירה
לפי חוק השבת אבירה. חוק זה
קובע, כי אדם המוצא מציאה, חייב
להביאה, או לתחנת המישטרה או
לידי בעליה. מאחר שבני החזיר
את הגור לצומת׳ הרי שלא מילא
את דברי החוק בדייקנות.
השופט נראה מופתע מעט מה להט
והמאמצים שהשקיעה התביעה
בתיק גניבת כלב. לכן בחן
היטב את העובדות וקבע לבסוף,
כי אינו מוצא פסול בכך שהשיבו
את הכלב לצומת, כיוון ״שדרכו
של כלב לחזור הביתה״ .ומכיוון
שמדובר בעבירה פעוטה, אין מקום
להתנכל לנאשם. לכן זיכה את הנאשם
מחמת הספק. נשמעו עורכי־דין במיסדרון
מלחשים, שהמישטרה השקיעה
בתיק הכלב כמעט אותו מאמץ
שהשקיעה בתיק הרצח.
ה עו ל ם הז ה 2222

בנעם הראשונה הושיע בית־מישפט
נאשם ער סמך סימני העקבות שר נעריו

הסוריות המרשיעות
מספיק סימני זיהוי
ל שולחן הפורמייקה נראתה בבי־
? רור עיקבת סולית גומי. השוטרים
שנקראו לחקור בפריצה, שאירעה בחנות
התקליטים במרכז נתניה בחודש פברואר
בשנה שעברה, הבחינו מייד בעיקבה.
מילבדה השאירו הפורצים מברג גדול ופטיש,
שבהם השתמשו כדי לפרוץ את הקיר
המפריד בין חנות התקליטים לחנות
תכשיטים צמודה. מנגנון האזעקה של
חנות התקליטים פעל בעוצמה, והוא אשר
הפריע כנראה לפורצים.
חנות התקליטים היתה אמורה לשמש
רק כשלב ביניים אל התכשיטים. אבל
כיוון שהפורצים הופרעו כנראה במלאכתם,
ברחו מהמקום, ולא שכחו לקחת את
הפדיון היומי של החנות — 2000 לירות.
בצהריים, כאשר חזר רודה אזולאי לחנות
התקליטים שלו, הבחין בקיר ה שבור,
בכלי הפריצה הזנוחים, ובעיקבה
שעל השולחן. הוא הזמין את המישטרה.
אנשי המישטרה הגיעו למקום במהי רות.
הם חיפשו טביעות אצבעות ולא
מצאו. כאשר ניגשו לקחת מעתק מטביעת
העיקבה שעל השולחן נזכרו, כי זה
עתה נעצר חשוד בפריצה, כשהוא נעול
נעלי גומי. הם טילפנו לתחנת המישטרה
וביקשו לחלוץ את נעליו של אלברט
לביא, ולקחת גם את בגדיו, כיוון שחשבו,
כי ימצאו עליהם מעט מהסיד והטיח שנשרו
מהקיר הפרוץ.

סיד לבן
על זפת שחור
ל ש כמה דרכים לקחת דוגמת טביעת
נעל. הדרך הטובה ביותר היא יציקת
גבם לשקערורית הנוצרת על־ידי העיק-
בה, ואחרי שהתקשה להוציאו ולהביא את
הגוש למעבדת המישטרה, לשם השוואה
לנעל המקורית. אלא שהדבר אפשרי רק
כאשר העיקבה מוטבעת בחומר המרשה
שקערוריות, כמו חול, אדמה או בוץ. על
שולחן הפורמייקה לא היתה כל שקערורית.
לכן השתמשו חוקרי המישטרה באבקה
לבנה, שאותה מפזרים על העיקבה,
ומעתיקים על נייר מיוחד. בדיוק כמו הפרוצדורה
המקובלת לגבי טביעת אצבעות.
על גג החנות, ממנו פרצו לחנות התק ליטים
על־ידי ניסור סורגים, נראו בבירור

להסביר את מעשיו בנתניה באותו הבוקר.
הוא גם לא נתן כל הסבר כיצד הגיע
הטיח אל בגדיו, אבל הכחיש נמרצות
כי הוא אשר פרץ לחנות. בינתיים נאשם
והורשע בפריצה השנייה, שבגללה נעצר
באותו יום ונידון למאסר.
התובעת המישטרתית רות גולן הביאה
בפני השופט אריה סגלסון את עדות המומחים
וביקשה להרשיע את לביא. הסניגורית
אסתר דורון נילחמה נגד הראיות
הבלתי מקובלות של עיקבה וקצת סיד.
היה זה מיקרה ראשון מסוגו בישראל,
שכל הוכחות התביעה התבססו על עיק־בה
בודדה, וההחלטה היתד, צריכה להיות
עקרונית ולהוות תקדים. לכן הביאה ה תובעת
גם חוות־דעת מאת מנחם טסה
עצמו, ראש המעבדה לזיהוי פלילי של
מישטרת ישראל. הוא הסביר בפירוט כיצד
מנתחים את נקודות הדמיון בין נעל
ועיקבה, וכיצד מסיקים מסקנות בנדון.

בעלת מיבנה מסויים, אלה הם מאפיינים
פרטיים, שלא יחזרו בנעל אחרת.
מעבדות המישטרה מגדילות תשליל
של העיקבה לגודל המקורי של הנעל,
ואז מציבים את הנעל על התשליל ומש ווים
ביניהם. כך אפשר לראות בדיוק
אם נקודות האפיון מונחות זו על זו, ואם
כולן קיימות בשני העצמים.
חלקיקים זרים אחרים, כמו אבנים קטנות,
בוץ או חלקי צמחים, חשובים גם
הם לזיהוי, וחשוב לכן, כי הנעל תימסר
לבדיקה סמוך ככל האפשר למועד טביעת
העקיבה.

העיקבה מונ ח ת
ב מ קו מ ה
ף* פני כית־המישפט הובאו מאפד
4דים בנושא זה מארצות־הברית ואנגליה.
ואחרי עיון מדוקדק בכולם הח
עקבות
המישפט
גס לנעל פרטים מאפיינים משלה
כמה טביעות נעליים שהוטבעו בסיד לבן
על גג הזפת השחור. אותם אי-אפשר היה
להעתיק באבקה, ולכן הם צולמו במצלמה.
כאשר נגמרה חקירת המישטרה, הסתבר
שכל הראיות היו נסיבתיות. איש לא
ראה את לביא בסביבת החנות. והוא כפר
באשמה. אבל המומחית המישטרתית לעיק-
בות, אודרי אלקביר, בדקה את מעתק ה־עיקבה
מהשולחן, ואת צילומי העיקבה
שעל הגג, ומצאה אותם זהים לנעלו ה ימנית
של לביא. היא הצביעה על תשע
נקודות זיהוי מיוחדות, אשר לדעתה הספיקו
כדי לקבוע בבירור שהנעל הימנית
של לביא היא אשר הותירה את העיקבות
בצילומים ובמעתק.
קצינת מעבדה אחרת, ניקי אליסון אגרון,
קבעה בבירור, כי על בגדיו ונעליו
של לביא נמצאו כמויות קטנות של חומר
בעל הרכב כימי של מינראלים קרבונא־טיים,
הדומים לאלה של הטיח מגג הח נות.
אבל בהגינותה הרבה ציינה שחומר
זה משמש כחומר בנייה נפוץ.
לביא, תושב רמת־גן, לא יכול היה
שהיא אצבע, מטביעת להבדיל
חד־משמעית, הרי נעליים מיוצרות
היום בהמונים בבתי־חרושת. הן מיוצרות
מאותו חומר, ומאותו דגם במאות ואלפים
של זוגות, וכיצד אפשר להבדיל בין
עיקבתיה של נעל אחת לחברותה?
טסה הסביר, כי בתחילה מבררים את
הדגם, הסוג וגודל הנעל. אם הללו שונים
מאלה של הנעל המקורית, הרי המסקנה
מיידית והמוחלטת היא, כי לא הנעל הזו
היא שטבעה את העיקבה.
אם ׳קובעים, כי הנעל והעיקבה נוצרו
מאותו הדגם, הסוג והגודל, מנסים למצוא
את המאפיינים הפרטיים לאותה נעל.
מקורם יכול להיות עוד בבית-החרושת,
כמו תקלה בתהליך היצור, שהשאירה את
סימנה בנעל המיוחדת הזו, או פגמים
וסימנים שנוצרו מאוחר יותר בחייה של
הנעל. סימנים אלה מיוחדים לרגל שנעלה
אותה, שכן אין רגל אחת מותירה סימנים
כשל רעותה. חתכים או שיפשופים
שנוצרו תוך כדי שימוש בנעל, מהווים
מאפיין כזה. מתיחת עור הנעל בגלל רגל

ליט ביודהמישפט, כי יש בפניו חומר
מספיק להרשעתו של לביא.
לביא עירער בפני בית־המישפט ה מחוזי
בתל־אביב על הרשעתו. סניגורו,
נחום צורן, תמך את העירעור בכך שאין
לתת מקום כמעט יחיד לטביעת עיקבה,
ואי־אפשר להשתמש בה לשם הרשעה.
התובעת המשיבה בעירעור היתה הלנה
ביילין. סיכומיה, שנמשכו זמן רב, היו
מרתקים ומשכנעים.
סוף הסיפור היה השבוע. בית־המישפט,
מפיהם של השופטים ישראל גלעדי, ויק טוריה
אוסטרובסקי-כהן, ואיתמר פלפל,
קיבל את גירסת התביעה. אמנם אין מדע
העיקבות מדע מדוייק כמדע טביעת ה אצבע,
אולם כאשר יש מספיק סימני זיהוי
יקבל בית־המישפט טביעת עיקבה כראיה
מספיקה לזיהוי והרשעה.
עונשו של לביא אמנם הומתק, אבל
העיקבה במקומה מונחת, ואם בית״המיש-
פט העליון לא ישנה הלבה זו, יש עתיד
לעיקבה.

אילנה אלון

כשאתם מחפשים מיטת תימק. אתם מקפידים
על האיכות. העיצוב..הנוחות בתפעול. הגימור
(פיניש) המושלם והמחיר הנוח.
התינוק אינו יודע עדיין להביע זאת במילים.
אך חשובים ל 1הרגשת הנוחות. סוג הצבע,

א.מ.י רהיטי ילדי ומער

הערר פינות תחת! ,הרגשת היציבות כשיתחיל
לעמוד.
לכן בלכתכם לבחור מיטת תינוק. התייעצו
עם חברים שיש להם כבר א.ם.י -הם פשוט
לא יחנו לכם לקנות מיטה אחרת.

להע1יג בחנויות המובחרות
ארד -כרסום וקידום מכירות

ה עו ל ס הז ה 2222

חורה

ד מ קורו ח
ריק שלא תגידו לי :״מוז, שוב ש רונה
מרש ז״ יעוד לא ׳נמאס לה להיות בכו
תרות
כל הזמן?״ !ובכו׳ לא ! היא עדיין
עושה חדשות ומתחדשת מדי פעם בסטוץ
חדש. ובעצם למה לא? היא פשוט
אוהבת להיות בכותרות. כאחת ששייכת
לחברה ההיא, שנמצאת כל הזמן בטורי
הרכילות, היא איננה מקופחת, חם וחלילה.
שדובה עברה לגור לבדה, אחרי שעזבה
או ׳נעזבה ׳מסמי הירש, יורשו של פוקח
הירש ז״ל. השניים היד צמד בזמן האחרון
וסמי היה זה שעזר לשרתה האציליות
לצאת ממשבר זאכ דושניק,
הדייל, ומאלפס גיל עדי, איש הטלוויזיה,
שלו עמדה להינשא ואפילו הס פיקה
לקנות לו רהיטי במבוק לביתו ש בירושלים.
ובכן הסמי הזה ,׳שירש את
הווילה המשגעת של פוקר. בקיסריה,
העמיד !אותה למכירה. הוא נראה מסתובב
שמח וטוב לב כשלצידו גימנזיסטית יפה.
שריונה הצהירה שהיא לוקחת חופש
מתמנים ומכל השאר, ומחפשת לעצמה
איזו שהיא עבודה מעניינת, שתהפוך

(0 77(0777707ע ₪ו01
>ו־וע\ל>ם -
ח תונו ת
ס בי ב לה
השבוע שעבר ייזכר לעד. שלוש וחתונות
קדושות, כולן בעיר הקודש. המבלים
הירושלמים התרוצצו ממקום למקום, קנו
פרחים או כתבו צ׳קים. אבל, תאמינו לי,
נהנו ושמחו. ני ׳שלוש נשים קטנות ונח מדות,
שכולם אוהבים אותן, הגיעו בשבוע
שעבר אל המנוחה והנחלה שלהן.
הראשונה היתד, אסנת קוללו, ביתו של
ראש העיר טדי 5וילק אסנת, שיש ה־
׳מספרים שהיא נמצאת עתה בתהליך של
חזדה־בתשובה, נישאה לסטודנט התיאטרון
יובנו של הצורף, אלפס זוינרג,
במיסעדה הכשרה והיקרה מישכנות
שאננים. כימו שכבר סיפרתי לכם, האבא
של אסנת לא ירצה מסיבה גדולה, ושמר
על כל העניין בסוד״ ממש עד. הרגעים
האחרונים לפני החופה. יכל האורחים ש הוזמנו
הושבעו שלא לספר לאף אחד על
האירוע, כדי שלא יציפו את המיסעדה.
הנר נשאו במישפחה

החתונה השניה היתה עוד יותר צנועה.
עורכת וזישבוע יומן ׳אירועים בטלוויזיה,
יעל חן, נישאה בבית אחותה, במושב
ליד ירושלים, לעיתונאי ידיעות אחרונות
בירושלים, גירעון עשת. בחופה עצמה
נכח רק מניין של קרובי מישפחה, אך
הזוג הצעיר הבטיח לכל החבורה מסיבה
כהילכתה מיד אחרי שהם יחזרו מירח

יעל חן
— מדעולם לא

ריבי תכורי
טוב מאוחר —

הדבש שאותו הם עורכים בנגב הרחוק.
יעל היא אלמנת מילחמה והיתר. גם חבר-
יתו של גיבור ׳אנטבה יוני נתניהו. גידעיון
היה נשוי בעבר ליפהפייה ירושלמית ידועה
רותי, ששושלת היוחסין שילה מגיעה
עד חיים ארלוזורוב. היום נשואה רותי
לכלכלן אריה ארנון, בינו של מי שהיה
זוכרים שסיפרתי ׳לכם לא ׳מזמן על
איש־ } 1מינכ״ל מישרד־האוצר, הד״ר יעקוב
גירושיהם של ׳שוקי פן־פורת,
ארנון. הראשונים ׳שבירכו את גידעון
העסקים ומבעליו של המועדון בתל-אביב,
ויעל יהיו ,׳כמובן, רותי ואריה.
מאשתו היפהפיה האמיתית ׳ודוגמניית הצי־החתונה
השלישית הייתה המרתקת מכולן.
גם כן בצינעה, התחתנה הכתבת ה-

האמבו ש
של הבעל

שושנה מרש
העיקר שיהיה דייל
אותה לאשת קאריירה. בשעות היום היא
דוגמנית הבית של גוטקס, ובשעות הערב
היא יושבת בביתה. אבל ׳לשם מגיעים
בקצב מטרף מיכתבים המבויילים בבולים
אמריקאיים. מתברר שהפרידה מזאב דוש־ניק
הדייל לאי כיבתה את הלהבה. נכון
שזאב לקח לו חופשה בת שינה מאל על
ונסע לו לבלות בארצות־הברית! ,וימימה
שאני שומעת הוא מצליח לא ירע. אבל
מתברר שגם כיל היפות ישל אמריקה לא
הצליחו להשכיח מימנו יאת שריונה. אני
בכלל לא אתפלא אם בימים אילה !תקבל
שרוינה הזמנה אישית מאד לבוא ולהתארח
בדירתו של זאב, בשדירה החמישית בניו־יורק.

׳אנשים שמחפשים עבודה כמו משוגעים
ונשארים מובטלים, ויש אנשים ש העבודה
פשוט רצה אחריהם לכל מקום
שהם נמלטים אליו. הדוגמנית הג׳יינג׳ית
נורית כלאו שייכת לסוג השני. אחרי
׳שסיימה ׳מסע. באירופה, החליטה ששבעה
מדוגמנות ולפני שתחפש ילה בית־ספר
טוב למינהל־עסקים. תיקח לה חופשה
קטנה בפאריס הקסומה.
היא הסתובבה במרכזי הבילוי ׳של עיר־

ציפי לוין
על יד הבעל

או קארי
ריקי מנור, הזמרת ואשת יחסי־הצי-
בור, והידוע בציבור שלה, רודולפו, שניהל
עד לשבוע שעבר מלון בנתניה, הם
ממש צמד חמד שהולך יד ביד כבר הרבה
שנים טובות. כזכור, עזבה ריקי את תל־אביב
ואת קאריירת הזימרה שלה לטובתו
של רודולפיו ולטובתה של אילת, והחלה
במסע יחסי־ציבור למלון לרום שם,
אבל זאת בבר ממש היסטוריה. בימים
אלה ממש הגיעה לסיומה התקופה המוצ לחת
ההיא, ששני הנחמדים האלה בחרו
בה אז. רודולפו התפטר ממישרתו בטליון,

לום ציפי לוין? ובכן, כעת אחרי שכל
אחד עבר לגור בדירה משלו, החליטה
ציפי בנראה להישאר בסביבתו הקרובה
של האקס שלה, ובימים אלה נראיית צימוד
לשותפו למועדונים רפי שאולי. שלא
תבינו אותי לא טוב, אין כאן בינתיים
שום רומן סוער או הצעות נישואין. נראה
ששניהם פשוט מוצאים שפה משותפת.
והופ — נעלם מהארץ. מתברר שלפני ש ארז
את המיזוודות הציע לריקי שלו טבעת
נישואין חוקית, במעמד רב, וכר, כדי
לעשיות את היחסים ביניהם ליגאליים באופן
סופי. אבל כנראה שהשנים עושות את
שלהן. ריקי עדיין לא ניתנה את מילתה
האחרונה והיא לא מעויניינת כל כך לעזוב
את הארץ. בינתיים עזבה גם היא את
המלץ והלוואי ותחזור לזי׳מרה, ונוכל ביד
לנו ליהנות ממנה.

נורית כלאו
הצעה ליא־עיסקית

בלונדית היפהפיה של ידיעות אחרונות
בירושלים, ריבי תכורי, עם רופא הנשים
עהי כל ר. הסיפור יבין ריבי לבין
עוזי הוא סיפור ארוך, והתחיל עוד הרבה
׳לפני שריבי התגרשה מפעלה הקודם, כתב
קול ישראל אבנר תכורי. אבל ככל
שהרומן יבין ישני היפים האלה נימשך,
כן היה ברור שהם לא ינשאו. היו פרידות,
היו חזרות, אבל חתונה אין. עד שהתגלה
לפתע שריבי בהרייץ. עוזי כל כך שמח,
עד ־שהחליט כי הוא ׳מתגבר על כל הפיק-
פוקים ׳והספקות שלו ומתחיתן.
מזל טוב כפול שילוש.

מסת בצמרת
שוב אני לא יכולה לספר לכם את
השמות. העניין כולו נמצא בהליך מיש-
פטי, וכבוד הרבנים החליטו שממה שלהם
מותר להנות, לכם אסור, ולא מרשים, על
פי צו חוקי בהחלט, לפרסם את השמות.
בכל אופן, מדובר במנהל חכרה
גדולה מאד שמדי פעם פוזל לנשים אחרות,
אבל כשמדובר באשתו, הוא פשוט
המציא את הקינאה. כך קרה שבאחת
,המסיבות שנערכו לפני כחודש, נדמה היה
לו שאשתו רוקדת צמוד מדי עם אחד
מחבריו, או כפי שהוא הגדיר זאת בבית
הדין הרבני :״השדיים שלה ממש נמחצו
על-ידו.״
אותו מנהל חברה לא התבייש, הכנים
,לאשתו מכות רצח בנוכחות כל משתתפי
המסיבה, שכולם היו ידידים טובים שלו
ושל האשה, וגרר אותה איתו הביתה.
כהערת אגב אני מוכרחה לציין שגם
כאשר האשד, עם השדיים המחוצים שתתה
דם, לא קם אף גבר לעצור את הבעל,
ואני כוללת בתוך זה את המוחץ.
נראה שהבושה היתד, גדולה מדי לאשה,
והיא מיהרה; כבר למחרת בבוקר, להגיש
נגד הבעל תביעת גרושין, עם תביעת
מזונות גדולה. אני לא בטוחה שהבעל
רוצה את האשה, אבל אני יודעת שהוא
לא רוצה לשלם את המזונות, אז תאמינו
לי שעוד נשמע הרבה על עלילות הזוג הזה.
האורות, נהגות משיב׳רץ הבטלה ׳ומאווירה
פאריס. דווקא שם, באמצע החופשה, קיבלה
הצעה כזו שאני באופן אישי הייתי
לוקחת בשתי ידיים. בעלה לשעבר, שהנו
בעל רשת בתי-אופנה בצרפת דרים ,׳ובית־חרושת
לבגדי־עור, הציע לה להישאר
בצרפת ולנהל את חנויותיו. קשה להגיד
׳שקל להתעלם מהצעה כזו, אלא שנורית,
שנפרדה מבעלה על מנת לחיות את חייה
בלעדיו, מתקשה להאמין שר,הצעה הינה
עסקית בלבד. היא חוששת לחדש את
הקשר הישן שניתק.
בינתיים חזרה לארץ. אז קחו לתשומת-
ליבכם, ותעשו לי טובה אישות: אל תתנו
לה לברוח מכאן. נעשה לי חמוץ בלב
כל פעם שאני שומעת על יפיה אמיתית
שנעלמת לי.

קולנוע -
במאי
א! !,סיא 3ע*רו
החומה היחידה המפרידה בין האנגלים
לאמריקאים היא השפה. אמירה מפורסמת
זאת של אשף הלשון והביקורת האירי,
ג׳ורג׳ ברנארד שאו, מעוררת שאלה: האם,
באמת, רק השפה?
״רציתי לעשות סרט על האמריקאים
שחנו באנגליה בתקופת מילחמת־העולם
השניה, משום שהיתה זו הפעם האחת
והיחידה בהיסטוריה שאמריקאים ואנגלים
שהו יחדיו, בעת ובעונה אחת, במולדתי.״
במילים אלה הסביר הבמאי הבריטי ג׳ון
שלזינג׳ר מדוע רצה, בלהיטות כה רבה,
לעשות את סרטו יאנקים (יאנקם — הכינוי
לאמריקאים) והוסיף :״תמיד השתוקקתי ל אחד
את התרבות האנגלית ואת התרבות
האמריקאית תחת נושא קולנועי אחד.
כאשר הציע לי התסריטאי קולין ווילאנד
את הסיפור, קפצתי עליו מיד.״
השלד של הסיפור שהוצע על־ידי ווי־לאנד,
תסריטאי בריטי טיפוסי למהדרין,
היה אמנם סיפור רומטי, אך שלזינג׳ר לא
קיפח את הרומנטיקה. אפשר לקרוא בין
השורות מה משך כל כך את הבמאי הבריטי,
שכבר יותר מחמש־עשרה שנים חי
בקליפורניה: הוא רצה לדבר על הבדלים
עמוקים בין אנשים המדברים לכאורה
באותה הלשון! על דעות קדומות של זה
על זה ועל התייחסויות שונות אל החיים
ואל בני־האדם בשתי תרבויות, שחיבתו
אליהן גדולה במיה; שווה. דווקא משום
כך נעזר שלזינג׳ר מול התסריטאי הבריטי
ווילאנד בתסריטאי אמריקאי מובהק —
וולטר ברנשטיין (מי שכתב את שם בהשאלה).
המעוז
שנכבש. על פי עלילת הסרט
יאנקים נדמה שזהו סיפור אהבה בבגדי
תקופה: חיילים אמריקאיים מתמקמים ב־עיר־שדה
בריטית קטנה, ערב הפלישה של
כוחות הברית. שלושה מהם נכנסים לחייהן
של שלוש נשים בריטיות ומשאירים עליהן
חותם עז. האחד, ויליאם דיביין, המסמל
את האנטי־תרבות, כובש לזמן מה מעוז
בריטי חשוב — ואנסה רדגרייב! האחר,
ריצ׳ארד גיר, הוא מאט, הרומנטיקן נוסח
אמריקה, שאינו מסוגל לקחת אחריות ולהתמודד
עם מציאות, ללא כחל וסרק,
המגולמת בליזה אייכהורן! השלישי הוא
צ׳יק וונדה, האמריקאי הנאיבי והרגשני,
המתחתן עם אהובתו הבריטית, וונדי מורגן,
ומשאיר אותה באנגליה כשכרסה בין שיניה.
״הייתי רוצה לחשוב שהסרט שלי אינו
רק על תקופה מסויימת,״ אומר שלזינג׳ר.
״זהו סרט על נאמנויות, שאני עצמי מרגיש
כיצד הן מתנגשות בתוכי. לי בעצמי יש
היום בעייה של נאמנות, משום המחסומים
שאני נתקל בהם בארצי.״
שלזינג׳ר מצהיר וחוזר ומצהיר שאינו
שייך לבמאים שעזבו את אנגליה ״מטעמי
מס־הכנסה,״ לא משום שהוא רוצה להתחמק
מתשלום מס (בשעור גבוה במיוחד המוטל

ריצ׳ארד ניר כתפקיד מאט, וחבריך ליחידה האמריקאית כמיקלחודבריטית ראשונה
רומנטיקה אמריקא?ת מול נוקשות בריטית ב״ינקים״

ואנסה רדגרייב נפרדת מילדיה החוזרים לפנימייה
מעוז בריטי ניתן לכיבוש זמני בלבד

במאי ג׳ון שלזינג׳ד — בריטי

על אמנים באנגליה) ,אלא משום שאנגליה
חונקת אותו מבחינה מקצועית.
אין זה קל לבמאי שצמח על ברכי
התיאטרון האנגלי, והתפרסם דווקא בסרט
תיעודי על המוסד הבריטי ביותר שקיים
בבריטניה — הרכבת (טרמינוס — סרט
על 24 שעות בחיי תחנת הרכבת ווטרלו)
להיפרד מזהותו הבריטית .״מעולם לא
ויתרתי על אזרחותי הבריטית ולא אוותר
עליה, כל זמן שאנגליה תתן לא אפשרות
לעבוד. אבל לא אוכל לשאת את האדישות
ואת חוסר העניין המוחלט שיש היום
באנגליה כלפי תעשיית הסרטים.״
מימון ופתיחות. כמו* בארצות אירופה
האחרות, גם באנגליה שורר היום
משבר חמור בתעשיית הסרטים, מצב שונה
מן ההתעוררות הקולנועית שאפיינה את
התקופה שבה החל שלזינג׳ר את דהירתו
המיקצועית. היה זה זרם ״כיור המיטבח״
שהניע את התעשייה בשנות ד60 ד
שלזינג׳ר עשה אז את סרטיו העלילתיים
קורטוב של אהבה ( )1962 ובילי בדן ני ()1963
בזה אחר זה. אחר כך עשה את דארלינג
(עם תגליתו ג׳ולי כריסטי) ,שהביא לו
ב־ 1965 את פרם מבקרי ניו־יורק, כבמאי
הטוב ביותר. בשנתיים הבאות הוא עדיין
עבד באנגליה, במלוא התנופה, על גירסה

שחקן ריצ׳ארד גיר — אמריקאי

״תמיד השתוקקתי לאחד את התרבות האמריקאית והתרבות הבריטית תחת נושא אחד״

ה עו ל ם הז ה 2222

לתומם הארדי, הרחק מן ההמון הסוער,
וכאן הסתיים תור־הזהב הבריטי שלו.
הוא עובר לאמריקה ומגלה אותה, תחילז!
בסרט קאובוי של חצות, ואחר כך במלוא
המרחב שמעניקה לו ארצווזדהברית במימון
ובפתיחות לעשייה קולנועית שוטפת. כש הוא
מצוייר בהצלחה קופתית וביקורתית
גם יחד, על סרטו האמריקאי הראשון
(קאובוי של חצות) ,כולל פרם האוסקר,
חזר ללונדון, לסרט אחד בלבד, שעורר
ביקורות מעורבות ולא זכה להצלחה קרי
פתית — יום ראשון הארור (עם גלנדה
ג׳קסון ופיטר פינץ׳) .אחר כך הוא יוצא
לחופשה במיזרח־הרחוק וחוזר להוליווד.
כאן באים, בזה אחר זה, סרטים אמריקאיים
מובהקים של הבמאי הבריטי, המעוררים
רגשות מעורבים אצל הביקורת.
יומו של הארבה זוכה בחוות־דעת צוננת,
אם כי שלזיג׳ר טוען עד היום ש״הסרט
הזה עוד יתגלה ביום מן הימים.״ כן עשה
את איש המאראתון. הוא טוען שהוא מרגיש
את עצמו כבמאי קוסמופוליטי, אבל אינו
מחמיץ את ההזדמנות לחזור אחרי שבע
שנות העדרות ולביים את יאנקים באנגליה.
כאן
הוא מגלה, לדאבונו הרב, שהמסך
הקטן דחק לגמרי את עושי הסרטים של
המסך הגדול. הוא מזועזע נוכח האדישות

הנמלים
מ צ חי קו ת יותר
רק תגידי מה את רוצה
(פאר, תל־אביב, ארצות־הברית) —
זאת הפעם הראשונה שסידני
לומט, במאי הלוקח את עצמו ואת העולם סביבו ברצינות
מלאה, מביים מצחיקון במלוא מובן המילה. מעשה במיל־יונר
יהודי המחליט ללמד לקח את ידידתו האישית, מפיקת
טלוויזיה, אחרי שזו מתאהבת, ברוב חוצפתה, במחזאי
צעיר ומרדן, ואפילו נכנסת איתו אל מתחת לחופה.
לדברי התסריטאית (שהיא גט שותפת להפקה) ג׳יי
פרסון אלן, אין זו קומדיה נגד מישהו או משהו. אבל זה
לא יכול להיות כך, במחיצתו של איש מכובד כמו לומט,
שחייב לירות את חציו כדי שיידע, כי אכן יש לסרט זכות
קיום. והחצים פונים לכל הכיוונים: הם צריכים לפוצץ את
בלון האשליות של המיליונר הסבור שלכל דבר יש מחיר,
לחשוף את האהבות ממבט ראשון, להטיל ספק במרדנות
אינטלקטואלית אצילית, לשים ללעג את הזיוף של הטל״
וויזיה בחוף המזרחי ושל אולפני ההסרטה בחוף המערבי,
לקעקע את התדמית הזוהרת של חיי האנשים היפים,
ועוד כהנה וכהנה סטירות קטנות יותר המושלכות ביעף,
לאורן המסלול. ומאחר ולומט יהודי טוב, מתובל הסרט
בכמות נכבדה מאד של בדיחות על יהודים, החל מדמות
של שועל״עסקים ותיק, הקונה אגרטל יקר מציאות כדי
לטמון בו את אפר אשתו, מתוך אמונה שהאב הטוב יסלח
לו על החטא, ועד למחזאי הצעיר, הלא־יהודי, שמרדנותו
מתבטאת באהדתו הכתובה לאירגוני הפידאיון.
כפי שקורה לא פעם, במיקרים כאלה, תפסת מרובה
לא תפסת. לומט, שהקומדיה היא שפת ביטוי זרה לו,
דוחף את שחקניו יותר מדי, עורך סצינות בקצב רצחני
ומדלג ממקום למקום כאחוז תזזית. בדחרתו הרבה אין

אלי מקגרו: התקפה חזיתית משעשעת
לו זמן להתעכב ולבחון באמת את הדמויות שלו. מה
שמתקבל הוא אוסף של קריקטורות. לעתים זה משעשע
מאד, בעיקר בזכות שחקנים כמו אלן קינג, קינן וין או
מירנה לוי. כמה סצינות חן נמרצות מאד, כמו התקפתה
החזיתית של אלי מקגרו על אלן קינג בחנות תכשיטים
יקרה. ההתקפה הופכת את החנות כולה לגל חורבות
ומסתיימת באמצע השדירה החמישית, כשהגברת רוכבת
על קורבנה ומכה אותו בארנקה. יש הרבה מאד הברקות
מילוליות בדיאלוגים, אבל קשה להיפטר מן ההרגשה שזה
שוב מסע אל עולם מלאכותי של קולנוע, שכל קשר בינו
לבין החיים עצמם הוא מקרי בהחלט.

קו*צה של בנחשב אחרון

הזוגות

הנשואים

(אלנבי, תל־אביב, ארצות־הברית)

ניר ואיפהדרן כ״ינקיס
נאהבים — אמריקאי ובריטית
שירדה על החברות הבריטיות הגדולות.
״אי־אם־איי,״ הוא אומר במרירות ,״הפכה
לגורם בינלאומי אך לא בביתה שלה. היא
לא אבתה לממן את יאנקם! אפילו רנק
לא הסכימה להשקיע כסף, ואף לא חברה
בריטית אחרת. אין אף פרוטה אנגלית
אחת בסרט שלי, ואני חושב שזוהי
שערורייה. מה עוד, שלמרבה האירוניה
תממן אי־אם־איי את סרטי הבא, שהוא על
טהרת האמריקאיות, ושיהיה המצחיקון
הראשון שלי.
״אין טעם לשבת כאן ולחכות עד שמישהו
יבקש ממני לעשות משהו. כי לצערי איני
זוכר, במשך עשרים שנה, מאז ימי אנגלו־אמלגמטייד,
של נט כהן, שמישהו ביקש
ממני לעשות עבורו סרט באנגליה, להוציא
את בראייו פורבס, שכאשר הוא ניהל את
אי־אם־איי הפציר בי שאביא לו משהו.
היום, ההתעניינות שיש באנגליה בתעשיית
הקולנוע גובלת באפם. אמנם אני רוחש
הערכה רבה לטלוויזיה האנגלית והייתי
מאושר אילו באו כמה מפיקים נלהבים,
כאלה העובדים למען המסך הקטן, אל
המ0ך הגדול.״
תתאווה לקולנוע. מה שהעציב עוד
יותר את שלזינג׳ר היתד, צפייה חוזרת
בסרטו סוג חסויים של אהבה, שהוקרן
בטלוויזיה כששהה באנגליה. הוא גילה עד
כמה לא הטרידו הפחדים הבינלאומיים,
המאפיינים את החשיבה התעשייתית ב קולנוע
של היום, את היוצרים של שנות
ה־ .׳60״אז לא חשבנו האם מישהו יבין
את המיבטא האנגלי הצפוני הזה באמריקה?
או — האם אין זה אנגלי מדי לטעמם
של האחרים? אבל היום, כשסרטים הפכו
יקרים כל כך, חושב כל אחד על ההשפעה
הקופתית שתהיה לסרט מעבר לים, כשאין
כל סיכוי להוציא את ההשקעה באנגליה.
ואז אתה חייב לפזול אל השוק האמריקאי.
העולם הזה 2222

— אחד המצחיקונים הקלושים
ביותר שהוציאה הוליווד מתחת ידיה, מזה זמן רב. סרט
זה נראה כמו אחד מאותם מוצרים הנטחנים בכמויות
למען המסך הקטן, כתובים בחיפזון, מלוהקים על־ידי
שחקנים שמצאו פנאי בין משימה אחת לשניה, ומבויימים
על־ידי מחשב המוציא מן הזכרון את כל המעמדים השיג־רתיים
ביותר שידע הקולנוע.
הבמאי ג׳ילברט קייטס והתסריטאי שלו, ג׳ון חרמן
שיינר, מנסים לומר, בקריצה, שקשה לו, אפילו לזוג
המושלם ביותר, להישאר זוג, כאשר כל הסובבים אותו
הופכים ליחידים. הקריצה משולה בעדינותה לבעיטה
באשכים, ואילו המוסר, שצריך כביכול להסתתר מאחרי
הסיפור הזה, הוא כל כך מפוקפק, עד שקשה להתייחס
אליו בדרך כלשהי.
שחקנים כמו נאטאלי ווד, ג׳ורג׳ סיגל, דום דה״לואיז
נראים נבוכים למדי מכל המתחולל סביבם. ובקיצור, אם
הכוונה היתה ליצור קומדיה קלילה, צריך לומר שהמשימה

ווד וסיגל: עוויתות של מבוכה
הצליחה: הקומדיה קלה כל כך, שאין מרגישים כלל
בקיומה.

תקרית־גזענית כין בושים ללבנים אמריקאים כמילהמת־העולם השנייה
סרט על נאמנויות כפולות

חבעייד, ד,יא, שכך מאבדים כל חוש למצוא
דברים בארצך שלך העשויים לעניין אנשים
בפינות אחרות בעולם. ובעוד שאפשר
לעשות סרטים שוודיים או סרטים צרפתיים
בתקציבים קטנים ועם צוותים מצומצמים,
הרי באנגליה כבר לא עושים זאת. אף
אחד לא מוכן להסתכן.״
מה שמטריד את שלזינג׳ר לא פחות היא
העובדה שאוהבי הקולנוע באנגליה פוחתים
והולכים. יחם הפוך למה שמתרחש באר־צומ-הברית,
שם הולכת וגדלה ההתלהבות
מאמנות הקולנוע ומתולדותיח של תרבות
זו .״מדהים לראות עד כמה גדולה התאווה
לקולנוע בארץ שלמעשה המציאה אותו.
גם שיטת החפצה מעודדת זאת. בכל עיר
קטנה ישנם בתי-קולנוע קטנים, המקרינים
סרטים של במאים זרים. וסרטים כאלה,
כמו של טריפו, למשל, תוכל למצוא בכל
עיר קטנה ולא רק בסביבת האוניברסיטות, ,
שם מצוי הקהל המיוחד לסרטים אלה.
נראה לי שהתאווה לקולנוע גדולה היום
באמריקה משחיתה אי פעם באנגליה.
אהבנו ללכת לקולנוע באנגליה, לראות
הצגה של שני סרטים בכרטיס אחד. זה
הפך למסורת. ידענו באנגליה תקופות
מזהירות בקולנוע בשנות דד / 60 היום
נדמה לי שאין לקולנוע האנגלי תדמית
כלשהי.״

שיחר
צל״ ג
אסור להתחתן
למערכת השבוע יומן אירועים, על היומן
המשעמם והרע ביותר ששודר בטלוויזיה
מזה זמן רב. רק לאחר שהסתיימה הקרנת
היומן, נמצאה הסיבה לכך. את העורכת
הקבועה, יעל חן, שיצאה לחופשת חתונה,
החליף אורי גולדשטיין.
הכתבה היחידה שהיתר. ראויה לשידור

עורו גולדשטיין
למשוך ולהאריך

נסיעות וטלפונים
ך ץצעת תקציב רשות־השידור לשנת
* י הכספים שהחלה השבוע מעוררת היד־הורים
נוגים לביזבוז וסדר העדיפויות בחלוקת
העוגה התקציבת ברשות. לצד השתוללות
כספית של ממש, יש ברשות קימד
צים בתקציבי פעולה ויצירה. התקציב כולו
מסתכם ב־ 2,175 מיליוני לירות לשנה,
תוספת של 774 מיליון לעומת תקציב
השנה שעברה, חרף העובדה שהצעת
התקציב, שעדיין לא אושרה על־ידי ועדת-
הכספים של הכנסת, מורה שמערך הפעילות
של הטלוויזיה בשנת 1980 לא השתנה
כלל לעומת המערך של השנה שעברה.
הצעת התקציב עונה על השאלה מהו
מקור הכסף. אגרת הטלוויזיה תכנים 990
מיליוני לירות. האגרה עבור מקלטי הרדיו
בכלי-הרכב תכנים 155 מיליוני לירות.
מישרדי הממשלה השונים, שירצו להשתתף
במישדרים, יוסיפו 172 מיליוני לירות.
מפירסומת ברדיו יגיעו עוד 216 מיליוני
לירות, מתשדירי-השרות ברדיו ובטלוויזיה
עוד 16 מיליונים, מתקציב הסוכנות היהודית
לשידורים לחוץ־לארץ 130 מיליוני
לירות. סעיף ״שונות״ ,שאיש אינו יודע
את סודותיו, יביא עוד 9מיליוני לירות
ומישרד־האוצר ישלים את החסר — 395
מיליוני לירות.

כמה עולה
ה ציונו ת!

במהדורה, היתד. מורכבת אף היא מהרבה

יומנים קנויים — כתבתו של דן שילון

על הבחירות בארצות־הברית.

לאחר כתבה זו ראיין יעקוב אחימאיר
את עורכת דבר חגה זמר ואת עורך
מעריב שלום רוזגפלד, שקראו להפלת

הממשלה. הראיונות היו משעממים, ולא
בגלל עורכי העיתונים. אולם לשיאו הגיע
גולדשטיין בכתבה של ויקטור גחמיאס
על האלכוהוליסטים בישראל. היתד. זו
דוגמה טובה איך לא לערוך כתבה. הכתבה
היתד. ארוכה כאורך הגלות, משעממת,
קפצה מנושא לנושא וניכר היה שבגלל
חוסר חומר משכו אותה עד לקצה גבול
סבלנות הצופים.
לא טובה ממנה היתד. הכתבה של עמוס
כרמלי על נוף הרי הגילבוע, שבה היו
הכוכבים הראשיים עסקן הטבע עזריה
אלון והסוס של השומר הערבי. היתד. זו
כתבה משעממת, מסוג הכתבות שמכניסים
לשידור רק כשאין חומר אחר.

מ אחרי המסך
סין אחימאיר לסער
במחלקת החדשות בטלוויזיה מתארגנת
קבוצה גדולה של כתבים העומדת לדרוש
כי את מקומו של חיים יבין כראש
המחלקה יקבל יעקוב אחימאיר ולא

טוביה סער.

אחימאיר, סגנו של יבין ועורך מבט,
אינו אהוד על ראשי השילטון והנהלת
רשות־השידור, המתכוונים למנות את
טוביה סער הנוח לתפקיד.
בעוד שהכתבים הבכירים והטובים במחלקה
תומכים באחימאיר, ואף מאיימים
ללכת עד הסוף אם הוא לא ייבחר, תומך
בינתיים בסער רק הכתב מיכה לימור.

ב כל זאת מו 0קו 11נ
במיסגרת מאמציו למצוא חן בעיני
הכתבים שלו, מפעיל מנהל מחלקת־החדשות
חיים יבין את כל קיסמו על הכתב אורי
גולדשטיין. יבין הגיע, ככל הנראה,
למסקנה שגולדשטיין הוא יריב קשה מדי
בשבילו, לכן החליט לקנות אותו בכל
מחיר.
לאחר שהעלה אותו בדרגה, נתן יבין
עוד סוכריה לגולדשטיין. עדיין לא ידוע
אם ישראל תשתתף באולימפיאדה שתיערך
במוסקווה. מנכ״ל רשות־השידור הודיע כי
צוות כתבי הספורט, בראשות אלכם
גילעדי, לא ייצא לסיקור האולימפיאדה
אם ישראל לא תשתתף בה. אולם מי שכן
יסע יהיה גולדשטיין. הוזמן למענו מקום
במוסקווה ושמו — ככתב מחלקת החדשות
של הטלוויזיה הישראלית, שיסקר את
האולימפיאדה גם אם נבחרות ישראל לא
תשתתפנה בה — נשלח לבירה הסובייטית.

תעמולת בו ד ר 1ת
כשהיה ארנון צוקרמן מנהל הטל-

ף* ־ 70 אחוז מתקציב רשוודהשידור
יוצא למשכורות. מעניין לראות איך
מוציאה הטלוויזיה את המשכורות שלה.
מחלקת החדשות תוציא השנה 35.5מיליוני
לירות על משכורות, מתוך התקציב הכולל
שלה, שהוא בן 101 מיליוני לירות. בשנה
שעברה הוציאה המחלקה רק 18 מיליון ל״י
על משכורות ובשנה קודמת, שנת , 1978
רק 8מיליונים. מחלקת התוכניות מוציאה
30 מילון לירות על משכורות, לעומת 21
בשנה שעברה ו־ 9לפני שנתיים. התקציב
הכולל של המחלקה הוא 142 מיליון ל״י.
איך מתחלקת העוגה בין התוכניות ה
שונות
ז תוכניות ההפקה העצמית והריס-
ברת נוטלות 21 מיליוני לירות מהתקציב,
לעומת 16 מיליונים בשנה שעברה. ב־1979
הוציאה הטלוויזיה על בידור 21 מיליוני
לירות ואילו השנה היא תוציא .27 שידורי
הדרמה יעלו 10 מיליון לעומת 5בשנה
שעברה. תוכניות הילדים, שהם ההצלחה
הגדולה של הטלוויזיה, יעלו השנה 15
מיליון לעומת 8מיליון בשנה שעברה.
תוכניות תרבות, אמנות ומוסיקה יעלו 6
מיליון לעומת 2.5מיליון בשנה שעברה.
הסידרה הציונות של יגאל מסין, שאיש
אינו יודע עדיין מתי תסתיים הכנתה, אכלה
בשנה שעברה 3.5מיליוני לירות. השנה
הוקצבו לסידרה זו עוד 7מילונים.
הפתעה גדולה היא בתקציב שידורי הדת
במכוניות. גם אם לוקחים את כל אלה
מסתבר כי שידורים אלה הם חשובים
ביותר. הכספים שניתנו להם השנה גבוהים
נד 100 אחוזים מאלה של השנה שעברה:
במקום 7מיליון — 14 מיליון לירות. לעומת
זאת קטן תקציב סיקור האירועים בחוץ-
לארץ. בשנה שעברה היה התקציב מיליון
לירות, השנה רק 700 אלף לירות, וזאת
למרות עליית ערך הדולר לעומת הלירה
ולמרות שהשנה היא שנת בחירות בארה״ב.
לעומת תקציבים אלה כדאי לראות את
תקציבי ההוצאות המרגיזות. עבור נסיעות
לחוץ־לארץ של אנשי מינהל ישלמו 2
מיליוני לירות ועבור אירוח מומחי טלוויזיה
בארץ 3מיליונים. סעיף מיוחד בתקציב
הוא סעיף שקשה להבין אותו: תחת
הכותרת ״יחסי עבודה מופיע סכום של
1.8מיליוני לירות.

מנכ״ל לפיד
תקציב תמוה

ומה תקציב
ה ס רי ק ה!
ך*מי: הטלפונים ומישלוח המיכתבים
ברשות־השידור יסתכם נד 84 מיליוני
לירות לשנה. עובדי הרשות יטלפנו וישלחו
מיכתבים בסכום של 230 אלף לירות
ליום, כולל שבתות וחגים. כאשר הם לא
יטלפנו, יסעו עובדי הרשות במוניות ו־

ישלמו עבורן 24 מיליון לירות בשנה.
הנסיעות במוניות לא יבואו על חשבון
הנסיעות ברכב הפרטי של העובדים, עבורן
תשלם רשות־השידור סכום נוסף — 92
מיליוני לירות. ועל כל אלה יבואו דמי
שכירת מכוניות בסך 3מיליון לירות.
חשבון פשוט מראה עד כמה גדולה
ההשתוללות ברשות־השידור. ברשות יהיו
השנה 1594 עובדים. מיספר זה כולל את
הפקידות ואת עובדי־הנקיון שאינם נוסעים
במכוניות. גם אם לוקחים את כל אלה
בחשבון, מתברר כי כל אחד מעובדי רשות־השידור,
החל במנכ״ל וכלה באחרון פועלי
הבטה, מוציא השנה סכום של 90 אלף
לירות על נסיעות וטלפונים.
קוריוז אחר הוא מחלקת הגביה. התקציב
של מחלקה זו יהיה השנה 55 מיליוני
לירות, מתוכם 19 מיליון עבור ״הסורקים״,
אלה הבאים לקחת את הטלוויזיה מהבית
אם לא שילמו את האגרה. כדי לכסות
את ההוצאות עליהם, יצטרכו הסורקים
לתפוס לפחות כ־ 30 אלף בעלי מקלטים
שלא שילמו את האגרה, וזאת בתנאי
שמחיר האגרה אכן יסתכם השנה ב־2000
לירות.

וויזיה, הוציא הוראה שאין למכור כתבות
ששודרו במהדורות החדשות למיפלגות
פוליטיות, כדי שאלה לא תשתמשנה בהן
בתעמולת הבחירות שלהן.
מנכ״ל הרשות הנוכחי, יוסן ז (״טומי״)
לפיד, שינה את ההוראה. עתה עומדים
למכור למיפלגת התחייה של גאולה כהן
את כתבתו של רפיק הלכי על שכם,
וזאת על פי בקשתה של כהן.

מ שק פי״ לכ ל
האופנה החדשה בטלוויזיה היא אופנת
המשקפיים. כבר אין מתביישים בקוצר
הראיה ולא משתמשים בעדשות־מגע, אלא
מרכיבים משקפיים גדולות ואופנתיות.
החלה בכך קריינית הספורט אורלי
יניס. לצופים התברר כי יניב נראית
הרבה יותר טוב על המסר במשקפיים
מאשר עם עדשות־מגע. לפני שבועיים
לקתד, כרמית גיא בדלקת בעינה והחלה
להרכיב משקפיים, וכיוון שאלה כה מתאימות
לה, החליטה גיא להמשיך ולהרכיב
אותן גם אחרי שהחלימה. מי שהצטרפה

קריינית יניב

קריינית גיא
מישקפיים במקום עדשות
אליהן רק בשבוע שעבר היתה קריינית
הרצף גדיה נתיב.
בקרוב אפשר יהיה לראות גם את חיים
יכין כשהוא קורא בעזרת משקפיים. יבין
הוא קצר־רואי ועושה מאמצים גדולים
כשהוא קורא את החדשות ללא משקפיים.

כמה פטר? 1

עורך אחימאיר
לובי נגדי

תוכנית הפיטורין של רשות־השידור
נדחתה עד אחרי הפסח, כדי שלא לגרום
למצב־רוח רע למפוטרים בערב החג. אולם
כבר עתה ידועה רשימת המפוטרים.
מהנהלת רשוודהשידור, שבה עובדים
39 איש, יפוטרו שניים. מהרדיו, שבו 822
עובדים, יפוטרו .50 מהרדיו בערבית, שבו
עובדים 150 איש, יפוטרו .9מהטלוויזיה,
שבה עובדים 510 איש, יפוטרו 30 עובדים
וזאת לפי הפירוט הבא: ממחלקת החדשות
יפוטרו שלושה ; ממחלקת התוכניות ששה ;
משירותי־הפקה ; 10 ממחלקת הסרטים
הקנויים שניים ; מהנדסה שבעה ומהמינהל
של הטלוויזיה רק שניים. מהטלוויזיה
בערבית, שבה עובדים 64 עובדים, יפוטרו
ארבעה. ממחלקת המינהל והכספים של

הרשות, שבה עובדים 111 איש, יפוטרו
רק שיבעה.

שיא דתי והסברת
כמה זמן תופסת כל תוכנית בטלוויזיה
במשך חודש? בדיקה שערכה רשות-
השידור העלתה מימצאים מפתיעים. מהדורות
מבט וכמענו חצות תופסות 20 שעות
ו־ 20 דקות מזמן השידורים בכל חודש.
מבט שני של שימעון טסלר תופס
שעה וחצי מזמן השידורים לחודש. השבוע
יומן אירועים, בעריכת יעל חן, תופס
רק ארבע שעות לחודש, ומוקד של טוביה
סער — שעתיים לחודש.
תוכניות הספורט תופסות שבע שעות
ו־ 40 דקות לחודש, תוכניות הבידור קצת
יותר נד 10 שעות ואילו תוכניות ההסברה
שוברות את השיא: כימעט 16 שעות
לחודש.
תוכניות הדרמה בטלוויזיה תופסות
בדיוק 25 דקות לחודש. תוכניות האמנות
והמוסיקה — שעתיים וחצי. תוכניות
הילדים של אסתר סופר 10 ,שעות,
ותוכניות הדת שש שעות ו״ 25 דקות.
העו ל ם הז ה 2222

כות חדגים ( ,0.30 שידור
בצבע) .המפיק־במאי אפריים

יום רביעי

• חידושים והמצאות
0.45 התוכנית שהיתר, משו דרת
עד כה במוצאי־שבת הו עברה
ליום,,רביעי. הערב תוכ נית
על הטפטפות, המצאה
ישראלית להשקייה, שמשמשת
מקור לרווחים גדולים לקיבוצים
רבים. בארץ ישנם כמה מיפ־עלים
לייצור הטפטפות, וכמה
קיבוצים אף מייצאים ידע ב נושא
זה לארצות העולם ה שונות.

עד אדונים ומשרתים
8.00 ריצ׳ארד בלאמי

אבא והצלם ברטו אלג׳ס נעזרו
בעסקן הטבע עוזי פז כדי לעקוב
בחורף, שזה עתה הסתיים, אחר
ציפורים שבחרו לבלות את
החורף דווקא בבריכות הדגים
בישראל. בגשם ובסערה יצא
הצוות כדי לצלם את האנפות,
הברווזים, השקנאים והחסידות
ולהביא סרט תעודה יפהפה.

בועות

בילי נתקל באהבת ילדות שלו,
הנמנית עתה על כת מוזרה
המצליחה לגרור אותו איתה.
יוניס מבקרת אצל דאץ׳ ומתברר
לה שהוא מתכוון לברוח.
דני וג׳ודי מצליחים להפגיש
את מרי ואת ברט ולשכנע את
סאלי להודות בפני מרי בכל ה
חדשה
שגרמה למחלוקת נוספת
בין מנהל הטלוויזיה הערבית
יוסף בראל לבין מנהל
מחלקת התוכניות שלה סלים
פתאל ולכן לא שודרה חודשים
ארוכים, למרות שהיתר.
מוכנה. הפרק הראשון יוקדש
לוג׳יה איראני, מדריך תיירים
בעכו העובד במוסיאון העירוני.
איראני הוא באהאי ש השתקע
בעכו והתאהב בעיר
הזו. במיסגרת התוכנית גם
סקופ קטן. לראשונה מתגלה
בריכה סודית תת־קרקעית שסיפקה
מים לעכו בתקופות המצור.

אות אדום (.)10.05

סרט מתח על תאונה גרעינית
המעמידה את מתרח ארצות-
הברית בסכנת שואה. הוא מבו סס
על סיפרו של הרולד קינג.
בתפקיד הראשי מופיע ויליאם
דיוויין, מי ששיחק את תפקיד
ג׳ון פיצ׳ג׳רלד קנדי בסרט טילי
אוקטובר ובעיבוד לטלוויזיה
של מעתה ועד עולם. דיוויין
מגלם את תפקיד ראש הסוכנות
להגנה גרעינית. ראלף וייט
הזכור כאב בסידרה בני דולטון
הוא מפקד מרכז הבקרה ואד־ריאן
ברביו, מי שהופיעה בתפקיד
ראשי באל ראש ההר
היא אשתו של מנהל הסוכנות
להגנה. הסרט צולם במרכז טיסות
החלל ביוסטון, טקסס.

יום ראשון

6ציפרים עד האי טיראן
( ,5.30 שידור כצבע).

• זה קרה כיער
( ,0.30 שידור בצבע).
מילחמת־העולם הראשונה הס תיימה
בקרון רכבת ביער צרפתי
ב־ 11 בנובמבר ,1918 כשנחתם
הסכם שביתת הנשק על־ידי
נציגים מבריטניה צרפת וגרמניה.
לדעת יוצרי דרמה זו,
אפשר היה למצוא כבר בו סימנים
למילחמת־העולם השנייה.
הגרמנים שלחו אישים מהדרגה
השנייה, מבולבלים ובלתי-
בטוחים בעצמם ואילו בנות ה ברית
יוצגו על־ידי אישים בעלי
שיעור״קומה בטוחים בעצמם
ומנצחים. יו בודן מגלם את
תפקידו של המארשל פוש הצרפתי
הזוכר את תבוסת צרפת
לפני הפרוסים 50 שנה
קודם לכן ומנסה להשפיל את
הגרמנים. רונלד היינט הוא
וומיס הנחוש בדעתו לתפוס
את הצי הגרמני ולהשמידו.
ג׳ון שרפנל הוא ראש המישלחת
הגרמנית מוזיאס ארצברגר,
פוליטיקאי מנופח וחסר חשיבות,
הנאבק כדי לשמור על
שמץ של כבוד עצמי, ומייקל
ג׳ייסטון הוא דיפלומט גרמני
ציני, אלפרד מייברלינג, המביט
על הכל כעל מישהק פאתטי.

קונצרט

יום שני

הנגב לאן (.)0.45

סרט של הטלוויזיה הערבית
על הערכות צה״ל בנגב וההשלכות
החברתיות, הכלכליות
וגיאוגרפיות של הערכות זו.
פרק מיוחד בסרט זה מוקדש
לשדות־התעופה החדשים ולהעסקת
הזרים בנגב.

שיר השירים (.)8.00
יזהר כחן, רותי נבון, מקהלת
ראשונים, מקהלת תירוש ולהקת
הריקוד של מועצת פועלי
תל-אביב יביאו את שיר־השי-

כיער: חינם, מק-גרגור, ניוטון, ארמסטדונג
יום ראשון, שעה 9.30
מדוכא בגלל השביתה הכלכלית
הגדולה בבריטניה. ג׳יימס
משוכנע שהפועלים יבצעו הפיכה,
וכי אביו, חבר בולט בממשלה,
ייפגע. היחידי מהמשרתים
שחש אהדה לשובתים,
אדוארד, מותקף על־ידם
בעת שהוא נוהג במכונית ה־רולס
חים.

• אורות החג (.)10.05

אשה, המנסה להחזיר לאחור את
גלגל חייה בסרט הקולנוע של
הערב. היא נפרדת מבעלה, ש הצר
את צעדיה כפעילה פוליטית
וכאישיות עצמאית, ואחרי
שנים היא מנסה לשנות זאת.
את תפקיד האשד. מגלמת השחקנית
המצויינת אני דיראר־דו
ולצידה משחק בסירטו של
של סרג׳ קורבר השחקן דאן
רושפור.

ום חמישי
3. 4 החתוד מועדון

שמיד ( ,5.30 שידור בצג?!)•
אל המועדון מגיעה
במעופה דרך הגג מרי פופינם,
המביאה לשמיל ספר־אגדות ואורחים
רבים שביניהם שלגיה,
גמדים ענקיים והנסיך הקטן.
את הדמויות מציגים שולה חן,
ציפי מור, דב רייזר, רותי נבון,
הילד גיא פינס וילדות־רקדניות
מאולפן בת־דור בהדרכת ליאורה
קנדריק.

+אורחי חורן? בברי
אמת.
בחדר־הילדים בבית טייט
מתרחשים דברים מוזרים. ג׳סי״
קה נאלצת להודות בפני צ׳סטר
על הרומן שהיה לה עם דונהיו
וצ׳סטר חש בהקלה גדולה למשמע
שמו של מאהב אשתו.

יום שי שי

• המין חיפה (.)5.30
שלושה בחורים יוצאים לנופש,
בקומדיה מצרית זו, כשהם חסרי
פרוטה. הם נטפלים לבחורות
עשירות וכך מצליחים לעשות
חיים משוגעים בחופש.

המורדים (.)10.20

סוף סוף פרק אחרון של העיבוד
הטלוויזיוני לסיפרו של
ג׳ון ג׳ייקס. פילים נפצע ונאלץ
לחזור לענייני הדפוס. הוא
מיואש ממצבו, אך לקראת סוף
הסידרה מתעודד כשהוא מוצא
ניחומים בעזרת אהבה חדשה.
החל בשבוע הבא יתחילו בהקרנת
סידרה חדשה בת שלו שה
פרקים על פי ספרו של
הנרי ג׳יימס, עניינים שבלב.
הפרק הראשון יקרא העלמה
טיטה.

שבת

דיוקן

0.25 תוכנית

יום שלי שי

התיזמורת הסימפונית ירושלים
רשות־השידור עם המנצח מנדי.
רודן מנגנת את העולם החדש
של דבודאק בקונצרט שצולם
בחוצות הרובע היהודי בירושלים
לפני שלוש שנים.

המתאר את עלילות המק״י, המחתרת
הצרפתית בזמן מיל-
חמת־העולם השנייה. גרייבר
היה מהנדס שקט לפני המיל-
חמה, אך עתה הוא קוטל חיילים
גרמניים בכמויות. כשהוא
נתפס על־ידי הגיסטאפו הוא
יורה בלוכדיו ובורח כדי למצוא
את הבוגדים במחנהו שהסגירו
אותו. ז׳אן מצטרף אליו
והשניים מביאים משדר לדירתה
של. מתילדה, אף היא חברה ב מחתרת.
גרבייר יוצא ללונדון
ונפגש עם הגנרל שארל דה גול
.וכששב, נודע לו שדאן נתפס.
הניסיון לחלץ את ז׳אן נכשל
וז׳אן נהרג. מתילדה נעצרת
על-ידי הגיסטאפו המאיים עליה
שאם לא תסגיר את ידידיה,
תישלח בתה היפה לבית־בושת
נאצי בחזית הרוסית. כדי למנוע
ממנה את ההחלטה הקשה
מביא עליה גרבייר את מותה
במו ידיו. משתתפים בסרט לינו
ונטורה, סימון סניורה, פול
מריס, דאן פייר קאסל וסרג׳
רג׳יאני.

דמישפחה (.)7.00

התוכנית מתחילה במדור חדש,
מדור צרכנות, ופותחת אותו מי
שהיתה חברת-כנסת והיום יו־שבת־ראש
המועצה לצרכנות,
נוזהת קצב. עפעף מוסטפה היא
מורה במחלקת־הילדים בבית-
החולים הלל יפה בחדרה, והיא
תספר על חוויותיה. חצו-
גת־האופנה מוקדשת לחולצות
חשופות, עם או בלי כתפיות.

• ברטים ביקור (,0.30
שידור בצבע) .שידור בכורה
של תוכנית שבועית חדשה
שתספר מדי שבוע על מקומות
ואנשים בארץ. כוכבי התוכנית
הראשונה הם סאלח מומה וגדי
שטרנבך. גדי יסד חברה לטיול
ברגל בשם ג׳בליה על־שם השבט
הבידואי היושב בסנטה
קתרינה, וצאלח הוא בן שבט
המשמש כמורה־דרך בטיולי ההרים
של החברה. צוות הטל וויזיה׳
שמעון יקותיאלי ה־

צבא הצדדים :,סיניורה
יום שני, שטה 9.30
הסרט שהוקרן בשחור־לבן לפני
כשנה במבט שני מוקרן הערב
בצבע. צדוק פרינץ ביים וצילם
את סיפורה של מישלחת ה חוקרת
ציפרים נדירות על האי.
9חג די (.)6.00
תוכנית שירים לחג בהשתתפות

שוקולד מנטה מסטיק, אושיק
לוי, ג׳וקי ארקין, בני אולפן
הילדים של בת־דור ושלמה

ארצי.

#אחרי השקיעה בשדה
8.00 שירי אביב ו פסח
עם מקהלת רינת.

• מפורט סעיד וחזרה

8.45 אחת הפרשות המופ לאות
ביותר היא סיפור חילו צם
של יהודי פורט סעיד ממצ רים
והעלאתם לארץ על־ידי
אריה (״לובה״) אליאב ואברהם
דר־דרלינג, שהתפרסם אחר״כך
כמתכנן רשת הפרשה המפור סמת.
נתז ליפשיץ, האחראי על
הסרט, לקח את אחד היהודים
שעלו אז מפורט סעיד, דאק
עבו, שהיה ב 1956-בנו של
שמש בית־הכנסת של פורט
סעיד, והחזיר אותו לסיור ב מצריים.
כן מרואיין בסרט
מנכ״ל צי״ם, יהודה רותם, שהיה
מפקד אחת מסירות החילוץ.

כרטיס ביקור:

סאדח מוסא

יום שלישי, שעה 9.30
רים בזמר ובמחול. בין שיר
לריקוד יסביר הד״ר נחום ארי־אלי
את משמעות השירים.

• שירי אביב (.)0.00
שידור חוזר של התוכנית ש שודרה
בערב פסח והיתר! כה
טובה עד שאי-אפשר היה להמתין
לפסח הבא כדי לתקוע
אותה בשידור חוזר. בין המופיעים
פעמיים: אופירה גלום־
קא, שולה חן, חנן גולדבלט,
צמד הפרברים, להקת סקסטה
ולהקה קולית מבית־השיטה.

• צבא הצדדים (,0.30
שידור כצבע) .סרט קולנוע

במאי, ודני ברנע הצלם, הצטרפו
לטיול האחרון של השניים
לפני שהחזירו את ה־איזור
למצרים. יקותיאל מכיר
את השניים מזה זמן רב. במשך
שנתיים הוא היה בחופשה
מהטלוויזיה, ועבד כמדריך
בדרום־סיני.

• ערב עם סמי די־ווים
10.05 דווקא תוכנית
זו אינה משודרת בצבע. הקלטה
מקונצרט שערך סמי דיוויס
באקפולקו. בתוכנית צילומים
ישנים של הזמר הסוקרים את
40 שנות הקאריירה שלו.

אמנות
בעיקבוח ה בד
לא רק לציירים יהודים דתיים יש בעיה
בהקשר לציורי דיוקנאות. גם לצייר
סלים עזאיזה היתה בעיה דומה. ה־שייח,
בכפרו, כפר דבוריה שלרגלי הר־תבור,
ראה יום אחד ציור דיוקן־עצמי שלו
והביע את התנגדותו לכך. הוא אמר לו,
כי סופו יהיה גהינום, מפני שעיצב דמויות,
שהוא מעשה האסור לפי הדת. סלים ענה
שייח׳ :״אני נושא עימי את הצילום ב-
דת־הזהות שבכיסך? אם כך גם אתה מסתכן
באיבוד נשמתך כמוני!״ ענה לו ה־שייח׳
:״אני נושא עימי את הצילום בתעודה
מפני שאני נמצא במדינה כופרת,

בעה בזים מתנים אהבים. והוא מסביר
כיצד הצליח להנציח תנוחות בלתי־שיג־רתיות
אלה :״ליד ביתי מקננות יונים,
ובעת שהן מתנות אהבים רשמתי אותן,
ואחר־כך עשיתי להן הסבה לבז.״

ארונות ר סי ס בנליפדצות
אם הצייר שמואל כק הפך מפורסם
ומצליח, הרי את הסיבה לכך קושרים
בבעלת הגלריה הדפה קלצ׳קין. היא
שלקחה אותו תחת חסותה, ועזרה לו
להיות, בסופו של דבר, הלהיט מיספר
אחד באמנות הישראלית. קלצ׳קין עומדת
בימים אלה, להציג את תגליתה החדשה,
הצייר צבי מלנוסיצר, וכל הסיכו ם

ד״ר מלנוגיצר ו״הגרית״
הדג והבעייה היהודית

כעבו ר 25 שני:

^ ע מו די םאלה נעשה ניסיון מייוחד במינו.
הוא התחיל לפני 25 שנים בדיוק, בפסח תשט״ו, כאשרבחר ״העולם חזה״
בעשרה ישראלים צעירים, כולם בני השנתון ,1940 משכבות שונות של הציבור
דאז, ותיאר את חייהם ותיקוותיהם. עכשיו חזר ״העולם הזה״ אל אותם העשרה,
בדק אם התגשמו התיקוות, וכיצד.
בעמוד הבא מופיעה כלשונה ההקדמה שבה הקדים ״העולם הזה״ את כתבת־הענק
המקורית. היו בה, במרומז, נבואות רבות לגבי העתיד. עתה ניתן׳לבדוק גם
באיזו מידה התגשמו נבואות אלה, לטוב או לרע.

דו ר עודוש המידחמות
נ ת 1955 לא היתה שנת שלום. אולם כל מילחמות ישראל, ממילחמת־סיני
״יי והלאה, היו עדיין חבויות בחיק העתיד. בני , 1940 שהיו אז בני 15 בלבד,
עדיין לא חלמו על שלוש המילחמות הגדולות, שנכונו להם.
אמנם, במהלך 1953ו־ 1954 היו כמה תקריות״דמים אכזריות. הפידאיון ביצעו
טבח בנוסעים של אוטובוס במעלה־עקרבים• היחידה ,101 בפיקודו של קצין אלמוני
בשם אריאל שרון, ביצעה טבח בתושבי כפר בשם קיביה. הרבה מעשי טרור ותגמול
הסעירו את העיתונים. אך איש לא חלם עדיין על מילחמה ממש.
בלילה האחרון של פברואר 1955 ביצע כוח של צה״ל, שוב בפקודת אותו
אריאל שרון, התקפת־דמים על מחנה צבאי מצרי ליד עזה. איש מעשרת הצעירים,
שרואיינו בחודש שלאחר מכן, לא יכול היה לדעת כי אותה התקפה, שבה נהרגו
כחמישים חיילים מצריים, תהווה נקודת״מיפנה בחייהם. כי באותו לילה החליט
גמאל עבד־אל־נאצר לפנות אל ברית־המועצות. הנשק הסובייטי החל זורם אל
המרחב. ההיסטוריה עלתה על דרך הדמים, שנסתיימה (לפחות חלקית רק ב־,1977
עם ביקורו של הנשיא אנוור אל״סאדאת בירושלים.
אם היה למישהו החשש שמא בני השנתון ( 1940״זהו הדור האחר־מילחטתי״)
לא יעמדו במשימות הצבאיות כאחיהם המבוגרים, הרי חשש זה התבדה לחלוטין.
הם עמדו בשלוש המילחמות הבאות בגבורה. לפחות אחת מהן, מילחמת יום״
הכיפורים, היתה אכזרית מכל קרבות תש״ח.
אילו היה המיבחן הצבאי המיבחן היחידי של דור — ובמשך זמן רב היה
נדמה כי זהו אכן המיבחן היחידי המקובל בישראל — כי אז איו טענות אל
שנתון .1940
מבחינה זו הוא היה ״בסדר״.

^ 99נ תון 1940 מחולק למעמדות ברורים,״ קבעה ההקדמה לפני 25 שנים,
שנכתבה בידי אורי אבנרי .״אפשר לדמותו לשדה־מירוץ, אשר אין בו קו־זינוק
אחיד לכל הרצים, אלא כל רץ מתחיל את ריצתו בנקודה שונ ה
אז היתה זאת קביעה חדשה• רוב רובו של הציבור הישראלי דאז הכחיש אותה
בתוקף. האגדה של ישראל השיוויונית עדיין שלטה אז בכיפה, וכל כלי־התיקשורת
דאז דבקו בה בקנאות.
אחרי 25 שנים, ברור כי ההבדלים המעמדיים והעדתיים הטביעו את חותמם
על כל בני שנתון .1940 הצבר בן הקיבוץ היה בעל יתרונות ברורים על פני
חברו, העולה החדש. זה, בן עדות־המיזרח, מהמעברה או מעיר־העולים, אכן היה
צריך ״לאמץ את כל כוחותיו כדי להגיע אל נקודת־הזינוק של הצבר.״
התיקווה שהובעה אז על־ידי אבנרי, כי התביעה המוגדלת מבני השיכבה
המקופחת עשוייה לגרום ל״מענה מפתיע״ ,כפי שקרה ליהודים בחו״ל, לא נתקיימה.
אפשר רק להינבא שאם יימשך המצב הנוכחי, שזכה בינתיים בתואר ״הפער
החברתי״ או ״הפער העדתי״ ,הוא עשוי ברבות הימים לגרום לתהליך כזה. אחרי
הכל, גם האופי היהודי בחו״ל לא עוצב בדור אחד.
הצבר המובהק, יפתח ספקטור, בן קיבוץ גיבעת״ברנר, הוא כיום בעל עמדה
בכירה במיקצוע שבחר לעצמו. צבר אחר, בן העיר, דניאל בלאו, הוא היום בעל
תואר של דוקטור להנדסה ומנהל בחברה גדולה. לעומתם, משה משיח, הנער
העובד משכונת שפירא בתל״אביב, שעלה בילדותו מבולגריה, הוא כיום בעליה של
מאפיה קטנה לבורקס, באותו המקום ממש. גם הוא ראה את עתידו במיסגרת
צבאית, ושירת כרס״ר בשיריון עד למילחמת ששת-הימים. לאחר מכן השתחרר כי
״לא רציתי לגמור את הקאריירה שלי כרס״ר ״.הערה בעלת תוכן סוציאלי״עדתי
מובהק, אם כי בלתי־מודע.
הצברית רות צ׳רנוב, בת העיר הגדולה, שהשתייכה מבחינה כלכלית לפיסגת
המעמד הבינוני, סיימה את לימודיה בתיכון, רכשה מיקצוע, ונישאה בימי שרותה
הצבאי למהנדס מוכשר. כיום שוהה המישפחה בארצות־הברית, בשליחות מטעם
מישרד־החוץ, כאשר לרשותם בית במושב המבוסס בית־עובד.
לעומתה, בת המעברה מזל חנונה לא הצליחה מעולם ללמוד באופן מסודר,
ובגלל מסורת עדתית נוקשה לא התגייסה לצבא. במשך כל השנים היא עבדה
כדי לקיים את עצמה ואת הוריה המבוגרים, כשלרשותם דירת״שיכון קטנטנה בפרדס־כץ,
המעברה של פעם. כיום נשואה מזל לישראלי, תושב גרמניה• בגלל סיבות
כלכליות, היא גרה שם.
בית מסודר, אפשרות כלכלית וטכנית ללמוד, רקע חברתי — כל אלה הם
דברים מובנים מאליהם לצבר, נתוני־ראשית. הנער העובד ובת המעברה שואפים
להעניק נקודת״זינוק זו לילדיהם — וגם לכך הם מגיעים רק בקושי רב, אם בכלל.
האם קטן הפער החברתי במשך 25 השנים האלה ן האם קיים פער קטן או
גדול יותר בין בניהם של ילידי־! 1940

החא המ״שסחס׳
ד״ר עזאיזה וציור הבז הטור!?
היונים הוסבו לבזיס
ואין לי ברירה.״ היקשה סלים :״תראה
לי בקוראן שכתוב שזה אסור.״ בסופו של
דבר, נתרצה השייח׳ ,והתיר לו לצייר,
אם כי נשאר איתן בדעתו שמוטב שלא
לעשות זאת.
הסבה לבז. הנושא שהעסיק אותו באחרונה
במייוחד היה בז, שמצא בוואדי
ערה, שאותו גידל ואילף. הבז אהב לאכול
רק בשר טרי וסלים פינק אותו ככל ש יכול.
את כל תנועותיו ותנוחותיו הנציח
סלים בתערוכה, שתיפתח בגלריה עמליה
ארבל בתל־אביב.
את הנושא האחד הזה תיאר סלים בציוריו
במיגוון עשיר של מצבים ותנוחות
שראה והנציח. בין השאר צייר אר־

שהבחור הדתי יהפוך, אף הוא, להיט בעתיד.
הצייר
המזוקן, שגדל ועדיין גר בבני־ברק,
מצליח, במכחולו, להפליא את העין
בציוריו. הוא י משתמש בנושאים הלקוחים
מטכסים יהודיים מובהקים כמו ברית־המילה
וטבילת הכלה במיקווה, כדי להביע
את תחושת הרך הנימול או תחושת הכלה
בחופתה כביטוי לתחושת הקורבן האוניברסלית.
האנשים הסובבים את התינוק
הנימול, נראים לו כמיפלצות ומזכירים
את הבעות המיפלצות־האינקוויזיטורים
הספרדים בציוריו של פרנסיסקו גויה
הספרדי. גם את הרקע לציוריו אין הוא
משייך לזמן ולתקופה מסויימת.

^ בחינת האידיאלים /אין קשר בין צפיותיהם של בני־ 1940 לפני 25 שנים
ובין המציאות שלהם כיום.
חזון ההתיישבות וה״הגשמה״ ,שהיה אז נחלת חלק גדול של הנוער, נעלם —
או שהפך מכשיר של מאוויים לאומניים־קיצוניים. המפה החדשה, שנוצרה במילחמת
ששת״הימים, שינתה גם את המפה הרוחנית של הדור.
החלומות על כוכבי״הקולנוע, שריחפו באוויר של אז, התנדפו גם הם. נדמה
שעם התחלת עידן הטלוויזיה ירדו גם כוכבי״הקולנוע ממרומי ההערצה, אף בעיני
בני הטיפשעשרה.
נראה כי אצל שנתון ,1940 בהגיעו לגיל ,40 התא הקובע הוא התא המיש־פחתי,
כמו מימים ימימה, ובו מתנקזים כל השאיפות והעמל• התמונה החוזרת
בסידרת התצלומים שערכו צלמי ״העולם הזה״ אצל נושאי הכתבה הזו היא התמונה
המישפחתית — זוג ההורים המוקפים בבניהם ובנותיהם, בתוספת חתול ו /או כלב.
ואולי זהו העיקר. חיים הררי, מורה בגימנסיה ״הרצליה״ ,נהג במשך שנים
רבות לתת לתלמידיו, כנושא לחיבור, את השאלה ״מה אני רוצה להיות בחיים י״
בין אלפי החיבורים נמצא אחד שניסה לענות על השאלה, שהיא עירומה מספחיה
האידיאליים. תוך התדיינות עם עצמו הגיע הנער לתשובה :״אני רוצה להיות איש.
אני רוצה להיות איש ! ״
אותו נער היה אורי קיסרי, יליד הארץ, מייסד ״העולם הזה״.

יעל תדמור :

הם !ו ל דו

כאשר הנאצים בכשו את פיירים

הם היו בגי 8
כאשר סערה מילחמת־העצמאות

הם תיו בני 16

כאשר פרצה מידחמת סיני

הם היו בני 27

כאשר נערכה מייחמת ששת־הימים

כימי

ה היו בגי 33

ההלם

יום־הכיפורים

מי הם האנשים החשובים ביותר במדינה?
כותרות העיתונים צועקות את שמות המנהיגים. שר נאם.
מזכיר־מיפלגה הצהיר. המנהל הכללי חנך מוסד חדש. אולם
המנהיגים והמזכירים והמנהלים הם כמצוף על פני המים. אם
גואים המים, נישא המצוף. אם מתייבש האפיק, מונח המצוף
בין הפסולת.
דמיון ההמונים אוהב את האלופים. תפקידם רם ונישא.
אולם גם גדול המצביאים אינו גדול יותר מאשר אחרון
טוראיו. הטוראי האפור הוא המנצח במילחמות והמפסיד אותן.
כוחה של מדינה שווה בדיוק לכוחו של האדם הפשוט
שהוא אזרחה. כוחה של מדינת־ישראל בשנת 1975 יהיה
שווה בדיוק לכוחו של האיש שישא בעול משימותיה בעוד
עשרים שנה — האיש שנולד בערך בשנת .1940
בחודשים האחרונים יצא העולם הזה לגלות את דמותו של
דור, את דמותם של בני שנתון .1940 לא היה זה מיבצע
קל. שנתון ,1940 כמו כל שנתון אחר, מורכב מרבבות יצורים
חיים ונושמים, אשר לכל אחד מהם נשמה משלו, חלומות
משלו, חולשות משלו. אי־אפשר לקחת באופן מקרי נער או
נערה, להציגם לראווה ולאמר: הנה הם. אולם אפשר היה,
אחרי בדיקת אופיים ואורח־חייהם של הרבה עשרות צעירים
וצעירות, לחלק את הדור כולו לעשרה סוגים עיקריים, עשרה
נערים ונערות, שכל אחד מהם אינו רק דמות חיה בפני
עצמה, אלא גם אופייני לחלק אחד של הפסיפס האנושי.

הדבר הראשון המבדיל לחלוטין בין דור זה לבין אחיו
המבוגרים: זהו הדור האחר־מילחמתי. בשבילו, מיצעד מתנדבי
הבריגדה הוא מזכרת רומנטית מתקופה טרום־היסטורית ;
יצחק שדה הוא סיפור מרתק בפי המדריך ; חיים וייצמן הוא
תמונה על הקיר. סיפורי המחתרת, צ׳יזבאת חיילי נגבה וגבי-
יושע, משולים בעיניו ליציאת מצריים. זהו עבר רחוק.
הדור הזד. בא אל המוכן. המדינה, החרות הלאומית, הם
בעיניו דבר מובן מאליו, לא פרי של מאמץ ארוך. האידיאלים
שהכניסו תוכן לחייו של דור שלם, בעיניו הם ״ציונות״,
השלג של אשתקד.
לכן כל כך קשה לכל אדם שהוא כיום בן 25 ומעלה להבין
את הדור הזה. לכן גם כה רבות התלונות כי דור זה הוא
״דור אבוד״ ,דור חסר אידיאלים, דור קארייריסטי וחמתי.
אולם זהו סילוף.
בני 15 אינם יוצרים אידיאלים. הם פועלים על פי האידיאלים
אשר המבוגרים, האבות והאחים, מספקים אותם. אם
חסר היום בנוף האנושי של שנתון 1940 האידיאל האחד שהוא

מרכז כל החיים, הפיסגה האחת שאיחה נקרא דור שלם להתמודד
ושעליה עליו להעפיל, הרי זו אשמתם של המבוגרים,
שנשארו למחרת מילחמת־העצמאות ללא כיוון ברור לחייהם.
שאלה אחרת לגמרי היא אם היה דור זה, לו נקרא
לכך, מוכיח שיעור־קומה תוך מאבק ומאמץ, כפי שעשו זאת
אחיו שהלכו לפלמ״ח ולמחתרות הפורשות. כל המכיר את
בני 1940 יהיה נוטה להשיב: כן. החומר האנושי של שנתון
1940 אינו נופל במאומה מן החומר האנושי של שנתון .1925
בכל דור יש טובים ורעים, ובאמצע ההמון הרב של
השכבה הבינונית. האווירה החברתית היא הקובעת את עוצמת
הזרם וכיוונו — אם תיסחף השיכבה הבינונית בזרם
הטוב או בזרם הרע, אם הקצה החיובי או השלילי יספק
את הדמות המושכת לחיקוי.
הדבר השני המציין את שנתון 1940 הוא כי קיימים בו
הבדלים חברתיים עצומים. זוהי ירושת המדינה החדשה.
עת הגיעו בני שנתון 1925 לגיל ,15 רכבו על אופניים.
מכונית מישפחתית היתר, תופעה נדירה. המיליונר היה נדיר
שבעתיים. במיסגרות ההגשמה החלוציות והמחתרתיות ניטשטשו
ההבדלים המעמדיים עוד יותר.
שנתון ,1940 לעומת זאת, מחולק למעמדות ברורים.
אפשר לדמותו לשדה-מירוץ, אשר אין בו קו־זינוק אחיד לכל
הרצים, אלא כל רץ מתחיל את ריצתו בנקודה שונה. הטבע
נתן יתרון גדול לצבר, בעיר ובמשק, שנולד לתוך חברה
מסודרת, יונק את שפתה וסגנונה עם חלב האם. הוריו סללו
לו את הדרך. הוא בא אל המוכן.
שונה לגמרי מצבו של אחד מבין כל שני בני שנתון 1940
— הנער העולה. במעברה, בעיר־העולים, בפרבר: הוא
מקופח לעומת הצבר, משולל שפת־אם וסיגנון־אב, מבנה
גופו וצבע עורו לא פעם מקשים מראש על דרך חייו. עליו
לאמץ את כל כוחותיו כדי להגיע אפילו אל נקודודהזינוק
של הצבר. המצב נותן לו המרצה נוספת ומייוחדת, וכמו אצל
היהודי בפזורה, עלולה התביעה לגרום למענה מפתיע.

בפרום פסח תשט״ו דומה שנתון 1940 לשדרת־מסע גדולה
היוצאת למסע־׳בתולין. בניו ובנותיו ערוכים בשורה ארוכה,
מי עם ילקוט מלא ומי עם תרמיל ריק. עוד ערפל הבוקר
מסתיר את הנוף אשר לפניו, מבלי שידע איש אם מתנשאים
באופק פיסגות הרים שגיאים, או אם מוביל השביל אל
מישור או מדרון. שנתון 1940 מחכה לאות היציאה, ואיתו
עשרת האנשים החשובים ביותר במדינה.

לאחר השרות הצבאי שלו היתד, לו ד,פסקה בפעילות
הבטחונית,
היה לו חלום נוסף :״עלינו ליישב עדות שונות ביחד.
רומנים עם תימנים, מרוקאים עם הונגרים, פולנים עם
כורדים. עלינו לבחוש אותם בכף: אחת גדולה.״ יפתח
אמנם לא בחר במסלול של טיפול בעליה וקירוב העדות
בארץ, אך למעשה עשה הרבה לקירוב העמים באיזור.
בילד לא אהב יפתח את החיים מחוץ למיסגרת הקיבוץ.
הוא בילד, זמן מה בתל־אביב, אך לא היה מסוגל
להתרועע עם הנערים האחרים. הוא לא מצא על מה
לשוחח איתם.
כשהיה יפתח בן 23 צדה עינו של במאי הסרטים אילן
אלד את דמותו. אילן עמד אז להפיק את הסרט סיניה,
סיפורה של הילדה הבידואית שאומצה על־ידי ישראלים,
ורצה בצעיר גבזדקומה ויפה־התואר כשחקן הראשי
לסרטו. יפתח, בחוש ההרפתקני שלו, הסכים והפך לאחד
משחקני־ד,קולנוע הראשונים בישראל. הסרט היה להצלחה,
אולם יפתח לא המשיך במסלול הזה. בנו של מפקד הכ״ג
ושל שוש ספקטור, מי שהיתר, מזכירת הפלמ״ח ואחר־כך
מנהלת בית־הספר־הימי בעכו על שם כ״ג יורדי הסירה,
ראה את טיניה כאפיזודה חולפת, כחוויה נעימה אך
בודדת.

המשימה הגדולה ביותר
ן* היותו כן ,15 האמין יפתח, כי העדות בארץ חייבות
י להפוך לעדה אחת. הערים והקיבוצים חייבים לפעול
ככל יכולתם לטובת הכלל. הוא לא ידע מתי יתגשם
חזון זה, ואם זה יקרה עוד בימיו. אולם הוא היה בטוח,
כי בסופו של דבר יהפוך החזון למציאות. לא בכוח
הזרוע, מפני שהוא מתנגד לשימוש בכוח, אלא בשיטת
החינוך :״שום בעיה לא נפתרה על־ידי שימוש בכוח.
הדרך היחידה היא החינוך.״
י״אפשר להתעלס מדמותו היום, כפי שאי־אפשר
י היה להתעלם ממנה לפני 25 שנה. את יפתח ספקטור,
גבוודקומה, בעל העיניים הכובשות ומיבנה הגוף האיתן,
מכירים כמעט הכל. אז הוא היה ילד בן 15 בקיבוץ
גיבעת־ברנר, בעל מסורת משפחתית מפוארת.
כשהיה יפתח בן שנה יצאה סירה קטנה, שבה היו 23
לוחמים, מחופי ארץ־ישראל, לבצע משימה סודית בצפון,
מאחורי עורף האדיב בסוריה ובלבנון. הסירה לא חזרה
ואיש אינו יודע עד היום, אחרי שעברו 39 שנים, מה
ארע לאנשיה. צבי ספקטור היה מפקד הכ״ג שהפכו
לאגדה.
14 שנה אחר־כך, כשרואיין יפתח ספקטור על־ידי
העולם הזה, היתד, לגביו יציאת אביו בראש הכ״ג כדבר
מובן מאליו :״אם לא ילכו ביני המשקים בראש, מי ילך י״
לפני 25 שנה היה יפתח צעיר שידע בדיוק מה הוא
יעשה בחייו, ויכול היה לשרטט מפה מדוייקת של
העתיד הפרטי שלו. הוא התכוון להשאר בקיבוצו, גבעת
ברנר, עד לצאתו לשרות הצבאי, מייד אחרי תום שרות־החובה
לשוב למשק.
היו לו כמה מטרות חברתיות שעליהן, לדעתו, אי־אפשר
היה לוותר, והוא החליט להילחם למענן: חיסול המעברות,
חינוך העם וחיסול העדות. במשך 25 שנים קיים יפתח
ספקטור כמעט את כל החלומות הפרטיים שלו, אם כי
הגורל ייעד לו מסלול שונה לגמרי מזה שהתווה לעצמו.

לאמץ לדה בדואית
ך•* שהיה כן 15 השתתף יפתח בקורם של גדנ״ע־אוויר.
~ הוא בנה טיסנים וחיכה לגיוסו לצבא. אז אמר בהתלהבות
:״אני חוזר למשק אחרי השרות הצבאי. אני מקווה
כי הקיבוץ ישלח גרעין כדי להקים ישוב חדש בנגב. זה
יהיה בדיוק כמו החלוצים הראשונים שבאו לארץ ישראל,״
אולם יפתח ספקטור לא הלך להקים ישוב חדש בנגב.

יפתח, כשהיה בן 15 בדיר
1111ו ! יךך | |51
11 8י ט י•* של קיבוץ גבעת־ברנר.
ליפתח היו אז שני חלומות־ילדות, שאת שניהם הגשים.

כנער בקיבוץ לא היפלה יפתח בין עבודה לעבודה. הוא
קיבל כל דבר כמובן מאליו, מסירותו היתה הכרת־תודה
לכל היתרונות שהקיבוץ הקנה לו, בתקופה שחי שם.
במשך זמן־מה היה הגיבור שלו הניבעל. צליחת־האלפים
שלו היתד, מעניינת אפילו יותר מצליחת הערבה.
אולם דמותו של הניבעל נמוגה לאחר שהוא קרא
את ליאת רדו דה ווינצ׳י מאת מרז׳קו/בסקי. עתה שלט
הפסל הגדול על כל חלומותיו :״אין ספק שליאונרדו
היה האדם המושלם ביותר שחי עלי־אדמות !״
כשהיה בן 15 טען יפתח, כי החינוך הוא המשימה
הגדולה ביותר של עם ישראל. אז הוא חשב להקדיש עצמו
לחינוך, במיסגרת התנועה הקיבוצית, ולא לעזוב את
גיבעת־ברנר. בתוקף תפקידו מחנך יפתח היום דורות
שלמים

ך 1ןיך 1ע יפתח ספקטור (משמאל) ליד חברו
* ״ יי* 1בקיבוץ גיבעת־ברנר בתקופה שבה
חלם להצטרף לגרעין של בני הקיבוץ ולהקים יישוב חדש

בנגב. כיוס יפתח ספקטור, בנם של מפקד הכ״ג ושל
מזכירת הפלמ״ח, אינו חבר קיבוץ ומתגורר בצפון.
יפתח הגשים במשך השנים את רצונותיו וחלומותיו.

אין חשש שיפתח יעזוב אי־פעם את גבעת ברנר שלו.
קיבוצו הפך למבצרו. הוא מתהלך בו כשליט. המקום הוא
שלו — ודרד־החיים היא שלו. הוא רגיל להניח לעניינים
להתפתח מאליהם בכיוון שבו הם צריכים להתפתח. כך
נראה היה אז, בכתבה מלפני 25 שנים.
למרות שעזב את הקיבוץ אין אנשי גיבעת־ברנר כועסים
על יפתח. הוא הפך לאגדה לא רק בקיבוץ אלא גם
מחוץ למשק ומביא כבוד רב לתנועה שממנה יצא
ולביתו לשעבר.