גליון 2223

המפיצים הבל ט ד״ ם בי טראל. מחלקתה שי ח ת 1ח רי תהפרס 1מית: א .אתי. אליה! בט־מ. רח׳ אלנב׳ 140ת ל אביב.טל 611527/8/9 .

בתהליך עוגול בחום
ב 600 מעלות צלסיוס,
שלב אחד של יצירת
פלדת-אל-חלד
ממנה עשוי גוף הפוקר.

המבקרים, האוסרים עליהם 1לכתוב רעות
על ידידים אישיים או אישיים בעלי־הש־פעה.
איני דוג׳ל בשיטה זו. אני מרשה
לעצמי, מדי פעם, להתווכח עם דן עומר
על רשימה זו או אחרת, להביע את דעתי
הפרטית באוזניו — אך זוהי רק דיעה
של קורא אחד מני רבים, ולא הייתי רוצה
שהמבקר יתייחס אליה אחרת.
בקיצור: איני אחראי למה שכותב דן
עומד ושאר בעלי־הביקורת בשבועון. אבל
אני אחראי לכך שהם קיימים בעיתון.

מעיר ש

״העולם הזה׳׳ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרה: תל־אביב,
רחוב גורדה ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
תל־אביב, רחוב בן־
כע״מ .
מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ3 1 ^,
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ גלופות:־ צינקוגרפיה ״כספי״ בע

״מדוע אתה מרשה לדן עומר להתקיף
אותי בצורה כזו?״ שאל אותי לא-
מכבר סופר מכובד, שהוא גם ידידי
האישי.
עניתי לו שדן עומר הוא בעל טור
אישי חתום, והאחריות לדיעותיו חלה
עליו לבדו.
״זה לא ייתכן!״ התרעם ידידי הסופר.
״אתה העורך הראשי, ועליך האחריות לכל
מילה המופיעה בעיתון!״

יד חופ שית
למבקר

עליו. הטורים האישיים הם על אחריותם
של בעליהם.
הדבר נכון באופן מייוחד לגבי טורים
של ביקורת תרבות, אמנות, ספרות.
על טעם וריח אין להתווכח. לא הייתי
מעז לבוא, למשל, אל דן ועדנה פיינרו,
עורכי מדור־הקולנוע שלנו, ולהודות להם
לכתוב טובות על סרט פלוני, מפני
שמצא חן בעיני. אם העניקו לסרט
אפוקליפסה עכשיו ציון של ״טוב״ ,בעוד
שלדעתי הפרטית מגיע לו הציון ״מצוייך,
הרי זה. עניינם.
התפקיד מוטל עליהם, אין שמץ של
ספק לגבי מהימנותם המיקצועית (לדעתי
אין להם מתחרים בארץ) ,והם הפוסקים
האחרונים. זאת, למרות שמדור־הקולנוע

האם יש הבדל בין מדור אישי חתום
בשטח התרבות ובין מדור כזה בשטח
הכלכלה, למשל?
במידה מסויימת כן.
גם במדור הכלכלי של יגאל לביב אין
העורך צריך להתערב בעניינים השייכים
לתחום הדיעות. הוא צריך לסמוך על
המיומנות והמהימנות של בעל-הסור, אשר
בידו הוא הפקיד תפקיד אחראי זה.
אולם מכיוון שכאן מדובר בענייני-
חומר, ולאו דווקא בענייני־רוח, יש לדעת
היכן הגבול בין הבעת-דיעה ובין מסי־רת־מידע.
כעורך ראשי אני עובר, לרוב,
על החומר. אני מרשה לעצמי, מדי פעם,
להעיר כי בכתבה זו או אחרת היה רצוי
לקבל תגובה נוספת של מי שמותקף בה,
או לברר עד חום סוגיה שהכותב סבר
כי אינה כה חשובה לעניין. כקורא אני
גם מתווכח לא פעם עם יגאל לביב על
גישתו לסוגיה זו או אחרת.
אין העולם הזה מפעיל שום צנזורה
שהיא על המיכתבים המגיעים למערכת,
בייחוד אם הם כתובים בידי אנשים שהוזכרו
בעיתון בהקשר שלילי כלשהו. לדעתי,
מגיעה לכל אדם כזה הזכות הבלתי-
מעורערת להגיב על מה שנאמר עליו,
וההגינות האלמנטרית מחייבת את פירסום
הדברים בלי צנזורה והשמטות (במיסגרת
של מקום סביר, כמובן).
יש עיתונים החרדים כל־כך לשלום
כתביהם, עד כי הם מוסיפים לכל מיכתב

אולי זוהי הזדמנות טובה לנתח פעם
את מידת אחריותו של עורך ראשי למה
שכתוב בעיתון שלו. לא רק מבחינה מיש-
פטית, אלא גם מבחינה מוסרית ומעשית.
הדבר שונה, כמובן, מעיתון לעיתון,
והייתי רוצה לספר כאן על הכללים הנהוגים
בהעולם הזה,
שבועון זה אינו ביטאון מיפלגתי, ובמילא
אין הוא דומה לאותם עיתונים (שמיס-
פרם בארץ הולך ופוחת, ברוך השם) אשר

כל מילה המופיעה בהם חייבת לתאום את
״קו המיפלגה.״
באיזו מידה צריכה כל מילה לתאום
את ״קו העיתון״ — כלומר, את דיעותיו
של העורך הראשי?
גישתי העקרונית היא שיש הבדל מהותי
בין החומר הכללי בעיתון ובין טורים
אישיים. החומר הכללי — כתבות מידע,
מדורים בלתי חתומים, דו״חוח מייוחדים
— הוא מטעם העיתון, והאחריות המוסרית
והמעשית של העיתון כולו חלה

שונה לגמרי המצב המישפטי. וגם
עליו כדאי להרהר מפעם לפעם.
החוק הוא יבש, והוא מבוסס על מושגים
מלפני מאוח בשנים. החוק מסרב
עקרונית להבין איך פועל עיתון.
בעיני החוק, העורך הראשי אחראי לכל
דבר, לכל מילה המתפרסמת בעיתונו, החל
בהגדרה במדור התשבץ וכלה בהורוסקופ.
נכחתי לא פעם במישפטי־דיבה (לרוב
כמשקיף, לפעמים כנאשם) ותמהתי על
הפער העצום שבין עבודת עיתון בפועל
ובין התמונה המשתקפת באולם ממוזג-
האוויר של בית־המישפט.
נדמה כי השופט דורש מן העורך לקרוא
כל מילה המופיעה בעיתונו, לפני
פירסומה. הוא צריך גם לברר, לפני ה-
פירסום, את מידת הנכונות של כל מילה,
את הראיות לכך, וכר.
כשמדובר בעיתון יומי, שבו מופיעות
מדי יום רבבות מילים, או בשבועון
כשלנו, המכיל מדי שבוע כ־ 75 אלף מילים,
הרי זו תביעה מגוחכת. אילו נתקיימה,
לא היה שום יומון או שבועון
בעולם מופיע כלל, וכולנו היינו מוציאים-
לאור ירחונים.
יכול וצריך החוק לדרוש כי העורך
הראשי יבחר את חבדי־המערכת שלו
כראוי, שיפקח עליהם ושינחה אותם. מב־

עם תגובות

עדנה ודן פיינרו

דן עומר

אחר אי!

יגאל לביב

כמה שווה האפוקליפסה?

בלי צנזורת

לפרש גם את המיגבלות האלה בצורה
ליברלית ביותר.

הוא אחד המדורים הדיווחיים, המוסרים
בעיקר מידע, ושאינם חתומים.
קל וחומר /לגבי דן עומר( .החרוז
בא לסמן כי אנו עוברים כאן מקול נוע
לשירה ).זהו מדור אישי מובהק,
חתום כראוי. החתימה באה לאמר: דן
עומר אחראי. אלה הן דיעותיו האישיות.
עומר הוא בעל דיעות תוקפניות. יש
לו אהבות ושינאות חזקות בשטח הספרות
והשירה. יכול כל אדם לערער על דיעות
אלה, לחשוב שהן פסולות מעיקרן( .נסיו־ני
לימד אותי כי אין שני מבקרים ספרותיים
שאינם סבורים איש על רעהו
שהם בורים, משוחדים, מטומטמים וסופרים
מתוסכלים. זה שייך למיקצוע, וכבר
נאמר כי קינאת סופרים תרבה חוכמה).
היכן נכנסת כאן אחריותו של העורך
הראשי? היא מצטמצמת בבחירתו של
המבקר. העורך אחראי לכך שהמבקר הוא
מהימן, כן, בלתי-משוחד. כל עוד הוא
משוכנע בכך, עליו לתת למבקר ״יד
חופשית״.
יש עורכים המתערבים גם בעבודת

כזה הערה בנוסח ״כתבנו מעיר ש
ובה מוכיח הכתב כי כותב־המיכתב הוא
שקרן ו/או נבל.
לדעתי, מגיעה לאדם המותקף זכות-
המילה־האחרונה, כמו לנאשם במישפט, ויש
לסמוך על האינטליגנציה של הקורא,
שיבחן את טיב התגובה כראוי. חוץ מאשר
במיקרים מייוחדים, כאשר העניין הוא
חשוב ביותר, ואין לקורא המידע הדרוש
לשפיטת הדברים.
מובן שיש חופש מוחלט למי שכותב
במדור פורום, שנועד כולו למטרה זו.
כאשר בא אלי מישהו וזועם על כי נתתי
לפלוני להביע במדור פורום דיעות הנראות
לו מחרידות, אני יכול רק להשיב,
!ברוח דבריו של וולטייר :״איני מסכים
אף למילה אחת שהוא כתב, אך אני
מוכן למסור את נפשי על זכותו לכתוב
אותן.״
גם כאן יש, במובן, גבולות הגיוניים.
לא הייתי רוצה לקרוא במדור פורום
קריאה לרצח־עמים, למשל, אך לדעתי יש

חינה זו, יש בהחלט להטיל אחריות ממשית
על העורך, ולראותו כאחראי לכישלונות.
המערכת חייבת להיות אחראית לכך ש לא
יפורסמו בעיתונה השמצות שיקריות,
וכי יהיו נהוגות בה שיטות, סבירות
למניעתן. מאחר שאי־אפשר למנוע. לגמרי
כישלונות כאלה, כאשר מיספר מצומ צם
של בני־אדם עוסקים בזרם אדיר של
מידע מדי יום ושבוע, הרי יש לדרוש
מעיתון שיהיו נהוגים בו גם נוהלים סבירים
לתיקון שגיאות, כך שאדם שניזוק
על לא עוול בכפו (ומבלי שהעיתון
התכוון לכך במזיד) ,יבוא על סיפוקו,
והעוול יתוקן.
אך מכאן מרחק רב למציאות של היום,
כאשר אין החוק מכיר במיבנה המורכב
של עיתון, בחלוקת האחריות בין עורך
ראשי, ראש־מערכת, עורכי מדורים, עורך
עימוד ועורך תבנית, כתבים וצלמים —
מיספר רב של אנשים שלכל אחד מהם
יש מידה מסויימת של אחריות בתחום
תפקידו לצורתה הסופית של כתבה המופיעה
בגיליון זה.
מזמן הייתי מציע בכנסת לזרוק לפח-
האשפה את זזוק־העיתונווז ולחוקק חוק-
עיתונות חדש ומודרני — לולא ידעתי
מי הם האחראים כיום על החקיקה במדינה.
חוששני שאילו התקבל כיום רעיון
כזה, הוא היה עלול להוליד חוק גרוע
עוד יותר מן המיסמך הקולוניאלי, ששרד
אצלנו מימי הנציב העליון הבריטי.

בסאה

ה ש בו ע

הי 2 0

מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה־ 9באפריל עד ה־ 15 כאפריד ץ

כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־80
השגים הקודמות, כשבוע שכו מופיע הגיליון.

1904
— 11.4בכנס חברי הוועד-
הפועל הציוני בווינה, מצליח
תיאודור הרצל לשכנע את
מתנגדיו, כי הוא נאמן לארץ-
ישראל.

1909
— 12.4חלוצים של העלייה
השניה, ביניהם פעילי ההגנה־העצמית
ברוסוה, מייסדים איר-
גון בשם השומר, להגנה על

במדינת מיצ׳יגן בארצות־הב־רית•

— 15.4הזיק הראשון של
ה״מאורעות״ (המרד הערבי
: )1936—1939 יהודי בשם יש ראל
חזן נורה למוות ליד
תול־כרם. למחרת מיבצע ה-
אצ״ל פעולת־תגמול, יורה ל מוות
בשני ערבים ליד פתח-
תיקווה. הלווייתו של חזן בתל-
אביב הפכה הפגנה. המישטרה

14.4.1959
1911 מגילויי־השנה: היהודי הפו לני
קזימיר פונק גילה את
הוויטאמין האנטי־ברברי. כך
נולד המושג ויטאמין.

1912
— 11.4הונחה אבן־הפינה
לבניין הטכניון בחיפה — מוסד
ראשון מסוגו בארץ. הבניין
הושלם ונפתח להוראה רק
אחרי מילחמת־העולם הראשו נה,
ב־. 1925

מלטה, בגין עמידתו נגד הנא*
צים.
במועצת הקיבוץ־המאוחד ד־נים
בשאלת עתידה של הארץ
לאור סכנת הפלישה הנאצית.

1945
— 14.4הקבוצה הראשונה
מקרב יהודי אתונה מובלת
למחנה ההשמדה אושוויץ.

1945
— 12.4פרנקלין דלנו
רוזוולט, נשיאה של ארצות־הברית
מ־ ,1933 אבי הניו־דיל
ומנהיג ארצו במילחמת־העולם
השניה, נפטר משטף־דם במוח
בהיותו בן .63
— 13.4הצבא הסובייטי
משחרר את וינה מעול הנאצים.
במערכה על בירת אוסטריה
מוגרו 11 דיוויזיות גרמ ניות;
כמה מהן הושמדו כליל.
בידי הרוסים נפל שלל רב.
— 15.4רדיו לוכסמבורג
הודיע, כי טורי שריון אמריקאים
קרובים כדי 20 קילומטרים
מברלין.

יהושפט הרכבי ומאיר זורע
המושבות היהודיות בארץ. בין
המייסדים של האירגון החשאי :
ישראל שוחט, אלכסנדר זייד
ויצחק בן־צבי, לימים נשיאה
השני של מדינת ישראל.

1947

עצרה עשרות ממשתתפיה והטילה
עוצר.

1958
— 12.4זמר הבס הרוסי
הנודע, פיודר שליאפין מת
בגיל .65

1940
— 11.4בארץ פורסם חוק
האוסר אימון בנשק ותרגילי-
סדר. העונש הצפוי: בין שלוש
לשבע שנות מאסר.

1941
— 13.4בכינוס ארצי נק
מסרטי־השנה:
הסכם ג׳נטל־מני
של אליה קאזן זוכה בתואר
״הסרט הטוב ביותר של השנה״.

1948

13.4שיירה בת 170
מכוניות מגיעה לירושלים, נושאת
מיצרכים לחג הפסח.
שימחה רבה בעיר.
— 15.4נשברה ההתקפה
הערבית על מישמר העמק,
שנוהלה בפיקודו של פאוזי
אל-קאוקג׳י.
המחנה הצבאי הגדול בתל-

1917
— 14.4ממציא שפת ה־אספרנטו,
רופא־העינייס היהו־די־פולני
לודוויג אליעזר זמנ-
הוף, נפטר בגיל .58

1951
— 14.4הנרי פורד נוהג
במכונית ה־ 20 מיליון שיצר
במיפעליו. הוא מחנה אותה
ליד המכונית הראשונה, משנת
,1893 במוסיאון שעל שמו,

1961
— 11.4בבית־העם בירושלים
נפתח מישפטו של הנאצי
אדולף אייכמן, שנחשף לפני
11 חודשים בבואנוס־איירם,
ארגנטינה, על-ידי סוכנים ישראליים.
אלה חטפוהו והעבירוהו
בחשאי במטוס אל־על ל ישראל.
המישפט נפתח בנוכחות
מאות עיתונאים מחוץ-
לארץ. בדין ישבו שופטי בית-
המישפט העליון משה לנדוי,
בנימין הלוי ויצחק רווה. בראש
התביעה ניצב היועץ־המישפטי
לממשלה, גידעון האוזנר; כס ניגור
הופיע עורך־דין ממערב-
גרמניה, הד״ר רוברט סרווציוס.

1968
— 12.4קבוצה של קנאים
דתיים, שבאה לערוך את סדר
הפסח בחברון, השתכנה במלון
פארק, נאחזה במקום והניחה
את היסוד להתנחלות הגדולה
מכולן, היא קרית־ארבע.

1971
— 11.4המדען הישראלי
יובל נאמן :״הפער הטכנולוגי
בינינו לבין מצריים גדל עד

יוזמת התנועה הפנימינס־טית
בישראל, בסיוע לקורבנות
אונס בתל״אביב.

ב־ 1באפריל נפתח מחדש מרכז
הסיוע לקורבנות אונס בתל־אביב.
המרכז פתוח 24 שעות ביממה,
משרת את תל־אביב והאיזור, ונותן
סיוע מיידי לקורבנות אונס.
המרכז, שנוסד על-ידי התנועה
הפמיניסטית, זכה בתמיכת עיריית
תל־אביב ומישרד הרווחה ופועל
בשיתוף עם המישטרה, מגן־דוד-
אדום, ער״ן ומוסדות אחרים.

אסתר עילם, מרמת,
התנועה הפמיניסטית בישראל
• 1מיספר הטלפון של המרכז:
.03—441341

ה ה בדל הקטן
מהו ההבדל בין המאפיה
לממשלתו של מנחם בגין ן

כשחברי המאפיה מצביעים נגד
שוד, הם מקבלים ״נשיקת מוות״
מידי מנהיגם.
כשחברי ממשלתו של בגין מצביעים
נגד חברון, בגין מסתובב
ומנשק את ידי נשותיהם.
יוסף שריק, תל-אביב

ד בז ,,סודה
תודתי לבני, בעל הקטנוע מס׳
,676577 שעצר ביוזמתו לידי
כאשר נתקעתי ביום הרביעי ה אחרון
בכביש ירושלים—תל־אביב
מחוסר דלק, הסיע אותי לתחנה
לקחת בנזין, החזיר אותי למכוניתי
— וסירב אף לקחת את תמורת
הדלק שביזבז עלי.
נעים להיווכח שעוד יש כאלה.
אורי אבנרי, תל־אביב

1972
— 13.4מועצת הקיבוץ-
המאוחד, שהתכנסה במעגן-
מיכאל, החליטה להרחיב את
מעגל ההתיישבות בכל מקום
העלול להוות נקודת־תורפה לביטחונה
ולעתידה של ישראל,
לרבות רצועת־עזה ופיתחת-
רפיח, ו״בכל חלקי הארץ המצפים
לכוח החלוצי, המיישב
והבונה״.

4 :0רטוסוו 911
ראש־ממשלת־ישראל, מנחם
בגין, ונשיא מצריים,
אנוור אל״סאדאת, מתחרים•
לטובת מי יפסוק
השופט, ג׳ימי קארטר ן

אחרי תבוסת מכבי תל־אביב,
בברלין, צפויה תבוסה נוספת —
בוושינגטון.

1976

1928

— 14.4המשורר הרוסי
ולדימיר מאיאקובסקי התאבד,
בהיותו בן .37
— 15.4נפתחה בירושלים
הספריה הלאומית, הגדולה בספריות
ישראל.

— 14.4ראש-הממשלה ושר-
הביטחון, דויד בן־גוריון ,החליט
להעביר את האלופים מאיר
(״זרו״) זורע ויהושפט (״פטי״)
הרכבי מתפקידיהם בצה״ל, ב-
עיקבות קריאת־שווא לגיוס־פתע
ששודרה בקול ישראל
בצורה דראמטית, מעוררת מתיחות.
השידור מלפני שבועיים
זכה בכינוי ״ליל הברווזים״,
עורר סערה בכנסת והוליד
הצעות אי-אימון בממשלה מטעם
סיעות האופוזיציה, בניצוחו
של ח״כ מנחם בגין.

— 104 המדען אפריים
קצ׳לסקי נבחר לנשיא הרביעי
של ישראל. מודיע על המרת
שם המישפחה: קציר תחת
קצ׳לסקי.

מספרי־השנה: כל כתבי זיג-
מונד פרויד החלו לצאת לאור.
עד מותו של פרויד, ב־,1939
יצאו לאור תריסר כרכים.

1950

1959

אנטי־אגנס

1975

1924

אבא אחימאיר, אביו של
איש הטלוויזיה יעקוב אחי-
מאיר, מכונן אירגון קיצוני
הקרוי ברית הביריונים, במים־
גרת התנועה הרוויזיוניסטית.

מכחכים

— 15.4רב־אלוף (מיל).
דויד (״דדו״) אלעזר, שהיה
הרמטכ״ל התשיעי של צה״ל
ופקד על הצבא במילחמת יום-
הכיפורים, נפטר מהתקף־לב.

אדולף אייכמן בתא הזכוכית
11.4.1961
ראו כל בוגרי הגימנסיה העברית
בירושלים להתגייס לצבא
הבריטי הלוחם בנאצים.

ליטווינסקי פונה על־ידי הבריטים
ונכבש על־ידי אנשי ההגנה.

14.4במועצת הקיבוץ-
המאוחד נמסר, כי קיבוצי
התנועה זקוקים ל־ 1,500 חברים,
— הגנרל דווייט איי־בגלל
הפסקת העלייה לארץ 12.4 .
זנהואר מתפטר מתפקידו כמפקד
העליון של כוחות הברית
האטלנטית באירופה. יציג את 1942 מועמדותו לנשיאות בארצות-
— 10.4אות הגבורה ה הברית מטעם המיפלגה הרפוב-
בריטי צלב ג׳ורג׳ הוענק לאי ליקאית.

1952

1977
— 10.4שלושה ימים אחרי
שהודיע ראש־הממשלה, יצחק
רבין, על הסתלקותו מראשות
מיפלגתו, בעיקבות התפוצצותה
של פרשת הדולרים, הושג
הסכם בין שימעון פרם ליגאל
אלון, שנועד למנוע מאבק על
מנהיגות מיפלגת העבודה: פרם
יהיה ראש הרשימה לכנסת
ואלון יהיה רשאי לבחור בכל
תיק שירצה, לרבות תיק ה ביטחון.
ההסכם לא מומש —
המהפך הפוליטי קבר אותו
תחתיו.

לג׳ימי קארטר לא יהיה מנוס
מלשרוק נגד ישראל, הממשיכה
להתעקש ולדחות כל תוכנית שיש
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2223

! !0898898י :

•:יל9 .

מערכות הסטריאו הקומפקטיות של סוני, מסידרת <ו ^1¥1עוצבו ותוכננו
על מנת לאפשר לו הנאה מקסימלית.
בכל מערכת תמצא מגבר, המסוגל למלא חדר גדול בצליל אדיר, כאשר
הרמקולים, בנוסך להיותם רהיט יפה, הופכים את הצליל האדיר לעשיר
יותר.
המקלט מצוייר ב 4-גלים והפרדת סטריאו יוצאת מן הכלל מובטחת ע״י
מעגלים אקו\/ו .? 11

^1^11^-77

200 וואט ז/0״ס? $!0ט1טו
35 וואט<> 8 .^.5. 2
פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי ומחט יהלום
טייפ־קסטות ׳ו_8ו 0ס עם ראש ק +ק
זוג רמקולים

הפטיפון האוטומטי שבמערכת -״פנינה״ ,לא רק בגלל יכולתו
״להתעסק״ עם יותר מחמישה תקליטים בבת אחת, אלא גם לכבות את
כל המערכת בסיוט התקליט האחרון.
ישנו גם טייפ־הקסטות עם העצירה האוטומטית, כאשר מיקומובמערכת,
מאפשר הפעלה נוחה במיוחד.
וכעת, בחר לך את המערכת שתעשה בשבילך את הכל ...חוץ מלרקוד!

339 או/ץ ןו-ו

00ו וואט ז6״\8!0 ?0ט/1ץ ן
8ו וואט א .5. 2וטו.ה
פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי
טייפ קסטות
זוג רמקולים 55-37

1\/11<229א

60 וואט ז6 11310 ?0
סו וואט א .5. 2ו.*/ה
פטיפון אוטומטי
טייפ קסטות
זוג רמקולים 55-27

בוא לראות ולוטמווג הדגמה
באולמי ה תצוגה וטל ס 1גי,ב מגדל ו! 1לו ם, בתל אביב
או אצל סוכנינו המורוט ברחב הארץ.
סוסוסחיניקן ופארטיראן
העולם הזה 2223

?! שבץ

מכחכים
(המשך מעמוד )4
בה משום מתן עצמאות כלשהי
לפלסטינים. המשך ההתנחלויות,
והכוונה לשנות את החוק, כדי ליצור
סיפוח ממשי של הגדה המערבית
לישראל, ינחילו תבוסה מדינית
נחרצת לישראל ויעניקו יתרון
עצום לערבים בזירה העול מית.
הדיכאון
בעיקבות תבוסת מכבי
יחוויר לעומת הדיכאון הצפוי לנו
כתוצאה מן המפולת המדינית, ש על
הכנתה שוקד מנחם בגין יום
יום, שעה שעה.
גד לוין, תל־אביב

מאוזן :
)1תמונה מפורסמת שחזרה
לארץ מחצבתה ; )5מופע
חגיגי )10 :פלוניי בן־פלוני
(רומית ר״ת) )11 :קליעה בכדורסל
)13 :התנפל )14 :
י תוך )15 :כינוי לג׳ון קנדי :
)16 פרוייקט צעירים בעיירות
פיתוח )18 :שפע־רב (בהש אלה)
)20 :דרך התנהגות :
)21 עם על גבול צרפת—ספרד :
)22 קליפת ענב )24 :חמור*
בר )25 :פר טיבטי )26 :
פעולה צבאית )28 :לפרט גדול
(ר״ת) )30 :חולי )31 :עד כאן
הגיעה מכבי־ת״א )32 :בר
אחרי מלקוש )34 :האיבר
הנקבי בפרח )35 :חזרנו אליו
לאחר הפסח ; )38 סופר עברי
״בחלל הריק״ )39 :תן!)41 :
כבר )42 :מהפעולות בשולחן
ה״סדר״ )43 :היה מזכיר ב־או״ם
(ש״פ); )45 הצלה)47 :
הרם )48 :מספר אגדות ידוע
(שם ראשון) )50 :אמנם כן:
)51 גפ )52 :כסא של כבוד:
)54 מהפכן צרפתי )57 :הלך
רכיל ; )61 תספורת לצאן :
)62 עיר בתקופת המקרא :
)64 הגיע )65 :שפשף, חכך:
)66 רכוש שנשדד )67 :בשעת,
בזמן )69 :ברר, אמת)70 :
הניעו ראשם.בצער )72 :מחול
בזוגות )74 :הרחיק, הסיר:
)75 מוסד חינוכי בריטי לבני
אצולה )77 :התנפחו )78 :רגש
המידה )81 :דגן המשמש ל מספוא
)83 :ילדים )85 :נצח:
)86 הפיץ )88 :רעיון, דעה:
)89 מפלצת מים )91 :נהר
בדרום אפריקה )93 :מדינאי
אמריקאי (ש 95 :זכה,
קיבל לרשותו )96 :היה קל
וחסר־ערך )98 :במקום סיר־הבשר
)100 :אדן )102 :שיח
בארצות־ערב )103 :אל תעשה
)104 :אחת מארצות הממלכה
המאוחדת )105 :מחזה
של אפריים קישון.

עצה לי באוזני ראש״הממשלה:
כאשר תדבר עם הנשיא קארטר,
אל תשכח להזכיר לו שיש אלטר־

נטיבה לקיום מדינת־ישראל —
שהיהודים יתפזרו שוב בין ה גויים.
יתכן שזה יעזור להשפיע
על ראשי מדינות הגויים, ואולי
זה יבטיח טוב יותר את המשך קיו מנו
כעם. הרבה יותר קל להשמיד
עם היושב בגבולות מוגדרים מ אשר
עם המפוזר על פני תבל ומלואה.

רדף הלינגר, תל־אביב

בשיבת

מאונך :
)1עיר נמל בבלגיה )2 :פיו
מלא שירה )3 :מלטה)4 ...
בהנדסה — שטח שיש לו רק
מימד אורך ׳ )6 :הנ ע גלגליך:
)7יוצר קולנוע צרפתי)8 :
מנת־אוכל )9 :לא כהן ולא
ישראל )12 :התיז ראשו)15 :
עם כל ה״כנות״ — זמר מעולה;
)16 בלועזית הוא ״אסק-
דיניה 17 הדרן; )19 קיבוץ
בסביבות עפולה )20 :צונן:
)21 דו־נשואים )23 :אל המזל ;
)24 כלי קטן; )26 רצפט; )27
רועה )29 :הבאיש )30 :סחורה
)33 :ריתמוס )34 :מעשה
הקרבה; )36 רעל חריף)37 :
מנהל חדש לטלוויזיה (ש״ם);

קבלת מו ד עו ת
לבל ה עי תוני ם
ב מ חי רי המערכת
טלפון 227118 ,227117

הגברת הדאשזוה
)40 זוך, טוהר ; )41 נקי, לבן ;
)44 כרומוסום תורשה ; )46
אות מחברת או מהפכת; )47
קוץ; )49 מידת אורך קדומה:
)50 מטבע קטן רומי ; )53 אנו
עומדים בספירתו )54 :ימאי
ומגלה פורטוגזי )55 :תעלומה ;
)56 מש ממקומו; )58 מאורת-
חיות; )59 ממלכה בין וייאטנם
לסיאם; )60 הקבוצה הטובה
ניצחה )62 :חומר ללא צורה
ונפח; )63 עמית; )66 בירה
דרום אמריקאית )68 :השגריר
האחרון שאומן בארצנו; )71
די־זהב; )73 פילוסוף בריטי;

אי תן

)76 רפובליקה באפריקה המש וונית;
)77 בירת תימן; )79
מצנפת ראש בימי קדם; )80
גמל קל־רגליים ; )82 אציל,
נכבד )84 :שן במפתח; )85
לא נמול; )87 בזבז )90 :כש לון,
תקלה ; )92 צמח שהסתיר
את משה הקטן; )94 סופר,
מנהיג פועלים יהודי גרמני;
)96 מידת אורך קדומה, האצבע
הקטנה; )97 מזור; )99 מצביא
צרפתי (ש״מ 101 איחוד
כללי של התאחדות ; )102
עלוב, שפל־רוח ; )103 עם
הגדי יצא לשדה.

ע מי חי

הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושי.

רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
טל 7 9 0 1 1 4 5 -6 .רע1׳מס׳ 2:עסק 481/75
יו שלימ . 664015-אילת 059-3012-

פידסזח אידיאל
אגן גבירול 110 תל-אב-ב
(פינת אנטוקולסקי)

תן טר!131
וחייל

לא צריד לדעת מתמטיקה
כדי להבין ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשמח לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

בעיקבות ביקורה של אופירה
נבון בבריטניה.

בקוראה ותיקה ברצוני לספק
לכם מידע, שמקורו בעובדת בשגרירות
בריטניה בישראל. היא
סיפרה, כי שגרירויות בריטניה וישראל,
בתל־אביב ובלונדון, הוצפו
לאחרונה בהרבה מיכתבים
חמים, גדושי מחמאות לגברת ה ראשונה
של ישראל — רעיית ה נשיא,
אופירה בבון.
המדובר בחום שהקרינה על כל
רואיה בעת שביקרה אצל המלכה
אליזבת השנייה בלונדון.
זוהי אשה יפה ואינטליגנטית,
שופעת חביבות ולבביות, המקרינה
חום על סביבתה. בכל מקום
שבו הופיעה, בעת ביקורה הקצר
בבריטניה, קצרה הצלחה רבה והוסיפה
כבוד לישראל.
רמה אחרוני, רמת-גן

ערפד ז׳בוגוינסק׳
קורא מגן על הפרופסור
בנימין הרושובוסקי מפני
זעמו של נמר של נייר
(״העולם הזה״ .)2220

דן עומר שפך אש וגופרית על
בנימיו הרושובסקי וציין, בין
היתר, כי הוסיף מילה לשורה בשיר
של אנה אחמטובה, כדי לש מור
על החרוז. עד כמה שידוע
לי, מתרגמים רבים וטובים נהגו
כך. לדוגמה: תירגומו של זאב
ז׳בוטינסקי לשירו של אדגר אלן
פו — אנבל-לי.
ז׳בוטינסקי תירגם את השורה

ב 1116 56ץ> 3. ^111^)10:11 1ת1

כך :״במלכות על ים ערפלי״.
המילה ״ערפלי״ איננה מופיעה ב־

מקור. ז׳בוטינסקי שיבץ אותה
לצרכי חריזה עם המילים ״אנבל
לי״ ,המופיעות אחרי שתי שורות.
שלמה שחי, קיבוץ מורן

העיתעזח האידיח דיל
על איגרות העורך, לרגל
מלאות שלושים שנה למעהזח״
(״העולם
רכת

2221

תוך כדי דימום העיתון (בצדק),
קוטל אורי אבנרי את העיתונות
היהודית במיזרח־אירופה (שלא
בצדק).
מניין -לו לאורי אבנרי הבקיאות
הזו? ראשית, בעיירות ב־

מיזרח־אירופד, לא הוציאו עיתונים.
עיתונים הוציאו בערים הגדולות.
העיתונות היד,דית הופי עה
באידיש ובפולנית (בפולין).
מסופקני אם אורי אבנרי מסוגל
לשפוט על רמתם, פשוט מחוסר
ידיעה בשפות אלה.
עם כל הכבוד להעולס הזה, ו אני
קורא קבוע שלו משנת ,1953
היו במיזרח־אירופה עיתונים יהודיים,
שגם היום עולים על רמתו
של העולם הזה מבחינות מסויי־מות
שלא כאן המקום לפרט (במ יוחד
הפריודיקה).
בוודאי שהיו עיתונים משעממים.
דוגמה לשיעמום — לטעמי
— הוא המאמר הראשי של אורי
אבנרי בגליון פסח, החוזר על עצמו
מדי שנה, כמאמר ראשי ב־פואבדה
על יום־השנה לתחרות
סטאכאנובית. את פראבדה קראתי
כמה שנים, שלא כאורי אבנרי
שלא קרא את העיתונות היהודית
באידיש ובפולנית.
ח״כ אורי אבנרי, אני מאד מסט־פט
אותך, אבל אנא, קצת פחות
יהירות! אני מקווה שתדפיסו שו רות
אלה, בלי מורא ובלי משוא
פנים.

יופך קגזכלר, לור

משורו־חאר 1
בוויכוח עם נמר הנייר —
על משוררי־חצר, פרסים
וכל השאר (״העולם הזה״
.)2218

הנני מקוראיו הקבועים של
נמר של נייר ודעתי היא, כי דרך
זו של צילומי־מצב בזירת הספ רות,
התרבות והאמנות נכונה, חיונית
ומוצדקת, בצד ובנוסף לדרכים
מקבילות ואחרות, כביטוי ל-
פלוואליזם הרצוי בחיינו הרוח־ז
ניים.
אמנם לא יכולתי להסכים כליל
עם הערכתו את ש(פירא) שלום,
כמשורר החצר, או בתור שכזה בל בד
(העולם הזה .)2218 אגב, לא
יקשה להצביע על משוררי־חצר
חשובים ובעלי מישקל בספרויות
העמים. מוטב להתייחס ליצירתם
לגופה. אין לראות בפופולאריות
קנה-מידה אמין, ואם בקבלת טובות
הנאה עסקינן, יתכן שיש בהן כדי
לפגום בדמותו ותדמיתו המוסרית
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2223

ב הג ־ חו טרמפ לחייל

כמה את משלמת
, עבור אבקת הכביסה שלך?
בדקי והשווי: משקל אבקה א׳

מחיר לאריזה מחיר לכביסה
אחת
91.40
6.09

ש ל גי תי צהר

5.26

אבקה ב׳

5.60

¥2בום אבקת כביסה שלגית מספיקה
ל־ 5ק״ג כביסה (ראי ההוראות).
שלגית אינה רק אבקת הכביסה החסכונית
ביותר. תכונותיה החדשניות, לפי התקן
הישראלי ובפקוח מכון הסיבים, מעניקות
לה גם יעילות מירבית.
שלגית מכילה 4096 חומר פעיל המסיר
בקלות כתמי שומן חיעה ויעיל גם במים
קריס.
ניתן להשיג את שלגית באריזות של , 1.5
4או 6ק״ג.
כדאי לך לשלם פחות ולקבל יותר כביסה
נקייה.

מכוזבים
(המשך מעמוד )6
של אמן, אך אין להסיק מכך ביחס
לערכו.

מרמתו לנהל מישפטים על הוצאת-
לשון־הרע נגד אותו עציר, ולפיכך
עניין זה לא יגיע לערכאות.
אבל, מאידך, אני מעוניינת שתגובת
מרשי תקבל את הפירסום
המתאים בעיתונכם, כך שיהיה
לפחות מאזן של פירסום בעיתונות.

העובדה כשלעצמה, שמישהו זוכה
בכיבודים, או אפילו בדירה
ממוסדות־ציבור, שליטים, מימס־דים
או מחליטנים, אמנם אין בה
כדי להוסיף לערכו, מישקלו ומקומו,
אך לא מן ההכרח הוא שיגרע.
ככלות הכל גם סופרים זכאים
לאמצעי־מחייה ותנאי-קיום נאותים,
אך אם תמורתם מתקבל אתנן ספרותי,
הרי זה מצער וראוי להוקעה,
אך לא לפסילה טוטאלית מראש.
המימרה הידועה, כי בטיפה אחת
משתקף הים כולו, אינה תופשת
בהערכה רצינית- .

מתברר מבדיקתי כי אותו אדם
היה עצור ביום המיקרה בגין האשמות
של. סחר בסמים (בינתיים
נשפט למאסר) .ביום המיקרה התקבל
מידע מודיעיני, שהעציר מחזיק
בגופו סמים (דרך רגילה של
החבאת סמים בתוך כלא) .בהתאם
להוראות הקיימות בכלא שבי
משרת מרשי יש לבצע חוקן ב־מיקרה

עניין אחר, שעדיין לא טיפלתם
בו כראוי, הוא דבר הענקת הפרסים,
המילגות ושאר אמצעי העידוד
על־ידי גופים ציבוריים. דומני
שהמינהג להסתיר מעיני הציבור
את זהות השופטים חינו אחד משורשי
השחיתות הנפוצה בתחום
הנדון. מתקבל הרושם שלידי עסקנים
מיקצועיים (לעתים חסרי כל
התמחות מוגדרת) נמסרה חלוקה
של אמצעים לא מבוטלים המשמשים
מטרות כתתיות, אינטרסנטיות,
מיפלגתיות, פרוטקציוניסט־יות,
רוויות וגדושות עיוותים ושחיתות
הגובלת בסחטנות. נוצר
מעמד חדש של מחלקי פרסים

אותו עציר חתם עם כניסתו ל-
בית־המעצר על הסכמתו לחוקן ואמנם
עם כניסתו נעשה בו חוקן.
לפיכך, טענתו שבשל אמונתו ה דתית
לא רצה שיעשו בו חוקן היא
מגוחכת. אמנם ביום המיקרה סירב
מרשי לחתום על הסכמה, אולם
התנגדות פיסית לחוקן לא נעשתה
מצידו. אולם אחרי החוקן התגלו
כדורי אדולן (שהינם סם מסוכן,
כהגדרתו בחוק) .אותו עציר נבדק
על־ידי רופא לאחר מכן ולא נמצאו
כל סימני דימום. הוא הגיש תלונה
על עריכת חוקן בניגוד לרצונו,
ותלונתו נבדקה ונמצאה בל-
תי־מוצדקת.

רה ...קשה לייחס למרשי סדיזם,
כפי שעולה ממיכתבו של העציר.
מרשי הסביר לי, שעריכת חוקן
הינד, החלק האפל של תפקידו,
כל העניין איננו נעים, לא לנבדק
ולא לבודק. אין זה תפקיד. של
אח־מוסמך לעשות חוקנים, לא
לשם כך למד. אבל במילחמה הנטושה
נגד השתלטות הסמים בתוך
בתי־הסוהר אין ברירה, ו לטענתו
עליו לעשות זאת עם כל
אי־הנעימות הכרוכה בכך.

כרמלה חנוד,
עורך־דין, תל־אביב

ודוח ה הגדד ה
על ההגרלח שעורך ח״כ
שמואל פלאטו״שמן, כפי
שתוארה בכתבה ״ביזיון
בכנסת״ (״העולם הזח״
.) 2220

(א) אין שחר לסיפור, כאילו
שלחתי לח״כ פלאטרשרון תלוש
השתתפות בהגרלת המכונית שלו.
(ב) אין אמת בגירסה, שביקש תי,
כי ישלח לבני בן ה* 12 את
ספרו.
(ג) אכן, פלאטו שלח אלי, אל
רעייתי ואל בני את ספרו, עם
הקדשה, אך הוא עשה זאת על
י־עת עצמו וביוזמתו, מבלי שנתבקש
לכך על־ידי או על־ידי מישהו
מבני מישפחתי.
(ד) צר לי שח״כ פלאטו־שרון
משרבב את שמי בהזדמנויות שונות
עם פעולותיו. אני מסתייג משיטה
פסולה זו ואין לי קשרים
כלשהם עם הנ״ל.
זז״ כ ז׳אל, אמיר, דימונה

דנלען *דר 1וודל
סרט שצולם בסיביר והוברח
למערב, עובד מחדש.

הקריינות בעברית מפי חיים
יבין ואורנה פורת. הצגת־הבכורה
התקיימה בתיאטרון ירושלים, לפני
שבועיים, בחסות הגג׳ עליזה

ח״ב ז׳אק אמיר כמיכחן כוח

נשמח לשלוח לך דוגמית של שלגית במתנה

עם הקדשה

!יי ייי 1

לב׳ יצהר ת.ד ,823 .תל־אביב
עבור ״שלגית״

בבקשה לשלוח לי דוגמית שי של ״שלגית״
אבקת הכביסה החסכונית ביותר.

כתובת __

יוסף לוינכר, קרית־ביאליק
היכונו למבצע פרסים ענק.
התחלו לאסוף את לשוניזת
הפתיחה של שלגית
באריזת 1.5ק״ג ועקבו אחר
מודעות שלגית שיתפרסמו
בקרוב.

שזין ית

יצוד

אבקת הכביסה המובחרת לכל מכונות הכביסה.

ונוטלי־פרסים, המתחלפים לסירוגין
ומתמנים לכל ימיהם. לחשיפת הגיעה העת לעש
הכיעור המעוות, המסכן אושיות
חיי הרוח והתפתחותה. אנו זכאים
לדעת מי הם המושלים בכיפה, על
סמך מה נמסרו לידיהם הסמכויות
ומה מעשיהם בשטח. אין ספק,
שחשיפת האמת אמנם תזעזע, אך
ההלם שבעיקבות הזעזוע יתרום
לסילוק הצחנה.

דא ערכאות
אלא סירסו מאחן
על הכתבה ״חוקן בכלא״
(״העולם הזה״ .)2215

מרשי, מר רפאלי רויני, עובד
בשירות בתי־הסוהר, בבית־ד,מע צר
רמלה, כאח מוסמך וכאחראי
על מרפאה מזה 14 שנה. מעולם
לא הוגשה נגד מרשי תלונה כל שהי,
לא מעציר, לא מקרובי עצירים,
ולא מאדם אחר. וזו הסיבה,
שמרשי הוכה בתדהמה למקרא ה כתבה.
מרשי
איננו מעוניין להתכתש
עם אותו עציר בתביעות מישפט־יות,
וגם לפי הייעוץ שלי, אין זה

אידה נודד בסיביר
אש קטנה במידבר השלג
דברים אלה, כמובן, לא נזכרו
במיכתבו. עלי לציין שמרשי הינו
אדם סימפטי, טוב״לב, ותמיד
נסוך חיוך על פניו. אני מכירה
אותו לפחות שמונה שנים, הן מתקופת
עבודתו בבית־המעצר ב- עבודתו אבו־כביר והן ממקום
כיום. לא אחת פניתי אליו ישירות
בגין תלונות של קליינטים שנחבלו
בחקירות מישטרתיות, וללא כל
קשר להיותו עובד בשירות בתי-
הסוהר הוא תמיד הושיט לי עז־

בגין ובהשתתפותו של שר״החוץ,
יצחק שמיר.
אנו שולחים לכם תצלום מתוך
הסרט, כדברי נעמי שמר ב״מיב־תב
אל אידה״ :אש קטנה בלב
מידבר השלג, נושאת ביד קפואה
דלי מים אל צריפה.

:שות ישראל למען

אידה בודל, תל-אביב
!• אידה נודל בסיביר — ראה
תמונה.
העולם הזח 2223

לחופש נולד תי !

הזמנים השתנו.
איזו נערה היתה מעלה בדעתה לעשות פעם מה שאני עושה בימי המחזור החודשי שלי?
לכל נערה צעירה החל ממחזורה הראשון, לאו־בה שלושה
דרגות ספיגה: מיני ־ לבתולה ולנערה המתבגרת, נורמל ^
ואקסטרה לנשים עם דימום רב. או־בה בעל כושר
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום וריח. או־בה
להחדירו. או־בה אינו זקוק למוליכים:
והוא בפנים. בלתי מורגש ונעלם מעיני כל.

או־בה בקטנותו. אני נושאת אותו בכיס

הג׳ינס או בארנק הכסף שלי.

אין טוב ממנו.
נסי את או־בה

לב׳ ענח עצמון
או־בה מח׳ ההסברה
ת.ד ,2115 .חינגה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
5טמפונים בנרתיק

כתובת

הטמפון הקטן
שכבש א ת העולם

ם משתמשת בטמטונים
לא משתמשת בטמפונים

רצוי לא להרבות בחיי
חברה מיום ראשון. אנשים
מתוסכלים ינסו
להתנכל אליכם במישור
המיקצועי, ולהוצי׳א ולחשוף
עניינים שכבר
נשכחו מזכרונכס. המתינו
מעט באורך רוח.
אתם עומדים בפני קי21
בי\ני -־
20 ביולי
דום מיקצועי, ויוקרתכס
תעלה. זו תקופה ו טובה להתחיל בלימוד של דבר חדש
שלגביו אתם מתלבטים כבר זמן רב.

יה שבוע של תהפו-
בות במצב״חרוח• תהיו
מבוקשים בהגרה. בו*
שר חהמצאה והאיל-
תור יבליט אתכם,
ובמייוחד בגדיכם שיעוררו
סקרנות בסביבה
בגלל מקוריותם.
בשבת תפקוד אתכם
ו 2במרס -
20באפ רי ל
עייפות ורצון להתבודד.
עודף המרץ שיצטבר,
יגרום לכם רצון לשנות דברים. חלומות
כמוסים עשויים להתגשם בקרוב.

0וו1

התקדמות מצויינת בשטח
הרומנטי. אהבה
ממבט ראשון עם הח לטות
נמהרות ופית-
אומיות. למרות ההתחלה
המפתיעה, יש
סיכוי טוב להמשך
יציב. גם ידידות אפלטונית
עמוקה, מלאת
ת חו מז מ !
הבנה ורגש, תתפתח8.13 ,
אן אליה וקוץ בה.
נטייתכם להסתכן עלולה להביא עליכם
צרות בשטחים שונים ואף תאונות-דרכים.

אי שוורים! כמה הרגיזו
אתכם לאחרונה,
וכמה אכזבות ספגתם.
הגיע הזמן להסיק מסקנות.
אל תצהירו בד
9י־רבים
על התוכניות
שתבצעו בשלב מאוחר
יותר, הפירסום יזיק
מאד. הימנעו מלהתקשר
לאנשים חסרי אחריות
הנוטים להטיל עצמם
על כתפיכם הרחבות. הזהירו אותם שכאשר
אתם מתנערים, אינכם נעצרים להביט מי
נפל והיכן. השבוע תהיה הזדמנות טובה
ליצירת קשרים רומנטיים לטווח ארוך
שישפיעו לטובה גס על מצבכם הכספי.

על בני מזל בתולה
לנוח לפני שהם נכנסים
שוב למחזור של
עבודה קשה. בחשיבת
בזק הנובעת מעצבנות
וחיפזון ימצאו לפתע
רעיונות מצויינים. הם
עשויים לשפר ולשנות
את שיטות העבודה.
העלו אותם בזהירות
ללא ביקורת על השיטה
הקודמת. לפחות אדם אחד חושב עליכם
בתיסתריס, יתכן שהוא עובד אית־כם,
נסו לברר מיהו. התעלמו מהביקורת
שיש לכם נגדו, מכיוון שעלול להתפתח
בזמן הקרוב רומן מרתק ומעניין איתר

כוכב נוגה איתכם.
השפעתו מבטיחה לכם
הרפתקות אהבה. אתם
שופעים קסם, הומור
הדושימחת-חיים.
לתות
נפתחות בפניכם.
ולכל מקום שאליו
אתם מגיעים שמחים
לקראתכם, וששים לעו
2ב מ אי ־
20 ביוני
זור לכם. אתם מתחזקים
ובריאותכם משתפרת.
לאמנים הרבים שמשתייכים למזל
תאומים נכונה הצלחה בכל הופעה בפני
קהל. לאותם שעדיין אינם עוסקים
באמנות, נסו להתחיל דווקא עכשיו.
כתיבה, נגינה, ריקוד, ציור,
או כל מה שעולה בדעתכם, זה ילך.

]0אוח ],ן

אנחנו שרויים בעיצומם של
ימי מזל טלה, הראשון בגלגל
המזלות. ההתחלות מושכות אותנו
לברר לעצמנו: האם האהבה
חשובה לכולם באותה מידה ! או
שלמזל שבו אדם נולד יש השפעה
על צורת אהבתו לבן המין
השני. והאם יחסו למין ואהבה
קשור להשפעת הכוכבים.

הדגש השבוע יהיה שוב על עבודה ובריאות.
יתכן שעבודה של אחר תיפול עליכם
למעמסה. יש לחשוב
בכובד-ראש על
שינויים בעבודה, ולסמוך
רק על מי שעצתו
מיקצועית וראוי
לאמון מלא. לעקרות-
בית עקרביות, סיכוי
לאורחים בלתי-צפויים
שיוסיפו עבודה. אתם
22באוקטובר -
22 בנו במבר
רגישים לאלרגיות והצ-
טננויות, ונוסף לכל
הצרות אתם נוטים לריב בסופהשבוע.
מה עושים י מתאפקים. מיום ראשון
החיים ישובו למסלולם הישן והאהוב.

הרומנטיקה חוגגת. פיתאום נגמר לכס
מאהבה אמת, וכבר מעסיקה אתכם אהבה
חדשה. זה זמן לבידור
והנאה מהחיים. השים־
חה פוקדת גם את הקשתים
המבוגרים. אין
ספק שבני מזל טלה
מועדפים השבוע, והם המתאימים שותפים
לחלק עמכם את י החוויות
שתעברו בשבוע
זה. ההורים במזל קשת
יבלו חלק ניכר מזמנם
במישחקים עם ילדיהם שיוסיפו להרמוניה.

קשור

אחד בטוח, בחברת בן תאומים לעולם
לא יהיה משעמם.

יוי ס

הסרטנים נולדו לאהוב ולהאהב. הם
מבטאים באהבתם את אישיותם. הם

טלאים מתאהבים במהירות, בלהט,
ומתוך צורך אירוטי חזק. הם ישדלו,
יפתו, ישכנעו וישפיעו על השני להתאהב
בהם מייד ובמהירות. הם לא
יוכלו להסתיר לרגע את אהבתם. יכולתם
הטבעית למצוא חן תהיה לעזרתם. הת-

בתולות היסודות הביקורתיים והאנליטים של
מזל בתולה מופנים כלפי בן הזוג. זה
עלול לפגום חמורות ביחסים הריגשיים,
או למנוע פריחתה של האהבה. הם
שקועים במחשבות של טוהר, תום וצני עות.
ומנסים להסתגל לזה שבו התאהבו.
הם •הגונים, אחראים, משרתים
את בן זוגם, ומוכנים לכל קפריזה
שתעלה בדעתו. המין לא נמצא בראש
דאגתם, אך הנאמנות, המסירות וההקרבה
מאפיינים אותם.

תאומי טלאים

מסיבות, מועדוני-לילה ואירוח, משפיעים
על האריה באופן רומנטי. קשה למצוא
רווקים ורווקות במזל זה. אך
גאוותם וחוסר הפשרנות שלהם גורמים
למשברים רבים. הם עשויים להיפרד
מבן־הזוג מפני שהכבוד העצמי שלהם
נפגע. דחף חזק לפאר ולרומם את האהוב,
ובעת ובעונה אחת לשלוט בו,
בדרך מקסימה ומושכת את הלב. הם
חמים מאוד, אוהבי-מין ונאמנים. מבזבזים
את כל כספם על אהובם ,״ עד שמגיעים להתרופפות כלכלית. ומתאו
ששים מחדש.

המתקשר לתאומים צריך לדעת שזהו
סיכון. בן תאומים הוא העוגבני מכולם.
דמיונו מפליג למרחקים, והוא עצמו
למרחבים, למצוא מועמדות נוספות
לאהבתו. אחת לא תספק אותו. הוא
יפשוט וילבש צורות. בבוקר יהיה ב-
מצב-רוח מסויים, כולו נופת״צופים ודבש,
ובערב במצב-רוח ציני, פוגע ודוחה. דבר

ביתית ונעימה. בן זוגם מרגיש בטוח
ושמור חזק על ידם.

סרטני

באהבה שוורים לא ממהרים להחליט,
ולא מתלהטים סתם. גבר שור י תן לאשה
הרגשה שהיא נערצת ורצויה. הגבריות
שלו מעל לכל ספק. הוא ניגש ישר
לעניין ואינו מרבה במחמאות או בדיבורים
על אהבה. אם מתחברת אליו
אשה באותו מזל (שור) השתיקה ה־הדדית
מובטחת, וגם הקשר ביניהם
מכיוון שסבלנותם והתמדתם כמעט אין׳
סופיים.

אתם נתונים בלחץ. נטייתכם השבוע
להגיע לקיצוניות לא תעזור לכם להשתחרר
מהמתח. היזהרו
מהימורים, השאו.
אפילו
קעות,
הלוואות. הקטינו את
הסיכונים הכספיים עד
למינימום. התחילו בהשקעות
וחסכונות שיעמדו
במיבחן הזמן.
ברצונכם לשנות מקום
מגורים, וללמוד שפה
חדשה. הזמן מתאים
לדברים אלו. הכרויות חדשות שירשימו
אתכם, יביאו עימן מצב־רוח עליז.

אריות

שוורים

וני

להבותם הסוחפת תסנוור את שותפם
לאהבה, ותגרום לו להתאהב בהם בעוצ־מה
רבה, ובשיא אושרו והתלהבותו,
הטלה השובב כבר עלול למצוא בינתיים
נושא חדש לאהבתו המתחדשת.

השבוע יקודמו עניינכם המיקצועייס ואתם
עשויים לקבל תוספת למשכורתכס. כדאי
לנהוג בהתאפקות ובחוש
המידה. להיזהר
הפעם ממעשים נמהרים
שיכולים להיגמר בצורה
שתסכן את בריאותכם.
ידידים שהכרתם
בחוץ־לארץ עומדים להגיע
לביקור אצלכם.
אל דאגה ! הם ישתלבו
20 בינו א ר ־
£נבפב רו א ר

בחייכם, והדבר לא יפ־ריע
לכס, להיפך, אתם
תוכלו לתכנן כבר את נסיעתכם הבאה,
הנחוצהלכס כמו אוויר לנשימה.

*0111

האהבה
שר נו
מזו

1שנ״ו[

במיכתב מחוץ־לארץ יוודע לכס שתוכנית
שתכננתם לא תצא לפועל. כיתבו מיכתב
נוסף לאותו מקום שבו
אתם מעוניינים לשהות.
הפעם יש סיכוי רב לתשובה
חיובית. יחסים
שאותם חשבתם לסיים
שוב מתחדשים. והפעם
יפנקו וידאגו לכס. הסוד
שסיקרן אתכם ב(
2בספטמבר -קשר לבן־הזוג, יוודע
2 7ב או ק טו ב ר
לכס באמצעותו, והשלום
ישוב למעונכם.

הימנעו מלהבטיח הבטחות שלא תוכלו
לעמוד בהן. אדם מבוגר, מוזר ומיסתורי
שהכרתם לא מזמן,
יסייע לכם וישפיע
לטובה על בריאותכם.
יתכן שבעיקבות עצותיו
תתחילו לאכול
אך ורק מאכלים צמחוניים,
כשאר אחיכם
הגדיים בטבע. מצב
רוחכם ישתפר וגם
החסכנים יבזבזו כסף
בצורה נמהרת. ההוצאות
העיקריות יחיו
לרכישתכגון: בגדים יפים, קישוטים
לבית, ומתנותלידידים. בלו בחיק הטבע.

מופנמים וקשה לחדור לתוכם ולהכיר
את טיב רגשותיהם. אך כאשר הם נפתחים,
הם עלולים להתפרץ ברגשות
חמים, ולוהטים וחונקים. ועל כן זקוקים
לשליטה עצמית רבה. חם מסורים,
נאמנים, ומשרים סביבם חום והרגשה

מאזני קשה לבן מאזניים לספק את חלומותיו
של בן זוגו. המצב של התאהבות

(המשך בעמוד )66

מקדר ווסטינגהאו! ופריגידר
מעתהג בביתך!
מקררי היו קר ההאמ רי קניי ם
מתוצרת פריג׳ידר
ו־ 5£ט 0ו-ו 0או 7£-\/7£31ו ע תה
בהישג ידכם, במכירת אביב
מיו חד ת שעורכת אלקט ר ה:

לבחירתכם 2מסלולים,
.1אתם יכולים לשלם > 3במזומן
ואת השאר ב־ 9תשלומים
שווים.
.2או, לחילופין, לזכות בהנחה
ניכרת אם תרכשו מקרר
במזומן, בתנאי יבוא אישי.

בכל מקרה, ת תפל או לראות
שאפשר כיום לרכוש מקרר יו קר ה
א מ רי קני של פריג׳ידר, מ בי ת
ג׳נרל מוטורס, או מקרר מ תוצר ת
3£ט 0ט 6ו^ו 31 דוו-ש ,\/גם הו א
מארה״ב, ב מ חירי ם נו חי ם ביותר.
(החל מ־ 62,872ל״יכולל מע״ מ).
זאת, בגלל מדיניו ת ה״ ס פיג ה״ של
אלק טר ה, ה מ חי רי םהתח רו תיי ם
של מקררי םאלה בחו״ל, ורמת
ה אינפלצי ה הנ מו כהיח סי ת,
בארה״ב.
פריג ׳ ידר 5 £ .ט ^0ו ^ 6ווז 1 3ו ^

במבחר גדלים ודגמי ם ובצבעים
שונים.
קיי מ ת אפשרות לאספקה מיידי ת.

במחירים ובתנאים ללא תקדים
המבצע י ת קיי ם בסניפי אלקטרה
ואצל ה מפי צי ם המור שים,
וי ס תיי ם ב־.15.4.80

ענקי ה מקריים מארה״ב — עתה
בהישג ידן!

אישי
אלקטדה מקבוצת כלל תעשיות

5 6ט 0ו 91ח\/\/6311

0ז ! 1 9 !<1 3

אלק טר ה —
שרות נאמן שעמדבמבחן.

להשיג בסניפי אלקטרה:

סניף ת״א:

סניף ב׳׳ש:

סניף ירושלים:

דיזנגוף סנטר, טל 298987 :־03
רח׳ הרכבת ,36 טל 338961,339722 :־03

החלוץ ,96 טל 72211 :־057

מרכז כלל, טל 228481 :־227852,02־02

סניף חיפה:
רח׳ הרצל , 18/20 טל 640000 :־640009,04־04

סניף נתניה:

סניף אילת:

ס מי לנ ס קי ,9טל 33306 :־053

מרכז מסח רי ע״ש רכטר, טל 2933 :־059

וכן אצל המפיצים הנבחרים.
אבנוז| קומו! | שיפוץ |נעמן

מ הוא הראשון?י

מי היה הרא שון שיזם, חידש והביא לראשונה לישראל שרותי בנ ק איי ם
רבים, שהיום נראים כ מובני םמא לי ה ם וכחלק מה שרות היו מיו מי שהבנקי ם נו תני ם לל קו חו תי ה ם?
בנק די ס קונ ט!
הרא שון שפתח סניפיו לשרות ה ל קו חו ת בשעות א חר־הצ הריי ם (כבר ב 1935 בנק די ס קונ ט
בנק די ס קונ ט
הרא שון שיסד נציגות של בנק ישראלי ב א רה״ב ()1949
בנק די ס קונ ט
הרא שון שהציע לציבור תכנית ח ס כון בנ ק אי ת ()1955
בנק די ס קונ ט
הרא שון שיזם תכניו תהחס כון ה צ מו דו ת ()1958
בנק די ס קונ ט
הרא שון שהקי ם סניף של בנק ישראלי בניו־יורק ()1962
בנק די ס קונ ט
הרא שון שסיפק לל קו חו תיו דיוו ח יו מי על מצב ח שבונם ()1965
הרא שון שייצר תכנית ח ס כון לדירה עם מ שכנתא כפולה 1972 בנק די ס קונ ט
בנק די ס קונ ט
הרא שון שהציע לל קו חו תיו כ ר טי ס א שראי ()1974
בנק די ס קונ ט
הרא שון שאיפשר לל קו חו תיו לרכוש תלו שי־קנייה ש.ק.ל עם הנ חו ת ()1975
בנק די ס קונ ט
הרא שון שהכליל א ת בי טו ח ה חיי ם ׳׳ אופ ק״ בין תכניו תיו ()1976
בנק די ס קונ ט
הרא שון שהנהיג תכניו תחס כון ״ חן״ ו״ חן 6״ ל־ 6עד 12 חוד שי ם ()1976
בנק די ס קונ ט
הבנק הרא שון שפעל ל שקום ה שכונות ואי מץ א ת שכונת ק רי ת שלום ()1980
...ויש שרותים שתוכל ל מצו א רק בבנק די ס קונ ט:
הי חיד שלו מ רכזי ם לייעוץ פיננסי מ קי ף (מ 1975 בנק די ס קונ ט
הי חיד ה מציע לל קו חו תיו העס קיי םאת ״ מנוף״ — תכני ת מח שב לחיזוי ו תכנון
בנק די ס קונ ט
פיננסי מתקדם (מ־)1975
בנק די ס קונ ט
הי חיד ה מו צי א עתון מידע ל ל קו חו תיו (״ מ אה אחוז״) (מ־)1976
.בנק די ס קונ ט
הי חיד ה מציע שרות בנק דרייב־אין (דיסקונית) (מ־)1977
בנק די ס קונ ט
הי חיד ה מציע ל ל קו חו תיו עתון ילדי ם מעולה (״פילון״) בחצי ה מ חי ר (מ־)1979
טוב וחשוב לדעת מי היה הראשון. אנחנו יודעים כי ל קו חו ת מ רו צי ם מ בי אי ם ל קו חו ת נוספים. כדי
של קוחו תינו יהיו מ רו צי ם — חשוב לנו להיו ת הרא שונים, החד שנים, היוז מי ם— ולת ת לל קו חו תינו א ת
השרות שלו היו מצפי ם ושלו הםר אויי ם. זו ת סי ב ה שלקוחו תינו;
ב־ 250 סניפי ק בו צ ת די ס קונ ט, מעדיפי ם לעבוד א תנו.
טו ב לדעת מי הי ה הרא שון, וכד אי לזכור זאת.

1 811 ,

טו בלע בו דעם

(#בנ ק די ס קונ ט

ש ל הנז בו בו!

שחס ״ ח עו ססח 7ו7
דרוזי על דרו!
כותב שורות אלה הוא בן העדה הדרוזית (הציון
הוא לשם קביעת עובדה, ללא שמץ של גאווה) .אין
לו שפם מטופח, מעולם לא אהב מדים צבאיים, שומע
קצת מוסיקה קלאסית, מצפצף קצת על ההילה הקדושה
של מסורת העדה, ובכל זאת — בן לעדה הדרוזית.
קבוצת הדוברים שהופיעה בתוכניתו של אלי ניסן
בטלוויזיה — ״כניסה חופשית״ — הינה המחשה
טובה לדמות הדרוזי שלא הייתי רוצה לגלם אותה.
השאלה מי ייעץ לניסן לבחור באנשים אלה כדובריה
ומשקפי״דרכה של העדה אינה מענייני כרגע. נעסוק
איפוא במה שנאמר בתוכנית ו״בעובדות״ שתוארו בה
על״ידי ״הדוברים המקצועיים״.

1 81

עניין הייתי שואל את מר עבאס אם הוא מוכן להשיא
את בתו ליהודי. אם יענה לי בחיוב (ובטוחני שיענה
בשלילה) אני מבטיח לו שלא אנדה אותו.

היה שלא להגיב למשמע דבריו של נאטור במילים
אלה :״טוב, ברור שזאת דעה חריגה ומבטאה השקפה
פוליטית ״.למרות שזה לא תפקידו של ניסן לחלק
ציונים ולקבוע מה חריג ומה לא, אני רוצה להניח
שדבריו נאמרו על רקע הלחצים שהופעלו עליו ונסיונו
לרצות את אלה שתבעו את סילוקו של נאטור וחבריו״
לדעה.
אין פירוש הדבר שאני מסכים עם כל מה שנאמר
לגבי הדרוזי הערבי הפלסטיני, שצריך לחיות במדינה
חילונית דמוקרטית. ניתן, כמובן, להתווכח על אמיתותה
של טענה זו ועל האפקטיביות המעשית שבה.
יחד עם זאת אין לעניות דעתי מקום להטלת ספק בכך,
שמי שמעלה רעיון זה מתבסס על אמונה אידיאולוגית
ערכית ולא על בסיס של חישובים ריווחיים אינטרסנטים.
דבריו
של כמאל, על הפקעת קרקעות בגליל, נשמעו

לפני כן, כדאי לספר על מערכת הלחצים שהופעלה
על ניסן ועורכי התוכנית, במטרה למנוע ולטרפד
השתתפותם של שמאלנים, במרכאות ובלי מדכאות.
סתימת הפיות ברשות״השידור הפכה כבר מזמן לנורמה
מקובלת, בניצוחו של יוסף לפיד, שאורו המשתולל
הביא חשיבה על פני הארץ.
למען ההגינות צריך להדגיש, שחלק לא מבוטל
מלחצים אלה מקורם דווקא בעסקנים עלובים של
בני העדה עצמה. חבר־כנסת מסויים, שבהתערבותו
הגסה ובנסיונותיו למצוא חן בעיני השילטונות, הירשה
לעצמו ברוב חוצפתו להכתיב תנאים לעורכי התוכנית.
הנה לפנינו מלך הדרוזים נוסח אריק־שרוו״מלך־ישראל.

אין לו שנס גסונח,
אינו אוהב גדים
ומאזין מעם למוסיקה קלאסית

הדרוזי הציוני הינו מוצר חדש יחסית שקם לפני
כחמש שנים. דומני שאין צורך להסביר מיהו החומר
האנושי המבקש להתאים עצמו לנוסחת פלאים זו.
לא פעם נתקלתי במבטי תמיהה והשתוממות מצד
חברים יהודים :״דרוזי אפשר איכשהו להבין״ נהגו
לומר לי ,״אבל ציוני״ ז אין פלא איפוא שהאיפיון
העיקרי לחוג זה הינו רדידות רעיונית ואידיאולוגית,
בתוספת התרפסות והתחסדות מן הסוג הזול ביותר.
הפיתרון המוצע על־ידי חוג זה הוא: דרוזים ! קומו
בהמוניכם, הכריזו על עצמכם כעל ציונים, וכל בעיותיכם
תבואנה על פיתרונן. מעניין! לרשום בבקשה את
הרצפט.
מול עמדה זו שמענו את עמדתו של סלמאן נאטור,
איש רק״ח, שהשמיע עמדה ״קיצונית״ .אפילו ניסן,
שניסה לנווט את הדיון בצורה אובייקטיבית, לא יכול

כנים ואמיתיים והם נובעים מכאב עמוק. חלק גדול
מהמשתתפים יכלו להישאר בבית ולפצח גרעינים מול
מקלט הטלוויזיה. אך על דבר אחד לא הייתי מוותר :
״הפסלים״ ממישמר-הגבול היו די נחמדים. צריך להודות
לתיפאורן על טעמו הטוב.
מר מזייד (יגאל) עבאס נהנה, כפי הנראה, עד
מאד לשחק את התפקיד של כוכב מרכזי. בהופעה
מלאת הערצה-עצמית וטיפחה״על-הכתף סיפר כיצד עזר
ליישוב יהודי עוד בהיותו בגיל ,10 תוך כדי נטילת
סיכונים. פיו המפיק מרגליות לא ידע שובע, ובתגובה
על דברי אחד המשתתפים אמר :״התסכים להשיא
את בתך לערבי״ ! זוהי דמגוגיה זולה המעידה על
אופיו של אומרה. ולפני שאני עונה למר עבאס, ברצוני
לבקשו לחשוב על מיספר היהודים האשכנזים המסרבים
לחתן את בנותיהם עם יהודים ספרדים. לגופו של

8! 8! 81

קשה לאמוד את מיספר בני העדה הדרוזית בעולם.
סביר להניח שהמיספר מתקרב למיליון. מתוכם חיים
בארץ כ־ 40 אלף ״חכמים״ .כולם יודעים מאיפה באו,
יודעים לספר ״אמיתות היסטוריות״ ויודעים לקבוע
״בצורה מדעית״ ,ובהתאם למחקרים מוזמנים, מי
הם ומהם.
מעניין אולי לספר עובדה פשוטה: עד שקמה
המדינה, שאלת ערביותם של הדרוזים לא נאלצה
לעמוד במיבחן המציאות ולא היתה מוטלת בספק.
היום, כל דרוזי המעיד על עצמו כלא-שמאלני וכנאמן
למדינה (אולי סוף־סוף יקום מישהו ויאמר לי מהם
הקריטריונים של נאמנות למדינה) ,מתכחש באופן
אוטומטי לערביותו, הן במודע והן מתוך בריחה
מעיסוק בסוגייה זו.
המסקנה המתבקשת מהיגיון עקום זה היא
ששמאלני לא יכול להיות נאמן למדינה, שכלל ערביי
ישראל אינם נאמנים למדינה, מכוח ה״אכסיומה״ האומרת:
ערבי ונאמנות למדינה כמוהם כשני קווים מקבילים,
שלעולם לא ייפגשו.
אגב, לא מזמן דן בית־המישפט המחוזי בחיפה
בעתירה של בחור דרוזי מעוספיה, שביקש פסק-דין
הצהרתי המעיד עליו שהוא בן הלאום הערבי.
לפי מיטב הבנתי וזכרוני בית-המישפט לא מצא
את עצמו מוסמך לדון בסוגיה זו. דבר זה אינו מונע,
כמובן, מכמה ״אינטלקטואלים״ דרוזים לתת הכשר
לעצמם כברי־סמכא, ובשם ״המדע״ לעסוק בשיכתוב
ההיסטוריה.

ולבסוף, כמה טילים על ברית־הדמים בין היהודים
לדרוזים :
מן הסתם, כל פעם שאני שומע מושג זה, רואה
בעיני רוחי שני שבטים אינדיאנים או אפריקאים
מפגרים, הכורתים ביניהם הסכם באמצעות חיתוך
הוורידים ועירבוב הדם. ללא ספק מחזה מרנין, למי
שנפשו נגועה בסאדו״מזוכיזם מן הסוג האפל ביותר.
לאותם הדבקים במטרה זו ניתן למצוא מושג אחר,
ללא קונוטציה שלילית ומבחילה. מי שמעוניין, יכול
גם להסתייע באקדמיה ללשון העברית, שיש לה בוודאי
מה להציע כאלטרנטיבה.

פרחאחפרחא רו, דל־דו אל־כדמל

שחס? 001071ח 1ת
ויא דולורחה של הסטודנט הישראלי
לא אחת מתעורר הרושם, כי ציבור הסטודנטים
בישראל משול לפרה חולבת, שרבים הם השולחים
אצבעות חומדות אל עטיניה הצמוקים.
במדינות הקרויות לעתים ״נאורות״ ,מכירים בסטודנטים
כבנציגיו של דור העתיד של המדינה, עתודת
המוחות ומאגר הטכנוקראטים, אנשי המדע והרוח.
בהתאם לתפישה זו, משתדלים לאפשר לאותם צעירים
החפצים בכך, להשלים את לימודיהם במיסגרת מאורגנת
היטב, מתוכננת ויעילה. בדרום־אפריקה, למשל,
משלם סטודנט שכר־לימוד שנתי בסכום הנע בין
רבע לשליש משכורת חודשית ממוצעת. במשך כל
תקופת לימודיו לא יעלה איש על דעתו לנתקו לתקופה

הסטודנט׳ משולים
לנרה חולבת שאצבעות
חומדות עטיניה הצמוקים
ארוכה מספסל הלימודים לצרכי שירות מילואים,
ולמותר אולי לציין, שאין צרכי הביטחון של דרום-
אפריקה נופלים בהרבה מאלה של ישראל.
באנגליה, לשם דוגמה, פטור סטודנט עד גיל 18
לגמרי מתשלום שכר לימוד. עד גיל 21 הוא נדרש
לשלם סכום נמוך בהרבה מזה שנדרש לשלם סטודנט
מבוגר. לעומת זאת משלם סטודנט זר, החפץ ללמוד
דווקא באנגליה, סכום כפול מזה שמשלם סטודנט
מקומי ! נאמנים לסיסמה הישנה ״עניי עירך קודמים״,
מנסים היושבים שם בראשות המדינה לתת לאזרחיה
את ההרגשה שממשלתם אינה קבצן פושט״יד, ולא
רק לקחת היא יודעת אלא גם לתת...
בישראל, לעומת זאת, משלמת הסוכנות מכספיה
את הוצאות לימודיו וקיומו של סטודנט זר. הוא
גם זוכה להעדפה בקבלה למעונות, למשל. בתום
שלוש או ארבע שנות פרזיטיות לשמה, אומר אותו
סטודנט שלום יפה ומתקפל חזרה לארץ מולדתו. מי
שחשב שיצליח להפוך אותו לעולה-חדש, ממשיך ללכת
בדרך הטעויות העקלקלה שבה הלכו רבים לפנינו.
ומנגד עומד הסטודנט הישראלי. זה שעבר את
מסלול־היסורים המיועד לכל צעיר בגילו, בשעה שעמיתו
בחו״ל חבש את ספסל הלימודים, בילה הוא באוהל

צבאי מאובק, ועתה הוא נשוי, ואולי כבר אב לתינוק
פעוט, ושקוע בחובות אין־קץ, הודות למדיניות ממשלתו.
במיקרה הטוב יזכה סטודנט כזה במילגה בת כמה
אלפי ל״י ; חסרות משמעות מעשית. בחסד זה אמורים,
לכאורה, לגמול לו על כל שנות אזרחותו הטובה.
אך כמו לא די בשאר התלאות הצפויות לו, נאלץ
הסטודנט הישראלי להתמודד תדיר עם אימת שירות
המילואים הפתאומי. כמו צו הגורל, מגיעות מעטפות
הנייר החום ברגע בלתי צפוי, תולשות אותו ממיסגרת
לימודיו לתקופות ארוכות שאין להן תחליף.

81 81 81
לכאורה, כדי לסייע לפיתרון בעיה זו, הוקמה
הוועדה לתיאום מילואים לסטודנטים, המשותפת לצה״ל
ולמוסדות האקדמיים. מטרתה המוצהרת הינה הטיפול
בבקשות הדחייה שאותן מפנה אליה הסטודנט,
וסיוע על-ידי הצעת פיתרונות אפקטיביים שיקלו עליו.
אולם כפי שנראים הדברים לא פעם על פני השטח,
נראה שכאילו אין לאיש רצון ונכונות לעזור בצורה
מעשית ויעילה ; והרושם המתקבל על-ידי הסטודנט
הינו שאותה ועדה אינה רוצה או אינה יכולה להתמודד
באמת עם בעיית השירות בזמן הלימודים. אחרת, כיצד
ניתן להסביר מדוע סטודנט, הנקרא לשירות מילואים
ארוך, שאינו דווקא פעילות מיבצעית או תרגיל שאינם
סובלים דיחוי, ופונה ראשית אל יחידת המילואים שלו
בבקשה לדחיית מועד השירות לקיץ, זוכה לקבל תשובה
סטנדרטית בנוסח ״פנה עם בעיותיך לולת״ם כל
שתעשה אז הולת״ם* יהיה אישורן של שתיים או
שלוש חופשות בנות 48 שעות במשך כל תקופת המילואים.
ייתכן ותופעה זו נדירה, אך ידועים מיקרים
של מפקדים שסירבו לכבד את המלצת הולת״ם כלשונה,
קיצצו וסירסו את החופשות שאושרו לסטודנט, וכך
הוא ״בילה״ 30 יום באיזו עמדת״שמירה, בעוד שבקמ־פוס
המשיכו החיים להתנהל על מי מנוחות. בתום
החודש שבוזבז הוא שב אל הקמפוס — סטודנט תועה.
ביחידתו ודאי מעדכנים אז את המחשב. מיכסת המילואים
השנתית נוצלה. אין חשש שתקוצץ מצבת כוח-
האדם.
81 8 ! 81
למרות שלכאורה אמורה היתה להיות טובת הסט־דנט
עומדת תדיר בראש מעייניהם, לא קם מעולם
אף דיקן, רקטור או נשיא אוניברסיטה חסוד, והרים
קול צעקה. נראה, שמעולם לא חשבו אותם העומדים

בראש המוסדות להשכלה גבוהה לחתום ביחד על פנייה
משותפת, שתקרא ליתר גמישות והתחשבות במערכת
שירות המילואים של הסטודנטים. מעולם לא העלה
מי מהם בפני הממשלה את הבעיה במלוא חומרתה,
כפי שנתקל בה הסטודנט. ייתכן ואין זה מעניינם.
מגביות, טכסים ויחסי-ציבור חשובים אולי יותר מכמה
אלפי סטודנטים האוכלים קש כל סמסטר.
מאה־ועשרים חברי-כנסת יושבים בבית״הנבחרים
שלנו. אלפי בעיות מעסיקות אותם. אלפי שאילתות
הם מגישים בכל מושב של הכנסת. לחלק מהם יש
ילדים שהם סטודנטים, אך איש מהם עוד לא העלה
את הדרישה לגמש את המצב הקיים, להשתדל להימנע
ככל האפשר מזימון סטודנטים לשירות מילואים בתקופת
הלימודים, ולרכז שירות זה בתקופות החופשות.
לא היה כימעט נושא שבו לא נגעו, התעסקו ודשו
חברי־הכנסת במשך השנים, אך בנושא כאוב זה לא
מצא אף לא אחד מהם צורך להתעסק.
גם הסטודנטים עצמם, דומה, מוכנים לשאת את
העול עד קץ הימים. תחת שתיתנה אגודות הסטודנטים
את הדעת לבעיה זו, תתארגנה למבאק משותף, תקיף
ועקשני לשינוי המצב, הן מעניקות צילומי הרצאות
במחיר מוזל לסטודנטים השבים ממילואים. הסטודנט
הישראלי חינו אולי היחיד בעולם המשלם עשרות אלפי
ל״י כדי ללמוד מצילומים ...כ״ 50 אלף סטודנטים
יש במדינה, וחלק גדול מהם משרת במילואים, אך
אף אחד לא קם.
גם התאחדות הסטודנטים הארצית קופאת על
שמריה ומעבירה זמנה בעיסוקי פוליטיקה לשמה. עוד
לא קם אף יו״ר אחד שהכריז כי מחשבונו של כל
סטודנט המשרת במילואים בתקופת הלימודים ינוכה
החלק היחסי של שכר הלימוד לאותה תקופה ! כשישה
חודשים בשנה מבלה הסטודנט בקמפוס. עבור תקופה
זו הוא משלם שכר לימוד גבוה. אין כל סיבה הגיונית,
המתקבלת עד הדעת, שתוכל להצדיק מצב שבו משלם
סטודנט הנעדר מן הקמפוס לתקופות ארוכות, בכוח
צו־המדינה, את מלוא שכר הלימוד כפי שחייב לשלם
סטודנט שלא נקרא לשירות מילואים באותה התקופה.
אך מעולם לא קם מישהו וקרא קריאה זו, וכך
ממשיך הסטודנט היושב אי־שם במדים לשלם להנחלת
האוניברסיטה עבור מה שאין היא נותנת לו...
ארוך מסלול היסורים, ארוכה רשימת האני־מאשים,
וכל שנותר הן מסכות המכסות את הפנים...

א בי הו ל צ מן, הר״ח ח״ם

* ועדה לתיאום משקי.

״החזיק הקשה בנסיעת
עסקים זה העסקים
ולא הנסיעה...
אם אתה סס
בלופטהנזה״.
מדברי נוסע לופטהנזה
83ח71113ו11 הזמנות דרך ס.וכן הנסיעות שלך או טלפן אלינו: תל־אביב 651414־ ,03 חיפו! 512862־ 04

העו ל ם הז ה 2223

בריטניה: מה באמה קוראי האנגלים
רוב הישראלים מעריצים את אנגליה. התיאטרון האנגלי
הוא שם דבר בארץ. לונדון חביבה על כולם. לרוב
חובבי הספורט יש גם קבוצה אנגלית אהודה. לעיתים
קרובות נמדדים דפוסי התנהגות, תיפקיוד מוסדות או
מיפלגות פוליטיות לפני קני-מידה בריטיים .״באנגליה
זה 1לא היה קורה,״ היא קלישאה מקובלת מאוד בחוגים
פוליטיים ואינטלקטואליים בישראל;
אין ספק שעיתוני האיכות הבריטיים הם הטובים
ביותר בעולם. סאנדי טיימס, ניו־סטייטסמן או הגאודיין
׳מספקים מידע מדוייק בשפה עשירה וקולחת. הניתוחים

הוא עיתון יקל מאוד ׳לקריאה, סגנונו סנסציוני, כיותרות״ו
צעקניות. כמעט כל הכתבות עוסקות בישערוריות־מין,
בטון מתחסד ומוסרני, אבל יתוך מסירת כל פרטי-הפרטים.
מתוך 22 עמודים, מוקדש רק עמוד אחד לפוליטיקה
(לכן מגוחך להשוות את ״חדשות העולם״ לצהרוינים
הישראליים) ,נושאי חוץ הם נדירים ביותר. העמוד
הפוליטי הוא אולטרא־שמרני, מוקדש בדרך כלל למילחמה
במיפלגת הלייבור ובאיגודים המיקצועיים. שישה עמודים
מוקצים ׳למדור הספורט שהוא באמת מצויין. עמודי
הבידור, הקולנוע והטלוויזיה מוקדשים בלעדית לרכילות.
במדור מיכתבים למערכת, אין כמעט בכלל תגובות
פוליטיות. המיכתבים מרתקים, מבטאים מצוקות קטנות
של אנשים קטנים ושמרניים. מר ס. דורסט מתלונן
השבוע במיכתב למערכת על החרפה שהמיטה עליו בתו.
״כשבתי היתה קטנה,״ כותב דורסט ,״הבטחתי לה חופה
לבנה ומסיבה גדולה לכבוד יומה הגדול. לצערי, היתר!
לי סיבה טובה להצטער על כך. לא שאיכפת לי שנאלצתי

וווים הוון
׳נאורים ועתירי דמית, מאפשרים גיבוש השקפת עולם
ותחזית לעתיד. הם מהווים ניגוד גמור לעיתונים הפוליטיים
האמריקאיים, עתירי המידע אך רדודי הפרשנות.
רק לעיתים רחוקות מגיעים ישראלים למגע כלשהו
עם המוני העם הבריטי, פועלים, פקידים קטנים מחוסרי
עבודה, או כזרי-פחם. לעיתים קרובות תוהה האינטלקטואל
הישראלי המגלה עניין בהוויות העולם כיצד בוחרים
מיליוני פועלים במיפלגה השמרנית. מהיכן !תמיכתם
במריגארט תאצ׳ר, או בשר־האוצר ג׳פרי האו, שהתקציב
החדש שלו היה חמור מכל מעלליו של יגאל הורביץ.
הוא קיצץ בתקציבי חרווחה ללא רחם, פגע בשירותי
הבריאות המולאמים, דן עשרות בני־גוער לגדול ברחובות
!ולהצטרף ׳לכנופיות הפשע בערי התעשיה והקיט, קיצץ
את מטה לחמם של מיליוני פנסיונרים בכל רחבי בריטניה.
סקרים מהימנים מצאו שלפחות שליש מחברי האיגודים
המיקציועיים הצביעו עבור השמרנים, ורוב עקרות־הבית
מכל המעמדות עשו בדיוק אותו הדבר. החלטתם להצביע
עבור השמרנים עלתה להם השנה ביוקר רב, והיא לא
נבעה מעיון מדוקדק בניו־סטייטסמן הסוציאליסטי...
שערוריות מין. קשה להאמין, אך העיתון הנפוץ
ביותר בבריטניה איננו אלא ניוז אוף דה וורלד (חדשות
העולם) .מדובר בשבועון — השבוע יצא גיליון מיספר
— 7110 הנמכר ב־ 6מיליוני עותקים. לפי הערכות של
מומחי תיקשורת קוראים את הניח אוף דה וורלד כ־20
מיליון בני־אדם, רובם ממעמד הפועלים או המעמד
הבינוני הנמוך. העיתונאי הבריטי אנטוני סאמפסון,
מחברו של רב־המכר הרציני והיסודי אנטומיה של
בריטניה, נוהג לומר שהניח אוף דה וורלד משתמש
ב־ 5000 מילים בלבד לעומת 250 אלף בגארדיין. ייתכן
שיש בכך משום הגזמה. הבדלים כאלה לא קיימים כלל
בישראל, ולכן יתקשה הקורא הישראלי להבין שהאנגלי
בעל השכלה קצת למטה מהממוצע אינו מסוגל כלל
לקרוא את עיתוני האיכות הבריטיים. ה״ניוז״ ,לעומת זאת
העול עוני
כמקור לעו שר
דכי פריים
״כן״ לאביה המנוח

ג׳ון מילס
שובר לבבות מליגה גימל

ויתמיד יקרה אותם אסון נורא. הסיפור משובץ ברוחות,
שדים, בתים מקוללים ווילונות מרשרשים בלילות. הכל
ברצינות תהומית. במרכז העמוד מתנוססת תמונתם של
אנג׳לד, ומאהבה נייג׳ל סאבאג׳ ,ששד שחור חדר לחדרם
בדיוק כששכבו במיטה. כותרת־המישנה היא אופיינית:
לא רק ימין וסיפור מרתק, אלא גם נופך דתי :״דמוית
שחורה וענקית ריחפה מיעל ראשיהם. נייג׳ל התחיל
ללחוש מילות תפילה לאלוהים״...
שאר הסיפורים פחות מיסטיים. שני האחים בני 13
ו־ 15 שערכו אורגיה משותפת עם קטינה הגדישו את
הסאה כששיתפו גם את שכנם המבוגר יותר. ביעל צעיר,
קווין ווסטווד, חנק את אשתו בגלל סצנות הקינאה שלה.
היא אפילו אסרה עליו לשחק כדורגל, בטענה שנערות
נועצות מבטים ברגליו! כנראה שהשופטים התחשבו
במצוקתו. קווין קיבל 12 חודשים על תנאי.
בשאר העמודים ארבעה תיאורים מפורטים של מקרי
אונס, והוקעה מתחסדת של נגר מובטל המתגלגל בכלא
מכיוון שבעיניו ״עבודה״ היא מילה גסה.
כרגיל מגיש העיתון לקוראיו גם סיפור עסיסי על
ביגמיה, החביבה מאוד על הקורא האנגלי. הפעם מדובר
על מובטל בן ,28 יפהפה קטן מאור בשם גץ ן מילס,
שנתפס אחרי שהתחתן עם שלוש נשים שונות בעת
ובעונה אחת. אשתו האחרונה, דבי פרייס, שגילתה
את השערוריה חושפת מוטיבציה בלתי־ישייגרתית לני-
שואים .״שכבתי איתו רק פעם אחת לפני החתונה,״ מגלה
דבי ל־ 20 מיליון קוראי הניח אוף דה וורלד ,״וזה היה
׳נורא. הוא כל־כ!־ שמן ומגושם הוא פשוט לא מסוגל
לעשות שום דיבר במיטה״ .ג׳!ון הצליח לשכנע את דבי
להינשא לו בנימוק מיוחד במינו. הוא סיפר לה שהוא
התקשר בחלומו עם אביה המת, והאב ציווה עליה להינשא
לו, לג׳ון.

זה מזונם הרוחני, לעיתים היחידי, של מיליוני אנגלים.
גם העיתונים היומיים שלהם, סאן או דיילי מידור, אינם
שונים מהותית מהניוז אוף דה וורלד. משקיפים הטוענים
שהחלק הפוליטי הוא דווקא הגרוע ביותר, יכולים להצביע
על הכותרת העוסקת במשבר הנוכחי בין הבריטים לצרפתים
בפרשת חובות ׳בריטניה לשוק המשותף :״ועלבון
זדוני צרפתי לגברת תאצ׳ר.״
מרצים במישטר השוואתי נוהגים לומר לתלמידיהם
׳שהעיתונות משקפת את הריבוד החברתי במיישטרים
דמוקרטיים. מנקודת־מבט זו מהווה סיפור ההצלחה של
״חדשות העולם״ סימפטום מאלף של המצב בשכבות
רחבות של החברה האנגלית.

׳לשלם 1200 ליס״ט עבור החתונה. אך מכיוון שבתי
והחבר שלה חייו ביחד כבר יותר משינה הייתי מעדיף
לקנות להם רהיטים. אשתי ואני קצת שמרנים, ובקושי
הסתרנו את פנינו הסמוקות בטכס. אני לא מקונן
על כך שהם חיו בחטא אך היד. עליהם לחשוב
גם על ההורים.״
מערכת ה״ניוז״ מגלה סימפטיה ואף פונה לקוראים
לחוות דעה בנושא...
וילון מרשרש. הכותרת הראשית וסיפור השער
אינם אלא וידויו של רון באודן, שתרם את ליבה של
כלתו המתה לבית־חולים לונדוני .״מדוע נתתי להם
את לב כלתי״ ,זועקת הכותרת. כותרת־המישנה היא
ממש קלאסית ,״זה גורם לי אושר שהיא עדיין עושה
טוב לאחרים״ .שאר הסיפורים בעיתון הם בדרך־כלל
יותר פיקנטיים. שני העמודים המרכזיים מוקדשים לסיפורה
של הרקדנית אנג׳לה סטיילם, וקיללית השטן!
בחמישה מיקרים שונים קיללה ׳אנג׳לה את שונאיה,

באחת הסצנות הבלתי־נשכחות בסירטו ישל ג׳ון
שלזינגר, יום ראשון הארור, יושבת כל המישפחלז
הליבראלית בהרכב מלא, כולל מאהבה השחור של
בעליודהבית, מול מקרר ענקי. מעל המקרר תלויה
כרזה קודרת של חברת הצדקה הבריטית אוקספאם,
הקוראת לתרום למען ילדי ביאפירה הנמקים מרעב.
במרכז הכרזה מצולם ילד שחור, גפיו דקים כגפרורים,
וביטנו נפוחה מרעב. ואז פותחת בעלת הבית את
דלת המקרר ,׳ומיטב מוצריה של חברת השפע נחשפים
לעיני הצופה הסקרן: גבינות צרפתיות, קאבייאר,
נקניקים הונגריים, בישר אדום לסטייקים, יין.
אי-אפשר היה שלא להיזכר בסרט זד. השבוע,
כשהופיעה רשימת סיפרי האביב בעיתוני־האיכות
הבריטיים. הרשימה באמת מעוררת קינאה. שורות־שורות
של ־שמות ספרים חדשים, ממויינים לפי
נושאים, מתאימים לטעמו של כל קורא, מכסים כל
שטח התעניינות אפשרי.
במדור המיוחד לפוליטיקה עולמית בולט ספר
חדש הנושא את השם המבטיח: בתוככי העולם
השלישי — אנטומיה של עוני.
המחיר המושת על הקוראים המגלים עניין בדלותם
של אחרים הוא י 141/2ליס״ט, או כ־ 1,300 לירות
ישראליות !

חיים ברעם

הביפר הוא הפרט הפחות חשוב במערכת התקשורת. למעשה
אין דבר יותר קל מלחלק מכשירים ולצפצף.אבל שרותי ביפר
זה הרבה יותר מכך. שרותי ביפר מחייבים השקעה עצומה
בציוד יקר ומתוחכם, נהלי תפעול הבנויים לנהל ולפקח על
מערכת תקשורת מורכבת, בצורה יעילה וללא תקלות. יש רק
חברה אחת בארץ הערוכה למתן שרותי ביפר ברמה
בינלאומית גבוהה.חברת ״ביפר״בע״מ.רק ב״ביפר
בע״מ תהיה מסוגל להפיק את מלוא התועלת
מהביפר שבכיסך. שים לב היטב ליתרונות
הבלעדיים ל״ביפר״ .יתרונות שהעמידו
את ״ביפר״ בעמדת ״חברה
למתן שרותי תקשורת״ להבדיל
מ״חברה להפצת מכשירי איתור״.
*מוקדי הקשר ממוקמים במקומ -
ות הטובים בארץ *.מרכזייהמהמתקדמות בעולם,המכילה
כמות טלפונים אשר אינה

מאפשרת מצב ״תפוס״.

* מערך תקשורת חליפי, לשעת חירום (הפסקות חשמל ופגעי
טבע זמן התגובה המהיר ביותר. מעת מסירת ההודעה ועד
לקליטתה בביפר, עובר זמן הנמדד בשניות ולא בדקות*.נהלי
קשר בלעדיים המבטיחים דיסקרטיות מלאה * .נהלי קשר
מיוחדים המונעים שיבושים בהעברת מספרי טלפון ושמות.
* נהלי קשר המבטיחים העברת הודעות כלשונן...
וכרוחן * .שרות מהימן 24 שעות ביממה, כל
ימות השנה * .כל מערך השווק והשרות
מתבצע ישירות ע״י הנהלת החברה
(ללא סוכנים ומתווכים) יתרון
המבטיח טיפול מסור ומיידי בכל
פנייה. יתרי על כן, בטענות...
ובמחמאות יש לך אלמי לפנות,
אלה הסיבות מדוע מפעלים,
חברות ומוסדות מהשורה
הראשונה מעדיפים את ״ביפר״
אלו הסיבות מדוע גם לך
כדאי להצטרף למנויי ״ביפר״.
ולהנות משחתי תקשורת
ברמה שאין דומה לה בארץ.

י פי ה ־

משרד ראשי:
חלון ״שחזון״ ,רח׳ הירקון 5וו ת״א,
טל 288247 .
להלן רשימה חלקית של לקשותינו:
טלרד, חברת החשמל, קוקה־קולה, בנק הפועלים, בנק השתוי, הסנה, הפניקס, דפי זהב, אלקטרה, ישראליפט,
מפעלים מקבוצת כלל, פיוניר קונקריט, קופ״ח כללית, החברה הדרומית לשווק, מילכוד, גיבור טקסטיל, סברינה, אנגלו סכסון,
נעלי גלי. חברות לעיבוד נתונים, שמאים, רופאים ועוד.

ה עו ל ם הזה 2223

א1111 ים בעול ם

המלך״הגולה, קונסטאנטין, עם רעייתו, אן־מארי, וילדיהם אלבסייה (הבכורה, קיצונית מימין),
פול (יושב לידה) וניקולאס (יושב למרגלותיהם).

הנתוים נבגשיו
ביום־׳תחוודת

המלכה־האם אינגריד, מדנמארק (אמה של אן־מארי) ונכדיה.

המלכה־האם פרדריקה, מיוון (אמו של קונסטאנטין) ונכדיה.
העו ל ס הזה 2223

מי אמר שהמלוכה עברד, מן
העולם? המלכה־האם אינגריד,
מדנמארק, חגגה את יום הולדתה
ה־ 70 כשכל נושאי הכתר, הקשורים
זה בזה בקשרים מישפחתיים
סבוכים התקבצו ובאו לארמונה
שבקופנהאגן. לאחר חילופי המיש־מרות
המסורתיים, יצאה למירפסת,
לקול תרועות ההמונים, כשלצידה
שלוש בנותיה: המלכה מארגארט,
המלכד,־הגולה אן־מארי, והנסיכה
בנדייקט.
אן־מארי, שנישאה למלך המודח
של יוון, קונסטאנטין, הביעה את
רצונה העז לחזור ולחיות בדנמרק
אחרי שלא הסתגלה לרומא
וגם לא ללונדון, שם מתגורר עתה
הזוג עם שלושת ילדיו אלכסייה,
ניקולאס ופול. לעומת עצבונה הבולט
של אן־מארי בלטה עליצותה
של גיסתה, המלכה סופי, אחותו
של קונסטאנטין ואשתו של מלך
ספרד חואן קרלוס, שהתארחה בארמונם
של המלכה מארגארט
ובעלה הנריק.
משנפגשו סופי וחואן־קרלוס,
הזוג המלכותי הספרדי עם ביאט-
ריקם וקלאוס, הזוג המלכותי ההולנדי,
מצאו המלכות הצעירות שפה
משותפת: שתיהן בנות אותו הגיל,
סיפורי נישואיהן כרוך בסי־פורי-אהבה
גדולים, ולשתיהן שלושה
ילדים, בני גיל זהה כמעט.
הפגישה המלכותית של הולנד וספרד
היוותה כמעין חותמת כשרות
סוסית לשלטונם העתיד של הצעירים.

המלכה
לעתיד בהולנד, ביאטריקס, נושקת לחואן קארלוס, כשהמלכה
סופי נושקת לבעלה של ביאטריקס, הנסיך קלאוס.

המלכות יוליאנה, סופי מארגרט (מעל סופי) וביאטויקס והבעלים.

א 1שיגו בעולגז

גסטין הנוי:
האב האמיתי
זהאמהות החורגת
ג׳סטין הנרי בן התשע הוא
כוכב־הקולנוע המבוקש ביותר בעולם
שאינו רוצה להמשיך ב־קאריירה
זו כלל וכלל.
בתפקיד ילד־המריבה בילי (בתמונה
הימנית, למעלה) הוא רוכב
על כתפי אביו הקולנועי, טד
קרמד, בסרט קרמר נגד קרמה.
לעומת זאת . ,גם לשחקן דאסטין
הופמן, אביו של ג׳סטין בסרט, יש
במציאות בת (בתמונה הימנית,
למטה) בשם ג׳נה והיא בת .8
בתמונה הקטנה באמצע נראה ג׳ס-
טין הנרי עם אביו האמיתי, הנשוי
באושר לאמו של ג׳סטין.
בניגוד לסיפור הקולנועי, לג׳סטין
יש אחות, המבוגרת ממנו בשנתיים.
ושוב, בניגוד למריל סטריפ, האשד
העוזבת את בעלה בסרט (בתמונה
השמאלית, למעלה) מאושר
דאסטין הופמן עם אשתו במציאות,
אן (בתמונה השמאלית, למטה).

קירק דאגראס:
ירח דבש מחודע!
בנ!ארס
מישי נוסה: מאקבת נגזים נאציים
מישל בוקה, אחד משחקני הקולנוע המוכרים בישראל בזכות
תפקידיו בסירטי קלוד שאברול, מעלה בתיאטרון הצרפתי בוף דה נורד
גירסה סופר־מודרנית של מאקבת, כשהוא מופיע בתפקיד הראשי
במדים נאציים .״התיאטרון הוא התשובה לייאוש המודרני,״ אומר
בוקה ,״אני מביא למיבחן המצפוני את שיקספיר, הנעורים, והאהבה.״

למרות ששופרות הפירסומת
ניסו את כוחם ביצירת אווירה
מתאימה של רומן בין פארה
פוסט לקירק דאגלאם, כוכבי
הסרט סאטורן ,3באה המציאות
ורצתה אחרת: פארה הכריזה
בקול שהיא רוצה ללדת
ילד לראיין או׳ניל, וקירק דאג-
לס לא הכריז מאומה, אלא
פשוט נטל את אשתו ויצא ל-
ירח־דבש חדש בפאריס.
ה עו ל ם הז ה 2223

קתוין אזאוו: דוגמנית עול אבא
אין צורך להתבונן ארוכות בתמונה זו כדי להיווכח שהיא
ניחנה בכל הנתונים להיות ״פאם פאטאל״ .בגיל אחת־עשרה ושלושה
חודשים היא־היא תגליתו החדשה של אביה, ד,אופנאי לוריס
אזארו שהוא גם צלם, פסנתרן וחובב אמנות. אזארו הידוע בעיצוב
שמלות־הערב הסכסיות ביותר בפאריס, ביקש מבתו קתרין למדוד
אחת מהן כשהוא עצמו מעומש כצלם־אופנה.

כאלומה ניקאסו: העיקו להיות יוצאת ד!נ1
הזוג המאוהב וד,מסתודד שבתמונה אינו חדש: אלן דלון
ומידיי מאתייה. החדש הוא בכך שהשניים יצאו בהכרזות אהבה
לנצח כשהם מצטלמים זה עם זה בתנוחות רגשניות, ומספרים על
נאמנות והקרבה עצמית.
העו ל ם הזה 2223

פאלומה פיקאסו, היורשת היוצרת ביותר בעולם, הגיעה לפאריס לגיחה בת כמה ימים מניו־יורק,
שם היא גווה בקביעות. לעיתונאים הקדישה כמה דקות כשהיא מציגה את בן־לוויתה: בלב בולדוג
בעל שם נשי, מרתח פיליפלסון .״כשאני מתלבטת האם לבחור בטעם טוב או בהופעה יוצאת־דופן,
אני מחליטה להעדיף את האפשרות השנייה.״ רק הבושם נשאר שמרני, בצורה יוצאת דופן — שאנל חמש.

זוכר את שעון ״אומגה״ הישן שלך שקנית
בזמנו ב־ 50ל״י? יש לנו חדשות עבורך
היום הוא שוה 2,250ל״י! ומה עם שעון
״טיסו״ שקיבלת לפני 21 שנים? ובכן
היום תקבל תמורתו 1,250ל״י.
מפתיע! גפו! .כמו שאמרנו, שעוני
״אומגה״ ו־״טיסו״ שוים יותר מזהב.
לרגל מכירת השעון החצי מיליון מבית
״אומגה״ ו־״טיסו״ בישראל, מכריזה

חברת ״אומטיסו״ על מבצע ״חדש תמורת
ישן״ .א ם ברשותך שעון ״אומגה״ או
״טיסו״ ישן, בכל מצב, הכנס לחנות
שעונים המשתתפת במבצע, מסור את
שעונך הישן ותזוכה ב־ 2,250ל״י(עבור
״אומגה״ הישן) או ב־ 1,250ל״י(עבור
״טיסו״ הישן) ,בעת קנית שעון חדש
מהמבחר המרהיב של ״אומגה״ ו־״טיסו״.

לרשותך תחנות השירות הבינלאומי:
ודא,רח׳ הרב קוק ;5סיפהדודפרץ(32 מעלהשקם); ירושלים,רח־יפו.60

המבצע לזמן מוגבל

־718307

רשימה חלקית של החנויות המשתתפות במבצע ״חדש תמורת ישן״
בן־יהודה ; 5ליכטנשטיין, אלנבי ; 90 שירז, אלנבי ; 79 סבו, אחד העם ; 19 סנג את פנג, דיזנגוף ; 127
תל־אביג: דיאדם, בן־יהודה ; 11 זוהר, בן־יהודה ; 40 אומגה, אלנבי ; 48 הרשקוביץ,
וולף, אלנבי ; 77 סוקולובר, נחלת בנימין ; 42 עיטור, אלנבי ; 62 שעוננו, יהודה הלוי ; 137 סקאלה, ככר מסריק ; 17 מחוג, יונה הנביא ; 24 קאשי י שלמה, בז־יהודה ; 26 קאשי משה,
אלנבי ! 90 גביש, דיזנגוף .97 חיפה; אדית, הרצל ; 2בוטבול יהודה, שמריהו לוין ; 10 ביג־בן, הרצל ; 7מילר, הרצל ; 50 קאופמן, הנביאים ; 13 קרומהולץ, הרצל ; 30 קוזין, הרצל ; 5רכטמן,
העצמאות ; 37 שושני, העצמאות ; 41 היהלום הכחול, שפירא . 13 ירושלים: ביידא, המלך ג׳ורג׳ ; 10 פז־חי, שטראוס ; 13 תכשיטי נוי, יפו . 55 באר-שבע: וינברג, קק״ל ; 89 רזמוביץ, קק״ל
; 124 סטארי, קק״ל . 114 גבעתיים: ארליך, כצנלסון ; 52 מפתח הזהב, רח׳ ויצמן. רחובות: סולומון, הרצל ; 194 אהרונסון, הרצל ; 178 טייץ, הרצל . 169 פת-ים ; בלנק, בלפור ; 49 תרשיש,
רוטשילד ; 27 פדרופסקי, בלפור .60 חולון: פטמן, סוקולוב ; 64 כץ, שנקר .47 פתח־תקוה: ברקוביץ, מוהליבר ; 3אידלשטיין, חיים עוזר ; 14 שבד, ז׳בוטינסקי , 102 קרית אריה. רמת־גן: ליכט,
ביאליק ; 54 מוטי, רה׳ הרואה ; 108 ארנביוב, שד׳ ירושלים , 17 רמת יצחק. נהייה: אילוביץ אליהו, גבעת כצנלסון ; מפיץ אילן, תחנת אגד ; שמושקו, ויצמן .53 עכו: אואר, ויצמן . 15
חורה: הכט את ברודנר, רוטשילד ; 38 גולדהאור שלמה, מרכז פלטרין. הרצליה: ישרא־ון (.לביא) ,סוקולוב .47 רמלה: פרידמן אברהם, הרצל . 100 רעננה: תכשיטי רעננה, אחוזה . 102 ערד:
פלג. מרכז מסחרי. נ תני ה: שטטלר, שער העמק .8בפר-סגא ; כץ ריטה, רח׳ ויצמן. חנויות השקם בערים הגדולות. חנויות המשביר לצרכן בערים הגדולות.

אנשים
8בערב הפסח קיים שר-
האוצר יגאל הורכיץ מסיבת
כתבים כלכליים. כהרגלו
הוא חילק להם גלידות וקרם-
בו, וכאשר התקרבה שעת הדלקת
נרות הוא קם ואמר :
״טוב חבר׳ה, עכשיו גמרנו עם
העבודה, הגיעה השעה להתפזר.״
הראשון שקם ויצא היה
מנכ״ל מישרד־האוצר הד״ר
יעקוב נאמן, ומיד עם צאתו
התרווח הורביץ שוב על הכיסא,
הורה לכתבים להתיישב
ואמר :״בואו בואו, עכשיו
נתחיל לדבר תכל׳ס.״

ה מדביר ה חד ש של שר־הבריאות וכמה זמץ
ימתין משה רבנו לפגי שה עם רא ש־הממ שלה

וירשו־בסקי התפרץ ואמר:
״בגין מדבר בקול ברייל.״
81 אורח הכבוד בסהרנה,
המימונה של עדת הכורדים
שנערכה בעמק־המצלבה בירושלים,
היה ח״כ שיטעון
פרם, שנתבקש, מבעוד יום,
להקריא שיר אהבה ירושלמי,
בשפה הכורדית. כל הדרך ל
ירושלים
שינן פרם את המילים
המשונות לו, וכשהגיע
תורו בזמירות לא בייש את
הפירמה וקרא בקול צלול :
״יה ירושלים רבה־כזלח קאר־קאשה
/כולו פשי טאלב נו־קארה
וקארוואשה /בון רבה
כף ותאמאשה״ שפירושו ״אוי
ירושלים, רוב צער בעיניך,
הכל בשבילך כל טוב ושמחה

81 למסיבת חתונה שנערכה
במלון הילטון בירושלים
הוזמן גם מנכ״ל מישרד־האד
צר הד״ר יעקוב נאמן. באמצע
החגיגה נראה נאמן העגלגל,
כשהוא מעמיס עוגוודקרם
על צלחת רחבה, ונעלם יחד
איתר, לכיוון המדרגות. ידידים,
שהיו מעוניינים לדעת
להיכן לקח המנכ״ל את העוגות,
עקבו אחריו וראו אותו
פונה לכיוון חניית המכוניות
שמחוץ למלון. דקות ספורות
אחרי כן נראה המנכ״ל כש הוא
זולל, לבדו, את כל העוגות
שהיו על הצלחת.
81 אחת המחמאות האחרונות
שחילק שר־המישפטים
שמואל תמיד לשר-האוצר
יגאל הורביץ היתה :״הוא
הצליח להפוך את הלירה להליך
חוקי.״
8במהלך שיחה בכנסת
ציין ח״ב אמנון רוכינ-

טובה ציפור

1אשת סגן־שר הביטחון מרדכי ציפורי,
היתר אורחת הכבוד כסדר פסח שני
שעין אירגון אסירי־ציון בישראל. לגברת ציפורי נגרמה חוויה כאשר
יושב־ראש האירגון, יחזקאל פלורביץ, שקיבל אותה באולם הכניסה
של ״בית אסיה״ בתל־אביב, שם נערך הסדר, גילה בקיאות בהדר
הז׳בוטינסקאי, חיקה את בגין ונישק באבירות רבה את ידה.

טטיין כי שימחה ארליך

הוא לדעתו סגן ראש־הממשלה
מיספר אחד. כשהתפלאו שומעיו
להיכן העביר את מורו
ורבו לשעבר יגאל ידין אמר
רובינשטיין :״במה שנוגע ל-
ידין, מתחילים אצלנו לספור
מאפס.״
81 בעת קבלת הפנים ליד
שב־ראש־הכנסת החדש יצחק
כדמן נאם ראש־הממשלה
מנחם בגין כל כך בלחש
עד שחבר־הכנסת מרדכי

סעד מוותדה

שגריר מצריים בישראל התפרסם
בשבוע שעבר אחרי שהתגרש
מאשתו, שאותה נשא לאשה שבועות אחדים קודם לכן, ערב
צאתו לשליחות בתל״אביב. אולם מורתדה לא נראה עצוב
במייוחד לאחר גירושיו, עת ביקר השבוע בגלריה תל־אביבית
ובמשך שעה ארוכה נישק את ידה של בעלת הגלריה, עמליה ארבל.

אעשה, שמחה רבה ועליצות
למענך.״

! לשר־הבריאות אלי עזר
שוסטק יש מנהל־מיש־רד
חדש. זהו אשר קדוש,
מי שהיה מזכיר סניף חרות
בירושלים. עדיין לא ברור לאן
מתכוון שוסטק לכוון את המיומנות
המיוחדת של קדוש,
אך ברור כי קדוש, מי שהיה
בעל מישרד הדברת מקקים
יחד עם חבר מועצת עיריית
ירושלים שמואל פרסכור־גר,
הוא מומחה לחיסול ג׳ו־קים.

את היום הראשון של
פגרת הכנסת העבירה סגנית
יושב־ראש הכנסת, שושנה
אדבלי־אלמוזלינו באירועי
אבל. בבוקר נסעה לגינוסר
לאזכרה של יגאל אלון, משם
לנתניה להלוויית בנו של
סגן ראש־העיר דוד אנזיל־ביץ׳
שנרצח בארה״ב. האב
הוא סגן ראש עיריית נתניה
והאם עובדת במועצת־הפועלים
בעיר. בשעה שש בערב
הגיעה להיכל־התרבות ב־תל־אביב
לאזכרה נוספת של
יגאל אלון.

היה נוקשה במיוחד כשהגיע בשבוע שעבר לארץ, אולם את הנוקשות שלו,

׳ 1|)0ל
שהופגנה בעיקר כלפי העיתונאים הפיגו שתי נשים, אשתו של לינוביץ

#1111
שבאה איתו ואשת שגריר ארצות״הברית בישראל, סאלי לואיס, שבאה לקבל את פניו. לינוביץ שמח
להצטלם עם השתיים וטען באוזני העיתונאים הרבים אשר המתינו לו בשדה־התעופה :״יש
גם מספר צדדים מהנים לעבודה שלי, להצטלם עם שתי הנשים חכי יפות בעולם.״
העולם הזה 2223

1מפכ״ל המישטרה לשעבר
חיים תבורי נראה בערב
החג בקפה אכסודוס כש הוא
משוחח שעה ארוכה עם
ראש אגף החקירות במישטרה
ניצב אהרון שלוש. שלוש
העומד לפרוש מתפקידו הסביר
לתבורי כי הוא אינו יכול
׳להמשיך ולעבוד עם ״החייל״,
הכינוי של הרצל שפיר בפי
מתנגדיו במישטרה.

דוברו של שפיר, העי
תונאי
לשעבר אריה ארד,
נכשל שוב בטיפשותו כשהע-
ריך בשבוע שעבר את ההפגנה
של שלום עכשיו שנערכה
מחיפה לירושלים בהערכה
זהירה של ״ 320 מפגינים.״ באותה
אמת מידה מספרים כי
העריך את מיספר הנוכחים בישיבת
הממשלה האחרונה ב־
״כשני משתתפים בדיוק!״
| 8בשיחה

שמעון

שנערכה בץ

דז׳יגאן

ושלום

עליכם לרגל מלאת 120 שנה
להולדתו של הסופר ז״ל שיתף
דז׳יגאן את שלום עליכם
בחוויות ההווה וסיפר לו על
רב מנחם בגין .״אתא יודע,״
סיפר דז׳יגאן לשלום עליכם
,״שהיום אתה בן ארבעים,
אתה איש עשיר מאוד, עולה
לארץ להתיישב בה ומבקש
פגישה עם בגין. הוא, כמובן,
מודיע לך שהוא עסוק. אבל
זאת רק חצי צרה, תאר לך ש-
משה רבנו עליו השלום מבקש
פגישה עם בגין, גם אז
הוא מודיע שהוא עסוק. מה
אתה חושב שולום עליכם, מוי־שה
רבינו הוא פארה

פוסט?,״

! מסיבת הפתעה בסגנון
חיים שכאלה ערך הרקדן־פנ-
טומימאי ג׳וקי ארקין לאי-
מו. הוא הזעיק לארץ את כל
בני המישפחה, אבל לא הצליח
להסדיר שפרקליטו, עורך-
הדין צבי לידסקי, יגיע ארצה
מטיול שערך עם בני מיש-
פחתו באירופה. אחרי כמה
ימים, כשהגיע הפרקליט ללוד,
הופתע לראות את ארקין מח כה
לו בשטח שדה־התעופה,
ומזמין אותו לארוחת־ערב
מפוארת כפיצוי.

ח׳־כויושובסק
אוהב לישון

לא מחמיץ
ישי סוז ומקשיב לבטהוובן

בבית וירשובסקי נוהגים כבר
:־נים להתווכח על אותו נושא:
ודוע יש להם רק שני בנים, בס־ן
ום ארבעה, שהם היו רוצים 1
וא אומר :״זה קורה, יש בע-
ות.״״ היא אומרת :״זה הכל
:לוי בבעל, אם הוא אבא במיש־יה
מלאה או בחצי מישרה אז
:פשר שיהיו ארבעה ילדים, אבל
:ם הוא אבא שרק קופץ הביתה
:די להמשיך לעבוד, אז יש רק
זני בנים״
אולי את בעצם צודקת,״ הואכנע לבסוף, ושניהם, חבר־הכנסת
זרדכי וירשובסקי ואשתו ויולה,
ן חייכים זה אל זה בשלווה. ויולה,
בוהה, רזה, בלונדית ויפה מוכרחה
׳הוסיף :״זהו זה, תמיד ידענו ש־
!צלנו יש בעיות, אבל אולי זה
1ה שעשה את 25 השנים האחרו־ות
טובות כל-כך.״ הוא מחייך
מתלונן :״היא תמיד צריכה להגיד
ות המילה האחרונה, אבל בדרך-
לל היא באמת הצודקת.״
ויולה ממהרת לשיעור הציור.
וא מאיץ בה להזמין ״טכסי״ —

ורימו תנוחי

המילה הזרה היחידה בלכסיקון של
וירשובסקי, המדבר עברית צחה
ואינו מתבייש להעיר לאחרים.
מדוע ״טכסי״? מפני שאצל ה־ווירשובסקים
״אין, לא היתה ולא
תהיה מכונית, כי זה סתם מיטרד.״
שניים שלושה
״היא נהדרת,״ הוא לוחש בסיפוק
פן תשמע אשתו ,״ציירת נהדרת,
אבל לי אסור להגיד לה, היא
לא מסכימה שאני אומר לה מה אני
חושב, בכלל היא כל פעם מסלקת

אותי מהמיטבח כשהיא מציירת,
אבל אני בסוף לוקח את כל הציורים
שלה ותולה אותם על הקירות
בבית.״
כחבר-כנסת מתנהג וירשובסקי
כאילו נבחר בבחירות אישיות והוא
חייב לכל אותם שבחרו בו,
שאומרים שבחרו בו, ושלא בחרו
בו, לייצג אותם בכל מליאה, בכל
ישיבת ועדה ובכל הזדמנות
שנדמה לו כי חבר־כנסת חייב
להיות נוכח. הוא בין המעטים ש לא
החסירו אף ישיבת מליאה או
ישיבת ועדה אחת במושב הכנסת
האחרון .״כמוני יש אולי,״ אומר
וירשובסקי בלי ענווה ,״עוד שניים

אומרת ויולה כשהיא מציבה את כן־הציור על מדף
השייש במיטבח .״אם הוא רעב, ואני עסוקה, אז
1ו שיואיל להכין לעצמו אוכל ואם לא, וברור שלא, אז שיסתפך
תפוח עד שאתפנה.״ חבר־כנסת וירשובסקי נכנע :״בן, אני באמת עצלן גדול.״

שלושה, לא שאני יודע מי
אבל אני משער שאולי הם
מים.״ בין חברי-הכנסת לא
על עוד יצור פלאי שנכח
הישיבות ובכל הוועדות.
הם קיי ידוע
בכל

המזיגה

טוג ה
וירשובסקי נולד בגרמניה בשנת
.1930״אני המזיגה הכי טובה של
היהדות. השתלבו בי רוסיה־פולניה
וגרמניה, הכל מההורים. יותר טוב
מזה לא יכול להיות !״
הוא נולד נכה במחצית הימנית

של גופו .״אבל אני לא זוכר שזה
הפריע לי אי־פעם.״ אביו היה סוחר
עשיר שהותיר את הונו בלייפציג
וברח לארץ־ישראל ב,1939-
והתיישב במכורת הייקים — תל-
אביב .״הייתי תלמיד גרוע,״ הוא
מואיל לספר על אי־אילו מיגרעות
שהוא, כמובן, אינו רואה בהן אלא
מעלות .״את בית־הספר שנאתי,
הם הרסו לי את הספרות, את ה־תנ״ך
ואת המתמטיקה. אני חושב
שיש לי מוח טוב לקלוט מתמטי קה,
אבל המורה בבית-הספר הרם
לי את זה. סגרו לי את המוח,
הרסו לי את הענייה לקח לי 15
שנה לגלות את ההיסטוריה, שה־

ויולה קודחת חורים בקיר החרסינה במיטבח
,אבא לא בבית י׳ כדי לייצב את המדף .״מקדחה זה כלי גברי ז״
שואלת ״הייקית הגזעית״ כפי שמכנה אותה בעלה ,״מה פתאום 1מי זה אמר את
זה ז ונניח שכן, אז מי יעשה את זה ז הוא הרי לא בבית כל השבוע.״

מורה הצליח להשניא עלי בכוה
רב. הם כל הזמן טימטמו אותנו,
כל היום אברהם מאפו. אז יופי
שיש אברהם מאפו, אבל למה לדבר
עליו כל כך הרבה?
״אני זוכר שיום אחד קמתי ואמרתי
למורה שלי שאברהם מאפו
כותב רע, בעברית עילגת והוא
מזוייף. בהתחלה קמו בגדי, אחרי
כן, כמובן, הבינו שאני צודק. אני
זוכר שהדבר שהכי אהבתי היה
החופש־הגדול וחופש פסח, זה היה
נהדר! לילדים שלי? אני מנסה
לחנך אותם שאין ברירה, החברה
שלנו דורשת תעודת־בגרות ובית-
ספר תיכון זו הדרך הנוחה היחידה
להשיג אותה. עובדה, הם השתכנעו.״

בורית
מול צומת בדרך לים .״יום
אחד הודעתי לוויולה שאנחנו חיי בים
לקנות דירה. מספיק להסתובב
מדירה לדירה. לקחנו כסף מכל מי
שיכולנו, לקחנו הלוואות וקנינו
בית ממש בהזדמנות. מייד אחרי
כן קפצו המחירים, אם היינו מח כים
אז עד היום היינו גרים בצריף.״

קנו דירה ברחוב אדוארד
ברנשטיין, בתל-אביב, וכמובן :
״הדבר הראשון שעשיתי זה לברד
מי זה אותו אדוארד ברנשטיין.
זה לא לאונרד ברנשטיין ולא אד־וארד
השלישי, זה סוציאליסט גרמני,
אחד המנהיגים הגדולים באירופה
שמת ב־.1931״
פעילות ציבורית

לפוליטיקה נכנס וירשובסקי בזמן
מילחמת יום־הכיפורים .״אז
הקמנו את שינוי. היה לנו ברור
שאנחנו לא תנועת-מחאה, ידענו
שבעוד ארבע שנים אנחנו רצים
לבחירות.״
על שולחן הכתיבה שלו, בדירה
הצנועה, מודבקת תמונתו של יגאל
ידין .״את זה הדביק הבן שלי,
גבי, ואמר לי , :תמיד תסתכל עליו
ותדע מה אתה לא רוצה להיות.׳
בכלל ד״ש זאת פרשה כאובה,

את בית־הספר סיים ב־ ,1948והתנדב
לשירות סדיר .״ידעתי שיש
לי כושר הבעה טוב מאוד, אז
החלטתי להיות עיתונאי, חיפשתי
משהו שיקרב אותי לזה, אז נר שמתי
לפקולטה למישפטים.״ כשסיים
את הלימודים ידע שעורו־דין
פרטי הוא לא יהיה .״תמיד

תמירה האווחגה

מרדכי וירשונסקי, נן יחיד, יליד גרמניה, וויולה אשתו, בת
יחידה ילידת גרמניה .״היא מוכרחה להגיד תמיד את המילה
האחרונה,״ אומר הח״כ הידוע בחדות לשונו ,״אבל היא כמעט תמיד צודקת, וזה שמנעים את חיינו.״

זרע החורבן של התנועה היה בהצטרפותו
של שמואל תמיר, בכלל
בשלב מסויים היו 37 אלף מועמדים
לבחירות פנימיות. ידין היה
דמות מושכת, כנראה חיפשנו דרך
למשוך אנשים באמצעות אישים
כאלו, :שימלה לך, קצין תהיה
לנו,׳ והנה מתברר שמתחת לשים־
לה אין אבר, אבל אז זה כבר סיפור
אחר.״
״האמת היא שלהיות חבר־כנסת
זה דבר שאני מאוד אוהב, בכלל
פרלמנטר צריך אופי מלידה, ש תהיה
לו יכולת הבעה בעל־פה,
סבלנות, יכולת להציג פתרונות
בצורה נכונה, ובכלל עוד כמה
תכונות שאני בצניעות, הרבה מחזיק
בהן. אני באמת אוהב את מה
שאני עושה, ובכלל גם. אם אין
דבר בטוח בחיים, אני בהחלט הייתי
רוצה שיבחרו בי פעם נוספת,
אף על פי שלפעמים אני חושב
שזה לא תלוי בזה אם אני טוב
לבוחר או רע לבוחר. אם לא, אני
אמצא עוד הרבה דברים טובים
לעשות.״

מו סי ק ה
קלא סי ת
1ד 1ף 1״גבית־הספר טימטמו אותי, סגרו לי את המוח, הרסו לי את תענוגות החיים
1 1 1 0 |#שבספרות,״ אומר הח״כ שקירות חדר־חעבודה שלו מכוסים בציורי אשתו .״לקח לי שנים
עד שיצאתי מהטראומה שקוראים לה בית־ספר. עכשיו אני קורא הכל, בלי זה הייתי משול כמת.״

בשעות הפנאי, המועטות מאוד
שיש לו, הוא עסוק ב״תיגבור ה כוחות״
כדבריו ,״כשהייתי בן 16
היה לי חבר שהוריו שמעו מוסיקה.
יום אחד באתי אליו הביתה.
הוא השמיע לי את הרפסודיה ה
רציתי
להיאבק על דברים,״ הוא
מסביר .״חשבתי שפעילות מיקצו־עית־ציבורית
היא הדרך הטובה.
עכשיו ברור לי שזו היתד, טעות.״
אחת-עשרה שנים הוא עבד כיועץ
מישפטי של נציבות״המים .״למעשה
יצרתי את חוקי המים,״ הוא
אומר. בין השאר הוזמן לפרו, וגם
שם יצר את התשתית לנציבות־המים.
אחר־כך זכה במיברז לתפקיד
יועץ מישפטי בעיריית תל-
אביב .״העבודה היחה הרבה יותר
קשה מאשר היום,״ הוא מספר.
בינתיים נישא לוויולה .״היא ממש
ייקית, אני לא כל־כך, רק רגיש
לדייקנות, אליה נדבקו כל התכונות
הטובות של הייקים.״ ויולה,
גם היא בת יחידה להורים יוצאי
גרמניה, הכירה את מרדכי עוד
בבית״הספר. נולדו להם שני בנים:
גבריאל (״גבי״) ,חייל טירון, ורפאל
(״רפי״) שהוא ״מיקי ברקוביץ
של השכונה״ כפי שמעיד האב
הגאה על בנו בן ה־.13
זרע החורבן
עד 1967 גרו בני הזוג בדירה
שכורה. למטה היתד, משתנה־צי-

הונגרית השנייה של ברד,מס, וזו
תפס אותי. עד אז לא ידעתי דבז
וחצי דבר על זה. מאז, זאת תמציו
חיי, בלי שעה אחת מוסיקה ביה
אני לא מרדכי וירשובסקי.״
בשנים שחלפו ניסה ללמוד תי
אוריות מוסיקליות ,״ואז, לשמח
תי ולדאבוני, התברר לי שאין כ
קשר בין האוזניים שלי לבין שמי
עה מוסיקלית. זה אולי היה ה
אושר של חיי, שבמקום ללמוד 1
להיות מוסיקאי מתוסכל, אני אוב
כל חיי ליהנות מהצד השני.״ 1
בית וירשובסקי יש מכשיר־הקי
טה סטראופוני מתוצרת יפנית, ש
בעיני מיקצוענים איננה נחשב
מעולה .״מה פיתאום משהו מיי
צועי? מה, אני בעל כזאת יכול
שמיעה?״
״האחד והיחידי, הסמל לרוח ז
אנושות, הוא לודוויג ואן בטריוז
זהו הביטוי האנושי הנעלה ביוח
המספק ביותר, ושאני תמיד מג׳
בו דברים חדשים.״ בפינת חד
האורחים ניצב ארון, שבדרך־כ
משתמשים בו כמקום לאיכסון ס
יות משקאות. אצל וירשובסקי ה
עמוס במאות קסטות של יציר
בביצועים שונים ובספרים המג
חים, מסבירים ומספרים על י:
רות מוסיקליות, תקופות במוסי
ומוסיקאים שונים.

״תתחד מרדכי בספריה שבחדר־ד,עבודה הי
שלו, יש סיפרי מדע בדיוני( ,
רות יפה וביוגרפיות ,״כל ספר
שפת המקור, אם אפשר.״ אם
למצוא שם גם תעודות־כבוד מ
ניברסיטוח זרות שבהן השת
והרבה מאוד אנציקלופדיות .״׳
עמים אני משגע את אשתי ר
משגעת אותי. אנחנו מתווכחים
איזה תאריך לידה של מישהו י
לל לא חשוב, מתווכחים ומתו
חים, עד שאני מזמין טכסי וג
מייד לספריה. אין אצלי דבר !
שאני לא בטוח במשהו.״

למה רק שני בנים?

שואלים ויולה ומרדכי וירשונסקי זח את זה. הוא טוען :
״יש בעיות.״ היא אומרת :״בטח שיש, כי כשאגא עסוק
תמיד בעניינים ברומו של עולם, אז יש שני בנים ולא ארבעה בתמונה עם רפי, הכדורסלן, בן ה״: 13
״אצלנו אין שיוויון ״,אומר וירשובסקי האבא ,״לאבא לא עונים כמו לחבר. לא הרבצתי, אבל איימתי.״

בעוד חודשיים וחצי ימלאו
חבר-הכנסת מרדכי וירשוב
חמישים שנה .״הייתי רוצה
תוב יותר, אבל אני עצלן ועד
אני יושב אז אני כבר אל
זאכן. מה שאני הכי אוהב,
לישון. ואני יכול לעשות את
בכל מקום, בכל עת ובכל ת
אב^ מה שהחלטתי לעשות לקו
הגיל הנכבד הוא להתחיל ל?
מהדש את כל הספרות הקלאג
טולסטוי, דוסטווייבסקי, שייקס
בל אלה שלא נגעתי בהם 25
אבל ניזונתי מהם כל החיים.
החלטתי. בגיל חמישים אני
חיל הכה מחדש, תתחדש מרד

— 215

ציד חזיו־־בד נוסח דוח העתיקה.

נו מ לי טו!
יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

כר מליגוה
סנגריה הלהיט החדש

איך מתאים עצמו יעקב אגמון לבוסי ם החד שים שלן
! 8במסיבה שנערכה לסופר
זוגמונט (״זיגי״) ,פרנ קל
לרגל צאת ספר הסיפורים
שלו זקנתה של מכשפה, הוזמן
גם הסופר הד״ר י*סן ז חדר.
הדר סיפר על הסתאבות הצבא
כפי שראה אותה בעת היותו
רופא צבאי ברמת־הגולן
ערב מילחמת יום הכיפורים.
לדבריו היו מפקדי המחנה
מקבלים אורחים חשובים ב־מישתה
נוסח רומי העתיקה.
הם היו מזמינים את האורח
לציד חזירי־בר, אחר כך מכינים
לו מסיבה במרחצאות אל-
חמה, שהיו אז מותרים לביקורי
קהל. האורחים והמארחים
היו מתרחצים עירומים במרחצאות
החמים, מתעטפים
במגבות גדולות נוסח הטוגות
הרומיות ועורכים קומזיץ מה־חזיתן
שניצוד.

81 המודיע המישטרתי המסלומון
(״סולי״)
פורסם,
משראווי, חזר מסיור ממושך
ביוון, לשם נסע אחרי שנתן
את עדותו הסנסציונית ב־מישפט
הרצח של האג׳ כחיל
שבעיקבותיה שוחררו הנאשמים.
כשחזר משראווי ארצה
סיפר למעוניינים כי בין השאר
הוא גם קפץ לצרפת, ושם גויים
מיד לעזרת המישטרה כדי
שיתמוך בה בתפיסת העבריין
הישראלי המכונה ג׳קסון. מש־ראווי,
שלדבריו אכן עזר ל־מישטרה
הצרפתית מתכוון
לפוש מעט מענייני העזרה המעשית
למישטרות ולכתוב
ספר שבו ילמד את מישטרת־ישראל
את הלקחים שלמד ב תקופת
עבודתו עם המישטרה
הצרפתית הקשוחה.

81 פרנקל סיפר על הסיבה
לעלייתו ארצה :״כשהגעתי
למעמד מכובד של מתכנן מכונות
בלונדון, הייתי חייב להופיע
יום יום לעבודה כשאני
ענוב עניבה. שנאתי את הלחץ
של העניבה וסבלתי מהחום.
החלטתי שזה גם ציוני וגם
יעיל לעלות לישראל ולחיות
כאן ללא עניבה.״

81 בערב חג הפסח ישב
איש-העסקים טוביה או ש רי
במפעלו שבכרם־התימנים וקיבל
את עשרות תושבי הכרס
שבאו לברכו לרגל החג. לשאלת
רבים מדוע אינו פונה לרו־פא-עיניים
כדי שזה יטפל ב־שטף־הדם
הפנימי הבולט בעינו
השמאלית, השיב אושרי:
״אחרי כל הפירסומים האחרונים
אין לי כסף לשלם לרופא.״

! 8אשתו של פרנקל המי
איירת וכותבת סיפרי־הילדים
אלונה פרנקל סיפרה כי במשך
שנים רבות היה בעלה
שולח סיפורים קצרים למו״לים
שונים ומקבל בקביעות טופסי
סירוב נוסח :״עולה לכיתה
ב׳ אך לא בבית־ספרנו.״ אלו

8המפיק יעקוב אגמון

אויה איבצן

מפקד המחוז הדרומי של המישטרה
ערן מסיבת הרמת בוסית ערב החג
לקציני המחוז שלו. איבצן, שמאז פציעתו נמנע מלשתות אלכוהול,
ישב בל הערב מול בקבוק המשקה, מזג לאחרים, אך הוא
עצמו לא שתה. בדי להראות שהוא החלים לגמרי מהפציעה, ישב
איבצן במשך בל המסיבה בתנוחה ״קרבית״ בשהוא עושה שרירים.

נוסע לאחרונה במכונית המי־ני־מינור
הקטנה ששימשה קודם
את אשתו השחקנית גידה
אלמגור. ידידיו שאלו אותו
האם נפגעה המכונית האמריקאית
המפוארת שבה נהג לנ סוע
עד לשבועות האחרונים.

מזרחי

מיקבירא׳טון לגיון נוכרי! י׳גקג

הרקדן המצרי המועסק ברקדן מן
ךעך ! ו ן 111י 1ה
המניין. בלהקת המחוז גת־דור
י * יייי 1 1 1 1 1 * 111
(במרכז התמונה) יחד עם סולנית הלהקה ז׳נט אורדמן ובל רקדני
הלהקה בקטע ריקוד הקרוי ״חזיונות״ שבו יופיעו בקרוב בסיורים
באירופה. שאטה הוא בנו של פוליטיקאי שעבד בשירותו של הנשיא
גמל עבד״אל״נאצר, ונאלץ לעזוב את מצריים עוד בצעירותו אחרי

מוקד

נה טוענת כי ״אנחנו יכולים
בשקט לעשות טסט לסלון מכל
הטפסים שהגיעו.״

רית,״ ואחד אפילו ענה ״תרומתו
של בן־יהודה היא רבה,
הוא תירגם את התנ״ך לעברית.״

8כאשר
התייחסה המבק רת
הספרותית יאררה גינו־סר
ללשון העברית של שני
הסופרים, הזכירה כי תלמידי
תיכון, כשהם נדרשים להיבחן
על אליעזר בן־יהודה, הם
כותבים בדרו״כלל :״יש לו
משקל רב לגבי השפה העב

8מי שוויתר על הכסף
תמורת ציונות הוא מנהלה ה־מייעוד
של להקת המחול בת
שבע, רוברט בהן, המשמש
היום מנהל אמנותי של לונדון
קונטנופוררי דאנט תיאמר. לפני
כחמש־עשרה שנה כשהצי
שסירב
לשרת בצבא בפציפיסט. השלום בין ישראל למצריים איפשר
לו לראות את אמו החיה באלכסנדריה כשזו הורשתה להגיע ארצה
לפני מיספר חודשים. הרקדן, המשמש סולן בבלט האופרה של
ברלין ובבלט אופרה בציריך, מגיע לארץ מדי פעם לימי חזרות
אחדים ולמרות הקשיים, הוא טוען בי למעשה התאהב בלהקה, בי
לזו יש מנטליות ישראלית הקרובה מאד למנטליות של מולדתו.

כת־שגע

לראשונה

הברונית

דה־רדטשילד

את תפקיד המנהל האמנותי,
הוא התמקח על המחיר ובסופו
של דבר לא הגיעו השניים
לעמק השווה וכהן ויתר על
המישרה. עכשיו כשהוא בשיא
הצלחתו באנגליה הוא החליט
להזכר ביהדותו, ותמורת סכום
קטן הרבה יותר מזה שהוצע
לו אז, הוא קיבל על עצמו את
התפקיד.

השיב אגמון :״אחרי שהתחלתי
לעבוד בהפקות בבית לסין
עבור ההסתדרות, הייתי חייב
להתאים את עצמי למעסיקים
והתחלתי להצטנע.״
81 המומחה מיספר אחד בהתרמה
רדיופונית, יצחק כן ־
נר, מגיע ארצה במייוחד כדי
להשתתף במיבצע שיר ותרוט
של גלי צה״ל שייערך ביום־
העצמאות הקרוב. בן־נר השו-
העול ם הז ה 2223

הה בארצות־הברית לצורך
כתיבת סיפרו החדש הצליח
בשנה שעברה להתרים 800
אלף לירות במחירי אשתקד.
השנה הוא מקווה להגיע לכמה
וכמה מיליונים לצורך הקמת
בית־חינוך לחיילים המשרתים
בגליל.

81 למצחיקנית ציפי שביט
התברר כי ״בחיים הכל חוזר
כמו ידיו.״ לדבריה :״מה ש אני
בישלתי כל החיים חוזר
אלי בשטוזה רצינית.״ בימים
של לפני הפסח היתר, שביט

לבלט בכפר־סבא. בבית־הספר
לומדות 300 נערות ואפילו לא
נער אחד לרפואה. כשהוא פונה
לאמהות שתשלחנה את
בניהן ללמוד אצלו, הן מסתכלות
עליו במבט מאיים ומודיעות
לו ״הבן שלי לא יהיה
רקדן, כי רקדנים הם הן
מסיימות מבלי לומר למה התכוונו.
רחמים המיואש מנסה
עכשיו לשכנע את מועצת ה עיר
כפר־סבא לתת לו 15 מיל-
גות חינם שיהיו מיועדות לבנים
בלבד, אחרת ייאלץ לסגור
את בית־הספר כי אינו

שמואדיק טל

הכתב לענייני מישטרה של הרדיו בירושלים השתתף במסיבת עיתונאים
שנערכה במחוז הדרומי של המישטרה, שם שיבם מפקד המחוז, ניצב
אריה איבצן את שנת הפעילות של המחוז שלו. של ישב במשך כל הישיבה כשמישקפיים מונחים על
פניו בצורה מעוותת, מה שהרגיז את איבצן ששלח את דוברו, יוסף תמיר, לטל כדי לבקש ממנו
לסדר את מישקפיו. טל טרב להישמע להוראות מפקד המישטרה, ואיבצן שלח לעברו במשך
כל זמן מסיבת העיתונאים מבטים זועמים וסרב להתייחס לשאלות אשר העלה טל.
1 1 1הפסל מתגורר במשך שנים רבות באר״

צות״הברית כמו הפסלת אילנה גור,
שהציגה את פסליה בתערוכה שנערכה בלוס־אנג׳לס. אגם, שבא
לביקור, התלהב מפסליה של גור, אך בעיקר מתכשיטיה ורכש את
״טבעת הגירושין״ שלה, שעליה מעוצב אבר־מין גברי משובץ יהלום.

יכול להתקדם ללא השתתפות
נערים בלהקה.
! 8צרות נשיות של הרגע
האחרון אירעו לעובדי הופעת

היחיד החדשה של סגדרה
ג ׳ונ פ ץ הגברת עם הפטרתי־ליות.
מבעוד מועד הוכנו עבורה
תלבושות שעלו 25 אלף
לירות. ברגע האחרון שינתה

עסוקה מאוד בהופעות וחזרות,
כשפנה אליה בנה אסף ובכה
״שאמאשלו לא בבית כמו ה-
אמאשלכולם,״ הסבירה לו ציפי
שבליל־הסדר הם יהיו כל
הזמן ביחד, וילכו לסדר אצל
סבתא. הילד הסכים בתנאי ש־אמא
שלו תכין לו מיד תחפושת
של אינדיאני .״אני ה־אשה
המסכנה״ אומרת ציפי
על עצמה ,״שכל החיים שלי
עשיתי צחוק מהחגים ומהעניי־נים
המצחיקים האלה אכלתי
אותה עם הילד המצחיק הזה
שלי שלא הסכים לצאת מה בית
לליל־הסדר בלי תחפושת
פורים.״
81 מכריה של דיילת אל על
והדוגמנית ספירית (״ספי״)
רבני שטילפנו אליה לאחל
חג־שמח הופתעו לשמוע קול
מלחש ונמוך ביותר בוקע משפופרת
הטלפון. התברר כי
בטיסתה האחרונה נאלצה ספי-
רית לעמוד שעה ארוכה על
כבש המטוס באירופה הקרה,
לקתה בדלקת קשה בגרון ובפגיעה
במיתרי הקול. ספי ש-
תיכננה טיול לתקופת הפסח
נאלצה להישאר רתוקה למיטה.
8רקדן להקת בת־שבע,
רחמים רון, מנהל בית־ספר
העולם הזה 2223

שאור דיש

במאי הסרטים, שנסע להציג את סירטו הקצר איש שחור איש לבן בפסטיבל
הסרטים בלוס־אנג׳לס, פגש בשלוש נשים שגם הן באו להציג סרטים קצרים.
האמריקאית ג׳רי לי מק׳הנרי, התורכיה אנדה סולטן, ובנטה המילטון מסיירה ליאונה. אחרי שעה
קלה התברר לדישי שכל אחת מהשלוש שהתה לפחות שנה בקיבוץ בישראל, ושכולן דוברות
עברית כמעט שוטפת. אגב, את סירטו של שאול דישי קנתה רשת טלוויזיה פרטית,
אשר מתכוונת להקרין אותו, וחברת בתי״קולנוע אשר תקרין אותו לפני סרטים ארוכים.

ג׳ונסון את סגנונה והודיעה כי
היא תופיע בחולצה ובמכנסיים
שאותם תחליף בהפסקה בחולצה
ובמיכנסיים אחרים .״עם
הבגדים שסידרו לי אני. לא
יכולה להתנועע בחופשיות,״
הודיעה הזמרת והחזירה את
בגדי ההופעה לבמאי.
8למישחק הגמר של מכבי
תל־אביב שנערך בברלין,
נסעו גיזבר מכבי ת״א אריה
ברנוביץ ויושב-ראש הוועדה
לקשרי־חוץ של מכבי, האום־
טומטריסט צבי רול, עם יל דיהם.
הרביעיה הלכה לטייל
בגן־החיות של ברלין, שבו
מסתובבות החיות חופשי. כש הגיעו
לשטח הקופים גילו, ש סביב
ארבע גבעות מסתובבית
מאות קופות־נקבות וממתינות.
בפיסגת כל גיבעה עומד־ם
ארבעה קופים וממתינים. תקיפות
רבות ומתכתשות ביניהן,
עד שאחת גוברת על חברותיה.
הזוכה המאושרת עולה לראש
הגיבעה ועושה מה שעושה עם
הזכר. אחרי כמה פעמים יורד
הזכר מראש הגיבעה, שוהה
מים וחוזר לפיסגתו. אחרי ש־ברנוביץ
הסתכל המום במשך
שעתיים תמימות החליט :״מעכשיו
אני לוקח כל לילה בקבוק
מים למיטה.״
81 הבדיחה האחרונה בקפה
אכסודוס :״מדוע נראה מיש־חק
הגמר של מכבי תל־אביב
נגד ריאל מדריד כאילו התנהל
בדרום־אפריקה ז כי השחורים
עבדו והלבנים הסתכלו.״

215

נעדה ואת יפה!

אם המך
גערה יפה (ואינך נשואה),
או אם א ת( ה) מכיר(ה) נערה כזו —
שלחו למערכת
״להיטון -עולם הקולנוע״,
ת.ד , 30103 .ת״ א,
תצלום גוף שלם ותצלום פנים
(רצוי צבעוני) של המועמדת,
וכן א ת הפרטים הבאים :
תאריך לידה מדוייק, כתובת
ומספר טלפון.
נא לציין על-גבי המעטפה :
עבור ״נערת היופי״.

כדאי לד
להכין דרכון!
פרסים לממליצים

להי 1111
העולס הזה

עולם הקולנוע

מקרנה קולנוע 8מ״מ סופר,
עם קול, בשווי 25.000ל״י
תוענק לממליץ שהמועמדת שלו תזכה
בתואר *נערת היופי של ישראל — 980ן״.
בנוסף — בין כל הממליצים על
המועמדות לתחרות יוגרלו
3מצלמות, בשווי 7.500ל׳׳י כ״א
3מסרטות קולנוע, בשווי 4.500ל׳׳י ב״א.

פרס נסיעה לחו ל
לכל ה מועכוזו ת הסופיות!
בולל בילו• חופשה חלומית במשך שבוע ••11
ואח בנוסף למתנות רבות ויקרות ערך — מערכות לבוש, בגדי־ים, נעליים, תכשיטים ועוד.

״נעלת היו פי ״ -כי ףשל חווי ה!

111101ה די וחאנ רי ם
ף • קדו ש־יכרוך־; הו א מצטייר בתנ״ו דים, כמו הנפט, היה צורך
י 1כאל קודר למדי. הוא מתואר כאל במועד הנכון אל המקומות הנכונים.
קנא ונוקם, כמי שפוקד עוון האבות על
הנפט בוונצואלה ובניגריה ממלא רק
בנים, שילשים וריבעים.
תפקיד שולי במישחק הישראלי—ערבי.
לא נאמר עליו שהוא אל כעל
חשוב היה למקם את הנפט בסעודיה,
חוש־הומור.
בלוב ובאיראן.
ובכל זאת, כשמהרהרים בדרכיו המיס־הוא
הדין לגבי היהודים. הם לא היו
תוריות של האל, נראה שהוא כזה.
צריכים רק להיות קיימים. הם היו צריכים
אחרת קשה להסביר את המצב •להימצא במקומות מסויימים מאד, בזמן
הנוכחי של הסיכסוך הישראלי* מסויים מאד.
להביא

ערכי.

:ן ץ קדוש־כרון־־הוא, המכוון את דרכי
י י העולם, הכין עימות היסטורי זה
בקפידה רבה.

וכאן מתגלה כל עוצמת חוכמתו
של הקדוש־ברוך־הוא.
בסוף המאה שעברה התרכזו מיליוני
יהודים ברוסיה הצארית. אלוהים, הרואה

מדינת גיו-יורק וכבמה
מפתח דומות.

מדינות•

בתום התהליך היו ששה מיליון יהודים
אמריקאיים ממוקמים במקומות הנכונים,
מוכנים לעימות הגדול.
שרה ויצחק, השוכנים אי-שם ברקיע,
יכלו לברך את הקדוש־ברוך־הוא על
מלאכתו כי טובה1

^ נה כי כן, זהו המצב הקיים.
י י יש סיכסוך בין ישראל והעולם הערבי.
כל צד משתמש בכל כלי־הנשק שבאמתחתו.

זה מול זה מוצכים שני כלי•
הנשק המתוחכמים כיותר עלי

ולראייה: מאות מיליוני שנים
לפני שכחר ככחור עיראקי כשם
אכרהם כן־תרח ואמר לו ״לך לד״.
הוא ככר תיכנן את גורל שני כניו.
יצחק וישמעאל.

באותם הימים לא הספיק הקדוש־ברוך־
הוא עדיין לברוא את אדם וחווה. אך
הוא ברא דינוזאורים ובעלי־חיים אחרים.
אלה חיו, מתו ונרקבו. שמני־הגוף שלהם
חילחלו באדמה, ונתפסו במיבנים גיאולוגיים
מסויימים. כך נוצרו, במרוצת מאות
מיליוני השנים, אוצרות הנפט בעולם.

הוא רצה כמשהו חדש, שונה.

הרומאים התמחו, בשעתו, בליהוק
מתוחכם של זוגות לוחמים בזירה. כך
הם הציבו לודר, שהיה עטוף בשיריון
כבד ומצוייד בחרב כבדה, מול לוחם זריז,
חסרישיריון וחרב, שהיה מצוייד רק ברשת
ובנשק דמוי-קילשון, בעל שלוש שיניים.
הלודר היה מוגן אך כבד־תנועה, בעל-
הקילשון היה נייד אך בלתי־מוגן.
לדעת הרומאים, זה היה עימות הוגן,
כאשר היתרונות של כל אחד מן השניים
מאזנים את חסרונותיו( .זה היה יותר הוגן
מאשר הדו־קרב בין אריה ונוצרי).

נדמה בי גם הקדוש־ברוך-הוא
הכין את העימות הישראלי-ערכי
תוד גיוון כלי־הנשק.

לא קל היה למצוא משהו שיהיה שונה
מן הנפט, אך שיהיה חזק כמותו
בעימות מדיני גלובלי.

חיתה התשובה הנבו
יהודים.
סתם יהודים,

כמובן. את היהו

המחיר הוא הצהרה מדינית, הנוקטת
עמדה מסויימת בסיכסוך בין שני עמים
רחוקים, אין זה מחיר גבוה מדי.
(כמה ישראלים היו מוכנים לוותר —
נגיד על עשירית משכרם — כדי להבטיח
עמדה ישראלית צודקת בסיכסוך בין סין
וויאט־נאם? כמה ישראלים מחו נגד אספקת
נשק ישראלי, תמורת כסף טוב, לכל מיני
רודנים, רבי-טבחים ומומחים־לעינויים ברחבי
תבל ן).

להאשים

בכיר

מדינאי

בכך

ארצו — הרי זה מגוחך. אין זו
האשמה, אלא מחמאה.

דיפלומט נבון לא יתבע לעולם ממדינאי
זר לפעול נגד האינטרסים של ארצו, כפי
שהוא מבין אותם. הוא ילך בדרך ההפוכה.
הוא ישתדל לגבש מדיניות המבוססת על
אינטרסים משותפים. הוא ינסה לשכנע
את המדינאי הזר שאם יאמץ לעצמו
מדיניות זו, הוא ישרת את האינטרסים
הטובים ביותר של ארצו.

זה לא היה קל. היה דרוש תהליך
היסטורי ממושך, ודת חדשה, כדי להוביל
את השבטים הערביים ואת שאר חסידי-
מוחמד לארצות הקרויות כיום עיראק,
איראן, מצריים, לוב ואלג׳יריה, וגם להש אירם
בסעודיה, בקטר, בבחריין, בכוויית
ובנסיכויות־הערביות־המאוחדות.
לאחר מכן היה צורך לברוא את התרבות
המערבית, בעלת השיגעון הטכנולוגי. בניו
של אדם, אשר הסתפקו במשך אלפי שנים
ברכיבה על סוסים, נטשו את ארבע-
הרגליים ועברו אל ארבעת־הגלגלים. הנפט
הפך מיצרך חיוני לעצם קיום האנושות.
בילעדיו אין העולם מסוגל להתקיים כיום.

הגר וישמעאל, המביטים בנעשה ממרומי
הרקיע, אינם יכולים להתלונן. הקדוש־ברוך־הוא
דאג היטב לצאצאיהם.

ולס זהו רק הצד האחד של המטבע.
י * הקדוש־ברוך־הוא אינו אוהב לחזור
על עצמו. הוא היה יכול לתת גם לצאצאי
שרה ויצחק בארות של שומדדינהאורים,
אך זה היה משעמם.

תפקידו המרכזי של מדינאי אירופי
— וגם אמריקאי — הוא לדאוג
לכך שזה לא יקרה. הוא צריך
להבטיח לבוחריו נפט — ככל
מחיר.

שהוא פועל על פי האינטרסים של

אלוהים כהר היטב כמקומות
יטכהם הצטכר הנפט מתחת לפני
האדמה. לאחר מבן הוביל למקומות
האלה את כניו של ישמעאל
כן־אכרם.

כתום תיכנון זה של סאות מיליוני
השנים, השתלבו בל התהליכים
האלה: שומן הדינוזאורים
נמצא כמקומות שבהם הוא נמצא,
הערכים־המוסלמים שולטים במקומות
האלה, והעולם המערכי זקוק
לנפט כאוויר לנשימה, פשוטו,
במשמעו.

יושלכו אל מחוץ לבתי-החרושת, טרף
לאבטלה ולמצוקה. הכלכלות הלאומיות
יקרסו ויתמוטטו. בחורף האירופי והאמריקאי
האכזרי יישארו הבתים בלא־חימום,
והילדים ירעדו מקור. המכוניות יחלידו
במוסכים. רק המיליונרים יוכלו להרשות
לעצמם לטוס במטוסים. ההמונים, הרגילים
לנוע לחופים רחוקים בירח אוגוסט, יישארו
בבית.

אם רוצה ישראל לנטרל את
כוחו של הנפט הערבי, עליה לגבש
מדיניות שלא תכריח את רא-
שי-המדינות לכחור כין ישראל
וכין הנפט הערכי.

טענות הערכיות נגד המדינאים
י י האמריקאיים אינן פחות מוזרות.

איך אפשר להאשים פוליטיקאי
ככך שהוא רוצה להיכחד ץ הרי
זוהי הפונקציה העיקרית (ולא
פעם גם היחידה) של הפוליטיקאי.

דינוז או רי ם: ה הו מו ר של ה ק דו ש־ ב רו ך־ הו א
את העתיד, ידע כי הם יהיו שם מבוזבזים.
לכן, בסבלנות ובהתמדה, התחיל הקדוש-
ברוו־הוא להזיז את היהודים. הוא הרעיב
אותם, היכה אותם בכל מכות המצוקה,
ובשעת הצורך גם ערך פוגרום אחד או
שניים. היהודים החלו זזים.

לאן?

בני־תמותה, שאינם רואים את הנולד,
היו בוודאי עונים: לארץ־ישראל. האם
לא החלו כל מיני יהודים טובים מדברים
על חיבת־ציון, על שיחרור־עצמי, ציונות?

אך אלוהים היטיב לדעת. הוא
שלח אותם לאמריקה.

וכך, החל במחצית המאה ה־ ,18 החלו
המוני יהודים נוטשים את האימפריה של
הצארים, את רוסיה ופולין והארצות
הבאלטיות, ומפליגים בספינות רעועות,
בתנאים נוראים, אל מעבר לאוקיינוס,
שם קיבל אותם פסל־החרות במליצות
יפות ובתנאי־רעב. וגם עתה ״נושרים״
מרבית היהודים היוצאים מברית־המועצות,
ושמים פעמיהם אל ארץ האינדיאנים.
אך אלוהים לא הסתפק בכך. הוא יכול
היה לפזר את היהודים בכל חמישים
המדינות שהיו עתידות לקום, מפלורידה
עד אלאסקה, מניו־יורק עד האוואי.
אך האל הכל־יכול הוא מומחה לכל
דבר, וגם לחוקה האמריקאית. על כן
הבין כי הרבה יהודים בהרבה מקומות
אינם מביאים תועלת רבה. החוכמה היתד,
לרכז הרבה יהודים במעט מקומות —
אותם המקומות שהם נקודות־המפתח.

וכך, כאותה חוכמה שכה רוכז
הנפט בסעודיה ובכמה ארצות
מפתח אחרות, רוכזו היהודים ב
אדמות:
הנפט הערכי והיהודים
האמריקאיים.
זהב שחור מול הון יהודי, בא
רות־נפט מול גושי־כוחרים, מכו
נות-קידוח מול מכונות-הצכעה,
האיית־אללה חומייני מול הרבי
מלוכאביץ׳ ,לוכי־הנפט מול הלו בי
היהודי.
כמו שאומרים האנגלו־סאכסים, בעיקבות
? ^ 111
הרומאים :

חת הסיסמות השגורות בפי התע-
מולה הישראלית, בעימות זה, היא:
״מוכרים אותנו תמורת נפט!״
האשמה נוראה זו מוטחת כעת בפניהם
של הנשיא ואלרי דיסקאר־ד׳אסטן, הקאנצלר
הלמוט שמידט וראש־הממשלה מרגרט
תאצ׳ר, שלא לדבר על ג׳ימי קארטר.
כנגד זה, שגור בפי התעמולה הערבית
האישום ההפוך :״מוכרים אותנו תמורת
הקולות היהודיים!״
כך נאמר על הסנאטור אדוארד קנדי,
המושל־לשעבר רונלד רגן, שלא לדבר
על ג׳ימי קארטר.

שתי ההאיטמות הן מגוחכות.
כאותו ההגיון אפשר להאשים את
הפרחים בכך שהם מנצלים את
חום השמש. זהו טיבעם של פרחים,
ועל בן הם קיימים.

רצות ־הכרית, ועוד יותר אירופה,
י * תלויות בנפט. אין תחליף לשמן-
האדמה, ובמשך זמן רב לא יהיה כזה.
בלי נפט, ייעצרו כל הגלגלים. המונים

כפי שרמזו יהודי ניו־יורק לפני שבועיים,
קשה מאד להיבחר בנידיורק, כאשר
מרגיזים את היהודים. ולא קל להיבחר
כנשיא ארצות־הברית, אם מפסידים את
הבחירות בניו־יורק ובכמה ריכוזים אחרים.
מה צריך פוליטיקאי אמריקאי לעשות
כדי להימנע מסכנה זו?
הוא צריך להחניף ליהודים, לחבוש
כיפה, לתחוב פתק בין אבני הכותל
המערבי. ובעיקר: עליו להלל ולשבח את
מדיניותה של ממשלת ישראל, כ ל ממשלה
ישראלית, גם אם זו תחליט לאסור שתיית
קוקה־קולה.

עד באן הכל כרור. הכל יודעים
את עוכדות־החיים, וכל אדם
פועל לפי הנסיכות.

ך* שאלה היא ז מה קורה כאשר שתי
י י עובדות־חיים יסודיות אלה — הנפט
הערבי והקול היהודי — מתנגשות?
מה צריך מועמד אמריקאי לעשות בשנת־בחירות,
אם ישראל תחליט — למשל —
להפציץ ולהשמיד את כל בארות־הנפט
בעולם המוסלמי?
או, להפך, מה יעשה אם מלך. סעודיה
ידרוש, כתנאי להמשך אספקת הנפט,
שנשיא ארצות־הברית יצטלם בכיכר מרכזית
בברוקלין כשהוא מדקלם בהנאה
את הפרוטוקולים של זיקני ציון?

מה שקורה עתה בארצות־הב־רית
אינו רחוק מכך.

שני כלי־הנשק מופעלים היטב, בידי
אמנים. הסיכסוך העתיק בין הגר ושרה,
בין ישמעאל ויצחק, נמשך בדמותם של
אחמד זקי אל-ימאני והרב מרדכי שינדלר.

הוא שאמרתי :
כרוך־הוא חוש־חומור.

לקדוש-

שו־המישנטים אינו מקבל את חוות־דעת השופטים העליונים רגבי החגיגות

י*ץ ופטי כית-המישפנדהעליון הת-
י כנסו לאחת מהישיבות הנדירות
שלהם. השופטים ישבו!משו שעות ארוכות
באחד מחדרי ב״ת־המישפט, כששמש ביות־הדיו
שומר ליד הדלת, כדי שאיש לא יכנס
לחדר.
הישיבה היתד. סוערת. לא היו בה הרמות
קול, אך הדברים, שאותם אמרו השופטים
בקול שקט, היו חמורים מאין כמוהם.
משך שעה ארוכה הם דנו כיצד להביא את
מחאתם כנגד ראש־הממשלה, כשהם משתמשים
במילים חריפות במייוחד נגד
מנחם בגין.
בתום הישיבה לא הוציאו השופטים כל
הודעה. אין זה נאה לשופטי בית־המישפט־העליון
להוציא הודעה־לעיתונות. אולם
היה מי שדאג, בהסכמת השופטים, להדליף
את עצם קיום הפגישה לעיתונות.
עצם הדלפה זו היתה נזיפה חמורה בראש־הממשלה.
התאריך
היה נובמבר .1977 העיתוי:
ימים אחדים אחרי שגשיא־הטדיגה דאז,
2 0 -1

הפרופסור אפריים קציר, חנן את הפושע
הכלכלי מיספר אחד של ישראל, יהושע
בן־ ציון. זעם השופטים העליונים לא הופנה
לכיוון הנשיא, למרות שהוא חתם על
החנינה. כעסם היה מופנה לעברו של מי
שהיה אז, בנוסף לתפקידו כראש־הממשלה,
גם ממלא־מקום שר־המישפטים בממשלת־ישראל,
מנחם בגין. כי השופטים העליונים
ידעו שמי שבאמת מעניק חנינות במדינת־ישראל
הוא לא מי שהחוק נותן לו סמכות
זו׳ נשיא המדינה, אלא שר־המיש־פטים.

קנוני

קונירי — גניו
ך• חנינה ליהושע בן־ציון היתד, אחד
י 1המעשים הציניים ביותר שעשה בגין
מאז עלה לשילטון. עוד לפני המהפך,
הפעילו בגין ועסקנים אחרים !של חרות
.ושל התנועה למען ארץ־ישראל־השלמה,

לחצים כבדים ביותר על נשיא־המדינה
אפריים קציר, כדי שיעניק חנינה לבן־ציון.
בן־ציון קנח את החנינה שלו בכסף רב,
עוד לפני שנתפס והורשע. הוא היה אחד
התורמים הגדולים לקרן תל־חי של תנועת
ההרות, קרן שלולא חוסלו מרבית חובותיה
לא היה הליכוד עולה לשילטון, וספק ראשי
של כספים, שאחר כך התברר שהיו אלה
כספים ־שנגנבו מהמדינה, לכל האירגוניים
הקיצוניים התומכים בארץ־ישראל־הישלמה.
קציר נכנע אז ללחצים שהופעלו עלוו,
הוא קרא אליו לשיחה את שר־המישפטים
דאז, חיים צדוק, וביקש ממנו להמליץ
על חנינה לבן־ציון. צדוק, מי שפנה לאחרונה
לנשיא־המדינה יצחק נבון, לחון את
מיכאל צור, סירב בכל תוקף. גישתו התקיפה
של צדוק, שרמז לקציר כי יערוך
שערוריה רבתי אם יעניק קצין את החנינה
ללא הסכמתו, גרמה לקציר לסגת ולהודיע
לבגין, שהיה אז ראש האופוזיציה, על
כשלונו.
שלושה חודשים לאחר שעלה בגין

לשילטון, שוחרר בן־ציון ממאסרו, מבלי
שטרח אפילו לשלם יאת הקנס שהוטל
עליו. היתה זו קנוניה בין מנחם בגין,
שהחזיק אז בתיק שר־המ״שפטים, יחד
עם עוד חמישה תיקים אחרים, ושל נשיא-
המדינה אפריים קציר, שידע כי ימיו על
כס הנשיאות ספורים. בגין כשר־המיש־פטים
המליץ, הנשיא קציר חתם על
החנינה, ובגין נתן לה את חתימת ה קיום.
הסערה
הציבורית, שקמה אחרי שיחרורו
של בן־ציון ואחרי שהתברר שהטענות
בדבר מחלתו, שהן היו כבייכול הסיבה
הרשמות ־לחנינה, היו מזוייפות, היתד,
גדולה. סערה זו, יחד עם אופיו המייוחד
של שר־המ״שפטים שהחליף את בגין,
שמואל תמיר. ,קבעו במידה רבה את
אופיה של מדיניות החנינות מאז. מאות
אסירים חיו משך שנים בין תקווה ל-
יאוש, ,כשכל ירמז וכל פליטת פה של
איש־ציבור בנושא זה, עוררו תסיסה גוברת
והולכת בבתי־הכלא בישראל.

אחרי מילחמת יום־הכיפורים היו כאלה
שחשבו שתהיה הנינה כללית, כפי ש היתר׳
אחרי מלחמת־ששת־הימיס. אולם
מצב־הרוח הלאומי לא התאים לחנינה.
שכרון הניצחון של , 1967 שגרף איתו גם
את המחליטים יעל חנינה, התחלף בדיכאון
של המחדל, ובמצב־רוח של דיכאון אין
חושבים על אסירים.
עוד לפני שמלאו למדינה 30 שנה,
ואחרי ששוחרר בן־צייון מהכלא, נפוצו
שמועות בבתי-הכלא ובקרב מ״שפחזת האסירים
על החנינה הצפויה במסגרת חגי גות
ה־ .30 ההכחשות המגומגמות של שרי
הממשלה, שבעצמם לא יכלו להחליט מל
כך, רק ליבו את חתיקווה. עד שבא ישר־המישפטים
שמואל !תמיר, שלף מתיקיו
מימצאים סטטיסטיים, שאיש לא יכול היה
לבדוק את אמיתותם, וקבע שמרבית אלה
שקיבלו חנינה בשנת 1967 חזרו לסורם
ולכלא, ולכן אין להעניק חנינה כללית.
שות, האסירים וילדיהם יצאו לרחובות
סיה^גינו הפגנות אלימות מול ביתו של
ר&ש־הממשלה. בגין, שירצה להמשיך במדיניות
של מציאת־חן, ורצה לכפר על
השחיתות האישית שלו בחנינה ליהושע
בן־ציון! ,תמך בחנינה כללית, אולם ׳תמיר,
שגייס לעזרתו את הפרופסור ייגאל ידין,
שיכנע אותו להימנע מכך.

מבלי
לנ מ ק

^ וולדות החנינה שהקים תמיר ישבו
!* צוותים מכובדים. בכל אחת משלוש
הוועדות ישבו: שופט עליון לשעבר, אישי
ציבור ומישפטנים בכירים. הוועדות בדקו
את תיקיהם של יותר מ־ 2500 אסירים
והמליצו על חנינה או המתקת־דין רק
לגבי 450 מהם. תמיר עצמו בדק את
כל התיקים. לגבי 2300 מההמלצות או
אי־ההמלצות הוא קיבל את חוות־דעת
הוועדות. לגבי 200 מיקרים הוא החליט
בניגוד לדעת השופטים העליונים לשעבר
ובניגוד לדעת המישפטנים שישבו בוועדות,
נשיא המדינה קיבל בכל המיקרים את
דעתו של תמיר. למרות שלנשיא הגיעו
ערעורים מצד בני מישפחות אסירים, ש הוועדות
המליצו לשחרר אותם או להמתיק
את דינם, התחשב הנשיא רק בעמדתו
של שר־המישפטים.
האמת היא כי החוק קובע שחתימת
הנשיא על חנינה או המתקת־דין דורשת
גם את חתימת הקיום של שר בממשלה,
במיקרה זה שר־המישפטים. מעולם לא
עמדה השאלה: מה קורה אם הנשיא חותם
ואילו שר־המישפטים מסרב לחתום. יש
להניח כי אילו היה הנשיא חותם על
חנינה, בעיקבות המלצת ועדה שבראשה
עומד שופט עליון, היה האדם משתחרר
מהכלא, אפילו אם שר־המישפטים לא
היה חותם את חתימת הקיום שלו. אולם
נשיא־המדינה חשש להתמודד עם הבעיה
ולא רצה למתוח את החבל ביחסיו עם
הממשלה. אסירי ישראל היו נתונים לשרירות
הלב של שר־המישפטים, כש-
אפילו הנשיא אינו יכול לעזור להם.
ועדה בראשותו של שופט עליון המליצה
להמתיק את דינו של אשר ידלין. אילו

היה שר־המישפטים מקבל את המלצות
הוועדה, ומעביר אותן כלשונן ללשכת
נשיא-המדינה, היה ידלין משתחרר מהכלא
תשעה חודשים לפני היום שבו שוחרר.
אולם תמיר החליט שלא לקבל את המלצות
הוועדה, וידלין ישב עוד תשעה חודשים
ארוכים בכלא.
אותה ועדה החליטה להקטין את עונש
המאסר של אסיר בשם משה מירון, היושב
בכלא על פרשת שוחד הקשורה
בענייני מישרד־הביטחון. כאשר היה תמיר
פרקליט פרטי הוא הופיע נגד מירון,
כפרקליטם של נאשמים אחרים בפרשה
זו. התיק של מירון לא זכה בפירסום
רב כמו התיק של ידלין, מפני שמירון
אינו ידוע כידלין, אך גם במיקרה שלו
החליט שמואל תמיר שלא לקבל את המלצות
הוועדה ולא להקטין מעונשו של
מירון. מובן שאין קשר בין העובדה
שעורך־הדין שמואל תמיר היה קשור
במישפטו של מירון והופיע נגדו, לבין
העובדה ששר־המישפטים שמואל תמיר
סרב לאשר את המלצות ועדת החנינה ולהמתיק
את עונשו.
גם במיקרה של מיכאל צור המליצה
ועדה בראשות השופט העליון לשעבר
ד״ר יצחק קיסטר להמתיק את עונשו
של מיכאל צור. צור נידון ל־ 12 שנות
מאסר, ומתוכם המליצה הוועדה להוריד
ארבע וחצי שנים. שמואל תמיר סרב
לקבל את המלצתו של השופט קיסטר
ושאר חברי ועדת החנינה שלו. תמיר
לא נימק, ולא היה צריך לנמק, לצור
או לבני מישפחתו, מדוע אינו נוטה למידת
הרחמים.

ביקשו להמתיק את דינו של צור, ולקבל
את מסקנות הוועדה, אך הוא עמד בהם
בגבורה. עתה הפכו לפתע אישים מרכזיים
אלה לאישים מרכזיים־בפוטנציה, ויש
סיכוי, יותר מסביר שהם יחזרו לשילטון,
ותמיר מעוניין להשתתף בכל שילטון,
מובן שאין קשר בין שני הנושאים, אולם
תמיר מודה עכשיו שהוא שוקל מחדש
את עניינו של מיכאל צור וכי הוא נוטה,
שנה לאחר שוועדת קיסטר המליצה להקטין
את תקופת המאסר, לקבל את המלצות
הוועדה. אף אחד, כולל צור עצמו, אינו
יכול להצביע על משהו מיוחד, שקרה ב
הני
מו ק —
רעיה חו ל ה
תה השתנתה התמונה הפוליטית.
? תמיר הודה כי בזמנו הוא היה נתון
תחת לחצים של אישי ציבור רבים ש
משוחרר
ידלין
עד היום האחרון

אסיר צור
חנינה באיחור

משוחרר כן־ציון >עם נורמן פייט)
חנינה תמורת כסף

נשות אסירים כהפגנה מול פיתו של בגין
לקוות ולהתאכזב

כן של אסיר בהפגנה
חנינה סלקטיבית

אותה שנה, לגבי חומרת העבירות של צור,
שיכול היה לשנות את שיקול־הדעת של
שר־המישפטים. רק עתה גילה לפתע תמיר
כי ״קיימת סכנה שהאיש יישבר נפשית,״
בהתייחסו לצור בראיון עיתונאי.
לגבי דויד פלד המליצה הוועדה הציבורית
שלא להפחית מעונש חמש השנים
אשר הוטל על מנהל המכס לשעבר, שהואשם
בעבירות שוחד. תמיר קיבל את
המלצות הוועדה, כפי שקיבל את כל ההמלצות
של הוועדות שלא לשחרר אסירים.
אולם בשבוע שעבר המליץ לפתע
תמיר בפני נשיא המדינה, וזה קיבל את
ההמלצה שלו, לחון בכל זאת את פלד.
הנימוק הרישמי היה שרעייתו של פלד
חולה במחלה אנושה. נימוק זה עמד גם
בפני ועדודהשיחרורים שהחליטה להתעלם
ממידת הרחמים במיקרה של פלד,
אולם שוב, כבמיקרה של מיכאל צור, הש תנו
הזמנים, ולפלד יש חברים רבים
מקרב המועמדים לשילטון אחרי הבחירות
הבאות. מובן שאין קשר בין עובדה
זו לבין החנינה המפתיעה שפלד קיבל, אך
פלד יצא לחופשי.
כאשר נקבע החוק, שלפיו יוכל נשיא
המדינה לחון אסירם אזרחיים רק עם
חתימת קיום של שר־המישפטים על החנינה,
לא תיאר איש לעצמו שבתפקיד
שר־המישפטים ישב אדם כמו שמואל
תמיר, שלכאורה אפשר יהיה לחשוד בו
בשרירות לב. כאשר מונו ועדות החנינה
בראשות שופטים עליונים, לא תיאר איש
לעצמו ששר־המישפטים יעז לתת סטירת
לחי לשופטים העליונים, לאישי־הציבור
ולמישפטים הנכבדים שישבו בוועדות
אלה ולא לקבל את המלצותיהם. במיקרים
של אסירים שישבו בגין עבירות הקשורות
בצה״ל, צריך היה שר־הביטחון עזר
וייצמן לתת את חתימת הקיום. לא היה
מיקרה אחד שווייצמן לא קיבל את המלצות
הוועדות ולא חנן את האסירים,
שעל חירותם היה הוא מופקד. עתה יש
מישפטנים השוקלים אם לא כדאי להציע
לכנסת לבטל את חתימת הקיום של
שר־המישפטים על חנינת נשיא המדינה,
או לפחות לבטלה, במיקרים שההמלצה
הראשונה באה מוועדה ציבורית שבראשה
יושב שופט עליון לשעבר.

שרש! לגברים כמ1ך

מו ק ד

״מאז ששמתי
את ״שרתון״ על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
קלעתי בול!״

העול ם הזה 2223

.אני ח טן ד1ו\ו!*ו1
הפצצה היתה כלולה כבר במישפטים ה ראשונים.
הנשיא
ישב בחליפת-סאפארי כחולה.
מתחת למפת-תבליט ענקית של כל עמק-
הנילוס — מן המקורות ועד אלכסנדריה.
כאשר ק ם כדי לקבל את פני, נראה תמיר
וספורטיבי מאוד, כיאה לאדם המקפיד על
כושרו הגופני, והצועד מדי יום במשך שעה.
בעת הנסיעה בת חצי־השעה מקאהיר
לביתו של הנשיא, ב״מרצדס״ המפואר של
אניס מנצור, עורן ״אוקטובר״ ואיש-אמונו
של הנשיא, הכנתי לי כמה פתיחות לשיחה.
אן כשנכנסתי לחדרו, בווילה היפהפיה, המוקפת
מידשאות ופרחים, שאלתי באופן
ספונטאני מדוע אינו בא שוב לנאום בכנסת.
הנשיא שילח בי מבט מוזר, כאילו קראתי
זה עתה את מחשבותיו באופן טלפאתי, וגילה
לי את הסוד הכמוס ביותר שלו.
להלן הנוסח המלא של השיחה :
אכנרי ז מדוע אינך בא שוב, לשאת נאום נוסף
בכנסת?
סאדאת ז אם יהיה צורך, אם יהיה צורך, אעשד.
זאת. אין לי כל התנגדות לכך.
אכנרי: אתה האדם היחידי היכול להסביר לציבור
הישראלי את הבעיה הפלסטינית. אנחנו ניסינו במשך
זמן רב לעשות זאת ולא הצלחנו. רק אדם כמוך, שכבר
השפיע על הקהל הישראלי ושלימד אותו את משמעות
השלום, מסוגל להביא לכך שיבין את ההבטים הביטחוניים
האמיתיים של הבעיה הפלסטינית.
סאדאת: טוב, זה באמת רעיון חשוב מאוד. תן
לי להגיד לך זאת — האמן לי, אני חשבתי על כך
שאלך לכנסת בפעם השנייה, מפני שבמשך השנתיים
האחרונות אנחנו השגנו הישגים גדולים.
אילו היה בא אלי מישהו לפני שנתיים, והיה אומר

1ט 1בגב 1ס\\ 1
שכל זה יקרה תוך שנתיים — לא הייתי מאמין. ברור
שהנאום שלי בכנסת, והפנייה הישירה שלי לציבור
הישראלי, בנוכחות העולם כולו, שינו את מהלך ההיסטוריה,
במידה שלא הייתי מאמין מראש.
עכשיו, כאשר אתה מציע את זה, אגלה לך שחשבתי
על זה במשך השבועיים האחרונים.
א כנ רי: באמת?
סאדאת נ כן, ואסביר לך מדוע. השגנו הישגים

אילו ה״ת׳ בנעליו של בגין
ה״ת׳ נותן לפלסטינים אוטונומיה
מלאה בלי שום גשאישתן
גדולים. למשל: שאין מילחמה אחרי מילחמת אוקטובר.
יש יחסים נורמליים. אפשר לבוא במכונית מישראל
לקאהיר...
אבנרי: עשיתי זאת.
סאדאת: טוב מאוד ! יש גבולות פתוחים, זרועות
פתוחות, לבבות פתוחים. השגנו את זה, ולעולם לא
היינו משיגים זאת אחרת. עשינו זאת.

אך עדיין נותר השלב הסופי. ומהו השלב הסופי?
פיתרון הבעיה שהיא לב הסיכסוך — הבעיה הפלסטינית.

חשבתי על זה במשך שבועיים. לא סיפרתי על כך
לאיש. ורק מפני שאתה עוררת את זה, באמת, אני
מספר לך זאת. כאשר אתה תפרסם את זה, זאת תהיה
הפתעה גם לכל העוזרים שלי.
במשך השבועיים האחרונים חשבתי על כך שאלך
שוב לכנסת, ואגיד לכם, הישראלים: אחרי הביקור
הראשון שלי השגנו זאת וזאת. למה אתם מהססים
להשלים את כל התהליך? * אל לכם לעצור באמצע
הדרך!
ועוד דבר אחד שאני צריך להגיד לך: אנחנו מכירים
את הפסיכולוגיה שלכם, אבל אתם אינכם מבינים
את הפסיכולוגיה של המצרים או הערבים. אתם עושים
שגיאות חמורות.
למשל, כאשר דיין, אחרי מילחמה 67׳ ,אמר שהוא
רק יושב ומחכה לטלפון — זאת לא הפסיכולוגיה של
המצרי או הערבי. במצב כזה הוא ימות ולא יצלצל!
כאשר החלטתי את ההחלטה שלי, ערב מילחמת
אוקטובר, הסובייטים, שהם מעצמת-על, אמרו שתציית
התעלה וקו בר־לב אפשרית רק בעזרת פצצה אטומית,
ושסאדאת וכל הכוחות שלו יטבעו — שלפחות 40 אלף
איש יטבעו בתעלה לפגי שיגיעו לחוף המזרחי שלה.
הם לא הפחידו אותי כלל. אני מוכן למות, אך למות
על רגלי, לא במצב של ״לא שלום ולא מילחמה״ ,לא
במצב של השפלה.
כך, כאשר אני עוסק בכם, אני לוקח בחשבון כל
פרט, ויהיה הקטן ביותר, בפסיכולוגיה הישראלית, במנטליות
הישראלית, בכל כיוון.

אתם צריכים ללמוד להבין את הפסיכולוגיה של המצרים
שאתם עוסקים איתם, מפני שאנחנו מכירים את
הפסיכולוגיה שלכם. האם זה עונה על השאלה שלך?
אפנדי: כן, תודה. עד כמה שזה נוגע לפסיכולוגיה
הישראלית, הבעיה היא עכשיו בעיית פלסטין.
סאדאת: אהה.
אפנדי: לישראלים רבים יש כאן מחסום נפשי.
סאדאת: אהה.
א פנ די: יש לזה היסטוריה. המילחמה בין מצריים
וישראל היתר, מילחמה קצרה, יחסית 30 ,שנים. אך הסי־כסוך
בין היהודים והפלסטינים בארץ־ישראל התחיל הרבה
לפני כן.
סאדאת: אני לא מסכים עם זה. לפני שלושת אל פים
שנה כבר היתד, לנו מילחמה. קודם כל משה היה
מצרי. שנית, היה יוסף.
העם הישראלי התחיל להיות עם כאן, במצריים. רק
אחר־כך עזבו את מצריים ועברו לסיני. כך שהיחסים
בינינו הם הרבה יותר עתיקים.
אפנדי: אבל המילחמה הנוכחית התחילה רק לפני
32 שנים. אני זוכר, מפני שהייתי במילחמד, ההיא, ב־פלוג׳ה.

אדאת: מה, עם נאצר?
א פנ די: כן, הייתי עם נאצר באותם המקומות ממש.
בפלוג׳ה, ובמקום שנקרא גיבעה ,105 היינו באותם ה מקומות.
אני נפצעתי בפלוג׳ה, והוא נפצע בגיבעת .105
סאדאת: בדיוק.
אפנ די: הייתי שם, באותו לילה. היינו קרובים מאוד
זה לזה.
סאדאת: אני הייתי בכלא, באותו זמן.
אפנדי: האם אתר, חושב שההתערבות המצרית
במילחמה ב־ 1948 היתה שגיאה?
סאדאת: לגמרי לא ! אתה צריך להבין את הפסיכולוגיה
של עמנו.
למשל, אני אדם ללא שינאה. השינאה משבשת את
רגשותי. כך שאני מעולם לא. הייתי איש של שינאה.
אני מרגיש אז חלש מאוד, ולכן אני מנסה להיפטר מכל
רגש של שינאה.
תן לי לספר לך — אני מספר זאת בפעם הראשונה,

מאז שתנצצתם ב־1948
את קאהיו נחג הואמאואן,
חיתוה לי סיזח עמוקה כלפיכם

הנשיא סאדאת, ואשיוו!ומשלו, נ ח ואווי אמרי במאהיו
אתם עושים שגיאה חמורה. כי אתם עדיין חיים
עם מצריים של אתמול. למשל, אחד השרים שלכם היד,
בארצות־הברית ונאם שם ואמר :״מה יקרה אחרי סא-
דאת? בכל רגע יכולה להתחולל במצריים הפיכה, ואז
מה יהיה? אתם האמריקאים לא צריכים לתת נשק מודרני
למצריים, מפני שהוא יפול לידיהם של מי שיבואו

כאשר ו״ן אמר בי 1967
שהוא יושב ומחכה וטלפון -
זאת היווה שגיאה חמורה
אחרי ההפיכה, ואלה יהיו אוייבי ישראל.״ זה היה אחד
השרים שלכם.
אפנדי: אריק שרון?
סאדאת: לא שרון, תמיר, שר המישפטים.
אתם אינכם מכירים את הפסיכולוגיה של המצרים וה ערבים.
אבל אנחנו — אני מכיר את הפסיכולוגיה שלכם.
אסור לכם לחשוב כך, מפני שזה ייצור אשליות.
כאן, במצריים, אחרי מילחמת אוקטובר — ואתם רואים
— 111.52

זאת כי אתם חיים עכשיו איתנו, אתם יכולים לבוא
בכל רגע, אתם יכולים ללכת לכל מקום, לדבר עם כל
אדם — אנחנו, זאת אומרת אני והעם שלי, איננו מקדישים
שום תשומת־לב ל* 5,000 שהצביעו (במישאל ה עם
המצרי) נגד השלום.
מי הם? המיפלגה הקומוניסטית, האופורטוניסטים,
היסודות הריאקציוניים, האירגונים המוסלמיים הקנאיים.
כולם ביחד מהווים 5,000 קולות, מתוך 41 מיליון.
99.9אחוזים הצביעו בעד השלום, מפני שאחרי מיל-
חמת אוקטובר איבדנו כל תסביך של השפלה, של מרירות
ושל שינאה, כל תסביך הנחיתות, מפני שאתם הרבה
יותר מתקדמים מאיתנו, ההרגשה שזהו קרב בין
שתי ציוויליזציות.
איבדנו את כל ד,תסביכים האלה במילחמת־אוקטובר.
מפני שיש מורשה ארוכה ועשירה מאחורי כל מצרי.
אפילו אם הוא אנאלפאבית, יש לו מורשה של 7,000
שנים. התרבות הראשונה בעולם, המדינה הראשונה,
הממשלה הראשונה. אמריקה היא בת .200 אנחנו בני
7,000 שנים. אותם הסבורים שמצריים היא כמו העולם
הערבי, שתהיה אצלנו הפיכה מפני שמישהו צועק בבגדאד
או בפאריס או בוושינגטון — זו טעות גמורה. אחרת
לא הייתי יושב איתך כאן כמו שאני יושב, ולא הייתי
מקבל את כתב־ההאמנה של השגריר הישראלי.
אני ממלא את ההבטחה שהבטחתי לכם, לצעוד שני
צעדים קדימה, כאשר אתם צועדים צעד אחד.
למשל, בעניין הנורמליזציה, אין לי שום תסביכים.
דברים שהיה עלינו לדון בהם תוך שישה חודשים —
דנו בהם וסיימנו אותם תוך חודשיים.
-במת ביקורו הראשון של מנחם בגין במצריים.

זד, יופיע בספר השני שלי — במילחמה הראשונה, המיל־חמה
של ,1948 כאשר מטוסי חיל־האוויר שלכם הפציצו
את קאהיר באמצע חג הראמאדאן, אתם חשבתם שאתם
פוגעים במוראל של העם המצרי, בדיוק כמו שאמר
דיין אחרי מילחמת ,1967 שהוא יושב ומחכה לטלפון.
זאת לא הפסיכולוגיה המצרית או הערבית: לגמרי לאו
מאז שהפצצתם את מצריים בראמאדאן — ואני הייתי
אז בתא — 54 היתה לי טינה עמוקה כלפיכם. ואילו
הייתי אז בשילטון, הייתי לוחם בכם.
לכן ההתערבות שלנו ב־ 1948 היתד, טבעית לגמרי,
לגבי כל מישטר ערבי.
אבל עכשיו, אחרי שמצאנו את עצמנו, בתר,ליך-ד,שלום
שפתחנו בו, לא הייתם צריכים להסס, כמו שאתם מהססים.
אפנדי: אני חושב שעליך להופיע שוב בכנסת, ול ספר
לישראלים על הפלסטינים.
סאדאת: אתה יכול לגלות את זה בפעם הראשונה,
אפילו היועצים שלי אינם יודעים זאת. אני מספר
לך זאת מפני שאתה הזכרת את זה, וזה חכם מאוד. כן,
במשך השבועיים האחרונים אני חושב על ביקור חדש
בכנסת. אני רוצה לדבר שם על סעיף אחד בלבד: ה בעיה
הפלסטינית. על הפסיכולוגיה של הבעיה הפלסטי נית.
מדוע
צריכה ישראל להביא על עצמה את איבתם של
800 מיליון מוסלמים, ולגרור את ארצות־הברית לאותו
מצב? אתם יכולים לזכות בתמיכה שלהם, אם נסכים
על ירושלים! ובעניין ירושלים אין מחלוקת — אמרתי
שאנחנו מוכנים להסכים לכך שהעיר לא תחולק שוב.
אך כשם שזהו עניין רגשי מאוד ל 16-מיליון יהו דים
— 17 מיליון — זהו גם עניין רגשי מאוד ל־800
מיליון מוסלמים.
באמת, קשה לי להבין זאת, מפני שאילו הייתי בנעליו
של בגין הייתי בוחר בדרך שלי.
האם הוא רוצה באמת שישראל תחייה ותהנה מיחסים
טובים עם 800 מיליון מוסלמים ותזכה בתמיכה שלהם
או לא? האם הוא מחכה לזה?
אבל אתם חיים עדיין בעבר. כאן, במצריים, התגברנו
על זה במאה אחוז. לכן אני באמת התחלתי לחשוב על
הביקור הזה בכנסת. אני מספר לו על כך בפעם הראשונה.
כן, רק למען עניין מסויים אחד, הבעיה הפלס טינית.
אפנדי:
יש לכך חשיבות עצומה. לגבי העניין ה פלסטיני
יש אצלנו בעיה פסיכולוגית בעלת שורשים עמו קים.
אין זד, רק עניין של מר בגין. מר רבין, שאני

מחבב אותו מאוד ...יש לו אותה בעיה ממש. אתה יודע,
אני מקיים מזה הרבה שנים מגעים עם אנשי אש״ף...
פאדאת: שמעתי שהם סרבו לדבר אתך, אורי.
אפנדי מי, אש״ף?
סאדאת ז לא, חאלד, חאלד מוחיי־אל־דין. אניס
(מנצור) סיפר לי שביום שקיבלתי את כתב ההאמנה של
השגריר שלכם, חאלד סירב להיפגש אתך ולהכניס אותך

אני לא מ1נן לוזתזזדו
עס בגין גנני שיש לו
דל! שלושה מליון

6 * 11
למסיבת העיתונאים שלו. זהו חלק מהתמונה הערבית
יש שיטה של דלתות סגורות ויש שיטה שלי.
אפנדי: זה היה מוזר. נפגשתי עם חאלד מוחיי־אל־דין
בוועידת בולוניה ב־...1973
סאדאת: אני יודע !
אפנדי: ואז הוא דיבר על שלום.
סאדאת: אבל עכשיו היחס שלהם שונה, מפני ש־ברית־המועצות
היא עכשיו נגד.
אפנדי אבל נחזור לעניין הפלסטיני, יש לנו
מחסום נפשי.
סאדאת: כן, אורי, אבל זה לא רק בעניין הבעייה
הפלסטינית. אתה זוכר, סיפרתי שלפני היוזמה שלי ביקרתי
אצל צ׳אושסקו. מדוע? זה לא רק בעניין הבעיה
הפלסטינית. זוהי גישה כללית, בגלל העבר, ובגלל ה־מישקע
של 32 השנים האחרונות.
הלכתי לצ׳אושסקו לשאול אותו: ראשית, האם בגין
מוכן לשלום? ושנית, האם בגין הוא די חזק כדי לעמוד
מול דעת הקהל הישראלית.
מדוע? הייתי בטוח שבן־גוריון היה די חזק כדי לטפל
בזה. הייתי בטוח שהגברת מאיר היתד, די חזקה. אבל
למרבה הצער, בגלל מילחמת אוקטובר היא פרשה מתפ•
קידה.
הייתי שמח לנהל עמה משא־ומתן. באמת.
אפנדי: זה היה יותר קשה.
סאדאת: אני יודע. אני עסקתי אתה בהסכם־הד,פרדה
הראשון. אני חושב שאילו עמדה עכשיו בראש יש ראל
היינו כבר משיגים עד עכשיו שלום והסכם כולל.
היא נוקשה מאוד, קשה מאוד, אך כאשר היא מש תכנעת,
היא אישיות חזקה ויכולה להתמודד עם הכנסת
ועם דעת־הקהל הישראלית.
לכן הלכתי לצ׳אושסקו ושאלתי אותו על כך. מדוע?
למשל? — ואת זה אני מספר בפעם הראשונה — לעולם
לא. הייתי יכול להגיע אתכם לשום דבר, אילו נשארתם
באינץ׳ אחד של אדמתי בסיני. מאידך, מכיוון
שאני יודע את הפסיכולוגיה שלכם, אני יודע שאף אחד
בישראל לא יכול לעמוד מול הכנסת ודעת־הקהל ול הגיד:
הבה נפנה את ההתנחלויות בסיני. אני יודע.
למרות שזאת לא האדמה שלכם. אני יודע, אני מכיר
את הבעיות שלכם.
לכן זאת לא רק הבעיה הפלסטינית. בכל צעד ש עשיתי,
לקחתי בחשבון את המימד הזה.
א בנ רי: למרבד, המזל, למר בגין אין מחוייבות נפשית
עמוקה לגבי סיני, כמו שיש לו לגבי הגדה״המער־בית.
ברוחו יש גבול בין השתיים. כי בעיני מר בגין,
סיני אינה ארץ־ישראל, ואילו הגדר,־המערבית ורצועת
עזה הן ארץ־ישראל.
איני חושב שמר בגין פוחד מפני אופוזיציה. האופוזיציה
היחידה שלו היא בתוכו פנימה. גוש־אמונים הוא
גורם קטן מאוד, מיעוט מבוטל ובלתי־פופולרי.
סאדאתג כמו האופוזיציה אצלנו, מיעוט מבוטל.
אפנדי: כן. גאולה כהן והאחרים. אבל הם משתמשים
נגד בגין בסיסמות שבגין עצמו המציא אותן, שיש
לנו הזכות להתנחל בכל מקום. כאשר שלטה ממשלת
מפלגת־ד,עבודה, הוא הלך לכל ההתנחלויות שהוקמו באופן
בלתי-חוקי, ועודד אותן. הם חוזרים כיום רק על
דברים שהוא עצמו אמר להם.
לכן זה כל־כך קשה לו לזוז. זה לא בגלל דעת־הקהל.
אילו קם בגין ואמר: אנחנו נפסיק את הקמתן של התנחלויות
חדשות, הרוב הגדול של דעת־הקהל הישראלית
היה מקבל זאת בברכה. העניין הזה של חברון הוא
בלתי־פופולרי מאוד בישראל.
סאדאת: כך אני מרגיש.
אפנ די: הרוב הגדול של דעת־הקהל מתנגד לשיכון
יהודים בתוך העיר חברון. אבל הוא (בגין) קיצוני
יותר. הוא מושפע עכשיו על־ידי אריק שרון. הוא דחק
הצידה את עזר וייצמן, שהוא יותר נבון משאר אנשי־הצמרת.
בגין בודד אותו. זה טראגי.
סאדאת: זה טראגי מאוד.
אפנדי: כדאי שתגיד לווייצמן שלא להתפטר. אתה
האיש היחידי שיש לו השפעה עליו. תגיד לו שלא להתפטר.

אדאת: אני מסכים אתך לגמרי. האיש הזה הוא
כן מאוד, כן מאוד, בעד שלום, בעד הבנה אנושית, באמת.
אמרי: הוא היה פעם נץ קיצוני, בעיקר בעניין
ד,גדה־ד,מערבית, והוא השתנה מאז היוזמה שלך. זה מו
הנשיא
סאדאת ושרהביטחון ו״צמן בקאהיר
כיח שאתה יכול להשפיע על ניצים, ולכן עליך לבוא
שוב לכנסת.
1י אשר לאש״ף, מה אתה חושב לעשות כדי להשפיע
עליהם?
סאדאת: אגיד לך, אורי, הצהרתי פעמים רבות,
ואני מצהיר שוב — מי שיש לו אלטרנטיבה, אני מוכן
ללכת אחריו. אבל מי שאין להם כל אלטרנטיבה —
למדתי מן החיים, שבמוקדם או במאוחר הם יבואו. כי
אין אלטרנטיבה. ההיסטוריה אינה הולכת אחורה. במוקדם
או במאוחר הם יבואו.
עכשיו הם מאשימים אותי בבגידה. פעם הם אמרו

ה״ת* שנוח לנהל
את 111״]׳ השלום
עת גולדה מאיו
פחות חמורות מאשר
ועכשיו הם מהללים
במדיניות, בלי בסיס
ילכו אחרי מי שיש

לקרייסקי שהבעיות ביניהם וביני הן
הבעיות ביניהם ובין המלך חוסיין,
את המלך חוסיין. הזיג־זאגים האלה
יציב, יביאו לכך שבסופו של דבר
לו הדרך הנכונה.
אפנדי: אני התרשמתי תמיד שכל הצמרת של
פת״ח היא, ביסודו של דבר, פרדמצרית. הם שונאים
את סוריה ואת המלך חוסיין, ויש להם אהדה טבעית
למצריים. חבל שמר בגין אינו מקל עליהם, כשהוא
אומר: לעולם לא נכיר באש״ף, לעולם לא נסכים למדינה
פלסטינית.
פאדאת: אגיד לך, דיין באמת צדק כאשר אמר :
למה לנו לכפות את עצמנו על אחרים, שאינם רוצים
בנו?
אילו הייתי בנעליו של בגין, הייתי נותן לפלסטינים
את האוטונומיה המלאה בלי שום משא־ומתן. הייתי נותן
אותה למחרת היום (אחרי החתימה בקמם־דייוויד).
הייתי אומר: כדי שתקבלו הגדרה עצמית, אנחנו
צריכים לשבת יחד ולדון על הפרטים. אם אתם רוצים
בהגדרה עצמית — הבה נשב ונדון. אם אינכם רוצים,
תמשיכו באוטונומיה, עד שתהיו מוכנים. אילו הייתי
בגין, הייתי נוהג כך. מזמן.

אכנרי: הלוואי והיית בגין ! מדוע לא תתחלפו?
אתה תהיה ראש־ממשלת ישראל, ובגין יהיה נשיא מצריים.
פאדאת
( :צוחק) או, לא ! אתם שלושה מיליון ולי
יש 41 מיליון! (צוחק ממושכות) .והיה משה, כמה הוא
סבל !
אבנרי: אם כן, כבר היה לנו ראש-ממשלה מצרי
אחד( .סאדאת צוחק) .שיהיה לנו עוד אחד.

יש בעיה לגביי מר בגין. אתה בוודאי יודע שעד ביקורך
בירושלים, מר בגין לא דיבר מעולם באופן רציני
עם אדם ערבי. אף פעם לא.
סאז־את: אף לא פעם אחת?
אפנדי: אף לא פעם אחת. אפילו בן־גוריון, שהיה
ראש־ממשלד, במשך 15 שנים, לא ביקר אף פעם אחת
בכפר ערבי בישראל.
סאדאת: בן־גוריון?
אבנר׳ :כן. כשביקר בנצרת עילית, היהודית, לא
ירד לבקר בנצרת הערבית. ומר בגין, שבא לארץ רק
ב־ ,1942 אינו יודע דבר על הערבים.
סאדאת: זוהי שגיאה גדולה. אתם חיים במרחב
הזה, אתם צריכים להכיר את העובדות במרחב הזה,
ואתם צריכים להכיר את האנשים שעמם אתם תחיו.
אפנדי: אתר, משמש כיום כקשר הישיר היחידי בין
ישראל והעולם הערבי. על־כן יש לך תפקיד חינוכי כלפי
שני הצדדים. זה נכון גם לגבי תפקידך כלפי הפלסטינים.
רק אתה יכול לעשות זאת. הישראלים מאמינים בך מאוד.
סאדאת: אני גא מאוד בזה.
אפנדי: זה דבר מייוחד במינו. אילו היה נערך
כיום סקר דעת־קהל בישראל, סקר של פופולריות, והיו
מופיעים בו השמות של בגין, וייצמן ואתה, אתה היית
מופיע במקום הראשון, וייצמן במקום השני ובגין במקום
השלישי.
וייצמן עומד כיום במקום הראשון בסיקרי־דעת־קהל
בישראל.
סאדאת: הוא אדם טוב מאוד, באמת. והוא כן.
באמת. והוא כן. הוא בעד שלום ובעד הביטחון של
ישראל. האמן לי, לא הייתי מכבד אותו אילו היה הפכפך

לגבי עניין כלשהו.
הוא כן מאוד. ויש לו הבן שלו בבית. בכל רגע הוא
רואה לנגד עיניו את תוצאות המילחמה( .תכוונה היא
לפציעתו של שאול וייצמן במילחנזת ההתשה) .למה
להמשיך בזה?
בחלק השני של השיחה, שיפורסם בגליון הבא,
מדבר הנשיא סאדאת על מיסמך גלילי, תוכניות־השלום
של גמאל עבד-אל-נאצר, מגלה לראשונה
איך בדיוק נולד בראשו הרעיון בדבר יוזמתו
ההיסטורית, ומוסר מסר לתנועת־השלום הישראלית.

1!1 1 1

כי ימתין כין חודש וחצי לחודשיים עד
•טיחליט על מהלכיו הפוליטיים.
וייצמן שאב עידוד רב מתמיכת צעירי חרות בו אך
אוכזב מהליברלים, ששלחו לכיוונו איתותים שליליים.
ראשי הליברלים הסבירו לווייצמן, כי הקרקע אינה
בשלה עדיין לפרישתו מחרות ולהקמת מיפלגת
מרכז חדשה בראשותו, שבמרכזה תעמוד המיפלגה
הליברלית.

המתנחלים ייעבדו״

תוגונן ך
יבדקו יעדי ה״מ׳ימ
כעיקכות הפיגוע כמישגכ-עם, יכדוק מפכ״ל
המישטרה, הרצל שפיר, את יעדי היחידה
המיוחדת (ימ״מ) של המישטרה.
יחידה זו מתאמנת שנים רכות כמגמה
לכצע פעולות חילוץ של כני־ערוכה, אולם
עד כה, ככל פעם שאירע פיגוע, החליטו
היטילטונות להטיל את המשימה על אחת
היחידות המוכחרות של צה״ל ולא על
חימ״ט, למרות שהימ״מ על כל ציודה
היתה תמיד כשטח.

על צהי^ד
על־פי ההסכם כין צח״ל לכין ההתנחלויות
של גוש־יאמונים, יהיו תושכי המקום
אחראים על השמירה וככל ישוכ תוצכ
כיתת כוננות של חיילי סדיר ומילואים,
למיקרה יטתידרש פעולה צכאית.
בבדיקה שנעשתה ביישובים התברר, כי כיתות
הכוננות של צה״ל הן המבצעות את השמירה
השוטפת על היישובים, בעוד שהמתיישבים עצמם
כלל אינם שומרים.

ו־ד־ן עושה עסקים
האסיר לשעבר אשר ידלין ערך כמה פגישות,
במיסגרת ירח־הדבש שלו בחוץ־לארץ, בהן התעניין
בהשקעות כספיות ניכרות בעסקים עם ישראלים
היושבים בחוץ־לארץ.

למפכ״ל הובטח על־ידי גורמים רמי דרג, ערב כניסתו
לתפקיד, כי המישטרד. היא שתפעל נגד המחבלים
בעת פיגועים מסוג זה שהיה במישגב־עם, במיסגרת
אחריותה על ביטחון הפנים.
המפכ״ל גם נעלב מיחסם של קצינים בכירים
בשטח, כאשר הגיע במסוק של צה״ל למישגב־עם.
הוא לא שותף בהחלטות ועסק במשך כל הזמן
בהאזנה לרשת הקשר של המישטרה, שדיווחה
בעיקר על מחסומי הדרכים.

דל! אישיות חשובה

בגי! יערוך מחווה

חכרת ״אל על״ העניקה לאשר ולטליה
ידלין טיפול של אישים־ירמי־־מעלה, כשטסו
כשכוע שעכר כמטוס החכרה לאירופה.

למרות ההצהרות הקיצוניות, ערכ יציאתו
לוושינגטון, עומד ראש־הממשלה, מנחם
כגין, כפני סידרה של ויתורים, שאותם
יוציא אל הפועל לאחר לחץ מצידו •טל
נשיא ארצות״הכרית ג׳ימי קארטר.

דיילת־שלום, שתפקידה לטפל באישים חשובים
ביותר, ליוותה את בני הזוג למטוס, אחרי שערכה
בעצמה את כל הסידורים הרשמיים וחסכה לידלנים
את העמידה בתור. לשניים הוקצו מקומות במושבים
הראשונים, השמורים בדרך כלל לאישים או לאמהות
עם תינוקות. הנהלת החברה הזמינה להם משקאות.

תמורת ויתורים אלה יידחה תאריך היעד, ה־26
במאי, בשלושה עד חמישה חודשים וישראל תזכה
להצהרת תמיכה של הנשיא קארטר, שאותה היה
נותן בין כה וכה במיסגרת מסע הבחירות שלו.

כרס וגד
ע צ רו סאבד
מקורביו של יושב־ראש מיפלגת העבודה, ח״כ שימעון
פרם, הביעו את דעתם נגד ריבוי עצרות־אבל
לזיכרו של יגאל אלון. הם ניסו לשכנע את ידידי
אלון להמעיט במיספר העצרות והכינוסים.

מקורכי פרס סבורים כי עצרות האכל
הפכו להפגנות פוליטיות, המחזקות עוד
יותר את מעמדו של ח״כ יצחק רכין,
לקראת התמודדות צפויה כין השניים.

ראה רוצה
לאה רבץ, אשתו של ח״כ יצחק רבץ, סבורה כי
בעלה חייב להתמודד על ראשות רשימת מיפלגת
העבודה לכנסת, כדי להפוך מועמד מיפלגה זו
לראשות־הממשלה. לדעתה אין לה כל ספק שבעלה
יזכה בהתמודדות נגד פרס.
בינתיים הגבירו מקורבי פרס את המערכה נגד רבץ,
העיתונאי חגי אשד, הידוע כשופרו של פרס, נתן
את האות לכך במאמר שפירסם בשבוע שעבר בדבר,
שבו כלל התקפות אישיות על רבץ וקבע כי פרס
ורבץ לא יצליחו ללכת יחדיו. לדעתו חייבת
המיפלגה לבחור. באחד מן השניים.

ע 1ר ימתין
חודשיים
שר־הכיטחון עזר וייצמן הודיע למקורביו,

לפחות כאחד המיקרים דן ידלין כעיסקה
גדולה עם ישראלי ששמו שורככ למישפט
ידלין, היושב עתה כאחת מארצות אירופה.

..מעריב״ שיד קנס
הצנזורה הצבאית הטילה קנס בסך 20 אלף לידות על
מעריב, בגלל עבירת צנזורה בידיעה של הסופר
המדיני של הצהרון, יוסף (״יוסל״) חריף.
את הצעדים נגד מעריב בעניין תבע לנקוט שר־הביטחון
עזר וייצמן.

מיפעל שווא רץ
״מכרו
שרגא בירן, עורך־הדין של התעשיין הוגו שווארץ,
מנהל משא״ומתן מתקדם עם איש־העסקים הקנדי
אדווארד גרץ, בעל מיפעלים באמריקה לחלקי־חילוף
לרכב, לשם מכירת מיפעלי הוגו שווארץ, פריקשן
וקרמיק קסטינג.
בעוד שגופים שונים, ביניהם חברת ״כור״ ,ממתינים
עד שמיפעלי הוגו שווארץ יעברו לידי כונס הנכסים,
כדי לקנותם, מתכוון גרין להקדים ולרכוש את
המיפעלים עוד לפני שיגיעו לידי כונס הנכסים.

א״זוברג נלחץ ומכר שמועות בדבר נסיבות מכירתו של הבנק הבינלאומי
הראשון נפוצו השבוע בקרב חוגים בנקאיים. נראה
כי המיליונר שאול אייזנברג אולץ על־ידי בנק־ישראל
למכור את הבנק הבינלאומי הראשון בעיקבות
מידע שנמסר לבנק־ישראל על־ידי אחד מעובדיו
הבכירים של הבנק.

אהת הסיכות •טכגללן אילץ ״כגק ישראד״
את אייזנכרג למכור את המק, על פי
השמועה, הן ההלוואות הגדולות שאותן
העניק ״המק הכיגלאומי הראשון״ להכרות
הזרות של אייזנכרג.

תפורק החברה
•תות תיירות
במישרד התעשייה מסתמנת מגמה, לפרק את החברה
לפיתוח מיפעלי תיירות, שבראשה עומד יוסף וולף.
החברה לפיתוח תיירות היתד. הצינור שדרכו היו
עוברות ההלוואות הממשלתיות למיפעלי התיירות
השונים.

חסידי פירוק החכרה טוענים, כי אפשר
להפוך את ״הכנק לפיתוח התעשייה״
לכנק לפיתוח תעשייה ותיירות, למנוע את
הכפילויות כין החכרה וכין הכנק ולחסוך
מיליוני לירות כאמצעות כיטול החכרה
לפיתוח מפעלי תיירות.

סבנה ל״אלד׳י
שימעון (״צ׳פאי״) קדם, מבעלי המניות החדשים של
מיפעלי האופנה אלד, עומד לחסל את מיפעל
האופנה הוותיק והידוע.
קדם נמצא במשא־ומתן עם חברת התרופות טבט,
כדי להשכיר לה את המיבנים שבהם שוכנים מיפעלי
אלד בפתח־תיקווה תמורת 12 אלף דולר לחודש.
תוכניתו זו של קדם תיתקל בהתנגדות ובמאבק
מישפטי מצידם של שאר בעלי המניות, ממישפחת
צלטנר, שהקימה את המיפעל.

יחקרו טיטצא ,
..3ארקיע״
רוכשי חברת ארקיע, בעלי המניות של חברת
כנף־ארקיע, גילו לדבריהם מימצאים מדהימים על
מצבת הציוד והרכוש של החברה.
לדברי בעלי החברה החדשים, נעלם בארקיע ציוד
בשווי שבין שניים לשלושה מיליון דולרים, ואיש
אינו יודע היכן הוא. הציוד הוא בעל ערך רב

בשוק הטיס האזרחי.

כעלי ״כנף ארקיע״ שוקלים כימים אלה
אם להכניס את המישטרה לחקר העלמות
הציוד, או לנסות ולגלות את הדבר ככוחות
עצמם, כדי שלא לערער את יחסי העבודה
כתוך החכרה.

התחנה המר 13 ית
חעלה ש31
המפרק ׳טמונה על־ידי כית־המישפט
לתחנה־המרכזית כתל־אכיכ, סגן שר־האוצר
לשעכר, יחזקאל פלומין, עומד לחדש את
הלחץ על הממשלה להזרים כספים לסיום
כניית התחנה.
מאחרי דרישת המפרק עומדים הגופים שהשקיעו
כספים בתחנה — השותפות פיל־פלאטו־שרון, סולל-
בונה ואגד.

כרטיס, השרות
דא יכיטדו
כרטיסי השרות באל־על, הניתנים לבני מישפחות
עובדי החברה, לא יבוטלו גם בעונה הבוערת של
אל־ננל. על כך החליט יושב־ראש מועצת המנהלים
של אל־נול, אברהם (״בומה״) שביט, כדי שלא למתוח
עוד יותר את היחסים שבין ההנהלה לבין עובדי
החברה.
כל חברות התעופה נוהגות לבטל את כרטיסי השרות
שלהם בעונה הבוערת, והעובדים מקבלים צעד זה
בהבנה.

צו ק ר מן ו שרו ב ר
מ? יסדם עיתון
חכרת ההשקעות החדיטה, כראיטותו של
מי שהיה מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן,
עומדת להוציא לאור עיתון כלכלי חדש,
שאותו יערוך יצחק (״פישקה״) טאוכ.
בחברת ההשקעות של צוקרמן שותפים גבי וגיטה
שרובר, בנו ואלמנתו של המיליונר הירושלמי הידוע.

במד ינה
הע ם
אכול 1שתה
אורגייה של ביזבוז
בססים איפייכה יותר
מכ 7את שבוע הפסח
את חופשת הפסח, שהסתיימה
השבוע, איפיינו שני דברים: הלהיטות
המטורפת כימעט של ה ישראלי
לנסוע, לבלות ולבזבז כספים,
והדוכנים למכירת פיתות ש-
/אולתרו בשולי הכבישים הראשיים.
מר־ישראל
לא היה בבית במשך
שבוע הפסח. כאשר מילא באלפי
לירות את מיכלי הדלק של מכוניתו,
חשב לעצמו :״אני מרוויח
כסף. בתום החג יעלו את מחיר
הדלק.״ כאשר נסע למלוך פאר,
בטבריה או באילת, אמר לעצמו:
״בשנה הבאה זה יהיה הרבה יותר
יקר.״ כשבילה במועדוני־לילה ובדיסקוטקים
וכשסעד במיסעדות יקרות
או באתרי־פיקניק, אחרי ש הוציא
אלפי לירות לקניית הציוד
הדרוש, אמר לעצמו :״המצב כל
כך רע, שזה לא יכול עוד להזיק.״
האווירה הכללית בשבוע החג
היתד, לכאורה חגיגית — ״אכול
ושתה כי מחר נמות.״ איש לא
חישב, איש לא בדק את האוברדרפט
בבנק. הכסף זרם כמו מים.
קריאתו של שר־האוצר ייגאל הוד־ביץ
,״שימרו על הלירות שלכם״,
הפכה נלעגת.
וכשחזר מר־ישראל בתום החג,
תשוש אך מרוצה, וקיבל את קריאת
האזעקה ממנהל הבנק של\,
היה יכול להתנחם: אצל השכנים
שלי זה בדיוק אותו המצב.
פיתות יטריומ. המאפיין השני
של הפסח היתד, ההתרסה נגד המסורת.
בשנים שעברו היו רק
סטיקיות מסויימות מאוד בערים

^0*0 4*1^1

16(1

ההודעה על ה״סקוס״
האם יש קשר —
הגדולות מוכרות פיתות, וגם אז
היה הסטיק-בפיתה נימכר בעטיפת
נייר, מחשש שיראו. ביפו היו נקו״
דוודמכירה ידועות מזה שנים.
מרבית המיסעדות נסגרו לרגל שיפוצים
שנתיים והאחרות המציאו
מאכלי מצות כשרים לפסח. בדרך
כלל היה ד,זללן הישראלי הממוצע
נאלץ לנסוע לגדה המערבית, לאכול
ארוחת־פיתות בירושלים ה־מיזרחית
או ברמאללה.
כאילו על פי החלטה מוקדמת
מכרו השנה מרבית המיסעדות
ארוחות חמץ, כאילו שמעולם לא
שמעו על הפסח. אך את השיא ב־מילחמתו
של הישראלי החוגג נגד
המצות סימלו הדוכנים המאולתרים
שהוקמו בשולי הדרכים, בכבישים
הראשיים, שבהם ניתלו שלטים :
״פיתות טריות״.
החוגים הדתיים יכולים אולי
להתנחם בעובדה, שסוחרי הפיתות
העולם הזה 2223

הפסידו כסף רב בחג. הביקוש היה
מועט. הפיתה כבר לא היוותה אטרקציה
בפסח תש״ם.

עי תונו ת
מידת הכבוד
של מנצור
העיתונאי המצרי אניס
מנצור שמר ע 7ההבטחה
ד 7א ני 7ה את הסקופ שנתן
נשיאו לאורי אבגרי
מערכת העולם הזה לא עמדה
מעודה בלחצים כה כבדים שהופעלו
עליה מצד עיתונאים. עורכי
עיתונים ישראלים, שדרים וכתבים
פוליטיים, ניצלו כל ידיד
ומכר שיש להם במערכת כדי לנסות
ולגלות, מד, הוא הסקופ שאותו
עומד לפרסם השבועון. ראשי רש תות
טלוויזיה וסוכנויות ידיעות
מכל רחבי העולם שלחו את נציגיהם
בארץ, או טלפנו בעצמם
למערכת, כשבפיהם בקשה אחת:
״תנו לנו, לפחות, רמז על מה
שעומד להופיע.״
אל הלחץ שהופעל על חברי מע רכת
העולם הזה התווסף לחץ של
טלפונים על מלון שרתון בקאהיר,
שבו התגורר עורך השבועון, אורי
אבנרי, ועל מישרדו של עורך ה שבועון
המיצרי אוקטובר, אניס
מנצור. עיתונאים ישראלים וזרים,
שהעלו חרס בנסיונותיהם לגלות
את הסקופ בתל־אביב, ניסו לדלות
אותו בשיחות טלפון בין־ארציות
עם אבנרי או עם מנצור.
מילבד היצר העיתונאי הטבעי,
לשמור את הסקופ, ד,ינחה את אב־נרי
בקאהיר ואת חברי המערכת
בתל-אביב עוד גורם אחד, כשסירבו
בעקשנות לגלות את ה סקופ:
ההבטחה ההדדית של נשיא
מצריים אנוור אל״סאדאת ושל
אורי אבנרי לפרסם את הידיעה רק
ביום השלישי בערב.
סאדאת עמד בדיבורו. מלישכת
הנשיאות בקאהיר לא יצאה ידיעה
על תוכניתו של אל־סאדאת לערוך
ביקור נוסף בירושלים ולנאום בפני
הכנסת (ראה עמודים .)31—33 אורי
אבנרי, בקאהיר, וחברי המערכת
בתל־אביב הצליחו גם הם לעמוד
בלחצים שהופעלו עליהם מצד עיתונאים
עמיתים וידידים. גם אניס
מנצור, שנכח בשיחה בין אל־סא-

שוטרים ועיתונאים דייד המחסום ככפר גילעדי
מי אחראי לביזיון?
דלפה הידיעה, דווקא בוושינגטון.
על פי הדיווחים שהגיעו לארץ,
מסר מקור בכיר בפמלייה של אל-
סאדאת את הידיעה.
היה זה צחוק הגורל שבמדינת
ההדלפות, ישראל, הצליחו לשמור
את הסקופ זמן רב, ודווקא המצרים,
הידועים כשומרי סוד, היו
שנשברו ראשונים.

צה״ל
הכישדון

דובר אכן
לצלם או להצטלם?

הוא אמנם לא התכחש להבטחתו,
אך שבועונו אוקטובר פירסם ביום
הראשון השבוע, בראש העמוד הפותח
את הגליון, את הידיעה שהוכתרה
בכותרת :״פצצה מדינית
תוך 48 שעות״ .בגוף הידיעה נאמר,
שבעיתונות הישראלית תופיע
ידיעה בעלת חשיבות עליונה, ש תשפיע
על החדשות באמריקה וב-
מיזרח התיכון. מנצור פירסם את
הסקופ העתיד להתפרסם, אך נשאר
נאמן להבטחת הנשיא אל-סאדאת.

שאבנרי יהיה הראשון שיפרסם את
הידיעה ד,סנסציונית על תוכניתו
לנאום שוב בכנסת.
וכדי לרמוז לקהל קוראיו ול״
מדינאי העולם מי עומד לפרסם
את הסקופ, פירסם אוקטובר בעמוד

השני של גליונו ידיעה נפרדת,

שסיפרה לקהל הקוראים על כך

שאורי אבנרי ,״העורך הראשי של
העולם הזה וחבר כנסת, קיבל ד,ז־

מנה לביקור מישלחת של״י במצ ״-ע

ריים״
אגב, בגוף הידיעה הוסברו
ראשי התיבות של של״י כך :
״שלום לישראל״. י גלל י
שתי הידיעות הקטנות, אך ה ב

מובלטות, שהופיעו באוקטובר,
יצרו את מחול הסקרנות סביב
הראיון שאותו ערך אבנרי עם אל-
ההודעה על הפגישה
סאדאת. היה ברור לכל, כי ״הפצ—
בין השניים?
צה״ טמונה בראיון זה. אפילו אישים
מצריים, המקורבים לנשיא
דאת לאבנרי, ושהיה שותף להב מצריים, ניסו לגלות את פשר הטחה
ההדדית שלא לגלות את ה תוכנית החדשה של אל-סאדאת.
סקופ עד להופעת השבועון היש הם פנו בעיקר אל עמיתיהם ביש ראלי,
דחה בנימוס רב את בקשו ראל ואמרו :״אצלכם הכל דולף
תיהם ותחינותיה,ם של ידידיו, עור מייד, אז אתם בטח יודעים.״
כי העיתונים בישראל, שביקשו
במשך כימעט שבוע תמים נש ממנו
לפחות רמז אחד קטן.
מר הסקופ בהצלחה. רק ביום ה שומרי
הסוד המצריים. או שלישי השבוע, היום שבו מופיע
לם היצר העיתונאי גבר על מנצור . .העולם הזה ברחובות תל־אביב,

הצנלוז־ לכישלון
;;שרות עיתוגאיס צרו ע7
מחסומי חמישטרה, בעדך
שר־הרימחוז ערד •מסיבת
עיתדדאיס 77א עיתונאים
המחזות שנילוו לפיגוע במיש־גב־עם
(ראה עמודים )38—39 העידו
שוב, עד כמה לקוי מיבנה מנגנון
ההסברה הישראלי. עשרות עיתונאים,
ישראלים וזרים, עמדו ליד
מחסומי המישטרה, על כביש קר״
ית־שמונה—מטולה, בצומת כפר-
גילעדי, והתחננו בפני השוטרים
והשוטרים־ר,צבאיים שירשו להם
להיכנס.
שומרי המחסום היו נוקשים :
״קיבלנו הוראה. אף אחד לא יעבור!״
כאשר היה נדמה להם, שאחד
העיתונאים מתכוון בכל זאת
לפרוץ, דרכו את נשקם בצורה
מאיימת.
כל רשתות הטלוויזיה העולמיות
וסוכנויות הידיעות מכל רחבי תבל
היו מיוצגות ליד המחסום. מרבית
הכתבים של העיתונים הישראלים
וצלמי העיתונות, יכלו רק להצ טער
ולזעום, יחד עם עמיתיהם
מחוץ־לארץ, על שלא ניתן להם
לסקר את האירוע.
דובר צד,״ל לא טרח להודיע
לכתבים הצבאיים ולנציגי העיתונות
הזרה על האירוע. אולם כפי
שקורה תמיד, לכל אחד מהעיתונאים
יש מקורות מידע שלו, וכבר
החל מהשעה 3.00 לפנות בוקר
החלו העיתונאים לנוע לעבר אצבע
הגליל.
בשעה 8.00 בבוקר הגיע למחסום
קצין מיחידת דובר צד,״ל.
״אני עולה למישגב־עם כדי לקבל
אישור לפתוח את המחסום,״ הבטיח
לעיתונאים .״עד שינתן לכם
האישור, אדאג לדיווח עדכני ושוטף.״

היתד, הפעם האחרונה שה עיתונאים
ראו את נציג דובר צד,״ל.
עד לצהרי יום, שעתיים לאחר שה
פעולה
הסתיימה, היו העיתונאים
ליד המחסום. כל אותה עת שהה
אלוף־מישנה יעקוב אבן, דובר
צה״ל, שהגיע ליפתח במסוק שהביא
עימו את מפכ״ל המישטרה,
ליד מפקדו וידידו, הרמטכ״ל רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן.
כפי שתמיד קורה במיקרים כאלה,
היו עיתונאים שהצליחו בכל
זאת להגיע למקום האירוע. אב
כוונת צה״ל היתה שהעיתונות לא
תוכל לבחון את שרשרת השגיאות
שנעשו במקום, לפני הפיגוע ובעון
שהמחבלים היו בפעוטון, נכשל
צד,״ל. אולם אם כוונת הרמטכ״ל
ודוברו היתה לעורר טינה בקרב
העיתונאים שלא הצליחו להגיע
ואלה היו הרוב, ולהשיג על-יד׳
כך נימה עויינת לדיווחים עי
האירוע, הרי שהצלחתם היתד
רבה.
דובר צד,״ל טען כי היחס א>

באיזור הגיעו למישגב־עם, ולא
שמע מפי פקודו על כך שעשרות
עיתונאים נשארו תקועים ליד מח
סום המישטרה .״זה כלל לא אשמו
שלנו,״ טען דובר־צה״ל .״כל הנושא
היה שייך למישטרה, והיז
החליטה שלא לתת לעיתונאים לה
גיע למקום.״
אולי יותר מר,מחדל ההסברתי:
לו אחראי דובר צה״ל, מגוחכו
התנהגותו של דובר המישטרה, העיתונאי
לשעבר אריה ארד. של<
כאבן, לא טרח ארד להגיע לשטי
הפעולה וללוות את הבוס שלו
הוא נשאר בביתו, בתל־אביב. א^
פטור בלא־כלום אי אפשר. אי
מישטרת קריית־שמונה, שם ישו
חפ״ק המישטרה, הגיעה הוראו
טלפונית מהדובר בתל-אביב, ש
אסרה על הקצינים וד,שוטרי!
לשוחח עם עיתונאים.

א סונו ת
טיול אל ותונסודו

האב ההמוס שרצו
דשים קץ לחייו נמצ
על־ידי ידידו הבדו<
שהבין את צעו
עבד אבו־עסא קפץ ממרומי ז
טרקטור של יכין חק״ל, בחן ז!
העיקבות שעל שביל העפר 0
כיתמי־הדם הקרוש, ונעלם בין ע
(המשך בעמוד ו

111*1׳111*1!11^1׳11 0השחקנית הג׳ינג׳ית מרגרט הראל. לפני כחודשיים, במסיבת
יום־הולדת של עדה, אשתו של הצייר אורי ליפשיץ, עלתח
ן על הספסל ורקדה ריקודי־בטן, השתלהבה ופשטה את חולצתה. כאן עם עמית לוינסון.
ך* שישכתי על הכיסא עלה לי
הרבה כסף, לכן אני יושב על ה ספסל,״
הסביר טוני, צעיר תל־אביבי, ש ישב
עם חברתו על הספסל מול כסית.
לא עברו דקות אחדות ואת מקומם של
השניים תפסה הציירת הקשישה רבקה
ינאי .״אני יושבת קצת על הספסל כדי
לנשום אוויר ולאזור כוח ללכת הביתה,״
אמרה.
״אני מניח את עצמי איפה שאני נמצא
בלי לעשות חשבון,״ תרץ הצייר איזי
קרידו, את ישיבתו על הספסל.
ספסל־העץ הקטן העומד מול כסית הפך
כבר תופעה בנוף הדיזנגופי. לפני חצי
שנה החליט בעל בית־הקפה, משה איש־כסית,
שצריך שיהיה ספסל מול ביוד
הקפה .״היתה לי מין הרגשה כזאת,״
סיפר משה ,״היו עומדים כאן תמיד הרבה
אנשים בייחוד בימי שישי אחרי־הצהרים,
לא תמיד יש מקום ליד השולחנות, אז
החלטתי להביא לכאן את הספסל. מאז
שהוא כאן הוא נחשב השולחן הכי טוב
שלנו, אפשר לבוא אחרי חמש בערב ולראות
עשרות בקבוקי־בירה מתגלגלים
על הריצפה. זה מתחיל מזה שאנשים
יושבים על הספסל ומחכים שיתפנה מקום
בפנים, או שיש טיפוסים כאלה ש,אין להם
בשר לשבת׳ ,כמו שאומרים, ואז הם חצי
עומדים חצי יושבים על הספסל.״
עד שעות הצהריים מרבית יושבי הספ סל
הם קבצנים או קשישים שנחים עליו
כמה דקות וממשיכים בדרכם. אבל ה פעילות
האמיתית על הספסל מתחילה

אוזבי, הנוהג לבוא כל יום לכסית עם כלבתו קארינה, כדי לפגוש את החברים.

יד השולחנות יושבים ער ספסל־וחוב
בדרך־כלל משעה 12 ואילך בעיקר בימי
שישי.
יפים ויפות, מחפשים ומחפשות, צעירים
וזקנים, סקרנים, ועייפים מציפים את
הספסל ואת הרחבה שלידו. יש כאלה היושבים
עליו במשך שעות ארוכות ואח רים
באים, יושבים דקות אחדות ומפנים
אח מקומם לבאים אחריהם.

כמו לר או ת
סר ט
חד מיושביו הקבועים של הספסל
י * הוא צעיר תל־אביבי, ג׳ינג׳י שסרב
לגלות את שמו. ביום שישי שעבר ישב
על הספסל כבר בשעה .11 לבדו השקיף
על העוברים ושבים .״אתם לא רואים
מה אני עושה?״ שאל כמשתומם ,״אני
לא עושה כלום. סתם משתזף כאן בשמש
כי ליד השולחנות צפוף מדי, לחוץ מדי,
מחייב. אני בא לכאן כבר שבע שנים,
פעם היה ספסל אחר, אחר־כך הביאו את

רומן בצהריים

התנהל בין טוני לבין טלי סמני בת ה
״מ1-111111 1.
שלי בדרד לאיזשהו מקום,״ גידה טוני .״כבר ישבתי
ליד השולחן וזה עלה לי הרבה כסף, אז אני יושב על הספסל ומסתכל באנשים העוברים ״

הצייר התימהוני איני קרידו יושב שקוע בחלומות
על הספסל .״אי אפשר לשבת כאן בשקט,״ אומר
לו עמית לווינסון, שהתחבק עם ידידתו, ו!פסלת חנה עדן.

יו לשבת טל הספסל ולהתבונן ביושבי כסית.
שצריך לשים פה ספסל,״ סיפר משה ,״כדי
מחכים שיהיה מקום יוכלנ בינתיים לשבת,״

זה, השבוע הזיזו אותו קרוב יותר למול.

פיתאום נזכרתם עכשיו לשאול
מה אני עושה על הספסל? אני בא לכאן
כי אני פוגש פה כל מיני אנשים שאני
מכיר. זה מקום מיפגש לחוגים חברתיים
מסויימים שבאים לכאן רק בימי שישי.
איזה חוגים? מה זאת אומרת איזה חגים?
כל מיני. באים, שותים את הבירה או אוכלים
את המרק עם הקניידלאך ובזה נגמר
העניין. נכון שכל מי שבא לכאן מחפש
משהו, אני *באתי לפגוש את החברים שלי
ואני יושב על הספסל כי כאן אני יושב
בשקט.״
בשעה 11.30 מצטרף אל הג׳ינג׳י חבר
המרכיב מישקפי־שמש. ריקו הוא מרכיב
אנטנות טלוויזיה. גם הוא בא לכאן בכל
יום שישי ויושב על הספסל .״מאז שה־ספסל
נולד אני עליו,״ הסביר .״אין לי
מלצר על הראש, אין צפיפות, אין בלגאן.
טוב לי פה.״
כמה דקות אחר־כך מגיע תושב קבוע
אחר, יוסי .״זה המרפסת של כסית,״ הוא
.מסביר. לפתע לרגע הוא משתתק, מבטו
נודד שמאלה והוא לוחש לחברו :״ראית
איזה חתיכה זאת שעברה עכשיו?״ והוא
מסביר :״כאן אנחנו יותר בולטים, יותר
רואים אותנו ואנחנו רואים את כולם,
ואפשר לגשת אל החתיכות בלי להתחיל
להזיז ערימת של שולחנות כשבינתיים
׳(המשך בעמוד )42

ואידיש

התמונה השתנתה כהרף עין. אל עמית היושב
הצטרפו הקומיקאית האידישאית מרים פוקס
(מימין) ועוזרת במאי דריה מצקין (משמאל) ושני ניספחיס.

רבקהילה הציירת

״עד עכשיו ישבתי בתוך בית־הקפה,״ סיפרה
רבקה ינאי הציירת בת ה־ ,76״עכשיו אני
בדרך הביתה. רק ושבת לנשום קצת אוויר ולצייר, לפני שאתחיל ׳את המסע הביתה.״

* השלהזה שואל: גדוע לא
נית נה תשומודלב להתראה המוקדמת

על הפיגוע,
* העולהזה שואל: האם היו
שוו ווי המשק על מישמרתם בליל־הפיגוע
או צפו בהופעת הווה אלבו שטיין?
* העולהזה שואל: האם בכל
גזו הג מ ד הצפוני מותקנת מעונת
התראה או שבמקומות מסרמים חסוה?
* העולהזה שואלי: האם
הפו זנו1ז הראשונה של צה־־ל לפעוטון
הזוה ערפי וידאה או יו זמת מפקדזו ט ו?

ף( ווה אדגרשטיין סיימה את הד,ו׳
י פעה שלה. מחיאות הכפיים של מאה
חברי קיבוץ מישגב-עם וכמה עשרות
אורחיהם, שליוו את השיר האחרון,
חיממו לה את הלב. עוד לפני ההופעה
קיבוץ מישגב־עם הוא קיבוץ בעל
היה מי שסיפר לחווה, כי היא עומדת תודעה ביטחונת מפותחת. הקיבוץ נולהופיע
בפני משק שיש לו בעיות חב -סד בשנת 1944 על־ידי אנשי פלמ״ח,
רתיות רבות! החברים במצב־רוח קשה
בגלל המצב הכלכלי הרע של הקיבוץ.
נדמה היה לחווה שהיא הצליחה לתרום,
ולו במיקצת, להעלאת המוראל של חברי
הקיבוץ הוותיק.
מרבית חברי המשק נכחו בעת החד
פעה. בלילה שלאחר הפיגוע הטיחו חב רי
הקיבוץ דברים קשים זה בזה. היו
שטענו כי חברי הקיבוץ לא היו די עי-
רניים ביחס לשמירה על המשק וכי ״לא
כל מי שהיה בהופעה, היה צריך להיות

אלברשטיין נסעה ממישגב־עם, דקות
ספורות לפני שנורה הכדור הראשון. ההאשמות
שהוטחו אחר־כך, בתוככי ה-
מיסגרת הסגורה של הקיבוץ, לא היו,
ככל הנראה, האשמות שווא. כי למישגב-
עם, כמו ליתר קיבוצי הסביבה, הגיעה
יום קודם לכן אזהרה על פיגוע חבלני
צפוי. כוחות־הביטחון קיבלו התראה מד
דיעינית מוקדמת על פיגוע חבלני. ה התראה
הצביעה
על האי-
זור המועד לפורענות — הגבול הצפוני.
צה״ל הסיק מיד את המסקנות. למודי
השער הגדול של קיבוץ מישגב־עם אשר משני צידיו
כישלון מפרשת ביטול הכוננות אחרי־התראה־מוקדמת,
ביטול שיש טוענים ש הגדר
המורכבת. המטיילים שהיו מגיעים למישגב־עס
הביא לאסון בנד,דיה, בדיוק לפני שנה, ידעו תמיד, כי הס מתקבלים במקום בחשדנות־ביטחונית, ונבדקים על־ידי שומרים מהמשק.

38 -1
הודיעו כוחות הביטחון לכל ישובי הסביבה
להיכנס לכוננות מוגברת. צד,״ל לא
הסתפק בכך.

השע ו הפ תו ח

אם כי אף אחד מחברי המשק היום אינו
נימנה על דור המייסדים. העובדה שהקיבוץ
שוכן ממש על הגבול הצפוני —
גדר המשק בחלק הסמור לגבול היא גדר
המערכת המפורסמת שלאורו הגבול —
הרגילה את בגי מישגב-עם לחיות בש נים
האחרונות כאילו בתוך יער מבוצר.

אנשים שטיילו בתקופה האחרונה באצבע
הגליל, והחליטו לבקר גם במישגב־עם,
זוכרים בוודאי את השמירה של חב רי
המשק סביב הקיבוץ ובתוכו. כל אורח
נעצר ונבדק כמה פעמים, בין אם
שהה בתחומי המשק ובין אם שהה מחוצה
להם ואווירת החשדנות והזהירות היו
מסממני הקיבוץ.
למרות זאת לא נפגע מישגב-עם, עד
ליום השני שעבר, מפעילות פידאיון.
בעוד שיישובי הסביבה — קריית-שמונה,
מרגליות, אביבים — שילמו מחיר כבד
כיישובי־ספר, הרי שהתקרית היחידה, עד
השבוע, אירעה במישגב עם לפני 11
שנים. בשנת 1969 נורתה לעבר המשק
פצצת בזוקה, שלא פגעה באיש.

__ה חיסכון
^ ^ ש על ה בדם
^ גרי הקיכוץ ידעו, כל הנראה, שהם
1 1מוגנים באותו הערב. כמו כל ישו-
בי אצבע הגליל, ידעו האחראים על ה ביטחון
במישגב־עם שצה״ל תיגבר את
כוחותיו בצורה משמעותית בעיקבות ההתראה.
הם גם הכירו היטב את גדר
המערכת, וידעו שכימעט ואין אפשרות
לחדור דרכה מבלי להתגלות. יתכן שזו
היתה ההרגשה שקינה בלב רבים —
כימעט כל חברי המשק התקבצו לצפות
בהופעתה של חווה אלברשטיין.
ואמנם שאלת השאלות המלווה את אירוע
הדמים היא: איך קרה שהמחבלים

הצליחו לפרוץ את הגדר ולהתגבר על
המערכת המתוחכמת מבלי שהתגלו. אחת
הגירסות טוענת, כי בקטע שבו פרצו,
לא הותקנה כילל מערכת ההתראה.
חמישה המחבלים שפרצו למישגב־עם היו, ככל
הנראה, בעלי כושר גופני מעולה. ה גוויות
היו של גברים חסונים וגבוהי-
קומה.
מתברר כי
בוני המערכת פשוט המעיטו בכוחו של
האוייב .׳החמישה הצליחו לטפס על אחד
הצוקים התלולים ביותר שלאורך הקו,
ולפרוץ את הגדר דווקא שם.
הגירסה הרשמית של צה״ל טוענת, כי
עדיין לא הסתיימה בדיקת השאלה כיצד
הצליחו המחבלים לפרוץ את הגדר ואת
המערכת. הרמטצ״ל טען שהמערכת אינה
אטומה לחלוטין, אם כי עד היום נהוג
היה לחשוב בצה״ל וביישובי הסביבה,
שהגדר אמנם עבירה במצבים מסויימים,
אך תמיד מגלים, בעוד מועד, את מי
שניסה או הצליח לפרוץ אותה.
הגירסה החצי-רשמית של צה״ל, שנאמרה
על־ידי קצינים בכירים היא, שיתכן
והמערכת היתד, מקולקלת בקטע
מסויים, או שהחייל שישב ליד המיתקן
המקבל את אותות האזהרה כאשר מנסים
לחדור בעד המערכת, פשוט נרדם.
דקות אחדות לאחר שהסתיימה הופעתה

השאלה המרכזית המעסיקה
1X111׳ *1111111 1
עתה את גורמי הביטחון

1 11111
היא כיצד הצליחו׳ המחבלים לפרוץ מבעד לגדר מבלי שהבחינו

בכך- .אחת הגירסות היא שבמקומות מסויינזיס לא הותקנה
מערכת ההתראה המיוחדת על הגדר הסבוכה1 .

חשמל של הכלים, בעת ההופעה של חווה
אלברשטיין.״

מי גתן
אתה הו ראה!
מי הגיע לבית התינוקות. כשעמד
״ י בפתח הבחין בדמות של גבר בלתי-
מזוהה בתוך בית התינוקות. חושיו של
סמי החלו לפעול. הוא התכוון להסתער
אל תוך המיבנה. ככל הנראה נזכר באו תן
שניות בהתראות שהגיעו יום קודם
לכן מגורמי הביטחון, והבין כי בבית
התינוקות נמצאים מחבלים. אולם סמי לא
הספיק לעשות דבר. צרור יריות, שנורה
מתוך הבית, הפילו מת.
המשק כולו התעורר לשמע היריות.
מרבית חברי המשק היו כבר בחדריהם,
מחליפים חוויות מההופעה. אסתי, אשתו
של סמי, מיהרה לאחוז בבנה בן החודשיים,
ויהודית תפשה בתינוק נוסף. השתיים
מיהרו להסתתר במיקלחת של הפעוטון.
המחבלים, שפרצו באותה שניה
אל תוך החדר, לא הבחינו בשתי הנשים.
דם ראו את שני התינוקות שנותרו בחדר,
חטפו אותם והצטרפו אל חבריהם
בבית התינוקות. שם נמצאו באותו הרגע
ארבעה ילדים, יחד עם חבר המשק מאיר
פרץ.
פרץ הבין כי כל התנגדות שלו תסכן

את ארבעת הילדים שהיו עימו ואת שבי
התינוקות שהובאו לחדר על-ידי שני המחבלים.
הוא הרים את ידיו. תוך מכות
וקללות, כפתו אותו המחבלים לאחד התינוקות
והשליכו את השניים אל הריצפה.
המשק התעורר. כמה חברי משק הציעו
— איש אינו יודע אם ברצינות — לפרוץ
לבית התינוקות. המא״ז שלמה הרגיע את
ההיסטרים שביניהם, פיזר את חברי המשק
החמושים סביב המיבנה ואסר עליהם לפתוח
באש או לפרוץ פנימה. למרות זאת
ירו כמה מחברי המשק ללא הבחנה לעבר
המיבנה, ונתקלו באש נגדית חזקה.
תוך שניות הועברה ההודעה לצה״ל. היחידה התארגנה במהירות והגיעה,
על כל ציודה, לקיבוץ. בשעה 1.30
אחר־חצות כיתרה כבר היחידה הצבאית
את המיבנה.
קיימים חילוקי־דעות לגבי השאלה ״מי לנסות נתן את ההוראה״ לחיילים
לתקוף את המיבנה. ההיסטוריה הקצרה
של פעולות החבלה, שבהם מחזיקים המחבלים
בבני-ערובה, יצרה כבר סטנדרטים
מסויימים בצה״ל, אם כי כיל מיקרה
נבדק לגופו. שני פיגועי נהריה, שני
פיגועי מעלות, פיגועי מטוס סבנה, מלון
מבוי והקאונטרי קלוב, הביאו את צה״ל
לאמן
(המשך בעמוד )42

חורבן הדמים

החדר בפעוטון אחרי פעולת היחידה המובחרת של
צה״ל לאחר שגוויות המחבלים הוצאו ממנו. כתמי
דם ונתזי מוח התערבבו ברה׳יטיס של הילדים השבורים, הבובות והצעצועים.
של חווה אלברשטיין, נפסק החשמל ב־בית־התינוקות
ובפעוטון. יהודית גרי,
חברת משק שהיתה בפעוטון נרקיס, ביקשה
מחברת משק אחרת, אסתר שני,
שהיתה באותה עת בבית התינוקות רותם,
שתזעיק את בעלה, שמואל (״סמי״) שני.
סמי היה מזכיר הפנים של מישגב־עם,
צעיר תל־אביבי, מעמודי התווך של הקי בוץ
ושל תנועת הקיבוץ־המאוחד. סמי

היה עסוק באותו היום. הוא אירח בקי בוץ
את אמו, שבאה לעשות את חג הפסח
עם בנה ונכדיה. בנוסף לעבודתו כמזכיר
הפנים של מישגב־עם, היה סמי גם ה חשמלאי
של המשק. היה זה רק טבעי
שיהודית גרי תבקש מאשתו של סמי,
אסתר, לקרוא לבעלה לתקן את החשמל.
״אז חשבנו,״ סיפרה אחר־כך יהודית,
״שהקצר החשמלי אירע בגלל עומס ה
נוח
ההצלה

משך כל הלילה ועד שהחלה הפעולה בשעה 10 .בבוקר
הגיעו כוחות של צה״ל וכוחות הצלה למישגב־עם.
בתמונה נראה אחד האמבולנסים שהוזעקו מיש ובי הסביבה ומאחריו משאית צבאית•

בניגוד לדעת מוכדההשקעות, אישו יגאל הווביץ
פטור ממיסים לבית־אסיה של המיליונר שאול
א. זנברג ושבו במקום מישורית לחברותיו הפרטיות

שר־אוצר הורכיץ
מישרדיס ללא שלט

הסמוך לחדרה של מזכירתו האישית של
אייזנברג, שוכנים גם מישרדי חברת המחלבות
המאוחדות. חברה זו, השייכת למיש־פחת
השר הורביץ, קיבלה את שני החדרים
כאשר התפטר הורביץ מתפקיד שר התעשייה.
אז נהג האזרח ייגאל הורביץ להש תמש
בחדרים אלה לפגישותיו.
אחרי שהתמנה לשר האוצר החל מש תמש
בחדרים בנו, יוני הורביץ, השוהה
בימים. אלה בפורטו־ריקו בעסקי חוות
הירקות של המישפחה. המחלבות המאוחדות
שכרו את החדרים בתנאים כספיים סודיים,
ועל דלת החדרים אין כל שלט. אבל כל
מי שיודע כי ייגאל הורביץ אוהב לחסוך,
והסיסמה האהובה עליו היא ״שמרו על
הלירה שלכם״ ,מבין כי הוא לא היה
מסכים לקחת דווקא את החדרים בבית
המישרדים היקר ביותר בישראל, לולא היו
התנאים מתאימים לו.
ייתכן גם כי הסיבה ששר־האוצר החליט
להשתמש, בעת שהותו בתל-אביב, בחדר
של יושב־ראש מועצת־המנהלים של הבנק
לפיתוח התעשיה, בקומה השלישית, היא
שהחדר אינו רחוק מחדרי מישרדי המחלבות
המאוחדות. די אם יעלה השר קומה
אחת, כדי שיוכל לשוחח עם בנו, המנהל
את העסקים המישפחתיים.
כללי ועדת אשר, שאומצו על־ידי הממשלה
ופורסמו בילקוט הפירסומים ,2382
ב־ 7בנובמבר ,1977 אומרים בסעיף 7כך :
״בכל מיקרה שיש לשר עניין אישי בהחלטה
או בפעולה אשר על-פיהן או בעיקבו־תיהן
מוענקת טובת הנאה או זכות, חובתו
של השר להצהיר מייד על העניין האישי
ואסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בקבלת
ההחלטה או בביצוע הפעולה.״
סעיף 7ב׳ של כללים אלה אומר:
״החלטה או פעולה שיש לשר עניין אישי

ך* אשר פירפם העולם הזה כי שרי
* האוצר והתעשיה כפו על מרכז ההשקעות
להמשיך ולתת לחברת בית אסיה
של שאול אייזנברג מעמד של מיפעל
מאושר, עורר הדבר תמיהות רבות. לכל
מי שבדק את הנושא היה ברור, כי בית
אסיה אינו עומד בתנאים בהם התחייב
עת קיבל, בשנת ,1970 מעמד של מיפעל
מאושר. היה ברור כי בידי מרכדההשקעות
הזכות החוקית המלאה לבטל את המעמד
שניתן אז.
מרכז־ההשקעות יכול היה גם שלא לאשר
את אותן ההטבות לתוספות העלויות עליהן
ביקש עתה בית אסיה את הפטור ממסים
בסך 90 מיליון לירות.
מרכז־חהשקעות יכול היה לבטל חלק
מן ההטבות, וגם את כולן. אולם המרכז
העביר את ההכרעה לשרי האוצר והחעשיה,
והם הורו להמשיך ולתת את ההטבות.

ה מיכ תב
שלא נענה
^ חרי פירפום הידיעה !האמורה ניסו
\ 1כמה עיתונים לבדוק אם היה לשר־האוצר
עניין אישי בהחלטה. היו שמועות
כי הוא משתמש בחדרי מישרדים בבית
אסיה. בעיתונים פורסם שהשר ייגאל הור-
ביץ נוהג לעתים לשבת בחדרו של יושב-
ראש מועצת־המנהלים של הבנק לפיתוח
התעשיה, אברהם (״רמי״) פרידמן, בקומה
השלישית של בית אסיה, כאשר הוא מקיים
פגישות בתל-אביב בענייני מישרדו.
אלא שידיעות אלה לא היו די מעמיקות.
בקומה הרביעית, שבה שוכנים מישרדיו של
שאול אייזנברג ומישרדי בית אסיה, בחדר

כית־אפיה בתל־אפיב
ספסרות במקום עידוד־יחסיס

בה לא תתקבל אלא על־ידי ועדת השרים
ויצויין במפורש בפרוטוקול הישיבה, כי
לשר פלוני היה עניין אישי בהחלטה זו
וכי אותו שר לא השתתף בדיון ובהחלטה.
במיקרה שההחלטה חייבת על פי דין
להתקבל על־ידי נושא מישרה הכפוף לשר,
תובא ההחלטה לאישור ועדת שרים.״
סעיף 7ג הודעה על הצהרת השר
על עניין אישי תישלח למבקר המדינה.״
למיטב ידיעתי, הורה שר־האוצר, באמצעות
נציגו במרכז ההשקעות, דב הלפרין, לתת
לבית אסיה את ההטבות האמורות וזאת
למרות שהיה לו עניין אישי בהחלטה, כיוון
שהוא עצמו שכר בבית אסיה שני חדרי
משרדים עבור המחלבות המאוחדות והש תמש
בהם. אחרי שהתמנה כשר־אוצר ממ שיכים
בנו והחברה להשתמש במישרדים
אלה. השר עבר מפורשות על כללי סעיף
,7שכן הוא לא הצהיר על העניין האישי
שיש לו בהחלטה, לא העביר את ההחלטה
לוועדת שרים ולא שלח הודעה למבקר
המדינה.
על מנת לאפשר לשר־האוצר לסתור
דברים אלה, או להסבירם, שלחתי אליו
מיכתב רשום ודחוף ב־ 25 במארס השנה.
במיכתב שאלתי מדוע הורה הורביץ, ב אמצעות
נציגו, לתת את ההקלות לבית
אסיה למרות התנגדות מרכז ההשקעות
ומדוע אין הוא מבטל עתה הטבות אלה.
ביקשתי תשובה על כל שאלת אישורי
מרכז ההשקעות לבית אסיה. עד להופעת
הכתבה לא הגיעה תשובה.

פטור מ מי סי ם
ו הי ט לי ם
681
ף יעיית ההטבות התעוררה סמוך ל־חודש
אוקטובר שעבר. למרכז ההש־

קעות הגיעה בקשתח של חברת בית אסיה,
לאשר את ההטבות של מיפעל מאושר,
גם על תוספת ההשקעה הנובעת בעיקר
מהתייקרויות — בשיעור כולל של 90
מיליון לירות. סכום נוסף זה היה כימעט
פי שניים מסכום ההשקעה האחרון שאושר
בשנת 49 — 1974 מיליון לירות. מכיוון
שמעמד של מיפעל מאושר מעניק לבונה
הבית פטור הלא ממסים והיטלים על
חומרי בניין, הרי שכמוהו בהוזלת הבנייה
כדי מחצית.
כאשר פתחו ראשי מרכז ההשקעות את
תיק בית אסיה, הם מצאו כי ב־ 24 ביוני
1970 סירב מרכז ההשקעות לאשר את
תוכנית חברת בית אסיה כמיפעל מאושר.
לאחר שהחברה עירערה לפני שר־האוצר
והתעשיה, הממונים על ביצוע החוק לפיו
ניתן מעמד של מיפעל מאושר, החליטו
השרים לאשר את התוכנית ״להקמת מרכז
לעידוד יחסי מיסחר ותרבות בין ישראל
וארצות אסיה ועידוד היצוא לארצות אסיה.״
בנובמבר 1972 הוגדל הסכום שאושר כהשקעה,
וכן אושר כי הבניין יהיה בית
אסיה ואפריקה.

ה תיז מור ת
וה שגרירויות
ף• אשי ״מרכז ההשקעות״ בחנו אם
עמד בית אסיה בתנאים שאושרו בשעי

כלומר, האם הפך המקום למרכז לעידוד
הסחר והתרבות ועידוד היצוא לאסיה ואפריקה.
כאשר בדק זאת מרכז ההשקעות

י• מגא רון, חברה לסחר במכוניות.
• השגרירות הפדרלית של גרמניה,
נספח התרבות.
• השגרירות היפאנית.
י• חברת איטל האמריקאית.
• חברת אי־די־איי להוראה.
!• חברת אפרופים של נסים גאון,
העוסקת ביבוא של כבש מאוסטרליה לישראל.

הצלב־האדום הבינלאומי.
•:הטלוויזיה הגרמנית.
• המחלבות המאוחדות.
החברות של אייזנברג עצמו, העוסקות
בסחר עם אסיה ואפריקה, תופסות רק קצת
יותר מחצי קומה. כשני־שלישים של הבניין
אינם מושכרים כלל לגופים העוסקים במטרות
שלשמן ניתן המיפעל המאושר.
כאשר מסרו זאת נציגי מרכז ההשקעות
לנציגיו של אייזנברג, השיבו הללו כי
בכתב־האישור שנתנו בשעתו השרים לא
נכתב כי אחוז מסויים של הבניין חייב
להיות מושכר למטרה האמורה; לכן, גם
אם חלק קטן מושכר לשם כך, הרי שהבית
עומד בדרישות המיפעל המאושר. ראשי
מרכז ההשקעות לא הסכימו להגדרה זאת,
שכן בכל האישורים של מיפעלים מאושרים,

חדרו שד הורכיץ ומזכירתו שר אייזנברג
שכנות מעוררת תמיהות

מיליונר שאור אייזנברג
לקנות, למכור, להרוויח ולא לשלם מיסיס
הוא מצא בוודאי שהבית מושכר
שלרובן אין קשר לעידוד הסחר,
או היצוא לארצות אסיה ואפריקה.
השוכנות בבניין, לפי הרשימה
אצל רשם החברות, הן:
לחברות התרבות החברות הנמצאת

• חברת ציוד תעשייתי עירוני, העוסקת
ביבוא ציוד לעיריות מאירופה.
י• הבנק לפיתוח התעשיה וחברות־בת
שלו, התופסים קומה וחצי מתוך ארבע
קומות הבית.
• פרקליטות מחוז תל-אביב, התופסת
הצי קומה.
• התיזמורת הקאמרית הישראלית.
>• סוכנות הביטוח צמרת.
• חברת הביטוח שימשון, התופסת חצי
קומה.

הכלל הוא שלפחות מחצית מחזור החברה
המאושרת יהיה ליצוא.

ספסר בו רסה
פשוט
ך יוון שבשעוגו ניתנה ההחלטה על ״
ידי השרים, חששו ראשי מרכז ההש קעות
להחליט בעצמם והעבירו את ההכרעה
שוב לשרים, שנתנו בשעתו את ה אישור
בניגוד לדעתו של מרכז ההשקעות.
השרים ייגאל הורביץ וגידעון פת התבקשו
לחוות דעה ולהכריע, ומשהודיעו נציגיהם
למרכז ההשקעות על קבלת עמדת בית
אסיה, אישר מרכז ההשקעות את ההחלטה.
פירושו של אישור זה הוא פטור מלא
ממסים והיטלים על ההשקעה שעלתה כ־90
מיליון לירות, בהתייקרויות בלבד, וזאת
בנוסף לסכום המאושר הראשוני שהיד 49 .
מיליון לירות. סך כל ההשקעה המאושרת

עתה הוא כ־ 140 מיליון לירות, ומכאן כי
בית אג י• היה פטור ממסים בשיעור של
90 מיליון ־יות בערך על חומרי הבנייה.
בעוד ייגא .׳ירביץ כפה על מרכז ההשקעות
לתת את ׳?עמד של מיפעל מאושר
לבית אסיה, שא י מקיים את תנאי ה-
מיפעל המאושר, לא מהסס שאול אייזנברג
להשתמש בחברת בית אסיה לפעולות
שוודאי שאינן נכללות במטרות המיפעל
המאושר.
כאשר השתלט אייזנברג על הבנק הבינלאומי
הראשון רכשה את מניות השליטה
בבנק חברת בית אסיה. לאחר הרכישה
הרימו בבורסה אנשי אייזנברג את שערי
החברה השלטת בבנק הבינלאומי הראשון
לרמה של מעל 750 נקודות. באמצעות
הודעות על רווחים בלחי רגילים בבנק.
כאשר עלו שערי המניות מכרה חברת
בית אסיה בבורסה מניות של פי־בי(חברת
השליטה בבנק הבינלאומי) ב־ 4מיליון דולר,
והשאירה בידיה מניות בחברה השלטת
בסכום של 16.5מיליון דולר. השבוע
מכרה מניות אלה לחברת דנות של קבוצת
מושביץ-פקר־גולן ב־ 26 מיליון דולר.
בית אסיה שיחק בשנה האחרונה תפקיד
של ספסר בורסה פשוט, קנה ומכר מניות.
אגב, זמן קצר אחרי שבית אסיה מכר את
המניות בבורסה ב־ 4מיליון דולר, ירדו
השערים ב־ 18 אחוז בבת אחת.
עיסקה תמוהה אחרת, שבה מעורב בית
אסיה, היא ההנפקה הציבורית של זזברת
קיסריה. חברה זו שייכת לקבוצת אייזנברג
המחזיקה ב־ 6מיליון מניות רגילות, למיכאל
אלבין, מגחם עצמון ותדי שאולי, המחזיקים
בעוד 9מיליון רגילות בחלקים שווים,
ולממי דה שליט, המחזיק ב־ 150 אלף
מניות רגילות,
הקבוצה קנתה ׳את החברה על רכושה
ב־ 1.5מיליון דולר. הרכוש כלל 133 דונם

באזור הווילות של קיסריה, בהם מיבנה
מרכזי של מלון ובריכת־שחייה. מייד אחרי
הרכישה מכרה החברה 72.5דונם לבית
אסיה במחיר של 14 מיליון לירות. ברשות
החברה נשארו 33 דונם, שערכם היה בספרי
החברה 2.4מיליון לירות.
עתה נלקח שמאי המקרקעין, אליהו פן,
שהעריך שטחים אלה ב 48-מיליון לירות.
כנגד הערכה חדשה זו יצרו קרן הון מ-
שיערוך הנכסים בסך 27 מיליון לירות.
את הקרן הזו הוסיפו ל־ 14 מיליון לירות
שמכרו לבית אסיה, ויצרו הון וקרנות,
שרובן על הנייר, בסך כולל של 41.8
מיליון לירות. עם רכוש רב זה הלכו
לבורסה לגייס 10 מיליון לירות מהציבור
כנגד הקצאת מניות.

חתם דאשי
ל הנ פקה
ך* אשר רצה אייזנברג כי הבנק הביני
״ לאומי יהיה החתם הראשי להנפקה,
התנגד לכך דויד גולן בראותו בהנפקה
מעשה לא נאות. זו היתר. הסיבה להדחתו
של גולן מניהול הבנק, ורק אחרי סילוקו
הסכים הבנק הבינלאומי להיות החתם של
ההנפקה. הבורסה סירבה תחילה לאשר
הנפקה מוזרה זו ורק בלחץ הבנקים הגדו לים
העושים עסקים לרוב עם החברות
של אייזנברג היא אושרה לבסוף.
בית אסיה מילא תפקיד פעיל ביותר
בתרגיל הנפקה חדש זה של אייזנברג.
אין ספק כי פעולתו כספסר בורסה ורוכש
קרקעות בקיסריה אינן תואמות את המטרה
לשמה ניתן לו מעמד של מיפעל מאושר:
״להיות מרכז לסחר ותרבות ועידוד היצוא
עם אסיה ואפריקה.״

יגאל לביב 1

וו .41

שרשרת של טעו׳ות
(המשך מעמוד )39
לכל פעולה צבאית — עד כה הסתיימו תמיד
פיגועים מסוג זה בקרב קצר — יש
מגע של שיחה עם
המחבלים, כדי לנסות ולסיים את הפרשה
ללא קרב וללא סיכון בני הערובה,

ספסל מול כס׳ת
נסוג, וסיכן את הכוח המשך הפעולות לחילוץ בני־הערובה.
גם בעניין זה חלוקות הדעות בצה״ל.
החליטו על
יש הטוענים כי חיילי
דעת עצמם לפרוץ לתוך הבניין,
או מתוך
שחשבו שככל שהזמן יארך, כן יצליחו
המחבלים להתארגן טוב יותר בתוך ה-
מיבנה ולהקשות אחר־כך את פעולת החילוץ.

חדת.
הוא החליט לעכב את הפעולה עד
שתגיע יחידה זו.
יחד עם היחידה הצבאית
הגיעה לאיזור גם היחידה
המיוחדת של המישטרה (הימ״מ) ,העוברת
בשנים האחרונות אימונים מפרכים
כדי שתוכשר לפעולות־קרב במצבי פי-
גוע־מחבלים-עם-בני-ערובה. אל יאנוש
הצטרפו בינתיים הרמטכ״ל ושר־הביטחון,
ולמרות רצונו של המפכ״ל, הרצל שפיר,
להפעיל את היחידה המייוחדת שלו, הוחלט
גם הפעם שהיחידה הצבאית המייד
חדת היא שתציל את בני הערובה.

(המשך מעמוד )37
החתיכה מסתלקת לה״.
השעה כבר כמעט .12 יפה, מורה מ־חולון,
פוסעת לאיטה. היא מביטה לצדדים
ובוחרת בספסל .״לפעמים אני יושבת כאן
כשאני בחופש,״ גילתה הצעירה המצועצעת
,״פשוט כשאני מגיעה ^אין בדרך־
כלל מקום ליד השולחן, וחוץ מזה על
הספסל זה לא מחייב ולא כולם ישר נועצים
בי עיניים, להיפך, אני מסתכלת עליהם.
היום פשוט ראיתי חברים שלי ליד
הספסל אז באתי אליהם.״
עד שעה 12 הספיקו כבר כעשרים אנשים
לשבת על הספסל. היושבים כולם
היוו מיגוון מעניין של טיפוסים שונים.
צעירה בשם מיכל, הלומדת ציור במכון
אבני, ישבה על הספסל כי :״לא צריכים
להזמין כאן שום דבר, יושבים וכאילו
רואים פה סרט של אנשים. זה כמו סרט
לראות את אלה שיושבים ליד השולחנות
בכסית וזה מאוד מעניין.״
אורי, מזוקן המרכיב מישקפי־שמש,
שמיד התיישב עם כלבו, הדמס, ליד מיכל
גילה כי בעצם זאת הפעם הראשונה שהוא
יושב על הספסל .״כואב לי הגב ואין לי
היום כוח לעמוד. בדרך־כלל אני רק עומד
כאן כי אין לי פשוט ראש לשבת פה.״
בשעה 12.30 התיישב טוני, בחור חסון
ושזוף כשלגופו גופיה בהירה, וחזהו עטור
מחרוזות. לצידו התיישבה ידידתו טלי
סמני בת ה־ . 17 טוני, העובד בזיקוק מים,
טען :״אני רק יושב לרגע, אני פשוט בדרך
ללכת עם החברה שלי, כבר ישבתי ליד
השולחנות וניקיתי את הכיס.״
״קודם ישבנו שם,״ הוסיפה טלי ,״עכשיו
אנחנו פה. זה טוב לשנות מקום
לפעמים. קודם הסתכלתי מהשולחנות על
הספסל ועכשיו אני מסתכלת מהספסל
על השולחנות.״

קי רקס אכושי
גדול

צכל הנראה לא התכוונו המחבלים לתפוס
דווקא את הפעוטון ואת בית־הילידים, הם
נכנסו לשני חדרים אחרים בדרכם מהגדר למשק, אולם כיוון

שאלה היו ריקים, זנחו אותם, והגיעו למיבני הפעוטון ובית־הילדים.
בתמונה נראה הפעוטון כשהוא מנוקב בכדורים, אחרי
מכת האש של היחידה המיוחדת שחיסלה את חמשת המחבלים.
גם המחבלים וגם פיקוד צה״ל שנכח
במקום התכוננו למשא־ומתן ארוך ומייגע.
המחבלים לא מיהרו לפרט את הדרישות
שלהם — רשימת האסירים והעצי-
רים הביטחוניים הכלואים בישראל, אותם
הם ביקשו לשחרר תמורת בני הערובה.
הרשימה נמצאה רק אחר־כך, ליד גוויותיהם.
המחבלים
אפילו לא הביאו עימם מגאפון
לניהול משא־ומתן. היה להם זמן, והם
היו בטוחים שצה״ל יתן להם מגאפון,
כפי שאכן היה אחר כך. כפי שקרה בתק ריות
קודמות מסוג זה, הציגו המחבלים
אולטימטום, קבעו זמן, אולם בכל פעם
האריכו אותו. היה סביר להניח שגם
הפעם אפשר יהיה להאריך את האולטימטום
לשעות ארוכות.
היה זה שר־הביטחון, עזר וייצמן, ש החליט
בעצמו שהפעולה תיערך בסיומו
של אחד האולטימטומים של המחבלים,
בדיוק בשעה 10 בבוקר. יתכן ועל ההחלטה
של השר השפיעה העובדה, שמרבית
בני הערובה היו תינוקות,

תקלה
ב מ סו ק
ןות כד הדברים האלה לא ידעו
כאשר קיבלו פקודה מ־א
מפקדיהם,
בשעה אחת ושלושים אחרי
חצות, להסתער על המיבנה.
אחד החיילים, אליהו (״אלדד״) חיילים צפריר )20( ,נהרג.
נפצעו,

ועדת החקירה שיקים צה״ל לבדוק
את אירועי הפיגוע במישגב־עם, תצטרך
להשיב גם על שאלה זו.
מה שברור הוא, שכאשר הגיע לשטח
אלוף פיקוד הצפון, האלוף אביגדור
שלא
(״יאנוש״) בן־גל, הוא הורה
לערוך נסיון נוסף, ולפתוח באש רק אם
ישמעו מתוך הבניין קולות ירי, ויתעורר
החשש שהמחבלים מתחילים לחסל את בני
הערובה.
יאנוש הגיע לשטח קצת באיחור. במסוק
שהטיס אותו למישגב־עם חלה תקלה
טכנית והוא נאלץ לשוב ולנחות. היה
צורך להמתין עד שיגיע מסוק חדש. אולם
יאנוש הגיע לפני היחידה הצבאית חמיו־

בפעולה מהירה, כשהאש באה מכל צדי
המיבנה, הצליחו אנשי היחידה להשתלט
עליו תוך שלוש דקות. הם מצאו בו את
חמשת המחבלים מתים ואת כל בני הערובה
כמעט ללא פגע.
נראה כי הפעם ידע הציבור בדיוק מה
אירע בפעולה ולפניה. מקורבי שר־הביט־חון
ידעו לספר, כי הפעם לא יסתיר צה״ל
את מסקנות חקירת הפיגוע מעיני הציבור.
ועדת־החקירה תענה בוודאי על השאלות
המטרידות את הכל: האם התייחסו שילטונות צה״ל ברצינות מספקת
להתראה המוקדמת ז האם היה מחדל
בהתנהגות חברי המשק עצמם בזמן
הופעתה של חווה אלברשטיין, עת חדרו
המחבלים למשק? מי נתן, והאם ניתנה
לפרוץ לעבר ה-
הוראה לחיילי
מיבנה י

יוסי ינאי :

** הומה לא קטנה הקים האופנאי-
* ) אסטרולוג עמית לווינסון שבא עם
ידידתו, הפסלת חנה עדן, לפוש על הספסל
.״אנחנו יושבים פה בשמש האביבית
הדיזנגופית! כדי לחנות מהחיים,״
אמר. הוא לא הספיק לסיים וכבר עטה
עליו בת בעל־חנויות האופנה דריה מצקין.
נשיקה פח, נשיקה שם, קריאה למרסל.
המלצר הוותיק׳ והזמנה :״פעמיים מיץ״.
מרסל הנבוך חזר עם המיץ, וגילה ערי־מה
של בחורות .״מה אני יודע,״ חייך
וקרץ בעינו ,״יש פה קוקטייל מכל הסוגים.״
הקומיקאית
האידישאית השמנה מרים
פוקס, שרק ראשד, נראה מתוך הערימה
הסבירה :״נחים על הספסל, פשוט נחים
מהיופי של דיזנגוף, באתי עכשיו ממקום
שהייתי צריכה לרוץ ולפגוש אנשים, אז
מה יותר טוב מהספסל עכשיו? חוץ מזה
כאן אפשר לפגוש את כולם וזד, לא קיים
בשום מקום בעולם, מין ספסל קטן כזה
של יום שישי אחרי־הצהריים.״
ספיר, העסוק בימים אלה בהכנות ל נסיעה
לחוץ־לארץ, חבוש בכובע קסקט,
שזוף וחייכן :״המקום היחידי שאני מרגיש
בו טוב הוא הספסל הזה. יותר נוח לי כאן.
אני לא יודע להסביר את זה.״
אל השניים הצטרפה מרגרט הראל :
״אני שחקנית וכותבת שירים,״ סיפרה ה־ג׳ינג׳ית
המפורכסת ,״כאן על הספסל רואים
יותר טוב ואני מחפשת עכשיו מקום
לשחק בו כדי שתהיה לי השראה לכתוב
שירים, חוץ מזה מישהו קרץ לי שאבוא
להתיישב לידו, אז באתי.״
הצייר אלכם אזובי, גבר בן ,40 עולה
חדש מרוסיה, משחק עם כלבתו קאדינה
על הספסל. הוא יושב לבד מהורהר .״אני
אוהב את המקום הזה. כרגע באתי ואני
נושם אוויר כדי שיהיה לי כוח לעבור
אל השולחן. צפוף כאן מאוד היום.״
לקראת השעה חמש בערב עוד ישבו
רבים על הספסל הקטן והמידרכה שליד
הספסל כוסתה בקבוקי בירה ריקים. משה
איש כסית ישב עייף על הספסל בחברת
השחקן דידי לוקוב.
אחרון היושבים על הספסל היה שיש
קולר, איש הסרטים, שגילה :״זו הפעם
הראשונה שאני יושב על הספסל. אני
אוהב לראות את הקירקם האנושי הגדול
הזה. גיליתי שהרבה יותר מעניין לשבת
עם הפנים להצגה ולא עם הגב אל ההצגה.
דיזנגוף זה קירקס גדול ואני אוהב
להשתתף בקירקסים. רואים כאן את ה גדולים,
את הקטנים, את הגמדים ואת
הענקים. כולם עוברים פה.״
העול ם הזה 2223

או אחו, נודר
חנו ה קוישא,
אינו חצה את
בית־חקנוות,
אבל הוא יוקם

בור, שעליו משתרעת המיזבלה העירונית.
ב־ ,1975 אחרי לחצים של החברה-
קדישא בתל־אביב, אישר יהושוע רבי-
נוביץ את הפקעת השטח ממערב ליישוב.
ואז החל המאבק של רמת־השרון, שכבר
התפתחה ועוד אמורה היתה להתרחב. ושל
עיריית תל־אביב, שצפתה את התפשטותה
של רמת-אביב באיזור המכונה היום
רמת־אביב ג /שתי הרשויות גייסו למאבק
חברי-כנסת, שהפעיל ביניהם היה בועז
מואב.
״הסתבר לי שיש פה מעשה חלמאי,״
אומר מואב ,״מינהל־מקרקעי־ישראל הביא
שמאי-קרקעות, שהעריך את הקרקע ב-
50 אלף לירות לדונם. כמובן, במחירי
.1975 כלומר, הקרקע -של בית־העלמין
תעלה לחברה־קדישא 15 מיליון לירות.״
בינתיים התברר, שגם אנשי מישרד-
התחבורה גורסים שהתוכנית איננה סבירה,
שכן הם ייאלצו לסלול כביש-גישח
מייוחד לבית־הקברות העתיד לקום .״כביש
תל־אביב—חיפה הוא כביש עמוס,״ מסביר
מואב• ״הלוויות נוסעות לאט וב־שיירות,
ולא ייתכן להפסיק את התנועה
כל יום למשך כמה שעות.״

101113

לקילו מ טר יותד,
קילו מטרפ חו ת
ן * יגהל־מקרקעי־ישראל, אז ברא!
שותו של מאיר זורע, כתב למואב :
״המינהל הודיע וחזר והודיע, כי אינו
רואה במקום הנ״ל אפשרות טובה, מסיבות
שאתה מונה ומסיבות אחרות. ברם זו
האפשרות החוקית היחידה הקיימת היום.״
כו הודיע המינהל וחזר והודיע ,״כי ישמח
לקדם אפשרות טובה יותר, ובילבד שתאושר
כתוכנית בניין ערים לבית־הקברות.״
זורע
סיים את המיכתב למואב באומרו :
״רק אשמח אם מאמציך אתה יעזרו לתקן
הטעות, ובימינו !״
לאחר מכן פירסמה החברה- חודש קדישא את דברה :״ההצעה האלטרנטיבית
מתקבלת גם על דעתה של החברה-
קדישא בתל-אביב, משום שבבית־העלמין

מנויס
ך* מת־ השרון -קברים סביב
לה,״ אמר מי שהיד ראש מועצת
רמת־השרון, פסח בלקין, כשהתעוררה לראשונה
פרשת בית־הקברות ממערב למקום
בשבוע שעבר, תשע שנים אחרי
ההחלטה על ההפקעה של שטח בית-
העלמין, חמש שנים אחרי הוצאתה של
פקודת ההפקעה על־ידי מי שהיה שר־האוצר
של ממשלת המערך, יהושוע רבי־נוביץ
ז״ל, וכחודש אחרי המלצת ועדת־הפנים
של הכנסת, בראשותו של ח״כ המערך
שלמה הלל — החלטה שאף אחד
מהגורמים המעוניינים אינו מעוניין בה —
יצאו תושבי שכונת רמת־אביב ג׳ להפגין
נגד הקמת בית־הקברות בשכנותם.
״הצגת השבוע בשכונה: החי על המת״
,קראה כרזה שנישאה בידיו של ארז
בן ה־ ,9שמחלון חדרו אפשר יהיה לצפות
בעתיד בהלוויות העוברות. בכרזה אחרת
נאמר :״לא נחליף צחוק ילדים בקריאת
אל-מלא־רחמים !״

רמת־השרון, מכיוון צומת הקאנטרי-קלאב,
שעל העורק הראשי תל-אביב—חיפה.

אבו ת
ובנים
חד הראשונים, שהחל את מאבקו
\ 1נגד התיכנון החלמאי להקמת בית-
העלמין עוד ב־ ,1975 הוא, הד״ר בועז
מואב, מי שהיה באותה עת חבר־כנסת של
ר״ץ. ברשותו של מואב מצויים תיקים
גדושים בהתכתבויות עם המוסדות הממשלתיים
הנוגעים בדבר .״אני לא מבין
את הדבר הזה,״ אומר מואב, כיום חוקר
באוניברסיטת תל-אביב ,״כבר אז היה
ברור לכולם, שהמעשה איננו הגיוני, ו-

לגו פו של ׳צנין אומר:־
המקום היחיד נ ו קיימת ת. ב .ע. מאושרת לגית־קברות ־ הוא
האתר שבסמוך לכביש חיפה־מ״א, הנזכר במכתבו.
ממ״י הודיע ־ וחזר והודיע -כי הוא אינ ו רואה במקום הנ״ל
אפשרות טובה, מסבות שאתה מונה ואחרות. ברם, ז ו האפשרות
החוקית היחידה הקיימת כיו ם.
כן הודיע ממייי • וחזר והודיע -כי ישמח<לקדס אפשרות טובה
הימנה ובלבד אם תאושר כ ת.ב.ע. לבית־׳ 41 רו ת.
מיכתבו של מי שהיה מנהל מינוזל־מקוקעי־ישראל
1 11111 *1י 1י1*1(1111
מאיר (ממ״י) זורע שנכתב בתשובה לפנייה של
111111111 11
ח״כ דאז בועז מואב, בסיומו כתב זורע :״רק אשמח אם מאמציך יעזרו לתקן הטעות.״

הועדהמסמיכה את י ו ״ רהועדהלזמן את כל הגובים להם אינטרסיםבביתהקברות ;
עיריתת ״ א, מע רד הבמחון, מינהלמקרקעי ישראל והועדההמקומיתלבדוק את האפשרויות
להרחיב את ביתהעלמיןבק. שאול לצד מערב אי לצד מזרהוזאתכתחלסף לשטח בגוש 6511
תכנית המתאר הקיימת .

להרחיב ולא להקים

הוועדה המחו־זית
לבינוי ערים
שכבר בשלהי 1975־ החליטה על אפשרות להרחיב את בית
העלמין בקריית־שאול, על חשבון הקרקע המיועדת. הוועדה
חברי-כנסת, תושבי תל-אביב, שבאו לתמוך
בתושבי רמת־אביב ג׳ ,נשאו דברים.
ביניהם ח״ב אברהם שריר, שהבטיח קבל
עם ועדה :״אני אהיה הראשון, שאשכב
לפני הדחפורים, שיבואו להבשיר את
הקרקע לבית־העלמיו.״
למעשה, אף לא אחד מהגורמים הקשורים
בפרשה מעוניין בהקמת בית־העלמין
במקום המיועד. אלא שתסבוכת ביורוקרטית,
שמשום מה אינה ניתנת להתרה,
היא המסכלת את פיתרון הבעיה. אם
תמומש התוכנית, תהיה רמת־השרון מוקפת
בתי-קברות מכל עבר. בצד הדרומי
— ליד כביש הרצליד.־גהה, נמצא בית-
הקברות הצבאי קרית־שאול. ממיזרח —
בצומת כביש גהדדרעננה, מצוי בית־הקב-
רות של רמת־השרון עצמה. צפונית
מיזרחית, באיזור רחוב הנצח, ,משתרע
בית־הקברות הישן. אם יוקם בית־הקברות
החדש, הוא יחסום את צידה המערבי של

התחייבה להגיש מסקנות תוך חצי שנה, אולם עדיין לא הגישה
אותן. בינתיים התחלפו ממשלות וועדת הפנים של הכנסת
בראשותו של ח״כ המערך שלמה הילל אישרה את צו ההפקעה
של שר האוצר דאז, יהושוע רבינוביץ על האדמות במקום.

שיגרום הפסד כספי ברור למדינה. כבר
אז ידעו, שאפשר, על-ידי הגיון בריא,
לשנות את התוכנית כך שכולם ירוויחו.
והנה, העניין שקע. עכשיו אישר שלמה
הלל את מה שהממשלה שלו תיכננה לפני
חמש שנים. וכי יכול היה לעשות אחרת?
איך אפשר שיקום ויגיד שהממשלה שלו
טעתה, שעשתה שטויות?״
תחילתה של הפרשה בשנת ,1971 עם
פירסום תוכנית המיתאר של רמת-השרון.
כבר אז היה ברור כי לחברה־קדישא של
תל-אביב יחסר בעתיד שטח קרקע נרחב
להקמת בית־קברות עירוני. הוועדה המחוזית
לתיכנון ולבניה התחילה ללחוץ
על הוועדה המקומית, כדי שזו תאשר לה
הקמת בית-עלמין במערבו של איזוד היוקרה.
את הקרקע לבית-ו•,עלמין תיכננו
להשיג משלושה מקורות: קרקע ממשל תית,
השייכת למינהל-מקרקעי ישראל, בתחום
השיפוט של תל־אביב; קרקע ממ
שלתית
בתחום רמת־השרון, ושטח קטן
של קרקע פרטית, גם הוא בתחום השיפוט
רמת־השרון.
הלחץ הועיל. בתום סידרה של ויכוחים
ארוכים הסכימו שתי הוועדות המקומיות
להפקיע את הקרקע. אך כבר אז התריעו
ראשי רמת-השרון, כי התיכנון חוסם למעשה
כל אפשרות לפיתוח המקום ויוצר
חגורת קברים מסביבו.
בשלהי ,1973 אחרי מילחמת יום-הכיפד
רים, היה לחץ של הורים שכולים, ש ביקשו
להרחיב את ביודהעלמין בקרית-
שאול, כדי שיוכלו לרכוש חלקות סמוכות
לקברי הבנים. מישרד־הביטחון ואירגון ההורים
השכולים פתחו במאבק, שבסופו
הורחב בית־העלמין בכ־ 40 דונם. אחרי
מאבק של פסח בלקין הוסכם שהשטח
יילקח מן הקרקע שנועדה לבית־הקברות
המתוכנן, במערב רמת־השרון. השטח הגובל
בקרית־שאול הוא קטע של אדמת

הקיים כבר נמצאים מיבני השירותים, שאם
ייבנו במקום חדש יצריכו שנים ארוכות
של עמל והשקעה כספית ניכרת ו*
מייותרת, בת מיליוני לירות.״
מישרד־הביטחון הסכים לתחלופת הקרקע,
ואז הגיעה ההודעה שהטילה וטו על
התיכנון. הוועדה לשמירת קרקע חקל אית,
הרשאית על פי החוק להטיל וטו,
הודיעה כי היא מתנגדת להקמת בית־קברות
עק האדמה החקלאית הנמצאת
בסמוך לקרייודשאול.
הדיונים פסקו ו״הפלונטר הביורוקרטי״
לא הותד. לכולם היה נוח לשכוח את
הנושא. אלא שבתום חמש שנים שב ה עניין
והתפוצץ.
הצעד האחרון נעשה לפני שבועיים.
ראש מועצת רמת-השרון, מנחם שרמן,
וסגן ראש עיריית תל-אביב, דויד שיפמן,
פנו לוועדודהפנים של הכנסת בבקשה,
שתואיל לשמוע הצעה מחודשת שלהם,
שזכתה באישור החברה-קדישא ומישרד־הביטחון
.״אנחנו מציעים הרחבה של
קריית־שאול לכיוון קרקע בור, צפונה
מבית־הקברות, לכיוון הכפר־הירוק,״ אומר
מנחם שומן .״אנחנו מקווים שוועדת-
הפנים של הכנסת תפקח עיניים ותראה
איזה טעות תיעשה אם ישאירו את בית-
הקברות המתוכנן בתוך מקום מיושב. אחרי
הכל, מה זה משנה שני קילומטרים יותר
או שני קילומטרים פחות. לפעמים אני
חושב שזו סתם עקשנות.״

סטלה קורן !

במדינה

דע א חברך
דובר אמח

(המשך מעמוד )35
ההדר בפרדסים שמצפון לאשקלון.
הוא פסע בעיקבותיו של שלום
בישילה, אף הוא נהג טרקטור
במיפעל המיצים. מומחיותו של
הבדואי בקריאת עיקבות הצילה
את חייו של ידידו שלום, ומנעה
אסון כפול במישפחת בישילה.
״מצאתי אותו ליד בור מים
שאליו נשפכים מים מזוהמים וכימיקלים
מהמיפעלים שבסביבה.
הבן־אדם היה שבור לגמרי,״ סיפר
עבד ,״והתחלתי לשכנע אותו,
בטובות, לצאת מהפרדס ולבוא
הביתה למישפחה שלו.״ שלום בי־שילה,
שדרס למוות את בנו ה צעיר,
סירב להתרצות, ולא חדל
למלמל :״הרגתי את שמואל ו
בעזרת
״המחשב הגרפולוגי״ של
הגרפולוגית המפורסמת חנה קורן
נסה חינם בביתך את המחשב הגרפולוג׳ נמשך שבוע ימים
ותוכל לגלות מספר רב של תכונות באופייך ואישיותו וכן
באלה הסובבים אותך. הייה מסמר הערב והכר בחבריו תכונות
שעליהן לא היו כספרים לך. נצל את המחשב לקירומך האישי
ולמעמדו ביו קרוביך.

ואכן, מאוחר יותר הסתבר שהיתר.
להם סיבה טובה לדאגה.
השמועה שפשטה במהירות ב־מיפעל
יכין חק״ל ובשכונת רמתי
אשכול, שם מתגוררת המישפחה,
הביאה למקום את עבד אבדעסא,
המכיר את הפרדסים שבצפון אשקלון
כאת כף ידו. הבדואי מצא
את ידידו כעבור שעה קלה, והתחיל
לשכנע אותו לצאת ממחבואו.
״גפא;י איבדתי כני.״ ה משימה
לא היתד, קלה, מה גם
ששלום בישילה ידע על מות בנו
והיה מוצף ריגשי אשמה. הגבר
ההמום הטיח את פניו באבני בור
המים ובעצי הפרי, וחבורות ענקיות
ודם כיסו את פניו. אולם
מסתבר כי עבד אבו־עסא היה האדם
הנכון במקום הנכון.
״גם אני איבדתי בן בתאונת־דרכים,״
סיפר ,״וידעתי איך הוא
מרגיש, אם כי האסון אצלו היה
גדול פי שבע. הבנתי שצריך להרגיע
אותו, וסיפרתי לו על המיקרה
שלי ואיך התגברתי על אובדן הבן.
סיפרתי לו שבסך־הכל נשברה ל שמואל
הרגל, והמשפחה מבקשת
שיבוא הביתה. ראיתי שהוא מוכן
לשמוע.
,מאוחר יותר הוא סיפר לי

כיצד הוא פועל י
במחשב 3גלגלים וחלונות תצוגה המפרטים עשרות תכונות
אופי על־פי למעלה מ־ 100 סוגי כתב־יד שערכה הגרפולוגית
חנה קורן.
מבצע לקוראי העולם הזה
שלח עוד היום את התלוש המצורף ותקבל לביתך את המחשב
הגרפולוגי במחיר מיוחד (רק לקוראי העולם הזה).
ניתן להימין את המחשב הנרפולוגי בם לפונים :

242169־23*179 ,02־.03

מבשל ומנקה את הבית, ואפילו
הגיש את ארוחת הבוקר. היא סיפרה,
כי עד שהכירה אותו היו חייה
קשים ומרים. החבר הקודם שלה,
נהג להכותה, והיא ברחה מפניו ו־היתה
בדרכה לדודים בצפון הארץ
כאשר לקח אותה בוזגלו טרמפ.
כבר במכונית ביקשה ריקי מבוזגלו
שירשה לה להישאר איתו. כך החל
סיפור אהבתם של ריקי ובוזגלו,
שנמשך חודשים אחדים, כמעט כל
תקופת בריחתו של בוזגלו, עד
שנתפסו יחדיו במונית שהובילה
אותם למקום מחבואם בנהריה.
אלימות כמלון. לפני ימים
אחדים הופיעה ריקי בבית־המש־פט
המחוזי בתל־אביב, במתלוננת
במישפט אונס. המדובר היה ב תקופה
שלפני היכרותה עם בוזגלו,
כאשר עוד חיתה בפתח־תיקווה,
והיתה נתונה לחסדיו של חברה
הקודם, אהרון גלאט. השניים היו
חברים תקופה ארוכה, אולם לדברי
ריקי, בחודש מרץ 1978 עזבה את
גלאם בגלל התנהגותו האלימה.
הוא היה מקנא לה ומכה אותה
לעתים קרובות, והיא החליטה לנ תק
את יחסיה איתו.
יום אחד פגש אותה גלאם ליד
מלון עדן בפתח־תיקווה. לדברי
ריקי, סחב אותה בכוח אל עבר
המלון, ואיים עליה :״אם תדברי
אני אהרוג אותך. תכנסי יפה כאילו
שאין כלום.״ באיומים ואלימות
גרר אותה לאחד מחדרי המלון
ושם אנס אותה.
היא הצליחה להימלט מהמלון
יחפה והשאירה את נעליה אחריה.
בדרך פגשה את גיסתה אסתר,
ובבכי סיפרה לד, את קורותיה,

מציל אכו־עסא
״גס לי נהרג בן״
לכבוד
מ.י.ל.י — .המרכז הישראלי לשיווק ישיר
רח׳ אבן־גבירול ,3תל־אביב
נא לשלוח אלי את המחשב הגרפולוגי אישר יעזור לי בגילוי
תכונות ויקדמני בחברה. באם לא אהייה מרוצה, אחזירו אליכם
בתוך שבוע ללא פגמים -וכספי יוחזר במלואו.
רצ״ב צ׳ק ע״ס — 435.ל״י 35 +ל״י דמי אריזה ומשלוח.

כתובת

מו ס ך בני
ת״א, צומת אגו־כביר
רח׳ ,381 טל$26178 .

פו א ת החוויה
.׳ותו פינה קולדה!

£קאות
קטיי :7
נר, קולדה
מבררו
טז קולרה
; יבואנים ומריצים בלעדיים
^ בי שראל . -דטסק
ד ת״א, הקונגרס 83223670 44

מוסר מורשה למכוניות
דלתה

שרות נאמן ומקצועי
למכוניות

״רנו פי אט״
+פחחות
* מכונאות
* חשמלאות
ברכת חג שמח
לכל ל קו חו תינו

עכשיו גם אני הולך למות...״
שעות אחדות לפני כן, בצהרי
יום הרביעי שעבר, סיים שלום
בישילה את יום עבודתו מוקדם
מהרגיל. שלום ( )43 נמוך הקומה
מוביל עגלות עמוסות פרי מפרדסי
הסביבה אל בית־האריזה של ה־מיפעל.
נהגי הטרקטורים של יכין
חק״ל נוהגים, באישור המיפעל,
לקחת את הטרקטורים לבתיהם בסיום
יום העבודה, וכך עשה גם
שלום בישילה באותו היום.
סיבה מוכה לדאגה. בישילה,
שמכריו מספרים עליו שהוא אב
אוהב ומסור לששת ילדיו, פנה,
כדרכו, להקדיש תשומת־לב מיוחדת
לבנו זמיר 8שהוא חרש
ונזקק לחינוך מייוחד .״הסוכריה״
היומית היתד, טיול בפרדס.
שלא כמינהגו, צירף האב לטיול
את בן הזקונים, שמואל 5הוא
הושיב את בניו על כנפי הגלגלים
החלקלקות של הטרקטור מדגם
פורד ,6000 וכך, בן על כל כנף,
יצאו השלושה לטיול האחרון בחייו
של שמואל בישילה.
תוך כדי החלפת הילוך בטרקטור
בשביל העפר רצוף המהמורות,
החליק שמואל ונפל היישר למסלולו
של הגלגל האחורי הענק של
הטרקטור. כעבור שניות ספורות
הבחין האב במתרחש, אולם היה
זה מאוחר מדי. בן־הזקונים נמחץ
ונהרג במקום.
את מה שהתחולל בנפשו של
שלום בישילה באותו רגע אין
איש יודע. הגבר ההמום פרץ בריצת
אמוק ונעלם בין עצי ה פרדס.
נהג שעבר במקום הביא
את גוויית הילד לבית״החולים, ו־מישפחתו
של שלום, שהוזעקה
למקום, אספה את הבן השני זמיר,
ופתחה בחיפוש ברחבי הפרדס אחר
האב. שוטרים ואנשי הג״א, שסרקו
את הפרדסים העלו הרס בידם. גם
נסיונותיהם לפנות אל האב בעזרת
רמקולים רבי־עוצמה עלו בתהו.
כלבי גישוש שהובאו למקום לא
הצליחו להתחקות על עיקבות האב
שנעלם, ובני המישפחה החלו חוש שים
לחייו של שלום בישילה.

הטרקטור הקטלני
חוסר זהירות
ששתה מהמים המזוהמים שבבור
כי רצה למות, ואז התחלתי לחשוש
גם לחיים שלו, וכמעט בכוח הוצאתי
אותו מהפרדס כדי שיקהו
אותו לבית־חולים, שלא ימות גם
הוא.״

ארוסה אלמדד
18 שנה יותר מדי

דרכי חיים
והחליטה להתלונן על גלאם ב־מישטרה.

ל^ססוח
בכך לא נגמר העניין. ימים אח הכרתו
של נבריא? דים אחר כך פגש אותה הגבר
בתחנת האוטובוס, ושוב איים עליה
סוזגלר, שנמלט מכלא ותקף אותה, הפעם ניסה לשכנע
רמלה ונתפס, הכמיהה אותה לבטל את התלונה שהגישה
נגדו במישטרה.
להמתין לו. עתה היא
שנתיים עברו מאז עד שהגיע
עומדת להינשא — לאחר המיקרה לדיון מישפטי. בינתיים
הספיקה ריקי לברוח מפתח־תיק־לפני
פחות משנה ישבה ריבקה ווה, להכיר את בוזגלו ולהישבע
(״ריקי״) אלמדו בבית הוריו של לו אמונים. מישפחת בוזגלו שילמה
גבריאל בוזגלו, כשדמעות בעיניה, עבורה את הערבות בסך 7000
ואמרה :״אני אחכה לו עד שיש לירות שנדרשו כדי לשחררה מתחרר.״
בוזגלו, אחרון הנתפסים מעצר.
מבין בורחי כלא רמלה, צעיר יפה
מדוע עזבה את מישפחת במגלו
תואר, הכיר את ריקי כאשר היה לא סיפרה, אולם הצעיר הנאה
במחבוא, וכל מישטרת ישראל שליווה אותה למתן העדות במיש־חיפשה
אחריו.
פט האונס, הצהיר כי הוא עומד
השבוע עומד להיפתח מישפטו לשאת את ריקי לאשה.
של בוזגלו ושל יתר חבריו לבריבית״המישפט,
בראשותו של ה חה.
אולם בבית־המישפט לא תחכה שופט דב לוין, שמע את סיפורה
לו ריקי היפה. היא עומדת להינשא של ריקי, אך לא התרשם. השופטים
בימים אלה לצעיר מתולתל ושחר האמינו לה כי היתה אלימות,
חר בשם יוסי. היא פגשה אותו וגלאם פגע בה, אבל לא השתכנעו
אחרי שבוזגלו חזר לכלא, ושלא כי היה כאן מעשה אונס, והם זיכו
כפנלופה וסולוייג, הפסיקה ריקי את גלאם.
לחכות.
אך בית״המישפט השתכנע שה בעת
הראיון שהעניקה לוזעולס נאשם אמנם איים על ריקי וניסה
הזה לפני כשנה, סיפרה ריקי כי לשדלה לבטל את התלונה ולא
בוזגלו היה האדם הראשון שהיה להעיד נגדו, וגזר על גלאם עונש
>*וב אליה. בעדינות רבה היה של ששה חודשי מאסר בפועל.
ה עו ל ם הזה 2223

גילרס״ למנוניות
מעל 80 מיליון לירות
יותר מ־ 12 בנקים מטובכים בהתמוטטותה
של החברה למכירת רכב בתשלומים
״גילרם׳ /שהיקף חובותיה מסתכם
בכ״ 80 מיליון לירות. הבנקים הסכימו
כי חברת ״רץ״ לרכב ולציוד מחיפה,
תנסה לטפל בהסדר, שלפיו יוסיפו רוכשי
המכוניות עוד 35 מהסכום ששילמו
כריבית, ויישארו עם המכוניות. אם ה הסדר
לא יתממש תתפוצץ פרשה חדשה
בענף מכירות הרכב בתשלומים.
הבנקים שהסתבכו בפרשת ״גילרם״
יכולים להאשים רק את עצמם. לפני
כשנה פירסם מדור זה (״העולם הזה״
)2111 ידיעה בכותרת ״משנה שם משנה
מזל״ ,ובה תיאור הסתבכותם של כמה
סניפי בנקים בחיפה וחדרה בגילגולים
השונים של חברת ״גילרם״ .הבנקים שהסתבכו
אז היו הפועלים וכללי בחיפה,
לאומי בחדרה ו״מרכנתיל״ בתל-אביב.
בעיקבות הפירסום נקטו שני בנקים ב-
אמצעי־זהירות ; שני אלה לא מופיעים
עתה ברשימת הבנקים המסובכים. הבנקים
שהפיקו לקחים הם ״בנק הפועלים״
ו״מרכנתיל״.
הבנקים שהסתבכו עתה הם, בין השאר
,״החברה הישראלית לערבויות״ ,ש-
יושב-ראש מועצת״המנהלים שלה הוא

הביזבוו ז של
דני ויימן
ב״ שימ שוך
דני ויימן משתולל שוב, בהוציאו
מאות אלפי לירות על מודעות־ענק בעיתונים,
לפירסום חברת״ביטוח חדשה
בשם ״אנשים״ .ההשקעה בחברה זו ו במסע
הפירסום היא של חברת הביטוח
״מנורה״ .נראה כי ראשי חברה זו לא
התרשמו ממעלליו של ויימן בחברת
״שימשו!״ ההסתדרותית, ממנה פוטר
על־סמך חוות״דעתו של מבקר ההסתדרות.
הם גם לא התרשמו ממימצאי פרק ליטות
מחוז תל-אביב, שקבעו כי ויימן
השתתף בהונאת ״שיכון עובדים״ ומיש־רד-השיכון,
בהוצאת דירה לעצמו, בתנאי
זוגות״צעירים, בניגוד לתקנות.
נראה כי ראשי ״מנורה״ סבורים, כי
בפירסום נרחב במודעות אפשר לטשטש
את מעשיו של מי שעומד בראש ״אנשים״.
כדאי, אולי, להביא לידיעתם עוד מחדל

אהרון סחרוב, בסכום של 18 מיליון
לירות; ״קופת עליה״ ,ועוד בנקים בסכומים
שבין 5ל־ 7מיליון לירות.
הבעיה היא, שחברת ״גילרם״ הודיעה
בזמנו לבנקים, עת הילוו לה כספים,
שאין צורך לנכות מס במקור של ״/״35
מהריבית ששילמו לה הלקוחות על ההלוואות,
מפני שלחברה יש פטור. מניכוי
במקור של מם זה. עתה התברר שאין
לחברה פטור כזה, ומס-הכנסה תובע את
מלוא המס שלא נוכה ואת רשימת הלקוחות,
כדי לגבות מהם את המס.

הפיטורים
ח מיס תור״ס
של גורן וקין
יושב־ראש מועצת־המנהלים של חברת
״תעשיות רוגוזין״ ומנהלה הכללי, אלוף
(מיל ).משה גורן ואלוף(מיל <.נחמיה
קין, פוטרו לפתע מתפקידם על־ידי
בעל המיפעל, המשקיע האמריקאי
ארווין מלצר. הפיטורין נעשו לפני
כמה חודשים. כיושב־ראש מועצת־המנהלים
מונה יוסף מילוא, וכמנכ״ל

יושב־ ראש גורן

גובר ת ההגירה
לדרן ם־אפדיקה
יותר מ־ 37 אלף ישראלים היגרו בשנים
האחרונות לדרום־אפריקה. באותה עת
עלו משם לישראל 13 אלף, כך ש״24
אלף תושבי-ישראל-נטו נשארו בדרום-
אפריקה. חלק נכבד, קרוב ל ,3,000-הם
לוטשי-יהלומים. הגידול בהגירה משתקף
גם בגידול בקשרי המיסחר בין המדינות.
בפתיחת תערוכת התעשיה הישראלית
ביוהנסבורג נמטר, כי הסחר בין שתי
הארצות גדל בממדים שאין דומה להם.
בשנת 1971 ייבאה ישראל מדרום-
אפריקה ב 8.1-מיליון דולר וייצאה ב-
.9.4בשנת 1979 ייבאה ישראל ב79.9-
מיליון דולר וייצא ה ב״ .37.7דובר מטעם
התערוכה הישראלית אמר, כי לישראל
מעורבות חזקה בתעשיות האלקטרוניקה,
הכימיה וייצור״ציוד של דרום־אפריקה.
בנאום בטלוויזיה הדרוס״אפריקאית,
אמר שר״החוץ של טאיוואן, שביקר ביוהנסבורג,
כי יש לכונן משולש חדש
של העמים החופשיים — טאיוואן, דרום־
אפריקה וישראל.
של ויימן, שעלה ל״שימשון״ אלפי לירות.
לחברת ״שימשון״ היה בניין מישרדים
ברחוב מונטיפיורי בתל־אביב, ששימש
אותה ביעילות וחסכנות. הבית לא נראה
לוויימן, והוא שכר מישרדים מפוארים
בבית המישרדים היקר ביותר במדינה,
״בית אסיה״ .כל מישרדי ״שימשו!״ עברו
ל״בית אסיה״ ובית ״שימשו!״ נשאר
ריק, ללא כל שימוש, במשך שנה תמימה.
רק בימים אלה החליטו ראשי ״הסנה״,
שהיא בעלת ״שימשו!״ ,לאייש את ה בניין
במינהלת מחוז תל״אביב של החברה.
שנה תמימה שילמה ״שימשו!״
שכר דירה יקר, וביתה שלה עמד ריק.
דוגמה נאה לניהול היעיל של ויימן.

— לכיוון אחד

מונה אריאל שטרן,

מנב״ל קין
כרטיס טיסה —

ה סי בז ת ל חי לו פין
בבנק־ ה פו ע לי ם
שובו של יעקוב לוינסון לתפקיד
יושב־ראש־מועצת״המנהלים של ״בנק
הפועלים״ מעיד כי בדעתו לא להצטרף
לממשלה הבאה של המערך, גם אם יוצע
לו תיק האוצר. קבלת הניהול הפעיל
של הבנק, כשניצחונו של המערך כמעט
ודאי, כמוה כהודעה, שמי שלקח על
עצמו את הנטל הכבד של הבנק לא
יעסוק בפוליטיקה בעתיד הקרוב. זוהי
פרישה״מן־המירוץ ולא שיבה לישראל כדי
להשתתף בו, כפי שפירשו בטעות כל
העיתונאים.
.נראה כי הסיבה היא, שאין לוינסון
רואה בקבלת תיק האוצר מטרה כשלעצמה,
והוא סבור כי הדבר בא בחשבון רק
אם יקבלו את המדיניות הכוללת שהוא
מציע. הוא מניח שהתנאי הזה לא יתקבל
על דעת מרכיבי הממשלה הבאה של
המערך. אולם כשיתפתח משבר כלכלי
חמור, שיאלץ את הממשלה הבאה לקבל
את עיקרי מדיניותו ללא עוררין, יהיה
לוינסון מוכן ומזומן לכהן בה כשר״
האוצר. בינתיים הוא מתכוון להקדיש
את מירב זמנו לחיזוקם של ״בנק הפועלים״
והמשק ההסתדרותי.

מנ־ווח..׳שראס״ נ־980ז
מיל 8מידו! דולו

בית ״שימשוך הריק

כית ״שימשוך׳ המאוכלס
שנה של ביזבוז

חברת ״ישראם״ תמכור השנה סרטים
בסכום של יותר משמונה מיליון דולר,
הודות לחוזי-ייצוג בילעדיים שחתמה עם
מפיק של שיבעה סרטים חדשים, ג׳יי
זייטמן, שהיה מנהל ההפקה של ״קולומביה״
.ההשקעה בהפקה תהיה 35
מיליון דולר .״ישראם״ קיבלה ייצוג״
מכירות לכל העולם, מילבד אמריקה.
ל״ישראם״ ייצוג של סרטים שכבר הושלמו,
כמו ״טריסטאן ואיזולדח״ ,עם
ריצ׳ארד ברטון ,״שלחתי מיכתב
לאהובתי״ ,עם סימון סניורה ,״הגורם
האנושי״ ועוד.

שניהל את ה-

מיפעל לפני גורן וקין.
גורן וקין הגישו תביעה נגד מלצר,
לבית-המישפט המחוזי בתל-אביב, על
הפרת חוזה. הסיבות לפיטוריו לוטות
בערפל. מקורביו של גורן מסרו, כי
כמה מחברותיו של מלצר באמריקה
מצויות בכינוס נכסים, ועל רקע זה תבע
מלצר״ מגורן וקין תביעות ניהוליות שהם
לא הסכימו להן. מקורביו של מלצר
טענו, כי נגלו לו אי״סדרים ברכישת
חומרי-גלם למיפעל ותשלומי־יתר ששולמו
בגינם.
יושב-הראש החדש של ״תעשיות רוגו-
זין״ ,יוסף מילוא, מסר, שכאשר קיבל
את התפקיד הודיע שלא יטפל בנושאים
שבין בעלי המניות למנהלים הקודמים.

הממונה רשענו
ער המנס
ומרונות ישיר

מי שהיה מנהל המכס והבלו, יחזקאל
אבולעפיה, קיבל הצעה להתמנות
מנכ״ל רשת ״מלונות שיף״ .אבול-
עפיה אמר למקורביו, כי המינוי טרם
יצא לפועל מסיבות שונות.
מינוי זה מעורר כמה תמיהות. כשהיה
אבולעפיה מנהל המכס הוא טיפל אי
שית בכמה מיקרים שבהם נפתחה חקירה
נגר מלונות־שיף בענייני פטור־מותנה ומס״
עקיף של מלון בירושלים. אבולעפיה
החליט במיקרים אלה להקל על חיים
שיף ולא לפתוח נגדו בהליכים מיש-
פטיים. חוק שירות־הציבור ,״הגבלות
לאחר פרישה״ תשכ״ט 1969 מחייב
תקופת צינון של שנה מיום פרישתו של
עובד־מדינה, וקובע :״עובד״מדינה שפרש
מן השירות אינו רשאי לקבל טובת הנאה
מאדם שהיה נזקק להחלטתו כאשר היה
בשירות, וכן אסורה קבלת טובת־הנאה
מאותו אדם לקרוב של העובד שפרש
מן השירות.״
י י יג״־י׳יין יזיג
אם יקבל אבולעפיה את התפקיד ה
מוצע על-ידי שיף, יחרוג מהוראותיו של
חוק שירות־הציבור.

״מסדה ׳ פר שה
מהפקת ״פילון״
הוצאת ״מסדה״ העבירה את זכויות
ההוצאה־לאור של עיתון הילדים ״פילון״
לפירסומאי ראובן (ימו* ,שיהיה גם
עורך העיתון .״פילון״ ימשיך לקבל תמיכה
מ״בנק דיסקונט״.

הבנתו השחוו מ *1בהו, שהנהיג את חבו!
זרועות וגרת, זטש את הטריס־קה והנו דתי
אדננזה שנחשד ברצח ויצא זכאי, החל החודש
פרק חדש בחייו הסוערים׳ .הוא החוזר*
בתשובה התורן של ישראל,
״במשך שלושים ושלוש שנות חיי חיפשתי
את עצמי,״ הסביר השבוע .״הלכתי
עם שאלה, וחזרתי עם תשובה.״

הקשר
ה חי פ אי
ף• פירסומו הראשון זכה לפני עשר
י שנים, כשנעצר בנמל חיפה כחשוד
בהברחת 100 קילוגרם של חשיש — כמות
שנחשבה באותם ימים לאגדתית. חוקרי
המישטרה התגאו, שהצליחו להוציא מפיו
של מני הודאה, שכללה פרטים על מארגני
ההברחה ומממניה. י שופטי בית־המיש-
פט המחוזי בחיפה גזרו עליו שש שנות
מאסר בפועל, למרות שבמהלך המישפט
התכחש להודאה שהציגו חוקרי־המיש־טרה
(העולם הזה .)2153
חברתו, שהיתר, בעלת המכונית אופל

^ אשר עשו אזכרה לסבא שלי,
//״ סירבתי לחבוש כיפה ולהתפלל,״
התוודה מני כהן, מזכירו האישי של ח״כ
חד״ש, צ׳ארלי ביטון, באוזני עיתונאי.
״ההורים שלי לא סלחו לי עד היום,
שלא עשיתי ברית־מילה דתית לבן שלי.
כזה א ני
הווידוי, שהושמע לפני כארבעה חודשים,
היה כן לחלוטין. לפחות באותה
התקופה. השבוע השמיע מני דברים שונים
לגמרי .״אני שומר מיצוות מזה שלו־

מישפחה מעדות־המזרח, והאמריקאית ה זוהרת
היה סיפור של אהבה־ממבט־רא-
שון. מני הגיע לגידיורק ב* ,1967 כשהיה
בן .20 תוכניתו היתה ללמוד באחת האוניברסיטות
האמריקאיות — היסטוריה,
ואולי פסיכולוגיה. אולם כשראה את או-
רודה בפעם הראשונה זנח את כל התוכניות.
הוא חדל להורות עברית לילדי
היהודים ועבר לדירה של אהובתו, ב פארק
אבניו.
כשהגיעו שני האוהבים לישראל —
הוא לביקור מולדת והיא לטיול — שכח
וילה בסביון מאחד בשם עזרא טיסונה,
אלוף השש־בש, ששמו השתרבב מאוחר
יותר לחקירות המישטרה בנושא הפשע-
המאורגן.
״מה הקשר שלד עם טיסונהי״ שאלו
החוקרים את מני.
״אנו מכירים מילדות,״ השיב .״שיחקנו
שש־בש, גדלנו ביחד בירושלים והלכנו
לאותו בית-כנסת.״
״האם לא הוא שתיכנן את הברחת ה ,חשיש?״
שאלו החוקרים .״האם לא הוא

שה שבועות,״ גילה לעיתונאי בשיחה
טלפונית .״עזבתי את הפוליטיקה ואני
חובש כיסה ולובש ציציות.״
הצעיר גבה־הקומה, שהתפרסם בשנים
האחרונות כפנתר־שחור, בעל עבר פלילי
שחזר למוטב, הפך דתי. הזקן השחור
שתאם בדייקנות לדימויו המהפכני של
מני, שנחשב בעיני רבים לקומוניסט שרוף,
נראה לפתע כזקנו של בחור־ישיבה. האדם
ששמו נזכר בקביעות בעיתונות,
כמי שהיה מעורב בהברחת סמים וכמי

מני כהן (עם מעיל משובץ, בתווך) מובל אל בית־המישפט, כחש

בהשתתפות ברצח סוחר סמים יפואי .,בשלהי .1978 אחרי שבי?

כמה חודשים בכלא זוכו מני כהן, שאלתיאל עוזרי ומשה מורי, מבלי שחוייבו כלל לטנו
על האשמה. בשעה שמני היה עצור נרתמו חבריו להגנתו, וערכו מגבית לשמר עורך־ד׳

המנהיג

מני כהן! ,שעת דין ודברים עם תת־ניצב חיים בראליהו, שהיה
מפקד מישטרת ירושלים, בעת אחת מהפגנותיהס של הפנתרים
השחורים. דמותו הסמכותית של מני ותושייתו, הפכוהו למנהיגן של פעולות־מחאה רבות.

ג׳י־טי, שבין דסנותיה הוטמן החשיש,
חבילות חבילות, שוחררה ומיהרה לעזוב
את הארץ. היתר! זו בלונדית משגעת,
עשירה כקורח, בשם ג׳קלין אורורה שטיין,
שנמצאה באותה עת בהליכי גירושין
מבעלה, חבר בית־הנבחרים של ניו־יורק
ומעשירי היהודים של העיר.
הרומאן של הצעיר הירושלמי, בן ל־

האיש שהבטיח לך רבע מיליון ליר
תמורת העברת החשיש לאמריקה?״
מני הכחיש בתוקף. לא רק שטיסו!
ידידו מנוער, אינו מעורב בפרשת המג
נית כפולת־הדפנות — גם הוא עצ
אינו מעורב בה.
מאז סירב בעקשנות לחטט בעברו. ה
הסתפק רק בקביעה ״שילמתי כבר ן

חובי לחברה״ ,עליה חזר שוב ושוב, גם
כשהופיע, לפני יותר משנתיים, בראיון בתוכנית
הטלוויזיה עלי כותרת.
רק פעם אחת נשברה עקשנותו. הוא
נאלץ לחזור אל העבר, כשהעיד במישפט
בצלאל מיזרחי נגד הארץ ונחקר על
פרטי־פרטים. קבעה השופטת :״עדות
שקשה להסתמך עליה, לא רק לאותו עניין
שלגביו חזר בו וסתר עצמו שלוש פעמים׳
אלא עדותו כולה מו כתמת...״

ר שמקול
במישכן
ך* אם עדותו המוכתמת של מני כהן
1י מעידה על תכונה של שקרן, או
שמא נתון האיש בלחצים ואיומים, המסב־כים
אותו שוב ושוב ן
מכריו של מני מעידים, כי המדובר
באדם שנרדף על-ידי צל הודאתו הראשונה
במישטרה, ושחשש במשך שנים
רבות משלושה אנשים מפורסמים, שנזכרו
במיסמכי המישטרה ובמישפט מזרחי-
הארץ: רחמים אהרוני, טוביה אושרי
ואלי טיסונה.
האם היה יסוד לחששו, או שמא היה
החשש רק פרי דמיונו של צעיר שהסתבך
בפרשת סמים, מבלי שהבין דבר וחצי
דבר בחוקיו הנסתרים של העולם־התח*
תווי כך או כך, החשש עצמו מסביר
מדוע חזר בו וסתר את עצמו פעם, פעמיים
ושלוש.
החשש הזה גם מסביר, אולי, פרשה
אחרת הקשורה בשמו של מני — ההקלטות
החשאיות שערך לפני כשנתיים
וחצי במישכן הכנסת, כשניהל שיחות
מלב-אל-לב עם ה״כ אהוד אולמרט. כ*
שפירסמו מני כהן וח״כ צ׳ארלי ביטון את

ן • ך ן טל הוא בן שנה ותשעה חודשים, נולד כמה חן דשים לפני
י שאביו נעצר כחשוד בהשתתפות ברצח. עתה הביע מני אח
רצונו, לחנך את בנו לפי עקרונותיו החדשים, שמירת מצוות ותפילה,

יהודית שטרנברג, מתגוררת באחרונה
ן ן ^ נ | 1)11ן
בתל־אביב, אחרי שנטשה את דירתם
י י \111111
המשותפת בירושלים. לדברי מני הם נשארו חברים טובים.

תמליל השיחות, נחשפה דמותו של אול-
מרט, שלא יכול היה להסתיר את מבוכתו.
התברר לכל, שהח״ב המציג עצמו
כלוחם מיספר 1בפשע־המאורגן בישראל
בדה דברים מליבו וסיפר על יחידה מייו־חדת
של כוחות הביטחון, שנועדה לדבריו

חד״ש בכנסת דנה בעניין ההקלטות. שומעיו,
שהתפלאו לגלות קשר בין סיעת
חד״ש, הכוללת את ראשי רק״ח, לבין
פרשת ההקלטות, לא הסתירו את תמיהתם.
לכן הוסיף מני ואמר :״על השיחות
עם אולמרט דיווחתי לסיעה: היה

|,ן!| 1 |¥ז ! 1י ! מני כהן ניצב מאחורי כרזה האומרת :״התנועה למען ארץ־ישראל
1 •1 - 1 * 111 השלמה מובילה למילחמה!״ היה זה בעת הפגנה של אנשי שמאל
וקומוניסטים, שקראה להכרה באש״ף ולמשא־ומתן בין ממשלת ישראל לנציגי האירגון
לשיחרור פלסטין. רבים סברו בטעות כי מני הוא חבר רק״ח, בגלל קירבתו למיפלגה זאת.

מני כהן מסתודד עם הכומר השחור האמריקאי, ג׳סי ג׳קסון, מאחורי
1111 1| 1ן!|
גבו של חבר־הכנסת צ׳רלי ביטון. השלושה עומדים על גדר
בשכונת מוני ירושלמית, כדי להפגין את הסולידריות שביניהם ואת המטרות המשותפות.

לחסל כל מי שינסה לפגוע בו. ההק לטות
פגעו אמנם באולמרט, אולם עוררו
שאלה: מה העניין שמצא אז מני כהן
בתעלוליו של רודף־פירסום ולמה הכנים
את אפו בעניינים לא לו, בשער, שזכה
למעמד מכובד — כמזכיר אישי של חבר־כנסת
ובכוכב עולה בסיעה הפרלמנטארית
של חד״ש?
האם גם הפעם פעל מתוך חשש, או
תחת לחץ?
בדברים שלא התפרסמו עד כה, אותם
אמר לפני כשנתיים, הסביר מני שסיעת

דיון והסיעה קיבלה החלטות.״
סתם ולא פירש.
מי שמכיר את סיעת רק״ח בכנסת
יודע, כי חרף עמדותיה הקיצוניות נוהגים
אנשיה להקפיד על החוק ועל הכללים
הנהוגים בכנסת. הם יראים תמיד
פן יוצאו אל מחוץ לחוק ואין להניח
שיסכימו ליטול חלק בהקלטות חשאיות
בתוך המישכן. פירסום התמליל השתלב
אז בריב הקולני שהתחולל באותם הימים
בין ח״כ אולמרט לבין האלוף (מיל).
(המשך בעמוד )48

כיפה אדומה

־1 1 תווך 1

מי כאל תפו ח־ א מנון צבן
כשיתוף עם

20X411 ?80000110X5מציגים:

הופעה חדפעמית בלוס־אנגילס!

שלו

והגיטרה

(המשך מעמוד )47
רחבעם (״גאנדי״) זאבי. אולמרט
האשים את גאנדי בקשרים עם מה
שהוא כינה ״לווייתני הפשע־המאורגן״
,אך לקומוניסטים לא
היה עניין כלשהו לסייע לו או
ליריבו — שניהם כאחד נחשבים
בעיני הקומוניסטים למוקצים מחמת
מיאוס פוליטי.

חשוד
^ סכר אפשרי: מני נדחף
1 1על־ידי מישהו להקליט את
השיחות. כדי להסוות זאת נאלץ
לתאר את המיבצע, כמעשה פולי-

של מאסר־עולם מרחף עליו.
אחרי שהיו עצורים שלושה חודשים
זוכו מני י כהן ושני חבריו
לספסל הנאשמים, מבלי שחוייבו
כלל לענות על האשמה. מיקרה
נדיר זה פירושו, שהתביעה לא
הביאה אפילו ״ראיות לכאורה״,
כדי לבסס את אשמתם של מני
וחבריו.
כשיצא לחופשי המתינו למני
חבריו, להקביל את פניו. צ׳ארלי
ביטון הטביע נשיקה בלחיו. ה עציר
המשוחרר, שהפסיד כמה קילוגרמים
ממישקלו בכלא, הצמיח
זקן עבות ושחור. במרירות שלא
הוסתרה טען שנעשה לו עוול
בכוונה תחילה. לדעתו היה זה
חבר-הכנסת אהוד אולמרט ״המלוב־

יום ראשון 27.4בשעה *!.00 כערב
באולם ה־״ץ ץ 80׳500564 6001. /
כרטיסים בקופה ה־־״ץ^או״,
״אס6ז01)£וד ,״זו 41)1ז4א

פרטים והנחות לקבוצות מאורגנות :
במשרד טל 714—484—3892 .

תופעה
מדבקת!

מני כהן לפני המעצר

תבחרע או תבלה פי ר מו ת ה בינ ל או מיו ת
תתאאבביתתסח רינו ב מ חי רי י 1וו 1אי
לנו נסיון ש ל 2 5שנה.

נסה ותהנה /
ת ״״הסת
צליל

תל-אביב, חזי אחד הונם ,19 טל 615507

נחמד מאוד לחיות חשוב
להיותלמשבנחמד
או יוחד חשוב
האם ניסית פעם להיות נחמד

לפקיד בדואר, לנהג באוטובוס,
לשכן מהקומה החמישית, ס תם בבה,
מבלי לצפות שתצמח לך מזה תועלתן
היה נחמד, אמור מלה טובה !
אנחנו משתדלים
לאזרחים למען איכות חיים, ת.ד 1097 .גבעתיים
לקכלת חומר הדרכה, כתוב

מני כהן אחרי שזוכה

קומוניזם פלוס דת
טי שקיבל גיבוי מסיעת החזית הולשיוויון לשלום דמוקרטית

לפני
כשנה וחצי הוטל מני כהן
למרכזה של סערה חדשה. הפעם
נעצר כחשוד בהשתתפות ברצח
— פשע הכרוך במאסר־עולם.
הפרשה החלה בערב סוכות, כ־שסוחר־סמים,
עבדאללה עיש (,)24
נורה למוות מטווח קצר בלכתו
ברחוב דונולו ביפו. כעבור עש רה
ימים נורו שני צעירים שיצאו
מאחד הבתים, באותו הרחוב, כמעט
באותו המקום. איברהים עאסף
( )29 נהרג בו במקום ואילו חברו,
עבד טוואשי 27 נפצע ואושפז.
האלמונים שיידו לעבר השניים
צרורות ארוכים של מחי —

א | ך1

האחרונות. בשקט וללא פירסום
הסתלק מכהונתו, כיועצו ומזכירו
של צ׳ארלי ביטון, וניתק את קשריו
עם סיעת חד״ש. את המהפך
הנוכחי בחייו הוא תולה ב״אירוע
אישי מסויים״ מן הזמן האחרון.
״אירוע חיובי,״ לדבריו, שעליו
הוא מסרב להרהיב את הדיבור.
כשנשאל מה הוא עושה ימים
שלמים בביתו שבירושלים, השיב:
״יושב, עומד ומתפלל.״ ואיד הוא
דואג לקיום היומיומי? ״אני אוכל
אצל ההורים שלי, שהם דתיים,
ואבא שלי הפך לאדם המאושר
בתבל.״
בראיון טלפוני סיפר השבוע :
״לא מצאתי עדיין זרם דתי
שאליו אני רוצה להשתייך. כרגע
אני לומד תורה בכוחות עצמי, מהיד
כוונה להשתלב בעתיד באחת
הישיבות. אינני מיסיונר ואיני
מנסה לכפות את האמונה הדתית
שלי על איש. רק״ח בוודאי מצטערים
שהפסידו אותי, וגם צ׳אר-
לי מצטער, אבל סיבת עזיבתי את
הפוליטיקה היא אישית לגמרי.
צ׳ארלי נשאר בעיני הנציג היחידי
האמיתי של עדות־המיזרח. הוא
החבר הכי טוב שלי. הוא מנהיג
טבעי ואני משוכנע שיוכל להס תדר
בלעדי.״

לד האמיתי בכל הפרשה״ .וכה
אמר מני :״הוא ליכלד עלי ועל
צ׳ארלי כל הזמן. עיתונאים באו
אלי בכנסת, ואמרו לי: אולמרט
אומר שאתה סוחר-ססים. אמרתי
להם: הייתי פעם חבר של אול-
מרט, ויש לי שלוש גלויות שהוא
שלח לי מהונג-קונג. עד כמה שידוע
לי, הונג־קונג היא מרכז הסמים
(העולם הדה .)2166״׳
מדירות מייא שת
ך* שיצא מהכלא נראה כמי
שהתאושש וחזר לאיתנו. הוא

* ¥ל חכרתו־לחיים ואם בנו,
? יהודית שטרנברג, עימד חי
בירושלים מזה ארבע שנים, סירב
להרחיב את הדיבור .״לא נפרדנו
״,סיפר .״היא בתל־אביב, אבל
אנחנו חברים טובים. היא מקבלת
את הדרך שלי.״
עוזי בורשטיין, חבר המוסדות
המרכזיים של רק״ח, התגאה השבוע
לפחות בעובדה אחת הקשורה
בחזרתו־בתשובה של מני כהן:
״התפנית שהתחוללה אצל מני אינה
מבטאת אכזבה מאיתנו. זה
משהו כמו אורי זוהר. יש לנו
יחסים מאד טובים, אבל קרה לו
איזשהו תקר. זה קורה בחיים, ואני
מקווה שזה זמני.
״אנחנו, הקומוניסטים, מתייחסים
בסבלנות ובסובלנות לתופעות
כאלה, ומשתדלים להבינן כחלק מהתהליכים
החברתיים. ומלבד זאת
אל לנו לשכוח, שהחברה הישרא לית
מצויה במשבר רוחני עמוק.״
ובכל זאת, איד אפשר להסביר

לפני חודש נעלם מני כהן מניו הכנסת ־ בשקט
וללא פי רחום הסתלק מכהונתו ־ או על חמהפו
שחל בחייו אינו ׳מוכן להרחיב אח הדיבור
לדברי המישטרה הריקו מחסנית
שלמה — נמלטו מהמקום במכונית
אאודי לבנה. גם הפעם תוארו
קורבנות ההתנקשות על-ידי ה-
מישטרה כ״סוחרי סמים מוכרים״.
חוקרי מישטרת יפו הבינו, שהמדובר
הוא במאבק בין סוחרי-
סמים, על השליטה באיזורי מכירה.
לכן העבירו את המשך החקירה
לידי מדור התישאול שביחידה
המרכזית, שאנשיו עצרו שלושה
חשודים. המפורסם שביניהם
היה מני כהן, שנודע אז כיועצו
הממולח של ח״כ ביטון וממנהיגי
הפנתרים־השחורים.
הצעיר, המאמין כי ניחן בכושר
מנהיגות (״יש לי שכל, אני
יודע איד עובדים. יכולתי להנ היג
אלפים. בכל מקום שבו הייתי
סחבתי אחרי אנשים. בבית־הסו-
הר, למשל, או כשהייתי. מדריד
חבורות-רחוב במוסררה, ואירגנתי
מדד של המדריכים נראה כאדם
מחוסל מבחינה ציבורית, שצל

ניסה להחיות את תנועת הפנתרים-
השחורים, ובלט כאשר הנהיג
מיבצע השתלטות של נוער־שכונות
על התנחלות בגוש־עציון. אולם
משהו בהתבטאויותיו העיד על
מרירות מכרסמת ומייאשת.
״אני שרוף!״ נהג לומר בכל
הזדמנות .״גם בגלל ההשקפות
שלי — אני אישית מרגיש קרוב
מאד לרק״ח — וגם בגלל העבר.״
בראיון לעיתון סיפר מני, שבדומה
לסמי דייוויס, שהציג עצמו כאדם
מאושר (״אני כושי, יהודי
ובעל עין אחת״) ,כך גם הוא,
מאושר בלשון סגי־נהור :״הייתי
בבית־סוהר, אני קשור לרק״ח וחי
עם אשד, ללא נישואין.״

יושב, עומד
ומתפעל
^ פט כחודש נעלם מהנוף של
• הכנסת, שבו היה שתול בשנים

מהפך כה קיצוני אצל אדם שהיה
פעיל קרוב למיפלגה הקומוניס טית?
בורשטיין :״אצל אדם ש אץ
לו השקפת־עולם מוצקה,
מארכסיסטית־לניניסטית, זה עלול
לקרות. אני מקווה שהוא יתגבר
על זה. העזרה היחידה שבכוחנו
לתת למני היא הסבלנות. דבר
אחר לא נחוץ.״
האם המהפך הדתי של מני מבטא
רק משבר אישי או שמא יש לו
השלכות יותר רחבות? לבורשטיין
יש תשובה נחרצת :״אנחנו לא
חוששים שזוהי תופעה מדבקת. ל חברים
שלנו נראה הדבר כה מוזר,
עד כדי כך שזה לא מדבק. כלל
ועיקר. זה גם לא יפגע בפעילות.
יש אצלנו שורה של ערבים דתיים,
אבל יהודים אין.״
תגובתו של ח״כ ביטון היתה
שונה .״חבל,״ אמר בקול נכאים.
״צריך לעשות משהו — ולו רק
למען מני!״

יוסי היימן !

העולם הז ה 2223

חודשיים טבע ילד בבריכה פרוצה
באוהיהוזה וואש־המועצה מסרב לגדר
את המקום ומסנן
ח״ ילדים נוסופ״ם
בוינת ממקורות שונים למימון הפרוייקט. אולם
למרות שעד היום הושקעו בבריכה כחמישה
מיליון לירות, בנייתה עדיין לא הושלמה.
הבור כבר מוכן, אך מיתקנים אח רים
וחומה מסביב לשטח הבריכה עדיין
אינם. במצב זה מהווה הבריכה מיפגע
בטיחותי חמור.״-
גשמי החורף מילאו את הבריכה במים.
בהיעדר גדר, משחקים ילדי השכונות
שמסביב על סף הבריכה, תוך סיכון עצמם.
הורים מודאגים ואישי־ציבור מקומיים
פנו בעניין זה כמה פעמים בעבר
אל ראש־מועצת אור-יהודה, יצחק בוכבזה,

ו אש יה מועצה

אשר התעלם מהאזהרות שהופנו אליו.
מ ירפדריו וזעקותיו־ לעזרה של
הילד בן השלוש לא הועילו. איש לא
היה בסביבה כדי לסייע לו ולהצילו

האם 1השכולה כ״י״ד
נחמתה נובע ממחדל.
מות בנה
היחידה של האם היא בתה התינוקת.

ה ב רי כ ה הפרו צ ה

ריבה

טרם

הושלמה.

הבור

כבר

מהווה מיפגע בטיחותי
חמור. בנייתה של הב־מוכן,
אך מיתקנים

משקיעה אל קרקעית הבריכה. זמן קצר
לפני כן עוד שיחק הילד על שפת הבריכה.
מכונית הצעצוע שלו נפלה למים,
והוא היטה את גופו וניסה למשותה. לפתע
איבד את שיווי מישקלו ונפל. תוך כמה
דקות נעלם גופו מתחת לפני המים.
זהו תיאור מותו המשוער של הילד
שלום סמח, שטבע לפני חודשיים בברי-
כת־השחייה הבלתי־גמורה באור־יחודה.
למרות שהאסון זיעזע את תושבי המקום,
היו כאלה שלא הופתעו ממנו. רבים הפנו
אצבע מאשימה כלפי מועצת אור־יהודה
וכלפי ראש־המועצה, יצחק בוכבזה. לטענתם
היה אסון כזה צפוי, ולמרות זאת
לא נעשה דבר למניעתו. אולם באור־יהו־דה
מושמעת האשמה חמורה עוד יותר :
גם אחרי האסון לא נעשה דבר למניעת
הישנותו, וחייהם של ילדים רבים נמצאים
עדיין בסכנה.
בהקמתה של הבריכה, הנמצאת בלב אי־זור
מגורים צפוף, הוחל עוד לפני שלוש
שנים. מועצת אור־יהודה גייסה כספים

אחרים וחומה מסביב עדיין אינם. גשמי החורף מילאו
משחקים ילדי
גדר,
ובהיעדר
את הבריכה במים,
השכונות שמסביב על סף הבריכה, תוך סיכון עצמם.

והתריעו בפניו על הסכנה. הועלתה גם
הצעה להציב שומר קבוע במקום, או
להקים גדר זמנית, עד שתושלם הקמת
החומה. אולם ראש־המועצה העדיף להתעלם
מהסכנה ומהאזהרות, ולא נקט כל
צעד לשיפור המצב. כאשר טבע הילד
שלום סמח, ידעו רבים באור־יהודה שאת
האסון אפשר היה למנוע.

״הצעה שטותית ישפחתו של שרום סמח מתגו-
^יו ררת ברחוב ההגנה ,75 במרחק כמה
עשרות מטרים מהבריכה. אמו, אסתר,
חששה תמיד מאסון שעלול להתרחש בגלל
המיפגע הבטיחותי הסמוך לבית .״תמיד
שמרתי על שלום בטווח עין,״ סיפרה אסתר
,״אף פעם לא נתתי לא להתרחק. ביום
האסון תליתי כביסה ושלום שיחק בחצר.
כשסיימתי, הבחנתי שהוא נעלם. רצתי מייד

לחפש אותו מסביב לבית, ומשלא מצאתי
אותו, הלכתי לכיוון הבריכה. היו שם
ילדים שראו אותו, ואמרו לי ששלחו
אותו הביתה. חזרתי, אבל שלום לא היה.
״כשעברו שעות, התקשרתי למישטרה
והודעתי להם. המישטרה החלה בחיפושים
וגם אנשים מהסביבה הצטרפו ועזרו לחפש
אחריו. חשבו שאולי הוא טבע בבריכה
והחלו לשאוב את המים. רק ראש־המו-
עצה, שבא אחרי שהתעורר החשש שבני
טבע בבריכה, טען כל הזמן שזה לא
יכול להיות. הוא ממש פחד מהמחשבה
שאולי שלום בבריכה. לבסוף גילו את
שלום שוכב על הקרקעית. מצאו גם את
מכונית הצעצוע שלו.
״מאז האסון אני לא מוצאת את עצמי.
הנחמה היחידה שלי זאת התינוקת, שנולדה
שבועיים לפני האסון. אני לא מסוגלת
לשכוח את מה שקרה. כל הזמן חייתי
יושבת ומסתכלת בתמונות של שלום, עד
שבעלי, הרצל, לקח ממני את כולן. אני
לא חושבת שאוכל להמשיך לחיות כאן.

נצטרך לעבור דירה, כדי שאוכל להתאושש
מר,אסון.
״אחרי ההלווייה סיפרו לי שלפני חודשיים
כמעט טבע ילד בבריכה וברגע האח רון
הצילו אותו. אז הגישו תלונה
למועצה, אבל לא נעשה דבר. זה ממש
מחדל! עוד כמה ילדים צריכים לטבוע
כדי שיעשו משהו? !
״ראש-המועצה אפילו לא מצא לנכון
לבוא אלינו הביתה, לנחם אותנו. הוא
פשוט מתעלם ממה שקרה ומהסכנה שנמשכת.
בעלי ואני הגשנו תביעה מיש־פטית
נגד המועצה, בגלל ההזנחה. בעניין
הזה אנחנו נלך עד הסוף> .א הבאתי
ילד לעולם כסה סתם!״
בעיקבות הטביעה נפתחה חקירה ב-
מישטרה. מתוקף תפקידו, כראש־המועצה,
נחקר גם יצחק בוכבזה. בנוסף לתביעה
האזרחית הוא עלול, אם החקירה תצדיק
זאת, לעמוד לדין פלילי.
למרות האסון, גם עתה אין בוכבזה
מתכונן לעשות דבר לתיקון המצב .״לא
עשיתי בעבר שום דבר, ואני גם לא
מתכוון לעשות עכשיו,״ הודיע ראש-
המועצה .״פשוט אין מה לעשות. אין לי
שומר, שאני יכול להציב שם, ואין לי
שום פתרון אחר.״
במועצת אור־יהודה יש כיום כמה עש רות
עובדים בשכר, שאינם מועסקים בשל
סגירת המחלקות שבהן עבדו, כשהוצע
לבוכבזה להעסיק את אחד מהעובדים
הללו, כשומר זמני בבריכה, השיב :״זאת
הצעה שטותית, אני לא מוכן לענות
לשטויות !״
בניגוד לדעתו של בוכבזה, סבורים הורים
רבים באור־יהודה, כי חיי ילדיהם
אינם שטויות. בקרב תושבי השכונות הקרובות
לבריכה גוברת התסיסה, חלקם החל
בהתארגנות, כדי לצאת למאבק. ישנם
הטוענים כי דרך טיפולו של ראש־המו-
עצה בפרשה מאפיינת גם את הטיפול בעניינים
אחרים, וישנן פרשות נוספות
המעוררות זעם רב באור־יהודה. נראה כי
האסון האחרון אינו אלא הקש ששבר
את גב הגמל.

(כתבה ראשוניה כפידרה
עד המתרחש כאור־יהודה)

1. ׳49

קולנוע
ס ר טי ם
כדאי להכיר את השן יצרים
יכול להיות שבעיני חלק גדול מן הקהל
הישראלי ייראה הקולנוע השווייצי, המוצג
עתה בסינמטקים של תל-אביב, חיפה וירושלים
כקולנוע עתידני. אך מפני שהתרגל
למסורת המקומית, של כיבוי שריפות
האתמול מבלי למנוע את שריפות המחר,
יחליט שהקולנוע הזה אינו מעניין אותו.
אם כך, לא תהיה זאת הפעם הראשונה
ישבה יטעה הקהל הישראלי — ויפסיד.
לרבים נדמה ששווייץ היא האידיאל
בהתגלמותו. ארץ קטנה, נוף מקסים, שלום
הנמשך כבר יותר מ־ 600 שנים, שיגשוג
כלכלי, עבודה לכל דורש ופרנסה לכל
עובד. וכי מה יכול להיות טוב יותר ז
לקולנוע השווייצי החדש יש תשובה,
שכדאי להרהר פה פעמיים. באחד מספריו
העתידנים מתאר איזק ׳אסימוב מצב, שפו
האנושות למדה לנוע קדימה ואחורה על
ציר הזמן. המטרה העיקרית של מסעות
אלה: שינוי פני המציאות. כדי למנוע
אסונות ממיטי־חורבן. אבל כדי לשנות
מציאות במאה אחת, אומר אסימוב, יש
לחזור בזמן מאות רבות לפני כן, ולשנות
את הגורמים שהולידו את אותה המציאות.
בעולם של היום שווייץ היא אידיאל, וכולם
שואפים להשיג אידיאל זה. והנה, ניתנת
האפשרות לבחון את האידיאל הזה בהזדמנות
נדירה למדי, והלקח שיילמד מבחינה
זו עשוי להסיט את כיוון השאיפות
למקום אחר. שאם לא, נגיע גם אנחנו,
במוקדם או במאוחר, למקום שבו ניצבים

שחר,נית אינגריד ל,אוון כ״לה פאלומה״ של דניאל שמיד
חפץ אסתטי הפועל על החושים כמו מולן דיטריך
אם כל זה נשמע כמליצה, וסופה של
הספרית הקטנה ברוקמת התחרה נראה
מוגזם, די לעיין בקורות חייהם של כמה
מן הסופרים המשמשים השראה לסרטיהם
של השווייצים הצעירים: רוברט ואלזר
(מחבר העוזר של קרפד) מת במוסד
לחולי־נפש. אמו של קונראד פרדיננד
מאיאר (מחבר ויולנטה) אישפזה אותו
במוסד כזה, כשגילה, בגיל ,14 שהוא
רוצה להיות סופר. אחרי שנים נשלחה
היא עצמה לאותו המוסד, שבו סיים חייו
גם הסופר עצמו.
עולם בלתי אנושי• גורטה הוא עדיין
המאופק והעצור שבין חבריו לאסכולה.

הפסל היהודי האנס יוזפסון כסירטו של יורג האסלר המוצג כשבוע השווייצי
הבמאי, ידידו האישי של האמן, עשה סרט על אישיותו המייוחדת של יוזפסון
היום אנשים כמו אלן טאנר, מישל סוטר,
קלוד גורטה ותומאם קרפר, ושואלים עצמם
אם אכן היה זה כדאי.
המיפלט הוא השיגעון. יש להתחיל
אולי עם קלוד גורטה, משום שבישראל
הוא המוכר והמצליח מבין כל השווייצים.
להזמנה שלו היתה הצלחת־יוקרה, הגנב
שבא והתאהב נתקל בחוסר הבנה, אבל
רוקמת התחרה היה להצלחה קופתית גדולה.
מה מטריד את. גורטהו הוא מדבר
על חברה שבה לכל בורג יש מקום
מוגדר שאסור לשנותו (בהזמנה); חברה
שבה הנימוסין, המוסכמות והחרדה מפני
הזולת דיכאו את האישיות של האדם אל
תוך תת־הכרה ; עולם שבו התקדמות המנ גנון
חשובה יותר מהתאמתו למין האנושי
ולצרכיו ; עולם שבו הסדר׳ הנקיון וההגיון
ממיתים כל שמץ של -חנופה ספונטאנית או
רגש (הגנב שבא והתאהב); עולם שלכל
אחד יש בו מקום מוגדר, והוא לא יעז
לסטות ממנו, עד כדי כך שישכנע את
עצמו שאין אפילו צורך בכך (רוקמת
התחרה) ; עולם שהמיפלט היחיד ממנו
הוא השיגעון.

מחול החתונה ב״ויודנטה״
פרויד אימץ את הסיפור

ז׳אן לואי טריטיניאן, דלפון סריג, ואלרי טרסואלה ודאה מאסארי
שאננות ערב מהפינה בהשפעת צ׳כוב

האחרים קיצוניים וזועמים הרבה יותר.
אלו טאנר החל דרכו עם גורטה, כמתלמדים
בזרם הקולנוע החופשי של לינדזיי אנדר־סון,
באנגליה של אמצע שנות החמושים.
מלשון מתונה, בתחילת הדרך הקולנועית
שלו, עבר למחאה זועמת נגד הנעשה סביבי•
סרטו הידוע ביותר, יונה, שיהיה בן
25 בשנת ,2000 הוא כתב־אשמה מפורט
העו ל ם הז ה 2223

נגד החברות של היזם ,׳המכינה לילד,
שיהיה בן 25 בעוד ישני עשורים, עולם
בלתי נסבל ובלתי אנושי.
בסרסו האחרון, מסידור, שיוצג ביש ראל,
מפרט טאנר כיצד מולידה החברה
אלימות מכוונת ואלימות מיקרית, על־ידי
כך שאינה סובלת חריגים ומדכאה אותם
בכל האמצעים החוקיים. העובדה שקרא
לסרטו בשם של חורש מלוח־השנה של
המהפיבה הצרפתית (מסידור הוא היורש
קיץ, מאמצע יוני עד אמצע יולי, שבמהלכו
מתרחשת עלילת הסרט) רומזת לאן הוא•
הותר, בהציגו את המציאות השווייצית של
היום.
שאננות ערב מהפיכה. את אותה
מציאות שלפני המהפיכה מנסה לראות,
מכיוון אחר, החבר השלישי בצוות־המוביל
של הקולנוע השווייצי, מישל סוטר. הוא
׳משתמש, לצורך איתורים, בהשראתו של
צ׳כיוב, שאחר ממחזותיו, שלוש אחיות,
בסרט. הקשר בין צ׳כוב ושלוות חיי־הכפד
נמצא בשלבי הכנה עיל־ידי הדמויות ש שלו,
שאין בה אתמול ואין בה מחר, לבין
שווייץ של היום, שגם בר, דבר לא משתנה,
אינו דורש הסבר. ועצם העובדה שצ׳כוב
מתאר מציאות של ערב מהפיכה, שמקורותיה
דווקא בשאננות של דמויותיו,
משרתת היטב את סוטר. גם הוא אינו
מדבר בפירוש על זעזוע חברתי כלשהו,
אלא על מערכת יחסים שבין פרט למשנהו,
ובכל זאת מתאר היטב;מצב חברתי מסויים.
דניאל שמיד !תוקף את המציאות השווייצית
מזווית שונה לגמרי. שמיד עשה
את צל המלאכים, שנכתב על־ידי חברו,
פאסבינדר, שאף שיחק את אחד התפקידים
הראשיים ואשר נחשד בנימה אנטי־שמית
חריפה. למרות זאת, לא היהודים הם
העיקר, אלא ההתנוונות השיטתית של

בז כו תאהבה
מ טו רפת
הנערה שאהבתי (סטודיו,
תל־אביב, איטליה) — סרטיו
האחרונים של אלברטו לאטואדה
הדגישו, עד פדי קיצוניות גרוטסקית, את נטייתו לראות
בעולם של היום מפלצת מסרסת, שההצלה היחידה מפניה
היא הרגש. בסראפינה מוצאים גיבוריו זה את זה בבית־משונעים,
שם אושפזו על־ידי קרובי מישפחה שניצלו את
תמימותם בהבנת אורחות העולם. בנערה מתאהב ספסר״
קרקעות ערמומי בנערה מפגרת, שכל תיפקודיה החברתיים
שואפים לאפס. אבל היא שומרת עדיין על הרגש והתאווה,
שהם היסוד של הטבע האנושי, לפי לאטואדה.
ההגזמה (גיבור שמדבר על ציפורים, נערה שעושה את
צרכיה באמצע הסלון) ,שהיתה בעבר במעט סמל מיסחרי,
מאופקת הפעם, אם בי דריכה אחת או שתיים מעבר
לקו בכל זאת בלתי נמנעות. הסיפור על אדריבל״גנים
מבוגר, המתאהב בנערה צעירה שיכולה להיות בתו (ואכן
קיים חשש מבוסס שהיא באמת בתו) ,משמש את לאטואדה
בראש וראשונה כדי לבדוק את מערכת היחסים שבין
הדורות. החריגה ממה שמקובל כטעם־טוב, תופסת הפעם
תפקיד משני בלבד.
אבל, שלא כצפוי, אין זה סתם סיפור־אהבה, אלא
הרבה יותר מזה. מארצ׳לו מאסטרויאני מצד אחד ונאס*
טסיה קינסקי מצד שני, מייצגים שני עולמות שונים בתכלית•
הראייה האסתטית, התפיסה המוסרית, ההתייחסות
לסביבה — בל אלה עברו מהפיכה שלמה בזמן הקצר-
יחסית, שמפריד בין השניים. העימות ביניהם הוא למע-

קינסקי ומאסטרויאני: להשלים זה עם זה
שה מיפגש בין שני עולמות שונים, שמצליחים לא להתנגש
אלא להשלים זה את זה, בעזרת אהבה מטורפת.
מהרבה בחינות זהו אחד הסרטים האופטימיים ביותר
שעשה לאטואדה בשנים האחרונות. הסרט אינו מדבר על
בריחה מן העולם, אל תוך שמורת־טבע דמיונית (כמו
בסראפינה) או רגרסיה אל הילדות (כמו בנערה) ,אלא
מטיף לפגישה והשלמה הדדית בתון עולם שיבול להיות
הרבה יותר אנושי והרבה פחות ציני, מכפי שהוא תיאר
אותו קודם לכן.

זיגמונט פרויד כדי להצביע על השפעת
החטא ועונשו של דוסטוייבסקי על צורת
המחשבה -של סופרים אירופיים. שמיד
משלים את התופעה הפאתוליוגית ישל רגש
האשם (הרובץ על מרבית הדמויות ש בסרט)
ושל טישטוש הגבולות שבין המציאותי
לדמיוני, בהערות שקופות מאד
על שווייץ עצמה, שבח מתרחש הסיפור.

הקצב המדוד והבלתי משתנה ישבו מתקדמת
העלילה, גם כאשר היא מדברת על
אירועים חריגים (מעסיקו של העוזר יורד
מנכסיו ומשתכר) — כל אלה נועדו
לשקף את ההתייחסות של סביבתו של
הבמאי קרפר לחיים, לא פחיות מן הנושא
של הסרט עצמו.
ולסיום — אזהרה: סיגנונם של הסרטים

לאורה, כתה שד ויולנטה
מלא תולעים

כדזה וראוד חימנז כ״וידונטה״
אשמת רצח ישנה
החברה שבתוכה הוא חי. סרטיו הם ה דוגמה
הטובה ביותר להתנוונות זו. סרטו
לה פאלומה הוא הבאת פולחן הדאנר
הקולנועי, שמלומדים רבים אוהבים לנפנף
העולם הזה 2223

בו בידענות רבה, אל האבסורד. המלודרמה
כה בוטה, והקיטש נשפך בגלים אדירים,
עד שלצופה נותרות שתי ברירות :
או לכעוס על שמכתי-מים את האידיאלים
שלו, או להתפקע מצחוק (יזו התגובה
הרצויה לשימיד) .׳וזאת בתנאי שהוא מודע
לכל הסמלים, האותות והמופתים שבהם
משתמש שמיד. אם לאו, הוא פשוט יירדם
אחרי כמה דקות.
עקידות גוף! ונפש. ואם זאת תוצאה
של חברת־שפע, שמיצתה את כל המקובל
והישיגרתי, והיא מחפשת בכל ׳מחיר את
החריג, הרי ויולנטה, הסרט השני של
שמיד, שיוצג במיסגרת השבוע השווייצי,
בא לעזור לה בכך. עלילת ויולנטה ממוקמת
בעמק מנותק בהרי האלפים, מקום שבו
הנהגה נבונה של השופטת, שעל שמה
קרוי הסרט׳ מבטיחה חיים ללא דאגות
וללא זעזועים. האם זה מזכיר משהו?
בן המקום, שעזב בילדותו, שב לעמק
׳ומגלה שהתפוח היפה מלא תולעים. ויו־לנטה
נושאת על כתפיה אשמה ישנה
של רצח, אם כי יש לה דמות־מושנה
הנושאת עבורה את האשמה (לא במיקרה
קוראים לדמות זאת אלמה — ״נשמה״
בספרדית) .׳מחלוודנפש ומחלות-יגיוף פוש טות
במקום, מחיר יקר לשקט ולשלווה
השולטים ביו.
כאשר הופיע הספר לאור, השתמש בו

קלמנטין אמורו וקאתרין רטורה כ״מסידור״ שד אלן טאנר
החברה מולידה אלימות
כל זאת, תוך שמירה על ההגזמה המלודי
רמאטית, שהפכה לחלק בלתי נפרד מסיג-
גונו.
חכרה שד פקידים. המאופק והעצור
שבין כל הסרטים הכלולים ׳בשבוע השווייצי,
הוא סרטו של תומאם קרפר,
העוזר. מעשה בפקיד נצחי שיתעתועי העולם
עוברים לידו, כשהוא שומר באדיקות על
תפקידו ועל הגדרותיו. הביקורת השווייצית
ראתה בסרט זה את התיאור הנאמן ביותר
של החברה השווייצית ,״חברה של פקידים,״
כדברי המבקר מארטין שאוב,
חברה שאינה נוטלת על עצמה יוזמות
ואינה נוטלת על עצמה סיכונים. היא
חיה מן השרותים שהיא מגישה לחברות
אחרות, ואינה מבינה שיתכן מצב שבו
פשיטת־רגל של הברות אחרות תביא גם
לפשיטת־הרגל שלה עצמה. האסתטיקה
הקפדנית שבה עשוי כל צילום בסרט,

השווייצים הוא חלק מן המוסר שהם רוצים
להעביר לצופה. העיצוב החזותי הנאה
להפליא, המתינות השולטת בתנועות הדמויות,
הדגש על הנוף שברקע (גם אם
לעתים הוא נחתך לגזרים על־ידי פסי
בטון של אוטוסטראדות, כמו במסידוו),
ההסתגרות של אנשים כתוך עצמם — כל
אלא הם חלקים בלתי-נפרדים מן העולם
שבו קיים הקולנוע השווייצי החדש.
הדגש שהוא שם על מרכיבים אלה הוא
מכוון ואין לבוא אליו בטענות בשל כך.
אפשר, כמובן, לומר שהנושאים המעסיקים
את הקולנוע השווייצי אינם מעניינים. וזו
מחלה נפוצה מאד בין צופי הקולנוע
בישראל, האוהבים רק את מה שהתרגלו
לאהוב, אבל אי-אפשר לומר שיהשווייצים
אינם נאמנים להשקפת העולם שלהם. זאת,
כנראה, הסיבה להדים הרבים שקולנוע זה
מעורר, מזה כמה שנים, בעולם כולו.

שיחו־צל׳

לבלוס אח חשו־י•
למנהל מחלקת־החדשות של דטלווי-
זיה, חיים יכין, בתפקידו כמגיש מוקד,
ביום הרביעי שעבר. יבין הוא בין העיתונאים
הבודדים בארץ, ואולי שדר הטלוויזיה
היחידי, אשר הצליח לרסן את שר־המיש־פטים,
שמואל תמיר.
תמיר׳ הנוהג להשתלט בפראות ובוול־גאריות
על כל מיקרופון הנקלע בדרכו,
נבלם בעדינות אך בתקיפות על־״די יבין
ולצופי המישדר ניתן גם לשמוע את דבריו
של ח״כ אכא אכן, שהיו, לכל הדעות,
מאלפים, חכמים ותרבותיים יותר מאלה
של תמיר.
כעסו של תמיר, בסיום התוכנית, כאשר
הטיח את ניירותיו על השולחן בעוד הסותרות
עוברות על פני המסך, היו תעודת
כבוד ליבין, ששוב התגלה כמנחה אינטליגנטי
ומאוזן.

הניצחון
ף* יום הרביעי בשבוע שעבר זומנו
מנהל הטלוויזיה בערבית, יוסף כרי
אל, ומנהל התוכניות של הטלוויזיה בערבית,
סלי ס האל, ללשכתו של מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד.
עוד לפני שהגיעו ללישכתו של לפיד
היה ברור לשניהם כי זה היום המכריע
בחייהם. לפיד עמד להגיש להם את מסקנות
הבוררות של שופט בית־המישפט־העליון
לשעבר, צכי כרנזץ, בסיכסוך
ביניהם. על ברנזון היה להחליט מי מבין
השניים צודק בריב הכמעט־אלים, שנמשך
כבר שנים אחדות בין שני אישים אלה,
ועל מי יהיה לעזוב את הטלוויזיה.
הצצה חטופה במיסמך, המשתרע על 31
עמודי פוליו, המודפסים בצפיפות !רבה,
הוציאה אנחת-רוהחה מפיו של בראל וגרמה
לקפיצת שפתיו של פתאל, השופט ברנזון
קבע, באופן החד־משמעי ביותר: בראל

מאות של שידורים, ערב הפיכת, אשר
הועלו על־ידי בראל למסך, כדי למצוא־חן
ולשחד אישים שונים בוועדת־המיב-
רזים.
באותה תקופה נערך מישפט בבית-הדין-
המשמעתי של הרשות כנגד אחד מעובדי
הטלוויזיה הערבית, עזרא יחזקאל.
יחזקאל, אחד ממתנגדיו הגדולים של בר־

מנהל בראל
תקופה קשה
טלוויזיה הערבית, אך משום שבית־הדין-
המשמעתי זיכה אותו מרוב ההאשמות ש הוטחו
נגדו, היה צריך למצוא לו מישרה.
סמנכ״ל רשות־השידור, שלמה עבאדי,
מחסידיו של יחזקאל, הצליח לשכנע את
דובר רשות־השידור, משה עמידה,
לקבל את יחזקאל כעוזרו המיייוחד לענייני
הטלוויזיה הערבית. עבודתו של יחזקאל
בפירסום תוכניות הטלוויזיה הערבית שנויה
במחלוקת׳ אך לאיש אין ספק שיחזקאל
עסק משך ישנים ארוכות בטיפטוף חומר
נגד בראל לעיתונאים שהגיעו ללישכת
דיבר־הרשות.

מ אחרי המסך
זעדת הכספים ל!א שילמוה

במאבק בין שר״החינוך, זכולון המר,
לבין מנכ״׳ל רשות־השידור, ירן ש (״טוסי״)
לפיד, זכה המר בניצחון נוסף. ועדת-

שופט כרנזון

י ע לי לו ת

עבודה קשה

מודח פתאל
ביקורת קשה

ח״כ לורנץ
תקציב מקוצץ
הכספים של הכנסת, בראשותו של ח״כ
שלמה לורנץ, סרבה לאשר את תקציב
רשות־השידור לשנת הכספים בשבוע שעבר
וקיבלה את הטענות, שמאחריהן עמד
המר, שהתקציב נערך בחופזה, ללא מחשבה
ותוך ביזבוז רב.

צודק, פתאל אינו צודק. בראל יישאר
מנהל הטלוויזיה ופתאל יעזוב את הטל וויזיה,
לפיד
ניסה לרכך את הגלולה המרה של
פתאל .״תלחצו ידיים ׳ותיפרדו כמו ידידים,״
ה>א הציע. פתאל סרב ועזב את
ההדר.

לנצל א ת
גית־המי שפ ט
^ דד לפני שהופרדה הטלוויזיה סער־
? בית מהעברית נלחמו ביניהם, מילחמת
חרמה, שני מנהלי המחלקות בטלוויזיה
הערבית, מנהל מחלקת־החדשות יוסף בראל
ומנהל מחלקת־התוכניות סלים פתאל. כאשר
הוחלט על ההפרדה ניגשו שניהם למיכרז
על תפקיד מנהל־הטלוויזיה הערבית. בראל
זכה במיברז ופיתאל החל במערכת השמצות,
שאפילו הטלוויזיה העברית, הידועה ביחסי-
העבודה המעורערים שלה, יכולה היתה
ללמוד ממנה.
פתאל טען כי בראל עשה מעשים בלתי-
חוקיים כדי לזכות במיכרז. הוא הביא דוג־

אל ואיש אמונו של פתאל, זוכה ׳ממרבית
האשמות שהואשם בהן, ועונשו על ההאשמות
שבהן הורשע היה קל. בית-
המישפט מתחשב אז בעינויי־הדין שלו
בהליך שנמשך למעלה משלוש שנים.
אולם יחזקאל ופתאל ניצלו את במת
בית־הימישפט כדי להכפיש את שמו של
בראיל, ותוך כדי ניצול החסינות שנותן
להם בית־המישפט, האשימו את בראל,
שכלל לא היה נאשם במישפט זה, בשורה
של עבירות פליליות, עבירות מוסר ועבירות
מינהליות.
אולם פתאל ויחזקאל, שאליהם הצטרף
עוזר נוסף של פתאל, המפיק יעקוב
למדן, לא הסתפקו בכך. הם הציפו את
מוסדות המדינה בתלונות נגד בראל. הם
דאגו לכך שהמישטרה תחקור בעבירות
הפליליות לכאורה של בראל. פנו למבקר־המדינה,
לוועד עובדי־הטלוויזיה ולוועד
אגודת־העיתונאים בירושלים. בראל מצא
עצמו בחקירה בפני ועדות וחוקרים ונותן
עדות, וזאת במקום לעשות את עבודתו
כמנהל הטלוויזיה.
בנוסף לכל אלה, הזינה קבוצת פתאל
את העיתונאים המסקרים את רשות־השידור
בחומר רב נגד בראל. בראל, שניסה
במלוא כוחו לשמור על יחסי העבודה רעל
פעילות המוסד שעליו הוא מופקד, לא
תמיד עמד על המישמר ולא תמיד טרח
להכחיש האשמות אלה, שעכשיו התברר
כי רובן ככולן היו מצוצות ׳מהאצבע. כך
אירע שעיתונים רבים, ביניהם העולם הזה,
לא תמיד הצליחו להביא ׳תמונה מאוזנת
של אירועי הטלוויזיה הערבית.
עזר לכל אלה גם התפקיד החדש שאותו
קיבל.עזרא יחזקאל. יחזקאל הורחק מה־

שהם כרבע מהסכום שאותו דרשה רשות-
השידור.
כדי לאשר את תקציב תשעת החודשים
הנותרים יהיה על קברניטי רשות־השידור
לעשות שיעורי־בית ׳ולהגיש הצעת ׳תקציב
מציאותית ׳ומרוסנת.

אשת־מנהל אלון
מתנה יקרה
כדי שלא לשתק את עבודת התחנה
אישרה ועדת־הכספים תקציב ביניים, לשלושה
חודשים, בן 540 מיליון לירות,

ן * שן־ שבועות ארוכים חקר השופט
י ברנזיון את כל מערכת היחסים בין
בראל ופתאל. הישיבות נערכו בביתו של
השופט ברחוב מרכוס בירושלים, והשתתפו
בהם בריאל, שלא היה מייוצג עיל־ידי עורך־
דין, פתאל שהגיע תמיד בלוויית עורכת־דינו,
נ ע מי וייל, ויועץ מנכ״ל רשות-
השידור, ארי אכנר, שייצג את המנכ״ל
יוסף לפיד. ברנזון נכנס לכל טענה ולכל
פרשה, שהועלו משך השנים האחרונות
בסיכסוך בין השניים. הוא חקר עדים
רבים, ביניהם עובדי הטלוויזיה הערבית,
עובדי הטלוויזיה העברית, עובדי הנהלת
רשות־השידור ואפילו את המבקרת הפנימית
של הרשות רומא אבישי. עוד
לפני תחילת הבוררות חתמו בראל ופתאל
על כתב־התחייבות לקיים את כל מה ש־הבורר
יחליט. כתב התחייבות זה קיבל
תוקף של פסק־ידין.
מסקנותיו של ברנזון היו ברורות לחלוטין.
משך שנים ארוכות מירר פתאל את
חייו של בראל, הפיץ עליו שקרים ועלילות,
ניהל כנגדו מערכת השמצות, וכל
זאת מבלי להתחשב בטובת מקום העבודה
שלו, הטלוויזיה, ותוך הריסת המוסד.
בראל מצידו, קכע ברנזון, עשה את כל
המאמצים, עד כדי נכונות לוויתורים אישיים,
לרצות את פתאל, להגיע עימו להידברות
ולנסות ולשקם את התחנה הפגועה.
ברנזון קבע שלא היה כל פגם בהתנהגותו
של בראל במשך כל אותם שנים, מילבד
העובדה שהוא מנהל נוקשה הדורש הרבה
מאחרים ומעצמו, וגילה שורה של פגמים
באישיותו ומעשיו של פתאל. מסקנתו
של ברבזון היתר, בדורה לחלוטין: על
פתאל להתפטר מתפקידו ועל בראל להמשיך
ולנהל את הטלוויזיה הערבית.

כמובן חבר הוועד־המנהל, עורך־הדין
אהרון פאפו. פאפו טען אחרי הפסטיבל
שלדעתו יהיה זה ״מופע בידורי לסופת.״
הדבר היחיד המתחרה במופע בידורי
למופת של פסטיבל הזמר הוא הופעותיו
הבידוריות למופת של פאפו בישיבות
הוועד־המנהל ומליאת רשות־השידור.

מאפו כוכב עדיו!
מאות טלפונים ומיכתבים הגיעו לטלוויזיה
ולהנהלת רשות־השידור אחרי פסטיבל
הזמר. אזרחים נזעמים מחו על הד
בזיון הנורא. אל הזעם הצטרפו גם מרבית
ראשי רשות-השידור ׳והטלוויזיה. הדעה הד
כמעט כללית היא שפסטיבל הזמר של
השינה היה אחד הבזיונות החמורים ביותר
בכל תולדות הטלוויזיה, השזורים מפלות
ובזיזנות.
היחידי שיצא להגן על הפסטיבל, הוא

שקרים

מתנה מקזל־ח
מתנה מקורית ביותר העניק, לאחר בחירתו
כמנהל הטלוויזיה, יצחק (״צחי״)
שימעוני לאשתו, קריינית הרדיו מרים

אדון.

חבר־ועד פאפו
מופע למופת

בעוד שימעוני מודיע לאשתו על הזכיה
ועל כך שהיא תראה אותו ״רק בעוד
שלוש שנים,״ לאחר שתסתיים הכהונה
שלו, הוא ׳נתן לה סכום של 40 אלף לירות
כדי שתוכל לערוך ניתוח פלאסטי של
מתיחת עיור הפנים.
העו ל ם הז ה 2223

יום רביעי

עניינים

שכלם

10.20 סידרה חדשה בת
שלושה פרקים על פי סיפוריו
של הנרי ג׳יימס. הסיפור הראשון,
העלמה טיטה, מתאר את
ריצ׳ארד ברין, המציג עצמו
כמבקר ספרותי כשהוא מגיע
לביתה של ג׳וליאנה בורדו
בוונציה. ג׳וליאנה מתגוררת
עם אחייניתה טיטה. העלילה
מסתבכת על רקע מראותיה
הנפלאים של ונציה עד ש־ג׳וליאנה
מוצאת את מותה
מהתקף לב שנגרם בגלל התרגשות.
את תפקיד טיטה מגלמת
השחקנית מרגרט סוזאק.

* חידושים והמצאות
( .)6.45 הערב סרט אחד ביל-
בד המוקדש למאמצי המדענים
להפקת חומרי־גלם ממעמקי
הים. המאמצים מוקדשים בעיקר
להפקות נפט וגאז.

• מגזין לנוער (.)7.00

במיסגרת התוכנית דיון בעל
עניין מייוחד. עפעף ענוד יזמה
שיחד. בין בני־נוער ומחנכים
על תנועות הדת המוסלמיות.

0רומן אחכה (.)10.05
קורטני פטרסון, אותה מגלמת
השחקנית נטלי ונד, סובלת
מנכות ממחלת הפוליו שבה
לקתה בילדותה. רגלה נתונה
בחישוקי הברזל והיא הולכת
בעזרת קביים. היא מתפרנסת
מכתיבת פזמונים והגבר היחידי
בחייה הוא אחיה ג׳יימי, אותו
מגלם השחקן ברום דיוויסון.
היא פוגשת את עורך־הדין
מרכוס סימון, השחקן רוברט
ווגנר, המועסק על־ידי אביה.
המשימה של סימון המאוהב
להתגבר על כל התסביכים

רומן אהכה: ווד
יום רביעי, שעוד־ •10.05
והפחדים של צעירה נכה עולה
בהצלחה וקורטני מתאהבת בו.
כאשר באה הפרידה, מנסה
קורטני להתאבד ואז היא מגלה
עולם חדש. כוכבי הסרט נישאו
בשנת 1957 ואחרי חמש שנים
התגרשו. ג 51 ווד וגם ווגנר
נישאו לאחרים, אך 15 שנה
אחרי גירושיהם נפגשו שוב,
התאהבו, התגרשו מבני הזוג
שלהם ונישאו בשנית. בעת
צילומי הסרט היתד, נטלי ווד
בהריון, ולראשונה בקאריירה
שלה היא מפגינה גם כישרון
שירה.

יום חמי שי

לורד פיטר: כריסטי
יום חמישי, שעה 10.20
ברזל בסיפורי המתח במשך
50 השנה האחרונות. בסידרה
מגלם את תפקידו יאן קרמיי־קל.
וימזי מדבר באיטיות, אך
הוא בעל עבר קרבי מפואר,
בעל אינטואיציה חריפה וכושר
לגייס לעזרתו אנשים. עוזר לו
משרתו המסור באנטר, מי
שהיה חייל שלו במילחמה,
אותו מגלם גלין הוסטון. ידיד-
עוזר נוסף ללורד הוא המפקח
צ׳ארלס פארקר מהסקוטלאנד־יארד,
אותו מגלם השחקן מארק
אידן. פארקר הוא קצין־מישטרה
מומחה ההופך להיות גיסו של
וימזי. הפרק הראשון מתאר
את קפטן דניס קטקרט, ארוסה
של ליידי מרי וימזי המתארח
בבית־הקייץ של הדוכס והדו־כסית
מדנוור ובשעה שלוש
לפנות בוקר נמצא על-ידי
מארחו כשהוא מת. החשד נופל
על הדוכס, בעיקר כאשר נודע
על ריב בינו לבין הנרצח
קודם לכן. המישפט. נפתח
והלורד וימזי, השוהה בארצות-
הברית, מצליח להגיע ברגע
האחרון עם חומר ראיות מכריע
המזכה את החשוד.

קונצרט

התיזמורת הפילהרמונית היש ראלית
מנגנת את הקונצ׳רטו
לחליל ולתיזמורת קטל 313
של מוצארט כשהסולן הוא
ז׳אן פייר רמפל והמנצח אייזק
שטרן.

ום שי שי
11. 4
• ד״ר דוליטל (.)3.00
הרופא נחלץ לעזרתם של כלבי-
הים שנפלו בעת מופע קירקס.
שודדי הים שומעים על כך,
ובמהלך נסיונותיהם ללכוד את
ד״ר דוליטל הם הופכים חלק
מהצגת הקירקס.
השחור בצבע).

סרט מצוייר מצויין המתאר את
תלאותיו של סייח. בעליו מכר
אותו ואז החלה דרן־ נדודים
וסבל ארוכה, שבה רק פגישות
עם ידידים ותיקים גרמו לו
שימחה.

הרב שמואל אבידור הכהן
מחזיר לארץ את מי שהיתה
לפני שנים רבות זמרת תיז־מורת
חיל־האוויר, ואחר כך
עזבה את הארץ לטובת הניכר,
כרמלה קורן.

חקסם שידור

* סיפורי ח׳ליל (.)6.32
למרות מישקלו הכבד אין כוח
הרצון של ח׳ליל עומד לו
במאמצי הדיאטה שלו, לאכזבתם
של לטיפה, נורי וג׳מיל.

0לורד פיטר וימזי
— ענגי עדות (.)10.20
סידרה חדשה בת חמישה פרקים
על פי סיפרי המתח של
דורותי מאיידס. הלורד פיטר
וימזי, עונד המונוקול ובעל
הדיבור האיטי הוא נכס צאן

יום שישי, שעה 10.20

0המיקצוענים (.)11.10
החל מהשבוע תוקרן סידרה
זו, אחת לשבועיים בימי ששי.
לסירוגין יקרינו גם את קווינסי.

שבת

0.20 את נעמי שמר מחליף,
תודה לאל, שידור טלוויזיה
המוקדש למשורר הפלמ״ח ואיש
המקמות חיים חפר, בתוכ נית
השתתף יגאל אלון ז״ל,
שהיה ידיד קרוב של חפר.
האמנים הם זהרירה חריפאי,
גדעון זינגר, דבורה דנתן, חנן
גולדבלט, מיקי קם, אילי גור־ליצקי
וצעירים מקיבוץ אפיקים.

!התחקירנית
רחל רובינשטיין
גילו את סירטי הווידאו שצולמו
על-ידי חברה אמריקאית, בהר שאת
ממשלת ישראל, בעת
מישפט אייכמן. לראשונה בארץ
משודרים סרטים אלה, מאחר
שבתקופת המישפט לא היתד,
בארץ טלוויזיה. השניים צפו
בעשרות שעות שידור שמהם
בחרו בשבע שעות סרט, שמהן
יציגו הערב שעתיים וחצי.
הסרט עוסק רק בפרשת עדי
התביעה שהעידו בבית העם
בירושלים. מילבד 27 עדי תביעה
יוקרנו גם תמונות מתוך
מחנות ההשמדה שהוקרנו בעת
המישפט ואת נאומי הפתיחה
והסיכום של התובע גדעון
האוזנר. העדויות מתייחסות ל תקופה
שבין 1939ו־.1945
סיפורי העדים פורשים את
זוועות הנאצים, מרד גיטו
וארשה, מיצעד המוות של
יהודי בודפשט, הניסיון לשמור
על אורח חיים יהודי באושוויץ,
התארגנות המחתרת בגיטו וילנה.
בין העדים, השופט משה
בייסקי, הסופר יחיאל (״קצט־ניק״)
דינור, צביה לובטקין
ז״ל, אבא קובנר ואהרון חוטר
ישי.

יום ראשון
13 . 4
0חיוך כאימה (.)5.10
סיפור בריחתם מפולניה להונ גריה
של שלמה ואחיו הקטן

הקטע שהיה צריך להיות משודר
בשבוע שעבר. בילי נתקל
באהבת ילדות שלו המצליחה
לגרור אותו לכת המוזרה שלה.
יונים מבקרת אצל יאץ׳ ומתברר
לה שהוא מתכוון לברוח.
דני וג׳ודי מצליחים להפגיש
את ברט עם מרי ולשכנע את
סאלי להודות בפני מרי בכל
האמת. ג׳סיקה נאלצת להודות
בפני צ׳סטר על הרומן שהיה
ילה עם דונהיו וצ׳סטר חש
בהקלה כשמתגלה לו מי היה
המאהב של אשתו.

יום שגי
14 . 4
0מורשה 8.03 שיחות
קצרות של הרב בנימין
צביאלי עם הפרופסור משה
דיונים על לימוד היהדות באוניברסיטות
ברחבי העולם ועם
סם בן־שיטרית על חגיגות
המימונה.

בגיסה

חופשית

( .)0.30 אלי ניסן יקדיש את
אחת התוכניות האחרונות שלו
למצבו של הקולנוע בארץ.

יום שליש•
15 . 4
0למישפחה (.)7.00
התוכנית היתד, אמורה להיות
משודרת כבר לפני שבועיים,
אך נדחתה משום מה להערב.
יציגו בה סידור־פרחים בעזרת
פלפלים ירוקים, מיבחר כיסאות
ובורסות בעיצוב איטלקי, שי

0שרידי תרכות יהודית
8.00 את מישדרי

ערב יום השואה פותחת תוכנית
שצולמה בפולין אחרי המיל-
חמה. אלכסנדר בן־ברנפס, יהד
די־פולני המתגורר בלונדון, שב
לפולין כדי לראות את בתי־העלמין
היהודיים ומה שנותר
מהתרבות היהודית בפולין ש־

ארץ טרופית: ואלנטה
יום שלישי, שעה 10.00

ס סאה שכת (.)8.05

0ערם עם חיים חפר

0שייטח מיליון קטיגוריים
0.15 יהודה קורן

כועדת

0דיוקן 6.25 מעיד
ורור נחשב עד היום לזקן
הציידים בארץ, ואין כמעט
צייד שאינו עולה אליו לרגל.
למרות שאיבד יד ורגל בתאונת־צייד
הוא ממשיך לצאת למסעות
צייד, ובזמנו החופשי הוא
מנגן בעוד באופן שמותיר את
הצופה בו פעור פה.

• חיים למען אהכה

6.02 הסרט הערבי של
השבוע הוא סיפור הוללות של
חבורה עליזה החיה בריקודים
ובשירה את חיי השעה. השחקנים
הם נילי, עמאד חמדי
והאני שאקר.

10. 4

עניינים שכלם: סוזאק

מכט

לחדשות

8.30 במהלך המהדורה יוע בר
בשידור ישיר טכס פתיחת
יום־הזכרון לשואה ולגבורה
שייערך ביד, ושם בירושלים.

המחלוקות שיוצרות האנדרטאות
שלו.

6מיליון: אייכמן
שבת, שעה 9.15
אחרי השואה. את השרידים
הדלים של תרבות זו, שבהם
מטפלים האודים המוצלים של
יהדות פולין צילם בן־ברנפם
בעזרת הטלוויזיה הפולנית. בסרט
רואים בתי־עלמין ששוקמו,
בתי־כנסת מעטים בקראקוב
ובווארשה ומוסיאון של חפצי
קדושה יהודים בקראקוב.

ניסן בתקופת השואה. שלמה
קרניאל, היום מרצה לפילוסופיה
באוניברסיטת תל־אביב
וניסן קרניאל, שליח הסוכנות
היהודית בארצות־הברית הוברחו
על־ידי אמם מלבוב הכבושה
אל סבא שלהם שהתגורר
בכפר לבוצ׳נה שעל הגבול
ההונגרי. כשהמצב נעשה קשה
גם בכפר, הם מחליטים לברוח,
משוטטים בהרי הקרפטים, נתפסים
על-ידי המישטרה ההונגרית
ומוסגרים לגסטאפו. בורחים
וממשיכים בדרך נדודיהם
ומצליחים לעלות על רכבת
שבסופו של דבר מביאה אותם
לישראל. שלמה קתיאל הוא
המספר את הסיפור לבמאי
יאיר אחי־אילן, וחלק ניכר
מדבריו מסופר על־ידו לראשונה.

שוחה

בשניים

10.50 אדם ברוך משוחח
עם הפסל יגאל תומרקין המס פר
על אביו הגרמני ועל

חה עם ד״ר יצחק פרומקין
המפורסם על שיטות פרימיטיביות
ומסוכנות לריפוי הנפש
ובגדי ילדים לקיץ.

0כרטיס כיקוד (.)0.30

פרק ראשון מתוך סידרה בת
ארבעה פרקים על החיילת
הישראלית בשנות ה־ .80 הפרק
של הערב מוקדש לסגן־מישנה
שרי, בחורה צעירה בת 19
המפקדת זבל יחידת־שדה של
חיילים מבוגרים, שהיא בגיל
של בנותיהם. הסרט יראה את
שרי במסע, באימונים, בעיסוקי
ספורט, בריקוד, עם החיילים
שלה ועם המפקדים האחרים
וכן יציץ לעולמה הפרטי.

ארץ

טרופית

10.00 בלי יפה, כי לא
מדובר בקיבוץ ברור־חייל אלא
בתוכנית מיוחדת עם הזמרת
קתוינה ואלנטה, שצולמה ב־ריו־דה־ז׳נרו,
סאן־פאולו ובא-
היה. הקריינות העברית היא
של גליה נתיב.

515

בכל 7שניות נמכרת טלוויזיה צבעונית של ׳סניו:
מדוע זה נוגע לך?
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עו בד ה מדהימה:
ב שניות המע טו ת שעברו מ אז שהתחלת לקרוא
מוד ע ה זו, קנה מי שהו במקום כלש הו ב עול ם, טלווידו
״סניו״ .תאר לעצמך כמ ה אנ שים מרוצים קונים
טלוויזיה ״סניף׳ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה,
אי ך זה יתכן?

3שנות אחרי1ת.

מיל תהמפתח היא אמינות, כל טלוויזיה של
״סניף׳ עוברת סידר תיבדיקו ת קפדניות לפני •
י שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורי ם ביותר
בעול ם, מב טי חי םאת המבנה הכל ־ אלקט רוני של
טלוויזיה ״סניו״ מפני קילקולים, הם מאפ שרים לנו
לתת לך 3שנות א חריו תעלכל החלקי ם, כולל
מנורת המסך.

עברו 7שניות נוספות עו ד מי שהו קנה טלוויזיה
״סניד. כא שר תב חר גם אתהב״סניו״ תעניק לעצמך
חווי ה או ר ־ קו לי תהמ שלב ת א מינו תצבעו צליל
לל א תחרות.
מערכ ת: ו3$ז4ווס 6$5 8<0ח1ו!91ז 31;:0 8וזז 10ו ^ 1מ ב טי ח ה
לך כיוונון או טו מ טי של הניגוד והבהירות ותמונה
חדה עם צבע מקורי. י חי ד ת ״זיכרון״ מאפ שרת ל ך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול ל שלוט
ב 17-פ עולו ת מבלי לקום מ מ קו מ ך עם ״ שלט ־ רחק ״
מ שוכלל ה פו על באמצ עו ת גלי אינ פרא ־ א דו ם.
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״סניף׳
מ ע מיד ה לרשותך.
עברו עו ד 7שניות.
האם ל א הגי ע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צ ב עוני ת
מ תוצר ת ״סניו״?

נכדת
ה שדר
יש לי פינה חמד. בלב לטלי זליגגר.

הבחורה הזו היא התגשמות כל החלומות
של המון גברים צעירים, אבל מי שזכה
בה היה בני זלינגר, סטודנט ואיש
ביטחון באל־על.
בשבוע שעבר הוא הנציח את הזכייה
שלו. נולדה להם בתם הבכורה רוני.
אז תשאלו אותי למה זה כל כך חשוב,
ואם אני כותבת על כל זוג שנולד להם
משהו, ואני אשיב לכם, שאם תקראו

בין? מרחל 1מ ר
לא הצלחתי למצוא את קורץ אלאל,
לא הצלחתי למצוא את אריק אינש־טיין.
רציתי לשאול אותם אם סיפור

האהבה הנפלא ששמעתי עליו אכן נכון.
אבל כל־כך הרבה חברים טובים, גם מצד
החתן וגם מצד הכלה, אכן אישרו לי את
זה, שאני לא מצליחה להתאפק ומוכרחה
לספר לכם.
קורין היא זמרת מצויינת. היו עליה
כל מיני סיפורים, אבל אני, כמובן, לא
האמנתי להם. במשך תקופה ארוכה היא
היתד, בידידות עם שחקנית וזמרת מצויינת
אחרת, גליה ישי, והשתיים נראו בכל
מקום ביחד, ממש צמד חמד.

אריק איינשטיץ
הכל עניין —

אז הסיפור ההדוק הזה נגמר. לא שהן
רבו, חס וחלילה, לפחות אני לא שמעתי
על זה, אבל קורין הפכה להיות החברה
לחיים של זמר אחר, אריק אינשטיין.
יש כאלה שאומרים שהיא מתגוררת איתו
יותר מאשר היא מתגוררת עם גליה.

הפיליפינים והאהבה
אין מי שלא מכיר את אלכם אנסקי.
יש כאלה שמכירות אותו באופן אישי
ויש כאלה שמכירים אותו מהשידורים
שלו בגלי צה״ל. גם אלה וגם אלה אוהבים
אותו, ולכולכם יש לי בשורה שאני בטוחה
שתשמח אתכם. אלכם, השדר הפופולארי
ביותר בארץ היום, הגיע אל המנוחה
והנחלה והתחתן בשבוע שעבר עם שרי
גכריהו.

לפני המון המון שנים היה אלכס נשוי.

אנסקי, היום חייל בשירות סדיר בצה״ל.
אחר־כך היה לו רומן עם עדנה שפיט,
ואת זה כולם זוכרים. אבל כמו כל
הרומנים שכולם זוכרים, גם רומן זה
הסתיים, ואלכם הכיר את שרי, שמילבד
העובדה שהיא בתו של הד״ר חיים
גבדיהו ממציא חוגי התנ״ך אצל דויד
כן־גוריון המנוח וחוגי התלמוד אצל
מנחם כנין, היא גם גראפיקאית בצד,רון
מעריב.

טלי זלינגר

אני יודעת שהסיפור הזה יישמע לכם
פנטסטי, ואני גם יודעת שבגלל זה שאני
לא כותבת לכם את השמות, אתם לא
תאמינו לי, אבל יד על הלב: הוא מתרחש
ממש בימים אלה, באיזור וילות מאוד

— של דירה

לוזזוזר
מהמ ציל
יש לי סיבה טובה מדוע שהסיפור הזד,
יהיה בלי שמות. מי שמכיר את בני הזוג,
ותאמינו לי שיש הרבה כאלה בארץ,
ידע למי אני מתכוונת. הכוונה שלי שהיל דים
שלהם, שחושבים עדיין שהכל בסדר,
לא יקראו בעיתון מה קורה לאבא ואמא.
המדובר בצעירה נאה, הנשואה כבר
הרבה שנים לאיש עסקים זוהר, שהוא
בנו של איש-עסקים זוהר, שלא כל־כך
בארץ. כדי למצוא לעצמה עיסוק בשעות
הבעל */ז ׳1,
כאשר -*11״.׳,

שלה 1עושה את 11 העסהפנאי,
קים
שלו, פתחה לה הצעירה בוטיק,
אשתו של עיתונאי ידוע.
יחד עם זתו
אבל בעוד שאצל העיתונאי הכל בסדר,
לפחות בחיי המישפחה שלו, הרי שבעלת

לשכוח להגיד תודה
עוד כמה שורות, ותדעו מי זו טלי, תבעו,
גם בלי להכיר אותה ולדעת עד כמה היא
נהדרת, שזה בכל זאת חשוב.
טלי היא בתו הבכורה של אחד מוותיקי
שדרי הרדיו והטלוויזיה בארץ, עזריה
רספורט. כל מי שאוהב את עזריה
ואוהב את אשתו רדתי, לא יכול שלא
לאהוב את טלי, ולהיפך. לפני הלידה
היתד. טלי בשיא הפעילות שלה. היא
כתבה כתבות ביקורת ליומון דבר על
שידורי טלוויזיה והיתה המפיקה של ירון
לונדון בחלטורות שהוא ערך בכל רחבי
הארץ: ערבי ראיונות מטעם צוותא.
ההתרגשות של כל מישפחות זלינגר
ורפפורט היתד, עצומה כשנולדה רוני,
כמובן בבית־החולים הדמה על הר־הצופים
בירושלים. טלי רצתה שרוני תיוולד באוויר
הצח של ירושלים.

גליה ישי וקורץ אלאל

הבוטיק שלנו לא התאהבה אלא במציל

אלכם ושרי אנסקי
בין גלי־צה״ל למעריב
אף אחד מהחברים הטובים שלו, ויש לו
הרבה, לא זוכר את שמה של אשתו
הראשונה, אך ממנה יש לו בן, שני

מאד מפורסם שנמצא ליד תל־אביב.
איש עסקים עשיר, העוסק בעיקר
בנושאים חקלאיים, עבר כבר את גיל
הששים. לפני כשנה אירעה לו טרגדיה
בבית. אשתו האהובה נפטרה. בין אלה
שבאו לנחם אוחו היתד, גם כלתו לשעבר,
גרושת בנו ואם לנכדיו,
אני לא יודעת איך עבדו בדיוק הניחומים
האלה, אבל היום הכלה לשעבר
עומדת להיות כלה של ממש. היא פשוט

אלכם התפרסם כאשר כתב את הספר
על מערכת הבחירות לליכוד שבו התפרסמו
כל הביטויים הצבעוניים של עזר וייצמן

עברה להתגורר בבית אבי בעלה לשעבר
ומנהלת איתו חיים משותפים. כשאני
ראיתי אותם בפעם האחרונה הם נראו
לי מאושרים, והעניין הזה עם הבן של
האיש, שהיה פעם בעלה של האשד״ כלל
לא מפריע להם.
אם הם באמת יתחתנו, כפי שציפור
קטנה לחשה לי, ועוד יהיו להם בנים,
יהיה אותו איש־עסקים מצליח סבא ואבא
לאותם ילדים.

של בריכת שחיה במקום מגוריה, באחת
השכונות היוקרתיות לא הרחק מתל־אביב.
הבעל יודע על הסיפור, שנמשך כבר
מהקיץ שעבר, אבל בתמימותו הרבה הוא
חשב, שכאשר יגיע החורף, והאשה הקטנה
שלו לא תלך לבריכת השחיה, יסתיים
הסיפור. אבל כשהתחילו החמסינים של
השבוע שעבר התברר לו כי שגה. הקטנה
שלו רצה אל הבריכה ואל המציל, כאילו
לא היה חורף בכלל.

על האישים המרכיבים היום את הממשלה.
אחר כך התפרסם אנסקי בגלל ספינת
הפליטים הוויאט־נאמים שבסופו של דבר,
בעזרת מאמציו, אומצה על-ידי ממשלת
ישראל. בטיול הזה הוא היה עם שרי,
ולה יד רצינית ביותר בהצלתם של המיש־פחות
הוויאט־נאמיות.
אני יודעת שלא לכל אחד יש את
ההזדמנות לפתח רומן תוך כדי הרפתקה
כזו, אך אני משוכנעת שהחתונה של
השבוע שעבר היתד, יוצאת אל הפועל
גם אם הטיולים של בני הזוג החביבים
האלה היו נערכים רק בסביבות פתח-
תיקווה.

אמנות ׳ המוסיאון מתחרה בעצמו

מצבו הכספי הקשה של מוסיאון
ישראל ניכר בכל התחומים. חלק
מהאולמות נסגרים בזמנים שונים,
אך אין הדבר מפריע להנהלת המוסיאון
להציג שתי תערוכות ה עוסקות
בנושאים דומים, שהצגתן
היתד, כרוקה בהוצאות כספיות
נדולות. המדובר בתערוכת הציור
היפני והסיני מאוסף הצייר יעקב
פינס, ותערוכת אוסף סאקלר ה כוללת
ציורים סיניים בלבד.
כשנפתחה תערוכת פינם. היתד,
וו חגיגה לכל שוחרי האמנות.
לישראלים רבים היתד, זו הפעם
־,ראשונה שבה הם חוזים באוסף
כה נדיר, מהחשובים בעולם, של
אמנות המיזרח״הרחוק. על כך יש
להודות לאמן חיתוך־העץ הישראלי,
יעקב פינס, ששנים רבות הפך
•חיפש בגלריות אירופאיות אחר
היתוכים והדפסים מהמיזרח.
בתקופה שבה החל מתעניין באמנות
המיזרח, היתה התעניינות
זאספנים בנושא זה דלה, ומחירי
זיצירות היו אפסיים. היום הגינו
מחיריהם במכירות פומביות ב-
זווזבי לסכומים שרק מיליונרים
יכולים להרשות לעצמם לשלמם.
אהכת הטבע והיופי. פינם
לא היד, האמן היחידי שהתלהב
׳!אמנות המיזרח־הרחוק. כשהחלו
:גיעים לאירופה ראשוני חיתוכי-
זעץ היפנים במחצית המאה התשע
*שרה, הם שימשו למעשה עטי-
פות לחבילות שהובאו מהמיזרח.
*מנים גדולים כמו ויגסנט ואן
:וך, פול גונן ובמיוחד טולוז
ווטרק, הושפעו כה עמוקות מ-
זיתוכי־העץ היפנים, עד כי התחילו
להעתיקם, ואף לסגל לציורי
־,שמן שלהם מאפיינים של סגנון
זציור היפני.
בתערוכה המוצגת בסוסיאון
ישראל אפשר למצוא הדפסים וחיתוכים
של גדולי הציור היפני,
בתוכם הירדטיגה והוקוסאי.
כרבית החיתוכים וההדפסים צב־
*וגייס. הנופים הקסומים של ה זרים
עוטי השלג ביפן, דמויות
זשחקנים והקורטיזנות היפהפיות,
*הבת הטבע והסגידה ליופי, אשר
*ינו מתמצה, לעתים, אלא בפרח,
:ל אלה הם הנושאים המוצגים
:תערוכת אוסף פינס. התערוכה
אינה מיועדת לציירים ואספנים
נלבה הפשטות והיופי הרב שבה
עשויים לדבר אל לב כל צופה,
־לעורר התפעלות בכל אדם.
אום!ת אפרורי. לעומת צבעוניות
חיתוכים היפנים, מציג נזר
האון ישראל, תערוכה נוספת שנושאה
הוא המיזרח הרחוק. זהו
אוסף סאקלר, שהסכום שנדרש
להביאו לארץ, בניגוד לאוסף פינם
זנמצא בירושלים, היה עצום. ה תוצאות
המוצגות אינן, בהמעטה,
נה מרהיבות כמו באוסף שקדם
לו. רוב הציורים הסינים המוצגים
הם אפרוריים, חוזרים על עצי
מם, ומרביתם נעשו על־ידי אמן
אחד דאו״ג׳י או תלמידיו.
גם במוסיאון שאנג קאי שק ש־כטאיוואן,
אין הציורים הסינים
תופסים את מירב אולמות התצוגה.
עבודות השנהב, ביניהן פיסלי ה רדים.
האלמוגים ושאר האבנים
יקרות, מהווים את גולת הכותרת
של המוסיאון הגדול בעולם לאמנות
סינית.

מציג תערוכה המתארת את העימות
בין האדם לסובב אותו. את
הרעיון הוא מדגים בעזרת עימות
בין צורות אמורפיות, רכות, שהן
האדם, לבין צורות נוקשות, הסובבות
אותו.
צלם פרטי. בגלריה החדשה
יתר, הגלריה הלבנה, פתח את תערוכתו
הצלם אבי גנח״ .גנור הצעיר,
שטרם מלאו לו שלושים,
הספיק בחייו ללמוד הנדסה בטכניון
והחליט לעסוק במה שהוא
אוהב באמת. הוא נסע לארצות־הברית
ולמד צילום בטובים שב-
בתי־הספר שם, וחזר לארץ כצלם
אמן. היום הוא הצלם הפרטי של
האופנאי גדעון אוברזון.

הזעירה, לכן הוא מציג רישומים,
תחריטים וציור שמן אחד. מספר
לאלוש :״כדי לעבוד בממדים כה
גדולים, נזקקתי לסטודיו ענק. אותו
מצאתי בתוך בית ערבי ישן ביפו,
ששימש פעם ארמון. את הדירה
ששכרתי, נאלצתי לחלוק עם
מישפחה ערבית מרובת ילדים. ה סלון
הענק של הדירה היה משותף
לכולם, המוסיקה הערבית שהושמעה
בקולי קולות והמולת הילדים
לא הפריעו לי לצייר כל היום את
הנושא שבו התרכזתי — דיוקן
עצמי.״
מאוחר יותר, עברה המישפחה

כתמיס

אומנות סינית מאופן? פינס
— בתקופת צימצומים
הערבית, שהיתה לו כמו מישפחתו,
לגור בבית קטן בן קומה אחת.
כיום, יכול עופר לצייר את בדי
הענק שלו בחדר־ד,אורחים עצום
הממדים. בחדר אחר הוא מבצע
את התחריטים שלו, ובשאר ה חדרים
גרה מישפחתו.

1* 311*11־011

עודזחזח וו ט ע 1ילד

אמנות יפאנית
הוצאה כספית —

בפאתי שדרות רוטשילד, מול
היכל התרבות והבימה, שוכנים
שני בתי קפה־גלריות, שכמותם
אפשר למצוא רק ברובעים כמו

קו־פרודוקציה רומכרג־רמכרנדט
פירסומת לציבעי שמן

ד צ״ר אח (81ג11 ין־

גלריה גורדון, שנרדמה לשנת
חחורף, התעוררה השבוע. את ה קיצה
חוללה תערוכת אמן צעיר,
עופר דאדוש. הצייר, יליד צפון-
אפריקה שהתחנך בישראל, למד
ננוכון אבני וזכה במילגת לימו-
רים שאותה ניצל ללמוד בבודאר.
את ציוריו גדולי הממדים יקשה
גל לאלוש להציג בגלריה גורדון

מוסיאון ישראל טרח רבות לקראת
בואם של קבוצת אוצרי ה־מוסיאונים
מכל העולם. הוא הכין
לכבודם את התערוכה המכונה
גבולות, האמורה להביע את מידת
מעורבותם של אמני ישראל בנושאים
פוליטיים. מכיוון שברור
שהכוונה היתה להציג את הקבוצה
המסויימת של האמנים חביבי
המימסד, הרי כל קשר בין גבולות
ואמנות הוא מיקרי בהחלט. נותר
רק להתייחס לעבודות עצמן. הבולט
בין האמנים הוא מיכאל
דרוקס. בעזרת פחית הבירה השסועה,
שעליה מצויירת מפה, ניצל
דרוקס רעיון. שהשתמש בו
ג׳ספר גיזנס, ובשאר ציוריו
הצליח להתעלות מהרמה הבינונית
ומטה של העבודות המוצ־

הגכול של מיכאל דרוקס
חביבי המימסד

מונפארנס בפאריס, או בגריניץ׳־
וילג׳ בניו־יורק. המקומות פתוחים
מבוקר עד ליל, כששעות השיא
הן, כמובן, שעות הערב. היושבים
בהן הם בעיקר אמנים, והם ומה
שמקשט את הקירות, יוצרים אווירה
מאוד מיוחדת.
הכסאות בגלרית סוף השדרה
הם כמו אלה שהיו פעם בתנובה.
השולחנות קטנים, החלונות עוטי
צמחיה ועל הקירות אפשר תמיד
לראות תערוכה של צייר צעיר
ולא מוכר, או של צייר ותיק ש מאס
בגינוני גלריות היוקרה ש הפכו
בתי־מיסחר באמנות.
השבוע מציג בסוף השדרה ה אמן
הוותיק בין הצעירים, ש מ עון
אבני. אבני, שהציג כבר בעבר
במוסיאון תל־אביב הוא יליד פאריס,
חניך מכון אבני והבוזאר בפאריס.
הגבר המזוקן מספר שחלומו
הגדול הוא להפוך את איזור
התעשיה בתל־אביב, שבו יש לו
סטודיו רחב־ידיים, לאיזור כמו
הסוהו בניו־יורק, שגם הוא הפך
לאט לאט מאיזור בתי־מלאכה ל-
סטודיות לציירים, ולאיזור המרכז
את כל חיי האמנות בניו־יורק.
אבני חולם על גלריות, תיאטרונים
נסיוניים, סטודיות של ציירים ומקום
הרוחש פעילות אמנותית
ללא הרף.
בלי הרומנטיקה של יפו, בין ה נגרים
והצבעים, שואף אבני להגשים
את חלום חייו. בינתיים, הוא

גות אוצרי המוסיאונים
התגלו במסיבת עיתונאים כחבורה
של אנשים נעימים — לא תמיד
אוצרי מוסיאונים בדיוק, אלא לפעמים
חברי ועדות או אוהדים —
שבאו בשימחד, לערוך טיול מאורגן
בישראל, ולרבים מהם זו הפעם
הראשונה בארץ. היחידי שהתלהב
למעשה מעבודות שראה בארץ,
היה הנציג מאוסלו. גם נציגת
חוג ידידי המוסיאונים של מילנו
גילתה עניין מסויים והבטיחה
להישאר זמן ממושך יותר על־מנת
להתעמק בנושא הציור הישראלי.
כל השאר, בתוכם ריצ׳רד אול־דנטדג,
מנהל מוסיאון המודרן
ארט בניו־יורק, השתזפו בים־המ־לח,
נהנו מהשהיה במישכנות שאננים
ומטיולים בארץ נוהג
חדש הנהיגה גלריה אטליה 27
בתל־אביב. תחת לערוך מכירה
פומבית רגילה, היא שולחת רשימת
יצירות העומדות למכירה, ומציעה
להן מחירי מינימום. ה־מעוניינים,
עונים בכתב מהו ה מחיר
המוצע על ידם, והיצירה
נמכרת ביום הנקוב למרבה במ חיר.
שיטה שונה לסחר באמ נות
בגלריה גינזל בירוש לים,
מוצגת תערוכה של כמה אמי
נים. אוסכלדד רומכרג, שהיה
״מצייר״ כתמי צבע המזכירים
פירסומת של חברת צבעי שמן,
התחיל לקשט את יצירותיו בהע תקים
של יצירות רמכרנדט.
העו ל ם הז ה 2223

בא נית־חמישנם נ בו התוגירו לתובעה שר דואשה
הוא גוה רבעו הואשם 1הפילגש תגעו רבת נתיק

האשד
חסולחת קטלן עזב את אשתו ובנו, שהיה אז
בן שנה, למען אורנה אהובתו ׳,אשר
לדברי כתב־האישום השתתפה גם היא
עימו בפריצות, ונהגה לשבת במכונית
ולשמור כאשר הפורצים עשו את מלאכתם
בדירות.
השופט שיחרר בערובה את אורנה,
בת קיבוץ מסילות, וקבע שאסור לה
לצאת מהמשק. סניגורה, לידסקי, שאל את
בית־המישפט אם אורנה יכולה לכתוב
מיכתבים לאהובה שישב בבית־הסוהר. גם
הפרקליטות וגם השופט לא ראו בכך
כל פסול, וכך הלך קטלן לבית־המעצר,
כאשר בידיו הכריכים ששלחה אשתו,
והבטחה למיכתבים מאהובתו.
האם סלחה האשה את כל הלילות
שבהם בילתה בבדידות, בידיעה שבעלה
נמצא עם אורנה, האם סלחה את כל
הימים שבהם טיפלה בבנה לבדה, בעוד
שבעלה נמצא עם צרתה? האם באמת
סלחה ובאה לבית־המישפט לא כדי לשמוח
לאידו, אלא כדי להביא לו ממתקים?
אולם לא רק היא ידעה לסלוח. בבית-
המישפט נראות נשים כאלה מדי פעם.
נשים שבעליהן בגדו בהן, השאירון לבדן,
עזבו את ילדיהם והלכו עם הנשים האחרות.
לפעמים השאירו אותן במצב כלכלי
עגום, ברחו והותירו חובות ואף דמי-
מזונות לא שילמו. ובכל זאת, כאשר הם־

אלכרט ואוליכיה עמר
סוף־שבוע עם פילגש בטבריה
כאשר נודע הזיכוי, ועד שיצאו המזוכים
מהמעצר, זרחה אוליביה מאושר. רק מי
שנכח בכל המישפט יכול היה לזכור את
העובדה המדהימה, שהאליבי של בעלה
היה מבוסס על בילוי סוף שבוע עם
אהובתו בטבריה.
אוליביה התעלמה לחלוטין מהאליבי של
בעלה. היא לא אמרה מילה על האשה
האחרת שאיתר, בילה בעלה, למרות שכל
פרט מסיפור הבגידה לא נותר בגדר סוד
אחרי עדותו של בכר בביודהמישפט.
אוליביה ידעה לשכוח. רק עורכי־דיו צי-

אורנה אופנהיים
האשה הביאה סנדודצי׳יס
^ ד ספסל הנאשמים ישב גבר יפה-
? תואר. יוסף קטלן, ששערו שחור כפחם,
היד, לבוש בגדים שחורים ששיוו
לו מראה דרמתי ומושך. זה עתה עצר
אותו בית־המישפט עד תום ההליכים ב־מישפט
שהוגש נגדו על פריצות וגניבות
רבות.
כאשר הכריז השופט דוד ולך כי קטלן
יעצר עד תום ההליכים, קם סניגורו
צבי לידסקי וביקש מהשופט לשחרר את
לקוחו למשך 48 שעות, כדי שיהיה נוכח
בניתוח של בנו בן השלוש. השופט שאל:
״האם אשתו נמצאת באולם?״ אשה צעירה,
אדומת שיער, גם היא לבושת שחורים,
קמה על רגליה. אחרי ששמע השופט
את דברי התובע, אברהם לנדשטיין,
שהתנגד לבקשה, החליט שלא להיענות
לה, למרות הבנתו את דאגת האב.
כאשר ליוו השוטרים את קטלן במדרגות
לבית־המעצר, רצה אחריהם אשתו
ובידה כריכים, סיגריות וממתקים, והתחננה
בפני השוטרים שיתנו אותם לבעלה.
לא היה בכך שום דבר יוצא-דופן,
כאשר אשד, נאמנה ואוהבת מלווה את
בעלה בשעותיו הקשות. המייוחד במיקרה
זה היה שלצידו של קטלן, על ספסל-
הנאשמים ישבה אדמונית אחרת, אורנה
אופנהיים, חברתו לחיים בשנתיים האח רונות.

אדי
ולאה בן־ ניסן
טומפיסטין ת בת־16
תבך הבעל ונתפס על־ידי המישטרה, ידעה
האשד, לסלוח ולהעניק לו את כל
העזרה והאהבה שהיה זקוק להם.

אליבי
עם א הו ב ה
ך* אשר נשפכה השמפניה כמים בעת
הזיכוי של חמשת הנאשמים ברצח
האג׳ כחיל, היתה אוליביה עמר הבולטת
בנשים. הצעירה השחרחורת, בעלת העי ניים
הענקיות ליוותה את בעלה אלברט
(״בבר״) עמר בעיקביות, דרך כל שלבי
המישפט. היא לא החסירה ישיבה אחת,
ואפילו השוטרים בבית־המישפט הכירוה.

ניקנים במיקצת, ציטטו אותה כאילו
אמרה אחרי הזיכוי :״טוב, עכשיו לפחות
הוא יהיה כמד, לילות בבית.״
המיקרה הבולט ביותר היה של לאד,
בן־ניסן. היא הכירה את בעלה, אלי, כאשר
היו שניהם בני ,13 תושבי שכונת התיקווה.
אהבתם הגדולה היתה לשם דבר בשכונה.
הם נישאו כאשר היו בני .18 אלי פתח
נגריה וראה הצלחה במלאכתו. לזוג נולדו
שלושה ילדים, והם עברו לגור בדירת
פאר בבת-ים. גם מכונית היתד, להם,
אך היתד, זו דווקא המכונית שהביאה
לטרגדיה.
באחת מנסיעותיו לבתי קליינטים, לקח
אלי טרמפיסטית בת ,16 צעירה שמנמונת
בשם שלומית חלפון. השניים הח
ליפו
מיספרי טלפון. אחרי 15 שנות
נישואין מאושרות, הרגיש אלי בן ה־33
משיכה חזקה לאשה אחרת. שנה שלמד,
נמשך הרומן הסודי בין אלי לשלומית.
לאה, היתה כל־כך בטוחה באהבתו של
בעלה שלא האמינה לקול האנונימי שסיפר
לדי בטלפון כי לבעלה יש אהובה.
אבל השיחות תכפו והלכו, הקול כבר
לא היה אנונימי יותר, ולאה ידעה לזהות
את קולה של צרתה, שהיתה עדיין קטינה.
אלי הכחיש הכל בפני אשתו. אבל,
כאשר התגייסה שלומית לצבא, עזב אלי
את הבית על־מנת לגור איתה. הוא חזר
הביתה לזמן קצר, ושוב עזב, הפעם שוחררה
שלומית מצה״ל, שלושה חודשים אח רי
גיוסה, ועברה לגור עם אלי בדירה
ששכרו. י
אלי שהיה עד אז אב מסור ובעל
נאמן, ויתר על חברת ילדיו לשנה תמימה.
לאה ידעה סבל רב. היא התרוצצה
ממקום למקום כדי למצוא את בעלה,
נהגה לארוב לו ליד בית הוריו כדי
למצוא אותו, אבל לא הצליחה. היא התלוננה
במישטרה על שלומית אשר המשיכה
להטרידה בטלפון .״מדוע היא ממשיכה
להתעלל בי? הרי היא כבר לקחה
את בעלי, מדוע היא מטלפנת לי בשעות
הלילה המאוחרות ומציקה לי? מה עוד
היא רוצה ממני?״ כך שאלה לאד, את
אביה של שלומית, אשר חיפש גם הוא
את בתו הסוררת.
היתד, זו המישטרה אשר מצאה את
אלי ואת שלומית. היא מצאה אותם
על שפת־הים, כאשר במסווה של זוג אוהבים
נהגו לפרוץ למכוניות ולגנוב את
תכולתן. הם עשו זאת בשיטתיות במשך
קרוב לשנה, ובחדרם השכור נערם אוצר
בלום של חפצים גנובים שאיש לא השתמש
בהם.
כאשר הובאו לתחנת המישטרה נשבר
אלי ובכה. וסיפר כמה הוא מצטער על
מעשיו ועל העוול שגרם למישפחתו.
השוטרים באו לביתה של לאה לשאול
אם היא רוצה לפגוש את בעלה, והיא
הסכימה. בפעם הראשונה שבאה לתחנת־המישטרה
ביקשה לבוא עם ילדיה, והשוטרים
הסכימו להפגיש אותם במקום שבי
לא יראו הילדים מדי מישטרה, ולא יבינו
כי אביהם עצור. הפגישה המישפח-
תית הראשונה אחרי שנה היתר, קורעת
לב. הבת הבכירה התעלפה, אלי התמוטט
בבכי סוער, וביקש סליחה ומחילה. לאה
סלחה והבטיחה לקבלו בחזרה כאשר יסיים
את ריצוי עונשו. מביודהסוהר כתב לה
אלי מיכתבי אהבה לוהטים כמו בתקופה
שלפני הנישואין.

מי ש הי ס ה 1שומרת
הנ בתושח קני ת

, 1 1 9 0 1ך ! ך 0דבורה בקון בסצנה מתוך
1 1 ^ 1 111/1 •4 1 11 סרט המתיחות החדש של
יהודה ברקן חייך, אפלת אותה. מישחקה בסרט זה הפך את

הלן שלמה:״ קריאה זו בצירוף
/ /י * טפיחת שכם אדירה מאחור, ש כמעט
הפילה אותו ארצה, הפתיעה עובר־אורח
תמים באחד מרחובות תל-אביב.
משהסתובב לאחור נדהם לראות בריון
ממין נקבה, המחייך אליו מתחת לשריון
שומן .״מה שלומך שלמה?!״ המשיכה
השמנה האימתנית, תוך שהיא שולחת
את זרועותיה השריריות לחבק את האיש.
״איך המרגש שלמה?!״ בעוד הוא מנסה
להתחמק מאחיזתה, מילמל עובר־האורח,
ספק נפחד !ספק מבולבל ,״אני לא שלמה,
מה את רוצה מ מניו!״ אך השמנה לא
ויתרה והמשיכה לקרב את המיסכן אל
חיקה, בהזכירה לו את ידידותם משכבר

אחרי סצנת הרדיפה
11 *111ן! ״1 ׳1
מתפייסת דבורה עם
- 11111 #11
בעלה וכפיצוי היא לוקחת אותו על הגב.

דבורה לתגלית חדשה בשטח הבידור בארץ. בסצנה שבתמונה
מגלמת דבורה תפקיד של אישה כעסנית, הרודפת אחרי בעלה
עם מערוכת. מצלמה נסתרת הנציחה את תגובות העוברים ברחוב.

0דבורה בילדותה עם
^ ׳ 1 1י ידיד, לאחר ששמנה
בגיל ,6אימצה לעצמה תדמית של בררנית.

הימים. רק אחרי מאמצים ושיכנועים רבים
הצליח לבסוף האיש, שכלל לא הכיר
את הביריונית, להיחלץ מידיה ולהסתלק
מהמקום כל עוד נפשו בו.
היתד, זו סצנה אחת מתוך סרט מתוחות
חדש שבו מככבת התגלית החדשה בשטח
הבידור בארץ, דבורה ביקון, המוכרת וותר
בשם דבורה השמנה. תפקידה של דבורה
בסצנה זו הוא למתוח עוברי-אורח ולהתייחם
אליהם כאילו הם מכרים ותיקים
שלה, כאשר מצלמה נסתרת מנציחה
את תגוובתיהם המבולבלות. במהלך הסרט
מבצעת דבורה גם מתיחות אחרות.
דבורה בקץ, בת ה־ ,28 הגיעה לעולם
הבידור אחרי שעברה דרך ארוכה במיק־צועות
שאינם מקובלים כנשיים. במיוחד
התפרסמה כשומרת דיסקוטקים, כששמה
הולך לפניה בשל הקשיחות הרבה שהפגינה.
בעבר עסקה דבורה גם בסחר מכוניות,
ואף השכירה את עצמה כשומרת
ראש.
על אף ממדיה המפחידים, והתנהגותה
ר,הפגנתית האומרת כולה כוח, דבורה
אינה טיפוס אלים. ההיפך הוא הנכון.
בתוך תוכה טמונה נפש של ליצן עצוב,
המפנים את כאבו׳ והמצה,יל ומבדר את
הסובבים אותו. אופייה זה הוא שהביא
את דבורה אל מצלמות והקולנוע .״לאן
שאני לא מגיעה אני עושה בידור,״ סיפרה.
״כזאת אני. אני רק פותחת את הפה
וכבר כולם צוחקים.
״הייתי יושבת עם 20 איש ומצחיקה את
כולם בחינם. עד שחשבתי למה לא להצ חיק
אלפים ולעשות מזה כסף? כפה נולד
אצלי הרעיון להיות בדרנית מיקצועית.
מי שגילה אותי היה צבי שיסל. הוא אמר
לי שיעשה ממני סופר־סטאר. לפי הבימוי
שלו הופעתי בסירטון פירסומת של טרופית,
שם אני קופצת בבגדים למים. הסידטון
הזה הוקרן בכל בתי-הקולנוע בארץ ונתן
לי דחיפה עצומה.
״לפני חודשיים בא אלי יהודה ברקן
ואמר לי שיש לו סרט בשבילי, שיעשה
ממני סטאר. חתמתי איתו על חוזה, תמורת
סכום סימלי, ועשיתי את הסרט. הכסף
לא עניין אותי. מה שרציתי זה שהסרט
בקטע זה של הסרט מגלמת דבורה תפקיד של יתפוס. בעוד זמן קצר הסרט יצא למסכים
משרתת כושית. בסיומה של הסצנה צריכה וזה יהיה המיבחן שלי. יש כפר חברה
דבורה להפליק לאחד השחקנים, אך כאשר השחקן רואה את דמותה המפחידה, הוא נמלט. גרמנית שמעוניינת להחתים אותי על

כושית מפחידה

דיסקוטקים אימתנית ו ש תו ת מכוניות
!וינוע שבה מתעניינים מפיקים זרים

הוזה להפקת סרטי פירסומת בגרמניה.
;אם הסרט ישל יהודה יצליח, ויש לו
את כל הסיכויים, אני מאמינה שזה יפתח
לפני שערים רבים״.

ה מילי ם עשו
יותר מ ה כו ח
ח לומה של דבורה להיות שחקנית
י י התפשל במשך שנים. את הזמן הזוז
לא ביזבזה דבורה בציפיה. עברה מצביע
על המרץ הרב הטמון בין מפלי השומן
של גופה. כאשר סיימה את בית־הספר
היסודי, התחילה לעבוד כמזכירה במיגרש
לסחר מכוניות. אל המיגרש הגיעה כאשר
הוריה רכשו שם מכונית. עיסקי הרכב
קסמו לנערה והיא נשארה לעבוד במקום.
בערבים למדה פקידות, ובימים רכשה
ניסיון בעסקים. בגיל 18 הוציאה רשיון-
׳נהיגה וביטוח מיוחד לכל רכב, והפכה
סוחרת מכוניות של ממש .״לימודים לא
עניינו אותי,״ סיפרה דבורה .״רציתי לעשות
כסף, ואת זה ראיתי במיסחר. בחרתי

הלילה, ועם ציבור באי הדיסקוטקים,
שחלק בלתי־מבוטל ממנו הם העבריינים.
״הכרתי את העולם התחתון, והם הכירו
אותי,״ סיפרה דבורה .״במשך הזמן יצרתי
איתם יחסים הדדיים של כבוד והערכה.
אני לא הפרעתי להם, והם לא הפריעו

בילדותה היתד, דבורה רזה. היא החלה
משמינה דק בגיל .6הופעת שכבות השומן
ציערו תחילה את הילדה, אך היא מצאה
עד מהרה את נתיב חייה .״נהייתי בררנית,
והתחלתי לאהוב את ההופעה החיצונית
שלי. יצרתי לי תדמית של מצחיקנית
וביריונית ביחד, וזה עבד. בשכונה הייתי
שולטת על כל הילדים, אבל ׳תמיד עשיתי
בידור.
״בגיל 18 רציתי להתגייס לנח״ל, אבל
בדיוק במחזור שלי היה עודף של בנות
ולא גייסו אותי. עם בחורים אף פעם
לא היתד, לי בעיה. יתמיד רקדתי׳ וביליתי
ויצאתי עם הבחורים הכי נחמדים. ההופעה
החיצונית שלי לא הפריעה. יש המון
בחורים שאוהבים שמנות.״
כאשר דבורה עולה על מישקל ביתי

¥במהלך עבודתה כשומרת דיסקוטקים הפגינה דבורה

11111 הרבה כוח וקשיחות. אולם בתוך תוכה איך דבורה טיפוס
^ 111
אלים. למיקצוע המישחק הגיעה דבורה בשל אופייה, הדוחף אותה להצחיק את הסובבים.
ומתאימים לי את הבגדים הכי אופנתיים.
אני לובשת חולצות ומיכנסיים מיספר
.58 ונעליים מיספר .41 שולחים לי גם
בגדים מחנות מיוחדת למידות גדולות
בלונדון.
״היום מה שמעניין אותי זה הקאריירה.
אני רוצה להצחיק ולהרוויח כסף. אני
חושבת שאני בנויה למיושחק. אני חופשיה

לפני המצלמה, וחוץ מזה ׳אין הרבה כמוני.
אני יכולה לשחק גם תפקידים עצובים,
אבל המקום שלי, לדעתי, זה בקומדיה.
שם יש לי הרבה אפשרויות. במשך שנים
בניתי לי תדמית של שמנה מצחיקה,
ועכשיו הגיע הזמן לקצור את הפירות.
לרזות? אולי בעוד כמד, שנים. בינתיים
אני רוצה לעשות כסף, והרבה!״

שומות דיסקוטקים

דבורה כשומרת־סף בסועדון־לילה. בעבר
עסקה דבורה גם בסחר מכוניות. היכולת
שגילתה להסתדר עם ביריונים שם, הביאה לה הצעות־עבודה במועדונים ובדיסקוטקים.
במכוניות, כי זה תמיד משך אותי.״
׳תוך כדי עבודתה במיגרש המכוניות,
התפרסמה דבורה ביכולתה להסתדר עם
ביריונים וגורמים פליליים, שניסו לרכוש
להם דריסת־רגל בשוק זה. בעיקבות המוניטין
שיצאו לה, זכתה בהצעת עבודה
כשומרת סף במועדון-׳לילה בתל־אביב.
במשך השנים הפכה דמותה השמנה ושל
דבורה בפתח מועדון־הלילה חלק בלתי־נפרד
מן הנוף שבמקום. במיסגרת עבודתה
היוצאת־דופן היא ערכה היכרות עם חיי

רגיל, המודד עד 120 קילוגרם, עושה
המחוג סיבוב ישלם ונעצר שוב על .0
דבורה אינה מגלה את מישקלה המדוייק,
אך נראה שהיא מאושרת עם ממדיה.
״אני שלמה עם ההופעה שלי,״ סיפרה
דבורה .״בעבר עשיתי דיאטה והורדתי
40 קילו במישקל. זה היה ממש מיבצע
רציני, אבל במשך הזמן העליתי חזרה.
״עם בגדים אין לי בעיה. יש כמה
מיפעלי בגדים שתופרים לי בגדים מיוחדים.
כל עונה אני עושה סיבוב מיפעלים

טרמפ לחיילת

דבורה יחד עם יהודה ברקן בסצנה מתוך הסרט
בקטע זה מגלמים השניים תפקיד של חיילים התופסים
טרמפ בתוך טנדר, סבלי שהנהג ירגיש בנוסעים. למרות מישקלה, מפגינה דבורה זריזות.

הסוודר הקלאסי
קרדיגן הוא סוודר עליון מכופתר בחזית.
השנה, בעונת המעבר, הוא נפוץ במיוחד
מחומר אנגורה, עדיין בצבעי פסטל כמו
תכלת, סגול בהיר, ורוד בהיר. אני לא
יודעת כמד, מכן זוכרות שלפני כחמש־עשרה
שנה היו הסוודרים הללו הלהיט
של העונה.
יש גם סוודרים בסגנון הקרדיגן המד

111111111111 1 1 1 1 1 1 1מציגים האופנאים שמלות דקי־
1-1111111 1 1 1 1 1 1 /קות מבד סריג, שמבוססות על
סגנון האסימטריות. השמלות מורכבות משלושה צבעים, כחול,

שחור, ולבן, האופנאי ג׳ון באטס מציג שימלה קייצית המור־כבת
משני צבעים בלבד, שחור ולבן, או אפור ולבן.
שילובים נוספים הם: אפור בהיר, ואפור כהה, כתום וסגול.
את השמלות העשויות מסריג דק בצבעים
נוגדים, כמו שחור ולבן או אפור בהיר
ואפור כהה, כתום ׳וסגול. בקיצור, אם
אתן מחפשות משהיו לעונת המעבר ושיהיה
אופנתי כמובן, חפשו את הצורות האסימט־ריות
על גבי שמלות מסריג דק.

|׳1 1יך ן 71 הוא הצמר של קרדיגן
\ י 11 11111 זה, הוא מאד אופנתי
לעונת המעבר, וצבעיו הם צבעים פסטליים
רכים, סגול בהיר, ורוד בהיר, וצהוב בהיר.
פיעים במיגוון של צבעים, כשאחד מהם
הוא פסטלי והשאר צבעים חזקים כמו
כחול כהה או שחור. הדוגמה היא בסגנון
האמנות המודרנית.
האסימטריה הסימטריה משגעת את בני־האדם. לכן
מה הם מחפשים? את האסימטריה. ואיפה
מוצאים אותה י השנה לא תהיה כל בעיה
כזאת. בעונת המעבר בין חורף לקיץ
ובקיץ עצמו תופענה צורות אלה בכל
אירוע שפו מתלבשים על פי צו האופנה.
הצורות הבלתי־סימטריות הן המאפיינות

מוצג הסוודר שהוא הקרדיגן המפורסם, דוגמת
הסריגה נלקחה מסגנון האמנות המודרנית, וזה מוצג
במיגוון צבעים חזקים, כמו כחול כהה, או שחור, בשילוב צבע פסטל אחד.

הוא הקו המנחה ש?
הסוודר העליון שתוכנן
על־ידי האופנאית אן קליין, הסוודר
נלבש אפילו מעל מערכת לשעות הערב

חניתה צנטנר

כשזה מתחיל להיות קשה
להבחיובין הכלי המקורי
לבין הרסיבר...

טל־ארויו

רדוידיר!

רזה דסריס

רהיטי בל גיל מלווים את ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הבולל שידות
לאחסנת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה של המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. את
מקומם של מיטת התינוק ושולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות בשלל
דגמים וגדלים, שישרתו אותו במשך שנים
ארוכות ומהנות. היום הראשון בבית הספר
הוא יום מרגש, לכל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בץ ארוניות,
שולחנות כפולים וכולם עם מגירות רבות
תכולה.
כל פריט ניתן להשגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, כחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי כל גיל יוצרים חדר מקסיבגשטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופשות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לכן, כשאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברנר.

דגם — 226ספהכ פו ל ה
x 57.4 x 140 70ספהתח תי ת . x 25 x 140 70

דגם — 220 שול חן כ תיב ה 4מגירו ת
.120X72X55
סס דגם 22
א רוני ת טיפולי ם ל תינו ק
4מגירו ת .82x42x40

דגם — 224 שולחן
2מגירות ע ם רגל x 72 x55 40

דגם — 225אתן בגדים
4ד ל תו ת . 154x150.5x40

דגם — 200א רוני ת
עם ד ל תו ת .x 40 x 40 30

דגם 54א׳ — מיטת תינוק
בשני גדלים. x 40 x 60,120 x 40 x 140 60 :

תצוגה מרכזית ייימיץ־ תל־אביג: דיזגגוף .201 חיפה: הרצל 52

רגם 4ו - 2א רוני תעם מגירו ת
.45 X 50 X 40

דג ם ו — 22 שול חן כ תי בהכ פו ל
.150 X72X55

אלנבי ,117 בית הזורע, שמרת. גבעתיים: ויצמן סו.

רהיטי ״בל גיל״ להשיג כמקומות הבאים :

חיפה והצפון: חיפה: מחסן מרכזי לצפון, בביש כפר אתא, בנייני רצף, קולוג׳ניק. הרצל ,32 קולוג׳ניק. בית הזורע שמרת, אלנבי .117 נווה שאנן, צוציק.
ק. מוצקין ,״שי לתינוק״ ,שדרות וייצמן. עכו: בן־עמי ,55 חיים יעקובוביץ. נהריה: רח׳ הרצל, נאדלר משה. כרמיאל: מרכז מסחרי חדש, שרה נחום. צפת: רח׳
יחשלים, הרשקוביץ ינקן ו. טבריה: אחים אהרונוביץ, תחנת אגד החדשה. עפולה: רהיטי וולדמן. טכעון :״הפיריון טבעון״ ,טופוביץ. טירת הכרמל :״בייבי לנד״,
מרכז מסחרי חדש. בנימינה: רח׳ המייסדים, דור־און הדר. קרית־שמונה :״רהיטי קרן״ ,יוסי אוחיון. נצרת: עודה מאחר, אל־חנוך . 1025/17ק. אתא :״לתינוק
ולילד״ .בית־שאז: פינגרהוט אסתר. מרכז ודרום: תל-אביב :״שילב״ ,אבן גבירול .14״שם״ ,בוגרשוב .26 ירושלים :״שילב״ ,יפו .68״כל־גיל״ ,אבן גבירול
.5״דית״ ,אזור התעשיה תלפיות. באר־שבע :״שילב״ ,הרצל .90 ראשל״צ :״שילב״ ,הרצל .73״עמי ותמי״ ,רוטשילד .43 רחובות :״רהיטי אלון״ ,אחד העם .22
פופובסקי, בנימין .6דטת-גן: הרצל .57 כני־כרק: רבי־עקיבא ,90 שטוצברג .״לילד״ ,רבי עקיבא .106 חולת :״תינוק כל״ ,כיכר וייצמן. הרצליה :״כל גיל״,
סוקולוב .99 נתניה :״כל בו מאיר״ ,שמואל הנציב .15 כפר־סכא :״במבי״ ,רח׳ זייצמן .54 חדרה :״פינת הילד״ ,זז. סמואל .47 נאות אפיקה :״גילגי״ מרכז מסחרי.

1ה היה 091113 הו ר שהיה
גיליון ״העולם הזה׳׳ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, הציג לראשונה את מתכונת־אב למדור העורר —
״הנידון״ .בותרת המאמר היתה ״טימטום ושמו תגמול״ .מדור
״תצפית״ קבע, כי ״יחסי י־טראל—ארצות־הברית יתבהרו עוד
כחודש מאי״.״ טיול הגדנ״ע לפיסגת המצדה זכה לסיקור
תחת הכותרת ״ 1200 כשביל הנחש״ ,ומדור העולם, שלא כמנ הגו,
הביא כתכת־חוץ מצולמת וגדולה, תחת הכותרת ״האיש
הקטן ברוסיה הגדולה״ ,שתיארה את אורח־החיים ׳ ברוסיה
הסובייטית.

מדור ״קולנוע״ הוקדש, תחת הכותרת ״חשמלית ושמה כי-
שרון״ ,לאיש־השער, השחקן מרלון כראנדו, כוכב ״חשמלית
ושמה תשוקה״ .כן פורסם כגיליון וידויה של כוכבת הקולנוע
זאזא גאבור, תחת הכותרת ״הגברים כחיי״.

הסליק הנישנח שר ווב הבלונו * האמונות התבזות של
הרב גורן * בן־גוריון מסביר למעריציו את הרדאר

מפלמח דווקאיזם

אם בעיני אוייביה היתה המיפלגה
הרוויזיוניסטית תמיד תנועה כמעט־פאשיס־טית,
המטפחת פולחן של סגידה עיוורת
ל״מנהיג״ ,הרי למעשה לא היה הרוויזיו־ניסט
האופייני מעולם אומר־הן. אדרבה,
המיפלגה ריכזה את כל אלה שה״איזם״
העיקרי שלהם היה ״דווקאיזם״ ,אפילו
נגד מנהיגם הנערץ, בנוסח מאיר גרוסמאן,
שתמיד הסתכל על זאב דבוטינסקי רבו
כעל הרפתקן מסוכן, או כדויד רזיאל ואברהם
שטרן, שחשבו את אותו המנהיג
לאזרח מתון מדי וזהיר מדי.
סטירת־לחי ותותחים. אחד האישים
הסוערים בתנועה היה וולפגאנג פון-
וייזל, רופא אוסטרי בעל תואר־אצולה,
שנאסר פעם בפרס מפני שחשבוהו לקולונל
לורנם איש־ערב האגדי, וזכה בפעם אחרת
לקרוא הספדים על עצמו בעיתונים. אדם
מבריק ואימפולסיבי (פעם נתן סטירת־לחי
לח״כ חירות אריה אלטמן, בישיבת הנהגת
המיפלגה) .פון־וייזל היה תמיד ההיפר מן
הטיפוס ההולך בתלם.
אולם כשהופיע ח״כ מנחם בגין מן
המחתרת, השתנה הכל. תנועתו החדשה
(חרות) בלעה את המיפלגה הרוויזיוניסטית
(הצה״ר) ואת ביטאונה (המשקיף) והנהיגה
מישטר של משמעת קפדנית. רוב המנהיגים
הרוויזיוניסטים הוותיקים לא היו מסוגלים
לחיות בשקט כזה, והתרחקו מהתנועה.
החודש הגיע תורו של פון־וייזל, אחד
מראשוני אוהדיו של ז׳בוטינסקי. הרופא
הגדרתי 59 שפיקד על סוללת תותחי-
נאפוליאון בימי מילחמת תש״ח, הודיע

שהוא פורש מתנועתו של בגין ומצטרף
למיפלגת הציונים הכלליים *.
היתד זאת מכה נוספת של הציונים
הכלליים בהתקפתם על חרות. קרוב לוודאי
שיכניסו את פון־וייזל לרשימתם לכנסת,
מתוך תיקווה להבקיע חור בחומה החרו-
תית. במיקרה זה תזכה הכנסת השלישית
לדמות ססגונית שתכנים קצת חיים לדיוניה
הממושמעים.

סוס סרס
עם התקרב מועד הבחירות לכנסת ניסו
המיפלגות השונות לרתום סוסים חדשים
לעגלת־תעמולתם. בשבוע שעבר געשה
נסיון להכניע את אחד הסוסים החזקים
ביותר: כל סניפי מכבי בישראל נידרשו
על-ידי הציונים־הכלליים להצטרף באופן
פעיל לתעמולת־הבחירות של המיפלגה.
עד כה לא נענו סניפי האגודה הספורטיבית
לדרישה. האחת שסירבה בכל תוקף
היתה אגודת עולי בולגריה מכבי-יפו.
באסיפה סוערת של חברי המיפלגר, נתקבלה
החלטה פה אחד :״נעסוק רק בספורט׳
שום מיפלגתיות לא תחדור לשורותינו.״
מחחחח השוטר,
נרגע!
השבוע דמה מטה המישטרה בירושלים
לנחיל־דבורים: החוקרים המישטרתיים
התאמצו לפענח את תעלומת מטמוני הנשק,
שנתגלו בבתי־וורשה, בירושלים, להשיב
על השאלה הגורלית: האם הוטמן הנשק
על-ידי לוחמי השיחרור, שפעלו נגד הברי*
כיוס המרכיב הליברלי בליכוד.

טים, או שמא הוא חלק מציודה של מחתרת
חדשה?
אפשר שהתעלומה לא היתה נפתרת
לעולם, אילולא נתגלה השם אראלה על
גבי אחד התת־מיקלעים, שנמצאו במטמון.
השם הזכיר נישכחות: אראלה היתה אחת
מפעילות לח״י בירושלים, ונהרגה בהתפוצצות
מוקש בבסיס האירגון בשכונת
טלביה. הנשק היה איפוא שייך ללח״י,
והוטמן כנראה במקום על־ידי דוב הבלונדי,
אחד ממפקדי המיבצעים של הלח״י בירושלים,
שנהרג, מאוחר יותר, שעה שפיקד
על גדוד הקומנדו של משה דיין בהתקפה
על עוג׳ה אל-חפיר, מבלי שהותיר רשימה
של סליקים. השוטרים הירושלמים נרגעו.

תלמידינו!ואומנים

במשך שבע שנות קיומה של מדינת־ישראל
למדו יושבי הכפרים הדרוזים
דברים רבים. ביניהם גם את תורת הכפייה
הדתית. בשבוע שעבר הוכיחו ניכבדי
הכפר הדרוזי עוספייה את עצמם כתלמידים
נאמנים של הסיעות הדתיות היהודיות:
הם פנו למישרד־הדתות ודרשו לאסור על
500 הנוצרים, היושבים בכפרם, לגדל
חזירים *.
מישרד־הדתות טרם נענה לדרישה :
לא כדאי היה להסתכסד עם מיעוט אחד
בגלל מיעוט שגי. אולם היה ברור כי
החזירים ייהפכו גורם חשוב בציד הקולות
הדרוזיים לקראת הבחירות.
• הדרוזים מחמירים באיסור
חזיר לא פחות מהיהודים.

אכילת

מ־דתמה ב שומן
ארתור קיי היה ידוע בארצות־הברית
כקבלן, בונה ערים וסולל כבישים משוכללים.
אולם בישראל נודע שמו בשטח
אחר לגמרי: רבות כד 56 שנותיו הוקדשו
לפעולה למען היישוב העברי. הוא צייד
אוניות מעפילים ׳ וסיפק נשק לצד,״ל.
בשבוע שעבר פתח קיי בפעילות חדשה :
הוא החליט לתרום 200 אלף דולר להקמת
בית־הבראה, בו יוכל כל נכה של מילחמת
העצמאות והשיחרור לבלות שבועיים בשנה*
.הסביר קיי בהחליקו בכף־ידו על
פניו חרושי-הקמטים :״כל נכה משתוקק
לעסוק בספורט, להילחם בשומן המכסה
את גופו, עקב מצבו הפיסי. אולם הוא
חושש להיראות לעיני רבים, להתמודד
עם אנשים בריאים. עתה תינתן לו האפשרות
להתעמל ללא כל פחד.״
כדורגל ביטחון שסובו כישלון
כדורגלני הפועל תל־אביב היו מלאי
ביטחון, שעה שיצאו, השבוע, להתמודד
עם מכבי נתניה. לביטחון זה היתה סיבה
מספקת: קבוצת נתניה היתה ידועה בחולשתה,
והיא נמצאת בין האחרונות בטבלת
ליגה א׳**.
אולם הפעם כמעט וגרם הביטחון המופרז
לכישלון מוחלט: אנשי הפועל זילזלו
בכללי הזהירות, ספגו את השער הראשון,
הצליחו להציל את המצב רק לאחר ששלחו
את שוערם יעקוב חודורוב לבעוט בעיטת־עונשין.
התוצאה: תיק״ו (.)1:1

אנשים
• ח״כ מק״י מאיר וילכד על יריבו
בשמאל, מאיר יערי, מנהיג מפ״ם:
״הוא מנסה למכור את חרהי־הזכוכית
הזולים שלו בתור פנינים מארכסיסטיות
אמיתיות.״
• הרב־הצבאי הראשי, אלוף־מישנה
שלמה גורן, נוכח השבוע שוב כי אמצ עים
שהיו מועילים בעבר אינם פועלים
עוד כיום. למרות חישובי גימטריות מסו בכים׳
בהם הובטח לו כי הפעם יוולד
לו בן, נוסף על בתו בת ה־ ,5ילדה אשתו,
בשעה שהוא נסע לערוך סדר פסח צבאי
אי־שם בגבול־הדרומי, בת.
• נוסח הסברה מקורי ביותר השמיע
שר־הביטחון דויד בן־גורלון באוזני
מתיישבי מושב פטיש. כדי להבהיר להם
את מהותו של הרדאר, אחד המכשירים
שצה״ל משתמש בהם למילחמה בהסתננות,
אמר :״הקדוש-ברוך-הוא רואה את הכל,
והוא תן חוכמה לחכמים ליצור מין עיניים
כאלה הרואות את הכל. החכמים קוראים
לזה אלקטרוניקה.״

סיפור לתצלום מזעזע ;7 7

ווייץ בתצלום זה הינו אברהם רוזנטל (פונה למצלמה) .החודש,
לפני 25 שנה, עבר אלימלך רוזנטל ליד הקונסוליה הפולנית,

ברחוב אלנבי, ומבטו סמר לתצלום מרוב תדהמה.
אביו, וביטחונו גבר שאביו לא נרצח. .הוא מיהר
לחיפוש קרובים, לצלב־האדום הפולני, ולא איתר
פקידי הקונסוליה הוציאו, את התצלום ומסרוהו

הוא ראה את
לפנות למדור
עיקבות אביו.
כמתנה • לבן.

* בית־ההבראה הוקס, הלא הוא בית
קיי המפורסם שבנהריה.
* ,לפני 25 שנה לא היו ליגה לאומית
וליגה ארצית והליגה הבכירה היתה ליגה

רא!! 1 פנצ׳ר??לאנ
״מנפח האויר הפרטי שלך יפתור את הבעיה !

•במדינה מישפט יום הססינוח

מיהן הקטינות המתלוננות
ע? שנבעלו,
מדוע זו עבירה השביחה רק
בשיכבח סוציאלית
מסויימת?

מנפח האויר החשמלי של 88ז 8$ץ
( קנ ד ה)( כו ל ל מד לחץ) חינו להיט בארה״ב
אין חשש עוד לפנצ׳ר באמצע הדרך או
לחוסר אויר בצמיגים ובגלגל הרזרבי. ע״י
חבור פשוט של המכשיר לשקע המצית או
למצבר תוכלו מיד למלא אויר בצמיגי
המכונית בכל דרך שתמצאו בה.
במנפח האויר החדיש ניתן גם לנפח
כדורי רגל, אופניים, קטנועים,
סירות גומי וכד׳.
8הפעלה פשוטה ונו ח ה תוך דקות ספורות.
8עד 120 ליבראות.

יבואנים וסוכנים בלעדיים:אברוד בע״מ רה׳ לבנדה 18ת״א טל׳ 334162
להזמנה דרך הדואר: שלח צ׳ק ע״ס 3,100.-ל ״י( כו ל ל מע״מ) ותקבל בדואר
חוזר את ״מנפה האויר הפרטי שלך״.

התחננה ה מדברת

*שני מיליון ועוד חצי
2,500,000 לי־י פרס ראשון!
מאות אלפי זכיות בהגרלת הפיס!
30ל~-מינימום זכיה בזוטא ובהגרלהי
קנה את כרטיס המזל שלך עוד היום!
233,600 זכיות מיידיות בזוטא!
14,406,000ל״י -
2 /ם סך בל הזכיות, בכל שבוע!

תן טרמפ
לחייל

״היום יש לי יום של בעילת
קטינות,״ התלוצצה הסניגורית הבלונדית
היפה יעל עשבי. בפני
השופט אורי שטרוזמן הביאה התובעת,
יהודית אמסטרדאם, בזה
אחר זה שלושה תיקים של בעילת
קטינה.
כל המיקרים בוצעו בנתניה. ה נאשם
הראשון היה יצחק אלפסי
( .)22 הוא נאשם, כי בין אוגוסט
1976 ונובמבר 1977 בעל נערה
קטינה בעין־התכלת, בשיכון רסקו
בנתניה. בשנת 1976 טרם מלאו
לה ,16 ובשנה שלאחריה מלאו לה
אמנם ,16 אך טרם מלאו לה .17
אותו גבר נאשם בפרט אישום
שני באותו כתב־אישום, כי בעל
קטינה נוספת, גם היא מתחת לגיל
,16 בשיכון רסקו בנתניה.
הנאשם השני הוא קלוד שיקנג׳י
( ,)27 ועליו מספר כתב־האישום,
כי בשנת 1978 עבד כמלצר ב־מיסעדה.
שם הכיר את בתו של
בעל המקום, שהיתר, בת 15 וחצי.
לדברי כתב־האישום פיתה אותה
לבוא לדירתו בהיעדר אשתו, ושם
בעל אותה. הוא המשיך לבוא
עימד, במגע מיני פעמים נוספות,
אלא שעשה זאת בדירה אחרת
בנתניה, לא בדירת חברתו.
גדליה קהלני ( )24 נאשם, כי
בחודש יוני 1979 פגש קטינה בתחנה
המרכזית בנתניה. הוא לקח
אותה לחדרו, ותוך שימוש בשוט
ובאגרופים בעל אותה באותו לילה
והמשיך בכך עוד ארבע פעמים באותו
שבוע.
״זה הגוף שלי״ .המשותף
לכל ד,מיקרים הללו הוא שהנערות
הסכימו למגע המיני. גם השימוש
בשוט ובאגרופים לא היה לשם
בפיה, אלא אולי לשם הנאה. אף
אחת מהנערות לא טענה, כי אנסו
אותה. העונש על בעילת קטינה
שמתחת לגיל 16 הוא 14 שנות
מאסר, והעונש על בעילת קטינה
בגילים שבין 16ל־ 17 הוא שבע
שנות מאסר.
עורכודהדץ עשבי ייצגה את
כל שלושת הגברים. מישרדה מסונף
למישרדו של עו״ד אהרון בן-
שחר, שלו יש סניף בנתניה, והוא
עוסק הרבה בעבירות כאלה.
שיחה עם עורכי־הדין הבהירה
את התרשמותם מהעבירה של בעילת
קטינה .״גם נערות מצפון תל-
אביב שוכבות עם גברים כאשר הן
מתחת לגיל ,17 אבל שם אין מתלוננים.
אם נערה מצפון תל־אביב
מתלוננת, זה בדרך כלל על אונס,״
אומרים עורכי״הדין.
לדבריהם, המניעים העיקריים
לתלונות על בעילת קטינה הם
שניים. זעמם של הורים דתיים,
שגילו, כי בתם קיימה יחסים עם
גבר לפני נישואיה, והם אינם
מורגלים בחברה המתירנית של
ישראל. הם כופים על הנערה לה גיש
תלונה במישטרה. ואם בבית
אולי עדיין מדברים על אונס, הרי
בתחנת המישטרה מסתבר מהר
מאוד, כי מדובר בבעילה בהסכמה׳
ואם הצעירה היא קטינה, שהחוק
אינו מכיר בהסכמתה כהסכמה
אמיתית, פותחת המישטרה
תיק, והפרקליטות מגישה כתב־אישום.
הסיבה
השנייה היא מריבה בין
בני הזוג. כאשר השניים רבים או
נפרדים, יודעת הצעירה, כי היא
מחזיקה שוט על ראשו של הגבר.
ואם כי בילתה אתו מרצונה הטוב,
אולי חודשים ארוכים, ואל מיטתו
נכנסה מרצין ואולי בשימחה. היא

ניגשת למישטרה ומוכיחה בעזרת
תעודת־הזהוי את גילה. המלכודת
סביב הגבר נסגרה.
רק לפני זמן קצר התחיל להתברר
בבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב תיק של בעילת קטינה. ה צעירה
בת ד,־ 16 היא ממוצא רוסי,
יפה ואינטליגנטית, תלמידת תיכון.
היא כלל לא התלוננה, ואפילו
הצטלמה תמונות־עירום שונות
עם הגבר. המישטרה ערכה חיפוש
בביתו של הגבר, בגלל עבירות
אחרות, ומצאה באלבומו עשרות
תמונות של מישגלים עם נשים.
חלק מהנשים זוהו על־ידי השוטרים,
והם פנו אליהן בשאלה, אם
הן רוצות להגיש תלונה למישט־רה.
אף אחת מהן לא הסכימה.
אולם כיוון שהצעירה היא קטינה,
שיכנעה אותה המישטרה למסור
עדות. למרות שתשובתה הראשונה
לשוטר היתה :״זה הגוף שלי
ואני יכולה לעשות בו כרצוני.״
״לא איפפת לי״ .במיקרה
מזעזע אחר, שנידון בפני בית־המישפט
בתל־אביב, היתד, הקטי נה
בתיק כבת 12 בלבד. היא בת
למישפחה הרוסה, וגם היא לא
התלוננה במישטרה. ניידת שעברה
במקום הבחינה בה בחברת זוג
צעירים שישבו במכונית וקיימו
יחסי־מין. השוטרים הנדהמים ה
פרקליט
מקרין
סטוס לשקיות הניילון
גילה של הצעירה הופתעו עוד
יותר כאשר שמעו, כי הילדה היתה
רגילה להציע לילדים :״תן לי
סיבוב על האופניים ואתן לד סיבוב
עלי.״
תגובות רגילות של קטינות ה מגיעות
לתחנת המישטרה :״אני
לא רציתי להתלונן, אבל אבי גילה
את העניין והבריח אותי.״ או:
״אני לא הייתי בתולה, ולא איכפת
לי לשכב עם עוד גבר, לכן לא
חשבתי להתלונן.״
אנשי מישטרה מספרים, כי חלק
ניכר בין הזונות המסתובבות ברחובות
תל־אביב טרם הגיעו לגיל
,17 ולכן גברים השוכבים עימן
תמורת שכר מסתכנים גם בתביעה
של בעילת קטינה. למרות שלפע מים
לקטינה יש עבר מיני ארוף
ומעמיק יותר משל לקוחותיהן.
למרות העונש המרבי הגדול על
בעילת קטינות, אין בתי־המישפט
דנים את הנאשמים לתקופות מאסר
ארוכות. אם בית־המישפט מתרשם
שהצעירה היתה שותפת פעילה
ולפעמים המסיתה ליחסי־המין, מס תפק
בית־הסישפט בעונש מאסר
סמלי. וזכור מיקרה שבית־המיש־פט
המחוזי בתל־אביב דן אח הג בר
לשנת מאסר בפועל. הוא עיר־ער
לבית־המישפט העליון ושם
הקלו בעונשו, והעמידו אותו על
שלושה חודשי מאסר, שאותם ריצה
בעבודות־חוץ. מפה לאוזן
מספרים, כי השופט המחוזי ניגש
במיסדרונות בית־המישפט אל ה־הטולס
הזה 2223

סניגור, והודה בפניו, כי שגה, וכי
העונש שהטיל היה מוגזם .״העונש
שהטיל בית־המישפט העליון
היה מתאים יותר,״ הודה השופט.
יש, כמובן, מיקרים יוצאי־דופן,
בהן הקטינה באמת אינה מבינה
את תוכן מעשיה, והפיתוי בא כולו
מצד הגבר, שניצל את מעמדו יגילו.
אולם בין עורכי־הדין שלטת
הדעה, כי יש להוריד את גיל ההסכמה
של הקטינות, ואולי לבטל
את העבירה כליל.

0 1 *3111נ״ לון *ו־וד 1,ת
החשיש היה ארוז
בשקידת בעזות בתוכה.
בער ההגות געצר
אחרי שהמישטרה חיפשה
אחריו במקומות רבים;
מ 7בד המקום שבתובתו
חיתה על השקית
ציון פרץ הוא בעל בוטיק ידוע
בהרצליה. בבוטיק סטופ נוהגים
לקנות רבים מבני-הנוער של ה י׳
צליה. שקיותיו הירוקות של סטופ
מוכרות בין הצעירים. בתוך שקית
אחת כזו, מצאה המישטרה חשיש
במישקל של 3קילו ורבע, בחצר
של בית בהרצליה. בית זה היה
שייך לסבתה של אשתו של פרץ.
הסבתא מתה לפני כשנה, ומאז
עומד הבית עזוב.
המישטרה הציבה מארב, וראתה
מונית מגיעה ועוצרת ליד הבית.
במונית ישב ציון פרץ. כאשר ראה
ציון את השוטרים, ציווה על נהג
המונית להתרחק מהמקום מייד.
השוטרים החלו במירדף, אך ציון
נעלם בין הבתים ועיקבותיו לא
נמצאו.
קודם כד עוצרים. כארבעה
חודשים חיפשה אחריו המישטרה,
והוא הוכרז עבריין נמלט. המיש־טרה
פקדה מדי פעם את בית ה סבתא
העזוב, חיפשה בבית הוריו
של פרץ, וארבעה חודשים תמימים
לא הצליחה למצאו.
לבסוף נעצר ציון והועמד לדין
על החזקת החשיש. התובע ביקש
את מעצרו עד תום ההליכים. הנימוקים
לבקשה היו ארבעה :
)1המקום שבו נמצא החשיש
הוא בשליטתו של ציון, ויש לו
גישה לבית.
)2הסם נמצא ארוז בשקית ה ניילון
הירוקה, של בוטיק סטופ
השייך לפרץ.
)3הוא ברה מאנשי המישטרה
כאשר גילה אותם במקום.
)4לא התייצב במישטרה, ולא
נמצא על ידיה במשך 4חודשים.
בשלב זה נכנס לפעולה סניגורו,
דרור מקרין. הוא טען, כי הבית
עזוב וכל אחד יכול לגשת אליו
ללא מפריע. הוא טען, כי השקיות
של בוטיק סטופ נפוצות מאוד
בהרצליה, וקשה להאמין שמרשו
היד. טיפש עד כדי כד שהיה שם
את כתובתו ושם בית העסק שלו
על כמות גדולה כזו של סם. פריו
הודה, כי נמלט מהמישטרה, אבל
לא היה זה בגלל מטמון הסמים.
הוא לא פנים חדשות למישטרה,
והוא יודע, כי הם קודם כל עוצרים
אותו ורק אחר כך מבררים,
לכן החליט פשוט להסתלק.
מקום הגיוני. הטענה החזקה
ביותר התייחסה למחבואו של
פרץ במשך כל החודשים הללו.
מקרין הראה לשופט אורי שטרה־מן,
כי בתיק המישטרה לא נמצא
אפילו דו״ח אחד של ביקור בבוטיק
סטופ .״מדוע חיפשו את
האיש בבתים עזובים, במקום ללכת
למקום ההגיוני, מקום עבודתו
שבו הוא נמצא מדי יום, ולעצור
אותו שם?״ כך שאל הסניגור את
בית־המישפט.
אחרי הרהורים החליט השופט
שטרוזמן, לשחרר את פרץ בערובה
של 40 אלף לירות. הוא קבע
אומנם, כי התיק מעלה חשד כבד
מאוד נגד הנאשם. אבל בשלב זה
אין עדיין לקבוע בוודאות את מיש-
קל הראיות, והנאשם יהנה מהספק.
העולם הזה 2223

איש ממאדים

אחד הדברים שהערצתי אצל מנחם בגין הוא הכושר
הרתורי. כמובן, כושר רתורי לחוד ותוכן הדברים לחוד. אבל
היכולת לצקת רעיונות בצורה נהירה ומגובשת ולהרצותם
על-פה שלא מתוך קריאתם מן הכתב תוך לכידת אוזנו של
השומע בלא להלך עליו שיעמום, אם לאחר הכנה מוקדמת
מדוקדקת ואם במאולתר, מפליאתני כהישג שיכלי, בהיותי
עד לה כל פעם מחדש, ואין ספק שמגחם בגין הוא מן המצטיינים

נכון יותר, היה. מנחם בגין, אזרחי״ישראל היקרים, מאבד
יכולת מופלאה זאת, מאבד והולך, אם תרצו, ואם תרצו _
כבר איבד לחלוטין.
טלו, למשל, את פגישתו לא״מכבר עם כדורסלני ״מכבי״,
לקראת צאתם בשליחות כבוד־האומה לברלין. אוזני היתה
כרויה אותה שעה לרדיו, והנה מה ששמעתי אתם עושים
מאמץ (בלי ספק, בלי ספק משחקים (יש לשער שמשחקים)
במסירות (כל הכבוד לכם וכל התודה) רבה (לא, לא סתם
מסירות כדי לנצח (האומנם ז אך זהו חידוש זה ספורט
(אם לא ידעתם) שיש בו כללים (ראוי שתדעו זאת בעיקרון,
וגם תדעו את הכללים, או שמא הכוונה שיש ספורט אחר,
שאין בו כללים?) ותנאים (הקבלה לתפארת המליצה, מילא,
לא נורא) ,המחייבים את כולם (לא סתם כללים, אלא כללים
המחייבים את כולם! את כולם. דווקא מעניין! איזה מין
ספורט הוא זה, מה שמו, הכדורסל, שיש בו תנאים המחייבים
את כולם? ! מעניין, מעניין) ,אולם כפי שאתם אומרים
(חברמן, בגיננו, יודע מה שהחבר׳ה אומרים) ,הטובה
בקבוצות היא המנצחת״ (מה שנכון נכון, כי באמת, הגו
בעצמכם, אם כבר קבוצה מנצחת, הייתכן להעלות בדעת שלא
היא הטובה ביותר
אני מודה ומתוודה, כמעריצו של מנחם בגין כאמן הנאום
המאולתר נתאכזבתי קשות. לא, אמרתי אז בלבי. זה כבר
לא אותו בגין, אותו בגין שהיה עושה מנאום מאולתר באוזני
ספורטאים היוצאים חו״לה מירקחת מילוליות משלהבת,
מרתקת, מסעירה, מרשימה. ואם זה לא אותו בגין, אז מה
בנוגע לתחומים אנושיים אחרים, שאף הם נשלטים ממרכזי
מוח ! לא רבותי -,המצב בהחלט מדאיג, ומדאיג שבעתיים
מפני שסתם מנהיג שאין לו כושר נאום, או אפילו כושר
דיבור — ויש כאלה בעולם בכלל ובארצנו בפרט — שוכר לו
מהצד איזה כתבן״נאומים, והלה משרבט לו נאומים נמלצים
על ימין ועל שמאל, במתוכנן ובמאולתר, ככל שיעלה הצורך,
ואחר-כך, נו, מילא, אחר-כך הנואם הנכבד קורא מן הכתב את
הפתשגן המוכן, ולזה יש צורה ! אוי לזה יש צורה אז
נראה, שהעם כבר שכחו שיש בכלל תכונה שכזאת — לקום
ובלא מורא-ציבור לדבר בראש מורם, להישיר מבט אל העם
בלא לקרוא מן הנייר אם דברים שכתבת בעוד מועד בעצמך,
ואם דברים שאתה מאלתר מיניה וביה, ואם דברים שאלמוני
טרח עליהם למענך בעבור בצע כסף, שיהיה לו לבריאות. אכן,
הגיעו במקומותינו דברים עד כדי כך, שבדרך כלל, ולא ביוצא
מן הכלל ,״נואמים״ לנו מנהיגים רבים, ולעיתים מפקדי צבא
בכירים מן הכתב — ולא אחת, שוביו שמיים — כל אותו
נאום, אם אפשר לקרותו נאום, אין גו יותר משני פסוקים,
כלומר, אותם גדולים ודגולים אף אינם מסוגלים לזכור על
פה שני פסוקים בעברית כתיקונה ואינם סומכים על המנגנון
המוחי שלהם שיעבוד למענם בעת צוקה ומצוקה, ואתה משתומם
והולך מה קרה למוח הישראלי הממוצע. היו ימים,
שמנהיגי תנועת העבודה היו מדברים ומדברים ומדברים
ומדברים לילה תמים, והרבי מלובביץ׳ עושה זאת עד היום
בנפש חפצה כעול-ימים ממש, אבל הוא מדבר אידיש, ומה
יהיה עלינו, עבדי העברית!
רגע, איכשהו, אמנם כן, נסחפתי לעניין אחר, והלא אני
מדבר פה בבגין ! נחזור, נחזור נא אל בגין ! אז אני מוכרח
להגיד לכם במלוא חוסר הענווה, כי ברגע ששמעתיו אומר
״זה ספורט שיש בו כללים ותנאים המחייבים את כולם״ ,מייד
אמר לי חשד הקטן הספון בתוכי, כי הנה הנה, אשף הדיבר,
מאחרוני נואמי הדור, ישלוף עכשיו משרוולו שפן מילולי נחמד,
ויאמר בערך כך לצערי הרב ידוע לכם, שבספורט שאני
משחק בזמן האחרון, וגם לפני הזמן האחרון, יש כללים
ותנאים, אבל הם משונים ומוזרים מאד, ובוודאי שאין הם
מחייבים את כולם, והראיה — שלא תמיד הקבוצה הטובה
ביותר מנצחת בספורט הזה״ (ופה חיה אפשר לפתח הלאה
את הרעיון, אם בכיוון הספורט הפוליטי הביו״מפלגתי, ואם
הספורט הפוליטי הישראלי-ערבי — בתחום המדינה או במזרח
התיכון — ואם הספורט הפוליטי בזירה הבינלאומית
הגדולה) וכך היה האיש עושה מטעמים מכל אויבינו באשר
הם שם, וכמו שהיה אומר נחמן סירקין, היה ״מרים את
העניין לגובה עיוני
אבל בגין החמיץ את הסל הזה. הוא אפילו לא ניסה
לקלוע, הוא בכלל לא רץ אל הסל! הוא פשוט דיבר דברים
בנליים, חסרי ברק, ומה גם שדיבר לאט. הצטערתי. הצטערתי
מפני שהחזיון הזה של אדם שאינו משיג את ירידתו ה תחנות
בגלל מצבו הירוד רוחנית הוא תופעה מתחום המצב
האנושי, אבל עם שזו גזירה שאיש מאיתנו לא יימלט מפניה
מוקדם או מאוחר, בפירוש אין זו גזירה, שמנהיג העומד
בראש אומה חייב להישאר בתפקידו תאשר המצב הזה פוגע
בו ונותן בגלוי את אותותיו, ואילו הייתי אשתו של בגין או
ידידו הטוב, הייתי לוחש לו ״מספיק ודי אלא שלא כך
מתגלגלים דברים במקומותינו (וכבר התבזינו דיינו בנסותנו
להבין את מילמולי דוד בו״גוריון בתקופת חייו האחרונה).
אני מקווה, שהמסקנות שלי ברורות, ואם מישהו הסיק

ב גין

בטעות, שכוונתי פה היתה לרמז כי אני מוכן ומזומן לשמש
לבגין כותב נאומים וספק רעיונות מכאן ואילך, הרי זה על
אחריותו־הוא בלבד.

^ הצתה מאוחרת
פעם ישבתי כשומע חופשי בקורס שנתן הפרוס׳ יעקב טלמון
על התפתחות המחשבה החברתית־מדינית במאה התשע־עשרה
(זה היה בארה״ב) ,ובאחד השיעורים, אחרי שהפרופ׳ המלומד
כבד חזר אלפי פעמים על המונח ״אינטלקטואל״ ,הוא פתאום
ירה בשומעיו שאלה שכזאת (באנגלית כמובן) :״הגידו נא, גבירות,
ורבותי, מה זה בעצם אינטלקטואל ז״
דממה. מישהו גימגם משהו לא מוצלח ולא יסף. ואז
הפרוס׳ המלומד אמר משהו מעין זה :״אינטלקטואל זה מי
שאינו יכול לישון לילה לילה מרוב דאגה למצבו של עולמנו

נזכרתי באותה תשובה נהדרת כאשר קראתי תמול־שלשום
ב״ידיעות אחרונות״ ,כי ״אחד מחברי הכנסת מסר כי שוחח
עם דיין על המצב ודיין אמר לו, כי הוא מודאג ממצב
המדינה ולפעמים אינו ישן בלילות מרוב דאגה״ .הלכתי אל
מי שהלכתי לשאול אם דיין הוא אינטלקטואל, ואמר לי :
״הירגע. כשדיין לא יישן לילה־לילה הוא יהיה אינטלקטואל.
לעת עתה מדובר סתם בהצתה מאוחרת, אם אתה מבין למה
אני מתכוון.״
ורק שלא תחשבו, שהמצב לא מדאיג.

£בסךהכל הישיבה
ממשלת ישראל הסתבכה (״הסתבכתי ביקש הנאשם
במעילה רחמים מאדוני-השופט) והדברים ידועים, ומי שלא
יודע לא ידע, ומי שלא רוצה לדעת לא כל שכן. אבל מה
שאולי לא כל כך ידוע, ואולי ראוי להארה כלשהי, הוא
מדוע הקמת ישיבה בתוך (את ״בתוככי״ אני משאיר לעיתונאים
מחסידי הישיבה שם) חברון, שכביכול הוא צעד מתון
יותר מאיכלוס תוכה של חברון ביהודים, אינו אלא צעד
חריף וגרוע פי כמה.
דת, מטבע ברייתה, היא תופעה חסרת-פשרות, ובייחוד
דברים אמורים באותן דתות ובאותם זרמים פונדמנטליסטיים,
מחמירים (״מהדרין״) שמתרכבים איכשהו עם זרמים לאומיים,
הסיכוי ששני עמים מסוכסכים ישלימו ביניהם גדול
פי כמה אם שניהם אינם חצויים גם לפי הבדלים שבדת.
כי עמים יכולים להשלים, בטריטוריה אפשר להתחלק, על
פצעים אפשר להחליק, אבל איך דת ״אמיתית״ ,שהאלוהים
שלה הוא ה״אמיתי״ ,יכולה להתפשר עם נצחון הדת האחרת !
הרי השלמה עם נצחון הדת האחרת היא הודאה בנחיתותו
של אלוהיך שלך, או, חס וחלילה, באפסות קיומו או אף
ב״מותו״ ,זה, כמובן, כאשר הדת מזוהה לא עם תכנים רוחניים
ומוסריים, אלא, בראש ובראשונה, עם עצים ואבנים,
עם שטחים ואתרים.
יקשה להגיד, שהיהדות והאיסלאם, או לפחות זרמים
חשובים בהם הפועלים לעינינו, מסתפקים בימינו אלה אך
ורק בצמידות לערכים שברוח, שאין להם ולא כלום, באופן
גולמי וגשמי, עם הר זה או חורבה זו או קבר זה. מה
לעשות, זוהי מציאות. לכן, כאשר יש סיכסוך בין שני לאו מים,
והסיכסוך הזה משולב בסממנים דתיים, ונושאי הדגל
של הסממנים הללו עושים ככל יכולתם, מזה ומזה, לשלהב
יצרים — כל אחד מתוך אמונה ״קדושה״ כי בעימות הבל-
תי-נמנע — בשמים ובארץ — אחת דתו לנצח, שהרי אלוהים
שלו הוא האלוהים ואין בלתו, זה מוכן ומזומן לשפוך דמו
בשם ״אדוני אלוהי צבאות״ ,וזה בשם ״תורת מוחמד בסיף״,
מה צריכה לעשות ממשלה אחראית לשטח מריבה, אם אינה
מעוניינת להידרדר למילחמת גוג״ומגוג שבמחיר חיי אנוש תבחן
איזה אבא-אלוהים הוא שוטר יותר גדול! היא צריכה להשתדל,
שההיבט הדתי של העימות יצומצם וימותו ככל האפשר.
זה מה שהיא צריכה לעשות.
אבל מה היא עושה ברוב חוכמתה ! היא אומרת: רגע
אחד, מה אתם רוצים מאיתנו! הלא לא החלשנו ליישב
יהודים בחברון. אין לנו שום כוונות להתגרות בערביי חברון
והערבים בכלל בצעדים שעשויים להתפרש כאילו הם משק פים
מגמה של נישול זוחל. חס וחלילה ! בסך הכל אנחנו
מקימים שם איזו ישיבה, ומה זו ישיבה! ישיבה זה מקום
תורה, והתורה תורת ישראל היא, תורה קדושה, ואיך אפשר
לשלול הקמת מוסד חינוכי-רוחני-תורתי שכזה במקום כלשהו
בעולם ! איך אפשר לפרש תלמוד תורה כדבר שלילי, ואם
כתוב בתורה הזאת ״לזרעך אתננה״ ועוד כיוצא בזה, מה אפשר
לעשות, הלא זה באמת כתוב בתורה, ואם זה לא מוצא
חן בעיני מישהו, זו הבעייה שלו, אבל נחזור לעיקר, איך
אפשר לראות בהקמת ישיבה שכל־כולה התמסרות לדת,
שמסמלת תורה קדושה, טהורה, שאלפים קידשו שמם עליה
מדור דור, אקט עויין נגד מישהו! איך!
תודה לאל עליון ! עד שאתם מתלבטים להשיב, הקאדי
של חברון, חרג מוחמד בידו ואש האיסלאם בגרונו, תפס
את הרמז הדק מן הדק, ואיך אומר חיים גורי, עוד ידובר בזה.

הורוסקופ
(החשך מעמוד סו)
באהבה עלול לגרום החטאת המטרה
של אהבה אמיתית. אל לו לשים עצמו
בכבלי האהבה בפזיזות, מאחר שהדרך
לערעור האיזון שביחסים קצרה לאין
שעיר. בן מאזניים אוהב יופי ומין לשמו.
נוטה להתפרפר אחרי הנישואיו ולהגיע
לידי התמכרות למין, שאין מאחריו רגש
רב. אך באהבה עצמה, אין עדין ומתחשב
ממנו.

עקרב

צעקותעית-הפה

״איזהו גיבור הכובש את יצרו״.
המילחמה של העקרבים עם עצמם קשה
במייוחד, כיוון שהיצרים חזקים ואינטנסיביים
מאד. עליהם להילחם עם
תאוות וסכנות המאיימות לשעבד אותם.
הם בעלי חושניות נוראית, ומשיכה היפנוטית
לתענוגות אירוטיים. היחסים מבוטאים
ברמה ריגשית גבוהה, והקינאה
לבן״חזוג חמורה וקיצונית. חיי״מין גדושי
תשוקות עמוקות וסיפוק.

ש נו מצו נודע מתאו אח בגישותיו עם דידו הישו־אד
ואת הווינוח בין שני נתבים שו־אר״ס שצעקו איש ער רעהו

סיפר הנער, כשחיוך רחב מתפשט על
פניו:
״היתה לי היום הפתעה כבירה. פגשתי
לפתע את ידידי צאלח, לאחר־ עשרים
שנה, שבמהלכן לא התראינו. האמת היא
כי איבדתי כל תיקווה לראות אותו, ואף
השלמתי עם העובדה כי לעולם לא אזכה
לראותו בפעם נוספת.״

ההבדל בין השפה הערבית לבין השפה
העברית הוא בכך שהמילים בהן אמנם
נגזרות מאותו שורש, אולם תמיד אפשר
להבחין בשינוי באות אחת. אפילו צמד
המילים, ערבי׳ העברי׳ אין בהן הבדל
— אלא בסדר האותיות. אני סבור כי
את הטענה שאנחנו, הערבים והיהודים,
הננו בני-דודים, ניתן להוכיחה באמצעות

אם היה מתגורר בצרפת — לבטח היה
בוחר לעצמו כינוי צרפתי. אילו היה חי
בהודו, היה מתקרא בשם בעל צליל הודי.
העיקר, ספר מה קרה לאחר שנפגשתם.״
המשיך הצעיר:
״שנינו שמחנו לפגוש איש את רעהו.
הוא ישב בחבורה של שלושה ישראלים,
אשר איש מהם איננו מבין ערבית. הת

קשתים היחסים
עם בן מזל קשת מבוססים
על ההבנה שאין להקריב את החופש
כולו על מיזבח האהבה. בן־הזוג חייב
לדעת לקבל זאת כתנאי להצלחת היח סים.
למרות חוכמתם הרבה בשאר השטחים,
באהבה הם מגלים משיכה לאנשים
הלא מתאימים. שיקול מוטעה,
וחוסר אחריות, יוצרים מצבים של פגיעות
וחוסר הבנה. האהבה עבורם היא
אידיאל שלעולם אינם משיגים אותו.

גדיים גדיים נוטים להינשא בגיל מאוחר,
כאשר הם כבר מבוססים מבחינה חומרית.
חם זהירים ומחושבים בבחירת בת
הזוג. מתחזקים עם הגיל מבחינה גופנית
ורוחנית. רגש החובה כלפי העבודה
גורס להם למעט בבילויים. האהבה
מבוטאת בקרירות. הגישה כלפי האהבה
מאד קונבנציונלית. הם מחפשים אשה
רומנטית, אך מסורה שמעריכה את הדברים
הממשיים בחיים.

דל״ ם
דליים נוטים לדחות התקשרות מחייבת
ככל שהם רק יכולים. הם יעשו הכל
למען כל אדם, אם כי בריחוק מסויים.
חם דורשים יושר רב ביחסים, ואם יגלו
חוסר כנות לא יהססו להפנות את הגב
וללכת. היכולת לנתק קשרים היא פוטנציאל
לא פחות אצלם, מאשר היכולת
הספונטנית ליצור קשרים. הם אינם
יודעים להעניק תחושת ביטחון ריג-
שי והגנה. אך הם מלאי קסם, בעלי כוח
מגנטי, מושכים ונמשכים לאנשים רבים,
ושונים איש מרעהו.

דגים נשלטים לגמרי על-ידי הרגש. רגשניים
מדי, אך חמים ונעימים. נכונים להק-
ריב את עצמם למען האהוב, נדיבי לב
יתר על המידה. לעתים מפונקים מדי
ודורשים יותר מדי תשומת-לב. לא תמיד
קל להם להבדיל אם אהבתם התרחשה
בדמיון או במציאות. ובעצם, זה לא
כל כך משנה להם היכן היא התקיימה.
החופש חשוב להם, ובגלל החלומות
והאשליות שבהם הם נתונים, אפשר
לדוג אותם על-ידי פיתיון או רשת של
שקרים. וכשהאשליות מתנפצות במיסגרת
הנישואין, האומללות מגיעה, ואחריה
הפירוד הצפוי.

כתב הכר

כתב גרינשפן
טוניס צורמים בקאהיר
התעניין הזקן, כשהוא מנסה להשתתף
בשימחתו :
״מיהו ידידך צאלחי״
המשיך הצעיר לחייך וסיפר:
״מאז נולד, גרנו בבית משותף בשכונת
דאהר. הוא למד יחד איתי בבית־הספר
היסודי, אחר־כך בבית־הספר התיכון,
והיה אחד מחברי הקרובים ביותר. נהגנו
לשנן את השיעורים בביתו, והוא אף היה
מכין את השיעורים בביתי. כמו מיש־

איחסאן עבד־ארקודוס
פחה אחת. לפתע, בשנת ,1958 היגר עם
מישפחתו ועלה לישראל.״
התפלא הזקן:
״האם הוא יהודי ן״
אמר הצעיר בטון המבקש להוכיח את
הזקן על בורותו:
״בוודאי. אם הוא נסע לישראל —
בוודאי שהוא יהודי.״
שאל הזקן בלעג:
״האם שמו עדיין צאלח?״
השיב הצעיר:
״אינני יודע. נדמה לי ששמו בישראל
הוא כיום ״סאלי״* או משהו דומה לזה.
* הכוונה היא לסמי גרינשפן, ראש
״דסק״־הזזו׳ן במערכת ידיעות אחרונות,
המשמש כיום שליח עיתונו בקאהיר.

עיטור לבתכה ב״אוקטובר״*
מדוע אין אלוף יהודי־מצרי בצה״ל?
הקירבה שבין שתי השפות.
״לעצם העניין, כאשר ראיתי אותו, קראתי
לו בשמו המצרי, צאלח /והוא כלל
לא התפלא.״
העיר הזקן בשקט:
״שאלתי אותך אם ידידך עדיין שומר
לעצמו את שמו המצרי, משום שאני יודע
כי בני-המיעוטים בכל מדינה בוחרים לעצמם
שמות הדומים לשמות של בני־המקום.

חלנו להעלות זיכרונות. מייד הבחנתי כי
הוא איננו מאושר. שאלתי אותו מדוע
הוא סובל. הזכרתי לו כי במצריים הוא
היה מצרי-יהודי, אזרח בעל זכות מלאה,
אשר נבדל מאיתנו רק בדתו היהודית.
״במילים אחרות, צאלח אשר חי במצ ריים
היה מצרי המאמין בדת אחרת. אולם
* הדמות מימין,היא, כנראה, איחסאן
עבד־אל־קודוס.

בישראל הוא איננו מקובל כאזרח שווה
לכולם, למרות שהוא יהודי החי במדינה
יהודית. בישראל הוא נחשב לאזרח ממדרגה
שנייה או שלישית. הוא מוצא עצמו
בבידוד בתוך החברה של מה שקוראים
שם, יהודים בני עדות המיזרח /שם אין
רואים בו יהודי — אלא מיזרתי.״
ההוכחה הטובה ביותר לכך היא כי
לא תוכל למצוא בין שרי ממשלת־יש־ראל
אפילו שר אחד שהוא יהודי ממוצא
מצרי. גם בין המפקדים הבכירים בצה״ל
אין קצין בדרגה גבוהה שהוא יהודי מצרי׳
או יהודי ממוצא ערבי.
״צאלח שאל אותי, ושאלתו נשמעה
באוזני כרחמים עצמיים — מה איכפת
לך אם יש בין היהודים המצריים שראו
קצין בכיר בצה״לז״
התעניין הזקן:
״מה ענית לוז״
אמר הצעיר בהתלהבות:
ן :״הבהרתי לו כי חשוב לי כי המצרים
יוכיחו את אישיותם, את גאוניותם
ואפילו אם הם מצרים־יהודים. בעבר הם
הפגינו את כישרונותיהם במצריים, חלשו
על הכלכלה, על הפוליטיקה. יתר על כן,
היהודים במצריים, באמצעות ההשפעה שקנו
לעצמם, הצליחו להפיץ בעיתונות המצרית
את התעמולה הציונית, כאשר הוציאו
לאור כתב־עת ציוני בשם אל־כאתב.
העורך הראשי של כתב־העת היה הסופר
טהר. חוסיין, וכתבו בו כל ענקי־הרוח
שלנו. והיום, מה ערכם של יהודי מצריים
בישראל? שום דבר. אלה פקידים
ן וחיילים הנושאים נשק לפי פקודה —
ותו לא.״
י הצעיר החריש, אך הזקן האיץ בו:
ן ״מה השיב לך ידידך?״
ן סיפר הצעיר :
״בין הישראלים שהיו בחברתנו היה
| גבר, אשר קטע את שיחתנו ללא־הרף.
הוא דיבר עברית, ולכן לא עלה בידי
להבין מה הוא אומר. צאלח שוחח עימו
בטון צונן, מביע סלידה. שאלתי אותו:
מה המוצא של הגבר הזה? אמר: זהו
יהודי ממוצא פולני* .חייכתי לעצמי:
מרבית המפקדים בצה״ל הם ממוצא פולני.
ושוב הבעתי פליאה: מדוע לא
מינו כשגריר ישראל בקאהיר אדם מקרב
היהודים המצריים?
״תשובתו נאמרה בטון מתפלא, כאילו
הצגתי שאלה יוצאת דופן: האם היית
מעדיף כי השגריר יהיה ממוצא מצדי?
הבהרתי בקול שקט: לכל הפחות היו
צריכים למנות שגריר שיהיה קרוב אל המנטאליות
המצרית, ובכך יצליח לפתור
חלק מן הבעיות.
״לפתע פנה צאלח אל ידידו הפולני ושוחח
עימו בעברית. נדמה היה לי כי הוא
מתרגם את הדברים שאמרתי. פרץ בי ניהם
ויכוח, וקולם עלה לטונים צורמים
בתוך בית־הקפה. לרגע נדמה היה
לי כי בסופו של דבר תסתיים השיחה
הזאת במריבה ובחילופי-מהלומות. אומר
לך את האמת: הייתי מאושר למדי להיות
עד־שמיעה למריבה בין שני ישראלים.״
חייך הזקן:
״זוהי הדמוקרטיה השוררת בישראל. חו-
פש־ביטוי המגיע עד לכדי חילופי־מהלו־מות.
אולם צריך לזכור כי זוהי דמוקרטיה
מזוייפת, מכיוון שהשילטון בישראל
נמצא בידי הצבא. העיקר — מה
התרחש לאחר מכן?״
המשיך הצעיר בחיוך:
״אחרי שהוויכוח הסתיים, פנה אלי
צאלח וסיפר לי כי בישראל החליטו
להקים מיפלגה חדשה של יוצאי עדות־המתרה.
זאת לאחר שבני עדות־המיזרח
תמכו במנחם בגין וגילו כי הוא הוליך
אותם שולל, אחרי שעלה לשילטון, ולא
טיפל אף באחת מדרישותיהם. הם נשארו
אזרחים מדרגה שנייה. צאלח הבטיח לי כי
המיפלגה הזאת תצבור כוח, עד שיהיו
להם שרים ומפקדים, וייתכן כי אפילו
יעלו לשילטון בישראל.
״אמרתי לו כי היהודים המצריים, אח *
הכוונה היא לאיתן הבר, הכתב
הצבאי של ידיעות אחרונות, אשר נשלח
לקאהיר כדי לסקר את טקס הגשת כתב־ההאמנה
של השגריר ד״ר אליהן בן־
אלישר.

איחסאן, אהוב הנשים
איחסאן עבד־אל־קודוס, גבר מרשים, בעל שיער מכסיף,
בשנות ה־ 60 לחייו, מקפיד בלבושו, נחשב כאחד הסופרים
הפוריים ביותר של מצריים.
עד כה כתב יותר מארבעים רומנים, וסיפורים קצרים אשר
מרביתם מדברים בעיקר אל לבבותיהן של בנות המין חיפה
בארצו. אלה ממהרות להזיל דמעות למיקרא כל סיפור חדש
של עבד־אל־קודוס. בספריו הוא מטפל בדרך כלל בבעיותיהן
של נשים המאוהבות בגברים הלא־נכונים, בקשיים שבהן ייתקלו
בחברה המצרית השמרנית — עד לסיום המאושר, שבו מקפיד
עבד־אל־קודום לחתום את כל סיפוריו.
אל־קודוס עצמו, המתגורר בחברת רעייתו ובנו בדירה
מרווחת בשכונת דוקי בקאהיר, מתגלה כגבר שמרני בכל
הנוגע לענייני המישפחה. אשתו איננה מתלווה אליו למסיבות
ולקוקטיילים, ואילו אחותו, מימי טולימאט, אשת החברה הנוצצת
של קאהיר, מוכנה לגלות כי בכל פעם שהיא ואחיה
נפגשים — מנצל איחסאן את ההזדמנות כדי להוכיח אותה על
המתירנות שהיא מפגינה לעיני־כל, כאשר היא מופיעה באותם
אירועים בחברתם של גברים שונים, לעיתים צעירים מן הסבתא
הזוהרת.
מימי טולימאט ואיחסאן עבד-אל-קודוס הם בניה של כוכבת-
הקולנוע המנוחה פאטמה, הידועה יותר בכינוייה ״רה אל־יוסוף״.
בהגיעה לגיל 40 החליטה פאטמה לפרוש מעיסקי־השעשועים,
בהדגישה כי כוכבה דועך על גבי מסד־הכסף. את חסכונותיה
הרבים השקיעה בייסוד שבועון חדש ,״אשר יבטא את קשת
הדיעות של אנשי־הרוח במצריים.״ כך נוסד רוז ׳אל־יוסוף,
אשר קנה לו שם כשופרם של האינטלקטואלים ואנשי־השמאל
במצריים.
במשך שנים ארוכות שימש איחסאן עבד־אל־קודוס כעורכו
הראשי של השבועון — עד לסגירתו בפעם הראשונה, בהוראתו
של המלך פארוק. לימים עבר איחסאן אל בית-ההוצאה של
היומון אל־אחבאר, שם ערך את השבועון הנפוץ ביותר במצריים
עד היום (מיליון עותקים) אאחר סאעה (״השעה האחרונה״).
כיום נמנה עבד-אל-קודוס על צוות הכותבים של היומון
הרשמי־למחצה, אל־אהראם, והימים שבהם מתפרסמים הסיפורים
הרומנטיים הקצרים שלו על דפי העיתון נחשבים כימי־חג
למיליוני קוראותיו.
איחסאן עבד־אל־קודוס מוכן כיום להתוודות׳ ולגלות כי
אחדים מידידיו הקרובים ביותר היו יהודים. בגלל חייה הסוערים
של אמו (אשר נישאה והתגרשה פעמיים) הוא גדל בבית סבו
וסבתו, בשכונת דאהר בקאהיר, שמרבית תושביה היו יהודים.
גם הנשיא אנוור אל־סאדאת התגורר בשכנות, ואיחסאן מספר
כי הם ידידים מילדות.
משכניו היהודים למד איחסאן את מינהגי הדת, הצטרף
אל שולחנות־החג הערוכים בבתיהם וטעם מאכלים יהודיים.
איחסאן עבד־אל-קודוס אף ביקר בארץ 3־ ,1945 התגורר בבית-
מלון ביפו וניהל שיחות ארוכות עם נציגי הסוכנות. עם שובו
לקאהיר העלה על הכתב את רשמי ביקורו, תחת הכותרת
״איבדנו את פלסטין״.
באותו ביקור, מגסה איחסאן בחיוך, התחוללה פרשיית-
האהבים הסוערת ביותר שהיתה לי, עם יהודיה כמובן, והוא
מסביר: גיליתי עובדה נפלאה — היהודיות מוכנות להתמסר
במלוא גופן ונשמתן...
איחסאן עבד-אל-קודוס הוא יוצא-דופן ׳בקהיליית הסופרים
בקאהיר: הוא מרבה לעסוק בסיכסוך הישראלי-ערבי, בעוד
שעמיתיו העדיפו במשך השנים להתעלם מן הנושא ביצירתם
הסיפרותית. בשנות ה־ 70 התפרסם בקאהיר סיפורו הכדור עדיין
בכיסי, שבו הוא מתאר אל קורותיו של חייל מצרי היוצא
להילחם בישראל, והמתמוטט מבחינה רגשית ממיבצע־סיני
וממילחמת ששודהימים. לפני מילחמת-אוקטובר ממשש גיבור
הסיפור את המזכרת שנטל בשדה־הקרב בעת מילחמת-ההתשה :
הכדור אשר פגע והרג את חברו הטוב ביותר, שאת דמו נשבע
לנקום.

רי שיעלו לשילטון (בישראל) ,יוכלו לפתור
את כל הבעיות, מכיוון שהם ערבים
יהודיים, המכירים היטב את נפשו של
העם הערבי. הערבים הם מוסלמים, נוצ רים
ויהודים.
״אמרתי לו עוד כי היהודים במצריים
הם הראויים ביותר לעלות לשילטון בישראל,
מכיוון שישראל קמה בטענה שזוהי
הארץ המובטחת, ואלה שהצטרפו אל
משה למסעו — היו יהודים שיצאו ממצריים.
כלומר, מצריים היא־היא בעלת הזכות
על הארץ המובטחת.״
העיר הזקן בלעג :״אלה דברי-הבל. בני
עדות־המיזרח לעולם לא יגיעו לשילטון

סופר עבד־אל־קודום
דברי־תוכחה לאחות
אחרי חתימת חוזה־השלום הופיע בקאהיר הרומאן אל
תשאירוני כאן לבדי המספר על נערה יהודייה, המתגוררת
בקאהיר והמחליטה להיטיב את מצבה הכלכלי — בכל מחיר.
לשם כך היא עוזבת את בעלה, מוותרת על דתה ומתאסלמת
(אחרי ששילמה שוחד לרב המקומי) ,עובדת במכון־יופי לגברים
והופכת בהדרגה לזונת־צמרת.
״זהו אחד המיסמכים האנטי־שמיים המסוכנים ביותר, וה פוגעים
במתכוון בתהליך הנורמליזציה ובישראלים,״ כתבה העיתונאית
סמדר פרי לאיחסאן עבד־אל-קודוס, אשר ביקש את
חוות־דעתה על הספר. הוא סיפר לכתבת על המישמר כי יהודי
מצריים שיגרו מיכתב־מחאה אל הנשיא סאדאת, והביעו סלידתם
מתוכנו של הספר, מה גם שראה אור אחרי חתימת חוזה־השלום.
עבד־אל־קודוס לא, נשאר חייב לפרי, פירסם את מיכתבה
במלואו ביומון אל־אהראם במיסגרת מאמר ארוך, שכותרתו
היתה ״החל המאבק התרבותי בינינו לבין הישראלים״.
כיום הוא נהנה מפופולאריות רבה בקאהיר, בעיקבות מדורו
השבועי בבית־הקפה ברחוב הפוליטי, המתפרסם בשבועון אוקטובר
אחרי שהעורך, אניס מנצור, פנה אל הנשיא סאדאת וביקש
ממנו לאשר את השתתפותו של עבד־אל־קודוס בשבועונו
ביודעו כי ימשוך אליו קוראים רבים.
באמצעות שיחה בין נער צעיר לבין גבר מבוגר מנסה
עבד־אל־קודום לטפל בנושאים פוליטיים וחברתיים, להציג את
שני הצדדים של המטבע. מקום מיוחד מוצאים במדורו כל
הוויכוחים שהתעוררו בחוגי האינטלקטואלים ובסאלונים של
יום ששי בקאהיר בעיקבות החתימה על חוזה־השלום והחלטתו
של הנשיא סאדאת להקדים את הנורמליזציה.
בסיפור המתפרסם בעמודים אלה הוא מתאר מסיבה ש התקיימה
בקאהיר בלילה שבו הגיש השגריר אליהו בן־אלישר
אל כתב־האמנתו לנשיא מצריים. במסיבה זאת נטלו חלק גם
מוזמנים ישראליים.

בישראל. ישראל קמה בסיועו של כוח
אימפריאליסטי אירופי, והכוח הזה ימשיך
לשלוט בישראל. זהו כוחם של יהודי
אירופה.״
הפטיר הצעיר באדישות:
״על כל פנים ...ניסיתי לשכנע את
צאלח לעזוב את ישראל ולחזור למצריים.
הוא סיפר לי כי הוא חולם לחזור
למצריים, אולם ילדיו, אשר נולדו ביש ראל,
אינם מכירים את מצריים, ואינם
שותפים לרגשותיו אלה.״
העיר הזקן בלעג:
״ילדיו ישובו למצריים רק אם יצ
ליחו
להשיג כאן משכורת גבוהה יותר
ממשכורתם בישראל. אני מקווה כי הם
לא יתפסו את עבודתם של אותם שלא
היגרו לישראל. עכשיו הנח לי. מחשבתי
נתונה לבעיות אחרות.״
התפלא הצעיר:
״אילו בעיות?״
קם הזקן ועמד על רגליו, כשהוא מת כונן
לעזוב את המקום:
״הבעיות שלך. בעיות העתיד. האסון
הגדול ביותר שלנו הוא כי בעיות ההווה
השכיחו מאיתנו את בעיות העתיד.״

לוכד שמש לירדן?מ

סופג א ת
חשבון החשמל

לוכד שמש לורדן , 9 1הני תן להרכבה על כל
קו ל ט ומנצל אתק רני
לוכד שמש לורדן
השמש ביעילו תרבה יו ת ר מכל מ ערכ ת סו ל רי ת
דוד שמש, הו א פרי מחקר ותכנון מ קו רי של
מ הנ ד סי לורדן ומיוצר במפעלי ה קיבו צי ם
אחרתה מיוצר ת בארץ. זאת בגלל ה מבנ ה
ה מקורי והמ תו חכם שלמי שטחי ה ק לי ט ה של לורדן. כפר סאלד -מ חניי ם. כל לוכד שמש וכל מ ערכת
מרכזי ת של לורדן עומדים לאחר ייצורם
במע רכו תאח רו ת נופלו ת ק רני השמש על
ב ב די קו ת מ דו ק ד קו ת כדי להב טי ח פעולה
מי שטח ה ק לי טההחלק והישר וחלק ניכר מהן
ת קינ ה ויעילה בכל א ק לי ם ובכל מזג אויר.
ניפלט ב חז רהלחלל והולך לאיבוד. בלוכד
מ הנ ד סי החברה נו תני ם ייעוץ טכני
שמש לורדן, לעומ תזאת, חו ד רו תהק רניי ם אל
להרכבת מערכו ת מרכזיות.
תוך ר שת תלתמ מדי ת צפופה של צלעות
אנכיו ת, הלוכדו תאתהק רניי ם לל א מוצא,
לוכד שמש לורדן 97מ פו רסם ונמכר בחמש
ומנצלות או תן ביעילות מ ק סי מ לי ת.
יב שות תבל. בארה״ ב, שויצריה, שוודיה,
לוכד השמש הו א לב ה מ ערכ ת ה סו ל רי ת הקוב ע
צרפת והולנד נ ב חן מ ב חני מעבדה
א ת חו ם המים.
ונמצא יעיל ביו ת ר בניצול קרני השמש
ל חי מו ם בי תי.
בכל לוכד 91 מו טב ע תו ה ת קן הי שראלי
ג /ערובה ל איכו ת מעולה.
לורד! 111 קרני השמש מנוצלות ביעילות,
מס קילס מיל הקונים מחליקות על המשטח ו״בורחות״ החוצה.

אנרגיה סולרית
יצואן מס׳ 1של קולטי שמש מפעלי כפר סאלד־מחניים, טל 067-61835 :
קולטי שמש• יעוץ והתקנת מערכות מרכזיות.

מפיצים:
ת״א: משרד ראשי: המסגר ;03-259947,03-265868,45ש.ל.ן׳.סוכנויות,לבונטין ( 03-624921,13 מפיץ ראשי לגוש דן למערכות
מרכזיות);ימשלים:אלקטרואור, החבצלת ;02-232033,1גבעתיים:צ.ל. מערכות, כורזין ;03-776005,5פ״ת:האחים עיני,
שטמפר ;03-916804,27 כפר-סבא: סטר, אזור תעשיה מזרחי ;052-23541 נתניה:אנרגית שמש(יורם זינגר);053-98321 ,
חדרה:ר.א,.הרברט סמואל ;063-26040,47 חיפה: חום שטיינר,דרך יפו ;04-521516,137 סולר-זיו, שלום עליכם ,5נוהשאנן,
,04-229678 נהריה:סוכנות פוליקר, הגעתון ;04-926578 ,30 עכו: סוכנות ציון, מרכז מסחרי רסקו;04-916496 ,
קרית מוצקין;מאיר סבאג,השופטים ;04-701263,23 עפולה:משיח מיכאל,יוספטל ;065-92161,16 טבריה:האחים חביב,
בן זכאי ;067-21698,7בית ינאי: רגב יצחק ,053-96372 ,באר שבע: ש.ל.ה,.פסז׳ אוניקו ;057-78061
מפעלי לורדן אנרגיה סולרית-קיבוצים;כפר סאלד, מחניים. מכירות: מחניים, טל;067-61835 .

הנחה ס 0/
עד סוף החודש.
שנג

35 שנה לשואה; צור אמצעי־מדעה ב תוך הז.יט^ 1
פ ד 1פי י הו דהבאוארש 1ח ט את הדוקטורטשל בן ־ א לי ש ר ^
האמן

עיון
הגלגלים באחד משיריו הנודעים כותב המשורר
הגרמני החשוב נינטר אייך :״עשו את
המיותר /שירו שירים שאיש לא ציפה/ :
לשמוע מכם /עשו קשיים /הי־ו חול,
ולא שמן כין גלגלי־העולם.״ לא לכולם
יש הזכות לבחור בין להיות ׳חול׳ או
׳שמן׳ בין גלגלי העולם.
כאלה שבמעט לא איפשרו להם בחירה
כלשהי היו אנשי היודנראטים, חברי
המועצות היהודיות שקמו בגיטאות מיז־רח־אירופה
תחת הכיבוש הנאצי. אנשים
שכמו נזרקו מתוך אפרוריות החיים על
מרכז ההתרחשות הטראגית ביותר ש-
היתד, ליהודים בימי החושך שכיסה את
אירופה. אחד הנודעים שבין אנשי היו דנראטים
היה חיים רומקובסקי ״מלך
היהודים״ הטראגי של גיטו לודד.
באחרונה ראה אור, בתרגום לעברית,
סיפרו רב־ההיקף והמדהים של ישעיהו
טרונק יודנראט — המועצות היהודיות

שואה

ביום ראשון, הקרוב ()13.4
יתקיים יום הזיכרון לשואה
ולגבורה 35 .שנה חלפו מאז
תמה לה השואה, עשרות מיליוני
מילים פורסמו עד בה על
נושא זה, מבלי שעלה בכוחם
לפענח את השפל שבפשעים.
מדור זה מוקדש כולו לנושא
ספרות השואה, וסוקר ספרים
שראו אור בשנה האחרונה.
במיזרח אירופה בתקופת הכיבוש הנאצי,
המוסיף מידע מחריד ומעיק לחומר שכבר
קיים בעברית, בנושא השואה״.
סיפרו של טרונק הוא מיסמך מדהים,
המהווה גם ניתוח מפורט של תופעת ה־שילטון
העצמי שניכפה על יהודי מיזרח־אירופה
בידי הנאצים. הסיפור נחלק לשתי
תקופות יסוד. בתקופה הראשונה, שקדמה
לתהליך ההשמדה השיטתי, מילא היודנ־,
ראט את התפקיד המסורתי של הקהילה
היהודית, בצירוף שאר תפקידים מוניצי פאליים,
כאירגון סעד, הפעלת שירותי
רפואה, חינוך, דת ותרבות.
אולם אט אט, בהדרגה, הפך השילטון
הנאצי את המועצות היהודיות כנועות
יותר. הבסיס החוקי של השילטון הנאצי
לניקמת היודנראטים היה בהוראות שקבעו
כי ״שוכני הגיטו ינהלו כעצמם את ענייני
הפנים, תחת פיקוח קומיסר המחוז או
העיר או נציגו המוסמך כדי לקיים את
הסדר אפשר להשתמש כיהודים כמישטרת
סדר. לכל היותר אפשר לתת כידיחם
מקלות־גומי או אלות. סימן ההיכר שלהם
יהיה סרט־זרוע לבן ועליו מגן־דויד צהוכ,
על זרועם הימנית״.
בארצות הבאלטיות ובאזורי פולין שהיו
תחת הכיבוש הסובייטי מצאו הגרמנים
רשת מסועפת של מוסדות קהילה שנבחרו
* ישעיהו טרונק יודנראט — המועצות
היהודיות במיזרח־אירופה בתקופת הכיבוש
הנאצי ; עברית: דויד בר־לבב, ברכה
פרוינדליך, מאיר גרובשטיין; הוצאת
יד ושם; 623 עמודים (כריכה קשה).

טנא

שואה

כחוק, ובמקומות שלא. היו כאלה מינו
הנאצים לתפקידים כאלה יהודים, בלא
כל הבחנה. ההתנגדות לשיעבוד היהודים
למנגנון הנאצי היתד, מוגבלת, והיא דוכאה
בעזרת התיקווה שכך, יילך המצב וישתפר.
ייסוד המועצות לווה לעיתים באמצעי
הפחדה, השפלה ולעיתים גם בטבח.
בפירקי המבוא של הספר מצויות טבלות
של התפלגויות הציבור היהודי בגי־טאות
הנזכרים. התפלגויות אשר מבוססות
על מיסמכים מאותם ימים, ומיקבצים
של מידע מדהים. למשל, טבלה המתארת
את ״ערך היצוא הרישמי מגיטו וארשה
ותשלומים לעובדים בשנים 1942/1941״.
במהלך התקופה הראשונה של הכיבוש
הנאצי היה עליהם לדאוג לפעולות פנים
בגיטו מחד, ובגירוש, בכיסוי הוצאות הגירוש,
ואספקת מזון אל מחוץ לגיטו מאי דך.
בוזמנית, פעלו השלטונות הנאצים
בריכוז האוכלוסיה היהודית במיזרח־אי־רופה,
בעיקר בפולין, במיספר מוגבל של
גיטאות, כתהליך הקדמה להשמדה. מסתבר
כי בשלב שקדם לכניסתה של ארצות־הברית
למילחמה איפשרו הגרמנים, בתחומי
פולין, את הפעלתו של אירגון העזרה
היהודי ג׳וינט שסיפק מיפעלי רווחה,
בתי־מחסה, חלוקת מזון ובגדים לפליטים
ולמגורשים, אמצעים ללוחמה במחלות וב־מגיפות
וטיפול בילדים.
בתקופה שקדמה לתהליך ההשמדה המאורגן,
נעשו במיסגרת החיים בגיטו דברים
שממש לא יאמנו, או כפי שכתוב בסיפהו
של טרונק :״והרופאים היהודים גילו
תושיה רכה וכושר המצאה. כגיטו וילנה
למשל, יצרו כמעכדה לייצור ויטמינים
ויטמין 8 .כנוזל — קרם משטרי כירה,
אישר נרכשו כאורח חוקי וכלתי־חוקי ם־
מישרפות הכירה שכרוכע ה״ארי״ .נעשו
ניסיונות לייצר ויטמין ס. ייצרו סידן
וזרחן על ידי טחינת עצמות סוס שמפות.
המוצר כונה, פוספטים של הגיטר. פחמן
ותרופות מיוחדות של יודין יוצרו לטיפול
כמגפת הזפקת שפשטה כקרם הילדים,
לצד תרופות ארגעה, תרופות אנטי־רוי־מטיות
ותרופות משככות כאבים. לנוכח
ההוראה שאסרה הריון כגיטו (הוראה
שהוצאה, ככל שידוע לנו, רק לגיטאות
וילנה וקובנה) ,יוצרו אמצעי־מניעה (ש כונו
׳כוכעים׳) .בתי־המלאכה המיכאניים
ייצרו מאזניים רפואיים, ציוד חיטוי, מכי
שימם להפצת אדים, וכו
גיטו וילנה נחשב המאורגן !והמשוכלל
שבגיטאות, גיטו שמועצת־היהודים שעמדה
בראשו, עשתה בל שביכולתה על־מנת
להתמודד בחלאה שסבבה את התושבים :
״כדי לאלץ את התושכים לשמור על ניקיון
אישי, משיטה שהיתה קשה כיותר
כתנאים המחרידים ששררו כגיטו, פיר־סמה
המועצה כ־ 1כאוגוסט 1942 הוראה,
שהתנתה חלוקת כרטיסי לחם כהצגת אי שור
כי האנשים התרחצו. לעיתים תכופות
אורגנו קורסים כנושאי היגיינה ורפואה
מונעת, כאולם כגיטו וכמקומות העכורה
...כקורס הראשון של רפואה לעם,
שנערך כספטמכר ,1942 השתתפו שכעה
רופאים. כן פתח המדור שישה בתי־תה,
שסיפקו לתושכים, החל באוקטוכר ,1941
487,000 ליטרים מים מורתחים לשתייה
ו־ססס 444,ליטרים מים המים לצורכי ני קוי,
כמחיר סימלי במיסגרות כאלה
להגנת בריאות־הציבור רוקמה גם מיש־טרת
תברואה ואפידמיולוגיה מיוחדת, ונערכו
קורסים להכשרת עובדי היגיינה.
היה ברור לעומדים בראש המערכת, בי
יש להתמודד, בכל מיסגרת אפשרית, ואם
אפשרית מיסגרת בריאות־הציבור, הרי
גם זו התמודדות לחיים ולמוות.
הצדדים האפלים, והבלתי־נמנעים, של
היודנראטים, החלו כאשר באו הגרמנים

כספרו ת

לילדי ם

ותבעו מהם לאכוף את חובת עבודת הכפייה,
ביצוע האקציות (המישלוחים) ותוכניות
ההשמדה כלפי היהודים. השלב
הראשון היה אספקת מידע סטאטיסטי על
תושבי הגיטאות, לגרמנים.
היתד, זו חרב־פיפיות, שמחד סייעה לגרמנים,
ומאידך היה עליה להגן על העולם
הקיים והכלוא, מפני אנרכיה מוחלטת,

חיים רומאקובסקי
״מלך היהודים״ של גיסו לוח׳
והפיכת אדם לאדם זאב. לכן הוקמו בכמה
מהגיטאות בתי־דין, ומישטרת הגיטו היתה
בעלת זכות הענשת עבריינים. בית־המיש-
פט בלודז׳ היה מורכב, ביולי ,1941מ10-
שופטים, בשלושה מדורים: מדור פלילי,
מדור אזרחי ופרקליטות. בתי־המישפט ה יהודיים
עסקו בכל, ולפי סיפרו של ישעיהו
טרונק נודע רק על מיקרים ספורים של
גזרי-דין מוות בגיטאות. ב־ 4ביוני 1942
נידונו חמישה יהודים בגיטו וילנה להוצאה
להורג בתלייה בעוון שוד ורצח של שניים
מתושבי הגיטו. אדם שלישי נידון לתליה
על שתקף שוטר גיטו בשעת מילוי תפקידו.
גזרי־הדין הוצאו לפועל בידי שוטרי
הגיטו.
מאחר שבגיטאות התנהלו חיי תרבות,
היו מיגבלות צנזורה. הגנראל־גודנמן אסר
מכירת עיתונים גרמנים ופולנים. בגיטו
ורשה אסור השילטונות על התיזמורת היהודית
לנגן מוסיקה של מלחינים ״אריים״.
יחד עם זאת, היו בגיטו וארשה חמש
חבורות־תיאטרון מיקצועיות, שתיים באידיש
ושלוש בפולנית.
עולם זוועות מדהים, המתגלה בספר זה,
הוא עולם התקציבים של היודנראט.
״כקיץ 1940 כיקשה מועצת גיטו וארשה
ממיופה־הכוח של המושל להקצות תמיכה
חודשית קכועה מתוך המיסים הנגבים
על־ידי הרשות המקומית( ,שחלו על היהודים
בחמה לשאר תושבי העיר) ,כדי לכסות
אח הוצאות הסעד״ .הבקשה הושבה
ריקם.
מינהלת גיטו לודז׳ היא היודנראט הש
ולווער

נוי
עד ימים אלה במחלוקת, ובעיקר ה־האדם
שעמד בראשו, רומאקובסקי (ראה :
גלופה) .כאשר לאחר ועידת ואנזר, שנערכה
בראשית ( 1942 הוועידה שהחליטה על
השמדתם של יהודי מיזרח-אירופה) ,נאלצו
קברניטי הגיטו, בהדרגה, ליהפך, היצול
החמישי בעגלת ההשמדה הנאצית, מבלי
שיהיה בכוחם, או באפשרותם להתנגד
לכך. כך הפכו חברי היודנראטים למפעילי
המישלוחים, האקציות המפורסמות, של
היהודים למה שהנאצים כינו ״ישוב מחדש״
.רומאקובסקי, טיפח בהדרגה את
אופיו הרודני, ונטל לעצמו את מירב
הזכויות, ואת ריכוז מרב התפקידים, שבהנהגת
הגיטו, והפך תערובת תמוהה של
שתדלן ודיקטאטור.
רשומים בספר זה עשרות מיקרים של
חברי יודנראטים, שבראשית שלב ההגליה,
סירבו להמשיך לשתף פעולה, ואכן
הביאו במו ידיהם את המוות על עצמם.
כאשר ההל המרי המזויין, של קבוצות
צעירים בגיטאות, ניסו אותם ששרדו ב־יודנראטים
בכל הדרכים האפשריות לסכל
את מעשיהם, אם כי מובאים בספר גם
המיקרים שבהם אנשי היודנראטים שיתפו
פעולה עם המורדים. אחד משיאי ההתנגדות
למנהיג גיטו היה ה״ביולטעין פון
בונד״ (ביוליטין הבונד) שהופיע בגיטו
לודז׳ וביקר בקביעות את פעולותיה של
מינהלת רומאקובסקי. ואכן, בשלבים אח רים,
נערכו בגיטו זה, הפגנות אלימות
כנגד רומאקובסקי.
סאטירות רבות הוקיעו את הסדר החברתי
בגיטאות, ואת הפקידים והשוטרים
חסרי־הלב. ביניהם נשתמרו כמה שירים
וסאטירות שכוונו נגד מישטרו של רו-
מאקובסקי.
בתום מילחמודהעולם נערכו מישפטים
למטרות הענשה ולמטרות רהביליטציה.
תושבי המחנות והגיטאות החלו ליישב
במידת האפשר במיסגרות אלה את חשבונותיהם
עם המישטרה והההנהגה היהודית.
סיפרו
רב ההיקף ורחב היריעה של
ישעיהו טרונק, הוא מיסמך נוסף של
ליקוט שברים מתוך גיא ההריגה של
אירופה, שהקיאה את יהודיה.

ספר מסוכן
פעם או פעמיים בשנה, במקביל לקובץ
יד־ושם, רואה אור כתב־עת נוסף לתיעוד
ועיון, ילקוט מורשת *; על-ידי בית עדות
ע״ש מרדכי אנילכיץ׳ .בחוברת כ״ח
של ילקוט מורשת סיקור של פיי כ ד, פו ד
ה תחת הכותרת קן השומר־הצעיר בגיטו
לורד, המביא את סיפור גרעיני הקיבוצים
שהוקמו בין חומות הגיטו. המחבר כותב
על כוונות ראש היודנראט :״רומאקובסקי
הציע בי מ־ 1200 חברי הקיכוצים ייווצרו
כמה פלוגות עכורה בפיקוחם וכהגהלתס
של נאמני ״הנשיא״ (הוא עצמו הרמז
ניקלט והקיבוצים התפרקו מיד, ורומא־קובסקי
נקם באנשי השומר־הצעיר, עד
לסוף ימי שילטונו. אילנה וינרב־לג־רון,
שהסתתרה כארית בשטחים הנוצרים
של וארשה, מביאה תחת הכותרת במרד
״ ילקוט מורשת; בעריכת: יהודה
באואר, ישראל גוטמן, שלום חולבסקי,
יהודה סובין, אבא קובנר, רוז׳קה קורצ׳ק ;
הוצאת בית עדות ע״ש מרדכי אנילביץ׳
וספריית פועלים; 187 עמודים (כריכה
רכה).

נ מר ש ל נייר
(המשך מעמוד )69
הפולנים בוארשה ( )1944 את סיפורה. פרקיה
של אילנה וינרב־לברון עשויים כיומן
כרונולוגי יבש ומרגש, כמיסמכים נודעים
אחרים מאותם ימים.
דן, מכמן מנסה להבהיר את מושג
״הצלה בתקופת השואה״ ,כשהוא מפלג
את השואה לתקופותיה, ואת העזרה לדרגותיה.
ישראל גוטמן מנסה להתמודד ברשימתו
עם השואה כתופעה ייחודית ואוניברסלית,
תוך שהוא חושף ריעות ועמדות
של חוקרים, יוצאי־דופן מסוגה של חנה

ארנדט.

יוסף אלגזי מביא רשימה מדהימה, העוסקת
בז׳אנר מיוחד של הספרות האירופית,
שכל מטרתו היא הכחשת השואה, או במי לים
אחרות, מיון אותה ספרות המכחישה
את קיומה של תוכנית ל׳פיתרון הסופי/
והוכחה מילולית שכביכול הגרמנים לא
השמידו את היהודים.
׳ספר המעורר פליאה׳ .מאמרים נוספים
הופכים את מורשת לעוד מיסמך
של תוגה. בעמודים האחרונים של כתב-
עת זה, מצוייר! רשימה קצרה של אחד

מעוררת פחות פליאה מאשר הספר עצמו,
להקדמה ולכותרת של הספר אותה תכונה:
אין ביניהן לבין תוכנו של הספר ולא
כלום. יש ומתעורר החשד שמנחם בגין לא
עיין דיו בספר זה. ייתכן שאילו עשה סן,
היה כותב הקדמה אחרת.״

מיקבץ
!• השואה הביאה אנשים רבים לחוות
חוויות, שספק אם בן־תמותה כלשהו היה
מאמין שיש בכוח אדם לעבור אותן.
כמה חוויות כאלה עברו על ;משה סמו־לד,
שהעלה את זיכרונותיו, המאוד אישיים
וכנים, בספר נאבקתי על חיי שראה
אור במורשת וספריית פועלים. סיפורו
של סמולר מביא מבעד לסיפורו של פרט,
את סיפור חיסולה של קהילת בריסק,
סיפור המתחיל במיתקפה הנאצית, של
ה־ 22 ביוני ,1941 המחסלת את השילטון
הסובייטי שבעיר, שהמחבר מכנה אותה
״עיר הנידונים למוות״ .סיפורו של סמולר
הוא חזרה נוספת, אם כי אישית מאוד
ובלתי־מחייבת, של סיפור בניית הלבנים
מסביב לגיטו היהודי, איבוד מקורות הפרנסה,
ראשית החשש לגורל, והכנת מקומות
מחבוא. הפעם, המספר הוא מחנך
במוסד לנערים יהודיים, יתומים. אשר
מתאר בנוסח כמעט־ספרותי את תהליך
השקיעה וההתבהמות, את בניית המטמו-
רה בבית ברקין, ההסתתרות שבמטמורה,
האשליות וכיליון האשליות. הרעב מחד,
ומפקד הגסטאפו המאיור רודה, הדורש

ד״ר אליהו כן־אדישר
׳איך אסור לכתוב ספר בנושא היסטורי

מעורכי מורשת, פר,ופ׳ יהודה כאואר,
תחת הכותרת ספר מעורר פליאה, שבה
הוא דן לשבט את סיפרו (ו/או עבודת
הדוקטוראט) של שגריר־ישראל הנוכחי
במצרים, ד״ר ׳אליהו כן־אלישד, שראה
אור לפני כשנה, בתירגום לעברית״.
כבר בפתיחה מבהיר באואר את כוונותיו,
וסותר את התיזה הקיימת בכותרת
סיפרו של בן־אלישר :״מסתבר איפוא
שלמען הכותרת המושבת הקריב המחפר
(או המו״ל) את התוכן״ ומיד הוא מוסיף
בדבר ערכו :״לפנינו איפוא ספר היסטורי
מקוצר בשפתנו, שאין בו ציוני
מקורות והמצטיין בחוסר ביבליוגראפיה.״
אחרי רשימה מפורטת של אי־דיוקים
כותב באואר :״מבחינות אלה מהווה סיפרו
של ד״ר בן־אלישר דוגמה קלאסית איד
אסור לכתוב ספר בנושא היסטורי רציני״.
את רשימתו מסיים פרום׳ באואר בנוסח:
״בן־אלישד כותב ש׳היהודים תוארו כבע־לי־ברית
למארכסיזם וככלי מישחק כידי
אויביה יטל גרמניה׳ (עמ׳ .)24 אין לזה
סל שחר, והתעודות, שהוא עצמו מצטט
מהן, מראות בעליל את ההיפר. היהודים
הס ממציאי המארכסיזם. הם המשתמשים
בו להשתלטותם על העולם. אין הם
כלי־מישחק בידי אוייבי גרמניה, אלא
אויבי גרמניה הם כלי־מישחק בידי היהודים,
וכד כותב היטלר כמפורש, למשל
בסיפרו השני משנת .1928
״סיפרו של ד״ר בן־אלישר הוא אם כן
ספר מסובן, משום שאינו אמין, מתעלם
מסל הישגי המוזקר ההיסטורי בעשרים
השנים האחרונות, והוסף את הנאציזם, בעצם,
לתופעה שולית שמתיר השימוש ביהודים
כמכשיר הגיעה באורח בלתי־מוס־בר
כל צרכו לרצח העם היהודי. שמו של
החיבור אינו תואם את תוכנו.
״מר בגין כתב לספר הקדמה שאינה
* אליהו בן אלישר — קשר ההשמדה,
מדיניות החוץ של הרייך השלישי וה יהודים
; 1939—1933 ,מבוא: מנחם בגין;
222 עמודים; הוצאת עידנים — ידיעות
אחרונות (כריכה קשה).

ספוים ער המוקד

בשנת 1933 הוטלו על המוקד ליד האוניברסיטה
בברלין, ובערים אחרות בגרמניה ספריהם
של: שלום אש, אנרי בארביס, ברטולד ברכס, מאכס ברוד, אלפרד דאבלין, איליה
ארנבורג, אלברט איינשטיין, ליאון פויכטוונגר, איוואן גול, יארוסלב האשק, אגון
ארווין קיש, היינריך מאן, קלאוס מאן, אריק מאריה רימארק, ארתור סניצלר, ריכארד
בר־הופמאן, ארנולד צוייג, סטיפן צוויג ועוד רבים. בערב פסח , 1980 במיסגרת ״ביעור
חמץ״ העלו פעילי המחנה התורתי ״יד לאחים״ ספרות מיסיונרית על המוקד.
ביטוייה בעבר — עם כאב־הלב של אדם
השב לארץ הולדתו, לאחר שזו קועקעה
בידי חייתו אדם. הספר הוא מסעו של טנא
לפולין, מיד לאחר תום מילחמת־העולם,
בתואנה של עריכת אנתולוגיה שאיש אינו
מעוניין בה, תוך שהוא מצליח, בעזרת
כמה סיפורים, להביא איפיון ספרותי ערכי
ביותר של כל אשר התחולל על היהדות
הגדולה והמפוארת של הימים שקדמו ל־מילחמה.
בעזרת קצין פולני יהודי למחצה,
אשת משורר פולני המסתירה את יהדותה
למרות חום המישטר הנאצי, אחותו
של המספר המשרתת את שירותי החושך
של המישטרה, כמה פעלים צעירים, מיש־פחה
של גויים שהצליחו להסתיר יהודים,
מביא בנימין טנא, את אחת מיצירות
הספרות המעולות ביותר, שראו אור, בעברית
בעשור האחרון בנושא השואה.

י• לסיפרה של יטה שפירא רוזג־צוויג,
הנושא את הכותרת גס בפונאך
היינו הגיע כותב שורות אלה, במיקרה,
במיסגרת עבודת ראיון עם האמן שמואל
כ קי הספר שראה אור בהוצאת בית לוחמי
הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד

ספרי נוער

בנימין טנא
תעודה ספרותית אישית והיסטורית
מתנה מיוחדת במינה ליום־הולדתו :״עו גת
יום־הולדת מסופה כטבעות־זהב שאבנים.
יקרות היו משובצות בהן ואז
מגיעות האקציות, והמספר נותר מבודד
במטמורה שלו. בדרך פלא הוא מצליח
להתחמק לאחר הביזה של המקומיים,
ומוצא מיקלט אצל גויים, ואחר נמלט
׳ומגיע למחנה פועלי כפיה סובייטים, ונשלח
לעבוד, כ״רוסי״ בגרמניה, שם הוא
ממתין לצבא האדום, ובהגיעו, הוא מתגייס
אליו ומסיים כמתורגמן את המיל*
חמה בצד המנצחים. בפרק הסיום מתאר
סמולר את שיבתו לבריסק, את מותה הסופי
של הקהילה, ואת נישואיו. בכוח פרק
זה להמחיש את מחיקתה של עיר ואם
בישראל.
• לא ברור לי, מי ממנהלי הוצאת
הספרים עם עובד החליט שהספר המעולה
אל עיר נעורי מאת בנימין טנא הוא
ספר לבני נוער, המיועד לקוראי ספריית
דן חסכן. ספר זה, ראוי יותר לסידרת
הספריה לעם, והוא תעודה ספרותית, אישית
והיסטורית, מדהימה ומרתקת, הע-
שוייה ביד אמן של טנא, שהצליח לכנס
רגישות של משורר — שלא באה לידי

הוא פרי עטה של דודתו של בק, המתארת
את כיליון מישפחתם בגיטו וילנה, ואת
המוראות במחנות, בעבודת הכפייה, במיג־זרים,
ובשאר מדורי הגיהנום. קטע מרגש,
שיש בכוחו להעיד על בק האמן של
העתיד, ניתן למצוא ;בתיאור הזה :״פאמק
(שמואל בק) נתון היה בעולמו שלו. טרפה
היה לצייר והנזירות מלאות התפעלות
מכשרונו של הילד, מספקות היו לו צבעים
ובדים, הרבה תמונות צייר סאטק במשף
.הזמן. תמונה אחת נשארה חרותה בזב־רוני.
בהשפעת האווירה שבמינזר הוא
צייר תמונה, שבה רואים את ישו המאשים.
ובכן, לא ישו האוהב והאוהד, אלא
ישו שפניו חמורות ומרשיעות. הנזירות
לקחו את התמונה הזאת ותלו אותה באחד
המקומות שבמגזר. היתה זאת תמונה של
אמן ממש, אמן מושלם. שלוות הפנסיה,
צלילי האורגנים, אשר נשמעו היטב בחדרים
שלנו, אלה האצילו מסביב איזו
רוח של מיסתורין ; כל האווירה הזאת
עוררה את נפשו של הילד והדבר מצא
את ביטויו על הנייר ועל הבד, אד גם
מה שנתרחש מחוץ למנזר נספג בתוף
נפשו.״

אחרת!

במשך קרוב לשנות דור, הצליחו אמצעי תיקשורת, ספרים ושאר גורמים שיש
בכוחם להשפיע — להמאיס את נושא השואה על הדורות הצעירים שגדלו בארץ.
החומר הספרותי האחד והיחיד, שהיה בכוחו להציג, בצורה אישית וישירה את
נושא השואה, היד. יומנה של אנה פראנק.
באחרונה, התפתחה מגמה חדשה, של ספרות בני-נעורים המתמודדת עם נושא
השואה, וזאת מבלי להמאיס את הנושא על בני-הנעורים, או צעירים מהם.
ספר מעוצב למופת, המביא באורח ישיר את המסר, הוא סיפרה של אמיליה
רואי סיפור אחר שראה אור באחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ספר זה מספר
״על ילדה בדניה הכבושה״ ווהוא נפתח בנוסח :״שמעתם ודאי רכות על השואה.
וכמובן — רק רעות. כי אומנם לא היה מעולם כשואה לאכזריות ולרשע. אולם,
חשבתי, כדאי לספר לכם הפעם על מיקרה יוצא דופן, שהסתיים בכי טוב זה ספר
דדיאקטי, המתאר את סיפור הצלתה של מישפחה יהודית בדנמרק. סיפור המביא
במונחים של ילדים את אותו עולם מזוויע שהנאצים הביאו על אירופה כולה.
יו!הנה ריס בסיפרה החדר בעליית הגג שראה אור בהוצאת ממדה בסידרת
קשת, מספרת לבנותיה, את סיפור קורותיה כילדה בהולנד הכבושה בידי הגרמנים.
הספר שאת נוסחו העברי הביא יעקב שרת, מתאר את עולמה של המספרת,
המסתתרת בעליית־הגג בחוות איכרים נידחת. השנים נקפו, ורק עם התרחק הזוועה,
החלה יוחנה רייס לכתוב ולרשום את קורותיה, בתרפיה אישית. סיפרה של דיים הוא
סיפור אישי, המביא גם את ההיסטוריה, בניסוחים כמו :״היטלר. כל האנשים
ברדיו דיברו רק על היטלר. הוא בוודאי איש חשוב מאוד בגרמניה. מדוע הוא אינו
אוהב את היהודים הגרמנים? והוא כאמת אינו אוהב אותם. אחרת מדוע הוא מציק
להם? ברדיו אמרו שהוא מציק...״
במקביל למוראות המילחמה, סיפרה של רייס הוא גם סיפור התבגרותה של
נערה, במיסתור, סיפור של ראיית החיים שבשבייה בעיניים מתבגרות. ואז מגיעה
המספרת, למה שלא הגיעה אנה פראנק, והיא מתארת זאת :״הבטתי סביב. לאן
נעלמה סיני? או, אלוהים אדירים, היא טיפסה על טנק, הושיטה זרועותיה וחיבקה
צוואר חייל — ונשקה לו, ומיד קפצה חזרה מטה והאיכרים המארחים מסבירים,
בנימת התנצלות לשכניהם :״כן, חהניקים איפסנו אותן זמן־מה. חודשים. אצלנו
חן היו יותר משנתיים: הן נערות טובות. לא סיפרנו עליהן לאף אחד. אל תרגזו
עלינו. זה היה מסוכן מדי אילו סיפרנו לכולם כאיסלו...״

איר יכולה חברת״אלכס;
שמייצרת מ;11 וי אויר לרכב,
לפתור לר בעיות קוסמטיות?
הנה דוגמא: את מתקלחת מתאפרת,
מתלבשת ויוצאת רעננה לדרך.
ואז -פקקים. חום, זיעה ...
ובשאת יוצאת מהמכונית בבגדים
ספוגי זיעה -את נראית סחוטה ועייפה
וזה גורם לך להרגשה גרועה עוד יותר...
קוסמטיקה רגילה לא תעזור כאן.

עובדה. מה שכן יעזור -זה רק מזגן
״אלכם אוריגינל״; מזגן שיעניק לך
מזג־אויר מרענן לאורך כל הדרך...
ועכשיו, שימי לב. גם אם את חוסכת,
או שהרכב המשפחתי אצל הבעל, או
שאת מסמפטת דווקא רכב קטן -
עבשיו יש מזגן גם בשבילך. כי

ל״אלכס״ יש מזגן גם לרכב קטן.
לכן, זיכרי. מה שקוסמטיקה רגילה
לא תעשה בשבילך, יעשה בשבילך
״אלכם אוריגינל״ ,כי רק עם ״אלכס
אוריגינל״ תגיעי רעננה גם במכונית
קטנה.

כ״ם ניסן תש״ם9.4.1980 ,

מיססר

שנה 44

המחיר 4.5 :שקלים (כילל מ.ע.מ• ).

מדע

חזרה לתחילת העמוד