גליון 2224 מתאריך 16 באפריל 1980

סרסוס רם עיצוב א1רי

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי המערבת והמינהרה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אבנרי. ראש המערבת: יופי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורבת ביתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב בן
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
רק אם מוסיפים לכך תיאור של הדברים
שלא נאמרה אותם שהעיתונאים רגילים
לקרוא להם ״צבעי׳ .,אנצל ׳מדור זה כדי
לספר קצת על השיחה הזאת,
תשע שעות של נסיעה (עם ההפס קות
בדרך, לצורך מעבר התעלה ומעבר
הגבול) מפרידות ביו מרכז קאהיר למרכז
תל־אביב. אך מכל הבחינות, יכלה זאת
להיות נסיעה בחלל החיצון, מפלאנטה
אחת 1לשנייה. למרות השלום והנורמליז־ציה,
עדיין מפרידה תהום בין התודעה המצרית
והתודעה הישראלית
,נוכחתי בכך ביום השלישי שעבר. בשעה
8.30 בבוקר יצאתי ממלון שחזון שעל
גדת הנילוס, ובשעה 5.30 נכנסתי לדירתי
בתל־אביב, אחרי שעברתי את הדרך ב שלוש
מסוגיות (קאהיר — קנטרה, קנט רה
— הגבול, הגבול — תל־אביב).
בצאתי מקאיהיר ידעתי שיש באמתחתי
ידיעה שתחשמל את מצריים. היא כבר
גרמה לתהודה עולמית, כאשר ידידי אניס
מנצור, עורך אוקטובר, הודיע בראש ה־גיליון
שלו ביום א׳ שלפני כן ש״עי׳תון
ישראלי״ עומד לפרסם ״פצצה מדינית״.
הידיעה על כך שהנשיא אנוור אל־סאדאת
חושב על הופעה נוספת לפני הכנסת היא
ידיעה בעלת משמעות מדינית• ממדרגה
ראשונה — וכך הבין זאת כל מצרי. בעי ניים
מצריות, זוהי ״פריצת הדרך״ דד
מייוחלת, אקט הסטורי נוסף.
בהגיעי לתל־אביב כבר המתינו לי עש רות
בקשות של כלי-היתייקשורת לקבילת
מידע נוסף. עד מהרה הסתבר לי כי בעיני
המימסד הישראלי יש לידיעה זו משמעות
לגמרי אחרת. במיקרה הטוב היא הייתה
״׳מוזרה״ ,במיקרה הרע — מרגיזה.
רבים מן הפרשנים המדיניים טענו, כי
אני הוא שהכניס-לראשו של הנשיא המצרי
את הרעיון הזה, ושהוא כולו פרי היוזמה
שלי. היו שמצאו לכך תימוכין בנוסה
הכתוב של הראיון, שפורסם בגליון האחרון.
אחרים טענו כי אל־סאדאת ואני בישלנו
את הרעיון ביחד, כדי לקדם מדיניות הנוג דת
את הקו של מנחם בגין.

פגים;
עיניים ו קול

לכד השאלות והתמייהות

האלה יש

תשובה בראיון עצמו.
לפעמים אני מקנא בטלוויזיה וברדיו. ה טלוויזיה
אינה מסתפקת במסירת הדברים
של אדם, היא גם מראה את הבעת־הפנים
שלו, את מישחק־העיניים, את תנועות־הגוף.
הרדיו יכול למסור, לפחות, את ני מת
הקול של המדבר. ואילו העיתונות
יכולה למסור רק את המילים.
אומנם, בראיון רגיל יכול המראיין לספר
גם יעל הבעות־הפנים, התנועות ונימז׳ת־הקול,
ובכך נבדל המראיין הטוב מן ה מראיין
השיגרתי. אולם כאשר מדובר על
ראיון עם דאש־מדינה, ישבו עשוייה להיות
חשיבות מדינית לכל מילה, ראוי להסתפק
במסירת המילים עצמן.
כך נהגתי בראיון זה. הקלטתי את ה ראיון
במקלט־כיס קטן, שהנחתיו לפני
הנשיא (בתצלום ניתן לראותו על השול חן)
,ושלחתי ארצה את הנוסח המדוייק.
אולם את הקטע, ישבו מדבר הנשיא על
תוכניתו להופיע לפני הכנסת, ניתן להבין
העולם הזה 2224

מפה
על הארץ
באשר יצאתי מתל-אביב דרומה, לא
ידעתי כי אני עומד להיפגש עם הנשיא

לקחת עימי את אשתי, שליוותה אותי ב ביקור
זה. החלטתי לוותר. לאחר מכן
מסר לי מנצור כי הנשיא הצטער על כך,
אחרי ׳שמנצור סיפר לו כי רחל אבנרי
היא ״האשד, הישראלית המנומסת היחידה
שהוא פגש בה.״)
הבאראז׳ הוא סכר על הנילוס, מצפון
לקאהיר. נסענו במרצדם השחור של מנצור
כחצי שעה דרך איזור כפרי מוריק לאורך
הנהר, עד שהגענו אל הווילה.
זהו בניין לבן, פשוט ומרשים, המזכיר
איכשהו ׳בית כפרי של רומאי אציל בימי
האימפריה. הוא מוקף גן גדול, מידשאות
וערוגות־פרחים. מאחרי הבית, באמצע
דשא, מתנשא העץ המפורסם, שנראה ל<.
פעם בטלוויזיה — עץ־ענק, שענפיו ועליו
העבותים והקצוצים מהווים מעין גג בקו טר
של עשרים מטרים.
הבית נשמר היטב, אך לפני מנצור נפתחו
כל השערים, כמו באגדת ״שומשום,
היפתח !״
חיכיתי בחדר צדדי, עד שהנשיא יסיים
שיחה קודמת. היה זה חדר מרוהט יפה ב ספה
ובבורסות העשויים מעור, ושולחן
מכוסה באריחי־חרסינה. על הקירות היו
תלויות תמונות־נוף של מצריים.
על הארץ עמדה באחת הפינות מפה ש הורדה
מן הקיר. היא משכה את תשומת-
ליבי. הייתה זאת מפת־פיתוח, והיא כללה
גם את החלק הדרומי של ישראל. על ה שטח
הזה היה רשום (בערבית) ״פלסטין״
— זכר לימים שלפני השלום והנורמליד
ציה, וגם תזכורת לחשיבותו של השלום.
של השלום.
על המכתבה היה מונח ציור של ילד,
אחד בשם יאד מוינגר, כנראה אמריקאי,
שעליו רשם הצייד הקטן, באותיות אופיי ניות
של ילד ,״לנשיא סאדאת״.
מסביב שררה דממה עמוקה, שהרגיעה

כגון ׳פגישות, בעבר עם ראשי השמאל
המצרי, הנמצאים עתה באופוזיציה קיצו נית
למדיניות הנשיא. הוא ידע על קשרי
עם אישים באש״ף.
הנשיא שלף מקטרת והחל מעשן. ביקש־יתי
׳רשות לעשות כמוהו, ושלפתי את ה-
מיקטרת שלי. לתדהמתי נסתבר כי שנינו
מעשנים מקטרות זהות בדיוק.
בחדר נכחו, מילסד שנעו, רק מזכירה
שרשמה את הדברים (לא בקצרנות, ולא
את כולם) ואניס מנצור.
הנשיא קם בהיכנסי, לחצנו ידיים וישיב תי
על הספד. לידו. כמקובל, החלפנו כמה
דיבירי־ניטוסים. תוך כדי כך הזכרתי לו
שנפגשנו לראשונה בכנסת, בשעת נאומו
ההיסטורי. ודרך אגב שאלתייו ׳מדוע אינו
בא לבקר אותנו ישוב בכנסת, כדי להס ביר
את עמדותיו.
לא התכוננתי מראש להציג שאלה זיו,
אם כי חשבתי על כך לא פעם בשבו עיים
האחרונים. ברור לי שדרושה דחיפה
חדשה ויוזמה. והופעה חדשה של הנשיא
בכנסת, עם כל הדרמה המתלווה אליה,
נראית לי ברעיון טוב. איני יודע מדוע
העליתי רעיון זה באותו רגע, כפתיחה ל שיחה.
הנשיא
שלח בי מבט מוזר — ואז ענה
כפי שענה, שהוא מהרהר ברעיון זה
עצמו כבר במשך השבועיים שבהם הת בודד
בווילה( .ידוע כי אל־סאדאת מת בודד
תמיד, כאשר הוא עומד ׳לקבל
החלטה חישובה).
מי שמאמין בטלפטיה, יכול למצוא כאן
אישור לאמונתו. על כל פגים, מאותו רגע,
כבר בראשות הראיון, זה יחדל להיות
ראיון רגיל. הנשיא החיל ׳קורא לי בשמי
הפירטי (הוא ביטא איותו כמו השם הרוסי
״יורי״) ,גילה לי מחשבות שאותן לא הש מיע
עדיין באוזני יועציו הקרובים ביותר* ,
ואף הדגיש שהוא רוצה שאני אהיה הרא שון
בעולם שיפרסם אותן.
מצב עדין

הנשיא אל־סאדאת כשיחה עם אכנרי*
שתי מיטקרות זהות
אנוור אל־סאדאת. נסעתי לקאהיר כדי ל הכין
את ביקור מישילחת של״י, שהוזמנה
לשם, וכדי לעמוד על מצב־הרוח בבירה
המצרית, לאור הידועות המדאיגות על
״החרמת״ השגריר הישראלי שם. רציתי
גם לבדוק את דרו־היבשה לקאהיר —
שהיא הסמל המובהק ביותר לשלום.
ביקרתי אציל אניס מנצור, בימישרדו ה נהדר
המשקיף על הנילוס, כדי להחליף
עיימו דברים על המצב. מנצור הוא אדם
שנון וחריף, ולא פעם משווים בעולם את
שני השבועונים — אוקטובר והעולם הזה
ואת־עורכיו. ההבדל הוא, כמובן, כי העולם
הזה הוא שבועון המותח ביקורח חריי
פה על המימסד בישראל, בעוד שאוקטובר
הוא כלי־ביטוי הישוב של השילטון במצ ריים.
מנצור נחשב כיום כאיש המקורב
לנשיא אל־סאדאת יותר מכל אדם אחר.
במהלך השיחה התעניין מנצור לדעת
עם מי אני מתכונן להיפגש. הזכרתי כמה
שמות והוספתי, כ״מעט כהלצה, שהייתי
רוצה לראות כמובן, גם את הנשיא. חייכ תי,
כי בדרך־כלל ממתינים עיתונאים
ישראליים ואחרים במשך ׳שלושה חודשים
ויותר לשיחה בילעדית עם הנשיא. יתר
על כן, ידעתי כי הנשיא מתבודד מזה
שבועיים בווילה שלו ליד הבאראד, לקראת
נסיעתו לוושינגטון.
״אראה מה אפשר לעשות,״ השיב מנצור.
נדהמתי כאשר טילפן אלי כעבור כמה
שעות, והודיע לי כי הנשיא יקבל אותי
למחרת בבוקר, באותה וילה. מנצור גם
התנדב להביא אותי לשם( .שקלתי אם

את העצבים אחרי השאון של קאהיר ה סואנת.
מפעם לפעם נכנס בשקט שרת,
והציע לי קפה ומשקאות קרים.
היה לי זמן לחשוב על השאלות ש עמדתי
להציג, ובעיקר על השאלה הרא־ישונה,
שהיא תמיד חשובה בראיון. לבסוף
רשמתי לי את השאלה הראשונה הבאה:
״איליו ידעת בנובמבר 1977 את העמדה
הנוכחית של בגין וימדיינות־ערב, האם היית
בכל זאת פותח ביוזמה ההיסטורית שלך?״

״ראשיו
בעולם״
ברגע שנכנסתי לחדרו של הנשיא,
ויתרתי על כל השאלות שהכנתי, ואף לא
הסתכלתי בנייר שבו רשמתי אותן. השיחה
התפתחה מעצמה, באופן בלתי־צפוי לגמרי,
ואיני שאלתי את השאלות שנכנסו לי באו תו
ירגיע לראש, לאור דבריו של הנשיא.
סאדאת, ספורטיבי בחליפת־סאפארי כחו לה,
ישב מתחת למפת־תבליט גדולה של
עמק־הנילוס, רגוע ושופע אופטימיות. הנח תי
לפניו את רשם־הק׳ולי ומדי פעם, כאשר
ההלפתי את הקסטה, הפסיק את דבריו,
עד שסיימתי את המלאכה.
מדי פעם זרק הערת־אגב, שהוכיחה כי
הוא מכיר היטב את פעילותי הפוליטית,

החלטה זו — ושהיתה מעין מחווה
של ידידות — גרמה לכמה קשיים בימים
שלאחר מכן.
השיחה התנהלה ביום הרביעי בצהריים.
הנשיא לא ידע כי העולם יחזה מופיע
ביום השלישי בלילה — כך שיעבור שבוע
שלם עד להופעת הגלי׳ון. כאשר אמרתי
זאת לאניס מנצור, בדרכינו הביתה, הבטיח
להתקשר עם הנשיא ולהעמידו על כך.
כך נוצר מצב בליתי־רגיל. בידי היה
מידע שלא היה רק בבחינת סקופ עיתונאי,
:אלא גם ידיעה מדינית בעילת חשיבות
בינלאומית. איך שומרים דבר כזה בסוד
במשך שיבעה ימים תמימים?
הנשיא עצמו עמד בדיבורו בצורה מרשי מה.
הוא לא גילה את הסוד לנפש חיה
במשך השבוע. אף שבאותם הימים, לפני
ביקורו בוושינגטון וביומו הראשון שם,
עמד ׳באור הזרקורים של יכל כלי-יהתיקשו-
רת, לא השמיע אף רמז על החלטתו.
במצב עדין עוד יותר יעמד אניס מנצור.
הוא ידע סוד ששום שר ׳בממשלת מצריים
לא ידע אותו. כעורך שבועון־חדשות ה מתמחה
בסקופים, בוודאי ״דיגדג לו באצב עות״
לפרסם את הידיעה. מי כמוני יודע
את כוחו של פיתוי כזה!
אבל אניס שימר על הסיוד. בגליון אוקטו בר,
שהופיע ארבעה ימים אחרי השיחה,
ושלושה ימים לפני העולם הזה, פיירסם
ידיעה קצרה בראש הגיליון, ובו בישר על
״הפצצה המדעית״ העומדת להתפרסם ב ישראל.
בכך הפעיל את הפעמונים בכל
כלי־היתיקשורת, הממשלות ושירותי־הביון
בעולם — אך לא גילה אף רמז.
מאותו רגע החל מישחק-ניחושים ביג־לאומי.
עמוס אילון סיפר לי שצילצל מ ירושלים
לקאהיר, אל השר לענייני־ח׳וץ,
בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי. עוד לפני שאילון
הספיק לשאול את השר מה יטיב הפצצה
הצפוייה, שאל השר אותו אם הוא ייודע
מה אמר הנשיא לאבנרי. אילון צילצל גם
לאניס מנצור, אך זה סירב לגלות הסוד.
במשך כמה ימים הופעלו שגרירים, פרש־ינים,
כיתבי־חוץ, וסוביני־ביון כדי לגליות
את העניין. אך הידיעה הראשונה דלפה
רק ביום השלישי, כמה שעות לפני הופעת
הגליון של העולם הזה, בוושינגטון. אניס
מנצור סיפר זאת לכתב ישראלי, מתוך
הנחה מוטעית שגליון העולם הזה מופיע
ביום ג, בבוקר.

* בידי הנשיא המקטרת שלו, ואילו
המקטרת של אבנרי מונחת לידו על הספה.
על השולחן מונח רשם־הקול.

השבוע בח אה וז־ 2 0
מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה־ 18 באפריל עד ה־ 22 באפריל ץ
במדור זה יסקור ״העולם הזה״ בימה מן המאורעות שאירעו כ־80
השנים הקודמות, כשבוע שבו מופיע הגיליון.

1900

1925

נער יהודי בשם דויד גרין
מייסד עם שניים מחבריו איר־גון
נוער יהודי, שחבריו מת חייבים
לדבר עברית בילבד,
גם בשיחות עם ההורים. הנער
בן ה ,14-שנולד בפלונסק,
פולין, נודע אחר כך בשם
דויד בן־גוריון, מחלוצי דד
עליה השניה וממנהיגי היישוב,
ראש־הממשלה הראשון של
מדינת ישראל.

— 21.4אוהל, תיאטרון
פועלי ארץ־ישראל, פותח שע ריו.
המייסד והבמאי — משה
1940 מסירטי השנה: רבקה, מאת
אלפרד היצ׳קוק, נבחר כסרט
הטוב ביותר של השנה.

— 21.4במוקש שהוטמן
על־ידי אנשי לח״י ליד רחו בות
נהרגו שמונה חיילים ו אזרחים.

1902

1948

1905

1906

18.4רעידת אדמה עזה
פוקדת את סן־פרנסיסקו, אר־במשך ומכלה צות־הברית,
שלושה
ימים את מחצית העיר.
כ־ 500 הרוגים 1500 ,פצועים
ו־ 250 אלף חסרי קורת־גג.

1926

1941

תיאטרון הבימה יוצא מרו סיה
ומסייר באירופה ובאר-
צות־הברית.

4יא — 1בשבוע חג הפסח
שוחררו ממחנה המעצר בעת לית
925 עולים, שהגיעו אר צה
באורח בלתי־חוקי.
1929 מסיפרי השנה: במערב אין
כל חדש, מאת הסופר הגרמני
אריך מריה רמרק; אמיל ו ה״
בלשים, רומן שהומחז והוסרט,
מאת אריק קסטנר.

1942
— 17.4חיל-האוויר האמ ריקאי
מפציץ את טוקיו וערים
אחרות ביפאן.

1945
— 19.4בגיטו וארשה פרץ
מרד, שנמשך 42 יום. בין
מפקדי המרד: מרדכי אניל-
ביץ׳ ,איש השומר הצעיר, ש על
שמו נקרא קיבוץ יד מר דכי.
הגרמנים החריבו את ה־גיטו
עד היסוד.

1910
— 21.4סמואל לאגגהורן
קלמנם, סופר אמריקאי הידוע
יותר בשם מרק טווין, נפטר
בגיל .74

1944

1915

5,000 — 19.4מפציצים
זורעים הרם בגרמניה במהלכה
של יממה אחת. במשך כל חו דש
אפריל עורכים מפציצי ה־

— 16 *4רופא־מיסיון אווג-
גלי, אלברט שווייצר, יוצא
לקונגו הבלגית, להביא מזור
לתושבי היבשת השחורה. כע בור
40 שנה זוכה הרופא ה מיסיונר
בפרס נובל לשלום.

1915
— 22.4באיפר, בלגיה,
משתמש הצבא הגרמני לרא שונה
בגז מרעיל, בניגוד גמור
להסכמים בינלאומיים. גז ה-
כלורין פוזר מכלי-רכב.

— 16-4ולדימיר איליץ׳
לנין, מנהיג הבולשביקים, ש עשה
גלות בשווייץ, חוזר לרו סיה
בלוויית רעייתו, קרופנד
קאיה, ומנהיגים בולשביקים
גולים אחרים, אחרי שחצו את
גרמניה בקרון חתום. הגרמ נים,
שלחמו באותה עת ברו סים.
הניחו בצדק שלנין עשוי
להוציא את רוסיה מן המיל־חמה,
אם יתפוס את השילטון,

1922
— 16.4נוסדה הסתדרות
הפועל המיזרחי — איגוד של
עובדים דתיים ציוניים. ברבות
הימים הפכה הסתדרות זו חלק
מן המפד״ל.

1925
— 19.4מצריים הוכרזה
מונרכיה תחוקתית. פואד ה ראשון
מלך מצריים.

אלברט שווייצר
16.4.1913

— 22.4נחתמה ברית ידי דות
בין מצריים ועיראק. ה ברית
הראשונה בין מצריים
למדינה ערבית כלשהי.
1955 מסיפרי השנה: ארבעים הימים
של מומה דאג, על שואת
הארמנים, מאת הסופר היהו־די-צ׳כי
פרנץ וורפל.

1954
— 20.4היינריד הימלר
מונה ראש המישטרה החשאית
בגרמניה הנאצית (הגסטפו).

1956
— 22.4החלה השביתה ה כללית
של ערביי הארץ, ש נמשכה
כחצי שנה. משיאי ה מרד
הערבי, שכונה בפי בני
היישוב היהודי ״מאורעות״
תרצ״וי—תרצ״ט (.)1936—1939

— 18.4כוחות ההגנה כוב שים
את טבריה, העיר המעו רבת
הראשונה שעברה לידיים
יהודיות. תושביה הערביים של
טבריה התווספו למחנה הפלי טים
הפלסטינים.
.4י — 19 סמוך לכפר הערבי
הנטוש ברייר, שחסם את ה דרך
לנגב, מוקם הקיבוץ
ברור־חיל.
ממשלת המנדט מייעצת ל בריטים
שאינם תושבי־קבע
לצאת את הארץ.
— 20.4כוחות ההגנה תוק פים
את מצודת המישטרה ב־נבי־יושע
בגליל, ונהדפים 28 .
לוחמים נופלים בקרב.
— 22.4חיפה נכבשת על־ידי
כוחות ההגנה.

1949
— 18.4מפקודות מטכ״ל
צה״ל: כל חייל צה״ל חייב
לדעת עברית.
אלבניה, מדינה קומוניסטית
שמרבית אוכלוסייתה מוסל מית,
הכירה דה־יורה בישראל.

1950
— 19.4בריודהמועצות
הסתלקה מהתוכנית לבינאום
ירושלים.

29 — 17.4מדינות העולם
השלישי מאסיה ואפריקה הת כנסו
לוועידה שנודעה מאז
בוועידת בנדונג. ג׳מאל עבד-
אל-נאצר, נשיא מצריים, הוא
דמות־מפתח בוועידה. דויד בן-
גוריון מכריז :״עתידנו אינו
תלוי במה שייאמרו הגויים,
אלא במה שיעשו היהודים.״

ס־בזרו של כ כר גליד
אל תהרשו את ביתנו !
קוראים תושבי מג׳ד אל־פרום.
תוכנית
המיתאר לכפרנו נבנתה
כך, שתכלול את הנקודות הבאות:
( )1הרחבת תחום הבנייה של
הכפר>
( )2תוספת שטחים לבנייה ל מגורים

( )3הקצאת שטחים למוסדות
ציבור, שטחי ציבור ושירותים;
( )4שמירה על רמת פיתוח
נאותה והיקף שירותים כפי שנד רש
ליישוב ולשכנותיו.
כפרנו שוכן צפונית לכביש ה ראשי
עכו—צפת והוא מיושב ב צפיפות
גדולה מהרגיל. האוכלו-
סיר, המקומית מונה כ־ 6,000 נפ שות
ובכדי לענות על הביקוש ל מגורים,
ברמת־חיים צפויה עם
שירותים ומוסדות ברמה המקוב לת,
יידרשו כ־ 1,300 דונם למטרות
שאינן חקלאיות.
הכפר בנוי על מישור, בגובה
כ־ 230 מטרים מעל לפני הים. הוא
סמוך יותר לשיפולים הצפוניים של
ביקעת בית־הכרם ושכונותיו מטפ סות
על מורדות הרי הגליל העל יון.
מידרונות אלה הופכים לתלו-
לים מאד עם הטיפוס בהר.
אחרי התיאור הזה ברצוני לפ נות
אליכם ולהציג את המיטרד
הנובע מן הכביש הראשי עכו—
צפת, העובר דרומית לכפרנו. או תו
כביש מתוכנן על־ידי המו עצה
הארצית לתיכנון ולבנייה
ככביש עורקי, שרוחבו 200 מט רים.
אבל תיכנון כזה אי אפשר
לממש מהטעמים שהזכרתי למעלה.
היגשנו ערר על תיכנון הכביש ה עורקי
והננו מבקשים את עזרתכם,
על מנת למנוע הריסת מיבנים נו ספים
בכפרנו וכדי להביא לבסוף
להרחבת תחום הבנייה ולהבטחת
שירותים ומוסדות ברמה המקובלת.

מוחמד מנאע,
יו״ר המועצה המקומית,
מג׳ד אל־כרום

דדוו שי 1א־ 1/צ מו?
מיהו הדרוזי שכתב אודות
הדרוזים, במדור ״פורום״
(״העולם הזה״ )2223י
עד עתה ידעתי שיש יהודים
וישראלים שונאי־עצמם, אבל דרו זי
כזה 1על כך לא שמעתי. והנה,
להפתעתי, קראתי בתעולם הזה את
דבריו של פרחאת פרחאת, המו דה
בפומבי כי הוא ״מצפצף קצת

1967

1951

1917

— 22.4לוחמי האצ״ל תוק פים
את בניין המישטרה ה בריטית
ברמודגן, כדי להוציא
מתוכו נשק. במהלך הקרב
נפצע ונשבה דוב גרונר. הוא
נשפט בבית־דין צבאי, נידון
למוות, סרב לבקש חנינה והו צא
להורג בתלייה. אחרי הק מת
המדונה הוצב פסל לזכרו
ליד מישטרת דמת־גן.

1947

— 22.4מייסד התנועה ה ציונית,
תיאודור הרצל, נפגש
עם ג׳וזף צ׳מברליין, שר־המר
שבות הבריטי, ודן עמו בתוכ נית
ליישב יהודים בקפריסין
ובחצי האי סיני.

— 19.4פוגרום ביהודי קי-
שינוב, בסרביה. כ־ 50 יהודים
נרצחו, כ־ 2000 דירות נהרסו.
על הפוגרום כתב המשורר
חיים נחמן ביאליק את בעיר
ההריגה__ .
רופא הולנדי, וילהלם איינט-
הובן, המציא את האלקטרו־קרדיוגרם
(אודקה־גה) וזכה
כעבור 23 שנים בפרס נובל.

1946

מכתבים

מרדכי אנילביץ
, 19.4.1943
ברית התקפות עזות על מר כזי
תעשיה וצמתי תחבורה
ברחבי גרמניה.

1945
— דובר מיניסטריון
18.4
החוץ הגרמני הודיע, כי לחץ
הצבא הסובייטי גובר משעה
לשעה. הטנקים הרוסיים פור צים
את חגורת ההגונה סביב
ברלין, גומאים את 30 הקילו מטרים
האחרונים לפני בירת
גרמניה, לקראת התנגשות עם
חצי מיליון החיילים הגרמניים
המרוכזים בה.
ארנן פייל, הכתב הצבאי
האהוב ביותר על הקוראים
בארצות־הבדית, נהרג מפגיעת
כדור יפאני.

— 19.4הדוקטור קונראד
אדנואר, הקנצלר הראשון של
(בשנים המערבית גרמניה
.)1963—1949 מת בגיל .91 ני הל
מדיניות של פיוס כלפי
העם היהודי, קשר קשרי-ידי-
דות עם דויד בן־גוריון ודחף
למימוש הסכם השילומים.

1971
— 21.4סגן ראש״הממשלה
ושר־החינוך, יגאל אלון, נפגש
בוושינגטון עם שר־החוץ הא מריקאי,
ויליאם רוג׳רם, ודן
עמו בשאלות הקשורות בפתי חתה
האפשרית של תעלת
סואץ.

1977
— 17.4קנס בסך 250 אלף
לירות הוטל על לאה רבין,
רעייתו של מי שהיה ראש-
הממשלה, יצחק רבין, בגין
החזקת חשבון דולרים בבנק
אמריקאי בוושינגטון, בניגוד
לחוק הישראלי.

פרחאת פרחאת
הילה קדושה
על ההילה הקדושה של מסורת
העדה״ ומשווה את ברית הדמים
שבין היהודים לדרוזים לבריתות
של שבטים מפגרים, אינדיאנים או
אפריקאים ,״כורתים ביניהם הס-
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2224

1¥ו!ו בץ

ה1מ

מכרובי
(המשך מעמוד )4
כם באמצעות חיתוך הוורידים ו־עירבוב
הדם.״
עם היד על הלב, הריני משוכ נע,
כימעט במאת האחוזים, שאין
בכלל דרוזי כזה, וכי אתם במע רכת,
מצאתם נכון למתוח ביקורת
על הנעשה בקרב הדרוזים אזרחי-
ישראל תוך התחפשות לדרוזי ש איננו
קיים במציאות. האומנם 1

מאוזן :
)1הנשיא האמריקאי מנסח
״הכרזת העצמאות״ )5 :ישוב
על גבול הצפון; )10 תעלומה;
)11 המהנדס שהנהיג המונח
״כוח־־סוס 13 ערימה ; )14
חג בעומר; )15״הבתולה מ־אורליאך
)16 :משי גס; ) 18
חיצוניות; )20 הסתער! )21
לא ניתנה לנו על מגש־כסף ;
)22 נצב, ידית ; )24 שדול,
פתוי )25 :צמח תבלין ורפו אה
! )26 נוטר ; )28 חיל ב־צה״ל;
)30 אין; )31 חשוון;
)32 צדיק יפרח כמוהו! )34
דפיקה, נקישה ; )35 תפוסה ;
)38 חרבוני קיץ ; )39 בבקשה ;
)41 כנוי לאחד ממזלות הכוכ בים
; )42 נדבך )43 מרשל
צרפתי ; )45 שרביט ! )47
במתינות ! )48 מספר צ׳כי
סטירי ; )50 מלחין איש קיבוץ ;
)51 טוב ! )52 חלק, מנה ;
)54 בינוני; )57 השבלים ש נשרו
בשדה ; )61 אמיתי ;
)62 כף־יד קמוצה; )64 בו הק,
זוהר )65 :אותו החזיק
יעקב בטרם צאתו מבטן; )66
תבלול עין )67 :חיק )69 :
שבט מוסלמי בסעודיה ; )70
אין כמוה בלילות; )72 פילו סוף
ומתמטיקאי בריטי ; )74
רעיון יסוד ; )75 שחקנית קול נוע
צרפתיה (ש״מ) )77 :אסון;
)78 נעצב מאד; )81 על בגד
פסק־דין הוא תלמיד־חכם,
מוות ; )83 תום בלי תום ;
)85 עמק באיטליה ; )86 זמר
וחזן יהודי באמריקה ; )88 שזי רה
; )89 שעשוע ; )91 אמצע ;
)93 קריה קדושה ; )95 חוויה
פנימית ; )96 במקום זה עצמו ;
)98 עושק ; )100 תנועת נצ־חון
) 102 :מתהלך לכאן ול כאן
103 הבנה 104 יום־
הולדת; ) 105 זכינו בה ביום
ה׳ באייר תש״ח.

מישל רמות,

חיפה

י• הקורא/ת רמות חושד/ת בכשרים.
הקורא הדרוזי פרחאת
פרחאת חי — ראה תמונה — וקיים
והוא אשר כתב את הדברים
שפורסמו בפורום העולם הזה בחתימתו.

פרעוה
3 3יח ־10ד ם
בעיקבות הכתבה על מנהל
בית־החולים ״אטף הרופא״
בצריפין (״הדוקטור
המלטף״ ,״העולם הזה״
.) 2221

אילו היה שם מישפחתו ״קטן״
ולא ״קליין״ ,אילו נולד במרוקו

משכת, הנפרשת על מרבית האנ שים
במשך רוב שנות חייהם.
סעדיה נאה, ירושלים
• הקורא נאה הניח בטעות, כי
בגין מוצאו ומעמדו של הרופא
לא יינקטו נגדו צעדים כלשהם.
בינתיים התפרסמה הידיעה, כי
ד״ר ישראל קליין (ראה תמונה)
הושעה מתפקידו ויועמד לדין מש מעתי.

1ד־פוח מן ה 171 תן
על הישגי ממשלת הליכוד,
ובכלל.
ההישג המשמעותי: מיפלס ה כינרת
עלה כפי שלא עלה בימי
ממשלות המערך.
ההישג השני: בעת ישיבות ה ממשלה
אין מעשנים, רק מקטרים
ומגדפים.
כזכור, ציינו בימי ממשלת יצ חק
רבין את ההישג הגדול של
הממשלה — הזזת השעון. והנה,
מבחינה זו דבר לא השתנה בימי
ממשלת הליכוד. מערך, ליכוד —
אותו הדבר.

מאונך :
) 1פזמק שהוא כסוי ראש :
)2זהב מובחר ; )3אבי התנועה
הלאומית בסין )4 :מדידת \
הספק זרם־חשמלי ; )6שם )7 :
גנרל בריטי בשרות הערבים ;
סופר גרמני )47 :אין, אפם;
)8בגלל, מחמת; )9מתוך;
)49 שם משפחת אישים רו )12
אשפת חיצים; ) 15 גאוו מיים
; )50 מחלוצי חכמת יש תן
16 אומן, יוצר כדים ;
ראל (ר״ת) )53 :קיבוץ בהרי-
)17 צמח מרכיב ; )19 פרח־בר
ירושלים ; )55 צמח קוצני ;
מוגן ; )20 מגושם ; )21 תקוף
)56 חרון ; )58 נמאס עליו ; )59
שגעון גדלות; )23 סיאם ב הבלוטה
שמתחת לסרעפת :
שמה החדש המקוצר; )24 תן;
)60 קיבוץ בדרום, מסמלי מל )26
גמל נמרי )27 :די; )29
חמת העצמאות ; )62 תופעה
כאב; )30 תעלה במערב אי קבועה;
)63 שווא בסוף הב רופה
; )33 אבן סובה, מאבני
רה )66 :כדור רצחני )68 :
החושן )34 :עץ חום־שחור ;
מדינאי שוודי קשור בהסטוריה
)36 כהן או קוסם במצרים;
הציונית ; )71 מאמין לכל דבר;
)37 גלים קלים על המים !
)73 משקה משכר; )76 שיח
)40 בעת שריפת חומר ; )41
לבשמים ; )77 הכוכב סיריוס :
מתנפל ; )44 כל הקיים )46 :
)79 אם כל חטאת )80 :איש

קגלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת
טלפיו 227118 , 227117
ס פיוסום אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אב-ב
(פיצת אנטוקולסקי)

שררה )82 :מלקוח; )84 אר כיאולוג
ישראלי; )85 הפלו גות
שהקים וינגווט; )87 מנה
מצומצמת ; )90 סופר עברי
ש״אהב את מייק״; )92 סוג
של חיידקים ; )94 משקה ש־רוקח
בספודי שלום־עליכם ;
)96 שור המגודל ברפת)97 :
מפלגה בעיראק ; )99 ככה ;
)101 מצורות הכתיב של שם
אלוהים 102 אמן יהודי
(ש״מ) ) 103 :שנים.
הערה: בתשבץ האחרון נפ לה
טעות בהגדרה מס 17 .
מאונך. במקום ״הדרך צ״ל
״גורל״ ועם הפותרים הסליחה.

*וייתן עמיחי
הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים)1 ,
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים1 .
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת־גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

ד״ר ישראל קליין
פתיחות ולא מתירנות

טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 - 5רש׳נזס׳; 2טס ^ 461/75 !7י ׳701
ירוקלים 5 -ו . 6640 אי ל ת 2 -ו 0 5 9 -3 0

לא צויד לדעת מתמטיקה
כדי להבין ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשמח לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

וחי בשכונת־התיקווה, לא היה
מסתבך בפעם הרביעית בנסיונות
שידול, פיתוי או מעשים מגונים.
שהרי היה יושב בכלא החל מן
המיקרה הראשון.
האמת היא שאינני רוצה בהענ שתו
של הרופא, כשם שאינני רו צה
בהענשתו של המרוקאי ...ה-
פיתרון הוא בפתיחות, להבדיל
ממתירנות, שהיא ברובה מירוץ
רכושני בצורה אחרת. פתיחות
משמעה פיתוח יחסים טבעיים ב התאם
לנסיבות ופתיחות שיוויו-
נית הדדית בלי רגשות אשמה.
קורסים אישיים וקבוצתיים לפי תוח
הפתיחות בצורה בלתי־פור־מלית
— פשוט פיתוח יחסים טב עיים
וכנים תחת הצביעות המת-

על הפוליטיקה: טרגדיה לבע-
לי־רגש וקומדיה לבעלי שכל.
ומשהו לקינוח: היה ישר! כך
תהיה בטוח שיש פחות נבל אחד
עלי אדמות (ת. קרלייל).
ד. כר״חיים, ירושלים

אלוהים שד הרוגו!
מי אמר מה על הקריינות
של שלמה ברטונוב (בעיק-
בות דברים שפורסמו במדור
״לפני 25 שנח״,
״העולם הזה״ .)2221
ציטטתם את המשורר נתן אל-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2224

כ ש או ה בי ס, אזאוה בי ם.
ו מי ש או הבקפה, יתאהבבל גי מהרא שונ ה
ב א רו מ ה , 101קפהנמסחדש של ע לי ת^ .

עםאור חי ם, ב ע בו ד ה, ובכלמקום
שהאהבה פו רחת...
קוניםארומה , 101קפהנמס מו בחר
שו תי ם, נאנ חי םבהנאהואומרים :

טוב לי עם קפה נמס
פרסום יינזר י!7קבס 11

מכחכים

ה-ווו

ה ז דמ נ ות המח ץ !
מערכות סטריאו ממחסן היבואן:
מגברים, רסיברים, טיונריס/ ,
רמקולים, טייפים (דק) ,פטיפונים.

עד 1 5270
לו טמרקט 1

(המשך מעמוד )6
תרמן, שאמר לפני 25 שנד, על
שלמה ברטונוב, כי ״הוא מחקה
את אלוהים״ .ובכן, צר לי לגזול
את כתרו של אלתרמן, אבל זכות
היוצרים על אלוהותו של ברטונוב
שמורה לאחותי תאיר, שאמרה את
הדברים עשר שנים לפני שיצא
לאור גליון העולם הזה ( 911 מה־1
במארס .)1955
בהיותה ילדה בגן שמעה אחותי
תאיר שטרק־איתן (היום הירש)
את ברטונוב קורא את פרקי היום
בתנ״ך ושאלה אם זה ״אלוהים
של הרדיו״ .ההברקה מצאה חן
בעיני אמי, שכתבה על כך לבר-

של עזאיזה, שיוצגו החל מה־לו
באפריל בגלריה לאמנות עמליה
ארבל, בתל־אביב, הושמטו בדפוס,
מטעמים טכניים בילבד. הצייר,
הבז והציור — ראה תמונות.

פסטיבל תכדזרסד
חמישה בחורים וכדור
אחד משגעים את המדינה.
תהרגו אותי ולא אבץ את עמי
היושב בציון. האם יש עוד מדינה
אחת בעולם, שבה כימעט בכל מה דורות
החדשות ברדיו תופס מיש-
חק הכדורסל מקום בראש?

טלוויזיות (צבעוניות ושחור לבן) ,מקפיאונים,
מדיחי כלים, מכונות כביסה, מערכות סטריאו
משולבות, מקלטי רדיו, רדיו טייפ, רדיו שעץ,
מגהצים, ימענילות ומייכשי שיער.

תל־אכיב: פיילוט, רח׳ הצפירה ,19 טל.336231/2 .
חיפה: פיילוט, קרית אליעזר, ככר מאירהור ,8
טל.531543 .

1צייר עזאיזה ובז
קל יותר לאלף בזים —

233,600 זכיות מיידיות בזוטא!
14,406,000ל״י -
ט2ם סך כל הזכיות, בכל שבוע!

דוחס

...גילוי-דעת זה הוא זעקת לי בם
השבור של דלי עמנו, הפונים
אל מנהיגי האומה. המצוקה הכל כלית
שבה אנו נמצאים גרמה ל פשעים
החמורים שהתרבו במדינה.
וכך נאמר :״על פת לחם יפשע
גבר״ .מר בגין בכבודו ובעצמו
קבע, שיש להוזיל את המחירים
לקראת החג, אך אנו יודעים שזה
יהיה רק לזמן קצר, עד עליית
המחירים הגדולה שתבוא לאחר
מכן. עליה זו עלולה לגזול את
פת לחמם האחרונה של דלי העם,
שהם הסובלים יותר מכולם מעל יות
המחירים, לא כמו רוב הסו חרים,
המחביאים סחורתם כדי לצ בור
הון תועפות מעליות המחי רים...
הושפלנו
עד עפר, והרי נאמד
״כל ישראל אחים״ .שאלתנו היא:
היכן כל ישראל אחים?! רק ב

2.500,000ל״י
פרס ראשון!
מאות אלפי זכיות בהגרלת הפיס!
30ל״י-מינימום זכיה בזוטא ובהגרלה!
קנה את כרטיס המזל שלך עוד היום!

לאור העובדה שחיילי צה״ל
מקדישים הרבה מזמנם ומירצם
להבטחת ההתנחלויות וארץ־ישר־אל
השלמה, מן הראוי לשנות את
השבועה בהתאם. את הנוסח ה חדש,
לפי דוגמת הגלדיאטורים,
רצוי להשמיע על פיסגת המצדה,
ברוב פאר והדר :״ארץ־ישראל
השלמה, אנו, ההולכים למוח,
מברכים אותר!״
הצעה נוספת לסיסמה לאומית:
״למען ההתנחלויות לא אשקוטה
ולמען גוש־אמונים לא אחשה !״
בכניסה לישיבת ההסדר בחברון
יש להציב לוח האומר :״האברך,
בלכתך ללמוד תורה, זכור אות נו
...במותנו הורשנו לך את ה התנחלויות.״
שבתאי
ליי, רמת־גן

מי שהיה לוחם בשורות ה-
אצ״ל, קורא באוזני ראש־הממשלה:
בגין הביתה !

המצע מוגבל עד אזיל ת ה מל אי.
ה מכירה במזומן בלבד!
פתוח עד 6בער ב .

* שני מיליון ו עו ד ח צי

צה״ל חייב לשנות את
שבועת האמונים של חייליו,
ברוח המתנחלים ו־גוש-אמונים.

3ר דוחס א ל

כ. דגמים ( 78/79 באריזה)

שבועת אמ 1גי חדשה

שני אחריות 1

א. עם פגמים חיצוניים.

עתה עליכם להחליט: מי המשו־גע
— אתם או אני?
משה הר־ציון, תל־אביב

טונוב. הוא השיב במיכתב, כי
כבר זכה למחמאות, אך זו הגדו לה
מכולן.
יפה שהדבר זכה לתפוצה. אבל
אפילו אמר זאת אלתרמן, הוא לא
המציא את הדבר. סביר להניח,
שברטונוב לא כמם את המחמאה
וכך זכתה לסיפור חוזר.
א. כהן, תל־אביב

בע־קביח־ז שד 73
הצייר סלים עזאיזה על
הדברים שפורסמו אודותיו
במדור האמנות (״העולם
הזה״ .)2222
ברשימה שלכם נפלו כמה טעו יות,
שברצוני לתקנן.
(א) הכותרת ״בעיקבות הבד״
צריכה להיות ״בעיקבות הבז״.
(ב) בכותרת לתמונה נוסף ל שמי
התואר דוקטור — בטעות.
לצערי אינני דוקטור.
(ג) והחשוב מכל: כל הסיפור
שפירסמתם על דו־שיח ביני לבין
השייח׳ של כפרי, דבוריה, סולף
ועוות — וחבל שכך. תחת זאת
הייתם מיטיבים לעשות לו פיר-
סמתם ביקורת על מעשה האמנות
שלי.
כנראה שקל יותר לאלף בזים
מאשר לאלף עיתונאים.
פדים עזאיזה, דבוריה

דברי הביקורת טל ציוריו

ציור הבז של עזאיזה
— מאשר לאלף עיתוניאים
אני חושב שהעם הזה יצא מ דעתו.
מדינה שלמה משותקת —
ממש כך! — בגלל מישחק, שבו
חמישה בחורים מגלגלים כדור
מיד ליד וחמישה אחרים מנסים
לצוד את הכדור ולהעבירו לידי הם.
או, כפי שאמר הפרופסור
ישעיהו לייבוביץ על כדורגל :
״אחד־עשר חוליגנים...״
זה מוכיח כי הריקנות משתל טת
על חיינו. רשמו לפניכם: אז רח
אחד לא ראה את המישחק.
הוא העדיף תחתיו ספר טוב. ו-

אצ״ל ובלח״י, שם אבד לחינם
קורבנם של אחינו הגיבורים ,ש הקריבו
את חייהם למען המול דת?!

בגין, זכור לך שעברו עלי
צרות צרורות במחתרת, בזמן ש אתה
הנהגת אותנו ...מצער לראות,
שאותם עינויים באים היום מבש רנו
ומדמנו.
פליקם לוי, יפו
0כרזה ברוח זו הוצאה לאור
על־ידי הקורא לוי והודבקה השבוע
בחוצות תל־אביב.
העו ל ם הז ה 2224

>0זזו 0ס

בינ תיי םקח

הסיגריה שכולם אוהבים

בימים אלה תחושו עירנומ ורצון חזק
לפעול בצורה עצמאית. ההתלבטות בקשר
לעבודה חדשה תיפסק.
תגיעו למסקנה שהעבודה
שהוצעה אכן
מתאימה לבם. אל תהססו,
גשו לעבודה, היא
יבולה לגרום לשינוי
בחייכם בעתיד היותר
רחוק. קיימת נטיה ל11111
תוקפנות ועצבנות. נסו
21במרס - 20 .ב אפ רי ל .
לשלוט בעצמכם, חבל
לקלקל כל מה שהושג
בגלל רוגז של רגע. נשים, שימו לב ל-
הופעתכן. הגברים לא יוכלו להתעלם מכן.

באמצע השבוע ייווצר לחץ שיאלץ אתכם
למתן מענו את הפעילות השיגרתית. על
מכשולים שיעמדו בדרככם
תוכלו להתגבר
משבת ואילך. מבחינה
רומנטית, זו לא תקופה
נוחה במיוחד. בני הזוג
לא מבינים אתכם, ו אתם
חשים מעט מבו דדים.
המצב ישתנה לטובה
תוך זמן קצר<9 .ג>ו;;8ו,ז1 ^ 11
קשה לכן להחליט איזה
מתנה לבחור, דעו
שאבן הברקת מביאה לכן מזל רב.

תקופה טובה לחיי חברה סואנים ולאירוח
של חברים וקרובי
מישפחה. האהבה
מקיפה אתכם
והרגשות מבוטאים בנועם.
שימו את הקלפים
על השולחן, אל
דאגה, החופש לא יילקח
מכם. זה זמן טוב
ליצירת קשר לטווח
21 במאי -
20 ביוני
ארון. בסן הכל תקופה
עם הזדמנויות טובות
בכל תחום. הצעות נישואין יתקבלו
ברצון השבוע, העבירו זאת למעוניינים.

אתם חולמים על תוכניות מרחיקות לכת,
אך מעוכבים על־ידי הורים או ילדים.
תתחיל תקופה של פעילות
ציבורית מוגברת.
תוזמנו למסיבות זל־מיפגשי
חברים, והתחייבויות
חברתיות יהפ כו
לתענוג. רעיונות

מקוריים יבריקו בראש כם,
וביישנותכם הטבעית
לא תיתן לכם ל־
״־זז; ביוגי -
כ!__2ביולי
פרסמם. כדאי להתגבר
על ההתנגדות הפנימית,
ולספר על הדברים. היזהרו מהחלטות בענייני
כספים. אתם עלולים להתחרט עליהן.

סוסן

זה זמן טוב להפוך תחביב שבו אתם
מצטיינים, לקאריירה רצינית. אתם יכולים
להגיע בזכותה לעמדה
מרשימה וזוהרת.
וחשוב מכל, לאריות
שרגילים לבזבז
את כספם ללא חשבון,
מעבודה זו תוכלו
להתפרנס בכבוד. המרץ
שאתם חשים יכול
לסכן אתכם. היזהרו
מתאונות ובמיוחד מכוויות.
תכשיט עשוי
זהב ובו משובצת אבן האודם, יגן
עליכם וישמור אתכם מעינא בישא.

השבוע יוודעו לכם פרטים חשובים בקשר
לרכוש וכספים של אנשים המקורבים
אליכם. אל תזלזלו בידיעה,
היא תעזור לכם
בעתיד הקרוב. עלול
להגיע סכום כסף ש יעזור
לכם להיחלץ מ המצב
הלא־נוח שבר
אתם שרויים. גם נסיעה
לחוץ־לארץ תביא עימה
שיפור כספי ניכר. אל
תסרבו להצעה •לנסיעה
אם אכן תובא בפניכם.
בעבודה יאירו לכס פנים, יתנו לכם חופש
פעולה ושבחים רבים. האם מצאתם את
הרומן המצפה לכס בעבודה? הוא שם.

8זוח

הבריאות מעסיקה אתכם לאחרונה. נסו
לנוח ולהימנע ממאמצים
מיותרים. מיבנה גופכם
עדין ורגיש, המנוחה
תאזן אתכם מחדש.
אתם מתכננים נסיעה
לחוץ־לארץ, זו תשובה
טובה לבעיות רבות ש 11111111
אינכם מוצאים להן פתרון.
אתם עומדים לפ־
( 2בספטמבר ־
27ב או ק טו ב ר
גוש שם אדם צעיר

מכם ומעניין שאיתו
תקשרו קשר הדוק. דרושה עדינות רבה
וטאקט. אך בשתי תכונות אלה הצלחתם.

סודי תוצע לכם.
עבודההנושאת אופי
בדברים הזה
יחייב אתכם להתעמק
נמצאים מתחת לפני
השטח. אם תחדדו עוד
יותר את החוש הבלשי
שלכם תיווכחו לדעת
שממש לידכם ממתינה
אהבה חדשה. בת מזל
תאומים תכננה אותה,
וכבר כמעט איבדה את
סבלנותה. תזכו להע 22ב או ק טו ב ר ־
22 בנו במבר
רכה רבה על העבודה
שבצעתם בשבועות ה אחרונים,
ושמכם יילך ויתפרסם גם
במקומות מרוחקים ברחבי הארץ.

עקת

שפע של הזדמנויות בשבוע זה בעיקר
בענייני כספים. זמן טוב לעסקות כספיות
מוצלחות שישאו פרי
בתקופה מאוחרת יותר.
ילדים מעסיקים אתכם
במיוחד בתקופה זו, וגס
מהם אתם עתידים
לשבוע נחת. חלק מכס
מנהל רומן שבו
משחקות ו7פקיד שתי
אהבות בעת ובעונה
} 2בנו במ בר -
20 בד צמבר
אחת. אל תמהרו להחליט,
ברגע זה לא יזיק
לכם לחיות בכפילות. תוך חודש תדעו
עם מי אתם מתכוונים לקיים קשר רציני.

1שס

תורכם הגיע להשתעביי. תימשכו לאנשים
מבוגרים בעלי עמדה מכובדת והם
יוציאו אתכם לבילויים
שיהוו חידוש מעניין
עבורכם. נסו לחשוב
על עיסוק בקרמיקה,
אבן או חימר. אתם
רגישים לחומר, ונקנים
ממגעו, בגישתכם
המקורית לצבעים תוכלו
להוציא יצירה
יפה ומושכת את ה עין.
גדיים העובדים
בתפקידי ניהול ירגישו השבוע חיבה רבה
לעובדים, ויקבלו יחס דומה מעובדיהם.

קרובי מישפחה שנושאים עמדה מכובדת
עלקידומכם, ישפיעו אתם מתפזרים על יו תר
מדי שטחים ולא
מספיקים להיכנס לעו מק
עניין שמעסיק אתכם
כבר כשבועיים.
אתם חשים צורך באה בה
חדשה ובנסיעות
רבות וקצרות, שלבו
את שני הדברים. האהבה
המתקרבת תגיע על
גלגלים בעת נסיעה. יתכן שהפעם זו
האהבה ההרפתקנית שתמצא חן בעיניכם.

אתם מקדישים מחשבה רבה לכסף ורכוש.
המצב הכלכלי יתבהר בתוצאה
מיזמה אישית והעזה.
הרווחים קשורים לשיחות
טלפון חשובות
ולנסיעה קצרה. זה לא
זמן להימורים ולביז-
בוזים. השקיעו במניות.
בחיי המישפחה תשרור
הרמוניה ואהבה.
1$בפברואר
ביתכם יהפך למרכז
20במרס
חברתי ותעדיפו בילוי
בבית על פני יציאה
למקומות הרועשים והגועשים, אתם
אתם זקוקים לשקט שמעניק הבית.

מזר החווש:

שו ר
ש״קסניו, וח־צד,
מוי1ת היחווים ואחדים סמל המזל שור. משמעותו כה ברורה
שכמעט אין צורך להרחיב עליה את
הדיבור. מי לא מכיר את השור ז שור
מעורר אסוציאציות של כוח איטי, כבדות,
הליכה בתלם. השתוללות כעס נוראית׳
כאשר מתגרים בו, ומוציאים אותו
משלוותו, ומחלקת שדהו הירוקה והטעימה.
עובדה שהטוריאדורים לא מצאו
חיה יותר מתאימה להרגזה.
למעשה בעברית שוגים במלה ״שור״.
בשאר השפות נקרא מזל זה ״מזל פר״
שהוא שלא כאחיו השור, פורה יותר,
ומאפיין בצורה יותר נכונה את בני
המזל. שור נמצא במול אדמה ולמרות
שכוכב ונוס נחשב הכוכב השולט בו,
יש המייחסים לו את כדור־הארץ ככוכב
שליט. זה לא מוזר, ואפילו מתאים כאשר
רואים מהן תכונותיו הבולטות של
השור. הוא יציב, מעשי, רכושני עקשן,
ועומד עם שתי רגליו המוצקות על אדמת
כדור הארץ. מכיוון שהוא מרגיש את
עצמו כשייך לכדור״הארץ, למדינה, לעיר,
לשכונה, ולבית שבו הוא גר, יחוש שם
טוב יותר מבכל מקום אחר. קשה יהיה
לשכנע אותו לשנות מקום, ולהחליף בית.
בוודאי שלא יתלהב לעקור ממקומו ולצאת
למסע בין כוכבים אחרים, ארצות
וערים אחרות. ואין מה לומר לשכונה
שונה. שור אוהב קביעות. אם הוא נאלץ

לצאת ולנדוד, ישתדל לקחת עימו לפחות
את מחצית הדברים שאליהם התרגל
בחיי היום יום.
נהוג ליחס לשור תכונות ארציות ומעשיות.
ולפעמים נוצר הרושם שאינו
מסוגל לעשות דבר מלבד ״לעבוד את
אדמתו ולשבוע לחם״ .כדאי להזכיר
כאן, שדווקא במזל שור נמצא ריכוז
גדול במיוחד של יוצרים ואמנים גדולים.
נהוג לחלק את בני המזל לשלושה
סוגים: השור הפרימיטיבי — אדם חזק
איש עבודה, הנתון בולו רק לענייני החומר.
עסוק בדברים הבסיסיים בחיים.
אוכל שינה והנאות גופניות פשוטות.
השור השני — דרך מחשבתו נעה באפיקים
מוגבלים ומקובלים. דאגתו העיקרית
בחיים, ביטחון כלכלי, וחיי מישפה
יציבים. הוא מקובל על הבריות, מחזיק
עסק משגשג, או עובד בבנק ובכל
עבודה אחרת הקשורה לכספים וכלכלה.
הוא ידוע כאדם אחראי ובבד מחשבה.
השור הנעלה מכולם הוא זה, אשר נוסף
לביטחון הכלכלי והריגשי, מחפש את
הדברים היפים והאמיתיים בחיים. נמשך
לאמנות, ספרות וחקר הנסתר. הוא בהכרח
אדם המתפרסם בהצלחתו. בגלל
כוח ההתמדה, המרץ ותחושתו שהדברים
שהוא מוסר לעולם הם חלק ממנו, ולא
יבטא לעולם תאוריות ומחשבות בעלמא.
את בני שור ניתן למצוא במעט בכל
המיקצועות. באמור, אם החליט אותו
שור להתמסר למשהו, הוא ייכנס לעומק
העניין בעקשנות ארצית האופיינית כל
כך לו ולאחיו השוורים. מעורבותו העמוקה
תהפוך אותו חלק מאותו עניין
שבו הוא עוסק.
בנימין זאב הרצל שהגה את הרעיון
להקים מדינה ליהודים, לא היה הרא שון
שחשב על הרעיון. אך בתור שור
נאמן, קיצר את הדרך מהמחשבה למעשה.
ואכן קמה ונהייתה מדינה.
משה דיין שלא רצה להישאר בשוליים
ומאחרי הקלעים, כאשר הליכוד עלה
לשלטון, לא השאיר רושם בציבור כאילו
התלבט אם להצטרף לממשלת הליכוד.
יתכן שאילו היה בן מזל אחר היה
חושב על הרעיון אך לא מעז לממשו.
כבן מזל שור טיפוסי, המחשבה והמעשה
היו סמוכות זו לזו.

* 0111
*ויי?
הופעתם של בני מזל שור מאפיינת
אותם וקשה שלא לזהות מרחוק מי
שייך למזל שור. הגברים — גבריים מאד.
צווארם שרירי ועבה. כתפיהם רחבות.
הם מרשימים בתחושת הכוח הקורנת
מהם. צבעם בדרך״כלל בהיר ואפילו כהי-
העור, משאירים תחושה של בהירות.
שוורים אוכלים בנחת ולועסים לאט.
תנועותיהם איטיות, עיניהם יפות ובהי-
רות. מבטם שליו ועמוק. אך מסתכל
חד״עין יוכל לזהות את הניצוץ ה״ממזרי״
המסתתר בתוך אותן עינים שקטות וצלולות.
גופם רחב, ולעולם לא ברור,
האם הוא שמן שרזה, או רזה שהשמין.
מכיוון שפניו בדרך־כלל עגולות, אין זוכרים
אותו בנציג של מועדון הרזים דווקא.
הנשים גם הן איטיות, מתנועעות בעצלות
ובחן, וכאילו בחשש שתנועה
מהירה מדי, עלולה לערער את שלוותן
הנפשית. יש בהן כוח פנימי רב. לעתים
הן בעלות יופי קלאסי המזכיר את היפהפיות
של תקופת הרנסנס. עור דשן
וחלק, חיוך נעים ומרגיע. בריאותם של
השוורים בדרך־כלל טובה, בעייתם העי-
קית — עודף מישקל, בגלל אהבתם הרבה
להנאות החיים בכלל ולאכילה בפרט.
הם נמשכים לבל ״הדברים האסורים״
:ממתקים, עוגות-קצפת, מרציפן,
פודינגים, קרמים, גלידות ובל מעדן העשוי
ממיטב החמרים המשמינים והטובים.
בני המזל הקוראים רשימה זו
ותיאבונם התעורר הישארו במקומכם,
ואל תרוצו למעדניה הקרובה להזדהות
עם הכתוב. עמוס קינן, בן מזל שור,
הנציח את אהבתו לאוכל בצורת ספר
בישול להמונים. זה מה שנקרא שור
אידיאליסט. מחלק עם כולם את הנאתו
הגדולה מכל. מיטבחה של גולדה מאיר

התפרסם במקום שבו התבשלו החלטות
חשובות. קשה להאמין שבן מזל אחר
היה מתפרסם במיטבחו דווקא. ברור
שנולדה במזל שור.
.המקום הרגיש אצל השוורים הוא
איזור הגרון הצוואר והעורף. הם נוטים
לדלקות גרון ולפגיעות באיזור זה. גרונם
רגיש למחלות אך גם לשירה• לרבים
מהם קול ערב וזימרתם נעימה לאוזן.
חלקם התפרסמו כזמרים או מוסיקאם.
מוסיקה עבור השור היא צורך במו ה אכילה
והאהבה. יוהנס ברהאמס, פיוטר
איליץ צ׳ייקובסקי, ברברה סטרייסנד,
קתלין פרייר, זובין מהטה דיוק אלינג-
טין, יהודי מנוחין, גארי ברטיני, אלה
פיצ׳ג׳רלד ועוד ועוד מוסיקאים וזמרים,
מ עי די ם על
שוו רי ם.

כ ש רונ ם

ה מו סי ק לי

מה שדובר כאן ברצינות תהומית
משאיר הרגשה שהשוורים אינם יודעים
לחייך. אך הם מפורסמים כבעלי הומור,
ומזג טוב. חיוך נצחי על פניהם, וציפיה
לבדיחה טובה שתוציא מהם גם צחוק
בריא. בל זמן שהצלחת עמוסה והסביבה
ידידותית, אין בל סיבה שהבעתם תהיה
רצינית. דידי מנוסי שחיוך של תינוק
מאושר נסוך על פניו, וכמותו להבדיל
הנשיא לשעבר אפרים קציר. חיוכם מעיד
על מוצאם השורי.
עקשנות היא התכונה החזקה של השוורים.
אם החליטו להשיג דבר, איש
לא יזיזם מהחלטתם. אייבי נתן, ששבת
שביתת רעב לא מזמן, גם הוא בן מזל
שור, ועקשנותו ודאי שעזרה לו להתמיד
זמן כה רב במעשה שהוציא את בולם
משלוותם. בעוד הוא עצמו נשאר שקט.
כוכב ונוס, המסמל את האהבה, החן,
היופי והאמנות, שולט בשוורים, והופכם
אמנים טובים ואוהבים נפלאים. באהבה
— רבים נמשכים לשור בשל היציבות,
הבטחון והחמימות שהוא מעניק. הוא
אינו מתאהב במהירות. אך באשר חץ
האהבה פוגע בו, הוא מתמסר בבל
נפשו ומאודו לאהבה. בת או בן זוגו
לא יעזבו אותו מרצונם החופשי.
שוורים מפורסמים הם: יורם קניוק,
עמוס עוז, יהודה עמיחי, קנוט המסון,
אונורה דה-בלזק, זיגמונד פרויד, ויליאם
שקספיר, סלבאדור דאלי, מוטה גור,
משה דיין, גולדה מאיר, ומדינת ישראל.

החוט
המשולש

0 10 אפנת אביב וקיץ 80
ברשת חנויות

במבצע*
ללא תקדים:

שלושה תשלומים
חודשיים שווים
5.000ל׳׳י.

לכל קניה מעל

דמי הנסיעה מוחזרים
עד ש אלסקה תגיע אלייך, את
יכולה להגיע ל אל סקה מכל מקום
בישראל, ולקנו ת. על כל קני ה מעל
5.000ל״י * דמי כרטיס האו טובוס
(בכיוון אחד) יוחזרו לך תמורת
הכרטיס.

הפתעה -מלתחות קיץ
מושלמות חינם
מדי חודש תוגרל ב חנויו ת
אלסק ה, ביום שייקבע בהגרלה
(בנוכחות רואי־חשבון) -מלתחת
קיץ בשווי של 10,000ל׳׳י (מחיר
מכירה) .ה מל תח ה תימסר ב מקום
לזוכה המאושרת.
תל אביב:
רמת־גן:
חולון:
במפעל:
ובקרוב,

בית האופנה לב דיזנגוף
(דיזנגוף סנטר)
רה׳ המעגל פינת ביאליק 53
שד׳ קוגל ( 27 מול קולנוע רינה)
רח׳ יעבץ ,30 תל־אביב
בכל הארץ ...

את נראית נהדר

היום ...את יכולה להרשות לעצמך
קמיל בלו טבעי

קמיל ב לו -א ל סבון מן הטבע-מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה, הידועים
מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור. הוא מותאם במיוחד לחומציותו
הטבעית של העור ושומר עליו בפני יובש וגרויים גם לאחר הרחצה.
חדש-לראשונה בארץ קמיל בלו גס בסבון מוצק.

אל סבון קמיל בלו-יש לו טבע לפנק.
$£112

ציבוסלובקיה:
תומכים נלהבים רבים של אידיאולוגיה סוציאליסטית
מהפכנית מצאו את עצמם ב־ 1968 נבוכים ושבורי־לב.
הפלישה הסובייטית לצ׳כוסלובקיה הרסה את נסיונו החשוב
והמעניין של אלכסנדר דובצ׳ק ליצור גירסה הומניסטית
לקומוניזם.
הדחתו של דובצ׳ק ב־ 1968 וחיסולו הפיסי של נשיא
צ׳ילה, סלבאדור איינדה, בידי סוכנים אמריקאיים ופא-
שיסטיים מקומיים ב־ , 1973 מהווים עד היום שתי דוגמות
קלאסיות להתנכלותן של מעצמות־העל למדינות קטנות,
המנסות לשלב צדק חברתי, פריחה תרבותית ומישטר
דמוקראטי.
עתה מסתבר שהמישטר הנוכחי בצ׳כוסלובקיה, שקם
על הריסות האביב של דובצ׳ק, אינו מסתפק בדיכויים
הפיסי והפסיכולוגי של מורדי . 1968 בניגוד לצו התנ״כי
הקדום, פוקד המישטר ״עוון״ אבות על בנים.
שליטי פראג מתנכלים באורח שיטתי לבניהם של
אינטלקטואלים צ׳כיים, שהיו פעילים מבחינה תרבותית
או פוליטית בתקופת דובצ׳ק.
לוקאס טומין בן ה־ 17 הוא בנו הבכור של הפילוסוף
הצ׳כי, יוליוס טומין. האב הוא מחוסר־עבודה מאז פיטוריו
ב־ , 1968 ומתפרנס מסמינר פרטי שהוא מקיים בביתו
על פילוסופיה יוונית עתיקה, בעיקר המטאפיסיקה של
אריסטו.
המישטרה הפוליטית לא חדלה מלהטריד את טומין.
בשבוע שעבר פרצו לביתו שישה שוטרים, גררו אותו
לחקירה שהיתר, מלווה מכות ובעיטות. המורה לפילוסופיה
הושלך לבסוף על ערימת־פחם בחצר המישטרה, קם, חזר

הוריהם. בדרך־כלל מדובר בנערים אינטליגנטיים במיוחד,
שאינם זוכים במקום באוניברסיטה או בעבודה התואמת
את כישוריהם.
האידיאל של ״לכל אחד כפי צרכיו, מכל אחד לפי
יכולתו״ עוות ללא־הכר על־ידי הביורוקראטיה של הוסאק.
מהחזון ההומניסטי של דובצ׳ק נותרו רק פקידים קטנוניים,
הנוקמים בנערים צעירים, חפים מכל פשע. רוצחיו של
איינדה מרעיבים ילדים, מדיחי דובצ׳ק מונעים מהם את
הזכות ללמוד.
עולם קטן באמת.

האביב
י־ — 1י

צ׳אד: מי
סוכן של מי?
הצרפתים הצליחו לשמור על השפעתם ברוב המושבות־לשעבר
שלהם באפריקה. בניגוד לבריטים, שגילו התבד לות
והתנכרות גיזעית ל״ילידים״ ,עשו הצרפתים כמיטב
יכולתם לטפח עילית תרבותית במושבות. החדירה ה תרבותית
שלהם היתה מעמיקה. אינטלקטואלים אפרי קאיים
רבים למדו בפאריס, ומנהיגים אפריקאיים עשו
להם שם כפילוסופים, כמשוררים וכסופרים בשפה הצר פתית.
שוחד
לנשיא. גם עתה עושה נשיא צרפת, ואלרי
ז׳יסקאר־ד׳סטאן, כמיטב יכולתו כדי לשמור על ההשפעה
הצרפתית באפריקה השחורה .״ד׳סטאן מזרים כסף
ממשלתי לאפריקה, וכסף אפריקאי לכיסו שלו,״ מלעיזים
עליו הפיות הרעים בפאריס.
ואכן, הצבא הצרפתי ממשיך לעשות סדר במושבות־לשעבר,
ודואג היסב לאינטרסים של חברות צרפתיות,
המנצלות את אוצרות־הטבע וכוח־האדם הזול, כאילו לא
שוחררה אפריקה מעולם.
צרפת ממלאת תפקיד מפוקפק ואנוכי ביותר בזירה
הבינלאומית. מאז ומתמיד התעקשו נשיאי צרפת על
המשך הניסויים הגרעיניים, בניגוד לכל האמנות וה הסכמים
הבינלאומיים. צרפת טיפחה קשרים בעולם ה שלישי,
אבל לא הזניחה את סחרה הפורה עם דרום-
אפריקה. עסקותיה הבלתי-אחראיות עם דיקטטורים למיני-

צכא צ׳אד כפעולה
השרים שונאים זה את זה

דובצ׳ק (עם מנקה־ארובות) כ־־1968
עוון אבות על בנים
לביתו והמשיך ללמד.
הסטודנטים של טומין מסכנים את חירותם. המישטרה
נוהגת לפרוץ לביתו ולרשום את שמותיהם. לפי סעיף
98 בחוקה הצ׳כוסלובקית, הם עלולים להישפט לשלוש
שנות מאסר בעוון חתרנות.
הבן, לוקאס טומין, לא הצליח להתקבל לאוני ברסיטה.
השילטונות דוחים את בקשות בני־הדמוקראטים
באורח גלוי, ללא תירוצים כלשהם. פקיד במישרד־החינוך
הצ׳כי ניסח זאת באורח שאינו משתמע לשתי פנים,
בשיחה עם כתבת בריטית :״אנו בוחרים במועמדים
לחינוך גבוה בהתאם לקריטריונים פוליטיים מפורשים.
השפעת ההורים בעיצוב הפוליטי של בניהם היא מכרעת,
ומביאה את הבנים להסתייגות מדרכה של המיפלגה
הקומוניסטית הצ׳כוסלובקית מאז ! 1968״
יסודי לזקאס !הצעיד. אחרי שביזבז כשבעה חוד שים
במאמצים נואשים למצוא לעצמו מיסגרת אקדמית,
פנה לוקאס הצעיר לשוק־העבודה. הוא זכה במישרה
כפקיד־דואר במוסד מחקרי. פשוט להדביק בולים על
מעטפות במשך שמונה שעות ליום.
לוקאס עבד רק יום אחד. בתום יום־ד,עבודה הופנה
למנהל אגף־כוח־האדם, כדי למלא שאלון. לוקאס סירב
לענות על השאלה :״מ העשה אביך ב־1 1968״
״הייתי רק בן חמש בתקופת דובצ׳ק,״ טען הנער
באוזני המנהל ,״מדוע עלי לענות על שאלות הקשורות
להורי?״ המנהל נתן ללוקאס שלושה ימים כדי לענות
על השאלה. לוקאס החזיר את השאלונים, בצירוף העדה
קצרה :״אני עדיין סבור שהשאלה על הורי היא בלתי-
רלבנטית.״
מנהל־ד,מנגנון היה אדיב, אך החלטי. הוא הסביר
ללוקאם שאסור לו להיות עקשן, ושעליו לכבד את החוקים
של חיי היום־יום.
ביטוי מקסים זה ,״חוקי היום־יום״ ,איננו מופשט,
חס ושלום. הוא מדריך את האוכלוסיה הצ׳כוסלובקיח,
שתומרנה על־ידי הנשיא, גוסטאב הוסאק, שהוא בעצמו
קורבן־לשעבר של הטרור הסטאליניסטי, לקונסנזוס חד־משמעי:
יש לציית לשילטון, או שהילדים יסבלו.
ואכן, אלפי נערים ונערות בצ׳כוסלובקיה נרדפים בגלל

!11:1 9111
הם בתחום הגרעיני אינם מוסיפות לשמה הטוב בעולם.
ד׳סטאן מנהל, אמנם, מדיניות נבונה כלפי ברית־המועצות,
ואף הצליח לבנות ברית מוצקה עם גרמניה, ובכך לדחוק
לחלוטין את רגלי בריטניה מאירופה, אך שערוריותיו
האפריקאיות ממשיכות לפגוע בתדמיתו.
ד׳סטאן התפרסם לגנאי בפרשת ״הקיסר״ בוקאסה,
שמעשי־האכזריות שלו, בנוסח הקיסר הרומי קליגולה,
נעשו בחסות כידונים צרפתיים. בוקאסה שיחד את נשיא
צרפת במתנות אישיות, בעיקר יהלומים, ורק משנשקפה
סכנה ממשית לאינטרסים הצרפתיים בקיסרות המרכז־אפריקאית
הודח סוף־סוף המרצח.
120אלף סרחו. עתה משתוללת מילחמה אכזרית
ברפובליקה המידברית צ׳אד, במרכז אפריקה.
מאז 1§ 66 מתנהלת בצ׳אד מילחמת־אזרחים, המשובצת
בשביתות־נשק קצרות. עיקר הסיכסוך הוא בין הצפון
המוסלמי לבין הדרום הנוטה לצרפת, והספוג בהשפעה
תרבותית צרפתית.
באוגוסט שעבר הצליחו הצרפתים לכפות מעין פיתרון
פוליטי על צ׳אד. הם הקימו בבירה, נאג׳אמגה, ממשלת־ליכוד־לאומי,
שכללה נציגים של 11 סיעות שונות.
״ברוב המדינות שונאים השרים זה את זד״״ כותב
לה־מונד דיפלומאטיק, אך בצ׳אד הוקמה ממשלה שבה
עסקו השרים באירגון לוחמה פיסית הדדית. ההתמוטטות
היתד, בלתי־נמנעת.״
עתה נלחמים זה בזה הנשיא גאוקוני וודי ושר־הביטחון
שלו, היסו האבר. השר מאשים את נשיאו
במכירת האינטרסים הלאומיים של צ׳אד ללוב. הנשיא
טוען, כנראה די בצדק, שהאבר איננו אלא סוכן צרפתי.
שגי האישים אינם טורחים יתר-על־המידה למען בני־עמם,
שהם מוכי רעב, בצורת וחולי. חלקו הפעיל של
הצבא הצרפתי בקרבות לוטה ערפל.

בינתיים נהרגו כימעט אלפיים בני-אדם בבירת צ׳אד,
ועוד כ־ 120 אלף אחרים ברחו והפכו פליטים בקאמרון
השכנה. קאמרון אינה מסוגלת לקלוט כמות כזו של
פליטים.
כך נוצר כים־מצוקד, בינלאומי חדש. הפליטים, כרגיל,
אינם מודעים לתככי המנהיגים, אינם מבינים בדיוק מדוע
פרצה שוב מילחמה בארצם. ללא ידיעתם, הם ממשיכים
להעסיק את אמצעי־התיקשורת בעולם. בעוד חודשים
אחדים יהפכו לסטאטיסטיקה, ובעוד שנה ייצאו כליל
מהאופנה.
עד אז תיווצר, קרוב לוודאי, בעיית־פליטים חדשה.

א ר צו דו־ ה ב רי ת:
>םשםל פי ד?
העיתונות האמריקאית נוהגת, ולעתים קרו בות
בצדק, ללעוג לאמצעי־התיקשורת הסוביי טיים.
בכל המיכללות האמריקאיות מוקיעים את
פראבדה המוסקבאי כמופת עליון להפצת מידע
מודרך, תעמולה בלתי־מתתחכמת והכפפת כל
המדורים — אפילו מדור הספורט — לקו־מנחה
פוליטי.
חידוש המילחמה הקרה שינה משהו גם בנושא
זה. בשבוע שעבר — כך מספר העיתונאי כריס־טופר
היצ׳ינס — פתח האזרח הניו־יורקי פרד
גראב את מקלט־הטלוויזיה שלו, כדי לראות
תוכנית דוקומנטרית על מילחמת הצבא האדום
בפולש הנאצי. לתדהמתו הוחלפה התוכנית ללא
כל הודעה מוקדמת. במקומה הוצעה לצופים
התוכנית החופש לבחור, שנכתבה על־ידי הפרו פסור
מילטון פרידמן.
גראב הממורמר מיהר לטלפן לתחנת־ד,טלוויזיה.
התשובה שקיבל לא היתד, מביישת שום אמצעי־תיקשורת
בברית־המועצות, אפילו׳בימי סטאלין.
מנהל־התחנה אמר לגראב הנדהם שיתכן מאד
שתפרוץ בקרוב מילחמה בין ארצות־הברית ל-
ברית־המועצות. בתקופה כזו, טען הפקיד האמרי קאי,
אין כל מקום לתוכנית המציגה את הצבא
האדום באור חיובי, אפילו אם מדובר במילחמה
נגד הנאצים.

זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.

׳׳אוליביה הסבון העובר מדור לדור
וניחוחו עמו.

ע ע *זי!נ ן פרסום

על דבקות בכסא ובתיק
בבר מקובל כישראל כי כטא או מישרה פוליטית
בכירה הם דברים דביקים ביותר. גם מערבת״בחי-
רות ארוכה, בזבזנית, משמיצה ויקרה הם חלק מן הנוף
הישראלי הדמוקרטי (המילה האחרונה — במרבאות
ובלעדיהן!< כמדומני, גם אין עוד מדינה דמוקרטית
בעולם שבה אדם, הנרדף על״ידי החוק על עבירות״מס
ורכוש בשתי מדינות, מצליח להמם את הבוחר ולזכות
במקום בכנסת, בחסינות מפני המישפט במדינה שבה
הוא נבחר ושאת שפתה אינו יודע׳ וגם חסינות מפני
הסגרה זו היא״היא המשמשת לו כמוטו בבחירות.
מאחר שישנן עוד דמוקרטיות, הדומות במהותן
הפרלמנטרית לישראל, כדאי שנערוך סקירה קצרה כיצד
ניתן לנהל עניינים כאשר הדבקות במישרה, בכבוד

לפני ביתו שד
ואש־תממשלה אין ביקתה
שד שוסו, ואין דו
לש שד שוגוי־ואש
(המדומה, לעיתים!) ובבסא אינם הכל. המדובר הוא
בדמוקרטיות הסקנדינביות, הראויות מבחינה זו לחיקוי
חיובי ביותר.
בשבדיה מכהן היום שר־חוץ, שחיה בעבר ראש•
ממשלה (אולה אולסטן) .בהיסטוריה של ישראל חיה
מיקרה דומה רק תקופח קצרה ומדומה (בן״גוריון כשר-
הביטחון תחת משה שרת).
״שר״חוץ דני שימש לאחר מכן, ללא רגשות נחיתות,
בשגריר, ולא מן החשובים (הנס טאבור, ששימש אחר
כהונתו בשגריר ברומא ובאוטבה).
ראשי־ממשלות לשעבר חוזרים לשורה בחברים רגילים
בפרלמנט. במיקרח אחד משמש ראש־ממשלח-
לשעבר בנציב־חפליטים של האו״ם (פאול חרטלינג הדני).
בחירות
יכולות להיערך בטרם עת, והן יוצאות לפועל
תוך שלושה שבועות מרגע הכרזתן על-ידי ראש-
הממשלה, המסתבן בהכרזתן שכהונתו תיגמר בכך.
הפרלמנט הדני חידש פניו פעמיים תוך שלוש השנים
האחרונות, באשר בבל אחת ממערכות־הבחירות נבחרו
כשליש חברים חדשים לחלוטין, ואגב — בימעט בל
ציר רביעי בפרלמנט הדני (״פולקטינג״) הוא אשה, וגם
בממשלות הסקנדינביות השונות יש ייצוג נכבד ביותר
למין היפה (לא חלש בלל !).
בבל המדינות הסקנדינביות היו בשנים האחרונות
״מהפכים״ ,כאשר המיפלגה הגדולה איבדה מכוחה
בצורה ניכרת, והעם הביע אימון במיפלגה אחרת,
בבחינת ״ננסה״ .בכל זאת לא התמוטטה הכלכלה,
שנס שחס ד*

החינוך, הביטחון, הסעד (הקשיים המתעוררים הם מבחוץ,
כמו צרות האנרגיה וכו׳).
ממשלות מיעוט הן חזיון נפרץ (ממשלתו של אולה
אולסטן השבדי כיהנה באשר מאחוריה רק 39 צירים
מתוך 349 הצירים בפרלמנט השבדי (ה״סטורטינג״),
והיא נשפטה באופן אובייקטיבי בהצבעות ולעניין.
קנוניות מכוערות נוסח אגודת״ישראל או זנות נוסח
המפד״ל, המוכנה למכור בל ערך תמורת המשך ההחזקה
בקרנות המיזבח הממשלתי, אינן מקובלות באן.

החסינות מוגבלת אף היא לעניינים פרלמנטריים
בלבד. כאשר שר-הדיג לשעבר, נורמן, גרם לתאונת-דר-
בים, והוכח כי זו היתה באשמתו (אחוז האלכוהול
בדמו הראה בי לא התנזר משתייה בטרם אחז בהגה),
לא היסס הפרלמנט הדני להשעותו מבית״הנבחרים
ללא זבות עוררין. הפרלמנט יצא מתוך ההנחה כי נב־חרי-העם
והמחוקקים חייבים לשמש גם דוגמה לעם,
מבלי להסתתר מאחרי החסינות כחומה עבה ובצורה,
ללא שום הצדקת.
חבר-פרלמנט דני אחר, ראש״מיפלגה, מומס גליסט-
רופ, המואשם בעבירות-מס, עומד לפני כס-המישפט
מזח שנים, אחרי שחסינותו הוסרה, מכיוון והוכח בי
העבירות שבהן הוא מואשם אין בינן ובין העבודה
הפרלמנטרית ולא כלום•
רדיפת הכבוד איננה אות״בבוד. העובדת שאין בימעט
למצוא שם של שר, כתובתו ומיספר־הטלפון שלו בספר-

ואש ממשרת דנמרק
!יפיס נספו הסלפתיס
נאחו העם, בין
מוכו־פדחיס ונהג
הטלפונים בישראל נראית, לכאורה, טיבעית — מיספר
חסוי, שומרי״ראש, מזכירות, זמזמים, נהג פרטי, אלחוט
וטלפון במכונית, זכוכית משוריינת בין היציע לבין
״נבחרי-העם״.
אך העובדות הן שונות — בל האביזרים והסממנים
הללו מרחיקים את הנבחר מבוחרו, יוצרים חיץ מחפיר.
אולי מן הראוי לבדוק בספר-חטלפונים של קופנהגן
ולמצוא עובדות מעניינות ביותר: תחת השם ״אנקר
יורגנסן״ ניתן למצוא תישעה אנשים, הנושאים שם
זה. אחד מהם הוא נהג, אחר — מוכר פרחים ועוד
אחד — ראש״הממשלח, שמיספר הטלפון הפרטי שלו,
01—2163 26 מופיע בספר יחד עם הכתובת, והכתובת
מצוייה בבית״מגורים רגיל באיזור עממי, ללא ביקתת
שוטר, והשם על הדלת — בין בל השמות, באחד העם.
כאשר הוא חוזר הביתה הוא חוזר בגפו, ללא ליוויים

מיותרים ויקרים. אני יודע שיהיו בין הקוראים שימל-
מלו שאין להשוות את מצבה של דנמרק למצבה של
ישראל ובו׳ ,אך שומרי-הראש והביקתות היו מאז ומתמיד
בחלק זה של העולם חלק מן הכיבודים והכבוד,
ואיש מן הממלמלים לא יובל להצדיק את הביקתה
בירושלים, ברמת-אביב ובמקומות אחרים,
וחממלמלים הללו שוכחים בי את המחיר הכספי והנטל
משלמים הם לכיבודים מפוקפקים אלה (ר׳ גם העולם
חזה, שבו הופיע המחיר — 100 מיליון ל״י, במחירים
של זמן הופעת חגליון).

ובאותו הקשר — מתי ראה לאחרונה אזרח ישראלי
מן השורה, משלם־מסים (או מתחמק מהם) ,שר או
חבר״בנסת העולים על אוטובוס (בתורם).
דווקא הסיפור המפורסם על פסח גרופר, הנוסע
ברכבת, מצא חן בעיני מבחינה מסויימת — שהח״ב
הנ״ל נוסע באמצעי־תחבורה עממי. אך מדוע ב״קרון
מיוחד״ 1
היה טעם לפגם בדבקותו של ח״ב מאיר פעיל
בבסאו׳ למרות הסכם חתום ורוטציה, לעומת פרישתו
הגאה של ליובה אליאב, אך המעוות הזה בבר תוקן,
וכל הכבוד למיפלגה או תנועה בישראל היודעים להודות
בטעותם, והלוואי על עם ישראל, שאלה תהיינה הטעויות
והעיוותים הגדולים ביותר, בי אז כבר היינו ״מדינה
דמוקרטית מתוקנת״ ,כדמוקרטיות הסקנדינביות.
הלוואי אמן !

ע לי

כהן, קופנהגן

וחח

ו״ט־נאם, ישראל ו״שלום עכשיו״
בתקופה האחרונה נשמעת לעתים קרובות מחאתם
של לוחמי וייט־נאם לשעבר. כידוע, היתה זו מילחמה
שעליה החליט המימשל, והוא שנאלץ לבסוף להפסיקה,
אתרי שהעם האמריקאי מחה נגדה בתוקף. הלוחמים
שהשתתפו במילחמה אומללה זו לא עשו זאת משום
שרצו בכך, אלא משום שהדבר נכפה עליהם על-ידי
ממשלתם — לפי החוק.
כשחזרו משדות הקרב לא אפפה אותם הילה של
מנצחים, כדוגמת החיילים האמריקאים שחזרו משדות
הקטל של מילחמת-חעולם השניה. להיפך. דומה שהעם
כולו, והמימשל בראש, היפנה אליהם עורף. הנכים
לא מקבלים את השיקום הנאות, שלו הם זכאים ;
הלוחמים לא מקבלים את ההכשרה המיקצועית, שהובטחה
להם, וחלק ניכר מהם מחוסר עבודה.
נראה שהם משלמים בעתידם על מה שנאלצו לעשות
בעבר.

אפשר, במובן, להמשיך ולחרבות בדוגמות ובניתוח
המצב הפוליטי העולמי, אולם מה שחשוב לענייננו הוא
להבין, שהשליטה הישראלית בגדה וברצועה היא שליטה
זרה, לא אהודה ואף שנואה, המהווה שילטון
של עם אחד על עם שני.
אי אפשר להתחמק מהודייה בפה מלא, בי הפלסטינים
הם אבן עם, פשוט משום שחם רואים עצמם
בעם. ובל הבהרה נוספת היא מיותרת לגמרי. ובעם

סלינו י שזויע ממת
את פשעי המחברים,
אולם הם הכתובת להידברות

כישראלית אינני יכולה שלא לערוך השוואה בין
חמילחמה בווייט־נאם לבין חמילחמה העתידה להתרחש
באזורנו. ובדי להסביר את דברי אנסח לבחון
את העובדות.
נראה כי ישראל צועדת נגד מחוגי השעון, שהרי
בתקופתנו הולכים וכלים מן העולם מישטרים קולוניאליים
וממשלי־עריצות של יחידים. ודוגמות לא חסרות.
שילטון המיעוט הלבן ברודסיה פינה את מקומו
לשילטון הרוב השחור בזימבאבווה. שילטון העריצות
של השאה האיראני התפורר, ולא משנה מהי דעתנו
על חומייני — הוא ניצב בראש מחפבח עממית נגד
השאה. גורל דומה פקד את סומוסח, וגם שילטונו
העריץ והמטופש של אידי אמין עבר חלף מן העולם.

הם זכאים למולדת! מולדת זו מן הדין שתהיה בארץ-
ישראל, או פלסטין, כפי שהם קוראים לארץ המריבה.
ובנוסף לבך עלינו לזכור, בי העם הזה בחר באש״ף,
בראשות יאסר עראפאת, כנציגו ומנהיגו. .

עלינו להתריע ולגנות את פשעי המחבלים, אולם
אין אנו יבולים להתעלם מן העובדה, שהם הכתובת
הבילעדית להידברות. והידברות כזו אפשרית.
לא חיה כוח בעולם שיבול חיה לבלום את הישראלים
ב ,1948-באשר הבריזו על עצמאותם, חרף הנתונים
העובדתיים: היה זה ציבור של 600 אלף

איש, שלא היה משופע בנשק רב. והוא הדין עם
הפלסטינים. מדינה פלסטינית קום תקום, ואין כוח
בעולם שיבול למנוע זאת. בעיקר חשוב לזכור זאת,
כאשר רוב העולם תומך בהקמתה של מדינה כזו, וישראל
מבודדת כימעט לגמרי בהתנגדותה.
ישראל ניצבת על פרשת דרכים. או שתיזום הידברות
עם אש״ף ותסייע להקמתה של מדינה פלסטינית
עצמאית, שתחיה בשלום עם שבנתה, ישראל, או שתיכנע
סופית לגוש־אמונים ושות׳ ,ותגרור את כולנו למילחמה
חדשה. תהיה זו מילחמה אכזרית מכל קודמותיה ומבישה
מכולן. הלוחמים ישאו את אות הקלון שלה
על מצחם.

רוב העם מכיר בכך, אולם מרבית האזרחים עסוקים
בשאלות הקיום היום־יומי (ואמנם, יש קשר בין
האינפלציה הדוהרת לבין ההתיישבות בגדה וברצועה).
ובאן יש תפקיד חשוב לתנועת שלום־עבשיו.
התנועה הוכיחה עצמה בקיום עצרות״מחאה המוניות
והפגנות גדולות, שהן חשובות כשלעצמן, אך
תפקידה הנוכחי, לדעתי, הוא להציג ולהבהיר לכל בית
ישראל את הדילמה הניצבת בפנינו.
יש מקום לחוגי״בית ולחוגים של תלמידי תיכון —
בהתיישבות העובדת ובעיר. יש מקום לפעילות באוניברסיטות
ובמיפעלים. דרושה פעולה מקיפה, קשה ועיק-
בית של הסברה. אם יקום בישראל כוח המוני שיתנגד
למהלכי הממשלה, או אז יתכן שזו תיאלץ לשנות
ביוון.

ברכה

עמית, מוז טו״ או ל, ק 1ד1ז
1 15

מצעדהשל גו ני ם
שלשטואוס.

דרגו את שלג1ני שטואוס לפי טעמנם
חט בסוסים נפלאים.

לפניכם טבלת כל השלגונים של שטראוס. כדי להשתתף בהגרלת הפרסים,
דרגו את השלגונים למקומות 3 ,2 ,1לפי טעמכם( .אינכם חייבים להשתמש
בטבלה בעתון. תוכלו להכין דרוג על גלויה) .את הדרוג בצרוף 10 עטיפות
של שלגוני שטראוס שילחו למחלבת שטראום, שק דואר נעול, נהריה.
נא לציין שם מלא וכתובת מדוייקת. בדואר חוזר תקבלו 2גלויות צבעוניות
של כוכבי פופ מפורסמים בעולם.
9,5,80 ובה יוגרלו הפרסים הבאים:
ההגרלה הראשונה תערך ביום
10 רדיוטייפים -בין המדרגים נכון את המקום הראשון.
500 תקליטים לוהטים -בין המדרגים נכון את המקום השני.
500 מעמדי תקליטים -בין המדרגים נכון את המקום השלישי.
הדרוגים ייקבעו עפ״י מנין קולותיכם.
כן יוגרלו 250 חולצות פינוקיו צבעוניות כל 10 ימים !
הפרס הגדול: טלוויזיה צבעונית ״סילורה״
תוגרל בסוף המבצע בין כל המשתתפים.
ככל שתרבו לשלוח מעטפות עם דירוגים, כן יגדלו סיכויי הזכיה שלכם. בהצלחה ההשתתפות של עובדי חברת שטראום, משרד הפרסום ובני משפחותיהם -אסורה.
ההגרלות יתקיימו בנוכחות רואה חשבון.

רדיוטייפים משוכללים

< ע עיי

*8388088

מעמדים לתקליטים.

1ל 1לי 919

2תונ1ילון

5סרוטי

3אסקימו

6גליד1ן

^*טערוקור

קסטה

זההד רוג(!! ח

ציין אתחם׳הפ1לנון

1ר!ילקי טילון
שם כתובת.

1 2ר1קי^

טק-ארייי

טלגו ני ו׳ וטרא • 0

ש ערוריי החדשהמא״ מ ת עד

1 1 1 1 1 1 3 ,1 1 1 1 1 1 1 1

הכתרה 3ד> :
ס דו א ן

ד מי

אח כסאו

וריש

המל כו תי

הנסיך אלברט: לי או לבני !

מועוהו ועוג
בממלכת בלג׳ה

המלכה פאביולה עם ראש הכנסייה הקאתולית בבלגיה

הנסיכה פאולה, רעייתו של אלברט, אחי המלך
העולס הזה 2224

הדם הכחול של אירופה אינו
מוצא לו מנוח: בדמעות הודיעה
המלכה יוליאנה על פרישתה ו הכתרתה
של בתה ביאטריקס, ו הכתר
הבלגי עומד בסימן שאלה :
בשנה זו, חייב המלך בודואן להע ניק
את התואר ״הרוזן לבית ברא-
באן״ למי שישא אחריו את הכתר.
אולם בודואן מתלבט קשות בין
יורשו הטבעי, אחיו אלברט, הצעיר
ממנו, לבין בנו של אלברט, ה נסיך
פיליפ. בודואן אינו מסתיר
את נטייתו להעדיף את פילים על
פני אביו, דבר המעכיר את הרוח
לא רק בחצר המלוכה כי אם מעו רר
זכרונות נוגים בקרב העם ה בלגי.
למעשה
גם בודואן לא עלה על
כסא המלוכה בהליכים טבעיים :
הוא הומלך טרם זמנו, כשאביו
ליאופולד השלישי (שמלך בין ה־השנים
) 1934—1950 ויתר על הכס
לטובתו. ליאופולד החליט להיכנע
לנאצים, בשעתו, וממשלתו הוקיעה
אותו בשל כך והחליטה כי כניעתו
לא היתר. חוקית. הממשלה עברה
לכהן בממשלה גולה בלונדון, שעה
שהגרמנים שלחו את ליאופולד ל מאסר
בגרמניה.
ב־ 1950 החליט מישאל-עם ש ראוי
להחזיר לליאופולד את כסאו,
אבל הוא, שהיה ער לרגשות ה עזים
שהתעוררו נגדו בחלקים רח בים
באוכלוסיה התפטר, מיד, ל טובת
בודואן, בנו הבכור, שהיה
אז בן עשרים בלבד.
בודואן שהיה מאז ומתמיד טי פוס
מסוגר ובעל הליכות שקטות,
ורעייתו פאביולה, קאתולית דתית,
לא הצליחו להביא ילדים לעולם.
הם נהגו באחיו הצעיר של בודואן
ובפאולה, רעייתו היפהפיה, כביל־דיהם
המאומצים, אבל נראה כי
בודואן רואה בשניים ילדי שעשו עים
לא רציניים די הצורך. לעומת
זאת הוא נוטה אל פילים שחונך
כיורש־עצר לכל דבר. הוא למד
תשע שנים בבית־ספר ישועי והיום
עושה את שירותו הצבאי. גילו
זהה בדיוק לגיל שבו קיבל בודואן
את המלוכה: עשרים שנה.

הנסיך פיליפ, בנם של אלברט ופאולה: חייל או מלך י

א11 גוים ב111 לם

שריר ראנסינג: חגיו החרש הורש
נשיאת חברת הסרטים פוקס — המאה ה־ 20 טוענת שהיא אינה
פוחדת מהכוח הרב שהופקד בידיה עקב מינויה לתפקיד החדש הזה.
אך אם להביא בחשבון את העובדה ששריל היא בת 35 בלבד,
ושהמישרה המופקדת בידיה היא אחת העמדות הבכירות ביותר
הקיימות בעולם הסרטים בכלל, הרי כרובה בדבר משמעות כבדה.

גיווג׳ :0190 .0חע1ק לוחש שוב

סארי שאוסון!! :שגרוה זמע׳וח ביזתו שר אהיוח־הבו׳ת

למרות שאף פעם לא החמיץ תפקיד, והיה מצויץ, כדרכו, גם
בביח־חולים וגם בסרט סרט לא עשה ג׳ורג׳ סי. סקוט הצלחה
קופתית של ממש מאז פאטון ב־ 1970 אבל נדמה כי שובר־קופות
חדש נראה באופק: בסרטו החדש האתגר מעצב סי. סקוט, הנחשב
אחד האינדיבידואליסטים האמריקאים האחרונים, תפקיד של מוסיקאי
הנפגש ברוח שמשנה את גורלו. סקוט בן ה־ 52 משחק בסרט מול
אשתו, טריש ואן דביר ומלווין דאגלס.

כך נראית סאלי שלטון, ילדת הזקונים של הסגל הדיפלומטי האמריקאי, על רקע כרזה של אינדיאני
מאבות האומה. בגיל 35 משמשת סאלי כשגרירה באיי הבארבאדוס (במיזרח האיים הקאריביים אחד
האזורים הלוהטים היום בעולם) .סאלי רצתה להיות שגרירה כבר בגיל . 10 היא למדה מדעי־המדינה
בפאריס ונישאה לדיפלומט מכסיקאי צעיר. היא התגרשה ממנו אך לא מן הקאריירה ולאחר שהיחד,
יועצת לסינטור דמוקראטי נשלחה כשליחה מיוחדת של נשיא ארצות־הברית, לסאן סאלוואדור, עד שפרצו
שם מהומות הגרילה. היא חזרה לארצות־הברית ועבדה באגף הלאטינו־אמריקאי של מישרד־־החוץ עד
למינוי הנוכחי .״אמא מפחדת מן האלימות הנינקטת היום כלפי דיפלומטים. לי אין זמן פחד,״ אמרה.

ה עו ל ם הז ה 229

נאטאלי בת ה־ 9בסרט ״נס ברחוב מס׳ 34״

נאטאלי בת ה־ 7רוקדת לפני הוריה ואחותה

נאטאו־ ווו:
היווה שדונתירה
את ) !10111 ילס
כבר בהיותה תינוקת (בדיוקן
למעלה, באמצע) היה לה חיוך
מיקצועי. אבד אז ענתה לשם
נאטאשה גורדין. אלא שבתוך זמן
קצר הסתבר שבתם של ניקולאס
ומרייה, זוג מהגרים שבאו מרוסיה
לארצות־הברית היא ילדת־פלא לא
רק בעיני הוריה. בגיל 5עשתה
את סירטה הראשון. בגיל 7כש־הסריטה
את המחר הוא לנצח אמר
עליה הפארטנר שלה, אורסון וולס,
כי היא כל כך טובה עד שהיא
מפחידה אותו. ואכן, אורסון וולס
צדק. היום, בגיל 41 עומדת נאטאלי
ווד כשמאחוריה 49 סרטים ולפניה
— ישנם אומרים כי רק השמיים
הם הגבול ליכולתה הדרמתית של
שחקנית זו. יחד עם הופעתה על
המסך הגדול במט״אור כשהיא מנ צלת
את השפה הרוסית מן הבית,
היא מככבת באחרון הזוגות הנשואים,
ועל המסך הקטן ניראתה
ברומן אהבה כשהיא משחקת מול
רוברט ואגנר! במציאות הם מה ווים
אחד מאחרוני הזוגות הנשו אים
בהוליווד עם שיא בלעדי של
נישואין (לראשונה, לפני 22 שנה),
גירושין, ונישואין חוזרים.

נאטאלי ווד, היום, בת ,41 יפה וזוהרת בסרט מס׳ 49

נאטאלי בת ה״ 19 נישאת לרוברט ואמר בן ה־28

>״ון ווידיא;03
אווו חאוסקו־ס
ו7סנ 1תיחסוח
.האיש שכתב שורה ארוכה
של פסי-קול רבי־מכר לסירטי
מדע בידיוני, דוגמת מילחמת
הכוכבים, מלתעות, סופרמן ו־מיפגשיס
מן הסוג השלישי הוא
הוא שיירש את דוכן־המנצ־חים
הנכסף של תיזמורת ה טיילת
מבוסטון. הוא בעצמו
היה מופתע מן הבחירה. אם
כי בכיסו 14 מועמדויות ל אוסקר
(שמתוכן זכה בפרס 3
פעמים) 2 ,פרסי איימי ו־6
פרסי גראמי לא הכיר מעולם
את מנצחה הקבוע של התיז־מורת,
שהפך אותה לסמל נר דף
של הדגל האמריקאי: אר־תור
פידלר, מי שניצח על ה־תיזמורת
במשך חמישים שנים
רצופות. את כניסתו החגיגית
של וויליאמס בן ה־ 49 למימסד
המוסיקלי המכובד תסמל הש מעת
קונצ׳רטו לכינור מפרי
עטו על־ידי התיזמורת הפיל הרמונית
מסנט־לואיס.
העולם הזה 2224

מקרר׳ ווסטינגהאו! ופדיגידד
מעתה\ בביתך!
מקר רי היו קרההאמ רי ק ניי ם
מ תו צרת פריג׳ידר
ו־ 3£ט 40ו ^ 6וז 3זו4ש עתה
ב הי שג יד כ ם, ב מ כי רתא בי ב
מיו חדת שעורכ תאלקטרה:

לבחירתכם 2מסלולים.
.1אתם יכולים לשלם 34 במזומן
ואת השאר ב־ 9תשלומים
שווים.
.2או, לחילופין, לזכות בהנחה
ניכרת אם תרכשו מקרר
במזומן, בתנאי יבוא אישי.

בכל מקרה, תתפל או ל ר או ת
שאפ שר כיו ם לרכו שמקרר יו קרה
א מ רי קני של פריג׳יד ר, מ בי ת
ג׳נרל מו טו ר ס; או מקררמ תו צרת
3£ט 0£10 אוז 5־£־ו/\/₪ו, ג ם הו א
מארה״ ב, ב מ חי רי ם נו חי ם ביו ת ר.

(החל מ־ 62,872ל״יכולל מע״מ).
זאת, בגלל מ די ניו ת ה ״ ס פי ג ה ״ של
אלקטרה, ה מ חי רי םהתח רו תיי ם
של מקר רי םאלהב חו״ ל, ורמת
ה אינ פ ל צי ההנ מו כהיח סי ת,

בארה״ ב.
פריג׳ידר 3£ ,ט 0ו-ו 6אוז/\/£3ו־£זו\/7£1
במבחרגד לי םודג מי םובצב עי ם
שוני ם.
קיי מתאפש רו תלאספקה מיי די ת.

במחירים ובתנאים ללא תקדים
המבצעית קיי ם ב סני פי אלקטרה
ואצלהמ פי צי ם ה מו ר שי ם.

ענקי המקררים מארה״ב
בהישג ידן!

לג חיי ת ד 1

עתה

ג * 0זי

*י שי
ארקטרה מקבוצת כלל תעשיות

11.5.3חו 1^ 3016

36ט 0ו91 וו 63

שרות גאמן שעמדבמבחן.

להשיג בסניפי אלקטרה:
סניף ת׳׳א:

דיזנגוף סנטר, טל 298987 :־03
רח׳ הרכבת ,36 טל 03*338961 ,339722 :
סניף חיפה;

רח׳ הרצל ,18/20 טל 640000 :־640009,04־04

סניף ב״ש:

סניף ירושלים;

החלוץ ,96 טל 72211 :־057

מרכז כלל, טל 228481 :־227852 ,02־02

סמילנסקי ,9טל 33306 :־053

סניף אילת:
מרכז מסחרי ע״ש רכטר, טל 2933 :־059
וכן אצל ה מ פי צי ם הנ ב ח רי ם.

סניף נתניה:

״גאל ידין נע מכאנית

))11*1111
! 8ח״כ מרדכי וירשוב־סלן
י מגדיר כך את ד״ש,
המיפלגה שבה היד. חבר :״זה
טוטאל לוס. מה שנשאר ממנה
זה רק חברת הביטוח אליהו,
וגם וישר קטן ששמו ייגאל
ידין. כל פעם שיורקים עליו,
הוא נע מכאנית.״
81 את הליכוד והמערך
מגדיר וירשובסקי כ״שתי תנו-
עות־מחאה. הליכוד מוחה נגד
החלטות האו״ם, אירופה ואר-
צות־הברית, והמערך מוחה נגד
החלטות הליכוד.״
81 מי שהיה במשך שלוש
שנים שגריר גואטמלה ביש ראל,
דאמידו חארדה אס־טוריאס,
וקודם לכן רמטכ״ל
צבא גואטמלה, עזב את ישראל
לפני כמה חודשים ויצא לגימ־לאות
בארצו. אולם נראה כי

התקופה מאז שחזר לארץ. גרא
דורש את כל הוותק המצטבר.
8ראש עיריית ירושלים,
טדי קוללו, הפך את מיסעדת
היוקרה הירושלמית נזישכנות
שאננים לביתו השני. קולק
אוכל במיסעדה זו כמעט מדי
יום ביומו, מזמין אליה את
אורחיו החשובים וגם את חתו נת
בתו ערך בה. גם את ראשי
הערים מארצות־הברית, שביק רו
בשבוע שעבר בירושלים,
אירח קולק במישכנות שאננים.
אחד מראשי־הערים ניגש אל
קולק ואמר לו שהוא משתוקק
ללחוץ את ידו. קולק התבדח
וענה :״זה יעלה לך 100
דולר.״ האורח קיבל את ההת חכמות
של קולק ברצינות,
שלף עט ורשם צ׳ק על הסכום
המבוקש. זה לא גמר לשלם,
ועוד ראש־עיר אמריקאי ביקש

וטדי קורק משחרר כסף
81 בארוחה שנערכה ב-
מישכנות שאננים שאלו ראשי
הערים את קולק, אם יש לו
אופוזיציה רצינית בעיריה. ל פני
שקולק הספיק לענות,
התפרצו למיסעדה חסידי ה־
״רב״ מאיר כהנא וחילקו
לאורחים מחוץ־לארץ כרוזים
נגד קולק. ראש עיריית ירו־

לקאהיר המתין להם ליד המלון
נהג עם מכונית לינזוזין מפו ארת,
שנועדה להסיעם בכל
עת שהותם במצריים.
! 8הפתעה מסוג אחר נגרמה
לאשתו של נקדימון, פרקליטת
מחוז תל-אביב, עורכת־הדין
זהכה נקדימון. כאשר הגיעו
בני הזוג לנמל־התעופה של

תמיד כעל בן־אדם.״
! 8ח״כ
נראה השבוע עם יד חבושה
ושריטות לרוב על זרועו הימ נית.
כשנשאל לפשר הדבר
הסביר, כי באחד מערבי השבוע
טייל עם קבוצת אורחים מחו״ל
ברחוב הירקון בתל־אביב, כש לפתע
סחב כייס צעיר את

אברהם מלמד

שגריר מצריים בישראל, היה אחד מאורחי הכבוד במימונה שנערכה
*11191 1 1| 71
בירושלים. מורתדא השתלב היטב באווירה המוכרת לו מהתקופה
1 1 1 • 1 1 /1י 11111 שבה היה שגריר מצריים במרוקו, ואף חבש תרבוש אדום שניתן לו על־ידי אחד המארגנים. בתמונה
נראים ראש״הממשלה מנחם בגין ואשתו כשהם מתבוננים בחיוך על השגריר חבוש התרבוש.
שלים הורה להזמין את המיש־טרה
ואמר לאורחיו :״אתם
רואים איזה מין אופוזיציה יש
לי כאן?״

מי שהיה

דוברו של

ראש־ד,ממשלה ׳מנחם בגין,
העיתונאי שלמה (״נקדי״)
נקדימון, החליט לקחת את

(1 ?11ן״!| 1בא עם אביו ואמו, נשיא המדינה יצחק נבון
1 111ן ורעיית הנשיא אופירה, לחגיגות המימונה.
הוא הוזמן, כמו כל האורחים החשובים, לטעום מהמטעמים
המרוקאיים שהוכנו ביום החג. בעוד הנשיא אוכל מהמאכלים
כבקיא, ואופירה אוכלת מהם בנימוס רב, טעם ארז את המאכלים
שהושמו לפניו וסירב להמשיך לאכול כשהוא טוען :״זה חריף מדי.״
הגעגועים לירושלים גברו עליו.
הוא ביקש וקיבל ממישרד־החוץ
של ארצו רשות לשוב
לכהונה נוספת בישראל, וחזר
לכאן בשבוע שעבר.

ללחוץ את ידו של קולק.
״שמעת מה׳ שאמרתי לקוד-
מך?״ שאל קולק. גם ראש־העיר
השני מיהר לרשום צ׳ק
וקולק העביר את שני הצ׳קים
לקרן ירושלים.

81 מיקרה אחר, שעורר
מבוכה רבה במישרד־החוץ ה ישראלי,
אירע לשגריר סלוודור
בישראל, נפוליון ארמנדו
גרא. בעיקבות ניתוק היחסים
הדיפלומטיים בין ישראל ל-
סלוודור, קיבל גרא הוראה
לחזור לארצו. ימים ספורים
אחר־כך אירעה שם הפיכה
וגרא קיבל הוראה להישאר
בישראל. אלא שכאן התעוררה
בעיה דיפלומטית קשה. גרא
הוא השלישי בתור לזכות ב תואר
״זקן הסגל הדיפלומטי״,
בגלל הוותק שלו כאן. שגרירים
אחרים, השואפים לתואר, טענו
באוזני פקידי החוץ הישראלי,
שאין לחשב לגרא את כל התקו פה
שבה היה שגריר, אלא את

! 8ראש עיריית פיטסבורג
שבפנסילווניה, ריצ׳ארד ק א ־
ליגיייי, התקשר מארצות-
הברית ביום שבו היה צריך
להגיע לישראל וסיפר לקולק
כי איבד את הדרכון שלו וכי
ללא דרכון אינו יכול לטוס.
קאליגיירי טילפן רק אחרי
שניסה להפעיל את כל השפעתו
על מישרד הדרכונים הפדרלי
האמריקאי. זה היה בזמן פגרה
בארצות־הברית, ואיש לא היה
מוכן להטריח עצמו עבור ראש
העיר. קולק טילפן למי שטילפן
בארצות־הברית, ותוך שעה ה גיע
לידי קאליגיירי הנדהם,
שהמתין בנמל־התעופה, דרכון
חדש.

העולם חזה 2224

אשתו לחופשה במצריים לפני
שיתחיל לעבוד שוב בעיתונו
ידיעות אחרונות. נקדימון, ש אינו
נמנה עתה על צוות
מישרד ראש־הממשלה, נסע ל מצריים
כאזרח פרטי, אולם
היה מי שגילה לשילטונות את
דבר בואו. תדהמת הזוג היתה
מלאה, כשביום הראשון לבואם

קאהיר, כדי לשוב לארץ, ביקשו
עובדי הקרקע הישראליים את
עזרתה, בבדיקת הנשים העומ דות
לעלות לטיסה, שכן היש ראלית
העוסקת בבדיקה ביט חונית
של נשים היתד, חולה
באותו היום. הבחירה של נקדי-
מון היתד, טובה: לפני שהפכה
פרקליטה עבדה זהבה במיש־טרת
ישראל.
״ 8במסיבה בבית פרטי ב-
תל-אביב היה אורח־הכבוד ה שגריר
המצרי, סעד מורתדא.
במהלך השיחה הודיעה לו אחת
הנשים הנוכחות :״אתה שמי
כמונו!״ השגריר השיב דיפ לומטית
:״אני חשבתי על עצמי

ארנקו של אחד האורחים.
מלמד לא היסס, התחיל לרדוף
אחרי הכייס. הוא תפס את ה צעיר
ותוך כדי מאבק לקח
מידיו את הארנק. הכייס שרט
אותו ונשך את ידו.
81 אורח־הכבוד במסיבת
המימונה היו ראש־הממשלה
ורעייתו עליזה בגין. הם
התכבדו במטעמים מעשה ידיהן
של הנשים המרוקאיות. בגין
!נטל מכל מה שהוצע לו —
קבאב חריף מאוד, עוגות מתו קות,
ירקות כבושים ותה מתוק
— קירב לפיו והעביר לאנשי-
הביטחון שלו, שנאלצו לאכול
הכל.

1 1*1ן 1ן שטר על כשרות הפסח במשך כל ימי החג, אך הודה, ביום הראשון שלאחר
1 | /החג, כי הוא התגעגע ללחם. טדי נראה ליד שער יפו כשהוא סוקר עגלת כעכים 111 גדולה. לבסוף לא יכול היה להתאפק וקנה תריסר מהם. מיד לאחר ששילם מיהר לנגוס באחד מהם.
211

301 חת מיוחדת מאד
.ך* זא מאוד גברי. עיניו ירו *
קות, לפעמים כחולות וקשו חות
מאוד. שערו ארוך, שחור ו מתחיל.
להאפיר. כשהוא מקנא,
הוא אף פעם אינו הופר שולחן,
אלא נוהם תחת שפמו העבות,
מתבונן במבט מזרה־אימים ועו זב
את החדר באיטיות אלגנטית.
למחרת הוא מפסיק לדבר עם ה־אשה,
וזה מחזיק אצלו עד הערב.
כשמתחילים הדימדומים הוא מת קרב,
מתחנן, מתלקק ומתיישב על
ברכיה.
זהו קונפוציוס ,״פוצי״ בקיצור,
הגבר הקבוע והכימעט־ניצחי ב חייה
של נספחת־העיתונות־והתר־בות
בשגרירות אוסטריה בישראל
— ברברה טאופר.
״הוא היחיד המחזיק אצלי מע מד׳״
אומרת האשד! היפה, בעלת
העינוום בצבע תורכיז .״כשעצוב
לי, הוא יודע, מתקרב אלי ומצ ליח
לנחם אותי. אבל כשאני רוצה
שקט, והוא נדבק אלי, מתחנחן
ורוצה תשומת־לב, הייתי מזמן
מעיפה אותו מהמרפסת, אילו היה
גבר. אבל הוא בסך־הכל חתול קטן
ומיסכן.״

כולם יחד בתמונת קולאז׳ התלוייה על

קיר חדר״חעבודה בביתה של ברברה ב־

#111

תל־אביב .״אם הייתי תולה כל תמונה לחוד, הייתי צריכה דירה
שלמה.״ עם גדולי עורכי־עיתונים מצולמת בררברה: בעל אימפריית
העיתונות אכשל שפרינגר (באמצע התמונה, שני מימין עם ידיים על
הפח) לידו (משמאל) ליאונרדו וויז׳י, עורך שבועון איטלקי( .משמאל
השני מלמעלה) נווטני, עורך יומון אוסטרי. אורי אבנרי (למטה קיצוני

011 הורי פונדה

מימין) .בשורה התחתונה, אפרים קישון, גדעון ברלין, דוויד רובינגר,
עמוס איילון, דן פתיר ואורי דן (הצילום השני מימין מלמעלה) .שלמה
(״צ׳צ׳״) להט, מר עולם ארנולד שוורצנגר, הנרי פונדה, משה אפרתי,
אריק לביא, הצייר האוסטר פרוקפט (משמאל, למטה מצילומו של
אריק לביא) .בראיון עם קנצלר אוסטריה ברונו קרייסקי (בתמונה
הקיצונית מימין למעלה) .צילום הוריה, בתחפושת מלצרים (בשורה
השניה משמאל) .בעלה לשעבר (בשורה השנייה מלמטה, שמאלי ביותר).

תמונה שצולמה לפני כעשר שנים, עת שימשה ברברה
כתבת לענייני חברה ב״דר שפיגל״ .ליד פונדה
הבימאי טרנס ינג .״פונדה בסדר, אבל טרנס, במאי סירטי ג׳יימס בונד, מרשים יותר.״

י! 2 !2

עם אפרים ווישוו
שחקגית ניג שת
ף* וכרה, כת ,37 גבוהה בע-
לת שער קצרצר, עיניים כחו־לות
מאוד, אף חטוב, פה מלהיב,

״אנחנו מכירים כבר כל כך הרבה שנים, שאני
כבר לא זוכרת מתי זה התחיל. אני חושבת
שפגשתי אותו כבר בביקור הראשון שלי, ב־.1963״ הם מרבים להיפגש באירועים חברתיים.

שלוש פויס לבובוה

ביום הולדתה האחרון הזמינה את כל
חבריה לבילוי סוף־שבוע בדיקליה, כפר־הנופש
בצפון סיני .״הבילויים עם כל המי ומי הם גם עבודה וגם תענוג אישי שלי,״

עור צח ! יפה מאוד, עירנית, מחיי כת,
בדרך כלל אופטימית. כל מילה
שהיא אומרת משלהבת אותה
להמשיך. היא אוהבת לדבר, וב שנים
האחרונות למדה להישאר
רגועה כשמתקיפים אותה, וטוענת
שכל מה שקרה לה בחיים קרה
בגלל ישראל או ישראלים.
היא מגיעה כל בוקר למישרדי
השגרירות, עוברת על העיתונים
״את המילה קרייסקי אני יודעת
לקרוא בעברית, ואז אני יודעת
מה לגזור מהעיתון.״ מחברת
דו״חות למישרד־החוץ האוסטרי.
״אנחנו לומדים לקרוא בין השו רות,״
היא מסבירה ,״אם במשך
כל חג־הפסח השמיעו שירי פלמ״ח
ברדיו, אז זה סימן שהגעגועים
לעבר היפה הם חזקים, שלאנשים
לא טוב היום, שהעבר הוא מרכז
חייהם.״
תפקיד נוסף :״אני מרגישה כ נציגת
הדור הצעיר, שלמעשה לא
היתד, לו מעורבות ישירה בנא צים.
אבל ההורים שלנו, כן, גם
ההורים שלי היו נאצים׳ הם הודו
בכך לפני. אני מרגישה צורך לה בין
את העם הזה, ואני מרגישה
שטוב שהוא יבין אותנו.
״אם אני מצליחה להביא טיפה
קטנה מתרבות אוסטריה, או מרגשות
הצעירים שם, לשני ישראלים
צעירים בשנה, אז זה בהחלט מס פיק
לי. למדתי להסתפק במעט.״
המישפחה היא ממוצא אוסטרי,
אשר היגרה ליוגוסלביה .״הסבא
של הסבא של הסבא ועוד כמה
סבים נבחר להיות הטבח ה אישי
של הקיסרית מריה־טרזה.
המלכה איפשרה לכל בני עובדיה
ללמוד חינם באקדמיה הצבאית ה־מכבודת.
וככה מישפחת האיכרים
מאיזה כפר נידח הפכה מישפחה
שיש להתכבד בה.״
אביה, שבצעירותו היה במאי-
סרטים, קיבל -בבגרותו מישרה
ממשלתית וחזר ללימודי־הסרטה
באוניברסיטה לפני שנתיים, כש יצא
לגימלאות, אמר לה תמיד, כי
היא ירשה את התכונות מסבו שלו.
״הוא היה הכיבשה השחורה במיש־פחה,״
אומרת ברברה על הסב
שאותו לא הכירה ,״הוא אהב
לשמוח, להתחבר עם יהודיות,
לשתות יין ולעשות חיים. אני דוו קא
שמחה להיות דומה לו.״
מילבד הוריה אין היא מכירה
איש מבני־מישפחתה. רובם היו
קצינים בקיסרות האוסטררהונג*
רית, ונהרגו בצעירותם. אחרים
נעלמו או נהרגו לפני המילחמה
ובהמשכה. אחדים מקרוביה הת חברו
לפרטיזנים היוגוסלביים, ו-

אומרת ברברה .״אני לא הולכת למסיבות קוקטייל של שגרירויות, רק אלה שאנחנו
מארגנים.״ בתמונה משמאל: במסיבת קוקטייל של השגרירות האוסטרית. במרכז :
ברברה מכינה דו״ח מסכם של כל אירועי השבוע בישראל, עם ניתוח וקוריוזים.
ניספו תוך כדי הקרבות .״אני זו כרת
שבתחילת המילחמה ברחנו,
והגענו לאיזה קרובים בכפר נידח,
שעשו לנו טובה גדולה והשאירו
אותנו שם.״
״כשהייתי קטנה רציתי להיות
שחקנית.״ הוריה, שהיו ״יותר מדי
שמרניים״ לטעמה, ניסו למנוע
זאת ממנה .״אך לא היתד, להם
ברירה. הייתי תלמידה כל־כך גרו עה,
שאף בית־ספר אחד לא קיבל
אותי. אז הם רשמו אותי בבית־ספר
ליחסי־ציבור, ואז, בערבים,
כבר התחלתי ללמוד מישחק.״
היא כימעט הצליחה, עד שבערב
הפרמיירה נתקפה בהתרגשות עזה,
כאבי־בטן וחום גבוה .״הייתי בת
. 19 כל החיים היתה לי הרגשה
שאדם יכול לעשות כל מה שהוא
רוצה אם הוא באמת רוצה. ופיח־אום,
בערב אחד, התברר לי שיש
דברים שהם מעל לכוחותי. אני
לא הייתי מסוגלת למנוע את ה התרגשות,
ממש סבלתי•-.
״באותו ערב ידעתי שזה סוף
הקאריירה התיאטרונית שלי. למח רת
הודעתי את זה לבמאי, וזהו
זה. הרבה שנים אחר־כך עוד
התנהגתי כאילו אני על במה.
שיחקתי כל היום וכל הלילה. אבל
הגעתי למסקנה שאנשים לא
משלמים כדי לראות בן־אדם מש חק,
זה לקח כמה שנים, והרבה
נפילות על האף. אבל עכשיו אני
נהנית מהנסיון, אני כבר לא כזו,
התיאטרון נגמר באמת. כל יום
שאני מתבגרת אני מאושרת יותר,
נינוחה יותר. אחד מידידי אמר
לי שנגמרה לו הנערה עם נוצות-
הטווס המזהירות, ונשאר רק ה טווס.
אני דווקא שמחתי.״
נערה גמיכזר
ף* שנגמרה הקאריירה ה־
~ תיאטרונית, היא נראתה כמו
בן — רזה, גבוהה, בעלת שיער
קצר מאוד צבוע בשחור, בלי אי פור
.״היו לי פנים ילדותיות, לא
כמו הצעירות עכשיו, אבל הייתי
בהחלט מושכת מאוד. פגשתי אח
רומן שליסר, שהיה עורו־עיתון
חשוב. לא היה לי מה לעשות.
הלכתי אליו, זה היה עיתון־ערב,
התחלתי לעבוד כל בוקר בשעה

עברה חצי שנה, ו״התאהבתי בישראלי.
רציתי לבוא לישראל,
להתחתן איתו, להיות יהודיה,
ללדת שישה ילדים ולגור בכרמל
(המשך בעמוד 44

יהודה אפרת, בחברת יצאנית הצמדת
ובועז דוידזזן במסע לגילוי כוכבות באמריקה

כרמליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

1לפחות שני אישים ייאל צו
לבלות את יום־העצמאות
בגולה. ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) דהט וחבר־הכנסת
אהוד אולמרט, ש הוזמנו
לנאום בקהילה היהודית
בסידני, אוסטרליה. לפני שנה
חזר משם סגנו, יגאל גריפל,
׳כשבאמתחתו תרומות בסך חמי שה
מיליון דולר לשיפור שכד
נות־מצוקה בתל-אביב. בעיריה
מספרים, שאפילו דולר אחד
מהסכום הזה לא הוצא עדיין
למטרה זו וכי לעיריה אין עדיין
תוכנית להוצאת הכספים.
1מי שהתגלה השבוע כ ספורטאי
הוא המזכיר הכללי
של ההסתדרות, ח״כ ירוחם

תאמץ את הקיבוץ, אלא שהיא
בעצם כבר אימצה אותו מזמן.
במישגב־עם לא יודעים על כך
דבר.
01 הבדיחה האחרונה ש סופרה
השבוע בקפה אבסודוס
בתל-אביב: תיאודור הרצל
פוגש ברחוב את זיגמונד
פרויד ואומר לו בלחש :״איזה
חלום נורא היה לי הלילה...״
01 בערב ראיונות שעורך
בית־החולים הדסה לתיירים
דוברי אנגלית, ראיין דובר
הדסה עזריה רפפורט את
הקרדיולוג הפרופסור שלמה
דוגל כשנשאל רוגל׳ יוצא-
מחנות ששהה בהונגריה בעת
מילחמת־העולם, מתי התחיל

נחמה הנדל

הזמרת הוותיקה הגיעה לניקור מולדת
ושוהה אצל אימה, חנה, בתל״
אביב. נחמה הנדל, שהוזמנה לשיר בתוכנית ״גלי צה״ל״ ,״כל
העולם במה״ ,חלתה יומיים לפני השידור, סבלה מחום גבוה
ודלקת גרון קשה. אך היא התעקשה להופיע, בלעה מיספר רב
של כדורים והגיעה לאולפן כשהיא נשענת על זרועה של אמה.
״באתי לשמור על הילדה,״ אמרה האם ,״אם יקרה לה משהו.״

כרמליטה סנגריה ־
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

לאותו צעיר ללכת ״לעשות
כסף״ בשוק הפרטי ורק אחר
כך להיכנס לחיים הפוליטיים,
כדי שלא יהיה תלוי למחייתו
בפוליטיקה. בפגישה של ראשי
המיפלגה הליברלית נשאל אר ליך
למי התכוון והוא גילה:
״לפירסומאי דויד אדמון.״
אז קם שר־האנרגיה יצחק
מודעי ואמר לארליך :״זה לא
אתה הבאת את אדמון למים־
לגה, זה הייתי אני.״ עוד לפני

כדמ לי ט ה

סנגריה

הלהיט החדש של מזרחי
;!!כרמל
מיקביראשו!לגיון וונוי*1׳>^ג

טען :״יותר טוב שכולכם רו צים
בחברתי, מאשר כולכם
הייתם רוצים לנער אותי מעלי כם.״

שימעון
דז׳י־

! 0לב ד ח
גאן, המאושפז בבית־החולים
איכילוב, אחרי שלקה בהתקף-
לב תוך כדי הופעה, יש טענות
נגד הצוות הצעיר של המחלקה.
״הם יותר מדי קטנים,״ טוען
הבדרן הוותיק ,״הם לא מבינים

אוראר דנתור

נולדה לפני כשבועיים בבית״
החולים ״סידר סיני״ שבלוס־אנג׳לס,
לזמרת חדווה עמרני ולבעלה הרופא דדלי דנהוף. התינוקת
נולדה בניתוח קיסרי ואמה שוכנה בחדר הנשים החשובות
ביותר. באותו חדר שוכנו הזמרת שר, שריל לאד מ״המלאכים של
צ׳ארלי״ ,ג׳ודי קיימן, אשתו של מייקל קיימו, סגו ניושל
קליפורניה, ונשים מפורסמות אחרות. חדווה ודדלי ציפו להולדת
אור״אל מכיוון שבמשך ההריון עברה חדווה בדיקת מי שפיר
מיוחדת, שבה נקבע כי היא נישאת ברחמה בת. הבדיקה נעשתה
לאחר שבהריון קודם התגלו סיבוכים. בביתם היפהפה של בני הזוג,
בבוורלי־הילס, נמצאים גם הוריה של חדווה, שהגיעו מתל״אביב.
משל מדי בוקר צועד המזכ״ל
מביתו שבנווה־אביבים למישכן
הוועד-הפועל, בבניין ההסתד רות
ברחוב ארלוזורוב.
! 0איש המערך, מזכיר מו עצת
פועלי תל-אביב דד כ ן ־
מאיר, הוא חלוץ מיקצועי.
כשפעלו יישובי רמודהגולן ל מען
סיפוח הרמה לישראל,
היה זה בן־מאיר שהגיע ראשון
לשטח ונאם -אבל אחר כך,
כשהגיעה אליו העצומה, סירב
לחתום. כשהתעוררה בעיית
יישובי חבל ימית, היה בן־מאיר
הראשון לשלוח מסר־הזדהות
— הוא שלח את להקת צדיקוב
ואת להקת המחוללים של מו עצת
הפועלים. ביום הפיגוע
החבלני במישגב־עם, הודיע בן-
מאיר כבר בשעות הצהריים,
שלא רק שמועצת הפועלים

לחוש קשר מייוחד לירושלים,
אמר :״ב־ 1949 החלטתי לא
לבקש רשות מההונגרים לחצות
את הגבולות ולברוח לירושלים,
שם נמצא אז בית-הספר לרפו אה•
כשהגעתי חשבתי שכל
תושבי העיר הזאת קדושים.
באוטובוס וברחוב הייתי רואה
אנשים מחזיקים ספרי־תורה
ועיתוני־תורה וקוראים כל ה זמן•
לקח לי כמה שבועות
עד שתפסתי שלא כל מה ש מודפס
בעברית הוא קדוש.״

01 סידרת הראיונות
סגן ראש-הממשלה,
אדליד, לידיעות אחרונות• מנד
שיכה לעורר סערה במיפלגתו
הליברלית. באחד הראיונות סי פר
ארליך כי שם בזמנו עינו
על צעיר נימרץ, שהחל לפעול
במיפלגה. הוא הציע, לדבריו,

שימחה

שימחה דיניץ

היה אחד האורחים בארוחת״ערב
שנערכה לכבוד ראשי הערים מ*
ארצות־הברית במיסעדה ירושלמית. בעלי המיסעדה קיבלו הזמנה
שבה היה המיספר הנקוב קטן ממיספר האנשים שהגיעו למעשה,
כך שרבים מהאורחים נאלצו לאכול בעמידה. אולם את דיניץ זה
לא עניין. הוא תפס לו מקום, שקע באכילה, ולא שם לב לאורחים.
שארליך הספיק לענות קם שר-
התעשיה גידעון פרג וטען כי
הוא שהביא את אדמון למיפ-
לגה. גם השר בלי־תיק, משה
ניפים, טען אף הוא לבעלות
על הקשר שבין אדמון לליב רלים.
אדמון עצמו, שנכח
בפגישה, התבקש לשפוט בין
ארבעת השרים. הוא סירב
לגלות מי הביאו למיפלגה אך

אידיש וכל הבדיחות שלי הול כות
לעזאזל!״
׳ 0נחמה פורתא מצא ב צוות
הבוגר. אנשיו לא רק
שהבינו את הבדיחות, אלא גם
פנו למפיק הופעת היחיד של
דז׳יגאן וביקשו לקבל כרטיסי-
הזמנה.
01 לקראת התוכנית כל ה ה
עו ל ם הזה 2224

אג שי ם
עולם במו) ,שתשודר בגלי צה״ל,
בהנחיית יעקוב אג מו הי הכיו
כתב התחנה, לוני עינבר,
סקר על מיומנותם של מבקרי
התיאטרון בארץ. אחת מהם,
לדבריו, לא למדה מעולם תי אטרון׳
אלא כלכלה. שני לא
רואה את ההצגות שאותן הוא
מבקר .״איך יהיה לי זמן
להתפרנס?״ הסביר המבקר ב שאלה,
כשנשאל מדוע הוא
אינו צופה בהצגות שעליהן
הוא כותב.
מבקר אהד שאל את

! 0 השחקן בראיון ״באיזה מחזה שיחקת
את ריצ׳רד השלישי?״ ואת
חינה רובינא ״באיזה מחזה
שיחקת את האם?״ ״פעם״,
מספר עינבר ,״בא מבקר ל ראיין
להקת פנטומימה. הם היו
באמצע החזרות והוא שאל

שדמה כר־שכיט

אותם: עכשיו אתם
חזרה על הבלט?״

עושים

11 הזמר־שחקן יהורם
ג און החליט ללכת בעיקבות
פרנק סינטרה. הוא מכין
בימים אלה תוכנית להיטי-
זהב. בתוכנית יכלול את השיר
בלדה לחובש, שאותו סירב
לשיר בשנים האחרונות. אל
החזרות מביא עימו גאון את
בנו מיטה בן השנתיים וחצי,
מפני שאשתו אורנה התחילה
לעבוד באחרונה מחוץ לבית,
כמנהלת חשבונות. משה הקטן
מסתובב כל הזמן ליד אביו,
כשהוא מקשקש ומזמר. הוא
משתתק רק כאשר רועמים
התופים.
01 אחרי שהשתתף בסירטו
של אוליכר ריר, פנה השחקן
יהודה אפרוני לשחק בסרט

המימי״

0י* * 1 * 1 1 *׳ 0הופיע בשבוע שעבר בערב ראיונות שאותו עורך מי שהיה מנב״ל רשות־השידור
יצחק ליבני. בעת השיחה הסביר יבין את הלחצים המופעלים עליו על״ידי הנהלת
* | י רשות״השידור, אולם כשהסתיים הראיון עימו הצטלם יבין עם שתי הבחורות מ״להקת האחים
והאחיות״ ,שזבו במקום הראשון בפסטיבל הזמר, ואז אמר :״יש לחצים שאני אוהב, באלה, למשל.״
על חייה של היצאנית מם׳ 1
בארצות־הברית,
הולנדר, המשחקת בסרט את
עצמה. אפרוני שיחק בתפקיד
הגנגסטר האמור לגנוב את
פסי-הקול של הסרט שעד לפני
הצגת הבכורה בהוליווד. כהר גלה
בקודש, שיתפה הולנדר
את נערותיה הטובות, היפות
והערומות, בתשלומים וגרמה
עגמחדנפש רבה לאפרוני, ש מצא
עצמו יושב עם ״ 15 טון
טוסיק״ ,כדבריו, על שפת־הבריכה.
הוא נאלץ לשמור על
הנערות כשבגדיו לגופו. בצער
רב וביגון החליט אפרוני שהוא
אינו מסוגל לעמוד בזה. הוא
עלה על המטוס, והגיע ארצה
ערב לפני המועד שקבע מראש.
! 0עורך־הדין הממושקף
אהוד (״אודי״) דגן בילה את
חג הפסח בנביעות. הוא התפלא
מאוד לשמוע מבנו בן השבע,
אורי, כי הוא מבלה כל יום
שעות ארוכות בחוף הנודיס טים,
כשהוא משחק במטקות
וזורק את הכדור ליד הבחורות
הערומות, כדי שיוכ^ להתקרב
אליהן.
! 1תנועת אזרחים ערה
התנהלה ביום השישי לפני
שבועיים מכיוון קפה כסית אל
עבר המיסעדה דיצה בתל־אביב.
כשכל כיסאות דיצה
התמלאו בסועדים, נשמעו לפתע
סירנות מישטרה וארבע ניידות
עצרו בחריקה מול המיסעדה.
השוטרים צעקו :״לפנות מהר
את המקום ! הודיעו על פצצה ! ״
כמה מהאורחים הספיקו להכין
כריך מן האוכל שהיה מונח
בצלחתם, השאר ברחו מהר,
אף אחד לא שילם.

קסוויארה

בנו בן ארבעת החודשים של בימאי הסרט

״מלך ליום אחד״ שיחק בתפקיד הבן

\ 111
האובד, ששוער המלון, גבי עמרני, מוצא בתוך מכונית. דקות
אחדות לפני הצילום הרטיב אלתר את מכנסי בנו ועממי, שהרגיש
בלחלוחית, נבהל, עיקם את פניו וכמעט שהפיל את התינוק,
לצחוקו הרם של האב, שהתחבא באותה עת בתוך המכונית.

שחקן ״הבימה״ הוותיק חזר השבוע
מהוליווד, שם שיחק בפא״
רודיה על ד״ר ג׳ייקל ומיסטר הייד, כשכוכב הסרט הוא אוליבר
ריד. אפרוני היה אחד מקורבנותיו של הד״ר ג׳ייקל. השמועות
על ריד סיפרו, כי הוא עצמו ד״ר ג׳ייקל ומיסטר הייד — במשך
היום הוא מפוכח, תוקפני ורע״לב, בלילה הוא משתבר והופך חביב.
העולם הזה 2224

1תושב שכונת־התיקווה
איתן שרעבי הפנה באחד
מהעיתונים המקומיים היוצאים-
לאור בתל-אביב, מירשם לראש
עיריית תל־אביב, שלמה להט,
ובו הסביר איך להכין שימורי-
שכונות־מצוקה :״החומרים ה דרושים:
הרבה ועדות, רצון
יהודי הגולה, שלמה להט (כלי
זה מוכר יותר בשם העממי
ראש העיריה) ,רצון התושבים,
רצון הממשלה. יש לגזור את
רצון התושבים באמצעות של מה
להט — אין צורך במאמץ
מייוחד.״
!׳ בשבוע שעבר, אחרי
החג, נראה אכודעפיה, בעל
דוכן הפיתות בכיכר השעון
ביפו, אוכל ארוחת צהריים עם
מצות .״תפסיק לנסות להיות
יהודי,״ אמרו לו הפועלים
הערביים ,״גם הם כבר גמרו
את החג שלהם.״ אבולעפיה
נאנח ואמר :״קודם היה חג,
אחר כך חול המועד, אחר כך
היה שבת ואחרי כן עוד פעם
חג. מחר יש שביתת מיסחר,
אחר כך יום שישי. יקח לי
עוד שבוע עד שאוכל לאכול
פיתה בלי שיסתכלו לי לתוך
הפה.״

י הזמר שלום חנוד
הגיע להוליווד כדי לכתוב את
המוסיקה לסרטו האמריקאי ה ראשון
של הבמאי בועז דויד״
זזן. שם הסרט זרע התמימות
והוא עוסק בבעיית ההורים
הקטינים המטרידה יותר ויותר
את ארצוודהברית. כמו בסרט
יוצאים קבוע מצא בועז גם
בסרט זה את הכוכבת שלו
לגמרי במיקרה. אחרי שחרש

את הוליווד בחיפוש אחר שח קנית
וכמעט התייאש, נסע
לניו־יורק כדי למצוא אתרי-
צילום. את השחקנית מצא כא שר
חצתה את הכביש. הוא
עצר אותה, הציע לה תפקיד
ראשי וגילה לדבריו כוכבת.
קריאה נרגשת התקבלה
השבוע במערכת הטלפון הא דום
של גלי צה״ל. שני חובבי
רדיו ישראליים התקשרו וסיפ רו,
כי קלטו קריאה של חובב
רדיו מניו־זילנד, יהודי זקן ו עיוור,
שביקש שיעזרו ילו לח פש
את בנו. שני הצעירים
סיפרו לעורך הטלפון. האדום,
צבי רימון, כי האב סיפר
להם שבנו נסע לישראל לעבוד
בחפירות ארכיאולוגיות בנגב
וכי הקשר ביניהם נותק שבו עיים
לפני כן. אמו של הבחור
נפטרה והאב, שנותר לבד,
ביקש שבנו יחזור הביתה. רי מון
שידר את שמו ותיאורו
של הבחור. אחרי יומיים הת עניין
רימון אצל שני הבחו רים
מה עלה בגורל של האב.
התברר שכמה אנשים זיהו את
הבחור, ומסרו לו את ההודעה.
הבן התקשר לאביו, וכבד ב אותו
הערב עשה את דרכו
לניו־זילנד.
| 8אחת ממתנות יום־הול־דת
שקיבלה כר בן־יוסף,
בתה של אשת יחסי־הציבור,
מירי בן־יוסף, היה סיפרו
של דני סנדרסון עם הקדשה
של הסופר .״בר יקרה,״ כתב
סנדרסון ,״כשאני הייתי בגילך
הביאו לי ספר שמיד הכנסתי
לפה. אז חייתי מהיד אל הפה
וגם עכשיו אני חי ככה. אני
נורא אוהב אותך.״

215

שאל בסניף שלך על מסלול החסכון
המואץ ועל תוכנית ביטוח־החיים ש בתוכנית

אנחנו יודעים — מחירי הדירות
גבוהים ואתם.זקוקים להלוואה גדולה
יותר. נכון? תוכלו לפתוח 2חשבו נות
״יתרון דירה״ בבנק דיסקונט —
אחד לבעל, ואחד לאשה ולקבל, בבוא
העת 2 ,משכנתאות — 12,000 שקלים
ביחד ב־> 97 בלבד — וללא הצמדה.
ואם הגעת עד כאן, נזרוק לך רמז :

מדריך

בנח דיסקונט להשקעות ולחסכון

איר לצבור\ 7מיליון ל • ב 8-שנים?

הפקדה של 50,000 לי׳ עעוו״ה להגיע,תוך 8עונים,לב\ -ד מיליון לי״,
בהנתה של עליית המדד בשיעור 8070 לשנה.

בקרוב ישונו תנאי התוכנית וכדאי לנ צל
את ההזדמנות, כל עוד הדבר ניתן,
ולהצטרף ל״יתרון דירה״ ,תוכנית ה חסכון
שהמציאו עבורך בבנק דיסקונט.

כתוכניות החסכון המפורטות להלן
תמצא חסכונות כתנאים קוסמים, מע נקים,
הצמדת הקרן למדד או לדולר,
ריכית גבוהה ומצטכרת, רווחים פטו רים
ממס ושאר ״סוכריות״ שבעזרתם
מקווה בנק דיסקונט לסייע לאזרח לח פור
את השקלים שלו ולצבור רווחים
נאים אגב כף...

מה בוער לוי
אין לך סבלנות לחכות 5שנים או
יותר י יש לבנק דיסקונט הצעה ש קשה
לסרב לה :״יתרון כפול שתיים״.
אתה יכול לשים בבנק עד 150,000
שקלים ולא צריך לסגור את הכסף
לתקופה ארוכה.
כבר אחרי 4שנים אתה יכול להוציא
את הכסף — עם ההצמדה ועם המענק
הצמוד ומס־ההכנסה לא משתתף בחגי גה!
הכל שלך — נטו־נטו.

״בדרך למיליון״
תקרת החסכון ב־ 2המסלולים של
תוכנית ״יתרון עד 120״ היא 120 אלף
ל״י ( 12,000 שקלים) ומכאן שמה.
בידך הברירה לבחור בין שני מס לולי
הפקדה: בראשון, אתה מפקיד
בין 10ל־ 120 שקלים מדי חודש ב חודשו,
ובשני אתה מפקיד מתי שיש
לך ובתנאי שסכום ההפקדה לא יפחת
מ־ 50 שקלים.
הרווחים שמזרים בנק דיסקונט ל כיסך
בתום תקופת החסכון מקורם
במענק צמוד בגובה של 70/0או 250/0
(בהתאם לשיטת ההפקדה שבחרת).
רווחי הצמדה למדד יוקר המחיה ב תוספת
ריבית, מצטברים בתוכנית זו
על החסכון ועל המענק.

הרבה הו9,8,7,6 :
ואפילו ! 12
הדולרים שלד
אתה ״נקרע״ בלבטיך בין ברירת
הצמדה לדולר או למדד יוקר המחיה?
שאל על ״יתרון ברירה דולרית״ של
בנק דיסקונט. תוכנית זו מעניקה לך
אוטומטית את הרווח הגבוה מכין ה שתיים,
גם כאן שני מסלולי הפקדה:
חודשית ורצופה — או חד־פעמית.
בחרת בהפקדה חד־פעמית? פחות
מ־ 50 שקלים בבנק לא יקבלו.
בחרת ב־ 2מסלולי ההפקדה גם יחד?
תקרת החסכון היא 10,000 שקלים.
במסלול אחד, התקרה היא 7,500
שקלים. בתום 6שנות חסכון, אתה
מקבל מענק בגובה של עד 1870 על כל
הפקדה, ריבית על המענק ועל כספי ה חסכון,
ורווחי הצמדה לדולר או למדד.
הרווחים בתוכנית פטורים ממס, כמו
כן תוכל למשוך את כספך בכל עת
ובלבד שתתן הודעה מוקדמת בת 30
יום לבנק, שיתכוננו.

״הסיכוי היחיד
להגיע לדירה״

תדע מה לעשות עם הכסף, מה עוד
שהרווחים הללו פטורים ממס.
התוכנית מיועדת לחוסך בעל ״אורך
רוח״ .אם תצטרף לתוכנית, אתה מת חייב
לתקופת חסכון מינימלית של
שנתיים, אך את ״סוכריות הרווח״
אתה תקבל רק מקץ שש שנות חסכון.
וריאציה נוספת של תוכנית זו היא
״יתרון עד 120 פלוס״ ,המעניקה לך
מענק צמוד כגובה של י< 297 כתום
השנה השביעית לחסכון, ס 330/כתום
השנה השמינית. זאת, אם תחליט
להמשיך כחסכון, כמובן, ואתה בהרה
למיליון הראשון.

הנתונים נכונים ליום דופרסום.

הילדים מתבגרים. בקרוב יכנסו אל
מתחת לחופה. דרכו של עולם.
בבוקר שלאחר החופה והריקודים —
מתחילות הדאגות לנקר.
הזוג הצעיר צריך מקום לגור.
את הסיפור על החרגול והנמלה אתה
מכיר? מכיר. בימים אלה היה כדאי
שתהיה פיקח כמו הנמלה. תוכנית חס כון
זו היא עבורך. כל מה שעליך
לעשות הוא להפקיד סכום חודשי רצוף
וקבוע שלא יפחת מ־ 5שקלים. עמדת
בתנאי החסכון לאורך תקופה של 5
שנים — אתה זכאי להלוואה.
ההלוואה — כפולה מהסכום שהפ קדת,
ובתנאי שלא תעלה על 6070
מערך הדירה.

אתה מקבל בנוסף להלוואה, גם
הפרשי הצמדה למדד וריבית שנתית
מצטברת. על ההלוואה אתה משלם
> 97 ריבית לשנה — בלי הצמדה
(איפה אפשר עוד לקבל הלוואה ל דירה
ללא הצמדה?) .גם תנאי הפר־עון
נוחים ביותר.
לפני שאתה רץ לחתום על התוכנית
כדאי היה שתדע שהלוואה מקסימלית
תקבל רק אם שטח הדירה נטו לא
יעלה על 70מ״ר.
מי אמר שצריכים להתחיל בפנטהאוז
י בכל מקרה — תוכל לפחות
לסגור את המרפסת.
עכשיו, נניח שהילדים הגיעו לפרקם,
כמו שאומרים, אבל להינשא אינם רו צים
...להלוואה אולי אינך זקוק, אבל
אז אתה יכול להמירה במענק. המענק
יהיה בגובה של > 57 אם חסכת 5
שנים 67 > ,לשש שנים וכך הלאה עד
1270ל־ 12 שנות חסכון.
אתה יכול למשוך את כספך בכל עת
לאחר מתן הודעה מוקדמת של 30 יום,
וכדי שלא נעייף אותך בקריאה —

תמיד יש משהו שרוצים לקנות ו תמיד
דוחים לפעם אחרת. כסף מיותר
הרי לא מסתובב אצלך בכיס.
טלוויזיה צבעונית — איזה להיט !
נסיעה לחו״ל — כיף של חלום!
הבעיה היא הזמן: עד שתחסוך מס פיק
כסף, המחירים כבר יעלו, או ש בינתיים
תחמיץ איזו הזדמנות או ש יעבור
לך החשק.
הדיסקונטאים חשבו גם עליך ו המציאו
את תוכניות ״חן״.
״חן״ — תוכנית שמקצרת לך את
משך ההמתנה בדיוק בחצי.
אתה חוסך כל חודש סכום כסף, מ ש
ועד 1,000 שקלים ואז אתה מקבל
מהבנק הלוואה בדיוק בגובה הסכום
שחסכת, כלומר: חסכת 12,000 שקלים
— תקבל מהבנק עוד 12,000 שקלים !
בתוכניות ״חן״ של בנק דיסקונט,
אתה לא משלם ריבית ולא מקבל
ריבית. ממש רווח נקי.
..ואם כבר קבלת ממישהו במתנה
טלוויזיה צבעונית וכרטיסי נסיעה ל־חו״ל
ומערכת סטריאו וריהוט חדש —
או סתם עבר לך החשק — תוכל לקבל
את חסכונותיו בתוספת י 557 ריבית
לשנה (כן, כן, חמישים וחמישה).

דוגמאות לרווחים בתוכניות החסכון לתקופות שונות
על הפקדה בסר 50,000ל״י
(בהנחה של עלייה שנתית של 8070 במדד או בשער הדולר)
התוכנית
״יתרון
״יתרון
״יתרון
״יתרון
״יתרון

שעור

המענק

כפול שתיים׳ 1670 כפול שתיים׳
2070
עד 120״ 2570 דולרית
ברירה
״* 1870
עד 120 פלוס׳ •3370

* במסלול הדולרי.
תקופת החסכון

שנים שנים שנים שנים
שנים

ערך ההפקדה
( 50,000ל״י)
כפוף תקופת
החסכון

התוח
על הקרן

1,11870
2,16770
4,17670
3,95470
14,59270

608,861
1,133,741
2,137,892
2,026,787
7,346,041

1 0יו

אילו היה קורטוב של שכל בראשם
של ה״חוגים״ ,הם היו יודעים
כי הנשיא אל־סאדאת לעולם
אינו משמיע רעיון באקראי, מכלי
שהירהר היטב, ובמשך ימים ארוכים,
על כל ההשלכות האפשריות.

*ץ וא עשה זאת שוב.
י 1כרעיון דרמתי אחד ;טל אנ
וור אל-סאדאת שוב את היוזמה
לידיו, שוכ הכתיכ את המהלכים
לכל האחרים.
הוא לא עשה זאת למען אינטרס אנוכי
כלשהו, אלא כדי לקדם את התהליך שכבר
הפד אותו לדמות בעלת שיעור־קומה היס טורי:
תהליך ההשלמה בין ישראל והעו לם
הערבי.
במהלך זה גילה אל־סאדאת מחדש את
תכונותיו המיוחדות: דימיון יוצר, כושר-
החלטה, חוש דרמתי, ראייה איסטראטגית
וכישרון טאקטי.

כתגוכתה על מהלך זה גילתה
גם ממשלתו של מ;חם כגין את
תכונותיה המיוחדות: עקרות מה
שכתית, קוצר־ראייה, קטנוניות,
נרגנות, שלומיאליות.

,׳לעולם לא״ שינוי הסטאטום־קוו בירוש לים
,״לעולם לא״ שיבה לגבולות .1967
מצד שני: אי־היכולת המוחלטת של
העולם הערבי להסכים לשלום עם ישראל
בלי פיתרון אשר יעניק לפלסטינים את
זכות ההגדרה העצמית (קרי: מדינה מש להם,
בצורה זו או אחרת, לצד ישראל)!
ואי־היכולת המוחלטת של העולם המוסלמי
להשלים עם הריבונות הישראלית על מיס-
גד אל-אקצה וכיפת־הסלע.

מול פני מחסום מוחלט זה, אפשר
להיכנע ולאמר: אין פיתרון.
מי שאומר כך, מוכרח להבין כי הוא
מסכן גם את ההישגים שכבר הושגו. העם
המצרי הוא סבלני מאוד, ויש לו שילטון
חזק — אך אין הוא יכול לחיות לעולם
ועד מחוץ לעולם הערבי. וגם אין הוא

אין סיכוי לתזוזה בעמדות ממשלת־בגין.
(אילו היה בגין מוכן לפיתרון סביך
כלשהו, היה אומר לעצמו כי דווקא עכשיו
הזמן הנכון להשגת ההסכם. הנשיא אשר
יישב בבית הלבן אחרי ינואר — 1981
אם יהיה זה שוב ג׳ימי קארטר, ואם יהיה
זה מישהו אחר — יהיה בהרבה פחות
נוח לממשלודישראל מאשר הנשיא המב קש
עתה להיבחר מחדש והזקוק לקולות
יהודיים. אך מכיוון שאין לבגין פיתרון
כלשהו, והוא מעוניין רק בקיפאון המוח לט,
אין הוא יכול לנצל את שעת־הכושר
החד־פעמית הזאת).

השאלה היא: איך לעכור את
החלל הריק הזה של כמה חודשים
מכלי להפגין לעיני העולם
הערכי אזלת־יד גמורה.

גם תגובה זו העידה על בורות
תהומית לגבי אופיו של הנשיא
המצרי. מובן מאליו שהוא לקח
תגובה זו כחשבון מראש, כאשר
גיבש את רעיונו.

ככך הסתיים שלכ אחד. עכשיו
קיים הח־טש שמא ייעצר התהליך
כולו.
על כן יש להתחיל בשלב הבא של
התהליך, שעליו להוביל לקראת פיתרון
הבעייה הפלסטינית והשגת שלום כולל
בין ישראל וכל העולם הערבי והמוסלמי.

בכך תינתן תאוצה חדשה —
״מומנטום״ — לתהליך המדיני,
נתגכר על המיכשולים ונגיע אל
השלום הכולל — שהעולם כולו,
וכראש־וראשונה ישראל עצמה,
זקוקים לו.

ין• הו רעיון פשוט -כשם שכל רעיון
1גדול הוא פשוט. רק בעיני כסילים׳
עלולה פשטות זו להיראות בנאיביות. היא
רחוקה מזה. היא מתוחכמת מאוד־מאוד.

תהליך השלום עומד עתה לפני
מחסום, הנראה כאילו לא ניתן
כלל להתגבר עליו.

מצד אחד: הלאווים המוחלטים של חר טום
הישראלית, אותו קונסנזוס שמיפלגת־העבודה
משתפת את עצמה בו לצד החו גים
הקיצוניים ביותר של הליכוד :״לעו לם
לא״ הכרה באש״ף ומשא־ומתן עימו,

^ הרי התגובה הראיטונה נוכחו
ראשי השילטון בישראל לדעת כי
הרעיון הוא רציני, וכי הנשיא אכן מתכוון
לבוא לירושלים ולהשמיע את דברו.
אז באה התגובה השניה: לא בא בחש בון.
הכנסת אינה במת־תעמולה למדינאים
זרים.
ובעיקר: קודם כל יש לתת למנחם בגין
לנאום לפני מועצת־העם בקאהיר, כתמורה
על הופעתו הראשונה של אל־סאדאת
בירושלים.
יתכן שחכמי־חלם בירושלים סברו כי
בכך ייגמר העניין. אל־סאדאת, כך חשבו,
לא יניח לבגין להשמיע בקאהיר את דבריו
על זכויותינו ההיסטורית, התנחלותנו בכל
רחבי ארץ־ישראל, ושאר סיסמות אשר
ישגעו את העולם הערבי כולו ואשר י כ־פישו
את מעמדו של אל־סאדאת.

נדמה לי כי בעיני הנשיא מצטיירים
הדברים כך:
לפני שנתיים וחצי החלטתי החלטה היס טורית,
הופעתי לפני הכנסת ודיברתי במי שרין
אל ליבו של הציבור הישראלי.
זה היה אקט היסטורי, והוא הוליד תה ליך
היסטורי. תהליך זה הוביל להסכמי
קמנדדייוויד, לחוזודהשלום הישראלי־מצ־רי
ולנורמליזציה.

אמנם, גם בנאומי הראשון הסברתי ל ישראלים
את העניין הפלסטיני. אך באותו
זמן הקשיבו הישראלים בעיקר לדברים
שנגעו להשגת השלום בין ישראל ומצריים.
עתה עלי להסביר להם את השקפתי —
והשקפת העולם הערבי כולו — על העניין
הפלסטיני, שהוא לב ליבו של הסיכסוך
ההיסטורי כולו.
בעיקבות דו־שיח זה, מלב אל לב, אני
מקווה שהישראלים ישתכנעו כי גם הפעם
אין אני מבקש את רעתם, אלא להיפך, את
שלומם ואת ביטחונם.
ביגלל ניתוקם מן העולם הערבי במשך
שנים כה רבות, ובעיקבות ארבע המיל־י
חמות האכזריות שהיו, לא קל לישראלים
להבין את ההשקפה הערבית על המנייה
הזאת, ואני סבור כי חובתי היא להשתדל
לעזור לישראלים בהבנתה.

האם לא הגיע הזמן שאותם ״חוגים״
ילמדו את שיטותיו של אנוור
אל-סאדאת — או שישתקו ך

תגובה חנוונית. חשבון עובר*
ושב.

ף* מי שהיה נוכה כאשר השמיע
* הנשיא אל־סאדאת לראשונה את ה מחשבה
הזאת, וכמי שנתבקש על־ידו ל פרסמה
לראשונה בעולם (״יועצי הקרובים
ביותר עדיין אינם יודעים על כך!״),
אני מרשה לעצמי לפרש את מניעיה ומג מותיה.
מובן שאלה הם פירושי שלי ביל־

גם שלכ שני זה יכול להיפתח
כאקט הדרמאתי של הופעתי לפני
הכנסת, כדי לדכר כמישרין אל
ליכד של הציכור הייטראלי.

אבל אותם שהופתעו באוקטובר ,1973
ואותם שהופתעו שוב בנובמבר ,1977 הופ תעו
גם בשבוע שעבר, למרות שאיש-
אמונו של הנשיא, אניס מנצור, שהיה נוכח
בשיחתו של אל־סאדאת עימי, העמיד אותם
בעוד מועד על חשיבות העניין, בהודיעו
כי ״עיתון ישראלי״ עומד לפרסם ״פצצה
מדינית״.

אנוור א ל ־ סאדאתב כנ ס ת: הצעה שאי־אפשר לסרבלה
מוכן לחיות לאורך ימים כשבליבו מכרסמת
ההרגשה שהוא בגד בעם הפלסטיני.

מוכרחים להתגבר על המחסום.

לממשלת־ישראל אין שום פיתרון. היא
חוזרת, כמו תוכי, על הסיסמה :״אין
בידינו הצעות חדשות.״

משום־כך מכין הנשיא אל-סא-
דאת שהיוזמה החדשה חייבת
לכוא מצידו.
אילו היה אדם קטן, היה אומר: הבה
נחכה עד שהלחצים הבינלאומיים יכריחו
את הנשיא האמריקאי, אחרי הבחירות,
לכסות פיתרון על ישראל.

אולם אל-סאדאת אינו אדם קטן.
הוא אדם גדול. על כן הוא אומר :
הכה ננסה לשכנע איש את רעהו,
כדו-שיח ישיר.

ר ש לרעיון הזה גם היבט טאקטי,
שכדאי לעמו״ד עליו.
בעוד פחות משישה שבועות יגיע תא ריך
רב־משמעות 26 :במאי , 1980 היום
שבו צריך להסתיים המשא־והמתן על הע נקת
״האוטונומיה המלאה״ לעם הפלסטיני.

אין שום סיכוי כי המשא־והמתן
יסתיים עד אז. האמת הפשוטה
היא שמשא-ומתן זה כלל לא התחיל
עדיין. עד עכשיו התנהלו רק
מישחקים ריקים־מתוכן.
איש אינו מאמין שיש סיכוי כלשהו
שעד ה־ 26 במאי יתרחש משהו גדול. אולם
העם המצרי, והעולם הערבי כולו, זוכרים
את התאריך.
לאחר מכן תעבור עוד חצי שנה עד
לבחירות בארצות־הברית. יהיה זה חלל
ריק. כי באותה תקופה אין שילטון תקין
ויעיל בוושינגטון — ובלי השתתפות הא מריקאים
בתהליך השלום כ״שותף מלא״

במלים אחרות: איך למלא את הזמן
הזה בפעילות מדינית דרמתית, שתרתק
את תשומת־הלב.

הופעתו שד הנשיא אל־סאדאת
לפני הכנסת היא פעילות כזאת.

^ ל המגמות האלה -אני חוזר
< שאלה הם הפירושים שלי בילבד —
טובות לישראל כשם שהן טובות למצריים.

אין כאן אינטרס מצדי מו ל
אינטרס ישראל. יש כאן אינטרס
משותף של שתי המדינות, לטובת
השלום.

יש לזכור זאת היטב, כאשר באים לבחון
את התגובה הישראלית על רעיונו של
של אנוור אל־סאדאת.
הנשיא הביע את מישאלתו כי הרעיון
יפורסם לראשונה בהעולם הזה, במיסגרת
השיחה הממושכת שהוא קיים עימי. היתה
חשיבות מסויימת לפירסום בצורה, בעיתוי
ובהקשר הנכונים.
כמה שעות לפני הופעת הגליון של
העולם הזה דלף עצם הרעיון. התבונה
המינימלית היתד, מחייבת את המדינאים-
כביכול בירושלים להמתין עד להופעת
הגיליון, לקרוא את הדברים במלואם ולה גיב
רק אז — אם ביכלל.
אבל אופי המימשל בישראל אינו מותיר
מקום לתבונה מינימלית זו. ולכן, עוד
לפני שהופיע הגיליון, באה תגובתה הרא שונה
של ״חוגים מדיניים בירושלים״ —
קרי: מישרד ראש־המשלה ומישרד־החוץ.

היתה זאת תגובה נרגנת, עויי־
;ת, כימעט ילדותית.
ה״חוגים״ אמרו שזהו רעיון ״מוזר״ .הם
רמזו שאינו רציני. ניתן לציבור להבין
כי זהו תעלול-פירסומת של הנשיא. ובסך
הכל: משהו לא חשוב, סנסציה ליום אחד.

ואכן, תוך שעות מעטות באה תגובה
רישמית מפי אל־סאדאת: אהלאן וסהלאן.
אם בגין רוצה להופיע במועצת־העם, ש יבוא.
איני
יודע במה עשוי נאום של בגין
בקאהיר לשרת את האינטרס הישראלי.
עד כמה שנראה לי, ככל שמר בגין ואנשיו
ימעיטו להשמיע את דיעותיהם באוזני
ערבים, כן ייטב. אך אם בגין רוצה בכך —
הנשיא אל־סאדאת לא ימנע זאת בעדו.
להיפך — הדבר יכול לעזור לו לפתח
תאוצה חדשה ולמלא את החלל הריק
עד נובמבר.
בזה אזלו, כמדומני, כל הטענות הנר־גזות
והחנווניות של ממשלת־ישראל. הן
היו מיותרות לחלוטין מלכתחילה.

אילו היתה קיימת בירושלים
ממ׳טלה המסוגלת לשקול דברים
בשקט ולכלכל את מעשיה בתבונה,
היתה מבינה מראיט כי אין
כד אפשרות למנוע בעד הנשיא
המצרי לבוא לירושלים ולנאום
לפני הכנסת, אם הוא מבקש זאת.
בלשון הסנדק, זוהי ״הצעה שאי-אפשר
לסרב לה.״

ן* ותרת שאלה אחת,
שי מאז הרגע הראשון :
מפני ממשלה:

המנקרת ברא
פוחדת

מהו
מקור הפחד מפני הופעה מחודשת
של הנשיא אל־סאדאת לפני הכנסת ז

מדוע הצטייר רעיון זה אוטומטית,
וכימעט אינסטינקטיבית,
כמעשה שיש להתגונן מפניו?
האם חוששת הממשלה שאם יופיע אנוור
אל־סאדאת לפני הציבור הישראלי ויסביר
לו את מהות הבעייה הפלסטינית, את הדר כים
לפיתרונה, את ההיבטים המדיניים וה ביטחוניים,
עלול הציבור הישראלי להש תכנע
ולוותר על דיעותיו הקדומות בנושא?
ואם כן, האם מבקשת הממשלה להקים
מסך־ברזל — או קיר־זכוכית — בין הצי בור
הישראלי ובין נשיא המדינה הערבית
הראשונה שעשתה עימנו שלום?

האם היא רוצה להחזיק אותנו
בכוח בגטו:׳

טובת ישראל, טובת השלום, טובת היח סים
בין ישראל והעם המצרי מחייבות
אותנו להשיב על מישאלתו של אנוור אל־סאדאת
תשובה פשוטה, כנה, ממעמקי הלב:

כרוך

הבא:

השגריר הישראלי
הראשון במצריים
נתון 1למעשה
בבידוד מוזהב
במלון ״שדתו!״ ־
מה גרם לכר,
ואיוי 1כ ל
לפרוץ החוצה?

ך* שגריר סעד מורתדא אינו יודע
י י איך להיענות לכל ההזמנות הסופד
טרות עליו.
אין מסיבה רצינית שהיא מושלמת ביל-
עדיו. הוא פותח כינוסים ותערוכות, נואם
במימונה ומגיב על תקרית מישגב־עם,
משוחח בטרקלינים ומנשק תינוקות.
באותה שעה יושב השגריר אליהו בן*
אלישר בקומה ה־ 19 של מלון שרתון
בקאהיר, המשקיף על הנילוס, וכימעט
ואינו יוצא כלל.

המצב מתקרב לממדים של שע־רוריה
דיפלומטית. עיתוני העולם
כותבים עליו כהרחבה. הוא מעיב
על הנורמליזציה. איש אינו בטוח
איך נוצר מצב זה, ומה גרם לכך.

לא באו
^ום הגשתו של כתב־ההאמנה על־ידי
בן־אלישר לנשיא אנוור אל־סאדאת היה
יום־חג. השגריר קרן מאושר.
ואכן, הנשיא יצא מגידרו כדי להעניק
לו תחושה של הישג. בניגוד למקובל
נאם נאום־ברכה, הרעיף עליו תישבחות,
קיים לאחר מכן שיחה חופשית עם העי תונאים
הישראליים שנלוו אל השגריר.
הוא גם נענה לבקשתו של בן־אלישר
להתיר לו להניח זר על קיברו של החייל
האלמוני. הטכס אורגן במהירות וביעי לות
מרשימה, בנוכחות אלוף־הפיקוד ש הטריח
את עצמו למקום.

נוכחים. איש מן ה־ 16 לא הופיע. הסביר
עורך מצרי :״מה י שי אנחנו רגילים
לקבל הזמנות למסיבות ולא ללכת, מבלי
להודיע על כך מראש. זה מקובל אצלנו.
באותו ערב פשוט לא היה איש מאיתנו
פנוי, ואחדים גם לא היו כלל בקאהיר.״
בפעם אחרת שיגר יומון חשוב כתב אל
בן־אלישר, שהעניק לו ראיון של יותר
משעה. אף מילה אחת לא הופיעה בעיתון.

הגיב על כך עורך של עיתון
אחר? ״טוב שזה לא פורסם 1בן-
אלישר אינו יכול להגיד דבר שאינו
תואם את מדיניותה של מט
שלת־בגין. מדיניות זו, ובייחוד ההתנחלויות,
מרגיזות את הציבור
המצרי. פירסום הודעות פוליטיות
לא ישרת כיום שום מטרה חיובית.
שגריר אינו צריך להצהיר
הצהרות מדיניות. לא זה תפקידו.״
חלק מן הדברים נובע מאי־מזל פשוט!

כך החליטה אשתו של השגריר האמריקאי׳
רוי אתרתטון, לעזור לבן־אלישרים
על־ידי עריכת מסיבה בנוכחותו. החשבון:

איש לא יעז להחרים מסיבה של השגריר
האמריקאי.

ח תי מ ה
של הסופר

אין היא נובעת מחוסר־השתדלות. פעם
נכנסו הבן־אלישרים למיסעדה וראו שם
את גדול הסופרים המצרים, נגיב מחפוז,
כשהוא מוקף מעריצים. ניצה מיהרה למ כונית,
אצה לדירת הזוג במלון שחזון,
חזרה כשבידה ספר של מחפוז בתירגום
עברי.
השגריר ואשתו ניגשו אל הסופר וביקשו
את חתימתו בספר. הוא נענה בסבר־פנים
יפות. על יחסם של המסובים יש ויכוח :
ניצה בן־אלישר סבורה שהם היו עוינים,
בעלה סבור כי הם היו ידידותיים.
אין ויכוח על דעתן של כמה מן המאר חות
המפורסמות של קאהיר. הם מחרימות
את הזוג.

>> ליהו כן־אלישר ואשתו היפהפיה,
י ניצה, באו לקאהיר כששניהם חדו רים
רצון טוב לארח ולהתארח. הם התחילו
ללמוד ערבית, גילו עניין בתרבות מצריים.
ניצה בן־אלישר הביאה עימד, עשרים שמ לות
למילוי תפקידה כמארחת. ההתבו־דדות־מאונס
פוגעת בה קשות.

אמרה אחת מהן, אשת-חברה
גרושה שככיתה, המיטקיף על הנילוס,
מתנהלים חיים ענפים של
החכרה הגכוהה :״יש פקידים ה־מקבלים
משכורת כדי לארח אותם•
אני לא מקכלת משכורת. אז
מדוע אני צריכה לעשות דבר שאני
לא רוצה לעשות ץ״

אשת־השגריר קבעה את המסיבה ושלחה
את ההזמנות, אך נאלצה לבטלן ברגע
האחרון. היא לא לקחה בחשבון כי באותו
ערב היה ליל־הסדר. בן־אלישר ניצח על
הסדר ליהודי קאהיר במלון הסמוך ל ש
חזון. אשת־השגריר קבעה מועד חדש,
וגם הפעם נאלצה לבטל: באותו יום יצאו
עורכי־העיתונאים והדיפלומטים המצריים
עם הנשיא אנוור אל־סאדאת לוושינגטון.

מה קרה מאז ד

בחוגים ישראליים מתהלכות שמועות
שונות על הוראות חשאיות, ששוגרו כב יכול
על־ידי מישרד־החוץ בקאהיר, או
על־ידי השר לענייני־חוץ, בוטרוס בוס־רוס־ע׳אלי.
אולם
קשה להאמין לסיפור זה. החברה
המצרית אינה במצב שבו די בהוראה
של שר כדי לנעול את הדלתות לפני
שגריר.
גם הקריאות של כמה אירגונים מיק-
צועיים ושל גורמי-אופוזיציה, שפורסמו
ביום הנורמליזציה, ושתבעו להטיל חרם
על כל הישראלים — אין בכוחן לגרום
למצב כזה. האופוזיציה חלושה מדי, וכוחה
מצטמצם בעיקר בכמה מוסדות אוניברסי טאיים
ומיסגדים.
המצרים עצמם מכחישים, בדרך כלל,
את עצם קיומו של החרם. עיתונאי אמ ריקאי
הזמין 16 מצרים למסיבה, והודיע
להם כי גם השגריר הישראלי ואשתו יהיו

בין הנשיא ודא שבממשלה:בן־אדש ו עם סאדאת ודד בגין

בדאלישד בפעיל למען אזץ־ישואל השדמה, בהפגנת גוש־אמונים ובהתנחלות
מדוע אינה רוצה?
מקיימי־החרם־החברתי
שונות לגישתם, והן :

מביאים

סיבות

אליהו כן־אלישר מייצג את

ממשלתו של מנחם בגין. בעיני ה מצרים,
ממשלה זו מחבלת בשלום, עורכת
מעשים פרובוקטיביים כגון הקמת ההת נחלויות,
משפילה את הנשיא אל־סאדאת,
מחמירה את הבידוד של מצריים בעולם
הערבי.

• כן־אלישר אינו משרת שיגרתי
שד מדיניות הממשלה, ככל
שגריר, אלא הוא שותף מלא לה.
ערב צאתו למצריים השמיע בישראל הצ הרות
מ כו ת ההתנחלויות. שפורסמו בהר חבה
במצריים, ושגרמו לעוינות אישית
נגדו.

• המצרים היו מקבלים כרצון
שגריר ישראלי שהוא כן ארצם,
דוכר ערכית ומצרי כמינה גי מצריים.
העובדה שישראל שלחה, כשגריר
ראשון, דווקא אשכנזי מפריעה לרבים.
אין הם מבינים את הנוהג הישראלי, היונק
מכמה נסיונות מרים, שלא לשלוח לארץ
מסויימת שגריר שעלה לישראל מאותה
ארץ.

• כן־אלישר הוא כעל אופי
עצור ומסוגר, אולי ביגלל ילדותו הקשה
באירופה של ימי השואה, ואין הוא נוטה
לחיוכים ספונטניים וליחסי-חברה בלתי-
אמצעיים — תכונות שהן מקובלות מאד
במצריים. מכיוון שהמצרים ציפו במילא
כי השגריר הישראלי יהיה — על פי
סטיריאוטים המקובל במצריים — ישראלי
יהיר ושחצן, מתפרשות תכונותיו אלה של
בן־אלישר כביטוי מובהק של היהירות
הישראלית.

• כל מצדי יודע. כי כן*אלישר

היה איש־המוסד, ורבים סבורים כי
בן־אלישר ביקר בעבר במצריים במחתרת,
תוך ביצוע משימות סודיות. כאשר יש ראלי
אומר לבני־שיחו המצריים כי ״היתד,
מילהמה וכל אחד שירת כפי ששירת,״
משתכנעים המצרים בדרך־כלל.

המצב הוחמר עוד יותר עם מינויו
של יצחק שמיר כשר-החוץ.
׳ המינוי הדהים והרגיז מצרים רבים,
היודעים כי שמיר נמנע מן ההצבעה על
הסכמי קמם־דייוויד. אמר מצרי חשוב:
״מה הייתם אתם אומרים אילו מינה הנשיא
סאדאת לפתע כשר־החוץ את איסמאעיל
פאהמי, שהתפטר בשעתו מתפקיד שר־החוץ
ביגלל התנגדותו למדיניות־השלום?
האם לא הייתם רואים בכך סימן לשינוי
הקו של הנשיא? איך אנחנו צריכים להבין
את מינויו של אדם, שהתנגד לקמם־דיי־וויה
כשר־החוץ שלכם?״

מכיוון שכן־אלישר כפוף לשר־החוץ,
מקשה הדכר עוד יותר על
מעמדו.
כנגד כל הנימוקים המושמעים נגד
מינויו של בן־אלישר, קיים נימוק
חשוב אחד: בן־אלישר מקורב ביותר

למנחם בגין. יש חשיבות לקירבה כזאת
בין ראש־הממשלה ובין השגריר בקאהיר,
הנמצא בנקודות־תורפה חיוניות.

הישראלים כקאהיר מנסים לשכנע
את כני־שיחם המצריים כי
הטלת החרם על השגריר היא איוולת,
ושהם היו צריכים דווקא
להשתמש בנוכחותו של השגריר
כדי להעביר את דיעותיהם כדרך
הקצרה כיותר לידיעתו •טל מנחם
בגין.

אין טיגה

^ ולס הכעייה היא שמצרים רבים
\ * נואשו סופית מבגין, ואינם מאמינים
עוד שניתן להשפיע עליו בצורה כלשהי.
מתהלכים בחוגי השגרירות סיפורים
רבים על היתקלויות עם אנשי החברה ה מצרית.
הסיפור
המפורסם ביותר: ניצה בראלי*
שר קבעה פגישה עם בעל דירת־יוקרה.
שהוצעה לה על־ידי מתווך במחיר גבוה.
במקום המתין אחד מאנשי השגרירות,
ואילו ניצה עצמה ישבה בבית־קפה סמוך.
בשעה היעודה אכן הופיע בעל־הדירה,
גבר מרשים בגיל־העמידה, לחץ את ידו
של איש״השגרירות והסביר, כי אינו יכול
להשכיר את הדירה.
״תראה,״ אמר לו ,״אני אלוף־בדימום
בצבא המצרי. אחי היה חייל כמוני. הוא
היה המצרי הראשון שנפל במילחמת־
, 1948 בניצנים. בליבי אין טינה נגדכם,
אך אני מרגיש שאיני מסוגל להשכיר
לכם דירה, ביגלל אחי.״
התפעלה ניצה בן־אלישר :״אתו צורה
מכודבת! האיש בא בעצמו, לחץ ידיים
והסביר מה שהסביר. האם זה לא יפה?״
אשת-חברה ידועה הוזמנה אף היא על־ידי
מתווך כדי להשכיר דירה השייכת
לה. כאשר הגיעה, נודע לה כי השוכר
הוא איש השגרירות הישראלית .״הם היו
מוכנים לתת לי 3000 לירות מצריות לחו דש
( 180 אלף ל״י) ,אך אני סירבתי והש כרתי
את הדירה למצרי, בחצי מחיר זה,״
סיפרה. אולם היא לא סירבה להראות את
הדירה לאיש־ד,שגרירות, ותוך כדי כך
ניהלה עימו במשך שעתיים רצופות ויכוח
על המדיניות של ישראל כלפי הערבים.

אין כימעם תקדים למצבו של השגריר
הישראלי בקאהיר. יש ׳׳שגרירים בעולם
הנמצאים בתנאים חמורים של בידוד. כך
קורה לשגרירים במדינות עוינות. בשיא
המילחמה הקרה היה השגריר האמריקאי
במוסקבה, למשל, נתון במצב כזה, כאשר
אזרחים סובייטיים חששו מלהתקרב אליו,
הקג״ב בלשה אחרי כל צעדיו, והשגריר
חשש מלהתבטא באופן חופשי אף בחדרי
השגרירות, מחשש של האזנה.
אולם מצבו של בן־אלישר שונה לחלו טין,
מפני שאין הוא מואמן למדינה עדי נת.
לח,יפר: בין מצריים וישראל שוררים
יחסים ידידותיים ביותר .״שום שגריר
זר לא התקבל אצל הנשיא סאדאת ואצל
סגנו, חוסני מובארק, כמו שנתקבל בן-
אלישר,״ טענה השבוע אישיות מצרית.
״שגריר רגיל יכול לחכות חודשים לפגי שה
עימם!״
ביגלל אי־השיגרתיות של המצב, גם אין
נראה לו פיתרון פשוט. אחת העצות ש ניתנו
לבן־אלישר :״שמור בינתיים על
פרופיל במוך. אל תשמיע הצהרות פולי טיות,
ואל תבליט את מעשיך. עליך להת כונן
למאמץ ממושך וסבלני, להסתפק ב מעשים
קטנים ורצופים שישכנעו את ה מצרים,
במרוצת הזמן, שאינך עדין להם,
וכי אתה מבקש באמת את ידידותם. האופי
המצרי הוא כזה שבסופו של דבר לא יוכ לו
לוותר על מידת הכנסת־האורחים.״
יש המקווים כי הנשיא סאדאת עצמו

יתערב, בבוא העת, וינקוט יוזמה כדי
לשים קץ לחרם החברתי.
להתחפר ולהמתין
חת הנחמות של בן־אלישר ואש־י
תו היא שאין זכר ליחס עויין או
מסתייג בקרב ההמונים המצריים. החרם
מוגבל כולו לשיכבה חברתית מסויימת
— אך זוהי דווקא אותה שיכבה שבה
נוהגים שגרירים להסתובב.
האיש הפשוט במצריים מקבל כל ישר אלי
בחמימות אינסטינקטיבית, ובן־אלי־שר
אינו יוצא מכלל זה. ניצה בן־אלישר
קונה בחנות, הסמוכה לבית־המלון שלה,
השייכת לפלסטיני ממוצא חברוני, שירד
למצריים עוד לפני קום המדינה. נהגים,
מלצרים ואנשים ברחוב מפגינים כלפי
השגריר ואשתו את ידידותם הרגילה.
אולם אם קיוותה ניצה בן־אלישר, ערב
צאתה למצריים, ליחס דומה מצד העילית
החברתית המתוחכמת של מצריים, היא
תיאלץ להזדיין בסבלנות רבה.
בלית ברירה, מוכנים לכד הבן־אלישרים.
לא יעלה על הדעת שינטשו את התפקיד
לפני סיום תקופת כהונתה של ממשלת־הליכוד.
הם יכולים רק להתחפר, להמתין
ולקוות לשינוי המצב, אם תשתנה המדי ניות
הכללית.

1811״פרופיל
נמוד״
ןשהס כו רים כי קיים מניע נוסף ל יחסם
השלילי של כמה מאילי העסקים
והחברה במצריים ליחסים הדוקים מדי
עם ישראל. לרבים מהם יש עסקים בעולם
הערבי, והם חוששים שאם ייצא להם שם
כמי שמקיימים יחסים עם ישראל, יינזקו

עסקיהם שם.

שגויוים סעד מוותדא ואליהו בן־אלישר ן

— וווו — יו * 9

המ שך ה שיחה של אורי אסר, עם

)#נווד #,ל-סאז־אז!:

18 וה!זדה
ומד ע!
שנוית1דולה

זהו החדק השני שד שיחתו של אורי אבנרי, עם ;שיא מצריים,
אנוור אד־סאדאת.
השיחה התקיימה כיום הרביעי, ה־ 2באפריל, בווילה הכפרית •מד
הנשיא, ליד הסכר על הנילוס (ה״באראז״) מצפון לקאהיר, ונמשכה
קרוב לשעתיים. היא הוקלטה, ובעמודים אלה מופיע התמליל המלא,
ללא שינוי.

כחלק הראשון, שפורסם כנליון האחרון של ״העולם הזה 2223
השמיע הנשיא, כתשובה לשאלה של אכנרי, את מישאלתו להופיע שוב
לפני הכנסת, כדי לדבר שם עד ״סעיף אחד כילבד״ — פיתרון הפעייה
הפלסטינית (ראה הנדון) .אל־־סאדאת הוסיף כי לא גילה עדיין מישאלה
זו לאיש, ובי גם עוזריו ויועציו הקרובים כיותר אינם יודעים עליה.
הוא הביע את הרצון שהיא תפורסם לראשונה עד־ידי אכנרי.

אכנרי י הייתי רוצה לשאול אותך: האם מה שקרה
ב־ 1977 יכול היה לקרות ב־? 1971
ס א דאת 5לא: ,מפני ש...
אבנרי ז אילו השיבה אז גולדה מאיר תשובה חיו בית•
,מה היה קורה?
סאדאת: אני ביקשתי זאת באותה עת. ביקשתי
שישראל תיסוג מהשטחים שכבשה ב־ . 1967 וכמהווה —
שישראל תיסוג למיצרים (הכוונה: למיצרי המייתלה והגידי),
ושגואנר יאריינג יעבור בינינו הלוך ושוב, עד שנשיג
הסכם־שלום ביחד.
הייתי מוכן לחתום. זאת היתר, הפעם הראשונה, אחרי

המפלה — להקים עיר חדשה על האדמה שלי! זה היה
אחד הגורמים החשובים.
אכנרי ז ימה יקרה בימית, אחרי שישראל תחזיר את
השטח?
סאד־את: אני מתכנן את המשך קיומה של העיר,
עם נמל. אני מתכוון לבנות שם נמל, ועיר של לפחות
מאה אלף: איש — לפחות !
מייד אחרי שהעיר: תעבור לידינו, מייד היא תאוכלס !
אכנרי: זה יהיה רגע פסיכולוגי מכריע בישראל,
כאשר הטלוויזיה תראה את המצרים נכנסים לבתי ימית.
כמה ׳נאומים נאמתי (בכנסת) נגד הקמת ימית!
לפני שבועיים היה לנו ויכוח בכנסת, ואחד השרים —
השר ניסים — אמר שיש עכשיו קונסנזוס של 110 חברי־כנסת,
מתוך , 120 שלעולם לא תקום מדינה פלסטינית,
ושלעולם לא נחזור לגבולות הקודמים. אמרתי לו בקריאת־ביניים:
הרשה לי להזכיר לך שהיה בשעתו קונסנזוס
של 110 חברי־כנסת שלעולם לא תוחזר פיתחח־רפיח
למצריים.
סאדאת (צוחק) :נכון.
בגין אמר לי, באחת הפגישות שלנו, באסואן, לא —
באלכסנדריה, שההתנחלויות בסיני יירדו עיסו לקבר.
לקבר שלו.
אכנרי: הוא גם הכריז פעם, לפני היוזמה שלך,
שהוא רוצה להיקבר שם, באחת ההתנחלויות בצפודסיני.

בפומבי: אני מוכן

הרשה לי לשאול אותך שאלה אחרת: האם הייה
בא לירושלים, בנובמבר , 1977 לולא הייתה קודם לכן
השיחה של חסן תוהמי עם משה דיין, שבה הובטח
לך שישראל מוכנה להחזיר את כל סיני?
סאדאת נ אין לזה שום קשר עם הביקור שלי. שום
קשר ביכלל.

יגיה היווה אחד
המניעים העיקריים להחלטתי
בענ״ן מילחמת אוקטובר
22 ישנים, שמנהיג ערבי הכריז
לחתום על הסכם־שלום עם ישראל.
בוודאי, יכולנו למנוע את מילחמת־אוקטובר בימיקרה
זה, מילחמת אוקטובר לא היתר, מתרחשת כלל.

אבנרי ז האם נכון שהחלטת את החלטתך הסופית
׳(לפתות במילחמה) אחרי ששמעת על מצע מיפלגוד
העבודה, שכלל את ההחלטה להקים את העיר ימית**?
סאדאת ז לא. אבל אגיד לך, אורי — ימית היתר!
אחד המניעים העיקריים להחלטתי בעניין מילחמת אוק טובר.
מפני שזה היה חלק מן ההשפלה, ולא רק מן
* הכוונה לפנייתו של מתווך האו״ם ),גונאר יארינך,
לממשלות ישראל ומצריים ביום רר . 8ב פב רו א ר, 1971 ,
ובה ביקש ממצריים להצהיר על נכונותה לעשות לשלום
עם ישראל, ומישראל להצהיר שהיא מוכנה לסגת לגבול
הבינלאומי בין ישראל ומצריים תמורת שלום. הנשיא
סאדאת השיב על פנייה זו בחיוב ב־ 15 בפברואר ,1971
וזוהי ההצהרה הרשמית הראשונה של מנהיג ערבי על
נכונותו לעשות שלום עם ישראל. השגריר יוסף תקוע
השיב בשם ישראל ב־ 26 בפברואר ,1971 ותשובתו כללה
סירוב מוחלט של ממשלת ישראל לחזור לגבול הבינלאומי.
•* הכוונה היא למצע־הבחירות שקיבלה מיפלגת־העבודה
ב־ , 1973 ובו הכריזה לראשונה על ההחלטה
להקים את העיר ימית. המצע נוסח על־ידי ישראל גלילי,
אחרי שמשה דיין הגיש אולטימטום ואיים לפרוש מן
תמיפלגה אס לא יוחלט על הקמת ימית.

ווו

ובכן, השגנו את הסכם־ההפרדה השני בתקופת־הכהונה
של פורד־קיסינג׳ר, וכאשר נפגשתי עם קארטיר, אחרי
בחירתו, הסתבר לי שהנירי קיסינגיר תידרו אותו היטב.
קארטר אמר לי: אני מבין שהסכמת עם פורד שהצעד
הפא יהיה השגת הסדר בולל, זאת אומרת הנבה. אמרתי :

התחלנו בהכנות. זה היה בפברואר , 1977 כפי שאמרתי
לך. בסוף קיץ 1977 היה ברור לגמרי שברית-המועצות,
יחד עם סוריה ואש״ף, מתמרנת כדי ׳שלא לכנס את
ועידת־ז׳נבה, מפני שידעה כי הגורם היחידי שיש לו
השפעה על ישראל הוא ארצות־הבריית, ולא ברית־המועצות

זה היו חל? גן
ההשפלה -להקים עיר
יעל האוגה שלי !

תן לי לספר לך איך זה קרה.
בפברואר 1977 ביקרתי בפעם הראשונה אצל קארטר.
חודש אחד בילבד אחרי השבעתו כנשיא. הסכמנו בינינו
שיש להמשיך בתהליך השלום, שבו התחילו לפניו ניכסון־
קיסינג׳ר ופורד־קיסינג׳ר. בשעתו, כשפתחנו בתהליך זה,
הוסכם שיש לטפל בהשגת הסדר כולל, אחרי הסכם־
ההפרדה השני.

כן תיראה תעיר ימית, בעור שנתיים,

או מעצמה אחרת. הסובייטים פחדו שההסדר שיושג ייזקף
לזכות ארצות־הברית, ובייחוד לאור העובדה שהיו לי
יחסים טובים עם ארצות־הברית. מצריים היא המפתח
לכל העניין, ואנחנו השגנו ביחד (עם ארציות־הברית) את
הסכמי־ההפרדה, הראשון והשני.
היה בתר ליי שענדתי בעולם הערבי אינם רוצים
בוועידודז׳נבה, ומתמרנים רק כדי להרוויח זמן. גם
קארטר הרגיש בזה.
היה ברור לי שמשום כך נחזור למצב של ״לא

אילו אמר יי גישתו
באוקטובר שאיו ננונגנו
וירושלים -׳הייתי אומר
לו: אתה מטווו!

שלום ולא מילחמה״ ,׳שהוא מסוכן מאד עבורנו, אך
נעים מאד לניצים בישראל.
כשזה הסתבר לי ׳לגמרי, באותה עת...
סליחה, אורי, שכחתי מה הייתה השאלה שלך.
אכנריג דיברנו על הקשר עם שיחת תוהמי־דיין.
סאהאת: אה, כן.
בסוף הקיץ, כשנוכחתי לדעת שתהליך השלום ׳נכנם
למבוי סתום, מפני שאחד השותפים העיקריים מתמרן
כדי שוועידת־ז׳נבה לא תכונס כלל, ביגלל הסיבה הפשוטה
שבדית־המועצות אינה רוצה לתת לארצות־הבריית גקודת־זכות
כלשהי ,׳ושהיא רוצה לקבל את החלק שלה בעניין —
׳שלחתי את תוהמי להיפגש עם דיין, לשיחה על ועידת ־
ז׳ נבה.
אכנרי: כן?
סאדאת: ועידת־ז׳נבה ! על זה ולא ׳שום עניין
אחר, ביגלל הסיבה הפשוטה שעד אוקטובר, עד סוף
אוקטובר וראשית נובמבר, ביכלל לא היה לי שום רעיון
של יוזמה ושל ביקור בירושלים.

תן לי לספר לך זאת: בשיחה שלי עם הנשיא קארטר,
בפברואר , 1977 כאשר קיימנו בינינו את הדיון הראשון,
היה הסעיף הישגי בסדר־היום שלנו ״מהות השלום״ .זאת
הייתה הכותרת: מהות השלום.
כאשר שאל אותי הנשיא קארטר :״למה שלא יהיה לכם
יחסים נורמליים עם ישראל?״ אמרתי לו :״פתחתי ביוזמת׳
השלום הראשונה שלי ב־ , 1971 יואילו היו ארצות־הברית
וישראל מקשיבות ילי אז, לא היתה פורצת מ״לחמודאוק־ט׳ובר.
״אולם,״
הוספתי ,״׳תן לי להגיד לך, בכל הכנות,
אדוני הנשיא — אחרי חמישים שנה, ארבע מילחמות,
גיוס, שינאה, מרירות — איני יכול לבוא ׳לפתע אל
עמי ולהגיד לו: בואו נ מנן יחסים נורמליים עם ישראל.
והרי הם מחזיקים בשטחים ערביים!

משה ר״ן וישראל *לילי בוועידת מיפלגת הסבורה: הצחוק *רם לאסון
״המכסימום שאני יכול לעשות זה שאם נשיג הסכם
על הנסיגה מן השטחים שנכבשו ב־ 1967׳ אני מוכן
תוך חמש שנים — נקבע את התאריך בהסכם, ונגיד:
ביום זה וזה, אחרי חמש שנים, נשב יחד ונכונן יחסים
נורמליים.״
זה היה בפברואר . 1977 היוזמה שלי היתה בנובמבר
. 1977 תראה איזה שינוי חל בינתיים !
זאת היתה דעתי — שלא אוכל להביא את עמי לכונן
יחסים נורמליים עם ישראל. אני עצמי גדלתי והייתי
מגויים נגד ישראל. אני עצמי.
כאשר היה ברור לי לגמרי שמתמרנים כדי למנוע
את כינוס ויעידת־ז׳נבה, שלחתי את חוהמי להיפגש עם
דיין. ואם דיין או מישהו אחר אומר שדובר שם על
משהו מילבד ז׳נבה — הם טועים.
לגמרי לא! באותה עת, שום דבר אחר לא היה
ביכלל בראשי.
אילו אמר לי מישהו אז — זה היה בחודש אוקטובר

— אילו אמר לי מישהו אז: אתה תעשה את זה בנו במבר
— הייתי אומר לו: אתה מטורף ! (צחוק ׳ים) .מה.
אני אלך לירושלים? באמת!
לא, לא היה שום קשר.
אבנרי: אם כן, באיזה רגע עלה בך הרעיון 1
סאדאת: הרעיון של היוזמה? אחרי שצ׳אוצ׳סקו
שיכנע אותי שבגין הוא כן, ושנית, שהוא די חזק. אז
התחלתי לתכנן.
לפני ביקורי אצל צ׳אוצ׳סקו קיבלתי איגרת אישית
מקארטר. במיכתב זה, שהיה כתוב בכתב־ידו, הוא הניח
לפני את כל פרטי המצב. לא הייתי זקוק לקארטר כדי
שיסביר לי מה המצב, כי אני חי כאן, במרחב הזה.
קארטר הבין שמה שקורה, בינינו, הערבים, הוא הרבה
יותר גרוע מאשר מה שקורה בינינו ובין ישראל. זוהי
המסקנה שקארטר הגיע אליה.
התחלתי לחשוב על תשובתי לקארטר, וכתבתי :״יש
צורך בפעולה נועזת.״

כאשר יוחזר השטת למצר״ם. אגזור אל־סאדאת1. :א1י מתמוז לבנות שם עיר שד מאה אלו איש -רפתות! —־

שיחה ע ס אד א ת
(המשך מעמוד )31
אבניי: אמרת זאת במיכתב הזה?
סאדאת: כן, בכתב־היד שלי, במיכתבי לקארטר.
איזו פעולה נועזת? עדייו לא ידעתי. זד, היה בתת־ההכרה
שלי. כאשר קראתי שבגין ביקר אצל צ׳אוצ׳סקו,
שאלתי את צ׳אוצ׳סקו מייד אם אני יכול לבוא ולבקר
אותו.
אתה יודע שיש שם מחוז בשם סיני? מחוז סיניה.
ברומניה.
אבניי: באמת?
סאיאת: כן ! יש שם מחוז בשם סיניה. מדוע הוא
נקרא כך? מפני שמלך רומניה בנה שם שני מינזרים,
לפי הדגם של סנטה־קתרינה. לכן זה נקרא סיניה,
ברומניה.
המחוז הזה הוא הררי, ירוק. יש שם הרים כמו בטירול
באוסטריה. זהו אחד המקומות היפים ביותר בעולם כולו.
אני אוהב אותו, גם מפני שזה נקרא סיניה.
יש גם שני ארמונות שנבנו על־ידי המלך. אחד הוא
ארמון לאורחים, ותמיד, כשאני מבקר ברומניה, אני
מתבודד שם במשך יומיים או משהו כזה, ביגלל ההרים
הירוקים. זה משהו נהדר.
ובכן, מייד שלחתי מיכתב לצ׳אוצ׳סקו. הוא ענה שאני
אתקבל בברכה בכל עת שתראה לי. ואני נסעתי.
אחרי שצ׳אוצ׳סקו שיכנע אותי, התחלתי לחשוב על
פרטי היוזמה שלי, אותה ״פעולה נועזת״ שלי, שעל
הצורך בה כתבתי לקארטר. באותה שעה זה לא היה עדיין
מגובש.
אבנרי: ברומניה.
סאדאת: לא ברומניה, לא. ברומניה זה לא היה
עדיין מגובש.
זה התחיל להתגבש אצלי, חלקית, בשמי תורכיה.
נסעתי באותה עת מרומניה לאיראן, לבקר את השאה,
והטיסה ארכה כחמש שעות, מבוקרשט לטהראן. טסנו
מעל לתורכיה, מעל להרי אררט. אני זוכר שהבטתי מבעד
לחלון בהרי אררט, כי — איני יודע אם אתה יודע זאת

אולם באחד במאי 1970 קרא נאצר רישמית ופומבית
לניכסון. מדוע?
הסובייטים נהגו בו בהתאם לאופיים, בצורה זדונית*•.
חודשיים לפני מותו חזר נאצר מברית־המועצות, אחרי

הרעיון של יו1מת התגבש
אצלי וראשונה בשמי תווניה,
באשו הסתכלת, מבעד לחלון
המטוס בהו אדום
שהות של 21 ימים שם. אני כיהנתי באותו זמן כממלא־מקום
הנשיא, הפלתי לכם אז 12 פאנטומים שלכם. קראו
לזה ״טבח הפאנטומים״.
ובכן, כשנאצר חזר מביקור זה, אמרתי לו במכונית,
בדרך מנמל־ד,תעופה לביתו ,״היית שם 21 ימים, נראה
שסידרת שם את הכל והשגת הסכם מלא עם הסובייטים.״

שאני כאן, בתפקידי כממלא-מקום הנשיא, דחיתי את
יוזמת־רוג׳רס והכרזתי על כך רישמית. אבל כשחזר
נאצר וסיפר לי את הסיפור אמרתי לו :״אין לנו ברירה
אלא לקבל יוזמה זו.״
אכנרי: הקשבתי פעם לראיון שהעניק נאצר בפב רואר
1970 לעיתונאי אריק רולו מלה מונד. זה לא פורסם
מעולם, מפני שנאצר, אחרי שהעניק לרולו ראיון ארוך
מאד, ביקש ממנו שלא לפרסם את רובו. זה נמשך שעתיים־
שלוש. הקשבתי להקלטה. נאצר אמר שהוא מוכן לעשות
שלום עם ישראל. דולו שאל אותו :״האם זה כולל
גם יחסים דיפלומטיים ומיסחריים?״ ונאצר אמר :״אחרי
זמן־מה, כן.״ זה מוקלט.
סאדאת: אני בטוח שאילו היה חי (הוא היה עושה
זאת) ,ביגלל היחס של ברית־ד,מועצות. הסובייטים, כפי
שאתה יודע, הם דוגמטיים. אצלם הכל שחור־לבן. או
שאתה סוכן שלהם, או שאתה נגדם.
אבנרי: כל הקומוניסטים הם כך. זה במנטליות
שלהם.
סאדאת: כן, גם (ג׳ון פוסטר) דאלם האמריקאי היה
כזה *.

אבנרי: אדוני הנשיא, מה היית רוצה לאמר לתנועת־השלום
בישראל? מה עליה לעשות, לדעתך — חוץ מאשר
להחליף את הממשלה בישראל, והרי את זה אינך יכול
לאמר.
סאדאת: סליחה?!
אבנרי: חוץ מאשר להחליף את השילטון בישראל,
ואת זאת אינך יכול לאמר.
סאדאת (פורץ בצחוק רם) :לא! לא! זה עניין
פנימי שלכם!
הייתי רוצה לאמר להם זאת: אל לנו לעצור באמצע

החשדנות היא הטבע השני
של כל רוסי. בוודאי יש
לבם אותה נע״ה אצל
היהודים הרוסיים !

1אצו אמו לבווינ״ב:
..אתו׳ שנהגתם נ׳ נכי
ששגתה, אני מונן וסבל
ביתרון של תשטו!״

או לא — שם היה המבול בזמנו של נוח, והתיבה של
נוח היתד, שם, על הר אררט.
ובכן, הסתכלתי דרך החלון, וכל העניין התחיל להתגבש
בראשי.
אולם לא הגעתי לשום דבר סופי עד שחזרתי לקאהיר.
בדרך ביקרתי אצל השאה, ולאחר מכן, בסעודיה, אצל
המלך. חזרתי למצריים, ושם גיבשתי סופית את הרעיון
של יוזמתי.
אבנרי: אני סבור שאין לזה תקדים היסטורי ביכלל.
פאדאת: ביכלל.
אבנרי: כתבתי בשעתו שהדבר היחידי שאני יכול
להשוותו לביקור זה הוא דריכת האדם הראשון על אדמת
הירח.
סאדאת: כן.

אבנרי: הייתי רוצה להציג לך שאלה היפותטית :
מה היה קורה, לדעתך, אילו חי גמאל עבד־אל־נאצר עוד
עשר שנים? האם משהו מכל זה היה קורה?
סאדאת: אני בטוח! אני בטוח! משהו. אני לא
יכול לאמר שזה היד, קורה כך. אך משהו היה מתרחש.
ומדוע?
אתה זוכר, בשנה שבה הוא מת, הוא התחיל לכוון
את הדו־שיח שלו ישר אל הנשיא האמריקאי, בפעם
הראשונה מאז המפלה שלנו. באחד במאי , 1970 בשנה
שבה נפטר, הוא אמר בנאומו בחג־ד,פועלים: אני קורא
למר ניכסון כך וכך וכך, אתה צריך לבוא ולעשות את
שלך, ואם אינך מסוגל — אנא, אמור לנו בגלוי שאינך
מסוגל לעשות זאת.
ומדוע? מייד אחרי המפלה שלנו ב־ — 1967 אולי
קראת זאת בזיכרונות שלי — אנחנו נתנו לסובייטים
את הזכות לדבר בשמנו. למה? הם תמיד מלאים ספקות.
החשדנות היא הטבע השני של כל רוסי. בוודאי יש לכם
אותה בעייה אצל היהודים הרוסיים, זה מוכרח להיות.
זה טבע שני אצלם, גם תחת שילטון הצאר וגם תחת
שילטון הקומוניסטים.
מייד אחרי המפלה שלנו הרגשנו שהסובייטים הם
רגישים מאד כלפי המגעים שלנו עם ארצוודהבריח.
אנחנו ניתקנו את היחסים עם ארצות־הברית. ובכן, נאצר
החליט על כך (לתת לסובייטים לדבר בשם מצריים) ,ואני
הייתי היחידי בהנהגה שידע על כך. הוא לא יכול היה
לספר זאת לאחרים, ביגלל סיבות מסויימות. הנחנו ל סובייטים
לדבר בשמנו.
הסובייטים היו אז היחידים שסיפקו לנו נשק, והיה
עלינו לבנות מחדש את כוחותינו, אחרי מפלה זו. לכן
החליט נאצר להרגיע אותם ולשחרר אותם מכל ספק.
הוא אמר להם: אתם תטפלו בעניין שלנו אצל האמריקאים,
וכל מה שתשיגו — אנחנו מוכנים לקבל.

הוא השיב :״אנוור, ברית־ד,מועצות היא — הוא אמר
זאת באנגלית — 36165$ 6356ן( 3 1!0עניין אבוד) .קיבלתי
בקרמלין את יוזמת רוג׳רם, בנוכחות כל המנהיגים ה סובייטיים

הוא סיפר שברז׳נייב היה עצבני מאד, קפץ ממקומו
ושאל את נאצר :״האם אתה מוכן לקבל פיתרון של
האמריקאים?״ על כך ענה לו נאצר :״אחרי שנהגתם
בי כפי שנהגתם, אני מוכן לקבל פיתרון של השטן!״

הסוב״טים הם ווגמט״ס.
אצלם הבל שתודלבן.
או שאתה סובן שדהה
או שאתה באום.
כך הוא קיבל בקרמלין את יוזמת רוג׳רם בשעה
* שהיה מבוסס על הידיעה הסודית שעבד־אל־נאצר
היה בעיצומו של תיכנון מהלכי־שלום.
** הנשיא השתמש במילה אנגלית 118ס101׳\.
״יוזמת רוג׳רס״ ,טל שם שר־החוץ האמריקאי ויל־יאם
חג׳רס, הביאה באוגוסט 1970 לסיום מילחמת־ההתשה.
יש להבדיל בינה ובין ״תוכנית רוג׳רס״ו מהשנה הקודמת,
שהתוותה קווים להשגת שלום כולל במרחב, ושנדחתה
על־ידי ממשלת גולדה מאיר.

הדרך ! עלינו להמשיך, בייחוד אחרי מה.שנעשה כבר
על-ידי העם המצרי והעם הישראלי — המעשה שנרשם
בהיסטוריה כנקודת־מיפנה !
אבנרי: תודה רבה, אדוני הנשיא.
(כאן היתה השיחה צריכה להמתיים. אולם הנשיא
אל־סאדאת המשיך לדבר וחזר לנקודה שהועלתה בראשית
השיחה).
סאדאת: זאת תהיה אפתעה לרבים, גם בישראל
וגם בארץ שלי, שאני רוצה ללכת לכנסת ולהגיד להם:
יש לנו עכשיו נורמליזציה, יש לכם שגריר בקאהיר,
היו־נא נינוחים. מה אתם עושים?
אבנרי: דרושה התחלה חדשה.
סאדאת: בישראל.
אבנרי: בישראל. השלב הראשון הגיע לסיומו.
לפני חודשיים אמרתי למר בגין בכנסת: כידיד אני
מייעץ לך להתפטר ב־ 26 בפברואר, כאשר השגריר ה ישראלי
יגיש את כתב-ד,אמנתו לנשיא מצריים. זוהי
תחנה בדרך, סיומו של שלב. מד, שעשית הוא הישג
היסטורי. היית ראש ממשלת־ישראל כאשר זה קרה.
אך בשלב הבא — השלב הפלסטיני — אינך יכול לפעול.
תישאר בהיסטוריה כמי שעשה שלום עם האומה הערבית
הגדולה הראשונה, והנח למישהו אחר להתקדם מכאן.
לא הצלחתי לשכנע אותו.
סאדאת (צוחק) :טוב, אילו הייתי במקומו ...אתה
באמת מתחת אותו**.
כי לעצור באמצע הדרך ...מי שיסיים את מלאכת-
השלום יזכה בבל התהילה, ובגין לא יזכה בשום חלק
של התהילה אם יעצור באמצע הדרך.
אבנרי: אם תצליח לשכנע את מר בגין לתת לפלס טינים
אוטונומיה אמיתית, אתה גיבור יותר גדול מכפי
שאתה חושב.
סאדאת: אני לא חושב את עצמי לגיבור, אורי.
לעולם לא!
אבניי: אבל אתה גיבור. כל אחד יכול לפתוח
במילחמה, אך מעטים מאוד־מאוד היו מסוגלים לעשות
מה שאתה עשית בנובמבר (.)1977
מנהיגים רבים פתחו במילחמות, במצבים קשים מאוד,
וקיבלו החלטות קשות במילחמה. אך לקבל החלטה כזאת
למען השלום — זה דבר מייוחד במינו. אין לזד, תקדים
אמיתי בהיסטוריה. ביקורו של ניכסון בסין הוא כאין
וכאפס בהשוואה לזה.
• ג׳ון פוסטר דאלם היה שר־החוץ של הנשיא דוייט
אייזנהואר בשנת ה־ ,׳50 והוא שדחף ביחסו הנוקשה והגס
את מצריים לזרועותיה של בריודהמועצות.
** הנשיא אמר 11116)1! 1118 168 :ק ץ 6311ז ג01ץ.

גימאז עבד־אדנאצו, נ הנו ת בנו, בתקונה הראשונה של שלטונו, שנה הזמין את ירוחם כהן למצו״ס
סאדאת: אתם הייתם יכולים לעשות את אותו הדבר,
אילו היה מישהו מכם בא מייד אחרי הניצחון של . 1967
זה יכול היה להצליח, אפילו אצל נאצר!
אפנדי: אני בטוח בזה * .תמיד חשבתי שנאצר
מוכן לשלום. אולי מפני שהיינו יחד במילחמה.
היה לנו אז ידיד משותף. איני יודע אם אתה מכיר
את השם — ירוחם כהן. הוא היד. השליש של יגאל אלון,
כאשר אלון היה מפקד חזית־הדרום.
* התאפקתי כאן מלספר לנשיא כי ביום החמישי
של מילחמת ששת־הימיס הצעתי לראש־הממשלה, לוי
אשכול, לנהוג בדיוק כך, ולהציע לפלסטינים הצעת־שלום
דרמתית.

כאשר כותר הכוח המצרי בפלוג׳ה, שלח אלון את כהן
לפגישה עם נאצר, כדי לדון בדברים טכניים — פינוי
הגופות שנותרו בשטח בין הקווים. השניים התיידדו
מאד. ירוחם סיפר לי את כל הסיפור. זהו סיפור נהדר.
באחד הימים, כאשר נאצר היה מדוכא מאוד־מאוד,
הוא אמר לירוחם :״לעולם לא נצא מכאן. נמות כגיבורים
אך לא נצא מכאן!״ ירוחם — הוא תימני, בחור נחמד
מאוד — אמר לנאצר :״יא גמאל, אל תתייאש, כולכם
תצאו מכאן, ועוד יהיו לך ילדים.״
אחרי המילחמה, כאשר שירת ירוחם כהן בוועדת
שביתת־הנשק (הישראלית־מצרית) ,סיפר לו הנציג ה מצרי
:״זה עתה נולד ילד לידידך עבד־אל־נאצר.״ ירוחם
שלח לו מתנה, דרך ועדת שביתת־הנשק, ועבד־אל־נאצר
שלח לו כתודה חבילת ממתקים מגרופי.

כאשר הגיע (הגנרל מוחמד) נגיב לשילטון (במהפכת
1950 במצריים) ולא ידענו מיהו־מי במישטר החדש —
הכרנו רק את שמו של נגיב עצמו — טילפן לי ירוחם
כהן ואמר :״כתוב מאמר על גמאל עבד־אל־נאצר. אני
בטוח שהוא המנהיג האמיתי.״
פאדאת: אני יודע.
אפנדי: אתה יודע?
פאדאת: שמעתי על האיש, אני בטוח.
אבנרי: וכך הייתי האיש הראשון בעולם שכתב
מאמר על עבד־אל־נאצר וגילה מיהו האיש הקובע מאחורי
נגיב.
אחרי שנאצר הגיע (רישמית) לשילטון, הוא שלח
לירוחם כהן הזמנה, לבוא למצריים. ירוחם הלך למשה
שרת ושאל אם מותר לו לנסוע למצריים, ומשה שרת אמר
לו :״אם נאצר רוצה להזמין ישראלי, שיפנה אל מישרד־החוץ
שלנו, ואנחנו נקבע מי ייסע.״ בזה נגמר כל העניין.
פאדאת (נדהם) :מה, באמת?
אפנדי: כן. שררה אז אותה הפסיכולוגיה.
ביגלל הסיפור הזה אני בטוח שעבד־אל־נאצר, לפני
, 1956 לפני פברואר 1955״ ,חשב על יוזמה כלשהי(להשגת
שלום עם ישראל)

אם בגין יעצור באמצע
חדור, הוא לא יזנה
בשוס חרק של התהילה
סאדאת: אני בטוח בזה.
אפנדי: ובכן, אני מודה לך מאד על שהקדשת לי
זמן כה רב.
פאדאת: בסדר, אורי.
אפנדי: ואני מקווה לראות אותך בקרוב בכנסת.
להתראות.

יווה נהו נהנות יגאל אלון בעוג של !*כוונות

* באוקטובר 1956 פתחה ישראל בנזילחמת־סיני. בלילה
האחרון של פברואר 1955 תקף כוח של צה״ל,
בהנהגת אריק שרון, מחנה צבאי מצרי בעזה. התקפה זו,
שבה נהרגו כ־ 50 מצרים, ושמניעיה לוטים ערפל עד היום,
גרמה לתפנית בגישתו של עבד-אל־נאצר, כפי שהוא העיד
בעצמו.

שר־הביטחון, עזר וייצמן, לשיחות על עתיד הליכוד.

תופינזין ף
המחווים
על העליונה
על פי התבטאויות חברי הממשלה בישיבתה
האחרונה, בעניין המעמד המישפטי של ההתנחלויות,
נראה כי למתונים שבקרב השרים יש בינתיים רוב,
לעומת הקיצוניים, בראשות ראש־הממשלה, מנחם
בגין.

כישיבת הממשלה לא נערכה הצבעה.
זו נדחתה כשבועיים. אולם שרי הממשלה
טוענים, כי לו היתה נערכת הצבעה
כישיבת הממשלה השבוע, היה בגין סופג
תכוסה מוחצת.

גם דולצ׳ין וגם ארליך דרשו מווייצמן שלא
יעשה כתקופה הקרובה שום צעדים
שיגרמו להפלת הממשלה. הם הבטיחו לו
שיתמכו בו כראש רשימת הליכוד בבחירות
הכאות. השניים הודיעו לווייצמן •טלא
יהססו לפלג את הליכוד אם הוא לא יוצב
בראשו.

ואום סנסציוני

יושב־ראש הכנסת, יצחק כרמן, עומד
לשאת נאום המוגדר על־ידי מקורביו
כסנסציוני, כטכס המסורתי •טל פתיחת
הגיגות יום העצמאות, שייערך בהר־הרצל.
ברמן עומד לתקוף כמה פרות־קדושות בציבור
הישראלי ולהציב יעדים חדשים, היאים לדעתו
למדינת ישראל.

קונצרן עומד

השרים הכלכליים התכנסו כשבוע שעבר
לייטיכה סודית מיוחדת• ,טדנה כמצבו
הכספי הרעוע של אחד הקונצרנים
הכלכליים הגדולים כמדינה.

אחת הבעיות החמורות, שבהן נתקלת שגרירות
ישראל בקאהיר, היא העדרן של נשות הדיפלומטים,
המסרבות להצטרף אל בעליהן במקום־כהונתם.

כין השאר גרמה לכך אשתו של דיפלומט
מסויים, שחזרה מקאהיר, כינסה כארץ את
כל הנשים של הסגל הקאהירי, וניהלה
באוזניהן תעמולת־זוועדה נגד החיים ככירה
המצרית.

לראשונה אמר השבוע ח״ב יצחק רכין
לכמה ממקורביו, כי החליט סופית להתמודד
עם שימעון פרם על ראיטות מיפלגת
העכורה.

ישר איד ילא רצו

רבין ביקש ממקורביו לשמור על ההחלטה בסוד,
״מטעמים טקטיים״ ,והוסיף :״אם לא יקרה אסון,
אנחנו הולכים לקרב הגדול.״

ב ס אי דנ ד

שר האנרגיה, יצחק מודעי, יריבו של מנהיג
המיפלגה הליברלית, סגן ראש־הממשלה שימחה
ארליך, אינו מתכוון להציג את מועמדותו לתפקיד
יושב־ראש הנהלת המיפלגה, בוועידת המיפלגה
שתתקיים בקרוב. תחת זאת הוא עשוי לתמוך
במועמדותו של יושב־ראש ההנהלה הציונית אריה
דולצ׳ין.

מודעי מקווה לרכז סביב מועמדותו •טל
דולצ׳ין את כל הכוחות המתנגדים לארליד,
שלא היו מוכנים לתמוך בו עצמו. להערכת
הוגי מודעי יש להם היום כ־ 40 אחוז מחברי
הוועידה, ושיעור זה יגדל לדבריהם
בשבועיים הקרובים, עד מועד פתיחתה
של הוועידה.

ים מ ב טי חי ם לחיצמן סגן ראש־הממשלה, שימחה ארליך, ויושב־ראש
ההנהלה הציונית, אריה דולצ׳ין, נפגשו בניפרד עם

חדש
ב מ תו!1

י־א בי ב

תחת ההרכב הנוכחי של בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, בראשות השופטת הדסה בדעתו, העוברת
בשבוע הבא לכהן כשופטת בית־המישפט העליון
במינוי זמני, יקום הרכב חדש של שופטים.

כראש ההרכב החדש יעמוד נשיא בית־המישפט
המחוזי, השופט בנימין כהן,
ועימו יהיו בהרכב השופטים יעקוב קדמי
ומנחם אילן.

ן 0ג ר בי ת־ ספר

ו שי ם

אח דו ל צ׳ין

אחד הרעיונות הססגוניים של כתב
הטלוויזיה הישראלית כקאהיר, אהוד
יערי: לצלם את •טגריר ישראל,
אליהו בן־אלישר, כשהוא עוכר כמיקרה־כביכול
תחת דגל פלסטיני ענקי, שנתלה
על־ידי מיפלגת־השמאל על אחד
הבניינים ככירה המצרית.

עול היוייר

שגר*רו ס ב די

מודעי מ צי ב

בדגל פל ס טיני

בן־אלישר דחה, כמובן, את הרעיון.

בישיבה לא נפלו החלטות, כיצד לחלץ את הקונצרן
•מהמשבר העמוק שאליו נקלע, אולם שר־האוצר,
ייגאל הורביץ, הוסמך להביא לישיבה הבאה,
שתיערך בימים הקרובים, הצעות אופרטיביות לשם
הצלת הקונצרן.

ין אמר כן

בן־ א די שרדא רונה

מבקר־המדינה של תאילנד תייר בשבוע שעבר בארץ
ונפגש לשיחה עם עמיתו הי־שראלי הד״ר ארנסט
נבנצל.

כשיחה כין השניים סיפר התאילנדי
לנכנצל על איש־עסקים ישראלי שהתפרסם
לאחרונה, ושיש לו עסקים רכים כמיזרח
הרחוק, שהוכרז באישיות כלתי רצויה
כתאילנד. לדברי מכקר־המדינה של תאילנד
הוכרז איש־העסקים הישראלי בבלתי
רצוי אחרי פיטיטת רגל שלו, שכעיקכותיה
נשאר חייב סכום של 0צ מיליון דולר.

ל א חיו ת
בית החולים ״הדסה״ כירושלים סגר את
שערי כית־הספר לאחיות שלו, אם כי
כית־־הספר האוניברסיטאי לאחיות, שבו
מקבלות הבוגרות תואר מ״א, נשאר
פתוח.
השנה סיימו את כית-הספר האוניברסיטאי
לאחיות רק 0צ אחיות, מתוכן עובדות
כמיקצוע רק מחציתן, מהן רק שתיים
כמישרה. מלאה.

ה תרו מו ת הגיונו
לפו* ה מי בצע
אל גלי־צה״ל הגיעו ככר תרומות למיכצע
״שיר ותרום״ ,שתערוך התחנה הצבאית
כיום־העצמאות. את התרומות תעכיר
התחנה הצבאית אל הוועד למען החייל.
המיליונר ניסים גאון כבר הודיע לגלי־צה״ל,
שיתרום סכום של 200 אלף לירות ובנק דיסקונט
הבטיח כבר להשלים למיליון, כל פעם שההתרמות
תגענה לסכום של 950 אלף לירות.

אלחו ט
כל סניפי ״בנק הפועלים״ צויידו כשבוע
שעבר כמכיטירי קשר אלחוטיים. המכשירים
הם חד־סיטריים, ונועדו להעכיר לכל
הסניפים את שערי המניות והמטבעות
הזרים, מכלי שיהיה צורך לערוד לשם כד 1 שיחות טלפון.
שימוש נוסף במכשירים אלה: הודעות
דחופות מההנהלה המרכזית לכל אחד ממנהלי
הסניפים.

דו־־שבועוו
לענייני טניס

מיל חמת
ברמל -גו טקס
כשבוע הבא ייוודע, בי מיפעל האופנה
״גוטקם״ זבה כתואר היצואן המצטיין
מס׳ 1של ישראל.
ידיעה זו, שהודלפה אל מנכ״ל שטיחי כרמל, אברהם
שפירא, עוררה את חמתו. לפני שנה עמד שפירא
לזכות בתואר, אולם הוא ניתן אז לתעשייה האווירית.
לשפירא הובטח, לדבריו, כי השנה יזכה הוא בתואר,
אולם הבטחה זו הופרה. שפירא מתכוון לערער על
בחירת גוטקס בפני שרי האוצר והתעשייה, ולהפעיל
אף את חוגי המפד״ל, המקורבים אליו, כדי לשנות
את ההחלטה.

הוצאת דיוק; ,שבבעלות איתן לוונשטיין, עומדת
להוציא בשבועות הקרובים דו־שגועון חדש שיוקדש
לטניס. העיתון החדש יפנה אל 30 אלף שחקני
הטניס הרשומים בישראל, יודפס בחמשת אלפים
עותקים ויימכר ב־ 60 לירות הגליון.

״ מ ד ליו ת
פיתרון לשאלה האם על ישראל להשתתף
?אולימפיאדת מוסקווה או להחרים אותה מיוחם
לחבר־הוועד־הפועל של רשות השידור,
עורך־הדין אהרון פאפו.

על־ פי הצעת פאפו ישתתפו ספורטאי
ישראל באולימפיאדה אך יסרבו
לקבל את המדליות שבהם יזכו.

במדינה

שמו של תמיר קשור ביוזמה של
הקמת מיפלגת־המרכז, בבחינת
״כל הקודם — זוכה.״

וזעם

בתי־מישפט

תגו ב ה 3ד דם

שומט עומד ד ד! ,

דמכדטזח היתה צריכה
?עשרת נדטחו. היא
עיצתה את המיגימום.
בבירות העולם נדלקו הנורות
האדומות. כוח של צה״ל תפס עמ דות
בדרום לבנון, בתוך המובל עת
של רב־סרן סעד חדאד ומחוצה

דיפלומטים ופרשנים הוזעקו לה שיב
על השאלה: מה הן הכוונות
הנסתרות של ישראל? מהן ה מגמות
המדיניות והצבאיות המס תתרות
מאחרי מיבצע זה?
רק מעסים ידעו את התשובה:
לא היתה כל מגמה כזאת.
עיניים תהת עין. אחרי כל
פיגוע חבלני חמור, המעורר זעם
בקרב הציבור הישראלי, חייבת
ממשלת־ישראל ״לעשות משהו״
כדי לספק את התביעה האינסטינק טיבית
לנקמה.
בימים עברו היתה פעולת־נקמה
כזאת לובשת, בדרך כלל, צורה
של פעולת־הרג. העיקרון המנחה
היה :״שתי עיניים (או עשר עי ניים)
תחת עין.״ הפגזת כפרים,
פשיטות־קומנדו והפצצת ״בסיסי
מחבלים״ במחנות־פליטים היו פית־רונות
נוחים.
המכנה המשותף של כל הפעו לות:
הן לא עזרו במאומה למני עת
פיגועים.
נסיגה כעוד מועד. עריכת
המיבצע בדרום־לבנון השבוע הו כיחה,
כי כיום שולטת בצמרת
מערכת־הביטחון מחשבה מפוכחת
יותר. המיבצע לא עלה בחיי-אדם
— לא בצה״ל ולא באוכלוסיה ה לבנונית.
הנזק המדיני שהיה כרוך
בו היה מינימלי. אך היה בו די
כדי לספק תשובה ריגשית מיידית
לציבור הישראלי ולהגן על ה ממשלה
מפני הטענה שאינה עושה
כדי להשיב מילחמה שערה.
כאשר החלה ממשלת לבנון יו זמת
התכנסות של מועצת״הביט־חון
כדי לגנות את פלישת צה״ל,
בוצעה בעוד מועד נסיגה.
אד הציבור קיבל את התגובה
כמספקת. הרגשות שככו. הוכח,
כי מנהיגות מתונה ושקולה יכולה
להגיב על פעולות עקובות־מדם
גם בלי גמול רצחני.

השטחים
מר• בגדה

המומחים בטוחים שזה
יקרה, במוקדם אר
כמאוחד אך זה?א
קרח עדיין השבוע המחזה קבועות :

כולל שלוש

מערכות

*מערכה ראשונה: ערי ה גדה
המערבית מתלקחות. המנהי גים
מתכנסים בכינוסי־מחאה, בלי
היתר מטעם המימשל הצבאי.
סטודנטים מכנסים אסיפות, מני פים
דגלים פלסטיניים (״דגלי
אש״ף״ ,כלשון העיתונות הישר אלית)
,שרים שירים לאומיים
(״לאומניים״ ,בלשון העיתונות),
קוראים קריאות בזכות אש״ף. ב כפרים
ובמחנות־הפליטים שליד
עורקי־התחבורה העיקריים מיידים
הנערים והנערות אבנים. בערים
מובערים צמיגים.
* מערבה שנייה: המימשל
הצבאי מחליט על מדיניות של
״יד חזקה״ .הצבא פורץ לבתי־הספר,
אוסר תלמידים תוך כדי
שימוש במכות וברימוני־גאז. ה נעצרים
מובלים למיתקני המימ־של
הצבאי, מושפלים ומוכים. לעי תים
נזרק רימון גאז לתוך כיתה.
מוכרז עוצר או ״איסור יציאה״
במחנות־פליטים.
* מערכה שדישית: הדב העולם
הז ה ׳2224

השופט בלע כדורים
גגד שילשול
וחשש ־מקטסטרופה,

טרמפיסט תמיר
לפקוח עין אחת ולרחרח
רים מתפרסמים בעיתוני ישראל,
וגם בחו״ל. המימשל הצבאי ״מכ חיש
בתוקף״ .בכנסת מוגשות
שאילתות, ולפעמים הצעות לסדר־.
היום. העצורים משתחררים או
נדונים לקנסות ולתקופות־מאסר.
הגדה נרגעת — עד להתפרצות
הבאה.
מישקע הזעם. השבוע נערו
מחזה זה מחדש, על כל שלוש מע רכותיו.
העילה:
ביקורו של אנוור אל־סאדאת
בוושינגטון, הצפייה לבי קורו
של מנחם בגין בבירה האמ ריקאית
ורצון הפלסטינים להזכיר
לכל כי לא יהיה ערך להחלטות
בענייני האוטונומיה בלי הסכמתם,
בדרך כלל מעוררות מערכות
אלה התרגשות רבה בגדה, בישר אל
ובעולם. אך השבוע היתה הת גובה
מינימלית. אחת הסיבות
לכך: המימשל הצבאי למד לקח,
נזהר מלבצע מעשים העלולים לג רום
להריגת בני־אדם, כפי שקרה
בעבר. נראה כאילו שני הצדדים
יודעים עתה היכן הגבול, שלא
כדאי לעבור אותו.
אולם מתחת לפני ההסכם ה אילם
הזה מקוננת מחשבה ש באחד
הימים ייפרץ הסכר, והמצב
לא יחזור לרגיעה יחסית, אלא
יתדרדר למערכה ממושכת של
מרי אזרחי.
אנשי־ביטחון רבים בטוחים ש כך
יקרה במוקדם או במאוחר. כל
תיקוותם היא שזה יהיה במאוחר.

מיס ל גנות
הטרמכיסט תני&ח,

עת הבחירות מתקרבת
רקוד התמיר
נשמע בארצנו
התרנגול מתעורר לפני שמפ ציע
השחר ומשמיע את קריאת
הגבר. הינשוף פוקח את עיניו עם
רדת הלילה. הסנונית מבשרת את
האביב. שמואל תמיר מבשר את
הבחירות.
אחת לארבע שנים, עוד לפני
שכל היה אחרת בג׳ונגל המדיני
חשה בבחירות המתקרבות, פוקח
שמואל תמיר עין אחת, מרחרח
ובוחן את משב הרוח.
הוא יודע שיש לו מה לעשות :
לחפש את העגלה הבאה, שעליה
יתפוס טרמפ.
תרגיל לולייני. לקראת הב חירות
של 1965 ריחרח תמיר ו החליט,
כי העגלה הטובה ביותר
היא גח״ל. הוא חיסל את יוזמותיו
השונות, שינה את דיעותיו הצטרף
לתנועת־החרות ונכנס לכנסת.
באמצע הקדנציה פרש מהמיפלגה.
לקראת הבחירות של 1969 טעה

תמיר את טעותו היחידה. היה נדמה
לו שאינו זקוק לטרמפ. הוא
התייצב בבחירות בראש רשימת
המרכז החופשי, עבר בקושי את
אחוז־החסימה.
ומאז לא שכח את הלקח.
לקראת הבחירות של 1973 עלה
תמיר על עגלת הליכוד, שהוקם
זה עתה ביוזמת אריק שרון.
במהלך הקדנציה פרש מן הלי כוד.
לקראת
הבחירות של 1977
ביצע תמיר את הגדול שבתימרו־ניו.
חוש״הריח המופלא שלו בישר
לו, בעוד מועד, שזו תהיה השנה
של ד״ש. בתרגיל לולייני עוצר־נשימה
התפטר מן הכנסת, הצטרף
לד״ש, הפך אחד ממנהיגיה.
כתוצאה מכך לא זה בילבד ש חזר
לכנסת, אלא גם הגשים את
חלום־חייו. הוא הפך שר בממש־לת־הליכוד.
שבד
שד אחוז. לקראת הב חירות
הבאות מרחרח תמיר שוב.
הוא יודע שיש לו בעייה.
לפי סקרי דעת־הקהל, אין ה סיעה
הדמוקרטית קיימת כלל. ה סיעה,
שיש לה שלושה נציגים
ליד שולחן הממשלה, וביניהם
סגן־ראש־הממשלה, זוכה בסקרים
בשבר של אחוז — בין 0.2ו־
.0.370 ברור שאין לה שמץ של
סיכוי לעבור את אחוז־החסימה
בבחירות הבאות.
מומחים פוליטיים, העוקבים אח רי
מהלכיו של שמואל תמיר —
לעיתים ברוגז, לעיתים בסקרנות
משועשעת — מצפים זה מכבר
למהלך הבא של שמואל תמיר.
היכן ימצא הטמרמפיסט הניצחי
את הטרמפ הבא 1
הטרמפ הבא. השבוע ניתנה
התשובה הראשונה על שאלה זו.
החיה הפוליטית התעוררה. אליבא
דתמיר, החלה עונת־הבחירות.
ההתעוררות ׳של תמיר לבשה
צורה של ידיעה בולטת בעמוד
הראשון של הארץ, תחת הכותרת
״ראשי הדמוקרטים דנו עם הלי ברלים
בהקמת כוח מרכזי״ .ה י
תוכן: שמואל תמיר נפגש עם
ראשי הליברלים בליכוד, שימחה
ארליך ואריה דולצין, ודן עימם
על הקמת מיפלגת־מרכז חדשה.
באותה ידיעה גם נאמר, כי סקר
של דעת״הקהל, שהוזמן ״על־ידי
התנועה הדמוקרטית״ ,מגלה, כי
שמואל תמיר הוא עכשיו האיש
הפופולרי ביותר במדינה, מילבד
עזר וייצמן. ההפרש בין השניים
הוא קטן: וייצמן זכה בפופולריות
של ״ ,45.87 ותמיר של .40.670
הציבור, שלא ידע עד כה כי תמיר
כל-כך אהוב עליו, בוודאי הופתע.
סקר מוזמן ומשעשע זה נערך,
לפי הידיעה, על-ידי מודיעין אזרחי.

פגר
פוליטי. מדוע יהיה מי שהו
במיפלגה הליברלית מעוניין
בברית עם תנועה, שהיא לכל ה ריעות
פגר פוליטי?
התשובה מוצנעת בגוף הידי עה.
נאמר, כי ראשי הליברלים
יעצו לתמיר להמתין עד אחרי
ועידת המיפלגה הליברלית. בשפת זוהי הדיפלומטיה המיפלגתית,
תשובה שלילית.
מדוע בכל זאת דאגו נושאי*
כליו של תמיר לפרסם ידיעה זו?
לכל התמירולוגים, התשובה ברו רה.
לקראת
הבחירות הבאות, יש
מקום למיפלגה חדשה, שתהיה
מעין מיפלגת־מרכז חדשה, בין
המערך וחרות. מיפלגה כזאת יכו לה
לקום רק במיקרה אחד: במיק־רה
שעזר וייצמן ייזום את הקמ תה
והליברלים יצטרפו אליה.
אין שום סיבה למיפלגה חדשה
כזאת להעדיף את הדמוקרטים, ש אינם
קיימים כלל, על פני ש״י,

מאז מישפטו של השופט לשעבר
אליעזר מלחי, שהואשם בקבלת
שוחד מיני מעודכת־הדין יונה
סופר ויצא זכאי בדין, לא נפגעה
מערכת השיפוט בישראל בצורה
כה אנושה כפי שנפגעה השבוע.
ביום השישי שעבר פירסם היומון
הארץ גילויים מרעישים על חקי רה
מישטרתית שנערכה נגד שני
שופטים חיפאיים.
על פי הדיווח בהארץ נחשדו
השופט המחוזי מלכיאל סלוצקי
ושופט־התעבורה יהודה הופרט
בקבלת טובות הנאה מאנשי אג״ה
בחיפה. סלוצקי הכחיש את ההא שמות
בחקירתו במישטרה, אולם
כשהוזמן להיבדק בגלאי־שקר!
שינה את גירסתו והודה שקיבל
באג״ד.
כרטים־הנחה לנסיעות
הופרט הודה, כי נסע לטיול לשארם
אל־שייח׳ באוטובוס אג״זן
במחיר מוזל במיוחד.
המישטרה, שנאלצה לחקור בפרשה,
לא התלהבה. ההנחיות לחוקר
המישטרה, תת־ניצב בנימי
קרתי, היו שלא לבצע חקירה לעומק
ולא להגיש מסקנות לגבי העי
מדד, לדין.
גירסת השופט. עוד טרו
שככה הסערה בחוגי המישפט ב
ארץ, לגבי הגילויים על שני ה
שופטים הנכבדים, והצהרון מע
ריב פירסם בתחילת השבוע סקו!
משלו. קשה לדעת אם ההחלטו
להעמיד לדין את שופט השלום ה
תל־אביבי הד״ר מנחם בוכווי
נבעה מן הביקורת הציבורית ע
השתקת פרשת שופטי חיפה, או
לם מה שברור הוא, שאחרי תקו
פה ארוכה של שיקול, החליט ד
יועץ המישפטי לממשלה, הפר
פסור יצחק זמיר, להגיש כתג
אישום נגד בוכוויץ.
באחד המישפטים הנדירים ג
תולדות המישפט בישראל יום

׳טזפט בוכווייץ
מהיר הביתה
שיש לו קיום מינימלי, בקירבת
אחודהחסימה. בוודאי לא תמהר
לצרף אליה את שמואל תמיר, ש יצא
לו שם של הורם־מיפלגות
מיקצועי.
כל הקודם — זדכה. אולם
קטנות מעין אלה אינן מרתיעות
את תמיר. הוא יודע, כי זהו גל
העתיד. עליו לתפוס גל זה, אם
רצונו להמשיך ולהתקיים בזירה
הציבורית, ועל אחת כמה וכמה
ליד שולחן הממשלה הבאה. פיר־סום
הידיעה נועד להקדים את
כולם ולקבוע עובדה קיימת. בעי ני
קוראי הידיעה, יהיה להבא

שופט לדין, על כך שחצה במ
ניתו צומת באור אדום ולא צ
לתמרור עצור. העונש על ע
רות אלה הוא מאסר שנתיים
3000 לירות קנס.
לשופט בוכוויץ, הידוע כמי
ממהר להיעתר לבקשות המיש!
בעת הוצאת פקודות־מעצר
חשודים, היתה השבוע גי
משלו, שלא הוסיפה כבוד ל1
המישפט בישראל. טען בוכוו
״ביום המיקרה בלעתי כדו
לשילשול. חשבתי שאם לא :
מהר הביתה, עלולה להיות ל
טרופה.״

נעמ ״ ם בשבוע

״אנחנו לא כנופייה,״ מסביר איציק
משלעי, הרוכב על אופנוע מדגם הונדה
בעל נפח מנוע של 750 סמ״ק וארבע בוכ נות
.״אנחנו פשוט חברה שמשוגעים על
אופנועים. כאן זה מקום המיפגש שלנו.
פה אנחנו מחליפים חוויות ועצות, ומכאן
אנחנו גם יוצאים לטיולים בכל הארץ.״
בכל יום שלישי ושבת, בשעות ה ערב׳
הומה בית־הקפה בפינת הרחו בות
פרישמן איבן־גבירול, מול עיריית
תל־אביב, באופנועים. בשעה שכליהם מ ד
צגים לראווה ליד שולחנות בית־הקפה,
עסוקים האופנוענים בשיחות עירניות על
נושאים מיקצועיים, שרק מי שמתמצא
בנבכי האופנוע מסוגל להבינם.
״האופנוע הוא בשבילנו יותר מסתם

כלי־תחבורה,״ מסביר חנן סביר, בן דד,25
750 סמ״ק.
הרוכב על אופנוע
״זה משהו מיוחד, שרק מי שרכב פעם
על אופנוע מסוגל להבין את זה. מכוניות
לא מדברות אלינו. לאבי יש מכונית,
ואני יכול לנהוג עליה. אבל אני מעדיף
את האופנוע. אין מה להשוות בכלל!״
החבורה התקבצה באופן ספונטני מכל
עבר .״בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת
במיספר האופנועים בארץ,״ מסביר עמי
יפת, העובד לסירוגין כתקליטן במועדון-
לילה וכבוחן־רכב .״זה הגיע לממדים של
ספורט המוני. החבר׳ה שקנו אופנועים
י * שרות אופנועים כבדים הגיחו מכל
י ^ עבר. קול הטירטור מחריש האוזניים
של מנועי האופנועים השואטים קדימה,
מילא את חלל כיכר מלכי־ישדאל בתל-
אביב. האופנוענים זינקו רכובים על מיס־לצות־הברזל
אל עבר המידרכה, והחנו
אותן בשורה ארוכה. עד מהרה הפך ה מקום
ים של מתכות נוצצות המתחככות
זו בזו, ומסנוורות את עיני העוברים ו שבים.
האם
הגיעו מלאכי הגיהינום לארץ ן

מבט ראשון על התופעה החדשה בתל-
אביב, עלול לעורר את החשד כי כנופיית
האופנוענים האימתנית, שהטילה בעבר את
חתיתה על כבישי אירופה, חידשה את
פעולתה דווקא בישראל. אולם מבט מ קרוב
מגלה הבדלים. לבוש העור השחור,
המגפיים הגבוהים, סמלי הגולגולת וכ תר
בות־הקעקע, שאיפיינו אח האופנוענים ב אירופה
ובארצות־הברית, אינם נראים ב ארץ.
אין אלה המלאכים הידועים, כי אם
תופעה ישראלית מקורית.

ביוה וגלגלים

בכל יום שלישי ושבת בערב הומה בית־הקפה בפינת
הרחובות פרישמן איבן־גבירול, מול עיריית תל־אביב,
בעשרות אופנוענים המתקבצים במקום, מגלגלים שיחות מיקצועיות בין בירה לבירה.

אריה (״ניקל״) מעברי
(בתמונה למטה) ,הרוכב
על אופנוע יאמהה 500 סמ״ק המיועד לחולות,
זכה בתהילה בשל ביצועיו המבריקים.
בתמונה למעלה: אופנוען בתרגיל.

זוג נייד

קיט אליוט, האמריקאי שבח!
לארץ מדאלאס, יחד עם אופנ
1100 שלו. את החברה הישראלית מירי, הוא מצו

זוכים
נד בני־
׳דרכה.

בין האופנועים עצמם יש גס מעמדות. במלוא ההערכה
זוכים האופנועים הכבדים, אולם יש חשיבות גם למהירות.
בתמונה מימין ל שמאל: הונדה ,175 הונדה 750ד.8 .^1 \¥

אופנוענים אחרים כדי להחליף עצות וגם
:את לטיולים. ככה התחילו להיפגש בכל מיני
תחלה היינו כמה אופנוענים שנפגשנו בבית־בכיכר
מלכי־ישראל. כל פעם שהיינו פוגשים
ו חדש היינו מזמינים אותו לבוא בימי שלישי
ככה הלכה החבורה וגדלה. היום המקום כבר
ם דבר, וכל אופנוען שמכבד את עצמו מגיע
;שך הזמן התפתח גם הווי מיוחד של האום-
יש לנו הסיפורים שלנו והחוויות שלנו. לכל
ש גם הכינוי שלו. לי קוראים, תרנגול׳ מפני
י על אופנוע ^ ,350 8.3המכונה תרנגול.״

שלוש מעריצות
רבות צעירות
נמשכות אל ההרפתקנות
המאופיינת באופנוע. תענוג הישיבה במושב

מסביב לאופנועים התפתחו תופעות
לוואי נוספות. צעירים רבים באים ל־בית־הקפה
כדי להביט בחיות הממונעות
על שני גלגלים. גם צעירות רבות נמשכות
אל ההרפתקנות הקשורה בדמיון הצעירים
בין השאר באופנוע. תענוג הישיבה על ה מושב
האחורי של האופנוע החורש את
הכביש קוסם להן. אולם האופנוענית ה אמיתית
היחידה עד היום בחבורה היא
שרה בניטה, הרוכבת על אופנוע הונדה
400 סנדק .״אני באה ממישפחה של
אופנוענים,״ סיפרה שרה, בת ה־ ,25ה עובדת
כאסיסטנטית אצל רופא־שיניים.

״כל האחים שלי רוכבים על אופנועים
וגם אני. אין לי שום בעיות מיוחדות.
אופנוע זה לא רק לגברים. את החבר
אני לוקחת מאחור ואנחנו מסתדרים.״
החבר, קוטי, מניד את ראשו לאישור, ו קובע
:״אני סומך על הנהיגה של שרה
ב־ 100 אחוז !״
יש גם כוכבים. הידוע והמפורסם בי ניהם
הוא אריה מעברי המכונה ״ניקל״.
שמו של ניקל בן ה־ 32 יצא לפניו בשל
ביצועיו המבריקים על האופנוע .״התחלתי
לרכב בגיל ,16״ סיפר .״עד עכשיו היו
(המשך בעמוד )40

אילן אריאל החליק עס
האופנוע ושבר קרסול.
ה״ג׳ינג׳י״ מספר חוויות.

ה, הגיע היאמהה לטיוליו.

אמירה תופסת שלווה על ה־אופנוע.
הצעירות שמגיעות ל־
414 ^ 11 14
בית־הקפה תופסות טרמפ על האופנועים ללא כל פחד.

האופנועית

שרה בניטה, בת ה־ ,25 היא האופ
נוענית
היחידה בחבורה. את ה
חבר,
קוטי, היא מרכיבה על המושב האחורי של האופנוע.
ד ג 1

* האם קיבר המשק התואה מוקדמח,
נב שמוען הארוו, או שההתראה לא
הגיעה, כני שטוען מזכיר המשק?
* מה באמת קרה במערכת ההתראה?

*•/ שנויה אחריו

אביגדור (״יאנוש״) בן־גל, אלוף פיקוד הצפון, אשר
ף *111י 1111
חולל כמה סערות בתקופה האחרונה, הוא דמות
י ן - 1 1״|י
במחלוקת. הכל מסכימים שהוא לוחם ללא חת, אך בעוד מעריציו סוכנים ללכת
באש ובמים, יש לו גם מחנה של יריבים ומתנגדים בקרב הקצונה הבכירה בצה״ל.

* כיב: אלוף פיקוד הצפון ישבו אר־
״ י בעה עיתונאים: שני כתבי במחנה,
כתב הארץ משה גרטל, וכתב הטלוויזיה
דן סממה. האלוף אביגדור (״יאנוש״) בן־
גל העניק להם ראיון, שעורר עליו אחר-
כד את חמת שו־־הביטחוו עז ר ויי צ מו.

באמצע הראיון הסימולטני הגיע טלפון
מווייצמן. השר, המקיים יחסי ידידות
עם בן־גל (ראה מיסגרת) ,שמע מפיו כי
הוא מתראיין עתה ואמר לו :״יאנוש,
שני דברים אני לא רוצה לראות בראיו־נות
שלך, השמצות על מישגב־עם ודברים
שיביאו לי אחר־כך שאילתות בכנסת.״
ליאנוש ביקורת חריפה ביותר על חברי
מישגב־עם. הוא גם השמיע דברים אלה
באוזני העיתונאים, אולם ביקש מהם להי מנע
מפירסום. עוד לפני האזהרה של שר־הביטחון
הודיע בדגל לעיתונאים, שחם
גם ידידים אישיים שלו, כי הדברים על
מישגב־עם הם אוף־דה־רקורד.
אולם האזהרה של וייצמן עשתה בכל-
זאת משהו. בן־גל ביקש מכתב הטלוויזיה
דן סממה להקליט את הראיון עמו בשנית,
ובראיון החוזר היה מתון יותר. בהארץ
הופיע למחרת היום הנוסח הראשון, הח ריף
יותר, של הדברים. ביומן השבוע
בטלוויזיה שודר הנוסח המתון.

ולס דבריו של בן־גל, אלה שפור-
סמו ואלה שלא פורסמו, אלה שגרמו
לסערה ואלה שעברו ללא תגובה

השאלות הנוקבות, שברובן נותרו עדיין
ללא מענה, התמיהות והגילויים על הטעו־יות
וההזנחות הקשורים בפעולה, אינם נותנים
מנוח לפיקוד הבכיר של צה״ל ולרא שי
מישרד־הביטחון.
מיד לאחר הפעולה י מינה הרמטכ״ל

רהיטי הילדים השבורים והצעצועים, בחדר שבו החזיקו חמשת המחבלים בבני־הערובה.

קצין בודק בדרגת אלוף־מישנה, שהגיש
לרמטכ״ל את מסקנותיו. בין יתר המס קנות,
היתה אחת שפורסמה על־ידי ה־הרמטכ״ל:
המחבלים חדרו בעד גדר
המערכת משום שהיתר, בה תקלה טכנית.

ביחס ליתר השאלות לא הציג הקצין הבודק
מסקנות, או שמסקנותיו לא פורסמו.
עתה. גם ברור שהם לא יפורסמו.
ועדת־חקירה אחרת הוקמה לחקור בפרשת
מישגב־עם. בראש הוועדה החדשה עומד
קצין בדרגת אלוף, מפקד המיכללה ל-

המחריף

ך* ידיעות שהתפרסמו בעיתונים על
י י התסיסה בצה״ל, בעיקבות הנזיפה של
שר־ד,ביטחון באלוף פיקוד הצפון, האלוף
אביגדור (״יאנוש״) בן־גל, עוררו את חמת
זעמו של עזר וייצמן. השר טוען שהידיעות
אינן נכונות, אולם הוא עצמו אמר לא
פעם, כי בררו כלל אינו נוהג להתייחס
לידיעות שאינן נכונות המופיעות ב עיתונים.
הכעס
הרב של וייצמן מקורו באישיותו
המייוחדת של יאנוש, ובעיקר במערכת
היחסים המייוחדת שבין שר־הביטחון וה־אלוף.
מי שמכיר את השניים טוען, כי
קיים בידיהם דמיון רב.
יאנוש, שעלה שוב לכותרות בשבוע
שעבר, בעיקבות הפיגוע במישגב־עם והת בטאויותיו
אחרי הפיגוע, הוא אחד האלופים
הבולטים ביותר בצה״ל, אם לא הבולט
שבהם. יש לו עדת חסידים, המוכנים ללכת
אחריו באש ובמים, ועדת יריבים, הפוסלים
אותו מכל וכל. ידידיו קוראים לו בלמונדו.
האלוף בן ה־ 44 הוא בעל תווי פנים כה
מכוערים, עד שהם מקסימים בכיעורם
ורבים רואים בהם יופי. תכונה זו אף
הוציאה ליאנוש שם של דון־ג׳ואן. בתקופה
שבה היה רווק או גרוש (גליה היא
אשתו השניה) ,היה ידוע יאנוש כבעל
הצלחה רבה בקרב הנשים.
יאנוש נולד בפולין. כשהיה בן שלוש
הגניבו אביו, יחד עם אחותו המבוגרת
ממנו בשנתיים, לקבוצת ילדי טהרן. טל טלות
הדרך, עד שהגיע לארץ־ישראל,
עיצבו במידה רבה את אופיו, כפי שהתגלה
אחר כך במילחמות. הילד עבר את סיביר,
רוסיה הלבנה, אוזבקיסטן, קזכסטאן, בו כרה,
מחנה של הסוכנות היהודית בטהרן,
הודו ומצריים, ורק אז הגיע לארץ.
כשלמד בתיכון גאולה קינאו בו כל
הילדים על עושרו הרב. אמנם ליאנוש
מישפחה עשירה, שעזרה לו ברבות הימים
לבנות וילה מפוארת בקיסריה, אך לא
כפי שהילדים חשבו, אין לו כל קשר
למיפעל ליצור רדיו בדגל, שהיה מפורסם
אז ביותר. באותה תקופה לא חלם יאנוש
על קאריירה צבאית. הוא רצה להיות
רופא.
ואכן דרכו הצבאית של יאנוש היתד,
איטית בתחילה. הוא התגייס לצד,״ל בשנת
, 1955 במיבצע סיני היה תותחן בחטיבה ,7
אצל שמואל (״גורודיש״) גונן. אחר כך
היה מ״פ באותה חטיבה וקצין אג״ם של
החטיבה. ערב מילחמת ששת־הימים נמצא
יאנוש באחד מטיוליו הרבים בחוץ־לארץ.
הוא חזר למילחמה ומונה כקצין אג״ם של
חטיבת המילואים, בפיקודו של יששכר
(״איסקה״) שדמי, שלחמה באוגדת האלוף
אברהם יפה. .בשנת 1968 יצא ללימודים
בפו״ם, ובשנת 1969 מונה למג״ד בסיני.
את יום נישואיו זוכרים הכל. בשעות הערב
טס יאנוש לתל־אביב, נישא, ולמחרת בחמש
בבוקר כבר חזר ליחידתו. באותו הלילה
התקיימה הפשיטה המצרית הראשונה על
הלשון, מול איסמעיליה.
את תקופת מילחמת ההתשה תיאר יאנוש
כך :״זה היה כאילו עולם אחר, מה שקרה
בעיר ומה שהיה בסיני. היינו יוצאים,
אחת לשבועיים או אחת לחודש בטיסה
לתל-אביב. עם המדים המלוכלכים ועם
הצורה שלנו היינו מגיעים לחוף שרתון,
רואים את כל החתיכות ולמחרת בבוקר
עולים על טיסה, חזרה לעולם האחר.״
פעמיים החליף יאנוש את מי שמכהן
היום כרמטכ״ל, רב-אלוף, רפאל (״רפול״)

ף* יחסים כין יאנוש ועזר לווייצמן
י 1מייוחדים במינם. השניים ידידים בלב
ובנפש. מאז החל וייצמן לבנות את הווילה
שלו בקיסריה, הוא מבקר הרבה אצל
יאנוש, יחד עם רעייתו ראומה, ומנצל
היטב את בריכת־השחיה של האלוף. לאחר
פרשת טל אמרה גליה לווייצמן :״איך
יכולת למנות את טליקי הרי לפני שבו עיים
אמרת לי בבית שלי דברים לגמרי
אחרים עליו.״ למרות ההיתקלויות שביני הם,
מעריך וייצמן את יאנוש ואוהבו.
וייצמן נתן פעם ליאנוש את המחמאה
הגדולה ביותר שנתן לאלוף בצד,״ל :״הוא
קורא את הספרים שאני אוהב, עוד לפני

ביטחון לאומי, האלוף יעקב (״ג׳קי״) אבן.
העובדה שדווקא אבן נקרא לעמוד בראש
ועדה זו מבטיחה שמסקנותיה תהיינה נח רצות,
ללא כל שיקולים או חישובים
פוליטיים, וכי לפחות יושב-ראש הוועדה
ימליץ על כך שמרבית המסקנות תפור סמנה
בציבור.

אבן הוא אחד האלופים הצעירים וה מוכשרים
בצה״ל, והתפרסם במילחמת יום-
הכיפורים כסגנו של אריק שרון. הוא
ידוע בצה״ל כמי שאינו הולך בתלם,
אינו מתיישר עם הקו הרשמי, ואינו מש-
שייך לאחת מהקליקות של הגנרלים. הוא
אומר את אשר הוא חושב. תכונות אלה

בין שר־הביטחון לאלוף הפיקוד
* 11 |1 1111111ך
שוררת מערכת יחסים מורכבת
\ 1 1 1 1 1 111111
ביותר. וייצמן ויאנוש הס ידידים בלב ובנפש, ווייצמן אף הביע
איתן. פעם אחת החליף אותו כמפקד
אוגדה ובפעם השניה כשרפול פינה את
מקומו כאלוף פיקוד הצפון. היחסים בין
רפול ליאנוש מסויימים ביותר. במשך תקו פה
ארוכה היה יאנוש אחד משלושת
הקצינים שבהם היה רפול נועץ בכל. יחד
עם יאנוש היו בצוות הזה גם ישראל טל
ואהרון דווידי. אולם יחסיהם הורעו לאחר
פרשת תוכנית טל בנוגע לכוחות היבשה
ושובו של טליק לצה״ל. יאנוש עמד בראש
המתנגדים לקבלת תוכנית טל ולשובו
לצבא. בישיבה המפורסמת שבה הוצג
הנושא בפני המטכ״ל על-ידי שר־הביטחון,
היה יאנוש ראש הדוברים נגד טל ועורר
עליו את חמתו של וייצמן.
יש הטוענים שיאנוש חשב שהוא
יהיה הרמטכ״ל הבא אחרי רפול, ושיחליף
אותו בשלישית. מינוי טל הרחיק אותו
מהרמטכ״לות. יאנוש כועס על רפול בגלל
פרשה זו וטוען כי רפול !נכנע לווייצמן
בעניין תוכנית טל.
יאנוש מתגורר עם אשתו גליה, חסידת
תנועת שלום־עכשיו שיצאה להפגין עם
תנועה זו בהפגנת הכבישים האחרונה, ועם
חמשת ילדיו, משני הנישואים שלו, בווילה
בקיסריה, שבה יש גם בריכת־שחיה. ליד
האקוודוקט בקיסריה התקינו מנחת הלי קופטרים
כדי שיוכל לנוע מביתו ואל
ביתו במהירות. בניו של יאנוש הם היחי דים
מבני קיסריה הלומדים בבית־ספר
ביישוב העולים הסמוך, אור־עקיבא. יתר
ילדי עשירי קיסריה מוסעים מדי יום
לבית-ספר בחדרה.

כתב כניעה
בצרפתית

לא פעם את הערכתו ליאנוש. שר־הביטחון ואשתו ראומה מרבים
לבקר את גליה ויאנוש בן־גל בווילה שלהם בקיסריה, וטובלים
בבריכת־השחיה. למרות זאת נוזף מדי. פעם וייצמן ביאנוש.

שאני ממליץ עליהם, לפני שקוראים אותם
כל יתר האלופים.״ היה זה אחרי שווייצמן
גילה שיאנוש קרא את הביוגראפיה של
הגנרל דוגלם מק־ארתור.
לעיקר פירסומו בציבור הרחב הגיע
יאנוש במיבצע ליטאני. האגדה מספרת
כי התוכנית המקורית היתד, לכבוש רק
רצועה בת עשרה קילומטרים. בתחום
עשרת הקילומטרים פגש יאנוש רועה ערבי
מהכפר תבנין, שהיה מחוץ לגיזרה שהיתר,
מייועדת לכיבוש. בצרפתית השגורה בפיו
הכתיב יאנוש לרועה מתבנין את כתב-
הכניעה שעליו נדרשו מוכתרי הכפר
לחתום. כאשר הונף הדגל הלבן בתבנין
נכנסו כוחות צד,״ל לכפר. כך בדיוק אירע
בכפרים רבים אחרים. יאנוש קבע עובדה
— השטח שנכבש היה יותר גדול מהמ *
תוכנן.

שנים
אחדות קודם לכן, לפני מילחמת
ששת־הימים, נפצע יאנוש, עת עלה הרכב
שבו נסע עם גורודיש על מוקש. יאנוש
נכווה קשה, ויצא אז לטיולו המפורסם
בארצות-הברית, אותו הגדירו ידידייו כ־
״טיול חתיכות וזימר,״.
ידידיו של יאנוש אינם אוהבים את
דמותו במדים. עד שהיה אלוף פיקוד
הצפון היה יאנוש אחד הקצינים המרושלים
ביותר בלבושם. שערו היה ארוך ופרוע,
מדיו היו זרוקים עליו, ובחגורתו נשא
תמיד אקדח ענק שהשתלשל ממנה. רק
אחרי שהרמטכ״ל העיר לו על כך כמד,
פעמים, הסתפר, החל להקפיד קצת על
מדיו ואף לחבוש כומתה כאשר. מצלמים
אותו לטלוויזיה.
ידידיו אהבו את דמותו בעת החופשות
הארוכות שלקח מצה״ל, לצרכי לימודים,
ובתקופה שבה לא היד, נשוי. הוא היה
אורח מכובד בכל מועדון־לילה, יצא עם
מיטב היפהפיות של תל־אביב ונהג במכו-
ינית מוסטאנג אדומה מנקרת עיניים. אפשר
היה לראות אותו לבוש מכנסי ג׳ינם
דהויים, חולצת טי הדוקה כשמכים מכנסיו
מציץ ספר־כים.
במיבצע אנטבה היד, יאנוש עוזר ראש
אג״ם. נראה, כי המתח סביב ההכנות,
אג״ם.
נטל חופשה בת שנה, ונרשם לכמה חוגים

בעת ובעונה אחת באוניברסיטת תל־אביב.
מהחופשה נכנם לתפקיד אלוף הפיקוד.
יאנוש ידוע כאימפולסיבי, לפחות כמו
וייצמן, אומר את אשר על ליבו ודורש
הרבה מאנשיו. הוא מחליף כל קצין במטהו
שעושה שגיאה.
הוא חסיד הפו־ננויות
הגבוהות, המכונות בצר,״ל בשם
״כוננות יאנוש״ .לדעתו :״במילחמת יום-
הכיפורים נדפקנו כי הופתענו. הדור שלחם
במילחמת יום־הכיפורים לא ישכח במהרה
את הלקח הזה. אם יש לקח אמיתי ממיל-
חמה זו, הוא זה שאסור להתעייף ממצב
כוננות.״ וליאנוש, יותר אולי מכל קצין
אחר, מותר להביע את דעתו על מילחמת
יום־ד,כיפורים. הוא היה הגיבור האמיתי
של קרב הבלימה ברמת הגולן.
לגבי יחסי האנוש שלו הדעות חלוקות
בין אוהביו ומתנגדיו. הוא מותיר אנשים
רבים עם יד מושטת התלויה באוויר, אך
נאמן מאין כמוהו לחברים האמיתיים שלו.
כשנפצע ידידו הטוב, יוסי בן־חנן, בעורף
הסורי בתל־שמס, הודיע לו יאנוש בקשר :
״אל תדאג, אחיך יוציא אותך משם,״ ואכן
הוא חילץ את בן־חנן.

יאנוש הוא דמות מעוררת מחלוקת
בצה״ל ׳ודמות ססגונית מאוד. הכל מכירים
בעובדה שהוא אחד הלוחמים המפוארים
ביותר שידע צד,״ל מעודו, והכל יודעים
כי התבטאויותיו הן מכשלה בדרכו. פרשת
טליק, ציטוט דבריו על הערבים, שהם
לדעתו ״סרטן בגוף המדינה״ והפרשה
האחרונה, שבה האשים את הדרג המדיני
בכבילת ידי צה״ל בפעולות־מנע, עוררו
עליו חמת רבים. מתנגדיו נתלים בהתבטאו-
יותיו. אוהביו, כשר־הביטחון, כועסים על
התבטאויותיו אך חוזרים להיות ידידיו
בלב ובנפש אחרי שהסערה שוכחת.

הביאו את אבן להיותי במשך תקופה ארוכה
״על הקרח״ ,בלימודים בארץ ובחוץ־לארץ.
רק לאחרונה הוחזר לשרות פעיל.

(המשך בעמוד )42

מדאק• הגיהינום
(המשך מעמוד )37
לי כבר שמונה אופנועים. זה ה אוויר
שלי. בלי זה אני לא יכול.
הכינוי שלי בא מפני שאני עובד
בניקלים ותמיד ציפיתי את האופ נועים
שלי בניקל. אני חושב שבלי
אופנוע הבן־אדם הוא לא בך אדם.
בשבילי אופנוע זה יותר מאשה.
אני עדיין רווק. התחתנתי עם ה אופנוע.״
בין
האופנוענים יש גם מעמדות,
לפי סוג האופנוע. במלוא ההערכה
זוכים י האופנועים הכבדים ביותר.
אולם יש חשיבות מכרעת גם ל מהירות.
כל בני החבורה מדגי שים
כי הם אינם רודפים אחר ה
אופנוען
מישעלי
שוויץ על המידדכה
סכנה .״אם מגיע מישהו שעושה
תעלולים ומסתכן, אנחנו מחנכים
אותו,״ הסביר אילן ה״ג׳ינג׳י״ ,ה חובש
כיפה לראשו .״פה כולם
נהגים זהירים. לא עושים שטויות.
אנחנו משוגעים על אופנועים, אבל
אין אצלנו מתאבדים.
״לאופנוע יש פסיכולוגיה משלו.
מי שבאמת מתמכר לעניין לא עו שה
שטויות. איו בנושא הזה גם
הבדל בין דתיים לחילוניים. אני
בא מבית דתי. האופנוע זה ה ספורט
שלי. לעובדה שאני דתי
אין כאן שום משמעות.״
ישנם שני דברים שהאופנו-
ענים ממעטים לדבר עליהם עם
מחירי האופנועים וה־זרים

תאונות. מרביתם רוכשים את ה אופנועים
ביבוא אישי. המחירים
אינם מביישים אף מכונית טובה.
אופנוע בעל נפח ממוצע עולה
כ־ 300 אלף לירות, והאופנועים
בעלי השיכלולים המיוחדים אף
מכפילים סכום זה.
התאונות הם הנושא היותר רגיש
אצל החבר׳ה .״היתה לי תאונה
לפני חודשיים,״ מתוודה אילן ארי אל,
המהלך על קביים .״החלקתי
על שמן ונשבר לי הקרסול,״ סיפר.
״כשאני אחלים אמשיך לרכב. זה
בדם. בינתיים באתי לראות את
החבר׳ה. התאונה זה סיכון מחו שב.
אבל בדרך־כלל מי שנוהג
בזהירות אין לו בעיות.״
לאופנוענים יש גם בעיות מסוג
אחר. הם קובלים על הקשיים ש מערים
מישרד־התחבורה על יבוא
האופנועים לארץ, ועל רדיפות מצד
המישטרה .״חושבים שאופנועים
זה הולך עם השתוללות ואלימות,״
מסביר עמי יפת .״זה לא נכון.
אופנוע זה דבר יקר מאוד וספורט
אצילי מאוד. רק אנשים רציניים
קונים היום אופנועים.״
לרבים מן האופנוענים יש ביג-
די-רכיבה מעור. אולם הם אינם
משתמשים בהם, אלא בטיולים ש הם
עורכים ברחבי־הארץ. נוסף
למקום המיפגש בכיכר-מלכי ישר אל
הם נפגשים גם בימי שבת ב בוקר
במרינה של חוף תל־אביב.
משם הם יוצאים למסלול מירוצים
מיוחד הנמצא בחולות נתניה.
בעוד המחלוקת שנויה אם ה אופנוע
מסוכן או לא, דבר אחד
בטוח: כשהחבר׳ה יושבים בבית-
הקפה והאופנועים חונים לראווה —
במדינח עיתונות
*13ח1ה ובכר עיתון

כתבי ״במחגח״ התכגסו
לפגישת מחזור, ולפתע
הת;לח כי מרבית בכירי
העיתונאים כארץ היו
בצעירותם כתבים צבאיים
קשה היה שלא להבחין במבטים
המיוחדים שנשלחו מהאחד לשני.
האנשים שהצטופפו במועדון הפרוטה
והירח על שפת ימה של
תל־אביב היו מכרים ותיקים, אך
רבים מהם לא התראו במשך שנים
ארוכות.
הרעיון היה של עורך במחנה,
שבועון חיילי צה״ל, יוסף (״יוסי״)
אשכול. בעזרת קצינת הניהול של
המערכת, ברוריה אנג׳ל, ניסה
אשכול לאתר את כל מי ששירת
או עבד בבטחנה במשך ארבעים
השנים האחרונות. התוצאה היתה
מפוארת. לא היה עיתון בארץ
שלא שלח את נציגיו, כתבי במחנה
לשעבר. אין כימעט עיתונאי מפור סם
בישראל שלא היה בתקופה זו
או אחרת של הקאריירה שלו כתב
של השבועון הצבאי.
העיתונאים אפריים ומנחם תלמי,
המשורר שלמה טנאי, הפירסומאי
שבתאי רביב, עורך הארץ גדעון
סאמט, מנכ״ל רשות-השידור לש עבר
יצחק ליבני, כתב מעריב
אורי דן, צייר הקריקטורות פרי
רוזנפלד, הד״ר ידין דודאי, צלם
הפירסומת מיכאל (״מיקי״) אסטל,
הצלמים אברהם ורד ומיכה ברעם,
כולם התגלו כבוגרי במחנה, עם
מיטען ענק של סיפורים, חוויות
ועקיצות הדדיות שגרסו רעמי
צחוק מבאי הערב.
הרכה יותר עורכים. שאלת
השאלות שריחפה מעל למיפגש
היתה :״אם בבמחנה עובדים ועב דו
עיתונאים כה מוכשרים, מדוע
איו העיתון זוכה בהצלחה גדולה
בשוק האזרחי.״ את התשובה סיפ קו
העיתונאים העובדים כיום ב עיתונים
אחרים. הסביר יצחק ליב־ני
:״לבמחנה יש הרבה יותר עור כים
מהעורך הרשום בעיתון. יש
מעליו הרמטכ״ל, ראש אכ״א, קצין
חינוך ראשי וקצינים בכירים רבים
אחרים, שלכל אחד יש זכות וטו
כמעט על כל דבר. בצורה כזו
קשה להוציא עיתון שיזכה בהצל חה
מיסחרית.״
אולם הזכרונות שהועלו באותו
ערב קבעו לפחות עובדה אחת:
גם אם העיתון אינו מיסחרי ואינו
נושא רווחים, קהל הקוראים שלו
מקיף, בשלב זה או אחר של חייו,
את כל הציבור בישראל, וקהל
הכותבים מקיף את בכירי העיתו נאים
בארץ.

דרבי חיים
רצי תי לד או ת
אם ז ה דו ל 3

רב לוין, ישראל גלעדי ונחמיה
בר את הנאשם, הבינו כי לא הית מם.
הצעיר יליד רמלה, הוא בן
לאם מפגרת, ובעל אישיות דלה
ביותר. סניגורו, ג׳ורג׳ קרא, סיפר
לבית־המישפט כי הצעיר כל־כך
מוגבל בהבנתו, עד שהיה צורך
לשלוח מישהו כדי להביאו לבית־המישפט,
לבל יאבד בדרך. הסני גור
גם סיפר, כי מטר אינו יודע
את תאריך לידתו, וחושב, כי ב חודש
יש שני שבועות.
התובעת ד״ר דרורה פלפל הס כימה,
כי אכן אין זה המיקרה
לעונש מאסר חמור.
לפיכך כתב בית־המישפט, כי
למרות שטיעונו של הנאשם נש מע
נאיבי, הרי הוזן מקבל אותו
ומאמין לו. שכן, הוא נאיבי ורמתו
השיכלית תואמת את התנהגותו.
וכי מייד אחרי שראה כי העצים
בוערים וכי החומר אכן דליק כיבה
מייד את הבעירה.
אולם בית־המישפט קבע שיש
להטיל על הנאשם עונש מרתיע,
כדי שבסיכלותו לא יתפתה, ב עתיד,
למעשים טיפשיים וילדו תיים,
אך מסוכנים.
כדי שהנאשם יחוש את משמעו תו
של העונש, הטיל עליו בית-
המישפט עונש מאסר על תנאי
של שנתיים, ושלושת אלפים לי רות
קנס. כל אותה עת הביט
מטר אל אביו שישב בבית־המיש־פט,
וחיכה להסברים ממנו. כאשר
קבע השופט, כי הקנס יהיה שלו שת
אלפים לירות, הראה לו אביו
באצבעותיו את המיספר שלוש.
בית־המישפט שראה את ההצגה
האילמת, ביקש מהסניגור שיבהיר

אתה אומר, :כבוד השופט
יהיו שם שלושה שופטים. סגן־
אלוף ושני רבי-סרנים. אני יושב
ליד דוכן הנאשם. אתה העד. ה תובע
יגיד, :אתה מאיר פלאח,
מיספר אישי כך וכך, בתאריך כך
וכך אתה נאשם ככה וככה.׳
אני אומר לו, :כבוד השופט,
לא גנבתי שום דבר.׳ אז הוא אומר
לי , :אתה מודה או לא מודה?׳
ואני אומר לו, :כבוד השופט, אני
לא עשיתי שום דבר׳.
יכניסו את העד ויגידו, :אתה
ברדוגו?׳ תגיד, :כן, כבוד השו פט.׳
הוא ישאל, :פלאח אמר לך
בתאריך כך וכך שהוא עשה את
זה? ושהיה איתו חבר טוב כמו
אח?׳ אז אתה אומר לו, :כבוד
השופט, אני אמרתי את זה מחוסר
ברירה. אני לא יודע בכלל מי
היה איתו. אני לא יודע בכלל אם
הוא עשה את זה. כבוד השופט,
אני ראיתי אותו ישן. בעדות ה ראשונה
שלי אני אמרתי שהוא
ישן. ופה אני אמרתי שלא ראיתי
אותו ישן מחוסר ברירה. לא היה
לי מה לעשות. היכו אותי, איימו
עלי, צעקו עלי. אני אדם שלא
ישבתי בבית־הסוהר בחיים שלי.
לא גנבתי. בחיים לא היו לי בע יות
בבית־מישפט. אני ראיתי אותו
ישן כבוד השופט. זה מה שאמרתי
בחקירות זה רק מחוסר ברירה.
לא היתה לי ברירה. עכשיו הם
שואלים אותי אם אח שלו היה
איתו, אז אמרתי להם שכן...
תתחיל לבכות בדאווין. גם אני
אתחיל לבכות, :לאן הגענו, זה
הכל מסודר, כבוד השופט, לאן
הגענו אתה תתחיל לבכות

מחכאים אסטל, דודאי ואשכול
נציגים מכל עיתון
למטר את משמעותו של מאסר על
תנאי. אך לאדם שמבעיר עצים
כדי להיווכח אם זה בוער, קשה
יהיה בוודאי להסביר את משמעותו
של מאסר על תנאי.

מיש פט
פלאח עו בד

הסבל כמעט תצית את
כ 7הגגריה, כי רצה
7דעת אם החומר
שבבקבוק דליי!

החייל שגיסה להערים
על בית־המישפט לא
ידע שדבריו מוקלטים

מטר אל־משראווי מגודל שיער
ובעל עיניים בוהות הביט בשופ טים
בתמיהה. הוא נאשם בהצתת
מחסן עצים בנגריה של קיבוץ
נצר־סירני. אם בתחילה חשבו
חברי הקיבוץ, כי הסבל הערבי
הצית את הנגריה כמעשה חבלה,
הרי תשובתו לשוטרים היכתה
אותם בתדהמה.
כאשר נשאל מטר מדוע הדליק
ערימת קרשים, ושפך עליהם חו מר
מדלל הנקרא ״טינר״ ,ענה בת מימות,
כי רצה לדעת אם החומר
אכן דליק. כאשר ראו השופטים

״בבית־המישפט תגיד מה ש אמרתי
לך כאן, אותו הדבר. אתה
מבין? אל תפחד משום דבר. אני
יודע שזה לא קל, אבל אתה עוזר
לי. אתה מבין בבית־המישפט
אתה צריך להעיד. לעמוד, וה שופט
שואל אותך, :הוא אמר לך
ככה וככה בתאריך ככה וככה? ,
ואתה צריו להגיד, :לא, כבודו.׳
אם אתה אומר, כן,׳ אז גמרנו.
אתה שמת לי מפה על הראש שלי.
אם אתה אומר, כן׳ בבית-המיש*
פט׳ על יד שופט, אז מה נשאר
כבר? אין כלום. אבל ברגע ש

בי ת־ה ^יעופ ט

להם , :כבודו, כבוד בית־המישפט,
אני חושב שאין זה הגיוני, איך זה
שקצינים בצה״ל, שוטרים צבאיים,
מכים חייל חף מפשע, ורוצים להו ציא
ממנו סתם דיבה, יעני, דיבור
על בן־אדם שהינו חף מפשע.׳
זהו מה שיש לך להגיד בבית־המישפט.
הבנת?* זה מה שאתה
מדבר, וככה אני על החוט תלוי,
ואתה מוציא לי את החוט מהגרון.
אני מבקש ממך באמא שלי, אני
אומר לך, שבע שנים בפנים בר־דוגו!
שבע שנים אני אכנס ל־בית־הסוהר!
אתה רוצה שאני
אכנס לשבע שנים לבית־הסוהר?״
צבע טרי. מונולוג זה הוא
חלק משיחה שהוקלטה בין שני
עצירים בבית־המעצר הצבאי. ה תמליל
הוגש על־ידי התובעת שרה
דותן, לבית־המישפט המחוזי ב־תל-אביב.
שם, בפני השופט נשיא
בית־המישפט המחוזי, בנימין כהן,
מתבררת התביעה הפלילית נגד
האחים מאיר וויליאם פלאח.
השניים נאשמים כי בחודש נו במבר
בשנה שעברה, גנבו ממח נה
צבאי במחוז המרכז 25 מזג נים
באריזה אוריגינלית. מאיר
פלאח הוא חייל בשירות חובה,
(המשך בעמוד )46

,ת מ לון סלבית הישן ש־י
בשכונת טלביה זוכרים
ותיקי־ירושלים כעסק פורח. מי
שעובר היום ברחוב ז׳בוטיג־סקי
44 ורואה את העזובה וה הזנחה,
המשווים למקום מראה
של בית־רפאים, אינו יכול
לשער בדמיונו שהבניין משמש
מישכן לעסק מסוג אחר לגמרי,
אך פורח לא פחות.
ביחדהמלון הישן משמש כ יום
כבית־מידרש לרבנים ול דיינים.
הנכם, ששוויו מגיע
לפחות לעשרה מיליון לירות,
!נקנה על-ידי מישרד־האוצר,

מה מתרח ש

הרב ני י ם?
והופקד לפני עשרים שנה ב ידיו
של הרב יצחק ניסים,
כאשר זה כיהן כרב הראשי
הספרדי. הרב, שהיה סוחר זעיר
ותלמיד־חכם עד לבחירתו ל תפקיד
הרם, מיהר לייסד אגו דה
עותומנית, שהוא נשיאה,
וכגיזבר האגודה מינה את בנו,
משה ניסים, כיום שר בממ־שלת־הליכוד.
כפרקליט האגודה
מונה איש־אמונו של הרב, עו-
רך־הדין הירושלמי שלמה תו-
סייה־כהן.
מראה בית־המידרש אינו
מוסיף כבוד רב לשמותיהם של
מנהליו. עשבים שוטים וקוצים
ממלאים את החצר, מרבית
החלונות והתריסים שבורים
וריח שתן העומד באוויר מעיד
על השימוש שנעשה בחצר ה בניין׳
שהיה ידוע כאחד הבניי נים
היפים בירושלים של ימי
המנדט הבריטי. הרושם המת קבל
הוא שהבניין נטוש ורגל
אדם לא דרכה בו מזה שנים.
תרגיל פשוט
ן* עירי ועד העדה הספר דית
מספרים כי במשך

השנים זכה המוסד בהקצבות
נדיבות ממישרדי האוצר, ה פנים.
הדתות, ועיריית ירוש-
ליים, נוסף על תרומות ומע נקים
ממקורות אחרים, ציבו ריים
ופרטיים.
אנשי ועד העדה הספרדית
תמהו, שכן ידעו היטב כי ב מוסד
לומדים, באופן מקוטע,
ואך שעות ספורות מדי יום, רק
קומץ אברכים.
העניין עורר את זעמם ב משך
הזמן, שכן מרבית האב רכים
הספרדיים בירושלים
לומדים בבתי־כנסת בשעות
שאינן שעות־תפילה, ואינם זו כים
במותרות שאותן אמורה
היתר, להעניק לאברכיה האגורה
של ניסים.
ראשי העדה הספרדית הת רעמו,
מה גם שהם עסוקים
במילחמות עם הרב ניסים על
רקע של שליטה על הקדשים.
הם הציפו את שרי־האוצר ה קודמים
במיכתבי תלונות על

ה מ דון החהו

הרבו* ש* ם
חישוב קצר מורה כי מ־ממישרז״הדתות
בילבד קיבל
בית־המידרש סכום של 150
אלף ל״י בשנה האחרונה בלבד
מעל למגיע לו.
מופלה לרעה
ף*׳ משד השנים הצטברו
— במוסד סכומים של מיליוני
לירות, כולן מכספי ציבור, על-
חשבון תלמידים שלא למדו בו.
השר משה ניסים הכחיש

הראשץ־דציזן־ילשעכר נסים
סוחר זעיר לתלמיד חכס

אגודות הראתה שאין שום דיווח
כספי על המתרחש באגודה.
במישרדי רשם־האגודות אין גם
דיווחים ופרוטוקולים על ישי בות
הנהלת האגודה (מילבד
הדיווח בעת ייסודה) ,בניגוד
לתקנות האגודות העותומניות.
את העולם״הזה שפנה אליו
בשאלות לגבי בית־המדרש
היפנה גיזבר האגודה מהשר
משה ניסים, אל הרבנים המלמ דים
בבית־המידרש. אולם ב יומיים
של ביקורים בלתי־פום־
קים בבית־המידרש לא היתה
שם נפש חיה, המקום היה סגור

המתרחש בבית־המידרש של
הרב ניסים. אולם השיקולים
הפוליטיים גברו על ההיגיון
הכלכלי, והכספים המשיכו לז רום
למוסד העלוב.

בית־המידרש של הרב ניסים
מוכר על־ידי מישרד־הדתות
כ״כולל״ .שכרו של כל אברך
בכולל מגיע ל־ 5000ל״י ל חודש,
והמוסד מקבל את ה הקצבה
רק אם לומדים בו עש רה
אברכים לפחות. מישרד־הדתות
מעניק למוסד 15 אלף
ל״י עבור כל אברך הלומד בו,

ך פ אגודות אלו אינן
לרשם־האגודות
י * מדווחות
על המתרחש בין כתליהן, וקיים
עירפול לגבי זהות חברי הוועד-
הפועל ובעלי זכות־החתימה
שלהן. הקשר היחידי של ה אגודות
עם הרשם נוצר רק
בשעה שהאגודות מנסות לבצע
עסקות בנכסים היקרים שבידי ^

תרו
מה כשרה השר ניטים (עם השר הורכיץ)
״זהו המוסד הכי עני מסוגו״

השר אבו־־חצירא

פו מ ה
למכור

כך, למשל, בשנת 1977 ביקש
תוסייה-כהן לקבל את תיק
אגודת בית־היתומים, כדי להו ציא
בקשה להעברת הקרקע.
בירושלים רווחת השמועה ש חברת
כלל עומדת לרכוש את
שטח בית־היתומים, כדי לצרפו
לשטח המרכז המיסחרי שלה,
הנמצא בקירבת מקום. חוסייה-
כהן אינו זוכר את הסיבה ש הניעה
אותו להכין את עיסקת
העברת הקרקע, ולגבי העיסקה
הצפוייה הוא מגלה רק ש״יש
גישושים ורמזים בכיוון הזה.״
לגבי בית־הזקנים, שגם הוא
נכס יקר־ערך, סיפר הפרקליט
כי אכן יש כוונה למכרו, ו להעביר
את המוסד למקום
אחר.

כאשר נכנס יגאל הורביץ
לתפקידו כשר־האוצר, החליט
להקפיא מענק של עשרה מיל יון
לירות לבית־המידרש. השר
אינו מוכן להסביר את נימוקי
ההקפאה, אך הסערה שהת חוללה
בחוגים הדתיים רמזה
על המתרחש במוסדות מסוג
זה. במיקח! זה נחשף תרגיל
פשוט.

ועדת חקירה ממלכתית

ניס הרב לתמונה את עורך-
הדין תוסייה־כהן, כדי לטפל
בענייני האגודות.

בתנאי שלומדים בו כל היום
תורה. תנאי זה מעלה גיחוך
בפניהם של אנשי ועד העדה
הספרדית, אולם זו אינה ה-
בעייה העיקרית.
מוסדו של הרב ניסים מדווח
למישרד-הדתות כי לומדים בו
20 אברכים, בעוד שלמעשה
לומדים בו, לכל היותר, עשרה
אברכים בילבד, ואף זה ״בלשון
הרחבה״ ,כפי שמציין ביטאון
הוועד הספרדי, במערכה, הדו רש
להקים ועדת־חקירה ממ לכתית
לבדיקת המתרחש בין
כתלי המוסד, הכספים שזרמו
לידי הנהלתו והשימוש שנעשה
בהם במשך השנים. על סמך
דיווחו קיבל המוסד בשנה
האחרונה ממישרד־הדתות 300
אלף לירות.

נמרצות בביטאון מקומי את
הטענות המופנות כלפי מוסדו.
״זהו המוסד הכי עני מסוגו,״
טען גיזבר המוסד ,״ולמעשה
הוא הכי מופלה לרעה, בהש וואה
לישיבות אחרות.״ השר
טען כי לא ניצל את מעמדו
כדי לבקש מענק משר־האוצר,
וכי בית-המידרש לא קיבל מע נק
ממשלתי מעולם.
איו דיווח
ך יפים טען גם כי ל —
אגודה מאזנים מסודרים, ה פתוחים
לבל ביקורת. אך בדי קה
קצרה במישרדי רשם־ה־

ומסוגר. פרקליט האגודה, ע ר
רך־הדין שלמה תוסייה־כהן
הופתע לשמוע על מראה ה מקום
המוסד .״לא ראיתי את
ביודהמידרש,״ סיפר תוסייה-
כהן ,״ואינני יודע במדוייק
כמה אברכים לומדים בו.״
הרב יודע היטב כיצד להפ עיל
אגודות עותומניות. בתוקף
תפקידו הקודם כראשון־לציון,
קיבל לידיו את השליטה בשתי
אגודות עותומניות נוספות. ה אחת
שולטת בבית־זקנים, ה ממוקם
מול בית־החולים שערי
צדק, מוסד שהיה הקדש של
העדה הספרדית. המוסד השני
הוא בית-חינוך־יתומים לעדה
הספרדית שברחוב יפו. גם הוא
היה הקדש של העדה הספרדית
בירושלים. בשני המיקרים הב־

ף* ״ 1 ^ 3נפטר אחד, חיים
״ בכר, והשאיר בצוואתו
רכוש רב לבית־היתומים, בצו רת
נד״לן, חשבונות־בנק ו תכשיטים.
התורם ערך צוואה
מסודרת, עיגן אותה כהלכה
בחוק, וביקש מבית־המישפט
לקיימה לאחר מותו. הוא לא
ידע כי במעשהו זה הערים
קשיים בדרכם של מנהלי ה מוסד.
לפני
שלוש שנים דרש יוסף
תוסייה-כהן (בנו של שלמה)
לקיים את הצוואה, אולם היתו מים
לא זכו עדיין להנות מה תרומה
הנדיבה, משום שה אגודה
אינה מקיימת את החוק,
ואינה ממציאה את הדיווחים
המתאימים על פעילותה לרשם
האגודות. כך, באופן אירוני, מהיתומים בינתיים נמנעת תרומה נדיבה, שחסרונה היחיד
הוא דווקא היותה כשרה למהד רין•

— ח קיר תהמחדל
נית, בגלל רבבות המטיילים, שהם סימן־
ההיכר של ישראל בחג. הפעילות המדינית
העניפה של הזמן האחרון, הביקורים שהיו
צפויים אז, של אנוור אל־סאדאת ושל
מנחם בגין בוושינגטון, גם הם היו אות
אזהרה בפני פעילות חבלנית. אולם מעל
לכל ניצבו הידיעות המודיעיניות
שהגיעו על פעולה חבלנית
צפויה. כמעט לאיש אין ספק שצה״ל ולהעמדת נקט, בכל הנוגע
הכוחות בכוננות, בצעדים מתאימים.

(המשך מעמוד )39

היחידה שהגיעה
ראשונה למישגב־עם, כאשר נודע על
הפיגוע, וביצעה את פריצת־הנפל לפעוטון.
אולם השאלה המרכזית תהיה, האם הו דיע
צה״ל למשקים ולנקודות היישוב ב סביבה
להיות בכוננות, י או שמא שכח
פיקוד הצפון להודיע. ליישובים האזרחיים
על הערכת הצבא, בדבר פעילות חבלנית
צפויה באיזור. יאנוש טוען, ואף מוכיח
דבריו במיסמכים צבאיים, כי אכן הודיעו

הופעתה של הזמרת חווה אלברשטיין ב־מישגב־עם.
הידיעה נמסרה על־ידי חברי
משק שרואיינו על־ידי העולם הזה מיד
אחרי הפיגוע. נראה כי בגלל אירועי
אותו היום לא התבטאו חברי המשק בצורה
ברורה, או שהעיתונאים לא הבינו אותם
כהלכה. חווה אלברשטיין לא הופיעה ב אותו
הערב במישגב־עם, אלא באולם ההו פעות
הגדול של קיבוץ, שאינו מרוחק מ־מישגב-עם,
איילת־השחר. אלברשטיין לא
הופיעה אמנם במישגב-עם אך יותר מ־20
חברי קיבוץ, ביניהם גם שמואל (״סמי״)
שני, שנהרג בפעולת המחבלים, נסעו ל־איילת־השחר
כדי לצפות בהופעה שלה.
אם אכן קיבל מישגב־עם התראה מוקדמת
על הפעילות החבלנית הצפויה, קשה להבין
מדוע בחרו 20 מבני הקיבוץ הבוגרים,
בקיבוץ קטן
לנסוע דווקא בערב זה להופעה
מרוחקת מהמשק.
אם יתברר, בסופו של דבר, שהמשק אכן
קיבל את ההתראה המוקדמת, ינסה אבן,
אם אמנם יחליט להיכנס לתחום זה, לבדוק

התמונות שלהם, שפורסמו אחר־כך ממקו רות
חוץ, ועל פי מימדי גופותיהם, חסונים
ביותר. יש להניח שהיו בעלי כושר פיסי
מעולה. על פי נירסה זו מתברר, כי בוני
המערכת פשוט המעיטו בכוחו של האוייב.
המקום שבו אירעה פריצה בגדר הוא
מקום שקשה לעבור אותו. הגדר בנויה
בראש צוק, ודרוש כושר גופני מעולה
כדי שאפשר יהיה לטפס עליו. בייחוד
בתנאי הסתר.
אם אמנם נכונה גירסה זו, יצטרך אבן
לקבוע אם היעדר מיתקנים אלקטרוניים
או אלקטרו־אופטיים בקטע שנפרץ, הם
תוצאה של טעות או מחדל בעת התקנת
המערכת, או בגדר שיטה — שלא להתקין
מערכת זו במקומות שקשה לעבור אותם.
אם זה עניין של שיטה, עליה הוחלט
בעת בניית המערכת, יצטרך אבן להחליט
אם היתד! זו החלטה נכונה, ובאיזה דרג
הוחלטה, ואם יש להסיק מסקנות נגד
מקבלי החלטה זו, וכן אם יש לתקן את
המעוות ולהתקין את המערכת גם במקו מות
שבהן חיא חסרה.

רוח-קדב
וגכוגות
ן ייאשר תענה ועדת־־החקירה, אם
וי ת ענ ה, על שאלות אלה, היא תצטרך
להגיע לדיון בפעולה בעת הפיגוע עצמו. היא תצטרך לעסוק בנושא הכוחות הלוחמים
ובחברי המשק שהיו במקום, לאחר שה מחבלים
כבר חגיעו לפעוטון. חברי המשק
טוענים בי הם עזרו לכוחות צה״ל והיו
ממושמעים. גורמים המקורבים לאלוף בן-
גל טוענים, כי חברי המשק הפריעו במידה
רבה, לא היו ממושמעים ולא נהגו על
פי ההוראות. ורק בשלב מאוחר ביותר
שיתפו פעולה, נשמעו להוראות ואף הצי גו
שירטוטים של המיבנים שנתפסו על-
ידי המחבלים.
נראה כי נקודה זו היא נקודה כאובה
אצל חברי המשק. באוזני העיתונאים ש הציפו
את מישגב-עם מיד לאחר הפיגוע,
ניסו חברי המשק לטעון כי הם שערכו
את נסיון החילוץ הראשון. אל תוך דפ דפות
העיתונאים סיפרו חברי משק מבו גרים,
שהסתובבו בשעת הצהריים של יום
הפיגוע כשהם חמושים, על הלוחמה הפר טית
שלהם במחבלים, כשהם מעלימים
מאוזני העיתונאים את נסיון הנפל הרא שון
של יחידת צה״ל לפרוץ לפעוטון.
גם הרמטכ״ל הסתיר מהעיתונאים, במסיבת
העיתונאים, את עובדת הפריצה של הכוח
הראשון.

לוחם פצוע

אחד מלוחמי היחידה ה מיוחדת
שפרצה בהצלחה
לפעוטון וחילצה את בני־העתבה, הלוחם נשאר במשק
כדי לעזור בשיקום ההריסות ונדי לעודד את הרוחות,

פריצת הנפל לפעוטון ודם האלוף אכן (שאין לו כל
י קירבה מישפחתית לדובר צה״ל,
אלוף-מישנה יעקוב אבן) יצטרך להתחיל
את החקירה שלו בימים שלפני הפיגוע.
קיימים חילוקי־דעות בין צה״ל לבין ה משק,
לגבי ההתראה המוקדמת שניתנה
לקיבוץ.
לכל ברור, כי האלוף בן־גל הכריז על
כוננות גבוהה בערב הפיגוע. היו לבן־גל
כמה סיבות טובות לכך. החגים בישראל
מהווים תמיד תאריך מושך לפעילות חבל ו

אלוף הפיקוד אביגדור (״יאנוש״)

ב דג ל בעת מנוחה, כשהוא נשען על
! 119111411
צלע טנק. זו אחת התמונות הנדירות של יאנוש, כשהוא אינו במרכזה
של פעילות. יאנוש התפרסם בזמנו בצה״ל כמרושל ובעל שיער ארוך.

ליישובים בצפון על הפעילות החבלנית
הצפויה. בשיחות פרטיות השמיע אלוף
פיקוד הצפון טענות חריפות ביותר לגבי
סידורי השמירה במשק. לעומתו טוענים
בקיבוץ, שסידורי השמירה היו טובים וכי
הקיבוץ לא קיבל התראה מוקדמת. טען
השבוע מרכז קיבוץ מישגב־עם, רפי תלם,
בפני מערכת העולם הזה :״כל אשר
נאמר לגבי התראה מודיעינית שניתנה
כביבול לקיבוץ, או אודות סידרי שמירה
לקויים של חברי המשק, חינם כוזבים
ואין בהם שמץ של אמת, ולא באו אלא
ליצור כותרות מפוצצות ולפגוע בחברי
הקיבוץ ובשמו של הקיבוץ.״
שאלה זו היא אחת משאלות־המפתח
בחקירתו של האלוף אבן. אם אכן צודק
יאנוש, יש להניח שהשאלה לא תתעורר
כלל במסקנותיו של אבן. מדיניות שר-
הביטחון היא שלא לפגוע במשק, וכיוון
שאין זה נושא צבאי טהור, לא יפורסמו
אותן מסקנות הנוגעות לישוב האזרחי.
אולם כך או אחרת, הבעיה היא בעלת
השלכות ביטחוניות רציניות ביותר, גם אם
בסופו של דבר יוחלט שהאשם הוא גוף
אזרחי. כמובן, אם יתברר שהמחדל היה
בפיקוד הצפון, שלא הזהיר את מישגב־עם
בפני הפעולה הצפויה, יוסקו מסקנות מר חיקות
לכת כנגד האחראים לכך בפיקוד.
לבילבול רב גרמה הידיעה שפור סמה
בין היתר גם בהעולס הזה, על

אם נקט הקיבוץ בכל צעדי הכוננות.
קשה להניח שאכן ננקטו אמצעים כאלה,
מאחר וחברי הקיבוץ טוענים היום שלא
קיבלו התראה מוקדמת.

אין ספק שהיחידה שהגיעה בקריית-שמונה,
במהירות יחסית גבוהה, היתד, חדורה רוח-
קרב ונכונה לחלץ את בני־הערובה תוך
כדי סיכון עצמי רב. ההיסטוריה הארוכה
של פעולות מחבלים שבהן מוחזקים בני-
ערובה יצרה כבר סטנדרטים מסויימים
בצה״ל, אם כי כל מיקרה נבדק לגופו.

״ חיי ״
בגדר
*5תכן ואכן גם יברר את טענותיו של
בן־גל נגד חברי המשק. אנשים המקו רבים
לאלוף יודעים לספר, שיאנוש ממש
רותח על חברי המשק, וכי אלמלא האסון
היה נוקט בצעדים חריפים ביותר כנגד
האחראים על הביטחון בקיבוץ. מסתבר
שהטענות של יאנוש כלפי הקיבוץ הושמעו
עוד לפני הפיגוע, וכמה פעמים היו ״ 0יכ־סוכים״
בין פיקוד הצפון לבין חברי המשק,
בין היתר לגבי אחד הבונקרים שבמקום,
שלטענת פיקוד צפון הקיבוץ מנע את
צה״ל מלהשתמש בו.
אחרי שיסכם אבן את חקירתו בנושא
ההתראה המוקדמת, הוא יצטרך לבדוק,
הפעם באופן יסודי, כיצד קרה שהמחבלים
הצליחו לעבור את גדר המערכת מבלי
שמישהו הבחין בכך.
היא, כי בקטע
שבו פרצו המחבלים לא הותקנה כלל
מערכת התראה אלקטרונית. חמשת המ חבלים
שפרצו למישגב־עם היו, על פי

היא פרצה
נתקלה באש חזקה של המחבלים,
מפקדה נפצע, ועימו נפצעו עוד כמה
החיילים,
שהשתייכו לאחת מתוך
חוליות שעליהן הוא פיקד. באותה התפר צות
אומללה נפל גם החייל אליהו (״אל-

דד״) צפריר. בגלל הפצועים החליט המ פקד
להורות לכוח לסגת.

תהיה יחידה מיוחדת לטיפול במיקרים
כאלה. אולם במישגב-עם קרה מה שקרה
בכל אותם הפעמים שבהם היו פיגועי
מחבלים עם בני-ערובה. היחידה המיוחדת
של המישטרה אמנם הגיעה לשטח,

מיו ח די ם ונבחרים מיד
אחרי הפיגוע, ובמשך שעות רבות, הקדיש
יאנוש זמן לשיחות עם חיילי אותה יחידה,
כדי להעלות את המוראל שלהם,
ועדת־החקי-
רה תצטרך להחליט אם ניתנה הוראה
לאותה יחידה להסתער על הפעוטון, או
שההוראה הקיימת אמרה בדיוק את ההי־פך,
וכן אם יש מקום להאשים מישהו
בפרשת הנסיון הראשון לחילוץ בני־הערו־בה.
ככל הנראה יעמדו מול עיני ועדת־החקירה
דבריו של קצין בכיר ביותר
בצה״ל, שהיה מעורב בפרשת חילוץ בני־הערובה
במישגב־עם, שאמר על חיילי
אותה יחידה שהסתערו על הפעוטון ונסוגו
אחר־כך •,״כל אחד מהם ראוי לצל״ש.
הם לחמו בטווח של עשרות סנטימטרים
במחבלים שנהנו מחופש פעולה מוחלט
וממחסות טובים.״
יחידה מובחרת,
נראה שחיילי
שערכו בסופו של דבר, בשעה 10 בבוקר,
את הפעולה, יזכו רק לשבחים מוועדת־החקירה
של האלוף אבן. הפעולה עוררה
התפעלות במיקצועיות שלה ובמיומנות
שלה גם מפי הספקנים ביותר. תוך שתיים
שלוש דקות הצליחו אנשי אותה יחידה
להציף בירי את הפעוטון, לפרוץ פנימה
ולחלץ את בני־הערובה כולם כשהם ב חיים.
מילבד כמה פציעות קלות, רובן
מרסיסים ומחבטות, לא נפגע אף אחד
מבני־הערובה שהיו בתוך הפעוטון בעת
פעולת החילוץ. חמשת המחבלים חוסלו
מבלי שהצליחו לבצע
את איומם, להתנכל לבני־הערובה אם אכן
ינסו לפרוץ לעברם.
שאלה אחרת שתעלה בפעם המי יודע
כמה, היא שאלת מיחידה המיוחדת (הימ״מ)
של מישמר־הגבול. יחידה זו עוברת אימו נים
אינטנסיביים ביותר, במשך שנים
רבות, כהכנה למיקרים כאלה של פיגועי
מחבלים עם בני-ערובה. מאחר ובמרבית
שטחי הארץ אחראית המישטרה על ביט חון
הפנים, רק טבעי הוא שלמישטרה

אך גם יחידה צבאית מובחרת הגיעה
לאיזור הפיגוע. מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב
הרצל שפיר, מכיר גם את היחידה
שלו וגם את היחידה הצבאית, מתקופת
שרותו בצה״ל. הוא ניסה ללחום על כך,
שהימ״מ הוא שיבצע את הפעולה.
צה״ל רצה שהיחידה שלו תבצע את
הפעולה, וכמו תמיד, ההכרעה היתר, לטו בת
צה״ל. מילבד המסקנות שתצטרך ה־מישטרה
עצמה להסיק, בדבר המשך קיומו
של הימ״מ במתכונתו הנוכחית, יצטרך
גם האלוף אבן להסיק מסקנות משלו לגבי
הכפילות שבין שתי היחידות.
השמועה בצה״ל טוענת, כי לוועדת־החקירה
של האלוף אבן ניתנו סמכויות
לחקור בהיבטים הרבה יותר רחבים מאשר
הפעולה במישגב־עם. אם הוועדה תדון
בכך, או שהוויכוח הציבורי שיתעורר אחרי
מסקנות הוועדה יביא לכך, אין ספק שאי
אפשר להימנע ממחשבות מעמיקות ביותר
ביחס להחלטות בדרג המדיני והצבאי,
הנוגעות לדרכי התגובה על פעולות מחב־

| 1111ך| 1י * 11| |1בין הרמטכ״ל לאלוף פיקוד הצפון נרקמה מערכת יחסים
מייוחדת במינה. רפול ויאנוש היו קרובים במייוחד
\ 1111 ^ 1י י / 1 -1
עד לפרשת האלוף טל, שבה היתה ליאנוש עמדה שונה מאשר לשר־הביטחון. לאחר
פרשת טל התקררו היחסים ביניהם. יאנוש מאשים את רפול שנכנע לוויצמן בעניין.

פטור בלא כלום אי אפשר. לכן נשלחה
יחידה קטנה של צה״ל, שטיילה בדרום-
לבנון במשך כמה ימים, ושבה לישראל,
על פי הגדרת דובר צה״ל ,״לאחר שסיימה
לבצע את יעדיה.״ היעד היחיד של פעולה
עלובה זו שנראה לעין היה, לעורר את
מועצת־הביטחון ממירבצה לדיון נוסף נגד
ישראל.

יוסי ינאי ן

איזו גי רסהנ קוו ה *
^ מסיבת כתבים צבאיים שערך ה רמטכ״ל
רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן כמה שעות אחרי הפיגוע במישגב-עם,
הוא סקר את השתלשלות האירועים במקום.
סקירת הרמטכ״ל עומדת בפרטים מסויימים
בניגוד לתיאורו של מפקד הכוח הפורץ
לפעוטון, סרן גיורא.
למרות שמסיבת־העיתונאים עם הרמטכ״ל
שודרה ברדיו, ופורסמה לאחר מכן בהרחבה
בעיתונים׳ ,סירב השבוע דובר צה״ל לתת
למערכת העולם הזה את הסטנוגרמה,
והכריז עליה כסודית. תיאורו של הרמטכ״ל
במסיבת־העיתונאים על הפריצה הראשונה
היה זה :״כשהגיע הכוח הראשון של צה״ל
לקיבוץ, התקרבה המשאית שבה נסעו החיי לים
יתר על המידה לבית־הילדים. מן
הבית נפתחה אש עזה על המשאית שנפגעה
בכדורים רבים. החיילים קפצו מתוכה
וחלקם רצו לעבר הבית. אחד מהם נפגע
ונהרג בעת שהתקרב לבית.״
הרמטכ״ל תיאר את הפעולה הראשונה
בתקרית שמקורה בטעות של נהג, והסתיר
מידיעת הכתבים את העובדה שהיה נסיון
פריצה.
סרן גיורא בן ה־ ,24 מפקד הכוח הפורץ,
איש חטיבת גולני, סיפר במדוייק כיצד
התנהלה הפריצה הראשונה:
״ההסתערות נעשתה על פי התיכנון. סגן
רז הוביל את אנשיו. הוא הגיע ראשון
לפתח ביודהילדים. פרץ את הדלת הרא שית.
הכוח נתקל בהתנגדות עזה. נזרק
רימון. כתוצאה מן הפיצוץ נפגעו רז
ואודי. רז בפצע בבטן, ואודי בגפיים.
ההדף היה כל כך חזק, שהשניים ממש עפו
מן הדלת אל החצר, ובתוך כדי כך נפגע

מן ההדף גם צבי. מרימון אחד נפגעו
שלושה לוחמים. הקרב התחולל מטווח
של חצי מטר. המחבלים בתוך הבית, שאיש
עדיין לא ידע את מספרם, היו מוגנים
ועשו שימוש בקלצ׳ניקוב שבידיהם, במק-

בתוך כך אל החלון, ונפגע ביד. קשה
לתאר את עוז־הנפש של הלוחמים, שאחרי
תידרוך קצר הסתערו על הבית, בחשיבה,
מבלי שיהיו להם נתונים על המחבלים
שבתוכו. ששה לוחמים נפצעו, בהסתערות
הזאת, כאשר המחבלים פועלים מאחורי
מחסה ויורקים מכלי נשקם אש עזה.
״כוח שגי, בפיקודו של עידן, פרץ
לדלת אחרת. גם לעברם נזרק רימון. הם

סרן גיורא
פריצה מתוכננת או —
לעוני או־פי־די וברימוני-יד. הם ירו אש
פרועה מן החלונות והדלת.
״אחד הלוחמים, מישקה, פרץ אל החלון
ונפגע בשתי ידיו. אלדד הסתער ומטווח
של מטר הוא חטף צרור בראשו, נהרג
במקום והוטל לקירבת הדלת. שחר פרץ

רב־אלון ן איתן
— טעות של נהג?

תפסו מחסה, הרימון התפוצץ. התרוממו
והסתערו. ממש בכניסה קלטו את ההודעה
לעצור. אחרי שהיו לכוח ששה נפגעים,
ביניהם הרוג ופצועים קשה, לא היה טעם
להסתער פנימה. הפצועים חולצו והכוח
שב לאחור.״

בין ה אידי ם
מ מ רי ם
דץ ילוקי־דיעות, על מישור יותר פו י
י ליטי, נתגלעו במסיבת-העיתונאים גם
בין הרמטכ״ל ואלוף פיקוד הצפון, אביגדור
(״יאנוש״) בן־גל. יאנוש הטיל אחריות
מייוחדת על חיילי יוניפי״ל. לדבריו חצתה
חוליית המחבלים את השטח שבין היחידה
האירית ליחידה הניגרית. לרמטכ״ל היתה
דעה אחרת בעניין יוניפי״ל. לדבריו אין
זו בעיה לחצות את שטח יוניפי״ל, וגם
אין בעיה לחצות את שטח המובלעת של
רב־סרן סעד חדאד .״לעיתים קורה שיוני-
פי״ל עוצר מחבלים בדרכם לישראל ומח זירם
לבסיסם,״ טען הרמטכ״ל .״ויש גם
כמה מאות מחבלים בתוך שטח יוניפי״ל.״
האלוף יעקוב אבן יצטרך לקבוע איזו
גירסה צודקת — זו של הרמטכ״ל, הטוענת
שהמגע הראשון עם המחבלים היה תוצאה
של טעות של נהג המשאית, שהביא את
הכוח למשק, או זו של סרן גיורא, המפרט
את הפעולה המתוכננת היטב ואת שלב
הנסיגה שלה. יתכן שהאלוף אבן יצטרך
גם להסיק מסקנות לגבי חיילי יוניפי״ל
ולקבוע, אם צודק האלוף בן־גל בהאשמו תיו
נגד כוח האו״ם או שצודקת הנימה
הסלחנית של הרמטכ״ל.

נספחת מיו חד ת מ אד 1
(המשך מעמוד )23
בחיפה.״ באותה עת , 1963 ,ביקר
בארץ האפיפיור. ברברה התחילה
ללחוץ על העורך לשלוח אותה
לארץ־הקודש. הוא השתכנע. כמו בן.
זוג־האוהביס הגיע לכאן. היא
נשארה חודשיים, מתוכן 14 יום
בקיבוץ גיבעת־חיים ,״ושוב נפל תי
על האף. האהבה נגמרה, ואני
נשארתי כאן, חזרתי מהר הביתה.״
היא התקבלה לעבודה בשבועון
לא מוכר. ותיכננה את מה שהפ כה
עבודת־חייה .״החלטתי לראות
איך חיות נזירות. פניתי למינזר,
נשארתי שם חודש שלם וחייתי
כמידה. אף אהד לא ידע במה
מדובר באמת. כשיצאתי כתבתי
כתבה על מה שעבר עלי, וזה
היה, כנראה, פצצה גדולה. לא
רק שזה הפך ספר, אלא גם הגיעו
בקשות לקנות הסיפור ואותי יחד.
ההצעות המפתות ביותר באו מ מערכת
איל־העיתונים אכסל שם־

עצמי. חשבתי שאני לא בסדר.
פגשתי בשני חברים שלי, עיתונ אים
שהכרתי מהביקור הקודם,
סיפרתי את הצרות שלי. אחד מהם
סיפר לי שיש לו חבר בקיבוץ
גרופית. החלטתי ללכת למידבר.
״זה היה הדבר הכי טוב שקרה
לי בחיים, לקום בארבע בבוקר
ולקטוף מלונים. אני לא חושבת
שאי־פעם הייתי יותר מאושרת.
נהדר, אפילו להתאהב לא היה לי
זמן, הכל הקדשתי לעצמי. יופי!״
ואז, כשכבר היה יותר מדי טוב,
הגיעה המת לשנות.
״אם הייתי נשארת, הייתי הופכת
קיבוצניקית לכל ימי חיי. אולי גם
הייתי חושבת להיות יהודיה. אבל
לא ראיתי את עצמי איכרה, קוט פת
מלונים ועגבניות כל החיים.
שוב עזבתי. הגעתי לעיר. אז כבר
היו לי הרבה מאוד חברים. מישהו
הכיר לי דיפלומט אוסטרי. הוא
היה נחמד ועדין׳ והזכיר לי את

וזה התחיל לצרום .״מרוב שהייתי
מעורבת, התחילו לספר סיפורים.
ניסו לספר לחברים שלי שאני
מרגלת. אז הייתי אומרת שהמרגל
היחידי בבית הוא קונפוציוס, כי
לגזע שלו קוראים חמר, עירוב
של פרסי, מיאמי וקאמבודי, ואני
נהגתי לומר שהוא מהחמר־רוג׳.
״זאת היתה בעייה לא נעימה,
אבל הבנתי. אני הייתי יותר מדי
מעורבת, הרשיתי לעצמי להטיח
ביקורת סרקסטית כמו כל הישרא לים.
לא הבנתי שלי, כזרה, אסור
בעצם לעשות את זה. גס אני היי תי
מגיבה כך, אילו הטיחו בי בי קורת
באוסטריה. הבנתי.

בי קו ר ת
אי שית
^ כ ל היה קשה. בשנים ה־
/ /י אחרונות היו שביקרו אותי

דע א חברר
דובר אמח
בעזרת ״המחשב הגרפולוגי״ שר

הגרפולוגית המפורסמת חנה קורן
נסה חינם בביתו את המחשב הגרפויוגי במשך שבוע ימים
ותוכל לגלות מספר רב של תכונות באופייך ואישיותו וכן
באלה הסובבים אותך. הייה מסמר הערב והכר בחבריו תכונות
שעליהן לא היו מספרים לך. נצל את המחשב לקיוומך האישי
ולמעמדו בין קרוביך.
כיצר הוא פועל 1
במחשב 3גלגלים וחלונות תצוגה המפרטים עשרות תכונות
אופי על־פי למעלה מ־ 100 סוגי כתב־יו שערכה הגרפולוגית
חנה קורן.

מבצע לקוראי העולם הזה
שלח עוד היום את התלוש המצורף ותקבל לביתך את המחשב
הגרפולוגי במחיר מיוחד (רק לקוראי העולם הזה).
ניתן להזמין את המחשב הנרפולוגי בטלפונים :
242469־238479 , 02־.03

לכבוד
!.י.ל.י — .המרכז הישראלי לשיווק ישיר
רח׳ אבן־גבירול ,3תל־אביב
נא לשלוח אלי את המחשב הגרפנלוגי אשר יעזור לי בגילוי
תכונות ויקדמני בחברה. נאם לא אהייה מרוצה, אחזירו אליכם
בתוך שבוע ללא פגמים וכספי יוחזר במלואו.
רצ״ב צ׳ק ע״ס — 435.ל״י 35 +ל״י דמי אריזה ומשלוח.

1שג ד מאוד דחיות חשוב
;; או יוחד חשוב דחיות נחמד

האם ניסית פעם דהירת נחמד למשד
לפקיד בדואר, לנהג באוטובוס,
לשכן מהקומה החמישית, סתם ככה,
מבלי לצפות שתצמח לן מזה תועלתו
היה נחמד, אמור מלה טובה!
אגהנו משתדלים
דקכלת חומר הדרכה, כתוב
לאזרחים למען איפות חיים, ת.ד 1097 .גבעתיים

הנספחת כפעולה (עם שימחה אוליד).
ישראל חשובה לי וגם אוסטריה חשובה — ואפשר לחיות טס זה
ריגגר בהאמבורג. הייתי מאוד
נבוכה. הרי בסך הכל לא הייתי
מיקצועית. לא ידעתי כלום. הכל
היה עניין של מזל, אבל הלכתי.״

אבא שלי. התחתנו. נשארנו ביש ראל
שלוש שנים. אחרי כן נאלצ תי
לנסוע עימו לאינדונזיה, והת גרשנו.״

״פלופ״

חלט

ברברה חזרה להאמבורג, ועב דה
בשבועון דר שפיגל .״זה מוסד
סגור לגברים. ממש שוביניזם מג עיל.
מהר מאוד רבתי עם כולם.
הלכתי לאן שהייתי צריכה, לעיתון
שהעורך שלו יהודי. הפעם הם
דחפו אותי, כולם. גם פה היו רק
גברים, אבל כולם יחד רצו ש אני
אצליח. בכלל, כל החיים שלי
למדתי מגברים, הם חינכו אותי,
רוב הקשרים שלי הם עם גברים.״

^ א עכר זמן רב, והצעירה הוד
* יידדה עם שפרינגר .״לא הכר תי
אותו במיסגרת העבודה, אלא
במיסגרת חברתית.״ היא מעריצה
נלהבת שלו עד היום .״הוא איש
דתי מאוד, נאמן. התחבנו בגלל
העניין המשותף בישראל. אני
חושבת שאם אהיה בצרה אוכל
תמיד לטלפן אליו, והוא בהחלט
יעזור.״
בהאמבורג התחילה גם להת נסות
בטלוויזיה, כשהמרואיין ה ראשון
היה אוטו פון־האבסבורג,
מאחרוני שושלת הקיסרים האוס טרית,
שרואיין על־ידה לפני ש הורשה
לחזור לאוסטריה.
״הכל היה נהדר, אבל היה לי
קשה להישאר בגרמניה. זה לא
אני. עזבתי הכל, וחזרתי הביתה.״
ברברה המשיכה לעבוד בעיתו נות,
והתאהבה שוב בישראלי. שוב
הגיעה אחריו לארץ .״אצלי זה
הכל או לא כלום.״
״ידעתי שזה יהיה פלופ מוח לט,״
היא אומרת בעיניים בורקות,
״ידעתי מראש, אבל הלכתי לק ראת
זה בהתלהבות רבה, כמו
תמיד.״ וכהרגלה בקודש ״שוב
נפלתי על האף.״
היא נשארה בארץ, בלי אהבה,
בלי התלהבות ובינתיים בלי הר בה
חברים .״החלטתי להעניש את

מעורבת,
לא מרגלת
ף 19 7 2הכירה ברברה
את •קנצלר אוסטריה, ברונו
קרייסקי, והתחילה להיות פעילה
במיפלגה הסוציאליסטית. היא הח ליפה
עוד עיתונים והוצאות־סם־
רים, ובסופו של דבר הוצעה לה
מישרה של נספחת־עיתונות ביש ראל
.״אני כבר מזה חמש שנים
פה, לא מרגישה צורך ללכת, או
לשנות. אני חושבת שהייתי יכו לה
לצאת לגימלאות מכאן. לא זקו קה
לשום דבר אחר.
״אני חושבת שבעצם כל חיי
הובילו לכאן. כל מה שעשיתי היה
הכנה למה שאני עושה עכשיו.
אני לא פטליסטית, אבל אני בהח לט
חושבת שהכל הוביל הזה.״
ברברה נחשבה תמיד כחריגה
בין עמיתיה. היא מכירה את כל
המי־ומי. אין מסיבה בלא נוכחו תה.
כל החברים שלה ישראלים,

אישית, כי אני ידועה כידידה של
קרייסקי. למדתי להישאר רגועה,
לא לענות. האמת היא שלקח לי
הרבה שנים והרבה דמעות כדי
ללמוד לשתוק. אבל אני מבינה את
העם הזה, מבינה את הטראומה
של השואה. בבית של הורי לא
דיברו על זה. רק כשהכרתי את
הבחור הראשון שאהבתי, הישרא לי,
שמעתי על זה. חזרתי הביתה
וצעקתי על הורי, ,איך יכולתם
שלא לראות מד. הוא עושה? איד
אטמתם את האוזניים? ,לכן אני
מבינה את בני הגיל שלי, בישר אל
שמטיחים נגד הוריהם שהיהו דים
הובלו לטבח בלי להתנגד.
אבל חשוב שיוכלו להבין אותנו,
את הצעירים. לפעמים אני חושבת
שזה הכוח המניע לכל העבודה
שלי כאן.״
אותם שהאשימו אותה בהאשמות
שונות, טענו שאינה יכולה לה יות
כל כך מעורבת גם באוסטריה
וגם בישראל, שאין נאמנות כפולה.
״זאת ביורוקרטיה מחשבתית,״
היא אומרת בלי כעס, ובהרבה
הבנה ,״זאת ביורוקרטיה שנובעת
מחששות וצורך בביטחון. אין לי
כל קונפליקטים. אני אוסטרית
נאמנה, ואוהבת־ישראל נאמנה.
אין לי בעייה דתית, כי אינני שיי כת
לכנסיה מסויימת, ואיני רואה
את עצמי כאדוקה. לולא זה היה
כך׳ היה לי אולי קונפליקט דתי.
אבל גם זה איננו. המדינה הזאת
חשובה לי. לא יכולתי לחיות ביל-
עדיה. גם אוסטריה חשובה לי,
וגם בילעדיה לא היה טעם לחיים.
אני בהחלט יודעת שאפשר לאהוב
את שתיהן, להיות נאמנה לשתיהן,
בלי כל עימותים עם עצמי ועם
אחרים.״
העו ל ם הזה 2224 .

״!הושבוווע בי שראל׳ :

אייונ ב רג סי רבלפ גו ש
את דויד גולן
כאשר רכש שאול אייזנברג את ״הבנק הבינלאומי הראשון״ ,ביקש המנכ״ל,
דוי ד גו לו, לפגשו. אייזנברג סירב לראותו, וטען כי אין לו עניין לראות מנכ״ל לשעבר.
אחר־כך התברר לאייזנברג כי בתקנות ההסכם בין הבנק לממשלת־ישראל נקבע
כי ל״בנק ישראל״ זכות־וטו על החלפת מנכ״ל. רק אז הסכים לראות את גולן,
והיקצה לו 20 דקות, כשהוא מפגין בהם חוסר־נימוס וגסות.
בישיבה הראשונה של הדירקטוריון החדש של הבנק תבע מיכאל אלבין,
נציג אייזנברג, להחליף את רואי־החשבון של בנק ברואי״החשבון של אייזנברג. גולן
ניסה לסרב, ונאלץ להיכנע. אחר״כך תבע אלבין כי ימנו אותו כמנהל בחברת-
הנאמנות של הבנק, המנהלת את קרנות״הנאמנות שלו. גולן התנגד וטען כי לא
נאה לדירקטורים של הבנק לכהן בהנהלות חברות־בת.
אלבין, שהוא מגדולי אנשי־הבורסה בישראל, היה יכול להשפיע על הבורסה
בעזרת השליטה על הקרנות.
גולן גם התנגד כי הבנק יהיה החתם של תשקיף ״חברת קיסריה״ של אייזנברג,
ודרש להדפיס על העטיפה אזהרה בדבר הסיכון ברכישה. על רקע זה התפטר
מן הבנק, ומחליפו, בנו צדיק, הסכים להיות חתם של ההנפקה. אבל גם צדיק
התקומם כאשר דרשו ממנו נציגי אייזנברג להתערב במיסחר בבורטה, ולהעלות
את מניות הבנק, ופנה ל״בנק ישראל״ שהבהיר לאייזנברג כי מוטב שימכור
את הבנק.
מכירת הבנק לקבוצת ״דוות״ תאפשר את הכנסת ״בנק לאומי״ כשותף
לבנק .״בנק לאומי״ נתן ערבות בנקאית לעיסקה, בנימוק שכל הרוכשים הם
לקוחות שלו. הבנק יהיה גם ערב להנפקת המניות של חברת ״דנות״ ,המיועדת
להביא עשרה מיליון דולר לתשלום לאייזנברג. כחתם הבנק ירכוש את כל המניות
שהציבור לא ירכוש, וכך יהפוך ״בנק לאומי״ לבעל־מניות ב״בנק הבינלאומי״.
״בנק לאומי״ עומד מאחרי הרכישה, כפי שמתברר מעיסקה אחרת .״בנק
לאומי״ מקים בנק לעסקים עם קבוצת ״דנות״ ולמרות רכישת ״הבנק הבינלאומי״
הוא ממשיך בהקמת בנק העסקים כמו קודם. יש אפשרות סבירה כי במקום
קבוצת ״דנות״ יהיה ״הבנק הבינלאומי״ שותף עם ״בנק לאומי״ בבנק העסקים.
״לאומי״ רוצה לשתף בבנק העסקים את ״בנק ורבורג״.
אגב, לפני כשנה הוכן כבר תשקיף של בנק עסקים דומה, שהיה צריך להיות
מוקם על״ידי ״בנק הפועלים״ ו״הבנק הבינלאומי״ .התוכנית נדחתה בגלל המצב.

״ביזבס־ון ךק״ :י

סיי ק פנחס*

צפו״ם עודפי נפט

פתח

בעוד שר״האנרגיה, יצחק מודעי,
מהלך אימים על הציבור בדרישתו להכפלת
מחירי הדלק, ממשיך השבועון רב־היוקרה
״ביזנס־וויק״ לטעון כי צפויות
ירידה במחירי־הדלק והיווצרות עודפים
של הנוזל השחור.
בגליונו האחרון ( 7באפריל) נמסר כי
החלטת סעודיה להמשיך בהפקת 9.5
מיליון חביות ליום תבטיח שוק רך
ויציב במחיריו. לזאת יש להוסיף ירידה
של 70/0בצריכת הדלק בארצות־הברית,
וגם שורה של מדינות נוספות, ובעיקר
יפאן, יקנו מיליון חביות ליום פחות
בקיץ הקרוב. כמויות העודפים הקיימות
והירידה בביקוש, מבטיחות עודף של שני
מיליון חביות ליום. כך, למשל, כיום
נסחרים במחירי שוק חופשי רק 700 אלף
חביות ליום, לעומת שלושה מיליון ביום
בסוף .1979
שר״הנפט הסעודי, זאכי אל-ימאני,
מאמין כי החלטתו תכריח מדינות־נפט
אחרות לחזור למחירי־נפט ממושמעים
יותר. כמה מדינות הודיעו כי יקטינו את
התפוקה, ולא יורידו מחירים. משקיפים
מאמינים כי הירידה בתפוקה האיראנית
נובעת מהקטנת הביקוש, כתוצאה מן
החרם האמריקאי, וכן המחיר הגבוה ב״6
דולר מעל למחיר אופ״ק, שהוא 28
דולר לחבית. אולם גם במחיר אופ״ק
מתקשה עיראק למכור את כל הנפט
שלה.
ויו״וו וזו — 11״ו! י וןו ״ו11 רר1ד —וזז־וזו

כ ר חו ס ם׳

בשבת האחרונה נפשו במלון ״לרום״
בתל־אביב מי שהיה מנהל סניף ישראל
של ״אל על״ ,דויד שימעוני, ומיש-
פחתו. לארוחת־הבוקר הסבו עימו, ועל
חשבון החברה, יותר מעשרה אנשים,
כאשר הם משוחחים בעליצות על החיים
שהם עושים על חשבון החברה. כאשר

מישו־ד נסיעות
מייק פינחסי, מייסד ומנהל שרות-
שלום ב״אל על״ מאז היווסדו, פרש
מעבודתו ופתח מישרד־נסיעות בשם

אוותה גברתב שי חי אררת
השבועון ״השבוע בישראל״ ,שיצא לאור בשנים האחרונות מדי שבוע וכלל
חומר אינפורמטיבי ומודעות המיועדות לתיירים, התחיל בחודש האחרון להדפיס
במשך שבועיים רצופים את אותה החוברת בשינוי העטיפה בלבד. כך, למשל,
הופצה ב־ 21 בפברואר חוברת מס׳ 938 שבשערה צילום של ראש־הניקרה, ועל
העטיפה נכתב כי זוהי ״שנה .״18 בתוך החוברת נכתב כי זו ״שנה 19״ .ב־28
בפברואר הופצה חוברת שבשערה בת־ים, ועליה כתוב ״שנה 19״ ,ומיספרה .939
השוואת שתי החוברת מראה כי מילבד החלפת השערים, כל התוכן זהה בהחלט.
אברהם (״כושי״) ליי, יועץ ל״השבוע בישראל״ ,אמר כי הוחלט על הוצאת
השבועון אחת לשבועיים, כדי לחסוך בהוצאות, וכי המפרסמים יודעים זאת.

) ? 111(1103110)1ס ז ¥ 03ו)ז19

28 , 1980 סז 21 ץ זגגגזלש?
. 938 סא

אזמסא 6א 7או

שלום לשירות

״קלאסיק טורס״ .פינחסי פרש מ״אל על״
במסגרת תוכנית־הפרישה־מרצון, הכוללת,
פיצויים מוגדלים.
אחד מהם אמר לשימעוני כי אם יראה
אותם ייגאל הורגיץ הוא יקבל התקף-
לב, השיב שימעוני כי בין כה וכה החברה
מחוסלת, ולכן כדאי לעשות חיים כל
עוד ניתן, על חשבונה.

£ $ח ט 7ק 1.4 0ט 0ש מ

16 5יז 861ז 13ח1

¥331)0 7 .וו סז 21 <91

... 90נ מסו/

23ח 1ס <1 0ח$ 3כן וזז 8ז 5

6 34ט \/31ח 1ס<^0ח 3ץ6ח^10

06 3 3 ,3 6ז £ץ זט 0

42־000^110*601 70111

מס 11>110311ס 19111 ¥631
011 6 , 1980־ ^131ס! ? 01(111317 28
, 939ס א

אידחסא 7 * 6א•

7881)0 79 חסזו*0ו 2

06006 * 0 713065
077 5א 15,361ח1

5. .ח1ס• 0אזי5גן רת3ז5

¥3106 34ח!ס0067 •0)10 יו1

00061(06 )1 700 )1 ...

עמודי הפתיחה שד השבוע בישראל
רק מיספר שונה

מחזו ו ושת
מיסעדות ״ספארי
ותו מ־ססו
מידיון דוות

..מזרח ,׳,סבר

מחזור רשת המיסעדות ״ספארי״ עבר
את ה־ 100 מיליון לירות בשנת , 1979
מסר בריא ן ליידן, מבעלי הרשת.
״ספארי״ מפעילה שש מיסעדות, ופתחה
לאחרונה מיסעדת־דגים בחוף מלון ״פלא־זה״
בתל־אביב. המיוחד במיסעדה ה חדשה,
הקרויה ״סיפארי״ ,הוא שהיא
מגישה תמורת 300 לירות כל כמות של
מנות ראשונות ודגים ויין שירצה האוכל.
הרשת שייכת לקבוצת עולים מדרום־
אפריקה, המורכבת מבריאן ליידן, אלן
אלטשולר, רוי פרס והישראלי אריה
ליפסון. הרשת פתחה גם מיסעדה סינית
בשם ״קנטון האוז״ בסביון, בשותפות
עם הסיני ג׳וצסון, שעבד במיסעדות
רפי שאולי, ועם משה שפר, בן־דודו
של שאולי.
ליידן מסר כי למרות המיתון לא ירד
המחזור הריאלי, ביגלל המחירים הנמוכים
של המאכלים. יחד עם זאת יש
ירידה מתמדת בריווחיות, ביגלל ההת־ייקרויות.

פורש
פינדוסי

תשווס עבוו
תג 1—38־ עדה
10 אדו דהה וחודש
התשלום שמשלמים מחזיקי רכב צמוד
יעלה ל־ 10 אלפים לירות לחודש — כך
הוחלט בצמרת האוצר. כיום משלמים
כל המשתמשים ברכב ממשלתי רק 3000
לירות משכרם, תמורת הרכב והחזקתו
המלאה.

ל״פרעליס״ בניין
ורכש את
״תדירא ך
״בנק המיזרחי״ מכר ל״בנק הפועלים״
בניין לא־גמור בדרך פתח-תיקווה, ליד
״בית־הדר״ ,בסכום של מאה מיליון לי רות
.״המיזרחי״ חשב תחילה להעביר
לשם את מרכזו .״הפועלים״ יעביר לשם
את הנהלת איזור תל-אביב.
״בנק המיזרחי״ רכש את ״בית תדי-
ראן״ בדרך השלום, ויעביר לשם את הנהלת
״הבנק למימון וסחר״ ,משדרות
רוטשילד. הבנק שייך ברובי )70X1ל״בנק
המיזרחי״ ,והיתרה לקבוצת יוסף ריגר,
אברהם פילץ ודוב לאוטמן. מנכ״ל
הבנק יהיה מייק זינגר, לשעבר חשב
״אל על״.

בעונות קפואים
המדיניות השלומיאלית של מישרד-
החקלאות יצרה שוב מחסור חמור בעופות
קפואים, אחרי שלפני כמה שבועות
היו עודפים גדולים בעופות אלה.
רק לפני חודש מכרה המדינה 2000 טונות
עוף קפוא, במחירי הפסד, למיזרח
אירופה, ואילו בעיקבות הוזלות המחי רים
בפסח אזלו לחלוטין העופות. גם
המגדלים הקטינו את כמות העופות שהם
מייצרים, כך שתוך זמן קצר יהיה מחסור
חריף בעופות קפואים.
המחסור בעופות כבר גרם להתייקרות
מחירי ההודי בעשר לירות לקילו, ומחירי
הבשר הקפוא בעשרים לירות
קילו. מחיר קילו בשר קפוא יגיע עתה
ל־ 360 לירות הקילו.

415

במדינה
(המשך מעמוד )40
ובליל הגניבה היה נהג תורן במח נה
הצבאי. תורן איתו היה חברו
ארמונד ברדוגו. השניים ישנו ב חדר
אחד. בשעה שלוש לפנות
בוקר, העיר פלאח את ברדוגו מש נתו,
וביקש ממנו לספר כי כאשר
הלך לישון, בחצות, ראה את פלאח
ישן כבר שנת ישרים. בזה חשב
לבסס את האליבי שלו.
שוטרים שעברו באיזור לוד כ
פרקליטה
רדתן
האס האמא מתה?
אותו לילה, הבחינו במשאית צב אית
החונה בנסיבות חשודות ליד
מוסך נטוש. השוטרים הציצו ב משאית
וראו כי על שתי ספרות
יש צבע טרי, שפשוף קל גילה,
כי הספרות 3ו־ס שונו ל־ .8בתוך
מגירת תא הנהג היתד. גלויה על
שם מאיר פלאח׳ והמפתחות ב מנוע
היו המפתחות ד,אוריגינליים
של הרכב. מתוך המשאית פורקו
כבר בחלקם 25 מזגנים בעלי סימון
של צה״ל.
המתג שלא פעל. המישטרה
הצבאית היא שהגיעה אל פלאח
;ועצרה אותו. יחד עימו נעצר
גם הנהג התורן השני, ברדוגו.
מאיר פלאח הכחיש הכל. לעומת
זאת נשבר ברדוגו מהר וסיפר

שיזו ר בויא...
עם ״קונטראלוקס״ אין צורך
בשמשיה.

המסנן את קרני השמש המזיקות

להשיג בכל בתי המרקחת

תעשיות פרמצבטיות בע״מ,

המ שחה היעילה להגנה חסיזה בסן׳ עקיצות
יתושים ושצוו מעופפים עוודנ״ם
בלתי ניהאות ובלתי מורגשת
עםמ שחת קומפלו כיף להיות ב שפת הים!
דוחה חוקים מושלם

קומפלר

טבע תעשיות סוחצביות בט״כז

שברדוגו ישבר ויחליט שלא להק ליט
את חברו, וילחץ על המתג.
אולם לא המתג הוא שהפסיק את
פעולת הרשמקול, וההקלטה נמ שכה.
הטעות
היחידה של פלאח היתה
כאשר חשב, כי העניין יובא ל־בית־דין
צבאי, וישבו בו שלושה
קצינים. אך הפרקליטות החליטה
להעמיד לדין גם את אחיו ויליאם
שהוא אזרח, לכן הובא המישפט
בפני בית־המישפט המחוזי. אך
הטקטיקה שהציע לחברו לנקוט
נשמעה משכנעת גם שם. להכחיש
הכל, לבכות בפני השופט, ולספר
לו, כי ההודאה נגבתה אחרי מכות
קשות ואיומים, היא שיטה נקוטה
בידי עבריינים. פלאח גם ניסה
לעורר את רחמי חברו.
כדי לחזק את הלחץ׳ הזכיר
שוב ושוב, כי במישפט יהיו נוכ חים
הרבה מחבריו ובני מישפחתו,
ואם ברדוגו לא יחזור בו מעדותו,
הוא בסכנה. ולבסוף הבטיח לבר-
דוגו שאם יהיה גבר, וידבק בגיר-
סתו, הרי שבעזרת הסניגור הטוב
שמישפחתו תעמיד לו הוא בוודאי
יצא זכאי.
פלאח לא ידע כי כאשר הוא
מנסה ל״עבוד״ על בית־המישפט,
מנסה המישטרה ״לעבוד״ עליו.
מהעדויות בפני בית־המישפט הס תבר,
כי המישטרה השתמשה ב אחת
השיטות המתוחכמות שלה
כדי לגרום לעצירים לדבר. בר־דוגו
ופלאח, נלקחו במכונית צב אית
למחנה אחר, כאשר ידיהם
כבולות באזיקים, והם מלווים על יז*
,קצין. בדרך בויים על־ידי ה קצין
קלקול במכונית. הוסבר ל עצירים,
כי יש לחפש טרמפ, ונהג
המכונית הצבאית שעצר לא רצה
בתחילה לקחתם, וטען, כי מחכה
לו סגן־אלוף בירושלים. רק אחרי
מאמצי שיכנוע מרובים לקח הנהג
את שני העצורים. הללו היו בטו חים,
כי הכל מיקרי ושוחחו ביני הם
בחופשיות. למעשה היה הכל
מתוכנן מראש, ובמכונית ה־
״טרמפ״ היה מכשיר הקלטה סמוי.
ע ד עדייו כאשר הביאה ה תובעת
דותן את תמלילי ההקל טות
בפני בית־המישפט, הזכירו
המתמחות לשופט, כי לפי חוק
האזנת סתר׳ אין הקלטות אלה

שופט פהן
לבכות בדאווין
את כל הידוע לו לחוקרים. הוא
סיפר שפלאח הודה בפניו, כי הוא
שפרץ למחנה ולקח את המזגנים,
וכי אחיו, ויליאם, הוא שהשתתף
איתו בפריצה.
לדברי השוטרים הצבאיים הס כים
ברדוגו לעזור להם ולהקליט
את פלאח. מומחה של המישטרה
האזרחית התקין בחגורת מיכנסיו
של ברדוגו מכשיר הקלטה, וב־כיסו
הכנים מתג. השוטר סיפר
לברדוגו שאם הוא רוצה להפסיק
את ההקלטה כל שעליו לעשות הוא
ללחוץ על המתג. היה זה תרגיל
פסיכולוגי יפה. החוקרים חששו

קבילות, אלא אם כן התקיימו תנ אים
מסויימים. מאחר שבבית־המישפט
הופיעו הנאשמים ללא
סניגור, ציווה השופט להעמיד
חדר מחדרי בית־המישפט לשני
הנאשמים ולהשמיע להם את ההק לטות
במקורן. כאשר אחת המת מחות
של השופט עומדת לרשותם
לעזרה.
כאשר עלה ברדוגו על דוכן־
העדים הוא נראה מפוחד ונבוך.
הוא הביט לצדדים ונראה, כי חשש
מחבריו של הנאשם. הוא הכחיש,
כי נשא על גופו מכשיר הקלטה.
(המשך בעמוד )49
ה עו ל ם הז ה 2224

ענבר 1נגסב
לאעכ שיו
אלא כומואי
כשאני פותח את העיתון, ועובר עליו
עבירה, אני רואה שהמון פרשנים שואלים
למה תיפול הממשלה דווקא במאי ולא
עכשיו. ובכן, התשובה היא זו: לפני
מאי לא יהיה מי שיפיל את הממשלה,
וגם לא תהיה ממשלה בשביל ליפול.
עד מאי המון שרים יהיו בארצות-
הברית — בגין בעצמו, וייצמן, שמיר,

ענייו שד משאבה
״מורי ורבותי״ היא הצורה האשכנזית של ״אחי ואחיותי״ ,כמו ש״במטותא
מלומדי״ היא הצורה האשכנזית של ״ראה ידידי״ ,וכמו שמנחם בגין היא הצורה
האשכנזית של דויד לוי.
את זה גילו כבר לפני, אבל עד עכשיו חשבו הפרשנים, בטעות, שדויד לוי
מחקה את מנחם בגין. זאת לא האמת.
האמת היא שמנחם בגין ודויד לוי זה אותו האיש.
אני גיליתי את זה כשיום אחד הפשיל מנחם בגין את שרווליו גבוה טדי
וראיתי את הוונטילים. דויד לוי זה בסך הכל הצורה הנפוחה של מנחם בגין.
וככה זה קורה: כשלעוזר של בגין, יחיאל קדישאי, נדמה שתחת לדבר
אל המורים והרבנים צריך לדבר לאחים ולאחיות, הוא בא עם משאבה פשוטה
.של אופניים, תוקע אותה בוונטילים המתאימים, ומנפח למנחם בגין את הלחיים,
הידיים, החזה, התחת והרגליים. נשאר לו רק להוריד למנחם את המישקפיים,
להלביש לו פאה של אורי גרוס, ולשלוח לדרך דויד לוי זז ומדבר.
כשגומר הדבר הזה את תפקידו אצל אחיו ואחיותיו, בא יחיאל קדישאי עם
גפרור, תוקע אותו בוונטילים, האוויר יוצא בשריקה ומנחם בגין חוזר לגודל
הטבעי שלו, ונח יומיים.
מזה מתקבלת המשוואה הבאה:
דויד לוי = מנחם בגין +משאבה — גפרור.

הטלאי

השר בורג משתזף בכנס שוטרים כאקפולקו שרון, מודעי ומי יודע מי עוד. רק לקראת
תחילת מאי יוכלו להביא את השר בורג
מכנס־שוטרים באקפולקו, את המר ואבו־חצירא
מכנס־רבנים בוואיקיקי, את פרס
מכנס סוציאליסטי בברייטון, את בר־לב
מכנס־פרשים ביער בולון, את רבין מכנס
זה-או-אחר בוונציה, את אמנון רובינשטיין
מפאלמה״דה־מיורקה, את הרב לו״
רנץ מלאס־וגאס, את שרה שטרן״קטן
מטאהיטי, את פלומין מרודוס, את תלמי
מקורפו ואת קורפו מאי-בהאמה.
בתחילת מאי יהיו חברי־הכנסת וחברי־הממשלה
בהרכב מלא, שמנמנים, שזופים
וחסונים, ויגשו במרץ להפלת הממשלה.

נניח שבעיקבות ריבוי נישואי־התערובת תחליט ממשלתנו מחר־מחרתיים שכל
ערבי הגאה בעמו (או לא) יהיה חייב לשאת טלאי ירוק״בהיר על דש בגדו. זה גם
יקל מאוד על עבודת השוטרים, הקבלנים ומשכירי-הדירות, שלא יצטרכו לסמוך
על סימנים מפוקפקים כמו מיבטא או צבע־עור. יהיה ברור מי הוא מי. לא בשמיים
החלטה כזאת, ויש בה הרבה הגיון. אבל לא ההחלטה עצמה מעניינת אותי הפעם,
אלא התגובות המעורבות של הגורמים הפוליטיים השונים כלהלן:
מיפלגת העבידה טוענת שהחלטתה האומללה של הממשלה ממחישה
את הצורך בבחירות חדשות. ריכיז מפ׳׳ם יציין שבהתחשב במצבה של תעשיית-
הטכסטיל בארץ מורה החלטה זו על קהות-החושים של הממשלה כלפי הציבור.
סיעת ש״י בכנסת אומרת שההחלטה תכניס אותנו לעימות עם הנשיא
קארטר ועם יהדות התפוצות. ח״כ הילל זיילל מגלה אומץ :״זוהי החלטה
שאין בה שום תוכן מהותי והיא טעות מבחינת העיתוי״ .מסקנתו הנחרצת של
ח״כ יוסי שריד היא שפרופסור יגאל ידין צריך לפרוש מהממשלה, כדי לא לבייש
את בוחרי ד״ש, ואילו חוגי ה׳ באייר, ו׳ בסיין יז׳ בעין יציינו שההחלטה
פוגעת בעקרונות מגילת-העצטאות, ניקיון המדרכות ותרבות-הדיור.
זהו, בערך. הקורא חד־העין יבחין מיד שהמילים ״ערבים״ ,״פלסטינים״,
״אפלייה״ ,או ״גזענות״ אינן מוזכרות כלל בהודעות של כל המיפלגות, הריכוזים,
התנועות, האישים והחוגים. זה בכלל לא שייך לעניין.
מי שחושב שאני מגזים, יעבור בבקשה על תגובות האופוזיציה על החלטת
הממשלה בעניין חברון.

׳׳ שביוו ת־ר עב
ד ה־דוכ ס

דייוויד >ום
וממ שלת
י שראל
משכיל יהודי אחד הסביר לי שהממשלה
הזאת רוצה לעשות לפוליטיקה מה
שעשה הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום
לפילוסופיה.
עד ימיו של דייוויד יום היה מקובל
בשדה הפילוסופיה שלכל דבר יש סיבה.
שום דבר לא קורה סתם ככה. דוגמה :
אם כדור הביליארד האדום נכנס לחור,
מפני שכדור הביליארד הלבן זה פגע בו. בא דייוויד יום, ואמר: מה פית-
אום! איך אפשר להוכיח שזה מפגיז
כל מה שאפשר להגיד על בטוח זה שהכדור
האדום נכנס בול אחרי שהלבן
פגע בו. אבל המפני זה סתם המ צאה
שלנו. ככה נתן דייוויד יום מכה
קשה לעניין הסיבתיות, ועד היום מתרוצצים
הפילוסופים כמו עכברים ומחפשים
תשובה לקושיה של יום.
אותו דבר ממשלת-ישראל. עד שקמה
ממשלת״ישראל שלנו היה מקובל בשדה
הפוליטיקה שלכל החלטה פוליטית יש

הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום
איזו סיבה. דוגמה: מדינות אירופה תומכות
בפלסטינים ביגלל הנפט. באה
ממשלת בגין וקבעה: לא עוד ! מי אמר
שצריך סיבה ז הנה אפילו הוכחה: אנחנו
מקבלים לפחות פעם בשבוע החלטה פוליטית
שאין לה שום סיב* ! סתם ככה !
פשוט בא לנו!

אחד הדברים המעצבנים בזמן האחרון
זה שראשי המועצות המקומיות ביו״ש
עושים שביתת־רעב כבר איזה חודש, ואף
אחד לא שם לב, חוץ ממני.
יושבים להם כמה בחורים מפוטמים
בשניים־שלושה אוהלים ציבעוניים ונוחים
(זכר ליציאת מצריים) ליד הכנסת, ליד
האוהלים חונות מכוניות אמריקאיות וגרמניות
(זכר לשואת יהודי אירופה) וטוענים
שהם לא אוכלים, ושזה לא סתם
דיאטה. באים אליהם אורחים, לוחצים
ידיים, מקבלים חומר הסברה, וזהו.
תופסים ז אף אחד מהרעבים האלה
לא מגלה סימני־תשישות, לא מובהל ל-
בית־חולים, לא מספרים לנו על כמות
הכולסטרול בדמם, כלום.
ולמה זה מרגיז אותי ! למה אני היחיד
בכל אמצעי־התיקשורת ששם לב לזה
בכללי או!
האמת היא שתמיד עניין אותי לדעת
מה יקרה אם אחד משובתי״הרעב ימות
בגלל ההפגנה שלו. אז עד היום דווקא
לא כל״כך בא לי שזה באמת יקרה, למרות
העניין. אייבי נתן וכאלה, למה שימותו
! אבל הפעם זה נראה לי ממש
הזדמנות-פז, ודווקא הפעם לא קרה
כלום. פשוט שום דבר.
מכיוון שאני לא מאמין בניסים, אומר
את דעתי גלויות: לדעתי כמה מן הפטי-
מים האלה מהמועצות המקומיות בכלל
אוכלים. הם החליטו שאם אפשר לקיים
עשר שנים התנחלות״דמה, אפשר גם
לעשות חודשיים־שלושה שביתת-רעב דמה,
וככה יוצא שהם בעצמם אוכלים עוף,
ואנחנו אוכלים את הלוקשען.

ה מו עמד
ש ל נו
כניסתו של מר יצחק שמיר למישרד-
החוץ, מספר לי המקור שלי, הפיחה
רוח״חיים בעניינים, והביאה לגיבוש המדיניות
האמריקאית (ווסט״פוליטיק) של
ממשלת־ישראל.
הכל התחיל בהקרנה פרטית של הסרט
״השליח ממנצ׳וריה״ בנוכחות ראש-
הממשלה שלנו, שר-החוץ שלו והרעיות
של שניהם. בסרט הזה מראים איך הקומוניסטים
המגעילים מנסים להשפיע על
בחירת נשיא ארצות״הברית, ולהביא לבחירת
המועמד שלהם למישרה הרמה.
בסרט גם משחק לורנס הארווי (יהודי)
תפקיד ראשי.
המקור שלי אומר שבזמן ההקרנה
עפו קללות בפולנית נגד הקומוניסטים,
ולורנס זכה בשבחים על מישחקו. ראש־הממשלה
שאל אם זה לא השחקן שבא

רגאן (מימין) ואנדרסון (משמאד),
אחרי הצמדת המיטענים
הפדאסטיים, רגע לפני הפיצוץ
לפני שנה יחד עם הג׳ינג׳ית מ״בועות״,
ושר-החוץ אמר שאם הזיכרון שלו אינו
מטעה אותו, זה דווקא השחקן שיש לו
ביחד איתו תמונה יפה בלישכת יו״ר
הכנסת.
הקיצור, ראש־הממשלה ושר־החוץ סיכמו
שאמנם הקומוניסטים יאסנה חולירע,
אבל הרעיון עצמו ראוי לעיון, ולא יזיק
אם מדינת־ישראל, שהיא מדינת-מפתח
בעולם החופשי, תעשה משהו למען
בחירת נשיא אמריקאי שיהיה טוב בשביל
היהודים.
עכשיו התחילה הרבה עבודה שחורה.
ראשית, שלחו את המועמד עצמו. אחר
כך נשלח וייצמן ללכלך את קנדי. בגין
יסע לקלק-ל לקארטר, אריאל שרון יב־דוק
איפה להציב את הצלף בשביל בוש,
מודעי יהפנט את בראוו, ושמיר יצמיד
לרגאן ולאנדרסון מיטענים פלאסטיים.
ככה ייצא שבספטמבר— אוקטובר יישאר
רק המועמד שלנו, אזרח אמריקאי כשר,
בעל אמונה דתית עמוקה ועמדות פוליטיות
תקיפות — הרב מאיר כהנא.

ער המי 3ו1ת בהיסמויה ההיסטוריון שטען כי ההיסטוריה
אינה אלא מיקרה מחורבן אחד אחרי
משנהו בוודאי התכוון להיסטוריה של
מדינת-ישראל בשנתיים־שלוש האחרונות.

האת שלחה פתכזל

הביפר הוא הפרט הפחות חשוב במערכת התקשורת. למעשה
אין דבר יותר קל מלחלק מכשירים ולצפצף.אבל שרותי ביפר
זה הרבה יותר מכך. שרותי ביפר מחייבים השקעה עצומה
בציוד יקר ומתוחכם, נהלי תפעול הבנויים לנהל ולפקח על
מערכת תקשורת מורכבת, בצורה יעילה וללא תקלות. יש רק
חברה אחת בארץ הערוכה למתן שרותי ביפר ברמה
בינלאומית גבוהה.חברת ״ביפר״בע״מ.רק ב״ביפר״
בע״מ תהיה מסוגל להפיק את מלוא התועלת
מהביפר שבכיסך. שים לב היטב ליתרונות
הבלעדיים ל״ביפר״ .יתרונות שהעמידו
״חברה
את ״ביפר״ בעמדת
למתן שרותי תקשורת״ להבדיל
מ״חברה להפצת מכשירי איתור״.
*מוקדיהקשר ממוקמים במקומ ות הטובים בארץ *.מרכזייה
מהמתקדמות בעולם,המכילה
כמות טלפונים אשר אינה
מאפשרת מצב ״תפוס״.

* מערך תקשורת חליפי, לשעת חירום (הפסקות חשמל ופגעי
טבע זמן התגובה המהיר ביותר. מעת מסירת ההודעה ועד
לקליטתה בביפר, עובר זמן הנמדד בשניות ולא בדקות*.נהלי
קשר בלעדיים המבטיחים דיסקרטיות מלאה * .נהלי קשר
מיוחדים המונעים שיבושים בהעברת מספרי טלפון ושמות.
* נהלי קשר המבטיחים העברת הודעות כלשונן...
וכרוחן * .שרות מהימן 24 שעות ביממה, כל
ימות השנה* .כל מערך השחק והשרות
מתבצע ישירות ע״י הנהלת החברה
(ללא סוכנים ומתווכים) יתרון
המבטיח טיפ ול מסור ומיידי בכל
פנייה. יתר על כן, בטענות...
ובמחמאות יש לך אל מי לפנות.
אלה הסיבות מדוע מפעלים,
חברות ומוסדות מהשורה
הראשונהמעדיפיסאת״ביפר״.
אלו הסיבות מדוע גם לך
כדאי להצטרף למנויי ״ביפר״.
ולהנות משרותי תקשורת
ברמה שאין דומה לה בארץ.

ביפ׳ו־משרד
ראשי:
מלון ״שרתוך, רח׳ הירקון 115ת״א,
טל 288247 .
להלן רשימה חלקית של לקוחותינו:
טלרד, חברת החשמל, קוקה-קולה, בנק הפועלים, בנק המזרחי, הסנה, הפניקס, דפי זהב, אלקטרה, ישראליפט,
מפעלים מקבוצת כלל, פיוניר קונקריט, קופ״ח כללית, החברה הדרומית לשווק, מילכוד, גיבור טקסטיל, סברינה, אנגלו סכסון,
נעלי גלי. חברות לעיבוד נתונים, שמאים, רופאים ועוד.

ה עו ל ם הז ה 2224

תחרות אופנה

במדינה
(המשך מעמוד )46
ואם לא תצליח התובעת להוכיח,
כי ברדוגו הסכים להקלטה, לא
תהיה ההקלטה קבילה לפי החוק
החדש. לכן ביקשה דותן להכריז
עליו כעל עד עיויין. והבטיחה גם
להביא עדות, כי הקצינים שהק ליטו
את הנאשמים במכונית היו
בעלי הסמכה לעשות זאת, כנדרש
בחוק.
בקטע נוסף של ההקלטות הס ביר
פלאח לחבריו כיצד עליהם
למנוע את הבאתם של הש.ג. של
המחנה להעיד במישפט. הוא הציע
כי חבריו יבואו בקורטינה אזר חית
למחנה הצבאי ביום ד,מיש-
פט, יתחזו לאנשי המדור המרכזי
ויקחו את הש.ג. לבית־המישפט.
במקום לנסוע לבית״המישפט יק-

פרקליט משגב
מעצר ובובת־נוי
הו את העדים לפרדס, ויחכו שם
עד תום הישיבה. בית־המישפט
יתרשם לרעה מעדים אלה שלא
טרחו לבוא, וגם כאשר יעידו לב סוף
יתייחס לעדותם בחשדנות.
התרגיל האחרון שהועיד פלאח,
אם הכל לא יצליח, והמישפט ייג מר
בהרשעה׳ הוא כי אחיו יספר
בבכי לשופט שאימם מתה לפני
זמן קצר והם יתומים, וכך יזכו
בהקלה בעונש.

מי שטרה
מעצר עם כלד 01־

האם גם על חשד גניכה
•טל שתי מישענות״ראש
יש הצדקה למעצר
עד תום ההליכים?
״בזמנו היינו מתייחסים לבקשת
מעצר עד תום ההליכים ביראת־כבוד
ממש. רק במיקרים נדירים
היו התובעים פונים בבקשה כזו,
והיתד, לכך אז הצדקה מלאה ב חומרת
העבירה, או עברו של ה נאשם.״
כך אמר לשופט אורי
שטרוזמן עורך־הדין חיים משגב.
הוא התרעם מאוד, על ששולחו,
אהרון מסיקה, נער בן , 18 נעצר
על־ידי השופט אריה סגלסון, ב נתניה,
עד תום ההליכים המישפ־טיים.
משגב שעיין בכתב־האי־שום
נגד מסיקה נדהם לראות, כי
הצעיר נאשם רק בכך שגנב מרכב
שחנה באיזור התעשיה בנתניה,
שתי מישענות־ראש, ובובת נוי
בשווי של כ־ 3,500 לירות.
בעל הרכב שייח׳ יוסף מחמוד,
ראה את החפצים שנגנבו ממנו,
בתוך מכונית שחנתה בתחנת דלק,
והתלונן במישטרה. לפי מיספרד,
של המכונית איתרה המישטרה
את מסיקה, הרשום כבעליו של
רכב זה, למרות שאין בידו רש־יון־נהיגה.
הוא
נעצר לחקירה, והכחיש כל
קשר לגניבה. ביום שבו עמד
להשתחרר ממעצר, הובא לפני
בית־המישפט. הוגש נגדו כתב־העולם
הזה 2224

האישום והוסבר לו, כי הוא יכול
להגיב עליו תוך 48 שעות, אך
מסיקה לא רצה לחכות במעצר
יומיים נוספים ביודעו שהוא חף
מפשע. לכן כפר מייד באשמה. עוד
הדיון בכתב־האישום נמשך, שלפה
התובעת המישטרתית, מירי גולן,
בקשה מודפסת למעצר עד תום
ההליכים, וביקשה מבית־המישפט
לעצור את הנאשם.
מכת מדינה. למרות פסיקה
קודמת של בית־המישפט העליון,
מפי השופט זוסמן, שגינה מינהג
זה של ״הקפצת בקשת מעצר״
בטרם ניתנה לעציר שהות להת כונן
כיאות, קיבל השופט את
בקשת המעצר ועצר את מסיקה
עד תום ההליכים.
בהחלטתו כתב שופט השלום,
כי לאחר עיון קל בחומר קבע
שמסיקה מסוכן לציבור, כי גניבה
מרכב הפכה מכת מדינה, ולכן
יש צורך במעצרו של מסיקה.
כאשר קיבל הסניגור משגב את
החומר של מסיקה. הגיש מייד ערר
בפני בית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
הוא טען, כי בית־המישפט
בנתניה לא למד מאומה מפסק־הדין
של בית־המישפט העליון ב אותו
עניין, והסביר זאת לשופט
שטרוזמן.
שטרוזמן שיחרר את מסיקה ב ערבות
עצמית של 10,000 לירות,
וקבע, כי הנאשם הכחיש את ה מעשה,
ולמרות עברו הפלילי נר אה
שאין להצדיק מעצר עד תום
ההליכים.
עורכי־דין נשמו לרווחה. שכן,
אילו היתה מתקבלת דעתו של
שופט השלום, משמעותה היתה,
כי בכל מיקרה יש מקום למעצר
עד תום ההליכים. וכי כל אדם ש־עלול
!הוגש
נגדו כתב־אישום,
לשבת במעצר עד תום מישפטו.
הווי 3איד^שזה

וחר ומ 5וצדח

לורד, קיבלה את הסחורה, והל כה
למכור אותה למכר ותיק שלה,
ברגר. היא הכירה אותו מפני ש בעבר
נהגה לקנות ממנו תכשי טים.
היא הציעה לו את היהלומים,
והוא הסכים לקנותם, ושילם לה
עבורם כ־.ס/ס 60 משוויים. לורד, חש בה,
כי זוהי רק מיקדמה, וכי את
היתר ישלם לה בבוא העת. היא
מסרה את המיקדמה להילדה, ו קיבלה
תמורתה יהלומים נוספים
למכירה.
״אידיש געלט״ .במשך תקו פה
של כחצי שנה, גלגלה לורד,
יהלומים בסכום של כ־ 232 אלף
דולר, כאשר היא מוכרת אותם
לברגר ב־ס /ס 60 משוויים, ונותנת
את הכסף לד,ילדה. היא לא סיפרה
לבעלת היהלומים למי מכרה אותם,
אלא המציאה סיפורי בדים על קו נים
רבים ורציניים הקונים ממנה.
וכך אומנם רשמה הילדה בספריה.
כאשר עמד האשראי להסתיים,
וללורה היה חסר עדיין!ס/ס 40 מער כם
של היהלומים, באה אל ברגר
וביקשה ממנו את היתרה. לדבריה,
הוא סירב ואמר לה, כי היהלומים
שמכרה לו אינם כשרים, אלא גנו בים
או מוברחים, והיא אינה יכולה
לפנות למישטרה. לדבריה, איים
עליה, כי אם תפסיק לספק לו הוא
יתלונן והיא תסתבך בצרות. לורד,
מצאה עצמה בין הפטיש והסדן,
היא חששה מפני הקונה, ופחדה
מפני המוכרת שתבעה ממנה את
יתרת כספה.
כאשר הסתבכו הדברים, פנו
בעלי היהלומים אל ״מודיעין אז רחי״
,ציידו את לורד, ברשמקול,
ושלחו אותה לנהל שיחד, ארוכה
עם ברגר.
הקלטה זו היא אשר נשמעה מעל
שולחנו של השופט. הצדדים הש תמשו
שם בבטויים כמו :״אידיש
געלט״ כאשר התכוונו ללירות יש ראליות.
ורק יודעי אידיש על כל
הדקויות שבה, יכלו להבין את
השיחה הארוכה.
לבסוף הגיע העניין למישטרה

רק שזרם עליכם
יכול היה לתאר את
,,חלופט נשפטאן״?
בכית־המישפט
זה נשמע מוזר.
מעל שולחנו של השופט מנחם
אילן נשמע דיאלוג באידיש. ה רשמקול
שהשמיע את הדיאלוג
היה מוסתר כולו מתחת לערימה
של עודכי־דין לבושי גלימות שחו רות
שרכנו מעל השולחן.
ההקלטה נמשכה זמן רב, ועור־כי־הדין
תיקנו מפעם לפעם מיש-
פט זה או אחר בתמליל שבידיהם,
וביקשו מהשופט שישים לב לתי קון.

ספסל־הנאשמים ישבה אשה
בגיל העמידה — לבושה ברישול,
ושערה הצבוע אדום קצר וחסר
ברק — ולידה ישב גבר בן גילה.
לורה רזנדל ואברהם ברגר
הואשמו על־ידי התובעת שרה
רדין בסידרת מעשים בלתי־ברו־דים,
אשר רק מנחם מנדל וחבריו
היו יכולים להבינם.
לדברי כתב־התביעה, התחילה
לורה, שהיתר, עקרת בית עד אז,
לעסוק בתיווך יהלומים בחודש
אוקטובר . 1975 היא פנתה לגברת
הילדה ברגמן, וסיפרה לה כי יש
לה קשרים טובים בבורסה, וכי
היא יכולה למכור עבורה בקלות
כל כמות יהלומים שתרצה. הילדה
האמינה לה, ונתנה לה יהלומים
למכירה, לניסיון. בענף היהלומים
נהוג לתת אשראי של 30—180
יום. הכל מושתת על אמון הדדי
בין הסוחרים. אדם הלוקח כמות
יהלומים למכירה מחזיר בדרך-
כלל חלק מהתמורה עם מכירת ה יהלומים,
ומתחייב להחזיר חלק
נוסף עם תום האשראי. על סמך
התחייבות זו הוא מקבל יהלומים
נוספים להפצה.

״שנקר״ המכללה לטקסטיל ולאפנה ובית האפנה ניבה, מכריזים
על תחרות משולבת לעיצוב הדפס ודגם מקוריים, בקרב תלמידי
המכללה.
בשלב הראשון של התחרות, ישתתפו תלמידי השנה השניה והשלישית
במגמה לעיצוב טקסטיל, אשר יתחרו ביניהם על מילגת לימודים
(בערך של — 11,000.ל״י) .בשלב זה יתבקשו התלמידים לעצב הדפס
בגונים ובסגנון על פי התחזיות לקיץ 81׳.
מבין ההדפסים אשר יוכנו לתחרות, יבחרו — בחודש יוני הקרוב —
3־ 4הדפסים, אשר יודפסו על גבי סריגים המתאימים לאפנת ניבה,
ע״י תלמידי ״שנקר״.
השלב השני של התחרות יחל בספטמבר השנה ואז יכנסו לתחרות
תלמידי השנה השניה והשלישית במגמה לעיצוב אפנה והם יתחרו גם
כן על מילגת לימודים (ע״ס — 11,000ל״י) .בשלב זה של התחרות
יתבקשו התלמידים לעצב דגם לקיץ 81׳ ,מן הבדים המודפסים.
כל הדגמים וההדפסים יוצגו בתוצגה מיוחדת בפברואר או מרץ 81׳
ואז יכריז חבר השופטים (בהרכב: הגב׳ ג׳נס מי — מנהלת המגמה
לעיצוב אפנה, הגב׳ טסה סמית — מנהלת המגמה לעיצוב טקסטיל,
מר ישראל ברוך מהנהלת ניבה, מר גדעון אוברזון — מעצב אפנה,
ומנהל מכירות הייצוא בניבה) ,על הזוכים בתחרות.
מכללת שנקר ובית האפנה ניבה עורכים תחרות זו במגמה לעודד
כוחות יוצרים חדשים באפנה הישראלית ומתוך רצון להדק את הקשר
בין המכללה לבין תעשיית האפנה הישראלית.
עמוס הסבר

חי וקיים בתל־אביב
בוודאי נסיתם למצוא אותי ברמת־אביב.
אך מכל מיני סיבות החלטתי
בינתיים לעבור
לדיזכגוף ( 117 מעל ״כפית״)

טל 2 2 1 9 0 3
להית׳

שופט אילן
הקלטה במאמע־לושן
שחקרה בו -והעמידה לדין את שני
האנשים. למרות שבתחילה נאשמו
בקשר להוציא את היהלומים ב־מידמה
מידי הילדה, נראה כיום
במהלך המישפט, כי אשמה זו
׳אינה מבוססת. קש!ה לומר כי
מישהו מבין בדיוק מה קרה בתיק
זה. כיצד היתה לורד, אמורה להר וויח
משהו מכל גלגולי היהלומים
והכספים. שכן כל אשר קיבלה ב פועל
היו כ־ 200 לירות עבור עבו דה
של מחצית השנה, שבד, הפסי דה,
ס /ס 40 מערך הסחורה.
לולא היה הדבר מתברר בבית־מישפט
ישראלי בשנת , 1980 אפשר
היה לחשוב, כי רק דמיונו הפורה
של שלום עליכם יכול היה להמ ציא
סיפור מוזר אשר כזה.

מערכות מי בחימום מהיר
ההמצאה הישראלית המבטיחה ויסות לחץ
המים החמים, וחוסכת לך שקלים חיוניים ! :

דודי שמש •והשמל

ב. פטנט , 16958 ארד,״ב
מרכז ד,פצה ארצי: טל 03—318807 .גבעתיים
טל 03—318108 .
בשעות הערב

תן טרמפ לחייל

קולנוע
סרטים
גברל 1א־1ע1וי
הגבר האמריקאי החליט, כנראה, שנמאס
לו להיות זה שמדכא תמיד, השוביניסט
הגברי היורד לחיי נשים מיסכנות וחונק
את אישיותן באיבה. אחרי שנים שבהם
עטה על עצמו דמות של מיפלצת וקיבל
בהכנעה וברגשות בולטים של תיסכול
ואשמה, את כל הנאצות שהטילו בו,
החליט שהתמונה אינה מאוזנת די הצורך,
ויש לשים על כף־המאזניים, גם ^ משהו
לזכותו.
הקולנוע ההוליוודי התגייס גם הוא
למשימה. לראייה: שני סרטים מצליחים
מאוד, לאחרונה, שבהם הגבר, במקום
להיות העריץ, הוא הקורבן. אחד משני
הסרטים הללו, כבר הוכיח את עצמו
בקופה, גם בישראל. הכוונה לקומר נגד
קוטר, שגם אם יהפכו בו שוב ושוב,
אי־אפשר יהיה להתעלם מן הגישה שלו,
גישה הרואה את סיפור התפרקותו של
זוג נשוי מנקודת־המבט של הגבר.
ההתנשמות העצמית. הסרט השני,
שיוצג בקרוב, והמציע גירסה דומה, עם
מערכת אירועים שונה, ביחסים שבין הגבר
לנשים, הוא להתחיל מחדש. גיבור הסרט
הזה הוא פיל פוטר, כתב וסופר לעת מצוא,
הנפרד מרעייתו המלחינה, המכורה לקארי ,־
רה המוסיקלית החדשה שלה, ודרד־אגב
גם שכבה עם מעבידו. הוא מנסה למצוא
לעצמו בת זוג חדשה, בדמות מורה גרושה.
את אשתו הוא עדיין אוהב, והמורה הופכת
׳עד מהרה חלק בלתי־נפרד מחייו. הראשונה
יפה עד כדי סינוור העיניים, השנייה
נעימה, מפוכחת ובעלת חוש־הומור מפותח.
שתיהן גם יחד מוטרדות מאוד מן העובדה
שעליהן לטפח את החופש שלהן, לעמוד
על המישמר מפני כל אפשרות שהקשר
עם גבר כלשהו לא יטול משהו מן האפש רויות
של ההתגשמות העצמית, עד כדי
כך שפיל פוטר המסכן, הצריך להבהיר
לעצמו מה הוא רוצה, והנדרש לתת תשו בות
מיידיות כאשר הוא עדיין אינו מכיר
היטב את השאלות, כמעט ונחנק (הלכה
למעשה) מרוב מועקה.
במאי אינטליגנטי. למזלו של סרט
זה גם בו, כמו בקרמר נגד קרמר, האיש
שניצב מאחרי המצלמה הוא אדם נבון,

כרט ריינולדס, כתפקיד פיל פוטר, עם גרושתו קנדים כדגן
הראשונה — יפה עד כדי סינוור עיניים

ריינולדם כתפקיד פוטר, עם האשה החדשה, ג׳יל קלייכורג
השנייה — נעימה מפוקחת ובעלת הומור

כמאי אלן ג׳י. פאקולה
הקהל יראה וישפוט

שקול ואינטליגנטי מכדי שיגלוש לעבר
התעמולה הגברית, בנוסח שהיה כל כך
מרגיז בכמה מן הסרטים הפמיניסטיים
החד־צדדיים. ואכן, אלן ג׳י. פאקולה, מי
שעשה את נערת הטלפון והבלש, המעקב
וכל אנשי הנשיא, נטש אולי את הסוסים
הגדולים והכבדים של החרדה האמריקאית
הגדולה, כדי לעסוק בנושא שהוא לכאורה
קל ערך יותר, אבל מגיע בסופו של דבר,
בדרכים עקיפות, לאותה המטרה: תיאור
המצב של החברה האמריקאית היום. לא
באמצעות מצב קיצוני של יצאנית־צמרת,
או של חשיפת רצח נשיאים או שערוריות
ווטרגייט, אלא תוך כדי התבוננות בבור-
גנות המצויה, התבוננות מתוך הומור ו חיוך.

בסרט זה נתקל פאקולה בכמה בעיות
מן הנוסח שהיו לו בסרטים קודמים. בכל
אנשי הנשיא למשל, העובדה שרדפורד
והופמן צריכים היו לגלם צמד עיתונאים
אלמונים, היתד, קצת קשה לעיכול, מפני
שאיש לא יעלה היום על דעתו אפשרות

שרדפורד והופמן אלמונים, ואם הם כבר
כאלה, הרי כל ינוקא יודע שעד סמל
הסרט, ויהיה סיפורו אשר יהיה, הם יפסיקו
להיות אלמונים ויביסו גם את היריבים
הגדולים והאיומים ביותר• .
כן־זוג ככל תנאי. זאת אפשר לומר
גם על להתחיל מחדש. זה יפה לדבר על
כתב אלמוני, שמתפרנס בכבוד אבל אינו
עומד לחטוף בקרוב את פרס פוליצר. אבל
כשכתב זה הוא ברט ריינולדס, הרי ברור
שהוא אינו יכול להיות סתם בן תמותה
רגיל, ובוודאי ששום בעיה ריגשית שלו
אינה יכולה להיות רצינית יתר על המידה.
כי הרי אין אשה בעולם שלא תרצה בו
כבן־זוג, בכל תנאי שהוא. מול ריינולדס,
שהוא כידוע סמל-מין בעל שער־חליפין
גבוה בשוק הכוכבים, הציב פאקולה שתי
שחקניות שגם הן אינן אלמוניות. קנדיס
ברגן, שהדרך היחידה לעמעם את יופיד,
היא לחייבה לשיר בקול שאינו מסכן את
מעמד הזמיר. ואילו ג׳יל קלייבורג, כדי
להציע גירסה אחרת של זוהר, מצולמת

מכל זווית שבה בולט מיבנה הפנים הלא-
קלאסי שלה, וכך ניתנת לה האפשרות
להבליט את כשרונה לרפליקות מהירות,
לתגובות מקוריות ולחינניות אמיתית.
הקהל ישפוט. אין לחשוד בפאקולה
שאינו מודע למצב הזה .״כשאתה משתמש
כאלמונים, קשה מאוד להביא את הקהל
לבית־הקולנוע,״ הסביר פעם ,״כשאתה
משתמש בכוכבים, יש סכנה שהתדמית
שלהם תדבק בהם יתר על המידה. אני
מעדיף להתמודד עם האפשרות השנייה.
שהקהל יבוא, יראה וישפוט, זה עדיף
בעיני על האפשרות שהוא לא יימשך כלל
לקולנוע.״
שחקנים כדר,צוענים .״חוץ מזה,״
מוסיף פאקולה ,״כשאתה מתעסק עם שח קנים
מיקצועיים, חלק נכבד מן העבודה
נחסך עבורך בדרך למטרה מעצם היותם
מיקצוענים ומבינים את מה שאתה דורש
מהם.״ כשמדובר בשלישיה כמו ריינולדס,
ברגן ובמיוחד ג׳יל קלייבורג, שהיא כיום
אחת השחקניות המוכשרות ביותר שיש
לבד האמריקאי אין ספק בכך.
פאקולה, מטבעו, אינו במאי קומדיות,
וגם בשנים הרבות שבילה כמפיק, לפני
שהפך להיות במאי עצמאי, לא היה זה
סיגנון שגור עליו. לכן, יתכן שבמיקרה
זה, הביקורת על הסגנון האחיד של הסרט
אינה תמיד מושלמת. ישנן המצאות חזו תיות
משעשעות — כל שרתי המרקול
יוצאים בטור, בעיקבות ריינולדס, מן ה חנות׳
כשהם גוררים איתם את החפצים
שרכש כדי לרהט את דירת הרווקים שלו.
ישנן סצנות קרובות לקומדיה אילמת —
ריינולדס קולע למטרה ומפיל את קלייבורג
למים שוב ושוב ביריד למטרות צדקה.
וישנן סצנות הקרובות לגרוטסקה — ברגן
מגיעה כמעט לאורגזם מעושה, מנגיעת
אצבעו של בעלה לשעבר.
יש ואליום. אבל כשמדובר בתיאור
הרקע שעליו מתרחש הסיפור, שולט פאקו־לה
הרבה יותר טוב בחומר. בין אם זו
סצנת הבזק קטנה, בחנות כל־בו, שבה
שואל רופא את הלקוחות במקום :״יש
למישהו כאן ואליום ז״ וכולם, בלי יוצא מן
הכלל, שולפים מן הכיס או מן הארנק
מיבחר של גלולות: או סצנות קצת יותר
ארוכות, של פגישות בין גרושים טריים
פחות או יותר. שלתוך דבריהם מתגנבת
נימת עצב המפתיעה לגבי הסרט כולו:
ועד למישפחתו של פוטר, אחיו הפסיכיאטר
ורעייתו הדואגת, שהם אופייניים אולי
למישפחה היהודית הטובה הדואגת תמיד
להשיא את הרווקים ורואה עצמה אחראית
לאושר של כל הסובבים אותה. מה הפלא,
פאקולה עצמו הוא בן למישפחה כזאת.
#האם צריך להבין, מעצם העובדה שבמאי
בעל מעורבות פוליטית גבוהה כמו פאקולה,
מתעסק גם הוא, כמו מרבית חבריו למיק-
צוע בזמן האחרון, בבעיות הקטנות של
החיים, ונטש את המילחמות הגדולות,
שהוליווד משנה כיוון ד יתכן, אבל לגבי
פאקולה, אין למהר ולהסיק מסקנות. סירטו
ה עו ל ם הז ה 2224

הבא. בחירתו של סופי יחזיר אותו לעולם
המועקות הלא־מחייכות שהיו נחלתו קודם
לכן, כאשר במרכז הסיפור ניצבת ניצולת
שואה, החיה היום באמריקה.

תדריך
חו גהלר או ת:
תל־אביב: אפו קליפסה עכ שיו.
קי מ ר נגד קרמה, תוף הפח, לילה
שוסרי שאד, כ מ כי, שיער, הנ ערה
שאהב תי.
ירושלים: א ה בו תי ה של בלונדי ני
ת, קי ש ר נגד קרשר, אפוקליפסה
עכשיו.
חיפה: בשבי, אפוקליפסה עכ שיו.

תל־אביב
שיער (שחף, ארצות־הברית)

סמא ו אי ד ה:

..נגעתי
בנקודה וגישה!
׳ * 5פני כשה חודשים העניק הבמאי
) הפולני אנדרי ואידה ראיון לידידו
בולסלאו מיכאלק, בחיר מבקרי פולין ומי
שפירסם ביוגרפיה של ואידה. נושא הרא יון:
הסרט ללא הרדמה, ואפשר להסיק
ממנו מסקנות לגבי הסרט עצמו.
״נקודת המוצא שלי: מדוע אנחנו חייבים
להשלים עם העובדה שיש בינינו אנשים
מוכשרים וטובים, ויום אחד הם נעלמים
ואיש אינו יודע לאן. הרי אין לנו רבים
כאלה כדי שנוכל לקבל זאת בשתיקה.
״כאשר הראיתי את הסרט שלי לסטו דנטים
צעירים, טענו בפני שאינם מאמינים
בדמות זו של העיתונאי המצליח. הם
חושדים, כך אמרו, שכדי להגיע למעמד
כשלו, הוא בוודאי עשה הרבה פשרות
בדרך ואין להניח שהוא האיש ההגון
ביותר בעולם. מכאן שנקיון כפיו מוטל
בספק. אפילו סטודנטים לאמנות, שסרבתי
כי יבינו שהמדובר בהצלחה שבאה בעיק-
בות כישורי אמת, סירבו להאמין בכד...
איני יודע אם גם שאר הצופים סוברים
כך, אבל לדעתי השקפת עולם כזו היא
מחרידה, ומעציבה אותי אישית. אני רואה
את עצמי כמי שהצליח. עשיתי סרטים
שזכו להערכה ואיפשרו לי לעשות כל
מה שרציתי. האם פירוש הדבר שהצלחתי
נראית חשודה בעיני הצעירים היום י
נדמה לי, שמבלי להתכוון, נגעתי בנקודה
רגישה.
״נפילת הדמות הראשית בסרט, מקורה
בעירפול האוחז במערכת הערכים היסודית
שלנו. מושגים כמו נאמנות, הגינות, עבודה
טובה או מסירות איבדו את משמעותם.
הכל מוטל בספק. אפשר לפרש כל דבר
כהצלחה ובכישלון, כצודק ולא-צודק. זה
מה שקורה לגיבורי בחייו הפרטיים ובחייו
המיקצועיים גם יחד.
״בתוך הצילומים שאלנו את עצמנו:
מדוע מחליטה אשתו של הגיבור לעזוב
אותו? התשובה: אין סיבה נראית לעין.
יתכן שמדובר במשבר בחיי-המין בין
השניים, או אולי התעיפות הדרגתית, או
אולי אכזבתה של אשה, המגיעה לגיל
מסויים ושואלת את עצמה: האם זה כל
מה שיש בחיים, ולא אדרוש לעצמי יותר?
הכל אפשרי, אבל אני נמנע במתכוון
להצביע על סיבה אחת בדיוק כפי שאיני
מראה שום סיבה חותכת לפיטוריו מן
העבודה.
״אחד מידידי, מרצה להיסטוריה המת מחה
בסמיולוגיה, טען בפני שהסטודנטית
הצעידה והשתקנית היא סמל המוות. היא
נצמדת לגיבור, מלווה אותו בכל אשר
הוא פונה, מתבוננת בו בלי לעשות שום
דבר של ממש, וברגע שהיא עוזבת אותו
לבדו, בא הקץ לחייו. אני מודה שלא
חשבתי על כך, כשעשיתי את הסרט,
אבל הוא צודק. המוות אינו מופיע ברגע
שאדם נופח את נשמתו, הוא מגיע קודם
לכן, ממתין מן הצד בסבלנות לרגע ה מתאים...
״זאת
הדמות הסמלית היחידה בסרט
הזה, שלא כבסרטי הקודמים שהיו תמיד
עמוסים בסמלים. אולי זה חידוש אצלי,

בנודו המיקוטר
>הסוצ>א;ל*סט>
ללאהרדמה (מוזיאון, תל־אביב,
פולין) — צריך לקבל בברכה
את סיוטו הראשון של
אנדרי ואידה, המוצג בישראל מזה שנים. ואידה הוא
הבמאי היוקרתי ביותר שיש היום לפולין, ובעיני רבים
נחשב לאחד הבמאים החשובים ביותר בעולם.
סרט זה, הוא חלק מסידרה של סרטים, שוואידה
עושה באחרונה, ובהם הוא מנסה לשלב את בעיות הקיום
של האדם היוצר במדינה סוציאליסטית, עם עימות הדורות
שבין משכילים בעלי גילים שונים, ומשברים ריגשיים
המדגישים עימותים אלה ומביאים אותם לידי התפוצצות.
הפעם מדובר בעיתונאי צמרת, איש שעבר את העולם
לאורכו ולרוחבו ודיווח על הנעשה בו לציבור בפולין. יום
אחד, הוא חוזר הביתה ממסע ארוך, שעה שהטלוויזיה
משדרת תוכנית ארוכה ומלאת שבחים לקאריירה שלו.
הוא מצפה להתקבל פעם נוספת כגיבור, אבל עד מהרה
מתברר לו שחל שינוי בחייו. אשתו, שקצה בחייה עימו,
עברה לגור עם משורר צעיר, מתחרה זועם לאיש הגדול.
במערכת, מצרים את צעדיו, מפחיתים בחשיבותו, וללא
הרדמה, כשם שהסרט, נוטלים ממנו את כל חשיבותו
הגדולה והמכריעה, מבלי שמשהו ייאמר על כך בפירוש.
האיש אינו מוצא שפה משותפת עם ילדיו, ידידיו לשעבר
מתרחקים ממנו בזהירות, אלה שאינם מתרחקים ממנו
עתידים לזכות בגורל דומה לשלו, ובסופו של דבר, היחידה
הנותרת לצידו, היא סטודנטית שאינה מוציאה הגה מפיה,
מעריצה המטפלת בו בהתדרדרותו ונמצאת לידו עד הסוף.
לכאורה, אפשר לראות בסרט ביקורת חריפה על מישטר
שרירותי, שבו ניטלות זכויות של אדם על־ידי כוח״על
בלתי״מובן, ממש כמו אצל קפקא. ואידה מיטיב לתאר
את המצב הדרמתי הזה. הוא ניחן בסגנון בימוי דינמי
מאוד ובבחירת הזוויות הדרמתיות ביותר להתבוננות ב-

זביגנייב זאפאציביץ׳ :גורלו של עיתונאי
דמויות. עריכה קצבית מאוד ומישחק מודגש אינם מותירים
ספק בקשר לחריפות האירועים המתוארים, והוא שולט
היטב בדרגת המועקה המשתלטת על הדמות הראשית.
מצד שני, יש משהו קצת בוע ומתחסד בסרט. כל
מי שמכיר את המציאות הפולנית (העיתונאים הפולנים
אומרים זאת שלא לציטוט) ,יודע שאין איש מגיע למצב
הרם והנישא שבו נמצא הגיבור בתחילת הסרט, ללא
משיכת חוטים פוליטיים וקבלת הכשרים מיפלגתיים, ומכאן
שהתמימות וחוסר־האונים שבאים לידי ביטוי מאוחר
יותר בסרט, וההרגשה שצריך להעביר לקהל כי המדובר
בקורבן חף מפשע, מהווים במידה רבה העמדת פנים.
ואילו הימנעות מהצבעה מפורשת על האחראים לנפילתו
של הגיבור, יוצרת את הרושם שמדובר כאילו באיזה
גורל עיוור. והרי לא כך הוא !

— מילוש פורמן נותן נשמה חדשה למח זמר
המחאה של שנות הששים, כשהוא
שם דגש על האנושיות של הדמויות יותר
משהוא מדגיש את המסר הפוליטי. וזה
רק מחזק, בסופו של דבר, את המסר.
לידה, מוסרי שאדד (תכלת,
הונגריה) — בנות בית־בושת מעמידות
פגים שהן נערות פנימיה מהוגנות, כדי
לאחז עיניה של אשה הבאה לבקר את
בנה הסטודנט שמתגורר במקום. סרט
רגיש, מלא וגדוש אווירה ודמויות ססגו ניות,
מתרחש בתחילת המאה בעולם ש אינו
קיים עוד.
הנ ערהשאהב תי (סטודיו,
איטליה) — אלברטו לאטואדה צועד על
גבול גילוי עריות, בתיאור אהבת סתיו-
אביב, שהיא בעצם גם פגישה בין דורות
שונים של רגישות נפשית ואסטטית. עם
מארצ׳לו מאסטרויאני ונסטאסיה קינסקי.
פסטיבל אי ס טוו ד (תל־אביב,
אדצות־הבוית) — ארבעה מסרטיו של
איסטווד, הם הזדמנות נוספת להיפגש
עם מי שהוא היום אחרון המיתוסים הבל-
תי־ניתנים לערעור של הקולנוע האמרי קאי.
איש שהוא יותר מכוכב (חלק
מן הסרטים ביים בעצמו) ,שכל סרט מחזק
יותר את אגדת האינדיווידואליזם שהת ייאש
מכל סיכוי של שיתוף פעולה עם
החברה.

ירושלים
אפוקליפסה עביטיד ( א די־סון,
ארצות הברית) — אירוע קולנועי
רב־היקף, שצריך להוות.ביטוי לכל ריגשי
התיסכול והחרדה שנוצרו באומה האמרי קאית
בעיקבות מילחמת ויאט־נאם. התח לה
מדהימה, וסצנות עוצרות נשימה ב עוצמתן,
אבל סוף שמסתבך בתוך הסמ ליות
המבולבלת.

א ה בו תי ה שד בלונדי־

ני ת (בנייני האומה, צ׳כוסלובקיה) —
שיעור מאלף בעשיית קולנוע, כאשר מי-
לוש פורמן משתמש באמצעים טכניים הפ שוטים
ביותר, וגיבורים שהם לכאורה
אפורים מאיו כמותם, כדי להגיש סיפור
רגיש, מפוכח, ואנושי מאין כמותו. סרט
חובה.
חיפה בשאי אנד רהו אידה (ליד ת פ או ר ת סרטו ״ אי ש ה שי ש״)
ביקורת או היתחסדות?
תוצאה של מערכת הקשרים שאני מנסה
לטפח עם הדור הצעיר. בהתחלה, חשבתי
שעבודתי עם צעירים תביא לכך שהם
יאמצו לעצמם, לפחות באורח חלקי, את

הסגנון שלי. אחרי שבע שנות עבודה
משותפת בקבוצה שאני מכנה, קבוצת
איקס׳ מסתבר לי שאני הוא זה שמאמץ
לעצמי את ראיית העולם של הצעירים.״

בשבי (אורלי, אוצות־הברית)
— אחת היצירות מהמשובחות ביותר של
אולפני וולט דיסני, שהצליחו בהנפשת
הציורים שלהם, להפיח רוח חיים באגדת
הילדים עם עופר-איילים בלב היער, שנו געת
לא רק לילדים אלא גם להוריהם.