גליון 2225 מתאריך 23 באפריל 1980

ז׳ אייר תש״ם23.4.1980 ,

מיספר 2225

שכה 44

תוכניתו?

עומד מאחריו?

מה הם
סיכוייו?

הקיץ תשתובבי בבגד׳
ים שלם של ״גוטקס״
עם הדפס׳ של פרחים
בשלל צבעים על רקע
לבן(*,1א**0 * 8ק 0נ<).
הקיץ תופיעי גשמלת
חוף של ״גוטקס״ עם
הדפס של פרחי ציפור־אהבה
ססגוניים
על רקע צהוב —
8180.2ו.)1-0

הקיץ תתמסרי לקרני
השמש בבגד־ים שלם
ללא כתפיות של
״גוטקס״ ,עם הדק!
של פרחים מרהיבים
על רקע שחור, וצעיך
תואם(.3ז£ט 0טס.)8
הקיץ תיראי שו*5
בשמלת חוף קלילה -,״
של ״גוטקס״ עם

הדפס של פרחים
רעננים על רקע סגול -

זה רק חלק מהנ>#זר
הבלעדי של ״גוטקס״
בגדי ים שלמים,
ביקיני, שמלו,$
חצאיות ומכנסי־חוף.
פנקי את עצמן הקיץ.
עם ״ג וטקס 80״.

מה שצריך.

שהופיעו בעיתוני ישראל, שבהם נאמר
כי כלי־התיקשורת המצריים התעלמו מה תיירים
הראשונים שבאו למצריים.
״בדקתי כמה תיירים באו,״ סיפר מנצור,
״ואמרו לי שבאו שני אוטובוסים. שני
אוטובוסים ! קאהיר היא עיר של 11 מיליון,
ורוצים שנתרגש ביגלל בואם של שני
אוטובוסים; בכל שנה באים מאות אלפי
תיירים למצריים !״

מדוע נסוגו
ה סו רי ם י

״העולם הזה״ .שמעדן החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אבנרי ראש המערכת: יופי
ינאי. עורך־תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ. תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור הפצה ״גד״ בע״מ גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״כג

אחד התענוגות בקאהיר הוא לראות
את גליונות העולם הזה, המוצגים למכירה
בקיוסקים שם.
אולם העולם הזה אינו העיתון הישראלי
הנפוץ ביותר בבירה המצרית. כבוד זה
מגיע לעיתונים הצופה והמודיע. זוהי, על
כל פנים, התרשמותי. בכל הקיוסקים במרכז
העיר, כשראיתי אותיות עבריות ושלפתי
את העיתונים, נוכחתי לדעת כי אלה הם
גליונות של שני עיתונים דתיים אלה.
מדוע? לקדוש־ברוך-הוא פיחרונים.

לה שתכר ולשכוח ככניסה לשוק האגדתי של קאהיר,
חאן אל־חלילי (״החאן החברוני״) בקיוסק
של משקאות, ראיתי פחיות של בירה
פילזנר ישראלית.
זה הפתיע אותי למדי, כי במצריים יש
בירה מקומית מצויינת, בשם מטלה, הנמכרת
בבקבוקים גדולים.
ניסיתי לברר את טיבו של יבוא זה,
ולא הצלחתי. לפי גירסה אחת, הפחיות
האלה מוברחות למצריים על־ידי הבדואים
בסיני. אחד מאוייבי קמפ־דייוויד אמר לי
במורת־רוח כי זוהי קנוניה ישראלית.
היהודים יודעים כי אסור למוסלמים לשתות
אלכוהול. הם מביאים את הבירה למצריים
כדי להשחית את המידות.
את הגירסה המקורית ביותר שמעתי
מפי מנהיג מצרי — בהלצה, כמובן:
״הישראלים רוצים שנשכח את תאריו־היעד,
ה־ 26 במאי, שבו צריכות להסתיים
שיחות האוטונומיה. הם מביאים את הבירה
הזאת למצריים כדי שנשתכר ונשכח.״

ייצוא של בעיות ועוד על בעיות של יצוא:
אחת הבעיות הישראליות המעניינות את
המצרים יותר מכל היא בעיית העדות.
המתח בין יוצאי־אירופה ובין בני־עדות־הממרח
בישראל מרתק את המצרים, והם
חוקרים כל ידיד ישראלי בסקרנות רבה
על נושא זה.
אחת הסיבות לכך היא החיבה הרבה
השמורה בלב המצרים ליהודי־מצריים.
זוהי תופעה מוזרה. כאשר איש אירופי
או אמריקאי אומר ״כמה מן הידידים הטובים
ביותר שלי הם יהודים,״ יש לכך
נימה אנטי-שמית גלוייה או מוסווית. אותו
הפסוק בפי מצרי נשמע לגמרי אחרת.
כימעט כל מצרי — החל באשת הנשיא
וכלה בחנווני בשוק — חוזר על פסוק
זה בכנות גמורה. כולם הכירו יהודים
בבתי־הספר (בייחוד בבתי־הספר של די-
שיכבה העילית) והצטערו על הגירתם.
מרגיז אותם שיהודי־מצריים מופלים לרעה
בישראל ואינם מגיעים כאן למישרות
בכירות( .על כך מעיד גם סיפורו של
העיתונאי המצרי איחסאן עבד־אל־קודוס,
שפורסם בגיליון האחרון של העולם הזה).
העולם הזה 2225

לאחרונה !נפוצו בקאהיר שמועות כי מם׳
2בשגרירות הישראלית, הציר יוסף הדם,
שהוא יליד סוריה ודובר־ערבית, מבקש
לפרוש מתפקידו ולחזור הביתה. מובן
שמייחסים זאת לעובדה שמס׳ 1בשגרירות,
השגריר אליהו בן־אלישר, הוא אשכנזי.
על רקע זה נחקרים הישראלים על־ידי
ידידיהם המצריים.
״אתם מייצאים את הבעיות שלכם!״
אמר לי על כך אניס מנצור, עורך השבועון
אוקטובר.
״מדוע לא?״ עניתי לו ,״אחרי ככלות
הכל, זהו המוצר העיקרי שלנו.״
כשם שלנו קשה להבין את כל הרגישויות
המצריות, כן קשה למצרים להבין
את כל הרגישויות הישראליות.
אניס מנצור עצמו מתפלא על כתבות

הנורמליזציה מתקדמת בקצב מהיר,
אך יש גם עצירות מוזרות, משני הצדדים.
אחת התופעות המוזרות ביותר היא
סירובם של העיתונים היומיים בישראל
להחזיק כתבים קבועים בקאהיר, וגם
סירובם של כתבים ישראליים רבים להישאר
באורח־קבע בקאהיר.
העיתונים מחזיקים כתבים בערים רבות
בעולם, ומוציאים על כך הון־עתק. לרבים
יש שני כתבים בארצות־הברית — אחד
בניו־יורק ואחד בוושינגטון. לרובם יש
כתב קבוע בבון, בירת גרמניה המערבית
— מקום שאינו צומת של חדשות, ושבו
אין מתרחשים מאורעות שיש בהם כדי
להסעיר את ישראל. יש כתבים ישראליים
באיטליה ובסקנדינביה.
לעומת זאת יש כרגע בקאהיר רק שלושה
כתבים ישראליים — אנשי־הטלוויזיה אהוד
יערי (הרוצה לחזור הביתה) ואלי לניאדו,
וכתב ידיעות אחרונות סמי גרינשפאן
(שהוא, למרות שמו האשכנזי, בן מצריים,
דובר ערבית ומקובל מאד על המצרים).
אין ספק כי קאהיר היא כיום אחד ממוק־די־המידע
החשובים לישראל. אין זו רק
המדינה הערבית הראשונה שעשתה שלום
עם ישראל, ושבה משתקפות עתה כל
הבעיות הכרוכות בשלום ובכינון יחסים
נורמליים. זוהי גם צומת חשוב של העולם
הערבי, של העולם המוסלמי ושל העולם
השלישי ביכלל.
מי שרוצה לקבל מידע ראשוני ומוסמך

על המתרחש בסעודיה, למשל, או על המת רחש
בסוריה, יכול להשיגו במצריים, שבה
יש אנשי־עסקים רבים שיש להם גם כיום
קשרים אמיצים עם כל הארצות הערביות.
אחד מאלה נתן לי, למשל, את הערכתו
על המישחק הסורי בלבנון. מדוע נסוג
הצבא הסורי מאיזורים מסויימים בלבנון?
בישראל פורסמו על כך גירסות רבות,
אשר רובן העידו על בורות בעליהן, או
לפחות על ריחוקם הרב מזירת־המאורעות.
הסיבות למהלך הסורי הן, לדעת האיש
המוסמך שמסר לי את גירסתו בקאהיר:
ו• החשש של המישטר הסורי שמא
חשופים החיילים הסוריים בביירות, ובריכוזים
לבנוניים אחרים, להשפעת תועמלנים
של האחים המוסלמים, אוייבי המישטר.
!• לחץ פסיכולוגי על כל הסיעות בלבנון.
מאחר שכולן משמיצות את הסורים, ביקשו
שליטי דמשק להכריח אותן להודות פומבית
ובפה מלא שהן חפצות בהמשך הנוכחות
הסורית. מכיוון שאין תחליף לסורים, והם
דרושים לקיום הסדר הציבורי ולמניעת
טבח הדדי, הושגה מטרה זו.
• לחץ על סעודיה ושאר נסיכויות-
הנפט, שיגבירו את תשלומי־התמיכה לסוריה.
מכיוון שכל מדינות־ערב מעוניינות
במניעת התפוצצות בלבנון, ורק הנוכחות
הצבאית הסורית מבטיחה זאת, מבקשת
סוריה לסחוט תשלום נוסף עבור שירותיה.
זוהי הערכה מעניינת, הנובעת מהכרה
אינטימית של המצב. היא שונה מאוד־מאוד
מן התמונה שהצטיירה בישראל, כאשר
״מומחים״ ממומחים שונים תיארו מזימות
חשוכות של סוריה ׳נגד ישראל, קנוניות
בין סוריה ואש״ף, ומה עוד.
האם לא כדאי להחזיק כתבים בקאהיר,
כדי לקבל מידע והערכות מסוג זה?
מובן שהתפקיד העיקרי של כתב
ישראלי בקאהיר הוא להעביר ארצה בבואה
נאמנה של מצב־הרוח במצריים בכל הנוגע
ליחסים עם ישראל.
אפשר לצטט את דבריהם של עשרות
מנהיגים, שרים, פקידים בכירים ודוברים
רישמיים, והדבר לא יתן תמונה נאמנה,
אם אין דיווח רצוף על דבריו של ״האיש
ברחוב״( .במצריים ,״האיש ברחוב״ אינו
ברחוב, אלא במישרדים ובטרקלינים של
השיכבה העילית, היוצרת את דעת־הקהל).
הנה, למשל, דעתו של איש־עסקים מצרי,
המבטא דיעה אופיינית מאוד על המשא-
והמתן על האוטונומיה:
״אילו השגנו סיכום סביר על אוטונומיה
מלאה ואמיתית, כשלב־מעבר לקראת הגדרה
עצמית לפלסטינים — הייתי מרגיש
בנוח. אילו סירבו הפלסטינים לקבל סיכום
זה, הייתי אומר להם , :לכו לעזאזל !׳ אבל
לא השגנו סיכום כזה. לכן מכרסם בליבי
כל הזמן הספק: שמא בגדנו בפלסטינים?
שמא ויתרנו על הכבוד שלנו? זוהי הרגשה
לא־טובה, כי לי, כמצרי, הכבוד חשוב
מאד.״
כדאי לדעת דיעה זו — ולקחת אותה
בחשבון.

פוטומוגטאז׳

בי מי ת
שער־הניצחון כאיסמאעיליה
פוטומונטאז׳ —

הדעידן לפרסם תמונת פוטומונטאז׳
של שער־ניצחון מצרי על רקע העיר ימית
נולד במוחי עוד במהלך שיחתי עם הנשיא
אנוור אל־סאדאת.
ברגע שהשמיע הנשיא את כוונתו להפוך
את ימית לעיר מצרית גדולה, בעלת נמל,
ולהביא אליה מאה אלף מצרים ברגע
שהשטח יוחזר למצריים — ראיתי לנגד
עיני את מראה העיר, כפי שיופיע בבוא
היום על מירקע הטלוויזיה הישראלית.
הטלתי על העורך הגראפי של העולם
הזה, יוסי שנון, להכין פוטומונטאד. הוא
לקח תצלום ישן, שצולם עוד בדצמבר
1977 בעת ביקורי הראשון באיסמאעיליה,
ושבו נראה אחד משערי־הנצחון הרבים
שהוכנו לרגל ביקורו של אל־סאדאת בירושלים.
שנון גזר את השער והרכיב
אותו על תצלום של ימית.
כמו הרבה פוטומונטאז׳ים אחרים שהרכבנו
במשך השנים במערכת זו, כדי
לאייר את חיזוי העתיד — גם תמונה זו
תהיה למציאות בעוד שנתיים.
חבל רק על המיליארדים הבלתי-ספורים
שהושקעו בעיר זו — מיליארדים שנגזלו
משיקום שכונות־העוני בישראל.

העיר ימית
— כחיזיון העתיד

וזשסעבמאהה־ 2 0
מה אירע במאה ה־20׳ בשבוע שבין ה־ 23 באפריל עד ה־ 29 באפריל ץ
במדור זה יסקור ״העולם הזה׳׳ כמה מן המאורעות שאירעו ב־80
השגים הקודמות, בשבוע שבו מופיע הגיליון.
1900 בפאריס הוצגו לראשונה מדרגות
נעות !ונפתח לתנועה הקטע
הראשון של הרכבת התח תית,
הוא המטרו המפורסם.
בברלין הונהג לראשונה השימוש
במונית.

1901
— 25.4במדינת ניו־יורק
מונהגת לראשונה לוחית־זיהוי

תף את כוחותיה בכיבוש בינלאומי
של ירושלים והמקומות
הקדושים.

1918
״ — 20.4דויד בן־גוריון, איש
העליה השניה, שהוגלה מהארץ
על־ידי התורכים, נרשם אצל
הקונסול הבריטי בנידיורק כ מתנדב
לגדוד העברי. יחד עם
חברו, יצחק בן־צבי, מעוררים
השניים תנועת התנדבות ל
הפך
בית״ר לתנועת־הנוער של
חרות, בהנהגת מנחם בגין.

1952
— 23.4הנסיך מווילס חונך
את תיאטרון שיקספיר בסטרט־פורה
מקום הולדתו של המחזאי.
שיש שנים קודם לכן
עלה התיאטרון באש.
מסירטי־השנה: מ״ם של הגרמני
פריץ לאנג ושאנחי אכס־פרם,
סרט אמריקאי עם מרלן
דיטריך.

1954
— 24.4בתל-אביב החל
לצאת יומון בשם הירדן, מטעם
ברית הציונים הריוויזיוניסטים.
משנת 1936 הפך לשבועון.
— 27.4בתל-אביב נפתח
יריד הנזיזרח — יריד בינלאומי
שמשך עשרות אלפי מבקרים
כבר ביומו הראשון.

1956
— 28.4פארוק עולה על
כס המלוכה במצריים, אחרי
מות אביו, המלך פואד. המלך
הצעיר (יליד )1920 הודח מן
הכם על־ידי הקצינים החום-

מילחמת־העולם השניה בשער.
מהמצאות השנה: פול מילר
יוצר בשווייץ חומר חיטוי שנודע
בשם די־די־טי.

1941
— 23.4באסיפה של התנו־,
עד. קודם כל אמריקה, המתנגדת
לכניסת ארצות-הברית
למילחמה, מצהיר הטייס צ׳רלס
לינדברג, האדם הראשון שחצה
במטוס את האוקיינוס
האטלנטי (ב־ 1927 גמא 5810
קילומטרים בין ניו־יורק ל פאריס
ב־ 33 שעות ו־ 39 דקות),
כי ״ברור שבריטניה תפסיד
במילחמה.״

1947

1960
— 24.4שר־החינוך זלמן
ארו התפטר, על רקע משבר
ביחסים בין אירגון המורים
ומישרד־החינוך. התיכוניים כעבור שלושה חודשים הועבר
תיק חחינוו לידיו של ח״כ
אבא אבן.

26.4,1918
למכונית 954 .מכוניות נרשמו.
על כל לוחית צויין שם בעל
המכונית.

1905
— 23.4תוכנית אוגנדה —
ליישב יהודים במיזרח־אפריקה
הבריטית — עולה על סדר-
היום של התנועה הציונית ומעוררת
מחלוקת חריפה. תיאו־דור
הרצל היה מוכן לקבל את
התוכנית, כפיתרון זמני, והקונגרס
הציוני ה־ 6אף אישר
אותה ברוב קולות. אולם התנגדותם
התקיפה של ציוני
רוסיה הכריעה לבסוף את הכף.
1907 מהמצאות השנה: הבאקליט,
אחד החומרים המלאכותיים הראשונים,
הומצא על־ידי ליאו
הנדריק באקלנד, כימאי הולנדי
שקרא להמצאה על שמו.

1909
— 27.4הסולטאן התורכי,
עבד־אל־חמיד, התפטר בלחץ
התורכים הצעירים. יורשו, אחיו
מוחמד החמישי, שלט עד שלהי
מילחמת-העולם הראשונה.

1915
— 27.4גדוד נהגי הפרדות
נוחת בגליפולי.

1916
— 24.4מרד אירי בשיל־טון
הבריטי. ההתקוממות, ש-
.נודעה בשם מרד הפסחא, דוכאה
כעבור כמה ימים.

1917
— 29.4רוסיה תובעת לש ו

גדודים העבריים. בן־גוריון
!נשלח לאימונים בקנדה ואחר
כך למצריים. הוא חזר לארץ
עם הכיבוש הבריטי.
— 29.4קץ המיתקפה הגרמנית
הגדולה בחזית המערבית.

א דון ע*וגו־ע
על שער האבל לזכרו של
(״העולם אלון יגאל
הזה״ .)2218

היכן צולמה תמונתו של יגאל
אלון המנוח, שהופיעה על שער
הגליון שהוקדש למותו ז בטוב ו
1945

25.4ועידת סן־פרינ-
סיסקו: נציגי 46 אומות מתכנסים
בעיר האמריקאית כדי
לייסד את אירגון האומות המאוחדות.
הוועידה הסתיימה
למחרת• ,בנאומו של •נשיא אר־צות־הברית,
הארי טרומן, ובאישור
מגילת האו״ם.
בגרמניה, על גשר הרוס על
הנהר אלבה, נפגשים חיילי המחנה
האמריקאי הראשון •עם
חיילי הטחנה האוקראיני ה-
ראשון. החיילים נופלים איש
על שכם רעהו ובאין שפה
משותפת משוחחים באמצעות
תנועות ידיים.

— 28.4בריטניה יוזמת דיון
מיוחד של עצרת האו״ם, לדיון
ראשון בשאלת ארץ־יש-
ראל. נציגי הסוכנות היהודיות
דורשים שיינתן להם להשתתף
במושב, ללא זכות הצבעה.

החייל דויד בן־גזיריון

מכחכים

1967
— 23—24.4חבר־הכנסת
דויד בן־גוריון, מי שהיה ראש
ממשלתה הראשון של ישראל,

שער ״העולם הזה׳׳ 2218
בטוב וברע
ברע — כישרונכם להנציח מצבים
ולבחור תמונות עולה לפעמים על
כושר הניתוח שלכם.
אילן כראשי, חיפה
•׳ ה ת מו כ ה שצולמה באחד מכינוסי
מיפלגת העבודה — ראה
תצלום השער.

3סט*(ז) 3דהדמר
ו<*עודאד•
למען הצלוב כבודו של הזמר
הישראלי, חייבת
רשות־השידור לכרפס את
ההתנצלות הבאה :

״לצערנו, עקב טעות במחשב,
הושמעו בפסטיבל הזמר והפיזמון
תש״ם תריסר השירים שדורגו ב מקומות
האחרונים, מבין 500ה שירים
שהוגשו לוועדת השיפוט.״
ועל כך היינו אומרים: מודה
ועוזב ירוחם.
יוני לוי, רמת־גן

1919
— 29.4מליאת ועידת־השלום
מאשרת את חוקת
חבר־הלאומים, שנועד להוות
אירגון בינלאומי לשלום, ל־בטחון,
ולעזרה-הדדית במיקרה
של פגיעה בשלום. היה מעין
או״ם, בתקופה שבין שתי מיל־חמות
עולם•

1920
— 24.4ועידת סאן־רמו מוסרת
את המנדט על הארץ
לידי בריטניה. אושרה הצהרת
בלפור. היהודי הרברט סטואל
מונה נציב עליון ראשון.

1925
— 26.4המצביא הגרמני
פאול פון הינדנבורג, מועמד
הימין, צבר 14.6מיליון קולות,
גבר על המועמד הסוציאליסטי
( 15.7מיליון קולות)
ועל המועמד הקומוניסטי (1.9
מיליון קולות) ונבחר לנשיא
•גרמניה. ב־ 30 בינואר 1935 מינה
את אדולף היטלר לקנצלר
גרמניה. כיהן עד מותו, ב־
.1934

1927
— 24.4הוקם אירגון הנוער
של הריוויזיוניסטים —
ברית יוסף טרומפלדור — הידוע
יותר בשם ביוד׳ר. לימים

עין ס א״י ת
על הזי״ן, הצד״י, הפמ״ך
וחשי״ן של יעקוב אחי־מאיר
בטלוויזיה.

טייס לינדכרג
23.4.1941
שיים, בראשותו של גמאל
עבד־אל־נאצר, במהפכת ה־23
ביוני ,1952 שכוננה את הרפובליקה
המצרית.

1957
— 28.4מטוסים גרמנים,
בשירות הפאשיסטים הספרדים,
זורעים חורבן והרס בעיר ה־באסקית
גרניקה, שהונצחה אחר
כך בציורו המפורסם של פאב־לו
פיקאסו• ,שנקרא גרניקה.
1958 האבטלה מגיעה •לשיאה ב-
ארצות-הברית 10.4 :מיליון
מובטלים.

1959
• — 29.4גרמניה הנאצית מו דיעה
על ביטול ההסכם לאיד,תקפה
עם פולין, שנחתם ב־
.1934 היא תובעת את דנציג
ודורשת הקמת פרוזדור גרמני
על אדמת פולין, שיחברה
עם פרוסיה המיזרחית. פולין
דוחה את התביעות הגרמניות.

הלורד כלפור
24.4.1920
יצא לגרמניה להשתתף בטכס
קבורתו של קוינרד אדגאואר,
שהיה קנצלר גרמניה הראשון
אחרי מילחמת־העולם השניה.

1974
— 25.4בפורטוגל התחוללה
הפיכה צבאית, שסימלה את
קץ שילטונה הקולוניאלי במושבותיה
שבאפריקה.

1978
— 24.4הנשיא ג׳ימי קאר-
טר מזמין את ראש ממשלת יש ראל׳
מנחם בגין, לבית-הלבן,
להשתתף באירוע חגיגי לציון
שלושים שנה למדינת ישראל.

חזקה עלי, מתוך שיחות, שאני׳
מביעה דעת רבים, בבואי לחוות;
דעה על הגשת מבט לחדשות בם יי
יעקוב אחימאיר. עורך חדשות זה:
משמיע אותן כמי שאינו מתאים:
לכך. והמדובר במהדורת החדשות
המרכזית במדינה. לכאורה, אמורה
להיות בה קריינות או הגשה;
מהוקצעות.
ההיגוי שלו לקוי מאד. האות
רי״ש נהגית בצורה גרונית ולא:
לשונית, כראוי. הה״א מעוותת
(אם מודגשת מדי, אם נבלעת, ואם
מופקת במקום אל״ף או עי״ן).
לדוגמה: תדיר יוצא מפיו ״נהמר״
במקום ״נאמר״ ,או ״בהיר,״ במקום
״בעיה״ .והאוזן מתייגעת.,..
על היגוי חי״ת ועי״ן כהלכה —י
נמחול לו, שהרי אינו היחיד, שאינו
הוגה אותן.
האותיות השניות (זי״ן, צד״י״
סמ״ך, שי״ן) שורקות וצורמות.
ואין זה רק עניין של המיקרופון!
תמיד הוא נשמע כך. איך ולמה
לשאת זאת — לאחראים פיתרונים.
מרוב עצבנות והתרגשות הוא
משבש מילים, וקשה לעתים קרובות
להבין באיזו מילה מדובר ונשאר
רק לנחש, לסי קשר הדב־
(המשך בעמוד <6
העולם הז ה :2225

מערכות הסטריאו הקומפקטיות של סוני, מסידרת <וו/ווו-ו עוצבו ותוכננו
על מנת לאפשר לו־ הנאה מקסימלית.
בכל מערכת תמצא מגבר, המסוגל למלא חדר גדול בצליל אדיר, כאשר
הרמקולים, בנוסף להיותם רהיט יפה, הופכים את הצליל האדיר לעשיר
יותר.
המקלט מצוייד ב 4-גלים והפרדת סטריאו יוצאת מן הכלל מובטחת ע״י
מעגלים איזז/וו __1וק.

200 וואט ז6א\ ^111510 80
35 וואט א 8 .^.5. 2
פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי ומחט יהלום
טייפ-קסטות ׳ו 01.6ס עם ראש 8 + 8
זוג רמקולים

למבקשים את הטוב ביותר

הפטיפון האוטומטי שבמערכת -״פנינה״ ,לא רק בגלל יכולתו
״להתעסק״ עם יותר מחמישה תקליטים בבת אחת, אלא גם לכבות את
כל המערכת בסיום התקליט האחרון.
ישנו גם טייפיהקסטות עם העצירה האוטומטית, כאשר מיקומובמערכת,
מאפשר הפעלה נוחה במיוחד.
וכעת, בחר לך את המערכת שתעשה בשבילך את הכל ...חוץ מלרקוד!

1\/11<339א

00ו וואט ז/6״310 80ו/!1זו
8ו וואט * .3. 2ו/וז8 .
פטיפון אוטומטי עם ראש מגנטי
טייפ קסטות
זוג רמקולים 58-37

1-11^11^229

60 וואט ז 6״\ 510 80ט^
סו וואט * 8 .^.5. 2
פטיפון אוטומטי
טייפ קסטות
זוג רמקולים 55-27

בוא לראות ולשמוע הדגמה
בא1למ ה תצוגה של סוני,ב מג ד ל שלו ם, בתל אביב
או אצל ובנינו המורש• ברחב הארץ.

סוסוס מיניק | ופאיטיראן
העולם הזה 2225

זנשבצ העו!1ם הז ה

2 2 2 5

(המשך מעמוד )4
דים. שכן, מר אחימאיר אינו טורח
לחזור על מילה ששובשה בפיו
ולתקנה. מתח ההגשה גורם לקולו,
הנישא ברמה מזה הרבה הרבה
שנים, להישמע צרחני.
כבודו כעורך חדשות במקומו
מונח. אך הוא איננו קריין, והמגיש
— הריהו גרוע. ההצדקה
לתת לעורך החדשות גם להגישן
אינה מובנת מאליה. היא מותנית
ביכולתו לעשות כן. יקצר המצע
מלהתעכב על ידיעתו בחוקי ה
מאוזן

)1עמק ; )5המיתר הדק
ביותר בכינור! )10 ענן; )11
עושה רע במזיד; )13 עם 18
מאוזן — צמח ריחני המשמש
כתבלין; )14 סוג אדמה!
)15 מאחורי השפתיים ! )16
הסולם הרך — מינור, במוסיקה!
)18 ראה 13 מאוזן;
)20 תבואה ! )21 תארו של
מלך יפן; )22 אצטבא; )24
נפוליון לא יכול לה ; )25
מטבע יפני; )26 הפיכה שנכשלה
; )28 מחבר ״הם יגיעו
מחר״; )30 שיח— סמל במשל
מקראי! )31 מלחין יהודי
גרמני — 30 שנה למותו;
)32 מכונית צרפתית ; )34 שחאנגלי

במה וקולנוע
(ש״פ 35 סל־נצרים ; )38
ענף צעיר ודק ; )39 גבוה מגבע
; )41 מטבע ישראלי (ר״ת)
שיעבור מן העולם ; )42ה־
״דוכס״ (ש״ם 43 מורה ;
)45 התחתונה באבני הריחיים;
)47 סייר ; )48 יבשת משנה
בדרום אסיה ; )50 מידה בארץ
בימי־קדם ! )51 עוקץ
של אשכול פירות ! )52 מועד;
)54 משורר ישראלי (ר״ת) ;
)57 רפש; )61 אחרית; )62
סופר שנתן לנו ״שלוש־מת־נות״
; )64 בבקשה ; )65 תרופה
; )66 מלכודת ! )67 שנון;
)69 חרם ; )70 הסכינאי של
ברכט; )72 גנים בוטניים בלונדון
! )74 כתובת קעקע ;
)75 אדמומית ; )77 מחשוף ;
מקום פתוח ! )78 הגדולה בשחקניות
הבמה הצרפתית ;
)81 אחד משמות האריה ; )83
משורר ישראלי (ש״מ); )85
קידומת לשמות בורמזיים ;
)86 קומוניקציה ! )88 עוד ;
)89 ראשון תמיד ; )91 לא רטב
ולא יבש; )93 בוסתן; )95
ולדות הבהמות; )96 רעננות,
רכות ; )98 חוג למפלגה ; )100
הרם! )102 הוא התיהד; )103
זמן! )104 תותח קצר קנה;
)105 הספינה ששברה את ה הסגר
בסואץ ב*.1955

מאונך :
)1מטרה ; )2נטף ; )3מחמש
ערי פלשתים ; )4גז
שה תאבה ; )6בקצה החלון;
)7גדול העופות הקיימים בימינו;
)8קלע מצטיין בחץ;
)9הרחקה, עקירה; )12 מגלה
ניו־זילנד ! )15 צפור שיר ;
)16 כופר, אפיקורס; )17 בריאה
חדשה (כתיב חסר); )19
חמור־בר ; )20 משפחת מוסי קאים
; )21 הבעת רגשות ע״י
העדות הפנים! )23 מצב של
תיקו בשחמט; )24 כלי רתמה
לבקר; )26 טנק ע״ש מצביא
אמריקאי! )27 דרס; )29 עוף
אגדי (באגדות חז״ל 30

מכחכים

ע רג ה

איתן עמיחי

הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

טלפון 227118 , 227117

רמת־גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

הייתי במילואים, אי־שם בארץ,
מנותק מכל. והנה אני בא הביתה,
פותח מעריב (מה־ 2באפריל) ומגלה
שהשלום בין ישראל וסעודיה
הפך למציאות. ישישים סעודיים
מוזמנים להשתכן בבית־

הפד מי דו ח -לעפ 1ל ה !

ה ש לו םעםס עו די ה
הנ ה הו אבא
האמנם ן

בית ה אבו ת המפואר

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גכעתיים

פנסיון 1א 1ת״ם. בת־ים

נתחנו אגו רסעח־ים
בפיקוח רופאים מומחים
אי־שם־ בארץ

ירו שלי ם , 664015-אילת־ 059-3012

נשטח לשמוע מסך

בעיקבות החלטתו של ה פרלמנט
המצרי, בדבר ער-

המודעה כ״מעריב״ (0א)2.4.

6.70־5־ 790114 רש׳נ7סי 21 עסק 481/75

לא צריך לדעת מתמטיקה
כדי להביו ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים

וויזיה, כדי לרצות את ה-
אדמו״ר מלובאביץ

פנומן עם כושר טלפתי נדיר
היה יושב מדי ערב בערב נוכח
הטלוויזיה. שאלוהו: נו, אמור לנו
מה חושבים המנהיגים שלנו...
השיב הפנומן: אני מצטער מאד,
אבל לא הבחנתי במחשבה כלשהי.
בנימין טומש, ירושלים

מאוצר הבדיחה והחידוד
הישראליים.

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת

והיה אם תתמנה ח״כ
גאולה בהן למנהלת הטל״

מיבחר תוכניות השבוע יכלול
אז, בין השאר :
• 1מדע פופולארי עם הפרופסור
יובל נאמן.
• מבט שני עם הרב משה
לווינגר (דיון מפורט בתוכנית ה־פיתרון
הסופי).
• חיפשו את המטמון עם מנחם
בגין, מנהיג חורבן הבית השלישי,
בתפקיד אלעזר בן־יאיר.
• 1שחק אותה עם אריק שרון.
כמו כן תכלול התוכנית את ח״כ
רוני מילוא בתפקיד ראשי בסיד־רת־מתח
בשם מ״ר מילוא חוקר
מיוחד מטעם הסי־איי־אי ; להקת
אבני הכותל; עיבוד של קן ראסל
להמרד של מנחם בגין (בתפקיד
מנחם צביקה פיק, בתפקיד עליזה
פנינה רוזנבלום, בתפקיד חיים
לנדאו אורלי חידה).
את מקום האצבע המתכתית ה מורה
על פסוקו של יוס תתפוס
אצבע אלוהים...
פול פות הישראלי, ירושלים

פנומן עםסשדטלפתי

נגד; )33 מעט; )34 עצם של
דג ; )36 גג (ארמית 37
תעודה רשמית הנותנת יפוי־כוח
; )40 אין־לו־כל ; )41 השנה
לעצמאות ישראל ; )44המסך
שעליו מציגים תמונות וסרטים
! )46 תוקף, ערך ; )47
בוא (ארמית); )49 חבר במפלגה
הליברלית בבריטניה :
)50 די, מספיק ; )53 מסולק ;
)54 אגודה לשמירת זכויות יוצרים;
)55 הופיע לפתע; )56
גמל קל־רגליים ! )58 קידומת

לשם בארץ השפלה ;
ברית־צבאית; )60 בידה חיים
ומוות ; )62 מוקש ; )63 לבן ;
)66 הילד שלא רצה לגדול ;

אפוקליפסהעכ שיו

ת ב חן

דיקדוק העברי. טוב ייעשה אם
הממונים יתנו דעתם ויחליפוהו.
הדיה שמגר, תל־אביב
ו• במי?

)68 עשרה סיפורים בעשרה
ימים ; )71 קטוע איבי)73 ; -
טמן מלכודת ; )76 ממהי ; )77
נכסים שמביאה אשה לבעלה
עם נשואיה ; )79 בלוטת הפנקריאס;
)80 אריג דק מאד;
)82 פחד, יראה ; )84 עמוני ;
)85 תנור התכה ! )87 התגאה ;
)90 צייר יהודי מגדולי אסכולת
פאריס; )92 גדול משוררי גרמניה
; )94 חוב שהגיע זמן-
פרעונו! )96 היחידה המדעית
לעבודה ואנרגיה )97 :שם
מליצי לזהב ; )99 ברירה ;
)101 ממהר; )102 בור לדריכת
ענבים; )103 מהערים ש החריב
יהושע.

חיה צעיר המשתחרר מצה״ל לחסוך
כסף, כדי לקנות כרטיס טיסה
לחו״ל, הלוך ושוב. ואילו בימי
שילטון הליכוד יכול אותו צעיר
לרכוש רק כרטיס טיסה בכיוון
אחד — הלוך !
אבי יהודה, גיבעת שמואל

פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אצטוקולסטי)

תן טרמפ
לחייל

אבות ישראלי, בפיקוח רופאים
מומחים.
א. די, הרצליה
01 המודעה במעריב — ראה
גלופה.

ההבדלהק טן
במה ניבדל שילטון הליכוד
משילטון המערך!

בכך שבימי שלוט המערך יכול

ביותה של ירושלים המיז-
דחית.

ההגיון דורש, שהכנסת תתכנס
עתה למושב מיוחד, כדי להחליט
שיש להעביר כמה מהפרמידות
שבנו אבותינו — לעפולה.

ה. רלך הלינגר,

מהנדס, תל־אביב
!• ומכיוון שאבותינו לא בנו
פרמידות, אלא את ערי המסכנות
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2225

בינתיים קח
37ז

הסיגריה שסל אוהבים

כמה את משלמת
, עבור אבקת הכביסה שלך?

מכחכים
(המשך מעמוד )6
פיתום ורעמסס, אין מיבצע קל זה.
(ראה ספר שמות, פרק א.)11 /

חלון ה ר אוו ה
שלמד׳נ ת היהודי

בדקי והשווי: משקל אבקה א׳

שלגיתיצהר

אבקה ב׳

מחיר לאריזה מחיר לכביסה
אחת
91.40
6.09
7 9 .—84.

5.26
5.60

׳/2כוס אבקת כביסה שלגית מספיקה
ל־ 5ק״ג כביסה (ראי ההוראות).

הפנים הישראליות המוצגות
לעיני התיירים הן
פנים ערביות.

לפני יותר משנתיים, בשעת
טיול תיירים ברחובותיה של לונדון׳
נעצרתי ליד מישרד אל־ על,
ברחוב רג׳נט המפואר. חלון ה ראווה
של המישרד המבוצר והשמור
היה גדוש תמונות נוף ותמונות
היסטוריות מרהיבות —

השונות, לקראת הבחירות הבאות.
יחול מהפך. הפעם יהיו הרבה
מועמדים ריאליים מקרב בני עדות־המיזרח.
אמנון
בראלי, רמת־גן
* הקורא בראלי מתבקש לקרוא
את מכתבו של הקורא קדם :
הרעש סביב נסיונו של המיליונר
ניסים גאון להקים קבוצת־לחץ
של חברי־כנסת ספרדיים,
הוא הרבה מהומה על לא מאומה.
בסד הכל זהו עוד ניסיון של אדם
מבחוץ — איל־הון יהודי הנע ונד
בעולם — לרכוש השפעה בפוליטיקה
הישראלית מבלי להתאמץ.
זוהי אחיזת עיניים. לנסות וליצור
מכנה־משותף בין ח״כ צ׳ארלי
ביטון משמאל וח״כ גאולה כהן
מימין, בגלל מוצאם העדתי! זוהי
גזענות שאין הדעת הדימוקרטית

שלגית אינה רק אבקת הכביסה החסכונית
ביותר. תכונותיה החדשניות, לפי התקן
הישראלי ובפקוח מכון הסיבים, מעניקות
לה גם יעילות מירבית.
שלגית מכילה 4090 חומר פעיל המסיר
בקלות כתמי שומן וזיעה ויעיל גם במים
קריה•
ניתן להשיג את שלגית באריזות של , 1.5
4או 6ק״ג.
כדאי לך לשלם פחות ולקבל יותר כביסה
נקייה.

צפת הערבית כגלוייה לתיירים
עבר והווה

נשמח לשלוח לך דוגמית של שלגית במתנה

לב׳ יצהר ת.ד ,823 .תל־אביב
עבור ״שלגית״
בבקשה לשלוח לי דוגמית שי של ״שלגיה״
אבקת הכביסה החסכונית ביותר.

כתובת.

היכונו

למבצע פרסים ענק.
התחילו לאסוף את לשוניות
הפתיחה של שלגית
באריזת 1.5ק״ג ועקבו אחר
מודעות שלגיה שיתפרסמו
בקרוב.

0זין ית

יצהר#

אבקת הכביסה המובחרת לכל מכונות הכביסה.

— סיעות. ברשימת הספרדים תוכרנה
הסיעות הבאות: סיעת מצאי
מרוקו, סיעת יוצאי תוניסיה,
סיעת יוצאי עיראק, סיעת יוצאי
תימן וכר! ברשימת האשכנזים
תוכרנה הסיעות הבאות: סיעת
יוצאי אמריקה, סיעת יוצאי גרמניה,
סיעת יוצאי דרום־אפריקה
והעיקר — סיעת הפולנים! אני,
למשל, המגדיר עצמי כיהודי ישראלי,
אמנע מהצבעה.
יעקוב קדם, תל־אביב

זוג געד ״ ם (חזליצה
על קיצבת הביטוח הלאומי
לנבים.

שערוריה כזאת עוד לא היתה,
והכל שותקים. כוונתי לשערוריה
הנוראה שבגין הקיצבאות הנש־חקות
והולכות של הביטוח־הלאומי
לנכים.
אולי תגידו לי איך אפשר להתקיים
ביוקר של היום בקיצבה
חודשית בסו 4,750ל״יז
בקושי אפשר לקנות עם הכסף
הזה אוכל. בקושי רב ובצימצים
רב. ומה לעשות אם נכה צריו
לקנות בערב החג זוג נעליים,חולצה, ובגדים אחרים נחוצים ו
אני מדגיש ״נחוצים״ .ומה צריך
נכה החי על קיצבה חודשית כנ״ל
לעשות אם הוא נזקק לטיפול שיניים
אצל רופא שיגייסו והוצא־ת
הכרחיות אחרות?
הנכים שותקים, כי הם מדוכאים
וחוששים להתלונן פן יבולע להם,
אבל איפוא החברה הישראלית ה בריאה?
מדוע היא שותקת? מדוע
אמצעי־התיקשורת אינם מקימים
שערוריה לאור התעללות זו? או תה
בעיה קיימת גם, כמובן, בהק שר
לזקנים החיים מקיצבה כנ״ל
וכד.

כולן, מילבד אחת, היו ערביות.
בתמונה אחת נראו בתיו של קיבוץ׳
טבולים בירק ומוקפים מיד־שאות,
ובאחרות: עכו העתיקה על
צריחי מסגדיה, נצרת על כנסיותיה
וירושלים העתיקה על שלל
מיבניה הערביים.
והנה, השבוע, בחופשת הפסח,
נסעתי עם בני מישפחתי לטיול
בגליל. והגליל בלי צפת — אי-
אפשר. ובבירת הגליל, בדוכנים
למימכר גלויות לתיירים, שלל
תמונות־נוף של צפת — כולן ערביות׳ר״ל.
אינני
סבור שיש להשכיח את
עברה של הארץ או שיש להכרית
כל זכר לערביי הארץ, כפי שיש
רבים הגורסים ואף עושים. נה־פוך
הוא. אולם אדם ועם צריכים
להיות שלמים עם עצמם, למען
בריאותם הרוחנית. פירוש הדבר
הוא, שאם מכבדים את העבר ה ערבי
של הארץ, יש לכבד, וביתר
שאת, את ערביי ההווה של הארץ
— הן את אלה שבתחומי הקו ח יריק׳
להם צריו להעניק שיוויון
מלא׳ והן את אלה שמעבר לקו
הירוק׳ להם צריו להעניק את
זכות ההגדרה העצמית.
ואז, לא יהיה משהו צורם וצבוע
בחלון הראווה של אל־ונל
ובדוכני הגלויות שבצפת.
יפי כן־ אליהו, תל־ אביב
• מראות צפת — ראה תצלומי
גלויות.

צפת הערבית בגלוייה לתיירים
ה ד 31הספר די 31
על נסיונו של איש־הכס-
פים, גיסים גאין, להקים
לוני ספרדי בבנטת.

היות ואין לי מושג בדבר ה קריטריונים
שלכם בנוגע לחומר
הראוי לפירסום׳ או להתעלמות,
בדיווח השבועי על הנעשה במ דינה,
ברצוני לדעת מה הניע אות־כם
להתעלם מהקמתו של ה״לובי״
הספרדי בכנסת? אין לי ספק, שברשימות
המועמדים של המיפלגות

עם ואדם
סובלתה. בעקיפין.יש בכך זילזול
הן בביטון והן בכהן — כאילו שדעותיהם,
מאווייהם ושאיפותיהם
בטלים בששים לעומת המוצא ה עדתי
שלהם.
הניחו לבני־עדות המיזרח לפעול
כאזרחים לכל דבר, איש איש
לפי נטיות ליבו ואמונתו. שאם לא
כן, הבה נפעל לפירוק כל המיפ־לגות
ולהקמתן של רשימות עדתיות
— רשימה ספרדית מול רשימה
אשכנזית. ובתוך כל רשימה

איך אפשר להתעלל באנשים
אומללים, בשעה שקראתי באחד
העיתונים שיותר נד 170 מיליון
לירות הצטברו בכספות הביטוח
הלאומי? האם מפני שנכה וזקן
אינו מסוגל לצעוק מותר להתעלל
בו עד עפר? האם ידוע לכם שבחורף
האחרון ישבו כל הנכים וה זקנים
החיים מקיצבה בביתם קופי
.אים מקור, כי החימום השנה היה
יקר מאוד? קצת רחמנותי
אמנון ליפא, ירושלים
ה עו ל ם הז ה 2225

מערכת תקשורת ממוחשבת .
מ! המשוכללות ביותר בשלם.
תדקס חוסכת כסף
ומייעלת הניהול.

תדקס חוסכת7מ!
ומגבירה מכירותיך.

ע״י תכנות גמיש של התדקס
תשלוט על התקשורת
בעסקך ותייעל ניהולו.

הענות מהירה לשיחות
נכנסות ויוצאות חוסכת זמן יקר
ללקוחותיך ולך, ומגבירה מכירותך.

תדקס מייעלת
פעילויות העובדים
בעסקך.

׳׳ תדקס חוסכתעצבים
ומשפרת שרות
ללקוחותיך.

השכלולים הרבים
מאפשרים תיפעול פשוט,
יעיל, גמיש והפעלה
אפקטיבית של מאגר
העובדים העומד
לרשותך.

תדקס משלבת אותך
בתקשורת המודרנית,
משפרת את התקשורת
עם לקוחותיך, חוסכת
עצבים ומביאה ליחסי
אנוש טובים יותר.

תדקס־־לנ הול טו ב יותר.
ת ע שיו תישראללאלקט רוני ק רז ב עי ה

תדיראן, חטיבת התקשורת. רח׳ ה סי בי ם ,18 אזור התע שיה, פתח תקו ה טל׳ 03-925431,928612,928585
אצל ה סו כני ם המורשים :״סברלופון״בע״מ רה׳ הרצל ,86 חי פ ה טלפון 04-668141,668142 :
״ ר מ -ט ל״ בע׳׳מ מערכות תק שורת רה׳ תפוצות ישראל ,3גבעתיים טלפון 03-770141-2 :
״אילת תקשורת״ רה׳ ינ אי 3ירושלים טלפון,02-222606,224697 :

העולם הזה 2225

תוכלו לצפות השבוע למיכתב או שיחת-
טלפון חשובה. נשיעות
קצרות בענייני עבודה,
יבהירו מצב מעורפל
שנוצר עם האנשים ה־קרובים
לכם ביותר.
המצב הכלכלי עומד
להשתפר בחודש ה קרוב.
הזמן מתאם לעסקות
שונות בענייני
כספים. יש להיזהר מהחלטות
חפוזות, לפני
כל צעד השקיעו מחשבה עמוקה.

מאחר שעברתם את החודש הקשה בשנה,
הכוכבים מפצים אתכם ומכינים לכס
תקופה שבה תוכלו לפרוח
וללבלב, לאכול,
לאהוב או לנוח. למרות
שאינכם אוהבים
שינויים, חברים יאלצו
אתכם לצאת להכיר
אנשים חדשים, לבקר
בקונצרטים, מיסעדות
ותיאטרון. גם החברים
וגם הכוכבים ידאגו
לכם לרומן שקט, עמוק
וממושך. הספרות 2ו־ 6עשויות להביא
לכם מזל השבוע. אולם אל לכם להגזים.

עליכם להיזהר מתגובות מוגזמות. חיי
האהבה יהיו מאכזבים, ויחסים ישנים
עלולים להתערער. יקשה
עליכם לשמור על
רגשותיכם בצורה מאוזנת.
לא קל להבחין
במעשי מירמה, ויש
לפקוח עמים ולהשגיח.
חברים או קרובים
עלולים להתחיל לדרוש
יותר מדי. המחשבה
הראשונה שתצוץ
בראשכם, כמובן בריחה
למרחקים. נסו לשמור על שיגרה עד
כמה שאפשר• תוך שבוע תשתחררו מהצרות,
ותחזרו שוב לחיניותכם הטבעית.

תאומיס

תקופה טובה להתקשר לקבוצות גדזלזת
של אנשים, בטיולים או עבודה. ידידים
קרובים הרוצים בטובתכם
ישפיעו על התפתחות
גורלכם. ביום
שבת וראשון השפעת
הכוכבים תהיה מדכאת,
ומבחינה בר״אותית לא
תהיה הרגשה טובה במיוחד.
כאילו לא די
בזה, דווקא אז ימצאו
: 1 21 ,יוגי
20 ניני
להם בני מזל בתולה
זמן להרגיז אתכם. נסו
להתעלס מהם, לא להגיב בחריפות. תפגשו
במישהו שעתיד לעזור לכס בחודש זה.

0הו!1

אתם נכנסים לתקופה שבה תתבלטו
מאוד בסביבה הקרובה. יהיו הצלחות
רבות ותהיו פופולרים מאוד במקום ה עבודה.
הזדמנות טובה
להגיע לעמדה מרכזית
ומכובדת. קיימת נטיה
להסתכן, ביחוד בימי
רביעי וחמישי. היזהרו
בנהיגה וארגנו את ה חיים
בצורה שקטה.
יתכן מתח ועצבנות וגם
כאבי-ראש עלולים
להופיע. למרות ההתקדמות
בעבודה יווצר
לחץ עד כדי סיכון של פרוייקט חשוב.
יהיו מיכשולים אך אפשר להתגבר עליהם.

תפקוד אתכם עייפות, ותרצו לנוח להרהר
ולהסתייג מהחברה. לא יהיה כוח להתמודד
עם חברה, לכן
טוב להתבודד בבית,
לעסוק באמנות, מיסטיקה,
או סתם קריאה
של ספר טוב. יאם יש
בבית אדם נוסף יש
סיכוי להיכנס למריבות.
תחושו טוב עם עצמכם
בלבד. בקרוב ידובר
8 * 8רבות על נסיעה אל מעבר
לים שבה תרחיבו
אופקים, אישיותכס תתפתח, ותזכו לכבוד.

אתם חושבים על לימודים גבוהים, או
לימודי אמנות בארץ זרה. הנסיעה
תתוכנן על רקע רומנטי.
בני מאזנים החושבים
כעת על נסיעה
כזו, עלולים להינשא
או להתקשר לבן ארץ
זרה, דווקא שם בניכר.
עליכם לנהל את ענייניהם
הכספיים של
וז^>.ו^ו;ן.(.ו 0אנשים המקורבים אלי8
0 2 8 6 0 0 1כם. הם לא מסוגלים
להסתדר בכוחות עצמם
עם כספם, ואצלכם העניינים
יחלו להתנהל במהירות ובמהימנות.

1ן אזנ״0

תקופה שבה אתם מתנהגים בצורה תוקפנית
המסכנת אתכם. היזהרו מאד. נטיה לתאונות
עלולה לסכן
אתכם, והתוצאות עלולות
להימשך עוד זמן
רב. בחיי הנישואין תרגישו
יציבות וביטחון,
בן־הזוג ינסה להנעים
עליכם את השהות ב־בבית.
הזמן מתאים להיכנס
לשותפויות בעבודה.
לכל סוג של
שותפות שתתחיל בחודש
זה, סיכוי טוב להאריך מים. אולי
תאמצו לכם את אבן הלשם (אופל) ,זו
אבן המזל שלכם, ותגן עליכם מפני סכנות.

אתם נמצאים בתקופה של בלבול ודאגות.
רוצים לנוח אך נאלצים
לעבוד קשה, על
מנת להקל על מעמ-
סתם של עובדים אח רים.
קשרים רומנטים
מתרופפים. אינכם מסתדרים
עט עצמכם ובן
הזוג לוחץ ומעיק עליכם.
מחכה שתנקטו
עמדה ברורה לגביו. כל
החלטה חשובה שתי״
עשה בשבוע זה סופה להתגלות כלא
נכונה. דחו החלטות והתרכזו בעבודתכם

שור
״ריפוד״ טוב מבחינה כלכלית. אך הכסף
עלול להתבזבז כאשר קלילותם הילדותית
מתעוררת, וגורמת להט לפזר
את כספם לארבע רוחות השמים.

מזל שור מזל אדמה. קשור בכסף
וברכוש. כל אחד מבין שנייס״עשר המזלות
שולט בתחום (בית) שונה. טלה שולט
בבית הראשון, המבטא את אישיות האדם.
שור שולט בבית השני בגלגל המזלות,
ומבטא התייחסות לרכוש ולכסף.
ימי מזל שור הם התקופה המתאימה
לבחון מה גורם לאנשים להיות בזבזנים
או קמצנים, ובאיזו צורה משפיעים הכוכבים
על הדרכים להשגת כסף ורכוש.
שוודי מצבם הכלכלי של השוורים שפיר ב-

מישפחה תעסיק אתכם למעלה מהמידה
שלה אתם רגילים. ביתכם יהפך מרכז
חברתי. יתארחו בו אנשים
מעניינים. רעיונות
מקוריים שיושמעו
על ידם יעוררו בכם
מחשבה. דרך חדשה
תפתח בפניכם בעיק-
בות אותו רעיון. בנות
מזל דלי טוב לכן לק נות
בגד שציבעו כחול,
ירוק או סגול. הוא
אתכן, ויעזור לכן לקדם
עניינים חשובים בתקופה זו. בימים
אלה כדאי לוותר מעט לבן הזוג.

תשקיעו מרץ רב בעבודה. יידרש מכם
כוח, ליוזמה וביצוע מהיר. הבריאות
עלולה להיפגם מהמאמץ,
במיוחד יש להישמר
מתאונות. אדם
שתפגשו בו במיקרה
יוציא אתכם מצרות בתחום
העבודה ויהיה
לכם מליץ יושר, בתקו־
_פה מאוחרת יותר. ה9ם8ו.ז
1ף ין -ך ו ^ ן מקום הנעים ביותר ברגע
זה הוא הבית, שם
׳אוהבים ומפנקים אתכם.
לרווקים מבני המזל — חבל לצאת ולחפש
אהבה, האהבה תגיע אליכם הביתה.

בתולוח
הכוכבים שמאחרי הכסף

לטלאים גישה אימפולסיבית בענייני
עסקים, ונטיה חזקה לאסוף כספים בצורה
חפוזה. לערוך מגביות שבדרך״כלל
מסתיימות בלא״כלום. קיימת אצלם
נטיח נחמדה להעניק מתנות קטנות אך
בלתי״צפויות לאדם האהוב עליהם. הטלאים
מסכנים את רכושם ואת כספם
כאשר משהו מלהיב את דמיונם, וסומכים
על עצמם שגם אם יאבד כל כספם הם
יוכלו להשיבו, תוך כדי עבודה אינטנסיבית
ויוזמה אישית. מכיוון שהם מצטיינים
בדרך־כלל בכל עבודה שבה הם
עוסקים, בעיה של חוסר סף אינה מדאיגה
אותם במיוחד. הכנסותיהם טובות
ומספקות בדרך־כלל.

סרטן

שקשור לענייני כסף ורכוש. את כספם
הם שומרים בבנק בצורה מכובדת ומסודרת.
הם שונאים לבזבז, וכאשר הם
מוציאים כספים, הם מתכננים מראש
כל הוצאה. אהבתם לבגדים יפים, להנאות
האכילה, ולמוסיקה מקשה עליהם
לפעמים לשמור על כספם. לכן השוורים
המושפעים ממזלות האש, יהפכו בזבזנים,
ומכספם יהנו בעלי בתי-קפה או כל מי
שיספק להם בגדים וממתקים.
תאומי תאומים אוהבים סיכונים בעסקים.
את כספם הם מרוויחים לפחות משני
מיקצועות שבהם הם עוסקים בעת ובעונה
אחת. כשרונותיהם הרבים בתחום
התיקשורת, רדיו טלוויזיה, עיתונות, הוצאות
ספרים, תחבורה, מיסחר, וכמעט
כל תחומי האמנות, מביאים להם הצלחה
כספית. גם קרובי המישפחה עוזרים
בפרנסה. כושר אירגון מעולה והצורך
להיות עסוקים כל הזמן, נותן להם

לסרטים גישה חסכנית וזהירה לכסף.
הם אספנים ואינם נפרדים בקלות מחפצים
ישנים, גם כאשר הם כבר מרופטים.
הם אוהבים חשבון־בנק סולידי,
ואינם מפזרים את כספם בקלות. נוטים
לאגור כסף ולהשתריין ברכוש רב. ללא
רכוש הם יחושו חסרי ביטחון, ובלתי״
מוגנים. למרות זאת ניתן לצפות אצלם
לתנודות ואי״יציבות במצב הכלכלי. יש
לציין שלמרות השמירה על כספם, והפחד
ממחסור, כשהם קונים מתנה הם
משקיעים בה כסף ללא חשבון.

אריו ת
הם עצמאיים ואוהבים כשהאחרים
נשענים עליהם. מבחינה כלכלית הם
מאורגנים ואוהבים שיהיה להם הרבה
כסף שיוכלו לבזבז כאוות נפשם. אריות
אוהבים להמר, נדיבי לב, פזרנים ומוציאים
כסף רב על בגדים יקרים, אבנים
טובות, פרוות, מקומות ישיבה יקרים
בתיאטרון, וממצים את החיים עד תום.
אם מישהו יבקש מהם הלוואה, הם ילוו
מאדם אחר ויתנו לו, ולעולם לא יודו
שאין באפשרותם לעזור. חלק נכבד מ כספם
ישאר במקומות בידור ושעשועים.
חיילים במזל אריה יוציאו את כל משכורתם
הצנועה בערב אחד, כאשר יצאו

לבלות עם חברים, ויזמינו את כולם
על חשבונם. אך גם כאשר האריות נשארים
ללא כסף אין הם מודאגים, ה כסף
איכשהו יתגלגל שוב לידם, והבזבוז
יתחיל מחדש.

מזל החודש:

ט ל אי ם

לספורטאים במזל גדי מגיע חודש שבו
תהיינה הצלחות בתחום
הספורט. מרץ ושימחת־חיים
יחושו גם שיאר
הגדיים. שיתוף פעולה
בתחום העבודה יביא
עיסו ברכה רבה ואולי
אף רומן בסתר. סוגי
הבילויים שתשתתפו בהם
יהנו אתכם. אפילו
בהימורים יש לכם סיכוי
טוב לזכות, סכום
כסף עלול להפתיע ולהוריד מכס דאגה.

לבתולות חוש עסקי מצויין. בגישתם
לכסף הם מעשיים וביקורתיים. הם נוטים
לדאגנות ולכן דואגים שלא יגיעו
למצב של מחסור. המחשבה על ״מה
יהיה אם המשכורת לא תספיק עד סוף
החודש״ ,מעודדת אותם להצטמצם ולארגן
את הכסף בצורה חסכונית. הם
מעודכנים בקשר לכל הוצאה, גט אם
תהיה קטנה. למרות חסכנותם, כאשר
צריך לעזור למישהו, והעזרה מוצדקת,
הם לא יחשבו חשבונות קטנים ויתנו
ברוחב יד. מצבם הבריאותי מעסיק אותם
ויתכן שחלק ניכר מכספם יוצא לתרופות,
ביקורים אצל רופאים מומחים,
או דיאטה צמחונית.

נע א1ויי ם
ההכנסות של בני מזל מאזנים מגיעות
אליהם דרך עבודות נעימות ושקטות.
חלק גדול מבני המזל עובדים כעורכי-
דין, פסיכולוגים, עובדים־סוציאלים וכל
עבודה הקשורה לקהל. יש מבני מאזנים
העוסקים באמנות ומרוויחים את לחמם
מעבודתם בהנאה. אולם אהבת מנעמי
החיים ונדיבות-יתר עלולות להשאירם
כמעט בכיסים ריקים. לא נעים להם
לסרב כאשר מבקשים מהם עזרה כספית
או הלוואה. לכן רבים מנצלים את טוב
לבם ועדינותם. אך מכיוון שמאזנים תמיד
יראו את שני צידי המטבע, וכושרם
האנליטי המצויין יראה להם את מצבם
הפיננסי במדוייק, הם ידעו לשמור לעצמם
חשבון קטן בבנק לשעת צרה,
ועליו ישמרו מכל מישמר.

עקרב
כל מה שקשור לכסף ולעקרבים הוא
בגדר סוד. גם לאסטרולוגים קשה לנחש

דרך״כלל. הם מעשיים מאוד בכל מה
י (המשך בעמוד )56

4דל תו ת
ד1ן רק אדודי ב(רוייר]ו*131ר1
של ה־127
למכונית המשפחתית הנמכרת׳ביותר, ישגירסה
עם 4דלתות.כשתקנה אותה, יפתחו בפניך דלתות נוספות:

דלת לחסכון
מחירה של ה־ 127 והוצאות
אחזקתה -זולים יותר
לעומת כל מכונית אחרת עם
4דלתות. הוסף לאלה את
צריכת הדלק הנמוכה שלה
(עד 9.6ו ק׳׳מ לליטר ב־80
קמ״ש) ותיווכח כי ה־ 27ו
היא מכונית ללא מתחרים.

דלת לנוחות
לנו ס עי ם מבוגרים נ הני ם ב־ 127 ממושבים
רחבים המעוצבים לפי קווי הגוף וממרחב
פנימי גדול: תא הנוסעי ם תופס 0׳ל 80 מניפחה.
מתלה נפרד לבל גלגל, קפיצים ספיראליים,
קפיצי עלים ובולמי זעזועים -עושים
את הנ סי ע ה לנוחה במיוחד.

דלת לבטיחות
יציבותה של ה־ 27ו מובטחת
גם בתנאים קשים ביותר,
על ידי מתקן לוויסות לחץ
הבלימה. ל־ 27ו עצירה
בטוחה בכל מצב ובכל דרך
כתוצאה מבלמי תוף בגלגלים
האחוריים ובלמי דיסק
בקדמיים.

דלת לאמינות
ה־ 27ו עם מנו ע בנפח 903 או
1050 סמ״ ק ו הנ ע ה קדמית,
׳מצטיינת בתאוצה מהירה ובנסיעה שקטה.
אתה תופתע לטובה מן הקלות
שבה תחנה אותה בעיר ומכושר התמרון
שלה מחוץ לעיר.

כל היתרונות האלה עומדים לרשותך במחיר התחלתי של 425,600ל״י כולל מע״מ

0ם םם

האחריות כפופה לתואים בפנקסי האחריות.

המחיר נכון ליום 1.4.80

העולם הזה 2225

הביפר הוא הפרט הפחות חשוב במערכת התקשורת. למעשה
אין דבר יותר קל מלחלק מכשירים ולצפצף.אבל שרותי ביפר
זה הרבה יותר מכך. שרותי ביפר מחייבים השקעה עצומה
בציוד יקר ומתוחכם, נהלי תפעול הבנויים לנהל ולפקח על
מערכת תקשורת מורכבת, בצורה יעילה וללא תקלות. יש רק
חברה אחת בארץ הערוכה למתן שתתי ביפר ברמה
בינלאומית גבוהה.חברת ״ביפר״בע״נדרק ב״ביפר
בע״מ תהיה מסוגל להפיק את מלוא התועלת
מהביפר שבכיסך.שים לב היטב ליתרונות
הבלעדיים ל״ביפר״ יתרונות שהעמידו
״חברה
את ״ביפר״ בעמדת
למתן שרותי תקשורת״ להבדיל
מ״חברה להפצת מכשירי איתור״.
*מוקדיהקשריממוקמים במקום י
ות הטובים בארץ *.מרכזייהמהמתקדמות בעולם,המכילה
כמות טלפונים אשר אינה
מאפשרת מצב ״תפוס״.

* מערך תקשורת חליפי, לשעת חירום (הפסקות חשמל ופגעי
טבע זמן התגובה המהיר ביותר. מעת מסירת ההודעה ועד
לקליטתה בביפר, עובר זמן הנמדד בשניות ולא בדקות*.נהלי
קשר בלעדיים המבטיחים דיסקרטיות מלאה * .שלי קשר
מיוחדים המונעים שיבושים בהעברת מספרי טלפון ושמות.
* נהלי קשר המבטיחים העברת הודעות כלשונן ״.־
וכרוחן * .שרות מהימן 24 שעות ביממה, כל
ימות השנה * .כל מערך השווק והשרות
מתבצע ישירות ע״י הנהלת החברה
(ללא סוכנים ומתווכים) יתרון
המבטיח טיפול מסור דמיידיבכל
פנייה. יתר על כן, בטענות.,,
ובמחמאות יש לך אל מי לפנות.
אלה הסיבות מדוע מפעלים,
חברות ומוסדות מהשורה
הראשונה מעדיפיסאת״ביפר״
אלו הסיבות מדוע גם לך.
כדאי להצטרף למנויי ״ביפר״.
ולהנות מ שחתי תקשורת
ברמה שאין דומה לה בארץ.

ביפר־

משרד ראשי:
מלון ״שרתוך, רח׳ הירקון 115ת״א,
טל 288247 .
להלן רשימה חלקית של לקוחותינו:
טלרד, תדיראן־-חטיבת התקשורת, א .אי, ל ,חברת החשמל, קוקה-קולה, בנק הפועלים, בנק המזרחי, הסנה, הפניקס, התאחדות

התעשיינים, תנועת המושבים, דפי זהב, הלו ישראל, השבוע בישראל, אלקטרה, ישראליפט, מפעלים מקבוצת כלל פיוניר
קונקררט, הוד לבן, נור חברה לגפרורים, מלון שרתון, רשת מלונות בזל, החברה הדרומית לשיווק, מילכוד, גיבור טכסטיל״
סברינה, אנגלו סכסון, חברות לעיבוד נתונים, שמאים, רופאים ועוד.

העול ם הז ה 2225

הסעודית:

ערב

ערו פי ם
אנתוני תומאס, במאי הטלוויזיה הבריטית, התמחה
בשנים האחרונות בסירטי עלילה ניאו~תעודתיים, דיממו־סטים
על עובדות מוצקות. סירטו מותה של נסיכה,
שהוקרן לפני שבועיים ברשת הטלוויזיה המיסחרית
בבריטניה, לפני קהל הנאמד ב־ 19 מיליון בני־אדם,
מבומם גם הוא על מעשה שהיה. עריפת ראשה של
הנסיכה היפה מישר. ומאהבה, בכיכר הראשית בריאד,
בירת ערב־הסעודית, בשנת . 1977
הסרט צולם במצריים ובתפקיד הנסיכה מופיעה השחקנית
המצרית סוזאן אבו־טאלב. בהפקתו השתתפו, מילבד
בריטניה, גם הולנד, יפאן, ארצות־הברית, אוסטרליה
וניר־זילנד. כל הארצות האלה הודיעו על כוונתן להקרין
את הסרט בקרוב.
התגובה הסעודית: השתוללות חסרת־יתקדים. המלך
חאלד, אחד מעמודי־התווך של ״העולם החופשי״ בגד
האיום הסובייטי, פתח במערכת ׳לחצים ואיומים נגד
כל המדינות המעורבות בפרשה.
הולנד חוששת מחרם־נפט ובריטניה ׳מפגיעה בסחר
עם הסעודים, המגיע לשני מיליארד דולר בשנה. גם
אוסטרליה מקבלת 3070,מהנפט הגולמי שלה מהסעודים,
ואילו יפאן תהיה, כהרגלה, הראשונה להתקפל בפני
הלחץ.
הממשלה השמרנית הבריטית הגיבה בפיק־בדכיים
של ממש. השגריר בסעודיה, ג׳יימם קרייג, הפסיק את
חופשתו בצרפת וחש ילג ׳דה, לפייס את המישפחה
המלכותית. הוא זכה בקבלודפנים מקפיאה. שר־החוץ,
הנסיך סעוד אל־פייצל, הביע את מורת־רוחו מהצגת
הסרט האנטי־מוסלמי בטלוויזיה הבריטית. הוא דחה
את כל הסבריו של קרייג על חופש־העיתונות, ואיים
בניתוק כל קישרי המיסחר והתיירות עם,בריטניה 2570 .

* 0911ח סן

מהסחר המיזרזז־תיכוני של האימפריה־לשעבר הוא עם
ערב־הסעודית. חוגים כלכליים בלונדון הסבירו שבריטניה
מנהלת תחרות קשה עם חברות גרמניות, יפאניות,
דניות ׳ואפילו טאייווניות על השוק הסעודי.
דובר לישכת־המיסחר הבריטית טען שהתוכנית תביא
לתוצאות הרות-אסון עבור בריטניה. תוכנית־התומש הסעודית,
שתעלה ארבעה מיליארדי דולר, עלולה לפסוח
על חברות בריטיות.
צריכים להכין. לשיא הצביעות הגיע העיתון
האולטרא־שמרני, סאנדיי טלגואף. במשך עשרות שנים
מטיף טלגראף לכל העולם ברוח הדמוקרטיה הליברלית.
כל חריגה מזכויות־האדם בארצות הקומוניסטיות או
בעולם השלישי זוכה בתגובות צדקניות ושוצפות של
טלגריאף. עתה נאלץ העיתון להגן על האינטרסים של
לקוחותיו העיקריים, חברות־הנפט, החברות העל-לאומיות
וחוגי ההון הגדול הבריטי. סאנדיי טלגראף גילה פיתאום
שבארצות שונות קיימים נוהגים שונים. על חוקי־העריפה
הנתעבים, הנהוגים בערב־הסעיודית הפרדמערבית, כותב
טמראף :״חוסר־ההבנה שלנו כלפי הסעודים מרחיב את
פער התרבות והניכור בינינו לבינם. הלקאות והוצאות־להורג
׳פומביות נראות בארבארייות בעינינו, אך עלינו
להבין שאומה המבססת את חוקיה על הקוראן העתיק,
הזר לנו, איננה בהכרח מחוץ לציוויליזציה. מה שהסעודים
עשו לנסיכה המיסכנה ולמאהבה ב־( 1977 מדובר בעריפת
ראשים בסכין ארוכה) נעשה על־פי חוקי ארצם, ושיטת
העונשין המקודשת שלהם. אם המערב אינו יכול להסכים
לכך, עליו להשתדל, לפחות, להבין.״
והעיתון הזה דורש להחרים את המישחקים האולימפיים
במוסקבה.
הוגן לערכים. אנתוני תומאס אינו מגלה שום
סימני־חרטה על הסרט. שום אדם בעולם אינו טוען
שהסרט סילף את העובדות. הסעודים אינם יכולים להיות
מחוסנים מביקורת בגלל הנפט, או מדיניותם האנטי־

ראשים

ה 99רקע

סובייטית, גורם תומאס. הוא שואב עידוד רב מהחלטתם
הנחושה של האמריקאים להקרין את הסרט.
אומר על כך מפיק־הטלוויזיד, האמריקאי, דייוויד
פאנינג :״הסרט הוא, לדעתי, הוגן ואפילו אוהד לערבים.
לא אניח למלך חאלד להיות הצנזור של אמצעי-התיקשורת
העולמיים.״

גרנתיה: הדזוד
ל א פוטר
הלמוט שמידט, ראש ממשלת מערב־גרמניה, הוא עתה
אחד מהמנהיגים החזקים ביותר בקהילייה הבינלאומית.
׳שמידט הצליח למחות את שרידי האיבה הנושנה
והעמוקה בין גרמניה לצרפת, חישל ברית מוצקה
ודינאמית עם ואלרי ז׳יסקאר־ד׳סטאן.
השניים שולטים כיום בשוק האירופי. בריטניה בודדה
לחלוטין. שיתוף הפעולה עם ארצות־הברית הוא הדוק.
אבל קשה לומר שלגרמנים או לצרפתים יש מעמד של
גמרות.
האינטרס האירופי, כפי שהם רואים אותו, מדריך
את השיניים בפעילותם בזירה הבינלאומית. גישיתם לבריות־המועצות
ולימיזרודאירופה מעוגנת היטב: במיקומם הגיאוגרפי,
באינטרס הכלכלי ובראיית־העולם שלהם.
שמידט מגלה עתה ביטחון עצמי רב. אפילו עליית
קרנו של וילי בראנדט, אחרי פירסום הדו״ח המבריק
שלו על יחסי הצפון התעשייתי והדרום המתפתח, לא
שינתה דבר במעמדו שיל שמידט.
חלוקת התפקידים בין השניים היא עתה ברורה. ברנדט
פועל כמדינאי על־לאומי, ומתבטא בעיקר במיסגרת
האינטרנציונאל הסוציאליסטי. שמידט הוא ׳מנהיג גרמניה,
וביחד עם דיסקאר מנהל את המדיניות האירופית כולה.
לשמאלנים אסור. בתוך גרמניה מנהל שמידט,
הסוציאל־דמוקראט, מדיניות כלכלית רכושנית מובהקת,
הממותנת על־ידי מוסדות סעד ורווחה. מישטרו ממשיך
בדיכוי אנשי שמאל וקומוניסטים ללא רחמים, תוך שימוש
נרחב במישטרה הפוליטית. במערכת־החינוך האוטריטרית
וביפיטורים המוניים בשירות המדינה.

שחקנית אבו־טאדב
אהבה, דם ונפט
לפי הוראותיו של שמידט מפעילה התביעה הכללית
את התקנה האוסרת על ״אוייבי החוקה הגרמנית״ לעבוד
בשירות המדינה. תקנה זו זכתה בשנים האחרונות באינטרפרטציה
רחבה ביותר, ולפסילת: אלפי מועמדים על-ידי
ועדת־סינון לעובדי־המדינה, הפועלת בשיטות אנטי-
דמוקרטיות מובהקות.
בשבוע שעבר ניחתה על ראשי המק־קארטיסטים
בגרמניה מהלומה כבדה. נסיונם לפטר תור גרמני
קומוניסטי, האנס פטר, אחרי 29 שנות עבודה, הוכשל
על־ידי בית־המישפט בפרנקפורט. השופט קבע שפטר
לא עבר על ׳תקנות־הדואר. פעילותו במיפלגה התנהלה
אך ורק אחרי שעות־העבודה.
יוקרתה של התביעה הכללית נפגעה מאד כתוצאה
מפסק־הדין. היא הורתה על הפסקת הליכי־פיטורים
נגד 60 עובדי־מדינה אחרים, שהואשמו בשמאלנות.
בהתייעצות רמת־דרג, שכינס שמידט עצמו, נקבעה
מדיניות חדשה. מכיוון שלא ניתן לפגוע בשמאלנים
המועסקים כבר בשירותי־המדינה, תוגבר פעילותן של
ועדות־הסינון, כדי למנוע קבלתם של שמאלנים וקומוניסטים
כעובדי־מדינה.
בתקופת הרפובליקה הוויימארית׳ בין שיתי מלחמות־העולם,
נהג וינסטון צ׳רצ׳יל לומר שהדמוקרטיה היא
זרה לרוחם של הגרמנים. ואמנם, מיבנים אוטוקראטיים
רבים עדיין מאפיינים את החברה הגרמנית. הרוח
האנטי־דמוקרטית הזיו מאפשרת לשמידט, סוציאל-דמוקרט
מוצהר ׳ומראשי ״העולם החופשי״ ,להפעיל מערכת מק־קרטיסטית
מובהקת בארצו.

של הניצים
עדפל־הקרב, שאפף אות המאבק על המועמתת
הדמוקרטית לנשיאות בארצוודהברית, הולך ומתפזר.
יותר ויותר יהודים מתחילים סוף־סוף להבין,
שניצחונו של הסנאטור טד קנדי בניו־״ורק היה
ניצתון־פירוס אמיתי. דעת־הקהל הכללית בארצות-
הברית, מחוץ לעיר גיו־יורק, רואה בג׳ימי קארטר
קורבן לתעמולה אינטרסנטית, בלתי־אמריקאית. ה-
מישאל שהתפרסם בשבוע שעבר הוכיח בעליל שרוב
האמריקאים תומכים בלחץ על ישראל, כידי להפסיק
את ההתנחלויות.
כבר עתה ניתן להסיק שתי מסקנות. במידה לא־מבוטלת
של ודאות: ג׳ימי קארטר יביס את דונאלד
רגאן. מייד אחרי הבחירות יפעיל הנשיא הנבחר לחץ
חסר־תקדים על ישראל, בתמיכת רוב הציבור בארצו.
היהודים ימחו, אבל באורח די פאסיבי.
השבוע יצא השבועון סייס בכתבת־שער ענקית,
אוהדת מאוד, על הפלסטינים. בין השאר רואיין גם
הרב אלכסנדר שינדלר, מנהיג הקהילה הרפורמית,
ועד השינה שעברה יו״ר ועד הנשיאים של האירגונים
היהודיים. שינדלר היה תמיד יונה, אבל הוא גם
מפורסם בפחדנותו ובאהבת־הככוד שלו. מנחם בגין
הרעיף עליו שבחים וכיבודים, ושינדלר גמל לו
בסיוע ובשתיקות רועמות, הכל לפי צרכיו המשתנים
של מישטר הליכוד.
עתה מציג שינדלר את עצמו כיהודי הומאני, החש
אהדה כלפי הפלסטינים, והמכיר בזכותם לחיות בצד
ישראל.
״אני חש כמעט קירבת־דם לפלסטינים,״ התמוגג
שינדליר באוזני כתב טייס .״גורלם בקרב העם הערבי
מזכיר את המעמד ההיסטורי של היהודים בעולם :
נוודים חסרי-שורשים.״

הרג שיכדלר
שליטים חדשים, זמירות חדשות
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא? יתכן! .אלאישיונים,
המכירים היטב את המיימסד היהודי בארצות־הברית,
בטוחים ששינדלר ירקוד בשנה הבאה לצלילי
חלילו של שימעון פרם. אז לא ידבר על זכויות
היסטוריות, אלא על גבולות-ביטחון. אבל המדיניות
המתואמת של ישראל ויהודי ארצות־הברית תישאר
בעינה: התמקחות צייקנית על כל מטר מרובע, לא
עם הערבים והפלסטינים, אלא עם האמריקאים .׳שלום
כולל, רצון טוב והשתלבות כלשהי במרחב לא ייצאו
מזה.

חיים ברעם

רהיטי בל גיל מלווים את ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הבולל שידות
לאחסנת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה של המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. את
מקומם של מיטת התינוק ושולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות בשלל
דגמים וגדלים, שישרתו אותו במשך שנים
ארוכות ומהנות. היום הראשון בבית הספר
הוא יום מרגש, לכל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בין ארוניות,
שולחנות כפולים ובולם עם מגירות רבות
תכולה.
בל פריט ניתן להשגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, בחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי בל גיל יוצרים חדר מקסים,שטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופשות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לבן, בשאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברנד.

דגם — 226 ספה כפולה
190x57.6x70 ספה תחתית . 190x25x70

דגם — 220 שול חן כתיבה 4מגירות
.120X72X55
סס דגם 22

דגם — 200 ארונית

דגם — 224 שולחן

ארונית טיפולים לתינוק

עם דלתות .x 90 x 90 30

2מגירות עם רגל 90x72x55

4מגירות .x 92 x 82 60

דגם — 225 ארון בגדים

דגם 4ו — 2ארונית עם מגירות

6דלתות . 134x180.5 x 60

.45 X 30 X 40

תצוגה מרכזית וייעוץ -תל־אביב: דיזנגוף .201 חיפה: הרצל 32

דגם ו — 22 שול חן כתיבה בפול

.150X72X55

אלנבי ,117 בית הזורע, שמרת. גבעתיים: ויצמן סו.

רהיטי ״כל גיל״ להשיג כמקומות הבאים :
חיפה והצפון: חיפה: מחסן מרכזי לצפון, כביש כפר אתא, בנייני רצף, קולוג׳ניק. הרצל ,32 קולוג׳ניק. בית הזורע שמרת, אלנבי .117 נווה שאנן, צוציק.
ק. מוצקין שי לתינוק״ שדרות וייצמן. עכו: בן־עמי ,55 חיים יעקובוביץ. נדריה: רח׳ הרצל, נאדלר משה. כרמיאל: מרכז מסחרי חדש, שרה נחום. צפת: רח׳
ירושלים הרשקוביץ ינקן ו. מכריה: אחים אהרונוביץ, תחנת אגד החדשה. עפולה: רהיטי וולדמן. טבעון :״הפיריון טבעון״ ,טופוביץ. טירת הכרמל :״בייבי לנד״,
מרכז מסחרי חדש. בנימינה: רה׳ המייסדים, דור־און הדר. קרית־שמונה :״רהיטי קרן״ ,יוסי אוחיון. נצרת: עודה מאהר, אל־חנוך . 1025/17ק. אתא :״לתינוק
ולילד״ .בית־שאן: פינגרהוט אסתר. מרכז ודרום: תל־אביב :״שילב״ ,אבן גבירול .14״שם״ ,בוגרשוב .26 ירושלים :״שילב״ ,יפו .68״כל־גיל״ ,אבן גבירול
.5דירך אזור התעשיה תלפיות. באר־שכע :״שילב״ ,הרצל .90 ראשל״צ :״שילב״ ,הרצל .73״עמי ותמי״ ,רוטשילד .43 רחובות :״רהיטי אלון״ ,אחד העם .22
פופובסקי׳ בנימין .6רמת־גן: הרצל .57 כני־ברק: רבי־עקיבא ,90 שטוצברג~ .״לילד*ד*רבי עקיבא .106 חולון :״תינוק כל״ ,כיכר וייצמן. הרצליה :״כל גיל״,
סוקולוב .99 נתניה :״כל בו מאיר״ ,שמואל הנציב .15 כפר־כבא :״במבי״ ,רח׳ זייצמן .54 חדרה :״פינת הילד״ ,ה. סמואל .47 נאות אפיקה :״גילגי״ מרכז מסהרי.

ש שי סבשוס

וג״נאלד מנ ס: דלתות הבית הלבן נפתחות מאליהן
האיש הלוחץ את ידי נשיא ארצות־הברית (בתמונה) אינו ראש מדינה זרה, אף שהוא מגיע לבית
הלבן לפי כל כללי הטכס ובלימוזינה ארוסת לאין סוף .״אני חושב שהוא אחד החכמים, האינטליגנטים,
המעודכנים שהיכרתי מעודי,״ אומר עליו יועץ הנשיא לענייני פנים, סטיוארט אייזנשטדט .״מעריכים
אותו מאד בבית הלבן. די לו לטלפן אל הנשיא, ודלת הבית נפתחת לפניו מאליה.״ שמו רג׳ינאלד ה.
ג׳ונס. המעצמה עליה הוא חולש: ג׳נראל אלקטריק, קונצרן הנושא רווחים של 1.23 ביליון דולר בשנה.

חואניטה קאסטה: אחי בגד במהננה
פידל קאסטרו הוא אולי נביא המהפכה הלאטינו־אמריקאית, אבל אם יש מי שאינם מאמינים
בנבואותיו הרי אלה הם בני מישפחתו. אחיו הבכור, רמון, מסתגר במטעי הקפה שלו, אחרי שהושמץ
על־ידי העיתונות הרשמית בקובה ! אחותו, אמה, נישאה לקאפיטליסט מכסיקאי ועזבה את המולדת.
האחות השנייה, חואניטה (בתמונה) ,היא המתנגדת הקיצונית ביותר למדיניותו. היא חיה במיאמי,
ומודה בקשריה עם המחתרת האנטי־מהפכנית. ואילו ראול, האח ששיתף פעולה עם פידל, עיקבותיו נעלמו.
העולם הזה 2225

היואויון קאפוצ״ :עוג ה לנן־העוובה
הארכיבישוף הילאריון קאפוצ׳י מגיש פרוסת עוגה לג׳וזף סאביק,
אחד הנחתים האמריקאיים מבין בני־הערובה העצורים בשגרירות
האמריקאית בטאהרן. צילום זה היה אחד מאלה שהסעירו את
ארצות־הברית כולה, כשבאו לתאר את חגיגת הפסחא שנערכה
לבני־הערובה בחברת שליחים של כמה קהילות נוצריות שהורשו
להיכנס לתחומי השגרירות. באופן פארדוכסאלי היה זה קאפוצ׳י,
שנשלח מרומא לאיראן, כשגריר הכנסייה באירופה.

תחביבו של נורמן מיילד הוא האיגרוף, וכשאינו מוצא פנאי
לכך הוא מוציא את מרצו הרב בהבל פיו. כשרונו הגדול: להתאגרף
מילולית עם אוייביו הספרותיים. זוהי אחת הדרכים שלו לשמור
על יחסי־ציבור ערים. השבוע זכה לפירסום בדרך הישר: סיפרו
שירת המוציא להורג זיכה אותו בפרס פוליצר לסיפרות בידיונית.
הספר מתאר את חייו האומללים של גארי גילמור, שהוצא להורג
בידי כיתת יורים לאחר שסירב להגיש בקשת חנינה.

) 11 שי םבשום

בוורד* גיונסוו: מ׳ זוכר אה העיסוי, האימהות היא הפיצוי
מארי נריסטין בארו 3 :ק״ג יותר מד׳

בשנת 1974 עשתה בוורלי ג׳ונסון היסטוריה, כשזזיתה הדוגמנית השחורה הראשונה שהופיעה בשער
עיתון האופנה המפואר ווג, בארצות־הברית. בעיקבות השער זכתה לתעסוקה לוהטת כדוגמנית, אך
רצתה להיות שהקנית ולמדה שירה, ריקוד ומישחק. בין השאר, אצל לי שטרסברג. תפקידה הראשון
בסרט אשאנטי לא הביא לה תהילה, והפירסומת שנתלוותה אליו היתה מפוקפקת ביותר. בוורלי טענה,
כאילו המעסה הישראלי נטפל אליה, אך המעסה טען כי היא שגירתה אותו, במכות. בינתיים עסקה
בקאריירה מישפחתית: היא ילדה בת יפהפיה, כאמה, ואותה היא מחזיקה בגאווה בזרועותיה.

״אני אוהבת לצחוק, לשיר שירים טפשיים, לגלות מיסעדות
קטנות — ולבן אני שוקלת תמיד שלושה קילוגרמים יותר מדי.״ כך
מתארת את עצמה מארי כדיסטין בארו, השחקנית הצרפתית. היא
מופיעה בסרטו של וודי אלן נזנהטן, ומחקה, בהומור האופייני
לה, את הבעת פניו בדיוקן המצולם שלו התלוי מעל ראשה.

החכסית : 0111(1לו ה״ת• דוגימזית

מיר״ דארק: לחוור לחיים ולמצוא את תאושר

מארי כריסטין שונה היא הדוכסית מקנט, אשתו של הלורד
פרדריק ואחת הנשים היפות ביותר בחצר המלוכה הבריטי. בגיחתה
האחרונה לפאריס נפגשה עם יפהפיה בעלת ייחוס, אירה פון
פירסטנברג, והשתיים שימשו דוגמניות לעת מצוא, שעה שמנהל
בית־האופנה נינה ריצ׳י (העומד בין השתיים; מארי כריסטין ה״א
הימנית בתמונה) זורח מגאווה.

אחד הסודות השמורים ביותר מפני העיתונות הצרפתית היה העובדה, שאחת המפורסמן ת שבכוכבות
ובכותרות, וחציו הנשי של הזוג המבוקש ביותר בקולנוע הצרפתי, נעה במשך כמה ימים בין חיים
ומוות. מירי דארק, אשת חיקו של אלן דלת, עברה ניתוח לב פתוח, שהוריד חמישה קילוגרם
ממישקלה אך אף לא טיפה אחת של אופטימיות .״ידעתי כל העת שהכל יעבור בשלום,״ הצהירה
כשהתירו לה לצאת מחדרה לראשונה .״האסטרולוגים אמרו׳׳לי שהכוכבים נוטים לטובתי.״ זהו אחד
הצילומים הראשונים שלה, בחברת אלן דלון, מתקופת ההחלמה.

ה עו ל ם הז ה 2225

גאוגוסה ג־לדמאסטר, מוצדס נצ נטי קאזדס וחמניק נאססאסה: נשות הטניסאי המטוסמים נעור
כל הרוצה להיכנס לקהילת הטניסאים הנשואים חייב לבחור לעצמו אשה יפה.
שכן ארבע היפהפיות הנראות בצילום משותף זה, על מירפסת במונטה קרלו, הן
מידגם מייצג של נשות השחקנים המפורסמים. ואין להכחיש — האחת יפה מרעותה
(מימין לשמאל) :מאגארטה, רעייתו של האנס גילדמאסטר מצ׳ילי, מרצדם, אשתו של
ויקטור פצ׳י מאורוגווי, פטי, אשתו של ג׳ימי קונורס מארצות־הברית, ורומניק (הצרפתיה)

אשתו של איליה נאסטאסה מרומניה. פטי קונורם, הנשואה הטרייה ביותר, היתד.
נערת החודש של פלייבוי ולאחר מכן נבחרה כגערת־השנה. פטי היפהפיה גרמה,
למעשה, לפרידתו של קונורס משחקנית הטניס כרים אברט, שהיתה בת זוגו ועמדה
להנשא לו. הזוג הבא שיצטרף לשורת היפים יהיה ביוה בורג אלוף הטניס משוודיה.
ואשתו העתידה מארינה סימיונסקו.

בוים אקתד :
נל חאמת
ולעואזד תוצאות

רומאן טרשת׳ :רוקזד בנאויס
לפני שנה בדיוק, בפסטיבל קאן, הוא הבטיח שיחזור לארצות-
הברית, לעמוד למישפט, ואם צריך — אפילו לשבת בכלא. אבל
בינתיים הוא רוקד בפאריס עם רקדנית יפהפיה באחד ממועדוני-
הלילה, כשהוא מאושר לאחר שזכה בשלושה פרסי סזאר על סרטו
טס עם אנסטסיה קינסקי. השמועה אומרת, שפולנסקי עומד לבקר
בישראל. בינתיים אפשר להסתפק בשבוע של סרטיו, בסינמטק.
העולם הזה 2225

כמה גברים עשויים להרגיש
מאד לא נוח עם יציאתו לאור
של ספר חדש, שבו מספרת
הכוכבת השוודית בריט אקלנד
את כל האמת על חיי האהבה
שלה• ,שהיו מקושטים בשמות
מפורסמים: הכוכבים פטר
סלרס (שהיה בעלה) ,ראין
ארניל, וורן בייטי וג׳ורג׳ הא־מילטון,
איל התקליטים לו
אדלר, וכמובן — זמר הפופ
רוד סטיוארט. בין היתר היא
נותנת פרטים מלאים על השיאים
שהיא ורוד ניסו לשבור
במטה ומסביב לה, ומוסיפה
מעללים על פרשיות סמים ומין
בעולם הבדים והפום. הפרשיות
נראו כה מפתות, עד
שעיתון השערוריות הבריטי
נית אוף דה וורלד שילם לה
רבע מיליון דולר עבור זכות
הפירסום של הספר בהמשכים.
״אם יש לי משהו להגיד, אומר
זאת — ולעזאזל עם התוצאות,״

מימין: שמלה עשוייה מסריג קרפ מרשרש עם מחשוף
מעוטר בכווצים. משמאל: שמלה עשוייה מסריג קרפ
רך עם אימרות וכתפיות בצבע נוגד.

מימין: שמלה עשוייה מ״בנדורה״ (סריג קרפ סינטטי)
עם מחשוף בגזרת המעטפה ושרוולים תפוחים. אימרות
בצבע אדום משלימות את ההדפס — בסגנון התזות
הצבע — בגוני שחור, אדום ואפור. משמאל: אוברול
בן״לון בשחור־אדום עם מחשוף ישר, ומעליו ז׳קט.

אפנה־מסביב
לשעון... מסביב לעולם...
״חגיגה
לעיניים״ זו התגובה הספונטאנית של כל אשר
ראו את אוסף הדגמים של אפנת ניבה
לאביב ולקיץ 80׳.
קניינים של בתי אופנה גדולים מאירופה ומישראל,
כתבות אופנה של גדולי העתונים בעולם ובארץ,
לא יכלו להסתיר את התפעלותם ממבחר הדגמים
הססגוני לכל שעות היום והערב.
לאחר חורף קר וגשום, עושה לנו אוסף הדגמים
של ניבה טוב על הלב ישמחה לעיניים.
צוות המעצבים של בית ניבה, בראשות גדעיו
אוברזון, מצליח להפתיע אותנו בכל פעם מחדש.
קנייני אירופה אומרים שרק מי שחי בארץ שטופת שמש
כמו שלנו, מצליח לעצב עבורם דגמים יפים בשילובי
צבעים חיים כל כן.
אוסף הדגמים של ניבה, נותן לנו מבחר מגוון של :
שמלות, מערכות ערב וקוקטייל, חליפות ספורטיביות
ואוברולים — לכל שעות היום והערב ולכל אירוע,
בקו צעיר או בסגנון קלאסי, באיכות מעולה
ובגימור מושלם.
החידושים לקיץ הקרוב הם אריגים ושריגים אווריריים
דמויי קרפ. הבולט ביניהם הוא — אריג קרפ/כותנה
בשם ״סירסקר״ (שהוא המילה האחרונה באופנת
הקיץ באירופה) ממנו עוצבו — בקו צעיר: שמלות,
חליפות מכנסים ואוברולים ספורטיביים, אידיאליים
לימות הקיץ החמים.
סריגי הקרפ של ניבה הם ה״אסמרה״
וה״בגדורה״ ,אותם מצאנו בשפע של שמלות שמש
חשופות ומרשרשות מעוטרות באימרות בצבע נוגד.
גזרות החצאית של ניבה עשויות בקו הפעמונית
מ־ 4חלקים והן מחמיאות מאד לכל גוף.
לסריגי הבן־לון והוואל המודפסים של ניבה, הוכנו
הקיץ ההדפסים ע״י ציירי הטקסטיל הטובים והנודעים
בעולם. ההדפסים הקיץ אינם מוגדרים. הם נראים
כהתזות צבעוניות מלאות דמיון של עלים, טיפות,
פ ר חי ם ונקודות.
אדום, שחור, סגול וכחול על רקע לבן, הם הצבעים
הבולטים לעונה זו וכל הדפס מופיע ב״4־ $וריאציות
צבעוניות שונות, כאשר הבולטים בהם הם ההדפסים
ההפוכים (הפוזטיב והנגטיב) מאותם האלמנטים,
והדפסי ה״פנל״.
הלהיט האופנתי של ניבה באירופה הן מערכות
הקוקטייל והערב המשלבות שמלת בן״לון חשופה עם
ז׳קט, שכמיה או בלוזון מ״וואל״.
ההצלחה הבינלאומית של ניבה, הביאה לנסיונות
חיקוי רבים שנכשלו.
גניבה עבדו קשה שנים רבות, כדי להיות

מס׳ 1באופנה בישראל.

הם מבטיחים לנו להמשיך לעבוד קשה כדי להישאר
מס׳ .1
מאת:

טל שירה

מימין: חליפת מכנסיים מ״סירסקר״ (אריג קרפ-כותנה).
משמאל: מערכת ; חצאית וחולצה בצבעים נוגדים
מסירסקר.

מימין: שמלת קיץ עם צווארון פתוח וכתפיות, עשוייה
״סירסקר״ (אריג קרפ-כותנה) .משמאל: מערכת ן שמלת
שמש מסירסקר עם מחשוף מכווץ ומעליו ז׳קט קצר
בצבע נוגד.

מימין: שמלת שמש עם חצאית פעמון רבת קפלים,
מעוטרת בקפלים ואימרות בצבע נוגד במחשוף ובחצאית.
משמאל: שמלת שמש מודפסת ומעליה חולצה בגזרת
המעטפה, ההדפס באדום ולבן.

מימין: מערכת
חולצת קשירה
משמאל: שמלה
באימרות בשולי

משולבת מבן״לון מודפס וחלק עם
המאפשרת שינוי גודל המחשוף.
עם חצאית בגזרת הפעמון מעוטרת
החצאית והמחשוף.

ידלין רוצה לנ הל בית־חולים

(! 1אשר ידלין ממשיך
להבטיח ולאיים. בשיחה שערך
עם מי שהיה מנכ״ל רשותך,שידור,
יצחק ליפני, סיפר
ידלין שסיים כבר את כתיבת
ספרו השני. הספר עוסק בבתי-
הסוהר בישראל, מספר על
טיפוסים שונים בכלא ומציע
הצעות־יעול.
0כששאל ליבני את ידלין
אם אין הוא חושב לכפר על
עוונותיו ולעשות כפי שעשה
הלורד האנגלי פרזפיומו, לעבוד
בעבודה קהילתית, ענה
ידלין :״אני הייתי״ רוצה
להיות מנהל בית־הולים קטן,
אבל אני בטוח שלא יתנו לי.״
ידלין אף הבטיח לליבני שלא
יעסוק עוד בענייני־ציבור,
אך יכתוב מדי פעם מאמרים
לעתונים על נושאי כלכלה.
81 ליבני שיגר בשבוע ש עבר
מיכתב־ברכה למנכ״ל
רשות השידור בהולנד, אריק
יזרננס, וברך אותו על אומץ
הלב שגילה יודגנס כשהחליט
להקרין בטלוויזיה ההולנדית
את הסרט מותה של
נסיכה, למרות הלחצים הקשים
שהופעלו עליו על־ידי מישרד־החוץ
ההולנדי נגד הקרנת
הסרט. כשהיה ליבני מנכ״ל
רשות־השידור בישראל, והח ליט
להקרין את חירבת חיזעה,
קיבל מיורגנם מיכתב ברכה
דומה.
! 0שר־ד,אנרגיה, יצחק
מודעי, מסתובב כשידו חבושה
בגבם. מודעי שיחק טניס, החליק
ושבר את ידו.
911 רעייתו של שר־האנרגיה,
מיכל מודעי, היא אחת הנשים
היפות בארץ, והיתה בעבר
מלכת־יופי. מודעי נשאל
השבוע אם העובדה שהוא
בעלה של מלכת-יופי אינה יוצרת
אצלו לחץ והשיב :״אני
לא נשוי למלכת יופי. אני נשוי

ומודע׳ אינו נשוי למלכת יופי
15ו 7 6 567ק 1 0 1 6 1 x 6־ 01 0071ז 6נ 1וזז 3ו 11115 0־ 1ץ1ח 6ש 7116 8 6

ץ> 0 6 1ח 3ז 6 3ק ק \ 631 <111<] /ק 60131 ? 118110 8ק 8

<1ח<1\^071<11_6§€ח 3ז36111_63<16־ 151ח01<6ק011)5־ 0־161־1ץ־ו13ו11ו^81316517130 -

16 £351:ג<() 1116 ^ 1ח01515 1

7116 >^071)1 0113116096

? 0 8 7 0 181.16 7 0 5 8 * 8£׳\7ז1ז7 )1מ 0קק * 8 * 8£ 0

711£ 1*1081.0 .סדז* 0 0 57 וור 771£דזו 7 5דז1£״ן קס 7 0 1ד 8£0£1דוס 1ח\/ץ\. 0 /דן 0 6

!י 1 9111, 8:00ז ק ^ 65013},ח\^ 6<1
00111־04341 )1 83111

10161־ ? 1323 1׳}7116 06114111

ץ > 011 זנ 11ח 2 0 2 5 671116 01 1116 8 1 :375 . 0 6

/\ 11 86345 865641/68: $ 10
)213( 520-9111

6 1117011911 0 1 1 3 7 9 6 -1 .1 0 6 :ו 1107ק

7101 <615 3 ^ 3113516

371)1 31 311 7101 <61707 > 01111615
1 171107771311071: ) 2 1 3 ( 9 8 6 - 2 9 0 8ו 0 !5 ): 01 ] 7קטם 0 7

׳משה דיין

הגיע לפני שבועיים ללוס״אנג׳לס לסידרת
הרצאות בנושא על המשברים במזרח־התיכון.
אחת ההרצאות התקיימה במלון ״סנצ׳רי פלאזה״ המפורסם
ולישכת המסחר של בברלי הילס מוכרת את ההרצאה בעזרת
פלאקט מניאטורי בבתי־הקפה ובמיסעדות המפוארות של השכונה
היקרה ביותר בעולם. מחיר הכניסה להרצאתו של דיין עשרה
דולר. בחנויות היהודיות בלוס״אנג׳לס נחטפו הכרטיסים.

*1 1 1 1 1 1 1 1 7111111 קברניט ״אל-על״ וישעיה דר, מי
\ #!1 1 - 1 1שנקרא פעם ג׳ורג׳ פרלוס, מהרא1
111 /
שונים שהוענק להם צל״ש בשנת ( 1950 לפני כן ניתנו במילחמת
העצמאות 12 אותות גיבורי ישראל) .בעת צניחת ראווה במחנה
צריפין נדחף פרלוס״דר מדלת מטוס ה״דקוטה״ ,ונשאר תלוי
על הגלגל האחורי. אברבנל, הטייס, כיבה את אחד המנועים
ואיפשר לתפוס את פרלוס בעוגן שהוכן במיוחד על״ידי חבריו.
״השאלה היתה,״ סיפר אברבנאל ,״כשכבר היינו ממש על הגלים,
מי יכניס את מי ראשון, הצוות את פרלוס או אני את המטוס
לים. בסוף הם היו יותר מוכשרים ממני ופרלוס חזר אלינו.״
פרלוס סיפר :״כשהגעתי למעלה, לדלת, היה לי כזה מצב-רוח
טוב, שלא היה לי אף פעם עד אז ומאז. באתי מהר לתא הטייס
ורציתי להגיד לו תודה, אז הוא עשה לי סימן ביד וביקש ממני
להסתלק לו מהעיניים. נעלבתי נורא. התברר שלא זיהה אותי״.

ליושבת הראש העולמית של
ויצ״ו.״
! ח״כ חיים קאופמן
ידוע כמעריץ מושבע של שר־הביטחון
עזר וייצמן. למרות
הקירבר, בין השניים הצטרף
קאופמן למגני וייצמן בעקבות
הראיון שהעניק השר לטלוויזיה.
מיד אחרי ששודרה הו־דעת־הגינוי
של קאופמן מיהר
הח״כ להתקשר לשר־הביטחון,
להתנצל ולהסביר לווייצמן שהוא
״היה מוכרח״ להתבטא
נגדו.
! 8שעה קלה אחרי שהסתיים
הראיון במוקד אמר וייצמן
ליעקוב אחימאיר :״נו, מה
שאני אחטוף מחר!״
! 8הבדיחה האחרונה שמספרים
במסדרונות מצודת
זאב טוענת, כי כלל לא ברור
אס מנחם בגין יחזור מאר־צות־הברית
או שיקרא למיש־פחד,
הלוחמת להצטרף אליו.
! 8כששמע ח״כ מרדכי
וירשוכסקי על כנס קבוצת
ה׳ באייר טען ״אני לא מבין
מה הם רוצים. הרי את מגילת
העצמאות התחילו להפר נדו׳
באייר.״
! 8וכששמע ביקורת נגד
מיפלגת חירות טען וירשוב־סקי
:״מי אמר שחרות לא
מתקדמת י הרי את המערך
לקח לה 29 שנים להוריד, ואילו
את הליכוד — שלוש שנים
בילבד.״
! 8בעת הפסקה במישפטו
של ד־,פורץ־ו־,קיבוצניק נעמן
דיל ר נשמעו לפתע דפיקות
חזקות מלישכתו של השופט
דוד *לד התובע סכרין (״עו-
זי״) שרטר הקשיב לדפיקות,שנשמעו במהלומות פטיש התוקע
מסמרים בעץ, ואז הסתובב
אל דילר, ואמר לו :״נדמה
לי שמכינים לך את ביצוע
גזר־הדין.״

פרמליטה
יש חגיגה!

כרמליטה סנגריה־אין
מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

כרמ לי ט ה
סנגריה
ה ל הי ט החד ש של מזרחי
ן מכרמל
נז׳קב•וא׳טון לציו!זוכרמי ג

יוסי לבר

שקיבל את עיטור הגבורה אחרי מילחמת
ששת-הימים, הופיע בערב ראיונות של ״קול
ישראל״ ביום־העצמאות. ללפר הוענק האות אחרי שהטנק שבו
נלחם נפגע בקרב בתוך רחובות חאן־יונס. לפר נשאר יחידי ונלחם.
למחרת עלה על טנק אחר שכעבור שעות ספורות עלה על שדה
מוקשים. לפר שוב נשאר ולחם לבדו שמונה שעות תמימות,
שבמהלכן נפצע ביד ובבטן. הוא המשיך ללחום עד שחולץ.
״האמת היא,״ אמר לפר ,״שהייתי מאוכזב שאני טין שלומיאל
שכזה, כל טנק שאני עולה עליו נתקע ואני מפסיד את חמילחמה
כולה.״ לפר, העוסק כיום בהזנת בקר, נסע לבקר בחאן״יונס כמה
שנים אחרי המילחמה .״הלכתי לרחוב ההוא ששם נתקעתי
עם הטנק השני, וכמובן שחשבתי שכל האנשים מסתכלים רק
ן עלי ומזהים אותי. אבל ראיתי היטב את התיקונים בבתים שבהם
פגעתי. היו דווקא תיקונים טובים, יותר טוב ממה שהיה קודם.״
מוקד העולם הזה 2225

האיוגו!

ש״ ק ה אופיו

קילקל את אחת ההקלטות כאשר
צעק בסופה ״בראוו״ עליז.

אריק ׳לביא

פוקס במשך

שנשמר בקפדנות, כמו תמיד, על״ידי אשתו שושיק, מצא מנוחה לראשו היגע
בין שדיה של זמרת האידיש מרים פוקס. אריק התיישב על הריצפה, נשען !
זמן ההקלטה, וקרא מהטכסט, תוך בדי שהוא מצחיק את הכל^.

אמור היה, מילבד לשיר במו כולם, לומר באחד

הקטעים את הרפליקה :״והופ השחקן איננו.״

ליד יוסי בנאי נראים השחקנים מוני ניושונוב ושלמה בר־אבא.

ך* יה זה הפנינג אמיתי. כל אמן
י * המכבד עצמו הגיע לאולפני
ההקלטה בתל־אביב כדי להקליט,
יחד עם כולם, את הימנון איגוד
האמנים הישראלי, שקם בשבוע
שעבר. כמאה אמנים, ביניהם המפורסמים
והידועים בין הזמרים

ציפי שביט! י״ו;
;שחקניות שבאו בקולה הגבוה.

והבדרנים בישראל, הצטופפו ב אולפן
הקטן כשהם רבים ביניהם :
האם עדיף לעשן ולהיחנק, או
שיש לפתוח את המזגנים ולהתקרר.

מצב־הרוח היה מרומם. אילי
גורליצקי וג׳וקי ארקיו — ה־

הצחיקו את קהל האמנים מהרגע שבו נכנסו לאולפן. הצחוק שלהם נעלם<
ין ן
כאשר היו צריכים לבצע את קטע הסולו שלהם. אז היו רציניים ביותר!.

בתמונה נראים ׳ מילבד גברי, פולי ושייקה גם ציפי שביט והשחקן מייק בורשטיין עם בנו8 .

אשתו

היפה_

פיה של מתי כספי, שהיא שחקנית.

הסכימה
לוותר
שלה.
הקטע

* הרוח החיה של הקמת האיגוד, חילק
1עידו 1 !1
את מאה האמנים שהגיעו לאולפני

ההקלטה המחניקים על פי קוד פוליטי :״מי ששמאלני שיילך לצד

עקוב בודו

זמן המופע שהשיר יזכה לבסוף
באירוויזיון. לידו הזמרה רוחמה.

אחד הפך מזמן סוכן־בורסה וכמעט
שאינו מופיע, ואילו האחר
עדיין רוקד על הבמה — הם ש־אירגנו
את האיגוד, והם שאירגנו
גם את ההקלטה, שנועדה להוציא
לאור תקליט שיימכר ויכניס כסף
לקופת הפנסיה של הבדרנים _ .
לשניהם היה קשה להשתלט ~ ל
חבריהם. לא נעים לצעוק על קולגה
שיהיה בשקט, אבל גם לא
נעים מד,טכנאים שהיו צריכים
להקליט יותר מ־ 20 פעמים.
בפעם העשרים הצליחה ההקלטה.
הטכנאים היו מאושרים. ב־

| 1ך ; 1!111 1ץ ןך > כוכבת האירוויזיון היתה עסוקה
במשך כל הערב בחיוכים לעבר

המלחין קובי אשרת, שגם הלחין את ההימנון החדש.

סוף ההקלטה לא יכול היה שייקה
אופיר, שהתלהב גם הוא מהביצוע,
להתאפק, וצעק :״בראוו!״
היה צריו להקליט את הכל מח דש.
בהקלטה המחודשת כבר הוח לט
להכניס את הבראוו של שייקח,
בצורה מאורגנת, לתוך השיר,
אולם אז החליט שייקר, לצעוק
״עלה נפק,״ והיה צריו להקליט
בפעם ה־.22
היתר, זו לא רק חגיגה לאוזן,
למרות שדווקא בהקלטה אפשר
היה להבחין שכמה מטובי הזמרים
מזייפים, אלא גם חגיגה לעין.

קארוליין לנגפורד היתד, היפהפיה
של הערב, אולם התחרתה בה גם
דורין כספי, השחקנית ואשתו של
המלחין. גלי עטרי היתד, נחמדה
כתמיד, ואילנית הקסימה בארשת
השלווה שעל פניה.
אולם גם בערב הקמת האיגוד
העצמי שלהם, אי-אפשר היה שלא
להבחין בתחרות בין האמנים. באולפנים
שמו שלושה מיקרופונים
דמה. הזמרים ידעו שאלה הם
מיקרופונים שאינם מחוברים ל הקלטה,
אך בין בית לבית, אפשר
היה לראות איך כל אחד מהזמרים

^ ךיחן 1ן ! ך 1לא סתמה את פיה מהרגע שנכנסה
#1י 1 1 1 / 1-1 11 לאולפן. את כל מי שלא הבין את
בדיחות האידיש שלה כינתה פוקס השמנה בשם ״ספרדי״.

נדחף לעבר מיקרופון אחר, דוחו
את רעהו כדי לתפוס מקום טו
יותר בתקליט.
.רק אז הבינו הכל, שלמרות ה
הכרזות החגיגיות של מקימי ה
אירגון בדבר ״אחד בעד כול
וכולם בעד אחד,״ צדק כותב מ
הימנון שאותו הקליטו באותו ס
ערב, חיים חפר, בפיזמון החוז[
שלו :״כי העולם כולו במה
בו גיבורים וחלשים /מרקורי
מסך קרשים /עליזים ומיואשים!
כן, העולם כולו במה /אך ג|
השחקנים הם רק אנשים.״

בתמונה נדירה שלה עם מישקפיים,
11 * 1

נהגה בשקט, ולא השתדלה להוו
ידידיה של אילנית מציינים כי מזמן לא נראתה כל כך

לו פ ד שמ ש לו ר דן 111
סו פ ג, א ת
ח ש בון החשמל
שלך

וכד שמש לורדן 111 קולט ומנצל את קרני
לוכד שמש לורדן ז־מ, הניתן להרכבה על כל
שמש ביעילות רבה יותר מכל מערכת סולרית
דוד שמש, הוא פרי מחקר ותכנון מקורי של
חרת המיוצרת בארץ. זאת בגלל המבנה
מהנדסי לורדן ומיוצר במפעלי הקיבוצים
מקורי והמתוחכם שלמישטחי הקליטה של לורדן. כפר סאלד-מחניים. כל לוכד שמש וכל מערכת
מערכות אחרות נופלות קרני השמש על
מרכזית של לורדן עומדים לאחר ייצורם
ישטח הקליטה החלק והישר וחלק ניכר מהן
בבדיקות מדוקדקות כדי להבטיח פעולה
פלט בחזרה לחלל והולך לאיבוד. בלוכד
תקינה ויעילה בכל אקלים ובכל מזג אויר.
מהנדסי החברה נותנים ייעוץ טכני
מש לורד( /לעומת זאת, חודרות הקרניים אל
להרכבת מערכות מרכזיות.
וך רשת תלת ממדית צפופה של צלעות
נכיות, הלוכדות את הקרניים ללא מוצא,
לוכד שמש לורדן זתמפורסם ונמכר בחמש
:עצלות אותן ביעילות מקסימלית.
יבשות תבל. בארה״ב, שויצריה, שוודיה,
וכד השמש הוא לב המערכת הסולרית הקובע
צרפת והולנד נבחן מבחני מעבדה קפדניים
ת חום המים.
ונמצא יעיל ביותר בניצול קרני השמש
לחימום ביתי.
בכל לוכד 117 מוטבע תו התקן הישראלי-
ערובה לאיכות מעולה.

ודן ז א קרני השמש מנוצלות ביעילות

לס רגיל הקרנים מחליקות על המשטח ו״בורחות״ החוצה.

= 1 = 11 אנ מיה סולרית
יצואן מס׳ 1של קולטי שמש מפעלי כפר סאלד-מחניים, טל 61835 :־067
קולטי שמש• יעוץ והתקנת מערכות מרכזיות.

פיצים:
״א: משרד ראשי: המסגר ;03-259947,03-265868,45ש.ל.ן.סוכנויות,לבונטיו ( 03-624921,13 מפיץ ראשי לגוש דן למערכות
רכזיות);ירושלים:אלקטרואור/החבצלת > ;02-232033,1נעתיים:צ.ל. מערכות, כורזין ;03-776005,5פ״תנהאחים עיני,
טמפר ;03-916804,27 כפר-סבא: סטר, אזור תעשיה מזרחי ; 052-23541 נתניה:אנרגית שמש(יורם זינגר);053-98321 ,
ורה:ר.א,.הרברט ס מו אל ;063-26040,47 חיפה: חו ם שטיינר,דרך יפו ;04-521516,137 סולר-זיו, שלום עליכם ,5נוה שאנן,
, 04-2296 גהריה:סוכנות פוליקר, הגעתון־ ;04-926578 ,30 עכו: סוכנו ת ציון,מרכז מסחרי רסקו;04-916496 ,
רית מוצקין:מאיר סבאג, השופטים ;04-701263,23 עפולה:משיח מיכאל,יוספטל ; 065-92161,16 טבריה:האחים חביב,
זכאי ;067-21698,7בית ינאי: רגב יצחק,053-96372 ,באר שבע: ש.ל.ה,.פסז־ אוניקו ;057-78061
פעלי לורדן אנרגיה סולרית-קיבוצים: כפר סאלד, מחניים. מכירות: מחניים, טל;067-61835 .

הנחה ס10*/
עד סוף החודש.
שנ1

מדוו! מני פאר בבר לא שחקן?
ואיך הפך הכדורגלן לזוכה פסטיבל־ריזגור
! 8מי שהופתע לראות את
פועלי הניקיון של בית־החולים
הדסה בירושלים מצחצחים את
שלטי התורמים, חשב שנפלה
עליהם רוח הניקיון. האמת היא
שבית־החולים מצפה לביקורה
הקרוב של לידיאן קדטד,
אמו של נשיא ארצות־הברית
ג׳ימי קרטי, ולכבוד ביקורה
הוחלט שכל ריבועי המ תכת
שעליהם חרותים שמות
התורמים והתורמות האמריקאיים
יבריקו ויקבלו ציפוי
מוזהב חדש.

א 0 *1 1 1 1

הם אמרו :״אני אצליח יותר.״
טען קול :״אתה תפנה לכל
המעריצים שלך ששומעים
אותך כל השנה ברדיו ותבקש
מהם כסף. כמה יש כאלה?
חצי מיליון? מיליון מכסימום.
ואילו אני אפנה לכל השונאים
שלי ואבקש מהם כסף ואזכה.״ הזמרת כשנשאלה

כ׳ניס איאן על אודות ההש מצות
המרובות שהיו עליה בעיתונות
האמריקאית לפני כמה
שנים, ענתה לקבוצת העיתו־

* |3^1|7ל 11״171171י8

האמן הציג את עבודותיו בשלוש
1 1 #1111 / 1\ 11 גלריות בשבוע אחד. לפתיחת
תערוכת התחריטים בגלריה של שרה לוי הגיעה הציירת לאה
ניקל, חיבקה ונישקה את תומרקין לעיניהם הנדהמות של חלק
מהמבקרים, שחששו פן נתגלע סיכסוך בין שני האמנים המוכשרים
וחמי־המזג. לפני כשבועיים סירבה ניקל לתנאים שהציבה לה
בעלת גלריה ג׳ולי מ. וביטלה תערוכת ציורים שלה במקום.
את מקומה תפס מיד תומרקין והיו שחששו שהשנים יסתכסכו.
התברר כי ניקל ותומרקין לא התיחסו לעניין, והידידות נשמרה.

׳ 1111ל י711111 *? 11

כוכבת ״מלך ליום אחד׳
בכתה יומיים תמימים
1 1 1 ^ 114 /

אחרי שחיפשה ולא מצאה את כובע־הגולף שלה, שאותו חבשה
באחת מסצינות הסרט, שבו היתה צריכה להמשיך להצטלם גם
בהמשך. קרוליין סירבה בתוקף ובדמעות לכל אפשרות להחליף
את הכובע בכובע אחר, דומה לו. היא התקשרה מיד לאביה,
בימאי הטלוויזיה בארי לנגפורד. זה ניחם אותה והמריץ אותה
להמ שי ך

לחפש.

א ח רי

יו מיי ם

נמצאה

ה א בי ד ה

ב תו ך

פ ח־ הז ב ל

של אתר ההסרטה במלון ״בלו-ביי״ בנתניה. הכובע כובס וגוהץ.

^ 8כשנשאלה מלכת־היופי,
אילנה שושן בת ה ,16-על-
ידי המנחה מני !פאר מהם
תחביביה, ענתה ״אני אוהבת
טיולים ארוכים בארץ־ישראל.״
שאל פאר בלחש :״חגידי ל־כפר־סבא
את מוכנה לבוא
איתי?״ אילנה הסמיקה וענתה
:״אם כפר־סבא זה בארץ,
אז בסדר.״ פאר, שמיד נזכר
במסעו של ראש־הממשלה מנחם
בגין בארצות־הברית, השיב
לה :״תראי, בואי נלך לסייר
שם היום, מחר אולי בגין יחזור
ואז מי יודע אם כפר־סבא תישאר
בישראל או לא.״
! 8התערבות על סכום
גבוה נערכה בין שני המתרימים,
יצחק (״איציק״) קול,
מנכ״ל האופנים המאוחדים,
ואלי ישראלי, שדרן גלי
צה״ל, לקראת מבצע שיר ותרום
של התחנה הצבאית. שני־העולם
הזה 2225

מישפחה והשאיר את אשתו
ובנו הקטן בבית, ובא לבקרם
אחת לשבועיים.
1צוקי צוקר מלהקת
האחים והאחיות הפך, אחרי
זכיית הלהקה בפסטיבל הזמר,
גם כוכב כדורגל. כמה עיתוני
ספורט סיפרו אחרי הזכיה, כי
צוקי היה בעבר שוער מצליח
בקבוצות הכדורגל של הפועל
עכו והפועל חיפה. אחד העיתונים
אף הגדיל לעשות וייחס
את הצלחתו של צוקי ימיקצוע
הזימרה דווקא למאמן הכדורגל
שלו. העיתון סיפר כי המאמן
הבחין בכישוריו המוסיהליים
של צוקי, בעת שזימר, יחד
עם חבריו לקבוצה, באוטובוס
שהובילם למישחקים, ועודד
את השוער לעשות הסבה לשירה.
צוקי עצמו הופתע לש מוע
סיפור זה והכחיש אותו.
! 8מיד בתום הילולת ליל־הסדר,
בשעה שלוש לפנות בוקר,
העיר צלצול טלפון כמה
מכתבי ירושלים וצלמיה, שהתבשרו
על־ידי מדליף ממוקד
המישטרה כי כוחות־מישטרד,
מתוגברים התפרשו מסביב לביתו
של מנחם בגין. במיסג־רת
ההכנות הנעשות לקראת
ביקורה של אישיות בכירה מ־ברית־המועצות.
הכתבים וה צלמים
המנומנמים התלבטו וניסו
להתקשר זה לזה, וזה
למדליפיו של זה, כדי לוודא
אם העניין רציני. להפתעתם

נאים השואלים :״אני לא יודעת
איך זה אצלכם, אבל באמריקה,
העיתונים מוכנים לספר
כל דבר ובלבד שתיראי
מעניינת.״
! 8כל משמיצי הצגת תיאטרון
הבימה, טווילוס וקרסי־דה,
שגרמו להורדתה מהבמה
אחרי הצגות ספורות בלבד,
היו השבוע במצב לא־נעים
כאשר בהנהלת הבימה התקבלה
הזמנה להעלות את ההצגה בפסטיבל
שייקספיר, שייערך בגרמניה.

בתוכנית גלי צה״ל, כל
העולם במה, ריאיין יעקב
(״יענקלה״) אגמון כמה משח־קני־התיאטרון
לשעבר, ביניהם
גם מני פאר, שהיה שחקן
אוהל, שנסגר לפני כ־ 10 שנים.
כשנשאל פאר מדוע נטש את
הבמה, ענה :״אני חייב את זה
להסתדרות, שלא הצליחה למנוע
את סגירת אוהל. אילו
ההסתדרות היתד, מצליחה, אז
הייתי נשאר שחקן ולא עובר
לבידור.״ מהקהל נשמעה קריאתו
הרמה של אריק לביא
שצעק :״גם אגמון חייב הר־

חברה טובה
דרושה סטודנטית לעבודה לפי שעות אצל
עקיבא נוף. מיידי. להתקשר לדוד שגיא, טל׳

.664640

עקיבא ווו

מודעה שפורסמה במדור המבוקשים בשבועון
״כל העיר״ הירושלמי תחת הכותרת
״חברה טובה״ ,ביקשה סטודנטית לעבודה, לפי שעות, אצל
עקיבא נוף. להתקשר לדוד שגיא. שגיא התחיל לקבל טלפונים מיד
בצאת העיתון. הטלפונים נמשכו גם בשעות הלילה המאוחרות. התברר
כי היתה טעות־דפוס ומה שבאמת התכוון המפרסם לאמר הוא
״אדריכל נוף״ ,שהוא מיקצועו של דוד שגיא. אפילו לא
סטודנטית אחת, מבין העשרות הרבות שהתקשרו, לא היתה
מוכנה עם אדריכל הנוף ובשיחות־הטלפון שלו בימים האחרים,
שבועיים אחרי הפירסום המאכזב, עונה שגיא :״מה יש, כבר
לא טוב אדריכלי מוכרח להיות עקיבא נוף י ובכלל מה
את בדיוק רוצה ממנו, שאני כבר לא בסדר בשבילך!״

המלחיו״זמר־כותב-מעבד נסע לביקור ב-
¥1ך! 11ן״ן סן!1
ניו-יורק עם אשתו (באמצע) השחקנית

1 1 /1
דורין כספי. השניים נסעו לבקר את הפסלת אריאלה שמיר
החיה ועובדת בעיר, והמציגה את פסליה בסוהו, בגלריה של ישראלי
אחר, מיכאל שחם. שמיר כל כך התרשמה מקלסתרו של
כספי, עד שהחליטה בו במקום לעצב אותו בפסל מעשה ידיה,
והבטיחה להביא אותו ארצה בקיץ הקרוב לתצוגת־בכורה.

בה להסתדרות. היא נתנה לו
את בית לסין. אילו לא נתנה
לו, אז מה היינו עושים אתו?״
׳ 8השחקן המוכשר מנחם
עיני ויתר על תפקיד טוב
ושכר נאה, שהוצעו לו בהפקת
סידרה של אגדות ילדים לטל וויזיה
האנגלית. עיני מעדיף
להסתגר בחדר בפנימיית הדסים
ולהכין את תוכנית־היחיד
שלו. הוא גם ויתר על חיי

התברר כי כל הקווים חסומים.
אחרי כרבע שעה נשמע שוב
צלצול טלפון. הפעם היד, זה
הצלם איציק אלהרר, שניסה
לשלהב אותם לצאת מיד
לדרך. מנימת דיבורו של אל־הרר
הבינו הכתבים שמדובר
במתיחת אחד באפריל. איש
לא יצא לבית בגין, מלבד אל-
חרר, שהתייצב שם בקור המק פיא
של לילה ירושלמי.

וסיעה למצרי• דרךה״ב שה: כמה עצות מעשיות

היי דרומה דקאהיר!
ף* משך 32 שגיב סבלנו בארץ זאת
* מקלאוסטרופוביה. לא יכולנו לצאת
ממנה בדרך היבשה.
מי שרצה לנסוע לחו״ל, היה צריך לטוס
או להפליג בים. גבולות היבשה היו סגורים
באופן הרמטי. מי שהתקרב אליהם.
נתקל בשלט המאיים :״עצור, גבול לפניך!״
וגבול — פירושו היה יריות, מוקשים,
חבלה, מוות.
והנה נפתח הגבול — אחד מגבולות
ישראל. אפשר לעבור אותו ברגל, במכונית.
ומעבר לגבול הזה — מרחבים עצומים,
אלפי הקילומטרים של מצריים. ובבוא
היום — משם והלאה ללוב, לסודאן, לקניה,
לדרום־אפריקה.
זוהי חווייה לגמרי חדשה, היא מקפלת
בתוכה את כל חוויית השלום.
מאז ביקור הנשיא אל־סאדאת בארץ,
כבר הגיעו ישראלים רבים למצריים. הם
עברו את הדרך באוויר — תחילה דרך
אתונה או בירה אירופית אחרת, לאחר
מכן בטיסות ישירות.
אך מי שמגיע למצריים ״מלמעלה״ ,ונוחת
בנמל־התעופה שלה, אינו עובר את
החווייה המיידית של המעבר היבשתי.
בסופו של דבר, אין הבדל גדול בין נמל-
התעופה הקאהירי וכל נמל־תעופה אחר
בעולם. נוחתים כשם שנוחתים בלונדון,
בקושטא, ובשעתו בטהראן.
רק המעבר היבשתי ממחיש בצורה בל-
תי-אמצעית, חווייתית, את פריצת הגבול,
את המשמעות האמיתית של כינון השלום.

אוץ דא־ננחנת
*י שום־נך פוזר שר,סיני בית ישראל
י לא הסתערו על הגבול הזה, ולא
הציפו את הדרך. הזרם האדיר — שרבים
ציפו לו, ושרבים גם חששו מפניו — לא
בא. יש רק טיפטוף.
בכל יום, בשבועות האחרונים, עברו
את הגבול כמה עשרות איש. אך רובם
היו ערבים מרצועת־עזה ותיירים צעירים

הכביש בסיני: מוניות־שוות מאדעויש ואוטובוסים מקאזויר
זרים, הסוחבים את חפציהם על גבם. ביום
רגיל עברו את הגבול רק שלושה־ארבעה
ישראלים אמיתיים( .ציניקאים יאמרו, לאור
ההרס שגרמו הטיילים הישראלים באילת:
״ברוך השם!״)
מה גרם לכך 1קשיים בהשגת אשרה י
רתיעה מפני הארץ הלא־נודעתי דיעות
קדומות נגד מצריים (או ״הערבים״) ,שנשארו
קיימים מתחת לסף ההכרה? עצלנות?
ואולי
סתם אי־ידיעת התנאים, והחשש
מפני בעיות וקשיים בלתי־צפויים י
המרחק מתל־אביב לקאהיר קטן מן המרחק
מתל־אביב לשארם־אל־שייח׳ .סופשבוע
בקאהיר אינו יקר מסופשבוע באילת
— ואולי זול ממנו.

העמודים האלה באים לתאר חלק מן
התנאים של נסיעה לקאהיר בדרך היבשה,
לספק פרטים, לפרט בעיות.

ציוד 1פשי
ך* דבר הראשון שכל נוסע למצריים
י י חייב להצטייד בו הוא מצב־רוח מתאים.
ליתר דיוק: נכונות נפשית מסויימת.
מאות המטרים המפרידים בין שתי תח-
נות־הגבול ליד נאות־סיני אינם רק גבול
פורמלי בין שתי מדינות ידידותיות.
זהו מעבר מעולם אחד לשני.
מצריים אינה מדינה אירופית. היא שייכת
ליבשת אחרת (אפריקה) ,לתרבות אח

(הערבית־מצרית) ,לדת אחרת (המוסלמית)
,למציאות מדינית אחרת( .העולם
השלישי) .משום־כך, המעבר בנאות־סיני
הוא מעבר תרבותי-חברתי־מדיני לא פחות
מאשר מעבר גיאוגראפי.
פירוש הדבר: בהתקרבך לגבול, אל
תצפה למצוא שם את העולם המוכר לך,
בשינויים קטנים. היה מוכן להיכנס לעולם
אחר לגמרי.
אם אתה סבור כי העולם שלך הוא
מושלם, התרבות שלך היא מושלמת, וכל
מציאות אחרת היא בהכרח ״מפגרת״,
״נחותה״ ,״מלוכלכת״ — יש רק עצה אחת
לך: אל תסעלמצריים .
אתה לא תהנה. אתה תסבול. כל הדיעות
הקדומות שלך רק תתחזקנה. וחוץ מזה
אתה תקלקל את היחסים היקרים בין שתי
המדינות, שקמו בקושי כה •רב.
אך אם אתה מוכן להרפתקה תרבותית,
אם אתה מוכן לפתוח את ליבו ולהיכנס
לאיזור תרבותי אחר, שלם וייחודי בפני
עצמו — סע.
אל תהיה מוכן להגיד על כל דבר הנראה
לך שונה ומוזר :״זה לא בסדר.״ היה
מוכן לשכוח לגמרי את המושגים שלך,
ולקבל — למשך הטיול הזה — את המושגים
של עם אחר.
במצריים הכל שונה — מושגי־הזמן,
הקצב של החיים, המוסיקה, הצבעים, הקולות׳
הריחות. אם אתה בא בלב חפץ,
מוכן לקלוט ולהתרשם, יקרה לך מה שקורה
למיליוני תיירים אחרים הבאים למצריים
— אתה תוקסם. אתה תתעשר לא רק
בחווייה הדשה לגמרי, אלא גם בידיעת
עולם אחר.
העצה היא: תן לרשמים להגיע אליך
ולעבור עליך, כמו גל בשפת־הי־ם. אל
תתנגד לו, אלא התאם את עצמך לקצב
שלו. הנה לעצמך להתרשם*: ,היהנות.
רק כשתגיע הביתה, בתום הבי^יי• ,נסה
למיין את הרשמים ולהסיק מסקנות.

עבר הגבול עשוי להימשך בין
י שעה לשעתיים. הזמן הצפוי: כמחצית
השעה בתחנה הישראלית, כשעה וחצי
בתחנה המצרית.
אם הגעת לגבול במכונית ישראלית, ומת כוון
להמשיך משם במכונית מצרית *,
אתה סוחב את מיזוודתך מן המכונית אל
הצריף הישראלי, בדרך חולית. אם המיז־

ן שדד מיום ץוכיפווים:טאנק החס למוכרת בעי ובת התעלה

* בשעה שנכתבים הדברים, עדיין אין
אפשרות מעשית לעבור את הגבול במכונית•
אילו היתה האפשרות קיימת, ספק
אס היה כדאי לנצלה.

וודה אינה קלה, כדאי לד להצטייד במית-
קן־גלגלים. אתה ממלא טופס, מחתים את
דרכונך, ועולה על אוטובוס הלוקח אותך
אל התחנה המצרית הקרובה.
שם מתחיל עולם אחר — גם מבחינת
הביורוקרטיה. אתה נמצא במישרד מצרי,
ובו ברגע אתה מרגיש שהכל שונה —
היחס, הזמן, הנוהל.
היחס הוא מצויץ. אם זהו המגע הראשון
שלד עם אנשים מצריים (מילבד השגרירות
בתל־אביב, שבה קיבלת את אשרת-
הכניסה) — מצפה לד הפתעה נעימה.
המצרים הם נינוחים, אדיבים מאד. השוטרים
(הם שייכים למישטרת־התיירות המיוחדת,
הקיימת במצריים) הם צעירים, נח מדים,
אדיבים, במיוחד כלפי הנשים. בעודך
ממלא את הטפסים וממתין להחתמת הדרכון
אתה יכול לשבת, להתבדח. אך היזהר
— חוש־ההומור הישראלי המחוספס אינו
מתאים למארחים.
(בשיחה אופיינית, החמיא השוטר הצעיר
לצעירה אוסטרלית ואמר לה שהיא דומה
לחברתה. הצעירה קראה בעליזות :״אני
דומה לה? אתה משוגע!״ הצעיר נעלב
עד למעמקי נפשו, פניו התעוותו, והוא
הפך פורמאלי מאוד).
בחדר סמוך שוכנת מישטרת־הביטחון,
המהדורה המצרית של השב״ב. גם היא
אדיבה, ידידותית — וסקרנית.
אחרי כחצי שעה או יותר, חוזרים הדרכונים,
והכל בסדר. אתה לוקח את המיז־וודה
ועובר לצריף הסמוך — השייך
למכס המצרי.

שם אתה חש בטיב״ הנורמליזציה. מתייחסים
לתייר מישראל כמו לכל תייר אחר,
העובר את המכס המצרי. פותחים את
המיזוודה, מפשפשים. בודקים את הספרים
והעיתונים שהבאת איתך, כדי להיווכח
שאין הם אסורים מבחינה פוליטית או
מוסרית. עיתון המכיל בחורות עירומות,
או נערות הלבושות בצורה חושפנית, עלול
להיות מוחרם. רוצים לרשום את כמות
הכסף שיש עימך (כדי למנוע עיסקות
שוק־שחור) ,מצלמות, רשמי־קול, וכל דבר

במעבורת מיוחדת, אך גם שעותיה של
זו אינן ברורות.
משום כך כדאי לנסוע לקנטרה, לעבור
את התעלה בסירה, ולקחת בצד השני
מונית־שירות נוספת.
מחיר המקום במונית־שירות לקנטרה
הוא לירה מצרית אחת וחצי. בדיוק. לא
פחות ולא יותר. אל תשלם יותר עבור
המיזוודה, גם אם מישהו דורש זאת!
המחיר האפסי ( 180 לירות ישראליות,
עבור נסיעה של 150 קילומטרים, האורכת
כשעתיים וחצי (נובע מן המחיר הנמוך
של הבנזין במצריים, ארץ המספקת עתה
את צרכיה בדלק. המחיר המצרי לבנזין
הא כרבע המחיר הישראלי.
במונית יש מקום לשיבעה נוסעים, מיל-
בד הנהג, בדוחק-מה. כלומר: אילו לקחת
את כל המונית לבדך, היית משלם 11.5
לירות מצריות. אך לא כדאי לך — הנסיעה
בחברה המעורבת מעניינת. מילבד הנהג
מאל־עריש, המעלה בנוסטלגיה מסויימת
את ימי התעסוקה המלאה בעירו בימי
הכיבוש, תמצא את עצמך במונית עם
תלמידים מעזה, הנוסעים ללמוד בקאהיר,
בדואים מסיני, ביטניקים שעברו את הגבול.
יהיה לך עם מי ועל מה לדבר.
הדרך מעניינת. טיב הכביש — משתנה.
החלק שהוחזר למצרים לאחרונה הוא באוטוסטראדה
ממש. משם
מצב מצויץ
והלאה — קטעים רעים יותר. הקטע האח רון
לפני התעלה — במצב רעוע מאוד.
בקטעים מסויימים מכוסה הכביש חלקית
בחולות. בכמה קטעים, בקירבת התעלה,
הוא סובל מן הביצות הסמוכות. בקטעים
מסויימים יש עבודות של ניקוי ושיפוץ,
ורב האבק.
בכל הדרך, אין זכר לכך שפעם היו
כאן ישראלים. כל הכתובות והשלטים ה ישראליים
נעלמו כלא היו, מילבד מקום
אחד, שבו רשום עדיין על הכביש ״עצור״.
עוברים את הכפרים הבדואיים הזכורים
לחיילים שהיו בסיני, באלוזה, רומני. מחזה
מיוחד: צריפי נח״ל־סיני, נטושים.
ליד התעלה עדיין מונח טאנק ישראלי
שרוף.

היעד: קאהיר, הכניסה רחאן־אדוזדלי 1
בווו: הא נד ו ₪לזנו חצ״ן ז־ התעלו!
העשוי מזהב. רשימה זו מוחתמת, ועשוייה
להיבדק כשאתה חוזר.
חוץ מזה רוצים שתחליף כסף — לפחות
50 דולרים לנפש. אין מקבלים לירות ישראליות.
נותנים לך קבלה על ההחלפה.
הדבר נועד אף הוא למנוע החלפת כספים
בשוק השחור, שם השער גבוה יותר. שמור
על הקבלה. בצאתך ממצריים, אם ברצונך
להחליף בחזרה כסף מיצרי לדולרים, ייעשה
חשבון לפי הימים ששהית שם, יקבעו
כמה כסף היית צריך להוציא, ואת העודף
יחליפו בחזרה.
משם מוביל בעל תלת־אופניים את ה־
׳מיזוודה שלך עד לשער־היציאה של התחנה,
במרחק של כמה עשרות מטרים. אתה
נמצא במצריים.

)?ד התעלה
ף• שער היציאה ממתינות מוניות•
שירות. בדרך כלל הנהגים הם מאל־עריש,
ומדברים עברית.
אתה יכול לקחת מקום לקאהיר — אך
לא כדאי לך לעשות זאת. קח רק מקום
עד קנטרה. כי המכונית יכולה לעבור
את תעלודסואץ רק כאשר פועל הגשר
הנייד — וזה קורה רק בבוקר ובערב,
וגם אז לא בשעות ברורות וקבועות מראש.
הדבר תלוי בתנועת שיירות־האו־ניות
בתעלה. ניתן למכונית גם לעבור

כל הדרך עוברת בין דיונות, ובקטעים
רבים אתה רואה מימינך את הים הכחול
של ברדוויל. אם מזג־האוויר הוא נוח,
הנסיעה היא תענוג.

חציית!התעלה
כניסה לקנטרה׳ עלולה המונית
• להיעצר על־ידי שוטר, המבקש את
הזרים להיכנס לבית מישטרת־הביטחון.
משום־מה מבקשים למלא שוב טופס, ובו
אותם הפרטים כמו בטופס שכבר מילאת
בגבול. למי זה מועיל? לאלוהים פיתרו־נים.
הביורוקרטיה המצרית אוהבת טופ־סים,
וטופס נוסף לא יזיק — אך זה עלול
לעכב אותך במשך חצי־שעה נוספת.
ולבסוף — התעלה. המונית עוצרת ברח־בת־החול
שלפני המזח. אתה לוקח את
המיזוודה (אם לקחת איתך גלגלים, אתה
מברך אותם) ,עולה למעבורת. חציית ה תעלה
אורכת רק כמה דקות, והיא בחינם.
אם אתה מוסר את מיזוודותיך לאחד הנערים
הרבים — מתוך חולשת־אופי או
תאוות־נוחיות — שלם לו רבע לירה
( 25 גרוש) בשטר או במטבעות. לא יותר
זה הרבה מאד
(למד להבחין בין שתי מטבעות, שעליהם
רשום .10 יש הבדלי בין 10 מילימים
( 60 אגורות) ובין 10 גרשים ( 6לירות

ישראליות) .הוא הדין לגבי המטבעות של
5מילימים ו־ 5גרשים. הערכים רשומים
על המטבעות רק בערבית. בשטרות הם
רשומים גם באנגלית( .השטרות הרגילים
ביותר 20 :לירות 10 ,לירות 5 ,לירות,
לירה אחת 50 ,גרוש 25 ,גרוש 10 ,גרוש,
5גרוש).

!מיונו דסאה־ו
^ ם אינך רוצה לקחת בצד השני
׳ * נער־סבל או אינך מוצא כזה ( 25 גרוש
לכל היותר לכל המיזוודות שלך, אפילו
אם יבקשו פי עשרה !) סחוב את המיזוודה
בעצמך. עליך לעבור פסים של רכבת —
מרחק של כמאה מטרים — ומגיע אל
רחובות העיר.
מחיר הנסיעה במונית־שרות מקנטרה
לקאהיר הוא שוב לירה וחצי לנפש. אל
תתפתה בשום פנים לשלם יותר. אל
תתפתה לקחת מונית שלמה לעצמך, אלא
אם כן אתה רוצה בכך ( 11.5לירות מצריות,
בשום פנים לא יותר!) גם כאן
מעניין יותר לנסוע בחבורה המגוונת של
נוסעים — התלמידים מעזה, שישמחו לדבר
עברית במצריים, בדואים מסיני, תושבי
קנטרה וארץ גושן.
לעיתים יש מוניות ליד הפסים, בקירבת
התעלה. אם אין כאלה, או אם הנהגים
שם דורשים יותר מלירה וחצי לנפש,
המשך בדרך, עוד כמאה מטרים, אל מרכז
העיר. שם יש מוניות־שרות בשפע, במחיר
המקובל. עליך רק לחכות עד שהמונית
תתמלא.
הנסיעה לקאהיר אורכת כשעתיים (כ־
140 קילומטרים) ,אלא אם כן עוצר הנהג
כדי להציע לך משקה, על חשבונו (הוא

סומך על כך שתגמול לו בסוף הנסיעה).
בדרך כלל יפעיל את הרשם־קול שלו וישמיע
מוסיקה ערבית, בעוצמת־קול מירבית.
כדאי לך להתרגל לכך כבר עתה. אם אתה
אוהב מוסיקה ערבית — והיא יפה, כשה אוזן
שלך מורגלת או מתרגלת — תהנה
מזה. אם לא, אתה עלול קצת לסבול.
הדרך עוברת תחילה בשטח הירוק של
ארץ־גושן. סה ושם תראה מוצב צבאי
מצרי, מן הסוג הזכור ממילחמת יום־הכיפו־רים.
אם יש לך מזל, תראה שיירת־אוניות
עוברת בתעלה — וזוהי חווייה מוזרה,
כי מרחוק זה נראה כאילו האוניות עומדות
על החול.
המשך הדרך הוא במידבר, כימעט מאה
קילומטרים של חול. שים לב, בצד שמאל,
לאנדרטה הגדולה לכבוד הניצחון במיל־חמת־אוקטובר.
משני עברי הכביש — מחנות
צבאיים. מימין :״עיר ה־ 10 באוקטובר״
— עיר שלמה חדשה המוקמת על-
ידי הנשיא.
לבסוף אתה מתקרב לקאהיר, מצד צפון־
מיזרח. אתה עובר בקירבת נמל־התעופה
ונכנס להליופוליס (״מצד אל־גדידה״ ,בערבית)
,אחת משכונות־הפאר של קאהיר,
העשוייה להדהים אותך אם יצאת לקאהיר
בהרגשה שאתה נוסע לעיר ערבית קטנה
ועניה, מעין טולכרם־רבתי.
הדרך מפאתי קאהיר ועד לתחנה הסופית
— כיכר רעמסם, בלב קאהיר — עשוייה
להימשך אף היא כחצי שעה, ואתה מקבל
את הרושם הראשון של קאהיר העצומה,
על רחובותיה המפוארים ושכונות־העוני
שלה, המוני־האדם והאבק, הארמונות וה רחובות
הצדדיים הבלתי-מרוצפים, בנייני-
המישרדים המודרניים, המתנשאים לגובה
(המשך בעמוד )53
_ 1- 215

הגיד

מאת יגאל לביב

א״ונ1ד> מנו אח ..הנין דאווו׳•׳
נוי וגאו ההשתלמות קו..וסקר
מכירה ״הבנק הבינלאומי הראשון״
על־ידי שאול אייזנברג נעשתה גם
כדי לממן את השתלטות הקבוצה על
חברת ״רסקו״ .נראה בי אייזנברג מגביל
את סכום הכסף שבדעתו להשקיע בישראל,
וכאשר רצתה קבוצתו להיכנס
ל״רסקו״ ,החליט שלא להביא לשם בן
כסף נוסף לישראל.
הצורך לגייס כסף, נוסף על ״בגידת״

עד שמונה מיליון דולר תמורת החברה,
ולהלוות לה עוד ב־ 10 מיליון דולר
למימון שוטף. אחר־כך מבקשים למכור
את חברות-הבת, בעיקר ״ישרס״ ולמכור
קרקעות, ותוך שלוש שנים לקבל בחזרה,

הסרטה
בדרך של מיסחר במניותיה בבורסה,
ב 40-מיליון דולר.
על ״רסקו״ אין פיקוח של ״בנק
ישראל״ ,ואייזנברג שולט בהנהלת הבורסה,
בפי שהוכיח כשכפה את אישור
תשקיף חברת ״רסקו״.
התרגיל נראה מבטיח יותר.

ה או צרמד פי ס
שוב 10 מי לי ארד
לי רו ת ב חו ד ש
משקיע אייזנברג
תרגיל בורסה

מנב״ל ״הבנק הבינלאומי״ ,בינו צדיק,
שהתלונן ב״בנק ישראל״ נגד מעשי קבוצת
אייזנברג, שיכנעו אותו להיפטר מן
הבנק. חוץ מזה גם חששו מהסתבכות
גדולה בעתיד, כתוצאה ממעשי נציגיו
בבנק, שהעדיפו ספסרות בבורסה על ניהול
סולידי של הנבק.
רצון נציגיו לכפות על בינו צדיק לממן
בכספי הבנק ספסרות בבורסה הביא
לתלונת צדיק ל״בנק ישראל״ .תלונה זו
שיכנעה את אייזנברג כי אינו יכול לסמוך
על הנהלת ״הבינלאומי״ שתהיה נאמנה
לו, וכי נציגיו בבנק פועלים ללא ידיעתו,
בצורה הרפתקנית.
עתה, אחרי מכירת ״הבנק הבינלאומי״
,יכולה הקבוצה לרכוש את חברת
״רסקו״ .התוכנית היא לשלם במזומן

קבוצת מיפעלי
11.י רוסטה׳ צופה
יציאה מהמשבר
קבוצת מיפעלי־המתכת ״נירוסטה״,
״אלחלד״ ,״ראס״ ״נוע״ ,מיפעלי מתכת,
״סבנוע״ ו״גלגלי ראם״ ,הנמצאת בבעלות
משותפת, מקווה להיחלץ ממצבה הקשה,
שנגרם על״ידי המשבר בתעשיה בכלל,
ומס״ערך־מוסף,
ופשיטות״מס״ההכנסה
שחשפו העלמות של ניכוי מס־הכנסה של
1.7מיליון לירות, והעלמות מע״מ של
יותר ממיליון.
המיפעלים שייכים למישפחת אבי

זלצמן, שלמה פלינט ווזנס בר־

בלק. אחרי פטירתו של זלצמן החל ריב
בין יורשיו, שגבר ביגלל המחסור בכספים
לפיצויים לאלמנה. המיפעלים מנוהלים
כיום על״ידי ברבלק, ועל״ידי יגאל זו־ננשטיין,
חתנו של פלינט, שנפטר אף
הוא. המיפעלים מעסיקים כמאה עובדים,
ומחזורם כ 25-מיליון לירות בשנה• ה־מיפעלים
מחזיקים למען המישפחות המנהלות
שלהן, בין היתר, שלוש מכוניות
״דודג׳ דארט״ ,שתי מכוניות ״אאודי״
ו״אלפא רומיאו״ אחת.
יגאל זוננשטיין אמר כי המצב הקשה
נובע ממצב המשק בכלל, וכי אי־התשלום
למס-ההכנסה ומע״מ נגרם על־ידי אי־תשלום
חובות למיפעלים.

האוצר מדפיס ומזרים למשק בל חודש
שיבעה עד 10 מיליארד לירות, הנחוצות
לו למימון פעולותיו. כמות ההזרמה
תלוייה בגביית המיסים ומכירות
האג״ח.
בחודש מארס היתה גביית״־שיא של
30 מיליארד לירות מיסים וממכירות
אג״ח, ביוון שהיה זה סוף השנה התקציבית.
שילטונות״המס מניחים בי
החל באפריל יירדו ההכנסות הללו ל־20
מיליארד לירות בילבד, בעוד ההוצאות
יגדלו בשני מיליארד לחודש לתוספת־היוקר
החדשה.
הבמות האדירה של הכסף המודפס
תחיש את האינפלציה, שתחזור לרמה
של 10 ויותר לחודש.

מה חושנים האמריקאים
על המצב הנדנו בישראל
לפני ועדת יחסי־החוץ של הסנאט

האמריקאי הופיעו עוזר־שר־החוץ הרולד
סאונדרס והמישנה לתיבנון הסיוע,
ג׳יזף ולר, והביעו את דעתם על צרכיה
ומצבה של ישראל. דבריהם לא צוטטו,
משום־מה, בבלי״התיקשורת הישראליים,
ולהלן עיקרי הדברים :
סאונדרס אמר בי הישראלים ביקשו
לשנת 1981 סכום של 3.45 מיליארד
דולר, בהעלותם את הבעיות הפנימיות
והבינלאומיות הרציניות, כדי לנמק את
הכפלת הסכום המבוקש. אחרי בדיקה
יסודית החליטו הנשיא ושר־החוץ, בי
השילוב של סיוע צבאי וכלכלי בסך
2.785 מיליארד דולר — אותו השיעור
כמו בשנה הקודמת, בתוספת אשראי
נוסף של 200 מיליון דולר לרכישות
צבאיות — יספיקו לצרכיה השוטפים
של ישראל, ויאפשרו עליונות ישראלית
על בל שילוב של איום צבאי.
הנשיא החליט לתת למצריים סכום
של 1.575 מיליארד דולר לצרכים צבאיים,
ועוד 750 מיליון דולר סיוע כלכלי, ועוד
274 מיליון דולר לפי חוק־סיוע .480
הסכום שתקבל ישראל יורכב מ״1.2
מיליארד דולר סיוע צבאי, על חשבון
הסכום של 3מיליארד דולר, שאושר
בשעתו בסיוע לנסיגה מסיני. הסיוע הכלכלי
בסך 785 מיליארד דולר — שני
שליש ממנו יהיו מענק ושליש הלוואה.

ננתחו תיקים חסויים
על העלמת מס
של מאיר מסקי
השופט המחוזי בלאס-וגאס, רוג׳ר
פולי, הורה לפתוח את כל תיקי־החקירה
החסויים משנת 1971—1970
של חבר־המושבעים הגדול, שהאשים את
מאיר לנסקי ושותפיו לבעלות על

יגוון ונש מחציה
..דידו ם זהמוח״

חקירות מס־הכנסה

יועץ־המלונאות חגי גורן רכש את
מחצית המניות בחברה ״לידו ים־המלח״,
אשר לה זביון ממינהל-מקרקעי-ישראל
ל־ 30 דונם, הכוללים את הלידו בחוף
ים־המלח. החברה מתכוונת לפתח את
המלון ולהפכו למלון של מרפא ותיירות.

ע״סקת ״יצוא
רודים רניגויה
לולים ישראלים בשווי של 1.5מיליון
לירות שטרלינג יימכרו לניגריה על-ידי
חברת ״אונגר סוכנויות״ .החברה מוכרת
בישראל לולים ב־ 200 מיליון לירות לשנה,
והתגברה על משבר היצוא שנגרם
בגלל ההפיכה באיראן, שהיתה שוק
מרכזי לחברה.
החברה פיתחה מערבות לולים משוכללות,
המאפשרות הכנסת 35 קילו עופות
למטר מרובע, לעומת 18 קילו בלולים
באירופה. במו כן הנהיגה ניצולת מזון
ביחס של 2קילו תערובת לקילו בשר,
לעומת יחס של 3לאחד באירופה. ה חיסכון
בתערובת בלבד הוא כמיליון
לירות לשטח לול של דונם. גם התמותה
בלולים הישראלים היא בשיעור 2
לעומת ״ 8*/באירופה. העיסקה עם ניגריה
תתבצע בכמה שלבים. בשלב הראשון
ייוצאו לולים בחצי מיליון לירות שטרלינג.

מהסיוע
הצבאי 500 ,מיליון דולר יהיו
הלוואה ללא־ריבית לעשר שנים, ועוד
עשרים שנה קרן וריבית. הריבית תהיה
בגובה הריבית של הכסף שמגייס האוצר
האמריקאי. הריבית על עוד 500
מיליון דולר תימחק, והריבית על התוספת
של 200 מיליון תהיה כמו הריבית
על האשראי הצבאי בשנה שעברה.
המישנה ולר אמר, בי בשנת 1979
הורע מצבה של הכלכלי של ישראל. הגר״
עון במאזן התשלומים שלה היה 4.1
מיליארד דולר 700 ,מיליון דולר יותר
מאשר בשנת .1978 שיעור האינפלציה
עבר את מאת האחוזים.
בשנים הבאות יושפע המשק הישראלי
מגורמים שאין לו שליטה עליהם, כמו
מחירי-הדלק ובניית שדות-התעופה. אלה
יתרמו להגברת האינפלציה.
ממשלת־ישראל החליטה על כמה
צעדים לבלימת האינפלציה, במו קיצוץ
חריף בתקציב־הפיתוח, הקפאת התעסוקה
הציבורית, קיצוץ בסובסידיות להון וצריבה,
וקיצוץ בשירותים הסוציאליים.
בן הנהיגה הממשלה מדיניות־אשראי
הדוקה, ייקור-ייבוא, שיפור גביית־המי־סים
והעברת בוחות־עבודה מן השירותים
אל הייצור.
דעת האמריקאים היא בי אמצעים
אלה, בתוספת הסיוע האמריקאי, ישמרו
על חוזקה של ישראל. הרבה תלוי
בכושרה של הממשלה הישראלית לביצוע
מעשי של ההצעות הכלכליות הללו,
וגם בדחייה של רכישות צבאיות, והגדלת
יכולתה ללוות כספים בעולם.
המשמעות המעשית של הצעדים הכלכליים
היא שהישראלים ישכחו לזמן
מה על אפשרות לשיפור רמת״חייהם.
שיעור הגידול של הצמיחה הכלכלית
בישראל חייב להיות לא יותר משניים-
שלושה אחוזים בשנה, כמו ביתר הארצות
המתפתחות, בהשוואה לשיעור
של חמישה אחוזים בשנה האחרונה.
עלולה להיות גם אבטלה מסויימת,
ופגיעה חמורה באובלוסיה כתוצאה מקיצוץ
בשירותים.
לישראל יש ביום רמת״חיים דומה לזו
של דרום־אירופה. על ישראל להקפיא
את הגידול ברמת-החיים, תוך שימת־לב
לנושא מרכזי, שהוא: הגברת הייצוא.

שפוט דנסקי
חולה ניצזזי
מלון ״פלמינגו״ בלאס״וגאס (שהיה גם
קזינו) בהעלמת הכנסות. השופט נענה
לבקשת פרקליט־המחוז.
שילטונות מס־ההבנסה האמריקאיים
הצטרפו אף הם לבקשה, כדי לאפשר
לנאשמים לעיין בחומר, מכיוון שהם
צפויים לתביעות בבית״הדין למיסים. ה תיקים
החסויים כוללים את העדויות
של סוכנים חשאיים של מס־ההכנסה
האמריקאי, שעתה ייחשפו.
חומר״התיקים ישמש גם תביעה שהוגשה
במיאמי נגד סם ואתל כהן,
שהיו שותפים ב״פלמינגו״ ,ואשר נתבעו
עם מוריס לנדסבורג ממיאמי
ועם מאיר לנסקי, על העלמות־מס. ה־מישפט
נגד כהן ולנדסבורג עדיין מתנחל,
ונגד לנסקי טרם החל, בגלל סי־בות״בריאות
של לנסקי.

מחלקת־החקירות של מס״ההבנסה, שטיפלה
בשעתו ב־ 150 תיקים לשנה לערך,
ירדה עתה לממוצע של 100 תיקים, ביגלל
פיטורי-עובדים שנכפו עליה, כחלק מ-
צימצום המנגנון הממשלתי. במחלקה
נותרו במאה עובדים בילבד, המטפלים,
נוסף על תיקי-חקירה׳ גם בתיקי עבירות
טכניות, כ־ 20 אלף במיספר.
אל המחלקה מגיעים אלפי תיקים לחקירה
יסודית מכמה מקורות. המידגם
מספק כשליש התיקים, המודיעין עוד
בשליש, והיתר באים מפקידי״שומה אחרים.
הלחץ על המחלקה לטפל בתיקים
גובר כל העת, ואין היא מסוגלת להיענות
אפילו לאחוז אחד מהמוצע לה.

בדר ניו־יזרק מסייע
לעצות דסטינסק׳
סגן ״נשיא בנק לאומי טראסט קומ-
פני״ בניו-יורק, מרדכי הכהן, שלח
בימים אלה הזמנות להשתתפות, תמורת
1000 דולר לאיש, בארוחת־ערב חגיגית
לכבוד זאב ז׳בוטינסקי. הארוחה תתקיים
במלון ״ואלדורף־אסטוריה״ .ההזמנות,
וגם שיחות־הטלפון הכרוכות באירגון נעשו
ממישרדי ״בנק לאומי״ ,ועל חשבונו.
הכהן אירגן כבר מסעי״תרומות לאיר־גון
״ישראל הצעירה״ ,המקורב לצעירי
המפד״ל וגוש״אמונים•

הלי כו ד אבוד. מה יבוא במקומו?

מחשלת חסנו
^ ממשלה הזאת הפכד ממשלת־מע-
י • בר. לא להלכה, אבל למעשה.
כל הסקרים מוכיחים כי אין היא מייצגת
עוד אלא מיעוט בציבור. שד־הביטחון, ש הוא
תמיד מס׳ 2בממשלת־ישראל, הביע
לה אי־אמון פומבי. בכמה ממיפלגות הקואליציה
קיימת תכונה גלוייה להפלתה.

העולם כולו מתייחס אליה כאל
ממשלה גוועת, שאין לה סיכוי לנהל
את המדינה אחרי הכחירות.

ממשלת־מעבר כפופה למיגבלות מסויי-
מות, חוקיות ומוסריות.
מיגבלה חוקית אין להתפטר ממנה. כל
חבריה חייבים להמשיך בתפקידיהם, עד
להחלפתה כולה.
מיגבלה מוסרית: אל לה לקבל החלטות
בעניינים גורליים, העלולים להעמיד את
הממשלה הבאה לפני עובדות מוגמרות,
הנוגדות את כוונותיה.

אלא שיש קלף אחד בידו של תמיר:
היכולת להפיל את הממשלה הנוכחית.

הנה מיכרז מטעם תמיר: מי
מוכן למכור מקום• בטוח ברשימת
מועמדים לכנסת ומקום טוב בממשלה
הכאה, תמורת הפלת הממשלה
מייד 7
איש אינו מתלהב לעיסקה כזאת, כי איש
אינו שש לקראת האפשרות שיצטרך לשבת
ליד שמואל תמיר. אבל ההצעה קיימת,
ומישהו — שימעון פרס, עזר וייצמן או

הליברלית. ולכך נועדה הפצצה של וייצמן.
מצב המיפלגה הליברלית הוא בכי רע.
היא מעורערת והרוסה מבפנים. אין בה
אף אישיות אחת המסוגלת לעורר בציבור
יותר מאשר פיהוק או חיוך. אם תישאר
בליכיד, תלך עימו לאבדון. אם תתייצב
בבחירות לבדה, היא עלולה לרדת לדרגת
מיפלגה־זוטא.
מבחינת התכנים, היא איבדה את עולמה
מזמן. בענייני-חוץ בגדה במסורת המתונה,
שציינה את הציונים־הכלליים. בעני

אין כל סימן לכך שמנחם כגין
רוצה להפיל את ממשלתו. להיפך.
כל הסימנים מעידים שמנוי וגמור
עימו להחזיק מעמד עד הסוף המר.
נותרה האפשרות השניה: שאחת ממים־
לגות הקואליציה תפרוש ממנה, ובכך תשלול
ממנה את הרוב בכנסת.

לכך יש שלוש מועמדות: ה־מיפלגה
הדמוקרטית, המיפלגה ה־דתית־לאומית
והמיפלגה הליברלית.

אחת מהן יכולה להפיל את הממשלה.

מי מהן מעוניינת ככך?

ך* מי פלגה הדמוקרטית היא בדיחה
* 1המהלכת על — 12 רגליהם של ששת
נאמניה האחרונים, שרידי־השרידים של
ד״ש זצ״ל — זיכרונה לא לברכה.
למיפלגה זו אין שמץ של סיכוי לגבור
על אחוז־החסימה בבחירות הקרובות. לכאורה,
אין לה, על כן, שום עניין להביא
לפירוק הכנסת הנוכחית, המעניקה לה
שישה מושבים נוחים במליאה, שלושה
מושבים ליד שולחן־הממשלה, שני תיקים
של שרים ותפקיד של סגן־דאש-ממשלה.

אכל כמיפלגה זו יש לפחות איש•
אחד הרואה את הנולד • :טמואל
מ׳ תמיר (כצנלסון).

הבדיחה הישראלית מספרת על זוג פרעושים,
היוצאים מקולנוע. אומרת הפרעד
שית לפרעוש: נלך הביתה ברגל או
שניקח כלב?
תמיר נמצא במצב דומה. הוא דואג
עתה למקומו בכנסת הבאה ובממשלה ה באה.
איך עושים זאת כאשר למיפלגתו
אין סיכוי להכניס אף חבר אחד לכנסת?

איך משהקים פוקר כשאין קלפים

ממשלה זו צריכה ליפול, ויפה
שעתיים קודם.

ך* רור כי ממשלה זו תיפול במוקדם
י•— או במאוחר. וברור שיבעתיים שהיא
לא תתקיים אחרי הבחירות הבאות.
לכן השאלה החשובה ביותר היא דווקא
השלישית :

יכואאחרי הץ

במיקרה הרע, תקום מחדש הממשלה
אשר נפלה כמאי 77ע1
לשימחת הציבור כולו.
ממשלה כושלת של המערך, ללא דרך
לאומית וחברתית, בשותפות עם המפד״ל.
ממשלה של ריפיון ושחיתות, כפייה דתית
ונסיגה חברתית. ממשלה של קיפאון בענ ייני
חוץ (״לעולם לא נסיגה לגבולות 67׳!
לעולם לא מדינה פלסטינית! לעולם לא
הידברות עם אש״ף!״) בתוספת מליצות
ריקות (״פשרה טריטוריאלית״) שכבר
הופרכו לחלוטין. ממשלה אחוזת פחדים
מפני גוש־אמונים, שיתחבר אז מחדש עם
המוני הקנאים של חרות.
החלפתו של שימעון פרם ביצחק רבין
אינה משנה כהוא זה.
תמונה זו לא תשתנה גם אם יתווסף
לקואליציה מרכיב ליברלי-ימני, נוסח שימחה
ארליך.

הגדולהשלעזרוייצמן,
ך* פצצה
י 1בתוכנית מוקד בטלוויזיה, היא רק
אחד הסימנים לכך שימיה של ממשלה
זו עלולים להיות ספורים.
היא מעוררת שלוש שאלות דחופות:
ראשית — האם אכן תיפול ממשלה
זו לפני זמנה?
שנית — האם זה טוב לעם־ישראל?
׳טלישית — מה יקום במקומה ז
* י משלה ישראלית יכולה ליפול
יז רק באחד משני מיקרים: או שראש־הממשלה
רוצה בכך או שאחת ממיפלגות
הקואליציה מחליטה לנטשה.
דויד בן־גוריון הפיל את ממשלתו ב־
,1961 בשיא פרשת-לבון. יצחק רבין הפיל
את ממשלתו ב־ ,1977 ביגלל שיקולים הש מורים
עדיין עימו.

אם תחזיק ממשלה זו מעמד עד לבחירות
בארצות־הברית, הרי זה רע. אם תחזיק
מעמד גם לאחר מכן, ייווצר מצב הרה־אסון.

כמה אפשרויות, ורובן עגומות.

המיגכלה הראשונה צריכה למנוע
כעד עזר וייצמן מלהתפטר מתפקידו
כשר־הכיטחון.
המיגכלה השניה צריכה למנוע
כעד הממשלה מלהקים התנחלויות
חדשות, וכעיקר מלאכלס את
הכתים כחכרון כיהודים.

פניה הם כפני המישלחת שנסעה
לוושינגטון: מנחם כגין, יצחק
•טמיר ויוסף כורג. אם נוסיף לכך
את אריק שרון, יצטייר פרצופה
האמיתי — ממשלת הימין הקיצוני,
הקנאי, העקר, חסר-התוחלת.

משום־כך יש עניין כדבריו •טל
עזר וייצמן, כאשר דיבר כאותו
שידור על ״שידוד מערכות״.

(אני מקווה שלא התכוון למערכת־שו-
דדים, אף שביטא את המילה בשי״ן ימנית).
שידוד־מערכות
טכני־מכני — העברת
מיפלגה מגוש א׳ לגוש ב׳ — אינו מעניין.

אך יש עניין כשידוד־מערכות
אמיתי.

עזר וייצמן ושימעון פרס: למה נועדה הפצצה!
שימחה ארליך — יכול להחליט, ברגע של
חולשה, לקבל אותה.

ך. מפד״ל היא מיפלגה רצינית יותר
י י לאין שיעור. היא המיפלגה הישראלית
בה״א הידיעה — מיקצוענית, צינית, תועלתית.
היא תמכור את הסבתא שלה, אם
המחיר הוא נכון.
אין למפד״ל שום חשק לשקוע בביצה
יחד עם הליכוד. היא מוכנה בכל רגע
לקפוץ מן העגלה. אבל יש לד, בעייה :
היא חוששת שמא המערך לא יהיה זקוק
לה להקמת הממשלה הבאה. שמא יזכה
המערך, חלילה, ב־ 61 מנדאטים?

שמא יצליח כגין כמשימה שכה
נכשל דויד כן־גדריון הגדול כל
ימיו: להבטיח למפא״י רוב יציב ץ

על־כן הציעו ראשי־המפד״ל לשימעון
פרס הצעה, שלא קל לסרב לה: להפיל
את הממשלה תמורת כריתת ההסכם הקואליציוני
הבא, עוד לפני הבחירות.

המפד״ל רוצה שהמערך יבטיח
דה את כל מישרותיה הנוכחיות,
כלי קשר לתוצאות הבהירות.

יתכן מאוד ששימעון פרם עצמו היה
מסכים לכך בלי היסוס. אך מפ״ם מתנגדת,
וגם במיפלגת־העבודה יש לכך התנגדות
רבה. יתר על כן, עיסקה צינית כזאת
עלולה לפגוע קשה בסיכויי המערך בקלפי.
אך הרעיון עדיין קיים. בניגוד לאופיו,
עשוי שימעון פרס לעשות פעם משהו
שאינו שיגרתי, המחייב כוח־החלטה. מה
גם שבחירות לאלתר יחסכו לו מאבק גדול
נוסף על הבכורה במיפלגתו.

ך המועמדת הסבירה ביותר להפלת
הממשלה היא, כמובן, המיפלגה

ייגי-פנים בגדה בציבור בוחריה — הבורגנות
הזעירה, האיכרים, החנוונים.

והנה בא וייצמן, ומציג לעיניה
פיתוי גדול.

מיפלגת־מרכז חדשה, בהנהגתו הכאריז־מטית
של עזר האגדתי, שבה יהוו הליבר לים
את עמוד־השדרה — לזו יהיה סיכוי
ממשי. היא תוכל לחזור לתדמית השפוייה,
להשיב תשובות של ממש בינייני חוץ
ופנים. היא תוכל למשוך אליה את המוני
המאוכזבים של הליכוד ושל ד״ש, שנשארו
בלא כתובת, ושאינם ששים חזרה אל מיס־לגת־העבודה
הבלתי-מתוקנת. היא תהווה
שותפה כימעט־אוטומטית לקואליציה עם
המערך בממשלה הבאה, תוך חידוש הברית
ההיסטורית של מפא״י והציונים־ה־כלליים,
ששלטה בשנות ה־50׳ .היא עשו־ייה
— הוי חלום מתוק! — להשאיר את
המפד״ל בחוץ.

אם אכן יתפתחו הדכרים ככיוון
זה, עשוייה המיפלגה הליברלית
לפוצץ את הקואליציה הקיימת,
את הליכוד ואת ממשלתו.
^ אם נפילת הממשלה

הנוכחית

י 1טובה לעם־ישראל?
על שאלה זו ניתן להשיב באופן פסקני:

מבחינה פנימית, ממשלה זו היא אסון.
בשטח החברתי, היא מכינה שואה. מבחינה
לאומית־מוסרית, האנדרטה שלה היא
פסל היורד האלמוני.
בזירה המכרעת של קיומנו, השלום,
ממשלה זו אינה מסוגלת עוד לעשות דבר
חיובי. במיקרה הטוב ביותר תביא לקיפאון,
במיקרה הרע ביותר תביא להתמוטטות
השלום שכבר הושג.

כלומר: היערכות מחדש של הכוחות
והבוחרים בארץ, על פי מצעים של ממש:
מחנה יוני מתון מכאן, מחנה ניצי קנאי
מכאן. מחנה שמרני־ליברלי של מרכז-
ימין מכאן, מחנה ליברלי־סוציאלי של מר-
כז־שמאל מכאן.
זה מכבר זקוקה המדינה לשבירה כזאת
של הכלים הישנים, ולעיצובם של כלים
חדשים, אשר יאפשרו ויכוח-של־ממש
ומאבק דמוקרטי של ממש על דרכה של
המדינה. אם יכולים מהלכיו של עזר
וייצמן להביא לראשיתו של תהליך כזה,
הרי תהיה בהם ברכה.

כהעדר תהליך כזה, יש לדאוג
לכך שכוחות השינוי, השלום והצדק
ההכרתי יתגבשו ויתחזקו,
כמידה שתעניק להם כוח-השפעה
על הממשלה הכאה.

ך* גרוע כיותר הוא אותו הלוך־רוח,
י 1ידוע לנו מלפני שלוש שנים.
אז שטפה את הארץ רוח כימעט־היס־טרית,
שאמרה :״מוכרחים להפיל את
ממשלת־המערך! לא חשוב מה יבוא במקומה
! אפילו הליכוד טוב יותר ! אפילו
ד״ש, למרות שאין לה תשובה אף לאחת
מן השאלות העומדות לפני המדינה! ה עיקר
הוא להחליף את השילטון!״

וככן, השילטון הוחלף. והסתכד
כי ״אפילו הליכוד״ אינו יותר טוכ.
להיפך. קרה אסון.
עכשיו שוב מתחיל גל היסטרי מעין
זה :״מוכרחים להפיל את ממשלת־הלי-
כוד! לא חשוב מה יבוא במקומה! אפילו
המערך הוא טוב יותר! העיקר הוא להחליף
את השילטון!״
אכן, חשוב מאד להחליף את השילטון.
בהחלט. על כך אין ויכוח. אך בכך לא די.

הליכוד אכוד. עכשיו הכל תלוי
בטיב השינוי!

צחצחק
עם טילאק

במדינה

טילאק שומרת על בריאות השיניים ומגינה על א מ אי ל ה שן טילאק מסירה בתמי ניקוטין, ת ה וקפה, מסירה אבן שן ומונעת עששת
טילאק
לנ שימה רעננה

העם
״ 1ם־ ה ע צנ * או ת ת שי ם
הדגש קובר ׳מיום
העצמאות א 7יום־האזכרה
אשר 7פגיו
חגים לאומיים אינם נולדים על
פי תכתיב. הם משתרשים בלב
העם, עוברים גילגולים מגילגר
לים שונים, לובשים צורה ופושטים
צורה. רק אחרי זמן רב הם מתייצבים
ומקבלים לבוש קבוע —
כמו חגי־ישראל העתיקים.
ימי־העצמאות של ישראל אינם
יוצאים מכלל זה. הם החלו בחגיגות
לאומיות גדולות, כאשר המונים
יצאו לרחוב, הצטופפו, עלזו
וחגגו באופן ספונטאני. לאחר מכן
בא המיצעד הצבאי הגדול ובלע
את כל שאר חלקי החג, עדות ל מיליטריזם
שהשתלט על המדינה
בתקופת דויד בן־גוריון. כאשר
בוטל המיצעד מטעמי תקציב, וגם
כחלק מן הדה־בן־גוריוניזציה של
המדינה, הפו החג ליום של פיקניקים.
רגש
אמיתי. ביום־ד,עצמאות
תש״ם החל בולט אופי חדש של
החג.
בצורה מוזרה, עבר כובד־המישקל
מיום־העצמאות עצמו ל יום
שלפניו — יום האזכרה לחללי
צה״ל.
בניגוד ליום־העצמאות עצמו,

טי 70ק

מעוררות בלב כל אדם רגש אמיתי,
ספונטאני, בלתי־מזוייף.
בערב של אותו יום מתחלף ה אבל
הלאומי בן־רגע בשימחת־העצמאות
— וגם מעבר זה הוא
אמיתי ובלתי-מזוייף. כמו האזכרות
בבוקר, כך גם טכס־המשואות ב־הר־הרצל,
אף שהוא מסוגנן וקבוע,
עדיין מעורר תגובה אמיתית בציבור.
מהרחוב
לטלוויזיה. תכונה
אחרת של יום־העצמאות, כפי ש התגבשה
בשנה זו: הטלוויזיה
תפסה את מקומה בשדה־האירועים
העיקרי, וכימעט הבילעדי, של ה חג.
בעוד שברחוב שררה אנדרל מוסיה,
בידור קלוקל וחסר־ערן־,
שיעמום ועייפות, בלט על המיר־קע
הרגש האמיתי של חג־העצמ־אות.
אחרי
תוכנית מצויינת, חצי-
ספונטאנית וחצי־מבויימת, של שירים
וריקודי־עם, בבימויו המוצלח

נשיא נבון
לבבי

משחת השיניים לכל המשפחה

להשיג בכל בתנ מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק

דיסקו בע״מ

יד״ר ברמן
הגיוני

רמטכ״ל איתן
שיגרתי

הופיע ספר חד ש
ח. גבריאל רוזובאום

י /ה ל

התמונה ה מדברת
דאש־ממשדה בגין

תני לו הערב
את הספר המשגע

מידיס

־/ר 0 /־ זיז
כתובות קיר עסיסיות
במו שהחברה כות בים
להשיג בחנויות הססרים המובחרות
ה מי ה: א .ערמוני. טל)03 ( 292026 .

מלאכותי

של אנטואן צאלח, שהעלתה את
ארץ־ישראל היפה של אז בדמות
הצעירים הרוננים של היום, הוק רן
פרק מן הסידרה על הציונות,
פרי עמלם של יגאל לוסין וחבריו.
בניגוד לחששות, היה זה פרק
מרתק, מלא מידע חדש, מאופק
בהתבטאות ומאוזן ככל הניתן בנסיבות
הנתונות. הוא נתן לדור
החדש ולוותיקים מושג על התה־ליד
המורכב והמסובך שהוליד את המדינה יום־העצמאות תש״ם לא היה יום
של רינה ועליצות. אך הוא היה
יום של התייחדות עם אותו נכס
בלתי־נתפס, הנשכח בשאר ימות
השנה: עצמאות ישראל

שנשאר בלי תוכן של ממש, יום־
האזכרה הוא בעל תוכן אמיתי.
ברחבי הארץ התקבצו מבוגרים וילדים
בשדות־הקרב של מילחמת־העצמאות,
בבתי־הקברות של ה _

חללים, ליד גרוטאות המשוריינים 1
ההרוסים, וקיימו טכסי־אזכרה.
א ר 1 0ה 10־ 0
הדמעות של המישפחות השכולות,
ביניהן מישפחות החללים של
אחד הגיוני, אחד לבבי,
מילחמת העצמאות, שביכו את בניאחד
מלאכותי, את .
הן אחרי 32 שנה בכאב שלא פחת,
הזכירו גם לאחרים כי אין זה טכס
שיגרתי — ארבעת חבגיב
פורמלי, כדי לצאת ידי חובה, אלא
של הגדת העצמאות
יום של גורל.
צפירות־האזעקה, הקוראות לציארבעה
מנהיגים השתקפו בערב
בור לעמוד דום לזכר החללים,
(המשך בעמוד )33
העולם הז ה 2225

^ מידים שנחרטו בזיכרוני היו :

י • ״אדוני, אתה מגולל אבן מליבי !״
ביקרתי אצל ז׳אן־פול סארטר בראשית
,1959 בלוויית יעמוס קיגן. ידידתו של
קינן, הסופרת כריסטיאן׳ רושפור, סידרה
את הפגישה.
סארטר גר אז ברחוב בונאפארט מס׳
,42 לא הרחק מכנסיית סאן־ז׳רמיין־דה־פרה(
.לאחר מכן עבר לסביבה שקטה יו־יתר׳
ברובע מונפארנאס).
הייתי בפאריס בדרכי חזרה לארץ, אחרי
שהייה בניו־יורק. נפגשתי שם לראשונה
בגלוי עם מנהיג ערבי בכיר: המדינאי העיראקי
האשם ג׳וואד, שנתמנה כעבור
כמה ימים כשר־החוץ של עיראק, במקשט־רו
של עבד־אל־כרים קאסם *.דיברתי
עימו על הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה (שהיו אז בידי ירדן ומצריים)
ועל היחסים בין ישראל והתנועה הלאומית
הערבית.
סארטר, נמוך-קומה וממושקף, פוזל
קימעה בעיניו הירקרקות, קיבל את פני
באדיבות צרפתית קרירה. סיפרתי לו על
פגישתי עם ג׳וואד והגשתי לו תרגום
צרפתי של המעשר העברי, המיסמך שפורסם
שנתיים לפני כן על־ידי הפעולה
השמית, ושבחיבורו השתתפתי יחד עם
נתן ילין־מור, בועז עברון ואחרים. הסבר תי
לסארטר שאנו דוגלים בכריתת ברית
היסטורית בין ישראל והתנועה הלאומית
הערבית, כדי לכונן מרחב מאוחד וגייט־ראלי.
סארטר
ישב בשקט, העיף מפעם לפעם
מבט במעשר, והקשיב. אחרי כחמש דקות
אמר את מילותיו הראשונות, שהדהימו
אותי.

לו. היה זה תענוג אסתטי לראות כיצד
אחד המוחות הגדולים של הדור ניגש
לבחון רעיון שנודע לו רק כרגע. מגלגל
אותו לכאן ולכאן, ומבין מייד את ה משמעות
המרחיקה־לכת הנובעת ממנו בכמה
כיוונים בעת ובעונה אחת( .מה גם
שבישראל לא נערך מעולם ויכוח רציני
על מיסמך זה, שהיה — לדעתי — אחד
החשובים שהופיעו ב־ 30 השנים הראשונות
של המדינה).
״אני רואה שאינכם משתמשים במונח
,המזרח התיכון׳,״ אמר .״זה נכון לגביכם.
זהו מונח גיאוגראפי של אדם אירופי.״
הסברתי לו את הסיבות שהניעו אותנו להשתמש
במונח ״שמי״ כהגדרה למרחב
שלנו.

הוא הפסיק אותי בתגועת־יד
ערנית .״זה ברור דגמרי,״ אמר,
״רוב העמים כאיזור שלכם מדברים
שפות שמיות.״
הוא גם הסכים מייד עם הנחה היסודית
של המינשר, שקיימת בישראל אומד, עברית
חדשה, שהיא חלק מן העם היהודי.
״רק הגדרה כזאת, והקביעה שאתם רואים
את עצמכם כחלק מתנועת־השיחרור

אך המאפשר לפרט חופש של יוזמה ופעולה
במיסגרת זו.
״אני חושב שאנחנו שייכים מבחינה זו
למגמה הגדולה של האינטליגנציה הצעירה
בעולם, שיש לה אידיאלים משותפים,
אד שלא מצאה עדיין הגדרות המקובלות
על כולם,״ אמרתי. שאלתי מה דעתו על
מונחים כגון ״סוציאליזם חופשי״ ,״סוציאליזם
הומאניסטי״ או ״סוציאליזם ליברלי״.

״העיקר הוא התוכן,׳׳ אמר ,״תנועה
חדשה אינה יכולה להתקיים
כלי תוכנית סוציאלית כרודה.״

הוספתי כי בישראל קיים מצב כלכלי
וחברתי מייוחד, השונה מן הידוע בעולם,
וכי על כן אין טעם לגשת לבעיות ישראל
במונחים. האירופיים השיגרתיים.

עותי יד״ס
^ אשר הוזמנתי לשיחה זו, בשעה
^ 12 בצהריים, התכוננתי -לפגישה קצ רה.
הצרפתים מקפידים על זמני הארוחות,
ואין הם מזמינים אדם לשעת־הצה־ריים
אם הם מתכוונים לשבת עימו ארו
ליעקב
חזן, למשל, מילבד הזיקה הפורמלית
למילה סוציאליזם.

תרדה או!*1אה?

״אדוני, אתה מגולל אכן מ
ליכי 1״

^סימפאטיה פוומלית״
אותו הרגע נשרה ממני האדיבות
הקרירה, ובמקומה בא יחם אחר לגמרי.
סארטר, איש-הרוח, התעורר לחיים.
הוא הסביר לי את סיבת רגש־ההקלה שלו.
״אני הזדהיתי במשך כל חיי עם הרעיון
הציוני,״ אמר .״האמנתי שזהו מיפעל גדול
ומתקדם. בעיני זה יהיה אחד הרעיונות
היפים של המאה ה־ .20 אני שונא את
האנטישמים. אני יודע מה עשה היטלר
ליהודים. כשקמה מדעתכם, הרגשתי ב־ליבי
שזה יום גדול, שהנה נעשה מעשה
גדול של צדק היסטורי.״
הוא הסתכל בי בעוניים עצובות .״והנה,
עברו במה שנים. מדינתכם הלכה
בדרך המנוגדת לכל נימי נפשי. אתם אחת
המדינות השוביניסטיות ביותר בעולם.
דבק בכם מיליטריזם מכוער ומסובן. אתם
בני־בריתם של כל היסודות הראקציוניים,
האימפריאליסטיים ואף הפאשיסטיים בעולם.
אתם עומדים בשורה אחת עם מדכאי
אלג׳יריה**.
״אתם רומסים את המיעוט הלאומי של כם,
כפי שרמסו את היהודים במשך אלפי
שנים. אתם מתייחסים בציניות אכזרית
לטראגדיה של הפליטים הערביים — אתם,
בני היהודים שהיו עם הפליטים בה״א הידיעה

״נוכחתי לדעת שעזרתי להקים
עוד מדינה שוביניסטית קטנה
אחת.

״מה הייתי צריך לעשות? אין אני יכול
למתוח בגלוי ביקורת על מדינתכם, סן
יתקבל הדבר כאילו אני עוזר לאנטישמים,
שנואי־נפשי. איני יכול לעזור ל־מדינתכם,
בי כל מעשיה מתנגדים למצפוני.

״לכן
אני יושב בשקט מן הצד.
אני שומר על יחס של סימפאטיה
פורמלית.

״לכן אני גם כל־כך מתרגש כשאני שומע
את דבריך. אם ישנם בישראל עצמה
אנשים המתנגדים לדמות הנוכחית של המדינה
שלכם, והמבקשים לשנות אותה
ברוח זו — הרי ניתנת לי האפקזרות להזדהות
עם המדינה מבלי להזדהות עם
מעשיה הנוכחיים. לכן אני מודה לכם!״
ובמחווה ספונטאנית, שקצת הביכה אותי,
הושיט לי את שתי ידיו.״*״
סארטר התעמק במיסמך שהגשתי
* על שיחה זו דיווחתי בגליון העולם
הזה .1114
** ישראל, בהנהגת דויד בן־גוריון ו־שימעון
פרס, תמכה אז במתנחליס האידו־פייס
הקיצוניים באלג׳יריה, נגד מילחמת־השיחרור
האלג׳ירית. שנתיים לפני כן
שירתה ישראל את ׳בריטניה וצרפת ה׳
קולוניאליסטיות במיבצע־קדש.
** דיווחתי על אותה שיחה בגיליון
העולם הזה (.)1116

כות. אך כאשר נפרדתי ליד דלת דירתו,
כבר הגיעו מחוגי השעון לשעה .2

של האיזור כולו, יתנו בסים לקיום המדינה,״
העיר.
היתה זאת מחווה מודגשת של
מוחו כבר תר הלאה, לפינות אחרות
של הבעייה. הקביעה שבישראל קיימת אהדה. הוא הושיט לי שוב את
אומה חדשה, שהיא חלק מן היהדות ה שתי ידיו.
לפני שנפרדנו, שאל אותי מד, יש בכוי
עולמית, נראתה לו גם כפיתרון ׳לבעייתם
של יהודי העולם. הם יוכלו לשמור על
חו לעשות כדי לעזור לנו בישראל. ענייתי
זיקה הדדית עם ישראל, מבלי להיות אחר שהעיקר הוא לתת פירסום לדיעותינו באים
למדיניותה. כך ייגאלו יהודי ברית -רחבי העולם. בו במקום הזמין אותי לכתוב
המועצות מן המיצר שלתוכו נקלעו, כאשר מאמר לכתב־העת שלו׳ טאס מודדן (״זמהם
מוחזקים כאחראיים למעשיה !של ישר נים מודרניים״) ,יאחד הביטאונים האינאל.
טלקטואליים
המכובדים בעולם, ולפרט בו
במייוחד עניינה את סארטד בעיית מעמ את הרעיונות שהעליתי בשיחה.
דה של ישראל במאבק הבינגושי העולמי,.
עשיתי זאת, וכעבור חודשיים פורסם
אף שהתרחק מברית־ד,מועצות, בעיקבות המאמר באותו כתב-יעת. בצורה בלתי־הפלישה
להונגריה, בלטה בדבריו נימה רגילה. נאמר בהקדמה, כי המערבת הזמינה
מאמר זה, אחרי שנפגשתי בפאריס
אנטי״אמריקאיה מובהקת.
הסברתי לו שרק איחוד מרחבי, אשר עם אישים רבים, וביניהם ז׳אן־פול סאר־יחסל
את מילחמת-האחים של העמים ה טר. המערכת הוסיפה גם כי הרעיון השמי
שמיים, יאפשר את סילוק הגושים הזרים צריך לעורר עניין בעולם, וכי הוא בעל
מן המרחב ואת כינונה של מדיניות ניטרא חשיבות מרובה לעתיד ישראל*.
למארחיו המפ״מיים בקשה מייוחדת לזמן
לית אמיתית במרחב כולו.
״יש צורך להיפרד סן הגושים אותי אליו. הדבר לא מצא כל־כך חן
הגדולים,׳׳ קבע .״אחרים חייבים בעיני המארחים, אך לא היתד, להם ברי להיפרד
מרוסיה. אתם חייבים ל רה. ישבתי עימו במלון דן במשך שעתיים,
היפרד מאמריקה.״
בנוכחות סימאן דה־בבואר, שעשתה עלי
נפגשתי עם סארטר כמה פעמים לאחר
הזכרתי שעם ראשי הפעולה השמית
נמנה ילידמור וכמה אישים אחרים מצמ מכן. פעם, כשבא לביקור בארץ, הגיש
רת לח״י, שהעלו עוד בשנות ה־ 40׳ את רושם יעז בהגיון הצלול שלה. בניגוד ל־הרעיון
של ״׳ניטראליזציה של המיזרח־ סארטר, היא היתד, גם מוכנה לדבר קצת
התיכון״ .להפתעתי, גילה סארטר בקיאות אנגלית, כשהיה צורך להבהיר נקודה
רבה בפרשה זו, והסתבר כי בשנות־המאבק מסויימת. סארטר אמנם ידע אנגלית היטב,
אך בהחלט סירב לדבר בה.
קיים קשר הדוק עם לח״י.
דבקותו של סארטר במפ״ם היתד, תופ״מה
המצע הרעיוני שלכם בשטח העה
מעניינת כשלעצמה. היא העידה על
חברתי?״ חקר.
הסברתי שאנחנו מתנגדים לקומוניזם ד נאמנותו הרבה, וגם על תמימות מסויימת.
לקאפיטליזם גם וחד׳ וכי איננו רוצים כי הוא שמע רק את דיבריהם של דוברי
לא במדינה של מישטרה חשאית ולא מפ״ם בצרפת, שהיו תמיד לאין שיעור
במדינה של אנארכיה חברתית. לנגד יותר רדיקליים מאשר הנהגת מפ״ם בארץ.
עינינו עומד מישטר שיהיו בו גם יסודות קשה היה להבין מיה משותף לסארטר וסוציאליסטיים
וגם יסודות של ליברליזם
* המאמר פורסם בגליון העולם הזה
והומאניזם — מישטר שיספק למשק תיב־נון
ממלכתי מיסגדתי, כדי לכוון את ,1129 תחת הכותרת ״דגל חדש״ .במקור
מאמצי הפרט בכיוון הרצוי לטובת הכלל, היתה הכותרת ״מילחמת־האחים השמית״.

ך* מיכחן הגדול של סארטר בא ערב
י י מילחמת ששת־הימים.
בימי־החרדה הגדולים, כאשר העולם
כולו האמין כי צפוייה ל״שראל סכנת-
השמדה, התגבר סארטר על כל הסתייגויותיו
ממדיניות־ישראל ויצא בקול־קורא
פריו־ישראלי ברור. עורך טאם מוד׳רן,
קלוד לאנסמן, אף הדהים את השמאל ה צרפתי
כאשר קרא שהוא מוכן להתחבר
עם האימפריאליזם האמריקאי, אם הדבר
דרוש כדי להציל את ישראל.
בשיא ימי־החרדה קראתי מעל דוכן הכנסת
את דבריו של סארטר, ואני זוכר
את הבעת־השימחה שעל פני הח״כים.
באה המילחמה, והניצחון המוחץ של
ישראל. בדיעבד החלו רבים בצרפת מאמינים
כי ישראל ביימה את כל המשבר, כי
החרדה היתה כולה מפוברקת, טכסיס מחוכם
כדי להכין מסע של התפשטות וכיבושים.

סכורגי
כי סארטר עצמו סכר
כי הוא רומה, .על כל פנים, הוא
חזר לשתיקתו הרועמת ככל הנוגע
לישראל. את עיקר מאמציו
הקדיש לשמאל החדש הצרפתי,
למהפכת 158׳ ולקבוצות רדיקליות.
בעיני, פרשת סארטר היא טרגדיה
ישראלית. תוך 32 שנות קיומה, איבדה
ישראל את אהדתם של טובי האנושות,
גדולי הרוח, אנשי הקידמה ושוחרי־הצדק,
שהיו התומכים הנלהבים ביותר של הציוניות.
את מקומם תפסו רודנים פאשיסטיים
למיניהם, גזענים דרום־אפריקאים, עריצים
ושודדים של רפובליקוודבננות, טיפוסים
כמו השאה הפרסי, רונלד ריגן ויוזף
שטראוס — אנשים שסארטר שנא ותעב.
אם זוהי ריאל-פוליטיק — הרי זו ריאל־פוליטיקה
מטופשת מאד, קצרת־רואי. היא
מזכירה את הערתו הלגלגנית המטופשת
של סטאלין, ששאל באחד הוויכוחים ״כמה
אוגדות יש לאפיפיור?״

לסארטר היו אוגדות רכות, ובחשבון
הסופי הן יהיו חשוכות
יותר מכל הצבא של אפריקה הדרומית.
לולא חשב סארטר מה
שחשב על ישראל לא היו עמדותיה
של ישראל באירופה המערבית
מתמוטטות.

״גם הוא צונת ר
ך* אשר מת סארטר, לפני שבוע,
~ שבר־כלי זקן ( )74 ועיוור, נזכרתי
באימרה המפורסמת של שארל דה־גול.
כאשר תבעו ׳שרותי־הביטחון הצרפתיים
לאסור את סארטר בעוון אירגיון תנועת־סיוע
למורדים האלג׳יריים, שהטיפה לעריקת
החיילים הצרפתיים.
״סארטר?״ קרא דד,־גול ,״גם הוא צרפת!״

יותר
מזה: סארטר היה מצפון
האנושות.

_ 219

ו ״ צמןטסבראש -האשלהקמאחוריו?

״אנחנו מוצאים היום פיתרונות משילשום
לבעיות של מחר,״ סיכם וייצמן.
הורביץ הסכים עם וייצמן, לעיתים במילים,
לעיתים בשתיקה. הוא גם לא הגיב
כאשר וייצמן האשים אותו כאחד האחראים
למוראל הירוד של ״העם הנפלא הזה.״
למרות
הדברים הקשים שהוטחו בשיחה,
היה ברור לשניים שהם כרתו ביני הם
ברית. פירושה של הברית, כפי שוייצ־מן
הבין אותה: הורביץ הולך איתו, אם
בגין יחליט לעמוד בראש רשימת־הליכוד
בבחירות הבאות. הפירוש של הורביץ
לאותה שיחה היה זהה, אלא שהורביץ
הבין מעזר שבשבועות הקרובים יישב
וייצמן בשקט. ביגלל סיבה זו, כפי הנראה,
באה התגובה החריפה של הורביץ
אחרי ההופעה במוקד.
אולם וייצמן אינו חושש גם היום. אח רי
שהסערה תשכך, הוא סבור, וכאשר הוא
יהיה זקוק להורביץ, יבוא הורביץ אליו.

בגין הגורם
לפילוג

רגע הניצחון: עזר עם ציפורי, דולצייו, אוליך ובגין
^ רגע האחריץ ניסת עזר וייצמן
— לדחות את המוקד המפוצץ שלו. הוא
פנה אל אלימלך רם, מי שניהל עימו את
המגעים על ההופעה בתוכנית. רם הסביר
לווייצמן כי דחייה ברגע האחרון תביא
נזק רב לטלוויזיה.
וייצמן ורם ידעו שאם יתעקש וייצמן
שלא להופיע, לא היה הראיון עימו מתקיים.
אולם וייצמן עצמו לא היה שלם
עם רעיון הדחייה. הוא ידע שאותו יום
רביעי, בשבוע שעבר, היה התאריך האחרון
שבו יכול היה להטיל את הפצצה הפוליטית
שלו. שבוע לאחר מכך כבר לא
היה וייצמן בארץ* .עשרה ימים אחר־כך
עמדה להערך ועידת המיפלגה הדמוקרטית
האמורה להחליט אם הדמוקרטים
ישארו בממשלה או יפרשו ממנה. שבועיים
אחר־כך אמורות להערך הבחירות
והוועידה של המיפלגה הליברלית שבלי-
כוד. אלה יקבעו במידה רבה את גורלו
של איש־חרות עזר וייצמן.
לכן היה על וייצמן לקרוא תיגר על
ראש־הממשלה מנחם בגין ועל ממשלתו
עוד לפני הנסיעה שלו. ולא יכול היה
להתחשב בכך שבגין עצמו היה באותה
עת בארצות־הברית.
ההופעה של וייצמן במוקד לא היתה רק
מבוגרת, מאופקת ולא-וייצמנית, כפי שרבים
התרשמו, אלא הופעה מלוטשת,
שבאה אחרי הכנות רבות. וייצמן התייעץ
עם מקורביו על הנוסח המדוייק של
* וייצמן יצא ביום השלישי השבוע ל־ארצות־הברית,
כדי לקבל תואר של דוק־טור־כ!1וד
בקתדרה על שמו של יוברט
האמפרי באוניברסיטת מיניסוטה. זו הפעם
הראשונה שקתדרה זו מעניקה תואדים של
דוקטור־כבוד, והזוכים בתואר הס וייצמן
וסגן־נשיא ארצותיהברית, וולטר מונדייל,
יורשו של האמפרי.

הדברים, ערך חזרות, שינן ולמד מישפ-
טים שלמים בעל־פה. צווודמוחות מבין
ידידיו גם ניסה לנחש את עוצמת התגובה
הציבורית ואת תגובתו של ראש־הממשלה
לדברים.
רק במקום אחד נכשל וייצמן. הוא לא
התכוון ליצור את הרושם כי יהיה מוכן
להצטרף אישית לממשלתו של שימעון
פרם ולכהן בה כשר-ביטחון. כוונת וייזד
מן היתה לאמר שאם יעמוד הוא בראש
רשימת־הליכוד, או בראש כל רשימה אחרת,
והמערך יזכה בבחירות ושימעון פרס
יזמין את מיפלגתו לקואליציה, הוא יהיה
מוכן לשקול אפשרות של כניסה לקואליציה
כזאת בראש מיפלגתו, ולכהן בה
כשר־הביטחון.

כיתרונות של
האת מול
ולס לא דלן חזרות ערך וייצמן ערב
י המוקד. הוא גם ערך שיחות עם גורמים
פוליטיים רבים, כימעט מכל גווני
הקשת הפוליטית בארץ, כדי לבדוק כמה
גייסות יוכלו לגייס במצבים מדיניים
מסויימים.
שלא כפי שמקובל לחשוב, אין וייצמן
משליך את יהבו רק על המיפלגה הליברלית.
את אחת השיחות הראשונות שלו
ערך עם שר־האוצר יגאל הורביץ. חור־ביץ
היה מראשי התוקפים את וייצמן אחרי
הופעתו בתוכנית מוקד. למרות זאת
בטוח וייצמן גם היום כי הורביץ ילך
איתו.
השניים ניתחו את האפשרות שבגין יתייצב
בראש רשימת חרות או הליכוד בבחירות
הבאות, תהיינה אלה כאשר תהיי נה.
וייצמן כבר הודיע לא אחת כי לא
יופיע ברשימת הליכוד, אם בגין יעמוד

בראשה. ההפתעה הגדולה היתה בדבריו
של הורביץ, שאמר לווייצמן שגם הוא לא
ילד עם הליכוד, אם בגין יעמוד בראש
הרשימה. מאוחר יותר שמע וייצמן דברים
זהים משני המתמודדים על הנהגת המיפ־לגה
הליברלית — סגדראש־הממשלה,
שימחה ארליך, ויושב־ראש הוועד־הפועל-
הציוני, אריה דולצ׳ין.
אולם, כמו ארליך ודולצ׳ין ביקש גם
יגאל הורביץ מווייצמן להירגע לתקופת-
מה. וייצמן הגיב בחריפות על דברים אלה
של הורביץ :״אתה פרשת מהממשלה
בעיקבות הסכמי קמפ״דייוויד,״ אמר ל-
שר־האוצר ,״ככל שאני יודע, לא בוטלו
הסכמי קמנדדייוויד, ובכל זאת חזרת לממשלה.
איך אתה מעז לאמר לי שלא
לחמם את הגיזרה, אם אתה לא רק דיברת׳
אלא גם פרשת?״
הורביץ ניסה לדבר על מניעים טאק טיים,
אולם וייצמן לא קיבל זאת. טיב
היחסים בין הורביץ לווייצמן מאפשר
לווייצמן לאמר להורביץ את דעתו המלאה.
בציינו כמה פעמים ״אני לא מבין בכלכלה
״,הציג וייצמן להורביץ כמה שאלות
אשר לשר־האוצר לא היתה עליהם תשובה
ז ״אתה מודד כל דבר מבחינת הרווח
וההפסד. צריך להקפיא את הפיתוח, צריך
לצמצם את הבניה, צריו לצמצם ׳את כל
הפעילות הכלכלית. אחד הדברים התורמים
לפעילות כלכלית מוגברת היא ה־עליה,
אז לדעתך, אנחנו צריכים שלא לה ביא
עולים?״ ועוד תמיהה של וייצמן :
״ממתי בוחנים חקלאות לפי רווח והפסד?
באירופה מסובסדת החקלאות ! גם כאן צריכים
לסבסד אותה, ולא לחסל אותה משום
שאין היא כדאית מבחינה כספית.״
כשהוא נכנם למצב־רוח פילוסופי, טען
וייצמן כי יש למצוא מקורות אנרגיה נוספים,
על פני הידועים בארץ, וכי הממשלה
אינה עושה די הצורך בחיפושים.

ף* ין שי טחה אי ליך לווייצמן יש
* י מערכת־יחסים ידידותית. עוד מהתקופה
שבה היה באופנה להטיח השמצות
ובדיחות בפני ארליך. כאשר זה היה שר־האוצר,
היה וייצמן מנחם את ארליך ותומך
בו בוויכוח הציבורי. ארליך אינו שוכח
זאת לווייצמן, ויש לו פינה חמה בלב
לשר־הביטחון.
אך ארליך הוא שועל פוליטי ותיק. הוא
לא הבטיח לווייצמן שום הבטחות, ונתלה
בבחירות הפנים־מיפלגתיות כליברלים וב־וועידה
שלאחר הבחירות. וייצמן, מצידו,
הבין כי במיקרה שבגין יעמוד בראש
רשימודהליכוד בבחירות הבאות, יתמוך
ארליך בפילוג הליכוד ובהליכה ברשימה
נפרדת, שתהיה קואליציה של מיפלגות
ואישים בראשות וייצמן. כמו ארליך, מנחש
וייצמן כי בבחירות הפנימיות כליברלים
יזכה ארליך ברוב מוחץ, שכמוהו
לא היה לו מעולם. אולם בדי להיות בטוח,
ערך וייצמן שיחה מקבילה גם עם דול-
צ׳ין. שיחה זו היתה ביוזמת דולצ׳ין, וגם
ממנו זכה וייצמן בתמיכה מלאה.
בעיקבות שיחות אלה נוצר מצב מעניין.
בעוד שערב הבחירות האחרונות היה
ברור לכל עסקן קטן בליכוד שמנחם בגין
הוא היחיד המבטיח את אחדות הליכוד,
המצב כיום הוא שבגין, אם יתעקש להמשיך
ולקחת חלק בחיים הפוליטיים ביש ראל,
יהיה הגורם לפילוג הליכוד.
לווייצמן יש תומכים גם בתוך תנועת
החרות. הוא מבסס את כוחו על דמויות
שהן חדשות־יחסית במיפלגה, כמוהו עצ מו•
הוא נערץ על־ידי ראשי הערים, המועצות
המקומיות ועיירוודהפיתוח של
חרות. אנשים כמו ח״כ משה קצב, ראש
עיריית קריית־מלאכי, אבנר שטרית, ראש
המועצה־המקומית ביבנה, וסגן ראש עיר-
יית״אשדוד, דודו אביטן, ילכו אחרי וייצ*
מן באש ובמים. להם אין בעיות לגבי מו,
רשת
בגין. הם צעירים מדי.
עובדה זו היא המרגיזה גם את שר-
הבינוי, דויד לוי• לוי יודע כי וייצמן נוגס
מכוחותיו שלו בתוך חרות. הוא יודע
גם שבעוד שנראה לציבור שבני עדות-
המזרח בעיירות־הפיתוח תומכים בו, הם
אוהבים דווקא את וייצמן.
אך גם לגבי לוי אין וייצמן מודאג.
למקורביו אמר :״לוי היום נגדי, מחר
בעדי. הוא יהיה איתי כאשר הוא יחשוב
שכדאי לו להיות איתי, והוא נגדי כאשר
הוא חושב שכדאי לו להיות נגדי. אפשר
לקחת אותו בחשבון כאחד משלנו.״ דב רים
אלה אמר וייצמן אחרי ההתקפה
החזיתית של לוי עליו, בעיקבות מוקד.
לוי עצמו מאשר דברים אלה, אם כי במילים
אחרות. הוא אומר כי וייצמן הוא
המועמד שלו לירושה. אולם, לדבריו, כל

הזמנה לשולחו הממשלה?-עזו ו״צתו בפוזה היתולית דיו שימונו! נו ס בכנסת
עוד בגין רוצה לעמוד בראש — יש לאפשר
לו זאת.
גם כמה חברי־הכנסת של חרות, התומכים
בווייצמן, נשארו, לדעתו, נאמנים לו,
ודבריהם אחרי התוסנית במוקד היו, ל דעת
שר־הביטחון, רק בחזקת מס־שפתיים
לבגין. וייצמן מתכוון לח״ב חיים קאופמן,
שהתקפל כבר למחרת הגינוי שגינה
את וייצמן, התקשר עימו בטלפון והתנ צל,
ולסגנו, מרדכי (״מוטקה״) ציפורי.
תגובתו של ציפורי נגד וייצמן התמיהה
קצת את שר־הביטחון. ציפורי היה בסוד־העניינים,
ערב ההופעה במוקד, וידע כל
מילה שהתכוון וייצמן לאמר. כששמע את
תגובתו של ציפורי, הפליט וייצמן :״אני
תמיד אהבתי אותו, למרות שהוא לא היה
חכם גדול אף פעם.״ וייצמן סבור כי תמיכתו
של ציפורי נתונה לו בכל מיקרה
ומצב.

בדית עם
צעירי המפד״ל

נכי ה ת נו ע ה הדמוקרטית, מצבו של
וייצמן קשה קצת יותר. אין לו קשר
ממש עם חברי תנועה זו.
עם ידין נמצא וייצמן במצב של ניתוק
כבר למעלה משנה. וייצמן מכנה את ידין
״המרחף״ ,וידיע יודע זאת. הקרע ביניהם
חל כשידין הפך פעמיים ממלא־מקום שר-
הביטחון, בשעה שווייצמן היה בחוץ־
לארץ. בפעם האחת היה זה בעת פיגוע
ליד הקאונטרי קלוב. ידין הטיל אז עוצר
בן יומיים על חלק ניכר משפלת־החוף,
ווייצמן לעג לו בשובו לארץ. בפעם השניה
הצליח ידין לחמם את הגבול עם
סוריה, וכשווייצמן חזר לארץ שאל :״ידין
עוד לא עשה מילחמה?״ את וייצמן הרגיזה
יותר מכל העובדה שידין פלש לחדרו
בלישכת שר־הביטחון בקרייה. הוא נתן
הוראה לסלק את ידין, וכששב לארץ הודיע
כי מעתה ואילך ימלא את מקומו
בפועל, בעת שהוא נוסע לחוץ־לארץ,
סגן־שר־הביטחון.
השר השני מהתנועה הדמוקרטית, שמואל
תמיר, ניסה לגשש אצל וייצמן. וייצ-
מן אינו אוהב את תמיר, אם כי הוא מתייחס
אליו בכבוד יחסי. הוא סירב להיפגש
עם תמיר לשיחה אישית, אולם הסכים
שמקורביו ייפגשו עם תמיר ועם אנשי
תמיר. גם במה שנוגע לידין וגם במה
שנוגע לתמיר שומר וייצמן על מתח קבוע,
מבלי לתת רמז להחלטתו בדבר שיתוף־
פעולה אפשרי. וייצמן אינו רוצה למצוא
במחנהו את ידין ואת תמיר, ובוודאי שלא
את עקיבא נוף, לו הוא לועג בגלוי. אך
הוא מעוניין בשוט שהתנועה הדמוקרטית
מהווה על שלמות ממשלתו של בגין.
לגבי ש״י יחסו של וייצמן חיובי הרבה
יותר. אמנם כוחה של ש״י מצטמק
לשישה חברי כנסת, בעיקבות הצטרפותם
למערך של מאיר עמית ודויד (״דודיק״)
גולומב. אולם וייצמן יודע שהצטרפות ש״י
למיפלגודמרכז היא בעלת משמעות רבה

עבורו, אם הוא יעמוד בראש רשימה כזו,
ויתמודד בבחירות.
בת־ברית בלתי־צפויה לווייצמן, בעל ה דעות
המתונות ביותר בקרב שרי הממשלה,
היא המפד״ל. הד״ר יוסף בורג, ועי-
מו חברים נוספים כח״כ אברהם מלמד,
המציאו את הרעיון של הקדמת הבחירות,
ובכך הם מהווים בני־ברית לווייצמן. למרות
שבורג, בחוכמה הפוליטית הידועה
שלו, הצהיר דברים והיפוכם מאז הציע
להקדים את הבחירות.
הסיעה המרכזית במפד״ל היא ממש בכיסו
של וייצמן. מנהיג סיעה זו, השר
אהרון אבו־חצירא, הוא ידיד אישי של
.וייצמן, אולי הידיד הקרוב ביותר של
שר־הביטחון בקרב חברי־ד,ממשלה. וייצ־מן
מרבה להיפגש עם אבו־חצירא ולהתייעץ
איתו. בין הדוחפים את וייצמן להקים
את הכוח המרכזי ולפרוש מהליכוד,
אם הליכוד לא יסכים לקבל את מנהיגותו
של וייצמן, נמצא אבו־חצירא. הוא גם
הבטיח לווייצמן להפיל עבורו את הממשלה,
אם וכאשר יחשוב וייצמן כי צעד
זה יכול לקדם אותו.
אולם המפליא מכל הוא שגם הצעירים,
בראשותם של השר זבולון המר וח״כ יהודה
בן־מאיר, תומכים בווייצמן. בין וייצ־מן
לבין המר ובן־מאיר נערכו שיחות נפרדות.
וייצמן עצמו הופתע להיווכח שה ידידות,
שנקשרה בינו לבין שני עסקני-
מפד״ל אלה, תורגמה אצלם גם לאפשרות
של ברית פוליטית.
הבעייה הגדולה ביותר של וייצמן היא
כלפי המערך• .
שימעון פרם מדליף לעיתונות בחודשים

האחרונים חזור והדלף רמזים על הסכמת
וייצמן לשרת בממשלתו הצפויה, כשר-
ביטחון. וייצמן רותח מכעס על כך. הוא
ופרס יודעים שאין זה נכון. היו ביניהם
שיחות־רקע אחדות, אולם וייצמן סירב
לאמר אף מילה מחייבת אחת באותן שיחות,
והיה מתון ביותר. בעיקבות ההדלפות
של פרס הכריח עצמו וייצמן לערוך
גם שיחות־רקע עם יריבו של פרס, ח״כ
יצחק רבין, למרות יחסו האישי השלילי
של וייצמן לרבץ.

ברי תו ת
של כד איו ת
ן* ייצמן אינו רוצה רק לעמוד בראש
1רשימה לכנסת, הליכוד או רשימה
חדשה, אלא גם לנצח בבחירות. הוא
יודע שחלק גדול מהמצביעים שלו יבוא
מקרב אנשי־המערך, שלא יסכימו להצביע
עבור הרשימה אם שימעון פרם יעמוד
בראשה —.אם תהיה להם ברירה. ההדלפות
של פרס בעניין הסכמתו של וייצמן
לשרת תחתיו, ופליטת הפה שגרמה לאי־הבנה
בעניין זה בתוכנית מוקד, מזיקות
לווייצמן.
וייצמן אינו שוטה. הוא יודע כי כל
מי שנתנו לו להבין שיילכו עימו יעשו
זאת — אם אכן יעשה זאת — משום
שהם זקוקים לו באותה המידה שהוא זקוק
להם. ארליך יודע כי הליכוד, בראשותו
של בגין, ינחל תבוסה, וכי הליברלים
יישארו מיפלגה קטנה ועלובה אם הם
ילכו לבחירות לבד. ארליך זקוק לווייצמן.

אנשי־חרות התומכים בו עושים זאת
משום שהם רוצים להמשיך ולהחזיק ב-
כסאותיהם. יגאל הורביץ הוכיח, בחזרתו
לממשלה, שהוא רוצה בכיסאו בממשלה
יותר מאשר בכל דבר אחר, אף יותר
מאשר בעסקיו הפרטיים. בורג הוא בן-
ברית שלו להקדמת הבחירות, מאחר ובורג
יודע שאם הבחירות לא תוקדמנה,
יש סיכוי גדול שהוא לא יעמוד בראשות
המפד״ל. אבו־חצירא וקבוצתו יודעים ש-
וייצמן, כראש־ממשלה, מחזק אותם בתוך
המפד״ל. זבולון המר מחפש דרכים להתגבר
על סכנת התחייה, המאיימת לא רק
לכרסם בכוחה של המפד״ל, אלא גם —
ובעיקר — בגייסות שלו בתוך המפד״ל.
לאור כל אלה החליט וייצמן להקצין
את העמדות ולערוך מהומה בכל המיפל-
גות. לשם כך בא הראיון שלו במוקד. הוא
הטיל כפפה לא רק אל תוך זירת חרות,
אלא הכריח גם את יתר המיפלגות לק בוע
עמדות ודרכים, הרבה יותר מוקדם
מאשר רצו בכך.
וייצמן עצמו מקפיד, מאז, לשמור על
שתיקה מוחלטת. הוא נסע לחוץ־לארץ,
ישב שם רחוק מהדף הפצצה שהטיל,
ויחזור למצב־עניינים חדש, אשר יקבע
אם הוא ימשיך לשחק את היושב על
הגדר, כמו גיסו־לשעבר משה דיין בזמנו,
או שיתחיל לשנס מחניים ולהילחם
על מקומו בתוך המיסגרת הקיימת או
במיסגרת חדשה.
אחת התגובות המשמעותיות ביותר היא
התגובה של ראש-הממשלה, מנחם בגין.
הערכת וייצמן היא שבגין לא יבקש ממנו
לפרוש מהממשלה. וייצמן החליט לעשות
כן אם יתבקש לכך, ולא להיתלות בחוק,
לפיו אי־אפשר לפטר שר.
אולם בגין ינקוט שיטה אחרת, וייצמן
מתפלל כי יוכל לה. הוא ימרר את חייו
של וייצמן בתוך־ הממשלה, בתוך הליכוד,
בתוך חרות ובתוך הקואליציה.
בגין עושה כך כבר תקופה ארוכה. בין
הסיבות שביגללן הפסיק וייצמן לפקוד
את ישיבות הממשלה — הוא בא אליהן
רק כאשר דנים בנושאים הקשורים למיש־רדו,
וגם אז נוכח בהם רק בזמן הדיון
הביטחוני — היא יחסו הלעגני והמעליב
של בגין כלפיו. על פי הערכת וייצמן,
יגביר בגין את נסיונות־ההתעללות בו
וינסה להמאיס עליו את החיים הפוליטיים,
עד שווייצמן יתפטר מרצונו ויוכר על-
ידי הציבור כמי שאי־אפשר לסמוך עליו.
כשם שהופיע בצורה שקולה במוקד,
כך ינהג גם לגבי טאקטיקה צפויה זו
של בגין. הוא נדר לעצמו להיות מאופק,
לא-אימפולסיבי ולא-וייצמני .״יש לי יתרון
על פני כל האחרים,״ הסביר השבוע
וייצמן ,״אם הדברים לא ילכו איך שאני
רוצה, ואבין שאין שום תיקווה, אני תמיד
יכול ללכת לקיסריה״.״

יוסי ינאי י

האיש בצל: שמואל תמיר ליד ו״צמן

* וייצמן עומד עתה לפני השלבים האחרונים
של השלמת וילה שבנה בקיסריה.

על הירידה, אך בסוסו של דבר החלים שלא
לעורר סערה.

ברמן עמד להציע בפומכי• ,טלא להעניק
שום הטבות או מענקים כספיים ליורדים
החוזרים לארץ, ולהפנות את המשאבים
הכספיים העצומים האלה לפתרון בעיות
הצעירים בארץ, כדי למנוע את ירידתם.
ברגע האחרון החליט ברמן שלא לעורר סערה דווקא
בנאומו הממלכתי הראשון כיושב־ראש הכנסת.

נטלו ס מ כויו ת

ת1£1נן >ך
וייצמן רצה
ל גנו באתההצגה

מסק -עו דאל
עם שובו של נגיד בנק ישראל, ארנון גפני, מפיות
בחוץ־לארץ, עומד לפרוץ משבר חדש בינו לבין
שר־האוצר ייגאל הורביץ.

הקרב על

בגין חור

האשר אי דתע שי ה

מביקורו האחרון של. ראש־הממשלה מנחם בגין
בוושינגטון צמחה, כנראה, תועלת מסויימת.

אנשי הפמליה של בגין יודעים לספר, כי
לראש־הממשלה ניתנו רמזים עבים לפיהם
יוטבו תנאי הסיוע האמריקאי המיוחד
לייטראל, כסך שלושה מיליארד דולר,
לצרכי היערכות מהדש בנגב.
עדיין אין פרטים אם הסיוע יגדל או שהחלק שאותו
תצטרך ישראל להחזיר יקטן, אך אם יקיימו
האמריקאים את הבטחותיהם לישראל יביא הדבר
לחיסכון של מיליוני דולרים.

פרויי ק טי ם
יידחו ל ח צי ש 1ה
ביצוע פרוייקטים של מערכת־הכיטחון,
כסכומים של 5מיליארד לירות, יידחה
לחצי היטנה התקציבית השניה.
שר־הביטחון, עזר וייצמן, הסכים לדחיה, שאותה
ביקש שר־האוצר ייגאל הורביץ. שר־האוצר מעוניין
בדחיה מפני שבתנאי האינפלציה יאבד הסכום
הזה כעבור חצי שנה כמחצית מערכו — דבר שיהווה
לדעתו קיצוץ בתקציב מישרד־הביטחון.

הו ע ם
יופנה דעב רון
הזעם של חוגים בתנועת החרות יופנה מעזר
וייצמן לעברו של שגריר ישראל בוושינגטון, אפריים
(״אפי״) עברון.
בחוגים המקורבים לראש־הממשלה ברור לגמרי,
כי עברון הוא שהכין את הפגישה בין מנהיג
האופוזיציה שימעון פרם לבין הנשיא ג׳ימי קארטר,
מבלי שדיווח על כך לממשלה.

למרות זאת מבקש ראש־הממשלה להרגיע
את הרוחות ולא להסיק מסקנות מיידיות
נגד עברון, משום שלדבריו ״אין לכך
הוכחות.״ לעומתו רוצה שר־החוץ, יצחק
שמיר, להחזיר את עכדון לארץ ולהחליפו
בשגריר אחר.

הנ או םשלא 11א ם
יושב־ראש הכנסת יצחק ברמן עמד לנאום בטכס
פתיחת חגיגות העצמאות, בהר־הרצל בירושלים,

ועםב או צ ר
עלנ סי עתה מנ כ ״ ל
במישרד־האוצר שוררת תסיסה בעיקבות יציאתו
של מנכ״ל המישרד, הד״ד יעקוב נאמן, לטיול של
שלושה שבועות בגרמניה.

נאמן יצא לוועידה בלתי־חשובה של קרן
המטבע הבינלאומית, שבה לא היו
משתתפים עד כה פקידים ישראלים,
המתקיימת בהמבורג. לדברי פקידים
בכירים באוצר ההשתתפות בוועדה היא
כבחינת תירוץ כדי לנסוע לחוץ־לארץ.

הורכיץ מתכוון לדרוש מהממשלה להעביר
את סמכויות ״בנק ישראל״ בעניין חלוקת
האשראי המכוון ובנושאי הפיקוח על מטבע
החוץ למישרד־האוצר. לדבריו יש להחזיר
לאוצר את סמכויות המפקח על מטבע
החוץ שהועברו מהממשלה לבנק בעיקבות
המהפך הכלכלי.

שר־הכיטחון עזר וייצמן התכוון לערוד
ביקור בקאהיר בדיוק בימים שבהם ביקר
ראש־הממשלה, מנחם בגין בוושינגטון
ולגנוב כך את ההצגה.
וייצמן נאלץ לבטל את תוכניתו מפני
שעמיתו, שר־ההגנה המצרי הגנרל חסאן
עלי, שהה כאותה עת מחוץ למצריים,
והודיע כי הוא דוחה את שובו לבירה
המצרית ולא יימצא בה כעת ביקורו
המתוכנן של וייצמן.

עם הבט חו תכס פיו ת

בוויכוח הציבורי האם חייבים הח״כים
הפורשים להחזיר את המנדטים שלהם
לסיעה שבמיסגרתה נבחרו לכנסת.

כן עומד הורביץ לדרוש מהנגיד לפטר או לרסן
את המישנה לנגיד, אליעזר שפר, ואת מנהל
מחלקת האשראי בבנק, יוסף (״סקורה״) סריג. לדברי
הורביץ מסרבים אלה לשתף פעולה עם מישרדו.

פרסל עו ס פי

גם שר התעשיה גידעון פת מנסה לנגוס
בסמכויות ״בנק ישראל״.

!גנזורה

פת דורש מהממשלה להעביר למישרדו יותר
סמכויות החלטה בתחום חלוקת האשראי לתעשיה.
לטענת פת, הקים בנק ישראל קרנות לתעשיה מבלי
שהודיע על כך למישרדו.

הבונוס הכספי החודשי של מערכת מעריב הוענק
ביום הששי האחרון לשני עיתונאים שעקפו את
הצנזורה.

תחקר פר שת
מ כי רתהבנק
שר־האוצר ייגאל הורביץ עומד לדרוש חקירתן
של תופעות צורמות שהתגלו בפרשת מכירת הבנק
הבינלאומי הראשון.

על פי טענת הורביץ דיווח מנכ״ל הבנק,
בינו צדיק, על עיסקות מוזרות של שאול
אייזנכרג. הורביץ טוען נגד נגיד ״בנק
ישראל״ ,ארנון גפני, שלא דיווח לו על
עיסקות אלה לפני שאושרה מכירת הבנק
לקבוצת גדות.

וייצמן ה ב טי ח
דנתק נוגע
ראשי הליברלים נפגשו עם שר־הביטחון עזר וייצמן
לפני נסיעתו לארצות־הברית.
הליברלים הביעו בפניו תרעומת על כך שהוא
הטיל את הפצצה שלו בתוכנית הטלוויזיה מוקד,
למרות שבשיחות קודמות איתם הבטיח ״לשבת
בשקט״ במשך כמה שבועות.

הכתב הצבאי הזריז של ״מעריב״ ,יעקוב
ארז, קיבל בונוס בסך 10,000 דירות על
סידרת כתבותיו על רונאלד פארקר, שהכל
ידעו כי היא מכוונת לתת־אלוף רן פקר.
הכתב המדיני של הצהרון, יוסף (״יופל״)
חריף, קיבל בונוס עד ידיעה הקשורה
בשר־הכיטהון .״מעריב״ נקנס על־ידי
הצנזורה כעיקבות ידיעה זו ב־0צ אלף
לירות.

מתאר גני ם
מחוז המושבים של מיפלגת העבודה החל בהתארגנות
יסודית לקראת ועידת המיפלגה והבחירות הפנימיות
שיקדמו לה.

עד כה הצליחו ראשי מחוז המושכים
במיפלגה, בראשותו של ח ״כ יחזקאל זכאי,
לארגן 23 אלף חתימות של חברי המחוז.

העירי הנגד
סגן היו״ר
ראש עיריית רמת־גן, הד״ר ישראל פלד, הפעיל
פקידים עירוניים וכלי־רכב של העיריה במערכת
הבחירות של המיפלגה הליברלית, הנמצאת בעיצומה.

הליברלים דרשו מווייצמן לנתק מגע עם
יושב־ראש מיפלגת העבודה ח ״כ שיממון
פרס ועם ח״כ משה דיין. וייצמן השיב להם
שאין לו מגעים עם פרם, וכי המגעים שלו
עם דיין אינם בהקשר לאפשרות של שיתוח י פעולה ביניהם.

פלד מתמודד בבחירות עם סגן יושב־ראש
הכנסת, משה מירון, שהוא זה שהתלונן
על הפעלת המנגנון העירוני.

עמית וגו דו מ ב

ה מר ת ר

יפר שו ה ש בו ע

יהיה כשר

מתרבים הסימנים שחברי־הכנסת מתנועת ש״י,
האלוף (מיל׳) מאיר עמית ודויד (״דודיק״) גולומב
יפרשו עוד השבוע מתנועתם ויצטרפו למיפלגת
העבודה.

שימעון פרם מעוניין שצעד זה ייעשה
כשהוא בחוץ־לארץ, כדי שלא להיות מעורב

מרתף הבנקאים, אחת המיסעדות הידועות והמפורסמות
ביותר בחיפה, תהפוך החל מהחודש הבא למיסעדה
כשרה למהדרין.

״מרתף הבנקאים״ נרכש על־ידי כעלים
חדשים שהחליטו להפוך אותו למיסעדה
כ׳טרה.

־ במדינה
(המשך מעמוד )•28
יום־העצמאות על מירקע הטלוויזיה
— וכתוצאה מכך הובלט
ההבדל ביניהם כפי שלא בלט
מעולם.

שלא היתה שיגרתית, כשהוא מנ הל
תעמולה למען התנחלות בכל
ארץ־ישראל, מצדיק את המתקת
דינם של רוצחי״השבויים מבלי
להסבירה ומשמיע את הדברים המקובלים
על ״ערכים״.
היה ברור, כי הקו המפריד עובר
בין שני הראשונים לשני האחרונים
— בלי קשר להשתייכות
מיפלגתית פורמלית.

!• יצחק ברמן, היושב־ראש
החדש של הכנסת, הפתיע רבים
שלא הכירוהו, ושסברו, כי אינו
אלא עוד עסקן אפור אחד. ברמן
נשא נאום בלתי־שיגרתי, ובו בשורה
של השכל־הישר, שהיא רלוונטית
מאד במציאות של תש״ם:
שתמיד היו בארץ משברים כלכליים,
ביקורת חריפה, מאבקים
פנימיים — עוד מאז שמנה הישוב
בקושי 60 אלף איש. המסקנה :
גם עתה תתגבר המדינה ותתיך

ע 1ודהפנט זי ה
היחלומים הוחבאו מאחרי
הטכסיס, או שמא
הוטמנו כוזין• הדבק?

#יצחק נבון, נשיא המדינה,
דיבר, כדרכו, בלשון בני־אדם,
מובנת ומעוררת אהדה, המשכנעת
את שומעיה, כי האיש מדבר מן
הלב. הוא הזכיר את השלום, אך

הקהל הרב, שמילא את אולם
שופט המעצרים התורן בתל־אביב,
נראה מאוכזב. הצעיר שהובל פנימה
לא נראה כלל כעבריין. ועוד
פחות ניתן היה להאמין לפי מר
פשעים

יהלומן
חרשקוביץ במיסדר־זיתוי של באי־הכורסה
להציץ דרך חריץ

חשוד אשכנזי כבול באזיקים
שס כן — תמונה לא
התרכז בעיקר בקריאה

לפיתרון

הבעיות החברתיות של ישראל.
הצעה מקורית: לעזור לאלמנות־המילחמה
להתחתן מחדש.
י• מנחם בגין, ראש־הממש־לה,
היווה ניגוד גמור לשני אלה.
הוא הופיע על רקע דרמאתי־צע-
קני של דגלים, כנשיא של רפוב־ליקת־בננות,
דיבר בלי שמץ של
טבעיות, בנימה של תוקפנות מלאכותית
וסמכותיות מפוברקת. תחת
לשים ביום זה את הדגש על ה מאחד
את הציבור, כפי שעשו שני
קודמיו, הבליט דווקא את המפריד,
הירבה במישפטים שהתחילו
במילים ״לעולם לא !״ היה זה
נאום־בחירות מיפלגתי גרוע.
• רפאד איתן, הרמטכ״ל,
הוכיח, כי בשנתה ה־ 32 הפכה
ישראל מדינה נורמלית בהחלט,
שיש לה גנרלים נורמליים .״רפול״
נראה כגנרל מן המניין של ה־פנטאגון
או המטכ״ל הסובייטי,
ואף דיבר ברמה האינטלקטואלית
ובכושר־האבחנה המציינים זן זה.
לא היתה בדבריו אף מילה אחת
המולם הזה 2225

אהו, כי הוא שודד מתוחכם. הופעתו
עשתה רושם של צעיר נאה
ומהוגן.
אולם נגד ניסים אשכנזי (,)28
הוגשה בקשת מעצר. הוא חשוד
בביצוע השוד המזויין הגדול ביותר
בארץ.
על פי החשד, אשכנזי הוא השודד
שנכנס ביום השישי בשבוע
שעבר למישרדו של חבר בורסת
היהלומים ברמת־גן, יוסף הרשקו*
ביץ, והוציא, באיומי אקדח, יהלומים
בשווי ארבעה מיליון דולר,
שהם כ 173-מיליון לירות.
המבטים החודרים שנשלחו מכיוון
קהל הסקרנים בביודהמישפט
לעברו של אשכנזי, המכחיש את
החשד, לא הצליחו לחדור דרך מע טה
השלווה שהפגין. הוא התנהג
כאילו רק בטעות התיישב על ספסל
החשודים, וכי בינו לבין השוד
אין מאומה.
יהלומים כדבק. אשכנזי,
קבלן טפטים במיקצועו, שעבד ביום
השוד במישרד אחר בבורסה,

נעצר בעת הבדיקות הקפדניות שנערכו
אחרי השוד ביציאה מן ה בורסה,
ושנמשכו שש שעות. הוא
היה בין ארבעת אלפים האנשים
ששהו בעת השוד בבניין, ושנב־לאו
בתוכו כאשר ננעלו דלתות
היציאה עם היוודע דבר השוד.
הוא זוהה על־ידי הרשקוביץ, ש עמד
עם השוטרים ביציאה וסקר
את העובדים, כמי שביצע את ה שוד.
הקהל בבית־המישפט היה
עסוק בניחושים היכן החביא אשכנזי
— אם הוא אכן השודד —
את היהלומים, שלא נמצאו, למ רות
החיפושים המדוקדקים בכל
הבניין. בין השאר הועלתה האפשרות,
שאשכנזי החביא את היה לומים
מאחרי הטפטים שהדביק,
או שהטמין אותם בתוך דלי הדבק.
פרקליטו
של אשכנזי, עורו־הדין
חיים קאזיס, נראה משוכנע
כי יצליח. לחלץ את לקוחו מן ה צרה
שאליה נקלע. קאזיס הצביע
לפני השופט התורן, מנחם בונד
וויץ, על העובדה שזיהויו של אש כנזי
כלל איננו אמין. לפי העדויות
שנאספו היה השודד רעול־פנים
בכובע גרב. אולם הוא הסיר
את הכובע, אחרי שקשר את עיניהם
של הרשקוביץ, ושל שני אנ שים
נוספים ששהו יחד עימו בחדר.
לטענת המישטרה הצליח
הרשקוביץ להבחין, דרך חריץ בכיסוי
עיניו, בתווי פניו של ה שודד.
קאזיס טען, כי זהו זיהוי
מפוקפק ביותר.
בעיקבות השוד הקימד. המישט־רה
צוות אדיר, שמשימתו לפענח
את הפשע ולהביא לגילוי היהלומים
ולתפיסת השודד. נציג המיש־טרה
הודה בבית־המישפט, כי ה חוקרים
כלל אינם משוכנעים, כי
אשכנזי הוא אכן השודד. נוסף
לזיהוי המוטל בספק, ישנן עובדות
רבות נוספות המעוררות סימני
שאלה.
חריץ ככוכע. בעדותו במיש־טרה
טען הרשקוביץ, כי זיהה את
השודד גם כאדם שנכנס למישרדו
כמה דקות לפני השוד וביקש ש יעריך
עבורו את היהלומים שהיו
ברשותו. שני הנשדדים האחרים
אישרו גם הם שאדם כזה נכנם
לחדר לפני השוד. אך הם לא זיהו
את אשכנזי כאותו אדם. גם אש כנזי
עצמו מכחיש שנכנס בכלל
למישרדו של הרשקוביץ, לא לשם

שוד ולא לכל מטרה אחרת. בעוד
שהרשקוביץ הוא היחידי שהיה
מסוגל לזהות, לפי דבריי, את ה שודד
עצמו, הודות לחריץ בכיכיי
עיניו, הרי שאת האדם שנכנס קודם
לכן, ושלא היה רעול־פנים, היו
מסוגלים לזהות כולם. העובדה ש שני
הנשדדים האחרים לא זיהי את
אשכנזי, בניגוד להרשקוביץ, שזיהה
אותו, היא חסרת הסבר.
עובדה תמוהה נוספת העלה
עורך־הדין קאזיס. לדבריו אין
היגיון שאדם אשר מתכוון לע רוך
שוד, ייכנס כמה דקות קודם
לכן למקום השוד כשהוא גלוי
פנים. הרי ברור שיתעורר החשד
שנכנס קודם, כדי לראות אם אפשר
לבצע את השוד, ואם יש את
מה לשדוד. העובדה •שנכנס תחילה
גלוי פנים תאפשר את זיהויו
ואת מעצרו. לטענת קאזיס ״זהו
שודד דבילי״ .בשלב זה של הדיון
המישפטי התעוררה מחלוקת בין
השופט לעורך־הדין לגבי השאלה
אם שודד יכול להיות דביל. בוב-
וויץ ביקש מנציג המישטרה לאשר,
כי בקאריירה המישטרתית שלו
כבר נתקל בפושעים דביליים, וב כך
להוכיח לקאזיס, כי יש הגיון
בגירסה זו.
למרות העמדה שנקט השופט
בוכוויץ, קיימים בכל זאת ספקות
נוספים. מחקירת עברו של אשכנזי
התברר, כי בעבר עסק בליטיש
יהלומים. עובדה זאת מחזקת, לכאורה,
את החשד נגדו. שכן, אדם
שאין לו רקע ביהלומים יתקשה
לדעת איזה יהלומים הם בעלי
ערך, שכדאי לשדוד אותם. אשכנזי
גם הדביק בעבר טפטים ב־מישרדים
אחרים בבורסה, ויכול
היה לעמוד על סידרי. הבטיחות
במקום. אולם דווקא העובדה ש־היהלומים
אכן היו יקרים מאיד,
מעוררת ספקות לגבי החשד נגדו.
שכן היו אלה ברובם יהלומים מ סוג
פנטזיה, שאינם מלוטשים בצורה
העגולה הרגילה, אלא בצורת
לב. יהלומים אלה הם נדירים,
ולהם שוק מצומצם. קשה לה ניח,
כי אדם המבין ביהלומים,
יבחר דווקא לשדוד סוג כזה, שקל
לזהותו וקשה למוכרו.
השופט בוכוויץ החליט לעצור
את אשכנזי למשך עשרה ימים,
ואסר את פירסום תמונתו. יחד עם
זאת התיר בוכוויץ את פירסום
שמו של החשוד. נציג המישטרה

הבטיח לבית־המישפט, כי יקבל
את עצתו של קאזיס, לחקור גם
בכיווני חקירה אחרים. קאזיס
רמז, כי הפשר לשאלות שעדיין
לא נמצא להן פתרון, יכול להיות
טמון דווקא אצל הנשדדים. יוסף
הרשקוביץ הוא יהלומן המתמחה

בדיקה כיטחונית כיציאה
שש שעות ארוכות
כיהלומי פנטזיה. בשבילו אין זא
בעיה למצוא להם שוק. קיימת אס
שרות שהוא ושני הנשדדים האד
רים ביימו את השוד והחביאו א
היהלומים. הם נבדקו אמנם נ
גלאי־שקר (פוליגרף) ונמצאו דוג
רי־אמת ביחס לגירסתם. אך ז
חקירה היא רק בתחילתה.

..שדווח׳ וודו רנוים

מוח שישקיט אותו. שולמו אף הסביר
פעם לשופט עד כמה עז רצונו להיגמל
מיצר התוקפנות שלו.
במשך השנים הוטלו על שולמו, בנוסף
לעונשים, גם הגבלות שונות. בתקופה
מסויימת נאסר עליו להתגורר במרחק של
פחות מ־ 90ק״מ מתל־אביב. בתקופה אחרת
נאסר עליו לבקר בבתי-קפה ובמיסעדות.
אך דבר לא עזר. שולמו חזר תמיד לסורו.
השופטים נאלצו לשלוח אותו פעם אחר
פעם למאסר.
העבירה החמורה ביותר שבה הורשע,
אירעה בשנת .1972 שולמן נכנס אז לבית־הקפד,
שליד קולנוע שביט בגבעתיים, ותחת
איומי מכין אילץ זוג עולים חדשים להתלוות
אליו לדירתו, שברחוב רמב״ם. שם
הצטרפו אליהם עוד ארבעה מידידיו. שול-
מן כלא את הבחורה בחדר השינה ואנס
אותה באכזריות. חבריו של שולמו טיפלו
בבחור. הם הפשילו את מיכנסיו ואנסו
אותו ללא רחם בזה אחר זה (העולם הזה
.)1823
בית־המישפט שדן את שולמן וחבריו
התייחס אליהם בשאט־נפש, והגדירם כ־חיות־אדם.
הפעם שילם שולמו ביוקר על
מעשיו. שערי בית־הסוהר נסגרו מאחוריו
למשך שמונה שנים.

רעים מאודי־ אמו
שולמו ושופט נונוו״ץ,

נ עניו ה של תנועה
ך, גוד השופט, שמעתי עליך דב-
רים רעים מאוד!״ במילים אלה
פנה החשוד מרדכי (״מוטקה״) שולמן,
שכינויו ״שולמו ישלם״ הולך לפניו, אל
עבר שופט המעצרים התורן, מנחם בו-
כוויץ. שולמו, שהובא בשבוע שעבר להארכת
מעצר בבית־המישפט בתל־אביב,
שמע כי עומדים להגיש כתב־אישום נגד
השופט בוכוויץ בגין חציית צומת באור
אדום. בדבריו התכוון כנראה שולמו להקניט
את השופט. ובוכוויץ, שנדהם לשמע
חוצפתו של החשוד, ציווה להורידו מיד
אל מרתף־המעצר.

באחרונה שוחרר שולמן מן הכלא, אך
הוא עדייו אסיר ברשיון. הסתבכותו הנוכחית,
שבגינה נעצר שוב עד לתום ההליכים,
אירעה תקופה קצרה אחרי שיחרורו.
כאשר נודע בהיכל בית־המישפט כי שולמן
חזר, מיהרו הכל אל אולם שופט המעצרים,
כדי לחזות באיש שכבר הפך לאגדה.

קול מ תו ק
מדבש

חוש הו מור
פרימיטיבי

ל• וטייס אחר־כן־ שוב הובא שולמו אל
השופט בוכוויץ. הפעם נפתח מישפטו,
בגין העבירות שיוחסו לו. בפעם זו ניסה
שולמן לכפר על התנהגותו הקודמת, ולק נות
את ליבו של השופט. כשנשאל אם
הוא מודה באשמה, פנה שולמו כבד־הגוף
אל השופט בקול מתוק מדבש, שעורר הדי
צחוק בקרב קהל הנוכחים באולם, ואמר:
״כבוד השופט המכובד מאוד, אין כאן
שאלה אם אני מודה או לא מודה. פשוט,
כל הסיפור הזה של המישטרה לא נכון.
זהו שקר! אז מה כבר יש לי להודות?
אני בטוח שהשופט החכם והנבון יסכים
איתי. כבודו עושה עלי רושם מצויץ. אז
אני משאיר את ההחלטה בידיים של
השופט הנכבד, ואני כבר בטוח שיידע
מה צריך לעשות. באמת, כל טוב לכבודו
והרבה בריאות, נחת ואושר. כל טוב.״
כתב־האישום שהוגש נגד שולמן מייחס
לו התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים,
גרימת נזק בזדון, תקיפת שוטר

ן * עניין שעורי שולמו בבית־המישפט
€יש גם סיבה נוספת. אחת האגדות
שנקשרו סביבו אומרת, שבניגוד להתנהגותו
הפרועה בבתי-קפה ומיסעדות, הוא,
נוהג להגיע לבית־המישפט בתלבושת מסודרת
ומצוחצחת, ולהציג עצמו כשה תמים
בפני השופט. לקול צחוקם של הנוכחים,
היודעים היטב במי באמת מדובר. ואכן,
גם הפעם הגיע שולמן לאולמו של השופט
בוכוויץ כשהוא לובש חליפה מגוהצת
ומקפיד ליישרה היטב לפני הכניסה. כרגיל,
הכחיש שולמו את האשמה שיוחסה לו.
שולמן, היודע שהקהל מצפה ממנו להצ גה,
אינו מסתפק רק בהיתממות. כשהשופט
אינו מבחין, הוא נוהג להזכיר לנוכחים
שיש לו גם פרצוף אחר. גם הפעם נהג
כך. בכניסה לאולם המישפם הטיח את
ראשיהם של שני עצורים זה בזה והסביר :

ודש 071:111
והעלבת עובד־ציבור. לפי כתב־האישום
נכנם שולמו בשעה 2אחר־חצות למיסעדה
נון סטופ, ברחוב יורדי־הסירה בתל־אביב,
הרים ׳את קולו וקרא לקהל הלקוחות
במקום לצאת החוצה מבלי לשלם, תוך
שהוא מכנים את ידו לכיס מכנסיו וצועק :
״יש לי אקדח, כולם לצאת, אם לא —
אני יורה!״

עד אובדן
חו שים
פי כתב־האישוס אף איים על אחד
/מהנוכחים במקום, כך שהתקרב
לעברו עם שני סכינים, וזרק לעברו סכין
אחרת, שלא פגעה בו. שולמן מואשם גם
בגרימת נזקים בשווי של כ־ 800 אלף לירות
לרכושו של בעל המיסעדה, שמואל שקד.
בהמשך כתב־האישום מפורטים מעשיו
של שולמו למחרת מעצרו. במרתף בית-
המישפט תקף שולמו את השוטר יחזקאל
ישעיה, שהופקד לשמור עליו, דחף אותו,
היכר. אותו בידו וירק עליו.
אחרי שהשופט בוכוויץ שמע את תשו
בתו
של שולמו על ההאשמות, הוא פירש
אותה כאי הודאה. בוכוויץ דחה את המשך
המישפט למועד מאוחר יותר, והחליט לעצור
את שולמו עד תום ההליכים נגדו.
שולמו הוא אורח ותיק ומוכר באולמו
של שופט המעצרים. במשך 55
שנותיו צבר עשרות תיקים, גדושים בעבירות
איומים, מין ופגיעה ברכוש ובגוף.
אולם יותר מכל התפרסם שולמן בזכות
הנוהג שאימץ לעצמו, להיכנס למיסעדות
ולבתי־קפה עם חבורת ידידים ולהזמין
לכולם משקאות ומאכלים על חשבונו.
אחרי שהידידים סעדו את ליבם והירוו
את צימאונם כהוגן, היו נוהגים לעזוב
את המקום, תוך שהם חוזרים באוזני
בעל המקום על המישפט, שהפך כבר
מטבע לשון — ״שולמן ישלם״.
שולמו היה נוהג להישאר במקום ולשתות
לשוכרה עד אובדן חושים. אז היה
משתולל, מאיים ופוגע בלקוחות, הורס
כל דבר שנקרה בדרכו, ולבסוף עוזב
את המקום מבלי לשלם.
בזכות ממדי גופו המרתיעים והתנהגותו
חסרת־המעצורים, זכה שולמן במעמד המפוקפק
של המלך הבלתי־מוכתר של עולם

הביריונות בישראל. שולמן מעולם לא
שדד בנקים, לא פיצח כספות ולא ביצע
פשע מתוחכם כלשהו. כל חייו הקדיש
למטרה אחת: להטיל אימה על סביבותיו.
בייחוד נהג להפחיד את הבאים עמו במגע,
אחרי שהיה משתכר. אז לא ניתן היה
כלל לדבר עמו. בימיו הטובים היה נאבק
בשישה־שיבעה שוטרים, ומכה את כולם
מכות נמרצות, גם היום, מספרים מכריו,
מסוגל אגרוף שלו לעשות שמות.
שולמן ישלם הגיע לראשונה לכותרות
העיתונים בשנת ,1958 כשהיה בן .33
היה זה אחרי ששוטרים ירו באלמוני שנמלט
מפניהם, כאשר באו לעצור אותו לאחר
שהתפרע בבית־קפה תל-אביבי. כשהשיגו
אותו, התברר שהיה זה שולמן. מאז לא
חדל לפקוד את חדרי־המעצר ובתי־הסוהר.

אונ ס
ומעשה ס דו ם
ך עיקכות התקלויותיו החוזרות עם
״ המישטרה, הכריז שולמו כי הוא מת כוון
לצאת לחוץ־לארץ, כדי לעבור ניתוח

״לא רציתי להכאיב להם, אבל רק שידעו
עם מי יש להם עניין.״
לשולמן אץ מה לדאוג בנושא זה.
אפילו שוטרי חוליית הליווי של בית־המיש-
פט יודעים עם מי יש להם עסק. הם
מטפלים בשולמן בכפפות של משי ונזה רים
שלא להכעיסו, כדי שהגברתן לא
יפגין את נחת זרועו. בעדינות רבה הם
מבקשים ממנו להתלוות אליהם ומוכנים
למלא את כל מבוקשו, ובלבד שלא יעורר
בעיות. ושולמן יודע לנצל היטב את האימה
שהוא משרה סביבו. לקול רעמי צחוקם
של העצורים האחרים, עמד על כך שיירד
למרתף המעצרים אך ורק בליווי של קצץ.
סמל לא הספיק לו. השוטרים הנבוכים
נאלצו להזעיק את מפקדם, ורק אז נאות
שולמן לרדת.
חרף התנהגותו נאלצים רבים להודות
כי האיש ניחן בחוש הומור פרימיטיבי,
ורבים ממעשיו לא נועדו אלא לבדר את
הסובבים אותו. יש גם המתייחסים אליו
כאל חולה־נפש. אלה סבורים כי עונשי
מאסר לא יפתרו את בעייתו. הסתבכותו
האחרונה של שולמו, שבאה אחרי שריצה
תקופת מאסר ארוכה, אכן מוכיחה כי
האיש שב לסורו.

אחרי שתנסי פעם אחת
לא תרצי להפסיק!

איזה תענוג:
את מערבבת את הקצפת עם השוקולד
ואוכלת לתיאבון את המעדן הקריר
שי ש בו רק 180 קלוריות!

^ - 07/06ב ל הטבע שבחלב מהנר.

ה צרפ תי ם
והבמ אי ת
לא רק שהיא יודעת לעשות סרטים,
הבמאית הצעירה עידית שחורי, היא גם
חתיכה. ומסתבר שלהיות חתיכה, אם זה
לא עוזר, לפחות זה לא מפריע.
אז הסיפור שהיה, כך היה. בשבוע שעבר
ביקרו בארץ שני נציגי פורום הים התיכון
— פסטיבל־סרטים חדש, שיתקיים באחוזה
ליד פאריס, מיד אחרי פסטיבל קאן. זה
יהיה קאן הפרטית של ארצות הים־התיכון.
הגרי קוויקר בן ד 40-,ופטריק גולד שטיין
בן ה־ 30 באו לארץ כדי להחליט
איזה סרט ייצג את ישראל באותו פסטיבל.
הם פגשו הרבה מפיקים, ויותר מהם —
מפיקות. הם פגשו הרבה במאים, ועוד
יותר במאיות, יותר שחקנים, ועוד יותר
שחקניות. אחרי הכל, הם צרפתים, לא?

עידית שחורי
אהבה צרפתית
אחר־כך הם התאהבו ממש בעידית.
הייתם צריכים לשמוע איך השניים האלה
מפרטים את כל התכונות הטובות של
הבמאית הישראלית החתיכה !
המסקנה היתד״ כמובן, שעידית נוסעת
עם מעגלים שלה לפורום הים התיכון.
אם הסרט כל־כך טוב כמו שהצרפתים
טוענים, היא אולי תחזור כשבידיה איזה
פרס קטן.

מה קורה
ל א די ק?

לפני כשבועיים סיפרתי לכם על רומן
חדש אל הזמר ;אריק אייגשטיין והזמרת־מלחינה
קורי] אלאל, ומאז אני מוצפת
בתגובות נזעמות, משני אגפים.
כל ידידיה של השחקנית סימה אליחו
רצו להרוג אותי. סימה, למי שלא זוכר,
כיכבה לצידו של אריק לפני המון שנים,
בסרט של אורי זוהר עיניים גדולות.
החברים של סימה טענו לפני, שקורין אלאל
סתם נדחפת, מפני שהיא רוצה פירסומת,
וכי מאז עיניים גדולות אריק הוא האהוב
הפרטי של סימה וסימה היא האהובה
הפרטית של אריק.
אבל בזה לא הסתיימה הפרשה. מסתבר
שגם לאשתו של אריק, הצלמת אלונה
איינשפזיין, יש חברים. וגם הם כעסו
עלי. הם הודיעו לי שאריק ואלונה חיים
בצוותא וכי היחסים ביניהם בסדר, כך
שלא יכול להיות שיש לו רומן עם מישהי
אחרת, .
אז בסדר, אני מרימה ידיים ומוכנה
להודות שהסיפור על אריק וקורץ היה על
מישור מיקצועי בילבד. אבל מישהו בכל
זאת צריך לעזור לי, לבחור בין הגברת
איינשטיין לבין סימה אליהו.

כאשר נודע לי שגלית רויטמן נישאה, השם צילצל לי
בראש. אימצתי את המוח הקטן שלי ואימצתי, עד שנזכרתי שגלית
היא אחת מגיבורות השערוריה המישפטית־קולנועית שהיתר, לפני
כמה שבועות, כשכמה שחקניות של הסרט מעגלים, שעדיין לא
ראינו אותו, הגישו תביעה לביח־המישפט נגד מפיקיו.
בתקופה ההיא, הופיעה בהעולם הזה תמונה של ארבע
בחורות נאות, כשהן ערומות כביום היוולדן. התמונה נלקחה
מהסרט, והבחורות התרגזו על מסיקי הסרט של הבמאית עידית
שחודי, וביקשו מבית־המישפם צו שיאסור עליהם להמשיך
ולפרסם בע-יתונים את תמונות־העירום שלהן, למרות שהתמונות
מופיעות בסרט.
אחרי שהבחורות והסרט זכו בפירסומת הראויה, החליט
בית־המישפט שלא להיענות לתביעתן.
אחר־כך גם נזכרתי מדוע היה קשה לי להיזכר בשמה של
גלית. היא לא היתד, פעילה כל־כך במישפט. לה היה פחות
איכפת שכל עם־ישראל יראה את הגוף העירום שלה. אפילו
לא היה איכפת לה שהאבא שלה, שהוא נשיא בורסת־היהלומים
באנטוורפן, יידע שהבת שלו מתרוצצת עירומה בין דפי-
העיתונים.
נראה שגם לבעלה החדש, שעימו היא מבלה עתה ירח־דבש
באתר־הסקי באינסבורג שבאוסטריה, לא איכפת כל־כך מהעירום.
כי הבעל הטרי, צבי גיל, הוא צלם־קולנוע, עם היסטוריה של
עירום. צבי היה פעם בעלה של עורכת־הסרטים שושי גיד,
שהיא היום אשתו לבל דבר של הבמאי דני וולמן. הוא עזב
אותה ואת בנם הקטן, תום, ונסע להוואי בעיקבות קסמיה של
מלאני גריפית, מי שכיכבה בעירום בסרט ישראל אחר, הגן.
הרשו לי לשלוח בשמכם ברכה מקרב-לב לזוג המבלה עתה
באינסבורג. מגיע להם שיהיה להם טוב, אחרי כל הערומים.

שמעתי כבר על אנשים שנולדו כשכפית
של זהב בפיהם, אבל על מישפחה שלמה
שנולדה כשכפיות כאלה בפיה אני שומעת
בפעם הראשונה. ואני מתכוונת למישפחת
רכטמן מחיפה.
על המישפחה הזו לא שמעתם, אבל על
בת־המישסחה שעיברתה את שמה, רונית
רינת, בוודאי שמעתם. כי רונית היתה
אחת ממלכות־היופי הכי יפות שהיו לנו
אי־פעם. היא היתד. כה יפה, עד שאיזה
גינקולוג אמריקאי חטף אותה.
זה שבשנים האחרונות הגיעו לארץ
סיפורים, שלא כל־כך הולך לרונית בחיי-
הנישואין שלה — זה לא משנה. היא
עודנה אשתו של הגינקולוג, ועושה חיל
בלום־אנג׳לס עד עצם היום הזה.
אבל לא רק היא. לרונית יש אח, צעיר
ממנה. כאשר היא הוכתרה, הוא היה הילד
הקטן של המישפחה, שאיש לא שם לב
אליו. אבל לילדים קטנים יש הרגל כזה —
הם גדלים וגדלים עד שהופכים גדולים.

גלית רויטמן
מידידה בעירום לרעיה בעירום

גד ביטון איש התקליטים של קול
השלום המתחדש, הספיק לנהל הרבה רומנים
על קרקע מוצקה, מאז ירד מאונייתו
של אייבי נתן. גדי גבר,־ד,קומה ידע
תמיד לשכנע בקולו העמוק את מיטב
עובדה: אודי רכטמן הוא כיום אחד
הגברים המקסימים, הכובשים את לב החתיכות
בלוס־אנג׳לם. הכיבוש האחרון שלו
היא מאיה גרנדו, בחם הבלתי־חוקית
של מארלון כרנדו ושל יפר,פיה אינדיאנית.
אורי
הוזמן על-ידי ידידו הטוב, טומי
פיטרסון, מנהיג להקת צ׳יפ טריק, לקונצרט
של הלהקה. בין מוסיקה למוסיקה
הפגיש טומי את מאיה ואורי, ומאותו הרגע
היתד, לשניים מוסיקה פרטית משלהם בלב.
מאיה בת ד,־ 17 היא סטודנטית באוניברסיטת
ידמי־אל־איי.

יפהפיות העיר בכנות כוונותיו, ונראה
תמיד כשחתיכה אחרת תלויה על זרועו.
אבל לכל דג אורבת החכה שלו, וגם
דון ז׳ואן כזה לא יכול היה להימלט מגורל
הגברים כולם. הוא נפל, באופן סופי וביל-
עדי בזרועותיה של אשד, אחת.
בשבוע שעבר, ברוב הדר ושימחה, נשא
גד את יפית לאשה, במה שהוגדר כחתו-
נודהדיסקו של השנה. החתונה נערכה
בדיסקוטק קלאס בתל-אביב. האלכוהול

יפית וגד ביטון
חתונה בחודש

טומי פיטרסון, אורי רכטמן ומאיה כרנדו

מוסיקה פרטית משלהם

נשפך במים, ומוסיקת־הדיסקו החדירה קצב
גם לרגלי המוזמנים, שעברו כבר מזמן
את גיל הנעורים.
בין אותם שבאו לברך את הזוג הטרי
היו גם שלוש הבנות השחורות משלישיית
שיבה, ביניהן הארייט, שרק לפני זמן
קצר ניהלה רומן עם חתן השימחה.
אם חייהם המשותפים של יפית וגד
יתנהלו בקצב חתונתם, אין ספק שצאצאי־הם
יהיו אלופי־עולם בדיסקו.
319

?1ה היה הסוד מאחרי ה חנינ ה
הניתאומיה, שהוענקה דאסיו־העורס
עמוס אורון (מימין) בהמלצת שופטו
נחקר על-ידי המישטרה במרתף ברינקס,
והוא חזר על תיאורו :״ראיתי בחור
צעיר, בערך 1.80 מטר גובה, רזה ושחר חר.
שיער מלא עד הצוואר, מסורק לא חור.
לא חלק אלא קצת מתולתל. לבוש
חולצת ג׳ינס.״ התיאור הוליד זיהוי ספונטני
מפי עובדי ברינקם שנכחו במקום,
״זה עמוס!!״ הם קראו. והתכוונו לעובד
החדש בברינקס, עמום אוריון.
כל זה קרה בחודש אוקטובר, בשנת
.1971 עמום אוריון נתפס על סמך זיהוי
זה, נעצר, נחקר והורשע בבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב באשמת רצח בכוונה
תחילה, וגם באשמת רצח למטרת שוד.
הוא נידון למאסר עולם (הטולס הזה .)1783
מיום מעצרו ועד ליום שיחרורו, ערב
יום העצמאות, חזר עמום בעקשנות על
גירסתו כי איננו אשם, וכי לא הוא רצח
את המיבצען. הוא היה כל כך נחוש בדעתו,
עד שסירב לבקש חנינה .״חנינה זה
לאשמים, אני חף מפשע.״ משך תשע
השנים שבהן ישב בכלא לא שקט גם יום
אחד. הוא הגיש עירעור לבית המישפט
העליון, וכאשר גם זה נדחה המשיך לאסוף
חומר למישפט חוזר. ולשם כך היה
מגיש בקשות לביודהמישפט הגבוה לצדק
כמעט כל חודש.

__ היכן
היומן ה מ קו רי!
של תיקוות ואכזבות עברו
על עמוס בבית-הסוהר. ומגפיה ל-
עירעור, שבו תלה תיקוות רבות, נכזבה.
פתאום קמה לו תיקווה חדשה ממקום בלתי
צפוי. בביודסוהר בגרמניה הכריז
שימעון (״כושי״) רימון, כי הוא אשר רצח
את איש ברינקס בנזיגדל שלום. אך גם
הכרזה זו לא הביאה לאוריון את הישועה
״ הישועה באד, לעמום ממקור בלתי צפוי,
שאין לו תקדים בהיסטוריה המישפטית
בישראל. השופט העליון חיים כהן, שהיה
אב בית הדין שדחה את עירעורו של

דחות אחרי בריחתו של ״השיכור״ .אולם
חברת ברינקס הכחישה בתחילה כל מידע
כזה. ולא נענתה לבקשתו של הסניגור
להציג בפניו את הרישומים. רק בעירעור,
כאשר ביקש הסניגור בקשה מייוחדת,
להזמין את נציג ברינקס אשר יביא עמו
את הרישומים, התגלה כי אמנם היה יומן
כזה. איש בוינקס העמיד לרשות בית-
המישפט את יומנו של המיבצען מיום
הרצח. היומן הסתיים בשעה 18.00 בדיוק.
כל שיחה לא נרשמה אחרי שעה זו.
אוריון טען שוב כי היומן שהוגש לא
היה המקור. בחדר הרצח היו כתמי דם
רבים, לכן סירב להאמין כי היומן הצח
שהוגש לבית־המישפט הוא זה שהיה למראשותיו
של המנוח בשעת הרצח.
הוא גם טען כי היו רישומים נוספים,
אצל העד מרדכי, שחייב היה לציין בהם
את קריאת הטלפון שלו למיבצען, ואת
שעתה המדוייקת. השעונים בברינקס
מאופסים ומעודכנים לעתים קרובות, ולכן
לא היתד. יכולה להיות אפילו טעות
של דקות ספורות. חברת ברינקס סירבה
לשתף פעולה, ולא היתד. כל דרך להכ ריח
אותה. יתכן שהיא חששה לחשוף
את דרכי פעולתה, לבל ישתמשו בהם
שודדים בעתיד, או אולי היו לה סיבות
אחרות. על כל פנים בעת העירעור לא
התגלו כל ראיות נוספות, ובית־המישפט
העליון לא שוכנע כי חלה טעות שיפוטית.
בית־המישפט המחוזי הרשיע את עמוס
אוריון על סמך הזיהוי של איש התחזוקה,
שראה אותו בורח ואקדח שלוף
בידו. השופטים האמינו לו, כי באותן שנ יות
שבהן ראה את הבורח, הצליח ״לצלם״
את דמותו במוחו, והתיאור שנתן
בחקירה הראשונה היה כל כך מדוייק ש חבריו
של אוריון לעבודה זיהו אותו לפי
תיאור זה.
הוויכוח העיקרי היה אם האיש שראה
דורון בורח היד. בן העדה הספרדית, או
אשכנזי. באחת החקירות אמר דורון, כי
נדמה לו שהבורח היה ספרדי. על כך
חקר אותו הסניגור ארוכות, כדי לשכנע
את בית־המישפט שאוריון, יליד פולין,

חואיות ש 1ע 7חו
^ ל גופו נדרך כחיה בשעת מצוקה.
* ניתן היה להבחין במתח בכל אחד
משריריו. עיניו הקטנות ריצדו בעצבנות
בארובותיהן. המבט שנשקף מהן הביע
פחד ותוקפנות כאחד. בין־רגע חזרו ועלו
לפניו תשע שנות המאסר. אסיר-העולם,
שיצא לחופשי בשבוע שעבר, אחרי שקי בל
חנינה, הפך לפתע שוב אסיר.
זה קרה בערב יום-העצמאות, יומיים
אחרי שעמום אוריון שוחרר ממאסרו.
הוא שב אל חניון הרכב, במרתף מיגדל
שלום בתל־אביב, שם התרחשו השוד והרצח,
אשר עליהם נדון למאסר־עולם. מטרתו
היתה להתחיל בחקירה שהציב לעצ מו,
כדי להוכיח את חפותו מפשע. היתה
כבר שעת אחר־צהריים מאוחרת. עמוס
לא ידע כי שערי החניון עומדים להיסגר.
כאשר גילה זאת, היה כבר מאוחר —
הוא נשאר כלוא במרתף.
שיכור מזויין
ך* מצוקה לא נמשכה. כאשר התאושש
י 1מן ההלם הראשוני, מצא עמום פתח
יציאה אחר ועלה אל הרחוב. אולם נראה
היה כי אותן שניות מועטות, שבחן חש
שוב כאסיר, נדמו כעשר השנים שבילה
בכלא, ואולי אפילו יותר. מי שעמד באותה
שעה לייד עמום, והבחין בהתרגשותו,

יכול היה להבין את ההרגשה של אדם
הכלוא על לא עוול בכפו.
בחודש אוקטובר ,1971 במרתף החשוך
למחצה של מיגדל שלום, רץ בחור גבה־קומה,
בידו אקדח שלוף ומפיו נודף ריח
אלכוהול חריף. צבי דורון, איש־חחזוקה
של הבניין, הבחין בו כאשר היה שתי
מדרגות לפניו, ושאל אותו :״לאן אתה
רץ?״ אך הצעיר לא ענה אלא המשיך
במרוצתו, ונעלם אחרי העיקול במדרגות.
מבוהל צילצל דורון לקצין־הביטחון של
מיגדל שלום, ומסר לו כי שיכור מזויין
נראה במדרגות של מרתף א׳ .הידיעה נרשמה
ביומן בשעה 18.30 בדיוק, ומבואות
הבניין נחסמו.
עשר דקות מאוחר יותר, בשעה ,18.40
נתקבלה קריאה מבוהלת במוקד המישט־רה,
וקול חלוש אמר :״שוב פעם, זה
ברינקס, שודדים אותי בכל־בו שלום.״
הקול נחלש עד שנעלם והשוטר שמע את
טריקת השפופרת.
ניידת הגיעה למקום שלוש דקות אח רי
שהתקבלה הקריאה במוקד. השוטרים
נעזרו באנשי ברינקס שהגיעו כדי למצוא
בסבך המרתפים את המיתקן של חברת
ברינקם. ושם, מחוץ לדלת הכניסה למיתקן,
שכב מתבוסס בדמו דב לבני, המיב־צען
של חברת ברינקס. הוא נורה מטווח
קצר ביותר באקדח בראשו, ומת אחרי
דקות ספורות.
דורון, שראה את השיכור עם האקדח,

אוריון בבית־המישפט העליון, הוא אשר
התערב לטובתו. אחרי שראה חומר חדש
שהתגלה בחקירות סניגורו של אוריון,
דויד ליבאי, השתכנע השופט כי עובדות
מסויימות שנקבעו בפסק־הדין הופרכו.
כאשר הסתבר לשופט, שזכה בימים אלה
בפרס ישראל למדעי־המישפט, כי התגלו
ספקות באשר לאשמתו של אוריון, פעל
מיוזמתו. הוא פנה לשר־המישפטים ואחרי
שיחה ארוכה שיכנע אותו כי יש מקום
להמתיק את עונשו של אוריון ולשחררו
ערב יום־העצמאות. אוריון היה אסיר העולם
היחיד שזכה לחנינה ביום־העצמאות
ה־ 32 למדינה.
הגנתו של עמום התבססה על 10 דקות.
הרגעים שבין השעה ,18.30 שבה נראה
בורח, לדברי דורון, כשבידו אקדח שלוף,
ועד ,18.40 כאשר התקשר המנוח למיש־טרה
והודיע על שוד. במשך זמן זה מיתה
עוד שיחה טלפונית אחת. בשעה 18.35
התקשר עובד ברינקס, אליהו מרדכי, אל
המנוח והודיע לו כי מישלוח מסויים מה-
שק״ם יתעכב. בשיחה זו היה המיבצען
בריא ושלם, וקולו היה רגיל. הוא לא
הודיע על שוד ולא על פגיעה כלשהי.
אם אמנם נראה עמום בורח בשעה 18.30
הרי ברור כי לא הוא שפגע בקורבן.
שנים ארוכות טען אוריון כי חברת
ברינקס מנהלת רישומים מדוייקים, וכי
ביומנו של המיבצען המנוח חייב היה
להיות רישומה של אותה שיחד — .חמש

לא חיה מתאים לתיאור זה. אבל אחרי
שבית־המישפט למד כי אוריון בילה את
תקופת השירות הצבאי שלו בבסיס חיל-
הים בסיני, והתקבל לעבודה בברינקס
סמוך לשיחרורו מצה״ל, קיבל סופית את
יימייו של הבורח.
יורם נוסף להרשעה היו בגדיו ונעליו
של אוריון, שנעלמו. חליפת הג׳ינס, שבה
היה מגיע כל יום לעבודה, והנעליים ש אותן
נעל ביום הרצח נעלמו כליל. הנאשם
סיפר כי ארז אותם בתיק פלסטיק,
׳לקחן עמו למקום שבו בילה את הלילה
שאחר הרצח, כדי למסרן לכביסה. אך
כאשר חיכה לאוטובוס שכח את השקית
על ספסל התחנה. החבילה לא אותרה, וידידו
שהיה עמו בתחנה, דויד גיא, אצלו
לן באותו לילה, וחברתו של עמום באו תו
זמן, שרה דנוך, לא זכרו כלל את
התיק. לכן קבע בית־המישפט כי הסיפור
״מצוץ מן האצבע״.
אקדח הרצח נמצא על גג בית ברחוב
מוהליבר 18 בתל־אביב. והתברר כי הוא
נגנב שבועות אחדים קודם לכן מאזרח
שזיהה אותו. בית־המישפט המחוזי מצא
קשר נוסף לאשמתו של עמום, בכך שהבית
עליו נמצא האקדח מצוי במסלול
הליכתו הרגיל ממיגדל שלום לבית חברתו.
ביודהמישפט העליון שלל קשר זה,
אך לא מצא בכך מספיק כדי לבטל את
פסק־הדין.
על ידיו של עמוס נמצאו סימני שרי טה,
והוא טען כי נושך על-ידי כלב, אך
סירב ללכת לבדיקה רפואית. בית־חמיש־פט
מצד קשר בין השריטות הללו ובין
מצבו של המנוח, שהיה גם הוא שרוט
וכנראה הספיק לפגוע ברוצחו.
הנקודה האחרונה לרעתו של אוריון
היתד יום המחרת. במקום לבוא לעבודה
בשעה ,6.30 כפי שהתבקש במייוחד, הוא
איחר. הוא אפילו לא הגיע לשעת העבומאהבת
שרה דנוך ככית־המישפט
דה הרגילה, שהיא ,7.30 אלא בא בשעה
.8.20 כאשר התיישב במישרד שבו אירע
״ראיתי את הפחד בעיניים —
הרצח לא שאל כל שאלות, למרות שהקיר
מולו היה מוכתם בדם רב. הוא רק
באופן שה ולה בת קטנה, ועמוס העדיף להיביקש
קפה והיה עצבני ורועד
שאר בתל־אביב קרוב לאהובתו, ושכח את
בולט.
היה ברור גם כי המיבצען הכיר את הים. בעת הרצח היה כבר מתגורר לעתים
בביתה של שרה, וביום הרצח בא
רוצחו. מיתקן ברינקס מאובטח בשלוש
על -לביתה, ויחד עמה נסע לחברים אצלם לנו.
דלתות הנפתחות באופן אלקטרוני,
גם מוצאו של עמוס לוט במיסתורין.
ידי המיבצען. והוא לא היה פותח
אותן הוא נולד בפולין לנערה יהודיה בלתי
בפני זר. לא נמצאו כל סימני פריצה,
אך נשואה בשנת . 1947 היא מסרה אותו בלא
היה גם כל שוד, ולא !נלקח דבר מה
היותו תינוק לאשה בשם אלכסנדרה אג-
כספת הגדולה שהיתר, מלאה כסף רב
בבית־המישפט בכי גלמאיר, אותה חשב כל השנים לאמו. הם
אותו הזמן. נטען אמנם
עלו ארצה כאשר ״אנג׳י״ ,זה היה שמו
יתכן שהפורץ הופתע ־ולכן גם ברח במהי בפולין, היה עדיין ילד קטן. בגיל שנ רות
מהמקום
הוכח.כאשר אקדחו בידו, אך ה תיים פגע ברק בבניין שבו התגורר, ומפחד
דבר לא
הפסיק לדבר. רק בגיל שמונה חזר אליו
ילדות קולו, ואז היה נגמגם. הלם נוסף נגרם
לו כאשר התברר לו כי אלכסנדרה, ש ללא
א ס החליפה את שמו בישראל לעמום אוריון,
אינה אמו האמיתית. הוא התרחק ממנה
ומצא לו מישפחה מאמצת חדשה ביפו.
ף, אותה עת היה עמום חדש בחברת בעת שירותו בצבא הכיר חברים בני
בויקנס. הוא עבד שם שלושה שבו מישפחת עסיס, והללו הביאוהו לביתם,
עות בלבד, ומצבו הכספי היה קשה. אח שם התקבל כבן בית. חלק ממצוקתו ה רי
שיחרורו מצה״ל, התכוון לעלות על כספית של עמוס התגלה כאשר המישט־ממליץ־
חנינה כהן
אוניה ולעבוד כימאי. אך אז הכיר את רה מצאה צ ׳ק על סך 300 לירות שמסר
שרה דנוך, תימניה יפהפיה, בת למיש -עמום, למשה עסיס, שלא כובד.
שום טובות —
פחה ידועה בתל-אביב. היא היתה גרו-
כאשר התברר עירעורו בבית־המישפט
העליון בשנת ,1974 דנו השופטים בכובד
ראש בכל הנקודות הללו, ואם כי ייחסו
חשיבות להפרשי הזמנים שנטענו על-ידי
אוריון וסניגורו, הרי מאחר שלא היו
ראיות מתאימות, דחו את העירעור.
מאז ניהל עמום את מילחמתו הפרטית
מבית־הסוהר. הוא גיסה בכל דרך להגיע
למקורות המידע של חברת ברינקס,
ולמצוא את היומנים האבודים. בעת השיחות
בקמם־דייוויד, התפנה מי שהיה אז
היועץ המישפטי, אהרון ברק, לשמוע את
בקשתו של אוריון. הוא השתכנע כי למרות
פסק־הדין הסופי נגדו, יש מקום להמשיך
לחקור בעניינו, והורה למישטרה
לחקור את העד אליהו מרדכי, שדיבר עם
המנוח חמש דקות אחרי שעמום נראה
בורח מהמקום. המישטרה קיבלה הוראות
לתפוס את יומני חברת ברינקס, ביחוד
את זה של מרדכי, כדי לאמת את הזמנים.
אך אז הסתבר כי בשנת 1975 נש רפו
חלק ממיסמכי ברינקס, כפי שעושים
מידי חמש שנים. אולם יומן אחד שנתפס
הוכיח כי עמום דיבר אמת, וכי שיחת
הטלפון עם מרדכי התקיימה בשעה
שציין. בכך הודגש הספק באשר לשעת
הרצח, ולקשר שבין אוריון ומותו של
המיבצען. זה היה החומר החדש ששיכגע
את השופט כהן לפנות לשר-המישפטים.
לו היה מנהל ברינקס נעתר לבקשת

פרקליט דיכאי

אוריון השכוע כמקום־ הפשע
— אל המרתף

* ליד שוטר.

— ושום עניינים

מאהבת שולה יפרח עם אוריון
— אך האמת תצא לאור״
ליבאי, ומוסר לרשותו את המיסמכים המבוקשים
מוקדם יותר, יתכן שהדברים
היו מתגלגלים אחרת, ועמוס לא היה
מבלה את השנים האחרונות בכלא במאמצים
נואשים להוכיח את חפותו.

בבית,
ב מי ט ה
^ אשר יצא עמום מביודהסוהר, לא
״* חיכתה חברתו, שרה דמך. כיום יש
לו חברה חדשה, שולה יפרח, שאותה
הכיר כאשר באה לביקור בכלא. שולה
עזרה לעמום במילחמה לזיכויו, וחיכתה
בחוץ ליום שבו ישוחרר. לעמוס אין מיש-
פחה וקרובים, והוא עבר להתגורר אחרי
השיחרור בביתה של שולה. שני אחיה של
שולה עוזרים לו בימיו הראשונים מחוץ
לחומות הכלא.
כאשר ננעלו מאחריו שערי בית־הסוהר,
היה עמוס אוריון בן .23 כאשר הם נפתחו
לפניו, הוא היה בן .32 במשך כל תשע
השנים לא יצא מעולם לחופשה. העולם
שמצא מחוץ לחומות כלא רמלה היה שונה
מזה שזכר. גם עמוס היה שונה. קצות
שערותיו הכסיפו. עפעפי עיניו רועדים כל
העת בעצבנות. תנועות ידיו קרובות לגו פו,
כאילו ביקש להצטמצם ולהתכנס בתוך
עצמו. דיבורו מקוטע. דבריו מביעים
מרירות עמוקה, וכוללים האשמות כבדות
כלפי המימסד והחברה.

פיפר עמוס אוריון ד״העולם ה זה״

אדם נחטף יום אחד מהרחוב ומחזירים
אותו אחרי תשע שנים. זה אני וזה
מה שקרה לי. מישהו אחר לא יבין אח
זה. אנשים לא מסוגלים להבין. הם שואלים
אותי כל מיני שאלות מתוך חוסר
הבנה. אני לא אדם אלים, אבל השאלות
האלה מעוררות בי אלימות.
ישבתי תשע שנים ולא האמנתי. חשבתי
שאני חולם. לא יכולתי להאמין שמה
שקרה לי זה אמיתי. זה כמו שבא אליך
בן־אדם ואומר לך שהייתם לפני שעתיים
יחד בים, ואתה יודע שהיית בבית במיטה.
אז איך אתה יכול להאמין? זה בדיוק
מה שקרה במישפט שלי.
ישבתי על ספסל הנאשמים וראיתי אנשים
שעלו על דוכן העדים ואמרו דברים
שלא היו ולא נבראו. אמרו שראו
אותי במקום אחד, בזמן שאני יודע שהייתי
במקום אחר. איך אפשר להאמין שאתה
לא חולם?
הדבר הראשון שעשיתי אחרי שיצאתי
מבית־הסוהר היה ללכת לחפש את העד
(המשך בעמוד )45

גולדה מאיו התנצלה על נו שדז״גאן ששו בהברחת נסב ,,ואחרי מות שומא־

נ״ 1מאס געל(י כ!\ ע ר

( תשעהק בין צ חו ק)
הייתי צוחקת נורא, ואז הם ידעו שגם
הקהל יאהב את זה. לפעמים זה לא היה
מוצא חן בעיני ואז הם ידעו שזה לא
ילך בהצגה. כך נקשרתי גם אל דז׳יגאן,
החבר הכי טוב של אבא, עד שהיה ביניהם
ריב.
את דרכם התיאטרלית הם התחילו דווקא
בבית־כלא רוסי בפולין. שניהם שירתו
בצבא אנדרוס, ונתפסו כשניסו לברוח
לארץ. הם לא היו סתם אסירים. הם היו
צמד מצחיקנים. כל בית־הכלא התפוצץ
מצחוק כשהם הופיעו לפני האסירים בהצגות
שלהם בפולנית. כל העניין הזה
היקנה להם גם מעמד מיוחד אצל האסירים.
הם היו בכלא במשך חמש שנים
תמימות, חמש שנים שהיו הצגה אחת
גדולה ומתחדשת של תיאטרון פולני ל
אסירים.
המעמד המיוחד שלהם היקנה
להם כל מיני טובות־הנאה בכלא, ואיפשר
להם לעזור לאסירים אחרים. כיוון שהם
קיבלו יותר מזון מהאחרים, הם היו נותנים
מהאוכל הנוסף שלהם לאסירים, ונודעו
בכל בית־הכלא כזוג שעוזר.
הרבה שנים אחר־כך, כשהם היו כבר
בארץ, פנה אליהם אחד האסירים, שהצ ליח
גם הוא להשתחרר ולהגיע לארץ־יש־ראל.
הוא זכר איך הם היו עוזרים לו שם,
ופנה אליהם בבקשת עזרה. הבקשה שלו
כאן היתה: שיעזרו לו לקבל סוס ועגלה.
הם עזרו לו. אחרי כמה שבועות הוא בא
אליהם מלא טענות כרימון. פעם הסוס
לא בסדר -פעם העגלה רעועה, פעם אחרת
הסוס צולע. כל פניה שלו היתה בצורה
של דרישה, שיעזרו לו שוב ושוב. לב־

התחלה כפולין
רשימה שחורה

אסירים שומאכר ודז׳יגאן
המישטרה חשדה שהם מבריחים

הצלחה כפאריס
בכיר שחקני האידיש

לי די ה אופיר
^ שדז׳יגאן מת בשבוע שעבר זה
״ ״ היה כאילו עוד אבא שלי מת. קשה
לי לדבר על דז׳יגאן מבלי לדבר על
אבא. עברו כבר 19 שנה מאז שאבא,
ישראל שומאכר, נפטר, אני נשואה ל-
שייקה אופיר, יש לי שני ילדים, אבל
אני עדיין לידיה שומאכר הבת של שר
מאכר, או כפי שלפעמים, כשעוד הייתי
קטנה היו אנשים שמצביעים עלי ברחוב
ואומרים :״הנה הבת של דז׳יגאן ושו־מאכר.״
אני
לא סתם הייתי הבת של אחד משני
שחקני האידיש הכי גדולים, הייתי גם
מבקרת התיאטרון שלהם. כשהם כתבו
קטע, הם היו באים אלי, אני הילדה הקטנה,
היו קוראים לי אותו או משחקים
לי אותו ושואלים מה דעתי. הרבה פעמים

דז׳יגאן ושומאבר כהופעה כארץ
קהל האידיש התמעט — דבר אל המנורה

כסרט ״הילדים שלנו״
הקרנה חוזרת

סירב לרמוז עברית
סוף נמאס לדז׳יגאן והוא שאל את אותו
יהודי :״איזו עזרה אתה רוצה עכשיו 1
אבל תדע לך שזו העזרה האחרונה ש אני
נותן לך.״ היהודי ביקש להגר מה ארץ•
במשך
שנים היה דז׳יגאן מספר את ה סיפור׳
אני אפילו חושבת שזה היה חלק
מהרפרטואר שלו ושל אבא באחת ההצ גות
שלהם, ותמיד ציין שהוא סידר לאו־

הסרט הראשון
פארודיה על האס היהודיה

דז׳יגאן ושומאכר על־פי מארק שאגאל
שואבי־מיס יהודים
תו יהודי כרטיס טיסה לארץ הכי רחוקה,
לאוסטרליה.

הצלחה בלונדון
הקהל בכה

הכוכבי ס של
תיאטרון האידיש
ך* שהשתחררו אבא ודז׳יגאן מה
העולה
החדש מתימן
שלל דמויות

״ כלא, היתר. להם מטרה אחת: להקים
תיאטרון באידיש כדי לעודד את רוחם
של פליטי השואה, ולהביא חיוך לאותם
שרק עכשיו יצאו משם. אני זוכרת את
ההצגה הראשונה שלהם שבה הייתי נוכחת,
כילדה קטנה. זה היה בתיאטרון גדול
בלודג׳ .כל האולם בכה. אפשר היה לר אות
בעיניים את ההערצה כלפי שני השחקנים.
זה היה בסך־הכל ארבעה חודשים
אחרי שהם שוחררו מבית־הסוהר.
להצגה הם קראו בשם העיקר שמתראים.
כל לודג׳ התעוררה להצגה הזו. אז היה
ברור שהשניים הקימו תיאטרון של ממש.
העיקר שמתראים היתד. התחלה, וההמשך
נמשך לאורך עשרות שנים. מלודג׳
הם עברו לבירה, לווארשה, שם הם הקימו
תיאטרון סאטירי על רמה גבוהה. אפשר
היה לראות איך השניים מתאימים את עצ מם
לקהל. בלודג׳ — לפני פליטי השואה
— העיקר שמתראים, סאטירה חריפה בווארשה
עם הקהל המעודן שלה. בגלל ה סאטירה
הם הוכנסו לרשימה השחורה
של שלטונות פולין שלא אהבו אח ה ביקורת.
הצמד נאלץ לעזוב את פולין
ונדד לדרום־אמריקה.
יהודי ארגנטינה וברזיל זוכרים עד היום
את התיאטרון של דז׳יגאן ושומאכר.

אני אפילו חושבת שהתיאטרון, עם שח קנים
אחרים, קיים עד היום. במשך חמש
שנים תמימות הם הופיעו לפני יהודי ארצות
אלה והפכו שם למוסד יהודי חי
ותוסס.
עוד לפני שנסעו לדרום־אמריקה הם
הפיקו סרט בפולין. אני זוכרת את הס

היטב, כי כילדה שיחקתי בו. הסרט,
הילדים שלנו, מספר על ילדים יהודים
אחרי השואה. עכשיו, אחרי שדז׳יגאן מת,
והמוסד ששמו דז׳יגאן ושומאכר עבר מה עולם,
יקרינו את הסרט שוב בקולנוע
תל־אביב.
(המשך בעמוד )44

אוה דז׳יגאן (מימין) עם צליגה שומאבר
מסעות ברחבי העולם

יי 1״ןמאסג> 1ל ע 3נ 1ערי
(המשך מעמוד )43
בתחילת שנות החמישים הם החליטו
לעלות לארץ. הדרך לישראל התארכה.
השניים כבשו בסערה את לונדון ואת
פאריס. בלונדון הופיעו בקארנגי הול
ולצידם בכירי שחקני האידיש באירופה.
אז כבר היו דדיגאן ושומאכר מוכרים כ־
״הכוכבים הגדולים של התיאטרון באידיש.״

אידיש
מ ת דג ר ת
בעצמה
ך* חומר להצגותיהס היה שאוב מ!
* החיים. הם היו מדברים עם אנשים
ברחוב, במיוחד דז׳יגאן, והיו תמיד רושמים,
כל פרט פיקאנטי ובדיחה טובה היו
מעובדים להצגה מצליחה. ההבנה ביניהם
היתד, מפליאה ממש. לא רק בדיבורים.
בהבעות פנים ותנועות ידיים ניהלו שיחות
שלמות. ההומור לא היה רק על הבימה,
הוא היה גם בחיים הפרטיים. ממש חוויה
היתד, להיות ליד שניהם.
נוסף לחומר שכתבו בעצמם הם הסתמכו
על קלסיקאים מסיפדות האידיש:
שלום עליכם, גיבירתיד ושלום אש היו
הגיבורים שאותם אהבו. בהופעותיו היתד,
לדדיגאן תילבושת של היהודי הקלאסי.
מעיל שחור, כובע שחור ובכיסו היתד,
תמיד מיטפחת אדומה, ה״פאצ׳ילה״ .איד
שהוא היה מוציא אותה, היו כולם פורצים
בצחוק. דז׳יגאן שיחק לרוב את הטיפוס
המטומטם, הלא־יוצלח. שאלותיו
המצחיקות ואי-הבנתו היו גורמים לצחוק

דז׳יגאן היה ספורטאי מצטיין בצעירותו,
שוער כדורגל. זו אולי סיבת היותו
רקדן מעולה. תנועותיו על הבמה היו
מלאות מרץ וחן. את הריקודים והמימיקה
בהופעותיהם היה הוא המעמיד, בעוד
שאת המוסיקה והמילים היה כותב שו־מאכר.
דז׳יגאן
היה טיפוס חריף כמו שד. היה
לו הומור פנטסטי. הוא היה טיפוס עממי
ושופע כלפי חוץ. הוא היה איש שכואב
לו, במיוחד בנושא מדינת־ישראל והעם
היהודי. טמפרמנט וולקני היה פורץ ממנו,
מלווה בהבעות פנים חדות. הכל היה יוצא
ממנו החוצה. הוא אהב את אמנות הציור
והפיסול ואף עסק בהם בזמנו הפנוי.
בביתו היד, אוסף של תמונות ציירים יהודיים
כמו מאנה כץ, מוישלה ברנשטיין,
מרק ושאגאל, מהם הוא שאב רעיונות
לדמויות שבהצגותיו, במיוחד דמות שד
אב־המים בעיירה היהודית במיזרח-אירו־פה.
בתור
יהודי אמיד שנסע הרבה מסביב
לעולם, ניסו לא אחת לטפול עליו אש מות
מוזרות. היה מיקרה מצחיק באחת מ־נסיעותיהם
של אבא ודז׳יגאן לאמריקה. במטוס
שבו נסעו, נסעה גם גולדה מאיר.
החליט מי שהחליט לערוד חיפוש בכליהם
של דז׳יגאן ושומאכר והמטוס עוכב בשל
כך שעות ארוכות. הם נחשדו בהבהרת
כסף. כששמעה גולדה על ר,מיקרה, התרגזה.
ואמרה שאם לא ייפסק העניין, היא תרד
מהמטוס. לאחר שלא מצאו דבר בכליהם
עלה הצמד למטוס, ואז ניגשה אליהם
גולדה והתנצלה אישית בשל המיקרה
המצער.
בתחילת שנות השישים הסתכסכו דדי־גאן
ואבא ומאז לא התפייסו. המועקה נש ארה
בליבו של דדיגאן עד יומו האחרון.
שומאכר נפטר בשנת ,1961 כאבה לו הפרידה
ודז׳יגאן, שראה באמנותו יעוד,
המשיך בדרכו לבד. הוא חיפש שותפים
להצגותיו, אך שותף כמו אבא לא מצא.
הוצע לדדיגאן לשפר את העברית ולנסות
להופיע ולהשתלב בתיאטרון הישראלי.
דדיגאן סירב וענה :״עברית היא שפד,
שמדברים בה, האידיש היא שפה שמתדב־רת
מעצמה.״
הצגותיו של דז׳יגאן הוסיפו למשוך את
קהל אוהבי האידיש בארץ וזכו אצלם
להצלחה. הוא פנה לבמאים מיקצועיים ש יעזרו
לו בהכנת החומד להצגות, ובבימוי
וימלאו אצלו את מקומו של אבא.
בימיו האחרונים התחיל דדיגאן להתלונן
על כך שקהל התיאטרון האידי
הולך ומתמעט. הדבר הציק לו מאוד.
למרות הרגשתו זו המשיר דדיגאן לתת
לקהלו את מלוא ההומור והאופטימיות
שאפיינו את הופעותיו.
441

המפקדים אינם מתייצבים לתפקיד * הבסיסים סגורים *

מפקד־בסיס השוו בגניבה * מפקד אח ו גום לתאונה
במימיה * איומינ 1על מתנדב 1מנד 1מפקז־ 1במישמו

! 1-111111111ניב
ף* ם>־ם_מים פר - 8סגור.
״ בסיס״מיספר — 6סגור.
בסיס מיספר — 7סגור.
בסיס מיספר — 3הפטרול יוצא למשימתו
ללא !מכשיר קשר.
בסים מיספד — 2סגור. מפקדו מואשם
בעבירה פלילית חמורה.
זו אינה ביקורת על פעילות בסיסי
צה״ל, אולם את תושבי תל-אביב היא
צריכה להדאיג לא פחות. בביקור בבסיסי
המישמר־האזרחי באחד מערבי השבוע שעבר,
התגלתה תמונה עגומה. מתוך עשרה
בסיסים היו שישה סגורים ובלתי־פעילים
כלל. בבסיס נוסף המתנדבים היו אמנם
פעילים אולם במישחק• פינג־פונג סוער.
בבסיס אחר יצא לפעילות פטרול של
שתי קשישות וקשיש ללא מכשיר קשר.
״הדג מסריח מהראש,״ קובע מתנדב
קשיש מצפון תל־אביב .״מפקד הבסיס וסגנו
מופיעים בבסיס לסירוגין, יום זה
ויזם זה (ההוראות ותנאי החוזה מחייבים
אותם להיות נוכחים בבסיס שישה ימים
בשבוע לפחות למשך ארבע שעות) .הפעילות,
אם בכלל, מוגבלת לשעות ספורות
מדי ערב, הרכב אינו מטופל כהלכה, מפקדים
בכירים אינם באים לכאן לעולם, ואני
הושב שהם מנותקים מהמתרחש בשטח.
המתנדבים אינם רואים דוגמה אישית חיובית,
והתוצאה: מבסיס שהפעיל 400
מתנדבים לפני ישנים אחדות, נותרו כמה
עשרות זהו, לדברי מתנדבים ריבים,
סיכום די ממצה !של מצב המישמר־האזרחי
באיזור סל-אביב.

ני סיונו ת
שכנוע
ת האגחנד! הקולינרית של המתנדב
י הקשיש מחזקות פרשיות שעדיין לא

בסים מישמר־אזרחי ב־

שכונת שבזי, אחד האיזו־
* 1111
ריס הרגישים של תל־אביב, אף הוא היה׳
בלתי־פעיל בביקורי צוות העולם הזה.

הגיעו לידיעת הציבור, שהמשותף לכולן
הוא מעורבותם של קצינים במישמר־האז־רחי.
באיזור תל־אביב עובדים כ־ 60 מפקדי
בסיסים וסגניהם, כולם מקבלי-שכר בתקן
של חצי מישרה, ונהנים מדרגות
קצונה מישטרתיות עם כל ההטבות הכרוכות
מכך.
בתלונה שהוגשה למישטרה עיל־ידי מת נדב,
חייל בשירות חובה, נחשד מפקח
לויק נימצוביץ, מפקד בסים 2שבצפון
רחוב דיזנגוף, בעבירה חמורה ביותר. לפני
כחודשיים, תוך כדי בדיקת רכב חשוד,
גנב הקצין חלקים וכלי־עבודה מהרכב והביאם
לביתו. למעשה היו עדים המתנדב
החייל ומתנדב ׳נוסף בשם אדם וידבסקי.
לאחר שנודע לו על הגשת התלונה ניסה
נימצוביץ ״לשכנע״ את המתלוננים לשנות
את עדותם. כשהניסיון לא הועיל, עבר
נימצוביץ לאיומים, ובנוכחות מתנדב אחר,
אף הוא חייל בשירות חובה, הודיע :״יש
ל־ קשרים גם בעולם התחתון וגם במישט־רה
,׳ואם הוא (המתלונן) לא ישנה את
העדות, ימצאו את גווייתו בדרך לירושלים...״

על איומים אלה הוגשה ׳תלונה ז־נגבתה
עדות מפי החייל השני. על מידת
הרציניות של חקירת המישטרה מעידה
העובדה שמפקח לויק נימצוביץ עדיין
משמש בתפקידו כמפקד בסים מיישמד־אזרחי
בסוף רחוב דיזנגוף. למרות חומרת
ההאשמות הפליליות שבהן הוחשה אין
איש מהחוקרים סבור שמן הראוי ל-

מקום הגניבה

השעותו עד לסיום החקירה. רק׳ השבוע
יוזמן לויק נימצוביץ לחקירה ראשונה.
מתנדב בשם ששון נימני נפצע ברגלו
בזמן מיטווח שנערך לפני כשלוש שנים.
הפוגע היה דב־פקד משה גדין, מפקד
רובע הנמל, שהיה אז מפקח. לדברי מפקד
אותו מיטווח, צבי פיקסל, אירע הדבר
בשל זילזול חמור בהוראות הבטיחות.
הוקמה ועדתחחקירה שהמליצה לבסוף ל נזוף
בקצין, אולם הדבר לא מנע מהקצין
הרשלן את קידומו המהיר בדרגות. מישיפ־חת
נימיני מעולם לא קיבלה, לדבריה,
אפילו שמץ דיווח על מסקנות אותה חקי רה.
מערכת לחצי

^ מיקרה אחר, שהסעיר בשבוע שעבר
את בית־המישפט בתל-אביב, הוחלט
להעמיד לדין את השופט בוכוויץ על
עבירת תנועה המיוחסת לו. את הדיווח
על העבירה מסר מתנדב המישמר־האזר־חי
יהודה שקד. על המתנדב הישר, שכל
חטאו הייה נעוץ בדבקותו לאמת, הופעלה
מערכת אדירה של לחצים על־מנת שיבטל
את ׳תלונתו. איש המישמר־האזרחי ל שעבר
שמע את סגן־ניצב שרגא שטרן,
מאיים, כי שקד ״יעוף מהמישמר״ בעיק-
בות השערוריה. הקצין הבכיר מחונן ככל

בטיס מישמר־אזרחי ברחוב זרובבל ליד מלון לרום,
הממוקם במרחק פסיעות אחדות ממקום נחיתתם של
מחבלי סלון סבוי. מבסיס זה נגנבו כלי־נשק של המישמר־האזרחי. על שער הבסיס
מצוי שלט מוזר האומר, לפרוץ את הדלת״ .בדרך־כלל נראה הבסיס סגור וריק.

יי ה ר איו ת שנ ע ל מו י י
(המשך מעמוד )41
צבי דורון. זה האיש שאמר שראה אותי
עם אקדח על המדרגות של כל־בו שלום.
רציתי רק לראות אותו בשביל להאמין
שבאמת יש בן־אדם כזה. רציתי לראות
שאני לא חולם. אבל לא מצאתי אותו.
הוא נעלם. אנשים ששאלתי אותם עליו
התחילו לרעוד. ממש ראיתי את הפחד
שלהם בעיניים. זה הפחד מפני האמת.
אני יודע את זה. אבל האמת תצא לאור.
אני אדאג לזה.
עדי השקר הם רק בורג קטן. אני רוצה
לחשוף את מה שמפעיל אותם. את
השיטה כולה. זה לא רק אני. יש עוד
הרבה כמוני. הם כולם קורבנות של השיטה
הזאת. בתי-הסוהר מלאים בהם. אני
יודע שבפנים כולם אומרים שהם חפים
מפשע. הייתי שם. זה לא נכון. לא כולם
חפים מפשע, אבל יש הרבה.
מה שאני הולך להוכיח זה שיש מישהו
שמגן על מישהו ומרשיע אנשים חפים
מפשע. המישטרה מביימת עדויות ומדרי כה
עדים להעיד לשקר. בית־המישפט המחוזי
משוחד. הכל שם רקוב. זאת השיטה.
בעזרתה מאפשרים לאנשים מסויי-
מים לעשות פשעים עם רשיון. הם עושים
מה שעושים, ואחרים משלמים בש בילם.
כל זה קורה לא בטעות. יש יד
מכוונת. כל עסק הולד יותר מדי חלק.
זה משהו עצום. היום אני חי את זה. אני
יודע שזה קיים.
| ן>| 1 1י{]ן צבי פיקסל מדריך מתנדבת קשישה במיטווח
1י #1י |# 11 שבחוף פלמחים, שם נפגע מתנדב המישמר
כתוצאה מרשלנות של קצין. מפקח (לשעבר) פיקסל, שקציני
!הנראה בחוש נבואי, שכן לפני בשבוע
סולק יסודה שקד משורות מתנדבי המיש־מר
האזרחי.

״תל־אביב
מו פקרת
י פני כ שנ ה הוקמה באיזור תל־אביב
* יחידה שמנתה כ־ 40 איש שנקראה
׳•סיירת מטה״ .האיש שעמד בראשה היה
״משוגע לביטחון״ בדרגת מפקח, צבי פיק־סל.
זד. היה הגוף היחידי באחור תל־אביב
שקיים נוכחות עירנית של מתנדבים ברחובות
הכרך בכל שעות הערב וחלילה,
ובכלל זה גם !שבתות וחגים. היחידה היתר.
לעזר רב גם לשוטרי היחידה המרכזית,
׳ובגלל שיגעון ה״שוטרים ׳ובלשים״ של
מפקדה וחבריה, נזקפו לזכותם תפיסות
עבריינים רבות ומניעת פשעים.

מישטרה ומישמר־אזרחי משבחים את עבודתו, עזב את המישמר
במחאה על זילזול רוב מפקדי הבסיסים בתפקידם. הוא טוען
כי החל בשעות הערב המאוחרות, אין כלל פעילות של המישמר.

המנהל את מרבית ענייני המישמר־האזר־חי
ממיישרדו שבבית־אבות ברמת־גן, שאותו
הוא מנהל.
אנשי היחידה, ובראשם צבי פיקסל,
שולחים אצבע מאשימה אל סגן־ניצב שטרן
.״ההצלחה של היחידה לא מצאה כנראה
חן בעיניו,״ סיפר צבי פיקטל במרירות
,״והוא התחיל להצר את צעדינו בפעילות,
אם זה באי־מתן רכב, חוטר התמצאות
בשטח וסתם גסות־רוח. לא אחת
זכיתי אני, ומתנדבים אחרים, לתואר, בן
זונה׳ מפיו. איומים והטרדות היו עניין
של יום־יום ...במקום לטפל בביזבוז ובמנגנון
המנופח, החלו מילחמות היהודים.

״בנפשנו
הדבר״

ניצב־מישנה יעקב בנאי, מפקד המשא״ז
במחוז •תל־אביב ומי שהיה !מפקד החטיבה
הלוחמת של לח״י, לא היה מאושר
לגמרי מפעולות היחידה ומפקדה .״הם
אמנם עשו מעבר למה שהתחייב מתפקידם,
אך חם עשו גם הרבה דברים שלא
ביקשנו מהם כלל לעשות,״ סיפר המפקד,

1ן|| 1 ¥י ״111 ניצב־מישנה יעקוב בנאי
- 1 #111י 1 |/מפקד מישמר־אזרחי במחוז
תל־אביב, מבטיח כי ינקוט צעדים
נגד מפקדי בסיסים המשתמטים מחובותיהם.

בסים מישמר־׳אזרחי ברחוב
אידלסון שנקרא על שם
קצין חבלה שנהרג במילוי תפקידו, היה
נעול בעת ביקורי צוות העולם הזה.

מגיל ,24 ורק מי שיוכל לעמוד במצבי
לחץ שיווצרו חיוך כדי המגע היום יומי
עם עבריינים וגורמים עויינים ומסוכנים.
באופן אישי הייתי מרוצה מהיחידה ו־מעבודתה,
יפשוט ניסינו למסד יותר את
הנושא.״ צבי פיקסל טוען, כי ״מעולם לא
שמע על קריטריונים כאלה,״ ומלבד זה,
הוא טוען ,״מרבית המתנדבים ביחידה
עומדים בהם בין כה וכה.״
ההסבר של בנאי אינו מתיישב עם
הסבר אחר שניתן לפירוק היחידה המצטיינת.
כאשר התפטר פיקסל מתפקידו, הזדרז
מפקד מרחב הירקון, שרגא שטרן, להפיץ
מיזכר פנימי שבו אמר :״בימים אלה פורש
ממישטרת ישראל משא״ז מפקד יחידת
סיירת המטה, מפקח צבי פיקסל. היות
וכך, פעילות היחידה נפסקת בשלב זה.״
בהמשך הדברים תולה מפקד המרחב את
פירוק היחידה בסיבה תמוהה — פרישתו
של מפקד היחידה.

״בשלב מסויים הבנתי, כמו שהבינו שאר
מתנדבי היחידה, שאין יותר טעם בעבודה
בתנאים כאלה, וקיבלתי את, הצעתו׳ של
שרגא להתפטר. מאז ירדה פעילות המייש־מר־האזרחי
בלילות לרמה אפסית, ימה גם
שמרבית מתנדבי היחידה פרשו מהמישמר
כאות מחאה על מה !שנראה בעיניהם זיל-
זול בעבודתם ובמאמציהם. במלוא האחריות
אני אומר, תל-אביב מופקרת החל
מהשעה עשר כל לילה...״
לניצב־מי׳שנה בנאי יש הסבר אחר לפירוק
היחידה :״החלטנו לקבוע קריטריונים
חדשים ליחידה זו. בין השאר. שישרתו
בה רק אותם שהיו או חינם חיילים
קרביים,״ הוא מספר ,״׳ומלבד זה, גם נושא
המישמעת אצל החברה של פיקסל לא
היה תמיד כמו שרצינו. החלטנו גם ש ביחידה
הזו ישרת ירק מי שהוא למעלה

״העולם הזה״ לא ניתן לקבל את
* תגובתו של שרגא שטרן על ההאשמות
המוטחות כלפיו. הרושם שהתקבל
הוא, כי מפקדיו אינם ששים לתת לו להתבטא
ישירות לכלי-היתיקשודת. ניצב־מישנה
בנאי רומז על שורה של צעדים
העומדים להינקט בשורות המישמר־יהאזר־יחי,
צעדים המוכיחים, כי יש יסוד לדיווחים
המדאיגים על כישוריהם ודרך יעבוד־יתם
ישל חילק מהמפקדים בהישמר .״כל
מפקד־בסיס שיפרוש לא יוחלף במקבל־ישכר
אחר,״ סיפר בנאי ,״ואנו ׳נמנה סגני
מפקדים מבין המתנדבים. כל המפקדים
יחיוייבו, כפי ׳שמפורט בחוזיהם, להיות
נוכחים בבסיסיהם שיש פעמים בשבוע,
כאשר כל אחד משני מקבלי-השכר יחוייב
לעבוד בימישמרת ניפרדת.
״אינני אומר שהכל מושלם במישמר־האזרחי,
ואני מוכן לקבל כיל ביקורת
קונסטרוקטיבית. אני אהיה הראשון ל מצות
את הדין עם מפקידים שאינם בסדר.
אנו עושים כמיטב יכולתנו, יאבל יאנו זקוקים
לעוד מתנדבים, הרי בנפשנו הדבר.״
לאחר השיחה עם יעקב בנאי, ערך
העולם הזה ביקור נוסף בבסיסי המישמיר־האזרחי
במרחב הירקון. התמונה שהתגלתה
מוכיחה שהמישמר־האזרחי באיזור תל־אביב
אכן זקוק לעזרה ריבה. ששת הבסיסים
שאותם ביקר העולם הזה החל משעה
10.45 ועד חצות, היו סגורים. לא נראה
בהם ובאיזור פעילותם, אפילו מתנדב אחד,
שלא לדבר על מפקדיהם.

משה מאור
ים בירו שלים
ן י &שך השנים חקרתי הכל מחדש.
אספתי מיסמכים ועדויות. יש לי ארגז
שלם שהבאתי מבית־הסוהר. ניסו לשים
לי רגל, להכשיל אותי. אבל זה לא הלך
להם. גם לעורך־הדין שלי, דויד ליבאי,
שמו רגל. הוא, עם כל השם שלו, לקה
לו שנים כדי להוציא את האמת לאור.
עשו הכל כדי להכשיל אותו. העלימו
מיסמכים, לא נתנו לא לגשת לחומר, אחר
כך אמרו שהמיסמכים נשרפו, אבל הוא
הצליח. עוד לא הספקתי אפילו לגשת
אליו ולהודות לו.
היום יש לי חומר שמוכיח שאני חף
מפשע. אני יכול להוכיח שהכל היה שונה.
השוד היה בשעה אחרת, אני הייתי
במקום אחר, העדים לא היו כפי שהוצגו.
הכל היה מפוברק. אני מתכוון להקדיש
עכשיו כל רגע מחיי לגלות את האמת.
זו משימה גדולה. אני יודע. למדתי את
זה עוד בבית־הסוהר. שם ניסו לעשות
הכל בשביל להשתיק אותי. יום אחד באו
מהמדור־המרכזי והחזיקו אותי יום שלם
בתוך בית נטוש ביפו. נתנו לי רמזים
עבים כמו פיל, שיותר טוב שארד מכל
העניין. חשבתי שהם עומדים לחסל אותי.
אבל מה שיותר ׳גרוע — ביומן של הכלא
רשום שהייתי באותו היום בתא שלי. אני
הייתי ביפו, אבל ביומן רשום שהייתי
ברמלה..זאת השיטה שלהם. ככה הם עובדים.
אחד מחפה על השני.
בבית-הסוהר תפסתי את הפינה שלי.
לא רציתי שום הטבות ושום עניינים עם
ההנהלה. בגלל זה גם לא היתד. להם שום
עמדת לחץ עלי; אסיר אחר, יכולים להוריד
לו שעת שידור טלוויזיה, או למנוע
ממנו מים חמים. אבל אני לא הלכתי לר אות
טלוויזיה ואני מתרחץ במים קרים.
לא הייתי צריך שום טובות מההנהלה.
אני יודע שאומרים שמה שמנהל הכלא
עשה לי היה אכזרי. הוא קרא לי ואמר
שרוצים להעביר אותי מהתא שלי, וש־אבחר
לי מקום חדש. אמרתי לו שלא
איכפת לי, ושישלח אותי לאן שהוא רו צה.
הוא אמר לי, לאן אתה רוצה ללכתז׳
אמרתי הביתה, ואז הוא אמר, לך, קיבלת
חנינה.׳ אסיר אחר, אם מעבירים
אותו תא, זה כאילו שמנשלים אותו מכל
הנחלה שלו. לי כל זה לא מזיז. לכן גם
לא ראיתי בזה משהו אכזרי.
היו לי פעם חיים יפים. היום כל זה
הלך. נשארה רק המשימה לגלות את ה אמת
לעולם. זה קשה במדינה שהכל בה
רקוב ובית-המישפט מנוטרל. אבל יש עוד
דברים טובים. בית-המישפט העליון עדיין
בסדר. אבל לו יש בעיה אחרת. הוא
מנוטרל מהעם. הוא כמו אדם שאומרים
לו שיש ים בירושלים. אם הוא לא מכיר
את הארץ, הוא יכול להאמין. זאת הבעיה
של ביהדהמישפט העליון. הלעיטו אותו
בשקרים. אבל בעוד זמן קצר הכל יהיה
שונה. אני אחולל את השינוי בעצמי, וזה
יהיה בקרוב.

במדינה
בית־סישפט

הל הי ט ה עו ל מי

הגיע לישראל !

נ ע רי ה שלי ה שו פטת
מרוק נבחר דווקא
השופט אריה סגלסון
למלא את מקומח ש7
השופטת הדסה כן־עיתו?

ץ וטץ ורי

ודו 516ץ • 3ז 16 גוקוזז 0 0 0

6 #ה ק

ה # #ו ה 3 6

* אטארי — פיתוח גאוני של משחק
ממוחשב, שכבש את ארה״ב ואירופה

מגוון משחקי חשיבה וקואורדינציה
תחרויות וקליעה, לכל גיל וחברה.

כדורסל: דמויות אמיתיות — נגד הריב ונגד המחשב •
שחמט: ב־ 8רמות נגד המחשב (עד דרגת אומן) •
סופרמן: שיחזור הסרט במשחק מרתק ומלהיב (מומלץ
לנוער) • שש־בש: המשחק הרגיל ומחבוסה • אינדי
: 500 מרוצים על המסלולים הקשים של אינדי־ניאפוליס
9קלפים: פוקר׳ 21ל״ 4שחקנים 0מאות

משחקים אחרים ב־ 21 קסטות•

טשחק הטלוויזיה הטוב כיותר כעולם.
מתאים לטלוויזיה צבעונית
ושחור״לבו
ר הכרית
משחק קלפים
המשחק לכל גיל

חשיבה

^ יבואנים ומפיצים בלעדיים
מ בישראל ותצוגה :

ש1׳ נורדאו , 28 מל־אביב, טל׳ 459425

״מיסטר אבי״

דרושה

פ קי ד ה /מז כי ר ה
עם ידע טוב

בהנהלת

חשבונות

להתקשר לטל 232262 03 לחנה.
הגיעי ונמצא למכירה

חולצות * 7
גברים | #1 /
רזז׳ הרצל 1 2 3

שיטות לגילוי העתיד
.1קלפים עם הסבר מפורט,
כל קלף מסומן בשפה
העברית — 150.ל״י.
.2גרעיני תירס (שיטה צו ענית)
הסבר מפורט —250.

•טיטה רומנית בקלפים
רגילים — 100.ל״י.

גל־אור, ת.ד37612 .
תל־אביב.

מכחדמ או םמכלה פי ר מו ת ה בינ ל או מיו ת
תמצאב בי תמסח רינו ב מ חי רי סי טונ אי ם
לנו נסיון עול 2 5עונ ה.
נסהות הנ ה!

תל־אביב, וזז׳ אחד העם 0 .19ל 615507

גליון חודש אפריל 80׳

1כ ז 1הפצה בלעדית
סטימצקי

לא היה מישפטן שחלק על מי׳
נדה של השופטת הדסה בך עיתו
לבית־המישפט העליון. השופטת
התל־אביבית ידועה ביופיה ד
חוכמתה. היא התמנתה לשופטת
שלום מייד כאשר היתה כשירה שלוש להתמנות, ביום שעברו
שנים לעבודתה כעורכת־דין. אחרי
שנים אחדות בבית־מישפט ה שלום
עברה לכהן בבית־המיש־פט
המחוזי. ולאחרונה ישבה בראש
הרכב שדן בפשעים הפליליים
החמורים ביותר באיזור המרכז.
השופטת
ידועה בחריפותה הרבה.
היא אינה מבזבזת זמן על
דברים שוליים ויורדת ישר ללי״
בו של עניין. עורכי־דין אינם
צריכים לחזור פעמיים על רע יון,
עוד לפני שסיימו את דבריהם
הבינה אותם השופטת. את
פסקי־הדין המלוטשים שלה היא
מכתיבה בקצב־אש למתמחה ישר
באולם בית־המישפט. רק לעתים
רחוקות היא צריכה לתקן מילה.
את אולם המישפט היא מנהלת
ביד חזקה, ומסלקת ללא רחם כל
מי שמעז לעיין בעיתון. אך עם
זאת היא אדיבה לעורכי־הדין, ונוהגת
כראוי בנאשמים.
היא אינה נרתעת כאשר צריך
לבקר את המישטרה או את התביעה
הכללית. לאחרונה׳ בעת הדיון
בשוד בנק־לאומי ברמת״
אביב, הביעה ביקורת חריפה על
דרך עבודתה של המישטרה ועל
יחסה לעדי אליבי של הנאשמים.
אמו של הרצל אביטן, הנאשם בתיק
זה, נשמעה ממלמלת :״כל
הכבוד לשופטת, כל הכבוד...״
הסניגור נדהם. אמנם המינוי
לבית־המישפט העליון הוא
זמני, אך בינתיים התפנה מקום
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
לנעליה של השופטת בן־עיתו נכנס
שופט השלום הנתנייתי, אריה
סגלסון. ואם כולם מסכימים עם
ועדת המינויים באשר למינויה של
בן עיתו, לא כך הדבר לגבי מינויו
של סגלסון.
הדבר היחידי המשותף לו ולגברת
בן־עיתו הוא יפי תארם.
בכל שאר הדברים נבדלים הש ניים.
סגלסון ידוע כ״שופט מיש-
טרה״ .כלומר, שופט המצדד עם
המישטרה. רק לעתים נדירות הוא
משחרר בערובה חשוד שהמישט־רה
מבקשת לעצור.
לאחרונה הרחיק לכת, וציווה על
מעצר עד תום ההליכים של אה רון
מסיקה. מסיקה הוא בן ,18
ונאשם בכך שגנב ממכונית חונה
שתי מישענות ראש ובובת־נוי.
ערכם של החפצים הוא 3500 לירות.
איש לא ראה אותו בשעת
מעשה, והחפצים לא נמצאו ברשותו.
למרות זאת, אחרי עיון קל
בחומר, החליט השופט, כי יש
מקום לעצור את הצעיר עד תום
המישפט. הסניגור חיים משגב נדהם.
הוא זכר, כי לא מכבר היה
מעצר עד תום ההליכים דבר נדיר,
שהשתמשו בו בחרדת קודש ורק
במיקרים חמורים במיוחד, שימוש
במעצר בזה במיקרה של גניבת בו-
בת־נוי נראה לו בלתי־צודק. הוא
הגיש ערר לבית״המישפט ה מחוזי׳
והשופט אורי שטרוזמן
קיבל את דעת הסניגור ושיחרר
את מסיקה.

התיק הועכר לשופט אחר.
בעת הערר ציטט משגב פסק־דין
(המשך בעמוד )50
העול ם הז ה 2225

ענבר
המדינה
המערך מסתובבת עכשיו בדיחה בארץ נגד המוראל
הלאומי, שאני בעונג אחסל אותה.
הבדיחה מספרת על ההוא, שהלך לשגרירות
האמריקאית ואמר שהוא רוצה
לרדת מהארץ ביגלל שתי סיבות —
האחת שילטון הליכוד שיש לנו עכשיו,
והשניה שילטון המערך, שתיכף יבוא.
לדעתי זו בדיחה ממש מחורבנת,
שלא מתאימה למציאות. אני, למשל,
בטוח שמתי שיבוא המערך לשילטון, הכל
יסתדר פיקס.
קודם כל יסתדרו בכיף עם הפלסטינים,
אם כי בשביל זה יצטרכו להעיף
מהמערך את עמוס הדר, ישראל גלילי,
שושנה א׳ אלמוזלינו, תמר אשל, דני
רוזוליו, יצחק רביו וגם את כל מפ״ם,
שבעצם תתפטר לבד, ביגלל אחוות-
העמים שלה עם קינג חוסיין הדפוק.
אחרי זה ישפרו לגמרי את המצב הכלכלי
של השכירים והשכבות, ובשביל
זה יזרקו החוצה את גד יעקובי, אליהו
שפייזר, חיים בר-לב, יעקב לוינסון וירוחם
משל. המערך גם יגמור עם הכפייה
הדתית, אם כי זה יחייב להשליך
משם את משה שחל ואת שימעון פרס.
וגם השחיתות תחוסל, לא לפני שינפנפו
לכל הרוחות את כל מי שפעם המליצו
לשחרר גנבים ופושעים, כמו יוסי שריד
ועוזי ברעם. הקיצור: יישארו בסוף, לבד,
עדי אמוראי והרב מנחם הכהן. יהיה
אכבר שילטון מערך, וכולם ירצו לרדת
לנגב ולא לאמריקה.

הם נושרים,
כמו פתיתי-
הם נושרים
של שדרות
כמו בית״ר

ביום־העצמאות זו מיצווה ידועה גם להעלות את המוראל וגם לסקור את
הישגי מדינתנו הצעירה בשטחים שונים. אם אפשר לשלב את השניים, זו מיצווה
כפולה ומכופלת.
אז בבקשה :
חקלאות: החקלאות הישראלית התפתחה בהרבה. כבר לפני כמה שנים
גילו ב״מכון וייצמן״ שהקרקע אצלנו מתאימה לזן מייוחד של מטומטמים שגדלים
ללא השקאה, אכסטנסיבי יעני. מאז עוברים יותר ויותר לגדל את המטומטמים האלה,
שמה שטוב אצלם זה שלא רק שהם לא צורכים הרבה מים, אלא שהם גם לא

יורדים מהארץ. המומחים מעריכים שתוך עשר—חמש־עשרה שנה יהיו בארץ רק
מטומטמים מגידול מקומי וערבים לקטיף, וזה בהחלט הישג עצום לחקלאות.
תרבות: התרבות גדלה פי שיבעה מאז שהתחילה המדינה. היום כבר
מסתמנים עודפי תרבות בכמה שטחים, אז פשוט משמידים את העודפים כדי לשמור
על רמת המחירים.
מיזוגגלויות: יש מיזוג גלויות פאנטאסטי. כל שנה מתמזגות שתיים־שלוש
גלויות. הסוציולוגים חושבים שבעוד חמישים שנה בדיוק ייגמר התהליך, וכל
הגלויות יתמזגו, ותצא מזה גלויה אחת גדולה, שעליה ידביקו בול וישלחו אותה
לאמריקה.
ספרות: אנחנו ראשונים בעולם בזה. כל שנה מקבלים לפחות שלושים
סופרים ישראליים פרס ראשון. השנה, למשל, קיבלו הסופרים את פרסי ביאליק,
טשרניחובסקי, הזז, ויצ״ו, קרמיצי, ירושלים ומוצא. היה אפילו סופר אחד שקיבל
פרס רק על זה שלא זכה בשום פרס.
כדורגל: נציין במייוחד את בית״ר ירושלים, שמשחקת לא רק כדורגל
טוב אלא גם יויו משובח: פעם עולה לליגה הלאומית, פעם יורדת לליגה הארצית.
פעם עו להללאומית, פעם יו רדתלאר צי ת, פעם עו ל ה, פעם יו רדת.
עגבניות אני בלי סלט־ירקות לא בנאדם, וסלט״ירקות בלי עגבניות זה כמו הרצל בלי
זקן. אז מה לעשות שעגבניות עולות מאה-מאתיים לירות הקילו, ואני, אבא שלי
זה אחד א. פרנקל מנווה־שאנן בחיפה, ולא א.ד. רוטשילד מפאריס?
יש עצה :

המאדים: מראה כללי. מימין למטה
— ההוכחה הסופית לקיומו
של אלוהים

אני כל הזמן חושב: איך
הנושרים? האם הם נושרים
שלג על גג בירושלים? האם
כמו עלים צהובים מהעצים
רוטשילד? האם הם נושרים
ירושלים לליגה א׳ ?
ואולי הם נושרים כמו הנוצות מה-
תרנגולת, שהולכת לשחיטה?

יום־העצמאות!
בשלושים ושתיים השנים האחרונות
גדלה עצמאותנו בהרבה. מה זה בהרבה
— בהמון ! אנחנו עכשיו עצמאים לגמרי,
מאז שגירשנו את הבריטים.
מה זה גירשנו את הבריטים — לגמרי
גירשנו אותם ! מתי ראיתם בפעם
האחרונה איזה בריטי בסביבה? אין
בריטים יותר! אין מלכה, אין אנגלית,
רק בטלוויזיה, וגם אז יש תמיד כותרות
בעברית !
די ! אנחנו עצמאים ! אין יותר שטרלינג,
אין יותר שילינג, אין יותר פני!
מי שיש לו פני, שיקום ! אפילו לירות
אין כבר ! מי שיש לו לירה, שגם כן
יקום ! רק שקלים יש עכשיו. עצמאות
מוחלטת ! מי שיש לו שקל שיקום !
לפחות עשרה קמו ! כל הכבוד ! בעלי
שקלים ! מטבע חזק יש לכם, סמל לעצ-
מאותנו הכלכלית! כל שקל שווה איזה
עשרים סנט לפחות! לא כמו פעם,
שלירה היתה שווה בקושי שטרלינג אחד
עלוב !

אנחנו
כל התגובות על ההצהרה של עזר
וייצמן בעניין הבחירות היו בלה״בלה
צפוי, ורק השר משה נסים אמר משהו
גם נכון, גם חשוב וגם מקורי. בעיתון
״דבר״ כתוב, שהשר נסים שולל את
הקדמת הבחירות .״לממשלה זו היו
הישגים, רק שאלה לא הובאו לידיעת
הציבור.״ כך נסים.
ובכן, אני רוצה להביא כאן לידיעת
הציבור בפעם הראשונה הישג חשוב של
הממשלה, שעד היום לא הובא לידיעת
הציבור :
לפני שנה שלחה הממשלה מישלחת
למאדים, והמישלחת הקימה שם שלוש
התנחלויות כדי לקבוע עובדות בשטח,
לפני שיבואו הרוסים והאמריקאים. ה־מישלחת
גם מצאה שם את ההוכחה
לקיומו של האלוהים.
ולמה זה לא פורסם עד היום ז פשוט
מאוד — אף אחד מהעיתונאים הנבלות
לא האמין שדבר כזה יכול להיות. רק
אני מעז לפרסם את זה, כי אני על
הממשלה הזאת מאמין הכל.

הנו שרים

לוקחים בקבוק קטשופ, שופכים לקערה, מוסיפים ליטר מים, פירורי לחם
וביצה אחת, בוחשים היטב. מהעיסה עושים כדורים, ומבשלים אותם במים רותחים
בלי מיכסה איזה חצי שעה. אחר־כך מצננים ויוצאות עגבניות נהדרות, ישר קלופות,
במחיר של עשרים לירות הקילו, בערך.

אבל
ר צי! ,
לא כל יום מת אדם, ששווה התאבלות
רצינית. כשמת אחד כזה, אפילו אי-
אפשר לומר ששמחים על ההזדמנות
להספיד אותו. לא שמחים.
אז זהו, בדיוק אחד כזה מת לי בזמן
האחרון. אני מדבר על סארטר. אני על
סארטר לא מתאבל מפני שהיה כזה מין
אקזיסטנציאליסט גדול או מארכסיסט
דגול. כאלה מסתובבים בפאריס בטונות.
אני גם לא מתאבל עליו מי״יודע״מה
ביגלל הירהוריו בשאלה היהודית. מי הוא שלא מהרהר בשאלה היהודית
סתם מאניאק. גם התמיכה שלו במדי-
נת״ישראל או בפלסטינים, לא זה מה
שמביא לי את הדמעות. גם לא התמיכה
שלו בסטודנטים במרד של שישים־ושמו־נה.
כל זה צפוי.
אני על סארטר מתאבל ביגלל מה שעשה
אותו (בעיני) לסארטר. אני מתאבל
עליו בגלל שלא פחד לעשות צחוק מעצמו,
וזה לא צחוק. כמה שהיה גדול
ודגול, מפורסם ומכובד, נהג סארטר לק חת
לפעמים שרפרף (כי היה אדם לא
גבוה) וללכת לאיזה בית-חרושת בזמן
ההפסקה. היה שם את השרפרף, מטפס
עליו די בקושי, ומתחיל לדבר לפני ה פועלים.
הפועלים,
חלק היו מקשיבים לסאר-
טר, חלק צחקו עליו.
הבורגנים הצרפתיים, שמהם יצא
סארטר, צחקו עליו כולם. מה הוא הולך
לדבר אל האלה?
גם האינטלקטואלים השמאלנים צחקו
על סארטר, שלא מבין בטח שהפעולה
הפוליטית האפקטיבית היא דרך העיתונים
והטלוויזיה. ענייני־השרפרף האלה
עזרו מאוד להוציא את סארטר מהאופנה
בפאריס, כבר לפני הרבה זמן.
בנאדם כזה, שלא איכפת לו שצוחקים
עליו, ושלא איכפת לו לצאת מהאופנה
למרות הפירסום והכבוד והכל — זה
בנאדם ששווה אבל רציני.

מאת שלחה פרנקל

אחרי עונת השחורות הגיעה עונת הילדות
— חיפשו נערות בנות .18—16 ואני,
הקשישה בת ה־ ,27 אולי יכולה להצטלם
כסבתא. ואז, ברוך־השם, התקופה הקשה
הזאת עברה, ועכשיו חזרו לחפש סטייל.״

״יש לי
גוף יפה״
^ תהילה בצילומי־עירום .״ההורים
י • לא אמרו כלום. הם חשבו שזה לא
בסדר, אבל לא ניסו להניא אותי מכך.
עד שאחד האחים שלי ראה אותי בתמונת
פירסומת לאפטר־שייב, עם הציצים בחוץ,

הנעות מנתיבות
נישאה לפאויסאי
1נא בקת ע ל
מקומו 1בעולם
האופנה הצרפתי

^ ¥1״הצטלמתי הרבה בעירום, כל
* י י מתחילה צריכה להצטלם בצורה
| הפגנתית עד שיכירו אותה ממפיק טוב.״

5113113

*זסז^׳ייאז*<׳י ** 611416 אגיייייה

פרטים מקצועיים

״אמרו לי ששלומית זה שם שהצרפתים לא
מוכנים להתאמץ ולזכור, אז עשו ממני שאנה,
שיהיה.״ הגובה — מטר שבעים וחמש, היקף החזה — 88 סנטימטרים. מותניים — 60
ס״מ, היקף הירכיס — 89ם״מ. מיספר נעלים — .39.5שיער שחור, עיניים חומות.
ההתמחות — בגדי ים. את הצילום הכין הבעל מישל טסייה, שהוא הצלם האישי שלה.

11׳ 1ד ! 1 | 1י | ״כשהגעתי לפאריס חיפשו
י רק כושיות, אחר כך חיפ־ין
שו רק נערות, עכשיו חזרו למטייל.״

>> יב סאן־לורן יושב על כיסא בעל
\ מישענת גבוהה, כשרגליו משולבות.
מימינו יושבת גברת בגיל העמידה, ומש מאלו
גברת מכובדת אחרת. הוא אינו
מדבר, אינו מתייחס לסביבה, אלא מתבונן
במראות־ענק המקיפות את האולם. במראות
משתקפות דמויות של חתיכות־צמרת,
ממיטב יפהפיות פאריס. הוא מתבונן, כימעט
באדישות, ורומז לפעמים בעינו השמאלית.
אחת הגברות שלצידו מזנקת ממקומה
ומצווה על הדוגמנית לפנות לחדר ההלבשה
:״שימלת ערב!״ וזה סימן טוב,
שפירושו הוא, כי הוד־מעלתו, הבוס,
מרוצה. רק שתיים או שלוש דוגמניות
מבין השישים המוצעות אכן מוצאת חן
בעיני סאן־לורן. אחת מהן היא הדוגמנית
הישראלית — עכשיו פאריסאית — שלומית
אמיר, שנאלצה לנטוש את אמא־מולדת
למען בעל־אוהב, צלם־אופנה פאריסאי.
״שלושה חודשים הסתובבתי ממישרד
אמרגנות אחד לשני,״ מספרת הדוגמנית
בעלת הרגליים הארוכות־ארוכות, שנישאה
למישל טסייה לפני כחצי שנה ונסעה עימו
לביתו בפאריס .״בהתחלה היתד, עונה של
שחורות. בכל מישרד של אמרגנים חיפשו
רק כושיות, ואני, המרוקאית, הייתי בהירה
מדי בשבילם. הייתי נכנסת, מציגה את
האלבום שלי, הבום היה מדפדף בתמונות,
אבל העיניים שלו היו מופנות לכיוון אחר
לגמרי. זילזול מוחלט. הייתי עומדת מולו,
כמו איזה קבצנית שמתחננת ללחם. הייתי
חוזרת הביתה בערב, פותחת את הדלת,
והבעל היקר שלי מקבל את פני כמו
שמקבלים אשה בירח דבש, ולי היה פרצוף
של יום־כיפור. כמה פעמים אפילו בכיתי.

הבעל המצלם

ועוד כמה חלקים. הוא בא אלי ואמר:
,אם זה צילומים, אז טוב. אבל מה הקשר
בין אפטר־שייב לחזה חשוף?״׳
היא החליטה שהצילומים יהיו מיקצו־עיים
לחלוטין. פעם, לפני חמש שנים,
אמרה בראיון לעיתון :״העירום הוא מפתה.
אני יודעת שיש גברים שזה עושה להם
משהו כשהם מסתכלים בתמונות שלי. אני
מקווה שזה עושה להם טוב (העולם הזה
.)2000״ עכשיו היא אומרת :״אני מצטלמת
בעירום, אבל מעט, ורק בעלי צילם אותי
לאחרונה. אני לא רואה בזה משהו שיש
להתבייש בו. זה נחמד, אבל בשנים
האחרונות זה פשוט מיותר. האמת היא
שכמעט כל דוגמנית מתחילה צריכה עירום,
וכימעט כולן עשו את זה. אני לא מתיימרת,
ולא מצטנעת פתאום — יש לי גוף יפה,
חזה יפה, ונחמד להיצטלם בעירום, אפילו
שאני כבר לא צריכה את זה.״

״כשהכרתי אותו, לא היה לי זמן בשבילו, עבדתי
קשה בצילומים ובתצוגות• חשוב היה לי לחיות
ברמת־חיים גבוהה, ולפרנס את עצמי לבד. הוא הבין את זה, הוא מיקצועי.״

נאם פאטאר

״אני לא כל־כך אוהבת שבעלי מצלס אותי, אני מרגישה
יותר מדי חופשית איתו, מתעקשת על כל מיני דברים,
רוצה ככה ורוצה אחרת, לא סותמת את הפה כל הזמן, נותנת הוראות. עם צלמים

אחרים זה יותר פשוט, אין לי זכות דיבור בכלל, הס מצווים ואני עושה. לפעמים
כשמזמינים או כשסתם מתחשק, אז הוא מצלם אותי בסטודיו בבית. אני חושבת שתוך
שנה בערך ארצה לעשות דברים לגמרי אחרים, איזה בייבי קטן למשל, הגיע הזמן.״

בהמשך הקאריירה שלה הפכה שלומית
דוגמנית הצילום מס׳ 1של ישראל,
ואחת מדוגמניות המסלול היקרות. אחר
כך פגשה את טסייה, שבא-והולך, באוהלך.
הצעירה מנתיבות החליטה להתמסד
ולהיות אשת־איש.
״ההורים שלו ממוצא פולני, וביום שישי,
כשהם באים לבקר, אני מכינה להם מרק
עם קניידלך, דגים בטעם אשכנזי, ועוד
כל מיני דברים שאני לא כל כך אוהבת.
שיהיה להם לבריאות ! כשבאים חברים
אני מבשלת אוכל צרפתי ומרוקאי. אבל.

שמתאהבים בי בעיקר הם השייחים מסעודיה
ומכוויית. אני מתחילה לחייך, הם
מתחילים לדבר צרפתית, ואני עונה בערבית.
הם נדלקים ושואלים מאיפה אני,
ואז הם מתחילים לדבר, להזמין לארוחות
ולתת כרטיסי־ביקור.
״היום אני מוכרת בשם חמיקצועי שלי
— שאנה. כבר לא קוראים לי שלומית.
האמרגנים טוענים שאת השם שלומית
זוכרים הצרפתים רק שעה שעתיים, ואחר
כך שוכחים. אזי שיהיה שאנה — שאנה
אמיר טסייה. מצחיק, לא?״

לא צריך להגזים,
למופת.״

אני לא

עקרת־בית
שייחיס מסעודיה
ף* ינתיים היא מציגה אופנה צרפתית
• אך לא מתנהגת כמו הצרפתיות.
״הן לא: נחמדות,״ קובעת שלומית .״לא
מדברות, לא מחייכות, הכל קפוא. ואילו
אני מתנהגת כמו ישראלית לכל דבר. מי

״עם הצמות של בו דרק
* 1 1 1 /1אני נראית שגעון. הן נש ארות,
שבועיים, חופפים ומייבשים.״

ראשית הדרו והשיא 5׳י״3״גן
צריכים לעשות תצוגת תסרוקות, הייתי שם, ואם ביקשו להתפשט,

התפשטתי. פעם אחי ראה תמונת פירסומח לאפטר־שייב, כשאני
חשופת חזה, הוא כעם כי זה לא שייך אחד לשני. מאז הפסקתי
עם צילומי־עירום. צריך לשמור על הפירמה ששמה שאנה.״

במדינה

ישראל, בבלות הבל, מדינח דמוקרטית, וביום חג רשאי בל
אזרח לצאת את ביתו, להצטייד במיני מזונות, ולבלות בחיק
הטבע בבל שיתחשק לו. ואני שואל אתבם: האם בשביל פעולה
בה טבעית ופשוטה צריך לגייס דחפים עדתיים 2
אני, בעוונותתי הרבים, נמנה עם מין חבורת אוהבי טיול
בע״מ, שחישוקיה רופסים למדי, ובבל זאת היא מתאספת
בהרבבים משתנים פעמים מיספר בשנה ויוצאת לטיול אי־שם
בארץ. בפי שבבר גיליתי, אני מה שקרוי במינוח של הרב
גורן ״אשבנזי״ .בראש חבורת הטיול שלנו עמד מי שקרוי
בפי הרב עובדיה ״ספרדי״ ,אבל בשהוא מטלפן אלי ומודיע
על יוזמת טיול, הוא אינו נזקק להשבעות עדתיות. אנחנו
נפגשים, מטיילים, מכים שורשים באדמה הזאת, שרים, יוצרים
הווי, ומבוח ההווי הזה מוקרן משהו להוויה ששמה החברה
הישראלית.
זה, במובן, לא מפריע לכל מיני אנשים להשביע השבעות
עדתיות, ולהעלות באוב מסורות שלא היו ולא נבראו, ואם
היו, משל הגויים הן, כלומר מן הגלות נסתפגו במיעוט היהודי,
ולארגן בילויים עדתיים המוניים מסוג מימונה וסהרנה ובחירת
מלכת היופי התוניסאית. מהן בדיוק המטרות האמיתיות
שמאחורי המטרית המוצהרות של הכנסים האלה, זוהי שאלה
גדולה. דבר אחד ברור לי: המסווה של אישוש הכבוד העצמי
העדתי הוא שקר גס. שקר יפה, מתקבל על הדעת, אבל
שקר. אכילה וזלילה ושתייה וסביאה וריקודי־בטן בהמולה
גדולה אין להם ולא בלום עם כבוד עצמי עדתי שדוד. אנשים
קמים למחרת על בטן מלאה, אבל מה לבטן ולכבוד ולכבוד
עצמי עדתי. לכבוד עצמי בכלל!
כבוד עצמי של עדה, אם יש בכלל דבר בזה — (מי צריך
כבוד עצמי עדתי ! צריך כבוד עצמי אישי לבל אדם ואדם.
נקודה) — אולי עשוי לבוא מתוך תחושת הישגיות תרבותית,
ואולי, אם יש איזה תקציב נוסף, ראוי לכוונו לעניינים שבתרבות
— אבל לזללנות בפרהסיה, לעינתוזים ז זלילה היא זלילה
ועינתוזים הם עינתוזים ותרבות היא תרבות. ומימונה ובו׳ י
קרדום לעסקנים ואופיום להמונים.
ועוד לא אמרתי מילה על סילק מחיצות ומיזוג גלויות.

!:עשיתי על הברית
ה חד ש ה /של המילה
עם המטבע הק שה:
כי מציון תצא עוללה, תגאל עולם מ מחל ה,
וממשאב זה הנפלא, יסוף סרטן עד גאולה,
ו הי הודי ם ז יצאו דוחפים, להעמיד אך־רק זכרים —
כי העורלות כבר נמכרות בשוק בשער דולרים...

חרבוני קיץ
הרבנות הראשית החליטה פה״אחד, להתנגד בבל תוקף
להצעה להנהיג שעון קיץ בארץ־הקיץ, ובמו ואזני שמעתי
את הרב שלמה גורן, רב ראשי לאשכנזים, ואני בתוכם (זה
הרב אשר בזבות ״הברית ההיסטורית״ זבה וישב על בסו
עד שנת 1983 בלי בחירות, ואין פוצה פה ומצפצף) ,מצהיר
למיקרופון בי אם, חס וחלילה, יונהג שעון הקיץ בארץ-
הקיץ ,״זה יביא חילולי־שבת מדהימים, בקנה־מידה שלא היה
כמוהו, מפני שביום השבת בערב השבת תיגמר לפי השעון,
בעוד השמש זורחת״.
שמעתי ונבהלתי נורא ! השמעתם ,״חילולי־שבת מדהימים,
בקנה־מידה שלא היה להם תקדים,״ וזה בשבת של קיץ,
שבידוע מצטיינת בכך שהיהודים מסתגרים בבתיהם, ואם
לא בבתיהם אזי בבתי״בנסיות ובבתי־מידרש ! נו, חוץ מבמה
שמנדריקים פה ושם, שהולכים, בלומר, נוסעים לשפת־הים
(וברוך השם, חלה התקדמות רבתי בישראל של שבת קיץ :
פעם היו בל אותם שלא זבו להגיע למכונית פרטית נדחסים
במשאיות בכבשים לטבח יובלון, הם ונשיהם וטפם, מחזה
מחפיר ומשפיל שבזה עין לא ראתה, לא סתם ברחבי המיזרח
התיבון, אלא בבל רחבי המיזרח התיכון, עד שהמציאו את
הטיולית, ונגאל בבוד האדם־חסר־המבונית״הפרטית בישראל!
ואם איני טועה, בבר אשתקד חידשו המחדשים, ואוטובוסים
רגילים החלו להסיע בני־אדם מבל רחבי הארץ שפתה־ים,
ואם יש אלוהים במקום הזה, בי אז, בהניחו על בף המאזניים
האחת את חילול השבת המדהים הזה של נסיעת מישפחה

ביום הנופש השבועי לבילוי הימי, ועל בף המאזניים האחרת
את חילול כבוד האדם בעצירתו בביתו, או בשילוחו בחבילה
במשאיות ממקום למקום, חייכם שהוא מברך על הופעת
האוטובוס של שפת הים בשבונותינו) ; נו, וחוץ מעוד כמה
שמנדריקים שהולכים, כלומר נוסעים, לתחרויות כדורגל, שלא
לדבר על סתם מחללי״שבת רגילים, שמעזים לעבור את ישראל
בצוורת שונות ומשונות חוץ מבילוי — מפוקפק או לא מפוקפק,
זה בבר עניין אחר בחור — על שפת הים, או (בנ״ל)
ביציעי מיגרשי הכדורגל.

(המשך מעמוד )46
של הנשיא לשעבר של בית־המיש־פט
העליון, יואל זוסמן. פסק־דין
זה הוקיע נוהגי מעצר של המיש־טרה,
והנשיא ראה מחובתו להעיר,
כי המדינה עשתה שימוש לרעה
בכוחו ׳של ביודהמישפט לעצור,
״וחבל שהשופט המלומד נתן ידו
לכד.״ ״השופט המלומד״ היה סגל־סון.
באותו
מיקרה דובר בבחור בשם
ניסים אלאל, שנעצר על־ידי מיש־טרת
נתניה, והובא בפני השופט
סגלסון לשם הוצאת צו מעצר.
בעת הדיון במעצר סיפר אלאל את
גירסתו וזלשופט הביע את דעתו,
כי זו אינה מתקבלת על הדעת.
כאשר תמה תקופת המעצר, הגי־

עד ,1975 אם איני טועה, הנהיגה ממשלתנו, סתם לשם
שינוי, שעון קיץ מדי קיץ. עכשיו, שבל טיפת דלק יקרה מפז,
חזקה עליה שלא תיכנע לצו החיסכון וההגיון הכלכלי והאק-
לימי הבסיסי, ואנו נעמוד מול אומות העולם הנאורות בחו-
מיינים־של־שעון־החורף-האלוהי, לא פחות ולא יותר (זה מזכיר
לי, משום מה, שבימים אלה היה איזה סימפוסיון בינלאומי
בירושלים עיר הקודש אשר חוברה לה יחדיו, ודיברו שם
אנשים חכמים על זבותו של אדם למות מרצונו החופשי,
ואיך — בך סיפר המרצה מארה״ב — בארה״ב בבר יכול אדם
לצוות בהיותו בריא על רופאו, לחדול מלטפל בו בהיותו
חולה אנוש, למען לא יאריך ״לחיות״ חיי יסורים וגסיסה,
ואילו המרצה הישראלי נימק מדוע בישראל הנאורה לא יתכן
בדבר הזה, בשם קדושת החיים, במובן, ורק זה חסר בחשבון
הנוקב של ״ארץ מות החלום״).
אבל לא איכפת לי מה יחשבו עלינו אומות העולם הנאורות.
אני בבר מעבר לזה. איכפת לי, שהגענו למצב שהמדינה
שקמה על אפם ועל חמתם של יהודים דתיים, שבל הגיון
הקמתה היה אנטי״דתי — ולבן הדתיים הקיצוניים ביותר אינם
מכירים בה עד עצם היום הזה — נבבשת על-ידי הגלותיות
בכלל והדתיות בפרט, ופשוט אין שום אישיות בעלת סמבות
שמסוגלת להגיד ״להם״ חד וחלק: עד באן ! והיו שנים
במדינת ישראל, שהיה טי שאמר זאת לדתיים — והם הבינו
היטב שיש גבול להשלטת דת בכוח המדינה.
המילה ״מדינה״ מזכירה לי, בעצם, מה באמת רציתי
להגיד. בן, אני רציתי להגיד, ששאלת שעון הקיץ היא גורם
אחד בלבד במישוואה ארובה ומורכבת ביותר, מישוואה שבעבר
האחד של סימון השוויון שלה מוצבים בל ההוצאות הייחודיות
שמוציאה המדינה, בלומר מוציאים האזרחים, על מימון חוקי
התורה לפי הפירוש המקובל שלהם בישראל, ובעבר השני של
השיוויון מוצב גורם שנגדיר אותו בכושר קיומה של מדינה
בשלהי המאה העשרים; בושר הקיום הזה הוא, כמובן, בושר
בלבלי, אבל לא רק כלכלי. הוא כלכלי במשמע, שסך ההוצאות
של המדינה בגין חוקי הדת (בשרות, ומשגיחים ואחזקת מיני
מנגנונים דתיים והשבתת מיפעלים בשבתות ובמועדים, ושמירת
מתנחלי גוש חומיינים ופינויים והעברתם במסוקים, ופיזור
הפגנות״שבת, וסלילת כביש-שבת, ועוד כהנה, לרבות שעון
קיץ) ,עשוי להיות הקשר שישבור את גב המשק, ועדיין
לא פורסם שום מחקר בלבלי שיבהיר ״במה עולה לדת, נטו,
למדינת ישראל״ (יש לי הרגשה שמדובר בסכום מדהים) ,אבל
הבושר הזה הוא גם בושר תרבותי וחברתי, במשמע שאם
בסופו של דבר ישראל הופבת יותר ויותר למדינת התורה,
אולי זה יהיה טוב לתורה ואולי לא, אולי זה יהיה טוב
ליהודים אדוקים בדתם ואולי לא (תיבף תבינו, מדוע אפילו
לגבי האדוקים אולי גם לא) ,אבל זה בוודאי לא יהיה טוב
למי שסבורים, שבמדינה שבה גורמי המישוואה שציירתי לעיל
מתרבים והולבים, ובתוך בך גם מקבלים ערבים גדולים
יותר ויותר, אין טעם לחיות, מפני שיש ארצות שבהן המיש-
וואה הזאת פשוט אינה קיימת.
היוצא מדברנו ז יוצא, שבבל שתיאבף הדת בישראל לא רק
יתקשה המשק הלאומי יותר ויותר לקיים את עצמו (תארו
לעצמכם, למשל, מיפעלי תעשיה בבדה, בבדה באמת, בבל
שישנה בארץ, מכבים תנורים מדי שבת אלא יגבר זרם
היורדים מסיבות של בפיה דתית, אם אישית ואם לאומית,
ואז, בן, בלי ספק, אז יגיע רגע, שהדתיים יצטרכו לקיים פה
מדינה בעצמם. אלא שזה לא יעבוד, ולו מן הסיבה הפשוטה,
שגוי־של־שבת אוטומאטי (השד יודע במה זה עולה) יבול
לבצע שירותי חשמל ביתי בשבת, אבל מדינה, כלומר שירותים,
ותעשיה, וצבא ובו׳ לא יתפקדו על־ידי גוי־של״שבת. הדתיים
ייקלעו אז למשבר מחריד: הם יעמדו פנים אל פנים מול
הצורך לקיים מדינת״מצוות (שמעולם לא היתה, בי בשהמצוות
נוצקו בהלכות התלמוד, היה שילטון זר בארץ, וחכמינו זברונם
לברכה יבלו להרשות לעצמם את המותרות של פרזיטיות דתית
על חשבון מבבי״האש, והשוטרים, והחיילים והחרשים של
״הגויים״) ,והמשבר יהיה מחריד, מפני שגם המדינה תיהרס
בליל, וגם הדת תתפורר ותתפוגג באפסותה. שום גוי של שבת
לא יציל אז לא את המדינה ולא את הדת.
ואני שואל: מי צריך את זה 2למי המשבר הנורא הזה
נחוץ ז יעבוד לו בל אדם דתי את קונו באוות נפשו, במישור
״אני״אלוהים״ ,בלומר בתחום הפרט — מי יפריע בעדו ! —
ואל יחבוש כיפה אחת גדולה על המדינה בולה, כי עם ביפה
שבזו המדינה פשוט תיעלם, ואז הכיפה תיפול (ואפילו לא יהיה
לה על מה ליפול).
הגידו, לא חבל לבם על הכיפה ז

שופט סגלסון
.מי חבריך
שה התביעה כתב־אישום נגד אל-
אל. הוא כפר באשמה, ומייד, באותו
הרף עין, ואפילו לא בקשה
כתובה, אלא בעל פה, ביקשה ה תובעת
מהשופט סגלסון לעצור
את אלאל עד תום ההליכים. ה שופט
נעצר לבקשת התביעה.
עורכת־הדין הנתנייתית יעל עש בי
הגישה ערר על המעצר, וגם
ביקשה לפסול את השופט סגל-
סרן מלשבת לדין, כיוון שהביע
כבר את דעתו על הגנתו של ה נאשם.
בית־המישפט
העליון ראה פסול
רב בצורת ״הקפצת״ בקשת ה מעצר
על הנאשם בלי שניתנה לו
ארכה להכין את הגנתו. והורה
י לבל ינהגו כך בעתיד. ועל אף
מלוא האימון שבית־המישפט ה עליון
רוחש לשופט סגלסון, הורה
להעביר את הדיון בתיקו של אלאל
לשופט אחר. על־מנת שלא לג רום
לחששות בליבו של הנאשם
בגלל קביעתו של השופט בעת
המעצר.

המישפטים-הודיע. הח
לטה
זו אולי הרגיעה את אלאל,
אשר נשפט בידי שופט אחר. אבל
נתניה היא עיר קטנה, ורבים החששות
שנולדו בליבם של עבריינים׳
הרואים מדי שבת את השופט
״שלהם״ יושב ליד קציני ה־מישטרה
במקומות הכבוד באיצ־טדיון
העירוני. השופט סגלסון
הוא חובב כדורגל משובע.
מדוע נבחר דווקא סגלסון מבין
שופטי השלום באיזור המרכז להיכנס
לנעליה של בן־עיתו, רק לוועדת
המינויים פתרונים. יש אומ רים׳
כי גם השופט עצמו נדהם
כאשר בערב החג צלצל הטלפון
בביתו ושר־המישפטים שמואל
תמיר בכבודו ובעצמו בישר לו
שהתמנה לבית־המישפט המחוזי.
לא היתה כל הפתעה בכך שה שר
הוא שטילפן לשופט, כיוון
שהשניים ידידים ותיקים, סגלסון
אף עשה את ההתמחות שלו ב־מישרדו
של עורד־הדין תמיר. יש
לשער שגם הפגנת השימחה הג־הע
1ל ם הז ה 226׳

דולה שהראה השופט כאשר עלה
הליכוד לשלטון לא הזיקה לו.

ש בו נו ת
זיאן דארק
שלהפרבר־ ם
בעיקבות השתתפות
בתוכנית טלוויזיה הקימה
את עיתון פרברי
דרוס תל־אכיב,
ועוד ידה נטויה
,,אם אצית כאן היום גפרור,
אוכל בקלות לעורר מרד, אבל
אני מאמינה יותר בניסיון להבנה
ולגישור על הפערים.״
מאחרי הדברים עומדת רחל
אשכנזי, אשר מתגוררת ברחוב ה ירקון
בתל־אביב, ליד כרם־התי־מנים.
היא נשמעת נמרצת ובטוחה.
לדבריה, עומדים מאחוריה
מאות מתושבי הפרברים הדרומיים
של תל־אביב.
לפני שמונה חודשים החליטה
אשכנזי להוציא לאור ירחון לוחם.
שישמש פה לתושבי השכונות ש בסביבתה.
תוך חודש היא השיגה
מודעות כדי לממן את העיתון ה
באיחור,
אבל לא להכניס בו ׳שטויות.״
היא
גם אוספת את המודעות בעצמה,
משגיחה על פועלי בית-
הדפוס ועונה בסבלנות לכל מיכתב
שמגיע אליה.
להתחתן וללדת ידדיס. בדרום
תל-אביב קוראים לרחל בע לת
המבט היוקד: ז׳אן דארק של
הפרברים. בצפון העיר קוראים
לה: גולדה מאיר שלנו. המאבק
האמיתי שלה מתחולל בבית. בעלה
של רחל, אברהם, פועל בניין,
קצת מתקשה לעכל את העובדה
שלאשתו אין תמיד זמן להכין את
ארוחת־הצהריים .״אבל בזמן ה אחרון
הוא כבר מבין אותי יותר,״
מחייכת רחל.
״מאוחר יותר היה לי מאבק
כפול עם אנשי השכונה, שאני
חושבת שהיום אני מבטאת אותם
די טוב. היו כאלה שחשבו שאם
אני באה משיכבה חברתית מסויי־מת
תפקידי מסתיים בחתונה ולידת
ילדים, אבל כשהם ראו שאני
באמת פועלת למענם הם קיבלו
אותי.״
עד לעליית־הגג שלה ברחוב
הירקון עברה רחל דרך ארוכה.
היא נולדה בשכונת מצוקה בחלב
בסוריה .״אני לא יודעת בת כמה
אני,״ גילתה .״אני מעריכה את
גילי בין 35ל־ 43 כי בזמני היו
יולדים בבית ולא טרחו לרשום
את הילדים.״

עברנו
ל בי ת נו ה רו ד ש!
רחוב החשמונאי ,61ת״א
טלפון 221177
במקום חנוכת בית חגיגית

הרמנו תרומה
לו עד למען החייל, לכבוד יום העצמאות.

פניות מרחבי הארץ. ה-

הרעיון להקמת הירחון עלה במוחה
כשהשתתפה בתוכנית הטלוויזיה
לחם חוק, שדנה בנושא ה זנות.
רחל עלתה כעדה, והביעה
את דעתה נגד עשיית הזנות לחוקית
.״ידעתי,״ סיפרה ,״כי הזונות
לא תמיד באות מהשכונות ואם
תהיה הזנות חוקית, השכונות יצאו
נפגעות עיקריות מכך. אגב,
עזרתי בזמנו לשקם כמה זונות.
בשכונה שלי רואים דברים, בעלה

את שוב
מלאה?
נפיחות? עצירו ת?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל ־ עלים וטבליות.
מיוצר מצמחים.

!$חט<861

שופטת בן־עיתו
ההצלחה הגדולה

חזרה לעיכול טבעי
ראשון שנקרא: הפרברים. היא
יצאה עם כתבה סנסציונית בעמוד
הראשון תחת הכותרת :״מוות וחיים
ביד קופת-חולים.״ בכתבה
תיארה את סיפורה האישי של
אשה מעוטת־יכולת שבנה חלה, וגורלו
היה נתון בידי פקידי קו־פת־חולים
אשר סירבו להחזיר
לאמו את כספי הטיפול.
היא התחילה לתקוף, כבר בעיתון
הראשון, בעיות סוציאליות־כלכליות
בתל-אביב. היא כתבה
בסיגנון מבריק ותקיף על קבצנים,
נכים, קשישים, פרוצות, עבריינים,
נתמכי־סעד ונרקומנים בשכונות,
כשהיא מצביעה על מחדלי
המוסדות האחראים לטיפול בעניין.
התגובות
לא איחרו לבוא. רחל
הוצפה באלפי מיכתבים מתושבי־השכונות.
היום היא עומדת בקשר
עם חברי־כנסת, ראשי עיריות, ו־אישי־ציבור
שונים.
״מפעילים עדי לחץ״ .בעקבות
פניות רבות מתושבים מדרום
תל־אביב היא שוקלת עתה
להציג את מועמדותה לראשות עיריית
תל־אביב ואולי אפילו לכנ סת
.״אף פעם לא היו לי יומרות
פוליטיות״ אמרה ,״עכשיו פשוט
מפעילים עלי לחץ ומצפים ממני
לכל־כך הרבה, כך שהתחלתי לחשוב
ברצינות על נושא הבחירות.״

העיתון היא כותבת כמעט
לבדה. לפעמים נשלח אליה חומר,
שאותו היא ממיינת בקפדנות .״זבל
לא אכניס לעיתון הזה,״ היא מדגישה
.״מוטב לי להוציא אותו
י העולם הזה 2225

עורכת אשכנזי
בגלל הפרוצות
של אחת מהן היה עבריין ושלח
אותה לעבוד. שוחחתי איתה. אני
בעצמי לא יודעת איד הצלחתי,
אבל עובדה — היום חזר הבעל
למוטב והוא עובד. יש להם ילדים
ומאשר, בבית עם הילדים.״
אחרי שהופיעה בתוכנית הגיעו
אל רחל פניות ממכרים וידידים
מכל רחבי הארץ .״הציעו לי לה יות
נציגת השכונות,״ סיפרה,
״הבטיחו לי חתימות, הציעו לי
לעבוד בעיתון מקומי, ובאמת
עבדתי באחד העיתונים המקומיים אבל במשך תקופה מסויימת,
עזבתי.״ חוסר הברירה יוצר אתגרים,
וכך החלטתי להקים את ה עיתון.״

שיג
בבתי המרקחת
בלבד
אי שור משרדהב רי או ת
002־ 929־ 46ו ו1

קולנוע
כוכבי ם
השח קן שהתאכזבדטוסז
מלווין דאגלס לא הגיע לטכס חלוקת
פרסי האוסקר, השנה, למרות שהיה מועמד
לקבל את פרס שחקן המישנה .״עם חיוה
וילדים אסור להתחרות בהוליווד,״ הסביר
את עצמו, ומאחר שמתחרהו הראשי לפרס
היה ג׳סטין הנרי, הילד של ״מישפחת
קרמר״ ,הוא סבר שאין לו מראש שום
סיכויים. אלא שהפעם, באופן יוצא מן
הכלל, טעה. קרוב ל־ 50 שנה בעולם הסרטים,
לימדו את השחקן הוותיק, שחגג
כמה ימים לפני חלוקת הפרסים את יום
הולדתו ה־ ,79 כי לתעשיית הסרטים יש
להתייחס בחשדנות. באופן חריג החליטה
התעשיה לאכזב אותו פעם אחת, לטובה.
אחרי 65 סרטים, הוא זכה סוף כל סוף,
בפיסלון המוזהב שנחשב אות הכבוד היקר
ביותר שקיים בעולם הקולנוע, בארצות-
הברית.
בנו של מורה לפסנתר שנדד ממקום
למקום, בהתאם להצעות העבודה שקיבל,
זכה לחלוף, כשהוא עדיין בגיל בית־ספר,
על פני אירופה, קנדה וארצות־הברית.
במילחמת־העולם הראשונה התגייס כחובש,
ובמילחמת־העולם השנייה, עתיד היה לעבור
לחיל-הקשר ולהגיע לדרגת סגן-
אלוף.
השידוך הפך ל,גע. את צעדיו הראשונים,
אחרי המילחמה הראשונה, לא עשה
דווקא בכיוון הבמה, בהעדיפו את האות
הכתובה. הוא נימנה על מערכת שירות
החדשות ״שיקאגו סיטי ניוז ביורו״ ,במשך
כמה שנים, ורק לקראת סוף שנות העשרים
הוא התמסר לתיאטרון. נסיונותיו הראשונים
בברודווי היו פחות ממזהירים בהצל חתם,
והמזל האיר לו פניו רק כאשר הוא
זכה להופיע לצידה של שחקנית בשם

הלן גאהגן, במחזה בשם הלילה או לעולם
לא. ההצלחה שיכנעה את השניים להפוך
את השידוך סידור של קבע והם נישאו
זה לזה.
הוליווד, שרדפה באותו זמן אחר גברים
צעירים ונאים, היודעים לדבר, כדי לאכלס
בהם את בד הקולנוע שזה עתה למד להשתמש
בקולו, זימנה אותו עד מהרה. דאגלם
התגלה תוך זמן קצר כקומיקאי מוכשר;
הזורק רפליקות מן השרוול ללא שום
מאמץ, ולא פחות מזה כשחקן בעל יכולת
דרמטית ניכרת. הוא הופיע הרבה, בסרטים
מכל הסוגים, מסירטי אימים כמו הבית
הישן לצידו של בורים קארלוף, ועד לדרמות
רומנטיות, כמ 1זו המבוססת על הצל חתו
הבימתית הלילה או לעולם לא עם
גלוריה סוואנסון (שהחליפה את רעייתו,
מן הגירסה התיאטרונית) .שלוש פעמים
הופיע לצידה של גרטה גארבו, כאשר
המוצלח מבין שלושת הסרטים הוא כמובן
נינוצ׳קה. במאי אותו סרט, ארנסט לוביטש,
נימנה על מערציו של דאגלס והשתמש
בו כמה פעמים בסרטיו.
גלות כניו־יורק. אחרי עשרים שנה
פוריות על הבד, נפסקה לפתע הקאריירה
הקולנועית של דאגלס למשך תריסר שנים.
הביוגראפיות הרישמיות מספרות כי הוא
העדיף תמיד את בימת התיאטרון על
זרקורי הקולנוע, והחליט להקדיש את
תקופת פרישתו לאהבתו הראשונה. הרכי-
לאים לחשו שמדובר במשבר גיל הביניים,
שדאגלס, שהיה תמיד התגלמות המאהב
האלגנטי והשנון מתקשה למצוא תפקידים
בהגיעו לגיל ,50 מה גם שבריאותו רופפת
(עובדה שהסתברה כנכונה מאוחר יותר).
אולם היתה עוד סיבה קטנה להרחקתו
של השחקן. ב־ ,1950 החליטה רעייתו
לפתוח גקאריירה ציבורית והציגה את
מועמדותה בבחירות לסנט, מול פוליטיקאי
שאפתן וצעיר בשם ריצ׳רד ניכסון, שהיה

שחקנית מאריכה כרנסון
שם הבת: נעימת נוגה הכוכבים
קשור באותו זמן ביוזמות הטיהור של
האומה האמריקאית מן הסכנה האדומה,
שעליה התריע בקול גדול סנאטור ג׳ו
מקארתי. כדי לזכות בבחירות, טען ניכסון
שיריבתו היתד, בעבר חברה במיפלגה
שאין קוראים בשמה המפורש. הוא זכה
בבחירות, והזוג דאגלם בילה 12 שנה
בניו־יורק.

פאט רי סי ה מ 1רא:

נעם דינו
השמאר החרש
היום מדבר
הימין החדש
ך*ן זדמנות ל ה כי ר יוצרי קולנוע זרים
י < שאפשר להסיק מדרכם לקחים היפים
לקולנוע הישראלי, ניתנת בשבוע הקולנוע
השווייצי החדש. במיסגרת זו באה לישראל
הבמאית פאטריסיה מורא, המלווה את
סירטה הדרך האבודה.
מורא, שווייצית־צרפתיה, החלה את
דרכה בתיאטרון לאחר שכבר היתר, מורה,
עיתונאית וניספחת־עיתונות. מן התיאטרון
עברה לכתיבת תסריטים, עבדה במשך
שנים בעריכת סרטי וידיאו במוסד לחולי־נפש.
סירטה
הראשון העצמאי היה האינדיאנים
עדיין רחוקים. את סירטה השני, הדרך
האבודה, עשתה ב־ .1978 הוא מתאר את
שלבי צמיחתה של ילדה, מבעד לעיניה
של בת .10 מורי הילדה עוסקים במילוי
פוחלצים ואילו סבה הוא שען שלחץ פעם
את ידו של לנין (דבר שאירע במציאות
לסבא של הבמאית) .הילדה קרובה יותר
לסבה מאשר להוריה. הסבא, המתכנן למות
בדיוק באחד במאי, הוא הפעיל השמאלני
האירופי הנוטה למות. ואמנם, מורא מסבירה
כי שילבה בסירטה קטעי יומנים
על פרשת אלדו מורו, כדי לבטא את קץ
האוטופיה של השמאל האירופי. בעיניה,
מותו של מורו, ראש ממשלת איטליה
החטוף, מסמל סופה של תקופה.
״קודם לכן דיבר השמאל החדש, היום
מדבר הימין החדש,״ היא אומרת בחיוך.
״אך אין זה סרט פוליטי, אלא סיפור

1 1י 1

שובו לקולנוע, בשנת ,1962 היה בסרט
בילי באד של פיטר יוסטינוב. המעבר
של דאגלם מתפקידי מאהבים לתפקידי
אופי היה ברור לכל, ומאז הוא התבסס
כאחד השחקנים המרשימים ביותר של
הדור הוותיק. ב־ 1963 הוא זכה בהכרה
הרישמית הראשונה של האקדמיה, כא^ור
אחרי שנים של תפקידים ראשיים זכה
בפרס אוסקר על תפקיד המישנה של הסב
בהאד (פרא מיני אלף) .מאז, בשל בריאותו
הרופפת, הוא לא הירבה להופיע,
אך בכל זאת זכה להיות מועמד פעם
נוספת (מעולם לא שרתי לאבי) ,להופיע
בסירטי יוקרה כמו המועמד לצידו של
רוברט רדפורד, הדייר, לצידו של רומן
פולנסקי, לפני שמצא את עצמו בעל
פיסלון !נוסף, על תפקידו כמיליונר גוסס,
המוקסם מן התבונה של גנן מפגר בשיכלו,
בסרט של האל אשבי להיות שם המבוסס
על ספרו הידוע של יז׳י קושינסקי.

נכד תו קשד
סק״אופיאריד

אורחת־כמאית פאטריכיה מורא
למה הם עוסקים במילוי פוחלצים?
המסופר בכוונה מנקודת מבטה של ילדה,
המתבוננת במאורעות אך אינה מסוגלת
עדיין לנתח אותם. התרשמותה ריגשית
בלבד.״
על תלאותיה בהפקת הסרט מספרת
מורא :״שלוש פעמים דחתה אותי הוועדה

לעידוד הסרט השווייצי. בכל פעם הציגו
לי שאלות חדשות, כמו: מדוע הורי הילדה
עוסקים דווקא במילוי פוחלצים, והאם אינם
יכולים לעשות עבודה אחרת? לא ויתרתי.
השארתי בסרט את כל הדברים שעליהם
נשאלתי, ובכל זאת קיבלתי את האישור.״

היא נראית כמו ציור ומדברת כמו שיר.
לבתה בת השנתיים וארבעה חודשים קראה
״סטארלייט מלודי״(נעימת נוגה הכוכבים).
זוהי מאריסה ברנסון, אחת הכוכבות היפות
ביותר של הבד, מי שהופיעה לצד ראיין
או׳ניל בבארי לינדון ועתידה לחדש את
פעילותה הקולנועית אחרי הפוגה מאולצת.
היא היתד, עסוקה ב״ינישואין אומללים
ובגירושין אומללים״ לתעשיין ג׳יימם
ראנדל שהעביר אותה מפאריס, שם התגוררה
בשנים האחרונות ללוס־אנג׳לס. בימים
אלה חזרה לפאריס לצילומי סרט תיירות
עבור הטלוויזיה האמריקאית ובהזדמנות זו
הוחתמה על חוזה להסרטת הסרט תשוקה
עם קלאוס קינסקי, העוסק בשיחזור חייו
של פאפא ניני, גילגול נוסף של מאהב
שכל הנשים נופלות קורבן לקסמיו.
לפני סרט זה עומדת לפניה משימה
נוספת בלוס־אנג׳לס: להופיע בסירטו של
העולם הזה . 2225

ה״ ,ד רו מהלקא הי ר!

בעקבות הקסטות הגנובות
^ ת הקאסטות הגיעה, וקול הפיראט
טיות נשמע בארצנו. המישטרה עוסקת
עתה במשימה בלתי־שיגרתית. היא רואה,
בתפקיד, את גרון עמוק ואת השטן במים
ג׳ונס, וסרטים פחות גסים, כמו קרמר
נגד קרמו או צייד הצבאים, או יותר מצחיקים,
כמו גיבעת חלפון אינה עונה.
כל זאת על מכשיר להקרנת קאסטות
וידיאו.
עבודה יתרה זו זומנה למישטרת ישראל
לאחר הפשיטה המפורסמת שערכה על
כמה מועדוני־הברים להשאלה והעתקה של
קאסטות. בעיקבות החקירה שהתפרשה על
פני תבל ומלואה — בארצות־הברית,
אנגליה וישראל — הסתבר מעבר לכל
ספק כי בישראל מתגלגלות קאסטות למכביר:
לא רק אותן 1400 שנתפסו, כי אם
עוד כמה אלפים. ואם לוקחים בחשבון
את העובדה, שהשלל הזה הושג בתפיסה
אחת בתל־אביב, הרי שלישראל אין במה
להתבייש ביחס לפיראטיות המשופשפת
שבארצות־הבריח.

יינים,״ מספר אפריים גילעד, נציג חברת
ורנר בישראל .״סרטים ישראלים כמו
גיבעת חלפון וקוני־למל הראשון, שמעולם
לא נרשמו על קאסטה. גילינו שגיבעת
חלפון נמכר לגוף מסויים ב־ 16מ״מ
ושאותו גוף לקח אותו ללונדון והחזיר
אותו בצורת קאסטה. במרבית ההעתקות
שם הסרט בעברית לא מתאים בדיוק לשם
המקורי, והקאטלוגים המשונים של חברות
ההשאלה חברו שמות לסרטים ככל העולה
על רוחם.״
הסתבר שרוב הנתפסים הוליכו אל כמה
מקורות העתקה בלונדון, שלחברות האמ ריקאיות
יש עניין מייוחד בתפיסתם. למיש־

_ _ סי בו
8 8אפ״בי-איי
כאורה נראה הדבר כספורט. ישנם
€כאלה המתממים ואומרים :״זה בסך
הכל להעתיק, זה לא בדיוק גניבה.״ אלא
שהדברים הרבה יותר חמורים.
לפני יותר משנה, יחד עם מכשירי
הטלוויזיה הציבעוניים, הגיעה הקידמה גם
באמצעות מכשירי הווידיאו, שמחיר כל
אחד מהם כ־ 120 אלף לירות. לפתע פתאום
הסתבר למפיצי הסרטים שהקהל, שחלקו
בחל בבילוי בקולנועים, עם שיקשוק בקבוקים
ועשן של סיגריות, התחיל לראות
סרטים בביתו. ולא סתם סרטים, כי אם חדשים
שבחדשים, שאפילו החברות המוציאות
בעצמן קאסטות וידיאו של סרטיהן,
טרם הוציאו לאור. צייד הצבאים הסתובב
בשיכון למ״ד בתל-אביב על קאסטה, ובית־קפה
במרכז דיזנגוף הקרין, בלי להתבייש
ובלי רשות, קאסטה של הנשרים פשטו
עם שחר.
הבעייה החמורה, לדעת עורו־הדין אבנר
מנוסביץ, המייצג את איגוד המפיקים
האמריקאים ואת המפיצים הישראלים, היא
ששיניו של חוק זכויות היוצרים בישראל
כהו, וכל העוסקים בפיראטיות יודעים זאת
היטב. וחוצפת הפיראטים רפה. לא זו
בלבד שהם עצמם העתיקו ״העתקה מפירה״,
ללא אישור זכויות יוצרים, הם גם נהגו
להפיץ בין לקוחותיהם מיכתב האוסר על
המשאיל קאסטה להעתיק אותה ...ואם לא
ידעו שהדבר אסור, מדוע הוסרה מן הקאסטות
הגנובות האזהרה בדבר זכויות היוצרים
על הסרט?
כשנזעקו מפיצי הסרטים וביקשו ייעוץ,
שלחו האמריקאים מומחה — אד מרפי,
שהיה ממונה בשעתו מטעם האפ״בי־איי
על הריגול הסובייטי .״גיליגו דברים מענ
מלווין
דאגדם כ״להיות שם״
מתפקידי מאהבים — לאופי
העולם הזה 2225

(המשך מעמוד )25
של 20ו־ 30 קומות, והחירבות מן המאה
שעברה.
הגעת.

מוניות בקאתיו
ף כי כררעטסס, קרגלי הססי הענקי
• • של אותו פרעה, אתה צריך לעצור
מונית עירונית, כדי להגיע למלון שלך.
למונית יש מונה — אך בתישעה מעש רה
מיקרים אין הנהג טורח להפעיל אותו.
יש לכך סיבה — המחיר הרשמי הוא באמת
מגוחך. אך הוויכוח עם נהגי־המוניות הוא
אחת הצרות של הביקור במצריים.
הנהג תובע את המחיר המירבי העולה
על דעתו — בדרך כלל ״טו באונד״ (שתי
לירות) שהוא מחיר מופרז ביותר. או
שיגיד לך :״שלם כמה שאתה רוצה
ואז מתחיל הוויכוח. ממרכז העיר למלון
שלך, אם זה נמצא במרכז העיר, המחיר
הסביר הוא חצי לירה. אם הדרך ארוכה
יותר (למשל למלון מינה־האוס ליד הפי-
ראמידות) המחיר הסביר הוא לירה אחת.
הצורה הנכונה היא להכין מראש את
הכסף, ולמסור אותו לנהג בלי ויכוח
ובלי שאלות, בהבעה של ביטחון עצמי. אם
הוא יאמין לך שאתה יודע מה שאתה
עושה, הוא יגיד תודה ולא יתווכח.
אם יש לך זמן, קבע את המחיר לפני
שאתה נכנס למונית.
בהמשך הביקור — חלים אותם הכללים.
במשך הזמן תלמד איך לעשות זאת. אם
אתה רוצה להחזיק מונית לכמה שעות —
התעריף המירבי הוא שלוש לירות לשעה.
נהג המונית לעולם לא יחזיר לך עודף.
ביכלל, זהו פיזמון חוזר במצריים :״אין
עודף״ .דאג תמיד להצטייד במטבעות ובשטרות
של 25 גרשים.

וזדונות ביסאזז״ד
עו״ה אכנר מנוסכיץ׳
סתם העתקה
טרת ישראל ולשילטונות מנדההכנסה יש
עניין לא רק בפיראטים, אלא גם בבעלי
מכשירי ההקרנה וביבואנים. ההערכה של
מוכרי הווידיאו היא, שישנם בישראל
כעשרת אלפים מכשירים. הערכתו של
מנוסביץ היא כפולה — 20 אלף, רובם
מוברחים.
אוצר המדינה מפסיד סכומי עתק —
החל במכשירים וכלה במסים המוטלים
על הקרנות סרטים. אחד הדגים השמנים
שעלו ברשת המישטרה ביקש מבית-
המישפט את החומר המוחרם, כדי להמשיך
ולהתפרנס ממנו. ביודהמישפט סירב. מה
הפלא איפוא שהחברה החדשה יוצאת-
הדופן ויפ הוצפה השבוע במבול של
בקשות לקבל קאסטות להעתקה ואפילו
לקנות את הזכויות. כי חברה זו הביאה
לישראל כעשרים סרטים, עם הסכם מפורש
על תשלום זכויות יוצרים לבעלים. המסקנה:
גם ביושר אפשר למצוא פרנסה
בכבוד.

בלייק אדוארדם ( )10 בשם אנחה, שבניגוד
לשם, זהו מצחיקון על חשבון האוכלוסיה
ההוליוודית ומאפייניה.
מישמעת חמורה .״אני משוכנעת
שהיו לי גילגולים קודמים,״ .מצהירה מא-
ריסה הנראית ומתנהגת כאילו היתד, שייכת
לתקופה אחרת, כדמויות שהיא מגלמת
על הבד .״הייתי מתאימה יותר לתחילת
המאה. אני זקוקה לפיוט ולרומנטיקה,
לתרבות וליופי.״
נתוניה הטבעיים אכן הולמים תיאור
של גיבורה רומנטית: סבתה היתד, איטלקית,
וייסדה את בית־האופנה האיטלקי
האכסטראוואגנדי שנשא את שמה, סקיא־פארלי.
מצד אמה זורם בעורקיה של
מאריסה גם ״מעט דם צרפתי וקצת דם
פולני״ .ולהשלמת התמונה, גם ״קצת דם
לאטבי וקצת דם אמריקאי מצד אבא״.
היא מערבבת בשימחה צרפתית, אנגלית,
איטלקית, גרמנית, ספרדית ופורטוגזית,
ומצהירה בגאווה כי יצאה לעצמאות כבר
בגיל .16 היא התפרנסה למחייתה וקצת
יותר מזה בגלל המישמעת החמורה שהטילה
על עצמה .״למרות שיצרתי לי עולם של
פאנטסיות אני מאמינה שבלי מישמעת
אי-אפשר לפתח קאריירה.״

:קאהידמ שו פעת בבחי־מלת, אד
* | היא משופעת עוד יותר בתיירים. אי־אפשר
להשיג מקום במלון טוב בלי הזמנה
מוקדמת (על-ידי ידיד הנמצא שם, או
בטלפון או בטלקס ).יש גם עשרות בתי־מלון
ממדרגה שניה או שלישית, שהם
נחמדים מאד — אם אינך מפונק מדי. שם
יש סיכוי — אך אין זה מומלץ להסתכן
בנסיעה בלי הזמנה מוקדמת.
מלונות־הפאר העיקריים של קאהיר,
היכולים להתחרות בכל מלון בעולם (וה עולים
בטים השירות על כל המלונות
בישראל) הם מינה־האוס (רחוק ממרכז
העיר, לרגלי הפיראמידות) ,ש רתע (על
הגדה המערבית של הנילוס, במרכז) ,היל־טון
(על הגדה המיזרחית של הנילוס,
במרכז) ,מרידיאן(על אי בנילוס, בעל אופי
צרפתי)1,אל־טלאס (בקירבת נמל־ד,תעופה).
נבנים עתה כמה מלונות פאר נוספים.
המחיר בשרתון הוא 30 לירות מצריות
ללילה ליחיד 33 ,לזוג. המחיר במלון
פחות מפואר, אך סביר בהחלט, במרכז
העיר (למשל: אטלס, קליאופטרה) הוא 20
ליחיד 23 ,לזוג (כולל מיסים וארוחת־בוקר).
במלונות
הטובים אפשר לשלם בכרטי־סי-אשראי
המונפקים בישראל (ויזה, אירו־קארד,
אמדיקן אכספרס וכר).

לאכול, רשתות
ך* עי ר מ שו פעת במיסעדות טובות.
י 1כולן זולות יותר ממיסעדות בעלות
אותה איכות בתל-אביב. אך אפשר גם
להתקיים בלי מיסעדות, אם רוצים לחסוך.
המיסעדות היקרות, בטעם אירופי, הן
במלון שרתון (מיטבח צרפתי — אך יש
בו גם מיסעדות זולות יותר) ,מיסעדת
סוויסאייר בקירבת מקום, והרבה מיסעדות
טובות במרכז העיר. הישראלי, המבקש
את הטעם המקומי, ילך למיסעדת פלפלה
במרכז העיר — מיסעדה מיזרחית מובהקת,
מלאה תיירים, המלמדת אותך מהו
באמת טעמו של המיטבח המיזרחי.
חוץ מזה יש מיסעדות לכל דבר: מיסעדת
דגים מצויינת בסוף שדרת־הפיראמידות,
מיסעדת עוף בדרך לכפר קירדאסה (אנד־רייאה)
,מיסעדת יונים על גדת הנילוס.
ארוחה טובה לשניים, בפלפלה 7 :ל״י
מצריות.
לישראלים, חיוני לשתות קפה בגרופי
האגדתי (בכיכר טלעת חארב במרכז העיר,
ויש עוד כמה סניפים) .אל תצפה להת פעל
מן הממתקים, שהפכו לאגדה בימי
הבריגדה היהודית.

יש במצריים בירד, מצויינת (סטלה),
ויין מקומי סביר, לבן ואדום. ישראלים
משתגעים בעיקר ממיץ המאנגו.
(לשם תירגום המחירים בקלות: לירה
מצרית היא בחשבון גם 60 לירות ישראליות,
או דולר וחצי).

וראות, מ 1ו1ו
^ ירת, מצריים היא עיר ענקית. אחת
— י הגדולות בעולם. יש בה מראות בלי
סוף.
הנה כמה מן האתרים העיקריים :
• הפיראמידות, כמובן. כנם פנימה
ועלה. זה יכול להיות די מפרך, בייחוד
אם המקום מלא תיירים צעקניים מאיטליה.
נסה להוכיח שהישראליים אינם כאלה !
(המצרים, אגב, כימעט ואינם צועקים לעולם
במקום פומבי. בקפה ובמיסעדה, תת־פעל
מן הקולות הנמוכים ).ליד הפירא-
מידות עומד הספינכס. בערבים יש חזיון
אורקולי מרשים.
#המוסיאון המצרי. במרכז הייר,
ליד מלון הילטון. אוצר העולה על כל
מה שדימיינת לעצמך. השיטה הנכונה :
קח מדריך ושכור אותו לסיור מהיר של
שעה ( 1.5לירה) או שעתיים. עמוד על כך
שיכניס אותך גם לאולם׳ החנוטים (זה
עולה דמי־כניסה מיוחדים נוספים) .אחר-
כך חזור ועבור את המסלול שוב, לבדך,
הפעם בנחת. אתה יכול לבלות שם כמה
שעות טובות, ואף ימים.
$מוסיאון האיסלאם. זהו מקום
מרשים, המוזנח בדרך־כלל על־ידי התיירים.
רק אם אתה באמת מתעניין בתקופת
הח׳ליפים.

9המצודה שד צלאח־א־דין.

סידרה של מיבנים המשקיפה על כל קא־היר,
ובעיקר מיסגד־האלאבאסטר הנהדר
של מוחמד עלי.
• מיסגד אד־אזהר, שהוא אחד
המרכזים של הדת המוסלמית.
#חאן א,ל־ חלילי (״השוק החברוני״)
— השוק הגדול, ובו הכל — מקיטש
לתיירים ועד לעבודות יקרות ביותר של
זהב וכסף. שווה כמה שעות טובות.
יש, כמובן, פריטים נוספים ללא־ספור —
מיסגדים עתיקים, בתי־כנסת, כנסיות.
מי שמעוניין במועדוני-לילה — קאהיר
משופעת בהם, החל מועדון בקומה ד,־23
של שרתון, שם רוקדת נגואה פואד הנה דרת,
דרך אוברג׳ דה־פיראמידיד המפואר
והיקר, ועד לטהרה סיטי, מאחורי הפירא-
מידות, שבו מוגש מיגוון רחב יותר של
פולקלור עממי. בכל המקומות זהו תענוג
די יקר. בכולם יש ריקודי-בטן — צורת־אמנות
שבמצריים תלמד להעריכה.
בקאהיר יש מקומות־הימורים לרוב —
לזרים בילבד, החל בקאזינו של מלון
שרתון (רולטה, בלאק־ג׳ק, מכונות־הימו־רים)
וכלה במקומות רבים פחות מפוארים,

וסנות, דזן1וח
ף* עיר יש חנויות לרוב — החל בח-
-נויות מפוארות ופחות־מפוארות ב־רחובות־הקנייה
המרכזיים (קאסר־אל־ניר,
טלעח־חארב, עדלי וכד) וכלה בדוכנים
בחאן אל־חלילי. במוסיאון המצרי יש כמה
חנויות לדגמים של עתיקות.
הרבה מן הסחורה, בייחוד הזולה, אינה
שווה הרבה, ומתפרקת במהירות־שיא. לכן,
אם אינך מומחה לסחורה, ובעיקר לגמירה,
שאל ידידים מבני־המקום. לכל דבר יש
חנויות מעטות שאפשר לסמוך עליהן, אך
צריך לדעת.
בעיקר קונים, כמובן, מזכרות. לקניות
רציניות באים בחשבון: דברי-עור (תיקים,
ארנקים, אך לא נעליים) ,בדי־כותנה
(כלי־מיטה רקומים, מפות לשולחן וכר).
כדאי לנסוע לקירדאסה, כפר בקירבת
הפיראמידות, שם מייצרים את שטיחי-
הקיר המפורסמים. יש שם מיבחר של
שטיחי־קיר, שמלות מצריות וגאלאביות.
אל תקנה בכל מחיר. במקומות רבים
צריכים לעמוד על המקח — אך לא בכל
מקום.
אם יש זמן, אפשר לצאת צפונה, ל אלכסנדריה,
ודרומה, לארץ העתיקות —
אבו־סימבל, אסואן, לוכסור.
מצריים היא ארץ ענקית. קח בחשבון
את המרחקים. רכבת בעלת קרונות־שינה,
היוצאת ב־ 8בערב מתחנת־רעמסס בקא-
היר, מגיעה לפנות בוקר ללוכסור, ולפני-
הצהריים לאסואן. משם עוד מרחק רב
לאבו־סימבל.
אבל זהו כבר סיפור אחר.

שידור
וזמר. ש ד עי תונאי
הראיון במוקד עם שר-הביטחון עזר
וייצסן ייזכר בוודאי עוד זמן רב, אולם
ספק אם וייצמן היה מצליח לפוצץ את
הפצצה הפוליטית שהביא עימו, או לאמר
את כל מה שאמר לולא היה משתתף בצוות
המראיינים עורך מבט, י ע קו ב

אחימאיר.

אחימאיר קלט רמזים, הבין שבידו יש
קצה של סקופ ופתח את הדלת לווייצמן
להטיל את הפצצה שלו. כל זאת הוא
עשה בנועם רב, ללא התפרצויות וחטיפות
מיקרופון, כשחיוך בעיניו.
יעקוב אחימאיר נתן דוגמה לעיתונות
טובה ואינטליגנטית.

יהיו מוכנים להקרנה.״ לכן לא רצה לפיד
לקחת על עצמו את האחריות לתוכנית
שעדיין לא ברור אם תזכה בתשבחות.
עמירב הבטיח שאם אכן ישודרו הפרקים
הראשונים של הציונות בזמן, והתוכנית
תזכה בהצלחה, הוא יאפשר לעיתונאים
לפרסם את ההודעה הקושרת את לפיד

עם הציונות.

או מ בו ד ס מן ב (<3פיון
אחרי תקופה ארוכה, שבה לא נשא בשום
תפקיד מוגדר ברשות־השידור, וממילא לא

המטרה׳ הבאהשדלפיד
מנכ״ל לפיד וכתב רם

כמה התבטאויות של מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף (״טומי״) לפיד, הדליקו
נורה אדומה אצל הכתב המדיני של רשות־השידור,
אלימלך רם.
לפיד הביע כמה פעמים בעת האחרונה
מורת־רוח מדיווחיו של רם ובעיקר מפרש־נויותיו,
דבר שעורר את החשש שרם עד

האובייקט הבא

אומכודסמן אבנר

מבט, גם אם הוא ידע, שקיימת סכנה שעד
שישודר היומן, יברח לו הסקופ.
כך אירע לפני שבועיים, כשיצא ממלא-
מקום הכתב הצבאי, דן סממה, לראיין
את אלוף־פיקוד־הצפון, אביגדור (״יא־נוש״)
כן־גל. עם סממה היו בעת הראיון
גם כתב הארץ משה גרטל ושני כתבי
במחנה. סממה הבין כי בדבריו של בן־גל
מונחת פצצה עיתונאית, שאכן התפוצצה
אחר־כך באמצעות הארץ. למרות זאת הוא
לא העביר את החומר למערכת מבט, כדי
שישודר באותו יום, אלא המתין כמה
ימים, עד למועד שידור השבוע. הסקופ
התפוצץ בווארץ, והיה כבר מיושן לגמרי
בטלוויזיה.

שלא היתד, די טובה. במקומה הובאה
אורלי יגיב, המצליחה לשבור את שיאי
הפופולריות של הקרייניות.
אולם רחלי בכל זאת נשארה בטלוויזיה.
החל בשבוע שעבר היא התחילה לעבוד
כקריינית בתחנת הטלוויזיה הפרטית בנתניה.
תחנה זו משדרת עתה לא רק
סרטים, אלא גם תוכניות וחדשות, וזאת
אחרי שבית־המישפט־הגבוה־לצדק קבע
שמותר לה לשדר.

לעזוב את הסיירת

ש ע רו ריי ת ו־ ,פ ס טי ב ל

עורך אחימאיר
עתונאות טובה
מד להיות האובייקט הבא לנסיונוודההד־חה
של לפיד.
רם הוא עיתונאי ותיק. הוא מוכר ואהוב
על-ידי מרבית הפוליטיקאים בישראל,
והצליח לטוות לעצמו רשת עצומה של
מודיעים וספקי-מידע. למרות טענותיו של
לפיד נגדו, מצליח רם לשמור על אובייק טיביות
רבה, ולכן הוא מקובל על כל
גווני הקשת הפוליטית בישראל, והכל
שמחים לשתף עימו פעולה.

•נותקו הקש רי עםס עו די ה
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״)
,לפיד, הורה למנהל הטלוויזיה, יצחק
(״צחי״) שימעוני, לבדוק את אפשרויות
הרכישה של הסרט מותה של נסיכה שעורר
שערוריה באנגליה ובהולנד.
שלטונות סעודיה איימו לנתק את יחסי-
הרכישה של הסרט מותה של נסיכה, ש עורר
שערוריה באנגליה ובד,ולנד.

עבד כמעט בכלל, קיבל איש רשות־השידור
הוותיק, ארי אבנר, תפקיד:
הוא יהיה האומבודסמן של רשות־השידור.
אבנר יקבל את כל התלונות נגד כתבים
ושידורים, וימליץ לפני המנכ״ל יוסף
(״טו׳מי״) לפיד באיזה כתב לנזוף ומתי
על הרשות להתנצל.
במשך שנים ארוכות היה אבנר חבר
בכיר ביותר בסיירת־מנכ״ל. כך נקראים
כל אותם מי־שהיו ברשות־השידור שלא
!נמצא להם תפקיד מוגדר, אך שאי-אפשר
היה לבקש מהם ללכת. במסדרונות רשות-
השידור הוא בלט בלבושו האלגנטי. אבנר
ענוב תמיד בפאפיון.
לאיש עדיין לא ברור כיצד ימלא אבנר
את תפקידו. תפקידו האמיתי האחרון
ברשות השידור היה לפני חמש שנים, עת
כיהן כדובר־הרשות.

אבטלה בוו עדר,מ*!ו־ .ד

אחת התופעות המוזרות ביותר במחלקת-
החדשות היא ההתחרות בין מערכת מבט
לבין מערכת יומן החדשות, השבוע יומן
אירועים. התופעה מוזרה, משום שאותם
הכתבים עובדים הן בשביל מבט והן בשביל
השבוע.
כשיוצא כתב לערוך כתבה עבור השבוע,
הוא לא יעביר שום חומר מכתבה זו ל
כתב
סממה
הסקופ הוחמץ

דובר רשות-השידור, משה עמירב,

קריינית חיים
מירושלים לנתניה

בין מבט לו ה ש בו ע

הו דעת !הדובר
הוציא הודעה לעיתונות, המהללת ומשבחת
את מנכ״ל הרשות, יוסף (״טופי״) לפיד,
בעניין סידרת הטלוויזיה הציונות.
ערב הקרנתם של שניים מפרקי סידרה
זו, שהכנתם נמשכת כבר למעלה משלוש
שנים, ביקש עמירב לרומם את דמותו של
המנכ״ל שלו על חשבון הסידרה. לפי
הודעת הדובר, אפשר היה להבין שללא
לפיד לא היתד, הסידרה עולה על המסך,
וכי לפיד הציל את הציונות.
אחרי שההודעה היתד, כבר במערכות
העיתונים התקשר עמירב לעיתונאים המסקרים
את הטלוויזיה והתחנן לפניהם
לגנוז את ההודעה. לעיתונאים, שחשב,
שלפיד החל לפתע להצטנע, הסביר עמירב
כי ״עדיין לא בטוח שהפרקים הראשונים

הטעם המר של פסטיבל הזמר השנה
עדיין לא סר. נראה כי גם מנהל־הטלוויזיה
החדש, יצחק (״צחי״) שימעוני, וגם
מנכ״ל רשות־השידור, יום טומי״)
לפיד, החליטו שלא לעבור לסדר היום
על הביזיון.
אפשר כמובן להאשים את הבמאי, את
המפיק -את התפאורן או את החשמלאי של
המופע. אולם אין ספק כי האשם העיקרי

הוא האחראי על פסטיבל הזמר, מנהל
מחלקת־הבידור של הטלוויזיה, חנוך
חסון עתה ברור גם מדוע לחמו שני
מארגני האירוויזיון שנערך בישראל, צחי
שימעוני ו אלכ ס גילעדי, להרחקת חסון
מהמטה שהכין את האירוויזיון.
לעבר חסון נשלחו רמזים עבים כפיל
להסיק את המסקנות ולהתפטר, אולם הוא
פשוט מסרב להבין אותם, ומקשה בכך
על לפיד ועל שימעוני, שהחליטו להרחיקו.

בבל זאת קדדטת
מנהל חסון

לא מבין רמזים

קריינית הספורט לשעבר, רחל (״רחלי״)
חיים, פוטרה מעבודתה בטלוויזיה, משום

חברי הוועד־המנהל של רשות־השידור
כבר נמאסו על עצמם. אחרת אי־אפשר
להבין כיצד הם מוצאים תירוצים מתירוצים
שונים כדי שלא להיפגש ולא לקיים
את ישיבת הוועד.
ביום השני שעבר לא נערכה ישיבת
הוועד־המנהל, סתם ככה. היא נדחתה ליום
החמישי. ערב הישיבה עדך יושב־ראש
הוועד, הפרופסור ראובן ירון, סיבוב
טלפוני בין חברי הוועד, וכשהבין משיחות
הטלפון כי רבים מהם לא יבואו לישיבה,
ביטל אותה. ביום השני השבוע לא התקיי מה
ישיבת הוועד־המנהל בגלל יום־
העצמאות.
מעניין מה יהיה התירוץ ביום השני
בשבוע הבא.

ביוגד ט ס ׳היא,ר>ו*ו״ון
מנהל הטלוויזיה, יצחק (״צחי״) שיני
עוני, נזכר כי יש לו ידידה קרובה
בשירות השידור ההולנדי, קרדה נסר,
ופנה לעזרתה כדי להביא לארץ בביטחה
את סרטי האירוויזיון, שנערך בהולנד
במוצאי־השבת האחרונה.
נסר נענתה לבקשתו של שימעוני ולקחה
אישית את הסרטים למטוס אל־על בנמל-
התעופה של אמסטרדם. היא נתנה אווזם
לכלכל הראשי של הטיסה, ששמר עליהם
עד ללוד. בלוד המתינה מכונית מייוחדת
של הטלוויזיה, שהעבירה את הסרטים ל עריכה
ולתרגום בירושלים.
העולם הז ה 2225