גליון 2226

מיספר 2226

ע׳ל .־>נ3

8א ד\ ד\\

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אבנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי. עורך־תבנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: ענת ישראלי *
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע׳׳מ, תל־אביב, רחום כן
אביגדור הפצה ״גד׳׳ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

למערכת זו היה תמיד יחס מיוחד
לזיכרונות מילחמודהעצמאות. כפי שסיפר תי
לא פעם, התגבש הרעיון, שהוליד
ב־ 1950 את המערכת הנוכחית, בחודשי
המילחמה של .1948
מי שמעלעל בגיליונות הראשונים של
מערכת זו, מאפריל 1950 והלאה, ימצא
כי חלק ניכר מעמודיה הוקדשו למישפ-
חות החללים וזכויותיהם, לנכים ולחיילים
המשוחררים, שניסו אז למצוא את דרכם
במדינה החדשה, שאיפותיהם ואכזבותיהם.
לכן נעניתי ברצון להזמנה להשתתף
באזכרה ביום־הזיכרון בביודהקברות הקטן
של נגבה. קיבוץ זה תופס מקום נכבד
בזיכרונותי מן הימים ההם.
אני מודה שהיתה לי הרגשה מוזרה
כאשר נקראתי אל המיקרופון כדי ״לשאת
את דבר ממשלת ישראל.״ היתה זאת
הפעם היחידה בחיי שדיברתי בשם הממשלה.
אך יש לציין שזוהי אחד המגמות
החיוביות של מישרד־הביטחון במישטר
הנוכחי. אישי־ציבור מכל גווני הקשת
דיברו בשמה ביום זה — היום האחד
בשנה שבו באמת יכול הציבור כולו ל התלכד
מבלי לעשות שקר בנפשו.

עבר (השבוע במאה ה־ ,20 זה היה העולם
הזה שהיה לפני 25 שנים) וגם בשאר
עמודי העיתון מוקדש לא פעם מקום
ניכר להזכרת העבר ולניתוחו.
הדבר לא בא במיקרה. הוא משקף את
גישת השבועון הזה. אין אנו רואים את
האירועים כרצף מיקרי של דברים, כשם
שאיננו רואים את החיים המדיניים כ-
סידרת רכילויות (מי רב עם מי, מה
אומר פלוני על אלמוני, מי רוצה להדיח
את מי).
בעיני העולם הזה, יש לדברים משמעות
עמוקה יותר — ואותה ניתן להבין רק
אם מבינים את האתמול, לומדים ממנו
לקח, מצביעים על השגיאות שנעשו. כל
זה — מתוך ראיית המחר, המתחיל היום.

סיכן את עצמו בארצות הערביות, וש מילא
תפקיד חשוב במילחמה.
פעם הזמין אותי לגג, כדי לספר לי
על אדם שעד אז לא שמעתי את שמו
אלא באקראי, אם ביכלל. היה זר. גמאל
עבד־אל־נאצר. היו אלה הימים אחרי מה פכת
יוני 1952 במצריים, והאיש הידוע
היה מוחמד נגיב, הגנרל ששימש קישוט
למחוללי המהפכה.
מירוחם למדתי לשים לב לעבד־אל-
נאצר. בשלב מוקדם מאד הביע באוזני את
ביטחונו שעבד־אל־נאצר הוא המנהיג ה אמיתי.
כאשר עבד־אל-נאצר אכן הדיח
את נגיב, נתן לנו ירוחם כהן ראיון, ש פורסם
במארס ( 1954 העולם הזה .)854
היה זה בוודאי אחד הסקופים הגדולים
של העולם הזה ב־ 30 השנים האחרונות.
אז כבר ידעתי כי עבד־אל־נאצר הזמין
את ירוחם •למצריים. ניסיתי לשכנע אותו
לנסוע, למרות התנגדות מישרד־החוץ
(אמרתי לו שאני כלל לא הייתי שואל,
אלא מסתכן ונוסע, מתוך נכונות לשאת
בתוצאות אחרי שובי ).ירוחם לא קיבל,
לצערי, את דעתי. כמו כל אנשי ה־פלמ״ח,
היה אדם ממושמע מאד, מקבל-
מרות מושבע.
גאה וחייכני
יתכן שעל רקע שיחתי עם אל־סאדאת
יש עניין בכמה קטעים מאותו ראיון עם
ירוחם. הנה אחדות מן השאלות והתשובות:

+מתי
ראית כפעם הראשונה
את עכד־אל־נאצר ץ
יום אחרי כיבוש מיבצר עיראק־סואידן
(ליד נגבה) ,בנובמבר . 1948

• איך היה הדכר ץ

נשלחתי על־ידי מפקד־החזית, האלוף
יגאל אלון, שרצה למנוע שפיכת־דמים
מיותרת, על-ידי פגישה בינו ובין סעיד
טאהא, מפקד הכיס המצרי( .טאהא היה

^ ועתיד
מונזחיוג ידועה לתיקשורת המונית
כתבה בשעתו כי אחד מסימני־ההיכר של
העולם הזה הוא המקום הרב שהוא מק דיש
לעבר, בניגוד למקובל בעיתונות, העוסקת
כולה בהווה.
ואכן, יש בכל גיליון של העולם הזה
לפחות שגי מדורים המוקדשים כולם ל העולם
הזה 2226

• ולא הרגשת שהוא שונא את
ישראל?

אין לי ספק — וזה בסתירה להכרזות
המייוחסות לו — כי אין הוא נוטר שינאה
לישראל. הוא נהג במילחמה כספורטאי,
ראה את המילחמה כספורט.

• האם סכור אתה שיש לעבד
אל־נאצר דיעה מגובשת על ישראל

אני נוטה להאמין שכל ההכרזות של
עבד-אל-נאצר וחבריו נובעות מרצונם ל הנהיג
את מדינות־ערב. בעיית ישראל
היא הבעייה המאחדת ארצות אלה. דומני
שגמאל וחבריו מבינים יפה את הבעיות
העומדות לפניהם. אין ישראל עומדת בראש
דאגותיה וטירדותיה של המועצה
(מועצת־ההפיכה המצרית ).אין זאת אומרת
שאנחנו צריכים להתעלם מסכנה מצד
זה. עצם העובדה שמצריים עומדת להקים,
ואמנם מקימה, צבא גדול וחזק, צריכה
להדאיג את האנשים אצלנו.

• אתה חושב שכל עוד לא
גיכש המישטר החדש עמדה סופית
כלפי ישראל, חייכת ממיטלת
ישראל ליטול את היוזמה לידיה ץ

בשנת 1950 הצהיר הגנרל (האמריקאי)
ריילי, מי שהיה אז ראש משקיפי האו״ם,
כי לפי ידיעותיו יש סיכויים לשלום בין
ישראל ומצריים. כנראה היתה לו אינפורמציה
ממקורות מצריים.

• זה היה לפני ׳ההפיכה ץ

כן. אחרי ההפיכה (כשהמנהיג היה עדיין
נגיב) נאם ראש־ממשלת ישראל (דויד
בן־גוריון) והכריז שלדעתו יתכן שלום
בין שתי המדינות. לא באה כל תגובה
שלילית מצד מצריים.

• אתה חושב שהם חיכו לצעד
יותר מרחיק־לכת מצידנוץ

קשה לדעת. איני יודע מה עמד מאחורי
דיברי ראש־הממשלה. אילו היינו נוטלים
ביוזמה ממשית לידינו, יתכן והיה יוצא
משהו.

• האם אתה חושב שכיכלל היה
או ישנו כממשלה שלנו קו עיקכי
כלשהו לאוריינטציה על גורם ערכי
זה או אחר ז או שחוסר קו כזה
מנע מראש כל מדיניות כרורה ץ

איני יכול לענות על כך ...פגענו במטרות
הקדושות לערבים. בהצבעות שונות
באו״ם, על בעיות הסואץ (מצריים
רצתה אז לסלק את הבריטים משם) ,מא-
רוקו ותוניסיה (ששאפו לשיחרור מעול
הצרפתים) חיזקנו את הרושם שאנחנו גו רם
ההולך בתלם האימפריאליזם. מדיניו־תנו
הפרו־אימפריאליסטית לא הזדהתה עם
הכרזותינו, שאנו בעד יצירת גורם מרחבי
כלכלי ופוליטי מאוחד במיזרח התיכון.
הזיכרון האנושי
חווייה אישית קטנה, שהתלוותה
לאזכרה זו, מלמדת הרבה על מחדלי ה זיכרון
האנושי.
אחרי תום האזכרה הרשמית, בעודי
עומד בין הקברות ומשחזר על פיהם את
הקרבות, ביקשו ממנו שני מדריכי־נוער
לתאר להם את מהלך אחד הקרבות של
שועלי שימשון באיזור זה. הם עלו עימי
אל האנדרטה המפורסמת של נגבה, המשקיפה
על הנוף, וביקשו ממני להסביר
את המהלכים, כדי שיוכלו לשחזר את
הקרב למען תלמידיהם.
התחלתי להסביר איד הגענו אז לנגבה,
כאשר הצעירה שיסעה את דברי ואמרה:
״לא נכון !״ היא שלפה את סיפרי, בשדות
פלשת, וטענה שהפרטים היו שונים.
נאלצתי ליטול לידי את הספר, שלא
קראתיו מזה 30 שנים, ותוך כדי קריאה
נזכרתי מחדש במהלך האמיתי של ה דברים.
בבושת־מה
המשכתי בדברי, אך חוש שני
שלא הצלחתי לסלק לגמרי את ה חשדנות
שהתגנבה לליבם. איך אפשר
לשכוח דברים שכאלה?

בדתי עימו אנגלית. הוא דיבר בצורה
חופשית, במיבטא ברור.
הזדמגות שהוחמצה

ירוהט כהן (ראשון מימין) עם סעיד טאהא (לידו)*
״אילו היו נוטלים יוזמה ממשית...״
במשך שלושים השנים האחרונות, היתד.
מערכת העולם הזה שותפה למאורעות
המהווים עתה את העבר, לפעמים כמש תתפת
פעילה, לרוב כמנתחת, כמפרשת,
כמטיפה, כמותחת ביקורת וכמציעה פית־רונות.
מעניין
לבדוק, מדי פעם, במה צדקנו
ובמה טעינו — מה גם שמסתבר כי ניתוחי
העולם הזה נמצאו כימעט תמיד בדיעבד
כנכונים.
אחת מפרשיות העבר עלתה בשיחתי
עם הנשיא אנוור אל-סאדאת (העולם הזה
.)2224 ,2223 אני מתכוון לפרשת ירוחם
כהן, שעליה סיפרתי לנשיא בהרחבה.
הפרשה עלתה באופן ספונטאני במהלך
השיחה. אני עצמי שמעתי עליה, כמובן,
לפני שנים רבות.
בראשית שנות ד50-.׳ נפגשתי כמה וכמה
פעמים עם ירוחם, ולמדתי ממנו הרבה.
ירוחם גר אז בחדר-כביסה קטן על גג
של בית ירושלמי בן שמונה קומות, בלי
מעלית, שהותאם בקושי למגורים. היתה
זו, בעיני, דוגמה מובהקת של כפיות־הטובה
של האומה כלפי לוחם נועז, ש־

סודאני גדול־ממדים, שזכה בכינוי ״הנמר
השחור״).

• איך עבדת את הקו ץ
ניגשתי מצד משלטי עיראק אל־חארב,
בכביש בית־גוברין, במכונית משוריינת.
עצרתי כ 800-מטר מעמדות המצרים, ומשם
שידרתי ברמקול במשך חצי שעה
קריאות בערבית ובאנגלית, שקצין ישראלי
רוצה להיפגש עם קצין מצרי. לאחר
זמן־מה ראיתי שלושה קצינים מצריים
במבואות הכפר. צעדתי לקראתם ברגל.

• מי היו המצרים ץ
אחד מהם היה רב־סרן (סאג, לפי ה דירוג
המצרי של אז, שהשתנה בינתיים).
הוא הציג את עצמו כגמאל עבד־אל-
נאצר.

• מה היה הרושם הראשון שקיבלת
ממנו ץ

עד כאן קטעים מדבריו של ירוחם.
הם נאמרו באביב . 1954 כעבור שלושה
חודשים יזמה ישראל את העסק־ביש ה מפורסם,
שהשניא את ישראל על שליטי
מצריים. כעבור חצי שנה נוספת ערך
אריק שרון את הפשיטה העקובה-מדם על
עזה, שבעיקבותיה פנה עבד־אל-נאצר אל
הסובייטים וקיבל מהם כמויות גדולות של
נשק.
הראיון עם ירוחם היה חלק ממאמץ
ממושך של העולם הזה בימים ההם. לשכנע
את הציבור ואת הממשלה ללכת
בדרך ההפוכה: להתייחס בחיוב אל ה לאומיות
הערבית החדשה, להצביע בעדה
בכל הזדמנות במוסדות האו״ם, לקשור
קשרים סמויים (כמו, למשל, על־ידי שליחת
ירוחם כהן לקאהיר) וגלויים (עד כמה
שאפשר) עם מצריים ושאר מדינות-ערב.
היינו משוכנעים אז כי ניתן להשיג
שלום עם מצריים, בתנאים סבירים. הנשיא
אל-סאדאת אישר בשיחתו עימי שאכן
היתה אפשרות כזאת. אין זאת הוכחה
בילעדית. היא מצטרפת למיספר גדל והולד
של עדויות וראיות אחרות.
אילו הלכה המדינה בדרך שהצענו לה
אז — אולי היה ניתן למנוע שלוש מיל-
חמות גדולות ויסורים ללא־שיעור. האם
יתכן כי מה שאירע בשנתיים האחרונות
היה מתרחש כבר אז, בתנאים יותר טובים?

הוא היה גבוה, נאה, חייכני, אדיב
מאד. היה בו משהו מן הילדותיות. די*
בעת ניהול המשא־והמתן על פינוי
הכוח המצרי המכותר בכיס פלוג׳ה.

השבוע במאה ה׳

מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה־ 30 באפריל וה־ 6במאי?
כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־סא השנים
הקודמות, כשבוע שכו מופיע הגיליון.

1909
— 30.5הוגרלו 60 מיגרשים
ראשונים באחוזת־בית, כדי
להקים שכונת־מגורים עברית
ליד יפו. כך נוסדה תל־אביב.

אמפייר סטייט בילדינג 102 .
קומות, בגובה 381 מטרים. ב־
1951 הוקמה בראשו אנטנת
טלוויזיה, שהוסיפה 67 מטרים
לגובהו. אתר התאבדות ידוע.

1955

1910
— £ 5אדווארד השביעי.
מלד בריטניה מאז ,1901 מת

— 4.5בגרמניה הנאצית
הוקמה המישטרה החשאית של
המדינה — גסטאפו.

1954
— 6.5שילטונות המנדט
קובעים את מיכסת העליה ל מחצית
השנה המסתיימת ב־30
בספטמבר 5,600 :עולים —
5115 גברים ו־ 485 נשים.

— 2 ^3לאמיר עבדאללה,
שליט עבר־הירדן בחסד ברי-

— 30.4הפרופסור חרמן
שטראום, מנהל בית־החולים
של הקהילה היהודית בברלין,
התאבד אחרי שקיבל צו גירוש
לפולין. בן .74

1945

בן .69 את מקומו על כס
המלכות של בריטניה וצפון־
אירלנד תפס ג׳ורג׳ החמישי,
בן ה־ ,45 שמלך עד 20 בינואר
. 1936

140 — 3.5חיילים עבריים
מהארץ ניספו, כאשר אונייתם,
שהיתה בדרכה למלטה, נפגעה
מטורפדו גרמני.

1911

1944

הצלם הצרפתי שארל פאטה
( )1957—1873 יוצר את יומן
הראינוע הראשון.

1917
— 5.5יותר מ־ 9.5מיליון
אמריקאים, גילאי ,30—21 נר שמים
לשירות צבאי.

— 5 *6.5פלמ״חאים מסיי עים
לכוח הפלישה הבריטי ל סוריה
— כמורי־דרך, חבלנים
וסיירים. איכרי מטולה, שיצאו
לקצור בשדותיהם, נעצרו על׳
ידי משמרות הגבול. אחרי ש הוזהרו
לא לחצות שוב את הגבול,
שוחררו.

1955

2.5.1957

הארבה פשט בארץ. השליט
התורכי ג׳מאל פחה ממנה את
אהרץ אהרונסון, מקים מחתרת
ניל״י — ששירתה את המודי עין
הבריטי במטרה לשחרר
את הארץ מעול התורכים —
למפקח הראשי על המילחמה
בארבה.

— 1.5ההסתדרות מודיעה,
כי לאור נסיבות הזמן נעשו
סידורים כדי ששבתון ה־ 1במאי
לא ייפגע בעבודות ל־צרכי
המילחמה. העיתונים הור שו
להופיע במתכונת מצומצמת.
דבר לא הופיע! הארץ, הבוקר
ופלסטיין פוסט הופיעו בשני
עמודים בילבד! הצופה והמשי
קיף — במתכונת רגילה.

1942

כ־׳דזף מק־קארתי

1915

1941

— 6.5מהטמה גנדי (—1869
,)1948 שהנהיג מאז 1920 מרי
אזרחי בשיטות לא-אלימות,

המושג ״מדינת ישראל״ מו פיע
בספרו של הלל צייטלין
מדינת ישראל בשנת אלפיים,
שנכתב באידיש.

1921
— 2.5יוסף חיים ברנר בן
ה־ ,40 סופר עברי שהתגורר
באבו-כביר, יפו, נרצח. מרא שוני
הקורבנות היהודיים ב-
״מאורעות 1921״.

1929
— 6.5האקדמיה לאמנויות
הקולנוע בהוליווד מחלקת ל ראשונה
את פרסי האוסקר. השחקן
הטוב ביותר: הגרמני
אמיל יוניגם.

1951
— 2 ~5בניו־יורק נחנך גו-
רד-השחקים הגבוה בעולם —

1949
— 5.5יום העצמאות הרא שון
נכנם להיסטוריה בזכות
״המיצעד שלא צעד״ — בשל
סדרים לקויים ומאות אלפים
שהצטופפו ברחובות תל־אביב
בוטל מיצעד צה״ל.

1950
— 1.5מיפגן ה־ 1במאי ב־תל־אביב
בוטל בגלל חילוקי־דעות
בין מפא״י ומפ״ם על
הסיסמאות שיינשאו בו.

1951
— 2.5גרמניה המערבית
צורפה למועצת אירופה כחברה
שוות־זכויות.

1952
— 2.5נפתח עידן הסילון
בתעופה האזרחית: מטוס נוס עים
סילוני בריטי, מדגם דה
הבילנד קומט, מטים 36 נוס ליוהנסבורג, מלונדון עים
10,820ק״מ,
בפחות מ־24
שעות.

1957
— 2.5בארצות־הברית נפטר
הסנטור ג׳וזף מק־קארתי, ש גרף
את ארצו לציד־מכשפות
ושרדף אנשי שמאל, ליברלים
ודמוקרטים במסווה המאבק נגד
החתרנות הקומוניסטית. ראה
בעיני רוחו קומוניסט בכל מקום
ובכל דרגי המימשל, הונצח
באמצעות המושג מק־קארתיזם.

יום!ז חיים כרנר

1959

2.5.1921

— 6.5צעירה בעירום,
מעשה ידיו של הצייר הספרדי
פאבלו פיקאסו, נמכרה ב־154
אלף דולר! הסכום הגבוה ביו תר
ששולם עד כה עבור יצירת
אמן בעודו בחיים.

טניה, נולד נכד — חוסיין,
מלך ירדן מאז .1952

1956
— 1.5קיסר חבש, היילה
סילאסי, המכונה ״גור אריה
יהודה״ ,נמלט מפני האיטלקים
הכובשים את ארצו. הוא מגיע
לארץ בסיירת בריטית ומוצא
בה מיקלט. כעבור ארבעה ימים
מכריז שליטה הפאשיסטי של
איטליה, בניטו מוסוליני, כי
חבש סופחה לארצו.

1965

1957
40 — 6.5מתוך 97 נוסעיה
של ספינת־האוויר הגרמנית
הינדנבורג נספים, כשזו מתפוצצת
בעת הנחיתה.

1959
— 3.5היהודי־רוסי מקסים
ליטווינוב פרש מתפקידו כקו*
מיסר לענייני־חוץ (שר־החוץ).
תחתיו בא ויאצ׳סלב מולוטוב,
משרתו הנאמן של יוסף סטאלין
ומי שחתם כעבור זמן על הס כם
הברית שבין ברית־המו-
עצות וגרמניה הנאצית (״הסכם
ריבנטרופ-מולוטוב״).
מסירטי־השנה: חלף עם הרוח,
עם ויוויאן ליי וקלרק
גייבל.
1940 טוקיו, ואחר־כך לונדון, נועדו
לארח את האולימפיאדה
ה־ , 12 אך זו נדחית בגלל ה־מילחמה.
האולימפיאדה ד11-,
נערכה בברלין, בנוכחות אדולף
היטלר, בצל צלב־הקרם.

מסל!*7111־ .ג בו ד ת
חצעה לחילופי תפקידים
בין נשיא וזמדמוז לראש-
הממשלה.
הקריאות המתגברות להפלת הממשלה
הן, בעצם, מיותרות. הממשלה
נפולה בלאו הכי, והבעיה
היא אם לטאטא אותה אל מתחת
לשטיח או להזמין חברת גרירה
על מנת לחלצה.
בכרוז המופץ בימים אלד. בצי בור
נאמר ״בגין לנשיא!״ רעיון
לא רע — אם בגין יהיה נשיא
ונבון יהיה ראש־ממשלה. במדינת
היוצרות ההפוכות זה נראה סביר
בהחלט.
אגרהם שרון, עין־השופט

להגנת האסטרולוגיה
בעיקבות רשימתו של יעקוב
שרת ,״איש ממא דים״
,על האסטרולוגית
(״העולם תזה״ .)2221
צר לי שהפגנת בורות כזאת
נכללה בשבועון, אם כי בחלק הקליל,
הבלתי־מחייב. הייתי מצפה,
כנהוג בשבועון, שבטרם ייכתב ה מאמר
ייבדקו העניין והנושא ב רצינות!
ביחוד שבחלק אחר של
העיתון מופיע מזה כמה שבועות
ניתוח אסטרולוגי יסודי, שהוכיח
עצמו וסתר את מאמת של שרת.
במידה שהכותרת ״נדבר על
אסטרולוגיה״ היא רצינית, כדאי
שתינתן הזדמנות לאיש מיקצוע
להשיב. חבל שלא עשיתם זאת
בעת ובעונה אחת, וזאת כדי למ נוע
הגשת מישפט בגין הוצאת שם
רע. אדם העוסק באסטרולוגיה, אם
כמיקצוע ואם כתחביב, שמו הטוב
נפגע ו/או עשוי להיפגע כתוצאה
ממאמר זה (אני עוסק בנושא זה
מזה כמה שנים, כתחביב).
עמום שיאון, עורך־דין,
בארישבע

יש בזהמ שהו
בעיקבות תשקיף (״חעולם
הזה״ .)2223
קראתי בעניין את הידיעה בדבר
השבועון הכלכלי החדש הער
מד לראות אור, ומבלי להיכנס
לדיוק הפרטים הריני קובע, כי ה־
״יצחק״ היחידי ששמו ״פישקה״,
שאני מכיר, הוא ידידי, יצחק

— 5.5אלפי שחורים אמריקאים
נעצרו בברמינגם, על
הפגינם למען שיוויון־זכויות.

קסיוס קלי
30.4.1967

1919

עברי נפתח בפתח־תיקווה בטכס
חגיגי.

ממזכי

למען שיחרור הודו מעול הבריטים,
ושנכלא לא פעם,
שוחרר ממאסר מטעמי ברי אות.

1945

30.4אדולף היטלר הת אבד
בבונקר שלו בברלין, אח רי
12 שנות שילטון שבהן
הטיל את האנושות למרחץ-
הדמים הגדול ביותר בהיסטוריה.

1947

3 ^3הצעתה של פולין
הקומוניסטית, להעניק נציגות
לסוכנות היהודית במליאת
עצרת האו״ם, נדחתה בוועדה
המתמדת.

1948
— שבועיים לפני ה1.5
הכרזה
על הקמת מדינת יש ראל,
מודיעה מינהלת־העם על
הקמת דואר עברי עצמאי. הסניף
הראשון של הדואר ה
1967

30.4קסיוס קלי, הוא
מוחמד עלי, סרב להתגייס ל צבא,
הועמד לדין, נידון ל חמש
שנות מאסר, לקנס בסך
עשרת אלפים דולר ולביטול
כל תואריו הספורטיביים. הגיש
עירעור.

1972
— 2.5אדגר הובר מטיל ה אימה,
ראש האף־בי־איי (הבו לשת
הפדרלית של ארצות-
הברית) מאז היווסדו, לפני 48
שנים, מת בגיל .77 כעבור
שנים נפתח בארצות־הברית
מסע גילויים על האיש, שתואר
כרודן חסר־מעצורים, שעקב
אחרי נשיאי ארצו וגילה להי טות
לחטט בסודות חדרי־המי-
טות שלהם.

1975
— 30.4מילחמת וייט־נאם,
שנמשכה לסירוגין כ* 30 שנה,
נסתיימה עם כיבוש סייגון על-
ידי כוחות הוויאטקונג.

יצחק מאוב
פישקה ידידי
טישלר, ולמיטב ידיעתי הוא אינו
עומד לערוך את העיתון. באשר
אלי, יש בזה משהו.
יצחק מאוב, ירושלים

בגין ב מבקר־ א מוו ת
מה הושג ראש״הממשלח
על אימפרסיוניזם ן
לפני שראש־הממשלה היקר של-
(המשך בעמוד )6
העו ל ם הז ה 2226

הצלחות
המעופפות

מסידרת הפנופולם 1־ ?8זח 801
2 0ז 5 -ק

את ״הצלחות המעופפות״ בסידרת
חפטפונים 1־ 3ק-ץ א 50״מעיפים״
המנועים החדישים מדגם
85( 081ס-1ו1181ז )0המחוים פריצת דרך
בדור החדש של הפטפונים.

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת ס׳ח;50
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(סטרובוסקופ); ראש מגנטי ו מחט
יהלום.

5 -1 3 0ק

הישג טכנולוגי זה של מעבדות ץ א $0
מעלה את הפטפונים מסידרה זו,
למקום הראשון מבחינת אורך חיי
המנוע, יציבות המהירות(ע״י בקרת
¥0־ו )58 ורמת הרעש הנמוכה
מהמקובל.
לכל אלו מתווספים עיצוב מרהיב עיין
והפעלה נוחה.

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת /0ה;36
הפעלה ע״י לחצנים אלקטרוניים;
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(דטרובוסקופ); זרוע משוכללת עם
מנגנון המונע החלקה(ו<ח1ז*<-51 וזח);
ראש מגנטי עם מחט יהלום.

למבק שים את הטוב ביותר
סרסוססיניק | ופאיטיראן

שבץ

ה עו ל ס

הז ה

2 2 3

(המשך מעמוד )4
נו יצא לוושינגטון, הוא נתן רא יון
לאינטרנישונל הראלד טריביון.
כאשר ג׳וזף קראפט אמר לו, כי
הישיבות בחברון מתחרות באיראן
ובאפגניסטאן, בעמודים ה ראשונים
של העיתונים, השיב

מאוזן :
)1מצבת זכרון ; )5האבוקות
לתפארת מדינת ישראל> )10
ממולל; )11 טבעת ברזל באף
בהמה; )13 שקל בדבר; )14
זך, טהור; )15 כרת ערלה:
)16 חומר מלוהט ; )18 קח
ולו; )20 התנודד; )21 נשיא
אמריקאי ידוע שקבע ״אמ ריקה
לאמריקאים״; )22 סוף
החדלון; )24 מפסלת עגולה;
)25 עיר מכללות באמריקה ;
)26״משורר הדלות״; )28 נו זל
לכתיבה ולציור )30 :מידת
אורך קדומה, נמדת בכף־יד;
)31 משקה דובדבנים ; )32 כך
קראו לבקו״ם ; )34 אדמדם,
נוטה לאדם ; )35 ראש הממ שלה
(ר״ת) )39 :עיר בגרמניה;
)39 תבלין )41 :צליל
בסולם דו־מז׳ור ; )32 עורר
תאווה מינית 43 נוכח בשעת
מעשה ; )45 רוטב ; )47 מאוזן
ומאונו — עגול ומסתובב;
)48 פרש, שטח; )50 שאנן;
)51 הלוואי; )52 מכיוון; 654
מחתרת צרפתית ; )57 קערה :
)61 אבר ההנקה; )62 דרגה
בגלגולי הארבה; )64 מרכז:
)65 הקיש זה על זה; )66 עוף
קרבי ודורם; )67 גג הפה;
)69 קיר־מגן צבאי; )70 לוק סור
הקדומה ; )72 הלך רכיל ;
)74 חומר מנקה ומטהר)75 :
עיר קדומה בין הפרת והחידקל:
)77 איפה השניז; )78 תקר,
הוצאת רוח ; )81 נדן, תיק
החרב ; )83 החלק הגדול יותר ;
)85 מוקף ימים ; )86 חברה
יהודית להתיישבות (ר״ת) :
)88 תשלום עבור שירות; )89
אבן קשה ; )91 שמא )93 :
מילת הסכמה; )95 מתנה, שי
(בראשית ל׳ כ 96 קיצור
שמו של אלהים ; )98 מרחם ;
)100 תושבת מקום ; )102 גב :
)103 עני )104 :פרח־בר בצלי,
אדום; )105 היום היא זימבא-
בוואה.

הרב גוון:
גם בנסח
טותו לשתות
מים מהכינדת
דבר־אלוהים הראשון

כתג ״ידיעות אחרונות״
בקאהיר מגיב על סיפורו
של איחסן עגד״אל״קודוס
(״העולם הזה״ .)2223
קראתי, באיחור מח, את ה כתבה
שפירסמתם על הסופר ה מצרי
אחסן עבד־אל־קודום, ולידה
הנוסח המלא של מאמר שפירסם
הסופר בשבועון הקאהירי אוקטובר.
מאחר
ששירבבתם את שמי, אם

חוב ו1ובויה; אסור
ושתות מהכנדת ננסה

הפסילה של הרב הספרדי
דבר־אלוהיס השני
בגין :״זהו אימפרסיוניזם, זה לא
עושה עלי שום רושם.״
לרוע המזל, זה עושה רושם גדול
על העולם כולו, בדומה לרושם
שעשו האימפרסיוניסטים סזאן,
רנואר, דגא, מונא ומאנה.
יוסף שריק, תל-אביב

אדו קי םספרד,,
אלזה־ם אשכנז

לתעשיית שוקולד; )34 כינויה
של בבל במקרא; )36 מלחין
יהודי צרפתי ; )37 ריצת טירוף;
)40 רשע, זד; )41 עצוב ו מדוכדך
; )44 עיין, התבונן
היטב; )46 אין לו שיעור וגבול
)47 :מאונך ומאוזן —
עגול ומסתובב ; )49 חליף מוסלמי,
חתנו של מוחמד; )50
אתו — הישר לספר של
״גינס״; )53 יבלת קטנה; )54
מנה, מתנה ; )55 משתחווה ;
)56 זהב מובחר; )58 תנועה
קצובה באוויר; )59 אמדסייד;
)60 עיר במרוקו; )62 קציר
עשב ; )63 לשד ; )66 מקום

איתן עמיחי

הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בען מירה על בריאותך ורכושך.

רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

טל 790114-5-6.רש׳מ 21׳0טס7ן 481/75י ׳
ירו שלי ם , 664015 -אד ל ת־ 059-3012

לא צריך לדעת מתמטיקה
כדי להבין ש. :
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשטח לשמוע ממך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

הכינרת בפסח ! השני פסק: מותר
לשתות ממי הכינרת בפסח.
ואתה נמצא צמא או חוטא —
תלוי בהשתייכותו העדתית.
י. יחודאי, הרצליה
• 1קטעי העיתונו תהנ״ל —
ראה תצלומים.

! כוח ם קאהיד

האישור של הרב האשכנזי

מאונך :
) 1דומיה )2 :בן־אדם)3 :
מיאנה להינחם על בניה )4 :
נסתם! ,נאטם ; )6שובב, מזיק ;
)7וריד; )8סופר בריטי; )9
צבע צהוב ירקרק ; )12 חנווני ;
)15־ שדה־תעופה חדש בבנייה ;
)16 תוכנית סטירית לשעבר של
החוזר־בתשובה ; )17 אחת משלוש
שהתחרו על התפוח ; )19
אגודה חינוכית יהודית; )20
ריקבון ; )21 אי-האהבה של
שופן וסנד ; יונה היא היפוכו
בהשאלה; )24 אינו קבוע במ קומו
)26 :הקופה של טרזן ;
)27 שליח ; )29 בין שתי־נקודות
עובר רק אחד כזה; )30 צמח
— שורשו ועליו משמשים כ־תבלים
; )33 עץ — משמש

ממזכי

על חוף הכנרת )68 :עיר־מבצר
קדומה על נהר פרת ; )71
מתווך לשלום (ש״מ); )73 נוצת
טווס ; )76 אמונה ; )77 שם
מליצי לשמש; )79 עיר נמל
בארץ — נזכרה גם בתלמוד;
)80 החוצה!; )82 לאום; )84
עיירה יהודית בגולה )85 :
אסון; )87 חוג המשפחה; )90
ביטוי; )92 הפלוגות שפורקו
בראשית צה״ל (לא ר״ת) ;
)94 ראש עיריית הרצליה
(ש״מ); )96 יסוד כימי; )97
נשקל, נערך; )99 זקן; )101
מילל נוגות ; )102 תוך ; )103
לא עוד.

שני הרבנים הראשיים משמיעים
דברי״אלוהיס״חיים
— זה פוסק כך וזה פוסק
אחרת. היתכן 1
אמנם כן. הדבר יתכן. את ה הוכחה
לכך סיפק ידיעות אחרונות,
שיום אחד (ב־ 4באפריל) פירסם
את דברי הרב הראשי הספרדי,
עובדיד, יוסף, וכעבור יומיים (ב־6
באפריל) פירסם את דברי עמיתו,
הרב הראשי האשכנזי, שלמה גורן.
הראשון פסק: אסור לשתות ממי

כי בעקיפין, במאמר הנ״ל, ברצו ני
להבהיר כמה נקודות ולסלק
אי־הבנות אפשריות:
( )1מסיבה, כזו המתוארת ב־כתבתכם,
אכן התקיימה בקאהיר,
ונכחו בה, בין השאר, איחסן עבד־אל-קודוס
וכמה מוזמנים ישראליים,
וביניהם עמיתי למערכת ידיעות
אחרונות, איתן הבר, והחתום מטה.
( )2אמנם, התפתח בה ויכוח
על מעמדם של בני עדות־המיזרח
לעומת יוצאי־המערב בישראל, וי כוח
שאותו יזם איחסן. אבל בין
מה שנאמר באותו ויכוח, לבין
תוכן מאמרו של איחסן באוקטובר,
קיים קשר רופף בילבד. אציין כאן
שבמדורו ,״בבית־הקפה ברחוב ה פוליטי״
,מתבסס בדרך־כלל הסופר
על עובדה, או עובדות, ובונה
עליהן שיחה שלמה בין נער לזקן,
ומעלה במיסגרתה בעיה הקרובה
לליבו. תוכן השיחה אינו תואם
כולו בהכרח את העובדה, שעליה
היא מבוססת.
( ^)3בעיית פער־העדות בישראל
(המשך בעמוד )8

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
טלפון 217118 , 227117

פי וסוס א׳דיאל
אבן גבירול 110 תל־אב-ב
(פינת אנטוקולסקי)

תן ט מפ
לחייל

עיתונאי גרינשפן (מימין) בקאהיר
ברחוב הפוליטי
העולם הזה 2226

כל הדרכים מובילות לאדומה
101״ קפה נ מס מובחר

הקפה הנמס

כשאוהבים, אז אוהבים.
ומי שאוהב קפה, יתאהב בלגימה ראשונה
בארומה ,101 קפה נמס חדש של עלית.

עם אורחים, בעבודה, ובכל מ קו ם
שהאהבה פורחת...
קונים ארומה ,101 קפה נמס מובחר
שותים, נאנחים בהנאה ואומרי ם :

טוב לי עם קפה נמט
פרסום זימר יעקבסון

חידושים בקולקציה
הקיץ של ״גלי״
חברת ״גלי״ הידועה מזה שנים רבות כיצרנית מס׳ 1
בארץ של סנדלים ונעלים בסגנון ספורטיבי צעיר ואשר
מקפידה על דינמיות וחדשנות, מפתיעה אותנו השנה
בקולקצית קיץ חדישה ומעניינת.
סנדלים בסגנון ספורט אלגנט עם עקבים בשלושה גבהים

מכוזבים
(המשך מעמוד )6
קרובה מאוד לליבו קל איחסן,
והוא חסיד גדול של יהודי המתרה,
ובמיוחד של יהודי מצריים,
שעימם קיים בזמנו קשרים אמיצים.
הוויכוח באותה מסיבה התלהט.
כשבלט בו להטו של איחסן,
אבל לא פרץ שום ויכוח או ריב
קולני בין איתן הבר לביני.
( )4מתוך קטע ב״שיחה״ שפיר-
סם איחסן. ואשר דברים בו ייחסתם
לי, יכול להתקבל הרושם, ש בכלל
נדונה במסיבה האפשרות
של שובי למצריים, להשתקע בה.
לא היו דברים מעולם.
ללא כל קשר עם הכתבה שלכם
והמאמר׳ של איחסן עבד־אל־קו־דוס,
עלי לציין, שבימים האחרונים
מנגנים עיתונים מצריים על נימת
פער־העדות בישראל והיריבות ביניהן•
כך, למשל, ייחם עורך אוקטובר,
אניס מנצור, את עובדת
שובו בקרוב — כדבריו — של
יוסף הדיס, הציר בשגרירות ישראל
בקאהיר, לארץ, לעובדת היותו של
הדס ספרדי, בעוד השגריר ב ך
אלישר הוא אשכנזי. טענה זו של
מנצור משוללת, כמובן, כל יסוד.
סמי גרינשפן, קאוזיר

הוא נכלא. את תקופת מאסרו ה ראשונה
— 21 יום — הוא סיים
רק לפני שישה ימים.
עם הכלאו בשנית כתב שימעון
לשר־הביטחון :״במארס השנה
התייצבתי לשירות מילואים, כפי
שנדרשתי, ובכך הוכחתי את נכונותי
הבסיסית לשירות להגנת ה מדינה.
מאחר וסירבתי לצאת ל שטחים
הכבושים, כי אינני מוכן
להיות חייל־כיבוש, נשפטתי ל־21
ימי מחבוש ...הנני מבקש להודיעך
שני דברים יסודיים ( :א) באתי
לישראל מתוך מניעים ציוניים,
לאחר שלמדתי במכון למדריכי
חו״ל בירושלים, ובמשך שבע
שנים שימשתי כמדריך קהילתי ב ארגנטינה(
...ב) משנוכחתי בישר־

הנעשה בעיר-העתיקה בירושלים.

אנו
מביעים את הזדעזעותנו ו-
מחאתנו על גירושו של איוב חמיד
תותנג׳י מביתו, ברובע היהודי ב-
עיר־העתיקה בירושלים. ההסכם הכספי
שנכפה על תותנג׳י אינו מבטל
את עובדת הגירוש, שמניעיו
הגזעניים והלאומניים מהווים אות
קלון על מצח העם והשילטון שבימיו
קרה הדבר.
כחוג המחפש כל דרך לחיים
משותפים במולדת המשותפת, ללא
מחיצות חברתיות וללא סייגים מע שיים
והפרדה במגורים, אנו רואים
את מה שנעשה בתותנג׳י כ מנוגד
לדרך זו וקוראים לכל שוחרי
הטוב בקרב העם היהודי ל

דלת
פתוחה
על מיל ח מ תו של דויד
שיפמן במישרדים השוכא
סו רי ם באיזורים נים
(״העולם הזה״ .)2222

שונים( .סגנון רוקי) המתאימים לנערות ולנשים צעירות
ברוחן שאינן נועלות סנדלים שטוחות כבנות העשרה.
י הדגמים החדישים אשר עוצבו עבור ״גלי״׳ ע״י מעצבים
איטלקים בשיתוף עם מעצבי החברה בארץ מתאימים
במיוחד לישראליות המרבות ללכת או לעמוד על הרגלים
שעות רבות. המבנה הנוח, רצועות העור הרך, מקנים לרגל
נוחות ויופי במשך כל שעות היום.

קראתי הערות עיתונכם בדבר
ועדת בניין ערים מקומית לעיר

מפגינה פת שנהיים בתל־אכיב
בזכות הסירוב

דויד שיפמן
מכלי ראשון
תל־אביב—יפו. מתוך פירסומי ה דברים
אני למד כי הם נמסרו
לעיתונכם בצורה לא מדוייקת.
ישיבות הוועדה אינן סגורות בפניכם,
ובמקום לקבל חומר מקו טע,
שיש בו משום סילוף רוח
ההחלטות, אני מזמין את נציג
העיתון להיות נוכח בדיוני הוועדה
וללמוד מכלי ראשון על דרך קבלת
החלטותיה ואופן עבודתה.
ישיבות הוועדה מתקיימות מדי
שבוע ביום הרביעי, בין השעות
08.00—11.00 ובתיאום מראש עם
מזכיר הוועדה, מר א. קסל, יתקבל
נציג עיתונכם בברכה.
דויד שיפמן, סגן ראש העיריה,
ראש מינהל הנדסה, תל־אביב

סירוב צי!1י
לשרת בשטחי

15,000 יו״•
סיש -וו

שלח 3ע ל •3 9

קיבוץ כרם־שלום יוצא ל הגנת
חברו, המסרב לשרת
ב שטחים.

שימעון טייטלבאום 29 חבר
קיבוץ כרם־שלום, נשפט ביום ה שני,
ה־ 14 באפריל, ל־ 35 יום ב כלא
צבאי, בגלל סירובו לשרת
בשטחים. זוהי הפעם השנייה ש

במשך זמן ממושך, והתעריתי
בה, למדתי הרבה דברים שלא
ידעתי קודם. אני יודע יפה מה
סובלת האוכלוסיה הערבית —
פלסטינית בשטחים הכבושים —
ואינני רוצה להיות שותף לגרימת
סבל זאת.׳/
המיכתב מסתיים במילים :״עו דני
חושב שיש לי הזכות לחיות
בארצי בהתאם למצפוני, והחוק
הבינלאומי והמקומי מצדד בכך,
ואני מצטער שממשלת ישראל אי ננה
מבינה זאת.״
כידוע, ב־ 7באפריל אמר ראש
אכ״א, האלוף משה נתיב, בראיון
לגלי צר!״ל, בעניין הסירוב לשרת
בשטחים :״יש לדכא זאת עד כמה
שאפשר !״
אשר ליבני, מזכיר הקיבוץ, מסר
כי בדצמבר 79׳ התקבלה החלטה
בקיבוץ כרם־שלום, המכירה בז כותם
של חברים לסרב לשרת ב שטחים.
זה היה בעיקבות מאסרו
של מרדכי דודאי, חבר הקיבוץ,
שסירב לעשות את שירות המילו אים
שלו בעזה.
אילדה, אשתו של שימעון, ה נמצאת
בחודש השביעי להריונה,
הודיעה כי על פי בקשתו המפורשת
של בעלה, היא וחברים נוס פים
יאבקו בתחום הציבורי וה־מישפטי
כדי שישוחרר שימעון,
ותוכר זכותו וזכות חבריו לשרת
בתחומי הקו־הירוק. בכוונתה לב קש
ראיון עם נשיא המדינה, ולפ נות
לאירגונים לזכויות האזרח ב ארץ
ובעולם, לחברי־כנסת, לצי בור
הישראלי והפלסטיני בארץ
ובשטחים, כדי שיזדהו עם מאבקם.
אם צה״ל לא יאפשר לשימעון
לשרת בתחומי הקו־הירוק, ישקלו
שימעון ואילדה ושני ילדיהם יצי אה
מהארץ עד שיסתיים הכיבוש.

קיבוץ כרם־שלום
• ראה ״צדק מול צדק״ ,במדור
במדינה.

אות ג£דון
קול מחאה מן הגליל, על

השמיע קולם נגד צעד זה, ו לעשות
כל שבידם למנוע את הישנותו.

החוג
להתקרבות יהודית־ערכית
כגליל המערבי,
נהריה

רא רנלברנדט
אליבא

מי צייר
ד׳מדור ״א מנות״ (״העולם
הזה 2223

אמרתם ש״אוסבלדו רומברג, ש היה,
מצייר׳ כתמי־צבע המזכירים
פירסומת של צבעי־שמן, התחיל

ציור של קרווג׳יו
כתמי צבע
לקשט את יצירותיו בהעתקים של
יצירות רמברנדט,״ ולא היא.
הציור המופיע בעבודתו של
רומברג נעשה בידי מיכאל אנג׳לו
קרווג׳יו, בשנת . 1550
בן־ציץ קירר, גלריה גמא,
חיפה
י • תצלום הציור השנוי במחלוקת
— ראה תמונה.

בי נ ת ״ םקח
הסיגריה שכולם אוהפם

£א11
4י! ^3י) £5זז 4 > £סו 0

7.38

נ הג -תן טר מפ לחייל...

באוסטריה חופשה חוויה שתוכל להרשות לעצמך.
גם השנה

ב־סו דולר ליום
בעד לינה
וארוחת בוקר
בעשרות אתרי קייט
מקסימים.
באוסטריה, בלבה של אירופה; תובל ה שנה
לבלו ת חופ שה נפל א ה במחיר נמוך
ממחיריה של חופ שה דומה בי שראל.
כ־סו דולר ליום בעד
לינה ו א רו ח ת בוקר או ב־ 4ו דול ר ליום
בעד חצי פנ סיון, באת רי ה קיי ט הנוד עי ם של
או ס ט רי ה 138, :ו 011891ז £1י1ז11־>1ן<?611, 1£4ו111 וו 01
4111־׳!611<, ?4011)1866. 1^41115411 4§1׳\142611, 1־1441
ורבים אחרי ם.
בכל אחדממ קו מו תאלהת הנ ה מנוף
יפהפה, מ אוי ר צח וצלול ו מ אוי ר ה לבבי ת
של ה כנ ס ת או ר חי ם ו של חו פשהא מי תי ת.
טוס ה שנ ה ל חו פשהב או ס ט רי ה. הרחק
מהחמ סיני ם ומן הקייץ הי ש ר אלי, ו ה עי ק ר -
ב מ חי רשאתה יכול להר שו ת ל עצ מך.
ל ק בל ת חו ב רו ת ופ ר טי ם על א ת רי הנו פשוה קיי ט של או ס ט רי ה
נא ל פנו ת אל סוכן הנ סי עו ת שלכ ם או אל:

רחוב ט רו מפל דו ר , 12 טל 652244 .־03
נציגו תמשרדה תיי רו ת ה או ס ט רי.

העבודה מכבידה עליכם מעט מהרגיל.
קשה לסיים דברים שבהם התחלתם בהתלהבות
עצומה. סביבכם
אווירה כבדה
מהרגיל, ויש לכם הרגשה
שאתם שוחים נגד
הזרם. הכל מתנהל לאיטו,
נצלו מצב זה
כדי להתבונן ולבדוק
הכל באובייקטיביות.
במחצית השבוע השמים
יתבהרו, ותהיה
אפשרות טובה לצאת
לטיול, או לביקור שנדחה מפעם לפעם.
הודות לסכום כסף שתקבלו במפתיע.

הירח המלא ישרה עליכם אווירה של התלהבות
ועימות. היזהרו מהבטחות והצהרות
אהבה שנאמרות בחגי גיות ובאמונה שהעולם
המואר על־ידי הירח
ישאר כך תמיד. כשהירח
יצטמצם אתם עלולים
להתאכזב. אתם
עומדים בפני אהבה והתקשרות
חדשה ומהירה
שלה ציפיתם זמן
רב. במה שקשור לעבודה
עליכם לפקוח עי־נים
ולשים לב כיוון שמעלימים מכם דבר
שהוא מאד חיוני עבור התקדמותכס.

מופעל עליכם לחץ מכיוונים שונים, ואינכם
מוצאים לכם
מרגוע, מריבות עם בני
זוגכם מתישות את
כוחכם ומע׳יפות אתכם.
נסו לוותר להם
ולחכות שהזמן המתוח
יעבור. גם בעבודה המתח
רב ולא מתחשבים
בדעתכם. כסף שציפיתם
לו מתעכב אן
יגיע אליכם, חכו בסבלנות.
תון זמן קצר תשתחררו מהמתח.

מ11

0אומיס

בשבוע זה אתם יכולים לפעול רבות לקידום
עניינכם הכספיים. אתם מלאי מרץ
ויוזמה אך היזהרו מ־בזבזנות,
ביחוד במה
שנוגע לנתינת הלוואות
לשכנים ידידים וקרובים.
היזהרו כי נדי־בותכם
השופעת ברגע
זה עלולה להקהות את
האינטואיציה המפותחת
סס 11
שלכם, ואתם עלולים
21 בי(ני . -
20 ביולי
__! שלא לשיב לב למי
אתם מלווים * .הפופול׳

ריות
שלכם בעליה ובמיפגשים חברתיים
מאוד מבוקשים, כדאי להיענות להזמנות.

הסכנות שבהן הייתם נתונים חלפו ואתם
יכולים לנשום לרווחה ולהרגע.
תקופה חשובה להשלמת
בחינות שאתם
חייבים בהן, ואל תזניחו
את הלימודים.
השקעתם מאמץ רב
וכדאי שישא פרי. אנשים
שהייתם מיודדים
עימם זמן רב יתאהבו
בכם לפתע וינסו לשנות
את יחסכם הידידותי
אליהם, ליחס
של אהבה. צאו עימם לתיאטרון, קונצרט
על מנת שתוכלו לבחון את רגשותיכם.

אתם חולמים על ארצות רחוקות, ומתכננים
תוכניות מרחיקות לכת הקשורות לחלומות
אלו. אך אתם מודאגים
מדברים רבים שיכולים
להיפתר ללא בעיה, אס
רק תתייחסו אליהם ביתר
קלילות. דאגו שכל
המיסמכים יהיו חתומים
כחוק ואל תזניחו שום

דבר הקשור לענייני
נוהל וחוק. כדי לחסוך
72באוגוסט -
22בספטמבר
טרדות מיותרות אחר
כך. השבוע תעסקו בקריאת
ספרים מעניינים העוסקים בגיאוגרפיה.
לפחות בקריאה תפליגו רחוק.

נוווו!11

הר מ טכ״ל לשעבר מרדכי (״מו טה״) גור הו א בן מזל־שור, נולד
. 3.5.1930-1אסט רולוגי ת ״ העולם הז ה״ ערכה אתה הו רו ס קו פ של
גור, מבלי לדעת שמדובר בו והמס קנו ת שהיא הגיעה אלי הן מ ד הי מו ת.

מ 1ל החודש :
שור חסו כשוות ובער
מיניות חזקה
אדם בעל אופי חזק. נאלץ להתבגר
ולעבור סכנות רבות כבר מגיל צעיר.
חשוב לו לבצע בדיוק מה שצריך. יש בו
נוקשות והחלטיות• חי במתח רב, שמגיע
כל הזמן לסף התפוצצות. רצון חזק מאוד
עד שלפעמים הוא בלתי-נסבל. הוא נמצא
במיטבו במצבי סכנה, מסוגל לשאת אח ריות
יותר מהממוצע. מארגן מצויין ומתבלט
בכל מקום שאליו מגיע.
לבוש יפה, מדבר יפה, מחייך יפה, בעל
קסם אישי רב, אך כל חייו נאבק. צמא
לשלטון, למנהיגות ולכוח. חשוב לו מכל
— להוכיח את עצמו בצורה מעשית. מבצע
זאת, בין השאר, באמצעות מתן שירות
יעיל ומסור. רוצה לעשות דברים מרשימים,
כיד ששמו ייזכר לדורות. בגלל האמביציה
החזקה, מתקשה ליצור את
הקשר היומיומי עם אנשים, וגם בגלל
ריחוק הכרחי לאדם הנמצא בעמדה מסו-
יימת שבה אינו יכול להתיידד עם כל
אחד. עוסק בתפקידים שמעניינים את הציבור
הרחב• יש בו יושר וחוש צדק לגבי
תפקידו. מבצע משימות בצורה מושלמת׳
עם רגש חובה חזק.
לאביו השפעה חשובה על חייו. אב
ולמולדת. לקרקע הקשור
״גזעי״
נוקשה, פטריוטי וחסר־פשרות. אישיותו
מחנכת ומרתקת, והוא בין הבודדים שהשפיעו
עליו. קשה לו להתנגד לאביו.
בזכות חינוכו הגיע לעמדה חשובה, אח־

ראית מאוד ומכובדת.
הוא בעל הצלחה גדולה בקאריירה
צבאית, ומעורבות אישית חזקה ותחושה
אמיתית של יעוד. מזניח שטחים אחרים
בחיים, כגון נישואים, או ידידים, על מנת
להתקדם, ולקדם את שמו ומעמדו. מחפש
את סיפוק האגו באמצעות טיפוח יחסים
וקשרים שלא תמיד מתאימים. המוטיבציות
והצרכים חבויים עמוק בתת־ההכרה
שלו. חייכן וידידותי ומחפה
לעתים קרובות על הרפתקנות ואינטרי-

גנטיות פנימית. חושד באנשים סביבו,
ומפקפק בטוהר כוונותיהם. נדמה לו שרוצים
לסדר אותו, ועומד על המישמר.
בגלל גישה זו, אנשים יוצאים נגדו והוא
אינו מבין מדוע. מאמין ש״יצר האדם
רע מנעוריו״ הוא עצמו עקשן וקיימת בו
אינטנסיביות פנימית גדולה• אם היא
אינה מוצאת פורקן, היא הופכת כעס
גדול שאותו הוא מוציא על הסביבה.
כאשר פוגעים בו, אינו שוכח את הפגיעה.

בשבוע זה הכל יכול להתרחש. לכן תכננו
הכל בצורה גמישה, עדיף לא לתכנן
יותר מדי. הדברים
עלולים לצאת הפוך הדברים מהמצופה.
אמורים בעיקר בקשר
לעניינים כספיים ה קשורים
אליכם ואל
אחרים שאתם אחראים
לכספם. אל תבטיחו
הבטחות שלא
} 2בספטמבר ־
? 2ב או ק טו ב ר
__ תוכלו לקיים, ונסו
להיפטר מאנשים בל-
תי-נעימים בצורה דיפלומטית וללא התחייבויות
שיעיקו עליכם מאוחר יותר.

אתם עומדים בפני יחסים רומנטיים חדשים
ומעניינים, אך ללא יציבות. יתכן
ש״תאבדו את הראש״
מרוב התלהבות והתמכרות
לאהבה זו. גס
מצבכם הכלכלי ישתפר

לפתע. יחסים רעים
שכנים יתוקנו ברגע של
סלחנות. מה שמפתיע
לגביכם, תרצו לבזבז
כסף ולקנות דברים לגו*, 11:1ג>ווג^
רבים שנראים לכם ב־כמיותרים.
דרך־כלל
כדאי
שתסדידו קודם את ענייניכם הכס־פייס,
ואחר־כך צאו ובזבזו כאוות נפשכם.

אתם מצטיינים במישור החמרי, ומקבלים
שבחים רבים על ניהול מוצלח של
משא-ומתן חשוב, או
ביצוע מעולה של עבודה
שבה אתם עוסקים.
בתקופה זו אתם
מתרכזים בעיקר בעבודה.
בחיי האהבה
נפגעתם מצעדו של בן
זוגכם, וקשה לכם להשתחרר
מהרגשת ה9עלבון.
הנסיעה שעב!

כבר נשכחה, וכדאי
לתכנן את הנסיעה הבאה לארץ רחוקה
ומושכת. חשבו על נסיעה למזרח הרחוק.

חאזנ״ס

ו11 ן ת

/ ,חזז

י!וג
כשמגיע זמן קשה עבורו, והוא מותקף
ולחוץ, הוא מרגיש כמו חיה הנמצאת
בסכנה, ואז הוא מסוכן לכל מי שעלול
להוות סיכון לגביו. כשהוא מתלבש על
מישהו, ירדוף •אותו עד חורמה. בדרך־כלל
הוא משיג את מה שהוא רוצה, אפילו
אם זה יגרום לבסוף נזק לו עצמו•
קונה לעצמו ידידים בקלות ובמהירות.
מכיר המון אנשים, אך יחסו לכל מכריו
בדרך״כלל שטחי ולא עיקבי. בסביבת מגוריו
אוהבים אותו, ושם הוא מקובל על
כולם• הוא מעדיף להתרועע עם אנשים
העוסקים בתיקשורת, סיפרות ועיתונאות,
בדרך־כלל נמשך לאנשים משכילים שמוסיפים
לו עניין בחיים. אוהב ידידים צעירים,
אינטלקטואלים, או אמנים. גם נשים
המיודדות עימו, וכאלה יש הרבה, הופכות
ידידות קרובות שלו• הקשרים החברתיים
עוזרים לו להרחיב את אופקיו ומתפרשים
גם לארצות זרות.
הוא אדם גאה ששאיפותיו גדולות.
חשוב לו להתבלט ולזכות בעמדה מכובדת.
יש לו חוש דרמתי מפותח. אוהב
לעזור לחלשים ממנו, אך למעלה, מעמדה
רמה. אינו נותן הרגשה של שיוויון• הייצוג
חשוב לו מאוד. הוא רציני ויעיל
ורוצה להגיע להישגים בולטים, אך תמיד
יש אנשים המעכבים אותו וגורמים לו
לעצור את תנופתו. גם אנשים שהוא מפקד
עליהם, וגם אלה שמקבל מהם פקודות
מערימים קשיים בדרכו להצלחה.
הוא מתבטא בצורה שקטה שקולה, ויש
לו טאקט רב. מתחשב בדעות של עמיתיו,
וחשוב לו שהיחסים בסביבתו הקרובה
יהיו הרמוניים ונעימים, אך קשה לו
לפי דרכו ולפי דעתו בלבד• הוא נמשך
ומוכשר לפילוסופיה ולמישפטיט ויכול

לגדיים תקופה נעימה. אתם עומדים להכיר
חברים חדשים. יזמינו אתכם למסיבות
רבות, ולבילוי שאהוב
עליכם במיוחד, ושזמן
רב לא עסקתם בו, ולא
תבינו למה ויתרתם
עליו עד עכשיו. לאלה
שנחנו בחוש דרמתי
מפותח צפויה הצלחה
^שטח המישחק. אך
השתדלו לא לשחק ב־
21בדצמבר
*ז בינו א ר
__ בני זוגכם, הם מתייחסים
אליכם ברצינות ומצפים
ליחס דומה. לאלה שעדיין בגפם,
אתם עומדים לפגוש את זה שחלמתם עליו.

עניין המעורר מחלוקת בסביבתכם יערב
גם אתכם. תתקשו
לשפוט ולפשר בין הצדדים.
בחוש האינטואיטיבי
המפותח שלכם
תוכלו לדעת כיצד לנהוג.
אל תתחמקו מהתפקיד,
סומכים עליכם
ובצדק. יפקוד אתכם
חוסר שקט ורצון
20בינואר -
להתחיל ב,משהו׳ חדש.
18בפבתאר
זה לא הזמן המתאים
לשינויים, עכבו את ההחלטות בשבוע.

זני

מצב רוחכם שליו. נינוח ואופטימי. אינ־פורמציה
שהגיעה אליכם בדרך מקרית
״מדגדגת״ לכס בקצה
האצבעות, ואתם רוצים
לפרסמה במהירות, כדאי
שהיא תישאר אצלכם
ואל תפיצו את הדברים,
הם עלולים להזיק למישהו
המקורב אליכם.
תי 0
תפצו את עצמכם ב|
><ובפב רו א ר -
הכרות חדשה ובלתי
סל במרס
שיגרתית, שבה תכירו
אדם מעניין ומה ש חשוב
וחר, הוא לא ישכח אתכם במהרה.

להצליח בדיפלומטיה. השקפותיו ומחשבותיו
אינדיבידואליות. אוהב לבצע שי נויים.
להפוך על פיהן את המוסכמות.
הדעות המקובלות על כולם אינן מקובלות
עליו בדרך־כלל• רואה לטווח רחוק
והשקפותיו מתקדמות. מתייחס באופן
אישי לכל בעיה כללית. התנהגותו תוקפנית
לעתים ובלתי סובלנית.
מוכן להילחם בקנאות על דעותיו.
המרץ הרב הגלום בו, מתבטא בעיקר
בפעילות צבאית ובכל מה שקשור ושייך
לצבא. אינו אוהב במיוחד לקחת
סיכונים, אך מכיוון שנמשך להרפתקנות
מתגבר על הזהירות הטבעית הקיימת בו,
ומסתכן למרות התנגדותו הפנימית•
נטיות אמנותיות בולטות אצלו במפת
הלידה. הכישרון הבולט ביותר היא
כישרון הכתיבה. מתבטא בצורה מעניינת,
מושכת, עדינה ונעימה. לא התמסר לחלוטין
לכתיבה למרות שזה שטח שבו בולט
כשרונו. יכול לבטא את רגשותיו בקלות
בכתב, עם קסם אישי, גישה צעירה, מחשבה
מהירה, דמיון פורה, וחוש הומור.
לפעמים קיימת הרגשה שהוא מחמיץ
משהו חשוב כאשר אינו מתמסר לכתיבה.
כיוון שהיה יכול למצוא את דרכו בביטוי
אמנותי.
בעתיד יש סיכוי שיעסוק בכתיבת ספר
שקשור למילחמות, לצבא ולמדינה. השנה
תהיה לו שנה שקטה יחסית. יהיה פופו לרי
דרך תחום היצירה• בעיקר הכתיבה.
יתכן שיתפרסם מעל דפי עיתון דרך דברים
שהוא עצמו יכתוב. יתבלט בכתיבה שבה
ניתוח של דברים לפרטי פרטים. דיוק
רב ועוקצנות כלפי אנשים, הקרובים אליו.
כמו כן נראית הצלחה בדרך פוליטית•
למתמצאים מעט באסטרולוגיה: תאריך
הלידה הוא .3.5.30 האופק עולה באריה,
הירח גם הוא באריה בבית הראשון. שני הם
מדגישים את הצורך בשלטון והתבל-
טות בעולם החיצוני. השמש בבית העשירי
מראה שלקאריירה יש חשיבות רמה מהרגיל.
ואף תחושה אמיתית של יעוד.
גם בגלל היסוד החזק של האריה בהורוסקופ•
הכתיבה מתבטאת בצמידות של ונוס
ומרקורי במזל תאומים. הדמיון המפותח
בגלל הקשר שבין נפטון למרקורי. כוכב
מארס בטל בצמידות לאורנוס, מקנה
נטיה חזקה לחיי צבא. כמו כן, יוזמה,
אנרגיה גדולה, אגרסיביות ומיניות חזקה.

אתה מתגייס ל שחת
*נהגו מתגייסים לשרותך

^*אתה מתכונן לגיוס שלך לשדות
צכאי. אנחנו נתגייס לשרותן כאותו
תחום קטן שאנחנו יכולים לעזור.
פתח חשכון שיקים כאחד מסניפי
כנק הפועלים. כשיהיה לן פנקס
שיקים ככיס, תרגיש כטוח יותר,
תרגיש עצמאי. לא תצטרן לדאוג
לכסף מזומן ככל פעם שאתה יוצא.

כיום הגיוס כשישאלו אותן לאן
להעכיר את משכורתך הצכאית,
תהיה לן כתוכת-סניף כנק הפועלים

בוא לגדול אתנו.

שחס סחסווס חו ח

בואו נדבר על אסט רו לוג יה
יעקוב ידידי* !
אתה קרוב לשכנע אותי, שאסטרולוגיה אמה אלא
עורבא פרח, מכיוון שאתה סותר אחת מהנחות היסוד
שלה. אתה מבין, אחד העיקרים באסטרולוגיה קובע
שאם יש משמעות כלשהי בתנועת הכוכבים במסילו-
תיהם, עבורנו החיים על הארץ, הרי שהיא טמונה
באופן שבו נראית תנועה זו מכדור הארץ. לפי זה,
האסטרולוגיה האפשרית של בני המאדים היא שונה
מזו שלנו, וכמובן גם הפסיכולוגיה שלהם וכל השאר.
כורע תחת נטל רעיונות ההבל האלה, אני קורא את
דבריך והנה אתה מדבר כדבר בן האדמה. אין לך
מעשה טראגי — כבר אמר מי שאמר — כמו פורענות
הבאה על תיאוריה בנויה לתלפיות, מידי עדת עובדות
מרושעת. להודות על האמת: אני נבוך.

הידעת שאסטרולוג משקיע במסלול להכשרה י מקצועית
כמה משנות חייו ! אני מוכן להתערב שלא ידעת.

ולנושא ה״מזלות״ .כפי שהדבר נראה מכדור הארץ,
משרטטת השמש במשך שנה מסלול סביב לכוכב.
במסלול זה אנו משתמשים כבכלי״מדידה למיקומים
יחסיים של גרמי שמיים. חלוקת מסלול זה לשנים־עשר
חלקים שווים — קרויה גלגל המזלות. זוהי חלוקה
אחת מיני רבות, המשמשות באסטרולוגיה מטרות
שונות.
כשאתה אומר שנולדת במזל מסויים, אתה מתכוון
לזה שהשמש נראתה ביום לידתך בקטע מסויים מתוך
שנים־עשר של אותו מסלול דמיוני, הנושא את שם

לפני כ״ 2500 שנה איבחנו ביוון העתיקה את הרעה
החולה, בה״א הידיעה, של המין האנושי. חטא הממרה,
ההיבריס. אם תרצה: בגידה בדתה של האלה
פרספקטיבה, אם האלים. כהני האלה הזאת הטיפו
לאדם לדעת את גבולותיו ואת מקומו. ביכולתך לקדם
את עצמך עד קצה גבולך, ובו בזמן לראות את עצמך
מן החוץ — הם ראו את שיא התפתחותו של האדם.

..האסטרולוגיה מני מ ה סו
תשעיו טל מיגבלנתינו, ענו
תיא טסמנת את אפשחיותינו״
בזו הדרך הם שאפו להפוך את השניות הקיימת באדם
ואשר מבדילה אותו מכל בריח אחרת — ליתרון.
תנו לי נקודת משען, אמר ארכימדס, ואני מרים
לכם את העולם. תנו לי איש ממאדים, חשבתי לתומי,
והוא יורה לנו את דרך השיחרור מן העיוורון שבהיב-
ריס.
אני לא ממהר לוותר על התיקווה הזאת, כשם
שאינני נחפז לוותר על האסטרולוגיה. לכן אני רוצה
לייחס את היומרה שבדבריך רצופי הטעויות, לא
להיבריס, שהוא שגגת-אנוש בן־תמותה, אלא, נאמר, לחבלי
הקליטה של עולה חדש.

בעוונותי, ובהיעדר אנשי מאדים להראותני את
הדרך, הלכתי אחר האסטרולוגיה (לא כל כך רחוק זה
מזה, בעצם) .האמן לי, לא בלב קל. הרעיון של קשר
בין תנועת גרמי שמיים לבין מאורעות ארציים נשמע
קצת פרוע גם לי. לכן אף פעם לא האמנתי באסטרולוגיה.
אני דורש ממנה שתוכיח את יעילותה פעם אחר
פעם. סיכום ביניים: היא עדיין איתי מקץ שבע שנים.
אבל אני חושש שאוננו מדברים באותו עניין. אתה
מדבר על אסטרולוגיה ותוקף את ם ורי ה״הורוסקופ״
בעיתונים. מה עניין שמיטה להר סיני ן ההורוסקופים
בעיתונים אינם נכתבים על-ידי אסטרולוגים. זהו שע-
שיע עיתונאי. כללי המישחק מוכרים לכל אחד על פני
הכוכב. הכל קוראים, ואף אחד לא לוקח ברצינות.
הקהל מבקש הורוסקופ — הקהל תמיד צודק — הקהל
מקבל. וכי מה נטפלת לגזול פרנסתם של כמה סטודנטים׳
בני ישראל כשרים, המספקים לקוראים את מה
שהפך כבר להרגל! אתה באמת מאמין שמישהו מתכנן
את חייו לפי זה ז איך אפשר ! אל נא תזלזל בעמך
יושבי ארץ, עד כדי כך...
אסטרולוגיה — זה עניין אחר. לוקחים נתונים
אסטרונומיים מדוייקים של מפת השמיים, כפי שנצפתה
ברגע רלוונטי מסויים (רגע לידה, למשל) ,אחר כך
מציבים אותם בנוסחה טתימטית, מעניקים להם עיבוד
ולבסוף מפענחים את התוצאות לפי מפתח מסויים.
* הכוונה ליעקוב שרת, שבמדורו ״איש ממאדים״
(״העולם הזה״ ,)2221 כתב על אסטרולוגיה.

ביניים, שאם כי חלק מן האסטרולוגיה המסורתית
נמצא מפוקפק, הרי שחלק ניכר אחר, בצד שתי טכני קות
חדשניות רחבות היקף, זכה לביסוס. אם כן,
הצליחו להתגבר על ״אי היותה נתונה, מעצם מהותה,
לבחינה שתוכיח את שקריותה ועל זה נאמר: אין
דבר העומד בפני הרצון. וכי בכדי זכה המדע לאשראי
רחב כל כך !

המזל. זהו, כמובן, רק חלק מיזערי מן המידע האסטרונומי
המעניין את האסטרולוג. כל אחד מכוכבי-
הלכת במערכת השמש, וכן השמש עצמה, והירח, נמדדים
במעלה ובדקה מסויימים של אותו מסלול. בכל
רגע רלוונטי הופך המערך הגיאומטרי-שמיימי מקור
למידע משמעותי. אם כן, לא רק שנים־עשר מזלות
לארבעה מיליארד בני־אדם.
בטרם שבאת אל כוכבנו, לא ידעת בוודאי על קיומו
של מכשיר המדידה שאותו אנו מכנים שעון. שכן,
אילו מדדת את משך הזמן שארכה טיסתך בצלחת ה מעופפת
במהירות האור, היית מוצא שהוא לא עלה
על כמה דקות. לו באת מפלוטו, ולא ממאדים —
לא היה המצב משתנה בהרבה. כך שהשמים כפי שהם
נראים היום אינם בני כמה ימים. אם אינך מאמין לי,
אנא בדוק את העניין בדרכך לחופשת״מולדת הקרובה,
ושתהיה לך טיסה נעימה. בכל מיקרה, האסטרולוגיה
מתעניינת בפני השמים כפי שהם נראים לנו בכל רגע
רלוונטי.
כעת הייתי רוצה להתייחס, ברשותך, לאותה צורת
שקילה ובדיקה אשר נתקדשה בתרבותנו ונקראה בשם
מדע. מה אומרת היא על האסטרולוגיה ! ובכן, דע לך
שהאסטרולוגיה לא הצליחה לחמוק מן המיפגש חמור״
הסבר עם זו. המדענים מאמינים, כידוע, שהאדם פתי
מנעוריו. על כן קראו להם לעזר את הסטטיסטיקה.
50 אסטרולוגים, מחציתם בעלי דרגה אקדמית של
דוקטור או פרופסור (ברוב המיקרים, במדעי״הטבע או
במדעים מדוייקים) עשו במלאכה במשך תשע שנים.
זאת האחרונה והגדולה מבין עבודות המחקר שנעשו
בנושא. היא טרם נשלמה, אבל כבר עתה קובע דו״ח

אתה עשוי לשאול בשלב זה, ובצדק, מה העבודה
הזאת לנו ! אומר לך בכנות. לסמוך על מבקרים מן
המאדים — קצת קשה. הם אינם מרבים לבקר במחוזותינו,
וכשהם באים, הטלפון שלהם תמיד תפוס. החיים
על פני כוכבנו הקטן, כפי שהספקת להתרשם, קשים
ומסובכים עד מעבר לתבונה. כל כך הרבה משתנים,
שאי אפשר לפקח עליהם, למרות כל הרשויות שהקמנו:
רפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ועוד.
עוד בטרם אמרנו נואש, התברר כי בתוקף סדר
בסיסי כלשהו, הקיים ביקום, ניתן לזהות קשר בין
תנועת גרמי שמיים במערכת השמש לבין מאורעות
ארציים. האסטרולוגיה: עניינה הקשר הזה והיא מאירה
באמצעותו על תהליכים המצטרפים לנסיבות,
פנימיות כחיצוניות, בחיינו. יתר־על-כן, היא מאפשרת
לנו לנבא צירופי נסיבות כאלה הצפים בעתיד. כך מתאפשר
לפזר את ערפילי התוהו ואנו נמצאים שבים אל
חיקה החם של האלה פרספקטיבה.
האדם המשחק (הוא איש התרבות — תרבות
כלשהי) ,לימדנו הויזינגה, מיישם חירות בתוך גבולות.
האסטרולוגיה מעניקה לנו תשקיף של מיגבלותינו, ובכך
היא מסמנת את אפשרויותנו. גם האופטימי שבין הטוענים
לחירות האנוש, איננו מתעלם מקיומן של הגבלות.
להיפך ; הכרת המיגבלות היא המאפשרת את
יישום החירות.
עשיתי כמיטב יכולתי לצייד אותך בעיקרי הדברים.
זאת — למען לא נחמיץ הזדמנות נדירה זו של ביקורך.
למעשה, ברית כרותה בינינו, האסטרולוגים והמבקרים
מן המאדים. ברית״של-קודש לאלה פרספקטיבה. שמחתי
לדבר איתך על אסטרולוגיה בשם המטרה המשותפת.

ד 1הרמן * ,חל־א!ב׳ב
* הקורא הרמן הוא איש המרכז לתיכנון אסטרולוגי,
המקיים חוגים, קורסים ופעילות חברתית־תרבו־תית.
סמלו של מוסד זה — ראה ציור.

שחס סח שוס חו ח
החליפו את צבא הצללים בטלוויזיה
המראה לעד תשקף את הניצב מולה. עם זאת אין
בידה להעניק תיאור פנימי של המשתקף. אוסקר וילד
התעניין כנראה ביכולת השתקפות מציאות כלשהי
והמציא את עלילתו אפופת המיסתורין — ״דוריאן
גריי״ .זת הגיבור אשר נשאר לנצח צעיר ויפה־תואר.
עם זאת, על תמונה אחת, אותה דאג להסתיר מעין כל
אדם, נחרטו כל מהלומות הגורל ותעתועיו. כל עוון
נפשי נחרט מיידית בתמונה וכערה. התמונה שימשה
כמראת הנפש.
לנו, לעם היהודי — עם הפריבילגיה האלוהית —
הוענקה זכות גדולה. לחרבה בתים בארץ זו מראת-נפש
מרובעת אחת: הטלוויזיה הישראלית.
חג או יום חול, הנתון הוא שחור.

סרטים על רציחות, סרטים על סוסים, סרטים על
מילחמות, סרטים על טרגדיות, סרטים על תגליות רצח,
אמצעי־רצח, מגלי״רצח* ,סרטים רעועים אשר אין חפץ
בם. בקיצור, סרטים שחורים ונגועים. חולירע אשר
נתגבשה לח באולפן והחלה פושטת מדי ערב.
מאידך, המציאות היומיומית אינה מרנינה. מחבלים
ורצח. התדרדרות מדינית והתפרקות חברתית. הריסת
נוף בזדון ומיקרי ונדליזם לשמם. ליכלוך, אינפלציה,
רעב, גניבות — חושך משתקף בחושך.
הטלוויזיה הנה מראת-נפש העם הזה.
דוריאן גריי נהג להביט בתמונת הנפש, כיסה את
זאת במהרה מפאת הגועל והכיעור הנגלה ו״-המשיך
בשלו. אף אנו ממשיכים. לבסוף נהרסה התמונה. מת

הגיבור אך דמותו לא נשארה יפה כשהיתה. תדמית
הנפש השתקפה בבבואה. קימוט, עיוות ושחור־פנים.
אובדן צורת אנוש.
בואו נתחיל מהמראה עצמה. היו תוכניות חד״
פעמיות יפהפיות על נוף וטבע. מדוע לא תבחרנה
תוכניות על יפי הטבע ויפי האדם! אולי אלה יחדרו
אט אט לתודעת כל אותם ונדלים הורסי ערכים רוח ניים
ופיסיים. החליפו את צבא הצללים המנווט בטלוויזיה.
הניחו לאור לחדור לנשמתנו הבוכיה, כה
כאובה.

גוריתקדר, תד־א1ב־ב

ש הגנ ה וי ש ה&נה... בהשגחת מבון התקני

כשהדבר מגע לבטחון משפחתך, אתה מחפש
את הדרך הבדוקה והיעילה להגן על ביתך.
כדאי שתדע כי מנעולי הבטחון המיוצרים
ע״י חברת רב-בריח.נמצאים בהשגחה
מתמדת של מכון התקנים הישראלי כבר 6
שנים.
השגחה זו פירושה שכל מנעול בטחון
המיוצר ע״י חברת רב־בריח עומד בלמעלה
מ 40-סוגי בדיקות.
חשוג שתדע כי מנעולי הנטחון המיוצרים
ע״י חב׳ רנ-גריח הם היחידים בהשגחת
מכון התקנים הישראלי.
לא כדאי לך להתפשר. דרוש את המוצרים
המקוריים של חברת רב-בריח אפילו אס זה
עולה קצת יותר

אל המתין עד שיהיה מאוחר מדי פנה היום אל:
תל-אביב — רח׳ שוקולוב ,45 חולון.
של.03-844145,855250,853791 ,854458 :
— רח׳ חאיצשדיון , 40ק. חיים-
חיפה
של.04-725111 :
— השוק העירוני החדש, של.067-92969,20024 :
שבריה
— ר ח׳ הגדר, אזור התעשיה, נתניה
השרון
של 053-34688 .
פתח-תקוה — רח׳ ההגנה .17 של.03-919383 :
ירושלים — רח׳ עוזיאל ,28 בית וגן. של.02-422767,423769 :
אשקלון — רח׳ צה״ל ( ,5בנין שולל־בונה) של 051-24515 :
באר שבע — רח׳ הפלמ״ח ,22 של.057-76840 :
— רח׳ צופית ,4של.059-2750 :
אילת

או למפיץ המורשה הקרוב לניתן,

כשמציעים לד מנעול רב־בריח וודא שהוא
מתוצרת חג׳ רג-בריח ולא כל שם דומה
אחר.

עם רב-בד״ה האמיתי
אתה מוגן יותר

בינלאומיים:

עולמושד צחק רביו

אין שום דרך בדוקה להפריך מיתוסים, לנפץ אותם
לרסיסים.
האיש ההגון והרציני שעמד בראש ממשלת־ישראל
בין 1974ל־ 1977 נחשב, בעיני הכל, ככישלון פוליטי
חרוץ. אך אזרחי ישראל, שהתעייפו מעסקנים משופש פים
וממליצות נוסח בגין, רואים בכישלונו של יצחק
רבין מעין יתרון, המוסיף לו לוויית־חן .״הוא לא ידע
איך לתמרן את דרכו במבוך הנפתל של הפוליטיקה
הפנימית,״ אומרים רבים .״הוא לא עסקן, אבל יש לו
מוח אנאליטי.״
מוחו האנאליטי של יצחק רבין הפך מיתוס אמיתי,
כמוהו כביגדי־המלך החדשים. כל ניסיון רציני להקשות
על מוסכמה מוחלטת זו סופו לנחול כישלון חרוץ.
העובדה שכושר־הניתוח האגדי של רבין לא הוביל
אותו מעולם למסקנות מרחיקות־לכת רק מגבירה, כמובן׳
את הפופולריות שלו. הלוחם, הרמטכ״ל שהפך דיפ לומט
ומדינאי, מיישם את יכולתו לקלוט עובדות ותה ליכים׳
לעבד אותם במוחו, ולבסוף לצאת במסקנות סדו רות
ובהירות, המאשרות את מה שרוב העם חושב ממילא.
זוהי נוסחה נדירה לזכות באהדה בציבור. מה גם
שרבין הוא כן לחלוטין. שלא כיריבו שימעון פרם אין
רבין מחזר אחר הציבור במליצות משומנות, בהתחכ מויות
שנונות, כביכול, ואפילו לא במאמרים מלומדים
על יהושע בן־נון.
רבין פונה לישראלי המשכיל, הבינוני. הוא מנסח
את דיעותיו ומאווייו של הקונסנזוס הלאומי בעגה מעו־

*נוי הטן
רבת, צבאית ואקדמית. כל אלה מתווספים לעברו הפל-
מ״חי ולזיקתו העמומה, המיסטית כמעט, ל״ערכי תנו־עת־העבודה״.
אין
פלא שגוברים הקולות, בעיקר מקרב בוגרי תנו-
עות־הנוער החלוציות, שהפכו חיילים ואחר-כך אקדמ אים,
לראותו בראשות הממשלה הבאה.
רבץ ממיסיסיפי. עולם הערכים של ח״כ רבין,
בכל הקשור למערכת הבינלאומית, תואם אף הוא את
הקונסנזוס הלאומי.
רבין רואה בעולם זירת־מאבק בינגושית, דו־קוטבית,
שבה מתמודדות שתי -מעצמות־העל על הבכורה. כל
המאבקים הלאומיים והמעמדיים בעולם נמדדים על פי
קנה־מידה זה.
רבין אדיש לחלוטין לגורלם של ההמונים הרעבים
והמנוצלים באיראן, בפקיסתאן או באמריקה הלאטיגית.
הוא מבכה את כישלונה של סין בכיבוש ויאט־נאם,
ומתנכר באכזריות לזכותו של עם למוד־סבל זה לעצ מ
או ת.

את מדיניותה של ארצות־הברית הוא מבקר מבפנים,
לא כמדינאי המייצג עם קטן, אלא כאילו היה סנאטור
שמרני ממיסיסיפי או מאלאבמה. קארטר החלש אינו
תוקפני דיו כלפי הרוסים, מקונן רבין, ומעלה על נס
את נשיאי ארצות־הברית הארי טרומן ודווייט אייזג-
האור, שחשפו ציפורניים במילחמה הקרה ולא שיחקו
בשטויות כמו הדטאנט.
מערכת־ערכים שיגרתית זו מהווה בסים לבניין־העל
האנאליטי של רבין. ערוותה הלוגית והרעיונית נחשפה
החודש בירחון הישראלי בשפה האנגלית ניו־אאוטלוק.
צוות המראיינים של הירחון היוני-יחסית זימן לשי חה
את יצחק רבין בחברתם של שני חוקרים צעירים
בתחום היחסים הבינלאומיים, הפרופסורים יאיר עברון
ואמנון סלע.
עברון וסלע עשו כמיטב יכולתם להצדיק את הכותרת
היומרגית־משהו :״סיכויי הדטאנט והשינויים ב מערך
האיסטרטגי במיזרח התיכון״ .למרות נטייתם האני
טי־סובייטית הברורה, אישרו השניים את ההנחות שפות חו
פעמים רבות במדור זה: הסובייטים הם בנסיגה.
הברית הסינית־אמריקאית מאיימת, למעשה, על ברית־המועצות.
רבין,
לעומת זאת, תיפעל את מוחו האנאליטי בשי טה
מעוררודתמיהה. הוא הניח הנחות בלתי-בדוקות,
התחמק באורח שיטתי מהמסקנות, והכל כדי למצוא
נוסחה שתצדיק תמיכה אמריקאית בעמדות המערך, כלומר
ביצוע תוכנית־אלון בשיתוף ירדן.
לצורך זה קובע רבץ שבעימות בדרום־מערב אסיה

טרטגי והכלכלי ביניהן הפך עובדה נחרצת ומכרעת
במערכת הבינלאומית.
רבץ מסתייג מהערכות אלה, המפריעות לו לפתח
את אגדת האיום הסובייטי, להוקיע את התגובה האמריקאית
״החלשה״ ,ולראות בחידוש המילחמה הקרה
מפתח להשגת תמיכה אמריקאית במדיניות הישראלית.
הוא פשוט מבטל את סין כמעצמת־על, בשל כישלונה
הצבאי ״המצער״ במילחמה נגד ויאט־נאם.
לשווא הניסיון להפנות את תשומת־לבו של רבין
לתהליך המודרניזציה, הפוקד עתה את הצבא הסיני,
בסיועה הנדיב והמאסיבי של ארצות־הברית. לכל המומ חים
הבינלאומיים ברור שאומה בת מיליארד נפש, העוברת
תהליך תיעוש, והמשתפת פעולה עם מעצמת־העל
לזירוז תהליכי־הפיתוח שלה, מהווה גורם של ממש. אבל
רבץ נעול על התפיסה של הסכנה הסובייטית.
סין איננה מעניינת אותו.
מהי קיצוניות? הניתוח מבוסס, אמנם, על סברות-
כרס והנחות מופרכות, אבל גם רבין מגיע למסקנה שעל
ארצוודהברית להישען על העולם המוסלמי, כדי להגן
על מקורות־האנרגיה. את המחיר תיאלץ, כמובן, לשלם
ישראל, שוויתוריה לערבים ייזקפו לזכות ארצות־חברית.
בנקודה זו עורך רבץ תפנית מדהימה. אחרי שהו כיח
מדוע חייבת ארצות־הברית לתמוך בערב־הסעודית
בכל מחיר, הוא קובע לפתע שאוריינטציה ״מוסלמית״
של האמריקאים נדונה לכישלון. הסעודים הם, אמנם,
פרו־מערביים (ובכך הם שייכים, בעצם, למחנהו של
יצחק רבץ עצמו) אבל הם ״קיצוניים״ בשאלת ירוש .
לים
ובנושא המדינה הפלסטינית.
מדוע קיצוניים י הרי הקהילה הבינלאומית כולה —
להוציא את רב־סרן סעד חדד — דורשת מדינה לפלסטינים
וריבונות ערבית במזרודירושלים !
על כך אין לרבין שום תשובה. בניתוח ״מבריק״
של יחסים בינלאומיים הוא מחלק תוויות של קיצוניות
לפי קנה־מידה ישראלי פנימי, כשבמרכז עומדת תוכ ח״ב
רבץ
נית המערך, שנדחתה על־ידי כל העולם !
עוד אנאליזה כזו ואבדנו
מדוע ייכשל הלחץ האמריקאי, שהוא תוצאה כה
הגיונית ממדיניותה של ארצות־הברית, לפי הניתוח של
יצאו הסובייטים כשידם על העליונה. העובדה שאמריקה ח״כ רבץ עצמו? כאן גולש רבץ ה״אנאליטי״ לעולמה
וסין התבצרו היטב בפקיקתאן, ושהפלישה לאפגנינסתאן הקסום של האמונה .״אני מקווה שהאמריקאים ייכש קוממה
את כל העולם המוסלמי נגד ברית־המועצות, אילו,״
אומר רבין ,״וכי נביא אנוכי?״
ננה מעניינת את רבץ. לצורך מניעת כינונה של מדינה
זהו, אם־כן, טבעו של המוח האנאליטי מס׳ 1ביש פלסטינית
יש צורך לנפנף באיום הסובייטי.
ראל. שתי הנחות בלתי־נכונות: עליית כוחם של ה השקפת־העולם
של רבין מעוצבת לפי צרכי ההת סובייטים וכפירה בערכה של הברית האמריקאית־סינית.
פשטות הטריטוריאלית, נוסח גולדה. אסור לעובדות
מסקנה די הגיונית: שהאמריקאים ינקטו במדיניות פרו-
לשמש מיכשול בדרך־המלך של הניתוח האנאליטי.
ערבית (לאו דווקא מהסיבות שציין רבץ) .התחמקות
סין קטנה על רבץ. כל הפרשנים המדיניים ה מתוצאות
המסקנה הזו, משום שהיא קיצונית מדי עבור
רציניים בעולם מאוחדים בדיעה שהתהליך הבינלאומי
עסקני רח׳ הירקון 110 בתל־אביב. ולבסוף מיפלם בחיק
המרכזי בעשור האחרון הוא התהדקות הברית בין סין האמונה.
לארצות־הברית. שיתוף־הפעולה המדיני, הצבאי, האים־ •
עוד אנאליזה כזו ואבדנו.

£11¥ £א

ך* אש ממשלת־ישראל, מנחם בגין, מרבה
1להשתמש במונחים מוחלטים .״ירושלים לא תחו לק
לעולם״ ,״מדינה פלסטינית לא תקום לעולם״.
מסתבר שזהו לאו דווקא פאטנט ישראלי מקו רי.
ב־ 1954 כיהן בבריטניה שר־מושבות שמרני בשם
הנרי הופקינסון. השר הנכבד הופיע בפרלמנט ה בריטי
והכריז שהאי קפריסין לא יזכה לעולם ב עצמאות.
בתרבות
הפוליטית הבריטית, שהציניות משמשת
בה נשק פוליטי קטלני, אי־אפשר לפלוט שטויות
כאלה ללא תגובה. השר זכה בכינוי ״לעולם־אל-
תאמר־לעולם־לא־הופקינסץ״ וגלש למה שהעיתונאי
הבריטי, כריסטופר היצ׳ינס, מסנה בשם ״תהום ה נשייה
המוצדקת״.
בינתיים זכה הופקינסון זה בתואר לורד קוליטון.
כשפגש לאחרונה בעיתונאי ותיק נעלב כששאל או תו
האחרון :״האם אינך הופקינסודלעולם־לא״ ? ה לורד
הנעלב טען שחבל שהעולם זוכר אותו רק
בשל פליטת־הפה האומללה שלו בעניין קפריסין.
״אבל אתה. טועה, ידידי היקר,״ אמר לו העיתו נאי
,״לולא הערה זו איש לא היה זוכר אותך בכלל !״

ף* רמתו הספרותית של אהרון מגד עוסק דן
עומר. אבל מדוע חייב מגד לכתוב גם על נוש אים
בינלאומיים?
בשבוע שעבר גולל במדורו בדבר את פרשת מותה
של נסיכה בסיגנון צדקני, נוסח מעריב. בין ה שאר
הוא טוען שהשמאל בבריטניה התנגד להקרנת
הסרט האנטי־סעודי בטלוויזיה.
זה יפגע, אולי, בהנחת־היסוד הבכיינית של מגד
על העולם המכור לנפט והאנטי-שמי, אבל כל ביט-
אוני השמאל בבריטניה תמכו בהקרנת הסרט, ופיר־סמו
עליו ביקורות נלהבות.

סופר מגד
ימין בעולם, שמאל בישראל
כשיפרוץ סוף־סוף המרד בערב־הסעודית נגד המלך
ומרצחיו, יקונן מגד על הסכנה הקומוניסטית.
מה לו ולשמאל הבריטי?
הגיע הזמן שמגד, חיים גורי ושאר מתחסדי אח-
דות־העבודה יבינו שהם שייכים לימין הקיצוני ב עולם.
מבחינה זו אין ספק שאנשי התחייה הם יותר
ישרים.

חיים ברע ם

א 1שים ב של ס

דוברם מואאבה: התינוק השחור טוו עידו עור תסדר תובן
בצילום זה מדברות העיניים: עיניו של הלורד סומס, מי שהיה המושל הזמני של רודזיה בתקופת
המעבר (עומד במרכז התמונה) כשהוא מתבונן ברוברט מוגאבה המחבק את הנשיא כאנאן בננה
לאחר שמוגאבה הושבע על ידו כראש ממשלת זימבאבווה( .לידם חבוש פאה נוכרית עומד נשיא
בית־המישפס העליון בסולסברי, לורד קארינגטון).

מוחמר ערי: הדרת קוראת לי!
הוא הבטיח לפרוש, אבל אל דאגה, הוא התחרט. בגיל 38 החליט
לחזור ולהיאבק בלארי הולמס, שלדעתו הוא ״הגדול מכולם אחריו״.
כשנשאל עלי האם יחזור לזירה בגלל הסכום בן עשרת מיליון
הדולר שיקבל עבור הופעה זו, אמר :״הכסף מעולם לא נחשב
בעיני. תמיד יכולתי להרוויח כהלכה. הסיבה העיקרית היא הגאווה.
אני רוצה לנצח אותו ואני בטוח שאכן אנצח אותו.״

דוקטור ודקל דב״ק־ :השאה יאדיר ימית
כך נראה ד״ר מייקל דבייקי המנתח בעל השם העולמי, שייעץ
לשאה לעבור את הניתוח להסרת הגידול הסרטני, בבית־החולים
מהדי בקאהיר, אחרי הניתוח, כשקיבל מידי הנשיא סאדאת עיטור
של כבוד. דבייקי היה בשעתו רופאו האישי של הדוכס מווינדזור,
לדעתו עשוי השאה להאריך ימים לאחר שיחלים מן הניתוח.

צ׳ארל׳ וום 0ורון ו!ד: הילדים הנבראים של הרוק הפנו *׳קיט
קשה להאמין, אבל עשרים ושבע שנים
האבנים. הם אמנם כבר לא ילדים. מיק ג׳אגר
ואילו הגיטריסט רון ווד (עם השיער הארוך) בן
בשם הצלה ריגשית. עד היום מכרו האבנים

אחרי שהקליטו את תקליטם הראשון, עדיין מתגלגלות
בן ,37 המתופף צ׳ארלי ווטס (עם השיער הקצר) בן ,39
.33 האבנים המתגלגלות באו לפאריס להקליט תקליט חדש
המתגלגלות 80 מיליון תקליטים.

חמישכחה המלכותית ממונאקו: ההנגדה לבית הנסיכה גו״ס -בולם היו ׳בדים טובים
המצלמה אינה יכולה לשקר: אין ספק שזוהי המישפחד. המלכותית היסח ביותר
באירופה והמישפחה המלכותית יודעת זאת היטב ומקפידה להצטלם ביחד בכל חג
ומועד. הפעם זהו הצילום המעודכן מחג הפסחא ,1980 כשהנסיך אלברט, זהוב השיער,
בן העשרים ושתיים, חזר למונאקו לחופשה מלימודיו בקולג׳ בארצות־הברית. אלברט

נראה בתמונה בין הכלב המלכותי לבין הנסיכה סטפאני, הצעירה מבין שלושת הילדים
המלכותיים, ולפניו, לפי הסדר: פילים (בעלה של קארולין) קארולין, גריים ורנייה.
״קארולין מאושרת בחיי הנישואין שלה, סטאפני ממתיקה את חיי ואלברט מעולם לא
היסב לי אלא נחת,״ הצהירה הנסיכה גרייס.

ב טי ה אכ סון :
שילוב של

1מולון בואנו! :הצלמים ריככו אותו
מארלון בראנדו נראה רק לעתים רחוקות בלאס־וגאם. לכן,
גרם בבואו הסתערות של צלמים. מארלון שהיה ידוע כשונא
מושבע של ״פאפארצי״ (צלמי־עיתונות) הפתיע אותם והתייחס
אליהם בצורה אדיבה. אולי משום שמישקלו הכבד מנע ממנו מנוסה.

היא בת עשרים וכבר עשתה
קאריירה גם על מסלול הדוגמנות
וגם בקולנוע (בסירטו של
פיטר בוגדנוביץ׳ כולם צחקו).
שמה פטי האנסן ובין סגולותיה
הנראות לעין דימיון מפתיע
לטיפוס שעיצבה טוויגי בעולם
האופנה ונמשים על האף בסיג־נון
דוריס דיי,

) )1111113. 11*1111

ליובל סמדר: אני מאמין בנישואין
בסידרה הארט ואשתו מופיע ליונל סטנדר בן ה־ 2ז כשרתו
האישי של רוברט ואגנר. אין זה פלא ששחקן אופי זה, שומר
על נעוריו בצורה מקורית. הוא מאמין בנישואין, ומשום כך
התחתן בפעם הששית עם הולנדית הצעירה ממנו בשלושים שנה.

סטיב מקווי! :נגד חוג הסרטן
סטיב מקווין ורעייתו הדוגמנית ברבארלז מינטי מנסים לצאת
מהצגת בכורה בברודווי ולהיחלץ מסוללת העיתונאים המבקשת
לדעת אם אכן הולד, מקווין בסרסן־ר,ריאות אחרי שאושפז בבית־החולים
סדארס־סיני. התגובה היחידה שבה זכו העיתונאים :״כמה
אני שמח לראותכם, זה זמן ארוך שלא צילמתם אותי.״

ז״ובר בסו: סוד ומודים בלזד התרשדות
בגיל חמישים נראה ז׳ילבר בקו בדיוק כמו לפני שלושים שנה כשהתחיל את הקאריירה המזהירה
שלו על הבמה וזכה בכינוי: הזמר בעל עוצמת שלושים אלף הוולט. הסוד לשמירת הנעורים —
חיי הטבע שמנהל בקו עם אשתו קיטי, שני בניו ושלושת בנותיו. ,שלושה פסנתרים, פרות, כבשים,
סוסים ושאר ירקות שהוא מגדל בחווה הפרטית שלו. אך האהובה עליו מכל יושבת בחיקו: התרנגולת
האדמונית, שלדעתו משמיעה את הקירקורים המוסיקליים יותר מכל האחרות. אם לשפוט על פי
תקליטו החדש הזוכר, במכירה חמה בפאריס ובניו־יורק, נראה שגם תרנגולת יפה לפירסום.
העול ם הז ה 2226

אנ שי ם־

מדוע לא ושק שר־הביטחון לרעייתו של ש1־
הפנים ולמה דחף אות! שר־הבריאוח

שר־הרווחה הגיע בשבוע שעגר לכנס מרכז הקואופרציה.
|| 1ך ם *1ך
^ ן כץ, השומר על מצב רוח טוב, למרות שלדעתו הממ110י

שלה אינה מתפקדת והוא מהסס בעניין הפרישה, הבחין בצלמים המצלמים אותו
כאשר הוא יוצא מהמכונית. כדי שייראה יפה יותר בתמונות, סידר כץ את מכנסיו.

אלוף

פיקוד המרכז,

משה (״מוישה וחצי״) לדי,
המתין בליל הזכוכית ברמאללה

שעה ארוכה, עד שמפקד הגדה,
תת־אלוף כנימין (״פואד״)
כן* אליעזר, יסיים את שי
המתין
בנמל״התעופה לשובו של ראש״הממשלה. בשלב מסויים
1111
״ ״ 1נמאסה על וייצמן ההמתנה והוא עלה עם הרמטכ״ל, רפאל
110י
(״רפול״) איתן, לקומת המיסעדה, שם הגישו לשניים סלט. בתמונה נראה וייצמן
כאילו הוא מוציא לשון, אן מבט על צלחתו של רפול מראה, כי בפיו פרוסת מלפפון.

חתו עם ראש העיר כרים
ח׳אלף. לוי התוודה בפני
העיתונאים, שהמתינו איתו, כי

חלום חייו הוא להיות עיתונאי.
״אולי אעזוב את הצבא, ואהפוך
להיות עיתונאי,״ הוא אמר
לעיתונאים ,״אני בטח ארוויח
יותר וגם יהיה לי מעניין יותר.״
באותה שיחה התעניין
לוי אצל כתב הטלוויזיה ר פי ק
חלכי בזהותם של אישים
ערביים שונים שהגיעו לבניין.
חלבי השיב ללוי :״אני אמסור
לך מידע תמורת 50 דולר על
כל אחד.״ לוי לא ויתר והשיב :
״אני יכול לגייס אותך למילו אים.״
חלבי, שהוא סגן (מיל).
בצה״ל, לא נשאר חסר מענה:
״אבל גם אז לא תקבל ממני
מידע, כי אני לא אשרת בשט חים.״

הפתעה
נעימה אירעה

לכתבת דבר טובה צימוקי,

בוטה איתן

אשתו של הרמטכ״ל היתה אחת האורחות בטכס שנערך בערב יום-
העצמאות במישכן נשיאי ישראל. מימין לשמאל יושבות קצינת הח״ן של
פיקוד המרכז, סגן־אלוף מרים נחמיאס, רעייתו של כתב הטלוויזיה ויקטור נחמיאס, אשת הנשיא,
אופירה נבון, שהיתה זוהרת בטייוחד באותו האירוע, אסתר (״ברטה״) איתן, אשת הרמטכ״ל,
רעיית שר־הביטחון ראומה וייצמן וחיילת מלווה. היתה זו הפעם הראשונה שאופירה וברטה ניהלו
שיחה ארוכה, שבסיומה אמרה אשת הנשיא לאשת הרמטכ״ל :״את דווקא נחמדה, כדאי שניפגש שוב.״
העול ם הז ה 2225

בתו של עיתונאי ידיעות אחרונות
אריה צימוקי. טובה
הוזמנה לבית הנשיא, לקבלת
פנים שערך יצחק נכון ל אנשי
הסגל הדיפלומטי. לפתע
חשה טפיחה מאחריה. כש הסתובבה
הבחינה בליליאן
(״מיז ליליאך) קארטר, אמו
של הנשיא האמריקאי, שעזבה
את מקומה ליד נבון ורצה אל
טובה. בביקור הקודם של מיז
קארטר בארץ ראיינה אותה
טובה ומאז הפכו השתיים
ידידות.

כשהגיעו המכובדים

לנמל התעופה בן־גוריון, לטכס
קבלת פניו של ראש־הממשלה
מנחם כנין, שחזר מארצות-
הברית, עטו כמובן העיתונאים
על שר־הביטחון עזר וייצמן.
בין אותם שרצו להציל דבר־מה
מפיו של וייצמן, בעיקבות
ראיונו במוקד, היה גם כתב
הטלוויזיה יורם רונן. אולם
עוד לפני שפנה אל וייצמן
תפס את רונן ח״כ חרות חיים
קורפו, גרר אותו עימו הצידה
והתחנן בפניו :״עזוב את עזר.
אל תעשו לו את זה שוב.״
1מי שהקפיד לשמור על
וייצמן היה שר־הבריאות אלי עזר
•טוסטק. הוא פינה לו
מקום בראש שורת מקבלי פניו
של בגין, ובכל פעם שעזר
פנה משם, תפס אותו שוסטק
והחזירו לראש השורה.
! מייד אחרי ראש־הממ-
שלה, שלחץ ידיים, צעדה אש תו,
עליזה כנין. כשהגיעה
אל וייצמן, התנשקו השניים.
אחרי עליזה צעדה מדים בורג,
אשתו של שר־הפנים, ואתה
לחץ וייצמן ידיים. העיר לו
על כך שוסטק :״למה אתה
לא מתנשק איתה?״ השיב
וייצמן בשאלה :״מה אני,
בעונש?״

הדוגמנית קארין דונטקי, שהשתתפה

11111111 | 1111,בתצוגות-אופנה רבות של גידעון אוברזון,
!גיעה לפתיחה ושתתה מהשמפניה שהוגשה לאורחים. קארין הגיעה

באוברול לבן מבד סאטן דווקא, בעיצובו של האופנאי אבי טנצר.
״אני אוהבת את הדגמים של אבי, יש לי גם אוברול שחור כזה,״
אמרה הדוגמנית, בהתנצלה שאיננה לובשת דגם של אוברזון.

המבקשת להיפגש עם המעצב צרי כה
להזמין את הפגישה שבועיים
מראש .״זה הסגנון החדש שלי,״
אמר האופנאי הידוע.
גדעוץ ואשתו דינה, לבושים ב בגדיי
לבנים, קרנו מאושר .״יש
לי. בר סרחורת מרוב אנשים, אני
אפילו לא מכירה כאן את כולם,״
אמרה דינה. אבל אוברזון עצמו
הכירם, למרות שמרבית האורחות
לא לבשו את דגמיו. אוברזון ידוע
במחיר היקר שהוא דורש עבור
עיצוב בגד, בערב הפתיחה סירב
לדבר על מחירים. למרות זאת
יודעת כל אשת חברה שבסכום של
17 אלף לירות אפשר לקנות אצלו
שימלה או אוברול. גם בגדי הים
והחוף שלו יקרים, אך בכל זאת
נמצאות נשים המוציאות שלושת
אלפים לירות.על בגד-ים אוברזוני.
הדוגמניות שאינן יכולות להר שות
לעצמן לרכוש את בגדיו, אך
זוכות ללבוש אותם בהשאלה ב תצוגות
האופנה שלו הגיעו ל מקום
בכל זוהרן. הן אוהבות את
הדגמים שלו ורואות את בית
אוברזון בביתן החדש. ערב נוצץ
בימים של חוסר ברק בתל־אביב.

ג ידע ון והחת יכ ות
וכית־או 13ה חדש
״יש מה לראות כאן,״ הודיעה
שת־החברה לשעבר עדה מכנם.
״שגעון של מקום יש לך,״ הכרי־
־ ,הדוגמנית קארין דונסקי באוזני
אופנאי גדעון אוברזון.
״במיוחד לבשתי שימלה שקני־י
אצלך,״ אמרה שושנה שיף,
דידתו של המלונאי חיים שיף ל־
!עצב האופנה החוגג.
״בעלי לא מרשה לי לקנות כאן,

!!מפניה לראובני

זה יותר מדי יקר, אבל לפתיחה
נתן לי לבוא,״ סיפרה הדוגשזכתה
רותם, עדנה מנית
לאחרונה
בפירסום בינלאומי בגלל
קשריה עם המדינאי הגרמני יוהנס
ראו.
דוגמניות וסתם נשים עשירות
הגיעו בהמוניהן. גדעון אוברזון
חנך את בית־האופנה החדיש שלו
בצפון תל־אביב, וזו היתה הזדמ
הסופר
מתם
ראוגגי
גיע ,״כי אני שכן של גירעון״ וכובד בשמפניה.

נות נפלאה לכל הנשים לבוא, לר אות
ובעיקר להיראות.
בין כוסית שמפניה וכריכים
קטנטנים התנשק אוברזון עם כל
היפות והיפים שהגיעו לפתיחה.
הוא התעקש להראות לכל אורח
את כל שלוש הקומות בבניין שבו
מעוצב בית־האופנה בסגנון צרפתי.
כבר בערב הפתיחה הכריז אוברזון
על החוקים החדשים: כל לקוחה

עוגות לרותם ״.,ד אדר הרה

פידה,

החליטה

עדנה

רותם

לטעום

מהעוגות.

הדוגמנית־דיילת מיכל אדר נמצאת בחודש
השמיני להריונה, וכבר מתכננת ברית־מילה .״זה
מוכרח להיות בן, זה מה שעקיבא ואני רוצים,״ אמרה לידידותיה.

אשת האוב נאי נשיקה ללקוחה 2ד

שהיא עובדת עם גידעון ,״אן לא בעיצוב ״,הוסיפה.

מי שבתת אובחן!

ה״ 16 לא התפעלה מכל החתיכות.

אלקון, אשת תעשיין, שבאה בשימלה שעיצב אוברזון.

גידעון שמח להצטלם עם גתו
הבכורה קארן. קארן בת
,אני כבר רגילה לזה,״ אמרה.

נץ ותחולת המין

מנפרד כץ, מלן הפיצות, קפץ ארצה לביקור ושמח לפגוש
בפנינה גולן. למטה מימין: שושנה שיף ודניאלה שטיינמץ,
בדגמים של אוברזון. משמאל: נוח מוזס, בעל הצהרון ״ידיעות אחרונות״ ,וכתב העיתון אליהו עמיקם.

שני צהוונים

יוצגו על־ידי הדוגמנית בתיה דיסנצ׳יק,
אשתו של עידו דיסנצ׳יק, עובד ״מעריב״,
ופולה מוזס, אשתו של נוח מוזס, בעל הצהרון ״ידיעות אחרונות״.

אחותה של אשת הנשיא מצפה לילד.
ומאיר עמית לובש חולצה כחולה

נרמ לי ס ה
יש חגיגה!
כר מלי ט ה סנג רי ה-
אין מ ה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כר מלי ט ה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מז ה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כרמל.

89 מי שעבר חוויה לא
נעימה בנמל־התעופה היה שר*
האוצר ייגאל הורכיץ. כש ראו
אותו כמה מעובדי נמל-
התעופה שהצטופפו מאחרי גד רות
המישטרה, הם קראו לעב רו
:״תן לנו לאכול! תן לנו
לחיות!״ הורביץ התרגז לשמע
הקריאות, בעיקר כשראה שאי שים
אחרים מגחכים, ניגש אל
העובדים וניהל איתם ויכוח
ממושך. סיכם אותו אחד ה־

אותו לפני שופט. השופט ביקש
לדעת מה היתר, הבדיחה, ורד
מצחיקן סרב לספר אותה :
,אם אני אספר אותה, ימותו
שוב אנשים /השופט הורה
לפנות את האולם ונשארו בו
רק השופט עצמו, הנאשם,
עורך־דינו והשוטר השומר על
הנאשם. המצחיקן סיפר את
הבדיחה. השופט ועורך־הדין
מתו על המקום. השוטר מת
למחרת.״

מטיסת־הבכורה לאי

הספרדי פלמה־דה־מיורקה חזרו
הזמרת ריקי גל, המלחין קובי
איבדת והפירסומאים יעקב

שחם ויואל פרייליף. אד
המאושר בכולם היה שחם. אח רי
בילוי בקזינו המקומי הפסידו
כולם כספים, מילבדו.
הוא חזר כשבידו רווח של
ששת אלפים לירות. ריקי גל
וקובי אשרת עשו לחברת-
התעופה את ג׳ינגל הפירסומת

שלהם, ותחת שכר קיבלו כר-
טיסי-טיסה.
במילחמה מישפטית 81 זכתה בשבוע שעבר הדוגמנית
והדיילת המפורסמת מיכל
אדר. בעוד אדר ממתינה ל-
פסק־הדין במישפט הברחת ה זהב
שלה ושל ידידה, קברניט
אל-על עקיבא פרסמן, היא
זכתה במאבק מישפטי קטן.
כשהיתה אדר בחודשי הריונה
הראשונים היא הוזמנה לדגמן

כר מלי ט ה סנגריה -
זה מ ה שהיה חסר
אצלכ ם בחגיגה.

כרמלי נו ה
סנגריה הלהיט החדש

!מכרמל מזרחי
מיקג׳ וא׳טיי לזגימ וזניינ

וינקה מיכאל

מחקה את הזמרת שושנה
דמארי בהצגה החדשה ״יור־דים
על השבוע״ .היא שרה את השיר הישן של דמארי ,״תופרת

אני ותופרת׳ /במהדורה חדשה, שבה היא מספרת על החליפה
החדשה שהיא תופרת לשימעון פרס. מיכאלי מסיימת את השיר
במילים :״רק שלא יבוא ילד ויכריז שהמלך הוא עירום.״

עובדים :״זה הכל מילים יפות,
אבל התלוש בסוף החודש והטענות
של האשד, משכנעות
יותר.״
! 8מפכ״ל המישטרה, רב-
ניצב הרצל שפיר, שבא
לקבל את פני ראש־הממשלה
ואת פני השר הממונה עליו,
הד״ר יוסף בורג, לא השתלב
בחבורת מקבלי־הפנים. כאשר
ראה כי למקום הגיע גם מפקד
המחוז הדרומי של המישטרה,
ניצב אריה איבצן, שמח
שפיר ונצמד אליו משך כל זמן
הטכס.
8 :כשעבר שפיר על פניו
של דובר מישרד־הפנים, יצחק
אגסי, הוא שאלו :״מה שלום
הבום שלנו?״ השיב אגסי :״אני
לא יודע, אבל אני מקווה שלא
טוב.״ כשהתבונן בו שפיר
בפליאה הסביר לו אגסי הדתי :
״אם מצב הרוח שלו לא טוב,
סימן שלא ויתרנו לאמריקאים
עי העקמנות החשובים שלנו.״
8 :באותו מעמד סיפר
שפיר בדיחה מישטרתית :״מצ חיקן
הופיע וסיפר בדיחה משג עת.
כל מי ששמע את הבדיחה
קיבל התקף־צחוק ומת על
המקום. המישטרה עצרה אותו,
האשימה אותו בהריגה והביאה

*1 1 1 1הגינקולוג הגיע לחגיגת בר״המיצווה של שרון זיכרוני, בנם של עורך־הדיו אמנון
זיכרוני ואשתו מירי. שר עדיין לא שכח איך יילד את שרון לפני 13 שנים. מאז
111 1 1 1
הלידה התיידד הפרופסור עם הוריו של הילד. לחגיגת הבר־מצווה הגיע בלוויית אשתו, מאירה.
מוקד העולם הז ה 2226

1 1 3^ 0 * 1 * 1הזמרת האמריקאית שערכה סיביב־הו־
\ | 1\ 1פעות בארץ, נישקה להרשקו סורין,

מפצועי מיבצע אנטבה, שבא לברבה מאחורי הקלעים עם סיום
הופעתה בתל־אביב. הרשקו סורין סיפר לה שהוא מכיר
את כל שיריה מן התקליטים שלה, והזמרת התרגשה לשמע דבריו.
בתצוגת־אופנה של בית־עסק
חיפאי בשם לידו. בעלי העסק
והקהל לא ד,בחיובו בכך שאדר
בהריון, אולם אחרי שבעלי
העסק קראו על כך בעיתון,
הם סרבו לשלם לה את שכרה :
״את רימית אותנו. דוגמניות
בהריון לא צריכות להופיע.״
אדר ביקשה מעורד־דינה, מר דכי
(״מוטי״) שורר, המגן
עליה גם במישפט הזהב, לתבוע
את בית־העסק לדין. כאשר
קיבלו החיפאים את מיכתבו

של שורר, הם מיהרו לשלוח
צ׳ק על סו 4500 לירות.
! 9לבשורה משמחת מצ פים
ורדינה ארז, במאית
הטלוויזיה ואחותה של אופירה
נכון, והחבר שלה, גיא משה,
שותף בחברת תחבורה בירו שלים׳
החי בנפרד מאשתו.
השניים, המתגוררים בצוותא
כשנה, מתכוננים לביקור ה חסידה
בעוד כמה חודשים.

יום אחד לפני יום־

וודולף ש־ייב

הרקדן הרוסי המהולל, נפגש בפאריס באנשי ״קול ודממה״ ,להקת־הריקוד
של משה אפרתי. את השידוך האמנותי עשתה ידידתו הוותיקה
של נורייב, אשת־הבוהמה נעמי אדווה, שנסעה לפאריס עם הלהקה הישראלית. מימין: גבי בר,
חרש־אילם.
רקדנית בלהקת ״קול ודממה״ .משמאל: כוכב־הלהקה, אמנון דמתי, שהוא
העצמאות הגיעה אל בית ה נשיא
חבילה שהיתר, מיועדת
לאופירה נבון. השוטרים העבי רו
אותה לחדר־ביטחון, ושם
שלפו מתוכה שימלד, לבנה
יפהפיה. ד,שימלח הועברה אל
אשת הנשיא, וזו מדדה אותה
מייד ושמחה להיווכח שהיא
מונחת עליה כאילו לפי הזמנה.
אופירה לבשה את השימלה
בקוקטייל לכבוד הדיפלומטים
הזרים, שערכו היא ובעלה,
ושלחה מיכתב־תודה לאופנאית
שושנה צור מתל-אביב, ש טרחה
ושלחה לה שימלה זו
לכבוד החג.

דן קדר

הצייר הביא מתנה לשרון זיכרוני לכבוד בר־חמיצווה
שלו, שנערכה השבוע ב״קזה דל סול״
בגנות — פורטרט של הילד, מפרי ידו .״לא קשה היה לצייר
את שרון. יש לו תווי פנים ברורים מאוד,״ גילה הצייר.
העולם הז ה 2226

91 הישראלים המתגוררים
בלום־אנג׳לם התקנאו בעמי־תיהם
היושבים בניו־יורק על
כי הם נהנים מתחנת־רדיו
המשדרת בשפה העברית. ב ימים
אלה עומדת להיפתח גם
אצלם תחנודרדיו שתשדר ב שפה
העברית. התחנה תיקרא
ישראל אכספרס. יעבדו בה
שדרנים ועורכי־חדשות ישרא לים.
העיתונאית שרית ישי,
שעזבה את עבודתה בתחנת׳
הטלוויזיה המקומית, ששידרה
בעברית, עברה לתחנת־הרדיו
ותשמש שם כעורכודחדשות.

מישראל יביאו בעלי־התחנה
את שדרן קול השלום ראוכן
לוי, ששלח קסטה עם קולו
ושהרשים את כולם.

במסיבה

המסורתית

שערך ח״כ מאיר עמית,
כבכל שנה, ביום־העצמאות,
אמר סגן ראש־הממשלה ייגאל
ידין :״טוב שהאמריקאים נכ שלו
באיראן. עכשיו כבר לא
שואלים אותי מה קורה בד״ש.״
81 באותה מסיבה לבש
עמית חולצה כחולה, וידידיו
התלוצצו שעשה זאת אחרי
שהכריז כי הוא עובר למיפלגת-
העבודה.
91 באותה מסיבה גנב את
ההצגה נשיא המדינה, יצחק
נכון. הוא !נענה לבקשת ה אורחים
ופצח פיו בשירה.
ההתחלה היתה אמנם הססנית,
אולם אחרי חימום קצר הפליא
הנשיא בשירה ערבה. כמחצית
השעה נמשכה הופעת־הסולו של
האזרח מס׳ .1הוא שר שירים
עבריים ושירים בלאדינו, וזכה
בתשואות נלהבות. באחת ה-
אתנחתות שבין השירים, התרומם
חיים לבקוכ, מוותיקי

הפלמ״ח, ושאג :״הנשיא ג׳ימי
קארטר בטח לא שר הלילה...״
81 ביום־העצמאות הגישה
תחנת גלי צה״ל את התוכנית
שירותרום, במטרה לגייס כספים
להקמת מרכז חינוכי לחיילים
בגליל. לתוכנית, שנמשכה 48
שעות רצופות, היו מנחים שונים,
שהתחלפו בכל שלוש
שעות. משעה 3לפנות בוקר
הנחה אותה. מני פאר. הוא
הגיע לתחנה תשוש, אחרי
כמה חלטורות, שהיו לו קודם
לכן. מני סיפר לסובבים אותו
כי מה שיכול לעורר אותו זה
כוסית״יין. בקבוק מלא אמנם
נמצא שם, אך מחלץ־פקקים
לא היה בסביבה. החיילים
במקום התחילו לחפש אחרי
ד,מחלץ, עלו לכל קומות הבניין
ומשלא מצאו חפץ זה, פתחו
את הבקבוק בעזרת מברג.

91 גם הזמרות גליה ישי
ו קו ר ץ אל אל הגיעו לתחנה
עייפות ותשושות, אחרי גמר
החלטורות שלהן. אמרה גליה:
״יש לנו מזל שזו לא תוכנית־טלוויזיה,
ואיש אינו יכול ל ראות
כמה רע אנחנו נראות
כרגע.״

313

דו בר

את כל

מה שכדאי
לראות בחו״ל
הכנסנו ל״ 12 טיולים משגעים
גם השנה, כמו בשנים קודמות, קופל מציע
לך את המיגוון הגדול ביותר של טיולים
מאורגנים וחופשות משגעות בחו״ל.
אך השנה יש לקופל
עוד שני ״צימוקים״ בשבילך:
ו) טיולים חסכוניים (בזמן ובכסף) שיכללו
את ערי־הבירה המעניינות באירופה.
)2טיולים לצעירים (בני )18—35 מכל העולם
במסגרת טיולי חברת ״קונטיקי״ הידועה מלונדון
וללא מסגרת של טיולים מאורגנים מקובלים.
עם ״קונטיקי״ אתה יכול ללון בחניונים
משוכללים, בבפרי־קונטיקי הידועים או
בבתי־מלון מעולים בבל רחבי אירופה.
בחר את הטיול שלך מתוך 2ו הטיולים
שקופל מציע לך, ובוא לקופל כדי לקבל
פרטים נוספים וחוברת מפורטת.

טיול נעים.

קופל נסיעות
משרד ראשי: תל-אביב,
רח׳פרישמן ,14 טל.246121 .
נוה-אביבים: טל.423943.
ירושלים, טל.232225 .
חיפה( ,כרמל) ,טל.88011 .
נוה-שאנן, טל.224730 .
קרית-ביאליק,טל.740451 .
נתניה, טל.27410.
הרצליה, טל.938057 .
רמת-גן, טל.731105 .
באר-שבע,טל.78860 .
אילת,טל.4105 .
המחירים לפי שער 42.50 =$1ל״י.
£1־ ־ 94 ליי.

טיולים מאורגנים
לערי־בירה באירופה
5ו6 ,ו, דו יום, החל מ־

טיולים מאורגנים
לאירופה הקלאסית
24 ,22 ,19 יום, החל מ־

טיולים מאורגנים
לאירופה ולסקנדינביה
25 ,20 יום, החל מ־

טיולים מאורגנים לספרד
ולפורטוגל 5ו יום (אפשרות
להמשיך עוד 8ימים בלונדון)
ללא שרותי תיירות, החל מ 5 0 , 3 0 5 .ל׳ י

טיולים מאורגנים
לארצות־הברית
28 יום,

טיולי ״קונטיקי״ לצעירים
( ,)18—35 לאורך מסלול
בפרי קונטיקי ברחבי אירופה
42 ,21 , 14 יום, החלמ־

טיולי קמפינג של ״קונטיקי״ ^
ברחבי אירופה

(לצעירים בגי )18—35
35 ,21 יום, החל מ־

טיולי מלונות של ׳׳קונטיקי״
ברחבי אירופה
(לצעירים בני )18—35
32 ,26 ,20 , 14 יום, החל מ־

טיולים משולבים
לרודוס ולאתונה
10 לילות, החל מ־ ,

בילוי חופשות
באי־השושנים רודוס
7לילות, החל מ־

חופשות משולבות
ברודוס ובאתונה
סו, ו 1לילות, החל מ־
־ 2 1 ,3 6 5 .ל י

טיולים מאורגנים לרודוס
ד לילות, החל מ־
1 8 , 9 0 0 .-ל י

הנוסע לחו״לעם קופל יכול להחנות את מכוניתו בחניון קופלבת״א, תמורת 10.-ל״י ליום,מלל מע״מ.

פוגרום הוא פוגרום ־ גם כשעושים זאת יהודים

ליל הבדולח
י• ה לא היה ליל־הבדולח.
| כרמאלדה דא נופצו ניכרשות שד כדודה.
נופצו בה רק שמשות של סכוניות, חלונות•
ראווה, חלונות של דירות.

כוודאי תקומם רבים.

^ השוואה
\ 1אחרי הכל, יש הכדל עצום כממדים.
ללי־הבדולה המקורי — מוצאי ה־ 9בנובמבר — 1938
היה לילה של נקמה על הריגת דיפלומט גרמני, ארנסט
פון־ראט, שנורה בפאריס בידי יהודי פולני צעיר בשם
הרשל גרינשפאן. לדברי ראש הגסטאפו, נשרפו באותו
לילה 191 בתי־כנסת ברחבי גרמניה, הושמדו 29 חנויות
יהודיות גדולות ונהרגו 36 יהודים.
לעומת כל אלה, מה זה ניפוץ השמשות במאה וכמה
מכוניות ובכמה עשרות חלונות־ראווה 1
אך אל ניתן להבדל הכמותי הזה להסיח את דעתנו
מן הזוועה.

לא פוגרום נגד יהודים, ולא פוגרום ש ל יהודים.

ים ל הרי מעשה פירסם המושל הצבאי של הגדה
המערבית הודעה שגינתה בנשימה אחת הן את
הפוגרום, הן את המיקרים של יידוי־אבנים ברכב יש ראלי
על־ידי הנוער המקומי.

צירוף זה כהודעת המימשל הוא כעל משמעות
רכה. למעשה נאמר כאן כי הפוגרום
הוא מצער, אך אפשר להתייחס אליו כהכנה
— וכמילא גם בסלחנות — מפני שהוא כא
כתגובה על מעשים דומים של הצד השני.

כך מציג המושל הישראלי את עצמו כמעין שופט-
ספורט נייטרלי, העומד באמצע והשומר על כך ששני
הצדדים ישמרו על כללים מסויימים. ליתר דיוק: הוא

הדמיון כמהות הדכרים מכהיל מדי.

! 31 3

^ כיבוש מיטהית את הכובש. זה היה נכון לגבי
י י כל הכובשים בהיסטוריה. זה נכון לגבי הכובש
הישראלי כיום.

*1,אלה התכונות האופייניות לליל־הבדולח :
1המעשה מבוצע כ״נקמה״ ,כאקט ספונטני-כביכול
של ״נשימת־העם הרותחת״ (הביטוי הגרמני המקורי).
הוא מבוצע על־ידי ביריונים מאורגגנים וחמושים,
שידעו מראש כי שום רע לא יאונה להם, נגד ציבור
חסר־אונים וחסר־ישע, שלא יכול היה להתגונן בכל
צורה שהיא.

גרוע מזה: הכיבוש מטמטם את הכובש.

אין צורך לתמוה על הטימטום של מבצעי ליל־הזכו־כית.
הפחדנות הברוטאלית של ביריוגים אלה היא תכו נה
אופיינית למוחות פרימיטיביים. פלוגוודסער —
״אריות״ או יהודיות — אינן מושכות אנשים בעלי
מנת־מישכל גבוהה. המאה השחורה בימי הצאר לא
איגדה בתוכה את מיטב האינטליגנציה הרוסית.

זוהי גכורתם של פחדנים נאלחים.

אך מפליא הטימטום הגובר של שילטונות
הכיבוש.

השילטונות עוצמים את עיניהם. בליל־הבדולח המקורי
קיבלה המישטדה הוראות שלא להתערב, ואילו ה כבאים
הצטוו להיות בכוננות, אך לפעול לק כאשר
נשקפת סכנה לבניינים סמוכים, שאינם שייכים ליהודים.

אלוף פיקוד המרכז: ריח מסויים

יש להניח שלא כל המושלים הצבאיים — החל
במתאם־הפעולות בשטחים ומושל הגדה וכלה במוש לים
הזוטרים בעיירות — הם מורונים. אם כן, מדוע
הם מתנהגים כמורונים? מדוע הם עושים מעשים של
זוורונים?
סיפר לי עד־ראייה׳ כי למחרת ליל־הזכוכית ראה
כיצד פונה קצין צה״ל אל אחד מראשי־הערים הפלס טיניים
בצעקות של ״יאללה ! יאללה !״ כאילו היה
קבצן טרדן.
(זכורני כיצד גער ראש עיריית תל־אביב, ישראל
רוקח, במושל בריטי שגא להזהירו, בשיא פעולות
המחתרת :״תוציא את הידיים מן הכיסים כשאתה מדבר
אל ראש־עיריה. עברי!״).

שופט בתחרות של איגרוף, שבו צד אחד מופיע בזירה
כשידיו קשורות מאחרי גבו, בעוד שהצד השני הח ליף
את כפפותיו באגרופנים.
הביריו.נים עצמם הבינו את הרמז היטב.
הם ערכו בשעתו פוגרום דומה, בממדים קטנים יותר,
בעיירה חלחול.
כשזה עבר בלא תגובה מוחצת מצד המימשל הצבאי,
הם ערכו עתה את הפוגרום ברמאללה.

האם לא הבין מושל הגדה שפירסום הודעה סלחנית
אחרי ליל-הזכוכית, ואי-ההתערבות בעת ביצוע הפוגרום
עצמו, יתרמו תרומה נוספת לגיבוש התודעה הלאומית
של הפלסטינים בשטחים הכבושים, לחיזוק היסודות הקיצוניים
ביותר שבהם, להתארגנות תאי-מחתרת 1

כל התכונות האלה כלטו גם כליל-הזכו-
כית כרמאדדה.

וזה מוזר.

נניח שפדאיון היו מפצעים פעולת-חכלה
בלם קריית־ארכע, או במבואות עופרה — האם
לא היו כוחות־הכיטחון מגיעים למקום תוך
דקות ץ

והנה, רמאללה באו רק
אחד של

במשך שעות משתוללות פלוגות־סער בליבן של
ואל-בירה, וכוחות הביטחון לא התעוררו. הם
לקראת סיום המיבצע, ולא תפסו אלא צוות
ביריונים.

מוזר, מוזר.

ין צורך להזדקק דווקא לדוגמות נאציות, המעו־י
ררות בנו סלידה מייוחדת.
הנה הוקרן אך לפני שבוע על המירקע של הטלוויזיה
הישראלית, בסידרה המצויינת על תולדות הציונות, תי אור
חי של פוגרום.
הפוגרום הוא המצאה רוסית. בדרך כלל בוצע על-ידי
קבוצה מאורגנת של ביריונים אנטי־שמיים (למשל —
אירגון המאה השחורה) ,שהסיתה את ההמון. הפורעים
היו מכלים את זעמם ביהודים, לרוב כנקמה על מעשה
דמיוני כלשהו, כגון רצח ילד נוצרי לשם אפיית מצות.
בעוד שההמון היה מסתער, בהנהגת הביריונים, על בתי
היהודים — שובר, מנפץ, רוצח, פוצע ואונם — היתה
המישטרה עסוקה בעניינים אחרים. לקראת תום הפוגרום
היו כוחות־הביטחון מופיעים ו״משיבים את הסדר על
כנו״.

אי-אפשר לבצע פוגרום כאשר השילטונות
אינם רוצים ככך.

(רק לאחר מכן הצטרפנו למחתרות, התאמנו בנשק,
הטמנו אקדחים מתחת למיזרונים).
בהחלט אין זה נעים כאשר מיידים בך אבנים. כל
אחד מאיתנו, הנוסע בכבישי הגדה והרצועה, מסתכן בכך.
זה קרה גם לי. ומה ילינו אותם שהחליטו מרצונם החופשי
״להתנחל״ בלב אוכלוסיה פלסטינית השונאת אותם י
לא יועילו ״יד חזקה״ ״טירטורים״ ,מכות, עינויים,
השפלה המונית, עוצר־רעב, מעצרים. הדרך היחידה
לשים קץ למעשים כאלה היא לתת לציבור הפלסטיני
בשטחים הכבושים אפשרויות לגיטימיות להבעת מחאה
ולגיבוש הרצון הלאומי.

כל עוד לא ייעשה כן, לא תיפסקנה ההפגנות האלי מות.
זה ברור כשמש.

הייתכן חילול נורא יותר שד זיכרם, מאשר
לידתה של פלוגתייסער יהודית כמדינת
היהודים ץ

רמאללה היא עיר כבושה בליבו של איזור כבוש.
בעיר כזאת, יכולות להתבצע בכל עת פעולות־טרור
חמורות. יש להניח כי כוחות־הביטחון ערוכים לכך, וכי
הם מוכנים לחוש למקום־תורפה תוך דקות, כדי להבטיח
את ביטחונם של המיתקנים הישראליים.

מה נותר? לא נותרת אלא אפשרות זו:
שנערים ונערות, כגיל העשרה, יעשו מה
•טעשינו אנחנו כשעתו, כשהיינו נתונים כמצב
דומה — לערוך הפגנות כלתי־חוקיות, להפר
את החוק והסדר, ליידות אכניס.

כלומר: להעניק להם את חופש-הכיטוי,
חופש־ההתכנסות וחופש־ההתארגנות, כמיס־גרות
כלתי־אלימות.

אם לא יהיה בנו אומץ־הלב להתמודד עם התופעה
הזאת, תהיה זאת בגידה בעצמנו, בגידה בחזון המדינה
שהקמנו, בגידה גם בזכר הקורבנות של ליל־הבדולח.

! 1 מדת השילטונות היא הקובעת. מעשיהם
^ ועוד יותר מחדליהם — מדברים בעד עצמם.
במשך שעות ארוכות השתוללו פלוגות־הסער בחוצות
העיר הכבושה. הריסת עשרות רבות של מכוניות וחלו-
נות־ראווה דורשת זמן. זה לא נעשה בשקט. הביריונים
יצאו ממכוניותיהם והלמו במכוניות גם בפטישים. הם
גם ירו באוויר, כדי להגביר את אווירת הפוגרום.
אבל השילטונות לא היו בשטח.

הוא יכול לכנס עצרות־מחאה. אבל המושל הצבאי
אוסר עצרות כאלה.
הוא יכול לערוך הפגנות המוניות שקטות. אבל
המושל הצבאי אוסר גם אותן, ומאיים להשתמש נגדן
בנשק חם.
התכנסותם של אישי־ציבור וראשי-ערים, כדי להביע
מחאה פומבית — אף היא אסורה מטעם המושל,
המאיים על משתתפיה במאסר ובגירוש.

והשבוע הם הפיצו כשכם כרוזים, שבהם
איימו על התושבים שם בפוגרום דומה.

ך* אופן שיטחי יש דמיון בין יידוי אבנים במכו-
ניות ישראליות ובין ניפוץ השמשות במכוניות הפלס טיניות.
עין
תחת עין, אבן תחת אבן, זכוכית תחת זכוכית.

למעשה אין כל דמיון כין שני סוגי המעשים.

הנערות והנערים הפלסטיניים, היוצאים מדי פעם
מבתי־הספר שלהם כדי ליידות אבנים במכוניות, נות נים
פורקן לרגשות, שכל ביטוי אחר נמנע מהם.
בשטחים המוחזקים חי ציבור של כ 1.8-מיליון בני-
אדם, בעלי רגשות לאומיים חזקים מאוד. ציבור זה
רואה מדי יום שאדמותיו נלקחות ממנו, שמקימים בתוכו
התנחלויות, שמבקשים לשתול בלב עריו אוכלוסיה זרה.
ברור לו שהשילטון הישראלי נמצא בעיצומו של מאמץ
גדול שלא בא לשלול ממנו רק את זכותו לחדות לאו מית,
אלא גם את הבסיס הטריטוריאלי של קיומו הלאומי.
רק ציבור של כבשים היה יושב בשקט, כאשר דבר
כזה מתרחש לנגד עיניו. ציבור של בני-אדם, ועל אחת
כמה וכמה בני-אדם גאים בעלי רגשות לאומיים, אינו
יכול שלא להגיב על כך. אילו ישב הציבור הפלסטיני
הזה באפס מעשה, היינו כולנו בזים לו, ורואים בכך
עדות להשלמה עם הכיבוש או לנחיתות לאומית.

איך יכול ציכור להגיבץ

האם היה אותו קצין כה אווילי עד שלא
הכין כי השפלת ראשי־ציכור כפומכי היא
הדרך הבדוקה כיותר לטיפוח רגשות של התקוממות,
שינאה ואי־השלמה?

האם קצינים אלה הם כעלי דמיון כה מוג
כל עד כי אינם מסוגלים להכין כיצר יגיב
נוער נורמלי — כל נוער נורמלי — על יחם
כזה של שילטונות־הכיבוש ץ ואולי זוהי
כוונתם?־

אכן, אילו היו כל המושלים הצבאיים, יחד עם
המתנחלים, שכירי החזית העממית לשיחרור פלסטין,
לא יכלו לפעול בצורה מוצלחת יותר לטיפוח תשתית
נפשית ומדינית למדינה הפלסטינית בדרך.

ן* כלה להיות רק תשובה אחת על מעשים אלה —
תשובה ישראלית, תשובה יהודית, תשובה ציונית.
למחרת היום היו מאה אלף ישראלים צריכים לעלות
לרמאללה, להביע את המחאה הלאומית על הפוגרום.

אני כוש ונכלם על כך שהדכר לא קרה,
ששום תנועה על-מיפלגתית כמו ״שלום עכשיו״
לא הגיכה כך כאופן אינסטינקטיבי,
כדכר מוכן מאליו.
אילו קרה מעשה כזה באחת מערי ארצוודהברית,
אילו פגעו שם ביריונים במאות מכוניות וחנויות יהו דיות,
בחסותם האילמת של השילטונות — האם לא
היינו מצפים שכל הציבור האמריקאי יקום כאיש אחד
לגנות את המעשר, ולהביע סולידריות עם קורבנותיו?

דכר כזה לא התרחש אצלנו. וזהו, אולי,
הניצחון האמיתי של פלוגת־הסער.

״עם לופטהנזה אני
ממריא אחרי ארוחת
אהריים ומגיע מחר
לפגישה בכל מקום
באירופה.״
מדברי נוסע לופטהנזה

5 3ח 3ו 1או1_1

הזמנות דרך סוכן הנסיעות שלך או טלפן אלינו: תל־אביב 651414־ ,03 חיפה 512862־04

ה עו ל ם הז ה 2226

שה היה לדעת אם לבכות או לצי
| /חוק ביום הראשון השבוע. קבוצה
קטנה, בת 45 איש, התכנסה באחד מאו למות
בית־סוקולוב בתל-אביב, התייחסה
אל עצמה ברצינות ודרשה מהאחרים
שיתייחסו אליה ברצינות. אך האירוע
דמה יותר לפרק בסידרת הטלוויזיה בועות
מאשר למועצה של מיפלגה שרק אתמול
גרפה עשרות אלפים של קולות.
איבוד הפרופורציות במועצת התנועה
הדמוקרטית של ייגאל ידין ושמואל תמיר
היה מוחלט. איש לא צחק כשהכריז ידין,
בפאתוס רב * :הבעייה שלנו היא לא אם

התנועה הדמוקרטית
שוב עשתה מעצמה
לרגליו של שמואל תמיר
להיות או לא להיות, אלא אם להיות
בממשלה או לא להיות בממשלה,״ למרות
שכל אחד מהנאספים היה משלם בוודאי
דמי כרטיס גבוהים מאוד, לשמוע את
טוביה צפיר מחקה את ידין אומר את
אותן המילים. איש גם לא צחק כשידין
תיאר באופן דרמאטי את התוצאות ה עלולות
לנבוע מיציאת הדמוקרטים מהממשלה
:״דווקא כשיש לנו הזדמנות
להשיג הישגים משמעותיים בממשלה,
אנחנו צריכים לקפוץ מהמטוס, וזאת מב לי
לבדוק אפילו אם יש מצנח לקפיצה
אל התהום, ואם ממתין למטה אמבולנס.״
הקריאה לכנס את מועצת התנועה
הדמוקרטית נשמעה כבר לפני כמה שבו עות.
תהליך ההתאכזבות מהתנועה הגיע
באיחור אל כמה משאריות הפליטה שלה.
אלה ביקשו שהתנועה תיזכר, אם תצויין
בכלל בהיסטוריה הפוליטית של ישראל,
לפחות כמי שמתה בכבוד. כמה אישים
בתנועה, ביניהם מאיר (״ממי״) דה־שליט,
מי שהיה איש־הכספים של ד״ש, דרשו
לכנס את המועצה כדי לכפות על שרי
התנועה פרישה מהממשלה.

חצי בפנים

פוליטית, כדי לשכנע את חברי המועצה שלא לגרש אותו, את
ידין ואת כץ מהממשלה. תמיר וידין לא בחלו בשום נימוק כדי
להפעיל את כוח השיכנוע שלהם. למטה: השר ישראל כץ.

האיש החזק בשארית הפליטה של
התנועה הדמוקרטית, שר־המישפטים
שמואל תמיר, כשמאחריו ייגאל ידין, ערך תרגילי אקרובטיקה

אך איש מתומכי הפרישה לא העריך
נכונה שני גורמים משמעותיים ביותר:
יצר הדבקות לכיסא של ידין, תמיר והשר
השלישי, הד״ר ישראל כץ, וכושר העבו דה
של תמיר.
רק לפני שבוע תמך כץ בפרישה מהממשלה.
דה־שליט נשא ברמה את הדגל
של הפרישה ותמיר המתין. כמה ימים
לפני כינוס המועצה הוא החל בשיחות
השיכנוע שלו. תמיר חילק את המועצה

שכחו לפתע את מצבם האמיתי, את ה מתרחש
במדינה ואת דרישתם לנטוש את
הממשלה. הם נזכרו בימים הגדולים של
התרוממות הרוח, כאשר הוקמה התנועה.
הם חשו לפתע, כי הדבק שאיחד אותם
אז — השינאה למיפלגת־האם, המערך —
זורם שוב בעורקיהם, ושכחו כי העורקים
כבר מסויידים.
תמיר וידין היו מוכנים לעשות
הכל — לשקר, לאחז עיניים ולהת־

7 979 /7

לשניים: האינטליגנטים וה״אפסים״ ,כל שונו.
את האינטליגנטים־לדעתו הוא הזמין
לשיחות־שיכנוע, הפעיל עליהם את
שאריות קיסמו האישי ואת כל כוחו ה רטורי.
הראשון שנשבה בקסמיו היה דה־שליט
עצמו, ששינה לפתע את דעתו.
ובנוגע ל״אפסים״ — תמיר המתין עד
לערב המועצה, כדי לשאת נאום חוצב-
להבות, שכל כולו שטף של שינאה למע רך,
אותה שינאה שיצרה את הגל ה גדול
שהוליד את ד״ש ז״ל.
מה שהיה טוב לפני שלוש שנים, היה
טוב גם השבוע. עשרות חברי המועצה

בזות, רק כדי להרוויח עוד שבוע, עוד
חודש או עוד שנה ליד שולחן הממשלה.
קריאתו הנרגשת של דויד מושין, אחד
מיוזמי הפרישה, באוזני ידין :״הלכנו
אחריך כיברת־דרך, נתנו לך אמון ואש ראי
ותראה לאן הובלת את התנועה
הזו?״ גרפה אחריה ארבעה מבין 45
חברי המועצה, שטרחו ובאו לישיבה.
תשובתו של תמיר :״אם נפרוש היום,
פירושו של דבר שאנו פורשים שטיח
אדום ל 62-מנדטים למערה״ שיכנעה
יותר.
(המשך בעמוד )45

למשקיעים אלה אין כל קשר עם קבוצת שאול
אייזנברג, הבודקת עתה את האפשרויות לרכוש את
רסקו. עשוי להיווצר מצב, שבו יתחרו שני
גורמים כלכליים על רכישת החברה.

נראה כי שמיר ידחה את ההצעה של רוזוליו
ובעצה אחת עם ראש־הממשלה, מנחם בגין, ימתין
עד שהסערה תחלוף.

תחקרמ כי ר ת
ריגן יוומן לארץ

טנן -ך

פרשהבט חווי ת

ראש־הממשדה מנחם בגין שוקל עתה
הצעה להזמין לישראל את רונדד ריגן.
מי שיהיה ככל הנראה יריבו שד נשיא
ארצות־הכרית ג׳ימי קארטר בבהירות
הכאות.
את ההצעה להזמין את ריגן העלה בפני בגין קרוב
מישפחתו, ח״כ רוני מילוא. הח״כ שב בשבוע
שעבר מארצות־הברית, שם נפגש עם המקורבים
לדיגן, שהזמינו את ההזמנה.

מקורבי בגין טוענים שאם אבן יוזמן ריגן
לישראל, לא יהיה צעד זה כתגובה על
הזמנת ח״כ שימעון פרס לכית־הדכן.

ב ט לוויזי ה
גורמי ביטחון חוקרים עתה פרשה שאירעה לאחרונה
בטלוויזיה. במאי העובד עם הטלוויזיה, עמוס
גיטאי, הכין סרט בשם הבית. בטלוויזיה לא
החליטו אם להקרין את הסרט, משום שלדעת
מנהליה הוא בלתי מאוזן. גיטאי לקת את הסרט,
שהוא רכוש הטלוויזיה, שינפל אותו במעבדת
סרטים פרטית ונטל אותו עימו לחוץ־לארץ.

הו ר בי ץ

דרוש

את הדלק
שר־האוצר, יגאל הורביץ, עומד לדרוש מהממשלה
להפקיע מידיו של שר־האנרגיה, יצחק מודעי, את
עניין רכישת הדלק ולהעבירו למישרדו.
חמתו של הורביץ עלתה בו, כאשר התברר כי
מדיניות לא נכונה של רכישת דלק בניצוחו של
מודעי, עלתה לאוצר המדינה כ־ 42 מיליון דולר
בחודש ינואר השנה. בעוד שכל המדינות הצורכות
נפט נמנעו מלקנותו בחודש ינואר, מתוך ידיעה
ברורה שמחיר הנפט יירד בחודש פברואר, רכשה
ישראל מיליון טון נפט דווקא בינואר. הפרש המחיר
בין טון נפט בינואר לטון נפט בפברואר היה
כ־ 42 דולר.

מודעי הודיע כי הוא יסיק מסקנות אישיות
אם ת תקבל דרייטתו ש 7הורכיץ.

1אמן י ד רו ש
לפטר אח נ״ ג ר
מנכ״ל מישרד־האוצר, הד״ר יעקוב נאמן, השוהה
עתה בגרמניה, אמר בשיחת טלפון עם מקורביו,
כי הוא ישקול את פיטורי נציב מס־הכנסה, דב נייגר.
זעמו של נאמן עלה, לאחר שנודע לו. על הראיון
שהעניק נייגר לצהרון ידיעות אחרונות, ושבו טען
שהוא נ צו־ו־ ס עד, למרות שמשכורתו מגיעה ל־40
אלף לירות בחודש.
באותה שיחה אמר נאמן :״ייגאל (הורביץ) הוא
יותר מדי טוב־לב ולא מסוגל לפטר אף אחד.
נייגר צריך ללכת הביתה, ואני אדאג לכך, כשאחזור.״

הורכיץ עצמו סירב להגיב על התבטאויותיו
שד נ צי ם מס־־ההכנסה.

מ ש קי עי נוספים
מ ת ענ״וי ם 1113־ ס קו״
משקיעים זרים מתעניינים באפשרויות
הרכישה שד חכרת הבנייה ״רסקו״.

המרכז החקלאי דורש לחקור את פרשת
קנייתה של חכרת הגלידה ״סנוקרסט״
עד־ידי ״תנוכה״ .חקלאי משק החלב
מבקשים לחקור, מהיכן היו ל״תנוכה״
3.7מיליון דולרים לקניית המיפעל.
כתקופה שכה רכשה ״תנוכה״ את
״סנוקרסט״ ,היא לא שידמה לבעלי
רפתות את הכסף שהגיע להם עכור חלב
ששווק, וכן ביקשה ואף קיבלה מהממשלה
מענקים ניכרים, כטענה של חוסר כסף.
רק עתה נודע, שמנכ״ל כור, נפתלי בלומנטל,
סירב לבקשת כור־נזזון׳ לרכוש את סנוקרסט בטרם
בוצעה העיסקה עם תנובה. בלומנטל טען, שלא
ייתכן שמיפעל ויטמן, שהוא הרבה יותר גדול
מסנוקרסט, יימכר לשטראוס עבור סכום הרבה יותר
קטן — 1.7מיליון דולר.

השג רי רלא טס

כאשר נחקרה הפרשה, התברר כי גיטאי
הפיק, שלא כמיסגרת הטלוויזיה, שני
סרטונים קצרים נוספים — שניהם אנטי
ישראליים. הוא שכר לשם כך את שרותי
עוכרי הטלוויזיה שעבדו עימו על
״הכית״ — מפקח הצלמים ועקום פפורטה,
טגן מפקח הצלמים עמנואל אלדמע,
ומפקח הקול יצחק כהן. השלושה לא קיכלו
אישור לעבודה פרטית.
גורמי ביטחון גילו התעניינות בפרשה. הם חוקרים
עתה אם גיטאי הפיק את הסרטים עבור גורמים
עויינים למדינה. כן התעורר חשש, כי הוא מכר
את הסרט של הטלוויזיה הישראלית לגורמים אלה.

ווסנוקרסטיי

במחלקההרא שוו ה
ההוראה הקיימת עכשיו באל־על, שלא להניח
לשום נוסע לטוס במחלקה הראשונה אלא אם כן
שילם מחיר מלא של כרטיס במחלקה זו, התנקמה
השבוע באליהו ברק, שגריר ישראל בקולומביה
ששוחרר אחרי 61 יום שבהם שימש כבן־ערובה.

כאשר בא השגריר השבוע ארצה סירבו
אנשי ״אל־על״ לאפשר לו לטוס כמחלקה
הראשונה, והוא טס במחלקת התיירים.

הו ר בי ץ

!ואו־? ע״ פי טרה

יגי ש 3גייצ

עו כ רי ם

יוני הורכיץ, מבעלי ״טנא נוגה״ וכנו של
שר־־האוצר ייגאל הורכיץ, עומד להגיש,
יחד עם כעלי ״שטראוס״ ו״טרה״ ,עתירה
לכית־הדין הגבוה לצדק נגד אביו ונגד
שר־החקלאות אריק שרון.

ללא כל פירסום פיטרה חברת ״ארקיע״
כחודשיים וחצי האחרונים יותר מ־ססצ
עובדים. כשליש מעובדי חברות ״ארקיע״
ו״כנף ארקיע״ פוטרו מאז נרכשה ״ארקיע״
על־ידי ״כנף ארקיע״ ושתי ההכרות מוזגו.

בעתירה יטענו בעלי המחלבות הקטנות, שהממשלה
מפלה את תנובת לטובה ומזרימה לקופתה כמויות
אדירות של כספים.

במיסגרת מסע הקיצוצים של הנהלת החברה בוטל
האשראי של ארבעה החודשים, שארקיע נהגה
להעניק למישרדי־נסיעות, והוא הועמד על חודש
אחד בלבד. כן בוטלה רשימה של יותר מ־80
חברות, שזכו עד כה להנחות ניכרות בארקיננ.
חוגי הנהלת אתויע טוענים, כי תוך חודשיים
תהפוך החברה לריווחית.

העיצומים עלן
5 5 0מיליון

ראשא 3׳׳יא נג ד

מישרד־האוצר טוען, כי העלות הישירה בתוספת
הוצאת הדלק, שנגרמה בעיקבות עיצומי חברת-
החשמל האחרונים, עלו יותר מ־ 350 מיליוני לירות.
מחיר זה נקבע על בסים תחשיב הוצאות הדלק
לגנרטורים של דיזל, שבהם מופק החשמל. אלה
צורכים דלק מסוג יקר יותר ובכמות גדולה יותר
מהטורבינות המספקות את החשמל בדרך כלל.

הו מו סכםואל׳

שר־־האוצר ייגאל הורכיץ עומד לדרוש,
שסכום זה לא ייגבה מהצרכנים באמצעות
השכונות החשמל, אלא יבוא מתקציב
מישרד־האנרגיה. לדבריו אחראי שר־האנרגיה
יצחק מודעי לקיום השביתה.

ראש אכ״א, האלוף, משה נתיב, פסל לאחרונה
כתבה על הומוסכסואלים בצה״ל, שעמדה להתפרסם
בביטאון חיילי צה״ל, במחנה.

גורמים כ״במחנה״ טוענים, בי־ הכתבה
היתה טובה ומאוזנת, אולם נתיב טוען,
כין היתר, כי הסיכה לפסילת הכתבה
היתה גם רמתה הירודה.

מענישים
ר חו ליו
מוכן ל חוו ר
שגריר ישראל במכסיקו, שאול רוזוליו,
הודיע דשר־החוץ יצחק שמיר, כי הוא
מוכן לסיים את תפקידו ולחזור לישראל,
כעיקכות הביקורת שנמתחה עדיו כישיבה
האחרונה שד הממשלה. יחד עם זאת
הודיע רוזוליו, כי לא יהיה מוכן לשום
חקירה כהאשמות שהטיח נגדו שר־החקלאות
אריק שרון. רוזוליו הגדיר
האשמות אלה ב״אוויליות״.

אס מי כאל׳
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, הורה
למנהלת מחלקת־התוכניות־הקלות, ריבקה מיכאלי,
לצאת לחופשה־ללא־תשלום (ראה מדור ״שידור״).
מיכאלי, שצברה כ־ 60 ימי חופשה, ביקשה שחלק
מחופשת־האונם שלה תהיה על חשבון החופשה
שצברה, אך לפיד סירב.

לדעת מיכאלי, מנסה לפיד לפגוע בהכנסתה
הכספית ולשלול ממנה את החופשה
המגיעה לה. בל זאת בנקמה על עמדותיה
העצמאיות מדי בפרשות ההדחות שהסעירו
את הטלוויזיה.

במדינה
העם״״
הא״ח־אדדר.
״עדד מעט יצטרף
צה״ 7להנן ע7
ארצורדהברית,״ אמרו
הישראלים בנאווה נלויה
התגובה הראשונה על כישלון
המיבצע האמריקאי באיראן היתרי
אינסטינקטיבית: שימחה גלויה.
לא היתה זאת שימחה־לאיד,
המתגנבת לא פעם ליחסים בין
עמים, גם ידידותיים. כימעט כל
הישראלים יודעים כי גורלה של
ישראל קשור בתקופה זו בגורלה
של ארצות־הברית, ואין ישראלי
נורמלי יכול לשמוח לאידה של
מעצמה זו.
מקור השימחה היה בהתפרצות
של גאווה לאומית. היא התבטאה
בפסוקים כגון ״יש להם עוד מה
ללמוד מאיתנו עוד מעט
יצטרך צה״ל להגן על אמריקה!״
— ״הם היו צריכים לקחת את
החבר׳ה שלנו!״
במשך יממה אחת או שתיים
היתד. לישראלים הרגשה נעימה
של עליונות, כמו אחרי ניצחון
מוחץ במישחק בינלאומי של כדור גל.
ההרגשה היתד. שהקבוצה ה אמריקאית
נחלה כישלון חרוץ
במיגרש שבו נחלה הקבוצה היש ראלית,
בשעתו, ניצחון מוחץ.
אנטבה ומהראן. היתד. דרו שה
מחשבה נוספת, כדי להבין כי
הדמיון בין המיבצע הישראלי ל-
שיחרור החטופים באנטבה (״מיבצע
יונתן״) ובין המיבצע האמריקאי
לשיחרור בני-הערובה באיראן אינו
אלא שיטחי בילבד.
כל התנאים היו שונים לגמרי.
בין השאר:
• היריב ג מול צה״ל עמד
הצבא המגוחך של אידי אמין דאדא,
שהיה בעצמו קאריקטורה של רודן.
צבא זה לא העלה כלל בדמיונו
שייתכן מיבצע־שיחרור. ואילו מול
הצבא האמריקאי עמד העם האי ראני,
הנתון במצב של היסטריה
קנאית, המלוכד מסביב למנהיגים
שדבק בהם, אולי, טירוף — אך
שהם רחוקים מלהיות מגוחכים.

<• המקום: אידי אמין החזיק
את שבוייו, כאילו לנוחיות המשח ררים,
בנמל-תעופה שמחוץ לעיר
— מקום שהגישה אליו היתד.
אידיאלית, והנסיגה ממנו קלה.
ואילו בני־הערובה האמריקאיים
הוחזקו במיתחם השגרירות האמריקאית,
בלב הבירה האיראנית,
כשהיא מוקפת אוכלוסייה של מיל יונים
והמון של קנאים.
• השיטה: המיבצע הישראלי
הצטיין בפשטות, דבר שהתאפשר
תודות למרחק ולתנאי-המקום. ר
אילו המיבצע האמריקאי היה מוכ רח
להיות הרבה יותר מסובך
ומסורבל, הן מבחינה לוגיסטית,
הן מבחינה טאקטית, בשל המרחק
ותנאי־המקום.
!• הזהות: ישראל משוחררת
כימעט מכל התחייבות, ויכולה
לעשות ככל העולה על דעתה.
ארצות־הברית היא מעצמה עולמית,
והיא חייבת לקחת בחשבון מערכת
מסובכת של יחסים והתחייבויות

החובקת את כדור־הארץ.
יתכן שניתן להוסיף על כך הבדל
נוסף, מסוג אחר: צה״ל נולד
במחתרת. אבותיו־מולידיו הצטיינו
בפעולות־קומנדו מפתיעות, ומנט־ליות-הקומנדו
דבקה בצה״ל עד היום
במידה רבה. ואילו הצבא האמריקאי
הוא צבא סדיר בה״א הידי עה,
בעל מנטליות שונה לגמרי.
אף שתמיד היו בצבא ארצות־הברית
יחידות מובחרות לביצוע פעולות
מיוחדות, כפופות גם אלה במידה
רבה להשקפת־יסוד צבאית, המח פשת
הכרעה בקרב־השמדה פנים־
אל־פנים, והרחוקה מתחבולות-
העורמה הדרושות למיבצע-קומנדו
מזהיר. הגישה האמריקאית הקלא סית
אומרת: חפש את האוייב,
התקף אותו, הסתער עליו.
מישקל נוצה. אחרי שחלף
הגל העליז הראשון, החלה מחשבה
צלולה יותר לדכא את הבריות
בישראל.
כל עוד קשורה ישראל לחיים-
ולמוות בארצות־הברית, כל פגיעה
ביוקרתה של ארצות־הברית פוגעת
בהכרח גם במעמדה של ישראל.
כאשר המנצח־לכאורה הוא גורם
מוסלמי קנאי-קיצוני, המתייצב ב ראש
החזית של שוללי קיום ישראל,
הרי הסכנה חמורה פי כמה.
אך ברור כי לא נאמרה עדיין

כרזה צכאית אמריקאית (42ע)1
לתקוף ! להסתער !
העולם הזה 2226

מועמד רן כהן

מועמד ואליד צאדק
תאריך־היעד: פברואר 1981
המילה האחרונה בסיכסוך איראן.
הוא עלול להתגלגל לממדים של
משבר עולמי, שאת סופו מי ישו־רנו.
אך בסופו של דבר מוכרעות
בעיות בינלאומיות על פי יחסי-
הכוחות האמיתיים — וגם מתאגרף
תוקפני וקנאי, בעל מישקל־נוצה,
לא יוכל להכריע מתאגרף בעל
מישקל כבד.

מיפלגות
7׳11ז\ 7דו עדת
מאיר פעיל יתפטר
כחודש הכא, אבגרי
ומרציאגו כשנה הבאה
מילה לועזית הילכה במשך חודשים
אימים בתנועת של״י: רוטציה.
בעיני רבים היא הפכה
מילה גסה.
הסכם־הדוטציה, שנחתם עם הק מת
מחנה של״י, ערב הבחירות
האחרונות, קבע בפשטות כי שלו שת
המועמדים הראשונים — אריה
(״לובה״) אליאב, מאיר פעיל ו אורי
אבנרי, לא יכהנו קדנציה
מלאה, כדי לאפשר את כהונתם
של פעילים צעירים ופחות־ידו־עים.

התפטרותו של לובה אלי אב
מן הכנסת התמלאו שני שלי שים
של הסכם זה: אליאב ש יצא
ואבנרי שנכנס לא כיהנו
קדנציה מלאה. נותרה הבעייה של
התפטרות מאיר פעיל לטובת ה רביעי
ברשימה: סעדיה מרציאנו,
ממקימי תנועת הפנתרים השחו רים.
בינתיים
הפכה של״י מפדרציה
של מרכיבים לתנועה מאוחדת.
המועצה החדשה שנבחרה החליטה,
ברוב קטן, שלא לקיים את
הרוטציה פעיל—מרציאנו. שני
הצדדים בוויכוח טענו לצידקת עמ דתם,
הוויכוח התלהט, ובהזדמנות
אחת גם הגיע למהלומות.
כאשר הפכה הבעיה הפנימית
נושא לוויכוח ציבורי גדול, שבו
הפכו כל אויבי של״י חסידים נל הבים
של הרוטציה וגינו את של״י
על הפליית נציג עדות־המיזרח,
השתכנעו ראשי של״י כי העניין
פוגע קשה באמינות של״י וכי יש
לדון בעניין מחדש. פעיל עצמו
הודיע ברבים כי הוא יציע ל מועצת
של״י לבטל את החלטתה
ולבצע את הרוטציה.
בשבוע שעבר קיים את הבטח תו.
הוא הציע להתפטר באמצע
חודש מאי הקרוב. המועצה איש רה
את החילופים כימעט פה־אחד.
סיבוב כפוד. השגת ההסכמה
הכללית היתד, קלה יותר ביגלל

רעיון שהעלה אורי אבנרי מיד
אחרי הבחירות, ושאותו העלה מ חדש
כאשר החל המשבר בשל״י.
הרעיון: לבצע לא רק סיבוב אחד
של רוטציה, כפי שהתחייב מן ה הסכם
החתום (אליאב—אבנרי,
פעיל—מרציאנו) ,אלא לקיים שני
סיבובים.
אבנרי הציע להתפטר בראשית
1981 לטובת המועמד החמישי של
של״י, ואליד צאדיק חג׳־יחיא, סגן
מנהל בית־הספר התיכון בכפר
טייבה. מכיוון שזהו הנציג הב כיר
של הציבור הערבי בשל״י,
ראה אבנרי חשיבות מייוחדת ב הופעתו
עוד בכנסת הנוכחית. מר־ציאנו,
מצידו, הודיע שהוא מוכן
להתפטר באותו מועד, כדי לאפ שר
את כניסתו לכנסת של הנ ציג
הבכיר של חברי־ד,קיבוצים
בשל״י, רן כהן, איש גן־שמואל,
קצין־צנחנים במילואים וראש סיעת
של״י בהסתדרות. כהן, ש נולד
בבגדאד, מקדיש אף הוא את
עיקר מאמציו לפיתרון הבעיות
החברתיות.
לפיכך ייכנסו שניים אלה ל כנסת
באמצע פברואר ,1981 דבר
שיאפשר להם לפעול בה במשך
כתישעה חודשים, עד תום תקד
פת־הכהונה של הכנסת התשיעית,
אם זו לא תתפזר לפני־כן. במיק־רה
של התפזרות הכנסת לפני
זמנה, הודיעו אבנרי ומרציאנו כי
יתפטרו כבר בראשית ינואר.
אכן נגולה. כאשר רשמה ה מועצה
לפניה את כל ההודעות
האלה, השתררה בה אווירה של
התרוממות הרוח. אבן גדולה נגו לה
מלב הכל, ואימת המילה ה לועזית
סרד, סוף־סוף.
״עכשיו אנחנו יכולים לעבוד
ברצינות!״ אמר רן כהן. היעד
הראשון: הבחירות בהסתדרות ה מורים,
שייערכו בקרוב.

כלכלה
(זדם יש, כסך אין

מחודש?חודש נדלה
והולכה רשימה האישים
והחברות שאינם פורעים
אה שטרותיהס
ארבע אגודות לאספקת־מים
השיגו את השיא בסכומי השטרות
שלא פרעו במועד, בהתאם לנתו נים
שנמסרו מבנק־ישראל. כל
אחת מהאגודות מימי הדרוס, מימי
הנגב, מימי הגליל ומימי מבואות
ירושלים לא שילמה לאחרונה שט רות
שחזרו בסכומים של 10 עד
20 מיליון לירות.
סכומים אלה מהווים שיא ב
חזרות
של שטרות בחודשים
אחרונים, שבהם ירד מוסר הת׳
לומים פלאים. המיספר הגובר 7
שטרות והמחאות שאינם נפרע
הניע את הבנקים לנסות לרכז נ
דע על אותם ששטרותיהם וה
חאותיהם חוזרים דרך קבע. מי
זה יכול לשמש את הבנקים
מנת שידעו למי לסרב לתת א
ראי.
יתכן שחלק מן השטרות ו
המחאות שלא נפרעו במועד נ
רעו לאחר מכן, וברוב המיקר
אכן כך קרה הדבר. אולם ב
זאת מפתיע מיספר האישים ו
חברות הידועות שלא פרעו !
תשלומיהם בזמן. אירגון מוש
הנגב, למשל, לא שילם במו
9.5מיליון לירות. קבוצת יב
לא שילמה 4מיליון לירות. סו
נות לביטוח מיבטח לא שיל>
1.3מיליון לירות. מיפעלי טק
טיל ארז לא שילמו 43 אלף 7
רות. גלידות הבירה לא שיל
68 אלף לירות. מפעלי בתים טו
מיים לא שילמו 1.2מיליון לירו
נעלי צמרת לא שילמו 150א
לירות. חברת פינדוס לא שיל!
300 אלף לירות. גילה קרן מראש
לציון לא שילמה 115 אלף ק
רות. שמואל מור לא שילם
אלף לירות. שימורי הדר וירק
לא שילמו 3מיליון לירות.
רשימת שמות וסכומים אל
שאינם משלמים במועד, גדלה
חודש לחודש. ברור כי הבנק
דואגים לציין בראש הרשימה 7
השמות והסכומים כי כל סירס
שלה הוא על אחריות המפר!
וכי לא ישאו בכל אחריות !
תהיה תביעה מישפטית, או
רשימה זו מספקת עבור הצרכ
הפנימיים של הבנקים, ולשם 1
גם הוכנה.

תל־אביב
מחוץ דסויגרש
משחק הכדור ה1
תיאטרון אמיתי וו
ונם בפנטומימה ה1
מלהיב את הקו
הם מבקיעים שערים דימיוניי
שלא יירשמו בשום עיתון־ספור
הם מבצעים עבירות גסות, שאי
אינו נפגע מהן. הם מקללים ע)
פט בלתי־נראה, ובוכים כא?
קבוצתם נושרת מליגה שאינ
קיימת.
הם — צוות שחקנים ופנג
מימאים, המשתתפים בהפנינג
כדורגל, המתרחש בדיזנגוף מנס

(המשך בעמוד 1

מנעד לשמשה השבורה של מכוניה! ,שקנה ׳העירייה הנטושה של רמאללה

ם 1נוו ! 0וי ח אול ה
*<91י* !10י 1

^ פעולה תוכננה היטב. ארבע מכו•
י ניות, שלושה טנדרים ומשאית קטנה
אחת הגיעו לפאתי העיר רמאללה בחצות
בדיוק. בכניסה לעיר הם נעצרו. היוש בים
במכוניות יצאו מהן, הסתודדו כמה
דקות ליד אחת המכוניות, עלו על כלי-
הרכב ונכנסו לעיר. שני טנדרים פנו
לעבר אל־בירה, העיר השכנה לרמאללה.
הטנדר השלישי והמשאית שוטטו ברחו בות
הריקים של העיר. כך החיל ליל
הפוגרום של רמאללה (ראה הנדון).
במכוניות ישבו חברי ההתנחלויות
בית־אל ב, ועופרה. הם נעצרו ליד מכו ניות
חונות הנושאות לוחיות זיהוי ער ביות,
וניפצו את שמשותיהן באבנים
גדולות שהביאו עימם ובמוטות ברזל
שנשאו. הם לא הסתפקו רק במכוניות
פרטיות. שני אוטובוסים, שנשאו לוחיות
זיהוי מהשטחים, היו גם הם מטרה לפגי-
עותיהם של המתנחלים, והשמשות הקיד-
פיות שלהם נופצו.

תושבי רמאללה ששמעו את קולות ה נפץ
הציצו דרך החלונות. האמיצים שביניהם
יצאו לרחוב, אך היה זה מאוחר
מדי. הם אמנם הצליחו לזהות כמה מ-
המנפצים, אך לא ניסו כמובן ללכוד
אותם. כעבור שעה של עבודה השלים
הכוח את מלאכתו. אחרי שבאל־בירה
וברמאללה נופצו זגוגיות של יותר מ־
120 מכוניות* ,אפשר היה לחזור הביתה.
בינתיים הזעיקו כמה תושבים, שמכו־ניותיהם
נפגעו, את המישטרה וטילפנו
למימשל. ג׳יפ של צה״ל יצא לרחובות
רמאללה, אולם הוא איחר את המועד.
משימת המנפצים הושלמה והרחובות חזרו
להיות נטושים ודוממים, כשרק מיליוני
שברי הזכוכיות מנצנצים באור מנורות
* מרבית בעלי המכוניות שניזוקו לא
טרחו כלל להתלונן בסישסרה בטענה
שהוכחה אחר־כך כנכונה :״זה בין כה
וכה לא יעזור.״

הרחוב. מפקד-זוטר בעל יוזמה החליט
להורות על הצבת מחסום צפונית לרמאללה.
טנדר אחד נעצר במחסום. היוש בים
בו היו שייכים לכוח המשימה. הם
לא העלו על דעתם שינסו לחפש אותם,
והתעכבו בדרך, לכן נלכדו במחסום.
בתוך הטנדר נמצאו אבנים גדולות, שבהן
לא הספיקו המנפצים להשתמש, ומוטות
ברזל. הארבעה שישבו בטנדר הובלו אחר
כבוד אל המימשל ונעצרו.

מעצי
דה־לוקס
ך, יום יודע כל חייל במימשל רמאללה
את שמות כל משתתפי המיבצע,
אולם רק ארבעה אלה עצורים. קשה
להניח שגם שאר המנפצים היו מתנג דים
להיות עצורים כחבריהם. תנאי ה מעצר
שלהם דומים יותר לתנאי בית-

מלון. חבריהם מציפים אותם בארוחות,
סיגריות ודברי מתיקה. מותר להם להסתובב
בשטח המימשל ורק בלילה הם
חייבים להיות בתאי המעצר. מותר להם
לקבל כל מיספר של מבקרים. אין הם
שוכנים בתאי המעצר הרגילים שבהם
נעצרים ערבים תושבי המקום. למען ה עצירים
המכובדים הפכו כמה חדרי מיש־רד
בבניין לתאי י מעצר דדדלוקס.
תגובתם של כמה מתושבי רמאללה
לא איחרה לבוא. אמנם מרבית התו שבים
עוד היו במשך שעות רבות בהלם
אחרי היוודע תוצאות אותו לילה, אך
כמה צעירים החליטו לנקום. הם יידו
אבנים על כמה מכוניות ישראליות שעב רו
באותו בוקר ברמאללה, ביניהן גם
שתי משאיות צבאיות, וניפצו את שכד
שותיהם. חיילים רדפו אחרי הילדים
שנמלטו, חלקם לבתי־הספר, שהיו שו ממים
באותו יום בגלל שביתה, ואחרים
שנמלטו לבית העירייה. קציני המימשל

שכחו לפתע את מאורעות אותו הלילה
ואת הנזק שנגרם, סתם ככה, למכוניות
תושבים שישנו באותה עת. היד להם
עיסוק חשוב יותר: מציאת ילדים שניפצו
זגוגיות של כמה מכוניות ישראליות.
חקירת השלטונות התנהלה בעצלתיים,
רק שלושה ימים אחרי המיקרה, השלימו
החוקרים את התמונה. כיום נמצאים
בידיהם שמותיהם של כל המתנהלים ש השתתפו
בניפוץ השמשות ותיאורים מדויי-
קים שנמסרו על־ידי בעלי מכוניות ש העזו
לצאת לרחוב עם הישמע קולות
הניפוץ. התיאורים היו כה מדוייקים
(ציציות, מעילים, צבע שיער, זקנים
ומאפיינים אחרים) שאפילו עיתונאים ה מסקרים
את ההתנחלויות יכלו לזהות את
הפורעים רק על פי התיאור.
ראש עיריית רמאללה, כארים ח׳אלף,
הבין עוד בשלב מוקדם ביותר של היום,
שהמימשל אינו מתכוון לנקוט אמצעים
מידיים כדי לגלות את הפורעים שבאו
מההתנחלויות. בשיחה שהיתה לו עם
ממלא־מקום מושל רמאללה, רב־סרן עב־גוף
בשם שמוליק, סרב זד. להתייחס לנו שא.
שמוליק, על פי הוראות שקיבל ב שיחת
טלפון ממפקד איזור יהודה ושוכר
רון, תת־אלוף בנימין (״פואד״) בן־אלי-
עזר, הסכים לשוחח עם ח׳אלף רק על
זריקת האבנים הנגדית של כמה מילדי
רמאללה ולהזהיר אותו שלא ״להתסיס
את האווירה.״
קשה היה, אפילו לבארים ח׳אלף,
לשמור על השקט ברמאללה באותו
היום. אפשר היה לחתוך את המתח ש באוויר
בסכין. מאות החיילים ושוטרי
מישמר הגבול, שהובהלו לרמאללה ושו טטו
בקבוצות ובצמדים ברחובות העיר,
הנגמ״שים של מישמר־הגבול והקומנד־קרים
של צה״ל, ש״הראו נוכחות״ ,אף
הם הוסיפו למתח.
אל מישרדו המרווח של ח׳אלף, הצופה
על אחד הגנים היפים של רמאללה הגי עו
עוד בשעות הבוקר ראשי-ערים מהסביבה.
המימשל ניסה למנוע מראשי-
הערים להגיע למה שהוא כינה ״כינוס
בלתי-חוקי״ ,אולם כמה מהם בכל זאת
הצליחו להסתנן ולבוא לבניין העירייה.
נוסף לראש עיריית אל-בירה, שאף היא
הוכתה באותו הלילה, הגיעו ראשי הערים
של בית סאחור, ביר־זית וביתוניה. ראש
העיר של חלחול וממלא מקום ראש
עיריית בית־לחם, עוכבו שעה ארוכה ליד
מחסום, ורק בשעות אחרי־הצהריים הצליחו
להגיע לעירייה.
בעיריית רמאללה נערכה ישיבה מייו־חדת
של העירייה, שבה השתתפו עוד
נכבדים מהשטחים ואותם ראשי־הערים
שהצליחו להגיע. בסיומה הקריא כארים
ח׳אלף, תוך כדי מחיאות־כפיים סוערות
של הצעירים שהיו במקום ופקידות ה עירייה,
את החלטות הישיבה. היו אלה
החלטות קיצוניות ביותר, תוצאה ישירה
של העלבון העמוק בעיקבות ניפוץ השמשות.
קשה היה שלא להבחין באווירה
של אין־אונים אצל תושבי רמאללה, ובעיקר
אצל בעלי המכוניות שנפגעו.
חאלף וחבריו החליטו להפיק את המי-
רב מהנזקים שנגרמו להם ולגאוות תושבי
עירם. הם הודיעו על שביתה כללית, אם
כי לא ציינו מתי תיערך. הם החליטו

היד נשארה תלויה

כרים של ידו
זדאלף, ראש עיריית
רמאללה, שהושטה למושל הצבאי של הגדה, תת־אלוף בנימין
(״פואד״) בן־אליעזר, נשארה תלויה באוויר. בתמונה נראים אלוף
על שיירת מכוניות פגועות שתיסע מרמ אללה
ואל-בירה אל מערב ירושלים, כדי
שהיהודים מירושלים יוכלו לראות את
מעשה הוואנדאליזם במו עיניהם. הישיבה
החליטה גם להקים מישמר־אזרחי ברמ אללה
.״אם המימשל אינו יכול ואינו רו צה
להגן על חיינו ועל רכושנו, אנחנו
צריכים לעשות זאת בעצמנו,״ הסביר
אחד ממשתתפי הישיבה.
חרבות ולחיצת־יד

ך* תום הישיבה הגיעה שיחת טלפון
לבית העירייה. מפקד האיזור בן-
אליעזר הורה לח׳אלף ולשאר ראשי-
הערים שהיו באותה עת בבניין להתייצב
״מייד״ במישרדי מושל רמאללה. אולם
לפני שאלה הספיקו להיכנס למכוניו־תיהם,
הגיעו ג׳יפ צבאי ואחריו כלי־רכב
חמושים כליווי. מהג׳יפ יצאו אלוף פי-
קוד־המרכז משה (״מוישה וחצי״) לוי
ומפקד האיזור בן־אליעזר.
על אף אירועי אותו הלילה והאווירה
הקשה, לא איבד ח׳אלף את נימוסיו.
כשהוא ניצב על מדרגות בניין העירייה,
הוא הושיט את ידו לפואר והזמינו להיכנס
פנימה. אולם נראה כי תרבות אינה
עניין של דרגות אלא עניין של חינוך.
כשהוא מעליב את ח׳אלף בפני תושבי
עירו, התעלם פואר מהיד המושטת והורה
לראש־העירייה להיכנס אל המישרד.
אלוף־הפיקוד נשאר בחוץ כשהוא שומר

פיקוד המרכז, משה (״מוישה וחצי״) לוי, המושל וראש העיר
לפני שעלו לחדרו של ח׳אלף בבניין העירייה. באותה
ולאסרו. לגרשו שיחה צעק פואד על ח׳אלף, ואיים
המושל התעלס מניפוץ שמשות המכוניות בלילה הקודם לביקורו.

בגופו על דלת הכניסה. הוא לא הירשה
לאיש מעובדי העירייה להיכנס לבניין.
צעקותיו של פואד על ח׳אלף נשמעו
גם ברחוב, שם המתינו תושבים ועיתונאים
לסיום השיחה. רק אחר־כך הת ברר
כי השיחה היתד, קשה עוד יותר
מאשר נדמה למאזינים שברחוב. פואד
האשים את חאלף בהסתה, ודרש ממנו
לבטל את החלטות הישיבה. נציג המדינה
שעדיין לא קמה היה יכול ללמד את
האלוף מצבא המדינה הקיימת 33 שנה
פרק בהילכות דמוקרטיה .״רק מי שהחליט
יכול לבטל את ההחלטות,״ השיב
חאלף לדרישתו של פואד .״צריך לכנס
את הישיבה שנית, ורק אם משתתפיה
יחליטו לבטל את החלטותיהם, הן יבוטלו.
לי אין סמכות לעשנת כן.״
פואד סירב להתייחס לארועי הלילה.
הוא קיבל מח׳אלף מידע, שאותו ידע
קודם לכן, על משתתפי הפרעות, אך
העמיד פנים כאילו אינו שומע. לעומת
זאת הדגיש בפני ח׳אלף את החומרה
שהוא רואה בניפוץ מכוניות היהודים.
באותה הזדמנות סיפר פואד לח׳אלף כי
רימון הושלך לעבר רכב ישראלי. איש
מחיילי המימשל לא ידע על כך קודם
לכן, ובוודאי לא זדאלף. אחר־כך שיכלל
פואד את סיפור הרימון ותירץ את ה עובדה
שאיש ברמאללה לא שמע התפו צצות
רימון באותו היום בכך ״שהרימון
לא התפוצץ.״
אחר־כך בא שלב האיומים :״תראה,״
אמר פואד לח׳אלף ,״אנחנו נכניס אותך
לבית־סוהר ואחר־כך נגרש אותך. נכון,
יהיו שלושה או ארבעה ימים הפגנות של
ילדים נגד הגירוש שלך, אבל תאמין לי
שאחרי שבוע אף אחד ברמאללה לא
יזכור מי זה כארים ח׳אלף.״

דאליזם פשוט ללא קשר לפוליטיקה. את
זאת לא הצליח להבין פואד.
שיברי זכוכית של מכונית ערבית אינם
דומים אצל מושל האזור לשיברי זכוכית
של מכונית יהודית. פושעים מההתנחלויות
הם פושעים דה־לוקס וצריך רק לצאת
ידי חובה חוקית במעצר אותם שנפלו
ממש לתוך זרועות החיילים. אל ילדים
מרמאללה המשליכים אבנים על כמה
מכוניות של יהודי&ל מתייחסים הם
כאל פושעים שיש לרדפם עד חורמה.
קריצה והפחדה

מיותר ממאה המכוניות ששמשותיוזם נופצו

^ שיצא פואד מלישכתו של ראש •
העיר הוא נראה חמור סבר, אך
אפשר היה להבחין בקריצה ששיגר ב-
החבא לאלוף שלו. הקריצה כאילו אמרה :
״הצלחתי להפחיד אותו.״ ח׳אלף עצמו יצא
נדהם מהישיבה. פואד לא הצליח להפחיד
אותו, אך הצליח להדהים אותו. רק
לפני שבועות אחדים קרא ח׳אלף הידד
לצדק הישראלי, כשיצא זכאי במישפט
שהוגש נגדו בעוון תקיפה דמיונית של
שוטרים. עתה יודע ח׳אלף כי לצדק
הישראלי כמה פנים: אלה של שופטי
בית־המישפט ואלה שיש להם חוקים ללא
בית־מישפט.
אירועי השבוע שעבר ברמאללה לא
היו אירועים פוליטיים. מתנחלי בית־אל
ב׳ ועופרה אמנם ניסו והצליחו לגרום
בעזרת האבנים ומוטות־הברזל להסלמה
במתחים שבין ערביי השטחים לבין ה־מימשל,
אך לגבי בעלי המכוניות שזכו-
כיותיהם נופצו היה זה מעשה של ואני

המושרים

אלוף פיקוד המרכז,
משה לוי, עם
ממלא־מקוס מושל רמאללה, רב־סרן שמו־ליק,
ליד פתח בית העירייה. השניים
שמרו על דלת הכניסה בעת שנערכה השיחה
בין מפקד האיזור לראש־העירייה.

האלוף(מיל ).מתי פלד מדק אור אחר על המיבצע האמריקאי באיראן

ו 11\ 90 *111י ל19

האלוה כמילואים מתתיהו פלד ( )56 הוא אחד מהוגי־הדיעות
הצבאיים הכולטים כישראל. נם יונו האישי המגוון בצה״ל, ככל תפקידי
הלחימה והמינהד, ומוחו האנאליטי, יחד עם נטייתו הכולטת שלא
לקבל שום מוסכמות כדכרים המוכנים מאליהם, הכיאוהו דא־פעם
להשמיע דיעות החורגות לחלוטין מן הקונסנזוס של אנשי־הכיטחון
הממוסדים. כך פיקפק, זמן רב לפני מילחמת יום־הכיפורים, כתועלת
האיסטראטגית שכהחזקת חצי־האי סיני כידי צה״ל. כך הוא מפקפק

כיום כתועלת שבהעברת מלוא סדר־הכוה הקיים כסיני אל הגכול
החדש בנגב.
עם היוודע פרטי המיבצע האמריקאי הכושל באיראן השמיע מתי
פלד, כמאמר כ״הארץ״ ,דיעה בלתי־שיגרתית על טיכו של המיכצע
ומגמתו .״העולם הזה״ החליט לבקשו להרחיב ולנמק הערכה זו
בראיון שערך עימו יוסי ינאי.

איך אתה משכיר את כישלון מיכצע החילוץ
האמריקאי באיראן?

להתמקח עם האיראנים על בני־הערובה. אני לא מאמין
בזה.

אם גם זה לא, אז מה בן?

אם זה באמת היה מיבצע חילוץ, אני לא יודע להסביר
את הכישלון. אני לא יודע להסביר איך מישהו בכלל
חשב שזה יכול להצליח. אבל אני בספק רב אם מלכתחילה
זה היה מיבצע לחילוץ בני־הערובה בטהרן.

האמריקאים הודיעו על הקמתו והכנתו של כוח משימה
מוטס שיוכל להתערב במצבי חירום במרכז אסיה. זה
אחד מלקחי פלישת הרוסים לאפגניסתאן. הם ניסו גם דרך
אחרת, לחדש את ברית בגדד וזביגנייב בדז׳ינסקי אף
הציע לפקיסתאן 400 מיליון דולר וניסה לגייס גם כסף
מהסעודים, אבל הניסיון הזה נכשל.
כל מה שנותר לאמריקאים הוא הכוח המוטס. הם
הודיעו על כך בצורה רישמית. מדובר בהקמת כוח על
בסיס מיבעי המוכן לתגובה מיידית. כהכנה לכך הפ
שלחו לשם את נושאת המטוסים נימיץ השוהה בים הערבי.
אם האמריקאים יחליטו יום אחד להתערב בזירה הזו,
בעיקבות חדירה רוסית שאי־אפשר יהיה לעבור עליה
בשתיקה, תהיה זו התערבות צבאית. הם צריכים מקומות
נחיתה למסוקים שלהם. מקומות נחיתה יש בשפע, גם
בפקיסתאן וגם באפגניסתאן, אבל אף איש צבא לא יעז
לעשות פעולה כזו ללא תרגיל שילדי מוקדם.
פעולה כזו לא הוכנה ולא תורגלה אף פעם. תמיד,
עד לנפילת השאה, היתה איראן בסיס אמריקאי. עכשיו
נוצרה בעיה רצינית ביותר. להתכונן לפעולה כזו מבלי
לערוך תרגיל מוקדם.

אם לא מיכצע חילוץ בני־־הערובה אז
מה בן?
קודם כל צריך להבין מדוע לדעתי זה לא מיבצע
חילוץ. יש שתי גירסות על מה שקרה שם. הגירסה האחת
של הוושינגטון פוסט, שאת כל הניתוח שלי אני עושה
לפיה, משום שברור לי שגירסה זו הודלפה בכוונה
לעיתון. יש עוד סיפור שבא מטהרן, שפורסם כמה ימים
אחרי הגירסה של היושינגטון פוסט. האיראנים שנעצרו
באוטובוסים סיפרו שהם ראו את המסוקים יורדים כל
רבע שעה ומכל אחד יוצאים 50 או 60 איש. אם זה נכון
וירדו חמישה או ששה מסוקים זה כבר עניין של 250
חיילים ולא 90 כפי שפירסם הוושינגטון פוסט. אבל תמיד
יכול להיות שזה הדמיון הפורה של האיראנים שראו
כל חייל כאילו הוא חמישה.

יש שוני משמעותי כין סי; ל־50צ חיילים
כעניין כזה?
לא, אם מקבלים את הגירסה שהיה זה ניסיון להצלת
בני־הערובה. כל העניין הזה נראה בלתי־מציאותי. אם
לתוכנית הפעולה היה אפילו חצי אחוז של סיכוי, אפשר
היה אולי להאמין, אבל כבר מלכתחילה לא היה לה כל
סיכוי.
אני הייתי בטהרן, אבל לא צריו להיות בטהרן כדי
להבין שאין לכך סיכוי. מספיק להתבונן בתצלומי אוויר
של העיר. זה מטרופולין ענק, אין שום מקום שבו יכלו
המסוקים לחנות, גם לא בפרברי העיר, מבלי שהיו
מבחינים בהם. בסיני אולי אפשר לקחת שני הליקופטרים
ולהחביא אותם במשך הלילה מאחרי דיונות, וזה נעשה,
אבל לא בפרברי עיר כמו טהרן.
אחר־כך ברור היה שאין כל סיכוי לשלב השני. אי-
אפשר לעבור את טהרן מבלי שהיו מבחינים בכוח. אין
זה משנה כלל אם כלי הרכב היו באים מההרקולסיס או
מסופקים על־ידי משתפי פעולה מבפנים, כפי שנרמז.
אחר־כך, וזה שוב על פי התוכנית כפי שפורסמה
בוושינגטון פוסט, היו צריכים להרדים באיזה סם מרדים,
שאף אחד אינו מבין מהו, ולהוציא מכלל פעולה רבבות
או אלפים איראנים הצרים על השגרירות. רק אז היו
צריכים להזמין את המסוקים שירדו אחד אחד בגינה
של השגרירות ויעמיסו עליהם את בני־הערובה והחיילים.
לפי התוכנית, היו צריכים המסוקים לצאת בשלום
ולהמריא לטאבאס. קשה לי להביו איך חשבו לעשות
זאת. המוני הנרדמים היו כבר מקיצים, או שהיו באים
אחרים. בכיכר הזאת יש מאות או אלפי רובים וכולם
היו פותחים באש לכיוון המסוקים הפגיעים. האמריקאים
יודעים מהניסיון שלהם בקמבודיה איד אפשר להפיל
מסוקים באש של רובים. זה קרה להם שם הרבה. העיר

אי־אפשר היה לתרגל כמקום דומה מהכחי*
גה הטופוגרפית והאקלימית לאיזור הזה באר•
צות־הכרית?

אלוף >מיל ).פלד
ללא סודיות בהאזנה
כולה היתה יורה על המסוקים. אני פשוט לא קונה את
כל התוכנית הזו ולא מאמין שהיא היתה קיימת בכלל.

אולי האמריקאים חושבים אחרת מאיתנו?

אני מכיר אנשי צבא אמריקאים. היו לי מגעים עם
קצינים בכירים בצבא זה. זה צבא טוב ומה שמאפיין
אותו בעיקר זו התושיה. אני זוכר את הטיסה לירח,
כשאזל החמצן לאסטרונאוטים. למרות שתקלה כזו לא
היתד, צפויה ולא הוכן נגדה דבר, הצליחו להחזיר את
החללית לארץ ולהציל את האסטרונאוטים. אני זוכר

״ 99י

התיק הסודי
תושאו בסודה בשטח

אפשר, אבל זה לא אותו הדבר. כל מפקד יודע את זה,
אפשר אולי למצוא מקומות דומים, אבל הם לא היו זהים,
די לקחת את הדוגמה של טייס המסוק שלקה בוורטיגו
בפעולה של השבוע שעבר. זה לא היה קורה לו במדבריה
בארצות־הברית.
קשה להניח שהפנטגון לא דרש לערוך תרגיל כזה.
זו דרישה הגיונית ומעשית ולנשיא קארטר לא היתה
ברירה אלא לאשר זאת.
יש עוד כמה סימנים המראים כי יתכן מאוד שתאוריה
זו שלי נכונה. האמריקאים השאירו באחד המסוקים,
על פי הודעתם. תיק עם פקודת המיבצע ופרטיו. זה חשוד
מאוד בעיני. מסוק אולי אי-אפשר תמיד לקחת, אבל תיק
כזה סודי שוכחים? אני נוטה להאמין שהתיק הושאר
שם בכוונה כדי שהכל יחשבו שזה באמת היה מיבצע
חילוץ.

אם אתה צודק כתיאוריה שלך, האם המיה־צע
הצליח?
אפשר להגיד בביטחון כמעט מוחלט שכן. די היה
לראות את פניו של שר־ההגנה האמריקאי הרולד בדאון
כשהוא רואיין בטלוויזיה אחרי המיבצע. זה לא היה שר*
ביטחון שנכשל. הוא היה חייכן, שמח ונראה כמי
שהצליח ומרוצה. ההופעה של הנשיא קארטר היתה קשה
ונוקשה, אבל צריך להבין שקארטר הוא פוליטיקאי ובראון
הוא יותר איש טכני. הוא עשה תרגיל, התרגיל הצליח,
הלקחים נלמדו ולכן הוא שמח. הפנטגון הפיק מאות
לקחים מהתרגיל הזה. עכשיו כבר יודעים ומכירים בפג-

ז 1ז1
שהנשיא ריצ׳ארד גיכסון אמר אז שלמרות הכישלון,
כל אמריקאי יכול להיות גאה בכך שהוכחה שוב תכונת
התושיה האמריקאית, .תוכנית זו אינה מעידה על תושיה
אלא על הזיות, והזיות אינן מאפיינות את הצבא האמריקאי.
אבל
אפילו אם אני טועה והתוכנית אכן היתה לחילוץ
בני־הערובה, אין ספק שהיתה תוכנית נוספת גם למקרה
של כישלון, תוכנית שלפיה היו צריכים לחלץ את החיילים
או את בני־הערובה, אם העסק כולו היה נכשל בטהרן.
מה האפשרויות שהיו עומדות אז בפני האמריקאים:
לשלוח את הרוויזיה ה־ 82 המוטסת ולהטיל למערכה את
הרזרווה הלוחמת האמריקאית? אני לא מאמין שהאמרי קאים
היו מוכנים לכך, וכיוון שאני בטוח שהם היו מכי נים
תוכנית חילוץ, אם אכן היתד. הכוונה להיכנס לטהרן,
אני לא מאמין שזו בכלל היתד. הכוונה.

אם כך אז מה עשו שם לדעתך האמריקאים?

שר־חוץ מתפטר ואנס
ללא שותפות בשקר

קיימות כמה אפשרויות. האפשרות שהועלתה, בעיקר
בארץ, על־ידי גנדי ואחרים, היא שהאמריקאים התכוונו
לקחת בני־ערובה. זה לא כל כך הולם את קו המחשבה
האמריקאי, ולכן אני לא מאמין. מובן שמבחינה טכנית
אולי, ורק אולי, אפשר היה לעשות את זה. אפשר היה
אולי לנחות בעיר קום לתפוס כמה האיית־אולים ואחר-כך

נשיא קארטר
לחלץ מהקונגרס

טגון את בעיות המידבר המיוחדות לאיזור, את בעיות
הרוח, את סופות האבק, את בעיית הגבהים והוורטיגו,
איך לפטור את תקלות הקומוניקציה עם ההרקולסים שאב דו
בקשר. המיבצע היד, חיובי, אם באמת מבינים שהוא
היד, בגדר של תרגיל שילדי.
בעיקבות מיבצע זה יכולים לדעתי האמריקאים להסיק
בשקט רב כי פעילות שלהם באיזור ארץ זה, במידה
שתהיה פרובוקציה רוסית או חדירה רוסית לאמור, אפש רית.
כאשר הם יפעלו באמת, הם לא ישלחו רק נינזיץ
אחת אלא יכולים לשלוח לאמור שמונה נושאות־מטוסים.
לא ששה או שבעה מסוקים אלא מאתיים, לא כמה הרקו־לסים
אלא עשרות ומאות. לא 90 חיילים אלא אלפים
ורבבות. בראון והפנטגון יכולים לשמוח. התרגיל הצליח
והם למדו מכך שאפשר לפעול. בהצלחה בשטח.

ומה עם האבידות ועם המסוקים הפגיעים?
זה אמנם מצער מאוד, אבל לאמריקאים היו בכל יום־
פעילות רגיל בוויאט־נאם יותר אבידות משמונה חיילים
ויותר הליקופטרים שהופלו.

אם זה: היה תרגיל, מדוע, עזכו האמריקאים
את הזירה ככהלה כזו?
זו באמת שאלה. אפשר שוב רק להניח הנחות לאור
העזיבה המבוהלת שלהם. הם השאירו את המסוקים בשטח
מבלי להרוס אותם, וזה משונה. הם השאירו את גוויות
ההרוגים במקום ולא לקחו אותם, וזה חמור מאוד אצל
האמריקאים. הכוח יכול היה לשהות בטאבאס עוד שלושה
ימים בלי שאף אחד היה מפריע לו. ואם היו הפרעות
הרי שד,פאנטומים שסיירו כל הזמן בשמיים היו מגינים
עליו.
יש לכך רק הסבר אחד. הרוסים התערבו. המיבצע לא
היה סודי מבחינת ההאזנה. אפילו מיקי גורדום מקול
ישראל הצליח להאזין לו, אז בוודאי שהרוסים ידעו על
כל שלב ושלב שלו. אפשר לנחש שהרוסים הפעילו את
הקו האדום ואמרו לנשיא קארטר :״יש לך עד שעה
זו וזו להסתלק מהמקום אחרת אנחנו שולחים דוויזיית
שיריון לתוך איראן.״
צריך לזכור שבדז׳ינסקי אמר כמה ימים לפני הפעולה,
שיש ריכוזי כוחות רוסיים על הגבול הצפוני של איראן
כפי שהיו על הגבול הצפוני של אפגניסתן. אם הרוסים
היו נכנסים במצב כזה אף אחד לא יכול היה להאשים
אותם. האמריקאים הם שהיו אשמים.
קארטר עשה את השיקול. התרגיל הושלם והלקחים
הוסקו, אז מה זה, בתרגיל כה חשוב ומורכב, להשאיר
שבעד, מסוקים מופקרים? מה זה לעומת מה שהש ?.*0

מסוק
של הרוויזיה המוטסת ה־צ 8מעד לנושאת־המטוסים
וורסיגו וענני אבק
את האישור לכך. לפעולת הצלה הומאניטארית, כפי שהוא
קרא לפעולה זו, לא היה צריך את אישור הקונגרס.

אגל למה דווקא עכשיו, למה העיתוי הזה?

אם מניחים שהפנטגון לחץ על קארטר וקארטר
הסכים עם הפנטגון שחייבים לערוך תרגיל שילדי כזה,
הרי שבני־הערובה בשגרירות בטהרן היו תירוץ מצויין
לעקוף את הקונגרס ולערוך את התרגיל. הם בסך הכל
היו בעניין זה הסוואה.

אם כך, מדוע אין קארטר מספר היום את
האמת?

קארטר לא יכול להופיע בעיני האמריקאים כנשיא
ששיקר אותם ושיקר את הקונגרס. קארטר הוא נשיא
שבא אחרי ריצ׳ארד ניכסון שסולק משום ששיקר את

שר ההגנה בדאון >עס וייצמן)
מאושר מההצלחה
אירו בפעולות חשובות פחות בוויאט־נאם? בשביל מה
קארטר היה צריך להסתבך עם הרוסים אחרי שהוא כבר
השיג את מה שהוא רצה מהתרגיל.
אפילו אם הוא לא היה מאמין שהרוסים יכניסו שיריון
לאיראן, הם יכלו להפעיל את חיל־ד,אוויר שלהם. הבסיס
האווירי הקרוב ביותר של האמריקאים היד, על סיפון
הנימיץ, שד,יתד, במרחק של 1200 קילומטרים משם. לרו סים
יש בסיסים קרובים הרבה יותר. קארטר פשוט נתן
הוראה להסתלק מהמקום מיד. ולהשאיר את כל מה שמעכב
בעד הנסיגה.

אם התיאוריה שלך נכונה, מדוע היה עד
קארטר לספר את סיפור הצלת כני־הערובה?

כדי לערוך תרגיל כזה, לשלוח צבא לשטח מדינה
אחרת, היד, צריך קארטר, על פי החוקה האמריקאית,
לקבל את אישור הקונגרס. הוא מעולם לא היד, מקבל

בדאון נוווה עליז ועוגת
אחו׳ המבצע שהצליח
הקונגרס ואת העם, והוא נשיא שסילק את אנדרו יאנג
משום שהוא כביכול שיקר. הנשיא פשוט אינו יכול
להודות שהוא שיקר.

פרשת ווטרגייט התגלתה, האם אין קארטר
חושש שגם שקר זה יתגלה ץ
אולי, אבל גם כאן השאלה היא בעיתוי. אם יוכח
שקארטר שיקר מלכתחילה אין ספק שזו תהיה בשבילו
מכה. השאלה אם זה יוכח לפני או אחרי הבחירות.

מדוע התפטר סיירום ואגם ץ

אחת הסיבות היא ככל הנראה שוואנם חושש להיות
קשור לשקר הגדול, כפי שהיו מקורבי ניכסון קשורים
לשקר של הנשיא הקודם• אך יש לכך בוודאי סיבות
אחרות, אולי עמוקות יותר. ואנס הוא נושא הדגל
של האסכולה האומרת שמשברים בינלאומיים אין לפתור

בעזרת צבא אלא במשא־ומתן. בז׳ז׳ינסקי הוא חולה הדק.
הוא חושב הפוך. לכן גם היה זה בז׳זינסקי שנשלח
לפקיסתאן ולא ואנס. אין ספק שמה שקורה עכשיו עם
בני־הערובה הוא ניצחון לתיאוריה של ואנס ומכה מוחצת
לזו של בז׳ז׳ינסקי. עכשיו ברור לכל שהאופציה הצבאית
לא קיימת יותר, אם היא בכלל היתה קיימת קודם לכן.

ומה ככל זאת עם כני־הערוכה?

קארטר אינו יכול להרשות לעצמו שבני־הערובה לא
ישוחררו עד לבחירות. הוא לא יכול להרשות לעצמו.
להפקיר אותם. כיוון שהאופציה הצבאית בטלה, נותר
בידו רק המשא־ומתן. המחיר של האיראנים הוא גבוה
עתה הרבה יותר. הם כבר לא יסתפקו בהצהרה אמריקאית
שהשאר, היה ילד רע ושהאמריקאים עזרו לו להיות ילד
רע. קארטר יצטרך ללכת לקנוסה כדי לשחרר את בני-
הערובה. אבל אני לא רואה בכך אסון.
אם הוא יתן ההצהרות שירצו את האיראנים, ושוב
פעם, זו רק הערכה, ערב הבחירות, תהיינה אלה מביישות
כאשר תהיינה, וכמה ימים או שבועות לפני הבחירות
יחזרו הביתה בני־הערובה, יהיה קארטר, למרות ההש פלות,
גיבור לאומי בארצות־הברית. יתכן שעל מצב
כזה הוא בונה את הכל.

וכדי הפיל והכעייה היהודית אי־אפשר. איך
בל זה קשור לישראל ולישראלים ץ

יש שני נושאים שאני רוצה להתייחס אליהם. הראשון
הוא התגובות בישראל, בעיקר של מנהיגים או מנהיגים
לשעבר ושל אנשי צבא לשעבר. יש מעין שימחה לאיד
שאינה במקומה. אנשים חושבים: כמה אנחנו היינו
גיבורים באנטבה וכמה האמריקאים הגדולים האלה שלומיאלים.
זה לא נכון. את מיבצע אנטבה אפשר היה לערוך,
גם את מוגדישו. טהרן זה סיפור אחר לגמרי. שם לא
היתה כל אפשרות מההתחלה.
יש עוד דבר שאני רוצה לעמוד עליו וזה הראיון
שנתן לטלוויזיה מפקד חיל־האוויר לשעבר בני פלד. לאיש
הזה היתד, החוצפה לקשור לפרשת איראן את אסון
המסוק של צה״ל על 54 הנופלים. פלד ניסה להיתלות
באסון המסוקים בטאבאס ולהסביר כאילו מיבצע כמו
מיבצע אנטבה לא יכול היה להיערך ללא התאונות כמו
של ד,־ 54 וזאת, כשפלד יודע, יותר מכל אחד אחר,
שאסון ה־ 54 היה בגלל מחדלים ורשלנויות.

המחוננת ובה עס
ח מורה לו תמיהה -
ואוזנו של התלמיד
בן השש ]קרעה

אח! התלמיד

המשיכה של המורה לריתמיקה גרמה לקרע של 2.5
סנטימטרים מאחרי אוזנו השמאלית של איתן מור, בן

השש וחצי. איתן הובהל לרופא כירורג, והיה צורך בשישה תפרים כדי לחבר את הקרע.

^ עיני תלמידי כיתה א׳ התרחש
• מחזה מדהים, אך הם הגיבו כאילו
היה זה מעשה שיגרתי של יום־יום. המורד.
משכה בחוזקה באוזניו של אחד התלמידים,
עד שגופו הורם, ורק קצות אצבעותיו
נגעו בריצפה. בצורה זו גררה אותו אל
מחוץ לכיתה.
התלמידים נשארו אדישים. נראה היה
כי לא הבחינו בפרץ־הדם מאחרי אוזנו
של התלמיד, שבאוזנו נגרם קרע מעוצמת
המשיכה. יתכן שהאדישות נבעה מסיבה
אחרת: התלמידים פשוט הורגלו להתנה גותה
של המורה, ולא ראו במיקרה זה
דבר יוצא־דופן.
השעור הראשון בכיתה א׳ שנייה, בבית-
הספר היסודי הגיבעה ברמת־גן, היה באותו
בוקר ביום הרביעי שעבר, בריתמיקה.
בשעור זה נוכחת, לפי הוראות מישרד־החימר,
נוסף על המורה לריתמיקה גם
מחנכת הכיתה, שתפקידה הוא להקפיד על
המישמעת בזמן השעור. כך היה גם הפעם.
למרות נוכחותן של שתי המורות גם
יחד, התנהל השעור תוך הפרעות מצד
התלמידים. ניכר היה בי המורה לריתמיקה,
רות קוטנר, אינה מצליחה להשתלט על
הכיתה. התלמידים לא נשמעו לה וניצלו
כל הזדמנות כדי לעורר רעש ומהומה.
המחנכת, חיה הדם, ישבה כל העת ליד
שולחנה ועסקה בתיקון מיבחנים. במיסגרת
ד,שעור ביקשה קוטנר מן התלמידים לרקוע
ברגליים, לפי קצב מנגינה שהשמיעה להם
באורגן!נייד. אך התלמידים רקעו בעוצמה
גדולה מן הנדרשת, כדי להרגיז את מורתם.
קוטנר הפסיקה את הנגינה, והורתה לתל מידים
להמשיך לרקוע בקצב אחיד, אך
לעשות זאת בייתר עדינות. נראה היה
כי התלמידים מתחילים להישמע למורה,
ואז קרה הדבר המתואר בשתי גירסות
שונות.

מאחרי פרשת הסבל שנגרם לאיתן,
עומד סיכם וך ארוך בין המחנכת למורה
לריתמיקה. רות קוטנר התחילה ללמד
בבית־הספר הגיבעה רק השנה. כבר בתחי לת
השנה התרשמה חיה הדם כי קוטנר
נתקלת בקשיים .״ראיתי שהיא פשוט לא
מסוגלת להעביר שעור בצורה נורמלית,״
סיפרה הדם .״השעורים שלה לא מעניינים,
והתלמידים משתעממים. בגלל זה הם גם
מפריעים. כשראיתי שהמצב הולך ומחמיר,
פניתי למנהלת וביקשתי להפסיק את העבודה
של רות. זה נודע לרות והיא
התנפלה עלי ליד כל המורות בצורה כל-כך
משפילה ופוגעת, עד שירדו לי דמעות.
אחרי כן היא התנצלה, אמנם, אבל מאז
נראה לי שהיא שומרת לי טינה.״
קוטגר הודתה בעובדה שבינה ובין הדם
אכן קיים סיכסוך, אך סירבה להתייחם
לסיבה שגרמה לו .״צריך לשאול את חיה
מה הסיבה,״ אמרה .״אני רק יכולה לספר
מה היא עשתה לי. מהתחלת השנה היא
מתנכלת לי. למרות שהיא צריכה להשגיח
על המישמעת בשעורים, היא מתעלמת

מיקה כבר לא היתד, שם,״ סיפר אברהם.
״פחדו לתת לי שם את הפרטים שלה.
חשבו שאני מתכוון להתנקם בה. אבל
אני הייתי צריך את הפרטים רק כדי להגיש
תלונה נגדה למישטרה.
״האמת היא שתחילה לא רציתי להגיש
תלונה. כל מה שרציתי זה רק שיבטיחו
לי שהמורה הזאת לא תלמד יותר, לפחות
לא בבית־הספר הזה. אם המנהלת היתד,

של איתן, נורית, הוזעקה
לבית־הספר מיד כאשר נתגלה
הקרע באוזנו של בנה. היא סיפרה
כי הוא סובל מסיוטים בלילה.
בכוונה מההפרעות בכיתה. היא עושה הכל
כדי להכשיל אותי.
״זה גם מה שקרה בשעור האחרון. התל מידים
הפריעו וחיה לא זזה מהמקום. זה
הרי בדיוק מה שהיא רצתה. מאחרי הגב
הרגשתי שהיא מחייכת ונהנית שאני מתרגזת.
כל המצב הזה גרם למתח בינינו.
זה התבטא גם בריכוז שלי בעבודה וגם
בעצבים שלי. פשוט איבדתי את השליטה,

לריתמיקה, רות קוטלר,
מאשימה את מחנכת
הכיתה בפרובוקציה, שהב״אה להתפרצות.
עומד להיחרץ עוד לפני שהועמדה כלל
למישפט.
הדיווחים השונים על הפרשה גם תיארו
את המחנכת, חיה הדם, כגיבורה שיצאה
למאבק נגד המורה הנוראית. אך נדמה
שנשכחה העובדה שהדס נכחה אף היא
בשעור, בעת התרחשות הדברים. הדס
הכחישה שניסתה להכשיל את קוטנר ,״זה
הכל פרי הדמיון שלד״״ סיפרה .״זה עניין
לפסיכיאטר. אני דווקא כן ניסיתי לעזור
לה ואפילו קמתי כמה פעמים והרגעתי
את הכיתה. אבל רות פשוט לא מסוגלת
להעביר שעור והם התחילו להפריע מחדש.״
שתיקה תמוהה

מור, אברהם איתן,
11ך 11 של
\ 1 1י י \ 1הגיש תלונה במישטרה נגד
המורה. לדבריו, הוא חושש מהש פעות
נפשיות על בנו כתוצאה מהמיקרה.

3לי יסודי
מצפון
י*׳פי ע דו תו של הילד איתן מור, הוא
• מחר, כפיים תחת לרקוע ברגליו. איתן
הסביר כי רגליו כאבו ולכן לא נהג כמו
כולם .״פתאום המורה באה אלי, הרימה
אותי בשתי האוזניים ומשכה אותי ככה
החוצה,״ סיפר איתן, בן השש והצי .״זה
כאב לי, אבל לא ידעתי שיורד לי דם.
את הדם ראיתי רק בחוץ.״
לטענת קוטנר היה הסיפור שונה .״בדיוק
ברגע שכבר הרגשתי שאני משתלטת על
הכיתה,״ סיפרה ,״איתן קפץ מולי ועשה
לי פרצופים ותנועות מגונות בידיים. אני
מודה שתפסתי אותו באוזן אחת וביד אחת
וככה הוצאתי אותו מהכיתה. זה היה מתוך
כעם. אבל הכעס שלי לא היה מכוון דווקא
נגד איתן. זה רק יצא ככה. האמת היא
שהיתה סיבה אחרת ושונה לחלוטין. זה
היה הכל פרובוקציה של המחנכת חיה
הדם. היא אשמה !״

וככה קרה שהתפרצתי נגד איתן. הוא
רק היה הקורבן. לא התכוונתי להרע לו.
זה קרה רק מפני שחיה הכשילה אותי.
לכן אני גם שלמה עם מצפוני. חיה היא
שהביאה אותי למצב הזה.״
עם התפרצותה של קוטנר רק החלה
הפרשה. אחרי שדאגה לטיפול הרפואי
התקשרה האם, נורית מור, לבעלה אברהם,
שהוא קצין בצבא־קבע. האב מיהר לשוב
הביתה, ואחרי שראה את מצב בנו, רץ
לביודהספר הסמוך לביתו .״המורה לרית־

מבטיחה לי את זה, בשבילי הפרשה היתד,
נגמרת. אבל אמרו לי שהמנהלת נסעה
לדווח על המיקרה במישרד־ד,חינוך. סגנית־המנהל
אמרה לי שהיא לא יכולה להבטיח
לי שום דבר, ושקודם צריך לבדוק בדיוק
מה קרה. לזה לא יכולתי להסכים. מורה
שמתנהגת בצורה כזאת, אין לה מקום
בבית־הספר. איך אפשר לעשות דבר כזה
ליילד? לכן הגשתי תלונה.״
מרגע שהוגשה התלונה חרגה הפרשה
מממדיה עד כה. השוטרים מיהרו
לעצור את קוטנר והאשימו אותה בגרימת
חבלה חמורה. לדברי קוטנר התנהגו אליה
השוטרים כאל פושעת, העליבו אותה
והתייחסו אליה בגסות .״שוטר אחד אמר
לי שזאת בושה לעם ישראל שיש מורות
כמוני,״ סיפרה .״הוא אמר שידאג שאני
אגמור את הקאריירה שלי. השבתי לו
שהוא לא מכיר אותי, ואין לו זכות לשפוט
אותי.״
למחרת פורסמה הפרשה בעיתונים. הדבר
גרם סערה בציבור, ונגד המורה נוצרה
אווירת לינץ׳ .נראה היה כי גזר־דינה

^ למרות הצטדקדתה של הדם, אין
• היא יכולה להכחיש כי לא נקטת אצבע
כאשר ראתה את קוטנר גוררת את איתן.
בהצהרה שמסרה לעיתונות טענה הדם
כי לא הבחינה בפציפתו של איתן, וכי
התכוונה לדווח על המיקרה למנהלת ביתד,ספר
אחרי ד,שעור. אולם מורות ותיקות
הביעו את דעתן כי זהו מעשה חסר־אחריות.
לדיבריהן, מחנכת הדואגת לתלמידיה לא
היתד, שותקת למראה מחזה כזה, אלא
קופצת ממקומה ומונעת אותו.
הדם לא ישבה בשעור מתוך התנדבות.
היא מקבלת עבור שעה זאת שכר מלא.
למרות שד,יתד, צריכה להיות מופקדת על
המישמעת, בדקה הדם בחינות. כך חסכה
זמן שהיתה צריכה להקדיש אחרי שעות
העבודה. למרות שהיא טוענת כי היתד,
עירנית לגבי מה שמתרחש בכיתה, ברור
כי בדיקת הבחינות עצמה דורשת תשומת-
לב מרובה. דברים שונים שהתרחשו בכיתה
וטענתה של קוטנר כי הדס התנכלה לה
ולא הקפידה על השקט בכיתה דורשים
בדיקה. למרות היתממותה של הדס, מעו ררים
מעשיה ושתיקתה סימני שאלה.
מכל הפרשה סבל איתן מור .״אני מפחד
מהמורה לריתמיקה,״ סיפר .״היא תמיד
מתנהגת ככה. לי היא משכה פעם ראשונה,
אבל לתלמידים אחרים היא כבר משכה
באוזניים. מגיע לה עונש על מה שעשתה.״
ברור כי זהו מיקרה חריג, אך אנשי
חינוך אמרו כי בכל זאת, יש לדאוג לעקרו
מן השורש. התנהגותה של המירה לרית מיקה
מעוררת שאלד, אם היא ראויה
להמשיך ללמד. מה גם שתלמידים נוספים
אישרו את טענתו של איתן, כי המורה
התנהגה כך גם בעבר. על מעשיה היא
תעמוד, כנראה, לדין פלילי. אם תורשע
יגזרו שופטים את עונשה. עד אז דרושה
חקירה יסודית סביב כל הפרשה. אווירת
לינץ׳ לא תתרום לחקירה, שתצטרך להשיב
גם על השאלה: האם קוטנר היא הנושאת
לבדה באחריות לפרשה?

11 זס!

^וו ץ ז

אבכקיץ 80־

הדפסים, סריגים
ובדים בל עדיי ם-
מרהיבים ביופיים.
עיצוב עדכני של צוות
מעצבים בראשות גדעון אוברזון,
עשו את אפנת ניבה לסיפור הצלחה בינלאומי.
בבתי האפנה היוקרתיים בעולם, מוצגת אפנת ניבה,
לצד יצירותיהם של המעצבים הנודעים בעולם.
את הנמי אביב/קיץ 80׳ ,תוכלי להשיג גם בבתי האפנה
המובחרים בישראל.

1־אפנתהנשים ודעות
ניבה בע־־מ -דרך יפו-ת״א .25ת״א

נעלי רמי -בחנויותה מו ב ח רו ת.
המפעל -בןא ביג דו ר 20ת ל־ א בי ב.

את אף פע לא יח־עים
איך המשחק יסתיים.

ספיד. נעל הספורט המהפכנית החדשה.
שונה מכל מה שהכרתם עד עכשיו.
הכנסו אליה.
הסוליה הדינמית שלו; תעניק לכם
תחושה מיוחדת במינה.
היא מורכבת משתי שכבות-

החיצונית קשיחה ועמידה
והפנימית. הקרובה לכף הרגל. גמישה ורכה.
זוהי הסיבה לכך שבספיד מתנועעים אחרת.
מרגישים אחרת.
שחקו אותה בספיר.
ספיד-המגפר נעלי ירושלים בע־־מ.

אין גבול לתעלולי פלאטו־ שהן: הוא תום סוס לעיוורים נכי צדרל

3 1133
ש עיוור על הסוס

עיוור נכה צה׳׳ל רוכב בלובי של מלון מרינה על
הסוס שנתרם לנכים. מימין אפשר להבחין בפלאסו
משוחח עם יעקובסון. כעבור דקות אחדות הסתלק פלאטו, מבלי ששילם עבור הסוס.
יקרים עבור ההשתתפות בו, כפי שעשו
שאר המלונות. הוא החליט להעמיד את
האולם הראשי של המלון לרשות העיוורים,
ואף לדאוג להם, מלבד לאוכל
ולמשקאות, גם לבידור ולמתנות.
מיקי גייס את כל ידידיו למען הנשף.
מבעלי ממון הוא דרש וגם קיבל מתנות
עבור הנכים, מאחרים הוא ביקש תרו מות
להגרלה ולמכירה פומבית שערך
במקום, שהכנסותיהן היו קודש לקרן ה נכים
העיוורים. מאותם ידידים שאינם
בעלי אמצעים ביקש מיקי לעזור בעבודות
האירגון ובאירוח הנכים.
אופנת הנכים
1 11 ׳*1 !911¥1י 1*11 (11 ¥1מנהל מלון מרינה תל־אביב, מיכאל (״מיקי״) יעקוב־
111 | 1 #111 סון, וגידי סנדל ליד הסוס שנתרם על־ידי פלאטו־
1\ ( 1 1 1 1
שרון למען עיוורים נכי צה״ל. אחרי שפלאטו סירב לשלם, רכשו השניים את הסוס מכספם,
^ כר זמן רב לא זכה ח״כ שמואל
׳״ פלאטו שרון בקבלת־פנים כה נלהבת.
עשרות נכי צה״ל כולם עיוורים ורובם
בעלי מומים נוספים, קטועי רגליים וידיים
ובעלי כוויות, מחאו לו כפיים במשך
שעה ארוכה, הריעו לכבודו ודידו לעבר
השולחן שלידו ישב, כדי ללחוץ את ידו.
חבר־הכנסת הלבוש באלגנטיות רבה,
כשלצידו אשתו היפהפיה, היד מדושן
מעונג. אחר־כך הוא סיפר לידידים :״הר גשתי
שהגיבורים האלה אוהבים אותי.
אני הייתי בשבילם משהו מייוחד.״ אולם
פלאטו ידע מה שהנכים שקיבלו אותו
בחמימות כה רבה לא ידעו. הוא ידע כי

הוא רימה גם את נכי צר,״ל, והצליח
להשיג על גב מומם פירסומת חינם.
הכל החל ערב יום־העצמאות. מנהל
מלון מרינה בתל-אביב מיכאל (״מיקי״)
יעקובסון, דוא ידיד ותיק של העיוורים
נכי צה״ל. מיקי הכיר כמה עיוורים־
נכים, הזמין אותם לארוחות במיסעדה
הסינית של מלונו, ומאוחר יותר החליט
לאמץ, יחד עם המלון וקומץ ידידים,
את נכי צה״ל העיוורים.
לקראת יום־העצמאות החליט מיקי לע רוך
נשף לנכים ולבנות זוגם. הוא ידע
שהמלון שהוא מנהל יפסיד כסף רב
אם יערוך נשף פתוח ויגבה כרטיסים

נדאטו רוכש הגרלה
שידע למרות
שלא ישלם 50
אלף לירות, כפי שהתחייב, עבור הסוס לנכי צה״ל, הופיע פלאטו־

ף• אחת משיחותיו עם ידידים עיוו-
— רים נכי צה״ל הם סיפרו לו על האופ נה
החדשה בקרב הנכים: רכיבה על סו סים
.״רק מי שמכיר את העיוורים נכי
צה״ל יכול להבין מה פתאום סוס,״ הס ביר
מיקי ,״הם מתמודדים כל הזמן עם
הנכות שלהם. מחפשים לעצמם אתגרים
שבהם יוכלו להוכיח, בעיקר לעצמם, כי
הם מצליחים להתגבר על העיוורון. בעז רת
הרכיבה על סוס הם מצליחים להו כיח
לעצמם שהם בדיוק כמו אותם שרואים.
שהם התגברו על עוד מיכשול.״
מיקי החליט לרכוש לנכים סוס פרטי
שלהם. לשם כך הוא גייס את ידידו, גידי
סנדל, בעל חברה להקמת גדרות ממושב
קידרון. יעקובסון ביקש וסנדל הסכים
לרכוש סוס עבור נכי צה״ל ואף הת חייב
לשלם את דמי אחזקת הסום במשך
שנה. סנדל הבטיח זאת עוד לפני שידע
כמה עולה הסוס וכמה עולה האחזקה.
אחר-כך בדקו השניים את המחירים.

שרון יחד עם רעייתו בנשף יוס־העצמאות של הנכים. בתמונה
נראה פלאטו כשהוא רוכש כרטיסים להגרלה, שנערכה במקום,
ונותן תמורתם התחייבות אישית שלו על־סך 2000 לירות.

התברר כי סוס ערבי אציל ושקט, שית אים
לשימושם של הנכים, עולה כ־30
אלף לירות. דמי אחזקת סוס כזה למשך
שנה הם כ־ 20 אלף לירות נוספות.
עוד לפני שהספיק סנדל לרכוש את
הסוס, טילפן אליו יעקובסון וביקש ממנו
שלא לרכוש את הסוס. היה מי שהציע
ליעקובסון לפנות אל ח״כ פלאטו שרון
בבקשה שישתתף בנשף ויתרום למען ה נכים
העיוורים. אחר־כך סיפר יעקובסון :
״כמו כל אחד בארץ שמעתי על כל
מיני חוכמות שפלאטו עושה עם אנשים
במד. שנוגע לכסף. לא ידעתי אם זה
נכון או לא, אבל הייתי בטוח שאת נכי
צה״ל הוא לא יסדר, אז פניתי אליו.״
לפני שפלאטו נתן את הסכמתו הוא
ביקש לדעת מי ״מהאנשים הגדולים,״ יש תתף
בנשף. סיפר לו מיקי כי הוא הז מין
את שר־הביטחון עזר וייצמן ואת
הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל (״רפול״) אי תן
.״אני רוצה לשבת ליד וייצמן,״ אמר
לו פלאטו ,״אם תתרום, ויבואו וייצמן
ורפול, אני מוכן שתשב אפילו ביניהם,
העיקר שתתרום,״ השיב לו יעקובסון.
אז שוחחו השניים על טיב התרומה.
יעקובסון סיפר לפלאטו על תרומות
שכבר התקבלו, כדי שיבין מהו סדר הגו דל
המצופה ממנו :״יש כאלה שתרמו
טיסה לחוץ־לארץ. יש כאלה שתרמו בי לוי
בבית־מלון באילת, יש אפילו אחד
שתרם סוס.״

50 אלף
ועוד 2000
ך ן לאטד, א מן יחסי־הציבור נדלק
* * כששמע על הסום .״אני רוצה לתרום
את הסום. אני לא מוכן לתת שום
תרומה אחרת. מלבד הסוס,״ הוא הודיע
ליעקובסון. כפי הנראה ראה כבר פלא-
טו בעיני רוחו את תמונתו יחד עם
עיוורים נכי צה״ל ועם סוס המוצב בחדר-
האוכל של המלון, מתפרסמת בעיתונים.
יעקובסון ידע כבר עולה הסוס וכמה
עולה האחזקה שלו ונקב בסכום של 50
אלף הלירות בפני פלאטו .״אין בעייה,
אני משלם,״ הודיע לו הח״כ מסביון.
יעקובסון טילפן לסנדל, סיפר לו על
השיחה עם פלאטו וביקש ממנו לוותר
על הסום ולתרום את הסכום בצורה אחרת.
סנדל הסכים. הוא גם מסר ליעקוב-
סון את כתובתו של מוכר הסוס ויע-
קובסון מסר אותה לפלאטו .״לי אין זמן
להתעסק עם סוסים,״ אמר לו פלאטו,
״קח את הסום ואני מייד מוציא לך צ׳ק.״
יעקובסון נהג כך. הוא סיכם את ה-
עיסקה עם מוכר הסום, הבטיח לו את
הצ׳ק עוד לפני מועד הנשף ואף השיג
תרומה מבית־אופנה להכין שמיכת־רכי-
בה מייוחדת שעליה נרקם סמל המלון
והשם שנקבע לסוס: טייפון־מרינה.
עד יום לפני הנשף לא הגיע הצ׳ק של
פלאטו. יעקובסון טילפן אליו, ואז הם-
(המשך בעמוד )44

¥והי מיסלגת־צללים הודה
1 / /אחד מראשי המיפלגה הליברלית.
״אין לה חברים אמיתיים, אין לה יעדים
אמיתיים, אין לה מנהיגים אמיתיים.״
ואכן — שום אירוע מיפלגתי בשנים
האחרונות לא סימל את ההתנוונות הנוראה
של החיים הפוליטיים בישראל כמו הבחי רות
שנערכו השבוע במיפלגה הליברלית.
ההצגה שנערכה במקביל בתנועה הדמוק רטית
של ייגאל ידין לא היתד, כה עגומה,
מפני שאיש אינו מתייחס ברצינות לשריד
אומלל זה של תרגיל פוליטי חד־פעמי. אך
המיפלגד, הליברלית היא אחת הוותיקות
בארץ. יש לה שורשים עמוקים בהיסטוריה
הציונית, והיא מילאה תפקיד חשוב בתול דות
המדינה. התנוונותה היא אות מבשר
רעות.
במשך כמה שבועות הופיעו בעיתונים
מודעות של סיעות שונות במיפלגה. גם
הן היו סימפטום להידרדרות המערכת
הפוליטית.
במודעות־בחירות, הן של מיפלגות, הן

מובן שבמאבק כזה, שאין לו כל תוכן
ענייני, אין גם מיגבלות מוסריות. הסיעות
האשימו זו את זו בשחיתות, בהחתמה
סיטונית של חברים דימיוניים, ביניהם כפריים
ערבים, חברי מיפלגות אחרות וסתם
אנשים מן הרחוב. לא חסרה אלא הטענה
כי גם המתים הוקמו לתחייה כדי להצביע
בעד מועמד זה או אחר, ברוח יצירתו של
ניקוליי גוגול, הנשמות המתות.
על כל פנים, מיפלגה שאין לה שום
בסים עממי, ושציבור חבריה האמיתיים
כימעט זהה עם ציבור עסקניה, הפכה
לפתע למיפלגת־המונים כבירה, בעלת
קרוב ל 100-אלף חברים. מפני שיבעתיים, מעציב המחזה
שתמיד היה למיפלגה זו, בכל גילגוליה
השונים (הציונים הכלליים ב׳ ,מיפלגת
הציונים הכלליים, המיפלגה הליברלית,
המיפלגה הליברלית בגח״ל, המיפלגה הלי ברלית
בליכוד) תפקיד אותנטי: נציגות
מעמדית של הבורגנות הזעירה והבינונית,
בעלת גישה ימנית שפוייה ומתונה בענייני-

2 5 0נושים פרטיים ניסו ושווא

מניין התוצאות
תוצאות לא חשובות

של סיעות בתוך מיפלגות, נהוג לבשר על
רעיונות נשגבים, מצעים מרחיקי־לכת,
תוכניות מפתות. המודעות הליברליות שמו
קץ למסורת זו. הן אף לא העמידו פנים
כאילו נטוש במיפלגד, ויכוח כלשהו בין
מצעים, התמודדות של רעיונות. המאבק
היה גם, ברוטלי וחסר-יומרות: הכל לחמו
על עמדות־כות, קידום אישי, נתח גדול
יותר בכיבודים ובהנאות.
כמו פלוגות של שכירי־חרב בימי-
הביניים, נקראו הסיעות האלה על שם
ראשיהן — סיעה של אברהם שריר, סיעה
של דויד שיפמן ויחזקאל פלומין (כעבור
כמה ימים התהפכו היוצרות, ואותה סיעה
הופיעה בשם יחזקאל פלומין ודויד שיפמן).
איש לא התיימר לטעון׳כי בין שריר ובין
פלומין יש ויכוח כלשהו — מילבד הוויכוח
על כסאות.

חוץ, ונכונות להתפשרות עם מיפלגת-

העבודה בענייני־פנים.
יש המקווים להחייאת התפקיד הזה. אך
ההתנוונות הגלריה של המיפלגה מטילה
ספק ביכולתה למלא תפקיד כלשהו —
מילבד סחר-מכר על כסאות.
הבחירות שנערכו בתחילת השבוע הו כיחו
יותר מאלף עדים התנוונות זו. במשך
שבועות אחדים נערך מאבק כמעט אלים
בין הסיעות השונות, על קולו של כל
בוחר. משאבים כספיים אדירים התגלו
לפתע ונזרקו לתוך המירוץ. מיליונים של
לירות בוזבזו. יש אומרים כי הבחירות
הפנימיות של המיפלגה הליברלית היו
הבחירות הפנימיות היקרות ביותר שנערכו
אי-פעם במדינה. מה שברור הוא שההוצאה
הכספית על כל ראש, על כל חבר־מיפלגד,
שהצביע, יכולה היתד, לפרנס בכבוד רב

את מוס

מנצחים דורון ושריר
לכולם אותו האחוז

מנצח נחמני
אחראי על הספירה
את אותו חבר־מיפלגה במשך כמה שבועות.
בירושלים התגלתה סיעה קיקיונית,
שאחר־כך הסתבר כי מאחריה עומד השר
ללא תיק משה ניסים, שהיא מובילה את
חבריה לטיול מאורגן באוטובוסים ממוזגי-
אוויר לים־המלח. התחנה הראשונה בטיול
היתה הקלפי. במקום כרטיסי נסיעה היה
על המטיילים־מצביעים למלא את הקלפי
באותיות הסיעה שמימנה את הטיול. סיעה
אחרת בירושלים הצליחה להעמיס את
פינקס הבוחרים בשמות של בוחרים ער ביים,
ולדאוג לכך שאותם, שאינם יודעים

תל-אביב לא פיגרה אחרי השאר.
שם החלה השחיתות עוד לפני שנפתחו
הקלפיות. אחת הרשימות, זו של נשיא
מכבי וחבר מועצת-העיר יצחק (״קקלה״)
כספי, הציגה בפני הבוחרים רשימת מוע מדים
מפוארת שכללה את מיטב אישי
המיפלגה הליברלית. רק כשהודיעו עורו״
הדין שמעון גצלטר, התעשיין דב יעקובו־ביץ
והעיתונאי גבריאל צפרוני כי לא רק
שהם אינם מועמדי רשימתו של כספי,
אלא שהם גם יצביעו נגדה, התגלה ה בלוף
הגדול — אך זה היה כבר מאוחד.

נשלחה בתוכחה קדימה. סבידור הוציא
חוברות מיסחריות, אשר בין מודעה לצע צועי
ילדים למודעת חברת בניה של אחד
מידידיו, היתה תעמולת בחירות אישית
שלו. חוברות אלה נשלחו בדור־הכנסת
הפטור מתשלום.
ראשי המיפלגה הליברלית הבינו עוד
בשלב מוקדם ביותר לאן נושבת הרוח.
כדי למנוע ביזיון ענק הם הזמינו את
שירותי חברת מודיעין אזרחי שיפקחו על
טוהר הבחירות 250 .בלשים־פרטיים של
חברה זו ניסו למנוע, בכל כושרם המיק-
צועי, מערכת בחירות מושחתת, אך המת מודדים
הליברלים יכלו גם להם.
המאבק האמיתי התנהל בין מנהיג
המיפלגה, סגן ראש־הממשלה שימחה
ארליך לבין החבר הסורר של המיפלגה
שר־התיקשורת יצחק מודעי. קשה היד,
למצוא רשימה הנושאת את שמו של ארליך,
שעבורד, יכול היה להצביע מי שרצה
לתמוך במנהיג הוותיק. רק הבקיאים ב־מיסתרי
הכוחות הפנימיים של הליברלים
ידעו איך להטיל את הפתק כדי לתמוך

שהודיע כבר בליל הבחירות על הניצחון,
לא שיקר ואף אחד מראשי סיעות אלה
גם לא אמר את האמת. רק אחרי שתסוד
יימנה העסקות האפלות של אחרי הבחירות,
רק אחרי שהצירים שנבחרו יסיימו את
מסע הנדודים שלהם מהסיעה שברשימתה
!נבחרו אל הסיעה שמצליחה לפתות אותם
בכישרוך רב יותר, רק אז יתברר מי באמת
ניצח בבחירות למיפלגה הליברלית- .

יוסי ינאי *

למנוע שחיתויות בבחירות במיפלגה ה די בו רי ת

אפילו לבטא כהלכה את שם המיפלגה
הליברלית, יבואו בהמוניהם לקלפיות.
רמת־גן לא פיגרה אחרי ירושלים. הד״ר
ישראל פלד, ראש־העיר מזה שנים רבות,
התחרה, בצורה אלימה כמעט, כנגד עסקן
אחר של הליברלים, סגן יושב־ראש הכנסת
משה מרון. מרון ניחן בקסם אישי רב
ולאחרונה גם באהדה רבה בציבור הלי ברלי,
אך פלד לעומתו חולש על מנגנון-
חושך ומשאבים עירוניים. פקידי עיריה
רבים גוייסו, על חשבון ימי העבודה
שלהם, כדי לעזור לפלד להיבחר בתוך
מיפלגתו. מכוניות העיריה הסתובבו בחוצות
כשנהגיהן אינם מסתירים כלל את העובדה
שהם והדלק של מכוניותיהם, עובדים בעד
פלד. במקומות מסויימים הגיעה ההתנגשות
בין אותם שעובדים עבור פלד לבין אוהדי
מרון לכלל אלימות פיסית.

חבר־הכנסת אברהם שריר גייס לעזרתו
כוחות חדשים בליברלים. מיכאל (״מיקי״)
אלבין, שותפו של איש־העסקים שאול
אייזנברג ועורך־הדין אמנון רוזנשטיין
החליטו לתמוך בשריר. תמיכה זו פירושה
היה ממון רב. שריר ניהל את מסע הבחי רות
שלו מבית אסיה המהודר, שם הועמד
לרשותו חדר, והוציא מאות אלפי לירות,
שקיבל מאלבין ומידידיו לתעמולת בחירות
יקרה ורעשנית. אולם ללא ניצול הקופה
הציבורית אי-אפשר. שריר נתפס כשניצל
את דואר־הכנסת למישלוח עשרות אלפי
מיכתבים של תעמולת בחירות.
גם מנחם סבידור התמודד בבחירות ב ראש
סיעה בעלת שם מפוצץ. סבידור הציף
את תל־אביב בפלאקאטים שבהם נראית
תמונתו עם הארשת הרצינית המעוררת
תמיד צחוק. המיקטרת היתד, בפיו ואצבעו

בארליך. הצבעה עבור שריר וח״ב שרה
דורון, הצבעה עבור הרשימה המרכזית,
הצבעה עבור רשימת איגוד העובדים, עבור
רשימתו של השר גידעון פת ואפילו עבור
אחת מהרשימות שמאחריהן עמד ניסים
— פירושה היה הצבעה עבור ארליך, וגם
זאת ללא ביטחון מלא.
מי שרצה להצטרף למורדים, ולהצביע
עבור מודעי יכול היה להצביע עבור הרשימה
המוצהרת של מודעי או עבור
רשימתם של יחזקאל פלומין ודויד שיפמן.
אולם גם אז הוא מסתכן בכך שקולו ילך
למחנה האחר, מפני ששיטת ההצבעה אצל
הליברלים היא כזאת שרק אחרי שכל
אחד מהצירים מצהיר, אחרי הבחירות,
במי הוא למעשה תומך, או באיזו קוא ליציה
הוא מוכן להשתתף, אפשר לדעת
איזה מחנה ניצח.

—ן ןן!

מנצח פלומין
עם ובלי מודעי

411׳

׳־כשיש לך בבוקר פגישה בירושלים.
בצהריים בתל־אביב ואחר הצהריים
בס׳ ת. אתה לא יכול לסמוך על גיסים.
־׳אני סומך על הפיג ו 504 שלי.
״העבודה מחייבת אותי לנסיעות
ארוכות מחוץ לעיר. ובתפקיד במו שלי

חשוב לי להגיע לישיבות רענן. רגוע
ונינוח.
״הפיג ו 504 היא מכונית שנוח וקל לנהוג
בה מרחקים. המושב אורטופדי ותומך
בגב. ההגה נוח ומדוייק. וכל המחוונים
מופעלים במגע אצבע קל,

״ויש עוד מישהו. אשתי. היא לא מוכנה
לשמוע על אף מכונית אחרת. היא
אומרת שבשבילה הבטיחות היא הדבר
החשוב ביותר. ועם ה־ 504 היא יכולה
להיות שקטה. וכשאשתי שקטה
אני באמת יכול לנסוע בשקט״.
ישראל גנות. פקיד בכיר

^ ^ון וווץ ן^(1וו^

י 11־

רורי וחה

י ייי״י״י

אריאל ,

״אני לא יבול
לסמזך על נסים,
אל סומך רק על
פיגי 5041״.

הזמר
ו ה דוג מני ת
אישית, אני לא מעריצה אח השירה של
איתן מסורי, אבל כמו שאני יודעת
שלבחור הזד, יש הצלחה אצל חתיכות,
אני גם יודעת שלגבי גילים מסויימים
הוא אליל־זמר אמיתי. אני בוודאי לא
אספר לכם על ההצלחה המוסיקאלית שלו.
לגביי היא מתבטאת בערימד, של יפהפיות
בנות , 16 הרובצות על הפסנתר שלו בעת
ההופעות. אבל אני כן אספר לכם על
הרומן החדש-ישן שלו.
זה התחיל עוד לפני מילחמת יום־
הכיפורים. בין שיזוף לרחצה בים של
תל־אביב הבחינה עינו השחומה של איתן
במשהו בלונדי משגע. איכשהו הכדור
של וזמטקה נפל לידיה׳ ואז הוא גילח

חורה למולדת
ההתמדה משתלמת
שהיא דוגמנית־צילום שוודית. היא גילתה
שהוא נהדר.
אבל כשפרצה המילחמד, נעלמו המוזות
והאהבות ודומיניק כל, כך קוראים לד,
לבחורה, עזבה את הארץ. איתן הוא לא
בדיוק מהחזקים בכתיבה, והקשר ביניהם
נותק.
אבל כמו שאומר התקליט בטלפון ,״נותק
זמנית״ .לפני שבועיים היא חזרה לארץ,
לקחה לה חדר במלון פאר בתל־אביב
וחייגה לאיתן. הוא זעק לתוך המכונית
ועבר לגור עימד, במלון. אני לא יודעת
אם המשך יבוא, אבל היא כבר דחתה את
היציאה שלד, מישראל. מי שמכיר את
איתן טוען, כי רק עוד מילחמד, תזיז אותה
מזרועותיו.

אני אוהבת סיפורי־אהבד, מתמשכים,
מלאי עליות, ירידות, סיכויים וסכנות,
שבסופם יש הפי-אנד מתקתק כזה.
;יכה קי סלק היתד, לפני הרבה שנים

א כי אנג׳ל
— לצפון תל־אביב
אחת הנערות היפות בארץ. היא אמנם
התגוררה בכפר־סבא הישנה והטובה, אבל
זה לא הפריע לכל זאבי הארץ לגלות,
שגם כפר־סבא על ד,נזפה, וזאת עוד לפני
שניבנו בה שיכונים.
אבל ניבה ויתרה על כל זה בשביל
יהודי אמריקאי עשיר, ולא סתם עשיר,
אלא אחד העשירים הגדולים של הקהילה
היהודית במיאמי. היא עזבה את כולנו
לאנחות.

ניכה ל,יסלק
בין הילטון —

אחרי שלושה ימים חלומיים באי הקסום,
הם חזרו ארצה. יעל הודיעה לחבר שלה
מזה חצי שנה שהיא מתחתנת עם זיו,
וזיו הודיע כנ״ל לחברה שלו מזה שנה.
אם זד, לא שיא הראוי לגינס, מה הוא
שיאן

כרכה שוורץ
בין פאריס ללונדון
הספורטאי יצא לשוק

ולאהוב

שיא חיפאי
בדקתי ומצאתי ששום ישראלי לא מופיע
בספר השיאים של גינס. אבל יש לי הרגשה
שבמהדורה הבאה של הספר יוזכר שמה
של ישראל. וזאת בגלל, זיו שחורי,
חיפאי בן ,25 שהוא לא רק סטודנט מצליח
אלא גם איש־עסקים עשיר, ובגלל יעל
אדלר, שהיא לא רק סטודנטית מצליחה
אלא גם חתיכה הראויה להתכבד.
הוא והיא נפגשו, ככה במיקרה, במיסד־רונות
אוניברסיטת חיפה. לא היד, להם
הרבה מה להגיד זה לזה, אבל גם לא
היה להם צורך בכך. עוד לפני שדיברו,
כבר הבינו שזהו זה!
עוד באותו היום הודיע זיו לחברה
שלו מזה שנה, שהוא ונוסע לשלושה ימים
לאילת. יעל הודיעה לחבר שלה מזה חצי
שנה, שהיא נוסעת לשלושה ימים לנביעות.
ובצוותא הודיעו השניים לסוכן הנסיעות
שלהם, שהם נוסעים לשלושה ימים לפאלמה
דה־מיורקה.

סמבה שדאדיח בפאר בגלל הבחורה הזו עוד אחזיק עיתונאית קבועה בפאריס.
כרכה (״ביאטריס״) שוורץ, החתיכה שגמרה לשגע את
ישראל הקטנה ועברה לשגע את פאריס הגדולה, אינה מפסיקה
לספק לי ולמדורי הרכילות של בירת־צרפת עבודה. אבל מה,
כשמסתכלים עליה, או על התמונה שלה, העבודה הופכת להיות
נעימה.
אילו היתד, נשארת רק בפאריס, ניחא, אבל לפעמים נמאס
לקטנה הזו מעיר האורות והיא קופצת לה, ככה סתם, ללונדון.
הקפיצה האחרונה שלה לאנגליה היתד, כדי לרקוד בדיס קוטק
שהוא נורא ״אין״ באירופה — מועדון .78 היא נסעה
לשם עם צמד ידידים ישראלים, ובעוד השלושה בוחנים את
רחבת הריקודים, ניגש אליהם צעיר שחום־עור, יפה־תואר, שאחר־כך
התברר שהוא גם מיליארדר אמיתי, ברזילאי, העוסק בטכסטיל
בזמנו הפנוי, כאשר אינו רוקד במועדון הלונדוני.
הקליק היה מיידי. מנואל פרטום בן ה־ 31 וברכה חוללו
כל הלילה ונעצו זד, בזה מבטים אוהבים וידיים מלטפות. בבו קר
יצאה ברכה בחזרה לבסיס האם, פאריס, לא לפני שקבעה
להיפגש שוב בערב עם פרטוס, הפעם בעיר־האורות.
יש לי סימן אחד שאולי העסק הזד, רציני. ברכה הזעיקה
מתל־אביב הקטנה את האמא שלה, כדי שתבוא ותכיר את
הפארטנר שלה לסמבה.

איתן מסורי ודומיניק כד

מדי פעם היתד, עורכת גיחות מפוארות
לארץ, ואז הסתבר שלא את כולנו היא
עזבה. בינה לבין הכתב הכלכלי הצעיר
והנמרץ של הטלוויזיה, אכי אנג׳ד,
התפתח רומן בהמשכים. בכל פעם שניבה
היתד, מגיעה לביקור מולדת, ואצלה המו לדת
היא בעיקר מלון הילטון תל-אביב,
היה אבי מצטרף אליה. לפעמים הוא
היה נוסע לאמריקה הרחוקה ופוגש אותה
שם, אבל שם היה לשניים קשה יותר.
הבעל היה קרוב מדי.
לפני כשנה התגרשה ניבה מבעלה האמ ריקאי.
לא היה לזה שום קשר לאבי,

בדרך כלל, כשזוג מתגרש, הוא גם
מתבייש. אני לא יודעת למה זה, אבל
תמיד מנסים להרוויח עוד זמן, עד שכולם
יידעו שהעסק לא הצליח. אף פעם לא
הבנתי את זה. השכל הקטן שלי אמר לי,
שזוגות מתגרשים בעיקר כדי לצאת עוד
פעם לשוק החופשי.
מי שלא הבין זאת מילבדי הוא סגן־
אלוף (מיל ).עמום כר־חמא, אליל
הנעורים של מרבית הספורטאיות בארץ.
מי שהיה קצין חינוך גופני של צה״ל1 ,
והיום בעל מכון ספורט פרטי, ידע תמיד,
שאם חס וחלילה הוא יתגרש, הוא ירצה
שכולם, או יותר נכון כולן, תדענה את
העובדה המצערת הזאת ותבואנה לנחם !
אותו.
אז החם־וחלילה קרה. בשבוע שעבר
התגרש עמוס אחרי המון שנות נישואין.
ומה הוא עושה דבר ראשון? פונה אלי,
כדי שאשמש כרוז שלו. אז בבקשה, העונג
הוא כולו שלי: שכולכן תדענה שהאיש׳
בעל הגוף השרירי, שיש אומרות שהוא
חתיך במצב טוב, נמצא שוב בשוק ה חופשי.

אבל
היו להם סיבות אחרות להתגרש.
אני לא יודעת מה הרגיש אבי במשך
השנה הזו, מאז שנודע לו על גירושיה
של ניבה ועד שהיא הגיעה לארץ. אני
רק יודעת שמהיום שניבה באה לישראל,
החל אבי לשגר כתבות כלכליות בעיקר
מחל-אביב, למרות שהוא כתב ירושלמי.
ניבה אמנם לא גרה בהילטון, אלא
בדירה צנועה בצפון תל־אביב, אבל על
האוהבים האמיתיים זה לא משפיע. לכל
הזאבים־מאז, ששמחו לשמוע שניבה חזיה
הביתה, ולכל המעריצות של אנג׳ל, יש
לי בשורה לא־משמחת: השניים צמודים־
צמודים זה לזה ואוהבים־אוהבים זה את זה.

413

הנכים אכלו? ש סי
(המשך מעמוד )39
ביר לו הח״ב :״אני מבין בנשפים
מסוג זה. זה יהיה יותר דראמתי אם אני
אעניק את הצ׳ק במקום, בערב.״ יעקוב־סון
בתמימותו הסכים.
הגיע הלילה הגדול. הסוס הערבי ה אציל
הובא למלון, הועלה לקומת המסי בה
וזכה בליטופי חיבה רבים מצד ה־נכים־העיוורים.
בשעה היעודה הגיע פלא־טו
שרון בלוויית אשתו אנט ומזכירו
האישי. עזר ורפול לא הגיעו. מזכירו־תיהם
טילפנו להתנצל בשמם. רק למחרת
היום הבינו הנכים מדוע נעדרו שר-הבי-
טחון והרמטכ״ל. באותו הלילה נערכה
הפעולה בלבנון. העובדה ששני המנהי גים
לא באו הפכה את פלאטו כוכב הערב.
הוא היה האישיות המרכזית בנשף, הכרוז
בירך אותו, הודה לו על תרומת הסוס,
הצלמים צילמו והעיתונאים שהוזמנו רש מו.
כל אותה עת לא הוציא פלאטו את
הצ׳ק המייוחל מכיסו. הסביר אחר־כך
יעקובסון :״ההתרגשות היתד! רבה והת ביישתי
לשאול אותו. כל רגע הייתי בטוח
שהוא עומד לשלוף את הצ׳ק. התחלנו
במכירת כרטיסי הגרלה. פלאטו רכש כרטיסים
בשווי של אלפיים לירות. הוא לא
שילם במזומן אלא חתם על התחייבות.
״בשלב די מאוחר, כשכבר החלטתי
לאזור אומץ ולגשת אליו, לשאול אותו
בדיסקרטיות רבה מה עם הצ׳ק, הבחנ תי
שהאיש פשוט נעלם.״

ו7ישוד־הסעד חצה לקחת ממנה את נתח -מבני שאינה
מטפלת בה כראוי, לדבריו, ומפני שהיא דוגמנית עירום

011*11״ <1)01

ההחלטה אם טובת הילד מחייבת לקרוע
אותו מידי האם או להשאירו בידיה היא
החלטה גורלית שמעטים האנשים שהיו
מוכנים להתמודד איתה.
אנה עצמה היא טיפוס מיוחד במינו
בעלת פילוסופיית חיים מיוחדת והשקפות
עולם מעוררות סקרנות וחיוך.
סיפרה אנה על עצמה ועל האופן שבו
היא רואה את העולם (העולם הזה : )2224
אני לא חושבת שאני בחורה יפה,
אבל אני מיוחדת. הרבה גברים כבר אמרו
לי את זה וכולם מנסים לשכב איתי. זו
הבעיה שלי, וזו בעיה קשה. בגלל זה לא
נעשיתי עד עכשיו דוגמנית מפורסמת.
בארץ, אם את לא מוכנה להיכנס למיטה
עם סוכן או עם אופנאי, אז הקאריירה
שלך דפוקה.

מי דימה
^ את מי?
י 6מחרת טילפן יעקובסון לפלאטו.
/״בשלב זה עוד לא חשדתי בכלום.
שאלתי אותו מדוע הוא הסתלק ככה בלי
לומר שלום והוא התחכם איתי ואמר לי
שזו החוכמה של אישים גדולים. לדעת
להסתלק מאירועים מבלי שירגישו בכך.
כששאלתי אותו מה עם הצ׳ק, הוא התת,,ן
להתחמק, .אין לי עוד חתימות על
הצ׳ק. אני לא יודע גם אם אני אוכל
לשלם את הכל. אתם לא עמדתם בהסכם.
רפול ועזר וייצמן לא היו, לכן אני לא
בטוח שאני צריך לשלם בשביל הסוס׳.
בשלב זה עוד הייתי בהלם. הסברתי לו
שאף פעם לא הבטחתי לו שרפול ווייצ־מן
יהיו בנשף, ושזה לא היה התנאי.
ניסיתי להסביר לו שהנשף היה בשביל
עיוורים נכי צה״ל והם היו, וכי גם תרו מת
הסוס היתה בשבילם ולא בשביל
רפול או וייצמן.״ אולם פלאטו עמד
בסירובו.
יעקובסון החליט שלא להתעסק יותר
עם פלאטו. הוא טילפן לידידו סנדל,
הקונה המקורי של הסוס וסיפר לו על
הפרשה. יחד החליטו השניים לרכוש את
הסוס. סנדל, שכבר תרם את תרומתו,
הוסיף 25 אלף לירות ויעקובסון שילם
מכיסו את יתרת 25 האלף לירות .״לא
היתד, לי ברירה,״ הסביר יעקובסון ,״לא
יכולתי לבוא לנכים ולומר להם שפלאטו
רימה אותם וניצל אותם, ועכשיו הם צרי כים
להחזיר את הסוס. ידעתי כמר, העניין
הזה של הסוס חשוב להם.״
אולם מה שמרגיז יותר מכל את מיקי
יעקובסון הוא אי־תשלום 2000 הלירות
שבהם קנה פלאטו את כרטיסי ההגרלה.
ארבע פעמים היה שליח של המלון במיש־רדו
של פלאטו בבניין אל־על כדי לגבות
את החוב, אך הוא נדחה בלך ושוב
ובהתחמקויות שונות .״כרטיסים להגרלה
לא קנו רק מיליונרים אלא אנשים ה חיים
על משכורת וגם הנכים העיוורים
עצמם. כולם שילמו חוץ מפלאטו,״ כועס
יעקובסון. רק לאחר פניית הטולם הזה
אל פלאטו, הוא שלח צ׳ק על־סך 2000
לירות למלון.
פלאטו שרון אינו מכחיש את הפרשה,
אולם יש לו הסבר משלו :״הם רימו
אותי,״ הוא אמר להעולם הזה ,״הם הבטיחו
לי את עזר וייצמן ואת רפול, אבל
אף אחד לא היה. כל הנשף הזה היה
רמאות אחת גדולה, ואני לא מסכים ש ידמו
אותי,״ הוא הסביר. לאחר מחשבה
נוספת הוא אמר :״אני לא רוצה לפ גוע
בנכים. הבטחתי להם סוס ורציתי
לשלם, אבל לא קיבלתי חשבונית־מס,
לכן לא שילמתי. בלי חשבונית־מס אי-
אפשר לשלם בשביל סוס. זה לא נכון שלא
שילמתי בשביל ההגרלה. אני יודע שאני
חייב את זה, אבל הם לא באו אלי
למישרד לקבל את הכסף. אם הם יבואו,
אני אשלם את ה* 2000 לירות. בשביל
הסוס אני לא אשלם וגם לא בשביל
האחזקה שלו. הם רימו אותי וגם לא
נתנו לי חשבונית מם.״

רק מה
שאגי רוצה
ני ממישפחה תימנית מסורתית.
לא בדיוק דתיים, רק שומרי שבת.
אבי נפטר כשהייתי ילדה, ואמא עכשיו לא
עושה שום דבר אבל פעם היא עסקה
במשק-בית. למדתי שנתיים בפנימיד, ונמ אס
לי. פשוט רציתי חופש. חזרתי הביתה
וחשבתי לעסוק במיקצוע הספרות. בחרתי
בו אחרי מחשבה עמוקה. המיקצוע נתן
לי הרבה סיפוק, אבל לא הצלחתי בו כי
לא היתה לי הסבלנות בשביל הקליינטיות.
הן היו מאוד נודניקיות, אז לא יכולתי
להחזיק את עצמי.
פעם אהבתי לתפוס גבר ומה שהוא רצה

אנה הללי ובתה
אבוא לבקר
עירה גבוהת קומה, בעלת גוף
^ חטוב ומיבנה פנים כשל כושית, מי ררה
בבכי .״למה רוצים לקחת ממני את
הבת שלי 1זו הבת שלי. אני אוהבת אותה.
אף פעם לא הייתי רעה אליה, לא הייתי
רעה אל אף אחד. ממתי לוקחים ילדה
מאמא שלה, סתם ככה בלי סיבה ד׳
אנה הללי, דוגמנית עירום ומי שמת כוונת
לכבוש, לדבריה, את עולם הסרטים
הישראלי, עמדה בשבוע שעבר במרכזה
של דרמה אנושית, שלא היתד, מביישת,
במתח הפנימי שלה, אף סרט שבו היא
מקווה לככב. קצינת־סעד של מישרד־הרוו־חד,
הגישה לבית־המישפט-ר,מחוזי בת״א
בקשה למנות לבתה בת השלוש של אנה
אפוטרופוס מטעם מישרד־הסעד. הקצינה
טענה שאנה אינה מטפלת בבתה׳ ואינה
מסוגלת לטפל בה. כהוכחה לטענה זו
סיפרה קצינת־הסעד שאנה כלל לא באה
לבקר את הילדה בת ד,־ 3במוסד של מיש-
רד־הסעד שבו שוהה הילדה.
למי ששמע את טענותיה של קצינת־הסעד
ולא ראה את אנה, נדמה היה כי
המדובר באם מיפלצתית, בעלת סיגנון
חיים פרוע וחסר מעצורים, שאסור להפקיר
בידיה ילדה בת שלוש. קצינת־הסעד
סיפרה את קורות חייה של אנה, תיארה
את פגישתה של אנה עם סטודנט כושי,
פגישה שבעיקבותיה נולדה לפני שלוש
שנים הבת .״האב הסתלק מהארץ מיד
לאחר שנולדה בתו, ואף התנער מאח ריותו
לאבהות. הילדה נשארה מופקרת.״

טענה קצינת־הסעד ,״לכן אנחנו רוצים
למסור אותה לאימוץ.״ נציגת המדינה
בקרב על הילדה גם סיפרה שאנה מתפרנסת
ממיקצוע דוגמנות העירום. אף
אחד לא טען באולם בית־המישפט שיש
פסול בדוגמנית עירום, אך הרושם שהש אירו
הדברים היה כבד ביותר.
מנסים לשכב איתי
נה לא הבחישה את העובדות, אך
ציירה אותן באור אחר .״אל תקחו
ממני את הדבר היקר לי בעולם. אני
מבטיחה לדאוג לה, לטפל בה, ואפילו
לא לדגמן יותר כדוגמנית עירום, אם רק
תחליטו להשאיר אותה אצלי,״ הבטיחה
אנה• ״זה נכון שהילדה נולדה מחוץ לנישואין,
אך אין בכך כל חטא כאשר
אוהבים את אבי התינוק ואת התינוק.
מה רציתם שאני אעשה הפלה ואאבד
את הילדה? זה יותר טובו אני רציתי
את התינוק ואני שמחה על כך. זה נכון
שבזמן האחרון, נאבקתי קשה כדי לקיים
את עצמי ולא היה לי הרבה זמן לטפל
בילדה, אבל אני מבטיחה שעכשיו אני
לא אוכל ולא אשתה. לא צריכה לעבוד.
אני כל הזמן רק אטפל בתינוקת.״
בימים הקרובים יצטרך בית־המישפט
להחליט על גורל הילדה ועל גורלה של
אנה. בפני בית־המישפט עומדת אחת ה בעיות
הקשות המוצבות בפני שופטים.

הידיד ברח
עשיתי, אם רצה לבלות איתי ולהיות
איתי ולדאוג לי, הסכמתי, לאן שהוא
רצה הייתי׳הולכת איתו, אם זה אצלי
בבית, ואם זה בביתו הוא. כן, הייתי מאוד
חופשייה עם הגברים, אבל עכשיו, זה
איפה שאגי רוצה ורק איך שאני רוצה
ועם מי שאני רוצה. היום אני כבר לא
מתפרצת מהר על הגברים.
אני עברתי הרבה בחיים. מנסיוני למדתי
שיש גברים שאוהבים רק את הגוף שלי,
רק לבלות איתי. היום אני רוצה לדעת
קודם כל מי הוא הגבר ומה רצונו ממני,
שיהיה בקשר הדוק איתי, כוונתי שיהיה
לי מיספר הטלפון שלו או הכתובת, העיקר

הב־רפזר האחרון 1 1 0 1

שיהיה לי קל לאתר אותו, כי אחרת אני
יכולה לבלות איתו כל היום ולא אדע
ממנו שום דבר וזד, לא טוב.

(המשך מעמוד )27
השר כץ שכח את הכותרות שבהן זכה
כמה ימים לפני המועצה, כשהודיע כי
הוא תומך בפרישה מ״הממשלה המקולקלת״
לדבריו. גם כץ, שאינו חבר־כנסת, שוכ נע
לבסוף לדבוק בכיסאו. ח״כ שלמה
אליהו, שהצהיר ערב המועצה, כי יישאר
בתנועה רק אם היא תפרוש מהממשלה,
אמנם הגיע לישיבה, אך פרש ממנה ב שלב
מוקדם, הרבה לפני ההצבעה. לדבריו,
הוא היה מוזמן לארוחת־ערב.
אולי מתוך בושה ישב ממי דה־שליט
בשורה האחרונה באולם הקטן. הוא היה
אבי ההצעה, שכונתה משונדמה ״הצעת
פשרה״ ,שהצילה את ידין ותמיר. הצעת
הפשרה של דה־שליט תחקק בוודאי בספר
הקוריוזים של הפוליטיקה הישראלית. ה דמוקרטים
לא יפרשו מהממשלה, אך גם
לא יתבעו מהממשלה שום צעדים להב ראתה.
שריה ייפגשו עם ראש־הממשלה
ועם השרים הבכירים, ויביעו בפניהם את
רעיונותיהם בנושאי חקיקה. הסביר זאת
ידין :״עכשיו אנחנו נוכל ללכת לראש־הממשלה
לא רק בשם שלושתנו, השרים,
אלא בשם התנועה כולה.״ איש מחברי
המועצה לא פרץ בצחוק.

לא משגה
צבע העור
** ה שאני אוהבת זה חברה ואנשים
•י וחוכמת־חיים, אבל יש לי גם תחבי בים
כמו טיולים, ריקודים, מיסעדות טו בות,
ספורט וריצה. אני רצה הרבה ל מכולת,
רצה למכונית כשאני ממהרת. רצה
ממקום למקום וגם רצה לפעמים בים.
אני גם מחבבת אנגלית, הייתי גם בחוצ־לארץ,
ביוון ובמילאנו, שם ביקרתי מיש־פחה
שלי. שם התרשמו ממני האנשים
כי התלבשתי לבוש נאה. האנשים שם
רצו שאני אצטלם צילומי עירום, אבל
לא רציתי כי התחביב שלי הוא יותר
כל מיני תמונות מיוחדות כמו חצי סקס
או לשים עלי דברים מיוחדים כמו ריקמות
על החלק התחתון של גופי, או בד או
תכשיט מיוחד, מה שמתאים לגוף שלי,
אבל עירום מלא — לא. אני פשוט לא
אוהבת את הגסות הזאת. לעשות פוזות
מיוחדות, את זה אני אוהבת. כוונתי ל צורה
יותר אמנותית. בחוץ־לארץ גם פגש תי
כושי מניגריה, בן .30 קראו לו
דיקסון. הוא היה מאד נחמד. הפריע לו
שאני מצטלמת בעירום. בכלל הוא לא
רצה את מיקצוע הדוגמנות. אני חושבת
שאחרי שהראיתי לו כמה תמונות שלי זה
פשוט לא מצא חן בעיניו או שהוא קינא,
אז עבדתי כחדרנית וכמלצרית. באנו ל ארץ
גרנו באילת. התינוקת היא ממנו.
בכלל לא היו לי בעיות שהוא כושי. אני
אהבתי אותו והסכמתי לחיות איתו כל
הזמן, אבל הוא לא רצה להישאר בארץ,
רק רצה לחזור לארץ שלו ואני לא הייתי
מוכנה לגור בניגריה אז נפרדנו.
היו בהורות ששאלו אותי איך אני
מסוגלת להתנשק איתו ואם אני לא פוחדת
ממנו בלילה וכל מיני שאלות שרק הצ חיקו
אותי. הייתי עונה לכולם שזאת
אהבה ולא משנה לי צבע העור שלו. רק
אמא שלי לא הסכימה כי רצתה שאני
אהיה עם ישראלי, יהודי ולבן.

לתת עוד
״שאנס״ אחד

״ ל ה כי ר

יותר טוב״
עם פניתי לאופנאי. הוא אמר לי:
י— ״בואי, תעלי למעלה, נראה את ה מידות
שלך,״ אז אמרתי לו שהמידות
שלי מופיעות בכרטים־הביקור שלי אז
כשבאתי לאופנאי הזה אמרתי לו :״שמי
אנה, והמידות שלי הן שש־שמונה וזהו.
בכל זאת הוא עלה איתי למעלה כדי
למדוד בגדים, וראה שזה באמת מתאים
לי. אחר־כך, אני לא יודעת איך זה קרה,
הוא לא ישר נגע בי, אלא שאל אותי
אם אני פנוייה לצהרים. אני חשבתי ל־ארוחת־צהדיים,
אז אמרתי לו :״כך. הוא
אמר לי שיש לו עכשיו כמה שעות זמן
ושהוא צריך להתייעץ עם המודליסטית
שלו, ולקח אותי לאיזה בית של חבר שלו.
שאלתי אותו :״אתה לוקח אותי לבית
הזה בשביל מהד׳ אז הוא אמר לי ״בש
דוגמנית
הללי בעבודה
עבודה לפני הנאה
ביל לשבת, להכיר יותר טוב,״ איך שהוא
בא, הוא נצמד אלי, והתחיל לגעת בי.
אני סרבתי, לא הסכמתי, כי לא בא לי
עליו. פעם שמעתי שבשביל להיות דוגמנית
אני צריכה להיות סימפטית ולשכב
עם גברים. סימפטית — כן, אני סימפטית.
אבל לשכב עם גברים, להיות, איך ש אומרים,
דוגמנית חופשייה — לזה אני
לא מסכימה. אז חשבתי לעצמי — בילויים
כן, אבל לשכב — פה צריך להתנהג
בחוכמה. אותו אופנאי לא התקשר יותר.
היופי משחק לי

אגה כאם
לוותר על עירום

^יד! גם סוכן שהכיר אותי סתם ב י
*רחוב, ומה הוא אמר לי? ״אני רוצה
שאת תמדדי בגדים ואנחנו נבלה.״ אני
אמרתי לו :״אני מוכנה לבלות איתך,
אבל אם אתה סוכן רציני ובאמת מתפעל
ממני אז תראה לי.״
הוא בא אלי הביתה והביא איתו בגדים

שאמדוד, ואמר שהוא יתן לי חולצה
מתנה אם אני אשכב איתו. אז אני אמרתי
לו :״תקשיב, אם אתה חשבת לבוא אלי
הביתה ולשכב איתי, אז היית צריך לומר
לי שאנחנו נקבע פגישה לבילוי, אבל לא
לספר לי סיפורים. יתכן שיבוא לי עליך,
אבל אם אתה מציע לי עבודה אז קודם
ביזנס, אחר־כך פלז׳ר.״
סוג הגברים שלי זה ככה: לא משחק
לי יופיו של הגבר או מכוניתו היפה, כי
יוצא לי להכיר הרבה גברים עם מכוניות
יפות. גם ביתו היפה לא משנה לי, אלא
היחס. כן, היחס. זאת אומרת איפה הוא
נפגש איתי, לאן הוא לוקח אותי לבלות,
אם הוא מזמין אותי רק לקפה או לביתו,
או אם הוא רוצה בביתי. היחס. אישית
אני אוהבת לבלות במקום שיש בו הרבה
אנשים, אבל סולידי.
אני מתעניינת גם בספרים, ובעתיד אני
רוצה לעסוק בקולנוע או להיות רקדנית.
תמיד אהבתי לרקוד, בעיקר לפי הקצב.
אני מקווה שאצליח, כי אצלי יש עיקרון
— קודם העבודה אחר־כך הבילויים.

ן* מאבק של הרגע האחרון ביקשו ה־
^ שרים להציל את מקומותיהם על המפה
הפוליטית לעוד תקופת זמן. לכל ברור
שהמיפלגה הדמוקרטית פשוט אינה קיי מת
עוד. שלושת שריה מייצגים בקושי
את עצמם. הסקר הנדיב ביותר מעניק
למיפלגה זו 0.2אחוז בבחירות הבאות,
תהיינה אלה כאשר תהיינה. אולם תמיר
זקוק למירווח נשימה כדי שיוכל למכור
עצמו, לכל המרבה במחיר, כדי להבטיח
את הישארותו על המפה הפוליטית. בינתיים
אין קופצים רבים על הסחורה ואין
לה קונים.
כדי להרוויח את הזמן הזה גייס תמיר
ביום הראשון שעבר את כל הכוח הרטורי
שלו. כשהוא נעזר בידין, שכבר מזמן הפך
נושא כליו האישי, ביקש שר־המישפטים
מארבע עשרות חברי המועצה של התנועה
שלו, שככל הנראה הם גם ארבעת עש רות
חברי התנועה כולה, לתת לו, לידין
ולממשלה עוד ״שאנס״ אחד. העובדה שלא
נשמעו רעמי צחוק באולם, מיד לאחר ש תמיר
ביקש זאת, מצביעה על כך ששרידי
חברי התנועה ירדו לחלוטין מהפסים.
במשך השנתיים האחרונות ביקשו תמיר
וידין להעניק לממשלה שבה הם חברים
ולעצם חברותם בממשלה זו עוד הזדמנות.
בפעמים הראשונות הם היו מצבי עים
על הישגיה של הממשלה וגם מאיי מים
איומי סרק לכיוון בגין. השבוע הם
כבר לא יכלו להצביע על הישגים וגם
לא היתד. להם החוצפה לאיים. השבוע
הם פשוט ביקשו הזדמנות, בתירוץ של
דחיית חזרת המערך לשילטון.
.ידין גם ניסה לשחק את מישחק הפרי-
מדונה :״קראתי בעתונים שיש חברים
המבקשים ממני לעזוב את החיים הפולי טיים
אך פוחדים לומר לי זאת. אני רוצה
הצבעה על נושא זה. אם הרוב יאמר שאני
צריך ללכת אני אעשה זאת בצער ובגאווה
על התנועה.״ דויד מושין לא פחד. איש
בעצם לא פחד לומר לידיו ללכת, אבל
מושין לפחות טרח לומר לו זאת. אך הצ בעה
לא נערכה וידין לא הלך.
במשך שעות ארוכות נאמו ידין ותמיר
בלהט רב בפני עסקנים מליגה נמוכה
כצבי זינדר מירושלים, בפני מורדים ללא
שיניים כמושין, אבנר פרץ ואלי אייל
ובפני חברי מועצה בעלי שם מפוקפק
כח״כ עקיבא נוף. בסופה של מועצה הם
הצליחו. שארית הפליטה הוכיחה שאינה
מביישת את מנהיגיה ונתנה רוב לתמיד
ושדת.
אולם השאנס שניתן היד. השאנס האח רון.
לכל מי שעזב את הישיבה שפוף ראש
היה בדור שהוא חזה בפירפור האחרון של
התרמית הפוליטית הגדולה ביותר שידעה
המדינה מעודה: התנועה הדמוקרטית.
יותר לא יהיו שאנסים, כי יותר לא יהיה
מי שיתן אותם וגם לא יהיה מי שיקבל
אותם.

יוסי ינאי 1

במדינה
(הנושך מטנזוד )29
מלבד המישחק והפנטומימה, כולל
האירוע גם סירטי־וידיאו של כדורגל
אנגלי משובח, ועבודות פלס טיות
העוסקות בספורט הפופולרי
ביותר בעולם.
כבר במחצית. הרעיון הס פורטיבי
נולד במוחו של אלדד
זיו, בוגר בית־הספר לאמנות־הציור,
ומשוגע לכדורגל בשעות־הפנאי
.״יום אחד פגשתי את הגרי
פידלר, שמייבא טלוויזיות ומער-
כות־וידיאו,״ סיפר אלדד ,״הר איתי
לו את עבודותי — ציורים
ויצירות פלסטיות אחרות — ב שטח
הכדורגל, והוא נדלק עלי הם
ועל הרעיון של הפנינג של
כדורגל.
״החלטנו לקיים אירוע משולב

* ג׳י מ בו ״

״ 3יילעח

>ס ...יעלי ׳ י י טיבה
טיבה.

אני

בחרמי

יגטיינרי״ 1
ויפה הסירי שיער מכוער
ומיותר עס ויטו.
ויטו -המשחה המסירה
* ת השיער כדרך הקל ה
והנעימה. במהירות
פשעים מיידכוד

הצמיגיס הושחתו,
חשימשח גדפצח, והמכונית
מולבדה ברימון
ללא גפץ
מד. עושר. אדם הקם בבוקר,
יורד למכוניתו ומגלה כי היא
ממולכדת ז הוא נזכר בוודאי בדויד
שולמן, מבעלי מרס, שמצא את
מותו במכונית ממולכדת לפני חוד

מ6£וז

מדי ערב. אומר כהן :״אם לא
יגלה אותם במאי־תיאטרון, אולי
יגלה אותם מאמן כדורגל.״

מ מי ט ב תוצרת יפן

נעלי י־טייגר־י להשיג

\ ע _ בחנויות הספורט המובחרות

רגלייך עד

הפנינג הכדורגל ב״דיזנגוף סנטר״

ל מעלת.ו.

מכות בלי נפגעים

באריזה חדשה

ז־יסק

סו פדציסי
1פ ו €1ופקוו /
טיסו ת צ׳רטר ק בו עו ת
הלוך וחזור
במחירים נמוכים
ל ס רי ס

מבית טיולי הגליל

ב$365
_ היציאה: בימי א׳ ב ש בו ע

לאסססרדס
ב$355

היציאה: בינוי ג׳ ב ש בו ע
פרטים :

״ טיולי

הגליל ׳

תל־ אביב: רח׳ הירקון ,142 טל• 221372 , 220819 .
חי פ ה 1המגינים ,43 טל •, 522958 .ט ב רי ה: הירדן ,10
טל • 20550 , 20330 .ואצל כל סוכני הנסיעות.

של אמנות פלאסטית, וידיאו ו־פנטומימה,
שהנושא שלו יהיד. ה ספורט
מס׳ 1בעולם. הצלחנו
להדליק לנושא גם את הבמאי
שולי כהן, מהחוג לתיאטרון של
אוניברסיטת תל־אביב, והתחלנו
לכדרר את הפרוייקט.״
השלושה החלו מחפשים מקום
לערוך בו את המופע. בתחילה
חשבו לקיימו באמצע רחוב די־זנגוף,
אולם קשיים טכניים מנעו
זאת. עיריית תל־אביב ויועצה ה־אמנותי,
אמנון ברזל, תמכו בתחילה
ברעיון, ואיפשרו לקיים את
ההפנינג בכיכר-אתרים. אולם עד
מהרה התגלע בין היועץ האמנותי
ובין המארגנים סיכסוך, שנסב על
זכויות־היוצרים של הרעיון, ש אותו
רצתה לאמץ העיריה לעצמה.
העיריה הפסיקה את העזרה ה כספית
הזעומה שהעניקה לפרוייקט,
והיתד. הרגשה ש״המישחק
יתפוצץ כבר במחצית הראשונה״.
בשלב זד, נכנס לתמונה הנרי
פידלר, יבואן הטלוויזיות שאוב
לורנץ, נטל את תפקיד המצנט
ומימן בכספו את המופע, המתרחש
בחלל הפנימי של דיזנגוף סנטר.
״אין עוד מישחק אחר המצליח
להביא רבבות אנשים למיגרשים,
בכל שבוע, בכל קצווי העולם,״
אומר כהן .״הצופים באים מכל
שיכבות האוכלוסיה, החל בפרו־פסורים
וכלה ברובלים, ממדינאים
ועד לפושעים מסוכנים. כולם כ אחד
מזדהים עם כל מה שמתרחש
במיגרש, שואגים, מתלהבים ול עיתים
מתלהטים עד כדי אלימות
ממש.
״יש במישחק הזה מתח, שכל
תיאטרון טוב היד, מתברך בו.
יש בו קונפליקטים . ,ריגעי־שיא
מלהיבים, יאוש המנוצחים, הי לולת
המנצחים. בקיצור — זהו
בעצם תיאטרון אמיתי וחי.״
כל השחקנים במופע עובדים
ללא שכר. אבי יקיר, דני רוט,
יעקוב אילי, יוסי פאר ויעקוב
גלינסקי — כולם בעלי הופעה
אתלטית מרשימה, בועטים סנד לים
ומחמיצים שערים בטוחים

שים אחדים, ברחוב מגוריו באפ קה.
אולי הוא גם רואה בעיני
רוחו את מחזה הזוועה של סנדרד,
וטלי חדד, שעלו בלהבות במכוני־תן
הממולכדת לפני כחודשיים. ואז
הוא רץ לטלפון הקרוב ומזעיק את
הבלן המישטרה.
עמירם בן־ימיני לא נראה כה
מוטרד. השעה היתד 2.00 ,אחר־הצהריים,
והוא גילה כבר בשעה
11 לפני־הצהריים כי מכוניתו
מולכדה, אך המישטרה טרם הגי עה.
מכונית האופל הירוקה והנוש נה
רבצה על ארבעת צמיגיה ה חתוכים
ללא השגחה.
עמירם הזעיק למקום את צוות
העולם הזה, והצביע לפניהם על
הצמיגים החתוכים ועל החלון ה אחורי
של המכונית המיסחרית,
שהיה מנופץ. הוא סיפר כי מגבר
רדיו שהיה מונח על הכיסא האחו רי
נעלם, ואז הצביע גם על החו טים
הארוכים שהשתרבבו מההגה
והוליכו אל חבילה דמויית־ביצה,
עטופה בנייר עיתון, שהיתר, מונחת
במגירה המפרידה בין שני הכיס אות
הקידמיים.
הסביבה, רחוב לואי מרשל פינת
רחוב וייצמן, היא מקום הומה מ אנשים
ומכוניות. ילדים יצאו מ־בית־ספר
סמוך, בדרכם הביתה,
ועברו ליד המכונית הממולכדת.
לו היתד, מתפוצצת, היה מתרחש
אסון נורא.
ללא נפץ. עמירם סיפר כי אמ נם
התקשר בבוקר למישטרה, אך
כיוון שהוא אינו בוטח בשוטרים,
ביקש רק את מכרו, חיים בול־קינד׳
השוטר שהתפרסם במישפט
מזרחי־הארץ. כיוון שבולקינד היה
עסוק באותו בוקר בבית־המישפט,
חיכה לו עמירם בשלווה ליד המכו נית
הממולכדת.
רק בשעה 3.00 בקירוב הגיע
הבלן המישטרה. הוא בדק את ה מכונית,
הרחיק את האנשים ו המכוניות
מהסביבה, וגילה כי ה רימון
שהיה מחובר לחוטים היה
ללא נפץ.
מי הוא זה אשר מילכד את ה־
(המשך בעמוד )53
העולם הז ה 2226

ו הגיז ה
מאת יגאל זיביב

לשנת בגין משותת את טמאן וסונו
לפני כמה ימים התקיים בארץ ביקור רשמי של אחותו של נשיא מכסיקו,
ששמה כשמו, לופז. כיוון שהיא עומדת בראש תעשיית״הסרטים בארצה, החליטה
לנצל את ביקורה גם לפיתוח קשרי־הסרטים בין שתי המדינות והביאה עימה את
בניטו אלזיקרי, ראש החברה הממלכתית להפקות סרטים במכסיקו.
השניים לא נפגשו בענייני סרטים עם שום מפיק חשוב בישראל, ולא נפגשו
גם עם איגוד המפיקים הישראלי. המפיקים היחידים שעימם נפגשו כמה פעמים,
ואשר הוצגו לפניהם כמפיקים היחידים בישראל הראויים לשיתוף־פעולה, הם אדי
סופר וליאון טמאו, חתנו של נסים גאון.

ווח־־כ של
קבוצת אייזנבוג
חבר־הכנסת אברהם שריר הוא
יושב־ראש סיעת הליברלים בכנסת, ופעיל
בוועדות־כנסת רבות ושונות.
חשוב לדעת מי עומד מאחורי שריר,
מילבד — כמובן — בוחרי המיפלגה
הליברלית.
חבר-כנסת שריר מקבל מזה זמן רב
שירותי-מישרד ב״בית אסיה״ ,מקבוצת-

הביקור אורגן על״ידי מישרד ראש״הממשלה. אדי סופר הכריז כמה פעמים
על עצמו כעל חסיד הליכוד, וכעל מי שהליכוד הבטיח לו השתתפות בתחנת-
הטלוויזיה השניה. טמאו מקורב מאוד לראש״הממשלה, ואף קיבל נתח בזכיון
לרכישת הנפט ממצריים והעברתו לישראל.
כמה מפיקים ידועים, שעימם שוחחתי, שמעו ממני לראשונה כי הביקור
היה בענייני סרטים, וכי סופר וטמאן נבחרו על־ידי לישכת ראש״הממשלה כמייצגי
ישראל.
אנשי ראש־הממשלה אירגנו לשניים פגישה עם נשיא מצריים, כדי לשכנעו
לתמוך בתוכניתם להפקת סרט מצרי־ישראלי משותף ראשון, שייקרא ״גשר מעל
הסואץ״ .טמאן וסופר הודיעו רשמית על הפגישה, וציינו כי הבמאי הידוע מרטיו
פול מארצות־הברית יביים את הסרט. כאשר נשאל פול על־כך על״ידי יומון תעשיית
השעשועים ,״וראייטי״ ,השיב כי הידיעה היא פזיזה ואינה לא־מדוייקת.

שניצר מחליף את רו חפלד
מילחמת הצהרונים מחריפה
עורך ״מעריב״ ,שלום רוזנפלד, הודיע
בשבוע שעבר על החלטתו לפרוש
בהקדם, ולמנות במקומו כעורך הצהרון
את סגנו, שמואל שניצר. עד כה נמנע
רוזנפלד מקביעת עמדה בין שני הטוענים
לתפקיד העורך אחריו, שניצר ומשה
ז׳ק. בגלל חוסר היכולת להכריע
בין השניים סוכם בהנהלת ״מעריב״
לפני כמה חודשים הי רוזנפלד ימשיך
בתפקיד עוד שנתיים. אחרי החלטה זו
חולל רוזנפלד מהפכה פנימית בעיתון,
ביגלל השינוי החמור לרעה במצב הכלכלי,
והעביר את סמכויות שניצר וז׳ק

עורך-חדש שניצר
מינוי מפתיע

לשלישיה המורכבת מעידו דיסנצ׳יק,
דב גולדשטיין ומנחם תלמי.
הסיבה לשינוי בעמדתו של רוזנפלד בימים
אלה היא מורכבת. בחלקה היא
נובעת מההתנקשויות המתרבות בינו לבין
השלישיה הצעירה, שלא הצליחה לגרום
לשינוי המגמה של הירידה בתפוצה• הקש
ששבר את גב הגמל היתה שיחה שערך
משה ז׳ק עם עובד בן־עמי, שבה סוכם
כי תמורת תמיכת בן־עמי בז׳ק כמועמד
לתפקיד העורך לאלתר, ימנה ז׳ק את

חתנו של בן־עמי, אלי לנדאו,

כראש-

המערכת.
רוזנפלד הטיל וטו על החזרת לנדאו
ל״מעריב״ ,ובעמדה זו תומך גם שניצר.
כאשר נודע לרוזנפלד על הסכם ז׳ק—בן-
עמי, ראה עצמו משוחרר מההתחייבויות
כלפי ז׳ק והודיע על תמיכתו בשניצר.
קולו של רוזנפלד קובע בהנהלת העיתון
בכל שאלה, וביכלל זה מינוי עורך. מייד
אחרי מינויו של שניצר הוא ימנה את
עידו דיסנצ׳יק כראש־המערכת.
בינתיים דחה ״מעריב״ את הצעת
״ידיעות אחרונות״ לביטול מוספים בעיתונים
ולהסכם על מיספר עמודים זהה
כל יום .״ידיעות אחרונות״ מעוניין
בעיקר לבטל את המוספים, מכיוון שיש
מחלקי״עיתונים המסרבים למכור את ה עיתון
ביגלל הבעיה של קיפול המוספים.
המכונות של ״מעריב״ מוציאות לחלוקה
עיתון בן שני חלקים. הראש, הכולל את
החדשות, והמוסף, הבנוי כדפי עיתון׳ ובו
מקופל המוסף המיוחד .״ידיעות אחרו נות״
מוציא את הראש, ואחר כל מוסף
נפויד, כך שלמחלקים יש עבודה נוספת
בהכנסת המוספים השונים לתוך עמודי
העיתון הרגיל.
אחרי סירוב ״מעריב״ ,התחיל ״ידיעות
אחרונות״ למזג מוספים לחטיבה אחת,
כפי שעשה ביום הששי האחרון, כש־צירף
לחטיבה אחת כמה מוספים.
בישיבת ההנהלה של איגוד המו״לים
של העיתונים היומיים, שהתקיימה ביום
הששי שעבר, נערך דיון ארוך על המצב
הכלכלי הקשה של העיתונים היומיים,
והושגה הסכמה כללית על כך שהמשך
המצב יגרום לחיסול העיתונות. הגורמים
העיקריים להרעת המצב הם הירידה
בנפח המודעות, בעיקר מודעות מסוג
״דרושים״ .נפח המודעות ירד בממוצע
של 40 בעיתונים הגדולים. במקביל
לכך חלה ירידה בתפוצה, ביגלל ההתייקרות
של מחירי העיתונים. הנייר מתייקר
בשיבעה עד שמונה אחוזים בחודש, בהתאם
לירידת שער הלירה, והשכר יתייקר
עתה ב ,450/0-ביגלל תוספת-היוקר. במשך
השנה תהיינה לפחות ארבע תוספות-יוקר
דומות. לעיתון כמו ״דבר״ תהיה ההוצאה
הנוספת, ביגלל תוספת היוקר בילבד,
בסך שלושה מיליון לירות לחודש.
בדיון נמסר כי כדי לאזן את ההוצאות
יצטרכו עיתוני־הערב להגיע למחיר
של 17 לירות באמצע השבוע,
לעומת 10 לירות כיום• ברור כי לא
ניתן להעלות את המחירים ברמה כזו,
והמוצא היחידי הוא קיצוץ דראסטי
בהוצאות על-ידי פיטורים, קיצוץ במר״
כיבי־השכר והקטנת העיתון•

ח״כ שריר
את מי הוא מייצג?
החברות של שאול אייזנברג. ברשימת
שריר בבחירות הפנימיות למיפלגה הלי ברלית
פעיל ביותר איש״הבורסה של
שאול אייזנברג, מיכאל אלבין, ששמו
אף הופיע ברשימת תומכי רשימת שריר.
שם נוסף ברשימה: עורך״דינו של
אייזנברג, אמנון רוזנשטיין.

למה נתן אבודווביה
זניון קו מנז
לחברת..קלסיקה נטונשיונר אינטוושיונל׳
חברת מחסני הערובה בנמל יפו,
״קלסיקה אינטרנשיונל״ ,שיש לה גם
זכיון למכירת פריטים ללא מכס לדיפ לומטים
ולחברות תעופה, מוצעת למכירה.
הבעלים דורשים תמורת החברה
400 אלף דולר.
החברה נרשמה במארס ,1970 על״ידי
עורך־הדין אברהם יהל, בידי ארבעה
שותפים. לכל אחד רבע מהמניות :
אהובה אילן, אשתו של אלי אילן,
העוסק בייבוא מוצרים ללא מכס ;
אלפי אוטלה, אזרח פיני הרשום כמי
שגר ברחוב רופין 10 בתל-אביב; קלוד
רייפוס, בנקאי משווייץ ויוסף שפירו
מכפר-שמריהו.
שפירו היה עד להקמת מחסני״הערו-
בה עובד בכיר במחלקת״החקירות של
המכס, וטיפל גם באלי אילן. כאשר
פרש לפנסיה, השיג ממנהל־המכס דאז,
יחזקאל אבולעפיה, שינוי בחוק הקיים
לגבי מחסן-ערובה, כדי לאפשר לו
ולשותפיו להקים את החברה. שפירו
השיג שני דברים מהמכס, שאיש זולתו
לא קיבל• האחד: עד כה לא ניתנה
לשום חברה, מילבד לחברה הציבורית-
ממשלתית ״לים״ הזכות למכור לאוניות
ולדיפלומטים. זכות זו לבדה שווה כסף
רב. שנית: התקנות קבעו כי שטח־המי-
ניטום של מחסן־ערובה צריך להיות 500

1״ג ר
ה מ סכן!
בראיון שהתפרסם בעמודו הראשון של
״ידיעות אחרונות״ ביום הששי שעבר
קונן נציב מס״ההכנסה, רב נייגר, על
מר גורלו.
לדבריו, משכורתו היא 20 אלף לירות
נטו לחודש, ואין לו כל אפשרות לגמור
את החודש. הוא סיפר, בעצב, כיצד הוא
נאלץ כל חודש למכור צמודים מחסכו-
נותיו, כדי לאפשר לאשתו לקנות במכולת•
כדוגמה למשכורתו המעוותת לרעה
הצביע על הלוקש של אחד מסגניו, שהראה
כי קיבל 30 אלף לירות נטו.
מדוע מקבל הסגן יותר מהנציב! נייגר
הסביר לעיתונאי החרוץ כי משכורת
נציב״המס צמודה למשכורת סגן־שר׳ ואילו
הסגנים נהנים מהטבות של עובדי-
מדינה, שאין הוא מקבלן.
כימעט הצטרפתי למסע־תרומות למי מון
חשבון־המכולת של דב נייגר, אלמלא
הפריעו לי שתי עובדות.
האחת: סכום הלוקש של הסגן, שהראה
נייגר, לא נבע משכר גבוה, אלא
מכך שבאותו חודש קיבל הסגן הפרשים
על הוצאות־הרכב בחודשים קודמים.
הפרשים אלה תרמו יותר משליש לשכר
הנקי.
העובדה השניה: נייגר אינו חי רק
משכרו הנקי הזעום. מילבד המכונית
הממשלתית הצמודה שיש לו, והעולה לו
בחודש 3000 לירות בילבד, לעומת מחיר
ריאלי של 20 אלף לירות שהיא עולה
לאדם פרטי, נהנה נייגר מהטבות רבות.
כך, למשל, הוא נוהג לסעוד את ליבו
דרך״קבע במיסעדת הפאר ״שה-סימון״,
ולחתום על החשבונות• באחד המיקרים
אף ערך שם (תוך כדי ארוחת״ערב מפוארת)
דיון עם שני בכירים ממישרדו
על פיטורי עובדים במישרדו וקידומם.
הסיגר העבה שהחזיק ביד אחת, וכוסיות
ה״רמי-מרטין״ הרבות שהחזיק בזו
אחר זו בידו השניה (וכך גם רעיו לסעודה)
,לא תרמו לדמות האיש המתקשה
לגמור את החודש.

סוס לישראל וחודה
לניו־יזדק 1־ 377 דולר
בעוד ״אל על״ מעלה את מחירי-
הטיסה לניו־יורק וחזרה מ״ 700 דולר
לטיסה הזולה ביותר, התחילה ״ט.וו.אי״

11195 1/011 311־61
1 6 6 7715/5119116,166 6631115/,
, 166ע 13111 זס 166
7רו! ) 157361ס 6x01167716711
5 0 7ח ס1350171311719 \/ 30311
35111116 35 $ 3 7 7 * 1 0 7 1 1
$ 6 0 7 * 107 1 5ז ס 0135/5,
67167106ק \ 6ח 0 3טסע <131/5,
) 166 66371 37 (01 50111 0

מודעה ב״ניו־יורק פוסט״
חצי מחיר
לפרסם מודעות-ענק בניו״יורק על טיסות
לישראל, וביכללן 11 יום במלון, במחיר
של 377 דולר בילבד. כל הרוצה פרטים
יפנה לנציגות החברה ויקבל חוברת״
הסבר.
מ״ר. שפירו שיכנע את אבולעפיה להקטין
את השטח ל״ 200מ״ר בילבד, כדי
לאפשר לשותפיו לפתוח את החברה במחסן
בשטח זה, שהיה להם בנמל יפו.
לפני כמה חודשים נפטר שפירו, והשותפים
האחרים הודיעו על רצונם
לפרוש. אלי אילן מחפש עתה קונים
לחברה, באמצעות עורך־הדין אמנון

שיבולת.

ישראל היא ארץ רוחנית. מ ן בחרו בה היוגיססיס

ונקאטסננדה הוא האב הרו1
חני
של יותר ממילין ן יו־גיסטים
בעולם. ביקורו בארץ בחודש יוני,
אירוע חשוב ביותר לכל היוגיסטים.
יהיה ־ •
ונה גסחוס ניסה
*0ו 1 1 1 11 1 1ן! אחת הדרכים לטיהור הנשימה היא ישיבה מיזרחית,
^ ! י י י י עצימת. העיניים, ונשיפה ושאיפה מנחיר אחד בלבד,
כשבבוהן סותמים את הנחיר השני. זרם האוויר החזק משחרר את הנחיר, ואז מחליפים צד.
*י שרות גופות נעו בקצב איטי ו־
? הביאו את עצמם לתנוחת הקשת. ב מצב
זה הם נשארו ונשמו לאיטם ארבע
פעמים. לאחר מכן התהפכו כולם לפי הור אה
שהשמיעה המדריכה בצרפתית. היה זה
אחד מריגעי סיאנס היוגה שנערך בשבוע
שעבר באולם־ההתעמלות רחב־הידיים של
מועדון הקאנטרי־קלאב בתל־אביב. אירוע
זה היה חלק מיום ארוך שבו נפגשו מורי
יוגה מצרפת עם יוגיסטים ישראליים.
מיפגש בינלאומי רישמי ראשון נערך ב שבוע
שעבר בישראל בין מורי היוגה ה ישראלים,
וקבוצת עולי־רגל, מישלחת מורי
יוגה מצרפת. ישראל התקבלה רק לפני
כשנה כחברה מלאה באירגון מורי היוגה
האירופאי, הודות למאמצים רבים וקש רים
אישיים. הקשר שנוצר בין יושבת-
ראש האירגון הישראלי, רחל זולברג, ל בין
קלוד פלטייה, נשיאת הארגון הצרפ תי,
קיבל ביטוי במישלחת של 24 המורים
שבאו לישראל כדי לקיים מיצוות עליה
לרגל׳ ותוך כדי עיסוק יומיומי ביוגה, גילו
להפתעתם שישראל נמצאת ברמה רוח נית
כה גבוהה, שעבודם המדיטציה קלה
׳יותר פה מאשר בהודו, מולדת היוגה.
המיפגש בין היוגיסטים הצרפתים והישר אלים׳
היה גולודהכותרת, שבה סיימה ה־מישלחת
את ביקורה בארץ. המיפגש ש נערך
בקאנטרי־קלאב התל־אביבי, החל ב מעיו
סיאנס־יוגה, במשך בארוחה צמחונית
והסתיים בשיחה חופשית בין כל המשתת פים
וכמובן — מדיטציה לקינוח. את יום
הסיפגש, סיימו האורחים בטיול ביפו. ל-
שדה־התעופה הישר למטוס המחזירם הבי תה.
דעות קדומות

מגע הישיר והחם שנוצר, ביו ה•
אורחים שרבים ביניהם אינם דוברים
לשון אחרת מלבד צרפתית, הוסרו כל דד
נ 4 8

מחיצות. הדת, הצבע וההשקפות הפוליט יות
איבדו בל משמעות בהקשר זה. מיפגש
זה הוא הראשון מסוגו בארץ, ומהווה
הקדמה למיפגש חשוב ביותר שייערך ב מם
ביוני. אז ייערך בארץ סוף־שבוע ל־יוגיסטים,
לרגל בואה של אישיות חשובה
בעולם היוגה העולמי — סואמי י ונקא-

טסאננדה. במשך שנתיים ימים עמלה רחל
זולברג לשכנעו שיבוא לישראל, וביקורו
הקרוב יהיה בחינת אירוע חשוב. בבל
ביקוריו הקודמים בארץ, נפגש סואמי
ונקאטסננדה, שהוא פטרון אירגון היוגה
האירופאי והבינלאומי שמרכזו באוסטר־
(המשך בעמוד )52

.111

בעיקבות מיפגש בינלאומי בישראל, הפכה המדינה מקום לעליה־לוגל ליוגיסטים ן

קלוד פלטייה, נשיאו
אירגון כדורי היוגה ב
צרפת, הדריכה את סיאנס היוגה אשר התקיים
באולם הקאונטרי קלאב בתל־אביב

1 7111ף| 1ע|!1ך 1תוך סיקול רגליים וריכוז המחשבה בתוך הנעשה
פנימה, מרחפת העוסקת ביוגה בספירות העליונות,
1111 #111
ומגיעה לשלווה נפשית הרחק מטרדות היוס־יום. שלווה זו מקלה על מתח חיי היוס־יוס.

ה 11ך עמידת הנר היא אחת התנו־ 1
חות החשובות ביותר ביוגה1 .

מסדירה בעיות משקל ומשחררת כאבים• 1 .

קולנוע סרטים שיגעון עוד זפרוגות
לא כדאי להתייחס אל שיגעון של מולדת
לפי אמות־המידה של הסרט התעודי ה־שיגרתי.
שכן, הבמאי יורם לוי והמפיק
יצחק קול אינם מנסים בסרט זה להר כיב
תמונה מסודרת של מדינת ישראל
בעשרים השנים הראשונות שלה׳ מתוך
קטעי היומנים שהיו באותו הזמן צמודים
להקרנת כל סרט בבתי־הקולנוע ; הם אף

יששכר שדמי לוחץ ידי עוזי נרקיס כנוכחות חיים בר־דב

כמאי יורם רוי

המעמד המבזה אחרי רצח כפר קאסם

בחיוך עצוב

לא ניסו לנתח מצבים׳ לאבחן קווי־אופי
מסויימים המאפיינים את העם היושב ב ציון,
בסך־הכל, מי שמחפש עשייה קול נועית
שיטתית. או תעודה מעמיקה ובעלת
מסקנות ברורות, לא ימצא בסרט כל
תשובות.
שיגעון של מולדת נראה בראש וראשונה
בהתבוננות לאחור של מי שמתקשה לר אות
את ההווה. בתוך המירוץ החומרני
המטורף, שבו אנו נתונים, בתוך קלחת
פוליטית המסתבכת והולכת, שבראשה מנ היגים
שאמינותם פוחתת והולכת. בתוך

ימים ללכת לקולנוע. לא יוכל שלא להיזכר
בחיוך מלא געגועים בסירטוני הפירסומת
שבהם השתתפו גדעון זינגר ויענקל׳ה
בן־סירא, בהעלאת עזים לארץ־ישראל, ב־מלכת־היופי
של יהדות מכסיקו הדשנה,
בעדלאידעות ובמיצעדי יום־העצמאות. קשה
עדיין לדעת מה יאמרו דברים אלה לקהל
צעיר^שלא ידע אותם מעולם.
מה שברור, תוך התבוננות בסרט זה,
הוא שעם ישראל איבד לחלוטין את תמי מותו,
את נכונותו להיסחף בשימחה או
בעצב, את הכושר לחייך ללא יסורי-

אופירה ארז מדגימה איך לחצות ככיש
נבון היתה צברית 56׳

שוטרים חמושים כמהומות ואדי סאדים
התולעים שעיצבו את ישראל של היום

שמואל תמיר צועק על מנחם כדר כוועידת חרות
המוצץ שפוצץ

מבוכה לאומית ומבוכה כלכלית ובידוד
מחניק וצדקני, מנסים יוצרי הסרט להראות
שלא תמיד היה המצב כזה. הזמנים
היו קשים, המצב היה חמור, אבל היאוש,
האכזבה ׳והמרירות ישל היום הן התופעות
שיוצרות את החרדה אמיתית .״הייתי רו צה
שייצאו מן הסרט עם הרגשה קצת
עצובה על אובדן משהו יקר שהלך ו איננו,״
אמר המפיק יצחק קול.
נימי נוסטלגיה. קשה לדעת באחו
הרגשה ייצאו הצופים מן האולם, לכשית-
חילו ההקרנות המיסחריזת של הסרט. קשה
להתנבא — מפני שרגעים רבים בסרט
פועלים בצורה ישירה וברורה מאד על
נימי הנוסטלגיה, ומי שנהג באותם ה
מצפון
או להזיל דימעה ללא בושה. השנים
שלאחר מילחמת ששת־הימים (שהיא ה פרק
האחרון בסרט) עשו את הישראלים
חשדנים יותר, ציניים יותר, וזהירים הרבה
יותר. קשה להניח ׳שמראה מנחם בגין
בבגד־ים, הטובל בבריכה, היה מחמם את
הלב כפי שעשה זאת דויד בן־גודיון כאשר
הסכים להצטלם, צף על פני המים, בחברת
פולה הדואגת. היום ׳בוודאי היו קוראים
לזה תעלול פירסומת, אז לא חשד בכך
איש.
התפוח והתולעים. הסרט עובד בעי קר
על שני מישורים עיקריים. מצד אחד,
הוא אוסף מיקבצים של אירועים, שהקשר
ביניהם הוא יותר באסוציאציה מאשר
ה עו ד ם הז ה 2226

בהמשך דיאלקטי כלשהו׳ וכוחם לרתק את
הקהל נשאב לא מעט. מן הניגוד שביניהם,
הומור מול טראגדיה, מהומות מול תחרות־יופי,
וכדומה. המישור השני הוא זה שבו
מראים לישראלים של היום, כיצד נראו
האח״מים שלהם לפני שני עשורי שנים
ויותר. גילה אלמגור ואורי זוהר בסירטי
פירסומת; מנחם בגין מזהיר שלא ישלים
עם נסיגה אחרי מיבצע קדש; אופירה
.נבון מדגימה כיצד לחצות נכון את ה כביש
(באותם הימים היתד׳ יעדיין אופירה
ארז ו״צברית 56״); יהורם גאון ואריק

ב>ןהאשה
והג דו ש ה
להתחיל מחדש (גת, תל־אביב,
ארצות־הברית) — גבר עוזב א ת
ה מ תיי מר ת
היפהפיה, אשתו להיו ת מלחינה־זמר ת, ומת עלס ת בח שאי עם מעבידו. הוא
יוצא א ת הבית ואת העיר ניו־יורק, ועובר לגור בבוסטון,
בקירבת א חיו וגיסתו, במגמה להת חי ל שם הכל מחדש.
הוא מצטרף לחוג גרושים מסוגו, ובבית א חיו, המציף
אותו ב חו ם המי שפחתי של ״יידישע מאמע״ ,הוא פוגש
מורה גרושה, פחו ת יפה, אבל הרבה יותר חיונית מא שתו,
המגששת אף היא א ת דרכה אל עצמאות ריגשית. מרגע
זה ו הל א ה, נמצא הגבר ב קו ד קדו של משולש, כ שהוא
נמשך מצד אחד אל האשה שעזב, אבל או הב מצד שני,
א ת הא שה שנכנסה זה עתה לחייו.
א ם כל זה נשמע כמו חו מר ל מלודר א מה סו חטת
דמעות, אין צורן לחשוש. הבמאי אלן ג׳ פ א קו ל ה שומר
לכל אורך הדרך על פיכחון מו חל ט, ואם כי אין ספק
שהוא מזד ה ה עם גיבוריו, הוא מאמץ לעצמו נימה
הו מו רי ס טי ת מבוד ח ת עד כדי כך, שנדמה כאילו הוא
משתדל בכוונה לא לקחתאת הדברים ברצינות גדולה
מדי• הצגת הבדידות של הגבר המוצא א ת עצמו גלמוד
אחרי פרי ח ת הנעורים הראשונה, היא נקוד ת מבט מרעננת,
אחרי סר טי ם רבים שהתרכזו בבעיות האשה, ו מבחינה

ריינולדס וקלייבורג: לאהוב מחדש
זו, הסצנה המרגשת והמפתיעה ביותר היא המיפגש בין
הגרושים, במרתף של כנסי ה, שם מתנ ה כל א חד מן הנו כ
חי םאת צרותיו שעה שהמצלמה, בתנועה סיבובית ארוכה,
עוקבת א חר הבעת פני ה ם של המאזינים.

י 1 1 1

חז ר ה אל
חי קהטבע

נחמן פרקש נעצר לראשונה
הפושע שהפך לאגדה

הפרש החשמלי (אלנבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — למרות
שמדובר כאן באגדה הוליוודי ת
לפי מיטב ה מסור ת, עם דמויות גדולות מן ה חיי ם, וה טוב
ה מו חל ט שמנצח א ת הרע ה מו חל ט, ועם הפרט ש מ תקו מ ם
בהצלחה נגד ה מי מ סד ויכול לו, זהו אחדהסר טי ם הנעי מים
ו ה חביבי ם שיצאו א ת חרושת הקולנוע מזה זמן רב.
הסיפור יכול ב ה חל ט לעשות רושם של מחאה חבר
תי ת: אלוף רודיאו מזדקן, מוכר א ת שמו ו ת היל תו
לחברת דגנים. הוא צריך לרכב על סו ס מפורס ם, באמצע
קאזינו בל א ס-וג אס, שעה ש הפירסומ אי ם מצביעים עליו
כ ה תגל מו ת הבריאות הנובעת מ אכיל ת דגנים מ סויי מי ם
בכל בוקר.
יום אחד, כאשר הוא מגלה ש ה סוס סו מ ם כדי שלא
ישתולל במופע, ואילו הוא עצמו שתוי, כדי שלא לבוז
לעצמו יתר על המידה, מ חלי ט הקאובוי להתמרד• הוא
נוטל אתה סו ס, יוצא מבעד ל אול ם הקבל ה של הק אזינו
אל מרחבי הטבע, כאשר כל ה שוטרים, ה מפ רס מי ם ואנשי־התיק
שורת יוצאים בעיקבותיו: הפרש, סמל רוח״המערב
החופשית, ה תמרד נגד עולם הפלאס טי ק אכול ה ס מי ם,
ה שקרים ו ת אוו ת הבצע, חזרה אל חי ק הטבע.
רק כ תב ת טלוויזיה אחת, פי ק חי ת ויפה, היא שמפענחת
א ת כיוון מנו ס ת המורד, דוהרת אחריו, ב ת חי ל ה או מנ ם
מתק שה להת אי םאת עצמה ל תנ אי ם הק שים של חיי ם

אורי זוהר בסרטון פירסומת
האגדה שחזרה בתשובה
איינשטיין שרים יחד בלהקת הנח״ל ; מאיר
פעיל במדי צבא לוחץ, כנציג המימסד,
את ידי מפקד כוחות או״ם באיזור; ויו־סל׳ה
שומכר בפרשה ׳שהסעירה את המדינה
בשעתו.
אבל בתוך התפוח הנאה והמבריק הזה,
של ארץ־ישראל היפה, אפשר כבר להבחין
בתולעים הנוגסים את נסיגותיהם
העול ם הז ה 2226

;ידה אלמגור קסרטון פירסומת
זכרונות מן התקופה הבלונדית

רדפורד ופונדה: נוכחות מלבבת
בערבה, אבל בסופו של רבר לו מדת להבין כי אין מדובר
בגונב סו סי ם, אלא במי שמ אס בחברה ה מעוות ת שבתוכה

הוא חי.
אפשר, כמובן, לזלזל באגדת ילדים מסוג זה, אבל
תהיה זו טעות. רוברט רדפורד וג׳יין פונדה, בשני ה תפקידי
ם הראשיים, מצליחים ל מלא באי שיותם א ת הדמויות,
ולהפוך קהל שהוא אולי אדיש, ל ח סיד נלהב של התיאוריה
שהם מייצגים•

הראשוונת לקראית ישראל של היום.
פרעות ואדי־סאליב ; יששכר שדמי מאושר
אחרי שזוכה במישפט כפר־קאסם ולוחץ
את ידי ידידיו, בנוכחותו המחייכת של
חיים בר־לב! שמואל תמיר מתנצח בזעם
אלים עם יוחנן באדר, בכנס חירות (על
רקע שיר השכונה והרמז המוסיקלי ברוד
בכוונתו) .אלה היו כבר סימנים לבאות,
שאכן באו.
בסך־הכל, זהו מבט חטוף על ישראל
שאיננה עוד. מבט לא מסודר ולא די דאקטי,
מבט שמטרתו העיקרית לשעשע
את הצופים ולהזכיר להם נשכחות; את
בדקו ז״ל מלהקת הנח״ל ואת זיוה רודן
כמלכת היין, את רפי בליץ שירה בקופאי
של קולנוע צפון ולא גילה שום סימני
חרטה ואת נחמן פרקש שהפך אגדה.
לכן נגרע חלקה של ההיסטוריה בהיעדר
תאריכים מדוייקים שיש להם משמעות
בהבנת האירועים, ואנשים צעירים ימצאו
עצמם מתקשים לזהות מיקרים או אנשים
ששמם אינו מופיע בגוף הסרט. לעומת
זאת יתגבר הערך הבידורי בקטעים מסו-
יימים המצויירים בפם־הקול המקורי של
קרייני־החדשות של פעם, ועצם העברית
של שבת והקולות הבומבסטיים של עזריה
רפפודט, יעקב בן־הרצל או אלימלך רם
משעשעים בזכות עצמם.
(המ שך ב ע מו ד )62

וגה במקו יפה
(המשך מעמוד )49
ליה, עם אישים דגולים. והיה ידידם של
פרופסור הוגו ברגמן ודוד בן־גוריון ז״ל.
בביקוריו ברומא נפגש עם האפיפיור ה מנוח,
פאלוס השישי, ובביקורו הנוכחי ב ארץ
ישהה שנים־עשר יום. שלושת הימים
הראשונים של הסמינר, שיערך בבית ניסן
בנתניה, יהיו פתוחים לקהל הרחב המוזמן
להצטרף. לאחר מכן, יהיו שלושה ימי
לימוד מעמיק בראג׳ה־יוגה, שהיא יוגה של
המחשבה, ובאלה ישתתפו מורים בלבד.
היוגה כיום, אחרי חמשת אלפים שנה
של קיומה, עדיין לוטה בערפל, ומעטים
יודעים בכלל מה הפירוש האמיתי של תורה
הודית עתיקה זו. בגלל חוסר הידע,
מייחסים ליוגה תכונות משונות ומעוותים
את המשמעות האמיתית שלה, ורבים נמנ עים
מלעסוק בה בגלל דעות קדומות.
חינוך עצמי
^ יוגה נולדה בהודו, הארץ שהרית
י 1נישאים לגבהים שאין כמותם בעולם
כולו. שם, על אחד מרכסי ההילמליה, בחר
הרופא המפורסם סואמי שיוואננדה להקים
את האקדמיה למורי יוגה ברישיקש. זהו

מותחת את גווה של
הצעירה, ומהווה את
הניגוד לתנוחת הנר. בתרגילי היוגה יש
לכל תנוחה את התנוחה המנוגדת, כהשלמה.
בית־הספר שאליו נוסעת רחל זולברג ועיסו
היא קשורה כל הזמן. סואמי שיוואנב־דה
הוא האב הרוחני של יותר ממיליון
יוגיסטים ברחבי העולם. הוא נפטר ב־
,1963 אך תלמידו הנאמן, שיבקר בישראל
בחודש יוני, סואמי ונקאטסננדה, הצליח
להעביר את כל תורת מורו הדגול, ו להפיץ
את ספריו, תוך שהוא מעמיד את
עצמו בצל מורו בצניעות האופיינית ל־יוגיסטים.
היוגה
איננה דת. זוהי שיטה לחינוך
עצמי. היא מקדמת את הבריאות, מאפשרת
שליטה על הרגשות וביקורת על המחשבה,
באמצעות תרגילי נשימה ותרגילי מחשבה.
מטרת החינוך העצמי היא להסיר מיכשו־לים
ולהתגבר על פחדים, חולשות, ומצבי
לחץ של קינאה, שינאה וגאווה, הגורמים
לאדם לסבול בחיים. היוגה באה ללמד את
האדם איך להתגבר על מצבים אלה. אדם
העוסק ביוגה, מכיר בחולשותיו ומנסה ל התגבר
עליהן. לפעמים אדם בא ללמוד את
היוגה כדי לפתור בעיות של נדודי־שינה
או כאבי־גב, ואז אין הוא מקדיש מספיק
מחשבה לשאר הצדדים של התורה המעמי קה.
משתפתרנה בעיות אלה, יתפנה ויחשוב
שגם הזולת הוא בן־אדם הראוי
ליחס של כבוד וחשוב לא פחות מעצמו.
מטרת־העל של היוגה היא האהבה. כל
אדם, כל בעל־חיים, כל צמח נושמים מ אותו
כוח אלוהי. מובן שאף אחד אינו
מושלם, וכולם נמצאים תמיד ״בדרך״.
כמו בתורת ישראל, כך גם ביוגה יש

עשרת הדיברות. ואלה הן הדיברות של
יאמה וניאמה, החוקים בין אדם לחברו
ובין אדם למקום. אחת הדרישות החשובות
ביותר היא לא להזיק לדבר. אין
להרוג על־מנת לאכול ואין פוגעים באיש
או בכל יצור אחר. האדם היוגי צריו להק פיד
בלשונו מאוד, כי גם אמירת האמת
פוגעת לפעמים בזולת. עליו להקפיד גם
על מזונו.
מצב הוראת היוגה בעולם המערבי
לא היה טוב עד השנים האחרונות. את
עיקרי היוגה, שהובאו למערב בסוף המאה
שעברה אימצו מורים ששמו את הדגש על
היוגה כסוג של התעמלות. כדי לשפר את
המצב, החליט סואמי שיוואננדה לייסד
את האקדמיה ליוגה, וציווה על תלמידיו
לשוט בעולם ולהפיץ את התורה בצורה
המושלמת שלה. תלמידו במשך שש-עשרה
שנה, שהיה לו כבנו, סואמי ונקאטסננדה,
יצא לדרום־אפריקה, משם למאוריציוס,
שם בנה לו את מישכנו בין נסיעותיו ה רבות
בעולם, המוקדשות להפצת היוגה.
כשהגיע לארץ ב־ , 1965 כמעט לא ידעו
את שמעו. מעט המכירים שהיו לו אירגנו
כאן סמינר. בין המשתתפים היתה גם רחל
זולברג, שעד אז עסקה ביוגה רק לעצמה,
ולא ראתה בהוראת היוגה מטרה. הסואמי
שיכנע אותה ועוד אחדים, לעסוק בהוראת
היוגה, ומאז היא תלמידתו הנאמנה, ו העמידה
דור חדש של מורי יוגה, שלכל
אחד מהם יש כיום כבר מאות תלמידים
בארץ. מאז, הוא מוזמן מדי פעם לארץ
וכל ביקור שלו נותן אפשרות לערוך סמי נר
ליוגה, המעלה את רמת המורים ו־היוגיסטים
בארץ.
הספרות בנושא היוגה בשפה העברית
דלה מאד, יאך בקרוב מאוד, לקראת בואו
של סואמי ונקאטסננדה בארץ, יצא בעב רית
סיפרו העוסק ביוגה, שתורגם על*
ידי רבקה (״קיקה״) הארט.
משיחה עם קלוד פלטייה, יושבת־ראש
אירגון מורי היוגה בצרפת, שנוסד בערך
לפני 13 שנה ל־ 12 מורים והמקיף כיום
כ־ 600 מורים מאורגנים ועוד רבים בלתי־מאורגנים,
מסתבר שאת הקבוצה שבאה
לארץ ליווה האב ז׳אק בלאש. הוא דובר
עברית ומומחה לתנ״ך. זהו ביקורו העשירי
בארץ, ולכן היה מדריד הקבוצה.
קלוד פלטייה מספרת שהאירגון הצרפתי
נוסד כדי להעלות את הדמה של המורים
הצרפתיים, שעד אז עסקו ביוגה כבהתענד
לות. כיום, הודות לשלושת בתי־הספר ה גדולים
בפאריס, בתוכם בית סיפרה, שהוא
הוותיק מכולם, מקדישים הלומדים בו אר בע
קונים ללימוד כל המיקצועות הנחוצים
כמו פיסיולוגיה, אנטומיה, דיאטה ואמנות
הודית, תוך התייחסות למקורות היוגה ו־לפראהנאימה
(הנשימה).
ז׳אק בלאש, הוזכר כנציג תורת הגיטא.
הבהגבאד גיטא הוא ספר שירה הכתוב ב שפת
הסנסקריט העתיקה, ובו מוסר־השכל
לגבי כל דרכי־החיים שאדם נפגש עימם.
בדרך־כלל קוראים בו כל יום דף (מה
שמזכיר את קריאת הדף היומי בתנ״ך אצל
עמים רבים) ,וזה מעודד מאוד ומזכיר
לאדם שאין הוא לבדו בעולם. פרופסור
ז׳אן וארן, שעימו נפגשה רחל זולברג
בביתה של פלטייה בפאריס, ערך קורם
לתורת הגיטא בכתב בצרפתית, וכעת
מתרגמים את הקורם הזה גם לאנגלית.
כך יוכל להתרחב חוג יודעי הגיטא. בשי חה
שנערכה בקאנטרי־קלאב באותו אחרי־הצהרים,
שאלו המשתתפים כיצד אפשר
להתרכז למרות קשיים ומכשולים, מה ני תן
לעשות בעזרת היוגה? התשובה היתה
שזה דורש אימון יום יומי בהאטא יוגה :
להפנות את תשומת־הלב לרגשות, למצב
הגופני, לזרימת הדם, למחשבות שחולפות
בראש, ואז מצליחים יותר ויותר להגיע
למצב שבו שולטים במחשבה, ולא היא
היא השולטת באדם. אין פה פתרון צ׳יק
צ׳אק. זה דורש אימון של שנים.
גם אירגון מורי היוגה בישראל, שנוסד
בינואר ,1979 הוקם כדי לשפר את. מצב
הוראת היוגה בארץ. לאחר שהתקבלה
ישראל בחמימות רבה ופה אחד כחברה
באירגון האירופאי, ולאחר שנציגי אירגון
מורי היוגה הצרפתים ביקרו בארץ והביעו
את שאיפתם לחזור לכאן בכל שנה כדי
לקיים פה סמינרים, יש תיקווה שישראל
תגיע לרמת הוראה גבוהה ביוגה, והודות
לאווירה הרוחנית הנעלה שיש בה, כדברי
האורחים מחו״ל, שבגללה קל להם לתרגל
את היוגה בארץ יותר מאשר בכל מקום
אחר בעולם, יש תיקווה שישראל תהפוך
מרכז עולמי לעליה לרגל של יוגיסטים,
ולמרכז רוחני להם, ואולי עיקרי היוגה
הדוגלים באהבת אדם את רעהו יביאו ל קירוב
לבבות בין כל שוכני האיזור.

קולנוע
(המשך מעמוד )51
את המסקנות, ההיהורים על ישראל של
אז מול ישראל של היום, יצטרך כל צופה
להסיק לעצמו. שיגעון של מולדת יספק
לו רק את הומר הגלם.

כגישה שכזאת
במאי הסרטים התעודיים השווייצי׳ יורג
האסלר, הגיע לישראל במיסגרת שבוע ה סרט
השווייצי שנערך בשלושת הסינמ טקים.
אבל מעבר לעצם הצגת סירסו
התעודי יוזפסון, על פסל יהודי שמישפחתו
נספתה בשואה, אשר חי היום בשווייץ,

האסלר. היא היתר. ידידתו של הפסל
יוזפסון, לפני שנים רבות, כאשר איש
עדיין לא ידע מאומד. אודותיו.
תדריך חובה לראות:
תל־אביב -אפוקליפסה עכשיו,
קימר נגד קרמה, תוף הפח, נישואיה
של מריה בדאון, שיער,
לילה מוסרי מאוד, תרגילים בהתבגרות.
ירושלים
-אפוקליפסה עכשיו,
קרמר נגד קרמר, זה קרה מחר,
נורמה ריי, הסינדרום הסיני, גברים
במלכודת.
חיפה -תוף הפח, נערת הטלפון
והבלש.

תל-אב>ב

תרגילים

בהתבגרות

(צפון, ארצות־היברית) — ארבעה נערים
בוגרי גימנסיה בעיירת שדה אמריקאית
מגששים את דרכם לעתיד. סרט מלא
אהבת חיים, הומור ודמיון רגיש. מישחק
מלא כן של ארבעת השחקנים הראשיים,
כולם אלמונים.
לילה מוסרי מאוד (תכלת,
הונגריה) — נערות בית־בושת מעמידות
פנים בדיירות בפנסיון לבנות טובים, כדי
להסוות את האמת על אורח חייו של צעיר
המתגורר במחיצתן, מפני אמו המבקרת
במקום. מבט נוסטאלגי ואסתטי מאוד על
הונגריה של תחילת המאה. במאי: קארולי
מאק.
ירושלים זיווה רודן כמלפת־היין
כשהיין צה״ל בכוסות
היתה להאסלר מטרה נוספת בביקור. הוא
חיפש אפשרות לשיתוף פעולה ישראלי
בסרט שעומד להפיק הקולקטיב של צי ריך,
הכולל קבוצת קולנוענים המשתפים
,פעולה זה עם זה באחור הגרמני של
ארץ האלפים, ומתמחה בהפקת סרטים
בעלי גוון חברתי ביקורתי נועז.
הסרט שבו מעוניין האסלר לקבל תמי כה
ישראלית, יעסוק בנושא רגיש מאוד

בביתו: מחנות עבודת הכפיר. שבהם רוכ זו
הפליטים שהגיעו לישודייץ בימילחמת־העולם
השנייה .״זאת עדיין אחת הסיבות
לכך שעלינו להתבייש בפני העולם,״ הס ביר
האסלר, וכנראה שהוא וחבריו מצאו
אוזן קשבת גם בבית, שם זכו כבר
בתמיכה משמעותית הן מן המימסד והן
מקרנות פרטיות. בישראל הוא מקווה
למצוא גוף שיבחין בחשיבות הנושא
לגבי העם היהודי וימצא לנכון לשתף
פעולה.
אבל הפתעה נוספת ציפתה לבמאי,
אשר הגיע בחברת רעייתו׳ ילידית טרי נידד׳
ובתו הקטנה. להקרנת הסרט יוזפסון
בסינמטק תל-אביב, הגיעה גברת׳ הצמודה
לכיסא־גלגלים, והציגה את עצמה בפני

זה קרה מחר (אורגיל, או־צות־הברית)
— פגישה דמיונית בין ה. ג.
ולס לבין ג׳ק מרטש הבטנים גולשת בעזרת
מכונית זמן, מן המאה הקודמת לימינו
אנו. סרט מדע־בדיוני מותח ומרתק, משז־חק
היטב על־יידי מאלקולם מקדאואל ו דויד
ורנד.
גברים במלכודת (רון,
ארצות־הברית) — סירטו המפורסם של
ג׳ון בורמן, על ארבעה גברים שיוצאים
לשוט בנהר פרא, ומסעם מוריד מהם את
חזות בני התרבות. עם ברט ריינולדם,
ג׳׳ון וויט ונד ביטי.
נורמה ריי (בנייני האומה׳

אריצות־הברית) — סיפורה האמיתי של
אשד .׳פשוטה מעיירה דרומית, שנלחמת
להקמת איגוד פועלי טקסטיל במקום, למרות
היותה אשה ולמרות ההתנגדות של
בני המקום להתארגנויות מסוג זה. סאלי
פילד, שזכתה בפרס אוסקר, בתפקיד ה ראשי.

חיפה

+ +דירה לשניים (מוריה, אר־צווז־הברית)
— רקדנית בדימום שגרה
עם בתה, נאלצת לחלק את דירתה עם
שחקן צעיר ושאפתן. קומדיה של נייל
סיימון, עם דג׳ש על מצבים תיאטרליים
ודיאלוגים, ועם מישחק טוב של מרשה
מייסון וריצ׳רד דרייפוס.
העולם הזה 2226

במדינה
(המשך מעמוד )46
מכונית הישנה בצורה חובבנית ו חסרת
תיחכום כזו? לעמירם יש
כמה תשובות אפשריות. מסתבר כי
איש־העסקים בן ה־ 45 הספיק ל הסתבר
בשנה האחרונה עם כמה
וכמה גורמים עויינים. סיפורו הת חיל
בכך שמשך עשר שנים היה
יבואן של מכשירי סטריאו וטלוויז־יות.
החברה בבעלותו א.ב.י.ע.
ייבאה סחורות מהמיזרח־הרחוק,
מגרמניה ומכל מקום אפשרי אחר.
עסקיו הצליחו יפה והוא גילגל
מיליונים. צרותיו התחילו כאשר
הסתכסך עם סוחר בשם שלום
וייצמן. עמירם ייבא עבורו כמה
טלוויזיות, וגילה כי אלה נמכרו

הבלן המישטרה, כאפודת מכן, בצאתו מהמכונית
מי הטמין את הרימון?
המישטרה לעבור מיבחן של גלאי-
שקר.

דרכי־חיים
המעשר. המגונה

אב אכן ביקשו
למבוא עבודה מדוע
דבשה הנערה חלוק?

בעד מכונית בן־ ימיני
מי השחית את הצמיגים ו
לעובדי המכס במחיר צנוע להפ ליא.
אחר כך גילה כי וייצמן עקף
אותו, ייבא בעצמו טלוויזיות מחב רות
שעימן היה עמירם קשור, בלי
לשלם את העמלה הראויה. עמירם
פנה אל עמיל־מכס, אלחנן דנקנר,
וביקש ממנו להיות בורר.
עמירם גילה לעמיל־המכם כי הוא
חושד שווייצמן מרמה את המכס
ומשתמט מתשלום מכס ומיסים אח רים.
זמן קצר אחר כך נעצר עמי־רם,
וישב 23 יום במעצר. הוא
נחשד בעבירות מכם שונות, החב רה
שלו נסגרה, והוטל עליה קנס
של שבעה מיליון לירות. ועמירם
עצמו שוחרר בערבות של חמישה
מיליון לירות.
חפר שימוש. לפי דברי עמי-
רם הכריע דנקנר לטובתו, ופסק
שעל וייצמן לשלם לו 150 אלף
לירות• אף עד היום לא קיבל את
הכסף. לעומת זאת החל המכס ל התנכל
לו. הוא בטוח כי עלה על
אנשי מכס מושחתים, העוזרים בהברחות
ומקבלים שוחד, אשר להם
קשרים טובים בעולם התחתון, והם
אשר משסים בו את המישטרה,
ואפילו מילכדו את מכוניתו.
עמירם אינו עובד מזה שנה
תמימה, מאז מעצרו הראשון. בינ תיים
צבר חובות שונים. כתב-
אישום בענייני המכס עדיין לא הו גש
נגדו, אך כיוון שבית המכס
בקריה בתל־אביב נשרף זמן מד,
אחרי שיחרורו ממעצר, נעצרו גם
הוא וגם וייצמן כחשודים בהצתה.
שניהם שוחררו, מפני שלא נמצאו
ראיות.
ואז נפרץ גם מחסן־ערובה של
חברת פ.י.ת ,.שאלחנן דנקנר הוא
אחד מבעליה, ונגנבו מתוכו מכשי־העולם
הזה 2226

חוטי המילכוד שהוליכו מההגה אל רימון־היד
מי שבר את השימשה?
רי טלוויזיה, שלדברי עמירם היו
מוברחים.
הדבר היחיד שבו נאשם עמירם
בן־ימיני בסופו של דבר, היה
סירוב למסור עדות לשילטונות ה מכס.
סעיף חסר שימוש, שהיחיד
שהואשם בו עד היום היה נער־השעשועים
המזדקן, פוקה הירש,
שהלך לעולמו.
אך התנכלויות לבן־ימיני לא
נפסקו. לפני כמה שבועות נעצר
על־ידי המישטרה, בעיקבות מידע
סודי כי בביתו נמצא רכוש גנוב.
בין היתר נמצאו בביתו מדי צה״ל
ודרגות רב־סרן. איש המישטרה ש עצר
אוחו, האשים אותו גם בהתח זות
לרב־סרן. המישטרה לא טרחה

לשאול מהי דרגתו של עמירם במילואים.
לוא היו שואלים, היו
מגלים כי דרגתו של החשוד היא
אמנם רב־סרן, והוא משרת אצל
דובר צה״ל.
שיחות מאיימות. לדברי
עמירם הפך מאז זהיר ביותר, ו היה מציץ כל בוקר במכוניתו ו בודק
אם אינם ממולכדת. השבוע
נשאה זהירותו פרי. אחרי שראה
את ארבעת הצמיגים המרוטשים ו החלון
המנופץ, הבחין גם בחוטים
ליד ההגה.
עמירם טוען, ללא היסוס, כי ה מתנכלים
לו הם אותם אנשי המכס
שעל יבלותיהם דרך בשנה האח רונה.
השערה נוספת שהעלה: יד

נושיו בדבר, והם מזהירים אותו ל שלם
את חובותיו. ההשערה השלי שית
והסתמכה על שיחות מאיימות
שקיבל בטלפון בעת הסיכסוך עם
שלום וייצמן. ואמנם בכיוון זה
פעלה המישטרה ועצרה את אהרון
כהן, תושב שכונודהתיווקה וחבר
של וייצמן. הוא נחשד במילכוד
מכוניתו של בן־ימיני.
אך נשארו עדיין כמה שאלות
פתוחות: מדוע לא היה נפץ ב רימון?
האם היתד,י זו רק אזהרה?
ואם אמנם היתה זו רק אזהרה,
מדוע לא הסתפקו בחיתוך הצמיגים
ובשבירת השימשה? על חלק מ השאלות
יחזור בוודאי בן־ימיני
וישאל עצמו, כאשר יתבקש על ידי

פרוס סולימן חוסרובי הוא שו טר.
לא היה בכך כל דבר יוצא
דופן, אלא שהשוטר יפה״התואר
( )29 נאשם בימים אלה בכך ש עשה
מעשה מגונה בקטינה.
בכתב־התביעה שהגישה התו בעת
הלנה ביילין נאמר, כי בת חילת
חודש ינואר השנה, הופיע
השוטר כשהוא לבוש מדים, בניידת
מישטרה, בביתה של המתלו ננת
(אשר שמה נאסר לפירסום).
הוא הציע לה לבוא עימו בריכבו,
כדי שישיג לה מקום עבודה.
היא עלתה למכונית, וכאשר
התחילו בנסיעתם ראתה, כי אינו
נוסע למרכז העיר, אלא לחוף־הים.
ליד החוף עצר השוטר את ריב־בו
והורה לה לרדת. כאשר התנגדה
סטר לה שתי סטירות על פניה,
והפיל אותה על החוף. הוא פשט
את בגדיו, שכב עליה והורה גם
לה להתפשט. כשסירבה קרע מע ליה
את חלוקה, הנחית אגרוף ב פניה
והיכה בה בכל גופה. אז,
כאשר נחלשה התנגדותה הצמיד
את אבר מינו בין רגליה.
כאשר התלוננה הקטינה במיש־טרה
נעצר השוטר ושוחרר מייד
בערובה, אך הושעה מתפקידו עד
סיום המישפט.
רק הבטיח לעזור. לפני ימים
אחדים, כאשר נשאל השוטר על־ידי
השופט אם הוא מודה באש מה,
כפר השוטר בכל עובדות ה מעשה
המגונה.
לפי גירסתו הוא אכן פגש את
הנערה באותו יום במרכז נתניה
יחד עם אחיה, נתן להם טרמפ ל קולנוע
שרון להצגה יומית, ואז
התבקש על-ידי אחיה למצוא לה
מקום עבודה. כיוון שנזכר, כי אחד
מסוחרי העיר ביקש ממנו לפני
זמן למצוא עבורו פקידה, הבטיח

לעזור.
בשעה 16.30 לקח אותה במכו־ ,
ניתו ׳למרכז העיר, היא נשארה יו־ [
שבת במכונית, כאשר הוא נכנס׳
לחנות ושאל את בעליה אם הוא*
עדיין זקוק לפקידה. בעל החנות
(הטשך בענזוד ))60

שיחו־

מרדכי (״מוטי״) קיחטנכאום, הסכים
כי יאיישו את התפקיד שלו, הסיר ועד-
העובדים את התנגדותו לאיוש. בשבוע
שעבר יצא מיכרז לתפקיד, שהוא השני
בחשיבותו בטלוויזיה.
למיכרז יגשו, בכל הנראה, כל הניגשים
למיכרזים בטלוויזיה, כאריה אורגד. כן
יגשו אליו במאי האיווויזיון, מסי צמח,
ומנהל תיאטרון ירושלים, אביטל מו*
ס גון, שהודח כשבוע שעבר.
על אותם שמועמדותם נחשבה כבטוחה
׳נמנה הבמאי הדתי אדיר זיק, ידידו של
שר־החינוך זבולון המי• אולם בשבוע
שעבר אמר מנכ״ל הרשות, יוסף (״מומי״)
לפיד, הנמצא עתה בריב עם המר :״זיק
ייבחר רק על גופתי המתה!״

•א11ש ב*נד1ו־מסתבר
כי הפרשה של פסילת סרט ה טלוויזיה
להיות מפקד אינה כה פשוטה כפי
שהוצגה על־ידי דובר צה״ל, תת־אלוף

יעקוב אכן.

אבן צפה בסרט ואישר אותו. אחד מחיילי
גולני, שהציג את עצמו כישראלי ממוצא
פרסי, אומר בסרט :״לפני שהתגייסתי
הייתי ציוני. עכשיו, אחרי השרות בג׳ולני,
אני בבר לא ציוני.״ אבן השב שדבריו של
החייל מתאזנים עם דברים אחרים שנשמעו
בסרט.
אולם בדרך מיסתורית הגיע אל אלוף-
פיקוד־הצפון, האלוף אביגדור (״יאנוש״)

גערה 0 :דסדרוון
בשבוע שעבר נשמעו צעקות רמות ב־מיסדרון
בניין־המינהלה של רשות־השידור.
עובדים רבים הבחינו במנכ״ל הרשות,
יוסף (״טומי״) לפיד, כשהוא גוער ב שושנה
קוזיק, אחת הפקידות הוותיקות
של דובר־הרשות, משה עמירב. קוזיק,
אשד, נעימה בגיל העמידה, נבהלה ונמלטה
לחדרה, שם פרצה בבכי מר.
רק אחר־כך התברר פשר הפריסה. עובדים
רבים שנגשו אל קוזיק כדי לנחמה
שמעו ממנה את הסיפור. מתברר כי לפיד
החליט להעביר אותה מתפקידה. בניגוד
לדעתו של הממונה הישיר עליה, עמירב,

מנהלת-מודחת מיכאדי
בין ביזיון לנקמה
די־הבמה, עובדי־הבמה האשימו את ד,טכ־
׳נאים, כולם יחד האשימו את המפיקים. ה במאי
יעקוב אסל טען כי י׳ום לפני הפסטיבל,
בשעה 2אחרי־הצהריים, ביקש
לערוך חזרה כללית, אולם מרבית האמנים
ואנשי הצוות הטכני כבר ־לא היו במקום,
ומשום־כך אירע הביזיון הגדול.
שימעוני לא יכול היה להגיע לשורש
הבעיה ולקבוע מי אשם. מסקנות ברוח

אלוף בן־גל
מי ציווי?

מ־לדומוז החדשות

בן־גל, הסיפור אודות הציונות של החייל.
יאנוש ביקש לראות את הסרט, ואסר את
שידורו במתכונתו הנוכחית.

העיסקות של דביק חלב*

בניגוד להבטחתו !של שר-הבטחיון, עזר
וייצמן, שלפיה לא יסולקו עוד עיתונאים
מערים או מישובים בגדה המערבית כאשר
מתרחשים שם אירועים, הגיע ממלא-מקום
מושל רמאללה, רב־סרן בשם שמדליק,
אל בניין בית־העירייה בלי׳ל שבירת־השנד
שות והציג לפני כ׳תב־הטלוויזיה רפיק
חלפי צו החתום על־ידו, הקובע כי השטח
סגור, וכי על צוות־הטלוויזיה להסתלק מ המקום.
מאות חיילים שהוצבו ברמאללה
נשאו איתם, נוסף על גישקם האישי, גם
העתקים של הצו, כדי ׳שיוכלו לגרש כל
עיתונאי שהם פוגשים בו.
׳חלבי דרש מרב־סרן שמוליק להקריא ליו
את הצו, והורה לצלם לצלם את שמוליק
מקריא את הצו ולצלם את הצו עצמו.
שמוליק לא רצה כי הציבור ידע ששוב
אוסר המימשל על עיתונאים לסקר את
אירועי הגדה, וקרא לחלבי לבית־המימשל.
שם ערכו השניים עיסקה ביניהם. רפיק
חלבי הבטיח שלא לשדר את הקטע, שבו
קורא לפניו שמוליק את הצו, ותמורת זאת
הירשד. רנדסרן שמוליק לחלבי ולשאר העיתונאים
להמשיך לשהות ברמאללה, ולסקר
את אירועי ׳אותו היום.
71 סקנ 1ת החקירה

מינכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד, הורה למנהל הטלווייזה, יצחק
(״צחי״) שימעוני, לחקור את מחדל פס
(״טיומי״)

טיבל
הזמר האחרון.
בשבוע שעבר כינס שימע׳וני את כל האחראים
על פסטיבל־הזמר כדי לערוך את
התחקיר. מפיק-המופע, חיים מדוכן, כלל
לא טרח להגיע. אחר-כך טען שהוא הת בלבל
בתאריך. הטכנאים האשימו את עוב־

יורדים על השבוע. ברבייו, שהכרטיסים
לכל הופעותיו לחודש הקרוב כבר נמכרו,
מככבים טוביה צפיר וריבקה מיכאלי.
מיכאלי קיבלה על עצמה את העבודה, אחרי
שקיבלה אישור מוקדם ממנהלה הישיר,
מנהל הרדיו גירעון לב־ארי.
כאשר נודע הדבר ללפיד, הוא הורה
למיכאלי לצאת לשנת־חופשה מהרדיו. רבים
ראו בכך את הנקמה הפרטית של לפיד
במיכאלי עלי פרשת קי׳רש׳נבאום. ועד עיתו־נאי־הרדיו
הורה למיכאלי להפסיק את ה־חופשה־מאונם
שהוטלה עליה, לחזור ל עבודתה
ולא להפסיק את הופעותיה ברביו
הסאטירי.

פתב חלבי
עיסקה עם המושל
זו הוא מתכוון להגיש למנכ״ל. נראה ׳ש בסופו
של דבר יחליטו כי האחראי על
הביזיון הוא מנהל מחלקת־הבידור של הטלוויזיה,
חנוך חסון.

ו ק1לד. מת1קה
כשהדיח יוסף (״טומי״) לפיד את מנהל
מחלקת-התוכני׳ות של הטלוויזיה, מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאום, היתד, ריבקח
(״ריבקהלה״) מיכאלי בין עובדי חטיבת-
התוכניות־הקלות בקול ישראל. כמחאה על
הדחת קירשנבאום שידרה אז מיכאלי במשך
שעה תמימה קטעים מניקוי ראש, התוכנית
שהופקה על-ידי קירשנבאום, ושהרגיזה את
המימסד.
לפיד התבטא אז לפני חברי הוועד־המנ-
הל :״אני לא אעשה נגד מיכאלי שום
דבר. אבל אני אזכור זאת!״ נראה כי לפיד
באמת זוכר. באחרונה מועלה על הבמות
בארץ רביו סאטירי חדש של קירשנבאום,

מילחמת־החדשות נכנסה להילוך גבוה.
בתגובה על הטלפון האדום של צבי רימון
בגלי צ׳ה״ל, המסיט רבים מהמאזינים יל־תחנה־צבאית
בשעות הבוקר, החליט קול
ישראל להביא תוכנית יומית, שתשרע על
׳פני כל הבוקר, עד שעות הצהריים, מעין
יומן־חדשות מורחב, עם מוסיקה בין כתבה
לידיעה.
בתגובה על כך מכעים עתה גלי צה״ל
מערכת־חדשות חדשה משלהם. החל בראשית
החודש תשדר התחנה הצבאית, בכל
ביוקר, משעה 9עד 2אחרי-הצהריים ,׳לא
רק את ידיעות הטלפון האדום אלא גם
כתבות קצרצרות ומהדורות חדשות מיי׳ו־חדות.
מפקד גלי צה״ל, צבי (״צביקה״)
שפירא, שיצא השבוע לטיול בן חודש
בחוץ־לארץ, מכחיש שקיימת תחרות בינו
לבין קול־ישראל וטוען כי התיכנון החדש
של חדשות גלי צה״ל הוא ״רק עיבוי
הטלפון האדום.״

יער ״וחזר

כתב״הטלוויזיה בקאהיר, אהוד יערי,
נמצא בימים אלה בחופשה נוספת בארץ.
בשבוע הבא יסיים יערי את חופשתו ויחזור
לקאהיר, אך נראה שלא לזמן רב. אצל
מנהל־החדשסת, חיים יבין, כבר נתקבלה
החלטה להחזיר את יערי בסוף החודש הבא
לארץ, מאחר שיערי לא הצליח להעביר
כתבות מקאהיר. יערי ׳טוען כי המצרים
פשוט אינם מאפשרים לו לקבל צוותים,
ולכן אין הוא מצליח בהעברת כתבות.
לעומת זאת יישאר בקאהיר כתב־הטל-
וויזיה בערבית, אלי לגיאדו, אשר מצליח
לקבל מהמצרים צוותים ולהעביר כתבות,
ולעיתים קרובות גם סקופים.

זי? לא *היה מגהל
אחת השאלות המעסיקות עתה את בניין
הטלוויזיה היא מי יהיה מנהל מחלקת-
התוכניות. אחרי שמנהל המחלקה שהודח,

במאי אסל
כולם הלכו הביתה
החליט לפיד כי קוזיק תהיה מזכירתו של
משה בן״חיים, איש־רדיו לשעבר, שהוא
כיום חבר ותיק ב״סיירת מנכ״ל״ ,כפי ש נקראים
׳נושאי המושרות הבלתי-מוגד׳רות,
שאינם עושים דבר ברשות.
קוזיק, שהיתה רגילה לעבודה הפעלתנית
בלישכת הדובר, סירבה לקבל את התפקיד,
מאחר שבלישכ׳תו של בן־חיים אין כל
עבודה. היא פנתה לוועד-הע׳ובדים וביקשה
שהוועד יעזור לה להעביר את רוע־הגזירה.
הוועד פנה ללפיד, ואז גער לפיד בקוזיק.
מקדטזויס הפעם הראשונה, שבה זכה השבוע יומן
אירועים במחמאה מפי עודך מבט, יעקוב
אחימאיר.,ד,יתה בישיבה בשבוע שעבר.
בין מבט להשבוע יש תחרות גלריה,
ובדרך־כלל ההתייחסות של אחימאיר ליומן
היא שלילית. בשבוע שעבר אמר אחימאיר,
בהכותו בתדהמה את כל מי שישב בישיבת
הבוקר :״ 90 אחוזים מהיומנים הם מצרי-
נים ג את מנהל מחלקת־ד,חדשות,
חיים יבין, מטרידה אלמונית אשר הצ ליחה
להשיג את מיספר־הטלפון הישיר
של יבין במישרדו. היא מתקשרת עשרות
פעמים ביום, וכאשר עונה לה יבין היא
מקללת ומגדפת אותו. אם עונה על הטלפון
מישהו יאחר, מבקשת ״למסור לחיים יבין
שהוא חרא״ .אגב, יבין נראה בשבוע שעבר
עסוק בחיבור מיסמך בן כמה עשרות
עמודים, שאותו הסתיר בכל פעם כשנכנס
מישהו לחדרו. כשנשאל למהות החומר,
השיב :״זה משהו אישי, הנוגע למישפחה
שלי על דלת כל אחד מהחדרים
בבניין הטלוויזיה יש שלט קטן, המציין
את שמות יושבי־החדר. רק על דלת חדר
מחלקת־הספורט כתוב :״קן הקוקיה״.
העול ם הז ה 2226

יום רביעי
30. 4
• בית קטן כערכה
( 5.30 שידור בצבע).
צ׳ארלם אינגלם ומר אדו-
ארדס יוצאים למירוץ נואש ב־עיקבות
קרון ששוחרר בטעות
על-ידי מרי ובו לכודים לורה
וקרל. הסצינה צולמה בקרון
רכבת אמיתי.

• חידושים והמצאות

6.45 מסרט דו״ח מחקר
קנדי על מערכת תימרון משוכללת
לכלי שייט, טיסה בתנאי
כפור וגידול אצות. כן דיווח
על רשת טלפונים שעדיין לא
הוכנסה לשימוש הממוחשבת
ויכולה להעביר צלילים ותמונות
יחדיו.

• על ארוגים ומשרתים

8.03ג׳ורג׳ינה ואחדים מ חבריה,
ביניהם דולי הייל ה מפורסמת
חוזרים לילה אחד
לאיטון פלייס כשהם שתויים
לאחר מסיבה פרועה. הזוג
בלאמי נעדר מהבית והחבורה
מחליטה לצאת ולבקר חברים
בסאסקס. דולי וידידה, אמריקאי
בשם דארו, משכנעים את
ג׳ורג׳ינה לקחת את המכונית
של משפחת בלאמי. היא מע ריה
את אדוארד, שהוא הי חיד
המורשה לנהוג במכונית,
ומכריחה אותו לתת לה את
המפתחות. כמובן שהיא עושה
תאונת דרכים ועולה עם המ כונית
על כפרי הנוהג באופניים.

אנגליה צור מחצבת׳
10.05 אח ואחות אנג לים
הנמצאים במחיצתו של
מיליונר גרמני תחת שלטון ה נאצים.
הסיפור הוא של גרהס
גרין והשחקנים הם פיטר פינץ׳,
מייקל יורק והילדגארד ניל.

יום חמישי

קרוסלה

• סיפורי מסע (0.30
שידור כצבע) .הפרק מייו-
חד לפרנציטקו פיזארו שהוביל
את הכובשים הספרדים אל
תוך פרו בשנת 1532 והביא
להרס תרבות האינקה. כל חייו
חלם פיזארו רק על דבר אחד:
להתעשר. כשהוא בשנות הח מישים
נדמה היה לו שהזדמנות
להשיג זאת נפלה בידיו.
גם אליו הגיעו השמועות על
כך שבחלקה המערבי של
דרום־אמריקה יש ארץ העשי רה
ביהלומים ומתכות יקרות.
הוא יצא מפנמה בראש קבוצת
אנשים קטנה, אך חמושה,
חזר משם אחד מעשירי העולם
והותיר את ממלכת אל ה שמש
של בני האינקה עיי חר בות.
במאי הסרט פרד ברנלי
גייס מאות ניצבים, ביניהם
כאלה שלא ראו מצלמה מימיהם,
שחזר במדוייק את שריו נו
של פיזארו ואת אפיריונו
של מלך האינקה אטאהואלפה
ושיחזר כפר בן 30 ביקתות,
ארמון והמקום בו נרצח המלך.

• לורד ווימסי — ענני
עדות 10.20 המשך סיפו

של הסופרת דורותי אל־סיירס.
כל העדויות מצביעות
לכיוון האיכר גריימתורפ ובדרכם
לביתו נקלעים ווימסי
ובאנטר לביצה טובענית. באג־טר
בעזרת שניים נוספים מצ ליח
להציל את ווימסי הטובע,
וכשווימסי מתעורר הוא מוצא
עצמו בחדר השינה של גריימ־תורם.
גברת הבית היפה מח ייכת
אליו ונעלמת וכשהוא
מחליט לקום ולחקור את בעל
הבית מגיע אליו מכתב המש נה
את כיוון חקירתו. הוא חו קר
את האשה והיא מודה ש בליל
הרצח ביקר אצלה הדוכס
מדנוור. עתה מוסבר סרובו
של הדוכס לפרט מעשיו באותו
הלילה. עם זאת ברור ל-
ווימסי שאם היא תקרא לה עיד
בבית המישפט, חייה יהיו
בסכנה בגלל מיזגו האלים של
בעלה האיכר.
פסנתרן לזר ברמן מנגן את
יצירתו של בטהובן הסונטה ה פתטית
אופוס 13 בדדמינור.

יום שי שי

• ד ״ר דודיטל (.)3.00
במוסיאון השעווה המוקדש ל רופא
ולבני לווייתו מתחפשים
שודדי הים כדי לנסות וללכוד
את ד״ר דוליטל.

• מסע החיים (.)5.32

רקדנית בלהקת פולקלור מתאהבת,
בסרט המצרי של הש בוע,
באחד מבני הלהקה אם
כי היא חושדת בו שהוא גנב.
היא מספרת לגבר כי היא מ משפחה
עשירה והשניים מתחתנים.
מסתבר כי הסיפור
הפוך. הבעל אינו גנב אלא
איש עשיר במייוחד. אך אמה
של הכלה היא אשה פלילית
אשר ישבה זמן רב בכלא ועובדת
בבית זונות. הבת הול כת
להפגש עם אמה ונופלת
ישר לידי המישטרה העורכת
פשיטה במקום. כשנודע הדבר
לבעל הוא מגרש את אשתו.
השחקנים הם סוהיר רמזי,
טמיר סברי ומרים פכר־אדין.

קרוסלה: ארזי
יום חמישי, שעה 5.30
מור, חנן גולדבלט ועולמה וי־שינסקי
נשארו איתה.

• סיפורי ח ׳ליל (.)6.32

ח׳ליל וג׳מיל יוצאים לחפש
חבילת דואר שהיתה אמורה
להגיע לחנות. נורי הנשאר
לבד בחנות מחליט להמציא
מכונה שתעזור לו לנקות או תה.
כשמגיעה חבילת הדואר
מסתבר שהקדימו את נורי.

שב ת

• דיוקן (.)6.35

ע לי

יחיא הוא מורה לערבית באולפן
עקיבא בנתניה. עלי
מאמין ששפה יכולה להיות
גשר בין עמים ולתרום להב נה
ולדו־קיום בשלום. הסרט

• עוד להיט (.)8.03

מוקדש הערב ללהיטים עבריים.

חכל גשאר כמיש־פחה
8.30 מתאר איך

איבדה אדית את קולה.

שיחה

יום שליש•

כשניים

10.50 הפרופסור שלמה
אהרונסון משוחח עם ד,עתונ־אית
אינגה דויטשקרון על ה מסתור
שמצאו היא ואמה, ב סיועם
של פעילי הסוציאל-
דמוקרטים בברלין הנאצית במהלך
מילחמת העולם השניה.
אביה של אינגה שנמנה על
מנהיגי הסוציאל־דמוקרטים הספיק
לברוח לאנגליה. עם תום
המילחמה החלה אינגה לכתוב
והיתד, משך שנים כתבת הצ־הרון
מעריב בבון. בתקופה זו
הכירה את אהרונסון, שהיה
כתב קול ישראל והיומון הארץ
בגרמניה ואחרי שהתיידדו הצ ליח
אהרונסון לשכנע אותה
להעלות את זכרונותיה בספר
שהפך לרב־מכר. בארץ טרם
נמצא לספר זה מו״ל עברי.
• כרעות 11.20 ברט
מנסה לשכנע את דני, מרי,
צ׳אק ובוב כי הוא ראה צלחת
מעופפת. בעוד היתר מתפוצ צים
מצחוק מציעה מרי שהיא
וברט יצאו לחופשה. ג׳סיקה
ביקשה מדונוהוי להזמין אותה
למסעדה צרפתית יקרה ובין
מנה למנה שותה משקאות אל כוהוליים.
בעוד היא אינה יו דעת
להחליט בין צ׳סטר לדו־נוהוי
היא יודעת שני דברים :
היא לא אוהבת לשתות והיא
לא יכולה לקום מהכסא.

• למישפחה (.)6.30
התכנית הנקראת דרך היסורים
מוקדשת לדרכם של חולי ה כליות,
והיא ארוכה מהתוכניות
הרגילות של למישפחה. שני
חולים מוסרים וידוי אישי ל מצלמה
ובעקבותיהם מנתחים
רופאים את הסיבות למחלות
ואת הדרכים לרפא את מחלות
הכליות. שני החולים המשוח חים
בצורה חופשית עם המ ראיינים
הם הילד מחמד אלו־בזיה
שבגופו הושתלה כליה
וחוסיו אל נג׳מי העובר טיפול
בדיאליזה.

• כרטיס כיקוד (.)0.30

אם דובר צה״ל תת־אלוף יעקוב
אבן לא יעכב שוב את
הקרנת הסרט, שטעות מפיקיו
היתד, שהם עשו אותו בשיתוף
עם שלטונות צה״ל ונתנו ל צבא
אפשרות לצנזר אותו,
יתכן ואפשר יהיה לראות את
הפרק השני מתוך הסידרה על
אנשים בצבא. הפרק הראשון
על הקצינה שרי זכה להדים
חיוביים ביותר, וגם הפרק ה שלישי,
שהוקרן כבר, על מפ קד
פלוגת השריון שרבים מ חייליו
הם אנשי ישיבות־ההם־
דר, היה עשוי בצורה מקצו עית.

מישד פוגן (.)10.00

• רסיטל 11.10ה

תכנית
הילדים חוזרת למסך
הקטן אחרי העדרות ממושכת.
את מקומה של חווה אלבר־שטיין
תופסת בתכנית, שתשודר
מעתה אחת לשבועיים זמ רת
שוקולד מנטה מסטיק לש עבר
ירדנה ארזי ויתר חברי
הצוות, אברהם (״אברמל׳ה״)

חוקרת. האדם בו פגשה -המו סיקאי
הקודר אוון ג׳ק, הוא
השחקן ג׳ון סטרייד, משנה ל חלוטין
את עולמה. הפרק הראשון
מספר על אוון, חסר־פרוטה,
מובטל ומפגר בתשלו מי
שכר הדירה שלו ומי ש־מישכן
את כל רכושו. כדי
להתחמק מבעלת הבית שלו
הוא יוצא לטיול בגני קניסיג־טון
ופוגש בשלושה מטיילים
סאתרלאנד, מרי אחרים :
אביה וידידה אדריאן הרברט,
את תפקידו מגלם מרטין ג׳יי־קובס
הוא שומע אותם מדב רים
על כך שהם צריכים מורה
למוסיקה לאחיה של מרי, מציע
עצמו, מקבל את המישרה, עובר
לגור בבית סאתארלנד ומ שנה
את חיי כל המישפחה.

היא מתועדת בכתבים. הפינה
למה כובע תביא את סיפורה
של הכיפה הסרוגה לרגל יום
ההולדת של תנועת הנוער הדתית
בני עקיבא. ניסים קרים־
פל יספר על בית־ספר־שדד. הר
גילה. את התכנית מגישים ורד
גנור ודויד גרוסמן, הבמאי הוא
אדיר זיק והמפיקה עוגניה
שימחוני.

פראג. בשנת 1972 הושלך בנו
יאן לאותו בית כלא עצמו באשמה
זהה כמעט. יאן סלינג,
אמו ואשתו מופיעים בסרט
בתפקיד עצמם. כיום יאן הוא
תושב אנגליה, אזרחותו ד,צ׳-
כית נשללה ממנו לאחר שגורש
מארץ זו, אך למרות זאת
הוא רואה את אנגליה רק
כמולדתו השניה. המולדת ה אסורה,
צ׳כיה, נשארה המול דת
האמיתית.

יום שני
שיחה כשניים: אהרוכסון
יום ראשון, שעה 10.50
צולם באווירה של ביקור נשיא
מצריים אנוור אל־סאדאת ביש ראל.

כצאת חשכת (.)8.00
תוכנית המוקדשת לל״ג בעומר
בהשתתפות מוסא ברלין
ולהקת כלי־זמרים. קורא יצחק
נוי.

החתול

• תיכת נועם (.)5.30
נועם צור מארח את צביקה
פיק ונחמה הנדל.

• שמונה וחצי (.)8.30

למרות שהקהל הביע את אי-
שביעות רצונו מהתכנית של
מאיר עוזיאל, שזכתה בסקר

מי שאחראי על המחזמר הבזאר
הגדול מציג הצגה חד שה
באולימפיה וגם על המסך
הקטן אצלנו. תכנית מרתקת
למי שאוהב את פונו.

• ראש העיר קסטר•
כרידג׳ ( 10.30 שידור כ־צבע)
.הנצ׳ארד מושך את
פרפריי לתיגרה, אך כשניתנת
לו ההזדמנות אין האנצ׳ארד
מסוגל להרוג אותו. מכתביה
של לוסטה נופלים לידיהם של
כמה מתושבי העיירה המתכנ

אחד
מסרטי הקולנוע הצרפתיים
הישנים המפורסמים וה טובים
על פי דרמה שכתב
ג׳ורג׳ סעזנון אותה עיבד ה במאי
פייר גראנייה לסרט. ה סרט
נסוב סביב עימות בין
זקן וזקנה השונאים זה את זה
כשנוף הכרך המשתנה משמש
תפאורה לעלילה. הכוכבים הם
כמובן דאן גאבן וסימון סניורה.

יום
ראשון

• אחכה כין אמנים

• כפתור ופרח (.)5.30

10.2 )1אחד הספרים הבודדים,
ולא המחזות, שכתב בר־נארד
שאו הוא אהבה בין את־ניס.
הספר נכתב כששאו היה
בן ,25 ועתה הוא הוסרט ל־סידרה
בת חמישה פרקים העו סקת
בחברה הגבוהה של לונדון
לפני מאה שנה. הסידרה
כולה נסובה סביב מפגש מיק רי
בגן לונדוני המשנה את
עולמה של מרי סאתרלנד, ה שחקנית
ג׳ראלדין ג׳יימס הז כורה
מתפקידי אורח בבולשת

שידור ישיר המוקדש בין ה יתר
לל״ג בעומר החל היום.
אותו יום, הרביעי במאי, הוא
גם יום פריצת כלא עכו לפני
33 שנה. היום גם מתחיל שבוע
הילד בישראל בחסות רעיית
נשיא המדינה אופירה נבון.
שלושה נושאים אלה עומדים
במרכז התכנית. יגאל טפר
יביא פרטים חדשים על היער כות
כוחותיו של בר־כוכבא
ואבשלום. קור יספר על לשון
הסלנג של בר־כוכבא כפי ש
מייטד
פוגאן ולהקתו
יום שלישי, שעה 10.00
דעת הקהל האחרון למיעוט
צופים, ממשיכה הטלוויזיה ל התעקש
לשדר תכנית זו.

• המעגל נסגר (.)0.30

שיחזור דרמאטי של סיפור
אמיתי על אב ובנו שגורלם
חזר על עצמו לאחר 20 שנה.
אוטו סלינג הצ׳כי הוצא -להורג
בשנת 1952 כעונש על שתקף
את המישטר הקומוניסטי ב
נים
תהלוכה היתולית שתשים
ללעג את הנצ׳ארד. ההלם
מביא למותה של לוסטה. הג־צ׳ארד
ואליזבט־ג׳יין מתפיי סים.
ניוסון שלא מת כפי שה כל
סברו, מופיע ודורש את
אליזבט־ג׳יין אך הנצ׳ארד ש אינו
מסוגל לשאת את הרעיון
שייצטרך להיפרד ממנה אומר
לו שהיא מתה.

תמונה ז(1משמאל)
צולמה רבני תויסו
שוים, נאשר אנשי
..עמיוו״ חגגו ער
חשבון ה צינוו.
ב ש בו עשעבדי חזו

הסינור עד עצמו־וחוו
סיקורו נברא
צוות ״העולם הזה״
והובלו הנקיוים
לתחנת המישטדה

חגיגה שמאת

כן נראתה חופשת ההוללות
של מנהלי ועובדות עמידר,
לפני 12 שנה, בבית־הבראה של קיבוץ גינגסר. בתמונה מימין:
דליה דרורי, יועצת שר־השיכון, לשעבר, ד״ר ליאו מילר,

פסיכיאטר ראשי לשעבר ואלימלך גרי, מי שהיה מנהל סניף
עמידר בירושלים. בתמונה באמצע: עובדות משחקות ב״חפש
את הבקבוק״ .בתמונה משמאל: דובר עמידר אז וגם היום,
מרדכי שוצמן, מתבדר. בשבוע שעבר שוב חגגו עובדי החברה.

ירה השיכורים הפרועה הצליחה
להשתיק אפילו את צלילי הריקוד ה־צורמניים,
שבקעו מתוך הרמקול. במרכז
האולם של בית־ההבראה נוף גינוסר, שב קיבוץ
גינוסר על שפת הכינרת, ניצבה
מקהלה המורכבת מחמישה גברים ושתי
נשים, שהשמיעה שירים גסים, לעיתים
גסים מאוד.
בין שיר לפיזמון עבר בקבוק של קונ יאק
מיד ליד, בין הזמרים והקהל. בפינה
רקדו כמה זוגות בעיניים עצומות, צמודים
היטב, לצלילי המוסיקה שנשמעו בקושי.
לא היתה זו מסיבת־בוהימה ישראלית
טיפוסית. לא היתה זו מסיבה כלל —
אלא חלק מכנס-עיון של מנהלי החברה
הממלכתית עמידר, שבאו לבית־ההבראה
עם צוות עובדיהם הבכירים, שאליו נלוו
עובדות ומזכירות. המטרה: דיון על נוש אים
מיקצועיים.
אין ספק שהמנהלים, שרקדו באולם עם
מזכירותיהם כסהרורים, נתנו דוגמה טובה
של נימוסים ושל יחסי בום ופקידה: כמה
מהם חיזרו אחר הגברות שבמקום, ריקדו
וקיפצו על אף גילם המתקדם וקרחותיהם
המבריקות, עד לסחרחורת ממש.
במשך שלושה ימים היתה זו חינגה
שלוחת־רסן. המנהלים והעובדות שבילו
את חופשת־העיון על חשבון עמידר —
הממומנת על־ידי משלם המיסים — יכלו

לעשות כאוות נפשם, הרחק מעיניו של
הציבור הזועם, וכמה מהם. אף הרחק מ עיניהן
של נשותיהם הטובות.
זה קרה בחודש פברואר — 1968 לפני
12 שנים.
נשים ומשקאות
שרות גכרים ונשים׳היו בעיצומה
? של ההילולה. כמה חוגגים עסקו בריקוד
פרוע, מלווה חיבוקים ונשיקות.
אחרים ישבו מסביב ומחאו כפיים בפר אות,
תוך השמעת צעקות עידוד. מסביב
נצבו שולחנות עמוסי בקבוקי משקאות
חריפים, שרובם כבר היו ריקים. רבים
מההוללים היו בגילופין.
בפינה אחת ישבו כמה זוגות מחובקים,
שהתלחשו ביניהם ופלטו מידי פעם רעמי
צחוק קולניים. בפינה אחרת ישבו כמה
גברים בודדים, שהצביעו כל העת לעבר
נשים שחלפו לפניהם והצהילו או עיוו
את פניהם לפי מראיהן.
בתוך כל ההמולה רקדו שני זוגות
צמודים היטב. תנועותיהם האיטיות הת־

הגיעה למקום ההילולה בבית־חהבראה
בקיריית־טיבעון, בשבוע שעבר, יחד.
עס צוות העולם הזה שהותקף. לפי זיהוי הצוות, נלקחו ארבעת

המ שטרה

ידעו, כי עיקר הפעילות בשלושת ימי
העיון היא בשעות הערב.
העולם הזה סיקר את המסיבה של
נוף גינוסר, לפני 12 שנה (העולם הזה
.)1589 צוות של השבועון יצא לסקר גם
את המסיבות של ימי העיון שנערכו ב שבוע
שעבר בטיבעון.
עשרות גברים ונשים, שהיו באותה שעה
בעיצומה של הילולה, לא שמו לב לשני
הזרים שזה עתה הצטרפו לחברתם. כך

ה ך יוסף שמש, פקיד באגף ה־נכסים
של עמידר, מזהיר
1 1 1 /1י
את צלם העולם הזה, שלא יעז לצלמו,
בשעה שנלקח על־ידי השוטרים למישסרה.
בלטו לנוכח הצעקות ומחיאות הכפיים ה פרועות
שמסביב. נראה היה, כי הם שקועים
בעולם אחר.
כמה מהגברים, שהסתובבו בגפיהם ב אולם,
נראו שיכורים לגמרי. מידי פעם
הם תפסו מישהי שנקרתה בדרכם, תוך
שהם מצמידים לפיה נשיקה. אחד הגברים
תפס צעירה, הרים אותה בידיו והחל
להסתובב עימה כך באולם.
זה קרה בשבוע שעבר. המשתתפים היו
אותו הרכב חברתי של משתתפי המסיבה
שהיתה לפני 12 שנה. קצת יותר קרחות,
בטנונים גדולים יותר, וגם משתתפים נוס פים•
הבחורות היו אחרות, הפקידות של
אז בוודאי כבר עזבו את העבודה, עתה
י־ש בעמידר פקידות אחרות. השימחה,
ההוללות, המשקאות החריפים, המיזמוזים,
כל אלה לא יכלו שלא להזכיר לוותיקי
עמידר את המסיבה של אז.
רק המקום היה אחר. במקום בבית ה הארחה
נוף גינוסר של קיבוץ גינוסר, בוז בזו
עתה כספי משלם המיסים בבית־ההב-
ראה החדש והמשוכלל של קופת־חוליס
ברחוב האורנים 58 בטיבעון.
מהומה רבתי
ך* והירוץ היה אותו תירוץ. למעלה
י 1מ־ 50 עובדים של עמידר, מנהלים,
פקידים ומזכירות התאספו במקום למה
שהם קראו ימי עיון בנושאי האיגוד ה מקצועי.
יתכן ומשך שלושת הימים יכול
מי שלא היה עייף מדי מאירועי הלילות
גם לשמוע הרצאה הסתדרותית, אך הכל

דאק פריע, חשב סניף
\ 1יי 1יי ן ן |
טבריה של עמידר, ויושב־
!׳ 11י 1
ראש ועד העובדים הארצי, בורח מן המצלמה.
פריע נלקח גם הוא למישטרה.
יכול היה הצוות להתמקם בפינת האולם
ולהשקיף על הנעשה.
הצלם שלף מתיקו את המצלמה ונדחק
בין הרוקדים. הוא הספיק לצלם כמה תמונות
עד שהחלה מהומה־רבתי. כמה מה־הוללים
התנפלו על הצלם, משכו אותו
בפראות ודחפו אותו בגסות לפינת ה אולם.
שם ניסו להוציא מידיו בכוח את
המצלמה, תך חרפות ואיומים. כל התנה גותם
העידה, כי הם מבקשים להסתיר
בכל מחיר את דבר קיומה של המסיבה,
וכי יעשו הכל למנוע צילום.

העובדים שעמדו בראש המאיימים למישטרה. שס נחקרו והכחישו
את החשדות שיוחסו להם. בתמונה נראים ישראל לנדאו, דאק
פריע ויוסף רחמים מלווים על־ידי שני שוטרים לרכב המישטרה.

מבין ההוללים הרבים שנאספו מסביב
לצלם, נשמעו צעקות :״הוא מהעולם הזה.
הם באו שוב פעם לצלם.״
חקירה במישטרה
^ חד החוגגים רץ ונעל את דלת
י הכניסה לאולם. הוא אף הכריז :״אף
אחד לא ייצא מפה, עד שתוציאו את הסרט
מן המצלמה. כדאי לכם לתת את הסרט
תיכף ומייד, אחרת יהיה רע מאוד.״ אח רים
החלו לצעוק, שצריך לקחת את סרט
המצלמה בכוח, ולעבר הצוות הושמעו
איומים כי ״ייצאו מן המקום על ארבע.״
הולל אחד ניסה למשוך את המצלמה
מידי הצלם, אך זה הצליח להתחמק. רק
כעבור זמן הצליח הצוות להשתחרר מה מלכודת
ולהסתלק מהמקום.
צוות העולם הזה פנה למישטדה. יחד
עם שני שוטרים חזר הצוות למקים והצ ביע
על ארבעה מעובדי עמידר, שזוהו
כאותם שעמדו בראש התוקפים והמאיי מים.
היו אלה ישראל לנדאו, פקיד במיש־רד
הראשי של עסידר, יוסף שמש, פקיד
באגף הנכסים של עמידר, דאק פריע, חשב
סניף טבריה ויושב־ראש ועד העובדים
הארצי, ויוסף רחמים. מנהל סניף עסידר
בקריית־מלאכי. הארבעה נלקחו לתחנת
המישטרה, שם נחקרו והכחישו את החש דות
שיוחסו להם. כתבי העולם הזוז הגישו
נגדם תלונה בגין איומים וכליאה. עובדי
עטידר הגישו תלונה נגדית על הסגת
גבול.

כשנשאלו החשודים מדוע ביקשו למנוע
את הצילום, טענו, כי צוות העולם הזה
נכנס למקום מבלי להזדהות, ואילו היה
מגלה מייד את זהותו האמיתית, הרי ש יתכן
והיו מאפשרים לו לצלם. אולם יוסף
שמיש הפליט בשוגג :״תיכף שנכנסתם
חשדתי שאתם מהעולם הזה.״ נראה ש דווקא
חשד זה מנע את הצילום.

מיסגרת זאת. פרט לכך אין לעמידר כל
נגיעה למה שהתרחש שם, ואין אנו אח ראים
לכך. האחראית היא ההסתדרות.״
נחמיה מיכאלי, מזכיר חטיבת עובדי
החברות הממשלתיות בהסתדרות הפקי דים,
קיבל על עצמו את האחריות לכנס.
״אנחנו אירגנו את הכנס כדי להעביר
לוועדי העובדים של עמידר הרצאות ב נושאי
פעילות ועדי־עובדים ושינוי השי טות
בחישוב קרן הפנסיה,״ סיפר .״לצורך
זה הזמנו כ־ 90 חברים וחברות של ועדים
לשלושה ימי־עיון בבית־ההבראה. גם אני
הייתי שם וביררתי שהכל בסדר. המסי בה
שהחבר׳ה אירגנו היתד, לרגל סיום
הכינוס. הם שרו שם שירים ארצישראליים.
לגבי המחיר של שלושת הימים עוד לא
קיבלנו חשבון. כשנקבל — נשלם.״
עובדי עמידר טענו, כי היתה זו מסיבה
צנועה, וכי את מרבית הזמן הקדישו
המשתתפים להרצאות .״בסר הכל רצינו
לעשות קצת שמח, הבאנו קצת בוטנים
וגרעינים ורקדנו אז מה הבעיה ד׳
הבעיה היא בכך שהעובדים שהו במקום
שלושה ימים על חשבון הציבור במשך
הזמן בילו בנעימים, בתירוץ של כנס-
עיון. או שמא אין ראשי עמיד ר מבינים
את גודל ההוצאה, בימים של חיסכון וקי צוצים.
אילו באמת רצו לשמוע הרצאות,
לא היו נזקקים לבית־הבראה.
ואם אין בעיה — למה רגזו ורגשו
ואיימו, כדי למנוע צילום ן

אירגון
של ההסתדרות
ד* וכר חפרת עמידר, מרדכי שוצמן,
1שנטל חלק גם בהילולה הראשונה,
טען, כי ענוידר לא היתר, אחראית למה
שהתרחש בשבוע שעבר .״זה בכלל לא
היה כנם של עמידר,״ טען׳ ״הכל אורגן
על־ידי ההסתדרות, והיא אף מימנה את
ההוצאות. אנחנו נתבקשנו רק לאפשר
לנציגי ועדי־העובדים להשתחרר מהעבודה
לצורך הכנס. לפי הסכם העבודה זכאים
נבחרי־ציבור, כלומר ועדי־העובדים, לנ צל
שישה ימים בשנה לעבודה ציבורית.
אנחנו הכללנו את שלושת ימי הכנס ב-

ישראל דנדאו, פקיד בטיש !

רד הראשי של עמידר, דו־ ן
ו 1 11ו ! !
רש להפסיק לצלם. נגד שמש וחבריו ן
הוגשה תלונה בגין איומים וכליאה1 .

1- 517 -

את שוב
מלאה?

זה נעלם בבית

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל ־ עלים וטבליות.

מיוצר מצמחים.

$ 011 וחט< 61ם
חזרה לעיכול טבעי

חסנו תיהזד׳ ,אן
לא בבית־הסמו
העוני. עכשיו
תגיש אב הניעה נלישפטית נגד מנהל

באשמה שחיכה
את בתו
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות
002־ 46*929ווז

אירופה
30 יום

אירופה
42 יום

אנגליה, צרפת, איטליה
שוויץ, גרמניה, הולנד.

אנגליה, הולנד, שוויץ,
גרמניה, אוסטריה,
איטליה, צרפת.

אנגליה, הולנד, שוויץ,
גרמניה, אוסטריה,
איטליה, צרפת, ספרד.

הולנד, גרמניה, נורבגיה
שוודיה, דנמרק, צרפת,
אנגליה.

$1300

| 1 ^ 1450

$1700

$ 1420

מחירי קמפיגגטורם כוללים:

כרטיסי טיסה
ציוד קמפינג משוכלל
2ארוחות ביום (בלונדון רק ארוחת בוקר)
דמי כניסה וסיורים לכל האתרים המתוכננים
לינה בקמפינגים לאורך המסלול(בלונדון בתי־מלון)
מלווה, טבח ואוטובוס צמודים
ערבי בידול ופולקלור לרוב
והרבה, הרבה חוויות.

*מרכיב הטיסה במחירי הטיולים מבוסם על מחירון

בתוקף ליום 31.3.80 וכפוף לשינויים.

מצלמה חינם -
שי לנרשמים עד סו במאי .1980

^קמ *0נגטורס.

,8וו1ס* 9חוק1ח 0 3
חב רה מ ס 11 .בטיולי הקסס עג
7שנות נסיון -אלפי מטיילים מרוצים.

דרוש חוברת ק מ פינג טו ר ס 80 מסוכן הנ סי עו ת שלו־
581

>> ני הרטב שזאת שי ׳
/ /טה פסולה, אך ישנם
מורים שעדיין חושבים אחרת.
למרות זאת אני בכל זאת מרביץ.
זאת סתירה, אני יודע,
אבל זה קורה. יש לכך כמה
סיבות. ראשית, עצם העובדה
שזאת תופעה כללית אצלנו
שוברת את המחסום. כשאתה
יודע שכולם מרביצים, המע שה
לא כל־כך מרתיע אותך.

חינוך הערכי והיהודי
* במדינת־ישראל שונים ביניהם
בתכלית השינוי, כימעט
בכל התחומים. הדבר בא לידי
ביטוי החל בתקציבים והאמ צעים
המסופקים על־ידי מיש-
רד־החינוך, דרך רמתם המיק־צועית
והכשרתם של המורים,
וכלה בתוכנית־הלימודים וסוג־הידע
שרוכשים התלמידים.
מכל הבחינות מפגר החינוך
הערבי אחר היהודי. הפער ש נוצר
ביניהם הוא תהומי. בעוד
שהחינוך היהודי צועד אל
עבר השיטות המתקדמות של
שנות ד,־ ,80 הרי שהחינוך ה ערבי
כושל עדיין אי־שם בש נות
ה־30׳ וה־40׳.
הפער אינו מתבטא רק בענ ייני
הלימוד עצמו. יש לו גם
תופעות־לוואי חינוכיות. כך
נעלמה בבתי־הספר היהודיים
כימעט כליל שיטת העונשים
הגופניים, שרייתה נהוגה בת קופות
השילטון התורכי והמנ דאט
הבריטי. לא כן המצב
בבתי־הספר הערביים. .
״אני מרביץ לתלמידים שלי,״
הודה מורד, בכיר לחשבון ב־בית־ספר
יסודי בכפר ערבי
במשולש .״אני יודע שכימעט
כל המורים אצלי בבית־הספר

סקנדינביה
28 יום

שיטה פסולה

כמעט כולם
מרביצים

דק בטיולי קנופיוגטורס י
תובלו לד או ת ותר, לבלות יותר
ולהוות יותר במתיד הנמוך ביותר
אירופה
24 יום

ך* עובדות בכתב־ז־,אישום
י י פורטו בקצרה: בתאריך
ד 5*,במרס ,1980 בשעה 07.20
או בסמוך לכך, במיסדרון
בית־הספר לבנות, בעת שהנאשם
שימש מנהל ביתד,ספר
הנ״ל, תקף שלא כדין
את המאשימה, שהיא תלמידה
בבית־הספר הנ״ל, בכך שחי כה
אותה שבע פעמים בכפות
ידיה עם מקל.״
כתב־אישום זה, שהוגש ל־בית־מישפט
השלום בכפר־סבא,
הוא נדיר ביותר. לבתי-
המישפט כימעט ואין מגיעים
מקרים של התנהגות אלימה
מצד מורים כלפי תלמידיהם,
לא במיגזר הערבי ולא ביהו די.
התביעה שהוגשה לבית־המישפט
בכפר־סבא היא פרי
יוזמתו של איברהים עבד־אל־קאדר,
אבי הנערה וופא, בת
ה־ . 13 הוא שמע מבתו את
סיפור המעשה, והחליט להגיש
בשמה קובלנה פלילית נגד ה מנהל.
גם האב וגם המנהל
גרים באותו הכפר, והתביעה
הולידה סיכסוכים חמולתייט
בין שני הצדדים. המנהל מכ חיש
את האשמה וטוען כי לא
נועדה אלא להכפיש את שמו.
אולם בעוד שבנושא זה יפסוק
בית־המישפט, הרי הפרשה כו לה
מטילה אור על עובדות
מעניינות.

מרביצים. יש כאלה שיותר, ו יש
כאלה שפחות. אני מרביץ
רק בעת הצורך, בעיקבות
עבירת־משמעת חמורה, כמו
אלימות ביו תלמידים, למשל.
״יש מורים שיש להם מק לות
מיוחדים לצורך המכות.
אפשר למצוא מקלות כאלה
בחדרי־המורים ובכיתות בתי-
הספר במיגזר הערבי. התופעה
של המכות היתד, קיימת תמיד,
והיא קיימת עד היום בקנה-
מידה נרחב בחינוך הערבי.
זאת עובדה.

ההורים, את שביטה מציע עבד־מאנע, מורה מכפר טירה.
לדעת שבימה צריך ללמד את
הורים שלא להכות ילדיהם.
כך קורה שכאשר תלמיד מעצ בן
אותי, אני נותן לו סטי רה.
במקלות אני לא משתמש.
אבל קורה, וזד, גם כן נדיר,
שאני נותן לתלמיד מכה ביד.
זד, יכול לקרות אולי פעם בשבוע.

גם שיתוף־פעולה מצד
ההורים. לפחות חלק מהם
באים לבית־הספר ומבקשים
מהמורים לתת מכות לילדיהם.
הילדים מקבלים מכות גם ב בית.
דרך חינוך אחרת הם לא
מכירים. לכן, הורים שרוצים
לשפר את הישגי ילדיהם בלי מודים,
באים ומבקשים להכות
אותם.
״בעצם, גם אותנו, המורים,
ד,יכו כשהיינו תלמידים. יש ל כך
השפעה. אני לא חושב ש־

להיות מושפע ממה שמתרחש
בבית. אנחנו, המורים, צריכים
לאמץ שיטה של הרצאות־חי־נוך
להורים. המשימה הזאת
מוטלת על המורים. וכאשר
תתחולל מהפכה בחינוך בבית.
תיפתר הבעייה גם בבתי־הס־פר.
אלה שניים שהם אחד.
ספריס ישנים
^ בעייה

מנות על היד

איברהיס עבד אל־קאדר מדגים
יחד עם בתו, וופא, כיצד קיבלה,
לדבריו, מכות ממנהל בית־סיפרה. איברהים הגיש קובלנה

מורה מכה את תלמידיו מתוך
נקמה על מה שעשו לו, אבל
זה בהחלט גורם שנותן לגיטי מציה
מסויימת למכות. לדעתי,
אפשר להילחם בתופעה זו על־ידי
ביקורת עצמית מוגברת
מצד המורים. אני משתדל ל רסן
את עצמי. אחרי שאני
מרביץ לתלמיד, אני חושב על
מה שקרה. אבל זה קורה.״
מותו תלמיד

ך* באת תלמיד בידי מו י
• רה עשויה להסתיים באסון.
כך קרה לפני חמש שנים
בבית־הספר תיכון עיוני באחד
הכפרים. מורה סטר לתלמיד
בן־ .15 מעוצמת המכה נפל וראשו
הוטח בברזל, המשמש
לניקוי סוליות הנעליים. הוא
איבד את הכרתו, והמורה ה מבוהל
מיהר להנשימו מפה־לפה.
אך לא ניתן היה להצי לו,
והנער מת. המורה הביע
חרטה עמוקה אחרי המיקרה,
ואף ביקש להתאבד.
הפרשה העגומה שפכה בזמנו
מעט אור על תופעת המ כות,
והביאה אנשי־חינוך להר הר
בדרכים לשינוי המצב. או לם
במשך הזמן חזרו החיים
למסלולם הרגיל .״קשה לש נות
דברים במהירות,״ טען
מורה מוסמך לאנגלית ומדריך
צופים .״בחינוך אין מהפכות.
הדברים מתפתחים באיטיות.
אצל הערבים יש גם שמרנות,
שמקשה על שינוי המצב.
״אני עצמי מכה תלמידים ב־מיקרים
מסויימים, כשאין ברירה,
למרות שכעיקרון אני מת נגד
למכות. פשוט יש תלמי דים
שלא מבינים שפה אחרת.
יש גם מורים שאצלם זאת
שיטה. יש כאלה שמרביצים
מכות חזקות, ואפילו בועטים
בתלמידים ברגליים.
״לדעתי, שורש ר,תופעה טמון
ברקע החברתי שממנו באים

התלמידים. ככל שהם באים מבתים
מפגרים יותר, כך נאל צים
הטורים להשתמש יותר
במכות. התלמידים פשוט רגילים
מהבית לקבל מכות. הס ברים
לא עובדים אצלם. בעצם,
יש בעיה כזאת גם במיג-
זר היהודי, במיוחד אצל תלמידים
שבאים משכונות־מצו־קה
ומנן ישפחות מיזרחיות.
אבל בחינוך היהודי יש יעוץ
פסיכולוגי, יש פיקוח ויש הכוונה.
אצלנו כל זה לא קיים.
לכן גם הבעיה משתמרת.״
למרות הקשר בין המכות ב־בית־הספר
והמכות בבית, והעובדה
שהורים רבים מעוד דים
את המורים להכות את
בניהם. היו גם נסיונות לצאת
נגד המסורת .״לפני חצי שנה
קיבלה בתי מכות קשות ממורה,״
סיפר אב .״הגשתי נגד
המורה תביעה, אבל הופעלו
עלי לחצים מכל הכיוונים, עד
שנאלצתי לוותר. מה יכולתי
לעשות 1אין לי כוח להילחם
נגד כולם !״
בתו בת ה־ 13 מגלה טפח
נוסף של התופעה :״זה לא
רק שהמורים מרביצים לנו על
כל דבר קטן. אנחנו גם המ שרתים
שלהם. המנהל בבית-
הספר שלי שלח אותי לא מ זמן
לערוך לו קניות עבור ה בית.
לא רציתי, אבל פחדתי
לסרב. אם הייתי מסרבת, היי תי
מקבלת מכות.״

האמיתימ

פלילית נגד המנהל. המנהל מכחיש את האשמה. איברהים
והמנהל גרים באותו הכפר, והתביעה הולידה סיכסוכיס חמולתיים.
בדרך כלל תביעות מהסוג הזה לא מגיעות לבית־המישפט.

/ /י 1היא שהמורים אינם
מסוגלים להתמודד עם משימה
כזאת. פשוט חסר כוח־אדם
מתאים. אחוז המורים הבל-
תי-מוסמכים במיגזר הערבי בארץ
הוא מהגגבוהים בעולם —
יותר ממחציתם. נוסף על כך
קיים פיגור עצום באביזרי־לימוד.
בבתי־ספר רבים מש תמשים
עדיין בסיפרי-לימוד
משנות ה־ / 20 על מעבדות ל-
לימודי-טבע, חדרי-התעמלות ו ציוד
מתקדם אחר אין בכלל
מה לדבר. זה לא קיים בבתי-
הספר הערביים.
״במצב כזה קשה לדבר על
מהפכות. המורים מצליחים ב קושי
רב ללמד בתנאים הקיי מים.
חינוך הורים ושינוי שי•
טות־החינוך אינם אפשריים.
כאשר המורים נאבקים בפיגור

גם למורים האפשרות להזניק
את החינוך בבית-הספר קדימה.
ללא השינוי בבית, ייאלצו ה מורים
להמשיך להכות, מחוסר
ברירה.״
המורה והמחנך ואליך צאדק
חאג׳-יחיא מטייבה מצטרף ל דעתו
של שביטה, אך הוא מפנה
גם אצבע מאשימה לכיוון
אחר :״בית־הספר צריך להק רין
סביבו ולא להיפך —

של עשרות שנים. כל זה הוא
פרי של הזנחה מוחלטת של
החינוך הערבי מצד מישרד־החינוך.
״אולם
אני לא מאשים את
השילטון. אני מאשים את עצ מנו.
אנחנו משלימים עם המ צב.
במדינה שבה אפשר לה שיג
משהו רק כאשר צועקים,
אנחנו היחידים שאינם דופקים
על השולחן.״

המורה שביטה עבד אל-
מאנע מכפר טירה רואה מו צא
מן המילכוד :״הדרך היחידה
לשנות את המצב היא
להתחיל מן הבית. צריך לבנות
מערכת חינוך להורים.
ללמד כיצד לחנך ילדים ללא
6כות. זהו תהליך איטי, אבל
הוא׳ יכול לשנות את המצב.
ברגע שההורים יעברו לשי־טות־חינוך
מתקדמות, תינתן

גס בבית
מכים
ף* מצב ה שו ר ר כיום נו צר מילכוד, המונע את
פיתרון המנייה. התלמידים
שרויים בפחד, ואינם יכולים
לפצות פה. הורים הרוצים
לצאת נגד השיטה מושתקים
על־ידי גורמים שמרניים בע־לי־השפעה.
ואילו המורים טו ענים
כי השימוש הבילעדי ב מכות
כאמצעי חינוכי בבתים
רבים מאלץ אותם להכות גם
בגית־הספר את אותם הילדים.

.הנר ישן!

טוען איברהים עבד אל־

קאדר, המצביע על ספרים
שהודפסו לפני עשרות שנים. הבעיה חמורה יותר כאשר
הדבר נוגע לאביזרים מתקדמים שאינם בשימוש בכפרים.

על השולחן ואליד מציע
צאדק חאג /המתריע על הפיגור בן
עשרות השנים הקיים במיגזר הערבי

במדינה
בהגרלה החדשה
של מפעל הפיס

3מיליון ל
פרסרץו שון

מאות אלפי זכיות בהגרלת הפיס.

40ל״י — מינימום זכיה בזוטא ובהגרלה.
241,600 זכיות מיידיות בזוטא.
19,204,000ל״י — סך כל הזכיות בכל שבוע.
בוא עוד היום אל דוכן הפיס,
כי בכל דוכן — סיכוי לזכות בשלושה מיליון!
מפסל הפיס לקידום החינוך והבריאנת.

מועדון 5
לתרבות חדשה
רח׳ הם .5תל־אביב
סל׳ 297263

יום שלישי ה־6.5.80

על מדע ומישטר
עם פרוס׳ קלמן אלטמן
(מרצה בטכניון חיפה)

כהוגחיה סחדש
מזסס 0נוזזזמ^ז$

ברט ריינולדס
קט־יס בדגן
גייל קלייבודג
סוטו׳ שלאלו ביי• פאקולה דללאו שו ריוי׳ר א״ן

חמועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב״ 9בערב
המועדון פתוח
משעת 6.30 בערב

ב כו רהאר צי ת
״גוז״

תל־אביב

״ארמון״
רמת־גן

״מיגושל״
ירושלים

בקרוב
״פאר״
חיפה

ח 1טרמפל?1ד

(המשך מעמוד )53
אמר לו, לדבריו, כי כבר מצא
בחורה מתאימה, ולכן החזיר ה שוטר
את הצעירה לביתה מייד.
לדבריו לא לקח אותה לשפת־הים
או לכל מקום אחר. ומייד
אחרי שחזר לתחנת־המישטרה לקח
את מפקדו לביתו.
בהמשך המישפט תנסה גברת
ביילין לברר את האליבי של ה שוטר,
ואולי גם את הסיבה לכך
שהצעירה הלכה לחפש עבודה,
כאשר היא לבושה חלוק ארוך.

דרכי אדם
1זד צדק
צדק מ

״אני יודע יפה עד כמה סובלת
,האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים
הכבושים,״ כתב שימעון לשר-
הביטחון בימי החופשה הקצרה,
״ואינני רוצה להיות שותף לגרי מת
סבל זאת. על כן החלטתי
לצאת את ישראל על מנת לחפש
מקום אחר בעולם, שבו לא יאלצוני
להיות חייל כיבוש. הנני לבקשך,
כי תורה להמציא לי היתר יציאה
מהארץ לאלתר.״
עוד לפני שקיבל מענה על ה־מיכתב
בעל הסיום הנמרץ, התייצב
שימעון בבסיס המיון של
צה״ל, הודיע שוב על סירובו, ונידון
בו ביום ל־ 35 ימי מחבוש,
חמישה מהם בעבור ניפקדות של

אשת סרבן הגיוס
רואה את הצדק ש?
בעלה, וגם את
הצדק שממו?
״כשהסברתי לילדים מדוע אבא
יושב בבית־הסוהר,״ מספרת איל־דה
טייטלבאום, הנמצאת בחודש
השביעי להריונה ,״אמר אדם בן
החמש, :אמא, אבא הוא בסדר,
הוא לא פושע או גנב, נכון ד
קצת קשה להסביר לילדים שגם
אם הצדק של אבא מתנגש בצדק
הצבאי, יש צד שסובל יותר״.״
האסיר, שימעון טייטלבאום בן
ד,־ ,29 מרצה תקופת מאסר שנייה
בכלא צבאי. הוא מסרב לשרת מע בר
לקו הירוק מנימוקים פולי טיים
ומצפוניים .״אינני מוכן לה יות
חייל כיבוש, ואני מתכוון לל כת
עד הסוף,״ אמר הצעיר המזו קן
— והלך לכלא .6
גיוס עד תנאי. בני הזוג
טייטלבאום ושני ילדיהם, אריאל
ואדם, עלו מארגנטינה לפני ארבע
שנים והתיישבו בקיבוץ כרם-
שלום .״באתי לישראל מתוך מניעים
ציוניים,״ סיפר שימעון במיב־תב
ששלח לשר־הביטחון עזר
וייצמן ,״לאחר שלמדתי במכון ל מדריכי
חו״ל בירושלים, ובמשך
שבע שנים שימשתי במדריד קהי לתי
בארגנטינה. בסמוך להחלטתי
לבוא לישראל ראיתי את אשר ה חיילים
בארגנטינה עושים לאזר חים.
ידידי ומכרי נפגעו. לא רציתי
לחכות עד שהרעה תגיע אלי,
ועזבתי.״
שימעון היה אמור להתגיים ל־צה״ל
לשירות מילואים, וכעולה
חדש, נשוי ואב, שהוא בן יותר
מ־ ,25 היה אמור לשרת רק ארב עה
חודשים. אולם ההחלטה לסרב
לשרת בשטחים גמלה בו עוד קו דם
לכן, והוא הודיע על כך ל־שילטונות
הצבא. התשובה שקיבל
היתה לקונית :״לצה״ל אין מת גייסים
על־תנאי. כל התנאה היא
עבירה על החוק,״ נאמר במיכתב
התשובה.
שימעון עמד בדיבורו. ביום ה גיוס,
ב־ 23 במארס, הוצב לטירונות
בבסיס צה״ל בגדה המערבית,
סירב, ונידון בו במקום ל־ 21 ימי
מחבוש .״בסד הכל לא היה כל
כך נורא בכלא,״ סיפר בחופשה
שקיבל לאחר שריצה את עונשו.
״הייתי מתאבק בארגנטינה, ואני
בחור די חזק, כך שלא היו לי
עניינים עם אסירים אחרים. הדבר
שחרה לי הוא, שכל מי שביקש
חופשה לפסח קיבל — מלבדי.
כאשר השתחררתי, הבטיחו לי ש אם
אסרב שוב, לאחר החופשה,
לצאת לשטחים הכבושים, אשפט
ואחזור לכלא.״
היתר יציאה מהארץ. ה הבטחה
קוימה במלואה .״שימעון
קיבל חופשה קצרה, שבה שקלנו
את המצב,״ מספרת אילדה ,״ואני
תמכתי בו לאורך כל הדרך, כש הודיע
לי שהוא עומד לסרב שוב.
שימעון הוא בחור עקשן, מד. גם
שמדובר בעקרונות החשובים לו
ביותר.״ המישפחה החליטה ש מקומה
איננו בישראל.

סרכן־שרות טייטדכאום
ציונים מתוך בחירה
יום אחד — אותו יום של ״שיקול
דעת״ ופנייה לאמצעי־התיקשורת
שבין שתי תקופות המאסר.
״היינו קצת רגישים לנושא ה־פירסום,״
מספרת אילדה ,״משום
שכאזרח ארגנטינאי אסור לשיפד
עון לשרת בצבא אחר. אבל לפני
שבוע קיבלתי מאמא שלי בבוא־נום־איירס
מיכתב שבו היא כות בת
שהמיקרה של שימעון כבר
פורסם שם בעיתון מקומי. זה עלול
לעורר קשיים לנו ואולי למישפ־חות

תקדים מסובן לצה ״ל .״ה ילדים
אינם מבינים בדיוק מה קו רה.
הם פשוט מתגעגעים לאבא,״
מספרת אילדה, ואין שמץ של
בקשת רחמים בקולה .״אני לא
רוצה לחנך אותם למילחמה, בדיוק
כשם שאני לא רוצה ששיט־עון
יסתובב בקומנדקר מאיים ב תוך
אוכלוסיה שאינה רוצה את
נוכחותנו שם, בשטה שאיננו שטח
של מדינת ישראל. זאת אני אומ רת
מנקודת הראות של ציונית,
שאיננה יושבת בתל־אביב כדי
לעשות כסף. אנחנו שנינו ציונים
מתוך בחירה, וחבל לי מאוד שלא
(המשך בעמוד )62
העולם הזה 2226

ברוטו. וטו. טרה

היה קו
אחד הידידים שלי, שלשם הקיצור ה־ימיץ
נקרא לו הפעם גידעון ספירו, הביא
לי במתנה מפה. ממש מפה יפה, דליקטס׳
מפת המולדת ארץ־ישראל. המפה
יצאה רק עכשיו ממכבש־הדפוס, עוד
חמה. זה שרות-הפירסומים של מרכז ההסברה
שהוציא את המפה הזאת, ממש
מפה רישמית של המדינה שלגו. נייר
טוב, שמונים על ארבעים, שישה צבעים
טכניקולור.
ספירו מכיר אותי שאני לא מי-יודע-
מה אוהב לטייל, אז מתעוררת השאלה,
מה פיתאום הביא את המפה ז

המפה היא לגמרי רישמית, וגם היסטורית•
כתוב עליה: מפת ישראל, תשי״ח
— תש״ם 1948 — 1980 מבט אחד
במפה הרישמית הזאת מספיק לגמרי
בשביל לראות שיש שם הכל, ורק חסר
דבר אחד. כן, חברים, לידיעתכם, הקו
הירוק בכלל נעלם למרכז ההסברה שלנו,
למרות שהוא בטוח חיה פעם, בין 1948
ל״ ,1980 ואומרים שגם היום עוד אפשר
למצוא כמה חתיכות שלו בינינו ובין הממלכה
הירדנית.
ולא שזאת מפה בלי גבולות! דווקא
יש בה גבולות, המון. יש קו הפסקת
האש מ־ 1967 בצבע סגול נהדר. יש קו
הפרדת הכוחות עם מצריים מ״1974
בצבע כחול־ים, ויש קו הפרדת-הכוחות
עם סוריה מאותה שנח בצבע אדום-
סכנה. אפילו קו אל״עריש — ראס-מוחמד
יש, בצבע תכלת-כינרת. ורק הקו הירוק
איננו, זה הקו שחיה הגבול של המדינה
| המון שנים, ויש איזה מאתיים מדינות
בעולם שעד היום מכירות בו, ורק בו
חלים חוקי-המדינה עד עצם היום הזה.
היה קו — הופ, איננו עוד!

למי שעוד לא חתום על עיתון ״הארץ״ ,אני מציע לרוץ
מהר ולחתום, ואם אין לו כשף לחתום, לפחות שיקנה את
העיתון כל יום, או לפחות יקרא אותו באיזו שיפריה. זה
למה ז פשוט מפני שגיליתי שרק מי שקורא את ״הארץ״
מקבל את המשכורת חודש לפני כל האחרים במדינה, והברוטו
שלו הוא גם נטו !
וזה מאיפה לי ז תשמעו שיפור.
ביום השישי, ה־ 18 באפריל, החליט עיתון ״הארץ״ להעלות
את המוראל של קוראיו לקראת יום־העצמאות .״הארץ״
עיתון רציני ומכובד, ולא ילך למכור לקוראים שלו לוקשים
על זה שהממשלה יופי, או שהשלום מתקדם בצעדי״ענק, או
שאין ירידה, או כל מיני דברים כאלה. אבל מה — מכל
החרא שיש במדינה, בכל זאת מצא ״הארץ״ דבר אחד טוב.
לא תאמינו — דווקא המצב הכלכלי של השכירים השתפר
ממש פלאים בעשור האחרון.
את זה מגלה הכתב הכלכלי אלעזר לוין, בכתבה גדולה
על שני עמודים במושף המכובד של ״הארץ״ המכובד, עם
המון מישפרים, ציורים יפים והשברים.
איך יודעים, לפי ״הארץ״ ,שהמצב הכלכלי של השכירים
כל־כך השתפר? פשוט מאוד. לוקחים את המשכורת הממוצעת
של שנת ,1970 ואת המחירים בחודש אפריל באותה שנח,
ולוקחים את המשכורת של אפריל השנה, ואת המחירים שיש
עכשיו, ומתחילים להשוות, כמה היה צריך לעבוד אז בשביל
לקנות כל דבר, וכמה צריך לעבוד היום.
וזה מה שיצא לאלעזר לוין: שבשנת 1970 היתה המשכורת
הממוצעת 688ל״י ברוטו, ושהמשכורת הממוצעת של אפריל
השנה, תחיה 24,830ל״י ברוטו. ואם עושים ככה את החשבון,
יוצא, למשל, שבשנת , 1970 כשלחם עלה 32 אגורות, היה

צריך לעבוד בשבילו קרוב לחמש דקות, והיום, כשלחם עולה
5ל״י הכיכר, צריך לעבוד קצת פחות משתי דקות.
את החשבון הזה עשה בשבילנו לוין על 30 מיצרכים בערך,
ויצא לו שרק צילומים, דלק, סוכר, קקאו ודירות התייקרו —
כל היתר נעשה יותר זול !
אז איפה הפואנטה? הפואנטה היא בזה שרק קוראי עיתון
״הארץ״ מקבלים את המשכורת של אפריל — באפריל, ובאותה
הזדמנות הברוטו שלהם הוא גם נטו. כל שאר האנשים בארץ
מקבלים את המשכורת של אפריל רק במאי, ולא תמיד דווקא
בהתחלת החודש בדיוק. ועוד יורד להם טרה מהברוטו. ואם
זה המצב בשביל כל מי שלא קורא את ״הארץ״ ,העטק של
הקניות השנה מתחיל להיות יותר יקר, כי בטוח שאי־אפשר
לקנות במשכורת שישלמו במאי את כל המיצרכים במחירים
של אפריל. את המיצרכים של אפריל, עד הודעה חדשה,
קונים סתם אנשים באפריל, במשכורת מרס שמשולמת באפריל!
וזה
חברים, משנה לגמרי את התמונה. אבל זה לא הכל.
מה פיתאום ברוטו? מישהו ניסה פעם לקנות עגבניות עם
מאה עשרים לירות ברוטו? אז יש עוד שינוי בתמונה, כי צריך
לעשות את החשבון דווקא עם הנטו.
וזה מה שיוצא: ב־ 1970 היתה המשכורת הממוצעת נטו
בערך 510ל״י. המשכורת הממוצעת נטו ששולמה באפריל
השנה היתה בערך 14,300ל״י, מעשרים אלף ברוטו. עכשיו,
כל חמור יכול לראות שלפי החשבון של לוין המשכורות
עלו פי 36 בערך, ואילו לפי החשבון הנכון, המשכורות עלו פי
28 בערך, כל זה כשהמחירים עלו גם פה וגם שם אותו הדבר.
כלומר — לכתב הכלכלי של ״הארץ״ היתה יכולה להיות
טעות די גדולה ׳בכל החשבונות המפוקפקים שלו, וצריך היה
לחפש בנרות מה באמת הוזל בעשור האחרון, אלמלא היו
קוראי ״הארץ״ מקבלים את המשכורות שלהם חודש לפני
האחרים, ואלמלא היה הברוטו שלהם גם הנטו.

1.ה!ווחייהר ע ם הניצחזן בכיס הקטן
בימים אלה חוזרת מארצות״הברית ה־מישלחת
של תנועת ״התחייה״ .חברי-
המישלחת ממש חוזרים מרוצים, אחרי
שאכלו שם סטייקים בעובי המותניים
של המדינה, ודעתם קצת זחוחה עליהם
מרוב בירה ״שליץ״ ששתו. הם ראו המון
באמריקה, ונפגשו עם כל מיני אירגונים
פטריוטיים אמריקאיים כמו ״הקו-קלו-
קס-קלאן״ ,״אגודת ג׳ון בירץ״ /״הלגיון
האמריקאי״ ,ועוד כאלה.
אבל זה לא העיקר. העיקר הוא ש־
(התחייה) חזרת מאמריקה עם הניצחון
בבחירות בכיס הקטן שלהם.
המומחה של התנועה להסברה הסביר
לי מה הסיבה לאופטימיות שלו. בעצם
העסק נשמע די פשוט, ואני לא מבין איך
עד היום כל המיפלגות בארץ לא תפסו
את זה, והשאירו ל״התחיה״ את השטח
נקי. מי שפתח ל״התחיה״ את העיניים
זה מומחה אמריקאי אחד לפירסומת,
שאמר להם שאין שום הבדל עקרוני
בין יהודה והשומרון ובין קוקה״קולה
או מזון לכלבים. הכל אפשר למכור עם
סכס.
אז זהו זה .״התחייה״ הולכת על הגל
של חסכס בבחירות הקרובות, והם יעשו
כזה מסע־תעמולה, שכל הפירסומת ש־חיתה
לליכוד ב 1977-זה יחיה פסיק על־יד
מה ש״התחייה״ יעשו.
המומחה שלהם הסכים להראות לי
כמה סקיצות, שאפשר לראות כאן, והן
מדברות בעד עצמן.

סקיצות שד כרזות־הסברה של ״התחייה״ דפי הרו החדש שקבע
המומחה האמריקאי

לעיסה קלה

ב זו ב גי ג

*י מ מד־ן
וד׳מג**מ*-ון?

י־זן אס רז>ירזנ׳|

א ח מו מ גוז !

לחיים בתקופת הורביץ יש חוקים
משלהם. מי שלא מכיר את חוקי החיים
האלה מצבו לא קל.
למשל, ידוע לכל אחד שבעידן האינפל|
ציוני
הדבר הכי חשוב שיש, זה להעביר
את הזמן מה שיותר מהר. הסיבה פשוטה:
כמה שהזמן עובר יותר מהר, ככה
גם הכסף עובד יותר מהר, ולמעשה, כל
מה שצריך בשביל להתעשר זה להעביר
בצ׳יק״צ׳ק את הזמן.
אבל, מה עושה המזל! דווקא בעידן
האינפלציוני קשה, לפעמים, להעביר מהר
את הזמן. אחת השיטות להעביר מהר
את הזמן זה לארח חברים. יושבים,
מדברים, משחקים רמי, מתמזמזים, לא,
חשוב• מה, העיקר הזמן עובר מחר. איפה
פח חצרה?
ככה: בתקופה הקודמת החברים ה
אורחים
התרגלו שהם מדברים ומכרסמים
משהו, משחקים רמי וזוללים פיצוחים,
מתמזמזים ומכניסים משהו לפה.
התרגלו לזה, מה לעשות!
אז זהו, היום לתת לאורחים לכרסם
זה מתחיל להיות סיפור. כל העניינים
האלה של בוטנים, צ׳יפס, קרייקרים,
קפה, ואני לא מדבר על דברים יותר יק רים,
זה פשוט ביוקר. אירוח של שלו־שה-ארבעה
חברים לשלוש־ארבע שעות
צריך לעלות בסביבות החצי אלף, ולא
חשוב כמה מהר הזמן עובר לך, הסכום
הזה אוכל לך את כל הרווחים מאיגרות־החוב
שעובדות בינתיים, ועוד משאיר
אותך באובר-דראפט.
אז יש פיתרון שמאפשר גם לארח חברים,
גם להעביר מחר את הזמן, גם לתת
להם להעסיק את הפה, וגם משאיר לך

עו׳ד־״ד

ימס!
׳ דז ע מיו ס׳יז

רווק נקי של כמה אחוזים בערב.
השיטה היא מסטיק. כן, חברים, פשוט
מסטיק, גומי־לעיסה בעברית !
וככה זה הולך: מקלפים חבילה־שתיים
מסטיק לשלושה ארבעה אורחים,
פורסים לרצועות דקורטיביות, מסד
רים
יפה בצלוחיות, בוזקים קצת פטרוזיליה
או פילפל שחור לפי הטעם, ומגישים
לשולחן. מסטיק, כידוע, זה לוקח
המון זמן לגמור ללעוס אותו. ככה יש
לאורחים מה לעשות עם הפה, הזמן
עובר טהר והכסף עובד.

יע ק ב

שרת /

אי ש 9191א די ס

לכבות את האור!
רק אל תאשימו את הערבים. הם לא אשמים,
שאברהם אבינו גירש את ישמעאל אביהם
המידברה, אל החולות הנודדים על פני אוקיינוס
הנפט. הם לא אשמים, שבני תרבות אחרת,
שאולי מעריצים את הסוסה הערבית במירוצים
ובעסקי״הרבעה, המציאו את מנוע הבעירה ה פנימית,
המופעל בדלק פחמימני נוזלי. הם לא
אשמים, ששניים ועוד שניים הם בדיוק ארבע,
אם לא יותר מזה, כלומר, שחוק ההיצע והביקוש
עוד לא הופל בשום הצבעה.
אבל מדוע הדלק יקר בל־בך ומתייקר כל־כד?

אם נשאלת השאלה, במו שאמרה אשה
חכמה אחת, אז גם נושבת התשובה :
מפני שיש בעולם הזה, פה על פני אדמת
בדור-הארץ, יותר מדי אנשים שצורבים יותר
מדי נפט ומוצריו.
אני לא רוצה להגן פה על חברות״הנפט, חס
וחלילה. ברור שהן לא מפסידות אף פעם, וזה
בלשון המעטה. אבל האמת היא, שאילו היו
בעולם פחות אנשים, וצריבת״הדלק היתה נמוכה
הרבה יותר, לא היו מחיריו מרקיעים שחקים,
כמו שאומרים.
עד שהאדם יתחיל לייבא מחצבים מן הכוכבים,
תישאר כמות המשאבים שעל פני
כדור־הארץ קבועה ובלתי-משתנה. הטבע (מה
זהז) גזר פעם אחת ולתמיד: שום חומר לא
ילך אצלנו לאיבוד (כמו־שאמרה-האשה־לבעלה-
שמצא-את־הפאה־שלה־במרק־שלו) .אבל גם שום
חומר לא יתרבה.
אדם וחוה לא התרשמו מזה. כשהם התחילו
לצאת, היה להם מכל טוב. שום דבר לא
חסר להם. מה יש לדבר ז גן-עזץ! אבל מה 5
הם כחומר אנושי, בן התרבו, ולא רק התרבו,
אלא התרבו באופן מדאיג. עובדה, בסך הבל
עברו איזה אלפי שנים — והמחירים עולים,
כלומר אין שפע, כלומר יש מחסור, כלומר יש
יותר מדי צרכנים ביחס לכמות המשאבים.
איך זה ישפיע בלילות אלה על הסינים או
ההודים או המצרים אינני יודע בדיוק, אבל היו
סמוכים ובטוחים. הכופרים האלה עושים ״פרו
ורבו״ לא פחות טוב מנטורי־קרתא.
אמנם כן, הצריכה שלהם לגולגולת — של
כל מיצרך, לרבות נפט ומוצריו — היא פסיק
לעומת הצריבה של מתקדמים כמונו. אבל נא
לא לטעות: הם מתחרים בנו על במות נתונה
ובלתי־משתנה של משאבים, ולפי בל הסימנים
התחרות הזאת רק תחריף, לא תמותן.
ודוק :״הומו מערביקוס״ (או במינוח המדעי
״הומו צפונוס״) ,זה שפעם שלט שילטון בלי״
מצרים כמעט בבל משאבי העולם, ספק רב אם
יקום לעת משבר של מחסור ויוקר להשתלט
עליהם מחדש, נוסח האימפריאליזם של המאה
התשע-עשרה. סביר הרבה יותר, שהוא יקטין
עוד יותר את הילודה שלו, שממילא היא זעומה(
,ויש כבר ארצות שבהן היא שלילית),
וייהפך למשרת החכם של ״הומו דרומוס״ (ה הכרה
באש״ף היא חלק של התהליך העמוק
הזה) ,וחרף מצוות ״פרו ורבו״ המחייבת אותנו
היהודים הן מבחינת התורה, והן מבחינת הדמוגרפיה
הפוליטית, סביר להניח שגם המישפחה
הישראלית הממוצעת תקטן ותלך.
אז מה לעשותן
אתם בוודאי לא מצפים למירשם כולל ובדוק,
ואם כך לא תופתעו כלל אם לא אביאו
לפניכם הפעם או בכלל. אם ירצה הטבע (מת.
זה ז) עוד נחזור לנושא קיומי זה, שאולי צריך
להטריד במה מוחות ״במדינה הזאת״ (אני
שונא את הביטוי הזה, מפני שמשתמע ממנו
קיום מדינה חילופית אחת לפחות, ואולי זו
סתם רגישות חולנית) לא פחות מאשר, למשל,
הדייסה של דרום־לבנון. בינתיים יש לי עצה
אחת: כבו את האור בצאתכם מן ה ח דר!!!
לבם זה אולי יעזור קצת, אבל מה אעשה,
ואני מכבה אותו בבר מההעלאה הקודמת!

ועשית, על
ועשיתי על לשון מתגלגלת /מכאן גואלת
ומכאן מגואלת :
״באשר חוטבים עצים נופלים להם שבבים

״כאשר עושים חביתה — שוברים את
הביצים ! ״

י 62

אשת לפידות חזרה על סטאליניזמים
אלה באוזני העם סביב —
נאה דרשה ! שתיזהר רק לא להיות פית־אום
ביצה או שביב !

רימון פז יהלומים יהלומים ! היש כיהלומים !
אתם לא תאמינו, אבל אני יבול להוכיח
זאת. נער הייתי וגם זקנתי, וביותר ממלאכה
אחת עסקתי — וגם לוטש״יהלומים הייתי !
ואתם גם לא תאמינו איפה. בקיבוץ !
בן, כשהיינו צעירים ויפים, וישבנו על גיבעה
שוממה במיזרח באר־שבע, שהבדואים התעקשו
משום־מה לקראה קלטה (על משקל סאלטה)
ואילו היהודים חלקו עליהם בעקביות ראויה
להערצה, וקראו לה קלטה (על משקל דלתה),
והימים ימי טרום־צינור״המים, ואין חקלאות,
ואין פרנסה, או אז ניצנץ רעיון מבריק במוחו
של מי: ללמדנו תורת ליטוש ״אבנים״ נוצצות
ומבריקות אלה, שיהלומים נקראו. ובאמת, אין
בעיות תעבורה ותובלה לנגב הנידח — שקית
אחת קטנה מספקת עבודה לחודש תמים, ואין
לך אלא לשבת לפני גלגל המסתובב במהירות
שיגעונית ולהניח לו לשייף את מקצועות ה-

מה אגיד לכם, זה לא עבד. אבל לא בגלל
שוד. כל היהלומים האלה דמו בעינינו זה לזה
בשברי זכוכית, לא עלינו, והעניין, בלומר חדוות־היצירה,
פג חיש מהר. אולי משום כך ואולי
מסיבות אחרות (למשל, אי-פיצוי השיעמום בחבילות
של שטרות) ,לא ראינו ברבה בעמל ה ליטוש.
המיפעל פורק, סביבוני-השיוף, או איך
קוראים להם, נמכרו למי שנמכרו, ואם לא
נתבלו הריהם עומדים ומסתובבים אי״שם בין
תל-אביב ונתניה עד עצם היום הזה.
אבל למה, בעצם, סיפרתי בל זאת ן משום
מעשה שהיה לפני ימים אחדים בבית שקורין
בורסת-יהלומים, שנכנס בחור עשיר־ברעיונות
ויצא עשיר־בממון — והוא אפילו לא ניסה
ללטש אבן אחת ! נכנס לי (איך נכנס ן) לבית
שמיליונים מוצאים על שמירתו, ושוב נכנס
(איך נכנס!) דווקא לחדר מלא יהלומים ואבנים
טובות בבארמון הנסיכה שבאגדות, שלף
רימון (רימון! אתמהה! אדם נכנס לבית
השמור ביותר במדינה, ובציקלונו לא כריך, לא
תפוח, אלא רימון !) וכל השאר בבר עולה כסף,
והרבה כסף לא רק למי שהיהלומים האלה
חסרים לו (רגע, והביטוח !) אלא גם למשלם־
המסים הישראלי, שבבספו ממומנת מישטרת
ישראל, שמיטב מוחותיה המבריקים, בך יש
לשער, מתמסרים עכשיו לדבר אחד: היהלומים
— ומי יודע מה קורה ומה יקרה בינתיים
ברחוב הפורצים השורצים ובשדה האנסים המנסים
ונסים !
אני לא רוצה להגיד שבקיבוץ יושבים מלא־כי-עליון
שלעולם אינם עושים מעשי-מירמה.
אבל בקיבוץ עובדים ועובדים קשה, ויש בארץ
מיפעלים גדולים, נהדרים, מרהיבים, שפועליהם
גם הם אינם מלאבי-עליון, אבל הם עובדים,
ועובדים קשה, ויוצקים פלדה, ומייצרים כימיקלים,
ועוד אלף ואחד מוצרים, ואולי הם לא
מכניסים למדינה במזל וברכה מטבע־חוץ•׳ כמו
היהלומים האלה שם בבית המיסתורי, השמור
ביותר במדינה, הרוחש עיסקות ועישקות כל
שעות היממה והשד יודע מה באמת הולך שם,
אבל עובדה היא עובדה: עוד לא נולד הפושע
המבריק, שיחדור עם רימון ביד לסדום וישדוד
איזה שק אשלג, או יעמיס על גבו מטיל-פלדה
ב״וולקן״ וייעלם כאילו פצתה האדמה פיה
ובלעתו.
אבל שם, בבית הגדול וחמיסתורי, השמור
ביותר במדינה, שאם לאנשים יש מיליונים לסדר
להם בבל חדר טלוויזיה במעגל סגור (חוץ מ-
בחדר שבו בוצע השוד הגדול) סימן שהם מרוויחים
פי במה ובמה — שם זה אפשרי. שם
זה בל-בך אפשרי עד שזה טבעי. והוא שאמרתי:
יהלומים ! היש ביהלומים !

; במדינה
(המשך מעמוד )60
ניתן לנו להגשים כאן את חיינו.
״אני לא מבינה מדוע הצבא לא
רצה כלל לשמוע אותו ואת הני מוקים
שלו. הרי יש ועדה שמטפ לת
בבנות שמצהירות על דתיותן,
וזה לא סוד שחלקן פשוט משתם״
טות. מהבחינה החוקית אני מס כימה
שהצבא צודק, ואני יודעת
שזה יהיה תקדים מסוכן לצה״ל,
אבל הגיע הזמן שיבדקו את ה חוקים
בקשר למיקרים כמו זה של
שימעון. הוא הרי איננו רוצה
להשתמט מהצבא, להיפך. בכל
פניותיו לצבא הדגיש תמיד את
רצונו לשרת. במצב הזה יש רק
אשם אחד, וזוהי ממשלת־ישראל,
שמפרה את החוק הבינלאומי, ואינה
מתירה לשימעון לחיות ב ארצו
בהתאם למצפונו.
״אני חושבת שהצבא צריך לה קים
גוף מיוחד, שיכלול אולי פסי כולוג,
שיטפל במיקרים כמו אלה
של שימעון. הרי באופן תיאורטי
שימעון יכול לבלות את עשר ה שנים
הקרובות בכלא, אם הצדק
האישי שלו והצדק הצבאי לא יגי עו
לפשרה הגיונית.״
כדי למנוע את האיום הזה, פנ תה
אילדה אל נשיא־המדינה יצחק
נבון .״כתבתי לנשיא מיכתב ב ספרדית,
שמעתי שהוא קורא ספ רדית,״
היא מספרת בחיוך ,״ו סיפרתי
לו על המישפחה שלי.
הסברתי לו מהן הדיעות שלנו,
אותן דיעות אנושיות שמתבטאות
בצעד ששימעון עשה, ואני מקווה
שהוא יכבד את השקפותינו. בי קשתי
מהנשיא לקבל אותי לרא יון,
כדי להסביר לו את דיעותינו.
״אולם, כאשה וכאם המצב מת חיל
להיות קשה, והילד השלישי
עומד להיוולד בקרוב. ביקשתי מ הנשיא
שיעניק לשימעון חנינה.
אני רוצה שיחזור הביתה ואני
מודאגת שמא הוא יישבר בכלא.״
בקיבוץ כרם־שלום מקווים שלא
יהיה זה שר־המישפטים, שמואל
תמיר, שידון בבקשת החנינה הזו.

ובמשך השנים מאז ,1972 שנת
1980 לא עבד כלל. הוא התפרנס
מקיצבה זעירה שקיבל מהביטוח
הלאומי, לפי חוק הנכות, אשר
במשך שמונה השנים הגיעה לחצי
מיליון לירות. הוא גם לא נשא
אשה ולא הקים מישפחה מאז,
ועבר יסורים וכאבים קשים.
כאשר נקבע לו אחוז הנכות,
בשנת , 1974 הגיש עורך־הדין קזז
תביעה בשם ליאון, נגד הנהג ו נגד
חברת הביטוח הדר אשר ביט חה
אותו. הצדדים הגיעו להסכמה,
תאונות נכות שד
שישה 1ל,די<גים

גבות שד ס 70<>/זיכתה
את ליאון, שוויץ
בפיצויים ב 0ד
שישה מיליון לירות
עורד־הדין מנחם קזז ידוע כ איש
שקול ורציני. לכן נדהמו
עורכי־הדין בבית־המישפט בתל-
אביב, כאשר ראו אותו מפזז מ-
שימחה במסדרון ההיכל.
משחקרו אותו, התברר, כי היתה
לו סיבה טובה מאוד לשמוח. הוא
השיג את אחד הסכומים הגבוהים
ביותר שנקבעו אי־פעם כפיצויים
עבור נכות מתאונת־דרכים.
מרשו, ליאון שוורץ, היה בן 24
כאשר רכב על אופנועו ומבלי
משים פגעה בו מכונית שהיתה
נהוגה בידי אברהם ארזי. ליאון
נפגע פגיעה קשה בידו ובזרועו
חודשים
•ונלקח לבית־החולים.
רבים נמשך הטיפול בזרוע הפצועה,
ורק אחרי שנתיים תמימות,
בשנת ,1974 החליטו הרופאים, כי
אינם יכולים להועיל לו יותר,
וקבעו לו נכות בשיעור .7070
לפני התאונה היה ליאון בוגר
יחידה צבאית מובחרת, בחור בריא
וחזק, ומיקצועו היה ברזלן. כאשר
נפגע הפסיק לעבוד במיקצועו, והרופאים
גם הסבירו לו, כי לעולם
לא יוכל לשוב לעבודה במיקצע
זה. מאחר שהשכלתו היתד. נמוכה
לא מצא כל עבודה אחרת,
התאונה, ועד לסיום המישפט ב־

אילדה טייטלכאום
ממשלת־ישראל היא האשמה
לגבי העובדה שגם ליאון היה רש לן
בעת התאונה. הוא לא נהג
בנתיב הנכון, אלא כמעט במרכז
הכביש. לכן נקבע אחוז תרומת
הרשלנות שלו ל״.2570
רשלנותו של ארזי התבטאה ב כך
שהוא הגיח מכביש שמסתיים
בשלט עצור מבלי שעצר, ובכך
גרם את התאונה.
תביעת הנזיקין היתה על סך
של תשעה מיליון לירות. החישוב
כלל את הפסד ההשתכרות מגיל
24 ועד לגיל ,65 המועד הרגיל
ליציאה לגימלאות. נוסף לכך בי קש
הסניגור עבור לקוחו יותר
מחצי מיליון לירות כפיצוי על
הסבל והכאב שנגרמו לו. וכן הו צאות
הטיפולים הרפואיים בתוספת
ריבית והצמדה.

חוששים ממם־הכנסה.
החלק הקשה ביותר בתביעה היה
להוכיח כמה משתכר ברזלן עצמ אי.
קזז חיפש עדים, אך הם הת חמקו.
איש לא היה מעוניין לע לות
על דוכן העדים ולהצהיר
קבל עם ועדה כמה הוא מרוויח
בחודש, שהרי ידוע, כי עינו של
מס־הכנסה פקוחה תמיד. אבל ב־
(המשך בעמוד )64
העולם הז ה 2226

בפלמה
כבר היית

. ..אם לא הייתם,אז ה שנה בואו לפלמה דה מיורקה-
האי הספרדי הנחשב לגן עדן עלי אדמות.
פלמה דה מיורקה, האי הקסום ידוע בזכות חופי הזהב
שטופי השמש, מלונות הפאר. הקזינו התוסס.
אתרי הבלוי והבידור ושווקי הקניה הססגוניים.
במשך חופ שתכם הנפלאה תוכלו לבקר בספרד ואתריה:
מדריד, ברצלונה וטרמולינוס על ארמונותיהם,
מלחמות השוורים והנופים המיוחדים.
ואל תשכחו א ת המחירים הנמוכים בהם מצטיינת ספרד.
אנו נטיס אותכם ישירות ותוך מספר שעות תנח תו
בגן העדן עלי אדמות.
מחיר המלון ליום החל מ־.20 $
14 יום כולל טיסה,מלון מעולה ושתי ארוחות ליום
החל מ. 740 $-

פרטים אצל בל סוכני הנסיעות

ופר סו שפי

פנצ׳ר??לא נורא!!

״מנפח הא1יר הפרטי שלך״.״ יפתח־ את הבעיה !

מנפח האויר החשמלי של 651£8
( קנ ד ה)( כול ל מד לחץ) חינו להיט בארה״ב
אין חשש ערד לפנצ׳ר באמצע הדרך או
לחוסר אויר בצמיגים ובגלגל הרזרבי. ע״י
חבור פשוט של המכשיר לשקע המצית או
למצבר תוכלו מיד למלא אויר בצמיגי
המכונית בכל דרך שתמצאו בה.
במנפח האויר החדיש ניתן גם לנפח
כדורי רגל, אופניים, קטנועים,
סירות גומי וכד׳.
הפעלה פשוטה ונו ח ה תוך דקות ספורות.
עד 120 ליבראות.

יבואנים ו סוכני ם בלעדיים:אברוד בע״מ רה׳ לבנד ה 18ת״א טל׳ 334162
להזמנה דרך הדואר: שלח צ׳ק ע״ס ׳ 3100ל ״י( כו ל ל מע״מ) ו תקבל בדואר

חוזר את ״מנפח האויר הפרטי שלך״.

״י שר אל אקספרס״

ט. רשום
5258

פיס? ק ^ ד ה

לוס אבג־לס

עוד }א טעמת

50,000 וואט של מוסיקה, חדשות ועוד...

שתו פינה קולדה!

הפתיחה הגדולה 5 :במאי בשעה 7.00ב ערב

נסו א ת החוויה מבחר משקאות
קוקטייד:
פינה קולדה סומבררו בננה קולרה

ראובן לוי

(קול ה שלום)

חפש ואתר את 1090

״ישר אל אקספרס ־
-לו סאע ־ ל ס

במדינה
(המשך מעמוד )62
מאמצים גדולים, ובעזרת חברים
למיקצוע של התובע, אשר ריח מו
עליו׳ הצליח קזז להוכיח גם
זאת.
השופט יוסף חאג׳ יחיא, קבע
בפסק־דינו, כי משכורתו של בר-
זלן, שהיתה בשנת 1972כ־2000
לירות לחודש, הינה היום 30,000
לירות לחודש. וכד אמנם נעשה
החישוב. השופט קבע פיצוי על
הסבל והכאב בסד 400 אלף לירות,
כאשר הריבית על סכום זה בלבד,
מאז ,1972 מסתכמת היום בחצי
מיליון לירות.
הסכום הכולל של הפיצויים ש קבע
השופט היה שישה מיליון
לירות. עד היום היו רק שניים או
שלושה פסקי־דין בנזיקים שנקבו
ססומים דומים. אבל עורכי־דין
מספרים, כי עקב האינפלציה ה דוהרת
לא יהיה יותר סכום כזה
חיזיון נדיר בעתיד. העלייה בשי עור
הפיצויים שקובעים בחי-
המישפט חלה בשנתיים האחרונות
בלבד.
בית־המישפט קבע כשכר־טיר-
הה לעורד-הדין את הסכום ה פעוט
יחסית של רבע מיליון לי רות.
סכום שאינו מגיע אפילו ל-
״ 10״/מערך הפיצויים, שהוא התש לום
הרגיל בענף זה של המישפט.

לנ ס. למחרת חזרו לנצרת, אך
החליטו לעצור בשוק הפולני בתל-
אביב ולנסות להיפטר שם מיתר
השלל. הם החנו את מכוניתם בחניון
של מישטרת מרחב הירקון,
הקרובה לשוק ,״כי שם תהיה
הכי בטוחה״ כדבריהם. וראובן
לקח חלק מהשלל והלך למכרו ב שוק.
אולם בשלב זד, איתרע מזלו.
פרצופו היה מוכר לצוות לוכדי
כייסים של המישטרה, אשר היה
בשוק. הם זיהו את ראובן לפי
תמונתו המצוייה באלבום המיש־
מישטרה מתונה גרוזינית
.הקרואים?התוגה החלימו
לפרוץ לווילות כסביון
פדי להשיג סתגה יפה
לחתן ולכלה
כאשר גרוזיני מזמין אורחים
לחתונה, הוא מצפה שהם יבואו.
לפי המינהג חייבים המוזמנים
לבוא, ולא — יחשב הדבר כפגי עה
בלתי־נסבלת במזמין. החלק
השני של המינהג אומר, כי בעלי
השימחה מצפים לאורחים ומקב לים
אותם ליד הכניסה, שם הם
מקבלים את מתנות החתונה ה נרשמות
ונבדקות אחת לאחת.
כאשר הוזמנו חמישה חברים
גרוזנים מנצרת לחתונת בתו של
ידידם מבאר־שבע מצאו עצמם ב־דלימה.
לחתונה היו חייבים לבוא,
שכן המינהג והמסורת מחייבים.
גם מתנה נאותה היו חייבים לה ביא,
אך מד, לעשות וביסי כולם
ריקים י הם טיכסו עצה, והחליטו
לשאול את מכוניתו של חיים פס־חוב,
נהג האמבולנס של נצרת עי לית.
הוא העמיד לרשותם את מכו ניתו
תוך הסכם, כי אם יצליחו
לשלול שלל בדרך יתנו ־לו את
חלקו.
החמישה יצאו לדרך כאשר יוסף
מיכאשווילי נוהג. כאשר הגיעו ל סביבות
שכונת היוקרה סביון עלה
במוחם רעיון. הם עצרו את המכונית
במרכז השכונה, מיכאשווילי
נותר במכונית וחיכה, ואילו שאד
הארבעה התפצלו לשתי קבוצות
ויצאו לחפש מתנת התוגה.
אחת הקבוצות, בראשותו של
ראובן דג׳ואושווילי, חיפשה ולא
מצאה. כאשר חזרו למכונית גילו
לחרדתם, כי זו אינה נמצאת שם
יותר. הם הגיעו לבאר־שבע בתח בורה
ציבורית ושם פגשו את שלו שת
חבריהם. אז הסתבר להם ש מזלה
של החוליה השנייה שיחק
לה. הם פרצו לווילה ולקחו מתו כה
חפצי כסף, זהב ובדולח. עוד
נותר להם מספיק זמן לפנות לצורף
בבאר־שבע, למכור לו 60 גרם
מהזהב, ולקבל 9000 לירות. את
הסכום הזה העניקו לחתן ולכלה
כמתנת נישואין. כיוון שהכלה היא
בתו של חברם הטוב, נטלו גם את
אחד מכלי הבדולח היפים וכפית
כסף, ונתנו אותם כמתנה נוספת
לכלה עצמה.

שימושים נוספים לאמבופרקליטה
דבורין
כמה תיקים יש באמת?
טרה, וליוו אוחו למכונית. שם
ציוו עליו לפתוח את תא המיטען,
וכך גילו את אוצרות הכסף והזהב
אשר נגנבו בסביון.
המישטרה לכדה את כל חמשת
הקרואים למישתה, וחקרה אותם.
הנהג מיכאשווילי הפך עד־מדינה,
וסיפר גם על חלקו של בעל ה מכונית
בעיסקה. סיפורו הדהים
את השוטרים המנוסים. הוא סיפר,
כי בעל האמבולנס לא השתמש בו
אך ורק להסעת חולים. כאשר היו
חבריו יוצאים ל״עבודה״ היה לפ עמים
עוזר להם להיחלץ ממקום
הפריצה בעזרת האמבולנס. הוא
היה מכניס אותם לתוכו כאילו היו
חולי-לב ואחים מטפלים, ובעזרת
הצופר היה מגיע במהירות הגדולה
ביותר לכל מקום. כאשר התנועה
בנצרת היתד, קשה במיוחד, היתה
המישטרה מפנה את הדרך לאמ בולנס
הדוהר וליושביו. בהגיעם
למקום חפצם• היו ״חולד,־ד,לב״
ומטפליו קמים בחדווה ממישכבם,
מוציאים את הסחורה הגנובה מה אמבולנס,
ומשאירים אותו מוכן
לסיבוב הבא.
פסחוב, בעל המכונית והאמבולנס
נידון לשנתיים מאסר. השו פט
דויד ולך פסק גם ארבע שנות
מאסר לנוסע נוסף, אשר ביקש
״לנקות את השולחן״ ונוסף לפרי צה
הנוכחית הודה בעשרות פרי צות
וגניבות. כמות התיקים הפ תיעה
גם את התובעת פנינה דבו ריו׳
אשר חששה שאיפלו המישט-
רה אינה יודעת עדיין על כל ה פריצות
שביודהמישפט מכניס ל פסק
דינו.
ראובן הוא היחידי שלא הודה
באשמתו, ובעזרת עורך־הדין דרור
מקרין נאבק עדיין על זיכוי.

יבואנים וממיצים בלטד״ם
£ 0 3בישראל -וטסחיס

ת־א. ה קונג ר ס ,44 טי^ 832236.

הסיר ואש סנסיון ל ר צו חאש תו, ה חייל ת הי שרא לי ת

אשת המורד!
ני מבקש מבית־המישפט שיעמיד
לרשותי מתורגמן מסינית לעברית,״
אמר הנאשם פאן קיו לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב. השופטת הדסה בן־עיתו
הביטה ארוכות בנאשם חיוור־הפנים ו השברירי,
ושאלי, אותו לאיזה ניב בסי נית
צריך המתורגמן לתרגם .״לניב ה-
קנטוני או למנדריגית,״ אמר הנאשם.
הניב המנדריני הוא האלגנטי והמסובך
ביותר בסינית, ודוברים אותו רק בעלי
ההשכלה הגבוהה ביותר. לכן היה זה משו נה
לשמוע כי הטבח של מיסעדת תל־ אביב
הקטנה, שנאשם בניסיון לרצוח את אשתו
הישראלית, דובר דווקא ניב אצילי זה.
סיפורו של קיו הוא סיפור מוזר. הוא

הם היו הזוג
היו רווקים. הם
נוסף, תמרה, הובעלה
התאילנדי

להתגורר עימו בחדרו.
היחידי שם, כל השאר
התיידדו עם זוג מעורב
עובדת גם היא במיסעדה,
העובד במיסעדה אחרת.
בינתיים הגיעה רחל לגיל גיוס, ויצאה
לקורס טירוניות. הפרידה היתה קשה על
השניים, ואז התחילו לדבר על חתונה.
אין זה פשוט לגבר סיני בן הדת הבודהיסטית
לשאת לאשה נערה יהודיה ב ישראל.
הם נועצו בעורכי־דין, והחליטו
להינשא בנישואי מכסיקו — הדרך שבה
אפשר להשיג תעודת־נישואין מארץ
דרום־אמריקאית באמצעות התכתבות ב דואר
בלבד. ואכן, כך עשו. חודש אחרי

שסיימה את קורס הטירונות שלה נישאה
רחל לקיו בנישואי מכסיקו.
הזוג הטרי עבר להתגורר בדירה משלו,
ורחל ניסתה להשתחרר מצה״ל בגלל היותה
אשה נשואה, אלא שהדבר לא עלה
בידה, כיוון שנישואי מכסיקו אינם מוכ רים
לצה״ל בנישואים חוקיים.
רחל בילתה את ימיה בצבא, וקיו בילה
את לילותיו בעבודה במיסעדה, וכך החלו

ההברות הורידה אתנה א שו הובירה
לנישואיו ־ חשיוות־הצבאי גו ם לפירוד
א שו הוביללבית ־ המישפט
הסיכסוכים ביניהם. יום אחד עזבה רחל
את הדירה המשותפת וחזרה לבית אמה.

__ הנציגה
הבלתי־רי שמית
ך חודש מארס השנה, אירע המיקרה
• י שעליו עומד קיו לדין לפני בית-
המישפט המחוזי בתל-אביב. הוא נאשם
בכך שהגיע לבית אמה של רחל כאשר
ברשותו סכין, שבר וניפץ את שמשת
דלת הכניסה לבית, ואיים לרצוח את רחל.
המישפחה הזעיקה את המישטרה וקיו
נעצר כשבידו הסכין. הוא נעצר עד תום
ההליכים המישפטיים, והשבוע הובא לפני
בית־המישפט כדי לברר אם הוא מודה
או כופר באשמתו.
סניגורו, אהרון בן־שחר, ענה בשמו כי
הוא מכחיש כל כוונה לרצח. את מצי אותו
של סכין המיטבח בידו תרץ בכך
שזהו כלי־עבודה שלו. הוא טען גם ש דפק
בחוזקה על הדלת, והזכוכית נשברה
שלא בזדון או בכוונה. הוא הכחיש כי

שופטת בן־עיתו
לאיזה סינית לתרגם?
יליד סין העממית, כבן 31 שנה. הוא
ברח מסין להונג־קונג לפני שנים אחדות.
ומשם דרך ארצוודהברית וקנדה התגלגל
לקד,יליד, הסינית בתל־אביב.
אביו משמש כקצין בכיר ביותר בצבא
סין, ולכן קיבל הבן את ההשכלה המיועדת
לבניהם של ראשי השילטון. הוא למד
מנדרינית ואת שאר לימודי התרבות ה סינית
והצטיין במיוחד בנגינה בכינור.
כאשר עבר את הגבול להונג־קונג הפך
פליט חסר דרכון ובית, והסתובב בעולם
עם תעודת־מסע. בהונג־קונג עבד תקופה
מסויימת כפועל שחור, ומעבידיו לא האי
מינו כי הבחור העדין והענוג יחזיק מעמד
בעבודה הקשה. אך נראה כי הבחור מגזע
עמיד. אחרי נסיונות־נפל להשתקע באר-
צות־הברית הגיע לישראל, והתחיל לעבוד
במיטבח של המיסעדה בתל־אביב הקטנה.
בחברה הסינית של תל-אביב פגש בישראלית
צעירה ונאה, רחל בין. היא
ילידת תל־אביב, שאביה נפטר והותיר
אותה עם אחותה הצעירה ואמה האלמנה.
היא גדלה כמו כל נערה ישראלית ממו צעת,
היתד, חניכה בצופים ולמדה פקידות.
באחד הימים הזמינה אותה אחותה ה צעירה
להתלוות אליה י ולהכיר ידידים
סיניים. ההכרות הולידה אהבה, ורחל וקיו
הפכו חברים.
בתחילה נהגו לבלות הרבה כמו כל זוג
צעיר, בבתי-קולנוע ובמועדונים. למ רות
שרחל אינה דוברת סינית וקיו אינו
מבין עברית, הסתדרו השניים באנגלית
הכושלת שלהם.
אחרי כמה חודשי חברות החליטו לגור
יחדיו. קיו התגורר עם כמה מחבריו ש עבדו
אצל בעל המיסעדה, רפי שאולי,
בדירתו של שאולי בדיזנגוף, ורחל עברה

נכנס לדירה, וטען כי נעצר על-ידי ה־מישטרה
כאשר עמד ליד הדלת.
בקשתו האחרונה מבית־המישפט היתד,
לספק לו מתורגמן, כיוון שהאנגלית שב פיו
משובשת. התברר כי ביקש עזרה מ מעבידו,
רפי שאולי, אך זה לא שעה
לבקשתו. בני הקד,יליד, הסינית בתל-אביב,
שנרעשו מהאשמה שהוטחה בבן עמם,
ניסו לעזור לו. נציגת הקהיליה היא סלי-

נה הנדל. צעירה סינית ילידת הונג-
קונג, הנמצאת בישראל זה שבע שנים,
ונחשבת הנציגה הבלתי־רישמית של ה סינים
בארץ.
סלינה עצמה היתה בין הסיניות הראשונות
שנישאו ליהודים, וכך גם הגיעה
לישראל. היא היתד, נשואה לגבר בשווייץ
הכירה את ישראל הנדל, התאהבה בו,
עלתה לישראל, התגיירה ונישאה לו בנישואים
דתיים. היא ילדה לו בת, אך ה נישואים
נכשלו. הם נפרדו, אך סלינה
רואה את עצמה ישראלית לכל דבר, ו רואה
את עתידה בישראל. היא הקימה
לה רשת של מיסעדות סיניות, שתיים
בתל-אביב ואחת בבאר־שבע, ומעסיקה כשלושים
צעירים סיניים.
כאשר שמעה על צרתו של קיו נחלצה
סלינה לעזרתו. היא השיגה עבורו את
עורדהדין בן־שחר, ובאה למישפט. כאשד
נשאלה על-ידי הסניגור אם תוכל לשמש
כמתורגמנית אמרה כי היא יכולה לתרגם
רק לניב של קנטון, שכן את הניב ה־מנדריני
לא למדה.

אילגה ארון !

חשוד פאן

מתלוננת בין

סכין לרצח —

— או לבישול?

אמנות
של קארל אפל ההולנדי, מנהיג
תנועת הקוברה הנודעת של שנות
החמישים• עוצמה ותנועה מאפיינים
את השטיח, כשמצבעים התוססים
מוסיפים להרמוניה ולחיות שלו.
חבל רק שבגלל שהבניין שמור
מבחינה ביטחונית כמו בניין בורסת
היהלומים, נמנעת האפשרות
מהקהל הרחב ליהנות מיצירות האמנות
המוצגות בו.

* שסי כ פו לי ם

בסלון ץ ולנבי 113
מבצע החוד ש ס

צילומי עירום בשי מתוחכמים
של הצלם גרגורי ויניצקי מו צגים
בתערוכה בבית־האמניס ב־תל־אביב.
בצילומיו
של ויניצקי, מבוצע
רעיון מקורי ומרתק. הצלם יודע
להפיק הרבה יותר מאשר צילום
עירום רגיל, באמצעות צירוף שני
צילומים בהיפוך, וקבלת אובייקט
מונומנטלי ורב רושם. ויניצקי
הגיע לישראל כשהוא נושא תואר
במאי וצלם קולנוע, אך מחוסר

תו 1דו כחל פג׳ יאירו ת
דאוס אקס מאכינה זהו השם ש־

האוספים המעניינים ביותר שהועברו
לבעלות המוסיאון, כתרומה
של מישפתת נדבנים, מישפחת
פולק. האוסף הנדיר והמיוחד כו לל
את האיורים המקוריים, המבו צעים
בצבעי גואש, לסיפור ההד־גדיא
בהגדה של פסח, של הצייר
היהודי הנודע אל ליסיצקי. ב שנת
1919 עשה הצייר את האיו רים,
שאחר כך נעשו לפיהם 75
ליטוגרפיות ומהדורה עממית של
ההגדה בשחור־לבן.
אל ליסיצקי ידוע בתרומתו לא מנות
המאה העשרים, במיוחד תו

דגמרהמל אי רגיל 150,000
28,000
42,500
9,690
19,000
115,920
42,560

גרונדינג ״ 26 דגם 8212
תנור גז פייר
תנור סאוטר צרפתי
קולט אדים איטלקי
שואב אבק פרוגרס גרמני
מקרר ג׳נרל אלקטריק 16 קוב
מכונת כביסה סנסי

מבצע
75,900
18,900
29,900
6,590
13,500
77,900
29,000

מהיום להיום • מבחר גדול ושרות אמין
מיכאל עקילוב, סלון אלנבי 113
ה סי ת הראוי ל א מונו רמחנרי חשמל
ר חי א לנ בי ג 11ת -א, ס ל411946 .
(ליד המשביר לנינו )

ארכעה עכוזים של גרגורי ויניצקי
קליטה גרועה של אמן
עבודה בשטח זה, נאלץ לעסוק
בצילום סטילם לצרכים שונים.

השטיח ׳הגדול

#השמור ומיותר

1בריזה

מו סי קפה
סמואל 80 טל 656992

בלו?,

סולק,
רוק

פתוח כל יום כולל יום א משעה 21.00

104

כיצד אפשר לדעת מהי דרגתו
של הפקיד המשוחח איתך בבית
י.ב.מ. בתל־אביב? פשוט מאוד.
לפי ערכה או ערכן של יצירות
האמנות המקשטות את קירות מיש־רדו.
הנהלת החברה הבינלאומית
בחרה אך ורק באמנים ישראלים,
לקשט ביצירותיהם את קירות הבניין
היפהפה, שהוא עצמו נראה
כיצירת אמנות בפני עצמה. לכל
עובד בחברה ניתנה האפשרות
לבחור, לפי טעמו, את יצירות
האמנות שתקשטנה את קירות ה בניין
העגולים. נמצאות שם יצירות
מקוריות בצבע שמן וליטו-
גרפיות המוערכות בסכומים שונים.
בדומה להיררכיה של הפקידים,
כן ההיררכיה של יצירות האמנות.
המקום
שקיבל את יצירת האמנות
הגדולה ואולי היקרה ביותר
בבניין הוא הקפטריה של העובדים.
בקומה השנייה, מקדם את פני הנכנסים
שטיח־קיר ענק, שהוא ה גדול
ביותר בארץ. רוחבו הוא
חמישה-עשר מטרים וגובהו שלושה
מטרים. כולו עשוי יריעה אחת.
האחראי ליצירה מקורית זו, הוא
האמן הצעיר מיכאל (״מיקי״)
אייזמן. השטיח עשוי בשיטת ה־טאפטינג.
מכונה, לא אדם, יורה
את החוט באורך הרצוי, עושה
את הקשר וחותכת. שיטהזו, בניגוד
לשטיחים העשויים בעבודת
מכונה רגילה, מאפשרת לאדם המחזיק
במכונה לפרום או לשנות
באמצע את הדוגמה. שבעים צבעים
שונים מרכיבים את השטיח.
לא די בטכניקה כדי ליצור שטיח
שהוא גם יצירת אמנות. האמן
המוכשר, שקנה את השכלתו האס־נותית
בוויסבאדן, גרמניה, ושימש
כמורה בבצלאל ובמכון לאומנות
בבת-ים, יצר קומפוזיציות מעניי נות,
המזכירות את עבודות הענק

בחר יגאל. תומרי,ין לתערוכת!
החדשה בגלרית ג׳ולי מ׳ בתל-
אביב. ההזמנה להציג בגלריה זו
הגיעה אליו בעת שהיה עסוק ב הכנות
לשתי תערוכות: האחת
במוסיאון תל־אביב, והשנייה אצל
שרה לוי. כששלח יגאל את ההז מנות
לתערוכה אצל ג׳ולי, הציו רים
לתערוכה עדיין לא צויירו.
השם שמוצאו מיוונית, למרות היו תו
בלאטינית, מרמז על משהו
בלתי־צפוי שנשלח על-ידי אלוהים,
וכזוהי ההזמנה לתערוכה.

ח ד גדי אבמחתרת
ההנהלה לא תקעה בשופרות
ובמצילתיים, ואפילו פתיחה ריש-
מית לא נערכה לכבוד האירוע, אך
המבקרים במוסיאון תל־אביב בימים
אלה, זוכים לראות את אחד

דות להשתייכותו לזרם הקונס טרוקטיבי.
לעם היהודי הוא תרם
את העיצוב והאיור לספרים באי דיש
של יעקוב פיכמן, ולתרגום
סיפורי אנדרפן לאידיש.
עיסוקו של ליסיצקי באמנות
יהודית, היה חלק מרוח התקופה,
והתעוררות של כל המיעוטים ב רוסיה
בתקופה של טרום המהפכה
והמהפכה.
בציורי החד־גדיא שלו, ניכרת
השפעה של ציורי מארק שאגאל,
ורוח העיירה היהודית, כשבנוסף,
בולטת השפעת הסגנון הקוביסטי.
ערכם של ציורי הגואש שנתרמו
למוסיאון רב לא רק בגלל הערך
הכספי העצום שלהם ובגלל נדי רותם,
אלא בכך שהם מעשירים
את אוסף המוסיאון ביצירות אחד
האמנים המפורסמים ביותר במאה
העשרים.

מיקי אייזמן וקטע מהשטיח הגדוד כיותר בארץ
שמירה מקלקלת הנאה

ע גן ן

^ !חוה שהיה

גיליון ״העולם הזוד׳ שראה אור השבוע לפני 25 שנה,
פירסם במיסגרת המהוה ״הנדון״ מיתקפוז על האבסורדים של
הדמורן רטיה הישראלית ; הכותרת :״המאבק על חבר x״.
כתבת־תחקיר של כתבי השבועון הציגה את חתכי ומהגמי האוב-
לוסיה, לקראת הבהירות להסתדרות. במדור המדיניות של השבו עון
פורסמה כתבת־דיוקן על ראש ממשלת בורמה, תחת הכו-
תרת ״אוהל הדוד נו״ .תחקרין ודטערוריות, ברוד נאדל, הטיל
״אור חדש על ...פרשת ברגר-קבק״ .כמדור הווי של השבועון
הוצגה כתבה מצולמת תחת הכותרת ״חג העצמאות עם

גיבור ישראל״ ,שבחנה את החגיגות בעיניו של גיבור־ישראל
סימן־טוב גנה. מדור הבידור פתח השבוע לפני 25 שנה
ב״אליפות הצ׳יזבאט״ .כמו סן פורסם בגיליון המדור ״ספר
לסבתא״ ,שבעריכת לילי גלילי (ראה: מילון גלילי הקצר).
בשער הגיליון: חייל במיצעד יום־העצמאות תשט״ו.

מעוררות הצנזורה

בן־גוויון נואם והתיירים מתעלפים
האמריקאי! ז 1כישראל * מי אחראי רטברו בדאטהן?
* יצחקנו ־ צבימבורנמה מח ב ו ׳ הכנסת
הממשלה הנאום והגדזל

נערך קרב קטן אך מרתק על עצמאות
זו בחדרי כמה מערכות עיתונים. הנושא:
דגל אמריקאי, שעוזרת בית־השגריר ה אמריקאי
ברמת־גן תלתה אותו, בשוגג,
במהופך.
צלם העיתונות האנס קאופמן, יליד גרמניה
בן ,41 שמע במקרה על הבדיחה,
צילם אותה (ראה תמונה) .עוד לפני
שהצליח לפתהאת התמונה ולהביאה ל מעריב,
הופעל לחץ דיפלומאטי כבד :
מעריב סירב לפרסם את התמונה, הציע
לקנות את הנגאטיב בסכום כסף הגון. ה סיבה:
השגריר עצמו ואשתו צילצלו כמה
פעמים למערכת.

צה״ל — כך מסתבר מן הפרשה שהפכה,
בפי הנח״ל כולו, לשם דבר: פרשת הררי.
המדובר הוא בטוראי אריה הררי, חייל
ביחידת נח״ל אי־שם בארץ, שהדו״ח על
פרשת הנעלתו (או אי־הנעלתו) התפרסם
השבוע, במילותיו של הררי :״ב־20.9.1954
ראיתי כי נעלי מתפרקות. הזוג השני היה
בתיקון. היו לי, כלכל חייל, שני זוגות
בלבד. באותו יום היגשתי דו״ח למם־פא...
שלקח זאת לתשומת ליבו. הייתי חובש
והוכרחתי להמשיך בפעולות בנעליים ש התחילו
להתפרק. ביום שלישי נמצאתי
בכיתה בחיפוי למודדים. כבר אז קשרתי
את נעלי בסמרטוטים וחבלים. לאחר ש חזרנו,
הגרביים היו קרועות לגמרי ונעלתי
נעלי התעמלות פרטיות...״
למיסדר, ברגליים יחפות. לאחר
שבועיים, המשיך הררי ,״למיסדר בוקר
הייתי מופיע בנעלי התעמלות. לאימונים
השאיל לי המם־מם את נעליו, דבר ש־שיפשף
את רגלי, ובנעלי ההתעמלות הייתי
יוצא לסיורים ביום ובלילה.״
שוב חלפו שבועיים .״במפקדת הגדוד
ביקשתי שידאגו לי, אך הכל היו טרו
בבוקר
יום העצמאות הובהלו ראשי
קול ישראל על־ידי הודעה ששינתה ברגע
האחרון את כל סיררי השידור המתוכננים
,,.דויד בן־גוריון עמה בניגוד למקובל,
לשאת נאום פוליטי חשוב במהלך מיסדר
יום־העצמאות, וביקש להקליט מראש את
הנאום לשידור ברדיו.
היתר, זאת הודעה רבת־משמעות. כי
ההחלטה למסור את רשות־הדיבור לשר-
הביטחון הפכה את המיסדר הגדול כולו
השגרירות לא הסתפקה בכך, פנתר, ל-
למיסגרת זהב להבלטת נאום בן־גוריון לישכת העיתונות של מישרד ראש־ד,ממכפנינה
יחידה. היה זה ניצחון גדול של שלה. משך כמה שעות עמדו כל מישרדי
בן־גוריון על ראש־הממשלה משה שרת. הלישכה במצב הכן, הטלפונים צילצלו,
הופנו לכתובותהמתאיבשעה
היעודה קם הגבר הלבוש חאקי, בקשות רשמיות
פסע כמה פסיעות אל המיקרופון, שלף מות. התוצאה: אף עיתון לא פירסם את
צרור של ניירות והחל לקרוא מתוכם התמונה.
את נאומו.
אולם האנס קאופמן, אדם שקט וחובב-
עד הפון! המר. באולפן שירות-
השידור נראה הנאום ארוך, אך לא מעייף. אמריקה• רגז. הוא סירב להיענות לבקשה
עתה, על המיגרש, היתר, לו השפעה
קטסטרופאלית. החיילים שקמו בשעה
שלוש לפנות בוקר, צעדו מיצעד ארוך
ומפרך ברחובות תל־אביב, היו עייפים
ביותר. בעומדם נוח ללא תנועה, לשמע
הנאום הארוך, נפלו חצי תריסר מהם,
בזה אחר זה, מתעלפים.
בן־גוריון עצמו והיושבים בקירבתו לא
הבחינו בנעשה מאחורי חומת החיילים
בשורה הראשונה. ר,ם הופתעו כשאלפי
צופים באגפים פרצו פתאום בשריקות ו בצעקות.
הדיפלומאטים הזרים חידדו את
מבטיהם בתמיהה, הסתכלו במשקפות.
כמעט איש לא הקשיב עוד לנאום, אף
שהיה מעניין למדי, וקבע כמה עקרונות
פוליטיים חשובים.
דויד בן־גוריון עצמו הרגיש כי הגזים
בנאום הארוך, אך אחרי שהקליט אותו
לשידור ברדיו שוב לא יכול היה לקצרו,
והמשיך לשאת את דבריו עד לסוף המר.
כשנכנס האיש לבוש החאקי למכונית
הקרייזלר השחורה, המלווה בשני אופנועים
שעצרו את התנועה בכביש, חל שינוי
במעמדו הפוליטי של שר־הביטחון. זו
הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, ניכשל
בן־גוריון בריתוק של קהל מבוגר.
הלקח לא עבר מבלי למשוך תשומת-
לב רבה בצמרת מפא״י. התוצאה: ירידה
דגל ארצות־הכרית תלוי הפוך בכית השגריר האמריקאי כרמת־גן
של מניות בן־גוריון, עליית המניות של
לחץ דיפלומאטי כבד
משה שרת, שנחל השבוע ניצחון נוסף
כשהצליח, אחרי מאבק מושך, להעביד את
למנוע את פירסום התמונה. ה?א קרא דים ...למחרת בבוקר, בנעליים חצאיות,
הטיפול בוועדות־שביתת־הנשק מרשות בן-
בכעס ובזעם :״האם יש לנו עיתונות שלחו אותי לאיצטדיון רמת־גן. שם הלכתי
גוריון והרמטכ״ל (משה דיין) לרשות
חופשית? האם היו מעיזים לנהוג כך גם בנעלי־התעמלות כשלושה ימים נוספים,
מישרד־החוץ.
עד כי נקרעו• חבר השאיל לי סנדלים
באמריקה 1״
גדולים. יום יומיים הלכתי יחף ...בסיום
התפקיד באיצטדיון נסעתי לשישה ימי
חופש בנעליו של חבר שלי לאחר החופש)
החזרתי לו אותן והמשכתי ללכת
בנעלי ההתעמלות הקרועות שלי, שקשר-
תין בחבל. בצורה זו הופעתי למיסדרים.״
הקרב על הדגל

עיחשח

צבא

בשעה שישראל חגגה את יום־עצמאותה,
* לפני 25 שנה לא היו ברדיו שידורים
ישירים; כל המישדרים נערכו ובושלו
באולפנים, והושמעו לאחר מכן מתוך
סרטי הקלטה.

גלגולה ועל 1על
ביסודו של כל חייל מונח זוג נעליים.
אולם לא תמיד זוכה יסוד זה לתשומת־הלב
הראוייה במנגנון אספקת הציוד ב־

הסוף המאושר: לא זאת בלבד שה־טוראי
הררי זכה כעבור חודשיים לזוג־נעליים,
אלא שהפרשה כולה נשלחה בכתב
לכל מפקדי הנח״ל מטעם מפקד הפיקוד,
סגדאלוף אהרון דורון, בתוספת המילה:
״לידיעתך״.

״העולם הזה״ ><1ע
תאריך 5.5.1955 :

מילון גלילי המקוצר
גרוש — לירה שהורידו ממנה את

המיסים.
דייקנות — הכישרון לשער נכונה את
מידת האיחור של הזולת.

מילחמת השיחרור

-התקופה בה

הצילה מפלגתך את העם.
אידיאליסט — אדם המנסה להוציא
את הפוליטיקה מחוץ ׳לתחומי הפוליטיקה.
אם אוהכת — אשה העושה כל
מאמץ כדי שבתה לא תעשה מה שעשתה
היא בגילה.
הגרלה — הדרך הטובה ביותר לקבל
מאומה תמורת משהו.
ציוני (פירוש אחרון) — ישראלי הנוסע
לאמריקה כדי לדאוג שמרוקאי ייסע
לי ש ראל.
ידיד תקציב — שיטה המאפשרת לך לשקוע
— אדם הלווה כסף מזמן לזמן,

בדאגות לפני הוצאת הכסף ממש כמו
אחרי ההוצאה.
מדינאי — אדם הניגש לכל בעייה
שהיא בפה פתוח.
עסקן כעל — אדם המוכן לחכות לארוחת
— כנ״ל ביד פתוחה.

הערב כל היום כולו — אבל בשום פנים
לא חמש דקות נוספות.
דיפלומאט — אדם המסוגל לדבר כך
שלא יבינו אותו.
בוס — האיש שבא למישרד מוקדם
כשאתה מאחר, והבא מאוחר כשאתה מקדים.

נשיקה

חילופים בלתי־הכרחיים של

חיידקים.

אנשים
• הנשיא יצחק כן־צכי, אל כמה
חברי-כנסת שבאו לברכו לרגל יום־ד,עצ מאות
:״או, חברי־כנסת! זה זמן רב
שלא ראיתיכם בכנסת!״
• ירוחם כוהן, חבר מערכת למרחב
ולשעבר שלישו של יגאל אדון :״בן״
גוריון מתייחס אל יגאל אלון כמו שאול
המלך לדויד — הוא אוהב שינגן לו בנבל,
אבל הוא זורק עליו את החנית.״
• חברו של אלון, מפקד חטיבת הראל
לשעבר, יוסף (יוספלה) טכנקין, ש התקיף
בשבוע שעבר את בן־גוריון ב חריפות,
בהטילו עליו את האחריות לטבח
בלאטרון, הסביר מדוע לא הופיע למיסדר
ביום־העצמאות באיצטדיון רמת־גן :״לא
הוזמנתי !״
>• את אותו יום הגדיר פוליטרוק ה-
פלמ״ח בני מהרשק בשם הנרדף :״יום
העצבנות״.

מיהו! זיג׳ בן־יוסף? ^ שקיעה עול אשוז. נוסח לסיוג
^ ״ציצים ילודי־נפל הנחיתו את היום נוסח פרופסור גרשון שקד
תולעי תרבות
הזיגמונטים במילון ווספרות הישראלית, שייכתב ב עשור
הקחב, יוקדש מן הסתם מקום נר חב
לערך ״זיגמונט״ ,שעליו ייכתב :
״זיגמונט, א(נדרוגינוס) יצירתי, יוצר
כעל ממרות, שכל קשר בינו לבין הל שון
העברית הוא מקרי בהחלט; מתרגם
עיסת מילים מלשון זרה לעברית סמור־תיקנית.
הזיגמונט המצוי נראה משוטט
לעתים כרחוב דיזנגוף, בפינת כתי־הקפה
הספרותיים, תוף שהוא עושה מאמצים

מירמה של בן־יוסף, יליד ניו־יורק, ד
זיקנתה של מכשפה של פרנקל ניתנים
לזיווג בשם אחד :״מירמתה של מכש פה״
.הסיגנון אחיד, כמו כתבו אותו תאו-
מי-השירה הרצל ובדפור חקק. כן גם
המונוטוניות הלשונית, הזיבול-מוח הצב אי,
הרדידות העברית והאטימות המוחל טת
לישראליות, שאותה מתיימרים שני
הזיגמונטים הנ״ל להביא, כמו היתר. רשו מה
על שמם בטאבו.
רשימת סתרגמיו של פרנקל לעברית

>עופרה בן־־עמי רבהה משולח,
פרנסין שניצר, כ כה רוזן־מוקד,
נורית יערי, ענת מא*ר, פזית
פיין, שלית פז, דקלית אש, אהרון
אמיר, חיים באר, משה רץ) ארוכה
כימעט כרשימת כיבודיו בספרות האנג לית.
אלא שקרן לונדון לספרות ואמנות
לא תמכה ביצירותיו של פרנקל, כמידת
התמיכה של קרן תל־אביב במטרות הנ״ל.

זיגמונט פרנקל
קפיטל, ספרותי מהקונפליקט
כלתי נדלים, לפרסם יצירת מופת רגילה
מפרי עטו כאחד מכתבי־העת. הזיגמזנט
הראשון היה זיגמונט פרנקל״.
זיגמונט פרנקל נולד בפולין, אביו נאסר
על־ידי הרוסים ומישפחתו נשלחה ל סיביר
וחזרה לפולין אחרי המילחמה. חי
חמש שנים באנגליה ושנה בבלגיה, וזכה
לאמץ את לשונו של ויליאט שיקספיר
כלשון הכתיבה שלו, למרות שבישראל
הוא מתגורר מאז .1952 בימים אלה הואיל
פרנקל הנ״ל, לאחר שפירסם מיצי רותיו
בכל הבמות המאוד־מפוארות של
העולם האנגלו־סאכסי, לכבד את העם ה יושב
בציון בקמצוצים מתוך יצירתו ה אלוהית.
בספר זיקנתה של מכשפה * הוא
מדגים את כוחו היצירתי של חתן הפרס
ש3,1ת113110־1111£1
קהל
שוחרי הספרות בישראל לא ידע על
קיומו.
סופר אחר בעל תחילה עולמית, שהוא
מן הסתם השני ברשימת הזיגמונטים, חתן
פרס מאזניים ע״ש ואלנרוד, ופרס ניונזן
מטעם האוניברסיטה של ניו־יורק, הוא
המשורר והסופר המהולל ראובן כן־
יוסף, נושא כליו של פקיד־השירה החיפאי
שן פירא) שלום. בן־יוסף הנ״ל,
מחברם של הספרים רבי־התהילה דרך
ארץ, כאשר. את מתלבשת, מתים זאווזבים,
קולות ברמה וצהריים בירושלים, שאיש
לא שמע אודותם, פירסם החודש את רו־מן־הבתולים
שלו מירמה, המעורר אסו ציאציה
של בתולי-ברזל ספרותיים**.

* זיגמונט פרנקל — זיקנתה של מכ שפה!
הוצאת ספרית פועלים 206 ,עמודים
(כריכה רכה).
•* ראובן בן־יוסף — מידמה! הוצאת
מסדה; 118 עמודים (כריכה רכה).

אלא שכל קשר בין הכיבודים שהפרנקל
מעניק לעצמו בעטיפת סיפרו לטכסטים
שבתוכו מיקרי בהחלט. סיפוריו של ה-
פרנקל אינם סיפרות גדולה, גם לא בינו נית,
ואפילו לא גרועה. אלה רפורטאז׳ות
של בעל יומרה ספרותית, הכתובות בנו סח
של כתבות צבע בג׳רוזלם פוסט. הן
נועדו ליפות את הארץ ולחבבה על תיי־ריה.
הן מתורגמות לעברית וזוכות בפרס
ביאליק לספרות. וכמתכנן־מכונות — זה
עיסוקו היומיומי — אין ספק שזיגמונט
פרנקל ימצא דרך הנדסית מעניינת להס ביר
כיצד זה שבעמוד 15 היתד, לגיבורו
המצרי והסינטטי ״הספקה פרירה של עי תונים
ושבועונים או כיצד קרה בעמוד
41ש״מחוץ ליער יש להם גימלאות וטו־שבי־זקנים...״
ושאר מעלות יצירתיות.

פרסים, יזכו בכיבודים ובמענקים על חש בון
קופות הציבור המתדלדלות.

תרגום

דעיכת־אשה
מנגנוני המו״לות והתרגום של הסיפרות
הישראלית אינם נוטים חסד רב לסופרת
הנהדרת בלשון האנגלית דוריס לסינג,
הנחשבת כיום לאחת הדמויות המופלאות,
הישרות, הכנות והערכיות של הספרות
המערבית! סופרת המצליחה לחשוף את
מנגנוניה הפנימיים של האשד״ כפי שאף
סופרת לא הצליחה עד כה.
לפני קרוב לשנתיים תורגם לעברית
לראשונה ספר פרי־עטה של דורים לסינג.
היר, זה מחברות הזהב* ,אותו חיברה ו-
פירסמה לראשונה ב־ ,1962 בטרם ראשית
הרנסאנס של התנועות למען שיחרור ה-
אשה. ואין ספק שספרה זה עמיד בזמן
יותר ממרבית הספרות הבומבאסטית וה־צעקנית
של הפמיניסטיות האמריקאיות.
החודש ראה אור בתרגום לעברית ספר
מופלא נוסף פרי־עטה של לסינג, קיץ
בטרם חשיבה שפורסם באנגליה ב־
. 1973
קיץ בטרם חשיבה, המתורגם לעברית
נקייה בידיה של רונית לנטץ, הוא סי
בצורה
עקבית מנסה פרנקל זיגמונט
לעשות קפיטאל ספרותי מהקונפליקט ה-
ישראלי־ערבי, והוא מגיע להישגים עי תונאיים
שספק אם היו זוכים לפירסום
בירחון בני־ עקיבא. ולא ברור כיצד עלה
בידו לשכנע את הוצאת ספרית פועלים
לתת את שמה לאסופתו.
בן־זיגמונטו הספרותי, בן־יוסף, מצליח
בצורה מפתיעה ומדהימה לשמור על או תר.
רמה יצירתית נחותה של פרנקל ה-
נ״ל, ובסיפרו מירמה הוא מצליח להביא
לאור העולם והספרות העברית את אחד
מהזיבלונים המשעממים ביותר וחסרי התוחלת,
שראו אי-פעם אור בלשון הנביאים.
לבן־יוסף
ראובן יש מעלה אחת ביחס
לעמיתו זיגמונט, והיא האידיאולוגיה ה מוליכה
את עטו: במשעולי הסיפרות וה חוויה
הישראלית :״והטיסות מרפידים,
הדוחק של החיילים האצים הביתה. גם
את רפידים דרשו הפערים, המקום שבו
נלחמנו נגד עמלק לפני שלושת אלפים
שנה כאשר מנסה בן־יוסף לאפיין
דמות של יהודי מזרחי, הרי שהוא נזקק
׳להעתקה של סיג נו ן הכתיבה של מנחם
תלמי ממעריב, והדמויות היפואיות שלו,
והוא משרבט :״וציון הקטן חייך והניד
ראשו באישור...״
כמו נהר סירחונד, ספרותי נוזלות האו תיות,
שספק מתחברות למשמעות של
ממש בעברית, בתעלת־הביוב המילולית
שלהן. המירמה של בן־יוסף הופכת למיר-
מה סיפרותית, ויותר מזה, למירמד, משע ממת,
שחלק ממה שהיה צריך להיות עלילתה
מתנהל בצה״ל, ומגיע לשיאים של
שיעמום צבאי שגם נגמ״ש תיקני לא
יסלקו.
אין ספק שקולם של הזיגמונטים עוד
ישמע ברמה הספרותית, והשניים יפרסו

דורים לסינג
״להזדיין כמו שצריך״ .

פור דעיכת נשיותה של קייט בראוו,
אשה שבעברה הרחוק ניחנה בפוטנציאל
עצום שאותו המירה בתפקיד של ספק־אם
ספק־משרתת בבית בעלה הנוירולוג. קיץ
בטרם חשיבה הוא סיפור המתנהל על שני
מישורים — האחד, מישור של ניכור והת פוררות
והשני, פירפור החיים הנשי האח רון
של קייט בראון.
עלילת הספר מתנהלת על חמישה מיפי
לסים. הראשון בביתה של קייט. השני
דוריס לסינג — מחברות הזהב ! ספריה
לעם, הוצאת עם עובד; 595 עמודים
(כריכה רכה).
** דוריס לסינג — קיץ בטרם חשיכה!
עברית: רונית לנטין ; הוצאת זמורה, ביתן
מורן 269 ,עמודים (כריכה קשה).

ביציאתה למרחב, כעובדת באירגון בינ לאומי.
המיפילס השלישי הוא חופשה. ה־מיפלס
הרביעי — ראשית הנפילה, המתרחשת
בתוך בית־מלון בחצי האי האי־ברי.
המיפלס החמישי בדירה של צעירה
זרוקה, שגילה אינו עולה על גיל ילדיה
שיל קייט.
העילה לסיפור היא נסיעת הבעל לע בוד
בבית־חולים בבוסטון! ,ויציאת כל
ילדיה לארבע כנפות תבל, לחופש הקיץ
שלהם. בהדרגה, ישנו תיאור פלסטי של
הירהורים ותיאורים בנוסח :״לולא נישאה,
חיתח חופכת ודאי למומחית בשטח
שלח בעוד ש״במשך יותר מרבע מאח
זה מה שאיפיין?#נ חייה — פסיביות,
ההתגלות לאחרים...״
בבדידותה מבני מישפחתה נופלת קייט,
כמו באקראי ,׳לעבודה ב״מזון העולם״,
א״רגון !בינלאומי, הזקוק לה כמתורגמ־נית
מאנגלית לפורטוגזית. היא מגלה ב עצמה
עוצמה יצרנית, מין חיוניות שכמו
נמוגה ממנה במשך שנות עבודתה/נשד
איה .״לא יקלח להתאפק מלחוש אשמח
על כן* שהסכוס ששילמו לח בעבור היו תה
תוכי מחונן ושוטף כמיוחד עם נטיות
אמהיות, היה כמעט כמו הסכום שבעילה,
רופא עם שנות לימוד רכות כל-כך, ושנות
ניסיון רבות יותר, חרוויח כנוירו־לוג...״
קייט
בראון עומדת לנסוע במיסגרת
עבודתה לכנס בינלאומי באיסטנבול, ואז
היא הולכת לספר יקר מאוד שצובע את
שערה !ומוריד את גילה למראה. כצפוי,
פוגשת קייט במהלך הקונגרס בגבר צעיר
ממנה ,״כאילו היה אחד מבניה״ ,והיא
דמיינה את אחת מחברותיה האומרת :
״מה יש לד? אלוהים, אם את הולכת
להזדיין. ,עשי את זח כמו שצריך!״
ב־ 31 ביולי היא יצאה מהמלון באיס טנבול
ומעולם ״מזון העולם״ ,ביחד עם
מאהבה הצעיר. הם עלו למטוס שהוליד
אותם לגיברלטר, ובספרד ״פקיד־הקבלה
הופתע למראה ההבדל הגדול בגיליחם,
כשלקח את הדרכונים כדי לרשום את ה פרטים...״
הוא בילתה ספק בילוי וספק
מפולות של הירהורים על גורלה ועל גורל
מישפחתה, כאשר באחד מהירהוריה
על בנה ממוקמת לה ישראל :״את ישראל
ראה כפאשיסטית יותר מדי מכדי
שיכנס אליה׳ אד הוא תייר בלי בעיות
בדיקטאטורות הצבאיות של הטיירח־התי־כון...״
הערה המעידה על איכותה ויוש רה
האינטלקטואלי של לסיגג.
הזיותיה וביקורתה העצמית מכסות
עליה ועל מחשבותיה בהדרגה, בשברי
מחשבות כמו :״קולטת את האמת הזאת
— שרוב הנשים כגיל־העמידה נראות או
מתנועעות במו אסירים או במו עבדים...״
ובהמשך החופשה היא וידידה הצעיר
ג׳פרי יוצאים לאיזו עיירה בהרים, כאשר
הוא קודח וחולה ומתאשפז במינזר. קייט
מתארת באמצעות תהליך דהיית הצבע
האדמוני שבו צבעה את שערה בלונדון,
את תהליך שקיעתה והזדקנותה במהלך
הקיץ המתיש הזה. קייט נימלטת מג׳פרי
החולה בחזרה ללונדון, שם היא שוכרת
חדר בבית־מלון וכמו החלה לדעוך :
״בגדיה תליו עליה ; על פי המאזניים ח תה
בשבעה קילו.״״ תוך שהמשיבה ב בחינת
חייה, ערכיה, גילה והזדקנותה.
אחרי שחשבון המלון דילדל את שא רית
כספה, שכרה חדר בדירת מרתף של
צעירה אחת אשיר ״ ח ח החף ויבש של
מריחואנה עמד כחלל האוויר שתי ה נשים
מתחילות בהדרגה, למתת קרוב
לשלושים השנים שביניהן, לפתח מערכת
יחסים יוצאת דופן, כאשר הצעירה, מוריו,
תוקפת בשאלות כמו :״האם את
מצטערת שנישאת?״ .מוחן, ההולמת
להינישא, מצויה בשלב שבו עליה לחח-

ליט בין שני מחזרים, כאשר האחד הוא
פאשיסט.
שתי הנשים מפתחות, כאמור, מערכת
תחושות ישירה ביניהן :״מאוחר יותר
הלס־ לחדרה של מורין, וטורין חשטיעה
תקליטים, הנמיכה את הקול כשביל קיים.
הן ישבו על הבריות, מוריו צכעה את
ציפורני ידיה ורגליה בלכה ורודה-בהי-
רה. קייט שתתה קצת יין ; טוריו עישנה
קצת מריחואנה ובינתיים, החופש תם.
״מעברה השני של לונדון היה כיתה של
קייט פתוח שוב. מישפהתה הזרה אליו.
הייה שלה נמשכו: אכל היא לא היתה
שם. מטם שהם עשו לה פעמים כה
רכות, היתה היא שולחת להם עכשיו פת קים
, :מצטערת נורא, עסוקה מאוד, או דיע
לכם לפני שאני חוזרת ולמעשה
,,בשבועות האחרונים נהנתה מחברתה: של
בריה צעירה, ,כשם שלא נהנתה מחברת
ילדיה אלא שהחשיכה החלה אט אט
־לכסות על הקיץ האחרון של קייט בדאון,
ו״איש לא הבחין בקיים ובמיזוודתה. היא
חריטה אותה, יצאה בלתי נראית מן הדירה,
וניגשה לתחנת האוטובוס — כדרר
הביתה לסיכום, ספר מסוג הספרים
שיש בכוחם לחולל מהפכות בחיי נשים,
ומהפכות בתדמיתן של נשים בעיני גב רים.
ספר מעולה שבמעולים.

בחטף

סנדו־אכספורט
ו בהוצאת כתר עומד לראות אור
בימים אלה רומן חדש פרי עטו של המחבר
אייה קרישי! ,תחת הכותרת
עושת שלום, רומן זה סובב על רקע יוז־מת־השלום
של הנשיא אנוור אל־סאדאת,
כאשר במרכזו כמה דמויות־שוליים
שנקלעו לסחרחורת עלילה. הז כויות
לתירגום לגרמנית נרכשו עוד בטרם
ראה אור בעברית נוסחו המקורי ;•ו•
ביטאון הליגות השלישית והרביעית של
הספרות בישראל, עיתון ,77 החל מזכיר
יותר ויותר עיתוני ספרות של אזורי ספר
אמריקאיים, שבהם רוכשים הסופרים וגם
המשוררים את שטח הפירסום של יצירו תיהם
בעזרת מודעות — תופעה מקובלת
בתרבויות נחותות. שתי דמויות שוליות
של הספרות הישראלית מזה דורותיים,
עושות לעצמן ולשירתן אחיזה בעזרת
רכישת מודעות. איש תנובה אכספורט
דויד פנד׳ו, המפרסם בחוברת האחרונה
שני שירים דלילים, אשר הביאו בעקבו תיהם
מבול של מודעות מטעם מוסדות
ההסתדרות אשר קשורים לתנובת אכס־פורט.
ועורך רימון לשעבר, איש המחל קה
לתרבות של ההסתדרות בהווה, העי תונאי
שלמה טנאי, המשלים את מדור
המודעות ההסתדרותיות של זיבלון זה,
ואף דואג לנפק את מזכיר ההסתדרות תו מך
התרבויות ירוחם ־משל להשתתף
למסיבה של עיתון .77 בעוד אדוני ההס תדרות
טנאי־את־סנדו מנצלים כספי צי בור
לשם קידום מעמדם השירי בעיתון
זה, הרי שהחצי־משורר חצי־תעשיין אורי
כרנשטיין, ממנהלי הקונצרן אמקור,
רשאי להורות למחלקת הפירסום שלו לא סור
פירסום של מודעות בכתבי־עת המסרבים
לפרסם משיריו (דברים שהיו מעו לם)
.הוא מפרסם ממודעותיו בעיתון זה,
וכנראה שגם שיריו יפורסמו בו. אגב,
מדור המודעות של עיתון 77 מאלף עשרת
מונים ומעניין אלף מונים ממדורי השירה
והסיפורת, הסובלים מציחחון מחריד, כאשר
אין למצוא בין עמודיו את הבולטים
והחשובים שבספרות הישראלית, אשר
מפרסמים מיצירותיהם בפרוזה או לעיתים
בסימן קריאה #ו • למכירה חסרת תקדים
הגיעה המהדורה הראשונה מסיפרו החדש
של המשורר יהודה עמיחי, שלווה גדולה:
שאלות והשובות, שנמכרה תוך ימים
ספורים ו•!• שנתון הספרות סימן קריאה
עומד להתחיל להופיע בקרוב כריב-
עון 10 בהוצאת פרוזה עומדים לראות
אור שני ספרים שיעוררו סערה, הראשון
הוא יומן כתיבת הוזייס כמשל מאת הסו פר
פינחס שדה, והשני הוא המחברת
הכחולה מאת המשורר נתן זך, שבו מגדיר
המשורר הנודע את המוליכויות ש בינו
לעולם המקיף אותו • •

טל״ח

איזכור

דגל אדום
האחד במאי הוא יום האחדות והסולי-
דאריות הבינלאומית של תנועת־הפועלים.
החלו לחגוג אותו לפני תשעים וארבע
שנה ( )1886 ויש החוגגים אותו עד היום.
מיצעדי האחד במאי בתרבות הפועלים ה ארצישראלית
איבדו את מעט הקסם שהיה
בהם, והפכו לעוד מכשיר של תת־אידיאו־לוגיה
זו או אחרת.
איני יודע אם בחירת התצלום של ״תהלוכת
1במאי בנצרת״ ,המלווה את הערך
״אחד במאי״ בלקסיקון ההסתדרות של
דוג בן־מאיד, שראה אור בימים אלה *,
היא סימול של חוש־הומור נדיר, חוש-
היסטורי ומעמדי, או סתם מיקרה.
לקסיקון זה מקיף באורח ישיר את כל
שניתן להקיף תחת נושא ההסתדרות, ועצם
הכותרת לקסיקון ההסתדרות מעידה
על הדרך הארוכה שאותה עברה תנועת
העבודה הישראלית מוועידת ההסתדרות
הראשונה, שבה תבע י״ח ברנד את
״זכות הצעקה ועד היום.
אודה, כי חיפשתי וחיפשתי מיגרעות
ומישגים בלקסיקון זה, מאחר ונראה מו זר
בעיני, שמזכיר מועצת הפועלים הגדו לה
בארץ מחבר לקסיקון על נושא שהוא
מעורב בו בהווה, מבלי שתהא לו פרספק טיבה.
ייאמר כאן לזכותו של דוב בן-
מאיר, כי הוא עומד בכבוד במיבחן האובייקטיביות,
ומכסה כהלכה את המרכיבים
העובדתיים וההיסטוריים השונים של ההסתדרות.
בהכרה,
או שלא בהכרה, הרי שהלק-
סיקון הופך למיסמך שכמו מתעד מאגר
ענק של חלומות שנופצו, מאגר החלומות
של ארץ־ישראל העובדת, ארץ־ישראל של
הסתדרות העובדים, שהתנוונה בהדרגה
עם ההסתדרות והפכה למיפלצת ענק כל כלית,
שניתקה כל מגע שהיה לה עם
הפועלים, שלכאורה הם מחזיקי המניות
העיקריים של המשק ההסתדרות.5
פרק מסכם זה של נוסטאלגיה לארץ-
ישראל־ד,עובדת הוא, אולי, המקום לצטט
קטע מתוך שיר מדהים, שאותו חיבר
יורם טהר־־לכ, בסיפרו החדש הנשיקה
הראשונה, שיר המעיד על אותו עולם ש היה
ואיננו עוד. שם השיר קטע, ובו:
״קומית נער העם׳ הילד /עמה ודים מוט־זר
האב /אשן כמותה לכלי חכה /לקראת
אויכ היכון לקרב״.״ ומי שלא קיבל
את הבשורה, הרי ששירו של טהר-לב הוא
הבית הראשון של האינטרנציונאל, כפי
שהיה מושר בארץ בעברה הרחוק, בעצ רות׳
ובעצרות האחד במאי, לפי קצב הנשימה:
של ״קום התנערה עט וכר.

במדור הספרות סל מעריב, ביום 31 במרס
ש״ז, ראה אור מיקבץ שירים מתמיה פרי״
עטו של פרופ׳ גרשון שקד, מיקבץ שעורר
גיחוך מעליב על שפתיהם של משוררים שבוקרו
בעבר בידי שקד. עורך המדור, העי תונאי
חיי ם נגיד (לוונברג) ,הוסיף וציין
על שירים אלה :׳׳פרופ׳ גרשון שקד מן
האוניברסיטה העברית מוכר לרבים כחוקר
ספרות יותר מאשר כמשורר. שיריו הרואים
כאן אור הם לו פירסום־בכורה שירי אלא,
שבדומה למיקרים אחרים, חגגה כאן בורותו
של נגיד. והראייה היא הפואמה אותו עולם
היה, שחיבר שקד והקדיש לליאונרד ברנ שטיין.
פואמה זו ראתה אור בשנת ,1949
בשבועון בשער. יקראו הקוראים וישפטו.

א 1ו 11

1 11ל 0

גרשון שקד
״תמולין שלא נולדו״

ה י 11

(קינה)
לאחר שמיעת
הך הורי צ^לים. תמרורים?ל אפל

סאת גרשון שקד. ירושלים

.תקופת החרדה״ לל. ברנשטיין
ן ך,ין ה קובנית. גגן ר סדין לש;ט!

ליסשים אלי מלוע בור >^לא קבוא

עולם שוקע אט אל גן צולות ;0ם

אורות מכקרך ים בוקעים

סתר,י בו, הוא?א.
אונם?;רמר?ני מות!

ממסום הף]קת
ה?אהם לי מקור עינת ך,נהי והו.

סתר,ו שב וקא נולד אל העולם.
ק 3ך ה נעגיקה כתוף קורא לצותא

?י הגי, רב תוגות, נוגה ממן ל לי
כקרן אסרון ה מאור סכוקבים
מקרין?י שיר ל!ין ה,

דומעת דמעתי —,תילעת שכילה
עולם שנדרדר ומהדס המותר,
קורא אותי לבוא עמו למצולה.

? 3ן הוא ועולל לי
שיר מעך ער מסד. שיר בהו מכובים.

ך,א?ר מגבה תמולין שלא נילדו
עזיר מקיש על לב שגתקעא

קירות שקרקרו ואח?נתקרך ה
ופרח?קס ש קטרם עת זרים
ן ך>זי קנ?ק תי זך?י רהב הרע

סיות פותחות?יליל.
קירות בוהים אימים
עולם יורד, עולם יור ד -,שק ע.

הכו? .חיל סתוי. עיני קסנורים.
נקעים?מישים מאב,
ציצים ן לודי־נקל
וזנחיחי את סלם קגך ף דמדוקש
וזך ע ן קרים מתפוחי ך,שפל
הוליד לי רק גורים פי ם?ל וים,

אז קקדש קדיש ניליל בת; עם ריס
נשאר רק א!זרוך אך ם י^מול קן ר
•הנוקבים צון זקים לקקר סקתיס
הכיקבים צלן זקים ומעליבים עקר.
עיני ן 1לאו ך קעות, אפי הלוס נחיס
מקאו?י סמת. מ?כוך סלהקה.
אציב לו זקרון, בי אם ק,ן ד, קן ע;י

הקקר?נפתח ולי העין?לד

הן גם לרה אבי כל אהקה.

הקקר?נפ ער קלי עזר?? 0לן

עיון

אנוסי איראן
מעט מאוד מחקרים מקיפים וקפדניים
בנושא תולדות יהודי המזרח רואים אור.
מחקר תמציתי ומאלף שראה אור בימים
אלה הוא מחקרו של ב״צ יהושע, דיוק נה
של קהילת האנוסים במשהד שבאי־ראן•*
.מחקר שכמו בא להמחיש כי ״אין
חדש תחת השמש״ ומביא פירוט מקיף
על סבלם של יהודי איראן. המחבר מפ ענח
לישראלי בן־זמננו את פרשת אינו*
סם ותלאותיהם של יהודי משהד.
אומנם אין מדובר במחקר קפדני זה ב-
סאוואק האיראני של השאה, או בתליות
ובכיתות היורים של יורשיו, אבל מופיעה
בו התעודה היהודית המחורזת בפרסית
של המשורר והכרוניקן היהודי בבאי אבד
לוטף, המספר :״לשמע הדברים קצף ה שאה
/נשה אלי התליין חיש וחדשה/ ,
* דוב בן־מאיר (צוקר) — לקסיקון
ההסתדרות ; הוצאת עם עובד +תרבות
וחינוך; 421 עמודים, כאלף ערכים 35 ,
מדורים (כריכה קשה).
** ב״צ יהושוע — דיוקנה של קהילת
האנוסים במשהד שבאיראן; הוצאת רימון,
ירושלים; 60 עמודים (כריכה רכה).

קבורת סמור סל,קר ל?ף עצמו קחלד

ואם גם שר למות ואם לו התגעגע

יקאבי 9קאב אפור י?לי |ין.

הרי גם לקעמים. עם על.ית השקר
לקה ין הן לר בפעם ה?נן ה.

מן 3ס?הקם 3נקש יגתהו
צור, על נ? מ תי לן שום המקקה

הורידו הלא?ים ו קלשו קדיש על 3ת

זה צו אימים נתן?בי פרפר קבס

וקכו עד?לי דמעה על קן;קיר לאל

והע^ה תמונת הקקר המזועה.

עולם?נתנצר. עולם?; ת סיג
עולם?קך קרו קם ונוגחילל —

סתפורוים קך חו אי פעם קרקיע
ס?מש אי איפה ן ףזה על פני ן מים
עתה נע^ס ס?ל, עתה הכל מך?יע
פוקס רקמוג קאד דם ואודים.

קא קץ אותו עולם קאקץו סי ף ין מ ר
עלינו רק לקכות ולקיגן קיקה
גגון קהד מלר. קהי ן הד לן קר
א?ר קשולה בשר; אותו עולם ל;ה!

תלה מיד את הזדים על העץ /רטשו את
מעיהם לכלי קץ מעורר חלחלה כמע שי
היום־יום של היית־אללה חומייני.
המדובר הוא בפרשה של אינוס יהודים
במאה• ר.־ 17 ואילוצם להפוך ל״ג׳דיד אל
איסלאם״ (מוסלמים חדשים) .אחרי אינוס
זה בא אינוס נוסף, במאה ה־ .19 אינוסים
אלה מוצגים בעזרת תעודות מחרידות.
מסתבר גם מתוך התעודות, בי פרק הפוג
רומים
ביהודי איראן ובאנוסיה אינו נופל
מהפוגרומים של מיזרח־־אירופה. והכל כאן
מתועד, ממויין, ומביא בקפידה סיפור
מופלא וכימעט בלתי־ידוע.
כמו בכל מקום מכובד שבו רדפו יהו דים,
הרי שגם פרק עלילת הדם מיוצג
בקובץ זה 1890 עלילה שהמחבר ב״צ
יהושוע מביא בעקבותיה את שאר מרכיבי
המיון של תולדות האנוסים בקהילה זו.

מיכנסיים נשפכים
כשנכנסים לוויכוח מי הנותן את הטון
במישפחה, כך שואלים בדרך־כלל, מי
לובש אצלכם את המיכנסיים? שאלה
זו לא תהיה במקום בקייץ זה. כל מי
שתרצה להיות אופנתית חייבת לדאוג
לכמה זוגות מיכנסיים במלתחה. ועל־מנת
להתהדר במיכנסייך אינך חייבת לשמור
על גיזרה דקה דווקא. הקו המאפיין את
המיכנסיים הוא החופש. כלומד, המיכנס
אינו צמוד לגוף. הוא עשוי ממשי או

מציג אוברזון את אחד מבגדי הים
111111
1 1י י 1 1האחרונים שלו. הנטיה האופנתית השנה
היא לבגד־היס השלם, ננס אימפרוביזציה של בגד גוף.

11111י ך|!ל1ן 11,נועזים, ביקיני עם אבזם מעניין
י י י• באיזור הירכיים ושרוך דקיק ה *1111

נקשר לצוואר, מציג אוברזון את אחת הדוגמות ה״קלסיות״ שלו.

בעונת הקייץ והוויכוח הניצחי מי לובש
את המיכנסיים יאבד את עוקצו.

בגוי׳י ס קיי 8 0 7

מה כבר לא הציעו לנו מתכנני האופנה
בשטח בגדי־הים? כל אחד ניסה להיות
נועז יותר מחברו. מפתיע ומקורי. ומי
שנהנה במיוחד מכך היו הזאבים הרובצים
דרך קבע בחופי הרחצה ועיניהם משחרות
לטרף. מה לעשות, כך דרכו של העולם
מאז שחווה טעמה מן התפוח וגילתה ש כדאי
לשים לפחות עלה תאנה, שיהיה
יותר מעניין.
האופנאי גדעון אוברזון הציג את קולקציית
בגדי־הים שלו. אפשר למצוא שם
את הביקיני בגזרות שונות, כמה מהן
נועזות במיוחד. אבל המאפיין את ה קולקציה
הפעם היא הנטייה לבגד־הים השלם
דווקא, כשניתן להופכו לבגד־גוף
הנלבש כחלק ממערכת לבוש קייצית. אז
עליך להחליט מה כדאי לו יותר, לעצור
את נשימת הזאבים בחופי הרחצה או
להיות חסכונית וללבוש בגדי־ים שיכול
בקלות להשתלב במלתחת הקייץ שלך.

ך ׳ מציג האופנאי בווס אולר־פילד
מכנסיים רחבים ש111

אינם צמודים לגוף. המכנסיים תפורים
מבד משי דקיק. מתאים למיגוון חולצות רב.
מבד סריג רך, וכשמסתכלים על המיכנס
זה מזכיר משהו נוזלי. אגב, המיכנסיים
טובים גם לשעות הערב ואפשר להרכיב
מהם מלתחה עשירה. ז׳קט מבד משי ה תואם
בצבעיו למיכנסיים או חולצות מ משי
בצבעים ססגוניים עם מיכנסיים
״נוזליים״ בהתאם. מי שרוצה הופעה מיד
חדת יכולה ללבוש את המיכנסיים בצירוף
ז׳קט מבדוקט או סאטן מבריק. כך או
אחרת אי-אפשר לוותר על המיכנסיים

על ביקיני קסנסן ,׳,בעלות גיזרה מושלמת כשה1
בגיזרת הבגד־ים הוא על איחר הירכיים המוג1
בגדי־היס השנה הם בהדפסים של נקודות, או קווים, או בצבעי־פסטל רכים, ירוק וג

׳חניתה צנ טני

בכל 7שניות שכרת טלוויזיה צבעונית של״סניו!
מדוע זה נוש לן?
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עובדה מדהימה:
בשניות המעטות שעברו מאז שהתחלת לקרוא
מודעה זו, קנה מישהו במקום כלשהו בעולם,טלוויזיה
״סניו״ .תאר לעצמך כמה אנשים מרוצים קונים
טלוויזיה ״מניו״ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה.
איך זה יתכן?

3שנות אחריות.

מילת המפתח היא אמינות. כל טלוויזיה של
״סניו״ עוברת סידרת בדיקות קפדניות לפני
שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורים ביותר
בעולם, מבטיחים את המבנה הכל־אלקטרוני של
טלוויזיה ״סניו״ מפני קילקולים. הם מאפשרים לנו
לתת לך 3שנות אחריות על כל החלקים, כולל
מנורת המסך.

עברו 7שניות נוספות. עוד מישהו קנה טלוויזיה
״סניו״ .כאשר תבחר גם אתה ב״סניו״ תעניק לעצמך
חוויה או ר־ קולית המשלבת אמינות צבע וצליל
ללא תחרות.
מערכת 351ז!חס 65$8! 0ח!ו!91ז0 8וז3חזסיס^ מבטיחה
לך כיוונון אוטומטי של הניגוד והבהירות ותמונה
חדה עם צבע מקורי. יחידת ״זיכרון״ מאפשרת לך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול לשלוט
ב— 17 פעולות מבלי לקום ממקומך, עם ״ שלט־רחק״
משוכלל הפועל באמצעות גלי אינפרא־אדום.
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״סניו״
מעמידה לרשותך.
עברו עור 7שניות.
האם לא הגיע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צבעונית
מתוצרת ״סניו״?

ק 10 9300

רדיא - 1טיי פ

12 7 228

׳ 12ש חו ר -לנן

אמינות זה

6217קזס

צבעונית ״20
של ט -רחק

היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע״נז ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02( 245283 .
ח ל -א בי ב: רח׳ הח שמונאים ו , 9ט ל 0.068;.ו •) 03( 269858-2חיפה: שד׳ ההסתדרות, מפרץ ח. טל •) 04( 740495-725681 .ירושלים רח׳ לונ׳ץ סו, טל.)02( 224829 .

חזרה לתחילת העמוד