גליון 2229

0א תוי\

,,העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל ״,כיב, רחוב גורדו! ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי א מרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם חזח׳י
בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע׳׳מ, תל-אביב, רחוב מאביגדור.
הפצה ״נד׳׳ בע״מ. גלוסות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״לג

כשבוע שעבר נסע הזוג דן ועדנה
פיינרו, שני עורכי מדור־הקולנוע של
העולם הזה, לפסטיבל-קאן.
השניים הם מוסד בחיי־הקולנוע בארץ,
והופעתם בפסטיבל כבר הפכה דבר מובן־
מאליו.

כתכו השניים, ערב יציאתם, כדי
להצדיק את הטיול לפסטיבל :
הקולנוע הוא האמנות של המאה ה-

הנכונה היחידה. ואם כך הוא לגבי כלל
הפסטיבלים (ברלין, ונציה, לוקארנו) ,הרי
לגבי פסטיבל־הסרטים בקאן העניין חיוני
פי כמה וכמה.
פסטיבל־קאן הוא האירוע הקולנועי החשוב
ביותר של השנה. בעיירת־הקייט הצרפתית
הקטנה מתקבצים במשך שבועיים
כל הגדולים של עולם־הבד ומביאים לשם
את מיטב יצירתם• יוצרים מן המיזרח ומן
המערב, מן הארצות הבלתי־מזדהות ומן
הארצות המתפתחות מנסים כולם להציג
את סרטיהם האחרונים, לפרוש את ראיית-
העולם המיוחדת שלהם ולהגיע לפחות בפסטיבל
אל אותו קהל אשר צינורות-

מצריים, שאיפשרו לנו, לאחר מכן לראשונה
בהיסטוריה, את סיקור פסטיבל־הסרטים
בקאהיר. וללא נוכחות בפסטיבל,
ופגישה עם עורכי המדור, לא היו מנהלי
הפסטיבל בלוקארנו משתכנעים להזמין בפעם
הראשונה סרט ישראלי (ס 1ס עץ),
ואחר־כך סרט נוסף (רובה חוליות) ,עד ש הפך
הדבר לשיגרה. והשתתפות קבועה ב־חבר־השופטים
של הביקורת הבינלאומית
מהווה גם היא במה לנוכחות ישראלית,
בענף שבו אין לנו בינתיים הרבה סיבות
להתפאר.
מבט חטוף בסדר־היום, בכל אחד מ־14
היממות של הפסטיבל, די בו כדי להיווכח
שעיתונאי אחד אינו יכול לסקר את הכל.
מי שרוצה להתרכז ברצינות בראיית סרטים
חדשים ומעניינים, צריך להתחיל בצפיות
בשעה 8.30 בוקר, ולסיים אי־שם
בשעות הקטנות של הבוקר למחרת. וגם
כך, הוא מספיק לראות רק חלק קטן מן
המוצע.
בכל שעה משעות היום מוצגים בקאן
בין 20—25 סרטים, בעת ובעונה אחת,
והבחירה ביניהם קשה ביותר.

ראיון
ב מ קו ם טני ס.
מצד אחל, יש סרטים של במאים מפורסמים
ומהוללים. מצד. שני, סרטים של
צעירים מבטיחים. מצד שלישי, סרטים של
אלמונים, שיתכן ויהפכו בשנה הבאה ל-
גדולי־הדור• ואם קורה שמישהו שמח, כי
בלילה אחד הוא גומר לראות סרטים בחצות,
הנה מופיע לפתע, כמו בשנה שעברה׳
בערב האחרון של הפסטיבל, סרט
בשם ג׳ק השחור. הצגתו מתחילה לקראת
השעה 1לפנות־בוקר, והוא מתגלה כאחת
ההפתעות של האירוע כולו, הזוכה
למחרת היום בפרס הביקורת הבינלאומית.
אז מי רוצה להחמיץ הזדמנות כזאתי
מה עוד שאין שום סיכוי שהסרט יגיע
לישראל בעתיד הקרוב.
זו ההזדמנות לפגוש, להכיר ולשוחח

שמאזורסקי כבר עזב את קאן. אבל שמועה
שהתגנבה לאוזנינו, רמזה שלמחרת בבוקר
הוא ישחק טניס עם קרוב־מישסחה. מעקב
אחריו, כשהוא בבגדי־התעמלות, הביא בסופו
של דבר כך שהוא ביטל את מישחק
הטניס, והקדיש תחת זאת את הזמן לראיון
אישי להעולם הזה.

קול ק טו בפינה דוגמה נוספת: בשנה שעברה הגיעה
סאלי פילד לפסטיבל ליומיים בלבד, כדי
להציג את סירסה החדש נורמה ריי. זה
היה בהתחלת הפסטיבל. היחס לסרט היד,
עדיין מעורב. הכל ציפו ליצירות־המופת,
שיבואו אחר-כך.
פנייה לקבלת ראיון אצלה דווקא ביום
האחרון של הפסטיבל התקבלה בתמיהה:
״היא הרי לא תהיה כאן,״ היתד, התשובה.
״לא יתכן,״ ענינו .״היא הרי חייבת
להישאר כאן כדי לקבל את פרס־המישחק !״
״את באמת חושבת כך ״ 1נשמע קול
קטן מפינת החדר, שם ישבה לה בשקט
השחקנית. היא נתנה הסכמה לראיון והנבואה
הוכיחה את עצמה, בסופו של דבר,
כמדוייקת. לא זו בילבד, אלא שהיא זכתה
גם בפרס־אוסקר לשנת .1979
ביגלל דברים שכאלה, חייבים שנינו
להיות נוכחים במקום, ואין אנחנו הולכים
לנוח. יתכן מאד שנדרוש את החופשה
ואת המנוחה כשנחזור.
במד, נבדלת גישה זו של העולם הזה
מגישת שאר העיתונים בארץ י פשוט
מאד, ביומונים, וגם הנפוצים ביותר, הקולנוע
הוא תעשיית־בידור בילבד. כותבים
על קולנוע כשמישהו מתחתן, מישהו מתגרש,
מישהו גורם לשערוריה־רבתי, מישהו
משמיץ את הציונות או היהודים, או מישהו
מת. חוץ מזה, כל התייחסות רצינית
למדיום האומנותי הזה נחשבת כחטא בל-
יעבור.
כפועל-יוצא מגישה זו, פסטיבל־סרטים
יכול להיות מעניין בתנאי שיש בו אורגיות,
זלילות-בחינם או סקאנדלים. אז, אם

עדנה פיינרו־ עם השחקן אודיכר ריד ועם הכבאי פול כזאזורפקי כפסטיבד-קאן 1078
״קפוץ לשם, תראה אם יש איזה סטוץ !״
20׳ .זה נשמע כמובן מאליו, אבל אין זה
כך, לפחות לא בישראל. נראה שגם בשטח
זה חורג העולם הזה מן הכלל.
מזה שנים מתמיד מדור־הקולנוע לעקוב
בשיטתיות אחרי מד, שקורה בעולם הסרטים
; החידושים, השינויים והלכי־הרוח
שבו. וזה כרוך לא רק בסיקור רחב ומגוון,
מדי שבוע, של כל הסרטים המוצגים
בישראל, אלא גם בנוכחות ובמעקב
אחרי הפסטיבלים הקולנועיים הגדולים בעולם׳
שאליהם דואג העולם הזה, במאמץ
לא־מבוטל, לשלוח את עורכי המדור. כי
ההתבגרות בתוך מה שנעשה על בדי
ישראל .:בלבד היא, בהכרח, מיגבלה. חלק
גדול מן• הסרטים הנעשים בעולם אינם
מגיעים כלל לישראל, ואם הם מגיעים,
הרי זה באיחור ניכר, ולעתים אף בקיצוצים
משמעותיים.
עבוד עורכי־המדור, ההשתתפות בפסטיבלים
לסרטים היא חובה מיקצועית, הדרך
היחידה שבה אפשר להתעדכן, להרחיב
את האופקים, וכתוצאה מכך — לראות
גם את מה שמוצג בישראל, בפרספקטיבה
העולם הזה 2229

ההפצצה המיסחריים מונעים מהם, בדרך
כלל, את הגישה אליו.
כך קרה שעותק של איש השיש של
אנדרי ויידה הוגנב לפסטיבל, חרף התנגדותם
של הממונים על תעשיית־הקולנוע
הפולנית, והצגת־הפתעה זו, שלא תוכננה
מראש, פתחה לפני הסרט קאריירה מערבית
(ללא הרדמה, של אותו במאי, המוצג
עתה בישראל, הוא העתק מאופק יותר
של אותו נושא) .והיכן אפשר היה לפגוש
במאי פולני (יהודי) מדוכא, בשם אנדז׳י
ז׳ולאבסקי, אחד האנשים המוכשרים ביותר
של הקולנוע בכלל, שסיפר, לפני שנה,
ביושבו על מירפסת בית־מלון בקאן, ל עורכי
המדור, מה שנמנע ממנו לספר
בקול רם: שזכה בכבוד המפוקפק להיות
הבמאי הפולני היחידי ששניים מסרטיו
הוחרמו על־ידי הצנזורה בארצו, ושעליו
להיעזר עתה בישראלי אחר, זאב בירגר,
כדי למצוא פרנסה במערב, עד שיעבור
זעם בביתו
ללא הנוכחות בפסטיבלים, לא היו
נקשרים היחסים עם עיתוני־הקולנוע ה

היוצרים העומדים מאחרי הסרטים המוצגים.
אין זו חוכמה גדולה להתחכך
בהם על הטיילת, או לבקר במסיבות־עיתו־נאים,
ואחר כך לדווח על המסיבה, כאילו
היתד. ראיון אישי. כי ראיון אישי הוא
עניין קשה לאירגון, ולוא רק מבחינה
לוגיסטית. ברור שהכל רוצים לפגוש את
בעלי־השמות המפורסמים, וברור שקווי־הטלפון
של החברות המייצגות אותם עמוסים
לעייפה, ולעולם אין לקבל דרכם
תשובה. פנייה רגילה למזכירה או לאיש־יחסי-ציבור
מעוררת בדרך כלל הרמת־כתפיים,
מאחר וכבר אינם מתרגשים מ הזדמנות
למאמר נוסף בעיתון ישראלי.
אבל בכל זאת, אפשר. כך קרה, לפני
שנתיים, כאשר אשה לא נשואה היה אחת
ההצלחות של הפסטיבל, וחבברודהסרטים,
שהביאה את הבמאי פול מאזורסקי, דאגה
לסכך עליו ספני לחץ עיתונאי. מי שביקש
ראיון ביחידות, נענה בסיגנון בוטה, ש-
מאזורסקי מקדיש זמנו רק לרשתות-
הטלוויזיה הגדולות.
כאשר גבר הלחץ, סיפרו אנשי המישרד,

פנאי באותו
בסביבת המטעם
המעלשם,
תראה

לאהד מכתבי העיתון יש
הזמן, והוא נמצא, במיקרה,
פסטיבל, או שמגיע לו פרס
רכת, אומרים לו :״קפוץ
אם יש איזה סטוץ.״
זה יכול להיות כתב לענייני מיזבלות
— זה לא משנה. כי לדעת רוב מערכות־העיתונים,
הבנה בקולנוע הוא עניין מיותר
בהחלט. על קולנוע אפשר לכתוב בלי
להבין, ואם התוצאה היא מין כתבה שבה
הבורות, היוהרה והאיוולת מתחלקים זה
בזה בשימחה שווה, זה לא איכפת לאיש.
כי הרי גם העורכים ששלחו את כתביהם
לשם, אינם מומחים גדולים מהם בנושא.
עד באן דברי הזוג פיינרו. עתה עלינו
להמתין לדיווח שלהם מפסטיבל השנה.

ה ש בו עבמאההי 2 0
מה אירע כמאה ה* / 20 כשבוע׳ שכין ה־ 21 כמאי וה־7צ כו?
כמדור זה סוקר ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו ב־ 80 השנים
הקודמות, כשכוע שכו מופיע הגיליון.

1927
1900 הממציא האמריקאי ג׳ו מוזס
בראונינג בנה אקדח הנושא
את שמו.

1906
— 23.5המחזאי הנורווגי
הנריק איבסן נפטר בגיל .78

— 25.5באולם סם הרים
בניו־יורק נולד יומן הקולנוע.
היומן הראשון כלל, בין השאר,
תצלומים מהמראתו של צ׳ארלס
לינדברג, בטיסת הסולו הרא שונה
מעל האוקיינוס האטלנטי,
מנידיורק לפאריס. לינדברג
ביצע את טיסתו כמה ימים

שיסטית. תוקף הברית לעשר
שנים.
באותו היום מציג שר־המוש־בות
הבריטי, מלקולם מקדונלד,
את מדיניות הספר־הלבן בפרלמנט
בלונדון. ברוב של 268
נגד 179 זוכה הספר־הלבן באישור
הפרלמנט. תשובתו של
היישוב היהודי בארץ היתד.
הד־משמעית: שבע נקודות עולות
על הקרקע בגליל ובשומרון
— כפר גליקסון, תל־צור,
שדמות דבורה, מחניים, נווה-
ים, זורעים ושורשים. השילטו־נות
אינם מתערבים.
— 24.5אנשי אצ״ל תוקפים
את הכפר ביר עדם, ליד מגדיאל,
ומטמינים פצצה באולם
קולנוע רקס בירושלים.

19110
— 23.5סר אוסוולד מוסלי
וחבר מרעיו, ראשי התנועה
הפאשיסטית בבריטניה, נעצרו.
1941 גמאל עכד־אל־נאצר וג׳והראלל נהרו
22.5.1967

1915
— 23.5איטליה, שהיתה
ניוטראלית בפרוץ מילחמת־העולם
הראשונה, הצטרפה ל־מילחמה
בגלל דרום טירול,
הבריזה מילחמה על אוסטריה.

קודם לכן, במטוס קטן חסר
אורות, חימום, רדיו, הגה אוטומטי
או ציוד להפשרת קרח.
קהל בן 100 אלף איש קיבל
את פניו בשדה־התעופה של
פאריס, אחרי שגמא 5810ק״מ
במשך 33 שעות ד 39 דקות.

1952
— 21.5אנגלברט דולפוס
נבחר לתפקיד ראש־ממשלת
אוסטריה. כעבור שנתיים נרצח
בידי נאצים אוסטריים.

1956
— 25.5הנוטרים הראשונים,
שכונו גם ״גפירים״ ,גוייסו
למישטרת הישובים. ההתנדבות
לנוטרות אורגנה על-ידי ההגנה.
כעבור שבועיים כבר הש תתפו
הנוטרים בהדיפתה של

׳ — 24.5הוד של הצי הבריטי׳
אוניית המילחמה הגדולה
בעולם, טובעה על־ידי
אוניית־המערכה הגרמנית ביס־נזרק,
אי־שם בין איסלנד לגרג־לנד
1341 .קצינים ומלחים
ניספו. אוניות חיל־הים הבריטי
רדפו אחר ביסמרק במשך ארבעה
יממות, עד שהטביעו אותה
על מרבית אנשי ציוותה.

1945
— 22.5ברית־המועצות מודיעה
על פיזור הקומינטרן —
האינטרנציונל הקומוניסטי —
שנוסד אחרי מהפכת אוקטוברכדי לקדם את המהפכה העול מית•
הפירוק נעשה כדי להרגיע
את בעלות־הברית וכדי לסתור
את הטענה שברית־המועצות
חותרת להשתלט על העולם.
— 23.5יותר מאלף גרמנים

נהרגו בקרב גיטו וארשה —
כך הודיע הפרופסור יאן קוט,
חבר הממשלה הפולנית הגולה,
שהתמקמה בלונדון.

1947
— 25.5הוועדה המיוחדת
של האו״ם לענייני ארץ־ישראל
התחילה בעבודתה, גבתה עדויות
מראשוני העדים, במושבה
ארצות־הברית.
בלייק־סקסס,
מאוחר יותר תמליץ הוועדה
על חלוקת הארץ וכיגונן של
שתי מדינות — מדינה יהודית
ומדינה ערבית.

הנריק איכסן
23.5.1906

1916
— 21.5שעוך קייץ הונהג
לראשונה בבריטניה. הנושא
נדון ואושר בפרלמנט.

1948

1918

— 20.5 — 30.0מיבצע בלק
— העברת נשק ומטוסים מ-
צ׳כוסלובקיה לישראל בדרך
האוויר.
— 21— 27.5קרבות מרים

— 27.5הגרמנים מבקיעים
תריז עמוק בקווי הצרפתים
ומתקרבים לפאריס.

1926
— 23.5צרפת מכריזה על
בת־חסותה, לבנון, כעל רי-
פובליקה.
— 25.5היהודי שלום
שוורצברד נוקם את נקמת עמו
בפוגרומיסט האוקראיני סמיון
פטלורה, יורה בו למוות ברחוב
בפאריס.

1950
— 24.5המעברה הראשונה
לעולי תימן הוקמה בהרי ירושלים.

1951

21.5משה שרת מודיע
בכנסת על סיכולו של קשר
טרוריסטי, שתוכנן בידי מחתרת
דתית המתקראת ״ברית הקנאים״
.המישטרה גילתה, כי
אנשי הברית תיכננו להטיל
פצצות־הפחדה באולם מליאת
הכנסת.
— 26.5מישלחת סובייטית
רמת־דרג, בראשותם של ראש־הממשלה
ניקולאי בולגנין ומנהיג
המיפלגה ניקיטה כרוש־צ׳וב,
הגיעה לבלגרד, למיפגש
בן ששה ימים עם מנהיגה של
יוגוסלביה, יוסף ברה טיטו,
מפקד הפרטיזנים היוגוסלבים
בעת מילחמת־העולם השניה,
שהעז למרוד ביוסף סטאלין
ולנהל מדיניות עצמאית.

1960
— 23.5אדולף אייכמן נתפס
בארגנטינה על־ידי סוכנים ישראליים
והובא בחשאי לישראל,
אחרי שהובל בסוד במטוס אל־על.
דויד בן־גוריון הודיע על
כך בכנסת ועורר הד רב בעולם
כולו. אייכמן הורשע בדין,
נידון למוות והוצא להורג בתליה.
אחר כך נשרפה גופתו
ואפרו פוזר מעל הים.

1965
— 25.5קשר לרצוח את
נשיא צרפת, הגנרל שארל דה־גול,
סוכל. מישטרת צרפת
אסרה ששה אנשים, שהתכוננו
להטמין פצצה במקום שבו
עמד הנשיא להניח זר.

1968
— 26.5שנה אחרי מילחמת
ששת־הימים נקבע כ״ח באייר
כ״יום ירושלים״.

1925
— 21.5הפילדמרשל פלומר
יורש את סר הרברט סמואל
בתפקידו כנציב העליון בארץ.
כיהן בתפקיד עד . 1928

בנגבה ; מצב נואש ביד מרדכי.
הילדים פונו לרוחמה. קרבות
פנים־אל-פנים בתחומי המשק,
המשדר קריאות לעזרה. בית־אשל,
ליד באר־שבע, מותקפת.
כוחות מצריים מתקרבים לגבול
ירושלים מצד בית־לחם
ומצטרפים להרעשת הבירה.
קרבות עזים באיזור לטרון.
הנסיונות לפתוח את הכביש
לירושלים נכשלו, תוך אבידות
כבדות. ההתקפות באיזור לטרון
נערכו לפי הוראותיו של דויד
בן־גוריון, בניגוד לדעת המפקדים.
מצב
חמור ברובע היהודי
בעיר העתיקה — מתוך 200
הלוחמים שנמצאו ברובע בראשית
המערכה, וכ־ 80 אנשי
תיגבורת שהגיעו לרובע לפני
עשרה ימים, נותרו רק 35
לוחמים בריאים בגופם, ולהם
כמות מיזערית של תחמושת.
ב־ 28 במאי נפל הרובע היהודי
בידי כוחות הלגיון הערבי
ורבת־עמון הופצצה על-ידי
מטוסים ישראלים.

התקפה ערבית על משק תל־יוסף,
בעמק יזרעאל.

1970

1957

— 25.5סיורי שיטור ב־דרום־לבנון
— חידוש שהונהג
על־ידי צה״ל, כדי למנוע חדירת
פידאיון פלסטינים לתחומי
ישראל.

— 27.5במיפרץ סן־פרנ־סיסקו,
ארצות־הברית, נפתח
גשר שער הזהב — גשר תלוי,
שנמתח על פני 1280 מטרים.

1977

1959
— 23.5אדולף היטלר
ובניטו מוסוליני חותמים על
ברית מדינית וצבאית בין גרמניה
הנאצית ואיטליה הפא־

אדולף איכמן
23.5.1960

— 235 ימים ספורים אחרי
המהפך הפוליטי בבחירות ל כנסת,
מציע ראש־הממשלה
המיועד, מנחם בגין, את תיק
החוץ למשה דיין, הנענה להצעה.

כ חני ם
תודח ההגיון
ופרשת בלעם
בעיקבות מ א מרו של חיי ם
ברעם על עולמו של יצחק
הזח ״
(״העולם
ובין
.)2226

חיים ברעם עושה מעשה בלעם
— יוצא לקלל את יצחק רבין ונמצא
מברכו! מנסה לנפץ את התדמית
על כושרו האנליטי ונמצא
מחזקה. שהרי חוסר ההגיון ש בדבריו
של ברעם והדמגוגיה הזולה
שבה הוא נוקט, רק מבליטים
ביתר שאת את כישוריו של רבין.
מהם נימוקיו של ברעם להיעדר
כושר אנליטי אצל רבץ?
כתשובה לשאלה זו מניח ברעם
הנחת יסוד: כושר אנליטי חייב
להתבסס על מערכת ערכים נכונה,
ואם מערכת הערכים פגומה,
פגום גם הכושר האנליטי! חיים
ברעם מציג את מערכת הערכים
של יצחק רבין, הנשענת על הקונ סנסוס
הלאומי, כמערכת ערכים
פגומה. ברעם טוען :״רביו אדיש
לחלוטין לגורלם של ההמונים ה רעבים
והמנוצלים באיראן, בפא־קיסתאן
או באמריקה הלטנית. הוא
מבכה את כישלונה של סין בכיבוש
ויאט־נאם, ומתנכר באכזריות
לזכותו של עם למוד-סבל זה לעצמאות״.
.מתוך טיעונו של ברעם
נובע, שאילו היה רביו זונח את
העיסוק בבעיותיה הבוערות של
מדינת ישראל ונפנה לפתור את
בעיותיהן הכלכליות והפוליטיות
של מדינות אלה, או אז היתה
לרבץ מערכת ערכים נכונה, ו ממילא
גם כושר אנליטי מעולה.
טיעון ״לוגי״ זה של חיים ברעם
עשוי, ללא ספק, לפתוח עידן חדש
בתורת ההיגיון.
הפגם השני, שמונה ברעם במערכת
הערכים של רבין, הוא,
לדעתו, אי יכולתו של רבין לע מוד
לצידה של ברית־המועצות,
הנתונה במצוקה קשה משום ש פלשה
לאפגניסתאן, שהרי בגלל
פלישה זו מתקומם נגדה, רחמנא
ליצלן, העולם המוסלמי, ומה גם
שהברית הסינית־אמריקאית מאיי מת
עליה. פגם ערכי זה אצל רבץ
— אי יכולתו להכיר בחולשת
ברית־המועצות שפלשה לאפגניס־תאן
ולהזדהות עמה, כפי שמזדהים
עם כל נדכאי עולם — אף הוא
גורם, לדעת ברעם, לכושר אנליטי
לקויי
וממערכת הערכים הפגומה —
לאנליזה הלקוייה. מאחר שרבץ
סירב להכיר בחוסר האונים של
ברית־המועצות, הרי הוא ״העז״
לטעון, שקיים חשש לאיום סובייטי
על מדינת ישראל, אם תקום
בגדה המערבית מדינה פלסטינית.
וכי יעלה על דעתו של אדם בעל
הגיון שרוסיה החלושה כל כך
תאיים אי פעם על מדינת ישראל י
מתוך תורת ההגיון של חיים ברעם
עולה, שמי שניחן בכושר אנליטי,
חייב לפחות לתבוע ממדינת ישראל
להיחלץ להגנתה של ברית־המועצות,
כנגד הסכנה המרחפת
עליה בדמותה של סין הנתמכת
על־ידי ארצות־הברית. ואם יש מי
ש!ץ רם השתכנע מתורת ההגיון
של ברעם, ישאל בבקשה לדעתם
של שני פרופסורים׳ לפי המלצת
ברעם, ויקבל מהם אישור לציד-
קת טענותיו.
עתה שולף ברעם את ההוכחה
המוחצת שלו להיעדר כושר אנליטי
אצל רבץ. רביו טוען שה-
סעודים הם קיצוניים בשאלת ירושלים
ובנושא המדינה הפלסטינית.
אבל, מוסיף ברעם ,״הרי הקהיליה
הבינלאומית כולה — להוציא את
רב־סרן חדד — דורשת מדינה לפלסטינים
וריבונות ערבית במז*
רח־ירושלים !״ והנה לפנינו עוד
חידוש בתורת ההגיון, הפעם בתורת
ההיקשים. וכך בונה חיים
ברעם את ההיקש הלוגי שלו:
(הנזשך במנזוד )6
העולם הזה 2229

ההבדל בינגו, מר גלבוע, הוא
שלך יש מכשיר טלויזיה ...ולי יש סוני!
יש אנשים המתפארים
בטלויזיה הצבעונית שלהם.
הטלויזיה הצבעונית היחידה
בעלת הפטנט של ״קנה אחד״
אשר זכ תה ב־״ץ וחחז פרס
היוקרה של התקשורת
בארה״ב.

יש רק חס־זזוחהזאחד. וזה של
ץ א .30 השנה יש לנו גם דגמים

חדשים, לכן, כעת יש לך עוד
יותר סיבות טובות לקנות
ח0־זז1חח 7ץ א .50
אולי הסיבה הטובה מכולן,
היא שאם אתה קונה ץ א ,$0
יהיה לך במה להתפאר.

אחד ויחיך

¥ 3121x1

מכוזבים

ד!.ו!!! 0הי ה

(המשך מעמוד )4
ערב-הסעודית דורשת מדינה לפלסטינים
וריבונות ערבית במזרח
ירושלים, כל הקהיליה הבינלאומית
דורשת מדינה לפלסטינים
וריבונות ערבית במזרח ירוש לים,
מזה נובע, שהדרישה להקמת
מדינה לפלסטינים וריבונות ערבית,
במזרח ירושלים צודקת! מי
שכופר בהיסק לוגי זה, מובן מאליו,
שכושרו האנליטי פגום!
אלה היו דוגמות מיספר מתוך
תורת ההגיון החדשה של חיים

מאוזן :
)1מחזהו של פינטר ב־ת.ק:.
)5״אלט־־נוילנד״! )10 בעל־חיים
הנושם בזימים; )11 רק־בון!
)13 המלך בסכנה —
בשחמת )14 :חג לצאן)15 :
מלכסיקון הכבשים )16 :אפס,
ריק )18 :גבה־לב )20 :מרגיש:
)21 מחפשים אותו מידי יום ב׳
ברשת ב׳ ברדיו )22 :ירה
התרחק )24 :נגוד; )25 צמח
רענן )26 :בריקדה )28 :חלק
הפנים )30 :השיח שבער ולא
אוכל )31 :אחת מששים)32 :
ענן פחם )34 :עיון מעמיק:
)35 חתיכה )38 :לעיני, מול:
)39 רסוב ורענן )41 :בסולם
הצלילים )42 :תחום־מושב; )43
בדקדוק — סימן לרבות)45 :
פרי שלא גמל )47 :טנא)48 :
זוג )50 :הקרבן שנשרף על
המזבח )51 :שנון )52 :כאן:
)54 שקשוק, רעש )57 :אבן
מאבני־החושן )61 :מפתח פטנ־טי!
)62 רוב רובו של גופנו:
)64 מיניסטר )65 :קנה מעובה
בירקות! )66 בהמת־הובלה)67 :
חדר לאסירים )69 :ירד בדרום
ספרד )70 :כך נראית איטליה
על המפה )72 :תולעת שלשו־לית
)74 :מבנה מטוסים בשעת־טיסה
)75 :האם יענה את הכל?:
)77 אין טעם להביאו לעפריים:
)78 דמי־שתיה! )81 חבל־ארץ
שנודע בפרותיו השמנות)83 :
מה שנשאר מה״חתיכות״)85 :
שלל )86 :דרגה בצה״ל (ר״ת);
)88 בין שתי נקודות — בגיאומטריה
)89 :סיום היצירה —
במוסיקה )91 :מצבת־זכרון)93 :
נישא )95 :צמח בושם מקראי
(שיר השירים ד׳ י״ד))96 :
ממהר )98 :הנוזל בוורידים וב־עורקים
)100 :עליון )102 :כלי
לעבודת-הגנה )103 :מתכת מרוקעת!
)104 ספר שיריו של חיים
גורי מתקופת זייפלמ״ח; )105
טלפון.

מיטבחים שהופעלו. מצב זה גרם
לגרעונות כספיים שהכבידו על
תקציב הרשות.
(ג) המועצה והמישרד היו מודעים
לגורל הציוד במיטבחים השונים,
שיעמוד ללא שימוש וללא
תנאי איכסון ותחזוקה נאותים, וחיפשו
פיתרונות הולמים שימנעו
הוצאתו מכלל שימוש. לפי־כך,
הוצע למועצת אור־יהודד, להעבידו,
תמורת פיצוי הולם ומוסכם
מראש, לרשויות אחרות.
(ד) מישרד החינוך והתרבות

מאונך :
)1דחיפה, זעזוע )2 :מזון!
)3אגם גדול )4 :דקדק)6 :
בלל )7 :בן־יותם, מלך־יהודה:
)8מספר עיקרי הרמב״ם; )9
עיר בשווייץ — בערש הציונות
)12 :מפלגה בתנועת העבודה!
)15 אידאה, מושג:
)16 מקל-הכביסה! )17 חטא:
)19 צבע לדפוס )20 :נקי
(מפשע) )21 :מחבר ספרי הרפתקאות
— ש״מ ו־ש״פ )23 :אם-
הפנינה! )24 תן )26 :שדה
למטוסים קלים )27 :כלי־ענויים:
)29 צמח־קוצני )30 :הר ומדבר:
)33 מקום לנום אליו בעת
סכנה! )34 ההולך בראש)36 :
עוף ממשפחת התרנגולות! )37

אינו חי ואינו צומח )40 :חיק :
)41 אחד ממיני הטעמים)44 :
יושר, שלמות )46 :אסקופה:
)47 ששה־סדרי־משנה (ר״ת);
)49 עוני )50 :תיאטרון בארץ
ששבק חיים )53 :מטבע־זהב
רומאי עתיק )54 :מחומם בחום
התאווה )55 :הסר! )56 :גיבור
הסרט המכורים לזהב (ש״פ);
)58 אריב* יקר; )59 מקום־משכב
הצאן; )60 שובב )62 :קדומת
לשמות סקוטיים )63 :שאין
רוח־חיים באפו )66 :כינוי לירושלים
בפי משוררים; )68

מיח
1 ו איתן
הדברת מזיקים

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
טלפיו 217111 , 227117

מוסחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושו.

רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

טל6 .־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳נ 7ס 21 עסק ^481/75י
י רו ש לי ם . 664015 -אי ל ת־ 059-3012

לא צריך לדעת מתמטיקה
כדי להביו ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשמח לשמוע 80ך

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

התלהבות מרובה; )71 ספר,
גלח; )73 פלג שלא האריך
ימים בתנועת העבודה; )76
משענת; )77 מקום בגליל; )79
בעל-אחוזה ואציל פולני)80 :
מערכת; )82 אמתחת; )84 יל־קוט־הספרים;
)85 נשחת מרוב
שימוש; )87 יריעה להקרנת־סרטים;
)90 גיבורת רומן של
אמיל זולה; )92 קונכיה; )94
צינור העיכול )96 :מקום! )97
ענן; )99 בושם; )101 מילת
שלילה; )102 בן לאותו אב;
)103 הדב בסיפור ילדים.

פירשם אידיאל
אגו גגירול 110 תל־אגיב
(פינו! אג טו קול טקי)

תן טומב
לחייל

ברעם. והנה כמה דוגמות מן האמצעים
הדמגוגיים שלו: בין טיעון
״לוגי״ אחד למישנהו שוזר
ברעם ״פניני לשוך השאובות מ־לקסיקון
ישן נושן :״השקפת ה עולם
של רבין מעוצבת לפי צרכי
ההתפשטות הטריטוריאלית, נוסח
גולדה״ :״המסקנה ...קיצונית מדי
עבור עסקני רה׳ הירקון 10 בתל-
אביב.״ וכי יש מי שאינו מזהה
את בית־מדרשו של חיים ברעם ז
ולא נותר אלא לברך על שכושר
אנליטי כשל חיים ברעם אינו דר
בכפיפה אחת עם כושר אנליטי
כשל יצחק רבין.
דבורה טנן, תל־אביב

נלעבר דקו
הכ תב ה

ב מ קו ם אוכל״
הזה 2224

״מכונית
(״העולם

בכתבה על סגירת מיפעל ההז נה
באור־יהודה, פורסמו דברים
לא מדוייקים ונודה לכם אם תואילו
לפרסם את העובדות המפורטות
להלן, לידיעת הקוראים:
(א) מיפעל ההזנה הינו מיפעל
סוברני לחלוטין של כל רשות
מקומית, והיא המחליטה אם לקיימו
ואם לאו, ולא מישרד החינוך
והתרבות.
(ב) בשנת 1979 נבדקה מערכת
ההזנה באור־יהודה, במיסגרת בדי קה
מקיפה של מערבת החינוך,
והסתבר כי במרוצת ארבע הש נים
האחרונות ירד מספד הניזונים
ביישוב מ־ 3,500ל־ ,600 כל
זאת מבלי שיצומצם היקף מערך
כוח האדם שהועסק ומיספר ה
מסייע
מדי שנה ברכישות ציוד
למיטבחי־הזנה וחדרי־אוכל לרשויות
המקיימות מיפעלי־הזנה.
במוסדות החינוך בישובי יהודה
ושומרון מופעלים מיטבחי״הזנד,
ועמדה בפני המישרד הברירה
להקצות תקציבים לרכישת ציוד
חדש עבורם, או לנצל את הציוד
שעמד ללא כל שימוש באור־יהו־דה,
ולחמור על־ידי כך סכומי כסף
ניכרים. מעוצת או־יהודה קיבלה
פיצוי בסך 500 אלף ל״י תמורת
הציוד שנלקח, לפיתוח מערכת ה־חינוך
במקום.
(ה) הפעלת מיטבחי־הזנה בישובים
שמעבר לקו־הירוק לא היתה
מותנית או קשורה בגורל מיפעל
ההזנה באור־יהודה .־
(ו) חלוקת הציוד ליישובי יהודה
ושומרון לא מנעה ולא באה
על חשבון חלוקת המשאבים ל־עיירות־פיתוח
ויישובי־מצוקה הנתמכים
מדי שנה על-ידי המיש־רד
ברכישות ציוד.

פרידה שטראוס,

טוזרת לדובר מיש רד החינוך
והתרבות, ירושליס
כתב העולם הזה, יוסי היינזן,
מעיר :
איך חלוקה צודקת בין המימון
שמקבלנת ההתנחלויות העשירות,
לבין המימון שמקבלים ישובי־המצוקה.
מישרד־החינוך היה להוט
לקבל •את ציוד ההזנה מאור־יהו־דה,
והעובדה שבלעדיו נשארו
ילדים רבים ללא הארוחה החמה
היחידה גסלהם ביום לא הפריעה
לו 500 .אלף הלירות שקיבלה מועצת
אור־יהודה תמורת הציוד,
מכסים רק חלק קטן מערכו הריאלי;
והסמכתה למכור במחיר כזה
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 229

הקפה
הנ מ ס
החדש
שלע לי ת

טוב לי עם קפה נמס
כ ר סו ם זימר יעקב סו!

צדוצחק 1
עם טילאק
שומרת על בריאות השיניים ומגינה על אמאיל השן

מכח כי ס
(המשך מעמוד )6
מצביעה על לחצים גלויים וסמויים,
שהופעלו נגדה מצד מיש רד־החינוך.

מ״שמד הפסל
ב־ 30 באפריל ערכתי מיבצע נק-
יון פרטי לניקוי פסל הזכוכית,
מעשה ידי, המוצב במיזרקת ה מים
בכיכר דיזנגוף. נאלצתי לפעול
לדרך זו משום שכל פניותי
לעיריה, לנקות את הפסל, נתקלו
במשך שנתיים בחומה אטומה.
ברצוני לציין, כי מיבצע זה לא
היה מתאפשר ללא עזרתה של חברה
מסויימת, אשר התנדבה לספק
לי את החומרים, ושני אנשים ש
החותמת
של הקיבוץ (דוגמה מצורפת)
ואת חתימת המזכיר.
אשרלמי, מזכיר כרם שלום
• האם המיכתב שפורסם היה
מזוייף, או שבעליו הינם חגרי קי
בוץ שלא הוסמכו לחתום בשם הקיבוץ?

אירעון
בדיזנג1ף
על גיליון 2226 של ״העול
ם הזה״.

בגיליון מצאנו את הפנינים האלה
:״בריאיון עם האלוף במילואים
מתי פלד :״עכשיו כבר
יודעים בפנטגון ...איך לפטור את
תקלות הקומוניקציה ואולי
לפתורי!! במדור, אתה והלירה׳
טילאק מסירה כתמי ניקוטין, תה וקפה, מסירה אבן שן ומונעת עששת טילאק לנשימה רעננה

הפסד דויד ויצירתו
חומה אטומת

טי 7 0ק

עבדו ללא ליאות במשך יומיים
ועזרו לי לנקות את המיזרקה.
ראוי להדגיש, ני אנשי החברה
עשו זאת ללא המורד, ומחוך דאגה
כנד, לחזות הפסל והעיד. על כך
נתונה להם תודתי.
אלן דויד, תל-אביב
#האמן ופיסלו — ראה תמונה.

משחת השיניים לכל המשפחה

להשיג בכל בתג מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק

מ ולמן אח ההסתה

דיסקו בע״מ

פל א ק טי ם אנוני מיי ם חוד-
ג קו בחוצות תל״אביב, ג מגמה
לה שחיר א ת פניו
של חיי ם גר״לב.

״אימדיה מסר״

צבעי ה שיער הטנכים והנפוצים
ב דול ם.

ר שיון
נהיגה
ב־ 20,000 לירות
בי״ם לנהיגה
״גבע״

פלאקט אחד הצלחתי להסיר —
הדבק היה עדיין טדי — והרי
הוא לפניכם. מעניין אותי מי עומד

*7מבין בבטהנן

מסופר לנו על מלחמת־העורכים
במעריב, מי יתמנה תחת שלום
רוזנפלד, וכך נאמר :״הסיבה
לשינוי בעמדתו של רוזנפלד...
נובעת מההתנקשויות המתרבות
בינו לבין השלישייה הצעירה...״
— התנקשות לעצמה והתגשות
לעצמה, זו עניינה התנפלות וניסית
לפגוע או להמית וזו עניינה ניגוד
וסכסוו־דעות. השיבוש הזה
בכתב הוא אחת מתוצאות קלקול
מבטאנו וטשטוש ההגאים בפינו,
עד שגימ״ל וקו״ף אם אינן נהגות
כהלכה משתוות בצלילן! בכיתוב
לאחת התמונות בכתבה, יוגה במקום
כיפה׳ נכתב :״שלווה סטואית
תוך סיקול רגליים וריכוז המחשבה״
— כלום בהוצאת אבנים מן
האדמה וסילוקו עוסקים היוגים־

חיי סברלב

זמראתהמחדלבלן ברלב!

לוחמי מלחמת יום־כיפור

טל2 5 3 2 3 0 .

הפלאי,ט נגד בר־דב
מיבצע פחדני

15 גובים אופנתיים
מערכת צביעה(קיט) מושלמת המכילה;
שפורפרת צבע, קרם מחמצן( במיכל שאינו
מחייב שמוש במברשת) חוג כפפות.
לתשע; בפרפומריות המובחרות
השווק.
בבתי המרקחת וברז

ב עיו ת
ולב טי
בחיי המי!
מאת
חד״ר

מ כדו־,,

החברה הגדולה והמפורסמת בעולם לתמרוקי שיער

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

מאחרי המיבצע הפחדני הזה —
מי ההוגה ומי המממן ז
יואט קייטנר, תל-אביב
• הפלאקט נגד בר־לב — ראה
תצלום.
מומ ״וגג

את כרם שלום>־
ג עיקבו ת ח מיכ תב
רוב ציוני לשרת
(״העולם
חי ם״
.) 2226

״סי בשט
הזח״

להבא
נבקשכם לפרסם מיכתבים
בשם הקיבוץ, רק אם ישאו את

טים? ! זהו ״סיקול״ ! מובן שהכוונה
לשיכול — שי״ן שמאלית
וכ״ף דגושה, שעניינה היפוך ושינוי
הסדר והיפוך הגפיים.
השיבושים האלה מזכירים לי
את מה שכתב מעריב על ח׳ומייני,
האומר :״מי שבגד באשתו — יס פוג
מלכות בכיכר העיר״ — דומני
שכל גבר היה שש ושמח, אילו
ניתנה בידו הזדמנות גם לבגוד
באישתו וגם לספוג מלכה! אגב,
את ״הפנינג הכדורגל בדיזנגוף
סנטר אפשר לתרגם לעברית צחה:
אירעון הכדורגל בלב דיזנגוף!
(״הפנינג בעברית: אירעון — לפי
קביעת האקדמיה ללשון העברית).
חיים נקר, בת־יס
ה עו ל ם הזה 2229

הסיגריה שכולם אוהבים

7.38

־ ח שנ ם ד״זק
שקר הביטחון, שקר ה ב חי רהו שקר ההשמדה

קובי ניב, בעל טור קבוע נשבועון הירושלמי ״כל
העיר״ — עיתון עצמאי בבעלות ״הארץ״ — מ סר את
הרשימה ה מ תפ רסמת להלן, לידי העורך יוסי קליין.
זה קרא או ת ה והציע לקובי ל מ חוק מ תוכ ה כמ ה
קובי נעתר לבקשה — ו מ חק. אלא שברגע
קטעים.
האחרון התערב עמוס שוקן, מבעלי ״הארץ״ ו״כל
ופסל א ת הרשימה כולה. היא לא הופיעה
העיר״,
בטורו הקבוע של קובי ניב, והיא מ תפר סמת כאן
ב מלואה.

זוהי האמת.
והם לא יכולים לחרוג או ת ה.
הכיבוש הוא פשע. כל מי שלוקח בו חלק הוא פושע.
ובוודאי או ת ם שמנהיגים או תו.
הכיבוש הוא פשע אלים, ה מ בו ס ס על כוח הנשק,
הזורע מוו ת והרג• ומי שזורע מוו ת והרג גם קוצר
מוות והרג.

בחוץ משתוללים קלגסי השקר המזויינים ומשלי טים
טרור ואימה. ה ם הטילו עוצר על האמת.
אבל הם לא יכולים להרוג אתהאמת.
הם יכולים להטיל עליה עוצר, אבל ה ם לא יבולים
לעצור או תה. הם יכולים ל אסור או ת ה, אבל ה ם לא
להפחיד או ת ה עד
לגרש אותה• הם יכולים יכולים מוות, אבל הם לא יכולים להרוג או ת ה.
הם לא יכולים להרוג אתהאמת.

..שתיים ועוז שתיים
לא היו תעש, אפילו שהנוסח
תחליט פה אחד שזה נך׳

שתיים ועוד שתיים לא יהיו חמש, אפילו שהכנסת
תחלי ט פה א חד שזה כך, ואפילו אםי אסרו ויגרשו
ויעקרו עיניים ויוציאו להורג א ת כל מי שאומר או
חושב שזה ארבע.
הם יכולים להרוג א ת כל מי שאומר אתהאמת,
אבל ה ם לא יכולים להרוג אתהאמת.
אז יש טרור, ויש אי מ ה, ויש פחד, אבל ישנה גם
האמת :
בכנסת או מנ ם דיברו על רצח ועל פוגרום וגם
גינו ברוב קולו ת מכריע א ת הטבח בחברון, אבל
הפעולה בחברון לא הי ת ה טבח ולא פוגרום ואפילו
לא רצח. בל כלי־התיק שורת או מנ ם מבכים א ת מו ת ם
של עוברי־אורח חפים מפשע, אבל אל ה שנהרגו בפעולה
בחברון לא היו עוברי־אורח ובוודאי שלא היו חפים
מפשע.

לנו ביטחון• זהו שקר. הכיבוש לא נותן לנו ביטחון,
הכיבוש מביא עלינו א סון.
טענת הבחירה מצדיקה א ת הכיבוש כי אנחנו היהו דים
גזע טוב יו תר מהערבים. זהו שקר. בל גזענות,
לפיה קבוצה אחת (גרמנים׳ לבנים, אשכנזים, יהודים)
נבחרת או טובה מקבוצה א חר ת (יהודים, שחורים,
פרענקים, ערבים) היא שקר מו חל ט.
טענת הה שמדה מצדיקה א ת הכיבוש, כי הכבושים
רוצים להחריב א ת מדינת ישראל. זהו שקר. בל הפלס טינים,
להוציא קבוצות שוליים, רוצים ב מדינה פלס טינית
שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל.
זוהי האמת.
ודווקא עכשיו, בתוך ה אי מ ה והטרור, ב תוך ה הי ס־

פשע הכיבוש מוצדק על״ידי שורת שקרים מוסב-
מים, המרכיבים יחדיו אתה קונ סנזו ס הלאומי — שקר
הביטחון, שקר הבחירה ושקר הה שמדה.

טענת הביטחון מצדיקה א ת הכיבוש, כי הוא נותן

טריה המ שתוללת של קלג סי השקר, דוו ק א עכשיו עלינו
לזעוק אתהאמת ול היל ח ם עליה. זהו מאבקל חיי ם
או ל מוו ת. בי א ם ניתן עכשיו לשקר לנצח לא תוכל
עוד האמתל הרי םאת ראשה ואנחנו כולנו נאבד ביחד
אי ת ה.
הם או מנ ם לא יבולים להרוג אתהאמת, אבל ה ם
יכולים ו מ תכווני ם ומתבונני ם להרוג א ת כולנו.
הבה ניל ח ם על חיינו !

קוב ניב,

רו*!4ל* 0

שחס ^ חשנס חז ת

ג אמריקה היא ארץ־־ישו־אל
בסיביר שרו הגולים א ת שירם ״גם סיביר היא
רו סי ה ״; המעפילים שרו בקפריסין, במחנות״המעצר
הבריטים גם קפריסין היא ארץ־ישראל״* ,הנידונים
למוות ול מ א סר בכלא־עכו פיזמו ״גם עכו היא ארץ־
ישראל״ — י מים חלפו. שנה עוברת, והמנגינה לעולם
נשארת. רק המילים ה תחלפו בשנת : 1980 גם א מריק ה
היא ארץ־ישראל.
הקונסולי ה הכללית של מדינת ישראל בניו-יורק,
הכירה רישמית בריבונותה של ישראל על ארצות־הברית:
מ או ת אלפי הי שראלים־המהגרים (״יורדים״
או ״נפולת נמושות״ בעת שילטון המערך ; היו ם ״ישראלים
בארצות״הברית״ ,במלוך הליכוד) הוזמנו לחמש
קבלות־פנים, ל קר א ת יום העצמאות הישראלי. בפיר-

היורדים ־ חיז המילואים
של ישראל בארצות־הבדית
סו מי ם חוזרים בשידורים העבריים ברדיו ובטלוויזיה
ה א מריקאי ת, לא נאמר כי המוזמנים ה ם אל ה המ תכוו נים
לחזור למולדתם׳ או אלה הנמצאים בארצות־הברית
בשליחות לאומי ת או מי ס חרי ת — כל הישראלים
הוזמנו לבוא, כלומר, בל או ת ם שבבר נשבעו א מוני ם
לדגל ה א מריק אי ול חו קהו הוסיפו ״כה יעזור לי
ה אלו הים״ (״סו הלף מי גוד״) ב תו ם שבועתם.
ה אלו הי ם של ממשלת הליכוד הוא כל-יבול: הוא
העלה א ת הליכוד לשילטון (״אלוהים לשילטון בחרתנו״)
ו הוא גם עזר, מס תבר, ל מ או ת אלפי ישראלים
לנוס משילטון זה. ה אלו הי ם הוא רחמן, גדול ומלוא
כל הארץ כבודו: מארץ״ישראל, במזרח התיכון, ועד גם ארץ־ישראל בארצות״הברית״של־אמריקה• ב״ה :
א מריק ה היא ארץ־ישראל.

הבמות יוצרת א ת האיכו ת — למרות שהכלל הוא
״ מ ארבסיס טי״ ,אימצה או תו ממ שלת הליכוד בזרועו תיה
ו חי בק האת כל הישראלים (רובם־לשעבר) חיבוק־דוב־רוסי
(או: פולני — אםלה תיי ח ס להרכבה הלאומי
האמיתי של ממשלת-בגין) :בעת שילטונם של בן־
גוריון-אשבול-מאיר״רבין היה ברור שרק ישראלים שלא
רכשו להם דרבון חדש ולא החליפו א ת שבועת ההגנה־האצ״ל״לח״י״מצדה־צה״ל
בשבועה חדשה, ראויים להי קרא
״ישראלים״ .נעת שילטונם של בגין־שרון, כולנו
ישראלים :״העולה״ מרוסיה, שעלייתו הת מצ ת ה בש הייה
קצרה ב ת חנ ת הרכבת בווינה, שם הודיע לנציגי
הסוכנות כי אין בדעתו ל קיי םאתההבטחה האלו הית
; נהג המונית שעזב א ת ברם־התימנים ואת הק ט-
מונים בי ״הממ שלה נותנת רק לרוסים״ ; מנ הל הבנק

בניו-יורק, שכהונתו ה א חרונ ה במשרה ישראלית הי ת ה
לפני עשרים וחמש שנים ; אלפי המ שתמ טים מצה״ל
(משרות סדיר ושרות מילואים) שסגן שר-הביטחון המבקר
בניו־יורק לעיתים מזומנות כינה או ת ם ״חיל המי לואים
של ישראל בארצות־הברית״ ,ובל או ת ם שיש להם
דרכון ישראלי לצורך נסיעה־לביקור-קרובים בישראל.
מיזוג הגלויות בארץ־ישראל-של-אמריקה מתבצע
הלכה למעשה תחת שילטון הציונות־החדשה של הלי כוד:
מ או ת רוויזיוניסטים (כך נקראו ציונים שלא רצו
ללכת בקו ההלכ ה והמעשה של הציונות המדינית, פרשו
ו הקי מו אתההס תדרו ת הציונית החדשה) היגרו מיש״
ראת בשנות החמי שים הראשונות. הם התיישבו באר״
צות־הברית׳ הקי מו א ת ״ ה ס תדרו ת ציוני א מרי ק ה ״
(שאיננה ההס תדרו ת הציונית הידועה בשם זה) וניהלו
חיים אינ טנסיביי ם מ שלהם, מתחת לדגל הפרישה
הציונית.
אלי ה ם הי ה בא מנ ח ם בגין, ראש בית״ר, ראש
קרן תל־חי פושטת הרגל ,״ראש האופוזיציה״ (תפקיד
שהוא מכתיר א ת עצמו בו למרות היותו שר בממ שלות
אשבול-מאיר) — ל אסו ף כספים, להפיח א ת רוח המרד
(רוח שהיתה תמיד רוח, מאד בלתי-רוחנית ואף פעם
לא רוח־חלוצית) .לי מים אגרו הציונים־החד שים (שציו-
נותם הפכה בסופו של דבר לציונות הנוכחי ת של כל
התנועה הציונית, ממפ״ םהמתחסדת ועד לחרות) נכ סי ם
והון, וביום בו הוכתר מנ ח ם בגין למלך (ראש ממשלת)
ישראל — השתלטו על הגולה הישראלית בניו־יורק
ו ה חלו לעשות ב ה, במיצוות השליט החדש, כבתוך
שלהם.

מלכות ישראל, מיסודו של ראש בית״ר ( שהאלוהים
בחר בו לשילטון) מנ ח ם בגין — משתרעת מירושלים
של מעלה (ראש העיר: טדי קול ק) עד ירושלים־של-
מ טה (ראש העיר: אד קוך) וביניהם הי ם הגדול
(״אוקיי אנוס״ בלע״ז).
את הפער שעל הים (יהודים אינ ם יודעים להלך
על פני ה מי ם — זו היא סגולה השמורה לנוצרי) מגש רת
ממ שלת ישראל באמצעים שונים: היא מסייע ת
ל ת חנ ת שידור פרטית, המשדרת תמונות-מדברות (״טל וויזיה״)
בכל יו ם א׳ בניו־יורק (ו ת חנו ת דומו ת נמצאות
בערים שבהן ריכוזי ישראלים גדולים) .ה ת חנ ה, בבעלות
סו חר ישראלי שהיגר ממולדתו, נמצאת תחת השפעתו
הרוחנית של פר קלי ט -הסו חר, חבר לישבת מפלגת העבודה,
האלוף ב מילו אי ם חיי ם הרצוג. ת מור ת אלף דולר
לשבוע (שספק רב א ם שולמו אי-פעם) מספקת הטלוויזיה
הישראלית כ תבו ת מצולמות המכוונות לעורר
א ת הישראלים׳ בארץ־ישראל השלמה (ארצות״הברית)
להצטרף לשורות גוש אמוני ם ב...ארצות-חברית, כמובן.
למהגרים ישראליים, המ שתייכים עדיין לשורות
מילואי צה״ל (כיצד יכולים ה ם להישבע א מוני ם לשתי
ממשלות — לאלוהי בית״ר פיתרונים) משגרת ממ שלת
ישראל, המולכ ת מתל-אביב עד סן פרנציסקו, עיתון

בשם ״זיקה״ ,שגיליון מי ספר שלוש שלו נפ ת ח באיכד
רות-פז של א חד בשם רפאל איתן, המשרת בשרות קבע,
בדרגת רב-אלוף, ב תפקיד הר מטכ״ל :״ארץ־ישראל היא
אחד משלושה דברים שנקנים בי סו רי ם ואין אנו צריכים
לעדים שיעידו אלו י סו רי ם עברו עלינו עד שהגענו למ ה
שהגענו...״
א ם כוונתו של הרמטכ״ל ליסורי ם, שתושבי אמרי ק
ה (ארץ־ישראל) חייבים ל ה תיי סר בהם עד שיגמרו
לקרוא א ת ״זיק ה״ ,ב הו צאת קצין חינוך ראשי (לחיילי
צה״ל בגולה י) — אין אד ם יותר צודק מ הר מ טכ״ל
רודף הצדק (והחיילים־ללא-ביסוי-רא ש) חונן הרוצחים:
״...כממשיכי דרכם של ח חול מי םוה לו ח מי ם מו טל ת
עלינו ה חוב ה להתעלות, להגשים ולעשות.״ עד לשיל-
טונם של בגין״שרון, הי ת ה מו טל ת ה חוב ה על יהודים
ל ה תעלו ת ולהגשים.
בחו״ל לעלות ולגשים. עתה :
הרמטב״ל עולה על עצמו ומ תעלה מעל לתפקידו.

01 91 91
פעם היתה לנו ארץ״ישראל, שהכובש הבריטי כינה
או ת ה ״פלס תיין (א״י)״ .היו ם יש לנו ארצות־הברית,
שממשלת הליכוד הבירה בה כארץ־ישראל (ארח״ב).
שירו לנו משירי ציון: אנו יורדים (לשעבר: עולים)
ושרים — גם ארצות־הברית היא ארץ״ישראל.

אלכםמסים 1 1ורק

בל יום שווה כסף...
זה אולי באנאלי, אבל במקרה שלך, מאד בכספומט הנמצא בקרבת ביתך, אתה יכול
אקטואלי. יש לך כמה שיקים שאת הפקדתם להפקיד שיקים אלה בזמנך החופשי. והוא
אתה דוחה מיום ליום. מה לעשות, ופשוט לא כה פשוט להפעלה. כל מה שעליך לעשות
״מסתדר״ לך כשהבנקים פתוחים ...אתה הוא להכניס את כרטיסך לכספומט, להקיש
יודע שהשיקים האלה עלולים ללכת לאיבוד, את המספר הסודי שלך, להקיש במקש
שערכם יורד מדי יום, ואם חלילה חשבון המציין ״הפקדה״ ,להקיש את סכום
הבנק שלך בחובה, אתה משלם ריבית, ואין ההפקדה, לשלשל לכספומט את מעטפת
ההפקדה עם השיקים וטופס ביצוע הפעולות.
צורך לספר לך איזו...
וללכת לביתך שמח וטוב לב.
אם אין לך עדיין כרטיס כספומט, היכנס לאחד מ־ 600 סניפי קבוצות בנק לאומי ובנק דיסקונט ברחבי הארץ ובקש לקבל
כרטיס כספומט הניתן חינם והנותן לך שרות בנקאי בכל הארץ, בכל שעות היממה. אם יש לך כרטיס כספומט,
לשרותך עומדים 60 מכשירי כספומט בכל הארץ ו־ 10 מכשירי ״שרות בנק אוטומטי״ במקומות ציבוריים.

שוו ת

מ שו ת ך

כ ס פו מ ט

ש ל בו. קלאומי • בו? .

די ס קונ ט

בנק איגוד• בנק ברקליס-דיסקונט-בנק ערב שואלי•
פרסום וימר יעקבסון

כשאת נוסעת לאירופה
כדאי שתבדקי עם מי את נוסעת

״בוא ניסע״ דואגת להכיר לך
את אירופה בחברה צעירה ומענינת.
באתרים המפורסמים(קולוסיאום,מגדל
אייפל,ביג-בן)אבל הטיולים שלנו כוללים
גם אתרים מפורסמים פחות, פינות חמד
שרק תיירים מעטים ביקרו בהם. פנינים
אמיתיות. פנה לסוכן הנסיעות שלך ובקש
ממנו את חוברת הנסיעות. בחוברת זו תוכל
לגלות את הפנינים האמיתיות של טיולי
״בוא ניסע״.
לא כל שבוע אתם נוסעים לחדל. כי
טיול לחדל היא הוצאה לא קטנה. לכן
חשוב שתבדקו היטב מה אתם מקבלים
בתמורה.
המודעה הזו פשוט קטנה מלהכיל
את כל ה״דברים הטובים״ שמחכים לכם
בטיולי ״בוא ניסע״ ,שאלו את מי שכבר נסע.

לא כל שבוע אתם נוסעי ם לחדל.
אנחנו נוסעים כל יום. אנחנו אוהבים לנסוע
לחדל(זה גם המקצוע שלנו) .אנחנו לא
נוסעים לחדל עם כל אחד. אנחנו מקפידים
על חלוקה לקבוצות לפי גילים ומשתדלים
ליצור קבוצות בעלות איזון מיני נכון
וסטנדרט גבוה של נוסעים.
מנסיוננו, טיולי ״בוא ניסע״ הינם חויה
חברתית מרתקת ולעיתים גסחויה אישית
מסעירה( .שאל את מי שכבר נסעה).
אירופה. אירופה היא תערובת מקסימה
של תקופות, ישן מול חדש, עתיק מול מודרני.
ערים רוחשות חיים מול נופים שלוים ועוצרי
נשימה. טיול מוצלח הוא טיול שמציג לפניך
את אירופה על כל צדדיה. כולם מבקרים
הטיול
מסי ימים

ארצות הביקור

גיל

מאיי

תאריכי יציאה
יולי אוגוסט ספטמבר
יוני

אירופה החלומית 23 איטליה,שויץ,צרפת1,8,15׳. 4,11, 7,14, 2,9,16, 19,26 20-36 ,
22.29 18,25 21,28 23,36
הולנד, אנגליה

6,13,27 2,9,16 18
אירופה הקלאסית 23 איטליה,שויץ.צרפת,
26-40
23,30
הולנד, אנגליה
5,12 8.15. 24,

17 צרפת, שרץ, גרמניה,
20-36
היפים שבנופים
22,29
הולנד, אנגליה
7,14, 3,10,17 26,
14 פריז, אססטרדס,לונדון 26-36
קצר ולעני!
21,28 . 24,31
1,8,24 4,11, 7,14, 30,
סיור ונופש ביון 10 יון,הפלופונז,האיאגינה
18,25 21,28

ש אל אתמ׳ שכברנסע

א מישהו בבר הזרים מיליון לירות ל בו רסה
כ תו צאה מעליית תו סבת־ היו ק ר שלו -שיקום!
דץ התייקרויות האחרונות לא השאירו ספק בכר
י שהמדיניות האנטי־אינפלציונית של האוצר נכשלה.
ההתייקרויות הגדולות של המזון, כשעגבניה עולה 130
ל״י לק״ג והקישואים (״האוכל של העניים״) עולים 80
ל״י לק״ג, בתוספת העליות של מחירי־הדלק ומוצרי-
ייבוא אחרים, שמו קץ לדבר שנקרא בפי האוצר ״הרגי עה״
של האינפלציה.
קשה לקרוא לאינפלציה של ־ 57 לחודש בממוצע
״רגיעה״ ,לפי כל קנה־מידה שהוא. אך היא פחותה
מהשיעור של .־—117־ ,107 שהיה בחודשים נובמבר
ודצמבר בשנה שעברה( .אם כי !־ 57 לחודש הוא שיעור

המשק דומה לכלבלב המזסה
לתפוס את הדנב שלו,
ואין יודעים אס הראש דץ
אהד׳ הדנב או ה11ב אהד׳ הראש
גבוה יותר מאשר שיעור האינפלציה שהיה בחודשים
המקבילים — פברואר ומארם — בשנה שעברה) .אך
אין לאוצר מה להתגאות ברגיעה יחסית זו של האינפלציה,
כי היא אינה באה כתוצאה מן המדיניות הכלכלית החדשה
שלו (״צימצום הביקושים״) ,אלא דווקא תוצאה של
מדיניות ישנה־נושנה, שהאוצר התנגד ומתנגד לה בכל
תוקף: מדיניות הסובסידיות.
במשך החודשים שקדמו לחגים האחרונים האוצר
סיבסד את מחירי הדלק, העופות הקפואים, הבשר הקפוא
ועוד. מחיריהם בלירות ישראליות עלו כתוצאה מן העליה

הזנ ב
בשער־החליפין של הדולר, אך הצרכן לא הרגיש בכך,
כי הממשלה שילמה את ההפרשים.

כקיצור, היא סיכסדה אותם !

אך ורק כתוצאה מסיבסוד זה עלה המדד יחסית
בשיעור קטן. ל״ריסון הביקושים״ של שר־האוצר לא
היה כל קשר לדבר. עובדה: ברגע שסיבסוד זה נגמר,
בימים אלה, קפצו המחירים שוב. אי־אפשר היה להרגיש
בביקושים ה״מרוסנים״.
טענתי תמיד שסיבסוד המוצרים הבסיסיים הוא דבר
טוב. הוא אחד האמצעים החשובים ביותר לגילגול
האינפלציה אחורה. אין כל שחר לטענה התקציבית,
כאילו אין כסף למטרה הזאת, כי הממשלה מפסידה
סכומים הרבה יותר גדולים בגלל עליית המדד מאשר
ביגלל הסיבסוד. העליה במדד גורמת לעליית החובות
הצמודים של הממשלה, לעליית מחירי הסחורות שהיא
קונה וגם לעליית תוספת־היוקר — אם כי רק ב־־,807
כך שהתקציב אינו יוצא נשכר. אך הנזקים האינפלציוניים

אי־אפשר לעצור את
האינפלציה *ביי להפסיק
את מעגרקסמיס של
עדית שער הדולר ועד״ת המוז
החמורים ביותר הכרוכים בעליית המדד מתבטאים בעליית
מחזור־הכספים, ובמיוחד בעליית שער הדולר.

^ עליות כמדד מעלות את שער הדולר, כי יש
י • להתאים את הערך הריאלי של הדולר לערך הריאלי
של הלירה. והעליה בשער הדולר מעלה את המדד, כי
היא מייקרת את כל הייבוא. העליה במדד, כתוצאה

ל נ7

טלהנ
מעליות מחירי הייבוא, מייקרת שוב את שער הדולר,
המייקר את הייבוא, המעלה את המדד, המעלה את
שער הדולר.

זה דומה לכלכלכ שרץ כמעגלים, כדי לתפוס
את הזנב שלו, ואין יודעים האם הראש
רץ אחרי הזנכ או הזנכ אחרי הראש.
בנסיונו לתפוס את הזנב שלו מסתובב המשק הישראלי

מאח

אס תר אלכ סנ ד ר
במעגלים. אין הוא יוצא למרחב. עם כל סיבוב עולה
המדד.
הייבוא הוא מרכיב חשוב ביותר של הייצור. רוב
הייבוא מורכב מחומרי־גלם, ממוצרי־השקעה ומדלק. הם
ומוצריהם מתייקרים לצרכן המקומי לא רק כאשר הם
מתייקרים בחו״ל, אלא ־גם כאשר שער הדולר מתייקר
אצלנו, ללא כל קשר עם התייקרות המוצרים בחו״ל׳ אלא
בעיקבות העליה הקודמת של האינפלציה אצלנו.
וכל זה למה?
התשובה היא כי שער הדולר הוא נייד. פירוש הדבר
הוא, שנותנים לו להשתנות באופן חופשי לפי מה
שנקרא ״תנאי השוק״.
אין זו השיטה היחידה לקביעת שער־החליפין. עד
לזמנים החדשים נקבע השער גם אצלנו על־ידי החלטת
הממשלה אחת לחצי שנה או בכל פרק־זמן אחר.
כתוצאה מניוד זה של הדולר קשור שער־הדולר
לעליית־המחירים ממש בכל שניה ושניה. ביגלל ניוד
הדולר אין שום הפרשי־זמן בין עליית המדד ועליית
הדולר. מבחינת הזמן יש צמידות מושלמת של הדולר
למדד.

הסיכה לכך שהדדלר איגד עולה ככל זאת
כאותה המהירות כמו המדד שלגו היא שגם
הדולר כעצמו סוכל מאינפלציה כחו״ל.
אך אין דבר זה משנה את הקשר המיידי שבין עליית
המדד ועליית הדולר וכידוע באינפלציה — המיידיות
הזאת בהצמדה למדד שווה הרבה. מי כמונו, השכירים,
יודעים זאת! (יש עוד לציין שמחירי הייבוא אינם
סובלים מן ההצמדה הבלתי־מושלמת של הדולר למדד, כי

הם כוללים גם את ההתייקרויות בחו״ל, נוסף על עליית
השער).

מכלי להפסיק מעגל־־קסמים זה של עליית
שער־הדולד ועליית המדד, אי־אפשר לעצור
את האינפלציה.

הדרך לשבירת מעגל זה היא להפסיק את ניוד
הדולר, או — באופן אלטרנטיבי — לסבסד את מוצרי-
הייבוא העיקריים. מבלי שנעשה אחד משני הדברים
האלה, או שניהם ביחד, שום תרגילים של ״צימצום
הביקוש״ לא יועילו.

חד התרגילים העיקריים לצימצום הביקוש הוא
השיטה של תשלום תוספת־יוקר בשיעור של .־807
בילבד מעליית המדד, ורק פעם בשישה או בשלושה
חודשים. ועם זאת היא מואשמת השכם־וערב באינפלציה.
אומרים שהצמידות של השכר למדד — תוספת־היוקר

׳ כדי לבלום את האידפלציה
יש להפסיק את מד
הדולר ולחדש את הסובסיזיות
למוצרים הזמ״ם
היא גורם אינפלציוני, ויש להקטינה. נשווה־נא את ההצמדה
של השכר להצמדה של הדולר למדד.
הדולר הנייד צמוד יום ולילה למדד, אינו מפסיד אף
רגע אחד, אינו מפסיד זמן, ולכן גם אינו מפסיד מערכו
(מילבד ההפסד הנגרם לו ביגלל האינפלציה של הדולר
עצמו בעולם, בשיעור של כ 157 ואם יפגר חס־וחלילה
(המשך בעמוד )76

מצפה לכם שבוע שבו תקלעו למצבים
של רוגז וכעס, בעיקר
בגלל שכנים, או א חי ם
ואחיו ת. נסו לנהוג בט
אקט, ולהימנע מהת פרצויות
ח סרו ת שליטה.
א ם תצליחו ל ה תעלם
מ או ת ם הדברים
המכעיסים, תיווכחו ש־
״השד אינו נורא כל
ו 2במרס ־
20 באפריל.
כן״ ,וההתאפ קו ת כד אית.
נסו לצאת ולב לות
ב חבר ת ם של בני מזל ארי ה, ש מצב
רוחם השמח ישפיע גם עליכם.

עניינים הקשורים לכסף ורכוש, יעסיקו
אתכם השבוע. אופטימיות
יתר, יכולה להניא
לצרות קטנות ואכזבות,
זה לא הזמן להשקיע
כספים. אנשים דו־פר־צופיים
יכולים להטעות
אתכם, ולגרום בעיות
בלתי־צפויות. הסיפרה
5תתאים לשוורים הקונים
כרטיסי הגרלה
השבוע. בני מזל סרטן
יהיו שותפים טובים לבילו ים רומנטים.

לא רצוי להתחיל בדברים חדשים, גס אס
תכננתם זאת מזמן.
כדאי להמתין, עיכובים
ומחסומים בלתי־צפויים
יכולים לשבש תוכניות,
אפילו אם תוכננו בקפדנות.
השגיחו על בריאותכם.
נסו להתפנות
מעבודה ומעיסוקים שונים
אחרים ולהתרכז ב־
21 ביוגי ־
20 ביולי
__ אהבה. קשר רומנטי
מקסים, שבעתיד תיזכ־רו
בו בנוטלגיה, עלול להביא לכס שינוי.

ואפילו ני תו קי ם,
אי-הבנות, סי כ סו כי ם,
שהיו בינכט לבין ידידים, יתבררו. ה י
ח סי ם יחזרו ל היו ת
כשהיו. שאיפות שלא
תי אר ת ם לעצמכם ש תוכלו
להגשימן, כעת
בטווח הגשמה, אך
נחוצה הת מדה. כושר
האירגון המעולה ש לכם
יבליט א תכ ם בעבודתכם,
ואנשים שו יי ך ז ^ ן -זןזן
נים יבקשו עצתכם, ויהיו
מוכנים להשתמש
ברעיונותיכם ה מקוריי ם. קשרים חברתיים
חדשים יכניסו לחייכם שימחה וה תל הבו ת.

השמש במזל ת או מי ם, תגרום לשיפור
ניכר במצב־הרוח. יקרון מכם יופי מושך
ומיוחד ב ת קופ ה זו.
רבים יבקשו א ת חב רתכם
בגלל החיוניות
והרגשת הנעורים ש-
תשפיעו על סביבתכם.
יש להיזהר משיפוט
מוטעה בכל מהש קשור
לידידים חדשים.
אתם נו טים לביטחון
מופרז, וסו מכי ם על
מזלכם, שלא בכל פעם
יוציא א תכ ם ממצבים בלתי־נעימים שאליה
םאתם נקלעים, מ חו סר תשומת״לב.

תאומים

תקופה מלאת פעילות ומעניינת טוב להתחיל
בדברים חדשים.
יתכן שתחושו מתח
נפשי בגלל פעילות

יתר, אך תוכלו להתגבר
עליו בקלות. כדאי
לדחות חתימה על מים־
מכים, כמו כן הימנעו
מלסיים משא־ומתן עם
עורכי־דין או סוכני־
22 באוגוסט -
בספטמבר 22 ביטוח. יתכן שחחושו

כאבים בבטן שתהיה
רגישה במיוחד בשבוע זה, הנטיה לכאבים
בבטן תחלוף תוך ימים ספורים.

בתוכה

הפופולריות שלכם בעליה, וגם עניינים
כ ספיי ם ישתפרו. יש סיכוי ל העלא ח ני־כרת
במ שכורת ו הליכ ה
ל קר א ת שגשוג כלכלי.
ה א הב ה ת תב טא בעדינות,
מכרים חדשים
ינסו להעמיק אתה קשרים.
המצב שבו
אתם נמצאים דורש
סודיות. אל לכם לגלות
דברים שטוב להםל הישאר
נס תרי ם. אנ שים
ינסו למשוך מכ ם
מידע חשוב שיוכל לשמש נגדכם בעוד
זמן מ ה לעילת, לכן היזהרו לכם.

מאזניים

יש לדאוג לחסכונות, ולשלם ממיס בתקופה
הקרובה. חשבונות שונים יגיעו
אליכם לפרעון, אל תע־כבו
תשלומים, גס אס
תחששו שתשארו ללא
מזומנים. .תופתעו לדעת
שתוך זמן קצר יתקבל
מכוס כסף שבעזרתו
תוכלו לשוב ולהרגע.
עליכם להיזהר מנהיגה
חפוזה, פראית ונמהרת 22 ,באוקטובר -
22 בנובמבר
שכן אתם חשופים במיוחד
לתאונות בתקופה
זו. קשה לכם להרדס בגלל המתח שבו
אתם שרויים, וזה גורם נוסף המסכן אתכם.

שמו של המזל ״ ת או מים״ ,מצביע על
תכונותיו של המזל. הדואליו תמסמלת
א ת בני מזל זה. ה ת או מי ם כפולים ב-
מיזגם ובאופיים. אפשר לומר שהם ק שים
להבנה יותר מכל שאר האנ שים במזלות
ה אחרים. בסמ לי ם ע תי קי ם מצוייר ראשו
של א חד ה ת או מי ם כשהוא מופנה כלפי
מ טה. ל הר או ת לך שלא רק שניות קיי מ ת,
אלא דבר והיפוכו. בן מזל ת או מי ם
משוחח עם ת או מו במשך כל הזמן. ה ת
או מי ם שבתוכו מ שחקים, צוחקי ם, מ תקו
ט טי ם, מתפלפלים, מ ק סי מי םאחדאת
השני ונשארים ילדים.
מזל ת או מי ם שייך למזלות האוויר,
ונשלט על-ידי כוכב מרקורי. במיתולוגיה
— הר מס, שליח האלי ם. הריחוף הקליל,
ה אינ טלק ט החריף, הרצון ל הקיף הכל
ולא ל היו ת קשור לשום דבר .״סנדלי
מרקורי המעופפים״ ה ם שגורמים לעתים
קרובות לבני מזל זה להשאר חובבנים,
למרות כשרונותיהם.
הצורך בקו מניק צי ה הוא מיסוד הווייתם,
הכוונה לקו מניקציה אינ טל ק טו אלית.
חם מחפשים לחם כל הזמן שותף
לשיחה. וא ם אינם מוצאים, משעשעים
א ת עצמם, או מ ת קו ט טי ם עם עצמם.
הם או הבי םללקט ידע, אבל לא להת חייב
בלימוד ועבודה. ה ם מבינים בנושאים
רבים, ויכולים להק סי םאת רואיהם ו-
שומעיהם ב שיחה על כל נושא. א מנו ת,
מכ אניקה, חידושי המדע, פולי טיק ה,
פילוסופיה, ניתו ח מצב, שירה, בקיצור
— הכל. ה ם או ה בי ם ש״תהיה להם
אצבע בכל העוגות״.
קל להם למצוא א ת פרנס ת ם, כיוון
שאין בן מזל ת או מי ם שאינו מתמצא
ביותר ממיקצוע אחד. ה ם נמשכים ל־מיקצועות
שבהם יש שילוב של קו מני•
קציה אינ טל ק טו אלי ת והעברת אינפור מציה,
כמו הוראה, עיתונאות, מיס חר,
תחבורה, רדיו, טלוויזיה, או כל דבר
השייך לתיק שורת, או תנועה. הרבה מהם
עובדים כנהגי מוניות או או טובו סי ם.

1ווון ת

המרץ שאתם משקיעים בעבודה לא
מוערך במידה מספקת.
התרגזויות בגלל עניינים
שוליים מקלק לו ת
א ת הרצון ה טוב וה כוונות
הטובו ת שהיו
לכם בקשר לעבודה.
,התכוננו ל שיחה רצי נית
עם ה מ מונ ה עלי כם,
המ תינו להצעותיו
} 2בנו במבר-
20 בד צ מב ר:
על מנת לראו ת באי זה
דרך לנהוג. בני
זוגכם יבואו לעזרתכם, יעודדו ויפנקו
אתכם. בעזרתם תתגברו על בעיותיכם.

ברגע האחרון. יתכן שיבקשו
מכם לטפל בקרובים
שחלו. או ש,תתבקשו
לבקר אצל
קרובים מבוגרים׳ ,על
מנת לא להעליבם תיאלצו
לוותר על תוכנית.
21 בדצמבר ־
;׳ו בינואר
אנשים יבקשו שתשרתו
ותעשו למענם טובות
גדולות וקטנות. זה הזמן לומר — לא.

התרכזו בענייני הבית, יתכן שנחוץ שיפוץ
כללי לדירה שבה אתם
גרים, הזמן מתאים לשיפורים
ושיפוצים. הצעות
נישואים יתקבלו
ברצון על־ידי בני זוג־כס
הממתינים כבר זמן
רב להחלטתכם, ומצפים
לתשובה חיובית. הדגים 9ו בפברואר 1 -שעברו את השלב הזה,
20 במרס
או ש עריץ לא הגיעו
אליו, יוכלו למצוא בימית
אלה קשר רומנטי חדש ומסעיר למדי.

11 שס
י11 בענייני ע ס קי ם הדורשים חריפות ו שנינות
הם מבי סי םאת כל יריביהם ו-
מתח רי ה ם. ה ם מסוגלים למכור קר ח
לאס קי מו סי ם. האמתהט הור ה בעלת
חשיבות מישנית עבורם. בני ת או מי ם
משנים א ת דעו תי הםב קלו ת, לא בגלל
אינטלגנציה ל קוי ה חלילה, אלא בגלל
הצורך להתח שב בדעותיהם של שני ה אנשים
הנמצאים ב תוכ ם. א ם תופסים
או ת ם בס תיר ה פנימית, ה ם משנים א ת
הנושא כל כך מחר, ובאמנות כזו, שזה
המ שוחח עימם ב אותו רגע, ירגיש שהוא
טוקה ולא מבין א ת הדברים עד הסוף.
רבים מחםק שורים לעולם הבמה. בגלל
כושר ה חי קוי המעולה שבו ניחנו. עודד
תאומי ששינה א ת שמו לשם המזל
שלו ; אורנה פורת גם היא ב ת תאו מים,
אשר כשאר בני המזל לקחה על
עצמה עיסוק נוסף, ו ה קי מ ה תיאטרון
לנוער. רבים מהםק שורים לרדיו, טלוויזיה,
ועיתונות. יצחק רועה, שבקולו
וצורת דיבורו ,״עושה משהו״ לאנשים.
גם כאשר הוא נכנס למצב״רוח ציני ו פוגע
הוא נשאר, בכל זאת, אהוב על
הק הל, בגלל חוש ההומור, וקלילו ת ה-

סי סמתכם השבוע ״ א ם לא עכשיו אי מתי״
.א ם בשבוע זה לא תחושו שימחה
א מ תי ת, ולא תצאו ל התבדר
ולבלות באי רועי
ספור ט, מו סי ק ה,
תיאטרון או קולנוע,
סי מן שאתם לא ״דליים
א מי תיי ם״ .מי ש לא
יצא לבלות שיחפש
לו לפחו תבת זוג ה הולמת
אתכ מי הו תיו
20 בינואר -
וחלומו תיו. אל ה ש 1$בפברואר?׳
מצאו
חן בעיניכם מח כים
רק לרמז, הםמש תוק קי ם מאד
להתח בר אליכ ם, לא תאכזבו או ת ם.

מזו החודש :

תאומי

המנוחה שלה אתם כל כך זקוקים, והחופש

שאותו תכננתם לפרטי

פרטים, יבוטלו כנראה

דיבור האופיינית ל״ ת או מי ם ״ הוא לא
מכביד על שומעיו. אלכס אנ ס קי השדרן
של גלי״צה״ל, מושך לתוכניתו מאזינים
רבים. בגלל הקלילו ת, ה אופ טי מיו ת ו שימחה
ה חיי ם. הרדיו טבעי לו. בני ת או מים
חרוצים מאוד וזריזים, או ה בי ם
עבודה מעניינת ומגוונת. הםסק רני ם
ומרבים בדיבור. לכן מ ת אי םלהםל היו ת,
נואמים, מרצים, עורכי־דין, או פוליטיקאים•
הנרי קיסינג׳ר בן מזל ת או מי ם
שימש בתור שליח, נסע מ מ קו םלמ קו ם,
וקישר בין ארצות ועמים במסע דילוגים,
המזכיר א ת שליחויותיו של מרקורי במיתולוגיה
היוונית. כאשר מאזינים ל מאיר
פעיל בן מזל ת או מי ם, חשים שכמעט לא
קיי ם שטח שבו הוא לא מתמצא. מוכ שר
ב תור נו אםו מר תק אליו גם או ת ם
שמתנגדים לדעותיו.
בהופעתם, ה ם דקים, זריזים, תווי ה פנים
חדי ם וק טני ם. עינים מתרוצצות
ועירניות, או מבט לא יציב. ה ם נשא רים
צעירים לאורך ימים, ונותנים הרגשה
של נעורים ו חיי ם. צבע עורם בדרך״כלל
חיוור, וסופג צבע ב קלו ת. תנועותי ה ם מל-
אות חן. אפ ם מעוצב היטב ולעתים הוא
ארוך וישר. הידיים ארוכו ת ודקו ת, זרי זות
/גמישות ו מל או ת הבעה. ה ם נו טי ם
להשתמש בי די ה ם בשעת הדיבור.
ברי או ת ם: ה ם חיי ם על אנרגיה עי-
צבית. מרקורי הכוכב השולט בהם, מיי צג
א ת מערכת העצבים. ה ם יכולים לה גיע
למתח עצבי גבוה מאוד. וביחוד ה נשים
שבאופן טבעי ז קו קו ת יותר ל שקט
ריגשי, שאליו אינן מסוגלו ת להגיע. כדי
להירגע חםז קו קי םלה מון שמש, אוויר
צח ושינה רבה.
ב א הב ה, אין מ ה לצפות מהם לתחו ש ת
ביטחון ע מוק ה, כפי שמסוגל להעניק בן

יא 1
11י8

מזל שור או סרטן. קשה לדעת מה ה ם
מרגישים, בדרך־כלל רגשותיהם שיטחיים
וקרירים. בגיל צעיר האהבה היא מי שחק
עבורם, ואפילו הנישואין, עלולים ל היו ת
הרפ תק ה נו ספ ת ב חיי ם. לעתים קרובו ת
גם מ ס תיי מי ם בגירושים. ה ם אינ ם רוצים
לאבד א ת חי רו ת ם. מחפ שים בבן־הזוג
התאמה אינ טלק טו אלי ת. יכולים לא הוב
בהתלה בו ת עצומה, וב או תהמ הירו ת לש נוא
א ת זה שלפני דקה כל כך א הבו.
אין מה לצפות מהם שיאהבו היום, א ת
זה שאחריו השתגעו א ת מול. ה ם מתגעגעים
ל א הב ה ולעתים ר חו קו ת מוצאים
או ת ה, אולי בגלל שמוצאים בבני זוגם
פגמים רבים, ו מ טי חי ם או ת ם בפני ה ם.
דבר שמביא לקל קו ל הי ח סי ם. הצורך
בגיוון ובעניין חדש, לא מו תיר להם ברי רה,
אלא לחפש להם שותפים רבים
ושונים. גם לנ שואים מבני המזל יש על
פי רוב חבר האחת, או אפילו שתיים
נוסף לא שה. כאשר ״נגמר להם ״ מקשר
א חד, ה ם מסוגלים לנ ת קו מבלי לומר
מלה. להעלם לחודש, לשנה או יותר,
ופי ת אום להופיע ולהמ שיך א ת הי ח סי ם,
כאילו לא קר ה דבר. לזכו ת ם יאמר, ש המין
מושך ומסק רן או ת ם מאוד, והם
יודעים להעניק לבני זוגם ח מי מו ת, הרגשה
טובה, וכשרון הדיבור עוזר להם
ללחוש לאוזני בני זוגם, מילו תאהבה
משכרות, והבטחה לעתיד ורוד. הבטחה
שכלל אינ ם מ תכווני ם למלא.
לאשה ב מזל ת או מי ם משמשת ה א הב ה
כעין מי שחק, היא מרגישה ששום אד ם
לא יכול לספקאת דרישותיה ורצונותיה.
תמיד מס תוב בי ם סביבה המון גברים
מושכים ומעניינים. אך עם כל הקסם
והחן שבה, היא פו חד ת להינשא ולאבד
א ת החופש שלה. היתרון באשה תאו מים,
הוא שלעולם לא משעמם לידה.
ותגובותיה בלתי-צפויות. תמיד יש לה
מה לספר, במה להתעניין ולעניין, נשים
רבות בנות ת או מי ם נשארות רוו קו ת עד
גיל מ או חר, כדי לא לאבד א ת חרותן,
או מתגרשות בגיל צעיר.
בני מזל ת או מי ם נמצאים במתחו עצבנות
בערך כשנה וחצי. חלקם הגיעו
אפילו למצבים של חרדות. גם הדברים
שתוכננו על ידם בפרק זמן ז ה, התבצעו
בקצב אי טי מן הרגיל. מ ח או ק טו ברית בהרו
השמים. ולרובם תגיע ת קו פ ה הר בה
יותר נעימה וקליל ה.

הסוד העפלא שמתחת לשמלה
£5ט_ו 8הפרח הנסתר של טריומף. חזיה
יפהפיה, קלילה נקייציח. העושה את גיזרתך
טבעית, רעננה, צעירה נמנשכת.

דגם
.ק 85ט81

להשיג בצבעי לבן. גוף או שחור.
עם תחתון תנאם (סט).

דנם £5ט_ו 8עם תחתון

ח1אס.

ו׳ז ל ״

התחלה מו צלחת לכל טיול
#״־#י* כרטיס האשראי של קבוצות

#גגקלאוס 1 1ב > הדיסמוננו

חש וף
זה מפבר אני מ שחק ברעיון
אישי, שבו אשפר על חוויו ת
ואירועים שהיו לי במ שן
האחרון נראה לי כשבוע

לכתוב יומן שבועי
ומח שבות, פגישות
השבוע. השבוע
טוב לפ תו ח בו.

עליתי במדרגות בית־אגרון בירושלים, כדי להשתתף
במסיבת־עיתונאים על מאורעות־חברון. מולי בא גבר
שלא הכרתיו, חובש־כיפה, כבן ,35 ישראלי מן השיכבה
העליונה. הוא נראה כמרצה באוניברסיטה .״עוד יתפסו
אותך! יתקעו לך כדור!״ הפליט לעברי. ניפנפתי לו
לשלום.
כעבור שעתיים, בצאתי מן הבניין, נתקלתי בו שוב.
״אני אשמח כשיירו בך!״ קרא .״זה מגיע לך!״
״לוא הייתי היום יותר צעירה הייתי יורה בך במו
ידי,״ כתבה לי אשד, אלמונית (אנשים מסוג זה לעולם
אינם מזדהים) ,שלפי כתב־היד היא ישראלית ותיקה.
אלה הן רק שתי פנינים מתוך מבול של השמצות
בעל־פה ובכתב, מאמרים ונאומים, שזכיתי בהם השבוע.
״סופך קרוב!״ אמר לי צעיר ברחוב .״צריכים להרוג
אותך, מנוול!״ אמר לי גבר קשיש .״חרא!״ סינן בין
שיניו נהג.
מאמרי־ההסתה נעו בין ארסי (אחד דויד פדהצור בדבר)
עד רצחני (הרצל רוזנבלום בידיעות אחרונות) .האחרון
הישווה אותי לסוכני־הנא-
צים, וסיים בקריאה כימעט־גלוייה
לרצוח אותי( .מכיוון
שאני מכיר את הדוקטור
היקר, אני בטוח שיכתוב
עלי מאמו״הספד נחמד
מאוד, אחרי שמישהו
מקוראיו יפעל על פי מיש־אלתו.
רוצחי-עט מסוג זה
אף פעם אינם מדמיינים
לעצמם מה עלולה להיות
תוצאת כתיבתם. הרי הם
רק מושכים בעם. על כך
דובר הרבה במישפטי ני-
הרצל רוזנבלום
רנברג, כאשר היה נטוש
ויכוח על השאלה אם אחראים
לשואה רק מי שרצח יהודים בפועל, או גם הדוק טורים
היקרים והסופרים התמימים אשר רק הביעו את
דעתם הכנה על כך שהיהודים הם אויבי גרמניה
והגזע הארי).
על כל פנים, כמה מקוראיו של הרצל רוזנבלום
הזדרזו וציירו על קיר דיזנגוף סנטר בתל־אביב כתובת-
ענק אדומה :״מוות לפעיל, שריד ואבנרי ! שחררו את
כהנא !״ כתובת זו עוררה בי מחשבות נוגות על אי־הצדק
שבדבר. שהרי יוסי שריד ומאיר פעיל עשו כמיטב
יכולתם כדי להתרחק ממני ככל האפשר בימים אלה.
למה מגיע להם להיות ראשונים על הקיר?
אני די רגיל למבול פיתאומי כזה של שינאה, הגואה
מן הביבים. זוהי תופעה החוזרת על עצמה, כאשר קורה
משהו המרים את המיכסה מעל הביב. לפתע פורץ מתוכו
גל של נאומי־הסתה, מאמרי־השמצה, מיכתבי־איומים,
גילויי־שינאה. כל מיני יצורים מוזרים, המשגשגים במים
עכורים אלה, עולים מן הבור. צמד־החמד עקיבא נוף
ואהוד אולמרט, שני חניכיו של שמואל תמיר, השונאים
והמשמיצים זה את זה, מתחרים ביניהם על הבכורה,
כשפעם זה ופעם זה מצליח לקפוץ ראשון על הגל. גם
מאיר כהנא צץ מן החור שלו. חגיגה שלמה.
מדוע צצים יצורים מוזרים אלה דווקא בשעה כזאת?
זהו האינסטינקט של העיט, היושב על העץ והממתין
עד שהחיה הפצועה תמות, כדי לנבור בפגר. או האינסטינקט
של הצבוע, התוקף את האיילה המבודדת.
כאשר נדמה להם שיש אווירה של ״עליהום!״ ,הם
מריחים דם, יוצאים מן החורים ומצטרפים למירדף.
אז, נדמה להם, הכל מותר, והיצרים האפלים ביותר
הופכים מקובלים.
כשמסתבר שהחיה הנרדפת מסוגלת להגן על עצמה
היטב, חוזרים יצורים אלה לחוריהם. עוד לפעם הבאה.
בשיא ההשתוללות, חברים טובים ״משאירים פס״ עד
עבור זעם. גם זה שייך לתמונה.
בשעתו היה אחד ממכוני דעת־הקהל עורך סקר שנתי :
״מי האיש השנוא עליך ביותר?״ במשך כמה שנים
התחריתי על המקום הראשון עם יצחק בן־אהרון. למרבה
המזל הופסק בעריכת סקר זה, כי אחרי שבן־אהרון
חזר לקיבוצו, הוא הפך חביב דעת־הקהל, כך שנשארתי
לבדי בראש־הרשימה.
״האם אתה נהנה מזה?״ שאל אותי השבוע בסקרנות
אחד ממכרי.
לא. אני לא נהנה מזה. אבל לומדים לחיות עם זה.
יש המקלים על כך. כל האנשים הטובים — וגם אותם
יש להזכיר — המנפנפים לי ברחוב בימים אלה, הקוראים
לי קריאודעידוד ממכונית חולפת, האומרים ״כל הכבוד!״
ו״אל תיכנע!״ ו״אני איתך!״ והאמת היא שזה נעים.
איך להסביר את ההתפרצויות האלה של השינאה?
נראה שזה קורה מדי פעם כאשר אני נוגע בעצב
חשוף של הציבור, במקום מכאיב במיוחד. בפעם האחרונה
זה קרה בפרשת דניאל פינטו, כאשר הרמטכ״ל העניק
חנינה למי שהורשע על פשע-מילחמה זוועתי( .כששוחרר
פינטו ממעצר, דובר על מישפט חוזר. מה קרה לו?)
עכשיו זה קורה, כביכול, ביגלל התנגשות קטנה
ומגוחכת בין כתריסר שוטרים וחיילים וכתריסר מפגינים,

בצריח

שדחפו איש את העד,ו במשך שתיים־שלוש דקות (איש
לא היכה, איש לא בעט, איש לא נחבל, איש לא נעצר).
יש שזעמם אינו נובע מהתנגשות זעירה זו, אלא מעצם
עריכת ההפגנה ליד הגשר. אך הרי לולא ההתנגשות
שנגרמה על־ידי שוטר אחד, היתה ההפגנה נשארת קבורה
בשני מישפטים בעיתון ובחצי פסוק בטלוויזיה, ואיש
לא היה מתרגש.
נראה שיש סיבות יותר עמוקות, תת־הכרתיות, בלתי-
רציונליות. ריגשי אשמה. פחדים נסתרים. נגענו במקום
כאוב, גידול ממאיר. והחולה מגיב כשנוגעים בו. מתחת
לאור של תרבות ודמוקרטיה חבויים יצרים אפלים, הפורצים
כשזה ניתן.
אני ממלא בסך־הכל את תפקידי. כשאני סבור שיש
להפגין נגד עוול — אני מפגין. כשאני נתקל בקשר־השתקה
וסבור שהציבור חייב לדעת — אני מפר את
הקשר. כשאני חש שהמדינה הולכת לקראת שואה בעיניים
עצומות — אני צועק כדי שתפקח את עיניה.
אם אשתמט, אשנא את עצמי. וזה גרוע מכל שינאה
הזולת.

מקום מ 1ב באמצע
בשיא ההשתוללות סירסמו יוסי שריד וחייקה גרוסמן
הודעה, המגנה אותי על כי תקפתי חיילי צה״ל. לדעתם
יש לגנות התקפות על צה״ל ״מימין ומשמאל״ .הרבה
אנשים מסוג זה נקטו סיגנון זה, וגם חיים חפר לא פיגר
והסתייג מהתקפות על צה״ל ״מימין ומשמאל״.
לא חשוב שלא היתד, שום התקפה על צה״ל ״משמאל״.

*111׳ *ומדי

לא חשוב ששריד־גרוסמן, היושבים לידי בכנסת, לא
טרחו כלל לשאול אותי מה אירע, וגם לא ניזקקו לעדותם
של עדי־ראייה נכבדים כמו האלוף (מיל׳) מתי פלד
והפרופסורים מן האוניברסיטה, שהשתתפו בהפגנה. ההודעה
לא באה לברר אמת, אלא לשרת מטרה אחרת.
מהי?
מתגלה כאן הכמיהה הניצחית של העסקן המיקצועי
לתפוס ״מקום טוב באמצע״ — כמו באולם הקולנוע.
אם אתה מגנה רק את הימין — אתה עלול להחשב, חס
וחלילה, כאיש־השמאל (וגם
להיפך) .החוכמה היא לגנות
את ״הקיצוניים משני הצדדים״
,ובצורה זו לרמוז
לקהל שאתה, בעצם, איש
מתון, העומד באמצע הקונ סנזוס,
אחראי, סולידי.
זהו הטריק הנושן ביותר
במחסנו של העסקן המיק־צועי.
כל מנהיג-מיפלגה
משתמש בו. הוא יעיל אם
רוצים לשמור על כסא. הוא
בלתי-יעיל אם רוצים לה שיג
מטרד, לאומית או חברתית.
אצל
שריד וגרוסמן יש
למישחק זה תיחכום נוסף. הם ידועים כאנשי־שלום. הם
שוקדים על ביסוס תדמית זו במבול של הודעות בלתי־מחייבות
לעיתונות. אבל הם גם שייכים למערך, והם
רוצים לעשות שם קאריירה, להיות בבוא היום לשרים,
לתפוס בינתיים מישרות מכובדות.
איך עושים זאת? מוכיחים להנהגת המערך שפעילותם
מחזיקה את שוחרי־השלום במערך, ומונעת מהם
מלהצטרף למחנה־השלום האמיתי, הפועל בשטח• ברגע
המכריע, פעם בשנה, הם תוקפים את מחנה־השלום ויוצרים
סנסציה (״יוסי שריד מותח ביקורת על כנס־שלום!
חייקה גרוסמן מגנה את הפלסטינים זוהי סנסציה
אמיתית, מפני שזה מפתיע( .איש־ימין המגנה את השלום,

ואיש-שלום הפועל למען השלום, אינם עושים דבר חריג,
ועל כן אינם זוכים בכותרת).
כך, בשיא מילחמת־האזרחים בלבנון, תבע שריד
לכבוש את דרום־לבנון. סנסציה. ערב הכנס הגדול של
ניו־אוטלוק בוושינגטון, פירסם שריד הודעה שבה הסביר
מדוע אינו נוסע לשם( .אני ביכלל אוהב את ההודעות
האלה, שבהן מסביר פלוני מדוע אינו עושה משהו.
זה מתוחכם. זה פיקחי. אתה גם אינך מסתכן בעשייה
כלשהי וגם תופס טרמפ על העשייה, כי תודות לה אתה
זוכה בכותרת ).ואילו חייקה גרוסמן, שנסעה לכנס, עשתה
את הכל כדי לפוצץ אותו מבפנים ולהוכיח שאין כל
אפשרות של שלום עם הפלסטינים.
וכך הם מרגיעים את מנהיגי המערך, שהם — למרבה
הצער — ניצים: אפשר לסמוך על שניים אלה. הם
לא יעברו את הגבול. כי על הגבול הזה כתוב ״כדאי״.

הזב1י 1ח של בהוא
מזה כמה ימים אני נתון במצוקה נפשית ודווקא ביגלל
״הרב״ כד,נא.
האם ניתן להצדיק את הפעלתו של מעצר מינהלי
נגדו?
אני מתנגד למעצר מינהלי. זהו אמצעי אנטי-דמוקרטי
קיצוני, פסול מעיקרו, ממש כמו גירוש ראשי־עיריות מן
הארץ. האם יש כאן חריג, המצדיק שימוש באמצעי

כהנא הוא פאשיסט. פשוטו כמשמעו. האם מותר
להשתמש באמצעי אנטי־דמוקדטי נגד מי שבא לרצוח
את הדמוקרטיה? האם מותר לעצור בדרך זו אדם שהיה,
אילו הגיע לשילטון, חובש את כולנו במחנות־ריכוז
נוסח סיביר.
אנו מוצאים את עצמנו כאן באותו המצב שבו היו
נתונים ראשי המחנה הליברלי האמריקאי, רובם יהודים,
כאשר התנגדו לדרישת ראשי הציבור היהודי לאסור
את מיצעד הנאצים האמריקאים בעיירה סטוקי ליד
שיקאגו. הליברלים הגנו על זכותם של הנאצים להפגין.
הנימוקים ידועים. מי שמגן על חופש־הדיבור, נאלץ
בדרך־כלל להילחם על חופש־ד,דיבור של בעלי הדיעות
הנתעבות ביותר. מי שמגן על זכויות־האדם. נאלץ
להיאבק על זכותו של האדם המבחיל ביותר. כי כל פגיעה
מתחילה שם.
מי שעוצר כיום את כד,נא בדרך מינהלית, יעצור מחר
אותך ואותי.
הנימוקים ההפוכים ידועים גם הם. מה צריך השילטון
לעשות, כשהוא נוכח לדעת
כי קמה מחתרת חמושה
מסוכנת? קשה להוכיח
זאת, כי המודיעים הם —
בדרך־כלל — סוכני שרו־תי־ר,ביטחון,
הנמצאים בתוך
המחתרת ושאסור לחשוף
אותם. וייתכן כי רא שי
המחתרת, שאת הקשר
שלהם למעשים בלתי־חו־קיים
אי-אפשר להוכיח,
מתכננים באותו רגע פשע
שיזעזע את העולם.
נניח — לצורך הורמאיר
כהנא
מה — שקמה מחתרת,
המאחסנת נשק ברובע ה יהודי
בירושלים, והמתכננת באחד הלילות לפוצץ את
כיפת־הסלע או את מיסגד אל-אקצה. פעולה כזאת הייתה
מביאה אסון נורא על ישראל, גורמת לפיצוץ בארות׳
הנפט ברחבי המרחב, ממיטה אולי שואה על כל
העולם המערבי. איך מונעים זאת כשאין הוכחות, אין
עדים שאפשר להציגם בבית־המישפט, ואין רצון להעלות
אפשרות כזאת בתהליך הגורר אחריו פירסום?
ובכל זאת: שילטון־החוק קודם לכל. מכל האסונות,
הפלת שילטון־החוק הוא הגרוע ביותר.
זה מרגיז אותי, זה מגעיל אותי, אבל אני חייב להתייצב
להגנת ״הרב״ כהנא וחבורת הקלגסים הנתעבים
שלו. אינני מוכן להצדיק מעצר מינהלי — לא ליהודים
ולא לערבים, לא לפאשיסטים ולא לקומוניסטים.
ואיך לפתור את הבעייה בדרך חוקית? אם אנחנו
מאמינים בחוק הדמוקרטי, אנחנו צריכים להאמין שניתן
להתגבר על בעיות בדרך החוק דמוקרטי. אני מעדיף
הליך מישפטי מיוחד בביודהמישפט.
אפילו הסתרת זהותם של עדים ופגיעה בפומביות
המישפט — ובילבד שלא יהיה מעצר מינהלי.
גם גדול הפושעים זכאי למישפט. גם כהנא. אחרת
נקבל את הערכים של כד,נא עצמו.

האדם ה שלי ש ,
זהו! גיליתי! יש מועמד לראשות הממשלה!
אומרים: אי-אפשר לסמוך על פרם. אין לו עקרונות.
אין לו דיעות. הוא יתקפל מול גוש-אמונים.
אומרים: אי־אפשר להחזיר את רבין. הוא כבר נכשל
פעם. הוא בעל דעות ניציות. בעניין הפלסטיני לא שינה
(המשך בעמוד )18

— יומן אישי

ניסוי ר ואש

אשת שר־האוצר, אורה
הורביץ (מוסתרת) ,השליכה
את הסוודר שלה על ראשו של בעלה, כדי לגונן עליו,מפני

הווני ץ
מהדגן א ת

החגורה
ד* ערב שכת הגיעה ידיעה אנונימית למערכות העי תוניס
.״השר ייגאל הורביץ עודך מסיבודשחיתות
בקפה דה־פארים,״ נאמר בידיעה. במיסעדה המפוארת
אמנם נערכה ארוחה חגיגית, שבה נכח שר־האוצר, אולם
זו היתד, מסיבה שונה במיקצת מזו שתוארה בידיעה.
״חברת טנא־נוגה למוצרי חלב, עורכת מסיבה כזו
כל שנד״״ הסביר יונתן (״יוני״) הורביץ, בנו של
השר ובעל המיפעל .״זו מסורת, וגס אבי בא לכל מסיבה
כזו.״ יוני הודביץ היה רגוע וחייכני, כיאה לבעל מיפעל
מצליח, המעניק ערב נעים לעובדיו הבכירים.
שונה לגמרי היתד, התנהגותו של השר ייגאל הודביץ.
כשהבחין השר בצלמת הממתינה בפתח המיסעדה, חת־

ידידו הוותיק של
משמאל:
עדשת המצלמה. בעל שור,
המיסעדן אלכס
הורביץ, ייגאל המיסעדה קפה דה־פאריס, שסיפק את הארוחה המפוארת.
פט. הוא זינק לעבר הצלמת בידיים מושטות ובתערובת
של תוקפנות וחיוך דרש לדעת :״מי את בכלל?״
בעל המיסעדה, אלכס שור, היה היחידי ששמר על
קור־רוח .״אני מכיר את ייגאל ועמוס כבר 45 שנד״״
סיפר המיסעדן ,״עוד מהתקופה שבה הייתי רועה־צאן
במשק שלהם בנהלל.״
את ארוחת־הערב המפוארת העניק המיסעדן למישפחת
הורביץ, לדבריו, במחיר הפסד .״זד, בשם הידידות בינינו,״
הוא מסביר .״אם לקוח רגיל נכנס למיסעדה, הוא
משאיר אצלי לא פחות מאלף לירות. אבל למישפחת
הורביץ אני נותן ארוחת־ערב ב־ 400 לירות לאיש.״
הידידות הארוכה לא הפריעה לאלכם שור לחזור על
בדיחה ישנה ,״כמה פת יש בממשלת־ישראל?״ שאל
המיסעדן .״התשובה היא ארבעה. יש גידעון פת, יש אריק
שרון שהוא פסיכופת, יש ייגאל הורביץ שהוא אנטיפת,
ויש מנחם בגין, שממנו לי לא איכפת.״
לא קשה להבין את רגישותו המייוחדת של שר
האוצר להדלפת הידיעה על ארוחת־הערב של טנא־נוגה,
שבה השתתף. קשריו של ייגאל הורביץ עם
המיפעל, שאותו העביר לבנו יוני, עם הכנסו לתפקידו
הציבורי רם־המעלה, כבר היו נושא לביקורת נוקבת.
בדו״ח מבקר־המדינה לשנת ,1978 התפרסמה פרשיה
המצביעה על הקשר שבין השר לבין המיפעל ד,מיש-
פחתי. ערב ההכרזה על המדיניות הכלכלית החדשה,
בסוף שנת ,1977 היו חילוקי־דיעות חריפים בין נציגי
האוצר ונציגי החקלאות, על המחירים החדשים שיש
לקבוע למוצרי־חלב מסויימים.
ליועץ המישפטי נמסר, כי במהלך הוויכוח העיר
מנכ״ל האוצר הערות, שמהן השתמע כי הופעל עליו
לחץ על־ידי מישרד-ד,תעשייה, ולחץ זה קשור בשר,
שמישפחתו היא בעלת מיפעלים לייצור מוצדי־חלב.
חקירת המבקר העלתה כי אכן היו לשר התבטאויות
בעניין זה, אם כי העיר, שלדברי הורביץ, דווקא
כאשר הוא מכהן כשר, מבצעים מדיניות לרעת המחלבות
הפרטיות (העולם הזה .)2196
מבקר־ד,מדינה קבע בדין וחשבון שלו, כי מוטב
שהשר לא יעיר כל הערה בנושא רגיש כל-כך. במסיבת־

מ יש פחתה 1רביץערבהחגיגהלעובדי
המחלבו בו יס ע דת ־ פאותל ־ אבי 1נ ית
והשד שפרש מן העסק באופן הפגנתי -הופיע

פרץ בזעם :״איזו חוצפה ! איזו חוצפה ! זה אירוע מיש־פחתי
! מה אתם רוצים ממני?״
אשת השר, אורה הורביץ, בת באר־טוביה, לא הסתפקה
במילים בילבד כדי להביע את מורת־רוחה,, .תעזבו
אותו,״ דרשה ,״אני לא רוצה לראות אתכם כאן.״
אורה הורביץ הסירה מכתפיה סוודר לבן, השליכה
אותו על ראש בעלה כדי להסתיר את פניו מפני עדשת
המצלמה. אשת השר לא הסתפקה בכך, וכאשר החליק
הסוודר מראשו של ייגאל הורביץ, השליכה את הסוודר
לעבר צלמת העולם הזה.
דקות ספורות אחרי התקרית הגיע למקום גם
חבר־הכנסת עמום הדר, אחיו של ייגאל הורביץ.
התנהגותו של הדר, כמו תגובתו של השר הורביץ, עלולה
להתפרש כאילו היתד, למישפחה סיבה כלשהי להס תיר
את עצם קיום המסיבה.
למראה המצלמה הסתיר הדר את פניו בידו, כפי
שנוהגים לעשות חשודים המוכנסים לאולם בית־המיש־

עיתונאים שערך עם פירסום חדו״ח, אמר המבקר :״לא
היה צורך בהערות השר כדי לדעת שנפשו קשורה•
במיפעל, ולא היה עליו לאמר כי יש לו עניין, שכן
היה ידוע שיש לו עניין.״
.כמחצית השנה קודם לכן, פירסם העולם הזה ()2086
כתבה שחשפה כיצד התערב ייגאל הורביץ, כשר
התעשייה, בקביעת מדיניות הסובסידיות לגבי אבקת-
חלב, כך שהמחלבות הפרטיות של מישפחתו הועדפו על
חשבון המחלבות הציבוריות. פרשה זו לא הוכחשה
מעולם, ומקורבי השר טענו כי במיקרה זה פעל לטובת
המחלבות הפרטיות, בלי להביא בחשבון את האינטרסים
שיש למישפחתו בנושא זה.
גם אם אין שום פגם בארוחת הערב המישפחתית של
השר הורביץ עם בנו, התעשיין יוני הורביץ, ועם עובדיו
לשעבר, הרי תגובותיהם של בני מישפחת הורביץ
בעת ארוחת־הערב, מעידות שהם היו מעדיפים לשמור
את החגיגה, ואף את דבר קיומה, הרחק מעין הציבור.

(המשך מעמוד )17
אף פסיק בדיעותיו ב־ 13 השנים האחרונות. אין הוא
מסוגל לשנות.
והנה הופיע. טדי קולק בטלוויזיה, ומחשבה אחת
עלתה בלב אלפים.
למה לא הוא?
הוא מדבר גלויות. הוא מצפצף על דעת־הקהל. הוא
נרדם בטכסים רישמיים. הוא בעד פשרה טריטוריאלית
״קיצונית״ .הוא מזכיר שדויד בן־גוריון הציע-להחזיר
את הכל, מילבד ירושלים.
וגם בעניין ירושלים היה
לקולק, בשעתו, פיתרון
סביר.
הוא אדם חדש. פנים
חדשות למיפלגה, הזועקת
לפנים חדשות. הוא יעורר,
לפחות, תיקווה לפתיחת
דף חדש.
אבל הוא רק ראש־עירייה.
הוא לא היד, ב כנסת.

בארצות־הברית מעדיפים
בדרך־כלל מושל על
פני סנאטור כמועמד לכהונת
הנשיא. פראנקלין דלאנו רוזוולט היה מושל, ג׳ימי
קארטר ורונאלד רגן היו מושלים. לעומת זאת, בני
מישפחת קנדי וריצ׳ארד ניכסון היו סנאטורים.
יש הבדל מהותי בין שני מסלולי־הקידום. המושל הוא
איש־ביצוע, נשיא־זוטא, ראש מנגנון ביצועי גדול. הוא
אחראי לניהול ולתקציב. ואילו הסנאטור אינו אחראי
לשום־דבר. הוא משתתף במועדון־ויכוחים, וכוחו בדיבור.
מבחינה זו דומים חברי־הכנסת לסנאטורים, וראשי-
העיריות למושלים. איש כמו קולק, שניהל במשך 15 שנים
עיר גדולה ורגישה, יש לו יותר ניסיון, החשוב לראש-
ממשלה, מאשר לאיש כמו בגין, שבחייו לא ניהל אפילו
חנות מכולת( .כמפקד אצ״ל היד, בגין תועמלן, מדריך
רעיוני ומחליט החלטות מדיניות, אך את האירגון ניהלו
אחרים).
קולק כראש־הממשלד? ,הנד, יש איש־מעשה, שהוכיח
בכהונתו העדינה מידה מפליאה של חוש פוליטי, טאקט
ואינטואיציה.
ועוד יתרון: אם יעבור למישרד ראש-ך•,ממשלה, לא
יהיר, עוד מי שיבנה את מגרדי-השחקים, המשחיתים את
קדהרקיע של עיר נהדרת זו.

מנוזאטן

ראיתי בה^גה מוקדמת את נזנהאטן של וודי אלן.
אהבתי כל רגע.
גם אילו הוציאו ממנו את כל קטעי העלילה והשיח
והיו מציגים רק את תמונות־הנוף הליליות של
הכרך היה זה תענוג טהור לעיניים (ובעזרת המוסיקה
של גרשווין, גם לאוזניים).
הדמויות בסרט — העתק נאמן של הטיפוסים האופייניים
בחברה היהודית-הליברלית־התיחכומית־הפסבדו-
אינטלקטואלית של האי היקר ביותר בעולם. אמא היא
״מסרסת ציונית״ .האהבה נמשכת פחות זמן מאשר
״אהבת אדולף היטלר לאווה בדאון״.
הסרט מוכיח שוב שאין שום צורך במין ובאלימות כדי
לעשות סרט מרתק. מין ואלימות דרושים רק למי שאינם
מסוגלים לרתק בצורה אחרת.
יצחק ליבני טוען שזה אינו מוסיף לו מימד חדש,
שזוהי רק המציאות. יתכן. אך מי מסוגל לתאר בצורה
כה מושלמת ונקיה מציאות שכזאת?
מי מסוגל לעשות סרט ישראלי כזה?

שחק אותה
לאט־לאט, אך בהתמדה מפחידה, נאכלת כל חלקה
טובה בטלוויזיה.
הנה נעלם שמואל אבידור הכהן. שיחותיו בליל־שבת
היו פעם התגלות לאנשים בלתי־דתיים כמוני. הוא גילה
לנו דת יהודית אחרת, הומאנית, מושכת.
אחרי שהליכוד הגיע לשילטון, היה נדמה לי כי הכהן
התיישר קצת לפי הקו. הרמזים הפוליטיים נעלמו משיחותיו•
המליצות הלאומיות התרבו. אך עדיין היה זה שעור
שבועי מעניין, מעורר לא פעם למחשבה. נוכחנו לדעת
שהדת היהודית — גם בפי רב אורתודוכסי כמוהו —
יכולה להיות סבירה.
(לגבי איש חילוני היה בכך אתגר כפול ומכופל.
יותר קשה להתמודד עם דת סימפאטית מאשר עם דת
דוחה. אבל זה היה אתגר מרתק).
עכשיו נעלמה פינה זו של הומאניזם יהודי, ובמקומה
באה עוד תוכנית־בירבורים ,״מסורת״ לפי המתכון הריש־מי
של הכנסיה הלאומנית־הדתית הרישמית.
עוד פינה אחת נכבשה על־ידי החושך של לפיד.
כאשר הגיע הליכוד לשילטון, הזהרנו מפני התוצאה
הבלתי־נמנעת — התיישרות המימסד בכלל, ושל כלי-
התיקשורת בפרט, לפי הסימן הימני־לאומני־אורתודוכסי.
במשך שנד-,שנתיים היה נדמה ששוב חזינו שחורות
סתם. והנה זה מתגשם, שלב אחרי שלב, ובקרוב לא
ייוותר דבר בטלוויזיה מילבד שחק אותה ומורשה ודוקטור
קווינסי ינתח את הגופה.
העולם הזה 2229

במדינה
העם

ס <0לכל

״/״ 10 מתכגגים ירידה,
חאיגדבס קפץ ב־ ,11(0/,
ו־ 100/,מוכגים למילחמת אזרחים נדמה כי מעולם לא היתד. המדינה
שחייה במצב מדכא יותר.
!• סקר דעודקהל גילה כי כ״
> 10</של האוכלוסיה היהודית בארץ
חושבים ברצינות על ירידה, נוסף
על 700 אלף קרוביהם, הנמצאים
כבר דרך־קבע בחו״ל.
!• המדד קפץ ביותר מ־ס/־,10
ניפץ את כל האשליות על הבראה
(ראה להלן).
!• מן הגדה המערבית הסתננו
לציבור ידיעות מחרידות על המתרחש
שם, כאשר חיילים מזועזעים
החלו מספרים לבני״מישפחו־תיהם
ולידידיהם על הכאה המונית
של התושבים, רעב בערים מוכות*
העוצר, הגליות וטירטורים. באותה
שעה התרחבו פעולות האוכלוסיה
נגד המימשל הצבאי, בעיקר בצורת
ירוי אבנים ובקבוקי־תבערה. ה־שינאה
ההדדית הגיעה לממדים
מחרידים — וברור כי המצב ימשיך
להתדרדר.
#הידיעות על לידתן של מח תרות
מזויינות וצבאות פרטיים
בארץ התגבשו והתבססו, ולראשונה
החלו גם אנשים רציניים נותנים
את דעתם לאפשרות של הפיכה
ומילחמודאחים מזויינת בישראל
(ראה להלן) .יתכן כי חוגי הקנאים
הלאומניים הקיצוניים מקיפים עתה
10*5 0של הציבור.
!• בעקבות הצעת־חוק פרובוקטיבית
שנתקבלה בקריאה טרומית
בכנסת (ראה עמודים )20—21
הישעה הנשיא אנוור אל-סאדאת
את שיחות האוטונומיה הריקות־מתוכן.
הפולמוס שהתפתח כתוצאה
מכך בין שלוש הבירות העלה לראשונה
את האפשרות כי צפוייה
סכנה ממשית לשלום הישראלי-
מצרי, ושהוא עלול להתפוצץ כולו,
אם לא יחול שינוי יסודי במצב.
כאשר חלק מאזרחי המדינה
יושבים על המיזוודות, וחלק אחר
יושבים על מצבורי־נשק — החזות
אינה מעודדת.

הבשר הרו

היה הדרביץ — ואיגד
עוד הוא היד
בירד כל ארזיך
כמו ברק מן השמיים, ירדה
הידיעה על המדינה. היא הרגה
את יוקרתו של ייגאל הורביץ.
כאשר קיבל לידיו את תפקיד
שר האוצר, נהנה מאמון רב. הוא
הצטייר בדמות האיש הגם, היעיל,
הארצי, היודע מה הוא עושה, ה רופא
הטוב המוכן לבצע את הניתוח
המכאיב אד המבריא.
בכישרון נדיר ליחסי־ציבור, הגביר
הורביץ עצמו דימוי זה. הוא
הבטיח ״לחתוך בבשר החי״ ,קרא
לציבור ״לשמור על הלירה שלו״.
הכלכלה היא עניין של בני־אדם.
משום כך היא מורכבת לפחות
5090 מפסיכולוגיה. הציבור האמין
להורביץ והפסיק לקנות. המשק
נכנס למשבר, בשוק השתרר פחד,
מיפעלים רבים החלו להיאבק על
חייהם מול ירידת הקניות והתייק־רות
המימון.
הדבר הביא — יחד עם גורמים
אחרים — להאטת קצב האינפלציה.
להורביץ היה מה להראות: שיעור
העלייה של מדד יוקר־המחייה
(״האינדכס״) הצטמצם.
חזרה לאדלין. בשבוע האחרון
נהרס בניין־הקלפים הזה.
גרמה לכך ידיעה של שורה
אחת: המדד עלה בחודש אפריל
.10.290
במכה אחת טוטאו כל האשליות
העולם הזה 2229

ר,ריצפה והיכו אותי במשך רבע
שעה, עד שאיבדתי את ההכרה.״
זהו סיפורו של אלי אברהם על
מה שעבר עליו בכלא .4
ללא מישפט. הסיבה שהביאה
את אלי אברהם בן ה־ 22 לכלא
הצבאי היא סירובו להתגייס לצד,״ל
.״הסירוב שלי לשרת איננו
מצפוני או פוליטי,״ מספר המכונאי
מנם־ציונה, שבמישפחתו שמונה
אחים ואב נכה .״הסירוב שלי
הוא מחאה של אחד מאלה שקוראי
העיתונים מכנים, בני שכבות ה מצוקה
,,מבלי שיבינו את מש מעות
המילים, את העוני, הקיפוח.״
בארבע השנים האחרונות מנהל
אלי התכתבות אינטנסיבית עם
שילטונות הצבא. בכל פעם שהוא
מקבל צו־גיוס, הוא מודיע לאלתר.
על סירובו לשרת בצה״ל. במשך
ארבע שנים הוזמן לוועדות רפואיות
למיניהן, והתוצאה חזרה על
עצמה: דחיית ־שירות.
אלא שלפני שלושה חודשים
השתנתה התמונה .״קראו לי לעוד
ועדה. הייתי בחדר בדיוק חצי דקה,
לא שאלו אותי אפילו שאלה אחת,
מלבד פרטי האישיים, ואמרו לי,
השד הורכיץ (עם אשתו אורה)
חכה בחוץ. כעבור דקה נתנו לי
״אכול ושתה כי מחר נמות !״
צו־גיוס,״ מספר אלי אברהם.
״אמרתי להם שאני לא מתכוון
מן הבמה. שיעור־העלייה חזר לגוש־אמונים,
בפקודת אנשים מ דבר אחד ברור: במדינה נוצר להתגייס, אבל חיילו אותי שלא
שלהם.
גובה המסחרר של ימי ארליך.
עתה מצב חדש.
בפני, וב־ 24 במארס הביאה אותי
היתד, זאת תזכורת לכך שהכל•
בידי יחידות אלה יש מצבו הרמטכ״ל,
רפאל איתן, אינו מישטרה אזרחית לצריפין, ומשם
כלה אינה רק עניין של יחסי־ רים של נשק חוקי, חלק ממחסן -מסתיר את גישתו החיובית ביותר שלחו אותי למעצר בתל־השומר.
ציבור. פועלים בה גם גורמים הנשק של צה״ל.
כלפי גוש־אמונים. התיאוריה שלו אחרי שלושה ימים במעצר שלחו
כלכליים, שאי־אפשר לשנותם ב־
!• יחידות אלה פועלות עתה
לגבי ההגנה המרחבית, שעליה אותי להתחייל ולקחת מדים, אבל
הבל-פה, בנאומים ובאימרות־שפר. בשטחים המוחזקים, מאיישות מח הצהיר בשבועה בפרשת אילון־ הלכתי הביתה. הייתי חודש בבית,
החל בשבוע זה תפעל הפסיכו סומים ועוסקות בפעולוודשיטור — מורה, הביאה במישרין לחימוש וב־ 24 באפריל תפסו אותי לוכדי-
לוגיה, קרוב לוודאי, בכיוון הפוך. כלומר, הן מופעלות נגד האוכלו־ הגוש בנשק חוקי. כך קם כוח, עריקים. לקחו אותי למעצר בצרי-
אחרי שהציבור ״שמר על הלירה סיה הפלסטינית — אותה אוכלוסיה
שאי־אפשר עוד להתעלם ממנו בכל פין ומשם העבירו אותי, ללא
שלו״ וגרם למשבר־קניות, יתחיל שהגוש שואף לגרשה מן הארץ. חשבון מדיני וביטחוני.
מישפט, לכלא .4״
תרשים להפיכה. הידיעה
בולמוס הפוך. איש לא ירצה לשבמדינת
ישראל קיימים עתה שני
גז מדמיזן. תיאוריו של אלי
מור על לירה, המאבדת בכל יום הדליקה אור אדום בחוגים רבים. צבאות — צה״ל *והצבא הפרטי של אברהם על עשרת הימים שבילה
שליש האחוז של ערכה. תתחיל
גוש־אמונים אינו תנועה דמו גוש־אמונים, נוסף על מחתרות מ־ בכלא 4נישמעים כלקוחים ממיטב
שוב קדחת של קניות, והסיסמה קרטית, ואין הוא מקבל את מרות מחתרות שונות, המוקמות על־ידי ספרות הסטלאגים.
מספר אלי אברהם:
תהיה ״אכול ושתה כי מחר הממשלה והכנסת בעניינים הנראים קבוצות־שוליים מטורפות עוד יותר.
נמות״.
לו כבגידה ביעדים הלאומיים. אחת
ההישג הגדול ביותר של דויד
״אותו סגן שהיכה אותי, דחף
כך, באמצע מאי ,1980 נסתיימה המטרות המוצהרות שלו היא לבצע בן־גוריון — פירוק כל הצבאות אותי כל הזמן לבצע פרובוקציה
תקופת הורביץ בכלכלה — כימעט
לפני שהתחילה.
בי ט חון

איוו ולו1ו 1רת*

במדיגה קיימים שגי
צבאות: צה״ל
ויחידות כרש אמונים
מיבצעי־הראווה של ״הרב״ מאיר
כהנא מילאו תפקיד חשוב לטובת
גוש־אמונים: הם הסיחו את הדעת
מן הגוש והיפנו אותה לעבר
קבוצה קטנה של סקנדליסטים,
ספק קנאים מטורפים, ספק רודפי-
פירסומת ציניים.
השבוע העסיק ״הרב״ את המדינה.
בצעד חסר־תקדים, הטילו
עליו שילטונות־הביטחון מעצר
מינהלי (ראה עמוד .)17 בארץ
הילכו שמועות־אימים על התוכניות
הנוראות שהתכוונו אנשי הרב
לבצע,
חסידי הרב קישטו את
קירות הבתים בערים בכתובות־ענק,
שבהן איימו לרצוח את ראשי
מחנה־השלום.
כל זה היה טוב לאנשי הגוש.
הם ירדו מהכותרות. בהשוואה
לכהנא, הם נראו כאנשים סולידיים,
אחראיים, המסתייגים אף מכהנא.
יחידות מיוחדות. אולם ידיעה
קטנה, שהופיעה השבוע, החזירה
את חוש־המידה אל מקומו.
הידיעה גילתה את מדיניות צה״ל
לגבי חיול אנשי הגוש בשטחים
הכבושים. מכיוון שההתנחלויות של
גוש־אמונים הן חלק ממערך ה הגנה
המרחבית (הגמ״ר) ,רוכזו
חבריהן ביחידות מיוחדות. הם
הוצאו מכל היחידות שבהן שירתו
בעבר, אוחדו ביחידות מקומיות
משלהם.
המשמעות של ידיעה זו מחרידה.
בין השאר:
!• מסתבר כי קיימות עתה בארץ
יחידות צבאיות, על טהרת אנשי

הכתובת על הקיר בדיזנגון* סנטר
״מוות לפעיל, שריד, אבנרי — שחררו כהנא מייד !״
פעולות, חוקיות ובלתי־חוקיות, ש יכריחו
את הממשלה לפעול בניגוד
לרצון הרוב הדמוקרטי במדינה.
הוא מתנגד רשמית לשלום ה־ישראלי־מצרי
וחותר להפרתו.
מה יעשו יחידות גוש־אמונים
כאשר יקבלו ממנהיגיהן הפוליטיים
פקודות הסותרות את פקודות ה ממשלה
החוקית, הנמסרות באמצעות
שר-הביטחון והרמטכ״ל?
איך יפעלו יחידות אלה אם יחליט
הרוב הדמוקרטי למסור את השלטון
בידי ממשלה המורכבת, לדעת ה גוש,
מבוגדים?
כיצד ינהגו אם תחליט הממשלה
החוקית לפרק התנחלויות
בגדה, כפי שהחליטה לפרק את
ההתנחלויות בפיתחת־רפיח 1
ועוד לפני כן: ימה יעשו ביום
שיהיה צורך לבצע את הוראות
חוזה־השלום בעיר ימית, בנאות־סיני
ובשאר ישובי הפיתחה ו
חסות הרמטכ״ל. אין תשובה
.בטוחה על שאלות מעין אלה. אך

הפרטיים והפיכת צר,״ל כנושא-
כדי לאפשר לו לפעול באלימות
הנשק הבלעדי במדינה — פורק
גם כשלא מצא סיבה, היכד, אותי,
על־ידי ממשלת״הליכוד.
״אחרי ההפסקה במכות, בגל?
בפעם הראשונה מאז קום המ הסירוב ללבוש בגדי אסיר, חזו
דינה׳ נוצרה בה עתה אפשרות הסגן עם השוטרים הצבאיים .״אתו
של הפיכה מזויינת.
מתלבש או שנרסק אותך,״ הוא
אמר. ראיתי שיש לי עסק עם
עבריין ולא עם אדם, והחלטתי ל*
להגיב בכלל. המכות והבעיטוח
גז בגויו״ם
חזרו על עצמן. הקצין הקפיד לב״לא
קיבלתי מהמדיגחי* עוט ולהכות אותי בבטן ובחלקים
הבשריים של הרגליים, כדי לא
דכר — מילכד עוני, לגרום לי לחבלה בעצמות או לקיפוח
והתעללות,״ אומר סימנים ברורים.
אחרי סיבוב־המכות הזה הסתלק
סרבן גיוס מנס־ציונה הקצין וחזר עם בקבוק של גז מד״שים
עליך בגדי אסיר, ולא — מיע. הוא התיז לי גז בפנים, התצא
מכאן בעצמות שבורות,״ עיניים צרבו לי וכמעט נחנקתי
ירד לי ריר מהפה ומהאף, והב
ציווה הקצין.
המשיכו להכות אותי.
״אני מסרב,״ ענה האסיר.
״בשלב הזה הם הצליחו לשבוו
״הקצין הורה לשני השוטרים
להחזיק בידי, והתחיל לבעוט בי אותי. שכבתי על הריצפה כמ
(המשך בעמוד 24
ברגליים ובבטן. השכיבו אותי על

צה״ל

גאולה פיקדה
בגיןציי חי י
היונים 1תתקפל,1
סאדאח 9וצץ

חפח נו ש ניי
ופי״הטלוויזיה בישראל ראו אותו
^ 1על המירקע. אנוור אל־סאדאת יצא מן
המיסגד בהאראנייה שליד קאזזיר. שם
תפס אותו המראיין:
״אדוני הנשיא, השר יוסף בורג אמר
שהפסקת שיחות־האוטונומיה על-ידך מוכי חה
שאינך יציב. מה יש לך להגיד על
כר ז
פניו המאופקות של הנשיא סאדאת, ש
מאותו
רגע היא הפכה קו־מנחה לתעמולה
הישראלית בעולם, ובעיקר בארץ עצמה.
כל אמצעי-התיקשורת המודרכים ביש ראל
— הטלוויזיה, הרדיו, העיתונים —
הועמדו לרשות המסע, שבא להוכיח כי
נשיא מצריים הוא הפכפך, בלתי־רציני,
בלתי-יציב. יום אחד הוא מחדש את שיחות-
האוטונומיה, למחרת היום הוא מפסיק אותן,
וחוזר חלילה, סתם כך, בלי שום סיבה.

גאולה כהן מנצחת הגישה הצעת־חוק פרטית בעניין ירושלים.
המטרה הבילעדית היתד. להביך את שנואי־נפשה
של הח״בית הקולנית — ראשי חרות.
בישראל — כמו ברוב מדינות העולם —
אין חוק הקובע בפירוש כי עיר מסויימת
היא בירת־המדיוגה. עיר־בירה היא עניין
שבמציאות. לפעמים עוברת בירה ממקום
למקום ביגלל החלטה מרצון, כפי שעברה
בירת בראזיל מריו־דה-ז׳נירו לבראזיליה.
לפעמים היא עוברת מאונס, כפי שעברה
בירת גרמניה מברלין לבון. אך בדרך-כלל
זהו עניין של מסורת, העוברת מדור לדור.
גם בירת־ישראל בעבר עברה לא פעם.
שאול המלך קבע את בירתו בגבע. המלך
דויד מלך בחברון, ורק לאחר מכן העביר
את בירתו לירושלים, מפני שזו לא היתה
עיר ישראלית, ועל כן לא היתד. מזוהה עם
שבט זה או אחר. אחרי מות שלמה היו
שתי בירות בישראל, והצפונית היתה חשובה
יותר. אחרי חורבן הבית השני היתד,
יבנה בירת היהדות. אך ירושלים נשארה
כסמל דתי עליון, בירת בית דויד, אשר
מתוכו יבוא המשיח, ואשר בו יקים המשיח
מחדש את בית־המיקדש.
מיקומה של בירת ישראל מקובלת ב
אנשי־התחייר.
וגוש־אמונים ניצחון תעמולתי
גדול בחוגי הימין הקיצוני.
• להצביע בעדה, ובכך לסכן, ואולי
לפוצץ, את השלום הישראלי־מצרי, שגאולה
כהן וחבריה מתנגדים לו בחריפות.

היונים מתסנויס
^ רב הדיון היתד, ברירה זו ברורה
? לכל. מנוי וגמור היה עם הממשלה
להוריד את הצעת־החוק מסדר־היום. הסכנה
ליחסי ישראל-מצריים היתד, גדולה מסכנת
הקנאים.
אולם כאשר הודיעו דוברי הממשלה לסיעות
הקואליציה על ההחלטה, נתקלו בהתנגדות.
כמה מן הדמגוגים הימניים בליכוד
הודיעו כי ״לעולם לא ירימו יד״
נגד הצעת־חוק כזאת. ראשי הקואליציה
חששו מפני מרד של מיספר ניכר של
ח״כים, שראו בפרשה זו הזדמנות מצויינת
לצוד כותרות, להופיע בטלוויזיה ולרכוש
לבבות בקרב הציבור הקיצוני.

מול כוונה זו התקפלה המממתקפלת
שלה,
כפי שהיא

ראש־הממשלה מנחם בגין
רוקד לפי החליד לעולם בעווית
״אין
לו את

אינן מגלות רגש, התעוותו לשניה
של זעם.
תגובה !״ אמר למראיין, והפנה
הגב.

יש להגיח שמאותו רגע, שד*
הפנים הישראלי, מנהיג המפד״ל
ומק* הציניקאים שכצמרת ישראל,
יהיה פרסונה־נון־גראטה כקאהיר,
ממש כמו השגריר אליהוי בן־
אלישר.

מסע שטינת־מות
^ דוקטור בורג הוא איש פיקח מאוד,
י י אך אין הוא איש חכם. אין לו גם שום
ניסיון בטיפול בבעיות ערביות. לכן חסר
לו הניסיון, האומר לכל מי שעוסק בכך,
כי מילה הנאמרת בישראל תימצא תוך
חצי שעה על שולחנם של סאדאת בקאהיר
ושל יאסר עראפאת בביירות.
אך יתכן כי אימרה מעליבה זו, שנפלטה
מפיו של ״ראש צוות־השרים לענייני או טונומיה״
,ושבאה להשפיל את יוזם־השלום,
לא היתה פליטת־פה מיקרית. על כל פנים,

המטרה של מסע זה, המסכן את עצם
קיום השלום הישראלי-מצרי, מחוכמת
מאוד: הוא בא לשכנע את אזרחי-ישראל
שהפסקודהשיחות לא באה ביגלל מעשה
פרובוקטיבי מאי־כמוהו של הממשלה והכנסת
בישראל, אלא ביגלל סיבות השייכות
לבריאותו הנפשית של נשיא־מצריים.

לשם כך היה צורך להעלים את
המעשה המחפיר שנעשה ככנסת.
זה היה קל, כי כל זרועות המימסד
הישראלי — הקואליציה והאופוזיציה —
היו שותפים למעשה עצמו. לכולן יחד היה
אינטרס משותף להעלים את הסיבה האמיתית
של המשבר, ולהמציא לו סיבה אחרת.

כך נולדה אחת המערבות היעילות
כיותר •טל •טטיפת־מוח שהיו
אי־פעם כישראל. השתתפו כה פוליטיקאים
ועיתונאים, ניצים ויו נים,
ימין ושמאל.

חזגוגיה עור כיצוץ
ן וקציר הנוולה אירעה ביוס
י 1הרביעי שעבר בכנסת. גאולה כהן

ח״כ יוסי שריד נעלם ישראל על הכל, ואין שום צורך בחוק
לשם כך. אולם קבלת חוק כזה, בשעה
זו, היתד, פרובוקציה גלויה — שהרי מעמדה
של ירושלים המיזרחית, שהיא —
לפי התפיסה המצרית — חלק משטח האוטונומיה,
הוא אחד מסלעי-דומחלוקת העיקריים
במשא־ומתן בין ישראל, מצריים
וארצות־הברית.

בהעלותה את הצעתה לסדר
היום הצליחה גאולה כהן להעמיד
את ממשלת-כגין לפני ברירה אכזרית.
שתי
האפשרויות:
• להצביע נגדה, ובכך להנחיל ל
תמיד
מול גוש־אמונים ומיפלגת־התחייה.
היא התיייטרה לפי הקו
של גאולה כהן.
השלב הבא היה במערך. ראשי העבודה
ומפ״ם לא רצו למצוא את עצמם במצב,
שבו ניתן יהיה להאשימם בכך שהם הצביעו
״נגד ירושלים״ ,בעוד שהקואליציה
כולה מצביעה בעד הצעת־החוק.

הדבר דרש מן המערך אומץ-
לב, נכונות להשמיע דכרי־הגיון על
נושא רגשני, להעדיף את האחריות
הלאומית על פני נוחיות פוליטית
חולפת. לכך לא היתה הנ הגת
המערך מסוגלת. גם היא

,.ווה* סטיות ירחי משיא אנוור אדסאואת. זוהי חברה במשא־ומתו
לשלום. זהו מעשה המונע השלמה עם העולם הערבי והעולם המוסלמי...״

את הדברים הב אי ם א מר אורי אבנרי, כאשר
הציע ל הסיר מסדר־היום א ת הצעונלהחוק של
גאולה כ הן:
יש לנו כאן שוב דוגמה ל כן שסיעה המייצגת, לפי
סיקרי דעוי־הקהל, א חוז וחצי של ציבור־הבוחרים הפו טנציאליים,
מרקיד האת הממ שלה ו ה כנ ס ת כול ה רוקד
ת על פי ה ח לי ל שלה.
אנ חנו יודעים מה היה ה ת הליך שהביא להצעה זו
של שר-הפנים להעביר א ת ההצעה לוועדה.

עד ולה הוויכוח?-
אדוני היושב־ראש, אני מני ח שכולנו או ה בי םאת
ירושלים. אני מעיד על עצמי שאני או הב א ת ירושלים
א הב ה כימעט פיסי ת. בכ מהמ הי מי ם הגדולים של חיי
עס ק תי בהעברת שיירות לירושלים, בימי המצור.

השאלה היא: אהבה — איזו זבות היא
מקנה.
על מ הי הווי כו ח, כאן ובציבור!

השאלה היא: איזה חלק של ירושלים 1

אין ויכוח שירושלים צריכה ל היו ת בירת־ישראל.
אין ויכוח על כך שירושלים צריכה ל היו ת מ או חדת
מבחינה פיסית. איש מ אי תנו ואיש בעולם איננו רוצה
ב חו מ ה חדשה בלב ירושלים.

השאלה היא: האם ייתכן שאי־פעם נשיג
שלום לא רק עם ארבעה מיליון פלסטינים,
לא רק עם 100 מיליון ערבים, אלא גם עם
800 מיליון מוסלמים על סמך הסטאטוס־קוו
הקיים בירושלים.

ד״ן ו גו לדה היכטיחו
האם אנ חנו מוכני ם למילחמ ת-נצ ח בעולם הערבי

החליטה להצכיע כעד הצעתה שד
גאולה כהן.
הזנבות הקטנים — ש״י ושולמית אלוני,
חששו לעמוד מול ״קונסנזוס״ כזה. לכן
התקפלו גם הם, יחד עם כל אוסף היונים
של המעדר.

כך ראתה הכגסת מחזה כלתי־רגיל:
כימעט כד הכנסת התאחדה
מאחורי גאולה כהן, אוייכת
הסכמי קמפ-דייוויד, שמטרתה ה
כולו
ובעולם ה מו ס ל מי כולו מפני שאנחנו עומדים לא
על קדו שת ירושלים, אלא על קדו שת הסטא טו ס המדיני
ה קיי ם בירושלים ! אדוני היושב־ראש, הדבר אינו מעבר
לוויכוח. שר־הביטחון משה דיין הציע, בי מי ם הראשו נים
אחרי מילחמת־ ש שת-הימים, להניף דגל ערבי מעל
להר״הבית. וא םלהא מין למר תו ה מי — השר דיין,
כשר־החוץ של ממ שלת בגין, הציע א ת או תו הדבר
גם בשנת . 1977
הגברת גולדה מאיר עמדה על הדוכן הזה ו אמר ה —
אני עצמי הייתי עד־שמיעה לכך: הכל פ תו ח למשא״
ומתן, גם ירושלים. אתם יכולים למצוא זאת בדברי
הכנס ת.
מר טדי קו ל ק, אד ם שאהבתו לירושלים היא ודאי
מעבר לכל ספק, הציע א חרי מילחמת־ ש שת-הימים
הצעות מ סויי מו ת להעברת חלקמ סויי ם של ירושלים
לריבונות ערבית, אבל א חרי כן חזר בו, כ שהסערה הצי בורית
הנוראה שטפה או תו.

יש מיתרון אחר
אדוני היושב״ראש, האם ירושלים היא כיו םבאמת
עיר מ או חדת !
האם היא עיר מ או חד ת, כאשר מתגלים מצבורי־נשק
על גג של ישיבה בעיך הע תיקה י
האם היא עיר מ או חדת כאשר דרושים מ או ת שוטרים
וחיילי ם כדי להכרי ח ערבים לפ תו ח חנויו ת, בני גוד
לר צונ ם!
האם היא עיר מ או חדת כאשר ממ שלת לוי אשכול
ז״ל, ממ שלת גולדה מאיר ז״ל וממ שלת מנ ח ם בגין
לא העניקו אז ר חו ת או טו מ טי ת לתושבי העיר הז א ת !
האם כל זה אינו מעיד כאלף עדים שכולנו יודעים
כי הסט טו ס הז ה אינו סופי ! שיש לנהל מ שא־ומתן על

מוצהרת היא לפוצץ את השלום.

סברה עיונית
ף צעת־חוק ״פרטית״ (כלומר: המוגשת
על־ידי חבר־כנסת, ולא על-ידי
הממשלה) עוברת ארבעה דיונים בכנסת :
• ״קריאה טרומית״ ,שבה מחליטה ה כנסת
אם לקבל עקרונית את ההצעה.

שהערבים, ה
מיזרח-ירושלים
! שיש להגיע לפיתרון
מו סל מי ם ו הפ ל ס טיני ם יוכלו לקבלו !
יש פיתרון כזה לנשיא סאדאת, יש פיתרון כזה
לממ שלת ארצות״הברית, ויש גם לי פיתרון כזה.

כל הפיתרונות האלה דומים: כולנו רוצים
שירושלים תישאר מאוחדת, שירושלים
תישאר בירת״ישראל, אולם שלעולם הערבי,
לעולם המוסלמי, לעם הפלסטיני יהיה מעמד
מדיני במיזרח־ירושלים.
איך לעשות זאת בדיוק — על כך אפשר ל ה תווכ ח,
ברור שיהיה על זה ויכוח. כאשר ראש-הממשלה
חתם על ה סכ מי קמפ-דייוויד, הוא ידע שיהיה על
זה ויכוח.

איוול תבאיצטלה
עול ק דו ש ה
הוויכוח לא נגמר.
לקבל עכשיו הצעת-חוק, אשר שמה קץ לוויכוח
הזה, הרי זה כאילו לומר: אין עוד על מהלה תווכ ח.

זוהי סטירת־לחי לנשיא אנוור אל-
סאדאת. זוהי חבלה במשא־ומתן לשלום. זהו
מעשה המונע השלמה עם העולם הערבי והעולם
המוסלמי, המונע כל אפשרות של
הסדר עם העם הפלסטיני. זהו מעשה אי וולת•
ואיוולת — גם כאשר היא מתעטפת
באיצטלה של קדושה ומסירות־נפש — נש ארת
איוולת.
לכן, אדוני היושב־ראש, אני מציע ל ה סי ראת
הצעת ה חו ק של חבר ת־הכנס ת גאולה כ הן מסדר-
היום.

אם היא נדחית על־ידי הרוב, היא מתה
בו במקום. אם הרוב מצביע בעדה, היא
עוברת לאחת הוועדות.
• אחרי שאושרה על-ידי הוועדה, בנוסח
מתוקן, היא מגיעה ל״קריאה ראשונה״
,שבה מתפתח ויכוח כללי, וכל חברי-
הכנסת יכולים לדבר עליה. אם היא מת קבלת
שוב על-ידי הרוב, היא חוזרת לוועדה
לשם הכנתה הסופית.
• ״הקריאה השנייה״ נערכת בשוב ה
הצעה
אל המליאה. אם הוגשו הסתייגויות
עליה, נערך עליהן דיון. בתום דיון זה
נערכת הצבעה על כל אחד מסעיפי ההצעה.
• מייד לאחר מכן נערכת ההצבעה ב־
״קריאה שלישית״ ,שהיא סופית. מצביעים
בעד ונגד, בלי דיון נוסף — (במיקרים
הנדירים, שבהם מצביע הרוב בעד הסתיי גויות
בקריאה השנייה, ניתן לדחות את
הקריאה השלישית).
(המשך בעמוד )62

ממשלת ׳שואל מעגנת מושאי את ועידת הנשיאים

בסף 111181־11
ו 11ד, ב 1 >1מ*1
׳ 29לדצמבר

978ו

דינשטיין,

ציר

כלכלי,

יורק

ניו

בהמשךלשיהתי עם שר האוצרמרש. ארליך, מרע. סיוןמנכ ״ ל
האוצר, ואהך, ובהתאםלאישורו של מרארליך, אודהלךבאם
וז 6ר 1ס :)1 0נ 3ו ) 8101
( £ 5 5 0 0 1 3 1 :0 5
תעביר למר ר. כהןושוה ׳
סכוםשל 6 , 0 0 0ששת אלפיםדולרזםשלארה ״ ב ) לקידום
נושאי סחר והשקעות .

יהודה

העתק:

סיון,

מנכ״ל

הלמן

האוצר

ך* חומר המתפרסם כאן, אילו היה
י • מגיע לכל עיתון אמריקאי כמו ניו־יורק
טיימס או ושינגטון פוסט, היה זוכה
בהבלטה רבה בעמוד הראשון, בצירוף
מאמר מערכת. פירסומו היה מעורר סערה
ציבורית בארצות־הברית של אמריקה,
ומביא להתפטרות ראשי יהדות אמריקה
וזעזוע בציבור כולו.

הכתום כאן חושף את אחד
הסודות הכמוסים כיותר של יהדות
ארצות־הכרית וממשדת־ישראל :
כיצד מממנת ממשלת־ישראל מזה
שנתיים את ועידת הנשיאים,
הגוף המייצג את 34 האירגונים
היהודיים הגדולים כאמריקה, כניגוד
לחוק האמריקאי, וכך רתמה
את המום ד הזה לעגלת ממשלת־כגין
ומדיניות־הסיפוח שלה.

מדיניו ת יונית עוכדות הן פשוטות: עד שנת
י 1978 1היתה ועידת־הנשיאים ונשיאה
דאז, אלכסנדר שינדלר, גוף יוני, שהתנגד
לסיפוח והתנחלויות ואף תמך לעיתים
קרובות במדיניות נשיא ארצות־הב־דית
ג׳ימי קרטר נגד עמדות ממשלת-
ישראל.
עצמאות זו של ועידודהנשיאים גרמה
למעשה לניתוק מוחלט בינה לבין ממשלת
ישראל בתקופת כהונתו של יצחק רבין
כראש-ממשלה. רבין זילזל בוועידת-
הנשיאים, שהיא התאגדות העסקנים המיק-
צועיים של 34 ראשי האיגודים היהודים
החשובים. הוא סבר כי הכוח הוא בידי
האירגונים עצמם.
עד עלות הליכוד לשילטון היתה ועידת-
הנשיאים גוף שלא בלט ביותר. המוסד
הוקם כבר בשנת ,1955 כמועדון של רא-
שי-האירגונים, ומאז מנהל אותו יורד ישראלי,
יהודה הלמן. ב־ 1959 פתח המועדון
מישרד, וב־ 1966 החליטו משתתפיו
להפוך אותו לגוף מייצג של האירגונים
היהודיים.
יצחק רבץ, שהכיר היטב את חשיבות
הגופים היהודיים מתקופת היותו שגריר
ישראל באמריקה, התעלם מגוף זה כשהיה
ראש־הממשלה, וקיים מגע ישגר עם ה־אירגונים
היהודים הגדולים. אירגונים אלה
הם ברובם תומכי תנועת־העבודה ופעולותיה,
ואילו לליברלים ולתנועת החרות
יש בהם השפעה פחותה.
יונים הפכו ניצים

.סודי: הוראת
212

לציר הכל כ לי של ישראל בניו־יווק

^ א ז עלה הליכוד לשילטון רצה בג
•׳ להב טי ח לעצמו את תמיכת יהדי
אמריקה, נגד נשיאה וממשלתו. הוא הב
כי הדרך היעילה היא לקנות את תמיכ
ועידת-הנשיאים. יושב-ראש הוועידה היה,
עד יוני ,1978 אלכסנדר שינדלר, ראש
התנועה הרפורמית, שהיה יונה מובהקת.

כדי לשחדה ־ והדבר יחייב את האידגון להירשם כ״סוכן זר

שינדלר התנגש לא פעם עם יצחק רבץ,
שנראה לו כנץ קיצוני מדי. כאשר בא
שינדלר לישראל לביקור, קיבל את פניו
מנחם בגין כראש ממשלת־ישראל, ושיג־דלר
הושפע עמוקות.
מאז העמיקו היחסים בין שינדלר ל-
בגין, ותוך זמן קצר שינתה ועידת-
הנשיאים את עורה והפכה תומכת נל-
הגת במדיניות בגין.
השיא הגיע בינואר , 1979 עת נפגשו
ראשי האירגון עם ג׳ימי קרטר וסגנו,
וולטר מונדייל, והפגינו תמיכה מוחלטת
במדיניותה של ממשלת בגין, בניגוד
לעמדת נשיא ארצות־הברית. מומחים בפוליטיקה
הפנימית האמריקאית סבורים כי
הפגנת הזדהות זו של האירגון היציג
של יהודי אמריקה השפיעו על קרטר
לוותר לממשלת־ישראל.
השינוי בעמדת אירגוך ד,נשיאים נראה
תמוה בעיני רבים, אולם עד כה חשבו
הכל כי בגין הצליח בכישרונו הרטורי
ושיכלו לשכנע את ראשי ועידת־הנשי־אים,
עד שהפכו את עמדותיהם מן הקצה
אל הקצה.

החומר המתפרסם כאן מעלה
לראשונה אפשרות אחרת.
^ סו כן

מכיוון שוועידת־־הנשיאים רצתה
לשמור על שמה כנציגת יהדות
אמריקה, היא העדיפה שלא לקבל
כל תמיכה ישראלית, כדי להימנע
מהצורך לגלות זאת ולהירשם
כ״סוכן זר״.
מימון הגוף היה מדמי-חבר של האיר-
גונים, וכן מהקצבות של המגבית היהודית
האמריקאית. הלק ניכר מן התרומות

פיון,

כנ פיי ל

האובר,

ה ש לו _ /למועדי?

הג דו ן :

ירו שלים.

לדבריד ״ ר צ. דינדייין ׳גובש לה שתתף
בסךפשהאלףדולרת שנו: התןצי׳•ל . 1 9 7 8

בהוב זזו: ,

מועדון

הנשיא י ב

דולר מ

בינתייםהשבית ; :ר בו ןהכונדםלהשתתףבבךעשרים ; :ל ך
הטהתכוגשבן נשריתאלףדולר .
ע ל ־,רבת מלכיםדולרקיבלנואיטורךבמכתבוסלד ״ רדיד. ל .פיין
בדבטבר

ך משך בל השנים נזהר אירגון-
י• הנשיאים שלא לקבל כל תמיכה כספית
מממשלת־ישראל. הסיבה לכך היא
קודם כל חוקית: אירגון אמריקאי העוסק
בלוביאינג, היינו בהשפעה פוליטית על
המימסד האמריקאי, המבקש לקבל תמיכה
מגוף לא אמריקאי, חייב להירשם
כ״סוכן זר״ .עליו לגלות את הסכומים
שהוא מקבל, ואת זהות המשלמים. איר-
גון־הנשיאים טוען שהוא מייצג של יהדות
אמריקה, ולא של ממשלת ישראל. אילו
היה מקבל מימון ישראלי, היה מתברר
כי הוא גוף או שלוחה של ממשלת־יש־ראל,
והוא היה מאבד מחשיבותו כמייצג
האירגונים היהודיים האמריקאיים.

1979

075

פ 29-

. 1978

אבקשך להעביר

משכים

הנ ך

לנואישור לשלם למועדוןהנשיאיםהיתרהבפך 5 4 , 0 0 0 . -
לאישור

הנ״ל,

אנא

אשר

בהוזר

וביין

מאיזה

תקליב

לבלע

ה ת׳ ש לו ס.

נוניג האולו
העתק5

גוי ה,

החטב

הכללי,

האוצר,

ירושלים.

מאה אלו דולר ל־״מועדון הנשיאים: עיסקה בלתי־חוקית
שהמגבית אוספת מייועד למימון הקהילות
היהודיות באמריקה.
אולם מסוף 1978 והלאה החלו חלק
ניכר מראשי האירגונים, שהם חברים
בוועידת־הנשיאים, להתנגד לעמדות נשיא־הוועידה
והזדהותו המוחלטת עם בגין.
הדבר גרם לעיכובים בהעברת דמי־החבר,
שמהם ניזונה ועידת־הנשיאים. לאירגון,
השוכן בשדרות פארק מס׳ 515 בניו-
יורק, שישה חדרי־מישרד בבניין של
מישלחת־העלייד, הישראלית, והוא משלם
תקציב קבוע למישרד ליחסי־ציבור של
ריצ׳ארד כהן, המטפל ביחסי־הציבור של
קרן היסוד, ושמישרדיו נמצאים במישרד
קרן היסוד ברחוב 84 פינת השדרה החמישית,
במנהטן. התקציב השנתי של ועי-
דודו־,נשיאים הוא כ־ 200 אלף דולר.

ת מיכ ה
מה מ מ שלה
ף י׳סוף 1978 הגיע מנכ״ל האירגון, יהד
יי דה הלמן, לפגישות בישראל. הוא נפגש
עם שר־האוצר דאז, שימחה ארליך, מנכ״ל
האוצר דאז, עמירם סיוון והציר הכל כלי
של ישראל בניו־יורק, הד״ר צבי
דינשטיין.

הרב אלכסנדר ש׳נדלר והיורד הלמן: היונים הפנו ניצי

כשיחות ביקש הלמן תמיכה של
ממשלת־ישראל כתקציב ועידת-
הנשיאים, והוסכם על הדרך שכה
יועברו הכספים, כך שלא ניתן
יהיה לשים יד עליהם ולעולם לא
יתגלה כי ממשלת-ישראל משתתפת
במימון ועידת-הגשיאים.
כשיחות הוסכם כי האוצר היש ראלי
ישתתף כתקציב ועידת־הנשיאים
כסך 100 אלף דולר ד
(המשך בעמוד )62

במדינה
(המשך מעמוד )19

לרגל שיפוצי ם
אנו מעבירי ם א ת התצוגה
וחייבים לגמור א ת המלאי בכל מחיר
לדוגמא:

מערכת קו מפל ט — פטפון מונ ארן +מגבר + 2 x 2 5 זוג רמקולים!
+מגבר
מערכת קו מפל ט — פטפון + 8 . 5 . 8 .רדיו
זוג ר מקולי ם.
נ(ערכת קו מפל ט — פטפון + 8 .5 .1 1 .טייפ +רדיו
זוג ר מקולים 2 x 3 5
רסיבר טונר — פטפון חצי או טו מ טי +זוג ר מקולי ם 2 x 4 0

מערכות מקצועיות

רסיבר סוני +פטפון חצי או טו מ טי +זוג ר מ קולי ם 2 x 4 0
מערכת קו מפל ט 20\ ¥א 2פטפון חצי או טו מ טי הנעת רצועה. טייפ
משוכלל לשני סוגי ק ס טו ת +רדיו 4גלים 6 ,ת חנו ת בחירה
מראש +זוג רמקולים,

ב מקו ם 9,500

סמרטוט וחשבתי שאני הולך למות.
הם איימו עלי שאם לא אתלבש
במדי אסיר הכל יחזור על עצמו.
שמתי עלי את בגדי האסירים.
חומצה בצינוק. אחרי ש שמתי
עלי את בגדי האסיר הכ ניסו
אותי לתא בידוד. כשהייתי
בבידוד התגלתה לי עוד שיטת עי נויים.
בשלב מסויים רצו לספר
אותי׳ אך אני סירבתי. העונש של הם
היה לשפוך חומצת ליזול על
ריצפת הצינוק שלי. החומצה ש שאפתי
לריאות גרמה לי לסח־הורות
ולבחילה, והייתי במצב כמ עט
קבוע של הקאות והתעלפות.
בצינוק היו ידי כבולות באזיקים
מאחורי הגב, וכשהביאו לי אוכל
כבלו אותי עם ידי קדימה. אבל
גם כך אי אפשר לאכול, מה גם
שלא נתנו לי כלי־אוכל.
כשיצאתי מהצינוק הועברת ל-
מיכלאות הכלליות. החיים במיכל-
אות הם גן־עדן לעומת הבידוד וה־צינוק.
שם רק סוטרים, בועטים
ומקללים את האסירים. התברר לי
שאותו סגן שעינה אותי הוא אימת
הכלא. ניסיתי לברר את זהותו,
אבל אף אחד לא יודע את שמו,
והסוהרים מקפידים לא לתת את
שמו לאסירים.
נמנעתי מלשלוח קובלנה מה כלא׳
כי שילטונות הכלא מתנכלים
לכל מי שמעז לקבול, ואף לא
מעבירים את הקובלנות. באחד ה*
מיסדרים סיפרתי למפקד הכלא ו
ל״י7,250

ב מקו ם 15,900ל״י11,750 ,
ב מ קו ם 29,000ל״י21,300 ,
ב מ קו ם 29,000ל״י23,700 ,
ב מקו ם 43,000ל״י34,000 ,
ב מ קו ם 45,000ל״י31,20 ,
ב מ קו ם 43,200ל״י32,000 ,

כמו כן במלאי ללא תחרות:

רסיברים — סוני 7 0 ,פיוניר, טונר, היטצ׳י, הרמן־קרדוו, א ק אי.
פטפונים — סוני, סאונד־ מסטר 0 ,יז\ן, מונארך, מיקרו, סורה, וגנר, מרוקו 8 .5 .1 1 ,גררד.
רמקולי ם — גודמנס, סיז, נמקו , 0 . 8 . 5 . ,אלק, א ק אי, קף, מוראל, פודלס, או דקס.
טייפים 0ן, סוני, סאונד, טלטקס, פיוניר, היטצ׳י.

בו טאל

בו ג ד שו ב ,7 2ת ל ־ א בי ב, ט ל292701.

יבואני רמנזולים,מטרכות סטריאו וציוד אלקטרוני

חיו 1ל ד
היוצאת לתו״ל
שפרי הופעתך
לטשו את נימוסיך
ויחסי,האנוש שלד.
הרשמי לקורס לטפוח החן, שיקנה לו :
שיפור מכף רגל עד ראש
גינוני חברה ויחסי אנוש יפים
תרכשי בטחון עצמי בחברה — עבודה
ובכל אשר תפני

01 1

#בריזה
• יצל

מוסיקפהי

הרברט סמואל 80 טל 656992

אולפן לאה פלט שר

אכן גכירול 50ת״א, טל. צ0768צ
הרשמי מיד, המקומות מוגבלים.

בלוז 3 ,ולק,
ג׳ . 1רוק

פתוח כל יום.כולל יום אי משעה 21.00׳׳־-י׳-

אסיר אברהם
״טעות חמורה״
לסגנו על מה שעשו לי, והם אמרו
לי :״מאה אחוז מה שעשו לך,
ואם תמשיך לסרב תחטוף עוד
ועוד.״ התברר לי שהסגן משליט
את הטירור והאלימות בגיבוי מלא
של מפקדי הכלא.
העינויים והיחס המשפיל שקי בלתי
בכלא רק חיזקו בי את ההר גשה
שבעצם אני צודק. לא קיבל תי
מהמדינה שום דבר מלבד עוני,
קיפוח והתעללות, ואני לא חושב
שאני צריך לתת לה. מפליא אותי
שהלך הרוח הזה, ששורר בין רבים
מחברי בשכונות העוני, לא מטריד
אף אחד. אם הם חושבים שיוכלו
לפתור את הבעיה הזו בעזרת כלא
ועינויים, הם טועים טעות חמו רה.

באן סיפורו של אברהם.
על סיפור זה אומר דובר צה״ל:
״אליהו אברהם סרבן גיוס, היה
עריק ונכלא. סירב להישמע להור אות
אלמנטריות, כמו לבישת מדי
אסיר׳ ולא היתד, ברירה אלא להש תמש
נגדו בכוח סביר, שבלל,
בין היתר, שימוש בגז מדמיע. ל סיפורו
אודות הליזול אין שחר.
״אליהו נשפט לשלושה ימי-צי-
נוק, ואפילו לא ריצה את עונשו.
ב־ 1במאי הוחלט שהתנהגותו הש תפרה,
והוא הוחזר לפלוגה. הוא
סירב להסתפר והוחזר לכלא. הוא
יצא לבסיס קליטה ומיון ולא הגיע
לשם, ומאז הוא נפקד.״

2תייסת על תוך ימה של אילת ליד הכלים הכבדים המנסים לתקן את חביזב

אילת אפשר להגיע בכמה דרכים.
€אפשר להגיע אליה באחד ממטוסי
אוקיע, לשלם יותר מ־ 5000 לירות עבור
כרטיס טיסה הלוך ושוב. אפשר להגיע
אליה ברכב פרטי, ולשלם כמה אלפי
לירות עבור הדלק.
באילת אפשר להתגורר בכמה צורות.
אפשר להתגורר באחד מעשרות המלונות
שצצו בשנים האחרונות בעיר כפטריות
אחרי הגשם, לשלם סכומי־עתק עבור חדר,
שבדרך כלל הוא מלוכלך, להתרגז על
השרות הגרוע, כשכל מלצר וכל פקיד
מתנהג כאילו הוא עושה טובה לאורח.
אפשר גם לישון על שפת הים, בתוך שק־שינה,
ולשמש מטרה לביריונים וגברברים
מגודלים, שתחביבם או מיקצועם הוא להטריד
טיילים ובעיקר טיילות.
אך גורל אחד משותף לכל אותם שמגי עים
לאילת בימים אלה, בין במטוס ובין
ברכב פרטי. גם אם הוא מתגורר במלון־
פאר וגם אם הוא משתרע על שפת הים :
מהרגע שבו מגיע התייר או הטייל לאילת
ועד שהוא עוזב אותה, מלווה אותו צחנה
נוראה, כאילו שהוא נמצא במרכזו של ביב
שופכין גדול.
הביוב של איזור המלונות באילת סתום
והוא פורץ לכל עבר. בעיריית אילת קשה
לקבל הסבר לתופעה זו, שהיא ככל הנראה
יחידה במינה בעולם. ראיש העיר גדי
כץ נמצא בחוץ־לארץ. מנהל מחלקת התיירות
של העיריה, שמואל תגר, נמצא

הם לנשום צחנת ביוב במשך כל תקופת
שהותם בעיר הדרום.
העיריה ערכה כבר כמה נסיונות להתגבר
על הביוב שפרץ• בחודשים האחרונים
אפשר להבחין בשופלדוזרים שנשכרו
על־ידי העיריה, החופרים וסותמים חפירות,
בעיקר בכניסה לאיזור התיירות —

ראש־ עיר פץ
לא יודע אנגלית
בצפון, ועוזרו של תגר, בחור בשם מיכה,
טוען שאינו מכיר כלל את בעיות הביוב
של אילת.
אך העובדה נשארת עובדה. תמורת
סכום של אלפים או עשרות אלפים לירות,
המוציא כל אדם או כל מישפחה המגיעים
לעיר התיירות מס׳ 1של ישראל, חייבים

ונציה, כפי שהאמור נקרא באילת. אולם
תושבי העיר יודעים כי מעטים הסיכויים
שבעיית הביוב תמצא את פיתרונה. הביוב
באמור המלונות נבנה בצורה נפשעת
ממש. ללא כל תיכנון והכרת הצרכים האמיתיים
של איזור מלונות מתפתח. רק
בנייתה של רשת ביוב חדשה, בהוצאה
של מאות מיליוני לירות, תביא לכך שה-
סירחון יפוג. לעיריה אין כסף לבניית
רשת ביוב חדשה, ובינתיים היא מנסה,
ללא הצלחה, למצוא פיתרונות זמניים.
במשך שנות קיומה כעיר תיירות ידעה
אילת עליות ומורדות. תקופות שיגשוג
לצידם של משברים טילטלו אח מצב
רוחם של תושבי העיר מן הקצה אל
הקצה. כל זה היה נכון עד שהגיעה תקופת
הצ׳ארטרים. אילת היתה חלוצה בשטח
זה. על פי אישור ממשלתי מיוחד, ובעיק-
בות יוזמה של איש התיירות מם ׳ 1של
אילת, בעל חברת יעלת, שהוא גם חבר
מועצת העיריה, שמואל (״מוקי״) מלצר,
גילו הסקגדינווים את השמש של אילת.

געיס יותר,
זול יו מי
תיירן מלצר
ניסיון להציל את העיר

ף שנת התיירות האחרונה היתר, ה תפוסה
בבתי המלון באילת מיליון —.
מיטות בשנה. מרבית האורחים היו תיירים
שהגיע בטיסות־שכר, במטוסים ש־

,אילת הודסת את עצמה
(המשך מעמוד )25

נחתו בנמל־התעופה הקטן של אילת. הים
אף המריאו ממנו, מבלי שראו כלל את
יתר חלקי הארץ. יתר מרכיבי מיליון
המיטות היו תיירים שהגיעו ללוד, ובין
יתר האתרים שבהם ביקרו היתה גם אילת,
וישראלים שעדיין לא נואשו לגמרי מהעיר
המרוחקת והיקרה.
אך בשנה הבאה כבר תהיינה פחות
מיטות תפוסות. חברות טיולי השכר, שה גדולה
ביניהן היא חברת צ׳רבורג ה0קנ־דינווית,
כבר הודיעו לגורמי התיירות בעיר,
שלפחות רבע מכלל המקומות שהוזמנו
לשנה הבאה מתבטלים. ועדייו אין
זה סוף שטף הביטולים.
חברות טיולי השכר לא נימקו את הביטולים,
אך כל מי שעוסק בתיירות באילת
יודע את הסיבות האמיתיות. באילת פשוט
לא נעים לבקר. בעולם, ואפילו בישראל,

טרקטור עובד כרקע העיר
בנייה ללא תיכנון׳
שתיים בטקטיקה מסויימת. ברטי נשארה
על החוף, עם שני הגברברים, אחרי שהסכימה
לצאת איתם לארוחת ערב ולבילוי,
ואילו אני אמרה שהיא הולכת להביא את
החפצים מתחנת אגד. אני פנתה למיש־טרה.
רק כעבור שעה הסכים היומנאי
לשלוח עמה שוטר לחוף .״כל אותו הזמן,״
מספרת אני ,״היה לי בראש רק דבר
אחד: מה שני הבחורים האלה כבר הספיקו
לעולל לברטי. כל התחנונים שלי
בפני השוטר לא עזרו. היו לו דברים
חשובים יותר לעשות. רק בשלב מאוחר
יותר הבנתי כי תלונות כאלה הם דבר
של יום ביומו באילת, ואפילו המישטרה
לא מתפעלת מהם.״

על ג ב דגיי ס
ועל שוטרים

נזיסעדן רדכרט
פנינה בלב הסירחון

נופשות ככריבת־השחיה של אחד המלונות באילת
אי אפשר ללכת ליס

מארחת ורה
יחנו סוב לאורח

יש אתרי-נופש נעימים הרבה יותר, וזולים
הרבה יותר. הסקנדינווים שימשיכו
לפקוד את אילת יהיו כאלה המוכנים
לבלוע את כל הגלולות המרות שהם מנת
חלקם של הבאים לעיר הדרומית, ובילבד
שיוכלו להשתזף, אפילו בנוחיות מינימאלית
ובתנאים־לא־תנאים. שהרי השמש
הפכה לפולחן לאותם הבאים מארצות הצפון.
אני
יורדן היא תיירת צרפתיה שהגיעה
לישראל יחד עם ידידתה היהודיה ברטי
לויטס. לגבי אני וברטי היתה אילת גולת
הכותרת של הטיול בישראל. הן שמעו
עליה גדולות ונצורות מידידים שביקרו
בה לפני כמה שנים. אני וברטי אינן
תיירות עשירות, הפוקדות את מלונות-
הפאר. כשהגיעו לאילת, הבינו כי מזג-
האוויר מחייו אליהן ואל תקציב הטיול

שלהן, והחליטו ללון על שפת הים. עוד
בשעות אחר־הצהריים, כשהתמקמו הש תיים
על החוף, הבינו כי נתקעו לצרה וכי
יהיה עליהן למצוא מלון זול.
שני גברברים צעירים פנו אליהן באנגלית
עילגת, הציעו להן ״טיול וארוחת
ערב, על חשבוננו״ .אני וברטי הן מטיילות
ותיקות היודעות למי יש להיענות
ולמי לא. הן לא היו צריכות לשקול ולדון
בדבר, כדי להשיב בשלילה מנומסת. הצעירים
לא ויתרו. הם המשיכו להפציר,
הפכו מאיימים מרגע לרגע, אחד מהם אף
ניסה, כאילו בדרך־אגב חברמנית, לגפף
את אני. הן פרצו בזעקות, אך מעט האנשים
שהיו על החוף כלל לא שמו־לב
אליהן. גם הגברברים לא התפעלו מהצעקות.
כאילו
על סי סיכום מוקדם, נקטו ה

¥ם א ני נשלח שוטר רגלי. היא צעדה
+עימו מתחנת המישטרה עד לחוף
הים. ברטי הצליחה לגייס את כל אוצר
המילים האנגלי שלה כדי להשהות ולהרגיע
את הגברברים חמי־המזג. ואז ניחתה
ההפתעה הגדולה ביותר על ראשיהן של
שתי התיירות. השוטר דיבר עם הגברברים
כאילו היו מכרים ותיקים. הוא לא
עצר אותם, אפילו לא רשם את פרטיהם
האישיים. אחר־כך פנה באנגלית עילגת
לשתי הנערות ואמר :״אני מציע לכן
לא להגיש תלונה. הבחורים הבטיחו להתנהג
בסדר.״ די היה במבט אחד לכיוון שני
הגברברים כדי שאני וברטי יבחינו בלעג
שניבט מעיניהם. אני וברטי עזבו את חוף
הים, צעדו עם השוטר עד תחנת אגד
ולקחו את האוטובוס האחרון היוצא לתל־אביב.
ביקור השתיים באילת ארך בדיוק
שלוש שעות.
נראה כי גם אם אני וברטי היו תיירות
עשירות והיו מתגוררות באחד מבתי-
המלון המפוארים של אילת, הן לא היו
מצליחות ליהנות מהטיול. המלון הטוב
ביותר באילת נחשב מלון לרום, השייך
לחברת וזשת, חברת הבת של אל־על.
על־פי הפרוספקט מעניק לרוס שירותים
של מלון־פאר לאורחים שלו: חדרים גדולים
וממוזגי־אוויר, ארוחות צרפתיות משובחות,
בידור, בריכת־שחיה וחוף פרטי.
מחיר השהיה במלון לרום בעונה הוא
60 דולר לזוג, כ־ 3000 לירות, כולל ארו-
חת־בוקר. תמורת מחיר זה מקבל האורח
חדר מלוכלך, שהריהוט בו בלוי ומהוה.
הארוחות, עבורן משלמים תוספת מחיר,
הן ברמה של מיסעדה קואופרטיבית. השירות
במלון הוא מתחת לכל ביקורת. המלצרים
עושים טובה כשהם מגישים שירות,
והחדרניות מנקות את החדרים כלאחר

הסביר השבוע אחד מהעובדים הבכירים
של המלון, שביקש להישאר בעילום
שם :״אנחנו המלון הכי תפוס באילת.
התפוסה השנתית הממוצית שלנו מגיעה
ל־ 80 אחוז לערך, וזו תפוסת־שיא בתיירות
העולמית. תייר עוזב ותייר נכנם,
ואין מספיק זמן לסדר את החדר ולנקות
אותו כמו שצריך, ובוודאי שאיו מספיק
זמן לערוך בו שיפוצים. אין אפילו מספיק
זמן לשרת את האורח, כמו שהיינו רוצים
וכמו שהצוות המיומן שלנו יכול ויודע.״
למלון לדוס, פאר מלונות אילת, יש
יתרון על פני מרבית המלונות האחרים.
(המשך בעמוד )68

בכל בית

צ די

אם אינך מעונין בטיול מאותן בחו״ל
שיחת מהפכני חדש זה
--עשוי לעניין אותך-- .

ק1ור

ע ם טיולי ״עשה זאתבעצמ
של נ תו ר תיסע לחו״ל חופשי חופשי.
לראשונה בישראל, יש לך אפשרות לתפור לך את הטיול
שלך לחו״ל לפי מידותיך. עוד בטרם צאתך, כאן בארץ,
אתה מחליט באילו ארצות תרצה לבקר, מה תראה, מהי
דרגת האירוח הרצויה לך, באילו הצגות תיאטרון תצפה,
אילו שרותים תקבל, באילו סיורים תשתתף, או שמא אתה
מעדיף לטייל ברכב שכור...

״נת 1ר״
אחוד סוכני נ סי עו ת

רוצה ל שנות את
תוכניותיך?
אל דאגה, תמורת תשלום ניתן יהיה לבצע שינויים
בתכנית הטיולים, או בהזמנות שרותי הקרקע.
רוצה לצאת לחו״ל בטיול, בו אתה אדון לעצמך? טיול בו
רק אתה קובע היכן תהיה, מה תעשה ומתיי
אצל סוכן הנסיעות שלך תוכל לקבל את החוברת: לונדון
צ׳ארטר וטיולי ״עשה זאת בעצמך״ של ״נתור״ .חוברת;ומפרטת
את מיגוון השירותים ומחיריהם בכל אחת מ־28
הערים הכלולות בתכנית.

לתז׳ ח צי ארטר
1טי 1לי ייעען ה־זאת־בעצמר
0־* 113*61•*011 סח >
>ן 0 )16008 6*0

) 1ס חסס)000001*3)40

| 28 הו)•011437)3041)7
!013(0) £11)0)1630011104
1ח43ז4)6ח\ 1׳

טיסות צ׳ארטר-
זה תמיד זול יותר.
נתור הזמינה טיסות צ׳ארטר מוזלות במיוחד לסוג זה של
חופשה. אתה מגיע לאירופה לשהות בת 15 יום, אותה
תוכל לנצל בכל. דרך הנראית לך: סיורים מאורגנים,
טיולים באנגליה ובארצות נוספות באירופה או שהות בת
שבועיים בלונדון, פרים, רומא, פרנקפורט או כל עיר
אחרת, בשיטת ״עשה זאת בעצמך״.

>111605

830061003 80810
8 )044614
60׳))13 וו6ק).0

04!3461*101 1נ1

011)4111
£410)110811

10)0006־1
1׳)301411)1
0006*3

)10041x1101
1-34 1*310134 1
1-00400

1-14)100
>134)111
>13110)03
>11130
>11101011
3)1164א
106א
1*304 80016 16000)6
>׳611106

״עשה זאת בעצמך-
איך עושים אתזה?
בתכנית זו, הכוללת 28 ערים בכל רחבי אירופה, תמצא את
כל הדרוש לך: בתי מלון, סיורים מודרכים בערים, טיולים
מחוץ לערים, כרטיסי תיאטרון, ביקורים במועדוני לילה,
השכרת רבב לנהיגה עצמית; שרותי רכב, ועוד ועוד.
אתה בוחר לך את השירותים הדרושים, ויודע בדיוק כמה
יעלה לך כל דבר. כך אתה מסיר מעצמך את הדאגה כיצד
תכלכל את צעדיך בהיותך בחו״ל. אתה יכול להתמסר
לחופשתך ללא הפתעות וללא מימני שאלה בכל הקשור
לכסף.
כל אשר עליך לעשות הוא לומר לסוכן הנסיעות שלך
לאילו שרותים תזדקק, ומתי. עם ההזמנה אתה משלם ־25׳/
מהמחיר, ועם השלמת התשלום תקבל שוברים המקנים לך
את השרותים אותם הזמנת.

עם טיול׳׳עשה זאתבעצמ^|^ו
שלנתורחיסעלחו״לחופשיחופשי.
ט ל־ או־ויו

העול השלישי: הנשל! הסודי של רוח מ של
בספרו של פילים אגיי, יומן ׳הסי־אי־איי, מופיעה
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ־ישראל
ברשימת האימונים שפעלו בחסות הביון האמריקאי.
בנספח מוגדרת ההסתדרות במישפט אחד קצר, שהוא
כנראה גם קולע :״אירגון העובדים בישראל, שתופעל
על-ידי הסי-אי-איי, במיבצעים הקשורים ליחסי־עבודה״.
השבוע, ימים ספורים אחרי שמאות־אלפי עובדים
צעדו תחת דגלו האדום של ירוחם משל, מאוזכרת שוב
ההסתדרות בהקשר מעורר סלידה. במאמר מקיף, הנושא
את הכותרת :״היצוא המסוכן של ישראל״ ,מאשים
העיתונאי טים קון שתי חברות הסתדרותיות בייצור
ובמכירת ינשק המיועד למילחמה נגד סוציאליסטים בעולם
השלישי, בעיקר באמריקה הלטינית.
חברת סולתם ההסתדרותית, כותב קון, היא יצואנית
מרכזית של תחמושת המגיעה, בסופו של דבר, לארצות
כמו גווטאמלה ודרום־אפריקה. ההסתדרות היא גם שותפה
מרכזית בתדיראן, יחד עם החברה האמריקאית ג׳נרל
טלפון אנד אלקטרוניקס אינדוסטרי. תדיראן מייצרת ציוד-
קשר וחלקים אלקטרוניים אחרים למטרות צבאיות. רוב
הקונים הם, כמובן, דיקטטורות ימניות או השילטון
הגיזעני בדרום־אפריקה.
שלוש המחתרות הפעילות והלוחמות באמריקה הלטינית
בשנתיים האחרונות נתקלו בנשק ישראלי. הממן
לחקר השלום בשטוקהולם, שבדיה, קובע שישראל סיפקה
ס )!(980/מהנשק והציוד הצבאי של הדיקטטור המודח של
ניקראגואה, אנסטסיו סומוסה 670/0 .מהנשק באל־סאלוודור
הוא ישראלי. התמונה בגווטאמלה היא פחות או יותר זהה.

הנשק הגדול ביותר לארצות המוחרמות אפילו על־ידי
המערב. כל הקשרים לייצוא כזה פותחו כבר על־ידי
ממשלות המערך, ונעשים גם באמצעות מיפעלים בבעלות
ההסתדרות ה״סוציאליסטית״ .בנשק הישראלי רוצחים
לוחמי־חירות שחורים בדרום־אפריקה. בתת־מקלע עוזי
וברובי גליל קוצרים סטודנטים, פועלים ומפגינים בערי
אמריקה הלטינית. המידע על אספקת נשק לאינדונזיה
הוא מעניין במיוחד, בהתחשב ברצח־העם ששליטי
ג׳אקרטה מבצעים בטימור.
40 אלף ישראלים, או 140/0מפועלי התעשייה בישראל
מועסקים באורח ישיר בייצור נשק. המדיניות קצרת-
הראות והרודהאסון הפכה לחלק אינטגרלי ממיבנה המשק
הישראלי. מעניין מה יגידו הח״כים יוסי שריד וחייקה
גרוסמן בנושא הזה.

הודו: אודנירם
מ ארצות ־הבר ית
פעולתו האחרונה של שר־החוץ לשעבר, סיירוס ואנס,
היתה נסיון לשפר את יחסי ארצות־הברית והודו. עד
למיבצע ההצלה המטופש של ג׳ימי קארטר, זכה ואנס
להצלחות מרשימות בדרום־מערב אסיה. חישול הברית
הסינית־אמריקאית-פקיסתאנית נגד ברית־המועצות, והמגמות
האיראניות לשיתוף פעולה שקט עם הציר החדש
היו הישגים אמריקאיים חשובים. החוליה החלשה היא הודו.
אינדירה גאנדי, ראש־הממשלה החדש, נחשבת למדינאי
פרו־סובייטי. למעשה היא יותר אנטי־פקיסתאנית מאשר
פרו־סובייטית. יחסיה עם המפלגה הקומוניסטית בהודו הם
גרועים מאוד, בעיקר בבנגל, הנחשבת בעיני הקומוניסטים
מעין מיבצר אוטונומי חזק. ואנס עשה כמיטב יכולתו
להדק את יחסי ארצות־הברית והודו, ואף הצליח לסחוט
מאינדירה כמה הצהרות בוטות בגנות הפלישה הסובייטית
לאפגניסתאן. הצהרותיה של אינדירה באו׳גם כדי לפייס
את העולם המוסלמי ואת 90 מיליון המוסלמים בהודו
עצמה. אך אינדירה מוסיפה לגלות דאגה חמורה נוכח
כוחה הגובר של פקיסתאן, והנוכחות הסינית המאסיבית
בארצו של הגנראל זיא אל־חאק.

שצר 1ס? •
וגד י שר אל

מזכ״ל ירוחם משד
ספק־נשק לפאשיסטים
בין השאר סיפקה ישראל לאל־סאלוודור 25 מטוסי ערבה,
שבהם משתמשים באכזריות רבה, לדיכוי המרידה העממית.
יד שמאל. תהליך יצור הנשק המודרני הוא כל כך
מורכב, שכמעט בכל פריט יש יד הסתדרותית. לא לשווא
שרים ותיקי ההסתדרות :״יד שמאל היא ההולמת״.
רבים בישראל מנסים להצדיק את יצוא הנשק בטענה,
שהסחר עם דיקטטורות ימניות הוא תוצאה מבדידותה
המדינית של ישראל. אלא שהבדידות הזו איננה גזירה
משמים. היא נובעת ממדיניותה של ישראל. ,המסרבת
להעניק עצמאות לפלסטינים בשטחים הכבושים תמורת
שלום. יצוא הנשק לארצות המתעלמות מזכויות האדם
מכפיש את ישראל ואף מזיק לאינטרס הישראלי לטווח
הארוך. כמו במיקרה הקלאסי של ׳ניקאראגואה, סופן
של הדיקטטורות הימניות הוא עניין של זמן. לוחמי
הגרילה שיעלו לשילטון לא ישכחו לממשלת ישראל את
עזרתה לפאשיסטים ולגיזענים. הבדידות הבינלאומית רק
תוחרף עוד יותר.
אומר על כך טים קון :״רוב המדינות במערב התעשייתי
מייצרות את הציוד הצבאי הדרוש להן בעצמן
ואינן זקוקות ליבוא הישראלי. ישראל הפכה לספק נשק
ראשי למדינות הידועות לשימצה בכל העולם, בגלל
מישטרי דיכוי והתעמלות מזכויות האדם. למיפעלים הממלכתיים
וההסתדרותיים של ישראל יש הסכמי אספקת-
נשק מקיפים עם דרום־אפריקה, ארגנטינה, צ׳ילה, אל־סאלוודור,
גוואסאמלה, אקוודור ואינדונזיה.״
״עוזי״ ו ״ג לי ל ״ .ישראל רכשה לה מוניטין כיצואן

קארטר דזישן. אינדירה הבהירה לאמריקאים, שהפיתוח
הגרעיני בפקיסתאן, שמומן בין השאר גם על-ידי
שליט לוב, מועמד קאדאפי, מהווה איום בלתי־נסבל על
הודו. היא איימה בהידוק הברית שלה עם ברית־המועצות,
שתכלול גם שיתוף־פעולה גרעיני. גאנדי דרשה מארצות-
הברית אספקת אורניום מועשר לכור הגרעיני שלה
בטאראפור, ליד בומביי.
ג׳ימי קארטר עמד בפני דילמה לא־קלה. אחד מהישגיו
המרשימים הוא החוק למניעת הפצתה של אנרגיה גרעי-

המישפט הבינלאומי נגד כליאתו של אנתולי
שצ׳רנסקי, שנערך בשבוע שעבר באמסטרדאם, הפך
גם הפגנה רבת־משמעות נגד המימסד הישראלי. בחבר
השופטים לא נכלל אף ישראלי. אב־בית־הדין, שגריר
ארצות־הברית באו״ם לשעבר, אנדרו יאנג, הבהיר,
שהדיון לא נועד לעודד את המילחמה הקרה. הצוות
המכובד, שכלל גם את ראמזי קלארק, אלמנתו של
מרתין לותר קינג, קוראטה, והסוציאל־דמוקרטים
האירופיים מריו סוארש ויון דן אויל, נבחר לפי
קנה־מידה ברור: השופטים היו שמאלה מהמרכז,
אוהדי ישראל, התומכים באש״ף כמייצג העם הפלסטיני

בכך הפקיע ״בית־המישפט״ הבינלאומי הזה את
הטיפול בפרשת שצ׳רנסקי מהניצים, מלבי המילחמה

נית, שאושר בקונגרס ב־ .1978 החוק הזה היה מעין ביטוי
לקארטר הישן, האידיאליסט בנוסח ג׳ון קנדי, שעבר
בינתיים מהעולם כתוצאה מפגישתו עם האמיתות האכזריות
של ארצות־הברית כמעצמת־על בעלת אינטרסים אימפריאליסטיים.
בלחצו
של ואנס עקף הנשיא את החוק בתירוצים
טכניים שונים, והסכים למכור 40 טון אורניום מועשר
להודו. אין ספק שצעדו זה של קארטר יאיץ את תחילתו
של העידן הגרעיני בתת־היבשת ההודית. הסכנות הגדולות
ביותר לשלום העולמי אורבות עתה במוקדי המתיחות
באסיה: במערכת המורכבת והרגישה, הכוללת את הודו,
פקיסתאן, איראן ואפגגיסתאן — ואת המיזרח־התיכון.

הקרה ומדכאי העם הפלסטיני. יאנג הצליח להעניק
אמינות לבעייתו של שצ׳רנסקי, הפך אותה מתעמולה
זולה בנוסח מנחם בגין לנושא אנושי חשוב.
ההתעלמות מממשלת ישראל היתה, כמובן. מובנת
מאל-ה. העובדה שגם מיפלגת העבודה לא הוזמנה
לשגר ״שופט״ מהווה מהלומה יוקרתית עצומה לשימעון
פרם ולאבא אבן. הרמז היה ברור. המדיניות הישראלית
כלפי הפלסטינים, המשותפת למערך ולליכוד, פוסלת
אותם מבחינה מוסרית מלדון בפגיעות אחרים בזכויות
האדם. ממשלת ישראל הפגינה ברבים את צביעותה
בנושא הסובייטי. היא מנפנפת בדיכוי יהודי ברית־המועצות
מטעמי מילחמה קרה, ומתנכלת לפליטים
שאינם רוצים לעלות לישראל. מטרת הדיון באמסטר־דאם
היתד. הפוכה. המשתתפים מתעניינים באמת
בזכויות האדם בברית־המועצות, ובעת ובעונה אחת
תומכים בדטאנט ובשלום ישראלי־פלסטיני. בחברה
כזאת אין לבגין ולפרס מה לחפש.

תערוכה בלונד!!

אנדרו יאנג
מהלומה לפרס ולאבן

בשבוע שעבר נערכה הפגנה ממוסדת של צעירים
יהודים נגד נוכחות ״אירגון הטירור״ אש״ף בלונדון,
אך הפעולה הפלסטינית בבריטניה היא מקיפה והש פעתה
ניכרת בכל תחומי החיים.
בימים אלה ממש נערכת תערוכה של פולקלור
פלסטיני במכון הקומונוולת היוקרתי במערב לונדון.
התערוכה, שהכניסה אליה חופשית, משכה עשרות
אלפי מבקרים. היא אמורה לשקף את המורשת התרבותית
העשירה של העם הפלסטיני. בין המוצגים:
לבוש מסורתי פלסטיני, כלי־נגינה, כלים מנחושת,
תכשיטים וריקמה.
אין ספק שתערוכה זו מרשימה בעצם הפגנת קיומו
ורב־גווניותו של העם הפלסטיני. המארגנים מתכוונים
להציג אותה באירופה ואולי גם בארצות־הברית.
אינטלקטואלים פלסטינים גולים מעודדים מאוד
מהתמיכה שהם זוכים לה בכל מערב־אירופה. הנושא
הפלסטיני ירש את ויאט-נאם, כקנה המידה העיקרי
להשתייכות לחברה הנאורה. שום הסברה לא תוכל
להתמודד עם האמת של עם מדוכא, שמצא לו מודל
אידיאלי לחיקוי. הכוונה, כמובן, לשיטות ההסברה
של התנועה הציונית, ופרשת ה״מעפילים״ על גשר
אלנבי מוכיחה זאת.

חיים ברעם

א1שים בשנים

~ 0 1 3

במוישיה הוסט: לחיות באושר
כד נראית פטרישיה הרסט לשעבר ומזה שנה גברת שוא, עם
בעלה ברני. לפני שנה בדיוק הוביל איל העיתונות רנדולף הרטט,
ברגליים רועדות, את בתו לחופה, ובכך הגיע סוף רומנטי לפרשה
שהסעירה את אמריקה כולה: פסרישיה נחטפה, כזכור, על־ידי
מחתרת הצבא הסימביונזי ולתקופת מה סברו כאילו עברה שטיפת־מוח
ומטמורפוזה מוחלטת. שומר ראשה נשא אותה לאשה, ומאז
מחלקת פטי את זמנה בין המיטבח וה,כביסה לעבודה התנדבותית.

(1אות

אמות׳ לא לא ו ודב

לחיות עם אלכסנדר י

הוליווד הירבתה לחזר אחר מארת קלר היפהפיה שהתגלתה כשחקנית מוכשרת ביותר (פדורה, בובי
דיופילד) אבל מארת החליטה ששלוש שנים בארצות־הברית הגדישו את הסאה .״בנידיורק אתה צריך
לרוץ. בלוס־אנג׳לס — אינך יכול להתקיים בלי מכונית. איני אוהבת את התוקפנות של אורת־החיים
ואיני מוכנה לשלוח את בני לפסיכיאטר בגיל עשר.״ היא נטלה את בנה אלכסנדר ועברה לפאריס.

לזון בנאד: גאוותה ונר

בנה

לורן בקול מגלה כי לקדם את מכירות סיפרה החדש לא יותר קל
מלערוך סיבוב הופעות מחוף אל חוף. לכן התפנתה מחריש עמוק
של ארצוודהברית כדי ללוות את בנה סם לטכס סיום הלימודים
בבית סיפרו בניו־יורק. אחרי ארצות־הברית מצפות לה צרפת,
שוודיה, איטליה ואוסטרליה.

תאו׳ סויסנ״אן: תיקווה הקולנוע הזגרבת
מארי טריטיניאן, בתם של השחקן ז׳אן לואי (שביקרה עם אביה בישראל) ,אוהבת לנוח על שפת־הים
ועוד יותר אוהבת לעבוד. לפני שהחלה הסרטת סרט של אמה, הבמאית נאדין, יחד עם אחיה הקטן,
שגם הוא ישחק בו, חנכה את הופעתה הראשונה בחברה הגבוהה בפאריס אחרי שהמחתה את נשף האמנים
השנתי, שבו כל אמן מפגין את בקיאותו בהופעה קירקסית.

מישי אודיאד: מומחיות לעורם התחתון
זהו האיש שכתב עד היום מאה וחמישה־עשר תסריטים, מהם
שלושים ותשעה תסריטי מתח, הדיאלוגיסט המפורסם ביותר
בצרפת, מישל אודיאר .״הפסקתי לשתות ברגע שהרגשתי שאני הופך
לשתיין. החלטתי להפסיק לעשן כשהרופא אמר לי שאני סובל
מברונכית ספאסטית. הפסקתי לנסוע במכונית ועברתי לרכיבה
על אופניים כדי להיות בריא, אבל אני נזהר לא לנסוע ברוח נגדית.
בקיצור, מכל המחלות והפחדים אני עשוי עוד להיות קדוש — וזה
לא מוצא חן בעיני.״ כך מתלוצץ האיש הידוע כווירטואוז ניבולי-
הפה העסיסיים ביותר של השפה הצרפתית.

גיין בידקין :״אני אוהבת את התקופה הרומנטית!״
גם היא בכותבות. השחקנית היפה ג׳יין בירקין התחילה לכתוב את היומן הסודי שלה כשהיתה
בגיל ,12 כמו בתה הגדולה שארלוט (לידה בתמונה יחד עם אחותה קייט) .ג׳יין בחרה בשמלותיה של
לורה אשלי ובתנוחת צילום זו, כי כך היה אמיל זולה נוהג לצלם את מישפחתו וזוהי האווירה האהובה
עליה ביותר: אווירת התקופה הרומנטית, המלמלה הסרטים והחלומות. האם סיפרה עשוי לרשת את
נשים קטנות?

און קי 1ג :
נושן; וגו ההומור
היהודי בהוליווד
הוא משתולל וצווח, מקלל באידיש
ונובח במצחיקון רק אמרי
לי מה שאת רוצה. בישראל לא
הכירו אותו עד הסרט הזה אבל
בארצות־הברית, שם צמח כמו כל
בר־מיצווה כשר למהדרין הוא
ידוע כקומיקאי ברוך כישרון במיטב
מסורת הקומיקאים היהודים.
אלא שדרכו להכרה לא היתה קלה
ומשום כך קיבל תפקיד קולנועי
ראשון אחרי ארבעים שנה על הבמה
״לא פלא שהצחקתי. אני
חוזר על הטכסט הזה כבר חמישים
ושתיים שגה,״ התלוצץ השחקן בן
ה־.52

בניטו זאכאניני: המיקרופון התע״ד
אחד ממנהיגי המיפלגה הכריסטיאנית־דמוקראטית באיטליה מנסה
להציל את איטליה מתוהו ובוהו בנאום בן ארבע וחצי שעות שנשא
בכנס האחרון של המיפלגה. כך הוכיח הנואם, בניטו זאכאניני
שאיטליה היא ארץ ים־תיכונית ולפי מיטב המסורת של ארצות
הים־התיכון לנאומים אין סוף.

הקניה
הטובה ביותר

הכזוצר הנבחר

198

198

״76.17

ץ וסקור
תדירץ ןן 1 5 .4 /0
פרידמן 6 .6 /
)יוחרים 1.9 /

*ומקור
תדיר*ון
פרידמן
*וחדי

75.1 /
17.2/

נוקרוקונים נאנוקוו. נקודה.
אססא שוות דדא תחרות

מפיצים אמפא וסוחרים מורשים.

* אסקור
טל־ארויו

יש להפריד היטב בין שני מישורים — המישור
הרעיוני־החברתי והמישור המדיני-לאומי.

כמישור הראשון, הרעיוני, איני קומוניסט,
ומעולם לא הייתי כזה. מישטר המתיימר להיטיב
עם האנושות, והדורס את זכויותיו היסודיות
של האדם, אינו לרוחי.
ך * ה אתה עושה כאן? לך למוסקווה!״ צעק
לעברי, לא מכבר, אדם בעל מיבטא רוסי בולט,
שנתקל בי במקום ציבורי.
״מנוול! קומוניסט!״ צעקה זקנה היסטרית, בהזדמנות
אחרת.

זה די משעשע. כי מזה כמה חודשים, אני
משמש כאוייב התורני מס׳ 1שד המיפלגה
הקומוניסטית הישראלית, רק״ח.

אין גיליון של ביטאונה המרכזי, אל־איתיחאד, שאינו
מתנפל עלי, משמיץ אותי, ממטיר עלי מטר של קללות
וגידופים. מסתבר שאני פאשיסט, שונא־ערבים, אוייב
העם הפלסטיני, ריאקציונר, סוכן הסי־איי־אי, וביכלל
אוייב העם.
זה התחיל בשיא פרשת ראש־עיריית שכם, באסם
שכעה. הבעתי אז באוזניהם של בעלי־שכם דיעה כי
הגברת פליציה לאנגר, על כל מעלותיה הבולטות, אולי
אינה הפרקליטה האידיאלית לראש־העירייה.

אין כידי הקומוגיסטים אמצעי יעיל יותר
לרכוש ידידים ולהצליח כהכרה הפלסטינית,
על אפו ועל חמתו שד אש״ף.
המימשל הצבאי עוזר להם בכך מדי יום, בפעולותיו
הגסות והמטופשות. פרשת שכעה היוותה פריצת־דרך
לקומוניסטים בגדה ופרשת קוואסמה מרחיבה אותה.
מכאן הזעם הנורא, על כי אמרתי לאנשי־שכם,
שביקשו את עצתי, שאולי כדאי במיקרה זה לוותר על
עזרתה של הגברת פליציה. היתד, זאת לא רק פגיעה
באגדה, אלא חבלה במאמצה של ברית-המועצות להשתלט
על העם הפלסטיני — מאמץ שיש לו השלכות גלובליות
מרחיקות־לכת.

על רקע זח כדור כהחלט הנסיון של רק״ח

1 1 1

ך אין כל קשר הגיוני בין התמודדות התיאוריות
החברתיות־כלכליות ובין ההיערכות הבינלאומית של
מדינת־ישראל. זה לחוד וזה לחוד.

איני פרו־אמריקאי. איני פרו־סוכייטי. אך
איני נייטרלי. אני פרו־ישראל.
אני מאמין כי עתידה של ישראל קשור במרחב שהיא
שוכנת בו. מרחב זה הוא חלק מן העולם השלישי. אני
מאמין כי בטווח הארוך צריכה ישראל להגיע למעמד של
שותפה מלאה וחשובה בחברת העמים של המרחב, ובחברת
העולם השלישי.
בטווח המיידי, אני סבור כי על ישראל לקבוע מהו
האינטרס המרכזי שלה — ציר המאמץ העיקרי — ולהחליט
בהתאם לכך על יחסה למעצמות השונות.

יש נבול לאבירות, נם דאכירותה שד מיפי
דגה המגנה על חברה חמודה וחסודה. נראה
כי לא דרכתי כאן על יבלת, אדא עליתי, באקראי,
על תופעה חמורה יותר לאין־שיעור.
התקפודזעם כה ממושכת ושלוחת־רסן של רק״ח
יכולה לנבוע רק ממקור אחד: האינטרסים החיוניים של
ברית־המועצוח.

אך מה — ריבונו־של־קרמלין — יכול
להיות הקשר בין המעצמה הסובייטית הכבירה
ובין החלטה פסולה של שילטונות־הכיכוש
הישראליים, שבוטלה בעוד מועד?

היא המטפלת בענייניהם של מאות אסירים ביטחוניים,
מופיעה במישפטיהם, משמיעה את טענותיהם לגבי
התעללות ועינויים. על כך מגיעה לה, בלי ספק, הוקרה
— מה גם שפרקליטים ישראליים אחרים אינם עטים על
מציאה זו, למרבה הצער. תנועת־השלום הישראלית לא
הצליחה עד כה להקים מוסד יעיל של פרקליטים־מתנדבים,
שיושיטו את הסיוע הדרוש.
אך הגברת לאנגר אינה רק פרקליטה. היא גם —
ובראש־וראשונה — פעילה מרכזית של רק״ח ושל התנועה
הקומוניסטית הבינלאומית. כל פעולה מישפטית שלה
הופכת, אוטומטית, נכס בידי מיפלגתה. ההגדה של
פליציה, האחות הרחמניה של הפלסטינים, פשטה בגדה
וברצועה, ונפוצה משם בעולם כולו.

אין פירוש הדבר שאני חסיד שוטה של הקפיטליזם
הקלאסי, המוליד פער חברתי, ביזבוז משאבי החברה
ושילטון חוקי־הג׳ונגל בחברה ובכלכלה. התיאוריות של
מילטון פרידמן אינן מושכות אותי יותר מאשר התיאוריות
של קארל מארכס. בין שני יהודים אלה, אני מחפש יהודי
שלישי.
איזה? איני יודע. אני יודע רק שאני שואף למישטר
שיבטיח גם צדק חברתי וגם את חרות האדם, שיהיו בו
הנקודות החיוביות של הסוציאליזם והליברליזם גם יחד,
תיכנון חברתי לטובת הכלל וחופש היוזמה.

האם זה אפשרי? כפי שאמר היהודי ההוא :״אם
תרצו, אין זו אגדה.״

^ כרתי בתמימותי שזוהי התקפת־זעם הד־פעמית,
״ י שתשכך כעבור כמה ימים. התבדיתי. החימר, השפוכה
ממשיכה להשתפך, ואת סופה מי ישורנו.
אשתדל לשאת בעונש זה כגבר (סליחה על הביטוי
השוביני) .אך איני יכול אלא לתמוה על מקורה של
תופעה זו.

אחת הפעילות היעילות של רק״ח כשטחים
המוחזקים היא הגברת פליציה דאנגר.

ומכיוון שיש לי רק מדינת־ישראד אחת
— איני מוכן שהניסיון הראשון ייעשה כאן.

מישטר שלא יהיה כו מקום לאנשי קג״כ,
המקישים על הדלת כשלוש לפנות כוקר, וגם
לא ליורשיו של ג׳ו מק־ארתור.

פיקפוק זה כנאוניותה המישפטנית שד
הנכרת דאננר הוא שעורר עדי את זעמה שד
מיפלנת מארכס־אננדס־־דנין־>סטאדין(*1מאדנ־קוב)־(
כרושצ ׳וב)־כרז ׳נייב.

ובכן, כאן יש סיפור.
1 1 1
אמת הפיטוטה — אך הסמוייה — היא כי רק״ח
י • נתונה עתה במילחמה עקשנית נגד אש״ף, ובעיקר
נגד התנועה השולטת באירגון זה: פת״ח.
עיקר העיקרים של תורת פת״ח הוא לשחרר את
התנועה הלאומית הפלסטינית מכל תלות בגורם זר, ערבי
או עולמי. בתנאים הדחוקים שבהם מתקיים עתה העם
הפלסטיני, זהו אידיאל שאינו ניתן להגשמה. אך מנהיגות
פת״ח — שהיא גם מנהיגות אש״ף — משתדלת להשיגו
עד כמה שניתן. הדבר מחייב תימרונים מתמידים מחוץ
ומבית, זיג־זאגים בלתי־פוסקים, טכסיסנות מן הסוג
שיאסר עראפאת הוא רב־אמן בה.
מגמה זו שולטת גם ביחסים שבין אש״ף וברית־המועצות.
מוסקווה היא הבירה העולמית היחידה התומכת
באש״ף, מתוך חשבון מפוכח ואנוכי (כמובן) ,ואין לאש״ף
ברירה אלא לגמול לה. אך אש״ף עושה את הכל כדי
להיפטר מאפוטרופסות בילעדית זו ולפתח קשרים אלטרנטיביים
עם מערב־אירופה וארצות־הברית.
חשוב יותר: בצמרת אש״ף אין דריסת־רגל לקומוניסטים.
השפעתם על ניהול התנועה היא אפסית. הדבר
לא בא רק לרצות את שליטי סעודיה ונסיכויות־המיפרץ,
המממנים את אש״ף, אלא למנוע מברית־המועצות להשתלם
על התנועה מבפנים, תוך ברית עם אירגוני־הסירוב.
מכיוון שמנהיגי מוסקווה מאמינים (בצדק) כי תוך
זמן לא־רב תקום מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, הם
פועלים באופן קדחתני להשגת השפעה בשטחים אלה,
כדי לכפות בבוא היום את רצונם על המדינה שתקום.
הם עושים זאת באמצעות תאי מיפלגתם בגדה, שהיא
אסורה וקטנה אך יעילה ופעילה. והם נעזרים במיפלגתם
הנאמנה: רק״ח הישראלית.

כמה מחברי הטובים טוענים כי כל המישטרים הקומוניסטיים
שקמו עד כה הם אמנם ברוטאליים ובלתי-
אנושיים, אך שיכול להיווצר מישטר קומוניסטי הומאני,
ליברלי, המבוסם על כבוד האדם וחרותו. אני מפקפק
בכך. על כל פנים, עד שאראה את הדבר במו עיני,
מתגשם באחת הארצות — יחסי יישאר מסוייג מאד.

לפי דעתי, האינטרס העיקרי •טל ייטראל
כשעה זו הוא ׳:השיג שלום עם העולם הערכי
כולו, וכראש־ודא*טונה עם העם הפלסטיני.
ברית־המועצות יכולה להפריע לכך, ועל כן איני
סבור כי יש לישראל עניין בהחרפת יחסיה עימה. להיפך.
כדאי לצמצם את הפער ביניהן.

אך כרוד גם כי ארצות-הכרית היא המעצמה
היחידה המסוגלת עתה לתרום תרומה
מכרעת להשגת השלום כמרחכ.

פליציה לנגר :

המותר לפקפק

בגאוניות ן

לעורר עדי את שינאת הפלסטינים (וכיכללם
הערכים כישראל) .אוייב כמוני יש לחסד.

ף ניטיא אנוור אל־סאדאת אמר, בשיחתו עימי:
י * ״הסובייטים רואים את הכל בשחור־לבן. או שאתה
סוכן שלהם, או שאתה אוייב.״

לא יכולתי אדא להסכים עימו.

לכל אותם אזרחים טובים בישראל, המוכנים לגרש
אותי למוסקווה, יש בעייה: מוסקווה בהחלט אינה מוכנה
לקבל אותי. מדי פעם, כאשר עולה בדעת מישהו להרכיב
מישלחת מדינית לארץ־ד,סובייטים, ולכלול אותי ברשימה,
חוזרת הרשימה משם כששמי מחוק.
זה נמשך כבר שנים רבות, מאז שהרמתי בכנסת את
קולי נגד דיכוי זכויות־האדם ביכלל, וזכויות היהודים
בפרט, בברית־המועצות. יתכן כי הקג״ב הגיע למסקנה
שאני סוכן אמריקאי.
במשך זמן־מה הייתי נתון במצב מייוחד־במינו: גם
הקג״ב וגם הטי־איי־אי ראו בי אוייב, והתקשיתי להשיג
גם אשרת־כניסה אמריקאית, משום שהשתתפתי בהפגנות
נגד מילחמת ויאט־נאם•

מה יכולתי לעשות? כעיני דא היה הכדל
גדול כין השמדת העם כוויאט־נאם וכין כליאת
שוחרי־החופש ככתי-החולים לחודי־נפש כ־כרית־המועצות.
וגם עכשיו איני רואה הכדל
רכ כין מחנות־ריכוז כסיכיר וכצ׳ילה.
(פעם רגז עלי אלכסנדר פן המנוח, ביגלל ידיעה
כלשהי שפורסמה עליו בשבועון זה. בטוב ליבו בוודקה
נעץ בי את עיניו הסמוקות וסינן בין שיניו :״כשתבוא
המהפכה, אתה תהיה הראשון שתלך לסיביר!״ הדבר לא
הפריע לי לחבבו).

^ ינני מוכן להיות סוכן — לא של בריודהמועצות.
י י לא של ארצות־הברית. אינני מוכן להשתלב בשום
תמונה של שחור־לבן. כבר המציאו את הטלוויזיה
הציבעונית, ואני תובע לעצמי את הזכות לבחור לעצמי
את הצבעים שלי.

מהם?

1״1# 6 1 3 :

היא מילאה תפקיד חשוב בקירוב ישראל למצריים.
היא יכולה למלא תפקיד מרכזי בקירוב ישראל לפלסטינים.
לשם כך היא צריכה. קודם כל, למצוא דרך להידברות עם
אש״ף. אני משוכנע כי אכן תעשה זאת, אחרי הבחירות.

זה אינו מוצא חן כעיני כרית-המועצות.
וזה טכעי.

זה אינו מוצא חן גם בעיני רק״ח. וזה פחות טבעי.

י ג כי רק״ח, השאלה המרכזית היא זו: האם היא
* פועלת למען האינטרס של ישראל או למען האינטרס
של ברית־ד,מועצות? לשון אחרת: האם היא קודם כל
מיפלגה ישראלית. או שהיא קודם כל זרוע של השלטון
הסובייטי? חוששני כי התשובה ברורה לחלוטין.
מאז יומה הראשון, לא השמיעה רק״ח אי־פעם מילה
אחת של ביקורת על ברית־המועצות. לא על מדיניותה,
לא על טיב הוודקה שלה, לא על מזג־האוויר בה.
לא היה מעשה סובייטי, שלא זכה בתמיכה מוחלטת
ונלהבת של רק״ח. הפלישות להונגריה, לצ׳כוסלובקיה
ולאפגניסתאן. החל בעלילת־הרופאים וברצח־הסופרים בידי
סטאלין, וכלה בכליאת מתנגדים וברדיפת מבקשי-הגירה
בידי ברז׳נייב — הכל טוב, יפה וכשר.
מיפלגות קומוניסטיות אחרות בעולם — באיטליה,
בספרד, אפילו בצרפת — העזו מדי פעם להסתייג ממעשה
סובייטי זה או אחר, ואף לגנותו בפה מלא. לא כן רק״ח.

זוהי המיפלגה הסטאליניסטית האחרונה
כעולם — ולא חשוכ שהתמונה על הקיר התחלפה
מאז כמה פעמים.
משוס-כך איני אוהב מיפלגה זו.
אין פירוש הדבר שאיני מוכן לשתף עמה פעולה
כשהיא תומכת בעניין צודק. אך גם במיקרה זה לא אוכל
לשכוח כי היא תתמוך באותה התלהבות בעניין הבלתי-
צודק ביותר — אם ברית־המועצות חרצה בכך.
^ חד עם זאת, אני מתנגד לכל ניסיון לסתום את
פיה. כמו שאמר וולטייר (שבוודאי היה נכלא בברית־המועצות
במוסד לחולי־נפש) :איני מסכים אף למילה
אחת שהיא אומרת, אך אני מוכן להיהרג על זכותה
לאמר זאת.

גם כשדכדיה כוללים מכול של שקרים, השמצות
וגידופים נגדי.
ן ך יי

ל מי טות

ילדים ונועד
החל ב״
2,500ל״י
לעבור מהמיטה בחדר
היולדות למיטת תינוק של
״כל גיל״ זה ״כיף לא רגיל״.
להחליף את מיטת התינוקות
במיטת נוער של ״כל גיל״ גם
זה ״כיף לא רגיל״.
להוסיף למיטה שידה נוחה
למצעים וארון יפהפה
לבגדים, מגירות למיני מינים
של חפצים ושולחן כתיבה
המעניק ישיבה זקופה ונוחה
וכולם של ״כל גיל״.זה הכיף -כי זה ״כל גיל״

הצטרף למבצע
״נאמני בל גיל״
המזבה או תן
בהטבות מיוחדות
בבל קניה
של רהיטי
כל גיל

מצגריית גבעת ברנר
מרכז תצוגה ומכירה: תל־אביב, דיזנגוף , 201
גבעתיים, ויצמן 10

ה עו ל ם הז ה 2229

מה קודה ב שדולצ״ן מרים גב ה
ומדוע יחזירו השרים בסף?
91ח״כ המפד״ל אברהם
מל מד, יושב־ראש הוועדה הצריכה
להחליט בעניין העלאת
שכר השרים וסגניהם, נמצא
בבעיה .״בדרך כלל צריך לשלם
שכר לפי תפוקה,״ טוען מלמד,
״אבל אם בעניין השרים נעשה
כך, הם יצטרכו עוד להחזיר
כסף לאוצר־המדינה.״
81 ויכוח חריף התגלע בין
שני חברי תנועת ד״ש לשעבר,

לגבי השאלה מי סגר את מפעל
פריקשן בעירו של אמיר, דימונה.
את הוויכוח סיכם אמיר
באמרו :״צריך להפעיל את
המיפעל.״ אמר לו הורביץ:
״נו, תפעיל אותו.״ הציע אמיר :
״אז תתפטר ותן לי להפעיל
אותו.״ השיב שר־האוצר :״זה

הסביר לה ביטון :״יש נוהג
מקובל לקרוא לסדר, אז קוראים
לסדר.״ אלמוזלינו שלא רצתה
להמשיך בוויכוח סיכמה אותו:
״חבל על הדיבורים.״

9 :ח״כ אמנון רובינש טיין
הביע השבוע את דעתו

יצחק לבני, מנכ״ל רשו-
השידור לשעבר לבין האלוף
(מיל ).חיים (״ויויאן״) הר״
צוג, ראש־מישלחת ישראל ב־או״ם
לשעבר, החליפו השניים
רשמים מפעילותם הספורטיבית.
אחרי שליבני התגאה במיספר
הקילומטרים שהוא צועד מדי

כרמליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה ־
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

זיידן עטשי ועקיבא נוף.

עטשי אמר לנוף :״כל הדרך
שלך היא דרך של צביעות,״
ונוף השיב לו :״דרכך היא
דרך הצביעות, ראינו איך נבחרת.״
עטשי לא נשאר חייב
ואמר לנוף :״ראינו איך אתה
נבחרת לכנסת ומי בחר בך.״
שר־המישטרה לשעבר, ח״כ
שלמה הילל, סיכם את הווי כוח
באמרו :״שניכם צודקים.״
כשניסה יושב־ראש הכנסת,
יצחק כרמן, להפסיק את
הוויכוח, ביקש ממנו הילל
לאפשר לשניים להמשיך ובהתייחסו
לנוף אמר :״זה דווקא
מעניין אותנו לדעת, איך הוא
נבחר לכנסת.״
81ח״כ מפ״ם חייקה
גרוסמן הפסיקה בקריאת ביניים
את שר־האוצר, יגאל
הורכיץ, באמצע נאומו. חור־ביץ
התרגז ואמר לגרוסמן:
״את יודעת למי לא מראים
חצי עבודה?״

כרמליטה סנגריה ־
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

! 9ח״כ ז׳אק אמיר נאם
על דו״ח מבקר־המדינה, הד״ר
ארנסט נכנצל, ואמר :״ממשלה
זו לא תיפקדה באף אחד
מהתחומים שעליה לתפקד בהם.

1שר־הביטחון, ידוע כבעל חוש־הומור וכמי ש מתייחס בלבביות רבה גם לאנשים
}*1 1 1 1
המתנגדים לו. בשתי ת מונו ת שצולמו בשבוע שעבר, בשני ארועים שונים,

נראה וייצמן או חז בידי ה ם של שני אי שים, כאילו הוא מ שחק אי תםב״הורדת־ידיים״ .ב ת מונ ה
העליונה נראים שר־החוץ, יצחק שמיר ווייצמן כשהם מ חזי קי ם ידיים כאילו מורידים זה לזה א ת
היד ואילו ב ת מונ ה מימין נראה וייצמן בפוזה דומה עם סגן־ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין.

אני כבר לא מדבר על המחמאות
היפות ששר אחד מעניק
לשר שני ביד רחבה.״ קטע
אותו ח״כ זלמן שובל בשאלה
:״כל זה כתוב בדו״ח
המבקר?״ השיב לו אמיר:
״לא, אבל אני רוצה לעורר
בך תיאבון לקרוא את הדו״ח.״
91 ויכוח פרץ בין אמיר
לבין שר־האוצר, יגאל הורביץ,

על חברי התנועה הדמוקרטית
של ייגאל ידין. בהתייחסו
לחברי התנועה אמר רובינשטיין
:״יש להם וי.וי — .זולת,
וילה.״
9ח״כ הליכוד, הפרופסור
משה רום, הפריע לח״כ
שולמית אלוני באמצע נאומה
וקרא לעברה :״איך את
מדברת?״ לעזרתה של אלוני
נחלץ ח״ב שמואל טולידנו
שגער ברום :״אולי אתה תקבע
לה גם איך לדבר בכנסת?״
ח״כ חיים קורפו הציע לרום
ולאלוני :״אולי תמשיכו במיז-
נון?״ ואלוני קיבלה את ה הצעה.

9ח״כ אגודת-ישראל ,׳מנ חם
פרוש, מחה על כך שאגד
מארגן טיולים בחג־השבועות
וטען כי הוא לא מוכן לנסוע
ביום חול באוטובוס שחילל
שבת או חג יום קודם לכן.
שאלה אותו ח״כ חייקה גרוס־מן
:״כשאתה נוסע במונית,
האם אתה בודק אם לא נסעה
קודם בשבת?״ תשובתו המפתיעה
של פרוש היתה :״כן.״
לפרוש מכונית פרטית ונהג
צמוד.
! 9הבדיחה האחרונה ב־מיפלגה
הליברלית מספרת כי
יושב־ראש הנהלת הסוכנות-
היהודית, אריה דולצ׳ין, קיבל
״כילה״ .כששואלים מה גרם
לדולצ׳ין לכילה באה התשובה :
״הוא ניסה להרים גבה.״
! 9כתב הטלוויזיה לענייני
משטרה, דן סממה, שאל את
הפסיכיאטר המחוזי של ירוש לים,
הד״ר קארלוס בריי־טר
ז ״אם היו מביאים לך את
מדינת-ישראל לבדיקה, היית
מאשפז אותה?״ השיב לו בריי-
טר :״עם היסטוריה כשלה,
עוד איך.״
81 בדדשיח שנערך בין

העולם הזה 2229

רעיון, זד. רעיון רציני.״

חבר־חסנסת צ׳ארלי

ביטון היד. פעיל בשבוע שעבר
בקריאות־ביניים. יושבת-
ראש הישיבה, ח״כ שושנה
ארכלי־אלמוזלינו, קראה
אותו לסדר. הגיב ביטון :״תק ראי
אותי לסדר, אז מה?״
יושבת־הראש הנדהמת שאלה
אותו :״אז מה? זר. שום דבר?״

יום ובשחייה שבה הוא עוסק,
סיפר לו הרצוג שבזמנו סיים
קורס טיס למטוסים קלים, שימש
הגאי של יאכטות והיה אלוף-
הנוער באיגרוף באירלנד, שם
גם שבר את אפו.
! 8על עתידו הפוליטי סיפר
הרצוג כי היה רוצה להיות
שר־החוץ בממשלה של מיפלגוד
העבודה. הוא גם עסוק באירגון
דוברי האנגלית במיפלגה. על
ייחוסו סיפר כי מילבד העובדה
שאביו היה הרב הראשי ליש ראל,
ואחיו המנוח מנכ״ל מיש-
רד ראש־הממשלה, יש לו דוד
שהיה חתום על הרובל הרוסי,
ודוד אחר שהיה מנהיג האיגודים
המיקצועיים באמריקה.
׳ 9למסיבה שערך איי כי
נתן בביתו החדש, לכבודו של
יושב־ראש הכנסת יצחק כר מן,
הוזמנו בין היתר לידיה
ושייקח אופיר. לשייקה היתד
לפני כן חזרה, והוא ולידיה
קבעו להיפגש במסיבה. ברגע
האחרון החליטה לידיה ששייקה
בוודאי שכח את כתובתו החדשה
של אייבי. היא עברה ליד
בית לסין, ואז נאמר לה כי
שייקה כבר עזב. כאשר הגיעה
לידיה למסיבה סיפר לה אייבי
ששייקה טילפן, ואמר שהלך
לכתובתו הקודמת של אייבי,
ומייד יגיע. לאותה מסיבה
הגיעה נספחת־התרבות של
שגרירות אוסטריה ברברה
טאופר בתיספורת קצרצרה.
האורחים ניגשו אליה ואמרו
לה כי היא נראית כמו פרטיזנית.

9באותו מופע סירב ראש-
העיר טדי קולק לשבת ב־יציע-המוזמנים
ליד ראש־הממ־שלה,
מנחם בגין, והעדיף
לשבת עם ״עמך״ בקרקעיתה
של הבריכה. אך רעש מי הטנקים
והחזיזים הפריעו לו לתפוס
תנומה.
נומליטה סנגריה
הלהיט החדש

ז^כרמל מזרחי
מיקני רא׳טז!לזג ! 11<:נ וי ^ ק ג

מוקד

לסריס חלו
ראש עיר״ו1
רמאללה, א יו
חיים ואין מנוחה עד בוא השלום

האיש שתפס אותו, ואליו הופנו
הזרקורים. בדיוק כפי שקרה לפני
כחצי שנה לעמיתו וחברו בסאם
אל-שכעה, ראש-עיריית שכם, הפכה
מדיניות המימשל־הצבאי את
כרים למנהיג, שההמונים מוכנים
לצאת אחריו לרחובות ולהיחשף
לרובי צה״ל. לעולם כולו נתגלתה
אישיות נוספת, שבבוא היום
תוכל לתפוס מקום בהנהגת המדינה
הפלסטינית, לכשתקום.
גירוש המנהיגים מהר חברון

׳*לושה אנשים צעדו בי׳
שבוע שעבר על גשר אלנבי.
יני העולם כולו הופנו אליהם.
וותי טלוויזיה ועיתונאי־חוץ גד־ו
את שתי גדות הירדן, משני
די הגשר. הם באו לסקר את
צעד ההפגנתי של שלושת המגו־שים
מהר חברון, מן הצד האחד,
1ת הפגנת ההזדהות של אנשי

השלום הישראליים מן הצד השני.
אך מעטים בלבד מבין נציגי אמצי
עי־התיקשורת ידעו, כי ישנו איש
החשוב לא פחות משלושת המגורשים.
איש זד. לא גורש, אך הוא
נאלץ למלא את פיו מים.
כרים ח׳לף, בן ,43 עורך־דין ב־כראש־עיריית
מיקצועו,
מכהן
רמאללה מאז .1972 במשך השנים

ששילהב המוני צעירים, ושהוציא
את המושל הצבאי של הגדה מכליו.
כעבור כמה ימים, אחרי ש־
״הרב״ מאיר כהנא וכנופייתו הגי עו
לרמאללה באין מפריע, למרות
שהמימשל ידע מראש על תוכניתם,
וערכו במקום מיפגן של
שינאה ואיומים, יצא ח׳לף להפג־נת־מחאד.
ברחובות. אחריו צעדו ׳׳
מאות צעירים מצויידים במקלות
ובאבנים. במהלך הפגנה זו נורו
יריות וארבעה מפגינים נפצעו.

שמר על פרופיל נמוך והקפיד ש לא
להתבטא יותר משאר עמיתיו,
ראשי־הערים בגדה״המערבית. אולם
אחרי ליל הזכוכיות ברמאללה,
שקדם להתקפה על בית הדסה
בחברון, נראה כי פרק זה בחייו
הסתיים.
באותו הלילה לא נזרקו רק אבנים.
נזרק גם כדור. ח׳לף היה

!נרגילה ושש־בש

תחת העץ בגן ביתו, ול ה תבונן, כך סתם, על אדמ תו. ביו תוכניותיו
ה א חרו ת לשחק שש־בש ולעשן נרגילה. לזה קורא ח׳לף ״לעשות חיים״.

11ן ן 1 | 1 1 * 1 1 1ך ך 1בצעירותו דמה כרים ח׳לף לכוכב הקולנוע משנית ה־ ,׳40 ארול
פלין. ב או תםי מי ם היה ח׳לף יפה־תואר. א ת השינוי שחל בתווי

פניו הוא מיי ח ס לצרות הרבות שפקדו או תו ואת בני עמו מאו הכיבוש הישראלי.

רומם עוד יותר את מעמדו של
כריס ח׳לף. העובדה שההתקפה
בחברון התפרשה גם בפעולת־גמול
על מה שאירע ברמאללה,
מיקדה אליו את תשומת הלב של
אמצעי־התיקשורח. אך מדיניותו
של מושל הגדה המערבית, בני מין
(״פואד*) בן־אליעזר, לא איפ־שרה
לשמוע את עמדתו. כרים
שתק. הוא ידע שהוא הבא בתור
ברשימת המיועדים לגירוש. אנשי
המימשל דאגו להביא את הדבר
לידיעתו — ולהזהירו.
אחרי הפוגרום שערכו פלו-
בעירו, היהודיות גות־הסער
תוך אי־התערבות של כוחות־הביטחון,
נשא ח׳לף נאום לאומני

״מעתה גם אנחנו נישא נשק,״
הודיע ח׳לף בתקיפות, בעת כינוס-
מחאה של מנהיגות אירגוני ה נשים
בגדה, שהתקיים לפני כשלושה
שבועות בעיריית אל־בירה, העיירה
הגובלת ברמאללה .״הנשק
שלנו הם המקלות והאבנים. אנחנו
נשתמש בהם להגנה־עצמית
מפני אלה שבאים לתקוף אותנו,
בחסות הצבא. אם הצבא הישראלי
אינו מגן עלינו, נגן אנחנו על
עצמנו. מעכשיו ישמעו עלינו!״
היה זה נאום שכמוהו לא נש מע
עד אז. אך היה זה גם ה נאום
האחרון של ח׳לף. מאז פתיחת
האש בחברון אסור לו לדבר.
חרב הגירוש תלויה מעל לראשו.

מנוחת הלוחם

ה חלו ם הגדול גיו תר של ברים ח׳לף הוא ל היו ת בל הזמן
עם מי שפחתו. ח׳לף מייחל ליו ם שבו יוכל להקדיש א ת
עצמו לאישתו ולשתי בנותיו. הוא מודה, כי דברים אל ה נמצאים בהישג־ידו כבר כיום,

לפני שבועיים הכחיש שר־ד,ביטחון,
עזר וייצמן, דברים שיוחסו
לו בראיון במוסף של מעריב. בראיון
זה צוטט וייצמן באומרו :
״אם הוועדה להכוונה לאומית לא
תטיף לאלימות פיסית ולא תיטען
שיש להקים מדינה פלסטינית במקום
ישראל — היא יכולה להיות
הגוף הפוליטי, שיהיה הפרטנר
׳ שלנו להידברות ולמשא־ומתן.״
למרות שווייצמן הגדיר דברים אלה
כ״שקר״ ,הופנו שוב הזרקורים
אל הוועדה הזו ואל האישים העומדים
בראשה.
הוועדה להכוונה לאומית מונה
כיום 19 חברים, אחרי ששניים
גורשו. היא מייצגת את כלל הצי
בור
הפלסטיני בשטחים הכבושים.
בתור שכזו אפילו המימשל״הצבאי
איננו יכול להתעלם ממנה. כרים
ח׳לף הוא מן המנהיגים הבכירים
והבולטים בוועדה. השפעתו על ה מדיניות
וההחלטות הנופלות בה
גדולה. אישיותו של ודלף היא
שנותנת בידיו את כוח ההשפעה.
הביוב הכי מ שוכלל
ף* אחורי הדמות המהפב-
״ י נית, הנאומים המשלהבים
וההפגנות הנזעמות, עומד אדם
שונה. קולו השלו, דבריו המתו

לדבריו הוא אינו שוכח אף לרגע אחד בי הוא נמצא תחת מישטר״כיבוש. עובדה
אינה נו תנ ת לו מנוח. ח׳לף מרגיש בי לא זה הזמן ל חיו ת חיי ם טובי ם: קו ד ם עליו ללחן
למען הגשמת ה מ טרו ת הל או מיו ת של בני־עמו. כשיוגשמו ה מ טרו ת תבוא השלווה הפרטיו

נים בדרך־כלל, לבושו האלגנטי
המצוחצח תמיד, השקפת עולמו
רחבת־האופקים, סבר־פניו הנעים,
מהווים ניגוד לתדמית איש האגרוף
הקמוץ, המשלהב את ההמונים.
כרים ח׳לף הוא מטבעו אינטלקטואל
מתון. הנסיבות הן הדוחפות
אותו לשנות את עורו.
ביתו של ח׳לף עומד על גיב־עה
בפאתי רמאללה. הנוף המרהיב,
הנשקף ממנו, מגיע עד לירושלים,
הנראת על פיסגת ההר
באופק. הבית, ארמון בזעיר אנפץ,
שהוקם בשנת ,1927 מעיד על
עושרה הרב של מישפחת ח׳לף
הענפה מן המכובדות שבעיר. ה-
(המשך בעמוד )48

י 1וידד 1ד 0א חרי הנאו ם הלאומני שנשא ח׳לף בעיקבות ליל הזכוכיות, הגיעו
לר מאלל ה אלוף פיקוד המרכז, משה (״מוישה וחצי״) לוי (מימין)
1 11 1 ^ 1 1

ומושל הגדה בנימין (״פואד״) בן־אליעזר (במרכז) .ל מרו ת ה תנ הגו ת ם הגס ה כלפיו, ה פן ח׳לף למנהיג.

אברה גינדי
בצפה תל־אביב
בצפון ת״א, ליד הרחובות נורדאו, דיזנגוף וסוקולוב, מציע לכם אברהם גינדי
דירות יוקרה מפוארות בבנין בן 4קומות(וו דיירים)
בבנין, דירות בנות 3ו־ 4חדרים + 41/2 ,חדר +גג.

בדירות אברהם גינדי בתל־אביב תכנון וגימור מושלמים, שיכלולים ברמה בינלאומית:

• תכנון הבנין ע״י אדריכלים
רשקיס -גולדמן.
• עיצוב חזיתות, לובי ופנים
ע״י משרד אדריכלים
אבי רסקין, הרי המלי.

אינטרקום עם טלוויזיה בכל
דירה, לזיהוי מושלם של אורחיך.
ריצוף! כהה מיוחד בסלון,
שטיחים מקיר אל קיר בחדרי
השינה.
שני מפלסים בכל דירה.
קרמיקה ברצפת האמבטיה
ובשירותים, חרסינה פרחונית
וכלים סניטריים צבעוניים.
חימום נפרד לבל דירה.
מתקני משחקים ותאורה
דקורטיבית בחצר.

עד ה־30.5.80
מחירי פרסום מיוחדים:

מ ־3,250,000 .
המחיר לא כולל מע״נל.

כל^זרד מכירות זמני לת״א: רח׳ סוטין 13ת״ א(כני ס ה מבלוך) .פתוח במוצ׳׳ש החל מ־ ,19.00 משך השבוע: שעות עבודה.

!יברהס ניוד
רמת־השרון
רח׳ סוקולוב ,84 טל 475131 .־03

ראשון־לציון
רח׳ הרצל 62

פתח־תקוה
רח׳ חיים עוזר ,28 טל 905593 .־03

אברהם גינדי בונה דירות שאנשים אוהבים

.אננוויבו
! בנאומו הארוך הקדיש
נשיא מצריים, אנוור אל
סאדאת, שעה וחצי לדיון
בבעיית הקופטים (הנוצרים)
במצריים. המאבק בין סאדאת
לראש העדה הקופטית באבא
שנודה הזכיר לישראלים את
הבדיחה הבאה ששמעו מחברי
המישלחת לשיחות האוטונומיה:
במטוס ישבו סאדאת,
ראש העדה המוסלמית, שייח׳
,אל־ אזה א ר, וראש העדה דד

מדוע התנגד עור **1צמן לנ שוא, אחותו לגוי
והיכן ומצא טוביה סער כ שא שתו מחפ שת אותו

יייצמן. כאשר השיבה גם על
כך בחיוב, הוסיף :״תגידי לו
שקראתי את סיפרו, ונהניתי
ממנו. אך לא מצא חן בעיני
שהוא גזעני כל־כך. למה הוא
כעס כאשר אחותו התחתנה
עם גוי ו״

וויזיה,״ אמרה אנט .״אך העזתי
והייתי היחידה שהזהירה אותו
שלא יעשה זאת. גם את מאמרי
בעיתונים הוא רואה רק כאשר
הם מתפרסמים. אחרי הבחירות
במיפלגה הוא אמר לי :׳בדרך
כלל את לא קולעת, אך הפעם
קלעת בול.,״

; 9סדרן־הכנסת לשעבר,
מרדכי ציגלר, שיצא לגינד
לאות, אמר שהוא מסרב לכתוב
את זיכרונותיו על עבודתו

! מ די, אשתו של שדרן-
הטלוויזיה סו כי ה סער, אינה
צריכה להיות מודאגת כאשר

פנינה ווחבדום

נערונ״הזוהר, קיבל ה הצעה מפ תה — להצ טל ם עבור
לוח־שנה. המוציא״לאור, רמי חכ מו ת, והצלם, ס מי
בן־גד, עבדו אי ת ה על סידר ת־ ת מונו ת. מימין צילום שבא להזכיר א ת כוכבת־הקולנוע

קופטית, שנודה. הטייס הודיע
כי יש עודף מישקל במטוס,
ואחד מן הנוסעים חייב לקפוץ
ממנו. איש לא התנדב, ואז
אמר הנשיא שיערוך להם מיב־חן,
ומי שייכשל בו ייצא מן
המטוס. הוא פנה אל המוסלמי
ושאל אותו כמה תושבים יש
במצריים. השייח, ענה 42 :
מיליון. אז פנה אל הקופטי
ואמר לו :״עכשיו תגיד לי
את שמותיהם.״
91 חובש בגדוד של גולני
עמד בטרמפיאדה ליד כפר-
תבור בשעת־לילה מאוחרת, וגיסה
לעצור טרמפ. לפתע
עצרה לידו מכוניודשרד, והנהג
ציווה עליו להיכנס פנימה.
החובש גילה, לתדהמתו, כי
היה הרמטכ״ל, רפ אל
יתן. כאשר ביקש
בעפולה, הציע לו
לבוא לישון בביתו ול ך
בדרכו למחרת בבוקר,
סירב בנימוס.

חברת־הכנסת שולמית
שהתה כמה ימים באיי-
בעז בה שם אמר לה
:״את מיש-
בחיוב, שאל
מכירה את עז ר
?222

בכנסת, אף שנתבקש לעשות
זאת, כי רבים מחבריו עדיין
בחיים .״אין מה להשוות את
הדור הקודם, שישב בכנסת,
לזה היושב שם עכשיו. אז
דגלו כולם באידיאולוגיה, והיום
בכיסאולוגיה. פעם דפקו מסמר
לתוך הכיסא, אך היום הכל
מוברג כל-כך חזק שצריך
להפיל את הכיסא,״ אמר.

! 9השחקן־זמר ג׳רי היימן
הגיע לאולפן־הטלוויזיה הלימודית,
לצורך הקלטת התוכנית
הראשונה שלו ושל הזמרת
סוזי מילר. מפיקת־התוכנית
לאה לימה התלוננה על
כאבי-גב עזים. אמר לה ג׳רי:
״אני אראה לך תרגיל שישחרר
לך את הגב.״ הוא נשכב על
הריצפה, הרים את רגליו מעל
לראשו ואז נתקף לפתע בכאבים
חדים בגבו. בקושי הצליח
לקום, זרק אחרי שני כדורים
משככי-כאבים הצליח להצטלם
באותו יום.
! 9על מה משוחחים מנכ״ל
הסוכנות אריה דולצ׳ין ואש תו
אנט? על כל דבר, חוץ
מאשר פוליטיקה .״בפעם הראשונה
נודע לי שדולצ׳ין מתכוון
להתחרות על תפקיד יו״ר
המיפלגה הליברלית דרך הטל־

בני לאומים שונים, השתתפה
גם השחקנית הישראלית אבי-
כה גר בתפקיד הראשי. הכוכבת
הגרמניה, שעמדה לשחק
את התפקיד הראשי, הרתה,
ואז פנו, המפיקים אל אביבה.
היא נסעה לפורטוגל, שם צולם
הסרט, וגילתה כי הבמאי הוא
רומני, הצלם, איגוד לזתר
(שצילם את הסרט תוף הפח)
הוא צ׳כי, השחקן הראשי,
אנדרי חדר, הוא אוסטרי,

ערך מסיבה בביתו עם סיום
צילום הסרט, וחברת להקת־הנח״ל
לשעבר, רותי קריס טל,
ערכה מסיבה בביתה ב-
רישפון.
91 על חוף ימה של אילת,
נערכה התוכנית בירה ומצב־רוח
תוך שתיית בירה ואכילת
כריכים. בין המשתתפים היה
גם חבר־הכנסת פסח (״פייסי״)
גרופר. כאשר שאל אותו ה-

אור סול ה אנדרם, ומ שמאל צילום שנועד להזכיר א ת מרילין מונרו. הלו ח יצא בימים
אלה לשוק. פנינה גם ע סו ק ה באירגון נשף, שהכנסו תיו יהיו קודש לילדים או טי ס טיי ם.

היא מטלפנת אל בעלה בבניין
הטלוויזיה, ואומרים לה שהוא
איננו. הוא בסך הכל מבלה
את זמנו הפנוי במישחק הדומינו
בבניין, בחברת הטכנאים.
! 9הרקדנית על,מה (״למי״)
פרנקפורט נכנסה למישרד
וראתה כי המזכירה לובשת
שימלה יפה מאוד. כשהחמיאה
לה, אמרה לה המזכירה כי
השימלה עוצבה על־ידי דורין
פרנקפורט, המעצבת 30 שמ לות
בילבד מכל דגם. למי אמרה
כי גם היא היתה רוצה שימלה
כזו. המזכירה ענתה לה כי לא
תוכל לקבלה, כי דורין לא
תסכים לכך. לבסוף הפטירה
למי :״אני דווקא כן אקבל
שימלח כזו. דורין היא אחותי !״

9 :את השחקן שלמה כר־שביט
מכנים עמיתיו בתיאט רון
הבימה ״גרון עמוק״ .של מה,
העומד לצאת לגרמניה
עם אחת מהצגות התיאטרון,
נתקף בכאבים בגרונו. הוא
נבהל מאוד והתחיל להתרוצץ
מרופא לרופא. לבסוף נמצא
לו טיפול, אך חבריו בתיאטרון
השתכנעו שהוא היפוכונדר.
9בסרט גרמני בשם נר
הפסחא, שבו שיתפו פעולה

המאפר הוא אנגלי, המלבישה
היא קנדית והמפיק הונגרי.
! 9בעת שיחות־האוטונומיה,
שהתנהלו באכדיה, החליטה הנהלת
המלון לבדר את האורחים.
למקום הוזמנה העיתונאית
נעמי רון, המנגנת כאקורדיון,
והמארגנת שירה בציבור בשעות
הפנאי שלה. אחרי ששרה
עם המצרים את הבה נגילה,
ביקשו ממנה חברי המישלחת
לשיר שירים מצריים. כאשר
אמרה להם שאיננה יודעת אף
שיר מצרי, התפלאו מאוד.
91 סיפור סידרלה הוא, ללא
ספק, סיפור נישואיה של הקופ אית
בחנות-ההלבשה, רינה
חג׳ג׳ מתל-מונד, לבום שלה,
אבינועם שניידמן, הצעיר
שבין שלושת האחים שניהלו
את רשת־החנויות ש ניידן. אבינועם
התגרש מאשתו, עירית,
אם שלושת ילדיהם, והתחתן
עם הקופאית. איש מאחיו לא
הופיע לחתונה.
* 9ביום שישי האחרון עסקה
הבוהמה בריצה מטורפת ממסי בה
למסיבה. מפיקת הטלוויזיה
אהדונה דיין ערכה מסיבה
בביתה. גידי אמיר, מפיק
סרטה של מיפד כת־אדם,

מראיין, יעקוב אנמון, מה
דעתו על מה שקרה לשר-
התעשיה, גירעון פת וחבר-
הכנסת אברהם שריר בוועידת
הליברלים, ענה :״הם אכלו
אותה, ונוסף לזה תהיה להם
עצירות.״

! 9כאשר נשאל גרופר אם
הנזק שגורם שר־החקלאות,
אריק שרון, לחקלאות הוא
כמו הנזק שגורמת שנת־בצורת,
השיב :״זה שווה בשווה.״
91 הקהל שאל אותו :״אם
תהיה רפבת לאילת, האם היא
תעצור בעידיהבז״
! 9באותה תוכנית נשאל
האסטרולוג הרצל ליפשיץ
מה קרה לנבואתו שיגאל אלון*
המנוח יהיה ראש־ממשלה. השיב
ליפשיץ :״אסטרולוגיה זה
כמו מזג־האוויר. אנחנו נותנים
את התנאים, ובהתאם לכך צריך
לדעת לנווט.״
91 במטוס לאילת התעקש
גרופר לקבל תפוח־עץ או
עוגיות. הדיילות הסבירו לו
שמקבלים רק סוכריות. אך
אחרי שהתעקש על תפוח־עץ,
הביאה לו אחת הדיילות תפוח
שהיא הביאה עימד, במיקרה,
לארוחה הפרטית שלה.

אנשים
איך התג שם ח?1ג 1של

דזיד בן־גור ב ל ,
בית יר ורק ״ח
! 8בקבלת־הפנים שנערכה
למנכ״ל עיריית ירושלים היוצא
רוני פיכשטיין, הודה רוני
לכל מברכיו. באמצע נאומו
הוא שאל :״טדי קולל! כבר
נרדם ז״ קולק, שעמד בקצה
האולם, ניפנף לרוני בידו כדי
להוכיח לו שהוא עוד ער.
! 9חברת־הכנסת מהמערך
תמר אשל החליטה על דיאטה
חריפה, ולכל מי שפונה
אליה מספרת כי ירדה כבר
שלושה קילוגרמים :״עוד מעט
אני, אהיה כזו חתיכה שכדי
לדבר איתי יצטרכו לקבוע איתי
שבוע י מראש,״ התבדחה.

9העיתונאי אריה צי־מול!י
החליט לנוח מאירועי
נישואיה של בתו, הכית, ונסע
יחד עם אשתו לחופשה באתונה.
צימוקי התפלא לראות במסיבת
הכלולות הגדולה שנערכה אנשים
נכבדים שכלל לא הוזמנו
ובכל זאת הופיעו. אך הפליאה
את צימוקי עוד יותר
אישיות נכבדת, אחד מראשי
המערך, שניגש אליו למחרת
החתונה והתנצל על שלא היה
יכול להגיע לחתונה .״אבל
אני בכלל לא הזמנתי אותו,״
תמה צימוקי.
! 9התובעת ד״ר דרורה
פילפל הופתעה מאוד בימים

אלה בבית־המישפט. כאשר יצ אה
להפסקה, ניגשה צעירה אל
מקום מושבה של התובעת,

ופיזרה סביבו אבקה חומה
מתוך שקית. כאשר חזרה
התובעת לאולם שאלה את
הצעירה מי היא, והסתבר כי
היא אחותו של הנאשם. היא
הסבירה לתובעת כי מה שעש תה
הוא מינהג מרוקאי, כדי
להצליח במישפט .״שבע פעמים
במישפטים של אחי פיזרנו את
האבקה, והוא זוכה. בפעם השמינית,
כאשר לא פיזרנו
אבקה, הוא הורשע,״ טענה
הצעירה. התובעת לא התרשמה
מתרופת־הפלא וביקשה את הצעירה
לנקות מיד את האבקה,
שהיתר, מורכבת מחנה וסוכר.
81 בהצגה יורדים על השבוע
טוען מוטי קירשנבאום שאף
פעם לא יתפסו את שודדי-
היהלומים בבורסה. הם היו
ממס־ההכנסה, כי זו הדרך היחידה
לגבות מהיהלומנים מם־
אמת. עוד אמר כי קבוצת הכדורגל
בית״ר תל־אביב הצטרפה
לבית״ר ירושלים בירידה
מהליגה הלאומית .״זה בעצם
חזונו של דויד בן־גוריון שהתגשם
— ליגה בלי בית״ר
ורק״ח.״
• 91 כותב־הפיזמונים אפ ריים
סידון כתב שיר על
האוטונומיה, שמשמיע טוכיה
צפיר בהצגה יורדים על השבוע.
בשיר מתאר סידון את
האוטונומיה כחתיכה ״גבוהה
מאוד אך נמוכה, שיער כהה
מאוד בהיר, כחולות עיניה

(משמאל) כוכב ה מי שחקי ם הקד ם־ אולי מפיי ם של נבחר ת־ הכדורסל
11 1 !1*11 (1

של ישראל, המש חק ת בי מי ם אל ה ב אירופ ה, דאג לשמור על כושר
11 11 גופני טוב. הוא התא מן באיגרוף ב״מכון וינגייט״ עם עמיתו לנבחר ת ולקבוצת מכבי תל־אביב, לו סילבר.

השחורות, גופה חלק אבל
שעיר, חזה שטוח וחלק, וזוג
שדיה הוא ענק.״אך ״בגופה יש
איזורים שהם מחוץ לתחום,
כמו באיזורים של הגבעות,
בשיפולים שמול הים. הקורקבן
זה הביקעה, ולא נותר אלא
התנוך, קרסול ימין, חצי מרפק,
איתס אפשר להתחבק.״

נשיא

בית־המישפט־

המחוזי בתל-אביב, בנימין

כהן, דחה את עירעורו של
נאשם, מכיוון שלא קיבל את
גירסתו כי הלך להשתין. העדויות
סיפרו כי הצעיר ירד מהמכונית
ליד תחנת־סמים מוכרת,
דיבר עם אנשים וחזר למכוניתו.
בחיפוש שערכה המישטרה
במכונית נמצאה אצבע חשיש
מוטלת על ריצפת־המכונית. מ
שלושת
נוסעי המכונית זוכה
אחד ושניים הורשעו. הצעיר
שדיה הוא ענק.״ אך ״בגופה יש
ועירער על הרשעתו. בפסק-
הדין אמר השופט כהן כי אילו
היה הנאשם מספר שירד לשאול
על הדרך, או כדי לברר היכן
אפשר לקנות סיגריות, היה
אולי מקבל את גירסתו, אך
מאחר שהכחיש כי דיבר עם
מישהו, וסיפר כי רק ירד לעשות
את צרכיו, דחה הנשיא
את עירעורו.
! 8עורך־הדין חייים קא־זים
נשמע טוען בבית־המישפט
כי לקוחו לא יברח מן הארץ.
את הביטחון לכך הביע במילים
:״דרכון אין לו, אבל
ילדים יש לו.״
8לקראת התערוכה של

תרשים־זרימה ארכיטקטוני, שמבצע
האדריכל ישראל נודו־כיץ,
החליט גודוביץ לקבל
את חסותו של הפרופסור הבריטי
הנודע נורתקוט
פרקינסון, מנסח חוק פרקינסון
ההיתולי־למחצה על התפשטות
הביורוקרטיה. גודוביץ
טילפן אל השגרירות הבריטית
בישראל כדי לאתר את הפרופסור,
אך הם לא ידעו אפילו
אם הוא חי או מת. גודוביץ
לא התעצל, טילפן לאנגליה,
וד,מרכזנית הפנתה אותו לאחד
האיים. שם ידעו מיד את מיספר
הטלפון של האיש, מפני שהוא
נשיא מועדון־ד,יאכטות במקום.
אחרי שיחה שבה הבהיר גודד
ביץ לפרקינסון את נושא התערוכה,
הדנה בסירבול הביורוקרטיה,
הסכים לבוא ארצה ל פתיחת
התערוכה.

8אברהם גן־ארצי,
מי שהיה חתנו של ח״כ יצחק
רכין, שהיה מפקד גדוד בחיל-

׳ * 0111

1111 לאולפן־ הקלטו ת לשם

הזמרת, הגיעה יחד עם ידידתה חני
ן אלקיי םמלהקת ״ סקסטה ״ (משמאל),
ה קל טתג׳ינגל־פירסומת. בזמנה הפנוי שם

ישבה וסרגה מפית, כאשר הדגם מונח על ברכיה. חני הביאה
עימה א ת כלבת־השעשועים שלה. רותי, מי שהיתה חברה בשלישיית
״שוקולד מנ טהמס טי ק ״ ,פעילה כיו ם ב איגיי ה א מניס החדש ציהיקם.

השיריון ושנפגע קשה בראשו
בתאונה, עסוק בימים אלה
בכתיבת ספר. בן־ארצי כותב
על קורותיו בחברה של פגועי-
מוח, ועל הדרך שבה הוא
משתקם.
9בעיריית תל־אביב מתלוצצים
שרצוי לכתוב ספר
בשם אדה מסעות צ׳יצ׳ ,מאחר
שראש העיר •שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט מרבה לאחרונה בנסיעות
לחוץ־לארץ. צ׳יצ׳ נסע לחודש
ימים לארצות־הברית, אך חזר
וכבר יצא לאוסטרליה, משם
הגיע בדיוק לוועידת הליברלים.
בשבוע הבא ייצא לרומניה.

9סגן־ שר־הביטחון, מר דכי
צפורי, טען בפני חברי-
כנסת כי המוסיקה המודרנית
מביאה לצה״ל פוטנציאל גדול
של נפגעי־שמיעה. העיר לו על
כך ח״כ מרדכי וירשוב־סקי
׳ ״אני מבין שזאת היתה
מהתלה.״ אך צפורי הדגיש כי
הוא התכוון לכך ברצינות.
8הורים מאוד גאים
הם איש יחסי־הציבור משה
דיין ואשתו דכי• בנם בן
ה־ ,20 יקי, נבחר כנשיא
עצת־הסטודנטים בטכניון
פה. בליל בחירתו טילפן
הוריו הביתה׳ או לא מצ
למחרת, בבוקר השכם, ך,
לתל־אביב כדי לבשר להם:
בחירתו. התלונה היחידה
היתד׳ לו היא כי מיד עם ה
היה עליו להשתתף ב
שבה הוחלט להדיח א
עיתון הסטודנטים, א

י * מי

ש לוו שד הרבה מה להראות ״:
* ראלי ופנטזיה-הדגמים בתמונה-הם שניים
מ־ 300 הדגמים של בגדי ים וחוף
באוסף קיץ 80׳ של דיוה.
בואו לראותם
בבתי האופנה המובחרים.
הרצל ,119 תל־אביב.

^ גרתדיגם
צבעי שנעלמינ
עד הגנון האחר1ן

עד הצליל האחרון

נסה בעצמך להשוות ולבדוק האם תוכל למצוא
גרונדיג סופר קולור מצויידת
עוד מכשיר טלויזיה צבעוני המציג בפניך תמונה
במערכת צליל בעוצמה של
צבעונית עשירה כמו זו של גרונדיג סופר קולור.
15 ואט 8.1^1.5.וברמקול חזיתי
שפופרת המסך הבלעדית המשולבת בשיטת
יחד עם כפתורי באיכות שאט או ומ-8וה, מוציאה לאור באופן חד וברור את
הבס והטרבל הנפרדים
מיקוד
כל הצבעים עד הגוון האחרון. היא שומרת על
המאפשרים איזון מדוייק,
קבוע של התמונה
מגיע אליך צליל מלא המלווה
ובעזרת מייצב מתח
את התמונה העשירה.
מיוחד נמנעות הפרעות עד השכלול
ונשמרת אחידות האחרון ובהירות הצבע. מחשב מאז נוסד מפעל גרונדיג
קוורץ מיוחד בורר
הענק ממשיכים מהנדסי
עבורך את קונטראסט
החברה להיות חלוצים
הצבע האופטימלי
בכל הקשור לשכלולים.
ומציג בפניך את
כך גסבטלויזיה
סופר קולור, מנגנון גרמדיג סנפר קולור-תוצרת גרמניה:
הדרגות הנכונות של
להשיג בחנניה־חוזק
ועומק הצבע.
אוטומטי סורק ומאתר
יבואנים בלעדיים: גיל אלקטרוניקר
את התחנה הרצויה

(סוסח

1119111י

7 7 ׳ 7

! בטלויזיותאחרות

בלחיצת כפתור(בעזרת
פס הפלא =0ו\> ,המופיע
על המסך) ובקרת התדר
מכניסה את התמונה
להתאמה מלאה.
׳ כפתור נוסף ״זוכר״ את
י התחנה ויכול להחזיר
אותך אליה במדוייק.
שכלול נוסף מאפשר
חיבור מכשיר הטלויזיה למערכות סטריאו וכן למכשיר
וידאו טייפ. שלט רחוק_(-ו 0ח 7עו £1¥107£ 00א)
המתוחכם של גרונדיג,
^^ /המוכנס כקסטה לגוף

3הטלויזיה,מאפשר 25
\ פעולות שונות כולל

שליטה ב־ 16 תחנות,
הטלויזיה הנמכרת ביותר באירופה. התאמת צבע,
נ המובחרות
כיוונון בהירות,
תל־אביב. 18 גבירול
בע״מ, אבן
עוצמת צליל,

הפעלת וידארטייפ ותמונה ללא קול.
בלחיצת כפתור ״מעלה״ השלט רחוק על מסך
הטלויזיה שעון קוורץ דיגיטלי.
עד הפרט האחרון

קשה לדמיין עד כמה עושה גרונדיגכדי להבטיח את
איכותן הגבוהה של טלויזיות סופר קולור. כל רכיב
אלקטרוני, כל מכשיר וכל מסך־צבעוני נבדק ונבחן
עד הפרט האחרון.
טלויזיה גרונדיג סופרקולור
עוברת סדרת ״עינויים״ כולל
מבחן הטבלה ברטיבות במשך
24 שעות, מבחן עליית מתח
חשמלי, מבחן זעזועים פיסיים,
תנאי חום וקור קיצוניים 200 ,
שעות הפעלה רסססו הפעלות
וכיבוי של המכשיר. כך שאליך
מגיעה גרונדיג סופר קולור,
אמינה ומוכנה להוציא לאור את כל הצבעים עד
הפרט האחרון.

משלוח שי לחגים הוא מנ הג יפה בין הבריות. בחג הזה, תן
מתנה אורגינלית גם ל מכוני תך -מגיע לה!!
תן לה כדי שתרגיש טוב ושתאריך ימים:
פז קס טרול השמן המובחר ל מנו ע -ל הנ א ת שניכם.

1 3קסטחל הגסילנב המנצלת

כשעם שלם מ ת חנן על הבוקר הטוב, שמקבל
סנוקר ת מערבונית ונופל אפיי ם ארצה כ מ חו ס ל וחצי,
אבל פ ת או םקם ומחזיר סנו קרת כפולה ומכופלת
ליריבו הרע ומדביר או תו, על מנ ת לחזור על ההצגה
הזא ת שוב ושוב ל אורן הסר ט, הוא פשוט מוכרח
להיות אופטימי.
אנ חנו היהודי ם מפוכ חי ם יותר, ובכל זא ת, מוכ ה
וחבול, הרגשתי שלא יעזור שום דבר, אני מוכרח ל קו ם
על רגלי, לה ת אזר, ובמ קו ם חיצי ביקור ת לשלח על
סביבותי ולו פעם אחת איזו הקרנ ה חיובית. היו ת
וקראתי בעיתון שמבקר המדינה גמר או מ ר לייאשני
לגמרי׳ ,לשבור כליל א ת גבי בקש אחרון של מצבנו
הכלכלי, ה חל ט תי ל אחוז א ת השור בקרניו, ברחתי
ממושבי בחדר עבודתי ואצתי ל מ קו ם שאצתי, לשיחה
גורלית עם ידידי התעשיין, השולט על חדר מו א רן
מעבר לשולחן מו א רן מעל גבי כו רס ת מנ הלי ם סבי־בונית.
המזכירה
החביבה לא ה ס פי ק ה לה שקותנו קפה,
וכבר יריתי פו :״ א חי תופל (שם בדוי) ! אתה אולי
לא יודע עדיין, אבל אני מיניתי או תן היום שר
האוצר ! אמור, יש מוצא ! ומה אתה תעשה כדי
שנגיע אל המוצא הזה ן דבר !
והוא דיבר, והזכיר י מי ם ששתינו תה וריבה בקיבוץ,
והיינו מאו שרים מפני שהיה חזון, ואחר כ ן ניגש ישר
לעניין וא מר :״אדוני ! יש כסף בארץ, וא םאתה
לא מאמין, סע וטייל ברחבי ישראל ו תר אהאת הווי לות,
ושפע המכוניות, ועוד ועוד הוכ חו תמאלה שאינן
מוס תרו ת, ואני או מר לן, שבכל פעם איזו קבוצה מסו״
יימת נ הני ת מן הכסף הזה, אבל מה ! פועלי הייצור
אף פעם לא היו הקבוצה הז א ת. אז אםנ חלי ט בשלוש״
חמש־עשר השנים הבאות, שהייצור והייצוא ה ם הדברים
הכי הכי חשובים שבחיינו, נעשה שהכסף, שישנו, ילך
בשנים הללו לפועלי הייצור ! נעשה שהם יקבלו הרבה
כסף, המון כסף. וה ם יבנו וילות, והם יסעו במכוניות
חדשות, והם יקנו טלוויזיות צבעוניות, והם יטעו לחו״ל
והשד יודע מה עוד — אבל מה י אז ה ם יעבדו ביום,
ויעבדו במי שמרות לילה, וה מכונו ת לא י פ סי קו לזמזם,
וכל מיני אנשים, שירצו להשתכר הרבה הרבה כסף —
ילכו לעבוד. לעבוד ! אתה שומע?״
אבל אני לא שמעתי. מרוב אושר, שהנה יש מוצא,
ויש פתרון, ואפשר לשנות, וצרין לעשות משהו חיובי,
ויהיה טוב.
ואז א מר תי לו שלום ותודה, ו הב ט ח תי לו שאם
אמצא נקודת־מישען ארכימדית ליישום הפתרון שלו,
אודיע לו. והוא צחק.

^ עברית הוא •דע
ראית אמש א ת התוכנית של מאיר שלו י שמעת
אמש מהא מר יצחק שלו על האבא שלן י מטר של
שאלות ממין זה ירד עלי ב א חד הבקרי ם האחרונים,
ומכיוון שלא ראיתי ולא שמעתי, שאלתי, וסופר לי
כי מאיר שלו ציטט באוזני אביו המשורר יצחק שלו,
בתוכנית ה טלוויזיה ״שיחה בשניים״ אתהפ סו ק הבא
מיומן אבי :

״יצחק שלו קרא (בנשף ספרותי מטעם מועצת
פועלי ירושלים ב־ )2.4.54 שירים נפלאים על ירו שלים
מבחינה שירית, אך ממאירים ומרעילים נפש
הקורא הצעיר מבחינה מדינית — תוכן ״שייבי״
(מלשון אלדד שייב, הוא ישראל אלדד של ימינו
אלה) מובהק, ולכאורה געגועים על תקופת המנדט
או אפילו ימי התורכים, שכן העיקר בהם יד־אבשלום
והדרך לבית־לחם וקבר זכריה ובו׳ —
ואיך אשא פני לבני (מאיר שלו) שאינו יכול
לבקר. קבר סבו על הר הזיתים, כאילו אין לו
במה לחזק גאוות בנו כאזרח ישראל העצמאית״
(כרך ב׳ ,עם׳ .)430
ועוד סופר, כי למשמע הקטע הזה, שצוטט בדיוק,
להוציא שלוש מלי ם רצופות, והן :״תוכן שייבי מוב הק ״
(יהרהר ה קו ר א מדוע יצא הקצף על שלוש אלה) ,א מר
המשורר בעל השירים הנפלאים, כי משה שרת ידע
עברית נפלאה (והי המת קן ״אבא שלך״ ל״אבין״),
אבל במדיניות הוא טעה, ועינינו הרואות.
אני נדרש לפרשה זו מפני שמאיר שלו אולי אינו
יודע, אבל זה מכבר גמרתי בלבי או מר להביא פ סו קי ם
אלה על אביו ב א חד מק ט עי הפול מוס שלי נגד מטורפי
ארץ־ישראל השלמה, והנה, שוד ושבר, גנב ממני א ת
ההצגה, ומה עוד, ב טלוויזי ה ! וכך, כמו שאומרים
העיתונאים הי שראליים הדגולים בסוף מאמ רי ה ם :
״לא נותר לנו אל א לראו תמהי הי ה מחר,״ אחרה
א חזי קאח רי הםו או מר: לא נותר לי אלא להגיד מלי ם
א חדו ת מייד ל טוב תהקטע האמור, מפני שלעניות
דעתי הוא אחדהע מו קי ם ביותר ביומן אבי, חרף
קיצורו.
״ארץ־ישראל עצמאית״ כהתג שמות החזון הציוני,
כיחידה יהודית ריבונית בעולם על כל הבט חו תי ה
לגבי עצם ה קיו ם היהודי, לגבי בניית חבר ה חדשה,
נאורה, בריאה, בת־תרבות ויוצרת תרבות, וארץ־ישראל

של השת טחו ת נקרופילית על קברי־אבות, של מי תו סי ם
ק מ איי ם מימי עפרון החיתי, שמקומ ם אולי יאהלהם
בשירים נפלאים, אבל לא ב ה תוויי ת מ טרו ת ועקרונות
מדיניים, אינן או ת ה ארץ. ת הו ם מפרידה בין ה שתיים.
מי שאינו מבין, כי ההישג של ״ארץ־ישראל עצמאית״
ב־ 1948 הוא כל כך נהדר ונפלא, הוא כל כך
ניסי במשמע החד־פעמי של אפשרות ה ת הוו תו בנסיבו ת
היס טו ריו ת מ סויי מו ת שאינן חוזרות, אפילו הן כרוכות
בכל מיני ״בכיה לדורות״ ,עד שצריך לשמור עליו
ולטפח או תו חרף כל ה ס כנו ת שמסביב — והס כנו ת
הללו הן ממין שאינו ניתן לשינוי ב מיל ח מו ת, בגלל
עובדות נחרצות של מיספר היהודי ם בעולם ובארץ
ושל מיספר הערבים בעולם ובארץ — רק הוא מסוגל
לשגות ב חלו מו ת על ארץ־ישראל הנקרופילית, ומשום
כך לסכן א ת קיו מ ה של ישראל העצמאית עשר מונים
מכוח נצחונות מדומים, שסופם ל ה תגלו ת בעירומם
המלא, לרבות האפ סו ת שבמילחמות — ובקורבנות —
שהביאו או ת ם.
מבחינה זו עומד משה שרת, לדעתי, כראש וראשון
לציונות השפויה בשנות ה ת הוו ת המדינה, ואילו מי
שאצו ל מיל ח מו ת על מנת ל תקן גבולות, להרחיב גבו לות,
ל אב טחאת מלכו ת ישראל השלישית וכו׳ וכו׳,
לרבות לעלות על קברי רחל וזכריה והר־הזיתים כמשורר
יצחק שלו — עומדים בקו טב האחר, הקו טב שניצח —
והביא א ת ישראל עד הלו ם.
יצחק שלו חי וקיים, משוטט לו מאושר וצוחק
בין אבנים ומצבות ״קדו שות״ בירושלים, בי ת־לחם
וחברון, ואני מ קוו ה שגם ממשיך לכתוב שירים נפל אים.
משה שרת, שבעוד שבועות מיספר י מל או 15 שנה
למותו, ביקש על אף ירושלמיותו ה מו בהקתל היקבר
ב חולו ת ה חולין של תל־אביב, עיר נעוריו.
אבל א ם תצא אש נוראה מ א טד ארץ־ישראל
השלמה, ותטרוף על ימין ועל שמאל, ואין מנ ח ם ואין
צוחק ואין שלוו, או אז תשמעו קול נהי בכי תמרורים
יוצא מגרון איש עומד מול קבר לא קדוש בבית־הקברו
ת הישן ברחוב טרוטפלדור, והאיש הבוכה
והמוטרד הזה י הי ה יצחק שלו.

^ ורד ב ר
במדינה ד מו קר טי ת יכול כל אזרח לכתוב מיכתב
למנכ״ל משרד ממ שלתי ולהביע דעתו, והמנכ״ל יכול
לקרוא א ת המיכתב ולעשות כמוצע לו או לא לעשות
כמוצע לו.
היות ו הר מטכ״ל הוא אזר ח, גם לו מותר לכתוב
מיכתב לכל מנכ״ל משרד ממשלתי. אלא מה ן כאשר
רמטכ״ל כותב כאזרח מיכתב למנכ״ל משרד ממ שלתי,
משום מה עשוי להיווצר רושם אצל המנכ״ל, שהכותב
הוא א מנ ם אזרח ככל ה אזר חי ם, אבל בראש ובראשונה
הוא רמטכ״ל, ואז העניינים מ ת חי לי ם לקבל ס טיי ה
מ סויי מ ת, מפני שמצד א חד גם לרמטכ״ל מותר ל היו ת
אזרח, אבל מצד אחר לא כל אזרח הוא רמטכ״ל,
ורמטכ״ל, כידוע, הוא רמטכ״ל, אבל מצד אחד בלבד,
משום שמצד א חד א סו ר לו להתערב בענייני חינוך,
למשל, כרמטכ״ל, אלא כאזרח בלבד.
וכאשר המנכ״ל שבו מדובר, או גורם א חר, מיידע
א ת הציבור כי לא האזרח הפשוט, שהוא גם רמטכ״ל,
פנה אליו בעניין זה או זה והביע דעה זו או זו והציע
כך או כן, אלא הרמטכ״ל הוא שעשה זא ת, או אז
נוצר בציבור רושם ברור, שזו דרכה של הד מוקר טי ה
הישראלית, שאיש צבא בכיר, כמו שאומרים, שרוי לו
להתערב ישירות בענייני חינוך, ו הוויכו ח הציבורי,
במידה שהוא מ תנ הל, סב על ה שאלה א ם הה שקפה
שבה דוגל הרמטכ״ל נכונה או לא, ואם הפניה שלו
היתה מוצדקת ב תוכנה או לא, אבל לכל ברור, כאילו,
שעצם הפניה היא בסדר גמור (ככלות הכל, החניכי ם
של המור ה המרגל לשעבר יצטרכו לשרת בצה״ל, ואיזה
מין חיילים הםי היו ! )
ואני חושב, שעצם הפניה, או לפחו ת דרך הצגתה
בפומבי כפניה של הר מטכ״ל — ולא של אזרח תושב
תל-עדשים — אינ ה בסדר ופוגעת באו שיות הד מוקר טי ה
באשר היא ד מוקר טי ה.
כמובן, אפשר בהחלט שהרמטכ״ל לא התכוון לפגוע
בד מוק ר טי ה שלנו כ הוא ז ה, ואולי במיכ תבו למנכ״ל
הוא אפילו הדגיש, שהוא פונה אליו כסתם אזר ח
ישראלי, שמשהו במערכת חורה לו, וכי המנכ״ל הוא
שלא הפריד בין הרשות ה אזרחי ת והרשות הצבאית —
ואז אוי ואבוי למושגים ה ד מוקר טיי ם שלו — ויכול
ל היו ת עוד גרוע מז ה, שהמנכ״ל דוו קא הבין יפה יפה
א ת עניין הפרדת הרשויות, אלא שמשהו השתבש
בשלב יידוע הציבור, כלומר אמצעי״התיק שורת שלנו
לא חשו כלל, שבהצגת העניין כ״פניה של הרמ טכ״ל״
מסתרסת הד מוקר טי ה שלנו, וכך הלעיטו א ת הציבור
בעוד טיפ תסם אנ טי-ד מוקרטי, אשר לפי כל ה סי מני ם
נבלעה חיש ועד תו ם.
לגופו של עניין אני חושב שהרמטכ״ל לא צדק,
אבל זה כבר עניין א חר.

החנות שלך

^ פנונזזה!
צה״ל כצבא פותחי חנויות, נו, זה לא בדיוק הי ה
חזונם של מחדשי ה קו מ מיו ת היהודי ת בכלל והצבאית
בפרט, בטרם אצה ישראל עד התעלה והירדן ו ה חר מון
חרדת הישרדות, ונשארה שם מוכ ת שכרון ש ט חי ם.
חנויו ת סגורות זה בוודאי לא מרא ה מרנין. הצרה
היא, שגם פ תי ח ת חנויו ת בכוח הנשק, או א ם תרצו
בעדינות יתר, בכוח ת קנו ת לשעת חירום ירושת המנדט
הבריטי וכו׳ ,אינ ה מרא ה מרנין, ואפילו אפשר לצבוט
בלחיי ם ולספר, כמ ה הנפ ת חי ם בכוח מודי ם לפו ת חי ם
בכוח וכו׳.
אםהמ טר ה של הסוגרים, או הכופים לסגור, להביע
מחאה כלשהי ולעשות לה פומבי, הרי ה פ תי ח ה בכוח,
לא פ חו ת מ הסגיר ה מרצון או מ אונס, מ שרתת או ת ה
נאמנה.
ותארו לכם מצב, שהחנויות נסגרות, וצה״ל־פותחן־
ה חנויו ת יוצא למיבצע פ תי ח ה — והבעלים לא פו ת חי ם.
האם זו אפשרות בל תי־אפ שרי תי ומה י הי ה אז —
אוכלוסיה שלמה תישפט, תיאסר, תגורש, או שהקונספציה
היא ״הערבים תמיד פתחו, הערבים תמיד
יפתחו״ ן

) £סיסמות י 1ם
* אמור לי מי מ טורפין, ואומר לך מי אתה.
* שפויי כל העם התא חדו, אין לכם מה לאבד זולת
ארצכם.
* אוזניים לישיבת הכותל י כהנ ה וכהנא י
* כבה א ת הח שמל — אל תאכיל א ת הסעודי ם !

^ לב• ל לי ב ר לי ם
מה שקרה ל״ליברלים״ מפחיד או תי לא מפני
שמודעי מפחיד אותי, אלא מפני שיתכן מאוד, שהמהפך
במפלגה זו, שחרף קו טנ ה בעבר הצטיינה בסגוליות
מוב הק ת, מלמד על ת הליכי ם ע מו קי םהמת חו ל לי ם
בחגווי החבר ה הישראלית, ומשנים יותר ויותר א ת
פרצופה. לא מוכר חי ם ל היו ת חסידי מפלגה זו, כדי
להבין שמה שקרה ב ה עשוי לקרו ת בכל א חר ת, וכי
מדובר בתופעה חברתי ת החורג תמת חו ם מ סויי ם
אחד.
מבט סביב סביב עשוי אולי לנ ח ם מישהו, כי הדשא
של השכן אינו ירוק יותר, וכי ב מרבי ת המכריעה של
מדינות העולם לא ניכרים ת הליכי ם של התעדנות
חברתית יתרה, שלא לדבר על ה תגלו ת מנהיגים ראויים
לשמם.
אבל מי שחי פה ועכשיו ספקאם ינוח ם, וכבר
אמרו חז״ל :״צרת רבים נחמת טפשים״.

^ אץ מנוס
ה חיי םוה מוו ת ביד הסט טי ס טי ק ה. וגם ה אונס.
הנה, השבוע דווחנו, כי בישראל מתרח שים מדי
שנה 4,000 אונ סי ם. לכאורה זה מיספר מבהיל. א ם
נ חלק 4,000ל 365-י מו ת השנה, נקבל כ 11-אונ סי ם
ביום. א ם מדובר ב או כלו סי ה של 4מיליונים (לפי
יותר מ״ 3.5מיליוני תושבי ישראל ״ ה ק טנ ה ״ ועוד
עובדים ועובדות מן ה שטחים ; למעשה זה קצת פחות,
אבל 4מיליונים זה מיספר נוח) ,ונ חלקה בשניים, נקבל
2מיליונים נשים, ואחרי פעולה חשבונית פשוטה
י תחוור כי מדובר — בשנה אחת בכל אשה מבין
, 500 שאחת דינה ל הי אנ ס כדינה.
אבל ! אבל אולי לא צריך ל היב הל בכלל !
קוד ם כל, אין לי כסט טי ס טי קן חובב מידע כלשהו
על מיספרי אונס־קבוצתי ואונס־חוזר, א ן לא זה
העיקר. העיקר הוא שאין בידי ברגע זה שום מידע על
מיספר ה אונ סי ם בי ח ס למיספר ה או כלו סי ה הכללי ת
ומחציתה הנשית בארצות תבל הנח שבות ל תרבו תיו ת.
אני יודע מה הולך ב ...ב ...נו, תנו איז ה ארץ תרבותי ת
סולידית ...אני יודע מ ה הולך ב שווייץ! אולי שם
מתרח שים 17 אונ סי ם ביום י אולי שם הסיכוי שאשה
תי אנס הוא אחתל־ 300 בשנה ן אני יו ד ען
אז אל נא תוציאו דיבת ישראל רעה. בכל מה שכרון
ב אונס, יתכן שאנחנו ראויים ל תו אר גן־עדן לנשים,
ו־ 4,000 אונ סי ם בשנה הםבסך הכל ידיעה ק טנ ה
בעמוד אחורי בעיתון יומי.

415

ה מתוח דים החילוניים הקימו דמע
הדתיים של
אושקאמו1י 0או
ריחו ־ ועכשייו הו
יכולים ללכת

ר זרוק אותם מכאן! החוצה!״
בצעקות אלה החל הפוגרום. כמה
צעירים שברו בכוח מנעול של דירה אחת,
פרצו פנימה והחלו לשבור ולזרוק רהיטים
וחפצים אחרים החוצה. תוך כמה
שניות נהפכה הדירה על פיה. בעליה
לא היה במקום ולא היה יכול להגן על
רכושו. כמה צעירים ניסו להתנגד לפורעים.
התפתחה תיגרה אלימה, שבמהלכה
הוחלפו מהלומות עד זוב דם.
זה לא קרה באירופה, במהלכה של
השתוללות אנטי־שמית. זאת גם לא היתה
פעולה של קנאים יהודים נגד תושבים
ערביים בשטחים. זה היה פוגרום בין יהודים
לבין עצמם. מחולליו היו יהודים,
וקורבנותיו היו יהודים. הוא התרחש בשבוע
שעבר, בהתנחלות מיצפה־יריחו.
מיצפה־יריחו הוקמה באוקטובר ,1977
במרחק כ־ 15 קילומטרים מיריחו, על הנד

ביש ירושלים־יריחו. בנקודה מוגבהת, הצופה
אל עבר הנוף המרהיב של האיזור
כולו, המאופיין בהבדלים חדים בין ההרים
הגבוהים מחד, לבין התהום היוצרת את
ים־המוות, מאידך הוקמה ההתנחלות. הקמתה
היתה חלק ממיבצע מורחב של גוש-
אמונים, אחרי עליית הליכוד לשילטון,
שבמהלכו הוקמו בעת ובעונה אחת 11
התנחלויות. בין הישובים שעלו אז על
הקרקע היו תקוע, גיבעון, ביודחורון,
מבוא-חורון, יתיר, דותן, קרני־שומרון.
כדי לארגן מיבצע בממדים כאלה, יש
צורך במיספר רב של מתנחלים. הגרעינים
הדתיים, שהם המרכיב העיקרי בגוש-
אמונים, לא הספיקו לצורך זה. מסיבה
זו צורפו לגרעינים ישראלים חילוניים,
שהביעו נכונות להתנחל בגדה־המערבית.
כך קרה שנוצרו גרעינים מעורבים —
חילוניים ורחיים בצוותא.

בחלק מההתנחלויות היוו החילוניים
אפילו רוב. מיצפה־יריחו היתה אחת מהן.
בקרב שמונה מישפחות ועוד כ־ 20 רווקים,
שעלו על הקרקע, היו יותר מ־ 25 חילונים•
החילונים אף הרכיבו את מרבית
המישפחות, שעתידו היו להתבסס במקום.
הדתיים היו ברובם מבין הרווקים, שבאו

מינוי של שר-החקלאות, אריאל (״אריק״)
שרון, שבדקה את הבעיות במיצפה־יריחו.
בוועדה זו ישבו אורי בריון, עוזרו האישי
של שר־החקלאות, אהוביה טבנקין, מחוג
עין־ורד ואחרים. כל תושבי מיצפה־יריחו
קיבלו על עצמם למלא אחר המלצות
הוועדה וחתמו על הצהרה ברוח זו.

מזכיר דתי יוסי קליין
— נגד יהודים

מתנחלים חילוניים הגר ויגאל מלכה
פוגרום —

למקום בעיקר מטעמים הפגנתיים — מאותם
שמתנהלים היום פה ומחר שם.
כעבור כמה חודשים נתגלעו חיכוכים
בין המתיישבים החדשים. סיב־סוכים
חברתיים שונים, שלא התמקדו דווקא
בין דתיים לחילוניים, אלא בין כלל
התושבים, גרמו לפילוג דווקא בזמן שצו
השעה דרש גיבוש. כתוצאה מכך עזבו
מרבית המישפחות המייסדות. במקומן באו
מישפחות אחרות, שגם מתוכן לא היו
רבות שהחזיקו מעמד. התחלופה הגבוהה
לא הוסיפה לביסוס היישוב.
במאי ׳ 78 הוקמה ועדה, מכוח כתב

כחודש אחרי שהוקמה, הגישה הוועדה
את מסקנותיה. עיקר ההחלטות היו שלא
להחליט. כך המליצה הוועדה כי ״אין אנו
מציעים לקבוע היום את המיסגרת האיר-
גונית של הישוב.״ יחד עם זאת קבעה
הוועדה, כי ״כבסים ראשון לתהליך הבראתו
של הישוב אנו רואים את ותיקי
הישוב הנמצאים ומתגוררים כיום במקום.״
החלק המעניין ביותר מבין החלטות
הוועדה נמצא בסופן .״אנו מודעים לאי-
האמון שבין חלק מהחברים לבין מזכירות
גוש-אמונים,״ קבעה הוועדה ,״ולכן העדפנו
בשלב הנוכחי לא לכפות המלצות

כלשהן בכיוון זה.״ הערת אגב זו שופכת
מעט אור על התככים שמילאו אז את
חלל ההתנחלות. היה מי שידע לנצל את
החיכוכים הפנימיים ואת חוסר הגיבוש.
יד מכוונת, שנשלחה מהנהגת הגוש הקיצוני.
בחשה בקדירה.
לגוש־אמונים היתה תוכנית להקים על
אם הדרך ליריחו שורה של ישובים דתיים.
בקבוצה זו נכללת גם מיצפה־יריחו, יחד
עם מעלה־אדומים וכפר־אדומים. העובדה
שלצורך הקמת היישובים השתמשו במת נחלים
חילוניים, לא הפריעה לגוש. באותה
תקופה היתד, חשיבות ראשונה במעלה
לקביעת העובדות בשטח. אולם כאשר העתודות
הדתיות של הגוש נתמלאו, וב־חילוניים
לא היה עוד צורך, לא היססו
ראשי הגוש להביא לסילוק החילוניים.
העובדה שמיצפה־יריחו הוקמה כישוב
מעורב, שבו היו עתידים לחיות דתיים
וחילוניים גם יחד, לא הרתיעה את ראשי
הגוש. הם רמזו לתושבים הדתיים שבהתנחלות,
כי אפשר יהיה לשנות את יעדו
של הישוב ולתת לו ציביון דתי בלבד.
הדתיים, שסברו כי זאת אפשרות לשים
קץ לוויכוחים הפנימיים וללכד את כל
התושבים תחת דגל גוש־אמונים, קנו את
הרעיון. נותרה רק בעיה אחת: מה לעשות
עם החילונים?

ורד כיד
מ חנ ה הפלי טי ס
ף* צעד הראשון לקראת הוצאת המזי-
י י מה אל הפועל נעשה באוגוסט .׳78
ועדת השרים לענייני התיישבות החליטה
לשנות את יעודו של המקום לישוב דתי.
ברור שמאחרי החלטה זו עומד הלחץ
שהפעיל הגוש, הנחשב כיום ללובי החזק

מתנחלת חילונית

מתנחלות דתיות
בחורות עם שורטס
כז המטרה שאליה מכוונים החילונים את
חיציהם. הם טוענים כי דרובלם עשה יד
אחת עם אנשי גוש־אמונים, כדי לנשלם
מן האדמה שעליה התנחלו. עיקר האשם
שהם תולים בדרובלם הוא בכך, שהפסיק
לקלוט מתנחלים חדשים לגרעין החילוני.
לטענתם, עשה זאת דרובלס כדי ללחוץ
אותם לקיר ולהכריחם לעבור לוורד־יריחו.
לדרובלם יש גירסה אחרת .״לא הפסקתי
להם את הקליטה,״ טען .״אם באה מיש־פחה,
שמוכנה לרדת לוורד־יריחו, היא
מתקבלת. מישפחה שלא מוכנה לקבל את
החלטה ועדת־השרים — לא מתקבלת.
מבחינה זו אין שינוי.״ אולם למרות דבריו
של דרובלס, עובדה כי בחודשים האחרונים
לא נקלטה אף מישפחה חילונית אחת.

כבוד והערכה
לד תיים

מתנחל זועם
מהלומות עד זוב דם
ביותר המשפיע על החלטות הממשלה.
עובדה זו היתה ידועה גם לתושבים החילוניים
במיצפה־יריחו. מזה זמן רב הרגישו
בחתירה של ראשי הגוש תחתיהם,
אך הם היו חסרי־אונים.
הצעד הבא היה החלטה על הקמתו של
ישוב אחר, ליד מחנה הפליטים הנמצא
כשלושה קילומטרים מיריחו. לישוב זה
נועד השם ורד־יריחו, ולתושבים החילוניים
של מיצפדדיריחו הודיעו כי יאלצו
לעבור אליו• המכה שניחתה עליהם היתה
ניצחת. הישוב שהקימו כבר לא נועד להם
יותר. כמו הכושי שעשה את שלו, גם
הם נתבקשו ללכת.
״בשום פנים ואופן לא היינו מובנים
לקבל את הגזירה הזאת וגם לא נהיה
מוכנים,״ סיפרה רחל זר החילונית, שהיתה
יחד עם בעלה, אבי, בין הראשונים שהתנחלו
במקום .״נתנו למקום הזה את כל
מה שהיה לנו. יש לנו זכות מלאה לחיות
כאן. יחד עם זאת אנחנו גם לא מזלזלים
בדתיים .,למרות שהם ניצבים כיום נגדנו.
אנחנו מכבדים אותם ורוצים לחיות איתם.
המאבק שלנו הוא נגד המוסדות המיישבים.
הם החלו לנפנף בדגל הדתי. הסיב־סוכים
שהיו כאן לפני כן נבעו מחילוקי-
דעות לגבי התפתחות היישוב. לדת לא
היה קשר לזה.״
לפי התוכנית החדשה חולק היישוב לשני
גרעינים — חילוני ודתי. הגרעין הדתי

מיועד להישאר ולבסס את המקום, ואילו
למען הגרעין החילוני כבר הוחל בעבודות
יסוד לקראת הקמת ורד-יריחו.
כיום מונה מיצפה־יריחו 35 מישפחות,
שרק בודדות מביניהן הן מדור המייסדים.
חלק מ־ 18 המישפחות החילוניות דד1
הדתיות. שבמקום, הגיע אחרי החלטת השינוי.
ועדת הקבלה, שבה יושבים גם
נציגים של הסוכנות היהודית, הודיעה ל־מישפחות
החדשות על התוכנית החדשה,
והן התקבלו רק אם הביעו נכונות להשת לב
במיסגרתה.
״נכון שאני ומישפחות אחרות שנקלטו
אחרי ההחלטה ידענו שנצטרך לעבור ל־וורד־יריחו,
ולמרות זאת הסכמנו לבוא,״
סיפר יגאל מלכה החילוני, שהגיע למקום
יחד עם אישתו, הגר, באוגוסט 9ד .״אבל
היתה לנו סיבה טובה. הבטיחו לנו שנקבל
תשתית כלכלית ביישוב החדש, ושית-
מכו בנו כפי שתומכים ביישובים הדתיים.
אם היו מקיימים את ההבטחות האלה, רוב
החילוניים היו מוכנים לעבור לוורד־יריחו.
העניין הוא שמזניחים אותנו. אנחנו לא
מעניינים אף אחד במוסדות המיישבים.
במצב כזה אנחנו לא מוכנים שיזרקו אותנו
על איזה גיבעה, ליד מחנה־פליטים.
אם זה המצב, אנחנו נישאר פה.״
ראש־החטיבה להתיישבות בסוכנות
היהודית, מתתיהו דרובלם, ניצב במר

דצב זה הניע את החילוניים ליטול את
1היוזמה לידיהם. לפני חג הפסח האח רון
ניכנסו לדירות, שהיו מיועדות לגרעין
החילוני, שתי מישפחות חילוניות חדשות.
מישפחות אלה נקלטו על-ידי חברי הגרעין
עצמם, ללא אישור ועדת הקליטה
המשותפת. על פעולה זאת עברו הדתיים
בשתיקה. אולם בשבוע שעבר קלטו החילוניים
באותו אופן שתי מישפחות נוספות.
הפעם לא בלמו הדתיים את זעמם.
מיד אחרי שהגיעו המשאיות עם שתי ה־מישפחות
החדשות, פרצו כמה מביניהם
לדירתם של שולה ומשה כהן, שהגיעו
שבוע לפני הפסח, וערכו בה פוגרום.
הדתיים גם הטילו סנקציות שונות על
החילוניים. בין השאר הם מחרימים את
הצרכניה המקומית, המנוהלת על-ידי אחד
החילוניים. במשך תקופה ארוכה גם סירבו
לשמור יחד עם החילוניים. את השמירה
במקום מחזקת יחידה של אנשי מילואים,
המתחלפת מידי חודש. כל ההוצאות הן
על חשבון המדינה.
מזכיר הגרעין הדתי, יוסי קליין, סירב
להתייחם להתקפה האלימה של חבריו, ש־בעיקבותיה
הוגשה תלונה במישטרה. אך
יחד עם זאת קבל, כי החילוניים עוברים
על החוק .״יש החלטה של ועדת־שרים,״
טען .״אנשי הגרעין החילוני מפירים את
ההחלטה. לנו הובטח יישוב דתי. יש לנו
את הצרכים שלנו. אנחנו לא רוצים שביום
שבת יסתובבו כאן בחורות עם שורטס.
אבל יחד עם זאת אנחנו מוכנים עדיין
לקבל את הגרעין החילוני, אם יסכימו
להישאר בגודל הנוכחי ויקבלו מיסגרת
חיים מסורתית.״
לאלים ליפשיץ החילונית, שהיתה יחד
עם בעלה, מוטי, בין המישפחות הראשונות
במקום, אין התנגדות לקבל את מיג־

הגי המסורת היהודית .״להיפך ר׳ סיפרה,
״אני מאוד שמחה לחיות במחיצה אחת
עם דתיים ולהיות מושפעת מהם. אני
מתעניינת במסורת היהודית ובמשך הזמן
גם סיגלתי לעצמי כמה מינהגים. לכולנו
יש גם כבוד והערכה לדתיים. אנחנו גם
לא מחללים שבת בפרהסיה. אבל אנחנו
לא מוכנים שיכפו עלינו ויהפכו אותנו
למיעוט מבוטל. זה גם רק תירוץ. האמת
היא שרוצים לסלק אותנו מכאן וזהו.
קיבלנו לאחרונה מיכתבים שמחייבים אותנו
להתפנות תוך 60 יום, ושמענו גם
שדרובלס פנה למימשל־הצבאי. כדי שיבוא
לפנות בכוח את המישפחות שנקלטו ללא
אישור הסוכנות. אנחנו מוכנים גם לקראת
זה. אותנו אף אחד לא יוציא מכאן !״

יוסי היימן !

איש־ מילואים בהתנחלות
מיסגות חיים מסורתית

הכ ן

שם ע. רשום
5258

נסו את החזויה
שתו פינה ק71־דה! מבחר משקאות
׳קוקטייד:
טינה קולדה סומבררו בננה קולרה

יבואנים ומפיצים בלעדיים
בי שר א ל -

ת״א. ה הונג ר ס 83223671( .44

׳.דטם קים

ב עיו ת
ולב טי
ב ת ״ המין
מאת
ה ד״ו

מרדכי זידמן
חוצאת רשפים

לקיץ

מזגנך

(המשך מעמוד )37
קומה התחתונה של הבית מיועדת
כולה לאירוח. אולם־הכניסה אינו
ה תק שר לטל ,794853 .׳796090
מבייש, לפחות בגודלו, לובי של המזגן נבוא לביתך לבדיקה כללית של
מלון מהודר. ניצבות בו עשרות
כורסות, וביניהן שולחנות קטנים-
שעליהן מאפרות, לשימושם של
המכובדים העולים לרגל לביתו של
ראש־העיר.
הקומה העליונה מוקדשת ל־מישסחה.
האשה, טרזה, ושתי ה בנות,
ויוויאן בת ה־ 12 ודניאלה
בת ה־ ,10 כאילו נבלעות בבית,
הנראה יותר כמוסיאון.
אבי־המישפחה נעדר במשך מרבית
הזמן מהבית. עיקר זמנו מוקדש
לפעילות ציבורית. בקצה ה מדרגות,
העולות לקומת המגורים,
יש דלת־ענק הנעולה תמיד, כאילו
אין כל קשר בין שני חלקי הבית.
ואכן, כרים ח׳לף איש״הציבור וכרים
ודלף איש״המישפחה שייכים
לשני עולמות שונים. מפגין כפוליטיקאי משופשף
.ח׳לף כלפי חוץ אדישות־מה, מעין
חומת־הגנה מפני התקפה בלתי-
צפוייה. אך יחד עם זאת קל להתהאם
ידעת שהמזגן בביתך או בעבודתך דורש
יידד עימו. אז נפרצות החומות
טיפול שנתי קבוע...
ונעלמת החשדנות. מאחריהן מת גלים
חום ולבביות.
החורף שעבר ודאי גרם לחלודה !
״החלום הכי גדול שלי זה לה עתה
הזמן להכין את המזגן לתפעול יעיל
יות כל הזמן עם מישפחתי,״ התבימי
הקיץ1
נודה ח׳לף לפני שנידון לשתיקה.

״אני מייחל ליום שבו אוכל להק תלוש
זה מזכה אותך בהנחה של 500ל׳׳י
דיש את עצמי לאשה ולבנות. אני
בעת רכישת מזגן חדש או בשיפוץ כללי
רוצה לשחק עם ויוואין ודניאלה,
לצחוק איתן ולעבור יחד איתן את
למזגן הקיים
חוויית ההתבגרות. אני רוצה את
אשתי לצידי. לקחת אותה לחופשה.
נכון שאני יכול לעשות את
כל הדברים האלה כבר היום. אבל
לא. אני לא שוכח אף לרגע אחד
מיזוג אויר 12 שאני תחת מישטר־כיבוש. זה לא

נותן לי מנוחה. זה לא הזמן לח ס
מבירת
מזגנים של כל היצרנים

יות חיים טובים. קודם עלינו להגשים
את המטרות שלנו.
שירות התקנות אלחוטי, תעלות
״זה יכול לקרות כבר מחר.
מיזוג אויר מרכזי. 3 אנחנו, היהודים והערבים, יכולים
לעשות בינינו שלום תוך כמה

רמת־גן, רחוב רש״י 18
שעות. אבל זה לא בידינו. אנחנו
::רק כלי־מישחק בידי המעצמות.
796090
טל,794853 .

אנחנו בעצם לא אוייבים. עשו
* י מאיתנו כאלה. אבל האמת היא

חוזר בכלל. את כל הזמן אני מקדיש
לפעילות הציבורית. אין לי
יום ואין לי לילה, כמו שאין
לי חופש ואין לי מדינה. אני מוגבל.
המושל לא נותן לי לעשות
צעד בלי לקבל קודם את האישור
שלו. אני פועל במיסגרת האפשר.
ברמאללה יש כבר הביוב הכי טוב
והכי משוכלל שיכול להיות. אבל
מה הלאה?״
שופט ותובע
* יכרונות הילדות של כרים
1מלווים בסיפורי־אחווה בין
יהודים וערבים. ימים של שלום
אמיתי. בזיכרונותיו המאוחרים
יותר טבועים מאורעות הדמים. ה היסטוריה,
כפי שהיא נשמעת מפיו
של כרים, שונה מזו הנלמדת ב-
בתי־הספר בישראל. לדבריו, היו
היהודים התוקפים והערבים המתגוננים.
מישפחתו של כרים היתה
שותפה בקו־אוטובוסים בין רמאללה
ללטרון. כרים זוכר, כי יום
אחד הותקף האוטובוס בדרכו, ליד
בטוניה. לדבריו נפצעו נוסעים
רבים. כרים מספר, כי בן־דודו
ניצל בנס, והוא מהווה עד היום
עדות חיה למה שהתרחש.
מישפחת ח׳לף יושבת מזה מאות
בשנים ברמאללה. כרים מכיר את
השולשלת עד לפני 500 שנה. מאז
ומתמיד עסקה המישפחה בחקלאות
ובמיסחר. אחרי 48׳ היגרו
רבים מבני־המישפחה לארצות־הב-
רית. שם הקימו רשת־מיסחר ענפה,
והם שומרים על קשרים הדוקים עם
מרכז־המישפחה ברמאללה.
השליטה ברמאללה עברה לסירוגין
בין מישפחת ח׳לף ובין מיש־פחות
מכובדות אחרות. בשושלת
המישפחתית כלולים רבים שהיו
בעלי תפקידים ציבוריים. אביו של
כרים, ח׳נה ח׳לף, היה סגן ראש־העיר
לפני 48׳ .באותה שנה הפך
ראש־העיר ואחרי־כן חזר שוב לתפקיד
הסגן עד למותו בשנת
.1961 סבו של כרים מצד אמו,
מאצ׳רי סאלאמי, כיהן בזמנו כ־ראש־העיר.
אחי סבו של כרים

תעריפון המנויים של העוו!סחד

החל מי1.4.80

לחצי שנה

לשנה בלירות הוצאות משלוח
מחיר העיתון

ס ה ״כ

ס ה ״כ
1794 2332
920 1190

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
1382 1382

220 700

192 250

עם דוחם־השדום

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר

אירופה ארה׳׳ב, קנדה ומקסיקו
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרום
אפריקה, טוגו, חבש, קניה
פנמה, טאייוון
תאילנד, הונג-קונג, נפל, סינגפור,
קוריאה

פל שינוי בדמי המ שלוח ובמע״מ יחול על המנוי.

3071 5266
1560 2655
4340

329 564

8624

5871 7114
2950 3585

6027

3050
1382 1382

1360 3320

1382

6318

924
1382 1382

3860 4970

629 762

1382

4000

645

סעיד חמא מי, מי שהיה נציג
אש״ף בלונדון, שנרצח בינו אר
78׳ בשל פגישותיו עם אנשי מחנה״ה שלום הישראלי. ח׳לף, המרבה
לסייר בעולם, נראה בת מונ ה יחד עם חמא מי (משמאל) ושתי רעיותיהם.

שהערבים אוהבים את היהודים.
מי כמונו חי עם היהודים בשלום,
בשעה שרדפו אותם בכל העולם?
אני רוצה שהיהודים יבטחו בנו,
שיאמינו לנו שאנחנו לא שונאים
שלהם. ואני רוצה שהיהודים
יתנו לנו את הזכויות שלנו. ש יאפשרו
לנו להקים את המדינה
שלנו. ולחיות איתם בשלום. זה
בעצם הכל. בלי זה אין לנו כלום.
לכן גם אין לי חיי־מישפחה כמו
שצריך.
״אני יוצא לפעמים בחמש בבוקר
מהבית. לפעמים אני חוזר בשתיים
בלילה ולפעמים אני לא

מצד האב, מנצור ח׳לף, היה ראש-
העיר בשנת .1916 והשרשרת ארוכה.
מישפחת
ח׳לף היא גם בעלו,
בתים רבים באיזור. למישפחה חמישה
בתים בירושלים המערבית.
אחרי מילחמת ששת־הימים הלך
כרים ראות את הבתים. הוא מס פר׳
כי חלק מיושביהם קיבל אותו
בסבר־פנים יפות, אחרים גירשו
אותו.
בהיותו בן 21 נסע כרים למצ ריים,
שם למד מישפטים באוניברסיטת
קאהיר. שם גם הכיר את טר־זה,
אשתו. היא באה ממישפחה
העולם הזה 2229

נוצרית־קאתולית, שהיגרה למצריים
מאיטליה. מישפחתו של
ח׳לף, כמו רבות אחרות ברמאללה׳
היא אורתודוכסית־יוונית. עם
סיום לימודיו בשנת 64׳ חזר כרים
יחד עם טרזה לרמאללה. כאן נישאו
בטכס־חתונד, מפואר, בהתאם
למסורת המישפחתית.
כרים התחיל את הקאריירה ה־מישפטית
שלו כמתמחה במישרדו
של עורך־הדין פואד שח׳אדה,
אחיו של עזיז שח׳אדה, אחד מ־עורכי־הדין
המפורסמים ברמאללה.
אחרי הכיבוש הכריזו עורכי-
הדין בגדה על שביתה. חלקם אינם
עוסקים במיקצועם עד היום.
כרים הפסיק את שביתתו ב־70׳.
אז מונה בעת ובעונה אחת כשופט
במשך יומיים בשבוע ביריחו, וכ תובע
בשאר הימים ברמאללה.
ב־ 1972 נערכו הבחירות הרא־

נים. היא כיום אש״ף. אנחנו תומכים
תמיכה מלאה באש״ף, וניצבים
מאחריו.
״פה בשטחים אנחנו מתאמים
את הפעולות שלנו באמצעות הוד
עדה־להכוונה־לאומית, שגם אני
חבר בה. לאחרונה פורסם, כי חברי
הוועדה משתייכים לפלגים שונים
באש״ף. זה לא נכון. אש״ף
הוא גוף מאוחד, ואנחנו תומכים
בו כבגוף אחד. אין לנו קשרים
נפרדים עם האירגונים המרכיבים
את אש״ף. זאת פרובוקציה של
אותם הרוצים לזרוע פירוד בשורו-
תינו.
״לאש״ף ולנו מטרה אחת:
לממש את הזכויות הלגיטימיות של
העם הפלסטיני, תוך השכנת שלום
צודק ובר־קיימא בינינו לבין ישראל.
חברי ואני נעשה הכל, במיס־גרת
האפשרויות במישטר־הדיכוי
ווו

מרזה ח׳לף אינה מתלוננ ת על העד־דויותיו
המרובות ו הארוכו ת של בעלה
מן הבית. לדבריה, היא משלימה עם היותו של בעלה מנהיג הלו ח ם
עבור בני עמו. בזמן הזה שבו היא נמצאת לבדה, היא רו קמת גובלנים.

שבו אנחנו נתונים, כדי לקרב את
המטרה הזאת. היום הגדול בחיי
יהיה כאשר נגשים אותה. אז, כשתהיה
לנו עצמאות ויהיה שלום
אמיתי עם ישראל. אני רוצה ללכת
לישון במשך שנה, לנוח סוף-
סוף מן המאבק.
״כשיבוא השלום, אני. רוצה
לשבת תחת עץ, בגן שלי, וסתם
להסתכל על אדמתי. אני רוצה
לשחק שש־בש כל היום, ולעשן
נרגילה. לעשות חיים.
״אבל לא לפני כן. עד שלא
יהיה לנו החופש, אין לנו חיים
ואין לנו מנוחה.״

גסות
של קלגס
חרי הנאום הלאומני שנשא
בעיקבות הפוגרום בעירו,
הגיעו אלוף פיקוד־המרכז, משה
(״מוישה וחצי״) לוי, ומושל הגדה
בנימין בן־אליעזר לרמאללה.
על־אף אירוזן י אותו הלילה וה אווירה
הקשה, לא איבד ח׳לף את
נימוסיו. כשהוא ניצב על מדרגות
בניין העירייה, הושיט את ידו ל־פואד,
והזמינו להיכנס פנימה. פו־אד
נהג בח׳לף בגסות של קלגס.
הוא התעלם מהיד המושטת לשלום,
והורה בגסות לראש־העיר להיכנס
אל המישרד. משם שמעו הנאספים
ברחוב את צעקותיו המשפילות
של פואד על ח׳לף.
״לא נעלבתי, לא נפגעתי ולא
הושפלתי,״ טוען כרים .״אילו היה
בסאם אל־שכעה או ידיד אחר שלי
מתנהג כלפי כך, הייתי נפגע עד
מעמקי נשמתי. אבל לא המושל.
התנהגותו היא רצונו. אני שופט
אותו לפי מעשיו. כך גם כל מה
שישראל עושה. כשעמדתי למיש־פט,
יחד עם איברהים טאוויל,
ראש־עיריית אל־בירה, על עבירות
דמיוניות, ויצאנו זכאים, אמרתי
שהשופט עשה צדק. זה לא
אמור לגבי כל בתי־המישפט ה ישראליים.
לא הייתי בכל בתי־המישפט,
ואני לא יודע מה נעשה
בהם. במישפט של איברהים ושלי
היה צדק. כשבאים לפגוע בתוש בים
ברמאללה והמימשל אינו עושה
דבר כדי להגן עליהם — אין
צדק. ביום שמאיר כהנא בא לכאן,
הילדות שלי בבית בכו. הן חשבו
שכהנא הרג אותי.״
לח׳לף בית נוסף ביריחו. אשתו
והבנות מחלקות את השבועות בין
שני הבתים .״כשכרים לא בבית,
אני יושבת ורוקמת,״ מספרת טר־זה
.״הוא חסר לנו, אבל אני מזדהה
עם דרכו. אין לנו ברירה. אני
הולכת אחרי בעלי. יש לי מישפ־חה
במצריים, אבל אני לא נוסעת
לבקר אותם. עכשיו זה לא הזמן.
אני אסע רק כשיבוא השלום ה אמיתי.
אז ארצה את בעלי לידי
כל הזמן. רק שלא יהיה מנהיג גם
במדינה הפלסטינית !״

נו פ ש ויחפ ש׳ חרתי
ב מחיר ע מ מי
ב־ח״ט ו שייט ב חי ס רי ה
בי תהארחה
ש ל חי בו ץ שדו ת-י ם
אירוח בחדרי ם זוגיים עם שרותים
צמודים; פנסיון ח צי /מל א;
חוף ים[ שמור;
מגרשי טניס; מ ת קני ספורט;
הסעה חינ ם ל חוו ת ! ה סו סי ם|ו ל מו ע דון
הגולף ב קי ס רי ה
ה מס עד ה ו הק פ ט רי ה פ תו חי ם
לקהל הרחב
לבעלי ק א רו אני ם שטחי
קמפינג מיוחדי ם עם כל ה שרותים
* עד סוף יוני 1980

קיי ס ושייט
קיבוץ שדות-ים >
טלקס 46327 :
טל 063-61161 :.
או הארחה בקיבוצים,
אלנבי ,100
ת״א614879 ,

שונות, אחרי הכיבוש, לרשויות
המקומיות בגדה. כרים הציג את
מועמדותו בעירו, יחד עם רבים
אחרים. הוא ניצח ברוב של?7
אחוזים. ב־76׳ נבחר שנית, ברוב
של 78 אחוזים. כרים רואה בהת־לכדות
סביבו היענות לצו־השעה,
הקורא לבני עמו להתאחד. אך
נראה כי לייחוס המישפחתי יש
חלק בלתי״מבוטל בכך.

במשך שגה
ף•׳ צעירותו ת מף כרים במיפ-
— לגתיהבעת. בעת פירוק ה איחוד
המצרי-סורי שהה בקא-
היר. לעובדה זו היתה השפעה על
המשך דרכו .״הפסקתי להיות חבר
המיפלגה,״ סיפר ,״אבל אני עדיין
תומך ברעיון הבעת — אחדותה
של האומה הערבית. המנהיגות
שלי, כמו של שאר אחי הפלסטיהעולם
הזה 2229

1ן ! 1 1 1 1 1 *1לח׳לף שתי בנות — ויוויאן גתה־12
( 1 1 1 1 1 1 1משמאל) ודניאלה בת ־ה״ . 10א חד מ חלו \

מותיו של ח׳לף, ל ת קו פ ה שאחרי בוא השלום, חוא ל שחק עם הבנות.
ח׳לף היה רוצה לצחוק איתן ולעבור יחד איתן א ת חוויו ת ההתבגרות.

חופ שיה

(יתחרו״ דרות שינויים זה כנראה המוטו החדש בחייה

של השחקנית המצחיקנית חנה לסלאו.
במשך תקופה ארוכה מאד הייתי מזהה
אותה ברחוב על־פי רעמת התלתלים שהיו
הסמל המסחרי שלה, בסגנון שכל כך
מודרני היום.
אבל אני מכירה נשים ויודעת שלא

להודות על האמת, אף פעם לא ידעתי
מה הם עושים ביחד. אני מתכוונת למעצבת
האופנה הכי טובה בארץ, דורין
פרנקפורט ולמפעיל הבובות הכי טוב
בארץ איתן זלצר. לא שיש לי משהו
נגדם. דורין, בנוסף להיותה מוכשרת היא
גם אשה נחמדה נורא, עם המון פחדים
כאלה אבל בכל זאת נורא נחמדה ואיתן,
בנוסף להיותו מפעיל הבובות בתיאטרון
של אריק סטית הוא גם כן איש משגע.
אבל לא תמיד משגע הולך עם משגע
ובמיקרה שלהם, היה לי ברור מההתחלה
שזה לא זה.
היתר, עוד בעיה. דורין, הטוענת תמיד
״אני לא יפה,״ משכה תשומת לב רבה
בכל מקום אליו הגיעה, והיא מגיעה להרבה
מקומות. וככל אשה המושכת תשומת
לב היו לה המון מחזרים. מרביתם חשבו
כמוני, שהעניין עם איתן חייב להיגמר
בשלב זה או אחר, והמתינו בסבלנות ראויה
לשמה. עכשיו, כמו שאני מכירה אתכם,
אתם תשגעו אותה ומישרד התקשורת
יצטרך להוסיף קו נוסף לטלפון שלה כדי
שלא יהיה קצר.
וז^ז אנחנו עומדים בעניין הטלפונים
אז שתדעו שדורין כבר לא גרה בבית
שהיא גרה קודם. הבית. נשאר של איתן.
במסגרת הפרידה התרבותית שלהם הם
לא רבו על דברים קטנים כאלה. דורין
פשוט עברה לגור אצל אחותה.

איתן זרצר ודורץ פרנקפורט
פרידה תרבותית

חנה לסלאו
ממתופף לאדריכל

הולכים כך סתם ומשנים תספורת. אני
יודעת שזה בדרך כלל מעיד על שינויים
אחרים המתרחשים מאחורי הקלעים. ביררתי׳
שאלתי וחקרתי והסתבר שהאיג־טואיציה
הנשית שלי שוב לא הכזיבה.
זה פשוט עניין של רומן חדש ושל
דירה חדשה. אחרי שיצאה מאוהבת, מה
זה מאוהבת, עם גבי ה יש קופיץ, שהיה
המתופף בהצגת החיים הם לא ירח דבש,
שבה כיכבה חנה לצידו של גדי יגיל,
סיפרתי לכם שיש לה אהבה חדשה בהצגת
הילדים חגיגה עם הבובונים. המאושר בפעם
ההיא היה השחקן הצעיר אירי אלון.
אז נטשה חנה את דירתה הישנה ועברה
לדירה חדשה וסטייל פתחה עם אורי דף
חדש.
בינתיים המסך עלה וירד המון פעמים! ,
הצגות עלו וירדו וגם האהבה ההיא נעלמה
כמו מחזה ישן. אז, אתם שואלים
עכשיו, איפה השינוי? הנה השינוי והפעם
הוא גדול. האהבה החדשה של חנה
לקוחה מעולם אחר, רחוק רחוק מאור
זרקורים ומהבמות. בחורה פקחית שכמותה,
כבר יודעת לא לחפש רצינות בין
שחקנים. גיל ״טגיא הוא אדריכל שכבר
הספיק לעבור כמה פרקים בחייו. הוא בן
33 ומה שיותר חשוב, הוא מאד אוהב
את חנה. כל כך אוהב שהסכים לוותר
על החרות הפרטית שלו ועבר להתגורר
עם חנה כדי להיות קרוב קרוב אליה.
סיפרו לי שהשניים נפגשו בפעם הראשונה
במועדון לילה בתל־אביב, כך שאני
בטוחה שהשניים לא חברים בחוג של אלה
המתחבאים בבית, אלא יראו הרבה ביחד
בכל מקומית הבילוי היפים של העיר,
כך שלא רק אני, אלא גם אתם תוכלו
להביט בהם, לראות כמה שהם יפים ביחד
ולהאנח, מי בהנאה ומי בקינאה.

כשאני שומעת או רואה שתי יפהפיות
משגעות, אני פשוט מתבלבלת. כשלשתי
היפהפיות קוראים ירדנה, אני בכלל מאבדת
את הראש. וזה מה שקרה לי בשבוע
שעבר עם ירדנה ארזי, השוקולד של
המנטה והמספיק לשעבר ועם ירדנה
גורגיץ, שחקנית ושגעון של בחורה,

רומן סוער עם •טוקי בן־פורת, בעל
מסעדות ומועדוני לילה, שבין זריקת מבט
מאוהב לירדנה, גורביץ כמובן, לבין ליטוף
ידה של ירדנה, גורביץ כמובן, מצליח גם
להרחיב את העסקים שלו.
כמה שהעולם קטן יכולה להעיד הכותרת
שנתתי לידיעה שלי על הרומן של
ירדנה. כשהתכוונתי לירדנה ארזי כתב-

ירדנה ארזי

ירדנה גורכיץ

סיפרתי לכם סיפור על אהבותיה הח דשות
של ירדנה ארזי, אבל היתד, לי
פליטת קולמוס ובעצם התכוונתי לירדנה
גורביץ. זה כמובן לא מזיק לאף אחד,
כי גם ירדנה ארזי מאוהבת עכשיו באיזה
מהנדס צעיר וטוב לה איתו ככה בבית,
אבל למה לגרוע מירדנה גורביץ את האהבה
שלה?
אז בעוד ארזי נמצאת בבית קטן ונחמד
יחד עם המהנדס, גורביץ היא זו שמנהלת

תי :״זמרת במקום דוגמנית.״ עכשיו אני
רק צריכה לשנות זאת ל״שחקנית במקום
דוגמנית״ .כי שוקי בן־פורת מפורסם בעיקר
בגלל העובדה שהוא היה נשוי לדוגמנית,
שהיא הדמות השלישית היפהפיה
בסיפור מסובך זה, ציפי לוין.
אז הצלחה לכולם. הצלחה לשוקי ביר-
דנות שלו. הצלחה לציפי בלי שוקי. הצ לחה
לירדנה ארזי עם המהנדס שלה והצלחה
לירדנה גורביץ עם השוקי שלה.

אם אתם חושבים שאני הולכת לספר
לכם על גננת בגן ילדים, על אחת כזאת
שמטפלת בצעקות ופצעים וגילגולי כדור,
אז יש לי חדשות בשבילכם. אדוה מי־כאלי
היא לא גננת בגנון, היא גננת
בגינות נוי, בעיקר של וילות.
הסיבה היחידה שלא שמעתם.עליה עד
היום היתה פשוט מפני שכל היופי בן
העשרים וארבע הזה היה באילת הדרומית
שם היא העשירה את העיר בגווני
ירוק ורוד ואדום. הבחורה הצעירה הזאת
חוץ מזה שהיא גיזעית אמיתית היא גם
מוכשרת שיגעון. היא ירשה את המקצוע
מאמא שלה ומזה כארבע שנים היא נהנית
מהעבודה וטוענת שהיא מאושרת.
אבל זה עדיין לא הכל, לאילתים יש
בפירוש סיבה לדאגה, אדור. עזבה את
אילת וכיום היא תל-אביבית לכל הדעות.
אז נכון שבסניף האילתי היא עזבה שלוש
ממלאות מקום, והעסק פועל מצויין. אבל
אדור. בעצתו הממריצה של חברה החדש
לחיים מיכה דילסקי פתחה לעצמה עסק
פירחוני ויפהפה בצפונה של העיר הגדולה
והבשורה שהיא הביאה לנשות תל-
אבבי היא: תתחדשנה בעציץ מגן אדוה.
אבל גם זה עדייו לא הכל. מיכה קיבל
פתאום, צחוק הגורל, עבודה, דווקא באילת.
הוא עשה לעצמו חשבון חושבים. הרי
כשיגמור את העבודה ויחזור לתל-אביב
ומה יקרה לחברתו אדוה ז היא עוד עלולה
להישאר באילת. לכן לא יכול היה להסכים.
הוא תיכנן לעצמו ימים שקטים,
בלי מטוסים וטלפונים יקרים. מיכה פשוט
העביר את אדוה לדירתו בתל-אביב ושם
היא יושבת, בונה עסק, מיפה את העיר
של צ׳י צ׳ ומחכה לבן־זוגה שיבוא כבר.

הנחמה
של השדר
אתם זוכרים שבשבוע שעבר סיפרתי
לכם על נסיונות החיזור הנמרצים של
אלכם נילעדי אחרי הנלורה אלטן,
אשתו הנאה של ראש המחלקה הכלכלית
בטלוויזיה של בוואריה שביקרה בארץ?
אם כך, אתם בוודאי גם זוכרים איך
לאלכס לא כל כך הצליח למרות שהוא
היה מוכן לקחת איתו לשוויץ את
הנלורה, להראות לה איך הוא משדר לשני
מיליון מקלטי טלוויזיה בישראל את מיש־חק
הכדורסל המבואס. הנלורה לא התפתתה,
היא אכלה כבר בחיים שלה איזה
אלף אלכם גילעדים.
בשבוע שעבר גם סיפרתי לכם שאלכם

77( 07/7

ה*אוש ש חל ף
רק מי שמכיר את הזמרת רוחמה יבין למה אני כל כך
שמחה בשבילה. הכל מתחיל להסתדר לה בחיים, והכל מה זה
אם לא עניינים שבלב? ואצל רוחמה זה לא סתם, כי רוחמה
בעניין הזה היתה כבר על סף יאוש.
פתאום הסתבר לה כי לא מספיק להצליח ב״רקפת״ אחת,
ושמלות יפות אינן ערובה מספקת להצלחת תוכנית יחיד. רוחמה
אמנם ממשיכה להופיע פה ושם, אבל היא לא בדיוק הפכה
לכוכב שביט. אבל זה לא היה נורא, כמו העובדה שהעניינים
שבלב צלעו אצלה קצת. הנערה הירושלמית הזו הרגישה ממש
כמו בית״ר ירושלים שירדה לליגה הארצית. היא המשיכה
להתגורר אצל ההורים, אם כי היה לה גם חדר בתל־אביב וחיפשה
את אותה אהבה גדולה עליה קראה בספרים ועליה שרה.
אז כשעשתה את תוכנית היחיד שלה הגיעה רוחמה אל
הבמאי נדב לויתן. נדלק אצלה משהו בלב, והיא חשבה
שהיא המציאה את האהבה, אבל נדב מיהר לשפוך עליה, על
האהבה, מים קרים. הוא לא חשב שרוחמה זה בדיוק בשבילו.
ושוב היה לרקפת עצוב.
עד שיום אחד צילצל הטלפון בבית ההורים שלה בירושלים.
על הקו היה בחור שהציג עצמו בשם אילן, וביקש ביקש ביקש
להפגש. רוחמה היא מסוג הנערות שאומרות ״לא״ ,אבל אם
נורא לוחצים זה יוצא בסוף ״כן״ ,והיא הסכימה להפגש איתו
על עיוור. רק אז נודע לה שהבחור פשוט ראה אותה בטלוויזיה.
נדלק ונזכר שיש לו חבר שקרוב לעולם המישחק. הוא התקשר
לחבר, אבישי דקל, בעלה של ציפי שביט, והתחנן למיספר
הטלפון של רוחמה. כשקיבל אותו היה המאושר במחזרים.
עכשיו רוחמה היא המאושרת במחוזרות. שוב נדמה לה שהיא
המציאה את האהבה, וכאשר המדובר הוא בטייס, גבה קומה,
שחרחר ועיניים כחולות, אולי יסתבר שהיא גם צודקת.

צייר א ה בו תוכסף
עבר הרבה זמן מאז סיפרתי לכם על
הצייר שאול נמרי, וזה מהסיבה הפשוטה
שלא היה מה לספר. נמרי ישב בדירתו
החדשה, שבשיכון למד בתל־אביב, די
בשקט ובצנעה וצייר מדי יום. הוא גם
העביר קורסים כהרגלו, והמשיך לאהוב

את חברתו הצעירה אורית. רק למי
שלא יודע, אותו צייר, שהספיק לעבור
הרבה בחייו, ממש נאמן לקטנטונת יפה־פיה
אחת סטודנטית באוניברסיטה שנותנת
לו השראה.
אבל זה עוד לא הכל. רק בעזרת אורית

כרבה שוורץ
קפיצה לאהבה ישנה
לא היה מיואש עד הסוף. כאשר הבין
שכשגרמניה אומרת ״לא״ ,היא לא מתכוונת
ל״כן״ ,הוא הרים טלפון לשוויץ
והכין לו חתיכה מקומית. מסתבר שה טלפון
לא היה בדיוק לשוויץ, אלא לפאריס,
והחתיכה לא היתד, מקומית שווי-
צית, ואפילו לא מקומית פאריסאית, אלא
מקומית ישראלית ולא אחרת מאשר כר כה
(״ביאטריס״) שווארץ שלנו.
אז כל מי שצפה במישחק יכול היה
לראות את מיקי ברקוביץ וחבריו שהם
מפסידים. יכול היה לראות את אלכס
גילעדי עם האוזניות כשהוא מתוח ומעשן
וגם את ברכה שווארץ, יושבת לה בשורה
הראשונה של המעודדים.
בשבילי זה היה צירוף מקרים יותר
מדי גדול, והחלטתי לבדוק אם העובדה
שגילעדי וברכה נמצאים באותו זמן באותו
מקום בנוישטל, שם נערך מישחק
הכדורסל, היא באמת צירוף מקרים. בדקתי
ויגעתי ומצאתי והרי הסיפור האמיתי.
אלכם קרא במדור שלי שברכה נמצאת
בפאריס ומתגוררת בדירה ששכר עבורה
המחזר הברזילאי שלה מנדאד פרטוס.
אלכס נזכר שלפני שברכה יצאה למסע
הכיבוש האירופי שלה, היה לה רומן
ישראלי לוהט, עם אלכם גילעדי. הוא
הצליח למצוא את מספר הטלפון שלה,
התקשר לפאריס-והציע לה לחדש לתקופה
מוגבלת של ימינו כקדם.
ברכה עשתה חושבים. החבר־הממן שלה
היה באותו הזמן בארצות־הברית. בפאריס
היה לה קצת משעמם ופתאום מופיע לו
ככוכב שביט האהוב מהארץ. אז מי היתר,
עומדת בפני הפיתוי? ברכה בוודאי שלא.
היא פשוט קמה ונסעה לה לאלכס.
אני לא יודעת מה הם עשו שם ביחד,
אבל אם ברכה ניחמה את אלכס על ההפסד
של הנבחרת, היא עשתה מעשה ציוני.

רוחמה רז
בכל זאת אהבה

גיליתי סוף סוף את הפטנט של נמרי ל הישאר
כזה צעיר ויפה. הבחור פשוט לא
משתנה. דורייאן גריי תוצרת הארץ. הוא
כבר שנים נראה אותו הדבר, עם אותה
התסרוקת, הזקן, והשפם, וכל זה תודות
לסלט ירקות טיבעי וחינני, עם כל הירקות
שיש בשוק, שהוא המזון הבילבדי
של האמן. אישית אני חושב שהוא מוותר
על הרבה מתענוגות החיים, הזלילה הגדולה
למשל, אבל כל אחד והזלילה הפרטית
בתחומו הוא.
אבל גם סלט זה לא הכל. נמרי יושב
ומצייר כל היום כשאורית נמצאת לידו.
העבודה האחרונה שלו היתה ציורי קיר
מהממים בפאב החדש שפתחה הדוגמנית
סמדר דרור בצפון תל־אביב. הציורים
כבר מזמן על הקירות אבל הכסף עדיין
לא הגיע לכיסו של הצייר.
כאן רבותי החלו הבעיות. מה יהיה
הסוף איני יודעת, אבל כמו שאני מכירה
את נמרי הוא לא אחד מאותם שמוותרים
בקלות, ולסמדר היפה צפויות קצת בעיות.
כשעה שאול נמרי
פהפיה כהשראה

היורשת ל בי ת ב רוו ה
מי לא מכיר את שני המקסימים האלה? הזמר-מלחין דויד ברוזה ואישתו הצעירה
והיפה, מי שהיתר, מארחת במלון שותון בתל-אביב, רוחי גביזון. לרותי יש גם אמא
גזעית בחיפה, אביבה גכיזון. האמא עמדה באמצע השבוע שעבר במרפסת ביתה
במרכזו של הכרמל ופשוט זעקה לכל העוברים ושבים :״מזל טוב, מזל טוב, אני סבתא.
רותי ילדה בת בשעה טובה ומוצלחת.״
וגם אני מבשרת לכם בשימחה על הולדת צאצאית שחומה ויפה לזוג היפים. בכלל
לא פלא שהקטנה יפה שכזאת. אם היא תתברך בכישרון של האבא וביופי של שניהם
אז רותי האמא צריכה כבר להתחיל לחשוב על אח או אחות. שניים כאלה חייבי־ן
לעבוד שעות נוספות.

סוף סוף זה קרה גם להם. זוכרים את
נערת ישראל מלפני 9שנים חנה אור״
דן? נו טוב ואם לא אז רק לריענון
חפוז הבחורה התחתנה מיד לאחר בחירתה
עם עורך־הדין ראובן אורדן. השניים
ישבו להם בשקט ושלווה הביאו בן לעולם,
וכמצוות בני ישראל הקימו בית. אבל
כנראה שהבית לא היה מחומם מספיק, או
שהווילה ברמת השרון כבר הפסיקה לשמש
כבית והפכה לשמש כמיסתור.
מה שברור זה רק דבר אחד: יום בהיר
אחד עזב ראובן את הבית, עבר לגור
עם ידידו איציק פיצי באפקה והוא
וחנה החלו בתהליכי גירושין.
באחד מימי השרב של השבוע שעבר
נראו שניהם זורחים ומאושרים. הגט המיוחל
הגיע סוף סוף. ראובן מטייל בעיר
עם חברים, אף אחת צמודה לא נדבקת
לשמו וכנ״ל גם חנה: היא מסתובבת עם
חברות ומספרת לכולם כמה טוב להיות
גרושה וכמה שמח ליבה שהיא וראובן
נשארו החברים הכי טובים.

שידור
כיסאות מום־קאד־ים
לכל, אפילו למנהל מחלקודד,חדשות
עצמו, חיים יכין, כבר ברור, כימעט
בביטחון מלא, שיבין לא ימשיך לכהן
כמנהל המחלקה אחרי תום הקדנציה שלו.
יבין וחסידיו עדיין מקווים שמשהו ישתנה,
שתהיינה בחירות מוקדמות, או שמנכ״ל
הרשות, יוסף (״טומי״) לפיד, ייאלץ
להסכים עם המערך על השארת יבין,
בתיקווה שהמערך יזכור לו זאת כשהוא

היה במיקרים של מרדכי (״מוטי״) קיר״
שנכאום ושל ירון לונדון, ההפגנות
תהיינה מס־שפתיים בילבד מצד עובדי-
הטלוויזיה, שאינם מסוגלים למאבק אמיתי.
עובדי־הטלוויזיה והוועדים שלהם יצטרכו
לעמוד על המישמר בעניין יורשו של
יבין. המגמה תהיה להכניס מישהו המקורב
לשילטון, שדרכו אפשר יהיה להשתלט על
מערכת־החדשות ולמנוע שידור ידיעות
וכתבות שאינן משרתות את הליכוד וה־מפד״ל.
בינתיים המועמד הרציני ביותר
של הליכוד הוא כתב הארץ, דן מרגלית.
אחרי שמרגלית נכשל במיכרז על תפקיד
מנהל־הטלוויזיה, הוא ינסה להיכנס בכוח
לטלוויזיה, כשהוא זוכה לגיבוי מלא מצד
שר־החינוך זבולון חמר, המופקד על
חוק רשות־ד,שידור.
עובדי מהלקת־החדשות, ועימם חלק ניכר
מצופי מבס, רוצים, כמובן, שבראש המחלקה
יעמוד העיתונאי הטוב ביותר בטלוויזיה,
עורך מבט, יעקוב אחימאיר.
אין ספק כי המינוי מגיע לאחימאיר,
המשמש כיום גם כסגנו של יבין. לידידיו
של אחימאיר ידוע גם כי אם ימונה מישהו
אחר, יעזוב אחימאיר את מחלקת-החדשות,
וייתכן גם את רשות־השידור כולה.
אם לא יתחילו כבר עתה שוחרי חופש-
הביטוי ברשות־השידור ומחוצה לה לתכנן
את מאבקם נגד הצבתו של דן מרגלית
כקומיסאר של בגין־המר־לפיד בראשות

מנהל יכין הדחה יעלה לשילטון. תיקווה אחרת, קלושה
ביותר, היא שעובדי הטלוויזיה יתארגנו,
הפעם באמת, ויציגו אולטימטום: יבין או
הפסקת שידורים.
יבין אינו קופא על שמריו. הוא התחיל
להקים לעצמו לובי, הכולל אנשי־טלוויזיה
ואנשי־רשוודהשידור, אישי־ציבור וחברי-
כנסת. בינתיים עוד לא הופיע יבין במיזנון־
הכנסת, כפי שעשו לפניו לפיד וי צ חק
(״צחי״) שמעוני, ערב הבחירה שלהם.
אך אין ספק שגם זה יגיע.
יושב־ראש הוועד המנהל של רשות־השידור,
הפרופסור ראובן ירון, כבר
הודיע לכל מי שהיה מוכן לשמוע ש״חיים
יבין ימשיך רק על גופתי המתה.״ בקרב
שרי־הממשלה וחברי הוועד־המנהל יש רוב
נגד יבין. לפיד, שלפני כמה חודשים הודיע
כי יילחם בעד הרחקתו של יבין ממערכת-
החדשות, בוחר עתה בשתיקה, הנותנת
תיקווה מסויימת לחסידי _יבין_.
אולם החינגה האמיתית תתפתח אחרי
שיודח יבין — אם וכאשר יודח. יהיו
בוודאי הפגנות קולניות של עובדי־הטל־וויזיה,
שימחו על ההדחה, אך כפי שזה

מנב״ל לפיד >עם אשתו)
צעקות

עובדים אלה נמנים עמק פדי, יעקוב
כן ־ הרצל, צבי גיל ואחרים.

הנסיכה ב־? 16 יחודש

עתה הצטרפה גם עדנה פאר לרשימה
מכובדת זאת. פאר ניסתה לבנות לעצמה
פינה פרטית במיסגרת התוכנית זה איכפת
לי ששודרה ברדיו. מדי פעם היו השידורים
שלה זוכים בהד ציבורי חיובי ולציטוטים
בעיתונות, אך כשהגיעה ההוראה, שחייבה
אותה לקבל גם את תגובת האנשים שאותם
מאשימים בתוכניותיה, היא סירבה והפסיקה
את התוכנית.
זה אירע לפני חמישה חודשים. מאז
לא תרמה פאר אפילו דקה אחת לרדיו.
כשפנתה אליה מנר,לת־ר,מחלקה שלה,
אסתר ברזל, וביקשה ממנה לחזור
לעבודה, אמרה לה פאר :״אני ממתינה
לבירור באגודת־העיתונאים בקשר לעניין
שלי. עד שהבירור יסתיים, אני לא מוכנה
לעבוד.״ חברים בוועד אגודת־העיתונאים
בירושלים יודעים שהבירור בעניינה של
פאר לא יסתיים אלא בעוד כמה חודשים.
בינתיים ממשיכה פאר לקבל בדיוק את
אותה המשכורת שהיא קיבלה בזמן שהיא
עבדה.

השלושה שהחליטו על שידור הנסיכה
הסעודית, הסרט המעורר סערה בכל רחבי
העולם, היו מנכ״ל הרשות יוסף (״טומי״)
לפיד, מנהל הטלוויזיה יצחק (״צחי״)
שמעוני והדובר של לפיד, משה עמי־רב.
אף אחד ממישרד־החוץ, ממכון שילוח
או מהאוניברסיטה לא הוזמן להקרנה שבה
ישבו ״שלושת הגדולים״.
הבעיה הגדולה ביותר של השלושה
היתד, לאו־דווקא הקטע המסעיר, אלא
הקטע המשווה את גורל העם הפלסטיני
לגורל הנסיכה הסעודית. בסופה של ההקרנה
פסק לפיד :״זה לא כל־כך נורא.
אפשר להקרין את זה.״
לגבי שני הקטעים שהסעירו את הסעודים
לא היתד, בל התייחסות של השלושה.
הקטע הראשון מראה את נשות השייח׳ים
ובית־המלוכה הסעודי, היוצאות במכוניות
הרולס רוייס שלהן כדי לאסוף גברים כדי
להביאם לארמונותיהם כדי לקיים איתם
יחסי־מין, והקטע השני מתאר את ניצני
המהפכה נגד בית־המלוכה הסעודי.
הסרט יוקרן ביום שני דד 16 ביוני, בשעה
9.30 בערב. אל הסרט, שאורכו כחצי שעה,
יתלווה דיון מהאולפן בן חצי שעה. על
שימעוני הוטל להחליט מי ינחה את הדיון.

דפיד 1גד !3א <3
האוייב החדש של מנכ״ל רשות־ו־,שידורי,
יוסף (״טומי״) לפיד, הוא חבר הוועד-
המנהל, עורך־הדין׳ אחרון (״המוקיון״)

פאפו.

ורשות־

כתב חלבי חופשה מחלקת־החדשות, הם עלולים להיות מופתעים,
כשם שהיו מופתעים בכל פעם
שאיש השילטון מונה, ללא כל קשר לכי שוריו,
במקומו של אחד ממודחי הטלוויזיה.

החופשה נווד* רביק חד 3י
רפיק חלבי אינו יכול לשאת יותר
את המצב ברשות־ד,שידור. ההצעה של
גאוני הוועד־המנהל שלפיה כל ראיון יזום
בשטחים יהיה חייב באישור מוקדם, היתד,
ככל הנראה הקש האחרון ששבר את גב־הגמל
בכל הנוגע לחלבי.
בשבוע שעבר הוא יצא לחופשה. גם
כשניסו להזעיק אותו מהחופשה, כדי לסקר
את מאורעות גשר אלנבי, כשפחד
קדואסמה וחבריו ניסו לחזור לבתיהם,
או כדי להכין כתבה על התעללות חיילי
צד,״ל בתושבי הערים והכפרים שעליהם
הוטל עוצר, סירב חלבי לחזור וטען:
״אני בכפר עם אשתי וילדי, ואין מי
שמשגע אותי כאן.״ חלבי מתגורר בכפר
הדרוזי דלית־אל־כרמל.
בלית ברירה שלחו ממערכת החדשות
את הכתב גיל סדן כדי למלא את מקומו
של חלבי.

אבטלת סנחיה

עורך אחימאיר
עזיבה

חודיה מסשרד.

אל מקבלי־ד,משכורת המובטלים ברשות-
השידור הצטרפה לפגי חודשים אחדים
אחת מבכירות עורכוודו׳,תוכניות ברדיו,
עדגה פאר. ברשות־השידור יש יותר
מעשרים עורכים ומפיקים, המקבלים מש-
כורוודענק בגלל הוותק שלהם, אך שאינם
תורמים מאומה למערכות השידורים. עם

עורכת פאר הפסקה לפי ישיבת הוועד-המנהל בשבוע שעבר
סיכם לפיד עם פאפו שפאפו לא יעלה
על סדר־היום את עניין מהלקת־ד,חדשות,
וההצעה להטיל צנזורה על ראיונות בשטחים.
פאפו הסכים עם לפיד שאמר לו:
״אין לנו עדיין רוב לכך, זד, יביא לנו
נזק.״
רבה היתד, הפתעתו של לפיד כשבניגוד
למה שסוכם העלה פאפו את הנושא. לפיד
התרגז, צעק על פאפו :״אתה מביא לזה
׳שאנחנו נראים איך שאנחנו נראים!״ —
בהתכוונו ללעג הציבורי כלפי הוועד־המנהל
וכלפי לפיד עצמו. פאפו השיב
ללפיד .:״למרות שאתה חושב כמוני בעניין
זה, אתה נתון ללחצים של אנשי-החדשות.
לכן אתה לא אובייקטיבי.״
היה זה דווקא לפיד שסיכם את הצעקות,
ופנה אל חבריו בוועד־המנהל ואמר להם :
״האיש הזה הורם אותי!״

לטלפן למישרדי הטלוויזיה
השידור זו הווייה בלתי־רגילה.
המטלפן לטלפון של הרשות — מס׳
557111 בירושלים — ממתין בין עשר
דקות לרבע שעה עד שהוא נענה. כאשר
הוא מבקש את האדם שעימו הוא רוצה
לדבר, הוא חייב להמתין עוד כמה דקות,
ולשמוע בינתיים ברקע את בעיותיהן
האישיות של המרכזניות המפטפטות ביניהן.
אז מבין המטלפן מדוע היה עליו
להמתין זמן כה רב, עד שנענה.
אם הקו שאליו מועברת השיחה תפוס,
אין המרכזניות טורחות לאמר למטלפן
הממתין מה קורה. גם אז אין הן טורחות
לעלות על הקו ולאמר לו שאין תשובה.
מי שנכנס לחדר המרכזניות בבניין
הטלוויזיה מתמלא בהערצה אליהן. כיצד
בכל זאת, גם אם זה אחרי רבע שעה,
הן מספיקות לענות לשיחות הטלפון?
המרכזניות עסוקות בסריגה, באכילה וב־פיטפוט,
כשברקע נשמעים צילצולי המטל־פנים.
הנורות של המרכזיה מהבהבות,
מבלי שאיש שם לב אליהן.

לימוד או שוחד
הגיע גם תורו של הכתב המדיני של
הרדיו, שימעץ שיפר, לנסוע לארצות־הברית.
כמו עיתונאים רבים אחרים הוזמן
שיפר על-ידי השגרירות האמריקאית ל-
מסע-לימודים בארצות־הברית, הממומן ברובו
על־ידי משלם ד,מיסיס האמריקאי.
גורמים בשגרירות מודים כי נסיעות
אלה הן נסיעות־שוחד. מהניסיון יודעים
בשגרירות כי עיתונאים שבילו חודש שלם
בארצות־הברית וזכו בתוכנית־סיורים ובאירוח
פזרני, מרגישים עצמם חייבים לאמריקאים,
ומחוייבות זו באה לידי ביטוי
בכתבותיהם. לפני שיפר נסע שלוב פי תל,
חביבו של ראש-הממשלה מנחם
בגין, שהוא כעת כתב־הרדיו בוואשינגטון.
ברדיו ממתינים לראות כיצד תשפיע
הנסיעה על דיווחיו של שיפר, כאשר ישוב.
העולם הזה 2229

יום רביעי
21 . 5
• חידושים והמצאות
15.32 המשך מהשבוע ש עבר
— סקירת המעבדה הלאומית
להנדסה בסקוטלנד, שבה
מתכננים, בונים ובודקים מכ שירים
שונים, שכל אהד מהם
מסייע לשיפור איכות־החיים.

• מגזין לנוער (.)7.00

עפעף עווד איתנה, שבית־ה־ספר
לנזירות בחיפה יזמין את
בני כתה י׳ ,מבית־הספר ה אוניברסיטאי
בירושלים, להת ארח
אצלו. מדור אחר בתוכ נית
מספר על צעיר מכפר־יא־סיף,
המחונן בכמה כישרונות
ותחביבים: כתיבת־שירה צייד
וציור.

• זמן מתן תורתנו
8.00 בגלל חג השבועות
תופסת את מקומם של האדונים
והמשרתים תוכנית דתית
מיוחדת, שבה שירים ופרקי
הווי מחיי יהודי ירושלים. ה הווי
לקוח מסיפרו של יעקוב להקת יהושע. משתתפים:
גברים והשחקן אברהם ניניו.

איש

קטן

גדול

0.00 סרט הקולנוע של ה שבוע
הוא המערבון המפורסם
של הבמאי ארתור פן, ש צולם
על פי הרומן של תומאס
ברגר. ישיש שגילו מעל 120
מספר את קורות חייו. שהם
בעצם קורות חיי המערב הפ רוע.
הישיש־נער, אותו מגלם
דסטין הופמן, נחטף על־ידי
בני שבט אינדיאני בהיותו בן
. 10 ליד הופמן מופיעים גם
פיי דאנווי היפהפיה, מרטין
באלזם וריצ׳ארד מאליגן. הו פעה
מיוחדת של צ׳יף דן
ג׳ורג׳ ,ראש שבט אינדיאני
המגלם גם בסרט תפקיד של
ראש שבט אינדיאני. ג׳ורג׳
זכה עבור משחקו בסרט זה

• סיפורי ח׳ליל (.)15.32
סיפורה של גלימת סבו של
ח׳ליל, הנמצאת בחנות, משתלב
עם סיפורו של אבו־סו-
עוד, דודו של ח׳ליל, המגיע
לשכונה אחרי שנעדר ממנה
יותר מ־ 40 שנה. את השירים
הגלימה והשיבה הביתה כתבו
אנטון שמאס ודובי זלצר.

• עמוד ענן בדמים
( .)0.30 אורי צבי גרינברג
טוען, כי עד עליית הליכוד
לשילטון הוא היה מוהרם על־ידי
מערכת החינוך בארץ ועל־ידי
המימסד. חלק חשוב מתה ליך
הסרת החרם על אצ״ג
תופסת תוכנית הטלוויזיה ה מוקדמות
לו. בתוכנית כזו זוכים
בדרך כלל משוררים רק
אחרי שהם הולכים לעולמם.
הסרט, שאותו כתב וביים יגאל
בורשטיין, מנסה לעקוב אחרי
תמורות שחלו בשירתו ובהש קפותיו
של אצ״ג מאז מיל-
חמת־העולם הראשונה ועד
היום. בורשטיין התגבר על
כמה מיכשולים אובייקטיביים
בהפקת סרט על אצ״ג, כשהוא
מביא קטעי שירים שלו, ה מושמעים
מפס־קול או מופיעים
בכותרות, כשעל המסך מוצגות
תמונות המתארות את
הרקע הפוליטי, החברתי וה תרבותי
של התקופה שבה נכתב
אותו השיר. כמו כן מביא
בורשטיין, בעזרת הקריינות
של אילי גורליצקי, כותרות
עם ציטוטים מקטעי עיתונות
שנכתבו על אצ״ג.

• החפרפרת (.)10.30

נילי, סמיר צברי, מוסטפה
פהמי, מרים פכר א־דין.

יום חמי שי
22. 5
#שונית האלמוגים
(• ,5.30 טידור כצכע).
המיקצוענים: קולינם
יום שישי, שעה 10.45
פרק שני בסידרה המצויינת
על פי ספרו של ג׳ון לה־קא־רה.
טאר יוצא לליסבון, שם
הוא זוכה באמונה של אירינה
וביומן המספק רמזים לחשיפת
החפרפרת. בשובו הוא נח קר.
התיק שאמור היה לספק
מידע על שהותו של פאר בליסבון
אמנם נמצא, אך מישהו
דאג לתלוש ממנו את הדפים
הנוגעים לאותו לילה המעורר
את החשד נגדו.

קונצרט

שבת

ום שני

24. 5
• דיוקן 15.25 פאתי
שחאדה הוא ערבי, שהיה לוחם
בשורות הבריגדה הארצישראלית
ופלמ״חניק לכל דבר. עם
סיום מילחמת־העולם התנדב
לצה״ל ואף זכה לאות על״ה.
כיום מפעיל פאוזי ציוד כבד
ועוסק בחפירות ארכיאולוגיות
כבתחביב.
15.55 הפרק השני של ה מופע
המייוחד שנערך למען
תושבי דרום־לבנון, בקולנוע
שניר בקריית־שמונה. האמנים
היו ישראלים ודרום־לבנונים
ואורח הכבוד היה רב־סרן מעד

חדאד.

• כצאת השכת (.)8.00

התיזמורת הסימפונית של חי פה,
בניצוחו של איתן אביצור,
משמיעה צלילים ממורשת עדות
ישראל. שלמה פרץ קורא דב־רי־רקע.

חוזרת

הופעה

.) 10.15 סרט הקולנוע של

הופעה חוזרת: טיילור
שבת, שעה 10.05

• אהכה כין אמנים

• המיקצוענים (.)10.45
קבוצה של לוחמים מיקצועיים,
מאומנים וקשוחים, מתקבצת
מכל רחבי תבל כדי לבצע שוד
מושלם בהנהגתו של אדם ב שם
קריבאס. מכוניות מישטרה
הוזעקו למקום אך הם הצליחו
להימלט עם שללם. מטוסי חיל־האוויר
המלכותי הוזנקו נגדם,
אך הם הצליחו לעזוב את האי.
קאולי ושני עוזריו, בודי ודויל,
מאזינים באלחוט לכל מהלך
המירדף ומצליחים לזהות את
השודדים. קריבאס הגאה ב
מוצאי־שבת
מציג את אליזבט להיסטוריה טיילור כמרצה
עתיקה בקולג /המשכירה חדר
לאחד מתלמידיה, שאותו מגלם
השחקן ג׳וזף בוטונזוס.

יום ראשון

קני תג׳רס. רוג׳רם הוא זמר
קאונטרי, אך רבים זוכרים אותו
כחבר בניו קריסטי מינים־
טרם ואחר־כך בלהקת המה
דורה
הראשונה.

•טיחה

כשניים

צילמו גם על החוף וגם בעומק
של 20 אלף רגל מתחת
למים. מרכז הסרט הוא, כמובן,
הריף ומערכת היחסים המיוחדת
בקרב בעלי־החיים ה־תת־מימיים,
הניזונים כולם מאותן
מקורות. הקריינים בעברית
הם איריס לביא וארית
אורגד.

23. 5

יום חמישי, שעה 9.30

ניסים דיין מביא

תוכנית לזיכרו של הבמאי אל־פרד
היצ׳קוק, שנפטר החודש.
הקטעים מתוך סרטיו שיוקרנו
הערב הם: פרנזי, מזימות בינ
לאומיות
39 ,המדרגות וסוכן
חשאי. דיין יציג גם קטע מסרטה
החדש של עידית שחורי,
מעגלים, שעדיין לא עלה על
המסכים אך עורר כבר מהומות.

כניסה

חופשית

.) 0.30 העיקרון בתוכניות
של אלי ניסן הוא פשוט: פעם
בחודש תוכנית טובה, ופעם ב חודש
תוכנית גרועה. לכן צפו־ייה
הערב תוכנית טובה, ש תעסוק
בנושא עינויי־דין.

הארט

ואשתו

10.45 ממשיכים להציק
לאינטליגנציה של הצופה. שם
הפרק של הערב: רציחות ב
כביש.

יום
שליש•
27. 5
• כרטיס כיקוד (.)0.30
גדי קסטל, חבר קיבוץ נצר
סירני, עלה לארץ עם הוריו
מוונציה. גטו וונציה הוא נושא
התוכנית שלו הערב. גדי מסייר
עם המצלמה בגטו, השוקע
יחד עם העיר כולה, פוגש ב־

ריית באר־שבע, השופט־לשעבר
אליהו (״דאוד אל נטור״) נאווי,
על ספרדים ואשכנזים, על
קיפוח העדות בארץ ועל ה תחזיות
הקודרות הנוגעות ל עדות
ישראל אחרי פתיחת ה גבול
עם מצריים.

בועות

יזכור לדז׳יגאן
יום שלישי, שעה 10.00
שרידי הקהילה היהודית, המו נים
עתה 20 מישפחות, ומבקר
במושב־הזקנים היהודי ובבית-
הקברות היהודי של העיר. בעבר
הכין גדי סרט על גטו
רומא, ששודר אף הוא בטלוויזיה.

מסך
גדול: היצ׳קוק
יום שני, שעה 8.30

• כתולה אכל (צ.)5.3
קשה להאמין אבל זה שמו של
הסרט הערבי תוצרת מצריים
של השבוע. סטודנטית ואמה
הרקדנית עוברות להתגורר
בקאהיר, כדי לפתוח דף חדש
בחייהן. הבן של שכנם החדש

• מסך גדוד מסך קטן

10.55 עורכת דבר, חנה
זמר, משוחחת עם ראש עי
החלילן
ז׳אן פייר רמפל וכמה
נגנים מהתיזמורת הפילהרמונית
הישראלית מנגנים תחת
שרביטו של איזק שטרן את
הקונצ׳רטו לחליל ק׳ 314 של
מוצארט.

אורי צבי גרינברג

26. 5
• מורשה 8.03 החי דון
ביהדות ובתולדות ישראל
של מרדכי פרימן, מה הקשר,
חוזר הערב למסך הקטן.

25. 5
• החבובות מרחוב ההפתעות
( ,8.30 שידור
כצבע) מארחות הערב את

יום שי שי

• דשת •טידור (.)10.00
שם הפרק של הערב: פגישה
בקליפורניה.

• מופע אמניס דדבכון

0.55 בפרק הרביעי של
הסידרה על פי הרומן של
ברנארד שאו מקבלת מרי שתי
הצעות נישואין בזו אחר זו,
שתיהן בלתי צפויות. ג׳ון הוס־קין,
איש העסקים שאותו הכי רה
במסיבה שנערכה לכבוד
אוון ג׳ק, פונה אליה אחרי
היכרות בת 21 יום ומבקש
ממנה להיות גברת הוסקין.
מרי עונה בשלילה. זה לא
סיים את הצעתו ואוון ג׳ק
מבקש את ידה. גם הוא נענה
בשלילה. אך כאשר מגיעה
הידיעה על נישואיו של הצייר
אדריאן הרברט לפסנתרנית
היפה שלו בפירים, שוקלת מרי
שוב את הצעות הנישואין ש הוגשו
לה, כשהיא נוטה יותר
לזו של הוסקין.

באוסקר.

שידור חוזר של סרטם התי עודי
של קרוב ואן מנוחין,
העוקבים אחר חיי הטבע ב־ראס־מוחמד.
בני הזוג מנוחין

מתאהב בבת, אך היא, לעומת
זאת, מתאהבת בסטודנט שאותו
פגשה באוניברסיטה. אך
לסטודנט יש חלום משלו. ל שאת
אשה עשירה. העלילה
מסתבכת, כשבזמן החופשה
שלה יוצאת הסטודנטית לעבוד
אצל מכר של אמה, שמתגלה
אחר־כך גם כמאהב של האם.
ואם כל זה לא מספיק, רוקמת
הצעירה יחסי אהבה עם אותו
מאהב של אמה. השחקנים ה מצריים
המשתתפים בסרט הם

מיבצעו פונה אל הארכי־פושע
סינקלייר, ומקבל אתגר חדש
לכנופיה שלו: לבצע שוד פלוטוניום
בכור גרעיני.

היא מסרבת, והוא הולך ל עבודה.
זוהי הפתיחה לפרק
בועות שיוצג הערב.

שיחה כשניים ; :אוי
יום ראשון, שעה 10.55

ממלא המקום של ברט עושה
אהבה עם אשתו של ברט, מרי,
ובובת העץ של צ׳אק מתלוננת
שלא היתה יכולה לישון
כל הלילה בגלל רעשי המיטה.
בבוקר מנסה המחליף של ברט
לשכנע את מרי לחזור למיטה.

שימעון

דז׳יגאן

10.00 שידור שני של תוכ נית
שצולמה לפני חמש שנים,
ביום ה־ 30 למותו של השחקן
האידי הגדול. התוכנית, כולה
ביידיש, מורכבת ממערכונים
ומפיזמונים בביצועו של דז׳י־גאן.
מלבד דז׳יגאן השתתפו
בה גם חוה אלברשטיין, מוסקו

אלקלעי, שימעון ישראלי ו־מישה
נתן.

במדינה
ד ר כי חיים
גייזלד־ 1גד גייזלר

הילדים הוצאו מן הארץ
ללא ידיעת אביהם האם
היה מישרד־הפגים
מעורב בפרשה?

קונטיאלודזס
עם ״קונטראלוקס״ אין צורך
בשמשיה.

להשיג בכל בתי המרקחת

המסנן את קרני השמש המזיקות

__ טבע
תעשיות פרמצבטיות בע״נו,

המ שחה היעילה להגנה מל א ה בפני עקיצווז
יתושים ושאר מטופפים טורדניים
בלתי ניראת ובלתי מורגשת
עםמשחת קומפלר כיף להיות בשפת הים!

קומפלר

דוחה חרקים מושלם

טבט תטשיות פרמצבטיות בט״נז

הקונסול הישראלי בשיקאגו יעקוב
שגב, רתח מזעם .״אני רוצה
לדעת,״ דרש בשיחה טלפונית,
״איך הוצאתם את דן ומרדכי גייז־לר
מתחומי ישראל.״
מעברו השני של הקו היו ברוך
ושרה זומר, הסב והסבתא של
הילדים מצד אימם, יפה .״זה לא
עיסקד ואנחנו לא רוצים לשמוע
ממך יותר,״ היתה התשובה ש קיבל
הקונסול.
הילדים, מרדכי ( )4ודן 2בניהם
של הדוקטור אליעזר ויפה גייז־לר,
הוצאו מהארץ ללא ידיעת
אביהם. בתחילת חודש פברואר
הם הוטסו לארצות־הברית, שם
הצטרפו לאמם. בני הזוג גייזלר
נמצאים בהליכי גירושין. יש להם
עוד בת, לימור בת העשר, הנמ צאת
עם אביה בשיקאגו.
כרגיל במיקרים כאלה, הסבל
הוא בעיקר מנת חלקם של היל דים.
אלא שבמיקרה זה ׳הפך האב
נכה, והאם, יפה, נחשדת על-ידי
בעלה במעשה הונאה. לדבריו, מחפה
מישרד־הפנים על ההונאה ו שותף

הזנחה ונכות. בני הזוג גייז־לר
שהו בשנים האחרונות באר־צות־הברית,
במדינת אילינוי, שם
משתלם אליעזר במינהל־עסקים
מטעם אוניברסיטת תל־אביב. אליעזר
הוא מומחה בינלאומי לניהול,
ואף נשלח על־ידי ממשלת
ארצות־הברית לגוואטמלה וברא-
זיל למטרות סיוע וייעוץ. בשנת
1977 זכה המשתלם המבריק בתואר
״הצעיר המצטיין של ארצות-
הברית״ .הוא הישראלי היחידי שזכה
בתואר רב־יוקרה זה.
לפני שנסע להשתלמות עבד
אליעזר בתפקיד בכיר במישרד־הביטחון,
ונראה היה כאילו הקא-
ריירה שלו נמצאת על דרך המלך.
עד שהחלו הצרות המישפחתיות.
לדברי קרובי המישפחה, התפתחו
אצל יפה בעיות נפשיות שהלכו
וגברו עד כדי אישפוז, בישראל
ובארצות־הברית. יחסי בני הזוג
גייזלר עלו על שירטון.
המשבר החמור ביותר פרץ בתחילת
שנת ,1979 בעת שאליעזר
היה מאושפז בבית־חולים בשי-
קאגו ועבר ניתוח ברגלו שנשברה.
מצבה של יפה היה אז מעורער,
ואליעזר רצה לקחת את הילדים
לביקור בישראל, אך נתקל בהתנגדותה
הנמרצת של אשתו, ש הילדים
היו רשומים בדרכונה. כל
תחנוניו לעזרה אצל הקונסול ב־שיקאגו
נתקלו בתגובה :״אין מה
לעשות, כל זמן שהילדים רשומים
בדרכונה של אשתך.״
בינתיים התערב בפרשה גורם
בלתי צפוי. זה היה מישרד־הסעד
האמריקאי, שראה חובה לעצמו
לדאוג לילדים, שהם גם אזרחים
אמריקאיים, כיוון שנולדו בתחומי
ארצות־הברית.
לידי מישרד־הסעד האמריקאי
הגיעו ידיעות על כך שהאם מזניחה
את ילדיה. הדברים הגיעו
לידי כך, שעובדים סוציאליים של
המישרד איימו לקחתם ולמסרם ל-
מישפחות אומנות.
כששמע על כך אליעזר עזב
מיד את בית־החולים, בניגוד ל-
מיצוות רופאיו, ומיהר להוציא ליל דים
דרכונים אמריקאיים כדי ש יוכל
לקחתם לישראל. תוך כדי
ההתרוצצויות חל סיבוך ברגל ו אליעזר
יישאר כנראה נכה.
הצהרה כוזכת. בתחילת
חודש פברואר 1979 חזרה יפה
גייזלר לישראל עם שני הילדים,

מרדכי ודן. הוריה פנו לעזרת
קרובי מישפחה שהפגישו את יפה
עם פסיכיאטר. הרופא טען שיפה
זקוקה לאישפוז, ואף המליץ שלא
להשאירה לבד עם הילדים.
כעבור שלושה ימים חזרו יפה והילדים
לארצות־הברית.
״שבוע לאחר מכן,״ מספר אליעזר
גייזלר ,״נאלצתי להביא את
אשתי לארץ לטיפול פסיכיאטרי
דחוף.״ בהיותה בבית־החולים השתכנעה
יפה, כי לטובת ילדיה יש
לשנות את רישומם בדרכון. ואמנם
היא נתנה את הסכמתה המפורשת
— כפי שמחייב החוק — למחיקת
שמות הילדים מדרכונה. הם נרשמו
בדרכונו של האב.
הילדים נשארו בבית אמו של
אליעזר בבאר־שבע, ואליעזר חזר
לארצות־הברית כדי להסדיר את
החובות העצומים שהצטברו בבית־החולים
שבו היתד. מאושפזת אשתו,
ולשלם את הוצאות הניתוח ש שעבד
הוא עצמו ברגלו.
בינתיים, בעוד בעלה בארצות-
הברית, שינתה יפה את דעתה. בחודש
יולי האחרון פנתה למישרד־הפנים
והוציאה דרכון חדש .״אש תי
ביקשה לרשום את הילדים ב־דרכונה,״
מספר אליעזר ,״על סמך
הצהרה כוזבת, כי הילדים לא היו
רשומים בכל דרכון שהוא לפני
כן. מישרד־הפנים קיבל את ההצהרה,
לא בדק כלל אם אמנם רשומים
הילדים בדרכון אחר — למרות
שכל הנתונים הללו נמצאים
בתיקיון המישרד — ובנוסף,
מישרד־הפנים לא קיבל את אישורי
המפורש לרישום הילדים בדרכון
האם, ובכך עבר על החוק
המחייב צעד זה.״
כאשר השתחררה יפה מבית-
החולים, פעלה במהירות גם כדי

שר בורג
בניגוד לחוקי ישראל

לתפוס מחדש חזקה על ידיה .״יפה
והוריה פרצו לבית שבו שהה מרדכי׳״
מספרים קרובי הזוג ,״ולק חו
אותו איתם לבית הוריה.״
אמו של אליעזר וקרוביו העדיפו
ששני הילדים לא יופרדו זה מזה.
מסרו לרשותה גם את דן בן ה שנתיים.
שימוש
בדרכון האם. כאשר
נודע לאליעזר על העברת הילדים
לרשות אשתו, פנה מייד ליועצת
המישפטית של מישרד הרווחה,
עורכת־הדין שטופמן, וזו אמנם
הזדרזה לשלוח עובדת סוציאלית
לבקר את הילדים. העובדת הסוציאלית,
כמו שאר קרובי המישפחה,
נתקלה בקשיים כשביקשה לראות
את הילדים, אך הצליחה לבסוף
העולם הזה 2229

זאנ * 1-1^ ! 1א 0ו ל

האש ה

אב גייזדר
הצהרה כוזבת
לפגוש אותם בגו .״הם אומנם
מתפקדים באופן רגיל,״ היא דיווחה
לקרובי המישפחה המודאגים,
״אבל היה מוזר בעיני שהם כלל
לא מזכירים אח אמם ומדברים כל
הזמן רק על אביהם.״
יפה חזרה שיקאגו לפני כחצי
שנה, כדי לענות בבית־המישפט
האמריקאי על תביעת הגירושין
שהגיש בעלה, והשאירה את הילדים
בידיהם של הוריה, ברוך ושרה
זומר.

הפרשה הגיעה לשיאה ב־ 4בפברואר
.״הסב והסבתא של ילדי,
הורי אשתי, הוציאו את הילדים
מהארץ, ללא ידיעתי וללא אישורי,״
טוען אליעזר גייזלר .״גם
זה נעשה בניגוד לחוק ובדרך ש ריח
של שחיתות נודף ממנה.״
בירור במישטרת הגבולות הראה,
כי הילדים הוצאו מהארץ כש־סבם
וסבתם עושים שימוש בדר-
כונה של האם, ששהתה באותה
עת בארצוח־הברית. את התעלומה
הזו, שאת פישרה סירבו ברוך
ושרה זומר להסביר לקונסול ה ישראלי
בשיקאגו, חוקרים אנשי
מישטרת הגבולות ואנשי מישרד־הפנים.
הם ישמחו בוודאי להציג
שאלות אחדות לסב ולסבתא, אם
וכאשר יחזרו הללו מארצות־הב־רית.
בינתיים
רשומים דן ומרדכי
גייזלר בדרכוני שני ההורים, וזאת
בניגוד לחוק. קרובי הזוג
מספרים, כי האם ומישפחתה מסיתים
את הילדים נגד אביהם, וגורמים
להם נזק נפשי גדול יותר
מזה שכבר נגרם להם.
״,מזו מיקרה חמור מהמיקרה
של יוסל׳ה שומכר,״ טוען אליעזר
גייזלר ,״משום שמישרד״הפנים
נתן גושפנקה רשמית לזיוף מים-
מך, למתן הצהרה כוזבת ולפעולה
של רישום ילדים בדרכון הורה
בניגוד לחוקי מדינת ישראל.
״למרות פניותי ופניות באי-כוחי
להנהלת המישרד ולמישטרה, מתעלם
מישרד־הפנים מהעניין. אנחנו
נתקלים בקיר אטום בכל מקום
שאליו אנו פונים.״
״מישרד־הפנים חוקר את תלונותיו
של אליעזר גייזלר,״ אמר ה שבוע
דובר המישרד, יצחק אגסי.

מי שפט
סדור עקר

מ א ריך ה לי ד ה

מצפדגד של הנאשם לא
התיר לו לגנוב מאנשים
פרטיים, והוא העדין?
להתאבד מאשר
לחזור לפלא

00ח**1ג2ת £>2)0 40
ה מגו רי ם א ! י11

*1ו;)ו1זו1>0
ה קו מ ה

*1 *111
ה ע מי ם _ 1ז! 1ן יי ע

סי מני היכר מיו ח די ם
*ז 0ו1צג 0ו 1ז 2גן

לסחאול

מ ס׳ הז הו ת
)€וז.ז 4 0ו* . 4ס א

מ ספר ז הו ת ; ת א ריך הליד ה

המין. ן

<:0 .הב2 !$1ת 0 2 )0 40

4 ;4 0 0 )1)0

עמוד מדרכונה של יפה גייזלד
גושפנקה רישנזית לזיוף

50 * 0

השוטר דניאל נגר החוויר, הוא
חש את קרירות האקדח ליד רקתו,
ושמע את נקישת ההדק הנלחץ.
אך יריה לא נשמעה. דניאל נותר
בחיים, היד שאחזה באקדח השמי טה
אותו לא לאט, וליאון קופרברג
שאחז באקדח, אמר :״אני יודע ש־האקדח
לא יורה.״
מדוע ניסה קופרברג לירות בשוטר
באקדח שאינו יורה, סופר
השבוע בבית־המישפט.
קופרברג 30 הוא יליד פולין.
אביו יהודי ואמו נוכריה, ולכן
לפי ההלכה אינו יהודי. אולם הוא
שנא את פולין, וברח משם בשנת
1972 לדנמרק, ולבסוף התגלגל לישראל.
בתחילה היה מלא תיקווה.
והא למד באולפן בקיבוץ אך לא
השתלב בחיי החברה שם.
כאשר גוייס לצה״ל נעורה בו
תיקווה חדשה למציאת חברה ושינוי
אורח־החיים. אך גם תיקווה
זו נגוזה אחרי חודשיים, כששוח־רר
מהצבא בגלל קשיי מישמעת
והסתגלות.
לבדו בארץ, ללא מישפחה, מכרים
וידידים, התגלגל ברחובות ה ערים.
ימים שלמים לא היה מוציא
מילה מפיו, פשוט לא היה לו עם
מי לדבר. לא היה לו גם מקור
(המשך בעמוד )58

יוון-סע לשם
עם פלתורס
ותגלה עולם אחר

עולם קלאסי-לאוהבי הסיורים והנופש
אפשר לראות את יוו ן ואפשר לראות את
יוון. סע ליוון עם פלתורס ותגלה יוון
10י מי סיור ונופש שתחילתם באתונה
פרטית, אישית שלך־עולם אחר, שרק
ואתריה הקלאסיים והמשכם במלונות
פלתורס יכולה להראות לך.
הנופש בעלי הרמה, בפורטו הידרה או
בחר כבר עתה את התכנית המתאימה לך: במפרץ וראונה, המשופעים בפעילויות
ספורט ובילויים. אפשרויות לסיורים
עולם צעיר-ל״גזעיים״ שבחבורה
אופציונאליים ושייט לאיים הסרוניים.
8י מי נופש ובילויים נון־ ס טופ לצעירים
מועדי יציאה (לשני הטיולים הנ״ל)
בעיירת הקייט המרהיבה גליפאדה.
( 18.5.80 חג שבועות)
אוויר ה אירוטית, חוף ים, שמש נצחית,
מוסיקה ובילויים שלא מן העולם הזה,
כל יו ם ג׳ בשבוע החל מ—17.6.80
בטברנות ומועדונים יווניי ם.

הפלגה באניה סיורים ונופש ביוון
15י מי ם הכוללים הפלגה מחיפה לפיראוס
ובחזרה באניה״אריוף׳ סיורים באתונה
ונופש במלון ״וראונ ה ביי״.
מועדי יציאה:
כל יו ם א׳ בשבוע-החל מיו ם 15.6.80
טוס וסע ברחבי יוון
חבילת תיור משולבת לנוסעים
אינדבידואליים, הכוללת אכסון, השכרת
רכב ומסלול מומלץ לתיור עצמאי.

ת-וות^^
111141-04ר1
[ 10ת
חשוב מי מראה לך את העולם .

תל־אניב, משרד ראשי: רח׳ אחד העם ,28 טל;650862 .
רח־ בדיר,ודה ,49 טל ;221226 .מלון הילטון, טל. 246832 .
ירושלים: רח׳ שלומציון המלכה ,2טל ;234318 .מלון
הילטון, טל ; 514097 .מלו! פלאזה, טל. 224622 .

חיפה: דרך העצמאות ,82 טל .660981 .חדרה: רח׳ הרברט
סמואל ,66 טל .22927 .רחובות: רה׳ הרצל , 167
טל .51080 .נתניה: רח׳ דיזנתף , 33 טל. 22724 .
הרצליה: מלון השרון, טל 78526 .־052

חברת הנסיעות הראשונה בישראל

? .,וקם״ וסע ל לו נ דו ן
ומ לו נ דון לאוגליה
ס קו טלנדוכל אי רו פ ה
אם בתוכניתך לכייף הקיץ בלונדון, מדוע שלא
תעשה זאת באחת מטיסות הצ׳רטר הזולות אשר
אופיר טורם מציעה לך וכשאתה כבד שם נצל את
ההזדמנות לעבור עוד כמה גבולות באירופה בטיול
משגע של ״תומס קוק״ .חברת הנסיעות הגדולה
בעולם והמובילה מס׳ 1במסלולי הטיולים באירופה.
טיולי ״תומס קוק״ אותם תוכל להזמין בארץ,
רק באופיר טורס, יוצאים כולם מלונדון ומחזירים
אותך אליה. החבר׳ה באים מכל העולם והמדריכים
מאנשי ״קוק״ — הם סופר מקצועיים ודוברי אנגלית.
הרעיון הוא שתיהנה ממכסימום חופשה בלונדון,
שתראה מכסימום אירופה, ותשלם מינימום שבמינימום.
לבחירתך :
בריטניה המקסימה 9 -ימים באנגליה
וסקוטלנד £262
המורשת הבריטית 10 -ימים באנגליה
וסקוטלנד £ 306
צפון סקוטלנד 6 -ימים מגלאזגו
לאדינבורג £146
ן• בירות אירופה 7 -ימים בצרפת, בלגיה
ואנגליה £ 132
קוקטייל אירופאי 10 -ימים בהונלד, גרמניה
שווייץ וצרפת £ 232
אירופה הקלאסית — 12 ימים בצרפת, שווייץ,
איטליה, אוסטריה, גרמניה ובלגיה £233
סקנדינביה — 15 ימים בנורבגיה, דנמרק
ושבדיה £524 כולל כרטיס טיסה מלונדון וחזרה.
פלמנקו — 15 ימים בספרד וצרפת £ 363

א מו״׳ 3ה
ל איו די סי דו א לי ס סי ם
גם אם אתה בעניין של לטייל לבד, כדאי שתדע
שדרך אופירטוס אתה יכול להבטיח לך כמה
טיולים מאורגנים בתוך ארה״ב. מה שבטוח בטוח.
אתה גם עושה מה שבראש שלך, וגם לא מחמיץ
את המקומות שכולם מדברים עליהם. פרט לכך זה נוח
ונעים וזול יותר מכל טיול דומה שתזמין כשתהיה
בארצות־הבדית.
הטיולים המוצעים :

ימים בפארקים הלאומיים
— $ 595
ומערב ארה ״ב
— 445א
ימים בדרום מזרח ארה״ב
ימים אמריקה מחוץ לארץ 1077
ימים בחוף! המערבי
$ 559 סולל מקסיקו 345א ימים בצפון מזרח ארה׳׳ב
ימים בקנדה

או ג רי תבאנג לי ה

מלן ם ׳ 13ללא

יהקאריב ״ ם

תו ספתמ חי ר

ב אוויו תשע שו עי ם

מה זאת אומרת?
זאת אומרת כל הדברים היפים שקורים בטיול מחוף
לחוף באמריקה עם טיסה מיוחדת למקסיקו ואקפולקו
ללא כל תוספת במחיר.
ושם? טיולים לפירמידה השמש והירח, אפשרות
לשום בגנים הצפים של קסוצ׳מילקו ועוד ועוד.

בל זאת במחיר מפתיע של 2,264
— 3,760 שקל. הניתן כשיטת התשלומים
המהפכנית של אופירטורס.
על זה נאמר :״סופד אמריקה״ וזה גם
שם הטיול הנמשף 28 יום.

מ לונו ת מ עו לי ס

מסי 1

׳ו לי ם

3ארה ״ 3מ חו ף ד חו ף
ב לו נ דון
החלמ 4 .4 0ל לי ל ה
אם אתה כבר באנגליה
תוכל להתארח
באמצעות אופיר טורס
בבית מלון מעולה
בלונדון ולחסוך לך
הוצאות אכסון יקרות.
להנאתך בשירות זה
2בתי מלון

מדרגת תיירון!
ראשונה, במחיר של

£18.75 ללילה כמקום £25.30
ו ־ 01^ £דר^א ,£0¥2\£מדרגת תיירות
מעולה3 14.20 ללילה כחדר זוגי.
המחיר בולל ארוחת בוקר קונטיננטלית,
דמי שירות ומיסים.
מפת לונדון בעברית
תינתן חינם לכל המזמינים באופיר טורם

שי חו תטל פון חיו ם
למס ״ לי סבארה ״ ב
כשתיסע לארה״ב דרך אופירטורס תקבל רשימה
מקיפה של רשתות בתי המלון הגדולות ומשרדי
השכרת רכב ברחבי ארה״ב (עם כתובות וטלפונים
כמובן).
כשתרצה לשריין מקום באחד המלונות או ליהנות
מטיול ממונע תוכל לטלפן חינם אין כסף לאחת
הכתובות שברשימה ולהזמין.

חדש. ה רי ואג מי ם
ב אי רו פ ה
הרי האלפים, הרי הדולומיטים, יערות וינה, תעלות
ונציה. אגם ג׳נבה, מפלי הריין ו ...קצרה היריעה
מהביל את כל מה שרואים במסלול החדש של
אופירטורס לאירופה.

״אירופה הרים ואגמים״ כולל את שוויץ,
איטליה, אוסטריה וגרמגיה, נמשד 15 יום,
והוא התשובה למי שמחפש טיול לא
יקר בחו״ל, כטבע עוצר נשימה.
המחיר — 1793 823 שקל.

ספרדו פו ר סו ג ל
לתל מי די ם ! למוה לי ם
אופירטורס מציעה מבחר מגוון, של
חופשות לימוד באנגליה במיטב
המכללות של 7\.0 £ 0להוראת האנגלית.
קורס קיץ כזה הנמשך בין 24—3
שבועות יכול לעזור ל :
•¥בני 15 ומעלה שיש להם קשיים
באנגלית.
+שביעיסטים, שמיניסטים לפני
״הבגרות״.
• •¥מורים לאנגלית המעונינים
בהכשרה נוספת ליתר בטחון.
-¥סטודנטים החייבים להעלות את הרמה לצרכי
לימודיהם השוטפים.
¥מבוגרים שרוצים סוף סוף לדבר חופשי.
במכלול ההצעות של אופירטורם ישנם גם קורסים
מקצועיים ספציפיים לאנגלית טכנית, עסקית, מסחר
ובנקאות, מזכירות ועוד.

אם אתה חולם להגיע לאיי הבתולה, לסאן מרמין,
לפורטוריקו או לאיי הבהמאס, אתה יכול להזמין
לך שייט משגע על אחת מאניות הפאר שאופירטורס
מעמידה לרשותך.
לאוניות קוראים :

וזה מבטיח לך: ארוחות כיד המלך, מסיבות
קוקטייל, נשף מסיכות, מופעי בידור, קבארט,
מועדוני לילה, קאזינו, ומה לא?

בו נ חי ר צי רסר
ליסבון, סיביליה (אפשר להסתפר) ,קורדובה, גראנדה,
מדריד, טולדו, בדאחום.
15 ימים נפלאים — גרנדיוזום בספרדית
איכות הטיולים — אופירטורס

ב מ חי רהחלמ ־ 6 2 7ג $
אופירטורם הראשונה שגילתה אותה לישראלים.
בקיאות, ותק ונסיון של שנים לא הולכים ברגל.
לאופירטורס היום המבחר הגדול והמגוון ביותר
של טיולים ברחבי ארה״ב, עם מלווים סופר
מקצועיים שממש מכירים את אמריקה.
זה מה שעשה הזמן לטובת המטיילים עם אופירטורס
וזה מתבטא גם במחירים.

החל ממחיר פנטסטי של * 2627 כטיול
״אמריקה הקלאסית״ לטיול היוצא
כ־ 25( 24.6.80 יום).

וו 0עי 0ב יו לי 8 0
4ומרילשלסב ־ 19 81
השנה אופירטורס יוצאת בתוכנית תשלומים מהפכנית
לאירופה ואמריקה:
נ 1/המחיר ב־ 3תשלומים שווים מיום ההרשמה
עד 10 ימים לפני הנסיעה.
ג 1/המחיר 10 ימים לפני הנסיעה.
על היתרה נותנת אופירטורם אשראי שישולם לאחר
גמר הטיול ב־ 6תשלומים חודשיים שווים
ללא ריבית וללא הצמדה.

אפשר לנסוע כלי לגעת בחסכונות, לחסוך•
את עליות המדד הפרועות ולתפוס הרכה
חו״ל. לא כדאי לחשוב פעמיים.
התוכנית כתוקף.לנרשמים עד ה־.30.5.80

העוכוחרבבב חויי ל
מ 9 9 . 9 0ל ש בו ע
באמצעות אופירטורס
ניתן לבצע בארץ את
שכירת הרכב איתו
רוצים לטייל בחו״ל.
שירות זה ניתן ליעדי
אירופה ואמריקה.
לאירופה אפשר גם לשכור קרות (בית ממונע) בכל
גודל ובמחיר הנראה לכם ביותר. לנוסעים
ב״אופירטורס״ מוצעות 99 מכוניות להשכרה מגרמניה
ב־ $ 99,90 בלבד לשבוע במקום .$ 125—175
כל הקודם זוכה !

צי 31רלפ ני גיו ס
השנה רוב השביעיסטים והשמיניסטים לא עושים
חשבון לאף אחד. לפני שמתחילים לדגור על
הבגרות, ולפני שרצים עם המדים בג׳בלאות, לוקחים
ת׳הלואה של אופירטורס ללא ריבית וללא הצמדה
ויוצאים למסע כיופים באירופה.
ב־ 23 יום מספיקים לעבור את כל המקומות המשגעים
באיטליה, אוסטריה, שוויץ, צרפת, הולנד ואנגליה
ומבקרים גם בבלגיה.

המחירים: צ׳רטר נמוכים
699 יל 1890 +שקל.

המחיר 2290 £שקל 1245 +

כדאי למהר להרשם כי ההצעה לתקופה מוגבלת.

בקיצור שיגעון.
אופירטורס נציג החברה מסי 1בעולס

< 1ס ס 3 3 0תו 0ו 1ד

תל־אביב: בן־יהודה ,32
אבן גבירול ,68 טל • 1 269052 .ירושלים :

טל,299121 .

אגף מלון המלך דוד, טל• 222777 .
חיפה: דרך העצמאות ,62 טל.663011 .
שער 4.1שקל 1

דו״ ח וו ל

האומה

הממ שלה
מתחילה לגר ש
בעי! ת

אני רוצה ל מסור כאן דו״ח קצר על
מצב ה או מ ה כמו שהוא נראה מ המילו אי
ם בגדוד שיריון אחד.
בהתחלה מתייצבים ונרשמים. ההת ייצבות
מאופיינ ת בקיזוז. מצד א חד יש
אי ק סי ם ק טני ם ליד די הרבה שמות של
אנשים במצבת הגדוד. ה אי ק סי ם ה אל ה
אומרי ם שהאנשים ה אל ה לא נמצאים
כרגע בארץ. ולמה ה ם לא נמצאים כרגע
בארץ? מה זה, עונת החופ שות פ ת או ם,
בחודש מאי 1עושים ס קי בשווייץ ! מש תזפים
בריוויירה ן מרי מים שפנפנות ב-
לאס-וג א ס! לו ק חי ם שאכטה בקא הי ר!
לא. לי יש הרגשה שהאנשים ה אל ההם
ברגע לא בארץ בשביל ״לבדוק אפשרויות״
,ובטח יש גם במה שכבר גמרו
לבדוק, אבל לא הודיעו על זה בזמן
לשלישות.
אבל מה׳ ה אי ק סי ם ה אל ה מקוזזי ם.
בדרך־בלל יש המון בק שות לה שתחרר
מ ה מילו אי ם, מה שנקרא ול ת״ ם, בגלל
העונה• תמיד כשיוצאים ל מילו אי ם זה
עונה בשביל מישהו. א חד יש לו עונת
אב טיחי ם, א חר יש לו עונה שבשוק הולך
מערבות ס טריאו. יש כ אל ה שתמיד בעו נת
ה מילו אי ם הא שה בהריון מתקדם,
הקיצור: עונה. השנה כמעט אף אחד
לא בא עם סיפור מ ה הפ טר ה, נגמרו בל
העונות. אז זהו. מורידים אתה אי ק סי ם
שבודקים אפשרויות, מו סיפי םאת או ת ם
שנגמרה להם העונה, ויוצא בערך או תו
מספר של מתייצבים.
אחר״כך יש בערב, לפני שמתפזרים
ל מקו מו ת, בידור בטלוויזיה. ופה יצא לי
לראות משהו שבחיים שלי עוד לא ראי תי
כזה דבר. פ ת או ם באמצע החד שות
הופיע רא ש־הממ שלה שלנו, מנ ח ם בגין,
בנאום באיזו ועידה, דוו קא הי ה לבוש
יפה והכל — והת חילו הצעקות שאי״
אפשר היה לשמוע מיל הממה שבגין

הממשלה שלנו זה לא במו שחושבים.
יש שם כמ ה מו חו ת אינ טל ק טו א ליי ם
א מי תיי ם שפל הזמן מתרוצצים אצלם
הירהורים וחםמ סי קי םמס קנו ת אנלי טיות
מאוד. בפעם ה א חרונ ה שקרה דבר
כזה, וזה היה דווקא לא מזמן, גילו
ה מו חו ת ה אינ טל ק טו א ליי ם בממ שלה ש־גירושים
לא פותרים בעיות. ה מו חו ת ה אינ
טל ק טו א ליי ם גילו שלא עזר בלום שגירשו
א ת קוו אסמה, מיל חםוהק אדי.
הבעייה הפלס טיני ת נשארה ב מ קו ם, ולא
זזה אפילו מילימ טר אחד קדי מ ה או
א חור ה, ימינה או שמאלה, למעלה או
למ טה. היו עוד דוגמות שהביאו את

בעיית הנפט: אין בעיית נפט. ה-
בעייה נפתרה לפני כמ ה שבועות בוועי דת
המפלגה הליברלית• רבים שאלו אז :

ה מו חו ת בממ שלה למס קנ ה שבמקום לגרש
אנשים צריך להת חי ל לגרש בעיות.
להלן צרור גירושים לדוגמה. השרים הפלסטינית :
הבעייה
מ תכנ סי ם בחדר א טו ם, מעמעמים א ת
האורות, עוצמים א ת העיניים, תוקעי ם
את האצבעות ה ק טנו ת ב אוזניים ולוח שים
שלוש פעמים :״אין בעייח פלס טיני ת,
יש בעיית ערביי ארץ־ישראל״ .על־ידי כך
מגורשת הבעיה הפלס טיני ת סופי ת, והופכת
לבעיית ערביי ארץ-ישראל, וכך היא
עוברת מ ת חו ם טיפולו של שר־חחוץ לת חום
טיפולו של שר-הפנים•
געיית ערגיי ארץ־ישראל: אחת
הדרבים ה מ קו בלו ת לגירוש הבעייה ה זאת
הי ת ח בעזרת יריות באוויר, עד שגילו
שהשיטה הז א ת יותר אי טי ת אפילו
משיטת הגיור בהלכ ה. בעיקבו ת זה חוזרים
על תהליך הגירוש מחבעייה הקו דמת,
אבל הפעם לוח שים :״אין געיי ת
ערביי ארץ־ישראל, יש בעיית נפט״ ,וכך
עוברת הבעייה משר־הפנים לשר־האנרגיה.

תמורת מ ה מבר אז שר-האנרגיה מר
מודעי א ת יו״ר הנ הל ת ה סו כנו ת מר דול-
צ׳ין ! היו ם כבר אפשר לגלות שמר מודעי
מכר א ת מר דולצ׳ין למר ארליך ת מור ת
נפט, ו היו ם יש לנו מ ס פי ק נפט•
הבעייה הכלכלית: בבר ניסו לפ תור
א ת הבעייח הז א ת על-ידי גירוש
מילטון פרידמן, גירוש י חז ק אל פלומין,
ולאחרונה גירוש שמחה ארליך. חבל ללא
הועיל. אבל מ ה, לאור המדדים הצפויים
הולכים ה מו חו ת ה אינ טל ק טו אליי ם ב ממ שלה
ומשתבנעים שמר יגאל חורביץ כבר
מזמן ה פ סיק ל חיו ת בן״אדם והפך ל חיו ת
בעייה, ולכן הדרך הי חיד ה להתגבר על
הבעייה הכלכלית היא על־ידי גירושו
של מר חורביץ.
הירידה: זו הבעייה היחידה שאפ שר
להתגבר עליה על-ידי גירוש אנשים
דווקא, וזח ב שיטה פשוטה: כל מי
שיורד מכריזים עליו כמגורש, ובעיית ה ירידה
ה מ סו בכ ת והבעייתית הופכת במכה
אחת לגירוש פשוט ובלתי־בעייתי.

העיר שלא חוברה לה יחדיו
אני מאוד מצטער, אבל דוו ק א היום
יש לי חדשות רעות, וזה בעניין שהוא
ציפור נפשינו. מ ה -.ש אני הולך לטעון
זה שירושלים בירתנו הניצחית היא העיר
אמר. בל או ת ם שנגמרו לחם העונות ה תחילו
ל קל ל כאילו שבגין היה איז ה
שופט כדורגל או משהו בזה. אפילו אני,
שאני לא או הב א ת בגין מי-יודע-מה,
א ם היו לי יותר ביצים הייתי צריך להגן
עליו מפני ההא שמות שעפו שם במילו אים•
ו הי ה אחד, שבנראה אצלו נגמרה
עונה טובה במיוחד, שלא התעצל, ו ה תקרב
אל מכשיר ה טלוויזיה, ומהאתם

מצבו של ראש־הממשלה כמילואים
יודעים — בחיי אלו הי ם שככה י הי ה
לי טוב — הכניס ישר בין העיניים של
בגין ב טלוויזיה יריקה• מ ה זה יריק ה —
יריק ה בז אתממלאתב שקט א ת חצי
מיפלס הבנרת בשנה נורמלית.
זהו. ומה שאומרים עוד אצלנו במי לואים,
זה שכל הסק רי ם ה אל ה שאומ רים
שהליכוד יזכה בעשרים מנד טים או
בחמישה-עשר מנדטים, זה הכל בלוף.
החברים ב מילו אי ם או מרי ם שזה הליכוד
שמזמין אתהסק רי ם ה אל ה, והם בולם
לטובתו, כי מ ה שבאמת י הי ה זה שה ליכוד
יכול לשכוח מ אחוז ה ח סי מ ה.

שלו שת 1חמורי
ה א פו קלי פסה
עם בל הצורה של ה חיי ם שיש לנו
פה בארץ במשך היום, זה לא פלא
שהחלומות שלנו בלילה ה ם בדרך־כלל
מ תו קי ם במיוחד. בל פסיכולוג יסביר
א ת הנקוד ה הז א ת תמור ת סכו םמת אי ם.
תמורת או תו סכו םמת אי ם יסביר לנו
הפסיכולוג גם למ ה הצורה הז א ת של
החיי ם מביא ה סיו טי ם ח מורי ם לפעמים.
אני, עם הצורה של ה חיי ם שלי, יש
לי באלה חלו מו ת מ תו קי ם שהסיפור
על סי סי ו הנסיך שלה נראה לידם כמו
טרגדיה של שייקספיר. אבל על זה לא
אספר לבם. מי שרוצה לקרו א חלו מו ת
מ תו קי ם שיקנה ״מעריב״ .אני אספר
לבם דוו ק א על סיו ט א חד שלי, שאני
מקבל או תו אחרי שאני קור אאת שמואל
כץ, או משה שמיר, או ד״ר אלדד-
שייב, שלושת חמורי ה אפו קלי פסה.
מה שמביא לי אתה סיו ט זה ששלו שת
אל ה תמיד כו תבי ם שהערבים ה ם
כמו נאצים, ו שהיטלר וסאדאת או תו דבר,
ומה י קר האם יכבשו א ת הארץ.
נו, מ ה יקרה? מי, למשל, יהיו משתפי
הפעולה איתסז בשביל לענות תשובה
נכונה צריך ללמוד מ ה הי ס טו רי ה.
אל ה לא יהיו ה שמאלנים והליברלים
שלנו, או ת ם שאריק שרון קורא להם גייס
חמישי. א ם לו ק חי ם ברצינות א ת חמורי
ה אפוקלי פס הואתהלקח ההיסטורי, אז
הכנופייה הז א ה ששמותיח ידועים לכל,
דווקא ה ם יחיו ה מ טר ה הראשונה של
האוייב האכזר, הראשונים שירדו למח תרת
או ילכו ל מ חנו ת ריכוז.
לא, חברים. מי שישתף פעולה עם
הכובש י היו אחרי ם. בל מיני כאל ה ש היום
הפטריוטיזם וזקיפו ת־ הקו מ ח נוזלים
לחם מכל חור. כל מיני גיבורי
מלחמה שהיום הפה שלהם מלא עם
תפאר ת ישראל ונצח העם ו א חדו ת האו מה.
כל מיני פולי טי ק אי ם ק טני ם שהם

שלא חוברה לה יחדיו. ובעניין הזה לא
יעזור לראש״הממשלה שלנו גס א ם יגיד
חמש פעמים בשבוע ״ א ם אשבחך ירו שלים
תשבח ימיני״ .א ם הכוונה שלו
זה שמלהגיד א ת זה עוד פעם ועוד פעם
ירושלים תתרגל ל היו תלאט לא ט ל היו ת
מחוברת, יותר טוב שיתחיל בבר מעכ שיו
לשכוח מימינו.
ירושלים היא עיר שלא חוברה לה
יחדיו ולא ב טי ח. וזה לא מפני שיש
חו מ ה מאבן באמצע העיר, אל א מפני
שהערבים שגרים בעיר הז א ת לא מעוג-
יינים לבחור בטדי קו ל ק או בבל נ מנם
אחר לראש־העיר שלהם• ועיר שבל-בך
הרבה תושבים שלה לא מעוניינים לבחור
לה ם ראש־עיר ב תנ אי ם ה קיי מי ם, לא
יבולה ל היו ת מ חובר ת לה יחדיו.
ירושלים לא חובר ה לה יחדיו, לא
מפני שבשוק א חד שלה שומעים יו תר
אנגלית מאשר בשוק השני. הי אלא חוברה
לה מפני שבשוק של היו תר אנגלית
יש שבאב ערבי בלי מדים שמכריח א ת
ה סו ח רי ם לסגור אתה חנויו ת, ויש שבאב
יהודי במדים שמכריח או ת ם לפ תו חאת
החנויות. עיר שחלק מ ה סו ח רי ם שלה —
כולם ערבים, ב מיקר ה — פו ת חי ם ו סוגרים
חנויו ת לא לפי השעות אל א לפי
השבאב, זו לא עיר שחוברה לה יחדיו.
ירושלים לא חוברה ל ה יחדיו מפני
שמהרובע היהודי שלה מו תר לגרש ער בים,
ומשום רובע ערבי שלה א סו ר לגרש
יהודים. היא לא חוברה ל ה יחדיו מפני
שתושביה הערבים מ סר בי ם להבין שחם
חלק ממדינת ישראל ל מרו ת שהכנס ת
ה חלי ט ה על זה ברוב עצום. אני חושב
שהם יסרבו להבין א ת זה גם א ם הרוב
העצום הז ה יעמוד על הראש וינפנף באוז ניים
כ מו הפיל דמבו. ירושלים לא חוב רה
ל ה יחדיו מפני שבאשר מגלים מצבור
נשק חשאי ליד ישיבת הכותל, לא מפוצצים
א ת הבית, ואפילו לא סוגרים
לו אתה חלונו ת בבטון.
ירושלים היא העיר שלא חובר ה לה
יחדיו מפני שכאשר תושב יהודי שלה,
ישראל לדרמן, רוצח בד ם קר תושב ערבי,
הוא זוכה להמון ה קלו ת בעונש ו חנינות
וחופשות ל שבתות וחגים, ויושב בכלא
פחו ת משיושבים בכלא גנבי אופניים. ובל
הזמן הזה ראש־חעיר ה מ חו בר ת הזאת1 :
יעני, טדי קו ל ק, ממשיך לנ מנם ואין
לו מיל ה להגיד. מזה מביני ם בולם של -ן
תושבים בחלקא חד של העיר מותר,
פחו ת או יותר, להרוג א ת התו שבים בצד |
השני. עיר כז א ת היא לא עיר שחוברה
לה יחדיו, ואני ב טו ח שבעניין הזה גם ן
הנביאים היו מ ס כי מי ם איתי•

בעד חו ק וסדר ונגד שביתות, בעד הדת
ונגד החשיש שמרעיל א ת הנוער. א ת
זה הניסיון של אירופה מוכיח.
בן, בדיוק אל ה. מי שרץ שם לשתף
פעולה עם הכובש היו כל מיני פוליטי ק
אי ם מהימין ומ״המרבז״ מ ה סוג שמ מלא
אצלנו א ת הליכוד והתנוע ה הדימו-
קר טי ת ובמה יש גם במפד״ל. וגם בל
מיני גנרלים שבמלחמה ה קו דמת הובילו
א ת הצבא לניצחון מפואר על או תו כובש.
אז מי אתם חושבים יבול ל היו ת אצלנו
העיתונאי ההונגרי מיוגוסלביה ששונא
א ת טיטו והפרטיזנים ה קו מוני ס-
טים שלו, ויכול לנהל למען הכובש א ת
הרדיו וה טלוויזיה ! הרי בדיוק א חד בזה
בטח היה גם ביוגוסלביה.
ותנחשו מי זה המרב סי ס ט שהפך ל־פא
שיסט וי הי ה מוכן לנ הל לחםאת
מיניסטריון החינוך ו ה תע מול האם רק
יתנו לו לרדת כמו שצריך על ה שמאלנים!
אחד שמן ומגעיל במו שהיה ב אי טליה !
ומי יכול ל היו ת דומ ה מאוד לגנרל
פא טאן הצרפתי, זה הגיבור המנצח של
מל חמת־ חעול ם הראשונה שרץ לעשות
ממשלה בוי שי!
ובלי לחשוב פעמיים אני יכול לבנות
לכם על ה מ קו ם ממשלה שלמה מה טיפו-
סי ם האל ה. זה לא נשמע סביר ! אני
מצטער מאוד, חברים, אבל בכה בדיוק
היה גם שם.
ושלא יספרו לי שזה לא דומה מפני
של״ערבים הנאצים״ ת חי ה תמיכה מ ה-
קו מוני ס טי ם הסובייטים• הרי בל משתפי
הפעולה האלה מאירופ ה עשו א ת חע-
בודה גם ב ת קו פ ה שלהיטלר הי ת ה ברית
עם ס ט אלין. עובדת. לא הפריע לחם.
צריך ללמוד לקחמה הי ס טו רי ה של
עמנו, או מ רי ם שלושת חמורי האפו-
ק לי פסה ! אז בבק שה, לומדים.

פלחורס־
60שנות

במדינה

פעילות

א מינו תומ הי מנו ת, היכרות מעמיק ה עם מכלול ה ת חו מי ם הק שורים
בשדה הפעילות, דינא מיו ת וחדשנות — ה ם המאפיינים א ת ״פלתורס״
נסיעות ותיירות בע״מ, חברת ה תיירו ת הוו תי ק ה בארץ החוגגת בשנה
זו יובל 60 שנה לפעילותה בשדה התיירות.
״פלתורס״ היא א מנ ם חברה ו תיק ה, א ן גם ידועה כל השנים כמי
שמקפידה לחדש, לשנות ולשפר — כדי להב טי ח לנהנים משרותיה
אתה טוב ביותר, ב היק ף מרשים, ובכל תחומי התיירות.
כמי ש מחזיקה ב מ קו ם הראשון בארץ במספר התיירים ה מבקרי ם
בישראל, מעמידה ״פלתורס״ א ת נסיונ ה העשיר והמגוון שלה לרשות
התייר הישראלי.
עם פ תי ח ת עונת הקייץ ,1980 מציעה ״פלתורס״ סידר ת תכניות
סיור ונופש בחו״ל. ח ל קן — הינו פיתוח חדשני ו תו א ם במיוחד א ת
ה ת פי סו ת המודרניות של תיירות ונופש בשנות ה־ . 80 בעונה זו ב חר ה
״פלתורס״ ב־ 4יעדים עקריים לתכניות הטיול שלה: יוון והאיים,
אנגליה וסקו טלנד, סקנדינבי ה ואנגליה, וארה״ב וקנדה.

(המשך מעמוד )55
פרנסה, וכאשר החל לרעוב פרץ
למישרד וגנב כסף.
דרך החיים הזו היתד, מוזרה וזרה
לבן־הטובים יליד פולין, שהיה
תלמיד תיכון מעודן. מצפונו
לא נתן לו לגנוב מבתים פרטיים,
שמא ירע למישהו. לכן פרץ ל-
מישרדים בלבד, שם לא יפסיד
איש, כי הביטוח ישלם.
הוא היה רעב. כאשר נתפס
יום אחד בשנת 1975 בחיפה בבי־

בו, ואם ייהרג לא ייכנס לכלא,
חשב.
זו היתד, הנקישה ששמע השוטר
דניאל, ואשר לא גרמה למותו.
קופרברג נעצר וכתנדהאישום נגדו
הכיל גם את העבירה של ניסיון
לרצוח שוטר, אחזקת אקדח
ללא רשיון, ופריצות. שכן גם הפעם
הודה העציר בביצוע 16 פריצות
נוספות.
״אזרח העולם״ .מוזר היה
כיצד השתנה יחס השוטרים אליו

יוון והאיים

מי שטרה

בעונה זו מרחיבה ״פלתורס״ א ת תכניו תי ה לביצוע סיורי ם ונופש
ביוון, שהיו מו צלחו ת ביותר בעונת הקייץ ,1979 ומציעה מימון רחב
של אפשרויות לתייר 8 .ימי נופש באזורי הקיי ט המ שובחים של יוון,
שנבחרו ע״י ״פלתורס״ בקפיד ה רבה לאחרס רי ק ה ובחינה מ דו קד ק ת
של האפשרויות ביוון.

נ>!י(11 יו<3ים אסורים

סהומה רבה בגמז״התערפח
כנדל מכונית שפרצה
את המחסום

אנגליה וסקוטלנד

בשנה זו מציעה חב׳ ״פלתורס״ לראשונה סיור מקיף ומיוחד בן 15
ימים באנגליה וב סקו טלנד ה מרהיבה, הכולל א ת אדינבורג היפה,
ארמונותיה ומצודותיה ה היס טוריי ם וכן א ת אזורי התיירות היפים
שבצפון ס קו טלנ ד שאינם כלולים בדרך כלל ב מ סלולי ם הקונבנציונאליים
כגון: אברדין, אינברנס, לוך־נס, תעלת קלדוניה, פורט ויליאם ועוד.

סקנדינביה ואנגליה

סיור זה בן 22 הימים, הינו המס לו ל המ מצ הוה מקי ף ביותר מבין
ה מ סלולי ם המוצעים בארץ לסקנדינביה ועליו ג אוו תה של חב׳
״פלתורס״ הן בשל רמתו הגבוהה והן בשל המס לו ל ה מיו חד בנורבגיה
הכולל א ת כל ״הפנינים״ ו״אתרי ה חוב ה ״ כגון: איזור וינס טר ה
ההררי, מעברי ה הרי םמס מרי השיער מ אנ דל סנס לגירנגר, עמק גירנגר
הנפלא ה מ הוו האתה מו קד ושיא ה תווי ה של הסיור בנורבגיה,
העפלה רגלית לקר חון המרשים של ברי ק סד אל וכ הנ ה נקודו ת נוספו ת
אשר בדרך כלל אינן כלולות ב מ סלולי ם הקונבנציונאליי ם של ה סיורי ם
המודרכים בסקנדינביה.

ארה״ב וקנדה

מסלול מקיף מחוף אל חוף המשלב בי קו רי ם בערים המרכזיו ת של
ארה״ב ואתרי תיירות, פ אר קים ל או מיי ם וקניוני ם כגון: אזור האגמים
ואלף האיי ם בגבול קנד ה וארה״ב, פארק ״ילוסטון״ ,הקניונים, פארק
״יסמי טי״ שבקליפורניה, החוף ה מרהיב של קליפורניה. בנוסף לסיור
המקיף, מציעה חב׳ ״פלתורס״ חידוש בלעדי של סיורי ם קצרים בני
15 יו ם שמחירם זול בכ־ $1,000 ממ חיר הסיור המקיף, ומאפ שרים
לנוסעים להאריך א ת שהייתם בארה״בלמ טרו ת אישיות שונות.

דרוש

מו קד /ת
לחברה גדולה העוסקת בשורק כלי נגינה.
ידע במוסיקה הכרחי.
עדיפות לבעלי/ות ידע בנגינה על כלי מקלדת
(פסנתר או אורגן)

תנאים טובי ם מו ב ט חי ם!
רציניים כלבד יפנו ככמה לת.ד ,23032 .ת״א,
עגור מס׳ .23

שופט כהן
לא השפיעו —

סודיות מובטחת!

סייר ואיש עסקים ישראלי
נוסעלארה ח סוך זמן וכסף — הזמן רכב
משומש או חדש עוד בישראל ו הו א ימתין לך בניו״יורק
אין צורן לבזבז זמן וכסף בחיפוש בדיק ת כלי רכב —
צוות ה מכונ אי ם ה מו ס מ כי ם שלנו יעשה זאת בשבילך ואף
יסדיר לך א ת הביטוח.
כל שעליך לעשות הוא לה תק שר א ל סוכנינו בארץ ובידו
תמצא מידע עדכני על מחירי ה מכוניו ת בארה״ב.
כמו כן תוכל לקבל חינ ם ! ייעוץ לגבי דרכי ואפשרויות
טיול מחוף לחוף.
לקבל ת פרטים אנ א פנה אל סוכנינו: בארץ —

מר ארמוזה אבי — 02—5*4018

בארח״ב

מר שמימר ח
, 001414.א^£מ ץ?.0.8 . 736 1
06511 11.3.^.
203( 777-7531־

קיבל את הטענה :״אני אזרח העולם״
אמר ,״ואינני מתכוון לש לוח
אותו לגנוב בארץ אחרת.״
הנשיא התייעץ עם חבריו להרכב
יעקב קדמי, ומנחם אילן, ויחד
החליטו לגזור על קופרברג שבע
וחצי שנות מאסר. כיוון ששלוש
שנים שנפסקו לו בעבר לא הצליחו
ללמד אותו לקח.
קומתו של קופרברג היתה שחוחה
כאשר עזב את אולם בית-
המישפט בדרכו הארוכה לכלא.
כאשר שאל אותו ריכסמן אם ברצונו
לערער על פסק־הדין, סירב
באופן חד משמעי. דמותו המתרח קת
הדאיגה את הסניגור, שידע
כי שולחו מעדיף למות מלשוב
לכלא.

צוע פריצה, הוציא מליבו את כל
החטאים הנסתרים. הוא הודה ב־מישטרה
ב־ 57 פריצות נוספות ש ביצע,
כולן למישרדים.
השופט לא ידע כיצד לנהוג כתמהוני
שהופיע בפניו ללא סניגור
והודה בכל הפריצות, למרות
עברו הנקי הטיל עליו שלוש שנות
מאסר בפועל. בפעם הראשונה בחייו
נכנם קופרברג לכלא. הטר אומה
היתה איומה. האסירים האחרים
התעללו ב״סבוך האינטליגנטי
החיוור. הסוהרים לא הבינו
אותו, ולא היה איש שהקשיב לו.
כאשר סיים את ריצוי שני השליש
ממאסרו. ויצא אחרי שנתיים מ-
בית־הסוהר, היתה החלטה נחושה
בליבו — לא לחוזר לשם לעולם.
הוא ניסה בכנות לעבוד ולהש תקם.
חצי שנה עבד בבית־חרושת
לתרופות טבע, אך גם מכאן נפלט.
לא היתה לו כל דרך אלא לחזור
לפריצות המוכרות והקלות לבנייני
מישרדים. באחת הפריצות מצא
אקדח, ומאז נשא אותו עימו. כאשר
נתפס בידי שני שוטרי ניידת
ליד רחוב נחמני בתל־אביב, בליל
דצמבר קר בשנה שעברה, נשא
בידו שקית. בתוכה היו מיצרכי
מזון שגנב מקיוסק מכיוון שהיה
רעב.
כששמע קופרברג כי השוטרים
מבקשים ממנו להתלוות אליהם ל־תחנת־המישטרה
קרה משהו מוזר
בנפשו של הבחור. הוא נזכר בזוועות
הכלא, ובהחלטתו לא לשוב
לשם יותר. והא ידע, כי אקדחו
אינו יורה, אבל חשב שאם ישלוף
אקדח, ימריץ את השוטרים לירות

במשך שיבתו במעצר. בתחילה
היה שנוא־נפשם, שכן ניסה לרצוח
שוטר. אך לאט לאט גילו,
כי הצעיר הממושקף, הנראה כרופא
או כפרופסור אינו טיפוס
אלים, אלא תמהוני מיסכן הראוי
לרחמים. השוטרים החלו מרחמים
עליו, וחששו, כי דכאונו יוביל
אותו להתאבדות. כיוון שלא היה
לו כסף לשכור עורך־דין, ואיש
לא בא לבקרו, ביקש אחד השוטרים
את עורך־הדיו המזוקן, אברהם
ריכטמן, לשוחח עם קופדברג.
סיפורו של הצעיר ריגש את עורך־
הדין, והוא הציע לו לעבור בדיקה
פסיכיאטרית. כאשר נודע לנאשם
כי זכותו שבית־המישפט ימנה
לו סניגור בגלל העבירות החמורות
שבהן נאשם, ביקש כי ריכט*
מן ייצגו.
ריכטמן עשה את הצעד החשוב
ביותר, ושכנע את התובעת פנינה
דבורין לוותר על סעיף האישום
של ניסיון לרצח. היא השתכנעה
מסיפורו של הנאשם, כי לא היתד,
בליבו כל כוונה לירות בשוטר.
כאשר הגיע המועד לטיעון לעונש,
סיפר הסניגור את כל קורותיו
האומללים של הנאשם בישראל,
והציע לבית־המישפט לגרש אותו
מהארץ. אמנם אין פרוצדורה כזו
בחוק הישראלי, אד זה היה פותר
את בעייתו של הנאשם הנוכחי, ש אינו
מוצא את מקומו בישראל, אין
לו כל שורשים כאן, ולכן יש לאפשר
לו למצוא אוז מזלו במקום
אחר ולהתחיל מחדש.
הנשיא, השופט בנימין כהן לא

השעה היתה כבר אחרי חצות,
כאשר הבחין השוטר הממונה על
המחסום בנמל־התעופה במכונית
מרצדס מפוארת המתקרבת למקום.
הוא הציץ לתוכה במבט שיגרתי,
הבחין בשלוש דמויות. כאשר נופף
בידו וביקש את הרשיונות, חמקה
המכונית במהירות קדימה, כמעט
הפילה את השוטר ונמלטה אל
תוך נמל־התעופה.
שוטרי נמל־התעופה מאומנים
היטב, למניעת פיגועים וחבלות.
לכן הפעילו את אות האזעקה ה מוסכם•
נמל־התעופה הוכנס לכוננות•
שתי מכוניות מישטרה הצליחו
לסגור על הוזרצדם בפינה
חשוכה של הנמל, ויושביו נלכדו.
״המחבלים״ נתגלו כשלושה נע רים
נפחדים ומבוהלים, בני 15 עד
.17 הם גנבו את המכונית המהודרת
והיו בדרכם ללוד. משום
מה טעו בדרך ועלו על המחסום.
הם נעצרו לשלושה ימים, ואחר
כך הובאו לבית־המישפט לנוער,
לשם הארכת מעצרם. למרות שה תובע
ביקש שישה ימי מעצר בל בי׳
והסכים לשיחרורם עם תום
החקירה, הפתיע שופט הנוער וציווה
לעצרם למשך עשרה ימים,
ולהגיש כתב־אישום נגדם תוך
תקופה זו.
עורך־הדיו השחרחר סמי יוגה
היה נרגז. הוא הגיש ערר לשופט

תובעת דכורין
— רחסי הפרקליטה
המחוזי החדש אריה סגלסון, וזה
ציווה על שיחרורם בערובה של
10,000 לירות לאיש. השופט הביע
גם הוא את פליאתו, על שופט
הנוער אשר ציווה לעצרם עשרה
ימים, כאשר התביעה ביקשה רק
שישה ימים.
ה עול ם הזה 2229

דוגמנית הצ מו ת
נורית ני או הבריזה
מילחמה ער עושקי
הדוגמניות, הגישה
מ ישבט לדוגמה
נגדאחו מהם
והחריטה וארגן
את הדוגמניות
נוי והגן על שמן
הטוב ועל פרנסתן

ני לא דוגמנית,״ טוענת נורית
בלאו .״אני אשד. העוסקת במיק-
צוע הדוגמנות. להיות דוגמנית בארץ זה
להיות פרפרית, זונה, או אני־לא־יודעת־מה.
ככה האנשים מסתכלים עלינו, למרות
שאנחנו עובדות קשה ואץ שום קשר
בץ הבחורה שצועדת על המסלול, עם בגדים
או בגד סכסי, לבין הבחורה שיורדת
ממנו.
״אבל לא רק אנשים שאינם קרובים
למיקצוע חושבים עלינו כך, אלה גם
נותני העבודה שלנו. לפחות חלק מהם.
זה מה שמביא אותם לזלזל בנו, והזילזול
לא רק מתבטא ביחס האישי, אלא גם
בצ׳ק שצריך להגיע כתשלום עבור ה עבודה
הקשה. יש כאלה שחושבים, היא
רק דוגמנית, אז אפשר לא לשלם לה, או

לשלם לה אחרי הרבה חודשים׳.״
נורית בלאו, אחת מבכירות הדוגמניות
של ישראל, היא גבוהת-קומה, בעלת שיער
קצר והרבה מאוד נמשים .״אני בת ,29
ובכל זאת הייתי צריכה לחזור ולגור עם
אמא שלי, משום שאין לי די כסף להתגורר
לבד,״ מספרת נורית. אולם היא
אינה רק זועמת, אלא גם בעלת תוכנית:
לעשות משהו, כדי לעזור לעצמה ולחב-
רותיה הדוגמניות.
לפגי כמה חודשים הוזמנה נורית לשחק
בסרטה החדש של עידית שחורי מעגלים,
שגרם לשערוריות עוד לפני שעלה על
המסך. נורית שיחקה בתפקיד קטן —
בחורה צרפתיה, ידידה של אחת מארבעת
הנערות שהצטלמו בעירום, המבקרת אחת
מהן ופוגשת את השאר. התפקיד של

נורית בסרט היה תפקיד מישני לגמרי,
אך היא השקיעה בו יום עבודה שלם,
מחמש לפנות בוקר ועד תשע בערב.
כשסיימה את תפקידה, היא שלחה למפיק
הסרט, יעקוב קוצקי, חשבונית־מס על
סכום של 4000 לירות. לדבריה, היא רצה
אחרי הכסף תקופה ארוכה, וכשלא קיבלה
אותו פנתה לחברת ההשקעות של הסרט,
דרור הדרום.
״שם נפל עלי פגז,״ מספרת נורית,
״מנהל החשבונות של החברה הראה לי
העתק של צ׳ק, על־שמי, על סכום של
1250 לירות, שנפרע בבנק. אחר כך התברר
לי שקוצקי לקח את הצ׳ק, שהיה
כביכול שלי, זייף את החתימה שלי ופדה
את הכסף. אני מבינה שהוא הסתבך בכספים,
ושאין לו כסף להאכיל את אשתו

דוגמנית־מארגנת כלאך
אחת למען כולן
ואת שלושת ילדיו, אבל אין זו אשמתי.
הוא אפילו לא טרח לטלפן אלי ולומר
לי, שפשוט אין לו כסף. אם הוא היה
אומר לי זאת, ולא מרמה אותי, הייתי
מוותרת על הסכום הזה. זה סכום שמצחיק
אפילו לדבר עליו, לא רק להגיש
בגללו מישפט, אבל הרגיז אותי היחס
שלו. הרגיזה אותי העובדה שהוא לקח
ממני כסף מבלי שידעתי על ״כך, בעוד
שדווקא אני הרעבה ללחם. הרגיז אותי
שהפרשה של קוצקי מסמלת את כל היחס
לדוגמניות, והחלטתי לעשות משהו.״
נורית פנתה לעורך־הדין אבי ליד-
סקי, וביקשה ממנו להגיש תביעה נגד

) ״אנחו• לא זוגוח!״

(המשך מעמוד )59
קוצקי. היא היתה יכולה, כמובן, להגיש
תלונה למישטרה על זיוף צ׳ק, ואז היה
קוצקי מוצא עצמו במעצר, אך היא
לא עשתה כן :״אני לא רוצה לנקום
בו• כל מה שאני רוצה זה שיהיה סדר
בכל העניין של תשלום לשחקניות ול-
דוגמניות, וללמד פעם אחת ולתמיד את
כל המפיקים ונותני העבודה לדוגמניות
איך צריך להתנהג. לכן לא הגשתי תלונה
למישטרה.״
קוצקי אינו מכחיש את פרטי הפרשה.
הוא מודה שזייף את חתימתה של נורית,
על גב הצ׳ק, אך לדבריו היו מניעיו
טהורים :״מה שחברת דרור הדרום הסכימה
לשלם לנורית היה רק 1250 לירות.
אני ידעתי שמגיעים לה כל 4000 הלירות,
ורציתי לשלם לה את כל הסכום. בשביל
זה חתמתי מאחרי הצ׳ק, הוצאתי את הכסף
ורציתי להוסיף עליו את היתרה מכיסי.״
אולם
נורית בלאו לא קיבלה את החלק
ולא קיבלה את השלם. כמה ימים אחרי
הגשת התביעה הופיע בביתה ידיד של
קוצקי ונתן לה 1250 לירות במזומן, ש אותם
שלח לה המפיק.
אך גם אחרי שקיבלה את המגיע לה,
לפי טענת המפיק, נותרה עדיין נורית
חדורה רוח־קרב. הדוגמנית התמירה היתה
במשך עשר שנים דוגמנית מצליחה ב פאריס.
נורית הגיעה לעיר־האורות ב-
עיקבות נישואיה לצעיר צרפתי. כשהתגר-
שה ממנו, כעבור זמן, החליטה להישאר
בפאריס. רק לפני כשנה, כשנפטר אביה,
חזרה לארץ .״בפאריס זה אחרת לגמרי.
שם, כמו בכל מקום אחר בעולם, מתייחסים
אל דוגמנית כמו אל בן־אדם שעובד
קשה ומגיע לו ש?ר — ושכר הולם עבור
עבודתו. בפאריס הייתי מסיימת את העבודה
ומקבלת צ׳ק בדיוק על כמה ש-

במדי רן זיב
המילחוזה תהיה קשה

המראה הרטוב

צידום אופנתי
אנחנו לא רק יפוח, נדע להיות גס רעות

סיכמנו. את הצ׳ק הייתי מקבלת מיד
אחרי התצוגה, או אחרי הצילומים. רק
במיקרים מיוחדים מאוד הייתי מקבלת
אותו כעבור יומיים־שלושה הביתה.״
נורית כועסת. מוסר התשלומים בארץ
הוא שמכעיס אותה :״יש חוק בלתי
כתוב אצל כל מעסיקי הדוגמניות, שב־מיקרה
הטוב משלמים להם רק שלושה
חודשים אחרי העבודה. בתנאי האינפלציה
של היום, זו הפחתה ניכרת בשכר. אבל
על כך אני מוכנה לעבור בשתיקה, השלושה
חודשים הפכו כאן לנורמה. יש
חברות שאינן משלמות בכלל, או שמשלמות
אחרי שנה, ואז הסכום הופך להיות
מגוחך ממש. במיקרים כאלה — פעם
עשיתי חשבון — הטלפונים לאותו מיפעל
עלו לי כמעט כמו השכר שקיבלתי.״
בניגוד לרושם הכללי, שהדוגמנות היא
עבודה נוצצת וזוהרת, אין הדוגמניות מרוויחות
הרבה. דוגמנית־צמרת כמו נורית,
גובה עבור תצוגת־אופנה סכום של —3000
4000 לירות ברוטו; עבור צילום דגם
כ־ 2000 לירות ועבור יום עבודה מפרך,
מהבוקר עד הערב 8000 ,לירות ברוטו.
״דווקא עכשיו, כשהמצב בשוק כל כך
קשה, צריכות הדוגמניות לגונן על עצמן
מפני אותם שמזלזלים בהן, לא שומרים
על כבודן ולא משלמים להן. אני יודעת
שהיו כבר כמה נסיונות שנכשלו להקים
אירגון של דוגמניות שידאג לאינטרסים
שלנו. מה שאני אקים עכשיו יצליח. אני
אארגן את כל הדוגמניות, כך שאף בית-
אופנה או צלם לא יוכל לקחת דוגמנית
אלא אם כן היא חברה באירגון. כמו
שאנחנו נראות יפות ולא־מזיקות על המסלול,
ככה אנחנו נילחם על הפרנסה
שלנו ועל כבוד המיקצוע.
״המישפט שהגשתי נגד קוצקי הוא רק
ההתחלה. כל מי שינסה להתעלל בדוגמנית,
ישלם בסופו של דבר את החשבון,
עד שכולם יבינו שאנחנו זה לא הפקר.״

והגידה
מאת יגאל לביב

״נטוו פרסל״ ו״ לו ק רנן״ קונ ות
מחצית ״קירור ואספקה״
מחצית המניו ת של ״החבר ה לקירור ואספקה 49 נמכרו ב ס כו ם של 32
מיליון לירות לשתי קבוצות בחל קי ם שווים: קבוצת ״לוקרנו״ ,השייכת ליוסף
ריגר, אברהם פילץ ורואה־הח שבון אליעזר פישמן, ולחברת ״שופרסל״.
״החברה לקירור ואספקה ״ היא אחת הוו תי קו ת בישראל, והיא בעלת מ ח סני-
קירור גדולים בחולון, מיפעל המיצים ״יפאורה״ ומח סני ם רבים. היא עו סקת בעיקר
בייבוא בשר ודגים ו אי ח סונ ם. קבוצת ״לוקרנו״ רכשה חל ק בטיפעל הטקס טי ל
״מולר״ ,וכן א ת מיפעל הטקס טי ל בבאר־שבע, שהיה של צ׳ורלי, והיא פעילה
בעיקר במימון הלוו או ת לתעשיה. היקף ע ס קי ה עבר מיליארד וחצי לירות.

המיסעדה של
פלוקסמן וידלין
לפני כשלושה שבועות ביקר אשר
ידלין אצל שותפו ורעו, מאיר פליק־סמן,
בארצות־הברית, כדי להכין א ת
ה ב סי ס לנסיעתו לקליפורניה. אחתה תוצאות
של ביקור זה היא מכירת ה מי ס־
למכירה מסעדה מזרחית
בארה״ב פניקס — אריזונה

עסק עובד
הכנסה טובה
מחיר 115,000 :דולר
לפנות בכתב באנגלית:

0^ 318 רז£5£1ס
. 132 סא 4550 8 0 8 0 ) 11: -8 6 .
11צ1167 1\1י3ז\ 1136 אח? 8

761 . 602.99 )12580

עדה של פלו ק ס מן בעיר פני קס, אריזונה.
מ קורו ת טובים מ סרו כי לידלין
יש עניין במיסעדה זו, ושהשקיע בה כסף.
על מכירת המיסעדה ניתן ללמוד ממודעה
שהופיעה ב״ידיעות א חרונו ת״ ביו ם ה שישי
האחרון.

הקבלן אהרון דייל מיש ט ס בשבוע
שעבר עם מוניה שפירא לשלו שה
י מי ם לל אס־וג אס, והפסיד שם בהי מורים
115 אלף דולר.
גניש, הידוע כ א חד המהמ רי ם הגדו לים,
התפרסם לפני שנה כ שטס עם
חבורת מהמ רי ם ישראליים וביניהם
שפירא, מנטש ו אחרי ם לקזינו פאי רו דוס,
לחגוג א ת פסק־ הדין במישפט
בצלאל מיזרחי -״הארץ״.
אי ש-העסקים הישראלי יוסף חסי־לוף,
שמי שפחתו היא בעלת מניות ב-
״בנק דיסקונ ט ״ ,והיא מע תירו ת -הנכסי ם
בישראל, חזר לה מר בלונדון, ו הפסיד 20
אלף לירות אנגליות במועדון ״קלרמונט״.
חסידוף הפסיד א ת כספו לישראלי חוזה
אלווראז, שהיה בעבר חברה של שולי
הנני. לפני כשנה הפסיד חסידוף 45
אלף לירות אנגליות לאלווראז, ובלחץ
טי שפחתו ביטל א ת חברותו במועדוני־ההי
מורים בלונדון ורכש דירה ב מי א מי,
שם רצה לעבוד. לפתע ביטל א ת רכישת
הדירה ב מי א מי וחזר לפעילות ב הי מורי ם
בלונדון.

הודעה לבורס ה לניירות־ערך ול מפ ק ח
על הבי טוח באוצר מסרה כי /,״20
ממניות חברת״הביטוח ״אררט״ ,שהיו
בידי הקבלני ם ״אילן־גת״ ,נמכרו לחברה
השווייצית ״פרמהקור״ .מדריך־החברות
השווייצי מו סר כי ההון של חברה זו
הוא 300 אלף פרנק שווייצי, שהם שישה
מיליון לירות בישראל. ה סכו ם, שהיא
שילמה ת מור תהחלקב״אררט״ ,הוא כ-
שיבעה מיליון לירות. מכאן שחברה
שווייצית זו הוציאה א ת כל הונה כדי
להשקיעו בישראל, והפכה בעלת חל ק
נכבד בחברת-בי טו ח גדולה.
האם בדק האוצר מי היא חברה זו?

איל-הכספי ם נסים גאון חונן השבוע
א ת מלון ״הילטון״ בז׳נבה, שאותו הוא
מימן. המלון כולל גם קזינו מפואר, ה יחידי
בקנ טון ז׳נבה.
עד כה היו המהמ רי ם נוסעי ם לעיר
הצרפתית ה ס מוכ ה, דיבון, כדי לה מר.

העיתונות וחמדו
המדד של אפריל 10.2הפתיע א ת
הכל — כן כתבו העיתונים. גם האוצר
וגם העיתונאים ה חכ מי ם העריכו כי הוא
לא יעבור אתמח סו ם ה־/0״ .7העיתונאים
הלכו שולל אחר מומחי-האוצר, שמסרו
להםאת רחשי־ליבם ושהתעלמו מעוב דות.
קוראי
מדור זה קיבלו ת חזי ת מדוייק ת
שהמדד של אפריל יעבור אתה-״/ס, 10
ו כן י קר ה גם למדדים הב אי ם. לאחרונה
יכלו לקרוא על כך ב־ 23 באפריל (ראה
תקציבי ת. שיל טונו ת -המס מני חי ם כי
החלב אפריל יירדו ה ה כנ סו ת הללו ל20-
מיליארד לירו ת בילבד, בעוד ה הו צ או ת
יגדלו בשני מילי ארד לחודש ל תו ספת־היו
ק ר החד שה.
הכ מו ת ה אדיר ה של הכ סףה מו דפ ס
תחיש אתה אינפלצי ה, שתחזור לרמה
של 10 ויו תר לחודש.

גלופה) ,כאשר ניתוח כ מויו ת הכסף ה מוזרם
לשוק הביא ל ת חזי ת של עליית-
המדד.
מדור זה סבור כי כל עוד לא י פ סי ק
האוצר ל הדפיס כסף, ולא י ת חי ל לגבות
כסף מבעלי ההון השחור, לא תיבלם
האינפלציה. כל עוד לא ת הי ה הצמדה
מלא ה של הת שלומים למדד, לא תיבלם
האינפלציה.
בשתי מדינו ת באירופה יש אינפלציה
הקרובה לאפס: בבלגיה וב אוס טריה.
בשתיהן יש הצמדה מל א ה של הת שלומים
למדד, ולכן האינפלציה אינה כדאית,
שכן אינה מכ רסמת בשכר.

מיליונר גאון

הימור מוצלח

גאון השקיע בהקמת ״הילטון״ ו ה קזינו
סכו ם העולה על 25 מיליון דולר. ה מלון
הו ק ם ליד האגם, באיזור הווילו ת של
העיר.
כדי לקבל א ת אישור ה שילטונות לקזינו,
ה ס כי ם גאון כי מ ח צי תהה כנ סו ת
מ ה הי מו רי ם יי מסרו לממ שלה. במלון
תיפתח גם חנו ת תכ שיטים מפואר ת של
שלמה מוסאיוף, בעל חנות-מתכ שי-
טים ב״היל טון״ בלונדון.
כיוון ששר־האוצר מייצג א ת בעלי-
ההון, הרוצים לקצץ בשווי הריאלי של
השכר ושאינם רוצים לשלם מ ס־ ה כנ ס ה,
הוא גורם לאינפלציה ו מסרב לגבות
מ סי ם ול ה ק טין א ת הביקוש. לכן יעלה
המדד במאי ביותר מ־״. 10״/

ננתח ״סיט׳ פאב־
1111.־ראו־־ עברה לניהול ספרים בדולרים
בהשקעה שד
1.5טידיון ריווח
וו —11

י 11

ווו—יוו 1 1 1 1

—11ו — וווו 1 11 וווו 1 1

מאזן חברת ״תדיראן״ וכל ספריה עברו לדולרים, ב מ קו ם הלירות, א חרי שלא
ניתן היה לנהל א ת החבר ה באינפלציה של מאהא חוזי ם לשנה. פר טי ם על כך
מסר ״ניו־יורק טיי מס״ מ 11-ב מ אי, בכ תבה גדולה על קונצרן ״כור״( ,בעל מחצית

״תדיראן״) ,שתיארה כיצד הוא נאבק באינפלציה.

״ בי׳ אי

שוקדת הנס קת
טיסות לישראל

חד שות
בהימוד״ג!

מי קנה ״ד 20ב״אווט״?

ניטים גאון
נותח מדון וקאזינו

ראשי חברת ״בריטיש איירוייס״ שוק לים
הפסקת הקו לישראל, או צימצומו
ל טי ס ה שבועית אחת. ה סיב ה לכך היא
ה ת חרו ת של טיסות־ה שכר — כיו ם 11
טי סו ת בשבוע — ה לו ק חו ת מ״בי-איי״
ו״אל על״ א ת מרבית הנוסעי ם. נוסעי
טיסות־ה שכר מ שלמים 16 אלף לירות
עבור טי ס ה לישראל לעומת מ חיר של
יותר מ 22-אלף לירות — מחיר הכר טי ס
הזול ביותר בחברות הסדירות .״בי״איי״
סירבה להצעת ״אל על״ לפתוח טיסו ת-
שכר ללונדון, כדי לשבור א ת חברות-
השכר.

פאב חדש נפת ח ברחוב ירמיהו פינת
דיזנגוף, בשם ״שיטי פאב״ .הבעל היחיד
הוא אברהם ארביב, שהשקיע ב מ קו ם
מיליון לירות. הפאב מעוטר בציורים

מאריחי ק ר מי ק ה של הצייר שאול

3\^ 111110096101131:1011 סקס 1^ 0ז3ק1ז3.61׳5 81££651:001־901^ 151

נמרי.

ארביב השכיר ל א חרונ האת מיסעד תו
״ הקדרה ה ש מחה״ (״האפי קסרול״) ש בפינת
דיזנגוף ומיגרשי התערוכה ל מיס־עדן
רפי שאולי, ת מור ת 2000 דולר
לחודש. שאולי יפ תח ב מ קו ם מיסעדה
תאילנדית.
ל א חרונ ה רכש ארביב א ת כל הבעלות
על המיסעד ה ״דראגסטור״ שבדיזנגוף
פינת ארלוזורוב. שותפיו, הקבלן מאיר
הוכצייט, עורן־הדין ישראל בן-
ציון והפיזטונאי דירי מנוסי מכרו לו
א ת כל חלקם.
ישראל בן״ציון עבר לניו־יורק ופ ת ח
מישרד של סוכן בבורס ה לניירות-ערך
בניו-יורק.

הכתבה ב״ניו־יורק טיימס״

תובע, מלנדאו לווהו על חלק מחפקידיו

לחפש דרך בחושך

ה מ מונ ה החדש של ה מכס, מרדכי ברקת, תבע מסגנו, משה לנדאו, ל ה חלי ט
א ם בדעתו ל היו ת מנהל מחלקת־ ה ח קי רו ת של ה מ כס או סגן־הממונה-על המכס ומנהל
מחוז תל-אביב. הובהר ללנדאו כי לא יוכל לכהן בשני ה תפ קידי ם בבת אחת.

גבריאל אורן,

לאחרונה גם נמסר לקציו״המודיעין הראשי של ה מכס,
ימשיך ב תפקידו, וכי המודיעין לא י הי ה כפוף ל מ חל ק ת ״ ה ח קירו ת.

שלא

מנכ״ל ״כור״ ,נפתלי בלומנטל, סיפר בכ תבה כי לנ הל א ת החבר ה כיו ם
זה כ מו לחפש דרך בח שיכה מו חל ט ת. כל הספ רי ם, המידע הפיננסי, ה מ אזני ם
ו הני תו חי ם של כד איות הה שקעה איבדו א ת ערכם. לדבריו, ה הפיכ ה באיראן גרמה
לאובדן תמורות״יצוא של 70 מיליון דולר בשנה. ריוו חיו ת החבר ה ירדה השנה בגלל
ה ק טנ ת הייצוא והאינפלציה ל/0-״ 3על ה מחזור, לעומת /0ס 6קו ד ם לכן.

* 61י

ה פ רו בו ק צי ה
(המשך מעמוד )21

הצעת־החוק של גאולה כהן עלתה
ל״קריאה טרומית״ .כלומר:
הכנסת היתה צריכה להצביע אם
היא מקבלת אותה עקרונית.
בקריאה כזאת מדבר המציע ומנמק את
הצעתו. אחד משרי הממשלה עונה לו, ומודיע
אם הממשלה מציעה לקבלה או
להסירה. אם הממשלה מציעה לקבל את
הצעת־החוק, יכול אחד מחברי-הכנסת האחרים
לעלות לדוכן ולהציע את הסרתה
מסדר־היום. אם מציע מישהו להסיר את
ההצעה, יש למציע את זכות המילה האחרונה,
והוא יכול לנאום שוב. בזה מסתיים
הדיון, ונערכת הצבעה.

אילו היתה זאת רק הצבעה של הקואליציה,
לא היה הדבר מעורר תגובה כמה חמורה
בליבו של סאדאת. הוא יכול היה להתנחם
בכד שהממשלה של מחר תהיה שונה. אך
התייצבות המערך כולו — ללא אף מסתייג
אחד — מאחרי הצעת גאולה כהן, היתר.
בעלת משמעות מכרעת. העובדה ששולמית
אלוני ואנשי ש״י הצטרפו למחנה זה,
לימדה אף היא על הלד־הרוחות השורר
במימסד הישראלי. גם העובדה שיונים
מפורסמות כמו חייקה גרוסמן ויוסי שריד

תטפל הוועדה בהצעת גאולה כהן יחד עם
הצעת־חוק ממשלתית, שעדיין לא הובאה
לכנסת: חוק־יסוד: המדינה, שבד. ייקבע
כי ירושלים היא בירת-ישראל.
התחכמות זו היא חסרת־משמעות לעומת
ההצבעה המוחצת של הכנסת בעד הצעת-
חוק פרובוקטיבית, חד־משמעית וגלוייה.
מה גם שאותם הנימוקים, שהביאו אח הרוב
הגדול של הכנסת לרקוד לפי החליל של
גאולה כהן, יכריחו אותו גם להבא לרקוד
לפי המנגינות שלה. הרוב עשוי לגלות

כך אירע גם הפעם. גאולה כהן
נימקה את ההצעה, השר יומה
בורג הציע להעבירה לוועדה
(כלומר: לקבלה) ,אורי אבנרי
הציע להסירה מסדר־היום. גאולה
כהן והשר בורג חזרו לדוכן
כדי להשיב לאבנרי. ואז נערכה
ההצבעה.

שלושה הצביעו מ ד
ך* צעת־החוק של גאולה כהן כללה
י י שלושה סעיפים. הראשון קבע שירושלים
היא בירת-ישראל. השני קבע
כי ״שלמותה ואחדותה של ירושלים רבתי,
בגבולותיה שלאחר מילחמת-ששת-הימים,
לא תיפגענה״ .השלישי קבע כי נשיא ה מדינה,
הכנסת, הממשלה ובית־המישפט
העליון — מקום מושבם הקבוע הוא
ירושלים.
הסעיף הראשון והשלישי מיותרים, כי
הדברים כבר קיימים במציאות. הסעיף השני
הוא הפרובוקטיבי — בבואו לחייב
את כל ממשלות־ישראל כחוק.

הנשיא אנוור אל־סאדאת
זועם
לא אזרו עוז להצביע נגד, או לפחות
להישאר באולם ולהימנע בגלוי — יש לה
משמעות נוספת.

בריחתם הפחדנית מן המערכה
יכלה להתפרש רק כהתקפדות מוחלטת
של מחנה היונים שבקרב
המערך, והשארת המיעוט הקטן
של מחנה־השלום העיקבי בבידוד
גמור.

לפתע שאין הוא יכול ״לקבור״ את הצעת־החוק,
אחרי שזכתה בהצבעה כה מאסיווית.

מי שנכנע לסחיטה פעם אחת,
ייכנע לה תמיד. מי שהתקפל פעם
אחת כפחדן, לא יתגלה מחר כגיבור.

יתכן
שזה לא ברור ליוסי שריד ולחייקה
גרוסמן. אבל זה ברור לאנוור אל־סאדאת.
בראיונות עימם קבעו סאדאת ושרד,מדינה
לענייני־חוץ, בוטרוס בוטרום־
ע׳אלי, כי קבלתה של הצעת־החוק היתד,
״אחת״ הסיבות להפסקת השיחות. הם הצביעו
על המשך ההתנחלויות בשטחים הכבושים,
על פעולות־העונשין ועל גירוש
ראשי־הציבור כעל סיבות נוספות.
ברור כי אין עתה ממשלה יעילה בוושינגטון.
הנשיא ג׳ימי קארטר נתון במאבק
מר עם מתחרהו, רונלד רגן, אחרי
שניצח את אדוארד קנדי. מתחרה שלישי,
בדמות ג׳ון אנדרסון, הופיע בשטח.
כל שלושת המועמדים נאלצים להתחנף
לבוחרים היהודיים, עד כדי התרפסות והשפלה
עצמית, מתוך תיקווה למשוך את
הקולות שיכריעו. בהתחרות זו נשכחים
כליל האינטרסים של ארצות־הברית, יחסי-
החוץ שלה והסכנות הצפויות לכלכלה שלה
ולזרם הנפט.

ח״כ שולמית אלוני
מתקפלת

כאן טעה: האמת היא שרק
שלושה חכרי-כנסת הצכיעו נגד
(אורי אכנרי, מאיר פעיל וצ׳רלי
כיטון. אנשי רק״ח לא כאו כלל
לישיבה).
להצבעה זו יש משמעות חמורה ביותר.

שנה, היינו כמחצית מתקציב ה־אירגון.

29 בדצמבר ,1978 שבועיים לפני פגישת
ראשי ועידת־הנשיאים עם הנשיא
קרטר וסגנו מונדייל, שבה לחצו על הנשיא
לקבל את עמדות ממשלת־בגין,
כתב יד,ודד, הלמן מיכתב אל הד״ר צבי
דינשטיין, הציד הכלכלי בניו־יורק.

המיכתב נושא
״סודי״.

הכותרת

תוכנו הוא כך :״בהמשך לשיחתי עם
שר־האוצר ש. ארליך, מר ע. סיוון, מנכ״ל
האוצר ואיתך, ובהתאם לאישורו של מר
ארליך, אודה לך אם תעביר למר ר. כהן
ושורד (ריצ׳ארד כהן אסושיאייטד) סכום
של 6000 דולר (ששת אלפים דולר של
ארד,״ב) לקידום נושאי סחר והשקעות.״
על המיכתב כתב עמירם סיוון ב*9
בינואר הערה לשלום ברק, נציג האוצר ב־ניו־יורק
:״מאשר את• הנושא. האחריות
לביצוע בידיכם.״
על המיכתב מופיעה גם הערה באנגלית
:״שולם רק 3000 דולר בהתאם לשיחה
בין מר ברק למר הלמן ב־ 23 בינואר.״
עוד מופיע על המיכתב המיספד
,752—1616 שהוא מיספר־ד,טלפון של ועי דת
הנשיאים בניו־יורק.

^ ־ 1במאי 15179 כתב שלום ברק,
נציג האוצר בניו־יורק, מיכתב ל-
מנכ״ל־האוצר, עמירם סיוון, בישראל. כו תרת
המיבתב :״הנידון: תשלום למו-
עדון־ר,נשיאים.״

יש להניח כי יש עוד סיבה :
המצב כארצות־הכרית.

פרצה סערה. הכנסת הבינה את חשיבות
הנושא, והתייחסה אליו ברצינות נדירה.
בראיון בטלוויזיה לא הצביע סאדאת רק
על המשמעות האמיתית של האקט של
הכנסת, אלא גם שם את הדגש על עובדה
שנייה :״רק חמישה חברי־כנסת הצביעו
נגד.״

(המשך׳ מעמוד )23

ב ה סוו א ה
ובילעדיה

משמע: אסור יהיה לממשלה
כלשהי אף לנהל משא-ומתן על
שינוי כלשהו במעמד של חלק כלשהו
של ירושלים*רבתי-רבתי.

כאשר טענו שופרות־התעמולה הישראליים,
למחרת היום, בנימה של ליגלוג,
כי סאדאת ״לא הבין״ את הצעת-דיחוק, או
שהשגרירות המצרית מסרה לו ״דיווח מוטעה״
,היה זה כזב מתחסד. סאדאת הבין
בדיוק במה המדובר — והסיק את המסקנה
המתבקשת מכך.
דבריו של אורי אבנרי בדיון (ראה מיס־גרת)
,שכללו אזהרה מפורשת מפני התוצאות
הצפויות, נוטלות מן המצביעים כל
אפשרות לטעון שלא הבינו את אשר הם
עושים. דבריו של אבנרי נאמרו באולם
שהיה כימעט מלא. הח״כים הקשיבו להם
בשקט ובדריכות בלתי־רגילים. גם רוב
שרי־הממשלד, נכחו באותו מעמד, הקשיבו
ושמעו. לא היו כימעט קריאות־ביניים, ולא

כסף תמורת תמיכה

משה דיין בחר גם הוא בדרך הקלה :
הוא לא בא לישיבה.

הניצחון שר גאולה
ף• אמתלה שנמצאה לבגידזז נ״
י יזו היתד. נוהלית־מתחכמת. היא לא הוסיפה
כבוד לבעליה, והיתד. זרה לאדם כמו
סאדאת.
מפה לאוזן נמסר כי בעצם אין להצעת-
החוק שום חשיבות. אפשר להצביע בעד,
מפני שהיא ״תיקבר״ בוועדה. לא יחזירו
אותה למליאה, לקריאה ראשונה. תחת זאת

סאדאת יודע היטב כי עד לבחירות
אין מה לעשות כאמריקה.
קארטר ושליחיו לא יוכלו להפעיל
שום לחץ על ממשלת ישראל.
להיפך, הם נאלצים לרקוד על פי
החליל של בגין, כשם שבגין רוקד
לפי החליל של גאולה כהן.
לפני סאדאת עמדה על כן ברירה זו :
• להמשיך בבדיחה העגומה של שיחות
האוטונומיה, מול פני פרובוקציות משפילות
ותכופות, כשהוא מגביר את שינאת הערבים
כלפי מצריים, ומאבד מיוקרתו במצריים
עצמה.
• להפסיק את השיחות, לפחות עד
אחרי הבחירות, אלא אם כן ישתכנע
קארטר בכל זאת לעשות משהו כדי לעצור
את ממשלת בגין, הכפופה לאריק שרון
ולגוש-אמונים.
נראה כי סאדאת החליט לנקוט בדרך
השניה.

המיכתב אומר כך :״לדברי ד״ר צ.
דינשטיין סוכם להשתתף בהוצאות מועדון
הנשיאים בסך מאה אלף דולר בשנת
התקציב . 1978 בינתיים הסכים איר-
גון הבונדס להשתתף בסך עשרים אלף
דולר מתקציבו, והיו-ג׳יי-איי השתתפו גם
כן בעשרים אלף דולר.
״על ששת אלפים דולר קיבלנו אישורך
במיכתבו של ד״ר דינשטיין מ 29-בדצמבר.
״אבקשך
להעביר לנו אישור לשלם
למועדון־הנשיאים היתרה בסך 54 אלף
דולר.
״אם הנך מסכים לאישור הנ״ל, אנא
אשר בחוזר וציין מאיזה תקציב לבצע
התשלום.״ העתק המיכתב נשלח לגיורא
גזית, החשב הכללי של האוצר בירושלים.

כעוד המיכתב הראשון דל סך
6000 דולר כתוכ כהסוואה, תוך
ניסיון להעמיד פנים כאילו הכסף
נמסר לאיש יחסיייחציכור של ועי
דת-הנשיאים למטרות קידום סחר
והשקעות, הרי שהמיכתכ השני
אינו מסתיר דכר.
משמעות מיסמכים אלה פשוטה ביותר:
מישרד־האוצר הישראלי דאג לממן את
ועידת-הנשיאים בסך מאה אלף דולר. מזה
שילם האוצר ישירות 60 אלף דולר, ועוד
40 אלף דולר דאג האוצר כי ישולמו
על-ידי המגבית וד,בונדס, כנראה כנגד
הקטנה בסכום זהה של הכספים שעל
אירגונים אלד, להעביר לישראל.

מדוע לא אירגן האוצר את המימון
כך שכולו יכוא מן המגכית
או הכונדם? נראה כי סכום גדול
מדי היה מעורר תשומת־לכ של
ראשי האירגונים היהודיים, שהיו
יכולים לכרר מדוע התנדכו המג־כית
והכונדם לממן אירגון שאין
הם הכרים כו.
דבר נוסף: אירגון הבונדס הוא שלוחה
של מישרד־האוצר הישראלי. יושב-
ראש הבונדס הוא כיום איש־ליכוד מובהק,
יצחק רגר.

מימון כאמצעות הכונדס הוא
עכירה לפי החוק האמריקאי,
כדיוק כמו מימון ישיר של האוצר
הישראלי.
כאשר פניתי אל יהודה הלמן בבקשה
להסברים, הוא סירב להגיב כלל. הציר
הכלכלי של ישראל בניו־יורק, דויד רוט-
לוי, סירב אף הוא להתייחס למיכתבים,
אך אמר כי מאז מכהן הוא בתפקיד, הוא
ערב לכך שאין כל השתתפות ממשלתית
ישראלית בתקציב ועידודו•,נשיאים. יתרה
מזה, כדי למנוע כל חשש לעירוב תחומים,
הפסיקה המישלחת הכלכלית הישראלית
לשכור את מישרדו של ריצ׳ארד
כהן, העוסק בהסברה למען הקרן הקיימת
וועידת הנשיאים.

יגאל לכיכ 1

גאולה כחן ניצחה.

העולם הזה 2229

בפרישה מיידית מהממשלה.
בעקבות סקר זה, יעלו מחדש כמה חברים מרכזיים
במוסדות המפד״ל את הדרישה לפרוש מהממשלה.
נראה כי הפעם לא יתנגד שר־הפנים, הד״ר יוסף
בורג, לפרישה. בימים אלה מעמדו של בורג במפד״ל
הוא איתן ושר־הפנים אינו חושש מכך שלא
יוצב בראשות רשימת המפד״ל לכנסת הבאה.

א רי קנגד

ינוגו קי ף
סאדאחמא מין
ש ב גי ן רי מ ה או חו
נוסף על שאר הגורמים שהעלו את זעמו של אנוור
אל־סאדאת, בעיקבות הצעת־החוק של גאולה כהן,
היה גם גורם העיתוי.

סאדאת משוכנע בי ממשלת־כגין: יפתה
לרמות אותו, מפני שהחוק הפרובוקטיבי
נתקבל ככנסת שעה קלה לפני שהוא
עמד לשאת את נאומו הגדול לאומה.
הידיעה על קבלת החוק נמסרה לפאדאת
מאוחר מדי, אחרי שבכר הודיע בנאומו על
חידוש שיחות האוטונומיה, והוא מאמין
כי העיתוי בא בכוונה.

הסכםצ פוי -
!יי צ מן מו ד עי

מבקרהמ דינ ה
שר־החקלאות, אריק שרון, עומד להעלות באחת
מישיבות הממשלה הקרובות הצעה להקים גוף אשר
יבקר את מישרד מבקר־המדינה.
על פי החוק הקיים אין שום גוף המבקר את מבקר־המדינה.

שרון,
אשר המבקר החמיר עם מישרדו
כדין־והשבון האחרון שלו, טוען כי הגיעו
אליו ידיעות לגבי פרשיות הדורשות
חקירה, שבהם מעורבים עובדים של מישרד־מבקר־המדינה,
ביניהם מנכ״ל המישרד,
זאב שר.

ל ווי נס ון י צ הי ר
עדת מי כהברב ין י
חוגים כמיפלגת־העכודה טוענים כי
בתקופה הקרובה עומד נ^כ״ל ״בנק
הפועלים״ ,יעקוב לווינסון להבריז עד
תמיכה מפורשת במועמדותו של ח״כ יצחק
רכין לראשות המיפלגה ולראשות רשימת
מיפלגה זו לכנסת.
נראה כי שמועות אלה הגיעו גם אל אוזני יושב-
ראש המיפלגה, ח״כ שימעון פרס, שמיהר להצהיר
שתיק האוצר שמור ללווינסון בממשלתו הבאה.

בשבוע שעבר נערכה פגישה בין שר־הביטחון, עזר
וייצמן, לבין המנהיג החדש של המיפלגה הליברלית,
שר־האנרגיה, יצחק מודעי.

כשיחה הבהיר מודעי לווייצמן שאין לו בל
חילוקי דיעות עימו, למרות הבדלי הדעות
הפוליטיים שביניהם, וכי הוא רואה כווייצמן
את יורשו של בגין.
מודעי הביע בשיחה את אהדתו האישית לווייצמן
ואת דעתו שרק וייצמן עשוי להציל את הליכוד.

הוסכם כין השניים על פגישות נוספות
שכהן הם יתאמו מהלכים פוליטיים.

י ע לו מ חי ר
מו צ רי ם מ סו ב ס די ם
כמייטרד־האוצר קיימת מגמה להעלות
החודש כצורה ניכרת את מחיריהם של
המוצרים המסובסדים. ההצעה הועלתה
על־ידי ראיט אגף־התקציבים, ישראל
חיים ארקין.
ארקין טוען כי אין כל ספק שמדד החודש הבא
יעלה על 12 אחוז. משום שממילא תהיה זו מכה
קשה, אפשר בהזדמנות זו להעלות מחירים ולספוג
כסף נוסף מהציבור.

כשיחות מקדימות באוצר, הביע שר־האוצר,
ייגאד הורכיץ, את תמיכתו כהצעה זו
•טל ארקין.

לא ״פג ע
אף אחת מתוכניות מישרד הבינוי לשנת הכספים
הנוכחית והבאה לא ייפגעו, גם אם שר־האוצר,
ייגאל הורביץ, יצליח לשכנע את הממשלה לקצץ
בתקציב המישרד.

התקציב כן 8מיליארדי הדירות, מגיע
למישרד באמצעות-הסדרים חוץ־תקציביים
שעליהם אין למישרד־האוצר כד שליטה.
התוצאה מכך תהיה שהיקף הבנייה כשנת
1980 יהיה זהה להיקף הבנייה כשנת .1979

סקר סודי שהוזמן על־ידי המפד״ל גילה כי קיים
רוב מכריע בקרב חברי מיפלגה זו התומך

או ל טי מ טו ם נו סף
ח״כ המפד״ל, הרב חיים דרוקמן, הגיש
כתחילת השבוע אולטימטום נוסף. כפגישה
עם ראשי המפד״ד הודיע דרוקמן, כי יפרוש
תוך עשרה ימים מהמפד״ל ומהקואליציה
אם לא תחליט הממשלה כעניין אדמות
הגדה המערבית.
דרוקמן טען כי הוא יהיה חייב לפרוש בעקבות
דרישת חוג איתנים במפד״ל.
צעדו זה של דרוקמן בא כדי ללחוץ על ראשי
המפד״ל להציב אולטימטום ברוח זו לראש־הממשלה,
מנחם בגין.

ויגל חו ק ר
שו חדב בי טו ח
מחלקודההונאות במטה־הארצי של המישטרה, המחלקה
של תת־ניצב בנימין זיגל, חוקרת בשבועות
האחרונים, בצורה נמרצת ביותר, חשד של מעשי
שוחד בהיקף גדול בעולם הביטוח הישראלי.

עשרות עובדי ביטוח בכירים נקראו
לחקירה אצל זיגד ואנשיו. כין החשודים
אישים בכירים כיותר בעודם הביטוח
ומחוצה לו.

קונ ט־ננ טלמ קי ם

בנק קונטיננטל, הבנק המשותף לבנק־הפומלים ולבנק
האיגודים המקצועיים בגרמניה, בראשותו של ולטר
האסלבאך, עומד להקים בניין־ענק בשדרות־רוטשילד
בתל־אביב שאליו יעברו מישרדי הבנק והנהלתו.

המיגדש עדיו יקום הבניין נמצא ככר זמן
רב כרשות הבנק, אולם רק עתה, אחרי
שהוסרו הגבלות הבנייה, יחלו לכנותו.

מו שבחגה
מחפרק
נבשל במישרד־הביטחון לועגים לפירסומים שיוזמו על-ידי
נציב מס־ההכנסה, דב נייגר, לגבי ההצלחה של
שילטונות המם בלכידת קבלן שעבד עבור המישרד
במצפה־רמון, שלא שילם מס והבריח מטבע־זר
בסך 100 אלף דולר לחוץ־לארץ.

חודיה שד מחלקת הניכויים־כמקור יטד מם
ההכנסה יושבת כמישרד־הביטהון דרך קבע
ואליה מועברים כל העתקי החשבונות
שמקבל המישרד מהקבדנים. המעצר
האחרון של הקבלן מעיד על כך שההודיה
לא הצליחה לתפוס כזמן את ־הקבלן וגם
לא הצליחה לתפוס קבלנים אחרים, למרות
שכד החומר נמצא לפניה.

פ ת מנ ס ה

לפרוש

ד רו ק מן ה גי ש

מרב ! מ פו א ר

במישרד הביטחון אף מעמידים לרשות שילטונות
מם־ההכנסה חשבונות מתקופת בניית קדבר־לב,
אך מס־ההכנסה אינו מצליח להשתלט על החומר.

ו טי הבמפד ״ ד

במסגרת נסיונותיו אלה, הציע פת למנהל רשות־ההשקעות,
רפי בנבנישתי, תפקיד של סמנכ״ל
מישרד התעשייה לענייני סחר־חוץ, במקום הסמנכ״ל
הנוכחי יעקוב כהן, הפורש בקרוב מתפקידו.

ד? חתהשק עו ת
שר-התעשייה, גירעון פת ומנב״ל מישרת,
יורם זיו, מנסים להפקיע מידי מישרד־האוצר
את רשות־ההשקעות ולאהדה עם
מרבז־־ההשקעות הנמצא במישרד־התעשייה.
שר־האוצר, ייגאל הורכיץ, מתנגד לתוכניתו
זו שד פת.

תנועת־המושבים שוקלת אפשרות לנסות ולהציל
מפירוק את מושב נוגה, השוכן ליד אשקלון.
למושב עשרות מיליוני לירות חובות וחבריו
מסוכסכים זה עם זה.

אהת ההצעות שהועלו וזיתה לשלוח למושב
מישפחות שינסה לשקמו,
גרעין בן
כפי שהדבר נעשה כמושב תדמי־יוסף,
שעמד כפני פירוק כגלל יחסים הכרתיים
מקולקלים.

עו דסרטתע מו ל ה
שלפר מי וגיר
״ארבע מידחמות לשלום״ — זהו שמו
שד הסרט הבא, שמתכוון אוטו פרמינג׳ר
להפיק לטובת ישראל.
פרמינג׳ר, יהודי וינאי, הפיק בשעתו את סרט-
הקיטש המונומנטלי אכסודוס, שהיה מכשיר־תעמולה
מרכזי למען ישראל. הסרט הבא נועד למלא תפקיד
דומה, וייתכן שיהיה ברמה דומה.

ב ר מן ל מ חו 1י
שופטת השלום הרחוכותית, שושנה כרמן
תעבור לבית המישפט המחוזי כתל־אכיב
כימים הקרובים.
השופטת היא בסביבות שנת החמישים לחייה, וכמעט
20 שנה היתד. שופטת שלום. היא נחשבת כמשפטנית
מעולה, ובחירה טובה לבית המישפט המחוזי.

הנו ]אשם בידוי אבן בונ ב המושר ־ הוא נעצו
המישנחה גורשה מביתה המהודר והוגדתה לחורבה

התיכון השוודי הפרטי הננזצא בבית־לחם.
מאז ההגלייה הופסקה עבודתו.
ך* קצץ במימשל אמר לי שלא
/ /י י אוכל לשכב אף־פעם עם אשה,
ושלא יהיו לי ילדים לעולם. הוא בעט
בי באבר־המין עד שאיבדתי את ההברה.״
דברים אלה הם עדותו של הנער טארק
יעקוב שומלי, בן ה־ ,17 מבית־סחור, שהובא
ביום השלישי בשבוע שעבר לבית־החולים
בביודג׳אללה. על המצב הגופני,
שבו הגיע הנער לבית־החולים, ניתן ללמוד
מן הדו״ח הרפואי, שעליו חתום
המנתח הראשי בבית־החולים, דוקטור פיטר
קומרי. נאמר בו :״מר שומלי הופנה
לבית־החולים הזה על-ידי תחנת ה-
מישטרה ביום שלישי ה־ 13 במאי ,1980
בשעה 8בערב. הוא התלונן על חבורות
רציניות בבל חלקי גופו, ובמיוחד
בחלק השמאלי העליון ש.ל הצלעות, שתי
הלחיים, הצד השמאלי של הגולגולת, הצד
השמאלי של החזה, הברך השמאלית
ובסביבות העין הימנית.
״הוא התלונן גם על כאבים חזקים
בירך השמאלית ובאיזור הכליות, כשהוא
אינו מצליח לרוקן את מימיו. הפציעות
נחבשו והוא הושם תחת פיקוח רפואי
קפדני ובדיקות. למחרת הוא עבר ניתוח
לסחיטת מי השתן מהשלפוחית, אחרי
שנתגלה קרע בצינור המוביל את השתן
מהשלפוחית. מר שומלי נמצא עדיין תחת
פיקוח רפואי.״
קודם שהובהל לבית־החולים, הובא
טארק, על־ידי אנשי המימשל־הצבאי ב-
בית־לחם, לתחנת. המישטרה המקומית.
אולם השוטרים סירבו לקבל את הנער,

שנראה יותר כעיסת בשר מאשר יצור
אנושי. השוטרים, ערביים מקומיים, הודיעו
לאנשי המימשל, כי לא יקחו על
עצמם את האחריות, והם שדרשו להובילו
מייד לבית־החולים.
פרשת יסוריו של טארק החלה כמה
שעות לפני שאושפז. הוא רכב על אופניו
מבית־לחם אל ביתו שבבית־סחור הסמוכה•
לטענת הצבא, זרק טארק אבן על
טנדר פג׳ו צבאי, שבו נסעו מושל בית-
לחם סגן־אלוף זיו אליצור, ועוד שני
אנשי צבא. עקב כך, טוען המימשל, נעצר.
לטארק, הלומד בבית־הספר התיכון ב־בית־לחם,
יש גירסה שונה.

פיפר טראק יעקוב שומלי :
נסעתי על האופניים הביתה, אחדי
שביקרתי חבר בבית־לחם. בכניסה לבית־סחור
עליתי על אבן, שהיתה מונחת על
הכביש, ואיבדתי את השליטה. נפלתי
והאופניים התגלגלו על הכביש. מאחורי
נסע טנדר צבאי. תיכף, כאשר נפלתי,
הרכב עצר בחריקה ונוסעיו התחילו לירות.
ברחתי.
החיילים התחילו לרדוף אחרי והמשיכו
לירות. רצתי בין הסימטאות והתחבאתי
להם מאחרי עץ. אבל הם הצליחו למצוא
אותי. מהרגע שהם תפסו אותי, הם הת*1(111
ך ן 0 *1 \1איבדיסאס שומלי (מימין) ,בת ה־ ,24 היא מורה למתמטיקה בביתחילו
להרביץ לי.
! ! 11 * 11 /ן הספר בבית־פאג׳ר. מאז שהוגלתה יחד עם מישפחתה, הופסקה
תיכף ראיתי שאני מכיר אותם. כל
אחד בבית־לחם ובבית-סחור מכיר אותם. עבודתה. אחותה, רימלה, בת ה־ ,20 נאלצה להפסיק, בפקודת המימשל, את לימודיה.

בית־המישפוזה שננעל

הסמוכה

לבית־לחס.

מיבצע

ההגלייה

אלה היו המושל זיו, העוזר שלו סרן
עובדיה, שמכונה אבו אל־פהד (בערבית :
מנהיג הפנתרים) ועוד אחד. הם הרביצו
לי בהתחלה במקל, ואחר־כך נתנו לי
אגרופים ובעיטות. היו שם אנשים והם
יכולים להעיד.

החל

כאשר

עשרות חיילים הקיפו את הבית והטילו עוצר על הרחוב.
כל רהיטי המישפחה וחפציה הוצאו מן הבית והועמסו על
באותה עת במעצר. היה אבי המישפחה
משאית.

אחר־כך הם לקחו אותי ברכב לבניין
המימשל בבית-לחם. שם הם המשיכו להרביץ
לי כל הזמן. הם רצו שאגלה להם
מי שלח אותי לזרוק עליהם אבן. אמרתי
שלא זרקתי אבן, ושאף אחד לא שלח
אותי. בגלל זה הם המשיכו להרביץ לי.

אחרי חצי שעה הם הביאו את אבא
שלי. אז הם הפסיקו להרביץ לי ואמרו,
שאם לא אגלה, הם יענישו את אבי. הם
אמרו שיפטרו אותו מהעבודה וישלחו
אותו לבית־סוהר. אמרו שיפטרו גם את
אחותי. אבל אני חזרתי ואמרתי להם

ונפצע באברי המין

במחנה פליטים נטוש
שלא עשיתי כלום ואני גם לא יודע כלום.
הם ראו שזה לא הולך, אז הם לקחו
את אבי, והמשיכו להרביץ. אבו אל־פהד
הרביץ יותר מכולם. הוא זה שאמר לי
שאני לא אוכל לעשות ילדים, וזה שבעט
לי בין הרגליים. לבסוף איבדתי את
ההכרה. הם לקחו אותי, כשאני מטושטש
לגמרי, והחתימו אותי על נייר. אני לא
יודע מה היה כתוב שם. לא קראתי כי
לא הייתי מסוגל לקרוא באותו זמן. הם
אמרו לי אחר־כך, שזאת היתר. הודאה
באשמה. אבל אני לא אשם. לא זרקתי
שום דבר. הם ניצלו את זה שהייתי כולי
פצוע ומטושטש.
עד כ אן סיפורו של טארק.
גם אם גירסת המימשל היא הנכונה,
וטארק אמנם זרק את האבן, אין מחלוקת
ביחס למצבו הגופני. מצב זה מעיד כי
הוא הוכה קשות בכל חלקי גופו, וכי
פגעו באברי־המין שלו באופן אכזרי.
רופאים בבית־החולים בבית־ג׳אללה טענו,
כי כיום עדיין מוקדם לקבוע עד כמה
נפגע טארק, וכי קיים חשש שאכן לא
יהיה מסוגל להוליד.

המת

הגלי יה לחורבה

ה חי
יכלו של טארק היה רק תחילת
** הפרשה. האב, יעקוב באסיל שומלי בן
ה־ ,50 מורה לערבית בבית־הספר התיכון
השוודי הפרטי בבית־לחם, נשאר אף
הוא במעצר. בבית המישפהה נותרו רק
האם, ג׳ורג׳ט ,״ושתי הבנות — איבדיסאם
בת ה־ ,24 מורה למתמטיקה בבית־הספד
בבית־פאדר, וריסלה בת ה־ ,20 סטודנטית
לספרות באוניברסיטת ביר־זית,
למישפחת שומלי עוד חמישה בנים, השוהים
בארצות־ערב.
ביום הרביעי שעבר, בשעה 7.30 בערב,
הוקף בית המישפחה על-ידי עשרות חיי לים,
שהטילו עוצר על כל הרחוב. כמה
חיילים התפרצו לתוך הבית והחלו להוציא
כל מה שהיה בתוכו. רהיטים, בגדים,
חפצים אישיים, ציוד־מיטבח ומכשירי־חש־מל
הוצאו בזה אחר זה משלושת חדרי
הבית והועמסו על משאית צבאית שהנד

פציעה באבו־המיו

על־ידי הצבא בכך שזרק אבן על ריכבו של מושל בית־לחם.

טארק סיפר כי הוכה קשות על־ידי המושל עצמו ועל־ידי עוזריו,
וכי בעטו באבר־המין שלו עד שאיבד את הכרתו. בתמונה
טארק בבית־החולים, כשצינור מחובר לאבר־המין המדמם כל העת.

0 05 ,־1־ 6״ 1ס 181ן״00
60(1111* 10 010*81**8ססס 1

4 1־ 8ס 8*10״ 81* 1184 * 04 *06 08 *0* 00481 8*110* 06410*1 0066־88׳ 8

•8ת11£6110

88 0*118* *0 41-810 *)>6 81106ץ 8־** 487 15• 5.1386 88161081 10*6158160 סס ( 6״
0 486 *0 *06־ 8*1־ 8*08*61 8^ 11־ 5 81106־ ־ 85*61• 581181״ *06 *1844ס ס״־

)6 0£ 1118־*\11 עגג־6110 1ן ז1ג\6־11
. .ם 81 \ 16110ע 61*1 6מ 1810 עינ 8\ 1!>6־ £61 תג 5110111611 18 81111מ

קרע בצינור חשתן

בדו״ח הרפואי שעליו חתום דוקטור פיטר
קומרי, המנתח הראשי בבית־החולים,
נכתב כי טארק התלונן על כאבים באזור הכליות. בניתוח התגלה קרע בצינור השתן.

קבוצתי, בגלל כעונש ההאשמות נגד הבן, הוג־לתה
מושפחת שומלי כולה, למחנה הפליטים הנטוש, עין־סולטאן

ליד יריחו. הרהיטים והחפצים הועברו כולם במשאית צבאית
ונזרקו בין חורבות המחנה, דלת הכניסה של ביתם חתכה.
המישפחה אולצה להישאר ׳ במקום בתנאים תת־אנושיים.

תינה בחוץ. לאם הוסבר, כי הוחלט להע ביר
את המישפחה מביתה, כעונש על מעשי
הבן.
האם פצחה בזעקות שבר, בכתה והתחננה
לפני החיילים שיניחו למישפחתה
להישאר. אך דבר לא עזר. כל הרהיטים
והחפצים הוצאו עד האחרון שבהם. דבר
לא נשאר.
ברחובות הסמוכים נוצרה בינתיים התקהלות
של אנשים, שביקשו לדעת מה קורה.
כדי למנוע כל התנגדות למעשה,
יצא אחד מקציני המימשל וסיפר לנאספים
כי טארק מת, וכי הסיבה לעוצר החלקי
ולהקפת בית שומלי בחיילים, היא למנוע
מהם להתפרע ולעורר מהומות. אנשים,
שאך זה עתה חזרו מבית־החולים, אחרי
שביקרו את טארק, לא האמינו למישמע
אוזניהם. היו כאלה ששבו על עיקבותיהם
וגילו להפתעתם שטארק עדיין חי.
בינתיים נמשך המיבצע הצבאי. עוד
קודם שהחל, נותקו הטלפונים בכל העיר,
השיטה שהופעלה בעת גירוש שלושת האישים
מהר חברון, חזרה על עצמה. ניתוק
הטלפונים מנע כל אפשרות לדווח
החוצה על המתרחש ולהזעיק למקום עיתונאים
ואישי־ציבור.
כאשר רוקן הבית, רותכה דלת הכניסה
למשקוף, כך שלא ניתן להיכנס אל ה בית•
האם ושתי הבנות הועלו למשאית
שיצאה לדרך. פניה היו מיועדות למחנה
הפליטים עין־סולטאן, ליד יריחו. זהו
מחנה שפעם גרו בו כ־ססג אלף פליטים
מכל רחבי הארץ. אולם במהלך מיל-
חמת ששת־הימים ברחו מרביתם וחצו את
הירדן, אל הגדה המיזרחית, מפחד הכובש.
כיום מתגוררות בעין־סולטאן כ־20
מישפחות בלבד. המקום עזוב ונטוש ונראה
כעיר־רפאים. אין בו מערכת מים,
חשמל וביוב.
המשאית עם הנשים והציוד הגיעה למחנה
בחצות. הציוד נזרק מהמשאית
ולנשים נאמר כי זהו ביתן החדש. כע בור
שעה הובא אבי המישפחה. החיילים
הצביעו על ביקתה נטושה והורו לו להכניס
לשם את בני מישפחתו. במקום הודיעו
לו ולבת, איבדיסאם, כי הם מפוטרים
ממקומות עבודתם. על בני־המיש-
פחה נאסר לעזוב את המקום והוסבר
להם כי הם נמצאים במעצר־בית.
מישפחת שומלי היא מכובדת ומשכילה.
ביתם בבית־סחור הוא נאה ומהודר. מעו לם
לא הסתבך איש מבני המישפחה עם
המימשל, אך בעיני המימשל אין לדבר
כל משמעות. גם לכך שבני המישפחה
אינם אחראים למעשיו של טאדק, אם
אכן ביצע אותם, אין מישקל. המישפחה
כולה הושלכה מביתה והוגלתה למחנה
פליטים.

615

ה שי טההחדשה
יום אחד אחרי שהוגלתה מישפחת
שומלי מבית־סחור, הוגלתה מישפחת אל־קעבי
ממחנה הפליטים באלאטה שליד

״אין שום צדק במעשה הזה. למה הגלו
את כל המישפחה אם מאשימים רק אחד?
מה אני עשיתי י מה עשתה אשתי? על

11111

ך! *1יסורים, מרירות וצער, שהם מנת חלקם של פלסטינים רביס,

וופא של האש יוקדות לעיניים
#11#נישקפים מבעד
1 11
אל־קעבי. בני מישפחתה של וופא הם בין הראשונים שהוגלו על־פי השיטה החדשה.

ילדי קעבי

החום הכבד וסופות חול, הנושבות באיזור יריחו, גרמו
להתייבשות עור הפנים של ילדי מישפחת אל־קעבי, שהוגלתה
ליריחו. בתמונה נראים עיסם בן השנתיים, ו־וופא בת השש. כל המישפחה שובתת רעב

מה אנחנו נענשים ז למה עושים לנו את
זה י אם בני עבר עבירה — ישנם בתי-
מישפט. אם בית־מישפט ירשיע אותו,
הוא ישא בעונש. אבל איד אפשר לבוא
ככה סתם ולקחת מישפחה מהבית? איפה
הצדק?
״כאן אנחנו זרוקים כמו כלבים. הכניסו
אותנו לתוך חורבה. הכל פרוץ• הרוחות

שכם. המישפחה, המונה שבע נפשות, הועברה
באותה השיטה למחנה הפליטים
עקבת ג׳עבר, השוכן אף הוא ליד יריחו.
גם מחנה זה נינטש במהלך מילחמת
ששת־הימים והוא כיום עזוב ושומם. גם
שם אין כל תנאי מחייה ההולמים בני־אנוש.
המניע
להגליה דומה בשני המיקרים.
אחד מבני מישפחת אל-קעבי זרק אבן
על רכב צבאי, שהסיע את המושל הצבאי
באיזור. התוצאה היתה שמשאית הופיעה
בבית המישפחה, הציוד הועמס, ובני ה־מישפחה
מצאו עצמם במחנה הפליטים.

ב ח בי ת תני ם
ושועלים
**ן תי המישפחות שהוגלו, החליטו
י להילחם עד חורמה למען החזרתן
לבתיהן. בני שתי המישפחות הכריזו על
שביתת־רעב, והודיעו כי לא יחדלו ממנה,
עד אשר יותר להם לחזור. רופאים מהשטחים
באים לבקר את המישפחות שלוש
פעמים ביום, כדי לפקח על מצב הבריאות
בעת השביתה, נוכח התנאים התת-
אנושיים במקום.
״המושל של יריחו היה אצלנו,״ סיפר
יעקוב באסיל שומלי .״הוא הזהיר אותנו
לא לדבר עם עיתונאים. הוא הצביע
על ההרים שבאופק ואמר לי , :אתר,
יודע מה זה שם? שם זה ירדן. אם תפתח
את הפה, תמצא את עצמך שם!׳
״המושל גם הבטיח לנו•״׳שאם׳ נפסיק
את שביתת־הרעב ונסכים להישאר פה בלי
לעשות בעיות, הוא ירשה לנו לחזור ל מקומות
העבודה שלנו. אבל זה לא בא
בחשבון. יש לנו רק בית אחד — זה
שנמצא בבית־סחור. את הבית הזה הקים
הסבא של הסבא שלי. אנחנו נצום כאן
עד המוות. עדיף לנו למות מאשר לאבד
את הבית שלנו!
651 -

.כמו חיות!׳

כך מגדיר מוחמר אסעד אל־קעבי, פועל יומי בישראל,
שמישפחתו הוגלתה מביתה בבלאטה שליד שכם למחנה
הפליטים עקבת ג׳עבר, את המצב שבו שרוייה המישפחה. בתמונה החורבה שבה שוכנו.

אוכלות את הפנים. בלילה מייללים תנים
ושועלים. כל כמה שעות באים החיילים
לבדוק אם לא ברחנו. הם צוחקים מאי-
תנו. אמרו לנו שבבית־סחור היו לנו רק
שלושה חדרים, וכאן יש לנו כמה חדרים
שאנחנו רוצים. אבל אין כוח בעולם שיחזיק
אותנו כאן. אנחנו נחזור הביתה, או
שנמות !״
מוחמד אסעד אל-קעבי, פועל יומי, העובד
בישראל, יושב יחד עם בני מיש-
פחתו במחנה עקבת ג׳עבר, המרוחק כמה
קילומטרים מעין סולטאן. גם הוא נחוש
בהחלטתו לחזור הביתה .״אפילו אם יירו
עלינו,״ סיפר ,״אנחנו נחזור! כאן לא
נגענו אפילו בחפצים שלנו. הם נשארו
איפה שהחיילים זרקו אותם. אתמול מצאנו
פה עקרב. יש כאן נחשים וכל מיני חיות,
וגם אותנו רואים במימשל כאילו אנו
חיות. אבל אנחנו לא נישאר כאן. אם לא
יתנו לנו לחזור, נמשיך בשביתת הרעב
עד המוות. חיים או מתים — אנחנו נצא
מכאן !״
ראש־עיריית בית־סחור, חנא אל-אטרש,
ניסה להיפגש עם מושל בית־לחם ולהניעו
מן ההחלטה האכזרית. אולם עד עתה
סירב המושל להיפגש עימו .״לא נסכים
לשיטה הזאת,״ אמר אל־אטרש .״זאת
לא. דרך להגיב, גם אם הנער זרק אבן.
אני מתכוון לשלוח מיברקים בנושא לשר-
הביטחון ולמושל הגדה המערבית. אם
הם לא יאותו להחזיר את המוגלים, אני
אפנה לאפיפיור ולכל מנהיג נאור בעולם.
״המושל אסר עלי לעזוב את בית-
סחור. אסור לי לדבר עם עיתונאים.
אסור לי להיות בקשר עם ראשי ערים
אחרות ולהיפגש איתם• מאז גירוש המג-
היגים מחברון, הטלפון שלי נותק. הז־הירו
אותי והורו לי לשתוק. אבל אנחנו
לא נשתוק. אנחנו נדבר עד שכל העולם
ידע באיזה שיטות משתמש הצבא היש־ראלי.״
בעוד
בני מישפחתו הוגלו, שוכב עדיין
טארק יעקוב שומלי בבית־החולים. מצבו
המסובך מאלץ אותו להישאר תקופה ארוכה
במת־החולים. אולם המושל כבר הבטיח
לאביו, כי כאשר ישוחרר בנו מבית-
החולים הוא יישלח לכלא. לבני המיש־פחה
אין רשות לעזוב את עין־סולטאן
והם אינם יכולים לבקר את טארק, ב־בית־החולים.

יוסי
היימן 1

אתה מתגייס לשדות
אנחנו מתגייסים לשחתך

מתכונו לגיוס שלך לשדות
צכאי. אנחנו נתגייס לשרותד כאותו
תחום קטן שאנחנו יכולים לעזור.
פתח חשכו! שיקים כאחד מסניפי
כנק הפועלים. כשיהיח לך פנקס
שיקים ככיס, תרגיש כטוח יותר,
תרגיש עצמאי. לא תצטרך לדאוג
לכסף מזומן ככל פעם שאתה יוצא.

כיום הגיוס כשישאלו אותך לאן
להעכיר את משכורתך הצכאית,
תהיה לך כתוכת־סניף כנק הפועלים

בוא לגדול אתנו.

אי ל ת הו רסתאתעצמה
(המשך מעמוד )26
לרום הוא בין המלונות הבודדים שאינו
ממוקם באיזור המלונות אלא במרחק של
כשמונה קילומטרים דרומה לאילת, בדרך
לשארם אל־שייח׳ .כך נחסכת מאורחי המלון
הצחנה הנוראה. ללרום יש גם בריכת-
שחיה פרטית, בנוסף לחוף הים הפרטי
שלו, דבר המאפשר לאורחים להסיר מעצמם
את הטרדות ביריוני־אילת.
אולם לרום אינו יוצא־דופן בשירות
הגרוע שהוא נותן לתיירים. כמעט כל
מלונות אילת גובים מחיר יקר הרבה יותר
מהמגיע להם עבור השירות, החדר והאוכל
שאותו הם מספקים לתייר.
מוקי מלצר טוען, כי למרות הכל
אילת היא עיר תיירות מבטיחה :״זה
נכון שמדי פעם מטרידים תיירות על חוף
הים, אבל בדרך כלל המטרידים הם לא
אילתיים אלה צעירים הבאים מהצפון לתפוס
חתיכות באילת בכל מחיר. גם התיירות
עצמן אשמות. אני מכיר הרבה תיירות
שנפלו בידיהם של אנשי העולם

מכסה על העובדה שאין במקום תנאים
נוחים. נלסון מעניק לאורחיו חוף־ים,
כיסאות־נוח, שתייה, סטייקים או קבב ויחס
הוגן ונאות• נלסון גם לא מנסה להתעשר
ביום אחד מבקבוק בירה. למרות שהמקום
שלו נחשב למועדון, ויש לו הוצאות
עצומות, גובה נלסון מחירים סבירים
עבור המשקאות או האוכל שהוא מגיש.
בקבוק בירה עולה אצל נלסון 30 לירות.
במיסעדות ואפילו בקיוסקים באילת גובים
לעיתים 60 עד 80 לירות עבור בקבוק
בירה, והיה כבר מי שגבה 60 לירות עבור
בקבוק קוקה קולה.
אולם מה שחשוב אצל נלסון הוא בעיקר
חוף הים הראוי לרחצה, בניגוד לחופים
בעיר עצמה. לא מכבר הוציאה העי-
ריה סכומי־עתק של כסף, כדי לרפד את
אחד החופים, ליד מלון הסלע האדום,
בחול ים שהובא למקום. אולם דווקא בחוף
זה, שבו אין המתרחץ חשוף לחתכים מה סלעים
ומהאבנים, לא הציבה העיריה מציל
ואסרה את הרחצה בו. בחופים האחרים,

חדש, מול הביוב המבעבע, בכניסה לאתר
התיירות.
המיסעדה של רוברט מורכבת מחדד-
אוכל גדול והדור, בטעם רב, באר קטן
המשמש כבית־קפה בשעות היום, וקר-
פרי — מקום שבו אוכלים רק עוגות
וקרפים. רוברט השקיע במיסעדה שלו
כ־ 25 מיליון לירות, כשהוא מקפיד על
כל פרט קטן כגדול. הוא מעסיק יותר
מ־ 30 עובדים ולכל שולחן כמעט יש
מלצר פרטי. רורבט לקח ממלון לרום
את אחת מפקידות הקבלה היפות של
המלון, ורה אלמוזלינו, נתן לה משכורת
גדולה יותר והציב אותה כמארחת במים־
עדה שלו. תפקידה של ורה הוא לקבל
את פני האורחים, להוביל אותם לשול-
חנותיהם, לחייך אליהם, להיות יפה, לשאול
אותם במהלך הארוחה אם הם נהנים
מהאוכל, וללוות אותם, תוך כדי הבעת
תודה על שביקרו במקום, כשהם מסיימים
את הארוחה.
ורה רואה שליחות בתפקיד שלה :״אני
זוכרת את הפרצופים של התיירים הלא-
מרוצים במקומות אחרים באילת, ומשווה
אותם עם ההתפעלות של התיירים היוצאים
מהמיסעדה שלנו. כשאני עובדת, אני
מרגישה שאני לא רק עובדת בשביל
המיסעדה שמשלמת לי משכורת, אלא
בשביל העיר כולה.״
אולם כל אלה הם רק נלווים לארוחות
המצויינות שמגיש רוברט. מאכלי־ים ו־מיטבח־צרפתי
מוגשים בכלי־כסף גדולים
והם מהטעימים שהתיירים והישראלים
המבקרים במיסעדה אכלו מעולם. סיפר
מוקי מלצר :״פעם אירחתי בעל חברת
נסיעות, הגדולה ביותר בשווייץ. זה אדם

שאכל כבר במיסעדות הטובות בעולם.
לקחתי אותו לקונכית והוא אמר שזו
המיסעדה הכי טובה שהוא אכל בה מעודו.
למחרת, כשהוא עמד לעזוב את הארץ,
הוא הזמין אותי לבקר אצלו בשווייץ.
׳אבל תודיע לי שבועיים לפני שאתה
מגיע,׳ הוא אמר לי ,׳אני צריך לחפש
מיסעדה שבה האוכל יגיע לחצי מהרמה
של הקונכיה.״
למרות כל אלה, המחירים של רוברט
נמוכים ממחירי המיסעדות של בתי־הס-
לון בעיר. אצל רוברט אפשר לאכול ארוחה
מלאה, עם יין ואפריטיב, הכוללת סרטנים,
לובסטרם, סלטים, סטייק ענק, תוספות,
מנה אחרונה וקפה, במחיר של
700 עד 800 לירות לאדם.
אך האסון הגדול ביותר של אילת הוא
לא העובדה שפרנסיה אינם מבינים כלל
בתיירות והורסים את הענף שעליו היא
יושבת, ואפילו לא העובדה שבשנה הבאה
כבר לא יבואו אליה מרבית התיירים ש תכננו
להגיע. האסון האמיתי הוא שאין
לעיר תוכנית אמיתית ומהימנה להצלת
הענף.
יש אמנם תוכניות רבות, חלקן בשלבי
אישור וחלקן לפני האישור, לבניית בתי-
מלון מפוארים באילת. יש תוכניות רחד
קות־טווח להשלמת ״ונציה״ ,אותו אגם
מלאכותי אומלל שנבנה בהוצאה של מליו-־
נים רבים של לירות ושהצליח לכער את
כל איזור בתי־המלון ולשבור את קו הנוף
המרתק של חוף אילת, אבל אין שום תוכנית
להצלת התיירות.
העיריה ושאר מוסדות־התיירות בעיר לא
חשבו כלל על ניסיון לחנך את התושבים

צעיר ממתין לטרף; אחרי שנדחה על ידי התיירות
החוף הפרוע של אילת
התחתון או ביטניקים חסרי-מעצורים, אחרי
שאלה פנו אליהן בשתי מילים. התיירות
פשוט רוצות ליפול בידי אנשים
כאלה.״
מלצר, שרבים באילת מקבלים אותו
באוטוריטה בענייני תיירות, מודע לעובדה
שבשנה הבאה יבואו הרבה פחות
תיירים לאילת, אבל לדעתו זה לא בגלל
מה שמתרחש בייר .״אני הייתי בהרבה
ועידות של אנשי תיירות, בכל רחבי
העולם, ואנחנו נמצאים על מפת התיירות.
כל אחד יודע מה זה אילת והכל מסכימים
שזו עיר תיירות נהדרת. לא יבוא
אותו מספר של תיירים בשנה הבאה
בגלל המצב הכלכלי בכל העולם, ובגלל
ירידת התיירות בכל העולם. זה לא בגלל
אילת,״ טוען מלצר.

שבהם קשה להתרחץ וליהנות מהרחצה, יש
מציל עירוני.
פנינה אחרת באילת היא מיסעדת הקע־כיה
של רוברט, צעיר שהחל את דרכו
בתל־אביב כמלצר וטבח. הוא אוהב את
מלאכת הבישול וההגשה. במשך שנים
אחדות היתר, לרוברט מיסעדה, על הדופן
הצפוני של נמל אילת. ההצלחה שלו היתד,
מלאה ורוברט, שנעזר בהשקעה כספית
גדולה של מישפחת אשתו, בנה מיבנה

שתי תיירות כמיזנון על חזן! הים

הפגיגה
של דוברט
גם למלצר, כמו לגורמי תיירות
אחרים בעיר, יש השגות על המצב.
מלצר טוען בעיקר נגד אזלת היד של
העיר, שבמועצה שלה הוא חבר :״ראש
העיר שלנו אפילו לא יודע אנגלית. הוא
צריך לקבל אורחים מחוץ־לארץ, שמשפיעים
על עתיד התיירות של אילת, ולא
עושה זאת, אלא בעזרת מתורגמן. לעי-
ריה אין כסף להשקיע בנושא התיירות.
יש לנו מכת יתושים. היינו צריכים מכונה
המפזרת רעל נגד יתושים באיזור בתי־המלון.
לעיריה, כך טען ראש העיר, לא
היה כסף לקנות את המכונה. המדובר הוא
ב־ 25 אלף לירות בילבד. כשראיתי שכל
הבקשות שלי לא הועילו, תרמתי מכיסי
לעיריה את הכסף הזה, כדי שתקנה את
המכונה נגד היתושים.״
אנשים המתעקשים לבוא בחופשותיהם
לאילת, יודעים כי בכל זאת מצויות בה
פנינות-חן. האחת היא הכפר של רפי
נלסון, המרוחק 12 קילומטרים מאילת.
זוהי אבן שואבת לכל טייל ישראלי המכבד
את עצמו ולכל תייר. החביבות של נלסון
681

רפי נלסון מבין סוס לרכיבת אורחת הפפר שלו
פנינה מרוחקת מהסירחון

השירותים נבנו בחוף הגרוע
הצעירים של אילת שלא להציק לתיירים
ולגרום לבריחתם מאילת. מוקי מלצר הציע
בזמנו להקים מישטרת תיירות, דוגמת
מישטרות תיירות הקיימות בכל אתר תיירות
בעולם. העיריה קיבלה את ההצעה
של מלצר, וזו היתד, אחת הפעמים הבודדות
שהעיריה קיבלה הצעה שלו, מאחר
שהוא באופוזיציה לראש־העיר. צעירות
אחדות הולבשו במדים, אך מהר מאוד
הסתבר שההתייחסות הבלתי־רצינית של
העיריה לשוטרות התיירות שלה, הביאה
להתייחסות בלתי-רצינית של ציבור הפרחחים
לשוטרות אלה.
דו״חות עירוניים או תלונות למישטרה
על הפקעת מתירים כמעט אינם מוגשים
נגד בתי־מלון, מיסעדות או קיוסקים. אין
שום אירגון עירוני או ממלכתי המקפיד
על כך שבתי־המלון יהיו נקיים ויחנו שירות
הולם. השוט היחידי נגד בתי-המלון
הוא חברת צ׳רבורג. כאשר החשב של ה חברה
מקבל ארבע תלונות על אותו בית-
מלון, נדרש נציג החברה באילת לבדוק
את בית־המלון ולאיים שלא ישלח אליו
יותר תיירים.
המחשב פלט תלונות רבות עד כה, אך
אף בית־מלון לא הוחרם על-ידי החברה.
אחד מבתי־המלון באילת נודע כבית־מלון
שהשמיכות שלו מלוכלכות. כשגברו התלונות
ביקש נציג החברה באילת הסבר
לכך, ואמנם קיבל אותו :״המים באילת
גורמים לכך שהשמיכות יוצאות מהכביסה
עם כתמים.״

(כתבה ראשונה בפידרה)

בכל 7שניות נמכרת טלוויזיה צבעונית של״סניו:
מדוע זה נוגע לן?
עברו 7שניות נוספות. עוד מישהו קנה טלוויזיה
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עובדה מדהימה:
בשניות המעטות שעברו מאז שהתחלת לקרוא
״סניו״ .כאשר תבחר גם אתה ב״סניו״ תעניק לעצמך
חזדעה זו, קנה מישהו במקום כלשהו בעולם, טלוויזיה חוויה אור־קולית המשלבת אמינות צבע וצליל
״סניו״ .תאר לעצמך כמה אנשים מרוצים קונים
ללא תחרות.
טלוויזיה ״סניו״ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה.
מערכת ז35ו1חס 6558<0חזוז9ו-ו0 8וז3רחס /^ 1מבטיחה
איך זה יתכן?
לך כיוונון אוטומטי של הניגוד והבהירות ותמונה
חדה עם צבע מקורי. יחידת ״זיכרון״ מאפשרת לך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול לשלוט
מילת המפתח היא אמינות. כל טלוויזיה של
ב 17-פעולות מבלי לקום ממקומך,עם ״שלט־רחק״
״סניו״ עוברת סידרת בדיקות קפדניות לפני
משוכלל הפועל באמצעות גלי אינפרא־אדום.
שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורים ביותר
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״סניף׳
מעמידה לרשותך.
בעולם, מבטיחים את המבנה הכל־־אלקטרוני של
עברו עוד 7שניות.
טלוויזיה ״מיו״ מפני קילקולים. הם מאפשרים לנו
לתת לך 3שנות אחריות על כל החלקים, כולל
האם לא הגיע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צבעונית
מנורת המסך.
מתוצרת ״סניו״?
0116218 צבעונית ״20

3שנות אחריות.

ק 0 9300ז \ /
וי די או -טיי פ

12 1 2 2 8
״ 12שחור -ד ב !

הטע המפתה

מטח חלב
בטעם שוקולד
עם קצפת אמיתית

אחרי שתנסי פעם אחת
לא תרצי להפסיק!

טל־ א רויו

איזה תענוג:
אתקערבבת את הקצפת עם השוקולד
ואוכלת לתיאבון את הקעדן הקריר
שי ש בו רק 180 קלוריות!

!ממס -כ ל הטבע שבחלב טהור

עיסקות מוזרות
ו־חסיס מוזרים
מאפיינים את כל
מה שקשור
!מערכת הביטוח
והחלפים הצבאית

ף* אשר יתפרסם בקרוב הדו״ח ה•
מיוחד של מבקר־ד,מדינה על הפיצוץ
שאירע במיפעל הביטחוני ברמת־השרון,
יעמדו ראשי מישרד־ד,ביטחון במבוכה.
דו״ח המבקר יהיה חמור, והוא ימתח
ביקורת הריסה על דרכי הבדיקה של
תוצאות הפיצוץ והערכת הנזקים שנגרמו
לדיירי הסביבה, שבתיהם ורכושם נפגעו.
הדו״ח יתייחס בחומרה למחלקת התביעות
והביטוח של מישרד־הביטחון, שהיא
המחלקה האחראית על בדיקת הנזקים
ופיצוי הדיירים.

טלוויזי ה
במעגל סגור
יפור המיזיהלד בין השמאים, שהש־
• י תתפו בבדיקת הנזקים, מספר על
מכשיר טלוויזיה שנשבר בזמן הפיצוץ.
אותו מכשיר עבר מבית לבית בעת הבדיקה,
ועשרות דיירים קיבלו את התמורה המלאה
עבור הנזק שנגרם רק לאחד מהם. בחוגי
השמאים התפרסם אותו מכשיר בשם
״הטלוויזיה במעגל הסגור היטב״.
אולם דו״ח המבקר יתייחס לאספקטים
חמורים יותר של בדיקת הפיצוץ. מישרד-
הביטחון בגלל לחץ דעת־הקהל והרצון
להרגעת הרוחות, התייחס לבדיקת הנזקים
כאל מיקרה חירום. מחלקת התביעות והביטוח
של המישרד פנתה כמעט לכל שמאי
שהיה מוכן להציע את שירותיו, וכאן
התחילה הבעיה.

בית שנפגע פפיצוץ כמיפעל לחומרי־ נפץ

דכב־צכאי במוסך־אזרחי
האס השיטה חסכונית?

״בבדיקה הזו עסקו משום מה גם שמאי
רכב,״ מספר שמאי תל-אביבי ותיק ,״למרות
שאין להם הכישורים הדרושים או הניסיון,
ולבטח אין להם הסמכה מיקצועית חוקית
לעסוק בבדיקת מיבנים ונזקים מסוג זה,
שהוא תחום־התמחות מיוחד. זו הסיבה
לטעויות הרבות ולהערכות בלתי נכונות
של הנזקים. במיקרים רבים נפגעו אזרחים
בגלל הבדיקה הבלתי־מיקצועית, ובמיקרים
אחרים נפגע מישרד־הביטחון. בכל מיקרה,
הבדיקה היתד, רשלנית. לשמאים היתה
סמכות לתת 5000ל״י לכל דייר, ללא
בדיקה כלל, ודיירים רבים קיבלו את הכסף
למרות שלא ניגרם להם כלל נזק.״
חמורה מכך העובדה, שחלק מהשמאים
ש.בדקו את הנזקים העסיקו בשירותם אנשים
שהם חסרי ידע מיקצועי בכל סוג של
שמאות .״שמאים רבים העסיקו פקידים
׳ של מחלקות־התביעות של סוכנויות-
הביטוח שעימן הם קשורים,״ מספר השמאי
,״בבחינת יד רוחצת יד. אותם
פקידים אינם מבינים דבר וחצי דבר
בהערכת נזקים, אך הם קיבלו שפע של
עבודה צדדית מהשמאים — אותם שמאים
אשר להם הם מספקים עבודה בהזדמנויות
אחרות דרך חברוודד־,ביטוח שלהם. החמור
הוא שעל כל בדיקה בלתי־מיקצועית כזו
חתום השמאי עצמו, כאילו ביצע אישית
את העבודה.״
שמאי־הרכב שעסקו בבדיקת נזקי הפיצוץ
אינם ששים להתייחס לנושא. ארצי
אמוץ ויעקוב פרופר, בעלי מישרדי-
(המשך בעמוד )72

דיירת בודקת את הנזקים ,.בביתה לאחר הפיצוץ ברמת־השרון
מי מוסמך לבדוק?

- 71ו

תענוג בסלע האדום
באילת

אצלנו זו כבר מסורת:
הרבה יותר -ללא תוספת במחיר.
* בידור, צחוק ואירועים משעשעים.
* מוסיקה וריקודים במועדון.
* יין חופשי בארוחות ערב.
׳ קוקטיילים ואפריטיבים.
1מזנונים עשירים -אובל מעולה.
* ספורט והתעמלות, קייאקים, מפרשיות, שייט יודיע.
וכמו תמיד -ינוקא מנ ה ל *וז השמחה .

עד 31.7

שקל( כו ל ל מע״מ) ללינה וארוחת בוקר.
לינה חינם לילד עד גיל 12 בחדר ההורים.
(המחיר לאדם בחדר זוגי -לא כולל חגים)
הבטח לעצמך כבר עכשיו מקום באמצעות
סוכן הנסיעות שלך או ב״סלע האדום״
אילת טלפון )059(3171-5
ארקיע מצטרפת למבצע עם חבילת נופש
משולבת בטיסה במחיר מיוחד. פרטים
במשרדי ארקיע ואצל סוכני הנסיעות.

חצת אוו ד ת!

טיולים מעורבים לאירופה וארה׳?
תוויה בלתי נ שכחת בהווי ביוראום

לגילאי 18-35
אדה ב
אדה ב
47 יום
26 ום

ארה ב
19 יום

כל אמריקה

טתס אמריקה
דרום

טתס אמריקה
צפון

(לא כולל טיסה)

(לא כולל טיסה)

(לא כולל טיסה)

• $1389 1ו נ $799

$599 1 1

ברת קמפינגטורס, כסוכנת 0.0.1.ו־ 3חט 10ע 1
אפשרת לך להצטרף לקבוצות צעירים דוברי
נגלית מקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום
פריקה, עם מלווי קבוצה דוברי אנגלית ובהווי
מאפיין צעירים מארצות שונות. ע

אירופה
22 יום
אירופה
40 יום
בריטניה
20 יום

_ _1קם *9נגטור 0

,5וו1ס* 9ת1קוח ^ 0 3
חברה מס 11.בטיולי ה ק מפינג
7שנות נסיון ־ אלפי מטיילים מרוצים.

דרוש חוברת קמפינגטורס 80 מסובן הנסיעות שלו־

־־.ביטוח הלקו
(המשך מעמוד )71
במיכרז, והוא מועסק כיום על-ידי
שמאות בתל־אביב, התחמקו, ב מישרד־הביטחוו.
תירוצים קלושים, מלשוחח על
״לא זכורים לי תנאי המיכרז כרעבודתם
בבדיקת נזקי הפיצוץ.
גע,״ טוען עמירם מימון ,״אני
יו״ר איגוד שמאי הביטוח, צבי
חושב שהם מדברים על ותק ומימון,
אומר :״אני באמת לא
ניסיון עבודה, וזה היה לי, ללא
יודע מה עשו שמאים אחרים ואת
ספק. לגבי בדיקת הנזקים, אני
מי הם העסיקו. זה עניינו של כל
חושב שהבדיקה היתה יעילה וטואחד
מהם.״ על העובדה ששמאי-
בה, ובכל מיקרה שזזיתה בעייה של
רבב, שאינם מוסמכים לכך, עסקו
בדיקת ציוד הנדסי ומיבנים, עמד
בבדיקת נזקים למיבנים, הגיב :
לרשותנו מהגדס־בניין, שהיה נו״זה
מיקרה חירום.״
כח באיזור.״

א בו ת
ובנים

מדיניות
ה חי סכון

* קשרים שכין מחלקת התו
ביעות והביטוח של מישרד-
הביטחון, שבראשה עומדים עורו־הדין
רמי קוניצקי ורב־סרן (מיל).
זאב חרמן, ובין השמאים המועם־
יקים על־ידם, רצופים במעשים
תמוהים.
אחרי מילחמת יום־כיפור נאשמו
עובדים אחדים של המחלקה
בקבלת שוחד משמאים. העובדים
זוכו בדין, אחרי שהשופטים הש תכנעו
בתום ליבם, אך הדבר לא
הפריע למישרד־הביטחון להמשיך
ולהעסיק עד היום את השמאים ש־
״נתנו מתנות״ לעובדי המחלקה.
נגד איש מהם לא נפתחה חקירה,
ורק עם אחד מהם ניתק המישרד
את קשריו.
מישרד־הביטחון מעסיק קרוב
ל־ 15 שמאים ברחבי המדינה. רשימת
השמאים לא השתנתה כמעט
בעשר השנים האחרונות, ואין שום
חוקיות או לוח־זמנים קבוע לפיד־סום
מיכרזים לעבודה עם המחלקה.
תהליך הזכיה במיכרז מלווה בתככים
ובקנוניות, שגם הם יהיו
נושא לביקורת מבקר־המדינה.
בחוגי השמאים מתהלך הסיפור,
כי בתקופת מילחמת יום־כיפור ואחריה,
כאשר מרבית השמאים היו
מגוייסים ומחלקת־ד,תביעות טבעה
בים של עבודה, פנה מנהל־המחלקה
הקודם, דויד טלמור (שהיה
פרקליט צבאי ראשי׳ והנהו
כיום יועץ מישסטי של עיריית
תל־אביב) אל צבי מימון, וביקש
ממנו לעזור למישרד־הביטחון ולעבוד
למענו בהערכת נזקים, למרות
שבאותו זמן לא היה יו״ר־האיגוד
קשור באופן ישיר למדד
לקת־התביעות.
לדברי השמאים סירב מימון
לבקשה, משום שהיה לו שפע של
עבודה מכניסה יותר בשוק ה אזרחי.
זו היתד, הטיבה לכך, שדויד
טלמור ־ סירב להעסיק את
מימון ולספק לו עבודה באמצעות
מישרדו. על טענות אלה משיב
צבי מימון :״הייתי מגויים באותו
הזמן, ויכול להיות שאחרי שהש תחררתי
באמת לא רציתי לעבוד
איתם. אני יכול לעשות מה שאני
רוצה בזמן שלי. נדמה לי שדווקא
כן עזרתי להם באותו זמן, אבל
עד אוגוסט שעבר לא הייתי קשור
בכלל למישרד־הביטחון.״
המאורע ששינה את התמונה, ב אוגוסט
לפני כשנתיים, היה פרישתו
של דויד טלמור — הידוע
ביושרו והגינותו — ממישרתו כמחלקת־התביעות־והביטוח
ראש

מישרד־הביטחון. יורשיו ב תפקיד,
קוניצקי והרמן, הזדרזו
לפרסם מיכרז חדש להעסקת שמאי-
רכב במישרד־הביטחון.
באותו מיכרז השתתף, ואף זבה,
צבי מימון, למרות שלדבריו ״ה עבודה
עם מישרד הביטחון איננה
גליק גדול.״ במיכרז זה אירע
דבר תמוה עוד יותר: בנו של
צבי מימון, עמירם, שעבד במיש־רדו
של האב עד לאותה תקופה,
זכה גם הוא במיכרז.
אחד התנאים הנלווים של ה־מיכרז
קובע, כי כדי להשתתף בו,
על השמאי להיות בעליו של מיש-
רד עצמאי לשמאות במשך שלוש
שנים. מימון הבן עזב את מיש-
רדו של האב שבועות אחדים לפני
פירסום המיכרז, ופתח מישרד־שמאות
עצמאי. למרות שלא עמד
בתפאי הנלווה, זכה עמירם מימון

חד העיסוקים העיקריים
י של מחלקת התביעות והביטוח
של מישרד־הביטחון הוא הטיפול
ברכב צבאי וביטחוני שהיה
מעורב בתאונוודדרכים. בל רכב
כזה, למעט רכב שניזוק באופן מיז־ערי,
מגיע לטיפולו של שמאי אזרח,
אחד מאותם המאושרים שזכה
במיכרז ומועסק על־ידי מישרד־הביטחון.
תהליך
הטיפול ברכב הוא פשוט.
הרכב מתייצב בבסיס המישטרה
הצבאית הקרוב לאיזור התאונה
ושם מדווח הנהג על הפיקה!.
מבסיס המישטרה הצבאית מופנה
הרכב, לפי קביעת מחלקת־התבי־עות,
לשמאי המעריך את הנזק

יו״ר מימון
מי הועסק בבדיקה 7
וקובע את דרך הטיפול. הרבב
מופנה למוסר אזרחי, המתקן את
הנזק, ואחרי סיום העבודה במוסך
מאשר השמאי את התיקון.
שכרההטירחה המינימלי של
השמאי הוא כ־ססד לירות לבדיקה,
בתוספת הוצאותיו. כאשר הנזק
הוא גדול, מקבל השמאי כעשרה
אחוזים מערך הנזק, ואחוז
זה משתנה ביחס הפוך לגודל הנ זק.
הכנסתו של כל אחד מ־15
השמאים היא כמיליון לירות בש נה.
למרות
שבצה״ל משרתים שמ אים
של חיל החימוש, מוסר מיש-
רד־הביטחון את בל עבודת השפר
ן אות לשמאים אזרחים .״הסיבה
היא,״ מסביר ראש מחלקת התבי עות
הקורם, דויד מלמוד ,״ששמאי
צה״ל אינם מוכרים על-ידי חברות-
הביטוח. השאלה אם להוציא עבודה
לשוק האזרחי או לבצע אותה !
בתוך המערכת היא שאלה של
מדיניות, שצריך לקבוע אותה על
פי קריטריונים של חיסכון.״
יש חולקים על מידת החיסכון
ה עו ל ם הזה 2229

שבשיטה הנוכחית, בעיקר לנוכח
סוג התאונות שבהן מעורב רכב
צבאי וביטחוני. כאשר רכב צבאי
מעורב בתאונה עם רכב אזרחי,
יש הגיון מסויים בהעסקת שמאי
אזרחי לקביעת הנזק הנגרם לצ דדים.
אולם המציאות היא שהחלק
הגדול של תאונות הרכב ה צבאי
— למעלה משישים אחוזים
— הן ״תאונות עצמיות,״ כלומר,
תאונות כמו התהפכות או התנגשות
בעץ, או התנגשות ברכב צבאי
אחר בתחומי הבסיס או הסדנה,
וזהו סוג־התאונות שבהן אין נם־
גע אחר, מילבד הרכב הצבאי עצמו.

במיקרה של תאונה עצמית
מועבר הרכב הצבאי לטיפולו של•
שמאי אזרחי, הגובה שכר־טירחה
גבוה. צה״ל מבזבז דלק, שעות-

את שוב
מלאה?

את האוצר הבלום, המצוי בבית־הקברות
לרכב צבאי שבצריפין.
אלפי כלי־רכב מושבתים מתבלים
ומחלידים במיגרשי־הענק, כאשר
אפשר לפרק אותם לחלקיהם ד
להשתמש בחלקים לצורך תיקונים.
בבתי־הקברות הללו יש חלקי חילוף
בכמויות בלתי־נדלות ובמצב
טוב.
האירוניה שבמחדל זה היא בכך,
שדווקא בעלי־המוסכים עושים שימוש
יפה באותם כלי־רכב מוש בתים.
הם קונים אותם במיכרזים
במחירי־חינם, ואחר כך משתמשים
בחלקיהם כדי לתקן כלי-רכב ה מופנים
אליהם ממערכת־הביטחון,
וגובים מחיר מפולפל עבור אותם
החלקים.
לפני שבועות אחדים כונסו כל
כעלי המוסכים המשרתים את רכב

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל ־ עלים וטבליות.
מיוצר מצמחים.

$וחט< £61
חזרה לעיכול טבעי

בית־ הקברות לרבב־צכאי
חלפים לא הגבלה
מנוע וזמן יקר בנסיעות אל השמאי
— שמישרדו ממוקם לרוב
במרכזי הערים הגדולות, והסכומים
המוצאים מדי חודש נאמדים
במיליוני לירות.
הדרך הפשוטה והיעילה לפית־רון
בעיה זו הוא לגייס שמאים
למילואים, להציבם בבסיסי המיש-
טרה הצבאית, כדי שיעריכו את
הנזק בו במקום ויחסכו למערכת־הביטחון
את שכר-הטירחה, הדלק,
שעות־המנוע והזמן המבוזבזים בבדיקות
במתכונתן הנוכחית. גיוס
שמאים למילואים יחסוך למערכת
הביטחון מיליונים רבים של לירות
מדי שנה.

אוצר ח ל קי ם
מתבזבז
* 9ערבת־ הביטחון מבזבזת
י׳ כספים נוספים במיסגרת טי פולה
בצי הרכב העצום שלה.
התיקונים מתבצעים במוסכים אזרחיים
— מלבד של רכב קרבי ומשאיות,
שאותם מתקן הצבא ב־סדנותיו,
ולעיתים קרובות יש צורך
בהחלפת חלקים כגון כנף,
פגוש או חלקי־מנוע. חלקי־חילוף
אלה, בעיקר חלקי־החילוף ל״רכב
לבן״ (רכב בוסים כמו פיג׳ו, וולוו,
דורג׳ מפוארים ומכוניות כרמל)
עולים ממון רב.
את חלקי החילוף מוכר בעל ה־
׳מוסך למערכת־הביטחון במחיר
מלא, כשהוא מוסיף למחיר החלק
רווח של כעשרים אחוזים, שאותו
הוא משלשל לכיסו.
זהו סידור תמוה, בעיקר בהתחשב
בעובדה שמישרד־הביטחון
הוא לקוח שמן ומשלם כסף בטוח
לבעלי המוסכים. גם כאן, אילו היה
מישרד־הביטחון.קונה בעצמו את
כל חלקי־החילוף, היה חוסך מייד
את דמי התיווך של בעל המוסך,
וכגוף ממלכתי גדול היה זוכה
להנחה גדולה ולתנאי־אשראי מוע דפים
אצל הסוכנים המייבאים את
חלקי-החילוף.
חמורה מכך העובדה שמערכת
הביטחון כימעט שאינה מנצלת

צה״ל. אנשי מישרד״הביטחון הודיעו
להם כי מבקר־המדינה עומד
לערוך ביקורת במוסכיהם, על
מנת לבדוק את דרכי הטיפול ברכב
הצבאי ובעלי־המוסכים התבקשו
לשתף פעולה עם אנשי
המבקר.
את נושא תיקוני הרכב מדגמי
כרמל מארגן עבור צה״ל מיפעל
רום כרמל, באמצעות סוכניו ברחבי
הארץ. המיפעל מקבל תשלום
גבוה ממישרד־הביטחון עבור
ריכוז הטיפול, וגם המוסכים עובדים
על בסים של תשלום קבוע
עבור טיפולם ברכב.
בין בעלי-המוסכים קיימים חילוקי
דיעות בקשר להסדר זה.
אחדים מהם סבורים שבשיטה הנוכחית
צה״ל איננו מקבל טיפול
טוב לצי הרכב שלו, כי המוסכים
אינם ששים להקדיש זמן ומאמצים
לטיפול יעיל כאשר התשלום
הוא קבוע.
הועלתה הצעה שבעלי המוסכים
יעבדו בשיטה שונה, של תשלום
ישיר עבור טיפול ברכב, ועל-ידי
כך יחסוך צה״ל גם את התשלום
לחברת רום כרמל.
בחוגי בעלי־המוסכים מתהלך הסיפור,
כי הצעה ברוח זו הגיש
עמוס ירושלמי, בעליו של מוסך
רכב ישראלי ביפו .״התוצאה הי־תה,״
מספר בעל-מוסך אחר ,״ש תוסבר
לעמוס, במהרות הבזק, שאם
ינסה ליישם את ההצעה הזו,
יפסיד את כל קשריו עם החברה
ומקור פרנסתו העיקרי יסגור את
הברז.״ עמוס ירושלמי עצמו מכחיש
בתוקף את הסיפור .״לא היו
דברים מעולם,״ הוא טוען.
העולם הזה הציג למישרד־הביט־חוו
שאלות לגבי כל הנקודות ש הועלו
כאן. אחרי שלושה שבו־׳,
עות של המתנה לתשובה, הודיע
דובר מישרד־הביטחון, דן וימי
רייך :״על שאלות אלה אין מיש־רד־הביטחון
משיב.״
הדובר לא נימק את הסירוב
המוזר, אולי מפני שמבקר־המדינה
בודק בימים אלה גם את נושא צי
הרכב הצבאי.

משה מאור
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות
002־ 9 2 9־ 1 1 1 4 6

להקמת ירחון חדש

דרוש

5258

9יע? ק^דר!
עו ד } אטעמת

נסו את החוויה
שתו פינה קוזידה!

פינה קולדה
סומברה ^

בסד 2מיליון ל״י

כיום שלישי 27.5.80
סירסו של

ת״ד ,4646ת״א
עכור ״משקיע בירחון״

מל ברוקס
כי ס או ת לו ה טי ם

בערבית ובאנגלית
ככל הרמות
בולל הבנה לבגרות.
מאירה — ,03—232825
עד 8.30 בוקר.

יבואנים ומפיצי בלעדיים

ת־א, הקונגרס 832236.11; .44

רח׳ הס ,5חי־אביב

משקיע

אקדמאית מוסמפת.
בי שראל -י. ד נ 1ם חי ם
מועדון לתרבות חדשה
טי*׳ 247263
שעורים פרטיים

/3שקאות

המועדון פתויי גיס• ג׳
וותומיות מתחילות ב־י בערב
חמועדון פתוח
ממעה 8.30 בעוג

קולנוע
סרטים
כל השמדות האדו
לא צריך להיות מבין גדול כדי להבחין
בכך שג׳ו גידעון, גיבור הסרט כל הג׳אז
הזה * ,אינו אלא הישתקפות של במאי
הסרט, בוב פוסה. גידעון הוא במאי תיאט־רון
וקולנוע מצליח, כוריאוגרף בחסד,
איש המתחיל את יומו עם צלילי ויואלדי,
מיקלחת, סיגריה, כדורי מרץ והכרזה :
״רבותי — המסך עולה !״ הוא עובד כאחוז־קדחת,
הוא מדלג מאשר. לאשה, כאילו

מחול ״כין ניויייודק ללוס אנג׳לס״ — כ״כל הג׳אז הזה״
יאחד המחולות המסנוורים ביותר
גורמן, אשר שיחק את ברוס על הבימה.
התקף ל כ. ואם גם זה לא מספיק,
נציין שההצגה שמביים ג׳ו גידעון בסרט
נקראת בין ניו־יורק ללום־אנג׳לם, בעוד
ששם ההצגה שביים פוסה עצמו, שעה
שקרם תחתיו מהתקף־לב, היה שיקאגו,
וכל מי שיודע קצת גיאוגרפיה יבחין מייד
ששיקאגו נמצאת באמצע הדרך בין ניד
יורק ללום־אנג׳לס.
אחרי שנקבעה עובדת יסוד אחת בקשר
לסרט המוסיקאלי שזכה השנה בארבעה

ג׳סיקה לאנג׳ כדמות הצוות
כל יום הוא האחרון בחייו
כל יום הוא האחרון בחייו(״הלוואי שהיית
פחות נדיב עם האבר שלך,״ אומרת לו
ידידתו הקבועה) .הוא מתייסר על שאין
לו זמן לטפל בבתו, אבל אינו עושה את
המאמץ למצוא את הזמן הזה ׳.הוא עסוק
בכמה מלאכות בעת ובעונה אחת, ובכל
...אחת מהן.יש לו הרגשה שהוא טוב, אבל
לא מושלם (״בכל פעם שאני רואה שושנה
יש לי חשק לצעוק אל האלוהים, מדוע
רק אתה יכול להיות מושלם נוסף לכך,
הוא סובל מהתקף־לב לקראת אמצע הסרט
ועובר ניתוח לב פתוח, וכל הפרטים הללו
הולמים את בוב פוסה ככפפה.
שלרש נשים. ואם יש עוד אי אלו
ספקות, מוסיף התסריט (שכתב פוסה יחד
עם המפיק רוברט אלן ארתור) פרטים
המבקשים זיהוי. לפוסה היו שלוש נשים,
שהשלישית בהן, גוון ורדון, כוכבת מחזות
מוסיקליים, אדומת־שיער ומלאת מרץ,
ממשיכה להיות ידידתו עד עצם היום
הזה. לילאנד פאלמר, שחקנית־זמרת־רקד־נית,
מברודווי, מגלמת כוכבת ברודווי
שהיתה אשתו של גידעון ועדיין קשורה
אליו. אן ריינקינג, הרקדנית המדהימה
מסרט סרט, המכונה בין חבריה למיקצוע
״הרגליים״ בשל זוג מכשירי העבודה הנאות
ביותר שהיו להוליווד מאז אן מילר, היתד,
חברתו לחיים של פוסה במשך חמש שנים,
והופיעה בכמה מהצלחותיו הבימתיות.
בכל הג׳אז הזה, היא מגלמת את חברתו
של גידעון, המחלקת עימו את חייו במשך
כמה שנים. ולבסוף, הסרט האחרון שביים
פוסה, לפני כל הג׳אז הזה, הוא לני, סיפור
חייו של הסאטיריקאי לני ברום, המבוסם
על הצגה באותו שם. ג׳ו גידעון, בין שאר
העיסוקים שלו בכל הג׳אז הזה, מסיים
עריכת סרט על סאטיריקאי נוסח ברוס,
כאשר בדמות הראשית שם מופיע קליף
* לשמו המקורי של הסרט משמעות
כפולה במקור — באנגלית הפירוש הנכון
הוא .,כל השטויות האלו״ ואין כל קשר
לתרגום בעברית ,״כל הג׳אז הזה״ ולג׳אז
שהוא סיגנון מוסיקלי.

רקדנית גדולה אן ריינקינג וילדת פלא ארהבת פולדי
הקטע המלבב ביותר

גיכור הסרט ג׳׳ו גידעון
לא קשה להבחין —

רוי שיידר כתפקיד ג׳ו גירעון (שלקה כהתקף לב)
מחזה מוסיקלי על המוות

פרסי אוסקר, אפשר לגשת אל עובדת
היסוד השנייה. כל הג׳אז הזה הוא שמונה
וחצי של בוב פוסח. לא רק משום שהוא
משתמש בצלם הקבוע של פליני בשנים
האחרונות, ג׳יוזפה רוטונו (שלא צילם את
שמונה וחצי) ,אלא בעיקר משום שזהו
ניסיון, הגובל בייאוש, של במאי קולנוע
להעריך את עצמו, את עבודתו, את יחסיו
על העולם הסובב אותו ואת היחס של
העולם אליו.
פיצול אישיות. כל הג׳אז הזה מתחיל
ברגע שג׳ו גידעון בוחר את צוות הצגתו
המוסיקאלית הבאה על בימות ברודווי,
הצגה שכולם כבר משוכנעים בהצלחתה.
במשך הזמן, מתחילה להצטייר דמותו של
ה עו ל ם הזה 2229

אדם שאינו משלים עם בינוניות, וחסר את
השקדנות להגיע אל הגדולה האמיתית,
אדם המסומם עד כדי כך על־ידי העבודה,
שהוא אינו יכול לראות את העולם אלא
כפונקציה של עבודה זו, אדם הביקורתי
כל־כך כלפי עצמו, עד שהוא סובל מפיצול
אישיות מתמיד, כאשר כל מה שקורה לו,
הופך בשלב מסויים להיות חלק מהצגה
שהוא עצמו מתבונן עליה מן הצד.
מה שבולט ביותר, זהו איש המאוהב
במוות, המנהל עם המוות פלירט ארוך
וממושך, והרואה את המוות בדמות בלונדית
יפהפיה (ג׳סיקה לאנג׳ ,כוכבת קינג
קונג) ,שאותה הוא פוגש ללא הרף בהזיותיו׳
ועימר׳ הוא משוחח, כצופה מן הצד,
על ג׳ו גידעון ושגיונותיו. בתנופה המטורפת
שמאפיינת את כל חייו של גידעון,
בשאיפה לא להוריד את המתח אף לשנייה
אחת, במה שמוגדר על־ידי גורמן בסרט

מיל ח מת
האדםב שעון
השאיפה לפילוגה (פאר, תל-
אביב, ארצות־הברית) — לקראת
האולימפיאדה המתקרבת, מנסה
הסרט הזה להרחיב את הדיבור על הרוח הספורטיבית
הנכונה שצריכה לפעום בחזהו של כל משתתף (הסרט
נעשה בשנה שעברה, לכן אינו מזכיר את עניין הפוליטיקה).
גיבור הסרט הוא רץ מאראתון המפחד ממיבחנים
חד־משמעיים, בחיים, בקאריירה, ובספורט.
זהו סיפורו של איש זה, החוזר לריצת המאראתון
אחרי עשר שנים ומצליח להגיע לאולימפיאדה, למרות
חיוכי הלעג של מכריו, הספקות של ידידיו, החששות
של רעייתו החיה בנפרד ועדיין אוהבת אותו, והמבוכה
של שתי בנותיו. זהו, בעצם, הסיפור הישן נושן, של האיש
הבודד שמצליח להתגבר על קשיים בלתי״רגילים, סיפור
שהקולנוע האמריקאי סיפר כבר באין־סוף צורות וסגנונות.
סטיבן שטרן (שעשה בישראל את לא ביום ולא בלילה)
בוחר להשתמש מן ההתחלה בצילומים דרמתיים ובגישה
המזכירה מותחן. לאחר פתיחה כל כך חריפה, מגיע תור
מילודראמה שהיא הרבה יותר רפויה, ולמען האמת, החצי
הראשון של הסרט משרך במיקצת את רגליו. עם זאת,
מן הרגע שגיבור הסרט מתחיל להשתתף בתחרויות, מספקת
ההתמודדות הספורטיבית את הכוח המדרבן את הסרט
קדימה, עד לסצנות האולימפיאדה עצמה (קטעים תעודיים
ממונטריאול משולבים בתוך העלילה) שהן כמובן השיא.
אמנם הרקע הספורטיבי אינו משכנע ביותר (חבר נבחרת

סיי קלד אג ל ס — ל רו ץאלה או לי מ פי אדה
ארצות״הברית זוכה בטיפול הרבה יותר מדי קרוב כדי
שיצטרך להתאמן בגפו, ללא שום תכנון ברחובות) ,אבל
בסופו של דבר מילחמת האדם במיגבלות עצמו ובשעון,
הם נישאים שאינם יכולים להשאיר את הצופה אדיש,
ומייקל דאגלס, בנו של קירק דאגלס בתפקיד הראשי,
נראה נחוש החלטה, לפחות בחצי השני של הסרט, להתגבר
על שניהם.

>לד טוב בבית
אנ ס רע בחו׳ן

במאי הסרט בוב פוסה
— שהבמאי הוא הגיבור
כ״פחד שלך מפני הבינוניות״ ,נראה המוות
כמין התגשמות מושלמת של כל המאוויים,
מעין אורגזמה מוחלטת של החיים.
מהוד המוות. העניין הופך להיות
שקוף ממש, בחלק השני של הסרט, כאשר
גירעון מאושפז בעיקבות התקף־לב, עובר
ניתוח לב פתוח ריאליסטי מאוד, והזיותיו
סוקרות בשברים את העבר ואת ההווה,
והמוות נראה כמוצא היחידי עבורו. מבחינה
זאת, אפשר בשקט לומר שכל הג׳אז
הזה הוא הסרט המוסיקאלי הראשון על
המוות. זה נשמע אולי קצת מורבידי
וחולני, ואכן זה באמת כך, כאשר המוות
מתערבב בהתפרצויות אדירים של מרץ
בימתי הבא לידי ביטוי בכמה מן המחולות
המסנוורים ביותר שעשה פוסה עד היום,
או עם תיפאורות הפלאסטיק המבהיקות
המזכירות את הדיסקוטקים הניו־יורקיים
החדשים ביותר.
מי שירצה לראות בכל הג׳אז הזה המשך
של מסורת הסרטים המוסיקליים של שנות
הארבעים והחמישים, עשוי לבוא במבוכה
למראה הסרט. פוסה, גם שהוא מודה
בעצמו שאינו מסוגל להיות ברגמן או
פליני, מנסה להרכיב כאן תמונה הרבה
יותר מסובכת .״לנסות תמיד מותר,״ הוא
מצדיק את עצמו ומעמיד בפני הצופה
אתגר לפענח את החלומות, הסיוטים,
המציאות, העבר, ההווה, והדמיון המתערבבים
יחד, בעריכה וירטואוזית מזהירה,
של אלן היים, שאכן זכה בפרס האוסקר
על עבודתו זו. בחצי הראשון של הסרט,
כשעיקרו הוא עדיין הכנת ההצגה בין
ה עו ל ם הזה 2229

אהבה אנוסה (מקסים, תל־אביב,
צרפת) — זה אחר מאותם
הסרטים שהכוונות בו נאצלות
הרבה יותר מן הביצוע, והצלחתו מבוססת דווקא על
פריט שהוא רוצה להוקיע.
הסיפור פשוט: אחות צעירה, נאנסת על־ידי ארבעה
גברים אלימים שעה שהיא חוזרת הביתה, בשעות הערב,
מביקור אצל ידידים. הסרט כולו מתחקה אחר הטיפול
של החברה במיקרה כזה, כלומר בספקנות של המישטרה
וחוסר הרגישות שלה, בצביעות של החברה, במעצורים
הנפשיים של ידיד הקורבן, שאינו מסוגל להבין את
הטראומה שעוברת עליה או בנסיונות הנואשים של מיש־פחות
האשמים, לבטל את רוע הגזירה, כאשר הם סבורים
שכל העניין אינו חמור כל כך, בדיחה קצת יותר אלימה,
אבל לא יותר מזה.
אם הסרט זכה בהצלחה בצרפת, היה זה בעיקר הודות
לסצנת האונס הריאליסטית, שמהווה, כמובן, רק חלק
קטן מכל מה שרצתה הבמאית יאניק בלון להראות. אלא
שמעבר לסצנה זו, גולש הסרט לסוג של פשטנות צדקנית,
כאשר הוא אינו מנסה להבין את מה שקורה, אלא נוקט
עמדות חד־משמעיות שקופות למדי, תוך תיאור הפרשה.
מכאן ברור שארבעת האנסים הם מיפלצות, ואין איש
מנסה להבין מדוע הם מסוגלים להיות ילדים טובים
בבתיהם, וחיות״טרף בחוץ. הם כאלה וזהו. יחס דומה
מוענק לכל שאר הדמויות בסרט, כך שלאחר עריכת הכרה

שחקנית ליליאנד פארמר
האשה לשעבר

מע מד ה אונ ס :

עו ל ם של ג ב רי ם

עימם, אין עוד שום סיכוי שהן תתפתחנה בכיוון כלשהו.
אין ספק שהנושא של הסרט הוא נושא שדורש טיפול.
אין גם ספק, שהתרעומת של יאניק בלון לתגובות עולם
הגברים, מול מיקרה חריף של אלימות אשר הם אינם
מסוגלים להבין אותו, בשל מורשת ארוכה של מושגים
ובשל מיגבלות של מיבנה פיזיולוגי, היא מוצדקת בהחלט.
אולם כדי להילחם בתופעה, לא די להוקיע אותה, צריך
להבין אותה קודם כל, ואת זאת אין הסרט מנסת לעשות.

ניו־יורק ללוס־אנג׳לס אפשר אולי עדיין
להיזכר בקומדיות המוסיקליות הישנות על
הפקות ברודווי, כמו רחוב .42 אם כי
מעולם, בסרט מאותם הימים, לא היו
מעיזים להניע את הרקדנים בתנועות
נועזות כל כך, להסיר את ההזיה מן
הפרימרדבאלרינה ולהפוך קטע מחול אחד
למעין התערטלות מוחלטת של המבצעים
מול פני הקהל.
כישרונות מבריקים. אולם בחצי
השני, רוח פליני כבר שורה על הכל,
פרט למוסיקה. זו ממשיכה לדהור בקצב
רצחני, ועימר, הריקודים, והסרט מביא
אמנם כמה מן הכישרונות המבריקים ביותר
שיש היום, בשטח זה, בארצות־הברית.
למשל אן ריינקינג, כקייתי, ידידתו של
גידעון, שמגישה את הקטע המלבב ביותר
בסרט כולו, מחול בשניים יחד עם ילדת
פלא בשם ארסבת פולדי, בתוך דירת
הרווקים של גידעון: או סאנדהל ברגמן,
הכוכבת של להקת הבלט בהצגה שמעלה
גידעון, ומאוחר יותר, שותפתה של ריינ-
קינג במחול המלווה את גסיסתו של הבמאי!
או לילאנד פאלמר, כישרון שר, רוקד
ומשחק, המלווה את גידעון לכל אורך
הסרט, הן ככוכב ההצגה שהוא עומד לביים,

הן כרעייתו לשעבר הדואגת לו עדיין,
והן כאם בתו היחידה.
חוויה בלתי רנילה. למען האמת,
אפשר להתבלבל מן הדברים השונים
המושלכים, לעתים, בבת אחת, אל מול
פני הצופה, כאשר פס־קול הסרט שמביים
גידעון, מלווה אותו בבית-החולים, כשהוא
חולם על גידעון שמביים את סצנות הראווה
האחרונות שלו. יש אפילו רושם שהסרט
בולו דומה לתגובת האדם למוות, שאותה
מציג הסאטיריקאי ב״סרט שבתוך הסרט״.
לעתים נדמה אפילו שפוסה עצמו מתקשה
להשתלט על בל המהומה האדירה, מה
עוד שהאיש מסרב להרפות את הקצב
ולו לשנייה אחת, ויש לך רושם שכל
סצנה צריכה להוות שיא בפני עצמה.
אבל בסופו של דבר זאת חוויה בלתי־רגילה.
רוי שיידר, בתפקיד הראשי, הופך
את חוסר המנוחה העצבני של הדמות
הראשית לאמינה, וחבל רק שהוא חסר
את יכולת הריקוד של פוסה, שהיתר,
מאפשרת לו להשתלב יותר בסצנות המוסיקליות.
בהדרכתו, אין ספק שהסרט
מהווה הצצה מרתקת אל תוך העולם
הפנימי של אדם שקצב עולם השעשועים
זורם בעורקיו.

ה ! 1ב ש

הכלבלב

(המשך מעמוד )13
במידת־מה, בנק ישראל דואג מיד לתיקון פיגור זה.
לעומת זאת, השכר אינו צמוד יום ולילה למדד, אלא
רק פעם בכל כמה חודשים — וגם אז רק ב־ס/ס—70ס/ס80
— דבר שפירושו הפסדים לשכירים בכל יום שבו עולים
המתירים והשכר לא. יש הרבה ימים כאלה לאורך
התקופה שבין שני תשלומי חוספת־יוקר.
שכר הנטו, כוודהקנייה של השכירים, סובל עוד יותר,
כי אין מעדכנים את מדרגות־המס. האינפלציה נוגסת
פעמיים בשכר הנטו שהשכיר לוקח הביתה — פעם ביגלל
רווח־הזמן הגדול שבין עליית תוספת־היוקר ובין העלייה
הבאה, ופעם ביגלל חלוקת השכר בין הממשלה לשכיר,
לטובת הממשלה, באופן שוטף, מפני שאין מתאימים
את מדרגות־המס.
ידוע שכל התוספות הריאליות בגביית מס־ההכנסה
באות ממם־ההכנסה של השכירים, ולא מ״העמקת״ הגבייה.
וזאת ביגלל אי־התאמת מדרגות המס לאינפלציה.

ולכן גם ממחיר המוצר המיוצר כאן, אד מחיר הייבוא
הוא סה״כ העלות של הייבוא הסופי. המסקנה היא.
שמחיר הדולר משפיע על היקף הרבה יותר גדול של
עלויות מאשר מחיר העבודה, השכר. הצמדתו ההדוקה,
ניידותו, היא על כן לאין ערוך יותר אינפלציונית מאשר
הצמדתו של השכר, אפילו היתד, מיידית כמו זו של
הדולר, וכל שכן כך, כאשר הצמדת השכר רחוקה מאד
מלהיות מיידית.

ה עושה האוצר לשם בלימת האינפלציה? האם
י• הוא מחליף את ניידות הדולר — את הצמדתו המלאה
בזמן למדד — בפיחותים תקופתיים ן האם הוא מקציב
סובסידיה לשם בלימתה של דהירת הדולר בשל ניידותו 1
האם הוא מטיל מס על דיווחי המיסחר בדולרים י האם
הוא מנסה למנוע את ריווחי התיווך מן הייבוא?

אם נחזור לדולר, המצב נראה כד: הדולר
— ואיתר מחירי־הייכוא — מוצמד לאינפלציה
כל יום, השכר כל חצי • שנה, ומדרגות־המס
אינן מוצמדות ככלל.

לבורסה זורמים כל יום
מצב זה הביע שר־האוצר
דאגתו ״שעדיין״ יש יותר
וביטא את חששותיו לגבי

מאות מיליוני לירות. נוכח
— לפי העיתונות — את
מדי כסף בידי ״הציבור״,
תוספת־היוקר הקרובה.

אם מישהו כבר הזרים מיליון ל״י לבורסה
מתוספת־היוקר שלו — שיקום:

הניוד של הדולר גם מגדיל את מחזור־ד,כספים במשק,
מבלי שבנק ישראל ידפיס אפילו שקל אחד. אם כל עליה
בשער־הדולר גדל ערכו של אוסף הדולארים במשק
במטבע ישראלי. ומכיוון שד,דולרים ניתנים להפיכה לכסף
ישראלי בכל זמן ובכל כמות (ההגבלה של 500 דולר
אינה עוזרת הרבה. היא בכיוון הנכון, אך חלשה מדי)
הרי פרוש הדבר הוא גידול באמצעי־התשלום, בכוח
הקנייה ובביקושים במשק, מבלי שהממשלה תגדיל את
תקציבה (כידוע גם קיצוצים תקציביים באמצעות קיצוצים
בסובסידיה, בחינוך, בסעד ובכוח־האדם הם חלק של
אותה מדיניות בלתי־אפקטיבית של ״צימצום הביקושים״),
ומבלי שתשולם תוספודיוקר.

כדי לבלום את האינפלציה יש להפסיק את
ניוד הדולר ויש לחדש את הסובסידיות למוצרים
חיוניים.

בניגוד ו שנו! ,החור הנ״ו
מ ר יום ורידה מ רז ואיה
מנסיו או וגנו אמד
אם כן, מה גורם כאן להתייקרויות בשל ההצמדה ז
שער־הדולר ומחירי־הייבוא או עלות־השכר? התשובה
ברורה.
ומי גודם כאן להתייקרויות בשל כוח־הקנייה? בעלי-
הדולרים ומוכרי־הייבוא או מרוויחי שכר־הנטוו
גם כאן התשובה ברורה.

המשק הישראלי מוציא יותר על הייבוא
מאשר עד השכר.

כל השכר, כולל מסים ותשלומים נלווים של המעבידים,
עלה ב־ 1978 למשק 120 מיליארד ל״י, בעוד
שהייבוא עלה 195 מיליארד ל״י. הייבוא מהווה ><460/
מסה״ב המקורות של המשק, והשכר רק ,־ל.28
גם בגלל המצב הזה, הצמדת הדולר — הדולר הנייד
— היא הרבה יותר אינפלציונית מאשר הצמדת השכר.
יש עוד להוסיף שהשכר הוא רק חלק מעלות הייצור,

תמשו! הישראלי מוציא על
הייבוא יומו מאשר
ווו ה שנו

אסתר אלכסנדר
לא ולא. הוא מנסה לגרום להפסדים נוספים לשכר
דווקא על־ידי הקטנת תשלומי הרכב ועל־ידי סירובו
להצמיד את השכר ב־,ס/ס 100 למדד ולעדכן את מדרגות־המס.
למדיניות זאת קוראים מדיניות של ״צימצום
הביקושים״ ,שהיתר, צריכה לבלום את האינפלציה. אך
היא אינה עושה זאת, ביגלל הסיבות שתוארו כאן.

לפעמים אני חושבת שיחסו שד האוצר
לשכר עובר את הגבול הרציונילי.

מדיניות של צימצום־ביקושים תשלים צעדים אלה
אם היא תהיה מכוונת לאותו הציבור המרוויח על ניוד
הדולר, ולא לציבור השכירים. היא לא תעזור במתכונתה
הנוכחית, כפי שהיא לא עזרה עד עכשיו, כפי שמעידה
עליית־ד,מחירים האחרונה.
אפילו את אל־על לא הצליחו להבריא על חשבון השכר
ופיטורי־עובדים, ועל אחת כמה וכמה לא את המשק.
אל־ננל היא חברה, שהיא ריווחית או לא, ואי־אפשר
לטשטש את הסיבות לכך כפי שהדבר אפשרי לגבי המשק
כולו.

גורלה של ״אל־עד״ הוא הוכחה לכך שאת
הגורמים למחלת המשק ואת ריפויו יש לחפש
במקום אחר, ולא בשכר. ואחד המקומות הסבירים
הוא ניידותו של הדולר.
אחת במטבח
הורסת לאשתך
כל היום...

המא חר ר ה אידי אלי למטבח ולעורותים

״שריף תעשיות מ*זז> אומר בע״מ, הגלעד ,2רמת־גן. טל 733251/737626 :

ה טו ל ס הזה 2229

אמנות
3י 1האר

הארי ארטן הוא גבר מזוקן
גדל מידות, השופע טוב לב. ציוריו
המוצגים בגלריה ,134 הם
פשוט עושים חשק לחייך אל ה עולם.
גם אם יש דמיון כלשהו
בין ציוריו של ארטן לבין יציהצייר־קריקטוריסט
רותיו

מאריס כישופם, אין הוא אלא
מיקרי בלבד. בעוד שיצירותיו של
בישופס שכלתניות ומבוססות על
ההיגיון, או לחילופין, על האבסורד,
הרי ציוריו של אראטן מלאי
רגש וההיגיון דווקא אינו הצד
החזק שלהם. רקמות הצבע המעודנות
שבהן מעוגנים הנושאים,
יוצרות תחושה הרמונית ומעגנת.
הצייר, בן להורים פולנים, נולד
במיקרה בקאזבלנקה, גדל באר-
צות־הברית, ועלה לארץ ב־.1968
את כל זמנו הוא מקדיש לציור,
שאליו עבר מתחום הפירסום. ב־קאריירה
המגוונת שלו אפילו השתתף
בסרטים, כמו באשאנטי, או
בטלוויזיה הלימודית בתור ״ביג
הארי״ .הילדים מזהים אותו בעברו

תערוכתה מורכבת משני חלקים :
בחלק הראשון ציורים, העשויים
בצבע ובשימוש בחפצים יומיומיים
כמו תחרה, בד, חלקי מזרן וב עיקר
— מיסגרות חלונות ישנים,
שהם הבסיס לכל עבודה. בחלק
השני פסלים עכשוויים׳ המביעים
בצורה מאד אכספרסיבית את זכי
רונות העבר של בכר.
הציירת־השחקנית היא ילידת
מצריים, אשר גדלה בקיבוץ שלוחות.
כשהיתה באה לבקר את

שלביו השונים של המשבר, יש חדר
המוקדש אך ורק לפסלים. שם
רואים מזוודה מלאה דולרים, ה מגיעים
לאילי הנפט, חבית גדד
לה הקרועה לרוחבה, כשמתוך
פתח קטן שבה מציצים פני חו״
מייני, שעצמות מלאך המוות
מצויירות עליהן. זעמו של עדי,
חניך קיבוץ שער־הגולן על המצב
הפוליטי, לא בא למצוא פתרון,
אך הוא כאמן הפוליטי המושגי
הראשון, משנות השישים המאות־

רבקה ככר
מישפחתה במעברות ובשיכון, צילם
מוחה קטעי הווי אלה, ואת
זכרונות הילדות היא מעלה בתערוכתה.
כל יצירה שלה היא סינד
לית, חזקה, ומדברת ישר ללב ה צופה.
הצופים נחלקים בדרך־כלל
לאותם שאוהבים זאת מאוד, או ל אותם
ששפתה זרה להם, שכן הם
אינם אמונים על האמנות החדשה.
אדיש לא נשאר אף אחד.

שמן אבד עדין
ברחוב. אך כל זה — למען התענוג.

חד1נ1זז
דוז1ן־ הוסווה
הצופים בהצגת מלך מרוקאי
בתיאטרון הבימה, העולים לאכסדרה
העליונה, יכולים לראות את
תערוכת היחיד של הציירת וה שתנית
רכקה ככר. שני האירועים
מתמזגים יחדיו. ההצגה, ש כולה
נוסטלגיה ונשמה יהודית,
שהיא רק במיקרה מרוקאית, קורעת,
כמו תערוכתה של בכר, חלון
לעבר שהיה ואיננו עוד. רבקה
בכר היא ציירת אוטודידקטית.

בדקי והשווי: משקל אבקה א׳

מחיר לאריזה מחיר לכביסה
אחת
91.40
6.09

שלגיתיצהר

5.26

אבקה ב׳

5.60

1/2כוס אבקת כביסה שלגית מספיקה
ל־ 5ק״ג כביסה (ראי ההוראות).

ציור או מישחק?

הארי ארמן בצילום

כמה את משלמת
, עבור אבקת הכביסה שלך

משכר האנרגיה
יתכן שרבים לא יאהבו את תערוכתו
החדשה של הפסל-צייר
יצחק (״איציק״) עדי, בגלריה
ענזליה ארבל. בתערוכת היחיד
השמינית שלו, הוא נושא אצבע
מאשימה ומורה על פצעון קטן ש הלך
ותפח לממדי ענק, עד לגודל
של גבנון שאותו נושא העולם
הנאור על שיכמו — משבר האנרגיה.
חבית
גדולה של פח נפט, תלויה
ויורדת מעל עמוד, כשממנה מש תלשל
חבל תליה. הסמל הוא היות
האנושות כרוכה בגלל הנפט בחבל
תליה החונק לאט לאט. החבית נמ צאת
בכניסה לגלריה. בפנים, מל בד
עבודות על נייר, המתארות את

רות, זועק את זעקתו בפסלים ש לפני
עשר שנים נחשבו כ״משבר
האמנות״ ,אך למעשה הקדים את
אמני המושג בעשור שלם.

שלגית אינה רק אבקת הכביסה החסכונית
ביותר. תכונותיה החדשניות, לפי התקן
הישראלי ובפקוח מכון הסיבים, מעניקות
לה גם יעילות מירבית.
שלגית מכילה 4096 חומר פעיל המסיר
בקלות כתמי שומן היעה ויעיל גם במים
קרים.
ניתן להשיג את שלגית באריזות של , 1.5
4או 6ק״ג.
כדאי לך לשלם פחות ולקבל יותר כביסה
נקייה.

בשנת ,1971 כשהציג יחד עם
חברו דוכי אריה, בבית־האנונים
בתל־אביב, תערוכה הזועקת נגד
אימי המילחמה, ובהציגם גדר מ־קיבוצם,
כלי נשק ובהמחישם את
זוועות המילחמה — היתד. תערו־כתם
שונה ומיוחדת, וזכתה בקי־תונות
של צוננים ממבקרי האמנות.
כיום, כשאיציק מציג גתע־רוכר.
גבולות בנזוסיאון ישראל,
הוא חלק משיגרה אמנותית, ו־מזעקה
כללית של כל האמנים.
בשנת ,1976 הגה ויזם עדי, יחד

עם אמנים נוספים, ביניהם יוסי
אשר, את רעיון ההפנינג בכיכר־

אתרים. הכיכר שזה אך נפתחה,
זקוקה היתד, למשהו שיעלה אותה
על המפה. ההפנינג, שהספיק להתקיים
פעמיים, הצליח להביא׳ מאות
צעירים לראות מופעי תיאטרון
רחוב, המשולבים בתערוכה של
ציורים ופסלים, ובהופעת להקת
וינגלה. ההפניג נערך פעמיים בל בד,
אך עדי לא פסק מלהציג את
רעיונותיו, ותערוכתו החדשה היא
ההוכחה הטובה לכך.

נשמח לשלוח לך דוגמית של שלגית במתנה
לב׳ יצהר ת.ד , 823 .תל־אביב
עבור ״שלגית״

בבקשה לשלוח לי דוגמית שי של ״שלגית״
אבקת הכביסה החסכונית ביותר.

כתובת __

היכונו

למבצע פרסים ענק.
התחלו לאסוף את לשוניות
הפתיחה של שלגיזז
באריזת 1.5ק״ג ועקבו אחר
מודעות שלגית שיתפרסמו
בקרוב

יצהר#

אבקת הכביסה המובחרת לכל מכונות הכביסה.

ה עול ם הז ה 2229

1011013^ 81980־^ 0113111311 1
אתרי מרפא

מקופלות נופש

אוסטריה מציעה לכם אינסוף אפ שרויו ת לבילוי
חופ שת קיץ. א תרי נופש נודעים המצטיינים בנופם
ובאקלימם במחוז זלצבורג, לאורך הדנובה, בהרי
טירול או באיזורי האגמים. בכל איזור באוסטריה
תמצאו פינות־חמד לבילוי חופ שה, ל מנו ח ה ולטיולים.

אתרי המרפא של אוס טרי ה מושבים אלי ה ם תיירים
ונופשים מכל רחבי העול ם -אנ שים הנזקקים ל טיפול
רפואי מעולה וכאלה המעוגיגים לנוח ול הגו ת מסגולו ת
המרפא היי חודיו ת של מקומות. אלה.

המחירים ל שהייה של 7למים
על בסיס חצי פנסיון

המחירים ל שהייה של 21 יום (חצי פנסיון)
כולל טפול רפואי

,1815
8^.142171101101
!01303 .01111 8601613 561111116038
8ת 01183ץ\ - 51.
מס^סע
- 2011 3111 560

סיורי תרבות

ה חל
ה חל
ה חל
ה חל
ה חל
ה חל
ה חל
ה חל

מ־2870
מ־ 260ו
מ־3080
מ־ 890ו
מ־1890
מ־ 680ו
מ־ 0ו23
מ־2205
20118 20118 20115 5ע20 20118 20118
;01(5
2005

6.1)1 20115860
63)1011
83)183510111
8ז6נ- 83 <1 01610110111
[83)1 1131
236 110183510111
838 150111

החל
ה חל
החל
ה חל החל החל
החל

מ־7460
מ־9520
מ־5815
נ ד7840
מ־5875
מ־9185
מ־7455
20118 20115 20115 20118 20115 20115
20115

טיולים

ל שוחרי ה ת רבות מציעה אוסטריה חיי תרבות תוססים
ומגוונים ו שפע של אירועים ב ת חו מי התיאטרון
והמוסיקה.
וינה -שהייה של 4ימים בוינה על בסיס לינה וארוחת
בוקר, כולל חצי יום סיור, הצג ת תיאטרון, א רו ח ת ערב
וביקור באזור גריגצינג הוינאי הנודע בבתי היין שלו
ה חל מ־ 540ו ..0115
זלצבורג -שהייה של שלו שה ימים /שני לילות על
בסיס לינה וארוחת בוקר, כולל חצי יום סיור,
ה חל מ־ .20115 565

ומי שרוצה להכיר מקרוב א ת נופיה של אוס טריה וא ת
ההיס טורי ההמרתקת שלה יוכל לע שו ת זאת אם
יצטרף לאחר הטיולים המאורגנים, במסלול הרצוי לו
והמעניין אותו.
טיול בן 5ימים הכולל בין הי ת ר ביקורים בוינה, גראץ,
קיצביהל וזלצבורג. ה חל מ־( .0115 2770 פנסיון מלא).
טיול בן 12 יום הכול ל 7ימי נופ ש בקיצביהל או גמונדן,
ה חל מ־$ 6050ט^( 2פנסיון מלא).

לקבלת חוברות ופרטים על א תרי הנופ ש והקייס של אוס טרי ה נא
לפנות אל סוכן הנסיעו ת שלכם או אל:

רחוב טרו מפלדור , 12 טל 652244 .־03
נציגות מ שרד ה תיירו ת האוסטרי.

ה עו ל ם הזה 2229

שערוריית דליה בן־דויד
כולו ש׳ עמום
תולעי תרבוו

ה מוכ ס ת
הסיפוח הזוחל של מישרד החינוך וה תרבות
בידי המפד״ל ושר־החינוך־והתר־בות
זכולץ המר נמשך. אחרי שהחינוך
לחילוני במדינת ישראל, שמרבית תושביה
חילוניים, הפך לאגף מישני במערכת החינוכית
הדתית, הרי שהגיעה שעתה של
התרבות להיספח למפד״ל.
אין זה סוד שרישומם של סופרים דתיים
בתרבות הישראלית הוא במיפלס של אפס.
גם תופעות תרבות כחיים ב אר (נוצות)
צומחות באגף החילוני של התרבות הישראלית.
עובדה תרבותית זו לא היתד, לנגד
עיניו של שר־החינוך־והתרבות כאשר אילץ
את מועצת הספר העברי לקלוט בין
שורותיה את נושאי גחלת הדת: פרופסור
יהודה פרידלכדר, עורך מבוע יעקוב
אבן־חן, והמוכסת מחברת השירים דל

בן־ דויד.

מועצת הספר העברי היא רוכש הספרים

גראפובזניה
אוגנדה מאת: דליה בן־דויד

וחן לשם ,
שאף הרצל חלם ובה ז־ -

מדינה.
לבנותנו 1ד
* נ יי
בעת נסערו
סביבותיה

י־אך
מה הם
שלש מאות אלף
אומדים שחוטים
מול נצח התבל
ואם נקיי כפים
נשרפים

מטקוטישים ומשקיסים
בנענועי מתן וירך
מצפון וחרטה.
ובבא יום אי ך אמין
במסבי על דאטפת אטפוך -
נדע
כי לא יטוסרן
כל מטייפוהי.

הגדול במדינת ישראל ; תוצאה נוספת
של מגמת הריכוזיות התרבותית שהגברת
לאה פורת טיפחה במהלך שנות שיל־טונה
במועצה לתרבות ולאמנות. במילים
אחרות: מועצת הספר העברי רוכשת את
הספרים עבור הסיפריות הציבוריות, ומחזיקה
מערכת להפצת ספרים, השאלתם
והחלפתם של הספרים המקוריים.
בימיו של שר־החינוך המפא״יי אהרון
ידלין שימש כמנהל מועצת הספר העברי
יוחאי גואל, שקיבל לידיו בין אלפי
הספרים גם ספר בשם יבוס, אותו חיברה
עובדת בית־המכס הירושלמי בשם דליה
בך דויד. כמינהג ספרים אחרים המגיעים
אל מועצת הספר העברי הרי שסיפרה
של ר,מכוסת בן־דויד נשלח ללקטור ל שירה
של מועצת הספר (לקטור: קריין
טכסטים) .הלקטור השיב עד מהרה את
יבוס עם ההערה: לא מתאים להפצה
בספריות; במילים אחרות: ספר גרוע
שבגרועים. כמינהג מועצת הספר העברי
נשלח סיפרה של המובסת ללקטור נוסף,
שתגובתו היתד, זהה להערכת הלקטוד
הראשון.
אי־המלצה של הלקטורים מונעת הפצת
ומכירה של כ־ 700 עותקים של הספר הלא-
מומלץ בספריות. מכירת 700 עותקים ל מועצת
הספר העברי מכסה לרוב את
הוצאות־הייצור של כל ספר. במונחים כלכליים:
סכומים של חמש ספרות.
יבוס לא היה זוכה לאיזכור כלשהו
במדור זה, אלמלא הפכה המוכסת בן־דויד
לחברה מטעם מפד״ל במועצת הספר העברי.
וזו לקחה את תפקידה במלוא הרצינות,
לשם קידום שאיפותיה להסבה מקצועית,
ממוכסת למשוררת. באחת מישיבות המליאה
של מועצת הספר העברי היא תבעה
דיון חוזר ביבוס, ולא טרחה אפילו לצאת
מחדר־המליאה כאשר דנו שם בסיפרה.
התוצאה היתד : ,מישלוח הספר לעיון
מחודש אצל לקטור שלישי, אשר עומד
למסור בימים אלה את חוות־דעתו.
המדובר ברכישת 700 עותקים מיבוס
בכספי משלם המיסים, בימים של מצוקה
כלכלית, כך שרכישה עתידה זו של ספרי
המוכסת הנ״ל הם מעניינו של הציבור
כולו, ועליו לדעת מעט על שיריה של
הגב׳ בן־דויד: יבוס מוקדש ״לנאנקים
בכלא הרוסי״ ומדורו הראשון הוא ״יכין
ובועז״ .בפתיחה מבשרת המוכסת :״אחי
חמפוארים /אשר יצאו לקרב /אחי /
אשר /אחבו /ברם /ונערה /אשר אל
מול /מטח טילי /כתף וים ואם
הקורא עשוי לחשוב כי המדובר בדימוי
אירוטי של טיל כתף וטיל ים, הרי שטעות
בידו.
כמו פלגיאט נחות ומהול משיריהם של

אורי צבי גרינברג, יוגתן רפוש
ויצחק שליו, עורכת לה המוכסת עיסה

מי יישית־לבוי
הנה מופעי בדור

פיטר

הנדקא

מילולית, נטולת כל כישרון שירי, ומבשרת
למועצת הספר העברי :״ואקח לי
כגדי מילת /ואקח לי כגדי פישתן /
ואשאל כגדי לכן /ואקרא לנפשי /
הנעמה מדמעות /על חתגי על פצועי /
ועל נעדרי בשיר אחר מדמיינת עצמה
המוכסת ל״אם הנביא״ .כמינהג הימים
הרי שבין שיריה של הגב׳ בן־דויד מצויד,
חנופה משוללת כל ערך אל עבר מצריים
(אולי בכוונה להציע למישרד החינוך והתרבות
לתרגם את שיריה כשירים מייצ גים
של השירה הישראלית) ,והיא עושה
זאת תחת הכותרת משירי ארץ הנילוס,
כאשר נשכח ממנה כי אין בעברית ״נילוס״
אלא ״יאור״.
הגב׳ בן־דויד קראה כנראה באיזו מיק-
ראה למשוררים מתחילים, כי ישנם משוררים
הנושאים בלבם ובעטם את סבל
העולם וכאבו. מסיבה זו היא מקדישה
את המדור של יבוס ל״אומות בסער״ .שם
היא הופכת את דאכאו ואת אושוויץ לעיסה
אחת עם בנגלה־דש, ביחד עם מוס-
טפה ברזני. במדור מצחיקני סאטירי זה,

המתורגמן שעולם!

חושף

מביאה המוכסת בן־דויד גם את שירה
״אוגנדה״ (ראה: גרפומניה).
המניעים לכתיבתה של הגב, בן־דויד
הם מעניינו של הפסיכיאטר. בחירתה של
המכוסת בך דויד כחברת מועצת הספר
העברי היא עניין לסוציולוגיה של פיזור
הכסף לספרות הישראלית. אך בחירתו
של מנכ״ל חדש למועצה לתרבות ולאמנות
מחייבת עריכת סדרים חדשים במועצת
הספר העברי ולא יתכן שקבוצה של אנשי-
מטעם של המפד״ל יכתיבו לספריות ישראל
את רכישותיהן ואת טעמן הספרותי.

את מות

אמו

יחדל. מעט־מעט מתעייפות עשר האצבעות
עד שחן מרפות מכתי־שחיי ומגששות
דרכן מעדנות אל שיפולי כטני,
ועדיין אני מצחקק זה אשר נאמר :
צחוק כנעני קצר...
אין ספק שעולם שכולו טוב הוא ספר
שכולו גרוע, ספר מיותר, ספר שמניעים
תת־הכרתיים הביאו לכתיבתו מבלי שיחשפו
את תת־ההכרה של מחברו. ספר

מקור
המתורגמן אהרון אמיר לשעבר כנעני רטושי
ובהווה כנעני אמירי, נחשב בעיני כאחד
העורכים המעולים ביותר של כתבי־עת
לספרות שפעלו בארץ, עריכה שתוצאותיה
ניראו במשך קרוב לעשרים שנד,
בכתב־העת קשת. את עיקר פרנסתו במשך
שנות דור עשה אמיר, שהוא בעל שאיפות
פוליטיות מרחיקות לכת, כמתורגמן של
ספרים, כאשר התוצרת של מתורגמנותו
היא בליל של בינוניות ותירגומת גרועה.
במקביל לעיסוקיו אלה של אמיר, הרי
שמאז ראשית שנות הארבעים הוא טורח
לפרסם שירה של שורות קצרות, בנוסח
שירת אביו הסיפרותי ומורהו יונתן
ר טו ש, מבלי שיעלה בידו לגבור על
שירה זו וליצור לעצמו נוסח אישי משלו.
מקובל על רבים כי תירגולת מכובדת
לסופר, היא תרגום של דברי־ספרות מלשון
ללשון. בפן האחרון של אהרון
אמיר, שבו הוא מנסה להוכיח עצמו כמחבר
רומנים, הרי שהוא מתגלה בנחות
אשר בשטחי התעסקותו המרובים. באחרונה
פירסם אמיר רומן בשם עולם שכולו
טוב* ,שלטענת המחבר הוא עמל על
כתיבתו והתקנתו כעשרים שנה (—1958
.)1978 התוצאות הן רומן־בוסר, שכל מחבר
עכשווי בלשון העברית בכוחו להתקין
במהלך חודשיים של עבודה.
עולם שכולו טוב הוא ניסיון של אמיר
לכתוב ספק רומן־ישראלי ספק מדע־ביד־יוני,
המחקה את סיגנונו הקלוקל של
יצחק אורן (נאדל) .האויב הגדול של
ניסיונות כתיבתו של אמיר היא הכנעניות
האמירית, שבה הוא מרצף את סיפרו במטבעות
כמו :״החיים מכטלים את רצוני
מפני שרירות־ליכם״ ,״נוהגים כי כדרן
שנהגתי אני בזולתי״ ,״גרף את חוטמו
גריפה רכה״ ,ושאר ניסוחים תמוהים הלקוחים
מהעמוד הראשון של הספר, אשר
כל קשר ביניהם לבין העברית הנכתבת
כיום הוא מקרי בהחלט.
אם היה על כותב שורות אלה להגדיר
בכמה שורות תמצית של ספר זה, הרי
שלא היה עולה הדבר בידו, מאחר ועולם
שכולו טוב אינו עוסק בדבר, ואפילו
לא בכותרתו, וגם לא בעולם שכולו
רע. התמצית האחת והיחידה, היא: עולם
שכולו שיעמום. אהרון אמיר החליט לעת
זיקנה, מסיבות השמורות עמו, כי אלוהי
הכתיבה חוננו בחוש־הומור, והוא מרצף
את סיפרו בבדיחות טפלות, שמזה שנות
דור לא נכתבו׳ בעברית, בדיחות שעליהן
ניתן לומר מה שכתב בעמוד : 39״שתי
ידיים, עשר אצבעות דקות ועדינות מדג דגות
אותי עכשיו בשני כתי־שחיי. כעצימת
עיניים אני צוחק וצוחק עד שאינני
יודע את נפיטיי עוד מרוב הצחוק, .די !
אוף, די !׳ אני מתחנן כקולי, אכל בלבי
אני מתחנן שיימשך הדיגדוג הזה ולא
* אהרון אמיר — עולם שכולו טוב!
הוצאת מסדה; 176 עמודים (כריכה רכה).

אהרון אמיר
צחוק כנעני קצר
שאינו תורם מאומה לספרות הישראלית,
ספר שאין בו ולו גם קורטוב של אמת
יצירתית. ספר שמעורר את השאלה הנוגה,
מדוע חדל אהרון אמיר לעסוק בעריכת
קשת, שכל כך צלחה בידו, ומדוע
הפך עורכו המעולה של קשת לסופר מהליגה
השביעית בישראל.
לאלוהי הספרות פתרונים.

אמא ייש
רק אחת
בימים אלה ראה אור בעברית הרומן
המתורגם השני מאת פטר הנדקא. ה רומן
אומללות שמחה בחלקה * הוא דו״ח
רגיש על חיי אמו של המחזאי והסופר
הנודע, שביקר בארץ, ואשר מחזהו קספר
מוכר כאן. הנדקא מביא את עלילת חייה
של אימו, מנעוריה ועד להתאבדותה.
במלאכת תיאורו של הנדקא אודות חיי
אמו ומותה, הוא מצליח להתעלות מעל
לכל הבנאליות שחיי אשה שכמותה עשויים
להביא על הבן הסופר. הנדקא מתאר את
האם בנוסח לשוני קשיח, שלעיתים מזכיר
את הבדיחה הצברית ״אמא יש רק אחת״.
הנדקא מביא את חייה בדו״ח יבש, תוך
הערות רצופות על מגרעותיה. בהדרגה
הופך הסיפור האמיתי הזה לברייה לשונית.
הנדקא מתאר באומללות שמחה בחלקה
את הכפר האוסטרי, את חיי הטבע. האם
מורדת בנוף הסובב אותה• היא נימלטת
אל המטרופולין אבל עד מהרה מתעברת,
* פטר הנדקא — אומללות שמחה בחלקה!
עברית: אילונה המרמן; הוצאת
זמורן! ביתן מודן; 74 עמודים (כריכה
קשה).

719

— נמרשד נייר .
(המשך מעמוד )79
והריונה בופה עליה נישואין. חובתה לרך
הנולד מוליכה אותה בהדרגה סוחפת אל
הייאוש. הנדקא כואב בסיפורו את הביז־בוז
של אמו, הוא צועק בזעם לשוני כלפי
אי־הצדק של החיים. הוא מתקומם כנגד
האפשרות של נישואין נעדרי־אהבה, עם
שיגרת ההריונות וההפלות החשאיות של
אמו, ואת ההדרגה המייאשת המוליכה את
האם לאותו מישפט פתיחה של הספר :
״כטור ׳פכים קטנים׳ של ׳עיתון העם׳
היוצא כל״־כטן הופיעה כגליון יום א׳

דגל אופטדי, כהופיו •טל מפרין שארם א־מויה,
כקצה הדרומי •צל הצי־האי סיני...״
פתיח זה מתאר את אהד הסיפורים המוזרים
ביותר של התיישבות יהודים במזרח־התי־כון,
סיפור שפורסם מחדש לפני כמה שנים
באחד ממוספי יום שישי ושהיווה השראה
לסופר יעקוב שביט, לכתוב את סיפורו
מדיין — סיפורה של מישלחת * ,שהוא
מהמעולים שבספרי העברית בעת־האחרו־נה,
לבני־נוער ולמבוגרים.
יעקב שביט הצליח להפוך חומר היסטורי
עבש, בתוספת של בדייה ודמיון,

פיטר הנדקא ואמו שהתאבדה
נולדה באותו, מקום שבו גם מתה
ידיעה כזו הלשון :׳כליל שכת איכדה
את עצמה לדעת עקרת־כית כת 51 תושבת
א( .מועצה אזורית ג ).כנטילת מנה מופ־רזת
•טל גלולות שינה״.
ואת המלאכה של״תיאור ואיפיון״ -חיי
אמו מביא הנדקא בהגדרה :״מפני •צאני
רוצה להפוף את ההתאבדות מדעת הזאת,
כדיוק כמו איזה מראיין העומד מן הצד...״
וכעבור כמד, שורוון הוא מקפל את כל
הסיפור בנוסח :״ובכו, הכל התחיל ככך
שאמי נולדה לפני למעלה מחמישים שנה
כאותו מקום שכו גם מתה אחר־כד״.״
הרקע המישפחתי של האם מביא לפירוט
היסטורי של הרקע הכלכלי־מעמדי של
מישפחתה, תוך הערות מרירות כמו :
״אשדל שנולדה בתנאים אלה ככר היתה
באשת אכודה מראש...״
אמו של הנדקא היא אשד, פשוטה, בלתי
תרבותית, מתוסכלת, סובלת ומיוסרת,
אשר באמצעות עלילת חייה מביא המחבר
את שיקוף הדור והתקופה. הוא עושה
זאת בפשטות ובניקיון לשוני וסיגנוני.
הנדקא יוצר באומללות שמחה בחלקה
דין־וחשבון פשוט, שהוא בבחינת מופת
ספרותי לפוטנציאל הקיים בכתיבה מודרנית
לאקונית, הנטולה כל שיור של שומני
רגשנות.
בדומה לספריו האחרים של הנדקא, וגם
למחזותיו, הוא חוזר ומדגיש בספר זה
את הנחת היסוד התרבותית העיקרית שלו,
והיא שהאדם הוא מוצר של הלשון. העולם
מתחלק לשני עולמות. העולם כנושא מתואר,
ועולם המילים. בעולם המילים שלו
מביא הנדקא מונטז׳ים של בנאליזמים
לשוניים, מהולים במעין ציניות מלאנכו־לית,
אשר מאפיינת את כל עבודותיו.
הנדקא הוא בבחינת קלאסיקון בן־זמננו,
אשר משפיע כבר על סופרים בכל הלשונות,
תוך שהוא מקדם נושאים מוגדרים
מאוד, בדבר הקשר המוסיקאלי שבין הלשון
לחיים, ויוצר רמות ואיכויות חדשות
לסיפרות העולמית. מעלה נוספת של הנד-
קא כמו נמוגה בתרגום זה לעברית: הכוונה
היא ליכולתו להביא לכתיבה הספרותית
מישורי תיאור ושיחה של שפת היומיום׳
אשר נעלמו במליציות האופפת את
תרגומה של המרמן.

מדיין
״בכוקר של ה 14-בהצטבר, שנת ,1891
עגנה ספינת־הקיטור ׳ישראל׳ ,שהניפה

לחומר בעל ערכים ספרותיים, מרתק עד
למאוד. מוליד העלילה הוא בנימין, צעיר
חברי אותה מישלחת שהניפה דגל אוסטרי
בדרום סיני, בסוף שנת .1891

מתנחלי מדיין
בשנת 1897

בחטף

אדי ר כהן מ עני קפרס * ג ד

י ע קו בי ומשה שר ת * הרצלבל פו ר
ונורדוי

מנהל בית־הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, אדיר כוהן, הוא אחד
מפטרוני הפרס השנתי לספרות־ילדיס, המוענק באמצעות בית־הספר לחינוך, אוניברסיטת
חיפה. השנה הגדיל כוהן הנ״ל עשות, ובעיתונים אשר ראו אור ב־ 9במאי ש.ז.
הוא פירסם ידיעה על הפרס הנ״ל: המועד האחרון למישלוח הספרים לפרס הוא
פליאה רבה עורר ח״כ גד י?ן קוכי, כאשר ברישום מראי
ב־ 16 במאי ש. ז.
המנות שבספרו הממשלה לא הוזכר ולו אפילו פעם אחת שמו של מי שהיה ראש
ממשלתה השני של ישראל, משה יטרת • 0הסופר הצרפתי ממוצא יהודי אלבר
כוהן, שסיפרו סולל דאה אור באחרונה בעברית נשאל דל־ידי עתונאי ״מה
דעתך על בחירתה של הגב׳ מרגרט יורסנר כחברה אשה ראשונה לאקדמיה
הצרפתית?״ הגיב על בחירה זו הסופר הקשיש :״בעיני היא זקנה מדי, מכוערת מדי
התופעה התרבותית האנאכרו־ושמנה
מדי מכדי שאטרח לקרוא את ספריה...״
ניסטית המכונה ״קל״ע — קרן לשון עברית״ ,זכתה לזריקת עידוד בצורת סניף
ירושלמי. בכינוס של סניף זה נקבצו פרוס׳,גרשון וינר, טוביה פרידמן, חגית
בנזימן, הרצל נורדוי וכלפור חקק .״הוחלט על הקמת ועדות שונות. ועדה
אחת תתמקד במאבק נגד בתי־עסק המתקשטים בשמות לועזיים: ועדה אחרת תפנה
לבתי־חרושת המתכוננים לייצר מוצרים שישאו שמות לועזיים: וועדה נוספת
תפנה לעיתונאים הכותבים בלשון משובשת ולא תקנית הגיב על החלטות אלה
בלשן נודע מן האוניברסיטה העברית בירושלים :״האם אין השמות וינר, פרידמן,
בנזימן, הרצל, נורדוי ובלפור מוצרים הנושאים שמות לועזיים ו כנראה שאנשי
קל״ע חפצים לראות את הספרות העברית כולה כתובה כמו נכתבה בידיהם של
התאומים חקק״ • 0ח״כ משה שמיר, המעבד בימים אלה הצעת־חוק בכנסת
״חוק הלשון העברית״ ,תובע שכל הסרטים שיוקדנו בארץ ידברו עברית, לא יהיו
פירסומים אקדמיים בלועזית, מוצרי תוצרת ישאו שמות עבריים, ועוד. אחד מאנשי
הקטלוג בספריה הלאומית נזכר למשמע הצעת החוק האמורה, כי חוק זה התממש
כבר בעבר בתרגום אחת מייצרותיו של ח״כ שמיר, כיבשת הרש, שכותרתה באנגלית
היתד 0£ 11351ז5סג1ך11:ס 0סו־רד״ • 0שני משוררים ישראליים, ששמעם טרם
הגיע לכדי פירסום בתוככי מדינת ישראל, איפשרו באחרונה לפרסם משיריהם
בתרגומים, ללשונות זרות. הראשון הוא דניאל כוהן־שגיא, ששירתו מייצגת
באחרונה בגרמניה את השירה הישראלית העכשווית, והשני הוא המשורר ממוצא
רומני מנפרוד וינקלר שאיפשר באחרונה מיפגש ראשון בינו לבין קוראי האנגלית,
בקובץ תרגומי שירתו אשר ראה אור במטרופולין התרבותי סנט־לואיס, ארצות-
הברית, לצידו של המשורר הישראלי הנודע שלמה וינר, ששיריו ראו אור בסידרה
זו שנה קודם לכן • 0למדור זה הגיע העתק מיכתבו של המשורר, משה הנעמי,
שנשלח אל איש דבר אהרון מגד. וזד, נוסח המיכתב :״לאהרון מגד, שלום.
אני מקווה שאתה מבין כי לא אני יזמתי את הפירסום המטופש והמיותר במדורו
של דן עומר. חלק מהדברים נודעו לו ממקור שאינו ידוע לי, וחלקם הוצאו ממני
בעורמה. אני מצטער על הפירסום, וגם דן עומר, לאחר מעשה, מצטער. וזאת,
כיוון שהסברתי לו שהדבר היה אווילי ומיותר, מה גם שחלק מהדברים אינו אמת.
שלך בברכה משה הנעמי, העתקים: זיסי סתווי, דן עומר.״
ההתיישבות בחצי־האי :״פרור שעלולות
להתעורר בעיות פוליטיות כשהטושכוז
תתפתח. למשל, טי ישלוט בארץ, שהיא
שטח מצרי, אך נמצאת למעשה בידי
הבדווים. אם אוכל להוביח בעליל, שה יהודים
מסוגלים לשלוט בבדווים ולהנהיגם
בראוי, ארצה שהמושבה תקבל או טונומיה
מירבית ואבקש למנוע את כני סתם
של זרים לא־יהודים אליה...״
פרידמן פונה בפאריס אל ך,כארץ
הירש ומנסה לשכנעו לסייע לתוכנית,
ומסביר :״אינני רוקם תוכניות על פלש תינה׳
אינני מדבר על מושבה של עובדי-
אדמה אלא על מושבה של אומנים בעלי-
מלאכה אלא שהברון, שהיה עסוק
ביישוב יהודים במושבותיו שבארגנטינה,
לא תמך בתוכנית מדיין. פרידמן מחליט
לאסוף את אנשיו בדרכים בלתי שיגר־תיות,
וכד הוא אסף 15 ראשי מישפחות
עם חמש נשים וחמישה תינוקות, וביניהם
״ידידים ושונאים, נלהבים ומדוכאים, אנ שים
פשוטים ובעלי השכלה, חסרי־חלומות
וחולמי חלומות ובעזרת הגברים שבי ניהם
מקים פרידמן מין צבא פרטי ומוזר,
וכך מוליך הוא את צבא הבלואים שלו,
באוניה ישראל, עד למבואות הסואץ. הגברים
יצאו בספינה ממצריים כשהם מותירים
את הנשים מאחור, אל הרפתקה פשוטה
בבנייתה ובתיאורה, הרפתקה מומלצת
לקריאה עד תום, בסיפרו של יעקוב שביט.

מלבד בנימין, הצעיר שבחבורה, הרי
שזה סיפורם של כמה מטורפים ובראשם
פאול פרידמן, האוסף את אנשיו להתיישב
במדיין, הלא היא דרום-סיני. את
סיפרו מצליח שביט לחבר תוך שהוא נעזר
בתיאורים שונים של אותה תקופה, והוא
עושה בהם שימוש פשוט וענייני.
פאול פרידמן מחבר את תוכנית מדיין
ועושה לה נפשות, כמעט כפי שתיאודור
הרצל עשה לתוכנית אחרת. הוא מתקבל
לראיון אצל ראש ממשלת מצריים ראיד
פחה, ואצל המרקיז סליסבורי בלונדון.
הוא יושב בספריית המוזיאון הבריטי ולומד
את נושא סיני, ומתכנן את תוכנית

דגם נצחי

* יעקוב שביט —• מדיין: ספרית דן
חסכן +הוצאת עם עובד; ציורים ועטיפה
גיורא כרמי 128 ,עמודים( ,כריכה
רכה).

ספר נוסף שפירסמה ספרית פועלים,
המתמסרת באחרונה לפירסום כתבים בנושא
האנתרופולוגיה, הוא סיפרו של מיכאל
לנדמן האדם בעיני עצמו — אנתרופולוג

עיונית * .ספר זה מפרט כבר בעמודי
הפתיחה שלו את המשמעות של האנתרופולוגיה
הפילוסופית, תוך שהוא ממיין
את האנתרופולוגיה הקדם-פילו0ופית ומביא
סידרה של נתונים ניבחרים לתולדות
האנתרופולוגיה. לאחר פרקי־המבוא מביא
מיכאל, לנד,מן בחלק הראשון של סיפרו
עיון מקיף תחת הכותרת אדם ואל (אנתרופולוגיה
דתית) ,ובו הוא מקיף את ההיגדים
האנתרופולוגים המצויים בתנ״ך וב־ברית־החדשה,
תוך שהוא בוחן סיפורים
כסיפור הבריאה בתור מיסמך אנתרופולוגי.
החלק
השני של הספר בוחן את ״האדם
כישות רוחנית״ ,תוך מיון של ״בשבח
התבונה״ ו״הדחת התבונה״ ו״הישגי הת־בונה״
.החלק השלישי שבספר בוחן את
מה שמכונה אנתרופולוגיה ביולוגית, תחת
הכך תרת ״אדם וחיה״ .במהלך הפרק בוחן
לנדמן את מעמד האדם בממלכת החי,
את תורת האיבולוציה ואת מתנגדיה ואת
תבנית הבניין האנושית. החלק הרביעי
והמרתק שבכולם, הוא החלק השני של
״האדם כישות רוחנית״ ,שהוא בבחינת
אנתרופולוגיית התרבות, דרך האדם כיוצר
התרבות והאדם כיציר התרבות ;
פרק שיש בכוחו לתרום רבות לגיבושה
של קונספציית ראייה אנתרופולוגית ענ יינית
אצל הקורא. הנחת היסוד של לנד-
מן בפרק זה היא, שאין בנמצא ״דגם
נצחי של התרבות, בן לא קיים דגם כזה:
של האדם. בלובשו בבל תרבות צורח
אחרת, אין האדם סוטה מדמות אידיאלית.
כשם שההשתנות היא חוק התרבות כן
היא חוקו של האדם, ורק באשר היא חוק
האדם היא גם חוק התרבות...״

אנתרופולוגיה

* מיכאל לנדמן —
אנתרופולוגיה עיונית :
רון; הקדמה פרופ׳
הוצאת ספרית פועלים,
כה קשה).

האדם בעיני עצמו
עברית: רות עט־נתן
רוטנשטרייך;
189 עמודים (כרי

מלק לרום וי ל ת סידן:

לבלות 5ימים.
ללח 4לילדת.
ולשל עבור 3בלבד!

ישראלים. הקיץ חופשה מיוחדת
באוירה בינלאומית במלון לרום
איל ת(ב תוק ף עד :)15/8
• לילה רביעי חינם(לינה וארוחת
בוק ס.
• ילדים עד גיל 18 הלנים בחדר
ההורים חינם(לינה וארוח ת
בוקס.
מלון לרום אילת, יותר חופשה
מחופשה בחו״ל עם אין סוף
אפשרויות בילוי:
מועדון לי ל ה -די ס קו ט ק ״אואזיס״
מסך וידיאו ענ ק -ס ר טי בידור,
פופ וספורט.
בריכת שחיה מפוארת עם שנון -
בר ב תוך המים.
מיני גולף, כדור־סל, כדור־עף.
מגרש שח־מט ענק, טניס.
סקי־מים, גלשני־רוח, סירות־זכוכית.
יכטה
מפוארת לטיולים יומיים.
מועדון צלילה בינלאומי.
חוף פרטי מפואר עם פינת חי,
שמשיות ושרותי חוף.
תכנית בידור עשירה.
ערביבר־בי־קיו.
קפה מנחה לצלילי מוסיקה
בטרקלין, אל מול הים האדום.
מבצעי סיור מיוחדים באזור.
השכרת רכב במחירים מוזלים.
מגרש משחקים לילדים ושרותי
שמרטף.
לפרטים נוספים וברור מחירים
נא לטלפן למלון לרום איל ת,
טלפון 4111־;059
מלון לרום ת״א,
מחלקת מכירות, טל 295588 :־;03
א ו -לרום מלונות ביל. בע״מ,
ת״א, טל 296571/2/3 03 מחלק ת
ההזמנות.

מלון לרום

שילת

וושבסקי -פריליך

מחיר לדוגמא:
5ימים 4 ,לילות, זוג הורים
2+ילדים, לינה וארוחת בוקר—
9906.ל״י בלבד, כולל כלהמיסים!

רהתראות הקיץ בסרה דרום אילת!

11 ...י3י3יי>י1י8ייי 1111(1ז|1>-|8יי|>18ו1 11 88^,

__ 1ה עול ם הזה 2229

811

גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שכח
בדיוק, המשיר בסיירת גילויי השחיתות של הנעשה בעיריית
חיפה, והפעם תחת הכותרת :״חיפה: שחיתות בע״מ״ .בתב
התחקירים ישל המערבת, ברוד נאדל, הביא כרשימה ״חמש
קרניים לראש־העיר״ את קצה קצהו של קרחון השחיתויות
והגנגסטריזם שבבית עיריית חיפה. מדור ״הנדון״ הביא מיכתב
שהיה מופנה מטעמו של העורף אל ״ביקבשי גמאל עבד אל־נאצר,
שיבון הקצינים, מחנה עכסייה, קאהיר, מצריים״ ,תחת
הכותרת ״אישי בהחלט!״ הביא העורף את תיאור פוטנציאל
הפיכות והמניעים לשלום כין ישראל ולבין מצריים, תוף פירוט
הגורמים המסייעים לפירוד ולמילחמה. את רשימתו סיים העורף
כמילים :״הבט אל הפירמידות, מזכרת נעלה זו לגדולת עמו.
פעמים כה רבות ניפגשו אבותינו כשדה־הקרב, ותמיד היה הזר
הנהנה. מדוע לא תהיה אתה האיש שיסמל בסיפרי־ההיסטוריה
את המיפנה הגדול ! ״

יהודה מו ל א בשם אבא חושי
הבחירות של

בשער הגיליון: אבא חושי, ראש עיריית חיפה.

כנגד..העולם הזה־ז

* כלכלת

האיש שהכריז על עצמו כבגין

בימי הביניים נהגו הדוכסים אנשי־הוזיל
להחזיק בסירותיהם משוררי-חצר. תפקי דם
של אלה היה פשוט: הם אכלו ושתו
על חשבון הדוכס, גרו בטירה ותיארו
בשירים לוהטים את גדולתו, רחמנותו,
אומץ־לבו, יושרו וחוכמתו של הדוכס.
יהודה בורלא איננו משורר־חצר. אין
הוא חי חס ושלום על חשבונו של אבא
חושי. הוא רק קיבל ממנו דירה על הר־הכרמל,
בעלת שלושה חדרים, הול ושתי
מירפסות, ללא תשלום שכר־דירה, לכל
החיים. דעותיו הפוליטיות הן בוודאי
כנות, למרות שאינן מפריעות לו כלל
וכלל למצוא שוק נרחב יותר לסחורתו
הספרותית בעיתונים וברדיו הפתוחים רק
לסופרים־מטעם.
אולם כל זה דרך־אגב. אין אנו חוששים,
חס ושלום, שיש קשר בין העובדות הנ״ל
ובין יצירתו הספרותית האחרונה של יהודה
בורלא, שפורסמה השבוע מעל עמודי
דבר. אם מגמגם בורלא מרוב התפעלות
בכתבו על אבא חושי, אם הוא משמיץ
את העולם הזה במילים הלקוחות ישר
מן המילון של נער־רחוב־ספרותי — מדוע
שנאמין שזהו מעין תשלום על שכר־דירה
לדירה־ללא־שכר?
ייתכן שסופר אחר באותו מצב היה
נזהר יותר, כדי לא לתת פחחון־פה לבריות.
ייתכן שסופר אחר גם היה מברר,
תחילה, על מה הוא מדבר. כי הנה נרעש
ונרגש בורלא המסכן על נימות העולם
הזה, ששם ליד מאמרו על חושי תמונה
מסויימת. מילל בורלא:
״ליד אותו מאמר הובא צילום: ראש־העיר
אבא חושי בעומד במארב, ופגיון
בידו. מה עניינו שלצילוס זה? ולמה
הובא בשער המאמר: הרי הצילום הזה —
במידה ידועה — קודש הוא, הרי הוא
מימי ההגנה, מימי המאבק הגדול שלנו
על חיינו ועתידנו, בעמוד של אבא חושי
כאחד מראשי ההגנה בחיפה בפני אימות
וסכנות מוות.״
ידידי משורר־החצר, אתה טועה טעות
מרה. הצילום אינו מימי המאבק הגדול
שלך ושל אבא חושי על חיינו ועתידנו.
אין בו גם שום פגיון, אלא רק תיק של
ניירות. זהו פשוט תצלום שצולם על-ידי
העולם הזה לפני שלוש שנים בשעת חיבור
הכתבה הראשונה על ראש עיריית
חיפה. אתה מוזמן למערכת להתבונן בנגטיב.
בורלא
הוא רק אחד מרבים אשר חשו
להגנת ראש־עירם ושרקע אהבתם (וחוב-
מתם) מפוקפק. קזה כמה ימים מתפרסמות
בעיתונים שונים׳מודעות של מאות לידות
כל אחת (מכספי הפועלים) בנוסח אחיד
כמעט• כל אלה חקרו ומצאו כי אין שחיתות
בעיריית חיפה ואין הם זקוקים למסקנות
מבקר-המדינה, שאפילו אבא חושי
עצמו היה נאלץ לקרוא לו.
בסך הכל: אישור חותר לטענה היסודית
של גילויי העולם הזה, כי בחיפה
שולטת לא עיריה, אלא דיקטאטורה אישית
בנוסח ״כל אנשי המלך״.

״בעיקכות המורד״ היה שם הכתבה המצולמת שהביאו כתבי
השבועון, תוף שתיארו את המיכצע הנועז שבמהלכו ירדו סיירים
ואנשי־מדע אל ״מערת האימים״ ומצאו תגליות המציירות תמונה
חדשה על אחרית ימי מרד בר־כובכא. מדור הבידור ליווה את
״מלכת החיוך׳ עדנה סץ, ומדור הספורט הביא את תיאור אליפות
הנוער כקפיצה לגובה, כאשר אהד מהקופצים היה האתלט אריק
איינשטיין (ראה: תצלום).

הנשיא האיש שלא אהב טקסי
עם קום המדינה הוחזרה איגרת כתב-
ההאמנה של ציר ישראל בצ׳כוסלובקיה,
אהוד איבראל (אבריאל כיום) למישרד-
החוץ הישראלי הצעיר. הסיבה: נוסח האיגרת
לא התאים לנוסח המקובל. כדי להקל
על חבריהם למיקצוע בתל-אביב, שלחו
הצ׳כים את הנוסח המתאים, וביקשו למלאי׳
לחתום עליו, ולשלחו בחזרה לצ׳כוס־לובקיה.
״מאז
ניסח ראש״הטכס במישרד־החוץ,
ד״ר מיכאל סימון כתבי־האמגה רבים.
ענייני הטכס, לפחות, התנהלו למישרין

כאשר חזר השבוע הנשיא למולדת ונתקבל
ב־ 21 מטחי תותחים לא הבין איש
כיצד אירע כישלון זה. ההסבר היחידי
המתקבל על הדעת: היעדרו של ראש־הטכס
ד״ר מיכאל סימון, אשר כקצין
מילואים ליווה את חיל־הים במסע האו־ניה
א/ק מיש גב לדרום־אפריקה.
כלכלה הנאה כללית
לפי חישוביו האחרונים של ההומוריס־טאן
אפרים (חד־גדיא) קישון, מגיעות ההוצאות
הממוצעות של מיפלגה בינונית
במשך שלושה חודשים טרום־בחירות ל
״העולם
הזה״ 5(19
תאריך 25.5.1955 :
מכחכים סוף סוף נתגלה: יום הפרח מסווה את
הגנגסטריזם והגנגסטריזם מנסה למנוע
את הפצת העולם הזה בחיפה.
אגב, מבחינה מישפטית: האם אין אתם
יכולים להפנות את החומר לרשות מישם־
טית ממשלתית בדרישה שתבסס עליו מיש״
פט נגד הגנגסטריזם בחיפה? הרי בדשי״
מתכם יש שמות מפורשים וברורים בקשר
לכף!
דן מרגלית, תל-אביב
אמנם יודע אני כי רבה השחיתות ורבים
מעשי הרמייה במדינתנו ומברך אני
על אותם הגילויים שעשה העולם הזה בלי
מורא ובלי משוא פנים. אולם כמכל עיתון
ישראל, כמכל עיתון לאומי אני מצפה
לגילויים חיוביים גם כן. כל אותם מיפע־גילויי
השחיתות הללו, נהפוך הוא, צרי־לים
חלוציים הנעשים בארץ יכולים לספק
חומר למאמרים חיוביים רבים.

אריק איינשטיין מכתר על הרף ונכשל
אלוף הנוער בקפיצה לגובה, נכשל בניסיונו להשיג את הבכורה באליפות הארץ באתלטיקה
במישרד״החוץ, עד שבשבוע שעבר שבה
ונכשלה מחלקת הטכס שוב.
הנשיא יצחק בן־צבי הביע את רצונו
לצאת לחופשה על סיפון אוניה ישראלית.
החופשה אורגנה באופן כזה שהנשיא לא
יירד בנמלים שבהם עוגנת הספינה. שכן
ביקורו של נשיא במדינה זרה דורש גינוני
טכס ופרוטוקול רבים. זמן קצר לפני
שהגיע הנשיא לנמל גינואה באיטליה,
שינה את דעתו, וירד לנמל. פרט לנציגי
ישראל במקום־ לא ידע איש על בואו. מיש-
רד־החוץ האיטלקי החליט להתעלם מה-
ביקר אשר הוא לא קיבל עליו הודעה
רישמית מראש.
האיש הנעדר במרסיי חזרה הפרשה
על עצמה. הנשיא נתקבל על־ידי הנציגים
הישראליים במקום. ההודעה היחידה שנמסרה
לצרפתים: תשדורת מטעם רב-
החובל של א/ק נגבה למינהלת נמל מר*
סיי, מיספר שעות לפני המאורע. שלטונות
מרסיי ערכו את טכסי קבלות הפנים על
דעת עצמם, מאחר שלא הספיקו אפילו
להתקשר עם מישרד״החוץ בפאריס.

82,364,839 לירות ו״ 850 פרוטות (מזה —
על רמקולים 10 מיליון לירות! על מומחים
לבחירות מחוץ־לארץ 40 אלף! על
רעל ! 8000 על שמשות 2000 ועל מכשירי
האזנה ועל התקנתם 90 אלף).
אם כי יש להניח כי המיפלגות, מא׳
ועד לתי״ו מוציאות קצת פחות מסכום
משוער זה, בכל זאת ברור למדי, כי ענפי
משק מסויימים ייהנו הנאה לא מבוטלת
מן הבחירות. בעיקר: בעלי בתי-דפוס,
אולמות ורמקולים.
אך אלה לא יהיו הנהנים היחידים מן
הבחירות המתקרבות. גם לשאר מיליון
ו־ססד אלף הישראלים צפויה הנאה חומרית
מן ה* 26 ביולי, כפי שנתגלה השבוע:
לא יהיו כל העלאות מחירים עד אז,
כי העלאות כאלה היו עלולות לדכא את
רוח הבוחר, ולהביאו לקלפי לא עם הפתק
הרצוי.
הסימן הראשון: ההחלטה לא להעלות
את מחירי הנסיעה באוטובוסים, ולהסתפק
במקום זה במענקי־ביניים ממשלתיים ל אגד,
דן והמקשר.

אינני טוען שהייתם צריכים להתעלם מכים
וחייבים אתם לגלות מה שנכון. אולם
צריכים וחייבים אתם להעלות גם מאמרים
חיוביים יותר. לגלות את המטבע על שני
צדדיה.
שמואל קמנצקי, ירושלים

אנשים
<• בשעתו סיפרה בדיחה נפוצה בברית־המועצות,
כי שליטה המנוח, יוסף סטא־לין
נתקף יום אחד בשיגעון גדלות, גילח
את שפמו העבות הביט בראי והחל
צועק :״אני מאיר יערי.״ מאורע דומה
(כמעט) אירע השבוע לאישיות המסמלת
את הקצה השני של הקשת הפוליטית
בישראל, ח״כ חרות מנחם מין: אדם
בשם יחזקאל קרעין נעצר לפני ביתו
של בגין בתל-אביב, והחל לצעוק בקולי-
קולות :״אני בגין נ אני בגין !״

חזרה לתחילת העמוד