גליון 2230

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורתן ,3טל 332262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מפרקים :
״עולמסרס״ העורך־ הראשי: אורי א מרי ראש המערכת: יוסי
ינאי עורף־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזיו * ראש המינהלה: אכרהם
סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב מאביגדור
הפצה ״גד״ בע״מ גלוסות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

המימשל הצבאי החזיר לבתיהן את
שתי הטישפחות, שעל גורלן דיווח העולם
הזה ( )2229 בשבוע שעבר תחת הכותרת
״שיטה חדשה״ .הו הוגלו למחנות־פליטים
נטושים מפני שבניהן הצעירים נחשדו
בהשתתפות בידוי אבנים.
על גורלן של מישפחות אלה דווח בהרחבה
בעיתוני הארץ, ואחד־כך בעיתוני
העולם כולו וברשתות־הטלוויזיה הגדולות.
הדיווח השלם ביותר היה בכתבה שלנו,
שגילתה את הפרטים המזעזעים על ההתעללות
באחד הבנים שנפגע קשה ב־איברי־המין
ובדרכי־השתן.
עתה הודה המימשל הצבאי כי נאלץ
להחזיר את המישפחות לבתיהן, בניגוד
לרצונו, ביגלל ההד בעיתונות.
פרשה זו מבליטה מחדש את התפקיד
אשר יכולה העיתונות למלא במניעת ההתדרדרות
ישל המימשיל הצבאי לתהום
׳שאליה הגיעו הגרועים שבמישטרי־ד,כיבוש
בדור האחרון. ואכן׳ כבר נמצא מי שד,ישווה
את הכיבוש הישראלי לכיבוש
הגרמני בצרפת, בהולנד ובנורווגיה.
השוואה זו אינה במקומה. יש ישני גורמים,
שבכוחם למנוע התדרדרות סופית
כזאת: בית־המישיפט הבלתי־תלוי והעיתונות
החופשית.
מישטר כמו זה שהונהג על־ידי הגרמנים
בהולנד הכבושה, למשל, פשוט לא היה
אפשרי אילו היתד, קיימת אז עיתונות
חופשית — גרמנית ובינלאומית. חיסול
חופשתי,עיתונות בידי הנאצים היה תנאי
מוקדם לשיטות הגרמניות — גירוש המוני,
הריגת בני־ערובה, מחנות־ריסוז.
אנחנו, ברוך השם, עדיין רחוקים מכך.
אך הדבר מטיל אחריות כבדה ביותר על
העיתונות ועל העיתונאי.

עיתונאים זרים :״אבל האם אפשר
להאמין להודעות הצבא שלכם?״ ובכל
מאות הפעמים עניתי :״בלי שום הסתייגות.
אם צר,״ל אומר כך, זד, נכון.״
גם העיתונות העולמית האמינה במרוצת
השנים לצד,״ל, וזד, היה אחד הנכסים
החשובים של המדינה.
אמונה זו התערערה לראשונה יבמילחמת
יום־כיפור, שבימיה הראשונים נוצר פער

של תלמידים. המושל יעף, אנשיו ננזפו —
וכיום הפכה שקרנות זו ושיטה כללית
בידי יורשיהם. נראה כי גם שר־הביטחון
שוב אינו מתרגש מזה.
שליחי המימשל מתייחסים עתה אל העיתונאים
כאל אויבי־המדינה. הם נעצרים
במחסומים, שבהם ניתן לאזרחים אחרים
לעבור. נעשה הכל כדי למנוע דיווח
עיתונאי על המתרחש.
באותו זמן נעשה נסיון — פאתטי
בטיפשותו — למנוע מאישי־ציבור בגדה
׳למסור מידע לעיתונאים, מקומיים וזרים,
להתראיין ולגלות את האמת. מאיימים
עליהם בגירוש ובמאסר, אם יפצו פה.
קווי־הטלפון שלהם נותקו. אך רק אנשים
פרימיטיביים מאד יכולים להעלות על
דעתם שבכך ייסתם צינור־המידע. חבל
שאנשים כה פרימיטיביים לובשים את מדי
צה״ל.
דיווחי־שקר הם סרטן. האם ניתן להגביל
סרטן זה לשטחים המוחזקים? האם
קצינים הלומדים לשקר, כחלק מתפקידם,
יהפכו אנשי־אמת בעוברם חזרה את הקו
הירוק? האם לא ישפיע הדבר על צה״ל
בכל מיבחן אחיד? אם אי-פעם תפרוץ
מילחמיה, האם נוכל להיות בטוחים שמפקדים
בכירים ידווחו אמת לממונים
עליהם — דבר שהבדיל יעד יכה בין צה״ל
וצבאות מסויימים?

אי-אפשר להשתיק הפעייה השנייה היא סובייקטיבית.
לא נעים לשמוע יעל המתרחש בשטחים
המוחזקים. נעים יותר להעלים עין, לומר :

מעות אקטואלית, מיידית ומחייבת.
וכל עוד השבועון הזה מפרסם את
האמת, לא ניתן להסתיר אותה בשאר
כלי־התיקשורת. הדוגמה החיה של העולם
הזה משפיעה גם על המתרחש בעיתונים
אחרים. היא מונעת מעורבים לגנוז לחלוטין
מידע חשוב, ביודעם שהוא יתפרסם
מחר אצלנו. היא -מחזקת את גאוותם
המיקצועית של עיתונאים, מול הדרישה
לעשיות את מלאכתם רמייה. היא מחשלת
את כושר-הלחימה של ציבור העיתונאים,
כאשר זו מוגדרת על־ידי הפאשיסטים
למיניהם כ״מחבלים״.
הטובים והרעים
זוהי ההזדמנות הנאותה להעלות על
נם את קומץ העיתונאים של העיתונות
היומית, המודפסת והאלקטרונית, הממלאים
:תפקיד קשה וכפוי־טובה זה בנאמנות ו*
באומץ־לב. כוונתי לכתבים שתפקידם הוא
לסקר את המתרחש בשטחים הכבושים.
בעיתונות המודפסת בולטים שלושה,
שמסירותם לאמת מונעת את ירידתו של
מסך־הברזל בין ישראל ובין שטחים אלה.
אלה הם יהודה ליטני בהארץ, דני רובינשטיין
בדבר וד״ר אמנון קפליוק בעל
המישמר. ליטני גילה לאחרונה את קיום
היחידות הצבאיות של גוש־אמונים, שהוק מו
בחסות הרמטכ״ל רפאל איתן. רובינשטיין
חשף את התוכנית הגדולה להפקעת
האדמות הערביות. קפליוק השיג סקופ
עולמי כאשר גילה את ריסוס השדות
בהרהחברון ברעל, מטעם הסיירת הירוקה.
לחבורה זו השתייך איאן בלאק מג׳רו־
שיטת השקר
״העולם ׳הזה״ ממלא תפקיד מרכזי
בהבאת האמת על המתרחש בשטחים הכבושים
לידיעת הציבור הישראלי.
אין זה תפקיד קל. לא מבחינה אובייקטיבית
ולא מבחינה סובייקטיבית.
מבחינה אובייקטיבית עלינו לחדור מבעד
לימסד-עשן של שקרים. זוהי אמת מרה,
ויש להגדיר אותה בלי כחל ושרק: המינד
של הצבאי משקר. השקר הפך עתה אחד
המכשירים הקבועים והשיגרתיים של שיל־טון
הישראלים בשטחים הכבושים. הוא
מתחבא מאחרי מסך-עשן של הודעות־שקר
והכחשות־שקר.
אם הכיבוש משחית, הרי זוהי אחת
התכונות שיל השחיתות. אנשים הלובשים
את מדי צה״ל מוסרים עתה, באופן קבוע
ושיגרתי, הודעות־כזב.
זוהי סכנה נוראה, לא רק למישטר
הדמוקרטי שלנו, אלא גם לצה״ל. במשך
שנים התרגלנו להאמין להודעות צה״ל,
כדבר מובן מאליו. ידענו שצה״ל אומר
לנו את האמת, בימים טובים זרעים.
ביטחון זה היה אחד מעמודי-התווך של
המוראל הלאומי.
מאות ^עמים בחיי נשאלתי על-ידי
העולם הזה 2230

ראש־עירייה קוואסמה מוסר מידע, ראש־עירייה חלף מעיין ב״העולם הזה״
חישול כושר־הלחיוזה של ציבור העיתונאים
המור של אמינות. אחרי המילחמה נותחה
שגיאה זו בהרחבה, והכל נשבעו ללמוד
את הלקח ולדבוק להבא באמת. הכל
הבינו כי פירסומד, של אמת רעה מזיקה
לאין שיעור פחיות מאשר אובדן האמינות,
מבית ומחוץ.
כל זה מתערער עתה. אין עוד עיתונאי
רציני בעולם המאמין להודעות המימשל
הצבאי, וכל העיתונאים בארץ יודעים
שהן כוזבות.
התדרדרות זו היא מהירה והרת־אסון,
והיא חלק מן ההתדרדרות הכללית של
המימשל. עד לפני זמן לא־רב פיטר שר-
הביטחון, באופן פייתאומי, את מושל הגדה
המערבית, מפני שנתן יד לפירסום שקר
על המאורעות בבית־ג׳אללה, שם הטילו
חיילים פצצות־גאז לתוך כיתות סגורות

״הבחורים שלנו אינם מסוגלים לעשות
דברים כאלה. זה מוכרח להיות שקר.״
והרי ההיסטוריה מוכיחה שמי שאינו
רוצה לדעת, אינו יודע. בדור האחרון
זה קרה לעם שלם.
במצב כזה בולטת חשיבות העולם הזה.
כל זמן שהוא קיים, לא ייתכן קשר-
השתקה מוצלח בארץ. כי בעיתון זה אין
עורך שיגיד לכתבים :״תעזוב את זה.
אל תסתבך. זה לא כדאי.״
התפקיד אינו קל. אנחנו יודעים היטב
שהדבר מעורר עלינו את שינאתם של
רבים, שאינם מסוגלים להתמודד עם ה אמת.
אך בעניין זה לא ייתכנו אצלנו
פשרות. אנחנו נפרסם את האמת. הסיסמה
שאימצנו לעצמנו — ״בלי מורא, בלי
משוא־פנים״ — מקבלת במצב כזה מש־

סלם פוסט, שירד לאחרונה נקיבל על
עצמו תפקיד חשוב בבריטניה — אולי
מפני שלא יכול היה עוד לסבול. במקומו
בא איש חדש, ריצ׳ארדסון, חבריו מקווים
שככל שילמד מה שמתרחש, יילך בדרכי
קודמו.
לעומת זאת חמור המצב בשני הצהירו-
נים. יוסף צוריאל ממעריב מוגדר על־ידי
חבריו כ״שונא־ערבים, משרת הכיבוש.״
די בדוגמה אחת: למחרת ליל־הבדולח
(המשך בעמוד )52

ה ש בו ע בנו א ה הי 2 0
מה אירע כמאה ה־ / 20 כשבוע שכין ה* 28 במאי וה־ 3ביוני? כמדור
זה סוקר ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו ב־ 80 השנים
הקודמות, כשבוע שכו מופיע הגיליון.

*907
כ־ 60 יהודים מתושבי הארץ
מתלכדים במיסגרת אחוזת־בית,
כדי להקים שכונה עברית לצדד,
של יפו. הם פונים לארתור
רופין, שהעביר את בקשתם
להנהלה הציונית. הקונגרס הציוני
השמיני בהאג אישר את
בקשתם להלוואה. התארגנות זו
הולידה מאוחר יותר את העיר
העברית הראשונה — תל־אביב.

גראם,
שבו מתרחשת עלילת
ספרו תוף הפח המוצג עתה
בארץ).

*956

בידי אנשי האצ״ל, משום ש נחשד
בהלשנה, השתתפו נצי גי
המוסדות הלאומיים.

*940

אלן ליין מייסד בלונדון את
הוצאת הספרים פינגווין, ש הוציאה
לאור לראשונה ספרים

— 3.6הושלם מיבצע ה פינוי
הגדול בדנקרק, צרפת,
שהחל כעשרה ימים קודם לכן.

מתגליות־השנה: נתגלה פסלה
הצבעוני של מלכת מצריים
העתיקה, נפרטיטי, שזכה לפופולאריות
רבה בעולם כולו.

— 3.6כוח ישראלי פורץ
לג׳ינין. אחרי קרב קשה, שנמשך
14 שעות, הצליחו הכו חות
העיראקים להתמיד בשליטתם
במיבצר המישטרה, החולש
על העיר, והכוח הישראלי
נסוג.

— 28.5ולטר רתנאו, מדינאי
יהודי-גרמני, מתמנה שר
השיקום בגרמניה. הוא נושא
באחריות לתשלום הפיצויים ש נתבעו
מארצו אחרי תום מיל-
חמת־העולם הראשונה. כעבור
שנה נרצח רתנאו בידי לאומן
גרמני.
חרמן רורשאך, פסיכולוג
שווייצי 1922—1884 יוצר
מיבחן פסיכולוגי הנושא את
שמו.

בעלי כריכה רכה. ספרים אלה,
שהוצאות י׳יצורם זולות יותר,
ומחירם נמוך יותר, הפכו מאז
מיצרך מבוקש, הרחיבו את מע גל
הקוראים בעולם כולו.

*957
— הדוכס מווינדזור, מי

שהיה אדווארד השמיני מלך
בריטניה, שוויתר על המלוכה

כ־ 340 אלף חיילים בריטים,
צרפתים ובלגים הגיעו בשלום
לנמלי בריטניה באמצעות ספינות
חיל־הים הבריטי ומאות
כלי־שייט אחרים, לרוב זעירים.
אבידות הבריטים 13 :אלף
הרוגים ו־ 50 אלף פצועים. את
אבידות הגרמנים, שנגרמו על־ידי
חיל־ד,אוויר המלכותי, מעריכים
כגדולות פי ארבעה לכל
הפחות 1.2 .מיליון חיילים של

— 31.5אחרי שנשיא המדינה
יצחק בן־צבי דחה את
בקשת החנינה של אדולף איב־מן,
ניתלה זה בו בלילה. על
פי גזר־הדין של בית־המישפט
המחוזי בירושלים. חדר־גרדום
מיוחד הוקם לצורך זה בכלא
רמלה. גוויתו של איכמן נשרפה
ואפרו פוזר בלב ים.

*925
— 1.6הופיע הגליון הראשון
של היומון דבר, ביטאון
ההסתדרות, בעריכת ברל כצ־נלסון,
מנהיג תנועת העבודה.
אחריה הקמת המדינה הפד דבר
למעין יומון חצי־רשמי, שביטא
יותר מכל את עמדותיה של
מפא״י (אחר־כך מיפלגת ה עבודה)
,שהיתר, עד לפני שלוש
שנים מיפלגת השילטון.
את דבר ערכו במרוצת השנים
אישים נודעים כמו זלמן
שז״ר, נשיאה השלישי של
ישראל, ומשה שרת, שר־החוץ
הראשון וראש-הממשלה השני
של ישראל. העורכת הנוכחית :
חנה זמר.
מספרי־השנה: גטסבי הגדול
מאת פ׳ סקוט פיצג׳רלד.

*955

— 29.5הגנרל שארל דה-
גול הוזמן על־ידי נשיא צרפת,
רנה קוטי, להרכיב ממשלה
חדשה. הגנרל מתנה את הס כמתו
בקבלת סמכויות מיוח דות
מן האסיפה הלאומית ובעריכת
מישאל־עם על שינוי
החוקה. הימין הצרפתי, שתלה
בדדדגול תיקוות רבות, בהא מינו
שינהיג באלג׳יריה יד
חזקה וידכא את לוחמי השיח־רור
האלג׳ירים, נכזב. אחרי
שהגיע לשילטון הכיר בזכותם
של האלג׳ירים לעצמאות, ניהל
עמם משא־ומתן, פינה את הצבאות
הצרפתיים כולם והכיר
בעצמאות אלג׳יריה.

*962

— 3.6הסופר היהודי-צ׳כי
פרנץ קפקא, שכתב בגרמנית,
נפטר בהיותו בן .41

— 28.5הנאצים מנצחים בבחירות
בדנציג (מקום הולדתו
של הסופר הגרמני גינתר

!*!חיל• *וד1ח, ד
על כתבתו של חיים
ברעם ,״עולמו של יצחק
הזה״
רביו״ (״העולם

.)2226
חיים ברעם הכניס לראשו שברית־המועצות
היא ״בנסיגה״ ושהציר
האמריקאי-סיני בעליה. איזו שטות

ברור לגמרי שברית־ד,מועצות
היא בקו של נצחונות בלתי־פוסקים.
באפריקה — השילטון המארכסיסטי
החדש ברודסיה יהיה פרו־סובייטי
בסופו של דבר ובכל מיקרה לא
פרו־סיני. בארצות אחרות של אפריקה
מאסו בסינים, והסובייטים,
בעזרת הקובאים, כובשים כל חל קה
טובה. באתיופיה התבססו הסו־בייטים
לחלוטין, ואילו סומאליה,
שפרשה מההשפעה הסובייטית,
מחפשת דרך חזרה, ועל כל פנים
לא נתנה את הבסיסים הדרושים
לארצות־הברית. מן העבר השני,
בתימן (עדן) ,הסובייטים לא רק
שהתבססו בדרום־תימן אלא שגם
לברית־המועצות לרכוש נשק וגם
מדברים בצורה רצינית מאוד על
איחוד שתי המדינות.
בדרום־אמריקה — בניקאראגואה
מישטר פרו־סובייטי ובקרוב מאוד
גם בסאלבדור. אחריהן יבואו תורן
של הונדוראס וגוואטאמללה. אולי

*958

*922

*929

— 29.5חובת ענידת הטלאי
הצהוב על היהודים בצרפת וב הולנד
הכבושות על-ידי הנאצים.

30.5״הפצצת האלף״
הראשונה של חיל־האוויר המלכותי
על מטרות בגרמניה.
1800 מפציצים תוקפים את קלן
ומטילים עליה 1500 טונות של
פצצות תוך 90 דקות.
— 1.6הנאצים עורכים התקפת
תגמול על קנטרברי, אנגליה,
ורבות ממצבות העבר
נהרסות.

*948

— 28.5בארצות־הברית הוצג
הסרט הצבעוני הראשון,
המשיכו בהצגה, מתוצרת אול־
.פני האחים וורנר.

*942

— 1.6השחקן הבריטי
לאסלי הווארד נהרג, כשמטוס
אזרחי, שעשה דרכו מליסבון
ללונדון, הופל על-ידי הגרמנים,
שסברו בטעות כי וינסטון צ׳ר־צ׳יל
נמצא בו.

*924

— 29.5הקורפוס האפריקאי,
בפיקודו של ארווין רומל,
הגיע לגבול מצריים. קירבתם
של הצבאות הגרמנים לארץ
מעוררת דאגה ביישוב היהודי.

*945

— 1.6ספינות־אוויר גרמניות
— צפלינים — עורכות
הפצצה אווירית על לונדון.

— 3.6שר־המושבות הבריטי,
וינסטון צ׳רצ׳יל, מפרסם
ספר־לבן בעיקבות מהומות ה דמים
שהתחוללו בארץ במאי
.1921 הספר הלבן קורע את
עבר־הירדן המזרחי מתחומי המנדט,
מכיר בזכות היהודים
לעלות ארצה, אך מתנה את
ממדי העליה בגורם חדש: יכולת
הקליטה הכלכלית.

מכחכים

*969
— 3.6טייס השלום אייבי
נתן המריא מרומא לקאהיר ב מטוס
של חברת־תעופה יפאנית
וגורש למחרת היום במטוס
מצרי לפאריס.

*975
הדוכס והדובסית מווינדזור
3.6.1937
למען האהבה, נשא לאשה את
הגרושה וולים וורפילד סיס-
פסון, בעיירה צרפתיה נידחת
בשם מונטם.

*959
— 30.5העמיקה המחלוקת
בין מוסדות היישוב לבין ה-
אצ״ל. בהלווייתו של השוטר
אריה פולינסקי, שנורה למוות

בעלות־הברית נלקחו בשבי ה גרמנים.
מיבצע הפינוי הגדול
נחשב דווקא לנצחון הבריטים
הנסוגים על פני הגרמנים ה שועטים
קדימה. למחרת נשא
צ׳רצ׳יל את נאומו המפורסם,
שבו הבטיח :״אנו לא נרתע
ולא ניכשל. אנו נמשיך עד
הסוף. אנו נלחם בחופים, ב שדות
וברחובות. לא נכנע
לעולם !״

— 31.5בפקודת־יום לצבאו
הצהיר המלך חוסיין, כי ארצו
לא תשתתף במילחמה נגד ישראל.

*975

2.6ראש־הממשלה יצחק
רבין הודיע, כי ישראל תדלל
את כוחותיה בגדה המזרחית של
תעלת סואץ עד כדי המחצית
מן המותר — לקראת פתיחתה
מחדש. למחרת הצהיר נשיא
מצריים, אנוור אל־סאדאת, כי
הדילול הוא צעד מעודד לקראת
שלום וכי ישקול להתיר מעבר
בתעלה של מיטענים המיועים
לישראל.

אלכם מסים
הסובייטים פה, הסובייטים שס
המישטר הימני בצפון־תימן פנה
רק קוסטה־ריקה תישאר נייטרא־לית,
יחד עם פנמה, וכמובן מכסיקו.
ביבשת הדרום־אמריקאית עצמה
תורה של קולומביה, הולך ובא.
אחריה אורוגוואי, ועוד היד (הסובייטית)
נטויה.
בדרום־מזרח אסיה — ההסתב־ססות
הסובייטית בווייטנאם וב־קאמבודיה
היא סופית (בשלב זה).
באפגניסתאן שום בולדוזר לא יוציא
אותם. בהודו המישטר הוא
פרדסובייטי וכמוהו (בהסתייגויות
אחדות) גם ציילון. פאקיסתאן לא
יכולה להרשות לעצמה להיות אנ־טי־סובייטית
וגם סירבה לקבל את *
ארבע מאות מיליוני הדולרים של
ארצות־הברית. אשר לאיראן, ברור
שאינה פרו־סינית או פרו־אמריק־אית
וההשפעה הסובייטית גדולה
שם מיום ליום.
אל בסמ סי ס, ניו־יורק

הכרח תו ! ד ה>
הראיון של אורי על אבנרי עם אנוור אל־סאדאת
(״העולם הזה״

.)2223

כולנו יצורי־אנוש ואין ספק ש־מערכי
הנפש שלנו מושפעים גם
ממחוות שוליות של נדיבות מופג נת•
אורי אבנרי זכה לקבלת פנים
חמה מאד במצריים, ואפשר לומר
שהיתה לסאדאת סיבה להעדפת
אבנרי על פני עיתונאים ישראליים

(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2230

ההבדל בימו, מר גלבוע, הוא
שלן יש מכשיר טלויזיה ...ולי יש סוני!
יש אנשים המתפארים
בטלויזיה הצבעונית שלהם.
הטלויזיה הצבעונית היחידה
בעלת הפטנט של ״קנה אחד״
אשר זכתה ב־״ץ וחוח פרס
היוקרה של התקשורת
בארה״ב.
708 עו

41ק

יש רק ח0׳ו11 וזה 1אחד. וזה של
ץ ו\ .301 השנה יש לנו גם דגמים

חדשים, לכן, כעת יש לך עוד
יותר סיבות טובות לקנות
חס׳זזוחח! ¥א .50
אולי הסיבה הטובה מכולן,
היא שאם אתה קונה ץ ויז ,$0
יהיה לך במה להתפאר.

אחד ויחיד

תשגץ

מכהנים

הגוז לסהיה

(המשך מעמוד )4
רבים. סיבותיו של סאדאת עימו :
הוא רוצה לשכנע את העם בישראל
ואת נבחרי הכנסת בצדקת דרכו
ובכנות כוונותיו. הוא מעדיף
על כן להזמין את החוגים הוות־דניים
יותר בישראל, כדי לרכך
את עמדות הממשלה הישראלית.
לאורי אבנרי זו בוודאי הזדמנות
לתהות על קנקנו של הנשיא
סאדאת ולהרצות את דיעותיו ה ידועות.
השאלה היא, האם הכרת
התודה שחב אבנרי לסאדאת עבור

מאוזן :
)1אחד מהשמונה בירושלים
העתיקה! )5כלי־נשק תוצרת
בית! )10 כתה דתית! )11
שמותיו הפרטיים (ר״ת) של
משוררנו הלאומי! )13 צדיק
תמים היה בדורותיו ! )14 עמוד
נוזלים ! )15 כרת בשר הערלה;
)16 אוסף ! )18 הראשונה מבין
עשר! )20 מזון! )21 ארמון!
)22 אילן ! )24 עונת שנה !
)25 מטבע רומני ! )26 עוף
מדברי! )28 פרצו ביללה! )30
סופר ישראלי(ש״מ 31 בית-
דין גבוה לצדק (ר״ת); )32
מדור ב״העולם הזה של
נייר 34 אחד משבעת ה מינים
! )35 הסמכות לבטל
החלטה ; )38 שלמונים ! )39
טבעת מתכת להברגה ! )41
אשור לחופשה בצבא ! )42
ברא! )43 נחלש! )45 סלע,
בליטה מעל הקרקע ! )47 פרפר
לילה! )48 בסיס, יסוד! )50
תכשיט! )51 אביון! )52 שיי־רת־אניות!
)54 מעט ממשהו!
)57 מסמך התחייבות ! )61
תשלום עבור שרות! )62 מלה
שהומצאה ע״י אפרים קישון !
)64 חבר־כנסת (ר״ת 65
החור שבמחט! )66 תוית! )67
מש ממקומו ! )69 במרכז ההגנה
בכדורגל! )70 עוף ממשפחת
הנשרים ! )72 אורח חיים, אורח
נשים! )74 ברק, זהר! )75
שוק! )77 משורר איש־ירוש־לים
(ש״מ)! )78 אכל משד-
אמו! )81 חסר־תרבות; )83
בנסיעה ! )85 מילת שאלה !
)86 דמות ! )88 בעלה של תמר!
)89 עיר־התמרים צפונית לים־
המלח! )91 שלל! )93 מחבר
״רומא וירושלים״ (ש״מ 95
מספר שנות־החיים ! )96 באופן־
זה ! )98 קל־דעת ! )100 התוויית
כוון! )102 בעליו הראשון של
מערכת המכפלה! )103 בית־הבליעה
)104 ,קיבוץ שכן ל־בית־אלפא!
)105 מפעל שנחנך
ב״אורון״.

תאומים הרצל ובלפור חקק
ארבע נקודות

מאונך :
)1העיר שהיתר! מרכז לשומרונים!
)2זמן! )3ציפה,
קיוה )4 :משורר ישראלי מחבר
״על גבעות שיך אבריק״!
)6קידומת אצולה לשם הולנדי!
)7הקצה, הועיד! )8מעון!
)9הוד! )12 אוסף, קובץ!
)15 במלחמה עם גוג! )16
גנרל מצרי, בתפקיד דיפלומטי!
)17 חביטת שבלי-תבואה ! )19
מקום מבוצר ! )20 צאצאה !
)21 מחלוקת! )23 אינו רחב!
)24 בא־בימים! )26 קמצוץ!
)27 סופר יהודי (ש״מ)! )29
מימה נוסף על אורך ורוחב!

)30 שמו הפרטי של הסופר
במס׳ 30 מאוזן ! )33 קדש הקדשים
! )34 שיח ריחני ! )36
עיר בעלת מעיינות בריאות
בצרפת! )37 ממיני הקוצים!
)40 מעד! )41 קפץ, דילג! )44
תן נשיקה!! )46 די והותר!
)47 נצח! )49 נמלט משרות
חובה ! )50 אחד ממזלות הכוכבים
(איוב ל״ח, ל״ב 53 אדם
לבן ביותר! )54 יחידת־עצמת־הזרם!
)55 קול גברי עמוק!
)56 בנו השני של נח! )58
מרח! )59 כלי־תחבורה)60 :
בירת־איטליה! )62 כסוי לבית;

! 1 בריזה

מוסיקפה

)63 אינו עומד במקום אחד!
)66 מוזר בהליכותיו ! )68 בנה
מגדלים בירושלים! )71 מכאוב;
)73 שר של פלשתים !
)76 נקי מפשע! )77 קרובת־משפחה
; )79 פנסיה ! )80 כנוי;
)82 עמית ! )84 שאף ; )85
סלח ; )87 הוא ! )90 ישמח לבב
אנוש ! )92 חנית ; )94 מאוס :
)96 קיר ! )97 כתובת ; )99
נישא על המים ! )101 זוחל
מוקף שריון! )102 טבעת ל קשירת
בהמה! )103 שחקנית
קולנוע אנגלית, גבורת ״חלף
עם הרוח״ (ש״מ).

היחס המעדיף והאירוח הלבבי אינה
עלולה להכשיל אותו. כמה
שורות בראיון שלו צורמות בעינינו
ומעוררות סימני שאלה.
• נקודה ראשונה — אבנרי
מייעץ לסאדאת לשכנע את עזר
וייצמן שלא להתפטר :״אתה האיש
היחידי שיש לו השפעה עליו.
תגיד לו שלא להתפטר.״ קצת מוזר
ששר־הביטחון שלנו ימשיך
לשרת רק בגלל בקשתו של נשיא
מדינה אוייבת (עדיין אוייבת,
משום שהשלום הזה אינו מוחלט
אלא מותנה בעצם בהקמת מדינה
פלסטינית ובהחזרת ירושלים).
י• נקודה שנייה — אבנרי אומר
לסאדאת :״יש בעיה לגבי מר
בגין. אתה בוודאי יודע שעד ביקורך
בירושלים, מר בגין לא
דיבר מעולם באופן רציני עם
אדם ערבי. אף פעם לא.״ אבנרי
נהנה להחניף בראיון לסאדאת

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי המערכת

חזקו

ירושלים

עזה כמוות -׳ו־ידו ת
בעיקבות מודעה קטנה
ב,,מעריב״
שהתפרסמה
ב־ 6במאי . 1980

על כגון דא נאמר כבר: אמור

ואמצו

טלפון 227113 , 227117

נעמי ש מר
מרדכי הורוביץ

לא צריד לדעת מתמטיקה
כדי להבין ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשמח לשמוע מסך

הרצל וכדפז־ר חקק.,

ג ׳ ו. רול!
פתוח כל יום כולל יום א• משעה 21.00

יופיע שוב בפני חברי הכנסת, כאילו
זו זכותו הטבעית של המנ היג
המצרי. אין הוא מעז לעורר
השאלה מדוע לא מימש הראיס את
הבטחתו לאפשר לבגין לנאום בפני
מועצת העם בקאהיד.
כדאי לאבנרי להרהר שוב ב־סיגנון
הראיון שלו. שבחים מופרזים
לסאדאת ללא כל ביקורת
!לעברו ולאיומיו בוודאי שאינם
מעידים על אובייקטיביות.

לידידינו ב ק רי ת־ א רב ע

הרברט סמואל 80 טל 656992
בלוי ,

פיעים בו השמות של בגין, וייצמן
ואתה, אתה היית מופיע במקום
הראשון באמתי! האם העם
הזה שכת שסאדאת היכר, בנו ב־יום־כיפור?
האם כולנו חרשים
למשמע הטון המאיים שלו לגבי
ד; 26-במאי ולגבי ההכרח שב־הקמתה
של מדינה פלסטינית?
י• נקודה רביעית — אבנרי
מקבל את האסימטריה ביחסי יש ראל
ומצריים ובתהליך השלום ביניהן
כמובנת מאליה. הוא שוטח
בפני סאדאת את מישאלת לבו ש־

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

פירשם א׳דיאל
אבן גבירול 110 תל״אביב
(פינת אנטוקולטקי)

תן ט 1מפ
לחייל

ולהשמיץ את בגין. מדוע לא הזכיר
במקרה זה לסאדאת כי גם הוא לא
דיבר מעולם עם מנהיג יהודי באופן
רציני? ובעצם מדוע לא הזכיר
לסאדאת את עברו הנאצי ה־אנטי־יהודי
בשנים שבהן עמד
בגין בראש תנועת שיחדור לאומית?

נקודה שלישית — אבנרי
מרעיף שבחים על סאדאת ואומר:
״זה דבר מיוחד במינו. אילו היה
נערך כיום סקר דעת־קהל בישראל,
סקר של פופולריות והיו מו

מי הם ידידיו ואומר לך מי
אתה.
אבנר שלם, תל־אביב
• המודעה של המשוררת־מל־חינה
שמר — ראה גלופה.

עד ״ הרב׳ ב ה 1א ועוות,
בעיקבות מעצרו של ה״רב״
מאיר כהנא וגילוי מיצבור

(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2230

מכחכים

לוגית

צ ע צו עי הרבבה
מחוהד מיוחד־ היחידים בעולם
ע ם אחריות לשנתיים !

(המשך מעמוד )6

חומרי״הנפץ בעיר העתיקה
(״העולם הזה״ .)2228

כהנא וחבר מרעיו גורמים למדינתנו
נזק בל ישוער, שאינו נופל
מזה שגורמים שלושת המגורשים
מהר חברון. בהתקפותיו משולחות
הרסן כנגד ערביי הגדה, ובדרישותיו
לגרשם, הוא מכפיש את
שמנו ומכתימנו כגזע־אדונים, הגזענים
וכגרועים שמדינות העולם.

גורם מלבד. יצרים, שסופו פגי]£
בעצם קיומנו. אי לכך, אנו דור
שים את ביטול העוצר לאלתר וא
ריסון הגורמים הקיצוניים — ער
בים ויהודים כאחד.
רענן עוזרד, אור־הנ
• למיכתב צורפו שמותיהם ש
עוד 32 חברים מאור־הנר, שחתי
מותיהם נמצאות אצל הקורא עוזרז

לשחרור האדמות,
להחזרת העס למולדתו!
כמה מז־ישז ערביות בעלזח משטר דמוקרטי יש בשלם?
אף אחת וו
חחח איזה שלטה חיים הערבים ב שלם?
חחח שלטון מלוכני, צבא, עריצי( ,ירק. ל1ב. סשדיה וכת
מסקנה: הערבי לא יב1ל לחיות תחת שלמק דמוקרטי.
מחי שמר הערבי הארץ־ישראלי על הסרר 1נשם ע לחזק?
י חחח הממשל הצבאי1
מסקנה: יוחזר הממשל הצבאי על ערביי
ארץ־ישראל כולה.

אנו קוראים להפסקת שוד האדמות וביסשן ע־י הנורבים.
תוחזר אדמת ארץ־ישראל לבעליה החוקיים — היהודים.
•ש להפסיק וסיד אח הרחבת ובניית הישובים הערבים מארץ־ישדאר

צעצועי לוגית בשלל צבעים מרהיבים מתוצרת ישראל נמכרים בהצלחה
ברחבי העולם.
צעצועי לוגית בטוחים לחלוטין למשחק ילדים —:עשויים מפלסטיק
מוקצף דמוי עץ, בלתי שבירים, ללא סיבים ומחומר בלתי רעיל.
צעצועי לוגית במיכל שימושי מהודר.
צעצועי לוגית נמצאים תחת השגחת מכון התקנים.

אנו קוראים לשחרור וגאולת או־ץ־י שראל כולה
מבוזזי אדמת ישראל ומרוצחי נשים וילדים.

ארץ־ישראל לעם־ישראל
__הארגון לשחרור ארץ־ישראל

להשיג ברשתות המשכיר, בכל בו שלום ובכל חנויות הצעצועים ברחבי הארץ.

ג ב ם שווק והפצה: רוו׳ ש מו אל הנגיד 26
ירושלים טל 02-233383 .

רק בטיולי קנופיוגטודס
תוכלו לראות יותר, לבלות יותר
ולהוות יותר במחיר הומור ביותר
אירופה 124

אנגליה, צרפת, איטליה
שוויץ, גרמניה, הולנד.

* $ 1300

אירופה
30 יום

אנגליה, הולנד, שוויץ,
גרמניה, אוסטריה,
איטליה,צרפת.

ן אירופה
421 יום

1אנגליה, הולנד, שוויץ.
גרמניה, אוסטריה,
1איטליה, צרפת, ספרד.
סקנדינביה 128

הולנד, גרמניה, נורבגיה
שוודיה, דנמרק, צרפת,
אנגליה.

1420 2222-11 ^ £22 _ 1יי$יו

מחירי קמפיגגטורם כוללים:
• כרטיסי טיסה
• ציוד קמפינג משוכלל
• 2ארוחות ביום (בלונדון רק ארוחת בוקר)
• דמי כניסה וסיורים לכל האתרים המתוכננים
• לינה בקמפינגים לאורך המסלול(בלונדון בתי־מלון)
• מלווה, טבח׳ואוטובוס צמודים
• ערבי בידול ופולקלור לרוב
ותרבה, הרבה חוויות.
*מרכיב הטיסה במחירי הטיולים מבוסס על מחירון
בתוקף ליום 31.3.80 וכפוף לשינויים.

_ _ 4קמ *9נגסור . 0
5־וו 1ס* 9חן נן וח ^ 0 3
חברה מס 2 , .בסינל הקנזסעג

7שנות נסיון -אלפי מטיילים מרוצי!

דרוש חוברת ק מ פיוג טו ר ס 80 מסוכן הנ סי עו ת ש לו

יש לגרשם מהמדינה, ולאלתר !
מדיניות ״כך״ מזכירה את מעשי
״רק כך׳ ,ולא ירחק היום שבו
נחזה במילחמה ובאלימות פיסית
חבלנית בגדה, שאת תוצאותיה קשה
לחזות מראש אך שתפגע בנו כ־בומראנג.
יד!כ,
תל־אביב
למה לעשות שימוש בחוק לא־דמוקראטי,
המאפשר לכלוא אדם
ללא מישפט (מעצר מינהלי)? אם
הוא אשם — יש להעמידו לדין!
אם איננו אשם — אסור לכלוא
אותו אפילו יום אחד. לעניות דעתי,
הצטברו בחודשים האחרונים פרטים
רבים, המחשידים את אנשי
כהנא בעבירות חמורות על החוק
— הסתה, איומים ברצח, תקיפה
ואולי אפילו...
מי שעוצר היום ללא מישפט
אדם מהימין, יעצור מחר ללא מיש־פט
אדם מהשמאל — לשם שמירה
על ״האיזון הקדוש״ .ודי לח־כימא
ברמיזא.
ציונה כן־מרדבי, ירושלים

ערכים ויהודיס כ א חד
על מאורעות חברון .1980

אנו החתומים מטה, חברי קיבוץ
אור־הגר, מביעים בזאת את זע־זוענו
העמוק ממדיניות מישרד־הביטחון
בתגובה על הרצח בחברון.
לדעתנו התנהגות בלתי־אנו־שית
של גורמי הביטחון אינה מש רתת
את המטרה — מציאת הרוצחים
בלבד.
עוצר ממושך, המוטל על גברים,
נשים, זקנים וטף, בתנאים קשים,
אינו תורם ליצירת אווירה נאותה
לפיתרון הסיכסוך, אלא להקצנה
בעימות. חששנו הוא, שפעילותו
של צד,״ל גורמת לשינוי מהותו
המוצהרת.
הציבור היהודי המתנחל באיזו־דים
צפופי־אוכלוסיה ערבית הוא

*ש״א, ודא אש יר
לכרוז שנשלח למערי
״העולם הזה״ מבלי
שולחיו הזדהו :

תועמד! כשוט
על מאמרו של
על מאורעות חברון (״ה׳
לם הזה״ .)2227

נראה לי שהכותרת ״זה התחיל
המלווה בסימן־קריאה, מבטאת :
השימחה שבליבך על מה שהר:
בחברון מבטא בעיניך, ולא ז
העצב על מה שאירע באמת. ע
להדגיש, שלמרות שאני א־פולי
לגמרי ואינני מזדהה עם מפל
כלשהי, נחרדתי והזדעזעתי לקר
בכתבה הנ״ל את הפיסקה הבא!
״...אי־אפשר להתעלם מן ההמשן
פתיחה באש על קבוצת החייל
של ישיבת ההסדר בלב העיר,.
כיצד יכול אתה להתעלם מן
עובדה, שב״קבוצת החיילים״ ו
היו גם נשים וילדים, שניצלו !
בנס (נכמה בחורות שנפגעו)! א
אפשר לא לציין את העובדה, שן
נורו בגבם מן המארב, כאשר י
חמושים כלל, ובדרכם חזרה מ:
תפילה ביום המקודש ליהודים.
אינני נוהג בדרך כלל להג
על המתפרסם בעיתונות, אבל
מקרא הארסיות שבדבריך, ובר*
תי (מזה זמן רב) כיצד אתה נהו
תועמלן פשוט של אש״ף, אי!
יכול להישאר אדיש, למרות ש
טוח אני, שמיכתבי זה לא יר:
אור בעיתונו (כי אז לא יש;
מקום לכתבות ארסיות ולהסת
נגד הממשלה) ,כפי שמיכתב
קודמים שלי נשארו לעיונו ולהג
תו הפרטית של ממיין המיכתב
בעיתונך.
ר מי דקל, תל־אב
העולם הזה 30

מודעת שרות׳

קרנות הנאמנו ת
ה שקעה נמעט ללא ימן!
לא כל אחד יבול וגם לא צריך
להתעסק יום יום בשערי הבורסה,
המניות יורדות, איגרות החוב עולות ולהיפך...
קניית תעודות של קרן נאמנות
היא צורת חיסכון טובה והיא גם השקעה יעילה
הנושאת בירות וזאת-כמעט ללא סיכון.
יש קרנות נאמנות מסוגים שונים,

עם תיקי השקעות המורכבים באופן שונה
צמודי מדד, מטבע-חוץ ומניות
וכל אחד יכול לבחור לו את קרן הנאמנות
שתענה על דרישותיו המיוחדות.
יש קרנות נאמנות המחלקות רווחים מדי תקופה
ויש כאלה, הצוברות רווחים למען בעלי התעודות.
כך או כך, ההשקעה מפוזרת על-פני

מספר גדול של ניירות ערך
ונעשית על-ידי מומחים לניירות ערך
שכל עיסוקם בכך.
עצה טובה -היכנס לסניף הבנק שלך
ותן הוראה לקנות מדי פעם
תעודות של קרנות הנאמנות.
ויום אחד יסתבר לך כי צברת סכום נאה...

ח שו בעל כך

מותר לו לומר בעם
מילה טובה על עובד הבנקים !

חוח

יי שוש§חשנ0

1ה בבר לא מסתובב
השלטת אמנם כפולים חם, אן מבוססים על אהבה.
מונדי אוהב את השילטון (כל שילטון) שמזין את
הספזמולוגיה היצירתית שלו, ובמקרים סבוכים יותר,
אוהב לשנוא כל שילטון אשר מונע ממנו מזון זח, ו/או
אינו מעניק לו את תחושת הקדוש־המעונה של התיאט-
רון. אותו שילטון, אשר מפאת חוסר ריכוז ותשומת-לב
מספיקים, אינו סותם את פיו, אינו חותן באכזריות
במחזותיו ושוכח לשלוח אותו לגלות פוליטית. מונדי
אוהב את המימסד כמות שהוא: ליברלי, מטופש,
אפילו לא עקבי במפלצתיותו (ראה מאמר השבח
לצבא-חחגנה-לישראל, עם שובו מרומניה, שליד מסן*
הברזל) .ולא בתיזה פסיכולוגיסטית מדובר, כי אם
בשאלה פוליטית רחבה: מאיזה מקום מדבר יוסף
מונדי ז ואל מי 1

יוסף מונד•
קגעתי לעצמי מטרה וגנועח בכתיבת מאמר פולמוסי
זה: לפרק למרמיו השמרניים את ״פנומן מונדי״.
פירוק כזה מחייב שימוש במטבעות״לשון שדופות ונבובות
/כגון ״הנוף התרבותי־אמנותי בישראל״ ,״חיי-
הרוח שלנו״ וכיו״ב. אן מכיוון שבמרחב זח מתנועע
ח״דבר ממדי״ ,לשם צריך ללכת. לחנק, למיצבור
הגופים חרכים המתנועעים בעצבנות, לקקופניית הנוסחות
הכמו־רדיקליות, לאצבע המורה בזיקפה אימתנית
על זוועות ועיוותים.
פנומן, משום שבקול חשיעולי הזה מתגלמים אין-
ספור קולות של אחיו וחבריו, שמקיימים את הצעקה
המינורית בצורה דומה ; ומשום שמאזיניו, קוראיו
וצופיו מזהים, ואחר כן מכנסים את דבריו למין
קטגוריה מונדאית, גמישה אמנם, אן מוגדרת ומדו-
ייקת.
בחוברת הלועסים והמעכלים של רמת־השרון,
הרצליה ושאר אזורי הרפאים של המדינה הציונית
העשירה (״סיגנצ׳ר״ ,מגזין חברי דינרס קלוב, מס׳ ,1
מרס ,)1980 פירסם יוסף מונדי מאמר זעקני בשם
״דו״ח לאף אחד״ .ובכן, ניתן לתפוס במרחב החברתי
את מקומו של ״הילד הנורא״ של הזעיר־בורגגות
העולה, שמלבד מעדני-גבינות וחסילונים, אוכלת כל
סוף־שבוע קצת תיאטרון חדשני, תולה על קירותיה
קצת אמנות מושגית, וקוראת, בין שער חליפין זה
או אחר, חוברת ספרות אוונגרד זו או אחרת. אפשר
לרצות לנער אותה (לזה היא שואפת) ,לקלל אותה
(את זה היא אוהבת) ,ולזעוק חמס (לזאת היא מצפה
מהאמן) .כל ליצן־חצר הינו דמות טראגית-בוכיה,
שמצחיק ומבדר את השנואים עליו. יוסף מונדי רחוק
מלהיות ״ילד נורא״ ,וכובע הליצן הכואב מסרב להכיר
בו. יחסיו עם השילטון, המימסד והאידיאולוגיה

בדוגמה רעועה שהביאה את אנטונין ארטו לשעריין
אפקה, מגלה מונדי הזדהות נערית עם מי שלא חיה
אבי תיאטרון האכזריות (כי אין לו אב, ואין תיאטרון
כזה) .מונדי, בראייתו חפוזיונאלית, הוא הוא אנטונין
ארטו, חבלתי-מובן המוחלט של החברה, הסטודנטים
הנפחדים של הסורבון הם הקהל המקומי״ישראלי
המטומטם והשמרני, ומתון סיטואציה נוראה זו קם
דבר שפתח ״עידן חדש בתולדות התיאטרון״ .וכל זאת
מספרת לנו ח״סופרת״ הרכלנית אנאיס נין ביומנה,
שכן ארטו לא טרח להנציח אנקדוטה כבדת״מישקל
זו. שכן ארטו לא חיה מעוניין באבחויות אמנותיות.
ופחות מזה ביחסי־ציבור אופקיים עם הקהל.
אפשר להניח באופן היפותטי ביותר שהמסר של
מונדי אכן אינו מובן דיו בחוג שבעי-הרצליח-פיתוח,
או רעבי מעלות ושדרות. אן לא בזה תמה אוכלוסיית
חצופים והקוראים במדינת ישראל. דווקא בשנים האח רונות,
למרות תהליכי הפאשיזציח העמוקים שעוברת
החברה הישראלית, נוצר קשר אחר וחדש, זה הצמא
למסר רדיקלי ולוחם, וחושד בכל צעקנות אינרטית
ורדופת נרציסיזם, שאינה משיבה מילחמה שערה, אלא
מתחככת ב״אויביח״ ,מזמינה ומחכה להם, שרה להם
שירי אהבה מרים.

יוסף טונדי מתגלה בתיזה שלו בדבר ביטול התמיכה
בתיאטראות, כמילטון פרידמן של האמנות. לא אתייחס
לאנטי-קומוניזם הגס שלו, שימושיו החוזרים ונשנים
במושג הנדוש ״מסן הברזל״ ,שחדל מזמן להפריד
מזרח ממערב; מ סן זה, בעידכונו האחרון, מפריד
את כל השולטים מכל הנשלטים בכל ארצות תבל.
אתייחס לתוכן דבריו ולמיתוס הבורגני שממנו הם
ניזונים.
מונדי, רווי תרבות צרפת, מניח שהכסף (קיומו
או חסרונו) ,הוא סטימולנט מרכזי ותנאי בל-יעבור
לקיומם של חיי״תרבות. ידועים לכל המודלים הצר פתיים
של האמנים המקוללים, חסרי כל, עניים ומדודים .
שיכורים ומשוגעים, שהשאירו לנו יצירות מופת (אני
מאמינה שלא לזאת היו נשואות עיניהם. שוורלין,
מודיליאני ואחרים היו יוצרים במתח הגבוה ובאינטנסיביות
החזקה שלהם גם בתנאי קיום פחות קשים).
אן מונדי אוהב אותם כמות שהם: מקוללי החברה
וקורבנותיה, דפוקים וגאונים. סכימה רצחנית זו של
הבורגנות הנינוחה (כולל מונדי) ,שאוהבת את אמניה

הסובלים, פעלה יפה במאה ה־ 19 ובתחילת המאה
ה״ . 20 מאז תום מילחמת־העולם השנייה, ההומניזם
הבורגני גרם לה לשנות את עמדתה. היא הסתגלה
(ומוגדי אתה) לזרמים המהפכניים, אימצה לה אותם
כתפאורת־קבע בעולמה, וקבעה שהאמנות היא סקטור
בחיי הכלכלה העונה לחוקי המכונה הכלכלית. לא
עוד אמנים רדופי״סבל, כי אם אמן תחרותי, משתלב
ומשולב, מצליף — אן מבפנים.
לכן סבור מונדי, הקפיטליסט הפרוע, ששוק חופשי
וחוקי ג׳ונגל יפרו את חיי התיאטרון .״עלינו ליצור
תחרות הוגנת וחסרת פשרות. מי שטוב, ישחק, מי
שלא טוב, יעשה הסבה מקצועית. כל שחקן חייב
לדאוג לכושרו הפיסי והרוחני יומם וליל, ולהימצא
במצב של תחרות מתמדת.״ זה נשמע כמו פקודת-יום
של חמטכ״ל. לא רצון לומר וליצור, מעיים בוערים,
תחושת דחיפות וכיוצא באלה, אלא אימונים, התעמ לות,
חישול האופי חזאבי, והופ, לבמה !

מונדי מנפנף במרץ רב בדוגמת ארצות הגוש המזרחי,
כדי לבסס את טיעוניו בדבר ביטול הסובסידיות. ובכן,
הארצות חללו נכשלו ביישום חמארכסיזם־לניניזם, אן
דבר אחד יש לזקוף לזכותן: חיי תיאטרון, קולנוע,
ואמנות פלסטית עשירים ומעניינים פי כמה מאשר
באירופה המערבית. ולא רק משום שחם שימשו מקום

מ סו אותה,
רקלר אותה
ולזעוק חמס
מיפלט לכל שוחרי חופש הביטוי, אלא דווקא משום
שהאמנים הם שכירים, ובעיות הקיום הכלכליות אינן
רובצות על כתפיהם, ומשום שהתחרותיות החולנית
זרח לחם.
תיאטרונו וסדנתו של יז׳י גרוטובסקי (אופולה,
וורוצלב, פולין) נהנו שנים ארוכות מתמיכתה של
המדינה והעיריות הנ״ל ן וכן כל אנשי הקולנוע הפולני,
ההונגרי והצ׳כי. תיאטרונו של אנטואן ויטז (איברי,
צרפת) ,ממומן ונתמן על-ידי עיריית איברי הקומוניסטית.
במסגרות חללו נוצרו יצירות ביקורת ומחאה
חריפים, התאפשרה עבודה קולקטיבית, הושגה רמה
גבוהה וכן אקטיבציה וחישמול חיי התרבות. החלחלה
האונומטופיטית של מונדי מצחיקה את כל מי שאי
פעם תחב את אפו לחיי התרבות של הדימוקרטיות
העממיות.
חיי-תרבות דחוסים, אמנות חזקה ועשירה, נסיונות
חריגים — קיומם אינו תלוי בקטגוריות שמונדי מניח.
מבלי להיכנס למטאפיסיקה עיתונאית, רצוי לדבר
על העזה, פריצת גדרות, רעב, תחושת חיוניות ועוד
ועוד.
הסיום הסיסמאי מעט, מתבקש מאליו. יוסף
ממדי, זה כבר לא מסתובב!

טלילהאוהלן, חל־אגיב

שחס _השנם חוח
מאי1ה חומר קורצת?
כאשר אתם דנים בכישורים הפוליטיים, בתבונה
המשיחית, בחזון רב-חהשראה של ראש״הממשלה היקר
שלנו, בדאגתו למקופחים ולעשוקים ; בכן שלעולם
אין הוא מתיר לעצמו להיות מושפע או נשלט בידי
התורמים העשירים לקרנות-המפלגה, ולעולם אינו מבצע
את הפוליטיקה שלו על גבן של עקרות״הבית, הזקנים
והחולים — כפי שהתבטא בעצמו, כאשר הגדיר את
160 אחוזי האינפלציה השנתית...
כאשר אתם חוזים במוסר הפוליטי הגבוה שהחדיר
בציבור ובחיינו הפרטיים, ב״ציונות בעלת פני-אנוש״
הצנועה, חבלתי-אנוכית ורבת-ההקרבה של ״המאמינים
האמיתיים״ של גוש־אמונים — שלא לדבר על גיבוריהן
האמיצים של פלוגות-חסער של תנועת כן של הרב
כהנא...
כאשר אתם מתבוננים בתקיפות שבה הוא מקיים
את החוק והסדר — ובמיוחד את החלטות בית-
המישפט העליון — ומיישם אותם בהחלטיות נמרצת
ובמהירות־למופת...
כאשר אתם מתפעלים מן היושר וההגינות שבהם
הוא מטפל בבעיות החברתיות והפוליטיות של כל
אזרח ואזרח — לרבות תושבי השטחים הכבושים —
ללא הבדל דת, לאום או מין״.
האם לא מתעורר בכם דחף בלתי-נכבש ללכת בעקבותיו
של האיש חזה, האמיץ ודובר-חאמת, המטופח
ונקי ומסודר תמיד, האישיות הפוליטית המרשימה
שגרביה תמיד הולמות את עניבותיה ולהיפן!

״פסיכוגראף של בחינה-עצמית״ יגלח לכם, אם גם

אתם קורצתם מן החומר שממנו עשויים ראשי״ממשלה.
השיבו על השאלות הבאות, והעניקו לעצמם נקודות.
10ל״כן״ ,חמש ל״לא״.
( )1אילו דרשה דעת״הקהל העולמית — להוציא
את זו של דרוס-אפריקה, צ׳ילה והונדוראס, וכלל את

לטפס על הקיוות
ולרקוד ברחובות
מרוב שימחה
זו של מועצת־הביטחון והאסיפה הכללית של האו״ם —
אוטונומיה מלאה לשטחים הכבושים, האם היית אתה,
בהשקפתן התנ״כית הנאמנה, עומד בתוקף על כיבוש
צבאי — גם אם השקפה תג״כית נאמנה זו היתה
מפלגת את הקהילות היהודיות בישראל ובגולה, ומובילה
למילחמה חדשה שתוצאתה ״לא״ישראל״ ולא
״ישראל גדולה יותר״ 1
( )2אילו נבחרת על-ידי עדות המזרח, המקופחים
הפוליטיים והחברתיים — האם היית מתנגד אם,
תודות למדיניות הממשלה שלן ולידע ולניסיון המדהים:
שלן בתחומי המדיניות והכלכלה, העניים היו נעשים
עניים יותר והעשירים עשירים יותר, כפי שטען שר

העבודה והרווחה שלן!
(9< 3ילו תושבי השטחים הכבושים הושפלו, דון״
או, נוצלו, גורשו ואילו זכויות־האדם שלהם וכבודם
היו נרמסים ומחוללים — האם חיית אומר ש״אין
לראות זאת בעד זכוכית־מגדלת״ — הכרזה יפהפיה
ומוגדרת-לחפליא, שהיתה משקפת את גדולתן ואת
נדיבות חזונן הפוליטי הניזון מחלומות האלמוות
על צדק וחופש של נביאינו ן
( )4האם היית ממליץ בפני איש״עסקים זר, שהואשם
במעילה ובגרוע מכן, שירוץ לכנסת — ואם
ייבחר, שיתמון במפלגתן ברוח חשיוויון והכבוד
ההדדי ז
( )5אילו היה עלין לכהן במשן יומיים כשר״
המישפטים — בהיעדרו של שר״המישפטים מן הארץ
— האם חיית ממהר לשחרר את מועל-במיליונים...
למען דו-קיום מועיל וידידותי בעתיד!

( )6האם חיית מעודד פוליטיקאי חבר מפלגה
אחרת לרוץ לבחירות מטעם אותה מפלגה, ויום אחרי
הבחירות ״לשחרר״ עצמו מכן ולבוא לשמש כשר-חחוץ
שלן !
( )7האם תחזיר לממשלתן שר שעזב אותה, מאחר
שלא חסכים עם מדיניות השלום שלן, ותמנה אותו
כאיש החזק בה — תון הטלת צל כבד על מדיניות
השלום שלן!
( )8האם תסכים שיש שני סוגי חוק — האחד
לשר״חחקלאות בעל החווה הגדולה ביותר בנגב, והאחר
לאזרחים הפשוטים שאין להם חווה גדולה בנגב !

(המשך בעמוד )51

יו סףשריק ,

מי מן

חקרעז

מענק של עד 50,000ל״י גקנית החסכוניות של ״סי טרו אף
למרות העליות החריפות בשערי הפרנק הצרפתי אנו ממשיכים למכור את דגמי 79 במשך חודש מאי(עד לגמר המלאי) במחיר הישן,
הרוכש מכונית בתקופת
המבצע זוכה במענק של
35,000-50,000ל״י
וחוסך הפרש ניכר
בהשוואה למחיר
הדגמים הזהים של שנת
( . 80 ראה טבלה).

דגם המכונית
מחיר מחיר
מחיר מכירה מענק בתקופת מכירה מכירה
שנת ייצור שנת ייצור שנת ייצור 1979
המבצע
* 1979 בתקופת המבצע
1980

הפרש בין־
דגמי 79-80

דיאן £1\1£6 6׳\ם

3 8 8 ,0 0 0

3 6 3 ,0 0 0

328,000

35,000

6 0 ,0 0 0

4 6 5 ,0 0 0

4 3 0 ,0 0 0

390,000

40,000

7 5 ,0 0 0

6.8 8? £0141.

5 7 8 ,0 0 0

5 3 3 ,0 0 0

488,000

45,000

9 0 ,0 0 0

411.48ק 6.8

6 4 0 ,0 0 0

5 9 0 ,0 0 0

540,000

50,000

1 0 0 ,0 0 0

ויזה

ג׳י.אס.ספציאל
ג׳י.אם.פלא0

החסכוניות של סיטרואן
מצויירות במנוע חדיש וחסכוני
המעניק להן ביצועים מפתיעים
וצריכת דלק נמוכה. לכולן אביזר
בטיחות ויציבות משוכללים,
אמינות לאורך שנים ואחזקה
חסכונית. הוצאות רישוי ובטוח
מהזולים בישראל ומעל
לכל, השרות האמין של
סוכני סיטרואן בישראל.

י המחיר כולל מע״מ״נכון ליום 1.5.80 לפי שער 10.25ל״י 1
במידה ושער הפרנק יעלה או ירד יעודכן המחיר בהתאם.

דוד >יביגסקי נע״מ,
תל־אביג: ו חי שתציגו 16 טל 333214*6 .
*ווסלים: ו חי הס ,3טל 228888,222666 .
סוכנויו ת תל־ אגי ב; ב.ג. מוסכים ומפיצים בע״מ,
ו חי חווץ ,12 טל 331339 .־ 03

דו דלו גיו ס ק׳ ב ע ״ ח
מפיץ ס־טרואן כי שראר

חיפה: רכב הצפון בעי־מ שד* בן גוריע 8
ושד׳ הכרמל) טל 04*538228 .
נאר־שבע: אשנב הנגב. די ר חברון 3טל. 057*33210 .
נתגיר: לוינקופף הרמן. רח׳ שוהם , 4
טל 53081.37821 053

״...הלוואי שכל שדות
התעופה בעולם היו
כמו זה של פרנקפורט.״
מדברי נוסע לופטהנזה

111711131183

הומנות דרך סוכן הנסיעות שלך או טלפן אלינו: תל־אביב 651414־ ,03 חיפה 2862ו5־04

ה היה

גיליון ״העולם הזה״ שראה אוד השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, פירפם פדל, נוסף כם ידרה ״זה ל!רה ב־ 1975״ :״אחריד
בנימין״ ,סיפור המתאר את הפוטש הפאשיסטי של הימין כישראל
כנגד הדמוקרטיה, במתכונת של סיפור בדוי. בתבי השבועון
המשיכו בתיאור השחיתויות בבניין העירייה בחיפה, והפעם תחת
הכותרת ״גנגסטריזם בבית העירייה — כשבית הקרנות מצמיח
קרניים״.
מדור הבידור הביא כתבת־שער שעסקה בשייקה אופיר
ובמופיע הפנטומימה שלו. הכתבה, תחת הכותרת ״שייקח ושות׳ ״

הציגה בתצלומים ובתיאור מילולי את עוצמתו של אופיר הפנטו-
מ־מאי, ששב זמן קצר קודם לכן מפאריס.
בשער הגיליון: שייקח אופיר באחד ממופעי הפנטומימה
הנהדרים שהועלו בארץ.

3צצ1ת נגד..העולם הזה״ ^ תש. ב .וווו אחו ניבחו׳
העם

* מנחם בגין .. 1המקצ 1ע ה נעלה־

״העולם הזה״
תאריך2.6.1955 :

מעשה־נבלה שעוד לא היד, כדוגמתו
בוצע השבוע במערכת העולם הזה. מטען
של חומר־נפץ, אשר לדברי חבלנים מיק-
צועיים די בו כדי למוטט אגף שלם של
בית, על הנשים והילדים הישנים בו,
הופעל ולא התפוצץ בדרך של נס.
ביום השבת, שהוא כרגיל יום עבודה
למערכת, נתגלה ליד דלת הכניסה מיטען
כבד ביותר של חומרי־נפץ: ארבעה לב-
נות־חבלה בעלות מישקל של 2ק״ג במצב
פעיל ומתוצרת צבאית ישראלית טריה.
המיתקן הופעל, והפתיל היה שרוף. הנפץ
התבקע מחוץ לחומר הנפץ, ובנם לא
הפעיל את החומר עצמו. לפי דברי חבלן
המישטרה, שבדק את הפצצה מייד עם
גילויה ,״היה זה נס שהמיטען לא התפוצץ,״
והתפוצצות זאת ״היתה עלולה
להעיף את כל הבית.״
...ברגע האחרון ממש, בטרם נכנם עמוד
זה לדפוס — כמעט ולא נשאר דפוס
שאליו ייכנס — הונחה הפצצה השנייה
תוך שלושה ימים, באישון לילה, בדפוס
ישראל, סמוך לקיר הגובל עם מכונת-
הדפוס הפולטת את גיליונות העולם הזה.
והפעם פעל הפצץ כסידרו׳ .בשעה 6.20
בבוקר נשמעה התפוצצות מחרידה, שהדיה
הגיעו עד לרמת־גן, בקיר נפרץ חור
בקוטר של 0 70״מ ועל הכביש הסמוך
לקיר אחורי זה כתב מי שכתב באותיות
סיד גדולות :״אבא חושי״ .אין לדעת
אם מעשה ליצנות היה זה, שמטרתו לשים
את העניין ללעג ולקלס, או פשוט פעולה
בנוסח הגנגסטרים בנמלי ארצות־הב-
רית, שהיו מסמנים את קורבנותיהם בסימן
ההיכר שלהם...

הממשלה

בות שלהם הותקנו, ללא ידיעתם, מכשירי
האזנה וקליטה משוכללים ביותר.
• פקיד ממשלתי בכיר, איש הציונים
הכלליים, מצא כי מיכתביו הרישמיים נבדקים,
בטרם נשלחו, על־ידי קצין הביטחון
של מישרדו, איש מפא״י. לפחות בשני
מיקרים עוכבו המיכתבים במשך ימים,
ונשלחו רק לאחר שקצין־הביטחון קיבל
אישור למישלוחם, ממי שקיבל.
ריגול לטוכת מיז לדברי המקור
אשר מסר ידיעות אלה, שמטעמים מובנים
אין לזהותו, עלה מיספר התלונות
שהוגשו על ,200 וביניהן עשרות תלונות
על צינזור מיכתבים של חברי-כנסת, האזנה
לשיחות־טלפון, חיטוט במיכתבים ועוד.
כתב פקיד ממשלתי, איש מפא״י לשעבר
בתלונתו :״מצב זה מסכן את ביטחון
המדינה. כל מרגל או קבוצת מרגלים
יכולים בתנאים אלה לעבוד במישרדי-
הממשלה, מבלי שאף אדם יידע על כך.
הריגול הפנימי הפך כבר לדבר מובן
מאליו. כשכל אחד מרגל אחרי כל אחד,
איך אפשר להיות בטוח למען מי הוא
מרגל?״
עבורה שאלה לל א מענה
״תוחזר המורה שושנה כץ לעבודתה !״
זעקה השבוע כתובת באדום מעל קירו
החיצוני של בית־הספר על־שם דויד רמז
בקרית־שלום. גיבורת הכתובת עצמה, אשה
צעירה בת ,25 ישבה באותו זמן חמורת
סבר ומבט, בבית־הספר פנימה, שובתת
שביתת־שבת, תוך התקוממות נגד התפקיד
שהועד לה: לשמש שפן ניסיון
לשיטה חדשה, לפיה אפשר יהיה לפטר
אדם ממקום עבודתו בגלל השקפותיו הפוליטיות.
שושנה
כץ, שסיימה לפני שש שנים
את סמינר הקיבוצים, היתה אז חברת
מפ״ם, ופרשה ממנה עם מיפלגת השמאל

הסוציאליסטי של משה סנה, והצטרפה
עימה למיפלגה הקומוניסטית הישראלית

עובדה זו היתד, לצנינים בעיני מפקחי
מישרד־החינוך, שניסו עוד בשנה שעברה
לפטרה. אז התנגדה המנהלת, יפה אפרת,
שטענה :״עבודתה היעילה של שושנה
כמחנכת כיתה ח׳ אינה סובלת מהשקפותיה
הפוליטיות.״
השנה החליף אביגדור בורשטיין, פעיל
מפא״י נמוך־הקומה וקצר־הרואי את המנהלת
אפרת, ומעשהו הראשון של המנהל
החדש, שפוטר בזמנו מבית־ספר בלוד,
היה לקרוא אליו את שושנה, ולהזהירה
כי תפסיק את פעילותה הפוליטית.
שושנה סירבה, ואמרה כי איש לא יוכל
לומר לה מה תעשה בזמנה הפנוי.
כסף לקרך־קיימת. בורשטיין לא קפא
על שמריו, והכריח את מישרד החינוך
להקים ועדת חקירה, בה היה הוא עצמו
הרוח החיה. שושנה נשאלה בחקירת הוועדה
שאלות משונות ביותר :״כמה כסף
אספת בשנה שעברה בכיתתך לקרן הקיימת
ן ...האינך חושבת כי בהיותך חברת
מק״י ומורה טובה את משפיעה לרעה
על תלמידיך?״ השאלה האחרונה היתד,
הבסיס לתלונותיו של המנהל, שטען כי
ארבעה מתלמידיה של שושנה הצטרפו
שנה לאחר שסיימו את כיתתה לנוער הקומוניסטי.
ענתה על כך שושנה במרירות :
הוא לא טרח לעפור את מיספר הנערים
שהצטרפו לתנועה המאוחדת או לצופים.
שבוע לאחר מכן קיבלה שושנה מוכתב
פיטורין חסר נימוקים, חתום בידי שר־החינוך.
גם בתאריך מאוחר יותר לא
הזדרזו אנשי משרד החינוך לתת הסברים
למעשה. מנהל בית־הספר התעטף בשתיקה
מוחלטת. אחר פתחו המנהל ואנשיו
בהסתה אישית ומיפלגתית, אולם תלמידיה
של שושנה והוריהם חשבו אחרת.
התלמידים כתבו על הלוח בכיתה ״אנו
רוצים את שושנה !״ והביאו לה פרחים,
וסירבו להשתתף בחגיגות הביכורים בלעדיה.
אומרת שושנה אולטינגר, אחת
האמהות :״בעלי חבר מפא״י, אך אני

הכל מרגלים עד הכל
כשניצב ראש־הממשלה משה שרת לפני
זמן מה על דוכן הנואמים בכנסת, והשיב
לשאילתה בקשר לתלונת שר־המסחר־והתעשיה,
על שעקבו אחר שיחותיו ומכתביו,
התחמק מתשובה עניינית, וטען כי
למעשה לא ידוע לו דבר.
המשיב התעלם כנראה בלא יודעין מהעובדה
כי מיספר תלונות מסוג זה הובאו
במשך ששת החודשים האחרונים לידיעת
רשות מוסמכת, ולא זכו לכל טיפול. התלונות
שנמסרו היו למעשה רק חלק
זעיר ממיספר התלונות שהיו מוגשות, אילו
האמינו המגישים ביעילות הטיפול בהן.
התלונות :
י• אחד משרי הממשלה ששלח מדואר
חיפה מיברק לחוצלארץ בעניין נמל הקי־שון,
מצא כי י תוכן המיברק היה ידוע
לאנשים מסויימים במועצודפועלי־חיפה,
פחות משעה לאחר שיגור המיברק.
*• חבר־כנסת מסויים מצא בחוזרו ל דירתו,
לאחר שנעדר מהארץ, כי נערך
בה חיפוש. שום חפץ בעל ערך לא
ן נלקח.
• חבר־כנסת אחר התלונן כי עקבו
אחר תנועותיו ונסיעותיו משך שלושה
ימים לפחות.
>• חברי אחד הגופים הפנימיים והעליונים
של מפא״י גילו, כי בחדר הישי
מתנגדת
לפיטורים פוליטיים של מורה
טוב. במידה ומחר תהיה שושנה פרסיץ
שרת החינוך, היא תפטר, אם תרצה, מורים
אנשי מפא״י. עד היכן נגיע בדרך זו?״

חתונת הכסף
היה זה ביקורה השלישי של אסתר
קליין (קל) ,פקידת הארץ הממושקפת,
הכותבת בשעות הפנאי רשימות ליריות
קטנות, במישרדי ועד הקהילה. בפעם הראשונה
— נרשמה לנישואין עם המספר
הממושקף, מתון ההליכות וגבה־הקומה,
גידעון שמר* ,כיום תושב קבוצת כינרת
ובעלה של אחת מבנות המשק בפעם
השנייה — התגרשה ממנו. עתה, בפעם
השלישית, באה אסתר השמנמונת על־מנת
להירשם לנישואין שניים לכתב
במחנה הממושקף, פעיל מערכת הבחירות
של מפא״י, דניאל מנדלסון.
אלה הם הגיבורים, וכמו ברוב הטרגדיות
היתה גם כאן הסיבה זעירה ביותר,
לא גדולה בהרבה משני גרעיני השעורים
שהחריבו מישפחה בשירו הנודע של
המשורר יהודה לייב גורדון (יל״ג) .תעודת
הגירושין שקיבלה אסתר בשעתו, לפני
ארבע שנים, אבדה. אולם לאסתר היה
נדמה שאין זה אלא קושי טכני. סוף־סוף
העתק התעודה שמור במישרד הרבנות.
מקרי בהחלט. הרבנות חשבה אחרת.
אומנם, העתק התעודה בחתימת ידו של
הרב הראשי לתל-אביב, יהודה לייב אוני
טרמן, נמצא במקומו, אולם הרבנות החליטה
כי אסור להניח לאדם לשלם בזול
עבור איבוד תעודה. אסתר חוייבה לפרסם
בהצופה, עיתון הרעב למודעות בגלל
תפוצתו הירודה, מודעה מתאימה במיטב
כספה.
המודעה פורסמה, אולם היא היתה רק
תחילתה של דרך הייסורים. מייד לאחר
מכן נזכר מי שנזכר כי חוסר דמיון בין
השם מנדלסון לבין השם כוהן הוא מיקרי
בהחלט. החתן המאושר נדרש, לפני שאתו
אשה גרושה, לספק הוכחה משכנעת כי
אינו כוהן. דניאל הרגיש קושי מסויים
בעניין זה, קושי שהיה עומד לפניו בלי
ספק גם אם היה נדרש להוכיח, למשל,
שאינו איש המאדים. אולם במישרדי הרבנות
נרמזה לו הדרך לפתרון: עליו רק
לגשת לאחד מבתי־הכנסת, ולבקש תעודה
שהוא ישראל, ולא כוהן או לוי .״הם
יתנו לך,״ הובטח לו ,״אבל זה יעלה רק
כמה לירות.״

אנשים

סטודנט ידידיה ׳בגבורו ^נ־לי^די^י

לקוראי העולם הזה במדור ״דו״ח לבוחר״ ,מדוע הוא עומד להצביע בבחירות
מיפלגת הציונים הכלליים (כיום המיפלגה הליברלית) :״כי הם פותרים את
המדינה על־ידי הגישה הליברלית. לגביהם אין הפרט בורג אלמוני בתוך
גדולה. יתרון נוסף של הציונים הכלליים — אצלם אינטרס המדינה הוא מעל

9סיר ויגסטץ צ׳רצ׳יד, במסיבה
לאחר ניצחון המיפלגה השמרנית בבחירות,
לנואם שאיחל לו חיים ארוכים:
״כבר היו לי.״
>• בהגדירו את מיקצוע הפוליטיקה,
אמר ח״כ מנחם בגין :״הפוליטיקה
יכולה להיות המיקצוע הנעלה ביותר
או השפל ביותר בעולם. ההבדל נעוץ באמונתו
של האדם העוסק בה.״ מבור בעיית מכונה לכל.״

* המונה לשחקן גידמון שמר, שפירסס
באותה תקופה סיפורים מעולים.
** רעייתו השנייה היתה הפיזמונאית
נעמי שמר.

עיכובים שחלו במשך החודשיים תאחרו״
נים יפסקו. אתם צפויים להתקדמות
בעבודה. תפוצו על אי-
הנוחיות שעברתם. מרץ
מחודש יביא בעיקבו-
תיו הישגים משמעותיים.
יתכן אפילו שתוצע
לכם תעסוקה
חדשה ומעניינת. המתת
יגבר בקרב ה-
מישפחה, ומכל עניין
21במרס ־
20באפ רי ל
קטן עלול להתפתח
ריב גדול. עצתי לכם
לשתוק ולהבליג בשבועיים הבאים. ואת
כל מה שתרצו להטיח שימרו לתקופה
מאוחרת יותר. אל תתפתו להאמין
לרכילות שתושמע באוזניכם על אנשים
הקרובים אליכם, צאו והגנו עליהם.

(1111

כל הקשור בשותפויות — אם באהבה,
בעבודה, או בכל תחום אחר — נמצא
במצב רגיש ביותר. יחסים
שהתחילו בצורה
יפה עלולים לספוג זע*

זועים בגלל חוסר־הבנה
וגישה שלמעשה דומה,
אך על פני השטח נראית
שונה לחלוטין. העמיקו
לרדת להבנת העניין
ויתגלה לכם שהקשר
חזק משחשבתם.
גס אם בזמן הקרוב יפרצו
סיכסוכים, דעו שתוך זמן קצר שוב
יחזור השקט. לאנשים העובדים עם קהל,
יתכנו קשיים. יש להיזהר מלומר את
הדברים הלא־נכונים, או אפילו להעליב
שלא במתכוון, במייוחד יש לשמור סודות
ולא לפלוט דברים מיותרים ללא מחשבה.

תהפוכות במצב-הרוח יאפיינו שבוע זה.
מהתלהבות והנאה עד בלבול וחרדה.
תהיו זקוקים ליד תומכת
שעליה תוכלו
להישען. בהחלטות ח שובות
כדאי להתייעץ
עם אדם אובייקטיבי
שלא מעורב בענייני-
כם, לאנשים המקורבים
אליכם יהיה שיפוט
מוטעה. יש להי21ב
מ אי ־
20 ביו ני
מנע מלחתום על מיס״
מכים חשובים בשבוע
זה. למלים מפתות שילחשו באוזניכם,
תהיה משמעות כפולה, אל תקבסופית. כאמירה מלה

]ואומי]ו_

תכנונים
מוקדמים צפויים לכישלון. למעשה
בחודש הבא לא תוכלו לשלוט בהתרחשויות
ודברים רבים
שנראים כמובנים מאליהם
יהיז מפתיעים. אהבה
שהחלה לא מזמן,
נתקלת בסיבוך שנראה
כאילו ללא פיתרון.
יימצא מוצא מהמצב

העדין אך לא ברגע זה.
סבלנותכם וטוב ליב־
* 21 ביוני
ח׳ 7ביו;ן*
כס יעמדו במיבחן, דב־

ריס שעל -פי רוב נב£־
לעים
על ידכם וגורמים לכם להסתיר את
מחשבותיכם, יצופו על פני השטח זייאמרו
בצורה ישירה ואפילו פוגעת. יתכן שהגיע
הזמן שהנוגעים בדבר יבינו ויתאפקו.

סוס1

ידידים שבהם אתם נותנים אמון מלא,
יפנו אליכם בבקשת הלוואה. אתם הטבעית בנדיבותכם
תהיו מוכנים לתת
יותר מן המבוקש. אולי
כדאי להעצר ולבחון
למי אתם עוזרים,
ובאילו תנאים,
ואם יש באפשרותכם
לוותר על כספכם לת21
ביו לי -
קופה ממושכת. טעות
21באוגוסט
בשיפוט עלולה לעלות
לכם ביוקר. בשבועיים
הקרובים יש להיזהר ביחסי-אנוש. אהבות
חדשות קשורות בסוד מסויים, שעלול
להתגלות כתוצאה מחוסר זהירות. בקשרים
ותיקים יותר יתכנו סיכסוכים.
אריות בעלי שליטה עצמית, יעברו
את התקופה הזו _ללא __נזק.

בשטחים רבים יצוצו קשיים בשבוע זה,
ודווקא נסיעות קצרות וטיולים יוציאו
אתכם מהדיכדוך שבו
אתם שרויים בזמן האחרון.
היזהרו מהונאה
וממירמה, וגייסו את
כל המשאבים החיוביים
שלכם, על מנת לשמור
על מצב־רוזז תקיז. התקופה
לא מתאימה
להתחיל בעסקות חד?2ב
או גו ס ט -
22בספטמבר
שות. לאנשים העוסקים
בענייני כספים, צפויות
בעיות. לאלה החושבים לגדל חיית־בית,
עכשיו הזמן לקחת גור שנולד במזל שור,
ולא חשוב אם הוא כלב או חתול.

נתונה

שר־הכיטחון, עזר וייצמן, הוא כן מזל תאומים, נודד כ־.5.6.1924
אסטרולוגית ״העולם הזה״ ערכה את ההורוסקופ שלו מכדי לדעת
שממכר כו, והמסקנות שהגיעה אליהן מדהימות.

מזר החודש :

תאומי

יכולת חשיבה גמישה, ונוטה לנתח את
מעשיו של הזולת, על כל התוצאות התיאורטיות
הנובעות מכך, אבל מסוגל לבטל
ניתוח זה. יחד עם פתיחותו לאנשים,
הוא נשאר עצמאי במחשבתו, ובכך גורם
להפתעות. לדוגמה, הוא יכול להגיע
לעיתים למסקנות שאינן תואמות את
כוונותיהם הסמויות של ידידיו, או של
אותם שנראים כידידים. משום כך הוא

עזר וייצמן:
מתקשה להתרכז
ובער חוש נבואי
אישיות מגנטית שופעת קסם וחן. בעל
חוש״הומור, שנינות וטוב-לב, חמימות
ואהבת־אדם. הוא אמן הדיבור, קולט
במהירות, שנון, משתלב בטבעיות בחברה,
והופך בה למוקד ההתעניינות. יחד
עם פתיחות לאנשים, יש לו בדחנות אירונית
היכולה להצליף בתם, אך מהווה
גם כוח-משיכה מייוחד במינו, ויוצרת
אפקט של מנהיגות טבעית. הוא פתוח
ומסוגל להתיידד עם אנשים מכל שכבות
תאוכלוסיה, ללא הבדל דת, גזע, או מעמד.
הוא לא מכיר בהם כגורמים המפלים
בין איש לרעהו. הוא בעל פוטנציאל
של כשרונות, ידע ומנהיגות. בעל

עזר וייצמן

לצון ואינזפולסיגיות

כסף שיגיע במפתיע, יפתח בפניכם שבוע
של קניות ורכישות של דברים יקרים
הנחוצים בבית. כדאי
להתרכז בעיקר בשיפור
של חדרי-האמבטיה ו־חדר-השינה.
סדרו עניינים
כספיים, וחישבו
על פתיחת חשבון חיסכון
חדש. המאמצים בעבודה שהשקעתם
ישאו פרי. ידובר בכם,
23בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
__ ואת שמכם יזכירו לטובה.
רבים מעריכים
את גישתכם הספונטנית והנעימה לקהל.
צפו להצעה מפתה שתוצע לכם בקרוב.

מאזניים

אחריות נוספת תוטל עליכם השבוע, וזה
יכניס אתכם למתח, ולהטלת ספק ביכולתכם.
אך ברור לכולם
וכדאי להבהיר זאת גם
לכם, כל דבר שאותו
תגשו לבצע, ינחל הצלחה.
התקדמותכם בעבודה
מובנת מאליה,
לאור החריצות והביצוע
המזשלם שאתם דורשים
מעצמכם. אהבה העו21ב
דצמבר ־
שה את צעדיה הראשוי$ו
בינו א ר
נים, דורשת יוזמה מצדכם.
אל תחכו שבך
הזוג הטרי יעשה את הצעד הראשון, הוא
פוחד אף יותם מכם. עיסקו בספורט.

שינויים מלהיבים יחולו בחייכם השבוע. תגרור פגישה מדהימה ובלתי־צפויה,
בעיקבותיה שרשרת של
אירועים מוזרים שיובילו
לבסוף ליחסים
רומנטים נפלאים. הימנעו
מהתנהגות אנוכית,
ונסו להתחשב בסביבה
הקרובה. בשבוע
זה לא רצוי לסמוך
על האינטואיציה
שלכם, עדיף לסמוך על
שיפוט של ידיד או
קרוב מישפחה שבו אתם בוטחים. אל
תבצעו עיסקות גדולות בשבוע זה.

השבוע מסתמנת נטייה לחתנהגות קיצונית
והגזמה בשטחים רבים. עליכם להאט
את הקצב, להפחית
את כמות המזון שעתיד
להיכנס לבטנכם
ולרפד את גופכם. גם
במה ששייך לאהבה
— מדוע שלא תסתפקו
באהבה אחת? הכפילות
באהבות מקשה
עליכם ומסבכת ומכ23
בנו במבר ־
20בדצמבר
ריחה אתכם להעלים
את העובדות. אתם
דוברי אמת ולא אוהבים להסתיר דבר,
נותנים אמון בכל אדם, אך נסו לבחון
כל אחד מכל צדדיו, אל תשפטו
לפי מבט, או התלהבות ראשונית.

.ן שו 11

ל/,ד1זז זייב מהווה תעלומה לסובבים אותו. דבר זה
אינו מבטל את הצורך החזק שלו בידידים,
אבל הוא תמיד שומר מרחק, תכונה
המאפשרת לו לשמור על אופיו האינדיווידואלי
ומקנה לו תחושת חרות. הוא
בעיקרו אדם ישר, חמונחה על״ידי עקרונות
ההגינות, הצדק והשיוויון.
תחושת החופש, הצורן במישחק בין
אלטרנטיבות, מקשת עליו בקבלת מיס-
גרת ומשמעת, שיגרה והליכה בתלם. עם
זאת, לא על נקלה ישלים עם מעשים
בלתי-הגיוניים של הזולת. תחושת החופש
נותנת לו צידוק כאשר, לאחר מחשבה,
הוא מחליט החלטה, ולכן מוכן
ליטול סיכונים לשם ביצוע משימה, עד
כדי הקרבה, אולם הוא לא יהפוך את
ההסתכנות מטרה בפני עצמה. החרות
המחשבתית שלו מביאה לפעמים לתגובות
בלתי-צפויות הגורמות קשיים בקשריו
עם אנשים. אולם מצד שני, הספונטניות
כביכול, ומהירות התגובה עשויות
להיות לו לעזר רב, במייוחד בשעת חירום.
רוחו החלוצית לוחמת גם את
מילחמתו של הזולת. אופיו היסודי הוא
של אדם מרדן וחסר-סבלנות, אופטימי,
עליז, עם צורך חזק בפעילות פיסית
הגורמת לו להימצא בתנועה מתמדת.
מתקשה להתרכז במטרה אחת ונוטה
לפזר את מירצו. יש לו כוחות אינטואיטיביים
מפותחים, אשר לפעמים גוב-

התכוננו להוצאה כספית גדולה, שתפתיע
אתכם ותדלדל את חשבונכם בבנק.
על רקע זה עלול להיווצר
סיכסוך קטן עם
בן הזוג, אך דווקא בזכותו
תחלצו מהמצב
שעלול להראות מדאיג.
הוא ידאג לשי פור
מהיר של המצב
הכלכלי. כדאי להתמסר
לתחביב האהוב סססםסס
עליכם, כיוון שעכשיו
יש מי שיעזור לכם
לפתח אותו. קשר ידידותי שקיים כבר
זמן מה עלול להפוך רומן סוער
ומפתיע, אך זאת, רק במקום עבודתכם.

בעיות בריאות מציקות לכם, אתם רגישים
השבוע במייוחד באיזור הבטן, הדבר
מדאיג אתכם ומוסיף
מתח מיותר. הרגישות
תחלוף תוך שבוע, ו־בריאותכם
תשוב להיות
כשהיתה. תוצע לכם

נסיעה לחוץ־לארץ הקשורה
ללימודים שישלימו
את השכלתכם.
פו בפברואר 1 -שיחת טלפון חשובה
י^ 2ב ן דיז
שלה ציפיתם בכליון
עיניים תגיע, ובשורה
מפתיעה ומשמחת תגרום להתלהבות רבה.
אבן המזל שלכם האקוואמרין, שצבעה כצבע
הים, כדאי לשבצה בתכשיט כלשהו.

[]יו1

לים בחוש נבואי. חוסר״זהירות ולעתים
פזיזות מעניקים תחושה של דחיפות ל־עשיה
מהירה, המתבטאים גם בתנועות,
עוצמה מגנטית, גאווה ועקשנות יתרה
עם נטייה למצבי-רוח. אהבת החופש מבי אה
עימה התנהגות שמכעיסה את האחרים.
מכלול
תכונות אלה יוצרות אדם
שהוא אסטרטג טוב, שאמנם אינו חותר
להשגיות אישית, אינו מעלה את
עצמו למטרה בפני עצמה, אבל מביא
בחשבון גם את העובדה שהצלחה אי שית
תאפשר להצליח בתפקידו. לעתים
מרוב חישובים, העיקר והתפל מתבלבלים,
ולכן הוא אינו שלם עם החלטותיו.
משום כן רצוי שיהיה על ידו,
או מעליו, אדם בעל אידיאולוגיה ברורה.
כפייה של קו אידיאולוגי מסויים יכולה
לנפות חלק גדול מהאפשרויות המחושבות,
יצמצם את הבחירה בין אלטרנטיבות.
לשון אחר הוא ביצועיסט טוב,
אך חסר לו ממד רעיוני רחב. משום
כן הוא נוטה להעניק לפעמים לגורם
מישני — מעמד של עיקר, התואם לאיזו
אידיאולוגיה שאינה ברורה לו די
צרכו.
יש בו חמימות רבה, הוא עצמו אדם
ישר, ופעמים קשה לו לתפוס שבחיים
הפוליטיים, רבים העומדים מולו, עלולים
להתגלות כדוברי שקר. כשהוא מכיר
בזה, הוא מסוגל להגיע לנקמנות אגרסיבית
שקטה ומחושבת.
הוא נחוש בדעתו לממש את רעיונותיו
גם אם הדבר יהיה כרוך במאבק
על שילטון. הוא נמצא תמיד בתפקידים
שבחם נשואות אליו עיניים רבות. לא
פעם הוא מאבד פרספקטיבה לגבי ערך
עבודתו. מחפש את אושרו במרחקים
ובגבהים. לפעמים קיימת בו נטייה ליטול

(המשך בעמוד )50

פ ר סו ם וי מר יעקב סון

כ שאמא עשתה רשימהלפני שיצאה לקניות
אמרתי לה לרשום אגוד.
ג ם אני!חשבתם שאשכח?
אמרה אחא•מה שבטוח נ טו ח -אמר תי.
עכשיו אני מחכה
שאמא תביא לי אגוד.
-ג מ לי!

״אגוזי״ של עלית הוא מאכל מושלם,
טעים להפליא, משביע מייד ומזי!.
״אגוזי״ מכיל בתוכו:
אגוזים כמובן, סוכר, אבקת חלב
והכל מצופה בשוקולד הנהדר של עלית.

הקיץ, נסי את שלושת בשמי האיכות מן״הסדרה הקיצית״-
,0 ע<וו<ו 8/\8£,ע 1\/11\/1£8 001_001ט5
מבית פברג׳ה -להרגשה קלילה יותר ובאריזה נוחה יותר.
שמפו אורגניקס עם המרכיבים הסבעיים (חיסה+דבש)
שיעניקו לשיערך ברק וזוהר.
שמפו פארה פוסס, שנשים רבות בארץ ובעולם משתמשות בו
ונהנות ממנו.
להשיג בחנויות המובחרות.
^ מוצרי פברג׳ה מקוריים מיובאים
^ 1׳ ״י אשל קוסמסיקס -בע״מ

0£מ1^ 0£

...אתם קודם נ ל מוביצים לו באלות בכל חלקי הגו ר,
חוץ מהראש. אל תרחמו ־ וו 1שבו 1להם את (:ל וו 1צמות!

אל ו!סבירו שום דבר. קודם תרביצו, ואחו־׳ שתגמר 1תסביר1
המיכתכ הבא הופץ כיום השני שעכר עד־ידי ח״ב אורי אכנרי
כין כל חכרי הכנסת. עוד כאותו יום קרא אכנרי אה ׳הקטעים
העיקריים, כמיסגרת נאומו על פעולות מישרד־הכריאות.
כמה מחכרי־הכנסת קראו את הדכרים כמקום, והכיעו הזדעזעות
עמוקה• .טלושה — מאיר תלמי ממפ״ם, שמואל טולדנו ומרדכי ויר
שוכסקי מש״י — פידסמו הודעות שכהן תכעו חקירה. לעומת זאת לא
הניכ ראש מיפלגת־העכודה, ושום סיעה לא התעוררה לפעולה רצינית.

השליש של שד־הכיטחון ן, ששהה ככניין הכנסת, קיכל עותק
והכטיח להעכירו לשר־הכיטחון. לעומת זאת סירס ראש לישכתו •טל
ראש־הממשלה, יהיאל קדישאי, לקכל עותק, כאומרו,, ,קראתי את זה
ואני לא מאמין לאף מילה.״ קדישאי י־טכ כאותה שעה כהכרת ח׳׳כ
אהוד אולמרט.
הדכרים עשו להם כנפיים, ובאמצעות הכתכים הפרלמנטריים,
המקומיים והזרים, הופצו כמהרה כארץ וכעולם ועוררו תגוכות הדיפות.

וודווו של מייויס
א ל: כל חברי־הפנסמ
מאת: ח״פ אודי אגנרי
הנדון: עדות של חיי לי ם על המת
רחש בגדה
הריני מוצא לנבון, במילוי חובתי המצפונית והפרלמנטרית,
להביא לפניכם את העדות הבאה. גביתי
אותה בעצמי מקבוצה של חיילים, אשר מצפונם הציק
להם, והם נזעקו להביא את הדברים לידיעת הציבור,
עם בל הסיבון לעצמם הכרוך בכך. אין להם השקפות
פוליטיות מוגדרות, והם פועלים מתוך הזדעזעות אנושית
בילבד.

לי את בל העצמות, ואחר־כך תעלו אותו לרכב, שיפנה
אותו למימשל. שימו לב: מהרגע שהוא עלה לרכב,
הוא בחזקת עציר, ואתם לא מרביצים לו יותר.
למשימה ! ״
מרבית החיילים ביצעו את הפקודה על הצד הטוב
ביותר. הבחנו בכך שדווקא אותם חבר׳ה, שבמשך
הטירונות נתגלו כחלשים מבחינה פיסית וכחסרי
ביטחון־עצמי, דווקא הם התבלטו בביצוע הפקודה.
אנחנו, קבוצת החיילים המעידה באן, נמנענו באופן

שמות החיילים שמורים עמי, ואהיה מוכן לגלותם
לוועדת־חקירה פרלמנטרית או לבל מוסד אחר שיבטיח
להם חסינות.

להלן העדות כלשונה :
אנחנו קבוצת חיילים בני , 18 שהתגייסנו לפני פרק-
זמן קצר לשירות חובה.
במיסגרות טירונות בחיל קרבי, שאנחנו עוברים
כעת, נשלחנו לשירות מיבצעי באחת הערים הגדולות
בגדה־חמערבית. לצורך בך סופחנו למימשל הצבאי ה מקומי,
ותפקידנו הוגדר כסיוע לפעולות השיטור של
מישמר־הגבול באיזור.
שהינו במקום במשך שבוע, ובזמן זה נתגלו לנו
עובדות שלא היו ידועות לנו לפני כן, ושעקב הזעזוע
שנגרם לנו מגילוייו, החלטנו להביאן לידיעת הציבור
הרחב.
נקדים ונאמר שאנחנו חבר׳ה עירוניים, בוגרי בתי-
ספר תיכוניים, נאמנים בבל ליבנו למדינה, חלקנו
אחרי תקופת־התנדבות בהדרכת נוער טעון־טיפוח,
ואיננו מזוהים, ומעולם לא היינו מזוהים, עם תנועה
פוליטית כלשהי. לדברים שאנחנו החלטנו לספר אין
שום מגמה פוליטית, והם בבחינת עובדות טהורות
בילבד.
העצמות לפני במה שבועות הגענו ליחידת המימשל הצבאי.
מייד, כאשר ירדנו מהרכב, חולקו לנו אלות-עץ. אחרי כן
חולקנו לקבוצות. קבוצה אחת יצאה לכפר סמוך,
במטרה לסייע לאנשי מישמר-הגבול להטיל עוצר במקום.
לפני
שיצאנו לבצע את המשימה קיבלנו הנחיות
מקצין בעל תפקיד בכיר במימשל, שאמר לנו :״בל
אדם שאתם תופסים מחוץ לביתו, אתם קודם בל
מרביצים לו באלות בכל חלקי״הגוף, חוץ מהראש.
אל תרחמו, תשברו להם את בל העצמות! אל תסבירו
שום דבר. קודם תרביצו, ואחרי שתגמרו תסבירו למה
הרבצתם.
״אם תפסתם ילד קטן, תוציאו את כל המישפחה
שלו החוצה, תעמידו אותם בשורה, ותרביצו לאבא
לפני בל הילדים. אל תתייחסו למכות האלה בתור
זכות, זאת חובה ! הם לא מבינים דרך אחרת.
״אלה שסתם מסתובבים בחוץ, אין טעם לעצור
אותם. תרביצו ותחזירו אותם לבתים. אבל אם מישהו
עשה בעיות, או זרק אבנים או משהו, קודם תפרקו

מוחלט מלהרביץ, והסתפקנו בהכנסה הביתה של אנשים
שיצאו לרחוב, תוך שימוש בהסברים בילבד. אולם
למרות זאת, האווירה הכללית ששררה בין החיילים
הזכירה לנו את הסיפורים על ההתעללות ביהודים
בימי־השואה.

לא לרחם
קבוצת חיילים אחרת קיבלה תפקידי שיטור בעיר
עצמה. תפקידים אלה כללו סיורים רגילים ותצפיות
על הגגות. ההוראות היו דומות. בכל מיקרה של
התקהלות הכי קטנה, זריקת אבן או הנפת דגל,
נצטווינו לפזר מייד את האנשים על־ידי ״להיכנס בחם
עם אלות בכל הכוח, לשבור עצמות ולא לרחם ! ״
הושם דגש על כך שלא לקחת אנשים הצידה
ושם להכותם, אלא להרביץ במרכז ההתקהלות, לעיני
בולם, למען יראו וייראו.
הנחייה מיוחדת ניתנה לגבי מחסומים וצמיגים
בוערים על הכביש. נאמר לנו שלא לפנותם בכוחות
עצמנו, אלא להורות באצבע לעבר האדם הקרוב ביותר
למחסום ״ולא לדאוג, הם כבר מאולפים. הוא יידע
כבר מה לעשות״ .הוסבר לנו שעלינו רק לפקח שהתושבים
יפנו את המחסום וישליכו אותו לאחת החצרות
הקרובות. במו כן ניתנה לנו הוראה לרשום את פרטי
החנויות והבתים הסמוכים, בדי שניתן יהיה לאתרם
ולהעניש את בעליהם על־ידי אטימת החנות או הבית.
גם במהלך ביצוע פקודה זו נמנענו אנחנו מלבצע

מעשים שנראו לנו בלא-הומאניים, והשתדלנו להשליט
את הסדר בדרכי הסברה בילבד, תוך התבססות על
הבנת התושבים.

פחד ואימה
במיסגרת ביצוע המשימות שהוטלו עלינו, הבחנו
באווירת פחד ואימה בקרב התושבים. נדהמנו לראות
אנשים שהתייחסו אלינו כאל אדונים, התחנפו, השפילו
עצמם וביקשו רחמים עוד לפני שנגעו בהם. במשך
הזמן ששהינו באיזור, הבנו מה הסיבה לפחד זה.
באחד המקומות ראינו כיצד יחידה של מישמר־הגבול
אוספת ילדים מהרחוב, ומורה להם למלא
עבורה שקי-חול לבניית עמדה. הילדים ביצעו את
ההוראה ללא עוררין. אנשי מישמר־הגבול ניצבו בל
העת ופיקחו על העבודה, כשהם מזויינים בנשק
ובאלות. הבחנו שהילדים היו מפוחדים עד מוות. מחזה
זה שוב הזכיר לנו את סיפורי השואה.
האירועים שתיארנו בוללים בתוכם סיפורי״מישנה
על התעללויות והשפלות שונות, שלא תיארנו אותם
בפרוטרוט. נוסף על בך שמענו גם עדויות מחיילים
אחרים על מעשי התעללות ודיכוי אכזריים עוד יותר,
אך מכיוון שביקשנו להצטמצם לעדות־ראייה בילבד,
לא פירטנו אותם כאן.
היינו עדים להתרחשות הדברים במשך שבוע אחד
בילבד. אחרי־בן הוחזרנו לבסיס־הקבע. התרשמותנו
משבוע זה היתה, בי מעשים אלה הם דבר של יום־יום
ונוהג מובן מאליו. האווירה בולה היא של טרור.
הדברים שתיארנו לא היו ידועים לנו בלל לפני
שראינו אותם במו עינינו. זאת היתה לנו הפעם הראשונה
לגלות את פניו של המימשל־הצבאי בשטחים.
בשיחות שהיו לנו עם חברים ליחידה, התגלו חילוקי־דעות
לגבי ההצדקה של מעשים אלה. הסתבר לנו בי
הרוב ביצעו את הדברים מפני שנתנו להם פקודה, וכלל
לא חשבו.

1כרה שו א ה
החלטנו להביא את הדברים לידיעת הציבור מפני
שאנו מתנגדים להם ורואים בהם פגיעה חמורה
ביסודות המוסריים והלאומיים של עמנו, שעליהם
התחנכנו. אין להם מקום בקרב שום עם, ובמיוחד
לא בקרב עמנו, שעבר את השואה והיה נרדף ומוכה
בכל העולם. מטרתנו בעדות זו היא לעורר מחשבה,
כדי להביא להפסקת מעשים אלה.
עד כאן עדות החיילים.
אני מבקש את כל חברי־הבנסת, בלי הבדל של
מיפלגה והשקפה, לשתף עימי פעולה כדי להביא להקמת
ועדת-חקירה פרלמנטרית או ועדת־חקירה ממלכתית,
לחקר השיטות המופעלות כיום — בשמנו — בשטחים
המוחזקים.
הדברים מחרידים כשלעצמם. לא פחות מחרידה
המחשבה על השפעת דברים אלה על בני-הנוער, אזרחי־המדינה
של מחר, אשר מוטלים עליהם תפקידים
שנפשם סולדת מהם, והעלולים לערער בקרב הטובים
שבהם את יסודות הזיקה למדינה ולצה״ל.
חברי הכנסת, כולנו אחראים. הבה נשים קץ
לשיטות אלה, לפני שיהרסו את יסודות עמנו !

שביקש להעביר את הצעת־החוק בדחיפות, תוך ניצול
גורם האפתעה, הרגיע אותם תמיר בלשון חלקלקה,
ואמר •להם שיוכלו לשטח את השגותיהם בוועדת
הכנסת, אחרי קבלת החוק בקריאה ראשונה.
החשבון של תמיר הוא, שאז יוכל להתחמק מן
האחריות למזימה, ולטעון כי העניין הוא כולו בידי
הכנסת. תמיר יודע כי לרוב חברי־הכנסת יחם
עויין לעיתונות, ושיש להם ענייו מייוחד בחוק אשר
יגן עליהם מפני ביקורת.

ןיך

כקרב העיתונאים מתארגנת קבוצה
המתכוננת לתבוע את החרפת המאבק,
עד כדי הכרזת שכיתה כללית של
העיתונות. נגד חוק־לשון־הרע ערכה
העיתונות, בשעתו, שכיתה כללית של
יום אחד.

יוקם מטה
בגין רואה לתנות את
אריק בשר־הביטתון
חרף כל ההצהרות של הליברלים והדמוקרטים,
על התנגדותם הנמרצת למסירת תיק־הביטחון
לאריק שרון, היה בגין רוצה למסור לו את התיק.

כגיל משועכד עתה כליל לאריק, האיש
החזק היחידי שנשאר בממשלה, והוא מעריץ
אותו הערצה עיוורת, כצכר, כגנרל וכאיש
חזק — שלוש תכונות החסרות לכגץ כליל.
בגין מזלזל באיומי הליברלים והדמוקרטים, שכבר
נכנעו פעמים אין ספור בעבר. הוא משוכנע
כי ייכנעו גם הפעם.
הליברלים יתקפלו כאשר יצחק מודעי ישתכנע,
שאין לו סיכוי לקבל בעצמו את תיק־הביטחון.
הוא הדין בדמוקדטים, אם ישתכנעו כי התיק לא
יוצע לייגאל ידין.
אולם בגלל לחצים בתוך חירות, ייתכן כי בגין יצטרך
למסור את התיק לח״כ משה ארנס, למרות שאיש
אינו מתייחס אליו ברצינות. בניגוד לתדמית
הציבורית שלו, נחשב ארנס כאפס בעיני יודעי־דבר.

רושת ו״צמן:

על פי הוראתו של שר״החוץ, יצחק שמיר, עומד
המישרד להקים מטה־חירום מייוחד, אשר יפעל
בעת משברים במדינות שבהן יש לישראל נציגות.
הכוונה היא להקים מטה שיהיה מוכן לקראת
הפיכות, כמו זו שהתחוללה באיראן. מטרת המטה
תהיה להציל את הישראלים השוהים בארץ שבה
נערכת ההפיכה ולהציל את הרכוש וההשקעות
הישראליים באותה מדינה.

שמיר טוען כי לישראל נגרמו קשיים
רכים כעת המשכר באיראן, משום שלא
היתה יד מכוונת כין המישרדים
הממשלתיים השונים. אחת ממטרות המטה
תהיה לתאם כין מישרדי־־הממשלה כעת
משכר כזה.

מיחחפח־הסברר. בלונדון שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, יעמוד בראש,
מיתקפת־הסברה ישראלית, שתתחיל בתקופה
הקרובה, ואשר תכוון בעיקר לאישים בריטיים
בעלי־השפעה.

מ ימס ד לאומני? צ וני

וייצמן מינה קצינים אלה בלי התחשבות
בדיעותיהם הפרטיות ובכישוריהם הציבוריים, מתוך
הנחה שהוא עצמו די חזק כדי לקבוע את הקו.
עם הסתלקותו מהתפקיד, ישתנה המצב מן הקצה
אל הקצה.
הרמטכ״ל, רפאל (״דפול״) איתן, קרוב בדיעותיו
לגוש־אמונים, ומעולם לא הסתיר זאת. הוא הדין
במתאם־הפעולות בשטחים המוחזקים, דני מט. מפקד
הגדה, בנימין (״פואד״) .בן־אליעזר, מתאים את
עצמו תמיד לממונים עליו.

ארגוב הכין רשימה חדשה ומעודכנת, בת יותר
מ־ 10 אלפים אישי־ציבור באנגליה, והיא תנחה את
מיבצע־ההסברה שלו.

המצב עשוי להשתנות אם ייכנס רפול
לעימות עם •טר־הכיטחון החדש על
הקיצוצים כתקציב־הכיטחון. רפול הוא
אדם כן ועקשן, ואם יהיה משוכנע כי
הקיצוצים מזיקים לצה״ל, הוא עשוי
להתפטר.

טל? בבונקר
הקורבן האמיתי של התפטרות וייצמן
עלול להיות האלוף ישראל (״טליק״) טל,
שמונה על־ידי וייצמן כראש המטה החדש
לכוחות־היכשה, תוך פתיחת אפשרות
להתטנותו כרמטכ״ל הכא.
טליק נתקל בהתנגדות נמרצת וכימעט מאוחדת,
בגלל החשש שהוא הוצנח מלמעלה, וגם בגלל
ההתנגדות לכל חידוש. הוא שמר לאחרונה על
פרופיל נמוך ביותר. עכשיו עלולה ההתנגדות
אליו לשאת פרי, גם בגלל דיעותיו היוניות הידועות.
העיתונות נגד תמיר
רק כרגע האחרון ממיט התעורר ציבור
העיתונאים נובח הסכנה הכרוכה כחוק
העלול לחסל את חופש־העיתונות,
כאיצטלה של ״הגנה על הפרטיות״.
כאשר פנו נציגי העיתונות אל שמואל תמיר,

על רשיונות
מישטרת־ישראל עומדת לבטל את הנוהג שלפיו מקבל
נהג, הנתפס כשאין ברשותו רשיון־נהיגה, רשיון
רכב או תעודת־ביטוח, טופס הזמנה לדין, בצירוף
טופס המאפשר לו להציג תוך חמישה ימים את
התעודה החסרה בתחנת־מישטרה ולבטל את
ההזמנה לדין.

התכרר בי נהגים רכים, שהציגו את
רשיונותיהם כתחנת״המישטרה, ניטפטו
ככל זאת. המישפט נערך שלא כפניהם,
משום ־טכתחנת־המישטרה נאמר להם
שהדו״ח כוטל. תחנות-המישטרה לא טרחו
לדווח על הצגת הרשיונות לכתי־המישפט.
הנוהג החדש: אם לא יציג הנהג את רשיונותיו
תוך הזמן הקצוב, תישלח לו הזמנה לדין לביתו.

ל מ שברי ם

כשגרירות ישראל בלונדון היתה עד כה
רשימה כת 0000 איש• ,טאליהם היה נשלח
הומר־ההסכרה. כשהועברה רשימה זו
למחשב, התכרר כי רכים מהרשומים כה
ככר אינם כין החיים, או שיצאו לגימלאות
ואינם נושאים עוד כתפקידים רשמיים.

אהת הירושות של כהונת עזר וייצמן
במישדד־הכיטחון היא חמורה כיותר:
השארת כל המימסד הביטחוני כידי
קצינים כעלי השקפה לאומנית־קיצונית.

בוטל המישפט
להרוויח בסף בחוייל
ישראלים גילו שיטה חדשה להוסיף על
תקציכ״הנסיעות שלהם כחוץ־לארץ עד
150 דולר, שהם כ־סססד לירות.
למישרד־החוץ יש קרן מייוחדת, הנותנת סכומי־כסף
שבין 50ל־ 150 דולר לכל ישראלי הפונה לשגרירות
ישראל בכל אחת מארצות העולם, והמבקש עזרה.
מקבל הכסף אמנם מוחתם על הצהרה, שיחזיר אותו
עם שובו לארץ, אך רק מעטים עושים כן.

מישרד־החוץ אף אינו טורח כלל לגבות את
הכסף. המישרד שולח מיכתכ-תזכורת אחד
לשנה, אך מעולם לא הגיש מישפט נגד
אותם שלא החזירו את הכסף.

!ובמחנה״ חוסר כסף
שבועון חיילי צה״ל, בנזחנה, יוצא לאור במתכונת
חדשה, קטנה יותר מזו שהיתה נהוגה עד כה.

הפורמט החדש חוסך ל״כמחנה״ כ־10
אחוז מההוצאה הכספית העצומה, הכרוכה
כהוצאת השבועון.

אברהם 3ה יפרוש האלוף (מיל ).אברהם יפה עומד לפרוש
מתפקידו כיושב־דאש רשות־שמורותי־הטכע.
יפה ינמק את פרישתו מסיכות אישיות
ובריאותיות, וייצא לגימלאות.

גילוי המישטרה
בשנת ,1979 התמעטו גילויי־הפשע של המישטרה.
רק ב־ 10.2אחוז מתיקי־ההתפרצות לבתים נתפסו
הפורצים, לעומת 10.4אחוזים בשנת .1978 מתוך 58
מיקדי״רצח בשנת 1979 פוענחו רק 65.5אחוזים,
לעומת 67.8בשנה הקודמת. רק 47.7אחוזים
ממבצעי 390 מיקרי־השוד של השנה שעברה נתפסו,
לעומת 60 אחוזים בשנה הקודמת.

לגבי גניבות מתוך רכב מגיעה המישטרה
לשיא עולמי: רק 3.8אחוזים ממיקרי
הגניכות מתוך רכב פוענחו על־ידי
המישטהה.

בעל רכב גנוב
י שלם גריר ה
כעלי רכב גנוב, שמכוניותיהם התגלו
על־ידי המישטרה, ייאלצו לשלם כקרוס קנס.
סישטרת ישראל תגרור את מכוניותיהם
למוסך הקרוב שלה, וכעלי הרכב ייאלצו
לשלם את דמי הגרירה.
עד כה היתר. המישטרה נוהגת לשלם בעצמה את
גרירת הרכב הגנוב למוסכים שלה.

שיחות־טלפוו
3־ 19 טיליו!
שיחות־הטלפון שנערכו ממישרדי מישלחת
הקניות •טל מישרד-הכיטחון כניו־יורק
כשנה שעברה עלו למשלם־המיסים הישראלי
יותר מ־ ±0מיליון לירות.
בעיקבות חשבון זה מוגבל עתה השימוש בטלפון
במישרדי מישלחת־הקניות, ושיחות־חוץ נעשות רק
על פי אישור מוקדם של פקיד בכיר במישלחת.

סדנת הטטכ״ד סור ח?
אחד ממיפגעי־התחבורה החמורים ביותר בתל־אביב,
סדנת־הרכב של המטכ״ל, השוכנת באחד מרחובות
הקריה, תועבר למקום אחר, ככל הנראה אל מחוץ
לגבולות תל־אביב.

כמשך השנים ניכנו כמקום מיכנים כלתי•
חוקיים, ללא רשיון. מכוניות רכות,
הממתינות לתור הטיפול כהן, חונות
כרחוכות הסמוכים לסדנה, כמקומות
האסורים לחניה.

גדל מספר גנבי
רכו ש צבאי
על פי מידגם שנערך ככתי־הבלא הצכאיים,
מתכרר שמיספר האסירים היושבים בכלא
כגלל גניכות נשק וציוד מצה ״ל
עלה כמידה ניכרת.
59 אחוזים מקרב האסירים יושבים בכלא בעוון
עריקה. את המקום השני תופסים גנבי הנשק והציוד,
והם מהווים 15 אחוז מכלל האסירים 9 .אחוז
מהאסירים יושבים בכלא בגלל עבירות תנועה,
8אחוז בגלל אלימות 7 ,אחוז בגלל סחר ושימוש
בסמים ו־ 2אחוז יושבים במעצר כשהם ממתינים
למישפטים בעוון רצח.

במדינה
העם
•ום גדוש

שלושה סימפטומים
של מחלה אחת
זה היה יום ראשון גדוש.
בבוקר הודיע הרדיו הודעה מדהימה.
האיש החזק של סעודיה,
יורש־העצר פאהד, הכריז, כי ארצו
מוכנה לחתום על שלום ריש־מי
עם מדינת־ישראל, בתנאי שזו
תחזיר את השטחים שכבשה במיל־חמת
ששת־הימים. הוא הוסיף, כי
בעיקבות סעודיה תלכנה גם שאר
המדינות הערביות.
המעצמה מס׳ .1היתד, זאת
הכרזה בעלת משמעות היסטורית,
כימעט כמו ביקורו של אנוור אל־סאדאת
בירושלים. כי סעודיה היא
כיום מנהיגת העולם הערבי. יותר
מזה: היא עמוד־התווך של העולם
הערבי כולו. מבחינה כלכלית, היא
המעצמה העולמית מס׳ .1
במשך יותר מדור היתד סעודיה
קנאית ובלתי־מתפשרת. כשומרת

הנסיך פאהד

הודעה היסטורית, אוזניים אטומות
שניים משלושת המיסגדים הקדושים
של האיסלאם — במכה ובמדינה
— היא רואה את עצמה
גם כאפוטרופוסית על המיקדש השלישי:
מיסגד אל־אקצה.
כאשר הדובר המוסמך ביותר של
מדינה זו מכריז על נכונותו לש לום
— הרי זה מיפנה כביר.
התגובה הישראלית: אפס. ה הצהרה
חלפה עם הרוח, כאילו
היתה הבל־פה.
חג דדכידאים. לפני הצהריים
באותו יום התפטר עזר וייצמן מתפקידו
כשר־הביטחון.
היה זה אירוע חגיגי לרכילאים
הפוליטיים, הממלאים את הזירה
המדינית והעיתונאית. אך איש לא
ניסה להתמודד עם המשמעות העמוקה
של המעשה (ראה הנדון).
כשם שחוסר־התגובה על ההצהרה
הסעודית היתה עדות להתנוונות
מדינית־החוץ הישראלית,
היה חוסר־התגובה על מעשהו של
וייצמן עדות להתנוונות מדיניות־הפנים.
כני
ערוכה. עוד באותו יום
קרה מעשה שלישי, שהעיד על
התנוונות מוסרית.
בכנס של 600 מו״לים של עיתוני
העולם הוענק פרס־כבוד — עט
הזהב של החופש — לגיבור־העי-
תונות היהודי מארגנטינה, יעקובו
טימרמן. הכנופיה הפאשיסטית ה שולטת
בארגנטינה ניסתה שלוש
פעמים להתנקש בחייו, כלאה אותו,
עינתה אותו, עד שנאלצה, תחת
לחץ דעת־הקהל הועלמית, לשחררו.
הטכס של הענקת־הפרס הועבר
ממישכן־הכנסת לאולם באוניברסיטה.
מנחם בגין נמנע מלהופיע
בו. מדוע?
טימרמן עצמו הסביר זאת, בנאום
שנשא במקום: ממשלת ארהעולם
הזה 2230

הורביץ מזל ו״8גמן:

גנטינה לחצה על הכנסת, והכנסת
הריבונית של מדינת״היהודים נכנעה.
בהמשך
היום פירסמה לישכתו
של יו״ר הכנסת הודעה, שבה טע נה,
כי הלחץ בא מצד המוסדות
היהודיים בארגנטינה. אך היהודים
אינם אלא בני־ערובה של השיל־טון,
ופנייתם לא יכלה להיות אלא
מעשה־שבכפייה.
אילו היתה מדינת־ישראל קיימת
בשנות ה־30׳ ,איך היתד, הכנ סת
מגיבה אז על דרישה של מוסדות
יהודים בגרמניה, שהיו מבק שים
— לפי דרישת הגסטאפו —
שלא להעניק פרס לעורך־עיתון
יהודי שהצליח להימלט ממחנה
דכאו?

מי פ לגו ת
סודה של מומולריות

רכץ עש ח את
חדכר החכם כיותר:
לא כמס
מכל ארבעת המועמדים הבולטים
לראשות הממשלה — מנחם בגין,
עזר וייצמן, שימעון פרס ויצחק
רבין — רבין הוא עתה המועמד
המועדף של הציבור. על כך מעידים
כמה סקרים, של דעת־הקהל.
זוהי תעלומה שחוקרים, פרשנים
ועסקנים ניסו השבוע לפענחה.

גרם לכך?
שלוש שנים כדיוק. בשבוע
האחרון מלאו בדיוק שלוש שנים
ליום שבו הנחיל אותו הציבור
תבוסה מוחצת לממשלת יצחק
רבין, עד כדי סילוק מיפלגת״
העבודה מן השילטון, לראשונה
בתולדות המדינה.
מאז לא עשה יצחק רבין שום
דבר משמעותי כדי לשקם את תדמיתו.
אך פופולריותו גדלה.
מהו פשר התופעה הזאת?

כישלונות הפכו הישגים.
איש לא ידע את התשובה. היו רק
השערות.
כמה פרשנים סברו, כי הפרופורציות
השתנו. אחרי שלוש שנים
של ממשלת״הליכוד, נראים כיש לונות
ממשלתו של רבין כהישגים.
אך מדוע נהנה מכך דווקא רבין,
ולא יריבו, שימעון פרס?
צכר ככד־ ל שון. .תיאוריה
אחת אומרת, כי מקור התופעה
בשמרנותו של הציבור הישראלי.
אין הוא יכול לדמיין לעצמו ראש״
ממשלה, אלא מי שכבר היה ראש־הממשלה
— כשם שאין הוא יכול
לדמיין לעצמו שר, אלא מי ש שר.
קל יותר היה כבר
לציבור לראות את רבין בתפקיד
זה, מאשר את פרס, שמעולם לא
היה אלא שר.
אחרים סבורים כי הדבר נובע
מאופיים ומתדמיתם של השניים.
אחרי שלוש שנים של הליכוד,
מחפש הציבור אדם המהווה ניגוד
מוחלט לבגין. לכך מתאים רבץ,
הצבר המחוספס, כבד״הלשון, גלוי־הלב,
שופע הכנות, יותר מאשר
שימעון פרם מהיר־הלשון, יליד
פולין, הנראה כטכסיסן חלקלק. ה נוסטלגיה
לפלמ״חניק הטוב גברה,
כנראה, עם מותו של יגאל אלון.
חזרה ל־*(74נ? יש הרואים
סיבות פוליטיות לתופעה.
בשנים האחרונות זז שימעון
פרס בכמה מילימטרים שמאלה,
נקט גם בעניין הפלסטיני לשון השוגה
— ולוא רק במיקצת — מן
ד,שיגרה המקובלת. ואילו רבין זז
ימינה, נמנע מלהתקיף את הממשלה
ואת ראשה, גיבש לעצמו
תדמית של ״אדם באמצע״ ,המקובל
גם על הימין.
אך יש הסבורים כי רבין עשה
את הדבר החכם ביותר שהוא יכול
היה לעשות: הוא לא עשה כלום.
בכך שנמנע ממעשים ומנקיטת
עמדות, שיפר את מצבו בהתמדה,

מה אמיתי?
אחיות עיניים?*
אשר נודע שמדד אפריל עלה ביותר
״ מעשרה אחוזים, הביו ייגאל הורביץ כי אם
לא ימצא מייד את האשם לעליות האינפלציוניות,
יהפוך הוא עצמו לקורבן. הוא גם ידע,
שמדד מאי יעלה בשיעור גדול יותר ממדד אפריל.
הדרך הפשוטה והמהירה שבה בחר, היתר,
לקצץ בתקציבים הממשלתיים. זה פופולארי, שכן
כל אחד מסכים שהממשלה מוציאה יותר מדי.
זה טוב לתדמית הציבורית, כשאומרים שהאינפלציה
מקורה בעודף כסף בשוק, וכי עודף הכסף
התהווה מפני שהממשלה מוציאה יותר מדי. וזה
קל לביצוע, שכן יש ויכוח רק עם שרים בממ שלה
ולא צריך לפגוע בשכבות מצביעים ואוהדים
של מיפלגת שר־האוצר.
כל השרים שיחקו לפי הכללים, פרט לשר-
הביטחון, שראה בהצעה הזדמנות נוחה לממש
תוכנית שהותוותה מזמן, לפרוש מן הממשלה בשלהי
מאי, עם סיום עיסקה לאספקת מנוע אמריקאי
למטוס הלביא הישראלי. עזר וייצמן החליט
להתנגד להצעות הורביץ, ושני השרים שיחקו את
המישחק ביודעם שאיש לא מתכוון למה שהוא
אומר. במהלך הוויכוח בין השניים הושמעו כמה
דברים חדשים.
אנשי האוצר הדליפו, כי מישרד־הביטחון
רימה את מישרד־האוצר. עם אישור התקציב,
לפני כמה חודשים, הוסכם בין שני ד,מיש-

המשאבים לקליטת עלייה ולפיתוח. רק כשהחלו
פעולות־התגמול, בשנות ה־ ,50 החל לגדול ולהתעצם
תקציב הביטחון. ממשלת בגין שמרה, גם
אחרי חתימת השלום עם מצריים, על תקציבי
ביטחון גדולים, כמו בעת מילחמה, תוך קיצוץ
תקציבי הרווחה.
קשה להבין מדוע הורביץ בא בטענות אל
מישרדי הממשלה, שהם תורמים לאינפלציה.
הגורם הישיר המזרים כסף לשוק הוא חשב האוצר.
הזרמה היא הדפסת כסף על־ידי הממשלה,
כדי לכסות את הפער שבין הכנסותיה להוצאותיה.
ההזרמה גדלה ככל שמדיניות הורביץ מצליחה
יותר. זהו הפרדוקס שאין שר־האוצר רוצה
להתגבר עליו. הורביץ הכריז על מיתון, האטה
וצימצום המשק. הדבר גורם מייד להקטנה בהכנסות
הממשלה ממסים. הייבוא קטן? זוהי הצלחה
למדיניות של הורביץ. אולם הקטנת הייבוא
מביאה להקטנת ההכנסות ממכסים וממסי-קניה.
הציבור שומר על הלירות שלו? זוהי הצלחה
למדיניות הורביץ. אולם הדבר מביא להקטנת הכנסות
האוצר ממסי־קניה ומס־ערך־מוסף.
ככל שהמצב מורע, מעדיפות חברות רבות
לעבור על החוק, לא להעביר לאוצר מס־הכנסה
ומס־ערך־מוסף שאותם הן גובות במקור, תוך
ציטוט דברי הורביץ ״אין לי ממה לשלם״ .ובמק ביל׳
ככל שהורביץ משכנע את הציבור שמדי-

ככל שהוא מצל יח יותר
כרה וא 1כ וחד רדים כי מישרד־הביטחון ידחה רכישת נשק וציוד
באמריקה בסך 400 מיליון דולר, ובתמורה יוותר
האוצר על כוונתו לקצץ בתקציב הביטחון, מאה
מיליארד לירות.
התברר כי מישלחת של מישרד־הביטחון סיכמה
בחשאי באמריקה על ביצוע עיסקות 400
מיליון הדולר עוד השנה, אם כי התשלום יבוצע
רק בשנה הבאה. יתכן שטענות האוצר על הונאה
הן נכונות, אולם מוזר לשמוע כי הדבר
גרם לאינפלציה. ביום שבו אישר האוצר תוספת
של 100 מיליארד לירות להוצאה בישראל, אושרה
תוספת לאינפלציה. הקדמת רכישות במט״ח
לא משנות מבחינת כמויות הלירות המצויות עתה
בשוק.
אנשי האוצר טענו, שניתן לקצץ בתקציב
הביטחון בצורה משמעותית וכי יש הרבה שומן
במערכת הביטחון. אין ספק כי הדבר נכון, ושום
איש מילואים אינו זקוק להוכחות ולא לקריאת
דו״ח מבקר המדינה האחרון בעניין זה. אולם
שאלה היא אם קיצוץ בתקציב הביטחון, או כל
תקציב אחר, המבוצע על-ידי אך שי הגוף המקוצץ,
ישיג את מטרתו. מנגנון פקידותי נוטה
קודם כל לשמור על עצמו, ואם יעניקו לו את
הסמכות לקצץ, הרי שיקוצץ דווקא החלק היצרני
והחיוני, בעוד שהשומן הפקידותי לא ייפגע. גם
בצה״ל חזקים האפסנאים יותר מכל שיריונאי.
הקיצוץ שהורביץ מציע עתה במערכת הביטחון
לא יקטין את משכורות אנשי השלישות
והמינהלה בצה״ל, אולם הוא יגרום להקטנת
מיספר שעות האימונים של הטנקים.
כדי שיקוצץ השומן, תחת השרירים, יש לתכנן
את הקיצוץ ולא לעשותו כלאחר יד, בירי מן
המותן.
טענה נוספת של האוצר היא, שמישרד־הבי-
טחון, בהחליטו על פרוייקט הלביא, גרם להגברת
האינפלציה. זוהי טענה מוזרה, שכן פרוייקט
הלביא נמצא בינתיים בשלבי תיכנון, על שול חנות
המשרטטים. אפשר להתנגד להחלטת מערכת
הביטחון לייצר מטוס ישראלי וטנק ישראלי, אולם
ברור שאין להחלטה כל קשר לעליית המדד עתה.
יתכן כי הכישלון הגדול של ממשלת בגין—
הורביץ הוא בכך, שהתקופה שאחרי חתימת הסכם
השלום לא נוצלה להקטנה משמעותית בתקציב
הביטחון ולהפניית המשאבים לשיקום החינוך,
הרווחה והסיעוד. בסיום מילחמת העצמאות קיצץ
דויד בן־גוריון בתקציב הביטחון והפנה את כל
לעומת אותם שנשאו בתפקידים
שהכריחו אותם להשתתף במאבק.
כך נשאר נקי מכל רבב, לא רכש
לעצמו אויבים.
אם כן, הרי יש לשיבתו של

ניותו תבלום את האינפלציה, כך קונים פחות
איגרות־חוב ממשלתיות, שכן האזרחים לא מאמינים
בעליית המדד ובערכן הצמוד.
יוצא שככל שהורביץ מצליח בהגשמת מדיניות
הריסון שלו, כך קטנות הכנסות האוצר. הכנסות
אלה קטנות בסדר גודל של 10 מיליארד
לירות לחודש, וזהו הסכום שהאוצר מדפיס מדי
חודש, כדי שיוכל לעמוד בהוצאות השוטפות.
זהו מעגל קסמים שאין האוצר יוצא ממנו,
מפני שאינו מוכן לפעול נגד הגורם העיקרי
התורם להעלאת המדד: הכסף הפנוי והשחור
המצוי בשוק, ואשר הוא, ובעיקר הוא, מהווה
את כוח־הקניה המעלה את המדד. את העגבניות
במאה לירות אינה קונה מישפחה מקריית-
שמונה. אבל מישפחה מכפר־שמריהו או מסביון
קונה, ובכך מעלה את המדד. הרווחים, שמהם
לא ניגבו מסים כחוק, הצטברו במשק, והם
התורמים העיקריים להתייקרויות, שכן המרווי-
חנים מוכנים לשלם כל סכום תמורת מבוקשם.
כאשר הורביץ קורא לשמור על הלירה, אין
ספסרי הבורסה שומעים לו, ומאות מיליארדים
של לירות עוברים בבורסה מיד ליד, תוך פטור
מלא ממס־הכנסה ! אנשי מס־הכנסה לא מסוגלים
לגבות מסי־אמת, מפני ששר־האוצר מסרב לתת
להם עובדים, כדי למלא את התקנים החסרים.
האמת היא שהגורם העיקרי לאינפלציה ההא
השכבות העשירות, כמו היהלומנים, למשל,
המקבלים מדי שנה מיליארדי דולרים ברבית
נמוכה בעודם פטורים ממס־הכנסה ומניהול ספרים.
שר־האוצר אינו רוצה לפגוע בשכבות אלה,
שהוא עצמו מייצג אותן כתעשיין עשיר לשעבר.
לכן הוא מנסה כל דרך להורדת המדד, ללא הצלחה.
הוא פועל נגד השכבות החלשות ומקטין את
הכנסתן, למרות שהוכח כי דווקא אצל השכירים
גדל החיסכון, בגלל החיסכון הכפוי (קרנות והפרשות
פנסיה) ,בעוד שאצל העצמאיים והעשירים
לא חוסכים וכל לירה רווח מוצאת.
האינפלציה תיבלם רק כאשר יגבה האוצר את
עודפי הרווחים מאותם שלא שילמו מס, ויצמיד
את השכר למדד במלואו. או אז לא תהיה האינפלציה
כדאית, כגורם לשחיקת ערכו של השכר.
לשם כך צריך לחייב במס מלא את ספסרי הבורסה,
את מרוויחני ההון, את סוכני הנשק, את
היהלומנים, ואת כל אותם שעשו ועודם עושים את
הכסף השחור.

רבין אל הפופולריות ב־ 1980 סיבות
דומות לאלה שהביאו למינויו ל תפקיד
ראש־הממשלה ב־.1974
אז נבחר רבץ בעיקר מפני שלא
היה מעורב במילחמת יום־כיפור

יגאל לכיכ !

ובמחדליה, מפני שהיה רחוק 1
מרכז הזירה המדינית, מפני ש7
השתתף במאבקים ולא רכש לע;
מו אויבים.
האם זה קורה לו עכשיו בשנית

גדול

א יש
כשראיתי את הסרט אפוקליפסה עכשיו היתה לי
ההרגשה שכבר ראיתי קטעים ממנו קודם לכן. אני מתכוון
לסצנה העומדת במרכז הסרט (לדעתי אפשר היה
לוותר בשקט על כל שאר חלקיו, מבלי לגרוע ממנו
דבר) :ההתקפה של פרשי־המסוקים על הכפר הוויאט״
נאמי השלו ופעולת רצח־העם שם.
השבוע נזכרתי היכן כבר ראיתי סצנה זו. הטלוויזיה
הקרינה במוצאי חג־השבועות את הסרט איש קטן גדוד
עם דאסטין הופמן, שראיתיו לראשונה לפני שנים — ושם
• הופיעה אותה סצנה עצמה.
אלא שבסרט זה התוקפים
רוכבים על סוסים,
ולא במסוקים, והקורבנות
אינם אנשים חומים בוויאט־נאם,
אלא אנשים אדומים
בלב אמריקה.
שאד הפרטים זהים :
המפקד צמא־הדם והמטורף
של חיל־הפרשים, התקפת-
הפתע על כפר שלו, רצח
הנשים והילדים. מעין שו־אזדזוטא.
הקשר
אינו מיקרי. הזוועות
של מילחמת ויאט־נאם,
שהוקרנו מדי יום
על מירקעי הטלוויזיה
האמריקאית תודות לצוותות
אמיצים והגונים בשטה, גרמו להתקוממות מצפונית
אדירה בקרב הנוער האמריקאי. ההתקוממות לא הצטמצמה
להווה. היא פשטה אל העבר. בפעם הראשונה
התמודד הנוער האמריקאי עם האמת שהודחקד, במשך
דורות: שהתרבות האמריקאית כולה צמחה מתוך רצח־עם.
באחד הימים, בשיא מילחמת ויאט־נאם, לקחה אותי
ידידה אמריקאית להצגת הסרט חייל כחול בקולנוע במרכז
בוסטון. גם בסרט זה מופיעה סצנה דומה — התקפת
חיל הפרשים על כפר אינדיאני שלו, תוך רציחת זקנים
וילדים, גברים ונשים (הנשים נרצחו אחרי שנאנסו).
אולם הקולנוע היה מלא צעירים וצעירות, מאותם
שראיתי בהפגנות נגד המילחמה. הסתכלתי בפניהם בתום
הסרט. רבים היו במצב של הלם. בבית־הספר לימדו אותם
היסטוריה אחרת של ארצות־הברית.
למדתי לכבד ולאהוב את הנוער האמריקאי הזה,
המתמודד באומץ־לב כזה עם העבר של עמו. אין זה
קל. איזה עם יכול להשלים — גם בדיעבד — עם
ההכרה שכל חייו הלאומיים צמחו במולדת שדודה, על
קיברה של אוכלוסיה תמימה ואהודה, שנרצחה בדם קר?
איך להגיע לראייה היסטורית מאוזנת, מבלי ללקות
בסכיזופרניה קיבוצית?
כיום נובטים הזרעים של סכיזופרניה כזאת גם אצלנו.
גם אנחנו דוחקים את עברנו הקרוב, בהעמידנו פנים
שארץ זו היתד. ריקה, שפעלנו כל העת מתוך הגנה
עצמית בלבד. שהאינדיאנים הרעים (כלומר, הפלסטינים)
זממו כל העת להשליכנו לים, שאנחנו לא גירשנו
ולא נישלנו.
מתי יפיקו אצלנו סרט כמו איש קטן גדול? בעוד
דור? ואולי יביאו מעשי המימשל הצבאי בשטחים
הכבושים להתקוממות מצפונית כזאת כבר בעוד שנה־שנתיים?
באולם־ד,קולנוע
בבוסטון פרץ הקהל במחיאות-כפיים
סוערות כאשר הצליח אחד האינדיאנים להרוג את מפקד
היחידה האמריקאית. הלוואי ולא נגיע לעולם ליום שבו
ימחא נוער ישראלי כפיים כאשר יראה על הבד
סצנה דומה.
כדי שזה לא יקרה, מוטב שנגיע במהרה לראייה
מאוזנת של ההיסטוריה הקרובה — שנזכור את הצדק
שלנו, אך נראה גם את הצדק של הזולת, שנבין את
מלוא הטראגיות של הסיכסוך בין שני העמים, הרואים
בארץ זו את מולדתם, והמסוגלים לחיות בה ביחד רק
אם יכבדו זה את זה.

חשבונות כפולים
לאנשים רבים, כך נדמה, יש מכניזם מייוחד בראש,
המאפשר להם להפריד בין בעיות הזולת ובעיות של
עצמם•
הנה ראינו בטלוויזיה, לפגי שבועיים, סרט צרפתי שבו
כיכב ז׳אק ברל. על ספסל־הנאשמים ישבו שלושה שוטרים
אכזריים, שעינו חשוד עד מוות. ברל, השופט־החוקר
(איש הממונה בצרפת על החקירה עד להגשת המישפט),
לחם למען הצדק והרשעת הפושעים. אך העוול ניצח,
והשוטרים זוכו במישפט.
אני משוכנע כי לא היה אף צופה אחד בארץ שלא
זעם על עיוות־דין זה, ושלא הצדיע לז׳אק ברל האידיאליסט.
השבוע
החליטה שופטת ישראלית לזכות חבורה של
שוטרים, שנאשמו בהתעללות אכזרית בעציר. ההתעללות
היתד, בעת המעצר, נמשכה בניידת והגיעה לשיא בתח-
נת״המישטרה, כשהעציר היה חסר־ישע. השופטת אמרה

כי השוטרים פעלו מתוך זעם מוצדק, מפני שהעציר שלה. ראש־ממשלה חכם היה מבין את הרמז. אך מניין
ניסה לדרוס אותם. ואשר להתעללות שנמשכה בתא -לוקחים ראש־ממשלה חכם?
המעצר, לא הצליח העציר, לדעת השופטת, לקבוע
פליציד, לאנגר היתה במצב קצת אומלל: היא טרחה,
בוודאות מי בדיוק עשה מה.
התרוצצה, הכינה טיעון — ולבסוף לא ניתן לה להפאני
בטוח שהשופטת פסקה לפי מיטב הבנתה. אך ליט אף מילה אחת. הכל נגמר בילעדיה. חיים כהן לא
כמו פסק־הדין באותו סרט, יעודד גם פסק־דין זה את היה זקוק לטיעונה.
ביושבי באולם הקטן, שהיה מלא עד אפס מקום,
השוטרים ד,ברוטליים ביותר להמשיך במה שהפך נוהג
בתחנות־מישטרה רבות בישראל: התעללות שיטתית כשאני דחוס בין עיתונאים מכל העולם, בני מישפחות
המגורשים, אישים מן הגדה וסתם סקרנים, לא יכולתי
בעצירים חסרי־מגן (כן, כן — גם יהודים!).
שלא להרהר על דרכו של איש רב־גווני ורב־סתירות זה.
אני משוכנע כי רוב האזרחים ששמעו ידיעה זו
פעם הופיע על שער העולם הזה, ליד עמוד־תלייה.
ברדיו אמרו לעצמם: השופטת צודקת בהחלט. הגיע
זה היה בשנות ה־50׳ ,כאשר היועץ־המישפטי חיים כהן
הזמן שהמישטרה תשבור לפושעים האלה את העצמות.
הכין עבור דויד בן־גוריון נוסח דראקוני מאין־כמוהו המעשים כפילות ריגשית זו קיימת בכל השטחים.
של חוק-ביטחון-המדינה. ההצעה היתד, מלאה בסעיפים
המתוארים בסרט אפוקליפסה עכשיו מעוררים סלידה, אך שגזרו עונש־מוות על עבירות מעבירות שונות.
מעשים דומים מאוד הנעשים על־ידינו נראים כסבירים
נוסח זר, לא התקבל, בסופו של דבר (גם תודות
בהחלט. הקהל הריע לעיתונאים האמיצים, חושפי פרשת־ווטרגייט,
בסרט כל אנשי הנשיא — אך אותו הקהל למאבקנו) ,ותחתיו התקבל נוסח פחות דראקוני, אך חמור
מצדיק אצלנו הצעות־חוק הבאות לכבול את ידי העי מאוד כשלעצמו. חיים כהן הוסיף להיות בעינינו נציג
תונות, כך שגילוי פרשת־ווטרגייט ישראלית יהפוך בלתי -התכונות הגרועות ביותר של האוטוקראטיה הבן־גוריד
נית. האיש בעל הגולגולת
אפשרי.
המייוחדת -הפך סמל ההאם
אנחנו יותר חכמים, יותר אנושיים, יותר טהושרירות
של המדינה.
רים כאשר אנחנו צופים בסרטים — בייחוד כשזה
אך הנה התמנה היועץ־
נוגע לזולת?
המישפטי לשופם בית־המישפט
העליון — ואופיו
השתנה בדלילה. בוודאי
נכון יותר לאמר: אופיו
האמיתי השתחרר והתגלה.
הוא הפך האמיץ והליברלי
אין המדינה משופעת באישים שאפשר להצביע עליהם
שבין השופטים העליונים,
ולאמר :״הנה בן־אדם!״ חיים כהן הוא אחד מהם.
מגן מובהק של זכויות- את כשהוא נכנם השבוע לאולם בית־המישפט ותפס
האדם מול שרירות השיל־טון.

כל ההחלטות של
חיים כהן נראות לי. למ של:
החלטתו שלא להתיר
לערבי בן־המקום לגור ברובע
היהודי בירושלים.
אך חיים כהן אינו אדם הלק ופשוט. הוא בעל אופי׳
מורכב מאוד. הוא בן למישפחה יהודית־גרמנית דתית,
ובהיותו כהן נשא אשד, גרושה בחוץ־לארץ. אופיו
הליברלי אינו מונע מדי פעם סטיות לאומניות קיצוניות.
אך אם אי־פעם יתנכל לי השילטון בניגוד לחוק,
אשמחאם חיים כהן
ואני אגיש עתירה לבג״ץ —
יישב בהרכב.
שנה— אשמח
ואם כהן יפרוש לגימלאות, בעוד
אם יבוא במקומו אהרון ברק. הוא הופך במהירות
יורשו של כהן.

האיש בעל הגולגולת

*וזד׳ *ז מ רי

צעיר מנומס

מקומו במרכז הרכב־ד,שופטים שבא לדון בעתירת שלושת
מגורשי הר־חברון, רווח לי.
לא התאכזבתי. עוד לפני שגבריאל בך יכול היה
להשלים את המישפט הראשון שלו, בשם הממשלה, שיסע
אותו חיים כהן בשאלה פשוטה ותקיפה :״אני רואה
שלא ענית בתצהיר שהגשת לטענה כי למגורשים לא
ניתנה האפשרות לערער על הגירוש לפני ועד־הערר?״
גבריאל בך הוא איש מנוסה, והוא כבר ידע באותו
רגע שהמישחק נגמר. אך הוא נאלץ לעמוד על רגליו
ולהמשיך בטיעון שדוף — ביודעו שזהו טיעון שדוף.
כהן כאילו התעלם מקיומו, ופנה אל השופט אהרון
ברק, שישב לימינו. השניים
החלו משוחחים ביניהם, מן
הסתם על ניסוח ההחלטה.
הקוופטת הדסה בן־עיתו,
שהיא חדשה בבית־המישפט
העליון, היתד, קצת מבודדת.
תוך כמה דקות היתר,
ההחלטה מוכנה: על הממשלה
לבוא ולנמק, תוך 45
יום, מדוע הגירוש לא היה
בלתי־חוקי. בכך אישרו השופטים,
למעשה, את טענ
תנו, שהביאה אותנו להפגנה
ליד גשר־אלנבי.
מדוע 45 יום? זהו זמן
רב להכנת טיעון חסר-
חיים כהן
תוחלת על נקודה מישפטית
מובהקת. לדעתי יש לכך
רק הסבר אחד: כהן ועמיתיו ריחמו על הממשלה.
הם רצו לתת לה די שהות להחזרת המגורשים, מבלי
שיהיה צורך בהחלטה סופית, שתהווה סטירת־לחי לממ־

יצאתי מבניין בית־המישפט העליון (אגב, איזה בניין
נהדר!) בתום אותה ישיבה. בחוץ שוחחתי עם כמה
עיתונאים זרים. שמתי לב לבחור צעיר, חובש־כיפר״
שעמד מן הצד והקשיב.
כשפניתי ללכת לדרכי, ניגש אלי אותו צעיר ושאל
בעדינות רבה, אם מותר לו להציג לי שאלה.
״נכון שיש אזרחים ערביים בישראל?״ שאל ,״איך
הם יכולים לשיר כל. עוד בלבב פנימה, נפש יהודי
הומיה?״
עניתי שהתיקווה היא הימנון לאומי, לא הימנון המתאים
למדינה שבה חיים ביחד בני שני לאומים. אולי
היה כדאי שיהיה לנו הימנון ממלכתי נוסף על ההימנון
הלאומי. ניצלתי את ההזדמנות כדי להזכיר שהמצב יהיה
הרבה יותר קשה, אם השטחים הכבושים יסופחו לישראל׳
ויהיו במדינה שני מיליון ערבים שאינם יכולים
לשיר את הוזיקווה.
הצעיר צעד לצידי, והמשיך להציג שאלות בנימוס
רב. לבסוף אמר :״יש לי פיתרוו אחר. זהו פיתרון
טוב לערבים.״
״איזה פיתרון?״ שאלתי בסקרנות.
״צריכים לגרש את כל הערבים מארץ־ישראל,״
השיב רכות.
לרגע נדהמתי. אני מודה ששום דבר בחזותו ובהתנהגותו
של צעיר מנומס זה לא העלה בי את החשד
שהנה לפני אדם התומך ברעיון המוגדר, באמנה הבינלאומית
שגם ישראל חתומה עליה, כפשע של השמדת־עם.
״תאמין לי,״ התעקש ,״זהו הפיתרון הטוב ביותר
בשביל הערבים. צריכים להזיז אותם.״
״חוששני שכאשר נתחיל להזיז זה את זד״״ אמרתי,
״לא ברור מי יזיז את מי בסופו של דבר — אנחנו את
800 מיליון המוסלמים, או 800 מיליון המוסלמים אותנו.״
״אין ברירה — זה או הם או אנחנו,״ סיכם הבחור,
ונפרד לשלום בנימוס.

מעל לממשלה זו מתנופף הדו.ל השחור של אי־הלגיטימיות

^ ידו שאל אותי עזר וייצמן לפני חודש אם,
י לדעתי, עליו להתפטר, הייתי מפציר בו שלא
לעשות כן.

הייתי אומר לו :״אדוני, אתה העלית את
הליכוד לשילטון. אתה הכאת עלינו את הצרה
הזאת. אינך יבול להסתלק ולהשאיר לנו את
הצרה 1״

הייתי אומר לו :״אתה מחזיק בידך תפקיד שהוא
גורלי לעתיד המדינה. אתה השר של צה״ל. אתה שר
של השטחים הכבושים. מה יקרה למדינה אם יפול תיק
זה בידיו של אינפנטיל משתולל או שוטה קנאי?״
הייתי אומר לו :״אתה אי של שפיות בממשלה
הזאת. כל העולם יודע זאת. אם תתפטר, יראה כל אדם
במצריים ובעולם המערבי במעשה זה סימן שאפסה
כל תיקווה להשגת השלום, ושגם השלום הישראלי־מצרי
התרוקן מתוכנו.״
בשיחתי עם הנשיא אנוור אל־סאדאת ביקשתי ממנו,
בצחוק, לשדל את וייצמן להישאר בתפקידו.

משה דיין פרש. שימחה ארליך חוסל למעשה. ייגאל
ידיו נשאר קאריקטורה. יוסף בורג שינה את עורו והפך
נץ קיצוני.
אריק שרון הפך הדמות המרכזית בממשלה, ועל
פיו יישק דבר. מנחם בגין מופעל על-ידי גאולה כהן.
תיק־החוץ נמסר ליצחק שמיר, קנאי צר־אופק, שלא
השתנה במאימה מאז שהתמחה בשיגור חבילות־נפץ.
ייגאל הורביץ קיבל לידיו את האוצר. הנץ יצחק מודעי
השתלם על המיפלגה הליברלית.

אין זאת עוד ממשלה של הימין. זוהי
ממ׳טלת הימין הקיצוני, ממשלת הקנאות המטורפת,
מזיגה נדירה של אפסות אישית ושח-
צנות לאומנית.
זוהי ממשלה המנותקת לחלוטין מן המציאות העולמית
והישראלית.

י 1 1

מייד. כלי טכסיסים. כלי התחכמויות.
רגע כזה הגיע כחייו של עזר וייצמן.

אחרי: ההתרחשויות האחרונות בשטחים המוחזקים,
שוב אין אדם הגון יכול להישאר בממשלה זו, מבלי
לאבד צלם־אנוש, קל וחומר כשהוא שר־הביטחון.
שר־ביטחון, הנאלץ לגרש שני ראשי־עיריות מתונים
מן הגדה, רק מפני שדרוויש מרקד כמו אליקים העצני
מפקד עליו לעשות זאת בטלוויזיה — אינו יכול להישאר
שר־ביטחון.
זזבר־ממשלה, הנאלץ להצביע בעד הצעת־חוק פרובוקטיבית
כמו זו של גאולה כהן, בידעו היטב שהיא
מערערת את יסודות השלום הישראלי-מצרי — אינו יכול
להישאר חבר בממשלה.
בשעה כזאת, אסור לאדם הגון לשאול את עצמו :
האם זה כדאי?

להיפך — הם שמחים על עזיבת וייצמן,
שהרי הוא השאיר מקום ריק ליד הקערה.
אפשר להתקוטט על השלל, לחטוף משהו,
דהנות כמיטך כמה חודשים נוספים מן ההנאות
וההטבות והפירסומת העלובה.

*אשר לעזר וייצמן עצמו -מר, תפקידו עתה?
1משימתו הראשונה נובעת מעצם מעשהו.

הוא חייב לשאול את עצמו את השאלה
היחידה שהיא רלוונטית ״ איד אוכל להסתכל
מחר כראי ץ

על עפ-ישראל להגיד דו: אתה העלית את
הממשלה הזאת לשידטון, אתה חייב עכשיו
דהכיא לנפילתה.

עזר הסיק את המסקנה.

כוויכוח על תקציב־הכיטחץ נוצר מצב כזה.

אך את הורכיץ קשה מאוד להבץ.

הוא פרש מן הממשלה בגלל התנגדותו להסכמי קמפ־דייויד.
משמע, הוא מתנגד לשלום. משמע, הוא צריך
להיות מוכן למילחמה בכל החזיתות. גם בחזית המצרית.

כשאדם כזה מכיא למשכר בגדל דרישתו
לקצץ כאופן מכריע את תקציב הביטחון, הופכת
הפוליטיקה הישראלית בודה לתיאטרון
של אבסורד.

זר וייצמן אינו מסתיר כי הוויכוח על התקציב
? לא היה אלא הקש האחרון, ששבר את גב הגמל.
היתה כאן הצטברות של סיבות.
אפשר לנחש מה היו סיבות אלה.
הממשלה המכהנת עתה אינה עוד הממשלה שחתמה
על הסכמי קמפ-דייויד.

השרים השפויים נעלמו מתוכה, או נדחקו
אד פינה חשובה.

י נשאר בממשלה הזאת?
* 1זהו הצד השני של התפטרות וייצמן :
כמעשהו הוא מדכיק אות־קלון על מיצהו של
כל מי שנשאר כה.

האנשים האלה, שנשלחו אל הכנסת והממשלה בקולותיהם
של 200 אלף ישראלים הגונים, שפויים ומרו־מים,
הפכו עתה יצאניות פוליטיות מן הסוג הבזוי ביותר.
כל זה אמור גם לגבי הליברלים, שהעניקו לאנשי-
חרות תעודת־שפיות ושהביאו לליכוד את קולותיהם
של אזרחים נורמליים.
עסקנים אלה נשארו דבוקים לכסאות. אין הם חול מים
לקום ולהכריח את הממשלה להתפטר.

יש רגעים בחייו של אדם הגון, כשעליו לפעול מתוך
הגינות בלבד, בלי חשבון.

וייצמן, השר היוני ביותר בממשלה, הגיש את התפטרותו
על רקע התוכנית לקצץ את תקציב הביטחון.
ייגאל הורביץ, אחד השרים הניציים ביותר בממשלה,
הכריח אותו להתפטר על רקע זה.
אפשר להבין את וייצמן. במציאות הישראלית, היונים
אינם גורסים, בהכרח, את צימצום כוחו של צה״ל.
להיפך: האלופים היוניים הם, לרוב, אותם המחייבים
את קיומו של צבא המסוגל להלום במהירות וביעילות.
ואילו האלופים הניציים סומכים, לרוב, על ״העומק האיס־טראטגי״
ועל השטחים הכבושים כתחליף לצבא כזה.

בשללו ממנה את הכסות האחרונה של אליבי שפוי,
עשה עזר וייצמן שרות למדינה.

מהרגע שכו נסגרה הדלת מאחרי גכו של
עזר וייצמן הפורש, והאדונים ייגאל ידין,
שמואל תמיר וישראל כץ נשארו יושכים עד
כסאותיהם — הם המיטו על עצמם חרפה
יטדא תימחק.

יניתי את דעתי בארבעת השבועות האחרונים.
״ מאז החלו המאורעות האחרונים בשטחים המוחזקים,
השתכנעתי לחלוטין שעל וייצמן להתפטר מן הממשלה.

ן*ש שמץ של אירוניה בעילת ההתפטרות.
בהיסטוריה של המילחמות ידועה התופעה של ״קרב
בחזיתות הפוכות״ .כלומר: קרב שבו לוחם כל צד
כשפניו אל מולדתו שלו, וגבו אל ארץ האוייב. זהו
מצב מסוכן, מפני שהמפסיד בקרב מנותק מדרך-
הנסיגה שלו.

מעל לממשלה הזאת מתנופף עתה
השיחור של אי־הלגיטימיות.

הדגל

עד היום היתד, הידבקותם של שרידי ד״ש לכסאו־תיהם
בממשלה שערורייה בלבד — שערורייה היתולית
שעוררה רק גיחוך.

צחוק, צחוק — אכ ל

אלמנות ויתומים כדי לממן את בולמוס־ההתנחלויות שאיבד
כל חשבון רציונלי, ששוב אינו אלא השתוללות של
מישטר הזקוק באופן דחוף לכותונת־כפייה.
כל זה נעשה בידי ממשלה אשר לפי כל סיקרי דעת-
הקהל אינה מייצגת אלא מיעוט בציבור, מיעוט ההולך
ומצטמק במהרה.

עזר וייצמן: מ שהו מ ס רי ח כאן
כקיצור: ממשלת־כוכות של גוש-אמונים.
ממשלת־מעבר.

מע כר

למצדה.

זר וייצמן התפטר כאשר הממשלה הזאת הגיעה
^ אל הקו האדום האחרון. מכאן והלאה, עצם קיומה
מסכן את עתיד המדינה וביטחונה.

אין גכול לאסונות שממשלה זו עלולה
להמיט על המדינה, עד •טתסיים את כהונתה.

היא מביאה למרד מזויין בשטחים הכבושים, לשיל־טון
של טרור וטרור-נגדי אשר יקומם את העולם כולו
נגד ישראל, ואשר יכריח את מצריים לסגת מן הנורמליזציה,
ואולי גם מן השלום.
היא מביאה לעימות בין ישראל ובין 800 מיליון המוסלמים
בגלל שאלת ירושלים. אין סימן מובהק יותר
לטירוף שאחז בממשלה מאשר העובדה כי הודעה היסטורית
של יורש־העצר הסעודי, על נכונות סעודיה אדי־רת־הכוח
לכרות שלום עם ישראל תמורת נסיגה משיט־חי־הכיבוש,
לא עודרה שום תגובה ישראלית, כאילו
לא הושמעה.
היא מביאה למילחמת־אחים במדינה עצמה. לא רק
לתהום נפשית, הנפערת בין ישראל ההומאנית וישראל
החומיינית, אלא למילחמת־אזרחים מזויינת, כאשר הצבא
הפרטי החמוש של גוש־אמונים יתנגד בכוח־הנשק לכל
ניסיון לבצע מדיניות של פירוק התנחלויות.
היא מביאה להתפוצצות חברתית אלימה, כאשר המו־ני־המצוקה
יתקוממו נגד שוד המיליארדים, הנגזלים מפי

מאת

יש לדרוש מווייצמן את גילוי מלוא הסיבות שהביאו
להחלטתו להתפטר. דרושה הודאה אישית מלאה, בגילוי-
הלב האופייני לו, שתאפשר לציבור כולו לשפוט את
ממשלת־הליכוד. הנאמנות למדינה צריכה לגבור על
הנאמנות לממשלה, שהיה חבר בה.
גילוי האמת על המתרחש בממשלה זו, על השיטה
שבה היא מקבלת החלטות גורליות, על היחסים הפוליטיים
ויחסי־האנוש שבה — יש בו כדי להביא לנפילתה.
שום ממשלה, גם לא אחת שאיבדה כל קשר עם המציאות
ועם הציבור, לא תוכל לעמוד בפני גילוי כזה.
לאחר מכן כדאי לו לעזר וייצמן להתבודד לזמן-
מה בביתו — לתידלוק ולחימוש, כדבריו — כדי לערוך
חשבון־נפש. אחרי ניסיון. זה של שלוש שנים בצמרת
השילטון, ומעורבותו האישית המכרעת בהשגת השלום
הישראלי-מצרי, חייב וייצמן לגבש לעצמו את הלקחים
ואת המסקנות.
אם יעשה זאת, יוכל להציג לפני המד׳ינה תוכנית
חדשה, שתדריך אותה אחרי התמוטטות שילטון־הליכוד.

אני משוכנע כי הוא יגיע למסקנה שיש
לפתור את בעיית העם הפלסטיני ולהעניק דו
את זכות ההגדרה העצמית.
לא יצחק רבין ולא שימעון פרס מסוגלים להגיע
בכוחות עצמם למסקנה הזאת. לא רק בגלל ההתקו־
.טטות ביניהם, אלא גם בגלל מיגבלותיהם האישיות
והפוליטיות.

יש כאן תפקיד הממתין לגיבור. עזר וייצמן
יכול למלא אותו.

ף קיצור: התפטרותו של עזר וייצמן יכולה להי-
שאר בבחינת אפיזודה אישית קטנה וחולפת, עוד
סערה בכוס המים העכורים של המדינה.
אבל היא יכולה להיות הרבה יותר מזה: ראשיתו של
תהליך החורג מכל עניין אישי או מיפלגתי, נקודת־מיפנד,
אמיתית, התחלה של שינוי כללי במפר, הפוליטית.

אם יהיה כך, תבוא עליו הברכה.

) *111

יייויייי * *

באיצטלה של ״הגנה עד הנדסיות״ הגיש שמואל חמיו חוק רהגנה עד
העסקנים, ולחיסול חונש־העיתוגות, המעמיד בצל את ״חוק לשון הוע״

^ סתכל־נא בתמונתו של שר־המישפטים, מר שמואל תמיר, המתנוססת על
1 1שער גיליון זה.

תמונה זו יכולה לעורר מחשבה רבה.

למשל: מה קרה לאותו פרקליט צעיר ונמרץ, רזה ויפה־תואר, שרכש לעצמו שם
(בעזרת שבועון זה) כמגן אמיץ על חופש־הביטוי — עד שהפך למה שהפך בתמונה
זו, שר־המישפטים הלוחם בחופש־הביטוי ובחופש־העיתונות, מאז יומו הראשון בתפקיד

האם זוהי הוכחה נוספת לכך שהשילטון משחית י האם התצלום מזכיר את סיפרו
הידוע של אוסקאר ויילד, תמונתו של דוריאן גריי?
אולי. אך לא לשם כך פורסמה תמונה זו. היא פורסמה כדי להסביר בצורה חזותית
את תוכנו של חוק־תועבה, שהונח על-ידי שר־המישפטים שמואל תמיר על שולחן
הכנסת. אם תתקבל הצעת־חוק זו — היא תשים קץ לחופש־העיתונות בארץ הזאת
ותחסל את כושר־הפעולה של הטלוויזיה, העיתונות והרדיו.
תצלום זה של שמואל תמיר צולם ברשות הרבים, על-ידי צלכדעיתונות שמילא את
תפקידו הציבורי. זה היה בוועידה מיפלגתית, שהיתה פתוחה לעיתונות.

אבל לפי החוק המוצע. פירסום תמונה זו יהיה אסור. הדבר נאמר
בסעיף ,)4( 2המגדיר כעבירה פלילית ״צילום אדם ברשות הרכים או
פירסום תצלומו ברבים בנסיבות שבהן הצילום או הפירסום עלול
להביאו במבוכה.״

הסעיף 4אומר כי זוהי עוולה אזרחית, ומר שמואל תמיר יוכל לתבוע ממפרסם
התמונה פיצויים ככל העולה על רוחו. הסעיף 5אומר שזוהי גם עבירה פלילית, שבגללה
יישב המפרסם בכלא שנה שלמה.
עוד ננתח את משמעותם של סעיפים אלה בהמשך סידרה זו.
התנגדותו של שמואל תמיר לתמונות עדכניות ידועה. אנשיו דאגו לכך שבכל כלי־התיקשורת,
ובעיקר בטלוויזיה, יהיה מצוי תצלום שלו מלפני כעשרים שנה, המראה
בחור צעיר, יפה ולבבי, וזה מופיע מדי פעם על המירקע ובעמודי העיתונים. כך
נוצר מעין מצב של דוריאן גריי הפוך: התמונה אינה משתנה, ואילו האיש כן. הצעת־החוק
תביא לכך שלא יהיה עוד צורך להשיג זאת באמצעות שידולים. ניתן יהיה
לכפות זאת, על־ידי איום במאסר ובתביעת־נזיקין.
על כך לא חשב אף אוסקאר ויילד, למרות שהצטיין בדמיון פורה. אילו היה
דוריאן גריי שר־המישפטים במולדתו, יכול היה לחוקק חוק האוסר את פירסום תמונתו.
צלם־עיתונאי שהיה מתגנב אל ביתו ומצלם את התמונה הנסתרת, היה פשוט מואשם
בפגיעה בפרטיות ונשלח לכלא. מובן ששום עיתון לא היה מעז לפרסם את התצלום.

שמואל תמיר אינו דוריאן גריי. פניו משתנות יחד עם תמונותיו.
וגם אופיו מיטתנה והולך.

החוק לאיסור האמת
^ אמר זה בא להזעיק, חמש דקות לפני השעה .12 הוא מהווה המשך ישיר לסידרת־מאמרים
שהופיעה בשבועון זה לפני 15 שנים, באוגוסט ( 1965 העולם הזה
1457 והלאה).
אז חוקקה הכנסת החמישית, בניצוחו של שר־המישפטים דוב יוסף, חוק שבא
לערער את יסודותיו של חופש־העיתונות בארץ.

אותו חוק נקרא חוק לשון הרע. קראנו לו בקיצור בראשי־התיבות
שלו: חוליר״ע.

היד. זה חוק דראקוני, שלא היה לו אח ורע בעולם הדמוקרטי. באיחור רב, אחרי
קבלתו הסופית של החוק בקריאה שלישית, התעורר הציבור (בעזרתנו) ,ובארץ קמה
סערה גדולה. במהלך הסערה הזאת נבחרנו לכנסת, בין השאר כדי להילחם בזוועה זו.
ואכן, הכנסת השישית שינתה את החוק (וגם את שמו) ,עקרה כמה משיני־הרעל
המסוכנות ביותר שלו. אך החוק־לאיסור־לשון־הרע נשאר על כנו, בצורה מתונה יותר,
והוא ממשיך להלך אימים בעיתונות הישראלית. רק עיתונאי מיקצועי יודע מה רב הנזק
שהחוק גורם לחברה הישראלית מדי יום, בשכנעו עורכי־עיתונים שלא לפרסם חומר
מרשיע על פוליטיקאים מושחתים ושליחי־ציבור המועלים־באמון. גם על כך עוד נעמוד
בהמשך סידרה זו.
אחד הלוחמים העזים ביותר נגד החוליר״ע היה שמואל תמיר, אז חבר־כנסת
צעיר ורענן מטעם תנועת־החרות. בדברו על התיקונים לחוק, שריככו אותו במידה

רבה, קרא:

״אידו היה החוק, לרבות הצעת־התיקון המוצעת, קיים בימיהם
של ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל הנביאים — חלק נכבד ממה שהנחילו
לדורות הבאים לא היה עומד במיבחן החוק:״
מאז עברו מים רבים בירדן, והנביאים חדלו מלהטריד את מצפונו של שמואל
תמיר. הוא הניח על שולחן הכנסת דבר־תועבה, שבהשוואה אליו נראה חוק־לשון־הרע
כמו מגילת זכויות־האדם.

זהו נמר, שבהשוואה אליו גם חוק־לשון־הרע המקורי נראה כמו
חתוד־בית. אם -דוב יוסף ייסר את חופש־העיתונות כשוטים, בא עתה
שמואל תמיר לייסר אותו בעקרבים.
חוק־לשון־הרע התעטף באיצטלה תמימה. מי אינו מתנגד ללשון־הרע ו מי אינו
דוגל בהגנה על האיש הקטן, מפני שרירות־הלב של כלי־התיקשורת הגדולים? גם
אנשים טובים, מתקדמים, ליברליים, התפתו תחילה לטיעון זה — עד שנוכחו לדעת,
באיחור, שכוונת החוק היתה שונה לגמרי — להגן על מימסד מושחת ופוליטיקאים
חמסניים, אשר סכנת־החשיפה בכלי־התיקשורת הפריעה להם בעיסוקיהם.

1 11

תמונתו של דוריאן תמיר: עבירה פלילית
החוק החדש נקרא ״חוק הגנת הפרטיות״ .שוב: שם תמים, נחמד,
חיובי. מי אינו מוכן להגן על הפרטיות ץ זה ליברלי, זה מתקדם. בהמשך
סידרה זו נוכיח כי זוהי איצטדה כוזבת, כיסוי שד מירמה, לחוק שלא
בא אלא להשלים עם מגמת חוק־דשון־־הרע: לסתום את פי העיתונות
(ועכשיו גם הטלוויזיה) ,למנוע מהם לחשוף את שחיתות המימסד הישן
והחדש, להגן עד אנשי־שררה מפני בל ביקורת, להפוך את כל בדי־התיקשורת
להעתקים נאמנים שד ״פראכדה״ ו״איזכסטיה״.
אולם יש הבדל חשוב אחד בין שני החוקים — הבדל שהוא כולו לטובת חוק-
לשון־הרע.
אותו חוק בא, לפי טענת יוזמיו, למנוע פירסום שאינו אמת. הוא העניק
לנאשמים (בדרך כלל: עורכי עיתון) את הזכות להגן על עצמם בבית־המישפט בטענה
של ״אמת דיברנו״.
אמנם, הגנה זו צומצמה מאוד. היה על הנאשמים גם להוכיח כי כל פרט ופרט
היה אמת, וכי פירסום האמת בא לשרת ״עניין ציבורי״ ,וכי לא חרג ממגמה זו.

אך החוק המוצע קובע את ההיפך: אסור לפרסם את האמת, דווקא
מפני שהיא אמת.

פירסומו של שקר אינו יכול לפגוע ב״פרטיות״ .רק תמונה אמיתית, מיכתב
אמיתי, ידיעה אמיתית שייכים לפרטיות.

חוק־־לשץ־הרע יכול היה להיקרא בשם ״החוק לצימצום הזכות
לפרסם את האמת״ .החוק המוצע צריך היה להיקרא בשם ״החוק
לאיסור האמת״.
אחרי נסיון של 15 שנים ניתן לקבוע כי החוק־לאיסור-לשודהרע הופעל בעיקרו
להגנה על פוליטיקאים ואנשי הפשע המאורגן .״האיש הקטן״ ,שעליו דובר כה רבות
כאשר נתקבל חוק זה, כימעט ולא הזדקק לו. כפי שאמרנו מראש, לפני 15 שנים,
״האיש הקטן״ אינו זקוק לחוק כזה, מפני שכל עיתון יתקן ברצון עוול הנגרם לו
בשגגה. החוק היה דרוש לפוליטיקאים, ואין זה פלא ששמואל תמיר — אותו שמואל
תמיר שהזכיר את הנביאים — החמיר אותו בתקופת־כהונתו במישרד־המישפטים.
אני משוכנע לחלוטין כי החוק החדש לא בא להגן על ״האיש הקטן״ .ולא על
פרטיותו. כמו כל חקיקה של המימסד הזה (ומבחינה זו אין הבדל בין המערך
והליכוד, בין דוב יוסף ושמואל תמיר) ,הוא בא להגן על המימסד עצמו, על אילי-
השררה, על העסקנים.

התמונה המשתקפת בראי הולכת ונעשית מבוערת יותר, משנה
לשנה. לכן הולכים העסקנים, יורשי דוריאן גריי, לשבור את הראי —
את מירקע הטלוויזיה, את המיקרופון של הרדיו, את מכבש-הדפוס.

הדד ו אד הגיהיווס
מואל תמיר אינו טיפש. לפני כל גיחה שלו, הוא מכין לעצמו הסוואה נאותה.
/בדיוני הכנסת, הוא מזכיר בדרך •כלל כי היוזמות הפסולות שלו אינן, בעצם,
שלו כלל, שהן הוכנו כבר בימי שלוט המערך, ושהוא רק ממשיך במגמה קיימת.

גם הפעם יעשה כך, וזה יהיה לו קל.
הוא יכול להסתמך על דו״ח של ועדה, שהיתה מורכבת מאנשים טובים. ושהתמנתה
על־ידי שר־המישפסים של המערך.

אולם תהיה זאת הסתמכות כוזבת.

עניין ההגנה על הפרסיות מעסיק מוחות רבים, בעיקר בחוגים ליברליים דווקא.
דאגתם העיקרית היא מפני דריסת האדם על־ידי השילטון. בחברה המודרנית, הולכים
ונוצרים ברשות השילטון מצבורים עצומים של מידע על הפרט. באמצעות המחשבים
ניתן עתה לרכז ולגלות תוך שניות את כל המידע על פלוני, שנאסף על-ידי מוסדות שונים
— שרותי־הביון, המישטרה, מס־ההכנסה, מירשם־התושבים. גם במישטר דמוקרטי
כשר למהדרין הולכת ומצטיירת המיפלצת של המדינה הטוטאליטרית, שבה יכול כל
פקיד לדעת את כל פרטיו של כל אזרח: מה מצבו המישפחתי, כמה הוא מרוויח
ומה ׳ הוא קונה, כיצד הוא חי ומבלה, מה דיעותיו, מה טיב חייו האינטימיים, מי
הם ידידיו.

נגד הסכנה הזאת, כעיקר, התעוררה המחשכה הליברלית,
והחלה לטכס עצה כיצד להגן על הפרטיות של הפרט — כיצד למנוע
איסוף של חומר כידי השילטון, כיצד למנוע את ריכוזו, כיצד להגביל
את אימת המחשבים.
אולם החוק המוצע עתה בישראל, בשם אותה סיסמה, הוא בעל מגמההפוכה
בדיוק.

אין כו זכר להגנה כלשהי על האזרח מפני השילטון. להיפך, נאמר
בו כמפורש כי כל ש• ליחיהשילטון משוחררים מן האיסורים
שמטיל החוק. לא רק השב״כ, אמ״ן והמישטרה, המוזכרים כחוק במפורש,
משוחררים מן החוק המוצע, אלא גם לכל פקיד אחר של השילטון
מותר לפגוע כפרמיות האזרחים באין מפריע.
לעומת זאת, מופנה כל זעמו של החוק נגד כלי־התיקשורת. להם לא ניתנה
שום הגנה יעילה במילוי תפקידם החיוני. חוץ מכמה פראזות חסרות־ערך, שאת
נביבותן נוכיח בהמשך, בבואנו לנתח את הסעיפים.

איך נולדה הצעה כזאת ץ

באוגוסט ,1974 בימים הראשונים של ממשלת יצחק רבץ, מינה שר־המישפטים
חיים צדוק ועדה ״שתבדוק את הדרכים להגנה על האזרח בפני פגיעה בצינעת־הפרם.״
הכוונה היתד. בוודאי טובה, וחיים צדוק פעל על פי הרוח האופנתית ששררה
אז בעולם. בראש הוועדה הועמד שופט דתי, יצחק כהן (אחיו של מנהיג פועלי-אגודת-
ישראל, הרב קלמן כהנא) .הרכב הוועדה היה אמנם שמרני ביותר, אך כוונתה היתה
בוודאי טובה.

שוב מסתבר כי הדרך אל הגיהינום רצופה בכוונות טובות.

הוועדה פעלה בעצלתיים. במשך שנתיים קיימה 16 ישיבות. היא שמעה כמה
וכמה עדים, וביניהם גם אותנו (משום־מה מצאה לנכון לציין זאת בדו״ח במפורש).
אך הכל התנהל ברמה של סימפוזיון מלומד בין פרופסורים. כל חברי הוועדה היו
מישפטנים, ואיש מהם לא היה עיתונאי. כאשר הופענו לפניה, לא העלינו כלל
על דעתנו כי ועדה זו תנסח הצעת־חוק מגובשת, שתשנה סידרי־בראשית בעולם
התיקשורת. לא היו לה שים כישורים לכך.
גם כאשר פירסמה הוועדה את מסקנותיה, לא נבהל איש. המסקנות היו, אמנם,
חמורות מאוד — אך כולנו התייחסנו אליהן רק כאל תרומה לוויכוח ציבורי,
שבוודאי יתנהל במשך שנים רבות. והרי בוויכוח עצמו יש ברכה רבה, ולוא רק לשם
שיפור ההבנה ההדדית בין קהילת־התיקשורת ובין הקהילה המישפטית, שאינן מבינות
זו את זו כליל (גם על כך עוד נדבר).
נדמה שגם חיים צדוק, אדם אינטליגנטי ומתקדם, התייחס אל הדו״ח כך. הוא
הפיץ את עותקיו בין כל המעוניינים, וביקש את תגובותיהם.
כעבור כמה שבועות נפלה ממשלת־רבין, והיה נדמה כי גם הדו״ח הזה ירד
בכך מסדר־היום. רבים — ואנו ביניהם — לא טרחנו להגיב על הדו״ח, לא בפומבי
ולא על־ידי הגשת השגות לשר־המישפטים, מתוך ההנחה שמיסמך זה, שהוא זר
לכל מציאות חיינו, שבק חיים לכל חי יחד עם הממשלה אשר יזמה את הקמת
הוועדה, והכל יתחיל מחדש.

היה לגו על מה לסמוך. ככריטגיה מתנהל הוויכוח על סוגיה זו
ככר כמשך שני דורות, מונו ועדות שונות ומשונות, כל אחת מהן
הגישה מסקנות, וכל המסקנות נפסלו על־ידי הפרלמנט (למרות שאף
אחת מן המסקנות לא הגיעה לקרסוליו של החוק המוצע עתה אצלנו).

האנגלים, שהם עם חכם, הבינו כי זוהי סוגיה חדשה לגמרי, הנוגעת לסדרי-
חיים יסודיים, ושאין למהר להכריע בה. בוודאי יעבור עוד דור אחד או שניים עד
שתיפול שם הכרעה, וגם זו תהיה זהירה.
באמריקה אמנם התקבלו חוקים, אך הם כאין וכאפס לעומת החוק המוצע כאן.
כפי שניווכח, נקבע בארצות־הברית, שחופש־העיתונות קודם לסוגייה זו.
ניתן היה לצפות, על כן, כי המסקנות של ועדת השופט יצחק כהן תהיינה מונחות
במשך כמה שנים, שבהן יתפתח סביבן ויכוח אקדמי ממושך, ושרק חלק קטן ממסקנותיה
יגיעו, אחרי הרבה שיפוצים ושיקולים, אל שולחן-הכנסת, לשם דיון ממושך נוסף.

אכל מי שחשב כך, לא התחשב כגילגולי הנשמה של שמואל תמיר.

תמיר עט על המסקנות האלה כמוצא שלל רב. הוא שונא את העיתונות. יש לו
ההרגשה שהעיתונות רודפת אותו, שונאת אותו, בזה לו — ומבחינה זו הוא מזכיר
יותר ויותר את ריצ׳ארד ניכסון. השמועות האופפות את חיי הפרטיים מרגיזות אותו.
הביקורת המרומזת על.שיטת־המינויים שלו מוציאה אותו מן הכלים.
הוא היה זקוק למקל, כדי לחבוט בו על ראשם של כלי־התיקשורת. והוא מצא
אותו בדמות המסקנות של אותה ועדה תמימה.
בלי הכנות, בלי ויכוח, בלי התמודדות עם ההשגות שהוגשו (אם בכלל טרח
מישהו להגיש כאלה, בסוף תקופת רבץ—צדוק) ובלי לבקש מחדש הגשת השגות —
הונחה הצעת־החוק הזאת על שולחן הבית, והוכנסה מייד, באופן דחוף ממש, לסדר-
היום השוטף.

מה כועד? תמיר כוער :

אין להאשים בכך את הוועדה שהיתה. היא בוודאי לא העלתה ב* 1976 על דעתה,
בחלומותיה השחורים ביותר, כי כעבור שנה ייכנס למישרד־המישפטים שמואל תמיד
דווקא, וכי תרומתה לוויכוח הציבורי — הזקוקה למאות שינויים ושיפוצים — תהפוך
כמו שהיא בידי תמיר הרב לנקמה בגוי העיתונאים.

* •1ריך להיות כרור: זהו חוק שאין לו אח ורע בעולם כולו. אם יתקבל, תהיה
מדינת־ישראל חלוצה בסוגיה, שכל מדינות העולם החופשי נזהרות ממנה. בארצות
הדיקטטוריות — הן הפאשיסטיות, הן הקומוניסטיות — אין כלל צורך בחוק כזה,
שהרי חופש־העיתונות נדרם שם בגלוי, למען האידיאל העליון של הגזע, הלאום,
הדת או הפרולטריון, ואין צורך להתחבא מאחרי סיסמת הפרטיות.

אולם כקרב הארצות הדמוקרטיות, המכינות את חשיבות הפרטיות
והמקדשות את ערכו של האדם, אי ן אף אחת שחוקקה חוק כה
כוללני, כה מרחיק-לכת, כה דראקוני, כמו החוק המוצע עתה כישראל.
תמיר ומשרתיו בוודאי יביאו חוקים מחוקים שונים, הקיימים בארצות שונות,
שיש בהם מרכיב זה או אחר של החוק המוצע. אך כל המרכיבים של החוק הזה
ביחד אינם קיימים בשום ארץ עלי אדמות. זוהי המצאה ישראלית מקורית, אותנטית.
הנכונות לחוקק חוק זה, בלי ויכוח ציבורי ובלי הידברות עם כלי־התיקשורת, היא
גילוי נוסף לתכונות הכימעט-פאשיסטיות המתגלות והולכות בממשלה שקברניטיר, הם
אריק שרון, יצחק שמיר, שמואל תמיר, יצחק מודעי ומנחם בגין.
(בספרו צלב הקרס, שניסה לתאר את מהות הטכניקה של הפאשיזם, ציין אבנרי שכל
תנועה פאשיסטית שואפת להסוות את עצמה בסיסמות הנוגדות את מהותה. אדולף היטלר

תמיר במסיבה * :האם תמונה זו מבינה?
הפקיע לעצמו את סיסמת הסוציאליזם, וקרא למיפלגתו ״סוציאליסטית־לאומית״ .פאשיזם
מודרני ומעודכן יוכל בהחלט להפקיע לעצמו את הערך הרחוק ביותר ממהותו: זכות
האדם לפרטיות, כדי להשיג את המטרה ההפוכה ).י

שום מדינה כעולם לא קיכלה חוק כוללני כזה. ודווקא הכוללנות
•טלו קוכעת את מהותו.

כאשר ניתחנו את חוק-לשון־הרע, עמדנו על כך שזהו שדה־מוקשים מתוחכם.
כאשר יברח העיתונאי ממוקש אחד, הוא מוכרח לעלות על מוקש שני. וכל המוקשים
מחוברים זה לזה, כך שהתפוצצות של אחד מביאה להתפוצצות כולם.

החוק החדש כנוי על פי אותה השימה. כאיטר ננתח אותו לפרטיו
יסתכר לנו כי לא זה בילכד שכל אהד מסעיפיו מהווה סכנה נוראה על
כל כלי־התיקשורת כמדינה — אלא שהצירוף •טל כל הסעיפים
כיחד יוצר מלכודת-מוות לחופש־העיתונות.

שנה אחת מאסר
ך תחיל ישר בסעיף הראשון. הוא קובע בפשטות תמימה :״לא יפגע אדם בפרטיות
* זולתו ללא הסכמתו.״

סכיר, יפה, נחרץ. יש כו רק ליקוי קטן אחד: ל א
זאתפרטיות, ואיךאפשרלפגועכה.

נק כע

במלים אחרות: נקבעת כאן עבירה, שהיא כלל אינה מוגדרת.
יוזמי־החוק ידעו כי זה לא יעבור בשקט, וכי יש לתרץ מחדל מהותי זה. על כן
הם כותבים, בדברי־ההסבר הרשמיים בחוק :״החוק המוצע אינו מגדיר את המונח,
מפאת הקושי במתן הגדרה ברורה וממצה לביטוי זה.״

הדכר נוגד את אחת מעקרונות־היסוד של שילטון־החוק כמדינה
דמוקרטית: שכל איסור מחייב הגדרה מפורשת, ושכל מה שאינו
אסור כמפורש, מותר. דורות של לוחמי־חופש נגד השילטון האבסולוטי
•טל מלכים ופיאודלים לחמו על עקרון זה. אפילו חוק־לשון־הרע — אותה
חוליר״ע — הגדיר כפירוש את העכירות •טהוא בא לעקור מן השורש.
בהעדר הגדרה, נמסר הדבר — מן הסתם — לשופט. כלומר: כל אדם במדינה,
ובעיקר כל עיתונאי בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, יחיה באימת־נצח שמא הוא עושה
מעשה שאיזשהו שופט יגדיר אותו מחר כמעשה אסור.
תעבורנה שנים רבות עד אשר תצטבר בבתי־המישפט פסיקה, שתמלא חלל זה —
אם בכלל. ובינתיים, נפתח כאן פתח גדול כשערי־הגיהינום לסחיטה, להטרדה, לענישה,
להטלת מישטר של אימה ופחד על העיתונאים, הממלאים את תפקידם החיוני.
לשם הסוואה, וכדי להוליך שולל את התמימים, בא הסעיף ,2ומביא רשימה
של פעולות אסורות. זוהי רשימה, הכוללת את מרבית פעולותיה של העיתונות. אך גם
היא מטעה.
כי הסעיף מתחיל במילים :״פגיעה בפרטיות, לרבות וכאן באה הרשימה.
שימו־נא לב למילה קטנה ותמימה זו. חמש אותיות בסך־הכל, הטומנות בחובן
עולם מלא.

כי כאשר נאמר ״לרכות״ ,פירוש הדבר שלא רק הדברים
הכלולים כרשימה הם אסורים. אסור כל דכר אשר מישהו יכול
לראות כו פגיעה בפרטיות, גם אם אינו כלול כרשימה המפוארת.

והסוואה על גבי הסוואה: הסעיף 5אמנם אומר שרק המבצע את הדברים הכלולים
ברשימה, דינו מאסר שנה. אך הסעיף 4אומר דבר אחר: כל דבר שייחשב
כפגיעה בפרטיות, גם אם אינו כלול באותה רשימה, מהווה ״עוולה אזרחית״ .כלומר,
יכול כל אדם — מאשר ידלין ועד יהושע בן־ציון, מבצלאל מיזרחי ועד שמואל
תמיר עצמו — להגיש תביעה לפיצויים נגד הטלוויזיה או העיתון שפגע, לדעתו,
בפרטיותו.

מה כלול כרשימה נלוזה זו? איך היא הופכת את תצלומו של
שמואל תמיר לעבירה פלילית, המזכה את המצלם ו/או המפרסם
כשנה •טל מאסר? איך היא תכריה את העורכים לרוקן את מירקע
הטלוויזיה ואת עמודי העיתונים ממרבית החומר המופיע כו כעת?
על כך בכתבות הבאות בסידרה זו, שתנתחנה את סעיפי חוק־התועבה הזה
אחד לאחד.

מצביע על השחקנית אביבה מארכס.

213

בשנת המס הנוכחית אפשר לחסוך ב״תמר״ ז״גפן״
עד 60,000ל״י ולקבל את כל ה״סוכריות״ שהזכרנו
וליהנות משמירת זכויות הוותק הראשוני בקופה.

ביטוחי חיים

מד רי ך
בנד! ד>סקונט

ההשק עו ת
ולחס כון

אלא שבהטבות אלה בנק דיסקונט לא אמר די. יש גם
ביטוחי חיים מגוונים ובתנאים מיוחדים. יש ביטוח
חיים אוטומטי לחבר בקופות הגמל. ביטוח חיים זה
הוא בגובה יתרת החשבון (קרן +רווחים) עד
100.000ל״י ואליו צמוד כיסוי ״כפל תאונה״ עד
200.000ל״י, ויש ״אופק״ — ביטוח חיים מסוג סיכון
(,ריזיקו) צמוד למדד. הפרמיה בביטוח זה נמוכה
מהמקובל והסיבה היא פשוטה: הבנק לא חי מביטוחים•
עבורו זו הזדמנות להעניק שרות נוסף לחברי
קופות הנמל שלו.
על קומבינציה זו, חברות בקופת גמל +ביטוח
״אופק״ ,אומרים מומחים כי היא עדיפה על כל שיטת
ביטוח אחרת. ויש גם וריאציות :״אופק 65״ — לכל
אחד ו״אופק 15״ — מיוחד לצעירים.

איך להגיע ל מ או תאל פי צ״׳ עם חיסכון סל כמה מ א
;•פ היד על הדופק

מה זה קונטו קורנטי ז

כל דמיון לשמו של גיבור ״שורשים״ הוא מקרי בלבד.
קונטו קורנטי״ הוא שמה של שיטת חישוב הרווחים
הנהוגה בקופות הגמל ״תמר״ ו״גפן״ של בנק דיסקונט.
לפי שיטה זו, מדי 3חודשים מזוכה חשבונך ברווחים
לפי מספר הימים שהסכום היה מופקד בחשבון, מתוך
סך כל הימים של אותו רבעון. ובמה שונה שיטה
זו משיטות חישוב בקופות גמל אחרות? בקופות
גמל אחרות מוצמדות ההפקדות והמשיכות למדד
החודשי והחבר בהן מפסיד עד שני מדדים חודשיים.
את הלוקסוס הזח, מיותר לציין, לא כל אחד יכול
להרשות לעצמו.

את כל העידכונים בחשבון שלך עושים הדיסקונטאים.
מדי שלושה חודשים, ישלשל הדוור לתיבת המכתבים
שלך מעטפה ובה מקופל דו״ח פעילות בחשבון.
עם בנק דיסקונט היד שלך תמיד על הדופק.

כ״נפן״ אתה ממשיך לזרוע
וכ״תמר״ אתה ככר קוצר
זה מה שקורה אם החלטת לחסוך בשתי הקופות
האלה בעת ובעונה אחת.
ולמה בשתיהן?
.יבוא יום בו תמשוך כספים מקופת הגמל שלך ואז
לא תוכל להפקיד יותר בחשבון זה. אם בכל זאת
תחיה מעונין להמשיך לחסוך, תצטרך לצבור ותק
מן ההתחלה.
לכן, טוב יהיה עם תחסוך בגפן וב״תמר״ בעת ובעונה
אחת. כך אתה צובר זכויות בשתי הקופות גם יחד
ובבוא העת, אתה קוטף את פירות האחת בעוד
שאת פירות השניה אתה ממשיך לטפח. ומה שחשוב
לא פחות: עם חיסכון כפול זה, אתה יכול להגיע
לביטוח חיים חינם של עד 200,000ל״י.

שיבה טוכה _ שיכה נוחה
הרשה לנו לגעת בנקודה רגישה.
יום צאתך לפנסיה.
״תמר״ ו״גפן״ קופות הגמל של בנק דיסקונט יעזרו
לך להבטיח את ערוב ימיך.
העיקרון הוא, שעליך להיפרד כל חודש מכמה מאות
לירות וביום צאתך לפנסיה, אתה ״פוגש״ מטמון
קטן וזוכה גם לטפיחה על השכם ממישהו באוצר.
עם האוצר הזה אתה יכול לעשות כל מה שרצית
לעשות כל חייך ולא יכולת להרשות לעצמך...

אז למה ככל זאת זה כדאי ץ

קופת גמל נם לילדים
הקטן הזה גדול יהיר. וחזקה עליו שיבוא בדרישות
ביום מן הימים. אז בגיל תיכון, לפני שהוא פוצה
פה, אתה שולח אותו לחו״ל או מעניק לו הפתעת
ענק אחרת.
איך?
מכיון שראית את הנולד חסכת עבורו באחת מקופות
הגמל של בנק דיסקונט.
בתום תקופת החסכון — הוא מופתע ושמח — ואתה
נהנה.

מחזירים בסף
הנח לגבותיך המורמות לחזור למקומן הטבעי. הבנק
באמת מחזיר את דמי הניהול והביטוח בחשבונות
״תמר״ ו״גפך. ככל שחסכת סכום גבוה יותר —
יורד שיעור דמי ניהול החשבון ואתה נהנה באופן
שוטף מהחזר כספך עד שיעור 0.757,לשנה. ובתחום
ביטוח החיים, אתה מקבל בחזרה פרמיות ביטוח
עבור כל סכום בלתי מבוטח בחשבונך.

לכן, כאשר אתה מקבל את דף הדיווח שלך כל שלושה
חודשים ורואה שרווחיך תפחו במידת מה, תדע למה.

מם הכנסה ישלם

חזון אחרית הימים?
כלל וכלל לא.
אתה לא רק חוסך, צובר רווחים ומקבל ריבית, מס
הכנסה עוד משלם לך...
כמה ישלם?
זה כבר תלוי בהכנסה, בסכום ההפקדה ב״תמר״
וב״גפן״ ובאופן העסקתך.
אם תקח עט ונייר הרי הטבלה שלפניך תסייע לך
לעשות את החישובים בעצמך.
כדאי גם לדעת שמ־ 1באפריל ,1980 הועמדה תקרת
ההכנסה המזכה בהטבות במס על 474,000ל״י בשנה.

הנה דוגמא מהחיים :
במשך שנים ניסתה ציפי לשכנע את יעקב בעלה
לחסוך במסגרת קופת הגמל ״תמר״ של בנק דיס־קוינט
— אך לשווא. לא קל היה לשכנע אותו להיפרד
מ־ 300ל״י כל חודש. ב־ 1בינואר ,1970 הוא נענה
סוף סוף להפצרותיה והחל בחיסכון. עד דצמבר
1979 הפקיד יעקב 36,000ל״י .״תמר״ הוסיפה לו על
הסכום שחסך 456,000ל״י כולן פטורות ממס.
עתה יש לו כחצי מיליון ל״י בבנק והוא משוכנע
לחלוטין.
אגב סכום זה אינו כולל זיכויים במס שקיבל יעקב
על הפקדותיו. בנוסף לרווחים נהנה יעקב מביטוח
חיים חינם על סך של 100,000ל״י (עד 200,000ל״י
במקרה של תאונה) ,מפטור ממס על כל הרווחים,
מזכות לקבל הלוואות בתנאים מועדפים, מזכות לרכוש
ביטוח ״אופק״ ללא הגבלת סכום בפרמיה נמוכה
במיוחד, מפטור ממס עזבון ומהטבות נוספות.
מה הוא היה עושה בלי ״תמר״ וציפי...

הפקדות שבעדן
הפקדות שבעדן
ניתן זיכוי
ניתן ניכוי

מההכנסה

מההכנסה 770
1270 מההכנסה
השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום
— 23,700.ל״י
— 33,180.ל״י
— 56,880.ל״י
(— 2,370.שקל)
(— 3,318.שקל)
(— 5,688.שקל)
570 מההכנסה
570 מההכנסה
1070 מההכנסה
השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום
— 23,700ל״י
— 23,700ל״י
— 47,400.ל״י
(— 2,370.שקל)
(— 2,370.שקל)
(— 4,740.שקל)
57.מההכנסה
570 מההכנסה
1070 מההכנסה
השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום
— 23,700ל״י
— 23,700ל״י
— 47,400.ל״י
(— 2,370.שקל)
(— 2,370.שקל)
(— 4,740.שקל)
סה״כ הפקדות

עצמאי

עובד מדינה

שכיר שמעבידו
מפקיד בעדו
שכיר שמעבידו
אינו מפקיד בעדו
בקופת גמל ואינו
זכאי לקצבה בגיל
פרישה, ובעלי
שליטה בחברה
מעטים

57 .מההכנסה
57,מההכנסה
1070 מההכנסה
השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום השנתית, מכסימום
— 23,700ל״י
— 23,700.ל״י
— 47,400.ל״י
(— 2,370.שקל)
(— 2,370.שקל)
(— 4,740.שקל)

הפזל ס הזה 2230

כולם מספרים לי שלמרות שכאילו
זה לא ככה, יש עכשיו מלא גישגושים.
גישגוש זו מילת־חיבה בשביל כלל
המגעים, הקריצות, ההבטחות, הרמיזות,
הליטופים, הלחיצות והצביטות שהמטרה
שלהם היא להקים גוש מרכזי ליברלי-
מתון, חדש ויפה שירוץ לכנסת, יהיה
לשון־מאזניים ויקבל כמה תיקים בממשלה
הבאה.
במיסגרת הגישגושים המרכזיים האלה
ממלאים תפקיד חשוב המון אנשים, שמסתובבים
היום עם כף־נעליים בשביל
להכניס את עצמם איכשהו לכנסת העשירית.
יש שם מלא סיעות, תנועות,
מיפלגות, חטיבות וחוליות בנות אחד-
שניים־שלושה-ארבעה-חמישה ח״כים שחושבים,
בצדק, על עתידם.
כך, למשל, מחפש אמנון רובינשטיין
מנהיג חדש במקום ידיו, תמיר מחפש
מיפלגה עם עוד כמה נופים חדשים,
וידיו מסתכל כל הזמן לאן הולך תמיר
בשביל ללכת לשמה גם כן. כל מיני
ליברלים, שיהיו אחרי המקום ה־17
הריאלי ברשימת הליכוד לכנסת הבאה,
מעניין אותם רק המקום השלישי, התשיעי
והשנים־עשר בגוש המרכזי. ויש
גם כמה ח״כים בלתי-תלויים שלא שווים
חבל, ומוכנים להיתלות גם על חוט זה
או אחר.
לטרור רבים שואלים מדוע היה צורך להסיר
כל-כך מהר את העוצר בחברון!
חמימשל הצבאי משיב: ראשית, מפני
שאי-אפשר לקיים את העוצר לנצח ;
ושנית, משום שתעשיית הבניין התחילה
לסבול דווקא כשיש התאוששות יפה
בענף, וצחנה החלה עולה מערי מישור-
החוף מפני שלא היה מי שיקח את
הזבל. אבל אלה תשובות חלקיות.
התשובה המלאה היא שגורמים אחראיים
בממשלה נזכרו שכבר יש החלטה
עקרונית של הממשלה, שהתשובה על
הרצח בחברון היא בינוי ! כידוע הוחלט
לאחר רצח החייל יהושע סלומה שבחברון
יוקמו מוסיאון וישיבה, החלטה
שהועילה מאוד לעצירת הטירור!
הרוח החיה בגיבוש התשובה הישראלית
לטירור בחברון היה שר״השיכון,
דויד לוי, שגם שוקל להעביר לקסבה
בחברון את משרדי משרדו. השר הזה,
יחד עם ועדת־היגוי מטעם קריית-ארבע,
מועצת היישובים, גוש אמונים והרבי

לא צייד להיות נביא גדול כדי
להבין שהגישגוש הזח מוכרח להיגמר

מלובביץ, החליטו שמכיוון שכאן מדובר
ברצח שישה אנשים, ומכיוון שחברון
עיר״האבות קדושה לפחות כמו ירושלים,
יש לגשת לפרוייקט-בינוי ענקי בלב
חברון — הקמת בית־המיקדש!
עכשיו מותר לגלות שלקראת ביצועו
של הפרוייקט הזה הסיר מישרד-השיכון
רק לאחרונה את ההגבלה על בניית
מיבני-ציבור. גם מעצרו המונע של הרב
כהנא קשור לעניין, כי כבוד הרב תבע
להקים את בית-המיקדש דווקא בשכם,
הקדושה לא פחות מחברון!
ובכן, כבר גויים צוות ארכיטקטים,
נשית בית-הדסה בחברון סורגות את
הפרוכת, ושלושה תורמים אמריקאיים,
שאחד מהם הסכים לפירסום שמו, מוכנים
להשקיע בפרוייקט. אחד התורמים
דורש לקבל בתמורה להשקעתו את הזיכיון
לכל המזנונים בבניין, השני תובע
פנטהאוז על גג המיבנה, ומאיר לנסקי,
שהוא השלישי, מבקש רק שאוהל-
המישכן ייקרא על שמו.

תוק־תוק־תוק!
נו, מה אתם יודעים, באו ימות משיח ! יהודי נעצר מעצר מינהלי !
מה שאמרנו כל השנים, שזה מתחיל עם ערבים, ומי יודע איפה זה ייגמר —
עכשיו יודעים איפה זה נגמר ! הרב כהנא נעצר מעצר מינהלי !
אז אני לא מדבר על זה שבסך־הכל עשו לו טובה: אם קאדי ערבי, נניח,
היה בא לאמצע ראשון־לציון עם כמה ערבים כמוהו, כולם חמושים, ומחלק שם
כרוזים שצריך להעלות את כל היהודים על משאיות שיסעו החוצה מפה, הקאדי
הזה היה גומר בכמה שנים בית-סוהר, ולא בשלושה חודשים מעצר מינהלי. אני
אפילו לא מדבר על זה שבל מיני פובליציסטים, שאף פעם לא הפריע לחם שעשו
את התרגיל המלוכלך הזה על מאות ערבים, פתאום נעשו לי מגיני-הדמוקרטיה
עכשיו, כשעצרו את כהנא.
אני דווקא רוצה לדבר על איזה תוק -תוק -תוק
עכשיו. תקשיבו טוב, שומעים ! תוק -תוק -תוק !

הגישגוש המרכזי
בהצלחה עצומה עם איזה מיליון מת-
פקדים, שמונה עקרונות, עשרים ח״כים,

ארבעה שרים
המזל.

ואחד אלוהינו, בשביל

דתפוס אח
השוד בקרניו!
ייגאל הירביץ: רבותי, אני מתכבד
לפתוח את ישיבת הקבינט הכלכלי.
לא ציין לספר לכם שהשעה קשה,
ויש למצוא מוצא. רבותי, אנחנו שבועיים
אחרי מדד אפריל ושבועיים לפני מדד
מאי, ועוד תהיה קטסטרופה. הגיע ה זמן
להודות שהאוייב הגדול של מדיניות,
הכלכלית הוא המדד! אבקש
מרבותי להתייחס לנושא.
מי ד עי: אין ספק ששר-האוצר צודק
! הכנתי תזכיר על זה כבר ב־77׳,
ויש לי פיתרון מהפכני ! עד היום אני
לא תופס מדוע ועידה מיפלגתית מוצלחת
אפשר לקיים פעם בארבע שנים, ומדד
צריך לפרסם כל חודש ! אני מציע לפרסם
את המדד במלואו פעם בארבע שנים,
ופעם בחודש לפרסם רק את תקציר
המדד !
הירביץ :

באיזה תקציר המדובר!

מי ד עי: למשל, נודע לממשלה שהמרד
עלה בחודש מסויים בעשרה אחו זים.
ובכי, הממשלה צריכה להגיד לעם
את האמת, אך לא את כל האמת! אין
שום חוק שמחייב אותנו לפרסם את
מלוא שיעור עליית המדד ! מספיק
לפרסם עשרה אחוזים משיעור העלייה
החודשי !
פ ת: אין סיכוי, זה ידלוף.

שאני כל הזמן שומע

מי ד עי: אז נכריז על זה כעל סוד
ביטחוני !

הרב כהנא הזה, שעוד לא נולד גיבור כמוהו מכאן ועד הודעה חדשה, זה הרבי
שהוא בעד אגרופים ונשק, ושהערבים אצלו מבינים רק יד חזקה ומכות — אותו
הרב בדיוק צורח כמו תרנגולת כשרוצים להכניס אותו לכלא שאטה, מפני שהוא
פיתאום פוחד מכמה ערבים שיושבים שם, שיעשו לו סוף! הגיבור הזה נעשה לי
תרנגולת שמשקשקת ביצים ! נו, ומזה בא התוק -תוק ״ תוק, משיקשוק הביצים
הפיתאומי של כבוד הרב! קול התוק נשמע בארצנו!

הירביץ: רבותי, אני לא מוכן לשמוע
פה שום דבר על ביטחון! יש עוד
הצעות !
פ ת: אני מציע לגשת לשיטת המדד
הגמיש. למה לכלול במרכיבי המדד

תמיד אותם מיצרכים, בייחוד שמחיריהם
עולים ! אני מציע שבסוף כל חודש
נבדוק את כל המחירים, ונכניס למדד
קצת מיצרכים שמחיריהם עלו, וקצת
מיצרכים שמחיריהם ירדו, תוך שיקלול
שיבטיח לנו עליית מדד חודשית מתונה
בשיעור חצי-אחוז!
מו דעי: עם כל הכבוד, זאת שטות!
אין מיצרכים שמחיריהם יורדים!
פת: אז נמציא ! למה שלא יהיה,
למשל, מדד תשומות הביטחון, שיורד
בשיבעים אחוז בכל חודש !
הו ר בי ץ: רבותי, עוד פעם אם אני
שומע פה ביטחון, יעופו ראשים!
דוי ד ל וי: עמיתי שר־האוצר, ידידי
השרים, אחי ואחיותי שומרי־הראש ו־מגישות-התה
! הבה לא נחמוק מה-
בעייה ! יש לתפוס את השור בקרניו !
יפה ידוע לכל הדיוט שעליית המדד
נובעת מהאינפלציה, ולכן כל מה שעלינו
לעשות הוא לבטל את האינפלציה, כשם
שביטלנו את העוני!
מודעי: בדיוק באותה שיטה!
דוי דלוי: אבקש לא להפריע! כאן
מדובר בדיני נפשות! וזאת הצעתי:
הבה נמסור את המלאכה לחברה צרפתית
ידועה, שתתחייב לבטל את ה אינפלציה
בקבלנות ! כבר הרשיתי לעצמי
לבוא בדברים עם נציגה של החברה
הצרפתית בארץ, ידידי יוסף קרמרמן!
הו ר בי ץ: לא חולד!
דוי ד ל וי: מדוע ולמה, עמיתי !
הו ר בי ץ: כי קרמרמן הוא חבר
טוב של שר־הביטחון!

215

גבוה •ותר,מהר

ותר,רחוק ותר

ו!וי 0ורי תרחיק• לכתב תו כני ת החסכון ״בחצי הזמן״
גבוה יו ת ר -תקרת סכום החסכון הועלתה מ 3 9 ,0 0 0 -ל 1 3 0 ,0 0 0 -ל״׳.
מהר יו תר -ת קו פ ת החסכון המינימלית צוסצמה כו 7 -חודשים ל 5 -חודשים.
רחוק יו תר -ת קו פ ת החזר ההלוואה לחסכון מירב׳ הוארכה מ 11-חודש ל 14 -חוד ש.
ו..עוד פעם גבוה •ותר־ שיעור הריבית על החסכון הוכפל במידה ותוותר על ההל1ואה.

בוא לגדול אוונו.

בראויל: המלאכים לצד השובת
באחד במאי צעדו 20 אלף שובתים ברחובו׳ת סאן-
ברנארדו בבראזיל, והתעלמו מאלפי ׳החיילים ושוטרי
פלוגות״הסער! ,שהמתינו להם בצמתים העיקריות.
פועלי־המתכת הבראזיליים !נחשבים כשיכבת־עילית
של סועלי־הייצור. הם מצליחים להאכיל את ילדיהם
עד אמצע כל חודש.
כמעצמה הדרום־אמריקאית יש שיבער. מיליון מובטלים,
מתוכם שלושה מיליונים באיזור סאן־פאולו.
הנס הכלכלי, הצמיחה האדירה, ואפילו הליברליזציה
המפורסמת שהנהיג הנשיא, ג׳ואו פיגזראדו, אינם אלא
גיהינום עבור רוב העם הבראזילי. כרגיל במצבים כאלה,
מגיבים דווקא הפועלים המיקצועיים, שהגיעו לרמה
גבוהה של תודעה- .שביתת פועלי-הטתכת נמשכת כבר
חודשיים וחצי. זוהי השביתה הארוכה ביותר מאז שקציני-
הצבא נטלו את השילטון לידם ב־.1964
השביתה פגעה בעיקר בחברות העל־לאומיות לייצור
מכוניות, ובראש ובראשונה בפולקסוואגן. החברות השקיעו
מיליארדים בבראזיל, מתוך אמונה שהמישטר החזק
והאמין (כלומר דיקטטורי ואנטי־סוציאליסטי) ידאג לכך
שהפועלים יעבדו בשכר־רעב-למחצה.
יעד מארס הישנה הצליח השילטון לרסן את התסיסה
החברתית־כלכלית בבראזיל במיגוון צעדים של דיכוי
וליברליזציה, כדי לווסת את המרירות, לתת לה ביטוי
מסויים, לפני ש״החוק והסדר״ יחזרו על כנם.
שובתים בכנסיות. עתה, אחרי תקופה קצרה של
תדהמה, מנסים שליטי בראזיל לדכא את השביתה בכוח.
מישירדי האיגוד המיקצועי של פועלי־המתכת נכבישו על־ידי
הצבא. המנהיגים נאסרו. הפופולרי ביותר בין מנהיגי-
הפועלים, אנילסון סימואש דא־מאורה, נגרר על־ידי
ביריוני המישטרה והושלך לכלא.
הנשיא מסרב לשאת ולתת עם מנהיגי האיגודים שעדיין

ווו י ם >!טן
לא נעצרו. הוא הסמיך את שר־ד,תעשייה שלו, קאמילו
פאנה, להופיע בטלוויזיה בשידור כל-ארצי, ולהודיע
שאין עוד שובתים בבראזיל — רק פועלים שפוטרו.
אך השביתה לא נשברה. לעזרת השובתים התגייסה
הכנסייה הקאתולית האדירה של בראזיל. הארכיבישוף
של סאן־פאולו, קארדינאל דום אווריסטו ארן, הורה
לכמרים לפתוח את כל הכנסיות לפגישות של פועלי-
המתכת השובתים, ולארגן עבורם אספקת־מזון סדירה.
איומיו של הנשיא לא הרשימו את הקארדינאל. הוא
הצהיר שהכנסיה תעניק סיוע חומרי ורוחני לשובתים,
כדי שיוכלו להחליט על צעדיהם כאנשים בני־חורין,
חופשיים מפחד ומחרפת־הרעב למישפחותיהם.
המישטרה הפוליטית החשאית הידועה־לשימצה, דופס,
לחצה לצעדים תקי&ים יותר( .רמת התיחכום שילה דומה,
כנראה, למגרשי-המישפחות בשטחים הכבושים על־ידי
ישראל) .סוכני דופס רצו לעצור כמה מראשי הכנסיה,
באשמה של ״הסתת״ הפועלים לשבות.
מועצודהבישופים של בראזיל הגיבה מיד. היא הודיעה
לנשיא שאם יעז לפגוע באיש־דת כלשהו, יבטל האפיפיור
את ביקורו בבראזיל ביוני הקרוב. איום זה הרתיע אפילו
את הניצים המטורפים בממשלתו של פיגוראדו. שיתוף-
הפעולה בין הכנסיה והפועלים נמשך, ואין ספק שהוא
מהווה גורם מכריע ביכולת העמידה של הפועלים.
כנידה כילדים רעכים. בינתיים מנסות החברות
העל־ליאומיות, בעיקר פולקסוואגן, לשכור פועלים חדשים
מקרב ציבור־המובטלים הענקי המאכלס את רחובות
הערים הגדולות בבראזיל. נסייון זה נתקל בקשיים רבים,
בשל הוסר הכשרה מיקצועית של המובטלים. חברות
קטנות יותר ניסו להגיע להסדר עצמאי עם השובתים,
ונתקלו בווטו של הקצינים.
פועלי־המתכת, בעיקר בסאן־ברגארדו, מתכוננים לשביתה
ממושכת ביותר. בהודעה שמסרו לפידסום בכלי-
התיקשורת הבינלאומיים הודיעו השובתים, שהפסקת
השביתה כמוה כבגידה במנהיגים שנאסרו, במיליוני
הילדים הרעבים ובכל פועלי בראזיל -שעיניהם נשואות
לסאן־ברנארדו.

נמצאים בשוליים. הם יבולים לדבר, אבל איש אינו
מקשיב.
לדיעות חריגות באמת, המקשות על העקרונות הבסיסיים
של המדיניות האמריקאית, ולא רק על השיטות
או דרכי־ההסוואה, אין שוק ואין מפרסמים. קיים קשר-
שתיקה ואי־התייחסות, הדומה בגישתו (אבל לא בטכניקה
שלו) לשיגור אנשי אופוזיציה למוסדות פסיכיאטריים
במדינות טוטאליטריות.
באמת זאת ניתקל שוב נועם חומסקי, מהגדולים
שבמדעני תבל. התיאוריות על האחדות המהותית של
כל השפות, חרף ההבדלים ״במיבנה השטח״ ביניהן,
מהוות בסיס ׳לכל דיון פילוסופי, פסיכולוגי או פוליטי
באוניברסיטות !ברחבי־העולם.
חומסקי היה תמיד רדיקל, לחם למען זכויות הפלסטינים
ונגד המעורבות האמריקאית בוויאם־נאם. אבל
כשניסה, יחד עם חברו אדווארד הרמן, לפרסם ספר־מחקר
רציני על מדיניות־החוץ האמריקאית, הוחרם על-ידי
כל המו״לים הרציניים בארצו.
חומסקי והרמן מצאו לבסוף הוצאה־לאוד רדיקלית
קטנה בבוסטון, מאות־אנד פרס, ופירסמו את סיפורם בוזמנית
גם בהוצאת ספוקסמאג בבריטניה. הספר נקרא
הכלכלה המדינית של זכויות האדם, והוא מחולק לשני
חלקים :״הקשר הוושינגטוני והפאשיזם בעולם השלישי״
ו״אחרי המבול — הודו־סין שלאחר המילחמה״.
הספר עוסק בנושאים -שלובנו פעמים אחדות במדור
זה. הפער בין התיאוריה על מדיגיות־חוץ אלטרואיסטית
ישל ארצות־הברית ובין המעשה.
כותב נועם חומסקי עצמו במבוא :״הספר, העוסק
ביחסי ארצות־הבריית והעולם השלישי, מתמקד בשני
דברים: בעובדות ובאשליות.
״העובדה הבסיסית היא שארצות־הברית אירגנה
ויישמה שיטה ניאו־קולוניאליסטית המשרתת, באמצעות
טרור ממלכתי של המדינות התלויות בה, את האינטרסים
של אנשי־עסקים מקומיים ואמדיקאיים ואת הימימסד
הצבאי. היומרה האידיאולוגית היא שארצות־הברית נלחמת
למען זכויות־האדם ולמען הדמוקרטיה בכל ׳רחבי
העולם, אפילו שלעיתים היא שוגה (מחדלים טכניים
או צבאיים) במעשיה״.
הגדיר זאת יפה העיתונאי צ׳ארלס גלאס. הליברלים
האמריקאיים, קובע גלאס, טוענים שמיליחמתם למען
זכוייות־האדם החליפה את הנושא הקודם במאבקם :
הגדרה עצמית לכל האומות. כ-שלחמו למען הגדרזדעצמית
הם פלשו לרפובליקה הדומיניקאנית, הפציצו והרסו
למעשה את ויאט־נאם, לאום וקמבודיה, השליטו את
הקולונלים ביוון ובבראזיל, רצחו את סלבדור איינדה
בצ׳ילה וניסו, פעמים רבות, לחסל את פידל קאסטרו
בקובה. מעניין מה יהיה הסיכום הסופי שלהם במאבק
למען זכויות־האדם.
לחומסקי והרמן יש על־כך תשובה ברורה. בשנים
האחרונות סייעה ארצות-הברית לסוהרטו האינדונזי
לכבוש יאת מיזרח־טימור ולרצוח שם 100 אלף איש.
היא הגישה עזרה מאסיבית לשאה האיראני ולאנסטסיו
סומוסה בניקראגואה, יזמה 19 הפיכות צבאיות באמריקה
הלאטינית והגישה סיוע צבאי עצום לשליטי ערב־הסעודיית,
המפורסמים בגישתם ההומאנית. כל המדינות אשר להם
מסייעת ארצות־הברית בעולם השלישי גומלות לה בפתיחת
השערים להשקעות, בניצול כוח־האדם הזול ובקידום
החברות העל־לאומייות !שמרכזו באמריקה. מע-שים אלה

כמו בישראל, קיים גם בארצות־הברית ״קונסנזוס
לאומי״ רחב. השוללים, המתסיסים, הספקנים והמבקרים

של ממשלת וושינגטון הם שיטה יסודית המופעלת ביתיח־כום
רב! ,והמתוגברת על־ידי סיוע תרבותי, כלכלי וצבאי,
תוך חדירה שיטתית של סוכני הסי־איי־אי לכל עמדות־המפתח
במישטרים השונים.
לא במיקרה, לכן, הוטל חרם מוחלט על סיפרם של
חומסקי והרמן. כל העיתונים החשובים בארצות־הברית
סירבו לפרסם רשימות־ביקודת עליו. סיפרו של הנרי
קיסינג׳ר — אדם שאין כיום חילוקי־דיעות בין מומחים
רציניים על מעורבותו בפישעי־מיילחמה חמורים בקמבודיה
— זכה בהפצה עצומה, בפירסום בהמשכים
בשבועון טיים ובביקורות נלהבות. האמת -של חומסקי
נקברת על־ידי קשר־שתיקה, ואיש מהמשתיקים לא איבד
דבר מתדמייתיו־העצמית הנאורה.

קובה: נפולה שד
מיליון קובאנים צעדו השבוע ברחובות הבאנה,
במחאה קולנית נגד היורדים.
האי הסוציאליסטי היחידי באמריקה הלאטייגיח
הצליח לחסל את תמותת התינוקות, לגשר על פני
פערים חברתיים־כלכליים ולהקטין את האנאלפבתיות
באורח מר-שים. עם זאת, אין ספק שרבים מתושביו,

נמושות

בעיקר שרידי המי׳שטר החברתי הקודם, נשארו בליתי־מרוצים.
עיניהם נשואות לפלורידה, לרווחה החומרית,
לאורח־החיים הבורגני.
כמו בישראל, רואים הקובאנים בירידה סטייה
חמורה מהנורמה האידיאולוגית המקובלת. במסע־הגיוס
הענקי נגד התופעה יש, כמו בכל מישטר
הנשלט על־ידי אידיאולוגיה, יסודות ממוסדים וגם
יסודות ספונטאניים.
באחד מנאומיו הגדיר נשיא קובה, פידל קאסטרו,
את היורדים לארצות־הברית כ״אבק־אדם״ — ביטוי
הדומה להפליא ל״נפולת של נמושות״ — של רבין.
בישראל הבחינו רק מעטים בדמיון הרב שבין
התופעות. הזכות הראשונית של כל אדם לבחור
לעצמו את מקום מגוריו זרה לרוחם של השליטים
כאן, לא פחות מאשר בקובה.

ארה״ ב: קשר השתיקה
:נגד חומסקי

טעם חומסקי
מה קרה להגדרה עצמית?

הנ שי אקאפט רו
היורדים: אבק אדם

אגדת ״הסכין בגב״ .בגידה המיוחסת לאלמנטים
נון־קונפורמיסטיים, היא שכיחה מאד במינוח הפא־שיסטי.
לא רק ״עורך״ ידיעות אחרונות, הד״ר הרצל
רוזנבלום, משתמש בתיאוריה זיו להכפיש יריבים
פוליטיים. גם נשיא ארצות־הברית לשעבר, ריצ׳ארד
ניכסון, פושע מורשע (שזכה אמנם בחניגה־מראש),
מסתובב עתה בעולם, כאורח מכובד של חוגי הימין,
ושולח אצבע מאשימה בבוגדים. באשמת הליברלים,
טוען גיבור ווטוגייט ,״איבדנו״ את איראן, אנגולה
וויאט־נאם.
קורא החש שכבר שמע זאת באיזה מקום יצדק
בהחלט. כך טען גם עזר וייצמן, שגריר מחנה־השלום
בממשלת־הליכוד, באוזני האמריקאים. מיותר להזכיר
שהאלטרנטיבה היא אריק שרון או שימעון פרם.
מתי היו ויאט־נאם, איראן או אנגולה שייכות
לניכסון או לווייצמן?

אם עוד לא היית בארה״ב והיית רוצה
למצות את המקסימום מהארץ הגדולה
והנהדרת הזאת ...אם בחלומותיך ראית
את הטיול לאמריקה כמסע תענוגות
שכולו יופי, פאר ונוחות...
סע עם קופל, משרד הנסיעות
הגדול בישראל.
סע עם קופל ותוכל לשלם
א ת כל מחיר ה טיול ב־ 6ת שלומים.
1/6מהמ חי ר תשלם לפני הי צי א ה
ו־ 5ת שלומים חד שיים שווים
(שיתחילו חודש מיו ם היציאה),
ללא ריבית וללא הצמדה.
* 10 הנ ח ה תמורת תשלום במזומן.

קופד;סיעות
משרד ראשי: תל־אביב, רח׳ פרלשמן .14 טל.246121 .
נוה־אביבים: טל .423943 .ירושלים: טל.232225 .
חיפה( :כרמל) ,טל ;88011 .נוה־שאנן: טל.224730 .
נתניה: טל .27410.קרית־ביאליק: טל.740451 .
רמת־גן: טל .731105 .הרצליה: טל.052 - 78057 .
באר־שבע: טל .78860 .אילת: טל 4105 .

סע עם קו פ ל -

ותהיה לן־ נסיעה טובה באר־ה״ב
והרבה חוויות לקחת הביתה.
מחיר הטיול :־ 151,340.ל״י.
לפי שער הדולר ביום 15.5.80

העולם הזה 2230

)) 11*1111בשלס

גיוב 01ה: אלותתו שר גויסו מנו!
נזדועוח לואר קוריסובסק ,,סגן־הנשיא
אלמנתו של טיטו, שהיתר! ידועה ביופייה הרב נשחיתה צעיר!!
(משמאל) ,נעלמה לפני שלוש שנים מהאופק. שמועות שונות התהלכו
סביב היעלמה. היו שטענו אפילו כי מתה. היא חדלה להופיע
לצד בעלה, נשיא יוגוסלוויה באירועים השונים ובביקוריו בחוץ-
לארץ. רק עם מותו, שבה והופיעה בהלווייה, כשהיא ממררת בבכי.
מסתבר כי ימים אחדים לפני מותו שלח טיטו זר־פרחים ענקי
לג׳ובנקה, עובדה שסילקה את השמועות על פרידה בין בני הזוג.
בהלווייד, נהגו באלמנה בכבוד רב, לזכר הימים שבהם נחשבו היא
וטיטו לזוג יציב ומאושר ונהגו להופיע יחד בכל אירוע רישמי.־
בתמונה למעלה נראה סגן הנשיא כשהוא מנחם אותה.

רוז קנדי :״אני לא אם דוחפת ר
אמו של אדוארד (״טדי״) קנדי, המתמודד עם ג׳ימי קרטר על
מועמדות הדמוקרטים לנשיאות ארצוודהברית, מתלוננת כי אינה
דוחפת את בניה לחיים הפוליטיים .״האמת היא שכל ילדי קיבלו
מודעות פוליטית בגלל החינוך בבית,״ הסבירה.

אנדאל־תסן
נאנ״סאדד :
..אלוהים ו 1וו
להכשיל את האתויוואיסר אחרי כישלון המיבצע האמריקאי
לחילוץ בני־הערובה,
הלך נשיא אירן למיסגד, כרע
על ברכיו והתפלל לאלוהים.
הוא הסביר לפרסים כי אלוהים
היה בעזרתם בעת שהכשיל
את האמריקאים. באני-
סאדר נחשב ליורשו של ה־איית־אללה
חומייני. גם הוא
חדור שינאה לשאה הפרסי
ומחפש דרך כדי לשפוט אותו.
באני-סאדר משמש דוגמה לעם
המוסלמי בדבקותו באלוהים
ובחומייגי.
העולם הזה 2230

מולא׳ ואשיד: הבן בעקום אבא
הנשיא הצרפתי ואלרי דיסקאר־ד׳אסטן ציפה למלך מרוקו, חסאן
השני, והופתע כאשר זה שלח את בנו בן ה־ ,9ראשיד. האורח
זכה בקבלת־פנים ממלכתית, והנשיא הצרפתי נראה משועשע מכל
העניין.
219

) 11*11111בשלס

המלכה היוצאת יוליאנה: ימים ספורים לפני המיופה
מרינה ודאו׳ :היא בפאריס והוא במוסקווה

המלכה ההולנדית התחילה למלוך בשנת ,1947 זמן קצר -אחרי שילדה את בתה הרביעית כריסטינה
(על ברכיה) .משמאל, בתה הבכורה ביאטריקם, שעלתה למלוכה לפני שבועיים ומימין, הבנות מרגרט
ואירן. יוליאנה היתד, נערצת על בני עמה. ההולנדים מקווים כי המלכה החדשה גם היא תצליח להתחבב
על העם.

השחקנית הצרפתיה, ממוצא רוסי, שהיתה נשואה בעבר לבמאי
דובר חוסיין, נשואה כבר 10 שנים לזמר הרוסי ולאדימיר ויסוצקי,
אשר נחשב ז׳אק ברל הרוסי. השניים אינם מתגוררים יחד, בעוד
היא גרה ועובדת בפאריס, מתגורר הוא במוסקבה בדירתם המפוארת
.״רחוק מן העין רחוק מן הלב לא עובד עלינו,״ אמרה
מרינה הבלונדית. שישה חודשים בכל שנה מתראים השניים וני-
שואיהם מחזיקים מעמד.

אני זיידודו:
השתתנית
בת ח* 48 התאהבו!
בשחקן בך 25

מוסטו: אשה חדשה ל עוד האפיפיור
נשיא זאיר, מובוטו, החליט לשאת אשה לפני ביקור האפיפיור
בארצו 20 .שעות לפני נחיתת האפיפיור מאיר התחתן עם בובי
לאדאווה, מפשוטות העם. הוא התאלמן מאשתו הקודמת לפני
שלוש שנים.

השחקנית הצרפתיה הנחשבת
אחת השחקניות הטובות בארצה,
השתתפה בשני סרטים עם
השחקן הצעיר לורן מאלי. בעת
עבודתם בסרט האחרון שלהם
בשם הלב ההפוך, פרח רומן
אהבה בין השניים• .העובדה
שהיא שיחקה בסרט זה בתפקיד
אמו לא הפריעה לשניים
אלה לנהל רומן. מאלי נחשב
כיום כיורשו של אלן דילון
היפה. בתה של ז׳יררדו, ז׳ול־יה,
בת ה־ ,18 נמצאת עם אביה
האיטלקי, השחקן רנטו סאל-
באטורה, ברומא.

ויי׳
1־ 1.וו די1

תז ה 0זר>

איזנו הונדם: נעם ראשונה בעיוום
השחקנית הצרפתיה הסכימה להצטלם בעירום עבור הצלמת
דומיניק איסרמן. בפסטיבל קאן ייצגה שלוש ארצות: בסרט לולו
ייצגה את צרפת. בסרט היורשת ייצגה את הונגריה ובסרט נוי יציל
את החיים האלה ייצגה את שווייץ.

אוליביה ניוטון ג׳ון:

״אני לא מולן ויסויו
ולא נאונאולה,

אפל הצטלמתי נו ד

פדדריקו פדי חופש בתום סרט
הבמאי האיטלקי סיים את סירטו האחרון עיר הנשים. שהוא
אופרה, ויצא לחופשה עם אשתו, השחקנית ג׳וליאטה מאסינה .״ברגע
שאני מסיים סרט אחד, נבר יש לי בראש הסרט הבא,״ הצהיר.
הווולח הזה חרלל

הזמרת האוסטרלית, שעברה לאנגליה
ואחר־כך לארצות־הברית,
ראתה הצלחה רבה בקאריירה
שלה. בימים אלה הסכימה להצטלם
בפוזה אופיינית לזמרת הגרמניה
מרלן דיטריך ולבארבארלה הצר-
פתיה, אך היא אינה מנסה לחקות
אותן בשום צורה .״כל הרגשות
שלי מופנים לכלבים וחתולים,״ הצ הירה.

לך בכוון...אנשים.
אנשים. כוון חדשני בביטוח חיים.
אנשים בביתם החדש ־׳ בית אסיה.
לך גם אתה בכוון ...אנשים.
אם אתה חושב על קריירה בביטוח חיים
ובאם אתה מעוניין לעבוד באוירה מיוחדת,
במקום מיוחד. התקשר אלינו עוד היום.

253256 253235 253234־ 03
אנשים סוכנות לביטוח חיים

391

העולם חזה 2230

רבין־פרס: מילחמת האוטיסט 1הא1פורט 11 יסט

*11*11111
י רבים התפלאו באשר
יצאה מפיו של שר־האוצר
ייגאד הורכיץ אימרת־כנף
שנונה ביותר :״(צה״ל) זה לא
צבא שיש לו מדינה. אנחנו מדינה
שיש לה צבא.״ אך הורביץ
לא המציא אותה. בעל־האימ-
רה היה הרוזן אונודה דה־
,מיראכו, מראשי המהפכה ה־

התיאטרון אל

לינוביץ: שיחות האוטונומיה כחל!ם בלה1ת
גירעון פז,

מנכ״ל קרן תרבות אמריקה־

ישראל, ואל דן רונן; סגנו של
א בנ ר ש דיו במועצה לתרבות
ולאמנות.

1בימים אלה נמצאת בישראל
הסופרת האנגליה לין
(החדר

דמוי

האל)

ריד״

כנקם. היא מכינה ספר ש
יצחק
שמיי, מנכ״ל משרד
ראש-הממשלה מו1י שמוא־לכיץ,
המשוררים חיים גו רי
וחיים חפר, הסופר יורם
קניוק, שר״ההגנה הירדני לשעבר
אנוור אד־נוסיי־כה
וקצין־המודיעין של הפל-
מ״ח לשעבר, ירוחם כהן.
מי שקרא את הראיונות שלה

נישאה לפסל ישראלי חיים
סטיבגסון. השניים התגוררו
10 שנים בקיבוץ יסעור
ועברו לאנגליה. הספר הוזמן
אצלה על-ידי הוצאת״ספרים
אמריקאית.
! 9השאילתה היתה היתד
לית-למחצה. ח״כ אסתר הר־ליץ
רצתה לדעת, מפי שר-

רוצה להיות בממשלה הבאה
שר־החינוך או שר־הפנים.
אגמון הזכיר לו כי כאשר ריא-
יין אותו לפני חמש שנים,
אמר שהוא רוצה להיות שר־הדואר
,״כי נמאס לי שהדואר
לא מגיע בזמן.״
! השחקנית חכה מרץ,
שפרשה מן התיאטרון הקאת־

ארז נבון

בנם בן ה־ 6של הנשיא ורעייתו, יושב על ברכיה של אמו, אופירה, באירוע
שנערך בבית הנשיא, שבו הופיע מייק בורשטיין. הנשיא הצטרף לאשתו,
וכאשר שאלה אותו כמה זמן הוא יכול להישאר עימם, הביט בשעונו והשיב כי יש
לו בדיוק 10 דקות. משמאל: אופירה מצביעה ומראה לבנה ארז, מה עושים כאשר רוצים לדבר.

צרפתית, והוא אמר אותה על
פרוסיה. השאלה היא רק איך
התגלגלה אימרה זו של הרוזן
הצרפתי לייגאל הורביץ.
ואיך מכנה הפסל יג אל
תומרקין את מילחסת
הח״כים יצחק רבין ו שי ט ־
עון פרס? ״מילחמת האוטיסט
כאופורטוניסט.״
1ראש עיריית ירושלים,
טדי קולק, אמר שמאז תחילת
ההתיישבות הציונית, כמות
האבנים שזרקו יהודים וערבים
זה על זה אינה מגיעה לכמות
האבנים שזורקים ביום־שבת
אחד בכביש רמות.

יתאר את מילחמת־העצסאות
מנקודת מבטם של משתתפיה,
32 שנה אחרי-מעשה. עד כה
נפגשה עם הרמטכ״ל לשעבר
חיים ל 0קוכ, שר-החוץ

טוען כי יש בו חומר מרתק,
בעיקר מפני שנקודת מבטם
של אותם שהשתתפו במילחמה
שונה כיום מזו שהיתה להם
בעבר. לין היא נוצריה, ש־

התחבורה, חיים לנדאו, מה
טיב המדים החדשים לדיילות
במחלקה הראשונה של אל על.
לנדאו השיב ברצינותו המסורתית.
הרליץ החלה שואלת
שאלה נוספת, אך לפתע פרצה
בצחוק היסטרי ולא יכלה
להמשיך. הצחוק המדבק שטף
את הכנסת כולה, ותריסר ה־ח״כים
שנכחו בישיבה החלו
גם הם צוחקים בפד, מלא. השר
השיב ברצינות.

! הנציג האמריקאי לשיחות
האוטונומיה, סול לינו״
כיץ, ביקר לפני שבועיים בתיאטרון
ירושלים, במופע של
באלט. אחרי שראה קטע ששמו
חלוס בלהות, ניגש אליו
הכוריאוגרף, רזכרט כהן,
והתנצל על כך שהיצירה בוודאי
יצרה אווירה לא־נעימה.
השיב לו לינוביץ :״זה בסדר.
הרגשתי כמו בבית• אני בא
ישר מן השיחות.״
! טוני, אשתו של לי־נוביץ,
שהיא מורה לריקוד בוושינגטון,
העלתה עם כהן
זיכרונות מתקופת לימודיהם
אצל הרקדנית מרתח גר*

האם.

1אל אכיטל מוסי־נ־זון,
שפוטר מהנהלת התיאטרון,
זורמות הצעות־עבודה
רבות, אך הוא עדיין לא החליט
במה יעסוק בעתיד .״ה אמת
היא שהייתי רוצה להיות
נהג־משאית. יש לי אפילו ריש־יון
לכך,״ אמר. בין המועמדים
לרשת את מקומו נמצא אורי
עופר, מנהל התיאטרון הקאמרי,
אך הוא סירב. גם אל
יצחק ליככי, מנכ״ל רשות־השידור
לשעבר, פגו, וגם הוא
סירב. עוד פנו בהצעת ניהול
ה שלם הזה 2230

יאה ובין

,הגיעה לנשף של ״אלוט״ למען ילדים או־
טיסטיים. בנשף פגשה בפנינה רוזנבלום,
זתנדבה לעזור למארגנים, ושטרחה ומכרה כרטיסים לאותו נשף,
ערך במלון ״מיגדל דניאל״ .לאה רביו אמרח לפנינה כי עשתה
ודה טובה במכירת הכרטיסים. האולם היה מלא מפה אל פה.

! בתוכנית גלי צה״ל,
שאלות אישיות, שאל המנחה
יעקב אגמון את ראש מועצת
יבנה, אלי שיטרית,
שהוא גם חבר ההנהלה של
תנועת־החרות ויושב־ראש וע־דת־הגיזברות
של רשות־השי־דור,
מהו סיכום־הביניים שלו
לגבי פרוייקט־השכונות. ענה
שיטרית :״כישלון. כל זמן ש־ייגאל
ידין עומד בראש ה פרוייקט,
אין לזה שום סיכוי.״
91 כאשר נשאל מה, לדעתו,
יהיה ההישג הגדול בר־שות־ד,שידור
מבחינת הגיזב־רות,
ענה :״אחרי 32 שנה
תהיה זו השנה הראשונה ש יהיה
לרשות־השידור מאזן.״
! את מקבלי המשכורת
שאינם עובדים ברשות־השי-
דור כינה שיטרית בשם המקובל
ברשות :״סיירת מני
כ״ל״ .״יש הרבה כאלה, ובכל
פעם מצטרפים אליהם חדשים״.

9שיטרית גם אמר שהיה

וי, תופיע לראשונה, מאז פרישתה,
בבית לסין. היא תשיר
שלושה שירים של הסופר האנגלי
נואל קווארד, במים-
גרת תוכנית האולס מלו במה
של גלי צה׳׳ל.
91 לביקור מישפחתי בארץ
הגיעה השחקנית-לשעבר זיוה
רודן, עם בעלה השלישי. פרד
מיד היא נישאה לו לפני
שלוש שנים, ועתה הביאה או1-
תו עימה, כדי שיכיר את מיש־פחתה.
זו הפעם הראשונה ש בעלה,
איש־עסקים אמריקאי,
מבקר בארץ• זיוה עוסקת כיום
בעיצוב־פנים.
91 רעייתו של נשיא־הכד
דינה, אופירה נבון, יצאה
לסיור בן כמה ימים בנידיורק.
היא תקבל תואר־כבוד מהליגה
נגד השמצה של בני בריח.
היא גם תעניק שם את פוס
לפיד למכון ברוקדייל, על הצ טיינותו
בחינוך מבוגרים. עוד
תיפגש אופירה עם הוועד האמריקאי
של יוניצ״ף, הפועל
למען ילדים נזקקים. היא תעלה
שוב את הרעיון של ערי-
המיקלט לילדים, שאותו העלתה
לראשונה במכסיקו.
9במכירה פומבית של
חפצי-אמנות, שנערכה במלין
מיגדל דניאל בהרצליה, אמר
הבדרן דודו דותן :״אתם
בוודאי שואלים למה אני מתמהמה.
אני מחכה שערך הדולר
יעלה.״

הספינה
שבדרך
״לרגל יום־ד,ולדתם של ויליאם
שייקספיר, המלכד, אליזבט ה־2׳
בינג קרוסבי ויונתן ברודר,״ נא מר
בהזמנה ,״מזמין אותך העיתון
שיקאגו טריביון להפלגת ערב /
קוקטייל ! ריקודים /מיזנון /
פעילויות תרבותיות, על סיפונה
של א״מ קטמרן במארינה של
תל־אביב ...לבוש: תלבושת שיבטיח
מסורתית, חליפות־ערב, מדים
רשמיים.״
מקבלי ההזמנה לא שיערו לעצ מם,
כי היא באה מידי שייקספיר
ז״ל או אליזבט או קרוסבי יבל״א.
לא נותר להם אלא להניח, כי בעל־השימחה
הוא יונתן ברודר, הכתב
המזוקן ושופע־ההומור של העיתון
השיקאגואי.
הם באו בהמוניהם וברצון. אמנם,
רק דן בן־אמוץ לבש תלבושת
שיבטית מסן רתית — גלאביה
מארוקאית. החיילים — אפריים
פורן. המזכיר הצבאי של ראש־הממשלה,
ואילן תהילה, ראש־הלישכה
של עזר וייצמן — לא
לבשו מדים. ואף אחד־אחד לא
לבש חליפת-ערב. גם הציר המצ רי,
אחמד גומע הפופולרי, היחיד
שהקפיד לענוד עניבה, הסתפק בחליפה
אפורה.
אבל המסיבה היתד, מסיבה. לא
מסיבת השבוע, אלא מסיבת העונה,
אולי מסיבת השנה. הכל היה
כמובטח: הפעילויות התרבותיות
היו רבות ורבגוניות, בעיקר בין
גברים ונשים. המיזנון היה כה שופע
כל טוב — אווזים שלמים, נקניקים,
סאלאטים — עד כי התרחש
נס ישראלי: אחרי זלילה של שש
11ר !| 1ף ו ¥11 ן ק
מלכת״היופי של הערב היתה, כנראה, ונדי שעות נשאר עודף למסיבה נוס\1
1 1 1 X 0 0 . 1 1
מור, צעירה ילידת־לונדון, הנשואה לישראלי, פת. הוויסקי זרם כמים, והקוק־בעל
בית־הקפה ״הגלריה הלבנה״ .ונדי היונה הראשונה שהחלה לרקוד. טיילים כחלב, כי רבות מן הגו

ל * 1[ 1 | 1ך רוקד דיאל תורגנסון, כתב ״לוס־אנג׳לס טיימס״ ,שעורר בשעתו סערה כאשר
1 *- 1^ 11 • 93 פירסם עיתונו את פרשת הסגן פינטו, שנאסרה לפירוסם על־ידי הצנזורה
הישראלית. מסביב מנסים זוגות אחרים לרקוד, אך מתקשים לעשות זאת על גבי הספינה המטלטלת.

חתן השימחה

היה יונתן ברודר, כתב ״שיקאגו
טריביון״ בישראל, הכורע בתמונה
לרגלי חברתו הישראלית, אוולין אבירם, העובדת ברשת־הטלוויזיה
״אן־בי״סי״ .למטה: עודד גרא נאחז בעמוד לייצב את עמידתו.

כחות גילו לראשונה את הרעל
הלבן הקרוי פינודקולאדה. והריקודים
היו — כמו שאומרים —
סוערים. סוערים ממש — כי כאשר
יצאה ספינת־השעשועים מן המא״
רינה אל הים הפתוח, שסער לא
מעט, לא הצליח איש לשמור על

שיווי־מישקלו. המוני הרוקדים על
הסיפון העליון נסחפו אנה ואנה,
נזרקו איש על רעהו ולהיפך, נאחזו
זד, בזה וחיבקו זה את זה,
מאונס ושלא מאונס, ולפעמים היה
נדמה שכל החבורה העליזה תיש־טף
אל תוך הים.

אלה גרא, כלתה של אשת״העסקים הישראלית
מאירה גרא, החיה בניו־יורק, מגלה
כי הרבה יותר קל לרקוד על ספינה בלב ים, כאשר נאחזים בעמוד.

ל א לי פו ל !

בן הג׳ינסיס

הצלמת רינה קסטלנובו, ישראלית, חני כת
איטליה, מחבקת את ידידה, דאגלס
גולדמן מאמריקה, יורש מישפחת ליוואי שטראוס, יצרני הג׳ינס.

שיתת־נפש

מנהל דן בן־אמוץ, ה׳
בגלאביה מארוקאית,
מירי, אשתו של זאב חפץ, מנהל לישכת־העיתו

ספינת השעשועים

״קטמרן 1״ ,שהתפרסמה בשעתו כאשר שקעה בחוף תל״
אביב מול מלון ״דן״ ,התגלתה כמקום אידיאלי לעריכת
נשף משוגע, שבו התמזגה השפעתם המשכרת של גלי הים וגלי האלכוהול, גלי המוסיקה וגלי האהבה.

אילו נמצאה במקום המסיסה של
פליני, היתר, הסצנה מזכירה אורגיה
רומאית פרועה — המונים נזרקו
לפה ולשם, צווחים בחדווה
ובפחד, משתוללים, מתפקעים מצחוק,
בשלבים שונים של התרו־ממות־רוח
אלכוהולית, כשהגברים
מתאהבים פעם בזאת ופעם בזאת,
והנשים פעם בזה ופעם בזה, בעליזות
גוברת.
נשים לא חסרו, ברוך השם. ולא
סתם נשים — חתיכות אחת־אחת.
כי רוב האורחים היו עיתונאים
זרים, ולאלה יש כוח־משיכה מייד
חד לגבי היפהפיות הישראליות,
ואותם שהופיעו בלוויית נשותיהם
החוקיות עשו זאת רק כדי
להוכיח שיש להם טעם טוב, ולא
הפריעו לעמיתיהם לעמוד אף הם
על עובדה זו מקרוב.
כך נמצא סוף־סוף המירשם למסיבה
טובה: לפחות מחצית הנוכחים
צריכים להיות זרים היודעים
לשתות (וגם קצת לעשן, פה
ושם) ,וכל השימחה צריכה להתנהל
על ספינה מתנדנדת.

עניין שבאופנה

1 \ 1ז 1ך | 1ך 1עמירם ניר, הכתב הצבאי של הטלוויזי
\ 1 1 1 1 1 1\ 1 111 מגלה יחס מישפחתי נאה לאחותו, ליאור
העובדת בלישכת־העיתונות הממשלתית, ושהיתה ממוקדי המסיב

האופנאית דורין פראנק׳
פורט מתלוצצת עם עודד י
גרא, שהיה במצב־רוח מרומם מאוד, כמו כל אורחי הערב.

שתי ו ש תו ת

״יו־פי״איי״,

בוב

טי מדליף למי כאע
גשת ברוק קרוגר,
סיימון, כתב ״סי־בי•

אניס מנצור: איל! בגין היה חי זה לא היה ק1דה1
עמוס עוו: קראתי את סיפרך בעיניים עצומות!

כרמליטה יש חגיגה!
כ ר מלי ט ה סנג רי ה־אין
מ ה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כ ר מלי ט ה סנגריה -
מתחרהבה צל ח ה
מז ה 10 שנים בסנגריות הספרדיו ת
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כרמל.
כ ר מלי ט ה סנגריה -
זהמה שהיה חסר
א צלכ ם בחגיגה.

טנגריה

הלהיט החדש

כאשר חבר־הכגסת 1 חיים קאופמן קנה ליטו-
גרפיה באלפיים לירות, הרגיע
אותו דודו :״לא צריך להתלהב.
זה בסך הכל לגו אחד.״
81 בעמוד הראשון של השבועון
המצרי אוקטובר כתב
עורכו, אניס מנצור, בדיחה
ישראלית: כאשד הודיע אנ״
וור אד־סאדאת על הפסקת
שיחות האוטונומיה, אמר אחד
מאנשי הליכוד :״אילו היה
מגחס בגין בחיים, סאדאת
לא היה עושה את זה.״
התובעת האדמונית

דבורה ברלינר טענה לפני
השופט כי המיקרה שבו עסקו
הוא מיקרה קלאסי למעצר עד
תום התהליכים. השופט המחוזי
אורי שטרוזמן הביט
בה בחיוך ואמר :״קלאסיקה
נשאיר לאוניברסיטה. כאן אנו
עוסקים בפרקטיקה.״
81 בדיון מישפטי נטען
על-ידי הסניגור כי האשה העומדת
לדין סובלת -מחרדה
גדולה, פן יגלה בעלה את מעשיה.
השופט שטרוזמן הביט
בסניגור ושאל :״אדוני אינו
חושב כי זה תרתי דסטרי?
האם אין אשה צריכה לספר
דברים אלה לבעלה כדי שיע מוד
לימינה ויתמוך בה?״
81 הסופר הצעיר חיום
באר הוציא את סיפרו הראשון
נוצות, ושלח עותק אחד לסופר
עמוס עוז. הלה השיב לו:
״קראתי את הספר שלך כימעט
בעיניים עצומות.״
! 8מזג־אוויר שרבי חיבל
באולפן גלי צה״ל, שאותו הקימה
התחנה על הדשא של קי
התחנה

מפני
שהתקליט של
התקמט.
! 8הטלוויזיה הלימודית
מכינה, לקראת הקיץ, תירגום
לילדים חרשיכדאילמים של כל
תוכניות מה פיתאום קישקש־תא.
יקליטו את התוכנית השחקנית
אביבה גר, שהוריה

! 8כנס ויצ״ו נערך בפאריס,
ונישלחה אליו נציגה
ישראלית מדור־ההמשך הל״
נה גלזר. הכנס נערך בשאטו
אביבים, השייך לסוכנות היהודית,
שהשאילה את המקום
לנשות ויצ״ו. בכנס, שנושאו
היה ״זהות יהודית״ ,השתת
עמיו
טננבוים

בעלה של הזמרת חווה אלגרשטיין (עימו בתמונה) ,כערב־הסכורה
של תוכניתה ,״שיר במתנה״ .עמירם, האחראי על התאורה של
המופע, נותן לחווה כמה הערות. הוא נהנה ממנה ,״אך הוא המבקר החריף ביותר שלי,״ אומרת חווה.

לפני שלושה חודשים והמחליט
בבית. אחרי שהתלבשה
והתאפרה לקראת הקונצרט,
הודיע לה בעלה כי הוא רעב.
פנינה לא התעצלה, הכינה לו
ארוחת־ערב חטופה, תחת לנוח
ולהתרכז לפני הופעה, כפי
שהיא נוהגת לעשות בדרך־
כלל.

ז$כרמל מזרחי
נ׳י קניו * ש1ן י ]11( 11 | 1׳ 1י ץ׳ז#

לכנס הבא• הן גילו להלנה כי
הן יהודיות, שמעולם לא היה
להן קשר לישראל או ליהדות.
8הפסנתרנית פנינה
זלצמן נתנה קונצרט במוסי-
און חל-אביב. פנינה עסוקה
לאחרונה בטיפול בבעלה, יג*
אל וייסמן, ששבר את רגלו

1 1 ״1 11111ן אשתו הצעירה של המלחין אלדד שרים, מצפה בכיליון־עיניים לנסיעתם
| # 1 1 1 1111 1 1 1 1 1הקרובה לדרום־אפריקה, לירח־דבש מאוחר .״אני עוזרת לו בעבודתו
על ג׳ינגלים, כאשר הוא מבקש ממני,״ אמרח ענת. ענת עצמה כותבת שירים, ואל הוציאה ספר.

בוץ מעיין־צבי, שלמרגלות זיב־רון־יעקב.
הרוח החזקה, שנשבה
במקום, גרמה למחטים העדינים
של הפטיפונים לעוף,
והחום קימט את התקליטים.
מפיק־המישדר, אריאל כהן,
ניסה להקים סככה מלוחות־עץ,
כדי להגן על הפטיפונים.
השדרן אלי ישראלי שידר
כאשר בגד-ים לגופו, והזמר
דודו זכאי נאלץ להשאיל
לאולפן את תקליטו הפרטי,

הם חרשים־אילמים, המורה
רבקה גולן, המלמדת בכיתה
משולבת לילדים שומעים ולא-
שומעים, והמורה לחינוך מיוחד
אסתי ברק. שתי המורות
גם הן בנות להורים לא-שומ-
עים. שלוש הנשים האלה עובדות
בתירגום חומר לילדים
בעלי ליקויי-שמיעה בבית הדן
קלר בתל-אביב. התוכנית תוק־לט
בשפת הסימנים וקריאת-
השפתיים.

פו, בין השאר, הסופר הצרפתי
אלברט ממי, הפילוסוף
אריק כהן, מראשי התנועה
להתחדשות יהודית בצרפת, ההיסטוריונית
והפמיניסטית לי

ליאן שר וליאון אשכנזי,

פעיל בענייני יהדות צפון־אפ־ריקה•
שתי המתורגמניות שעבדו
בכנס ושתירגמו את דברי
הנואמים מצרפתית לאנגלית
ולהיפך החליטו להצטרף
לוויצ״ו ולנדב את שירותיהן

׳ 8חגיגה כפולה לבמאית
עידית שחורי. ב 25-דמאי
היתה הצגת־הבכורה של סיר־טה
מעגלים של שישבת, וגם
יום־הולדתה ה־.25
81 לעורכי מדריך־הטלפו-
נים במה ובידור היו כמה כא-
בי-ראש, כאשר הוציאו את
המדריך האחרון. דן בן־
אמוץ ביקש להוציא את מיס-
פר הטלפון שלו מן המדריך,
כי הוא מוטרד, לדבריו, על-
ידי נשים. ומתבקש לעשות
מעשים שאיננו חפץ בהם. גם
השחקן יוסי בנאי ביקש להוציא
את מיספר־הטלפון ה פרטי
שלו מאותה סיבה. המשורר
דויד אבידן, הנמצא
במדריך במדור כותבי־הטקם־
טים, העדיף להימצא בין במי
אי״הקולנוע.
! 8רנן, בתו בת ה־ 3של
הסופר יגאל מוסנזון, קיבלה
מכה מכיסא. היא פנתה אל
הכיסא והודיעה לו :״כיסא
כיסא, אני אגיד לנגר והוא
יעשה ממך חלון!״
81 בעל המיפעל לתרופות
וקוסמטיקה, אלי פישר, נסע
למצריים כדי לבדוק את האפשרויות
להקמת מיפעל-תרופות
שם. בחנות למימכר עיתונים
קנה את גיליון העולם הזה
וגילה בו מודעה ציבעונית של
מיפעלו. הוא הציג מודעה זו
לפני תעשיינים מצריים, וב

העולם הזה 2230

עיקבות זאת תצא העיסקה כנראה
לפועל. כדי שיאמינו לו
בארץ, ביקש פישר חתימות
מצריות על גיליון השבועון,
והביא אותן ארצה.

1לפני ימים אחדים קיבל
הטלפון האדום בגדי צה״ל
פניה בלתי־שיגרתית. עובדת־סוציאלית
מעיריית חולון טיל-
פנה וביקשה את עזרתו של

1 1 **1ן י !/ן **13 1יושבת על ברכיו של מני פאר,
במסיבה שנערכה אחרי הופעתה

של חווה אלברשטיין. רבקה היתה מנחלת מחלקת־הבידור ב״קול
ישראל״ ,שם מגיש מני את תוכניתו ״ממני מני״ .כאשר הוא
שאל אותה ״מת שלום המנהלת !״ חשיבה לו :״אני עכשיו
בחופש. אני יכולה לסדר גם לך חופש. תוך שבוע אתה בחוץ!״

חווה אלבושטיין

הזמרת, בערב־הבכורה שלה, מחזיקה גיטרה עשויה מפרחים,
שאותה הגישו לה ידידיה. היא עומדת ליד פסל שלה העשוי
ממרגרינה, שהכין הטבח של המיסעדה שבה נערכה המסיבה. לאורחיה אמרה כי היא מאוד מתרגשת.

1 *1 * 1ד ל 11 השחקן־זמר המכין תוכנית חדשה
לילדים בטלוויזיה הלימודית לקיץ זח,
יי 1 11י בוחן בענייו את הפסל המוצג ב״בית אסיה״ בתל״אביב.
הוא החליט שהפסל חזה אינו מתאים בהחלט לתוכנית־ילדים.
!זעולס הזה 2230

מגיש־התוכנית, צכי רימון,
במציאת מישפחה אומנת לש לישייה
בנים בני 8חודשים.
המטלפנת הסבירה שאם הש לישייה
אינה מתפקדת• רימון,
שחשב תחילה שזו מתיהה,
טילפן מיד אל מנהלת מחלקת-
השירותים הקהילתיים בחולון,
יהודית קירשן, וזו אימתה
את הסיפור. הוא שידר ידיעה
זו ברדיו, ותוך זמן קצר הגיעו
לחולון מאות שיחות־טלפון
ממישפחות שהסכימו לקבל את
השלישייה. אזרחים רבים, ש ניסו
לטלפן ושלא הצליחו,
הגיעו בעצמם אל עיריית חולון.
קירשן הכינה רשימה ממדינת
של מישפחות מתאימות,
ובשבוע הבא תימסר ד-
שלישייה לאחת המישפחות.
! 8הספורט הלבן מושך
יותר ויותר אנשים לשורותיו.
בימים אלה מתקיים טורניר
טניס לעורכי־דין. בין המש תתפים
בו עורך־הדין דויד
הרניק, שהוא יושב־ראש ה איגוד
החדש לטניס, איש הפועל׳
עוזרו של מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משד. משתתפים
בטורניר גם עורך־הדין
מושי צלטנר שהוא בנו של
השופט זאב צלטנר שנפטר.
הצטיין בטורניר זה עורך־ה־דין
יוסי שטאכהולץ, ש-
קפטן נבחרת־הטניס הלאומית
של ישראל.
! מיד עם סיום הטורניר
יתחיל טורניר לוותיקים. ישתתפו
בו מאמן נבחרת־ישראל

בכדורגל, ג׳אל, מנפל, מזכיר
התאחדות־הספורט שמו אל
ללקין ומנהל ארכיון-
מעריב, יורם פריד, שהיה שחקן שנים 1 נאים

והוקי

לפני

כדור־יד
רבות.
על ספל קפה עם עיתותיחקר
שגריר מצריים

בישראל, סעד מודתדא, את
כל העיתונאים שפגש, אם נכון
הדבר שלגלי,ה וחיים טופול
יש באמת בת בגיל .22״גליה
נראית לי כל־כך צעירה, חשבתי
שהיא מותחת אותי כאשר ן
סיפרה לי שיש לה בת גדולה
כל־כך,״ אמר.

גילת אנקורי

השחקנית, פוגשת בנשיקה חמה את
השחקן טוביה צפיר, במסיבה של
חווה אלברשטיין .״אתת הצחקת אותי בהצגה, יורדים על השבוע׳.
למה לא תבוא להצגה שלי, ,למה לא הלילה י׳ ואני אצחיק אותך.׳״

כפי שפורסם בכלבוטק:
המועצה}!צרכנות בשיתוף מנ 11 התקנים קבעו־
מהוויאמהור המדמם ביותרבסידור
וצריבת החשמל וסלה העחנה ביותר. הקניה הטובה ביותר

הסוצר הנבחר

198

198

ץוס קו ר
ת די מיון
פ רי ד מן
)יו ח רי ם

76.170

6.670
7פ.ו

ץ! מ קו ר 7 5 .1 7
ת די רץןן 1 7 .2 /
פרידמן 5 .7 7
ץוח רי ם 2 .0 7

מקרוקונים באנוקוו. נקודה.

שרות
אחסא שרוו! ללא תחרות

מפיצים אמפא וסוחרים מורשים.

* אסקור
טל־ארויו

רבץ: אץ קזאליציה בלי גועליציה

*11*11111
81 במיפגש־אמנים עם ח״כ
יצחק רבין, שנערך בבית ה צייר
דן קידר, פנה אל רביו
העיתונאי דב גולדשטיין,
ואמר :״אני רוצה לשאול
שאלה בתור קורא. בתוקף ה נסיבות
קראתי את סיפרך,
פינקס שרות, כמה פעמים.
קראתי מה דעתך על ח״ב שימ-
עון פרם. האם אתה רואה אפשרות
ששניכם תשבו בממשלה?״
ענה לו רבץ :״אם
קראת את הספר, אתה יודע את
התשובה.״ גולדשטיין כתב את
הספר בשיתוף עם רבץ.

! 8העיתונאית הדה גו־שס
שאלה את רבץ אם יכניס

את המפד״ל לקואליציה הבאה
שלו. השיב לה רבץ :״מי
שעונה לך היום עם מי ירכיב
את הקואליציה מדבר שטויות.
אני יכול להגיד לך שהייתי
ראש־הממשלה הראשון שה קים
קואליציה בלי המפד״ל,
והם זחלו אלי אחר־כך. מי
שיגיד לך שיש קואליציה בלי
גועליציה — אל תאמיני לו.״

סטרייט: אץ הצלחה בלי גרבי הסבתא
כשהסתיים המיפגש סיפר שביט
לידידיו כי שימעון פרס אמר
לו שאת תיק־החינוך הוא רוצה
לתת לסופר עמום עוז.

81 אדל ויליאמס הוא
הבדרן שבקבוצה. פעם, בעת
טיסה לברלין, נשאל ויליאמס

אם הוא רואה את חמישחקים
בטלוויזיה בצבעים, השיב ויל-
יאמס הכושי :״בשבילי מספיק
לראות בשחור־לבן.״

81 כאשר שאל הפסל ע מי
שפיט מי יהיה שר־החינוך
בממשלה שלו, ענה לו רבץ:
״אני לא כל־כך בקי בנושא
זה, ולכן לא ארחיב את הדיבור
על־כך. אני רק מקווה
שאדע לבחור באיש הנכון.״

ציונה קדר

אשתו של הצייר דן קדר, מגישה עוגות
בביתה, בעת שערבה מיפגש־אמנים עם
ח״כ יצחק רביו. לידה: רפי מטר, צייר ישראלי המתגורר בפאריס.
ציונה קיבלה מחברותיה שבע עוגות לקראת ערב זה .״אני
לא אופה בעצמי, אז בל ידידותי נחלצו לעזרתי,״ הסבירה.

שרה סלע

אשתו היפה של נשיא ״מכון וייצמן״ ,הפרופסור מיכאל סלע, אירגנה ברחובות
תצוגת־אופנה של ״גוטקס״ ב״אחוזת־וייצמן״ ,שכל הכנסותיה הוקדשו לילדים
אוטיסטיים. שרה מחזיקה את בתה בת השנה וחצי, תמר, ולידה יפתח בנה, מנישואיה הקודמים.

! 8עוזרו״לשעבר של מאמן
קבוצת הכדורסל של מכבי
תל-אביב, אדיה דזידסקו,
גילה למראיין איתן דנציג
כמה סודות על שחקני הקבוצה.
ג׳ים (״ג׳ימבו״) פוט־רייט
דואג לגרוב בכל מישחק
גרביים שהסבתא שלו סרגה
לו. באחד המישחקים של
הקבוצה נכשל בוטרייט בקליעה
לסל. הוא הודיע לדוי־דסקו
כי הסיבה לאי־הצלחתו
היא כי שכח לגרוב את גרבי
הסבתא. מישהו נסע לביתו,
הביא לו את הגרביים, ואמנם
קליעותיו לסל השתפרו.

נועם שדיו

המלחין והמנצח, לוגם יין בחג המוסיקה,
שנערך ביוזמתו בחג השבועות
בקיבוץ שפיים. האורחים, שהשתרעו על הדשא של הקיבוץ,
האזינו למוסיקה בהרבבים מוסיקליים שונים, כאשר הם
אשר הוגשה שם.
לוגמים יין וטועמים מן הגבינה
נועם שריף נתן דוגמה אישית בשתיית יין ישר מן הבקבוק.
העולם הזה 2230

81 לו סי דכר הוא קר-
הרוח ביותר בין השחקנים. באחד
המישחקים נגד הפועל
תל-אביב אמר סילבר בחדר-
ההלבשה לעמיתיו :״מה יש,
אז ניתן פעם לקבוצת הפועל
לנצח אותנו. לא נורא!״
; 8מיקי פרקוכיץ הוא
הרגשן ביותר בין השחקנים.
״אך אנחנו הסתדרנו טוב, שנינו
רומנים,״ אמר דוידסקו.

רינה קציר
אשת פעה
רכה ב״אחוזת-וייצמן״ ,אשר
קלימן מאנגליה, שהוריה הם

הנשיא לשעבר אפריים קציר, בהונדירה
שלה בתצוגת-אופנה שנער-
ברחובות. לידה ידידתה, ג׳ודי
תורמים קבועים ל״מכון וייצמן״.

הגיי

מאת יגאל לביב

מציעים למכירה 1070 ממניות
,.עדית ׳ נ־ 18 מידיו! וווו
בעלי־מניות ממייסדי קונצרן ״עלית״ ,יהודית סגל ובנה, מציעים לאחרונה
למכירה, באמצעות עורד־דין יגאל ארנין, חבילת מניות-יסוד בחברה. לפי ההצעה
יש בידיהם ס/ס 10 ממניות החברה, והן מוצעות בשני חלקים שווים, תמורת ב״9
מיליון דולר כל אחד. המניות מקנות שליטה בחברה וברבושה, אולם לא ברשת־ההפצה.
כפי
שנמסר, חלקו של מרק מישציץ עצמו הוא כ-ס/״ .10 לפי ההצעה יש לקונה
גם חלק בבעלות שיש לבעלי ״עלית״ בחברת ״נסטלי״ השווייצית, אחת הגדולות
בעולם. ההצעה הוגשה לכמה גורמים עסקיים, הבודקים אותה.
מישפחת סגל היא עתירת נכסים, והיא גם בעלת הבניין ברמת־גן, שבו שכנה
הנציגות האיראנית. נראה כי הדוחף למכירת המניות הוא בנה.
דויד מושביץ אמר בתגובה כי לדעתו אין חלקה של גברת סגל עולה על
6המחיר הנדרש מפתיע בגובהו. הוא הכחיש נמרצות כאילו יש ל״עלית״
חלק בחברת ״נסטלי״ ,וציין כי אילו היה הדבר נכון, הרי ש״עלית״ היתה בין
החברות העשירות בעולם.

סוסיתסיעות הוציאו
במיומה מהאוצו
50 מיליון לירות
כ״ 70 סוכני־נסיעות הונו את האוצר,
וקיבלו תשלומי״יתר בסך 50 מיליון לירות
על שירותים שנתנו, כביכול, לתיירים.
בפעולתם הסתייעו בבנקים שהוציאו
להם אישורים מוטעים. חלק-הארי
של הסוכנים סירב להחזיר את סכומי״
היתר, ומבקר־המדינה קבע ״כי לא נמצא
שהחזר תשלומי-היתר, שערכם הריאלי
היה בדצמבר 50 1979 מיליון לירות,
קיבל את הטיפול הראוי על-ידי הנהלת
המישרד, להוציא דרג הייעוץ המישפטי
והחשבונות.״
מבקר-המדינה מצא גם כי רשת-
מלונות גדולה קיבלה מאוצר-המדינה
תשלומי-יתר על-סמך אישורי רואה־החשבון,
שניתנו על־סמך אישור הרשת
והבנקים. התגלה כי התשלומים המיותרים
נבעו מהעברות מבנק לבנק, שיקים
שחזרו והופקרו שנית, ושורה של חישובים
מוטעים ומטעים. אחרי שהתגלה
הדבר, התנצל רואה-החשבון וסכום היתר
הוחזר. החשב הכללי באוצר לא נקט
כל צעד, פרט להחזרת התשלום.
באותה עת התברר כי סוכני״הנסיעות
היו נוהגים לקבל תמריצים על הכנסות
משרותים לתיירים. כמה מן הסוכנים
תבעו תמריצים שלא כדין, וקיבלו תמריצים
במירמח. כאשר התגלתה הפרשה,
הסכימו כמה מן הסוכנים להחזיר את
תשלומי-היתר, אולם 19 סוכנים, שקיבלו
14 מיליון לירות במירמה, סירבו להח זיר
את הכספים. ביוני 1979 שלחו
חמישה סוכני־נסיעות, שהחזירו את ה תשלומים,
מיכתב למישרד-התעשיה, ובו
הבהירו כי אם לא יגבה המישרד את
התמריצים מיתר הסוכנים, ובעיקר מאחד
שקיבל ארבעה מיליון לירות, ידרשו
בחזרה את תשלומיהם.
בעיקבות דיון שהתקיים אצל פרקליט
מחוז־ירושלים, התבקשה המישטרח לחקור
היבטים פליליים של הפרשה, אולם
לבסוף הוחלט שאין מקום להגשת כתב״
אישום. נבחנו גם האפשרויות לנקיטת
צעדים מישפטיים במישור האזרחי.
הועלתה הצעה לנקיטת צעדים מינהליים
נגד סוכני-הנסיעות, והצעה זו הועברה
ליועץ המישפטי לממשלה.

המורח ״ רבעו
חווח ..סופרגז״
״בנק המיזרחי״ רכש את שטח חנות
,סופרגז״ בבית ״אל על״ בתל־אביב,
יעתיק לשם את סניפו, הנמצא באותו
:ניין, אך לא בחזית. לא ניתן היה
יברר כמה שילם הבנק תמורת המקום,
זנחשב כמעולה ביותר, וחמשתרע על
זטח רחב לאורך רחוב בן-יחודה.

בוק

שראל מממן
הל ומו

אמריקה ואירופה
״בנק ישראל״ הוריד לאחרונה את
הריבית על המימון ליהלומנים ל־״/ס10
לשנה, במטבע זר. יהלומן השולח את
סחורתו למכירה ללקוח בחו״ל, רשאי
לקבל תמורתה מימון מ״בנק ישראל״
בשווי 90 מערכה הנקוב על-ידו, בריבית
שהיא כיום ס/י׳ 10 לשנה. החבילה
יכולה להיות עד חצי שנה בחו״ל, ואחר־כך
הוא מחזירה כלא-מכירה, ושולחה
ללקוח אחר.
כך מקבלים היהלומנים מימון במטבע
זר, בריבית הנמוכה כיום ב״ 50/0מן הריבית
החופשית, ללא כל מאמץ.
הריבית הזולה מאפשרת ליהלומנים
לממן את המלאי העצום של יהלומים,
שנצבר בידיהם בגלל השפל בכלכלה בעולם.
ריבית זולה זו מאפשרת ליהלו-
מנים זרים למסור את יהלומיהם ליהלומן
ישראלי, המקבל עליהם מימון מ״בנק
ישראל״ ,כאילו היו אלה יהלומים
שלוטשו בישראל. כך מממן ״בנק ישראל״
את החזקת המלאי של יהלומנים
באמריקה ובאירופה.
האשראי שנותן ״בנק ישראל״ ליהלו-
מנים תמורת מימון הייצוא עולה על
מיליארד דולר.

ארצות־הברית
ממתינה לנפילת
הממשלה בגלל
המצב הכלכל*

נשיא ארצות־חברית מנסה לשכנע את
נשיא מצריים אנוור אל־סאדאת
להמתין לנפילת הממשלה בישראל וי
לעליית ממשלת״המערך במקומה. לדעת
האמריקאים, תיפול הממשלה בגלל ה
מצב הכלכלי, שיחמיר ויילד• זאת מוסר
השבועון רב-היוקרה ״ביזנס־וויק״ ,בגל-
יונו מה״ 26 במאי.
האמריקאים מנסים לשכנע את סאדאת
כי ממשלת המערך תהיה מוכנה לוותר
למצריים יותר מאשר ממשלת בגין.
האמריקאים מנסים לעצור מסע של
המדינות המתונות, בראשות חסן, מלך
מרוקו, שלפיו ניתן להציל את סאדאת
מהשלום עם ישראל על-ידי כך שיכריז
על השעיית כל הסכם נוסף עם ישראל
ביגלל הבעיה הפלסטינית. הצעה מרו׳
קאית זו תועלה בוועידה הקרובה של
המדינות הערביות. הלחץ של המדינות
הערביות המתונות גבר לאחרונה, כאשר
עיראק עזבה את מחנה־הסירוב והצטרפה
לגוש ערב הסעודית ומרוקו. עיראק
גם מנסה עתה להתקרב לארצות־חברית
ולהתרחק מן הגוש הסובייטי. הגורם
לכך הוא שאחרי ירידת איראן ככוח
צבאי, ניצבת עתה עיראק מול סוריה
בלבד, כיריב צבאי רציני, ולכן היא עוברת
למחנה המדינות הערביות היריבות לסוריה,
מנהיגת חזית-הסירוב.
לעיראק השפעה רבה גם על אש״ף,
בהיותה אחת המממנות העיקריות של
האירגונים הפלסטיניים.

התקציב של
דולצ־ין
תקציב לישכת ראש־הממשלה הוא
9.25 מיליון לירות. תקציב יושב״ראש
הסוכנות, אריה דולצ׳יו, הוא 47
מיליון לירות. פירוט התקציב של דול־צ׳ין:
אש״ל — 1.1מיליון, נסיעות
לחו״ל — 1.5מיליון, אירוח אורחי חו״ל
— 1.1מיליון, קרן שיפור תדמית הסוכנות
— 7מיליון. באמצעות קרן זו
יכול דולצ׳ין להשפיע גם על עיתונאים
ומקורבים.

.אדעד־ שוקלת
מסירת ה־ 737

כיום מאיישים את תא״הטייס במטוסי
ה־ 707 שלושה אנשי צוות-אוויר. במטוסים
החדשים של 737 יש צורך רק
בשני טייסים. הנהלת ״אל על״ לא
הצליחה לשכנע את הטייסים להקטין
את מיספר הטייסים במטוס. הטייסים
גם מסרבים לפיטורי הנווטים, המקבלים
משכורת מלאה מזה שנים, בלי
לעבוד, כיוון שכיום אין צורך בנווטים
במטוסים.

רכישת המיפעל ״תבור״ לפורמאיקה
על״ידי מיפעל ״ספן״ תבוטל, ביגלל
פרישתו של מנכ״ל ״ספן״ ,הרצל פיין,
שהיה הרוח החיה בניהול ״ספן״ וברכישת
״תבור״ .פיין התכוון לרכוש את
״תבור״ ולמכור אותו למדינה מרכז-
אמריקאית.
בישראל כיום שלושה מיפעלים לפור־מאיקה
:״ספן״ ,״תבור״ ו״עץ לבוד״.
ייצוא הפורמאיקה יעלה השנה על 20
מיליון דולר, לעומת 14 מיליון דולר
ב־ .1979 הגידול בייצוא נובע ממחירים
גבוהים יותר בחו״ל לפורמאיקה מאשר
בישראל, המביאים לייצוא 75 מכלל
הייצור.
הייצור בארץ מתחלק כך 15ל-
״תבור״ ,והיתר, בחלקים שווים, ל״ספן״
ו״עץ לבוד״ .למרות הייצוא הריווחי יש
ל״תבור״ תחזית קודרת, וזאת אחרי
שוועדת״הכספים של הכנסת אישרה
לאחרונה ערבות מדינה ל״ 30 מיליון
לירות נוספות להבראת המיפעל. הסיבה
העיקרית היא שאין המיפעל יכול לעמוד
בהחזר ההשקעה הענקית שנעשתה בו,
בהלוואות-בעלים במטבע זר ובהלוואות
ממשלתיות צמודות.
מיפעל ״תבור״ הוקם על־ידי קבוצת
משקיעים, בראשות אליהו סחרוב,
בשנת .1967 הושקעו בו אז 50 מיליון
לירות, מזה 32 מיליון לירות מענק
והלוואות ממשלתיות, אחרי שהמיפעל
קיבל מעמד של מיפעל מאושר. המיפעל
אושר מפני שהראה כי בידו חוזה־מכירה
שנתי קבוע לחברה גרמנית, שהתחייבה
לרכוש את מרבית הייצור.
כאשר הוקם המיפעל היה כושר־הייצור
של שני המיפעלים האחרים גדול
ב״״/ס 40 מכלל הצריכה הישראלית ו הייצוא
המתוכנן.
אחרי שהמיפעל התחיל לעבוד, התברר
כי חל משבר בענף הרהיטים באירופה,
והייצוא ירד במחצית. המיפעל
קיבל בסוף 1977 אישור לביטוח־שער
להלאוות-בעלים של 2.5מיליון דולר,
למימון המלאי. המצב של המיפעל הח מיר,
ובאפריל 1979 ביקש המיפעל
הלוואת־קונסולידציה של 35 מיליון לירות,
בריבית קבועה של ס/ס 30 לשנה.
הפסדי המיפעל הגיעו באותה עת ל־57
מיליון לירות. הוצאות-המימון היו /,״37
ממחזור המיפעל. המיפעל חדל לשלם
בזמן את חובותיו ל״בנק לפיתוח ה־תעשיה״.
מבקר־המדינה,
שבדק את הקמת ה־מיפעל,
קבע כי מישרד-חתעשיה סייע
בהקמת מיפעלים שכדאיותם חיתה מוטלת
בספק מלכתחילה. גם כאשר התברר
במשך תקופת ההקמה של המיפ-
עלים כי השתנו תנאי-השוק בעולם,
והתשואה הצפייה לא הצדיקה את המשך
ההשקעה, לא בחן המישרד אפשרויות
לדחות או להפסיק את ביצוע
ההשקעות.

נ ציגווו..יונ״ ט ד־ל..בוא
]יסס

ל״כנראדקיע
חילוקי־הדעות בין הנהלת ״אל על״
לטייסים המסרבים להטיס את מטוסי
ה־ 737 החדשים, שתרכוש החברה, בלי
מהנדס״טיס בתא־הטייס, הביאו להצעה
שהמטוסים יימסרו להפעלה לחברת
״כנף ארקיע״ ,שתפעילם עבור ״אל על״
בקווים לאירופה.

תנוסו תישת
..תבור־ סדיר׳ סבן

יו״ר דולצין
וגם טובות לעיתונאים

ונע מתיק! ,
מס־הננסה ויקים
במחצית 1979 חיו רבע המישרות באגף
מס־הכנסח בלתי־מאויישות בעוב
חברת
הנסיעות ״בוא־ניסע״ זכתה בנציגות
חברת״התעופה האמריקאית ״יו-
נייטד״ ,שהיא הגדולה באמריקה. על
הנציגות התחרו גם מרדכי בן־ארי
ויהושע מרש, לשעבר מנהל סניף ישראל
של ״אל על״.
דים קבועים, ולעומת תקן של 2,871 עובדים
היו בפועל רק 2,163 עובדים קבועים.
חלק מן הפער צומצם על״ידי עובדים
זמניים. המחסור בעובדים הוא הסיבה
העיקרית לאי־הגבייה של מסים כדרוש.
עתה תתווסף לעובדים המשימה של
בדיקת הצהרות־החון, שהוטלה עליהם,
וראשי מס-חחכנסה טוענים כי לא ניתן
לטפל גם בהצהרות־ההון וגם בגביית
המסים, לפי החוק.

למה הן אמרו:
״אני לא מאמינה

נזשטו

כשתכנסי בפעם הראשונה למערכת
מטבח אירופה 90 של ״ריס״ לא
תאמיני גם את למראה עיניך! כי
מערכות אלה מעוצבות כמו
המטבחים מעוררי הקנאה שיכולת
לראות עד היום רק בשבועוני חו״ל.
אם חשבת שמטבחים כמו אלה
שאת רואה ב—

^161\ 1£8 ^ 01-11־) 5 0

מ ערכו ת המט!_
שא! .רו א ה
שאת

הוא חלום רחוק-אירופה 90 של
״ריס״ מאפשרת לך להגשים אותו.

מדוע מתאימה
מערכת מטבח
אירופה 90
לדרך החיים של
עקרת הבית המודרנית?
בקצב החיים המודרני, כשנשים רבות
עובדות גם מחוץ לבית, יש לתכנן
מטבח שיוכל לחסוך בזמן ובמאמץ,
מערכות מטבח אירופה 90
של״רים״ מתוכננות בדיוק לשם כך.
אירופה - 90 תוצאה של ידע חסיון
אירופאי עם מכשור משוכלל וידע
טכני, מביאים אליך מטבח שמחשבה
רבה הושקעה בעיצובו

מדף מסתובב
לאחסון

ובפונקציונליות שלו. מטבח שנעים
לעבוד בו! כל פרט ופרט
מדף כוסות

רקכ ׳ ש ס־י ע וש וניי ח•.
שגידךב׳
־ ־י זי

כשאת יכולה לחסוך מקום במטבח
מה זה מטבח־רך?
עבודה
ע״ידלפק אכילה,וכשיש לך פורמייקה מטבח על חושבת כשאת 1000 אפשרויות של בחירה בין
את רואה לנגד עיניך מטבח
מרובע,של היחידות השונות,זהו מטבח גמיש.
קר,שזויותיוחדות,ללא החמימות
העץ הטבעי. מערכת המטבח ״הרך״
של אירופה 90 היא שינוי מוחלט
בכל מושגי הפורמייקה המקובלים.
קודם כל מראה הפורמייקה,
השילוב של עץ טבעי ופורמייקה
והצבעים המתמזגים מעניקים את
הרגשת החמימות שהיתה חסרה דלפק זתוכננים כך שלא תצטרכי להתרוצץ, עד כה לחומר יעיל זה. מלבד זאת פורמייקה פינות המטבח הן מעוגלות.
׳התכופף, או להתרומם על קצות
ואצבעות.לרשותך: סידור מיוחד
בקבוקים, מתקנים לייבוש כלים,
חידות עם סלים לסירים, יחידות
למערבל, ארונות
כשאת יכולה לבחור בין עץ
טלם-
לתנור, מגירות
לפורמייקה,לבחור בין צבעים
פינה מעוגלת
קופיות, יחידות
שונים ודוגמאות שונות של

(מטבח
פינתיות מסתובבות
פורמייקה, זהו מטבח גמיש. ושכלולים רבים נוספים הפינות של ״סימנים כחולים״
(כפי שמספר נשים כינו את הפינות
החדות של מטבח הפורמייקה הרגיל,
בעיקר מתוך נסיונן הכואב) ירדו
מגדולתן, במקומן עיצבו ב״רים״
מטבח שהוא המילה האחרונה
באירופה-מטבח עם פינות
מעוגלות ומטבח מעץ אלון טבעי.

מטבח * 1.00־301=1

מטבח פרובאנס

5שנות אחריות
פינה דקורטיבית
עליונה

איזו עוד חברה בארץ מעניקה
אחריות ארוכת טווח כזו?
עם רכישת מערכת
מטבח אירופה 90 את מקבלת
תעודת אחריות ל 5שנים!
אריאל

בעזרת עיצוב מיוחד זה נוצר
האפקט הכללי שנקרא
המראה הרך.

מה זאת אומרת
מטבח גמיש?
כשיש לך אפשרות לבחור
במטבח שבו כל פינה
ופינה מנוצלת, כשניתן
להתאימו בקלות
למידות המטבח שלך
והוא ״תפור״
לפי מידה,
כשהמדפים ניתנים
להזזה בגמישות
של 32מ״מ
לכאו ולכאן,
זהו מטבח גמיש

אירופה 90
המלה האחרונה בעצוב ותכנון מטבחים

לחיות טוב.

מגוון מערבות מטבח אירופה 90״ לבחירתך:

דג קומפקט

דגם מודרנה

דגם נובה

המראה הכפרי הצעיר.
ציפוי ״אלקור-טופ״ עם ידית עץ אלון.

המראה המודרני
ציפוי פורמיקה חלקה עם ידית
אלומיניום מקורית.

המראה המודרני הרך.
ציפוי פורמיקה חלקה עם ידית עץ אלון
מאורכת.

דגם רוסטיקנה

דגם רונדו

דגם סופט-לוק

המראה הכפרי המודרני.
צפוי פורמיקה חרוטה דמויית אלון עם
ידית עץ אלון מאורכת.

המראה המעוגל הכפרי. ציפוי פורמייקה
המראה המעוגל.
בטקסטורה מקורית במספר גוונים,
ציפוי פורמיקה בדוגמא מיוחדת עם
צדדים מעוגלים וידית עץ אלון מקורית. לייסטיס מעץ אלון ופינות מעוגלות.

להשיג ברשת חנויות רים:

ירושלים: חד כורש / 7חד שלומציון המלכה 18
ת־א: חד בן יהודה /108 דרך פ״ת/156 רח׳ הרצל / 32 חד הרצל 102
חיפה: חד הרצל / 67 שד׳ ההסתדרות ( 20צ׳ק פוסט) /דרך חטיבת גולני 23
כאר-שכע: חד הרצל / 58 אזור התעשיה גו-ים ביתן 6
אילת: מרם מסחרי
אשדוד: חד רוגוזין / 25 מרכז מסחרי ב׳/10 מרכז מסחרי ד׳10
אשקלון: ככר העצמאות2
חדרה: חד הרברט סמואל 52
כפר סבא: חד ויצמן 66
נתניה: חד שער העמק / 1חד שמואל הנציב 27
נהריה: שד געתון2
פתח תקוה: קרית אריה, צומת גהה ליד סופרגז /חד בר כוכבא 23
צפת: חד ירושלים 131
קרית אתא: חד זבולון / 5הבקתה,צומת קרית אתא
קרית שמונה: מרכז מסחרי
רחובות: חד אחד העם 22
רמלה: חד הרצל 95
רמת גן: חד ז׳בוטינסקי 106
ראשל־־צ: חד רוטשילד 81
את מטבח דגם קומפקט ניתן להשיג גם ברשת חנויות ״ריס-פה׳
״המשביר לצרכן״ שק״ם ו״כל-בו שלום״.

דגם פרובאנס
המראה הכפרי הקלסי. ציפוי פורניר
׳ א לוו רההוידיחחלוודותרוויוחד

את צה־ ר מתסיס הסיפור קל המפקד
שהוגשו לו ארוחות־ בוקר ב כרי־ נ סף

סגן־אלוף 1אבפ לג
נגד־המישמעת של בית-

סמל עמוס,
ספר מרכוס.
באחד הבקרים מצא עמום נגד־מישמעת
אחר יושב על כסאו. היה זה רב־סמל-
בכיר מוטי, שהובא במייוחד ליחידה מ־ביודהספר
לקצינים של צה״ל.
עמוס טוען כי פלג היה זה שהדיח
אותו. פלג טוען כי האחריות מוטלת כולה
על קצין־חינוך־ראשי :״אבי זוהר

פלג כעת סיור
״רק נזיקלחת —
מועד! רודפת סיפור. קציני צד,״ל
מכל היחידות והחילוה כבר שמעו
חלקים, אמיתיים או מנופחים, של הפרשה,
ונהנים מהם, כמסיפור־רכילות טוב.
הדמות העומדת במרכזה של הפרשה
היא מי שהיה מפקד בית־הספר מרכוס
בחיפה, סגן־אלוף זאב פלג. כיום כבר
אין פלג לובש מדים, כי הוא נמצא
בחופשת־השיחרור שלו.

את צה״ל בולו מעסיקה עתה
השאלה: האם הביאו חיילים
משרתים את ארוחות־־הכוקר למיטתו
של מפקדם ככלי־כסף? או
האם זה דמיון חולני של יריביו
שניסו, וכמידה רכה הצליחו, להתנכל

קצינים במחנה מרכוס מעידים על-כך
שחדרו של פלג בבסיס היה ״החדר הכי
יפה בצבא.״ לפי דבריהם הביא פלג,
על חשבון צה״ל, לחדרו הפרטי בבית-
הספר שטיחים, טפטים וריהוט מייוחד.
עד כדי כך שהמפקדת, שהחליפה אותו
בתפקיד, התביישה לנצל את החדר, ומסרה
אותו לשימושם של שלושה קצינים.
על פי הסיפורים נהג פלג, בהיותו
מפקד בית־הספר, ביד רמה בכל הנוגע

לנוחיותו האישית. הוא היה מארח בבית-
הספר ידידים וידידות, התקין לו מיק-
לחת פרטית בחדר, ודרש להביא לו את
ארוחות־הבוקר בכלי־כסף למיטתו.
פלג עצמו מכחיש את הסיפורים כולם:
״הדבר היחידי שנכון הוא שהתקנתי מיק-
לחת בחדר, זה עלה ששת אלפים לירות,
וקיבלתי לכך אישור. מי שהיה מפקד
מרכוס לפני נהג לנסוע כל יום הביתה.
אני החלטתי שמפקד טוב צריך גם ללון
בבסיס. מפקד טוב צריך גם להיות נקי
ולהתרחץ, ואני לא צריך להתרחץ עם
הנהגים והטבחים במיקלחות של הבסיס.
״לא הכנסתי שום אביזרי מותרות
ונוחיות לחדר. הוא היה חדר ככל החדרים.
מעולם לא קיבלתי אוכל לחדר,
ובוודאי שלא בכלי־כסף. אף פעם לא
היו לי כלי־כסף. כל הדברים האלה הם
עלילה מרושעת של אנשים שרוצים להתנכל

ישד
לד מ טכ״ל
££פחות אחד מאותם שרצו להתנכל
/לפלג הצליח לעשות זאת. היה זה רב־

אך רב־סמל עמוס, שנפגע מסילוקו,
החליט לנקום בפלג. הוא ישב וניסח סיב-
תב־קבילה, ושלח אותו ישירות לרמטכ״ל.
דובר־צה״ל סירב לפרט את כתב־הקבי-
לה. פלג טוען כי הקבילה התייחסה ל כמה
נושאים מישמעתיים, ולבסוף הוכח
שאין בה מאומה.
אולם הרמטכ״ל החליט לחקור את הפרשה
עד תומה. על פי הוראתו הפעיל
הפרקליט הצבאי של פיקוד־הצפון, משד,
גלפז, המשמש כיום כשופט־שלום בצפת,
את המישטרה־הצבאית־החוקרת.
מסקנותיו של גלפז תואמות את דבריו
של פלג. דובר-צה״ל הסכים רק לאמר
שגלפז זיכה את פלג מכל אשמה. אולם
פלג לא חזר למרכוס ואף עומד להשתחרר
מצה״ל.

באופן חוקי

רמטכ״ד איתן
— זה לא נורא !״
פגש את נגד־המישמעת. שלי, והבין שהוא
בור ועם־הארץ. הוא לא רצה שאדם חסר-
השכלה יהיה נגד־מישמעת בבית־ספר. לכן
הוא החליף אותו. אבי זוהר עשה את
זה בזמן שאני הייתי בחוץ־לארץ, כך שלא
ידעתי בכלל על העניין.״

ך *,כל מסכימים כי פלג משתחרר. מי
י שום שלא ניתן לו קידום. יריביו טוענים
שלמרות המסקנות של גלפז, החליט
צה״ל שלא לאפשר לפלג להתקדם
בתוך המיסגרת הצבאית. פלג טוען שהיוזמה
לשיחרור באה ממנו. הוא ביקש
להשתחרר משום שהקידום שהובטח לו
עוכב, בגלל בעיות תיקניות ותקציביות.
דובר צה״ל, תת-אלוף יעקוב אכן, שנתבקש
להגיב על הפרשה, הסתפק בניסוח
כללי. אבן :״נגד סגן-אלוף זאב פלג הוגשה
קבילה על-ידי חייל. עם קבלת הקבילה
נפתחה חקירה יסודית ביותר. הטי פול
המישפטי העלה כי סגו־אלוף פלג
נקי באופן חוקי ובאופן מוסרי מההאש מות
שהעלה נגדו הקובל. סגן־אלוף פלג
משרת עדיין בצד,״ל, אך ישתחרר מהשרות
בחודש נובמבר השנה, וזאת על
פי בקשתו האישית.״

הטאיזיה הצבעונית של ראנק
בתנאים המיוחדים של אלקטרה.

ד ר כי חיים
הדחה לסרסדוח

כדי 7השיב את בעדה
ההדוגגה האשה כי הוא חי
ע? רווחיה כפרוצה

אל ק טרו! מאפ שרת לך לרכוש טלויזיוז צב עוני ת ״ ראצק״ כוונ חו ת ניכרו ת.
ל ב חי רתך שני מ ס לו לי ם:
רכישה בתש לו מי ם נו חי ם או
רכישה ב תנ אי יבוא אישי,

במדינה

ה מכיר ה ב סני פי אלקטרה
ואצל ה מ פי צי ם הנ ב ח רי ם.

״אני סרסור ז״ שאל אלברט נידם
הנדהם את השוטרים. זה עתה נודע
לו בחקירת המישטרה, כי אשתו
האשימה אותו בחיים על רווחיה
כפרוצה.
נידם הוא נהג מונית, אדם מכובד
ללא עבר פלילי. אשתו מזה
שנתיים גם היא אשד, הגונה, ה עובדת
כפקידה בחנות כל־בו גדו־

הצבעים הטבעיים של ראנק בתנאים ה מיו חדי ם של אלקטר ה
חו 13ח 8ח^ 3 )10 1

חיפה

תל־אניב

דיזנגוף סנט ר, טל 298987/8 :־03
הרכבת 36
טלפונים3 :־2־ 339722 338961־. 03

ירושלים

מרכז כלל, יפו 97
טלפוני ם228481 ,227852 :־02

הרצל 18/20
טלפונים 640000 ,640009 :־04

באר שבע
החלוץ 96
טלפון 72211 :־057

נתניה

ס מי לנ ס קי 9
טלפונים 33306 ,33133 :־053
אילת מרכז מסח רי ע״ש רכטר
טלפון 2933 :־059

ואצל ה מ פי צי ם הנ ב ח רי ם.

מקבוצת כלל תעשיות
אבנת קרמון שיפרין נעמן

ביה״ס ללמוד* אסטרולוגיה בהנהלת דן טלמור

״בני ברית״ ,קפלן 10 הקריה ת״א. המזכירות — כרמיה ,24 טל׳ 221421

מודיע על המשך פתיחת בתות דלמודי ׳האסטרולוגיה
במסלול למוד מדעי ושיטתי של יסודות האסטרולוגיה מא׳ עד ת׳,
כמתכונת של הפקולטה ללמודי האסטרולוגיה בלונדון.
פרוספקט והרשמה בימים א׳ עד ה׳ בשעות .19.00—17.30 :פרטים נוספים במזכירות.
הכתה הבאה תיפתח ביום ד׳ .3.6.80

פרקליט מקרין

שלף ^
]סלטים
ס לט ים בכי
טל 483948 .־03
תל״אביב: הברזל .33
טל 223456 .־02
ירושלים ג עץ חיים ,11
ג הרברט סמואל ,94 טל 24627 .־063
חיפה

לא לפאשיסטים !
לא למעצרים־מ־נהל״ם !
הרב כהנא וחבר מרעיו ותומכיו הם פאשיסטים לכל
דבר ; הם מטיפים לשינאה ולהשמדת־עם — במיוחד הם
פועלים למען גירושם של הפלסטינים מבתיהם ומארצם.
עד כה עסקו בהסתה גזענית, בהפרחת איומים, בתקיפת
אנשי־שלום, בהתפרצויות לבתים ובירי לעבר מפגינים
בגדה המערבית.
מי הרג את הנער והנערה בחלחול ! !
מי ירה בנהג המונית בירושלים ז !
מי ביצע את הפוגרומים ברמאללה ובחברון ז !
מי אסף חומרי־חבלה על גג ישיבה בירושלים העתיקהו!
השילטונות יודעים את התשובות על השאלות הללו,
אולם הם החליטו ש״לא לכבס את הכבסים המלוכלכים
בפומבי״ .לכן בחרו במעצר מינהלי תחת מישפט גלוי
ופומבי, שבו היו נאלצים לפרוש את מסבת הראיות לעיני
כל, בארץ ובעולם.

עד כ ה הופעל המעצר ה מינ הלי כדי
לכלו א אנ שים ח פי ם מפשע — עתה
מופעל המעצר הממה לי כדי ל ח פו ת על
פשעים.
המעצר המינהלי, שהופעל מאז 1948 כדי לדכא ולשבור
את הערבים הפלסטינים, הוא חרב פיפיות. היום מפעילים
אותו נגד כהנא, מחר יפעילו אותו שוב נגד הפלסטינים
ונגד אותם ישראלים הנאבקים נגד הכיבוש ולמען הכרה
^זכריררב האנושיות והלאומיות של בני העם הערבי הפלס־נגד
פאשיסטים מסוגו של כהנא יש להקים חזית אנטי״
פאשיסטית רחבה, שתכלול יהודים וערבים, ליברלים
ודמוקרטים, קומוניסטים וסוציאליסטים.
הנסייו מוכיח, כי לא החוק״והסדר הבורגניים חוסמים
את הדרן בפני הפאשיסטים. מול הפאשיזם יש להציב

סרסור או נהג־מונית

נסו את החוויה ,

שתו פינה קולדה!|

מבחר
מ שקאו ת
קוקטייל:

/יבואנים ומפיצי בלעדיים
בישראל דטס חי ס

ת״ א, הקונגרס 83223670 . 44

מורה, געת, עובד חזור!
בבחירות להסתדרות המורים
ב־ 23.6.80י -הצבע של״י
(סימננו בקלפי: שלי)

בראש הרשימה :

* וואליד צאדק (טייבה)
* מאיר פעיל (תל-אביב)
של״י: ת״ד 46109ת״א

כוח אנטי־פאשיסטי. הגיע הזמן לכונן כוח כזה בישראל.
23 במאי 1980

האירגון הסוציאליסטי בישראל (״מצפן״)
המרכז /ת.ד 28061 .תל־אביב—יפו
אם ברצונך לרכוש את הביטאון ״מצפן״ ופירסומים אחרים,
להשתתף בחוגי־בית או להזמין מרצה — פנה לת.ד,28061 .
תל־אביב—יפו.

לה, ולמיטב ידיעתו מעולם לא
עסקה במיקצוע העתיק.
חיי הנישואין של השניים לא
היו מעולם סוגים בשושנים. נידם
החל נעדר מהבית יותר ויותר. הוא
עבד במישמרות־לילה, כדי להתרחק
מהבית ומאשתו. האשה היתה
מחפשת אותו, עוקבת אחריו בלילות
ומנסה להשיבו הביתה. לפני
זמן קצר ירד לו הבעל לאילת, לש בוע
ימים, ועזב את אשתו בבית.
היה זה כנראה הקש ששבר את
גב האשה. העלבון הצורב הניע
אותה לפעולה. יום אחד התייצבה
במישטרה וסיפרה בקול בוכים כי
בעלה חי על רווחיה, כי היא נאלצת
לעבוד בזנות ומביאה את
רווחיה הביתה. לראיה סיפרה על
מקרה בו בילתה עם תייר בבית-
מלון וקיבלה אתנן של 60 דולר,
אותם מסרה לבעלה.
להחליף מיקצוע. המישטרה
אינה אוהבת סרסורים, ובעקבות
תלונת האשה נעצר הבעל. הוא
הופתע לשמוע כי אשתו זונה,
ולא הבין כלל את הטענה, כי הוא
שעזר לה לרדת למקצוע הנוכחי
וחי על רווחיה.
הוא סיפר לשוטרים את פרשת
ההבטחות שלא קויימו אחרי החתונה,
ואמר כי אשתו בעצם אינה
מעניינת אותו בלל. הוא ישמח
להתגרש ממנה. אם היא רוצה
להחליף את מקצועה ולעבוד בזנות
זו זכותה, והוא אינו מתנגד.
הוא אינו רוצה לשמוע עליה יותר.
השוטרים לא שוכנעו. הם שומ עים
הכחשות רבות מפי חשודים.
לכן הובא נידם לבית־המישפט, לשם
הארכת מעצרו. אחרי שהשופטת
שושנה ברמן ששמעה את
טענות הסניגור, דרור מקרין, החליטה
לעצור את נידם לששה ימים,
והמליצה כי המישטרה תשחררו
בערבות.
אחרי שיחרורו ממעצר אמר מק רין
לנידם :״אם תועמד לדין עלו לה
אשתך להיות עדת־תביעה נגדך,
וכידוע אסור לנאשם להתראות ול שוחח
עם עדי־התביעה. לכן מוטב
שלא תמשיך לגור בבית.״
נידם עבר להתגורר בבית־הוריו.
העולם הזה 2230

הבדיקה מבוצעת רק אם האש ה החוח
היא בת .37 אסתו היתה בת 36 וחצי. ער
נן דוה בת מונגרו איוי ת -ו הוג ה אותה
מות התיווסת
מ־ ,37 נועדה לגלות אם התינוק שברחמן
נורמלי או פגום.
אסתר לא חשבה כי תהיינה בעיות כל
שהן. היא חשבה כי הרופא יאשר מיד
את בקשתה, מפני שגילה התקרב מאוד
לגיל המסוכן. אסתר היתד, כמעט בת .37
חסרו לה רק כמה חודשים לגיל זה.
להפתעתה הרגיע אותה הרופא, וסירב
לאשר לה לגשת לבדיקה ,״מתחת לגיל
37 לא נוהגים לאשר בדיקה כזו,״ הסביר
לה. רק אחרי מאמצים ושיכנוע רב הסכימה
ד״ר דורה דוידוביץ מקופת־חולים הכללית
במחוז תל־אביב לשלוח את אסתר לבדיקה
בבית־החולים תל־השומר שבו קיימת ה מעבדה
היחידה לכך בישראל. אולם לאסתר
ציפתה הפתעה בתל־השונזר. במחלקה
סירבו לבצע בה את הבדיקה. הסיבה —
אסתר עדייו לא בת .37 אסתר עייפה
מלהילחם בביורוקרטיה. היא חזרה לביתה
לעוד חמישה חודשי הריון רצופי חששות.
הרופא המיילד אישר את מה שידעה
בתוככי ליבה מהיום הראשון להריון —
שהתינוקת היתד, מונגולואידית. אסתר
סירבה בתוקף לקחתה לביתה, ורק בהתערבות
פסיכולוג ורופאים הוסבר _לה כי
התינוקת היא הבעיה שלה, והיא אחראית
לה. אסתר יצאה מבית־החולים ימים ספורים
אחרי הלידה, והנהלת בית־החולים הקריה
הסכימה להחזיק בתינוקת למשך חודש
נוסף, כדי שאסתר תמצא מוסד מתאים
להכניס אליו את בתה.
מהר מאוד הבינה האם כי מציאת
מוסד כזה תארך זמן רב מאוד, ועד
אז יהיה עליה לגדל בביתה את התינוקת

התעודה בדבר הסירוב לבצע בדיקה של מי־שפיר
החברה לא נתקבלה

ו ץ רופא המיילד הסב את פניו, הוא
י לא רצה להראות ליולדת המיוזעת
והכואבת את פרי בטנה. התינוקת שהחזיק
בזרועותיו היתה מונגלואידית, מעוותת
פנים. כאשר המשיכה האם לבקש לראות
את התינוקת, סיפר לה הרופא את האמת.
האשד, פתחה בצעקות היסטריות :״אתם
הרופאים אשמים בכך, אני ידעתי שהיא
לא בסדר, מדוע לא אישרתם לי את
הבדיקה!״ האחיות הרגיעו אותה ונתנו
לה סם שינה.
למחרת התעוררה היולדת אסתר (שם
בדוי, השם המקורי שמור במערכת על פי
המלצת בית־המישפט) ומיד נזכרה באשר
קרה. לאסתר יש שלושה ילדים בריאים

ויפים שגילם אינו עולה על עשר. אבל
לפניהם, בהריונה הראשון, ילדה בן שסבל
מפגם גופני שגרם למותו מיד אחרי הלידה.
שלושת ההריונות האחרים עברו עליה
בשלום, אך ההריון החמישי גרם לה הרגשה
רעה. היא לא ידעה כיצד להגדיר את
הרגשתה. מבחינה גופנית היה הכל בסדר,
גם הבדיקות החודשיות אצל הגינקולוג
הראו תוצאות חיוביות. רק ליבה אמר לה
כי התינוק פגום.
אחרי כמה לילות חסרי שינה הלכה
לרופאה וביקשה לעבור בדיקת מי־שפיר.
בדיקה זו הנעשית לנשים שגילן יותר

פרקליטה לידסקי
לב האס אמר לה

המונגולואידית. בלבה בשלה החלטה.
שבועיים בלבד אחרי הלידה, חזרה לבית־החולים
וביקשה לקחת את בתה. היתד,
זו הפעם הראשונה שראתה אותה. האחות
שמסרה לה את התינוקת ראתה את מבט
ההלם בעיניה למראה הפנים המעוותות
של התינוקת, ובחמלה כיסתה את פני
התינוקת בחיתול.
מוכת אמוק, מבלי לדעת מה היא עושה,
כשהתינוקת הקטנה בזרועותיה, הלכה ישר
לבית הוריה. היא ידעה כי הם אינם נמצאים
בבית. היא עלתה על הגג, ושם באחת
הפינות הניחה את החבילה שבידה והמשיכה
בדרכה הביתה, אל ילדיה האחרים.
כאשר נתגלתה בבוקר גופת התינוקת
שמתה במשך הלילה לא היה קשה למיש־טרד,
לאתר את האם. היא הודתה וסיפרה
להם הכל. בעקבות החקירה הוגש נגדה
כתב-אישום, היא הואשמה בהריגה. אסתר
ביקשה מבית־המישפט חסד, מאחר שלא
היה לה כסף לשכור סניגור, ביקשה כי
בית־המישפט ימנה לה סניגורית אשה.
המינוי ניתן לעורכת־הדין הנודעת נירה
לידסקי שלא שמחה על מינוי זה. בביתר,מישפט
אמרה הסניגורית :״המחסום
הראשון שעליו היתה אסתר צריכה להתגבר,
היה הטינה האישית שלי למעשה
שעשתה. גם לי יש ילדים, ולא הבנתי
כיצד אם מפקירה את תינוקה למוות. רק
אחרי שדיברתי אתה חשבתי כי אני
במקומה לא הייתי עושה אותו דבר מסיבה
אחת בלבד, לי אין אומץ לכך.״
גם התביעה התרשמה והסכימה להחליף
את סעיף האישום מהריגה, שעונשה מאסר
20 שנה, לסעיף הנדיר של רצח ולד. סעיף
זה מדבר באם שגרמה במעשה או מחדל
זדוני למות ולדה בטרם מלאה לו שנה,
כשעדיין לא החלימה מתוצאות הלידה
ודעתה לא היתד, מיושבת עליה. עונשה
של עבירה זו הוא חמש שנות מאסר בלבד.
אסתר הודתה בבית־המישפט באשמתה.
וסניגוריתה סיפרה לשופט המחוזי שמואל
קוארט את הנסיבות האומללות של המקרה.
היה זד׳ התובע עמרם בלום בעצמו שהגיש
לבית־המישפט את התעודה הרפואית ש העידה
כי אסתר לא התקבלה לבדיקה
בתל-השומר. בעקבות תעודה זו לא ביקשה
התביעה אפילו עונש מאסר בפועל.
סיכומה של נירה לידסקי הביא בפעם
הראשונה דמעות לעיניה של אסתר. היה
ברור כי האשד, האומללה קיבלה עונש
חמור יותר מכל שיוכל בית״המישפט להטיל
עליה. ואמנם זאת ציינה גם הסניגורית
בדבריה. היא הוקיעה את הביורוקרטיה
שהביאה את אסתר למצב האומלל .״הרי
אפשר היה למנוע את כל הסבל המיותר
הזה על-ידי בדיקה אחת קטנה,״ אמרה
הסניגורית.

אילנה אלון ן
147

יי 1

המלבה

...תציג את
בגדי־ הי םוה חו ףשל

ל ר כי שת רי

...ת טפל
בשערהבתכ שי ר
- 1אפנת הנשים היפות

ל א בי ב /קי ץ 80

#ש^פש ^א;ק

...תציג
את המשקה
שכבש את ה עו ל ם .
המשקהש עו ש ה
את ה חיי ם מענייני ם

...ת שלב את
יופיה הנ שי ב ת צוג ת
ב ג די הג ב רי ם
ה מ עו לי םשלחברת

...תזכה
ב ת עו ד ת 5070 הנחה
ל ח תונ ה ב ״

ו סנ ד לי

!)•זשוחגיגוהד

...תטוס
ב מ טו סי חברת
לנ ש פי םבכלרח בי
הארץב או טו בו סי ם
ה מ מוזגי םשל
1/מ י 1151-־ ב/נ״ס
או טו בו סי ס די 5״וו 31 וד> 0י 1/ו> 5נזיווזדוו5

...תתא רח
בתו ל על־ידי חברת
- 1 * 1ט 1ו ס

גוסיסהכ ני ס ה מולן. ומולך לאוסנת הסוו*

שלם נפלא בהישגידך

אולמות; חולין, דבוטינסקי 0.6ל655480

פר ס מיו ח ד יוענק
לכלה מו ע מ דו ת
ה סו פיו תבתח רו ת ־
מצלמתה״פוקט־ה
מ שו כללת
ביו ת ר -ע ל
י די מצל מו ת

מו ע מ דו תהמ עונייגו תלהשתתףבתח רו תמתבק שו תלהתקשרעם מירי
זכרוני. טל 247428 .־ 230656 .03־ .03ב די ל ק בו ע תור ל ראיו! עםועדתהקבלה
* הדרכת המועמדות: אולפן לאה פלטשר ־* עיצוב תסרוקות: סלון ג׳ימי חיפה

* צילום המועמדות: אסף שילה
¥אירוח: מלון ״רמדה״ ,תל־אביב

* עיצוב הכתרים: רחל גרא, יפו העתיקה
עיצוב גרפי: סטודיו טל 232825 :־03

הורוסקופ
(המשך מעמוד ) 14

על עצמו יותר ממה שהוא מסוגל באופן
טבעי לבצע.
הוא דואג לשמירת תדמימו, וחושש
ליוקרתו בציבור. הוא אוהב לעבוד
למען ציבור גדול, לפקח על אחרים,
לשפר ולארגן מחדש דברים המנוהלים
בחוסר יעילות. הוגה רעיונות עצומים
ומגיב בחוסר־סבלנות כשאלה נדחים.
טוהר הכוונה עומד בשורש הדברים
שהוא מבצע. לא תמיד הוא בטוח
ביכולתו להצליח, כפי שנדמה לו על פי
התרשמות חיצונית ממנו. הוא זקוק
לעידוד רב של ידידים או של אנשים

אישיות מגנתית
בעל חוש־ הומו ו
טוב־לב וחמימות
הוגה רעיונות
גד ול יום ומ ג יב
בחוסר ־סבלנות
גאווה ועקשנות
העובדים עימו, וכאשר מבקרים אותו
ולא טופחים לו על השכם, מצב רוחו
משתנה והוא הופך עקשן. אופיו המהפכני
גורם לעתים משברים חמורים
בעבודתו, שערוריות והשמצות לאו״דווקא
מוצדקות.
במפה האסטרולוגית שלו בולטות גם
תכונות של אהבת הבית וקשר חזק ל־מישפחה.
הוא עדין ופגיע, בעל קליטה
מהירה, זיכרון חריף והברקות גאוניות.
יחד עם זה הוא נמשך לפרשיות קלות
באהבה, עם תחושה של אי-יכולת לבטא
הכל במישור הריגשי.
העולה בטלה, מצביע
האופק
על אימפולסיביות, ועל קשריו לכל מה
שקשור לצבא.
הירח במזל קשת, והשמש במזל
תאומים, מראים את הצורך בתנועה מתמדת.
כמעט
לא מופיעים יסודות אדמתיים
יופיטר בגדי,
בהורוסקופ. מלבד
שנמצא ברום שמיים, בבית — 10 ונותן
מר הצלחה
ופירסום. הקשר שבין
קוריוהשמש בבית ( 3תאומים)
עם יופיטר בגדי, מצביע על כישרון
בולט בתחום הכתיבה. נפטון בבית
5מחזק זאת, וגם מראה יחס של הערצה
לאותם שאהובים עליו, אותם הוא רואה
דרך מישקפיים ורודים. מרס בדלי,
אורנוס עם 4
וכן הקשרים של
כוכבים, מסבירים את הדברים הבלתי-
צפויים, שקורים לו בכל שטחי החיים.

תחזית:
התקופה שבין ח 22-במאי ועד ה־9
ביוני — זמן מאוד לא נוח לגביו. יחסים
מתוחים, יהיה נתון לביקורת קשה,
ויהיה עליו לנהוג בטאקט רב ובדיפ-
לומטיח על מנת לא להרוס קשרים
החשובים לו. בסוף נובמבר ייווצרו תנאים
חדשים וטובים יותר עבורו, וכדאי יהיה
לנצל את הבלתי־צפוי, ולפרוץ מסגרות.
יש אפשרות שימצא דרכים חדשות
לפתרון בעיות חשובות, אך עליו להיזהר
באותה תקופה מפני מעשים שהוא עלול
להתחרט עליהם, ויכולים להפוך את
התקופה לקשה ביותר. בסוף ספטמבר
בשנת 1981 תקופח מאוד קובעת עבורו,
ובמפה האסטרולוגית לא מסתמנת כנוחה
ביותר. מצד שני ברור שצפוי לו
עתיד מזהיר.
ההורוסקופ נערך והוגש למערכת שבוע
לפני התפטרותו של שר-הביטחון, עזר
וייצמן.

נסים פדני,ו: אז והיום
רצה לדבר עם האב כגבר אל גבר

ף* תובעת האדמונית פנינה דבורין
י 1חתמה על כתב־אישום. לפתע עצמה
את עיניה. שמו של הנאשם הזכיר לה
משהו. היא מילמלה לעצמה :״ניסיס פרנקו,
ניסים פרנקו השם היה מוכר לה. היא
הציצה בתמונת הנאשם ונשימתה נעצרה.
בזיכרונה חזרה עשר שנים אחורנית.
השנה היתד ,1970 ,ופנינה היתד, אז
המתמחה של מי שמכהן כיום. כפרקליט
המחוז, אהרון שדר. כתב־האישום שהיא
עזרה לו להכין היה נדיר. לא בכל יום
רואים בפרקליטות כתב־אישום על רצח

הבן, ניסים פרנקו, חייל בשירות־חובה,
רצח ביריות עחי את אביו, אברהם. הסיפור
שגולל הבן היה דומה לטראגדיה יוונית.

שימש כמחסן ומגורים לפועליו, וחלקה
היה משמש לפגישותיו עם נשים.
מאז היה גיסים ילד, הכריח אותו אביו
לעבוד בחנותו. הוא אסר עליו ללמוד
מיקצוע, והיה משאיר אותו שעות ארוכות
לבדו בחנות, בעוד הוא הלך לפגישות
עם נשים.
ניסים היה ילד רגיש, וסבל קשה מתעלולי
אביו. מפעם לפעם היה האב חוזר
בלילה שיכור, מגדף ומחרף, שובר חפצים

ומאיים להכות את בני ביתו. האשד, ברחה
פעמים רבות מהבית באישון לילה, כאשר
כותנתה לעורה. הילדים היו בורחים מפניו
כשהם בתחתונים בילבד. הם התביישו מאד
מפני השכנים.
כאשר גויים ניסים לצה״ל, חשב כי
מצא את הפיתרון לבעיותיו. הוא התנדב
ליחידת־צנחנים ומילא את תפקידו באמונה.
בחודש נובמבר 1970 יצא לחופשה
רגילה. כנהוג ביחידתו, לקח איתו את

באישון לילה,
כשכותנת לעורה
יסים היה הבן הבכור, ולו אחים
קטנים. אמו היתד, בזמן הרצח בת .37
היא היתד• ,בת למישפחה מייוחסת בתורכיה,
אך היתד, יתומה מאב. היא התגוררה עם
אמה האלמנה בשכנות לאברהם פרנקו,
שהיה מבוגר ממנה ב־ 12 שנה. הוא היה
גרוש, והצעירה היפה והעדינה נשאה חן
בעיניו. באיומי סכין מצא דרכו לתוך
ביתה, והשליט טרור עליה ועל אמה. הוא
הכריח אותה לקיים עימו יחסי־מין, וכאשר
היתד, בהריון אילץ אותה להתחתן איתו.
כאשר עלו לישראל, התחילה האם
בהליכי־גירושין, אך הוא לא הסכים. הוא
הפך אלים ואכזרי יותר ויותר, היה נוהג
לשתות לשכרה, ואף לקח סמים. הוא היה,.,־
מתעמר בבני ביתו, מכה את אשתו,
שובר חפצים ומעורר שערוריוזו
המישפחה גרד, בבת־ים׳ אד׳.׳
בעל חנות (באסטה) ,לצ עצוע?)|^מ 1ף
המרכזית. העסק פרח, והוא הפסיק כמה
פועלים, ואף קנה דירה ליד החנות. הלקה

י׳ גופת ה<נכ במקום הרצח (תצלום מישטרתי) 25 פיצעי כדורים בגופת האב

(המשך מעמוד ) 10

(?) האם תהפוך אתה, ציוני נלהב,
משרתה הצייתן וחנכנע של מפלגה אנטי-
ציונית ז
( )10 האם אתה — תומכו הנאמן
והנלהב של צ3א חזק — תחליש את
הצבא הזה, על־ידי שיחדור נשים צעירות
משירות בו כל עוד אינן מעשנות
בשבת ...או אינן מעשנות כללן
( )11 האם יהיה איכפת לך אם
מדינת ישראל תואשם בגזענות ובניאו-
קולוניאליזם, בגלל ידידותך ההדוקה עם
שליטי האפרטהייד בדרום־אפריקה וחימוש
כתות הקולונלים והגנרלים של
אמריקה הדרומית ן
( )12 האם תקיף את עצמך באנשים
בינוניים־להחריד, רק כדי שבינוניותך•
שלך תבלוט פחות ן
( )13 האם תפתור בעיות פוליטיות
וכלכליות — על-ידי דחיית, עיכוב והשהיית
פתרונן 1

פרנקו הכן היום

״אס אני מוצא אותו עם הזונות: יהיה לא טוב״

הזונות, אז לא יהיה טוב. אני לא אחזיק
את עצמי ואכנס איתו לסיכסוך!״
כאשר עלה לדירה, היתד שעת צהריים.
הבחורות היו כבר לבושות, אך אביו עדיין
ישב ליד בקבוק־הוויסקי שהיה כבר כימעט
ריק.
ניסים ביקש מאביו לסלק את הבחורות,
כי הוא רוצה לדבר איתו ״כמו גבר אל
גבר.״ האב לא שעה אליו, וכאשר אחת
הבחורות רצתה ללכת, תפס אותה בכוח
והושיבה לידו. הוא הציע לבנו כום־ויסקי.
ניסים נטל את הכום, שבר אותה על
השולחן וצעק :״שתהיה כפרה על הבנים
שלך, איציק ושלמה (אחיו הצעירים של
ניסים) !״
האב קם וציווה עליו להוריד את העוזי
ולשבת. במחאה סירב ניסים לשבת, וכאשר
עשה אביו תנועה מאיימת, כאילו הוא
עומד לשבור את הראי שעל הקיר, אמר
לו ניסים :״אם אחה רוצה לשבור את
הבית, אני אעזור לך.״ הוא דרך את
העוזי וירה צרור אל תוך הראי. כמוכה
אמוק הסיט את העוזי אל אביו והמשיך
להמטיר את המחסנית השניה עד תומה.
בגופו של האב היו 28 פצעים.
כאשר ראה את אביו נופל לארץ, הוציא
את המחסנית ויצא מהדירה.
שוטר שחיכה לאוטובוס ליד הדירה שמע
את צרור־היריות ועלה לוודא מה קרה,
הוא פגש את ניסים ברדתו במדרגות,
ונישקו בידו. לשאלה מה קרה, ענה החייל :
״אני גמרתי חשבונות!״
בגימוס ובאדיבות

הפסיכיאטור קבע :״האב מפלצת בלתי־אנושית״

העוזי ושתי מחסניות. הוא בילה את
חופשתו בבית הוריו. אווירת האלימות
וסיבלה של אמו אפפו אותו מרגע כניסתו
לבית.

כמו גבר
^ רבעה ימים אחרי תחילת חופשתו,
י * העירה אותו אמו בבוקר ואמרה לו
כי אביו משתולל ומתפרע. האם ביקשה
מהאב כי יקזז אותה לקופת־חולים ברכבו,
אך הוא סירב ושפך עליה את כוס־הקפה
שהגישה לו. הוא צעק ומשך בשערותיה.
גיסים התערב, ניסה להרגיע את אביו
וביקש מאמו שתלך בעצמה לרופא.
ניסים דיבר על לב אביו, הזכיר לו כי
הוא אדם מבוגר, שיש לו נכדים. הוא
לקח אותו במכונית למקום עבודתו. אחרי

שהחנה את המכונית, מצא ניסים כי אביו
עלה לדירת־הרווקים שהחזיק ליד החנות,
סמוך לקולנוע מרכז. ניסים עלה לדירה
ומצא את אביו יושב על כורסה ושותה
ויסקי. בחדר היתה איתו בחורה, שאך
זה קמה משנתה ושטרם התלבשה. בחדר
השני היתר בחורה נוספת, אשר גם היא
טרם קמה ממיטתה.
מה עבר במוחו של ניסים באותו רגע
תיאר בבית־המישפט :״החיים האלה נמאסו
עלי, כל פעם היו מריבות בין אבי ז״ל

הוא החליט להפסיק את חופשתו ולחזור
לצבא. הוא שב לביתו, לבש מדיו ונטל
את העוזי ויתר חפציו, ונסע לתחנה המרכזית.
זו היתה דרכו הקבועה ליחידתו.
בטרם נסע, ביקש מפועל של אביו כי
יעלה לדירה ויבקש מאביו לרדת. כאשר
האב לא ירד, שלח פועל אחר ואמר לו:
״תגיד לאבי שאם אני מוצא אותו עם

על-ידי הקמת ועדה !

( )16 על-ידי נשיאת אחד מנאומי־הנובל
הרועמים, מרעידי־אמות־הסיפים
שלך, תוך חזרה על המישפט ״השלום
הוא קרן־חשמש-היחידה״ !

פרגקו האב אחרי הרצח*

שיחזור סישטרתי: פרנקו כמקום הרצח (בידיו: רובה צעצוע)

על-ידי

המצאת נוסחה ן

ף* תח;ת המישטרה שפך ניסים את
לבו שעות ארוכות וסיים במילים:
״אני רוצה להוסיף עוד פעם שסבלתי
ממנו מזה שתמיד היה מרביץ לי והיה
אומר שאני לא בן שלו, וכל המישפחה
סבלה ממנו תמיד, ואמי הגיעה למצב
קשה, ועשיתי את זה היום מפני שהגעתי
לנקודה שלא יכולתי לסבול יותר.״
כאשר נודע הדבר לאמו, היא באה
בוכיה לתחנת־המישטרה וצעקה :״אני
הייתי צריכה לעשות את זה במקומך!
אני הייתי צריכה לעשות זאת!״
ניסים הפך לחביבם של השוטרים. הצעיר
בהיר-העיניים־והשיער, שנהג בנימוס ובאדיבות,
שיכנע את כולם כי עשה את
הפשע הנורא ביותר מפני שאביו היה
מיפלצת.
גם הרופאים, שבדקו אותו, התרשמו
שאביו היה מיפלצת בלתי-אנושית, שהת־עמר
באשה וילדיה.
התברר כי האב עשה נסיון להיגמל
משיכרות בבית־החולים אבובנאל. הטיפול
לא הצליח, אך גם הרופאים שטיפלו בו
הגיעו למסקנה כי הוא בעל אישיות
(המשך בעמוד )66
• בחזהו: חלק מהכדורים שפגעו בו.

( )17 האם תמהר אל אולפן־חטל־וויזיה
תוך ניפנוף בתלוש״המשבורת
שלך, ותקונן על שאשתך האומללה,
עליזה, אינה מטוגלת לגמור את החודש
ממשכורתו של ראש־ממשלת — שעה

לא ואש־ממשלה,
אבל אזרח
׳שואל׳ חג!ן
שאתה שולח את הנהג הפרטי שלך
לברר כיצד מתקיימות המשפחות ב-
שכונות-העוני, אותן שאינן מוזמנות לסעודות
חגיגיות ב״הילטון״ ו״קינג
דייוויד״ 1
( )18 בראותך שטיח אדום, האם תוכל
לעמוד בפני הפיתוי שלא למהר
לרוץ עליו, בזרועות מונפות מעל לראשך
כאפיפיור פאולוט השני, תיאודור הרצל
או המשיח בכבודו-ובעצמו, תוך הענקת
ברכה לילדי ישראל על שזכו שאדם כמוך
יהיה ראש״ממשלתם ן

( )19 האם, בעוד אין לך אגורות ל•
ארוחות-חינם בבתי-הטפר, תוציא מיליארדים
על מיליארדים מכספי משלם-
המיסים על התנחלויות, שכונות־גטו
יהודיות בקרב קהילות ערביות עויינות
— תוך הבטחה והתחייבות להוציא פי-
שלושה מכך כאשר צריך יהיה לפנותן!
( )20 האם תצא מתוך הנחה שאתה
מסוגל להערים על המוסלמים, הנוצרים
והיהודים, ותתעלם מן העובדה ששמך
אינו אנוור אל־סאדאת !
( )21 האם תשקול התפטרות — ירחם
השם — בגלותך שכלי-התיקשורת של
בת-בריתנו האחרונה — שבה תלויים
ביטחוננו וקיומנו הכלכלי — מכנים
אותך ״תחבלן ערמומי״ ,ו״האדם הלא-
נכון במקום הלא־נכון בזמן הלא-נכון״ן
( )22 האם תניח, במעמקי ליבך, שמח
שטוב לך טוב גם למדינת ישראל — שלא
לדבר על העולם בולו — ומתוך כך
תגיע למסקנה הבלתי-נמנעת שהטוב
ביותר לך הוא להישאר ראש־ממשלתה
של ישראל עד 120ן
אל ייפול רוחך, אם מיספר תשובות
ה״כן״ שלך יעלה על ה״לאו״ .אולי
לא תהיה ראש-ממשלה, אבל תוכל
לחיות אזרח ישראלי הגון, ישר וראוי,
שאינו גורם לידידינו לטפס על הקירות
מרוב ייאוש, ולאוייבינו לרקד ברחובות
מרוב שימחה...

יוסף שריק ,

מינכן

קורא יקר

(המשך מעמוד )3
ברמאללה פירסם מעריב את הידיעד. על
כך בעמוד הלפני־אחרון שלו, תחת הכו תרת :״אוטובוס בקו לעופרה נרגם באבנים״
.תחתיה הופיעה בותר-ת־מישנה,
קטנה יותר :״אחר־כך נעצרו יהודים בחשד
של ניפוץ זגוגיות ברמאללה״ .למאות
אלפי קוראי מעריב נאמר כך, בצורה ברורה:
הפוגרום ברמאללה היה מוצדק, הוא
היה רק תגובה.
חברו של צוריאל בידיעות אחרונות הוא
פרק בפני עצמו. זהו תופיק חורי, ערבי
גוו די מישראל, הרואה חובה לעצמו לשרת״
או* ה-שילטונות בלי הסתייגות. קשה לי
לומר שאני מכבד ערבי, הפועל נגד בני
עמו בשעה -ש מופעלות נגדם שיטות של
דיכוי והתעללות, אשר נפשו של כל יהודי
הגון סולדת מהן. איש עתי״ם, שפי גבאי,
המשרת גם הוא נאמנה את שילטונות־הכיבוש,
מביא נזק עצום.
אל העיתונות המודפסת מצטרפת העיתונות
האלקטרונית. היא רושמת בימים
אלה פרק מזהיר בהיסטוריה הקצרה שלה.
גם זוהי אמת החייבת להיאמר: הטלוויזיה
והרדיו ממלאים עתה חובה עיתונאית
טהורה בגילוי האמת על המתרחש בשטחים
הכבושים. הם עולים מבחינה זו במידה
ניכרת על העיתונות היומית המודפסת —
למרות שהם מכשירים ממלכתיים, בעוד
שהעיתונות המודפסת היא, כביכול,
״פרטית״ ו״חופשית״ .אין כל מקום להשוואה
בין סיקור המאורעות ברדיו ובטלוויזיה
ובין הסיקור בשני הצהרונים,
למשל.
בקול ישך אל ממלאים תפקיד זה בנאמנות
ובצורה הוגנת אריה גום ופינחס
עינברי. בטלוויזיה מסור התפקיד בידי
רפיק חלבי, ישראלי דרוזי, הזוכה בשל כך
במטר של איומים והשמצות. בהקשר זה
צריכים להזכיר גם את ראשי מחלקות־החדשות
ברדיו ובטלוויזיה, המצטיינים
בהגינות מיקצועית ואנושית, תוך גילוי
אומץ־לב רב. אין זה מיקרה שרוצים
להדיחם ולהחליפם בקומיסארים•.

אבירי
״היד הקשה״
.מה מרגיש אדם העוקב במשך חודשים
באופן יומיומי אחר ההתדרדרות בשטחים
אלה, הגובה עדויות על המתרחש בימי
העוצר, השומע מפי חיילים על מעשיהם,
הרואה במו עיניו כיצד מפעיל שילטון־
כיבוש ישראלי שיטות שעוד אתמול
האמינו הכל כי יהודים אינם מסוגלים
להשתמש בהן?
אמר לי -אחד מהם :״זוהי מצוקה נפשית
נוראה, יומיומית. אחדים מאיתנו
נשברים ממש. אחד לקה בבריאותו. אנחנו
לא ישנים בלילות. אנחנו אנשים אובייקטיביים,
המדווחים על המתרחש. אין זה
מתפקידנו להיות מעורבים, באופן ריגשי.
אבל איו אפשר שלא להיות מעורבים?
אנחנו ב-ני־אדם!״
אנשי המימשל, המפעילים את שיטות
״היד הקשה״ — גירוש, הגלייה, הכאות
המוניות, הרעבה, טירטורים, מעצרים, התעללות
במעצר, פיצוץ בתים — אינם
יכולים לסבול את העיתונות החופשית.
הם מתחילים לשנוא את העיתונאים ההגונים
שינאה של ממש, שינאה אישית.
מנוי וגמור עם האחראים — ושותפיהם
מאנשי גוש־אמונים, אריק שרון ושות׳ —
לסלק סן השטח את העיתונות החופשית.
איך עושים זאת?
שיטה אחת היא לנסות לאיים על תושבי
השטחים, ובעיקר על מנהיגיהם, לבל
יעזו למסור מידע לעיתונות הישראלית.
הדבר עצמו הוא בגדר חוצפה תהומית:
אנשים הלובשים את מדי צה״ל, שמש כורתם
באה להם מכיס משלם־המסים הישראלי,
הפועלים בשמנו ומטעמנו, מנסים
למנוע בכוח את זרם המידע החופשי ל ציבור
הישראלי, כאילו היו כת־קצינים
ברפובליקת־בננות מרכז-אמריקאית.
שיטה אחרת, מתוחכמת יותר- ,היא
לנטרל את הכתבים המסקרים את המתרחש
בשטחים הכבושים, על־ידי החלפתם בכתבים
הצבאיים. כתבים אלה זקוקים ל קיום
יחסים ידידותיים עם שילטונות
צה״ל׳ כי על כד פרנסתם. הם משולבים
במערכת צה״ל, ואת רוב הידיעות שלהם
הם מקבלים -מידי הצמרת הביטחונית. על
כן הפכו רבים מהם עבדים נרצעים של
שילטונזת־הביטחון. גרוע מזה: הם מזדהים
מבחינה נפשית עם הקצינים, שאת
מעשיהם הם סוקרים.
זכורה הפרשה של זאב שיף, הכתב
הצבאי של הארץ, שפירסם את הידיעה

יעקב שרת /איש ממאדים

בעיות מנסליות

אנחנו היהודים, עם מנטלי מאוד, ומה פלא שיש לנו
געיות מנטליות: נמצאו אנשים תמימים, שבעיות מנטליות
אישית ולאומית הציקו להם מאוד, שחשבו והאמינו, כי
חזרת עם ישראל למולדתו ההיסטורית ולקוממיות לאומית
תעשהו חיש קל לעם בריא, לכל הפחות מנטלית. יתכן, שהיה
יסוד מסויים לאמונה שפיעמה בקרבם, אלא מה? הם לא
הבינו, משום מה, שבעיות מנטליות שהצטברו במרוצת אלפי
שנים של מה שנקרא ״קיום לא נורמלי״ קנו בנפש העם
שביתה כה חזקה, עד שהסיכוי להיפטר מהן ממש אפסי,
ובכל דרך שהיא. שלא לדבר על לחצי סיר־הלחץ המזרח״
תיכוני, שעד כה לא מיתנו אותן בעיות, אלא, ככל הנראה,
רק החריפון.
כך איפוא, אנחנו עם מנטלי, בעל מנטליות מסובכת
ומוכה בעיות מנטליות, ויכול להיות שכאן הסיפור היה
מסתיים, אלמלא רצה הגורל, כמו שאומרים, להושיבנו שכם
עם שכם עם הערבים, אשר לפי כל הסימנים רכשו במרוצת
דורותיהם־הם, בצדק או שלא בצדק, מנטליות ובעיות מנטליות
משלהם. וכמו בטרגדיה יוונית, התנגשו מנטליות במנטליות
והזדווגו, ונולדו עוד בעיות מנטליות, כמי שנאמר: עמים
ברוכי בעיות מנטליות.
אבל יש הבדל גדול מאוד בין הבעיה של המנטליות היהודית
ובין הבעיה של המנטליות הערבית, ומי שאינו מבין אותו
יש לו בעיה מנטלית שאין לה תרופה, לא הוריזונטלית ולא
ורטיקלית. ההבדל לכאורה פשוט (פשוט כפשוטו, כמו שאמר
החכם שרצה להגיד ״פשוטו כמשמעו״) :אם, למשל, אתה
יהודי, ויש לן עסק עם ערבי, אז לא חשוב מה המנטליות
שלך. חשוב שתבין מהי המנטליות של הערבי, ואילו אם
אתה ערבי, ויש לן עסק עם היהודי, אז עם המנטליות
הערבית שלן אין לן שום סיכוי להתמודד עם המנטליות
היהודית. אכן, יש פה אי״שיוויון מובהק, אבל מה לעשות
וזוהי אמת החיים ז כמובן, אמת החיים זה מונח ערטילאי,
שאולי יקשה להוכיחו מדעית, אלא שבמקרה שלפנינו מספיקה
העובדה, שבעלי המנטליות היהודית פשוט שולטים בכוח
הזרוע על כן וכן (בערך מיליון) בעלי מנטליות ערבית,
ולא להיפן. זוהי עובדה ניצחת, וכפי שניווכח להלן אין
ספק שהיא מסמיכה כמה וכמה מבעלי המנטליות היהודית
לפסוק הלכות במנטליות ערבית.
אחד מבעלי המנטליות היהודית הללו הוא אלוף (מיל׳)
רחבעם זאבי. ב״מעריב״ מ־ , 20.5.80 ברשימה על ״מיידי
אבנים״ ,הוא כתב בלי הרבה בעיות מנטליות או היסוסים
מנטליים, בסגנון פשוט ובהיר של מומחה לדבר, הניגש
לעניין בפיכחון מוחלט ובמדעיות צוננת, כאילו מדובר בזואולוג
הדן, נאמר, בהדברת מכרסמים, או אם תרצו, בגאולייטר
הדן בדרן היעילה ביותר ב״חשקטת״ תנועת מרי באיזו ארץ
מערב־אירופית כבושה, הוא אומר:

האם כדי להתגונן ב־ 1980 מפני זריקות אבנים ובדי
לפזר הפגנות יש רק שתי חלופות — פתיחה באש או
נסיגה? ברבות ממדינות העולם עוסקים בשיטות
ובאמצעים לפיזור הפגנות, וישנן המצאות ושיטות לרוב.
יש אמצעים מתוחכמים ויש אמצעים פשוטים שיכ-ולים
לחסל התגודדויות, הפגנות וריכוזים אלימים. נזכיר
כאן רק שתי שיטות, שנוסו אצלנו בשטחים לפני שנים,
ואשר הוכיחו את עצמן :
(א) התזת מים עם צבע מיוחד על המפגינים. הצבע
אינו ניתן להסרה מעל הבגדים ומעל חלקי הגוף החשופים,
אלא לאחר טיפול של מיספר ימים, ואנשים כאלה
לא יצאו מבתיהם מחשש שיתגלו. בסריקות מכוונות
אפשר גם לגלותם.
(ב) הבהרה להורים ולמורים על אחריותם למעשה
בניהם ותלמידיהם. אמצעי זה מובן היטב בשטחים
והואתואםלמנטליות של האוכלוםיה
(הדגשה שלי).

נדרשו לנו כמה פסוקים כדי לנשוס אוויר, אבל ברון
השם, למנטליות הגענו.
אין בעיות לבעלי המנטליות היהודית, לא בעיות מנטליות
ולא אחרות: מים, צבע מיוחד, ובנים־אכלו־בוסר־ושיני־אבות״
תקהינה — ושלטון ישראל בשטחים יכון לעד, שכן הבעיה
אינה לשלוט בעם אחר או לא לשלוט בעם אחר. הבעיה היא
בסן הכל מנטלית. עובדה: השיטות הללו ״נוסו אצלנו
בשטחים — והוכיחו את עצמן״ ,וכידוע, מאז שהם נוסו
בהצלחה כל כן גדולה (עד שמומחה לבעיות מנטליות נדרש
לחזור ולאזכר מקץ שנים את הצורן ביישומן מחדש, אם
לא ביתר שאת) לא השתנה שמץ דבר בשטח, באיזור, במזרח־התיכון,
בעולם.
מה אגיד לכם ז גם לי יש בעיה מנטלית — להשלים

הכוזבת על דברים שאמר׳ כביכול, בסאם
אל־שכעה. ושגרם בכך לכל אותה פתשמי
אומללה. הידיעה נמסרה לו, כמובן, על-ידי
קצין בכיר, ששי-קר ביודעין.
עתה מנסה המימ-של הצבאי להפעיל את
הכתבים הצבאיים לשם עיוות האמת על
המתרחש בשטחים. אנשים אלה, שרובם
אינם מדברים ערבית, ושאין -להם כל מגע
עם האוכלוסיה בשטחים, הובאו על-ידי
שילטונות הביטחון לסיורים מודרכים, כדי
לפרסם את המידע שהמימשל הצבאי

עם סגנון זה־תואם־את״המנטליות־שלחם, אבל מכיוון שאני
חושש, שכמוכה בעיה זו אני נמצא במיעוט מוחלט, אינני
זועק, אינני מוחה, אינני מפציר. אני רק מתפלל שהמומחים
המנטליים שלנו לבעיות מנטליות הערבית, בבואם להטליא
בצורה מדעית־צבעונית את מדיניות ההבלגה הנפשעת בשטחים
מדיניות ההבלגה שהונהגה בשנים האחרונות ...זה חייב
להיפסק משה דיין ,״ידיעות אחרונות״ )?0.5.80 לא ישתמשו
בצבע צהוב.

נשמע במסיבות

הה, אילו בגין היה חי !
שימעון פרס הוא הרע מאד במיעוטו.

המדינה בדרך
אם באראלים נפלה שלהבת, מה יעשו עזובי־חזון־חשטחים י
קראתי שחור על גבי לבן ב״ידיעות אחרונות״ ,ששר ההתנחלות
הכריז במלון ״הילטון״ בניו״יורק, בכינוס שנתי של
״איגוד הקהילות האורתודוכסיות״ בארצות־הברית, לא פחות
ולא יותר :״זו התשובה היחידה למזימה להקים -מדינה
פלסטינית !״
תיכף ומיד אגיד לכם מהי התשובה, אבל לפני זה רצוני
היחידה.
לחזור ולהדגיש, כי זוהי התשובה
עכשיו אגלה לכם מהי התשובה, ואתם תוכלו להכריע
בכוחות עצמכם אם המדינה הפלסטינית בדרן :״שר־החקלאות
אריאל שרון״ — מדווח ״ידיעות קרא ליהדות ארצות־הברית
לעלות לישראל, להעניק תמיכה פוליטית לישראל,
לתמון בהקמת התנחלויות --ו ה צי ע שכל קהילה באר־צות־הברית
תאמץ לה התנחלות ותקים בה בית״כנסת או
ישיבה.״
אגורה שחוקה, כמאמר האנגלי, תמורת מחשבותיכם.
אשר לי, אותי מדאיגה הדילמה החמורה שהוצבה לפני
יהדות אמריקה :״בית־כנסת או ישיבה \״ הרי עד שחם
יחליטו, מי יודע מה יישאר מהרמת !

הפלה חוקית
יתכן שעד התפרסם המלים האלה הממשלה תיפול, ויתכן
שהיא לא תיפול, אבל אם יש בישראל מי שחושב, שהממשלה
מוכרחה ליפול, מפני שאם היא תמשין לכהן עוד שנה
וחצי אז הירושה־של־הירושה תתאיין עד שבעולם בולו לא
יימצא דבר מאפסותה, הרי לו פתרון פשוט, שהגה ידיד נבון
״החפץ בעילום שמו״ (לכל הפחות עד אז) :
״אם נניח, שהמשכת כהונת הממשלה תעלה לעם ישראל
כן וכן עשרות או מאות מיליארדים, כדאי להשקיע
בסך הכל מיליונים, שיבטיחו קיום הוגן לאותם חברי־כנסת
— מכל הסיעות — שכל עניינם בהמשך כהזנת הכנסת
התשיעית עד סופה נובע מהצורך לאבטח את הפנסיה שלהם.
הבטחת להנ״ל קיום הוגן, פנסיה או לא פנסיה, מייד יצביעף
לפי הדרכתן, הממשלה תיפול חי-ש קל, ייערכו בחירות לאלתר,
וכו׳ וכו׳ .מיליונים מול מיליארדים. כדאי או לא כדאי ך״

צריך לדעת לנסח ועשיתי בצאתי לשוח /בהתקלי באמני הניסוח :
כבש תמים ישראל — וחם כזאב נועז,
לנצח ילחמו בם — נוסח ספרד, נוסח אשכנז,
ו״מאפיה״ למו אין — רק ״פשע נוסח ישראל״,
ו״מרי״ אל יוגד — רק ״פיגועים נוסח ישמעאל״.

מעוניין בפירסומו.
מובן שגם שיטה זו לא תצלח. האמת
מן השטחים תגיע לישראל, באמצעות
העיתונות החופשית ובעזרת קפוצה קטנה
של עיתונאים מסורים, שלכל אחד מהם
מגיע פרס פוליצו- .אין שמץ של ספק כי
תודות לכך יבוא היום כאשר הציבור
הישראלי יקרא ״די כפי שעשה
הציבור הצרפתי במילחטת אלג׳יריה, והציבור
האמריקאי במילחמ-ת ויאט-נאם.
אנחנו גאים על כך שהעולם הזה ממלא

תפקיד מרכזי במערכה זו על חופש-
העיתונות ושילטון־האמת.
זוהי תרומה לשלום, כי המנהיגים בשטחים
הכבושים — כמו כרים חלף ברמאללה
ופאהד קוואסמה הגולה, שטילפן
לנו מיחו״ל — למדו לכבד את העיתונות
החופשית בישראל, כשם שלמדו להוקיר
את בית־המישפט הישראלי.
אך בראש ובראשונה זוהי תרומה
לשמירה על שפיות־-הדע-ת של הציבור
הישראלי עצמו.
העולם הזח 2230

״בשעה 2:00 לפנות בוקר קבלתי צלצול טלפון.
ריקי שטנצל מבנק לאומי תל־אביב הצליחה
לאתר אותי בבית המלון שלי באוסטרליה.
ובבן* נפתרה.בעיית מטבע חוץ בעסק שלי״״
מדברי לקוח*

ריקי שטנצל, בת 30 פקידת מחלקת מטבע חוץ סניף
כיכר המדינה, בנק לאומי.

*מטעמי סודיות אין שמו של הלקוח מוזכר.

הבנק שלי.
בנק לאומי

בנקלאונו העולם הזה 2230

אפטר שייב ־ דיאודורנט ־ קצף גלו תי סבון ס טי ם באריזות ש•
המפיצים: בתל אביב ובבאר שבט, איוטוקוסווא שווק בטיימ.בחיפה:ק.וושבסקי בט״רו

העולם הזה 2250

נאיחוו וב, ולמוות נקווה מבודשת שר דויד בן־גור*ון מלפני 18 שש,
גילה צה״ל שאלפים מחייליו אינם יודעים לכתוב אף אות אחת בעיברית

שהד!ל ד עם אביו לבית־קפה.״
חייל צעיר, בעל שיער שחור
מסופר בתספורת קצרה, לבוש מדי־עבודה,
ישב בכיתה קטנה, בת שמונה תלמידים,
וניסה במשך שעה ארוכה לקרוא מישפט
זה מהלוח. כאשר הצליח סוף־סוף לקראו
ללא שגיאות, התפרץ בשימחה :״המפקדת,
הצלחתי! אני יודע לקרוא!״
בני, החייל שזה עתה הצליח, הוא יליד
הארץ. הוא נולד וגדל באחת השכונות
הדרומיות של תל־אביב. לולא בחן צה״ל
את בני בלישכת־הגיוס, כמה חודשים לפני
הגיוס לצבא, לא היה איש יודע שבני
הוא אנאלפבית. הוא מדבר באופן חופשי,
אבל אינו יודע צורתה של אות. בני למד
שלוש כיתות, עד כיתה גימל .״אחר־כך
נשבר לי. בבית שלנו אי־אפשר היה ללמוד,
וחוץ מזה רציתי לצאת לעבודה. מאז ועד
עכשיו כבר שכחתי אפילו את מה שלמדתי
בכיתה גימל,״ מספר בני.
יוסי הוא בן מושב ליד גדרה. הוא למד
שבע כיתות בבית־הספר היסודי האזורי.
הוא יכול לקרוא עיתון בעברית, אבל
אינו אוהב עיתונים וספרים, ביגלל הקושי
שבקריאה. לכתוב אין יוסי טורח כלל.
לפעמים הוא משרבט קללות על נייר,
וגם אלה נכתבות בשגיאות־כתיב.
יוסי אינו נחשב לאנאלפבית. אמנם אינו
משתמש בידע המועט שיש לו בזיהוי
אותיות האלף־בית, אבל הוא מכיר אותן.
לעומת זאת לא ידע יוסי לענות על השאלה
אם משה רבנו הי לפגי הספירה או אחריה.

כשהודה יוסי לפני הפקידה בלישכת־הגיוס
כי למד רק שבע שנים ,״וגם זה
עם הרבה הפסקות והתפלחויות,״ הוא הוצב
מיד לבית־הספר לחינוך של צה״ל, ב־גיבעת־אולגה.
לצד,״ל היה די בכך שיוסי
לא סיים שמונה כיתות בית־ספר, כדי
שיעבור את השבועות הראשונים של ה
שירות,
אחרי הטירונות, על ספסל־הלימו־דים,
מול מורות־מפקדות, הלבושות במדים
והאוחזות בגיר ביד.
בצה״ל מתנהלת בשנה האחרונה
מהפכת־חינוך. יש הטוענים כי הסיגנון
החדש של החינוך בצה״ל יציל את המדינה
משואה תרבותית. יש הטוענים כי השיטות

של אבות המהפכה החדשה הן חובבניות,
מעידות על חוסר מיקצועיות, ויביאו ל מיעוט
התוצאות. אך הכל מסכימים כי
משהו התחדש בעניין זה בצבא.
אבי המהפכה החינוכית של צה״ל הוא
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן.
הוא מכיר
בחשיבות ההשכלה, לפחות האלמנטרית,
ומוכן להשקיע מאמצים ומשאבים רבים
כדי להקנות אותה לחייליו.
יש לו תואר אקדמי ראשון.
אך האמת היא שרפול מנסה לפחות ליישם
את פקודת דויד בן־גוריון מה־ 27 ביולי
.1962

ידיו דופק
בשולחן

ריכוז הלוחם
חייל־תלמיד מנסה לכתוב נזילה בעברית

אבקו של בן־גוריון, שביקש שצה״ל
• 1לא יהיה רק צבא לוחם, אלא גם
שיחנך את השכבות הנחשלות, החל עוד
לפני .1962 האות הראשון לכך ניתן בתחילת
שנות החמישים. היתד. זו התקופה שבה
הוקמו המעברות לקליטת גל־העליה העצום
ששטף את הארץ, ושבה כיהן ייגאל ידין
כרמטכ״ל של צה״ל.
בישיבת מטכ״ל דרש שר הביטחון בן־
גוריון כי צר,״ל יטפל בשוכני המעברות,
ושמורות לובשות־מדים יחנכו את ילדיהם.

האזאלפבת־ם שד צה ״ל
האלוף דורון :
אירגונית.
שר־הביטחון: לשם מה קיים צבא,
אם אין הוא יכול לארגן סידור ל־1600
איש?
האלוף כן־דויד: זה צריך לבוא
במקום משהו אחר.
שר־הביטחון: אם זה צריך להיות
במקום, יהיה במקום. אם לא יכול להיות
במקום, אז מתוך 30 חודשים אלה יוקדשו
שלושה חודשים ללימוד. האם זה
יהרוס את הצבא?
הרמטכ״ל: בסדר. מה שאתה אומר
נעשה. אם אתה רוצה שנתחיל בזה ב־1
בספטמבר — נתחיל.
שר־הכיטחון: להתחיל מייד.
אך ההתחלה לא היתה מייד, ולא היתה
ב־ 1בספטמבר. קצין־החינוך הדאשי, זאב
אהרון, נפטר כעבור כמה חודשים, ולא
היד, מי ש״ידחוף״ את הנושא. הרמטכ״ל
וקצינים בכירים הצליחו לטייח ולהסתיר
את האמת מפני בן־גוריון בכל פעם שנש אלו
על התקדמות התוכנית.
רק דרמטכ״ל הנוכחי, שהכל משוכנעים
כי הוא חסר־השכלה לחלוטין, מתחיל עתה
להגשים את רעיונו של בן־גוריון.
כאן הבעייה

(המשך מעמוד )55
ידיו התנגד. לדעתו, תפקיד הצבא היה
להילחם, ולא לטפל במעברות. השיחה בין
השניים התנהלה בטונים גבוהים, בייחוד
כשידין הבין שאין כל כוונה להוסיף לתקציב
הביטחוני, גם אם יצטרך צה״ל
לטפל במעברות.
בלהט הוויכוח היכרי ידין בשולחן. בידו
היתה באותה שעה עט נובע, ומעוצמת
המכה עף העט לכיוון בן־גוריון. מאותה
ישיבה צמחה האגדה לפיה זרק ידין עט
על בן־גוריון( .מקור הסיפור במשא־ומתן
על שביתת־הנשק עם מצריים ב־,1949
שבו אמנם עף עט מידו של ידין לתוך
נחיר של נציג מצרי).
בן־גוריון, כדרכו בנושאים מסוג זה, לא
היה מוכן כלל להיכנס לוויכוח עם ידין.
צה״ל נכנס למעברות.
אולם ידין, כרמטכ״ל, לא היה היחידי
שלא הסכים להפיכת צה״ל למכשיר לאומי
להקניית השכלת־יסוד לאזרחי המדינה.
פרוטוקול של ישיבה, שנערכה בלישכת
שר־הביטחון בשנת ,1962 מעיד על כך

היא
מהנדס וקצינת־חן

מפקדים ומורים ב״מרבוס״ משתעשעים
הוראה ובידור

מרכזת־ חינוכית הילה
יש ציונות
שגם יורשיו של ידין לא היו מוכנים להקדיש
משאבים ורצון להקניית השכלת־יסוד
לחיילים. בישיבה השתתפו, מילבד
שר־הביטחון דויד בן־גוריון, גם סגן שר־הביטחון,
שימעון פרם, הרמטכ״ל, רב-אלוף
צבי (״צ׳רה״) צור, סגן הרמטכ״ל, האלוף
יצחק רבין, ראש אכ״א, האלוף אהרון
(״ארווין״) דורון, מי שהיה קצין־החינור

הראשי הראשון של צה״ל, המשורר ואיש-
הרוח זאב אהרון, ומזכירו האישי של שר-
הביטחון, אלוף־מישנה חיים (״חב״ד״) בן־
דויד. מילבד אהרון, שהיה איש־חעוך
בנשמתו, ניסו כל הנוכחים להצביע על
הקשיים שבהקניית חינודיסוד לחיילים על
חשבון האימונים והשרות הרגיל. בסופו
של דבר נאלצו הכל להתקפל מול נחישות
רצונו של בן־גוריון.
שר־הכיטחץ: הם (החיילים הזקוקים
ללימוד) משרתים בצבא 30 חודש
וילמדו מתוך זה שלושה חודשים. אין שום
בעיה צבאית.
הרמטכ״ל: אין בעיה. ישנו קושי.
שר־הביטחזן: האם צה״ל נרתע
מקשיים?

חיילים־תדמידים בריצת־בוקר

הרמטכ״ל ז השאלה היא אם אנו
מוכנים לוותר על אנשים שיש להם שש
כיתות בית־ספר יסודי, ולא לטפל בהם
כתלמידים.
שר־הכיטחון: הם משרתים 30
חודש. במשך תקופה זו צריך לתת ל־1600
מתוך 50 אלף שלושה חודשי־לימוד במקום
שמירה על מיתקן או ריצה או דבר אחר.
מה כאן הבעיה? זה חשוב פי כמה מאשר
ישמרו שלושה חודשים !
האלוף רבץ: הצבא קשור בתיכנון-
העבודה שלו. לזה צריך לעשות סידורים.
שר־הביטחץ: בוודאי צריך לעשות
סידורים. המטה יכול לעשות זאת.
האלוף רבץ: אם אין בעיה כספית,
אז הכל אפשרי.

מה נכון יותר? נזישנועת נוקשה או הבנה ורכות?

ך* שהיה רפול אלוף פיקוד הצפון,
• שירת תחתיו, כקצין־הנדסה פיקודי,
אברהם (״אבי״) זוהר. קצינת־הח״ן שלו
היתה סגן־אלוף נילי אדלר.
זוהר, כיום בן ,43 מהנדס במיקצועו,
הוא בוגר הטכניון וכל המסלול הצבאי
שלו היה בהנדסה. יחד עם רפול חלם על
בניית מערך חינוכי בצה״ל.
לגבי רפול זו היתד, משימה. לגבי זוהר,
כקצין־הנדסה, היה זה במידה רבה חלום
ותחביב.
אדלר, כיום בת ,33 ושבמשך שנים רבות
היתה סגן־אלוף הצעירה ביותר בצה״ל
(היא קיבלה את הדרגה בגיל ,)25 למדה
חינוך. היא אמנם לא עסקה בנושאי חינוך,
מילבד אותם הקשורים בתפקידה של
קצינת־ח״ן פיקודית, אך השתתפה גם היא
בחלומות הא^וף וקצין־ההנדסה לגבי הקמת
מערך־החינוך הצבאי.
רפול הבטיח אז לשניהם: כאשר יתמנה
לרמטכ״ל, יהיה זוהר קציו־החינוך-הרא-
שי ונילי סגניתו.
לגבי זוהר קיים רפול את ההבטחה. מייד
עם התמנותו כרמטכ״ל קיבל זוהר את
תפקיד קצין־החינוך־הראשי של צה״ל
והועלה לדרגת תת־אלוף.
.כשקוראים את תולדות חייו הצבאיים של
זוהר, נראה תפקיד זה חריג במיקצת.
זוהר התגייס בשנת 1956 לצבא־חובה
ונשלח מייד לחיל־ההנדסד״ שבו עבר
את כל מסלול הפיקוד. במילחמת ששת־הימים
היה קצין־המיבצעים של חיל־ההנ-
דסה. ,ובמילחמת יום־כיפור פיקד על ה גשר
הראשון שהונח על תעלת סווים,
גשר־הדוברות.
אולם זוהר נכנס במלוא הקיטור, ובהת־

חיילת־מורה מלמדת אל״ף־כי״ת

להבות עצומה, לתפקידו ולמילוי החלומות
שחלם בפיקוד הצפון עם רפול. יש
הטוענים כיום נגד זוהר, שבגלל חוסר
הידע וההשכלה שלו בענייני חינוך אין
הוא שם את הדגש די הצורך על האיכות
והתכנים, אלא מודד רק את המיס־פרים
והכמויות.
לגבי נילי לא קיים רפול את הבטחתו.
היא לא קיבלה את תפקיד סגן־קצין-
החינוך־הראשי. יתכן ואי־מילוי ההבטחה
גבע מהתנגדותו של זוהר לקבלת נילי
כסגניתו. יתכן ופרשה שבה היתה נילי
מעורבת, כשאיבדה מיסמכים סודיים באוניברסיטת
חיפה שבה למדה, גרמה אף
היא לעיכוב. נילי נשארה קצינת־הח״ן של
הפיקוד.
אך לא להרבה זמן. כשהתפוצצה הפרשה
של מפקד ביודהספר המרכזי לחי.-
נוך של צה״ל, מחנה מרכוס, סגן־אלוף
זאב פלג (ראה עמוד )49 ופלג עזב את
בית־הספר, נזכר רפול בנילי, והחליט להעבירה
למרכוס. לזכותה של נילי יש לציין
שקשה שלא להבחין בשיפור שחל במר־כוס
מאז שנכנסה לתפקידה, לפני כמה
חודשים.
אולם רפול לא הסתפק במינוי אנשי-
שלומו לתפקידי־מפתח במערכת־ד,חינוך.
הוא הבין כי מחנה מרכוס אינו עונה
אף על הצרכים של תקופת טרום־רפול.
הוא הפקיע את ביודההבראה הצה״לי ב-
גיבעת־אולגה, שילח את החיילים הנופשים
ליחידותיהם, והפך אותו לביודספר
הרופא שבא
מסיביר
ד״ר איליה לויט, בן ה־ ,32 אינו אוהב
לענוד את דרגות־הקצונה על מדיו. איליה
הוא קצין בשרות סדיר, רופא במיקצועו,
וכיום תלמיד בבית־הספר של צה״ל, מחנה
מרכוס.
איליה הגיע מברית־המועצות בשנה ש עברה
.״אני באתי כי הייתי ציוני. האבא
שלי לא בא כי הוא קומוניסט,״ אומר
איליה. העובדה שהוא מבוגר בהרבה מהחיילים
שהם חבריו בכיתה, ושמרביתם
הם נטולי-השכלה לחלוטין בעוד שהוא
רופא, אינה מפריעה לאיליה :״הבחורים
כאן נחמדים מאוד, ומה שחשוב יותר,׳
הם עוזרים לי ללמוד עברית. אני לא רק
לומד בשיעורים, אלא גם אחרי השיעורים.
אני מסתובב כאן ומדבר עברית, וזה עוזר
לי מאוד ללמוד עברית. אני מוכרח לדעת
עברית. אני בארץ.״
איליה הוא בין התלמידים המעטים שלהם
נתונה הרשות לעזוב את הבסיס עם תום
הלימודים. איליה הוא נשוי ואב לילד בן
.5אשתו מתגוררת במעון־העולים בגילה
שבירושלים. איליה אוהב את צפת. לפני
שהתגייס עבד שם כרופא בבית־החולים
הממשלתי. אבל איליה אינו מנצל את
החופשה היומית שניתנה לו. במרבית
הערבים הוא נשאר בבסיס, לומד עד
השעות הקטנות של הלילה או מנסה
לקשור שיחה עם יתר התלמידים :״גם
זה עוזר ללמוד עברית.״
כדי להיות קרוב לבנו, לקח איליה את
הבן אל הורי אשתו, המתגוררים אף הם
בצפת. פעמיים־שלוש בשבוע הוא נוסע
מודים, ומפקד־היחידה מדווח שהוא אחד
החיילים הטובים שלו — ברור לי כי
הצלחנו,״ מתגאה שלמה מור.
גם אבי פינגבאום הוא חסר־השכלה
בענייני חינוך, ולמרות זאת הוצב לפקד

מפקד בית־פפר אפי
למורה היו שגיאות־כתיב

ד״ר־ תלמיד לדנו
עד שתיים בלילה
מחיפה לצפת, מבקר את הבן, וחוזר עוד
באותו הערב לבסיס.
עברו של איליה לימד אותו כי כדי
להישרד יש להצליח, וכדי להצליח יש
לעבוד קשה. הוא מתייחם אל לימוד השפה
כאל מיבצע שיעזור לו להיטיב להבין
את האנשים החיים בארץ שבה בחר,
ושיעזור לו גם לקרוא את מירשמי הרופאים
האחרים והתעודות הרפואיות שלהם.
כשסיים את לימודיו באוניברסיטת לנינגרד.
העיר שבה נולד, הוא נשלח לעבוד
כרופא ממשלתי בעיירה וורקוטה, בצפון
סיביר .״מה ששם הלך זה גרוע מהשואה,״
מספר איליה .״הריגות וקפיאת אנשים
בערבות־השלג הנצחיות של האיזור —
זה עניין של יום־יום. הקג״ב ידע שאני
ציוני, ושאני רוצה לעלות לארץ. לא
הסתרתי את זה מאף אחד, וגם לא
מפניהם. עשיתי להם כל כך הרבה צרות
עד שהם נתנו לי לצאת.״
לאיליה יש חברים רבים במרכוס. התלמידים
מסתכלים בו בהערצה. נוסף על
כושר־ההתמדה והרצון שהוא מגלה בלימודים,
מתלווה אליו הילת הרופא.

מלבד החברים האנאלפבתים של איליה,
חסרי־ההשכלה, יש במרכוס עוד רופא אחד.
ד״ר צ׳ארלסיקפלן הוא רופא־שיניים, ש עלה
לפני שנתיים מסקוטלנד. הוא יליד
הארץ, אך כשהיה בן שנתיים ירדו הוריו.
את צ׳ארלס שיכנע משה דיין. זה הירצה
בעיר מגוריו של צ׳ארלם. למחרת היום
קרא צ׳ארלס את סיקור הופעתו של דיין,
בעיתונות המקומית, וזה הרגיז אותו. הוא
החליט לעלות לישראל.
צ׳ארלם הגיע כמתנדב לקיבוץ חניתה,
שם ביקר פעמים אחדות בביקורים קודמים
שלו בישראל. הוא התקבל כמועמד
לחברות בקיבוץ, עבד במיקצועות שונים,
וביניהם גם ברפואת־שיניים. הוא יסיים
את לימודי-העברית שלו תוך חודשיים,
ימשיך לשרת בצה״ל בדרגת סגן ובתפקיד
של רופא־שיניים, ואחרי תום השרות ישוב
לחניתה.
בינתיים לומדים צ׳ארלם ואיליה יחד
עם בני מהשכונה הדרומית, עם יוסי ממושב
עולים ועם חיים מהקטמונים בירושלים.
״ככה אנחנו מכירים את ארץ־ישראל האמיתית,״
אומר איליה בסיפוק.

חניך היד הרכה יותר. החיילות־המורות
שלו חופשיות יותר מאשר חברותיהן ב־אולגה,
והן נראות גם מוזנחות יותר.
לתלמידים ולמורות מותר לעשן בעת
השיעור, דבר המהווה חטא חמור באולגה.
אבי גם לא התרגש כאשר התברר לו
שאחת המורות לוקה בשגיאות־כתיב וב-
שגיאות־לשון חמורות. המורה ממשיכה
עדיין לשרת בבית־הספר שלו.
המורות הצה״ליות אינן נמנות עם בכירות
המורות. אלה הן חיילות, שחלקן
סיימו סמינר למורים, ורובן סיימו לימו
דים
תיכוניים ונשלחו לקורם־הוראה צה״לי
קצר.
המורות אינן מכחישות שלמרות העבודה
הקשה, התנאים של מורה נוחים הרבה
יותר משל פקידה או נהגת. חלק מהן
יוצאות מדי יום הביתה. הפעילות התרבותית
והחברתית של המורים בבתי־הספר
סוערת. מסיבות, ערגי-הווי וערבי־ריקודים־ומישחקים׳
ממלאים בתוכן רב את
השהות שלהם בבית־הספר.

יוסי ינאי ,

(כתבה ראשונה בסידרה)

צבאי. הוא נאבק עם ראקי אגף־התקצי־בים
במישרד־הביטחון ובמטכ״ל וגייס
סכום, שבזמנו נראה אגדתי 90 :מיל ית
לירות, שיוקדשו כולם לחינוך. לדברי
רפול, הנושא נמצא רק בתחילת דרכו.

הצדעות,
מיסדדים
גן־אלוך שלמה מור היה איש-
שיריון במשך תקופה ארוכה. שלמה,
יליד רומניה, שעלה בגיל 3לישראל,
ושעבר להתגורר עם הוריו בבאר־שבע,
החליט אחרי מילחמת יום־הכיפורים להש תחרר
מצד,״ל .״היה מספיק לי מהצבא !״
הוא ניסה לפתוח עסק עצמאי להרכבת
תריסים בבאר־שבע. העסק נכשל,
ושלמה פנה ללימודים. כעבור תקופת־מה
הרגיש כי הוא מתגעגע לצבא. הוא חזר
ולבש שוב מדים ונשלח לפקד על בסיס-
גדנ״ע.
למרות שההשכלה של שלמה אינה ב-
תחום־החינוך, הוא נדלק לרעיון של טיפול
בנוער. כשהוקם בית־הספר במחנה
גיבעת־אולגה עמדו לפני שלמה שתי
הצעות: להיות קצין בכיר במישרד דו־בר־צה״ל
או להקים את בית־הספר ולפקד
עליו. שלמה בחר בגיבעת־אולגה, והיום
הוא האיש הגא ביותר בעולם.
״כאשר רואים בחור שבא הנה ולא
ידע שום דבר, חוץ מלהיות תוקפן, וכעבור
חודשיים הבחור הזה הוא כבר אדם
שאפשר לדבר איתו, קורא, כותב ויודע,
וכאשר הוא נשלח ליחידה בתום הלי-

קצין־ חינוך ראשי זוהר
המהנדס של רפול
על שלוחה של מחנה מרמס, מחנה סמלה.
אבי יודע את המיגבלות של שיטת־החי־נוך
הצה״לית, וגם מכיר בחסרונות המצב
שבו אין עומדים בראש־המערכת אנשי-
חינוך, אלא אנשי אירגון, טובים פחות או
טובים יותר. אולם הקצב במחנה סטלה
שעליו הוא מופקד, הוא אחר.
לכל יש זמן. בסטלה לומדים לצד
החיילים האנאלפבתים גם עולים חדשים,
חלקם בעלי השכלה גבוהה. אל אבי גם
מגיעים חיילים אשר שרותם הצבאי מתקרב
לקיצו. צה״ל רוצה שהם יהיו אזרחים
טובים.
בעוד ששלמה מור מקפיד על משמעת-
ברזל בגיבעת־אולגה, עורך מיסדרים, אימונים
וחרגילי-סדר ומטיל חובת־הצדעה
על כל מורה ותלמיד, הרי אבי הוא

מפקד כית־ספר מור
אוגדה נוספת לשירות־פעיל

סלניק

אל תותרי על 60 ימים
בשנה בשל היותך אשה
אין כל סיבה לכן שימי ה מ חזו ר החד שי יהיו שונים מ שא ר הימים. בזכו ת ט מפון
או־בה א ת יכולה ל ע שו ת ככל ה עו להבדע תן ו ל היו ת פעיל ה כרגיל 365 ,ימים
בשנה. טמפון או־בה הינו בעל כושר הספיגה הטוב בעולם, מתרחבעםה ספיג ה
ואוטם בפני דימום וריח. או־בה בטוח לחלוטין ומ שחרר או תך מכל ד אג ה ואי
נוחות. או־בה קטן וקל להחדירו אינו זקוק ל מוליכי ם -ד חי פ ה קלה ו הו א בפנים.
בלתי מורגש ונעלם מעיני כל, אפ שר לשא תו בכיס הג׳ינס או בארנק הכסף.
גדולתו של או־בה בקטנותו. טמפון או־בה ב־ 3גדלים:
מיני -ל ב תו ל ה ולנערה ה מ תבגר ת. נורמל -למרבי ת הנשים,
אקסטרה -לנ שים עם דימום רב.
נסי א ת או־כה ־ אין טוב ממנו.

לב, ענת עצמון
או־בה מח, ההסברה
ת.ד5 .דר ,2חיפה
א בק שלש לו ח א לי א ת
חו ברתההדרכה +ה שי:
נטמ פוני ם בנרתיק

כ תו ב ת

משתמשתבטמ פוני ם
םלאמשתמשתבטמ פוני ם

שי ר 1ר

רונותיו ותוכניותיו לגבי האתרים השונים
בעיר.
התוכנית עם בנבנישתי לא שודרה, ר
במקומה שודר ראיון עלוב למדי עם
יעקוב יהושע, אביו של הסופר א״ב.
יהושע. גלי צה״ל טענו באוזני בנבנישתי
כי הפסילה היתד, מטעמי עריכה, אך ל-
בנבנישתי נודע כי הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, דרש לפסול את
התוכנית, בטענה שהיא פוליטית מדי.

מ1דאד הסס
הסערה האחרונה שהתחוללה בין מחלקת
החדשות לבין מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף ו״טומי״) לפיד, היתה סביב כתבתו
של כני ליס, ששודרה לפני שבועיים
בהשבוע יומן אירועים, על בית־החולים
לחולים כרוניים שם־טוב בירושלים.
תוצאות הכתבה יכלו למלא בגאווה את
ליבו של כל עיתונאי. מישרד־הבריאות
הורה לסגור בית־חולים זה, ובית־החולים
הדסה הסכים להוסיף אצלו מיטות לחולים
כרוניים.
אולם הכתבה לא מצאה חן בעיני לפיד.
הוא טען נגד מנהל מחלקת־החדשות, חיים
יכין, כי זו מביאה בכוונה, כימעט בכל

האד1ף הנ7ע1ת 1דד
תקרית בלתי־נעימה אירעה בין הכתב
של הרדיו בערבית, המסקר את רצועת
עזה, בסאם ג׳עכר, ובין האלוף הממונה
על השטחים, האלוף דני מט.
עיתונאים רבים, ביניהם ג׳עבר, הוזמנו
ללוות את האלוף בסיורו ברצועת־עזה.

סמנפ״ל עכאדי (עם אשתו)
בין שתי ערים

ריף את המאבק. עיקר הטענות של הוועד
הם כלפי עבאדי עצמו וכלפי מנכ״ל הרשות,
יוסף (״טומי״) לפיד העובדים
טוענים שלא יתכן שמצד אחד יקצצו
בהוצאות הקמ״ז שלהם, הנעשות במיס־גרת
עבודתם, ומצד שני יסע הסמנכ״ל מדי
יום ביומו מביתו שבכפר־סבא למקום־
עבודתו בירושלים, על חשבון הרשות,
והמנכ״ל יסע מדי יום ביומו בקו ירושלים
תל־אביב, רק משום שהשניים מסרבים

צית השניה של היומן תוקדש כולה לאיש

אחד: כתב ידיעות אחרונות, ישעיהו
(״שייקר,״) כן־פורת, שיראיין מדי יום

ביומו אישיות אחרת.
הכתבים הנדהמים הקימו קול זעקה.
יוסי עכאדי, הכתב המדיני של התחנה
הצבאית, טען :״איך אתם רוצים שד״ר
יוסף בורג יתייחס אלי, אם הוא יידע
שכל התפקיד שלי זה להפגיש אותו עם
שייקה בן־פורת?״ אל עבאדי הצטרפו כת-

דובר עמירב

מרואיין כנכנישתי

בלי מגע

פסילה רמטכ״לית

ג׳עבר ביקש להקליט את האלוף, ונענה
בחיוב. כשהתחיל ג׳עבר לשאול את מט
שאלות שעליהן לא היתד, למט תשובה,
כמו השאלה על התייחסות האלוף לחדירה
של אש״ף לרצועה באמצעים כלכליים,
הפסיק האלוף את הראיון והודיע לג׳עבר :
״אם תשאל אותי שאלות כאלה, אני אף
פעם לא אתראיין אצלך, ולא תוכל להיכנס
הנה !״
עובדי הרדיו בערבית מכינים עתה תגובה
הולמת על התנהגותו הבלתי־הולמת
של האלוף.

מהדורה של השבוע, כתבה מסוג זו, כדי
״לדכא את עם־ישראל ולהוריד לו את
המוראל, דווקא ביום השישי.״
השיחה התנהלה בפורום*!־,חדשות של
רשות־השידור. להגנתו של יבין יצא מנהל
הרדיו, גירעון לב־ארי, אולם הוא לא
הצליח להרגיע את לפיד, שצעק על יבין
כימעט בהיסטריה. יבין לא נשאר חייב
ואמר ללפיד שהוא רואה בדבריו ״טוטא-
ליזציה של הרשות״.

מ׳רחמח חקמ״ז

איומי הדובר

1333־~ 3 0א
המילחמה הנוכחית של ועד עובדי רשות־השידור
היא נגד החלטת סמנכ״ל־הרשות

דובר רשות־השידור, משה עמירב,
שאינו מצליח לשכנע את העיתונאים לפר-

מפקד שפירא

אלוף מט

בחו״ל

בעזה

לנצל את הדירות שהרשות מוכנה להעמיד
לרשותם בבירה.

בים נוספים, וביניהם עודד שחר הכתב
הכלכלי של גלי צה״ל בירושלים.
ברזילי נדהם מעוצמת התגובה, והציע
לעובדים לפנות למפקד התחנה, כדי שיבטל
את המתכונת החדשה. אולם הכל יודעים
שמפקד התחנה, צבי (״צביקה״) שפירא,
נמצא עתה בארצות־הברית. אז הציע ברזילי
את ההצעה המגוחכת :״תחתמו כולכם
על פטיציה.״ ברזילי שכח כי המדובר
בחיילים או באזרחים עובדי־צה״ל, שאסור
להם לחתום על עצומות.

תדווח 1גד אריק ובאפו
אם תוך הימים הקרובים לא תבוא התנצלות
מצידו של שר־החקלאות, אריק
שרון, על התקרית האלימה שאירעה בינו
לבין צוות־הטלוויזיה, מתכוון מנהל מח־לקת־החדשות,
חיים יכין, להיפגש עם
היועץ־המישפטי לממשלה הפרופסור י צ ־
חק זמיר, כדי לבדוק את האפשרות לה גיש
מישפט נגד שרון.
יבין גם ישאל את זמיר לגבי האפשרות
לתבוע לדין פלילי את חבר הוועד־המנהל
של רשות־השידור, עורך־הדין
אהרון פאפו, בעיקבות התבטאויותיו נגד
כתבי רשות־השידור. הוא כינה כמה מהעובדים
כמשרתי אש״ף וכסוכניו.

פטיציה סצה״ד

השר שרון
מישפט תקיפה

לענייני מינהל וכספים, שלמה עכאדי,
לקצץ בקמ״ז של העובדים. הקמ״ז הוא
אותו סעיף קסום במשכורת, שלפיו מקבלים
עובדים סכום־כסף עבור כל קילומטר שהם
נוהגים במכוניותיהם בעת עבודתם.
הוועד הורה לכל העובדים שלא לנסוע
כלל במכוניות הפרטיות, והוא מתכוון להח־העולם
הזה 2230

בשבוע שעבר נערכה הישיבה הראשונה
של מחלקח־החדשות של גלי צר,״ל, בעניין
המתכונת החדשה של יומן אחר־הצהריים
של התחנה, המשודר בכל יום
בשעה חמש.
המנהל־בפועל של מחלקת החדשות,
אבי ברזילי, ד,ירצה על התוכנית החדשה•
של היומן באוזני הכתבים. התברר כי
במשך חצי שעה יובאו כתבות מתומצתות
וקצרצרות ושיחות פרשנות, ואילו המוד

ט, באב בד 03 ,
תוכניות ט׳ באב השנה יהיו שונות
מהשידורים שהצופים הורגלו להם בכל
ליל ט׳ באב. תחת תוכניות הבכי והנהי,
מכינה עוגניה שמחוני תוכנית שתשתרע
על כל ערב־השידורים, על נושא
אחד :״מה נהרס? איזו מלכות היתה
ישראל בימי בית שני?״

3נ13 ישחי נפסד
על־־־ד־ הרמטכ״ד
מי שהיה סגן ראש עיריית־ירושלים,
מירון בנכנישתי, הוזמן על-ידי גלי
צוז״ל להשתתף בתוכנית שהיתר, אמורה
להיות משודרת ביום ירושלים. במשך יום
תמים סייר בנבנישתי עם כתבי התחנה
הצבאית בשכונות ירושלים ובסימטאותיה,
ותיאר במיקרופון את התרשמויותיו, זיב־

מפיקה שמחונית
בדי בכי

סם את כל מה שהוא מעביר להם, גילה
שיטה חדשה. בכל פעם שנכתב משהו
שאינו מוצא חן בעיניו, הוא סונה לעיתונאי
שכתב זאת ומודיע לו :״אם לא
תתקן את הידיעה, אני מנתק את הקשרים
איתן.״
נראה כי הדובר למד במהירות רבה
את שיטותיהם של מנהליו.

ארח בתוכנית את יוסף כהן,
מחנך יוצא העדה התימנית,
ואת הזמרת אופירה גלוסקא.

יום רביעי

ס אהכה כין אמנים

28. 5
• בית קטן כערבה
( ,5.30 שידיור כצבע).
צ׳ארלס אינגלים מתכנן ל הפתיע
את אשתו במערכת
נדירה של כלי-חרסמה, שתמו רתה
הוא מבצע עבודות שונות
בבית האלמנה היפה גברת תר-
מונה אותה מגלמת השחקנית
מוייט הארטלי. אולם התוכנית

מגזין ספרותי: הרץ
יום חמישי, שעה 11.0
את שחזור מסעו בן 999 הימים
של סיר הנרי מורטון סטנלי
באפריקה. בסופו של המסע
שוכנע סטנלי שנהר ד,קונגו
אינו הנילוס.

• מגזין ספרותי (.)11.10

עד משרתים: ג׳ורג׳ינד;
יום רביעי, שעה 8.03
פועלת כבומרנג, כשמשפחתו
והגברת אולסון מגיעים־למסקנה
שבבית האלמנה מתרחשים
דברים שהשתיקה יפה להם.

• חידושים והמצאות
0.4 5בבריטניה הומצאו
פסי רכבת מבטון מזויין העומדים
בלחצים גדולים יותר מ־המסילות
המוכרות מברזל.

• עד אדוגים ומשרתים
8.03 הפרק האחרון
של הסידרה. ג׳ורג׳ינה מוכת
הלם מהתאבדותו של ג׳יימם
וסיר ג׳פרי דילון זורה מלח
על פצעיה כשהוא מודיע לה
שהיא היורשת הבלעדית של
ג׳יימס, אך במקום ירושה יש
חובות. קיימת סכנה שמישפחת
בלאמי תאלץ למכור את איטון
פלייס כדי לשלם את חובות
ג׳ייטם. בינתיים מגיעות ידי עות
מארוסה של ג׳ורג׳ינה,
רוברט סטוקברידג /אשר נשלח
על־ידי אמו מעבר לים כדי ל הרחיקו
מג׳ורג׳ינה. על פי ה ידיעות
הוא מבלה בנעימים עם
נשים אחרות. אך משהוא חוזר
מתברר כי הוא מאוהב בג׳ור־ג׳ינה
עוד יותר מאשר קודם.
אולם דווקא ג׳ורג׳יינד, השרויה
בדיכאון מחליטה על ביטול
הנישואין, עד שקורה דבר
בלתי־צפוי המסיים את הסידרה
בהאפי-אנד.

• מונטי ואדש (.)10.05

סרט הקולנוע של הערב הוא
מערבון המתאר שני בוקרים
אמיצים, לי מארווין וג׳ק פא־לאנס,
המתקשים להשלים עם
המציאות של המערב ההולך
ונעלם. יחד איתם משחקת גם
ז׳אן מורו.

הצגת בכורה של מגזין הספרות
החדש שיוקרן אחת לחודש.
מפיקת התוכנית, זיוה שפרן,
מתכוונת להציג בד, מדורים
קבועים כסקירת ספרים חדשים
מסוג הספרים הקרויים ספרות
יפה, ביקורת ספרים, שיחות
עם סופרים ומדור שייקרא
בשוליים. בתוכנית הראשונה
תארח המשוררת דליה הרץ את
מבקר הספרות הד״ר אברהם
בלבן, אחד המוציאים לאור
ישוחח עם הסופר יורם קניוק
על יחסי מו״ל— סופר, וזאת
לקראת שבוע הספר העברי
שייפתח בעוד עשרה ימים.
משה בן־שאול יספר על הנוהג
הקרוי אקס לבריס — תווי ספר,
נוהג שהיה קיים בעבר, שבו
ניתן היה למצוא על ספרים
ישנים סימון משפחתי, ועל הכוונה
להחזיר נוהג זה. הזמר
שלמה ארצי ישיר משירי משוררים.

שכת סלפה (.)80.5

יורשו של הרב שמואל אבידור
הנהן, השחקן יעקב בנאי, מ

פורץ החודר לחנות באישון
לילה מצליח לשכנע את אנשי
החנות כי מאחרי פריצתו טמו נות
כוונות טובות. את השירים
בן הרחוב ואדוני השופט כתבו

נוסעים דגולים מתארת הערב

החינוך הסנטימנטלי: ריכל

• כצאת השבת ()8.00

יום שלישי, שעה 10.50
לה לראשונה בשנת 1947 וכיכב
בו צ׳ארלס לוהטון. הסרט, שהוקרן
כבר בירדן, הוא באורך
של יותר משעתיים וסותם את
כל לוח השידורים של הערב.

יום שליש•

שכת המלבה: גלוסקא
יום שישי, שעה 8.05

המלך

והעני

5.30 הפרק הראשון בסידרה
חדשה על־פי הספר הקלאסי
לילדים יהפוך בוודאי שלאגר
אצל בני גילים מסויימים.

• למישפחה (.)7.00

גליליאו גלילי: לרקין וטופול
יום שני, שעה 9.30
תחת השם היה היה פעם מביאה
התוכנית הדתית של מוצאי-
השבת סיפורי עם יהודים ב־מישחק
ובסיפור בהשתתפות

מישה אשרוב, בלהה מס וצמד
מגמת.

• הסמוראי 10.05
אחד הסרטים המפורסמים של
הבמאי הצרפתי דאן פייר מל־ויל
המביא את סיפורו של ג׳ף
קוסטלו, החי כנמר בתוך ג׳ונגל
הכרך המודרני, וכמו הסמור־אים
בזמן העתיק משמש כחרב
להשכיר. המסר של הסרט הוא
שערכי העולם התחתון ועולם
החוק דומים אלה לאלה באופן
מפתיע. כוכב הסרט הוא אלן
דילון. לצידו משחקים נטלי, מי
שהיתר, בתקופה שבה צולם
הסרט אשתו, ופרנסואה פדייה.

מסע ארוך. בפרק הראשון מתואר
דארווין הצעיר המנסה
לשלוח ידו במקצועות שונים,
אך נכשל. את תפקיד דארווין
מגלם מלקולם סטודרד. הוא
מתגלגל את האוניה ביגל, ש עליה
מפקד רוברט פיטסרוי,
הוא השחקן אנדרו ברט, ויוצא
עימד, למסע הארוך.

שיחה

• עוד להיט (,8.03
•צידוד כצבע) .הערב להי טים
עבריים.

כשניים

10.55 עד לרגע מסירת
החומר לעיתונאים לא החליט
מפיק התוכנית ישראל וינר מי
יהיו שני המשוחחים שלו, אך
נראה כי אין הדבר משנה כל
כך. אחוז הצפיה בתוכנית כו שלת
זו נמוך ביותר.

יום ש1י

יום ראשון

דובי זלצר ואנטון שמאס.

מבכירי שחקני הבמה האנגלית.
מחזהו של ברטולד ברכט הוע־

31 5
ס דיו קן 0.25״אני
בסך הכל גנן״ ,טוען כוכב ה דיוקן
של הערב צלאח אבו־ליל.
צאלח הוא לא סתם גנן, אלא
אחד שזכה בפרס העבודה עבור
עיצוב הגנים הציבוריים והפר טיים
שבהם עבד. חלק ניכר
מהסרט מתאר את בעיית הגנן
הערבי כשהוא צריך לקרוא
לצמחים בשמות.

30. 5
סרט שהיה צריך להיות משודר
לפני כמה שבועות אך משום
מה נדחתה הקרנתו. שני אחים,
האח הטוב והאח הרע. האח
הטוב מאוהב בסטודנטית שבה
חושק גם האח הרע, שהוא
מעין דון ג׳ואן שאינו מתחשב
בעובדה שאחיו הטוב, הוא
חולה סרטן וימיו ספורים. כ אשר
נודע דבר המחלה לסטו דנטית
היא מסכימה להתארס
דווקא עם האח הטוב, כדי
להנעים לו את ימיו האחרונים.
אבל כאשר מגלה חולה הסרטן
כי האירוסין הם מתוך רחמים
הוא מעדיף לסיים את חייו
במרחקים.

מיד אחרי הצלחתו של חיים
טופול בכנר על הגג, הוא
הוזמן לככב בסרט גליליאו
גליליי לצידם של סיר ג׳ון
גילגוד, מרי לרקין הזכורה פדי
סידרת הטלוויזיה נגד הרוח,
אדוארד פוקס ומרגרט לייטון,

שב ת

• פרידה לגצח (.)0.02

• סיפורי ח׳ליל (.)0.32

שידור בצבע) .תחילתה של
סידרה חדשה על חייו של
צ׳ארלם דארווין, המתמשכת על
פני שבעה שבועות. הסידרה
מתחילה כשדארווין הוא בן
22 ויוצא למסע סביב העולם.
כעבור 20 שנה, כשפירסם את
התאוריה שלו, התברר כי היא
מבוססת במידה רבה על אותו

יום שיש•

יום חמישי

• תעודה ( ,0.30 שיידור
כצבע) .הסידרה על

10.20 פרק אחרון של ה־סידרה
על פי הרומן של בו־נארד
שאו. אורלי, אשתו של
אדריאן, מחליטה לחדש את
הקאדיירד, שלה ולצאת לסיבוב
הופעות באירופה, כשהיא מש אירה
את אדריאן עם ציוריו.
אדריאן מצהיר שאהבתו לאורלי
חזקה מתמיד. הטיימס של לונ דון
כותב ביקורת שלילית על
יצירתו האחרונה של אדריאן,
ובעקבות זאת מבקרת אצלו
מרי. השיחה הופכת אינטימית,
ואורלי מפתיעה אותם כשהם
אוחזים זה׳ בידי זה. כשמרי
עוזבת מביעה אורלי תמיהה
כיצד יכול היה אדריאן לנטוש
את מרי לטובתה. ג׳ק מבקר
בביתה של מדג׳ בריילספורד
ומוצא שם שחקנים, שחקניות
ואחרים. כשהם נשארים סוף
סוף לבד הם עורכים שיחה
של חשבון־נפש, שבה מסתיימת
ר,סידרה.

דארווין

(,10.00

• גלילאו גליליי (.)0.30

• שמונה וחצי (.)8.30 חיים בכל נית והוא

קינן הוכיח כי אפשר
זאת לערוך ולהגיש תוכ טובה
של שחונה וחצי,
ימשיך בזאת השבוע.

הד״ר נאפז נובאני ישוחח עם
סועאד קרמאן על מחלת ה טטנוס
המטרידה כל אם שילדה
נשרט או שמסמר נתקע ברגלו
בעת מישחק. נובאני יסביר מהי
מחלה זו, מהם הגורמים לה
ומה הטיפול בה. מיכה נוי
יגיש לעקרות־הבית מתכון של
כרובית. מנהל הסמינר למורים
ערביים בחיפה, נג׳יב נבואני,
ישוחח על הקשר בין הבית
לבית־הספר ובין ההורים לבין
המורים. בפני המראיינת אמל
סמעאן ירצה נבואני על הבית
הערבי ויחסיו עם בית־הספר.
• כידור 10.00 עדיין
לא החליטו אם לשדר תוכנית
המוקדשת כולה לנעמי שמר
או להביא סרט על להקת
אוסמונד. יש לקוות שהבחירה
תיפול על הלהקה.

• החינוך הסנטימנטלי
10.50 נאמן לאהבתו
הדמיונית לגברת ארנו נמשך
פרדריק אל רוזנט, אשד. קלת
דעת שהכיר לו מר ארנו. שתי
הנשים משמשות בחייו בערבו ביה
והוא נע בין זו לזו, אם
כי רוזנט נראית לו מוחשית
יותר. בהיותו בן־בית אצל ה זוג
ארגו הוא נוכח מדי פעם
במריבותיהם המשפחתיות ה קשות
והופך איש סוד של כל
אחד מבני הזוג, כשהוא אינו
יודע שגם בן הזוג האחר מש תמש
בפרדריק כאיש סוד.

נודיע
רק איתורית
מציגה א ת_ ״
נוסת הקשר שדה?
רק איתורית מציגה את מפת הקשר שלה
משום שיש לה בהחלט מה להראות והעובדות
מדברות בעד עצמן.
מפת הקשר היא הדרך הטובה ביותר
להמחיש כיצד חמשת מוקדי ״איתורית״
בחיפה, תל-אביב, ירושלים, צפת ובאר
שבע מעניקים לך שרותי תקשורת יעילים
24 שעות ביממה בכל מקום בו תהיה;
מרמת הגולן בצפון, בואך טבריה ועמק
הירדן ועד באר שבע בדרום.
הבט היטב במפת הקשר ותבין מיד
שכשאיתורית עומדת מאחורי מכשיר הקשר
האישי שלך, לא תתקע אף פעם ב״דממת
אלחוט״.

לכן כשמישהו מספר לך סיפורים על
שרותי תקשורת, דרוש ממנו שיציג בפניך
את מפת הקשר שלו.
באר שבע

מהנדסי מוטורולה יצרו את המקלט
האלחוטי המסחרי הזעיר ביותר בעולם.
הברת איתורית שעל מנהליה נמנים מספר
״יוצאי מוטורולה״ ,עלתה על הרעיון, תשתית ופתחה מחשבה תשקיעה
טכנולוגית, והיום מוצע לך שרות קשר
אלחוטי מעולה ביותר, שיתאים במחירו
ובגודלו לכיס הקטן שלך.
כמנוי איתורית תקבל מקלט מוטורולה אישי
ומספר קוד אישי. מרגע זה אתה מצוי בקשר
תמידי 24 שעות ביממה עם כל מי שמבקש
להעביר לך אינפורמציה, בכל מקום בו תהיה
מרמת הגולן וראש הנקרה בצפון ועד באר
שבע בדרום לרבות חיפה, גוש דן וירושלים.
לא צריך דמיון רב כדי להבין איזה שינוי
יחול בסגנון העבודה והניהול שלך.
היום, בשיעול וקיצוץ בהוצאות הם צו
השעה, החסכון שאתה עשוי לחסוך בזמן,
דלק ובשיחות טלפון יכסה בקלות את
הוצאות המנוי החודשי שלך המסתכם בכ6-
שקלים ליום המוכרים כהוצאה ע״י
שלטונות המם.

מסת

.טלפון אלינו ונשמח לקבוע איתך
״פגישה ולהציג בפניך את מכשיר
הקשר הקטן והיעיל ביותר בעולם
254402־ 0 4
חי פ ה
רמת גן 03-735136
ירו שלי ם 02-224341

איתורית
זו מ טזו ^ ץ

איתורית

24 שעות של קשר בסס הקטן שלך
ובל• ״דממתאלחוט״

אימפקט -חיפה־*

העולם הזה 2230

במדינה
השטח ,
ע1גש קולקטיבי

האיש שמישפחתו הצילה
יהודים כמאורעות 18(29
כחברון, ושכתיו פוצצו,
מוען, כי המכה היה פרי
מזימה בריטית
״הם ירו על כל דבר שזז.
מהפחד מפניהם אפילו הציפורים
הפסיקו לעוף. בבוקר היינו מוצאים
פגרים של חתולים וכלבים,
שנורו במשך הלילה. כך זה היה.
הם ירו בלי אבחנה. קודם ירו,
ואחר־כך בדקו מי ומה זה היה.״
בשבוע שעבר הוסר העוצר, שנמשך
16 יום, מעל העיר. עם היפתח
הדרכים, פרצו מתוך העיר עש רות
סיפורים מסמרי-שיער על ה־מישטר
שהנהיג בה הצבא בזמן
העוצר. את מרבית הסיפורים אי־אפשר
לאמת. הפחד והאימה, ש הושלמו
בעת העוצר, ניכרים היטב.
התושבים ממעטים לדבר, ועוד
יותר מכך מסרבים להזדהות בשמותיהם
ולחשוף סיפורים אישיים.
בשלושת
הבתים מול בית הדסה,
שפוצצו אחרי הפעולה הפלסטינית,
היו 16 חנויות. לפי עדויות
בעליהן, ניתנה להם רק שעה אחת
בלבד כדי לפנות את תכולת ה חנויות
לפני הפיצוץ. מרבית ה סוחרים
לא הצליחו לפנות בפרק
זמן זה אפילו רבע מהסחורה. מה
שנשאר בחנויות פוצץ יחד עם ה בניינים.
באחת
החנויות היתה זגגיה, השייכת
למישפחת אל־שווקי. יום
לפני פתיחת האש על בית־הדסה,
קנתה המישפחה כמות גדולה של
זכוכיות, שאותה נתבקש אבי ה־מישפחה
לפנות במשך שעה אחת.
לדברי עדי-ראייה, כאשר הוציא
אבי המישפחה את ארגז הזכוכיות
הראשון, קפצו עליו חיילים, שהיו
במקום ושפיקחו על פינוי החנויות,
ודיסקו ברגליהם את הזכויות.
מוות
כעוצר. באחד מימי ה עוצר
נפתחה אש על בית מישפחת
חסונה, המתגוררת במרכז העיר.
אחד מבני המישפחה עלה על גג

ה ה צי לו -ה מי משל פו צ ץ
״ספר חברון״ ,שיצא לאור לפני עשר
שנים כסיוע אישי-מדינה חשוכים, כמו
חנשיא דאז, זלמן שזר, והשר ללא־־תיק
כממשלת הליכוד הלאומי, מנחם כנין,
נערך כידי יליד הכרון, עודד אכישר,
.19 מוחמד ראשיד הירבאווי
ואיברהים סעיד אחמד

עיד זייתון
חג׳ ח׳ליל אבו מונשאר ובניו
חאפז אל הירבאווי
אחמד ראשיד הירבאווי

הצילו בביתם:
)1מרדכי יהושע יצחק עם משפחותיהם ו־ 15 אחרים
)2 .יעקב דניאל ומשפחתו ו־ 5אחרים
)3יעקב ריבלין ומשפחתו ו־ 2אחרים
)4שמואל טלהון(?) ואחרים
הציל בביתו: נסים קאשטיל ויעקב מני ומשפחותיהם
הצילו בביתם: הירש יוסף קלומשין
הציל בתחנת הקמח שלו: משה אבחגלו(ואחרים?)
הציל בביתו: ברגמן ו־ 21 אחרים

שהיה עד למותו, לפני כמה שנים, חסיד
ארץ־ישראל השלמה.
הספר המהודר ועכ-הכרס נרכש מייד
עם״ צאתו על-ידי שרידי הקהילה היהודית
כחברון, כניהם וכני כניהם, ועל•
ידי מתנחלי קריית-אדכע מצד אחד, ותושבי
חברון הערכים מן. הצד השני.
. 11 מוסא יעקוב שאהין .
. 12 שאקר אל קאוואסמה
. 13 פואד טהבוב

עים, שניסו לחדור פנימה ולפגוע בשכנים
יהודיים שהוחבאו על-ידי כעל־הכית.
כרשימת המצילים מופיעים כני
מישפחת הירכאווי, שהצילו 68 יהודים
(ראה גלופה עליונה) .הדבר זכה בינתיים
לפירסום עולמי, כדוגמה מחרידה של
כפיות טובה מצד השילטונות הישרא־

הציל בבית מלונו: משה מזרחי ו־ !3אחרים
הציל בבית השלמון(י) :אברהם משה(ואחרים?)
הציל בביתו: יוסף קמר ו־ 12 אחרים

כספריה העירונית של חכרון מצוי עותק
אחד, והספרן, הקורא עכרית, מביר את
הספר מתחילתו ועד סופו.
כספר מצוטטות שלוש תעודות הנשמרות
עד היום בארכיון הציוני כירושלים.
תעודה ראשונה כוללת רשימה
של ״ערכים שהגנו על יהודים כמאורעות
תרפ״ט כחברון״; תעודה שנייה
כוללת רשימה של ״ערכים •טהצילו יהו

יות סירבו החיילים, והוא פונה רק
אחרי שעתיים, כאשר כבר היה
מת. האיש נקבר בירושלים, שלא
בנוכחות בני המישפחה.

דים״ ותעודה שלישית כוללת רשימה
־טל ״ערכים שהיטיבו עם יהודים״.
המגינים והמיטיכים עשו את אשר עשו
בחירוף נפש. כמיקרה אחד נדקר ערכי
כדלת כיתו, כיטחסם את דרכם של פור-

ליים כחברון. אולם מה שלא ידוע עד
כה — והדבר מתפרסם כאן לראשונה —
שכין החברונים שהצילו יהודים מצויה
גם מישפחת קוואסמה (ראה גלופה תחתונה)
.כני קוואסמה הצילו 11 יהודים
מחברון. כעבור יוכל שנים שילם להם
המימשל הצכאי כגירוש אחד מבניהם.
שם המגורש ידוע — פאהד קוואסמה,
ראש העיר הנכחר הראשון של חכרון.

למישפחות מחסור חמור בכסף, כדי
לקנות אפילו מוצרי־מזון בסיסיים.
לעזרת התושבים באו עיריית חברון,
אירגוני־צדקה ועשירי העיר,
שתרמו מזון בחינם למי שנזקק,
עד כמה שהיה בנמצא.
מזימה מתוכננת. אחד ה אנשים
העשירים ביותר בחברון
הוא אדרים עבד אל־מנעם אל־הירבאווי.
בבעלותו נמצאים בניינים
רבים בסביבת בית־הדסה,
ביניהם גם שלושת הבניינים שפוצצו.
את החנויות הוא השכיר לסוחרים.
אחרי פיצוץ הבתים נודע,
כי מישפחתו של אל־הירבאווי הצי

יהודים במאורעות ב״.1929
אדרים אל־הירבאווי, בן ה־,46
עדיין לא נולד באותם ימים, אך
הוא שמע על אשר התרחש מאביו
ומסבו, שכיום כבר אינם
בין החיים.

סיפר אדריס אל-הירכא
ווי :
סבא שלי, מוחמד ראשד אל-
הירבאווי, היה בימים ההם האיש
הכי חשוב בחברון. הכל נעשה עלפי
דברו ולפי רצונו. האבא של
סבי, חאפז אל־הירבאווי, היה בזמנו
ראש־העיר. היינו המישפחה
החזקה בענר.

כעד כתים־מפוצצים, הירבאווי
תתנה יפה מהלוינושל
הבית והשקיף לעבר הרחובות ה ריקים.
לפי הוראות העוצר אסור
היה גם לעלות לגגות. לכן פתח
לעברו סיור שעבר ברחוב באש.
האיש לא נפגע, אך כתוצאה מהבהלה
נפל מהגג ונפצע קשה. בני־המישפחה
ביקשו רשות מהחיילים
להעבירו לבית־חולים. לפי העדר
612

במשך ימי־העוצר לא היתה הספקה
סדירה של מזון לעיר. הגיעו
אמנם משאיות מירושלים ומערים
אחרות בגדה, שתרמו מזון לאחיהן
הנצורים בחברון, אולם לא תמיד
הספיקו המישלוחים, ובמוצרים
רבים נוצר מחסור. הפסקת העבודה
במשך יותר משבועיים גרמה

המקום שכו עמדו הכתים המפוצצים
לפנות תוך שעה

על מה שקרה ב־ 1929 אני יודע
מהסיפורים שסיפרו לי סבי מוחמד
ראשד, ואבי, עבד אל־מנעם אל-
הירבאווי. מהם אני יודע שמבצעי
הטבח לא היו מחברון. אלה היו
ערבים, משתפי פעולה עם האנגלים,
שהובאו לעיר לפי מזימה של
האנגלים. המטרה של האנגלים
היתה להישאר בארץ. הם לא רצו
לקיים את הצהרת בלפור, שבה
הבטיחו ליהודים מדינה.
הדבר הכי טוב בשביל האנגלים,
כדי שיוכלו להישאר בארץ,
היה להוכיח שאם הם יעזבו הערבים
יהרגו את כל היהודים. לכן
הם תיכננו את המזימה הזאת, והביאו
לצורך זה אנשים מבחוץ.
הם היו בטוחים שאחרי הטבח יתחננו
לפניהם שיישארו בארץ.
הערבים, שביצעו את הרצח
הזה, היו טיפשים וחסרי־אחריות.
הם היו כלי בידי האנגלים, כדי
לסכסך בין יהודים וערבים, כדי
לקדם את המטרות שלהם. בחברון
אף אחד לא הסכים עם המעשה
הזה. אחרי הטבח היו רבים שרצו
להתפייס עם היהודים. באיזור ש-
המישפחה שלי גרה נשארו הרבה
יהודים בחיים. סבי ואבי אספו אותם
לביתם, אותו הבית שפוצץ מול
בית־הדסה, והגנו עליהם עד יע בור
זעם. אחרי־כן הם מסרו אותם
לידי האנגלים, יחד עם כל הרכוש
שלהם. מבין אלה שהיו בבית שלבי
לא נפגע אף אחד, וגם כל הרכוש
שלהם נשאר שלם.
תמורת המעשה הזה קיבלתי
מתנה יפה מהמימשל הישראלי :
פוצצו לי שלושה בתים. אילו יכלו
הקירות של אותו בית לדבר,
הם היו מספרים לחיילים, שהט מינו
בו את חומר־הנפץ, על מי הם
הגנו. הם היו מספרים להם מי ניצל
בחסות הקירות האלה שהם פוצצו!
אותו
היום שבו אירע המיקרה
היה יום שישי, וכל החנויות היו
סגורות. החיילים שהיו שם לא
יכלו בעצמם להגן על המתנחלים.
אז מי היה צריך להגן עליהם, ה חנויות
שלי? למה הרסו את ה בתים
האלה? מה הם אשמים?
במה אשמים הסוחרים? במה אני
אשם?
כימעט כל הבתים בסביבה שייכים
לי. עכשיו אני מפחד שאם
עוד פעם יקרה דבר כזה, יפוצצו
את כל האיזור. הנזק שנגרם עקב
פיצוץ שלושת הבתים נאמד ביותר
מ״ 50 מיליון לירות. אני דורש
שישלמו לי ולסוחרים האחרים פיצויים•
אם לא, אני מתכוון כבר
בימים הקרובים לפנות לבית־המישפט
העליון. בכספים שאקבל
אני מתכוון לבנות את הבתים מח דש.
החיילים
בבית הדסה יכלו לראות
מי עולה לגג הבתים. למה
הם דורשים מאחרים שידעו מי
עלה לשם? למה הם מאשימים
אחרים? אבל לא לעצמי אני דואג•
לי יש כסף. אני עשיר, ואוכל
לעמוד בזה. אבל מה עם מי ש איו
לו? העונש הקולקטיבי פגע
ב־ 150 אלף תושבי העיר, שהם
חפים מפשע. אלה שביצעו את
זה לא התייעצו איתם קודם.
עד כ אן סיפורו של הירבאווי.
לתושבים טענות קשות נגד תוהרסו
שבי
קריית־ארבע .״הם
יכוש בלי אבחנה,״ סיפר מישהו.
״הם גם ממשיכים לעורר פרובוקציות.
בלילות הם רוקדים ברחובות,
שרים וצועקים סיסמות.
״אנחנו נאלצים לראות ולשתוק.
אין לנו אפשרות להגיב, לא על
המעשים של הצבא ולא על מעשי
המתנחלים. מענישים אותנו על
מעשים שלא עשינו, בוזזים אותנו,
פוגעים ברכושנו, מכים אותנו, יורים
עלינו, ואנחנו חסרי־אונים.
״מי שיוצא לרחוב אף פעם לא
יודע אם יחזור בחיים, ואם לא
יעצרו אותו ככה סתם בלי סיבה.״
הטו; ם הזה 2230

מחשוף ומכאוב

בגלל הגשמים לא יכלו הכוכבניות, שנהרו גם
השנה לפסטיבל קאן, לחשוף את גופן בשפת־הים.
תחת זאת הן עשו זאת בהצגות־הגאלה. בתמונה נראה ראש עיריית ניצה, דאק

ך* ל סיכום של פסטיבל מתחיל, בדרך-
* כלל, בתיאור האווירה: הפעם צריך
להתחיל מתיאור מזג־האוויר. שכן, מזג-
האוויר הוא אולי הנקודה המשותפת היחידה
לכל הנוכחים במקום, לקונים ולמוכרים,
למבקרים ולאנשי יחסי־ד,ציבור, ל־כוכבניות
ולרכילאים. לכל אלה — ובמי דה
מסויימת גם לסרטים.
אם כן, הבה נדבר על מזג־האוויר. הש נה
הוא היה מזופת. חוץ מיומיים בהתחלה
ומיומיים בסוף, היה מזג־האוויר אפור
ומעונן, ומיקלחות של צוננים ניתכו בשטף
והצליחו לקרר גם את מידת־ההתלהבות
הקטנה שסרטים מעטים הצליחו לעורר
הפעם.

מרסן, בחברת אשתו החוקית (משמאל) ועם אחת הכוכבניות האמריקאיות, שהמציאה
לעצמה אופנה החושפת את מעלותיה העיקריות. נראה כי קהל השחקנים, המבקרים,
הקניינים והמוכרים, שצבא על האולמות, לא התרשם במייוחד מן החזה השופע.

הקומדיה היחידה בכסטינר קאן
היחה חלוקת הפרסים -שהתנהלה
בחושך, כשבחוץ גשם ש וט ו

ר* די מיון כיל הסרטים אינו מצטמצם
י 1בטכניקה. הוא בולט גם במיבחר ה־

אנשי-קולנוע מכל העולם באים לכאן
כדי לגלות פנינים יקרות, אבל השנה
נתקלו בשורה ארוכה של יהלומים תעשייתיים.
המיסתורין של הפסטיבל נעלם,
ואיתו גם ההתלהבות. זה בערך כמו אופי
נת־החוף המתקדמת מדי שנה. כשהפסטי-
בל היה צעיר, די היה שנערה תחלוץ שד,
כדי שתהיה סנסציה. היום כל השדיים
הם בחוץ, ולאף אחד לא איכפת.
פעם, לפני תריסר שנים, נתלה ז׳אן
לוק גודאר על המסך של אולם הפסטיבלים,
ודרש להפסיק את האירוע הבורגני,
המבזה את אמני הקולנוע. היום ז׳אן
לוק גודאר משתתף כחבר-מן־המיניין, בעל
סרט חדש, באירוע שאת אופיו לא שינה.

השמיים ממעל השתקפו בסרטים שעל
המסך, הן בצבע והן כחד־גוניות. פעם,
לפני שנים, היה כל סרט בחינת מציאה,
ולכל מיסגרת בפסטיבל היה אופי משלה.
בקפיצה מבית־קולנוע אחד לבית־קולנוע
אחר יכול היה אדם לעבור מעולם אחד
לעולם אחר. זה היה פעם. היום הסרטים
דומים יותר זה לזה, כאחים. אמנם ישנם
עשירים יותר וישנם עשירים פחות, אבל
ההבדל אינו גדול. המצלמות, היום, טובות
יותר, הטכנאים למדו את מלאכתם, ואפילו
הפקות קטנות מסוגלות, בימים אלה, להיראות
מצוחצחות למדי. אם בעבר היו
משתדלות להימנע מן המראה המצוחצח,
היום — הברק הוא משאת־נפשן.
השדיים בחוץ

נושאים, בדרך שבה מטפלים בהם, בסירוב
לחדש את שפת־הקולנוע ובייאוש
ובפסימיות שבהם מסתכמים כימעט כל
הסרטים.

שריקות־בוז
רמות

לגיונוית חדשה

חברת

חבר־השופטים

וקירק

אות לגיון־הכבוד הצרפתי הוענק לשחקנית דאן
מורו (משמאל) ,הנראית. בחברת לסלי קארון,
דאגלס, אשר כיהן כיושב־ראש חבר השופטים.

ן* נסציות אפשר עדיין לדלות כאן,
** אם מחפשים היטב. לדוגמה, רומן
פולנסקי מכה צלם ומפצח את מצלמתו,
אחרי שהציץ מקרוב בשיחה שניהל הבמאי
עם ידידה, בהזדמנות פרטית — אם
כי במרכז העצבים של מלון קרלטון ה הומה.
חריקה
מסוג אחר: סרט־ההפתעה של
הפסטיבל, שזהותו נשמרה בסוד עד לרגע
האחרון, היה להפתעה של ממש, אבל
לא מן הסוג שציפו לה מארגני השימחה,
הגשש של הרוסי אנדרה טארקובסקי כבו

— בן 6

קומדיה בג שם
(המשך מעמוד )63
הוצג באירופה קודם לכן, ונרכש להפצה
בצרפת, כך שבהקרנתו לא היה לפסטיבל
במה להתגאות. ולכן, כשהודיע הכרוז את
שם הסרט באולם שבארמון הפסטיבלים,
שאליו נהרו כאלפיים עיתונאים סקרנים
ב־ 8.30 בבוקר, התקבלה הודעתו בשרי-
קות־בוז רמות.
שביתה כללית
*עומת זאת היתה הפתעה אמיתית:
• השביתה הכללית שפרצה באותו היום
ושהפסיקה את ההפתעה באמצע.
ואגב הגשש: שמועה סיפרה שהרוסים
סירבו לתת את הסרט, והוא הוגנב לפסטיבל
בלי רשותם. אם כך, צריך לציין
שתגובתם היתה מאופקת באופן מיוחד,
כאשר הסרט הוצג בכל זאת, אולי משום
שנוח להם יותר לראות את הסרט של
טארקובסקי מוצג בלי פירסומת קודמת,
בלי חומר-פירסום ובלי תמונות (כי הרי
לסרט־הפתעה לא מכינים את כל אלה).
כך קיוו הרוסים שמי שיפרש את הסרט
בהוקעת העולם הנבנה ב״גן־העדן הסוציאליסטי״
,יזכה במעט מאד חומר־עזר לתיאוריות
שלו.
חוץ מזה, הרוסים יכלו לשמוח לאידו
של הפסטיבל: הם ניסו, בזמנו, להציע
גירסה קולנועית לרומן המפורסם מן המאה
ה־ ,19 אובלומוב. הפסטיבל סירב לקבל אותה.
הסרט הוצג בכל זאת בשוק הסרטים,
ובהתנפלות של המונים התמלא האולם
הקטן תוך שניות ספורות, ואכן הסתבר
שבמיקרה זה הרוסים צדקו. אובלומוב
מרשים ומעניין בהרבה מן הגשש.

צילוס המוות
בפעולה
** ה אפשר לומר על פסטיבל הנע
יז כימעט בין שני קצוות של מחלת
הסרטן 1

הסרט המעודד ביותר מתאר ידידות בין
שני חולי־סרטן בבית־חולים הולנדי, והסרט
המזעזע ביותר מתאר את ימיו האחרונים
של הבמאי ניקולאס ריי, כפי שצולמו
על-ידי הבמאי הגרמני וים ונדרס,
בהשתתפותו ובעזרתו הפעילה של ריי
עצמו, מי שעשה בשעתו את מרד הנעורים.
קשה להעלות על הדעת תעודה מחרידה
יותר, המוכיחה את צידקת הגדרתו
של דאן קוקטו, שאמר שהקולנוע מצלם
את המוות בפעולה.
בין שני הקצוות האלה אפשר היה
לצפות בסידרה ארוכה של כישלונות ונד־פחי־נפש

הצרפתי, ברטרנד טאברנייה, מדגים את
פשיטת־הרגל של מערכת־ההוראה בצרפת,
ובשלב כלשהו מגדיר את הדור הצעיר
כ״דומה יותר לתקופה מאשר להוריו״.
כריסטוף זאנוסי, הפולני, בוחר לעצמו
גיבור שהוא קנאי להגינות ולטוהר־המי־דות,
ומשום־כך הוא חייב להיכשל בתוך
החברה הפולנית בת־זמננו, שבה השחיתות
היא תנאי הכרחי לקיום. ואילו שכנתה
של פולין, צ׳כיה, שלחה סרט בשם
פרשת הארנבת, מצחיקון קליל, כביכול,
שבו מאזני־הצדק טוחנים לאט מאוד, וכשהם
טוחנים — הצדק אינו יוצא לפועל,
כי קשרים אישיים בחברה הזאת חשובים
יותר ממישפט־צדק.

שתי האכזבות
הגדולות
*>רט אוסטרלי בשם ברייקר מוראנד
״ י משחזר הוצאה להורג של קצינים על
מילוי הוראות שמפקדיהם החליטו בינתיים
לשנותם. ואילו הנזירפסת האיטלקית מש קפת
ביריעה רחבה מאוד את החידלון
המוחלט של כל אנשי־הרוח, הפוליטיקאים
והאמנים המכתיבים, כביכול, את הפרצוף
של העולם המערבי.
כך שאם יגיעו הדים של אכזבה מן הפסטיבל
ה־ 33 בקאן, צריך להתייחס אליהם
בהבנה: לא היה שפע מרנין לשטוף בו
את הנפש, וגם לא רעיונות מקוריים להזין
בהם את העיניים.

מחצית הפרס הגדול של פסטיבל קאן, דקל הזהב, הוענקה
111ץ 1 |! 1ן 1ן
לבמאי היפני הדגול, אקיך ה קוראסווה, שסירטו צילו של גיבור

עורר התפעלות כללית. בתמונה הוא מודה לקהל המעריצים. לידו, בלבוש יפני, קאשינו
קאוואקיטה, הממונה על תעשיית־הסרטיס ביפן והנחשבת כגברת הראשונה בקולנוע שם,
עם זאת למשוגעים־לקולנוע יש תמיד
במה להתנחם.
כך, למשל, יכלו להבחין בתחיית הסרט
המוסיקלי, בשילוב עם נושאים אחרים.
את פנטסטיקה, סרט־הפתיחה של הפסטיבל,
אפשר לכנות כ״אופרטה אקולוגית
על זיהום סביבתי בקנדה״ .את זכוכית
מתנפצת אפשר לראות כסרט אנטי־פופ
מוסיקלי, המטיף לרוק מן הגל החדש
והמגנה את תעשיית־המוסיקה, ההורסת
את כוכביה, כל זאת בתוך שימוש באי
שיות
מרשימה, שחקנית-זמרת מתחילה,
הייזל או׳קונר.
כל הג׳ז הזה הוא ניתוח לב פתוח מרקד
ומזמר. נראה שהמקום היחידי שבו השירים
והמוסיקה הם עדיין העיקר הוא סיר־טו
של מנחם גולן התפוח, שוויתר למעשה
על רוב המרכיבים האחרים.
אשר להצלחות הגדולות של הפסטיבל:
הן היו מעל לכל ספק שני סרטים :
• צילו של גיבור של אקירה קורסא-
ווה היפאני, סרט מדהים ביופיו ובעוצמתו,
חזרה מכובדת של הבמאי לסרטים היס טוריים,
שבה הוא מפיח קצב, כוח ויופי
חזותי יוצאי־דופן.
• דודי מאמריקה, סירטו החדש של
אלן רנה, חריגה מכל המקובל בסרט עלילתי,
מאחר שמדובר בהמחשה חזותית
לתיאוריות של המדען הצרפתי, הנרי לא-
בוריט, על התנהגות האדם כפועל-יוצא
מן המובנה הביולוגי שלו. רנה מציג את
התיאוריות ומדגים את משמעותן ביד
בטוחה מאוד, בתוך סרט שהוא הדגמה
אידיאלית לאפשרויות הדידקטיות של ה קולנוע.
שתי
האכזבות הגדולות:
׳ 9עיר הנשיפז של פדריקו פליני. סרט
שהכל ציפו לו, והוא נראה כאילו גירד
פליני את כל שאריות הדימיון מסרטיו
הקודמים, כדי לעצב שוב חלום מטורף,
רק משום שלזאת מצפים ממנו.
9ז׳אן לוק גודאר, נביא הזעם של
הקולנוע האירופי, שאחרי כל השנים
הללו עדיין ממשיך לראות ביצאנות את
המיקצוע המאפיין של החברה הקאפיט־ליסטית
ואת חוסר־הקומוניקציה כאחת
המכות הגדולות שבו. אלא שחוסר־קומו־ניקציה
זה אינו קיים רק בין דמויותיו של
גודאר (והפעם לדמות הראשית בסרט
קוראים גודאר) אלא גם בין הסרט לצופים.
קריאות־הבוז בסיום ההקרנה לעיתונאים
היו הרמות ביותר שנשמעו השנה.
אגרופים ובריונים
ך בכדל: אי־ אפשר שלא להרגיש בבמתח
ובאלימות הפורחים ועולים, מדי
שנה, בקרב קהל־הצופים בכלל והעיתונאים
בפרט. גל גניבות שטף את הפסטיבל, והתנפלויות
של ביריונים ברחובות איימו על
החוזרים מהקרנות בשעות־לילה מאוחרות.

אימת שנערכה הקרנה מיוחדת של
סרט יוצא־דופן נלחמו העיתונאים זה

1ן 1י של דקל הזהב הוענק לבובי פוסי, על
ויונים סירטו כל הג׳אז הזה( .זהו, אגב, תיר־ 11111 גום קלוקל של שם הסרט. ה״ג׳אז״ ,במיקרה זה, הוא כינוי־י*|

סלאנג, שהוא קרוב לביטוי העברית בבל״ת ).חלוקת הפרס הגדול
לשני הסרטים עוררה תמיהה כללית, ונראה כי גס השופטים
הבחינו בכך, ועל כן הוענק פרס שלישי, לסרט דודי מאמריקה.

בזה, באגרופים, בלי כל בושה, כדי להיכנס
פנימה.
במסיבות־העיתונאים רמסו הצלמים זה
את זה, ולא חסו על רגליים וגם לא על
כלי־העבודה.
בהקרנת סירטו של הבמאי האמריקאי,
הנרי יגלום (אחיינה של נשיאת ויצו,
רעיה יגלום) היתה התקהלות אלימה של
עיתונאים, שרצו להיכנס פנימה, שהסתיימה
בהתערבות המישטרה, כששלושה צופים
להוטים הובלו באזיקים אל הניידת.
נראה שלפסטיבל עדיין יש סכם־אפיל
מיוחד במינו. עובדה: המפיק הישראלי,
ברוך דינר, שאיחר לכתוב ולהזמין חדר
בבית־המלון שבו הוא שוהה בקביעות
זה כמה שנים. הוא קיווה למצוא לעצמו
חדר, אם לא בתיד קאן, הרי לפחות בסביבה.
וכך נאלץ ללון לילה אחד על ספסל
שבחוצות העיר.
בגשם ובאפלה
^ קומדיה היחידה בפסטיבל העצוב
י י באה בסוף, כאשר חולקו הפרסים. גם
השיפוט וגם הנסיבות היו כימעט היתו־ליים•
בחוץ
ירד גשם שוטף, ורבים העדיפו
להישאר בבתי־המלון שלהם. ברגע האחרון
פרצה שביתה כללית בקאן, והטכס
התקיים כימעט בעלטה גמורה.
לא פחות לוטים־באפלה היו נימוקי השופטים.
פיטר סלרס לא קיבל שום פרס,
וגם לא השחקנית ההונגרית והשחקנית
הצרפתיה, שהכל ניבאו להן הצלחה.
קוראסווה, שעורר התפעלות כללית ב-
סירטו צילו של גיבור, זכה רק במחצית
פרס דקל הזהב — החלטה שהפתיעה את
הכל. ביגלל לבטים שאי־אפשר להסבירם,
ניתן החצי השני לבוב פוסי, על סירטו
כד הג׳אז הזה.
נראה כי השופטים עצמם לא הרגישו
בנוח. כי באופן יוצא-מן־הכלל הם התחשבו
בדעתם של המבקרים, שבחרו בסיר-
סו של אלן רנה, דודי מאמריקה, והעניקו
לסרט זה פרס מיוחד.
אף שלא נהוג בקאן להעניק שני פרסים
לסרט אחד, נשבר כלל זה לגבי הסרט
זל מארקו בלוקיו, טיסה בחלל. הפרסים
ניתנו לשחקנית אנוק איימה ולשחקן מי-
של פיקולי, למרות שפיקולי אינו מדבר
בסרט כלל. במקום קולו הוכנס לפסקול
הקול של שחקן איטלקי.
פרס התסריט הטוב ביותר הוענק לאטד
רה סקולה על סירטו המירפסת.
איש לא יצא מרוצה מן הטכס — ולא
רק ביגלל הגשם והאפלה.

עדנה ודן פיינרו :

התגלית של הפסטיבל הת־
11י 1י * גלתה בהצגת־חצות מחוץ
למיסגרת התחרות הרישמית. זמרת אנגליה צעירה בשם הייזל

וקוויאס לאינטלקטואלים גמי־׳י^י

המירפסת, שהנחיל לו את פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל של השנה.

ארקונור שברה את מחסום האלמוניות בסרט מן הגל החדש —
סרט־מחאה מוסיקלי בשם זכוכית מתנפצת. הסרט הוא מעין
אנטי־פופ, ומגנה את תעשיית־המוסיקה, ההורסת את כוכביה.

התקר לב

גרס לכך שרבים הטילו ספק בבואו של פיטר סלרם לקאן.
אך סלרס בא בחברת אשתו החמישית (לידו) ,נראה — ולא
ניצח. בניגוד לצפיות, לא זכה בפרס השחקן הטוב על הופעתו בסרט להיות שם.

615י1

ניקמח המינילצת
(המשך מעמוד )51
פסיכופאטית, ללא רגשות־אחריות כלפי
מישפחתו.
אחרי הרצח תיו רגשותיו של ניטים
מעורבים. הוא סבל מריגשות־אשמה, אך
מאידך הרגיש כי עשה את מה שעשה
כדי להגן על אמו ואחיו הצעירים. הרופאים
קבעו שאביו היה מקור לחרדה מתמדת
בחייו, וכי גם אחרי מותו היה קשה לניסים
להשתחרר ממנו ולגבש את אישיותו.
סבל הילדות טבע בניסים גישה עויינת
כלפי כל העולם, ונקבע כי כאשר גוברת
חרדתו, אינו מסוגל לשלוט בעצמו, והוא
מתפרץ בתוקפנות.
כיוון שלא היה מנוס מהרשעתו ברצח-
אב, נידון ניסים למאסר־עולם. אך בית־המישפט
העליון, שלפניו הובא העירעור,
הביע את צערו על הטיקרה הטראגי,
והמליץ להביא את העניין לפני הממונה
על החנינות.
ב־ 1973 חנן אותו הנשיא, זלמן שז״ר,
והעמיד את עונשו על 15 שנוודמאסר.
הנשיא אפריים קציר הפחית עוד שמונה
שנים מתוך ה־ ,15 וניסים שוחרר בשנת
.1975
רוח האב
^ נינ ה ד כו רין הביטה שנית בתמונת
ניסים פרנקו, שהיתר. מונחת לפניה,
וגילתה כי תמונה זו דומה אך במעט
לתמונת החייל התמים שהפעיל את העוזי

הפו שה המוזרה הדהימה את המדינה ונואתה
נסמו דרור שר שרום ־ או חקירה במקום מגרה
שהשותפים לשלום נערו ־ לדבריהם תחת נ חו ואיום

סוזיג\ 1ז ד
ף* איש שהופיע לפני המוכתר נראה
י 1בוטח בעצמו .״דעו לכם שדמי לא
הפקר!״ אמר בתקיפות לקהל המכובדים
שנכח במקום .״אחד מכם ניסה, וכמעט
הצליח, להרוג את בני. על־פי מינהגיכם,
שהוא גם מינהגי בייחסי עם ערבים, מגיע
לי חאג״ .ומכיוון שנסיון התקיפה הוא
מסוג עבירות הדם, מגיע לי חאג הדם.
דעו לכם שלא אשקוט ולא אנוח עד ש אקבל
את החאג שלי!״
* בערבית: מעין פיצוי, הבא לכפר
על פגיעה בכבוד, ברכוש או בגוף.

הדברים שנאמרו ברוח המינהג הערבי,
השפיעו על הנוכחים. ניתן היה להבחין,
כי הם הופתעו מהאיום החבוי שנשמע
מתוכם. אולם עוד יותר הפתיעה את
המוכתר והמכובדים העובדה, כי בעל הדבר
לא היה אלא יהודי.
ביום השבת בשבוע שעבר עבר מאיר
כהן במכוניתו בכפר אל־דהריה, השוכן
על אם הדרך חברון—באר־שבע. עמו היה
גם בנו, ישי, בן ה־ .10 כהן, בן ה־ ,32 חבר
מושב מסלול, הסמוך לעיירה הדרומית
אופקים, יושב־ראש ועד המושב, היה בדרכו
מחברון לביתו. אולם הנסיעה לא
התנהלה על מי מנוחות.

1x1־2

׳ 111 -

גבו 1

שנזרקה על מכוניתו, יכל! /להרוג את בנו.

סיפר מאיר כהן:
הגענו לכניסה לדהריה בשעה 7.20בערב.
ממש בכניסה, מיד אחרי שעברנו
את תחנת־הדלק המקומית, שמעתי חבטה
אדירה בגוף המכונית. עצרתי בצד הדרך
ויצאתי החוצה. פניתי אחורה, כשאקדח
שלוף בידי וצמוד לגוף, במטרה לתפוס,
או לפחות לראות, מי התוקף. אם הייתי
מצליח להניח עליו את היד, הייתי משתדל
לעצור אותו ולהביא אותו למישטרה.
התקרבתי לסימטה הסמוכה וראיתי יל דים
בורחים. ילד אחד עמד בצד. שאלתי
אותו מי זרק את האבן. הוא היה נפחד
מאוד. הרגעתי אותו והנחתי לו• הבנתי
שזורק האבן ברח. התבוננתי מסביב, לראות
מיהם העדים, ורשמתי בזיכרוני את
החנויות הפתוחות ואת המקומות שבהם
נמצאים אנשים. ראיתי גם חלון מואר
ודמות עומדת.
האבן שפגעהבמכונית הסימקה 1100
שלי נזרקה בכוח עצום. ברור לי שזאת
לא עבודה של ילד. רק אדם מבוגר מסוגל
לזרוק בעוצמה כזו. האבן כמעט חדרה
מבעד למיסגרת שבין החלון הקידמי וה אחורי,
בצד ימין של האוטו. אם היתר,
פוגעת קצת אחורה, היתה שוברת את
השימשה האחורית ופשוט הורגת את הבן
שלי, שישב שם.

תובעת דגורין
המעגל נסגר 1אחרי 10 שנים
נגד אביו. התמונה הזכירה לה יותר את
תמונתו של הקורבן, האב, ששכב על
השטיח כשגופו מפולח ב 28-כדורים.
גם כתב־האישום שעליו חתמה לא התאים
לצעיר בהיר־ד,עיניים. ניסים נאשם כיום
בעבירות של סחיטה וניסיון לגבות דמי־חסות
משכנו לדוכן.
הסתבר כי גיסים הלך בדרכי אביו. הוא
הפך בעל־חנות בתחנה המרכזית. הוא אמנם
אינו מוכר צעצועים אלא בורקאס, אך
הסביבה היא אותה הסביבה, החברה אותה
החברה.
מאז שוחרר נעצר ניסים פעמים רבות
על־ידי המישטרה, בחשד של סחר סמים,
והצתה לשם סחיטה. הוא מחוסר כתובת
קבועה וחסר־מישפחה. המישטרה טוענת
כי באלימותו הוא מטיל פחד על סוחרי
התחנה המרכזית.
מה קרה במשך עשר השנים הללו לצעיר
שהיה מוכן להקריב את חייו כדי להציל
את אמו ואחיו מאב מיפלצתי? מיסטיקאים
היו, אולי, מסבירים כי רוחו של האב
מצאה את ניקמתה המתוקה, כאשר חזרה
וכבשה את גופו של הבן.
המעגל נסגר.

אילנה אדון !

בדוי; הוגן
ומרתיע

1 71ל !11|״1ין קובע כי ״הסכם נערך בין המוכתר תא׳בת סלימן
ייעי /ייי 1אצ׳ביח ומוכתר מושב מסלול, מר מאיר כהן, בעניין
חוזה סולחה כללי בין הצדדים, בעיקבות זריקת אבן על מכוניתו, שנסעה ברחובהראשי.״

ך סעתי למישטרת באר-שבע, ודי
* ווחתי על מה שקרה. החוקר רשם
תלונה ואמר שאני יכול לנסוע הביתה.
דרך הטיפול הזאת לא מצאה חן בעיניי.
לדעתי, המישטרה היתה צריכה לצאת
מייד למקום. אצלנו פשוט לא מבינים
את המשמעות שיש לזריקת אבן אצל
הערבים. אצלהם זריקת אבן, במטרה לפגוע,
נחשבת נסיון רצח, שהוא מסוג העבירות
שעליהן מכפר רק דם. אבן יכולה

להיות יותר מסוכנת מאקדח. לכן אני
סבור שהיה צורך בטיפול מיידי במיקרה.
נסעתי הביתה ולא הייתי שקט. זיעזעה
אותי המחשבה שכל־כך בקלות, סתם בנסיעה,
יכול היה הבן שלי להיהרג. חשבתי
לחזור לדהריה עוד באותו הלילה, אך
בסופו של דבר החלטתי לדחות זאת
למחר.
למחרת בצהריים חזרתי לדהריה. מכיוון
שבמישטרה שאלו אותי מדוע לא דיווחתי
על המיקרה למימשל, נכנסתי להיאחזות
נח״ל זוהר, הנמצאת לפני הכניסה לכפר,
מכיוון חברון. ניגשתי למפקד במקום וסיפרתי
לו. הוא התקשר למימשל בחברון.
משם ניתנה לו הוראה לצאת איתי לכפר,
כדאי שאני אצביע על המקום המדוייק של
התקרית. יצאנו לכפר והצבעתי על החנו יות
שהיו פתוחות• ועל מקומות שהיו בהם
אנשים.
כשחזרנו, הרגשתי שאני לא מרוצה.
ידעתי שהצבא יחקור בדרכו הוא, ולא
רציתי להתערב בכך. הרגשתי שאני כאן
הנפגע, ואני צריך לטפל בעניין בעצמי
ולסגור אותו.
אני בקי במינהגים הערביים ויודע שאצל
הערבים — בדואים, פלאחים ועירוניים
— תופסים כללי המישפט הערבי,
הנקרא בפיהם אל־חק אל-ערבי. החוקים
המקובלים בין הערבים לבין עצמם הם
ברורים, הוגנים ומרתיעים לאין שיעור
יותר מכל מישפט אזרחי או צבאי. הח לטתי
ללכת ולבקש את החאג שלי, דהיינו,
את הזכות והצדק שלי, שמגיעים לי
מתוקף הדין.
אני מדבר ערבית טובה. ניגשתי אל
בעלי החנויות שהיו עדים לתקרית, וגם
לבעלי־הבתים בסביבה, סיפרתי להם את
מה שקרה .,ותבעתי מהם את החאג שלי,
מתוקף כך שהם אחראים למעע י בני
השכונה שלהם. הם ניסו לטעון בתחילה,
שזורק האבן לא בא מהשכונה שלהם, ולכן
הם לא אשמים. הם גם טענו שחמימשל
עצר שבועיים קודם לכן 30 גברים מהכפר,
בגלל מיקרה דומה של זריקת אבן.
אמרתי להם שזורק האבן ביצע עבירה
נגד חוקי המדינה, ולכן המדינה,
תטפל בעניין בדרכה שלה ותתבע את מה
שנקרא בפי הערבים חאג אל-חוכומה,
דהיינו, חאג הממשלה. הסברתי להם ש יחד
עם זאת הם ביצעו גם עבירה אישית
נגדי, ולכן זכותי לתבוע את החאג שלי,

.לאבן יש מחיו!־

זה היה הלקח שרצה
כהן, לדבריו, ללמד
את תושבי אל־דהריה. בתמונה נראית הדרך הראשית בכפר, שבה

עבר כהן כאשר נזרקה על מכוניתו האבן. אל־דהריה מונה 12
אלף תושבים, והיא מרוחקת 23 קילומטרים מחברון, לכיוון באר־שבע.
ביום המיקרה היה מאיר כהן בדרכו מחברון למושב מסלול.

ללא כל קשר עם הממשלה. טענתי שגם
אם הזורק הוא משכונה אחרת, הם לפחות
יודעים מיהו, ומכיוון שהמיקרה קרה בשכונתם.
חלה עליהם האחריות.
אחד מהם לקח אותי הצידה, וכשהוא
ממש מזיע אמר לי, שהם אינם יכולים
לגלות מי זרק, מפני שיוקיעו אותם כמי
שהלשינו ליהודים. יחד עם זאת הוא אמר,
שהוא מסכים איתי, ושהיה נוהג בדיוק

״חתמתי מתור פחד!

טוען המוכתר שעימו ערך כהן את
חוזה הסולחה, ודאבת סלימן אצ׳ביח,
בן ה־ .80 אצ׳ביח הוא זקן המוכתרים בכפר, ומכהן מאז המנדט הבריטי,
בחמולת ת׳אבת •סלימן אצ׳ביח ישנם כאלף איש. באל־דהריה יש עוד שיבעה מוכתרים.

הפעיל של אריק

מאיר כהן, בן ה־ ,32 וזוא יושב־ראש ועד מושב
מסלול שבדרום. בתקופת הבחירות במאי 77
היה כהן רכז במטה הבחירות של שרון. הוא מזוהה כתומך בקו הפוליטי של שרון,

כמוני אילו היה במקומי. הוא הציע לי
לפנות למוכתר של השכונה.
לקחו אותי לחדר קבלת־האורחים של
המוכתר. ישבו שם בנו ומכובדים אחרים.
אחרי ברכות, כמקובל, ושתיית קפה, חזרתי
על הסיפור ועל תביעתי. הסברת
למוכתר שגם אני נחשב מוכתר במושב
שלי. לאחר דין ודברים של כחצי שעה
הכירו הנוכחים, והמוכתר בראשם, באח-

ריותם, התנצלו ואמרו שגם הם אינם
רוצים בזריקת אבנים, כי תגובת הצבא
גורמת להם סבל ועגמת־נפש.
הם הציעו לפצות אותי. אמרתי שאני
מוכן לסולחה והצגתי את התנאים שלי.
אמרתי שזריקת אבן פוגעת בחפים מפשע
ויכולה להרוג וגם להביא לתגובה מצד
נהג העלול לירות בילד ערבי. כולם, כולל
המוכתר, קיבלו את דברי בהבנה, וקבענו

^ ו 67

סולחה או סחיטה?
(המשך מעמוד )67
שאחזור למחרת בצהריים, כדי לסכם את
התנאים ולערוך את הסולחה. הפגישה
נקבעה בבית מועצת־הכפר. המכובדים
הבטיחו מצידם להביא לפגישה את כל
המוכתרים של שכונות הכפר ואת ראש־המועצה,
ואני נעניתי לבקשתם, לדבר
עם המימשל, כדי שלא יעשו בעיות בכפר,
ולהודיע שסגרנו את העניין בינינו, על פי
כללי המינהג הערבי.
נסעתי למושל חברון, סגן־אלוף פרדי,
והתקבלתי אצלו לשיחה. לא הכרתי אותו
לפני כן, אבל התרשמתי ממנו מאוד לטו
שאפשר
לסגור בינינו והביעו את דעתם
שזריקת אבן לא תחזיר להם את פלסטין.
ישבנו לסכם את הפרטים. אני דרשתי
20 אלף דינר, שהם 2.5מיליון לירות.
המוכתר טען שזה הרבה. כי לא היה רצח,
והציע הצעה־נגדית, של 50 אלף לירות.
אמרתי שזה מעט מדי גם עבור נסיון
לרצח, אבל הוספתי שאיני רוצה אה הכסף
לעצמי, אלא רק שכל דהריה תשמע ותדע
שלאבן יש מחיר, ושלא זורקים אבן
על חפים מפשע.
הבעתי נכונות לתרום את הכסף למוסדות
ערביים. התפשרנו על כך שהם יתרמו
בשמי 50 אלף לירות למיסגד בכפר, ועוד
50 אלף לבית־חולים בחברון. סיכמנו גס
על פירסום הסולחה בעיתון ערבי בגדה,
ועל כך שכל המוכתרים יאספו את תלמידי
בתי־הספר בכפר ויסבירו להם בנוכחותי
את הסכנה הטמונה בזריקת אבנים.
ביקשתי כי ההסכם יועלה על הכתב.
אחד הפקידים הוציא נייר רשמי של
מועצת דהריה ורשם עליו את פרטי הסולחה.
הדברים הוקראו.בקול רם, ואחרי
שהמוכתר הביע את הסכמתו, הוא הוסיף
את החותמת האישית שלו וחתם בכתב־ידו.
אחד הפקידים חתם כעד.
הודעת לכולם שאני רואה בכך סוף
פסוק, ושאני סולח על מה שקרה• אז
התחבקנו והתנשקנו והיתר, שימחה כללית.
אני ראיתי בכך סיום יפה לפרשה מכוערת.

כאן סיפורו של מאיר כהן.
הכפר אל־דהריה, המסונף לנפת חברון,
מונה כ־ 12 אלף תושבים. תושבי הכפר,
המרוחק 23 קילומטרים מחברון ו־ 30מ־באר־שבע,
מתפרנסים בעיקר מחקלאות,
מיסחר ועבודה בישראל. רבים מהצעירים
עובדים בארצות הנפט או לומדים בחוץ-
לארץ.
המוכתר שעמו עז? כהן את הסכם
הסולחה, ת׳אבת סולימאן אל־צ׳ביח, בן
ה־ ,80 הוא זקן המוכתרים שבכפר. הוא

14 ימי עוצר על הכפר, אם לא יעשו
איתו סולחה. הוא אמר שידאג שיענישו
את כל הכפר, אם כל המוכתרים של
המקום לא יפגשו איתו.
״לא היתד, לי ברירה. פחדתי מהתוצאות,
אם אסרב. בהתחלה ניסיתי להתווכח
איתו, אבל הוא איים שהחיילים
יתחילו מייד בפעולות. ראינו אותו מסתובב
בכפר עם החיילים, ופחדנו.
״האמת היא שאם הייתי יכול, לא הייתי
מסכים לסולחה הזאת• אני לא יודע מי
זרק עליו אבן ואם בכלל זרקו. למה שנשלם
ן אנחנו כפר קטן. אין כאן אנשים
עשירים. מהיכן ניקח את הכסף? הוא
הוציא ממני את ההסכם בסחיטה. הפחד
הוא שגרם לי לחתום. לכן כל הסולחה
הזאת לא תקפה ואסור לקיים אותה.״
מועצת אל־דהריה פירסמה בשבוע שעבר,
בעיתון הירושלמי אל־ קודם, הכחשה
לסיפור הסולחה, כפי שפורסם באמצעי־התיקשורת
הישראליים. לראש־המועצה,
עלי יאסין אל־מחרזה, יש טענות קשות
נגד האופן שבו השיג כהן את הסכם
הסולחה.
״צריך להבין,״ אמר ,״שאנחנו נמצאים
תחת מישטר של כיבוש צבאי. אין אצלנו
דמוקרטיה. כאן זה דיקטטורה. הצבא רודה
בנו ועושה כל שברצונו. מענישים את
כולם על מעשה של אחד. במצב כזה כל
אחד יכול לבוא לכאן ולסחוט מאיתנו
מה שהוא רוצה. אנחנו חסרי-אונים, חסרי־הגנה.
אין לנו אל מי לפנות, ולנו אסור
לעשות דבר.
״אני מאשים את המושל הצבאי במה
שקרה• אם המימשל היה מעניק לנו הגנה,
לא היו יכולים כל מיני טיפוסים לבוא
לכאן ולעשות בנו מה שהם רוצים. אבל
המימשל נוהג במדיניות חד־צדדית . .הוא
מפעיל נגדנו יד חזקה, ואילו לגוש־אמו־נים
הוא נותן יד חופשית. מה שמאיר
כהן עשה זה אקט פוליטי, כמו הפרובוקציות
של גוש־אמונים. אני לא יודע מה

לפי העדויות הכריח המימשל

1 1י /תושבים באל־דהריה לטפס דגל השני ולהוריד
האחד על
שהונף על העמוד שנראה בתמונה.
בה. הוא מאוד התעניין ביוזמה שלי, ואמר
שאולי זה באמת יכול להיות הפיתרון
לבעייה. הוא אמר שידווח על הרעיון שלי
הלאה, והבטיח לא לעשות שום פעולה
בכפר עד שאודיע לו על תוצאות הסולחה.
מהמושל נסעתי הביתה, וכשעברתי ב־דהריה
ביקשתי מבעלי החנויות שעל ה דרך
להודיע למוכתר, כי המושל הבטיוז
שלא להתערב, אם נגמור את הסולחה
למחרת, כמו שסיכמנו.

סיום יפה —
פרשה מכוערת
^4מחרת הייתי ב־ 12 בצהריים בבניין
* המועצה בכפר. חיכו לי שם המוכתר,
שעמו נפגשתי אתמול, ושני פקידים מהמועצה.
שאלתי איפה ראש־המועצה. ה מוכתר
ענה שהודיע לו, אבל הוא סרב
לבוא. אחד הפקידים הלך לקרוא לו, אך
חזר ואמר שאינו מוצא אותו. אמרתי שאם
כך, אולי הם לא רוצים סולחה, וכדאי
לוותר על כל העניין. הפקידים אמדו

,שיפנה לאש׳ ו ר

טוען ראש־מועצת אל־דהריה, עלי יאסין אל־מחוזה.
לדבריו, אש״ף הוא נציגם הבלעדי של
הפלסטינים, ומאיר כהן יכול לפנות דרך האו״ס לנציג האירגון שם.
ראש מועצת אל־דהריה אל־מחרזה מבטיח כי בכפרו יכבדו כל הסכם בין כהן ואש״ף.
נושא בתואר עוד מתקופת המנדאט הבריטי.
בחמולד, שעליה הוא שולט יש כאלף
איש. בנוסף לאל־צ׳ביח יש בדהריה עוד
שיבעה מוכתרים.
בניגוד לסיפורו של כהן, יש למוכתר
הזקן גירסה משלו .״האיש הזה בא אלינו
עם חיילים,״ סיפר המוכתר .״הוא איים
שהצבא יכניס 200 איש למעצר ויטיל

היו המניעים שלו, אבל זאת התוצאה.
״לנו יש רק נציג אחד ובילעדי —
אש״ף. רק הוא יכול לדבר בשמנו. לנו
אין כלל זכות להיכנס למשא־ומתן עם
ישראלים. אם הוא רוצה לעשות סולחה,
עליו לעשות סולחה עם אש״ף. זאת המנהיגות
שלנו, והיא מדברת בשמנו. אדון
כהן יכול לפנות דרך האו״ם לנציג של

אש״ף, ולהעלות בפניו את תביעותיו. אם
הוא יגיע לסיכום עם אש״ף, אנחנו נכבד
את ההסכם ונמלא אחריו. אבל על-ידי
סחטנות הוא לא ישיג דבר.

אגרופים בראש;
בעיטות בבטן
^ נחנו עצמנו לא רוצים אלימות
ן ר ולא שפיכות־דמים. אנחנו לא מעודדים
זריקת אבנים ולא כל אלימות אחרת.
איננו רוצים שיישפך דם, לא יהודי
ולא ערבי. אנחנו רוצים שלום. אנחנו
רוצים לקבל את הזכויות שמגיעות לכל
אדם. אנחנו רוצים שתהיה לנו מדינה
עצמאית, שתחיה בשלום עם ישראל.
״מעשים כמו אלה של מאיר כהן ואחרים
לא יקרבו את השלום. הוא בא אלינו
אחרי שעברנו תקופה קשה. מאז הפעולה
בחברון, המימשל התנהג אלינו ביד ברזל.
ואז בא מאיר כהן ואיים על המוכתר
שיביא את הצבא. ברור שהוא פחד.
״בתקופה האחרונה המימשל עצר עש רות
מתושבי הכפר. הם נלקחו לחברון,
ושם הוכו. גם אני נעצרתי והוכיתי. נתנו
לי אגרופים בראש ובפנים ובעטו בי
בבטן. הזהירו אותי שיהיה עוד יותר
גרוע. לפני כמה ימים מישהו הניף את
דגל פלסטין על עמוד ברחוב. החיילים
באו ואילצו אנשים לעמוד אחד על השני
— ממש סולם מאנשים — ולהוריד את
הדגל. אחרי זה הם היכו כל מי שהיה
ברחוב. יש הרבה סיפורים על מה שה־מימשל
עושה לנו. במצב כזה ברור שאנשים
כמו מאיר כהן יכולים לבוא ולאיים
עלינו.
״הוא לא רצה לקחת את הכסף לעצמו,
והיה זה מעשה פוליטי ברור. זה היה יכול
להיות תקדים מסוכן. אחרי זה, כל אחד
היה יכול לבוא ולתבוע מאיתנו פיצויים.
לא קרה שמישהו מגוש־אמונים בא לעשות
סולחה על נזקים שהם גרמו. למה
דורשים את זה מאיתנו? אנחנו לא נסכים
לדרך הזאת, ולכן גם סירבתי להיפגש
עם כהן.״
מבין שתי הגירסות, זכתה בתחילה רק
גירסתו של כהן לפירסום בעיתונות היש ראלית.
הדברים הפתיעו רבים, שסברו כי
זוהי אולי אפשרות לפיתרון הבעיה בדר כי
שלום. אך גירסת אנשי אל־דהריה מעמידה
את מעשהו של כהן באור שונה.
מאיר כהן נולד בשכונת שעריים שברחובות,
בן למישפחה תימנית הנמ צאת
בארץ מזה דורות. את הערבית השגורה
בפיו למד בפנימיית הדסים ובך ניכון
גאולה בתל־אביב. במושב מסלול הוא מתגורר
מזה עשר שנים, יחד עם אשתו
מיכל, ולהם ארבעה ילדים.
כתושב מסלול התעניין רבות במינהגי
שכניו הבדואים ולמד את אורחות הערבים
ומסורתם. כהן מעיד על עצמו, שרכש
מעמד בקרב שכניו, וכי הם נוהגים להזמינו
לתווך בסיכסוכיהם. גם במושב רכש
לו מעמד ונבחר לתפקיד יושב־ראש ה וועד.
המשק החקלאי שלו מבוסס על גידול
עצי מישמש, אך עיקר פרנסתו מ־מיסחר
מחוץ למושב. לדבריו, פיתח קיש־רי־מיסחר
עם מישפחות מפורסמות בחברון,
והתפתחה ביניהם גם ידידות. כהן
מספר שביום התקרית חזר מביקור אצל
ידידיו בחברון.
לפני יותר משלוש שנים שימש כהן
רכז במטה הבחירות של אריק שרון.
בשבת שעברה הופיע כהן שוב באל-
דהריה. הוא הטיח דברים בוטים באוזני
נכבדי המקום, ואחרי שלא הסכימו עימו
עזבם בסערה .״הסיבה היחידה שהיום הם
לא רוצים לכבד את ההסכם, זה מפני שהם
חוששים מתגובת הקיצוניים,״ טען כהן.
״הם בפירוש מפחדים מהאירגונים הפלסטיניים.
גם אני די חושש שאחרי שהעניין
קיבל פירסום ינסו להתנכל לי.
״היתה לי כוונה טובה. חשבתי שאני
מוצא פיתרון, שאולי לא מקובל אצלנו,
אבל מאוד מקובל אצלם. רציתי לסגור את
הנושא תוך הבנה. אבל עכשיו, אם דמי
הוא הפקר — אני צריך לחשוב.״
אישים ערביים הביעו את דעתם, שחרף
העובדה שכהן מציג עצמו כבקי בענייני
ערבים, סולחה אמיתית איננה מתבצעת
כפי שהוא נהג. לדבריהם מתקיימת הסולחה
הערבית בתיווכו של צד שלישי, ולא
באופן ישיר, העלול להוליד איומים ואלימות.
הם הסבירו, כי רק אחרי שמסכמים
על קיום הסולחה נפגשים הצדדים, בנוכחות
שופטים ממונים. רק השופטים הם
שקובעים מי יפצה את מי, ובכמה.
עתה, כשהסולחה בטלה, גובר חששם
של כפריי דהריד, מפני הצפוי להם בעתיד.

יוסי היימן 1

כמה* 13
על מ ערכו ת ס טר
קיי םהנדל בין מערכתסט רי או קו מפק טי ת
המשלבתכמהפ רי טי ם בי חד, ל בין י חי דו תסט רי או
נפר דו ת. אי אפשרלד רו ש מ מנ ה ת כונו ת של פ רי טי ם
נפר די ם( פ טי פון, מג ב ר, טיונ ר ו כי) .זנ ה סי בהלהבדל
ב מ חי רי ם מי שמספרלךמש הו אחר, אינו או מרלך
אתהאמת.
בדרךכלל ״ מ קו פ ח ״ אחדהחלקיםבמערכת
ה קו מפק טי ת, לטובתחלקא חר. רק במק רי ם נ זי רים
ניתן לי צו רמערכתסט רי או קו מפק טי תעם שי לו ב
מוצלח בין כלהחלקיס -כמובמער כו ת ה קו מפק טיו ת
של ״סניו״ .בין אםתבחרבמערכת ״סניו״ קו מפק טי ת
עםהספק של 2ו 50 ,או 90ואט, יעמ דו ל ר שו ת ך
שי כ לו לי ם הנ מ צ אי םבדרךכללביחידותסט רי או
נפר דו ת:
ה ר סי ברמצ טיין בקליטה * ,ולהשלג לי םקצ רי ם,
בינוניי ם ו שידורי ״ ד. בזזמתזהדגמיםאפשרלקבוע
מראשעד 7ע רו צי שידור.

ה פ טי פון הו א או טו מ טי, ע ם הנ עתר צו ע ת ורא שיי׳
י ה לו ם מגנטי.
ה טיי פ ר קו רדרכוללמערכת ״דולבי״ להשתקת
ר ע שי םעםע צי ר ה או טו מ טי ת ב סו ףהקסטה ( ס •לד
0 02 או רגיל ה).
אלה רק חלקמ הי ת רונו תשתמצאבמערכות
הסט רי או ה קו מפק טיו תשל ״סניו״ .ככה זה כשאתה
קונ ה מי צ רן י דו עואחר אי, המע מי דלר שו תךאתכל
הי דעהמק צו עי שלו.
ל כן, אםאתה רו צהצליל אמין ללאפש רו ת
במערכתסט רי או קו מפק טי תשאינ ^ מקפחתאףאחז
מהחלקיס -״ סניו ״ הו אשםשכדאיי 1גלזכות 1

0X1

0 X 7 4508

דל**12

0א רז דו\

היבואנים: ס ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע״רו ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02(245283 .
מכירות: ת ל -א בי ב: רח׳ החשמונאים ,91 טל• )03 (269858-210068 .חיפה: שד׳ ההסתדרות, מפרץ ח. טל• )04(740495-725681 .ירושלים: חז׳ לונ׳ץ סו, טל.)02(224829 .
תוורז־וול !וזירוול חל...סוויר׳ ;)ל-ס

מ^ל׳נ׳ו/ו^/יס^ .ירוווזדיול ו);2/ג׳/1רץ0ס׳-לליסה ^ד;<;ן ר\7ו/רויו

היום ...את יכולה להרשות לעצמך
קמיל בלו טבעי

קמיל ב לו -א ל סבון מן הטבע-מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה, הידועים
מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור. הוא מותאם במיוחד לחומציותו
הטבעית של העור ושומר עליו בפני יובש וגרויים גם לאחר הרחצה.
חדש-לראשונה בארץ קמיל בלו גם בסבון מוצק.

אל סבון קמיל בלו-יש לו טבע לפנק.

מוצרים של דר פי שר

את גיזרתה ואת אישיותה. כך נמצא, לצד
החצאיות הצמודות והצרות, שסע של
חצאיות פעמוניות — בחלקן נרכסות ב שורת
כפתורים מלפנים — המיטיבות
להצניע גיזרה שאינה מושלמת. חלקי לברט
שונים, המצטרפים למערכות בשיטת
״התאם והרכב״ ,מאפשרת לנצל בגד אחד
בכמה שילובים.

קיץ קליל
בבגדים נוחים
אוסף עשיר ומגוון של בגדים לכל שעד.
מציעה ספורטלייף לקיץ . 1980 האוסף
מורכב מפריטים רבים ושונים שצירופם
יוצר מערכות־לבוש מגוונות: חולצות,
טוניקות וגופיות המשתלבות להפליא עם
חצאיות ומיכנסיים בכל האורכים, חולצות
עליונות הנלבשות כז׳קטים קלילים מעל
שמלות שמש וסרבלים חשופים, ומבחר
שמלות ומערכות לבוש ל״שעות הטובות״.
המגמה העיקרית שעמדה בפני צוות
האופנה של ספורטלייף, והמעצב שוקי
לוי, היתד. לעצב אוסף היוצר אופנה ״בלל
נשית״ .הכוונה היא, שכל אשד ,.בכל גיל
ובכל מידה. תמצא באוסף בגד ההולם

דגמי הקיץ החדשים מאופיינים בסגנון
עליז וספורטיבי המתאים ללבוש לבל
שעות היום. בולטת באוסף סידרה של
בגדי כותנה -שצבעם שחור — שמלות,
טוניקות! ,זרלצות וסרבלים — בקו מחוייט,
מעוטרים ברוכסנים ובפסי עיטור לבנים
באימרות. לצידם, מבחר שמלות, חצאיות
ומיכנסיים בכל האורכים; חולצות, גופיות
וסרבלים מכותנה ומכותנת סירסאקר במבחר
צבעי העונה העזים בוורוד, טורקיז
וסגול.
שמלות הבוקלה והחצאיות מזכירות ב-
גיזרתן את הצללית הסקסית של כוכבת
הבד בשנות החמישים ונציגתן הבולטת,
מרלין מונרו. השמלות מדגישות מותן
צרה בחגורה הדוקה וחצאית פעמונית שו פעת
או צרה ובעלת שסע עמוק.
סידרה אחרת של בגדים מעוצבת בקו
ספורטיבי מובהק, מאריג ׳לבן דמוי מגבת,
שבו מוטבעת המלה ספורטלייף. החולצות,
הגופיות והז׳קטים העשויים מבד זה, מעו טרים
באמרות מבד כותנה צבעוני, יוצרים
מערכות מקסימות כשהם משולבים במיב־נסי
ברמודה, מיכנסיים קצרים, מיכנסיים
ארוכים וחצאיות בגזרות מחמיאות מבד
כותנה בצבע זהה לצבע הגימור בחולצה.

1וח ואווירי

הוא המראה של שמלת כותונת זו, עם רכיסת כפתורים
קידמית, צווארון קטן וכיסים פנימיים, גזרת כתף חתוכה,
המותן מודגשת ומכווצת, עשויה מבד כותנה פרחוני. בתמונה התחתונה סרבל עשוי קנבס.

אם כי הדגש באוסף על לפוש ספורטיבי
ונוח, לא נפקד בו גם מקומן של ״השמ לות
הטובות״ ופרטי לבוש אלגנטיים. בול טות
בין אלה מערכות מיכנסיים ושמלות
מבד הקרוי ״בוקלה״ — אריג רד וקל
שמראהו קטיפתי ודוהר. לצידן שמלות
וחצאיות מבד בטיסט עדין ומהודר בהדפס
פרחים גדולים על רקע לבן ושמלות
רכות ואלגנטיות מבדים דמויי משי הנוש אים
שמות של מקומות בריביירה הצר פתית
כ״טונקו״ ו״ניס״.
האריגים המרכיבים את האוסף עשויים
ברובם כותנה. בולטת ביניהן כותנת ה־סירסאקר
שמאופיינת על-ידי בליטות וקמטים
תמידיים על פני המד ושמייחדת
אותה העבודה שאין היא זקוקה כלל
לגיהוץ. חלקן של השמלות עשויות
מתערובת של כותנה ודיולן וגם הן אינן
דורשות גיהוץ. אריגי ה״בוקלה״ שממנו
עשויים פרסי האוסף האלגנטיים יותר אף
הוא ניתן לטיפול ולכביסה בבית.
הצבעים השולטים באוסף הם ורוד
לוהט, הסגול לגווניו, טורקיז וירוק. ב שמלות
הערב שולטים גווני אבני-החן
היקרות: פנינה אלמוג ירקן, טורקיז,
ספיר ורובין. לצד הצבעים האופנתיים
ניתן למצוא גם צבעים ״קלאסיים״ כשחור,
לבן, פפריקה וטבק.

11111 *1־ | 1ן 1יו 1י לארועים בלתי מחייבים. סרבל במראה אלגנטי מבד
דיולן כותנה. בהדפס של שחפים, ובגוונים של יין,
11111111 #י י 11י *
סגלגל, וורוד כצבע הגלידה. פרטי הלבוש האלגנטי טשוייס מבד בוקלה, קל ואוורירי.

מחיר שמלות הבוקר של ספורטלייף
הוא 1,600ל״י — 1,800ל״י, השמלות
המהודרות יותר עולות 2,400ל״י — 2,700
ל״י, אוברולים 1,700ל״י — 1,900ל״י,
מערכת דדחלק״ת 2,400ל״י — 2,600
ל״י, חצאיות 900ל״י — 1,100ל״י, חולצות
800ל״י, מיכנסיים 1,000ל״י — 1,200
ל״י ומיכנסיים קצרים 600ל״י.

חניתה צ 1טגי ~

הרפתקה
ביחן!

שייט על
הנילוס!

כשאתה יוצא לטיול
בנאות הככר אתה מקבל
הרבה יותר...

יי ה פי ר מי דו ת של גיז ה
מקד שי םעתיקים
קברותהפר עוני ם
לו ק סו ר א סו אן
ק הי ר

כפרי דייגי ם
! מ קו רו ת ה מי תו לוגי ה
היווני ת פולקלור
•שייט אוי ר ה בלתי
פו ר מלי ת

כל אלה ועוד ; 14-ימי
מסעונו פש
ליוון העתיקה
והמודרנית.
נ מ שכ ת

כל אלה ועוד ב11-
ימים מרתקים
במצרים,
מתוכם 4ימי שייט
על הנילוס.
חוויה שאסור
לך להחמיא!

ההרשמהל טיו ליגו

לפרטים נו ס פי ם פנה אל׳:
אמנות ציור
עול ומלואו מהמירפסת הבעל העייף יושב על כורסת־המירפסת
שלו, אחרי עבודת יומו,
כשלצידו אשתו הנחה מטרדות
יומה. קירות הבית והמירפסת נראים
בציורי דוד גרשטיין, בגלריה
ריכטר ביפו, יותר מחיים. כל הטיח
המתקלף על גווני גווניו, העציצים
הישראליים הטיפוסיים, והאנשים,
שרק פלג גופם העליון נראה בציור,
הם מרכיבי תערוכה חדשה
זו, שאפשר לציינה כישראלית ביותר
מכל התערוכות שהוצגו עד
היום.
מעטים הציירים הישראלים שהצ ליחו
לבחור נושא כל כך אופייני
לישראל בכלל ולתל-אביב בפרט.
המירפסת הטיפוסית בבתי דרום־
תל־אביב היא חלק מהווי החיים
היומיומי, חלק מאורח־חיים של אלפי
אנשים. האהבה להציץ החוצה,
לרחוב, או פנימה לבתים של אחרים
היא חלק מהאופי הישראלי,
שאי־אפשר להתכחש אליו. גרשטיין
הצליח למקד את עינו ומכחולו בנושא׳
המבוצע באופן מקסים.
הצייר הוא יליד ירושלים שגדל

הכמו־נאיביות שונה לחלוטין. האמן
בן ה־ 33 חווה הרבה חוויות ואכזבות
בחיים, שגרמו לו לעשות את
מה שעשה, ולבחור בצעצועי פלסטיק
של ילדים לשמש חלק ממרכיבי
ציוריו התלת־ממדיים.
לפני מלחמת יום־הכיפורים, הודות
למילגה שקיבל מקרך התרבות
ישואל־אמריקה, ועקב פרשת אהבה
שהסתיימה באופן טראגי בתאונת-
דרכים, החליט לעזוב הכל, ולנסוע
לארצות־הברית ללמוד. זמן מועם
לאחר בואו, פרצה המלחמה, והוא
חזר לארץ ולשירות הצבאי. רק
אחרי שכבר נסתיימה המלחמה,
משחזר ללימודיו בניו־יורק, הסתבר
לו חוסר־הטעם שבמלחמה. למעשה,
אם היום היה ניצב בפני
אותה בעיה, אם לחזור לארץ או
לא — היה נשאר שם ולא חוזר.
כדי לבטא את רגשותיו אלה, בחר
להשתמש בצעצועי פלסטיק, שבעזרתם
הוא כאילו משחזר תקופות
שונות כמו ילדותו, או במסמרים
המהווים חלק מיצירה מסויימת, ש היו
בעצם חלק ממוקשי־נעל. הפלסטיק
נבחר מתוך הרצון ליצור גרוטסקה,
לתאר את האוויליות שבמלחמה,
או ביצירות על השואה —
את דעתו על הגרמנים, כשמצד
אחד הם כל־כך דייקנים, ומצד שני
כל כך אטומים וחסרי רגש.
הציורים התלת־ממדיים, תוך שי
לספרד,
פורטוגל ולא-ירלנד.

נאות הנבר

המלך דוד .28 ירושלים טל 221624 .־02

מועדון 5
לתרבות חדשה

רח׳ ד,ס .5תל־אביב
טל׳ 297263

יום שלישי 3.6.80

ראיון החודש עם
אלוף (מיל).
ד״ר מתי פלד
הגיע !

ונמצא למכירה

!$£ו0ווח£1ק

חודש מאי 1980
* גליון מיוהד
ק אל י ג ול ה
* קורות ״ המוסד ״
— פרק שלישי.

הפצה בלעדית
סטימצקי

״מירפסת״ שד דויד גרשטיין
הווי תל־אביבי
ברמת-גן, ונהג לנסוע לבקר את
אביו במקום עבודו בדרום תל-
אביב. בנסיעות אלה נולדה בגר־שטיין
אהבה עזה לתל־אביב המזדקנת,
לבתים מלאי היופי בבגרותם,
לאנשים הקטנים הגודשים את מיר־פסות
בתיהם יום־יום לאחר עבודתם,
ולצמחי הקקטוס השדופים
מהשמש, המקשטים מירפסות כה
רבות. הדמויות בציורי הן ״חנוך
לוויניות״ לדבריו. את האנשים ש הוא
אוהב לצייר, הוא צייר על
כסאות־נוח בתערוכות שהוקדשו
לשפת־הים. כעת הם יושבים במיר־

פסותיהם.
מבקר האמנות מייק רונן כתב
על גרשטיין :״הבטחה שקויימה״.
בעיקבות ביקורתו זאת, הגיע אליו
הוראס ריכטר, וביקשו להציג אצלו.
השתלשלות זו מאפשרת לקהל ה־תל-אביבי
ליהנות מפרי אהבת תל-
אביב של צייר ירושלמי זה.

בשנת 5000 דטפירה
מה יקרה בשנת 5000 לספירה,
אם יחפרו ארכיאולוגים באדמה?
מה הם ימצאו? ניסיון מעניין ל שחזר
ארכיאולוגיה עושה האמן
הצעיר אהוד אורן, בגלריה־קפה
סוף השדרה בתל-אביב. הצעיר הממושקף
ומתולתל השיער, מציג בתוך
קופסות עץ, יצירות הנראות
במבט ראשון בשעשועי ילדים.
האמת המסתתרת מאחרי העבודות

מוש בקופסות עץ, אינם חדשים בהיסטוריה
של האמנות. עשה אותם
בהצלחה רבה האמן האמריקאי ג׳ו־זף
קורנל. את דמויות האדם הקטן
והמבדח צייר סול סטיינברג — וכל
אלה הם חלק מהרקע האמנותי שספג
אורן ואהב.

חד !,ממליפה
בציור הצעת לצליבה של אורי
ליפשיץ, בתערוכתו החדשה בגלריה
גבעון, בתערוכתו החדשה בגלריה
העירום של אורי עצמו, תלוי בידיו
וברגלו האחת על מוט, כש לידו
מצויירים פניו של הצלוב של
גרינוואלד. בציורים אחרים בתערוכה
מדהימה זו, משתמש אורי
ליפשיץ שוב ושוב בגופו בצורות
שונות, כמודל העיקרי. הוא מצייר
את עצמו פשמכונת־חליבה מחוברת
לאבר־המין שלו, כסמל עז מאוד,
וכשהיא מחוברת לעוד מקום (בכל
ציור במקום שונה) .יכולת הרישום
המצויינת של ליפשיץ מופגנת הפעם
בבירור, כשצירוף ציור עצמו
וחלקים מציורים קלאסיים אחרים
מתאים להפליא לרעיון ולקומפוזי־ציה
כאחת.
שימוש בקטעים מלידת ינוס או
הפרימאוורה של בוטיצ׳לי, מעניק
את הרוך והשלמות כהשלמה לאגרסיביות
ולתוקפנות של החלקים
האחרים בציורים, ומגדיל את הממד
הגרוטסקי. את התערוכה הזו, כמו
ה עול ם

הז ה 2230

.״הצעה לצליבה״ של אורי ליפשיץ
לכל תקופה הצלובים שלה
ו שאר תערוכותיו הקודמות, יצר
זמן בצפת, רחוק מהבית, האשה
;ילדים. כשהוא מרגיש צורך ל־ייר,
הוא מתנתק מהבית לכמה
׳דשים, מסתגר בסטודיו שמעידים
לרשותו גורמים שונים (ר.פ־פ
היה זה בביתה של הציירת לאה
קל בצפת) ,ועובד ימים כלילות.
2והוא מסיים את עבודתו, ובדרך־
יל זו כמות ציורים המספיקה
:מה תערוכות בבת אחת, הוא
זר לביתו היפואי, לחיי בטלה

המשותף להם הוא הרעיון של השימוש
בדיוקן עצמו כדי לבטא מסר
חברתי ודעות חריפות.

תחכמ־ם
את הגלריה החדשה שלו ביפו-
העתיקה, פותח לורנס איש״יהודה
בתערוכת שטיחי־קיר שנעשו בידי
חברת ד׳ארט, ותוכננו בידי אמנים
ידועי שם, כמו נפתלי בזם, סיל־ביה
גינסברג, יוחנן סימון, מיכאל
איזמן (ששטיח ענק שלו מקשט
את קיר הקפטריה בבית י־ב־מ),
לורנס איש־יהודה ועוד. הטכניקה
ומיוחדת שבה עשויים השטיחים,
שעל עשייתם פיקחו האמנים עצמם,
מאפשרת יצירת שטיחי־קיר
הנראים ממש בציורים, בגלל השימוש
ב־ 70 גווני צבע שונים.

הצלם האמריקאי הוותיק מורים
הברלנד, הביא איתו בעלותו לא
מכבר לישראל, אוסף צילומים נדי־

רים, המוצגים בגלריה הלבנה בתל־אביב.
הצילומים המוצגים מתרכזים
בשנות הארבעים והחמישים בניו*
יורק, באיזורים שבהם גרו לרוב
יהודים, ומעבירים את תחושת השנים
שלאחר המלחמה, המעמד הנמוך
וקטעי חיים שהונצחו בעדשתו של
הברליד. הצילום היה מקצועו של
הברלנד, שממנו מתפרנס כבר בראשית
המאה. צילומים רפואיים
בצד צילומי רחוב היוו את עיקר
עבודתו. הרבה אהבת אנוש, רגישות
למצבים והעברה מוצלחת של
האווירה ש לאותם הימים בתערוכה
סימפטית זו.

בגלריה /2י 13 ביפו, תיפתח תערוכת
הציירת הצעירה עדית פאנק.
התערוכה תוצג בד בבד עם הופעת
ספר שיריה של היוצרת המגוונת.
הציורים מתארים מה שאי־אפשר
לומר במילה, והמילים הכתובות
מתארות את מה שלא ניתן לצייר.
האמנית הציגה לא מכבר ציורי
דיוקנאות של שחקני תיאטרון הקאמרי,
באכסדרת התיאטרון, שצוירו
בזמן ההצגות. כשרונה לק לוט
דמויות ולהמחישן ברישום
מהיר ובלתי אמצעי — מוכר. יש
לקוות שגם כשרון הכתיבה ימצא
לו קוראים.

הצייר הוותיק אלכסנדר בוגן אינו
שוכח את אהבתו הישנה —
נופים של חוץ ופנים, שבהם עסק
שנים רבות לפני ״המהפך המופשט״
שלו, שאותו הציג לאחרונה
בבית־האמנים בתל־אביב. הפעם,
בגלריה יפו העתיקה הוא מביא
את ניתוח הנופים של ארץ־ישראל
הישנה והטובה, בציורי נוף מקסימים
בפשטותם וביופיים.

לפעמים דווקא מוות של מישהו
אהוב, גורם לאדם להגיע לציור
בבת אחת ובשלמות. כך קרה לקי-
בוצגיקית מרתה אלון. מות אביה
גרם לה לעסוק בציור בלבד, ותוצאות
מעניינות של עבודת שלוש
השנים האחרונות, מוצגות בגלריה
שרה לוי בימים אלה.

מבקרת האמנות של היומון הארץ
דורית לויטה עומדת להוציא
לאור את סיפרה על תולדות האמנות
הישראלית. הספר, שיהיה ה רציני
ביותר שנכתב עד כה בנושא
זה, יופיע בימים אלה, כשהכנתו
מלווה במישפט תביעה שהגיש בן
זוגה לכתיבה של לויטה, גדעון
עפרת, נגד ההוצאה לאור, באשמת
קיצוץ בחומר שלא לפי הסכמתו.

צייר אורן

.המידי שיער מבוער

ומיותר עס מטי
ויטו -המשחה המסירה
אמ^,י?גר בדרך הקלה. ד*
>^מ||ומה ׳,במהירות • י
וללא כאבים

באריזה חד שה

זויסקנ כוו*15

רתהקמר
ד ע תוו או ת

האוויליות שבמילחמה

נוקים, של קימה מאוחרת בבד
,לאחר ליל בילוי ארוך עם
רים. הוא יושב אצל אבו־חסן
1ותה קפה ואוכל קערת סול, משעם
ילדיו הרבים מכל נישואיו,
פילו צופה במסך הקטן לעת ערב,
ו כל אדם רגיל מהישוב.
מדוע צייר את עקדת־יצחק, כש-
ן יור רואים אותו ואת בתו כאב
קורבן? ומדוע בציור הישיבה
נסת רואים את בגין וידין, כשם
הפייטה של מיכאל אנג׳לו?
עתו, המנהיגים עסוקים יותר מדי
ליבות ובהורדות מהצלב. המימ־שולח
תמיד את בניו אל המוות,
לא את עצמו. לכל תקופה יש
ידה משלה וצלובים משלה, וה־לא
חוזר על עצמו במהלך ההיס־דיה
שוב ושוב.
תערוכתו זו, תעורר בוודאי תגוז
שונות בהיותה דרמתית ומש־
;שת אפילו בסידרה של ציורי
ם הנכנס לתוך ארון־מתים, והו־גוש־בשר.
הנושאים רבים, אך

הקיץ!
חשופה

בבית ציוני אמריקה, תל־אביב
מודיע על פתיחת ההרשמה לקורסים :

• קורס לעתתאות
• קורס ליחסי־ציבור
(בשיתוף עם האיגוד הישראלי ליחסי ציבור)

פרטים מלאים והר שמה:

בית הספר לעתונאות
בית ציוני אמריקה, תל־אביב
רה, אכן גכירול ,26 תל־אכיב, בל יום
בין השעות 9עד 1לפני הצהריים
ובשעות 7—5בערב

טלפון 265870 :

״מחאה אנטי־מילחמתית״ של אהוד אורן
כסו שעשועי ילדים

שידהזבווים שיל רמי דיזנגוד נע שוו

ד י| 1 !\ 1ן ו׳ י ברחוב גורדון עמוסה בימי שישי אחר הצהריים. ההתקהלויות
הרבות שם עדיין לא הולידו מכות וחיכוכים. בחוץ בדרך כלל
יי * 11
יושבים המזנדבים, אותם הבאים לראות את הבוהמה, הממלאה את פנים בית הקפה.

ף* אם

:חיל־הדבורים

הגדול

י י שוב?
בטבע זוהי תופעה ידועה. נחיל של
דבורים משתכן במקום מסויים. באחד
הימים, לפתע, בלי כל סיבה נראית לעין,
קם הנחיל כולו ועף למקום אחר. שם הוא
מתמקם עד לתזוזה הבאה.
כך נוהגים בעלי־חיים רבים — להקות
של ציפורים, דגים, יונקים. כך נוהגת גם
הלהקה המוזרה, הקרוייה בוהמה.
דבורים בפאריס
ך* תופעה ידועה בערים רבות, שבהן
* י קיים יצור מוזר זה. היא קיימת,
למשל, בבירה העולמית של הבוהמה —
פאריס.
שם זה קורה כל כמה שנים. האנשים
המפורסמים — אמנים, סופרים, פילוסופים,
עיתונאים, משוררים — מתמקמים
בבית־קפה מסויים. במשך הזמן נודע הדבר
ברבים. אל הבוהמה האמיתית מצטרפת
הפסבדדבוהמה — מזדנבות מכל הסו־

איש־כסית

הוא מוישלה, דואג שלא תהיינה מהומות בכסית. הוא עת
מאחורי הדוכן ופותח קופסאות בירה, מגיש בחינם סוגרי
ליושבי המקום ואס מישהו מתפרע, הוא אומר לו :״לך לדיצה תצעק, פה תתנהג יפה
גים, אמנים בלתי־מוצלחים, מחזאים של
כתבו מעולם מחזה, משוררים שיצירותיה
מגיעות בעיקר אל סל־הניירות. וגם סת
סקרנים, הרוצים לראות את האנשים ו
מפורסמים.
יום אחד, כאילו על פי וזסכם איל!
קמים המפורסמים ועוברים לקפד. אחו
הציבור הרחב אינו יודע זאת. הוא מג
שיך למלא את הקפה הקודם, שנשא
מלא עד אפם מקום, אף שהבוהמה האם
תית כבר נעלמה ממנו מזמן.
במשך הזמן עוברת גם פסבדו־בוהמ

אריק לביא

הזמר מגיע בהרכב מישפחתי
מלא, עם אשתו השחקנית שו־שיק
שני ועם שתי בנותיו, נועה (מימין) ויעל הקטנה״.
_ 11/1 1

דן בראמוץ

בא לדיצה להפגין את חולצתו הלבנה החדשה.
משמאל הסטאריקאי שהפך לזמר, יענקלה
רוטבליט ובתמונה לידו הזמר יזהר כהן עס לנה, בת של ידידתו.

ך | 1י ׳ 1ז ״ ביום שישי בצהריים פחות עמוסה. בעבר היה קשה למצוא
שולחו או כיסא פנוי במקום, אך לאחרונה זה לא כך.

:מה מוותיקי כסית ממשיכים לשבת בה ואפילו נהנים מן השקט השורר שם.
זו לקפה החדש. הסקרנים מגלים את
מקום־הימצאם של המפורסמים, ובאים ל התחכך
בקירבתם. עד שכל התהליך חוזר
על עצמו: המפורסמים עוברים למקום
חדש.
כך קרה בפאריס כאשר עלו וירדו
שמות מפורסמים כמו דום, לה קופול,
פלור, דה מאגו.

מיכל
של גאז
* ל־אכיב אינה

פאריס, אך גם בה

• 1קיימת תופעה זו.
הקפה הקלאסי של הבוהמה הוא, כמובן,
כסית. שם היא נולדה, תחת עיניו
הפקוחות של חצקל איש־כסית.
בסוף שנות ה־50׳ נולד קליפורניה. כמה
מאנשי אל־על, טייסים ודיילים, פתחו
קפה־מיסעדה בפינת דיזנגוף—פרישמן. הבוהמה
עברה לשם, והתחילה לפנק טייס
צעיר ואלמוני בשם אייבי נתן.
כאשר התפרסם אייבי במיבצעיו, נמאס

חדש — קפה דיצה, ברחוב פרישמן, ליד
קפה סולטן ומול קליפורניה ז״ל.
מה גורם לנדידה 1מזג־האוויר 1עונת
הקייץ 1רוחות־הים 1
יש אומרים כי יש לכך סיבות נסתרות.
אחרי מותו של חצקל איש־כסית מנסה
בנו, משה, להשליט סדר במקום. למשה
גדול־המידות יש חזות אימתנית, למרות
מיזגו הנוח. לפעמים, כשהוא נרגז, הוא
מפעיל את שריריו.
כך קרה כאשר סבר איש-כסיח-הבן, כי
הסופר עמוס קינן מפריע לשקט במקום.
קינן היה במצב״רוח מרומם. איש־כסית
ביקש ממנו להירגע. כאשר זה לא ר.צ־ליה,
הפעיל מה שנקרא במישטרה ״כוח
סביר״ .קינן נרגז, יצא וחזר כשבידו מיכל
של גאז. את הגאז התיז על המזון
שהיה מונח על הדלפק.

תקופת עדנה

^ ך החל אחד העימותים, המשעשעים
״מדי פעם את הבוהמה. קינן הטיל

ניצה שאול ע״ע״ ?,ן
דתה ברכה ׳אטינגר. למטה: לביאה הון| .

הדצאי

הוא בעל קפה דיצה,
בן־ציון הרשקוביץ, ה־ונהל
את המקום כבר למעלה מ־ 30 שנה.

אייבי נתן

יושב בדיצה עם הסטודנטית סיגל שפירא .״אני לא זז מכאן
כל עוד יש במקום יפות כמו סיגל,״ מבטיח אייבי נתן.
הוא טרוד בעסקי תחנת הטלוויזיה המסחרית, אותה הוא עומד להקים בקרוב, לדבריו.

לו לטפל במיסעדה שלו, והיא הוזנחה.
אותה שעה רב אייבי עם דן בן־אמוץ, וזה
עבר להכעיס לקפה שממול, סולטן. בהדרגה
הלכה הבוהמה אחריו.
משם נמשכה הנדידה למיסעדת ג׳קי,
בשדרות חן, ועברה הלאה לאכסודוס, ברחוב
דבוטינסקי. מהפך זה לא האריך
ימים, והבוהמה נדדה שוב לסולטן, ומשם
חזרה הביתה — לכסית.
בשבועות האחרונים התלקח הקרב ה ישן
— מילחמת קפה בקפה — מחדש.
שוב נוצר איום על כסית. המתחרה ה
חרם
על כסית; ומאז הוא מנסה להעביר
את ידידיו לדיצה. דיצה, שהיה במשך
שנים מקום רדום, ושהיה מפורסם בעי קר
במישחקי השח־מת הניצחיים שבו,
התעורר לחיים חדשים, ויש לו תקופת-
עדנה.
עתה נמצא הקרב ק׳ בק׳ בעיצומו. כסית
אינו נכנע ומשיב מילחמה שערה. דיצה
מהווה איום. הבוהמה ממלאה בקרב זה
תפקיד מגוון: גם משתתפת בו, גם עו קבת
אחריו, גם נהנית.
העיקר שלא יהיה משעמם.

1 75

במדינה

דת בדדו דא דרך

הוועד למען שדמות
העם שומר על
טוהר הגזע
ימים אחדים אחרי שראש־המנד
שלה מנחם בגין הכריז בפאתוס
על הצלת קהילה יהודית שלמה
״באחת מארצות המצוקה״ ,פתחו
החוגים הדתיים בטיפול מסוג אחד
לגמרי בקהילה היהודית ההודית.
על המלאכה מנצחת אחת הזרועות
האפלות של המודיעין הדתי,
הוועד למען שלמות העם.
יושב־ראש הוועד, יהודה פלדי,
פתח במסע־צלב מחודש למען תיקון
חוק־השבות, באופן שיוכר רק
״גיור כהלכה״ .את המנוף הנוכחי
לתביעה הישנה מספקים לו העולים
מהודו, ובעיקר עולי העיר בומ־ביי,
שבה יש קהילה יהודית גדולה
למדי.
החזן מגייר. לקהילה היהו־

למען שלמות העם,״ כותב יהודה
פלדי לשר־הפנים׳ ״הנני מתכבד
להציג בזאת להמציא למעלת כבודו
שתי דוגמות מן המיסמכים, ש הגיעו
אלי בדרדלא-דרך למיב-
תב צורפו מיסמכים הבאים להטיל
ספק בכשרותם של כמה. זוגות
נשואים שעלו מהודו מכוח׳ חוק־השבות.

הדרך־לא־דרך, שבה השיג
הוועד למען שלמות העם את ה״
מיסמכים, אין יהודה פלדי מרחיב
את הדיבור. אם אין למודיעין ה דתי
מקורות אינפורמציה בהודו ה רחוקה,
הרי ראוי כושר־הבילוש
של הוועד להערצה.
רמז עקיף לשיטות זרימת ה
ספות
— שומרי טוהר הגזע, אנש
הוועד למען שלמות העם.
מישפט אדיפוס זארקטרה
בב־ת־הד !,הרבו

יחסי אישות בי
הורים זיזדיהו
איגם יוצאי דד8
בביחרהמישפן
כל סטיות הגוף והנפש, אלימור
סכס ושיגעון, מתגלים בבית־הד׳

אשה טוענת כי בעלה
מקיים יחסים עם אמו
הגישה תביעת מזונות ב״ 25 אלף ל״י
ידיעה כעיתון על יחסים מסופגים
הדימיון עובד
אינפורמציה מספקים אנשי הסוכנות
במיכתב תשובה שכתבו ל-
מישרד־הפנים.
״בני הזוג, שנתגיירו בדרך המתוארת
במיסמכים המצורפים ל־מיכתבו
של מר יהודה פלדי, נשואים
ליהודים ועל כן זכאים לע לות
מכוח חוק־השבות,״ נאמר ב־מיכתב
.״תעודות ומיסמכים מסוג
זה המגיעים אלינו, מועברים תמיד
אליכם, כדי לאפשר לכם לשפוט
אם הגיור מוכר בארץ ואם נושא
התעודד. זכאי להירשם כיהודי.״
מסתבר שהתעודות והמיסמכים
.,המפלילים״ מגיעים לא רק ל-
מישרד־הפנים, אלא גם לידיים נו־

הרבני. זוגות שאהבתם ונישואיה
בשלבי גסיסה אינם מוותרים ע
הזכות האחרונה להעליב, לפגו
ולהעניש איש את רעהו.
לפעמים נדמה כי בית־הדין הר
בני לגירושין שומע את מצבו!
הרפש והחלאה האנושית. בשבו
עות האחרונים התפרסמו בעיתו
נות ידיעות על אשד, הטוענת כ
בעלה מקיים יחסים מוזרים ע!
אמו, וחודש קודם לכן התפרסמ
ידיעה דומה על אשה המקיימת יח
סים כאלה עם אביה החורג.
מאין נלקחו הסיפורים הללו, הא
יש להם בסים במציאות או שמז
הומצאו על־ידי עורך־דין ממולו
לענייני גירושין? כך בוודאי שאי

משרד הפנים
שר כורג

לבע לי כלי ידיה

מי מסר מידע

משרד הפנים מודיע בזה לכל בעלי כלי יריה שהחזיקו בהם
ברשיון ולא חידשו רשיונותיהם בשנים שחלפו, כי הוהלט
על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לאפשר באורח חד
פעמי חידוש הרשיונות מיום ט״ו כאייר תש״מ

דית בהודו אין רב, ואת מרבית
הבעיות ההילכתיות פותר עבורה
ד,חזן של בית־הכנסת בבומביי.
אותו חזן גם מטפל בבקשות הגיור,
המופנות אליו מצד זוגות מעורבים.
הלק מאותם זוגות מעורבים מגיע
לישראל, אך כפי שמודים אנשי
הסוכנות ,״אין לנו כל אפשרות
להעריך את מיספרם, אך הם בלי
ספק מיעוט מכלל העולים.״
אולם תחת לדאוג לקהילה
היהודית בהודו, הנמקה ללא רב,
ולמצוא לה רב מתנדב, שיפתור
אחת ולתמיד את הבעיות ההילכת־יות,
מגלה הוועד למען שלמות העם
קנאות מופלגת לטוהר הגזע היהודי.
יהודה פלדי מתמרמר על ה חוק,
האבסורדי לדעתו, שלפיו
״מוקנות כל הזכויות לעולים יהודים
גם לשלושה דורות של גויים
גמורים, אך ורק מכוח יהודי אחד
ויחיד, אשר מזמן שבק חיים לכל
הי, ואולי אף לא ידע על קיומה
של מדינת ישראל, אבל הוליד
בנים ובנות מבת־זוג בלתי-מגויי-

אחרי שהתברר לוועד למען
שלמות העם, כי פעולות הסוכנות
היהודית בהודו מתואמות עם מיש־רד־הפנים,
פנו ראשי הוועד בתלונה
לשר־הפנים יוסף בורג. בתלונה
רמזו אנשי הוועד גם על דרך
השגת האינפורמציה שלהם.
מעלת כבוד .״ביודעי כי
בעיית גיור כהלכה קרובה לליבו
לא פחות מאשר לי ולחברי בוועד

( 1במאי )1080 ועד ליום ט״ו כפיוון תש״מ (30
כמאי ,)1080 תמורת תשלום האגרות כפי שקבוע בתקנות,
מכדי שיינקטו גגדם צעדים משפטיים.
על בעלי כלי יריה כאמור לפנות אל פקיד הרישוי לכלי
ידיה במשרד הפנים הקרוב למקום מגוריהם, לא יאוחר מיום
ט״ו בסיוון תש״מ ( 30 במאי .)1980

כל מי שמחזיק בכלי ידיה שלא ברישיון לאחר המועד הנ״ל —
צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

נותרו עוד 3י מי ם לחידו ש ר שיונן!

המחלקה לרישוי ולפיקוח

איתן עמיחי
הדברת מזי קי ם

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים) ,ן
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים1 .
בשמירה על בריאותך ורכושך.

דמת-גן, דח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
טל 6 .־ 790114-5רש׳ מסי 21 טסק ׳ 481/75

^ירו שלים , 664015-אילת־ 2ו 059-30

שופט שפירא (עם אשתו)
מעצר קצר
ה עו ל ם

הז ה 230

את עצמו כל קורא עיתונים. צוות
העולם הזה בירר בין עורכי־דין
העוסקים בענייני אישות וגירושין,
ומצא כי מקרים אלה אינם יוצאי
דופן כלל וכלל.
אמנם בשני המקרים אין מדובר
בקיום יחסי־מין של ממש, אבל
הרמזים השקופים קיימים בתצהירים.
אשה צעירה מרחובות, הנשואה
לבעלה משנת 1972 מספרת
על קשריו עם אמו :״אמו המבוגרת
היתה מסתובבת בלילה בדירה
בכתונת לילה שקופה, לעיני
בעלי (בנה) וילדיו הקטינים. לילה
אחד התעוררתי לפתע כאשר מצא תי
את חמותי במיטה מלטפת את
גופו העירום של הבן.״
האשה התלוננה, אך הבן לא שינה
את יחסיו המוזרים עם אמו. כדי
להשלים את התמונה מספרת האשה
כי בעלה אינו מקיים עימה יחסי
אישות תקינים.
בכתב־ההגנה אומר הבן כי האשה
עשתה שימוש לרעה בהליכי המיש־פט,
וכי נסיונה של התובעת להו
ציא
שם רע על אמו חינו דבר שלא
יעשה. לדבריו, מובן שהכל שקר
גס. הנתבע מספר כי אמו בת ה־76
היא אשה דתית מאוד, בתו של רב
מפורסם ברומניה, ובהוצאת לעז
כזו עליה יש משום חולניות.
זכות לבתוליו. במקרה אחר
שהיה בבית־הדין הרבני ברחובות,
גילתה אשה, שביקשה גט מבעלה,
כי הוא נוהג לשכב עם כל בנותיו.
בעת התביעה היה מקיים יחסים
עם בתו הצעירה בת ה־,18
שהיתה עיוורת. האשה תבעה גט
ומזונות בגלל התנהגותו זו של
הבעל.
בית־הדין הרבני אינו מקבל בד־רך־כלל
עדויות של בני משפחה
בדרגת קירבה כזו, אך במקרה זה
הסכים בית־הדין לשמוע את כל
הבנות. אחת אחת עלו האחיות,
שהיו כבר נשואות באותו זמן, על
דוכו־העדים ובבושת־פנים ושינאה
חריפה לאב סיפרו את קורותיהן.
הסתבר כי האב בן העדה הטוניסאית,
השב כי יש לו זכות־בכורה

לבתולי בנותיו. וכאשר הגיעה בת
לפרקה היה האב תובע את זכותו.
פרקליטו של האב הציע לו לשלם
לאם את כל מבוקשה, ולתת
לה גט. כיוון שהאלטרנטיבה היתה
בוודאי תביעה פלילית. ואכן כך
עשה הגבר.
מקרים כאלה של אב המנצל את
קירבתו וכוחו לגבי בנותיו אינם
מקרה נדיר כל-כך בישראל, וכנראה
במיזרח כולו. רק השבוע נידון
בבית״המישפט המחוזי בתל-אביב,
על־ידי השופט אורי שטרוזמן, גבר
תימני, לשש שנות מאסר על בעילת
בתו הקטינה.
יחסיהם של השניים התחילו כאשר
הבת היתד, בת ,12 ונמשכו עד
היום כאשר הבת האומללה בת
ד,־ 16 ניסתה לאבד עצמה לדעת.
עדותו של הפסיכיאטר במישפט זה
מהווה מסמך אנושי מזעזע.
א פי לו לא תו כי. אם מקרים
אלה. הנראים כלקוחים מהמיתולוגיה
היוונית, עדיין ניתנים להסברים
פסיכולוגיים ואנושיים, הרי

המקרה האחרון שסופר על־ידי
פרקליט לענייני גירושין הוא מעבר
לכל היגיון.
המקרה קרה לפני כחמש שנים
בתל-אביב. הבעל, נהג במקצועו,
לא קיים יחסי־מין עם אשתו זמן
רב. האשד״ פקידה בבנק, ילידת
הארץ, חשדה כי בעלה התאהב
בכלבת המישפחה וכי הוא מתנה
איתה אהבים.
היא ביקשה גט מבעלה, והציגה
את ראיותיה בפני בית־הדין הרבני.
היא סיפרה כי בעלה התקשר
באופן רגשי לכלבת ד,בולדוג שלהם.
הוא רוחץ אותה ומסרק אותה,
מאכיל אותה מכל טוב וגם מסתגר
עימה בחדר לשעות ארוכות. כדי
לשכנע את הפרקליט כי הסיפור
אינו פרי דמיונה החולני, הביאה
יום אחד את הכלבה למשרדו, כדי
שיראה כי מבחינה פיסית הדבר
אפשרי. ואמנם הכלבה הגדולה הי־תה
בעלת מיבנה גוף שאיפשר מגע
מיני עם אדם.
האשה קיבלה את גיסה וכיום

היא נשואה בשנית. היא לא התיו
לבעל החדש לגדל חיוודשעשוע
בבית — אפילו לא תוכי.

פעם רא*111 גר3 .יעוראל

עד היום לא שוחרר אי
ממעצר ש 48 7שעו
השבוע זה קר
שנים רבות עוסק יצחק מזרחי
צביעת דירות. כל הטענות שו
נגדו עד כה עסקו בטיב הצביז
ובגווני הסיד. בפעם הראשונה בחי
נתקל מזרחי בתלונה פלילית כאן
עסק במיקצועו, בדירתה של גבו
לולו כהן, בפרדס כץ.
בחודש מרס השנה התלוג!
בעלת־הבית, כי בעת עבודתו א:
לה נעלמו מביתה תכשיטים בשן
של 100 אלף לירות. היא ד,אשיג
את הצבעי.
מזרחי הופיע לחקירה בתחו
המישטרה, כפי שהוזמן. הוא נחק
(המשך בעמוד 5

אוסטריה,
ארץ של נופים, תרבות אהבה ויין
בואו לאוסטריה
להנות ולשמוח בחגיגות היין.
בכל כפר באיזורי הכרמים
חוגגים התושבים את חגיגות הבציר
— שמחה עממית אמיתית,
הסוחפת כל מי שמזדמן אליה.
פרטים על
אפשרויות בילוי חופשה באוסטריה
תוכלו לקבל אצל סוכני הנסיעות
ובמשרדי נתיבי אויר אוסטריים.
״ לנציגותמ שרד ה תיי רו ת ה או ס ט רי
רחוב טרומפלרור 12 תל־אביב טל 653535 .

הידיד הבינלאומי אד ם ומעונו 1980

יריד המזרח, גני התערוכה, תל אביב

רבבות מוצרים במבצע• מכירה ״מהיצרן לצרכו״
פוקס שוברי הומה, מיום נזוכו הירידים
בישראל

ז 7ג ב עי מ

ה עול ם הז ה 2230

שטות הביקור:
יתיחן ל ;2300-1700-מוצייש-מצאת השבת עד חצות.בימי שישי הידיד סגור.
הפתיחה פיוס חמישי 29 .5

במר קו הקניות
החדש אפודה״
:רת ״צמר החסידה״ הנמנית על קונצרן הטקסטיל ״אדרת״ ,חנכה
מכבר מרכז קניות חדש הנושא את השם ״אפודה״.
זודח נועדה החנות לנוחותס של עובדי קבוצת מפעלי אדרת, כך
זיא מבוססת על רווח מינימלי ומעניקה הנחות של ס /ס 2 0 5 0על
צרי החברה ומוצרים נוספים הנמכרים ב חנו ת: שמלות, סוודרים,
לצות גברים ונשים, חצאיות, טריינינגים, ג׳ינס, בגדי ילדים, תי־
;ות ובו׳.
:ובדה כי המוצרים הנמכרים הם בחלקם תוצרת החברה ובחלקם
צרת מפעלים ידועים הקונים את החוטים במפעלי אדרת, מאפשרת
וירי הנחה מיוחדים לאורך כל השנה.
ורכז החדש ממוקם בשטח מפעלי אדרת — על הכביש לאכדיה,
4מטר מכביש חיפה, הוא פתוח יום יום לקהל הרחב.

0 0 0 0

0 0 0

0 0 1 0

106 *0 0

קוראי העו״ז באוה״ב
הרוצים להשתתף בפעולה
להצלת מדינת ישראל
מחורבן הליכוד׳—
יתקשרו אל:
- 18114£1 .א 1£1110£א 4

א £> 7\ 1 1 0אס £ 0
ס 19

360 65111 81 10021
161 2 1 2 ( 570-9190

רש יון
והיגר
בעיות ולב טי
בתיי המין
חל״ר

2000 שקל
את מרדגי ולדמן

בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .

חוצאת רשפים

היוצאת לחו״ל
שפרי הופע תו
לטשי את ני מו סיו
ויחסי האנוש שלך
הרשמי לקורס לטפוח החן, שיקנה לך:
שיפור מכף רגל עד ראש
גינוני חברה ויחסי אנוש יפים
תרכשי בטחון עצמי בחברה — עבודה
ובכל אשר תפני

אולפן לאה פלטשר
אבן גבירול 50ת״א, טל 267682 .
הרשמי מיד, המקומות מוגבלים.

במדינה
(המשך מעמוד )77
מסר את גירסתו והסכים לשתף
פעולה עם חוקריו, ואפילו ללכת
לבדיקה בגלאי־שקר. בתחילת חודש
מאי עבר החשוד שתי בדיקות
התוצאות כי הוא משקר. למחרת
הבדיקה השניה נערך חיפוש בביתו
של מזרחי ולא נמצא בו
דבר. אך הוא הוזמן לתחנת ה־מישטרה,
וכאשר הגיע לשם, בשעה
2אחר־הצהריים׳ הודיעו לו
כי הוא עצור.
״זמן מת״ .לשוטר יש סמכות
לעצור אדם למשך 48 שעות בתנאים
מסויימים. ועד היום טרם
שוחרר אזרח ממעצר כזה על־ידי
התערבות בית״המישפט 48 .שעות
הן מועד קצר מדי כדי להפעיל
את בית־הדין הגבוה לצדק, וגם
בית־מישפט רגיל אינו מספיק, כך
חשבו, לפעול בזמן כה קצר. לכן
היו סניגורים מחכים עד לתום
48 השעות, וכאשר היה העצור
מובא לבית־המישפט, לשם הארכת
מעצרו בפני שופט, היה עורך־
הדין שוטח את טענותיו 48 .השעות
הראשונות היו נחשבות ל״זמן מת״,
שאין דרך חוקית מהירה מספיק
כדי להתגבר עליו.
סניגורו של מזרחי, אריה רפאל,
הוכיח את ההיפר. כאשר נודע
לו על המעצר, כחצי שער, אחרי
המקרה, ביקש לשוחח עם השוטרים,
והצביע בפניהם כי במקרה
הנידון לא היה המעצר חוקי, כיוון
שלא התמלאו העילות הדרושות.
העבירה בה נחשד מזרחי היתה
עוון ולא פשע, ולכן לא חלה עליה
חלופה אחת, והעבירה לא נעברה
זה מקרוב, כפי שדורשת החלופה
האחרת. השוטרים לא קיבלו את
הטיעון ולא שיחררו את החשוד.
למחרת בבוקר, היה רפאל ה ראשון
בתור במישרד בית־מישפט
השלום בתל-אביב. בצד בקשת
השיחרור בערובה היתה גם בקשה
לדיון לאלתר בבקשתו, כיוון שכל
שיהוי עלול לפגוע באקטואליות
שלה.
גם עד כאן היתה הדרך רצופה
מיכשולים פרוצדוראליים, שאותם
עבר רפאל כאקרובט מומחה. אך
כאן נתקל בבעיות מינהליות. ה מזכירות
אינה רגילה לקבוע שמיעת
בקשה לאותו היום, ויום ה מחרת
היה מאוחר במקרה זה.
עורך־הדין פנה עם בקשתו אל
שופט השלום הראשי, חיים שפירא.
על גב הבקשה כתב שפירא
כי התיק מועבר להחלטתו וטיפולו
של שופט המעצרים.
רפאל רץ עם התיק אל שופט
המעצבים התורן באותו היום, אלי
מצא, וזה כתב על אותה בקשה
עצמה, כי ידון בד, בשעה 11.30
באותו היום. הוא ציווה להביא
את החשוד לפניו.
בשעה ,11.30 כעשרים שעות
בלבד אחרי שנעצר, הופיע מזרחי
בפני שופט המעצרים. כאן צצו עוד
שני מיכשולים שעליהם היה הסניגור
חייב להתגבר. התביעה שינתה
את העבירה בה חשוד מזרחי ל-
״גניבה ממעביד״ ,המהווה פשע,
ונכנסת לגדר העילות המתירות ל שוטר
לעצור. כמו כן ביקשה התביעה
כי בית־המישפט ידון לא
בערר על מעצר שוטר, אלא בבקשת
מעצר רגילה, בלי לבדוק
את ראשיתו של המעצר.
רפאל התנגד לשני הדברים. גניבה
מבעלת־בית אצלה עובד צבעי
באופן חד־פעמי אינה מהווה גניבה
ממעביד. לא לכך התכוון המחוקק.
לא נוצרו היחסים המיוחדים של
אימון והבנה ההופכים גניבה רגילה
לפשע, וכל נסיון להתחמק מדיון
במעצר על־ידי שוטרי אינו יאה
למדינה.
בהחלטה מפורטת קיבל שופט
השלום את טענות הסניגור. הוא
ציווה לשחרר את החשוד ממעצרו
בערבות עצמית של 4000 לירות.
כיוון שכאשר נגמר הדיון היתה
השעה 2אחר־הצהריים, כלומר
בדיוק 24 שעות ממעצרו, היה מי

שאמר במסדרון בית המישפט :
״לכל דבר יש פעם ראשונה.״

דדכי־חיים

האורז הרגר

האשמה היתה גגיבת
אורז, בערך של 30 לירות
ערך הגניבה היה 30 לירות.
זה היה מחירם של חמישה קילו
אורז בשנת .1977 מישל סבא,
מיפו, הובא השבוע לדין בבית־מישפט
השלום בתל־אביב על גניבה

האשמה היתד, גם כי בעיקבות
קטטה בין מישל ובעל חנות הירקות
השכונתי, גאבר עבדאללה,
סטר מישל לנכדו של החנווני. אך

יבוא,״ אמר בחיוך התובע המזוקן
אברהם לנדשטיין. הוא אמר זאת
על שרה כהן, אותה האשים כי בחודש
שעבר קיבלה מבעלה, מ״
שווייץ, מעטפת־דואר ובה 2.85
גרם הרואין.
בשנה שעברה, לפני ששרה או־טומגזין
נישאה לדורון כהן, נאשמו
השניים בבית־המישפט בתל־אביב
בכך, שניסו להבריח לשווייץ ב-
מיזוודה ארבעה קילוגרים חשיש.
הם נתפסו בנמל־התעופה, והורשעו
בדין. שרה נידונה אז לחצי
שנה מאסר־על־תנאי.
מאז הספיקה שרה להינשא לדורון,
והוא נסע לשווייץ. בהיותו
שם, טוענת התביעה, שלח לאדם
שלישי את המעטפה ושרה קיבלה

אותה.

שופט שליו >עם אשתו)
זיכוי של אורז
בבית־הם ישפט, כאשר הופיעו הירקן
ונכדו, לא זכרו מאומה.
השופט אפריים שליו הקשיב לעדים,
ואחר כך לעדותו של הנאשם
.״אני לא תקפתי איש ולא
הכיתי אף אחד,״ סיפר מישל .״אמי
קונה בחנות זו בהקפה מזה שנים.
היא נכנסת, לוקחת אורז או מיצי
רכים אחרים ובעל החנות רושם
אותם לחובתה. היא משלמת כשיש
לה בסף. באותו יום לא היה לאמא
זמן והיא שלחה אותי להביא לה
שתי שקיות אורז. זה הכל. לקחתי
את האורז והבאתי הביתה.״
בעיקבות האורז הגיעה המיש־טרה,
עריכה חיפוש ומצאה את ה אורז
,׳והחזירה אותו לבעל החנות.
והיום, שלוש שנים מאוחר יותר,
הגיע מועד המישפט. הסניגור נחמן
בטיטו חקר את העדים ונוכח לדעת
כי אינם זוכרים דבר.
בפסק־הדין מנומק זיכה השופט
את מישל .״בהחלט אפשרי כי
הוא שתקף את הנכד, אך נותר ספק
בליבי. ואילו האורז נלקח בדרך
הרגילה של קניה בהקפה. ודאי
שלא היתה כאן גניבה.״
מישטרה עסק• יעוא וייצוא

בעבר גיסתה לייצא חשיש,
בעת הפבח, לדברי
התביעה, את היוצרות
״היא עברה מעסקי יצוא לעסקי

תחת השיח. שרה נמצאת כיום
בחודש החמישי להריונה. כאשר
נעצרה על־ידי שופט השלום
למשך 15 יום, התלוננה על דימומים
וביקשה כי יביאוה לגינ קולוג.
בלוויית שוטרת הועברה ל־בית־החולים
ולפסון בתל־גיבורים,
ואז נעלמה. התביעה טוענת כי
ניצלה רגע של היסח־הדעת של
השוטרת המלווה, ומיהרה להשמיד
עדויות ולהתקשר עם בעלת ב־חו״ל
כדי לתאם עמדות.
גירסתה של שרה שונה לחלוטין.
היא אינה זוכרת כיצד עזבה
את בית־החולים. אבל כשהתעוררה
מצאה עצמה ישנה תחת שיח, על
שפתם הים, ומיהרה להסגיר עצמה
למישטרה.
כאשר הוגש כתב״האישום נגדה,
כללה בו הפרקליטות את עובדת
הבריחה, והאשימה אותה גם בבריחה
ממישמורת. בבקשה למעצר
עד תום ההליכים טען לנדשטיין,
כי כיוון שניצלה לרעה את עובדת
הריונה ונמלטה, אל לה להסתמך
על עובדה זו בעת הדיון במעצרה
החדש.
השופט אורי שטרוזמן שיחרר את
שרה כיוון שהשתכנע מדברי הסניגור,
אהרון בן־שחר, כי אין צורך
בהחזקתה במעצר עד תום ההליכים.
ואולי בעצם השתכנע השופט
מטיעונו של לנדשטיין, כי הנזק
נגרם בעת ״שישנה תחת השיח״
ואיו היא יכולה להוסיף עליו עוד.
ה עו ל ם

חז ה 2230

ההתפכהות המרה של

ותם ר אויב! י

ה ש לי שי של השירה הישראלית

מקור
לחץ סיפוריו הראשונים של יותם ראוכ;י,
שפורסמו בירחון הספרות פרוזה, עוררו
את ההלם הראשון. היה זה הסיפור השערות
על מותו של פייר פאולו פאזוליני,
בו החלה להתגבש כתיבתו של יותם ראו-
בני הצעיר, כדוברם של ההומוסכסואלים
בישראל. אחרי עוד כמה סיפורים, שהפ־כוהו
ליותר וליותר מקובל בספרות היש ראלית,
ראה אור קובץ סיפוריו הראשון

מקדות הפנאטית של ראובני בנושא ההו־מוסכסואלי
מפחיתה מערך יכולת התיאור
שלו והבנייה הספרותית.׳ דיעה זו הושמעה
בשל סיפורים שראובני פירסם במהלך
השנתיים האחרונות, רובם בפרוזה וחלקם
במוספי־הספרות של ימי־שישי. בסיפורים
אלה •בלטה נימה שהפכה את ראובני
למעין מיסיונר של המיעוט ההומוסכסואלי
בישראל, כאשר הפנאטיות פוגמת באיכות
הספרותית שלו.
בחודש שעבר קיבץ יותם ראובני
סיפורים אלה, ופירסמם תחת הכותרת
התפכחות, כותרת שיש בה מן הגימיק
המטעה, מאחר והתפכחות * אינו עוסק

— בעד ההזיה *.
ייחודו וערכו הספרותי של בעד ההזיה
היה טמון בעוצמת הווידוי של ראובני,
שהביא את נידחי החברה הישראלית אל
מרכז הבמה הספרותית והתרבותית. סיפו רי
בעד ההזיה הצליחו להביא, מלבד
מאשר מצוקתם של ההומוסכסואלים, גם
עברית של יום־יום, לשון שאינה מקובלת
על מרבית הסופרים, אל מרכז הבמה הספ רותית.
שנה
מאוחר יותר פורסם קובץ שיריו
של יותם ראובני דיווח מתוך התרחשות *•
בו הוליך את קוראיו מ״ידו הרכה של
אלוהים״ דרך ״מסע עם ילדים״ ,״נעורים
׳אלכוהוליים״ ,״הם ימותו כחולי עיניים״
ועד ״הירח אוהב את גן־העצמאות״ ,ושאר
שירים המביאים מעולמו של אדם צעיר,
שהחיים דחקוהו למרירות רבה. דיווח
מתוך התרחשות הוא ספר שירה בעל

לאובמניה

נשים, הרי שעל גברים חכמים להימשך
לנשים פרימיטיביות, שהן ״הגילויים האו טנטיים
של החיה הנשית הגאה והפרימי טיבית...״
וכנ״ל נשים אינטליגנטיות ש עליהן
לשחר אחר גברים פרימיטיבים.
וזו ראייה שכל קשר בינה לבין המציאות
מקרי בהחלט. כאן מישגהו העיקרי של
ראובני המיסיונר, שאינו מבין את כוח
הדיכוי, ומחפש לו הסברים שטחיים עד
למאוד.
המבוגר והמשכנע שבסיפורי קובץ זה,
הוא הסיפור משימה, בו מצליח ראובני
להביא צלילים וקולות מתוך החיים, תוך
כדי הפגנת יכולת מרשימה, המעידה על
הפוטנציאל הספרותי האדיר הגלום בו,
פוטנציאל, שלצערי אינו אחיד בסיפוריו.
״אם ישאלו אותך מי אתה׳ תגיד שאתה
האיש ששוכב עם מר שכטר זה מוטיב
הפתיחה של הסיפור לחץ, בו מוליך ראו־בני
את גיבורו המאוד אוטוביוגרפי בין
״אנשים בני שלושים עד שלושים־וחמיט,
מבוססים מבחינה כלכלית, ציניים בכל
מה שנוגע למימשל תקין, אנשים ששום
שערוריה ציבורית — כמו ידלין או עופר
— לא תוציא אותם משלוותם ...והדמו יות,
סהרוריות, מגיעות למצב של ״אני
לא צריך לחיטוב על שום דבר. עכשיו׳
עירומים. שני גברים עירומים בלילה הג דול.
היו כחירות. המועמד שלי לא
ניצה זה עולם של ניגודים מחד, והת פוררות
מאידך, עולם של דמות סכיזו־אידית,
שהמאהב שלה מתנדנד בין מין
לפוליטיקה, ולעיתים כמו מהרהר ושואל
את עצמו :״מדוע היה עליו להסתבך
כפרשה העגומה הזאת, עם בחור בן עש־רים־דטלוש
שמזדיין ובוכה זה סיפור
כשמו, סיפור של לחץ, אשר דומה כי הוא
מאפיין את חולשותיו הספרותיות של ראו־בני,
וכוונתי לסיפור אנושי בעל עוצמה
רבה, שניבצר ממחברו להשקיע בו את
כל הזמן הדרוש לשם שיפוצו והפיכתו
לסיפור מעולה שבמעולים, מעשה שהוא
בכוחו של ראובני.
סיפור נוסף עם מעלות רבות הוא
פאוואן וכן גם העדרות. השני הוא סיפור
ירושלמי שבו חורג ראובני במיקצת מה נופים
המקובלים עליו, חריגה שמבעדה
ניתן שוב להבחין בעוצמת כישרונו, ש אינה
באה לכדי מיצוי מלא — וחבל.

יותם ראובני
עם מר שכטר

ציור שד הוקני :״שני גברים״
עירומים בלילה הגדול
עוצמה סיפורית — סיפורים קצרים בפור־מאטים
של שורות מחורזות, סיפורים/
שירים בהם ממשיך ראובני לתאר ולהציג
את מצוקת המקוללים בישראל.
מדור זה השמיע מספר פעמים את הסב רה,
שיותם ראובני עושה כל שביכולתו
על־מנת להפוך לכישלון העשור של ה ספרות
הישראלית. במילים אחרות: ההת־*

־ יותם ראובני — בעד ההזייה ! הוצאת
עכשיו; 125 עמודים /כריכה רכה).
** יותם ראובני — דיווח מתוך התרח שות;
הוצאת מסדה; 127 עמודים ׳(כריכה
רכה).

בהתפכחות של ראובני או גיבוריו, אלא
בסטאטיות של עולמו ההומוסכסואלי.
אלא שיותם ראובני החוזר על עצמו
׳ועל סיפוריו הקודמים, הוא עדיין סופר
בעל פוטנציאל כתיבה אדיר, המותיר ב עקבותיו,
במירוץ הספרותי׳ ,את השיצים
והכוהן־שגיאים למיניהם, שצצו באחרונה
כעשבים שוטים בקרקע הספרות הישרא לית,
כשהם מדדים הרחק ממנו.
כבר בסיפור הכותרת התפכחות שב
ראובני ומבאר לקוראיו את פרשת פייר
פאולו פאזוליני, ומבאר להם את חובת
בן־האצולה לארח במיטתו ״את בני המע מדות
הנמוכים. את משיבתם של גברים
מעודנים אל צעירים שאם אינם פושעים
של ממש, הם חיים על שפת העולם התח תון
...פלוסי ומרעיו הם הגילויים האו טנטיים
של החיה הגברית הגאה והפרי מיטיבית׳
והגון* נימשך אל החיה הזאת,
דווקא משום שהמוח — או הנפש —
עודנו בספרים׳ בציורים אם לתרגם
את השקפתו זו של ראובני ליחסי גברים

• יותס ראובני — התפכחות: הוצאת
תירוש ; 192 עמודים (כריכה רכה).

אין ספק בדבר שיותם ראובני ניצב
כיום בשורה הראשונה של המספרים ה ישראליים,
דבר הבולט כימעט מכל שורה
שבסיפרו, ומכעיס בה במידה באי־הלי־טוש
של כתיבתו. כתיבתו של ראובני
ניחנה ביכולות תיאור עצומות, כאשר הנוף
הישראלי מתואר בעטו בפשטות ממש מר גשת,
פשטות המעניקה לכתיבתו סממנים
המעוררים מן הסתם קינאה אצל סופרים
רבים, שכתיבתם משולה לגללים קשים,
בעוד כתיבתו של ראובני קולחת ואמיתית.
אלא שאסור לבחון את ראובני ביחס
לכתיבה של אורפז, או צלקה, או תמוז,
ויש להעריך ולבחון את כתיבתו בהתאם
לעוצמת הכישרון שלו.

תולעי תרבו!
השירשור אורציון בד״

לכתוב על הפיזמונאי
תנא אחרי סיקור ספרו של יותס ראו־כני
הוא בבחינת נפילה מגבהי מיגדל
לתהום רבה. אורציון ברתנא הוא תופעה

הרייך

המחשב

סוציולוגית באכסדרת התרבות הישרא לית.
אביו היה מחבר חרוזים בשנות ה שלושים
והארבעים (בן דורם של נתן
אלתרמן ולאה גולדברג) תחת השם כ.
כרתנא, וזאת מבלי שיותיר רישום כל שהו
בנוף השירה של אותם ימים.
במשך שנות גידולו חווה וחזה אורציון
ברתנא הבן את עולמו של מחבר החרד

אורציון כרתנא
הרייך השלישי

וים המתוסכל, והחליט החלטות נוקשות,
בדבר נקמתו הפרטית בשירה העברית
ובספרות הישראלית. בעוד שהספרות ה עברית
לא הסבירה לו פנים, וסיפוריו הוש בו
ריקם ממערכות כתבי־עת כפרוזה, הרי
שאורציון החל לפרסם את פרי ההילולים
של שירתו במוספים שונים, וחדי־עין הב חינו
עד מהרה, כי שירתו היא בבחינת
חיקוי שירתו של רוני סומק, אשר
שורותיו הן בבחינת חיקוי שיריו של
אשר רייך• היו גם כאלה שכינו את
אורציון ברתנא מאחורי גבו בכינוי :״ה רייך
השלישי״ (רייך — הוא הרייך הרא שון,
סו מ ך הוא הרייך השני׳ ו אי ד ציון
הרייך השלישי) שהפך לנפוץ בחבורות
פרחי־השירה של רחוב דיזנגוף.
אורציון (אגב, השם אמיתי ואינו בדוי)
הבין כי כדי לאגור עוצמה, הרי שעליו
להפוך למבקר, ואכן הוא החל מרעיף
מאמרים שאיש אינו קוראם במוסף הספ רות
של ידיעות אחרונות, מאמרים שנו עדו
לפאר ולרומם דמות אחת ויחידה
באכסדרת התרבות הישראלית, דמותו של
אורציון ברתנא. במקביל, הוא שיכנע את
מיפעל־השיכפול של אוניברסיטת תל־אביב
לפרסם מין חוברות לשירה, תחת הכותרת
ראש, יבחן פירסם משיריו ומשירי אביו
כ, ברתנא (חוברת שנועדה לפרסם בי כורי
שירה של סטודנטים, מפרסמת מ שיריו
של משורר קשיש ובלתי חשוב).
אורציון גם פירסם חוברת משוכפלת העו סקת
במגדלי מוכר־ספדים, ומבוססת
על מחקר מקיף בנושא זה מאת הפרום׳
דן מירון, שהשפעתו חוגגת בכל עמוד
מעמודי החוברת המשוכפלת הזו.
בימים אלה פירסם אורציון סיפרון תחת
הכותרת איים ומחוזות * בו כינס משיריו,
שניחוח שיריהם של סומך־את-רייך נודף
מכל עמוד ועמוד שבו, ושורות בנוסח של
״הנחל מטפס רחוק. ניגף על הכיסא. מגיב
במפלים רכים כאשר כותב אורציזן
הנ״ל כותרת חריזה בנוסח :״ראינו
סרט ואחר־כך נסענו כמכונית הרי
אורציון ברתנא — איים ומחוזות;

הוצאת ספרית פועלים; 65 ענזודים (כרי־רכה).

9וד

*11ן -ען ל ן־־ר
(המשך מעמוד )79
שתמלוגי שיר זה היה על הוצאת ספרית
פועלים לשלם לאדונים סומך־את־רייך,
ונוסחאות שיר אלה חוזרות ושבות נאיים
בלא מחוזות, עמוד אחרי עמוד, ושורה
שורה בקובץ זה, שברור כי לא יותיר
רישום כלשהו בשירה הישראלית, אפילו
לא בשטח הפיזמונאות (אץ ספק שקובץ
סיזמוניו של הזמר שלמה ארצי מתעלה
בחמש דרגות מעל לשירת אורציון).
מרכיב בולט נוסף ואחרון בשירת אור-
ציון הנ״ל מעבר לחיקוי שירת־סומך־רייד,
היא ההתנגנות הנשית הזורמת זרימה תת־הכרתית
בניסויי השירה שלו, שאינם מגיעים
לכדי גיבוש כלשהו, והנימה הנשית
מתגלמת בשזרות כמו ״הבשר ותאור
מכרכים והולכים לאיטם ...עיני שוטפות
כתוף האור הנקכובי ...פרפרים ככתי

מין ושפעת
לייצא את קישון ולייבא את גבריאל לאוב
השחי ובשורות כ״זורקת דמעות מן
המרפסת כמו כלבים דומה כי המדובר
הוא באורציונה ולא באורציון הנ״ל.
׳בחינה קפדנית בשירת אורציון מגלה,
כי מעלתו העיקרית בטרקלין הספרות העברית
אינה בשירתו, אלא בחקיינותו,
ובתופעה הסוצ״ולוגית של היותו פרי
התיסכולים השיריים של אביו, תיסכולים
שלעולם לא יכבשו מקום של כבוד בתרבותנו.

גן־עדן
סאטירי
מצחיקה מאוד המחשבה שישראל מייצאת
לגרמניה את ההומורסקות של אפרים
קישון ומייבאת מגרמניה את הסא-
טירות המעולות של גבריאל לאוב.
מחשבה זו מצחיקה עוד יותר למקרא
הסאטירות הנ״ל, שמיבחרן ראה אור בימים
אלה, תחת הכותרת עוקץ כפול,
עם ציורים של הנס גיאורג ראוך.
עוקץ כפול • הוא גלריה של סאטירות
ומולן ציורים בעלי עוצמה, שנועדו להכפיל
את ההד של הסאטירות הנ״ל.
מעלת הסאטירות של לאוב היא התמציתיות,
כמו הסאטירה גן עדן :
״הדבר היחיד כעולם, שבאמת חלות כו
תמותת עם הזמן, חדא חזץ גן־העדן
שלנו. כעיני הנוהגים כרכב הצטייר כעבר
גן־העדן בערד כף: ו־טת ענקית ומקיפה
של כבישים משובחים ועליהם נעות מכו ניות
מהירות, נהוגות על־ידי נ מי ם אדיבים
וחייכניים. בל אחד מהם מנפנף בידידות
לרעהו ומיזייד לקראתו. בל ׳שוטר
תנועה הוא מלאן־ ,כל נהג — קדוש.
המלאך גבריאל נותן בלהט החרב המתהפכת
את אות־הזינוק למסע מהנח איני
* גבריאל לאוב והנס גיאורג ראוך —
עוקץ כפול! עברית יהודה להב; הוצאת
ספרית פועלים ; 94 עמודים (כריכה רכה).

סופי ומקהלות שמימיות מלוות את מנ גינת
המנועים כשירת הללויה, כקצב של
ואלם וינאי. אלוחי־הצדק הוא השופט ליד
קו־הגמד. היום מתארים להם כדמיונם
הנהגים את נן־העדן בצורה אחרת לגמרי
; ככל רחבי השמיים הנתלים נוסעת
לה מכונית פאר יחידה, של החולם כמו כן.
מלבדה, כל ככי׳צי גן־העדן ריקים
מרכב, המלאכים רוחצים ומצחצחים את
מכוניתו בזיעת אפם וכל שבעת מדורי־הרקיע
אינם אלא מיגרש חניה ענקי ופנוי
אחד. וגם לנסוע לא מוכרחים.״
דוגמה נוספת היא הסאטירה אסתטיקה,
אליה מצורף גם ציור כמעט־פורנוגראפי
(ראה: גלופה):״לפגי למעלה מ-סד שנה
התלונן המשורר והסטיתקן הפולגי טדי־אייט
בויז׳לנסקי כיצירתו ׳תפילתו של
אסתטיקן׳ כי יופיו של עיצוב־הפנים המו דרני
מופר אד ורק על־ידי חוסר־השלי*
מות האסתטי של האדם עצמו. ת א ביקש
מן האל הטוב להתאים את המראה החי צוני
של הגברים והנשים לנורמות של
האמנות. כשמים יושבים כבר אמנים רכים
מסוגו של רפאל או ואן־דייק, שאפשר
להרכיב מחם מועצה מייעצת לצורך זה.
המשורר הפולני לא יכול היה לחזות
מראיט, כמוכן, את דרכי ההתפתחות ׳טל
האמנות. אד האל הכל־יודע יכול גם יכול
ותודה לאל, הוא לא קיבל את עצת הפא־טיריקן.
כזכות החסד הזה, אין עתה מתרוצצות
בקרבנו נשים הדומות לציורים
המופשטים הכלתי-פיגורטיכים או למיב־ני
המתכת הסימכוליסטיים. על־כן בנקל
נוכל לסלוח לריכון־העולם אי־אלו צרות
ובמה וכמה מלחמות ששלח עלינו. זו
היתה הכרעה מוצלחת מאד גם מנקודת
ראותם של האמנים המודרנים — רק בזכותה
ניצלו מגורל של נאטורליסטים
מנוונים. לעומת זה, הם הפסידו את הסיכוי
לזכות כאלמוות: אלוהים לעולם לא
היה מעלה אותם אליו לשמיים, לכל
יצטרף לצרף אותם אל המועצה המיי עצת.
מה נכונים מעשיה אלוהים ! ״
גם סאטירות נוספות, דוגמת מין ושפטת,
כוח ותיקון העולם בכוחם להביא
לקורא הישראלי סימון אחר ושונה של
חוש־הומור מרכז־אירופי, מהסוג שאינו
רווח עוד בעולם.

מדע בידיוני
מיקרופט רוברט היינלין, אחד מסופרי המדע-
הבידיוני הפוריים ביותר, שונה בסיפרו
עריצה היא הלבנה • ממרבית ספריו שראו
אור עד כה בעברית (כעשרה ספרים).
עריצה היא הלבנה הוא סיפור דו־מישורי,
כאשר מישור אחד מביא תיאור של עולם
הכוכב לונה, שתושביו משועבדים לכדור-
הארץ ואוצרותיהם הינם בבחינת אסם-
התבואה של כוכב הארץ. המישור השני
הוא המחשב מיקרוסם, המגלה בשלב
מסויים בעזרת מפעילו כי הוא אינו מכשיר
בלבד, אלא בעל רגשות, תחושות ואופי
משלו — חיבור המביא בסופו של דבר
להתרחשותה של מהפכה במהלכה מורדים
תושבי לונה במשעבדיהם, בקולוניאליזם
המדכא אותם ושודד את אוצרותיהם.
העלילה נפתחת במחתרת, שחבריה מתכנסים
באחד מהאולמות מתחת לכרזה
האומרת ״חירות י שיוויון ! אחווה ומישהו
מתחיל לשיר :״קום התנערה עם
מזה רעב אלא שהאסיפה מנופצת בעזרת
משמרו האישי של הסוהר, זה הממונה
של כוכב־הלכת. מפעילו של המחשב
מיקרופט, ביחד עם נערה בלונדית גבוהה
ומהפכנית, העונה לשם וייאומינג, הופכים
לצמד של מורדים ומהפכנים המטכסים
עצה, כיד לנצח את הסוהר. שניהם הופכים
את מיקרופט לשותף, ולחבר תאם
המהפכני, כאשר אליהם מצטרף הפרופסור
ברנרדו דה לא פאז.
בהדרגה מתגלה עולם של אנשי ה
בחטף

ר חד ש ב״דבר״ * ת ע רוכ ת

פינחס שדה בחנות ״פרוזה״ * מ שוררת
שומרונית

נגד

״שלום

עכשיו

• י • אחרי שאיתן בן״ נתן שוחרר ממישרתו כעורך המוסף לספרות של
דבר מונה למישרה זו דן דאור, שהפך תוך תקופה קצרה לאחד העורכים המעולים
של מדור הספרות בדבר מאז ראשיתו. אלא שלא די בכך שאתה עורך מעולה,
כנראה שחסר לדן דאור דבר מה, וההוכחה: את מקומו ליד מיכתבת המוסף
הספרותי של דבר תופס בימים אלה דויד פדהצור, שכישוריו למלאכה זו אינם
ברורים, אך כרטיס־המיפלגה שלו ברור ביותר. הוא שימש בעבר כעורך למרחב,
כאשר זה התאחד עם דבר. אין ספק שפדהצור יוכיח במישרה זו לויאליות לחבריו
לעט מימי למרחב ז״ל ואחדות העבודה ז״ל — אהרון מגד את חנוך ברטוב
הסופר והמשורר פינחס שדה (המפרסם בימים אלה שני ספרים :
ושו״ת
יומן החיים כמשל, שהוא יומן־הכתיבה של ספרו המונומנטאלי החיים כמשל, העומד
לראות אור בהוצאת פרחה בליווי רישומים פרי עטו, וכן הספר רבי נחמן מברסלב :
סיפורים, חלומות, שיחות, נוסח שנבחר ונערך בידי שדה העומד לראות אור
בהוצאת שוקן) עומד לפתוח גם תערוכה של רישומיו להחייס כמשל בחנות הספרים
ליריק ברחוב דיזנגוף, העומדת בו בזמן להחליף את שמה לפרוזה בלב דיזנגוף.
אגב, החוברת הקרובה של הירחון פרוזה תראה אור בשבוע הבא, ואף היא בעריכת
פינחס שדה. בין המשתתפים המשורר חיים גורי, שבשנים האחרונות לא פירסם
אחד מקוראי מדור זה שלח
מאומה בכתבי־העת לספרות המופיעים בארץ
קטע עיתונות אודות הגב׳ רחל צדקה, שפירסמה סיפרון תחת הכותרת עטרת
שלום והופיעה בערב קריאה בבית יד־לבניס בחולון, שם ״מצאה לנכון להשמיץ
את תנועת שלום עכשיו אלא שאת כבוד שלום עכשיו הציל הביבליוגרף גייצל
עורך סימן קריאה
קרטל, שהזים את השמצותיה של המשוררת הקראית.
מנחם פרי, לא נראה מתרגש כאשר נשאל על־ידי אחד מעורכי הוצאת ספרית
פועלים, בפגישת עסקים שערכו השניים, לפשר איכות התרגומים של מורו ורבו
פרוס׳ בנימין הרושובסקי (ה. בנימין ו/או גבי דניאל) שהוא פירסם בשנתונו.
ד״ר פרי אפילו לא נחלץ להגנת טעמו כעורך במיסדרונות ידיעות אחרונות
מדובר על עירעור מעמדו של עורך המוסף־לספרות העיתונאי זיוי סתווי, ו5ל
כוונת עורכי הצהרון להחליפו בדמות ספרותית בעלת ממדים ערכיים • •

אינטרנציונל החמישי בו ישנם ״אנרכים־
טיס רציונאליים, אנרכיסטים אינדיבידואליסטים,
אנרכיסטים קומוניסטים, אנר כיסטים,
נוצרים, אנרכיסטים פילוסופים,
פינדיקליסטים . ,ליברטריאגים וראנדיס־טים...״
עולם שכימעט והופך לסאטירה
של השמאל העולמי, של שנות השישים
והשבעים, על פלגיו. סיפרו של היינלין
הוא סיפור מעשה ידי אמן המצליח, בדומה
לסיפורים אחרים שלו, לתרגם למציאות
בדויה של החלל ושל עולם המחר, מצבים
אנושיים מתוך ההווה של המאה העשרים.
אך בדומה לספרים אחרים של ספרות
המדע־הבידיוני, מוטב שלא להמשיך ולתאר
את ההתפתחויות של עריצה היא
הלבנה.
1111 סנוורים
מעטים מאוד הם ספרי ביקורת הספרות
העברית שעניינם באמת בספרות זו, ויש
בעוצמתם כדי לבסס את ערכי העבר שלה,

• רוברט היינלין — עריצה היא הלבנה
; עברית ; עמוס רגב ; הוצאת עם
עובד; סידרת מדע בידיוני; 582 עמודים
דן מירון
(בריכה רנה).
ראש וראשון לחוקרי העיברית בשעה זו

תוך כדי ניתוב אל העתיד. הבולם שבין
מבקרי ומנתחי הספרות העברית הוא
הפרוס׳ דן מירון, שקובץ עיוניו כיוון
אורות * ראה אור בימים אלה.
כיוון אורות מביא, מתאר, ממיין ומסמן
את נתיב הכתיבה הנונ-קונפורמי, ופורק
המוסכמות של הספרות העברית, מסוף
המאה שעברה ועד לתקופה שבין שתי
מילחמות העולם. הציר המרכזי של הספרות
העברית בעיני דן מירון הוא אורי
ניסן גנסין ( 1879 עד ,)1913 לו מקדיש
מירון את חלק הארי של סיפרו, תוך
שהוא מטהר גישות מיושנות שבחנו את
יצירת גנסין ופותח אמצעי בחינה וביקורת
מחודשים לסופר, הנחשב בעיניו למוכשר
שבין מחברי אותו דור. התיזה בה בוחן
פרוס׳ מירון את יצירות גנסין, נפתחת
בבחינת 50 שנות ביקורת גנסין, מישגיה
ונזקיה, ומיד לאחר מכן עיון מפורט ביצירותיו
החשובות של גנסין: הצידה, בינתיים,
בטרם ועוד סיפורים.
גנסין, שעד לעיוניו של פרום׳ מירון
נחשב לליגה המשלימה של הספרות העברית,
כמו הועבר כבוד בשל סידרת העיונים
הזאת אל הגדולים של הספרות העברית
לדורותיה. מירון ממקם אותו בין
כרדיצ׳כסקי לבין ברגר. גם יצירת
ברדיצ׳בסקי זוכה למינחת עטו של דן
מירון, הבוחנת את הרומן שלו מרים ואת
כתיבתו אשר מעבר לתחום הרומאן.
סופרים נוספים הזוכים לעדנה והתעוררות
מטעמו של מירון הם דבורה כא רון,
אהרון ראובני (אחיו של יצחק
בן-צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל)
ויצחק שנהר. דומה כי כיוון אורות
מוליך בקו אחד וישיר מהסיפור גרשיים
של ברדיצ׳בסקי, שהוא תיאור הגלות
בהתגלמותה, ועד אל הטרילוגיה הירושלמית
של ראובני, תוך רישום ומיון התפת חותה
של המודרנה בספרות העברית, על
כל הפרובלמטיקה שלה.
פרוס׳ דן מירון, שפירסם כבר כמה
ספרי ביקורת מבריקים, מעמיד עצמו בספר
זה, אם לצטט את הערכתו של יורם
ברונובסקי (יוחנן רשת) ,כ״רא׳ט וראשון
לחוקרי הספרות העברית כשעה זח׳ ,קביעה
שספק אם יש עליה עוררין כלשהם.
• דן מירון — כיוון אורות — תחנות
בסיפורת העברית המודרנית; הוצאת שוקן;
456 עמודים (כריכה עבה).

מלק לר1ם אילת מזמין:

לבלות 5יגן.,
ללון 4לילות.
ולשל ונבור 3בלבד!

ישראלים. הקיץ חופשה מיוחדת
באוירה בינלאומית במלון לרום
אילת(בתוקף עד :)15/8
• לילה רביעי חינם(לינה וארוחת
בוקס.
• ילדים עד גיל 18 הלנים בחדר
ההורים חינם(לינה וארוחת
בוקס.
מלון לרום אילת, יותר חופשה
מחופשה בחו״ל עם אין סוף
אפשרויות בילוי:
מועדון לילה-דיסקוטק ״אואזיס״
מסך וידיאו ענק-סרטי בידור,
פופ וספורט.
בריכת שחיה מפוארת עם מזנון-
בר בתוך המים.
מיני גולף, כדור־סל, כדור־עף.
מגרש שח־מט ענק, טניס.
סקי־מים, גלשני־רוח, סירות־זכוכית.
יכטה
מפוארת לטיולים יומיים.
מועדון צלילה בינלאומי.
חוף פרטי מפואר עם פינת חי,
שמשיות ושרותי חוף.
תכנית בידור עשירה.
ערביבר־בי־קיו.
קפה מנחה לצלילי מוסיקה
בטרקלין, אל מול הים האדום.
מבצעי סיור מיוחדים באזור.
השכרת רכב במחירים מוזלים.
מגרש משחקים לילדים ושמתי
שמרטף.
לפרטים נוספים וברור מחירים
נא לטלפן למלון לרום אילת,
טלפון 4111־;059
מלון לרום ת״א,
מחלקת מכירות, טל 295588 :־;03
או-לרום מלונות ביל. בע״ם,
ת״א, טל 296571/2/3:־ ,03 מחלקת
ההזמנות.

פאט

ו חי בסק׳

מחיר לדוגמא:
5ימים 4 ,לילות,זוגהורים
2+ילדים, לינה וארוחת בו ק ר -
9906.ל״י בלבד, מלל כלהמיסים!

רהחראח! הרמז במרה ס־ום אירחו

ה עול ם הזה 2230

מקע /ל ס

חו ר ה
לווסי 3ו 0
ב מ לו א המרץ
לדאוג כשאני שומעת על זוגות שנפרדים אני
תמיד דואגת. אולי הוא לא ימצא מישהי
אחרת, טובה כמוה, ואולי, מה שיותר
גרוע, היא לא תמצא מישהו אחר, טוב
כמוהו.
אבל לאיש אחד אני לא דואגת, זהו
יצחלו (״איציק״) אלקומברי, בעל רשת
החנויות למכירת בורקס, ביצים קשות ויוגורט,
סמי ובניו.
אחרי שסיים להקים את האימפריה שלו
והתגרש מאשתו, אם לשני ילדיו, החליט
איציק להיות נער זוהר בכל מחיר. הוא
אוהב שכותבים עליו במדורי הרכילות,
אוהב להיראות בכל מסיבה בעיר, ואוהב

קצת כאב הלב על הפזמונאי אילן מלדהירש, אם כי
באיזשהו מקום הבנתי שפשוט טוב לו, לכן לא רואים אותו
יותר במסיבות.
חיסוריו של גולדהירש במסיבות יכולים להצביע על שתי
אפשרויות: או שהמסיבות לא בסדר, או שמשהו מאוד לא בסדר
קרה לאילן. הבחור הזה היה דוהר ממש ממסיבה למסיבה, בוחר
לו את הכי חתיכות בכל מסיבה, וממשיך הלאה.
לפני כמה חודשים הוא נעלם מהנוף בלילות השבת. לא
רק אני לא יכולתי להרשות לעצמי לא להבין מה בדיוק קרה.
הסתבר שאילן מאוהב עד לתנוכי אוזניו, בסטודנטית יפה בשם
מיכל. היא שהפכה אותו ליושב בית, והיא שהפכה את המסיבות
למיותמות.
אבל פתאום, ככה לפתע, הוא שוב חזר למסיבות, הפעם עם
מרץ מחודש. ההסבר היחידי לכך היה שרומן הסוער עם מיכל
הסתיים. את ההשערה ההגיונית הזאת אישר אילן במדפיו.
אז עד המיכל הבאה, בואו ונבלה.

אילן גולדהירש
שוב במחזור
האשת והצרי

שחק
או ת ה
עד ה סו ף
הסיפור הזה הוא הפינה הטובה שלי
השבוע. אתם בוודאי מכירים את
לויתן, אם לא פנים־אל־פנים אז מתוכניות
בילוי נעים -בהוא מפיק בגלי צה׳׳ל,
ואם לא המתוכניות שהוא מפיק בגלי
צה״ל אז מהסרטים הדוקומנטריים שהוא
מביים לטלוויזיה.
ובכן, בין נדב לבין עוזרת הבמאי של
שחק אותה, דליה מכדיד, מתנהל אחד
הרומנים היפים שאני מכירה.
דליה, גבוהת הקומה, בעלת השיער ה־ג׳ינג׳י
המסופר קצר, לא רק מתגוררת
עם נדב, אלא גם מתכוננת לעבוד איתו.
׳וזה לא קשה כששני בני הזוג עוסקים
בערך באותו תחום — רדיו. טלוויזיה,
קולנוע. בקרוב עומד נדב לביים סרט
עלילתי ארוך ועוזרת־הבמאי שלו תהיה,
כמובן, דליה.

יצחק אלקומכרי
מסע צייד

נדב

נדב לויתן
שותפות פוריה

אני חושבת שההנהלה החדשה של חברת
ארקיע צריכה לקנות לורד כרטיס טיסה,
לכיוון אחד, לכל מקום בעולם שבו היא

חוק התורה והוימוויס
מה שהאיש הזה מרשה לעצמו, ומה שהן מרשות לו, אוזניים תצילנה. אני מתכוונת
לפסל ידוע.
וסיפור שהיה כך היה. ילדה צעירה, כבת 15 ועוד כמה חודשים, היתה אחת
התלמידות המצטיינות באחד מבתי־הספר הכי יוקרתיים של תל־אביב. יום אחד, ככה
ממש, בוקר אחד, קראו המורים להורים לבית־הספר, והפעם לא סיפרו להם כמה שהבת
שלהם נהדרת, אלא איך היא ירדה בלימודים, ואיך ירד אחוז ההשתתפות שלה בשעורים.
כמו כל הורים מודרניים הם לא אמרו מאומה לבת שלהם, התייעצו עם פסיכולוג,
רכשו וקראו סיפרי חינוך, והחליטו שהזמן יעשה את שלו. אבל כשנכשלה הצעירה בבחינות
המגן שלה, שכחו ההורים את התורות הפדגוגיות היפות והתחילו לחקור בעניין.
התברר להם שהילדה הטובה אכן אורזת מדי בוקר את הילקוט ולוקחת איתר.
סנדוויץ לבית־ספר, אך במקום להגיע למוסד החינוכי, היתה מגיעה ישר אל הדירה
של הפסל. הם, כמובן, לא עשו שום דבר מהדברים שאתם עכשיו חושבים. לפסל יש
גישה מייוחדת וכובשת נערות בגיל ובסוג הזה, אבל מתמטיקה ותלמוד הס בוודאי
לא למדו.
כשניסו ההורים להעביר את רוע הגזירה ולהחזיר את הבת אל חיק התורה והלימודים
הם נתקלו בעקשנות נמרצת, מהסוג שאף פעם לא היתר. מתכונות הבת שלהם.
רק אז התברר להם שהבת מאוהבת באדם המבוגר ממנה כימעט פי ארבע.

כדטה ינוקא
ירידה במכירות
תחפוץ. כי אם ורד, צעירה בת קיבת ובת
,22 תמשיך להיות בארץ, ימשיכו ההכנסות
של אדקיע לרדת בצורה ניכרת.
ומעשה שהיה כך היה. סשה ינוקא,
ואני יודעת שרק מעטים מכם יודעים
-ששמו הפרטי הוא משה, יושב לו בשנים

צעירות יפות המסתכלות עליו בעיני עגל.
ובעצם מי לא אוהב את זו; 1
הרומן האחרון שלו היה עם ל א ־
א בג׳י, צעירה שחרחורת בעלת גוף משגע
ועיניים בחולות. אני לא יודעת אם זה
היה לכבוד איציק או לכבוד העובדה שלאה
נבחרה כאחת מסגניו׳ת מלכת־היופי, אך
לאה החליפה את שם משפחתה לאבני.
מסתבר שלא כל מי שמשנה שם משנה
גם מזל. העניין הזה עם לאה לא הלך
ועכשיו איציק נמצא באחד ממסעות הציד
הכי אינטנסיביים שלו.
ראו הוזהרתן.
האחרונות בעיר הדרומית אילת, ומנהל
את הבידור באחד מבתי־המלון.
אבל רק על עבודה׳ ים ושמש אי־אפשר
לחיות, צריך גם אהבה קטנה בלב. ינוקא
סיים למפות את כל חתיכות אילת, וחת-
בר לו שהוא צריך יבוא צפוני, ואני לא
מתכוונת לסקדנינביות אלא לסתם תל-
אביביות, ירושלמיות ואפילו קיבוצניקיות.
כך קרה שחברת ארקיע לא הפסיקה
למכור כרטיסי טיסה לצעירות נאות וחתיכות
שירדו לאילת כדי להיפגש עם ינוקא.
לעיתים היא גם היתד. מוכרת כרטיסים
לינוקא, כדי שיעלה לחדש את המלאי
ולהעשיר את פנקס־הטלפונים שלו.
אבל לפני חצי שנה אירעה מפולת
מיסחרית לארקיע. ינוקא הכיר את ורד.
ורד באה אליו ונשארה איתו. אבל לא
סתם נשארה. כמו שהיא רק בת ,22 ככה
היא מצליחה לסדר את הטרפיק. לא עוד
חתיכות המגיעות במטוסים, לא עוד נסיעות
של ינוקא לתל־אביב. אם נוסעים
לתל־אביב זה ביחד, לעשות קצת קניות.
אני לא יודעת מה ייצא מהרומן הזה,
אבל מה שכבר יצא ממנו זה ינוקא אחר,
סולידי יותר ויושב־בית יותר.

מלכות היופי

בדגמי הקרפ/כותנה החדשים

של אפנת ניב ה
.באמצע:

מלכת היופי -אילנה שושן
ב״דנה״
משמאל:

נערת ישראל -ענ ת זמיר
ב״אולה״
מימין:

מלכת החן -עירית אלטמן
ב״אורנה״(אוברול)

את הנמי אביב/קיץ 80׳ ,תוכלי להשיג גם בבתי האפנה
המובחרים בישראל.

].-וירד? ר>ז״ר> דרד י0ו-ח 7ח״ א

א ל עז רפרם 1מ אי ם [ בןל

הדפסים, סריגים
ובדים בלעדיים -
מרהיבים ביופיים.
עיצוב עדכני של צוות
מעצבים בראשות גדעון אוברזון,
עשו את אפנת ניבה לסיפור הצלחה בינלאומי.
בבתי האפנה היוקרתיים בעולם, מוצגת אפנת ניבה,
לצד יצירותיהם של המעצבים הנודעים בעולם.

פלילית

חזרה לתחילת העמוד