גליון 2231

השמש, הים והשיזוף בק״\ הם
כד אשר. אוהבת לבוש קיץ
אוורירי וקליל-חולצוח ושמלות סטרפלס
כשכל הגב והכתפיים
חשופים ושזופים.
חזיות הסטרפלס ז ץ קשז $ו -זס ץ קשז5
של טריומף הן פריט חיוני במלתחה
של כל אשר. ונערה.
הן הסוד הנפלא שמתחת לשמלה

ב טו ח ה, חו פ שי ת

ונחשקת.

״העולם הזה׳׳ ,שבועון החדשות הישראלי • המערכת והמינהלח: תל־אביב,
רחוב גורדו! ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם׳׳ .העורך הראשי: אורי א מ רי. ראש המערכת: יוסי
ינאי. עורך־תמית: יוסי שנץ עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין * ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביל רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״נד״ בע״מ גלופות: צינקוגרפיה ״כספי׳׳ בע״כג
היה זירת־קרב חשובה במאבק נגד השחיתות
והשרירות של השילטון.

״מה אתם מתלוננים על שמואל
תמיר,״ טען נגדי השבוע אחד הוותיקים
בכנסת ,״הרי אתם המצאתם אותו !״
יש בטענה זו מידה של צדק. אם מישהו
״המציא״ את התופעה ששמה שמואל
תמיר, הרי זה העולם הזה.
כאשר הכרנו את שמואל תמיר, בראשית
שנות ה־ / 50 היה פרקליט קטן ומתחיל׳
שניסה לרכוש לעצמו פירסומת על-
ידי כמה מי־שפטים בעלי היבטים ציבוריים
ופוליטיים. בחוגי המיקצוע היה ידוע

תמיר היה מוכן אז לעסוק במיל-
חמות בבתי־המישפט, כדי לזכות בפיר-
סומת שתסלול לפניו את הדרך לקאריירה
פוליטית (וגם כדי לרכוש לעצמו שם
כפרקליט גדול וחשוב, היכול לגבות שכר־טירחה
אגדתי ).את הפירסומת הזאת יכול
היה העולם הזה לספק.
שיתוף־פעולה זה הגיע לשיאו בשני
מישפטים גדולים, שכבר הפכו חלק מן
הפולקלור הישראלי.

במהלך חקירה זו השתרבבה לעניין
אגודה תמימה בשם שורת המתנדבים. סגן
המפכ״ל, עמוס בן־גוריון, שפחד להתמודד
עימנו, החליט להתלבש על־ אגודה זו
והגיש מישפט נגדה. שיכנענו את אחד
ממנהיגי האגודה, אליקים העצני (כן,
אותו אליקים העצני, הנותן עתה הוראות
למנחם בגין ולשרי הממשלה) להניח לשמואל
תמיר להגן עליה. כך שידכנו בין
תמיר והעצני, ונוצרה השלישייה שניהלה
את המישפט הגדול ושחוללה מהפכה
במישטרה: העולם הזה, שגילה את החומר
ושדאג לפירסום המישפט, תמיר,
שניהל את המישפט ושורת המתנדבים,
שהיתה הנאשמת הרשמית.
במשך תקופה ממושכת זו הקדיש העולם
הזה כתבות ללא־ספור לשמואל תמיר —
ואחדות מהן נכתבו, פחות או יותר׳ על־ידי
תמיר עצמו. תמיר נהג לקרוא את
הכתבות לפני הפירסום, לשכתב אותן,
להוסיף עליהן כהנה וכהנה שבחים על
עצמו, ולא פעם אף ניגש בלילות לבית־הדפוס
שלנו והכתיב לפועלי־הדפום במישרין
כפה מחמאות על עצמו.
בתום תהליך זה היה שמואל תמיר
אישיות מפורסמת מאוד, פרקליט מצליח
מאוד ואדם עשיר מאוד. תוך כדי כך
גם התקרב מאוד לדיעותינו. במילון השגור
כיום בפיו היה הוא עצמו נקרא
אז ״שמאלן ניהיליסט״ ,״סוכן אש״ף״.
הוא פירסם מצע שהיה כולו העתק ממותן
של המינשר העברי (שפורסם לפני כן
על־ידי קבוצה שכללה את נתן ילין־מור
ואותי) ,והכריז מעל במת קולנוע מוגרבי
״אלוהים ירחם על המדינה אם אתם
(אנשי חרות, בהנהגת מנחם בגין) תגיעו
לשילטון !״
כשהוא מצוייד בנכסים אלה הצטרף ב־
1965 לתנועת־החרות, תפס עליה טרמפ
ונכנס לכנסת. כך החלה הקאריירה שהביאה
אותו בזיג־זאגים רבים לשולחן־
הממשלה, ושנתנה לו כיום את האפשרות
להגיש כל שני וחמישי הצעות־חוק לחיסול
כושר־הביקורת של העיתונות.
השר־לשעבר יצחק רפאל סיפר לי פעם
בדיחה על היהודי שמישהו תקע סכין

עבה, באיצטלה של ״הגנה על הפרטיות״,
היתד, דרושה לי רק שעה כדי להבין
מה עצומה הסכנה הטמונה בה. מיהרתי
לחבר הודעה לעיתונות, ובה מסרתי את
עיקרי הדברים. היא חולקה מייד לכל
העיתונאים המסקרים את הכנסת.
לכל עיתון יש כתב פרלמנטי, ולרבים
מהם יש שניים. אף אחד מהם לא טרח
לכתוב על הצעת־החוק, או אף להעביר
את הדברים לידיעת עורכיו. כעבור שבועיים,
כאשר נבדק מחדל זה, טענו כולם
כי בכלל לא קראו את ההודעה.
האמת המצערת היא שרבים מן הכתבים
הפרלמנטריים (בלי ספק בהנחיית
עורכיהם) אינם טורחים לסקר עניינים
חשובים בכנסת, ומתרכזים ברכילאות
פשוטה( .ח״כ חיימוביץ לח״כ בוזאגלו:
״מתי ירדת מן העצים?״ ח״ב בוזאגלו
לח״כ חיימוביץ :״סתום את הדורה !״ הכותרת
:״סערה בוועדת הביוב של הכנסת

לפני שבוע נדהמתי להיווכח כי הצעת-
החוק כבר נכללה בסדר־היום לדיון מיידי.
הזעקתי את עורכי העיתונים. אחדים מהם
עדיין לא ידעו באותו רגע על עצם
קיום הצעת־החוק, ורק אז טרחו לקרוא
את העותקים שהמצאתי להם. עיניהם חש כו,
פשוטו כמשמעו.
העיתונות החלה להזדעק, והתוצאה הראשונה
היתד, דחיית הדיון בכנסת לשבוע.
אבל באותו שבוע, בשקט־בשקט, שוב
מבלי שהעיתונאים שמו לב לכך, הובאה
לדיון והועברה לוועדה הצעת־חוק קטנה,
העומדת לכבות את אור הפומביות באחת
הפינות החשובות ביותר של מערכת־החיים
בישראל: אולם הוצאת פקודות־המעצר.
העיתונאים שוב הופתעו, נדהמו —
שתקו.

הי ט לי, גבלס
וג׳בריל
על הכוונות והמגמות של שמואל
תמיר בעיה זה של חייו העקלקלים מעיד
הוויכוח שהתנהל בשבוע שעבר, יום לפני

שמואל תמיר כארבעה גידגודים _
מפרקליט צעיר ודוחס לעסקן מסתדר ומדכא
אז יותר כמי שמצליח למצוא נתיבות אל
ליבם של עיתונאים מאשר בהברקותיו ה־מישפטיות.
עזרנו
לו בפירסום כמה מן המישפטים
שבהם עסק. למשל: בעניינו של דוב
שילנסקי, שהניח מיטען חומר־נפץ במיש־רד־החוץ,
כמחאה על הסכם־ד,שילומים.
תמיר אץ אל שילנסקי בכלא והתנדב
להגן עליו, ואחר־כך הבטיח כי העולם הזה
יסקר פרשה זו בהרחבה( .שילנסקי, שאז
היה כל-כך מעוניין בפירסום מעצרו, הוא
אותו ח״כ דוב שילנסקי שהגיש לכנסת,
בעידודו של שר־המישפטים שמואל תמיר,
הצעת־חוק פרטית לאיסור שמותיהם של
עצירים).
הקשר ההדוק בין העולם הזה ותמיר,
שנמשך כשמונה שנים, היה סביר. העולם
הזה עמד גם אז בראש המערכה לביעור
השחיתות במימסד. משום־כך נירדף על-
ידי המישטר של דויד בן־גוריון — המיש־טרה,
שרותי־הביטחון ומבצעים אלמונים
של פעולות־טרור. לפרשות שהעלינו היו
היבטים מישפטיים חשובים, ובית־המישפט
העולם הזה 2231

מישפט־קסטנר (ליתר דיוק: מישפט
המדינה נגד מלכיאל גרינוולד, שבו הופיע
ישראל קסטנר כעד ראשי) התחיל
כמישפט קטנטן נגד נודניק ידוע, משמיץ
מיקצועי שאיש לא התייחס אליו ברצינות.
ישיבותיו הראשונות לא זכו כימעט
בכל סיקור. העולם הזה שינה זאת.
הצבנו אדם מייוחד לסיקור מישפט זה
(הכתב הפלילי שלנו אז, עימנואל פרת),
וזה התמסר לעניין בלב ובנפש. תוך כמה
שבועות הפכנו את מישפט־קסטנר לאירוע
המרכזי במדינה. העיתונות כולה סיק־רה
אותו בהרחבה, ושמואל תמיר הפך
אישיות לאומית.
מי׳שפט עמוס בן־גוריון נולד בצורה
מורכבת יותר. במהלך המסע הגדול שלנו
לחיסול מישטר השחיתות והטרור בעיריית-
חיפה (״חושיסתאן״) לפני 25 שנים בדיוק.
השתכנענו כי המישטרה מחפה על
הטרוריסטים, שהניחו אצלנו שתי פצצות.
החלטנו לבדוק מה קורה בצמרת המיש־טרה,
ופתחנו בחקירה גדולה על המתרחש
שם בצמרת.

בגבו. זעק מיהודי הפצוע לעבר התוקף :
״למה אתה שונא אותי? הרי אף פעם
לא עשיתי לך סובה!״
איני יכול לטעון זאת כלפי שמואל
תמיר.

״ ס תו ם
א ת הג׳ורה״
אומרים שהמילחמה היא עניין
חשוב מדי מכדי שאפשר להניחו לגנרלים.
אם כן, חופש־העיתונות הוא עניין חשוב
מדי, מכדי שאפשר להניחו לעיתונאים.
אכן, חוסר־ד,אונים של העיתונות מול
פני המתנכלים לד — ,לפחות בשלב הראשון
— הוא מדהים. נדמה כאילו העיתונאים
פשוט אינם מעלים על דעתם
שמישהו — ועל אחת כמה וכמה רודף-
פירסומת קיצוני כמו שמואל תמיר —
יעז להתנכל לה.
לפני שלושה שבועות, כאשר הונחה
על שולחן הכנסת ההצעה של חוק־התו-

הסועד שנקבע לוויכוח על חוק ״ההגנה
על הפרטיות״.
על סדר־היום עמדה הצעת־חוק נתעבת
אחרת של תמיר, הנקראת ״חוק ד,מיפ-
לגות״.
באיצטלה תמיסה של הבטחת הדמוקרטיה
הפנימית במיפלגות (כוונה רצוייה
בהחלט) יוצר חוק זה מתכונת פאשיסטית :
הוא מתנה את קיומן של מיפלגות ברשיון
מטעם פקיד ממשלתי, המתמנה על-
ידי שר־המישפטים. הרשם לא יתן את
הרשיון אם ״משתמע״ ,לדעתו, ממטרות
המיפלגה שהיא שוללת את ״יסוד הקיום״
של המדינה, ביטחונה ואופייה הדמוק רטי,
ואם הוא חושד שמא היא עלולה
(המשך בעמוד )46

ה שבו עבמאהה 2 0
מה אירע כמאה ה־0צ׳ ,כשכוט שכין ה־ 4ביוני וה־ 10 כרץ כמדור זה
סוקר ,,העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־ 80 השנים הקודמות,
כשכוע שכו מופיע הגיליון.

1902

סקי, מעוררת שערוריה בפאריס
בשל המוסיקה החדישה.

— 10.0הירש לקרט, סנדלר
יהודי בן ,22 מראשוני הבונד,
שהתנקש בחייו של מושל וינה
האנטי־שמי. הוצא להורג בתליה.
הסנדלר הצעיר, בעל
הסוציאליסטיות* זהשקפות מהפכניות, הפך סמל לנכונות
להגן על הכבוד היהודי הרמוס,
הונצח כגיבור מהזה
,מאת ה. לייוויק.

1916

הסיני צ׳נג קאי שק זוכה
בהכרה בינלאומית אחרי שצבאה
כבש את פקין. כעבור
עשרים שגה הובס הגנרל ונסוג
עם שרידי צבאותיו אל
האי פורמוזה, שם כונן את מדינתו
— סין־הלאומנית. יריבו
ההיסטורי, מאו צה טונג, כונן
את סין־ר,עממית והפך אחד
מגדולי מנהיגי העולם בתקופה
המודרנית.
— 0.0בניו־יורק הונהגו
שידורי טלוויזיה סדירים, שלוש
פעמים בשבוע — שעה וחצי
אחר־הצהריים וחצי שעה בחצות.

5.0השריף חוסיין ממכה
קורא לערבים למרוד בתורכים.
כך החל המרד הערבי בהנהגת
ת. א( .״לזרנס איש־ערב״)
לורנס, שזיכה את ה־ערבים
בהבטחות בריטיות,
לפיהן יזכו, עם תום מילחמת־העולם,
בעצמאות נרחבת במרבית
שטחי המזרח־התיכון.
הרברט קיצ׳נר, לורו, מיניסטר
המלחמה הבריטי מאז
,1914 שהתפרסם בזמנו כמי
שניצח את הבורים בדתם־
אפריקה וככובש הסודאן, מת.
האוניה שבה עשה דרכו ל

4.0מישלחת של תנועת

צא מווינה. בדרכו לארץ, כעולה
בשנית. כאשר הגיע לארץ
השתקע ביפו.

רוסיה, המפשר, הוטבעה. תחתיו
מונה לויד ג׳ורג׳ ,שהפך
אחר כך ראש־ממשלה ושבימיו
ניתנה, ב־ 2בנובמבר ,1917
הצהרת בלפור המפורסמת.

הפועלים, בראשותו של דויד
בן־גוריון, נועדה עם סר ג׳ון
ד,ופ סימפסון, שנשלח על-ידי
הממשלה הבריטית לברר את
גורמי מאורעות .1929

— <•0אוניית־נוסעים בריטית
מפוארת בשם לוזיטניה,
הושקה בטכס חגיגי. כעבור
תשע שנים, בעת מילחמת־העולם
הראשונה, הוטבעה על־ידי
צוללת גרמנית.

1918

1905
— 8.0עסקן חיבת־ציון ד
מפעילי היישוב בארץ, זלמן
דויד לבונטין 1940—1856שעלה
לארץ בראשית העליה
הראשונה ואחר כך עזבה, יו
1950

1941

7—8.0כוחות בעלות־הברית
(מבריטניה, אוסטרליה,
צרפת החופשית והודו) חודרים
לסוריה, כדי למנוע כיבושם
של שדות־תעופה בידי
הגרמנים. אנשי פלמ״ח פועלים
עם הכוחות, בחוליות סיור
שעליהן נמנה משה דיין, ש איבד
בפעולה זו את עינו.

1942
— 10.0כתגמול על הריגתו
של ריינהרד היידריך בידי
לוהמי חירות צ׳כיים, הורס ה־גסטפו
את הכפר הצ׳כי לי־דיציה,
מוציא להורג 173 גברים
ומשגר את הנשים והטף ל־מחנות־ריכוז.
היידריך, לשעבר
איש חיל־הים הגרמני ומראשי
האטיאס, כיהן כשליט הנאצי
של בוהמיה ומורביה. הכפר
לידיציה הפך אחד מסמלי ה־בארבריות
הנאצית.
מכחכים שצירגס? 1 1ג ד •סוראד?
בעיקבות דברי חיים ברעם,
על המישפט הבינלאומי
נגד כליאתו של
אנתולי שצ׳רנסקי, שנערך
באמסטרדם (״העולם
הזה״ .)2229

חיים ברעם כותב, שמפלגת ה עבודה
לא הוזמנה להשתתף במשפט
הבינלאומי נגד כליאתו של
אנתולי שצ׳רנסקי. מ״אי הזמנה״
זו הוא מסיק מסקנות מעליבות
לגבי מיפלגת העבודה.
העובדה היא, שמאחר שח״כ
גידעון האוזנר חזר בו מנכונותו
לייצג את ישראל במישפט, הוזמנתי
אני להשתתף בו, והגב׳

1944
— 0.0הפלישה הגדולה ביותר
בתולדות האנושות — 4000
אוניות 11 ,אלף מטוסים ומאות
אלפי חיילים חוצים את תעלת
לאמניש ומקימים ראשי־גשר
בנורמנדיה. המפקד העליון :
הגנרל האמריקאי דווייט אייזג־הואר,
שנבחר כעבור שנים
להיות נשיאה של ארצות-
הברית. קדמה לפלישה הרעשה
אדירה של ביצורי הגרמנים.
— 8.0ארצות־הברית ובריטניה
מודיעות, שיותר מ־ס70
צוללות נאציות הושמדו בקרבות
האוקיינוס האטלנטי.

1945
— 0.0בברלין הוקמה מו־עצת־פיקוח
של בעלות־הברית.
הארץ והבירה חולקו לארבעה
אזורים: אמריקאי, בריטי, צרפתי
וסובייטי.

1946
— 0.0הצרפתים מתפנים
מסוריה.

1906

1908
— 7.0ליד הכנרת, על אדמת
דלייקה, נוסדה חוות־הב־שרה
של המישרד הארץ־יש־ראלי
בגליל. החווה, שנקראה
כנרת והיתר, המיפעל ההתייש בותי
הראשון של ההסתדרות
הציונית, ושנודעה ברבות הימים
כערש התנועה הקיבוצית,
אויישה בתחילתה על־ידי
קבוצה של שמונה חלוצים.
1911 מהמצאות השנה: אמריקאי
בשם אייזק ניטון לואיס
( )1931—1858 פיתח מיקלע שנודע
מאז בשם לואיס.
1915 מספרי־השנה: בניס ואוהבים,
מאת המספר הבריטי ד. ה .לר
רנ.)1930—1885( 0
הצגת הבלט הרוסי פולחן
האביב, מאת איגור סטרוויג־

— 1.0אדצות־הברית מתערבת
במילחמת־העולם הלכה
למעשה ומסייעת לצרפת לה־איט
את התקדמות הצבא הגרמני.
האמריקאים שברו את
התקדמות הגרמנים ליד שאטו־טייארי.
1922 מספרי־השנה:
היהודי הביני
לאומי, מאת איל־המכוניות האמריקאי
הנרי פורד, יוצא לאור
בגרמניה. הספר האנטישמי
המובהק שאב השראתו מן
הזיוף המונומנטאלי הידוע
הפרוטוקולים של זקני־ציון.

1925
— 5.0הצגת הבכורה של
היהודי הנצחי, מאת דויד פינ־סקי,
בהבימה.

1926
— 0.0הסכם מוסול: איזור
הנפט עובר מידי תורכיה לידי
עיראק.

1928
— 8.0ממשלתו של הגנרל
1954 מפפרי־השנה: ההיסטוריון
הבריטי ארנולד טויינבי החל
לפרסם מחקר היסטורי רב־מידות.
עד 1954 יצאו לאור
עשרה כרכים.
מסרטי־השנה: סקרלנט פים־
פרנל, עם לאסלי הווארד.

1955
— 5.0שיא בחציית האוקיינוס
האטלנטי הושג על־ידי
האוניה הצרפתית נורמאנדי :
4ימים 11 ,שעות 42 ,דקות.

1956
— 4.0ממשלה סוציאליסטית
ראשונה בתולדות צרפת,
בראשותו של הסופר והמדינאי
היהודי־צרפתי ליאון בלום
( .)1950—1872 בתוכניתה להל אים
את הבנקים ואת תעשיות
הנשק.

1958
— 4.0בתעשיה הצבאית
המסחרית של ההגנה הוחל בחריטת
המרגמה הראשונה.

1947
— 5.0תוכנית מרשל: שר־החוץ
האמריקאי, ג׳ורג׳ מרשל,
מעלה תוכנית בדבר הגשת
סיוע לכל מדינה המוכנה ליטול
חלק בשיקום אירופה. הקונגרס
האמריקאי אישר הד
צאתם של 12 מיליארד דולר
במשך שלוש וחצי השנים הבאות.
מטרת התוכנית: לבלום
את התפשטותו של הקומוניזם.
ברקע: התבססותם של
מישטרים פרו־סובייטיים ב־מיזרח־אירופה
!ועוצמתן של המפלגות
הקומוניסטיות בצרפת
ובאיטליה.

1948
— 4.0אנשי האצ״ל והלח״י
מוסרים את נשקם לצה״ל,
צבאה של מדינת ישראל שהוקם
זה עתה. מעתה אין איר־גונים
צבאיים נפרדים יהודיים
בארץ, מילבד בירושלים.
89 — 0.0נערות שנלקחו
בשבי הלגיון הערבי בגוש־עציזן,
שוחררו בשטח ההפקר
ליד טול כרם, בנוכחות נציגי
הצלב־האדום הבינלאומי.
— 10.0המנה השבועית של
ירושלים כוללת 100 :גרם גריסי
פנינים 100 ,גרם שעועית,
85 גרם לחם 50 ,גרם מרגרינה
80 ,גרם ביסקוויטים,
40 גרם גבינה׳ 100 גרם קפה
(רק למבוגרים) ד 100 גרם
אבקת־חלב (רק לילדים בני 12
ומטה).

ח ״ב אכא אכן
בצורה בוטה
שצ׳רנסקי אף הביעה תיקווה בטלוויזיה
הישראלית שאוכל להופיע.
כיוון
שכבר התחייבתי להופיע
בפרלמנט האירופי בבריסל, ב־12
וב־ 13 במאי, על פי הזמנת הסיעה
הסוציאליסטית, לא הייתי יכול
להיענות להזמנת מארגני המיש־פט
נגד כליאתו של שצ׳רנסקי.
אין שום הצדקה לבטל התחייבות
קיימת בהתאם להזמנה יותר מאוחרת•
אני מצטער על שנבצר ממני
לקיים את שתי ההופעות שהוצעו,
אך מי שאומר שמארגני מעמד
שצ׳רנסקי לא רצו השתתפות יש ראלית
אומר דבר שכולו כזב. לא
מגיע לקוראי העולם הזה להיות
מולכים שולל בצורה כה בוטה.
אכא אכן, הכנסת, ירושלים

או ת ה הג 3ר ת
בשינו• אדרת?•
״השבוע
השבועון על בישראל״ ,שהוזכר במדורו
של יגאל לביב ,״אתה
והלידה״ (״העולם חזה״
.)2224

בכתבה נאמר, כי מרשי, מר
אברהם לוי, הנו יועץ השבועון
השבוע בישראל, כמו כן צוטטו
בכתבה דברים שכביכול נמסרו ל־כתבכם
על־ידי מרשי.
מרשי מבקש להודיעכם, כי אינו
היועץ של השבוע בישראל וכי
כל אשר נכתב בכתבה והמתייחס
אליו אינו נכון ואינו מדוייק, ד
מעולם לא נאמרו הדברים כפי ש צוטטו
וכפי שהם מופיעים בכתבה.
אורי
כו־אל, עורך־דין,
תל־אביב
!• יגאל לביב מעיר: פניתי לנזר
לוי והוא שאסר לי את הדברים
שפורסמו בשמו. פניתי אליו מפני
שהשבוע בישראל יוצא לאור על־ידי
דפי זהב, כפי שנכתב בו,
ומפני שהשבוע בישראל נוסד
בידי אברהם לוי. בעמוד א׳ של
דפי זהב כתוב, שאברהם לוי הוא
יועץ לחברה. לכן פניתי אליו לקבל
את תגובתו.
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2231

טלוירח במעגל סגור
לבקרה ולשמירה
״אלה שלא מבהרים
מ19

קוקוס ן זוניק|רפאיטיראן

העולם הזה 2231

ד נויו ב ץ

מכחכים

ד.ו 1ו ל 0ה 1ה
0 1313ה בי צז ע

מאוזן :
)1מזלזל בדעות מקובלות
ובמוסר החברתי ! )5שיטה
בחכמה ובאמנות ; )10 מתוך1
)11 עריסה* )13 כלי המאור
בידי ליידי מקבט; )14 הכרמל
הוא כזה; )15 בושם; )16
רכית־לב; )18 מלחמת חרמה
למשסרה בז; )20 ממהר; )21
מפרעה )22 :מערב ; )24 מקום
שלם בגוף. ללא פצע או מום ;
)25 בהמת־משא; )26 קוצב־זמן
לחנייה; )28 דג (ביצירה
מיסיקלית ידועה 30 עיר
בנגב ! )31 נגע ממאיר ! )38
בי״ס לפיקוד ומטה בצה״ל
(ר״ת) )39 :קידומת לשמות
עדים רבות בקליפורניה; )41
מזל ; )42 חורבן ! )43 מפרנס ;
)45 ספורט האצולה! )47 של
(ארמית); )48 בעל־חיים —
קרניו הם סמל של גובה והוד
; )50 אינו פורה ; )51 מידת
לח קדומה; )52 חוטם; )54
רעדה )57 :הקול בהתפרק ה חשמל
בעננים מתנגשים; )61
עיר במרוקו; )62 עיר המקובלים;
)64 טהור; )65 מרד:
)66 מתכופף )67 :נאיבי ; )69
החריץ שעושה המחרשה באדמה
)70 :נאסר על בני־ישראל
לעשותו; )72 השיער
שעל השפה העליונה )74 :עוף
מדורסי הלילה; )75 מבצע במלחמת
השחרור — ליצירת
קשר עם סדום; )77 עיר של
פתאים — לא בארצנו כמובן :
)78 קצה הבגד. שוליים)81 :
צעיר של חרק )83 :כן, באנגלית
)85 :סופר, מחבר ״כפירי
אריות״ (ש״מ) )86 :פרשן ד
מדקדק עברי (ר״ת) )88 :מאו־רת־חיות
)89 :השטיח שמתחת
לאוכף )91 :אמן הבישול)93 :
כן; )95 פעולת,-חשבון ; )96
בתוכה )98 :עבר, צלע )100 :
מבני־הצאן )103 :אחוז בידך:
)104 לוחם־ים סקנדינבי; )105
קיבוץ בנגב המערבי.

על ״השטיח הגדול ותשמור
ביותר״ (״העולם
־־ חזה״ .)2226

שמחתי לקרוא את הסקירה אודות
השטיח־תמונה הגדול בארץ,
שנעשה על־פי יצירתו של מיכאל
אייזמן והתלוי בבית איי־בי־אס
בתל־אביב.
אף מה חבל שכותב הסקירה
מצא לנכון להשמיט (או לא ידע)
כי הצגת עבודת האמנות, בפני
הקהל ובגודל שכזה, לא היתד,
אפשרית לולא הביצוע במיפעלנו
ד־ארט.
מיפעלנו הוא מהיחידים בארץ
המבצע שטיחי תמונה על־פי עבודותיהם
של אמנים ידועי שם בנפתלי
בזם, זולטן פרלמוטר, אלן
דויד, אברהם ועמום ישכיל, לו־רנס
איש־יהודה, מיכאל אייזמן,
אשר קלדרון, יוחנן סימון, זיווה
טור ועוד.
יעקוב גולדה, תד-אביב

ד4ע!*ק ר!מזרח־מיכתב
גלוי לטדי קולק,
ראש עיריית ירושלים.

סאונד :
)1שיער־כבשים; )2מטבע
עובר לסוחר באסיה )3 :הצלע
הארוכה במשולש־״שר־זוו״ת ;
)4חברת־הובלה בדרך האוויר ;
)6נהר בפאריס; )7בטן)8 :
צליל מוסיקלי; )9נשיא אר־צות־הברית
שהכיר במדיניוד
ישראל (ש״פ 12 התקוממות:
)15 פרי של ראשית־הקיץ ;
)16 חרק —.אורח בלתי רצוי
בבית )17 :רוצה כל-כך; )19
אחד מן השניים שהתנבאו במחנה
ישראל )20 :פחד ; )21
שחקן יהודי ברוסיה — מנהל
״התיאטרון היהודי הממלכתי״ •
)23 שם נרדף לשכל ; )24 בגד,
לבוש ; )26 הדף שעליו מונחות
ככרות הלחם לתנור )27 :נמ

)29 :ישוב חקלאי; )30
סבו של המלך האדמוני יפה
העיניים )33 :כפר־׳נוער על יד
זכרון־יעקב )34 :כל ...מלך:
)36 ברור׳ מובן )37 :כסא לעשיית
צרכים ; )40 עוף־דורס :
)41 שבט בישראל ; )44 אנא,
בבקשה )46 :אמצע ה״חיים״:
)47 הבלול בעין )49 :גרגרי
שעורים לתעשיית בירה)50 :
חומר האדמה ; )53 פוקוס ; )54
ממשפחת הפרפרים ; )55 סרטו
החדש של רומן פולנסקי! )56
מרחף; )58 אייל )59 :מסוגי
השירים במזמורי תהלים; )60
כחש; )62 לבן; )63 תחת.

#בריזה

למטה )66 :פיצויים )68 :סוג
ריצה בספורט ; )71 שוטה.
בור; )73 מדינאי צרפתי, מת
כבוגד; )76 עוף עז ולוחם:
)77 מאכל ^תוק עשוי שומשו־מין!
)79 הסעירה את הארץ
בימיו של בן־גוריון ; )80 מספר
— בגימטריה למדידת מרחק!
)82 יום־טוב; )84 נגרר; )85
מדרך-כף־רגל )87 :שני עמודים
בספר; )90 קיר, מחיצה:
;92 בינוני (לועזית 94 בבי־רם
)96 :ריקנות, שממון )97 :
קילקל, איבד; )99 מספיק;
)101 ישן; )102 חוזר; )103
כיוון.

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת
טלפיו 22711• >227117

הרברט סמואל 80 טל 656992

בלו ! .

פולק ,

פתוח כל יום כולל יום א• משעה 21.00

לא צריו לדעת מתמטיקה
כדי להביו ש:
נימוס +התחשבות +סובלנות
איכות חיים
נשמח ישסו* ממל

אזרחים למען איכות חיים ת. ד 1097 .גבעתיים

ל חי ם א׳דיאו

אגן גבירול 110 וול־ ארג
(פינת אנטוקולסקי)

תן ט1מפ
לחייל

כבוד ראש העיר,
הנך ידוע כאדם בעל חוש פרקטי
ועקרונות דמוקראטיים. לכן התפלאתי
לקרוא, שיש ברצונך לאלץ
את בעלי החנויות בעיר העתיקה
לפתוח את חנויותיהם כאשר אינם
רוצים לעשות כן.
אם יש ברצונך לפעול, בגלל
התיירות, ולהבטיח את קיומו של
שוק מזרחי בחלק זה של העיר,
הרי הצעתי: להציב דוכן לפני כל
חנות סגורה ולהפקירו, תחת שמירה
נאותה, בידי יהודים ממוצא
מזרחי. בצורה זו יישמר האופי
המזרחי של השוק, ועם קצת דמיון
ניתן לעשות שוק ציורי יותר מזה
המקורי.
סבורני, שאם תנקוט בשיטה זו,
יפתחו הסוחרים הערביים את עסקיהם
מרצון, ללא שום לחץ. אשמח
לקבל תגובה על רעיון דימו־קראטי

י רדן ש הלינגר, ת״א
על מיע1מר העברית
על שיבושי לשון, על שיבושי
כתיב, על מישפטים
לא מתוקנים ועל מלים
לועזיות שיש להן תח ליפים
עבריים.

או פשוט: בשלוותה, בשלווה הנסוכה
על פניה ; ״אני מקווה שלא
התכוון למערכת שודדים, אף
שביטא את המילה בשי׳׳ן ימנית״
כתב אבנרי במדורו על הביטוי
שידוד מערכות. אם אמנם הנח
וייצמן שידוד בשי״ן ימנית, הגד
כהלכה. אבנרי המדמה בנפשו שטעה
וייצמן בהגותו כך, הוא הטועה.
זהו ביטוי מימי הביניים, ר
הגייתו בשי״ן ימנית ; ״עזר וייצ־מן
בפוזה היתולית״ בעברית מצג
או תנוחה, ולא פוזה ; ״אומבודסמן
בפאפיון״ ,הכתרתם את ארי אבנר
אבל אומבודסמן למה 1הלוא כבר
קבעה האקדמיה ללשון העברית.
נציב תלונות. בצה״ל: נציב קבילות,
נאמר כך ! ועוד נאמר ש3
על אלימלך רם, ש״הוא מקובל על
כל גווני הקשת הפוליטית״ — איו
ערעור, אבל לא על גווני הקשת
הוא מקובל כי אם על גוני הקשת
ויו״ו חלומה, ולא וי״ו עיצורית
והגויה :״יותר משכילים, בני קי בוצים
ואנשי ארץ־ישראל היפה
אינם מוכנים לחיות יותר בארץ״
— ידיעה מקדירת נפשות ומדאיבה,
אך ניסוחה מעציב לא פחות:
אינם מוכנים עוד לחיות בארץ,
או אינם מוכנים לחיות עוד בארץ,
אבל לא יותר, תרגום מכוער מאנגלית.
הלקט הזה כולו נקלט מגיליון
.2225 לתשומת לבכם.
בהזדמנות הזאת אצרף מחאתי
למחאת דליה שמגר מתל־אביב,
המלינה על קדימותו ומבטאו של
יעקב אחימאיר. עד היום נאמרו
הדברים בחוגי הלשון ובין בלש־

חיים נקר
חיים ומוות ביד הלשון
נים, עתה פרצה התלונה והטרוניה
אל הרבים, וטוב שכך. האיש הזה
לא היה קריין מימיו, שלא כרוב
קרייני הטלוויזיה שרובם ככולם
קרייני הראדיו לפנים וגם עתה,
לא למד בקורם קריינים במרכז ה הדרכה
של רשות השידור (חוץ
משינון מקצת כללי דקדוק ויסודי־יסודות
של פונטיקה ודיקציה) ,ו־אפעלפי
כן הוא אחד המגישים ה ראשיים
של, מבט׳ .הממונים על־ו
והיועצים לענייני לשון בראד־ו
ובטלוויזיה צריכים לשלחו מיד
לקורס קריינות במרכז ההדרכה ! !
חיים נקר, בת־יס

״נוכחתי לדעת כי אלה הם גיל יונות
של שני עיתונים דתיים,״
דברי אורי אבנרי, .נוכח׳ במשמע
עמד על הדבר או על אמיתותו,
אין לו צורך בשובל ״לדעת״ ,אלא
פשוט: נוכחתי כי אלה ...או: נוכחתי
שאלה ...מצריים (הארץ),
כך העולם הזה׳ כותב. אבל אין
כללי הכתיב חסר הניקוד חלים
על שמות פרטיים, לכן אין כותבים
אפריים, ירושליים ואף לא
מצריים. מצרים, יו״ד אחת, והכול
קראתי מעולם הזה )2227 את
מובן. מצריים אינו אלא שם תואר
ויחס לבני מצרים .״פוטומוג־ הדיון עם ידידנו המשותף חיים
נקר, ואני נוטל רשות לעצמי
טאז׳ בימית״ ,כותב אבנרי. יש
לזה מונח עברי: תמונה משוב להעיר :
(א) כמעט כל הערותיו של חיים,
צת. כך החליטה האקדמיה ללשון
העברית במילון למונחי הצילום, הן בענייני לשון והן בענייני כתיב 1
שם הפעולה: שיבוץ תמונות .״למ נראות לי, אף כי איני גורם העררות
שדווקא בהקלטה אפשר היה כות כגון, דוגמה מזעזעת לבורות
להבחין למרות ש״ אינו גמורה ומבהילה,׳ את הנטרוק
ביטוי עברי. הוא תרגום מגרמנית, .רוה״ם׳ אני רואה בקביעות באין
״למרות״ בעברית אלא לפני טלוויזיה, ונדמה לי שנערצו של
שם עצם ובהקשר מסוים. כאן ה חיים, אבא בנדויד, אחראי לנו.
(ב) תשובתך אינה לפע״ד ממין
ניסוח: אף־על־פי שדווקא בהק לטה,
או: אף שדווקא בהקלטה. הטענה, ובוודאי שאינה מחפה —
ועוד שם :״ואילנית הקסימה ב להפך: היא מבליטה — על ליארשת
השלווה שעל פניה״ .״אר קויי הכתיב המיוחד (,המייוחד׳)
שת״ בעברית אינה אלא ביטוי, די של העולם הזה והם:
( )1חוסר עקיבות (הדוגמאות
בור, הבעה בשפתיים. מעבר ה משמעות
לסבר פנים אין לו יסוד — ,מתוך דברי תגובתך לנקר) :
אף שאינו חדש. כאן ראוי :״הק ייתכן /יתכן, שנייה (בשתי יו״דים
סימה בשלוות־פניה״ ,או ״בסיב־ לפני הה״א, כדין) /קהיליה (ב־
(המשך בעמוד )8
רה השליו״ ,או ״בפניה השלווים״,
העולם הזה 2231

הגביע הוא שלנו
לנצח אחרי 3שנים ו־ 3מדליות זהב
קיבלנו את גביע האיכות^לצמיתות.
* גביע האיכות
מ-ח10ז€16 56160ח1\/10
המרכז הבינלאומי
לבדיקת איכויות
המעשנים בישראל
קבעו מזמן—
עובדה 2 :מתוך
כל 3סיגריות
שמעשנים בישראל

פרסום ויסר יעקבסו!

לנשפי מלכת ה מי ם 1980 אשר יערכו ב אי ל ת, אשק לון,
ט ב רי ה וחור שת טל, תגענה המת מו ד דו ת ב או טו בו סי ם
ה מ מוזגי םוהמ רוו חי ם של חברת

מבצע הנחו ת לחודשים יונ>>-ולי בלבד
בבתי המלון בעיר הכרמל

חכחכי
(המשך מעמוד )6
יו״ד אחת לפני הה״א. אגב, מה
זה קהילייה ילא מה שאתה
חושב. קהילייה = רפובליקה. כל
מילון אומר זאת. רצית לומר מלה
יפה ופשוטה, קהילה, אבל משום
מה אתה בוחל בה.
(ב) חסרנות יתר ; הכתיב ה־אינפאנטילי
מאד הפך זה מכבד
לסימן היכר להעולס הזה. במא־מרך
הראשי הוא מופיע בהדגשת
יתר: זה חבלמ אד. לאמו
— מה זה? יש שתי מלים נרדפות
לעניין זה: לומר (בוי׳ו !) או
לאמור (בוי״ו!) מה שאתם כותבים
הוא כתיב ארכיאולוגי.
מליינות יתר: כתיבים שאין

להם אח ורע כמעט בשום סגנון
עיתואני: כימעט, בילבד, מילבד,
מייותר, מייודד...
נוהגי כתיב כגון אלה הם שדורשים
מן הקורא מאמץ להבין את
מה שלפניו. אתה פוסל את נקר
במומך וטוען שלא קל לקרוא את
דבריו, בגלל הכתיב. האמת היא
שכשאתה וקצת משותפיך (לא כו לם.
לפחות שניים מסופריו כבר
השתחררו מ,מאד,׳ אולי בזכות
הערות שהערתי להם) כותבים בכתיב
חסר ההיגיון שהדגמתי
לעיל, לא קל לקרוא את דבריכם.
וכל זה אינו נוגע לעריכתו ה טובה
ולמאמריך המצוינים, ולדרכה
דרך השלום והאחווה והשפיות,
דרך שאני חותם עליה בשת־ידיי.

ראובן סיוון, ירושלים

הדרכה ו>־נ, ח דדת״ס
געיקבות פירסומו של
מיכתג־הדרכה לאנרכים

תליון משובץ יהלומים, שערכו 20,000 לירות, יוגרל בין משתתפי המבצע,
מתנת מרכז היהלומים בקרית־אליעזר בחיפה.
למשתתפי המבצע הנחות בסיורים באיזור הצפון, במסעדות, בבריכות
״דן־כרמל״ ,״מכבי״ ו״בת-גלים״ ,השכרת רכב, שירותי בידור ותיאטרון
חיפה. כניסה חופשית למוזיאונים העירוניים.
חי פ ה של י ם, הרואת רי תיי רו ת ת עני ק לך חו ויה של נופ ש.
בתי המלון המשתתפים במבצע
המבצע נועד לישראלים בלבד על בסיס מקום פנוי ושהיית מינימום של 2
לילות, לרבות סוף שבוע. השוהים 4לילות ייהנו מלילה 5ללא תשלום.
לנוכח מספר המקומות המוגבל והמחירים המיוחדים, הזמן מקומך מראש.
המחירים הנקובים להלן הם לזוג בחדר ללילה כולל ארוחת בוקר וכל
המיסים :״דן־כרמל כולל בריכה, טל׳ 2,100 )86211 לירות;
״נוף טל׳ 1,900 )88731 לירות; ״ציון טל׳ )664311
1,700 לירות; ״שולמית טל׳ 1,700 )242811 לירות; ״בן־יהודה״
טל׳ )82777
כולל בריכה, טל׳ 1,120 )80023 לירות; ״דביר״
1,400 לירות; ״כרמליה טל׳ 1,200 )521278/9לירות; ״מרום״

(טרם דורג, טל׳ 1,400 )254355 לירות; ״לב הכרמל״
940 )81406/7לירות.
ילדים עד גיל 6בחדר ההורים — הנחה בשיעור ס 50)7ועד גיל 12 בשיעור ס/ס.30
פרטים נוספים בבתי המלון ואצל סוכני הנסיעות.
המבצע נערך ביוזמת האגודה לפיתוח תיירות חיפה ובשיתוף התאחדות בתי המלון בחיפה
ומינהל התיירות במשרד התעשיה, המסחר והתיירות.

״און״ ארוח ונופש
חיפה: משרד ראשינרח׳ הרצל ,29 טל.640065,668274 .
שד׳ הנשיא , 128 טל.82277 .
רה׳ נורדאו 5טל 645403-4 .
ת״א: רח׳ אלנבי 111 טל.612610,612567 .
ככר דיזיגגוף(רח׳ ריינם )4טל.229554,248306 .
ירושלים: רה׳ שמאי 8טל.224273 ,224624 .
נתניה: רה׳ הרצל 4טל.22947 .
באר-שבע: רח׳ הרצל 31 טל.73308 .
גני ברק: רח, עקיבא 91 טל.708751 .

ת״א( :פתוח רצוף 11900-0900
בלילה -מזכירה אלקטרונית
גורדוו , 28 טל 222042 .
אבן גבירול 140 טל 450359 .
חולון: סוקולוב 86 טל 892305 .
ירושלים: המלך ג׳ורג׳ 23 טל 228258 .
רמת־גן: ביאליק 56 טל 731773 .
ראשל״צ: רוטשילד 37 טל 997965 .
רמלה: שז״ הרצל 72 טל 054/25294 .
העורך בעיקבות דברי
הראשי, באיגרת לקורא,
על פגישתם של ירוחם
כהן וגמאל עבד־אל־נאצר
(״העולם הזה״ .)2226

כאיש צוותו של המשוריין, שהסיע
את ירוחם כהן למיפגש עם
עבד־אל־נאצר, במבואות כים פלו־ג׳ה,
נהניתי לקרוא את סיפורו של
אבנרי ולהיזכר באותה חוויה. אודה,
נעים להיזכר ...אך למה כל
כך הרבה אי דיוקים? נראה לי
שהזמן עשה את שלו — או אצל
ירוחם כהן או אצל אורי אבנרי.
הרשו לי להעמיד עובדות היסטוריות
על דיוקן:
( )1הפגישה ביו כהן לבין עבד-
אל־נאצר התקיימה סמוך לסוכות,
כלומד, בספטמבר ולא בנובמבר,
כפי שנכתב.
( )2השליחות שהוטלה על ירו־חל״
כהן, לפגוש את מפקד הכיס,
באה בעיקבות כיבוש כאוכבה וה־מישלטים
בסביבתה, ופריצה לנגב
שהיה מנותק עד אז. מובן, שכתוצאה
מהכיבושים האלה ומהם־
ריצה לנגב נוצר כיס פלוג׳ה.
( )3בו־זמנית, כשכוחות גיב־עתי
וכוחות אחרים הצליחו לפרוץ
אל הנגב — גדוד 82 במשולב עם
גדוד ( 7גח״ל) נחלו מפלה צורבת
בנסותם לכבוש את עיראק אל-
מנשייה, עיראק סויידאן, פלוג׳ה
ואולי, ביו השאר, אף את המיש־טרה
(היום: מצודת יואב) מכיוון
בית־ג׳וברין. אד כאמור הסתיים
העניין במפלה.
( )4לא נכון שהפגישה הראשונה
כהן — עבד־אל־נאצר התקיימה
יום אחרי כיבוש המיבצר עיראק
סויידאן. אם היתה — היתד,
זו הפגישה המי־יודע־כמה...
( )5ירוחם כהו לא צעד 800
מטרים אל מבואות הכפר. עבד-
אל־נאצר עם מלוויו, רכובים על
ג׳יפ, התקרבו אלינו בנוסעם לאורי
הכביש. אנחנו לא השתמשנו
בכביש מחשש מוקשים. כל הדרך
אל המיפגש נעשתה בשדה חרוש.
יצחק קרמף י, תל־ אביב
י• העולם הזה הביא את הדברים
כפי שפורסמו מדברי ירוחם
כהן לפני 26 שנים. תודה לקורא
קרמף על התיקוניס.

ח״ב יהודה אברמוביץ
מה זה יא״? 1

־ 4מדדיד

העומדים להינשא, ובו תיאור
מדוייק של מישגל
הלילה הראשון (״העולם
הזח״ .)2228

אין לאגודת ישראל כל קשר לכך׳
ואני מניח שחשבתם שראשי-
התיבות ״א״י״ פירושם: אגודת
ישראל.
סגן יו״ר הכנסת, ירושלים

״קל״ שרותי נופש

עד מגישת גאוגר־כהן

שדושה?ומיס

הרב י. מ .אברמוביץ,

פרטים והזמנת מקומות;

הנ״ל. נראה שהטופס הוצא על־ידי
עדה חרדית יותר קיצונית מאגודת
ישראל.

• 1העולם הזה מצטער שפירש
שלא פהלכך את ראשי־התיבות

שוג

הוחלט שלא להד

מצאתי
את הציור הזה באחד ה-
פירסומים הפנימיים של הדימוק־רטים,
בהנהגת ייגאל ידין ושמואל
תמיר. אבל נדמה לי שהוא מבטא
משהו אופייני גם לכל שאר המפלגות:
לא רואים, לא שומעים,
לא מדברים, אבל בכל זאת —
מדליפים.
שמואד ג׳ ,תל־אביב
• 1ארבעת הקופים — ראה ציור.

מי שיבות ה סי ע ה והמזכירוו!

העולם הזח ו223

כרטיס כספומט חינם !
שרו ת כספומט חינם !
בכל הארץ, בכל שעות היממה,
מי שיש לו כרטיס כספומט יכול:
למשוך מזומנים
לברר יתרה
להפקיד שיקים
לשלם תשלומים דחופים
בכספומטים ברחבי הארץ
ובמכשירי ״שירותי בנק אוטומטיים״
המוצבים ב מ קו מו ת ציבוריים.
היכנס לסניף, כרטיס הכספומט שלך מחכה לך שם.

כספומט

שרות מ שו ת ף של בו. ק לאוס•• בו. ק דיסק1עט
/ב /ק אי גו ד -בו. קברק לי ס -די ס קו גטב^ק ערב• שראל•
הפתעה — הגרלת פ ר סי םלמשתמ שי םבכס פו מ ט
__ דדייזי

פרסום ועזר י-עקבסון

ויו ח ס _השנ 0הזה
פורתקל ב ...או סימטה אחורית
יש דברים מצחיקים בעולמנו. למשל, אנו חיים
באשליה שמילה עברית היא עברית, ומילה לועזימ —
לועזית. אך יתכן גם ההפך הגמור: יתכן שהמילה הלועזית
שהורגלנו בה תיראה לנו נאה ואף עברית
יותר ממלה שהיא עברית בצורתה ואף בשורשה...
האם יאמין אדם ששופר עברי, לפני שנים לא
רבות, פסל מילה עברית השגורה היום בפי כולנו,
וכינה אותה הוטנטוטיתן הכל אפשרי. ומי
שיטען כי הלשון אינה מסכת הרגלים ומוסכמות, יקרא
נא את הדברים הבאים.
ידיעה צנועה ומעניינת הופיעה לא מזמן בעיתון
״ קולירושלים ׳א ובה נאמר :
״בשידורי החדשות של הרדיו שוב אין לשמוע את
המילה הצורמנית נירמול. מנהל הרדיו, גידעון

דרה, ויזה,
בירה ופיצה
לב-ארי, הורה לפסול מילה לועזית זו. השדרים ממשיכים,
איפוא, להשתמש במילה הנורמלית ...נורמלי

אז בבקשה: נירמול — מילה לועזית ; נורמ
ליזציה — מילה נורמלית, כשרה וכנראה גם
עברית יותר ...הכל עניין של הרגל. המילה החדשה
:ירמ ו ל, צלילה זר לנו, אך צורתה עברית, והיא
במשקל סירבול, עירפול ועוד. עם זאת מעדיפה האוזן
את המילה הלועזית הארוכה והמסורבלת.
דוגמה נפלאה לתופעה דומה מצאנו בדפי עיתון
מלפני שנים. כשהוקמה האקדמיה ללשון העברית ב־
, 1953 ערך העיתון ״משא״ מישאל בין סופרים, לגבי
הרכב האקדמיה ותפקידיה. הסופר והמתרגם עמנוא
לאולסואנ גר היה בין הנשאלים, וכה אמר:
״אחד מתפקידיה החשובים של האקדמיה הוא לק בוע
טראנסקריפציה (ולא תעתיק — מילה
הוטנטוטית שיצרו שם בבית־החרושת).״
חנה לכם: סופר בישראל סבור שת עתיק, שהי-
תה אז מילה חדשה, היא מילה שראוי לכנותה הו-
טנטוטית, ואילו טראנסקריפציה — מילה נוחה
ונעימה, וכנראה גם עברית יותר מתעתיק .
חיש ראייה טובה מזאת שהכל יחסי — וביחוד
בלשון !

1 1 91

הווילה לח ווילה נמשך זה
המאבק בין
שנסי, ושתי מילים תמימות אלו מייצגות הרבה יותר
ממה שנדמה במבט ראשון.
לכאורה, העניין פשוט, ויש רבים שבוודאי יסכמו
את הדברים כך: וילה היא המילה הלועזית שבה
משתמשים בדיבור, ולעתים קרובות גם בעיתונים ;
זוהי חמילה ה״לא נכונה״ ,הפילגש חזרה, הפסולה
וחנחותת. חווילה, לעומת זאת, היא המילה המכובדת,
הנכונה והכשרה, ומי שרוצת לדבר עברית כהלכה
— שיגור בחווילה (או בחבילה, כרצונו).
לא כך היינו אנו מתארים את פני הדברים. ראשית,
השכל הישר מלמדנו כי לפנינו שתי מילים השונות
זו מזו מבחינת נוחות השימוש: וילה — מילה

ברורה, יפה וחד־משמעית ; חווילה — מוזרה, מסורבלת,
ונשמעת כח ביל׳ה. אז למה לגור בחבילה
כשאפשר לגור בווילה ן
אך האבסורדיות שבח ווילה אינה מסתיימת
בזה. עיקר האבסורד הוא בכך ששתי המילים גם יחד
כנראה מילים זרות הן. לגבי וילה ברור מקורה
הלטיני. הח ווילה היא מילה מטושטשת כל כך,
שאפילו מקורה חמדוייק אינו ברור. יתכן, על כן,
שהמקור הלטיני משותף לשתי המילים. עם זאת,
הח ווילה מחזיקה בידה תעודת־חכשר מפוקפקת,
שספק אם תועיל לה: מילה זו, חווילה, נזכרת פעם
אחת במדרש, בצורה מעומעמת ובהקשר לא ברור. אוי
לאותו הכ שר...
ובכן, יתכן שלא זו בלבד שלפנינו שתי מילים
לועזיות, אלא ששתיהן אף באות ממקור אחד, כלומר,
לפנינו אותה מילה בשתי גירסות. לחווילה הווילה
לאור זאת, ההבדל בין
ראוי לו שינוסח כך: חווילה — מילה לא נוחה,
לא מוצלחת, מצחיקה ומבלבלת. וילה — מילה
ברורה, נעימה ונוחה. נעים יותר לגור בן וילה מאשר
בחבילה. וחווילה מצטרפת לשאר מילים חביבות
שנספחו ללשוננו באותו משקל — הלא הן: לירה
(ז״ל, ויזה, ב ירה, פיצה ועוד.
ויווה וילה !

כולנו יודעים מחי סימטה — יש סימטח, יש דרך,
יש רחוב, וכו׳ וכו׳ .אבל אם אפשר לבלבל — למה
לא לעשות זאת ן באחד מעלוני ״ למדלשונך ״ ,
הרואים אור בהוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה
ללשון העברית, אנו קוראים :״-סמט (גם:
סימטה — נגע מוגלתי בזקיק השערה, בלעז :
פורונקל .״
וכך אנו קוראים במפורש, ובסדר הפוך, גם בה
לשון ״ של הד״ר
לשיפור
״ לקסיקון
סימטה,

״פורונקל
ראובן סיוון :
סמט״.
ונשאלת השאלה: למה ! למה לבלבל את הראש
עד כדי כך 1האם כל מילה המופיעה במקורות ראוי
להחיותה ולהחדירה לשימוש ! האם אין השוקדים על
תקנת הלשון מבינים כי מיותר להעמיס על המילה
סימטח גם הוראה של פו רונקלן ואם כבר
מציעים סמט — מילה שאין בה כל רע — לשם
מה להודיענו שאפשר ״גם״ סימטהז איזה מין
לשון היא זו ז
יתארו נא לעצמם מציעי הסימטה בהוראה הנ״ל
כי הדבר היה מתקבל. מה חיה אומר אדם בשעה
שצץ לו, לא עלינו, פורונקל בתחת יש לי סימטה
בתחת ! ״
ולמי אין ן
אז אולי כדאי לקרוא לזה רחוב !

יש דמויות שלולא היו קיימות — היה צריך להמהרצל
ציא
אותן. כאלה הם האחים התאומים
הומצאו
חקק. למעשה, דומה שבבר ובלפור השניים בידי מחזאים גאוניים כגוגול או שקספיר.
אך שם זה חיה בסיפרות, על הבמה, ואילו אצלנו
זה מתרחש על בימת החיים. לקיים מה שנאמר: כל
העולם במה
הראשון, הרצלחקק מדווח לנו מעל
החצי

דפי השבועון ״ כלהעיר 9.5.80 על כינוס
ק ל ״ע, הלא היא קרן הלשון העברית, פעילי שנועדה להרים את קרנה של לשוננו המגוללח, כידוע,
בעפר.
הפעילים התכנסו לחם בביתו של ״פרופ. גרשון
ויינר ברחוב בן טבאי בירושלים, ונכחו בין היתר :
שושנהבהט (מהאקדמיה ללשון העברית) ,הרב
גרשוןלוי (המכון למילונאות בעיר העתיקה),
טוביהפר יד מ ן (הנהלת הסוכנות) ,ד״רסביב , ובלפור הרצל
חגיתבנזימן (סופרת),
חקק.״
ומה עושים באותו כינוס ! מחליטים ״על הקמת
ועדות שונות. ועדה אחת תתמקד במאבק נגד בתי-
עסק המתקשטים בשמות לועזיים ; ועדה אחרת תפנה
לבתי־חרושת המתכוננים לייצר מוצרים שישאו שמות
לועזיים ; ועדה נוספת תפנה לעיתונאים ולסופרים
הכותבים בלשון משובשת ולא תקנית״.
הרי לבם. מה שלא ברור פה הוא מה זה ״תפנה
לבתי-חרושת״ ,או ״תפנה לסופרים״ — מת פשר
אותה פניה! אנו מניחים שעניין בתי־חחרושת יאורגן
על-ידי קניית מרגלים מבין העובדים, שיודיעו לקרן על
כוונות בית״החרושת, ועל ההבנות לייצר מוצרים בעלי
שמות לועזיים. זה דבר פשוט יחסית. אך מה פירוש
״תפנה לעיתונאים ולסופרים הכותבים בלשון משובשת״!
האם אנשי קל״ע יושבים עתה ובודקים במע-
בדותיחם את בל כתבי עיתונאינו וסופרינו, ממיינים
ל״תקני״ ו״לא תקני״ ,״משובש״ ,״בסדר״ ,״פסול״,
״בשר״ ,ובד ! העניין מסורבל וקשה.
אולי בדאי, לשם יעול, להצטרף לרבנות ולפעול
יחד עם רשת משגיחי הכשרות ! שם המנגנון כבר
קיים. צריך רק להרחיב את פעילותו. משגיחי״הכשרות,
בימים שהם פנויים, ישגיחו על הסופרים והעיתו-

ויוונל ובלנוו חמק ־
לולא זדו ק״מים,
היה צויר להמציאם
ישללו

נאים, יחלקו תעודות הבשר,
כיוצא בזח.
ובאותו עניין: פנה אלינו יצרן של מישחקים חי נוכיים.
היה בדעתו להוציא לשוק שתי בובות חינוכיות
הנושאות את השמות הרצל ובלפור. שאלתו
היא: האם לאור הגזירות החדשות ראוי לעברת את
השמות הללו ! אולי כדאי שאחד מפעילי קל״ע ״יפנה״
אליו, הרצל או בלפור, למשל!
ולקינוח: ימים אחדים אחרי אותו פירסום דווח
בעיתונים בי התאומים הלאומיים קיבלו מילגה בסך
70 אלף ל״י בדי שיכתבו (ביחד) ספר ושמו, בעברית
תקנית ,״תיקוני ודיוקי לשון״ .הוא אשר אמרנו: אם
לא חיו, חיה צריך להמציא אותם. בי אם חם לא
חיו כותבים ספר שכזה — על מה היינו מותחים
ביקורת !

משה 1י 1ג ר, רישל

״חלש ברגל״ ,בגב ובמוח!״
הגדול וחזקו בפילוסופים ובהיסטוריונים החיים בעולם,
יחגוג ב־ 5בנובמבר 1980 את יום־הולדתו ח־: 95
האמריקאי אוהב ישראל ויל דיוראנט. מופלאה היא
דרך־חייו. החל משנת 1885 ועד הלום. נישואיו לאישה
יהודיה, ילדה בת , 15 אריאל, בשנת ,1913 החיה גם
כן עימנו. כיום הוא מתגורר בלוס־אנגלס.
ספרו, אחד הראשונים ,״תולדות הפילוסופיה״
( ,)1916 נפוץ במיליוני עותקים תוך פחות משנה, נדפס
בעשרות רבות של מהדורות, ותורגם להרבה שפות. אחריכן
התחיל, יחד עם אשתו, לפרסם את הסידרה
המונומנטאלית בת 11 כרכי־הענק ״תולדות התרבות״
( .)1975—1935 רצה להקיף את ההיסטוריה מאז רא שית
חציווילזציה עד תקופת נפוליאון, ועד שנת .1900
אך הגיע עד חתיכנון הראשוני — עד תקופת נפולי-
און (כולל).
המיוחד בכתיבת ההיסטוריה שלו שהוא משלב
דיעות אישיות עם חומר עובדתי, בסימון מקורי,
מתמשך, אך תמציתי. הוא הביא את ההיסטוריה לכל
בית בארצות-הברית. הסידרה זכתה לתפוצה עולמית
ותורגמה לשפות רבות. שני המיפעלים הללו שלו תורגמו
לעברית וזכו לתפוצה ראויה ; ויש לו, כאן,
בישראל, חסידים רבים.

אני נמנה על חס?דיו. בשנתיים האחרונות קשרתי
אתו קשר בל יינתק. חיברתי אותו מכתביו. שבתה את
לבי הקדמתו הנפלאה — ״אל אחי בישראל״ —

בפתח ״תולדות התרבות״ שלו, בתרגומה העברי.
במיכתבו אלי מן ח 6-בנובמבר ,1978 יום לאחר
יום־חולדתו ה־ ,93 כתב לי :״אולי יום אחד תיקחני
אשתי היהודייה פעם נוספת לישראל, לשמוח איתך
בניצחון ובשלום.״
הזוג ביקר בארץ ב־ 1927 וב־.1937
ובמיבתב אחר שלו, מ־ 16 בינואר : 1979׳/אריאל

..גס אני, כמותם,
הייתי מהופנט
פעם מן הדפוס׳
מצטרפת אתי במישלוח הברכות החמות ביותר לך
ולישראל״.
ועל חשפה העברית כתב לי העברית הנהדרת,
אשר מאן פסק עליה בי היא המופלאה וחיפה ביותר
מכל הלשונות.״
ולאחר קאמפ-דייוויד הוא כתב :״אולי פתרנו את
בעיית השגת הביטחון לישראל״.
והוא מסיים בי הוא ואשתו ״ידידי ישראל עד
עולם.״

תעודות,

ובל

ב״ 1977 הופיעה ה״אוטוביוגרפיה בשניים״ של בני
הזוג וזכתה לקבלת פנים אוהדת מאוד.

על מצבו ועל סדר יומו כתב לי סמוך ליום הולדתו
ח־ : 94״(מרגיש) חלש ברגליים, בגב ובמוח,
ומקבל תריסר מיכתבים ליום, הזועקים לתשובה. שלא
לדבר על עשרה דברים שונים — מדרגה שנייה —
שעלי לעשות ; הוסף לכך שבכל יום איש אחד או
יותר דופקים בדלתי, לא-קרואים, מבקשים רק ללחוץ
את ידי האיש הזקן.״
וחוכמתו של הפילוסוף הישיש על הביקורים :״אני
מחבק את האורחים הללו, כי גם אני, במותם, הייתי
מהופנט פעם מן הדפוס. אולי אני חי בתעתועי״הדמ־יון
שלהם, ואני אסיר תודח להם להם.״
עכשיו הוא מתבונן ליום הולדתו ה־ .95 לאחר יום
הולדתו ח 91-הוזמן לקבל, ביחד עם אשתו, את מדליית-
החירות, בבית הלבן, מאת הנשיא ג׳ראלד פורד.
ובשנות השישים חיה מועמד לקבלת פרס נובל.
ש. שלום, נשיא אגודת הסופרים במדינת־ישראל,
כתב על מכתביו 8.5.80 בי ״מצא בהם, בסוד הצימ־צום,
אותה רחבות הדעת החובקת זרועות-עולם ואותה הספרותי גדולת-הנפש, המציינת את כל מיפעלו
הכביר.״
״עכשיו אני מובן ללכת בדרך בל בשר,״ כתב לי
ויל דיוראנט במיבתבו האחרון 11.4.80״רוויתי את
מלוא־החיים עד תומם, .לטבע האנושי דרכים משלו
וגזירות משלו ,,אמר שפינוזה ...שבח אות* וזכור את
שפינוזה.״

דמיהבן ־ דויד 1111 ,־:1

מוגן יותר.

בר״ח
־,שלי הבטחה היחידים א

מ ד10
חד״וזת

ה1ו ש11 רהן

ובו1וד| 0

ייל־ארויץ

^•ז־חון 71101*311.-1

ן שגחח ייייי• —

המטה האיצי הבע: מנעולי בטחון,
הנועלים לארבעה כיוונים, מונעים
התפרצויות.סמ״ר היחידה
המרכזית קובע בהחלטיותזכמעט
ואיו התפרצויות מקריות לדירות
בהן מצוי מנעול־בטחון לארבעה
כיוונים.

המשטרי׳׳׳ ב [/

ימס רו לכתב ,,חדשות־ וי״״ל ל־ל ״־?
ת כ תבו ת בעתון, כי הו כ ח—! 10 דמג,ם י
מונע התפרצויות ע״י ,,פורצים
לס״ע ־י׳׳!ה 1
*לת לארבעה כיווני ם עשוי ־־י-

ד מו1נ> 1ל ־ ייי
1זד מן ״ (להבדיל מן הפורץ דירה ״ קני
באופן או טו מ טי על דלת בית־ר
ס ע טיי
:ליתי ו מנעול רגיל. לפי הערכת
20 מנעולי ב ט חון ז
כי ל א פרצו באופן

׳;.,ואל• נייג׳ם
ניה־י׳י״י

ים.תהמש טרה״ ,סמל ראשון מא וו עבר ו כיו ם חו ק ר פרטי, הו כ ח מעי
של ד קו ת ס פו רו ת, ו אין הו א מ סוג
ריץ או ת ם.
בעבירות רכוש הו א פ חו ת מ1ר

גו ר ל הגן ולע שות הכ ל בדי לשמו!
:ים על ה מוד עו ת הגוברת בקרבד
אז עקה וכד׳*.״יייי חד שות המ שטרה

חי פ ה
ט ב רי ה

השרון

רח׳ סוקולוב ,45 חילי.:
טל.03 844145,855250 ,853791,854458 :
רח׳ האיונטדיוו ,40ק. חיים. טל.04 725111 :• חשוק העירוני החרש, טל.0*7-92969,20024 :
רח׳ הנדר, אזור התעשיה, נתניר• 053 34688 .,
00/ -34688

053

,,123 טל:
רח׳ כצנלסון

ר״ג-גבעתיים — ם 1113-733284
טל 733284 :־ 3
כצנלסון 123

פתח־יז קו ה
י רו שלי ם ה .

רח׳ ההמח .17 טל.03 919383 :
רח׳ עוזיאל ,28 בית וגן. טל,423769 :
טל 15 :
טילל־בוגח)
רח׳ צה״ל ,5

.057-76840
(בניוטל:
הפלמ׳׳ח ,22

.059-2750

רח׳צופית4
שבע —
איל ת

אולמ פי ץ ה מו רשההק רו ב

ודא שהמשול שאתה שנה חינו וב־בויח האמיתי ולא נ ( עת
נוסדו 1־ ו ריו חו > 0 #ריריד

ע ד 1ו __ 11111711

הפלגות שבועיות
מיזוג אויר מלא
אולמי בידוד
קולעע-בריכת שחיה
דיסקוטק-סיפתי שיזו ף
באדים• ועוד ...ועוד...

לפרטים והרשמה
פנה אל סוכן הנסיעות שלך!

סיווג ב טי חו ת
שנ ת בניה 1965
תל א בי ב:

מלחי סוכנים בעיים

קו• נוסעים וסיורי חופים

די מ גו ף .76ט ל2 9 9414 :

חי פ ה: ר חוב ה בנ חי ם , 3ט ל 5 2 3 5 0 3 :

ימי רביעי וחמישי יהיו מעייפים ואפילו
מצוברחים, אך מיום שישי והלאה,
תתאוששו. התרגשות
מוזרה תלווה אתכם,
ויש להיזהר מרגזנות
והתנהגות נמהרת היכולות
לגרום תאונות.
הצעה מפתה שתוצע
לכם תטיל על שיכ-
מכם עול כבד מדי, לתת תמהרו אל תשובת, כדאי לבקש
שהות של כמה ימים
ואז להחליט. בעיות בריאות הקשורות
במערכת העיכול יכולות לצוץ השבוע,
לכן עברו לדיאטה צמחונית לכמה ימים.

לשוורים מגיעה תקופה פורה בנזייוזזד.
ענייני הכסף יפרחו ויש לנצל כל הזדמנות
לשיפור המצב הכלכלי.
סוב להציע כעת
רעינוות ותוכניות לאנשים
העובדים איתכם,
ואפילו לבקש העלאה
במשכורת. חיי החברה
מלאי־פעילות והפתעות
ונסיעות משעשעות יהנו
אתכם מאוד. זהו זמן
מצויין לעסקים׳ ,יש
להשקיע פחות מאמץ
על מנת להגשים מטרות נכספות. למרות
הקצב האיטי שבו מתרחשים ענייני
האהבה, הם עולים להם לאיטם
ומבטיחים. חיוביים פסים

מצב־רוח אופטימי ונינוח יכול להטעות
אתכם, אל תהיו סלחנים מדי לאנשים
סביבכם, כיוון שהשיפוט
בשבוע זה לא
טוב. היו ערים במיוחד
למחמאות שמטרתן
לשמן את הלב
ולטשטש את הראש.
פרשת אהבה חדשה
עומדת בפתח, ותקופה
עליזה יותר תגיע בקרוב,
יתכן שלא עלה
בדעתכם שמישהו במזל
גדי, חושב עליכם ברצינות רבה ומחפש
תחבולות, כיצד למשוך אתכם אליו. קחו
יוזמה, והקלו עליו. ההצלחה מובטחת.

תאוחיס

בתקופה זו ידובר רבות על נסיעה לחוץ־
לארץ, אך נסיעה זו לא
תתרחש בצורה המקובלת,
ודברים מוזרים
ומסתוריים יוסיפו לחוויה.
יתכן שברגע זה
מצב־הרוח לא כל כך
.מרומם, ערפל מפריע
לקדם עניינים חשובים,
במהירות הרצויה. תוך
21ב יוגי
ה 2ביולי*
כמה ימים המצב יתבהר
ותרגישו שוב
בטוחה.
על קרקע

1010

עניינים הקשורים לכספים יעסיקו אתכם
השבוע, חשוב לדאוג לתשלומים שונים.
תוטל עליכם אחריות
נוספת, לדאוג לחסכונות
וכספים של אדם
שאינו מסתדר עם בכוחות חשבונותיו
עצמו. נסו להימנע
מחיכוכים ולסלוח לאנשים
שהרגיזו אתכם
מבלי שהתכוונו לכך.
21 ביולי ־
ו 2ב או גו ס ט
חיי החברה ממשיכים
ללבלב ותוזמנו למסיבות
ואירועים חברתיים יוקרתיים.

השבוע כדאי להתייחס במייוחד לשותפים
בנישואים באהבה, ובעיקר בעבודה. כדאי
לוותר מעט על הזכויות
ולהשלים עם רצונות
המנוגדים להשקפות-
כם. אנשים הקשורים
אליכם מתביישים להראות
את יחסם, ומפגינים
אפילו אדישות

מעושה. לא כדאי להיפגע
ולהעלב מהתנהגו77.ב
או גו ס ט -
22בספטמברן תם, הם פשוט מחכים
שאתם תהיו היוזמים
ליחסים יותר קרובים. תהיה הזדמנות לשוחח
ולהוציא לאור את הדברים הנסתרים.

](11111

מזל החודש :

תאו 71
ההתאמה של ילידי
מזל האומים
למזלות האחרים

ההתאמה בין שור לתאומים אינה טובה,
גישתם לחיים שונה. כאשר קורה
שהם בכל זאת יוצרים לעצמם מיסגרת
משותפת לחיים, הם נוכחים, תוך זמן
קצר, שקשה להם לשאת האחד את ה שני.
מריבות על עניינים פעוטים, שנר-

היזהרו מאשליות ומבילבול ונסו להיות
יותר מעשיים, כדאי להאזין לעצות מבן-
הזוג ולא להתעקש
על דעותיכם שנוטות
להתעלם מהמציאות.
בסוף השבוע תחושו
עצמכם קלים ואווריריים•
אירועי ספורט
ואמנות ימשכו אתכם
לבלות מחוץ לבית. אל
תבזבזו כספים, אפילו
} 2בוובלזבר ־־
20 בד צמבר
אם יראה לכם שאין
מקום לדאגה, מבחי-
נה כספית הזמן לא כל כך נוח ולא
כדאי להתייחס לכסף בקלות דעת.

1שו1

כאשר ייצאו לבילוי משותף ויהיו מו-
קפים בחברים רבים, אך כאשר הם נש-
ארים בחברתם עצמם בלבד, קשה להם
לשאת זאת זמן רב, בעיקר בגלל הווי-
כוחים הרבים המלווים את חייהם.

ת או מי עסרטן

ת או מי עטלה

תאו מי ע שורי

מאזנ״ם

*0111
>ייז

השיר המוכר ״לי טלה בהורסקופ ולך
יש תאומים, זו הרי ההוכחה שאנו
מתאימים״ ,מצביע על ההתאמה ועל
הקשר ההרמוני שנוצר במיפגש שבין שני
מזלות אלה. כמאמר השיר, הם אכן
מתאימים. גישתם לחיים דומה. המרץ
הבלתי״נדלה, הפעילות הנמרצת ושימחת
החיים, הן תכונות המשותפות לשניהם.
התפיסה המהירה, זריזות המחשבה והתגובות
האימפולסיביות, גם הן משקפות
את מגזם. הם ידידותיים לאנשים רבים,
וביתם מוכר כמקום נוח למסיבות, המזמין
אליו אנשים עליזים בעלי הומור,
שאוהבים ליהנות מבריחה מפולפלת
וממצב רוח טוב.

תו כלו ל מ צו א השבוע א ת או תהאהבה תקופה נהדרת לכל מה שקשור לרגשות
ה ס סנו ת
שחיפ שתםז מן כ ה רב, א ך
ואהבה, לפתע מביטים בכס ומעוניינים
ו חו סרי כו לתלהח לי ט
בחברתכם. אל תתייחסו
עלולי ם לגרו ם חוסר״
באדישות לאלה שיפנו
הבנה מצד בן־הזוג,
אליכם בהצעות חיזור
אל תשחקו ברגשותיו-.
שברגע זה לא נראות
תכננו כעת נסיעה ל-
לכס, בתקופה מאוחרת והתייעצו חוץ־לארץ
יותר תזדקקו להם,
עם המבינים בדבר, נסו
ותשמחו שהם נמנים
לארגן כל דבר מראש.
על חוג מכריכם.חשוב
( 2בספטמבר -בעבודה תחושו עיימכל
— אל תזלזלו ב־
21 בד צמבר ־
22ב או ק טו ב ר
פות ורצון לנוח, אך זה
19 בינו אר
__ בני זוג חדשים, ונסו
לא הזמן לנוח ואתם
להתייחס אליהם בהתתאלצו
להמשיך ולעבוד במלוא המרץ, חשבות, מכיוון שכעת תוכלו ליצור קשר
ולדחות את המנוחה לזמן מאוחר יותר. שיהיה משמעותי אולי לכל ימי חייכם.

תקופה שבה אתם לוקחים כל דבר ללב,
השיגרה נמאסה עליכם, כדאי להתנער
ונוטים להסתכסך על כל דבר מה של
מכל החובות ומהרצינות שבה התייחסתם
בכך. אל תבזבזו את
לאחרונה לכל דבר.
כוחותיכם על מילחמות
הזמן מתאים לתענועם
אנשים המעונייניס
גות חושניים, קבלות-
להוציא אתכם מהכלים.
פנים חמימות צפויות
ארגנו את ענייני הכסמקום
שאליו בכל פים, והשתדלו להנות
תגיעו, אל תסתייגו ממהחיים
ולהימנע מדאאנשים,
הלוא אתם
גות מיותרות. מיום
אנשים חברתיים ואו רביעי
עד שבת תהווה
הבי אדם. טלו בשתי
תקופה מעייפת ואפילו
ידיים כל מה שהחבמאכזבת.
אך מיום רארה
מציעה. סיכוי טוב
שון ואילך, צפויות הפתעות מלהיבות,
להתקדמות בענייני אהבה, צפויה התבעיקר
בשטח הרומנטיקה. נוחו בשבוע זה.
עוררות של הרגשות, ורגעי שימחה רבים

אים כלפי חוץ כחסרי־חשיבות, הופכות
להיות עיקר הקשר שביניהם. השור
שאוהב קביעות, ויחסו לבן זוגו רכושני,
דורש שהתאומים ישאר רק שלו,
ובשליטתו. ואילו בן תאומים לא! מוכן
להשתייך לאיש. ההתפרפרויות הן חלק
מאישיותו והחופש נחוץ לו כאוויר
לנשימה. במקרה שהשור חזק ומצליח
לכפות על בן התאומים סדר ומשמעת
נוקשים, ייעשה התאומים מדוכא, ותוך
זמן קצר יתמרד וינתק את הקשר.

ת או מי ע ת או מי
חוסר סבלנות, אי ויתור, כעס ומרירות
מאפיינים בדרך כלל את הקשר של
התאומים בינם לבין עצמם. בן תאומים
עם עצמו חש כמו שני אנשים
והרביעייה שנוצרת במיפגש עם תאום
שני מקשה על החיים. המתח וחוסר
המנוחה לא מאפשרים חיים שקטים.
יתכן שמדי פעם יחנו איש מחברת רעהו,

הצירוף עשוי להיות טוב. בן מזל
סרטן, שההשפעה החזקה של הירח גו-
רמת לו לשנות דעתו מדי פעם, כמו בן
התאומים, הוא גט גמיש, מבין ואף
מסכים עם אהבת השינויים של שותפו.
שניהם יוכלו ליהנות בנסיעות, בעיקר אם
הן קשורות לשייט או לים. הזכרון
המצויין והדמיון המפותח של בן מזל
סרטן ירתק אליו את בן התאומים,
שהמצאותיו( חיוניותו וחוכמתו ימצאו
הד בלב הסרטן. ודבר נוסף: בן תאומים
הוא ילדותי באופיו, בהתנהגותו ובתגו־בותיו.
וכידוע, הסרטנים חובבי ילדים
מושבעים המה, ויהיו מוכנים לסלוח
ולקבל את כל שגיונותיו של ה״ילד״
שעימו הם חיים.

תאומים 11אריה ושאפתנות התלהבות
אופטימיות,
עצומה מציינת את הקשר החיובי בי ניהם.
האריה נוטל את השילטון על
שותפו כדבר המובן מאליו. הוא לא
יצמצם את חירותו של התאומים, יתן
לו חופש פעולה ולא יצר את צעדיו.
המשיכה לנוצץ, לבגדים יקרים, מיס-
עדות מפוארות וחיי בוהמה תמשוך את
בן תאומים כבכבלי-קסם אל בן זוגו,

ילוו שבוע זה. תוכלו לקוות למלא את
רוב שאיפותיכם במה שקשור לרגשות* .

אנשים הקרובים אליכם יפנקו את *
כם׳ ויסלחו
לכם על מגרעותיכם .

בתקופה זויתרחשו מאורעות מפתיעים

ובלתי־רגילים, שיעזרו לכם בעניינים שונים.
הבית והמישפחה ז*

מביאים לכם יאושר* ,
מסיבה המאורגנת ב *

ביתכם, תנחל הצלחה *

וידובר בה זמן רב. יש •*

אפשרות לידיעה מרעישה
ומפתיעה שאליה
יש להתייחס בזהירות. בפברואר אנשים החשובים לכם
^ 2בחרט
יכירו בכם, ואף יעזרו
ויקדמו עניינים שהת־עכבו
זמן. רב. ילדים ירוו נחת בשבוע זה.

האריה. ביתם המשותף ירשים את כל
הבאים להתארח בו ביצירות אמנות
מקוריות ומעניינות, ויחס לבבי נדיב וחם.
בקיצור, את שיתוף הפעולה ביניהם אפשר
לראות כדבר מבורך.

ת או מי עבתודה
אופיים של שני מזלות אלה מנוגד
לגמרי, למרות שאותו כוכב שולט בהם.
מרקורי, האחראי על התיקשורת, האינטליגנציה
וכושר הביטוי, מתבטא בצורה
כה שונה בתאומים ובבתולה, שלפעמים
יש רצון למצוא מהו הכוכב, מלבד
מרקורי, שגורם ל״בתולות״ להיות כה
שונים מהתאומים. הנאמנות לבן הזוג
היא ערך בעיני בן מזל בתולה, ואילו
התאומים מסוגל להיות נאמן לשלושה
אנשים בעת ובעונה אחת. כאן תיווצר
המחלוקת הראשונה ביניהם. היחס הביקורתי,
הקפדנות והפדנטיות של ה-
״בתולה״ גורם לתאומים עצבנות ורוגז.
הצירוף של שניים אלה יתכן כאשר
לשניהם יש עניין אינטלקטואלי משותף.

תאומיע >1א 11י
שני מזלות כה אווריריים חייבים
להרגיש טוב איש בזרועות רעהו. הם
לא מכבידים ולא מעיקים האחד על
השני, וחיים פחות או יותר האחד ליד
השני, ולא האחד עם השני. הם לא
מקפידים במייוחד על כל מילה הנא מרת,
ורגשות אשמה וחובה לא מאפילים
על היחסים ביניהם. הגמישות והיכולת
לצאת ממצבים מביכים מאפיינת
אותם ומוסיפה לחייהם עניין, ואפילו
מעט תחרות. אהבת מנעמי החיים ונדיבות
לבם של ילידי מזל מאזנים יכולה
לפתות את בן תאומים לחיי ביזבוז
וקלות־דעת, אך על פי רוב בן מאזנים
יתפכח ראשון ויעצור את ההתדרדרות
הצפויה. ההססנות התמידית של בן
מאזנים מוצאת פיתרון בהחלטות החפוזות
של התאומים. בכל מה שקשור
לאהבה, פשוט נפלא להם זה עם זה.

(המשך בעמוד )47

״הייצוא היחידי שהוא כדאי באמת הוא ייצוא העבודה. בתנאים הקיימים,
כדאי מאד לשכירים לעזוב ולמסד את עבודתם בדולאדים בחו״ ל״.״
*4הו מים על ״כדאי״ ,הזכאי להתקיים
יי במדינת־ישראל? אחרי ששר־האוצר
הכריז כי מושבי־הספר של הגליל, אביבים,
ושכנותיה אינם ״כדאיים״ ,ויישוב
הגליל על־ידם היה טעות ביסודה, הגיעה
השעה לברר מהי ״כדאיות״ זאת׳ ומי ומה
״כדאי״ בכלל.
הדבר מזכיר לי סיפור שסיפר אותו
רופא ישראלי, שעבד לפני שנים אחדות
בתאילנד, במיסגרת התוכנית לחיסול
המלריה בשטחי גידול־־האורז, מטעם איר׳
גון־הבריאות הבינלאומי. הגיעו כבר להישגים
יפים. כאשר באה פיתאום הפקודה
להפסיק את כל הפרוייקט.
מה קרה? באו כלכלנים, עשו חשבונות

החקלאים בתאילאנד
הזפיגוו למוריה -ני
סהו׳ הכדאיות החליטו
שהחמלאות שם
אינה הזזה נראית
והוכיחו שחור־על-גבי־לבן שהפרוייקט
אינו כדאי• לדעתם, התוכנית לחיסול המלריה
לא היתד. כדאית — חד וחלק.
וכל זאת למה? כי לפי החשבונות
שלהם כל החקלאות של גידול האורז
בדרום־מיזרח־אסיה אינה כדאית, ולכן
אין להשקיע בה, ובמילא גם לא בחקלאים.
מה יאכלו האנשים אם תחוסל חקלאות
״לא־כדאית״ זו? לאן יילכו החקלאים?
האם יילכו חקלאים אלה העירה, להצטופף
בשכונות־העוני ולנסות ולמכור את
כוח־עבודתם שם — או שיישארו במקום
ויהפכו שכירים על אדמתם בשרות של
חוואי גדול, כדי שיהפכו סוף־סוף כדאיים?

כד זה דא עיניין את כוהני אל
הכדאיות, כי כל הפרטים האלה
אינם מרכיבים שד הכדאיות
שלהם. פסק־הדין היה ״א־טם״ ,זאת
אומרת ״לא־כדאי״ ,והעונש —
היסוד. הפרוייקט הופסק, ההק-
לאים הבלתי-כדאיים הופקרו ל
מלריה.
צריכים להבין שאין אנשי־הכדאיות כאן,
ובכל העולם, מסתפקים בקביעת דיאגנוזה
״כדאי״ או ״לא־כדאי״ .הם גם פוסקים
את גורלו של נבדק לשבט או לחסד —
לפי הכדאיות, כמובן. לא די בכך שהנום־
חות שלהם הן שרירותיות במידה רבה

מי שמרוויח הוא כדאי, ומי
שמפסיד הוא לא-כדאי.

הבנקים כדא״ם מאד,
וכן גם חבוות־הביטוח,
המיסחד בקרקעות
והחיוור. אנו מושבי
הגליל אינם נרא״ס,
וגם לא מישגב־עם
(תנאים כלכליים מסויימים נכללים בהם
ואהרים לא, לפי הרצון) .הם גם דורשים
לעצמם שילטון• ,וכאשר הם משתלטים,
כפי שזה קרד. בישראל, הם מפעילים את
הנוסחות המשובשות והשרירותיות עלינו
— ושרירות זאת של הכדאיות נקבעת לפי
אינטרסים מובהקים.

*4ה זאת בעצם כדאיות, במובן ש•
שר־האוצר משתמש בו? דיתשובה היא
פשוטה, וכל ילד יודע זאת:

. 114

למשל, הבנקים הם מאוד כדאיים, וכך
גם חברות־הביטוח והמיסחר בקרקעות ובשאר
ניכסי דה־לא־ניידי, המתווכים החקלאיים.
ייבואני־המכוניות הם כולם
מאוד־מאוד כדאיים, שכה יחיו.
אמנם, אין הציבור יכול לאכול את
תוצרתם של הבנקים •ושל חברות־הביטוח,
ואפילו לייצא אותן אי־אפשר — בשפה
הכלכלית אומרים שאין תוצרתם משפיעה
על התל״ג או על מאזן־התשלומים — אך
אין זה מפריע להם מלהיות מאוד כדאיים,
אליבא דנוסחות הכדאיות המקובלות.

לעומת זאת, מושכי הגדיל, אינם
כידוע, כדאיים, וכן גם מושכים
רכים אחרים, וגם לא מיש*
גב־עם, ענן ז־הפרחים, ענף־הדוד
וענף־החלכ שוב אינם כדאיים.
אל־על אינה כדאית, וגם לא מיפעלי-
הטכסטיל בקרייית־שמונה ובדימונה, וגם
לא פניקיה בירוחם. כל אלה מפסידים.
כאן סותרים אנשי הכדאיות המשקית
את עצמם. גם להם ידוע שברמה המשקית
כדאיים דווקא מיפעלי־הייצור, אותם התורמים
לתוצר הלאומי ולמאזן־התשלומים.
הרי השכם והערב שומעים את הסיסמה
״מן השרותים אל הייצור״ .אך מה לעשות

כשברמה •המ״פעלית דווקא השרותים הפיננסיים
הם הכדאיים, בסביבה הכלכלית
שלנו, ולהם זכות־הקיום?
האם כדאיות או אי־כדאיות זאת מקורה
בשמיים, כמו מכת־טבע? לאו דווקא. כי
התנאים שבהם הכדאיות או אי־הכדאיות
צריכה להתרחש מוגדרים היטב, ומחלי טים
עליהם עלי אדמות.

התנאי העיקרי שנקכע עד־ידי

מאת

אסתר אלכסנדר
כלכלני האוצר, ולא רק של האוצר,
הוא שמיפעל צריך להיות
כדאי כאשר הוא — וכל הגורמים
האחרים כמשק — משלמים את
המחירים ה״רילאיים״ עכור כל
דכר שהם קונים.
זה נשמע יפה, אך נראה איך זה פועל
במציאות הכלכלית שלנו, שבה שולט
מישרד־האוצר.
החקלאי חייב לשלם את המחיר הריאלי
של המים — את עלותם הריאלית למשק,
ללא הנחות. הוא חייב לשלם את המחיר
הריאלי של האשרא־ — החזר האשראי

בתוספת שער הריבית, פלוס שערי האינפלציה
— ולדרוש מן הצרכן את העלות
הריאלית של תוצרתו.
מדוע מעגל זה אינו פועל?

כי דווקא כשביל העבודה לא
משלמים את מחירה הריאלי. הצרכן,
שהוא עוכד שכיר (והרי רוב
הצרכנים של מוצרי החקלאות הם
שכירים) אינו מקכד כעד עבודתו
את המחיר הריאלי של העכורה.
גם לעבודה יש עלות ריאלית — ׳רמת־חייו:של
העובד. כל ההטפה ׳לתשלום עלויות
ריאליות ימחירים ריאליים נבלמת
בקול דממה דקה, כאשר מדובר בתשלום
העלות הריאלית גם עבור העבודה.
יתר על כן: כאן הכלכלנים מטיפים
להיפך, והוחלט שכמה שמשלמים לעובד
פחות מעלות עבודתו, הרי זה משובח
למשק. ועל כן משלמים פחות עבור
העבודה.
ומד. קורה אז?

עוכד •טאינו מקכל את העלות
הריאלית של עבודתו אינו ^־כול
לשלם את המחיר הריאלי עכור
העגבניות, וגם לא עכור שום מוצר
אחר — כגון נעליים, בגדים
וחשמל.
(המשך בעמוד )68

החוט המשולש 110

א פנ ת
אביב וקיץ 80
בר שת חנויות
במבצע*
ללא תקדים:

שלושה תשלומים
חודשיים שווים
5.000ל״י.

לכל קני ה מעל

דמי הנסיעה מוחזרים
עד שאלסק ה תגיע אלייך, את
יכולה להגיע ל אל סקה מכל מקום
בישראל, ולקנו ת. על כל קני ה מעל
5.000ל׳׳י -דמי כרטיס ה או טובוס
(בכיוון אחד) יוחזרו לך תמורת
הכרטיס.

הפתעה ־ מלתחות קיץ
מושלמות חינם
מדי חודש תוגרל ב חנויו ת
אלסק ה, ביום שייקבע בהגרלה
(בנוכחות רואי־חשבון) -מלתחת
קיץ בשווי של 10,000ל״י (מחיר
מכירה) .המלתחה תימסר במקום
לזוכה המאושרת.
תל אביב:
רמת־גן:
חולון:

בית ה או פנ ה לב דיזנגו ף
(דיזנגוף סנ ט ר)
רח׳ ה מ עגל פינ ת בי אלי ק 53
שד׳ קוג ל ( 27 מול קו לנו ע רינ ה)

במפעל:

רח׳ יעבץ , 3 0תל־אביב

ובקרוב.

בכל הארץ ...

את נראית נהדר

מה זה דנובה
ואיך אוכלי את1ה י
הבלקןמולדת היוגורט

יוגורט וקוס מ טיקה

לפני אלפי שנים נדד בבלקן רועה שחיפש
אישה כלבבו.
אישה מושלמת הוא לא גילה אבל
מאכל מו של ם-כן.
שעות ארוכות של טלטול בשמש וחיכוך
בתיק העשוי עור עיזים הפכו את החלב שלו
ליוגורט!

אז ככה: יוגורט אינו משמין וכדאי לצרף
אותו לכל דיאטה.
בגלל תכונותיו
המיוחדות, הוא קל
לעיכול ומגונן על
,הקיבה מפני רגישויות.
גוף בריא הוא כמובן,
תנאי ראשון ליופי.
הוא מצויין כקרם
קוסמטי להזנת עור
הפנים (שימוש
קבוע מונע
קמטים).נוסף לכך
היוגורט הוא רענן וטעים.
מה עוד אפשר לדרוש
ממאכל אחד ז

ד־נובר.
• וגורנוב 1ב 1ר רן
בטבגם רז יבבובזן

דנו ב ה ואופנת היוגורט בעול

מה דגינגיס חאן ודיוגורט?

היוגורט הוא ללא ספק הלהיט התזונתי של
המאה העשרים. אוכלים אותו, שותים אותו,

סגולותיו המופלאות של היוגורט היו
ידועות כבר בזמן היוונים הקדמונים.
גינגיס חאן האכיל בו את חייליו כדי
לשמור על כושרם. מרקו פולו סיפר
שהיוגורט היה המזון העיקרי של
המונגולים.
פרנסים הראשון, קיסר צרפת, ראה בו את
תרופת הפלא שהצילה את חייו.

ומקפיאים אותו. הוא טעים, מזין, אינו
משמין, מונע מחלות, מוחק קמטים ומה לא.
לפעמים ההעתק עולה על המקור ו״דנובה״
היא הדוגמא. הוסיפו לכך כושר עמידות
של 4שבועות.
והרי לכם יוגורט אידיאלי.
המדען הרוסי אליה מטציקוף, חתו פרם
נובל ב־ 1980 גילה במחקרו כי בבלקן,
מולדת היוגורט, תוחלת החיים ארוכה
יותר 160 :מכל מליון בולגרים עוברים את
גיל המאה לעומת 9מכל מליון אמריקאים.
אם יש דבר שכדאי להעתיק מהבולגרים
זה היוגורט שלהם.

כזה הוא ״דנובה* -מאכל פלאים.
נסו ותהנו.

דנובה-
יואודט מעודן
בטע הבלקן.
תנובה

עודו ״אוק 10 בד״ מנסה להסביר לקוראיו:

^ י המיזרח הוא מיזרח והמערב
הוא מערב, ולעולם השניים לא
ייפגשו.״ כאשר כתב זאת רודיארד קיפ־לינג,
המשורר הבריטי, בראשית המאה,
הנוכחית, בוודאי לא יכול היה לנבא מה
יחוש העולם ב־ 26 במאי. אנו מהדקים
את שפתותינו ומושכים בכתפינו! מנסים
להבין מה מסתתר מאחרי העיקשות הישראלית
בשיחות האוטונומיה.
גם לודוויג ואן בסהובן, מחבר הסימפוניה
החמישית פעמי הגורר, לא יכול
היד. לנבא כי אדולף היטלר ישמיע אותה,
בשלהי מילחמת־העולם השנייה, כדי להכין
את העם הגרמני לקראת תבוסה וכניעה.

טיפה
של דם
בעיתונות

^ הי, למעשה, הבעיה אשר כל ה־ז
צדדים לא הצליחו להתגבר עליה, או
אפילו להתקרב אליה — מתוך תיקווה
לפתור אותה ז
אין ברירה. עלינו לחזור אל הסכם
קאמפ דייוויד, שעליו חתמנו ושאת סעיפיו
הסכמנו לבצע. הסכמנו על ״אוטונומיה״
לעם הפלסטיני בגדה המערבית
וברצועת־עזה. פירוש הדבר הוא, שהעם
הפלסטיני ימשול בעצמו — על עצמו.
הסכמנו שנבטיח לעם הפלסטיני את הביטחון
הדרוש, את חופש הבחירה ואת
זכות ההחלטה. כל זה מוסכם וידוע בעולם
כולו.
אנו מכירים עתה את כל הקשיים ה מתעוררים
בעת ניהול משא־ומתן. אנו
יודעים את הבלתי־אפשרי — ואת האפשרי.
מכירים את הדחוף — ואת הניתן
לדחייה. את המאבקים הפוליטיים, האתניים
והחברתיים בישראל! את שיתוף הפעולה
בין הערבים! את המגעים החשאיים
בינם לבין ישראל. אנו יודעים
מי מבין מנהיגי מדינות ערב רוצה פית־רון,
ומי דוחה אותו. אנו גם זוכרים את
דבריו של יאסר עראפאת, שאמר, כי ה מרתק
בינו לבין מנחם בגין קטן בהרבה
מן המרחק בינו לבין המלך חוסיין.
הנשיא אל־סאדאת ניסה ״לדחוף״ את
השיחות. באסואן, באל־עריש ובחיפה הציע
אל-סאדאת לבגין, להסכים על קביעת
הנחיה כללית לאוטונומיה ולאחר מכן לחתום
על ״הנחיה פוליטית״ סופית. להניח
לשרים לבצע את העבודה. בדיוק כפי
שאירע בעניין סיני. הוסכם שסיני לא
תהווה בעיה — כל אדמותיה, סלעיה
והדריה ישיקו גבולות ,1967 ללא כל איום
על ביטחונה של ישראל.
כאשר שמע מנחם בגין את הביטוי
״הנחיה פוליטית״ פניו סמקו וראשו צנח.
הוא לא הגיב. משתמע מכך, שבגין איננו
מסוגל לקבל החלטה בעלת חשיבות מבלי
לחזור אל מליאת הממשלה. אם יעשה
זאת, עתיד הדיון במושב השרים להתמשך
שעות ארוכות, גדושות ויכוחים
מרים ואלימים, מבלי שבעיתונות הישראלית
תופיע אפילו טיפת דם אחת.
מה קרה למנחם בגין? מנחם האישיות והמנטליות של
בגין היו גורם חשוב, שהניע את

הנשיא אל־סאדאת במסעו לירושלים. ל־בגין
אישיות חזקה ועממית. הוא מסוגל
לקבל החלטה. בקבלו החלטה, הוא מסוגל
לשכנע. עובדה זאת נתאשרה במהלך
המשא־ומתן בקאמפ־דייוויד, בחוזה השלום
עם ישראל, ובדיונים שהתקיימו בכנסת
במהלך הוויכוחים עם שרי הממשלה.

אל חלון
המישרד
^ אםזה כל מה שמנחם בגין מסוגל
י י לעשות?
במנחם בגין חל שינוי גדול למדי. אם
נחזור אל דברים שאמר כאשר עמד בראש
האופוזיציה, נמצא עצמנו מול אישיות
שונה. רק אדם בעל אופי חזק
מסוגל לעבור שינוי כזה. נסתפק באיז־כור
דוגמה אחת: חברת־הכנסת גאולה
כהן הצטרפה אל מיפלגתו של בגין כאשר
הכריז שהוא דוחה את יוזמת רוג׳רס. ה קיצוניות
הזאת, ההחלטה האלימה, כבשה
את ליבה של גאולה כהן, אשר האמינה,
כי יוזמת רוג׳רס הינה נסיון לחסל את
ישראל ולחונקה בתחומיה הצרים.
אולם גאולה כהן פרשה ממיפלגתו של
בגין כאשר הודיע, שיקבל את יוזמתו של

שער ״ אוקטובר ״ :בראשה גי ליון, כו תרתאדומה
ה או מרת ״ תשא לו: הביטחון הי שרא לי ! ״
רפס בפני אל־סאדאת ומקרב את קיצו
של העם היה ודי בישראל.
אותם העוקבים אחרי ההיסטוריה של
בגין, מאשרים כי הוא איננו מסוגל, מבחינה
נפשית, דתית ופיסית, למסור את
הגדה המערבית — ממלכות יהודה ושומרון
— לידי הערבים. למנחם בגין, המאמין
כי ניחן באישיות היסטורית יוצאת־דופן,
די בכך שהשיג שלום עם מצריים
ושזכה בפרס נובל. הוא חושש להיכנס
להיסטוריה מבעד לדלת, ואחר כך להיזרק
מבעד לחלון — אם יוותר על יהודה ושומרון•
בגין
מתרץ כל זאת באמצעות ההיסטוריה
והתורה. במלים אחרות :״הביטחון״
הישראלי. כל אימת שאישיות אירופית
או אמריקאית מבקרת בלישכתו, הוא
פותח את החלון, מצביע על הכפרים הפלסטינים
ומסביר לאורחו, שכל פלסטיני
מסוגל לפתוח באש על מישרדו או
על כל אזרח ישראלי. המסקנה: לישראל

עורך מנצור
הפחד זווס בדמם והחשדות טובעים באופיים
הנשיא אל־סאדאת. בכנסת היא קרעה
לגזרים את הסכמי קאמפ-דייוויד, המשיכה
בהתנגדותה לבגין, הקימה לעצמה
מיפלגה חדשה, מיפלגת ה תחיה (אלבעת׳
— בערבית) ,ודיברה בגנותו של ראש־הממשלה
בכל מקום. ויותר מזה: לפני
ביקורו האחרון של בגין בארצות״הברית,
נסעה כהן לשם והתחילה להשמיצו ולהב-
טישו בבוץ בגין עברו. במיפגשים שקיימה
הכריזה, כי בגין הוא מנהיג ^,מת־

אין ביטחון לצדו של קיום פלסטיני עצמאי.
במהלך
ביקורו הראשון של הגנרל
כמאל חסן עלי בישראל, הזמינוהו לסיור
בהליקופטר, כדי שיחזה במו עיניו ב־
״גבולות״ שבין ישראל והגדה המערבית.
אולי ישתכנע השר המצרי, שאין כלל
גבולות בין הגדה לישראל — כלומר,
מבחינת ישראל אי אפשר שיהיו שם
גבולות.

בהישמע המילה ״ביטחון״ מזדקפים כל
היהודים לשורה חזיתית מלוכדת. לא
חשובה ההשתייכות הפוליטית, הדתית או
האתנית. הסיבה לכך נעוצה ב״פחד״ ההיסטורי
המקנן בלב היהודים, אשר לא
ידעו ביטחון בשום מדינה ובשום תקופה.
האח הגדול
ך יהודים היגם בני עם ששורשיו
1 1נעקרו מכל מקום בעולם. על כן,
מאז שהצליחו לכונן את מדינתם, חפצים
הם להיות עצים משורשים באדמתם. זהו
מקור ה״שיגעוך שפיתחו לעצמם לגבי
ההיסטוריה. חיפוש השורשים בישראל ובכל
מדינה בעולם. כיוון שחיו בגיטאות, הם
עדיין מאמינים כי ישראל הינד! הגטו
היהודי הגדול. שכונה קטנה, מחניקה
וחונקת, המוקפת באוייבים. לכן כה חוששים
הם מפני הנסיגה והשיבה אל השטח
המצומצם. חייליהם וצבאם נמצאים
תמיד בכוננות. הפחד הזה אף גרם להם
לחשוד בכל ולהטיל ספק בעצמם?בזולתם.
אי לכך התרגלו להישען על עזרתו
של אח גדול — ארצות־הברית, ברית־המועצות,
בריטניה, העות׳מאנים או הפרוסים.

נוכל לרדת אל עומקו של המושג
״ביטחון״ ,מבלי שנחזור ונבדוק את מושגי
הפחד, הגירוש, הדיכוי, ההשמדה ו־הטלת־מרות
בכוח.
זוהי הסיבה המובילה לסירבול ולבעיות
המתעוררות במהלך דיוני האוטונומיה.
אלה מאיימים על ה״ביטחון״ הישראלי.
עד עתה לא עלה בידם של
הישראלים למצוא הגדרה ברורה ומקובלת
על הכל לנושא הביטחון. הם עצמם
אינם מעוניינים בהגדרה מחייבת. הם
אינם זקוקים לכך. שהרי הביטחון הזה
מקיף את כל החיים כולם. אם אחד מתושבי
הגדה המערבית מדליק אש, והאש
מפיצה עשן והעשן הזה חודר — באופק
טבעי — אל ביתו של אחד המתנחלים,משוכנעים היהודים כי זהו איום ישר על
ביטחונם. על כן עלינו להסכים מעתה על
סוג הדלק שבו ישתמשו הערבים, כדי
שלא יהרגו את היהודים. הוא הדין בשימוש
ברדיו, במיקרופונים, בטלוויזיה ובקולנוע.
אם תושב פלסטיני לקה בכולי-
רה, רועדים כל היהודים מן האפשרות,
שאחד מהם ילקה באותה מחלה. לא אמשיך
בסיפורים הללו, כדי שלא תגחכו. אולם
זוהי האמת שמאחרי דיוני האוטונומיה,
שנקלעו למצב פוזר ומשונה.
אנחנו עשויים לגחך. אולם הם, בישראל,
אינם מגחכים. הפחד זורם בדמם וה־חשדות
טובעים באופיים.
(המשך בעמוד )71

מדרב בי ת די

גולן — מו צ רי פלסטיק, קי בו ץ שער הגו לן, ד.נ. עמק הי ר דן, ט ל 3 .־ 51802־ 067

מ ר כז גולן. דר ך פ׳׳ ת , 44ט ל. 332304,333112 .
מכירה ישירה במפעל ״גולן״ בקיבוץ שער הגולן גם בשבת בשעות 00ס 00 לפנה״צ.
רשימת סוכני גולן: תל־אביב: אבו־גבירול ,94 טל .230971 .ירושלים: הלני המלכה ,9טל .221697 .חיפה:
רח׳ הרצל ,11 טל ; 662377 .רח׳ הנטל ,26 טל .640506 .קרית טבעון: כיכר בן־גוריוו ,2איזור הגליל: קיבוץ
שער הגולן. נהריה: המייסדים , 20 טל .922272 .נתניה שמואל הנציב ,9טל .28743 .באר״שגע :״שונית״,
טרומפלדור .43 רמת־גן: קריניצי ( 59 פינת הרא״ה) ,טל .723005 .פרדס״כץ: החלוצים ,1טל.786185 .
חולון: סוקולוב ,6טל .843958 .ראשון״לציון: רוטשילד ,43 טל .991633 .רחובות: הרצל ,185 טל 55508 .־.054
אשדוד: מרכז מסחרי ב׳ ,טל . 2290? .חדרה: רוטשילד ,34 טל .22753 .בחנויות השקם.

מ ח סג י מקן — ק רי מ -א רי ה פ״ת ובנין דגיש ״ ש?ם ושא״<

ארןגות ־ הברית :
פרשנים העוקבים אחרי ההתמודדות על הנשיאות
בארצות־הברית אינם מסתירים את אכזבתם מהמירוץ
המשעמם וחסר־האירועים. הם משולים לפרשני־ספורט,
היודעים היטב שהמישחק המכריע על הגביע הוא בעצם
מכור, אך אין להם ברירה אלא לנסות לעורר קצת
התלהבות והתעניינות בציבור. אחרי הכל, פרנסתם תלויה
בכד.
הכוכבים האמיתיים בכלי־התיקשורת מביעים בגלוי
את סלידתם ממערכת־הבחירות. הכל יודעים שהנשיא
ג׳ימי קארטר יהיה מועמד הדמוקראטים לנשיאות. יריבו
יהיה רונאלד רגן, שחקן־קולנוע כושל לשעבר, שהוא
מייצג נאמן של המסורת האנטי־אינטלקטואלית של הימין
האמריקאי.
רגן הוא בן ,69 נראה כמו ישיש בן 80 הנראה בן .50
הוא הספיק לפטר את ראש מטה־הבחירות שלו, ג׳ון סירס,
שעבד למענו מאז .1976 סירס הוא עסקן ערמומי וממולח,
המתמצא היטב במערכת הפוליטית האמריקאית. הוא
העדיף שלא לחשוף את רגן יתר על המידה, הכין לו
נאומים חלקלקים ומעוגלים המיועדים למוחות הרופסים
של צרכני־התיקשורת השמרניים.
המטרה היתה לתת ליריבי רגן לשרוף את עצמם בקרב
ציבור־הבוחרים על־ידי נקיטת עמדה ברורה בעניינים
כלכליים או מדיניים.
הטקטיקה הזו היתה מצויינת לצורך השגת המינוי
כמועמד הרפובליקאי, אבל לטווח ארוך אין בה כדי לסייע
רבות לרגן במערכה האמיתית, נגד קארטר.
המועמדים הרפובליקאים האחרים התחילו במערכה
מאוחר מדי. לרשות רגן עומד מנגנון משומן ועתיר־

* 911חטן
כספים. רגן ניסה להציג את עצמו לא רק כמועמד אנשי-
העסקים וחסידי היוזמה החופשית. בפוזה קצת עייפה של
בוקר מזדקן הוא הרבה לדקלם על הערכים האמריקאיים,
ובכך לקנות את לבם של אנשי הצווארון הכחול, הפועלים
הממוסדים והשמרניים בערי־התעשייד. הגדולות.
כישלונו במישיגן הוכיח שהצלחתו היתה חלקית.
ג׳ורג׳ בוש האינטליגנטי !ניצל את נסיונו העשיר כראש
הסי־איי־אי לשעבר, ומשך כותרות בנאומיו על משבר
איראן. אך הוא פשוט איחר את המועד. הצלחותיו
המאוחרות פגעו ברגן, מבלי שיועילו רבות למועמדותו
שלו .״הוא הציג את רגן כשוטה מוחלט,״ אמר השבוע
עיתונאי אמריקאי בכיר בירושלים ,״ובכך שיחק ישר
לתוך ידיו של ג׳ימי קארטר.״
יוקרה מסויימת. באורח פרדוכסלי עלול קארטר
להיפגע דווקא מהחלטתו של ציר בית־הנבחרים הרפוב־ליקאי,
ג׳ון אנדרסון, לרוץ לנשיאות כמועמד עצמאי.
אנדרסון הבין שסיכוייו להביס את רגן בתוך המיפלגה
הרפובליקאית הם אפסיים. הוא העדיף להקים לעצמו
אירגון משלו, הקרוי ״מערכה לאחדות לאומית,״ ולנסות
לכבוש לעצמו את קולות המרכז.
למרות השתייכותו לרפובליקאים, מושך אנדרסון דווקא
קולות מתונים, פחות או יותר, המצביעים באורח מסורתי
עבור המועמדים הדמוקרטיים.
מישאל דעת־הקהל של לואיס האריס, המהימן יחסית,
העלה שאם יצליח אנדרסון לשכנע את הציבור האמריקאי
בסיכוייו יוכל לנצח בכל המדינות התעשייתיות
הגדולות בצפון. זוהי, אולי, בעייתו העיקרית של אנדרסון.
כעצמאי הוא מאבד יתרונות עצומים, המוענקים
אוטומטית למועמדי שתי המיפלגות הגדולות. על אנדרסון
לאסוף אלפי חתימות, כדי שיוכל להתחרות במדינות
השונות. חובה כזו אינה מוטלת על קארטר ורגן.
שני המועמדים הגדולים יזכו במימון בחירות עצום
בגודלו ,־ כשלושים מיליון דולר. אנדרסון חייב לגייס
את הכספים הדרושים לו בעצמו. הוא עבד בחודש האחרון
כמטורף והצליח, לפי תחנת־הרדיו קול אמריקה, לגייס
כימעט שני מיליון דולר. אבל סכום זה, שגויים בעמל
רב, לא יספיק.
אנדרסון נושא כשלושה נאומים ליום, וזוכה בכיסוי
אוהד של כלי־התיקשורת המקומיים במדינות השונות.
כל המאמץ האדיר הזה מקנה לו יוקרה מסויימת, ומעמד
של מיטרד לנשיא קארטר. יתכן שהוא יקנה לעצמו
מעמד כלל־לאומי, שיאפשר לו להיות מועמד רציני
בבחירות של .1984
באשר למערכת ,1980 המישחק אכן מכור. כבר השבוע
יתברר, כנראה, שאין מנוס ממירוץ בין קארטר לרגן
שבו ינצח, כפי הנראה, הנשיא הדמוקראטי.

המיש חק

מכור

אין ספק שמינויו של אדוארד מאסקי לתפקיד שר-
החוץ חיזק את יוקרתו, ואיפשר לו למזג אופציות ליברליות
ויוניות עם התבטאויות תקיפות, הנראות כאמינות.
ג׳ימי קארטר אינו נשיא מוצלח במיוחד, אך כימעט
כל המועמדים האחרים הם גרועים ממנו בהרבה. אנדרסון
ימנע ממנו ניצחון גדול על יריבו הרפובליקאי, אך הוא
ינחל, קרוב לוודאי, ניצחון זעום. חרף בינוניותו ומחדליו,
נהנה קארטר מנכס שלא יסולא בפז: יריבו רונאלד רגן.

יחסים בינלאומיים:
חזרה לרבץ
מיכתבה של הקוראה דבורה טנן (העולם הזה )2221
מחייב את המדור הזה להצצה חוזרת אל תוך עולמו של
יצחק רבין.
המיכתב מייצג גישה די אופיינית לעשרות התגובות
שהגיעו למדור ממחנה־העבודה. הנסיון להגן על רבין,
כביכול, תוך חשיפת צפורניים ושיניים בדמגוגיה מכוונת,
וקצת מק־קארטיסטית, מחייבים תשובה קצרה וברורה.
הביקורת על מיתוס ״מוחו האנאליטי״ של ח״כ רבין
לא התבססה כלל ועיקר על מערכת־ד,ערכים הפגומה
שלו. דיעותיו הימניוודקיצוניות בכל הנוגע למאבק
המעצמות ולעולם השלישי אוזכרו על רקע יומרותיו
לייצג את החלק ״הטוב״ ,כביכול, בתנועת־ד,עבודה.
עמדות כאלה מאפיינות את האגף הימני במיפלגות
השמרניות באירופה ובאמריקה.
נכון שמערכודערכים זו מהווה בסיס לבניין־העל
״האנאליטי״ של רבין, שכולו קודש לשירותה. אבל
בניין־העל הזה הוא פגום מבחינה עובדתית ולוגית, לא
בגלל ערכיו של ח״כ רבין. הוא פשוט בונה את השקפתו
הגלובאלית על כרעי־תרנגולת של הנחות לא־נכונות
מבחינה עובדתית, על מסקנות שאינן נובעות מהנחות
אלה, ועל מערכת של אמונות ותיקוות שבאו להציל את
השקפת־עולמו של רבין מהמציאות כפי שהיא.
קיצוניות ומתינות. איש לא ביקש מרבץ להזדהות
ערכית עם ברית־ד,מועצות בשל מחדליה המדיניים
בדרום־מערב אסיה. הפלישה לאפגניסתאן גונתה פעמים
אין ספור במדור זה. הביקורת על ח״כ רבץ נמתחה
בשל סירובו להכיר בעובדה שברית־ד,מועצות היא כיום
מעצמה בנסיגה בזירה הבינלאומית. לעובדה זו השלכות
לגבי עוצמתה היחסית של מעצמת־העל.
אין ספק שרבין דוחה את השקפת המומחים בעניין זה
(כולל בני שיחו בניו־אאוטלוק, הפרופסורים אמנון סלע
ויאיר עברון) ,משום שהיא מפריעה לו להפחיד את
הציבור הישראלי באיום הסובייטי, אם תקום מדינה
פלסטינית.
אשר לערב־ד,סעודית, המאורעות בשבוע שעבר חשפו
את הגיחוך בטענתו של רבץ שמדינה זו היא ״קיצונית״
בכל הנוגע לסיכסוך המיזרח־תיכוני. ניתוח הזירה הבינלאומית
מחייב הצבת העמדות הקשורות ליחסי ישראל—
ערב על רצף וחלוקת תוויות של. קיצוניות ומתינות
באורח

יחסי .

לא יתכן לבודד את עמדתה של ערב־ד,סעודית ולהגדירה
כקיצונית, כאילו היתד, מדינה זו עוד מיפלגה

שר־ החוץ מאסקי
הנשק הסודי: רגן
ישראלית. קנה־המידה הישראלי הפנימי אינו יכול להוות
מדד בעניין זה. קיצוני ביחס למד,י ההשקפה שלישראל
יש זכות לשלום ולקיום ריבוני תמורת החזרת כל השטחים
וכינון מדינה פלסטינית בגדה, ברצועה ובמזרח־ירושלים,
מאחדת את כל הזירה הבינלאומית. עובדה זו כשלעצמה
אינה הופכת דיעה זו לצודקת (איפיון ערכי) ,אבל
בוודאי שאין לדבר כאן על קיצוניות (איפיון ביחס
לקונסנזוס המקובל).
לדעת מדור זה יש מקום לבקר גם את ערכיו של
רבין וגם את אגדת ״המוח האנאליטי״ שלו. העובדה
שהוא גולש לעולם המיסטי של אמונות ותיקוות, כש-
הניתוח האנאליטי שלו עולה על שירטון, היא שרירה
וקיימת, חרף הנסיונות הכעוסים של הקוראה טנן לטשטש
את העובדות.
תנועת־העבודה, ממש כמו הליכוד, חיה בעולם דימ־דומים
מבודד ואוטרקי. רבץ וחבריו מנותקים מהמציאות
הבינלאומית המורכבת, ודוחים מסף־הכרתם כל עובדה
או תהליך הסותרים את השקפתם הפוליטית.
חברי המערך ואוהדיו, המתלבטים כל־כך קשה בין
יצחק רבץ ושימעון פרס, ראויים לאהדה של ממש. חסר
רק הילד שיצעק :״אין בעצם שום הבדל !״
כימעט.

אכסודוס חדש
מוצטאפה עקד, בן למישפחה עניה מחלב, סוריה,
הפך אחד מהבמאים המפורסמים בהוליווד. עקד, בוגר
המחלקה המפורסמת לקולנוע באוניברסיטה של דרום־
קליפורניה, זכה כבר לפירסום עולמי על סירטו
הבשורה, שתיאר את צמיחת האיסלאם. סירטו החדש,
שהושלם לאחרונה בתקציב ענק של 35 מיליון
דולר, הופק בעיקר במימון לובי.
עקד גייס כוכבים ידועי־שם כאנטוני קווין, רוד
שטייגר ואוליבר ריד, כדי לתאר את מאבקו של
הלוחם האגדי, עומר מוכתר, בפאשיסטים האיטלקיים
בתחילת שנות ד,־ .30 מוכתר, שזכה לכינוי ״ארי
המידבר״ ,גרם צרות רבות לבניטו מוסוליני.
התגובה הפאשיסטית היתד, אכזרית. הגנרל האיטלקי
גראציאני פעל בלוב בראש חיל-מישלוח. הוא
שרף כפרים, סתם בארות במלט, השמיד יבולים,
רצח שבויים ולבסוף החל בהשמדה שיטתית של
לוחמי־חירות לוביים במחנות־ריכוז.

רודן מוסוליני
ארי המידבר נתלה

מוכתר נלחם בגבורה וגילה יכולודמנהיגות מרשימה.
לבסוף נשבה על־ידי כוחות עדיפים מבחינה
מיספרית וטכנולוגית, והוצא להורג בתלייה בשנת
.1931
לסירטו של עקד על מוכתר מובטח שוק אדיר,
והצלחה מיסחרית גם במערב. הוא מתכנן עתה סרט
על צלאח־אל־דין.
השילוב בין האמצעים הכספיים האדירים העומדים
לרשות הערבים, והדור החדש של במאים, שזכו
בחינוך מערבי, מבשר גל חדש של סרטים, שיעוררו
בצפון־אמריקה ובמערב-אירופה עניין רב ואהדה ל-
ארצות־ערב.
יויי דז

ד־ ד וז ד *

אם אינך מעונץ בטיול מאותן בחו״ל
שירות מהפכני חדש זה
עשוי לעניין אותך.

7ו1ור
עם טיולי ״עשה זאת בעצמ ו
שלנתורודסעלחרילחופשי חופשי

״נת 1ר״
אחוד סוכני נסיעות

רוצה ל שנות את
תוכניותיך?
אל דאגה, תמורת תשלום ניתן יהיה לבצע שינויים
בתכנית הטיולים, או בהזמנות שרותי הקרקע.
רוצה לצאת לחו״ל בטיול, בו אתה אדון לעצמך? טיול בו
רק אתה קובע היכן תהיה, מה תעשה ומתיי
אצל סוכן הנסיעות שלך תוכל לקבל את החוברת: לונדון
צ׳ארטר וטיולי ״עשה זאת בעצמך״ של ״נתור״ .חוברת זו
מפרטת את מיגוון השירותים ומחיריהם בכל אחת מ־28
הערים הכלולות בתכנית.

לראשונה בישראל, יש לך אפשרות לתפור לך את הטיול
שלך לחו״ל לפי מידותיך. עוד בטרם צאתך, כאן בארץ,
אתה מחליט באילו ארצות תרצה לבקר, מה תראה, מהי
דרגת האירוח הרצויה לך, באילו הצגות תיאטרון תצפה,
אילו שרותים תקבל, באילו סיורים תשתתף, או שמא אתה
מעדיף לטייל ברכב שכור...

טיסות צ׳ארטר-
זה תמיד זול יותר.
נתור הזמינה טיסות צ׳ארטר מוזלות במיוחד לסוג זה של
חופשה. אתה מגיע לאירופה לשהות בת 15 יום, אותה
תוכל לנצל בכל. דרך הנראית לך: סיורים מאורגנים,
טיולים באנגליה ובארצות נוספות באירופה או שהות בת
שבועיים בלונדון, פרים, רומא, פרנקפורט או בל עיר
אחרת, בשיטת ״עשה זאת בעצמך״.

״עשה זאת בעצמך״-
איך עושים אתזה?
בתכנית זו, הכוללת 28 ערים בכל רחבי אירופה, תמצא את
כל הדרוש לך: בתי מלון, סיורים מודרכים בערים, טיולים
מחוץ לערים, כרטיסי תיאטרון, ביקורים במועדוני לילה,
השכרת רכב לנהיגה עצמית; שרותי רכב •,ועוד ועוד.
אתה בוחר לך את השירותים הדרושים, ויודע בדיוק כמה
יעלה לך כל דבר. כך אתה מסיר מעצמך את הדאגה כיצד
תכלכל את צעדיך בהיותך בחו״ל. אתה יכול להתמסר
לחופשתך ללא הפתעות וללא מימני שאלה בכל הקשור
לכסף.
כל אשר עליך לעשות הוא לומר לסוכן הנסיעות שלך
לאילו שרותים תזדקק, ומתי. עם ההזמנה אתה משלם ס250/
מהמחיר, ועם השלמת התשלום תקבל שוברים המקנים לך
את השרותים אותם הזמנת.

עם טיולי ״עשה זאתבעצמ
שלנתורחיסעלחרלחופשיחופשי.
טל־ארויו
210

העולם הזה 2231

ש שי ם ב שו ר ם

פליני, פרוצנאל ומאסטרויאנ׳ :סליחה, טעות באשה
הבמאי פדריקו פליני (מימין) ,ושני שחקניו הראשיים, אנה פרוצנאל ומארצ׳לו מאסטרויאני הותקפו
על־ידי צלמי־עיתונות בערב הבכורה של סירטם עיר הנשים, שהיה האכזבה המפוארת ביותר של
פסטיבל הסרטים בקאן. אחד העיתונאים גילה בורות מפתיעה, כשהודיע לשחקנית :״כמה אני מאושר
להכיר את אשתו של פליני.״ גימגמה פרוצנאל :״סליחה, אבל אני אשתו של מאסטרויאני !״ צהל
העיתונאי :״שמח להכירו, גברת מאסטרויאני.״ ״לא, אדוני, אני אשתו של מאסטרויאני בסרט,״ ענתה
בסבלנות השחקנית הפולניה, המופיעה בימים אלה בפאריס בתוכנית־יחיד, כשהיא רוקדת ושרה גם יהד.

סמ1אר נולד: ג׳ יודע חינו ושנתח
על הבמאי האמריקאי סמואל פולר ניכר היטב, כי נהנה מכי
רגע בפסטיבל הסרטים. הסרט שביים בישראל, החטיבה הגדול!
והאדומה, יצג את ארצות־הברית, אחרי תריסר שנים שלא עסי
בבימוי. בין ראיון אחד לשני סקר בתיאבון רב את חלונות הראווה
שבהם הציגו חנויות־היוקרה של קאן את מיטב שכיות החמד!
שלהם .״אולי מישהו יודע איפה המפתח ז״ שאל את העוברים והשבים

קאוול לוו: תבעל לשעבד ביים, הבעל העכשווי משחק, האידיליה חוגגת והעיתונות שורקת
השחקנית הקנדית היפהפיה קארול לור באה לקאן מצויידת בשני הגברים של
חייה: לואיס פרי (מימין) ,השחקן שעימו היא חיה עכשיו והמגלם את בן־זוגה בסרט
שפתח את הפסטיבל בקאן, פנטסטיקה; וז׳יל קארל (משמאל) ,מי שביים את הסרט
והיה שותפה לחיים בעבר. העובדה שפרי החליף את קארל בחיים הפרטיים לא הפריעה
העולם הזה 2231

לשלישייה הקנדית בעבודה וגם לא בהופעה הזוהרת על הטיילת, בערב הגאלה של
הפסטיבל. הצלמים עטו על השיירה, שהכילה גם את השחקנית הקנדית דניס פיליאטרו
ואת השחקן־הזמר הצרפתי סרג׳ רז׳יאני. אבל מבקרי הקולנוע חשבו אחרת — הם קיבלו
את סרט הפתיחה של הפסטיבל האחרון בשריקות בוז מהדהדות.

אנ שי םבשלם

פונסיס מוז קוטלת ! :ונחות בטיילת
לפגי שנה היה פרנסים פורד קופולה מלך הפסטיבל עם
אפוקליפסה עכשיו. השנה ערך מיצעד לאורך הטיילת של קאן, יד
ביד עם יפהפיה, חרף הגשם. קופולה, שהקים חברת־סרטים משלו,
למד שאפשר להפגין נוכחות בפסטיבל גם בלי סרט.

דני ק״ :תואר האבירות תנסח ביותר למי שאינו צרפתי
דני קיי קרן מנחת בערב־גאלה מייוחד, שנערך בפסטיבל קאן ושהכנסותיו הוקדשו ליוניצ״ף. בערב
זה העניק לו נשיא הפסטיבל, רובר פאבר לברה (משמאל) ,את עיטור הכבוד הגבוה ביותר (הנראה על
צווארן של דני קיי) שאפשר להעניק לאמן שאינו צרפתי. בין השניים זוהרת הזמרת דבי בון, בתו של
הזמר פט בון, המפתחת לה קאריירה עצמאית. לברה — מייסד הפסטיבל — שיצא לגימלאות לפני כמה
שנים, פשוט מסרב ללכת ועדיין מושך, מאחרי הקלעים, בכל ההומים האפשריים של הפסטיבל.

גילה אלמגוו: פגישה מוגשת
ליד הביתן הישראלי, במקומו הקבוע, באולם הכניסה למלון
קרלטון, נפלו זה בזרועות זה השחקנית גילה אלמגור וידיד ותיק,
זאב בירגר, שהיה בשעתו הממונה על הסרט הישראלי. בירגר עומד
לחוור לישראל אחרי שסיים את תפקידו בחברת ההפקות אי־סי־אס
בפאריס.

!ניסית(״ניצו״) ד או :

הזמנה לד?

הצלם הישראלי ניסים (״ניצ׳ו״) ליאון בא לקאן כדי למכור
את סירטו חמש חמש ולא ביזבז זמן מיותר. בפגישה מלבבת עם
ריקי שרדר, כוכב הפלא של סיפורו של אלוף, ועם אחותו הדוגמנית
הצעירה, דובר על האפשרות שריקי יופיע בסרט בישראל. ריקי התלהב,
בעיקר מן הים, והוריו הבטיחו שכל המישפחה תבוא עימו.

לינדה מנץ ודנית מפר: לחנות את אבא
השחקנית האמריקאית לינדה מנץ חונקת בעליזות את השחקן־במאי דניס הופר, אך בסירטם המשותף,
ישר משמיים, שייצג את ארצות־הברית בתחרות הרישמית בקאן, היא רוצחת את הופר, המגלם את אביה,
בכל הרצינות. לינדה, החוגגת השבוע את יום־הולדתה ה־8נ, עוברת תקופה של התבגרות — מילדת־רחוב
קשוחה לאשה צעירה .״גם עכשיו מתחשק לי לקפוץ מן המירפסת, אבל אני יודעת שכמה אנשים עשויים
לקבל התקף־לב ואני פשוט מתאפקת,״ התוודתה לינדה, שהופיעה לראשונה בקולנוע בסרט ימים ברקיע.
העולם הזה 2231

געגועים לפסטיבל
ו״זו תו פאסבינדו :

הבמאי הגרמני ריינר וורנר פאסבינדר (נישואיה של מריה
בראון) שכח, שאך לפני כמה שנים גילה שהוא מתחלחל מעצם
המחשבה שרגלו תדרוך בקאן. לא זו בלבד שמאז דרך בקאן כמה
פעמים, אלא שהשנה התגעגע אל רציף היאכטות המפורסם ביותר
בעולם, ונראה משוטט עליו להנאתו, בהפסקות שבין צילומי סירטו
החדש. בפסטיבל לא הציג פאסבינדר סרט משלו.

הג־נוזה1ואלמונ*ת: לרעוד למעודופירסועת

גאוגו המינגוו׳ :הפגנה ועל זוהו במונטה־סאולו

זוהי הצעירה הראויה, ללא ספק, לתואר הגיבורה האלמונית של
הפסטיבל וד 33 בקאן. בין גשם לסופה, וברוח קרה, הצליחה לסנן
חיוך מבין שיניה הנוקשות, למען הצלמים שחיפשו נואשות אטרקציה
מופשטת על הטיילת.

שעה שהפועלים השחורים עבדו בקאן, נהרו האנשים היפים למונטה־קארלו, כדי לחזות בתחרות
המכוניות הגדולה שבעולם, המכונה הפרס הגדול. בהזדמנות זו דאגו הדוגמנית מארגו האמינגווי ובעלה,
להזמין את הצלמים אל המירפסת כשאך יצאה השמש מבין העננים. התחרות המפורסמת הסתיימה
בשימחה מפוקפקת, כשאחד המתחרים התהפך עם רכבו על המסלול.

רעודס הזה 2231

213

לך בכוון...אנשים.
אגשים. כוון חדשני בביטוח חיים.
אנשים בביתם החדש ־ בית אסיה.
לך גם אתה בכוון ...אנשים.
אם אתה חושב על קריירה בביטוח חיים
ובאם אתה מעוניין לעבוד באוירה מיוחדת,
במקום מיוחד. התקשר אלינו עוד היום,

03-253236,253235,253234

סוכנו ת לביטוח חיים

אנ שי ם
׳ 8יושב־ראש הכנסת י צ חק
כרמן נוהג, שלא כקודמיו
יצחק שמיר וישראל
ישעיהו, לסעוד את ליבו ב־מיזנון
חברי־הכנסת ולא להזמין
את הארוחות בלישכתו.
בשבוע שעבר ישב ברמן עם
כמה מחברי מיפלגתו, המיפל־גה
הליברלית, במיזנון והתבדח
על חשבונו של ח״כ ליברלי
אחר, איש עתלית פסח
(״פייסי״) גרופר. אמר ברמן:
״גרופר הוא מנהיג הקבוצה
הצעירה ביותר במיפלגה הליברלית.
הוא עומד בראש סניפים
שבהם חברים שעדיין לא
נולדו.״
8ברמן גם הביע את דעתו
לגבי מינוי שר־החוץ ב־עיקבות
סערת־המינויים של
השבוע שעבר. הוא הציע בלצון
למנות את ח״כ שמואל
פלאטו־שרון כשר-החוץ :
״יש לו כל הכישורים. הוא יודע
שפות, לבוש אלגנטי ומכיר
את העולם.״ אך אחרי מח שבה
שניה אמר ברמן :״אבל
אי-אפשר למנות את פלאטו.
כשהוא יעזוב את גבולות הארץ,
יעצרו אותו.״
! 8הבדחן של הכנסת היה
בשבוע שעבר ח״כ המפד״ל
אכדהם (״אברמל״׳) מלמד.
בכל העיתונים התפרסם כי
מלמד הישווה את בגין לקיסר
קאליגולה, שמינה את הסוס
שלו כקונסול. אך אחרי שמלמד
שמע ששר־האנרגיה יצ חק
מודעי מעיד על עצמו
שיש לו 90 אחוז כישורים לתפקיד
שר־החוץ, השלים מלמד
את הבדיחה שלו ואמר:
״מה הם עשרת האחוזים הנו־

משהד ״ ןשותףשלר פי נילסון
ו שיי נמןנוסעבאוטובוסתשוקה

מרוצים מהממשלה.״ אמר לו
מלמד :״האוטובוס שלך זה
אוטובוס ושמו תשוקה. זוהי
התשוקה שלך להיות עוד שנה
חבר־כנסת.״

8שר־המישפטים שמו אל
תמיר פגש את ח״כ משה
שתל במיזנון חברי־הכנסת

כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה ח סר
אצלכם בחגיגה.

!מתי שמסוארביץ

מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה לא הושפע בשגוע שענד מהסערות
הפוליטיות שסיכנו את הממשלה ואת מישרתו. כשהבחין בצלם
המשוטט בלישכה, מיהר לחבק את מזכירת ראש״הממשלה, יונה קלימוביצקי ,״בשביל הפוזה״.

יוחיאל קדישא

! 8בישיבת סיעת המפד״ל
בכנסת טען מלמד בהתרגשות
רבה שמצב־הרוח הלאומי הוא
בשפל המדרגה :״אני יודע.
אני נוסע באוטובוסים ושומע
את האנשים.״ העיר לו סגן
יושב־ראש הכנסת, פנחס
שיינמן ג ״גם אני נוסע באוטובוסים,
והמצב הוא לא כזה.
אני שומע מהאנשים שיש
להם מצב־רוח טוב, וכי הם
העולם הזה 2231

81 בדיון פנימי של נציגי
הסיעות על רמת הוויכוחים ב-

כרמליטה סנגריה
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מ ת חרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

ראש לישכתו של ראש״הממשלה
נשלח על״ידי מנחם בגין אל ה־מיסדרון
הסמוך ללישכת ראש-הממשלה בבניין הכנסת כדי לראות
אם ממתינים עיתונאים לבגין עם סיום הפגישה שלו עם הסיעה
הדמוקרטית. קדישאי שב אל בגין ואמר לו :״יש הרבה עיתונאים,
אי״אפשר להמלט מהם.״ בגין יצא בעיקבות קדישאי כשהוא מחייך
ואמר לעיתונאים :״רציתי להסתתר מכם, אבל זה בלתי״אפשרי.״

תרים? אלה הם שתי הרגליים
החסרות למודעי כדי להיות
סוס.״

לוננה בישיבת סיעת־המערך
על כי יתר חברי־הסיעה אינם
יושבים בשקט כשהיא מדברת.
כדי להדגיש את תלונתה, היא
גם רקעה ברגלה. הדבר הרגיז
את הח״כ הדתי מנחם
הכהן, שהפסיק את הרליץ
וצעק עליה :״נמאס עלינו ה טרור
שאת מטילה כאן. אם

הפרשה כולה פורסמה, לדברי
בלום, כמעשה־נקמה של פקיד,
שלא זכה במיכרז לתפקיד דובר
מישלחת־ישראל בניו־יורק,
כשבלום קיבל את תפקידו ה נוכחי.
ויש כרמליטה

[חגיגה)

ואמר
לו :״אני מתייחס אליכם
יפה. עוד כמה זמן לא
אהיה שר-מישפטים, ואולי לא
אהיה בכלל בכנסת. האם שר־המישפטים
הבא יתנהג גם אלי
יפה שאל בהתכוונו לשמו עות
ששחל הוא מועמד המערך
לתפקיד שר־המישפטים.
שחל השיב לו :״אני מבטיח
לך לדבר עם שר־המישפטים
הבא.״
! 8לפני מצב בלתי־נעים
עמדה בשבוע שעבר ה״כ
אסתר הרליץ. הרליץ הת

שומעים לך, זה בצדק. מה
שאת אומרת זה שטויות.״ הר־ליץ
נדהמה מהתפרצותו של
הכהן, הידוע כאדם עדין במי
ייוחד, והשתתקה.
! 8אל כפר הנופש של
רפי נדסון באילת הגיע ה־פיזמונאי
יונתן גפן, שהוא
בן אחותו של ח״כ משה
דיין. רפי נלסון ביקש מגפן
טובה :״תדבר עם הדוד שלך
שייכנס איתי בשותפות לקניית
משקפת.״ גם נלסון הוא
בעל עין אחת בילבד.
! 8לפרופסור יהודה
כלום, ראש מישלחת ישראל
באו״ם, יש בעיות עם כלבים.
הוא היד, רוצה להחזיק כלב,
אך הוא חושש שמא זד, יהיה
קשה מדי בדירה שכורה ב-
נידיורק. לנגד עיניו עומדת
הדוגמה של שגריר בארבא־דום,
אשר כלבו נשך בשעתו
שכן• כאשר באו פקחי־העיריה
לקחת את הכלב לבדיקה, סירב
השגריר וטען כי לכלב
שלו יש חסינות דיפלומטית.
הדבר זכה בהד רב בעיתונות
האמריקאית, והשגריר הוחזר
על־ידי ממשלתו הביתה.
8לבלום עצמו -היו בשעתו
בעיות דומות, אך בכיוון
הפוך. את גירסתו שלו ל פרשה
זו מסר השבוע כך:
כלב של השכן, מגזע פודל,
נשך את בנו, שהיה אז בן .10
כשתבע בלום להעביר את ה כלב
להסגר, לשם בדיקה אם
אינו חולה בכלבת, הבריח השכן
את כלבו מן המקום. כתוצאה
מכך נאלץ בנו של בלום
לקבל זריקות מכאיבות, שאינן
בלתי־מסוכנות. כעבור זמן
ננשך אדם אד!ר על-ידי אותו
הכלב, וכאשר בא פקח לקחתו
להסגר נשך הפודל גם אותו.

כנסת. ציטט ח״כ גידעון
האוזנר נוסע־במטוס שסיפר :
״זה היה מטוס אל־קולי. עוד
לפני שהספקתי לפתוח את ה פה
ולאמר משהו, קיבלתי
סטירת־לחי מהדיילת.״
׳ 8בראיון שצולם ברשתו,טלוויזיה
הבריטית עם שר־הביטחון
לשעבר עזר וייצמן
נשמטה מאוזנו של וייצמן ה־אוזגייה.
הוא הפטיר בעברית,
באמצע הראיון :״חולירע, אך
פעם לא נותנים לי אוזנייה
מתאימה ! או שהיא קטנה מדי,
או שהאוזניים שלי גדולות
מדי!״ צוות־הטלוויזיה הפסיק
את השידור, וייצמן התנצל על
כי אמר משהו לא יפה בעברית,
והראיון נמשך.
81 מזכ״ל הפועל המיזרחי,
רפאל בן־ נתן, הגיב על
דבריו של סגן־ראש־הממשלה
שימחה ארליך בשבחו את
יצחק מודעי. אמר בן־נתן :
״ההבדל בין הפסיכיאטר וה־פאציינט
הוא שד,פסיכיאטר הוא
קצת יותר אינטליגנטי.״
81 בתוכנית גלי צה״ל,
האולם יבולו במה, אמרה השחקנית
חנ ה מריץ ג ״לא ידעתי
שהתפטרותי מן התיאטרון
הקאמרי תעשה רעש גדול כל-
כך. אילו ידעתי שעזר וייצמן
יתפטר אחרי, הייתי עושה
זאת שבוע קודם״.
81 מי שהיה ראש מיש-
לחת ארצות־הברית באו״ם,
הסנטור דניאל מדינחיים,
איש הימין הקיצוני, המבקר
בישראל, הוזמן לארוחה שערכה
לכבודו מיפלגת־העבודה.
אחרי כל דיברי־השבח שנאמרו
עליו אמר :״חבל שהורי
אינם כאן. אבי היה מאוד נהנה,
ואמי היתה מאמינה לכל
מילה.״
סרמליטה סנגריה
הלהיט החדש

££כדמל חזרהי
׳קגידאשי! י*5ימ

מוקד

נל הארץ חיפשה נט שו שסע אח
רומן פולנסקי -והוא חיפש קטינות

עם דיין

אשתו של שר־החוץ לשעבר נפגש הבמאי פעם שנייה,
אחרי שביקר בביתה וראה את אוסף המוצגים
הארפיאולוגים של דיין. מימין נסטסיה. השניים היו נינוחים בחברתה.

מאחרי החברה

נסטסיה קינסקי נכנס הבמאי פולנסקי למועדון־לילה בתל־אביב.
על אף שנגמר הרומן בין השניים הגיעו צמד המפורסמים לכל
מקום ביחד. נסטסיה, בתו של השחקן קלאוס קינסקי נראתה יפה מאוד ללא איפור ובגדים מפוארים.

השבוע כולו היה מסיבה אחת גדולה לכבודו של
במאי רומן פולנסקי. מהיום שנחת בארץ. כאורחו
יל המפיק ארנון מילצץ, נדמה היה כי יש לו עשרה
פילים. הוא פשוט היה בכל מקום, החל במוסיאון
ל־אביב, שם נערכה הקרנת־בכורה של סירטו טס
נוכחותו ובנוכחות הכוכבת שלו, נסטסיה קינסקי,
:לה באילת.
בין תל־אביב לאילת עוד הספיק לבקר בירושלים,
!ם נראה בהקרנת סירטו, ביקר ליד הכותל המערבי,
זר לתל־אביב, ובילה במיסעדות העיר ובמועדוני־לילה
שלה. בבילוי באילת קינח את ביקורו בארץ.
עיר־הדרום התגורר במלון לרום, אך בילה את שלו־ית
ימי הביקור בעיקר בכפר־הנופש של רפי נלסון.

כשנשאל מדוע הביא עימו את כלי הגילוח והרחצה
שלו אמר לרפי :״כי זרם המים במלון לא היה חזק,
ואני מעדיף להתרחץ אצלך.״ הוא גם עסק בסקי־מים
ובמישחק השח־מת, ואמר לרפי נלסון כי הוא מקנא
בו, וכי היה רוצה לעמוד מאחרי הבר ולמכור מש קאות.
פולנסקי
הגיע לארץ ישר מפסטיבל קאן, שם היה
עצבני ומתוח והסתבך במכות עם צלם־עיתונות. בארץ
היה נינוח ביותר, התלוצץ עם מארחיו, חיפש נערות
צעירות לבילוי חטוף, ובילה עם מישפחתו. אחותו
.של אביו מתגוררת בישראל, ועימח בילה כמה ערבים.
הביקור בישראל. אמר פולנסקי, ריגש אותו מאוד.
ואחרי שהסעיר את הארץ כולה טס בחזרה לפאריס.

\ 1 0 1ל* \ 1ל ראש עיריית תל־אביב נפגש הבמאי בהקרנת הבכורה של סירטו
״טס״ בתל-אביב. הוא סיפר לצ׳יצי כי תל״אביב עיר יפה, והוא

:והב להביט בשפע הנערות הצעירות שבה .״חבל שבאתי לזמן כל כך קצר ״,אמר

(מימין) נפגש הבמאי בערב

1 \ 1 0 111ך •
פתיחת תערוכתו החדשה של

1411י י •
הצייר. הבמאי הצטלם ועזב עם מארחו ארנון מילצ׳ן (באמצע).

התלוצץ הבמאי, כאשר זה הינחה את ערב הבכורה שלו
*11| 101|!0
0 11
בחסות מועדון ״וראייטי״ בישראל. פולנסקי וטופול כבר
#1-1114 1111
נפגשו בעבר כאשר עבדו עם השחקנית מיה פארו. ברקע נסטסיה והמפיק סם ויינברג.

מדוע רצה רפ *71 את •צחק שמיד?
מתי מבוסס אבא אבן את ציפורני!?
; 0הבדיחות שמחהלכות
השבוע: מדוע בחר מנחם
בגין, ביצחק שמיד כמועמד
לתפקיד שר־הביטחון י
מפני שהרמטכ״ל רפאל (״ר־פול״)
איתן דרש שהפעם
יהיה שר־הביטחון יותר נמוך
ממנו.
! 0ועוד: מדוע התעכבה
הידיעה על מינוי שר־הביטחון
ביממה שלמה 1מפני שלא הצליחו
לאתר את הפרופסור

הבולשת. במקביל לכך פלשו
בלשים לדירת אהובתו דאז,
ורעייתו דהיום* ,שולמית. הם
החרימו אצלה מסמכים. בין השאר
החרימו את מחברות יומנה
האישי. כעבור כמה ימי
החזיר הבלש את היומנים ואמר
לשולמית :״התחלתי לק רוא
את העמודים הראשונים
ואני יכול לומר לך, את כי-
תבת באופן יוצא מן הכלל.
הרומן שלך גם כן יפה, ולכן
הפסקתי לקרוא את היומנים.״

! 0בדיחה אחרת: מהו
ההבדל בין המשיח ומנחם
בגין? המשיח אינו בא, ובגין
אינו הולך.
0הבדיחה האחרונה ש מספר
הפיזמונאי דידי מנו־

אחרי קונצרט בהיכל
התרבות, שבו נוגנה יצירה
אחת בלבד, התחייה של נוס־ט
א ם מאהלו־ ,אמר המנחה
יעקב אגמון :״איך אפשר
להשוות זאת עם ח״כ גאולה

יצחק שווה.

כהן ז״

)11*11111

כלל כתב־הגנה, ואם מסר ה קבלן
דבר מה להגנתו, עשה
זאת בדרך אחרת.
0איד הגיע התלמוד ה בבלי
לידי דידי מנוסי 1ובכן,
זהו סיפור. כאשר חזר אורי
זוהר בתשובה, התערב דידי
עם ידיד דתי על תלמוד בבלי,
שתוך שנתיים יחזור זוהר מן
התשובה. זוהר איכזב ונשאר
נאמן לדת־ישראל. הידיד דו־דיע
לדידי שעליו לקנות את
התלמוד, אך אמר שהוא מוכן
להשאיר את התלמוד בידי
דידי, אם זה יתחייב לקרוא בו
דף אחד בשבוע. דידי עמד על
המקח, ולבסוף הסכים הידיד
להסתפק בהבטחה של דידי
לעיין בתלמוד מדי פעם, בהז דמנויות
נאותות. אחרי זה פנה

חל גולדנברג

הדוגמנית־שחקנית בבכורת סירטה
החדש ״הפחדנים״ באה עם אביה
מאיר, שהוא חבר קואופרטיב ״דן״ .״אבא תמיד אוהב את מה
שאני עושה וחשוב היה לי לשמוע שהוא נהנה ממני בסרט ואת
דעתו על המישחק,״ אמרה חלי .״אחרי עשרות תצוגות־אופנה
שבהן ראה אותי, הוא שמח לראות שאני גם יודעת לשחק,״ אמרה.

והבה שילון

מי שהיתה דיילת ב״אל־על״ נסעה לפסטיבל קאן בלוויית בעלה הבמאי
יגאל שילון. בעוד כשהבעל ניסה למכור את הסרט, הלכה זהבה להשתזף
בחברתן של השחקנית גילה אלמגור ונילי ברקן, אשתו של יהודה ברקן, שגם הוא היה בפסטיבל.

סי היא כי שני המינויים החדשים
של מנחם בגין הם
שמיר ופטרוזיליה.
! 0בערב״הבכורה של סרטו
של רומן פול,נפקי, שנערך
בחסות מועדון ורייטי בישראל,
ניגש המנחה חיים
טופול אל נשיא ורייטי מנכ״ל
בנק כללי דויד שוהם, ושאל
אותו :״את מי עלי להזכיר
קודם בדברי ו אותך או
את השרים הנמצאים במקום?״
השיב לו שוהם :״בוודאי ש אותי.
ושרים זה דבר מאוד לא
קבוע בישראל.״
! 0באותו ערב נוכח גם
רפי נלסון: עם תום הסרט
פנה לחבריו והציע להם ללכת
לבלות .״אבל קודם אני צריך
לגשת לכספת שלי כדי להוציא
משם משהו לשתייה,״
אמר. מסתבר כי בתוך הכספת
שלו בתל־אביב שומר רפי
תמיד בקבוק של ויסקי מעולה.
׳ 0במישרדי הרבנות ה ראשית
בירושלים קיבלו כל
העובדים הזמנות לחתונת בתו
של הרב הראשי הספרדי, ה־ראשון־לציון
עובדיה יוסף.
רק אדם אחד לא קיבל הזמנה:
הרב הראשי האשכנזי
ש..ז,ה גורן.
בתוכנית־הרדיו לכל

הדיעות ראיין מנכ״ל רשות־השידור
יוסף לפיד את שר־המישפטים
שמואל תמיר ואת
עורך ג׳תזלם פוסט, ארי
ראט, על חוק־הגנת־הפרט-
טיות. לפיד סיפר כי בימי ה־שילטון
הבריטי בארץ הוא
היה חבר אצ״ל, ונתפס על־ידי
רעולם הזן ה 2231

אורי סלע. שבוע לפני התפטרותו
של עזר וייצמן אמר
ליפשיץ :״בשבוע הקרוב יתפטר
שר שני בממשלת בגין.
אני מעריך שזה יהיה עזר וייצ־מן.
אני רואה שמצבו של בגין
מצויין, ואני מאמין שהממשלה
תתחזק בעיקבות התפטרות
זו.״ כאשר הגיע ליפשיץ שבוע
אחרי זה לתחנה, התקבל שם
בתשואות, ותחזיתו מן השבוע
הקודם שודרה שוב בתוכנית.
! 0המנחה ירון לונדון

01 לתערוכת־צילומים של
האשה העובדת, שנערכה בבית
סוקולוב, היה אמור לה גיע
שר־הרווחה ישראל כץ.
הוא לא הצליח לבוא, ושלח
במקומו את דוברו, אברהם
הופמן, שהתנצל בשם השר
ואמר :״הוא עסוק בעבודת
נשים — בישול במיטבח הפוליטי
״.הגיבה על כך מזכ״ל
נעמת, נאווה ארד :״אני
בטוחה שאילו אנחנו היינו
מבשלות, היה יוצא מזה משהו
יותר טוב.״
׳ 0עוגמת־נפש נגרמה לדובר
עיריית תל־אביב עמי קם
שפירא, שהוא גם דוברו
של סגן־ראש־הממשלה
•טימחה ארליך. בישיבת
מועצת־המנהלים האחרונה של
האגודה לתיירות, ששפירא
משמש גם כדובר, ביקש שפירא
משכורת בסך 27 אלף ל״י
לחודש• חברי ההנהלה אמרו
לו כי הם גילו כי המשכורת
שלו היא בעצם 100 אלף ל״י
לחודש, אך הוא הציג לפניהם
את הנטו בילבד. הם לא
אישרו את הדרישה. לפני כי
דאג שפירא לפטר שתי עובדות
בכירות בעירייה, דבורה
ציון ורות קדמון, ביגלל
קיצוצים בתקציב.
01 במהדורת החדשות של
מוצאי־שבת חזר שדר הטלוויזיה
דניאל פאר, שלוש פע מים
על העובדה כי הקבלן
אברהם רובינשטיין מסר
עובדות מסויימות בכתב־ההגנה
שהגיש, בעיקבות כתב־אישום
על שוחד שהוגש נגדו. פאר
לא ידע כי במישפט פלילי אין

* 111ן 1 1 !! 1ן ך הדוגמנית, מי שהיונה מלכת״המים לפני
1111 11 1111 שנתיים, ביקרה בלונדון שם פגשה ב-
מיסעדה את השחקנית האנגליה לסלי אן־דאון, שגילמה את תפקיד
ג׳ורג׳ינה בסידרה האנגלית שירדה מן המסך הקטן ,״אדונים
ומשרתים״ .לסלי סיפרה ליהודית כי כבר לפני ארבע שנים סיימה
את עבודתה בסידרה זו והיא עומדת להתחתן בקרוב. היא גם
גילתה רצון לעזור ליהודית לפגוש בבמאים ומפיקים בריטיים.

דידי לח״כ אברהם מלמד,
וזה השיג לו את התלמוד ה־בבלי
בחינם.
01 בשבוע שעבר פתח
האסטרולוג הרצל ליפשיץ
בפינה חדשה בגלי צה״ל, בתוכנית
שעתיים משתיים שמגיש

התלהב מאוד, כאשר צפה ב־תחרויות־השייט
לבנות. לא
־רק ניצחונן הלהיב אותו, אלא
בעיקר העובדה כי בתו יעל
נמנתה על צוות החותרות.
היא היתה בין החותרות של
בית־ספר תיכון אליאנס ברמת-

אביב, שהתחרו בבנות אילת.
כאשר ניצחה הקבוצה של
יעל, אמר ירון :״לפחות הדור
הצעיר במישפחתי עושה חיל
בספורט.״
! עם סיום קורס לקידום
מעמד־האשה הודיעו יושבת־ראש
האגף לזכויות־האשה,
זוהר קרתי, ומנהלת הקורס,
נדיבה סגל, כי בעליהן הח ליטו
שבעיקבות הקורס הזה
יערכו הם קורם לקידום הסמרטוט.
01ח״כ
אסתר הרליץ סיפרה
באותו טקס כי ח״ב אבא
א כן מתרגש מאוד לפני כל
נאום שלו. הוא מכוסס את
צפורניו .״אך אין הוא היחידי
המתרגש. גם השחקן דדרנם
אדליבייה מתרגש לפני הצגת
המאה של האמלט.״
! 0מי שנבחרה לנערת
ישראל, ענת זמיר, סיפרה
כי אחד מפרסי התחרות שקיבלה
הוא הבטחה למישלוח
תפוזים במשך כל השנה .״אך
חודשיים עברו מאז הבחירה,
ולא קיבלתי עדיין תפוז אחד
אפילו !״
! 0בית־המלון האילתי הסלע
האדום עמד לארגן מיב־צע
של מיפגש רווקים ורווקות,
אך הופתע מאוד שמאז
פירסום המודעה על כך לא
נרשמו אף רווק אחד או רווקה
אחת. המיבצע בוטל.
! 0בסירטו החדש של וודי
אלן, מנהטן, מופיעה לשניות
אחדות הדוגמנית הישראלית
חני פרי, המתגוררת
בניו־יורק. אין לה בסרט תפקיד,
אך העומדים לצידה מציינים
כי היא חתיכה.
! 0לתוכנית־הבידור לתיירים,
רק בישראל, שמפיקה
מרים עציוני, הגיע איש-
עסקים אמריקאי, סטנלי
הופמן. אחרי שחזר בתוכנית,
הגיש למרים שיר שכתב על
אודות הצברים הישראליים. בו
במקום ביקש מהמנהל המוסיקלי
של התוכנית, משה קו־פרכוים,
לנגן אותו. מרים
החליטה שהשיר טוב, ועכשיו
לומדת הלהקה הישראלית את
השיר של הפטריוט האמריקאי.
217

הטבות ותשואות גבוהות
בדרך ״בטוחה״

השוואת תשואות בתקופה 1.1.1980 - 30.4 1980

קרנות הנאמנות
בניהול בטוחה
מחלקו ת תעודות הטבה
חברת בטוחה, הנמנית על קבוצת כלל
(ישראל) בע״מ, שמחה לבשר למשקיעים,
בקרנות הנאמנות שלה, על חלוקת תעודות
הטבה בשיעורים הבאים :

2 0 0 0/0

1 5 0 0 /0

ס1 0 0 0/

יום ה־ xלחלוקת תעודות ההטבה
הוא ה־ 1ביוני , 1980
ויום ההקצאה 15 ביוני . 1980

קרנות בטוחה
הניבו תשואה גבוהה
האמון אשר נתנו המשקיעים בקרנות
הנאמנות של בטוחה הניב גמול והישגים.
התשואה בכל אחת משלוש הקרנות היתה
גבוהה במידה ניכרת מעבר לעליית המדד
בארבעה החודשים הראשונים.של שנה זו.
באפריל 1980 גדל ערכן של דליה, רקפת
וכלנית בכ־( 12.50/0בהשוואה לעליית מדד
המחירים בחודש אפריל ב־ס.) 10.200/
הקרנות בניהול בטוחה הניבו תשואה
ריאלית גם לתקופה מיום ייסוד כל קרן
(דליה במאי ,1978 רקפת בדצמבר , 1978
וכלנית באפריל )1979 ועד היום.

סניפי חברת בטוחה עומדים לשירותך
ברציפות בכל שעות היום בייעוץ ומציעים
לך מיגוון שירותים וטיפול יעיל ומהימן
בניירות ערך והשקעות.
סניף ראשי תל־אביב טל׳ 611476־03
טל׳ 03-624902
טל׳ 03-731384
סניף רמת־גן
טל׳ 03-484122
סניף רמת־השרון
טל׳ 02-246881/3
סניף ירושלים
בימים אלה נוספה אחות חדשה לדליה,
רקפת וכלנית — ורד. זו תשקיע מירב
משאביה באגרות חוב צמודות ובמטבע זר
ועד 200/0במניות.

דרך ״בטוחה״
זו הדרך של בטוחה: מחשבה פיננסית
נכונה, מיומנות רבה, חלוקה יעילה של
השקעות והבטחת צמצום הסיכונים.

אין במודעה זו משום הצעה לרכישת תעודות השתתפות.

נמנית על קבו צ ת כלל.

העולס הזה 2231

א ^ ך ה ^ ידה הפסדי..פוודנשל
מאת יג אל לבי ב
ג ניש קיבל רשיון קבלן ברת ״מוגבל יגיעו רמאות
אהרון מיש,
מיליוני לירות

חברת ״גניש שלום״ בע״מ, השייכת לקבלן
נירשם־הקבלנים רשיון קנלן־בלתי־מוגבל בסכום הפעילות.
הרשיון נמסר לאחר משא״ומתן ממושך בין רשם־הקבלנים לגניש, שבמהלכו הגיש
רשם־הקבלנים כמה תלונות נגד מיש, ביגלל בנייה ללא רשיון־קבלן מתאים. מתן
הרשיון הבלתי״מוגבל מהווה הישג ניכר לגניש, והוכחה ליכולת״הביצוע של חברותיו.
אהרון גניש החל את דרכו בבנייה כקבלן בהרצליה, שבה הוא גר. הזינוק
הראשון שלו היה כאשר התקשר עם היהלומן בן-ציון פוזיילוב, כמממן עסקי-
הבנייה שלו. מיש בנה בהצלחה באיזור למ״ד בתל־אביב, במימון של פוזיילוב, ואחר
עבר לפרוייקט של שלושה בתים בני 48 דירות, כל אחד בשיכון הוותיקים ברמת-
גן, על קרקע שנרכשה מעיריית רמת־גן. גם פרוייקט זה מומן על־ידי פוזיילוב. לפני
כמה שנים הסכים להיכנס לשותפות עם בצלאל מיזרחי ודויד שחומו ז״ל,
להשלמת בית ״מרס״ ,שבנייתו הופסקה בשלב היסודות בגלל קשיי מימון של
מזרחי. מיש נכנס לשותפות אחרי שקיבל תנאים נוחים במיוחד, והוא בעל זכות״
חתימה של יחיד בחברה המשותפת, בג״ש. עם סיום מכירת הבניין ל״בנק דיסקונט״,
תמורת 234 מיליון לירות, נשארו בחברה כ־ 150 מיליון לירות, חלקם של גניש
ומיזרחי. כ־ 50 מיליון הושקעו ברכישות קרקע בהרצליה, בעיקר מחברת ״שיכון־
עובדים״ ,והיתר 90 ,מיליון, הושקעו בתוכנית חיסכון ״תפוז״ של ״בנק דיסקונט״.
שווי ההשקעה כיום עולה על 140 מיליון לירות.
שותפות אחרת של גניש ומיזרחי קיבלה ממישרד״השיכון פרוייקט של 500 דירות
ביבנה. הבנייה במקום משיגה את לוח־הזמנים בחודשים רבים. עתה מנסה מיש
לבדו להיכנס לעסקי־בנייה בירושלים.

שראריים באמריקה

קיבלה ב״ 20 בפברואר

״ מ עוז ך מציו.
תוכנית חירום כלכלית תוכנית״חירום כלכלית, לחילוץ המדינה
מן המשבר הכלכלי, מוצגת בגליון האחרון
של ״מימון״ ,ביטאון מיפלגת־העבו־דה.
התוכנית הוכנה בידי יאיר צבן וראוי
טייטלבאום, והיא כוללת הצעות
מפורטות. בכך היא שונה מתוכניות
המלל של גד יעקובי ומשה זנ

היעד
המרכזי של התוכנית הוא צימ-
צום סלקטיבי של הצריכה הפרטית, תוך
פיקוח חמור על המחירים, מלווה באמצ-
עי״ספיגה ממשיים, פיסקליים בעיקר. ה תוכנית
תנסה להקטין את מרחב המחייה
של ההון השחור. הניסוח הסכ-
מאטי של הספיגה האנטי״אינפלציונית
מכוון להוריד את רמת־החיים של השליש
העליון ב־״/ס 10 עד 15 תוך שג-
תיים־שלוש, להקפיא את רמת־החיים של
השליש האמצעי ולהעלות את רמת-
החיים של השליש התחתון בכ״״/ס .10 אלה
יגרמו להקטנת הצריכה הפרטית הכול לת
במשק ב/0-ס.8
האמצעים למימוש התוכנית הם פיקוח
משולב ומלא על המחירים והרווחים במשך
שנה אחת. לאחר מכן תיקבע רמת
סיבסוד לכל מוצר ושירות חיוני ..העלאות
מחירים תופעלנה רק כתוצאה מהתייקרות
חריגה של הייבוא. יש לצמצם
מיכסי-מגן על מוצרי-ייבוא, שריוו-
חיותם גבוהה, ויש להחזיר את הפיקוח
על הריבית הבנקאית. כדי לפקח על הרווחים
יש לתקן תקנות שתחייבנה פתיחת
ספרי חשבונות ומאזנים של חברות
ומיפעלים לביקורת ציבורית, כולל ועדי־עובדים.
יש לנקוט צעדים חוקיים לצימ-
צום דרסטי של פער״חתיווך בענפי־המיס־חר
וקביעת תיקרה לתיווך. יש להטיל
פיקוח על מחירי הדירות ועל שכר הדירה,
ובכלל זה מתח ריווחי הקבלנים.
יש לבטל כל אפליה במיסוי על הכנסה
מהון. על כל ההכנסות מהון, כולל ריבית,
הפרשי-הצמדה ורווחי-הון בבורסה,
יוטל מס־הכנסה מלא. את מס״ההכנסה
יש להעלות ל-ס/ס 80 ולהטילו על אותם
אנשים שהכנסתם השנתית, במחירי היום,
עולה על מיליון לירות לשנה. אותם
שהכנסתם שווה לשכר הממוצע במשק
ישלמו מס בשיעור של 25 בלבד, ואותם
שהכנסתם שני־שליש מן השכר הממוצע
ישלמו רק 20 מס־הכנסה. יש
לתת הנחה של 20 במס־הכנסה ל־עובדי־ייצור
והנחה דומה, של ״ ,10״/ליתר
העובדים, וזאת עד לתיקרת הכנסה
של פעמיים השכר הממוצע במשק.
יש להטיל מס-הון נטו, בשיעורים
מודרגים עד 5לשנה, במשך שלוש
שנים, על ריכוז הון שערכו יותר מחצי
מיליון לירות במחירי היום, למעט דירה
ומכונית אחת למישפחק. מס־ההון יוטל
גם על רכוש כתכשיטים, תמונות וכספים.

יש לקבוע בחוק כי מי שהעלים רכוש
או הכנסה ייראה כאילו ויתר עליהם,
והרכוש יופקע. העלמת־מס תהווה עבירה
פלילית, הכרוכה בעונשי־מינימום ובשיפוט
מהיר. יש להטיל חובת הגשת*
דו״ח שנתי מקוצר על הכנסות מהון ורכוש
על כולם.
כדי לייעל את הפיקוח ייקבע, כי כל
אדם מבוגר יוכל להיות בעל חשבון־בנק
אחד, לפי בחירתו. יש להקים מרכז למידע
פיסקאלי, שיטפל בכל המידע שנצבר
במישרדי הממשלה השונים על
נישומים, ולהקים מחלקת חקירות מאוחדת
של מינהל-הכנסות-המדינה.
כדי לעודד את החיסכון יש לתת פטור
מכל מס לחיסכון בשיעור של שכר חודשי
ממוצע למישפחה לנפש. סחירות ה צמודים
תבוטל, ומכירתן תותר רק אחת
לשליש שנים. פטור ממס על הצמודים
יינתן רק במיסגרת החיסכון העממי של
שכר חודשי ממוצע לנפש. על היתר ישולם
מס־הכנסה מלא. כל הצמודים במשק
יומרו בתעודות חדשות, רשומות על שם
הבעלים. כל הלוואות הממשלה, כולל לתקציבי
הפיתוח, תינתנה בהצמדה מלאה.
יש להחזיר את הפיקוח על מטבע
זר. יש לתת שער מועדף לתמורות-ייצוא
ולקבוע היטל זמני על ייבוא מוצרים ושירותים,
למעט ייבוא של חומרי-גלם.
היטל הייבוא יוטל גם על נסיעות ל-
חו״ל, למעט נסיעה אחת לחמש שנים.
על רכישות מטבע זר יוטל מע״מ.
במשך שלוש שנים לא יתקבלו עובדים
חדשים למנגנון הציבורי, במטרה לצמצמו
ב־ ס 107 ריאלית. הוצאות הרווחה
יגדלו רק בשיעור ריאלי. כל ההקצבות
להתנחלויות מעבר לקו הירוק תוקפאנה
עד לבירור גורלן המדיני. לא תינתנה
הקצבות חדשות. תקציב הביטחון יקטן
ב 5לשנה במשך שלוש שנים. ההיערכות
בדרום תבוצע במשך חמש שנים
תחת שלוש. תוקם רשות ממלכתית שתרכז
את כל הפעילות הביטחונית, כדי
למנוע את הפיכתה למקור של התעשרות.
כדי
לשנות את ההכנסה הלאומית יש
לנקוט בכמה אמצעים. כל התשלומים
לשכירים, כמו פרמיות, שעות״נוספות והוצאות
רכב ייכללו בהכנסה לצורך פנסיה.
שכר־המינימום יהיה צמוד לשכר
הממוצע במשק, ויהיה 60 ממנו. תוס-
פת־יוקר מלאה תשולם אוטומטית כל
פעם שהמדד יעלה בשיעור גדול מ־״,30/
על משכורות בגובה שעד כפול מהשכר
הממוצע. השכר ייקבע אחת לשנה. תקופת
החזר המשכנתאות תוארך עד 25
שנה, תוך הגדלת החלק הלא-צמוד.
תיאסר בניית דירות הגדולות מ״100
מ״ר, ויוטל מס שנתי על דירות ריקות.
הקרקע לדיור לזכאים תינתן במחיר
מסובסד, עם זכות-קדימה למדינה לרכוש
כל מיגרש פרטי, שיוצא למכירה. תיפסק
מכירת קרקע לאומית לבעלות פרטית.
יש להטיל פיקוח ציבורי על הבנקים.
ייאסר עליהם להשקיע בעסקים אחרים,
או להיות בעלי״חברות להשקעה, ויצומ-
צם עיסוקם בבורסה. ענף ביטוח-רכב-
חובה יעבור לביטוח הלאומי. יוגבר הפיקוח
על ביטוחי״חיים. במועצות המנה לים
של בנקים וחברות־ביטוח יובטח
מקום לנציגי ציבור, בהתאם לחוק.

הפסדי חברת-הביטוח ״פרודנשל״ ,עם
חיסול עסקיה בישראל, יסתכמו במאות
מיליוני לירות .״פרודנשל״ פעלה בישראל
באמצעות סוכנות של קבוצת בנק
״קופת עם״ .עם רכישת הבנק על״ידי
״בנק לאומי״ עברה גם החברה למיסג-
רת קבוצת חברות הביטוח של ״בנק
לאומי״ — קבוצת ״איחוד״ .החברה האנגלית
סבלה הפסדים כבדים בפעילו-
תה בישראל, החליטה לחסל את עסקיה
וייפתה את קבוצת ״איחוד״ להסדיר
את התביעות התלויות ועומדות. התשלומים
בגין תביעות אלה יסתכמו במאות
מיליוני לירות ו״פרודנשל״ תממן את
כל התשלומים.
יציאתה של ״פרודנשל״ מישראל, ו הפסדיה
הכבדים כתוצאה מכך יפגעו במאמצי
חברות-הביטוח הישראליות ל-
השגת ביטוחי־מישנה טובים בלונדון.
כבר היום קשה לחברות ישראליות להשיג
חברות בדרגה ראשונה לביטוחי-
מישנה, בגלל ההפסדים הגדולים בביטוח
אלמנטרי, שמהם סובלים מבטחי-
המישנה בלונדון.

01 *13131

הזרם הגובר של היורדים הביא להגדלת
הביקוש לאמנים ישראליים ביבשת
אמריקה. לראשונה כדאי להביא
אמנים ישראלים גם לקליפורניה. בניו-
יורק פועלים כבר כמה אמרגנים ישרא לים,
המטפלים רק בהופעות של אמנים
ישראלים בפני קהל ישראלי־יורד וקהל
יהודי־אמריקאי. הבולטים הם מישרדי-
הם של חיים טישמן, בעלה של הזמרת
חנה אחרוני ,״ישרא־ארט״ של
נאווה בודינגר, המייבאים את הצמד
ז801.ח06 אגא>ו אסזץ ו/מ^ס 4א**2*81ן

0000 חזסחסו

בהוצאת ..כתר״
הוצאת ״כתר״ ,שלה גם דפוס גדול בירושלים,
עברה מחטיבת ״כלל תעשיות״
לחטיבת ״כלל סחר״ .בראש ״כלל סחר״
עומד משה שטיינגרט, שהבריא את
״טכסטיל בית־שאן״ .קונצרן ״כלל״
מקווה כי הוא יוציא את ״כתר״ מן ה משבר
החדש שאליו נקלעה.
עד שנת 1975 צברה ״כלל״ הפסדים
של 28 מיליון לירות. הניהול הדינמי של
נחמן אוריאלי נשא רווחים והחברה
חיה עד היום ממיבצעי־המו״לות שנוהלו
בתקופתו. אוריאלי פרש מ״כתר״ לפני
כחצי שנה. בתקופת המנכ״ל החדש,
אליאב כה! /חזרה ״כתר״ לעסקים
כושלים. הדבר לווה גם ב תופעות של
נפוטיזם. מזכירת מערכת ״כתר״ היתה
דליה דברת, אשתו של אהרון דבריי
מנכ״ל קונצרן ״כלל״ .נוח איתן,
גיסו של האחראי על ״כתר״ ב״כלל״,
מאיר שני, הוא מנהל המכירות של
ההוצאה. אשתו, חיה, היא מנהלת
חברת־הבת ״אנציקלופדיה בריטניקה״.

תנו ח חדשה למיגון

לרכישת גסוסיס
חברה חדשה להשקעות הוקמה על-
ידי מרדכי בן-ארי, לשעבר יושב-
ראש מועצת״המנהלים של ״אל על״,
רוני פיינשטיין, מנכ״ל עיריית ירושלים,
עורך־הדין דויד גלאט ורפי הר-
לב, שהיה מנהל ״אל על״ .החברה תממן
רכישות מטוסים לאותן חברות, שתוכלנה
לשלם שכירות חודשית תמורת
השימוש במטוסים.

1אי1טל״ השקיעה
40 מיליון דולו
חברת האלקטרוניקה האמריקאית ה גדולה
״אינטל״ ,החליטה להקים בישראל
מיפעל לרכיבים בהשקעה של 40
מיליון דולר. לפי התוכנית ייצא המיפ־על
ב־ 30 מיליון דולר לשנה. נציג החברה
בישראל הוא ד״ר דב פרומו.
״אינטל״ היא החברה האמריקאית
הגדולה הראשונה הנכנסת להשקעה
כבדה בישראל בתקופה האחרונה.

.דד^נן 2זג

י** 5 0 , 8 .$זד ז>*3.ו 16.3מזיי!824.דש:מיי 84.מ 54ג*.<0ס*1רי** 4

מודעת פירסדמת בנידיורק
15 דולר לערב
יורם גאון ואילנית. הצמד יתן שתי
הופעות בקרנגי־הול בניו״יורק ועוד ארבע
הופעות בלוס״אנג׳לס, שיקגו, מונטריאול
וטורונטו.
אמנים המופיעים לפני קהל יהודי
מקומי זוכים בקהל גדול יותר. הפסטיבל
החסידי, למשל, הופיע ב״ 62 ערים
שונות, כולל מיספר ניכר של הופעות
בניו״יורק. בדרך כלל הביקוש הוא ל-
אמנים שדבר הצלחתם בישראל הגיע לידיעת
היהודים בתפוצות.
מחיר כרטיס ל״קרנגי-הול״ ,להופעות
גאון״אילנית, הוא בין 8.5ו״ 15.5דולר.
שתי הופעות ב״קרנגי-הול״ (שבו 2800
מקומות) מהוות הצלחה לאמן ישראלי.
הקהל הניו״יורקי קולט עד חמש הופעות
של אמן ישראלי לשנה ; כל אמן יכול
להופיע פעם בשנתיים. להופעת אמן טוב
אפשר למכור כ״ 15 אלף כרטיסים בניו־יורק
ועוד 7,000 בקליפורניה.
ההשקעה בהופעת אמן היא 7,000
דולר לשכירת קרנגי״הול לערב, כ־8,000
דולר לפירסום ועוד כ־ 2,000 דולר לנסיעות
ואיכסון. את ההופעות מחוץ לניו-
יורק מעדיפים המפיקים למכור לאמרג-
נים מקומיים תמורת סכום קבוע. אמרגנים
כאלה מצויים בכל עיר שבה חיים
ישראלים.

.. 0131׳011״ ״גסר
ר״נוק למיגון וסחו״
הנהלת ״בנק המזרחי״ החליטה שחברת
ההשקעות של הבנק לא תרכוש את
הדפוס, החייב לבנק כ־ 7מיליון לירות.
הדפוס יימסר לניהול ולחבראה לידי הבנק
למימון וסחר, שאותו הקים ״בנק
המזרחי״ עם קבוצת יוסי ריגר-אבר-
הם פילץ-אליעזר פישמן. הבנק החדש
יעסוק בעיקר בתחומי מרצ׳אנט
בנק• .

219י

ע1״ט ח1פים 7 ,ירו, החל מ־ $37 5

מידי יו ם ראשון שייט חופי םעמ מי מי שראל ליוון, א תונ הוה איי םהמק סי מי ם. ביקורי ם וסיורי חוף יתאפ שרו ב א תונ ה, רודוס,
ו מי טיליני, ק פ רי סין ו קו ס. ה מ חי רהחלמ־ $ 375ב תא זוגי כולל א רו חו ת.

נצל את מכוניתך לחופשה נהדרת עם משפחתו

עם מכוני תך ליון, איי יון, רודוס, קפריסין ו אי ט לי ה.
1קשר הפלגות יו מי לנוסעי םומ כוניו ת: יון — איטליה (ברנדיזי, אנ קונ ה, ונציה) .קל וזול יותר להפליג עם מכוניתך ב אני ה אריון.

יון המקסימה לצעירים 14 ,ימי נופש כמחיר $ 6 5 5

14י מי חופ שה המ שלבים הפלגה, סיורי םבא תונ ה ושבוע נופש בעיירת ה קיי ט ה בינ ל או מי ת גליפאדה. אפ שרויות נו ס פו ת ל סיו רי ם
1אופציונליי ם מגווני ם ברחבי יוון ו שייט באיי ם( .בשיתוף עם פלתורס נסי עו ת ותיירות).

י!ן הקלאסית 14 ,ימי נופש במחיר $ 6 9 9
14 ימי חופ שה המ שלבים הפלגה, סיו רי םבא תונ ה ושבוע נופש במלון המק סי םוהמ פו א ר
!אפשרויות נו ס פו ת ל סיו רי ם אופציונליי ם מגווני ם ברחבי יוון ו שייט ב איי ם( .בשיתוף עם פלתור ס נסיעות ותיירות).
פרסום שפי

אלה הן רק חלק מתוך מגוון עשיר של תוכניות להפלגות נופש באניות פאר,
תוכניות נופש באתרי פאר, ותוכניות נופש נוספו ת המוצעות לך ע״י חברת י. כספי.
הנחו ת מיוחדות לקבוצות ולועדי עובדים.

ההפלגה באריון היא חוויה • תאים זוגיים ממוזגי אויר עם שרותים צמודים • בריבת שחיה
תזמורת ריקודים • מטבח עשיר • די סקו ט ק • בארים #חנות פטורה מ מכס ו עו ד...
פרטים נוספים אצל סוכני הנסיעות בישראל ואצל
אריוך שנת מיה 1965
דרגת סיווג ב טי חו תי ת שנתנה ע״י
מנהל אגף ה ספנו ת ו הנ מ לי ם א״א.

חיפה: רחוב נתן קייזרמן , 1טל • 663026 ,640093 .תל-אביב: רחוב לילינבלום , 25 טל • 654366 ,651412 .ירושלים רחוב ינאי ,4טל 244266 .

עיניו הזכירו לי שועל זקן, פיקח מאד, מנוסה מאד.
הן היו קטנות, מבריקות.
כשדיברתי עימו לראשונה, זמן קצר אחרי הכיבוש,
היה מוחמר עלי אל־ג׳עברי הדיקטטור הבלתי־מעורער
של הר־חברון. כמו החשמנים הנוצריים בכמה מערי אירופה
בימי־הביניים, הוא איחד בידיו את השילטון הדתי
והחילוני.
סיפרו שכאשר נכנסו חי -לי צה״ל לחברון, קרא המפקד
לראש־העירייה. אל־ג׳עברי אמר לו :״באתם להתנקם
על הדם שנשפך ב*.1929״
המפקד ענה, לפי הסיפור:
״לא יישפך דם, אם אתה
תדאג שיהיה שקט בעיר.״
אל־ג׳עברי הבטיח שיהיה
שקט. הבטיח וקיים. תושבי
עירו האמינו כי הוא מנע
מרחץ־דמים.
כשהכרתיו, כבר שמעתי
עליו סיפורים רבים. סיפרו
לי שהוא היה שר־חינוך
מושחת, ושגבה באופן שיגרתי
50 דינארים בכל מורה
שרצה לקבל מישרה ב־בממלכת־ירדן.
נית־ספר
סעיד
חמאמי, נציג אש״ף
בלונדון שנרצח על־ידי
שליחי־עיראק ביגלל שיחותיו
עימי, סיפר לי כע בור
שנים על פגישתו עם אל־ג׳עברי.
חמאמי, פליט מיפו, סיים את לימודיו ורצה להיות
מורה. דודו, חניך אל־אזהר, סידר לו פגישה עם השר
הכל־יכול.
״האם אתה מאמין באללה, בניד׳ שאל השייח׳ הזקן
את המורה הצעיר.
זה היה בנובמבר .1958 אחד מידידי צילצל לי.
חמאמי, שלא היה דתי, השיב בהתחמקות :״אני
״שמעת מה קרה?״ שאל בקול רועד מהתרגשות ,״זה
מכבד את מסורת האיסלאם.״
עדיין סודי לגמרי. תפסו את אהרונצ׳יק בריגול !״
״האם אתה קומוניסט?״
״לא, יא שייח׳.״
״האם ׳אתה נאצריסט?״
חמאמי הסביר שהוא ערבי לאומי.
״האם אתה נאמן לאדוננו?״ שאל השייח׳ ,בהתכוונו
למלך חוסיין.
התשובה לא סיפקה את השועל הזקן. הוא לא יכול
היה לסרב לבקשת דודו של חמאמי, אך שלח את הצעיר
למען. עיירה נידחת בגדה המיזרחית.
חמאמי הצטרף לפת״ח, לושתתף בקרב כראמה ונרצח,
לבסוף, מפני שדגל בשלום עם ישראל. אל־ג׳עברי
שירת את המלך, התאים את עצמו לכובש הישראלי,
והמשיך במסורת פלסטינית עתיקה: להסתדר עם הכובש
עד עבור זעם.
זכורה לי במייוחד שיחה עימו. שבה סיפר לי באריכות
על קורות חברון בימי מילחמת־ ,1948 כאשר המצרים
והירדנים נאבקו זה בזה על השליטה בהר-חברון
תחת להילחם בישראל. הוא תיאר את שני הצדדים בליג-
לוג עוקצני. התגלגלתי מצחוק למישמע הסיפורים על
המפקדים המצריים והירדניים. היה ברור שהשייח׳ בז
להם, שהוא מתמרמר על אי־יכולתם או אי־רצונם להגן
על העם הפלסטיני, ושהוא מאמין שעל הפלסטינים לקחת
את גורלם בידיהם.
דיברתי עימו על ההצעה להקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, לצד ישראל (רעיון שאש״ף התנגד לו
אז בחריפות) ולא הופתעתי כאשר הביע תמיכה נלהבת
ברעיון זה.
כאשר קם להיפרד אמרתי לו :״אני בטוח שהמדינה
״שטויות !״ הפלטתי.
הפלסטינית תקום, ואני מקווה שאתה תהיה נשיאה הזאת
היתה תשובה אינסטינקטיבית• ,כהרף־עין, ולא
ראשון.״
משתי ממנה בכל החודשים והשנים שלאחר מכן.
השייח׳ זרח מאושר ואמר :״אין־שא־אללה !״
כעבור שלוש שנים צילצל לי ידיד אחר .״שמעת מה
קרה?״ שאל בקול רועד מהתרגשות ,״זה עדיין סודי
נזכרתי באותו רגע לאחר מכן, כאשר הפך אל־ג׳עברי
לגמרי. תפסו את בר בריגול !״
סוכן של המלך חוסיין. הוא הודח על־ידי הדור הצעיר
״באמת?״ קראתי .״מעניין!״
בעירו, שמאס בזקן אשר היטיב להסתדר עם הכובש.
המוח האנושי מאחסן בקירבו מיליוני התרשמויות
רוח חדשה נשבה בחברון. הפטריוטיזם הפלסטיני תבע
ביטוי נמרץ יותר. הפרובוקציות של המתנחלים בקריית־ קטנטנות. ברגע הנכון, במהירות העולה על זו של מחשב
ארבע הוציאו את הדיפלומטיה הערמומית של אל־ג׳עברי אלטקרוני, נבדקות כל ההתרשמויות האלה ומוסקת מסקנה.
במיקרהו של ישראל בר. ברגע שנמסרה לי הידידעה
אל מחוץ לאופנה. במקום השועל הזקן בא פאהד קוואס־על
מעצרו שמעתי מעין ״קליק״ במוחי.
מה, בן של מישפחה יריבה, נציג הדור החדש.
הכרתי את בר היטב, וחיבבתיו. הוא מסר לנו ידיעות
אל־ג׳עברי ראה, כנראה, בחוסיין מישענת אחרונה
למעמדו בהר־חברון. אך מעולם לא האמנתי בנאמנותו ״ סודיות רבות על המתרחש בצמרת המישטר הבן־גוריוני,
לחוסיין, כשם שלא האמנתי בידידותו עם משה דיין. והיה זה תענוג להחליף עימו דיעות על בעיות הביטחון
בדרכו שלו היה אל־ג׳עברי פטריוט פלסטיני. אך דרכו של המדינה. הוא היה איש מבריק, מרתק — אך גם
מורכב ומיסתורי. נראה שבתת־ההכרה שלי הצטברו
היתה דרך של דור, שאבד עליו הכלח. דרך של דיפלו במשך הזמן כמה וכמה שאלות ותמיהות. פד, ושם לא
מטיה ערמומית, גמישות כלפי הכובש, הליכה בין טי -הסתדרו הדברים, לא התאימו הרשמים. כשנעצר, הסתדרו
פות־הגשם, פאטאליזם מוסלמי ודאגה לאינטרס פרטי.
פיתאום כל התמיהות וההתרשמויות. אישיותו, דיעותיו,
כשנפטר בשבוע שעבר, כבר היה השייח׳ מוחמד מעשיו, כולם התאימו לעבירה שעליה הורשע כעבור זמן־
עלי אל־ג׳עברי אנאכרוניזם.

במיקרהו של אהרונצ׳יק — כפי שכולנו קראנו וקוראים
לאהרון כהן משער־ד,עמקים — היתד, תגובתי הפוכה.
הרעיון שאיש זה יעסוק בריגול נגד המדינה היה
מיפלצתי. זה לא התאים להרכב אישיותו, לתכונותיו,
האם מותר לחיילת להיות לסבית? לשון אחרת: האם לדיעותיו, למעשיו. הייתי בטוח לחלוטין כי זהו חשד
מגוחך.
טעמו של אדם בענייני־מין הוא עניינו של הצבא?
במהלך החקירה והמישפט הצטיירה לנגד עיני תמונה
מרים בן־שלום, בת ה־ ,32 סולקה מצבא־הקבע אחרי
שהודיעה רשמית שהיא לסבית. היא פנתה לבית־המיש־פט.
השופט החליט שהצבא אינו יכול לפטר אדם בשל
נטיותיו המיניות, אלא אם כן הוכח כי נטיות אלה מפריעות
לו — או לה — למלא את תם קידו/ה ביעילות.
ואילו בן־שלום היתד, חיילת לדוגמה. לא הובאה שום
הוכחה לכך שעסקה ביחסי־מין הומו־סכסואליים עם חיילות
אחרות, או שהציעה להן הצעות ברוח זו.
הסמלת בן־שלום שמחה על ההחלטה. היא תבעה
להחזירה מייד לצבא .״הייתי טובה מאד בתפקידי,״ אמרה
,״מעולם לא הפרעתי לאיש.״
זה יכול היה להיות סיפור מעניין, אילו קרה בישראל.
אך הוא מעניין שיבעתיים, מפני שקרה בארצות-
הברית. הסמלת מרים בן־שלום שירתה באוגדה 84 של
חיל״המילואים במילווקי, והשופט טראנס אוואנס קבע
כי פיטוריה סותרים את התיקונים מס׳ 5 ,1ו־ 9לחוקת
ארצות־הברית.
לדעתי, החלק המעניין ביותר בסיפור זה הוא דווקא
שמה של הגברת: מרים בן־שלום. אין זה שם יהודי.
זהו שם ישראלי מובהק. אין ספק כי הסמלת היא יורדת
ישראלית, או בת של יורדים מישראל.
וזה מעורר מחשבות נוגות• מסתבר שלצד הפזורה
היהודית מתגבשת עתה פזורה ישראלית, עם שלם של
יורדים, מאז קום המדינה, שמיספרם כבד מגיע — אולי
— למיליון נפש. בניו ובנותיו של עם זה משרתים בצבאות
זרים, משלמים מס־הכנסה במדינות זרות, קשרו

את גורלם לגורל עמים זרים.
עלינו להתרגל לכך שניתקל מעתה בתדירות גוברת
והולכת בשמות ישראליים מובהקים, צבריים למהדרין
בידיעות ששוב אין להם שום קשר עם ישראל.

והמרגל הנוראי

אוד• *ובנד•

סמלת לסבית

ברורה של העניין. אהרונצ׳יק. שהיה תמיד פעיל מטעם
השומר״הצעיר במגעים עם ברית־המועצות ועם הערבים,
קיים פגישות עם נציג מדעי סובייטי, מבלי להעלות על
דעתו שזהו מרגל של הקג״ב. אהרונצ׳יק ביקש לשכגע
אותו שעל ברית־המועצות לשנות את יחסה לציונות
ולישראל. את הפגישות קיים במחתרת, מפני שהנהגת
מפ״ם דאז וחבריו בקיבוץ היו רואים אותן בעין רעה
מאד. במהלך השיחות סיפר אהרונצ׳יק לרוסי על זרמים
פוליטיים במדינה, ובעיקר על תנועות״השלום. בחיפוש
שנמצא בביתו נמצא חומר כתוב ב״צופן״ תמים — למשל,
שמותיהם של ראשי ״הפעולה השמית״ ,וביניהם שמי,
נרשמו בסדר הפוך (ירנבא במקום אבנרי, וכר).
לכאורה, היו פה כל היסודות של פשע־ביטחוני: פגישות
במחתרת עם רוסי, רישומי־צופן, ומה עוד. אך מי
שהכיר את אהרונצ׳יק ידע שזוהי הצטברות של שטויות.
לצד למדנותו המופלגת ותבונתו
כהוגה־דיעות מדיני
מצטיין אהרונצ׳יק בחמימות
של נער. פגישותיו
עם הרוסי היו מאד בלתי-
נבונות, אך תמימות. הוא
מסר לו חומר גלוי, שאינו
סודי ואינו נוגע לביטחון
המדינה. אין ספק •שכוונותיו
היו טהורות לחלוטין.
בית־המישפט דן אותו
בעוון ריגול, וקבע בפסק-
הדין שהחוק מכריחו לעשות
דבר ״שהדעת אינה
סובלתו״ משום שהוא מאמין
כי אהרונצ׳יק לא מסר
שום סוד. כתוצאה מכך
תוקן החוק, ונוצרה עבירה
חדשה :״מגע עם סוכן
זר״ .אני מאמין כי ב־ 1980 היה כל בית־מישפט בישראל
מזכה את אהרונצ׳יק, תוך קבלת הטענה שהוא לא התכוון
לפגוע בביטחון־המדינה, ושהיה לו הסבר סביר לפגישותיו.
עמדתי לצידו של אהרונצ׳יק לכל אורך הפרשה, ולא
הצטערתי על כך. זכורני פגישה על הדשא שליד ביתו
בשעריו,עמקים, שעות מעטות אחרי ששוחרר מן המעצר,
לפני המישפט .״אורי,״ אמר לי ,״קראתי מה שכתבתם
במשך הזמן על הש״ב, וחשבתי שאתם ממציאים דברים
או מגזימים. עכשיו אני יודע שמה שכתבתם זה אפס
קצהו של מה שקורה באמת.״ הכוונה היתה לש״ב של
ימי איסר הראל ואנשיו.
כיום אין עוד אדם נבון בארץ המפקפק בטוהרו של
אהרונצ׳יק. בית־המישפט השתנה. השב״כ השתנה. ה אווירה
השתנתה.
אהרונצ׳יק נשאר אהרונצ׳יק. השבוע מלאו לו 70 שנה.
לכל אדם יש הרבה אבות רוחניים, שעיצבו את עולם
מחשבותיו. לרוב אין אדם מודע להשפעות אלה. איני
יוצא מכל לזה. אך אני יודע כי אהרונצ׳יק השפיע השפעה
רבה מאד על גישתי המדינית — וזאת שנים רבות לפני
שהברתיו אישית. יותר מכל אדם אחר, הוא שיכנע אותי
שיש עם פלסטיני, ושזהו גורם מרכזי ונפרד, שעימו עלינו
לעשות שלום. אם אני דואג מאז 1948 בהקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום וכבוד הדדי, הרי זה
במידה רבה תודות (אד באשמת) אהרונצ׳יק. עד היום
איי מקשיב בעניין ובהנאה אינטלקטואלית לניסוחיו. הוא
אחד המיזרחיים הרציניים המעטים בישראל.
חוץ מזה, הוא גם מייצר בביתו יין מצויין.

עונש אבזרי
ליבי, ליבי לאליהו בן־אלישר.
הוא צריך להסביר לנשיא אנוור אל־סאדאת את המדיניות
של מנחם בגין, וזוהי משימה בלתי־אפשרית.
אבל על כך אינו ראוי ל רחמים.
הוא מאמין במדיניות
זו, והוא מאמין ב-
בגין. מגיע לו.
אבל לצעוד ברגל ביום-
חמסין קאהירי, בחום של
42 מעלות, לאורך קילומטר
וחצי, כשהוא לבוש
בחליפה וענוב עניבה, כדי
להיפגש עם סאדאת בשבת
ולהסביר לו את דיעות בגין
— זהו עונש כבד מדי. מה
שנקרא בשפת החוק האמריקאי
״עונש בלתי־רגיל
ואכזרי״.
פיקוח־נפש דוחה שבת.
אני מציע לרבנות הראשית
בן־אלישר
להוציא היתר מיוחד לשג־רירנו
בקאהיר לנסוע במכונית
ממוזגת־אוויר, כל אימת שהנשיא המצרי מזמין
אותו בשבת כדי לשמוע הסבר להברקה המדינית האחרונה
של מנחם בגין.

רוולירע בריבוע
המשך הניתוח של חוק־התועבה המתעטו
באיצטלה של ..חוק חגגת הפרטיות
פושות אסודות
מכאן אפשר לעבור לפרישה פרטית אחרת, העומדת עתה במרכז אחת המערכות
במאבק על הנשיאות בארצות־הברית.
הסנאטור אדווארד (״טד״) קנדי בילה ׳ערב עליז בחברת כמה מעוזריו וצעירות
אחדות. הוא ללח את אחת הצעירות במכוניתו הביתה. בדרך, אולי בהיותו *שיכור, נפלה
המכונית לתוך הים, הסנאטור הציל את עצמו והניח לנערה לטבוע.
פרשה זו עוררה — ועדיין מעוררת — שאלות רבות. כימעט כולן נמצאות
בתחום הפרט. מה היה טיב היחסים בין הסנאטור ובין אותה הנערה י האם היתד,
טיבה אינטימית כלשהי לכך שהסנאטור לא התאמץ להצילה? האם התנהגותו המוזרה
לאחר המיקרה, כשנמנע מלהזעיק את המישטרה, באה כדי לחפות על עובדות שהוא
ביקש למנוע את פירסומן?
העיתונות האמריקאית מתחקה אחרי המאורעות ומנסה לפענח שאלות אלה, שיש
להן השלכות רבות על כישורו של הסנאטור לכהן עתה כנשיא מעצמת־העל. זה
תפקידה וזו חובתה.

אך שום עיתון אמריקאי לא יכול היה לעשות כן, אילו היה
קיים כארצות־הכרית חוק־־תמיר — חוק האוסר את העיסוק כעניינים
פרטיים, גם (ואולי כעיקר) של אישי־ציכור, גם כשיש להם חשיבות
ציכודית ממדרגה ראשונה.

שדה מ׳ שפטים תמיר: לא אוהב תמונות
^ ר א שי ת שנו ת היי התהלכה במערכות העיתונים בלונדון ידיעה מדהימה.
י היא אמרה כי שר־הביטחון הבריטי, ג׳ון דנים פרופיומו, מקיים יחסים אינטימיים
עם יצאנית בשם כריסטין קילר, וכי אותה יצאנית היא בוזמנית גם פילגשו של אחד
הנספחים הצבאיים של ברית־המועצות בלונדון.
הידיעה עברה מעורך לעורך, ואיש לא העז לפרסם אותה. הכל הבינו כי זהו עניין
בעל חשיבות ציבורית עליונה, מכיוון שהאחראי העליון לביטחון המדינה ועלול להיות
קורבן לסחיטה מצד מערכת־הביון הסובייטית. אולם העורכים חששו שמא הטיפול
בפרשה זו יסבך אותם במישפטים מסוכנים.
בבריטניה אין חוק להגנת הפרמיות, מסוג זה המוצע עכשיו על־ידי שמואל תמיר
בישראל. שוב ושוב נתמנו בבריטניה ועדות לבדיקת סוגיה זו, ובכל פעם סירב הפרלמנט
הבריטי לחוקק חוק כזה.

אך גם חוקי־הדיפה והתקדימים הקיימים כמישפט הכריטי היה
כהם די כדי להרתיע את העורכים.
לבסוף התפוצצה ״פרשת פרופיומו״ הגדולה ,׳שר־הביטחון הודח והיוסקו מסקנות
מרחיקות־לכת לשמירה על ביטחון־המדינה.
בשלהי הפרשה נערכה גם נתיחה־שלאחר־המוות בקרב העיתונות הבריטית, והכל
היו תמימי־דעים כי העיתונות מעלה בתפקידה בסרבה לפרסם את הדברים מייד
כשנודעו לה.

כפי שניווכח בהמשך הניתוח של הצעת־החוק, אין לעיתונאי שום הגינה אמיתית
בבואו להתחקות אחר איש כמו הסנאטור קנדי בפרשה כזאת, ואין הגנה אמיתית על
עניין בעל חשיבות ציבורית.
בבריטניה התרחשה לאחרונה פרישה פרטית נוספת, שהיה ילה עניין ציבורי רב.
מנהיג המיפלגה הליברלית, ג׳רמי ת!ורפ, נאשם בהשתתפות ברצח, על רקע יחסים
הומו־סכסואליים עם צעיר שהיה, כנראה, זונה ממין יזכיר. המנהיג זוכה מן האישום,
אך טיב היחסים שבהם הסתבך בוודאי הטיל ספק בכושרו למלא תפקיד לאומי חשוב.

אילו היה קיים שם חוק־תמיר, איך היתה העיתונות יכולה לגלות
את יחסיו של המנהיג הדגול עם הרפתקן סחטני ז

אסור, אך ב,71 וחד...יי
ף* שנה שעברה הוקרנה על מירקע הטלוויזיה הישראלית סידרה ׳שהוקדשה כל *
כולה לעבודתו של עיתון אמריקאי יומי. היא נקראה על ישם העורך הדמיוני,
לו גראנט.
אפשר לקחת את פרקי הסידרה, ולהוכיח שכימעט כולם סותרים סעיף זה או
אחר של חוק־תמיר. הצופים, שעקבו בהערצה כה רביד, אחרי עלילותיהם ישל לו
גראנט וחבר עובדיו, צריכים לדעת כי עבודה זו אפשרית רק מפני שבארצות־הברית
מכיר החוק באינטרס העליון שיש לציבור בקיום עיתונות חופשית, חוקרת וחושפת.

משום כך, רוב המיגכלות שמבקש חדק־תמיר להטיל על העיתונות
כארץ, כשם קדושת הפרטיות, היו נמחקות שם על־ידי כית־המישפט,
בטענה שהן סותרות את החוקה.

יתכן שמסקנה זו היא שהרתיעה מאז את הפרלמנט הבריטי
מלחוקק חוק־תמיר שכזה.

הבה נבדוק את המיגבלות האלה, אחת לאחת.
סעיף 1של הצעת חוק הגנת הפרטיות — תש״ס — :980 אוסר ביכלל ־פגיעה
של אדם ב״פרטיות זולתו ללא הסכמתו״ — וכפי !שכבר ציינתי בהתחלת סידרה זו
(העולם הזה )2230 אין בחוק שום הגדרה מהי פרטיות. הכל אסור — מבלי שהאזרח
ביבלל, והעיתונאי בפרט, יוכל לדעת מראש אם מעשה מסויים ישלו מותר או אסור
על פי חוק זה.

כל פירסום על יחסיו האינטימיים של שר־הביטחון עם יצאנית,
גם אם היא כמיקרה פילגשו •טל מרגל, יפגע בפרטיות של השר.

בסעיף 2באד, רשימה של איסורים מפורטים. רשימה זו אינה מבטלת את הכלליות
של האיסור הכוללני, מפני שנאמר בסעיף זה כי אסורה ״פגיעה בפרטיות לרבוח...״
זאת אומרת: הכל אסור, אך במייוחד אסורים הדברים המופיעים ברשימה. על
כל פגיעה אפשר לתבוע נזיקין בספומי־עתק, בלי הגבלה. על הדברים המופיעים
ברשימה אפשר לשלוח עיתונאים לכלא, נוסף על תביעות־ו!נזיקין.
ואלה המעשים האסורים :

החוק להגנה על העסקנים, המתעטף באיצטלה של ״חוק הגנת הפרטיות״ ,המוצע
עתה על-ידי תמיר, יהפוך כל פירסום כזה בישראל לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית.
אחרי קבלתו לא יוכל שום עיתון ישראלי לפרסם פרשת־פרופיומו ישראלית — אם
תתרחש — מבלי להסתכן בתביעת־נזיקין ענקית ובשליחת עורכיו ועובדיו למאסר של
שנה אחת.

;,פרשוו אלישבע״
ין צורך לנדוד לבריטניה, כדי לחפש פרשיות שפירסומן יהיה בלתי-אפשרי.
י בסוף 1972 הגיעה למערכת העולם הזה ידיעה, שהיה קשה להאמין באמיתותה,
המערכת כימעט וסירבה לאפשר לכתב לבדוק אותה, מפני שזה נראה כביזבוז זמן. אולם
הבדיקה הוכיחה את אמיתותה.
מסתבר כי שר־הביטחון הישראלי דאז קייס יחסים אינטימיים עם גברת צעירה
בעלת רקע מפוקפק מאוד, שהציעה לו את חסדיה במיסגרת מאמציה להגן על אחיה,
חייל שנתפס בעבירה פלילית. השר נפגש עם הגברת באופן קבוע, שיחותיו עימד,
הוקלטו על־ידי אמה, והוא ניהל את ענייני המדינה והביטחון בטלפון מחדר־המיטות
שלה. הוא חשף את עצמו לרווחה לסחיטה, ואף נאלץ לשלם לגברת סכום־כסף נכבד.
העולם הזה פירסם את הפרשה, שזכתה בכינוי ״פרשת אלישבע״ ,על שם הגברת
הנוגעת בדבר, אחת אלישבע צ׳יזיס. למרבה הצער, לא הביא הפירסום להסקת
מסקנות.

יתכן שאילו נאלץ אז השר להתפטר, היו נמנעים כמה מן האפודה
של יום־־הכיפורים.
אין ספק שהיתר, לפירסום זה חשיבות ציבורית. אך לפי חוק־הגנת־הפרטיות של
שמואל תמיר יהיה פירסום כזה אסור בתכלית.

די כמחדל זה כדי לפסול את ההצעה כולה.

• ״בילוש• או התחקות אחר אדם או הטרדתו.״

זהו סעיף מדהים בכוללנויתו. מה נקרא ״להתחקות״ אחר אדם?
לפי מילון גור ,״להתחקות״ פירושו ללכת בעיקבות אדם, לשמור על צעדיו ומעשיו
של מישהו. שנאמר, בספר איוב:׳״על שורשי רגלי-תתחקה״.
אפשר לטעון כי כל פעולתו של עיתונאי היא התחקות אחרי בני־אדם, שמירה על
צעדיהם ומעשיהם, בייחוד כשהם אנשי־ציביור או אנשים העוסקים בדברים שיש בהם
עניין ציבורי. העיתונות הלוחמת, המגלה והחושפת בוודאי עוסקת בכך יום־יום.

עד כמה שהדכר נשמע כמדהים, סעיף קטן זה אוסר למעשה את
עיקר פעולתה של העיתונות, חוץ מאיטר פירסום קומוניקטים של
הממשלה, דיווח על שערוריות ככנסת ותיאור מעשיו הפומביים) של ץ השר שמואל תמיר.
הקורא שיתקשה להאמין לקביעה זו יחפש בהצעת־החוק לשווא הגנה כלשהי על
העיתונאי העוסק במלאכתו. יש בהצעת־החוק הגנה על בלשים פרטיים, ששום מיגבלה
לא תחול עליהם, וגם על !אנשי המישטרה ושרותי־הביטחון. העיתונות פשוט אינה
קיימת בין המוסדות הממלאים תפקיד ציבורי במדינה.
עיתונאי נאלץ לא פעם לעקוב אחרי אדם, כדי לחקור פרשה של שחיתות, פשע,

מעילה באמון הציבור ׳ועוד. אין פירוש הדבר שמותר לו להטריד אדם. אולם אין שום
צורך בחוק חדש כדי למנוע זאת. קיימים בארץ שני חוקים — פקודות הנזיקין
האזרחיים וחוק העונשין ,1977 האוסרים את הטרדת היחיד והמטילים עונשיו על מי
שמפר איסור זה.
מסתבר, איפוא, כי הסעיף בהצעת־החוק של תמיר אינו בא למנוע הטרדה של
אדם, האסורה בלאו הכי גם כיזם, אלא דווקא ״התחקות״ שאינה בגדר הטרדה —
סעיף המכוון כולו, ובבירור, נגד פעולת העיתונות.

• ״האזנה האסורה עד פי החוק.״

צריכים לקרוא חמש מילים אלה פעמיים, כדי להבין את שיטתו של תמיר.

מה הטעם לאסור כחוק כ׳ מה שככר אסור על פי חוק א׳ ץ
לכאורה, זה מגוחך. למעשה יש בזד, מידה רבה ישל ערמומיות. כי סעיף קטן זה
נועד לצורך הסוואה. מכיוון שכל אדם מתנגד להאזנת־סתר, הרי הוספת סעיפים כאלה
בהצעת־החוק באה לנצל התנגדות צודקת זו כדי לעורר את הרושם שגם הסעיפים
האחרים הם בעלי אופי דומה. בבחינת :״אסור לרצוח, לאנוס, לשדוד ולפרסם מאמרים
נגד שר־המישפטים ומיפלגתו.״ מי שמתנגד לרצח, לאונס ולשוד יכול להתפתות לחשוב
כי גם העבירה הרביעית היא מסוג זה.

* ״צילום אדם כשהוא כרשות היחיד.״
גם זהו סעיף מייותר לגמרי. העניין מהווה הסגת־גבול, ויש סעיף מפורש נגד
הסגת־גבול גם בחוק העונשין וגם בחוק הנזיקין.
יכול להיות ויכוח על מיקרה־גבול (למשל: צילום אדם בפתח דירתו) אך אין
ויכוח על העניין עצמו.

הסעיף מיותר לחלוטין, ואינו מוסיף דכר עד המצג החוקי הקיים.
אם כן, לשם ימה הוא בא? לכך יש הסבר פשוט מאוד; הוא בא להצדיק את
הסעיף־הקטן הבא אחריו ,׳שהוא שונה לגמרי ,׳ובעל אופי הפוך. הנה הוא :

• צילום אדם כרשות הרכים או פירסום תצלומו כרכים, כנסיכות
שכהן הצילום או הפירסום עלול להכיאו כמכוכה.
במילים פשוטות: אסור לצלם אדם ההולך ברחוב, המשתתף בסעודה ממלכתית,
הנואם בוועידה מיפלגתית. אסור לעיתון לפרסם תמונה כזאת, אם הדבר ״עלול
להביאו במבוכה״.
מה זה ״מביא במבוכה״? הרי זוהי אמת־מידה סובייקטיבית לגמרי. מה שמביא
במבוכה את פלוני, לא יביא במבוכה את אלמוני. פלוני אינו אוהב שיצלמוהו כשהוא
אוכל, מפני שהוא אוכל כמו חזיר. אלמוני אינו רוצה להופיע בחברת מזכירתו, מפני
שהוא חושש מפני אשתו. פלמוני חושש שמא יצלמוהו מנמנם בשעת נאום חברו.
וגם בכך לא די. לא נאמר :״מביאו במבוכה״ .נאמר :״ עליו להביאו במבוכה״.

כמילים אחרות: כד
מסכים לכך.

תצלום יהיה אסור, אלא אם כן המצולם

הומוריסט יכול היה לקרוא לסעיף זה ״סעיף תמיר״ .רגישותו של שמואל תמיר
לתצלומים היא מן המפורסמות, וגורמת לציחקוקים במערכות של כלי־התיקשורת. יש
לתמיר תמונה אחת, שצולמה לפני שנים הרבה. הוא נראה בה צעיר, סימפאטי,
רזה, חכם, טוב־לב — תכונות החסרות, משום־מה, בתצלומיו המאוחרים. אנשי תמיר
מקפידים לספק תמונה זו לעיתונים ולטלוויזיה — והיא המופיעה בהם באופן קבוע.
(כאשר יוקרן בפעם הבאה תצלום של תמיר על מירקע הטלוויזיה, שים לב לתמונה
זו. היא תשעשע אותך).

אך למעשה נוח סעיף זה לכל העסקנים. הרי זה גן־עדן ממש
לפוליטיקאים: בד אחד יקכע כעצמו איזה תצלום שלו יתפרסם — כמו
דיקטטור כולשכיקי או פאשיסטי.
הדבר נאמר בפירוש בדברי־ההסבר הרשמיים להצעת־תמיר :״איסורים אלה מבוססים
על ההשקפה שדמות דיוקנו של האדם היא חלק מפרטיותו.״ כל אדם. גם פוליטיקאי.
גם שחקן־תיאטרון. גם כוכב־קולנוע.
חקיקת סעיף זה תשנה את חזות העיתונות והטלוויזיה עד ללא הכר. רוב
התמונות המתפרסמות בעיתונים ייעלמו. הטלוויזיה לא תוכל לפעול כלל, כי אחרי כל
צוות, שיצלם מאורע כלשהו, תזדנב קבוצה גדולה של פקידים, שתצטרך לבקש כל
אדם המופיע בסרט — גם עובר אורח סתם — אם הוא מסכים להצטלם, ולהחתימו על
כתב־הסכמה.

״קריאת מיכתכ או העתקתו שלא כרשות הנמען או השולח.״

כלומר: אסור לקרוא ולהסתמך על מיכתב כלשהו, אם אין השולח או המקבל
מסכים לכך.

לו גואנ ם: הערצה רק בטלוויזיה
התוצאה ההרסנית של סעיף כזה כלל לא תתואר.
כל מי שקורא את סידרות־הגילויים בשבועון זה,
לפרסם בהן העתקים של מיכתבים — ואלה הם רק
גילויים, בכל עיתון, מתבססת על מיכתבים המועברים
— למשל, פקיד הרואה במישרדו התכתבות המגלה
להעבירה לידיעת הציבור.

למשל, יודע כי אנו מרבים
העיקריים. כמיעט כל כתבת־לעיתונאי
על־ידי צד שלישי
שערוריה ציבורית, והמחליט

אלה הן שתי הזרועות של הצכת. החוליר״ע המקורית — חוה
לשון הרע — אוסרת פירסוס דכרים אם המפרסם אינו יכול להוכיח
שהם אמת, ושיש כהם עניין ציכורי. עתה כאה החוליר״ע השניה —
חוק הגנת הפרטיות — ואוסר הסתמכות על מיסמבים, שיש כחם להוכיח
כי הפירסום הוא אמת.
כדברי הפיתגם האמריקאי :״אם המטבע תיפול על הצד האחד — אני מרוויח.
אם תיפול על הצד השני — אתה מפסיד.״
די בסעיף קטן זה לבדו כדי לשים קץ למרבית הגילויים והחשיפות של העיתונות
הלוחמת. פרשות נתיבי־נפס, אשר ידלין ודומיהן שוב לא תתפרסמנה. אין ספק כי
זוהי המטרה של מגיש הצעת־החוק.
הדבר חמור שיבעתיים מפני ששמואל תמיר התפאר לא מכבר בתוכנית־טלוויזיה
על חלקו בפרשת חי חסידוף — הארכיבר במישרד־המישפטים שהואשם והורשע בכך
שמסר להעולם הזה מיכתב. המיכתב גילה קנוניה למניעת האשמתו של מפכ״ל
המישטרה, שנשבע לשקר. אנחנו העברנו את ההגנה על חסידוף לידי תמיר.
עתה יהיה ניתן להרשיע איש כמו חסידוף גם על פי חוק זה — המוגש על־ידי תמיר.
סבוכים נפתולי הנפש של אדם.
כדאי לעמוד על שתי נקודות מישפטיות. ראשית: גם כיום אסור לגנוב מיכתב
(המשך בעמוד )46

שלוש פושות אסורות: פרוביומו עם אשתו, אלישבע עם אמה, סד קנוי במסיבה

מעשרה מאמרים בעיתונים, התומכים בפרס. בדבר
הופיעו שלושה מאמרים ביום אחד — של ישעיהו
אברך, חגי אשד ומרדכי (״מוטה״) גור, התומכים
בפרס. בידיעות אחרונות פירסם ישעיהו (״שייקר,״)
בן־פורת מאמר תמיכה בפרס, ובמעריב פירסם מאמר
כזה הפרופסור מיכאל ברונו. בג׳רוזלס פוסט עשה
זאת מארק סגל.

אניטי המטה של רכין מכינים עתה פעולת־נגד,
כצורת מכול של מאמרי תמיכה כרכין.

פרס הזטין
התקפה עליו
פרס י,שקרן״,
רביו ייגדי חוור
כפגישה שנערכה כיום הששי שעבר בין
ראש״הממשלה, מנחם כגין, לכין שרי
הדמוקרטים, אמר כגין לדמוקרטים :
״מדברים על האלטרנטיבה. מי יכוא
במקומי ץ פרם ץ הוא מסוכן למדינה, עלול
למסור הרכה לערכים, לא אמין ושקרן.״
על רכין אמר כגין :״הוא הגון, אמין,
יודע לנתח, אכל אין לו חזון.״

בגין :
לא אבנוו לשרון
באותה פגישה, שהתקיימה יומיים לפני ישיבת־הממשלה
שבה אירעה התנגשות בין ראש־הממשלה
מנחם בגין לבין שר־ר,חקלאות אריק שרון, אמר
בגין לשרי הדמוקרטים :״יהיה מה שיהיה, אני לא
אכנע עוד לאריק שרון. נמאס לי להיכנע לאיומים
שלו.״

בגין הכשיל
אח דולצ״ן

רק עתה התגלה לאנשי מחנהו של יושב־ראש הנהלת
הסוכנות־ד,יהודית, אריה דולצ׳ין כי ראש־הממשלה,
מנחם בגין, דיה מעורב בבחירות הפנימיות במיפלגה
הליברלית.

לטענת דולצ׳ין, היו אנשים המקורכים
לכגין, מתוך תנועת החרות, מעורכים בשמו
כהקמת הכרית כין שר־האנרגיה, יצחק
מודעי, לבין סגן־ראש־הממשלה, שימחה
ארליך, וזאת כדי לסכל את בחירתו של
דולצ׳ין ליושכ-ראש המיפלגה הליברלית.

מ כתב את
טפתפ ההתפטרות
בחוגים מיפלגתיים נפוצו שמועות שונות בנוגע לזהותו
של האדם שכתב את מיכתב ההתפטרות של שר־הביטחון
לשעבר, עזר וייצמן.

היו שמועות, לפיהן מהכר המיבתכ הוא
ח ״כ העכורה יוסי שריד. שמועות אלה
פשטו אחרי שנודע שהנוסח המדוייק של
המיכתב היה בידיו של יושב־ראיט מיפלגת
העבודה, שימעון פרם, לפני שהגיע לידי
ראש־הממשלה.
שריד מכחיש בתוקף שמועה זו. אחר־כך נפוצו
שמועות כאילו כמה מאישי חרות, הידועים דווקא
כנאמני בגין, עזרו בניסוח המיכתב.
שתי ההשערות הן בגדר שמועות וקרוב לוודאי
שווייצמן חיבר את המיכתב עם יועציו הקרובים.

מ־לחמח מאמרי

הדיון בכנסת על תרבות הדיבור, שנערך בשבוע
שעבר ביוזמת יושב־ראש סיעודהמערך, ח״כ משד,
שחל, תוכננן ביוזמת יושב־ראש המיפלגה, שימעון
פרם, חרף הידיעות המוקדמות על כך שראש־הממשלה,
מנחם בגין, עלול להשתמש בריב פרם־רבין
בדברי תשובתו.

במטהו של פרס ניצב ח״כ יוסי שריד בראש צוות,
שיזם בסוף השבוע שעבר פירסומם של יותר

רופאי יורדים
לדרוס-אפריקה
כמה עשרות רופאים צעירים עומדים לעזוב
השנה את הארץ ולרדת לדרום־אפריקה.
לאחרונה נוצר קיטר כין רופאים ישראליים
לכין כתי־חולים כדרום־אפריקה, שהציעו
לישראלים תנאי שכר ומחייה מצויינים.
בדרום־אפריקה קיים מחסור משווע ברופאים. רבים
מרופאי ארץ זו היגרו לארצות־הברית ולקנדה׳
עובדה שדחפה את שילטונות דרום־אפריקד, להציע
תנאים טובים במיוחד לרופאים מארצות־חוץ
המסכימים לבוא לארצם.

פרס החליט להסתכן, ולהשתמש ככגין
כדי להוכיח שרבץ משמיץ אותו וכי הוא
מעולם לא כתב מילה רעה אחת על רכין.
ואמנם, אחרי נאומו של כגין, הדגיש פרס
כפני עיתונאים שכגין לא הצליח למצוא
אפילו ציטטה אחת שכה משמיץ פרם את
יריכו.

פועלים 3ל!ר 3פורים

תמיר רוצה

א2שי תנועתו של מאיר כהנא, תנועת ״כך״,
מגלים כאחרונה פעילות נמרצת כיותר
כקרב מורים, כעיקר כערי־פיתוח.

לרכוש מישרדים
שר־המישפטים, שמואל תמיר, פנה אל ח״כ שלמה
אליהו והתעניין בדבר האפשרות לרכוש מישרדים
בבניין החדש שאותו מקים אליהו ברחוב אבן גבירול
בתל־אביב.

תשיר הסכיר לאליהו, כי הוא מתעניין
כמישרדיס לשימוש עסקיו הפרטיים ולא
למען מישרד־־המישפטים :״מי יודע כמה
זמן עוד אהיה בממשלה, ואם ככלל אהיה
חכר ככנסת הכאה.״

שפיר הויגגד
לגוד׳
מזכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר, לא
ידע כלל על הכוונה למנות את האלוה
(מיל ).רחכעם (״גנדי״) זאכי לתפקיד
הכרוך ככיקורת ובפיקוח באגף המישטרה.
לשפיר נודע הדכר רק מהפירסום כעיתונים,
ואז מחה על המינוי כפני שר־הפנים הד״ר
יוסף כורג.
תשובתו של בורג לשפיר היתר זה לא אני
עשיתי, תפנה למרקוביץ.״ אולם שפיר ידע כי בורג
אישר את המינוי אחרי שהוא הוצע על־ידי סמנכ״ל
מישרדו לענייני מישטרה, יעקוב מרקוביץ.

לאחרונה הורעו היחסים כין בורג לשפיר.
המפכ״ל התלונן שהוא חש כנימה של
זילזול מצידו של השר.

כשדרש שפיר בירור יסודי בפרשת גנדי, הסביר
לו בורג כי גנדי לא קיבל כל מינוי אלא התבקש
לכתוב חוות־דעת .״זה יקח לו שבוע שבועיים,
ואחר־כך לא נראה אותו אצלנו,״ הרגיע השר את
המפכ״ל.

גוד *?בד שפר
האלוף (מיל׳ ).רחבעם (״גנדי״) זאבי יקבל סכום של
כעשרת אלפים לירות עבור הכנת המיסמך לאגף
ההמישטרה במישרד־הפנים.

גנדי כיקש שלא לקכל כלל שכר, אך שר
הפנים, הד״ר יוסף בורג, עמד על כך שהוא
יקכל שכר עכור הכנת חוות־הדעת שלו,
והדכר אף צויין ככתב המינוי של גנדי.

ח״כים

בטלו
חתימת הקרב כין יושב־ראש מיפלגת־העכודה,
ח״כ שימעון פרם, לכין ח״כ יצחק רכין,
מתמקד עתה סכיכ מאמרים בעיתונים.

מסירים את חתימתם מהפניה אליו כעניין
משום שנודע להם שאולמרט הטעה אותם
כפרטים וכי הם חתמו על מיסמך שהיה
סכוסס על מידע כוזב.

כמה חברי־כנסת עומדים להודיע השבוע על ביטול
חתימתם על המיסמך שהפיץ ח״כ אהוד אולמרט
בין חברי־הכנסת, בעניין הפניה לאלוף (מיל ).רחבעם
(״גנדי״) זאבי, שיחבר חוות־דעת על ענייני המישטרה.

חכרי־הכנסת יודיעו דשר־הפנים, כי הם

אנשי כהוא

לאחרונה הגיעו ללישכתו של שר־החינוך, זבולון
המר, מיכתבים של מורים ומנהלי בתי־ספר, המוקיעים
אותו על ״המתינות שלו ועל כך שהוא עוסק בהגנה
על ערבים תחת שיעסוק בענייני חינוך.״ בבדיקה
שערכו אנשי המישרד התברר, כי היוזמה לפעילות
מקורה בפעילים של תנועת כד,נא בערי־הפיתוח.

יהלומנים תקימו
קרן גפיה
יהלומנים שנפגעו סמכת בריחתם של יהלומנים
מהארץ, המותירים אחריהם חובות של מיליוני דולר,
החליטו לפנות לעזרת אנשי מישטרה לשעבר,
כדי שיעסקו בגביית החובות של עמיתיהם שברחו.
הקש ששבר את גב הגמל היתד, בריחתו לארצות־הברית
של היהלומן מיכאל מיסטריאל. כנגד
מיסטריאל הוגשו תלונות למישרה על רמאויות
בסכומים של 600 אלף דולר, אך בחוגי היהלומנים
ידוע כי חובותיו בארץ עולים על שני מיליון דולר.

היהלומנים הקימו קרן כת .5צ מיליון
לירות, כהי לממן את הייעוץ המיקצועי
של קציני המישטדה דשעכר וכדי לגייס
גוכי־חוכות מיקצועיים כחוץ־לארץ.

רובינשטיין הציל
את טופי
ח״כ ש״י, אמנון רובינשטיין, היה זה שהציל את
ח״כ חד״ש תופיק טובי מהוצאה ממליאת הכנסת.
כאשר הפסיק יושב־ראש־הכנסת, יצחק ברמן, את
ישיבת המליאה לחמש דקות, הוא סבר שטובי יוצא
מאולם המליאה בכוח בשעת ההפסקה. הוראה ברוח
זו נתן היו״ר לקצין הכנסת יצחק (״איזי״) בן־גל.

ח ״כ רובינשטיין העיר לכן־גל, כי על פי
התקנון אין להוציא חכר־כנסת מאולם
המליאה ככוח כשלא מתנהלת כו ישיבה.
כן־גל סיפר על כך לברמן, והלה החליט
לחדש את הישיכה ואז להורות על הוצאתו
ככוח של טובי.
רק אז הגיעה ללישכת היושב־ראש סגניתו, ח״כ
שושנה ארבלי אלמוזלינו, שטענה בפניו כי אי אפשך
היה לשמוע את אזהרותיו, לפני ההוצאה, כפי שמחייב
התקנון. ברמן, שהבין כי שגה בקבלו החלטה
פזיזה ומהירה מדי, נתלה בדבריה של ארבלי ושינה
את דעתו בנוגע להוצאת טובי מהאולם.

הסדרנים, שניסו להוציא את טוכי ככוח,
לפני ההפסקה כישיבה, התפלאו לגלות
שהכיסא עליו ישב הח״ב מחובר לריצפה.
הוראת קצין הכנסת היתה שלא לחבר
כיסאות לריצפה, כדי שאפשר יהיה,
כמקרה הצורך, להוציא חכר־בנסת מכלי
לגעת כו, על־ידי נשיאתו עם הכיסא שעליו
הוא יושב — החוצה.
בן־גל יורה השבוע לשנות את מיבנה הכיסאות, כדי
שאפשר יהיה לנתקם מהריצפה.

במדינה העם הפורשים תחדעויס

״זה מצער!״ זאת היתה
תגובתו הראשדגה ש?
שו״חביטחץ החרש
ע 7גיסיוגוודהרצח :
זה היה מוכרח לבוא. כל מעשיה
ומחדליה של ממשלת-ישראל הובילו
לכך.
ראש״הממשלה ושר־הביטחון מנחם
בגין השתתף בהספד לחללי
האוניה אלטלינה, שנהרגו בפקודת
ראש־הממשלה ושר־הביטחון דויד
בן־גוריון. בשעתו עמד בגין בראש
אירגון־הפורשים, שהביא את ה־אוניה.
בן־גוריון חשש שמא הביאה
האוניה את הנשק לשם עריכת
פוטש נגד השילטון הישראלי החדש.
בגין עצמו שהד, על סיפון
האוניה כאשר נפתחה עליה אש
בחוף תל־אביב, וחבריו דחפו אותו
בכוח מן האוניה אל תור המים,
כדי להצילו.
בשעה שבגין הספיד את חבריו־מאז
בסיגנון־הקיטש הרגיל שלו,
עסקו יורשיו בהכנת הפעולה הגדולה
הראשונה של המחתרת הפורשת
החדשה.
פמה מחתרות זו למחרת בבוקר
התפוצצו מיטעני־הנפץ במכוניותיהם
של ראשי העיריות של
שכם, רמאללה ואל־בירה. בסאם
אל־שכעה משכם וכרים ח׳לף מרמאללה
נפצעו קשה. באל־בירה
נפצע חבלן המישטרה, שהוזעק ל מקום.
בחברון התפוצץ רימון
ממולכד בשוק הערבי.
הכל מזכיר את מעשי אצ״ל בשנות
ה־30׳ (פצצות בשווקים ערביים)
וה־40׳ (התנקשויות בחיי
אישים).
הסימנים להקמת מחתרות עבריות
חדשות התרבו מזה זמן ניכר.
גוש־אמונים צבר נשק והקים —
בחסות הרמטכ״ל רפאל (״רפול״)
איתן — יחידות צבאיות במיסגרת
צה״ל. יש בידו מצבורים גדולים
של נשק חוקי ובלתי־חוקי, ואין
ספק שחבריו מאורגנים עתה ב־מיסגרת
מחתרתית.
הכנופייה של ״הרב״ מאיר כה־נא
חדלה מלהיות בדיחה. ההחלטה
לכלוא את
״הרב״ ועוזרו במעצר מינהלי יכלה
לנבוע רק ממידע סודי, שלימד
על כוונות האירגון לבצע פעולות
מסוכנות ביותר.
אין לדעת, בשלב זה, אם אלה
הן שתי המחתרות היחידות הפועלות
עתה בשטח, או שישנן
עוד. אך פעולות השבוע לימדו כי
לפחות אחת המחתרות היא יעילה,
מצויידת כראוי בנשק ומסוגלת
לפעול באין־מפריע במרחב שבו
מפקח צבא־הגנה־לישראל על הביטחון.
מדעמדיס
לרצח. ההשלכות
של מצב זה מובנות מאליהן.
מי שיוצא לרצוח ערבים, לא
יימנע מרציחת יהודים הנחשבים
בעיניו כבוגדים. אלה אינם כוללים
רק את ראשי מחנה־השלום,
ע|רציחתם נדרשה בכתובות ב־צבע־דם
על הקירות בתל-אביב,
אלא גם חברי הממשלה, המשולים
ל״בוגדים״ בעיני הקנאים.
מחתרת מזויינת היא אנטי-דמו־קרטית
מטבע בריאתה, ומטרתה
היא לפרוק את עול הממשלה החוקית
ושילטון הכנסת.
ברור כי נוצר עתה ״מצב אל־ג׳ירי״
של מילחמה משולשת:
צה״ל, המחתרת של העם הכבוש
והמחתרת של הנחלנים.
תגובתו הראשונה של שר־הבי־העולם
הזה 2231

השר שרץ
מי שאולאטאן?
טחון מנחם בגין על פעולתם הרצחנית
של הפורשים :״זה מצער.״
הגולם ^ דושדים

הגולם קם על המחר״ר,
והמחר״ל יה?ף חביתה
מבלי להשמיד
את יציר־בפיו
יהודה ליווא בן בצלאל, הידוע
יותר בכינויו המהר״ל, יצר את
הגולם.
הגולם שירת את הקהילה היהודית
בפראג ושיבש את מזימות
הצוררים. בכל ליל־שבת היה ה-
המהר״ל מוציא מפיו את השם הקדוש,
והגולם היה צונח ארצה
אין־אונים, עד מוצאי־השבת.
פעם אחת שכח המהר״ל להוציא
את השם הקדוש מפי הגולם. ב־יושבו
בבית־הכנסת נודע לו כי
הגולם משתולל ברחובות ומאיים
להחריב את העיר. המהר״ל מיהר
אל הגולם והוציא את השם הקדוש
מפיו. מאז מונח הגולם בעליית־הגג
של בית־הכנסת הישן בפראג,
עד עצם היום הזה. כך, על כל
פנים, מספרת האגדה.
בנין, רפול, מט. עזר וייצמן
יצר אף הוא גולם. הוא מילא תפקיד
מרכזי בהעלאת הליכוד ל־שילטון.
לאחר מכן הרכיב צמרת
חדשה למערכת־הביטחון.
כאשר בחר ברפאל (״רפול״)
איתן ומינה אותו לתפקיד ה־רמטכ״ל,
וכאשר הטיל על האלוף
דני מט את תפקיד מתאם־הפעולות
בשטחים, סמך וייצמן על עצמו.
הוא ידע שבתור שר־הביטחון הוא
יוכל לכוון ולהדריך אותם בעניינים
מדיניים וציבוריים, לפקח על
מעשיהם, למנוע מהם מעשים בל־תי-שקולים
שהתאימו להשקפותיהם.
שניהם קרובים לדיעות גוש־אמונים.
עכשיו
הלך עזר וייצמן. תפקיד
שד־הביטחון עבר לידי מנחם בגין,
שאינו מסוגל, מבחינת כישוריו
וסידרי־עבודתו, לפקח על עבודת
המערכת. למעשה הפך הרמטכ״ל
שר־הביטחון. יחד עם דני מט,
ינהל גם את הפעולה בשטחים ה מוחזקים.

האיוולת. את האות הראשון
לעידן החדש נתנה השבוע
החלטה אשר יצאה בשמו של מנחם
בגין, והנושאת את החותמת של
צמרת מערכת־ד,ביטחון.
על שני העיתונים הערביים ה־

מי זונה?

לאומיים במיזרח ירושלים, אל־פג׳ר
(״השחר״) ואל־שעב (״העם״)
נאסרה ההפצה בשטחים המוחזקים.
פירוש הדבר, למעשה: איסור
העיתונים. העיתון ד,שלישי, אל־קודס
(״ירושלים״) ,הוזהר, שצפוי
לו גורל דומה.
עזר וייצמן החליט בשעתו על
איסור־הפצה זמני, לשם אזהרה, אך
ביטל אותו בי _,האחרון של כהונתו.
איסור
עיתונים הוא מעשה קלאסי
של מישטר־כיבוש אובד־עצות.
מובן שהוא משיג תמיד את ה תוצאה
ההפוכה: העיתונים החוקיים,
הכפופים לצנזורה, נעלמים.
במקומם באים כרוזים בלתי־חו-
קיים, עיתוגי־קיר מלהיבים ותמי
סורת מחתרתית מפד,־לאוזן.
אך חשוב מן המעשה עצמו הוא
המסר הכלול בו. מנוי וגמור עם
מערכת־הביטחון, בהנהגת מנחם
בגין, לערוך מילחמת־חורמה בשטחים
המוחזקים. הסייגים ההגיוניים
שהיו לעזר וייצמן, למרות כל
האילוצים, נעלמו. האיוולת האופיינית
לכל מישטר־כיבוש, המביאה
בהכרח למרידה מזויינת, חוגגת
את ניצחונה.
הממשלה תמירון החדש

בגין הוא שארזאטאן,
שמיר הוא זוגה —
במילון של אריק
״הוא עוד יתגעגע לעזר וייצמן !״
ניבא השבוע אחד מראשי הליכוד,
בחצי״פה, מחוץ לטווח השמיעה של
מנחם בגין.
יתכן שנבואה זו כבר החלה מתגשמת.
וייצמן הלך. אריק שרון
נשאר. כתוצאה מפרישת וייצמן,
מעמדו של שרון התחזק באופן
מכריע. יש לו עכשיו כוח־סחיטה
עצום, ומנוי וגמור עימו לנצלו עד
תום.
בגין השארלאטאן. כבר ישי-
בת־הממשלה הראשונה בלי וייצ־מן
ביטאה את המצב החדש השולט
בה. לא בגין קובע בה את הטון,
אלא שרון.
בכל תקופתה של ממשלת״הלי־כוד
לא נשמעו עדיין דברים כפי
שהשמיעם אריק שרון בישיבה זו.
למעשה כינה את מנחם בגין בשם
״שארלאטאך, ואת יצחק שמיר בשם
״זונה״.

תחילה דיבר בנוסח ״רק שאר-
לאטאן יכול לאמר ש הנוכחים
לא ידעו למה הוא מתכוון. בגין
עצמו הבהיר זאת. הוא תבע משרון
לפרט למה ולמי הוא מתכוון. אז
נתברר כי אריק התייחס לדברים
שאמר מנחם בגין עצמו בקודש־הקודשים
— ישיבת מרכז חרות
במצודת־זאב.
אם בגין אמר דברים שרק שאר־לאטאן
* יכול להגיד אותם —
משמע שבגין הוא שארלאטאן. ב־שליפותיו
המהירות ביותר לא הגיע
עזר וייצמן להגדרה כזאת.
שמיר הזונה. לאחר מכן טען
שרון כי חיק־ד,ביטחון הפך ״אתנן
פוליטי״.
בשפה העברית, הידועה גם ל־אריק
שרון, למילה ״אתנן״ יש רק
פירוש אחד. התנ״ך אוסר בפירוש
להכניס לבית־המיקדש ״אתנן זונה
ומחיר כלב אתנן משתלם לזונה
בילבד.
אם העברת תיק־ד,ביטחון ליצחק
שמיר הוא אתנן, משמע ששמיר
עצמו הוא — אליבא דשרון —
זונה.
ירייה מעל לחרטום. מעולם
לא נשמעו מילים כאלה בממשלה.
הן לא נפלטו מפיו של שרון בלי
מחשבה ובלי כוונה. הן לא היו
בגדר התפרצות ספונטאנית. כמו
כל ההשתוללויות של אריק שרון,
הן הוכנו היטב מראש.
לשם מה ז
כאשר אונייודמילחמה רוצה לעצור
ספינה, היא יורה לעברה
יריית־אזהרה. בלשון הימאים, קוראים
לזה ״ירייה מעל לחרטום״.
היא לא באה עדיין להטביע את
הספינה או לפגוע בה, אלא רק
להודיע :״אם לא תעצור מייד,
יפגע בך הפגז הבא.״
דבריו של שרון הם ״ירייה מעל
לחרטום״ .הם באו להודיע למנחם
בגין שאם לא ייכנע לו, ולא ימסור
לידיו את תיק־ד,ביטחון, יעשה
אריק את הכל כדי להטביע את
הממשלה.
איך ז אריק אינו עזר. כשנמאסו
הדברים לעזר, קם והתפטר. אריק
* שאולאטאן: תפא־רמאי, ה־השתמש
בעגת־דיבור מיקצוטיוז
מזוייפת כדי לסבר את אוזני קורבנו.
מקור המילה באיטלקית.
** ספר דברים כ״ג .״כלב״ ,במובן
זה, הוא זונה הומו־סכסואלי.
הכינוי בא לרמז מל צורת המגנו.

שרון אינו חולם להתפטר. שיטו
תהיה הפוכה: למרר את חייו ש
ראש־הממשלה, למנוע מן הממשל
לתפקד כראוי, להעמיד לפני בג!
את הברירה: ללכת אל הנשי
ולהתפטר. כשבאים מים עד נפ?
רק התפטרות הממשלה כולה יכו
לה לשחרר אותה משר שהפך מיג

דווקא בשבוע האחרון נעשה נכ
יון לשנות מצב זה. הכנסת דג
בהצעת־חוק פרטית שבאה לאפש
לראש־ד,ממשלה לפטר שר. אול
הכנסת, לפי בקשת הממשלה ע5
מה, סירבה לקבל הצעת־חוק ז
היא הורדה מסדר־היום.
היעד הבא. אין ספק לאן מוע
דות פניו של אריק שרון.
מאז עזב את צד,״ל, הוא נש
את עיניו תחילה אל תפקיד ה
רמטכ״ל, ואחר־כך אל תפקיד שר
הביטחון — כקרש־קפיצה אל רא
שות־הממשלה. לשם כך ביצע תיט
רונים בלא־ספור. הוא הקים א(
הליכוד. הוא הפך יועצו לענייני!
גיטחון של יצחק רבין נגד שימעו
פרם, שכיהן אז כשר־הביטחון. הו:
התפטר, הקים רשימה עצמאית
נכשל, הצטרף שוב לליכוד.
בכל פעם חמק ממנו הפרס ברגז
האחרון. עתה החליט, כנראה, לקב
לו ויהי מה. הוא סבור כי בגי
לא יוכל עוד להרשות לעצמו מיל
חמה נגד אריק, אחרי התפטרוו
וייצמן, מפני שהיא תמוטט או
הממשלה.
שרון אינו איסטראטג, אך הו*
טאקסיקן נמרץ — גם בחיים ה[
צבאיים וגם בחייו המדיניים. תכו׳
נתו המייוחדת היא התרכזות מוחי
לטת על היעד הבא. בהתאם לכן
הוא מחליף אויבים וידידים, כשהיעד
המבוקש חולש על כל מערכת
יחסיו ומעשיו.
היעד הבא של אריק הוא תיקי
הביטחון. כל מי שיפריע לו בד,שגו
יעד זה, ממנחם בגין ועד יצח?
שמיר, הפך עתה אויבו, והוא ירדוף
אותו עד חורמה. כל מי שיכו?
לעזור לו, הפך בעיניו ידיד. מכיוו;
שעזר וייצמן הלך, אף מצא שרון
השבוע מילים טובות עליו.
חזרה לזן זה על הצפוי לעם•
ישראל אם אריק שרון יהיה שר־הביטחון
לימד אריק עצמו.
תחילה הודיע כי עצם מינויו
יטיל מורא ופחד בלב הערבים, עד
כי יחדלו מהתנגדותם למדיניות
הממשלה. אם זה לא יעזור, רמז
אריק, יטיל טרור־נגדי כה חמור
על השטחים הכבושים, עד כי כל
התנגדות תיפסק. כדוגמה לכך רמז
על פעולתו ברצועת-עזה, כאשר
חיסל שם את הפיגועים בשיטת־לחימה
שבה לא היו שבויים ואסירים.
כל פידאי שהתגלה — נהרג
בו במקום.
אריק לא היה מוכן להכיר בכך
כי מאז עבר זמן רב, ושהמצב
השתנה מן היסוד. התנאים הפוליטיים
השתנו, וגם הפסיכולוגיה
של העם הפלסטיני שוב אינה מה
שהיתר, בימי הצלחותיו בעזה.
פו ט ש צבאי. בדבריו היתה
לאריק פליטת־פה, שלא היתה, כנראה,
מכוונת. ודווקא היא מלמדת
יותר מכל על הסכנה הכרוכה במסירתה
של מערכת־הביטחון לידי
איש כזה.
בשיא הוויכוח הסוער בממשלה
אמר אריק :״הביטחון עומד אצלי
מעל לקונסטיטוציה.״ במילים אחרות:
הביטחון (על פי פירושו של
אריק) עומד מעל למישטר הדמוקרטי.
זוהי
האידיאולוגיה של גוש־אמו־נים
ותנועת־ד,תחייה. אין ספק שמבחינה
רעיונית שייך אריק שרון
למחנה זה. אולם בינתיים נדמה ל1
שהוא יכול להשיג את שלו בממשלה
זו, באותן השיטות של טרור
שהוא היה רוצה להפעילן בשטחיב
המוחזקים.

למלון קיסר אילת יש יומולדת
ואתה מקבל מתנות.
מבצע׳׳אויס קח וסע״:
השכרת רכב במחירים הנמוכים ביותר.
בשיתוף ״אויס
שכירת רכב מכל מ קו ם בארץ
ליומיים ויותר,
ללא הגבלת קי לו מ טרי ם,
ב מ חירי ם הנ מוכי ם ביותר!
(אין צורך בפקדון!).
למלון ״קיסר״ איל ת מל או
5שנים ואנו מזמינים אתכם
לבלות איתנו חגיגת קיץ נפלאה.
זה יהיה ״הפנינג״ א מי תי עם
תזמורת ריקודים, עוגות
יומולדת והפתעות נוספו ת
(אם במקרה יום ה הולד ת שלך
חל ב ת קו פ ת המבצע — תחכה
לך.שמפניה בחדר!) ,וכמובן כל
הדברים שמושכים אנשים
דוו קאל מלון ״קיסר״ המפואר:
טלויזיה בכל חדר( הי חידי
באילת!) ,מועדון סרטי וידיאו,
מס עד ת דגים, קופי-שופ, בר-בי-קיו
על שפת הבריכה, מגרש
טניס עם ת אור ת לילה, כדור-סל,
סירות חתירה, יכטה
מפוארת לשייט, סיורי מדבר,
טיולים ועוז/ועוד.

מחירים מיו חדי ם עד

* 1050.ל״י כולל מע״מ
ליום לאדם( לינ ה וארוחת
בוקר).
חינם! שני ילדים עד גיל
12 בחדר ההורים — עם
לינה וארוחת בו ק ר(ני תן
לק בל שרותי שמרטף).
מבצע ״ 4פלוס 1״:
הלילה החמישי חינם!
לשוהים 5לילות ( 6ימים) —
הלילה החמישי חינם.
עשה חשבון 6 :ימים לזוג 2 +
ילדים, עם לינה וארוחת בוקר
סה״כ 8400.-ל״י כולל מע״מ.
זוהי עסקת הנופש המשתלמת
ביותר!
פרטים ו הז מנו ת במ שרדים בכל הארץ.

און

תל-אגיב: אלנבי ,111 טל 612567 :
כיכר דיזנגוף(ריינס .)4טל.248306 :
ר ה׳נו רד או ,5טל 645403/4 :
אירוח ונופש נע ׳נו חיפה:
שדי הנ שיא , 126 טל.82277 :
ירושלים: ר ה׳ ש מ אי ,8טל.224624 :
ר ח׳ הרצל ,4טל.22947 :
נתניה:
באר שבע: ר ה׳ הרצל ,31 טל.73308 :
בני ברק: ר ח׳ ע קי ב א ,91 טל.708751 :

כל ישראל
תיירות ונופש

תל-אביב:
כל ישראל, אלנבי 95 טל 286186 :
כל ישראל — שגיא טורס, בן י הוד ה 76 טל 249620 :
חולון:
כל ישראל — תוריקו, וייצמן 2טל 895126 :
פתח-תקוה: כל ישראל -שי-לי, חיי ם עוזר 13 טל 919783 :
נתניה:
כל ישראל שרטורס, שמואל הנציב 6טל 053-31343 :
כל ישראל אקד מי טרוול, הכנ ס ת 10 טל 065-93123 :
עפולה:
באר-שבע:
טפר טורס. העצמ או ת 4 8טל 057-74615 :
כל ישראל

ובמשרדי מלון ״קיסר״ :אילת: טל .059-6161 :ירושלים: טל .02-223289 :תל-אביב: טל.03-235270 :

העולם הזה 2231

חי פי מפי א ה
ח בר״ הכנס ת אורי אבנרי שוב בי ק ש
אתב על־ ה מ דו רלארח בו נ או ם שנשא
ב כנ ס ת. ב על־ ה מ דו ר נענה לב קשה זו, מ בלי
ליצור ת ק די ם.
הנ או ם נישא כדי לנ מקאתההצעה
להביע אי -א טון בממשלה, לרגל התפט רו
תו של עזר וייצמן. אף ש ה קו א לי צי ה
ה ח לי טהל העדר מן ה או ל ם, לאעמדה
ב מי ב חן ובשעת הנ או םנכ חו רוב ח ברי-
ה קו א לי צי ה, יחד עם ראש־ הממ שלה, שני
סגניו וכמהמה שרי ם.
ל הלן ה ד ברי ם, לפי ה פ רו טו קו ל :

אודי אגנרי נ אדוני היושב־ראש,
כנסת נכבדה, לא עת היא למישחקים פרלמנטריים,
לטכסיסים, להתחמקויות.

זוהי העת לקום, להזעיק, להצביע,
להתפקד.
כל יום שני וחמישי יש עילה מוצדקת
להביע אי-אמון לממשלה זו. וגם בכל
יום ראשון, שלישי, רביעי, ששי ושבת.
אבל העילה הניצבת עתה לפנינו, מאפילה
על כל שאר העילות גם יחד.

להכיע היום אי־אמון לממשלת
בגין — אין זד עוד זכות, זוהי
הוכה :

שר מרכזי בממשלת הליכוד, האיש
שהביא את הליכוד לשילטון, האיש שמילא
תפקיד חשוב יותר מכל אדם אחר בהשגת
השלום עם מצריים, האיש הנושא באחריות
המרכזית לשמירה על ביטחוך המדי-
נה, האיש שהפך סמל בישראל, בארצות־ערב
ובעולם כולו — הודיע כי ממשלה
זו מועלת באמון העם.
״לתיקוות אשר תלו בנו אין אח־זה
במציאות, ולפי גובה הציפיות — שפל
האכזבות.״
״מעולם לא היה עם ישראל מדוכא
ושפל־רוח כפי שהוא בשנים האחרונות.״
״הדרך לחיזוק השלום ולביסוסו אמנם
פתוחה ורחבה, אך אין הולכים בה. תחת
לעשות צעדים מדודים אך נחושים אל
עבר השלום הכולל והיציב, אנו דורכים
במקום.״
״היתה לך, אדוני ראש־הממשלה הזדמנות
נדירה, ואותה החמצת!״

כך אומד האיש שהביא אותך
לשידטון, אדוני ראש הממשלה.
ראשי־ הממשלה מנחם בנין: הוא

הביא אותי לשילטון כ3י שהעולם הזה
הביא אותך לשילטון.
אמנון רובינשטיין: העולם הזה
הביא אותו לכנסת.
שמואל טולידאנו: האס שר־הבי־טחון
לא כתב את זה?
אורי אכנרי: אם אתם רוצים לנסות
בלעדיו, לכו לבחירות עכשיו !
אברהם שריר: אל יתהלל חוגר
כמפתח.
אורי אבנרי: כך אומר האיש מס,
2בממשלה, האיש היודע את כל סודותיה.

האם תעמוד הכנסת מנגד ץ
שר־הכיטחון מביע אי-אמון לממשלה
— האם תחריש הכנסת ץ

אדוני היושב־ראש, לפני שלוש שנים,
בסיומה של מערכת בחירות שעליה ניצח
עזר וייצמן, הביעה הכנסת אמון בממשלת
הליכוד.

איזו ממשלה היתה זאת — ומה
נותר ממנה ץ

תיק־החוץ היה בידי משה דיין. חבר-
הכנסת דיין שנוי במחלוקת מבחינות
רבות, אך אין ספק כי הוא אדם אינטליגנטי,
מנוסה ושפוי.
תיק-ר,ביטחון היה בידי עזר וייצמן, אדם
בעל נסיון עצום בשטח זה, בעל ראש
פתוח, שהתגלה במהרה כמדינאי מחונן
ומרחיק־ראות.
תיק־האוצר היה בידי שימחה ארליך.
כישוריו הכלכליים מוטלים בספק, אך אין
ספק שהוא אדם שפוי, מאוזן, מתון, שקול
ואחראי.
לממשלה זו הצטרפו נציגיהם של 200
אלף בוחרי ד״ש — תנועה חדשה, שרשמה

על דגלה את חזון המדינה היהודית הדמוקרטית,
שוחרת־השלום.
השר אריק שרון היה דמות שולית בממשלה
זו, טרמפיסט שתפס, ברגע האחרון,
טרמפ על עגלת הליכוד.

ממשלה זאת, אדוני היושב־ראש,
אינה קיימת עוד, לא מבחינת ההרכב
האישי, דא מבחינת האמון
הציבורי.
תיק־החוץ הועבר לידי השר יצחק שמיר,
לאומן קנאי, שהתנגד להסכמי קמפ-דייוויד,
והאוהד את אנשי התחייה וגוש־אמונים.
תיק־האוצר נמסר לידי השר יגאל חור־ביץ,
מתנגד מושבע של הסכמי קמפ־דיי-
וויד, אדם הדוגל בהתנחלות, בסיפוח, וממילא
במילחמה — והמקצץ בו־זמנית את
תקציבי־הביטחון.
בעוד שהשר הורביץ הדיח את שימחה
ארליך מתפקידו כשר־האוצר, הודח ארליך
מתפקידו כמנהיג מיפלגתו על־ידי
השר יצחק מודעי, נץ מושבע וקיצוני.
השר המרכזי בממשלה זאת הוא אריק
שרון, היחידי הפועל ומפעיל בה, סמל
הפרובוקציה הלאומנית, מנהיג השוליים
של הימין הלאומני־המיסטי — שלא להשתמש
בשם המפורש.

למרד מזויין בשטחים הכבושים: לסלידת
העולם הנאור כולו ממעשיה: מאובדן
אחרוני ידידינו בארצות־הברית ובאירו-
.פה: לבידוד גמור וסופי של ישראל
בעולם: לעימות עם העולם הערבי והעולם
המוסלמי כולו: למילחמת־אחים
מבית: להקמת מחתרות חמושות, המוכנות
לשפוך דם יהודי וערבי: להתפוצצות
חברתית הרת־שואה: להשתלטות
דתית־מיסטית על מערכות החינוך והתרבות.
ובעיקר לסרטן הנורא של הירידה.
אדוני היושב־ראש, בימי שילטונה של
הממשלה הזאת, הממשלה הלאומית זקו-
פת־הקומה, הגענו לכך ש־ססד אלף ישראלים
חיים עכשיו בחוץ־לארץ 700 .אלף
ישראלים ! יתכן שהאוכלוסיה היהודית של
ישראל ירדה למעשה ל־ 2.3מיליון נפש,
בעוד שהאוכלוסיה הערבית, הנמצאת תחת
שילטון ישראל, מתקרבת לשני מיליון.

וזנה, אדוני סגן״ראש־הממשלה,
״המדינה היהודית הדמוקרטית״
שעליה דיברת ערב הבחירות!

הממשלה הזאת, אדוני היושב־ראש איבדה
מזמן את אמון הציבור. הליכוד זכה
בקושי ב־ 20 מנדטים בסקרי דעת־הקהל,

אורי אבנרי: היה בכנסת ויכוח על
ההפגנה בגשר אלנבי. חבל שלא היית
נוכח בו, אדוני ראש־הממשלה. הייתי שומע
את דברי.
אדוני ראש־הממשלה, אתה תחזיר את
שלושת המגורשים במו־ידיך, בעוד שישה
שבועות. ואם אתה חכם — תחזיר אותם
עוד לפני־כן.
פסח גרופה: למה?
אורי אכנרי: מפני שבית־החשפט
העליון יכפה זאת עליכם. אני מוכן להתערב
עם כל מי שנוכח באולם הזה: בית־המישפט
יחזיר אותם •— אלא אם כן תעשו
פוטש נגד בית־המישפט.
1 אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה,
* העם כולו, אכן העולם כולו מסתכל
היום בכנסת. מה אומרת כנסת ישראל,
איך היא מצביעה י
לפני שבועיים עמדתי על הדוכן הזה
והזהרתי אתכם שההצבעה בעד הצעת-
החוק הפרובוקטיבית של חברת־הכנסת
גאולה כהן תביא לפיצוץ שיחות־השלוס.
קריאה: בעד זה הם פוצצו?
אורי אכנרי: שמעתם, והצבעתם.
רק שני הברי כנסת הצביעו איתי.
שמעתם ואטמתם את, אזניכם. עברו
כמה שעות, והשיחות הופסקו. וכאשר
הנשיא סאדאת הסביר מדוע הפסיק את
השיחות, הוא נימק זאת לא רק בעצם
ההצבעה על הצעת־החוק הפרובוקטיבית,
אלא גם במיעוט המצביעים נגדה. הוא
אמר שחמישה הצביעו נגדה. האמת העגומה
היא שרק שלושה הצביעו נגד.

גם היום חשוב מי מצביע, איך
מצביעים, כמה מצביעים.

0 1 1 /1

סזקמזסס ׳5 : 6111531 10מ1:. 86 §1א 3$ 65ז 6306 0680:13110115. 915ק 01156 1065!6:׳} 1£113:1011 161161, 013)16 !31113110. 868111 113)1 011556)1 ״3ז1א , 531)1׳}113
6306.ק ״ 10:ץ011ג 11ז 0ק ק £:6310
1,ז 06 1־, 1^11׳}10 1116 1) 065561 10)13
31-ץ 501311 1611151 50611י163)161• 01 1116

• 86£771

׳} 63511׳} 1601 10)13ס1ד61ע3611 80־7116 151
)1616316)1 3 00-00011)16006 0101100
: 6)1ק 001ז ק
׳1116 : 6518031100 01 )1011511 0616056 ^ 1101516: £261 ^ 61211015161 \ 1603׳א 0130, 30 )1 ? 11106 056)1 3 1131)11106: 35ק 0ז ק 011601 86810

הידיעה בעמוד הראשון של ״האראלד־טריביון״
עתה יימסר גם תיק־הביטחון בידי הקנאים
החדשים, שוחרי מצדה החדשה. מי
יזכה בו י דובר על חבר־הכנסת משה
ארנס. דובר על השר אריק שרון.

ועכשיו אנחנו מתבשרים כשורה
שלא תיאמן, ממש ימי פומפיאה
האחרונים.

תיק־החוץ יימסר ליצחק מודעי, מלך
תיק-הביטחון יימסר ליצחק
הנצים:
שמיר. ריבונו־של־עולם, יצחק שמיר,
אוייב קמפ־דייוויד אחראי על צבא ישראל,
אחראי על השטחים המוחזקים? האם
הדמיון הפרוע ביותר מעלה על הדעת
מה יקרה בשטחים המוחזקים אם האחריות
עליהם תהיה מוטלת על יצחק שמיר?

אדוני היושב־ראש, זוהי ממשלה
הדשה. אין לה ולא כלום עם ה
ממיטלה שזכתה בשעתו כאמון הכנסת

קריאה: לראש־המ-משלה יש סגן, הוא
יציל אותה.
אורי אבנרי: מחציתה מורכבת מקנאים,
אשר השפיות המדינית מהם והלאה
ואלה שולטים בה. אויבי קמם־דייוויד
יחזיקו ברוב התיקים המרכזיים. המחצית
השניה מורכבת מסתגלנים, הדבקים בכס־אותיהם
בדבק־נגרים, המוכנים להצביע
בעד כל דבר תועבה, כל חוק־דיכוי מן
הסדנה ׳של שמואל תמיר, כל פרובוקציה
של אריק שרון, כל חבלה בשלום מבית־המדרש
של מנחם בגין — ובילבד שהכסא
לא יישמט מתחת לגופם•
שמואל טולידאנו: דבק־נגויס לפעמים
מתפרק. זה יותר גרוע.
אורי אכנרי: זוהי ממשלת בובות
של גוש־אמונים.

לא עוד ממשלה לאומית, אלא
סכנה לאומית.

1 1 1
ממשלה זו מסכנת את השלום החלקי,
שהיא עצמה חתמה עליו. היא מביאה

עוד לפני פרישתו של עזר וייצמן, וההתדרדרות
תימשך במהירות.
התנועה הדמוקרטית, על שלושת שריה
המפוארים, ירדה לפי הסקרים מ־ 200 אלף
בוחרים ל־ 2000 בוחרים. אכן הישג שאין
לו אח ורע בהיסטוריה של המיפלגות.
אות־קלון דבוקה על מצחם של שלושת
השרים האלה, שנשארו יושבים ליד שולחן
הממשלה, כאשר הדלת נסגרה מאחורי גבו
של עזר וייצמן!
ראש־הממשלה מנחם כנין (קורא
קריאה שלא נקלטה).
אדוני סגן־דאש־הממשלה, ראש־הממש־לה
אמר, ואני אענה לך. כל מילה שאסר
השבוע עזר וייצמן — אתה אמרת לפני
הבחירות. כל עניין שבגללו עזר וייצמן
קם ויצא מן הממשלה, היה כלול במצע
ד״ש. הייתי רוצה לראות את הבעות־הפנים
שלכם ברגע שעזר וייצמן אמר
מה שאמר, קס משולחן הממשלה, ניגש
אל הדלת וסגר אותה אחריו — ואתם
נשארתם יושבים.
ראש־הממשלה מנחם כנין: ומה
עם גשר אלנבי?
אורי אכנרי: אדוני סגן־ראש־הממ־שלה,
אתמול ביקרתי בהצגת בבית־העם
בירושלים. עלה שחקן על הבמה ואמר
״ייגאל ידיך. לא הספיק לומר אף מילה
נוספת — והקהל כולו פרץ בצחוק רם.
מרדכי וירשובסקי: זו בדיחה ישנה.
אורי
אכנרי: אדוני סגן־ראש־הממ־שלה,
מה אתה עושה לעצמך? היית ומט־כ״ל
של צה״ל. הייתי טוראי תחת פקודתך,
והערצתי אותך. עד היום אומרים
הסל שהיית קצין־מיבצעיס מפואר במיל־חמת־העצמאות.
אתה ארכיאולוג דגול.
קמת והרמת דגל. זכית בקולות של 200
אלף יהודים שפויים והגונים. מה אתה
עושה לעצמך? מה אתה עושה למדינה?
ראש־הממשלה מנחם בגין: אתה
מוכיח בשער? מה עשית בגשר אלנבי?

י מ אי *

האם תחזור הכנסת היום על המחדל
הזה? האם לא תבטא את רחשי הלב של
מאות האלפים המחכים בכיליון־עיניים להפלת
ממשלה זו לפני שתמיט אסון על
כולנו, על השלום, על החברה, על המ דינה?
האם
תשחקו מישחקים, האם תתחבאו
מאחרי תירוצים, כאשר המדינה בוערת?
האם תעדיפו את פקודתו של חבר־הכנסת
קורפו על קול המצפון הלאומי?

האם לא תדליקו לפיד של תיקווה
לעיני־העם השרוי כקדרות ובייאוש,
כדברי עזר וייצמן?

אסיים את דברי בדבריו של עזר וייצמן
עצמו, שאני מצטרף אליהם בכל לב :
״לא העם חדל להאמין בשלום. על־ידי
מנהיגות־אמת אפשר היה להצית רוח אחרת
ולהביא לידי ביטוי כוחות עצומים,
הטמונים בנו, החל במיטב הנוער המשרת
בצה״ל ועד למאות אלפי אזרחים טובים
ומסורים, אשר יש בהם אהבת־מולדת,
ציונות אמיתית ואהבת־אדם.״

אל תאבזכו אותם !

ל מ רו ת ה אז הרה, החליטה מיפלג ת-
העבודה ל הי מנ עמההצבעה. להחלטה זו
ל א הי ה כל הסברס בי ר. אםה תנגד ה
לז הו ת בעלי״ הה צעה, יכלהה מי פ לג הלה גיש
הצעה מ שלה. הי אלאע שתה זאת.
ההסבר הי חי די לכך הו א שמצב ה מיל-
חמה בין שימעון פרס וי צחק רביו שוב
אינו מאפ שר ל מי פלג ת־ ה ע בוד הלתפקד
כ אופוזי צי ה רצינית.
מ פ ״ םהחליטהת חי להל הצביע בעד
אך ברגע האח רון נר ה
צעת־ אי -ה א מון,
למערך, ועל
תעה מל ה רגיז א ת שו תפי ה
כן נעדרו ח ב רי המה או ל ם.
ש״י חו ש שת מפני תווי ת ר די ק לי ת, ועל
כן אינ ה עושה דבר שלא זכהת חי ל ה
ב חו ת ם של המערך. גם הי א נ מנ ע ה. שול
מי ת א לוני נעדר ה מן הדיון, כנ ראה
מפני שגם הי א אינ ה רוצה ל הי ר או ת
ר די ק לי ת יו ת ר מא שר ה מערך.
עזר וייצמן ומ ש ה דיין נ מנעו מ ל היו ת
נו כ חי ם בדיון ובהצבעה•
כ תו צאה מכך נדחתהההצעה ברוב של
51 נגד , 5כא שר רק נציגי של״י, ר ק ״ ח
ו ח ״ כ מרדכי אלגרבלי, אי ש ״עודד״ ש פרש
מן ה ד מו ק ר טי ם מצביעים בעדה.
בניגוד לעיתוני״הארץ, ה ב לי טו עיתו-
ני־ העול םאת הידיע ה על ההצבעה. עי תוני
א ר צו ת -ה ב רי ת פי ר ס מו או ת ה בע־מו
די הםהרא שוני ם. הרו שםהמדכא הי ה
שגם א ח רי התפט רו תו של וייצמן, אין
בי שראל אופוזי צי ה של ממש.

ארבעה פיצוצים חשפו מחתות הדשה ומסוכנת המאיימת להצית את האי מר סלו

^ פחות רגבי כרים ח׳לף לא היה
€הפיצוץ בבוקרו של היום השני השבוע
הפתעה גדולה. ח׳לף, אחד מהמנהיגים
הבולטים בוועדה להכוונה לאומית,
הזהיר כבר אחרי ליל הבדולח שנערך
ברמאללה כי חיילי המימשל מפקירים את
חיי בני עירו וחייו לפורעים יהודיים.
אולם לא רק האזהרה הכוללת הזו היתה
הסיבה לכך שראש־עיריית רמאללה לא
היה מופתע. בשעות הלילה שלפני הפיצוץ
ישב ודלף עם ידידים בחדר־האור־חים
בביתו. לפתע שמעו הוא ואורחיו
משק כנפי יונים שהוטרדו ממנוחתן. הם
יצאו החוצה וחיפשו אחרי מי שחדר אל
תוך גן הווילה המפוארת. בחסות החשי כה
הצליחו ככל הנראה האלמונים להטמין
את מיטען החבלה במכונית, תוך כדי
כך הבהילו את היונים.
שעות אחדות אחר כך, בשעות הבוקר,
יצא ח׳לף מביתו, העומד על גיבעה ב-
פאתי רמאללה. מכונית הקאדילאק הכחולה
שלו, הנושאת מיספר אמריקאי, חנ תה
בחצר בית דודו, קוסטנדר ח׳לף, הגר
בסמוך. כאשר נכנס למכונית והתניע אותה׳
אירעה התפוצצות. כף רגלו השמא לית
נקטעה בו במקום, ורגלו הימנית נפצעה•
ח׳לף פונה לבית־החולים של רמאללה,
שם נותח.
מי ל כו ד
במוסן
ף* סאם א ל ־ שגעה שכב קטוע רג-
ליים וחייך. העובדה שישאר נכה ל

ימי חייו כלל לא ניכרה בהבעת פניו.
זה היה בצהרי אותו היום השני השבוע,
כמה שעות אחרי ששתי רגליו של ראש-
עיריית שכם נקרעו מגופו.
בבוקר אותו היום יצא בסאם אל־שכעה
כהרגלו מביתו שבשכם. הוא נגש אל מכונית
האופל שלו, שחנתה בחצר הבית, כדי
לנסוע למישרדו בעירייה. שכן, שביקש
לקבל טרמפ מאל־שכעה, פתח בעבורו את
שער הברזל של החצר. אל־שכעה עצמו
נכנס למכונית והתניע אותה. אז אירעה
התפוצות שהרעיצדה את האיזור כולו.
עינאיה, אשתו של באסם אל־שכעה, נזעקה
החוצה וראתה את המחזה המחריד :
בעלה שכב מחוץ למכונית, מתבוסס בדמו׳
כששתי רגליו מונחות קטועות בתוך
המכונית. בנו של אל־שכעה, נידל בן הלז׳
נשא את אביו בשתי ידיו אל מחוץ
לחצר הבית, שם פונה ברכב לבית־החו-
לים רפדיה בעיר. האשה פונתה אף היא,
אחרי שלקתה בהלם. בבית־החולים הה רקה
לה זריקת הרגעה. בעלה, שאיבד
כמות דם גדולה, הוכנס למחלקה לטיפול
נמרץ.
ראש עיריית אל-בירה, העיירה הנושקת
לרמאללה, איברהים טאוויל, שמע על ההתנקשות
בעמיתו הקרוב בביתו. מחשש
שמא גם מכוניתו ממולכדת, השתמש טא-
וויל ברכב העיריה, ומיהר לבקר את ח׳לף
בבית־החולים ברמאללה. שם התבקש על-
ידי קציני המימשל להתלוות לחבלן מיש-
טרה, כדי לערוך בדיקה במכוניתו .״נסעתי
עם המישטרה חזרה לאל־בירה,״ סיפר
איברהים טאוויל .״המכונית שלי חנתה
במוסך של שכן. כשהגענו, החבלן ניגש
לתריס הברזל של המוסך והתחיל לבדוק.

אני עמדתי במרחק עשרה מטרים ממנו.
פתאום היתר. התפוצצות, שהפילה אותי
על הארץ.״
מן ההתפוצצות נפצע קשה חבלן המיש-
טרה הדרוזי, סולימן חרבאווי, שנפצע בראשו
והתעוור בשתי עיניו.
חקירה ראשונית העלתה כי במכוניותיהם
של ח׳לף ושכעה הוטמנו מיטעני-
חבלה, שמולכדו באותה השיטה — על-
ידי חיבור מיתקן ההפעלה לדוושת הדלק.
אצל טאוויל הוטמן המיטען לצד תריס
הברזל של המוסך,
ארבעת הפיצוצים במרווחי הזמן הקצ רים
בישרו את הכיוון החדש המתפתח
׳בגדה המערבית. הרימון הממולכד, ליד
בית־הספר בחברון, שפצע שבעה עוברי-
אורח, המיטען במכוניתו של כרים ח׳לף,
חומר־הנפץ שגרם לקטיעת שתי רגליו של
בסאם אל-שכעה בשכם והמיטען הממול־כד
שיועד לאיברהים טאוויל מאל־בירה
בישרו בקול תרועה רמה על לידתה של
מחתרת מסוכנת, חמושה היטב ומקצועית.
אין ספק כי לפחות ארבע חוליות פעלו
באותו הלילה בגדה המערבית. חברי אותן
חוליות היו מקצועיים ומאומנים היטב.
הם הצליחו להניח את מיטעני-החבלה
בצורה כה מיומנת עד שכולם התפוצצו
כמתוכנן, ולכך היה דרוש זמן רב. הם
הצליחו להסתנן לארבעת הערים ולעבוד
בהטמנת המיטענים מבלי שאיש יבחין
בהם.
הפיצוצים שגרמו חברי מחתרת חולנית
זו הידהדו הרבה מעבר לערי הגדה המערבית
והרבה מעבר ליום השני השחור.
״היום הוחזרה הגדה לערבים,״ התבטא

זורה בארץ ופורסם כתמיד על-ידי עיתו-
ני־חוץ, נעצר הרב מאיר כהנא לפני כמה
שבועות משום שלשרותי־הביטחון התגל-
תה בעוד מועד תוכניתו ותוכנית חסידיו
לפוצץ את מיסגד כיפת הסלע בירושלים.
החלחלה שעברה בגוום של אנשי הביטחון
שגילו זאת, כשחשבו מה היה קורה
אילו הצליח כהנא לבצע את זממו, בוודאי
חלפה כששמעו על הפיצוצים של היום
השני. הנזק שייגרם למדינת ישראל, ממנו
הם חששו כשמנעו מכהנא לפוצץ את
המקום הקדוש למוסלמים, שקול לנזק ש נגרם
עם קטיעת שלוש רגליים של מנ היגי
הגדה ועקירת שתי העיניים של השוטר
הדרוזי מישראל.
הרב כהנא יושב במעצר מינהלי, מאחרי
סורג ובריח. אולם אחרים, חניכי סיג-
נון כהנא, הצליחו להטמין את הפצצה הגדולה
ביותר שהתפוצצה ביחסים בין יהודים
וערבים.

ברמ אלל ה —
במו באפקה
המשערים, שלא היו

אלה אנשי כתנא שביצעו את הפשע
של היום השני. לדעתם, העבודה היתד.
מקצועית מדי ודרשה אימון מייוחד, ש אותו
אין לאנשי כהנא.
מפנים אצבע מחשידה לעומת ישראלים
שעברו אימונים, אם בצה״ל ואם
בזרוע ביטחונית אחרת. יש המנחשים ש גורמים
פוליטיים קיצוניים שכרו את שי-

מתיהם של אנשי העולם התחתון, המתמחים
בעת האחרונה במילכודי-תופת. הדמיון
בשיטות מילכוד הקאדילק והאופל
לבין מילכוד מכוניתו של דויד שולמן
באפקה, לפני כמה חודשים, מעורר מחשבות.
בסאם
אל־שכעה, ששב להכרה מלאה
כמה שעות אחרי פציעתו, סבור כי מבצעי
הפשע השיגו את ההיפך ממה שקיוו.
״מעתה אהיה יותר חזק,״ אמר בפנים
מאירות לעיתונאי ישראלי שביקר בחדרו
בבית־ר,חולים .״אותם שרצו לרצוח אותי,
הצליחו לקחת ממני רק את רגליי. אבל
זה רק מקרב אותי לאדמתי, ומחזק את
המאבק שלי למען עמי. מי שיש לו רגליים
יכול ללכת על אדמתו. לי אין כבר
רגליים, לכן לעולם לא אנטוש את אדמתי
ועמי.
״אני לא צריד את הגוף כדי להילחם.
הרות היא שתילחם. אני אחד מרבבות
הקורבנות של הממשלה הישראלית. היא
לקחה את רגליי. אבל אני צוחק לבגין
ולמדיניות שלו. הממשלה שלו יודעת שהמדיניות
הזאת תיכשל לבסוף, ולכן היא
עושה מעשים כאלה. אבל החיוך שלי,
זאת ההוכחה לבגין שאין אני מפחד ולעולם
לא אפחד. אני אמשיך לשרת את
עמי עד הסוף.״

מו ת ר! ״
^ א רק אל־שכעה מאשים את ממי
* שלת ישראל באחריות למעשה. זאת
היא גם האווירה הכללית בגדה. לאיש
שם אין ספק כי את הפשע ביצעו ישר אלים.
השאלה אם אנשים אלה פעלו בתיאום
עם המימשל או על דעת עצמם,
כלל איננה משמעותית בגדה .״ברור ש אם
המימשל היה נוקט באמצעים נגד
גוש־אמונים והפאשיסטים,״ טענה צעירה
משכם ,״דברים כאלה לא היו יכולים לק רות.
אבל אם נותנים להם להשתולל,
ומשאירים אותנו ללא הגנה, מדוע שלא
יעשו דברים כאלה? המימשל הרי, נותן
להם גיבוי.
״כשאנחנו זורקים אבנים, או עושים
דבר הכי קטן, תיכף עוצרים אנשים, מטילים
עוצר, מרביצים ויורים בלי אבחנה.
אבל כשרוצחים אותנו, לאף אחד לא איכ פת.
פתאום מדברים על מדינת חוק, וש צריך
קודם להוכיח ולא להאשים סתם.
כמה פלסטינים נענשים סתם, באופן קולקטיבי,
כל יום? זה מותר!״
למרות שהמימשל התכונן לכך וגייס
כוחות, לא היו כמעט מהומות ביום ה־

ח״ל מצביע על עקוס הפיגוע באדביוה חנא אדשנעה בעקום בו נפגע אביה
שני השחור. רק בשכם, מול בית-החולים
רפדיה, שבו אושפז אל־שכעה, התאספו
כמה מאות צעירים. ההפגנה שהחלה בהשמעת
סיסמות, עברה ליידוי אבנים,
כשהחיילים מנסים לפזר את הצעירים בגז.
לבסוף הסתיימה ההפגנה בשקט, כש על
הכביש נשארות עשרות אבנים, עדות
למה שהתרחש קודם.
בתוך בית-החולים התאספו חברי מועצת
עיריית-שכם, שקיבלו כל העת מיש-
לחות של נכבדים מהגדה. האישים לא
השמיעו קריאות כעס, אך חזרו על אותם
דברי הזדהות שהושמעו לפני כחצי
שנה, כאשר נעצר אל־שכעה מתוך כוונה
לגרשו :״ברוח ובדם — אנחנו עם
בסאם !״
לאל־שכעה הוקצתה מערכת חדרים נפרדת
בבית־החולים, ונקטו צעדים כדי

להגן על ראש־העיר מפני נסיון התנקשות
נוסף. בפתח המחלקה הועמדו שוטרים,
ובכניסה לחדרו של אל־שכעה בוצעו חיפושים
על גופם של זרים, לפני שנכנסו
בקר את הפצוע.
ברמאללה התקיימה בבניין העיריה
ישיבת חירום של מועצות רמאללה ואל-
בירה, בהשתתפות נציגים מחברון וחל-
חול .״המעשה הזה לא יעזור לאלה ש ביצעו
אותו,״ סיכם איברהם טאוויל את
הישיבה .״אם הורגים אחד — באים מאה
במקומו.״
מכוניותיהם של ח׳לף ואל-שכעה נלקחו
לבדיקה. אנשי המעבדה לזיהוי פלילי
(מז״פ) של מישטרת ישראל ערכו
חקירה משלהם באתרי הפיצוץ. המשימה
החשובה ביותר של החוקרים היא לגלות
את סוג חומר הנפץ. לגבי הפיגוע בחברון

כבר ברור כי היה זה רימון מתוצרת
צה״ל.
האמון שרוכשים תושבים בגדה לחקירת
הפשעים בידי גורמי־ביטחון ישרא לים
הוא קלוש ביותר. מרביתם סבורים,
כי המימשל יחפה על המבצעים, ומיעוטם
— כי אנשי המימשל עצמם עומדים
מאחרי המעשים.
הדעה בגדה היא כי נסיונות ההתנק שות
היו נקמה על ההתקפה על בית־הדסה
בחברון. את ההשערה הזו מחזק
הפיצוץ הרביעי של אותו היום השני,
כשעתיים לפני הפיצוצים האחרים. סמי כות
פיצוץ זה לפיצוצים האחרים, והעובדה
שהם אירעו בדיוק ביום ה־30
להתקפה על בית־הדסה, שבה נהרגו אלי
הזאב וששה אחרים, לא השאירה בלב
רבים ספק באשר למניע.

הסוסים קבצו על הוגיכשולים, טיפס?
ך ץ חום והמחנק של השבת האחרונה
י • לא פגעו בחוקים הנוקשים של ה רכיבה.
בל מי שעלה על אחד הסוסים,
שגם הם סבלו מהחום, היה לבוש בחליפת
רכיבה מייוחדת מלבד מחמם, נעול מגפי-
רכיבה שחורים וגבוהים, ענוב בעניבה
לוחצת, וידיו נתונות בכפפות. אפילו לחום
של 40 המעלות אסור היה להפריע להצגה,
שהיתר חייבת להיות אלגנטית, כפי שמחייבת
אצילות רוכבי-הסוסים.
והאצילים הישראלים היו ניצה קרניאל,
חתיכה בעלת שער בלונדי שופע שכל

כולה בת ; 14 טוביה סער מהטלוויזיה,
שאמנם לא רכב, אך העיר הערות מקצו עיות
כביכול, לאלה שרכבו! ג׳ניפר פרץ,
חתיכה בת 21 הנחשבת כרוכבת הטובה
ביותר בארץ וגם ח״כ יצחק רבין, שלא
רכב, אך התפעל יחד עם נכדיו יונתן ונועה
מהתמונות שבתערוכה.
היה זה אחד האירועים המרשימים ביותר,
שנערכו בארץ ברישפון, לגבי כל
מי שאוהב סוסים. בחווה של אליעזר לירון,
אלוו הסוסים של
בידידות רבה עם שירלי. את

פעמיים שאלייאו

צויירה על ידי שירלי הירש בפני שאלימאר >

שירלי הירש מתבוננת בציור הסוסים
^ את הציור עמד לרכוש יגאל אלון ש
הציור רכש השבוע בעל חוות סוסים אלחנן שכ

גבה־הקומה וכסוף־השיער, הטוען שהוא בעל
בית־הספר הגבוה היחידי בארץ לרכיבה נערכו
תחרויות והתקיימה ההצגה הסוסית הגדולה.
התירוץ לכל האירוע היה דווקא שירלי הירש.
שתי האהבות הגדולות של שירלי הן הציור
והסוסים. לפני שנתיים היא רכשה סוס מסוחר־סוסים
בעזה. איש לא ניבא לסוס העזתי של
שירלי הצלחה גדולה. אך בין משיכת מכחול
אחת לשנייה הצליחה שירלי לטפח את הסום
הפרטי שלה ולהפכו אחד מסוסי־המירוץ הידועים
בארץ.
שירלי מרבה לצייר את הסוס שלה, ומעשירה
את אוסף ציוריה גם בדמויותיהם של סוסים
אחרים. שירלי מציירת אמנם רק סוסים, אך
בכמויות שדי בהן להוות תערוכה שלמה. והמקום
המתאים ביותר לתערוכה שנושאה סוסים, היא,

כמובן, חוות־סוסים, ואם כבר עורכים תערו
אפשר גם לקיים פסטיבל של רכיבה ותחרו

ך* ן לאלו, בנו בן ה־ 22 של עורך־ו
״> אברהם לאלו, אחד הפרקליטים ־במי?
ח״כ פלאטו שרון, היה כוכב השבת האחר
ברישפון. לאלו הצעיר שהה שנים אחדות
אנגליה, ושם בילה את מרבית הזמן עם בב
הרוכבים ומורי־הרכיבה בארץ מרוצי־הסונ
לאלו השתתף בתחרות, כשהוא רוכב על ז
מחמשת סוסיה של ג׳וים הרשקוביץ, הר׳
את הקהל בסגנון המיוחד שלו, וכמובן

על הקירות וליקקו את אנשי־הציבור

אפויים על הגובה

הפרשית הצעירה ניצה קרניאל בת ה־14
בקפיצת מכשולים עם סוסה אפריים.
אפריים נחשבת לאחת הסוסות הפראיות בארץ מה שהקשה על ניצה לזכות בתחרות.

1הרשקוביץ מציגה
תמונת שאלימאר שצמו.
שאלימאר ן זוא

רק אחד מחמשת הסוסים של ג׳ויס ונחשב לאחד הסוסים הטובים
בארץ. בתחרות של שבת זכה שאלימאר במקום הראשון כשכן לאלו
רכב עליו, ג׳ויס ממעטת לרכב אולם ילדיה עושים זאת במקומה.

במקום הראשון בתחרות הרכיבה.
מנכ״ל מישרד־החוץ יוסי צ׳חנובר מצא,
גם הוא, זמן לבוא לפסטיבל הרכיבה,
למרות הזעזועים במישרדו. צ׳חנובר לא
רכב על סוסים, אך בא לבקר את בתו
תמי בת ה־ 16 ואת הסוס שלה.
אך לא דהירתו של לאלו, לא רבין לבוש
מיכנסי־הטניס הקצרים, לא החתיכות הצעירות
שהפגינו מלתחה סוסית, וגם לא
יוסי צ׳חנובר ובתו יכלו להתחרות בזמר
דון מקלין שהגיע כשהוא מלווה בחברתו
החיילת, אורלי צרפתי, והוריה, ואיתם צלם
עיתונות ישראלי, שהפך להיות הצלם המשפחתי
שלהם.
מקלין ביקש, וכמובן קיבל, סוס. הוא
יצא לרכיבה ארוכה ושכח לשעה תמימה
את החברה שלו ואת הוריה. מי שהיה
מודאג מהעלמות החתן המייועד היתד.

בעיקר אמא של אורלי שחששה ש״אולי
קרה לו משהו,״ ואורלי עצמה הוסיפה:
״זה לא מתאים לו להעלם לכל כך הרבה
זמן.״ כששב הזמר־הפרש הוא פיצה את
חברתו המודאגת בשעור־רכיבה קצר, ואמא
של אורלי שוב התמוגגה.
רק אחרי שהסתלקו מהמקום הכוכבים
הנוצצים, דון מקלין ואורלי, חזרה תשומת־הלב
אל הסוסים, הרוכבים והציורים. כן
לאלו, ג׳ניפר, אליסון וניצה חזרו להיות
כוכבי השבת.
התמונות של שירלי נחטפו כלחמניות
טריות. יצחק רבין, שאיחר להגיע, רצה
לקנות לנכדו יונתן תמונת־סוס שבה חשק
הילד בן ה־ ,5אך התמונה כבר היתד,
מכורה. טוביה סער, שבא בחברת אשתו
הנאה, מדי, לא התקרב לסוס. הוא רק
השמיע הערות.

ובין באורווה

ח״כ יצחק רבין מתייעץ עם נכדו יונתן איזו תמונה
לרכוש, אולם רביע הגיע לתערוכה באיחור רב
ומרבית התמונות כבר נמכרו. בתמונה למטה: אורלי צרפתי מציגה את הוריה בגאווה.

נשיקה בסתו

,המעניקים זה לזה פיורי וצ׳ארלי. על הסוס פיורי רוכב
הזמר העומד להיות ישראלי, דון מקלין, ועל צ׳ארלי
רוכבת ידידתו החיילת אורלי צרפתי. מקלין הרוכב הוותיק ניסה ללמד את אורלי לרכב.

החוקר, ידידה שר אשת החשוד, חשו את
האחרון שגילה את הגוויה, וכן סתירות בעדותו
של דני, לגבי מעשיו בשעות שלפני הרצח,
הנראות עתה כמעט בלתי משמעותיות,
הובילו להחלטה: לעצור את דני בחשד
כי הוא רוצח אביו.
דני נעצר הובא בפני שופט שהאריך

כ־ 30 ימי־חקירה, יכול היה ראש צוות
החקירה לדווח לתורגמן :״האיש בשל
להודאה.״
ואמנם, ימים אחדים אחר כך הודה דני
חנוך ברצח אביו פינחס חנוך. היום, אחרי
שדני שוחרר ממעצרו וכתב־האישום נגדו
בוטל, הוא מתקשה להסביר מדוע הודה
בפשע הנורא של רצח האב. דגי מודה
כי לא הוכה על־ידי השוטרים. אמנם
לאחד העיתונאים הוא סיפר שקיבל ״שתי
סטירות, אבל זה לא נורא.״ אחר כך ויתר
גם על סיפור הסטירות. לדברי דני ״לא
יכולתי לעמוד בלחץ. אני לא רגיל להיות
בבית־סוהר. החקירות שיגעו אותי. השוטרים
הפעילו עלי לחץ פסיכולוגי. לא הייתי
יכול עוד להיות בתא הזה. גם האולקוס

דני חנוך, המעיד על עצמו שהפסיד את כל
רכושו במשחקי־קלפיס, שוחרר אחדי 55 ימיי
מעצר כחשוד ברצח אביו. דני שוחרר אחרי שיאחד מחוקריו גילה, שההודאה עליה
חתם הוכתבה לו וכי השיחזור שאותו ערך בפני המצלמות בדירת אביו שנרצח, בוייס.
¥¥¥וטרי מרד 1כ חיפה כאילו אחוזים
/תזזית בימים האחרונים. קרה להם
דבר המהווה סיוט לכל שוטר, בכל אתר
ואתר. חשוד ברצח, שהודה באשמתו, התגלה
לפתע כחף מפשע.
ואם בזאת לא די, הרי שהפרשה כולה
פילגה את שוטרי חיפה וקציניה לשני מחנות
יריבים. המחנה של מפקח (מקביל לסגן
בצה״ל) ישראל מיזרחי, ראש צוות החקירה
המייוחד, שהוקם לחקור את רצח הישיש
פינחס חנוך, ומחנהו של רס״ל מרדכי
דוויק, חבר אותו צוות ומי שפוצץ את
הפרשה כולה.
בחודש אפריל גילה, לדבריו, דני חנוך
בן ה־ 46 את גופת אביו, פינחס בן ה־,81
שרועה על הריצפה בדירת החדר של האב,
בבת־גלים בחיפה. התמונה שהתגלתה ל עיני
הבן היתה מזעזעת: גרונו של הקשיש
היה שסוע עמוקות, ראשו נראה כעיסה
של בשר ודם והדירה היתה שטופה בדם.
דני חנוך מיהר להזעיק את המישטרה.
זו הגיעה במהירות ומיד אחרי השוטרים
באו החוקרים, ועימם רופא המכון הפאתו־לוגי
של מישטרת חיפה. הרופא קבע כי
פינחס לא מת בגין החתך העמוק ששיסע
את גרונו. הוא נפטר מכך שראשו הוטח
פעמים אחדות במשקוף דלת הכניסה. רק
אחרי שנפח את נשמתו נגרר פינחס למרכז
החדר ושם התעללו בגווייתו.
מפקד מרחב חיפה, תת־ניצב אברהם
תורגמן, הקים מיד צוות חקירה מייוחד
(צח״ם) בן חמישה חוקרים. בראש הצוות
הציב תורגמן את אחד מבכירי חוקריו,
המפקח ישראל מיזרחי בן ה־ .34 מיזרחי
נועד לקידום ולקבלת תפקיד של מפקד
צח״מ קבוע במישטרת חיפה — הדרגה
הגבוהה ביותר אליה יכולים להגיע חוק רים
— אחרי תום החקירה.
פינחס חנוך היה מוכר וידוע לשוטרי
חיפה. הוא היה רוכל של סיגריות מוברחות
ברחוב העצמאות, שנהג לעמוד עם
מיזוודה קטנה, עמוסה בחפיסות מאל־

בורו וקנט, ליד השער הראשי של הנמל.
אולם הכל, כולל שוטרי חיפה, ידעו שה־מיסחר
בסיגריות המוברחות הוא רק אחד
מעיסוקיו של פינחס, והקטן בהם. חנוך
היה חלפן כספים בלתי־מורשה, אחד ה מלווים
הגדולים בריבית קצוצה בחיפה.
לא מכבר הסתבך אחד מבכירי סוחרי
חיפה ובמהלך הדיונים בין עורכי־הדין שלו
לבין עורכי־הדין של נושיו התברר, כי
אותו סוחר חייב סכומי־עתק לפינחס חנוך.
פינחס היה שולח מדי פעם בפעם את
ידו גם במיסחר סמים, בדרך כלל סמים
לא־קשים. ימים אחדים לפני הרצח עצרה
המישטדה כמה צעירים מאום־אל־פחם, כש ברשותם
כמות גדולה של סוליות חשיש.
בחקירתם הודו הצעירים כי היו בקשרי
סחר־סמים עם חנוך, שמימן את העיסקה.
חוקרי המישטרה חיפשו כסף וסמים על
גופו של פינחס חנוך ובדירתו. ואכן, בדירה
נמצאו שש סוליות חשיש וכמה
אלפי לירות. אולם חוקרי המישטרה ידעו,
שאצל פינחס צריך להימצא סכום כסף
הרבה יותר גדול, ומה שחשוב ממנו, לעניין
החקירה, פינקם קטן שבו רשומים
כל אותם שנטלו מידיו הלוואות. אבנט
הכסף, שאותו היה פינחס חוגר תחת שני
זוגות מכנסיו, שאותם הקפיד ללבוש אלה
על גבי אלה, כדי שקשה יהיה לשדוד אותו,
לא נמצא. על פי הערכת החוקרים היו
צריכים להימצא בו מיליוני לירות במטבע
זר. גם הפינקס לא נמצא.
בין הנחקרים היה גם בנו של פינחס,
דני. למישטרה נודע כי דני ואביו עמדו
לעזוב את הארץ, בדרכם לארצות־הברית,
יומיים אחרי יום הרצח. הם היו עתידים
להצטרף אל אחיו של דני ואל שרה, ה מבכרת
להיקרא שרית חנוך, אשתו של
דני שהקדימה את צאתה לארצות־הברית.
היה מי שסיפר לחוקרים, כי ביום הרצח
רבו פינחס ודני והאב הודיע לבנו כי אין ^
הוא לוקח אותו עמו לארצות־הברית.
הסיפור הזה, העובדה שדני היה זה

) 1 ^ 11111 פינחס חנוך, מוכר סי!
11 * 111 גריות מוברחות, מלווה
בריבית קצוצה וסוחר סמים. והרוצח התעלל
בגווייתו, בדירתו הקטנה בבת גלים.
את מעצרו כמעט אוטומטית ב־ 15 יום.
ב#שך כל זמן חקירותיו טען דני כי אינו
אשם. כשתם מועד המעצר הוא הוארך
בעוד 15 יום. כשתמו 30 הימים אישר
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר, בקשת מעצר ל־ 15 יום נוספים.
דני נכלא בתא־המעצר הקטן של נקודת
המישטרה בנמל־חיפה. מאוחר יותר טען
דני, כי תנאי המעצר קשים במייוחד. האמת
היא שתא-המעצר, ליד שער הנמל, קרוב
מאוד למקום שבו נהג פינחס למכור את
הסיגריות האמריקאיות שלו, אינו שונה
*תאים בכל בית־מעצר אחר בארץ. ארבע
מיטות ברזל, מיזרון קרוע על כל מיטה,
שתי שמיכות מעופשות לכל עציר, מחראה
קטנה בקצה התא וריח חריף של ליזול.
בדרך כלל מוחזקים בתא־מעצר זה אותם
שנעצרו בנמל. דני הובא למקום במייוחד,
כדי שיהיה מבודד.

בשל
ל הו דאה
ין* ני נחקר על-ידי חמישה אנשי צוות
* החקירה במשך 16 עד 18 שעות ליום.
אנשי הצוות היו מתחלפים ביניהם ומותירים
את דני לבדו רק במשך שש השעות
ההכרחיות לשינה. בשלב מסויים אחרי

ה 1 1 ¥י ר | ראש הצח״ס, מפקח
1- 1111\ / 111 ישראל מיזוחי, היה
משוכנע באשמתו של דני חנוך ולא בחל
בשום אמצעים כדי להשיג את הודאתו.
שלי עלה לי עד הצוואר, ולא קיבלתי
אוכל מיוחד לחולי אולקוס. החוקרים הבטיחו
לי שאם אודה הם יעבירו אותי ל־בית־מעצר
יותר נוח, ושבכלל יהיה לי
יותר טוב בחיים. החלטתי להודות, ולהוכיח
שאני צודק בבית־המישפט.״
האמת היא, שכאשר בא ראש הצח״מ
אל תת־ניצב תורגמן ובישר לו שהחשוד
נתן הודאה מלאה ברצח, ואף שיחזר בפני
מצלמות הווידאו את המעשה, הוא הוסיף :
״אבל לפני שהוא חתם וגם אחרי שהוא
חתם הוא אמר שהוא חף מפשע.״
למרות שהיתה בידי השוטרים הודאה

התדמית!שיחוו את הוזושויד ברצח אביו
מלאה, וסליל וידיאו של השיחזור, דרש
גם השיחזור שצולם על־ידי מצלמות
תורגמן מחוקריו להמשיך בחקירה. דני הווידאו לא היה על טהרת המקוריות של
חנוך טען בפני החוקרים, גם אחרי שחתם דני חנוך. כששאל דני חנוך, בדירת אביו,
על ההודאה, שאינו יודע היכן חגורת ה מה הוא צריך לעשות בפני המצלמות,
כסף והיכן הפינקס של אביו. תורגמן החל הינחה אותו מיזרחי בדיוק רב, כשהוא
לחשוד. הוא בירר אצל חוקריו אם הפעילו קורא בפניו את עדותו ודורש ממנו לשחק
כוח פיסי נגד דני, כדי להוציא ממנו את על־פיה בפני המצלמות.
ההודאה, ובחושים המייוחדים של קצין
שתי שאלות לא נשאל דוויק. מדוע
מישטרה ותיק, ידע כי מיזרחי לא שיקר דחה את השיחה שלו עם מפקדו עד לאותו
אותו כשהבטיח שלא היה כל שימוש רגע, ומדוע החליט לגלות את האמת.
בכוח.
תורגמן הזעיק אליו את יתר חברי הצווח
גם אחרי ההודאה והשיחזור הטרידו ואת מיזרחי, שהודו בפניו כי דבריו של
הספקות את תורגמן, ספקות שאותן לא דוויק אכן נכונים. מיזרחי טען כי הוא
יכול היה להסביר אפילו לעצמו. כל קצין משוכנע שדני אכן רצח את אביו, ולכן
מישטרה אחר היה גאה בהצלחה כה מהירה אין זה משנה אם הוא הופל בפח בעניין
של פיענוח מעשה־רצח. תורגמן הזמין את ההודאה והשיחזור.
תורגמן מיהר אל פרקליטות מחוז חיפה
הפסיכולוג המישטרתי וביקש ממנו ש־ישוחח
עם דני חנוך. תורגמן רצה תשובות וסיפר להם את שהתגלה לו. בהתייעצות
לשתי שאלות: האם דני חנוך הוא אדם עם היועץ המישפטי לממשלה הוחלט לבטל
שיכול להודות ברצח שלא ביצעו האם את כתב־האישום נגד דני חנוך ולשחררו.
בכנס חוקרים שערך אחר־כך תורגמן,
דני חנוך מסוגל, לדעת הפסיכולוג, למעשה
רצח?
הוא הבטיח לגלות את הרוצח :״אני לא
אחרי שלוש בדיקות חזר הפסיכולוג קובע שדני חנוך חף מפשע. אני גם לא
לתורגמן עם התשובות, שהוסיפו ספקות קובע שהוא אשם. אני רק קובע שהחקירה
בליבו של קצין המישטרה. דני חנוך הוא, לא התנהלה כראוי ולכן שיחררנו אותו.״
חרושת השמועות פשטה במהירות בללא
ספק, אדם המסוגל להודות ברצח שלא
חיפה, עיר הרגילה כבר בחודשים האחרונים
למעשי רצח ולפרשיות מסעירות.
סיפרו כי דוויק היה בידידות רבה עם
שרית, אשתו של דני, שהגיעה בינתיים
לארץ כדי לנסות ולעזור לבעלה העצור,
ולכן גילה לתורגמן את האמת. שרית
אינה מכחישה כי היא מכירה את דוויק.
לדבריה הם היו בידידות. היא דוחה כל
חשד בנוגע ליחסים קרובים במייוחד בינה
לבין דוויק. הבלונדית בעלת הגוף המלא
טענה השבוע :״הוא לא השוטר היחידי
שאני מכירה. היכרנו והיינו בידידות, אבל
אף פעם לא הייתי אצלו בבית והוא לא
היה אצלי בבית.״ לדבריה, גם בעלה דני
הכיר את דוויק. דני מאשר זאת.
״דוויק דווקא לא עזר לי בזמן החקירה.
הוא היה כמו כל החוקרים האחרים, וכל
פעם שהייתי באה לבקש ממנו משהו
בשביל דני, הוא לא נתן לי,״ מספרת
שרית. אולם גם שרית מודה, כי דוויק
היה זה שהציל את בעלה ממאסר־עולם.
קשה להניח שבית־מישפט לא היה מקבל
את הודאתו של דני, המלווה בשיחזור,
כשאפילו הוא עצמו לא טען שההודאה
הוצאה ממנו בכוח .״אם דוויק לא היה
מספר איו הוציאו את ההודאה מדני -הוא
היה נשאר שם,״ אומרת היום שרית.
פנייה לעיתונאי

וו ^ווו,

נו 1 1ע.

ן* אם לא די בפרשת חפש־את־האשה,
י התווספה פרשה נוספת לעניין מעצרו
של דני חנוך. המישפחה פנתה אל עורך־
הדיו החיפאי עדי בראונר והתחננה ש יקבל
על עצמו את הטיפול בדני. בראונר
הוא דמות ידועה. הוא היה פרקליט המחוז
בחיפה, הופיע במישפט המפורסם של עמוס
ברנס, שהורשע ברצח רחל הלר. עד היום
יש רבים הטוענים כי ברנם הוא חף מפשע,

ה ע 1 1ן 11 111ד 1 1 1שרית חנוך, אשת בלונדית בעלת גוף מלא,
11איש 11שיש 1 111 בת ,40 אם לשלושה ילדים, שהתה בארצות־הברית
ביום הרצח. ה״א המתינה שם לבעלה ולחמה. כאשר נודע לה על הרצח והמעצר
מיהרה שרית לחזור לארץ. שרית היתה בידידות עם החוקר שהביא לשיחרור בעלה.
למרות שהרשעתו אושרה על־ידי בית־המישפט
העליון. לפני חודשים אחדים
התפרסם בראונר כשטרגדיה נוראה פגעה
בו עצמו. ידידתו־מזכירתו היפהפיה, שרית,
רצחה את אשתו היפה עוד יותר, יעל,
והתאבדה. בראונר דרש כסף רב אחרי
שהסכים לקבל על עצמו את תיקו של דני
חנוך. לדברי המישפחה קיבל בראונר
סכום של 150 אלף לירות. תורגמן טען
בפני קציניו, כי ידוע לו שבראונר קיבל
רבע מיליון לירות.

דוויק, שגילה את תרמית ראש הצוות.
האס עשה זאת ביגלל ידידותו עם האשה?

להק לי ט
אתהח קי רו ת

ביצע. לגבי השאלה השניה לא יכול היה
הפסיכולוג לקבוע בוודאות, אם דני חנוך
מסוגל למעשה רצח. עם הודאה ביד ושיחזור
מלא של הרצח, הועבר החומר
לפרקליטות. זו מיהרה להכין כתב־אישום
ולהגיש אותו לביודהמישפט. דני חנוך
הובא שוב לפני שופט, שהורה לעצרו עד
גמר ההליכים המישפטיים.
השיחזוד גויי ם
מים אחדים לפני פתיחת מישפטו
של דני חנוך החלה הדרמה האמיתית.
אל לישכתו של תורגמן הגיע אחד מחוקרי
הצח״מ, רס״ל מרדכי דוויק. הרס״ל בן
ה־ 46 הוא אחד מוותיקי שוטרי מישטרת
חיפה. הוא ביקש לשוחח עם תורגמן בארבע
עיניים. הסיפור שגולל דוויק בפני
תורגמן גרם חלחלה למפקד המרחב. דוויק
סיפר למפקדו שההודאה של דני חנוך
למרות שהיתה כתובה בכתב־ידו, נכתבה
על־ידי ראש הצח״ט ישראל מיזרחי. ראש
הצח״מ כתב את ההודאה, אחר־כך קרא
אותה באוזני דני, שהעתיק אותה מילה
במילה וחתם עליה.

ימים אחדים אחרי שהתגלה כיצד באמת
נגבתה ההודאה מדני חנוך, ויום לפגי
שהוא שוחרר ממעצרו, פנה בראונר לעיתונאי
חיפאי וטען בפניו כי ההודאה
של לקוחו נגבתה שלא כדין וכי אדם חף
מפשע יושב במעצר וצפוי למאסר־עולם.
תורגמן רתח מזעם. לדבריו, במיכתב תלונה
ללישכת עורכי־הדין, שאותו ניסח
השבוע, ידע בראונר כי תורגמן גילה את
התרמית וכי החליט לשחרר את חנוך1
אז הבטיח למישפחה כי הוא ישחרר את
דני ויצא בהצהרות בעיתונים של ״לוחם
למען הצדק״.

הטיבה להודאה

חדר־המעצר שבו בילה דני חנוך 55 יום, בנקודת
המישטרה בנמל־חיפה. דני טען, שהודה בהאשמה
למרות שלא היכו אותו, משוס שלא יכול היה להמשיך ולבלות בתא זה שבו היה
מבודד ומשוס שחוקריו הבטיחו להעביר אותו משם אס יודה בהאשמה לא־לו.

ף׳ שבוע שעבר שודרה בבי־בי־סי תו*
כנית שהסעירה את אנגליה. סיפרו
בה על ארבעה מקרים שבהם הודו חשודים
בהאשמות שונות, ורק אחרי שנשפטו
ונגזרו עליהם עונשי־מאסר, התגלה שהם
חפים מפשע. סופר שכתב ספר על אדם
חף מפשע שהוצא להורג באנגליה אחרי
שהודה, הציע הצעה שכדאי היה שמיש־טרת
ישראל תאמץ אותה: כל חקירה
מישטרתית תוקלט על גבי רשמקול, כך
שהשוטרים לא יוכלו לחקור את החשודים
שלא כדין.
לדני חנוך היה מזל. הידידות בין אשתו
שרית לבין אחד החוקרים הביאה בסופו
של דבר לגילוי שיטות החקירה שהובילו
להודאה. היה לו גם מזל שמפקד מישטרת
חיפה אינו מסוג השוטרים המנסים להס תיר
את האמת רק כדי להציל את יוקרתם.
אולם המקרה של דני חנוך מעורר את
השאלה המחרידה: האם יושבים כיום
מאחורי סורג ובריח אנשים שהודו בהאשמות
לא להם?

1191

:תחרות

1זנת המיס 80
־חכמה בפרס:

טיול חלו מי ביוון
אופיר טורס״ ,החברהמספר 1לטיוליםמאורגניםוחופשות נופש,
ערוך לכלהמועמדותהסופיות 4סיוריםנפלאים לדלפי, לקייפ ־ סוניון, אתונה
לכלאוצרותיהו שייט לאייםהסירוניים. אתהבנותי לוו מ ד רי כי ״אופיר טורס״
מנוסים, המכיריםאתכלאפשרויותה בי לוי ביוון. חברת ״אופיר טורס״ תארחאת
מועמדותבמלון ״טיטניה״ המפוארבאתונה, הממוקםבמרחקקצרמכלאתריתיירות.

והטיסה במטוסי:

סירות הבנות:
עולם נפלא בהישג ידן־.

הנ ח טפ ת היפה קוראים יוה ג׳ו די פרנץ, היא מאוד
יפה ובעבר היתד. דוגמנית די מצליחה
בארץ. כיום היא מתכננת אופנה שתלביש
את בנות ישראל, עוד יותר יפה ממה
שהיינו רגילים לראות.
ולמה אני מספרת לכם כל זאת? בזמנו,
היתד. ג׳ודי היפה מדוגמניותיו של בית-
האופנה של טד לפידום המפורסם בפא ריס
וכשחזרה לארץ היתד. נערתו של שדר
הרדיו הד״ר אהרון ברנע, כיום ניספח
התרבות בשגרירות ישראל בקאהיר ובעלה
הטרי של העיתונאית עמליה ארגמן.
אז, כשהיו יחד, נחטפה ג׳ודי מזרועותיו
של ברנע, על־ידי גבר נאה ומוכשר ש
כבר
הרבה זמן לא שמחתי בגלל סיפור־אהבה כפי שאני
שמחה לספר לכם על סיפור האהבה של סמדר הרן. אתם בטח
זוכרים איך לפני שנה, אחרי שבעלה דני ובנותיה עינת ויעל
נהרגו בפיגוע בנהריה, אמרה סמדר בראיון להעולם הזה :״מי
שהיו לו ילדים כמו יעל ועינת, לא מוכן לוותר על ילדים. אני
רוצה ילדים מהר.״
בהמשך הראיון, שנערך ימים אחדים אחרי ששיכלה את
היקרים לה סיפרה סמדר :״אחרי המיקרה מטפל בי פסיכולוג.
הוא בחור צעיר ונחמד, וגם הוא בוודאי יעזור לי.״ הפסיכולוג
הצעיר והנחמד, ששמו י ע קו ב, אכן עזר לסמדר. הוא כל כך
עזר לה עד שבתום שנת האבל, הודיעה סמדר לבני משפחתה
ולבני משפחת דני ז״ל שהיא עומדת להינשא למטפל שלה.
יעקוב, היה חבר קיבוץ אלונים, אך לפני שלושה חודשים
עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בדירתה של סמדר בנהריה. אולי
העובדה שהוא נכה צה״ל, גם אם נכותו בכף־היד קלה וכמעט
שאינה ניכרת, עזרה לו להבין לליבה של סמדר. כאשר הכירו
השניים אמרה סמדר :״אני מתכוננת להתחתן בקרוב, ואני
משוכנעת שלא תהיה לי בעיה עם זה.״ יתכן שיעקוב התייחס
למישפט זה ולמישפטים דומים כאל תוצאה מההלם, ואולי התפעל
מגבורתה האישית של האם שהוכתה בזעם כה רב על־ידי הגורל.
אולם הוא בוודאי לא חשב שסמדר תבחר בו.
אך ככל שהתארכו הפגישות ביניהם הבינו, גם סמדר וגם
יעקוב, שהקשר ביניהם אינו רק קשר שביו פסיכולוג לפציינטית
שלו, והם חשו שהם מתחילים להתאהב זה בזה. ואצל סמדר,
כשמשהו מתחיל הוא חייב להגיע לכלל מימוש.
החתונה של סמדר ויעקוב תערך בקיבוץ רמות־מנשה, שם
התגוררה סמדר לפני שנישאה לדני. הם ימשיכו להתגורר בנהריה,
באותה דירה, גם אחרי הנישואים, וסמדר תמשיך לעבוד במישרד־הביטחון
ולצייר. יעקוב ימשיך להיות פסיכולוג, אלא שבאשתו

סמדר הרן
נזפציינטית לנאהבת
הוא כבר לא צריך לטפל. בעזרתו היא עתה אחת הנשים המאושרות
בארץ.

ג׳ודי ברנץ
מדוגמנית לכלה
התפרסם כבמאי טלוויזיה מוצלח בארץ
והיושב דרך קבע בהולנד.
בדרך־כלל כשאותו במאי היה מגיע
לארץ, היה זה למטרות עבודה בלבד, אם
כי ידע למזג את העבודה עם הנאה. והנה
מספרים לי, שהגבר הנ״ל, מגיע לארץ לא
על מנת לעבוד, אלא, רק כדי לבקר את
ג׳ודי. אני לא רוצה להתחיל לצרוח :
חתונה, חתונה, אבל אני חושבת שאני
שומעת פעמונים באוויר.
ללמוד זוכרים את ויקי תפור שהיה חבר בלהקת
האחים והאחיות ואחר כך כוכב
המחזמר בני בום? זוכרים גם את מלכיה
שפיגל שהיתה חברתו הנאמנה כמה שנים
טובות? אותם שמכירים אותה, מעידים
שבחורה כזו, לא פוגשים כל יום.
אותה מלכה היתה יושבת בבית ומחכה,
כל פעם שוויקי שלה יצא להופעות, פשוט
יושבת ומחכה. מאז קרו המון דברים. ויקי
נסע לאמריקה ושם הוא לומד טכנאות קול,
ומלכה מנהלת רומן עם הזמר רמי פור טים.
גם הבחור הזה נמצא בנסיעות לצורך
הופעות בדיוק כמו האקס שלה, ויקי תבור,
אלא, שמלכה, לא נפלה פעמיים באותו
פח. הגברת הצעירה התחילה לשיר והפכה
להיות אחת מחברות הלהקה. נגמר הסיפור
של לשבת בבית ולחכות, הפעם היא צמודה
לזמר שלה בבית ועל הבמה.
כעת, כשאיש הקשר של הלהקה וכותב
המילים של שיריה אירגן נסיעה לאמסטרדם
לצורך הופעות והקלטות, וכל הלהקה
על מיזוודות, נמצאת גם מיזוודתה של
העלמה שפיגל ביניהן ולא בחסד אלא
בזכות.

ספר השירים שלו הכבש ה־ 16 הפך להיט
גם בגירסחו המזומרת, המדור השבועי שלו
במוסף יום שישי של מעריב הוא אחד

בזמן האחרון היא מאוד עסוקה. בסרט
אחד היא משחקת וסרט שני היא מביימת,
ובכלל אני לא יודעת מתי יש לה זמן
לעצמה. אבל מסתבר שהשחקנית־במאית
מיכל בת־אדס מוצאת בכל זאת זמן
גם לדברים אחרים. מזה זמן רב היא מח־לקת
את חייה עם הבמאי זוכה האוסקר
משה ׳מיזרחי בין שתי דירותיהם, ב־פאריס
ובתל־אביב. העניין הזה בוודאי כבר
יצא לאור והפך נחלת הכלל. אגב, אף
י פעם לא סיפרתי לכם מי היה בעלה הקודם
של מיכל, ובכן, האקס שלה הוא מ ד
פרסילכי במאי בתיאטרון הבימה.
ולמה אני מספרת לכם ומזכירה את הרומן
הוותיק של מיכל עם משה, ובכן,
הגברת היפה מצפה, די בקרוב, לביקור
החסידה. עם הכשרון העצום הזה שטמון
באב ובאם התינוק שיוולד במזל טוב,
בוודאי יהיה כוכב. נחכה ונראה.

המדורים היותר פופולריים היום, כך, של-
יהונתן גפן, הולך קלף משוגע.
את אשתו נורית ושני ילדיו השאיר
בעיר, ובעצמו בחר להתגורר במושב. אלא
שכמו שאני מכירה אותו, יהונתן מאוד לא
אוהב להישאר לבד, ובעצם, מי כן אוהב?

יהונתן גפן
מרעיה דפרקליטה

כל כת־אדם
משחקנית לאם

לכן די תהיתי, מה בדיוק הוא עושה שם
חוץ מלכתוב, ובכן קצת לחישות פה ושם,
והתברר שהוא בכלל לא לבד. מחלקת
איתו את מעונו הכפרי עורכת־דין צעירה
ומוכשרת העובדת בפרקליטות הראשית,
גלית זיגוצקי והם גרים יחד מזה ארבעה
חודשים. אני בטוחה שטוב להם ביחד,
עם המון אוויר צח, ציוץ ציפורים, המון
שירים יפים והמון אהבה.

פרשות אסורות

קו ראיקר

(המשך מעמוד )33
או להוציאו מתיבת־דואר, והמפר איסור זה יורשע על פי פקודת העונשין. משמע :
החוק החדש בא אך ורק כדי למנוע מעיתונאים להשתמש בהעתקי-מיכתבים המגיעים
לידיהם.
יתר על כן: מדובר ר ק בהתכתבות בעלת חשיבות ציבורית. אם אין במיכתב
עניין ציבורי, הרי חלים עליו האיסורים של החוק־לאייסור־לשון־התנ, האוסר פירסום
דבר שאיו בו ענייו ציבורי — גם אם הוא אמת לאמיתה.
גם כאן באה החולירע החדשה להשלים את מלאכת החולירע המקורית.

״קריאת כתב שלא נועד לפירסום או שימוש בתוכנו.״

סעיף קטן זה מחמיר את קודמו.

באן אין המדובר עוד במיכתב, שפלוני שלח לאלמוני. באן מדובר
ככל חומר כתוב שהוא. כלומר: כל חומרהמגיעלידי
עיתונאי.
נדמה שזהו שיאה של הצעת־החוק, ליבה ונפשה. סעיף קטן זה שם קץ לכל פעולה
עיתונאית החוקרת והחושפת פשעים ציבוריים, שערוריות, מעילות, אי״סדרים.
חקירה עיתונאית מסוג זה מתחילה בדרך כלל בכך, שמודיע כלשהו מוסר
לעיתון חומר שהגיע לידו. מובן שחומר זה ״לא נועד לפירסום״.

עכשיו באה הצעת־החוק להעניש את העיתונאי המשתמש בחומר
בזה — ולא רק בחומר עצמו, כלשונו, אלא גם ״ בתוכנו ״ .
זהו סוף העיתונות החופשית, הלוחמת והחוקרת, פשוטו כמשמעו.

• ״שימוש כשם אדם, ככינויו, בתמונתו או כקולו, לפעילות
לשם ריווח או לפעילות מדינית.״
יש תקדים בריטי מפורסם, המחייב אדם בדין בעוון הוצאת־דיבה, מפני שהשתמש
בתמונתו של ספורטאי־חובבן לשם פירסום מוצר מיסחרי, בלי הסכמתו. לכן אין
שום צורך בסעיף קטן זה כדי להגן על אדם מפני ניצול שמו להפקת רווחים. הדבר
מכוסה היטב בסעיף 34א׳ של פקודת הנזיקין. מי שרוצה, יכול לכלול באותו סעיף
בפקודת הנזיקין גם ניצול פוליטי.
אך הסעיף הקטן המוצע כאן ניתן לשימוש בהקשר שונה לגמרי. למשל: אם
׳ מיפלגודהעבודה תפרסם מחר מודעה שתכלול את תמונתו (הבלתי־משופצת) של שמואל
תמיר, בתוספת הסיסמה :״האם היית קונה מכונית משומשת מאיש זהן״ (דוגמת
מודעה אמריקאית מפורסמת, שביגללה הפסיד רצ׳ארד ניכסון את מערכת־הבחירות
הראשונה שלו במירוץ אל הנשיאות).
או: שידור־בחירות של ש״י, שיכלול הקלטת קולו של ייגאל ידין, כדי להוכיח
שהפר את כל ההבטחות שנתן ערב הבחירות.
גם זהו, כמובן, אמצעי הגנה־עצמית של עסקנים. אי־אפשר יהיה להזכיר להם
בצורה מוחצת את עוונותיהם, את הבטחותיהם שהופרו.

ידיו ותמיד: אסור להזכיר הבטחות
• ״הפרה שד חובת סודיות שנקבעה כדין לגבי ענייניו הפרטיים
של אדם.״

זהו סעיף־הסוואה. אין לו כל משמעות, כי לשם כך כבר קיים הסעיף 496 בחוק
העונשין, נוסף על הדין הרלוונטי. מייד נציין לשם מה באו סעיפים אלה.

• ״הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם
שנקבעה כהסכם מפורש או משתמע.״
על מצב כזה חל חוק החוזים, ואין שום צורך להפכו לעניין פלילי. אם יש צורך
להחמיר את חוק החוזים, אפשר היה לעשות זאת.

• ״שימוש כידיעה עד ענייניו שד אדם או מסירתה לאחר,
שלא למטרה שלשמה נמסרה.״
מי זה אותו

״ אחר אפשר לנחש? עיתונאי.

עצם העלאת רעיון בזה הוא שערוריה — פגיעה כלב־ליכה של
העיתונות החופשית כמישטר דמוקרטי.
כל ידיעה על מעשה בעל אופי אנטי־ציבורי, הנמסרת לעיתון, היא בבחינת
״שלא למטרה שלשמה נמסרה״ .אין אדם מוסר לזולתו חומר על מעילה שמעל,
מעשה שלילי שעשה, הבטחה שהפר, כישלון שנחל — כדי שימסור אותה לעיתונות.
חובתה של העיתונות היא לגלות חומר זר, ולפרסם אותה ״שלא למטרה שלשמה
נמסרה.״

• ״פירסומו או מסירתו של דבר שהושג כדרך פגעה בפרטיות
(לפי הפיסקות הקודמות).״
בדיקת כל הרשימה של 11 האיסורים המפורשים, שיהוו — לפי הצעת־החוק —
עבירות פליליות, מעלה את הסטאטיסטיקה המעניינת הבאה:
!• ארבעה מהם אסורים גם עתה, ואין להם משמעות. אם כן, לשם מר נכללו
בהצעת־החוק?

הם נכללו רק כדי לסבר את האוזן, ולעורר את הרושם בי החוק
נועד כאמת להגן על צינעת־הפרט.
>• שיבער, מהם יוצרים מצב חדש,
העיתונות.

וכולם מכוונים, למעשה, אך ורק נגד

כמו החוליר״ע המקורית, זהו חוק לחיסול חופש־העיתונות. אולם
כעוד שחוק־לשון־הרע התיימר, לפחות, למנוע פירסוס של אי־אמת —
הרי חוק־הגנתיהפרטיות נועד כגלוי להשיג את ההיפך: למנוע פירסום
שד אמת.
(הברק הבא נסידרה ינתח את ה״הגנה״ הניתנת,
כביכול, לקורבנות המיועדים של הצעת״חחוק).

(המשך מעמוד )3
לשמש מסווה לפעולות בלתי-חוקיות. יש
אמנם עירעור לבית־המישפט. אך גם זה
יהיה חייב לשפוט לפי אמות־מידה אלה
הקבועות בחוק. ועדת־הבחירות תשלול
מכל קבוצת־אזרחים את הזכות לגשת לבחירות
לכנסת, לפי אותן אמות־מידה
מעורפלות ושרירותיות.
פתחתי את הוויכוח בניתוח מפורט של
סעיפי־החוק וסיכמתי אותו כך:
אורי אכנרי: החותם האופייני של
השר שמואל תמיר טבוע בחוק הזה. כולו
כוונות טובות, ויש להסתכל בו פעמיים
כדי לגלות שזהו חוק שלא יכירנו מקומו
במישטר דמוקרטי. כימעט והייתי אומר
שיש בו סממנים פאשיסטיים מוברקים.
פעם היו מישטרים שניצלו את סיסמת
הסוציאליזם הלאומי, כדי לחפות על כוונות
טוטאליטריות. נדמה לי שהליברליזם הלאומי
של השר שמואל תמיר מחפה על
כוונות טוטאליטריות מסוכנות לא־פחות.
שמואל תמיר: כשהדברים באים
מפי נציג הפת״ח בכנסת, הרי זו מחאה
יוצאת-מן־זזכלל.
אכנרי: זוהי באמת תרומה מחוכמת
מאד לוויכוח.
עד כאן אהד הקטעים של נאומי.
נהוג ששר עונה לכל המתווכחים ביחד
בתום הוויכוח. אולם תמיר, ששיסע את
דברי בלי הפסק, רץ לדוכן־הנואמים בתום
דברי, מבלי לחכות לשאר המתווכחים. נדמה
לי שאין לכך תקדים בתולדות
הכנסת. פניו היו סמוקות מזעם, והוא פתח
בנאום שכדאי להביא כמה פנינים אופיי ניות
ממנו:
תמיר בשנות ד,־30׳ עלתה מיפ-
לגר, לשילטון בגרמניה כדין ...מנהיג ה־מיפלגה
היה אדם שחבר־הכנסת אבנרי
סיפר לי פעם כמה נערץ היה עליו —

אדולף היטלר.
אכנרי: מה אתה מדבר שטויות?
תמיר: יחד עם שותפו, שגם הוא
היה מאוד נערץ עליו, גבלס.
אכגרי: אתר, שקרן, ניבזה ומתועב.
תמיר אבנרי) הציע שלא יהיה
שום איסור ושום מיגבלה וכל מי שרוצה
יוכל לרוץ לבחירות. בדיוק ידע ממה
שהוא חושש.
אכנרי: השר תמיר, האם אתה מאיים
עלי?
תמיר: לפי הצעתו, אש״ף, פת״ח,
ג׳בריל, קוואסמה, יכולים להירשם בישראל
ולהיכנס לכנסת. אני יודע שחבר־הכנסת
אבנרי הוא היסטרי היום, ואני
מבקש לרסן אותו.
צ׳רלי כיטון: השר הוא בהיסטריה.
תמיר דבריו של אבנרי הם) חלק
ממסכת־השקר בנוסח גבלם ...הברירה ש תעמוד
לפני הכנסת היא אחת: האם
החברה. הישראלית הדמוקרטית במיסגרת
מדינת ישראל היא חברה בהתפרקות שחושפת
את עצמה למתנכלים לה, למאיימים
על קיומה, שמתכוונים לזרוק אותה לים,
או שזוהי חברה דמוקרטית בריאה, שיודעת
לגונן על עצמה מפני אויביה מבחוץ
וחתרנים מבית, בין שהם מחוץ לכנסת
ובין שהם יושבים על כסא בבית.
אכנרי: אתה מגדיר יפה את כוונת
החוק שלך.
תמיר: אני מאוד מבין את העצבנות
העמוקה שבאה לידי ביטוי בקול ובדברים
שהשמיע חבר־הכנסת אבנרי, שמזמן
עבר את הקווים, נפשית ודאי, אם לא
יותר מזה.
עד כאן קטעים מן הנאום — אם אפשר
לקרוא לזה נאום.
הפסוק האחרון בוודאי יסקרו אותך,
כפי שסיקרן את שניים־שלושה חברי-
הכנסת שנכחו באותה עת במליאה.
מה פירוש המלים ״אם לא יותר מזה?״
נדמה לי שאני יודע את התשובה. מזה
חודשים מפיצים אנשיו של תמיר —
הסרסורים הקטנים לדבר־פידסום שבהם
הוא מוקף תמיד — שמועה מוזרה: שבי קרתי
בחשאי בביירות ושנפגשתי שם עם
יאסר עראפאת. עד היום לא העז תמיר
להשמיע דברים מגוחכים אלה מעל דוכן
הכנסת, אך הפעם, בהתרגשותו הרבה,
התפתה לאמר מה שאמר, כשהוא משתמש
בנימת־קול של מי שיודע הרבה דברים,
אך יכול רק לרמוז על הסודות הכמוסים
הידועים לו.
ואיש כזה אחראי עכשיו למערכת־המיש־פטים

הצעד החינוכי המ

י*¥לשה צעירים מגולחי-ראש, גלי-
/מו ת לבנות ארוכות לגופם, דפקו
בהיסוס על דלת הכיתה. שיעור החברה
בבית־הספר התיכון העירוני בהרצליה
היה שעור בלתי־שגרתי, והשלישיה המוזרה
לא נמנתה על תלמידי הכיתה.
שלשת המבקרים המוזרים היו חברי הכת
של הרי קרישנה, שבאו לנהל שיחה עם
תלמידי־התיכון, ולהסביר להם את רזי
הכת המיזרחית.
מחנכת הכיתה, ליליאן רייכשטיין, היתד
נוכחת בשעור, שהתנהל באישור ההנהלה.
היא מיעטה להתערב במהלך הוויכוח הפתוח,
שהתנהל לפני כשנה בין תלמידיה
לבין חסידי קרישנה. הוויכוח, שהתנהל
בכיתות אחדות, ברוח עניינית ושקטה,
היה הגורם לסערה ציבורית, שהגיעה לשיאה
בשבוע שעבר.

״ מה ששוגה
— לה שמיד \ ״
^ פגי יותר משנה, שכרו קבוצה של
* חסידי הרי קרישנה דירה בהרצליה,
והכריזו על המקום כעל מיקדש-קרישנה.
ריח הקטורת, המאכלים הצימחוניים

שמואל דורפן, שכימעט
איבד את מישרתו דוו־קא
בגלל שיקול פדגוגי שהתגלה כמוצדק.
המוזרים, קול נגינת ההימנונים והבגדים
הבלתי־שיגרתיים משכו אליהם תשומת־לב.
על־פי הכלל הפרובינציאלי ש״כל מה ש שונה
— הוא מסוכן, וצריך להשמידו,״
החלה עיריית־הרצליה מתנכלת. לחברי־הכת.
אנשי
מישטרת־הרצליה, שמאבקם בפשיעה
בעיר איננו זוכה בהצלחה מסחררת,
הציבו מישמרות־קבע מול בית־המקידש
המסוכן. הם עשו זאת על פי
הוראתו של ראש-העיר, יוסף נבו. כפי
שהודה השבוע, היה ראש-העיר נחוש
בהחלטתו לסלק את אנשי־הכת מתחומי
עירו ,״בעזרת המישטרה, השכנים, ובאמצעים
נוספים.״
התכונה המוזרה במיקדש קרישנה משכה
אליה את תשומת־ליבם של צעירי־הרצליה.
תלמידי-התיכון, בעלי סקרנות־נעורים
טבעית, החלו מתגודדים סביב
המיקדש, שהעניק גיוון בלתי־שיגרתי ל־

הווי־התיכון האפרורי שלהם.
אנשי הכת חככו כפיים בשימחה, שכן
זו הדרך הבדוקה שבה כל כת ״מיסתו-
רית״ מסוג זה עושה נפשות לאמונתה.
אם אמנם היו לחברי-הכת כוונות
מיסיונריות בהרצליה, הרי מי שעשה
את הצעד העיקרי לחיסול הכוונות האלה
לא היה ראש־העיר, על מנגנון־הלחצים
העומד לרשותו, אלא דווקא שני תלמידי-
שביעית בביודהספר התיכון המקומי, בו רים
אהרונסברג ואורי מירון, שהיו בץ
המתגנבים בסתר למיקדש־הכת.
השניים פנו למחנכת הכיתה, ליליאן
רייכשטיין, ולמנהל בית־הספר, שמואל
דורפן .״קיימת סקרנות רבה לגבי הרי
קרישנה בין התלמידים,״ הסבירו השניים
לאנשי־החינוך הוותיקים ,״ואנו רוצים
להיפגש איתם באחד השיעורים, לשמוע

בריק של המנהל העצמאי מעם עדה לו גמישותו

את דיעותיהם לנהל איתם ויכוח פתוח.״
המנהל, שמואל דורפן, תושב חופית,
בעל דיבור איטי והליכות נעימות, שקל
את הבקשה בכובד־ראש. כאשר השיב
לבקשה בחיוב, לא שיער בנפשו שהדבר
עלול לעלות לו, מאוחר יותר, באובדן
מישרתו.
״דורפן הוא המנהל הטוב ביותר שהיה
מעולם לבית־הספר הזר״״ טוענת שולה
שפעל, מורה להיסטוריה ולאזרחות בהרצליה
,״הוא העלה את רמת בית־הספר
באופן משמעותי. הוא מנהל בעל ראש
פתוח, רגיש לנפשם של התלמידים, ומנסה
להרחיב את אופקיהם.
״הבעיה היחידה שלו היא שהוא איננו
רוקד לפי צלילי־החלילים הבוקעים מ־עיריית־הרצליה,
שבה יושבים פוליטיקאים,
וזאת בניגוד למנהלים אחרים שאני מכירה,
שהבינו יפה כל רמז. הסיבה לכך פשוטה :
שמואל דורפן עוסק ועסוק בחינוך. הוא
אפילו לא מכיר את הריקודים האלה..,״

הכשר ל מי ס
גנובים
יץ וסר התמצאותו של המנהל בי
י ריקודים עירוניים כימעט עלה לו ב-
מישרתו, אך הסכמתו לקיים את אותה
שיחה עם כוהני-הדת של הרי קרישנה
התגלתה כצעד פדגוגי מבריק.

ו בי קו ר

הספר. על אותו מישקל אפשר היה גם
להביא פרוצות לכיתה, כדי שיסבירו את
האידיאולוגיה שלהן. לעומת זה, איש לא
טרח להציג לפני ילידי־בית־הספר את הערכים
והמסורת של עם־ישראל. מה יש ן
להרי קרישנה צריך לתת פיתחון־פה וליהדות
לא צריו 1״
גם אם יש אמת בטענתו של קליין,
הוא לא שם לב לעובדה המוזרה, ש-
סקרנותם של אותם ילדי־תיכון לא התעוררה
לגבי ערכי היהדות ומסורתה, עד
כדי בקשה לערוך בהם דיון מיוחד בכיתה.
״קשה לי להבין את המהומה הגדולה
שקמה סביב הנושא,״ אומר דורפן ,״הרי
הרוב המכריע של התלמידים הישראליים,
הם השמרנים והמרובעים ביותר מבין התלמידים
והסטודנטים בעולם המערבי הדמוקרטי,
כאשר ערכי המעמד הבינוני
שולטים בכיפה, קצת מוזר שקיים חשש
נורא כל-כך שהתלמידים יתפשו לאידאו־לוגיות
ואמונות מסוג זה.״
העסקן הדתי לא הרפה ממאבקו, אך
הסיבוב הראשון הסתיים בכישלונו. ראש-
עיריית הרצליה, יוסף נבו, שבינתיים הצ ליח
״באמצעים שונים״ לגרום לסילוקם
של אנשי הכת מתחומי ק״ק הרצליה,
החליט לא לפטר בו במקום את המנהל.
כמו שאר עסקני־העירייה, נזעק גם
הוא נוכח הסכנה, שחלק מאמונותיהם של
אנשי הכת, למשל הפציפיזם וההמנעות
המוחלטת מהרג יצור חי, ידבק בתלמידים

וווו 11.1

11 ^ 1-11

1ו נו , 1

1ו עוו

11x1וו_ו

- ; 01.1גו ו_1

למתן חופש פעולה למנהלי בתי־ספר בנושאים פדגוגיים אך ניסו להדיח את המנהל.
״השיקול היד, פשוט,״ מסביר המנהל,
״על-ידי הבאת אנשי־הכת לבית־הספר, ו־ניטרול
ההשפעה והאווירה ה״מיסתורית״
כביכול — שלה חשופים הילדים בתוך
המיקדש — הוצאנו למעשה את העוקץ
מהמים הגנובים האלה. השיחה בכיתות
היתה עניינית, ובזה תם הסיפור.״
שיקולו של המנהל התגלה, תוך זמן
קצר ביותר, כמוצדק .״כל הסקרנות ש היתר.
לנו לגבי הרי קרישנה,״ מספר בורים
אהרונסברג, מיוזמי הפגישה ,״התנדפה
אחרי השיחה שהיתר. לנו איחם.״
אולם על המיקרה שמע גם סגן ראש־עיריית
הרצליה, נציג המפד״ל מנחם קליין,
ובניגוד למנהל, הוא לא ראה בכך את
תום הסיפור.
קליין ראה חובה לעצמו להציל את
נפשות התלמידים הרכות מציפורניהם של
עכו״ם ימ״ש, והצעד הראשון שעשה היה
לדרוש בכל-תוקף את פיטוריו לאלתר של
המנהל המתירן.
״העובדה שסקרנות הילדים התעוררה,״
הסביר העסקן העירוני ,״איננה מצדיקה
את הבאתם של אנשי-הכת לכיתות בית-

העומדים לפני גיוסם לצה״ל. אולם הוא
היה די פיקח כדי להבין שהמדובר בנושא
חינוכי עקרוני, והעביר את הטיפול בפרשה
לידי אנשי מישרד־החינוך.

נקוד ה שחורה
ג פיג ק ס
שי מי שרד ־ ה חינו ד נתנו גיבוי
\ 1מלא לצעדו של המנהל, מה גם ש התגלה
כיעיל. מפקח המחוז, אברהם ירון,
אמר :״כיוון שניתן להתווכח על שיקולו
ונקודת־המוצא שלו בהחלטה שיכולה להיות
פדגוגית, ביקשנו להוריד את הנושא מהפרק.״

פני השטח שקטו הרוחות, אך עסקני
עיריית־הרצליה, בסבלנות של פולי טיקאים
משופשפים, החלו רושמים לדורפן
נקודות שחורות בפינקסיהם הקטנוניים.
ההזדמנות להיפרע מהמנהל לא איחרה
לבוא, שכן בשבועות האחרונים הסתיימה
תקופת־הניסיון בת השנתיים של דורפן
כמנהל בית־הספר, ולפני העיריה עמדה

ההכרעה בדבר עתידו של דורפן. המשך
העסקתו יעניק למנהל מעמד של קביעות
במערכת־החינוך של עיריית־הרצליה.
ההחלטה התגבשה, בחדרי חדרים, פה
אחד: שמואל דורפן לא ימשיך בתפקידו
כמנהל בית־הספר. לכל מי ׳שהתעניין בנושא,
שמחו פקידי־העיריה לספר, כי על
גבו של המנהל תלויה קופת־שרצים מלאה
וגדושה, הן בנושאי־חינוך מובהקים, והן
בנושאים מינהליים שבהם, כפי שמודים
אף ידידיו של דורפן ,״הוא איננו חזק
במיוחד.״
פקידי־העיריה לא היו מוכנים לגלות
מהו הדופי שמצאו במנהל, אך בכל הזדמנות
טרחו להדגיש, בהתלהבות מופלגת,
כי ההחלטה היא עניינית ,״ללא קשר עם
פרשת הרי קרישנה,״ כפי שטען דובר-
העירייה, גידעון דפניק.
ההכרעה בדבר עתידו של דורפן עמדה
ליפול ביום השלישי שעבר, יום אחד
לפני ביקורו של שר־החינוך, זבולון המר,
במוסדות־החינוך של הרצליה. גזר-הדין
הצפוי התפרסם בחוגי-החינוך בעיר, דלף
לאמצעי־התיקשורת, ועורר זעם רב.
תלמידי בית־הספר אמנם התמרמרו
על ההחלטה, אך מועצודהתלמי-
דים לא עשתה שום צעד בעניין זה,
כאילו כדי להוכיח את אמיתות אבחנתו
של המנהל לגבי התלמיד הישראלי. אולם
הידיעה הגיעה גם לחברי ועד־ההורים.
הרוח החיה בוועד־ההורים, איש־העסקים
יוסף סולץ, החליט לסכל את ההחלטה.
״לא היתד, שום סיבה רצינית לפטר את
המנהל,״ טוען יוסף סולץ .״הוא מנהל טוב,
שעשה באותו מיקרה צעד נבון. אנו, ההורים,
מקבלים אינפורמציה מילדינו, ויודעים
שהם מרוצים מהמנהל ומדרכי-
עבודתו, וגם לנו יש מה להגיד בקשר
לחינוך ילדינו.״
סולץ לא הסתפק רק במילים. הוא פנה
לוועדת־החינוך של הכנסת, אירגן את
ועד־ההורים להתנגדות מסיבית לכוונת-
הפיטורין, ונתן לראש־העיר להבין כי
ועד־ד,הורים לא יירתע מד,שבתת הלימודים,
הפגנות ופנייה לבג״ץ. חברי-כנסת
התערבו אף הם בפרשה, ודרשו מראש-
העיר לחזור בו מכוונתו.
יוסף נבו, שהוא פוליטיקאי מנוסה,
הבין כי הפעם לא יוכל להתיישר, ללא
שערוריה, עם הקו של המפד״ל. ביום
שלפני ביקורו של שר־ד,חינוך בעיר, בישיבה
סוערת של נציגי העירייה, ועד-
ההורים ואנשי־חינוך, הוא החליט על מוצא
של כבוד: המנהל יישאר בתפקידו לשנת-
ניסיון שלישית.
במסיבת־העיתונאים שנערכה לכבוד שר ד,חינוך
בתחילת ביקורו בהרצליה, אחרי
שהסתיים שטף המליצות, הועלתה השאלה
של מידת החופש הפדגוגי שלו זכאי
מנהל בית־ספר תיכון, וכן פרשת דורפן.
ראש־העיריה יוסף נבו טען כי אכן
אין להגביל מנהלי בתי-ספר, ושר־ד,חינוך
הסכים עימו. לגבי פרשת שמואל דורפן,
מען שר־החינוך זבולון המר, כי אינו מכיר
כלל את הנושא .״לא שמעתי על זה שום
דבר,״ אמר המר בהתממות אופיינית.
התממותו של השר נראית מוזרה ביותר,
שכן אנשי ועד־ההורים, תוך כדי מאבקם,
שלחו אל השר מיברק בנושא זה עוד
שבוע קודם לכן. יתר על-כן, רק יום קודם
לכן נערכה ישיבה של ועדת-ר,חינוך של
הכנסת, שדנה בפרשה זו. אולם שר־החינוך
לא שמע כלל על הבעיה החינוכית הבוערת
ביותר בימים אלה, אולי מפני שתחומי-
עיסוק אחרים גוזלים מהזמן היקר, שאותו
הוא אמור להקדיש לתחום שעליו הוא
מופקד.
בבית־הספר עצמו לא הסתירו התלמידים
והמורים את שימחתם על המשך
העסקתו של המנהל החביב עליהם. מורי
בית־הספר נפגשו תוך לחיצות־ידיים עול-
זות .״מה יש פה להגיד,״ אמרה אחת
המורות ,״כולנו שמחים על כך שדורפן
נשאר איתנו. זהו ניצחון לשכל הישר.״
המנהל, שמואל דורפן, ביטא את הרג שתו
במילים קצרות .״אני מרגיש,״ הוא
אמר בחיוך ,״כאילו עברתי את מפלי
הניאגרה בתוך חבית ...ונשארתי בחיים.״

משה מאור !

הורוסקופ

(המשך מעמוד )13

תאומים עם עקרב
קיימת הבנה ביניהם, ובדרך כלל אפשר
לומר שחם מתאימים. שני מזלות
אלה אוהבים לחקור, לברר, לחטט,
וקיימת קירבה מהותית ביניהם. האחד
שטחי יותר בגישתו, ואילו השני אוהב |
את הסיבוך. הסקרנות של בן מזל תאומים,
והצורך של בן עקרב לחשוף את
המיסתורין, יוצרים שיתוף פעולה
והבנה. הם יאהבו לצאת למסעות מיס״
תוריים, או לשליחויות שיש בחן קורטוב
של סיכון. התנגשויות יכולות לצוץ
כאשר העקרב יבחין שבן זוגו ״פוזל״ מעט
הצידה. הקינאה של העקרב יכולה לגרום
לתאומים צרות צרורות, וחייו יהפכו
מרירים. מוטב שייזהר ויישמר וישאר
נאמן, מכיוון שהעקרב לא שייך לסל-
חנים המוכנים להעלים עין מהמציאות.

תאומים ונם קשת
הקשר בין תאומים לקשת הוא הגרוע
ביותר — או הטוב ביותר. בגלגל המזלות
הם ניצבים האחד מול השני, ובכך
יוצרים ציר משותף ומנוגד. אהבת ה חרות,
האופטימיות, אהבת הנסיעות,
המשיכה לאמנות, והרצון לדעת ולהבין
כל דבר משותפים להם. אך חוש הצדק,
המוגזם לפעמים, ערכי־המוסר הגבוהים
והצורך להעמיק בכל דבר, כמו חוסר
העורמה ולפעמים גם חוסר הטאקט של
הקשת, יכולים להקפיץ את התאומים
ממקומו ולהביאו לכעס נוראי. ואילו
הקשת לא יבין את הצורך של בן
תאומים להסתיר דברים, ולחשב מה
לומר ומה לא.

ת או מי ע ג די
צירוף לא רע, אם כי מכביד לפעמים
על בן מזל תאומים. הרצינות, האחריות
והאמביציה המקצועית של בן גדי מפריעה
לקשרים היומיומיים ביניהם. אך
הילדותיות, הקלילות, ולפעמים חוסר ה אחריות
של בן תאומים לא ישנו את
הגדי, כי אם לחיפך. הגדי בעל האי שיות
הבוגרת יציב לפניו מטרה, לחנך
ולפקח על תאומו, וכאשר התאומים
יאבד כיוון, הגדי יחזירנו מיד למקומו.
היחס של בן מזל גדי לבן זוגו, התאו-
מים, רך, סלחני ואוהב, ואילו בן
תאומים נשען על הידידות והקביעות
שמעניק הגדי לכל הבאים עימו במגע.

ת או מי עדלי
נהוג לייחס להם התאמה, כיוון ששניהם
שייכים למזלות האוויר ויכולים
״להתעופף״ יחדיו. אך המתעופפים חם
צפרים שונות מאוד האחת מהשנייה,
ולא תמיד קל להם להבין האחד את
השני. שניהם מזלות אינטלקטואלים ויח סם
לסביבת אוחד מאוד. בן מזל דלי
שאפתן בענייני קאריירה, אך בבן זוגו
רוצה למצוא ידיד, ולמרות שהוא עצמו
לא יוצר קירבה אמיתית, ונשאר מעט
מרוחק, הוא דורש נאמנות ולא יסכים
לשום פשרה או שותפות עם מישהו
אחר. האינטואיציה החזקה שלו לא
תטעה אותו לעולם, וגם אם ינסו התאומים
להערים עליו — אל יצליח. בעניי נים
רוחניים הקשר ביניהם בונה, והתאו מים
מסוגל להעריץ את בן זוגו חדלי
אל המצאותיו, מקוריותו, שגעונותיו
ומחשבתו חצופה תמיד קדימת.

תאומי עם דגי
קשה למצוא חוסר התאמה בולט כל
כך כמו בין שני מזלות אלה. גם כאן
הכפילות באישיות של כל אחד הופכת
את הקשר ביניהם לקשר קבוצתי, ולא
זוגי. לכן עדיף שיחפשו לחם שותף
שמשתייך למזל יותר יציב. בין דגים
לתאומים יכול להיווצר קשר מחיר
ונעים, חם אפילו יכולים להסכים בדברים
רבים. אך כל אחד חי במישור
שונה. לדגים נטייה להיות בעלי סודות,
ואילו התאומים, כמו ילדים, מא מינים
בכל אחד ומוכנים לגלות את
ליבם באוזני כל מי שמקשיב ומגלה
אהדה• הדברנות והפתיחות של בן תאומים
כל כך יפחידו את בן זוגו, הדגים,
עד שאחרי כל שיחה עם אדם זר הדגים
יתכנס בתוך עצמו נעלב, והתאומים
יצטרך לפייס אותו.

במדינה
כלכלה
״פארה שלנו׳׳
פארה פו סטתקשט
מי פ ע 7א מ רי ק אי שחדקם
במצ ריי ם עז ״י די ישרא לי
״חיים אשל, סגן נשיא ברוט־פאבוג׳ה
וידיד המדינה, הגיע למצריים
לרגל חנוכת מיפעלה החדש
של החברה לייצור קוסמטיקה.
אשל, הזכור לנו מביקורו האחרון
עם פארה פוסט, תר אחרי אתרי-
צילום עבור סרט חדש שחברתו
תצלם במצריים בחודש דצמבר.
שמו של הסרט אהבה במידבר
ותככב בו פארה שלנו. כל הסרטים
שנעשו במצריים עד היום מראים
את הפירמידות, את הנילוס ואת
הדלתא, אבל סרט זה יהיה הראשון
שישקף את חייו של העם המצרי
הפשוט.״
עד כאן לשון הידיעה, שהופיעה
ביומון המצרי הנפוץ ביותר, אל־אהראס,
ביום השלישי שעבר. ואם
כי חלקה האחרון של הידיעה נשאב
מדימיונו הפורה של הכותב
הרי מסתבר כי למסע הדילוגים
של אשל במרחב, שהחל עם פארה
פוסט בחודש ספטמבר, יש תוצאות
מרחיקות־לכת.
כוככי ם ־ שג רי רי ם. אשל הגיע
לישראל אחרי שבשבוע שעבר חנך
בקאהיר את המיפעל הראשון של
חברה אמריקאית במצריים לייצור
מוצרים לטיפוח השיער כששותפה
המצרי הוא צאלח כארמה, מי
שהיה במשך 12 שנה סגן־שר-
התעשייה במצריים, ולאחר מכן
פרש לניהול עסקיה הפרטיים של
המישפחה, כשהוא ושלושת בניו
משמשים כסוכנים לכמה חברות
סרטים ולכמה חברות־תמרוקים
צרפתיות במצריים.
כשקיבל כארמה על עצמו את
היוזמה להקים מיפעל זה במצריים,
בשותפות עם חברה אמריקאית
גדולה ובשיתוף פעולה הדוק
עם ישראלי לא חשב איש מן המעורבים
בדבר כי לוח־הזמנים
יישמר במלואו, ושהמיבנה כולו,
שהוזמן מאיטליה בחלקים טרומיים,
בהשקעה של חמישה מיליון דולר,
יתנוסס על תילו תוך זמן קצר
כל-כך. השבוע נחנך המיפעל, ש עובדים
בו 50 עובדים. ליד המלון
מנה האוז, כמאה מטרים
בלבד מביתה של ג׳יהאן אל־סאדאת
הבת. הפתיחה החגיגית של המים־
על תיערך בחודש ספטמבר בנוכחות
כוכבי-קולנוע, המשמשים כ־שגריריה
של החברה, כמו קרי
גראנט, ושחקן הכדורגל קווין קיגן,
שחתם לאחרונה חוזה עם פאברג׳ה
לפירסום סידרת ברוט .55 הפתיחה
תהיה בחסותה של ג׳יהאז אל-
סאדאת האם, תהיה זאת חגיגה מר חבית,
כי הכוכבים ישמחו לבוא
גם הפעם לישראל ולמצריים. ביקורו
של קרי גראנט צפוי, למעשה,
בישראל עוד קודם לכן.
אך גם בלי הפתיחה הרשמית
התרגשו המצרים מאד מנסיון היום
הראשון: מאחד והכנת שמפו ל שיעור
צורכת יום אחד בלבד,
לעומת רקיחת בושם הדורשת המתנה
של כמה ימים, פתח המיפעל
בייצור השמפו ״אורגניק״ ולאחר
יום אחד בלבד בישר סאלח כאדמה
לבום האמריקאי במיברק נלהב
על הפתיחה: ארבעת אלפים
בקבוקי ״אורגניק״ נמכרו בתוך יום
אחד.
עיתונות חיזוך לגיד ד.דך־
מהאמרצ׳ א ר 37
דיקג ס ע? דן ורד
מכל המוספים, שעיתוני־הערב
העמיסו על הקורא במיסגרת התחרות
ביניהם, החיוביים ביותר הם
המוספים־לילדים. אחת לשבוע מצורפים
לשני הצהרונים, ידיעות אחרונות
ומעריב, כמה דפים, המודפסים
באותיות מנוקדות, והמיועדים
לבנים ולבנות בגיל הרך.
ידיעות אחרונות לילדים הוא
הגדול בין השניים. הוקמה לו
מערכת מיוחדת הדואגת להביא
מאמר־מערכת, כתבות, שירים, סיפורים,
ציורים, חידות וחידונים.
בשבוע שעבר כתבה העיתונאית־סופרת
בינה אופק, רעייתו של
הסופר אוריאל אופק, את מאמר־המערכת
של המוסף לילדים, הקרוי
שלום ילדים. אופק סיפרה
לילדים על פייגין, גיבור הספר
אוליבר טוויסט.
במילים מנוקדות כתבה אופק
לילדים :״הוא אסף סביבו חבורה
של נערים, וחינך אותם לחיות על
הגניבה, ואפילו התפאר במיקצוע

אולם בכך הסתיימה סקירתה של
אופק על סיפרו של צ׳ארלס דיקנם.
היא סיפרה לקוראים בגיל הרך
על תפקידו של בית־הספר, שנועד
להקנות השכלה, ערכי-אנוש ״ובארצנו
גם את הערכים והמורשת
המפוארת של העם היהודי, שמתוכם
אנחנו מבינים את זכותנו
לארץ־ישראל.״
אדייב ה מ דינ ה ו הע ם. ואז
בא קטע־שיטנה לדן ורד וקטע
הלל ושבח לרמטכ״ל. יש לקרוא
את הקטע פעמיים, ולהתבונן שלוש
פעמים בכותרת של העמוד, כדי
להאמין שבעיתון לילדים בני שש
עד עשר מופיעה יצירה מפוארת
כזו. כתבה אופק :
״ילדים ובני נוער, שטרם גיבשו
דעות ודרכי חיים, מחפשים לעצמם
דמות של מורה ומחנך, שיוכלו
ללמוד ממנו. על-כן חייבים
המחנכים לשמש דוגמה טובה ל-

עי תונ אי ת ־י ל די ם או פ ק
שטיפת־מוח מגיל צעיר

חניכיהם. גם מורה להתעמלות או
למתמטיקה הוא דמות חינוכית, ועל
כן אין נותנים לעבריינים
להיות מחנכים, אפילו אם התחרטו
על מעשיהם בעבר וחזרו בתשובה.
״בגידה
במולדת נחשבת כחטא
חמור ביותר, ואדם שהעז לשתף
לכינוי ״פארה שלנו״ בעיתון ה פעולה עם אירגוני חבלה ורצח,
מצרי יש משהו מן האמת, כי כדי לבצע פיגועים בישראל, הוא
פירושה של המילה ״פארח״ ב אוייב המדינה והעם. אם החליט
(המשך בעמוד )50
ערבית היא ״שמחה״.

אשת אחד ממנהלי צי״ם טוענת שבעדה
כבבית־פגי שות לחבדיו ודורשת כ 1זצ
ןץאשה, הבעל, הילדים וה י
י מאהבת מתגוררים בדירה
אחת, צירוף בלתי־מקובל זה מתקיים
מזה שלושה חודשים בחיפה.
מערכת־היחסים המוזרה, שהתפתחה
.בין גיבורי הפרשה, היא תולדה
של שיפור מוזר עוד יותר.
שלוש פעמים בשבוע לוקחת
עופדה ניוטון את בנה בן ה־14
ואת בתה בת ה־ ,6נועלת אחריה
את דלת דירתה, ועוברת עימם
לבלות את הלילה בדירה אחרת.

שמשח
ב דיווז

1 71ל ישעיהו ניוטון, הוא
# 1 1 ^ 111 סגן־מנהל הנמל בחברת
דיזנג1ף, שהיא חברת בת
של צי״ם, והנותנת לה שירותים.
עופרה, המתגוררת ברחוב יאיר־כץ
3במרכז הכרמל בחיפה, ננטשה,
לדבריה, על-ידי בעלה לפני כשלוש
וחצי שנים. מאז שנפרדו מתגורר
הבעל, ישעיהו ניוטון, יחד עם
חברתו, כרמלה קול, בדירה ברחוב
חורב 3בשכונת אחוזה בחיפה.
עופרה והילדים עוברים ללון בדירה
זו, במחיצתה אחת עם הבעל
והחברה.
ישעיהו ניוטון הוא סגן־מנהל
מישרד הנמל של חברת דיזנגוף,
שהיא חברת בת של צי״ם, המספקת
לה שירותים. המאהבת שלו,
כרמלה קול, היא מורה להדפסה
במכונת־כתיבה בשיטה העיוורת,
בבית־הפקיד בהיפר .,מערכת־היח־סים
ביניהם לבין עופרה, בשעה
שהיא שוהה יחד עימם בדירה,
מצומצמת ביותר. הם אינם מדברים
איתר, והיא אינה מדברת
עימם. את קשר־השתיקה שוברים
רק הילדים, שלמרות המצב ה־כמעט
בלתי־נסבל, מתנהגים באופן
נורמלי.
.עופרה מגיעה עם הילדים לדירת
האהבים בשעות אחרי־הצהריים.
היא מקפידה להביא איתה ציוד
ומיצרכים, ממש כמו לפיקניק. את
הארוחות לילדים ולה היא מכינה
אך ורק מהמיצרכים שהביאה. בחפצים
השייכים לבעלה ולמאהבת
שלו, היא אינה נוגעת. את הלילה
מעבירה עופרה בחדר אחד עם ה־
,ילדים. הבעל והמאהבת נמצאים
בחדר הסמוך. המתיחות השוררת
באוויר, כתוצאה מהמיפגש המוזר
קשה ללא נשואי. הילדים עדים
למצב עגום זה.

18 שנים ם!מת

עופרה וישעיהו ניוטון ביום נישואיהם
לפני 22 שנים. עופרה סיפרה
כי במשך 18 שנים הם ניהלו חיי מישפחה תקינים. לטענתה, נטש
אותה בעלה לפני שלוש שנים, והשאיר אותה עם שלושת ילדיהם.

ולהם שלושה ילדים. הבן הגדול
נמצא עתה בשירות חובה בצה״ל.
״במשך 18 שנה היו לנו חיי
מישפחה תקינים,״ סיפרה עופרה,
העובדת כמסייעת לגננת בגן־חובה.
״בסיכסוך בינינו אשמה החותנת.
אמא של שעיה לא אהבה אותי
מהתחלה. היא חשבה תמיד שהבן
שלה יותר יפה ממני, ושאני חטפתי
אותו. היא אישה מאוד מבוגרת,
וגורמת לסיכסוכים בכל המישפחה.
לבעלי יש עוד שלושה אחים, ואצל
שניים מהם נתגלו סיכסוכים דומאז
הוא מים.
״שעיר, פשוט הושפע מאמו. היא
לא חזר עבדה עליו במשך שנים. וביום
אחד זה התפוצץ. לילדה היתה פעם
ופרה, כתה־ ,44 וישעיהו, דלקת באוזן והיא בכתה. שעיה
בן ה־ ,46 נישאו לפני 22 שנים, אמר שהוא הולך לישון מחוץ לבית,

בגלל שאינו יכול להירדם, ומאז
הוא לא חזר. בהתחלה חשבתי שזה
עניין של הגיל או ריב חולף. אבל
מסתבר שטעיתי.
״נשארתי לבד עם שלושת היל דים.
הייתי צריכה לכלכל אותם
בכוחות עצמי. בתביעה למזונות
פסקו לי רק שמונת אלפים לירות
לחודש עבור שני הילדים הקטנים.
עבור הבן הגדול ועבורי לא קיבלתי
כלום. עם הסכום הזה והמשכורת
שלי אני צריכה להסתדר.״
עופרה וישעיהו התגוררו במשך
שנים בדירה בשכונת אחוזה, אותה
הדירה שכיום מתקיים בה מדי
פעם המיפגש המוזר. לטענת עום־
רה נקנתה הדירה כולה מכספי
אביה, אך מתוך רצון טוב נרשמה
על־שם שני בני הזוג. אביה של

תשתמש בדירתם המשותפת
מיליון לירות כחלקה בדמי־השי
עופרה חלה אז במחלה קשה, ועבד
להתגורר יחד עימם בדירה. בשנת
1971 הציע האב לבני הזוג לעבור
להתגורר בדירתו ברחוב חורב,
שהיא מרווחת יותר. המישפחה
קיבלה את ההצעה ועברה להתגורר
יחד עם האב בדירתו.
עופרה טיפלה במסירות באביה
עד למותו לפני כשנה. אחרי שבני
הזוג נפרדו, עבר ישעיהו חזרה
לדירה בשכונת אחוזה, ואילו עופ־רה
נשארה עם הילדים בדירת האב,
שאותה רשם על שמה לפני מותו.

ל קנו ת אוכל
לילדים
^ שבוע שעבר הגישה עופ•
רה, באמצעות פרקליטה, עו־רך־הדין
מיכאל מאירסון, תביעה
נגד בעלה לבית־מישפט השלום בחיפה.
בכתב־התביעה דורשת עופרה
לקבל את מחצית ערך הדירה בשכונת
אחוזה, הרשומה על שם שני
בני הזוג. נוסף לכך תובעת עופרה
גם סכום של 440 אלף לירות מישעיהו.
לטענתה, מגיע לה סכום זה
תמורת השימוש שעשה ישעיהו בדירה
מאז שעזבו אותה ב־71׳.
הדירה באחוזה עמדה במשך
מרבית השנים ריקה. היא הושכרה
רק לסירוגין, לתקופות קצרות.
עופרה מאשימה את בעלה בכך
שלא השכיר את הדירה בכוונה,
כדי שיוכל לעשות בה שימוש כ־
״בית פגישות״ ,שאליו נהגו הוא
וחבריו להביא את ידידותיהם. עופ-
רה מסתמכת על חוק מקרקעין,
הקובע כי שותף העושה שימוש
במקרקעין לצרכיו הפרטיים, חייב
לשלם ״שכר ראוי״ לשותפו. מכיוון
ששני בני הזוג שותפים לבעלות
על הדירה, תובעת עופרה 440 אלף
לירות, תמורת השימוש שעשה, לטענתה,
בעלה בדירה כ״בית־פגי-
שות״.
״הגשתי את התביעה כדי שבכסף
שאקבל אוכל לקנות אוכל עבור
הילדים,״ טוענת עופרה .״הגעתי
למצב קשה מאוד. לא רק מבחינה
כלכלית — גם מבחינה חברתית.

החברה מתייחסת לנשים שנעזבו
על־ידי בעליהן, כאילו שהן חוטאות
מבחינה מוסרית. אני מרגישה את
זה יום יום. אנשים לא אומרים
לי שלום ברחוב. זה דבר איום.
״עם הבעיה החברתית עוד אפשר
להתמודד, אבל לא עם הכלכלית.
הגעתי למצב שאני עושה
חשבון לכל אגורה שאני מוציאה.
לכן החלטתי להגיש את התביעה.
במשך הזמן שטיפלתי באבי לא
היה לי זמן לזה. היום אני מתכוונת
להיאבק, כדי להשיג אוכל לילן י.
״מחצית הדירה שייכת לי. אבל
חוק־הגנת־הדייר נותן זכויות נוס פות
למי שמתגורר בפועל בדירה.
הוא רוכש עליה חזקה. זאת הסיבה
שבמשך שלושת החודשים האחרונים
אני באה לישון שם עם ה ילדים.
אני לא רוצה לאבד את
החזקה שלי. אחרת בית־המישפט
לא יפסוק לי את מה שמגיע לי.
״החלק השני של התביעה שלי
נוגע לשימוש שבעלי עשה במשך
כל השנים בדירה, כשעמדה ריקה,
בלא ידיעתי. את ההוכחות לכך אני
אביא לבית״המישפט.״

״אני לא
פלייבוי״
ד ש עי ה ד ניוטון היה בעבר
קצין ראשון בצי־הסוחר. אחרי
שעזב את הים התקבל לעבודה בחברת
דיזנגוף .״אני אדם מכובד
ויש לי תפקיד מכובד,״ טען ישעיהו
.״לכל ההשמצות של אישתי
אין כל שחר. זאת עלילת שווא.
ממש בצע של דם. השכנים יכולים
להעיד שלא עשיתי שום בית־פגי־שות
בבית הזה. כולם מכירים אותי
כאדם יקר. אני לא פלייבוי.
״לא עזבתי את אישתי ולא
נטשתי אותה. פשוט חזרתי לביתי,
אחרי שהתגוררנו בבית של האבא
שלה. היא, כאשד, נאמנה, היתר,
צריכה לחזור אחרי. לא ברחתי
ממנה ולא סגרתי לה את הדלת.
היא יכלה לבוא, כמו שהיא באה
היום לישון עם הילדים.

עופרה ניוטון, בת ה־ ,44 עובדת כמסייעת לגננת בגן־חובה. בנה הגדול נמצא עתה
בשרות חובה בצה״ל. שלוש פעמים בשבוע לוקחת עופרה את. בנה בן ה־4ו ואת בתה
ועוברת עימם ללון את הלילה בדירה אחת יחד עם בעלה והמאהבת שלו. לטענתה, היא עושה זאת
כדי להבטיח את זכויות החזקה שלה על הדירה. והיא עושה זאת מכיוון שנשארה ללא כסף עבור הילדים.
״מה שכואב לי יותר מכל זה
הילדים. היא פשוט הורסת אותם.
לגבי כל השאר אני לא דואג. בביתר,מישפט
היא תצטרך להביא
הוכחות להאשמות בנוגע לבית-
הפגישות. אני משוכנע שבית־ה־מישפט
יראה את הבסיס האמיתי
של התביעה שלה, ושד,צדק ייצא
לאור.״
ישעיהו עדיין לא הגיש כתב-
הגנה לבית־המישפט, וחלק מהדברים
שאמר יהוו את טענותיו ב־כתב־ההגנה
שיגיש.

11111* 1 7 1 ^ 1׳ 0 1 *1בקומה השלישית של הבית ברחוב חורב 3בשכונת אחוזה בחיפה,
י י * י׳ *יי * י• שימשה לפי כתב־התביעה שהגישה עופרה ניוטון נגד בעלה ,״בית־י
פגישות״
,שאליו נהגו הבעל וחבריו להביא את ידידותיהם, עופון ה דורשת 440 אלף לירות,
כ״שכר ראוי״ עבור השימוש שעשה הבעל בדירה. הבעל, ישעיהו ניוטון, טוען :״להד״ם !״

מאז נפרדו בני־הזוג חשה עופרה
בדידות רבה. המילכוד החברתי ש אליו
נקלעה, בשל מעמדה החדש,
כאישה החיה בנפרד מבעלה, הציק
לה. המוצא נמצא בדמות מיפגשים
חברתיים להורים בודדים. מיפגשים
אלה מאורגנים על״ידי ועד פעילים,
והם נקראים חוג צוותא.
״המיפגשים במיסגרת החוג עזרו
לי מאוד,״ סיפרה עופרה .״אנחנו
נפגשים כל פעם בביתו של מישהו
אחר. המיסגרת היא כמו בתנועת;
נוער. אנחנו גם מארגנים אירועים
יחד עם הילדים. זה מוסיף הרבה.
״בחוג הכרתי גם אב אלמן. אני
לא מתביישת בכך. אני לא עציץ,
וגם לי יש חיים משלי. הוא כיום
האדם היחידי שאיכפת לו ממני.
הוא מאוד דואג לגבי כל הפרשה
הזאת.
״אני יודעת שאני נאבקת בכוחות
גדולים. לשעיר, יש תפקיד מכובד

עם הרבה קשרים. לי אין כלום.
אני יודעת שהוא לא יוותר בקלות.
אבל אני נאבקת כאן על אוכל
לילדי. לכן אני לא אוותר ואלך
עד הסוף.״

סכו מי־כסף
נסת רי ם
ך ום ן 5לתביעה לבית־מישפט
הגיש עורך־הדין מאירסון,
גם תביעה בשמה של עופרה לבית־המישפט
המחוזי. בתביעה זו מתכוון
מאירסון לקבוע תקדים, ולדרוש
מהבעל סכום של 2.5מיליון
לירות, שהם לטענתו חלקה
של עופרה ברכוש המשותף של
בני־הזוג. אולם לשניים אין כלל
רכוש משותף, פרט לדירה באחוזה.
מאירסון מסתמך בעניין זד, על חש בון
שערך, שלפיו הרוויח הבעל
מעבודתו הרבה יותר ממה שהקציב
למישפחתו, בתקופה שהיו ביחד.
לטענת עורך־הדין אגר הבעל סכומי
כסף, שאותם הסתיר מאשתו. בתביעה
תקדימית מתבקש עתה ה בעל
להתחלק בסכומים אלה, אם
הם קיימים, עם אשתו.
התביעות שהוגשו יעסיקו בוודאי
את בתי־המישפט לאורך זמן. עד
אז ממשיכה עופרה לפקוד את
הבית בשכונת אחוזה, כדי להבטיח
את זכויותיה. נוסף להחלטה אם
מגיע לעופרה כסף מבעלה וכמה,
יצטרך בית־המישפט לפסוק גם אם
הדירה שימשה כבית־פגישות.

אל ראש הממשלה
החתומים מטה בעלי השקפות שונות פונים
אלין בבקשה להחזיר את שלושת האישים
שגורשו מהגדה. הגירוש הינו מעשה אנטי׳
דמוקרטי ואינו מקדם את זכות שני העמים
לחיים משותפים ולשכנות טובה על יסודות
של צדק וחרות לאומית.
ח״כ אורי אבנרי
פרופ׳ ע.א. סימון
ד״ר מתי פלד
ד״ר אמנון קפליוק
ד״ר טוביה שלונסקי
פרופ׳ אורי מאור
מרדכי אבי-שאול
יהושע יצחקי
ד״ר אולגה קפליוק
ד״ר שלמה אריאל
חוה פוגל
פרופ׳ ולסר גראב
פרופ׳ אסא כשר
פרופ׳ קלמן אלטמן
רחל אבנרי
טרטקובר
ד״ר טניה רינהרט
נתן זך
פרופ׳ דן מירון
ד״ר יעל שוורץ
פרופ׳ דניאל עמית
פרופ׳ צבי לם
פרופ׳ שאול פוגל
יוסי אמיתי
גבי אלדור
גרשון פלוטקין
תמר פלג

ד״ר שמואל אמיר
ד״ר רוחמה נאמן
ליאון זהבי
איתן גרין
אבי כהן
ד״ר ג׳אד נאמן
דידי מנוסי
ד״ר ינינה אלטמן
עמוס קינן
יורם דנציגר
נסים קלדרון
גיניפר בר״לב
עופר ללוש
פנחס עשת
יצחק לאור
דורון גלעזר
קובי ניב
יהושע סובול
דן קדר
חיה אמיר
דני קרמו
אלישע גת
אבנר כץ
חנוך לוין
אשר צרפתי
יבי
אל תוותר על הטוב ביותר אולסי פרי

מ מ לי ץ

החולצות של״מיסטר אבי״
הטובות והאופנתיות
ביותר שהכרתי
להשיג בחנויות המובחרות
חיפה: דן גפריאלי רח׳ הרצל ; ״אומן״ רח׳ הרצל ;
״פיורי״ — כרמל סנטר ; ״קורץ יהלומי״ מרכז הכרמל ;
״אמנון״ — רח׳ הרצל ; ״מן״ — רה׳ הרצל ; ״שפיר״ רה׳ הרצל ;
ראשון־לציון :״יד ראשונה״ רוטשילד .40

איתן עמיחי
הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירת על בריאותו ורכושך.

רמת־גן, דח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
טל6 .־ 790114-5רש׳ מס׳ 21 עסק 481/75
ירוקלים , 664015 -אילת 3012 -־ 059

במדינה
(המשך מעמוד )48
בית־דין לתת למורה למתמטיקה
דן ורד הזדמנות לשקם את חייו,
היתה לו בוודאי סיבה לכך, ואל
לנו לערער על החלטת השופטים.
הבוגד־לשעבר ח ורד יכול היום
להיות בנאי או פקיד, סוחר או
חקלאי, רופא או נהג, ולעסוק בכל
סיקצוע שיבחר, מילבד מיקצוע
אחד — ההוראה.
״הרמטכ״ל רפאל איתן, שחינוך
הדור הצעיר עומד בראש מעייניו,
עירער על העסקתו של דן ורד
כמורה וכמחנך, ולא על עובדת
שיקומו של פושע שהתחרט. פושעים
רבים מצטערים על מעשיהם
בעבר, ואיש לא יעלה בדעתו להפקיד
בידיהם את חינוך הדור
הצעיר. דן ורד התדרדר למדרגה
השפלה ביותר — הוא בגד בעמו
ובמולדתו. ואם עונשו יהיה פסילה
ממיקצוע-ההוראה — אין זה
עונש קשה מנשוא. לדעתי צריך
מישרד-החינוך לשלול את רשיון-
ההוראה של מורים שאינם ראויים
להיות מחנכים, כשם שנשלל רשיונם
של נהגים שאינם ראויים לאחוז
בהגה.״
כדברי יוזף נבלם, כפי שצוטט
על-ידי ויליאם שירר :״במיגזרים
(הצעירים ביותר) העבודה מביאה
לתוצאות מהירות ביותר ומבטיחה
פירות לאורך זמן.״

ירא?ד והיות מתלוננת במישבט
יער בעירת קטינה. זאת הדגישה ^
המתלוננת במישפטו של ארקין ;

דרכי חיים
הכבשה השחורה

האחד נאשם
באונס והתקיפה,
והשני משמש
התובע מישטרתי
על פי חזותם אפשר להכיר, כי
השניים אחים. האחד צנום יותר,
בעל עיניים בוערות, ישב על ספסל
הנאשמים. היה זה מאיר בוסי,
הכבשה השחורה של המישפחה.
וליד סניגורו, אהרון יזדי, ישב
האח השני שמנמן ובעל-ביתי יותר
— התובע המישטרתי ציון אגמון.
הסניגור הציע לשופט, כי תחת
שיעצור את בוסי עד תום ההליכים,
יתחייב זה להתגורר עד ה־מישפט
אצל אחיו, המייצג את המדינה.

הצעה זו באה מאוחר מדי.
השופט אריה סגלסון כבר סיים את
כתיבת החלטתו. הוא דחה את
ערערו של הנאשם, ואישר את
מעצרו עד תום ההליכים.
התיק נשכח. בוסי נאשם
הפעם כי בערב יונדהעצמאות
ניגש לצעירה נתנייתית, שבילתה
בפונדק עם חבר, וצבט בגבה.
כאשר צבט אותה בשנייה הסתובבה
הצעירה וזיהתה אותו. היא
פתחה. בצעקות נוראות, והוא פגע
בה באגרופו ואמר לה :״כבר
ישבתי בגללך פעם, שלא תעזי
להתלונן,.׳
לנערה, תלמידת תיכון, היתה
סיבה טובה להיבהל. לפני כשנתיים
וחצי, כשהיתה בת ,16 התלוננה
במישטרה כי בוסי אנס אותה. הוגש
כתב-אישום נגדו, והוא ישב
במעצר חמישה חודשים, אך בתחילת
הדיון הביא סניגורו, אה רון
בן־שחר, אישור־ רפואי ׳כי
בוסי אינו שפוי בדעתו, ואינו
מסוגל לעמוד לדין. כתב־האישום
הוקפא, והנאשם נשלח למוסד ל־חולי־נפש.
שנה
תמימה ישב בוסי במוסד,
עד שהוחלט, כי הוא כשיר לחזור
לחברה. הוא מצא עבודה, אחיו
ומישפחתו עזרו לו להשתקם, ונראה
היה כי הפרקליטות שכחה את
התיק הישן.
אבל טחנות הצדק פעלו, כדי
לחדש את כתב־האישום בענייו האונס,
אף שהוא לא ידע זאת. אבל
החלטה עקרונית של היועץ הסיש־פטי
טרם ניתנה אז. ויתכן שלולא
(המשך בענזוד )58

!ה| 1ן״| 1 1ן היתה מסתובבת בשעת החזרות והאימויס במכנסי ג׳ינס
/ 11ן ו•! 114 קצרים ביותר שגילו את כל הישבן. וכאשר ישבה
בפיסוק רגליים — לא נותר לדמיין הרבה מחלקיה המוצנעים.

.גת 13

ף סוף שנת ,1875 היתה המתלוננת
בת ,13 תלמידה ב־בית־ספר
עממי. כאשר הופיעה ל־שעורי־הריקוד
בלהקה של ג׳וקי
ארקין. התנהגה ונראתה מבוגרת
יותר. ג׳וקי נמשך אל הקטינה ואף
קיים איתה, לפי כתב האישום,
יחסי-מין.
הדבר התגלה להוריה של הילדה
בעת שקראו יומן פרטי שניהלה,
והם ערכו שערוריה רבתי למורה
לריקוד, ודאגו לכך שיוגש נגדו
כתב־אישום. כתב־האישום הוגש
לפני שנים, אך כפי שקבע השופט
דוד ולך :״בעוונותינו, בגלל עומס
העבודה נדחה תיק זה והחל רק
בחודש פברואר השנה. התיק היה
צריך להסתיים ערב חג־השבועות,
אלא שאז לא הופיעה המתלוננת
לחקירה נגדית.״

ה תנ הגו ת
זנו תי ת

הבאה נגד המתלוננת (שמה אסור
לפירסום) ,אחרי שהתברר כי היא
קיבלה הזמנה למישפט ימים אחדים
לפני המועד, השופט נעתר
לבקשה והוציא נגדה צו־הבאה, ש כמוהו
כצו־מעצר.
אם לא הספיק לקטינה, שהיא
היום כבת ,18 הצו שניתן נגדה,
הרי עלו באותו יום על דוכן־העדים
מספר צעירות חמודות, תלמידותיו
של ארקין, והעידו, מטלם ההגנה,
על התנהגותה של הקטינה.
העדה הראשונה, אלה סלע, צעירה
יפהפיה שרקדה בלהקה עם
המתלוננת, סיפרה כי חשבה שהקטינה
היתה אז בגילה, כלומר
בת .17 וכאשר קראה בגליון
העולם הזה כי זהו הגיל עליו הצהירה
הקטינה, האמינה בכך. הגליון
והתמונות הוגשו כמוצגים לבית־המישפט.
לשאלות
הסניגור ציינה אלה
שהמתלוננת התנהגה בצורה זנותית.
היא היתה לבושה תמיד בשורטס
קצרים ביותר, מין מכנסי
ג׳ינס קצרים, שסועי צדדים, ש חשפו
את מחצית הישבן של ח

גזוקי
לדברי צבאן היו שמועות שה צעירה
מסתובבת עם מצילים בשפת
הים, ובלטה כיוון שהחליפה כל
שבוע צבע שיער, ולא היו הרבה
נערות כמוה.
העדה האחרונה היתה אתי סבך.
היא היתה חברת־הלהקה בעת ה מקרה,
וגם היא חזרה על דברי
קודמותיה. היא הזכירה את הטנגה
והשורטס, ואת ההתנהגות הזנותית.
היא הוסיפה גם כי הקטינה
נהגה להשאר במישרדו של אר־קין
אחרי החזרות :״הבנתי שהיא
זוממת על ג׳וקי, שרצתה אותו.
תמיד היתד, נדבקת אליו, חיבקה
אותו ונשענה עליו.״
התובעת שרה ספיר־חן לא יכלה
להתאפק, ובשלב זה שאלה :״האם
היא היתד, אונסת אותו?״ ואתי
השיבה :״לא היתד, אונסת אותו,
רק מחבקת אותו ונדחפת אליו.״
תהיה אשר תהיה החלטת בית-
המישפט, לא ברור איזה נזק חמור
יותר, זה שנגרם למתלוננת מה עדויות
בבית״המישפט או זה שנגרם
לה מיחסי־המין עם המורה
^ 1111ל !״111!|1ל 1י! 11,ן|1ו 1ג׳וקי ארקין בתנועה ׳אופיינית. מישפטו
לריקוד.
# 11׳ 11 #11י ״ויי י של ארקין, הנאשם בקיום יחסי־מין
עם קטינה מחברות להקתו, נמשך כבר ארבע שנים וחצי.
אילנה אדון 1
בלהקה היה חזיות קצרות; או
1117111 1 1 1 1 1 1 1 1
יינ י חולצות טריקו בלי חזיות. הקטינה
11! #11
עוררה מורת־רוח בגלל, צורת הלבוש שלה אף בחברה מתירנית כזו.
קטינה. כאשר ישבה על הרצפה
בעת ההפסקות, היתד, הקטינה פושקת
רגליה בצורה שחשפה את
איבר־מינה, עד־כדי־כך, שהבחורות
האחרות העירו לה על־כך׳ והתרחקו
ממנה בגלל התנהגותה הזולה.
היא נהגה ללבוש חולצות טריקו,
בלי חזיה, וזאת למרות שהיתר,
מפותחת מאוד, ובעלת חזה שופע.
בשפת הים לבשה אז, לפני חמש
שנים, בגד־ים מסוג טנגח. לשאלת
בית־המישפט מהו מנגה, הסבירה
העדה כי זהו בגד־ים ביקיני מינימלי,
הקשור בחוטים דקים ואינו
מותיר מאומה לדמיון.

בטלפון
לה זכרה גם כי בהופעה שי
היתד, בהיכל־התרבות, הסתובבה
הקטינה בתחתונים בלבד, ללא
חלק עליון. היא לא התחשבה בכך
שבמקום הסתובבו גברים, כמו
ג׳וקי ארקין, אייבי נתן ואחרים.
חברותה של המתלוננת בלהקה
הסתיימה יום אחד, כאשר בשעת
חזרה טילפנה אמה וצעקה צעקות
נמרצות על ג׳וקי, קולה היה כה

גבוה, עד שכל הבנות שמעו אותה.
אחר־כך הגיע אחיה של הקטינה,

גרר אותה מן המקום אחרי שסטר

לה וקרא לה זונה.
מאז רואה אותה העדה מסתובבת
בדיזנגוף, היא יושבת עם אנשים :
״שאני לא הייתי יוצאת אתם, אני
יותר בררנית.״

מי אונ ס
א ת מיז
^ שירדה אלה מדוכן העדים,
י עלתה אליו צעירה אחרת,
מיכל צבאן. היא אמנם לא היתד,
באותה תקופה תלמידה של ארקין,
אבל כיום היא רוקדת תחת השגחתו.
מיכל היא בת גילה של הקטינה,
ולכן היא זוכרת אותה.
כיון שבגיל 13 היתד, התנהגותה של
המתלוננת חריג חברתי בין בנות
גילה, היא בלטה בחברה התל־אביבית
של בנות ד,־ ,13 בעיקר
בשל התפתחותה הגופנית. העדה
זוכרת כי לפני חמש שנים ראתה
את הקטינה בתסרוקת פאנק, כלו מר
״ראש מלא קוצים״ כשהיא
מחובקת עם שני בחורים שנראו
זרוקים.
והעדה הנאשם
נדבקה לג׳וקי בכל הזדמנות ;

בנות הלהקה עלו על דוכן העדים כדי להגן על הרקדן וו
כולן כאחת ציינו את התנהגותה הזנותית של הקטינה והדגי
וזממה עליו״ .אבל לשאלת התובעת במישפט הודו כי הא לא אנסה

תודה תודה לנל האוהבים
חברה־ליצים אהובים. תודה לכם מכל הלב על גילויי החיבה הסמויים והגלויים,
הכתובים והבעלפ׳אים שאתם טורחים לשלוח לי — סיפור האהבה שלי אתכם זה
משהו עם וולטז׳ גבוה — לכן אני באמת מרגישה ציין פעם אחת ולתמיד לספר
למה אני לא כותבת סדיר.
איו לזה שום קשר עם ההנהלה. ההנהלה דווקא בסדר, ממש בסדר גמור.
מסכימה לתת לי מיגרש כל שבוע, ובלבד שאכתוב. אלא שאצלי, כשאין לי סחורה,
אני לא מוכרת כלום, ובטח לא פותחת את החנות, שיראו הקלינטים שאין.
״מה ישי״ אמר לי פעם אבנרי .״חוכמה לכתוב כשיש מה להגיד ז חוכמה
לכתוב כשאין מה להגיד, ושלא ירגישו באמת חוכמה אדירה, אלא שאני לא
מכירה אותה.
חוץ מזה, חסרות לי כמה שעות ביממה. להיות אמא משוגעת, נשואה למיסטר
מוסר־עבודה בכבודו ובעצמו, ישני קילומטרים של בלטות על כל תכולתם בלי עוזרת
על ראשי, באמת לא מותירים לי פנאי לצרצר בעט — אפילו זה גורם לי נחת
אדירה. יש למישהו איזה פטנט פנוי בשבילי — שיסדר לי את העניינים ז

סטוצים

להיות אמא של דנה

בך זה התחיל
היתה לי עם דנה שלי אהבה ממבט
ראשון. איך שראיתי אותה חטפתי מכה
בלב.
לעולם — לעולם לא אשכח את המבט
הראשון שלה בי. מי אומר שתינוקות לא
רואים? היה לה מבט מרוכז־חקרני —
של מי את? איד את נראית? מבט בוטה,
סקרן בלי בושה, נבון מפחיד. בת שלי
קטנה, גוזל פועם ולח, שכבה על ביטני —
מתחה צוואר קטן — וחקרה אותי בריכוז.
ואני — מוקסמת, מתרגשת, מתמכרת לת־

ה ציו פ צ ״ ק של הקומקום

בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מושכת בלי בושה בשרוול
לכל מכר שאומר לי שלום, ותובעת בחוסר־סבלנות .״נו?!
אתה לא אומר לי תתחדשי?״ בחוסר־אונים המכר לא אומר לי
תתחדשי. אף אחד לא אומר לי תתחדשי. כולם מתכווצים באי-
נעימות — אני אלופה בלעורר ריגשי־אשמה, ירשתי את זה
מאמא שלי — וכיוון שלאיש אין אומץ להודות באמת הלא־חברתית,
שכולנו באיזה שהוא מקום, מעניין אותנו הכי הרבה
בדרף־כלל רק מהתחת של עצמנו, מיד מרגיש ״הקורבן שלי

לא להרוס לי את הפרצוף. אלא שפרפקציוניזם, אפילו זה מהזן
המציאותי, זו מחלה, מה לעשות.
שנים רציתי לתקן את השפיץ. מי־לי־מטר, לא יותר. אף פעם
זה לא היה סוד. החברות היו באות לפי הסדר להוציא לי את
הג׳וקים מהראש .״בשביל תיקון כזה קטן, את יכולה ליפול
יאלה !״ ומיד אחרי זה היה נשלף נימוק האופי, שגר כידוע
כולו באף, כך ששנות גיבוש אישיות רבות עלולות לרדת לי
לטימיון בשניט פזיז אחד. לנגוצקי האגדית אפילו הציעה לי

א?,אחד לא אומר לי תתחדשי
ולי הרי יש צ׳ופצ׳יק חדש
בלחץ — כיוון שהנה, שוב תססו אותו על חם מתעסק רק בעצמו,
עד כדי אי־הבחנה בשינוי כה בולט אצל הזולת, שינוי חגיגי,
שאמור להיראות, אם דורשים עבורו כזה תתחדשי, והוא —
האונניסט — אף לא מבחין בו.
חלקם מתעשת, וכמו ב״שחק אותה״ הם מתחילים להתאבד.
תיסרוקת צבע מעיל? נעליים ואף על פי שאת כל
השיחה אני מנהלת בפוזה של הרוגליף מיצרי — אף אחד, אף
אחד, לא עולה על האף. אני תמיד חייבת לספר — ואז הציבור
נחלק לשניים. חלק נופל על צווארי בשימחת אמת, ואומר שזה
נהדר, לא מרגישים שום דבר, וזה באמת יפה, ומהר את הכתובת
של המנתח. אלה הופכים חברים שלי לנצח.
החלק השני חביב מאוד עד רגע הגילוי, אבל אז, כמו נבוט
היכה להם בראש. מיד הם מרצינים, זוקפים צווארון חולצתם
בהדר מתבדל, ובקפידה מודיעים לי שסליחה, אבל יקה להם
זמן להתרגל לאף החדש — בו אף לא הבחינו. לאלה כל שינוי
הורס את הסדר הטוב, מזעזע את החיים, ואת העסק הם לוקחים
ממש באופן אישי. מעשיי או לא, אפקטיבי להם או לא —
שינוי זה שינוי, ורינגו לא סולח .״היה לך אף נהדר,״ הם
מודיעים •לי מרות .״מה היה חסר לו?״
שום דבר, באמת. שום דבר אם להודות על האמת. הסתדרתי
עם האף הישן שלי טוב מאוד. מצאתי איתו בעל, מצאתי־איתו
אפילו שניים אם להיצמד לכרונולוגיה, הוא מסר לי
מידע מדוייק על טיב בני־אדם, ואפילו היה מספיק פוטוגני

קשר ישיר עם פיטנגי הגדול שיושב בברזיל, ומנסר את כל
היפות של הסרטים — אבל אני עשיתי חשבון, שפיטנגי שם,
והאף שלי כאן, וצריך לעזוב שטויות.
כל מנתח שהייתי פוגשת במרוצת הזמן, היה מודיע לי
שצריך לנתץ ולהרוס, לחתוך ולשבור. ותיקון קטנטן כחפצי
פשוט לא אפשרי מבחינה טכנית אצלי — ואני הרי רציתי
מילימטר. יום אחד טיילתי עם דנה, ובא לי רעיון להיכנס למנתח
שעובד בצ׳כונה. זה מנתח שמכל, הצ׳כונות באים אליו. באים
מצ׳כונת בברלי־הילס, מצ׳כונת בל־אייר, ומכל מיני כאלה
צ׳כונות. באתי, הסברתי, ולהפתעתי אמר שאין בעיות. זה אפשרי.
חשבתי שאני משתגעת. חלום של שנים, ואני על יד. האיש
באמת הבין את הראש שלי. בטחתי בו מאה אחוז. תיכף קבעתי
תור, ומאושרת רצתי לבשר לבעללי — זה הליברלי, המכבד
זכויות הפרט — אפילו זה הנשוי לו, כל זמן שהפרט דנן אינו
מנצל את ליברליותו המוצהרת לרעה — דיינו, מתעקש ליישם
את זה במציאות.
כשהתעייפתי להסביר ולשכנע — הבחור חזר יום אחד
הביתה, ופשוט מצא את אישתו חבושה. הבן־אדם צריך לדעת
לחשב סיכונים. ריב עובר אמרתי, ואף נשאר אצלי. אז זהו.
כל יום הנפיחות יורדת יותר ויותר, והעסק מקבל צורה של
בן־אדם. היה כדאי לאללה. להשתפר זו הרגשה כל כך טובה,
כמעט יותר מאשר להיות שפיר.

חושות בלי חשבון לקהל — ליטפתי בחוזקה
את גבה — לוחשת לה בביטחה
מרגיעה—סמכותית—ואוהבת את מילות ה קסם
— הכל בסדר נשמה שלי. הכל בסדר.
הכל בסדר. כל מילה מכוונת אל גופה הקטן,
למלא אותו ביטחה ועוצמה. להדליק
את נרה בנרי.
היה זה החלק הכי יפה בתוך הסיוט ש קוראים
לו לידה בבית־חולים ציבורי. רה
היום, אחרי. עשרה חדשים, אני בכלל
מסוגלת לדבר על הנושא. ואין לי טענות
לבית־החולים המסדים שבו שהיתי. האנשים
שם באמת משתדלים באופן עקרוני
לעשות את המיטב. השיטה, השיטה עצמה,
פשוט רקובה. ואין תקציבים לשנות זאת.
אני יודעת. מדובר כאן בסך הכל בנשים
יולדות, ובבתי־חולים בתוך תחומי הקו הירוק.
זו שעת צרה ליעקוב. שעון־החול
מטפטף, ומן המפורסמות היא, שאין מסכימים
לקבל מאיתנו חזרה שטח שלא
הושקע בו תקציב המדינה. של עשרים
השנים הבאות. הזמן קצר והמלאכה מרובה.
מרובה מאוד אפילו — כיוון שעד כה
השקענו בם ך-הכל רק את תקציב עשר
השנים הבאות — ומה עם החצי השני?
ובעת כזו אני באה עם שירי נפש.
אבל נחזור לבית־החולים.
אני זוכרת שתי אחיות נהדרות, שהיו
כמו קרן־אור באפלה. הרגשתי הכי רע
בעולם. נישמתי כמו ציפור במלכודת.
נוסקת לכאן ולכאן, ובכל מקום קיר. אין
שום מקום, שום מוצא, שום אפשרות
להימלט מהכאב, לברוח מחוך הגוף הזה,
לנתק את הקשר הגורדי. חייבים לעבור
את מנהרת הבלהות, ודרך אחרת איין.
הרופא התורן סופר זבובים על התיקרה,
בוהה באטימות פוגעת .״המיספר״ שלו
עוד לא הגיע, כך שאין לו סיבה מיוחדת
להשתגע עד כדי לדבר איתי לפני
שהמצב מאלץ, מה עוד שלא הצהרתי לו
מה אני עושה ואיפה אני כותבת לפעמים,
הערה, שלרוב מחליקה לי את החיים פל אים.
אני זוכרת שהתחננתי אליו שירדים
אותי חלקית, כפי שקבענו והסכמנו מראש
— והבער הנפוח הזה, ככל שידע פחות
התעקש יותר שיש לי ״עוד המון זמן״
למרות שטענתי וחזרתי וטענתי שאני מרגישה
שאני הולכת ללדת מיד, ויש לי
כבר ניסיון עם עצמי. אבל זו כמו מן אכסיומה
כזו — נשים יולדות הרי מאבדות את
השכל, ועל כן ידוע שאין טעם לכבד
אותן עד כדי להקשיב להן — אפילו אינן
היסטריות. אחר כך כבר לא היה איכפת
לי מכלום. הלידה התחילה מיד, כפי ש ידעתי,
וה״יש לך עוד המון זמן״ הפך ל מרוץ
אחר המרדים שכמובן הגיע מאוחר
מדי.
כל כך רציתי להיות מנוטרלת מכאבים,
כדי שיהיה לי מרחב נפש* להתפנות
לרגע החד־פעמי הזה, בסוף הוא מגיע,
ואני מבלה אותו ביסורים, שונאת את העולם.
כמה פרוזאי.
תישעה חדשים תיכננתי לי את הלידה
כשיא הכיף, שיא הפנן, שיא החוויה, יופי
נטו, בלי הכאבים, וברגע אחד, פרץ אחד
שלא הבאתי בחשבו} ,הרס לי את הכל.
ואני אומרת זאת היום -מפרספקטיבה
של זמן מאושר.
מה לאמר, בית־חולים, זו פלנטה אחרת.
פשוט חיים אחרים.
כל מיני חוקי חברה של הגינות מיני מלית
בין־אישית .,אינם מופיעים כמסתבר,
בסיפרי הלימוד של רופא. יום אחד אשב
לשבור את הראש ברצינות בסוגיה למה
מקצוע הרפואה, מקנה לעוסקים בו כזה
אבק אלוהים בעיני עצמם, מעל ומעבר,
ובלי שום פרופורציות לתיפקודם המיקצועי
המציאותי.
זה עיוות לא ברור לי, למה צריך הבן־
אדם לתרום גם את האגו שלו כמרבד
לרופאים בכדי שהדינמיקה הב־דאישית
חולה—רופא תתבצע כיאות. מאוד מעניין
אותי מה כל זה שייך למיגזר המיקצועי
הטהור. אני אומרת זאת, ונזכרת ברופא
צעיר, שהלוואי והייתי זוכרת את שמו,
בשימחה הייתי מכפישה אותו כאן באופן
חגיגי. כל יום היה עובר במחלקה בזמן
ארוחת־הבוקר, והיה קורא בקול :״תראו
איך אתן נראות בהמות! איך אתן לא
מתביישות לאכול כך על חשבון הציבור?״

דולציה-די־דורצ״ן
מיייד ההצגה המשגעת ״יורדים על
השבוע״ — מתון הראש המשגע של
מוטי קירשנבאום — קצר ומבריק :
— דולצ׳ין קיבל קילה !

— איד ג
— הרים גבה הגבר.

יו״ר הסוכנות דולצ׳ין

י־יו

לגברים ! לא לגברים! לא לגברים!

! לא לגברי ! לא

פ טנ טי ם
איו להציל
אבקות איבוד יקרות שנסדקו
מוגש באחווה, למתאפרות ולמתאפרים בעם, אשר מגלים
לפתע במפח־נפש מלא נרווים, שאבקת״האיפור היקרה שלהם,
אותה הם נושאים לכל מקום בתור משפץ אישיות מהיר —
חטפה קלוס באיזה טילטול ארנק לא זהיר — והחלה לד,סדק.
לא רק שכל הקופסית מתלכלכת מאבקה, ואיתה הארנק, לא
רק שכבר קשה להתאפר כיוון שגושים שבורים קטנים תופסים
בצהלה רבה טרמפ על הספוגית — אלא שסדק ראשון — הוא
בדרך־כלל שלום אחרון של אבקת האיפור.
הגרגרים האלה דחוסים בסדר מופתי וכל אחד יודע את
מקומו כל זמן שהכל ישר. ברגע שמופיע סדק קטנטן — גמרנו.
כל אחד שם מויישה גרוייס. שומע מהשכן שבחוץ יותר נוח,
אז גם הוא יורד. יוצא מהמקום שלו החוצה, ולא חוזר יותר
אף פעם להיות מה שהיה. מילא, אומר הבן־אדם. כפרה על
היוצאים, אשתמש במה שנשאר — אבל כבר אי־אפשר. מה
שנשאר כבר לא מחוזק, לא מלוכד, והאחרון מכבה את האור.
כל מתאפר מכיר את הסיפור.
׳לכן -
ברגע שמופיע סדק ראשון — מיד לעשות תיקונים. ה סתימה
הזו גוזלת שנייה אחת בלבד, ומאריכה את חיי האבקה
בלי סוף. ובכן, איך שבא סדק, לקחת בקבוקון לכה שקופה,
בעצם לא חשוב הצבע, העיקר שתהיה קרמית, סמיכה, לא
מדוללת, כדי שלא ״תחלחל״ באבקה — לטבול את המכחול
בבקבוקון, וככה, מלא לכה כמו שהוא. להציב אותו ס״מ אחד
מעל הסדק, שיטפטף. לחזור על הפעולה עד שהשבר או הסדק
״מתמלא״.
לא לגעת עם המכחול באבקה, בכדי לסייד את המקום,
כיוון שאז ידבקו פרורי אבקה למכחול ויעטפו את נוזל־הלכה
בלי יכולת טיפטוף. אפשר ליישם פטנט זה אפילו על חצי אבן
איפור. מטפטפים לכה על התחתית הנקיה של קופסית המתכת
שבה שכנה פעם האבקה. דוחפים בעדינות את הגוש הנותר
כך ש״יתיישב״ על הלכה, ומסיימים לתחום גבול לכה סביב
סביב לכל השבר. זהו. להשאיר לייבוש כמד, שעות, להחזיר
לארנק; נכון לרמונטים דחופים, כמו חדש.

השיטה להחזרת ימי האבקה בקדם
לא לחות נזנרווים ביגלל זעץ אחד
זה נשמע סיפור גדול, אבל זה לא.
בטח שיותר אלגנטי פשוט לקנות אבקה חדשה, אבל אם
האבקה יקרה — אני יודעת שבדהרה קלה הפטנט כבר ינוצל.

רעמת הארי

והוא סבר שזו חוכמה אדירה. דרוש ריהדק
אפקטיבי מספיק מהמציאות, בכדי להכדיל
הומור, מסתם גסות־רוח מנובזת. חיששתני
׳שאם השחץ הצעיר היה עובר בעצמו
מעמס נפשי וגופני כזה, כמו שכל הבהמות
הללו עברו, הוא לא היה נראה
במיטבו.
בכלל, לצמח חממות כמוני, שא׳־הב
להכיר את המציאות מהספרים, ותמיד ל־עזעזאל
יוצא לי להכיר אותה מהחיים,
סיפקה השהיה הטראומטית שם קוריוזים
שבן־אדם נורמלי משתבץ מהם.
היתה לי, למשל, שכנה לחדר, בחורה
דתיה, משכילה, לבורנטית בג׳וב בכיר,
דווקא ציונית ואוהבת מולדת, שמאוד
עניין אותי לדעת, איך מתיישבת אצלה
אהבת המולדת — עם התנגדותה לשרות
הצבאי של הבנות הדתיות .״מה איתך,״
ענתה לי ברצינות תהומית, נדהמת מכ,י
שאני לא יודעת את הגלוי והברור.
״את רוצה להגיד״ ,שאלה ,״שאת לא
יודעת שלוקחים את הבנות בשביל בשד
זנות לחיילים ז״ רציתי פשוט לצרוח, אבל
שאלתי בשקט מי סיפר לה את זה.
״מה זאת אומרת?״ פילבלה בעיניה, וחתמה
את הדיון ,״אנחנו יודעים את זה מה רבי
שלנו.״
למה להסתבך עם הסברים ארוכים. צינור
אחד לתוך המוח -זרם עז, והעניין מסודר.
— בבקשה. עמי ישראל. אבל אני רוצה
לסיים, ודווקא בסיפור שמח. הדבר הכי
שמח, באמת הכי שמח בכל זמן השהיה
בבית־המשוגעים הזה, היה בשבילי זמני
ההאכלות, כיוון שזה היה בעצם הזמן היחיד
שהרשו לי להיות עם בתי. זאת היתד,
קריעה איומה -ובגלל הגזרת חמלניצקי
הזאת, היתד, בתי הילדה היחידה שאמא
שלה אימנה אותה מהתחלה לאכול כל
ארוחה שעתיים וחצי, כי כך הייתי מחזירה
אותה לחדר־היונקים בערך לחצי שעה
בלבד, וחצי שעה לימדתי את עצמי להתאפק
בלעדיה בימים הראשונים כל שלוש
שעות הייתי שומעת את רעם הגלגלים
המיוחד מתקרב ושועט במסה כבדה, וליבי י .
היה עולץ כמו מטורף — כוחותינו בא־ם ! !
אחר כך היתד, שיא השימחה, כשהלכנו
הביתה, ועל עובדה זו בלבד יש הסכמה * :

גמורה ומוחלטת ביני, ובין הצוור. שם.

פינת המדליות חדש לכיבוס שמיכת אקרילן
קונץ חדש לכיבוס שמיכת אקרילן.
הפעם יש לי פטנט נהדר, איך לכבס
שמיכות אקרילן, שיריחו כמו בושם, יהיו
רכות כמו חלב, ונקיות כמו השמיים ביום
חמסין.
יש שתי אפשרויות. או שהקייץ בכל
זאת מגיע, ולא יפה לאכסן את כל שמיכות
החורף ככד, סתם בלי לערוך עליהן
מפקד ליכלוך, שירחיק מיקרובים, ריחות,

ראשית, צריך לדחוס אותה כולד, לתוך
מכונת הכביסה, וזח לא פשוט. שנית בגלל
הדחיסות הגדולה שלה, אין לשמיכה שום
יכולת לזוז ולהישטף בתוך תוף־המבונה,
עובדה הגורמת לאבקת הכביסה אפילו
מהמין המשובח ביותר להיקוות בתוך קפל
ראשון, ולא לזוז משם עד שלא מגרדים
אותה ממש בכוח, כשהעסק כבר יבש. בכל
מקרה צריך לנער אחר כך, וים של פירורי

פטנט כיבוס שטיבה
בא להחליק בין קיפוליה ולהעלם בפנוכו לתמיד
וכל מה שכולל בתוכו המושג ״ליתר ביטחון״.

שהקייץ עוד לא מגיע בלילה, אז
בטח שצריך לכבס בגלל שימוש שוטף.
כך או כך, כיבוס שמיכה איננו עסק קל.

אבקה זערוריים מתערבל לשמים.
ישב הבן־אדם, ישב וחשב, ומצא שיגעון
של שיטת רחיצה.
רצים למכולת, ותמורת חמישים פונט
קונים בקבוק כזה תכלת, של מרכך כביסה

אכס פרס מ גי לעדי
למי שקצת מקשקש למה גילעדי מופיע
אצלי במדור בכזו תדירות _ אז
אומר :
חוץ מזה שידוע ובדוק בשני מכולת׳ים
ובבית״קפה אחד שיש לי רומן איתו, ובעלי
ואני כל הזמן מציעים לו נישואים
אבל הוא מסרב, הוא מספק לי חומר,
ואני מביאה תמיד דברים בשם אומרם.
מי שרוצה דרכון לנצח, מוזמן גם הוא.
דמי-הנסיעה אינם מסובכים.
זהו. עכשיו נעזוב שטויות, וניגש ישר
לעניינים.
האציל הכפרי הוזמן אל ביתו של הרוזן
דשמבלייר לארוחה מפוארת.
לפתע, במהלך הערב, לא עמד לו יותר
כוחו של הראשון, ובת״קול יצתה
ממכנסיו. הרוזן דשמבלייר כמעט התעלף.

״מה איתך התפלץ —
— ״איך אתה לא מתבייש להפליץ
לפני אישתי
האיש הבין כי ביצע חריגה איומה
מכללי הפרוטוקול.
— ״הו סליחה התנצל מעמקי ליבו.
— ״לא ידעתי שזה חתור שלח

קלין. יש על זה תמונה של מגבות מקופלות׳
וקוראים לזה ״בדין״ .הבקבוק הזה
מספיק למאתיים שנה, בתנאי שזה מיועד
לכיבוס שמיכות אקרילן בלבד.
כעת. דוחפים במיטב הכוח את השמיכה
לתוך מכונת־הכביסה, ונועלים אחריה את
הדלת. לוקחים קצת בריזה מהמאמץ. מסדרים
את הכפתורים של המכונה כך שיהיו
מכוונים על הכביסה הקצרה, יעני ניילון,
ובלי חימום. שמים בתוך תא־האבקות כמות
של כארבע כפות מהנוזל הכסוף הזה —
יש לזה ריח שגעון — סוגרים, ומפעילים
את העסק. לא מתעסקים עם זה יותר עד
שהמכונה לא מפסיקה לרעוד את מחול
הזעזועים המטורף האחרון שלה, לאות גמר
הכיבוס. מוציאים, תולים על החבל לייבוש,
גם אם יש מכונת-ייבוש, כיוון שזה תופס
חשמל סטאטי פחד — ואחרי שעתיים
שלוש מקבלים שמיכה רכה, נקיה, זוהרת,
שבא להחליק בין קיפוליה, ולהעלם בפנוכו
לתמיד.

אודטה דני

קולנוע
ס ר טי ם
הכס^כודרומ!ה הבורגנית
מסיבת־העיתונאים הסוערת־ ביותר שהיתר.
השנה בפסטיבל הסרטים בקאן, הוקדשה
לסירטו החדש של ז׳אן־לוק גודאר
חיה ככל יכולתך. תשומת־הלב המיוחדת
מובנת לאור העובדה, שאותו גודאר היה
מנהיגם של המתנקשים בפסטיבל, לפני
תריסר שנים. בחודש מאי 1968 קמה קבוצה
של קולנוענים צעירים, ובתנופת המרד
של התקופה, החליטה לשים קץ למיפגן
הבורגני הפסול שעל הריביירה. גודאר
עצמו נתלה על מסך אולם גדול, שבו נערכות
ההקרנות החגיגיות של הפסטיבל,
כדי למנוע את תחילת ההקרנה. לזכותו
ייאמר, שבאותה ההזדמנות, הוא, יחד עם
חבריו, הצליח. פסטיבל 1968 נפסק באמצע,
ועד היום אין יודעים באיזו מידה ראוי
להכלילו גמניין פסטיבלי קאן.

לכן, כאשר נודע כי אותו ז׳אן־לוק גו־דאר,
האוייב המושבע של המימסד, המח בל
של הפסטיבלים והיריב הגדול של כל
אמצעי־ההפקה הקאפיטאליסטיים, לא זו
בלבד שנאות לעשות סרט עבור מפיקים
מן השורה, אלא הועיד את הסרט באופן
מיוחד לפסטיבל קאן, מתוך הכרת החשיבות
המסחרית. שבעניין, באו כל אמצעי־התקשורת
לברר מה קרה.
גודאר המנומס. האולם היה מלא
מפה לפה כמחצית השעה לפני תחילת
המסיבה. מצלמות העיתונות כוונו בקפדנות,
והכל ציפו בדריכות לנביא הזעם.
גודאר הופיע, יחד עם צוות מפיקיו ועוז ריו,
והפתעה מרעישה ציפתה לכולם. האיש
שנודע בחוסר־הסובלנות שלו ובאלימות
המילולית שבה הוא תוקף את אותם שאינם
מסכימים לדיעותיו, התגלה לפתע כמנומס,
מפוכח ומתוחכם, כפי שהיה בימיו הטובים.
אפילו ניסיונותיה הנואשים של צעירה
אמריקאית להתגרות בו ולהרגיזו, ב
פנלוס
פאדמר וקדאוס קינסקי ב״צל הזאב״
רומן יאהבה פיוטי להפליא
האשמה שהוא נטש את המערכת הפוליטית
שבה היה פעיל כל כך, ונסוג לתוך
הפסיכודראמה הבורגנית, לא הצליחו להוציא
את גודאר משלוותו .״הבי לי דוגמאות,״
הוא דרש, והצעירה שכל שאלותיה
נלחשו לה על־ידי איש מבוגר שישב לידה,
לא ידעה מה לעשות.

לינדה מנץ ודנ״ם הופר כ״ישר משמיים״
לחנוך את בתולי הבת

למען האמת, היה משהו בשאלות הללו,
משהו שהתייחס לאו־דווקא לגודאר בלבד,
אלא לחלק גדול ונכבד מן הקולנוענים,
והסרטים שהוצגו השנה בקאן. אחרי מיל-
חמות פוליטיות שהשתוללו על המסך בכל
הכיוונים, אחרי פלאקאטים תעמולתיים
שקופים, וחד־ממדיים, הנה מסתבר שהקולנוע
המערבי פונה חזרה אל חיק־המיש־פחה,
אל הבעיות האישיות והאינטימיות
ביותר, ומותיר את כל מילחמת־המעמדות
על צדדיה השונים, למישור שני. כמו
בעבר, גם בנקודה זו גודאר הוא חלוץ,
אלא שהפעם המחנה צועד כבר יחד עימו.
המשיגה המיגית. עד כמה חיה

11 11
ן } ן 11
1ן (יין

יום־הולדת דדון־חואן מתבגר כ״הקדשה״

ככל יכולתך הוא סרט אישי, אפשר לה
קיש מן העובדה שהדמות הראשית בסרט
נקראת פול גודאר, הוא איש אמצעי־התיק-
שורת, שאינו מסתדר עם אמצעי-התיק-
שורת, אב למישפחה, שאינו מסתדר עם
המישפחה, אדם המנסה בכל מחיר ליצור
תיקשורת עם הזולת, אך אינו מצליח.
יתכן מאוד שכשלון הסרט טמון באותו
וידוי של גודאר, במסיבת־העיתונאים, כא שר
אמר שהוא עושה סרטים, משום שזו
הדרך היחידה שהוא מכיר, ליצור קשר
עם הזולת. תגובות הקהל שראה את הסרט,
הוכיחו שהקשר לא נוצר.
בקטע אחר של מסיבת־העיתונאים, סיפר
גודאר, שתוך כדי תיאור מערכת־היחסים
בין גיבורו לבין גרושתו ובתם
המשותפת, התכוון להראות את המשיכה
המינית שבין האב לבת. הוא שכר שחקנית
צעירה, צילם כמה סצנות, אבל בסופו
של דבר החליט לוותר על הרעיון.
גודאר ויתר, אבל לעומת זאת, אחרים

ן 1 1
1ן 11

מסיכת־־עיתוגאים סוערת לז׳אן דוק גודאר (ממושקף באמצע)

מן המילחמות הפוליטיות אל הבעיות האינטימיות

העולם הזה 2231

לא נהגו כך. הקדשה, סרט ספרדי חדש,
שאמור להיות מעין תעלומה שנחשפת
בהדרגה תוך־כדי חקירה עיתונאית, מתאר
מערכת-יחסים אינטימית נסתרת, שבין
דון־חואן מתבגר לבתו היפהפיה. ואילו
בישר משמיים, סירטו החדש של דנים
הופר (במאי אדם בעקבות גורלו) ,סרט
אנארכיסטי מייאש ומפחיד על דמות הדור
הזה, מתכונן האב (דנים הופר) ,הלכה
למעשה, לחנוך את בתולי הבת (לינדה
מאנץ).
אח ואחזת. אחת הדרכים לפרש את
סירטו של מארקו בלוקיו, קפיצה לתהום,
הסרט שזכה בשני פרסי המישחק העיק ריים׳
הוא לראות בו מערכודיחסים אסורה
בין אחת ואחות. האח הוא משפטן
שנדמה כאילו הוא שומר על שפיותו אך
ורק הודות לעובדה שאחותו שקועה בהזיות
מטורפות. ככל שהאחות לומדת לעמוד
על רגליה, להיות עצמאית ולהשתחרר מן
ההזיות, וככל שהיא זקוקה פחות לאחיה
ולתמיכתו. מתערער מצבו הנפשי של האח
עד שבסופו של דבר הוא קופץ לחלל
ומתאבד, בדיוק כפי שעשתה זאת אשה,
בתחילת הסרט, בפרשה שהמשפטן צריך
לחקור. סירטו הראשון של בלוקיו, אגרופים
בכים, טיפל גם הוא בפרשת טירוף
מישפחתית, אלא ששם מדובר היה בהת מוטטות
עולם ערכים נוצרי ובורגני, ואילו
הפעם מדובר בטירוף לשמו (בלוקיו עשה
בינתיים גם סרט תעודי על בתי־חולים
למחלות־נפש באיטליה) .כל מי שראה
בבלוקיו את המורד הפוליטי הגדול של
ארץ־המגף, נאלץ להשלים, כמו במקרה
של גודאר, עם פרישה, אולי זמנית, של
עוד לוחם אחד מן המערכה.
גנן ונערה. ועוד, לאותו סוג של סיפורי
מישפחה אסורים, אפשר לשייך גם את
סירטה הראשון של הסופרת רפאלה ביאדו,
בצל הזאב, על הקשר המוזר שבין גנן

מסע מרתק
להכרה עצמית
ידיד אמריקאי (פריו, תל־אביב,
גרמניה) — בחירת סרט
זה כאמצעי לערוך הכרה עם הבמאי
הגרמני וים וצדרס היא מוצלחת ביותר, משום
שהסרט, שהוא כיום כבר בן שלוש שנים, הוא הקל ביותר
לגישה בין כל אלה שעשה עד היום, ובעל המראה המיסחרי
ביותר מכולם. הסרט מבוסס על סיפורה של פאטרישיה
הייסמית, ששימשה בעבר השראה לסירטי ניתח מצליחים
כמו זרים ברכבת של היצ׳קוק, כך שגם המתעלמים מן
הרבדים המשניים של הסרט, יוכלו לחנות ממנו ללא מאמץ.
ממסגר־תמונות מסתבך עם סוחר תמונות מזוייפות,
ובאמצעותו הוא משתכנע לבצע שני מעשי רצח שתמורתם
יקבל סכום שאותו יוריש לאשתו ולילדו, מאחר שמסתבר
לו שהוא עתיד למות בקרוב, ממחלה ממארת. מאחרי
הסיפור מסתתרים קודם כל המרכיבים הקבועים של
ונדרס ; התנועה המתמדת שבה נמצאים הגיבורים, תנועה
המתפשטת הפעם על פני מחצית אירופה ; הקידה לקולנוע
ולקולנוענים, הבאה לידי ביטוי בשיתוף סידרה שלמה של
במאים בתפקידי״אורח, החל מדניס הופר, דרך ניקולס
ריי, סמואל פולר, דניאל שמיד, ג׳ראר בלן, ז׳אן אאוסטאש
ועד לפיטר ליליאנטל ; וההתנגשות בין היבשת הישנה
והחדשה, שהיא בעצם מרכז הסרט, המתמקדת כמערכת־היחסים
שבין הממסגר הגרמני לסוחר התמונות המזוייפות
האמריקאי.
מערכת״יחסים זו עשירה במיוחד ואפשר לראות בה
פגישה בין שני אנשים המתחילים בקצוות שונים של
הסולם המיסחרי, הטוב והרע, מתקרבים זה לזה בהדרגה
עד שבסוף הסרט קשה להבחין מי הטוב ומי הרע. הידידות
ביניהם מזכירה בשלבים מסויימים את הקשר בין גיבורי
סרטיו של הוארד הוקס והמסע המשותף שלהם הוא מסע

ברונו גנץ — מישחק מרשים ביותר
להכרה עצמית לא פחות ממיבצע בשירות העולם התחתון.
ממסגר״התמונות (ברונו גאנץ) מגלה בעצמו מצבורים אפלים
שלא חשד בקיומם. האמריקאי הקשוח חובש כובע״הבוק־רים
(דניס הופר) נחשף כרגיש יותר מכפי שאפשר להניח
מן המראה החיצגני מן ההתנהגות שלו. והתפתחות היח סים
ביניהם, שמתחילה בזלזול האירופי ומסתיימת במפלתו,
יכולה להיות השתקפות היחסים שבין שתי היבשות.
משחק מרשים, צילום מלא וגדוש אווירה של רובי
מילר, ועריכת כמה סצנות (כמו ההתנגשות ברכבת) בסגנון
דינמי, מפתיע לגבי ונדרס, כל אלה צריכים לעזור לסרט
זה להמשיך בדרך המוצלחת שעושה הסרט הגרמני לאחרונה
על בדי ישראל.

מ > שטר
האימה השפוטים (מוגרבי, תל־אביב,
אנגליה) — סרט זה הוא דוגמה
טובה לכל מה שהאנגלים יודעים
לעשות ולכל מה שהם מתקשים בשנים האחרונות להשיג.
מדובר בהפקת טלוויזיה שנפסלה על-ידי הבי־בי־סי בשל
חריפותה. בתור שכזאת, יש לה כל מה שמצפים מטלוויזיה
בריטית טובה: דיאלוגים שבהם כל שורה היא מהלומה,
מישחק משכנע, בימוי מהוקצע, קצבי ומודגש. אין ספק
שכל העוסקים במלאכה בסרט זה הם בעלי כישורים
גבוהים.
מצד שני, יש כאן רדידות האופיינית למסך הקטן.
אין שום גיוון בין טוב לרע, בין לבן ושחור, הדמויות
מיטיבות לדבר, אבל כל אחת מהן היא דוברת של התסריטאי
ולא דמות עצמאית, המסר ברור מן הדקה הראשונה
של הסרט וההפתעות היחידות המצפות, מבחינה רעיונית,
בהמשך, הן רק הפתעות של עוצמת האלימות או הדרכים
השונות לביטוייה.
השפוטים הם נערים, מתחת לגיל הבגרות, המוגדרים
כמקרים קשים ומוחזקים במוסד לעבריינים הדומה בכל
לכלא סאדיסטי. כבר בפגישה הראשונה מכים הסוהרים את
הנערים שמגיעים למקום, ומישטר האימה, הפחד והמכות
נמשך לכל אורך הסרט, בשרירות ובאכזריות. מובן, שגם
בין הנערים לבין עצמם, כוח הזרוע הוא שקובע את סולם
המעמדות, ואם קארלין, גיבור הסיפור, מסרב במשך תקופה
מסויימת לענות לאלימות באלימות, מפני שאינו רוצה
להסתבך, ברור שבסופו של דבר, אין לו מוצא אלא
להפעיל אותם האמצעים שהופעלו נגדו, כדי לשמור על
שלמות עורו.

רייווינסטון: לענות באלימות לאלימות
לצופה לא יתקשה לבחור במי הוא מצדד, והמסקנות
של הסרט הן שקופות לגמרי: מישטר מוסדות העבריינים
באנגליה פגום מיסודו, סאדיסטים ומופרעים ממונים על
השיקום הנפשי של נערים תועים, והתוצאות אינן יכולות
להיות אלא איומות ונוראות.
יש להניח שמבחינה ציבורית חשוב לעשות סרטים
כאלה, גם אם אינם ראשונים מסוגם. אולם מבחינה דרמתית
אפשר לדרוש קצת יותר תיחכום כדי שהסרט לא
ייראה יותר מדי כחזרה על מה שנעשה כבר.

אנדק איימה ומישל פיקודי
בין שפיות לטירוף
אילם ומתבודד, לבין נערה בת .14 מדי
בוקר יוצאת הנערה בטרם שחר, נעצרת
בביתו של הגנן, מבלה עימו שעה קלה,
שבה מתנהל ביניהם רומן־אהבה פיוטי
להפליא, ורק לאחר מכן, היא ממשיכה
בדרכה לבית־הספר. ההורים, המחזיקים
מיספרה בכפר, אינם מרגישים כלל במה
שקורה, והם שוקעים כל כך בתוך השיג-
רה היומית, בקטנוניות ובהשלמה עם חיים
שהם כמעט חיי־בהמה, עד שאינם מבחינים
במה שקורה לבתם. רק בדרך מקרה,
אחרי שנים ארוכות, מתגלה להם האמת,
אך אז כבר אינם יכולים לשנות דבר.
אם וכן. הסרט האובססיבי ביותר,
אולי, בפסטיבל כולו, הוא סרט ספרדי
בשם אמי אהובתי. זהו סיפור על אשה
העולס הזך! 2231

צעירה היולדת ילד אוטיסטי, מחוץ לנישואין.
כל עוד הוא תינוק, הבעיה עדיין
קטנה, אבל החל בגיל ארבע מתחיל הטיפול
בילד לדחוק את כל המרכיבים האחרים
בחייה. בהדרגה היא מסתגרת בביתה, ונק שרת
לילד בקשר חולני ומוזר, כשהיא
מתחילה להידמות לו יותר ויותר. מאחר
שכמה מן החלקים של הסרט מסופרים על-
ידי הילד ׳עצמו מסתבר מעל ומעבר לכל
ספק שהילד, הרודה באמו בעזרת שגיונו-
תיו הרבים, דורש אותה לעצמו בלבד,
לא רק נפשית, אלא גם פיסית, למרות
שהוא עדיין אינו יודע להבהיר זאת בצורה
מילולית ברורה.
כל הרואה את הקולנוע כשדה התגוששות
בין קארל מארקס וזיגמונד פרויד
צריך להסיק, אחרי פסטיבל הסרטים ה־33
בקאן, שידו של האחרון על העליונז! ,לפחות
בשנה האחרונה.
תדריך חובה לראות:
תל־אביב -אפוקליפסה עכשיו,
להתחיל מחדש, קדמו־ ;;ד קרמר,
הפרש החשמלי, כל הג׳אז הזה,
לילה מוסרי מאז,־.
ירושלים -קרמר ;גד קרמר, תר־גילים
בהתבגרות, הפרש החשמ לי,
הסינדרום הסיני.
חיפה -הפרש החשמלי, טייס
שב הכיתה, קרמר נגד קרמר,
להתחיל מחדיט, נישואיה של
מריה בדאון.

תל-אביב
כל הג׳אז הזה (סטודיו, אך-

צות־הברית) — סירטו האוטוביוגראפי של
הבמאי־כוריאוגרף בוב פוסה, מלא וגדוש
הברקות בריקוד, במוסיקה ובעריכה, מרהיבות,
גם אם לא תמיד בטעם מושלם.
עם רוי שיידר.

ירושלים
תרגילים כהתכגרות (אור•
נע, ארצות־הברית) — ארבעה נערים, בין
גימנסיה לקולג /מחפשים את עצמם בעיר
אוניברסיטאית קטנה. סרט מלא חן ודמיון,
עם ארבעה שחקנים צעירים חביבים במיוחד.

הסינדרום הסיני (סינמה ,1
ארצות־הברית) — כתבת טלוויזיה וצלם
נעזרים במהנדס שמצפונו נוקפו, בדי לח שוף
פרשת דליפה בכור גרעיני. סרט מתח
אמריקאי מרתק עם ג׳יין פונדה, ג׳ק למון
ומייק דאגלס.

שיחר
צל׳זש
׳!׳שסוזן סמיטבו
* לאורי גולדשטיין, על כתבתו ב-
השבוע יונזן אירועים על שר־הביטחון הפורש
עזר וייצמן. גולדשטיין הצליח
להציג את וייצמן האמיתי. הנוגע ללב.
המחוספס, הקליל. המתוח, הנינוח — כל
זאת תוך שמירה על קצב נכון, עריכה
נכונה ומיקצועיות רבה.

צ ל ״ג
ברוח קלוקלת
<• לנזוס״ף, התוכנית החדשה לענייני
ספרות של הטלוויזיה, ולמגישות התוכנית,
המשוררת דליה הרץ, שהצליחה להיות
משעממת ודלילה יותר מאשר מאיר עוזיאל,
המנחה לשעבר של שמונה וחצי.

עמירם ניר מגיע באיחור ל״מז־קד״
כמו בלוקסור
מצביעים בגאווה על ההישג שלהם בעניין
תשלום הקמ״ז.
זנה לעשות 00103

מגלה כן־מאיר
מינויים פוליטיים

בראיונות שלה, בעיקר זה עם כת־שבע
שיי ף, הצליחו הרץ והמרואיינים לא
להגיד דבר, במשך דקות שנראו לצופים
ארוכות כנצח.

!מואחרי המסך
לפיד עמד בלחצים

אחת הבעיות של מחלקת־החדשות היא
הדיווח מהכנסת. לדעת ראשי מחלקת-
החדשות, אין הדיווחים של הכתב הפרלמנטרי
של הטלוויזיה, יורם רונן, עונים
על הצרכים. הדיווחים שלו ממישכן הכנסת
הם שיגרתיים. רונן מגלה נטיה גוברת
והולכת למצוא חן בעיני הליכוד ושותפיו
בקואליציה, על חשבון הדיווח המיקצועי.
מנהל מחלקת־החדשות, חיים יבין, מודע
לכך. ביום הרביעי שעבר, כשהתברר
ליבין שיהיה ״חם״ בכנסת, הוא הופיע ב־מישבן,
לדבריו כדי ״לעזור בהפקה ולפקח.״
אולם
יבין בא מאוחר מדי. הוא הגיע
רק אחרי הסערה הגדולה, בעיקבות הצעתו

של ח״כ מיטה שחל על תרבות״הדיבור
והתשובה של ראש-הממשלה מנחם בגין.
בחדרי העריכה לא מצא חומר שישקף
נאמנה את מה שהיה במליאה. כך אירע
שהדיווח היה לקוי, ולא שיקף מה שהתרחש
באמת.
לעומת זאת צפה יבין כמעט בכל האירועים
שהתרחשו בקומת־הממשלה באותו
היום, כשבגין קיים פגישות עם הסיעות
השונות, ובעיקר עם הסיעה הדמוקרטית,
שהיתה מרדנית באותו השבוע. את הכתבה
ששודרה ביום הששי שעבר ערך אמנם
באופן רשמי רונן, אולם ניכרה בה ידו
של יבין. הכתבה היתה עיתונאית וטובה.

שבוע שעבר באסיפה בנווה״שאנן בחיפה,
לפני קהל שהיה מורכב ברובו מאנשים
דתיים, חסידיה של צעירי המפד״ל.
באותה הזדמנות הודה בן־מאיר לראשונה
כי המינויים החדשים בטלוויזיה
הם מינויים פוליטיים של המר. אמד בן־
מאיר לקהל שומעיו :״נכון שעדיין יש
בעיות עם השמאלנים בטלוויזיה, אבל תראו
איך שהצלחנו להביא אנשים שלנו, שיבלמו
את השמאלנים. הבאנו את יוסף לפיד,
הבאנו את הפרופסור ראובן ירון, גירשנו
את מוטי קיריטגכאוס.״ כשנשאל בן-
מאיר אם דבריו מוכיחים שהמינויים היו
פוליטיים, השיב :״כן !״

חידיד של המד חודה

ו״צמן ח101ח שלוש דקות

ח״כ יהודה כן״מאיר מהמפד״ל, ידידו
הקרוב של שר-החינוך זבולון המר, ה ממונה
על חוק רשות־השידור, הופיע ב
שר־הביטחון
הפורש}? ,זר וייצמן, ריתק
את מנהל מחלקת־החדשות חיים יכין,

כאשר נודע בלישכת ראש״הממשלה, באמצע
השבוע שעבר, ששר־הביטחון הפורש
עזר וייצמן עומד להופיע במוקד, הופעלו
לחצים אדירים על מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף)(״טומי״) לפיד, כדי שיבטל
את הזמנת וייצמן לתוכנית.
לפיד עמד בכל הלחצים, שהלכו וגברו
כימעט עד תחילת השידור, סירב להתערב
בשיקולי מערכת־החדשות, שהזמינה את
וייצמן. כל זאת חרף נימות־האיום שנשזרו
בדברי כמה אישי מדינה, מאותם שפנו
אל לפיד כדי שיבטל את הראיון עם וייצמן.

סער ומאדים על זיר
אחד משלושת מראייניו של וייצמן,
הכתב הצבאי של הטלוויזיה, עמירס ניר,
איחר. כשהכל ממתינים לניר, התלוצץ
וייצמן כי ניר תמיד מאחר :״בסיור שלנו
בלוקסור הוא איחר, והייתי צריך לשלוח
מעבורת מיוחדת כדי שתעבירו.״
כשהגיע סוף־סוף ניר, נזף בו מנחה
הדיון, טוביה סער, והודיע לו, ספק בהלצה,
ספק ברצינות, שאם יאחר שוב,
יתפוס את מקומו בתוכניות מוקד, שיעסקו
באישים הקשורים בצבא, הכתב לענייני
מישטרה, דן סממה. סממה ממלא גם
עתה את מקומו של ניר, כשהלה נוטל
חופשה או יוצא למילואים, ובין השניים
שוררת יריבות של ממש.

מ אישר אח ההשבתה י׳
לאחר יום העיצומים בטלוויזיה, בתחילת
השבוע שעבר, ביקש מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף (״טומי״) לפיד, להיוועד עם השר
הממונה על חוק רשות־השידור, שר־החינוך

זכולון המר.

אחרי הפגישה עם המר כינס לפיד את
הוועד־המנהל והודיעו, כי המר תומך בבקשתו
להשביח השבתת־מגן את הטלוויזיה,
אם ימשיכו הוועדים בעיצומים ש להם.
מרבית
חברי הוועד־המנהל, בראשותו
של יושב־ראש הוועד, הפרופסור ראובן
ירון, תמכו בכוונת לפיד להשבית את
הטלוויזיה. להפתעת הכל התנגד לכך נציגו
של המר בוועד, עורד־הדין מיכה ינון,
חבר המפד״ל.
רק אחר־כך התבררה הסיבה. דובריו של
המר טרחו לספר לכל מי שהיה מוכן
להאזין, כי דברי לפיד אינם נכונים. בשיחה
שלו עם לפיד התנגד המר להשבתת־מגן.
בסופו
של דבר לא נערכה השבתה, והעיצומים
הופסקו. לפיד טוען שהעיצומים
הופסקו מפני שהוועד נבהל מהאיום שלו
להשבית את הטלוויזיה, ואילו חברי־הוועד
516

שישב בחדר הבקרה כששודר מוקד. כש התוכנית
התקרבה לסיומה, הורה יבין
להאריכה בשלוש דקות, על חשבון השידורים
הבאים באותו היום.

!:לקלטודס

יכין עם בגין בשבוע שעבר כבנסת
לפקח על הכתב

השיגעון החדש בבניין הטלוויזיה הוא
התגים. כל עובד קיבל מקצין־הביטחון תג־זהוי,
שחובה לענוד אותו כל זמן ששוהים
בבניין הטלוויזיה. מרבית העובדים שוכחים
את התג בבית, וכשמגיעים לבניין
מקבלים תג שעליו כתוב ״מבקר״ .כך
קורה שעובדי־טלוויזיה רבים מסתובבים
בבניין כשהם מקושטים בתג ״מבקר״ .הגיב
על כך אחד העובדים :״בפעם הראשונה
מדברים אמת בבניין, והעובדים מצהירים
על עצמם שהם רק מבקרים
חברי ועד־העובדים מכנים את מנהל־הטל־וויזיה
החדש, יצחק (״צחי״) שימעוני
״מנהל הסופרמרקט״ .כל אימת שמתעוררת
בעיה אומר להם שימעוני :״אני
צריך ללכת עכשיו לסופרמרקט,״ ומשאירם
עם סמנכ״ל הרשות, שרמה עכאדי.
העולם הזה 2231

עם בנו, אהרון פרדה, המבטיח
להיות לא פחות טוב מאביו.
עוד בתוכנית שיחה עם
הסופר ויקיר ירושלים יהושע
סופר שהוא דור רביעי בארץ.

יום רביעי

י• חידושים והמצאות

שידור שלישי המוכיח שוב
עד כמה מחלקת הבידור בטלוויזיה
פוריה. התוכנית נסובה
סביב שירי אהבה יהודיים מ־מיזרח
אירופה שתורגמו במיוחד
לתוכנית מיידיש לעברית.
את התפאורה הכין לתוכנית
יוסל ברגנר והזמרת ה מובילה
היא נורית גלרון. כן
משתתפים במרגניות מיקי קם,
עליזה רוזן, דורון תבורי וישראל
גוריון.

( .)6.45 תערוכת רכבות שנערכה
בשבוע שעבר באנגליה
הוכיחה שוב כי למרות מטוסי-
חסילון החדישים עדיין לא נס
ליחה של הרכבת. לצד רכבות
העבר הוצגו בתערוכה רכבות
העתיד, הנראות יותר כמטוסי-
סילון מאשר כרכבות. על נושא
זה יוקרן הסרט בחידושים והמצאות
של השבוע. הרכבת המודרנית
הנעזרת במחשב.

י• תמוגה מישפה
תית ( ,10.00 שידור כצבע)•
סידרה חדשה בת 10

• נצים המלח (,8.30

שידור כצבע .),אלברט ממי,

מננה: מננה וידידה מטוניס
יום חמישי, שעה 9.30
החתול שמיל ומספרת כמה
קשה להיות גם אמא וגם זמרת
ושחקנית.

• סיפורי ח ׳ליל (.)0.33
סוכן מציע לח׳ליל לקנות מכשיר
מייוחד לחיתוך ירקות.
לטיפה אינה אוהבת את הרעיון
אך סוף הסיפור מפתיע.

• סננה ( ,0.30 שידור
כצבע) .מננה בוקובסה, בת

נציב המלח: שילוח
יום רביעי, שעה 8.30
הסופר והוגדדהדעות היהודי
בן ה־ ,60 נולד בטונים ולמד
באוניברסיטת אלג׳יר לפני שהגיע
לסורבון. סיפרו נציב
המלח הוא בחלקו הגדול אוטוביוגרפי.
חיים שירן לקח את
סיפרו של ממי, המתאר את
סיפור הילד אלכסנדר מרדכי
בנילוש המתגורר ברובע היהודי
של טונים, ויצר ממנו סרט
טלוויזיה. הילד המתגבר נאבק
בסרט במעבר בין הילדות
לנעורים, בפער בין עניים
לעשירים, בין יהודים לנוצרים
ובמסגרת המישפחתית של האב.
הסרט צולם ברובו בעכו-
העתיקה, בבית־הספר הצרפתי
ביפו ובקהילות הטוניסאיות
שבמושב ינוב, בקיבוץ רגבים
ובנתיבות. המוסיקה נכתבה על־ידי
גדול נגני האוד הטוניסאים
מוניר בשיר.

45 מחצור הגלילית, אם לעשרה
ילדים וסבתא ל 6-כדים, היא
גיבורת סרט התעודה של הערב.
מננד. הגיעה לישראל
בעליה הגדולה מצפון־אפריקה
בתחילת שנות החמישים, ללא
מקצוע, ללא השכלה אך עם
נישואין ותיקים וילדים. לפני
כמה שנים הצטרפה ממה לאחד
המיפעלים היפים שנעשו בארץ,
לימודי היום של המחלקה לחינוך
מבוגרים של אברהם ציב־יון.
מאבקה ללמוד היה קשה,
אך היא ניצחה בו. לצד קטעים
משוחזרים של דרכי החיים של
הכפר הטוניסאי הקטן, מביא
הסרט את סיפור התמודדות
המישפחה המזרחית המסורתית
עם עידן החיים׳ המודרנים.
את הסרט הפיק יגאל אפרתי.

לפני שסמיילי נוסע אליו הוא
עורך ביקור אצל קולינם שהיה
התורן בכיכר בלילה שבו
נורה פרידו.

להקת

כת־שכע

( .)11.15 רינה שיינפלד ואהוד
בן דויד ז״ל הם הסולנים
בריקודי הלהקה: מסע,
פחד, מעגלים, משחקים, תחנות
ומיפגשיס, ליקוי וחמח
ולזכר מספר .52436

יום שישי

יום חמישי

מועדון החתול

שמיל ( ,5.30 שידור ב צדע)
.שוב שידור חוזר.
ריבקה מיכאלי מתארחת יחד
עם בנה יונתן ובתה מיכל אצל

פרקים שנכתבה במקורה לטלוויזיה.
העלילה נסובה סביב
משפחת ברנם, שבנה ריצ׳ארד
לא רצה להמשיך את דרכו של
אביו כבעל חנות מכולת, והחל
לעבוד ׳ברשת גדולה של חנויות
כל־בו. בשנה שבה מתרחשת
העלילה ריצ׳רד הוא
כבר מנהל בכיר השולט על
תקציבי ענק, יש לו בית יפה,
אשה, ילדים ופילגש. אך ה שעמום
מתחיל לאכול אותו והוא
נכנס לדכאונות. את תפקיד
ריצ׳ארד מגלם ברי פוסטר,
מי שהיה ואן דר וולק
בסידרה האנגלית־הולדנית, הופיע
בתפקיד אורד וינגייט ב סרט
בטלוויזיה הבריטית וב סרטי
הקולנוע פרנזי של אל־פרד
היצ׳קוק והקרב על ברי־

• אמיל 3.00 שידור
חוזר של סידרת הילדים
על פי סיפרה של אמטריד
לינדגרן שכתבה גם את בילבי
הזכורה לטוב.

תהפוכות

יום ואשון

• החכוכות מרחוכ
ההפתעות ( ,8.30 שידור
כצבע) .מארחות הערב את
זמר הקאונטרי ג׳ון דנוור ש ישיר
גם את ווסט וירג׳יניה.

אחרי מסע ארוך בו הוא חוצה
את האוקיאנוס האטלנטי מגיע
דארווין לסלוודור בירתה הקדומה
של ברזיל. השנה היא
שנת 1832 והחודש הוא חודש.
פברואר, מועד הקרנבל. דאר־ווין
מתרשם מהספונטניות של
האנשים ומהצמחיה הרב גונית,
ומאוחר יותר מספר ש באותו
זמן החליט להקדיש את
חייו למדע.

• החפרפרת (.)10.35
גילם וסמיילי מגיעים למקום
מחבואו של טאר וחוקרים
אותו על מעשיו אחרי היעלמה
של אידינה. הם מגיעים למס־

יום ראשון, שטה 11.00

השדרה השביעית
שבת, שעה 10.05

יום שישי, שעה 10.00
קנה שקרלה יכול היה לדעת
על שובו של טאר לאנגליה
ועל זהותו הבדויה. לדעת
סמיילי המקור, מרלין, לא היה
אלא תרמית והמידע שזכה בהערכה
כה רבה היה למעשה
חומר ששתל קרלה. בינתיים
מתגלה מקום הימצאו של ג׳ים
פרידו, המרגל שנשלח לצ׳כוס־לובקיה
ונלכד במיבצע הנפל.

שיחה

כועדת

ום ש1
שיחה כשניים: פתיר

חתונה מישפחתית

כשניים

11.00 דוברו של ראש־הממשלה,
דן פתיר, ישוחח עם
מי שהיה דובר צה״ל הראשון,
הסופר משה (מויש״) פרלמן.
פרלמן, שהתפרסם בספריו על
הארץ ובספרו על לכידתו של
אדולף אייכמן, ינסה להסביר
לפתיר ולצופים מדוע התנגדו
הוא ודויד בן־גוריון להקמתה
של טלוויזיה בישראל בשנות
ה־.50

הגורל

דארווין (.)10.00

המייג׳ר מנהיג את הפשיטה
על כנסיית בני השמש כדי
להציל את בילי משטיפת־מוח,
אבל החבורה נתקלת בבר
שמש חמוש. כפילו של ברט
מוצא שפה משותפת עם בוב,
ומרי בטוחה שהיא משתגעת
כי נדמה לה שברט אינו ברט.
ג׳סיקה ובנסון נפרדים זה מזה
בדמעות.

5.32 התקופה היא תקופתו
של המלך פארוק במצריים.

• נקודת חן (.)0.30

אורי דביר מסייר עם הצופים
בנחל זוויתן תחתון ברמת-
הגולן.
• ש רון 10.05 שרון
בלייק, אותה מגלמת השחקנית
וריש ואן דוויר, היא מנהלת
אמנותית הנמשכת באופן כפייתי
אל גברים מבוגרים ונשואים.
עם סיומו של רומן מכאיב
כזה היא הולכת עם ידידתה
קרול, השחקנית ג׳נט מרגולין,
להרצאה שם הן פוגשות את
טימותי, השחקן סם גרום. טי-
מותי מחזר במרץ אחר שרון
הנבהלת מהגישה הישירה שלו
ודוחה אותו. בינתיים היא גם
מצליחה בעבודתה והקשרים
בינה לבין המנהל שלה, גבר
מבוגר ונשוי, השחקן פטריק
א׳וניל מתהדקים והשניים הופכים
נאהבים.

מרגגיות

רר מריבות עם הוריו, אותם
מגלמים השחקנים אנה ברגר
ומייק קליין ומחליט לתמוך
בהם ובאחיו הצעיר הלומד
משפטים. הוא פוגש בשני אנ שים
המשנים את חייו: ז;נית
בחנות הלבשה, דורה גולה
אותה מגלמת השחקנית דורי
ברנר, ובעל אולם תצוגה ב שדרה
השביעית מרטי קאס,
אותו מגלם ג׳ון פלשת.

בת־טובים נותנת מיקלט לצעיר
אנטי־מלוכני. שנים אחר־כך,
כשנערכה ההפיכה, הולאם
רכוש מישפחתה של הצעירה
והמלאים לא היה אלא אותו
צעיר. ספוגת עלבונות ואכזבות
נוסעת הצעירה לשווייץ
ונוחלת שם אכזבה נוספת מ ידיד
קרוב של אביה. גם בצרפת
לא שפר עליה גורלה.
היא פוגשת רופא, מתאהבת
בו, אך הוא זונח אותה אחרי
שנתיים. הצעירה, שהפכה בינ תיים
זמרת, עוברת למרוקו,
שם היא פוגשת במהפכן שבגד
בה והוא משכנעה לחזור למצריים.
השחקנים הם ורדה,
רושדי אבדה, עאדל אדהם
ויוסף שער.

• שכת מלכה (.)8.05

הזמר אברהם פרדה הוא מה־זמרים
הטובים המחזיקים מעמד
למרות תהפוכות אופנות
הזמר. הוא יופיע בתוכנית יחד

טניה. את אשתו מגלמת ה שחקנית
ונדי גיפורד שהופיעה
בסידרה דיזראלי. ג׳ון
הרווי היא הפילגש של רי־צ׳ארד.
הפרק הראשון מתאר
את מעמדו החזק של ריצ׳ארד אולטימטיבי הכותב מכתב
להנהלת החברה שבה הוא עובד.

+כין

5.45 קונצרט לנוער של
תזמורת רשות־השידור עם ה נגן
הראשי מוטי שמיט עליו
ינצח ואותו יסביר נועם שריף.

10.05 שידוד חוזר של
העיבוד לטלוויזיה לסיפרו של
נורמן בוגנר. ניו־יורק נאבקת
במשבר הכלכלי של סוף שנות
ה־ .20ג׳יי בלקמן, אותו מגלם הוא השחקן סטיבן קייטס,
צעיר המחליט להילחם ולהצליח.
הוא נלחם בהוריו, נלחם
באחיו הצעיר, השחקן כריס־טופר
טבורי, ומגיע למעמד
בכיר כיצרן אופנה גדול בשדרה
השביעית, חלום חייו. בחלק
הראשון בסידרה בת שלו־
.שת הפרקים מתואר בלקמן
כמי שאינו מצליח למצוא מקום
עבודה והמבקר במסעדות פאר,
שאליהן לא הוזמן. הוא מעו־

מורשה

השבוע הוא שבוע יהודי טוניס
בטלוויזיה הישראלית ותוכנית
זו היא השלישית על יהדות זו.
מורשה מקדישה את התוכנית
שלה לקהילה היהודית העתיקה
באי ג׳רבה, שבה היה מלבד
בית־כנסת גם ביודדפוס
להדפסת ספרי קודש.

• השדרה השביעית

?קלאסי

חופשית

כניסה

( .)0.30 אלי ניסן יקדיש את
התוכנית של הערב לשכונת
התקווה, ויביא לאולפן כמה
בני שכונה מאולפים.

יום שלישי
10. 6
+כרטיס כיקוד (.)0.30
י מנחם איצקוביץ הוא כיום
האחראי על מחלקת הגראפיקה
של אגד. הוא היה פועל, ומפעיל
ציוד כבד עד שלפני 10
שנים, כשהיד, בן ,40 החליט
לצייר, זכה בהצלחה גדולה
ולמישרה הקרובה לתחום שלו
באגד.

במדינה

? 801513* 0

יעוץ ומכירה מקצוע>>ס למערכות סטראופוניוח

על-ידי ייעוץ והכוונה מקצועיים
נעזור לד לבחור במערכת הסטריאו
המתאימה לד ביותר

(המשך מעמוד )50
אותה פגישה חסרת־מזל בפונדק,
היה היועץ המישפטי מחליט אחרת.

התקיפה ביום העצמאות הוגש
נגד בוסי תיק חדש, שיתברר
בבית־מישפט השלום בנתניה. בעת
הערר על המעצר הצהירה התובעת,
רחל שיבר, כי כיום יש כבר
החלטה עקרונית של היועץ המיש־פטי
לחדש את הדיון בתיק האונס.

ניסה להנקה ואיים עליה. השופט
דויד ולך נענה לבקשת התובע,
על סמך עובדות אלה, ולמרות
טענות הסניגור עצר את שבו.
דם במיסדרון. כאשר הגיע
מועד המישפט עלתה העדה הזקנה
על דוכן העדים. הסניגור, נחמן
בטיטו, חקר אותה על ההתרחשויות
של אותו הבוקר, בחודש פברואר
השנה, ואז גוללה סיפור שונה
לגמרי.

מתוך מבחר של:

181080

!1 #י1׳ ^ 1י5

• 1 8 0 8 X 1 0 5׳

1ג . 8 .ס

? 1 0 x 8 8 8ירא/1611£.ג •
¥0א א0

אססמ^א

8 ^ 0יד

ועוד חברות רבות!
* אפשרותש מי עתש לו בי ם שוני םור בי ם תו ך
צליל ואיכות.

ה שוו א ת

אפשרותר כי שהבתנאיםנוחיםוהנחות .

אינסטינקט אנטי־מישטרתי

תל־אביב, יהודה הלוי ,69 טל 624722 .־03
כפר־סכא, וייטמן ,94 טל 22545 052 לשעבר סטריאו ״קלאב״)

הופיע
קדמו נגד
קדמו

היוצאת לחו״ל
שפרי הופעתר
לטשי את נימוסיר
ויחסי האנוש שלד.

להשיג בכל החנויות
הפצה ראשית ״ ג ד ״

כאשר הורידו השוטרים את בוסי
לחדר־המעצר, חזר אחיו לאולם
בית־הסישפט, שבו הוא מופיע כתובע
מישטרתי.

מישפט

לפני הבחירההסופית שלך הכנסאלינו

חיוני לך

שופט ולך

מאיליה ! 1ל א 8לד>ה !

המישטרה טעגה בי
חגק את הזקגה,
אך גירסת הזקנה
היתה שוגה

הרשמי לקורס לטפוח החן, שיקנה לך:
שיפור מכף רגל עד ראש
גינוני חברה ויחסי אנוש יפים
תרכשי בטחון עצמי בחברה — עבודה
ובכל אשר תפני

כאשר סיפר ישראל שבו לשוטרים
שעצרוהו, כי חיפש רופא־שיניים,
צחקו ממנו. בבית שברחוב
צונץ 40 ביפו, לידו נתפס,
היתד, פריצה, לא רופא־שיניים.
לכן הוגש נגדו כתב־אישום על
פריצה, וביקשו לעצרו עד תום
ההליכים. לשבו היו אמנם עבירות
קודמות, והיו עוד שני פרטי־אי־שום
אחרים, אבל גם התובע, אברהם
לנדשטיין, הסכים, כי על שני

דרכי אדם
,,בעזרת העוסי

איזו היה שמה של
חגאשמת בוזגלו,
האם היה הטיפול אחר 7

אולפן לאה פלטשר
אבן גבירול 50ת״א, טל 267682 .
רח׳ הם ,5תל־אביב

הרשמי מיד, המקומות מוגבלים.

טי׳ 297263

יום שלישי 10.6.80
שיחה עם
ח״ב צ׳רלי ביטון
כן יוקרן הסרט

האם שמעת על
הפנתרים
ה שחורים
אדון מ שה!

התכניות מתחילות בשעה
9.00 נערב.
המועדון פתוח משעה
8.30 נערב.

בעיות ולבטי
בחיי המין
פאת
חד״ר

מרדפי זידמן
חועאת רשפים
רשיון נהיגה
2000 שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״

253230

העדה סיפרה, כי כאשר היתד,
עסוקה בניקוי הבית, ראתה לפתע
את הנאשם במיסדרון. אין היא
יודעת אם דפק בדלת, כיוון שהדלת
היתד, פתוחה. שבו היה שותת דם,
והוא ביקש ממנה רשות לרחוץ
פניו בברז. היא נבהלה למראה
הדם ואמרה, כי תקרא לבנה. שבו
רעד מפחד ואמר לה :״מאמאל׳ה
מאמאל׳ה, אל תקראי לבנך.״ מפחד
תפס בקצה שימלתה של הזקנה
והתחנן על נפשו. אחרי שהלך
התעלפה האשה.
הסניגור בטיטו הביא בפני בית-
המישפט ראיה, כי בבית מספר ,36
ברחוב צונץ, יש אומנם רופא־שיניים,
וכרטיס הביקור שלו נמצא
בידי הנאשם. מדוע ברח מפני
השוטרים? על כך נתן הנאשם
הסבר פשוט: הוא מכיר את הפגישות
עם המישטרה, ופעם אף קיבל
מכות. כאשר ראה את השוטרים
רודפים אחריו, מיהר להסתתר,
ככה, אינסטינקטיווית.
אחרי ששמע השופט את עדות
הזקנה והבין כי שבו אינו חונק
זקנות, החליט לשחררו בערובה.

שופט סגלסון
,פגישה חסרת־מזל
פוטי-אישום אלה אין לעצור עד
תום ההליכים, וביקש את המעצר
רק על הפריצה. חומרת העבירה,
ציין התובע, היא בכך שאחרי ה פריצה
ניסה שבו להתחבא בדירתה
של זקנה בשם רחל עופר. כאשר
זו סירבה להסתירו בביתה,

על ספסל־הנאשמים ישבה צעירה
יפה והדודה, בתחילת שנות
השלושים לחייה, אשר מיקצועה
— גננת. כיתבי־ד,אישום נגדה
הכילו עשרות אישומים.
האישומים נגד יהודית כרמון
היו על הפצת המחאות ללא כיסוי,
בסכומים גדולים. לדברי התביעה
קנתה בסופרמרקטים באלפי לירות,
השיגה לעצמה בגדים ונע ליים.
ואפילו מסרה שתי המחאות
כמיקדמה לרכישת מכונית. לכל
ההמחאות הללו לא היה כיסוי.
הראיות שהיו בידי התביעה היו
מכריעות. לנאשמת לא נותר אלא
להודות באשמה. אלא שהוראה ב אשמתה
היתד, מפעילה נגדה אוטומטית
עונש של שנת מאסר, ש היה
תלוי ועומד נגדה בגלל עבירה
דומה קודמת.
סניגורה של כרמון. דרור מקרין,
ידע, כי אין מוצא אלא להודות
באשמה, אך הוא עשה את כל מה
שאפשר כדי להשיג את התנאים
(המשך בעמוד )69
העולם הזה ו223

קלף

״? .יאת
עי בי בזוז
״י ־ינזגי
ושעשועים בזמן הרומאים קראו לעם אספסוף.
כשהיה האספסוף הרומאי רעב ועצוב,
היה יוצא לרחובות, מתחיל לשרוף גלגלים,
לזרוק אבנים ולצעוק :״ל— חם,
שע—שועים מייד היו מתכנסים הקבינט
הכלכלי וצמרת מישרד״החינוך־והתר־בות,
ומחליטים לספק לאספסוף לחם
ושעשועים בזיל הזול.
במשך הזמן שמו קיסרי רומא לב
לשתי תופעות מעניינות. האחת, שלא
ציין לחלק לחם ושעשועים שווה בשווה,
וכמה שנותנים לאספסוף יותר שעשועים,
אפשר לתת לו פחות לחם. כיוון
שבזמנים ההם היו השעשועים זולים
יותר מהמזון, התחיל האספסוף של
רומא למות מצחוק ומרעב, הפסיק לספק
חיילים למישמר״הגבול, וכולם יודעים
מה היה הסוף.
התופעה השנייה, שאליה שמו לב
הקיסרים, היתה שהאספסוף אמנם משתעשע
יפה ממה שקורה על כר־הדשא,
אך לא פחות משעשע אותו מה שקורה
במרומי הטריבונות. בפרינציפ היו שעשועי
כר־הדשא ברומא דומים למה שקורה
אצלנו בכדורגל, רק ששם היו
החיות משחקות רק בקבוצה אחת. בטריבונות
יכול היה האספסוף הרומאי
לראות את הכנופייה השלטת, הקיסרים
והפטריצות, הפטריצים והקיסריות,
ולהחליף חוויות משעשעות: מי הרעיל
את מי מאז המישחק הקודם, מי מדיח
את מי, מי חבר של מי נגד מי.
נו, וזה ההסבר היחידי שאני יכול
למצוא לכמות השעשועים האדירה שמספקת
לנו הממשלה בזמן האחרון.
ממשלת בגין, שהיא בעלת חוש היסטורי
עמוק, למדה את הלקח שכמה שנותנים
לנו יותר שעשועים, אפשר לחסוך
בענף המזון, והיא יושבת לה, הממשלה
הזאת, במרומי הטריבונות ומשעשעת
אותנו.
לפי כמות השעשועים בשבועיים האח רונים,
אני צריך לייעץ לקוראים להתחיל
לאגור במהירות בשר, שמן, חלב,
וכמובן גם לחם ומוצריו.

אני עוד לא בגיל בשביל לשבת ולשחק
רמי כל יום שישי על המירפסת. אז
הצבא נותן לי הזדמנות להתאמן בזה
בינתיים חודש בשנה, במילואים.
אני לא יודע מה בדיוק עושים במקומות
אחרים במילואים, אבל בחיל-השיר-
יון מוקדשים המילואים למישחק הרמי.
רמי זה מישחק-קלפים עממי, שמתאים
לכל דביל. כל אחד מהמשתתפים
מקבל, אם אין רמאויות, ארבעה־עשר
קלפים פחות או יותר (רצוי בדיוק),
ובתורו הוא זורק מה שמיותר ולוקח
מה שצריך בשביל להרכיב סדרות. מי
שמצליח לסדר ראשון את כל הקלפים
שלו בסדרות, הוא המנצח. לא כמו
בכדורגל, למנצח דווקא מורידים נקודות,
ולמפסידים מוסיפים נקודות. כמה
שיש לך יותר נקודות אתה משלם יותר,
וזה בדיוק הפוך מהשיטה של השיכון
לזוגות צעירים.
רמי זה מישחק שמשחקים בשפת האי דיש
.״פריש״ ,שזה באידיש ״חדש״ ,פירושו
הצעה לחלוקה חוזרת של הקלפים.
ו״האנט״ ,שפירושו באידיש ״יד״,
אומר שהמנצח ניצח במכה אחת, זאת
אומרת, בלי להוריד לפני זה קלפים
לשולחן (את הנקודה הזאת אין לי כוח
להסביר).
לכל שחקן־רמי ידוע המצב שהוא מת
להרביץ אותה בהאנט, וככה להכפיל
לאויבים את ההפסד, והוא מחכה לקלף
סביב, זאת אומרת, כל קלף שישלים לו
סידרה, ויאפשר לו ניצחון מוחץ. הקלף
סביב הזה בדרך כלל מביא עצבים לא
נורמליים. אם אתם רואים שחקן־רמי
שמדליק סיגריה ומרקיד את השולחן,
סימן שהוא מחכה לקלף סביב. בייחוד

בי ב
מאחורי האוזן
עוד מעט יש לי בור מאחורי האוזן,
מרוב זה שאני כל הזמן מגרד שם
וחושב איזה הבדלים יש כבר בין שימי
עון פרס ויצחק רביו שהם כל הזמן
רבים ככה.

פרס מחכה לקלף סביב
שבדרך־כלל כשאתה מחכה לקלף סביב,
מישהו כבר ירד, עוד אחד מחכה בדיוק
כמוך לקלף טביב, ועוד אחד נשאר עם
שלושה קלפים ביד, וקרוב לניצחון,
והאחרון אפשר לתפוס אותו יפה עם
כל היד.
קלף סביב, זה בדיוק המצב של שימ-
עון פרס עכשיו. כבר שלושה סיבובים הוא
מחכה לקלף סביב, והקלף לא מגיע.
איזה עצבים ! ישר מולו יושב יצחק
רביו, שגם הוא מחכה ל״האנט״ ,בגין
נשאר עם שלושה קלפים, והוא או־טו״טו
גומר, עזר כבר ירד כימעט עם כל
הקלפים, והשחקן החמישי, זה שיושב
עם כל הקלפים ביד ואין לו ירידה,
זה אנחנו, העם.
אם לא יבוא לנו איזה ג׳וקר, שום
דבר לא יעזור לנו. אחד מהם יגמור
עלינו !

החבר משל
הגיע לארץ !
אני מאוד שמח להודיע לכם שמזכ״ל ההסתדרות, ח״כ ירוחם משל, הגיע לא
מזמן לארץ. הפעם בא משל לביקור מיפאן, משם שיגר, כזכור, איום מרומז לשר-
האוצר, כשעלה המדד באמצע חודש מאי.
חברים בהסתדרות, המקורבים לאורח הנכבד, מוסרים שהחבר משל נהנה מאוד
מביקורו בארץ הפעם, כנראה בגלל מזג-האוויר הנאה בעונה זו של השנה.
משך הביקור אינו ידוע, והחברים המקורבים למר משל אינם יודעים את סיבתו
המדוייקת. אומרים שכאשר נשאל החבר משל, מדוע אינו מרבה יותר לבקר בארץ,
השיב שקשה לו לראות את העובדים הנאנקים תחת עול הגזירות הכלכליות.

ממתק השבוע
כבר אפשר להריח את הסוף, ואני
פשוט לא אסלח לעצמי אם כמה אנשים
כל-כך נחמדים כמו שמסתובבים
עכשיו בכנסת יישכחו לגמרי רק בגלל
שיעמדו במקום השמונה־עשר או העש-
רים־ושניים ברשימת הליכוד, ולא יהיו
ברשימה לפניהם מספיק זקנים שימותו
במהלך הקדנציה.
אז השבוע אני רוצה להגיש לכם את
סבידור. אין בעיות, צריך רק להוריד
את הצלופן, להגיש בטמפרטורת־החדר
ולגשת לזלילה. ממש מחליק בגרון,
בלי שום תופעות־לוואי. אפילו גרעפס
לא משאיר אחריו. כזה חמוד סבידור,
כזה מתוק החבר-כנסת הזה, פשוט
ממתק.
כשרואים אותו מסתובב, כזה קטן
וחמוד, בחליפות-הפסים שלו, פשוט בא
ללקק את השפתיים. כששומעים אותו
לדבר, מתחיל לגרד באצבעות. סבידור,
מתוק שלי.
עכשיו, כשווייצמן התפטר, היה סבי-
דור זהיר. הוא רק אמר שווייצמן עשה
צעד ״לא-רציונלי״ .זה למה ז כי בפעמים
הקודמות, כשמישהו בממשלה

בור

התפטר, היה לסבידור קצת יותר מה
להגיד, והוא באמת הוזכר כמועמד
לשר־התחבורה (בגלל שעבד ברכבת) ,כמועמד
לשר־החוץ (בגלל שהוא יודע צרפתית)
,וכמועמד לשר-האוצר (בגלל שיש
לו קצת כסף) .אבל הוא נשאר מועמד
בלבד, אז הפעם הוא שמר על פרופיל
נמוך, ואולי הוא לא יהיה סתם מועמד
לשר-הביטחון, אלא ממש שר״הביטחון.
ממתק כזה יכול לצמוח בעיקר במיפ-
לגה הליברלית. שמה עשה סבידור לחבריו
לא מזמן איזה מסע, מה זה חיה —
התקררות! התרוממות? לא, התעוררות׳.
והם כולם התעוררו, באמת, הליברלים.
אפשר היה לראות את זה לא מזמן
אפור־בוץ על גבי ירוק-מכביה ישר בטלוויזיה.

הייתי משורר הייתי כותב על
סבידור שיר:
סבידור, ח״כטן, השכם בבוקר רץ לכנסת,
הוא טיפס, טיפס, טיפס
שום דבר לא חיפש,
שום דבר לא מצא
מי שישלים את השורה האחרונה יקבל
פרס: סבידור בלי פסים.

שניהם בעד חוסיין בגדה ! שניחם.
שניהם בעד האמריקאים ונגד הרוסים ן
שניהם. שניהם נגד מדינה פלסטינית !
שניהם. שניהם סוציאליסטים גדולים י
שניהם. שניהם אנשים מאוד-מאוד ישרים
! שניהם. שניהם מקבלים דולרים
בעד נאומים ומאמרים ! שניהם. שניחם
גרים ברמת-אביב! שניחם. שניהם נשואים
באושר! שניהם. שניהם רוצים
להיות ראש-ממשלה ! שניהם.
אז מה כבר ההבדל ! שרבין חושב
שלכל דבר יש שלוש סיבות עיקריות,
ושימעון פרס חושב שלכל דבר יש ארבע
סיבות עיקריות ! או אולי זה שרבין
חושב שיש שלושה עקרונות החייבים
להנחות את מדיניות ישראל ופרס חושב
שיש לא פחות מארבעה עקרונות כאלה !
או אולי זה שלרבין יש מוח אנליטי
ולשימעון פרס מוח סינטתי ! או זה
שקודם פרס חתר תחת רביו ועכשיו רבין
חותר תחת פרס ו או בכלל זה שרבין
שמו יצחק ושימעון שמו פרס? אז זאת
כבר סיבה לריב ככה !
אני בכלל לא רוצה לחשוב מה יכול
לקרות אצלי מאחורי האוזן אם אנסה
למצוא את ההבדלים בין רבין ופרס,
שניחם ביחד מצד אחד, ובין וייצמן,
ידיו, רובינשטיין או קארטר, כל אחד
לחוד מצד שני, חוץ מהעניין של רמת-
אביב וזה שידין לא נשוי באושר, אלא
אלמן בכלל.

קיש־קיש־קיש
קיש־קיש־שון
אני לא יודע אם זה שיגעון אצלי, או
סתם בגלל המצב, אבל בזמן האחרון
כל פעם שאני עובר ליד כפתור של
מכונה שעושה רעש, אני לוחץ ויוצא
רעש.
אז זהו, מה שקורה בזמן האחרון
עם הרדיו והטלוויזיה שאני לוחץ להם
בכפתור, שיוצא מהם רעש נעים במייו-
חד. אמרו לי החברים: הרעש הזה זה
קישון. אני בטוח שבגרמניה כבר עובדים
על מיקסר, שיעשה כזה רעש נעים.
פותח ״שיחה בשניים״ :קישון. פותח
מזג-האוויר: קישון. פותח נסיעת ״הבימה״
לגרמניה: קישון. פותח ״שעה טובה״
קישון. לפעמים כבר נדמה לי
שהציפצוף של החדשות הולך ככה: קיש,
קיש, קיש, קיש, קיש, קיש — שון.
אולי אני תמים ולא מגלה לאף אחד
את אמריקה, אבל בא לי הרעיון שאיכשהו
זה שטומי לפיד הוא מנכ״ל
רשות״השידור, זה מה שעוזר לשמיעה
רצופת של קישון. לא שאיכפת לי, אבל
תתארו לעצמכם שכל פעם שממנים
מישהו למנכ״ל נתחיל לשמוע כל-כך
הרבה את החברים שלו ! אז עם טומי
עוד יצאנו בנס, כי הוא כנראה לא טיפוס
מי־יודע־מה, ויש לו רק חבר אחד.
אבל מה יקרה, נניח, אם ימנו אותי
למנכ״ל? אתם יודעים כמה חברים יש
לי ! ממש כמו זבל ! ותאמינו לי, אלה,
תשימו להם מיקרופון, וזח הסוף !

המלבה:

ב ח סו ת

...תציג א ת בגדי־הים וה חוף

...תדגמן א ת דגמי ה קו החדש
אגיב /קיץ 80׳ .של:

אפנת תשים ודעות

ובשיתוף מנכ״ל
חברת אבר ה ם
גמדי אשר יעניק
למלכה הנ ח ה
של 100/000ל״י
לרכישת דירה
ב חבר תו:

...תשלב יופיה הנשי בתצוגת
בגדי הגברים ה מ עולי ם של חברת
...תציג א ת
המ שקה שכבש א ת
העולם,
המ שקה שעושה א ת
ה חיי ם מעניינים:

הדרכת ה מוע מדו ת: אולפן לאה פלטשר
אי רו ח: מלון ״רמדה״ ,תל־אביב

£ור• 01

נ רנו• המיסה סולן. וסולן. לאוסנתה עו ל

עיצוב ת ס רו קו ת: סלון ג׳ימי חיפה

מועמדות המעוניינות להשתתף בתחרות מתבקשזת להתקשר עם מירי

זכרוני. טל .03-230836 .03-247428 .בדי לקסע תזר רראי1ן עם ועדת הקבלה.

...תציג א ת
נוצל׳

1 1 6־0

סחס׳ו ! 1

...תטפל בשערה
בתכשירי*.

...תזכה בתעודת * 50 הנ ח ה
ל ח תונ ה ב־

וסנדלי

אולמות! חולון, ז׳בוטינסקי . 6טל 855680.

3ינו ח ד
...ת טוס ב מ טו סי חברת

...תת ארח בחו״ל על ידי חברת
...תגיע לנשפים בכל רחבי הארץ
ב או טו בו סי םהמ מוזגים של

1131- ׳ 0 1 /נע״גו

אוטובוסיס 7ז5״ווו 5ו 0 (7י1/ו1ד גויוחדוז*

פרס מיו חד
יוענק לכל ה מוע מדו ת
ה סו פיו תבתח רו ת — מצלמת
ה״פוק ט ״ המ שוכללת ביותר

עולם נפלא בהישג ידך.

נציגתה בישראל של ;,תומס
קו ק חברת הנסי עו ת
הגדולה בעולם

עיצוב הכ ת רי ם: רחל גרא, יפו

* צילום ה מו ע מ דו ת:
ה ע תי ק ה

עיצוב גרפי: ס טו דיו

אסף

שילה

טל 232825 :־03

ב ת חרויו ת על תואר

מלכת המי 1980
תצגנה המת מו ד דו תאת
אמנות פחד הסירוס
״דיברתי עם הגברת על אהבה
חופשית. תמהתי האם לנשק אותה.
היא עמדה שקטה. נכנסתי לחדר
הסמוך והתיישבתי על המיזרן. היא
באה אלי והביטה לתוך עיני. היו
לה עיניים קטנות, חומות ודוקרות,
.עכשיו אעשה מעשה מוזר,׳
אמרה.
״בערב חלמתי שאני מנשק גוויה,
והתעוררתי בפחד. נשקתי שפתיים
חיוורות של גוויה מתה. נשיקת
טחב. זו היתה הגברת.״
זהו קטע מיומנו האישי של
אה־ארד מונק, צייר נורווגי,
שנולד בשנת ,1863 שתערובת
יצירותיו מוצגת ׳במוסיאון תל־אביב.
מונק
צייר מדונה, אשה קדושה
שהמין אינו נקשר לדמותה. מונק
ציירה עירומה, חושנית, כשברקע,
במיסגרת, צפים תאי-זרע ובתחתי-

נ עלי

סחס׳ו!

ו ת דג מנ הלקהלה צו פי ם
א ת סנד לי ה אי כו ת של
הנשיקה הדפס במחט יבשה

ו ₪ועוו^
אדוארד מוני,
דיוקן עצמי

ודלמרון בקעת הירח אילתע וו 735 1

בולל מע״מ

לאדם בחדר זוגי
ילד אחד עד גיל 12
בחדר הורים ח י ! *

לוו עדי עו ב די םמחירמיוחד
פרטים והזמנות:

טל 5111 .־ 059

עד 15.7.80

י0ץ

תם עובר .״לפיך חיוך רך ומלא
כאב. כאילו רצית לבקש מחילה
עבור משהו. שפתייך חושניות בתולעים
אדומות כדם. יש משהו
קדוש בפנייך. עינייך עצומות
למחצה כמו בעת דרשה. צדודיתך
היא כשל מדונה.״ כך כתב מונק
על הקשר המוזר בין דמות האשד,
הקדושה, החושנית, לבין המוות.
פניה של האשה־המדונה הם פניה
של אווה מודוצ׳י, מי שהיתר,
ידידתו של מונק. לא ברור מה
היה טיב היחסים ביניהם, שכן ל״
אווה מודוצ׳י היתד, ידידה, שעמה
היו לה יחסים אינטימיים.
אם כך, הרי דמות המדונה מבוססת
על דמות אשד, חושנית ונחשקת
בידי בנות מינה. אך אצל
מונק הבעיה סבוכה עוד יותר.
בשנת ,1909 צייר מונק מדונה,
הנקראת המדונה האנדרוגינית וציור
אחר הנקרא דיוקן עצמי. קווי
הדמיון בין פניו לבין פני המדונה
בגירסה זו אמנם מעטים, אך קיימים.
בשנת ,1926 מופיעה גירסה
בעייתית נוספת. מונק צייר את
עצמו, הפעם בבירור, עם חזה אשה
שופע. נראה כי בין שאר הבעיות,
היתד, קיימת אצל מונק גם
בעיה של זהות מינית.
כשהיה בן 45 לקה מונק במשבר
נפשי, ששורשו היה בתסביך רדיפה.
מצבו נתדרדר עד כדי כך,
שהיה מסוגל להכות אנשים זרים
לגמרי שנמצאו בסביבתו, רק מפ ני
שהתלחשו ומפני שנדמה היה
לו כי מדברים עליו. מצבו הגופני
נתערער בגלל שתיית האלכוהול.
העיד מונק על עצמו :״שניים
מאויביו הנוראים ביותר של המין
האנושי ירשתי אני. את תורשת
השחפת ואת מחלת־הנפש.״
אהבהבים עם חיות. מונק
לא נישא מעולם, וקשריו עם נשים
היו בדרך־כלל קצרים. לדעתו עס קו
הנשים במרדף נצחי אחר מאהבים
ובעלים. הן חיו על חשבון
הגברים בעלוקות, והיו להן שרי־

רים כמו מפצח אגוזים. מונק תיאר
אותן כיצורים מסוכנים ומסתוריים,
כערפדיות המוצצות את דם
קורבנותיהן חסרי־התושיה.
למתק נראו היחסים המיניים
עם אשה כתהליך הזדווגות עם
המוות, וגברים שחיו עם נשים
כאלה, כאילו גווע דבר־מה בתוכם.
בקייץ
1902 התקוטט מונק עם
אחת מאהובותיה טו ל ה לארסן.
טולה איימה להתאבד, ובנסיונה
זה נפלט כדור מאקדחה, ומונק
נפצע בידו. את דעתו על הנשים,
ועל היחסים שבין המינים, מיטיב
מונק לתאר בפואמה אלפה ואומגה
שכתב, ובהמחשות הוויזואליות ש יצר
לפואמה זו.
״אפילו יסע האדם לאי נטוש עם
האשד, שלו, אין לו אפשרות לבטוח
בה. חיות, אפילו פרחים, הי־נם
המתחרים שלו, והירח עם כוחו
המפתה, גם לו יש סימני זיהוי
זכריים. אלפה הגבר, ואומגה האשד״
הינם יצורי האנוש הראשונים
על האי. ישנים בדשא ועטופים
בחלומות.״
אומגה בוגדת באלפה עם רבות
מחיות היער. בין החיות היא גם
נושקת לחמור, ומתחבקת עם
נחש. משקץ אלפה במעלליה, הוא
חונק אותה ומטביע אותה. לאומ נה
נולדו ״ילדים״ מאהבהביה עם
חיות היער, והם באים לנקום את
מוחה. מונק צייר את אלפה כש הוא
מוטל אפרקדן על גבו, וכש־רגלו
האחת טובלת במים, והנמר

מתנפל על אבר־המין שלו, ופוער
את פיו לנשיכה. לידו עומדות החיות
המוזרות וצוהלות.
התנפלות זו של הנמר על אלפה
היא משמעותית ביותר. נראה, כי
קיים במונק פחד סירוס, פחד ה קשור
עם שאר הפחדים מפני דמות
האשה.
המוות, לפי תפיסתו של מונק,
פירושו להירקב ולהתפורר, להפוך
משהו נתעב ונורא: הכניעה לא־שה
.״לאשר, ולמוות היה אותו ריח
ואותו חיוך,״ כתב מונק מתחת
לציור ארוטי שצייר :״הם מתנו־עים
בחיבוק של גלי החיים, וחיוכה
של האשד, הוא חיוך המוות.״״
סרחון ו/וודה קסד
ריח כבד, חמוץ, של זיעה עומד
בחלל החדר.
במרכז האולם מתנשא מיגדל
מדי־חיילים, המהודק לעמוד הבטון.
קירות הבטון חשופים. ערי־מת
מדים על הקרקע. מדים קרועים,
מיוזעים, נקובים ומסריחים.
מוצב? שואה? חדר הלבשהז...
בגדים שהם יש, ואנשים שאינם.
מונומנט לזיעה בחומר שהוא בגד,
ושבחלליו אי.ן איש. נוכחות שבהיעדר.
הבגדים
מטפסים זה על גבי זה
ופורצים מבעד לקיר הבטון, וממי
ריאים באוויר הפתוח על גבי חבל.
בחוץ נמוג הריח. אך רק בודדים
נחלצו מהעריסה.
אולם הפטריה הפנימי של צני־

שילה היקס
סמרטוטים וסירחון צבאי
11111ל ת הזה >1י??

המת מו ד דו ת על תואר
חה חופשית, תערוכתה של שילה
היקס במוסיאון ישראל. בניגודים
מפתיעים, מצויים זה בצד זה,
חבילות של בדים סטרליים וארוזים,
מול גושי צמר־כבשים הנשפכים
מתוך שק קרוע.
קשה להעביר את האיכויות ה־אסתטיות
של החומרים, צריך פשוט
למשש אותם, בעיניים, בידיים— ,
ולהרגיש אותם. שילה היקס אמרה
כשיצרה את התערוכה :״אני רוצה
שזה ייראה כמו שדה קטל.״

מלכת המי 1980
תצגנה א ת מיטב
הדגמים של חברת

לאביב/קיץ $0

ועוים 3חו*1־וווו
מהוסות עודהם

אשה מתעלסת עם חמור

״זוהי תערוכה גסה.

אין

רולאן טופור —

המדרכה (אני גר בקומה החמישית).
״ומאז
יש רק טופור אחד. ומה
שיאמרו הבריות, אני בטוח שזה
אני.״
חווגרק־ן על תימרקין

דדטדיים של הספינכס
— מכיר את רולאן טופור
היסטוריה, יש מצחיק, יש דוב אוכל
נמלים מהמין של האשה,״
אומרת נעמי, המנקה באולם התע רוכה
במוסיאון ישראל בירושלים,
שם מוצגת תערוכת רישומים של
רולאן טרפוד. נעמי מחייכת
נבוכה מול אוסף הרישומים.
המבוכה איננה בלעדית לנעמי
המנקה. רבים מהמבקרים בתערוכה,
מרגישים כמוה.
כל מה שחשבת ודמיינת בהקשר
למלחמת המינים, כל מה שהאשה
מעוללת לגבר, כל מה שהגבר היה
רוצה לעולל לאשה, חלומות בלילה
וחלומות בהקיץ קורמים עור
וגידים בסידרת רישומים במוסי־און.
התערוכה ממוקמת באולם ה קטן
שבין הספריה, בתי״השימוש
והמדרגות. המקום כאילו ״נתפר״
לאופי היצירות. משהו שבין עולם
.הדימיון והמציאות.
נשים מתוארות כחזירות מרו-
בות־שדיים הלוגמות דם. נשים
מוחצות גבר בין ישבניהן האדירים.
אשה לוכדת גבר בשערה, ו־אשה
מקלפת את אבר מינו של
גבר ואגב כך גם חוצה את גופו
עד לאסו.
מיהו רולאן טופור 1מעיד הצייר
על עצמו :
״טופור מוכר לי שלושים ושתיים
שנה. למדנו ביחד בבית-
הספר ושמרנו ביחד על פרות במרעה•
בקיצור, שכבתי עם אשתו.
איש אינו מכירו כמוני. זה קרה
אמש. ישנתי בשלווה בביתי אשר
ברחוב פובור סט־אונורה, פאריס
,10 ולפתע, לא אדע כיצד, התעוררתי.
מצאתי את עצמי שרוע
במיטתי, עיני פקוחות לרווחה.
אפוף פחדים.
״צל הופיע במיסגרת החלון ה־יייילוז
הז1 ׳1ז ״׳:

פתוח, על רקע אור חלוש. הצל
היה לאדם, והאדם דילג חרישית
מעל סף החלון. בתנועה זהירה
פסע לעבר שולחן עבודתי, עליו
היה מונח רישום שסיימתי באותו
ערב ממש. רישום טוב. לאור ה־

״לא הצלחתי כאיש־ים, מכונאי,
טכנאי־טלפון, טכנאי־רדיו, מכשירן,
דייג, שומר־שדות ועוד עשרות
ג׳ובים זמניים. שינסתי מתני
ועליתי עין־הודה. אמרתי להיות
פסל.״ כך מתאר יגאל תוסר״
קין את תחילת דרכו באמנות.
סיומה של הדרך, לפי שעה, הוא
בתערוכת הענק שלו המוצגת בימים
אלה במוסיאון תל־אביב וה זוכה
בהצלחה כבירה בקרב שוחרי
האמנות;׳ ,ניני הטעם, תלמידים
ומבקריר אחרים.
״ברי..א אהיה רומאי ובין הזונות
זונה,״ מסביר תומרקין את
היצירה המפורסמת ביותר שלו,
אנדרטת השואה המוצבת בכיכר
מלכי־ישראל וצופה אל מישרדו
של ראש־העיריה שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט .״כולם רוצים שיהיה סיפור,
אז יש סיפור גם בקשר לאנדרטה
זו. אני עבדתי על צורות, חיפשתי
צורה שתסתדר טוב עם הרחבה
ועם בניין העיריה.״
היצירות של תומרקין בתערוכה
במוסיאון תל־אביב גדולות ברובן,
עד לממדי ענק. היצירה, הסיירת
הירוקה, יש בה שילוב של
רישום, משטחי צבע ענקיים, טביעות
כפות רגליים יחפות, כפות
ידיים וסימני גלגלים של ג׳יפ.
לפני חמש שנים אמר תומרקץ:
״אינני יודע כיצד להילחם.״ ב־מוסיאון
תל־אביב ובעזרת יצירות
כסיירת הירוקה הוא נלחם, מתריע,
מספר ומגיב.

תומרקין: רומאי או זונה
מילחמה בסיירת הירוקה
ירח יכולתי לעקוב אחר העיפרון
שריקד בידו, בחופזה, על פנקס
קטן. מדי פעם היה עוצר, מתבונן
ברישומי, ממשיך להניע עפרונו.
״הוא העתיק! הוא גנב לי את
הרישום ! ובסיימו את מעשהו הנפשע,
פסע לעבר החלון, נעלם בו.
״קרן אור הגיהה על פניו. לא
יכולתי לבלום זעקת תדהמה. זה
היה רולאן טופור! אחי! כפילי!
״צעקתי הבהילה אותו. הוא איבד
את שיווי משקלו, התרסק על

תזחח/ים מאחלים
כל הישראלים המצחיקים, שלא

הספיקו לבקר ביריד של דן כ ף
אמוץ שננעל בשבוע שעבר בגלריה
13 וחצי ביפו, קיבלו את
ניחומינו. גרוטאות ניתן לרכוש גם
בשוק הפישפשים, ללא פער תיווך.
זיונים זה לא הכל, אבל בכל
זאת, חבל שדב״א סובל משפיכה
מוקדמת.

מימין: שמלת שמש, עם ח צ אי ת פעמון
רבת ק פלי ם. מ עו טר תבקפ לי ם ו אי מ-
רות בצבע נוגד במח שוף וב חצ אית.
משמאל: שמלת שמש, מו דפסת בגוני
הלבן על רקע א דו ם עם שסע ל או רן
הירך ומעליה חולצה במרת המע טפה
מו דפסתבא דו ם על רקע לבן.

שרת /איש ממנאד

אחד ועזד שרו
ארצנו מלאה מומחים, היודעים תמיד בדיוק נמרץ
למה ואיך• יש לנו לגיונות של רכלני־על — מיקצוע
גברי מאוד בישראל — שתמיד יתרצו לך בידענות
מופלגת מדוע הוא עשה זאת עכשיו, ולא עשה זאת
אז, שלא לדבר על הבאת ציטוטים מדוייקים מישיבות
ממשלה, ומשיחות ביחידות, ומהתבטאויות ב״פורומים״
סגורים.
ואין מחסור גם במומחים נוספים, כחול אשר על
שפת־הים, המסבירים מדוע הוא טעה ובמה הוא טעה,
וכי להתפטר זה לא טוב בכלל ויזיק לו עצמו בפרט,
שהתפטרות, ככלל, היא איבוד״לדעת, והמים זורמים
הלאה והמתפטר נשאר בשוליים, במי״אפסיים, ומה
ייצא מכל התוכניות הנועזות והאינטריגות הנלוזות!
כל זה מעניין נורא, ובכל אופן, יש על מה לדבר.
אבל אי־אפשר שלא לשאול, ככלות הכל, מה המשמעות
העמוקה של ההתפטרות של עזר וייצמן, שמעבר ככל
הניתוחים וניתוחי הניתוחים שהולעטנו בהם עד לזרא.
כשאני חושב על המשמעות הזאת, מצטיירות במוחי
שתי אובזרווציות, אחת כללית, אחת פרטית.
אובזרווציה וייצמן :

כללית על

התפטרות עזר

הבעיות גדולות מכל פיתרון הנראה בעין, והשרשרת
האנושית ניתקת בחולייתה הרגישה ביותר. עזר, בין
השאר, הוא איש 90 חושים, של אימפולסים (חושים
זה דבר טוב, אימפולסים לא) .הוא תפס פיתאום
בחוש שבמילחמות לא רק לא נפתור שום בעייה, אלא
רק נחריף כל בעייה ; שתקופת הסער והפרץ, שפתח
בה בן־גוריון במילחמת ,1956 כילתה במרוצת השנים
את המשאבים ואת האשראי של ישראל גם יחד, שהסיכוי
היחיד — כן, סיכוי, ואולי רק שמץ סיכוי —
שיש לישראל להתקיים הוא בנסיון לטפח את השלום.
נדמה לו, שמטפחים את השלום, אבל פיתאום התחוור
לו שהתינוק הזה נזרק מאמבטיית הממשלה, ותחתיו
הונחה מפלצת, ואז האיש שפעם אמר :״שלום, אני
הולך להכין את צה״ל למילחמה הבאה,״ הבין שזהו
מה שהוא נדרש לעשות, כלומר שהבעיות גדולות מכל
פיתרון, ואמר :״שלום, זאת תעשו בילעדי״.
אובזרווציה וייצמן :

פרטית על

התפטרות עזר

חברון שברה אותו• לא רצח ששה חיילים. ההיסטריה
של ההיגב הישראלי. האיש שלפחות אהב להפטיר
מדי פעם בפעם :״עושים חושבים״ ,נקלע לפתע למצב
של ״לא חושבים, רק רואים דם״ ,וביצע סידרת פעולות-
תגמול במתכונת עין־תחת־עין, שחיזקה את המחנות
הניציים בשני העמים, השמיטה כל תשתית, ככל ש
היתה, לשיתוף־פעולה יהודי״ערבי בשטחים, העניקה
לערבים מנוף־תעמולה כביר נגד ישראל, גרמה נזק בל-
ישוער לתדמית ישראל ברחבי עולם, הרחיקה את
השלום וקירבה מילחמה, השחיתה את נפש הישראלי
הצעיר, המתחנך על כזה״ראה״וקדש, הציגה לעין כל
את ערוות המימשל הצבאי, שאפילו לא ידע במי הוא
פוגע בהרס בתים, שהשפיל את עצמו ואת כל עם
ישראל בהענשות ברוטאליות, קולקטיביות — ובשם
מי נעשה הכל! בשם עזר וייצמן! חתום בחותם שר-
הביטחון 1
לעמוד אז, מול גוויות הששה, ולהגיד ולצוות :
לא לנקום! — כי הנקמה עיוורת — לזה לא היה לו
כוח, אבל לדעת שהוא היה צריך לעשות זאת הוא יודע
היטב, ואפשר שהדבר מתחוור לו מדי רגע יותר ויותר.
עזר שלי הוא הקרבן השביעי של חברון.

£צו קריאה
כשהוא נתמנה שר־החוץ, כתבו בעיתונים שהוא
שוקד על שמונת כרכי ״יומן אישי״ מאת משה שרת.
עכשיו, כך יש להניח, ציווה שר־הביטחון יצחק שמיר
להגיח על מיכתבתו את ״אנחנו ושכנינו״ ,״בהלחם
עם״ ושאר כתבי דויד בן־גוריון.
הסוף יהיה, שבגין יטלטל אותו ממישרד למישרד,
עד שהוא יכתוב עבודת דוקטור על מפא״י. נשאר לו
לקרוא רק את כתבי ברל.

^ תעלה או קללה?
את השורות האלו אני כותב ברצינות איומה. בתמ צית
דם לבי. אבל בסך הכל מדובר במים, מים מלוחים.
אני מזמן חסיד (שוטה!< של תעלת ים־התיכון־ים-
המלח. אני מאמין, שאילו הושקעו בכריית התעלה
הכספים שבוזבזו על מילחמות״לא־נחוצות, על שטחים-

לא-לנו, שלא לדבר על סתם שחיתויות ממלכתיות־ציבוריות,
היא כבר היתה מתפקדת.
אילו צפה מישהו, שהדלק יתייקר עד כדי כך
שהתעלה הזאת י ת הי ה כדאית, הוא היה כורה אותה
מזמן, בכוח אנרגיה זולה הרבה יותר, ועכשיו היא
כבר היתה מתפקדת. אבל לא. לא כרו אותה. היו
דברים יותר דחופים, יותר חשובים, ועכשיו היא תעלה
ביוקר נורא, וכל יום שעובר מגדיל את העלות.
אילו היו כורים את התעלה המופלאה והיחידה-
במינה הזאת בעולם (יש עוד תוכנית חלומית, להזרים
את מי הים־התיכון לשקע קטרה, אבל זה לא נוגע
לנו) ,היה הדבר משיב רוח חדשה של מעשה־בראשית
בישראל. נוער יהודי מרחבי-עולם היה בא לעבוד במחנות
המיפעל (תחת פועלים פורטגליים, למשל) .תיירים
יהודים ולא״יהודים היו באים בהמונים להשתאות
משינוי סידרי״בראשית. סביב מיפעל חיובי שכזה אפשר
היה להעסיק כמה מומחים ליחסי־ציבור, שהיו מוציאים
לישראל שם של מדינה בונה, לא של מדינה לוחמנית
וכובשנית, מדינת ״היד החזקה״ (בעצם, אם מישהו
זוכר, פעם היה לה שם שכזה).
תאמרו: מוטב פעם מאשר אף פעם ! הנה, הנה,
סוף־סוף הולכים לכרות את התעלה ולהגשים את
החלום, אז מה אתה מתרגש!
או, אז אני אגיד לכם מה מציק לי: מציק לי,
ששוב היהודים יוצגו קבל עולם כמתחכמים להרע בשל
המזימה לקבוע את התוואי ההתחלתי של התעלה
הזאת בחבל״עזה דווקא!
אני כבר לא שואל איזו ממשלה בעולם, איזה בנק
בעולם, יניחו כספם על קרן״הצבי וילוו לישראל כסף
לכרות תעלת-מריבה. אני שואל רק איזה שם תוציא
המזימה הזאת לישראל. תעלה ! בבקשה ! קילומטר
פה, קילומטר שם, פינוי ישוב זה או זה בפיצויים
משולשים — אבל בשטח ישראל, בבקשה, ואת חבל•
עזה תניחו לתוכניות אחרות, ככל שיוליד דמיונכם
המטפח. הביאו שמה אפילו את מי״הנילוס הנקיים
מטין.
רק אל תלכלכו ותרעילו את מי תעלת ים־התיכון—
ים־המלח בסם השטחים !

עצמי ...וחייהם ייהפכו לגיהינום. חייהם, לא
חיינו.״
הנה, הנה הבעיה המנטאלית ! הנה הניוון המוסרי
— אנחנו נמרר להם את חייהם עד ש״ייהפכו לגיהינום״
— ובתוך כך אנחנו נחיה לנו במין גן־עדן תחתון
ממש: לא נרביץ לילדים בני 12 חשופי שת ברצועה.
את זה יעשו אבותיהם, מושתלי״מוטיבציית־הגיהינום,
וכל ״החטפה״ שכזאת לא תהפוך אותנו לבכורי־׳שטן,
לשמשי גיהינום, אלא למלאכי־שרת, המשוטטים בשלווה
במיני גך עזץ כנהלל ודגניה א׳ ,מול מצלמות קולנוע
או לא מול מצלמות קולנוע.
כדי להבהיר את ההגיון הגיהינומי שלו, מביא משה
דיין באותו עניין פיתגם ספרדי האומר :״כאשר הקוצים
נובטים, אפשר למעוך אותם ברגל יחפה.״ הנמשל
ברור, אבל אולי לא לגמרי, מפני שקודם כל בני־אדם
אינם קוצים, ולו במשמע שקוץ אינו מסוגל להפיק
לקחים ממעיכת קוץ אחר ברגל יחפה, ובן־אדם כן עשוי
להפיק לקחים (זוכרים, זוכרים את קוצי ,1973 שדיין
לא מעך אותם בזמן — אולי הוא נסע לספרד רק אחר־

שנית, יש שאלה של כמויות, כלומר מהו היחס בין
מספר הקוצים הנובטים ומספר הרגליים המועכות.
יכול בהחלט להיות מצב, שכנגד כך־וכך רגליים יהודיות
מוכנות למעוך קוצים נובטים,
יחפות שיהיו
יהיו בשדה כל־כך הרבה קוצים ערביים, עד שפשוט
לא יהיה אפשר להספיק למעוך את כולם בטרם יספיקו
כמה מהם לגדול, ואז כבר רגל יחפה לא תספיק, ומה
יהיה אז!
מה יהיה אז ו ברור לגמרי מה יהיה אז: הקוצים
אשר לא יימעכו יגדלו וידקרו את הרגליים היחפות,
ויזוב דם, ואז יבוא מומחה למנטליות של קוצים
גדולים, ויציע לשרוף אותם באש, מפני שפיתגם יהודי
אומר :״סבוני כדבורים, דועכו כאש קוצים״.
אש, ילדים, זה דבר יפה. זה דבר נהדר, ומי שלא
ראה אש קוצים בשדות לא ראה אש מתלקחת מימיו.
רק שלא תבוא פיתאום איזה רוח קדים (מיזרחית).

^ פרס. התכונן1
^ אש קוצים
בשבוע שעבר, ברשימה ״בעיות מנטליות״ שראתה
אור במדור זה, ניסיתי להדגים כיצד עם כובש יכול
להרשות לעצמו לאבחן את הבעיות המנטליות של עם
נכבש, בלי להרגיש שבתוך כך הוא עצמו מסתבך
בבעיות מנטליות ללא מוצא. הפסוק :״אמצעי זה מובן
היטב בשטחים, והוא תואם למנטליות של האוכ־לוסיה,״
פרי עטו של אלוף (מיל׳) רחבעם זאבי, שימש
לי מסמר לתלות עליו את רשימתי•
אבל האמת היא שלא רחבעם זאבי הוא אבי הבעיה
המנטלית הזאת. אביה — ואיזכרתיו באותה רשימה
במרומז — הוא משה דיין.
משה דיין טרוד למדי בימי אין־מלך־בישראל אלה
בהסרטת סרט אוטו־ביוגרפי. הוא משוטט לו, מלווה
מצלמה, בנאות נהלל ודמיה א׳ ,וילדים חביבים מתרפקים
עליו כסטטיסטיים־ללא־תשלום, בלא לדעת שמץ־
דבר ממה שהכוכב שלהם כותב בעיתונים על ילדים
אחרים, שאמנם גדלים תחת שמי התכול המופלאים
של ארץ־ישראל, אבל מדברים ערבית.
למשל, ב״ידיעות אחרונות 20.5.80 מצאתי את
הפנינים האלה משל כוכב הקולנוע משה דיין :
״...זה גם מגוחך, שחיילים שלנו ירוצו ברחובות
אחרי ילדים בני 12 וירביצו להם, והצילומים
האלה יופצו בכל העולם (הוא יודע ערכו
של צילום• עובדה, משלמים לו) .מה לדעתי צריך
לעשות 1לתת לילד כזה מכות טובות (פירוש
זאבי :״זה תואם למנטליות שלו״) ,אבל מאבא
שלו, ולא מידי חיילינו. אבא שלו יוריד לו את
המכנסיים ויחטיף לו ברצועה (נוסח נהלל,)1
כך שהילד לא יעשה את זה יותר (שהרי יש לו
מנטליות שכזאת) ,אבל בשביל זה צריך שלאב
תהיה מוטיבציה ובשביל זה) צריך לשנות
אצלם את הלך־הרוח הכללי ...צריך שיהיה להם
ברור, שעל־ידי מעשים כאלה הם ישתקו את
החיים הערבים ויביאו נזק לעצמם ...יהיה זה
גיהינום שקשה יהיה (להם) לחיות איתו •..אין
צורך להעניש את כולם. אם נעשה זאת נחזק את
איחודם. יתקבל רושם שישראל לוחמת בערבים
כולם. להיפך, עלינו לפגוע רק במתפרעים ...צריך
להגיע עם תושבי השטחים למצב שבדרך זו הם
לא ישיגו דבר, הם רק יביאו לחורבן כלכלי

בגין משולהב ממעשה המרכבה. שמיר פרש לקרן-
זווית ולומד בצינעה מה זה צה״ל• מודעי כבר חושב
באנגלית, בורג רואה את כל השואה ושואב ממנה רק
ביטחון־יתר בבוא המשיח במהרה בימינו. הורוביץ
נשכח לרגע. אבל פרס! פרס רועד!
כי אם הממשלה המצחיקה הזאת תיפול, ויהיו
בחירות, רב הסיכוי שאדרת השילטון תיפול ישר על
כתפיו. רק לחשוב על הירושה המזומנת לו ! ולא
רק הירושה, כלומר, כבלי״העבר וקילקולי״העבר, אלא
גם כל שיידרש לעשות בכל תחום, כלומר חבלי״העתיד,
וכל זה מול אופוזיציה לוחמת ברחובות !
צאו וראו: הסקרים האלה, חרף כל הסתייגות
אפשרית מהם, מצביעים כולם על עליית קרן ״המערך״
וירידת קרן ״הליכוד״ — אבל באותה שעה הם גם
מצביעים בבירור על תהליך של הקצנת השקפותיו של
הישראלי הממוצע כלפי הפלסטינים, כלפי הערבים.
זה תהליך מעניין מאד, שעוד רבות ידובר בו, וככל
הנראה הוא פועל פעולתו לא רק בקרב פשוטי-עם, אלא
גם בקרב משכילים. באוזני שמעתי אתמול אדם משכיל
מאוד אומר :״כל ההתיישבות בחברון היתה מעשה
איוולת. לרבות קריית־ארבע, כמובן. אבל אין ברירה,
עכשיו, ברגע זה, צריך לנהוג שם ביד חזקה...״
ואני שואל את עצמי: האם פרס חישב עד הסוף
את משמעות הגל הדו-פרצופי הזה, שמצד אחד יעלה
אותו אל מרומי השילטון בישראל, ומצד אחר יכה בו
בשוט לאומני, שיונף כלפיו כ״בוגד״ כל אימת שאמת
קיומו של עם פלסטיני, בצירוף התפתחות הנסיבות
בארץ, באיזור ובעולם, יחייבו אותו לנקוט צעדים
מתונים, מציאותיים, שפויים, אשר בסופו של דבר
יסתכמו בהנחת השטחים הכבושים ליושביהם!
אין לי תשובה, אולי גם לפרס אין תשובה, ואולי
טוב שלפרס אין תשובה, מפני שאחרת הוא היה אומר
לרבין :״שמע, זה רעיון לגמרי לא רע! קח, קח את
השרביט, את הכס, ולך משול על העם הזה• אני הולך
הביתה. יש׳ לי ספר מעניין לקרוא״.
מי שחי מדי שלהי בחירות את אימת האפשרות,
שהנשיא, לאחר שידווח לו איזו מיפלגה יצאה מנצחת
בבחירות ומגיע לעומד בראשה לקבל מידיו את תפקיד
מרכיב הממשלה החדשה וראשה, יגיד :״המיפלגה
הזאת לא מוצאת חן בעיני. אני לא אטיל על ראשה
להרכיב ממשלה, וזהו זה רק הוא יוכל, אולי, להבין
מה יקרה אם רבין יענה לפרס :״שוב אתה רוצה
לדפוק אותי ! לא רוצה !״

40<£10$55מ ,

סדרת הסטריאו היוקרתית של׳סלו
ץ סאחדכולויהיוכמוה.

אחת לכמה שנים מתרחש.בשדה האלקטרוניקה ^
אירוע מיוחד המהווה פריצת דרך והישג נזכנולוגי . .א•

המקדים את המחר.
כזו היא המערכת היוקרתית של״סניו 5 55-ו 0 ^0
המייצגת דור חדש של מערכות סטריאופתוות עם

תיחכום ואמינות צליל לל א תקדים.
את ה שיכלולים שבה צריך לראות כדי להאמין:
פטיפון 5 0 401ט.וק).מצויד במנוע סרוו אוטומטי,
הנעה ישירה, בקרת קווארץ וזרוע מאוזנת היטב עם
תדר תהודה נמוך.
אמפליפייר המורכב משתי יחידותח).קו״ו* ח
£103 £55 עם הספק של׳״ססו <> 2ומרחב תדר .
. £105 0 55)2 . 7 100.000* 2ק ^ 6חקהמאפ שר לך
להפוך רנדירויות״בס״ ו״טרבל״ ב— - 100,000* 2סו •
טיונרו 55ד )?1.015 קולם גלים בינוניים ושידורי ״£
בפיקוח קווארץ. מצוייד במתקן זיכרון לקביעת 12י

ערוצי שידור מראש, עם תצוגה דיגיטלית של
מתוצרת דנ מרק 55.1-הם מפיקים צליל אמין,
הערוץ הנבחר
טהור וחסר עיוותים, וכל אחד מהם עומד ב קלות
אודיו טיימר . 1£1_05 £׳551 מכוון את הקליטה
בעומס עד 200 וואט.
7שעה מסויימת לפי בחירתך, מבצע 10 פעולות
גם אם תסתפ ק כרגע ב כל מערכת סטריאופונית
זי 2רון ומציג את הפעולו/ע״י שעון דיגיטלי.
אחרת של״סניודתהנה מ שיכלולים וצליל מקורי
טריפ דק ) £1_05 0601 נח$יד במתקן ״דולבי״ וראש ^*.שלא תמצא במערכות אחרות.
מיוחז/לקסטו ת מתכת. י ש^] מנוע סרוו עם מתקן
אבל יום אחד תהיה גם לך 5 55ט1.ק 0ח.
אוטו מט/ל עצירה ב סו ףגלקסטה. תצוגת פלורסנט
- 21001 אסב
14.*0ו**ז רסיבר דיגיטלית מדוו ח ת ><£נל ההקל?ן ה או השידור.

סופר ^ 551ס ס קנזו היי חי דז /בלע די ת ל ״ סני ד עם
מרחב דינמי שד&ס . 100 היא מפרידחעמבודדת צלילים
בתדרים שו מם ומשתיקה גם את הרז^) הקטן ביותר.
אתרדיכול לקנות את מערכת £,0115 55 בשלבים,
או בבוז אחת..
לב חיר תך גימור בצבע שחור או כסף, ומתק! מיוחד
ו 0לכל החלקים.
למערכת יוקרתית זו. התאמנו רמקולים מענליס׳ י

5 55ט_וק <ו 4 0ת
200 715

היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע״ת ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02 (245283 .
חדירות• ח ל— אריר: חדהחש חוו אי ח 91ח ל חמחסו 031259858 תימה 1וזד׳ ההחחד רו ח תמרח חחל 1מ ^ ל 7ו 140ע/ד\ 4ת ./ירו1וזליח• רזז׳ דתעחוף!ל 9100/1800ח<

ע ע ^זיו ג

ן־דץ .
1ץ אי

1 21י

המישסוה עומדת חסות־אוניס מור תעלומת וצח שולמו,
ביגלל דבקותה בהנחה שמקור הרצח1בעבריינים פליליים

איש

בעד
ף* ״ 22 כחודש זה יתחיל בית־המיש־פט
המחוזי לעירעורים לדון בעירעור
קבוצת בעלי־הקרקעות שליד בית מרם
ביפו, בראשות האחים שניר, נגד החלטת
בית־מישפט השלום. זה פסק כי אין
לתובעים זכות לרישום או לזיקת־הנאה

ובהסכמתה, חלקה נוספת, שבה עוברת ה טרקטורים שהעלה בנק דיסקתט על סיג
דרך. הציבורית המחברת את חלקת־הבור י י רשיו, סילוק הקבלן שהיה צריך לבנות את
עם בית מרס.
בית מרס והחלפתו בקבלן אחר.
לפני כשנה רכש הבנק ביודמישרדים
ה חו ק ר:
שנבנה על־ידי בצלאל מיזרחי, אהרון גניש
ובית מרם, ואשר נמצא מצידו השני של
ארמנד לוי
בית מרס. עתה נותר לבנק לרכוש רק
את בית מרס, כדי שיהיה בידו רצף של
ך* ל המעשים הללו ידועים היטב
חלקות לאורך רחוב הרצל, שאליו יוכל
• לחוקרי המישטרה, החוקרים את מע־להעביר
את מרכזו מרחוב יהודה הלוי.
שי־הרצח, ובעיקר את רצח דויד שולמן.
בינתיים מתכונן הבנק להקים בחלקת-
למרות שהם הגיעו למבוי סתום בדבקוהבור
את יחידת־המחשב שלו.
תם להוכיח כי דווקא האחים שניר הם
הרוצחים, מסרבים חוקרי המישטרה עד
רצח, הצתה,
היום לנסות לכוון את החקירה לאפיסוכר
קים אחרים. גורמים אחרים טרם נחקרו.
הימנעות זו של המישטרה מחקירת
כיוונים כלכליים אינה מיקרית.
^ עילות זו של הבנק, הנמשכת כעש־ראשית,
חוקרי המדור המרכזי רגילים
רים שנה, לוותה כל העת במאבקים
לחקור עיסקי סמים, זנות ורצח, אולם
עם בעלי־הקרקעות במקום, שראו בעין לא
המילה ״מאזן״ מבלבלת אותם. טבעי כי
יפה את חדירת הבנק לשטחים שהיו,
הם יירתעו משאלות בעלות אופי כלכלי.
לטענתם, כשלהם. מה גם שחסימת הדרך
אולם יש עוד סיבה. ראש אגף החקיהציבורית
סוגרת למעשה את איזור־המלא־רות
במחוז תל-אביב, האחראי על התיק,
כה שמאחרי בית מרס מכל גישה, וגם
הוא ארמנד לוי, ששמו עלה בעבר בהדרך
האלטרנטיבית, שנתן הבנק, אינה
קשר עם חקירות הנוגעות לרחמים אחרויעילה,
מפני שהיא מתפתלת ואינה מאפני
וטוביה אושרי. שמו עלה לא מכבר
שרת מעבר של משאיות גדולות.
יחד עם שמות כמה קציני-מישטרה, שיחד
במקום אירעו כמה מעשי־רצח, ש־

סגן שיפמן
שטיחים מקיר־אל־קיר
או זכות־מעבר בדרך הציבורית שעברה
כל השנים ליד מיגרש מרס, ושנחסמה
עתה בידי בנק דיסקונט, הרוצה לבנות
עליה חלק מקומפלקס מישרדים ענקי.
אנשי דיסקונט הציבו במקום שומרים
חמושים בנשק, כדי למנוע מעבר ושימוש
בדרך. בכוונתם להפריך את טענת המערערים׳
שהכרזת שר״המישפטים כי הדרך
חדלה לשמש כדרך אינה נכונה, ועובדה
שהיא משמשת דרך ציבורית עד היום.
תביעה אזרחית זו נוגעת להשקעות במאות
מיליוני לירות של קבוצת בנק
דיסקונט, שרכשה את המיגרשים הסמוכים
לבית מרס בתקופות שונות, החל
בשנת . 1956 אז רכש הבנק ממינהל מקרקעי
ישראל, שהיה אפוטרופוס על הרכוש
הנטוש, מיגרש אחד, שבו קיים כיום בור
גדול, והגובל בבית מרס.
בשנת 1977 רכש הבנק, באישור העירייה

השומר של ״דיסקונט״ בחלקת־המריכה *
דרך חסומה
הבולטים ביניהם הם רצח עלי שניר, שהיה
מנהיג המישפהד ! .רצח דויד שולמן, בעל
בית מרס ושותפם של בצלאל מיזרחי
ואהרון גניש בבניית הבית הגובל בבית
מרם• ,רצח הרצל עוזר, שהיה קשור בפרשת
הסחיטה של ספה (מיכה רוקג-
שטיין) מבצלאל מיזרחי וכן בגביית דמי-
חסות משורה של עסקים במקום.
היו גם כמה וכמה מיקרי הצתה של
בתי־עסק, וביכללם שלושה מיקרי הצתה
של בית מרם עצמו. נוספו על כך מיק רים
אחרים, כמו שפיכת סוכר למנועי

עם יהושוע יפרח ויגאל לושי רכשו וילות
בקריית־אונו בתנאים נוחים. ארמנד
לוי הוא האחראי עתה על חקירת רצח
שולמן. .
* במקנס היו שומר ושוטר בלבוש אזרחי,
שחמקו לתוך הצריף כשהבחינו בצלם.
בתמונת נראה השומר (חולצה לבנה)
החומק לתוך הצריף, מאחוריו השוטר
בלבוש אזרחי, שידו האוחזת במכשיר־קשר
נראית אף הי׳א. העוזי היה מונח
בתוך הצריף.

נרצח שודמן
מבוי סתום
לדויד שיפמן היה הרבה מה לתרום
לגבי הבנת עיסקות־הקרקע במקום.
יש לזכור כי היתד. זו עיריית תל־אביב,
בתקופה שבה היה דויד שיפמן, סגן ראש־העירייה
שאיפשרה את מכירת החלקה של
הדרך הציבורית לבנק דיסקונט. לאחר זאת,
נתנה עיריית תל־אביב רישיון־בנייה לבנק
דיסקונט בחלקה, חודש ימים לפני שזו
עברה בעלות בטאבו.

עי ס קי
דויד שיפמן
מ? יסמן ואשתו שושנה רשמו בפברו־אר
1968 חברה בשם יאסו בע״מ
(מיספרה )51049383—6והיו בעלי־מניותיה
היחידים. החברה עבדה בעיקר עם בנק
אגודת ישראל, שנוהל על־ידי מנחם ים-
שחור. ב־ 1971 מכר שיפמן שליש המניות
לגידעון בן־צבי, יזם מלונות, הגר כיום
בערד (היה ציר לוועידה הליברלית מטעם
ערד) .ב־ 1975 פרש בן־צבי מן החברה,
ובפברואר 1978 הועברו שליש המניות
ליעקב סלומניצקי ממינכן, שישי לו כמר.
מיפעלי־טכסטיל שם.
דויד שיפמן עצמו סיפר לי, כי החברה
יאסו היתד. ועודנה סוכנת של מיפעל-
השטיחים הגרמני הידוע פ רונה, המייצר
שטיחים מקיר־אל־קיר. כל מי שרכש שטיחים
תוצרת פרוגה שילם לשיפמן קומיס־יון
על השטיחים. לדבריו, מאז נבחר לעירייה
אינו פעיל בעסק, ובשנים האחרונות
קונים הלקוחות שטיחים ישירות מ-
סרוגה. גם יוסף מלר־השטיחים קנה וקונה
מפרוגה (הוא סיפר לי כי היה משלם
לשיפמן עמלה של > 50/על רכישות השטיחים
מקיר־אל-קיר) נוסף על כך גכנסה
״אסו לייבוא רהיטים מרומניה, בעיקר ל-
בתי־מלון, וכן ייבאה רהיטים מיוגוסלביה.
ב־ 1972 הקים שיפמן שותפות עם דויד
שולמו, לייבוא רהיטים לבתי-מלון. שותפות
זו מכרה רהיטים למרבית בתי־המלון
בישראל. שיפמן אמר, כי חילקו את הארץ
כך ששולמן מכר למלונות בתל-אביב, ואילו
הוא מכר בעיקר לאילת, ים־המלח, ירושלים
ועוד מקומות. לכן גם ספד על קיברו
של שולמן, כמי שהיה שותפו לעסקים.
יש להניח כי ידידיו ושותפיו של שולמן
יכלו לשחזר אירועים שונים ולזכור שמות
של אנשים, שהיו קשורים בעסקיו של
שולמן. חקירת אישים אלה היתד. יכולה
להרחיב את היריעה ולאפשר למישטרה
לגבש תפיסות נוספות, העשויות לקדם
חקירה שהגיעה למבוי סתום.
מפליא שהמישטרה דבקה בתפיסה אחת,
ואינה מנסה לגבש מחשבות חדשות.

יגאל לכיב !

שי ר טון הכוהו
(המשך מעמוד )14
כתוצאה מזה, איו החקלאי או
יצרן אחר, המייצר בעיקר בשביל
העובדים, יכול למכור די
מתוצרתו ״במחיר הריאלי״ שלה,
ונהפך ל״לא כדאי״ ,שדינו אחד:
להתחסל !

ן* חקלאי עובד קשה, מע י
י לות החמה עד שקיעתה, במשך
כל השנה, ופיריונו גבוה. אין
הוא אשם בכך שביטלו את הסובסידיות
למים ולאשראי, ביחד עם
עירעור רמת־חייו ושכרו של העובד.
איו הוא׳ אשם בכך שבמשק,
שבו אץ שום פיקוח על המחירים
בשם הליברליזם, יש פיקוח דווקא
על השכר. אלה הם תנאים כלכליים
שנקבעו עבורו באופן שרירותי
על־ידי המדיניות הכלכלית.
נאמר לו דק: או שתצליח בתג-
אים.אלה, או שתתחסל.

פונקצית הכדאיות שדו,
שלפיה הוא נשפט, מורכבת
מתנאים שרירותיים שנק בעו
כאוצר, אך אין זה מפריע
לשר־האוצר מלשפוט
אותו לשבט.
אין אלה כל התנאים הכלכליים

במייוחד את
שווקים עממיים.

הייצור ל
סיבסוד
זה אינו אלא השלמת
השכר הירוד — לעלות האמיתית
של העבודה, ואם רוצים לשמור
על תשתית הייצור יש לסבסד או
לשלם שכר שאינו נשחק באינ פלציה,
המגיע לעובד.
אחרת מה קורה י ומה קורה
למעשה עכשיו, בשם המדיניות של
״לשלם את המחיר הריאלי״ 1

קורה שמתוך ההכנסות
שמקורן בייצור מיטדמים
יותר מן העדות הריאלית
לאשראי, לתיווך ולעוסקים
בו, ואילו לעבודה משלמים
פחות מן העדות הריאלית.
כתוצאה מזה נהרס
הייצור וענפי הפיננסים
והתיווך פורחים.

ך* בנקים אינם סובלים מחו*
• סר־האיזון המרכזי של המשק
— מתשלום עלות ריאלית בעד כל
הוצאות־הייצור. מילבד העבודה —*
כי העובדים אינם לקוחות חשובים
אצלם, כפי שהם לגבי הייצור• .
.לתיווך לא איכפת למכור פחות
במחירים גבוהים, כי אמצעי־ייצור

עובד שאינו גגקבל את
העלות הריאלית שד עבודתו
איוו יטל לשלם את
המחיר הריאלי של העגמיה

ק11 טראל 71 ן ס
עם ״ קונ טרא לו ק ס ״ אין צורך
בשמשיה.
״קוב טר אלוקם״ מ עני ק לך שיזוף
מבוקר תוך הגנ ה מפני כויות.
״ קונ טרא לו ק ס״ מהווה פילטר
ה מסנן את קרני השמש ה מזיקו ת

לה שיג בכל בתי ה מרק ח ת
0טבע תעשיות פרמצבטיות בע״מ,

המשחה היעילה להגנה מל^זה ב]׳ עקיצות
יתושים ושצוו מעופפים טוודנ״ם
בלתי ]ירצות ובלתי מורגשת
עם משחת קומפלו כיף להיות בשפת הים!
ןןך ^ ן 0ן ^ן רוחה חוקים מושלם
טבט תע שיות פרמצבטיות בט״נז

המימסדים, שבהם צריך הייצרן
הבודד, החקלאי והלא־חקלאי, לע בוד.
יתכן שהייצרן היה מסוגל
לעמוד בתנאי האשראי, אילו היה
בכלל אשראי עבורו. אך האשראי
הבנקאי צומצם עבורו ביגלל מדיניות
הממשלה. אין הוא די עשיר
כדי לספק לבנק את הערבויות
הנחוצות לו. לכן אין לו ברירה
אלא לפנות אל השוק ״החופשי״
לאשראי, ולשלם ריבית עוד יותר
קצוצה. בצורה זו משלם הייצרן
יותר עבור הריבית מאשר העלות
הריאלית שלה.
אותו הדבר נכון לגבי השיווק.
מחיר התיווך הוא גבוה מאוד, כי
גם הוא מקבל יותר מאשר ה עלות
הריאלית שלו, על חשבון
הייצרן.
אחרון־אחרון חביב: שער הדו לר,
שהוא נייד, ובמידה רבה שרירותי,
רץ אחרי האינפלציה ללא
פיגור זמן, וקובע בהרבה את המחיר
הריאלי של כל תשומות ה־ייצרן
— מחיר המים, המיספוא,
החשמל, חומר-הגלם, ובוודאי ה השקעות.
לייצרן אין כל שליטה
עליו. גם תנאים אלה הם גורמים
בפונקצית הכדאיות הרת־האסו־נות
שלו.
כל אלה מרכיבים את ״המחיר
הריאלי״ שלו.

למה הדבר דומה ץ לאדם
התוקע סכין כלם זולתו,
ואחרי כן קובע שאין הוא
די בריא כדי להתנכר.

כל התנאים המשקיים האלה, ה נקבעים
במודע, והמוגדרים כ־
״מדיניות כלכלית״ — צימצום ה אשראי
ומחירו הגבוה, שער הדולר
הרץ למעלה, מחירו הגבוה
של התיווך, יחד עם השכר היורד
וביטול הסובסידיות, הם הסכין ב־ליבו
של הייצור — במיוחד ה ייצור
לשוק העממי.

אחד מן השתיים: או ש־דוריטים
לשלם מחיר ריאלי
עכור כ ל התשומות, וכתוצאה
מזה גם עכור כל התוצרת,
ואז יש לשלם זאת גם
עכור העכודה — או שאין
משלמים עלות ריאלית עכור
העבודה, ואז יש כל ההצדקה
לסכסד את הייצור —

לא יובטלו שם כפי שהם מובטלים
בייצור, באותו המיקרה. הבנ קים
והתיווך סוחפים ויסחפו אליהם
את כל רווחי המשק מן הייצור,
על יצף רניו ועובדיו, בתנאים של
תשלום מחיר ריאלי עבור כל
דבר — מילבד העבודה. והם יהיו
ריווחיים, ועל כן יזכו בבירכת
שר־האוצר, ופסק־דינם ״לחסד״.
ועד מתי הם יהיו ריווחיים? עד
שהמשק יתמוטט, כי הרי אין לת אר
שהמשק יתקיים על פעולות
בנקאיות בילבד, תהיינה ריווח-
יות ככל שתהיינה.
אם אין אנחנו רוצים להתמוטט,
צריכים ליצור תנאים שבהם הייצור
הוא הכדאי. והתנאי המרכזי
לכך הוא תשלום העלות הריאלית
של השכר, או באופן ישיר או
באמצעות סובסידיות. אחרת נהפוך
למשק מונופוליסטי.
כי יתכן שהמשק לא יתמוטט,
ושרק ״הקטנים״ יתמוטטו. הגדו לים
והחזקים בחקלאות ובתעשיה,
ובמיוחד אותם העובדים לשווקים
שבהם רוב הקונים הם המרוויחים
מדיווחי הבנקים והתיווך, יתגברו
על התנאים הכלכליים הקשים
לייצור — תוצרת מישרד־האוצר
— ישתלטו על ״הקטנים״.
ייווצרו מונופולים גדולים בכל
ענפי הייצור החקלאי והתעשייתי,
שייצרו מעט ובמחירים גבוהים,
ושיחיו בשלום ובשלווה עם הבנקים,
שכבר הצליחו בעבר להיהפך כולנו למונופוליסטים, ואנחנו
נהיה העובדים שלהם.
אנשי המושבים, בעלי המשק ה־מישפחתי
״הלא־כדאי״ ,יהפכו לפועלים
חקלאיים על אדמות החוות,
וגם בעלי מיפעלים תעשייתיים
״לא־כדאיים״ יעבדו בשכר.
השכר שהמונופולים ישלמו יהיה
נמוך, כיאה לייצור הנמוך במחי רים
הגבוהים. ואז כולנו נהיה
כדאיים.
ומה יהיה על הייצוא? האין הוא
פיתרון עבור ה״לא־כדאיים״ .שם
יש אשראי, שם יש סובסידיה.

ייצוא כדאי כאמת היום
הוא ייצוא העבודה. כתנאים
האלה, כדאי מאוד לשכירים
לעזוב ולמכור את עבודתם
בדולרים בחו״ל.
העולס הזה 2231

במדינה
(החשו מעמוד )58
הטובים ביותר ללקוחתו. הוא ביקש
תסקיר קציו־מיבחן, ודו״חות
פסיכיאטריים. והירצה בפני בית-
המישפט על ילדותה הקשה של
הנאשמת. על העזובה הנפשית
שהיתה מנת חלקה. על כך שגדלה
ללא אב וללא חמימות של 5ית.
וכי על כל הדברים הללו ניסתה
לפצות את עצמה בקניית מותרות.
בידי
הסניגור היתה הפעם גם
הדרך לשיקומה של הנאשמת. סוף
סוף נישאה זה עתה בפעם הראשונה
לאדם משכיל וחם. היודע
על עברה. אשר בא עימה לבית־המישפט,
והוא זה שיעזור לה
להיחלץ מעולם הפשע.
נראה היה כי השופט דוד בן־
אופיר הושפע מהטיעון הנלהב.
הוא גזר עליה עונש של שנת מאסר
בפועל והפעיל את עונש־המא־
) סר שהיה תלוי עליה. אך השופט
קבע, כי שני העונשים יהיו חופפים,
ולכן יהיה עליה לרצות
שנת מאסר אחת בלבד.
אז קם הסניגור וביקש מבית-
המישפט לדחות את ביצוע המאסר
בשלושה חודשים, על מנת שתהיה
לו שהות לפנות אל נשיא המדינה
ולבקש חנינה עבורה.
עניין של יכודת. נראה היה
כי בקשה זו הגדישה את הסאה
אצל התובעות. חרותה הראל ודבורה
חן נראו מתלחשות, ואז
קמה דבורה ואמרה לשופט :״נראה
לי כי מרחיקים לכת כאן יותר
מאשר בכל מקרה אחר. אילו היתה
זו נאשמת משכבות המצוקה, ולה
שלושה ילדים, האם גם היא היתה
זוכה בטיפול המיוחד מצד שי-
רות־המיבחן ובהתחשבות כזו מ־בית־המישפט

עיני השופט בר־אופיר חייכו
מבעד למשקפיו, והוא אמר לתובעות
:״שכבות המצוקה לא היו
יכולות להרשו תלעצמן את דרור
ן מקרין.״
בית־המישפט דחה את ביצוע
המאסר כמבוקש.

החיפאי קץ לחייו הקצרים והסוערים.
טראומה
מישפחתית. אביו
של גל, עודד עגור, הוא הצלם

מתאכד עגור (עם ידידתו ליאת)
המצלמה והים

צדם עגור כפעולה
בלי שמץ של סיכוי

דרכי אדם
הלחיצה האחרונה

האם ילדותו הקשה או
האכזבות שגחל גרמו לגל
לשים קץ?חייו?
כאשר לחץ גל עגור על ההדק,
בפעם האחרונה, לא היתה זו ה־
!:צלמה האהובה עליו שאותה
;פעיל.
בשבוע שעבר, ימים אחדים אח י יום הולדתו ה־ ,22 שם הצעיר
;עולם הזה 2231

עו את חותמם בנפשו של גל.
בין חבריו נודע גל כנער עצוב
ומדוכא באופן כמעט תמידי. הוא
נהג להתלונן כי החיים ללא מיסג־

הראשי של חיל־הים. הוא הוריש
לבנו את שתי האהבות הגדולות
של חייו: המצלמה והים. אולם על
ילדותו של גל הטביע את רישומו
מאורע נוסף. כאשר היה בן ארבע,
התגרש עודד עגור מאשתו נעמי,
והשניים נישאו לבני־זוג חדשים
במהירות.
גל עצמו הועבר לבית סבתו,
ומאוחר יותר נשלח להתחנך בקיבוץ.
כאשר סיים את לימודיו ב־בית-הספר
היסודי, עבר להתגורר
בגפו בתל-אביב, בדירה השייכת
לחיל־הים. הטראומה המישפחתית
והניתוק הי־ ׳־י מההורים הטבי

מישפחתית קשים עליו, וכי
אינו חש בנוח בבתיהם של אימו
ואביו.
אהבה נכזבת. העיסוק בצילום,
שדבק בגל בהשראת אביו,
הפך אהבת חייו. כשהיה בן 16
פרצה מילחמת יום־הכיפורים, וגל
הצטרף לצוות־צלמים שיצא ל־שדות־הקרב.
הוא היה הצלם הצעיר
ביותר שאחז במצלמה באותה
מילחמה.
כאשר התגייס לצה״ל היתד,
בחירתו ברורה. הוא הפך הצלם
של ביטאון צה״ל במחנה. עורכי
העיתון וכתביו גומרים עליו את
ההלל כצלם מצטיין. כשהשתחרר,
ניסה גל לפנות לאהבתו השנייה,
הים. הוא ביקש להצטרף לצי ה סוחר,
אך בגלל עודף מועמדים
נדחתה בקשתו.
גל החליט לפתוח בקאריירה של
צלם־עיתונות. הוא פנה להוריו
כדי שירכשו עבורו ציוד־צילום ומעבדה,
אולם מצבם הכספי של
ההורים לא איפשר להם להיענות
מייד לבקשתו, והצעיר המתוסכל
נתפס לייאוש.
חבריו של גל מספרים על נידו־דיו
בין בתיהם, ופעמים רבות נשמע
טוען, כי אין לו כוח להתמודד
יותר עם החיים, וכי אינו רואה ב אופק
שמץ של סיכוי להגשים את
שאיפותיו.
ביום הרביעי שעבר נסע גל עגור
לחיפה, ולן בדירת אימו בבת-
גלים. הוא ביקר אצל חבר-ילדות
שהחזיק אקדח ברשיון, וגנב אותו.
ביום החמישי בבוקר, כאשר יצאה
אמו לקניות, אחז גל באקדח הוא והסתגר בחדר־האמבטיה.
הצמיד את קנה־האקדח לרקתו ר
לחץ על ההדק בפעם האחרונה
בחייו.

איתן עמיחי
הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת־גן־ רח׳ מודיעיו 8ו׳ ת ד 2272

טל7 9 0 1 1 4 - 5-6 .
ירו שלי ם , 664015 -איילת 059-3012-

^ 1/111

ר ש׳מסי 1( 21ס 481/75 !7י

^445

ארגוןנכיצה ״זי

לכבוד
ח״כ שמואל פלטו שרץ
רדו׳ בן־יהודח 32
תל־אכיכ.

חבר כנסת שרון הנכבד,
אני מודה על נדיבותך הרבה בהענקת
30,000.ל״י — לקרן המילגות שלנו.
קבלה מס׳ 16551 נמסרה למזכירך — מר
וילדר.
הודות לתרומתך נוכל לסייע ולהקל על
חברינו בלימודיהם.
כבקשתך נשמח להזמינך לטקס חלוקת
המילגות.
שוב

תודה,

יעקב מעוז
יו״ר הוועד הארצי

מינויה למיטות ילדים ונוער
החל ב״
2/500 .ל״י
לעבור מהמיטה בחדר
היולדות למיטת תינוק של
״כל גיל״ זה ״כיף לא רגיל״.
להחליף את מיטת התינוקות
כמיטת נוער של ״כל גיל״ גם
זה ״כיף לא רגיל״.
להוסיף למיטה שידה נוחה
למצעים וארון יפהפה
לבגדים, מגירות למיני מינים
של חפצים ושולחן כתיבה
המעניק ישיבה זקופה ונוחה
וכולם של ״כל גיל״.זה הכיף — פי זה ״כל גיל״

הצטרף למבצע
״נאמני כל גיל״
המזכה אותן
בהטבות מיוחדות
בכל קניה
של רהיטי
כל גיל

מנגריית גבעת במר
מרכז תצוגה ומכירה: תל-אביב, דיזנגוף , 201
גבעתיים, ויצמן 10

העולס הזת 2231

זהו צירוף מילים, פרי המצאתו של לנין.
האמריקאים השתמשו בו פעם אחת, באותו
הסכם שחתם ריצ׳ארד ניכסון במוסקבה
בשנת .1972 הסובייטים חשו אז גאווה
וכוח — כיוון שהצליחו לאלץ את האמריקאים
להשתמש בביטויו הישן של לנץ.
אולם היכן הסתתר ה״דטאנט״ כאשר
פעלו הרוסים לחיסול ההתנגשויות שבין
מצריים, סוריה וישראל, או בעת משבר
קפריסין, או במילחמת אנגולה, או במיל-
חמת הודו ופקיסתאן, או באתיופיה, או
(המשן מעמוד )17
הערבים אינם דומים למצרים. הישראלים
ניסו לעבוד עם הערבים,
והם עצמם הגיעו למסקנה, כי המצרים
שונים. לכן לא היה זה מוזר, שאחד הש רים
הישראליים אמר לנשיא אל־סאדאת:
״אדוני הנשיא, הבטח לי שכל הערבים
יהיו מציאותיים כמו המצרים, ואני אעזוב
את הגרה המערבית ואת רצועת־עזה —
מחר !״
אם כך, המושג ״ביטחון״ יכול להפוך
לכותרת המילון הפוליטי כולו. למושג
ביטחון יש אלף משמעויות ואלף הסתייגויות.
אני
עדיין זוכר כיצד הלכתי לאכול
ארוחת־צהריים בביתה של מישפחה פלסטינית
בחברון. היה עמי ידיד ישראלי
מפורסם. האוכל הוגש בשפע, אך לפתע
ראיתי את ידידי מפסיק לאכול. הוא שאל
אותי :״האם אתה רואה מה שאני רואה 1״
שאלת: מה? והלה הצביע בידו אל מחוץ
לבית, שם שיחקו ילדים קטנים, ואמר ;
״בעתיד ייצאו כל הילדים הללו למילחמה
בילדים שלנו. הם רבים, ואנו איננו מסוגלים
להתחרות בהם בריבוי טבעי.״

בגין איננו ״מוכן״ מבחינה נפשית, פוליטית,
היסטורית ופיסית להגדרת המושג
ביטחון כדרך להגשמת האוטונומיה.
אחרים מן האישים הללו הזכיר לנו
את הדברים שהופיעו בספרו של מנחם
בגין לילות לבניס. בספר זה הוא מדבר
על אוטונומיה בתוך בתי־הסוהר וטוען,
כי אוטונומיה פירושה, שהאדם חופשי
לכבס את בגדיו ולבשל את ארוחותיו
בתוככי הכלא!
זוהי חירותו של האסיר. כלומר, חירות

..אם ישאלו אותו עד הביטחון בישראל
אמור: זה המילון המדיני נו לו ר
בדרום־תימן, או בעת הפלישה הסובייטית
לאפגניסתאן?

מי לחמה קר ה
ושלום פושר
חרי מילחמת־העולם השנייה
השתמשנו. בביטוי ״המילחמה הקרה״
— מילחמת התעמולה, המילחמה הפסיכולוגית,
שבה אין משתמשים בנשק. אר־צות־הברית
נטלה את המושג הזה בהשאלה
ואיימה לממשו.
מילחמה קרה פירושה שלום פושר. מעט
מילחמה, ומעט שלום. אם היה זה ההוגה

בתוך הכלא, שאיננו בבעלותו, על אדמה
שאינה שייכת לו.
כמה שבועות לפני ה־ 26 במאי פירסמו
הערבים, כי ייצאו לבגדאד כדי לכנס
ועידת ״פיסגה״ .התהיה ועידה זו —
אם אכן תתכנס — התשובה לוועידת טריפולי,
שבה שללו המשתתפים איש את דברי
זולתו 1הפלסטינים גינו את ההחלטות
שהתקבלו בעניין הפסקת אספקת ה נפט
והגז, את ההכרה ברפובליקה המדברית
שהקימה חזית הפוליסאריו. יותר
מכל דבר אחר, נחשפו בוועידה האטליה
והולכת־שולל שהתבטאו בהתלהבותו של
המלך חוסיין. המלך רוצה להיפגש עם
המממנים הסעודיים !העיראקיים — ולאחר

הבי טחון הישראלי
ו ה חו מהה סיני ת
ך* יום אנחנו מכירים היטב את המושג
י 1״ביטחון״! בעבר קדמו לו ביטויים אחרים,
שהניסיון הצבאי והפוליטי מחק אותם
ממילון המושגים. ביטויים כמו ״שביתת
נשק״ ,״הפסקת אש״ ,״קביעת הגבולות
מחדש״ ,או ״הגדרת הגבולות״.
אחרי מילחמת 1967 צצו ביטויים חדשים.
הביטוי ״גבולות מוכרים ובטוחים״
הופיע בנייר־העבודה שהוגש על־ידי קנדה
ודנמארק למועצת־הביטחון, באוקטובר
.1967 ארצות־הברית ציינה בתזכיר
אחר, כי לא היו מעולם ״גבולות מוכרים
ובטוחים״ — לא במילחמת ,1948 לא ב־מילחמת
,1956 ולא במילחמת 1967 ואף
לא אחריה.
והנה, הגיעה מילחמת 1973 וחיסלה את
כל התיאוריות הישראליות על גבולות
בטוחים — עם הריסת קו בר־לב. כאשר
מפעילים נשק חדיש, שוב אין גבולות
בטוחים. ביטחון איננו קו בר־לב, קו מא־ז׳ינו
או קו זיגפריד. גם לא החומה הסינית
הגדולה או הגבול של קד׳אפי המפריד
בין מצריים ללוב.
הביטחון הוא רעיון, או הסכמה על
רעיון. כאשר אנו מסכימים על רעיון
כלשהו, ההסכמה היא־היא הגבולות ה בטוחים
והמוכרים. מנקודת מבט זו אנו
מסוגלים לדון בגבולות שבין ארצות־הברית
וקנדה, ארצות־הברית ומכסיקו, או
כל מדינות אירופה שנהר הריין עובר
בתחומיהן ומקשר אותן זו עם זו.
גם אחרי נסיגת ישראל מאדמת סיני
אין ביסחון בעובדה שמפריד בינינו מידבר,
או שהכוחות רחוקים זה מזה. אין
גם ביטחון בכך שממדי הכוחות הוגבלו
וכמוהם גם כמויות הנשק והתחמושת.
ואין ביטחון בכך שיהיו אזורים מפורזים
או תחנות התרעה. אפשר להתגבר על כל
אלה בתוך דקה אחת, באמצעות טיל או
כותרת מאמרו שד מנצור
מטוס. הביטחון הוא ההסכם השורר בי״ביטחון״
הינו האליל החדש שהקימה ישראל נמיכשול
נינו.
במילון הפוליטי יש מילים נוספות ש הצבאי
קלאוזביץ, שאמר, כי המילחמה היא׳ מכן ימכור את סעודיה ועיראק לנשיא
אותן הפכנו לאלילים. כמו המילה
״דטאנט״ ,להגדרת המצב השורר בין אר־ המשכה של הפוליטיקה בשיטות אחרות קארטר. אחר כך יגבה את מחיר מי נהר
צות־הברית וברית־המועצות. זוהי מילה — הרי הסובייטים מתנהגים כאילו הפו הירמוך, ובסופו של דבר ימכרם לישרבלתי
מדוייקת, השאולה מן השפה הצר ליטיקה הינד׳ המשכה של המילחמה בשי אל...
המלך חוסיין הודיע, כי סירב לנסוע
פתית. מדוע איננה מתייקת ן משום שכמו טות אחרות. דטאנט פירושו מילחמה ש:ל
המושגים בשפה הצרפתית גם מושג אינה מילחמה, שלום שאינו שלום.
לארצות״הברית, אבל אנו יודעים היטב,
כי הנשיא קארטר הוא אשר סירב להזמין
זה מוכר ומובן לצרפתים בלבד, ואינו
על כן המושג ״ביטחון״ הינו האליל
ברור די הצורך לאמריקאים או לסוביי־ החדש שהקימה ישראל כמחיצה, כחייץ את המלך חוסיין — פעמיים! המלך חו־טיט.
כל אימת שהאמריקאים או הסוביי וכמיכשול, מבלי להסכים על משמעותו סיין, בהתאם לסעיפי הסכם קאמם־דייוויד,
טים חשים. כי חילוקי־הדעות עולים ו המתייקת או על הגדרות שיתקבלו על־ משוכנע כי הגדה המערבית מונחת בכיסו
וכי תורו יגיע, ללא ספק.
יפים על פני השטח, הם ממהרים לה־צ־ ידינו ועל־ידי העולם כולו.
הנשיא אנוור אל־סאדאת עשה טעות
זיר: עובדה זאת וזאת אינה עולה ב־בשבועות
האחרונים האזין הנשיא אל־ן
נה-אחד עם רוח הדטאנט. הסובייטים סאדאת לדבריהם של אישים יהודיים בע חמורה כאשר הזכיר את שמו של
ועדיפים מושג אחר :״דו־קיום בשלום״ .לי שם עולמי, שהבהירו לו, כי מנחם המלך חוסיין בהסכם קאמנדדייוויד והפך

14111111

זעולם הדה 2231

אותו, בשלב מסויים של ההסכם, לצד,
כאשר הסכים לשתף את ירדן בסיורי הביטחון,
בצוותא עם ישראל.
אולם הנשיא אינו מתחרט על כך, כל
מה שמאחל הנשיא למלך, הוא שסעודיה
ועיראק יעניקו לו את כל מבוקשו הכספי,
כדי שעתידו יובטח, על מנת שישתתף
עימנו במאמץ להפסיק את יסוריו וסבלו
של העם הפלסטיני. המלך חוסיין שוכח,
שלא יקבל מאומה מן הגדה המערבית
בלי הסכמתו של העם הפלסטיני. משום
כך, כל מה שהוא מתאר לעצמו כאילו
נמצא בכיסו — אינו אלא בכיסם של
הפלסטינים. יתר על כן, הסכם קאמם־
דייוויד אינו אלא צעד אחד בדרך ארוכה,
קשה ומסובכת. אולם חרף הקשיים הללו
הצלחנו לתת דוגמה לצעדי העתיד. ה שלום
עם מצריים אינו אלא צעד בדרך
אל הפתרון הכולל — שלום בין ישראל
והעם הפלסטיני, הסורי, הלבנוני והירדני.

צעד אחד
בדרך ארוכ ה
^ וייאפשר לחזור לאחור, לסגת מדבר
שהישגנו. חלף הזמן שבו הפוליטיקה
הישראלית־ערבית היתד, משהו
כמו משחק כדורגל, שבו אנחנו רושמים
לעצמנו מטרות צבאיות ואחר כך חוזרים
אל קו האמצע, כדי להתחיל את התחרות
מחדש. מילחמה ועוד מילחמה.
עמדתה של מצריים ברורה ומוכרת.
תמציתה במישפט אהד: הקמת ההתנחלויות
היתד, פעולה בלתי־חוקית, וכל שינוי
במעמדה של ירושלים המזרחית, שהיא
חלק מן הגדה המערבית, בהתאם להחלטת
העצרת הכללית של האו״ם מ־ 4ביולי
,1967 זאת בהסכמתה של ארצות־הברית
מן התקופה שקדמה לנשיאותו של קאר־טר.
אנחנו איננו מדברים בשמם של הפלסטינים.
אנחנו סוללים עבורם את הדרך,
מטאטאים ומכשירים אותה לפני שיגיע
תורם, בהיותם בעלי האינטרס האמיתי.
למענם התנהלו מילחמות נגד ישראל,
ולמענם נחתם החד,־ד,שלום עם ישראל.
בשיחה האחרונה שהתקיימה בין ד״ר
מוסטפא חליל לבין מנחם בגין אמר ראש
ממשלת ישראל :״זוהי עמדתנו.״ כלומר,
ההתעקשות וההתפשטות במסווה ה״ביט־חון״
זהו הרעיון האחרון שלו. תגובת
ראש ממשלת מצריים היתד גם לנו יש
עמדה !״
לא תהיה זאת תגלית מדינית אם נאמר
שאם לא יהיה שלום כולל עם הערבים,
לא יהיה שלום עם ישראל באיזור. בישראל
מושל מיעוט מערבי, למרות שזוהי
מדינה מזרחית בתוך המיזרח־התיכון.
עליה לח*ות בשלום עם המזרחיים —
בתוך המדינה ומחוץ לה. אם יוצאי ארצות
המערב בתוך ישראל רוצים לכפות
את ה״התמערבות״ על המיזרחיים, זכותם
לעשות זאת ולהאמין בדבריו של המשורר
קיפלינג, וזה בדיוק מה שגם מנחם בגין
מאמין בו.
לישראל אין ברירה: עליה לחיות בש לום
ובדטאנט. לחסל את המילחמה הקרה
והשלום הפושר, כדי לזכות באותו
ביטחון עצמו, שהיא שואפת אליו. אין
ביטחון באמצעות אש וברזל. אין ביטחון
בהפיכת הפחד הישראלי לטרור המופנה
כלפי הערבים, או לכיבוי האש בבתיהם
וצינון הברזל עוד לפני שיסתיים הכיבוש
הערבי על האדמה הערבית.
השלום עם מצריים הוא הישג עצום.
אולם אין זה השלום הכולל שאותו דרשנו
מאז נשא הנשיא אל־סאדאת את דבריו
בכנסת.
בשבוע שעבר רמזתי על אפשרות של
״נסיגת״ מצריים מן המשא־ומתן על ה אוטונומיה.
מצריים לא נסוגה, שהרי
אפילו מיפגש רישמי אחד לא התקיים בהרצליה
בין שלושת הצדדים. היו ״פגישות״
על כוס־קפה כדי להבהיר דברים שפורסמו
בעיתונות המצרית או את הידיעות הכוזבות
שראו אור בעיתונות הישראלית.
ידיעות בלתי־נכונות אלה פורסמו בעיתונות
הישראלית כדי לקומם את העם נגד
המשא־ומתן או כדי לגנות את מה שהתרחש
בחברון.
אם התמונה ששירטט רודיארד׳ קיפלינג.
האימפריאליסט שנולד בהודו, שזכה בפרס
נובל ושהאמין בכך שאין תקווה כי מיזרח
ומערב ייפגשו, אם התמונה הזאת איננה
ברורה די צורכה, הרי צלילי הסימפוניה
החמישית של בטהובן הולמים בכל אוזן.
מאחר שהעולם כולו הפך צד מעוניין בנושא
השלום, אלפי מיליונים נדים בראשיהם
לאות אזהרה_ כלפי ישראל !

חזשבים שזה מאמריקה
עד ששומעים את המחיר.

0 571600 חק ס א
לא מאמריקה. מאמלן ור.
אמקור יצרה עבור משפחתך מקרר נו -פרוסט חדש
שמחירו נמוך בעשרות אלפי ל״י ממקרר תוצרת חוץ.
צריכת החשמל שלו נמוכה יותר
ממקררי נו־פרוסט ומקררים רגילים
בנפח דומה של חברות אחרות.

יתרונות הנו־פרוסט:
* נפח של 405 ליטר
* המזון נשאר טרי יותר זמן
* אין ריחות מהמאכלים
* אין צורך בהפשרה

מקרר קונים באמקור. נקודה.

לאמקור תפקיד
בחברת העתיד
שתת
אס סא

שרית ללא תוזרית

מפיצים אחסא ושוחרי מורשי

* אסקור
טל־ארויו

גיאומטריה
בבגדי־ים
יש חידושים והפתעות גם בשטח בגדי-
הים. תשאלו מד כבר אפשר לחדש? את
הירכיים כבר חשפו, את המותניים כבר
גילו, יש יצרנים ׳החושבים על החלק
העליון ויש כאלה המשאירים לקהל הרחב
לחשוב על החלק העליון. יש כאלה הסבורים
1.שכיסוי טפח וגילוי טפחיים היא
האופנה שתכבוש את ליבנו, ובאותה הזדמנות
גם את השוק. ולעומתם, כאלה
הסבורים ששלם ואינו מגלה מאומה הוא
התשובה לכל מה שמתרחש בחופי הרחצה
ובבריכות השחייה.
חברת פירוצ׳י האיטלקית החושבת בעיקר
על הדור הצעיר בעת תיכנון מוצריה

ובתולית נראית השיחלה של לודזיה
י 11
בצבעים בהירים וקייציים. השימלה בגיזרה
• י 111י *
מורחבת מתאימה לכל גיזרה, ובצירוף חגורה, הופכת לקלאסית.

המוארכת היא שימלח זו
1־ 1 11111111י 1י!״1ן
שהדפסים שונים עליה.
11 1111114.1י י • י -י י
השימלה היא מבד טריקו, אוורירי, נוח וקל לכביסה.
הורג אותי. כל הבגדים נדבקים לי לגוף.
השמלות מופיעות בהדפסים התואמים את
הקיץ. פרחים, עלים וכר. כולם על רקע
בהיר כיאה לקיץ. אז בבקשה, בלי אנחות.
מהתחתתים לעליונים

סימטרידקיס. דחברת־ 5פירוצ׳י^

על־ידי שני שרוכים
מציגה בגד־יס מעוטר בתדפסיס גאומטרייס.
השונים סבורה שיש בידה תשובה לאותן
הרוצות להתהדר ליד הים או בבריכה. זהו
בגד־ים שלם בעל גיזרת ירכיים מוגבהות,
כשחלקו העליון אינו סימטרי ורצועה
נקשרת בצידו האחד ומקיפה את הצוואר.
בגד־הים מעוטר בצורות גיאומטריות ומחמיא
לכל מי שהטבע חנן אותה במידות
הדרושות.

פירח וני
בקולקציה האחרונה של להב בולט הקו
של השמלות האווריריות לקיץ. שמלות
שבהן אפשר לנוע בחופשיות מבלי שהבד
נדבק לגוף ואת נאנחת: אוי, החום הזה

הוא הקו האופנתי המאפיין את שימלות הקייץ של שנת
80׳ ,להב מציגה שימלה פרחונית המכופתרת עד חמותי
ניים, נוחה ומתרחבת כלפי מטה. שמלות שבהן אפשר לנוע בחופשיות. ולהרגיש נוח.

מיפעל לודזיה היה ידוע תמיד כמיפעל
המייצר תחתונים, גופיות וגרביים. ואתם
יודעים איך זה, לייצר כל השנים חלקי
לבוש תחתוניים, עד שיום אחד נמאס
ועולה השאלה מדוע שלא לנסות לייצר
גם חלקי לבוש אחרים ז מנסים, והעניין
תופס את השוק המקומי וגם את !שווקי
חו״ל. כך נוסף קו ייצור גוסף: חולצות
אופנתיות, פיג׳מות, גותנות-לילה וגם
שמלות.
צזעצבת הבית של לודזיה, הגב׳ איילה
רז, שהיא בוגרת האקדמיה לעיצוב ואן
בילדנד בקונסטן שבהולנד, השכילה לעצב
בטריקו של לודזיה מערכת של מוצרים
שבה יכול כל אחד למצוא את שחשקה
נפשו. חולצות שרוול קצר, חולצות שר־וולון
אופנתי, ללא שרוול, סגנון גופיה,
קישוטי ריקמה, כיווצים אופנתיים והכל
במיגוון צבעים: הוורוד ה״נכון״ ,טורקיז
ירדן -סגול, כתום חוורוד. קו ייצור דד
׳שמלות כולל ׳שמלות ׳שעוצבו בגיזרה עם
כיווץ במותן או חגורה מאותו הבד, שמלה
מודפסת בפסים דיאגונלים, שמלת צווארון-
סיני ושמלה בסגנון גופיה וכן כותנות
לילה בגיזרה רכה ובצבעים פסאליים.
לגברים מייצרת לודזיה חולצות־ספורט
וח׳ולצות־טריקו מודפסות בפסים, במיש־בצות
ובקיישוטי תפירה שונים.
גם הילדים יכולים להתהדר בחולצות
ובגופיות טריקו בשלל דגמים מודפסים,
בדים משובצים סרוגים בפסים, גופיות
קיץ קלילות, פיג׳מות ומתנות לילה.
רמת המחירים ישווה לכל נפש. כך,
למשל, נעים מחירי החולצות בין 280
ל 220-ל״י, שמלות בין 900ל־ 600ל״י.
כל המחירים כוללים מ־ע־מ.
ת חו ו ה

\ מ ו 1י

סוטי קנדיד-נרקי פטה מצינים

המצלמה ה שתות של :״ הור הבר קן
נטבוע

מ שתו/פים:

יהודה ברקן
אויה מוסקונה
קוולין לננפווד
אווינווסדכווה כקו!

^//אגיהסיא! מוסיקה•איל\
ח פי ק נ פו עוטל מוו כז,

בכורה עולמית
בעת ובעונה אחת?
בהשתתפות: יוסי שושן

0י 0

ג ל מי ם ;ז

1תל־אביב

״אורלי״

ירו שלי ם

״הבירה״

נתניה

ב תיי ם

״אסתר״

״בת־ים״

חיפה
״ריר׳

באר־שבע

״אורדע״

חולון

פתח־תקוה

״רינה״

״שלום״

הרצליה

רמית־־גן

״דגניה״

וזתך מעולה לע1מק הספר1ת המצרית
וברונותיו של האלוהים

אנתולוגיה 2
בראשית היתה זאת האנתולוגיה המצרית
תחת הסככה שערך והקדים ששץ
סומר, אנתולוגיה שהיתה בחינת מסע
ראשון של הקורא הישראלי אל הסיפור
הקצר המצרי. בימים אלה ראתה אור
אנתולוגיה מצרית נוספת, בשם על החוף
שמנגד — מבחר סיפורים מצריים מודרניים
שערכו ותרגמו, מנחם מילסץ
ושמואל מורה* .בעוד שהראשונה
התמקדה יותר בסיפורים בעלי גוון פוליטי
אקטואלי, הרי האנתולוגיה השנייה מצליחה
להביא קשת רחבה יותר של דמויות
מן ההוויה המצרית כפי שהן באו לידי
ביטוי בספרות המצרית.
על החוף שמנגד מקיף 14 סיפורים,
מפרי עטם של תריסר סופרים מצריים,

המייצגים דורות שונים של הספרות המצרית
למן יחיא חקי (יליד )1905 ונניב
מחפוז (יליד )1911 רעד סכינח פואד
(ילידת )1944 וג מאל אל־ע׳יטאני (יליד
.)1945 אך מרבית הסיפורים המובאים בקוב?
פורסמו אחרי שנת .1967 על החוף
שמנגד מביא חתך־עמוק של הספרות המצרית
על רובדיה השונים, כאשר בולטת
הגישה המודרנית יותר, אשר מיוצגת
בקובץ בסיפוריהם של יוסח אידריס,
אדוואר אל־ח׳ראט, ודיא א ל-

שרר,אווי.

מוטיב חוזר בחלק מהסיפורים שבאנתו־לוגיה
הוא מוטיב המיפגש וההתמודדות
בין הישן לחדש, כאשר המסורת והמודרניות
כמו נארגות ומתנגשות בוזמנית זו
בזו.
סיפורו של בדר נשאת, נתראה מחר?
הוא סיפור המייצג מיפגש זה בין החדש
והישן. זהו סיפור על מצב האומה, סיפור
שבו שני אחים מביאים לדירתם פרוצה
רעבה ללחם .״היא היתה כבת שלושים,
נמוכה, שחרחורת ומלאה. פניה נפולים,
וסימני עייפות ותזונה לקוייה ניכרים
בהם. כפיה שן שכורה, שנגלתה כל
אימת שחייכה שני האחים שוכבים
* על החוף שמנגד — מיבחר סיפורים
מצריים מודרניים; עריכה ותרגום: מנחם
מילסון ושמואל מורה; הוצאת ידיעות
אחרונות ׳ /עידנים; 178 עמודים (כריכה
רכה).

פרימיטיביות צרפתית בצ י ור ים

איתה, אחרי שהם מאכילים אותה. העלילה
מתרהשת בליל ראמאדן. אחרי פרק
המיטה, אומרת האשה למספר ״אני יכולה
לכוא אליכם ככל יום. רק הכת הקטנה...
אולי אביא אותה אתי ואכוא לגור אצל כם.
אני לא רוצה כסף ולא שום הכר.
רק תמורת האוכל בנדגיד הימים האלה
שנשארו עד סוף ראמאדן, אנקה לכם
את הדירה, אכבם לכם את הבגדים אעשה
הכל רק אחרי שהיא עוזבת בלא מענה,
ומקבלת את האתנן, אומר האח המבוגר ;
״עיטרה גרושים. תאר לד! מה דעתד,
ידידי? שיטים בעכור האוכל והיין, והיא
— עשרה. זאת אומרת סד־הכל שבעים
גרוש. תן שלושים וחמישה גרוש...״
ברוחו של רופא הלבבות שהוא השני
בסיפורי נגיב מחפוז, גדול סופרי מצריים,
המתפרסמים באנתולוגיה זו, שבה ובולטת
מעלתו של מחפוז ככותב ספרות
בעלת עוצמת דיאלוגים חזקה בנוסח :

״עלינו למסור אותה למישטרה״.
״אולי היא חפה מפשע מישפט צדק
יגלה את האמת אף המישפט עיוור
הוא, אדוני הקדוש!״ /מאין לה התכשיטים?״
/״אללה זן ומפרנס את אשר
יחפוץ כלא חשבון האם לדעתף
עלינו לשהרד אותה לא, היא תהיה
כסכנה מחמת שודדי הדרכים לא
נותר לי אלא לקחת אותה תחת פיקוחי...״
סיפור זה הוא צינסקה מרתקת, של
מציאות והזייה, סיפור אליגורי, של החיים
במצריים, וכמוהו גם סיפורו וליד אל־ענא
(יליד הסבל) המופיע אף הוא בקובץ זה.
הסיפור ציפור־חנרף נודדת מאת גמאד
אל־ע׳יטאני, הוא סיפור של סופר
צעיר, שעבר את מילחמת־ההתשה, לא
בצד הישראלי, סיפור שפרקיו תצפית
מודיעין, דואר צבאי ,1גיזרה ופקודה
מטיפים לפציפיזם. זהו סיפור מדהים בעוצמתו,
המסתיים במילים :״להיכן הלכו
הימים בהם צחקה, שיחקה, התביישה,
חייכה, הרכינה ראש, כבתה, רקדה, שאלה:
איפה אבא? ואמרנו: אביו* כוודאי
יחזור. תשאל־נא אדמת השדות איד עט
כליון כבד, הותד וחד מן החלל, איד
מרשים זאת הכוכבים, גרמי זדטמיים,
חוקי הטכע הנסתרים, איד יהיו עוד חיים
אחריה, איד לא יפגע ככל יצור חי מה
שפגע כה. ישאלו־נא, נהי הציפורים היתומות
שחבריהן נטשזץ, הבקטריה החד־תאית,
נקישות המנוע של טחנת־הקמח,
חריקת גלגלי־הרבבת הנעצרת, האור הק־

ספרים מומלצי
שבועהספר 4980
בשבוע הבא תתפרסם במדור זה
רשימה מעודכנת של ספרים מומלצים,
לרגל פתיחת שבוע״הספר״ה־עיברי.
רשימה זו תמליץ במסורת
מדור זה, על הספרים המובחרים שראו
אור במהלך השנתיים האחרונות.

לוש
הכוקע ממשרדי הימיברקה ככפרים,
סימני האיתות של חיילים כצמתי כבישים
צבאיים, מהכרות של פעוטות, אותיות
כתובות בגיר, שעורי הבוקר. יכרעו הגו פות
תחת נטל של צער גדול המכביד
על האברים, יתפוצצו ׳רחמי הנשים מכאבים
שאין אדם יכול לשאתם, יתייצבו
הניטים ההרות שורות־שותת בדרכים ו-
יפלטו מה שבתוך רחמן. למה בא לעולם
תינוק חדש?״
על החוף שמנגד הוא עוד ספר־חובה
מתורגם מהספרות המצרית, שיש בכוחו
להעמיק את יכולת ההתבוננות של היש ראלים
בנעשה במצריים, ולחשוף את ה חוויה
המצרית על כל מכאוביה ובעיותיה.

ספד

כה אמר
אלוהים

השבוע עומד לראות אור ספר אשר
עשוי לעורר שעוריה תרבותית שתהא גובלת
במילחמת־תרבויות. הספר שהוא
מתורגם ושראה אור לראשונה בעברית
לפני 42 שנה בווארשה, בהוצאת טרקלין
ובתירגומו הרהוט של ש. מימץ, הוא
ספר זיכרונותיו של האלוהים מאת הסופר
האיטלקי ג׳ובאגי פאפיני. המהדורה
החדשה של הספר רואה אור בצירוף
הקדמה ארוכה מאת הסופר פינחס שדה
בהוצאת פרוזה* .בדברי הקדמתו כותב
שדה, בין השאר, על רעיונות יסוד של
הספרות האירופית, רעיונות שהביאו במשך
שנים רבות לחציצה בינו לבין המע רכת
של היהדות הממוסדת ויחסה אליו
כסופר. שדה מציין בדברי הקדמתו
שאלות כשאלה על ״הראייה הפאראדוב־סלית
•טל מהות האל, שהיא אולי הראייה
האפשרית היחידה מנקודת־ראות אנושית,
ש העס יקה אותי תמיד בכל מה שכתבתי,
ובמקרה מסויים אף הקדטתי חיבור מיוחד
לביטוייה שדה, גם מצטט בדבריו
ממכתב ששלחה אליו נערה אלמונית
מחיפה, ובו כתבה :״אני סובלת יחד
עם אלוהים״ .כמה מהגיגיו של אלוהים,
שעשויים לעורר סערה תרבותית, מובאים
בזה :
בלי מתווכים
י• היום הזה אין אני מדבר מתיר גרונם
של אחדים ואין אני כותב בידיהם
יטל אחרים. מאסה נפשי בשליחים, בורח
אני מן הנביאים, נמלט אני מן המלאכים,
דוחה אני את השרפים, בא אני בלי לוויית
מליצים ומתורגמנים. אנוכי, הקדוש ברוד
הוא, אנוכי, בכבודי ובעצמי, רוצה הפעם
לדבר איתד, כן־אדם, פנים אל פנים,
לדבר אל בל בני־האדם בלי כלי שני
בינינו, בלי מתווכים וכלי לבלרים.
לא שלחתי נביאים
י• יודע אני: קמו מתוככם אנשים,
שנשבעו שכועות אמונים, בי שלוחי הם,
בי ירדו מן השמיים בכוונה תחילה לכשר
את דבר האמת ולהביא ביטמי גאולה
לעולם, כאילו דיברתי אני בלשונם, כאילי
כתבו הם על פי גזרתי ...היו ביניהם
כאלה ששמעו את קולי על ראשי הפסגות
הבודדות, במדבר שממה, מבעד הסנה
הבוער ; היו כאלה שראו אותי בחלומם,
שנחה עליהם רוח האידיליה השקטה ; היד
כאלה שהרגישו את גופי דבק בגופם, ש־נאבקו
אתי עד עלות השחר ...ככל אלה
אין אף קורטוב של אמת. אני לא שלחתי
אף את אחד מהם. לא עוררתי אף את
אחד מכם לדבר כשמי. לא שלחתי נביאים
; לא ערכתי ספרים ומשפטים. לא
כרתי ברית עם מי מכם החיים כיום ולא
עם דורותיכם שהלכו בבר לעולמם ...למה
היה לי לקרוא לאיזה עבד המלד, לאיזה
נגר יהודי, לאיזה סוחר־גמלים נודד, בכדי
להודיעכם את רצוני, מצוותי, סדדותי ב-
צירה מעורפלת ובעלת מומים, במבטאים
נדטתנים, גסים ובלתי בטוחים? ואם גם
הייתי עושה בן* ,האם לא הייתי שולח
אליכם אנשים יותר ראויים לאותה איצ־טלה,
אנשים שתעודתם הולמתם יותר
רטחצלחתם יותר בטוחה? והביטו וראו:
האחד מהם נמצא כתוד חבר המונים שלא
האמין בו, ורק הרחיק הוא, הנביא, ללכת
* ג׳ובאני פאפיגי — ספר זכרונותיו
של האלוהים, עס הקדמה מאת פינחס
שדה; הוצאת ספרית פרוזה נניתונספרות:
70 עמודים (כריכה רכה).

ובושט לבוא, חלק ההמון הזה כבוד אלוהים
לעגל שנתך מן הזהב ; והשני —
בגדו בו אנשיו ונצלב בידי המוניו; וגם
השלישי נרדף ונלחץ, נענה, נדכא ונלחם
כמעט עד יום מותו, ואף אחד מהם לא
הצליח בשליחותו לרכוש את לבות בל
בני האדם ...אפילו אותו ישו מנצרת —
אני אומר לכם — לא היה שלוחי בלל.
איננו בני, או אולי הנהו בני במו שאתם
כולכם הנכם בני.
אין לי אבות
• ולמרות כל זה חושבים אתם, כי

פינחס שדה
הראייה הפרדוכסלית של מהות האל
אני המאושר, מפני שאני כל יבול, מפני
שיש לי כל ומפני שאני יודע הכל: צריכים
מתארים אותי בתור איש שיבה,
שקט ושלו, שעל מצחו לא נראו לעולם
קמטים הרוצים ...ואין אני מתאושש ומתחזק
כלל על־ידי ההכרה ההיא, שאני
השלמות עצמה, כפי שאתם מציידים ומספרים
לעצמכם. הדיזת שבפנים, מופר
הכליות, דורשות את לבי במו את לבותיכם
האנושיים הרפים. וגם אני חטאתי ;
וחטאי היו יותר רבים וקשים משלכם,
ועונשי היה יותר חמור ...כאבי הראשון
הוא זה שלא נולדתי אף פעם• אין לי
לא רא־טית, ולא מקור, אין אני בא משום
מקום, ואין אני כפוי תודו? למי שהוא
כעד חיי ואין אני יבול לפנות למי שהוא
כשם היקר של ״אבא״ ובשם המתוק של
״אמא״ .אין לי אבות, אין לי אחים. אין
לי אחיות אולי חושבים אתם, שאגי
אוהב את בני־האדם? לא, אין אני אוהב
אתכם, לא אהבתיכם מעולם. האם אינ כם
אחת מן החלקות העלובות של גופי
הנראה לעין האדם, האם אינכם פטריות
או איזה גידול אדמה — אחת התעודות
הבי דלות •טל רפיוגי ואכזריותי? איד
זה יכולתי לאהדם — אני היוצר, אני
הדן, אני התליין ...כאבי הראשון הוא
זה שלא ידעתי לידה ! חטאי הראשון הוא
זה שגרמתי לבריאת העולם. לא רק הראשון,
אלא גם החטא הכי חמור ; ולא פעם
ושתיים חטאתי, כי אם לאין פוף וקץ.
החטא האלוהי
#ואם האלוהים הוא הקדוש בין הק־דרטים,
המושלם שבמושלמים, הנה עליו
היה גם לחטוא יותר מאחרים, הוא החוטא
הבי גדול מבין החוטאים והפושעים.
ואיזוהי האשמה הגדולה, אותו התיעוב
הנורא שאטם ותעב הוא, הרם על בל
רמים והטהור שבטהורים מעיטה בראי

715— ,,

נמר

עו ל

(המשך מעמוד )75
שית זהו חטאו של הקדוש פריד הוא:
זהו חטאי אני׳ זוהי ידידתי אני• איד זה
הייתי משלח את הרדופים וכידוני האש
פידיהם נגד אפותיכם הראשונים, אם אני
עצמי חטאתי לפני עת קצרה חטא כל פד
גדול וקשה?.״ אכל אם אומנם חטאתי,
הרי קיפלתי כפר את עונשי: האם יש
כעולם דכר־מה יותר אכזרי ונורא מן
אותו ההכרח התמידי להכיט תרות שלמים
ואלפי שנים כתפל זו, לחפק זרועות עולם
ולעמוד פנסיון של ריעות נפתרות, צרות
שפלות, פריצות והשחתת תמידות?
דמות דיוקנין של שכלי
• או אולי תמהים אתם לדכר, שאלו-
חיכם הוא כל כד מלא רגש וכל כד מלא
רחמים רפים? ״אם אתה כעצמד פראתנו,
האם לא ידעת, כי הצרה תהי גורלנו
והרע — מנת חלקנו? אם לא יכולת
לפראנו אחרים ממה שהננו, מדוע זה
קראתנו לחיים ולהוויה? אם אומנם גורלנו
כל כד נוגע אל לכר, מדוע זה אין
אתה מוחה אותנו מעל פני עולמד? מתע
זה אין אתה מיטיר את גורלנו כחיים,
או להיפר, אין אתה משליד אותנו כחזרה
אל כד הקלע, שמתוכה יצאנו על פי
פקודתד ודכיד?׳׳ שאלות נוראות הן כל
אלו, ואן* אחד משליחי עלי אדמות, עם
כל נאומיהם היפים, ההגיוניים והחדורים
התפארות, לא יכול להשיג עליהן כהוגן
ופאופן כזה, שלא תוכלנה לשוב עוד לתוד
מוחות כני־האדם. ואד אני אינני מרמה
את עצמי שאוכל לסגור את פיותיכם
לנצח. השכל, שחוננתיכם פו לאסונכם,
אד כי קטן הוא ודל, הנהו ככל זאת
דמות דיוקנין של שכלי אני ואי אפשר
להרגיעו תמיד ככאורים וכספרות שאין
כהן טעם...
על תיאולוגים
• פז אני לתיאולוגים. מי זה גילה
לפניהם את מחשפותי, את תוכניותי, את
תכונותי? ונד זה הרשה להם להיות מפארי,
מפרשי ומפשרי? מפין אני את
הקנאי החולם בהקיץ, כי שמע את קולי
כשנתו ומכשר להמונים פשורות טוכות
או רעות כשמי — אכל אין אני מפין
את כל אותם המלומדים והפרופסורים,
שפיותיהם מלאים ספרות והשערות, הה־צים
לתפוס אותי רק כאמצע השכל, השכל

בחטף

גלעד

בן־עזר

משלם

העוטף

חוב
״ילד

• • כאשר פירסם העיתונאי הפתח־תיקוואי אהוד בן־
עזר מחזור סיפורים ז׳ורנאליסטיים על ארץ־ישראל בראשית
המאה שעברה, היה זה יהואש כיכר, מהמעטים שטרחו וכתבו
בשבחי קובץ זה• החודש, כעבור יותר משנה וחצי, גמל בן־עזר
למיטיבו ביבר, ושילם את חובו במטבע ביקורת קשה. ,שבה
ביקר לחסד את קובץ סיפוריו של ביבר שראה אור השמועה
המהלכת בעת האחרונה ומספרת כי סופרת הארץ לענייני בידור,
הגב׳ הדה בושם עומדת להתקין בימים אלה קובץ של סיפורים
שיראו אור בהוצאת סיפריית פועלים. כאשר הגיעה שמועה זו
לאוזניו של עורך שנתון לספרות, שיחסיו מעורערים עם הגברת
בושם, הוא היתמם, ושאל ״האם היא תחתום על הספר הזה
בשם הדה לסינג״ רמז, לתפקיד שממלאת הסופרת דוריס
לסינג באישיותה של הסופרת לענייני בידור אלעזר
גלעד, העוסק בעיצוב עטיפות לספרים, גבה המחאה מהמשורר
מנחם כן, עבור הצעת עטיפה לסיפרו שירים ואימוני שירה
הרואה אור בימים אלה בהוצאת סיפריית פרוזה. גלעד קיבל
3000ל״י מהמשורר עבור עטיפה שהיא ציור של פרחים של
אלוהים, שאינו דואג לעלילות פני־האדם,
המפיט כמוך מעגל־הקרח של המוחלט
כשוויון נפש אל השחיתות וההריגות...
על ישו•
מה שהעליכ אותי כיותר במל הקפלות
והאגדות השונות שנפוצו עלי —
הרי זה אותו הסיפור הידוע לכם כשם
הפדיון י ראשית כל — אין לי כנים :
ואותו ישו ששמעו הולד ונתפרסם על פני
תפל ופתור פני ילדתיו, היה יכול להיות,
לכל היותר, אותו שנפחד מכל כני-האדם
להיות לי לפן, לשליחי על פני הארץ ;
כפי שהגדתי לכם ככר, אפילו אותו הנפחד
לא היה. אכל אילו היה לי פן, האם
הייתי גוזר את פסק דינו לעינויים הגדו לים
פי מאה מעינויי הצלם — ללפוש
צורת כן־אדם, לחיות כיניכם כתור אחד
מכם, עם כל מחשכותיכם ועם כל דאגו-
תיכם? החושפים אתם, כי איזה אס שהוא,
לו גם כמטרה לגאול את מי שהעליפ
אותו, יהיה כל כד אכזרי וכלתי־טפעי,

ספר

הצלי

הם אפילו עד להרים הכי שפלים ; תמתת
העשן של הקטורת אינן כה טהורות וצחות
כרוח יערי בימי האביב ; קולות צלצלי
עוגביכם הם רק לחישות מזרקה של מים
לגכי רעש הסופות והסערות ...כתי כנ סיותיכם
אתם פונים לא ככדי שיעידו
על כוחי וגבורתי, לא ככדי לקרוא פהם
כ־צם ה׳ ; פונים אתם אותם, מפני שאין
אתם מוכיטרים להתרכז ולהתפלל ככל
מקום שיקרה לפניכם ; נחוצים לכם צבו רים
לתפילה, פכדי שהצללים, האורות,
הריחות והזמירות יעבירו אתכם לעולם
ההתרגשות וההתפעלות״.
תפילות
• שבעתי תפילותיכם: אין לי מה
להשיב על קריאותיכם. כושתי שבראתי־כם
— כל כד נקלים וריקים אתם. האמנם
חושפים אתם, כי כוחי הכביר, אותו הכוח
הכל־יכול, נועד באמת ככדי להציגו לממ כר
לאחדים, כמו שאתם יכולים ומסוגלים
למכור נתחים מנשמתכם פת האל־מוות?
הרוצים אתם, שאשמע לקול כל מאווייכם,
לקול רתיחת תאוותיכם, אשר לעיתים
תכופות חינם רק התנקשות בנפשות אחי כם
ובטוכתם? הרוצים אתם לראות בי
כאמת את הכוח המוציא אל הפועל את
כל נפלותיכם ואת אותו שהנהו מיופה
כוחכם לשפוד את זעמכם ואת חרון אפכם
על כל מי שיעלה ברצונכם? לא! אין
אני יודע מה לעשות בכל תפילותיכם,
ואתם יודעים היטב, כי זה ימים הרכה,
תרי תרות, שאין אני עתה לכם כלל...

קטעים מצוטטים אלה מתוך ספר זכרו־

של ריגשה, ביקורת ובחינת הדת, התרבות,
הערכים והאדם, כפי שנעשו בידי
סופר בעל עוצמה מחרידה. העברית של
ספר זכרונותיו של האלוהים היא מתר-
גומי־המופת, שכמעט אין להתחרות בהם.
זבליקם 181711

ישו*

הפוחז והפודק, להכירני כאמא 9הצורות
הצרופות של השכל הנפרד ופסדרי שי טותיהם,
הרוצים כאילו לגלות את מהותי
לי לעצמי...
י ואיזו צורה הם מלפישים אותי*
וכמה צורות שונות הם מסגלים לי ן מתארים
אותי פה פתור שר צפאות ואדון
גדודים מזויינים, אכזרי ואינו יודע צדק
ומשפט, כתור צמא לדם אויכיו ; פה כתור
שחץ נפל, הדורש קודמות טרף של חיי
אדם או פעלי־חיים אחרים ; פה פתור

* רישום של עמום קינן.

עד שיעשה את האלוהים למהות כואכת
ומתה כאחד מכם...
צלצלי עוגכיכם
• וכל פטפוטיכם של תשפחות וכה־לות)
מזמוריכם הדומים לנפיחות הכלפ,
שמנשק את יד אדוניו פשעו: שאוחז כה
את הרצועה: פסוקי הקבורה, שהרוח
הראשון המנשב מן הים מכניעים ומב־ליעם;
הפסלים הגלופים או המכוסים
צבעים, שטיפת מים אחת מוחה אותם
כליל ומאה אחת של שנים ׳טורפת אותם
לפיח ואפר; המגדלים והצריחים שפכתי
המקדשות והמנזרים אינם מגיעים בגוב
יגאל

אלון

אמן
הפופ האמריקאי אנדי וורהול. המו״ל של פרוזה יוסי
קריים סירב לקבל הצעתו של גלעד, ואמר למשורר בן :״עבור
ספר אחר הזמנתי פעם עטיפה אצל ל!דמן, והוא מסר תמורת
2000ל״י כמה הצעות, שלא נתקבלו, ועוד העיר לאחר שעטיפותיו
נפסלו — אני חייב לך עטיפה של ספר עבור האלפיים לירות...״
9 9למרות הריח הצנזוראלי החזק הבא מפרשת פסילת הספר
בית אבי מאת יגאל אלון בסידרת סיפריית תרמיל של הוצאת
מישרד־הבטחון, הגיב סופר חיפאי נודע, אל מול אקרן הטלוויזיה
שעליו הופיע איש התרבות של הפלמ״ח, ומחבר ילדי הצל
כנציון תומר ואמר :״ילד הצל מחזיר את חבוויו לאיש שזן
על התופעה של
ופירנס אותו במשך עשרות בשנים...״
העלאת הצגות שהציר המרכזי שבהן מושתת על זמרים ממצעד
הפיזמונים, כשלמה כר ולהקת הברירה הטבעית בהצגת מלך
מרוקאי בהבימה, ושלמה ארצי בהצגת יוסף בכותונת הפסים
בהקאמרי העיר מרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב,
שניתן עכשיו לאחד את תיאטרון הבימה והקאמרי ולכנותם
כתיאטרון שלמה כר־ א רצי • •

נותיו של האלוהים מאת ג׳ובאני פא־פיני,
הם אך מעט מתוך אותו עולם

עינויים פי מאה מעינויי הצלב

מאת

הדזז

לסינג

על העטיפה כתוב עוד הרפתקאה של
אסטריקס הגאלי והשם המלא הוא אסט־ריקם
וקליאופטרה* והעלילה נכתבה בצרפתית
ע״י גוסיני וצויירה בסכחוליוז
ע״י אדורוזוו והעלילה תורגמה לעברית
ע״י אכיטליקס (הלא הוא אביטל
עינבר — תלתולים) והאותיות צויירו
בדיות ע״י נוריתס (הלא היא נורית

יופל).

השיגעון שהאמריקאים העניקו לתרבות
הצרפתית, שיגעון הקומיקס, שכל מטרתו
היא לחסוך קריאה בתואנה של סיפורי-
שום, הגיע סופכלסוף לארץ־הקודש, בעזרת
דליה פלד, מו״לית ששגתה שגיאה
רבה בבחירת המתרגם, שכבר בעמוד הראשון
של אסטריקס וקליאופטרה חסך
* ר. גוסציני וא. אודרוזו — אסטריקס
וקליאופטדה ! עברית אביטל עינבר ; הוצאת
פלד (כריכה קשה).

ממני את הצורך להמשיד ולקרוא את המלל
המלווה את הציורים החמודים. והסיבה:
קיסר האומר על קליאופטרה, בבלון
״היא נחמדה, אפל אחה חרון־אף...״
כאשר הכוונה היא לעשיות פראפרזה לאותו
פתגם האומר על קליאופטרה ״לו היה
אפה קצר יותר, היה משנה את פני העולם...״
אבל ״חרון האף״ של המתורגמן
אביטל עינבר, מגעיל בבורותו, ומזכיר
את שנכתב בתוספתא, סוטה יד ג׳ :
״משרבו לוחשי לחישות כדין, פא חתן-
אף לעולם ונסתלקה שבינה מישראל...״
וניתן גם להוסיף לאביטליקס עינבריקס
על הזבליקם של תירגומוקיס המאוסים
כי ״שכל זמן שהרשעים בעולם• חרון־אף
כעולם״ בכתוב בסנדהרין, וההתחכמות
חסרת־הערד של ״היא נחמדה — אבל איזה
חרון־אף מנע כותב שורות אלה להמשיך
במסע המצוייר אל הזבליקס הצרם־
תיקם הזה.
נקרופיליה חטא כבד חטאה הוצאת ספריית־פועלים
ומתרגם בשם יעקוב בוסר למשורר האיד,
אריה שטרי, שמיבחר שיריו ראה
אור תחת הכותרת גן־אדס * .מעודי לא
קראתי את שירתו של שמרי, וכאשר אני
בוחן את ניסיונות התרגום של מר בוסר,
מתעוררת מחשבה מרה בדבר האפשרות
של דלות השפה העברית בעטו של מתורגמן
זה. דלות המאלצת את הקורא לעבור
על כמה טורי מילון, כדי לשוב ולקבל
ביטחון בשפת הנביאים.
מאחר והמשורר האידי אריה שמרי מת,
הרי שמיבחר שירים זה, שתורגם מאידיש
לעברית, הוא בבחינת נקרופיליה שירית.
המתורגמן לא רק שלא תרם תרומה
כלשהי לשירים, אלא שהשחית את מורשת
שיריו של שמרי המת, שאינו יכול לקום
ולזעוק את עלבון שירתו (למעט כמה
שירים שתורגמו בידי אחרים, והם מעידים
במקצת על יכולת שיריו).
כבר בימוד 14 מתברר למעיין בקובץ
כי המתגרם אינו מכיר בהבדל בין ״מרטיטות״
לבין ״רוטטות״ וכנראה שאין מובן
שירי או לשוני לתיצרופת המילולית ״מושתקת
פי־רוצח״ שבעמוד .29 וכאשר כותב
המתורגמן ראיתיך דולה מיס מתוך בארך
הרי שהיה עליו לדעת ש״דולים״ פנינים
ו״שואבים״ מים, וחוטבי-עצים מוטב שלא
יתרגמו שירים. היה על המתורגמן לדעת
בשורה מחצית ירח הפך סכין כי לחצי
ירח יש מילה בעברית. ובשורה על נהרות
— ומכל הנהרים הצער הגיח ...הרי שהמתורגמן
יהנה מהספק, ויותר לו לשוט
על נהר הוויסלה.
בשורה אני ואת, דרכי, מבעד לימים
אביכים שבעמוד ,81 היה על המתורגמן
לדעת על קיום ימי אובד בעברית.
אריה שמרי, משורר אידי שחי בישראל,
זכה למותו ולקבורתו השניה בעברית בקובץ
זה, שהביא את שיריו בעילגות,
שהיא בבחינת נקרופיליה.
* אריה שמרי — גן־אדם, הוצאת ספרית
פועלים; מתרגם, :יעקב בוסר; 150 עמודים
(כריכה רכה).

1*41

מלון לרום אילת נחמיץ:

לבלות 5ימיט,
ללון 4לילות.
ולשלם עבור 3בלבד!

באוירה בינלאומית במלון לרום
איל ת( ב תוק ף עד :)15/8
• לילה רביעי חינם(לינה וארוחת
בוקר).
• ילדים עד גיל 18 הלנים ב חדר
ההורים חינם(לינה וארוחת
בוקר).
מלון לרום אילת, יותר חופשה
מחופשה בחו״ל עם אין סוף
אפשרויות בילוי:
מועדון לי ל ה -די ס קו ט ק ״אואזיס״
מסך וידיאו ענ ק -ס ר טי בידור,
פופ וספורט.
בריכת שחיה מפוארת עם שנון -
בר ב תוך המים.
מיני גולף, כדור־סל, כדור־עף.
מגרש שח־מט ענק, טניס.
סקי־מים,גלשני־רוח, סירות־זכוכית.
יכטה
מפוארת לטיולים יומיים.
מועדון צלילה בינלאומי.
חוף פרטי מפואר עם פינת חי,
שמשיות ושרותיחוף.
תכנית בידור עשירה.
ערביבר־בי־קיו.
קפה מ שה לצלילי מוסיקה
בטרקלין, אל מול הים האדום.
מבצעי סיור מיוחדים באזור.
השכרת רכב במחירים מוזלים.
מגרש משחקים לילדים ושרותי
שמרטף.
לפרטים נוספים וברור מחירים
נא לטלפן למלון לרום איל ת,
טלפון 4111־;059
מלון לרום ת״א,
מחלקת מכירות, טל 295588 :־;03
א ו -לרום מלונות ביל. בע״מ,
ת״א, טל 296571/2/3 03מ חלק ת
ההזמנות.

״ £ליים
ורשבסקי -שריליך

מחיר לדוגמא:
5ימים 4 ,לילות, זוג הורים
2 +ילדים, לינה וארוחת בוקר —
9906 .ל״י בלבד, כולל כ להמיסים!

להתראות הקי* 1במלח רחם אירח!

העולם הזה 2231

1ה היה >1113
כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני? 25 מה
פורסמה כתבה נופפת כסידרה :״חיפה: גנגסטריזם בבית
העירייה״ .כמדור ״הנדת״ התווכח אדרי אבנרי עם עזיו העיתון
״מעריב״ הד״ר עזריאל קרליכך, שפירפם מאמר חריף נגד
״העולם הזה״ שיכול היה להתפרש במצדיל, את הנחת הפצצה
כדפוס ׳מכו נדפס ״העולם הזה״ .המדור ״כמדינה״ הציג, תחת
הכותרת ״העולה: רררט פרטי״ ,את נושא צייד הנפשות כלכיש,
למען טפא״י. כתכת־הווי היא הכתבה ״לחוות־הבוקרים דרושות

כנות־חווה״ ,המתארת מעט מעולם הבוקרים הישראלים, באחת
מחוות־הכקר שצצו כארץ.
כשער הגיליון: אהד מאנשי הוות הבוקרים, כמאפיין
החלוץ הישראלי של שנות ה־50׳.

69 טנקים תקועים במנילה ^ החיוך ׳הישיר ישל דיו יוסף
בורג

* ׳מפא־

מפציצה את ״דפוס ישראל
״העולם הזה״ 1צ9

69 טנקים כבדים מסוג שומן נ חו׳ השבוע
ללא צריחים ותותחים במיגרש הגרוטאות
במחנה מורפי שבמגילה, מקום
בו נמצאים משרדי המטכ״ל של הצבא
הפיליפיני. הסקרנים המעטים !שהציצו בהם
מבעד לגדרות יכלו להבחין בצמחים ה-
סוב־טרופיים העולים ומכסים את השריונים
המחלידים. רק אנשים מעטים בישראל
ידעו כי גלמי־פלדה אלה הם עדות מחלידה
למאמץ חשאי נוסף של מדינה מבודדת
לרכוש לעצמה, מכל מקור אפשרי, ציוד
צבאי כבד, מאמץ שלא עלה יפה דפי
שעה, ושגרם למשרדי החוץ של הפיליפינים
וארצוודהברית כאבי־דאש.
הגורם העיקרי לכאבי־הראש היה גבר
ישראלי לא צעיר, נמרץ־מראה בשם נחום
שמיר, שבעזרת מתווך פיליפיני, כמעט
והעביר את הטנקים המשומשים לישראל.
טרקטורים — כתנאי. דמינדור
קאפרה, בעליה של חברת בתוז קונסטר־קשיון,
חברה קבלנית לבניין, ואזרח פיליפיני,
לא נתקל בכל קשיים, כשהציע
בתחילת החורף דרמטכ״ל הפיליפיני, ש-
תיכנו הקמת מיבנה מרכזי למשרדיו.
להקים למענו את בניין הפנטאגון שלו,
שהיה צריך לעלות לפי המשוער צ 9אלף
לירות שטרלינג, תמורת 69 טנקים שיצאו
מכלל שימוש.
הטנקים הועברו לידי הצבא הפיליפיני
כשפינו האמריקאים את האיים. עתה אמרו
הפיליפינים להטביע אותם בים כשלד
למזח במעגן מנילה. אנשי המטכ ״ל לא
סירבו גם לטפל בהשגת הרשיון למסירת
הטנקים לידי אדם ב-שם נחום שמיר,
שעמד להטעינם בנמל מנילה ועל אוניה
שתפליג לכיוון בלתי ידוע. לדברי השבועון
הלבנוני עראב ויק, שפירסם סיפור
זה בעירבוביה של עובדות ודמיון מזרחי,
היד, נחום שמיר, הבר קיבוץ בגליל דר.
עליון, איש רכש ישראלי. אולם עובדה
זו, גם אם היתד נכונה, לא הפריעה לאנשי
המטכ״ל הפיליפיני.
הקושי צץ לכשהתעניין משרד־החוץ הפיליפיני,
הממונה על רשיונות הייצוא,
בציוד הצבאי המיושן. הסבת של שמיר,
כי הכוונה הייתה להרכיב ממנועי הטנקים
טרקטורים, השביע את רצונו. אולם הוא
דרש פעולה ממישית להוכחת הכוונה:
נוסף על פירוק הצריח והתותחים דרש
לפרוץ את השריון בשלושה מקומות, כך
שאי אפשר יהיה לתקנו. לזאת התנגד,
כמובן, הלקוח.
הכתובת הנכונה. העניין הועבר לטיפולו
של ראו ליטריו, מנהל משרד החוץ
הפיליפיני, לאחר שקונסול־הכבוד של ישראל
בפיליפינים התערב בדבר, ותבע ני
משרד־החוץ יקיים את ההסכם, וישלח את
הטנקים לארץ היעד. כאשר יצא הסיכסוך
מגדר חשאיותו, לא שקטו הנציגים הערביים
בפיליפינים יעל שמריהם, ופנו ישר
אל הכתובת הנכונה: השגרירות האמריקאית.
בחודש
שעבר קיבל קונסול־הכבוד של
ישראל הודעה סופית כי מכירת הטנקים
לא תורשה, אם לא יבוצעו בהם התיקונים.

שכוחות רבות, נשארה במחבואה סיסמה
הטומנת בחובה חימר נפץ עז. סיסמת
האפלייד העדתית, הסיסמה שהכניסה לכנסת
הראשונה חמישה נציגים שנבחרו
רק בזכות השתייכותם העדתית, זכות שהיתר,
הפעם עלולה לשמש חרב פיפיות
לרוב המיפדגות, שלא מילאו את הב־טחותיהן
הקודמות.
אולם אם הבעייד, העדתית הושתקה באופן
רשמי, הוסיפו הדי הקיפוח הבלתי
רשמי להציק לפעילים המיפלגתיים בג־אותן
העדות. בימים אלה, כשהרתיחה
סביב הרכבת הרשימות הגיעה לשיאה,
הוציא עז״ד שלמה כהן־צידון, יליד מצריים
וחבר מפא״י, חוברת בחירות לבני
העדות השונות בכנסת ובמוסדות.
כותב שלמה כהן־צידון :״בעוד שמיס-
פרם של בעלי זכות הבחירה בני עדות
המזרח מגיע לכמחצית מיספר הבוחרים
47 ישבו בכנסת הראשונה 11 נציגים
ספרדיים ותימניים. ובכנסת השנייה ירד
מיספרם לשבעה.״ מוסיף כהן־צידון באירוניה
מרה 150 אלף האזרחים הערביים
זכו לשמונה מקומות זרק שבעה נציגים
ייצגו למעשה את האינטרסים של

300 אלף הבוחרים בני עדות-המזרח.״

מהימין ועד השמאל. בהסתמכו על

העולם ׳הזה ( )832 ,830 ,829 קובע המחבר
כי האפלייה העדתית אינה שנזי״ד, עוד
בוויכוח.
כפעיל מפא״י אין כהן־צידון מחמיץ כל
אפשרות לנגח את המיפלגות היריבות
מימין ומשמאל, וכותב :״המיפלגות הדתיות
הקוראות לבני עדות המזרח שזמרי
המסורת להצביע בעדן, לא הכניסו לכנסת
גם נציג ספרדי אחר, ואילו מפ״ם, שבסיס־מותיה
לחמה נגד קיפוח עדתי, שמרה את
המקומות המשוריינים ברשימתה לאשכנזים
ולערבים בלבד.״
כהן־צידון אינו מנסה לבחון את הנעשה
במיפלגתו, אך מציין במרירות :״אנשי
העלית השניה רואים את אנשי עלייתם
בלבד, זהם אוחזים בקרנות המזבח אף
על פי שרובם הזדקנו וליחם נס. עתה
מקפידים בני העליה השלישית לשמור על
מקומותיהם...״
תיקוותו של כהן־צידון: קול התבונה
יגבר על יצר שמירת הזכויות והפשרות
המובטחות, וישריין אחוז גדול יותר ל נציגי
עדו תהמזרח.

1111.111
המשק מפצע קפלה
שלמה גולדברג היה אדם אוהב חזק
וסדר. הפרת הוראות הממשלה בידי מוסדות
וגופים ׳שונים היתד, מעלה את חמתו
בכל עת. אולם הקש ששבר את סבלנותו
היה דווקא החלטית איגוד הקיוסקאים להעלות
את מחירי הסודה, הגזוז והמיץ, בניגוד
להוראות תת־שר-המסחר־והתעשיה,
זלמן סוזאייב. הפעם החליט שלמה לפתוח
במיבצע משלו: הוא ישתה שפע של משקאות
קלים, ידרוש קבלות, יגיש אותן
למישטרה. אם תסרב המישטרה לפעול
כחוק, יגיש גולדברג סידרה שלמה של
קובלנות פרטיות, זבית־המישפט יהיה מוכרח
לפעול.
מכוזבים טרור עורך שלי כן שבעיני חומר
והצדק.

נגד החופש
העולם הזה טעה — המשקפיים
נשברו על־ידי אחת הפצצות —
לא היו ״משונות״.
דוש* ,תל־אביב
נפץ זד, אות כבוד ללוחמי האמת

ראובן גרינברג(רוסק)** ירושלים

אד תדון אח הפרך עד...
אני אמנם מודה לכם על התעגיינותכם
במישפט־קסטניר. אבל הרשו לי להעיר
הערת־מה — למען הדיוק מעולם לא התבטאתי
בצורה כלשהי בקפה צבר בדבר
פסק־הדין במישפט הנ״ל (העולם הזה .)917
היו בדיבורים אלה, לו נאמרו, משום
עבירה על ׳תקנות הסוב־יודיצה ואין בדעתי
לחקות את עבירותיו של הצד שכנגד
בנידון.
מלכיאל גרינוולד ירושלים

אנשים
ס בטכס חנות מרכזת החיוג־הישיר
מירושלים וחיפה לתל־אביב, אמר שר*
הדואר ד״ר יוסף בורג ז ״עיקר חשיבותו
של החיוג הוא בכך ׳שיסייע להפגת עצ־בנותם
של האזרחים. אני מקווה כי מן
החיוג הישיר נגיע גם לחיוך הישיר...״
• ח״כ חרות, ד״ר יוחנן באדר, היה
הראשון שהביא לישיבת ועדת-החוקה־חזק־ן
מישפט בכנסת את הידיעה כי דפוס ישראל,
שבו מודפסים גם העולם הזה ׳וגם
היומון חרות הופצץ. לשמע המילה הזאת
שאל ח״כ מפא״י יעקוב שימשון
שפירא בתדהמה :״מן האוויר?״ על כך
השיב באדר מייד :״לא׳ ממפא״י.״
בחיחח חון הקיפוח
בעוד !שהבחירות המתקרבות הביאו את
המיפלגות להוציא מהמחסנים סיסמות

תאריך 9.6.1955 :

עזריאל קרדיבך כציורו שד שמואל כל,
זהירות — פצצה !

* קריאל גרדוש, קריקטוריסט מעריב
בהווה.
** מאנשי הלח״י בירושלים, שלא הצליח
להתאים עצמו לימים של שלום, ונרדף
בידי השילטונות גם אחרי הקמת המדינה.
האדם שהוקיע את ד״ר קטטניר,
נשפט על־כך והצליח לחשוף את כל אימי
ההנהגה היהודית והשמדת יהדות הונגריה
בימי מילחמת־היעולם השניה.

חזרה לתחילת העמוד